ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.48.0-wmf.1 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 91370 3101133 3095951 2026-11-02T21:10:44Z מו יו הו 37729 /* ברכת כהנים */ 3101133 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} == השכמת הבוקר == === מודה אני === {{הור|כשיעור משנתו יאמר:}}{{ש}} מוֹדֶה {{ק|[/מוֹדָה]}} אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהִחְזַרְתָּ לִי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. === על נטילת ידים === {{הור|אחר שיטול ידיו יברך:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. === אדון העולמים === {{הור2|ואם עשה צרכיו מברך {{צ|אשר יצר}} ומסמיך לה {{צ|אלהי הנשמה}}. ועכשיו נהגו לסדר כל הברכות בבית הכנסת, חוץ מברכת נטילת ידים שמברכה כל אחד בביתו סמוך לנטילה. ומתחיל ש"ץ בנועם ואומר:}} {{:אדון העולמים}} === אשר יצר === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם סְתוּמִים וּמֵהֶם פְּתוּחִים, שְׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִפָּתֵחַ, אֵינוּ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אַפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. === אלהי הנשמה === אֱלֹהַי, הַנְּשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ‏ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ, וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לְהַחֲזִירָהּ בִּי לָעֲתִיד לָבוֹא. וְכָל זְמָן שֶהַנְּ‏שָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי רִבּ‏וֹן כָּ‏ל הַמַּ‏‏עֲשִׂים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים. ==ברכות השחר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהָבִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}} {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרָכָי. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בַּתִּפְאָרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי {{ק|[/גּוֹיָה]}}. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{ק|[/שִׁפְחָה]}}. {{ש}} {{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה. {{ש}} {{הור|נשים אומרות:}} בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שִׁינָה מֵעֵינֵינוּ וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפֵּינוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְתַשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר טוֹב וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר רָע. וּתְחַזְּקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ, וְתִתֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים מִלְּפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים, מֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרַע, מִלְּשׁוֹן הָרַע, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר, מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָאִים רָעִים, מִמִּקְרִים רָעִים, מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, מִדִּין קָשֶׁה, מִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שְׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שְׁאֵינוּ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁלְּגֵיהִנָּם. == ברכות התורה ופרשת התמיד == === תפילה לפני פרשת התמיד === רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲוֹנֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד, וְאֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ.{{ממס|הושע יד ג}} לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ זֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבָּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ. {{ש}} וְנֶאֱמָר: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ, וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ, וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם, וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃{{ממס|ויקרא א#א יא|ויקרא א יא-יג}} {{ש}} וְנֶאֱמָר: זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים׃{{ממס|ויקרא ז לז}} === ברכות התורה === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. הַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|וקורין הציבור יחד עם הש"ץ:}} {{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃ וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} {{ממס1|במדבר ו#ו כב|במדבר ו כב-כז}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃ {{מקורות לסידור|[[פאה פרק א משנה א|פאה א א]], [[שבת קכז א]]}}{{ש}} אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. {{מקורות לסידור|[[מגילה כח ב]], [[ברכות סד א]]}}{{ש}} אָמַר רִבִּי זֵירָא, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶן הִחְמִירוּ עַל עַצְמָן שֶׁאַפִלּוּ רוֹאוֹת דָּם טִפָּה כַּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּם. {{ש}} תַּֽנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שְׁהוּא בֶן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמָר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.{{ממס|חבקוק ג ו}} אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת, אֵלָא הֲלָכוֹת. {{ש}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמָר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} == לעולם יהא אדם == לְעוֹלָם יְהֶא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מַה אָנוּ, מַה חַיֵּינוּ, מַה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה מַּעֲשֵׂינוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. הֲלֹא הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂינוּ תֹהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ: וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, שֶׁנֶּאֱמָר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ, הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל.{{ממס|ישעיהו מ טו}} אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק עֲקִדְךָ שֶׁנֶּעְקָד עַל גַּבֵּי מִזְבְּחֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ קָרָאתָ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן. לְפִיכָּךְ אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְשַׁבְּחֶךָ וּלְפָאֲרֶךָ וְלִתֶּן הוֹדָאָה וּשְׁבָח לִשְׁמֶךָ. וְחַיָּבִים אָנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}} אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, מַה יָּפָה מְאֹד יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְּׁרֵנוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד. אַתָּה הוּא קוֹדֵם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אַתָּה הוּא אֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא אֵל לְעוֹלָם הַבָּא. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. קַדֵּשׁ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ, בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים. אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם:{{ממס|נחמיה ט#ט ו|נחמיה ט ו-ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קב|כח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} === ברכות ציצית ותפילין === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין. == זמירות == === המהולל === {{:המהולל}} === ברוך שאמר === בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. {{ש}} בָּרוּךְ הוּא. {{ש}} בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה. {{ש}} בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. {{ש}} בָּרוּךְ מוֹשִׁיעַ וּמְרַחֵם. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ש}} בָּרוּךְ מַעֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה. {{ש}} בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו. {{ש}} בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, {{ר1}} לֹא כָזָב וְלֹא מִרְמָה, {{ר1}} לֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. {{ש}} בָּרוּךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן כָּל חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו, וּבְשִׁירֵי דָוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹ וּבִזְמִירוֹ, נוֹדָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ, נְפָאֲרָךְ, נַמְלִיכָךְ וְנַזְכִּיר שְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יַחַד יָחִיד חַי הָעוֹלָמִים, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת. === מזמור לתודה === {{ממס1|תהלים ק}} מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ {{ש}} עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃ {{ש}} דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃ {{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ === יהי כבוד === יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קד לא}} {{ש}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ד}} {{ש}} יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים קלה יג}} {{ש}} יְיָ בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׃{{ממס|תהלים קג יט}} {{ש}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃{{ממס|דה"א טז לא}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ׃{{ממס|תהלים י טז}} {{ש}} יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים׃{{ממס|תהלים לג י}} {{ש}} רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם׃{{ממס|משלי יט כא}} {{ש}} עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}} {{ש}} עֲצַת יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים לג יא}} {{ש}} כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד׃{{ממס|תהלים לג ט}} {{ש}} כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃{{ממס|תהלים קלב יג}} {{ש}} כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קלה ד}} {{ש}} כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃{{ממס|תהלים צד יד}} {{ש}} וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}} {{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}} {{ש}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}} {{ש}} יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}} {{ש}} אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים פד ה}} {{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲיָ אֱלֹהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}} === תהלה לדוד === {{ממס1|תהלים קמה}} תְּהִלָּה לְדָוִד,{{ש}} {{סי|אֲ|0}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} {{סי|בְּ|0}}כׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} {{סי|גָּ|0}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ש}} {{סי|דּ|0}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ׃{{ש}} {{סי|הֲ|0}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה׃{{ש}} {{סי|וֶ|0}}עֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה׃{{ש}} {{סי|זֵֽ|0}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ׃{{ש}} {{סי|חַ|0}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל חָֽסֶד׃{{ש}} {{סי|ט|0}}וֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} {{סי|י|0}}וֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ, וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה׃{{ש}} {{סי|כְּ|0}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ׃{{ש}} {{סי|לְ|0}}הוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃{{ש}} {{סי|מַ|0}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר דוֹר׃{{ש}} {{סי|ס|0}}וֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים׃{{ש}} {{סי|עֵ|0}}ינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּֽרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ׃{{ש}} {{סי|פּ|0}}וֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן׃{{ש}} {{סי|צַ|0}}דִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} {{סי|קָ|0}}רוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת׃{{ש}} {{סי|רְ|0}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃{{ש}} {{סי|שׁ|0}}וֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃{{ש}} {{סי|תְּ|0}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה}}{{ש}} וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}} ===פרקי הללויה=== {{ממס1|תהלים קמו}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ש}} אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃{{ש}} אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה׃{{ש}} תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו׃{{ש}} אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו׃{{ש}} עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם׃{{ש}} עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים׃{{ש}} יְיָ פֹּקֵחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים׃{{ש}} יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת׃{{ש}} יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמז}} הַלְלוּיָהּ, כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה׃{{ש}} בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ש}} הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם׃{{ש}} מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא׃{{ש}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ש}} מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ׃{{ש}} עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר׃{{ש}} הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר׃{{ש}} נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ׃{{ש}} לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה׃{{ש}} רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃{{ש}} שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת יְיָ, הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן׃{{ש}} כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ׃{{ש}} הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ׃{{ש}} הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ, עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ׃{{ש}} הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר׃{{ש}} מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים, לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד׃{{ש}} יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם, יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם׃{{ש}} מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׃{{ש}} לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמח}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃{{ש}} הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו׃{{ש}} הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר׃{{ש}} הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃{{ש}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃{{ש}} וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃{{ש}} הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת׃{{ש}} אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ׃{{ש}} הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים׃{{ש}} הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף׃{{ש}} מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃{{ש}} בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים׃{{ש}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ, הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃{{ש}} וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמט}} הַלְלוּיָהּ, שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים׃{{ש}} יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם׃{{ש}} יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ׃{{ש}} כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה׃{{ש}} יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם׃{{ש}} רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׃{{ש}} לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחֹת בַּלְאֻמִּים׃{{ש}} לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל׃{{ש}} לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קנ}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃{{ש}} כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃ בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}} {{ש}} יִמְלֹך יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ === ויברך דוד === {{ממס1|דברי הימים א כט#כט י|דה"א כט י-יג}} וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃ {{ש}} וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃{{ממס|נחמיה ט ה}} === שירת הים === {{מקורות לסידור|[[שמות יד#יד ל|שמות יד ל-לא]], [[שמות טו|שם טו א-כו]]}} וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃ אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃ וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ {{ססס}} וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם׃ וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה׃ וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה׃ וַיִּצְעַק אֶל יְיָ וַיּוֹרֵהוּ יְיָ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃ וַיֹּאמֶר, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ׃ === רפאני === רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה׃{{ממס|ישעיהו יז יד}} {{ש}} וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְיָ כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1.5em}}וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃{{ממס|ישעיהו יב|ישעיהו יב א-ד}} {{ש}} אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|שמואל ב כב#כב ג|ש"ב כב ג}} {{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}} {{ש}} עַל כֵּן אוֹדְךָ יְיָ בַּגּוֹיִם, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר׃{{ממס|ש"ב כב נ}} {{ש}} זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ה|ישעיהו יב ה-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כב|כט}} {{ש}} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}} {{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד, וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} {{ש}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ג}} {{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} === ישתבח === יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָח, הַלֵּל וְזִמְרָה, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, נֵצַח וּגְבוּרָה, גְּדֻלָּה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת עֹז וּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מֶלֶךְ גְּדוֹל הַתֻּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, חַי הָעוֹלָמִים. ==קריאת שמע וברכותיה== === חצי קדיש וברכו === {{הור|יקום אחד מן הקהל ויפרוס על שמע, ויאמר:}} יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.{{ש}} {{הור|ויענו הקהל והוא עמהם:}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. ===ברכה ראשונה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{צתס|תהלים|קד|כד}} הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם שְׁמוֹ לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח הַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא וְטוֹב מִיְּמוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. {{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הִ|0}}תְקִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה, {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ, {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צִ|0}}בְאוֹת {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד יְסַפְּרוּ לָאֵל קְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וְעַל כָּל שְׁבָח מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וּמְאוֹרוֹת אֲשֶׁר יָצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. תִּתְבָּרַךְ לָעַד צוּרֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים. אֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם יַחַד בְּדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם בְּאַהֲבָה. כֻּלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְצוּרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, וּבִנְעִימָה טְהוֹרָה. כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּיִרְאָה, וְאוֹמְרִים: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, יַחַד מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמָּתָם: מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתֻשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְּחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: {{צתס|תהלים|קלו|ז}} הִתְקַנְתָּ מְאוֹרוֹת לְשַׂמֵּחַ עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. ===ברכה שנייה=== אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְדוֹלָה יְתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שְׁמָךְ וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בָךְ, וַתְּלַמְּדֵנוּ חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחָנֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְתֶן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְדַבֵּק בְּלִבֵּנוּ יִרְאָתֶךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה לְבַדֶּךָ, כִּי שֵׁם קָדְשְׁךָ בֱּאֱמֶת נִקְרָא עָלֵינוּ. בַּעֲבוּר שְׁמָךְ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תָרוּם קַרְנֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּךְ בָּטַחְנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, וּבְשִׁמְךָ חָסִינוּ לֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל עַד עוֹלְמֵי עַד. כִּי אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָתָּה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ אַל יַעַזְבוּנוּ נֵצַח סֶלָה וָעֶד. וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עָם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְהוֹדוֹת לָךְ, וּלְיַחֲדָךְ וּלְרוֹמְמָךְ וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. ===קריאת שמע=== שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{הור|בלחש׃}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃ וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃ וַיֹאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ {{הור|מתחילים {{גדול-מודגש|אֱמֶת}}, והש"ץ חוזר על {{צ|יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת}}.}} ===ברכה שלישית=== אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחַבִּיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדוֹר וָדוֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם, כִּסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ קַיֶּמֶת. דְּבָרָיו חַיִּים וְנֶאֱמָנִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עָלֵינוּ וְעַל אֲבוֹתֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹתֵינוּ, עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם בֶּאֱמֶת חָק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ וּמֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ וְצוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ. עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶל מִצְוֹתֶיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמָּךְ, וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מוֹשִׁיעַ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם בַּדֶּבֶר הָרַגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ גָּאַלְתָּ, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים עָבְרוּ מִיָּם, וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם עַד אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. וְעַל זֹאת שִׁבְּחוּ גְאוּלִים, וְרוֹמְמוּ לָאֵל, וְנָתְנוּ יְדִידִים שִׁירוֹת, זְמִירוֹת, תֻּשְׁבָּחוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם. רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל גִּבּוֹר וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים, פּוֹדֶה עֲנָוִים, עוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו. תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ אָמָרוּ. שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה אָמְרוּ כֻלָּם: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ {{ממס|ישעיהו מז ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל. ==תפילת עמידה== === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}}{{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === {| |- |{{ג|אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ:}} נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ וּנְשַׁלֵּשׁ לָךְ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{הור|קהל:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ מְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. {{הור|קהל:}} מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִתְנַשֵּׂא וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ. {{הור|אָמֵן}} תִּשְׁכֹּן תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזָּךְ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשָׁךְ עַל יַד דָּוִד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ. {{הור|קהל:}} יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}} {{הור|חזן:}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתָךְ נַקְדִּישׁ. שְׁבָחָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.}} |} {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור}} === עננו === {{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}}{{ש}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.</small> {{סוף}} === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}}{{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה.{{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. }} {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>{{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. === ברכת כהנים === {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|מכריזים:}} כֹּהֲנִים! יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}}{{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}}{{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור|{{הור|כשאין כהנים אומר החזן:}}{{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}}}} === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. {{הור|עד כאן בתפילת שליח הציבור. }} === יהיו לרצון === {{הור|ובתפילת הלחש מוסיפים:}}{{ש}} {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן. == נפילת אפים == {{:לפניך אני כורע}} … == לשני וחמישי == … == סדר היום == === תהלה לדוד === {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|קטו|יח}} === למנצח === {{פתל|כ|מ"מ=כן}} === קדושה דסדרא === === שיר של יום === === קדיש תתקבל === === פטום הקטורת === === קדיש דעתיד === === עלינו לשבח === b1g592glj61p8iw9q844opd6jq9y6mp 3101135 3101133 2026-11-02T21:33:21Z מו יו הו 37729 /* נפילת אפים */ 3101135 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} == השכמת הבוקר == === מודה אני === {{הור|כשיעור משנתו יאמר:}}{{ש}} מוֹדֶה {{ק|[/מוֹדָה]}} אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהִחְזַרְתָּ לִי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. === על נטילת ידים === {{הור|אחר שיטול ידיו יברך:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. === אדון העולמים === {{הור2|ואם עשה צרכיו מברך {{צ|אשר יצר}} ומסמיך לה {{צ|אלהי הנשמה}}. ועכשיו נהגו לסדר כל הברכות בבית הכנסת, חוץ מברכת נטילת ידים שמברכה כל אחד בביתו סמוך לנטילה. ומתחיל ש"ץ בנועם ואומר:}} {{:אדון העולמים}} === אשר יצר === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם סְתוּמִים וּמֵהֶם פְּתוּחִים, שְׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִפָּתֵחַ, אֵינוּ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אַפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. === אלהי הנשמה === אֱלֹהַי, הַנְּשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ‏ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ, וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לְהַחֲזִירָהּ בִּי לָעֲתִיד לָבוֹא. וְכָל זְמָן שֶהַנְּ‏שָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי רִבּ‏וֹן כָּ‏ל הַמַּ‏‏עֲשִׂים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים. ==ברכות השחר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהָבִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}} {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרָכָי. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בַּתִּפְאָרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי {{ק|[/גּוֹיָה]}}. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{ק|[/שִׁפְחָה]}}. {{ש}} {{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה. {{ש}} {{הור|נשים אומרות:}} בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שִׁינָה מֵעֵינֵינוּ וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפֵּינוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְתַשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר טוֹב וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר רָע. וּתְחַזְּקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ, וְתִתֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים מִלְּפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים, מֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרַע, מִלְּשׁוֹן הָרַע, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר, מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָאִים רָעִים, מִמִּקְרִים רָעִים, מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, מִדִּין קָשֶׁה, מִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שְׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שְׁאֵינוּ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁלְּגֵיהִנָּם. == ברכות התורה ופרשת התמיד == === תפילה לפני פרשת התמיד === רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲוֹנֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד, וְאֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ.{{ממס|הושע יד ג}} לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ זֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבָּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ. {{ש}} וְנֶאֱמָר: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ, וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ, וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם, וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃{{ממס|ויקרא א#א יא|ויקרא א יא-יג}} {{ש}} וְנֶאֱמָר: זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים׃{{ממס|ויקרא ז לז}} === ברכות התורה === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. הַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|וקורין הציבור יחד עם הש"ץ:}} {{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃ וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} {{ממס1|במדבר ו#ו כב|במדבר ו כב-כז}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃ {{מקורות לסידור|[[פאה פרק א משנה א|פאה א א]], [[שבת קכז א]]}}{{ש}} אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. {{מקורות לסידור|[[מגילה כח ב]], [[ברכות סד א]]}}{{ש}} אָמַר רִבִּי זֵירָא, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶן הִחְמִירוּ עַל עַצְמָן שֶׁאַפִלּוּ רוֹאוֹת דָּם טִפָּה כַּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּם. {{ש}} תַּֽנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שְׁהוּא בֶן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמָר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.{{ממס|חבקוק ג ו}} אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת, אֵלָא הֲלָכוֹת. {{ש}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמָר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} == לעולם יהא אדם == לְעוֹלָם יְהֶא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מַה אָנוּ, מַה חַיֵּינוּ, מַה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה מַּעֲשֵׂינוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. הֲלֹא הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂינוּ תֹהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ: וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, שֶׁנֶּאֱמָר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ, הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל.{{ממס|ישעיהו מ טו}} אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק עֲקִדְךָ שֶׁנֶּעְקָד עַל גַּבֵּי מִזְבְּחֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ קָרָאתָ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן. לְפִיכָּךְ אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְשַׁבְּחֶךָ וּלְפָאֲרֶךָ וְלִתֶּן הוֹדָאָה וּשְׁבָח לִשְׁמֶךָ. וְחַיָּבִים אָנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}} אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, מַה יָּפָה מְאֹד יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְּׁרֵנוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד. אַתָּה הוּא קוֹדֵם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אַתָּה הוּא אֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא אֵל לְעוֹלָם הַבָּא. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. קַדֵּשׁ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ, בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים. אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם:{{ממס|נחמיה ט#ט ו|נחמיה ט ו-ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קב|כח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} === ברכות ציצית ותפילין === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין. == זמירות == === המהולל === {{:המהולל}} === ברוך שאמר === בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. {{ש}} בָּרוּךְ הוּא. {{ש}} בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה. {{ש}} בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. {{ש}} בָּרוּךְ מוֹשִׁיעַ וּמְרַחֵם. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ש}} בָּרוּךְ מַעֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה. {{ש}} בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו. {{ש}} בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, {{ר1}} לֹא כָזָב וְלֹא מִרְמָה, {{ר1}} לֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. {{ש}} בָּרוּךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן כָּל חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו, וּבְשִׁירֵי דָוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹ וּבִזְמִירוֹ, נוֹדָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ, נְפָאֲרָךְ, נַמְלִיכָךְ וְנַזְכִּיר שְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יַחַד יָחִיד חַי הָעוֹלָמִים, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת. === מזמור לתודה === {{ממס1|תהלים ק}} מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ {{ש}} עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃ {{ש}} דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃ {{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ === יהי כבוד === יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קד לא}} {{ש}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ד}} {{ש}} יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים קלה יג}} {{ש}} יְיָ בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׃{{ממס|תהלים קג יט}} {{ש}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃{{ממס|דה"א טז לא}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ׃{{ממס|תהלים י טז}} {{ש}} יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים׃{{ממס|תהלים לג י}} {{ש}} רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם׃{{ממס|משלי יט כא}} {{ש}} עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}} {{ש}} עֲצַת יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים לג יא}} {{ש}} כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד׃{{ממס|תהלים לג ט}} {{ש}} כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃{{ממס|תהלים קלב יג}} {{ש}} כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קלה ד}} {{ש}} כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃{{ממס|תהלים צד יד}} {{ש}} וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}} {{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}} {{ש}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}} {{ש}} יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}} {{ש}} אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים פד ה}} {{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲיָ אֱלֹהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}} === תהלה לדוד === {{ממס1|תהלים קמה}} תְּהִלָּה לְדָוִד,{{ש}} {{סי|אֲ|0}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} {{סי|בְּ|0}}כׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} {{סי|גָּ|0}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ש}} {{סי|דּ|0}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ׃{{ש}} {{סי|הֲ|0}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה׃{{ש}} {{סי|וֶ|0}}עֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה׃{{ש}} {{סי|זֵֽ|0}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ׃{{ש}} {{סי|חַ|0}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל חָֽסֶד׃{{ש}} {{סי|ט|0}}וֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} {{סי|י|0}}וֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ, וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה׃{{ש}} {{סי|כְּ|0}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ׃{{ש}} {{סי|לְ|0}}הוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃{{ש}} {{סי|מַ|0}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר דוֹר׃{{ש}} {{סי|ס|0}}וֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים׃{{ש}} {{סי|עֵ|0}}ינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּֽרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ׃{{ש}} {{סי|פּ|0}}וֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן׃{{ש}} {{סי|צַ|0}}דִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} {{סי|קָ|0}}רוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת׃{{ש}} {{סי|רְ|0}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃{{ש}} {{סי|שׁ|0}}וֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃{{ש}} {{סי|תְּ|0}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה}}{{ש}} וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}} ===פרקי הללויה=== {{ממס1|תהלים קמו}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ש}} אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃{{ש}} אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה׃{{ש}} תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו׃{{ש}} אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו׃{{ש}} עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם׃{{ש}} עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים׃{{ש}} יְיָ פֹּקֵחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים׃{{ש}} יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת׃{{ש}} יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמז}} הַלְלוּיָהּ, כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה׃{{ש}} בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ש}} הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם׃{{ש}} מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא׃{{ש}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ש}} מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ׃{{ש}} עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר׃{{ש}} הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר׃{{ש}} נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ׃{{ש}} לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה׃{{ש}} רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃{{ש}} שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת יְיָ, הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן׃{{ש}} כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ׃{{ש}} הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ׃{{ש}} הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ, עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ׃{{ש}} הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר׃{{ש}} מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים, לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד׃{{ש}} יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם, יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם׃{{ש}} מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׃{{ש}} לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמח}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃{{ש}} הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו׃{{ש}} הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר׃{{ש}} הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃{{ש}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃{{ש}} וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃{{ש}} הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת׃{{ש}} אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ׃{{ש}} הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים׃{{ש}} הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף׃{{ש}} מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃{{ש}} בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים׃{{ש}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ, הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃{{ש}} וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמט}} הַלְלוּיָהּ, שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים׃{{ש}} יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם׃{{ש}} יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ׃{{ש}} כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה׃{{ש}} יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם׃{{ש}} רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׃{{ש}} לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחֹת בַּלְאֻמִּים׃{{ש}} לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל׃{{ש}} לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קנ}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃{{ש}} כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃ בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}} {{ש}} יִמְלֹך יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ === ויברך דוד === {{ממס1|דברי הימים א כט#כט י|דה"א כט י-יג}} וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃ {{ש}} וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃{{ממס|נחמיה ט ה}} === שירת הים === {{מקורות לסידור|[[שמות יד#יד ל|שמות יד ל-לא]], [[שמות טו|שם טו א-כו]]}} וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃ אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃ וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ {{ססס}} וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם׃ וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה׃ וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה׃ וַיִּצְעַק אֶל יְיָ וַיּוֹרֵהוּ יְיָ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃ וַיֹּאמֶר, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ׃ === רפאני === רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה׃{{ממס|ישעיהו יז יד}} {{ש}} וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְיָ כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1.5em}}וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃{{ממס|ישעיהו יב|ישעיהו יב א-ד}} {{ש}} אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|שמואל ב כב#כב ג|ש"ב כב ג}} {{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}} {{ש}} עַל כֵּן אוֹדְךָ יְיָ בַּגּוֹיִם, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר׃{{ממס|ש"ב כב נ}} {{ש}} זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ה|ישעיהו יב ה-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כב|כט}} {{ש}} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}} {{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד, וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} {{ש}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ג}} {{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} === ישתבח === יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָח, הַלֵּל וְזִמְרָה, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, נֵצַח וּגְבוּרָה, גְּדֻלָּה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת עֹז וּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מֶלֶךְ גְּדוֹל הַתֻּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, חַי הָעוֹלָמִים. ==קריאת שמע וברכותיה== === חצי קדיש וברכו === {{הור|יקום אחד מן הקהל ויפרוס על שמע, ויאמר:}} יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.{{ש}} {{הור|ויענו הקהל והוא עמהם:}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. ===ברכה ראשונה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{צתס|תהלים|קד|כד}} הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם שְׁמוֹ לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח הַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא וְטוֹב מִיְּמוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. {{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הִ|0}}תְקִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה, {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ, {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צִ|0}}בְאוֹת {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד יְסַפְּרוּ לָאֵל קְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וְעַל כָּל שְׁבָח מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וּמְאוֹרוֹת אֲשֶׁר יָצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. תִּתְבָּרַךְ לָעַד צוּרֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים. אֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם יַחַד בְּדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם בְּאַהֲבָה. כֻּלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְצוּרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, וּבִנְעִימָה טְהוֹרָה. כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּיִרְאָה, וְאוֹמְרִים: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, יַחַד מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמָּתָם: מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתֻשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְּחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: {{צתס|תהלים|קלו|ז}} הִתְקַנְתָּ מְאוֹרוֹת לְשַׂמֵּחַ עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. ===ברכה שנייה=== אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְדוֹלָה יְתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שְׁמָךְ וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בָךְ, וַתְּלַמְּדֵנוּ חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחָנֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְתֶן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְדַבֵּק בְּלִבֵּנוּ יִרְאָתֶךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה לְבַדֶּךָ, כִּי שֵׁם קָדְשְׁךָ בֱּאֱמֶת נִקְרָא עָלֵינוּ. בַּעֲבוּר שְׁמָךְ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תָרוּם קַרְנֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּךְ בָּטַחְנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, וּבְשִׁמְךָ חָסִינוּ לֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל עַד עוֹלְמֵי עַד. כִּי אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָתָּה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ אַל יַעַזְבוּנוּ נֵצַח סֶלָה וָעֶד. וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עָם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְהוֹדוֹת לָךְ, וּלְיַחֲדָךְ וּלְרוֹמְמָךְ וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. ===קריאת שמע=== שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{הור|בלחש׃}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃ וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃ וַיֹאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ {{הור|מתחילים {{גדול-מודגש|אֱמֶת}}, והש"ץ חוזר על {{צ|יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת}}.}} ===ברכה שלישית=== אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחַבִּיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדוֹר וָדוֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם, כִּסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ קַיֶּמֶת. דְּבָרָיו חַיִּים וְנֶאֱמָנִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עָלֵינוּ וְעַל אֲבוֹתֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹתֵינוּ, עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם בֶּאֱמֶת חָק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ וּמֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ וְצוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ. עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶל מִצְוֹתֶיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמָּךְ, וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מוֹשִׁיעַ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם בַּדֶּבֶר הָרַגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ גָּאַלְתָּ, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים עָבְרוּ מִיָּם, וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם עַד אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. וְעַל זֹאת שִׁבְּחוּ גְאוּלִים, וְרוֹמְמוּ לָאֵל, וְנָתְנוּ יְדִידִים שִׁירוֹת, זְמִירוֹת, תֻּשְׁבָּחוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם. רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל גִּבּוֹר וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים, פּוֹדֶה עֲנָוִים, עוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו. תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ אָמָרוּ. שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה אָמְרוּ כֻלָּם: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ {{ממס|ישעיהו מז ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל. ==תפילת עמידה== === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}}{{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === {| |- |{{ג|אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ:}} נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ וּנְשַׁלֵּשׁ לָךְ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{הור|קהל:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ מְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. {{הור|קהל:}} מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִתְנַשֵּׂא וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ. {{הור|אָמֵן}} תִּשְׁכֹּן תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזָּךְ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשָׁךְ עַל יַד דָּוִד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ. {{הור|קהל:}} יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}} {{הור|חזן:}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתָךְ נַקְדִּישׁ. שְׁבָחָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.}} |} {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור}} === עננו === {{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}}{{ש}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.</small> {{סוף}} === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}}{{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה.{{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. }} {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>{{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. === ברכת כהנים === {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|מכריזים:}} כֹּהֲנִים! יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}}{{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}}{{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור|{{הור|כשאין כהנים אומר החזן:}}{{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}}}} === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. {{הור|עד כאן בתפילת שליח הציבור. }} === יהיו לרצון === {{הור|ובתפילת הלחש מוסיפים:}}{{ש}} {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן. == תחנונים == === נפילת אפים === {{:לפניך אני כורע}} {{רקע אפור}} === אבינו מלכנו === {{הור|בעשרת ימי תשובה:}} {| |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֵלָא אָתָּה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָפֵר עֲצַת כָּל אוֹיְבֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זְכֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹל וּסְלַח לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קְרַע רֹעַ גְּזָר דִּינֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַצְמִיחַ לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְהָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ || {{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ'''}}. |} {{סוף}} === אבינו מלכנו אבינו אתה === אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהוֹשִׁיעֵנוּ. וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה"ב כ יב}} {{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}} {{ש}} אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}} {{ש}} קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}} יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהילים לג כב}} {{ש}} אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}} כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}} {{ש}} עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}} === תחנון לשני וחמישי === … == לשני וחמישי == … == סדר היום == === תהלה לדוד === {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|קטו|יח}} === למנצח === {{פתל|כ|מ"מ=כן}} === קדושה דסדרא === === שיר של יום === === קדיש תתקבל === === פטום הקטורת === === קדיש דעתיד === === עלינו לשבח === gaz3ukulaqebxga9vdcblmvzsoxgpou 3101136 3101135 2026-11-02T21:33:45Z מו יו הו 37729 /* לשני וחמישי */ 3101136 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} == השכמת הבוקר == === מודה אני === {{הור|כשיעור משנתו יאמר:}}{{ש}} מוֹדֶה {{ק|[/מוֹדָה]}} אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהִחְזַרְתָּ לִי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. === על נטילת ידים === {{הור|אחר שיטול ידיו יברך:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. === אדון העולמים === {{הור2|ואם עשה צרכיו מברך {{צ|אשר יצר}} ומסמיך לה {{צ|אלהי הנשמה}}. ועכשיו נהגו לסדר כל הברכות בבית הכנסת, חוץ מברכת נטילת ידים שמברכה כל אחד בביתו סמוך לנטילה. ומתחיל ש"ץ בנועם ואומר:}} {{:אדון העולמים}} === אשר יצר === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם סְתוּמִים וּמֵהֶם פְּתוּחִים, שְׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִפָּתֵחַ, אֵינוּ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אַפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. === אלהי הנשמה === אֱלֹהַי, הַנְּשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ‏ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ, וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לְהַחֲזִירָהּ בִּי לָעֲתִיד לָבוֹא. וְכָל זְמָן שֶהַנְּ‏שָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי רִבּ‏וֹן כָּ‏ל הַמַּ‏‏עֲשִׂים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים. ==ברכות השחר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהָבִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}} {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרָכָי. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בַּתִּפְאָרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי {{ק|[/גּוֹיָה]}}. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{ק|[/שִׁפְחָה]}}. {{ש}} {{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה. {{ש}} {{הור|נשים אומרות:}} בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שִׁינָה מֵעֵינֵינוּ וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפֵּינוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְתַשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר טוֹב וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר רָע. וּתְחַזְּקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ, וְתִתֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים מִלְּפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים, מֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרַע, מִלְּשׁוֹן הָרַע, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר, מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָאִים רָעִים, מִמִּקְרִים רָעִים, מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, מִדִּין קָשֶׁה, מִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שְׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שְׁאֵינוּ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁלְּגֵיהִנָּם. == ברכות התורה ופרשת התמיד == === תפילה לפני פרשת התמיד === רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲוֹנֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד, וְאֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ.{{ממס|הושע יד ג}} לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ זֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבָּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ. {{ש}} וְנֶאֱמָר: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ, וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ, וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם, וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃{{ממס|ויקרא א#א יא|ויקרא א יא-יג}} {{ש}} וְנֶאֱמָר: זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים׃{{ממס|ויקרא ז לז}} === ברכות התורה === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. הַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|וקורין הציבור יחד עם הש"ץ:}} {{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃ וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} {{ממס1|במדבר ו#ו כב|במדבר ו כב-כז}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃ {{מקורות לסידור|[[פאה פרק א משנה א|פאה א א]], [[שבת קכז א]]}}{{ש}} אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. {{מקורות לסידור|[[מגילה כח ב]], [[ברכות סד א]]}}{{ש}} אָמַר רִבִּי זֵירָא, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶן הִחְמִירוּ עַל עַצְמָן שֶׁאַפִלּוּ רוֹאוֹת דָּם טִפָּה כַּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּם. {{ש}} תַּֽנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שְׁהוּא בֶן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמָר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.{{ממס|חבקוק ג ו}} אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת, אֵלָא הֲלָכוֹת. {{ש}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמָר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} == לעולם יהא אדם == לְעוֹלָם יְהֶא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מַה אָנוּ, מַה חַיֵּינוּ, מַה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה מַּעֲשֵׂינוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. הֲלֹא הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂינוּ תֹהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ: וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, שֶׁנֶּאֱמָר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ, הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל.{{ממס|ישעיהו מ טו}} אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק עֲקִדְךָ שֶׁנֶּעְקָד עַל גַּבֵּי מִזְבְּחֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ קָרָאתָ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן. לְפִיכָּךְ אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְשַׁבְּחֶךָ וּלְפָאֲרֶךָ וְלִתֶּן הוֹדָאָה וּשְׁבָח לִשְׁמֶךָ. וְחַיָּבִים אָנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}} אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, מַה יָּפָה מְאֹד יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְּׁרֵנוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד. אַתָּה הוּא קוֹדֵם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אַתָּה הוּא אֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא אֵל לְעוֹלָם הַבָּא. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. קַדֵּשׁ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ, בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים. אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם:{{ממס|נחמיה ט#ט ו|נחמיה ט ו-ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קב|כח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} === ברכות ציצית ותפילין === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין. == זמירות == === המהולל === {{:המהולל}} === ברוך שאמר === בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. {{ש}} בָּרוּךְ הוּא. {{ש}} בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה. {{ש}} בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. {{ש}} בָּרוּךְ מוֹשִׁיעַ וּמְרַחֵם. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ש}} בָּרוּךְ מַעֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה. {{ש}} בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו. {{ש}} בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, {{ר1}} לֹא כָזָב וְלֹא מִרְמָה, {{ר1}} לֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. {{ש}} בָּרוּךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן כָּל חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו, וּבְשִׁירֵי דָוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹ וּבִזְמִירוֹ, נוֹדָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ, נְפָאֲרָךְ, נַמְלִיכָךְ וְנַזְכִּיר שְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יַחַד יָחִיד חַי הָעוֹלָמִים, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת. === מזמור לתודה === {{ממס1|תהלים ק}} מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ {{ש}} עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃ {{ש}} דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃ {{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ === יהי כבוד === יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קד לא}} {{ש}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ד}} {{ש}} יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים קלה יג}} {{ש}} יְיָ בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׃{{ממס|תהלים קג יט}} {{ש}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃{{ממס|דה"א טז לא}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ׃{{ממס|תהלים י טז}} {{ש}} יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים׃{{ממס|תהלים לג י}} {{ש}} רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם׃{{ממס|משלי יט כא}} {{ש}} עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}} {{ש}} עֲצַת יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים לג יא}} {{ש}} כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד׃{{ממס|תהלים לג ט}} {{ש}} כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃{{ממס|תהלים קלב יג}} {{ש}} כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קלה ד}} {{ש}} כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃{{ממס|תהלים צד יד}} {{ש}} וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}} {{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}} {{ש}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}} {{ש}} יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}} {{ש}} אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים פד ה}} {{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲיָ אֱלֹהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}} === תהלה לדוד === {{ממס1|תהלים קמה}} תְּהִלָּה לְדָוִד,{{ש}} {{סי|אֲ|0}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} {{סי|בְּ|0}}כׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} {{סי|גָּ|0}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ש}} {{סי|דּ|0}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ׃{{ש}} {{סי|הֲ|0}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה׃{{ש}} {{סי|וֶ|0}}עֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה׃{{ש}} {{סי|זֵֽ|0}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ׃{{ש}} {{סי|חַ|0}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל חָֽסֶד׃{{ש}} {{סי|ט|0}}וֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} {{סי|י|0}}וֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ, וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה׃{{ש}} {{סי|כְּ|0}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ׃{{ש}} {{סי|לְ|0}}הוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃{{ש}} {{סי|מַ|0}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר דוֹר׃{{ש}} {{סי|ס|0}}וֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים׃{{ש}} {{סי|עֵ|0}}ינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּֽרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ׃{{ש}} {{סי|פּ|0}}וֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן׃{{ש}} {{סי|צַ|0}}דִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} {{סי|קָ|0}}רוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת׃{{ש}} {{סי|רְ|0}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃{{ש}} {{סי|שׁ|0}}וֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃{{ש}} {{סי|תְּ|0}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה}}{{ש}} וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}} ===פרקי הללויה=== {{ממס1|תהלים קמו}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ש}} אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃{{ש}} אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה׃{{ש}} תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו׃{{ש}} אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו׃{{ש}} עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם׃{{ש}} עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים׃{{ש}} יְיָ פֹּקֵחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים׃{{ש}} יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת׃{{ש}} יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמז}} הַלְלוּיָהּ, כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה׃{{ש}} בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ש}} הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם׃{{ש}} מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא׃{{ש}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ש}} מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ׃{{ש}} עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר׃{{ש}} הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר׃{{ש}} נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ׃{{ש}} לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה׃{{ש}} רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃{{ש}} שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת יְיָ, הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן׃{{ש}} כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ׃{{ש}} הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ׃{{ש}} הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ, עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ׃{{ש}} הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר׃{{ש}} מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים, לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד׃{{ש}} יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם, יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם׃{{ש}} מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׃{{ש}} לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמח}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃{{ש}} הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו׃{{ש}} הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר׃{{ש}} הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃{{ש}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃{{ש}} וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃{{ש}} הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת׃{{ש}} אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ׃{{ש}} הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים׃{{ש}} הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף׃{{ש}} מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃{{ש}} בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים׃{{ש}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ, הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃{{ש}} וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמט}} הַלְלוּיָהּ, שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים׃{{ש}} יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם׃{{ש}} יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ׃{{ש}} כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה׃{{ש}} יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם׃{{ש}} רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׃{{ש}} לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחֹת בַּלְאֻמִּים׃{{ש}} לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל׃{{ש}} לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קנ}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃{{ש}} כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃ בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}} {{ש}} יִמְלֹך יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ === ויברך דוד === {{ממס1|דברי הימים א כט#כט י|דה"א כט י-יג}} וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃ {{ש}} וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃{{ממס|נחמיה ט ה}} === שירת הים === {{מקורות לסידור|[[שמות יד#יד ל|שמות יד ל-לא]], [[שמות טו|שם טו א-כו]]}} וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃ אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃ וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ {{ססס}} וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם׃ וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה׃ וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה׃ וַיִּצְעַק אֶל יְיָ וַיּוֹרֵהוּ יְיָ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃ וַיֹּאמֶר, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ׃ === רפאני === רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה׃{{ממס|ישעיהו יז יד}} {{ש}} וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְיָ כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1.5em}}וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃{{ממס|ישעיהו יב|ישעיהו יב א-ד}} {{ש}} אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|שמואל ב כב#כב ג|ש"ב כב ג}} {{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}} {{ש}} עַל כֵּן אוֹדְךָ יְיָ בַּגּוֹיִם, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר׃{{ממס|ש"ב כב נ}} {{ש}} זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ה|ישעיהו יב ה-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כב|כט}} {{ש}} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}} {{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד, וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} {{ש}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ג}} {{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} === ישתבח === יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָח, הַלֵּל וְזִמְרָה, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, נֵצַח וּגְבוּרָה, גְּדֻלָּה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת עֹז וּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מֶלֶךְ גְּדוֹל הַתֻּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, חַי הָעוֹלָמִים. ==קריאת שמע וברכותיה== === חצי קדיש וברכו === {{הור|יקום אחד מן הקהל ויפרוס על שמע, ויאמר:}} יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.{{ש}} {{הור|ויענו הקהל והוא עמהם:}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. ===ברכה ראשונה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{צתס|תהלים|קד|כד}} הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם שְׁמוֹ לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח הַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא וְטוֹב מִיְּמוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. {{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הִ|0}}תְקִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה, {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ, {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צִ|0}}בְאוֹת {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד יְסַפְּרוּ לָאֵל קְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וְעַל כָּל שְׁבָח מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וּמְאוֹרוֹת אֲשֶׁר יָצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. תִּתְבָּרַךְ לָעַד צוּרֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים. אֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם יַחַד בְּדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם בְּאַהֲבָה. כֻּלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְצוּרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, וּבִנְעִימָה טְהוֹרָה. כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּיִרְאָה, וְאוֹמְרִים: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, יַחַד מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמָּתָם: מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתֻשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְּחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: {{צתס|תהלים|קלו|ז}} הִתְקַנְתָּ מְאוֹרוֹת לְשַׂמֵּחַ עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. ===ברכה שנייה=== אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְדוֹלָה יְתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שְׁמָךְ וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בָךְ, וַתְּלַמְּדֵנוּ חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחָנֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְתֶן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְדַבֵּק בְּלִבֵּנוּ יִרְאָתֶךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה לְבַדֶּךָ, כִּי שֵׁם קָדְשְׁךָ בֱּאֱמֶת נִקְרָא עָלֵינוּ. בַּעֲבוּר שְׁמָךְ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תָרוּם קַרְנֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּךְ בָּטַחְנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, וּבְשִׁמְךָ חָסִינוּ לֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל עַד עוֹלְמֵי עַד. כִּי אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָתָּה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ אַל יַעַזְבוּנוּ נֵצַח סֶלָה וָעֶד. וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עָם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְהוֹדוֹת לָךְ, וּלְיַחֲדָךְ וּלְרוֹמְמָךְ וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. ===קריאת שמע=== שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{הור|בלחש׃}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃ וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃ וַיֹאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ {{הור|מתחילים {{גדול-מודגש|אֱמֶת}}, והש"ץ חוזר על {{צ|יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת}}.}} ===ברכה שלישית=== אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחַבִּיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדוֹר וָדוֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם, כִּסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ קַיֶּמֶת. דְּבָרָיו חַיִּים וְנֶאֱמָנִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עָלֵינוּ וְעַל אֲבוֹתֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹתֵינוּ, עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם בֶּאֱמֶת חָק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ וּמֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ וְצוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ. עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶל מִצְוֹתֶיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמָּךְ, וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מוֹשִׁיעַ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם בַּדֶּבֶר הָרַגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ גָּאַלְתָּ, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים עָבְרוּ מִיָּם, וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם עַד אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. וְעַל זֹאת שִׁבְּחוּ גְאוּלִים, וְרוֹמְמוּ לָאֵל, וְנָתְנוּ יְדִידִים שִׁירוֹת, זְמִירוֹת, תֻּשְׁבָּחוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם. רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל גִּבּוֹר וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים, פּוֹדֶה עֲנָוִים, עוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו. תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ אָמָרוּ. שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה אָמְרוּ כֻלָּם: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ {{ממס|ישעיהו מז ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל. ==תפילת עמידה== === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}}{{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === {| |- |{{ג|אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ:}} נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ וּנְשַׁלֵּשׁ לָךְ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{הור|קהל:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ מְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. {{הור|קהל:}} מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִתְנַשֵּׂא וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ. {{הור|אָמֵן}} תִּשְׁכֹּן תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזָּךְ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשָׁךְ עַל יַד דָּוִד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ. {{הור|קהל:}} יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}} {{הור|חזן:}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתָךְ נַקְדִּישׁ. שְׁבָחָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.}} |} {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור}} === עננו === {{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}}{{ש}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.</small> {{סוף}} === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}}{{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה.{{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. }} {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>{{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. === ברכת כהנים === {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|מכריזים:}} כֹּהֲנִים! יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}}{{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}}{{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור|{{הור|כשאין כהנים אומר החזן:}}{{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}}}} === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. {{הור|עד כאן בתפילת שליח הציבור. }} === יהיו לרצון === {{הור|ובתפילת הלחש מוסיפים:}}{{ש}} {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן. == תחנונים == === נפילת אפים === {{:לפניך אני כורע}} {{רקע אפור}} === אבינו מלכנו === {{הור|בעשרת ימי תשובה:}} {| |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֵלָא אָתָּה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָפֵר עֲצַת כָּל אוֹיְבֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זְכֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹל וּסְלַח לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קְרַע רֹעַ גְּזָר דִּינֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַצְמִיחַ לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְהָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ || {{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ'''}}. |} {{סוף}} === אבינו מלכנו אבינו אתה === אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהוֹשִׁיעֵנוּ. וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה"ב כ יב}} {{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}} {{ש}} אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}} {{ש}} קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}} יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהילים לג כב}} {{ש}} אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}} כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}} {{ש}} עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}} === תחנון לשני וחמישי === … == סדר היום == === תהלה לדוד === {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|קטו|יח}} === למנצח === {{פתל|כ|מ"מ=כן}} === קדושה דסדרא === === שיר של יום === === קדיש תתקבל === === פטום הקטורת === === קדיש דעתיד === === עלינו לשבח === qp47nydf4rw0bspnpvl25ecfvuduel3 3101139 3101136 2026-11-02T21:43:35Z מו יו הו 37729 /* תחנון לשני וחמישי */ 3101139 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} == השכמת הבוקר == === מודה אני === {{הור|כשיעור משנתו יאמר:}}{{ש}} מוֹדֶה {{ק|[/מוֹדָה]}} אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהִחְזַרְתָּ לִי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. === על נטילת ידים === {{הור|אחר שיטול ידיו יברך:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. === אדון העולמים === {{הור2|ואם עשה צרכיו מברך {{צ|אשר יצר}} ומסמיך לה {{צ|אלהי הנשמה}}. ועכשיו נהגו לסדר כל הברכות בבית הכנסת, חוץ מברכת נטילת ידים שמברכה כל אחד בביתו סמוך לנטילה. ומתחיל ש"ץ בנועם ואומר:}} {{:אדון העולמים}} === אשר יצר === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם סְתוּמִים וּמֵהֶם פְּתוּחִים, שְׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִפָּתֵחַ, אֵינוּ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אַפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. === אלהי הנשמה === אֱלֹהַי, הַנְּשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ‏ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ, וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לְהַחֲזִירָהּ בִּי לָעֲתִיד לָבוֹא. וְכָל זְמָן שֶהַנְּ‏שָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי רִבּ‏וֹן כָּ‏ל הַמַּ‏‏עֲשִׂים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים. ==ברכות השחר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהָבִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}} {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרָכָי. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בַּתִּפְאָרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי {{ק|[/גּוֹיָה]}}. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{ק|[/שִׁפְחָה]}}. {{ש}} {{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה. {{ש}} {{הור|נשים אומרות:}} בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שִׁינָה מֵעֵינֵינוּ וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפֵּינוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְתַשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר טוֹב וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר רָע. וּתְחַזְּקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ, וְתִתֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים מִלְּפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים, מֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרַע, מִלְּשׁוֹן הָרַע, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר, מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָאִים רָעִים, מִמִּקְרִים רָעִים, מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, מִדִּין קָשֶׁה, מִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שְׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שְׁאֵינוּ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁלְּגֵיהִנָּם. == ברכות התורה ופרשת התמיד == === תפילה לפני פרשת התמיד === רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲוֹנֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד, וְאֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ.{{ממס|הושע יד ג}} לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ זֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבָּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ. {{ש}} וְנֶאֱמָר: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ, וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ, וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם, וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃{{ממס|ויקרא א#א יא|ויקרא א יא-יג}} {{ש}} וְנֶאֱמָר: זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים׃{{ממס|ויקרא ז לז}} === ברכות התורה === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. הַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|וקורין הציבור יחד עם הש"ץ:}} {{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃ וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} {{ממס1|במדבר ו#ו כב|במדבר ו כב-כז}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃ {{מקורות לסידור|[[פאה פרק א משנה א|פאה א א]], [[שבת קכז א]]}}{{ש}} אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. {{מקורות לסידור|[[מגילה כח ב]], [[ברכות סד א]]}}{{ש}} אָמַר רִבִּי זֵירָא, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶן הִחְמִירוּ עַל עַצְמָן שֶׁאַפִלּוּ רוֹאוֹת דָּם טִפָּה כַּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּם. {{ש}} תַּֽנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שְׁהוּא בֶן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמָר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.{{ממס|חבקוק ג ו}} אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת, אֵלָא הֲלָכוֹת. {{ש}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמָר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} == לעולם יהא אדם == לְעוֹלָם יְהֶא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מַה אָנוּ, מַה חַיֵּינוּ, מַה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה מַּעֲשֵׂינוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. הֲלֹא הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂינוּ תֹהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ: וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, שֶׁנֶּאֱמָר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ, הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל.{{ממס|ישעיהו מ טו}} אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק עֲקִדְךָ שֶׁנֶּעְקָד עַל גַּבֵּי מִזְבְּחֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ קָרָאתָ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן. לְפִיכָּךְ אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְשַׁבְּחֶךָ וּלְפָאֲרֶךָ וְלִתֶּן הוֹדָאָה וּשְׁבָח לִשְׁמֶךָ. וְחַיָּבִים אָנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}} אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, מַה יָּפָה מְאֹד יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְּׁרֵנוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד. אַתָּה הוּא קוֹדֵם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אַתָּה הוּא אֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא אֵל לְעוֹלָם הַבָּא. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. קַדֵּשׁ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ, בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים. אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם:{{ממס|נחמיה ט#ט ו|נחמיה ט ו-ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קב|כח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} === ברכות ציצית ותפילין === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין. == זמירות == === המהולל === {{:המהולל}} === ברוך שאמר === בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. {{ש}} בָּרוּךְ הוּא. {{ש}} בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה. {{ש}} בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. {{ש}} בָּרוּךְ מוֹשִׁיעַ וּמְרַחֵם. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ש}} בָּרוּךְ מַעֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה. {{ש}} בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו. {{ש}} בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, {{ר1}} לֹא כָזָב וְלֹא מִרְמָה, {{ר1}} לֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. {{ש}} בָּרוּךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן כָּל חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו, וּבְשִׁירֵי דָוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹ וּבִזְמִירוֹ, נוֹדָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ, נְפָאֲרָךְ, נַמְלִיכָךְ וְנַזְכִּיר שְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יַחַד יָחִיד חַי הָעוֹלָמִים, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת. === מזמור לתודה === {{ממס1|תהלים ק}} מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ {{ש}} עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃ {{ש}} דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃ {{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ === יהי כבוד === יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קד לא}} {{ש}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ד}} {{ש}} יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים קלה יג}} {{ש}} יְיָ בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׃{{ממס|תהלים קג יט}} {{ש}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃{{ממס|דה"א טז לא}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ׃{{ממס|תהלים י טז}} {{ש}} יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים׃{{ממס|תהלים לג י}} {{ש}} רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם׃{{ממס|משלי יט כא}} {{ש}} עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}} {{ש}} עֲצַת יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים לג יא}} {{ש}} כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד׃{{ממס|תהלים לג ט}} {{ש}} כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃{{ממס|תהלים קלב יג}} {{ש}} כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קלה ד}} {{ש}} כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃{{ממס|תהלים צד יד}} {{ש}} וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}} {{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}} {{ש}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}} {{ש}} יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}} {{ש}} אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים פד ה}} {{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲיָ אֱלֹהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}} === תהלה לדוד === {{ממס1|תהלים קמה}} תְּהִלָּה לְדָוִד,{{ש}} {{סי|אֲ|0}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} {{סי|בְּ|0}}כׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} {{סי|גָּ|0}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ש}} {{סי|דּ|0}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ׃{{ש}} {{סי|הֲ|0}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה׃{{ש}} {{סי|וֶ|0}}עֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה׃{{ש}} {{סי|זֵֽ|0}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ׃{{ש}} {{סי|חַ|0}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל חָֽסֶד׃{{ש}} {{סי|ט|0}}וֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} {{סי|י|0}}וֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ, וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה׃{{ש}} {{סי|כְּ|0}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ׃{{ש}} {{סי|לְ|0}}הוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃{{ש}} {{סי|מַ|0}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר דוֹר׃{{ש}} {{סי|ס|0}}וֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים׃{{ש}} {{סי|עֵ|0}}ינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּֽרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ׃{{ש}} {{סי|פּ|0}}וֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן׃{{ש}} {{סי|צַ|0}}דִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} {{סי|קָ|0}}רוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת׃{{ש}} {{סי|רְ|0}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃{{ש}} {{סי|שׁ|0}}וֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃{{ש}} {{סי|תְּ|0}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה}}{{ש}} וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}} ===פרקי הללויה=== {{ממס1|תהלים קמו}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ש}} אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃{{ש}} אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה׃{{ש}} תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו׃{{ש}} אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו׃{{ש}} עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם׃{{ש}} עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים׃{{ש}} יְיָ פֹּקֵחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים׃{{ש}} יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת׃{{ש}} יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמז}} הַלְלוּיָהּ, כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה׃{{ש}} בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ש}} הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם׃{{ש}} מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא׃{{ש}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ש}} מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ׃{{ש}} עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר׃{{ש}} הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר׃{{ש}} נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ׃{{ש}} לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה׃{{ש}} רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃{{ש}} שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת יְיָ, הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן׃{{ש}} כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ׃{{ש}} הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ׃{{ש}} הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ, עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ׃{{ש}} הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר׃{{ש}} מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים, לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד׃{{ש}} יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם, יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם׃{{ש}} מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׃{{ש}} לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמח}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃{{ש}} הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו׃{{ש}} הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר׃{{ש}} הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃{{ש}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃{{ש}} וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃{{ש}} הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת׃{{ש}} אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ׃{{ש}} הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים׃{{ש}} הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף׃{{ש}} מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃{{ש}} בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים׃{{ש}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ, הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃{{ש}} וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמט}} הַלְלוּיָהּ, שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים׃{{ש}} יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם׃{{ש}} יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ׃{{ש}} כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה׃{{ש}} יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם׃{{ש}} רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׃{{ש}} לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחֹת בַּלְאֻמִּים׃{{ש}} לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל׃{{ש}} לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קנ}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃{{ש}} כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃ בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}} {{ש}} יִמְלֹך יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ === ויברך דוד === {{ממס1|דברי הימים א כט#כט י|דה"א כט י-יג}} וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃ {{ש}} וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃{{ממס|נחמיה ט ה}} === שירת הים === {{מקורות לסידור|[[שמות יד#יד ל|שמות יד ל-לא]], [[שמות טו|שם טו א-כו]]}} וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃ אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃ וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ {{ססס}} וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם׃ וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה׃ וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה׃ וַיִּצְעַק אֶל יְיָ וַיּוֹרֵהוּ יְיָ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃ וַיֹּאמֶר, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ׃ === רפאני === רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה׃{{ממס|ישעיהו יז יד}} {{ש}} וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְיָ כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1.5em}}וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃{{ממס|ישעיהו יב|ישעיהו יב א-ד}} {{ש}} אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|שמואל ב כב#כב ג|ש"ב כב ג}} {{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}} {{ש}} עַל כֵּן אוֹדְךָ יְיָ בַּגּוֹיִם, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר׃{{ממס|ש"ב כב נ}} {{ש}} זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ה|ישעיהו יב ה-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כב|כט}} {{ש}} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}} {{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד, וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} {{ש}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ג}} {{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} === ישתבח === יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָח, הַלֵּל וְזִמְרָה, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, נֵצַח וּגְבוּרָה, גְּדֻלָּה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת עֹז וּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מֶלֶךְ גְּדוֹל הַתֻּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, חַי הָעוֹלָמִים. ==קריאת שמע וברכותיה== === חצי קדיש וברכו === {{הור|יקום אחד מן הקהל ויפרוס על שמע, ויאמר:}} יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.{{ש}} {{הור|ויענו הקהל והוא עמהם:}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. ===ברכה ראשונה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{צתס|תהלים|קד|כד}} הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם שְׁמוֹ לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח הַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא וְטוֹב מִיְּמוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. {{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הִ|0}}תְקִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה, {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ, {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צִ|0}}בְאוֹת {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד יְסַפְּרוּ לָאֵל קְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וְעַל כָּל שְׁבָח מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וּמְאוֹרוֹת אֲשֶׁר יָצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. תִּתְבָּרַךְ לָעַד צוּרֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים. אֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם יַחַד בְּדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם בְּאַהֲבָה. כֻּלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְצוּרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, וּבִנְעִימָה טְהוֹרָה. כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּיִרְאָה, וְאוֹמְרִים: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, יַחַד מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמָּתָם: מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתֻשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְּחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: {{צתס|תהלים|קלו|ז}} הִתְקַנְתָּ מְאוֹרוֹת לְשַׂמֵּחַ עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. ===ברכה שנייה=== אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְדוֹלָה יְתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שְׁמָךְ וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בָךְ, וַתְּלַמְּדֵנוּ חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחָנֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְתֶן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְדַבֵּק בְּלִבֵּנוּ יִרְאָתֶךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה לְבַדֶּךָ, כִּי שֵׁם קָדְשְׁךָ בֱּאֱמֶת נִקְרָא עָלֵינוּ. בַּעֲבוּר שְׁמָךְ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תָרוּם קַרְנֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּךְ בָּטַחְנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, וּבְשִׁמְךָ חָסִינוּ לֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל עַד עוֹלְמֵי עַד. כִּי אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָתָּה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ אַל יַעַזְבוּנוּ נֵצַח סֶלָה וָעֶד. וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עָם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְהוֹדוֹת לָךְ, וּלְיַחֲדָךְ וּלְרוֹמְמָךְ וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. ===קריאת שמע=== שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{הור|בלחש׃}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃ וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃ וַיֹאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ {{הור|מתחילים {{גדול-מודגש|אֱמֶת}}, והש"ץ חוזר על {{צ|יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת}}.}} ===ברכה שלישית=== אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחַבִּיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדוֹר וָדוֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם, כִּסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ קַיֶּמֶת. דְּבָרָיו חַיִּים וְנֶאֱמָנִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עָלֵינוּ וְעַל אֲבוֹתֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹתֵינוּ, עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם בֶּאֱמֶת חָק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ וּמֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ וְצוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ. עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶל מִצְוֹתֶיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמָּךְ, וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מוֹשִׁיעַ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם בַּדֶּבֶר הָרַגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ גָּאַלְתָּ, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים עָבְרוּ מִיָּם, וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם עַד אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. וְעַל זֹאת שִׁבְּחוּ גְאוּלִים, וְרוֹמְמוּ לָאֵל, וְנָתְנוּ יְדִידִים שִׁירוֹת, זְמִירוֹת, תֻּשְׁבָּחוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם. רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל גִּבּוֹר וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים, פּוֹדֶה עֲנָוִים, עוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו. תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ אָמָרוּ. שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה אָמְרוּ כֻלָּם: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ {{ממס|ישעיהו מז ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל. ==תפילת עמידה== === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}}{{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === {| |- |{{ג|אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ:}} נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ וּנְשַׁלֵּשׁ לָךְ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{הור|קהל:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ מְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. {{הור|קהל:}} מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִתְנַשֵּׂא וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ. {{הור|אָמֵן}} תִּשְׁכֹּן תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזָּךְ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשָׁךְ עַל יַד דָּוִד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ. {{הור|קהל:}} יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}} {{הור|חזן:}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתָךְ נַקְדִּישׁ. שְׁבָחָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.}} |} {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור}} === עננו === {{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}}{{ש}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.</small> {{סוף}} === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}}{{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה.{{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. }} {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>{{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. === ברכת כהנים === {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|מכריזים:}} כֹּהֲנִים! יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}}{{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}}{{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור|{{הור|כשאין כהנים אומר החזן:}}{{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}}}} === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. {{הור|עד כאן בתפילת שליח הציבור. }} === יהיו לרצון === {{הור|ובתפילת הלחש מוסיפים:}}{{ש}} {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן. == תחנונים == === נפילת אפים === {{:לפניך אני כורע}} {{רקע אפור}} === אבינו מלכנו === {{הור|בעשרת ימי תשובה:}} {| |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֵלָא אָתָּה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָפֵר עֲצַת כָּל אוֹיְבֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זְכֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹל וּסְלַח לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קְרַע רֹעַ גְּזָר דִּינֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַצְמִיחַ לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְהָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ || {{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ'''}}. |} {{סוף}} === אבינו מלכנו אבינו אתה === אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהוֹשִׁיעֵנוּ. וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה"ב כ יב}} {{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}} {{ש}} אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}} {{ש}} קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}} יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהילים לג כב}} {{ש}} אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}} כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}} {{ש}} עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}} === תחנון לשני וחמישי === ==== וידוי וי"ג מידות ==== אָנָּא אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשָׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}} מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן וְרוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב. אֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ. {{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לד ט}}{{ש}} כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} {{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}} {{הור|קהל וחזן:}} {{מודגש|יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃}}{{ש}} {{ק|[וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא. יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃]}} {{ש}} {{הור|חזן:}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז ט}} ==== והוא רחום ==== … ==== ה' אלהי ישראל ==== … == סדר היום == === תהלה לדוד === {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|קטו|יח}} === למנצח === {{פתל|כ|מ"מ=כן}} === קדושה דסדרא === === שיר של יום === === קדיש תתקבל === === פטום הקטורת === === קדיש דעתיד === === עלינו לשבח === ppm1hk4m6o0y7iiefii4nglgxozwxsw 3101140 3101139 2026-11-02T21:43:52Z מו יו הו 37729 /* תחנון לשני וחמישי */ 3101140 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} == השכמת הבוקר == === מודה אני === {{הור|כשיעור משנתו יאמר:}}{{ש}} מוֹדֶה {{ק|[/מוֹדָה]}} אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהִחְזַרְתָּ לִי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. === על נטילת ידים === {{הור|אחר שיטול ידיו יברך:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. === אדון העולמים === {{הור2|ואם עשה צרכיו מברך {{צ|אשר יצר}} ומסמיך לה {{צ|אלהי הנשמה}}. ועכשיו נהגו לסדר כל הברכות בבית הכנסת, חוץ מברכת נטילת ידים שמברכה כל אחד בביתו סמוך לנטילה. ומתחיל ש"ץ בנועם ואומר:}} {{:אדון העולמים}} === אשר יצר === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם סְתוּמִים וּמֵהֶם פְּתוּחִים, שְׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִפָּתֵחַ, אֵינוּ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אַפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. === אלהי הנשמה === אֱלֹהַי, הַנְּשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ‏ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ, וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לְהַחֲזִירָהּ בִּי לָעֲתִיד לָבוֹא. וְכָל זְמָן שֶהַנְּ‏שָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי רִבּ‏וֹן כָּ‏ל הַמַּ‏‏עֲשִׂים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים. ==ברכות השחר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהָבִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}} {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרָכָי. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בַּתִּפְאָרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי {{ק|[/גּוֹיָה]}}. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{ק|[/שִׁפְחָה]}}. {{ש}} {{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה. {{ש}} {{הור|נשים אומרות:}} בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שִׁינָה מֵעֵינֵינוּ וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפֵּינוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְתַשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר טוֹב וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר רָע. וּתְחַזְּקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ, וְתִתֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים מִלְּפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים, מֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרַע, מִלְּשׁוֹן הָרַע, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר, מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָאִים רָעִים, מִמִּקְרִים רָעִים, מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, מִדִּין קָשֶׁה, מִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שְׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שְׁאֵינוּ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁלְּגֵיהִנָּם. == ברכות התורה ופרשת התמיד == === תפילה לפני פרשת התמיד === רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲוֹנֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד, וְאֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ.{{ממס|הושע יד ג}} לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ זֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבָּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ. {{ש}} וְנֶאֱמָר: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ, וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ, וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם, וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃{{ממס|ויקרא א#א יא|ויקרא א יא-יג}} {{ש}} וְנֶאֱמָר: זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים׃{{ממס|ויקרא ז לז}} === ברכות התורה === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. הַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|וקורין הציבור יחד עם הש"ץ:}} {{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃ וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} {{ממס1|במדבר ו#ו כב|במדבר ו כב-כז}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃ {{מקורות לסידור|[[פאה פרק א משנה א|פאה א א]], [[שבת קכז א]]}}{{ש}} אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. {{מקורות לסידור|[[מגילה כח ב]], [[ברכות סד א]]}}{{ש}} אָמַר רִבִּי זֵירָא, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶן הִחְמִירוּ עַל עַצְמָן שֶׁאַפִלּוּ רוֹאוֹת דָּם טִפָּה כַּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּם. {{ש}} תַּֽנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שְׁהוּא בֶן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמָר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.{{ממס|חבקוק ג ו}} אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת, אֵלָא הֲלָכוֹת. {{ש}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמָר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} == לעולם יהא אדם == לְעוֹלָם יְהֶא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מַה אָנוּ, מַה חַיֵּינוּ, מַה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה מַּעֲשֵׂינוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. הֲלֹא הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂינוּ תֹהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ: וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, שֶׁנֶּאֱמָר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ, הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל.{{ממס|ישעיהו מ טו}} אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק עֲקִדְךָ שֶׁנֶּעְקָד עַל גַּבֵּי מִזְבְּחֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ קָרָאתָ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן. לְפִיכָּךְ אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְשַׁבְּחֶךָ וּלְפָאֲרֶךָ וְלִתֶּן הוֹדָאָה וּשְׁבָח לִשְׁמֶךָ. וְחַיָּבִים אָנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}} אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, מַה יָּפָה מְאֹד יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְּׁרֵנוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד. אַתָּה הוּא קוֹדֵם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אַתָּה הוּא אֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא אֵל לְעוֹלָם הַבָּא. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. קַדֵּשׁ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ, בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים. אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם:{{ממס|נחמיה ט#ט ו|נחמיה ט ו-ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קב|כח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} === ברכות ציצית ותפילין === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין. == זמירות == === המהולל === {{:המהולל}} === ברוך שאמר === בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. {{ש}} בָּרוּךְ הוּא. {{ש}} בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה. {{ש}} בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. {{ש}} בָּרוּךְ מוֹשִׁיעַ וּמְרַחֵם. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ש}} בָּרוּךְ מַעֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה. {{ש}} בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו. {{ש}} בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, {{ר1}} לֹא כָזָב וְלֹא מִרְמָה, {{ר1}} לֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. {{ש}} בָּרוּךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן כָּל חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו, וּבְשִׁירֵי דָוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹ וּבִזְמִירוֹ, נוֹדָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ, נְפָאֲרָךְ, נַמְלִיכָךְ וְנַזְכִּיר שְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יַחַד יָחִיד חַי הָעוֹלָמִים, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת. === מזמור לתודה === {{ממס1|תהלים ק}} מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ {{ש}} עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃ {{ש}} דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃ {{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ === יהי כבוד === יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קד לא}} {{ש}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ד}} {{ש}} יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים קלה יג}} {{ש}} יְיָ בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׃{{ממס|תהלים קג יט}} {{ש}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃{{ממס|דה"א טז לא}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ׃{{ממס|תהלים י טז}} {{ש}} יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים׃{{ממס|תהלים לג י}} {{ש}} רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם׃{{ממס|משלי יט כא}} {{ש}} עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}} {{ש}} עֲצַת יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים לג יא}} {{ש}} כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד׃{{ממס|תהלים לג ט}} {{ש}} כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃{{ממס|תהלים קלב יג}} {{ש}} כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קלה ד}} {{ש}} כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃{{ממס|תהלים צד יד}} {{ש}} וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}} {{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}} {{ש}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}} {{ש}} יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}} {{ש}} אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים פד ה}} {{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲיָ אֱלֹהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}} === תהלה לדוד === {{ממס1|תהלים קמה}} תְּהִלָּה לְדָוִד,{{ש}} {{סי|אֲ|0}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} {{סי|בְּ|0}}כׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} {{סי|גָּ|0}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ש}} {{סי|דּ|0}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ׃{{ש}} {{סי|הֲ|0}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה׃{{ש}} {{סי|וֶ|0}}עֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה׃{{ש}} {{סי|זֵֽ|0}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ׃{{ש}} {{סי|חַ|0}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל חָֽסֶד׃{{ש}} {{סי|ט|0}}וֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} {{סי|י|0}}וֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ, וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה׃{{ש}} {{סי|כְּ|0}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ׃{{ש}} {{סי|לְ|0}}הוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃{{ש}} {{סי|מַ|0}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר דוֹר׃{{ש}} {{סי|ס|0}}וֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים׃{{ש}} {{סי|עֵ|0}}ינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּֽרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ׃{{ש}} {{סי|פּ|0}}וֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן׃{{ש}} {{סי|צַ|0}}דִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} {{סי|קָ|0}}רוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת׃{{ש}} {{סי|רְ|0}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃{{ש}} {{סי|שׁ|0}}וֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃{{ש}} {{סי|תְּ|0}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה}}{{ש}} וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}} ===פרקי הללויה=== {{ממס1|תהלים קמו}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ש}} אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃{{ש}} אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה׃{{ש}} תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו׃{{ש}} אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו׃{{ש}} עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם׃{{ש}} עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים׃{{ש}} יְיָ פֹּקֵחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים׃{{ש}} יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת׃{{ש}} יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמז}} הַלְלוּיָהּ, כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה׃{{ש}} בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ש}} הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם׃{{ש}} מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא׃{{ש}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ש}} מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ׃{{ש}} עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר׃{{ש}} הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר׃{{ש}} נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ׃{{ש}} לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה׃{{ש}} רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃{{ש}} שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת יְיָ, הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן׃{{ש}} כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ׃{{ש}} הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ׃{{ש}} הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ, עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ׃{{ש}} הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר׃{{ש}} מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים, לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד׃{{ש}} יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם, יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם׃{{ש}} מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׃{{ש}} לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמח}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃{{ש}} הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו׃{{ש}} הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר׃{{ש}} הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃{{ש}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃{{ש}} וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃{{ש}} הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת׃{{ש}} אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ׃{{ש}} הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים׃{{ש}} הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף׃{{ש}} מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃{{ש}} בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים׃{{ש}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ, הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃{{ש}} וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמט}} הַלְלוּיָהּ, שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים׃{{ש}} יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם׃{{ש}} יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ׃{{ש}} כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה׃{{ש}} יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם׃{{ש}} רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׃{{ש}} לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחֹת בַּלְאֻמִּים׃{{ש}} לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל׃{{ש}} לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קנ}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃{{ש}} כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃ בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}} {{ש}} יִמְלֹך יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ === ויברך דוד === {{ממס1|דברי הימים א כט#כט י|דה"א כט י-יג}} וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃ {{ש}} וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃{{ממס|נחמיה ט ה}} === שירת הים === {{מקורות לסידור|[[שמות יד#יד ל|שמות יד ל-לא]], [[שמות טו|שם טו א-כו]]}} וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃ אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃ וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ {{ססס}} וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם׃ וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה׃ וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה׃ וַיִּצְעַק אֶל יְיָ וַיּוֹרֵהוּ יְיָ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃ וַיֹּאמֶר, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ׃ === רפאני === רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה׃{{ממס|ישעיהו יז יד}} {{ש}} וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְיָ כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1.5em}}וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃{{ממס|ישעיהו יב|ישעיהו יב א-ד}} {{ש}} אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|שמואל ב כב#כב ג|ש"ב כב ג}} {{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}} {{ש}} עַל כֵּן אוֹדְךָ יְיָ בַּגּוֹיִם, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר׃{{ממס|ש"ב כב נ}} {{ש}} זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ה|ישעיהו יב ה-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כב|כט}} {{ש}} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}} {{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד, וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} {{ש}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ג}} {{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} === ישתבח === יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָח, הַלֵּל וְזִמְרָה, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, נֵצַח וּגְבוּרָה, גְּדֻלָּה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת עֹז וּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מֶלֶךְ גְּדוֹל הַתֻּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, חַי הָעוֹלָמִים. ==קריאת שמע וברכותיה== === חצי קדיש וברכו === {{הור|יקום אחד מן הקהל ויפרוס על שמע, ויאמר:}} יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.{{ש}} {{הור|ויענו הקהל והוא עמהם:}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. ===ברכה ראשונה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{צתס|תהלים|קד|כד}} הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם שְׁמוֹ לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח הַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא וְטוֹב מִיְּמוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. {{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הִ|0}}תְקִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה, {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ, {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צִ|0}}בְאוֹת {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד יְסַפְּרוּ לָאֵל קְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וְעַל כָּל שְׁבָח מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וּמְאוֹרוֹת אֲשֶׁר יָצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. תִּתְבָּרַךְ לָעַד צוּרֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים. אֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם יַחַד בְּדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם בְּאַהֲבָה. כֻּלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְצוּרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, וּבִנְעִימָה טְהוֹרָה. כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּיִרְאָה, וְאוֹמְרִים: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, יַחַד מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמָּתָם: מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתֻשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְּחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: {{צתס|תהלים|קלו|ז}} הִתְקַנְתָּ מְאוֹרוֹת לְשַׂמֵּחַ עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. ===ברכה שנייה=== אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְדוֹלָה יְתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שְׁמָךְ וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בָךְ, וַתְּלַמְּדֵנוּ חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחָנֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְתֶן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְדַבֵּק בְּלִבֵּנוּ יִרְאָתֶךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה לְבַדֶּךָ, כִּי שֵׁם קָדְשְׁךָ בֱּאֱמֶת נִקְרָא עָלֵינוּ. בַּעֲבוּר שְׁמָךְ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תָרוּם קַרְנֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּךְ בָּטַחְנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, וּבְשִׁמְךָ חָסִינוּ לֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל עַד עוֹלְמֵי עַד. כִּי אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָתָּה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ אַל יַעַזְבוּנוּ נֵצַח סֶלָה וָעֶד. וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עָם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְהוֹדוֹת לָךְ, וּלְיַחֲדָךְ וּלְרוֹמְמָךְ וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. ===קריאת שמע=== שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{הור|בלחש׃}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃ וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃ וַיֹאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ {{הור|מתחילים {{גדול-מודגש|אֱמֶת}}, והש"ץ חוזר על {{צ|יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת}}.}} ===ברכה שלישית=== אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחַבִּיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדוֹר וָדוֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם, כִּסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ קַיֶּמֶת. דְּבָרָיו חַיִּים וְנֶאֱמָנִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עָלֵינוּ וְעַל אֲבוֹתֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹתֵינוּ, עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם בֶּאֱמֶת חָק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ וּמֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ וְצוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ. עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶל מִצְוֹתֶיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמָּךְ, וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מוֹשִׁיעַ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם בַּדֶּבֶר הָרַגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ גָּאַלְתָּ, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים עָבְרוּ מִיָּם, וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם עַד אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. וְעַל זֹאת שִׁבְּחוּ גְאוּלִים, וְרוֹמְמוּ לָאֵל, וְנָתְנוּ יְדִידִים שִׁירוֹת, זְמִירוֹת, תֻּשְׁבָּחוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם. רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל גִּבּוֹר וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים, פּוֹדֶה עֲנָוִים, עוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו. תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ אָמָרוּ. שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה אָמְרוּ כֻלָּם: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ {{ממס|ישעיהו מז ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל. ==תפילת עמידה== === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}}{{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === {| |- |{{ג|אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ:}} נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ וּנְשַׁלֵּשׁ לָךְ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{הור|קהל:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ מְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. {{הור|קהל:}} מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִתְנַשֵּׂא וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ. {{הור|אָמֵן}} תִּשְׁכֹּן תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזָּךְ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשָׁךְ עַל יַד דָּוִד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ. {{הור|קהל:}} יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}} {{הור|חזן:}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתָךְ נַקְדִּישׁ. שְׁבָחָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.}} |} {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור}} === עננו === {{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}}{{ש}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.</small> {{סוף}} === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}}{{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה.{{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. }} {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>{{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. === ברכת כהנים === {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|מכריזים:}} כֹּהֲנִים! יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}}{{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}}{{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור|{{הור|כשאין כהנים אומר החזן:}}{{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}}}} === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. {{הור|עד כאן בתפילת שליח הציבור. }} === יהיו לרצון === {{הור|ובתפילת הלחש מוסיפים:}}{{ש}} {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן. == תחנונים == === נפילת אפים === {{:לפניך אני כורע}} {{רקע אפור}} === אבינו מלכנו === {{הור|בעשרת ימי תשובה:}} {| |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֵלָא אָתָּה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָפֵר עֲצַת כָּל אוֹיְבֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זְכֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹל וּסְלַח לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קְרַע רֹעַ גְּזָר דִּינֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַצְמִיחַ לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְהָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ || {{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ'''}}. |} {{סוף}} === אבינו מלכנו אבינו אתה === אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהוֹשִׁיעֵנוּ. וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה"ב כ יב}} {{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}} {{ש}} אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}} {{ש}} קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}} יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהילים לג כב}} {{ש}} אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}} כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}} {{ש}} עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}} === תחנון לשני וחמישי === ==== וידוי וי"ג מידות ==== אָנָּא אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשָׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}} מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן וְרוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב. אֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ. {{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לד ט}}{{ש}} כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} {{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}} {{הור|קהל וחזן:}} {{מודגש|יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃}}{{ש}} {{ק|[וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא. יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃]}} {{ש}} {{הור|חזן:}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז ט}} ==== והוא רחום ==== … ==== ה' אלהי ישראל ==== … == סדר היום == === תהלה לדוד === {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|קטו|יח}} === למנצח === {{פתל|כ|מ"מ=כן}} === קדושה דסדרא === === שיר של יום === === קדיש תתקבל === === פטום הקטורת === === קדיש דעתיד === === עלינו לשבח === oq49qnejbydwabihcb4prca54i6z0cb 3101141 3101140 2026-11-02T21:45:20Z מו יו הו 37729 /* סדר היום */ 3101141 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} == השכמת הבוקר == === מודה אני === {{הור|כשיעור משנתו יאמר:}}{{ש}} מוֹדֶה {{ק|[/מוֹדָה]}} אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהִחְזַרְתָּ לִי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. === על נטילת ידים === {{הור|אחר שיטול ידיו יברך:}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. === אדון העולמים === {{הור2|ואם עשה צרכיו מברך {{צ|אשר יצר}} ומסמיך לה {{צ|אלהי הנשמה}}. ועכשיו נהגו לסדר כל הברכות בבית הכנסת, חוץ מברכת נטילת ידים שמברכה כל אחד בביתו סמוך לנטילה. ומתחיל ש"ץ בנועם ואומר:}} {{:אדון העולמים}} === אשר יצר === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם סְתוּמִים וּמֵהֶם פְּתוּחִים, שְׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִפָּתֵחַ, אֵינוּ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אַפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. === אלהי הנשמה === אֱלֹהַי, הַנְּשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ‏ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ, וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לְהַחֲזִירָהּ בִּי לָעֲתִיד לָבוֹא. וְכָל זְמָן שֶהַנְּ‏שָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי רִבּ‏וֹן כָּ‏ל הַמַּ‏‏עֲשִׂים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים. ==ברכות השחר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהָבִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}} {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרָכָי. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בַּתִּפְאָרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי {{ק|[/גּוֹיָה]}}. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{ק|[/שִׁפְחָה]}}. {{ש}} {{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה. {{ש}} {{הור|נשים אומרות:}} בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שִׁינָה מֵעֵינֵינוּ וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפֵּינוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְתַשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר טוֹב וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר רָע. וּתְחַזְּקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ, וְתִתֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים מִלְּפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים, מֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרַע, מִלְּשׁוֹן הָרַע, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר, מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָאִים רָעִים, מִמִּקְרִים רָעִים, מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, מִדִּין קָשֶׁה, מִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שְׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שְׁאֵינוּ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁלְּגֵיהִנָּם. == ברכות התורה ופרשת התמיד == === תפילה לפני פרשת התמיד === רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲוֹנֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד, וְאֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ.{{ממס|הושע יד ג}} לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ זֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבָּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ. {{ש}} וְנֶאֱמָר: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ, וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ, וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם, וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃{{ממס|ויקרא א#א יא|ויקרא א יא-יג}} {{ש}} וְנֶאֱמָר: זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים׃{{ממס|ויקרא ז לז}} === ברכות התורה === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. הַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|וקורין הציבור יחד עם הש"ץ:}} {{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃ וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} {{ממס1|במדבר ו#ו כב|במדבר ו כב-כז}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃ {{מקורות לסידור|[[פאה פרק א משנה א|פאה א א]], [[שבת קכז א]]}}{{ש}} אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. {{מקורות לסידור|[[מגילה כח ב]], [[ברכות סד א]]}}{{ש}} אָמַר רִבִּי זֵירָא, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶן הִחְמִירוּ עַל עַצְמָן שֶׁאַפִלּוּ רוֹאוֹת דָּם טִפָּה כַּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּם. {{ש}} תַּֽנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שְׁהוּא בֶן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמָר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.{{ממס|חבקוק ג ו}} אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת, אֵלָא הֲלָכוֹת. {{ש}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמָר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} == לעולם יהא אדם == לְעוֹלָם יְהֶא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מַה אָנוּ, מַה חַיֵּינוּ, מַה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה מַּעֲשֵׂינוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. הֲלֹא הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂינוּ תֹהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ: וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, שֶׁנֶּאֱמָר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ, הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל.{{ממס|ישעיהו מ טו}} אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק עֲקִדְךָ שֶׁנֶּעְקָד עַל גַּבֵּי מִזְבְּחֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ קָרָאתָ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן. לְפִיכָּךְ אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְשַׁבְּחֶךָ וּלְפָאֲרֶךָ וְלִתֶּן הוֹדָאָה וּשְׁבָח לִשְׁמֶךָ. וְחַיָּבִים אָנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}} אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, מַה יָּפָה מְאֹד יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְּׁרֵנוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד. אַתָּה הוּא קוֹדֵם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אַתָּה הוּא אֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא אֵל לְעוֹלָם הַבָּא. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. קַדֵּשׁ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ, בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים. אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם:{{ממס|נחמיה ט#ט ו|נחמיה ט ו-ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קב|כח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} === ברכות ציצית ותפילין === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין. == זמירות == === המהולל === {{:המהולל}} === ברוך שאמר === בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. {{ש}} בָּרוּךְ הוּא. {{ש}} בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה. {{ש}} בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. {{ש}} בָּרוּךְ מוֹשִׁיעַ וּמְרַחֵם. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ש}} בָּרוּךְ מַעֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה. {{ש}} בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו. {{ש}} בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, {{ר1}} לֹא כָזָב וְלֹא מִרְמָה, {{ר1}} לֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. {{ש}} בָּרוּךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן כָּל חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו, וּבְשִׁירֵי דָוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹ וּבִזְמִירוֹ, נוֹדָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ, נְפָאֲרָךְ, נַמְלִיכָךְ וְנַזְכִּיר שְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יַחַד יָחִיד חַי הָעוֹלָמִים, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת. === מזמור לתודה === {{ממס1|תהלים ק}} מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ {{ש}} עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃ {{ש}} דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃ {{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ === יהי כבוד === יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קד לא}} {{ש}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ד}} {{ש}} יְיָ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְיָ זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים קלה יג}} {{ש}} יְיָ בַּשָּׁמַיִם הֵכִין כִּסְאוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה׃{{ממס|תהלים קג יט}} {{ש}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃{{ממס|דה"א טז לא}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד, אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ׃{{ממס|תהלים י טז}} {{ש}} יְיָ הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים׃{{ממס|תהלים לג י}} {{ש}} רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם׃{{ממס|משלי יט כא}} {{ש}} עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}} {{ש}} עֲצַת יְיָ לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר׃{{ממס|תהלים לג יא}} {{ש}} כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד׃{{ממס|תהלים לג ט}} {{ש}} כִּי בָחַר יְיָ בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃{{ממס|תהלים קלב יג}} {{ש}} כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קלה ד}} {{ש}} כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב׃{{ממס|תהלים צד יד}} {{ש}} וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}} {{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}} {{ש}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}} {{ש}} יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}} {{ש}} אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים פד ה}} {{ש}} אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲיָ אֱלֹהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}} === תהלה לדוד === {{ממס1|תהלים קמה}} תְּהִלָּה לְדָוִד,{{ש}} {{סי|אֲ|0}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּֽלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} {{סי|בְּ|0}}כׇל יוֹם אֲבָרְכֶֽךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} {{סי|גָּ|0}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר׃{{ש}} {{סי|דּ|0}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶֽׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ׃{{ש}} {{סי|הֲ|0}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה׃{{ש}} {{סי|וֶ|0}}עֱזוּז נוֹרְאֹתֶֽיךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶֽנָּה׃{{ש}} {{סי|זֵֽ|0}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּֽיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּֽנוּ׃{{ש}} {{סי|חַ|0}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדׇל חָֽסֶד׃{{ש}} {{סי|ט|0}}וֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כׇּל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} {{סי|י|0}}וֹדֽוּךָ יְיָ כׇּל מַעֲשֶֽׂיךָ, וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְכֽוּכָה׃{{ש}} {{סי|כְּ|0}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵֽרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּֽרוּ׃{{ש}} {{סי|לְ|0}}הוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃{{ש}} {{סי|מַ|0}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר דוֹר׃{{ש}} {{סי|ס|0}}וֹמֵךְ יְיָ לְכׇל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכׇל הַכְּפוּפִים׃{{ש}} {{סי|עֵ|0}}ינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּֽרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ׃{{ש}} {{סי|פּ|0}}וֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן׃{{ש}} {{סי|צַ|0}}דִּיק יְיָ בְּכׇל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכׇל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} {{סי|קָ|0}}רוֹב יְיָ לְכׇל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת׃{{ש}} {{סי|רְ|0}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃{{ש}} {{סי|שׁ|0}}וֹמֵר יְיָ אֶת כׇּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כׇּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃{{ש}} {{סי|תְּ|0}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה}}{{ש}} וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}} ===פרקי הללויה=== {{ממס1|תהלים קמו}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ש}} אֲהַלְלָה יְיָ בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי׃{{ש}} אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה׃{{ש}} תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ, בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו׃{{ש}} אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ, שִׂבְרוֹ עַל יְיָ אֱלֹהָיו׃{{ש}} עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם׃{{ש}} עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לָעֲשׁוּקִים, נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים, יְיָ מַתִּיר אֲסוּרִים׃{{ש}} יְיָ פֹּקֵחַ עִוְרִים, יְיָ זֹקֵף כְּפוּפִים, יְיָ אֹהֵב צַדִּיקִים׃{{ש}} יְיָ שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים, יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים יְעַוֵּת׃{{ש}} יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמז}} הַלְלוּיָהּ, כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ, כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה׃{{ש}} בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ, נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס׃{{ש}} הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב, וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם׃{{ש}} מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים, לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא׃{{ש}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ש}} מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְיָ, מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ׃{{ש}} עֱנוּ לַייָ בְּתוֹדָה, זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר׃{{ש}} הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר, הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר׃{{ש}} נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ, לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ׃{{ש}} לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ, לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה׃{{ש}} רוֹצֶה יְיָ אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ׃{{ש}} שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַיִם אֶת יְיָ, הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן׃{{ש}} כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ, בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ׃{{ש}} הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ׃{{ש}} הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ, עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ׃{{ש}} הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר׃{{ש}} מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים, לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד׃{{ש}} יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם, יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם׃{{ש}} מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב, חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל׃{{ש}} לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמח}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים׃{{ש}} הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו׃{{ש}} הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר׃{{ש}} הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃{{ש}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ׃{{ש}} וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם, חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר׃{{ש}} הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הָאָרֶץ, תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת׃{{ש}} אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר, רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ׃{{ש}} הֶהָרִים וְכָל גְּבָעוֹת, עֵץ פְּרִי וְכָל אֲרָזִים׃{{ש}} הַחַיָּה וְכָל בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ וְצִפּוֹר כָּנָף׃{{ש}} מַלְכֵי אֶרֶץ וְכָל לְאֻמִּים, שָׂרִים וְכָל שֹׁפְטֵי אָרֶץ׃{{ש}} בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת, זְקֵנִים עִם נְעָרִים׃{{ש}} יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ, הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם׃{{ש}} וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ, תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קמט}} הַלְלוּיָהּ, שִׁירוּ לַייָ שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים׃{{ש}} יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו, בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם׃{{ש}} יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל, בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ׃{{ש}} כִּי רוֹצֶה יְיָ בְּעַמּוֹ, יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה׃{{ש}} יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם׃{{ש}} רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם, וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם׃{{ש}} לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם, תּוֹכֵחֹת בַּלְאֻמִּים׃{{ש}} לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים, וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל׃{{ש}} לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב, הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו, הַלְלוּיָהּ׃ {{ממס1|תהלים קנ}} הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעוּגָב׃{{ש}} הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה׃{{ש}} כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ׃ בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}} {{ש}} יִמְלֹך יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ === ויברך דוד === {{ממס1|דברי הימים א כט#כט י|דה"א כט י-יג}} וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃ {{ש}} וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃{{ממס|נחמיה ט ה}} === שירת הים === {{מקורות לסידור|[[שמות יד#יד ל|שמות יד ל-לא]], [[שמות טו|שם טו א-כו]]}} וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃ אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃ וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ {{ססס}} וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם׃ וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה׃ וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה׃ וַיִּצְעַק אֶל יְיָ וַיּוֹרֵהוּ יְיָ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃ וַיֹּאמֶר, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ׃ === רפאני === רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה׃{{ממס|ישעיהו יז יד}} {{ש}} וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְיָ כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1.5em}}וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃{{ממס|ישעיהו יב|ישעיהו יב א-ד}} {{ש}} אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|שמואל ב כב#כב ג|ש"ב כב ג}} {{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}} {{ש}} עַל כֵּן אוֹדְךָ יְיָ בַּגּוֹיִם, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר׃{{ממס|ש"ב כב נ}} {{ש}} זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ה|ישעיהו יב ה-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כב|כט}} {{ש}} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}} {{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד, וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} {{ש}} יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ג}} {{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} === ישתבח === יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָח, הַלֵּל וְזִמְרָה, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, נֵצַח וּגְבוּרָה, גְּדֻלָּה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת עֹז וּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מֶלֶךְ גְּדוֹל הַתֻּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, חַי הָעוֹלָמִים. ==קריאת שמע וברכותיה== === חצי קדיש וברכו === {{הור|יקום אחד מן הקהל ויפרוס על שמע, ויאמר:}} יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.{{ש}} {{הור|ויענו הקהל והוא עמהם:}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. ===ברכה ראשונה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{צתס|תהלים|קד|כד}} הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם שְׁמוֹ לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח הַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא וְטוֹב מִיְּמוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. {{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הִ|0}}תְקִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה, {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ, {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צִ|0}}בְאוֹת {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד יְסַפְּרוּ לָאֵל קְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וְעַל כָּל שְׁבָח מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וּמְאוֹרוֹת אֲשֶׁר יָצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. תִּתְבָּרַךְ לָעַד צוּרֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים. אֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם יַחַד בְּדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם בְּאַהֲבָה. כֻּלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְצוּרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, וּבִנְעִימָה טְהוֹרָה. כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּיִרְאָה, וְאוֹמְרִים: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, יַחַד מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמָּתָם: מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתֻשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְּחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: {{צתס|תהלים|קלו|ז}} הִתְקַנְתָּ מְאוֹרוֹת לְשַׂמֵּחַ עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. ===ברכה שנייה=== אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְדוֹלָה יְתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שְׁמָךְ וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בָךְ, וַתְּלַמְּדֵנוּ חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחָנֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְתֶן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְדַבֵּק בְּלִבֵּנוּ יִרְאָתֶךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה לְבַדֶּךָ, כִּי שֵׁם קָדְשְׁךָ בֱּאֱמֶת נִקְרָא עָלֵינוּ. בַּעֲבוּר שְׁמָךְ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תָרוּם קַרְנֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּךְ בָּטַחְנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, וּבְשִׁמְךָ חָסִינוּ לֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל עַד עוֹלְמֵי עַד. כִּי אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָתָּה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ אַל יַעַזְבוּנוּ נֵצַח סֶלָה וָעֶד. וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עָם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְהוֹדוֹת לָךְ, וּלְיַחֲדָךְ וּלְרוֹמְמָךְ וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. ===קריאת שמע=== שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{הור|בלחש׃}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃ וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃ וַיֹאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ {{הור|מתחילים {{גדול-מודגש|אֱמֶת}}, והש"ץ חוזר על {{צ|יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת}}.}} ===ברכה שלישית=== אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחַבִּיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדוֹר וָדוֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם, כִּסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ קַיֶּמֶת. דְּבָרָיו חַיִּים וְנֶאֱמָנִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עָלֵינוּ וְעַל אֲבוֹתֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹתֵינוּ, עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם בֶּאֱמֶת חָק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ וּמֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ וְצוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ. עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶל מִצְוֹתֶיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמָּךְ, וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מוֹשִׁיעַ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם בַּדֶּבֶר הָרַגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ גָּאַלְתָּ, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים עָבְרוּ מִיָּם, וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם עַד אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. וְעַל זֹאת שִׁבְּחוּ גְאוּלִים, וְרוֹמְמוּ לָאֵל, וְנָתְנוּ יְדִידִים שִׁירוֹת, זְמִירוֹת, תֻּשְׁבָּחוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם. רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל גִּבּוֹר וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים, פּוֹדֶה עֲנָוִים, עוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו. תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ אָמָרוּ. שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה אָמְרוּ כֻלָּם: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ {{ממס|ישעיהו מז ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל. ==תפילת עמידה== === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}}{{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === {| |- |{{ג|אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ:}} נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ וּנְשַׁלֵּשׁ לָךְ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{הור|קהל:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ מְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. {{הור|קהל:}} מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִתְנַשֵּׂא וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ. {{הור|אָמֵן}} תִּשְׁכֹּן תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזָּךְ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשָׁךְ עַל יַד דָּוִד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ. {{הור|קהל:}} יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קמו י}} {{הור|חזן:}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתָךְ נַקְדִּישׁ. שְׁבָחָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.}} |} {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור}} === עננו === {{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}}{{ש}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.</small> {{סוף}} === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}}{{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה.{{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. }} {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>{{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. === ברכת כהנים === {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|מכריזים:}} כֹּהֲנִים! יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}}{{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}}{{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור|{{הור|כשאין כהנים אומר החזן:}}{{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}}}} === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}}{{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. {{הור|עד כאן בתפילת שליח הציבור. }} === יהיו לרצון === {{הור|ובתפילת הלחש מוסיפים:}}{{ש}} {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן. == תחנונים == === נפילת אפים === {{:לפניך אני כורע}} {{רקע אפור}} === אבינו מלכנו === {{הור|בעשרת ימי תשובה:}} {| |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֵלָא אָתָּה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָפֵר עֲצַת כָּל אוֹיְבֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זְכֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹל וּסְלַח לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קְרַע רֹעַ גְּזָר דִּינֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַצְמִיחַ לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְהָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ || {{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ'''}}. |} {{סוף}} === אבינו מלכנו אבינו אתה === אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהוֹשִׁיעֵנוּ. וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה"ב כ יב}} {{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}} {{ש}} אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}} {{ש}} קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}} יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהילים לג כב}} {{ש}} אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}} כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}} {{ש}} עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}} === תחנון לשני וחמישי === ==== וידוי וי"ג מידות ==== אָנָּא אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשָׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}} מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן וְרוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב. אֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ. {{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לד ט}}{{ש}} כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}} יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} {{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}} {{הור|קהל וחזן:}} {{מודגש|יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃}}{{ש}} {{ק|[וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא. יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃]}} {{ש}} {{הור|חזן:}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז ט}} ==== והוא רחום ==== … ==== ה' אלהי ישראל ==== … == קריאת התורה == … == סדר היום == === תהלה לדוד === {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|קטו|יח}} === למנצח === {{פתל|כ|מ"מ=כן}} === קדושה דסדרא === === שיר של יום === === קדיש תתקבל === === פטום הקטורת === === קדיש דעתיד === === עלינו לשבח === 5yx6a2wqd8nvvu94067i8l4sum4dje7 3101143 3101141 2026-11-02T22:35:11Z מו יו הו 37729 3101143 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} == השכמת הבוקר == === מודה אני === {{הור|כשיעור משנתו יאמר:}} {{ש}} מוֹדֶה {{ק|[/מוֹדָה]}} אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהִחְזַרְתָּ לִי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. === על נטילת ידים === {{הור|אחר שיטול ידיו יברך:}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. === אדון העולמים === {{הור2|ואם עשה צרכיו מברך {{צ|אשר יצר}} ומסמיך לה {{צ|אלהי הנשמה}}. ועכשיו נהגו לסדר כל הברכות בבית הכנסת, חוץ מברכת נטילת ידים שמברכה כל אחד בביתו סמוך לנטילה. ומתחיל ש"ץ בנועם ואומר:}} {{:אדון העולמים}} === אשר יצר === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם סְתוּמִים וּמֵהֶם פְּתוּחִים, שְׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִפָּתֵחַ, אֵינוּ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אַפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. === אלהי הנשמה === אֱלֹהַי, הַנְּשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ‏ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ, וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לְהַחֲזִירָהּ בִּי לָעֲתִיד לָבוֹא. וְכָל זְמָן שֶהַנְּ‏שָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי רִבּ‏וֹן כָּ‏ל הַמַּ‏‏עֲשִׂים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים. ==ברכות השחר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהָבִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}} {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרָכָי. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בַּתִּפְאָרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי {{ק|[/גּוֹיָה]}}. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{ק|[/שִׁפְחָה]}}. {{ש}} {{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה. {{ש}} {{הור|נשים אומרות:}} בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שִׁינָה מֵעֵינֵינוּ וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפֵּינוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְתַשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר טוֹב וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר רָע. וּתְחַזְּקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ, וְתִתֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים מִלְּפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים, מֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרַע, מִלְּשׁוֹן הָרַע, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר, מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָאִים רָעִים, מִמִּקְרִים רָעִים, מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, מִדִּין קָשֶׁה, מִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שְׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שְׁאֵינוּ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁלְּגֵיהִנָּם. == ברכות התורה ופרשת התמיד == === תפילה לפני פרשת התמיד === רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲוֹנֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד, וְאֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ.{{ממס|הושע יד ג}} לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ זֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבָּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ. {{ש}} וְנֶאֱמָר: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ, וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ, וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם, וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃{{ממס|ויקרא א#א יא|ויקרא א יא-יג}} {{ש}} וְנֶאֱמָר: זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים׃{{ממס|ויקרא ז לז}} === ברכות התורה === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. הַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|וקורין הציבור יחד עם הש"ץ:}} {{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃ וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} {{ממס1|במדבר ו#ו כב|במדבר ו כב-כז}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃ {{מקורות לסידור|[[פאה פרק א משנה א|פאה א א]], [[שבת קכז א]]}} {{ש}} אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. {{מקורות לסידור|[[מגילה כח ב]], [[ברכות סד א]]}} {{ש}} אָמַר רִבִּי זֵירָא, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶן הִחְמִירוּ עַל עַצְמָן שֶׁאַפִלּוּ רוֹאוֹת דָּם טִפָּה כַּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּם. {{ש}} תַּֽנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שְׁהוּא בֶן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמָר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.{{ממס|חבקוק ג ו}} אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת, אֵלָא הֲלָכוֹת. {{ש}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמָר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} == לעולם יהא אדם == לְעוֹלָם יְהֶא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מַה אָנוּ, מַה חַיֵּינוּ, מַה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה מַּעֲשֵׂינוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. הֲלֹא הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂינוּ תֹהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ: וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, שֶׁנֶּאֱמָר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ, הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל.{{ממס|ישעיהו מ טו}} אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק עֲקִדְךָ שֶׁנֶּעְקָד עַל גַּבֵּי מִזְבְּחֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ קָרָאתָ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן. לְפִיכָּךְ אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְשַׁבְּחֶךָ וּלְפָאֲרֶךָ וְלִתֶּן הוֹדָאָה וּשְׁבָח לִשְׁמֶךָ. וְחַיָּבִים אָנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}} אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, מַה יָּפָה מְאֹד יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְּׁרֵנוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד. אַתָּה הוּא קוֹדֵם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אַתָּה הוּא אֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא אֵל לְעוֹלָם הַבָּא. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. קַדֵּשׁ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ, בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים. אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם:{{ממס|נחמיה ט#ט ו|נחמיה ט ו-ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קב|כח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} === ברכות ציצית ותפילין === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין. == זמירות == === המהולל === {{:המהולל}} === ברוך שאמר === בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. {{ש}} בָּרוּךְ הוּא. {{ש}} בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה. {{ש}} בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. {{ש}} בָּרוּךְ מוֹשִׁיעַ וּמְרַחֵם. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ש}} בָּרוּךְ מַעֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה. {{ש}} בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו. {{ש}} בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, {{ר1}} לֹא כָזָב וְלֹא מִרְמָה, {{ר1}} לֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. {{ש}} בָּרוּךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן כָּל חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו, וּבְשִׁירֵי דָוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹ וּבִזְמִירוֹ, נוֹדָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ, נְפָאֲרָךְ, נַמְלִיכָךְ וְנַזְכִּיר שְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יַחַד יָחִיד חַי הָעוֹלָמִים, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת. === מזמור לתודה === {{ממס1|תהלים ק}} מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ {{ש}} עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃ {{ש}} דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃ {{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ === יהי כבוד === {{צתס|תהלים|קד|לא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קיג|ב|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}{{צתס|תהלים|קיג|ג|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|1em}}{{צתס|תהלים|קיג|ד|מ=לא}}׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלה|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|יט}} {{ש}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃{{ממס|דה"א טז לא}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|י|טז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|י}} {{ש}} רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם׃{{ממס|משלי יט כא}} {{ש}} עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|יא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלב|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלה|ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|צד|יד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} === תהלה לדוד === {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} ===פרקי הללויה=== {{פתל|קמו|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמז|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמח|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמט|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קנ|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} {{ש}} יִמְלֹך יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ === ויברך דוד === {{ממס1|דברי הימים א כט#כט י|דה"א כט י-יג}} וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃ {{ש}} וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃{{ממס|נחמיה ט ה}} === שירת הים === {{מקורות לסידור|[[שמות יד#יד ל|שמות יד ל-לא]], [[שמות טו|שם טו א-כו]]}} וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃ אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃ וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ {{ססס}} וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם׃ וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה׃ וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה׃ וַיִּצְעַק אֶל יְיָ וַיּוֹרֵהוּ יְיָ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃ וַיֹּאמֶר, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ׃ === רפאני === רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה׃{{ממס|ישעיהו יז יד}} {{ש}} וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְיָ כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1.5em}}וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃{{ממס|ישעיהו יב|ישעיהו יב א-ד}} {{ש}} אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|שמואל ב כב#כב ג|ש"ב כב ג}} {{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}} {{ש}} עַל כֵּן אוֹדְךָ יְיָ בַּגּוֹיִם, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר׃{{ממס|ש"ב כב נ}} {{ש}} זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ה|ישעיהו יב ה-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כב|כט}} {{ש}} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}} {{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד, וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קיג|ב|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}{{צתס|תהלים|קיג|ג|מ=לא}}{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ג}} {{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} === ישתבח === יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָח, הַלֵּל וְזִמְרָה, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, נֵצַח וּגְבוּרָה, גְּדֻלָּה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת עֹז וּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מֶלֶךְ גְּדוֹל הַתֻּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, חַי הָעוֹלָמִים. ==קריאת שמע וברכותיה== === חצי קדיש וברכו === {{הור|יקום אחד מן הקהל ויפרוס על שמע, ויאמר:}} יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ. {{ש}} {{הור|ויענו הקהל והוא עמהם:}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. ===ברכה ראשונה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{צתס|תהלים|קד|כד}} הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם שְׁמוֹ לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח הַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא וְטוֹב מִיְּמוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. {{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הִ|0}}תְקִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה, {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ, {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צִ|0}}בְאוֹת {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד יְסַפְּרוּ לָאֵל קְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וְעַל כָּל שְׁבָח מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וּמְאוֹרוֹת אֲשֶׁר יָצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. תִּתְבָּרַךְ לָעַד צוּרֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים. אֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם יַחַד בְּדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם בְּאַהֲבָה. כֻּלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְצוּרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, וּבִנְעִימָה טְהוֹרָה. כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּיִרְאָה, וְאוֹמְרִים: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, יַחַד מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמָּתָם: מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתֻשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְּחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: {{צתס|תהלים|קלו|ז}} הִתְקַנְתָּ מְאוֹרוֹת לְשַׂמֵּחַ עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. ===ברכה שנייה=== אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְדוֹלָה יְתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שְׁמָךְ וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בָךְ, וַתְּלַמְּדֵנוּ חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחָנֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְתֶן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְדַבֵּק בְּלִבֵּנוּ יִרְאָתֶךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה לְבַדֶּךָ, כִּי שֵׁם קָדְשְׁךָ בֱּאֱמֶת נִקְרָא עָלֵינוּ. בַּעֲבוּר שְׁמָךְ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תָרוּם קַרְנֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּךְ בָּטַחְנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, וּבְשִׁמְךָ חָסִינוּ לֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל עַד עוֹלְמֵי עַד. כִּי אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָתָּה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ אַל יַעַזְבוּנוּ נֵצַח סֶלָה וָעֶד. וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עָם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְהוֹדוֹת לָךְ, וּלְיַחֲדָךְ וּלְרוֹמְמָךְ וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. ===קריאת שמע=== שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{הור|בלחש׃}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃ וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃ וַיֹאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ {{הור|מתחילים {{גדול-מודגש|אֱמֶת}}, והש"ץ חוזר על {{צ|יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת}}.}} ===ברכה שלישית=== אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחַבִּיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדוֹר וָדוֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם, כִּסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ קַיֶּמֶת. דְּבָרָיו חַיִּים וְנֶאֱמָנִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עָלֵינוּ וְעַל אֲבוֹתֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹתֵינוּ, עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם בֶּאֱמֶת חָק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ וּמֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ וְצוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ. עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶל מִצְוֹתֶיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמָּךְ, וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מוֹשִׁיעַ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם בַּדֶּבֶר הָרַגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ גָּאַלְתָּ, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים עָבְרוּ מִיָּם, וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם עַד אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. וְעַל זֹאת שִׁבְּחוּ גְאוּלִים, וְרוֹמְמוּ לָאֵל, וְנָתְנוּ יְדִידִים שִׁירוֹת, זְמִירוֹת, תֻּשְׁבָּחוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם. רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל גִּבּוֹר וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים, פּוֹדֶה עֲנָוִים, עוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו. תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ אָמָרוּ. שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה אָמְרוּ כֻלָּם: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ {{ממס|ישעיהו מז ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל. ==תפילת עמידה== === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}} {{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === {| |- |{{ג|אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ:}} נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ וּנְשַׁלֵּשׁ לָךְ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{הור|קהל:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ מְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. {{הור|קהל:}} מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִתְנַשֵּׂא וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ. {{הור|אָמֵן}} תִּשְׁכֹּן תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזָּךְ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשָׁךְ עַל יַד דָּוִד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ. {{הור|קהל:}} {{צתס|תהלים|קמו|י}} {{הור|חזן:}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתָךְ נַקְדִּישׁ. שְׁבָחָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.}} |} {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור}} === עננו === {{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}} {{ש}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.</small> {{סוף}} === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}} {{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}} {{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. }} {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small> {{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. === ברכת כהנים === {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|מכריזים:}} כֹּהֲנִים! יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור|{{הור|כשאין כהנים אומר החזן:}} {{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}}}} === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. {{הור|עד כאן בתפילת שליח הציבור. }} === יהיו לרצון === {{הור|ובתפילת הלחש מוסיפים:}} {{ש}} {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן. == תחנונים == === נפילת אפים === {{:לפניך אני כורע}} <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"> <div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">לעשרת ימי תשובה</div> <div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"> === אבינו מלכנו === {| |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֵלָא אָתָּה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָפֵר עֲצַת כָּל אוֹיְבֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זְכֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹל וּסְלַח לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קְרַע רֹעַ גְּזָר דִּינֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַצְמִיחַ לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְהָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ || {{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ'''}}. |} {{סוף}}{{סוף}} {{מגירה|לשני וחמישי| === תחנון לשני וחמישי === ==== וידוי וי"ג מידות ==== אָנָּא אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשָׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}} מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן וְרוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב. אֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ. {{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לד ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פו|ה}} {{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}} {{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} {{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא. {{ש}} {{הור|קהל וחזן:}} {{מודגש|יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃}} {{ש}} {{ק|[וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא. יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃]}} {{ש}} {{הור|חזן:}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז ט}} ==== והוא רחום ==== {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים מ יב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קו|מז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קל|ג|מ=לא}} {{צתס|תהלים|קל|ד|מ=לא}}{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|י}} {{ש}} אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כה|ו}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|ב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה כְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. {{ש}} וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אֶת עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה, חָטָאנוּ רָשָעְנוּ׃ אֲדֹנָי, כְּכׇל צִדְקֹתֶךָ יָשׇׁב נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלַ͏ִם הַר קׇדְשֶׁךָ, כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֺנוֹת אֲבֹתֵינוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכׇל סְבִיבֹתֵינוּ׃ וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם, לְמַעַן אֲדֹנָי׃ הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט טו|דניאל ט טו-יט}} {{ש}} אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן, הַרְאֵנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}} {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשׇׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|לפני=מתוך|יואל ב יז}} {{ש}} יָדַעְנוּ יְיָ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, אֵלָא שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמֹד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. וּכְרַחֵם אָב עַל בָּנִים רַחֵם עָלֵינוּ. חֲמֹל עַל עַמְּךָ וְרַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ. חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל. חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ. לְךָ יְיָ הַצְּדָקָה, עֹשֶׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת וָעֵת. הַבֶּט נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא צֹאן מַרְעִיתֶךָ. אַל יִמְשָׁל בָּנוּ קֶצֶף, כִּי לְךָ יְיָ הַיְשׁוּעָה. בְּךָ תוֹחַלְתֵּנוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. אָנָּא סְלַח נָא כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם, זְכֹר וְהַבֵּט לִבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדַת יָחִיד. וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ מַלְכֵּנוּ וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה בְּגָלוּתֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. אֵין כָּמוֹךָ חַנּוּן וְרַחוּם אֱלֹהֵינוּ. אֵין כָּמוֹךָ אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. הוֹשִׁיעֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, מֵרַעַשׁ וּמֵרֹגֶז הַצִּילֵנוּ. זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}} שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}} וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמָּוֶת כִּי רַחוּם אָתָּה, כִּי כֵן דַּרְכְּךָ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד חִנָּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ממס|תהלים קיח כה}} אָנָּא יְיָ עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. לְךָ יְיָ קִוִּינוּ, לְךָ יְיָ חִכִּינוּ, לְךָ יְיָ נְיַחֵל, אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ, כִּי נָאֲמוּ גוֹיִם אָבְדָה תִקְוָתָם. כָּל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. הַפּוֹתֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה לְקַבֶּל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים, נִבְהֲלָה נַפְשֵׁנוּ מֵרֹב עִצְּבוֹנֵנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ נֶצַח, קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. אַל תִּשְׁפֹּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ. אֵל, הַבִּיטָה, דַּל כְּבוֹדֵנוּ בַגּוֹיִם וְשִׁקְּצוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה. עַד מָתַי עֻזְּךָ בַשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְיַד צָר. עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. הֵמָּה יִרְאוּ וְיֵבוֹשׁוּ וְיֵחַתּוּ מִגְּבוּרָתָם. אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ תְּלָאוֹתֵינוּ. מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ. לֹא לְמַעֲנֵנוּ אֵלָא לְמַעַנָךְ פְּעֹל, וְאַל תַּשְׁחֵת אֶת זֵכֶר שְׁאֵרִיתֵנוּ, (כִּי לְךָ מְיַחֲלוֹת עֵינֵינוּ,) כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּזְכֹר עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}} ==== ה' אלהי ישראל ==== יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|שמות לב יב}} {{ש}} שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סג יז}} {{ש}} ;תחינה לשני: {{הור|סימן: '''אברהם'''}} {{רן| יְיָ {{סי|אַ}}יֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים / אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ {{סי|בִּ}}זְמַן כְּבוֹדְךָ שָׁכַן / בְּאֹהֶל לְשִׁבְתּוֹ מוּכַן / וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ{{ממס|הושע יב ה}} {{סי|רִ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ זִיו הַשְּׁכִינָה / וְעַתָּה אָנָה פָנָה / אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ{{ממס|דברים כט יד}} {{סי|הֲ}}שִׁיבֵהוּ לְקַדְמוּתוֹ וְיִגְבְּרוּ / בָנֶיךָ, וְאָז יֹאמְרוּ / הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ{{ממס|תהלים קכו ג}} {{סי|מַ}}הֵר לִרְפֹּא נִגְעֵנוּ / שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ{{ממס|תהלים פה ה}}}} ;תחינה לחמישי: {{הור|סימן: '''שמואל'''}} {{רן|יְיָ {{סי|שְׁ}}אֵרִית פְּלֵיטַת אֲרִיאֵל / הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל / אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו{{ממס|תהלים עז י}} {{סי|מָ}}אַס דְּבִירוֹ וְסִפּוֹ / וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ / וְשִׁחֵת רַחֲמָיו{{ממס|עמוס א יא}} {{סי|וְ}}אַיֵּה נִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ עֲבָדָיו / אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו{{ממס|ישעיהו סג ז}} {{סי|אֹ}}מַר בִּרְבוֹת יְגוֹנָי / נִפְּלָה נָא בְּיַד יְיָ / כִּי רַבִּים רַחֲמָיו{{ממס|דה"א כא יג}} {{סי|לִ}}דְבָרוֹ יִחַלְנוּ וְהִתְנֶחָמְנוּ / חַסְדֵי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ / כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו{{ממס|איכה ג כב}}}} {{רפרן|יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃|שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃}} אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:{{ממס|ישעיהו סד ח}} {{ש}} אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:{{ממס|ירמיהו יד כא}} {{ש}} אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ:{{ממס|ירמיהו יד ז}} {{ש}} אָדוֹן סְלַח לָנוּ. {{רפרן|לְךָ חָטָאנוּ. אָדוֹן סְלַח לָנוּ.}} }} === אבינו מלכנו אבינו אתה === אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהוֹשִׁיעֵנוּ. וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה"ב כ יב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כה|ו}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עט|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מד|כז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|כב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קל|ג|מ=לא}} {{צתס|תהלים|קל|ד|מ=לא}}{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|יד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עט|ט}} == חצי קדיש == יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. == קריאת התורה == … == סדר היום == === תהלה לדוד === {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|קטו|יח}} === למנצח === {{פתל|כ|מ"מ=כן}} === קדושה דסדרא === === שיר של יום === === קדיש תתקבל === === פטום הקטורת === === קדיש דעתיד === === עלינו לשבח === 4jk3amyfuq2evk7w3gl4hj6krfm2zd4 0 92092 3101132 2972775 2026-11-02T21:05:53Z מו יו הו 37729 3101132 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{הור2|בארץ ישראל הכהנים נושאים כפיהם בשחרית ובמוסף, ובמנחה של תענית ציבור (לרוב הפוסקים רק בזמן "מנחה קטנה"). בחו"ל מנהג רוב האשכנזים שנושאים הכהנים כפיהם רק בתפילת מוסף של יום טוב (ויש נוהגים גם בשחרית ובנעילה של יום הכיפורים).}} </noinclude>{{הור|הכהנים:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא הַבְּרָכָה הַזֹּאת שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִכְשׁוֹל וְעָווֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. {{הור|כשיש יותר מכהן אחד, מכריזים:}} <big>כֹּהֲנִים!</big>{{ש}} {{הור|ויש נוהגים שהחזן אומר:}} אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו {{הור|בקול:}} <big>כֹּהֲנִים!</big>{{ש}}{{הור|והקהל עונה:}} עַם קְדוֹשֶׁךָ, כָּאָמוּר: {{הור|הכהנים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|החזן מקריא מילה במילה, והכהנים חוזרים:}}{{ש}} יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}}{{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}}{{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|יש שנהגו לומר פסוקים בזמן ברכת כהנים:}} {| |- |{{ג|יְבָרֶכְךָ}} || || {{ק|יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קלד ג}}{{ש}}בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}}} |- |{{ג|יְיָ}} || || {{ק|יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים ח ב}}{{ש}}יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי, בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה׃{{ממס|תהלים ה ד}}}} |- |{{ג|וְיִשְׁמְרֶךָ}} || || {{ק|שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ׃{{ממס|תהלים טז א}}{{ש}}שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן, בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי׃{{ממס|תהלים יז ח}}}} |} {{הור2|<noinclude>בשלושה רגלים ובימים נוראים </noinclude>נהגו שהכהנים מנגנים בברכת כהנים של מוסף לפני תיבות {{צ|וישמרך}}, {{צ|ויחנך}}, {{צ|שלום}}, והקהל אומר {{צ|רבונו של עולם}}.}} רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלָּךְ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ. חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁיִּהְיוּ כָּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, בֵּין שֶׁחָלַמְתִּי עַל עַצְמִי, וּבֵין שֶׁחָלַמְתִּי עַל אֲחֵרִים, וּבֵין שֶׁחָלְמוּ אֲחֵרִים עָלָי. אִם טוֹבִים הֵם חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם וְיִתְקַיְּמוּ בִי וּבָהֶם כַּחֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְאִם צְרִיכִים רְפוּאָה רְפָאֵם כְּחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מֵחָלְיוֹ, וּכְמִרְיָם הַנְּבִיאָה מִצָּרַעְתָּהּ, וּכְנַעֲמָן מִצָּרַעְתּוֹ, וּכְמֵי מָרָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, וּכְמֵי יְרִיחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע. וּכְשֵׁם שֶׁהָפַכְתָּ אֶת קִלְלַת בִּלְעָם הָרָשָׁע מִקְּלָלָה לִבְרָכָה, כֵּן תַּהֲפֹךְ כָּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, וְתִשְׁמְרֵנִי וּתְחָנֵּנִי וְתִרְצֵנִי. אָמֵן. {| |- |{{ג|יָאֵר}} || || {{ק|אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סז ב}}{{ש}}הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ, הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים לא יז}}}} |- |{{ג|יְיָ}} || || {{ק|יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃{{ממס|שמות לד ו}}{{ש}}יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃{{ממס|תהלים ו ב}}}} |- |{{ג|פָּנָיו}} || || {{ק|פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי׃{{ממס|תהלים כה טז}}{{ש}}פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר, וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם׃{{ממס|תהלים קב יח}}}} |- |{{ג|אֵלֶיךָ}} || || {{ק|אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃{{ממס|תהלים כה א}}{{ש}}אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְתִּי, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתִי תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|תהלים פח יד}}}} |- |{{ג|וִיחֻנֶּךָּ}} || || {{ק|הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ׃{{ממס|תהלים קכג ב}}{{ש}}חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי׃{{ממס|תהלים נא ג}}}} |} {{הור|רבונו של עולם…}} {| |- |{{ג|יִשָּׂא}} || || {{ק|יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ׃{{ממס|תהלים כד ה}}{{ש}}וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם׃{{ממס|משלי ג ד}}}} |- |{{ג|יְיָ}} || || {{ק|יְיָ חָנֵּנוּ, לְךָ קִוִּינוּ, הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים, אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה׃{{ממס|ישעיהו לג ב}}{{ש}}יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת, שִׁמְעָה תְפִלָּתִי, הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים פד ט}}}} |- |{{ג|פָּנָיו}} || || {{ק|אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי, הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ, בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים קב ג}}{{ש}}אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ׃{{ממס|תהלים יז טו}}}} |- |{{ג|אֵלֶיךָ}} || || {{ק|אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם׃{{ממס|תהלים קכג א}}{{ש}}אֵלֶיךָ אֶקְרָא בַּעֲטֹף לִבִּי, בְּצוּר יָרוּם מִמֶּנִּי תַנְחֵנִי׃{{ממס|תהלים סא ג}}}} |- |{{ג|וְיָשֵׂם}} || || {{ק|וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃{{ממס|במדבר ו כז}}{{ש}}שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד, עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי׃{{ממס|תהלים קלב יז}}{{ש}}שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ׃{{ממס|שה"ש ח ו}}}} |- |{{ג|לְךָ}} || || {{ק|לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה"א כט יא}}{{ש}}כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְתִּי, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי׃{{ממס|תהלים לח טז}}}} |- |{{ג|שָׁלוֹם}} || || {{ק|שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְיָ וּרְפָאתִיו׃{{ממס|ישעיהו נז יט}}{{ש}}יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}}}} |} {{הור2|כשהכהנים מנגנים בתיבת {{צ|שלום}}, יש אומרים {{צ|יהי רצון}} במקום {{צ|רבונו של עולם}}.}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן קְדֻשַּׁת חֲסָדֶיךָ וְגֹדֶל רַחֲמֶיךָ הַפְּשׁוּטִים, וּלְמַעַן טָהֳרַת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת הַיּוֹצְאִים מִן הַפְּסוּקִים שֶׁל בִּרְכַּת כֹּהֲנִים הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו עַם קְדוֹשֶׁךָ, שֶׁתִּהְיֶה קָרוֹב לִי בְּקָרְאִי לָךְ, וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי וְאֶנְקָתִי תָּמִיד, כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמַעְתָּ {{סי|אֶנְקַת|0}} יַעֲקֹב תְּמִימֶךָ הַנִּקְרָא אִישׁ תָּ{{סי|ם|0}}. וְתִתֶּן לִי וּלְכָל נַפְשׁוֹת בֵּיתִי מְזוֹנוֹתֵינוּ וּפַרְנָסָתֵנוּ בְּרֶוַח וְלֹא בְצִמְצוּם, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר, בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר, מִתַּחַת יָדְךָ הָרְחָבָה, כְּשֵׁם שֶׁנָּתַתָּ {{סי|פִּסַּת|0}} לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ הַנִּקְרָא אִישׁ תָּ{{סי|ם|0}}. וְתִתְּנֵנוּ לְאַהֲבָה, וּלְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְיִהְיוּ דְבָרַי נִשְׁמָעִים לַעֲבוֹדָתֶךָ, כְּשֵׁם שֶׁנָּתַתָּ אֶת יוֹסֵף צַדִּיקֶךָ בְּשָׁעָה שֶׁהִלְבִּישׁוֹ אָבִיו כְּתֹנֶת {{סי|פַּסִּים|0}} לְחֵן וּלְחֶסֶ{{סי|ד|0}} וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵ{{סי|י|0}} כָל רוֹאָיו. וְתַעֲשֶׂה עִמִּי נִפְלָאוֹת {{סי|וְנִסִּים|0}}, וּלְטוֹבָה אוֹת, וְתַצְלִיחֵנִי בִּדְרָכָי, וְתֵן בְּלִבִּי בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָתֶךָ וְסוֹדוֹתֶיךָ, וְתַצִּילֵנִי מִשְּׁגִיאוֹת, וּתְטַהֵר רַעְיוֹנַי וְלִבִּי לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ, וְתַאֲרִיךְ יָמַי [וִימֵי אָבִי וְאִמִּי] [וִימֵי אִשְׁתִּי וּבָנַי וּבְנוֹתַי] בְּטוֹב וּבִנְעִימוֹת, בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם, אָמֵן סֶלָה. {{טורים|{{הור|לאחר הברכה, הקהל אומר:}} אַדִּיר בַּמָּרוֹם שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם.|{{הור|והכהנים אומרים:}} רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, אַף אַתָּה עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃{{ממס|דברים כו טו}}}} {{רקע אפור}} {{הור|כשאין ברכת כהנים אומר החזן:}}{{ש}} אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ. {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} {{סוף}}<noinclude> [[קטגוריה:סידור כללי - קטעים מהסידור - אשכנז]] [[קטגוריה:ברכת כהנים]] [[קטגוריה:ברכות המצוות]] [[קטגוריה:תפילות המיוסדות על שמות קודש]] </noinclude> syk0i0hopc34dcdqxae6v1khma5fux7 0 92093 3101142 3088405 2026-11-02T22:00:55Z מו יו הו 37729 3101142 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude><קטע התחלה=מנחה/> ==תחנון== {{הור2}} בימים אלו אין אומרים תחנון: *ראש חודש *ערב ראש השנה *מערב יום כיפור עד א' בחשוון (ויש נוהגים עד אסרו חג) *חנוכה *ט"ו בשבט *פורים קטן (י"ד וט"ו באדר א') *פורים (י"ד וט"ו באדר) *כל חודש ניסן *יש נוהגים לא לומר תחנון בפסח שני (י"ד באייר) *ל"ג בעומר *מא' בסיון עד אסרו חג, ויש נוהגים עד י"ב בסיון *תשעה באב *ט"ו באב *כשיש ברית מילה (או שאבי הבן או הסנדק או המוהל נוכחים) *כשחתן בשבעת ימי המשתה נוכח *בקהילות הציונות הדתית לא אומרים תחנון גם ביום העצמאות וביום ירושלים<קטע התחלה=הוראה למנחה/> *אין אומרים תחנון במנחה של יום שלמחרתו אין תחנון, מלבד ערב ר"ה, ערב יו"כ ופסח שני<קטע סוף=הוראה למנחה/> {{סוף}} <div style="display: flex;"><div style="flex: 1; margin-right: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">{{צ|אבינו מלכנו}} לתענית ציבור{{סוף}}<div class="NavContent" style="display:block; text-align:right">{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו|תענית}}{{סוף}}{{סוף}}{{סוף}}<div style="flex: 1; margin-left: 10px;"><div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"><div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">{{צ|אבינו מלכנו}} לעשרת ימי תשובה{{סוף}}<div class="NavContent" style="display:block; text-align:right">{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אבינו מלכנו|עשית}}{{סוף}}{{סוף}}{{סוף}}{{סוף}}<קטע סוף=מנחה/> ===וידוי וי"ג מידות=== {{הור|בהרבה קהילות מוסיפים בשני וחמישי (ובקצתן בכל יום).}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל ארך}} {{מגירה|{{צ|והוא רחום}} ל<noinclude>שחרית של </noinclude>שני וחמישי| {{צתס|תהלים|עח|לח}} אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים מ יב}} {{צתס|תהלים|קו|מז}} {{צתס|תהלים|קל|ג|מ=לא}} {{צתס|תהלים|קל|ד|מ=לא}}{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָּנוּ, וְלֹא כַעֲו‍ֹנוֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קג י}} אִם עֲוֺנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|ירמיהו יד ז}} {{צתס|תהלים|כה|ו}} יַעֲנֵנוּ יְיָ בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגְּבֵנוּ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כ ב}} {{צתס|תהלים|כ|י}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. אֲדוֹנֵינוּ אֱלֹהֵינוּ שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ, וּזְכָר לָנוּ אֶת בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אֶת עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה, חָטָאנוּ רָשָעְנוּ׃ אֲדֹנָי, כְּכׇל צִדְקֹתֶךָ יָשׇׁב נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלַ͏ִם הַר קׇדְשֶׁךָ, כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֺנוֹת אֲבֹתֵינוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכׇל סְבִיבֹתֵינוּ׃ וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם, לְמַעַן אֲדֹנָי׃ הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט טו|דניאל ט טו-יט}} אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן הַרְאֵנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְעַתָּה יְיָ אָבִינוּ אָתָּה, אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}} הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, צוּרֵנוּ מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ. חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשׇׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|לפני=מתוך|יואל ב יז}} יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. יָדַעְנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. חֲמֹל עַל עַמֶּךָ, רַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ, חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ. חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי לְךָ יְיָ הַצְּדָקָה, עֹשֶׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת. הַבֶּט נָא רַחֶם נָא עַל עַמְּךָ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים יְיָ אֱלֹהֵינוּ חוּס וְרַחֵם וְהוֹשִׁיעָה צֹאן מַרְעִיתֶךָ וְאַל יִמְשָׁל בָּנוּ קֶצֶף, כִּי לְךָ עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת. הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן בְּרִיתֶךָ, הַבִּיטָה וַעֲנֵנוּ בְּעֵת צָרָה. כִּי לְךָ יְיָ הַיְשׁוּעָה. בְּךָ תוֹחַלְתֵּנוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. אָנָּא סְלַח נָא אֵל טוֹב וְסַלָּח, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם, זְכֹר וְהַבֵּט לִבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדַת יָחִיד לְמַעַן יִשְׂרָאֵל. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל נִקְרָא עָלֵינוּ. עֹשֶׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת, עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּחַסְדֶּךָ. חַנּוּן וְרַחוּם, הַבִּיטָה וַעֲנֵנוּ בְּעֵת צָרָה, כִּי לְךָ יְיָ הַיְשׁוּעָה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַחֲסֵנוּ, אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כְּרֹעַ מַעֲלָלֵנוּ. זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, וּכְרֹב טוּבְךָ הוֹשִׁיעֵנוּ וַחֲמָל נָא עָלֵינוּ, כִּי אֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ אַחֵר מִבַּלְעָדֶיךָ צוּרֵנוּ. אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ, אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ.{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לח כב}} כִּי נַפְשֵׁנוּ קְצָרָה. מֵחֶרֶב וּמִשְּׁבִי וּמִדֶּבֶר וּמִמַּגֵּפָה וּמִכָּל צָרָה וְיָגוֹן הַצִּילֵנוּ, כִּי לְךָ קִוִּינוּ. וְאַל תַּכְלִימֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ בָּנוּ. וּזְכָר לָנוּ אֶת בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. רְאֵה בְצָרוֹתֵינוּ וּשְׁמַע קוֹל תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵע תְּפִלַּת כָּל פֶּה. אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, כִּי אֵין כָּמוֹךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. אָנָּא שָׂא נָא פְשָׁעֵינוּ, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, אֵל חַי וְקַיָּם הַחֲסִין בַּכֹּחַ, חָסִיד וָטוֹב עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, כִּי אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ. אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. שְׁמַע מַלְכֵּנוּ תְּפִלָּתֵנוּ, וּמִיַּד אוֹיְבֵינוּ הַצִּילֵנוּ. שְׁמַע מַלְכֵּנוּ תְּפִלָּתֵנוּ, וּמִכָּל צָרָה וְיָגוֹן הַצִּילֵנוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָתָּה, וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא, אַל תַּנִּיחֵנוּ. אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ בּוֹרְאֵנוּ וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. אֵין כָּמוֹךָ חַנּוּן וְרַחוּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ. אֵין כָּמוֹךָ אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. הוֹשִׁיעֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מֵרַעַשׁ וּמֵרֹגֶז הַצִּילֵנוּ. זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קָשְׁיֵנוּ וְאֶל רִשְׁעֵנוּ וְאֶל חַטָּאתֵנוּ.{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ט כז}} שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}} וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמָּוֶת כִּי רַחוּם אָתָּה, כִּי כֵן דַּרְכֶּךָ, עֹשֶׂה חֶסֶד חִנָּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִזַּעְמֶךָ, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמַּגֵּפָה וּגְזֵרָה קָשָׁה, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים.{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}} מַה נִּתְאוֹנֵן, מַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק. נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ, כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים. אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ממס|תהלים קיח כה}} אָנָּא יְיָ עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. לְךָ יְיָ חִכִּינוּ, לְךָ יְיָ קִוִּינוּ, לְךָ יְיָ נְיַחֵל, אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ, כִּי נָאֲמוּ גּוֹיִם אָבְדָה תִקְוָתָם. כָּל בֶּרֶךְ וְכָל קוֹמָה לְךָ לְבַד תִּשְׁתַּחֲוֶה. הַפּוֹתֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה לְקַבֵּל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים, נִבְהֲלָה נַפְשֵׁנוּ מֵרֹב עִצְּבוֹנֵנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ נֶצַח, קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי חָסִינוּ בָךְ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אִם אֵין בָּנוּ צְדָקָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, זְכָר לָנוּ אֶת בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ, וְעֵדוֹתֵינוּ בְּכָל יוֹם, יְיָ אֶחָד. הַבִּיטָה בְעָנְיֵנוּ, כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵינוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ. חוּסָה יְיָ עָלֵינוּ בְּאֶרֶץ שִׁבְיֵנוּ וְאַל תִּשְׁפֹּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ. אֵל, הַבִּיטָה דַּל כְּבוֹדֵנוּ בַּגּוֹיִם וְשִׁקְּצוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה. עַד מָתַי עֻזְּךָ בַּשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְּיַד צָר. עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ וְקִנְאָתְךָ עַל אוֹיְבֶיךָ, הֵם יֵבוֹשׁוּ וְיֵחַתּוּ מִגְּבוּרָתָם. וְאַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ תְּלָאוֹתֵינוּ. מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ בְּיוֹם צָרָתֵנוּ, וְאִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ לְמַעַנְךָ פְעַל, וְאַל תַּשְׁחִית זֵכֶר שְׁאֵרִיתֵנוּ, וְחֹן אֹם הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תָּמִיד בְּאַהֲבָה, וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}}}}<קטע התחלה=מנחה/> ===נפילת אפים=== <קטע התחלה=נפילת אפיים/>וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל גָּד צַר לִי מְאֹד, נִפְּלָה נָּא בְיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו, וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה׃{{ממס|ש"ב כד יד}}<noinclude>{{הערה|יש שלא אומרים פסוק זה.}}</noinclude> <קטע התחלה=רחום וחנון/>רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאתִי לְפָנֶיךָ. יְיָ מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי. {{ממס1|תהלים ו}} יְיָ, אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי׃ חׇנֵּנִי יְיָ כִּי אֻמְלַל אָנִי, רְפָאֵנִי יְיָ כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי׃ וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד, וְאַתָּה יְיָ עַד מָתָי׃ שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי, הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃ כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ, בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ׃ יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי, אַשְׂחֶה בְכׇל לַיְלָה מִטָּתִי, בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה׃ עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי, עָתְקָה בְּכׇל צוֹרְרָי׃ סוּרוּ מִמֶּנִּי כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, כִּי שָׁמַע יְיָ קוֹל בִּכְיִי׃ שָׁמַע יְיָ תְּחִנָּתִי, יְיָ תְּפִלָּתִי יִקָּח׃ יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כׇּל אֹיְבָי, יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע׃<קטע סוף=רחום וחנון/><קטע סוף=נפילת אפיים/><קטע סוף=מנחה/> {{מגירה|פיוט ל<noinclude>שחרית של </noinclude>שני וחמישי| {{:הבט משמים וראה}}}}<קטע התחלה=מנחה/> ===שומר ישראל=== <קטע התחלה=שומר/>שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל, הָאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד, שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם אֶחָד, וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד, הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד. שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ, שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ, וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ, הַמְשַׁלְּשִׁים בְּשָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת לְקָדוֹשׁ. <קטע התחלה=סיום/>מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים, הִתְרַצֶּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ.<קטע סוף=שומר/> ===ואנחנו לא נדע=== <קטע התחלה=ואנחנו/>וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה"ב כ יב}}{{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}} יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהילים לג כב}}{{ש}} אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}} חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃{{ממס|תהלים קכג ג}}{{ש}} בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר׃{{ממס|לפני=מתוך|חבקוק ג ב}}{{ש}} כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}} עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}}<קטע סוף=ואנחנו/><קטע סוף=סיום/><קטע סוף=מנחה/> ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז}} <noinclude> ==שינויי נוסחאות== </noinclude> qs4jrc2ciy8cbknl1614c7mxtdwrkmq 0 144093 3101123 1301988 2026-11-02T19:51:35Z Sije 2668 3101123 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|מצודות|דברי הימים ב|ט|יד}}</noinclude> {{מצודות |דוד= {{צ|לבד}} - חוץ הזהב הבא לו מאנשי התרים והסוחרים שהיו מביאים |ציון= {{צ|התרים}} - הוא מלשון לתור את הארץ ([[במדבר יג]]) והם הסוחרים הקטנים המחפשים ומרגלים אחר סחורה לקנותה במקום הזול {{צ|ופחות}} - שלטונים כמו פחת יהודה ([[חגי א]]) }}<noinclude> [[קטגוריה:דברי הימים ב ט יד]] </noinclude> 6iak81hph3p8q1fpby5h7gliidej3zm 0 164292 3101066 2695301 2026-11-02T13:26:28Z ~2026-58512-68 46871 תיקנתי שגיאה 3101066 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|מד|מה|מו}} {{צתב|ונגע לא יקרב באהליך שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעה שאתה בא מן הדרך|ברכות|נה|ב}}. הנגע הוא מכה חיצונית שאינה לפי סדר תהלוכות הגויה כולה. כן הנה המעצורים שיבאו לאדם מכל חפץ טבעי ע"פ התורה, המה כולם מכוונים למטרה הטובה וההצלחה האמיתית. ואם יכבד לפעמים על האדם מה שצריך להניח איזה חשק לב בשביל משפט התורה, הנה ירויח כפלים, מה שנתחזק אצלו קשר שליטת הנפש והדרת המוסר ויראת ד'. אמנם המעצורים שע"פ התורה שהם באים לטובת האדם נתחלקו לשני אופנים. הצד הכללי הוא מה שהוא טוב במוחלט, כבישת התאוה במדה הראויה, ששם כיונה התורה להעמיד את האדם על מצב הקדושה והרוממות הרוחנית. אמנם ישנם דברים שאם הי' האדם זהיר בדרכיו ועולה במעלות הקודש ע"פ התורה והמצוה כראוי לא הי' צריך לבא לידי מעצורים כאלה, ורק אחרי שנפל ממעלתו צריכים לו הדברים הללו כמו רפואה מרה לחולה, שיותר טוב הי' שלא יחלה. וכמו הנגע החיצוני שינקה את הגוף מהלחה הרעה הפנימית, שאמנם הי' יותר טוב שלא הי' בו לחה רעה פנימית כלל, כן ספק איסור אמנם פעמים רבות מחסרון ידיעה וחסרון זהירות ומיעוט חכמה וכיו"ב, שיותר טוב ונעלה הי' מצב האדם שהי' יכול להכריע את הספק בדרך בירור, אבל כיון שמצבו הביאו לידי כך שהוא עכ"פ מסתפק, זאת היא טובתו ורפואתו שיסבול עול הספק ג"כ באהבה. ומ"מ היא ברכת ד' שלא יעמדו לו למעצור במקרה חייו ענינים של ספק כי הם באים מחסרון שלמות, כ"א כל אשר יתקדש בדרכיו וימנע מרצונו יהי' הכל ע"פ הדרכת התורה והמצוה מעצם הכונה האמתית של תוה"ק. ודבר זה נאמר ג"כ בכלל ישראל, שבהיותינו שרויים בארץ ד' וכל עניני האומה על מכונם, וסנהדרין יושבת במקום אשר יבחר ד', אין דברים של ספק באומה בהליכות התורה כלל, כי על כל דבר אשר יגידו לך מן המקום ההואי. אמנם הגלות והפיזור גרם הרבה ספיקות, שאמנם אנו חייבים לקבלם באהבה רבה כי לפי מצב חליינו הכללי רק זאת היא דרך רפואתינו. אבל ראוי לנו לצפות לעת אשר מציון תצא תורה וישובו שופטינו כבראשונה, וכל הנהגתינו ע"פ התורה יהיו בדרך ודאי המשמח לב ונפש, ומעמיד הנהגת האומה בדרך התורה לפי הכונה הראשונה והעצמית. "וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך"י. {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|מד|מה|מו}} <noinclude> [[קטגוריה:עין איה|ברכות ט מה]]</noinclude> cohakp5ay5or0x24ix6s9pn3wb609dt 3101067 3101066 2026-11-02T13:26:48Z ~2026-58512-68 46871 תיקון 3101067 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|מד|מה|מו}} {{צתב|ונגע לא יקרב באהליך שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעה שאתה בא מן הדרך|ברכות|נה|ב}}. הנגע הוא מכה חיצונית שאינה לפי סדר תהלוכות הגויה כולה. כן הנה המעצורים שיבאו לאדם מכל חפץ טבעי ע"פ התורה, המה כולם מכוונים למטרה הטובה וההצלחה האמיתית. ואם יכבד לפעמים על האדם מה שצריך להניח איזה חשק לב בשביל משפט התורה, הנה ירויח כפלים, מה שנתחזק אצלו קשר שליטת הנפש והדרת המוסר ויראת ד'. אמנם המעצורים כולם שע"פ התורה שהם באים לטובת האדם נתחלקו לשני אופנים. הצד הכללי הוא מה שהוא טוב במוחלט, כבישת התאוה במדה הראויה, ששם כיונה התורה להעמיד את האדם על מצב הקדושה והרוממות הרוחנית. אמנם ישנם דברים שאם הי' האדם זהיר בדרכיו ועולה במעלות הקודש ע"פ התורה והמצוה כראוי לא הי' צריך לבא לידי מעצורים כאלה, ורק אחרי שנפל ממעלתו צריכים לו הדברים הללו כמו רפואה מרה לחולה, שיותר טוב הי' שלא יחלה. וכמו הנגע החיצוני שינקה את הגוף מהלחה הרעה הפנימית, שאמנם הי' יותר טוב שלא הי' בו לחה רעה פנימית כלל, כן ספק איסור אמנם פעמים רבות מחסרון ידיעה וחסרון זהירות ומיעוט חכמה וכיו"ב, שיותר טוב ונעלה הי' מצב האדם שהי' יכול להכריע את הספק בדרך בירור, אבל כיון שמצבו הביאו לידי כך שהוא עכ"פ מסתפק, זאת היא טובתו ורפואתו שיסבול עול הספק ג"כ באהבה. ומ"מ היא ברכת ד' שלא יעמדו לו למעצור במקרה חייו ענינים של ספק כי הם באים מחסרון שלמות, כ"א כל אשר יתקדש בדרכיו וימנע מרצונו יהי' הכל ע"פ הדרכת התורה והמצוה מעצם הכונה האמתית של תוה"ק. ודבר זה נאמר ג"כ בכלל ישראל, שבהיותינו שרויים בארץ ד' וכל עניני האומה על מכונם, וסנהדרין יושבת במקום אשר יבחר ד', אין דברים של ספק באומה בהליכות התורה כלל, כי על כל דבר אשר יגידו לך מן המקום ההואי. אמנם הגלות והפיזור גרם הרבה ספיקות, שאמנם אנו חייבים לקבלם באהבה רבה כי לפי מצב חליינו הכללי רק זאת היא דרך רפואתינו. אבל ראוי לנו לצפות לעת אשר מציון תצא תורה וישובו שופטינו כבראשונה, וכל הנהגתינו ע"פ התורה יהיו בדרך ודאי המשמח לב ונפש, ומעמיד הנהגת האומה בדרך התורה לפי הכונה הראשונה והעצמית. "וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך"י. {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|מד|מה|מו}} <noinclude> [[קטגוריה:עין איה|ברכות ט מה]]</noinclude> qakz4yskz3nlleisokf7m7fq8hbqjy6 3101068 3101067 2026-11-02T13:32:33Z ~2026-58512-68 46871 /* */ 3101068 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|מד|מה|מו}} {{צתב|ונגע לא יקרב באהליך שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעה שאתה בא מן הדרך|ברכות|נה|ב}}. הנגע הוא מכה חיצונית שאינה לפי סדר תהלוכות הגויה כולה. כן הנה המעצורים שיבאו לאדם מכל חפץ טבעי ע"פ התורה, המה כולם מכוונים למטרה הטובה וההצלחה האמיתית. ואם יכבד לפעמים על האדם מה שצריך להניח איזה חשק לב בשביל משפט התורה, הנה ירויח כפלים, מה שנתחזק אצלו קשר שליטת הנפש והדרת המוסר ויראת ד'. אמנם המעצורים כולם שע"פ התורה שהם באים לטובת האדם נתחלקו לשני אופנים. הצד הכללי הוא מה שהוא טוב במוחלט, כבישת התאוה במדה הראויה, ששם כיונה התורה להעמיד את האדם על מצב הקדושה והרוממות הרוחנית. אמנם ישנם דברים שאם הי' האדם זהיר בדרכיו ועולה במעלות הקודש ע"פ התורה והמצוה כראוי לא הי' צריך לבא לידי מעצורים כאלה, ורק אחרי שנפל ממעלתו צריכים לו הדברים הללו כמו רפואה מרה לחולה, שיותר טוב הי' שלא יחלה. וכמו הנגע החיצוני שינקה את הגוף מהלחה הרעה הפנימית, שאמנם הי' יותר טוב שלא הי' בו לחה רעה פנימית כלל, כן ספק איסור אמנם פעמים רבות מחסרון ידיעה וחסרון זהירות ומיעוט חכמה וכיו"ב, שיותר טוב ונעלה הי' מצב האדם שהי' יכול להכריע את הספק בדרך בירור, אבל כיון שמצבו הביאו לידי כך שהוא עכ"פ מסתפק, זאת היא טובתו ורפואתו שיסבול עול הספק ג"כ באהבה. ומ"מ היא ברכת ד' שלא יעמדו לו למעצור במקרה חייו ענינים של ספק כי הם באים מחסרון שלמות, כ"א כל אשר יתקדש בדרכיו וימנע מרצונו יהי' הכל ע"פ הדרכת התורה והמצוה מעצם הכונה האמתית של תוה"ק. ודבר זה נאמר ג"כ בכלל ישראל, שבהיותינו שרויים בארץ ד' וכל עניני האומה על מכונם, וסנהדרין יושבת במקום אשר יבחר ד', אין דברים של ספק באומה בהליכות התורה כלל, כי על כל דבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא. אמנם הגלות והפיזור גרם הרבה ספיקות, שאמנם אנו חייבים לקבלם באהבה רבה כי לפי מצב חליינו הכללי רק זאת היא דרך רפואתינו. אבל ראוי לנו לצפות לעת אשר מציון תצא תורה וישובו שופטינו כבראשונה, וכל הנהגתינו ע"פ התורה יהיו בדרך ודאי המשמח לב ונפש, ומעמיד הנהגת האומה בדרך התורה לפי הכונה הראשונה והעצמית. "וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך"י. {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|מד|מה|מו}} <noinclude> [[קטגוריה:עין איה|ברכות ט מה]]</noinclude> ovmtqv5r5bcqdutrw84a6oqhimiodww 0 166042 3101173 1065979 2026-11-03T09:27:33Z ~2026-58410-54 46876 /* רש"י */ 3101173 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|עירובין|פג|ב|פג א|פד א}} <קטע התחלה=ג/>כדי עיסותיכם וכמה עיסותיכם כדי עיסת המדבר וכמה עיסת המדבר דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות טז|לו}})}} והעומר עשירית האיפה הוא מכאן אמרו ז' רבעים קמח ועוד חייבת בחלה שהן ו' של ירושלמית שהן ה' של ציפורי מכאן אמרו האוכל כמדה זו ה"ז בריא ומבורך יתר על כן רעבתן פחות מכאן מקולקל במעיו: '''מתני' {{שוליים|א}}אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו כל שגבוה י' טפחים למרפסת פחות מכאן לחצר חוליית הבור והסלע גבוהים עשרה טפחים למרפסת פחות מכאן לחצר בד"א בסמוכה אבל במופלגת אפילו גבוה י' טפחים לחצר ואיזו היא סמוכה כל שאינה רחוקה ארבעה טפחים:''' '''גמ' ''' פשיטא לזה בפתח ולזה בפתח היינו חלון שבין שתי חצירות לזה בזריקה ולזה בזריקה היינו כותל שבין ב' חצירות לזה בשלשול ולזה בשלשול היינו חריץ שבין ב' חצירות לזה בפתח ולזה בזריקה היינו דרבה בר רב הונא אמר רב נחמן לזה בפתח ולזה בשלשול היינו דרב שיזבי אמר רב נחמן לזה בשלשול ולזה בזריקה מאי אמר רב {{שוליים|ב}}שניהן אסורין ושמואל אמר נותנין אותו לזה שבשלשול שלזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה וכל דבר שתשמישו לזה בנחת ולזה בקשה נותנים אותו לזה שתשמישו בנחת תנן אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו כל שגבוה עשרה טפחים למרפסת פחות מכאן לחצר קא סלקא דעתך מאי מרפסת<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''כדי עיסותיכם''' - שאתם לשים במדבר עומר לגולגולת איפה ג' סאין במנחות יליף לה בפרק התודה (דף עז.) דכתיב ([[יחזקאל מה]]) האיפה והבת תוכן אחד (להם) [יהיה] וכתיב (שם) מעשר הבת מן הכור וכור שלשים סאין מעשר דידיה כמה הוי ג' סאין והעומר עשירית של ג' סאין שהן י"ח קבין שהן ע"ב לוגין עשירית דע' לוגין ז' לוגין עשירית של ב' לוגין חומש הלוג והוא ביצה וחומשא והיינו דקאמר ז' רבעים ועוד. רבעים רבעי הקב דהיינו ז' לוגין ועוד ביצה וחומשא: '''שהן ו' ירושלמית''' - שהרי ו' מדבריות נעשו ה' ירושלמיות נשאר לנו לוג מדברי וחומשו דביצה וחומשא הוי חומש הלוג ביצה חומש לחמש ביצים והחומש ביצה הוא תוספת לביצה הששית הרי לוג וחומשו והן נעשין לוג ירושלמי שהרי ו' חומשין אלו נעשו ה': '''הרי זה בריא''' - שאוכל כל צרכו: '''ומבורך''' - שאינו אוכל יותר מדאי וכתיב ([[משלי יג]]) ובטן רשעים תחסר: '''מתני'''' ה"ג במתני' אנשי חצר ואנשי מרפסת כו' ולא עירבו אלו עם אלו אבל עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן מרפסת ארוכה היא והרבה פתחי עליות פתוחין לה וכולן יוצאין בסולם א' לחצר וממנה לרה"ר ואעפ"כ אין אוסרין הואיל וגבוה מרפסת י' שלא הלכו בסולם אלא להקל ואמרינן תורת מחיצה עליו ואינן אוסרין כדאמרינן בכיצד מעברין (לעיל דף נט:) סולם תורת פתח עליו ותורת מחיצה עליו והכל להקל ומ"מ שני רשויות הן ואין מוציאין מזו לזו: '''כל שגבוה י'''' - אם יש בחצר תל או עמוד גבוה י' סמוך למרפסת רשות מרפסת שולטת בו ומשתמשין הן בו אבל לא בני חצר: '''בסמוכה''' - שהחוליא סמוכה למרפסת. חוליית הבור קרקע שנטלו בחפירת הבור והקיפו בו פי הבור סביב: '''גמ' לזה בפתח ולזה בפתח''' - ב' חצירות שלא עירבו יש רשות אחת סמוכה להן ונוחה לשתיהן להשתמש בה כפתח זה שהוא נוח ליכנס: '''היינו חלון שבין שתי חצירות''' - כלומר הא לא מיבעיא לן מאי דיניה אם אסור לשתיהן או מותר דהיינו חלון שבין ב' חצירות דתנן ביה רצו אחד מערבין רצו שנים מערבין ואם לא עירבו ביחד שניהם אסורים להשתמש בה אם רשות של ארבעה היא דאין רשות פחות מד' ומנלן דאסורים בה דהא גבי כותל שבין שתי חצירות תנן (לעיל דף עו:) היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין וכן אלו ובלבד שלא יורידו למטה אלמא כל היכא דשוי לתרוייהו אסרי אהדדי וגם ברשות נמוכה מי' אמרינן מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רה"י ולבני רה"ר לכתף עליו דמקום פטור הוא הא אית ביה ד' אסור לתרוייהו כל זריקה למעלה מי' טפחים וכל שלשול עמוק מי' טפחים וכל תשמיש נוח דקרינן ליה פתח לא גבוה קרקעיתו י' טפחים ולא נמוך עשרה טפחים: '''לזה בזריקה ולזה בזריקה''' - כל רשות שהיא בין שתי רשויות וקשה תשמישה לשתיהן לזה גבוה י' ולזה גבוה עשרה ואינן יכולים להשתמש אלא בזריקה הא לא מיבעיא לי דהיינו כותל שבין ב' חצירות ואיסורן מפורש במשנה דקתני ובלבד שלא יורידו למטה אלמא אסורים עם שניהן: '''היינו חריץ''' - דהוי נמי אסור לתרוייהו דהא הפסק רשות חשיב וכיון דתשמישו שוה לשניהם אסורין בו דאמר רב (לעול דף עז.) חריץ שבין ב' חצירות עמוק מזו י' ולזה שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ דהוה לזה תשמיש בנחת ולזה בקשה כו' שמעינן מינה דאי לשניהן בנחת או לשניהן בקשה שניהן אסורין בו: '''לזה בפתח ולזה בזריקה''' - כגון שחצר זו נמוכה וחצר זו גבוהה ותל ביניהם גבוה מזו י' ולזו שוה לארץ: '''היינו דרבה בר רב הונא''' - בפרק חלון (שם) דאמר כותל שבין ב' חצירות גבוה י' וצדו אחד שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ: '''לזה בפתח ולזה בשלשול''' - כגון חצר גבוהה מן התל י' דאינה משתמשת עליו בחול אלא בשלשול וחברתה שוה לה: '''היינו דרב שיזבי''' - בפרק חלון (שם): '''לזה בשלשול ולזה בזריקה''' - כגון חצר זו גבוהה מזה התל י' וזו נמוכה ממנו י': '''מאי''' - לשניהם בקשה הוא והרי הן שוין בו ואוסרין זה על זה דהא כל שלשול אמרינן דקשה הוא או דילמא לגבי זריקה הוה שלשול תשמישו בנחת הוא ומותר וזה שבזריקה אסור אם לא עירבו אלו עם אלו אלא אלו לעצמן ואלו לעצמן:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> '''שבעת''' רבעים קמח ועוד חייבין בחלה. פי' ז' לוגין ועוד דהיינו ביצה וחומש ביצה כדפי' בקונטרס והם שש ירושלמיות וה' ציפוריות ובסוף כלל גדול (שבין דף עו:) היה כתוב בספרים והתנן ה' רבעים קמח ועוד חייבים בחלה ל"ג רש"י ועוד התם משמע דבשל ציפורי איירי והתם ליכא ועוד אלא ה' בצמצום ור"ת מפרש דאתיא כרבי יוסי וגרסינן ליה שפיר דתנן במס' עדיות (פ"א משנה ב) ומייתי לה בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|טו|א}} שמאי אומר מקב לחלה כו' וחכ"א חמש רבעים קמח חייבין בחלה ור' יוסי אומר חמש פטורים חמש ועוד חייבים ומפרש ר"ת דסבר רבי יוסי דראשית עריסותיכם היינו דלאחר הפרשת ראשית דהוא חלה ישאר שיעור עריסותיכם דהיינו עיסת מדברית וההוא ועוד היינו כדי חלה ומהר"י מפרש דר' יוסי לטעמיה דשמעתין דקאמר חצי פרס ב' ביצים שוחקות ושיער רבי ב' ביצים ועוד א' מכ' בביצה א"כ מז' רבעים קמח ועוד שהם מ"ג ביצים וחומש ביצה כמנין חלה יעלה ועודות ב' ביצים ושלשה ועודות הרי לרבי יוסי מ"ה ביצים וחומש ביצה וג' ועודות אע"פ שהסאין והקבין ניתוספו מנין הביצים כדקאי קאי כדמוכח בשמעתין ולכאורה נראה דאין הלכה כרבי יוסי כדאמרינן במי שהוציאוהו (לעיל דף מו:) דהלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו ואמרינן נמי אמר ליה ר' אלעזר לרב אסי מה אמור רבנן בבי מדרשא א"ל הכי אמר ר' יוחנן הלכה כר' יוסי וקאמר הש"ס מכלל דיחידאה פליג עליה משמע דאי רבים פליני עליה אין הלכה כר' יוסי אבל לפום ריהטא דגרסינן בפ' כלל גדול (שכת דף עו:) ובפרק אלו עוברין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|פסחים|מח|ב}} דנקסו הש"ס חמש רבעים ועוד חייבין בחלה משמע דהלכה כר' יוסי: ''' קא''' סלקא דעתיך מאי מרפסת בני עלייה. מפרש ר"י סתם פתח עלייה גבוה עשרה מן מרפסת והמרפסת גבוה מן החצר י' ודרך סולמות יורדין מעלייה למו. פסת וממרפסת לחצר ודרך חצר יוצאים לרשות הרבים והמרפסת היא של בני עלייה ואין בני החצר אוסרים אותה לבני עליות לפי שהמרפסת היא שלהם והא דקאמר בסמוך בשתי גזוזטראות כשבאין בני תחתונה דרך עליונה למלאות שאוסרת התחתונה על העליונה היינו כדמפרש בפירקין משום שעשו מחיצה בשותפות וכשלא עירבו בני עליות יחד אוסרים המרפסת זה על זה משום לזה בשלשול ולזה בשלשול אבל מחמת הסולמות שיורדין בהם מן העליות לא היו אוסרין זה על זה דסולם תורת מחיצה עליו והשתא פריך לרב שפיר כיון דפתחי עליות וחלונותיהם גבוהים מן החצר כ' או יותר אמאי נותנין תל ועמוד שבחצר הגבוהים י' והם כנגד החלונות דגבוהים לבני עליות בשלשול י' יאסרו לרב בני חצר על בני עליות ע"י זריקה כיין דתל ועמוד הוי של שניהם ולא דמי למרפסת שהיא לבני עליות לברה ואע"פ שתל ועמוד הוא שוה למרפסת ויכול להשתמש מן המרפסת בתל ועמוד בפתח מ"מ לא מיקרי לבני עליות בפתח אלא בשלשול כי במרפסת אין בה דיורין ואינה יכולה לאסור את התל לחצר אלא ע"י עליות ואע"פ שיורדין בה מן העליות ומשתמשין בה אינה אוסרת כיון דסולם תורת מחיצה עליו והא דאמרינן בשמעתין דכשבאין בני התחתונה למלאות לא חשיב לבני התחתונה כזריקה לאו משום דסולם חשיב עליו כפתח לאסור אלא דע"י סולם חשיב לבני התחתונה תשמישן בנחת כמו בשלשול אבל כפתח לא חשיב ולא עדיף טפי משלשול לאסור ומשני לאותן הדרים במרפסת פירוש שפתח. עליות תוך עשרה למרפסת דתו ליכא בסולם תורת מחיצה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פג ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פג|ב}} cjjtjijwy1n75ka6enbj920vvzzh47l 3101179 3101173 2026-11-03T10:49:05Z Nahum 68 3101179 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|עירובין|פג|ב|פג א|פד א}} <קטע התחלה=ג/>כדי עיסותיכם וכמה עיסותיכם כדי עיסת המדבר וכמה עיסת המדבר דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות טז|לו}})}} והעומר עשירית האיפה הוא מכאן אמרו ז' רבעים קמח ועוד חייבת בחלה שהן ו' של ירושלמית שהן ה' של ציפורי מכאן אמרו האוכל כמדה זו ה"ז בריא ומבורך יתר על כן רעבתן פחות מכאן מקולקל במעיו: '''מתני' ''' {{שוליים|א}}אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו כל שגבוה י' טפחים למרפסת פחות מכאן לחצר חוליית הבור והסלע גבוהים עשרה טפחים למרפסת פחות מכאן לחצר בד"א בסמוכה אבל במופלגת אפילו גבוה י' טפחים לחצר ואיזו היא סמוכה כל שאינה רחוקה ארבעה טפחים: '''גמ' ''' פשיטא לזה בפתח ולזה בפתח היינו חלון שבין שתי חצירות לזה בזריקה ולזה בזריקה היינו כותל שבין ב' חצירות לזה בשלשול ולזה בשלשול היינו חריץ שבין ב' חצירות לזה בפתח ולזה בזריקה היינו דרבה בר רב הונא אמר רב נחמן לזה בפתח ולזה בשלשול היינו דרב שיזבי אמר רב נחמן לזה בשלשול ולזה בזריקה מאי אמר רב {{שוליים|ב}}שניהן אסורין ושמואל אמר נותנין אותו לזה שבשלשול שלזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה וכל דבר שתשמישו לזה בנחת ולזה בקשה נותנים אותו לזה שתשמישו בנחת תנן אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו כל שגבוה עשרה טפחים למרפסת פחות מכאן לחצר קא סלקא דעתך מאי מרפסת<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''כדי עיסותיכם''' - שאתם לשים במדבר עומר לגולגולת איפה ג' סאין במנחות יליף לה בפרק התודה (דף עז.) דכתיב ([[יחזקאל מה]]) האיפה והבת תוכן אחד (להם) [יהיה] וכתיב (שם) מעשר הבת מן הכור וכור שלשים סאין מעשר דידיה כמה הוי ג' סאין והעומר עשירית של ג' סאין שהן י"ח קבין שהן ע"ב לוגין עשירית דע' לוגין ז' לוגין עשירית של ב' לוגין חומש הלוג והוא ביצה וחומשא והיינו דקאמר ז' רבעים ועוד. רבעים רבעי הקב דהיינו ז' לוגין ועוד ביצה וחומשא: '''שהן ו' ירושלמית''' - שהרי ו' מדבריות נעשו ה' ירושלמיות נשאר לנו לוג מדברי וחומשו דביצה וחומשא הוי חומש הלוג ביצה חומש לחמש ביצים והחומש ביצה הוא תוספת לביצה הששית הרי לוג וחומשו והן נעשין לוג ירושלמי שהרי ו' חומשין אלו נעשו ה': '''הרי זה בריא''' - שאוכל כל צרכו: '''ומבורך''' - שאינו אוכל יותר מדאי וכתיב ([[משלי יג]]) ובטן רשעים תחסר: '''מתני' ''' ה"ג במתני' אנשי חצר ואנשי מרפסת כו' ולא עירבו אלו עם אלו אבל עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן מרפסת ארוכה היא והרבה פתחי עליות פתוחין לה וכולן יוצאין בסולם א' לחצר וממנה לרה"ר ואעפ"כ אין אוסרין הואיל וגבוה מרפסת י' שלא הלכו בסולם אלא להקל ואמרינן תורת מחיצה עליו ואינן אוסרין כדאמרינן בכיצד מעברין (לעיל דף נט:) סולם תורת פתח עליו ותורת מחיצה עליו והכל להקל ומ"מ שני רשויות הן ואין מוציאין מזו לזו: '''כל שגבוה י' ''' - אם יש בחצר תל או עמוד גבוה י' סמוך למרפסת רשות מרפסת שולטת בו ומשתמשין הן בו אבל לא בני חצר: '''בסמוכה''' - שהחוליא סמוכה למרפסת. חוליית הבור קרקע שנטלו בחפירת הבור והקיפו בו פי הבור סביב: '''גמ' לזה בפתח ולזה בפתח''' - ב' חצירות שלא עירבו יש רשות אחת סמוכה להן ונוחה לשתיהן להשתמש בה כפתח זה שהוא נוח ליכנס: '''היינו חלון שבין שתי חצירות''' - כלומר הא לא מיבעיא לן מאי דיניה אם אסור לשתיהן או מותר דהיינו חלון שבין ב' חצירות דתנן ביה רצו אחד מערבין רצו שנים מערבין ואם לא עירבו ביחד שניהם אסורים להשתמש בה אם רשות של ארבעה היא דאין רשות פחות מד' ומנלן דאסורים בה דהא גבי כותל שבין שתי חצירות תנן (לעיל דף עו:) היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין וכן אלו ובלבד שלא יורידו למטה אלמא כל היכא דשוי לתרוייהו אסרי אהדדי וגם ברשות נמוכה מי' אמרינן מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רה"י ולבני רה"ר לכתף עליו דמקום פטור הוא הא אית ביה ד' אסור לתרוייהו כל זריקה למעלה מי' טפחים וכל שלשול עמוק מי' טפחים וכל תשמיש נוח דקרינן ליה פתח לא גבוה קרקעיתו י' טפחים ולא נמוך עשרה טפחים: '''לזה בזריקה ולזה בזריקה''' - כל רשות שהיא בין שתי רשויות וקשה תשמישה לשתיהן לזה גבוה י' ולזה גבוה עשרה ואינן יכולים להשתמש אלא בזריקה הא לא מיבעיא לי דהיינו כותל שבין ב' חצירות ואיסורן מפורש במשנה דקתני ובלבד שלא יורידו למטה אלמא אסורים עם שניהן: '''היינו חריץ''' - דהוי נמי אסור לתרוייהו דהא הפסק רשות חשיב וכיון דתשמישו שוה לשניהם אסורין בו דאמר רב (לעול דף עז.) חריץ שבין ב' חצירות עמוק מזו י' ולזה שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ דהוה לזה תשמיש בנחת ולזה בקשה כו' שמעינן מינה דאי לשניהן בנחת או לשניהן בקשה שניהן אסורין בו: '''לזה בפתח ולזה בזריקה''' - כגון שחצר זו נמוכה וחצר זו גבוהה ותל ביניהם גבוה מזו י' ולזו שוה לארץ: '''היינו דרבה בר רב הונא''' - בפרק חלון (שם) דאמר כותל שבין ב' חצירות גבוה י' וצדו אחד שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ: '''לזה בפתח ולזה בשלשול''' - כגון חצר גבוהה מן התל י' דאינה משתמשת עליו בחול אלא בשלשול וחברתה שוה לה: '''היינו דרב שיזבי''' - בפרק חלון (שם): '''לזה בשלשול ולזה בזריקה''' - כגון חצר זו גבוהה מזה התל י' וזו נמוכה ממנו י': '''מאי''' - לשניהם בקשה הוא והרי הן שוין בו ואוסרין זה על זה דהא כל שלשול אמרינן דקשה הוא או דילמא לגבי זריקה הוה שלשול תשמישו בנחת הוא ומותר וזה שבזריקה אסור אם לא עירבו אלו עם אלו אלא אלו לעצמן ואלו לעצמן:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> '''שבעת''' רבעים קמח ועוד חייבין בחלה. פי' ז' לוגין ועוד דהיינו ביצה וחומש ביצה כדפי' בקונטרס והם שש ירושלמיות וה' ציפוריות ובסוף כלל גדול (שבין דף עו:) היה כתוב בספרים והתנן ה' רבעים קמח ועוד חייבים בחלה ל"ג רש"י ועוד התם משמע דבשל ציפורי איירי והתם ליכא ועוד אלא ה' בצמצום ור"ת מפרש דאתיא כרבי יוסי וגרסינן ליה שפיר דתנן במס' עדיות (פ"א משנה ב) ומייתי לה בפ"ק דשבת {{הפניה-גמ|שבת|טו|א}} שמאי אומר מקב לחלה כו' וחכ"א חמש רבעים קמח חייבין בחלה ור' יוסי אומר חמש פטורים חמש ועוד חייבים ומפרש ר"ת דסבר רבי יוסי דראשית עריסותיכם היינו דלאחר הפרשת ראשית דהוא חלה ישאר שיעור עריסותיכם דהיינו עיסת מדברית וההוא ועוד היינו כדי חלה ומהר"י מפרש דר' יוסי לטעמיה דשמעתין דקאמר חצי פרס ב' ביצים שוחקות ושיער רבי ב' ביצים ועוד א' מכ' בביצה א"כ מז' רבעים קמח ועוד שהם מ"ג ביצים וחומש ביצה כמנין חלה יעלה ועודות ב' ביצים ושלשה ועודות הרי לרבי יוסי מ"ה ביצים וחומש ביצה וג' ועודות אע"פ שהסאין והקבין ניתוספו מנין הביצים כדקאי קאי כדמוכח בשמעתין ולכאורה נראה דאין הלכה כרבי יוסי כדאמרינן במי שהוציאוהו (לעיל דף מו:) דהלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו ואמרינן נמי אמר ליה ר' אלעזר לרב אסי מה אמור רבנן בבי מדרשא א"ל הכי אמר ר' יוחנן הלכה כר' יוסי וקאמר הש"ס מכלל דיחידאה פליג עליה משמע דאי רבים פליני עליה אין הלכה כר' יוסי אבל לפום ריהטא דגרסינן בפ' כלל גדול (שכת דף עו:) ובפרק אלו עוברין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|פסחים|מח|ב}} דנקסו הש"ס חמש רבעים ועוד חייבין בחלה משמע דהלכה כר' יוסי: ''' קא''' סלקא דעתיך מאי מרפסת בני עלייה. מפרש ר"י סתם פתח עלייה גבוה עשרה מן מרפסת והמרפסת גבוה מן החצר י' ודרך סולמות יורדין מעלייה למו. פסת וממרפסת לחצר ודרך חצר יוצאים לרשות הרבים והמרפסת היא של בני עלייה ואין בני החצר אוסרים אותה לבני עליות לפי שהמרפסת היא שלהם והא דקאמר בסמוך בשתי גזוזטראות כשבאין בני תחתונה דרך עליונה למלאות שאוסרת התחתונה על העליונה היינו כדמפרש בפירקין משום שעשו מחיצה בשותפות וכשלא עירבו בני עליות יחד אוסרים המרפסת זה על זה משום לזה בשלשול ולזה בשלשול אבל מחמת הסולמות שיורדין בהם מן העליות לא היו אוסרין זה על זה דסולם תורת מחיצה עליו והשתא פריך לרב שפיר כיון דפתחי עליות וחלונותיהם גבוהים מן החצר כ' או יותר אמאי נותנין תל ועמוד שבחצר הגבוהים י' והם כנגד החלונות דגבוהים לבני עליות בשלשול י' יאסרו לרב בני חצר על בני עליות ע"י זריקה כיין דתל ועמוד הוי של שניהם ולא דמי למרפסת שהיא לבני עליות לברה ואע"פ שתל ועמוד הוא שוה למרפסת ויכול להשתמש מן המרפסת בתל ועמוד בפתח מ"מ לא מיקרי לבני עליות בפתח אלא בשלשול כי במרפסת אין בה דיורין ואינה יכולה לאסור את התל לחצר אלא ע"י עליות ואע"פ שיורדין בה מן העליות ומשתמשין בה אינה אוסרת כיון דסולם תורת מחיצה עליו והא דאמרינן בשמעתין דכשבאין בני התחתונה למלאות לא חשיב לבני התחתונה כזריקה לאו משום דסולם חשיב עליו כפתח לאסור אלא דע"י סולם חשיב לבני התחתונה תשמישן בנחת כמו בשלשול אבל כפתח לא חשיב ולא עדיף טפי משלשול לאסור ומשני לאותן הדרים במרפסת פירוש שפתח. עליות תוך עשרה למרפסת דתו ליכא בסולם תורת מחיצה:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק ח|פג ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת עירובין]] {{מפרשים לדף גמרא|עירובין|ח|פג|ב}} rcmtxcrrlpkwwqr5e2ds9yw3h930nbv 0 168452 3101107 1178616 2026-11-02T18:03:00Z ~2026-58349-96 46874 3101107 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|בבא קמא|ה|א|ד ב|ה ב}} <קטע התחלה=ג/>עדים זוממין דממונא הוא ליתני סבר לה כר"ע דאמר אין משלמין על פי עצמן אי סבר ליה כר"ע ליתני תרי גווני שור ליתני שור דאזיק שור וליתני שור דאזיק אדם דתנן ר"ע אומר אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם הא תבריה ר"ע לגזיזיה דתניא ר"ע אומר יכול אף תם שחבל באדם ישלם מן העלייה תלמוד לומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות כא|לא}})}} יעשה לו מגופו משלם ואינו משלם מן העלייה האונס והמפתה והמוציא שם רע דממונא הוא ליתני מה נפשך אי נזק תנא ליה אי צער תנא ליה אי בשת תנא ליה אי פגם היינו נזק מה אית לך למימר קנסא בקנסא לא קמיירי המטמא והמדמע והמנסך דממונא הוא ליתני מה נפשך אי היזק שאינו ניכר שמיה היזק הא תנא ליה נזק אי היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק הוה ליה קנסא ובקנסא לא קמיירי לימא קסבר ר' חייא היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק דאי שמיה היזק הא תנא ליה נזק תנא היזקא דמינכרא ותנא היזקא דלא מינכרא בשלמא לתנא דידן תנא מניינא למעוטי דר' אושעיא ור' אושעיא תנא מניינא למעוטי דרבי חייא אלא מניינא דרבי חייא למעוטי מאי למעוטי מוסר ומפגל וליתני בשלמא מפגל בקדשים לא קמיירי אלא מוסר מאי טעמא לא תני שאני מוסר דדיבורא ובדיבורא לא קמיירי והא מוציא שם רע דדיבורא הוא וקתני דיבורא דאית ביה מעשה הוא והא עדים זוממין דיבורא דלית ביה מעשה הוא וקתני התם אע"ג דלית ביה מעשה רחמנא קרייה מעשה דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים יט|יט}})}} ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו בשלמא לתנא דידן תנא אבות מכלל דאיכא תולדות אלא לרבי חייא ורבי אושעיא אבות מכלל דאיכא תולדות תולדותיהן מאי ניהו אמר רבי אבהו כולן כאבות לשלם ממיטב מאי טעמא אתיא תחת נתינה ישלם כסף: לא הרי השור כהרי המבעה: מאי קאמר אמר רב זביד משמיה דרבא כך הוא אמר לכתוב רחמנא חדא ותיתי אידך מיניה הדר אמר חדא מחדא לא אתיא: ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים: מאי קאמר אמר רב משרשיא משמיה דרבא הכי קאמר<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>'''עדים זוממין דממונא הוא''' - דכל המשלם יותר ע"מ שהזיק כגון כפל ותשלומי ארבעה וחמשה קרי קנס כדלקמן בהך פירקין (ד' טו:) וכגון כל דבר קצוב האמור בתורה כגון חמשים של אונס ומפתה ומאה של מוציא שם רע כולהו הוי קנסא אבל מידי אחרינא ממונא: '''סבר לה כר"ע''' - דאמר במס' מכות בפ"ק (ד' ג.) עדים זוממין אין משלמים על פי עצמן כגון אם הוזמו בב"ד זה ולא הספיק בעל דין להעמידן בדין ולתובען והלכו למקום אחר והודו שם בב"ד ואמרו הוזמנו בבית דינו של פלוני פטורין אלמא קנסא הוא ומודה בקנס פטור: '''אי ר"ע ליתני תרי גווני שור''' - דהא לר"ע יש חילוק בין תשלומין של שור דאזיק שור דלא משלם אלא חצי נזק לתשלומי שור דאזיק אדם דתנן לקמן בפ' המניח את הכד (דף לג.) ר"ע אומר כו': '''במותר''' - אם חבל אדם בשור תם ותם באדם ושמו ב"ד חבלה שחבל שור באדם יותר מחבלה שחבל האדם בשור משלם בעל השור אותו עודף: '''לגזיזיה''' - לכח אגרופו כדאמר בסנהדרין בפ"ק (דף ז.) אדייה לגזיזה וקם: '''יכול ישלם תם שחבל באדם מן העלייה ת"ל כו'''' - ואשתכח דלא משלם נזק שלם אלא כמו שהשור שוה: '''אונס ומפתה דממונא הוא''' - שחמשים כסף לבד הוי קנס אבל יש בו פגם ששוה עכשיו פחות מדמעיקרא כדאמר בכתובות (דף מ.) ובושת דממונא הוא: '''ה"ג מה נפשך''' - משום מאי איצטריך ליה למיתני אי משום צער תנא ליה: '''מדמע''' - מערב תרומה עם חולין של חבירו דהשתא מזבין להו בזול לפי שאין יכול לאוכלה אלא כהן: '''מנסך''' - שניסך יין חבירו לע"ז ואסרו בהנאה הואיל ועביד ביה מעשה בגופיה דיין: '''שאינו ניכר''' - כגון הכא דאין הנזק ניכר בתוך הפירות דלא חסר להו: '''לימא קסבר רבי חייא לא שמיה היזק''' - ומשום דקנס הוא תני דלא הוי בכלל אבות דרבי אושעיא: '''אלא מניינא דרבי חייא למעוטי מאי''' - דלא מחשיב בהדייהו: '''מוסר''' - מלשין שמוסר ממון חבירו לעובד כוכבים: '''ומפגל''' - כהן ששחט קרבנו של ישראל חטאת לשום שלמים דאין הקרבן עולה לחובת בעליו וצריך אחר: '''וליתני ליה''' - ר' חייא האי מוסר: '''מוציא שם רע דיבורא דאית ביה מעשה''' - בעילה: '''מכלל דאיכא תולדות''' - כדפרשינן לעיל לכל חד וחד נגיפה ונשיכה לקרן נתחככה להנאתה תולדה דשן וכן לכולן: '''תחת נתינה כו'''' - דבכולהו כתיב או תחת וגמרינן תחת תחת משור מועד דכתיב ביה שור תחת השור מה התם ממיטב דגמר משן ורגל דכתיב ביה מיטב שדהו אף כאן מיטב שאם בא לשלם קרקע לניזק בשביל הזיקו מגביהו מן העידית או נתינה וגמר נתינה נתינה משור שנגח את העבד דכתיב ביה יתן לאדוניו או ישלם וגמר משן ורגל דכתיב בהן מיטב כרמו ישלם או כסף וגמרי מבור דכתיב ביה כסף ישיב לבעליו וארבע אבות גמירי כולהו משן ורגל בשומר חנם כתיב אשר ירשיעון אלהים ישלם בשואל כתיב בעליו אין עמו שלם ישלם בנושא שכר כתיב אם גנוב יגנב מעמו ישלם שוכר אינו כתוב בתורה אבל דינו כנושא שכר בנזק דחובל בחבירו כתיב נתינה כן ינתן בו והיינו ממון הניתן מיד ליד כדדרשינן בהחובל (לקמן דף פד.) בצער כתיב פצע תחת פצע ודרשינן ליה לקמן בהחובל (דף פה.) פצע תחת פצע ליתן צער במקום נזק בריפוי ושבת כתיב נתינה שבתו יתן ורפא ובשבת כתיב תחת גבי אונס ומפתה דכתיב תחת אשר עינה ודרשינן בכתובות בפרק אלו נערות (דף מ:) חמשים כסף תחת העינוי מכלל דאיכא בושת ופגם לישנא אחרינא הואיל וכתיב בחובל בחבירו תחת דכתיב תחת פצע כולהו חמשה דברים דידיה מהתם גמרינן בתשלומי כפל כתיב ישלם שנים ובתשלומי ארבעה וחמשה כתיב חמשה בקר ישלם תחת וגו' וקרן דגנב בכלל כפל הוא ובגזל כתיב נתינה ונתן לאשר אשם לו ([[במדבר ה]]) בעדים זוממין כתיב בהו נפש בנפש ([[דברים יט]]) וכמאן דכתיב תחת דמי באונס ומפתה ומוציא שם רע כתיב כסף ונתן לאבי הנערה חמשים כסף (שם כב) היינו אונס מפתה כסף ישקול כמוהר הבתולות ([[שמות כב]]) במוציא שם רע וענשו אותו מאה כסף ([[דברים כב]]) מטמא ומדמע ומנסך בכלל נזק הן ובנזק כתיב ביה תחת: '''מאי קאמר''' - למה לי למיתני כלל: '''ותיתי אידך מינה''' - במה מצינו בשור שהוא מזיק וחייב אף המבעה שהוא מזיק יהא חייב: '''לא אתיא''' - כדמפרש לעיל רב לטעמיה ושמואל לטעמיה:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>'''הא''' תברא ר"ע לגזיזיה. אין לפרש דחזר בו מדקתני שמשלם מגופו דבפ' המניח (לקמן דף לג.) תני בהדיא ר"ע אומר כמשפט הזה כתחתון ולא כעליון יכול ישלם מן העלייה כו' ולפ"ה נמי קשה דפי' אע"ג דזימנין ליכא נזק שלם כגון שהשור אין שוה כדי היזקו מכל מקום ליתני תרי גווני שור כיון דלפעמים איכא נזק שלם וי"ל דכיון דאין משלם אלא מגופו אי אפשר למיתני גבי אבות דאמרינן לקמן כולם כאבות הן לשלם ממיטב: ''' האונס''' והמפתה והמוציא ש"ר דממונא הוא. מוציא שם רע לית ביה ממונא כלל אלא מאה כסף אלא אגב אחריני נקטיה: ''' המטמא''' והמדמע. המ"ל דלא תנא להו משום דלא מיחייב בשוגג: ''' דאי''' שמיה היזק. ואע"ג דחזקיה דאמר שמיה היזק איתותב בהניזקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|גיטין|נג|ב}} מ"מ ניחא ליה לאוקומי ברייתא דרבי חייא אביו אליביה: ''' וקתני''' היזק דלא מינכרא. והא דקתני שלשה גווני לפי שהם שנויין בפ' הניזקין (שם נב:) כדקתני שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר דקתני גווני טובא: ''' תני''' מניינא למעוטי. האי למעוטי לאו משום דלית ליה דרבי חייא אלא כלומר למעוטי דלא איירי בהו: ''' למעוטי''' מוסר כו'. המ"ל למעוטי כופר ושלשים של עבד והא דלא קתני להו משום דבקטלא לא מיירי ומוסר ומפגל אפילו למאן דלא דאין דינא דגרמי מחייב משום קנס בהגוזל בתרא (לקמן דף קיז.): ''' דיבורא''' דאית ביה מעשה. דבכתובות בפ' נערה (דף מו.) א"ר אליעזר בן יעקב לא נאמרו דברים הללו אלא כשבעל ור' יהודה אית ליה התם עד שישכור עדים: ''' כולם''' כאבות לשלם ממיטב. ואע"ג דתולדות דאבות דמתניתין משלמין נמי ממיטב מ"מ הני אי לאו דקרינא להו אבות לא הוי ידעי דמשלמי ממיטב: ''' תחת''' נתינה כו'. בספרי מפיק בושת מוקצותה את כפה ולא תחוס עיניך ([[דברים כה]]) ויליף מעדים זוממין דכתיב לא תחוס עיניך (שם יט) וא"ל שהוא גזירה שוה גמורה מדלא קאמר אתיא תחת נתינת עיניך ועדים זוממים פרש"י דכתיב בהו נפש בנפש וצ"ל דאפילו אם העידו על שור תם שהזיק או העידו פלוני חייב לפלוני מנה דדינו בזיבורית דמשלמי במיטב דאם רצו לחייב אחרים ממיטב לא צריך קרא דמכאשר זמם נפקא דיתחייבו ממיטב: ''' מאי''' קאמר. משום דלא מצי לפרושי האי לא הרי כשאר לא הרי שבש"ס קמתמה מאי קאמר:<קטע סוף=ת/> </div> {{מפרשים לדף גמרא|בבא קמא|א|ה|א}} [[קטגוריה:בבלי סדר נזיקין]] [[קטגוריה:בבלי מסכת בבא קמא]] q8zk6ty6fy1qr4jcxh0w2wuu4boaw62 0 168454 3101112 3000221 2026-11-02T18:37:05Z ~2026-58349-96 46874 3101112 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|בבא קמא|ו|א|ה ב|ו ב}} <קטע התחלה=ג/>לאתויי ליחכה נירו וסכסכה אבניו: הצד השוה שבהן: מה זה בא לרבות? אמר אביי לאתויי אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו היכי דמי אי בהדי דקא אזלי קא מזקי היינו אש מאי שנא אש דכח אחר מעורב בו וממונך ושמירתו עליך הני נמי כח אחר מעורב בהן וממונך ושמירתו עליך ואלא בתר דנייחי אי דאפקרינהו בין לרב בין לשמואל היינו בור מאי שנא בור שכן תחילת עשייתו לנזק וממונך ושמירתן עליך הני נמי תחילת עשייתן לנזק וממונך ושמירתן עליך אלא דלא אפקרינהו לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו היינו בור לעולם דאפקרינהו ולא דמו לבור מה לבור שכן אין כח אחר מעורב בו תאמר בהני שכח אחר מעורב בהן אש תוכיח מה לאש שכן דרכו לילך ולהזיק בור תוכיח וחזר הדין רבא אמר לאתויי בור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה ה"ד אי דאפקרינהו בין לרב בין לשמואל היינו בור מאי שנא בור שכן תחילת עשייתו לנזק ושמירתו עליך הני נמי תחילת עשייתן לנזק ושמירתן עליך אלא דלא אפקרינהו לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו היינו בור לעולם דאפקרינהו ולא דמי לבור מה לבור שכן מעשיו גרמו לו תאמר בהני שאין מעשיו גרמו לו שור יוכיח מה לשור שכן דרכו לילך ולהזיק בור תוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה רב אדא בר אהבה אמר לאתויי הא דתניא כל אלו שאמרו פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן בימות החמה אין להם רשות בימות הגשמים יש להם רשות אע"פ שברשות אם הזיקו חייבים לשלם היכי דמי אי בהדי דקאזלי מזקי כחו הוא אלא בתר דנייח היכי דמי אי דאפקרינהו בין לרב בין לשמואל היינו בור מ"ש בור דתחילת עשייתו לנזק וממונך ושמירתו עליך הני נמי תחילת עשייתן לנזק וממונך ושמירתן עליך אלא דלא אפקרינהו לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו היינו בור לעולם דאפקרינהו ולא דמי לבור מה לבור שכן שלא ברשות תאמר בהני דברשות<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>'''לאתויי ליחכה נירו''' - שאם ליחכה האש חרישתו של חבירו או סכסכה אבניו חייב באבנים שייך לשון סכסוך שלא נשרפו לגמרי אלא שסכסכה ונדבקה האש בהן וסכסכה מעט כדאמרינן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|יז|ב}} גבי פגימת סכין מסוכסכת מרוח אחת שלא נפגמה מב' צדדין לגמרי . ולהכי כתב אש לחייבו בהני דנפקא לן התם מאו השדה דלא שמעינן מהנך דמתניתין הא מילתא דליחייב בדבר שאינו ראוי לה כגון הכא שאין עיקר אש בכך: '''הצד השוה שבהן שדרכן להזיק כו'''' - דמשמע אף כל שדרכו להזיק ושמירתו עליך ומאי מצית לאתויי: '''היינו אש''' - דתולדה דאש היא דמאי שנא אש מינה שכן כח אחר מעורב בה הני נמי כח אחר כו': '''בתר דנייחי''' - מזקי בהן שור או חמור: '''אי דאפקריה בין לרב בין לשמואל''' - דפליגי בהפקר בפ' המניח את הכד (לקמן דף כח:): '''היינו בור''' - דתרוייהו אמרי כל תקלה שהפקיר נפקא לן מבור דחייב דכי היכי דחיובא דבור הוא ברה"ר דהוי הפקר כדאמרינן בפ' שור שנגח את הפרה (לקמן דף מט:) שעל עסקי כרייה ופתיחה באה לו אף כל תקלתו שהפקיר חייב דהא נמי תחילת עשייתן לנזק דהוה ליה לאסוקי אדעתיה דסופו ליפול ברוח מצויה: '''אש תוכיח''' - והיינו דנקט במתני' הצד השוה: '''שכן דרכו לילך כו'''' - אבל אלו לא הזיקו בהליכתן אלא השור והחמור נתקל בהן: '''וחזר בהן הדין''' - דאיכא למפרך מה לבור שכן אין כח אחר מעורב בו ואתיא בהצד השוה דמתניתין: '''בורו המתגלגל''' - כגון הניח אבן ברה"ר ובעודה במקומה לא הזיקה וגלגלה רגלי אדם ובהמה למקום אחר והזיקה שם: '''אי בהדי דאזלי מזקי כו'''' - לא גרס והכי גרסינן היכי דמי אי דאפקרה בין לרב בין לשמואל כו': '''מעשיו''' - כרייתו גרמה את ההיזק אבל מעשיו של זה לא הזיקו אלא רגלי אדם ובהמה שגלגלוהו: '''שור יוכיח''' - שאין מעשה בעלים גרמו ההיזק אלא ממונו הזיק והיינו הצד השוה דנקט במתניתין: '''כל אלו שאמרו''' - וקחשיב ואזיל להו אלו הפותקים ביבותיהם וגורפים מערותיהם כלומר כל אלו שאמרו חכמים שיש להן רשות להשליך נזקיהן לרה"ר ואלו הן פותקין ביבותיהן פותחין צינורותיהן המקלחים שופכים ששופכין מחצריהן לר"ה: '''וגורפין מערותיהן''' - ומשליכין זבליהן לרה"ר: '''בימות החמה אין להם רשות''' - מפני שהרחוב נאה והוא מקלקלו אבל בימות הגשמים שהרחובות מלוכלכות יש להן רשות: '''ואע"פ שברשות''' - ב"ד משליכין אם הזיקו חייבין: '''כחו הוא''' - והיינו אדם ותנא ליה במתניתין:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>'''אי''' לרב דאמר כו' לא גרסינן כדפירשנו לעיל: ''' מה''' לבור שכן אין כח אחר מעורב בו. למאי דפריך דלא חשיב אש מעשיו גרמו לו לפי שהרוח מסייע לו ה"מ למפרך הכא מה לבור שכן מעשיו גרמו לו תאמר באבנו וסכינו אלא לפי דפירכא שכן אין כח אחר מעורב בו חשיב טפי דהשתא ליכא למימר שור יוכיח אלא אש גרידא ולקמן גבי בור המתגלגל פריך מה לבור שכן מעשיו גרמו לו דלא שייך התם שכן אין כח אחר מעורב בו דהיכי נימא תאמר בור המתגלגל שכן כח אחר מעורב בו דמשמע דלא הוי בור אלא על ידי כח אחר וזה אינו שהרי נעשה בור בלא כח אחר משמניחו ברה"ר: ''' לאתויי''' בור המתגלגל. בכל הספרים כתוב אי בהדי דקא אזלי קמזקי כחו הוא ופירש הקונטרס דלא גרס ליה וטעמא משום דאמרינן לקמן בהמניח (דף כז:) אין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים ובעל התקלה נמי אין לחייבו מטעם אדם המזיק אלא משום דחשיב כרוח מצויה והוי אשו ואין למוחקו בשביל כך דלענין כדי שלא ילכו כ"כ בחוזק שיתיזו ויזיקו דרכו להתבונן שפיר ולהכי פריך כחו הוא ויתחייב המגלגל הכל ולא בעל התקלה ואע"ג דלגבי כלב שנטל החררה והלך לגדיש כו' (לקמן ד' כא:) ופריך בגמרא (ד' כג.) וליחייב בעל הגחלת נמי שהוא בעל התקלה היינו משום דכלב לאו בר דעה הוא אבל הכא המקלקל בר דעה הוא תדע דאם הדליק אש ובא אחר ושרף טלית חבירו או חפר בור ובא אחר ודחף שור חבירו לתוכו אין סברא שיתחייב בעל הבור או בעל האש והמגלגל ברגלי בהמה אם הזיק בהדי דאזלי יתחייבו שניהם בעל הבהמה ובעל התקלה והא דאמרינן לקמן בפרק הפרה (ד' נג:) שור ואדם שדחפו לבור לענין נזקין כולן חייבין דמשמע אפילו בעל הבור צריך לומר דמיירי אדם בלא כוונה דכיון דאין בכוונה כלל חייב בעל הבור כמו האדם והא דאמרינן (שם) לענין ד' דברים ודמי ולדות אדם חייב האי ד' דברים היינו נזק צער וריפוי ושבת אבל בושת אין חייב עד שיתכוין כדאמר בהחובל (לקמן ד' פו.) ולא הוי כארבעה דברים דלעיל דהתם לא חשיב נזק והא דאמר (לקמן נג:) לענין כופר ושלשים של עבד שור חייב צ"ל דהיינו דוקא בכוונה אע"ג דלא הוי דומיא דאדם דבשלא בכוונה ליכא כופר ושלשים של עבד כדאי' בשילהי שור שנגח ד' וה' (לקמן ד' מג.): ''' מה''' לבור שכן שלא ברשות. דאפילו עשאו ברשות ואח"כ הפקיר כיון שהפקיר היינו שלא ברשות: ''' תאמר''' בהני דברשות שור יוכיח וא"ת למ"ד . תנא שור לרגלו היכי קאמר שור יוכיח דברשות חייב והא רגל לא מיחייב אלא ברשות הניזק ושם אין לו רשות וי"ל כגון שהלך ברה"ר והתיז והזיק ברה"י דחייב כדאמרינן לקמן (דף יט.): (שייך לע"ב) ה"ג הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטור מלשלם וכן כתוב בספרים של רש"י וכן בספר רב אלפס וכן עיקר אבל אותם דכתוב בהו חייב לשלם לא נהירא דכיון דבשלא הזהירו חייב לא יתכן להקל עליו לפוטרו ממה שמזהירין אותו לקוץ ולסתור: ''' אי''' דאפקרינהו בין לרב בין לשמואל היינו בור. וא"ת והא משמע לקמן בהמניח (ד' כט.) דלכ"ע המפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס דפטור והאי נמי אונס הוא דבבנין ונטיעה שעשה לא פשע כלום וי"ל כיון שהזהירו לקוץ ולסתור שלא יזיקו ועבר הזמן הוי פושע והוי כמפקיר. נכסיו לאחר נפילת פשיעה: ''' היינו''' בור. לכאורה נראה דמיירי כשהזיקו כותל ואילן בשעת נפילה גופה ואפ"ה מדמה ליה לבור מדלא קאמר הכא אי בהדי דקאזלי קמזקי היינו אש ועוד דאי בהיזק דלאחר נפילה מיירי אמאי פטור מלשלם הלא כיון שנפלו מיד היה לו לסלקן ועוד דא"כ לא הוה ליה למיתני לקוץ ולסתור אלא נתנו לו זמן לפנותו ולסלקו כיון דבהיזק דלאחר נפילה איירי אע"ג דבור אין הולך להזיק ואלו הולכים ומזיקין יש לנו ללמדם מבור דעדיף היזק דידהו שהולכים ומזיקין מבור שאינו הולך ומזיק אלא מזיק במקומו ונראה דבהיזק דלאחר נפילה<קטע סוף=ת/> </div> {{מפרשים לדף גמרא|בבא קמא|א|ו|א}} [[קטגוריה:בבלי סדר נזיקין]] [[קטגוריה:בבלי מסכת בבא קמא]] k6ybyh6bvmmsyonsz06ekgwjych70g6 3101113 3101112 2026-11-02T18:39:10Z ~2026-58349-96 46874 3101113 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|בבא קמא|ו|א|ה ב|ו ב}} <קטע התחלה=ג/>לאתויי ליחכה נירו וסכסכה אבניו: הצד השוה שבהן לאתויי מאי? (מה זה בא לרבות?) אמר אביי לאתויי אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו היכי דמי אי בהדי דקא אזלי קא מזקי היינו אש מאי שנא אש דכח אחר מעורב בו וממונך ושמירתו עליך הני נמי כח אחר מעורב בהן וממונך ושמירתו עליך ואלא בתר דנייחי אי דאפקרינהו בין לרב בין לשמואל היינו בור מאי שנא בור שכן תחילת עשייתו לנזק וממונך ושמירתן עליך הני נמי תחילת עשייתן לנזק וממונך ושמירתן עליך אלא דלא אפקרינהו לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו היינו בור לעולם דאפקרינהו ולא דמו לבור מה לבור שכן אין כח אחר מעורב בו תאמר בהני שכח אחר מעורב בהן אש תוכיח מה לאש שכן דרכו לילך ולהזיק בור תוכיח וחזר הדין רבא אמר לאתויי בור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה ה"ד אי דאפקרינהו בין לרב בין לשמואל היינו בור מאי שנא בור שכן תחילת עשייתו לנזק ושמירתו עליך הני נמי תחילת עשייתן לנזק ושמירתן עליך אלא דלא אפקרינהו לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו היינו בור לעולם דאפקרינהו ולא דמי לבור מה לבור שכן מעשיו גרמו לו תאמר בהני שאין מעשיו גרמו לו שור יוכיח מה לשור שכן דרכו לילך ולהזיק בור תוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה רב אדא בר אהבה אמר לאתויי הא דתניא כל אלו שאמרו פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן בימות החמה אין להם רשות בימות הגשמים יש להם רשות אע"פ שברשות אם הזיקו חייבים לשלם היכי דמי אי בהדי דקאזלי מזקי כחו הוא אלא בתר דנייח היכי דמי אי דאפקרינהו בין לרב בין לשמואל היינו בור מ"ש בור דתחילת עשייתו לנזק וממונך ושמירתו עליך הני נמי תחילת עשייתן לנזק וממונך ושמירתן עליך אלא דלא אפקרינהו לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו היינו בור לעולם דאפקרינהו ולא דמי לבור מה לבור שכן שלא ברשות תאמר בהני דברשות<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>'''לאתויי ליחכה נירו''' - שאם ליחכה האש חרישתו של חבירו או סכסכה אבניו חייב באבנים שייך לשון סכסוך שלא נשרפו לגמרי אלא שסכסכה ונדבקה האש בהן וסכסכה מעט כדאמרינן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|יז|ב}} גבי פגימת סכין מסוכסכת מרוח אחת שלא נפגמה מב' צדדין לגמרי . ולהכי כתב אש לחייבו בהני דנפקא לן התם מאו השדה דלא שמעינן מהנך דמתניתין הא מילתא דליחייב בדבר שאינו ראוי לה כגון הכא שאין עיקר אש בכך: '''הצד השוה שבהן שדרכן להזיק כו'''' - דמשמע אף כל שדרכו להזיק ושמירתו עליך ומאי מצית לאתויי: '''היינו אש''' - דתולדה דאש היא דמאי שנא אש מינה שכן כח אחר מעורב בה הני נמי כח אחר כו': '''בתר דנייחי''' - מזקי בהן שור או חמור: '''אי דאפקריה בין לרב בין לשמואל''' - דפליגי בהפקר בפ' המניח את הכד (לקמן דף כח:): '''היינו בור''' - דתרוייהו אמרי כל תקלה שהפקיר נפקא לן מבור דחייב דכי היכי דחיובא דבור הוא ברה"ר דהוי הפקר כדאמרינן בפ' שור שנגח את הפרה (לקמן דף מט:) שעל עסקי כרייה ופתיחה באה לו אף כל תקלתו שהפקיר חייב דהא נמי תחילת עשייתן לנזק דהוה ליה לאסוקי אדעתיה דסופו ליפול ברוח מצויה: '''אש תוכיח''' - והיינו דנקט במתני' הצד השוה: '''שכן דרכו לילך כו'''' - אבל אלו לא הזיקו בהליכתן אלא השור והחמור נתקל בהן: '''וחזר בהן הדין''' - דאיכא למפרך מה לבור שכן אין כח אחר מעורב בו ואתיא בהצד השוה דמתניתין: '''בורו המתגלגל''' - כגון הניח אבן ברה"ר ובעודה במקומה לא הזיקה וגלגלה רגלי אדם ובהמה למקום אחר והזיקה שם: '''אי בהדי דאזלי מזקי כו'''' - לא גרס והכי גרסינן היכי דמי אי דאפקרה בין לרב בין לשמואל כו': '''מעשיו''' - כרייתו גרמה את ההיזק אבל מעשיו של זה לא הזיקו אלא רגלי אדם ובהמה שגלגלוהו: '''שור יוכיח''' - שאין מעשה בעלים גרמו ההיזק אלא ממונו הזיק והיינו הצד השוה דנקט במתניתין: '''כל אלו שאמרו''' - וקחשיב ואזיל להו אלו הפותקים ביבותיהם וגורפים מערותיהם כלומר כל אלו שאמרו חכמים שיש להן רשות להשליך נזקיהן לרה"ר ואלו הן פותקין ביבותיהן פותחין צינורותיהן המקלחים שופכים ששופכין מחצריהן לר"ה: '''וגורפין מערותיהן''' - ומשליכין זבליהן לרה"ר: '''בימות החמה אין להם רשות''' - מפני שהרחוב נאה והוא מקלקלו אבל בימות הגשמים שהרחובות מלוכלכות יש להן רשות: '''ואע"פ שברשות''' - ב"ד משליכין אם הזיקו חייבין: '''כחו הוא''' - והיינו אדם ותנא ליה במתניתין:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>'''אי''' לרב דאמר כו' לא גרסינן כדפירשנו לעיל: ''' מה''' לבור שכן אין כח אחר מעורב בו. למאי דפריך דלא חשיב אש מעשיו גרמו לו לפי שהרוח מסייע לו ה"מ למפרך הכא מה לבור שכן מעשיו גרמו לו תאמר באבנו וסכינו אלא לפי דפירכא שכן אין כח אחר מעורב בו חשיב טפי דהשתא ליכא למימר שור יוכיח אלא אש גרידא ולקמן גבי בור המתגלגל פריך מה לבור שכן מעשיו גרמו לו דלא שייך התם שכן אין כח אחר מעורב בו דהיכי נימא תאמר בור המתגלגל שכן כח אחר מעורב בו דמשמע דלא הוי בור אלא על ידי כח אחר וזה אינו שהרי נעשה בור בלא כח אחר משמניחו ברה"ר: ''' לאתויי''' בור המתגלגל. בכל הספרים כתוב אי בהדי דקא אזלי קמזקי כחו הוא ופירש הקונטרס דלא גרס ליה וטעמא משום דאמרינן לקמן בהמניח (דף כז:) אין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים ובעל התקלה נמי אין לחייבו מטעם אדם המזיק אלא משום דחשיב כרוח מצויה והוי אשו ואין למוחקו בשביל כך דלענין כדי שלא ילכו כ"כ בחוזק שיתיזו ויזיקו דרכו להתבונן שפיר ולהכי פריך כחו הוא ויתחייב המגלגל הכל ולא בעל התקלה ואע"ג דלגבי כלב שנטל החררה והלך לגדיש כו' (לקמן ד' כא:) ופריך בגמרא (ד' כג.) וליחייב בעל הגחלת נמי שהוא בעל התקלה היינו משום דכלב לאו בר דעה הוא אבל הכא המקלקל בר דעה הוא תדע דאם הדליק אש ובא אחר ושרף טלית חבירו או חפר בור ובא אחר ודחף שור חבירו לתוכו אין סברא שיתחייב בעל הבור או בעל האש והמגלגל ברגלי בהמה אם הזיק בהדי דאזלי יתחייבו שניהם בעל הבהמה ובעל התקלה והא דאמרינן לקמן בפרק הפרה (ד' נג:) שור ואדם שדחפו לבור לענין נזקין כולן חייבין דמשמע אפילו בעל הבור צריך לומר דמיירי אדם בלא כוונה דכיון דאין בכוונה כלל חייב בעל הבור כמו האדם והא דאמרינן (שם) לענין ד' דברים ודמי ולדות אדם חייב האי ד' דברים היינו נזק צער וריפוי ושבת אבל בושת אין חייב עד שיתכוין כדאמר בהחובל (לקמן ד' פו.) ולא הוי כארבעה דברים דלעיל דהתם לא חשיב נזק והא דאמר (לקמן נג:) לענין כופר ושלשים של עבד שור חייב צ"ל דהיינו דוקא בכוונה אע"ג דלא הוי דומיא דאדם דבשלא בכוונה ליכא כופר ושלשים של עבד כדאי' בשילהי שור שנגח ד' וה' (לקמן ד' מג.): ''' מה''' לבור שכן שלא ברשות. דאפילו עשאו ברשות ואח"כ הפקיר כיון שהפקיר היינו שלא ברשות: ''' תאמר''' בהני דברשות שור יוכיח וא"ת למ"ד . תנא שור לרגלו היכי קאמר שור יוכיח דברשות חייב והא רגל לא מיחייב אלא ברשות הניזק ושם אין לו רשות וי"ל כגון שהלך ברה"ר והתיז והזיק ברה"י דחייב כדאמרינן לקמן (דף יט.): (שייך לע"ב) ה"ג הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטור מלשלם וכן כתוב בספרים של רש"י וכן בספר רב אלפס וכן עיקר אבל אותם דכתוב בהו חייב לשלם לא נהירא דכיון דבשלא הזהירו חייב לא יתכן להקל עליו לפוטרו ממה שמזהירין אותו לקוץ ולסתור: ''' אי''' דאפקרינהו בין לרב בין לשמואל היינו בור. וא"ת והא משמע לקמן בהמניח (ד' כט.) דלכ"ע המפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס דפטור והאי נמי אונס הוא דבבנין ונטיעה שעשה לא פשע כלום וי"ל כיון שהזהירו לקוץ ולסתור שלא יזיקו ועבר הזמן הוי פושע והוי כמפקיר. נכסיו לאחר נפילת פשיעה: ''' היינו''' בור. לכאורה נראה דמיירי כשהזיקו כותל ואילן בשעת נפילה גופה ואפ"ה מדמה ליה לבור מדלא קאמר הכא אי בהדי דקאזלי קמזקי היינו אש ועוד דאי בהיזק דלאחר נפילה מיירי אמאי פטור מלשלם הלא כיון שנפלו מיד היה לו לסלקן ועוד דא"כ לא הוה ליה למיתני לקוץ ולסתור אלא נתנו לו זמן לפנותו ולסלקו כיון דבהיזק דלאחר נפילה איירי אע"ג דבור אין הולך להזיק ואלו הולכים ומזיקין יש לנו ללמדם מבור דעדיף היזק דידהו שהולכים ומזיקין מבור שאינו הולך ומזיק אלא מזיק במקומו ונראה דבהיזק דלאחר נפילה<קטע סוף=ת/> </div> {{מפרשים לדף גמרא|בבא קמא|א|ו|א}} [[קטגוריה:בבלי סדר נזיקין]] [[קטגוריה:בבלי מסכת בבא קמא]] 1u3pjesiubjryd25bf7i4nwfz9y1klw 3101115 3101113 2026-11-02T18:53:55Z Nahum 68 אנחנו לא מוסיפים פיסוק וביאור במרחב הראשי, כי אם במרחב הביאור 3000221 wikitext text/x-wiki {{כותרת לעמוד בגמרא|בבא קמא|ו|א|ה ב|ו ב}} <קטע התחלה=ג/>לאתויי ליחכה נירו וסכסכה אבניו: הצד השוה שבהן: לאתויי מאי אמר אביי לאתויי אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו היכי דמי אי בהדי דקא אזלי קא מזקי היינו אש מאי שנא אש דכח אחר מעורב בו וממונך ושמירתו עליך הני נמי כח אחר מעורב בהן וממונך ושמירתו עליך ואלא בתר דנייחי אי דאפקרינהו בין לרב בין לשמואל היינו בור מאי שנא בור שכן תחילת עשייתו לנזק וממונך ושמירתן עליך הני נמי תחילת עשייתן לנזק וממונך ושמירתן עליך אלא דלא אפקרינהו לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו היינו בור לעולם דאפקרינהו ולא דמו לבור מה לבור שכן אין כח אחר מעורב בו תאמר בהני שכח אחר מעורב בהן אש תוכיח מה לאש שכן דרכו לילך ולהזיק בור תוכיח וחזר הדין רבא אמר לאתויי בור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה ה"ד אי דאפקרינהו בין לרב בין לשמואל היינו בור מאי שנא בור שכן תחילת עשייתו לנזק ושמירתו עליך הני נמי תחילת עשייתן לנזק ושמירתן עליך אלא דלא אפקרינהו לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו היינו בור לעולם דאפקרינהו ולא דמי לבור מה לבור שכן מעשיו גרמו לו תאמר בהני שאין מעשיו גרמו לו שור יוכיח מה לשור שכן דרכו לילך ולהזיק בור תוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה רב אדא בר אהבה אמר לאתויי הא דתניא כל אלו שאמרו פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן בימות החמה אין להם רשות בימות הגשמים יש להם רשות אע"פ שברשות אם הזיקו חייבים לשלם היכי דמי אי בהדי דקאזלי מזקי כחו הוא אלא בתר דנייח היכי דמי אי דאפקרינהו בין לרב בין לשמואל היינו בור מ"ש בור דתחילת עשייתו לנזק וממונך ושמירתו עליך הני נמי תחילת עשייתן לנזק וממונך ושמירתן עליך אלא דלא אפקרינהו לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו היינו בור לעולם דאפקרינהו ולא דמי לבור מה לבור שכן שלא ברשות תאמר בהני דברשות<קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/>'''לאתויי ליחכה נירו''' - שאם ליחכה האש חרישתו של חבירו או סכסכה אבניו חייב באבנים שייך לשון סכסוך שלא נשרפו לגמרי אלא שסכסכה ונדבקה האש בהן וסכסכה מעט כדאמרינן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|יז|ב}} גבי פגימת סכין מסוכסכת מרוח אחת שלא נפגמה מב' צדדין לגמרי . ולהכי כתב אש לחייבו בהני דנפקא לן התם מאו השדה דלא שמעינן מהנך דמתניתין הא מילתא דליחייב בדבר שאינו ראוי לה כגון הכא שאין עיקר אש בכך: '''הצד השוה שבהן שדרכן להזיק כו'''' - דמשמע אף כל שדרכו להזיק ושמירתו עליך ומאי מצית לאתויי: '''היינו אש''' - דתולדה דאש היא דמאי שנא אש מינה שכן כח אחר מעורב בה הני נמי כח אחר כו': '''בתר דנייחי''' - מזקי בהן שור או חמור: '''אי דאפקריה בין לרב בין לשמואל''' - דפליגי בהפקר בפ' המניח את הכד (לקמן דף כח:): '''היינו בור''' - דתרוייהו אמרי כל תקלה שהפקיר נפקא לן מבור דחייב דכי היכי דחיובא דבור הוא ברה"ר דהוי הפקר כדאמרינן בפ' שור שנגח את הפרה (לקמן דף מט:) שעל עסקי כרייה ופתיחה באה לו אף כל תקלתו שהפקיר חייב דהא נמי תחילת עשייתן לנזק דהוה ליה לאסוקי אדעתיה דסופו ליפול ברוח מצויה: '''אש תוכיח''' - והיינו דנקט במתני' הצד השוה: '''שכן דרכו לילך כו'''' - אבל אלו לא הזיקו בהליכתן אלא השור והחמור נתקל בהן: '''וחזר בהן הדין''' - דאיכא למפרך מה לבור שכן אין כח אחר מעורב בו ואתיא בהצד השוה דמתניתין: '''בורו המתגלגל''' - כגון הניח אבן ברה"ר ובעודה במקומה לא הזיקה וגלגלה רגלי אדם ובהמה למקום אחר והזיקה שם: '''אי בהדי דאזלי מזקי כו'''' - לא גרס והכי גרסינן היכי דמי אי דאפקרה בין לרב בין לשמואל כו': '''מעשיו''' - כרייתו גרמה את ההיזק אבל מעשיו של זה לא הזיקו אלא רגלי אדם ובהמה שגלגלוהו: '''שור יוכיח''' - שאין מעשה בעלים גרמו ההיזק אלא ממונו הזיק והיינו הצד השוה דנקט במתניתין: '''כל אלו שאמרו''' - וקחשיב ואזיל להו אלו הפותקים ביבותיהם וגורפים מערותיהם כלומר כל אלו שאמרו חכמים שיש להן רשות להשליך נזקיהן לרה"ר ואלו הן פותקין ביבותיהן פותחין צינורותיהן המקלחים שופכים ששופכין מחצריהן לר"ה: '''וגורפין מערותיהן''' - ומשליכין זבליהן לרה"ר: '''בימות החמה אין להם רשות''' - מפני שהרחוב נאה והוא מקלקלו אבל בימות הגשמים שהרחובות מלוכלכות יש להן רשות: '''ואע"פ שברשות''' - ב"ד משליכין אם הזיקו חייבין: '''כחו הוא''' - והיינו אדם ותנא ליה במתניתין:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/>'''אי''' לרב דאמר כו' לא גרסינן כדפירשנו לעיל: ''' מה''' לבור שכן אין כח אחר מעורב בו. למאי דפריך דלא חשיב אש מעשיו גרמו לו לפי שהרוח מסייע לו ה"מ למפרך הכא מה לבור שכן מעשיו גרמו לו תאמר באבנו וסכינו אלא לפי דפירכא שכן אין כח אחר מעורב בו חשיב טפי דהשתא ליכא למימר שור יוכיח אלא אש גרידא ולקמן גבי בור המתגלגל פריך מה לבור שכן מעשיו גרמו לו דלא שייך התם שכן אין כח אחר מעורב בו דהיכי נימא תאמר בור המתגלגל שכן כח אחר מעורב בו דמשמע דלא הוי בור אלא על ידי כח אחר וזה אינו שהרי נעשה בור בלא כח אחר משמניחו ברה"ר: ''' לאתויי''' בור המתגלגל. בכל הספרים כתוב אי בהדי דקא אזלי קמזקי כחו הוא ופירש הקונטרס דלא גרס ליה וטעמא משום דאמרינן לקמן בהמניח (דף כז:) אין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים ובעל התקלה נמי אין לחייבו מטעם אדם המזיק אלא משום דחשיב כרוח מצויה והוי אשו ואין למוחקו בשביל כך דלענין כדי שלא ילכו כ"כ בחוזק שיתיזו ויזיקו דרכו להתבונן שפיר ולהכי פריך כחו הוא ויתחייב המגלגל הכל ולא בעל התקלה ואע"ג דלגבי כלב שנטל החררה והלך לגדיש כו' (לקמן ד' כא:) ופריך בגמרא (ד' כג.) וליחייב בעל הגחלת נמי שהוא בעל התקלה היינו משום דכלב לאו בר דעה הוא אבל הכא המקלקל בר דעה הוא תדע דאם הדליק אש ובא אחר ושרף טלית חבירו או חפר בור ובא אחר ודחף שור חבירו לתוכו אין סברא שיתחייב בעל הבור או בעל האש והמגלגל ברגלי בהמה אם הזיק בהדי דאזלי יתחייבו שניהם בעל הבהמה ובעל התקלה והא דאמרינן לקמן בפרק הפרה (ד' נג:) שור ואדם שדחפו לבור לענין נזקין כולן חייבין דמשמע אפילו בעל הבור צריך לומר דמיירי אדם בלא כוונה דכיון דאין בכוונה כלל חייב בעל הבור כמו האדם והא דאמרינן (שם) לענין ד' דברים ודמי ולדות אדם חייב האי ד' דברים היינו נזק צער וריפוי ושבת אבל בושת אין חייב עד שיתכוין כדאמר בהחובל (לקמן ד' פו.) ולא הוי כארבעה דברים דלעיל דהתם לא חשיב נזק והא דאמר (לקמן נג:) לענין כופר ושלשים של עבד שור חייב צ"ל דהיינו דוקא בכוונה אע"ג דלא הוי דומיא דאדם דבשלא בכוונה ליכא כופר ושלשים של עבד כדאי' בשילהי שור שנגח ד' וה' (לקמן ד' מג.): ''' מה''' לבור שכן שלא ברשות. דאפילו עשאו ברשות ואח"כ הפקיר כיון שהפקיר היינו שלא ברשות: ''' תאמר''' בהני דברשות שור יוכיח וא"ת למ"ד . תנא שור לרגלו היכי קאמר שור יוכיח דברשות חייב והא רגל לא מיחייב אלא ברשות הניזק ושם אין לו רשות וי"ל כגון שהלך ברה"ר והתיז והזיק ברה"י דחייב כדאמרינן לקמן (דף יט.): (שייך לע"ב) ה"ג הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטור מלשלם וכן כתוב בספרים של רש"י וכן בספר רב אלפס וכן עיקר אבל אותם דכתוב בהו חייב לשלם לא נהירא דכיון דבשלא הזהירו חייב לא יתכן להקל עליו לפוטרו ממה שמזהירין אותו לקוץ ולסתור: ''' אי''' דאפקרינהו בין לרב בין לשמואל היינו בור. וא"ת והא משמע לקמן בהמניח (ד' כט.) דלכ"ע המפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס דפטור והאי נמי אונס הוא דבבנין ונטיעה שעשה לא פשע כלום וי"ל כיון שהזהירו לקוץ ולסתור שלא יזיקו ועבר הזמן הוי פושע והוי כמפקיר. נכסיו לאחר נפילת פשיעה: ''' היינו''' בור. לכאורה נראה דמיירי כשהזיקו כותל ואילן בשעת נפילה גופה ואפ"ה מדמה ליה לבור מדלא קאמר הכא אי בהדי דקאזלי קמזקי היינו אש ועוד דאי בהיזק דלאחר נפילה מיירי אמאי פטור מלשלם הלא כיון שנפלו מיד היה לו לסלקן ועוד דא"כ לא הוה ליה למיתני לקוץ ולסתור אלא נתנו לו זמן לפנותו ולסלקו כיון דבהיזק דלאחר נפילה איירי אע"ג דבור אין הולך להזיק ואלו הולכים ומזיקין יש לנו ללמדם מבור דעדיף היזק דידהו שהולכים ומזיקין מבור שאינו הולך ומזיק אלא מזיק במקומו ונראה דבהיזק דלאחר נפילה<קטע סוף=ת/> </div> {{מפרשים לדף גמרא|בבא קמא|א|ו|א}} [[קטגוריה:בבלי סדר נזיקין]] [[קטגוריה:בבלי מסכת בבא קמא]] a5t1ueliuda8388eqq3g6b1lg6r4kb5 0 176010 3101124 3096933 2026-11-02T19:54:36Z מו יו הו 37729 3101124 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ׃ יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים, הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ, אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ׃{{ממס|בראשית כז#כז כח|בראשית כז כח-כט}} {{ש}} וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ, וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים׃ וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם׃{{ממס|בראשית כח#כח ג|בראשית כח ג-ד}} {{ש}} מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת, בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם׃ בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם, תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו׃{{ממס|בראשית מט#מט כה|בראשית מט כה-כו}} {{ש}} וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ, וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ, דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ׃ בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים, לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ׃ וְהֵסִיר יְיָ מִמְּךָ כָּל חֹלִי, וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ׃{{ממס|דברים ז#ז יג|דברים ז יג-טו}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|בראשית מח טז}} {{ש}} יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם, וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃ יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃{{ממס|דברים א#א י|דברים א י-יא}}}} <table> <tr><td>{{הור|נוסח אשכנזים:}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה׃ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ׃ בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ׃ בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ׃{{ממס|דברים כח#כח ג|דברים כח ג-ו|אחרי=בשינוי סדר}} </td><td> {{ש-רווח}} </td><td> {{הור|נוסח עדות המזרח ותימן:}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר, וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה׃ בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ׃ בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ׃ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ׃{{ממס|דברים כח#כח ג|דברים כח ג-ו}} </td></tr> </table> יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃{{ממס|דברים כח ח|שם פסוק ח}} {{ש}} יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם, לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה׃{{ממס|דברים כח יב|שם פסוק יב}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח אשכנזים:}} כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ, וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ׃{{ממס|דברים טו ו}}}} אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּייָ, מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ, וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ׃{{ממס|דברים לג כט}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} {{ש}} רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְיָ, הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ, פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה, יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ, כִּי גָאַל יְיָ יַעֲקֹב, וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר׃{{ממס|ישעיהו מד כג}} {{ש}} גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו מז ד}}}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד׃{{ממס|ישעיהו מה יז}} {{ש}} וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם׃ וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם׃{{ממס|יואל ב#ב כו|יואל ב כו-כז}} {{רקע אפור|{{הור|בנוסח פולין אין אומרים:}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}}}} כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף׃{{ממס|ישעיהו נה יב}} {{ש}} הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ, קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃ זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ב|ישעיהו יב ב-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה#כה ט|ישעיהו כה ט-י}} {{רקע אפור}} {{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} בֵּית יַעֲקֹב, לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ׃{{ממס|ישעיהו ב ה}} {{ש}} וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת, יִרְאַת יְיָ הִיא אוֹצָרוֹ׃{{ממס|ישעיהו לג ו}} {{ש}} וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַייָ עִמּוֹ׃{{ממס|ש"א יח יד}} {{מקורות לסידור|ע"פ [[ברכות נה ב]]}} {{ש}} פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי׃{{ממס|תהלים נה יט}} {{ש}} וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל, הֲיוֹנָתָן יָמוּת, אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל, חָלִילָה, חַי יְיָ אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה, כִּי עִם אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה, וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת׃{{ממס|ש"א יד מה}} {{ש}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ{{הערה|נוסח אחר: יַשִּׂיגוּן, נָסוּ (כמו ב[[ישעיהו נא יא]]).}} יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}} הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃{{ממס|תהלים ל יב}} {{ש}} וְלֹא אָבָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ׃{{ממס|דברים כג ו}} {{ש}} אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו, וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים, וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם׃{{ממס|ירמיהו לא יב}} {{סוף}} בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְיָ וּרְפָאתִיו׃{{ממס|ישעיהו נז יט}} {{ש}} וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים, לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ, כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ, וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד׃{{ממס|דה"א יב יט}} {{ש}} וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|ש"א כה ו}} {{ש}} {{הור|(למנהג עדות המזרח אומר פסוק {{צ|ואמרתם}} שבע פעמים.)}} {{ש}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח עדות המזרח:}} בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ׃{{ממס|ירמיהו יז ז}}}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}} {{רקע אפור}} {{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} {{ממס1|מגילה לא א}} אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ. דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים. כָּתוּב בַּתּוֹרָה: כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד׃ וּכְתִיב בַּתְרֵהּ: עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃{{ממס|דברים י#י יז|דברים י יז-יח}} שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים׃{{ממס|ישעיהו נז טו}} מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ וּכְתִיב בַּתְרֵהּ: אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים סה#סה ה|תהלים סח ה-ו}} יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃{{ממס|מ"א ח נז}} {{ש}} וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}} {{ש}} כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}} {{ש}} יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} {{סוף}} {{רווח}} {{רקע אפור}} {{הור|נוסח אשכנזים:}} {{ש}} {{פתל|קכח|מ"מ=כן}} {{סוף}} {{רווח}} {{רקע אפור}} {{הור|נוסח תימן:}} {{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם, וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי׃ לָכֵן אֱמֹר, הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר כה#כה י|במדבר כה י-יב}} {{סוף}}<noinclude> {{סוף}} == הערות == [[קטגוריה:קטעים מהסידור]] [[קטגוריה:מוצאי שבת]] [[קטגוריה:לקט פסוקים]] </noinclude> mdx3ssy3evsb9iencznz6iwl4epv9bw 3101125 3101124 2026-11-02T19:55:27Z מו יו הו 37729 3101125 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ׃ יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים, הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ, אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ׃{{ממס|בראשית כז#כז כח|בראשית כז כח-כט}} {{ש}} וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ, וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים׃ וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם׃{{ממס|בראשית כח#כח ג|בראשית כח ג-ד}} {{ש}} מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת, בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם׃ בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם, תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו׃{{ממס|בראשית מט#מט כה|בראשית מט כה-כו}} {{ש}} וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ, וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ, דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ׃ בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים, לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ׃ וְהֵסִיר יְיָ מִמְּךָ כָּל חֹלִי, וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ׃{{ממס|דברים ז#ז יג|דברים ז יג-טו}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|בראשית מח טז}} {{ש}} יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם, וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃ יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃{{ממס|דברים א#א י|דברים א י-יא}}}} <table> <tr><td>{{הור|נוסח אשכנזים:}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה׃ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ׃ בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ׃ בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ׃{{ממס|דברים כח#כח ג|דברים כח ג-ו|אחרי=בשינוי סדר}} </td><td> {{ש-רווח}} </td><td> {{הור|נוסח עדות המזרח ותימן:}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר, וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה׃ בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ׃ בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ׃ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ׃{{ממס|דברים כח#כח ג|דברים כח ג-ו}} </td></tr> </table> יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃{{ממס|דברים כח ח|שם פסוק ח}} {{ש}} יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם, לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה׃{{ממס|דברים כח יב|שם פסוק יב}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח אשכנזים:}} כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ, וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ׃{{ממס|דברים טו ו}}}} אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּייָ, מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ, וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ׃{{ממס|דברים לג כט}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} {{ש}} רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְיָ, הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ, פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה, יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ, כִּי גָאַל יְיָ יַעֲקֹב, וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר׃{{ממס|ישעיהו מד כג}} {{ש}} גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו מז ד}}}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד׃{{ממס|ישעיהו מה יז}} {{ש}} וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם׃ וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם׃{{ממס|יואל ב#ב כו|יואל ב כו-כז}} {{רקע אפור|{{הור|בנוסח פולין אין אומרים:}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}}}} כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף׃{{ממס|ישעיהו נה יב}} {{ש}} הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ, קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃ זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ב|ישעיהו יב ב-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה#כה ט|ישעיהו כה ט-י}} {{רקע אפור}} {{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} בֵּית יַעֲקֹב, לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ׃{{ממס|ישעיהו ב ה}} {{ש}} וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת, יִרְאַת יְיָ הִיא אוֹצָרוֹ׃{{ממס|ישעיהו לג ו}} {{ש}} וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַייָ עִמּוֹ׃{{ממס|ש"א יח יד}} {{מקורות לסידור|ע"פ [[ברכות נה ב]]}} {{ש}} פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי׃{{ממס|תהלים נה יט}} {{ש}} וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל, הֲיוֹנָתָן יָמוּת, אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל, חָלִילָה, חַי יְיָ אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה, כִּי עִם אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה, וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת׃{{ממס|ש"א יד מה}} {{ש}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ{{הערה|נוסח אחר: יַשִּׂיגוּן, נָסוּ (כמו ב[[ישעיהו נא יא]]).}} יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}} הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃{{ממס|תהלים ל יב}} {{ש}} וְלֹא אָבָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ׃{{ממס|דברים כג ו}} {{ש}} אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו, וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים, וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם׃{{ממס|ירמיהו לא יב}} {{סוף}} בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְיָ וּרְפָאתִיו׃{{ממס|ישעיהו נז יט}} {{ש}} וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים, לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ, כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ, וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד׃{{ממס|דה"א יב יט}} {{ש}} וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|ש"א כה ו}} {{הור|(למנהג עדות המזרח אומר פסוק {{צ|ואמרתם}} שבע פעמים.)}} {{ש}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח עדות המזרח:}} בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ׃{{ממס|ירמיהו יז ז}}}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}} {{רקע אפור}} {{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} {{ממס1|מגילה לא א}} אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ. דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים. כָּתוּב בַּתּוֹרָה: כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד׃ וּכְתִיב בַּתְרֵהּ: עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃{{ממס|דברים י#י יז|דברים י יז-יח}} שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים׃{{ממס|ישעיהו נז טו}} מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ וּכְתִיב בַּתְרֵהּ: אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים סה#סה ה|תהלים סח ה-ו}} יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃{{ממס|מ"א ח נז}} {{ש}} וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}} {{ש}} כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}} {{ש}} יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} {{סוף}} {{רווח}} {{רקע אפור}} {{הור|נוסח אשכנזים:}} {{ש}} {{פתל|קכח|מ"מ=כן}} {{סוף}} {{רווח}} {{רקע אפור}} {{הור|נוסח תימן:}} {{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם, וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי׃ לָכֵן אֱמֹר, הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר כה#כה י|במדבר כה י-יב}} {{סוף}}<noinclude> {{סוף}} == הערות == [[קטגוריה:קטעים מהסידור]] [[קטגוריה:מוצאי שבת]] [[קטגוריה:לקט פסוקים]] </noinclude> p684u1ijhqyh0gmsg7xtvh1iklcqm1e 3101126 3101125 2026-11-02T20:18:24Z מו יו הו 37729 3101126 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ׃ יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים, הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ, אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ׃{{ממס|בראשית כז#כז כח|בראשית כז כח-כט}} {{ש}} וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ, וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים׃ וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם׃{{ממס|בראשית כח#כח ג|בראשית כח ג-ד}} {{ש}} מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת, בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם׃ בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם, תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו׃{{ממס|בראשית מט#מט כה|בראשית מט כה-כו}} {{ש}} וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ, וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ, דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ׃ בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים, לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ׃ וְהֵסִיר יְיָ מִמְּךָ כָּל חֹלִי, וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ׃{{ממס|דברים ז#ז יג|דברים ז יג-טו}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|בראשית מח טז}} {{ש}} יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם, וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃ יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃{{ממס|דברים א#א י|דברים א י-יא}}}} <table> <tr><td>{{הור|נוסח אשכנזים:}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה׃ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ׃ בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ׃ בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ׃{{ממס|דברים כח#כח ג|דברים כח ג-ו|אחרי=בשינוי סדר}} </td><td> {{ש-רווח}} </td><td> {{הור|נוסח עדות המזרח ותימן:}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר, וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה׃ בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ׃ בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ׃ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ׃{{ממס|דברים כח#כח ג|דברים כח ג-ו}} </td></tr> </table> יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃{{ממס|דברים כח ח|שם פסוק ח}} {{ש}} יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם, לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה׃{{ממס|דברים כח יב|שם פסוק יב}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח אשכנזים:}} כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ, וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ׃{{ממס|דברים טו ו}}}} אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּייָ, מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ, וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ׃{{ממס|דברים לג כט}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} {{ש}} רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְיָ, הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ, פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה, יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ, כִּי גָאַל יְיָ יַעֲקֹב, וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר׃{{ממס|ישעיהו מד כג}} {{ש}} גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו מז ד}}}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד׃{{ממס|ישעיהו מה יז}} {{ש}} וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם׃ וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם׃{{ממס|יואל ב#ב כו|יואל ב כו-כז}} {{רקע אפור|{{הור|בנוסח פולין אין אומרים:}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}}}} כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף׃{{ממס|ישעיהו נה יב}} {{ש}} הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ, קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃ זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ב|ישעיהו יב ב-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{רקע אפור}} {{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} בֵּית יַעֲקֹב, לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ׃{{ממס|ישעיהו ב ה}} {{ש}} וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת, יִרְאַת יְיָ הִיא אוֹצָרוֹ׃{{ממס|ישעיהו לג ו}} {{ש}} וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַייָ עִמּוֹ׃{{ממס|ש"א יח יד}} {{מקורות לסידור|ע"פ [[ברכות נה ב]]}} {{ש}} פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי׃{{ממס|תהלים נה יט}} {{ש}} וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל, הֲיוֹנָתָן יָמוּת, אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל, חָלִילָה, חַי יְיָ אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה, כִּי עִם אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה, וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת׃{{ממס|ש"א יד מה}} {{ש}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ{{הערה|נוסח אחר: יַשִּׂיגוּן, נָסוּ (כמו ב[[ישעיהו נא יא]]).}} יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}} הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃{{ממס|תהלים ל יב}} {{ש}} וְלֹא אָבָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ׃{{ממס|דברים כג ו}} {{ש}} אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו, וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים, וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם׃{{ממס|ירמיהו לא יב}} {{סוף}} בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְיָ וּרְפָאתִיו׃{{ממס|ישעיהו נז יט}} {{ש}} וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים, לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ, כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ, וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד׃{{ממס|דה"א יב יט}} {{ש}} וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|ש"א כה ו}} {{הור|(למנהג עדות המזרח אומר פסוק {{צ|ואמרתם}} שבע פעמים.)}} {{ש}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח עדות המזרח:}} בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ׃{{ממס|ירמיהו יז ז}}}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}} {{רקע אפור}} {{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} {{ממס1|מגילה לא א}} אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ. דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים. כָּתוּב בַּתּוֹרָה: כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד׃ וּכְתִיב בַּתְרֵהּ: עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃{{ממס|דברים י#י יז|דברים י יז-יח}} שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים׃{{ממס|ישעיהו נז טו}} מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ וּכְתִיב בַּתְרֵהּ: אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים סה#סה ה|תהלים סח ה-ו}} יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃{{ממס|מ"א ח נז}} {{ש}} וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}} {{ש}} כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}} {{ש}} יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} {{סוף}} {{רווח}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח אשכנזים:}} {{ש}} {{פתל|קכח|מ"מ=כן}}}} {{רווח}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח תימן:}} {{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם, וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי׃ לָכֵן אֱמֹר, הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר כה#כה י|במדבר כה י-יב}}}}<noinclude> {{סוף}} == הערות == [[קטגוריה:קטעים מהסידור]] [[קטגוריה:מוצאי שבת]] [[קטגוריה:לקט פסוקים]] </noinclude> b2u5p9th8cbzeeslwrby43vg09a9i9t 3101127 3101126 2026-11-02T20:42:27Z מו יו הו 37729 3101127 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ׃ יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים, הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ, אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ׃{{ממס|בראשית כז#כז כח|בראשית כז כח-כט}} {{ש}} וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ, וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים׃ וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם׃{{ממס|בראשית כח#כח ג|בראשית כח ג-ד}} {{ש}} מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת, בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם׃ בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם, תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו׃{{ממס|בראשית מט#מט כה|בראשית מט כה-כו}} {{ש}} וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ, וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ, דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ׃ בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים, לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ׃ וְהֵסִיר יְיָ מִמְּךָ כָּל חֹלִי, וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ׃{{ממס|דברים ז#ז יג|דברים ז יג-טו}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|בראשית מח טז}} {{ש}} יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם, וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃ יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃{{ממס|דברים א#א י|דברים א י-יא}}}} <table> <tr><td>{{הור|נוסח אשכנזים:}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה׃ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ׃ בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ׃ בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ׃{{ממס|דברים כח#כח ג|דברים כח ג-ו|אחרי=בשינוי סדר}} </td><td> {{ש-רווח}} </td><td> {{הור|נוסח עדות המזרח ותימן:}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר, וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה׃ בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ׃ בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ׃ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ׃{{ממס|דברים כח#כח ג|דברים כח ג-ו}} </td></tr> </table> יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃{{ממס|דברים כח ח|שם פסוק ח}} {{ש}} יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם, לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה׃{{ממס|דברים כח יב|שם פסוק יב}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח אשכנזים:}} כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ, וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ׃{{ממס|דברים טו ו}}}} אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּייָ, מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ, וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ׃{{ממס|דברים לג כט}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} {{ש}} רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְיָ, הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ, פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה, יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ, כִּי גָאַל יְיָ יַעֲקֹב, וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר׃{{ממס|ישעיהו מד כג}} {{ש}} גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו מז ד}}}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד׃{{ממס|ישעיהו מה יז}} {{ש}} וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם׃ וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם׃{{ממס|יואל ב#ב כו|יואל ב כו-כז}} {{רקע אפור|{{הור|בנוסח פולין אין אומרים:}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}}}} כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף׃{{ממס|ישעיהו נה יב}} {{ש}} הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ, קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃ זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ב|ישעיהו יב ב-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{רקע אפור}} {{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} בֵּית יַעֲקֹב, לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ׃{{ממס|ישעיהו ב ה}} {{ש}} וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת, יִרְאַת יְיָ הִיא אוֹצָרוֹ׃{{ממס|ישעיהו לג ו}} {{ש}} וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַייָ עִמּוֹ׃{{ממס|ש"א יח יד}} {{מקורות לסידור|ע"פ [[ברכות נה ב]]}} {{ש}} פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי׃{{ממס|תהלים נה יט}} {{ש}} וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל, הֲיוֹנָתָן יָמוּת, אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל, חָלִילָה, חַי יְיָ אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה, כִּי עִם אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה, וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת׃{{ממס|ש"א יד מה}} {{ש}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ{{הערה|נוסח אחר: יַשִּׂיגוּן, נָסוּ (כמו ב[[ישעיהו נא יא]]).}} יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}} הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃{{ממס|תהלים ל יב}} {{ש}} וְלֹא אָבָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ׃{{ממס|דברים כג ו}} {{ש}} אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו, וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים, וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם׃{{ממס|ירמיהו לא יב}} {{סוף}} בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְיָ וּרְפָאתִיו׃{{ממס|ישעיהו נז יט}} {{ש}} וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים, לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ, כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ, וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד׃{{ממס|דה"א יב יט}} {{ש}} וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|ש"א כה ו}} {{הור|(למנהג עדות המזרח אומר פסוק {{צ|ואמרתם}} שבע פעמים.)}} {{ש}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח עדות המזרח:}} בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ׃{{ממס|ירמיהו יז ז}}}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}} {{רקע אפור}} {{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} {{ממס1|מגילה לא א}} אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ. דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים. כָּתוּב בַּתּוֹרָה: כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד׃ וּכְתִיב בַּתְרֵהּ: עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃{{ממס|דברים י#י יז|דברים י יז-יח}} שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים׃{{ממס|ישעיהו נז טו}} מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ וּכְתִיב בַּתְרֵהּ: אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים סה#סה ה|תהלים סח ה-ו}} יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃{{ממס|מ"א ח נז}} {{ש}} וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}} {{ש}} כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}} {{ש}} יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} {{סוף}} {{רווח}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח אשכנזים:}} {{ש}} {{פתל|קכח|מ"מ=כן}}}} {{רווח}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח תימן:}} {{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם, וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי׃ לָכֵן אֱמֹר, הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר כה#כה י|במדבר כה י-יב}}}}<noinclude> == נוסח איטליה == וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ׃ יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים, הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ, אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ׃{{ממס|בראשית כז#כז כח|בראשית כז כח-כט}} {{ש}} וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ, וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים׃ וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם׃{{ממס|בראשית כח#כח ג|בראשית כח ג-ד}} {{ש}} הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|בראשית מח טז}} {{ש}} מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת, בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם׃ בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם, תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו׃{{ממס|בראשית מט#מט כה|בראשית מט כה-כו}} {{ש}} יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם, וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃ יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃{{ממס|דברים א#א י|דברים א י-יא}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה׃ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ׃ יִתֵּן יְיָ אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ, בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ׃ יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃ יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם, לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה׃{{ממס|דברים כח#כח ג|דברים כח ג, ו-ח יב}} {{ש}} אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּייָ, מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ, וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ׃{{ממס|דברים לג כט}} {{ש}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש}} הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ, קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃ זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ב|ישעיהו יב ב-ו}} {{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד׃{{ממס|ישעיהו מה יז}} {{ש}} כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|מיכה ד ה}}{{ש}} בֵּית יַעֲקֹב, לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ׃{{ממס|ישעיהו ב ה}}{{ש}} וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַייָ עִמּוֹ׃{{ממס|ש"א יח יד}}{{ש}} וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|ש"א כה ו}}{{ש}} הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי, וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא, אָמַר יְיָ צְבָאוֹת׃{{ממס|מלאכי ג א}} {{ש}} הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְיָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא׃{{ממס|מלאכי ג כג}} {{ש}} אַחֲרֵי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ, וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן׃{{ממס|דברים יג ה}} {{ש}} וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}}{{ש}} כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף׃{{ממס|ישעיהו נה יב}}{{ש}} {{פתל|קכא|מ"מ=כן}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}}{{ש}} תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי׃ פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם׃ יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו׃ הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׃ גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב׃ שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃ גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי, אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב׃ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט#יט ח|תהלים יט ח-טו}} צוּרִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְגֹאֲלִי בָּעוֹלָם הַבָּא.{{ממס|מדרש תהלים יט}}{{ש}} וַאֲנִי אַגִּיד לְעֹלָם, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ, תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק׃{{ממס|תהלים עה#עה י|תהלים עה י-יא}} {{ש}} טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי, לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ: טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ, מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף׃{{ממס|תהלים קיט#קיט עא|תהלים קיט עא-עב}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}}{{ש}} יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קלה כא}} {{פתל|קנ|מ"מ=כן}} {{ממס1|ברכות סד א}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רִבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ׃{{ממס|ישעיהו נד יג}} אַל תִּקְרֵי בָּנָיִךְ, אֶלָּא בֹּנָיִךְ. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׃ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃ לְמַעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃{{ממס|תהלים קכב#קכב ז|תהלים קכב ז-ט}} וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכח ו}} (שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃{{ממס|תהלים קיט קסה}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}}) {{הור2|קדיש דרבנן}} {{סוף}} == הערות == [[קטגוריה:קטעים מהסידור]] [[קטגוריה:מוצאי שבת]] [[קטגוריה:לקט פסוקים]] </noinclude> lif2c6n1232o0j0v759gis0j6a38ks9 3101128 3101127 2026-11-02T20:58:00Z מו יו הו 37729 3101128 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} <קטע התחלה=אשכנז/>וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ׃ יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים, הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ, אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ׃{{ממס|בראשית כז#כז כח|בראשית כז כח-כט}} {{ש}} וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ, וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים׃ וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם׃{{ממס|בראשית כח#כח ג|בראשית כח ג-ד}} {{ש}} מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת, בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם׃ בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם, תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו׃{{ממס|בראשית מט#מט כה|בראשית מט כה-כו}} {{ש}} וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ, וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ, דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ׃ בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים, לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ׃ וְהֵסִיר יְיָ מִמְּךָ כָּל חֹלִי, וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ׃{{ממס|דברים ז#ז יג|דברים ז יג-טו}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|בראשית מח טז}} {{ש}} יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם, וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃ יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃{{ממס|דברים א#א י|דברים א י-יא}}}} <noinclude> <table> <tr><td>{{הור|נוסח אשכנזים:}} {{ש}} </noinclude>בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה׃ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ׃ בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ׃ בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ׃{{ממס|דברים כח#כח ג|דברים כח ג-ו|אחרי=בשינוי סדר}}<קטע סוף=אשכנז/> </td><td> {{ש-רווח}} </td><td> {{הור|נוסח עדות המזרח ותימן:}} <קטע התחלה=אשכנז/>{{ש}}<קטע סוף=אשכנז/> בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר, וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה׃ בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ׃ בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ׃ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ׃{{ממס|דברים כח#כח ג|דברים כח ג-ו}} </td></tr> </table> <קטע התחלה=אשכנז/>יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃{{ממס|דברים כח ח|שם פסוק ח}} {{ש}} יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם, לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה׃{{ממס|דברים כח יב|שם פסוק יב}}<noinclude> {{רקע אפור}}{{הור|נוסח אשכנזים:}}</noinclude> {{ש}} כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ, וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ׃{{ממס|דברים טו ו}}<noinclude>{{סוף}}</noinclude>{{ש}} אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּייָ, מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ, וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ׃{{ממס|דברים לג כט}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} {{ש}} רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְיָ, הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ, פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה, יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ, כִּי גָאַל יְיָ יַעֲקֹב, וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר׃{{ממס|ישעיהו מד כג}} {{ש}} גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו מז ד}}}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד׃{{ממס|ישעיהו מה יז}} {{ש}} וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם׃ וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם׃{{ממס|יואל ב#ב כו|יואל ב כו-כז}} {{רקע אפור|{{הור|בנוסח פולין אין אומרים:}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}}}} כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף׃{{ממס|ישעיהו נה יב}} {{ש}} הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ, קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃ זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ב|ישעיהו יב ב-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{רקע אפור}} {{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} בֵּית יַעֲקֹב, לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ׃{{ממס|ישעיהו ב ה}} {{ש}} וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת, יִרְאַת יְיָ הִיא אוֹצָרוֹ׃{{ממס|ישעיהו לג ו}} {{ש}} וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַייָ עִמּוֹ׃{{ממס|ש"א יח יד}} {{מקורות לסידור|ע"פ [[ברכות נה ב]]}} {{ש}} פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי׃{{ממס|תהלים נה יט}} {{ש}} וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל, הֲיוֹנָתָן יָמוּת, אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל, חָלִילָה, חַי יְיָ אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה, כִּי עִם אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה, וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת׃{{ממס|ש"א יד מה}} {{ש}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ{{הערה|נוסח אחר: יַשִּׂיגוּן, נָסוּ (כמו ב[[ישעיהו נא יא]]).}} יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}} הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃{{ממס|תהלים ל יב}} {{ש}} וְלֹא אָבָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ׃{{ממס|דברים כג ו}} {{ש}} אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו, וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים, וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם׃{{ממס|ירמיהו לא יב}} {{סוף}} בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְיָ וּרְפָאתִיו׃{{ממס|ישעיהו נז יט}} {{ש}} וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים, לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ, כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ, וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד׃{{ממס|דה"א יב יט}} {{ש}} וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|ש"א כה ו}} <קטע סוף=אשכנז/>{{הור|(למנהג עדות המזרח אומר פסוק {{צ|ואמרתם}} שבע פעמים.)}} <קטע התחלה=אשכנז/>{{ש}}<קטע סוף=אשכנז/> {{רקע אפור|{{הור|נוסח עדות המזרח:}} בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ׃{{ממס|ירמיהו יז ז}}}}<קטע התחלה=אשכנז/> יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}} {{רקע אפור}} {{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} {{ממס1|מגילה לא א}} אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ. דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים. כָּתוּב בַּתּוֹרָה: כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד׃ וּכְתִיב בַּתְרֵהּ: עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃{{ממס|דברים י#י יז|דברים י יז-יח}} שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים׃{{ממס|ישעיהו נז טו}} מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ וּכְתִיב בַּתְרֵהּ: אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים סה#סה ה|תהלים סח ה-ו}} יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃{{ממס|מ"א ח נז}} {{ש}} וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}} {{ש}} כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}} {{ש}} יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} {{סוף}} <noinclude>{{רווח}} {{רקע אפור}}{{הור|נוסח אשכנזים:}} {{ש}}</noinclude> {{פתל|קכח|מ"מ=כן}} <קטע סוף=אשכנז/>{{סוף}} {{רווח}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח תימן:}} {{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם, וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי׃ לָכֵן אֱמֹר, הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר כה#כה י|במדבר כה י-יב}}}} == נוסח איטליה == וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ׃ יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים, הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ, אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ׃{{ממס|בראשית כז#כז כח|בראשית כז כח-כט}} {{ש}} וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ, וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים׃ וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם׃{{ממס|בראשית כח#כח ג|בראשית כח ג-ד}} {{ש}} הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|בראשית מח טז}} {{ש}} מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת, בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם׃ בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם, תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו׃{{ממס|בראשית מט#מט כה|בראשית מט כה-כו}} {{ש}} יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם, וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃ יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃{{ממס|דברים א#א י|דברים א י-יא}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה׃ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ׃ יִתֵּן יְיָ אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ, בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ׃ יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃ יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם, לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה׃{{ממס|דברים כח#כח ג|דברים כח ג, ו-ח יב}} {{ש}} אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּייָ, מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ, וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ׃{{ממס|דברים לג כט}} {{ש}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש}} הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ, קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃ זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ב|ישעיהו יב ב-ו}} {{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד׃{{ממס|ישעיהו מה יז}} {{ש}} כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|מיכה ד ה}}{{ש}} בֵּית יַעֲקֹב, לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ׃{{ממס|ישעיהו ב ה}}{{ש}} וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַייָ עִמּוֹ׃{{ממס|ש"א יח יד}}{{ש}} וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|ש"א כה ו}}{{ש}} הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי, וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא, אָמַר יְיָ צְבָאוֹת׃{{ממס|מלאכי ג א}} {{ש}} הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְיָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא׃{{ממס|מלאכי ג כג}} {{ש}} אַחֲרֵי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ, וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן׃{{ממס|דברים יג ה}} {{ש}} וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}}{{ש}} כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף׃{{ממס|ישעיהו נה יב}}{{ש}} {{פתל|קכא|מ"מ=כן}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}}{{ש}} תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי׃ פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם׃ יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו׃ הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׃ גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב׃ שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃ גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי, אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב׃ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט#יט ח|תהלים יט ח-טו}} צוּרִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְגֹאֲלִי בָּעוֹלָם הַבָּא.{{ממס|מדרש תהלים יט}}{{ש}} וַאֲנִי אַגִּיד לְעֹלָם, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ, תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק׃{{ממס|תהלים עה#עה י|תהלים עה י-יא}} {{ש}} טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי, לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ: טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ, מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף׃{{ממס|תהלים קיט#קיט עא|תהלים קיט עא-עב}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}}{{ש}} יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קלה כא}} {{פתל|קנ|מ"מ=כן}} {{ממס1|ברכות סד א}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רִבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ׃{{ממס|ישעיהו נד יג}} אַל תִּקְרֵי בָּנָיִךְ, אֶלָּא בֹּנָיִךְ. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׃ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃ לְמַעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃{{ממס|תהלים קכב#קכב ז|תהלים קכב ז-ט}} וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכח ו}} (שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃{{ממס|תהלים קיט קסה}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}}) {{הור2|קדיש דרבנן}} {{סוף}} == הערות == [[קטגוריה:קטעים מהסידור]] [[קטגוריה:מוצאי שבת]] [[קטגוריה:לקט פסוקים]] </noinclude> 6f193inz9vp0igdjv7caybe4tvk0p17 3101129 3101128 2026-11-02T21:00:36Z מו יו הו 37729 3101129 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} <קטע התחלה=אשכנז/>וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ׃ יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים, הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ, אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ׃{{ממס|בראשית כז#כז כח|בראשית כז כח-כט}} {{ש}} וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ, וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים׃ וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם׃{{ממס|בראשית כח#כח ג|בראשית כח ג-ד}} {{ש}} מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת, בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם׃ בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם, תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו׃{{ממס|בראשית מט#מט כה|בראשית מט כה-כו}} {{ש}} וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ, וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ, דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ׃ בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים, לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ׃ וְהֵסִיר יְיָ מִמְּךָ כָּל חֹלִי, וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ׃{{ממס|דברים ז#ז יג|דברים ז יג-טו}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|בראשית מח טז}} {{ש}} יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם, וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃ יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃{{ממס|דברים א#א י|דברים א י-יא}}}} <noinclude> <table> <tr><td>{{הור|נוסח אשכנזים:}} {{ש}} </noinclude>בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה׃ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ׃ בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ׃ בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ׃{{ממס|דברים כח#כח ג|דברים כח ג-ו|אחרי=בשינוי סדר}}<קטע סוף=אשכנז/> </td><td> {{ש-רווח}} </td><td> {{הור|נוסח עדות המזרח ותימן:}} <קטע התחלה=אשכנז/>{{ש}}<קטע סוף=אשכנז/> בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר, וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה׃ בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ׃ בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ׃ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ׃{{ממס|דברים כח#כח ג|דברים כח ג-ו}} </td></tr> </table> <קטע התחלה=אשכנז/>יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃{{ממס|דברים כח ח|שם פסוק ח}} {{ש}} יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם, לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה׃{{ממס|דברים כח יב|שם פסוק יב}}<noinclude> {{רקע אפור}}{{הור|נוסח אשכנזים:}}</noinclude> {{ש}} כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ, וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ׃{{ממס|דברים טו ו}}<noinclude>{{סוף}}</noinclude>{{ש}} אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּייָ, מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ, וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ׃{{ממס|דברים לג כט}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}} {{ש}} רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְיָ, הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ, פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה, יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ, כִּי גָאַל יְיָ יַעֲקֹב, וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר׃{{ממס|ישעיהו מד כג}} {{ש}} גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו מז ד}}}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד׃{{ממס|ישעיהו מה יז}} {{ש}} וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם׃ וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי וַאֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם׃{{ממס|יואל ב#ב כו|יואל ב כו-כז}} {{רקע אפור|{{הור|בנוסח פולין אין אומרים:}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}}}} כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף׃{{ממס|ישעיהו נה יב}} {{ש}} הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ, קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃ זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ב|ישעיהו יב ב-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{רקע אפור}} {{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} בֵּית יַעֲקֹב, לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ׃{{ממס|ישעיהו ב ה}} {{ש}} וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת, יִרְאַת יְיָ הִיא אוֹצָרוֹ׃{{ממס|ישעיהו לג ו}} {{ש}} וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַייָ עִמּוֹ׃{{ממס|ש"א יח יד}} {{מקורות לסידור|ע"פ [[ברכות נה ב]]}} {{ש}} פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי׃{{ממס|תהלים נה יט}} {{ש}} וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל, הֲיוֹנָתָן יָמוּת, אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל, חָלִילָה, חַי יְיָ אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה, כִּי עִם אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה, וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת׃{{ממס|ש"א יד מה}} {{ש}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ{{הערה|נוסח אחר: יַשִּׂיגוּן, נָסוּ (כמו ב[[ישעיהו נא יא]]).}} יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}} הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה׃{{ממס|תהלים ל יב}} {{ש}} וְלֹא אָבָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ׃{{ממס|דברים כג ו}} {{ש}} אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו, וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים, וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם׃{{ממס|ירמיהו לא יב}} {{סוף}} בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְיָ וּרְפָאתִיו׃{{ממס|ישעיהו נז יט}} {{ש}} וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים, לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ, כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ, וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד׃{{ממס|דה"א יב יט}} {{ש}} וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|ש"א כה ו}} <קטע סוף=אשכנז/>{{הור|(למנהג עדות המזרח אומר פסוק {{צ|ואמרתם}} שבע פעמים.)}} <קטע התחלה=אשכנז/>{{ש}}<קטע סוף=אשכנז/> {{רקע אפור|{{הור|נוסח עדות המזרח:}} בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ׃{{ממס|ירמיהו יז ז}}}}<קטע התחלה=אשכנז/> יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}} {{רקע אפור}} {{הור|נוסח פולין:}} {{ש}} {{ממס1|מגילה לא א}} אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ. דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים. כָּתוּב בַּתּוֹרָה: כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד׃ וּכְתִיב בַּתְרֵהּ: עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃{{ממס|דברים י#י יז|דברים י יז-יח}} שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים׃{{ממס|ישעיהו נז טו}} מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו׃ וּכְתִיב בַּתְרֵהּ: אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים סה#סה ה|תהלים סח ה-ו}} יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃{{ממס|מ"א ח נז}} {{ש}} וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}} {{ש}} כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה׃{{ממס|ישעיהו נא ג}} {{ש}} יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} {{סוף}} <noinclude>{{רווח}} {{רקע אפור}}{{הור|נוסח אשכנזים:}} {{ש}}</noinclude> {{פתל|קכח|מ"מ=כן}}<קטע סוף=אשכנז/> {{סוף}} {{רווח}} {{רקע אפור|{{הור|נוסח תימן:}} {{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם, וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי׃ לָכֵן אֱמֹר, הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׃{{ממס|במדבר כה#כה י|במדבר כה י-יב}}}} == נוסח איטליה == וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ׃ יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים, הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ, אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ׃{{ממס|בראשית כז#כז כח|בראשית כז כח-כט}} {{ש}} וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ, וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים׃ וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם׃{{ממס|בראשית כח#כח ג|בראשית כח ג-ד}} {{ש}} הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|בראשית מח טז}} {{ש}} מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת, בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם׃ בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם, תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו׃{{ממס|בראשית מט#מט כה|בראשית מט כה-כו}} {{ש}} יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם, וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃ יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃{{ממס|דברים א#א י|דברים א י-יא}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה׃ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ׃ יִתֵּן יְיָ אֶת אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ נִגָּפִים לְפָנֶיךָ, בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ׃ יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ׃ יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם, לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה׃{{ממס|דברים כח#כח ג|דברים כח ג, ו-ח יב}} {{ש}} אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּייָ, מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ, וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ׃{{ממס|דברים לג כט}} {{ש}} וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה׃{{ממס|ישעיהו לה י}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש}} הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ, קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃ זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ב|ישעיהו יב ב-ו}} {{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד׃{{ממס|ישעיהו מה יז}} {{ש}} כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|מיכה ד ה}}{{ש}} בֵּית יַעֲקֹב, לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ׃{{ממס|ישעיהו ב ה}}{{ש}} וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַייָ עִמּוֹ׃{{ממס|ש"א יח יד}}{{ש}} וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם׃{{ממס|ש"א כה ו}}{{ש}} הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי, וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא, אָמַר יְיָ צְבָאוֹת׃{{ממס|מלאכי ג א}} {{ש}} הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא, לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְיָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא׃{{ממס|מלאכי ג כג}} {{ש}} אַחֲרֵי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ, וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן׃{{ממס|דברים יג ה}} {{ש}} וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׃{{ממס|דברים ד ד}}{{ש}} כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף׃{{ממס|ישעיהו נה יב}}{{ש}} {{פתל|קכא|מ"מ=כן}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}}{{ש}} תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי׃ פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב, מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם׃ יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד, מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו׃ הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים׃ גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב׃ שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃ גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ, אַל יִמְשְׁלוּ בִי, אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב׃ יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי׃{{ממס|תהלים יט#יט ח|תהלים יט ח-טו}} צוּרִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְגֹאֲלִי בָּעוֹלָם הַבָּא.{{ממס|מדרש תהלים יט}}{{ש}} וַאֲנִי אַגִּיד לְעֹלָם, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃ וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ, תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק׃{{ממס|תהלים עה#עה י|תהלים עה י-יא}} {{ש}} טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי, לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ: טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ, מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף׃{{ממס|תהלים קיט#קיט עא|תהלים קיט עא-עב}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}}{{ש}} יִמְלֹךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן, שֹׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קלה כא}} {{פתל|קנ|מ"מ=כן}} {{ממס1|ברכות סד א}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רִבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ׃{{ממס|ישעיהו נד יג}} אַל תִּקְרֵי בָּנָיִךְ, אֶלָּא בֹּנָיִךְ. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׃ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃ לְמַעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃{{ממס|תהלים קכב#קכב ז|תהלים קכב ז-ט}} וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכח ו}} (שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃{{ממס|תהלים קיט קסה}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}}) {{הור2|קדיש דרבנן}} <noinclude> {{סוף}} == הערות == [[קטגוריה:קטעים מהסידור]] [[קטגוריה:מוצאי שבת]] [[קטגוריה:לקט פסוקים]] h01qqtmz82w6qa1gfpuf4ieo77whmv6 0 187415 3101176 387291 2026-11-03T09:49:05Z David7031 11243 /* הלכה א */ תקלדה 3101176 wikitext text/x-wiki {{רמב"ם פרק|ספר נזקים|הלכות רוצח ושמירת נפש|פרק רביעי|הלכות רוצח ושמירת נפש ג|הלכות רוצח ושמירת נפש ה|b504|11|68|4|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}} ==דפוס== ===[[רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש ד א|הלכה א]]=== <קטע התחלה=א דפוס/>המתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור ממיתת בית דין ומן התשלומין ומן הגלות. לפי שאין ערי מקלט קולטות אותו כמו שיתבאר. לפיכך הזורק אבן לתוך עדה מישראל והרג אחד מהן פטור ממיתת בית דין.<קטע סוף=א דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש ד ב|הלכה ב]]=== <קטע התחלה=ב דפוס/>נתכוון להכות את חבירו על מתניו ולא היה בכלי כדי להמית על מתניו והלכה לה האבן על לבו והיה בה כדי להמית על לבו ומת. או שנתכוון להכותו על לבו והיה בה כדי להמית על לבו והלכה לה האבן על מתניו ולא היה בה כדי להמית על מתניו ומת. פטור ממיתת בית דין ואינו גולה שאין ההורג בכוונה גולה. אבל אם נתכוין להכותו על מתניו והיה בה כדי להמית על מתניו והלכה לה על לבו ומת הרי זה נהרג וכן כל כיוצא בזה.<קטע סוף=ב דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש ד ג|הלכה ג]]=== <קטע התחלה=ג דפוס/>המכה את חבירו באבן או באגרוף וכיוצא בהן אומדין אותו. אם אמדוהו לחיים נותן חמשה דברים ונפטר. ואפילו חלה המוכה והכביד ומת מחמת המכה הרי זה פטור. ואם אמדוהו למיתה אוסרין את המכה בבית הסוהר מיד וממתינים לזה אם מת יהרג המכה ואם הקל ונתרפא רפואה שלימה והלך בשוק על רגליו כשאר הבריאים משלם המכה חמשה דברים ונפטר.<קטע סוף=ג דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש ד ד|הלכה ד]]=== <קטע התחלה=ד דפוס/>זה שנאמר בתורה על משענתו אינו שיהלך והוא נשען על המטה או על אחר שאפילו הנוטה למות יכול להלך על המשענת לא נאמר משענתו אלא שיהיה מהלך על משענת בוריו ולא יהיה צריך כח אחר להשען עליו.<קטע סוף=ד דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש ד ה|הלכה ה]]=== <קטע התחלה=ה דפוס/>אמדוהו למיתה והקל ממה שהיה ולאחר מכאן הכביד ומת הרי זה נהרג. ואין אומדין אותו אומד שני כשהקל שרגלים לדבר.<קטע סוף=ה דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש ד ו|הלכה ו]]=== <קטע התחלה=ו דפוס/>הכוהו עשרה בני אדם א בעשרה מקלות ומת בין שהכוהו בזה אחר זה בין שהכוהו כאחת כולן פטורין ממיתת בית דין שנאמר כל נפש אדם עד שיהיה אחד שהרג כל הנפש והוא הדין לשנים שדחפוהו או שכבשוהו לתוך המים או שהיו רבים יושבים ויצא חץ מביניהן והרג שכולן פטורין.<קטע סוף=ו דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש ד ז|הלכה ז]]=== <קטע התחלה=ז דפוס/>ב זרקו בו עשרה אבן זה אחר זה וכל אחת מהן אין בה כדי להמית וזרק אחד אבן באחרונה ויש בה כדי להמית ומת הרי זה האחרון נהרג עליו. רוצח שנגמר דינו ונתערב באחרים ולא נודע מי הוא מהן כולן פטורין. ורוצח שלא נגמר דינו שנתערב ברוצחים אחרים שנגמר דינן כולן פטורין מן המיתה שאין גומרין דינו של אדם אלא בפניו ואוסרין את כולן.<קטע סוף=ז דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש ד ח|הלכה ח]]=== <קטע התחלה=ח דפוס/>ג ההורג נפשות ולא היו שם עדים רואין אותו כאחת אלא ראהו האחד אחר האחד או שהרג בפני עדים בלא התראה או שהוכחשו העדים בבדיקות ולא הוכחשו בחקירות כל אלו הרצחנים כונסין אותן לכיפה ומאכילין אותן לחם צר ומים לחץ עד שיצרו מיעיהן ואחר כך מאכילין אותן שעורים עד שתבקע כריסם מכובד החולי.<קטע סוף=ח דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש ד ט|הלכה ט]]=== <קטע התחלה=ט דפוס/>ואין עושין דבר זה לשאר מחוייבי מיתת בית דין אבל אם נתחייב מיתה ממיתין אותו ואם אינו חייב מיתה פוטרין אותו שאע"פ שיש עונות חמורין משפיכות דמים אין בהן השחתת יישובו של עולם כשפיכות דמים אפילו ע"ז ואין צריך לומר עריות או חילול שבת אינן כשפיכות דמים. שאלו עוונות הן מעבירות שבין אדם למקום אבל שפיכות דמים מעבירות שבינו לבין חבירו וכל מי שיש בידו עון זה הרי הוא רשע גמור ואין כל המצות שעשה כל ימיו שקולין כנגד עון זה ולא יצילוהו מן הדין שנאמר אדם עשוק בדם נפש וגו'. צא ולמד מאחאב עובד ע"ז שהרי נאמר בו רק לא היה כאחאב וכשנסדרו עונותיו וזכיותיו לפני אלהי הרוחות לא נמצא עון שחייבו כלייה ולא היה שם דבר אחר ששקול כנגדו אלא דמי נבות שנאמר ותצא הרוח ותעמד לפני ה' זה רוח נבות ונאמר לו תפתה וגם תוכל והרי הוא הרשע לא הרג בידו אלא סיבב קל וחומר להורג בידו.<קטע סוף=ט דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש ד י|הלכה י]]=== <קטע התחלה=י דפוס/>האפיקורסים והם עובדי עבודה זרה או העושה עבירות להכעיס אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס הרי זה אפיקורוס *ושכופרין בתורה ובנבואה היה מצוה להרגן. אם יש בידו כח להרגן בסייף בפרהסיא הורג. ואם לאו היה בא עליהן בעלילות עד [א] שיסבב הריגתן. כיצד ראה אחד מהן שנפל לבאר והסולם בבאר היה מסלקו ואומר הריני טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך וכיוצא בדברים אלו.<קטע סוף=י דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש ד יא|הלכה יא]]=== <קטע התחלה=יא דפוס/>אבל עובדי כוכבים שאין בינינו ובינם מלחמה ורועי בהמה דקה מישראל וכיוצא בה אין מסבבים להן המיתה ואסור להצילן אם נטו למות כגון שראה אחד מהן שנפל לים אינו מעלהו שנאמר לא תעמוד על דם רעך. ואין זה רעך.<קטע סוף=יא דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש ד יב|הלכה יב]]=== <קטע התחלה=יב דפוס/>במה דברים אמורים בישראל בעל עבירה והעומד ברשעו ושונה בו תמיד כגון רועי בהמה דקה שפקרו בגזל והם הולכים באוולתן. אבל ישראל בעל עבירות שאינו עומד ברשעו תמיד אלא עושה עבירות להנאת עצמו כגון אוכל נבילות לתיאבון מצוה להצילו ואסור לעמוד על דמו.<קטע סוף=יב דפוס/> ==הגהה== {{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות רוצח ושמירת נפש|פרק רביעי|הלכות רוצח ושמירת נפש ג|הלכות רוצח ושמירת נפש ה|b504|11|68|4}} 2bghno7oi5ne33bcnj60s60r9qoy232 106 205471 3101116 800134 2026-11-02T18:56:54Z Nahum 68 3101116 wikitext text/x-wiki {{הבהרת מרחב ביאור}} {{ביאור:תוכן לגמרא בבא קמא|בבא קמא|ו|6}} {{ביאור:עמוד א}} {{ביאור:באדיבות גמרא נוחה}} לאתויי ליחכה נירו <ref>שאם ליחכה האש חרישתו של חבירו</ref> וסכסכה אבניו <ref>או סכסכה אבניו - חייב</ref>. <ref>באבנים שייך לשון 'סכסוך', שלא נשרפו לגמרי, אלא שסכסכה ונדבקה האש בהן, וסכסכה מעט, כדאמרינן <small>(חולין דף יז:)</small> גבי פגימת סכין 'מסוכסכת מרוח אחת': שלא נפגמה משני צדדין לגמרי; ולהכי כתב אש - לחייבו בהני, דנפקא לן התם מ'או השדה': דלא שמעינן מהנך דמתניתין הא מילתא: דליחייב בדבר שאינו ראוי לה, כגון הכא, שאין עיקר אש בכך</ref>. הצד השוה שבהן <ref>שדרכן לילך ולהזיק</ref>:<ref>דמשמע אף כל שדרכו להזיק ושמירתו עליך -</ref> {{ב|לאתויי מאי?|מה זה בא להוסיף?}} אמר אביי: לאתויי אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו. היכי דמי? אי בהדי דקא אזלי קא מזקי - היינו אש <ref>דתולדה דאש היא דמאי שנא אש מינה שכן כח אחר מעורב בה הני נמי כח אחר כו'</ref>!: מאי שנא אש דכח אחר מעורב בו וממונך ושמירתו עליך - הני נמי: כח אחר מעורב בהן, וממונך, ושמירתו עליך! ואלא בתר דנייחי <ref>מזקי בהן שור או חמור</ref>? אי דאפקרינהו בין לרב בין לשמואל <ref>דפליגי בהפקר בפרק 'המניח את הכד' ([[ביאור:בבלי בבא קמא דף כח#עמוד ב|לקמן דף כח:]])</ref> היינו בור <ref>דתרוייהו אמרי: כל תקלה שהפקיר - נפקא לן מבור דחייב, דכי היכי דחיובא דבור הוא ברשות הרבים, דהוי הפקר, כדאמרינן בפרק 'שור שנגח את הפרה' ([[ביאור:בבלי בבא קמא דף מט#עמוד ב|לקמן דף מט:]]), שעל עסקי כרייה ופתיחה באה לו - אף כל תקלתו שהפקיר – חייב, דהא נמי תחילת עשייתן לנזק: דהוה ליה לאסוקי אדעתיה דסופו ליפול ברוח מצויה</ref>: מאי שנא בור שכן תחילת עשייתו לנזק, וממונך, ושמירתן עליך - הני נמי תחילת עשייתן לנזק, וממונך, ושמירתן עליך! אלא דלא אפקרינהו? לשמואל דאמר 'כולם מבורו למדנו' - היינו בור! לעולם דאפקרינהו, ולא דמו לבור: מה לבור שכן אין כח אחר מעורב בו - תאמר בהני שכח אחר מעורב בהן? - אש תוכיח <ref>והיינו דנקט במתניתין 'הצד השוה'</ref>! מה לאש שכן דרכו לילך ולהזיק <ref>אבל אלו לא הזיקו בהליכתן, אלא השור והחמור נתקל בהן</ref>? בור תוכיח <ref>דאיכא למפרך מה לבור שכן אין כח אחר מעורב בו</ref>, וחזר הדין <ref>ואתיא בהצד השוה דמתניתין</ref>. רבא אמר: לאתויי בור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה <ref>כגון הניח אבן ברה"ר ובעודה במקומה לא הזיקה וגלגלה רגלי אדם ובהמה למקום אחר והזיקה שם</ref>. היכי דמי? <ref>'אי בהדי דאזלי מזקי כו' לא גרס, והכי גרסינן</ref> אי דאפקרינהו בין לרב בין לשמואל היינו בור: מאי שנא בור שכן תחילת עשייתו לנזק ושמירתו עליך - הני נמי תחילת עשייתן לנזק ושמירתן עליך! אלא דלא אפקרינהו - לשמואל דאמר 'כולם מבורו למדנו' - היינו בור! לעולם דאפקרינהו, ולא דמי לבור: מה לבור שכן מעשיו גרמו לו <ref>[תחילת]מעשיו: כרייתו - גרמה את ההיזק</ref>, תאמר בהני שאין מעשיו גרמו לו <ref>אבל מעשיו של זה לא הזיקו, אלא רגלי אדם ובהמה שגלגלוהו</ref>? שור יוכיח <ref>שאין מעשה בעלים גרמו ההיזק אלא ממונו הזיק</ref> מה לשור שכן דרכו לילך ולהזיק - בור תוכיח, וחזר הדין: לא ראי זה כראי זה <ref><u>והיינו הצד השוה</u> דנקט במתניתין</ref>. רב אדא בר אהבה אמר: לאתויי הא דתניא: 'כל אלו שאמרו <ref>וקחשיב ואזיל להו</ref>: פותקין ביבותיהן <ref>כלומר: כל אלו שאמרו חכמים שיש להן רשות להשליך נזקיהן לרשות הרבים, ואלו הן: <u>פותקין ביבותיהן</u>: פותחין צינורותיהן המקלחים שופכים ששופכין מחצריהן לרשות הרבים</ref> וגורפין מערותיהן <ref>ומשליכין זבליהן לרשות הרבים</ref>: בימות החמה אין להם רשות <ref>מפני שהרחוב נאה והוא מקלקלו</ref>, <ref>אבל</ref> בימות הגשמים <ref>שהרחובות מלוכלכות</ref> יש להם רשות; אף על פי שברשות <ref>שברשות בית דין משליכין</ref> - אם הזיקו חייבים לשלם'; היכי דמי? אי בהדי דקאזלי מזקי - כחו הוא <ref>והיינו 'אדם', ותנא ליה במתניתין</ref>! אלא בתר דנייח? היכי דמי? אי דאפקרינהו - בין לרב בין לשמואל היינו בור: מאי שנא בור דתחילת עשייתו לנזק, וממונך, ושמירתו עליך - הני נמי תחילת עשייתן לנזק, וממונך, ושמירתן עליך; אלא דלא אפקרינהו? לשמואל, דאמר 'כולם מבורו למדנו' - היינו בור! לעולם דאפקרינהו, ולא דמי לבור: מה לבור שכן שלא ברשות תאמר בהני דברשות!? {{ביאור:עמוד ב}} שור יוכיח <ref>שברשות בית דין הוא מהלך ברשות הרבים, שהרי כל אדם יש לו רשות בכך, ואם הזיק – חייב; אף אני אביא כו'</ref>; מה לשור שכן דרכו לילך ולהזיק? בור תוכיח, וחזר הדין <ref>והיינו הצד השוה דמתניתין</ref>. רבינא אמר: לאתויי הא דתנן: 'הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו - פטור מלשלם; נתנו לו <ref>בית דין</ref> זמן לקוץ את האילן ולסתור את הכותל, ונפלו בתוך הזמן והזיקו – פטור; לאחר הזמן – חייב' היכי דמי? אי דאפקרה - בין לרב בין לשמואל היינו בור: מאי שנא בור דהזיקו מצוי <ref>שדרך שנופלין שם בהמות; אי קשיא הא מילתא דאמרן לעיל,דרגל הזיקה מצוי ולא בור - ו פירכא היא,דבור הזיקו מצוי אבל אינו מצוי כל כך כירגל, שכל שעה היא מהלכת</ref>, ושמירתו עליך, - הני נמי הזיקן מצוי ושמירתן עליך! אי דלא אפקרינהו: לשמואל דאמר 'כולם מבורו למדנו' היינו בור! לעולם דאפקרינהו, ולא דמי לבור: מה לבור שכן תחילת עשייתו לנזק תאמר בהני שאין תחילת עשייתן לנזק <ref>בנין הכותל ונטיעת האילן לא היה לנזק</ref>? שור יוכיח. מה לשור שכן דרכו לילך ולהזיק? בור תוכיח, וחזר הדין. כשהזיק חב המזיק: '<u>חב</u> המזיק'? 'חייב המזיק' מיבעי ליה? אמר רב יהודה: אמר רב: האי תנא - ירושלמי הוא דתני לישנא קלילא. לשלם תשלומי נזק: תנו רבנן [מכילתא פרשת משפטים מסכת דנזיקין פרשה יד; גיטין מח,ב-מט,ב]: ([[שמות כב ד]]) [כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר] מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם; מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק <ref>שאם אכלה ערוגה בשדהו, שמין ערוגה משובחת של ניזק כמה יפה עכשיו עם פירותיה, וכמה תהא יפה בלא פירות, ונותן לו</ref> - דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: לא בא הכתוב אלא לגבות לנזקין מן העידית <ref>של מזיק: דשמין ערוגה של ניזק לפי מה שהיא; ואם מזיק בא ליתן לו קרקע בדמי נזקו - נותן לו מיטב שדותיו שוה אותן דמים</ref>, וקל וחומר להקדש <ref>מפרש לקמן</ref>; <ref>וקפריך:</ref> ורבי ישמעאל: אכל <ref>ערוגה</ref> שמינה - משלם שמינה <ref>ודאי דין הוא דלשלם שמינה</ref>, אכל כחושה - <ref>מי</ref> משלם שמינה <ref>בתמיה</ref>? אמר רב אידי בר אבין: הכא במאי עסקינן? כגון שאכל ערוגה בין הערוגות <ref>ויש שם ערוגות שמינות וטעונות פירות הרבה, וכחושות וטעונות מעט</ref> ולא ידעינן <ref>הך ערוגה הנאכלת מהי ניהו:</ref> אי כחושה אכל אי שמינה אכל, דמשלם שמינה. אמר רבא: ומה אילו ידעינן דכחושה אכל- לא משלם אלא כחושה, השתא דלא ידעינן אי כחושה אכל אי שמינה אכל - משלם שמינה <ref>בתמיה</ref>? <ref>הא ניזק הוא 'מוציא מחבירו', ו</ref>המוציא מחבירו עליו הראיה<ref>Note:זהו המקום היחיד בתלמוד הבבלי בו "המוציא מחברו עליו הראיה" – כוונתו שעליו להביא ראיה לגובה הנזק; בכל שאר הגמרא פירוש הבטוי הוא: על המוציא מחברו להביא ראיה שחבירו חייב לו – ועל בית הדין לקבוע את הסכום; וכן משמע מסדר המשניות בתחילת המסכת: משנה ראשונה 'ארבעה אבות נזיקין וכו' - עוסקת בהגדרת האבות; ההמשך – 'כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו וכו' – מגדירה את האחריות לתשלום הנזק; והמשנה הבאה: 'שום כסף שוה כסף בבית דין וכו' – מגדירה מי מעריך את הנזק: בבית דין, על ידי שומה בכסף, ולא בטובין. ואמנם רבא מחשיב את הכלל 'המוציא מחברו עליו הראיה' יותר מרב נחמן: בבא בתרא קנט,ב: ההוא דאמר ליה לחבריה <small>(הכל פירשנו ב'חזקת הבתים' בראשו [דף ל,א], ואגב גררא: דמיירי מתניתין ב'נכסים בחזקתן' - נקט ליה הכא)</small>: "נכסי דבר סיסין מזבנינא לך"; הואי חדא ארעא דהוה מיקריא 'דבי בר סיסין'; אמר ליה: "הא - לאו דבי בר סיסין היא, ואיקרויי הוא דמיקריא 'דבי בר סיסין'" אתא לקמיה דרב נחמן, אוקמה בידא דלוקח. אמר ליה רבא לרב נחמן: דינא הכי? המוציא מחבירו עליו הראיה?! ורמי דרבא אדרבא ודרב נחמן אדרב נחמן: דההוא דאמר ליה לחבריה "מאי בעית בהאי ביתא"? אמר ליה: "מינך זבינתה ואכלית שני חזקה"! אמר ליה: "אנא בשכוני גואי הואי"! אתא לקמיה דרב נחמן, אמר ליה: "זיל ברור אכילתך"! אמר ליה רבא לרב נחמן: דינא הכי? המוציא מחבירו עליו הראיה? קשיא דרבא אדרבא ודרב נחמן אדרב נחמן!? דרבא אדרבא לא קשיא: הכא מוכר קאי בנכסיה, התם לוקח קאי בנכסיה; דרב נחמן אדרב נחמן לא קשיא: הכא - כיון דאמר ליה 'דבי בר סיסין', ומיקריא 'דבי בר סיסין' - עליה דידיה רמיא לגלויי דלאו דבי בר סיסין היא; הכא - לא יהא אלא דנקיט שטרא: מי לא אמרינן ליה "קיים שטרך וקום בנכסי"?. כאן רואים שרבא דבק בכלל המוציא מחברו עליו הראיה, וכח כלל זה גדול אצלו מאשר אצל רב נחמן. </ref>!? [ורבא ממשיך ומביא הסבר אחר:] אלא אמר רב אחא בר יעקב: <ref>מודה רבי ישמעאל דלא משלם אלא דמי ערוגה לפי מה שהיא, ובהא פליג:</ref> הכא במאי עסקינן? כגון שהיתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק, ובהא פליגי: רבי ישמעאל סבר: בדניזק שיימינן <ref>דהא דכתיב בקרא שישלם לו בדמי נזקו מקרקע 'מיטב' - אשָֹדוֹת דניזק קאי, ומשלם ליה מזיק דמי נזקו קרקע מזיבורית שלו בשוה נזקו, שהרי הוא כמיטב שדהו של ניזק</ref>, ורבי עקיבא סבר: בדמזיק שיימינן <ref>ל'מיטב' דקרא - דיהיב ליה מעידית דידיה</ref>. מאי טעמא דרבי ישמעאל? <ref>([[שמות כב ד]]) [<u>כי יבער איש שדה או כרם</u> ושלח את בעירה <u>ובער בשדה אחר</u> מיטב שדהו ומיטב כרמ<u>ו</u> ישלם':]</ref> נאמר שדה למטה <ref>מיטב שדהו ... ישלם</ref>, ונאמר שדה <ref>ובער בשדה אחר</ref> למעלה; מה שדה האמור למעלה – דניזק, אף שדה האמור למטה – דניזק <ref>והכי קאמר קרא: שאם יש למזיק קרקע הדומה לעידית דניזק - ישלם לו הימנה שיעור דמי נזקו</ref>. ורבי עקיבא: מיטב שדה<u>ו</u> ומיטב כרמ<u>ו</u> ישלם' - דהאיך דקא משלם <ref>דהיינו שדה של מזיק, ולא אתי גזרה שוה ועקר ליה לקרא</ref>. ורבי ישמעאל? אהני גזרה שוה ואהני קרא <ref>דמשמע 'מיטב' דהאיך דקא משלם</ref>: אהני גזרה שוה, כדקאמינא; אהני קרא כגון דאית ליה למזיק עידית וזיבורית, ועידית לניזק; וזיבורית דמזיק לא שויא כעידית דניזק - דמשלם ליה ממיטב דידיה <ref>הואיל וזבורית שלו לא הויא כעידית דניזק</ref>, דלא מצי אמר ליה "תא את, גבי מזיבורית" אלא גבי ממיטב. '''רבי עקיבא אומר''': לא בא הכתוב אלא לגבות לניזקין מן העידית, וקל וחומר להקדש. מאי 'קל וחומר להקדש'? אילימא דנגח תורא דידן לתורא דהקדש ([[שמות כא לה]]) [וכי יגף שור איש את] שור רעהו [ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון] אמר רחמנא, ולא שור של הקדש <ref>דאם נגח שור של הקדש - פטור; והוא הדין לכל שאר נזקין: שאם מזיק את ההקדש – פטור. לישנא אחרינא: להכי נקט 'שור הקדש' ולא מוקי לה באכילת בהמתו שדה הקדש: משום דלא משכחת לה: דאי שדה חרם - לכהנים הוי, וכשדה הדיוט דמי, וליכא למימר 'קל וחומר להקדש'; ושדה הקדש נמי דהוי לצורך בדק הבית: או המקדיש פודהו לאלתר, או מוכרין אותו לאלתר לאחֵר, וכשיוצא ביובל - לכהנים הוי, דכתיב ([[ויקרא כז]]) 'והיה השדה בצאתו ביובל וגו' דלכהנים הוי; ואי קודם פדייה - אין מעילה בקרקעות דכל המחובר לקרקע כקרקע דמי</ref>! אלא לאומר 'הרי עלי מנה לבדק הבית', דאתי גזבר ושקיל מעידית. לא יהא אלא בעל חוב, {{כותרת תחתונה גמרא מבוארת|בבא קמא|ו|6}} cdhmbzsqogfcz84yi82e02ju4epyi6w 0 212882 3101157 3096251 2026-11-03T07:42:50Z מו יו הו 37729 3101157 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =שחרית לחול= {{ברכות השחר אשכנז|חול}} {{קרבנות אשכנז|שחרית|שבת=לא}} {{פסוקי דזמרה אשכנז|חול}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרות|ברוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המאיר}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|מה רבו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המלך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אל ברוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|תתברך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|את שם}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|והאופנים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|לאל ברוך|אמת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|על הראשונים}}<P>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|עזרת|גאל}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|ד א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ד חננו|ז ת}} {{מגירה|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ח כ|יד א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יד ת|טז א}} {{מגירה|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ועננו}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|טז כי|יז א}} {{מגירה|בראש חודש ובחול המועד|{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}} {| |- |{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}}} |} {{על הנסים אשכנז}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל|וכתוב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}} {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ|אדיר}}{{ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב|אלהי א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון|במרומיו}} {{הור2|בראש חודש, בחול המועד ובחנוכה אומרים כאן [[סידור/נוסח אשכנז/הלל|הלל]].}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/מוסף ראש חודש#הלל|'''להמשך בתפילת ראש חודש''']]}} {{מגירה|סליחות לתענית ציבור|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|סלח}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל ארך}} {{הור2|ממשיכים בסליחות המיוחדות לתענית של היום:{{ש}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא|'''לשני קמא''']]}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי|'''לחמישי''']]}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא#|'''לשני תנינא''']]}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת|'''לעשרה בטבת''']]}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר|'''לתענית אסתר''']]}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז|'''לי"ז תמוז''']]}} }}}}{{#בלי קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|הוראה למנחה}} ==קריאת התורה== {{מגירה|קריאת התורה| {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|אל ארך אפים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הוצאה א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ויהי}} {{רקע אפור|{{הור|בעשרת ימי תשובה:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ריבונו ב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ריבונו ה|ריבונו ו}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|בריך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|גדלו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|אב הרחמים}}{{הור|חזן:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ותגלה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכל הבו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|קריאת התורה}} <center>{{לוח קריאת התורה לחול}}</center> {{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגומל}} {{הור|לאחר שעלו מנין הקרואים אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{קדיש אשכנז}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגבהה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהי רצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכנסה א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהללו|לדוד מזמור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ובנחה}} }} {{הור2|'''בפורים''' קוראים כאן את מגילת אסתר.{{ש}}'''בתשעה באב''' אומרים כאן קינות.}} == אשרי, למנצח, ובא לציון == ===אשרי=== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ===למנצח=== {{הור|בימים אלו אין אומרים {{צ|למנצח}}: ראש חודש, חנוכה, פורים (י"ד וט"ו, גם באדר א'), תשעה באב. לגבי ערב יום טוב ואסרו חג יש מנהגים חלוקים.}} <קטע התחלה=למנצח/>{{פתל|כ|מ"מ=כן}}<קטע סוף=למנצח/> ===ובא לציון=== {{הור|בתשעה באב ובבית האבל מדלגים על הפסוק "ואני זאת בריתי..."}} {{:סידור/נוסח אשכנז/קדושה דסידרא}} ==קדיש שלם== {{הור2|בראש חודש ובחול המועד אומרים כאן חצי קדיש ומתפללים מוסף.}} {{הור|בתשעה באב אומרים קדיש בלי {{צ|תתקבל}}.}} {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} === קדיש יתום === {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|חול}} {{מגירה|שיר של יום למועדים כמנהג הגר"א| בראש חודש: [[תהלים קד]]{{ש}} בחנוכה: [[תהלים ל]]{{ש}} בפורים: [[תהלים כב]]{{ש}} בחול המועד פסח: ראה [[סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום#פסח|כאן]]{{ש}} בחול המועד סוכות: ראה [[סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום#סוכות|כאן]] }} === קדיש יתום === {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} ==אין כאלהינו== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|חול}} === קדיש דרבנן === {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}}{{ש}}{{ש}} {{ג|'''בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד.'''}} {{מגירה|מראש חודש אלול עד הושענא רבה אומרים "לדוד"| ==לדוד== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|לדוד}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}}} {{מגירה|מזמורים לבית האבל| ==מזמורים לבית האבל== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|אבל}}}} ==הוספות== ===שש זכירות=== {{הור|א. יציאת מצרים}}{{ש}} לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:{{ממס|דברים טז ג}} {{הור|ב. מעמד הר סיני}}{{ש}} רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יְיָ אֵלַי, הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי, אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה, וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן:{{ממס|דברים ד#ד ט|דברים ד ט-י}} {{הור|ג. מעשי עמלק}}{{ש}} זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח:{{ממס|דברים כה#כה יז|דברים כה יז-יט}} {{הור|ד. מעשה מרים}}{{ש}} זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:{{ממס|דברים כד#כד ט|דברים כד ט}} {{הור|ה. מעשי אבותינו במדבר}}{{ש}} זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר:{{ממס|דברים ט ז}} {{הור|ו. שבת}}{{ש}} זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ:{{ממס|שמות כ ז}} === שלושה עשר עיקרים === {{הור|א. מציאות ה'}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים. {{הור|ב. אחדותו}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד, וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים, וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹהֵינוּ, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה. {{הור|ג. אינו גוף}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף, וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף, וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל. {{הור|ד. ראשון ואחרון}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן. {{הור|ה. ראוי לעבוד רק לו}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ: {{הור|ו. נבואה}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת. {{הור|ז. נבואת משה}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה אֲמִתִּית, וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים, לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו. {{הור|ח. תורה משמים}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵינוּ, הִיא הַנְּתוּנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. {{הור|ט. לא תהא מוחלפת}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. {{הור|י. השגחה}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם:{{ממס|תהלים לג טו}} {{הור|יא. שכר ועונש}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו. {{הור|יב. משיח}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא. {{הור|יג. תחיית המתים}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃ קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ׃ יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי׃{{ממס|בראשית מט יח}}{{ש}} לְפוּרְקָנָךְ סַבַּרִית יְיָ. סַבַּרִית יְיָ לְפוּרְקָנָךְ. יְיָ לְפוּרְקָנָךְ סַבַּרִית. ===פרשת היראה=== {{מקורות לסידור|[[דברים י#י יב|דברים י יב-כב]], [[דברים יא|יא א-ט]]}}{{ש}} וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, מָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֺת יְיָ וְאֶת חֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְטוֹב לָךְ׃ הֵן לַייָ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, הָאָרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר בָּהּ׃ רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְיָ לְאַהֲבָה אוֹתָם, וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם, בָּכֶם, מִכׇּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה׃ וּמַלְתֶּם אֵת עׇרְלַת לְבַבְכֶם, וְעׇרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד׃ כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹחַד׃ עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃ וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד, וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ׃ הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ׃ בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְעַתָּה שָמְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃ וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֺתָיו כׇּל הַיָּמִים׃ וִידַעְתֶּם הַיּוֹם, כִּי  לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, אֶת גׇּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה׃ וְאֶת אֹתֹתָיו וְאֶת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְכׇל אַרְצוֹ׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרׇדְפָם אַחֲרֵיכֶם, וַיְאַבְּדֵם יְיָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר, עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אׇהֳלֵיהֶם, וְאֵת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כׇּל יִשְׂרָאֵל׃ כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כׇּל מַעֲשֵׂה יְיָ הַגָּדֹל, אֲשֶׁר עָשָה׃ וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כׇּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃ וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שְׁתִּטַּע יִרְאָתְךָ וְאַהֲבָתְךָ בְּלִבִּי וּבְלֵב כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בְּכָל לְבָבֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ, יִרְאַת הָרוֹמְמוֹת שֶׁל אֵין סוֹף, בָּרוּךְ וְיִתְעַלֶּה שִׁמְךָ, כִּי גָּדוֹל אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, אָמֵן סֶלָה. ===פרשת התשובה=== {{ממס1|דברים ל#ל א|דברים ל א-י}} וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, בְּכׇל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָמָּה׃ וְשַׁבְתָּ עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃ וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָמָּה׃ אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ׃ וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃ וְנָתַן יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵת כׇּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה, עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ׃ וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְיָ, וְעָשִׂיתָ אֶת כׇּל מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם׃ וְהוֹתִירְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל  מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ, לְטֹבָה, כִּי  יָשׁוּב יְיָ לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ׃ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, כִּי תָשׁוּב אֶל יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּחְתֹּר חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדְךָ לְהַחֲזִיר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְכָל פּוֹשְׁעֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּבִכְלָלָם תַּחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבָה, אָמֵן סֶלָה.<קטע התחלה=מן/> ===פרשת המן=== יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּפַרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתִי בִּכְלָלָם, בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹד עֲבוֹדָתֶךָ וְלִלְמֹד תּוֹרָתֶךָ, כְּמוֹ שֶׁזַּנְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מָן בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה. {{ממס1|שמות טז#טז ד|שמות טז ד-לו}} וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא׃ וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ, וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶר יִלְקְטוּ יוֹם  יוֹם׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי יְיָ הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְיָ, בְּשׇׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל יְיָ, וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בְּתֵת יְיָ לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ, בִּשְׁמֹעַ יְיָ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו, וְנַחְנוּ מָה לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל יְיָ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, אֱמֹר אֶל כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, קִרְבוּ לִפְנֵי יְיָ, כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם׃ וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר, וְהִנֵּה כְּבוֹד יְיָ נִרְאָה בֶּעָנָן׃{{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר, בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ וַיְהִי בָעֶרֶב, וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה, וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה׃ וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל, וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס, דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ׃ וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא, כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְיָ לָכֶם לְאׇכְלָה׃ זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ, לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ, עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם, אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאׇהֳלוֹ תִּקָּחוּ׃ וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט׃ וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר, אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ לָקָטוּ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר׃ וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה, וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ, וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶה׃ וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אׇכְלוֹ, וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס׃ וַיְהִי  בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד, וַיָּבֹאוּ כׇּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶה׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ, שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַייָ מָחָר, אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ, וְאֵת אֲשֶר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ, וְאֵת כׇּל הָעֹדֵף, הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר׃ וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה, וְלֹא הִבְאִישׁ, וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַייָ, הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה׃ שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ׃ וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט, וְלֹא מָצָאוּ׃{{ססס}}וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה, עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֺתַי וְתוֹרֹתָי׃ רְאוּ כִּי יְיָ נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת, עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם, שְׁבוּ  אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׃ וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי׃ וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן, וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ, מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, לְמַעַן  יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן, וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְיָ, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם׃ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֶל מֹשֶׁה, וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת׃ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן׃ וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא׃ אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְאַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת תָּמִיד עִם אֲבוֹתֵינוּ, גַּם בַּמִּדְבָּר הִמְטַרְתָּ לָהֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, וּמִצּוּר הַחַלָּמִישׁ הוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם, וְגַם נָתַתָּ לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם, שִׂמְלוֹתָם לֹא בָלְתָה מֵעֲלֵיהֶם. כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תְּזוּנֵנוּ וּתְפַרְנְסֵנוּ וּתְכַלְכְּלֵנוּ וְתַסְפִּיק לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ וְצָרְכֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְרֻבִּים, בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח, בְּלִי טֹרַח וְעָמָל גָּדוֹל, מִתַּחַת יָדְךָ הַנְּקִיָּה וְלֹא מִתַּחַת יְדֵי בָשָׂר וָדָם. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּכִין לִי וּלְאַנְשֵׁי בֵיתִי כָּל מַחְסוֹרֵנוּ, וְתַזְמִין לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ לְכָל יוֹם וָיוֹם מֵחַיֵּינוּ דֵּי מַחְסוֹרֵנוּ, וּלְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשָּׁעוֹתֵינוּ דֵי סִפּוּקֵנוּ, וּלְכָל עֶצֶם מֵעֲצָמֵינוּ דֵי מִחְיָתֵנוּ, מִיָּדְךָ הַטּוֹבָה וְהָרְחָבָה, וְלֹא כְמִעוּט מִפְעָלֵינוּ וְקֹצֶר חֲסָדֵינוּ וּמִזְעַר גְּמוּלוֹתֵינוּ, וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מְסוּרִים בְּיָדְךָ, וְלֹא בְּיַד בָּשָׂר וָדָם.<קטע סוף=מן/> ===תפילה לאחר התפילה=== יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃ לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ׃ וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ׃ לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד׃{{ממס|מלכים א ח#ח נז|מ"א ח נז-ס}} {{פתל|סז|מ"מ=כן}} {{פתל|כג|מ"מ=כן}} {{הור|כשרוצה לצאת מבית הכנסת ישב מעט ויאמר:}}{{ש}} אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ, יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ׃{{ממס|תהלים קמ יד}} {{הור|ואחר כך יעמוד ויאמר:}}{{ש}} כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|מיכה ד ה}}{{ש}} עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא ב}}{{ש}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{הור|ואחר כך ילך אל הפתח לאחוריו או יצדד, וישתחוה אל ארון הקודש ויאמר:}}{{ש}} נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי, הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ׃{{ממס|תהלים ה ט}} {{הור|וכשהולך אחר כך אומר:}}{{ש}} גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ, וְהוּא יָגֻד עָקֵב׃{{ממס|בראשית מט יט}}{{ש}} וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַייָ עִמּוֹ׃{{ממס|ש"א יח יד}}{{ש}} וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְיָ׃{{ממס|בראשית ו ח}} {{הור|אם בדעתו לעסוק היום במשא-ומתן, יאמר׃}}{{ש}} עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא ב}}{{ש}} הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ, וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ.{{ממס|תהלים נה כג}}{{ש}} שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר, כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם׃{{ממס|תהלים לז לז}}{{ש}} בְּטַח בַּייָ וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה׃{{ממס|תהלים לז ג}}{{ש}} הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ממס|ישעיהו יב ב}}{{ש}} רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר: וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ׃{{ממס|תהלים לב י}} וּכְתִיב: וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם.{{ממס|נחמיה ט ו}} יְיָ אֱלֹהִים אֱמֶת, תֵּן לִי בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדַי, כִּי בָטַחְתִּי בְךָ שֶׁעַל יְדֵי מְלַאכְתִּי וּמַשָּׂא וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁלִּי תִּשְׁלַח לִי בְּרָכָה שֶׁאוּכַל לְפַרְנֵס אֶת עַצְמִי וּבְנֵי בֵיתִי בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ.{{ממס|תהלים נה כג}} אָמֵן.<noinclude> [[קטגוריה:תפילת שחרית]] 1ptcf7hpraypd9phr43a1gtwaoam6v3 3101158 3101157 2026-11-03T07:43:33Z מו יו הו 37729 3101158 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =שחרית לחול= {{ברכות השחר אשכנז|חול}} {{קרבנות אשכנז|שחרית|שבת=לא}} {{פסוקי דזמרה אשכנז|חול}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרות|ברוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המאיר}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|מה רבו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המלך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אל ברוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|תתברך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|את שם}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|והאופנים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|לאל ברוך|אמת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|על הראשונים}}<P>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|עזרת|גאל}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|ד א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ד חננו|ז ת}} {{מגירה|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ח כ|יד א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יד ת|טז א}} {{מגירה|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ועננו}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|טז כי|יז א}} {{מגירה|בראש חודש ובחול המועד|{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}} {| |- |{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}}} |} {{על הנסים אשכנז}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל|וכתוב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}} {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ|אדיר}}{{ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב|אלהי א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון|במרומיו}} {{הור2|בראש חודש, בחול המועד ובחנוכה אומרים כאן [[סידור/נוסח אשכנז/הלל|הלל]].}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/מוסף ראש חודש#הלל|'''להמשך בתפילת ראש חודש''']]}} {{מגירה|סליחות לתענית ציבור|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|סלח}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל ארך}} {{הור2|ממשיכים בסליחות המיוחדות לתענית של היום:}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא|'''לשני קמא''']]}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי|'''לחמישי''']]}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא#|'''לשני תנינא''']]}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת|'''לעשרה בטבת''']]}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר|'''לתענית אסתר''']]}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז|'''לי"ז תמוז''']]}} }}{{#בלי קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|הוראה למנחה}} ==קריאת התורה== {{מגירה|קריאת התורה| {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|אל ארך אפים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הוצאה א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ויהי}} {{רקע אפור|{{הור|בעשרת ימי תשובה:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ריבונו ב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ריבונו ה|ריבונו ו}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|בריך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|גדלו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|אב הרחמים}}{{הור|חזן:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ותגלה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכל הבו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|קריאת התורה}} <center>{{לוח קריאת התורה לחול}}</center> {{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגומל}} {{הור|לאחר שעלו מנין הקרואים אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{קדיש אשכנז}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגבהה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהי רצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכנסה א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהללו|לדוד מזמור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ובנחה}} }} {{הור2|'''בפורים''' קוראים כאן את מגילת אסתר.{{ש}}'''בתשעה באב''' אומרים כאן קינות.}} == אשרי, למנצח, ובא לציון == ===אשרי=== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ===למנצח=== {{הור|בימים אלו אין אומרים {{צ|למנצח}}: ראש חודש, חנוכה, פורים (י"ד וט"ו, גם באדר א'), תשעה באב. לגבי ערב יום טוב ואסרו חג יש מנהגים חלוקים.}} <קטע התחלה=למנצח/>{{פתל|כ|מ"מ=כן}}<קטע סוף=למנצח/> ===ובא לציון=== {{הור|בתשעה באב ובבית האבל מדלגים על הפסוק "ואני זאת בריתי..."}} {{:סידור/נוסח אשכנז/קדושה דסידרא}} ==קדיש שלם== {{הור2|בראש חודש ובחול המועד אומרים כאן חצי קדיש ומתפללים מוסף.}} {{הור|בתשעה באב אומרים קדיש בלי {{צ|תתקבל}}.}} {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} === קדיש יתום === {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|חול}} {{מגירה|שיר של יום למועדים כמנהג הגר"א| בראש חודש: [[תהלים קד]]{{ש}} בחנוכה: [[תהלים ל]]{{ש}} בפורים: [[תהלים כב]]{{ש}} בחול המועד פסח: ראה [[סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום#פסח|כאן]]{{ש}} בחול המועד סוכות: ראה [[סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום#סוכות|כאן]] }} === קדיש יתום === {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} ==אין כאלהינו== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|חול}} === קדיש דרבנן === {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}}{{ש}}{{ש}} {{ג|'''בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד.'''}} {{מגירה|מראש חודש אלול עד הושענא רבה אומרים "לדוד"| ==לדוד== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|לדוד}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}}} {{מגירה|מזמורים לבית האבל| ==מזמורים לבית האבל== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|אבל}}}} ==הוספות== ===שש זכירות=== {{הור|א. יציאת מצרים}}{{ש}} לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:{{ממס|דברים טז ג}} {{הור|ב. מעמד הר סיני}}{{ש}} רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יְיָ אֵלַי, הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי, אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה, וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן:{{ממס|דברים ד#ד ט|דברים ד ט-י}} {{הור|ג. מעשי עמלק}}{{ש}} זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח:{{ממס|דברים כה#כה יז|דברים כה יז-יט}} {{הור|ד. מעשה מרים}}{{ש}} זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:{{ממס|דברים כד#כד ט|דברים כד ט}} {{הור|ה. מעשי אבותינו במדבר}}{{ש}} זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר:{{ממס|דברים ט ז}} {{הור|ו. שבת}}{{ש}} זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ:{{ממס|שמות כ ז}} === שלושה עשר עיקרים === {{הור|א. מציאות ה'}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים. {{הור|ב. אחדותו}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד, וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים, וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹהֵינוּ, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה. {{הור|ג. אינו גוף}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף, וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף, וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל. {{הור|ד. ראשון ואחרון}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן. {{הור|ה. ראוי לעבוד רק לו}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ: {{הור|ו. נבואה}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת. {{הור|ז. נבואת משה}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה אֲמִתִּית, וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים, לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו. {{הור|ח. תורה משמים}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵינוּ, הִיא הַנְּתוּנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. {{הור|ט. לא תהא מוחלפת}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. {{הור|י. השגחה}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם:{{ממס|תהלים לג טו}} {{הור|יא. שכר ועונש}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו. {{הור|יב. משיח}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא. {{הור|יג. תחיית המתים}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃ קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ׃ יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי׃{{ממס|בראשית מט יח}}{{ש}} לְפוּרְקָנָךְ סַבַּרִית יְיָ. סַבַּרִית יְיָ לְפוּרְקָנָךְ. יְיָ לְפוּרְקָנָךְ סַבַּרִית. ===פרשת היראה=== {{מקורות לסידור|[[דברים י#י יב|דברים י יב-כב]], [[דברים יא|יא א-ט]]}}{{ש}} וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, מָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֺת יְיָ וְאֶת חֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְטוֹב לָךְ׃ הֵן לַייָ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, הָאָרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר בָּהּ׃ רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְיָ לְאַהֲבָה אוֹתָם, וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם, בָּכֶם, מִכׇּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה׃ וּמַלְתֶּם אֵת עׇרְלַת לְבַבְכֶם, וְעׇרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד׃ כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹחַד׃ עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃ וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד, וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ׃ הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ׃ בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְעַתָּה שָמְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃ וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֺתָיו כׇּל הַיָּמִים׃ וִידַעְתֶּם הַיּוֹם, כִּי  לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, אֶת גׇּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה׃ וְאֶת אֹתֹתָיו וְאֶת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְכׇל אַרְצוֹ׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרׇדְפָם אַחֲרֵיכֶם, וַיְאַבְּדֵם יְיָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר, עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אׇהֳלֵיהֶם, וְאֵת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כׇּל יִשְׂרָאֵל׃ כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כׇּל מַעֲשֵׂה יְיָ הַגָּדֹל, אֲשֶׁר עָשָה׃ וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כׇּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃ וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שְׁתִּטַּע יִרְאָתְךָ וְאַהֲבָתְךָ בְּלִבִּי וּבְלֵב כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בְּכָל לְבָבֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ, יִרְאַת הָרוֹמְמוֹת שֶׁל אֵין סוֹף, בָּרוּךְ וְיִתְעַלֶּה שִׁמְךָ, כִּי גָּדוֹל אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, אָמֵן סֶלָה. ===פרשת התשובה=== {{ממס1|דברים ל#ל א|דברים ל א-י}} וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, בְּכׇל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָמָּה׃ וְשַׁבְתָּ עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃ וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָמָּה׃ אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ׃ וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃ וְנָתַן יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵת כׇּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה, עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ׃ וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְיָ, וְעָשִׂיתָ אֶת כׇּל מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם׃ וְהוֹתִירְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל  מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ, לְטֹבָה, כִּי  יָשׁוּב יְיָ לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ׃ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, כִּי תָשׁוּב אֶל יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּחְתֹּר חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדְךָ לְהַחֲזִיר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְכָל פּוֹשְׁעֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּבִכְלָלָם תַּחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבָה, אָמֵן סֶלָה.<קטע התחלה=מן/> ===פרשת המן=== יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּפַרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתִי בִּכְלָלָם, בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹד עֲבוֹדָתֶךָ וְלִלְמֹד תּוֹרָתֶךָ, כְּמוֹ שֶׁזַּנְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מָן בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה. {{ממס1|שמות טז#טז ד|שמות טז ד-לו}} וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא׃ וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ, וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶר יִלְקְטוּ יוֹם  יוֹם׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי יְיָ הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְיָ, בְּשׇׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל יְיָ, וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בְּתֵת יְיָ לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ, בִּשְׁמֹעַ יְיָ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו, וְנַחְנוּ מָה לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל יְיָ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, אֱמֹר אֶל כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, קִרְבוּ לִפְנֵי יְיָ, כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם׃ וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר, וְהִנֵּה כְּבוֹד יְיָ נִרְאָה בֶּעָנָן׃{{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר, בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ וַיְהִי בָעֶרֶב, וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה, וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה׃ וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל, וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס, דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ׃ וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא, כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְיָ לָכֶם לְאׇכְלָה׃ זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ, לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ, עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם, אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאׇהֳלוֹ תִּקָּחוּ׃ וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט׃ וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר, אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ לָקָטוּ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר׃ וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה, וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ, וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶה׃ וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אׇכְלוֹ, וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס׃ וַיְהִי  בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד, וַיָּבֹאוּ כׇּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶה׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ, שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַייָ מָחָר, אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ, וְאֵת אֲשֶר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ, וְאֵת כׇּל הָעֹדֵף, הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר׃ וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה, וְלֹא הִבְאִישׁ, וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַייָ, הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה׃ שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ׃ וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט, וְלֹא מָצָאוּ׃{{ססס}}וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה, עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֺתַי וְתוֹרֹתָי׃ רְאוּ כִּי יְיָ נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת, עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם, שְׁבוּ  אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׃ וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי׃ וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן, וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ, מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, לְמַעַן  יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן, וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְיָ, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם׃ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֶל מֹשֶׁה, וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת׃ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן׃ וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא׃ אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְאַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת תָּמִיד עִם אֲבוֹתֵינוּ, גַּם בַּמִּדְבָּר הִמְטַרְתָּ לָהֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, וּמִצּוּר הַחַלָּמִישׁ הוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם, וְגַם נָתַתָּ לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם, שִׂמְלוֹתָם לֹא בָלְתָה מֵעֲלֵיהֶם. כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תְּזוּנֵנוּ וּתְפַרְנְסֵנוּ וּתְכַלְכְּלֵנוּ וְתַסְפִּיק לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ וְצָרְכֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְרֻבִּים, בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח, בְּלִי טֹרַח וְעָמָל גָּדוֹל, מִתַּחַת יָדְךָ הַנְּקִיָּה וְלֹא מִתַּחַת יְדֵי בָשָׂר וָדָם. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּכִין לִי וּלְאַנְשֵׁי בֵיתִי כָּל מַחְסוֹרֵנוּ, וְתַזְמִין לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ לְכָל יוֹם וָיוֹם מֵחַיֵּינוּ דֵּי מַחְסוֹרֵנוּ, וּלְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשָּׁעוֹתֵינוּ דֵי סִפּוּקֵנוּ, וּלְכָל עֶצֶם מֵעֲצָמֵינוּ דֵי מִחְיָתֵנוּ, מִיָּדְךָ הַטּוֹבָה וְהָרְחָבָה, וְלֹא כְמִעוּט מִפְעָלֵינוּ וְקֹצֶר חֲסָדֵינוּ וּמִזְעַר גְּמוּלוֹתֵינוּ, וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מְסוּרִים בְּיָדְךָ, וְלֹא בְּיַד בָּשָׂר וָדָם.<קטע סוף=מן/> ===תפילה לאחר התפילה=== יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃ לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ׃ וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ׃ לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד׃{{ממס|מלכים א ח#ח נז|מ"א ח נז-ס}} {{פתל|סז|מ"מ=כן}} {{פתל|כג|מ"מ=כן}} {{הור|כשרוצה לצאת מבית הכנסת ישב מעט ויאמר:}}{{ש}} אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ, יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ׃{{ממס|תהלים קמ יד}} {{הור|ואחר כך יעמוד ויאמר:}}{{ש}} כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|מיכה ד ה}}{{ש}} עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא ב}}{{ש}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{הור|ואחר כך ילך אל הפתח לאחוריו או יצדד, וישתחוה אל ארון הקודש ויאמר:}}{{ש}} נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי, הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ׃{{ממס|תהלים ה ט}} {{הור|וכשהולך אחר כך אומר:}}{{ש}} גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ, וְהוּא יָגֻד עָקֵב׃{{ממס|בראשית מט יט}}{{ש}} וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַייָ עִמּוֹ׃{{ממס|ש"א יח יד}}{{ש}} וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְיָ׃{{ממס|בראשית ו ח}} {{הור|אם בדעתו לעסוק היום במשא-ומתן, יאמר׃}}{{ש}} עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא ב}}{{ש}} הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ, וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ.{{ממס|תהלים נה כג}}{{ש}} שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר, כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם׃{{ממס|תהלים לז לז}}{{ש}} בְּטַח בַּייָ וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה׃{{ממס|תהלים לז ג}}{{ש}} הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ממס|ישעיהו יב ב}}{{ש}} רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר: וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ׃{{ממס|תהלים לב י}} וּכְתִיב: וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם.{{ממס|נחמיה ט ו}} יְיָ אֱלֹהִים אֱמֶת, תֵּן לִי בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדַי, כִּי בָטַחְתִּי בְךָ שֶׁעַל יְדֵי מְלַאכְתִּי וּמַשָּׂא וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁלִּי תִּשְׁלַח לִי בְּרָכָה שֶׁאוּכַל לְפַרְנֵס אֶת עַצְמִי וּבְנֵי בֵיתִי בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ.{{ממס|תהלים נה כג}} אָמֵן.<noinclude> [[קטגוריה:תפילת שחרית]] af9flrrsdrm01yizzf47214ljsb5a77 3101159 3101158 2026-11-03T07:47:08Z מו יו הו 37729 3101159 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =שחרית לחול= {{ברכות השחר אשכנז|חול}} {{קרבנות אשכנז|שחרית|שבת=לא}} {{פסוקי דזמרה אשכנז|חול}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרות|ברוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המאיר}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|מה רבו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המלך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אל ברוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|תתברך}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|את שם}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|והאופנים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|לאל ברוך|אמת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|על הראשונים}}<P>{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|עזרת|גאל}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|ד א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ד חננו|ז ת}} {{מגירה|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|עננו}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ח כ|יד א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יד ת|טז א}} {{מגירה|בזמן עצירת גשמים בארץ ישראל|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ועננו}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|טז כי|יז א}} {{מגירה|בראש חודש ובחול המועד|{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}} {| |- |{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}}} |} {{על הנסים אשכנז}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל|וכתוב}} {{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}} {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ|אדיר}}{{ש}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב|אלהי א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון|במרומיו}} {{הור2|בראש חודש, בחול המועד ובחנוכה אומרים כאן [[סידור/נוסח אשכנז/הלל|הלל]].}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/מוסף ראש חודש#הלל|'''להמשך בתפילת ראש חודש''']]}} {{מגירה|סליחות לתענית ציבור|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|סלח}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל ארך}} {{הור|ממשיכים בסליחות המיוחדות לתענית של היום.}} {{ש}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא|'''לשני קמא''']]}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי|'''לחמישי''']]}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא#|'''לשני תנינא''']]}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת|'''לעשרה בטבת''']]}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר|'''לתענית אסתר''']]}} {{כפתור לחיץ|צבע=אפור|[[סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז|'''לי"ז תמוז''']]}} }}{{#בלי קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|הוראה למנחה}} ==קריאת התורה== {{מגירה|קריאת התורה| {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|אל ארך אפים}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הוצאה א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ויהי}} {{רקע אפור|{{הור|בעשרת ימי תשובה:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ריבונו ב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ריבונו ה|ריבונו ו}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|בריך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|גדלו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|אב הרחמים}}{{הור|חזן:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ותגלה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכל הבו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|קריאת התורה}} <center>{{לוח קריאת התורה לחול}}</center> {{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגומל}} {{הור|לאחר שעלו מנין הקרואים אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{קדיש אשכנז}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגבהה}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהי רצון}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכנסה א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהללו|לדוד מזמור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ובנחה}} }} {{הור2|'''בפורים''' קוראים כאן את מגילת אסתר.{{ש}}'''בתשעה באב''' אומרים כאן קינות.}} == אשרי, למנצח, ובא לציון == ===אשרי=== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ===למנצח=== {{הור|בימים אלו אין אומרים {{צ|למנצח}}: ראש חודש, חנוכה, פורים (י"ד וט"ו, גם באדר א'), תשעה באב. לגבי ערב יום טוב ואסרו חג יש מנהגים חלוקים.}} <קטע התחלה=למנצח/>{{פתל|כ|מ"מ=כן}}<קטע סוף=למנצח/> ===ובא לציון=== {{הור|בתשעה באב ובבית האבל מדלגים על הפסוק "ואני זאת בריתי..."}} {{:סידור/נוסח אשכנז/קדושה דסידרא}} ==קדיש שלם== {{הור2|בראש חודש ובחול המועד אומרים כאן חצי קדיש ומתפללים מוסף.}} {{הור|בתשעה באב אומרים קדיש בלי {{צ|תתקבל}}.}} {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} === קדיש יתום === {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|חול}} {{מגירה|שיר של יום למועדים כמנהג הגר"א| בראש חודש: [[תהלים קד]]{{ש}} בחנוכה: [[תהלים ל]]{{ש}} בפורים: [[תהלים כב]]{{ש}} בחול המועד פסח: ראה [[סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום#פסח|כאן]]{{ש}} בחול המועד סוכות: ראה [[סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום#סוכות|כאן]] }} === קדיש יתום === {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} ==אין כאלהינו== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|חול}} === קדיש דרבנן === {{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן}}{{ש}}{{ש}} {{ג|'''בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ.{{ש}}בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד.'''}} {{מגירה|מראש חודש אלול עד הושענא רבה אומרים "לדוד"| ==לדוד== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|לדוד}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}}} {{מגירה|מזמורים לבית האבל| ==מזמורים לבית האבל== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|אבל}}}} ==הוספות== ===שש זכירות=== {{הור|א. יציאת מצרים}}{{ש}} לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:{{ממס|דברים טז ג}} {{הור|ב. מעמד הר סיני}}{{ש}} רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר יְיָ אֵלַי, הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי, אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה, וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן:{{ממס|דברים ד#ד ט|דברים ד ט-י}} {{הור|ג. מעשי עמלק}}{{ש}} זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח:{{ממס|דברים כה#כה יז|דברים כה יז-יט}} {{הור|ד. מעשה מרים}}{{ש}} זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:{{ממס|דברים כד#כד ט|דברים כד ט}} {{הור|ה. מעשי אבותינו במדבר}}{{ש}} זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר:{{ממס|דברים ט ז}} {{הור|ו. שבת}}{{ש}} זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ:{{ממס|שמות כ ז}} === שלושה עשר עיקרים === {{הור|א. מציאות ה'}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים, וְהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים. {{הור|ב. אחדותו}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד, וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים, וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹהֵינוּ, הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה. {{הור|ג. אינו גוף}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גוּף, וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף, וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל. {{הור|ד. ראשון ואחרון}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן. {{הור|ה. ראוי לעבוד רק לו}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ: {{הור|ו. נבואה}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת. {{הור|ז. נבואת משה}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיְתָה אֲמִתִּית, וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים, לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו. {{הור|ח. תורה משמים}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַמְּצוּיָה עַתָּה בְיָדֵינוּ, הִיא הַנְּתוּנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. {{הור|ט. לא תהא מוחלפת}}{{ש}} אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁזֹּאת הַתּוֹרָה לֹא תְהֵא מֻחְלֶפֶת וְלֹא תְהֵא תוֹרָה אַחֶרֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. {{הור|י. השגחה}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ יוֹדֵעַ כָּל מַעֲשֵׂה בְנֵי אָדָם וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם. שֶׁנֶּאֱמַר: הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם:{{ממס|תהלים לג טו}} {{הור|יא. שכר ועונש}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ גּוֹמֵל טוֹב לְשׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו וּמַעֲנִישׁ לְעוֹבְרֵי מִצְוֹתָיו. {{הור|יב. משיח}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא. {{הור|יג. תחיית המתים}}{{ש}}אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃ קִוִּיתִי יְיָ לִישׁוּעָתְךָ׃ יְיָ לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי׃{{ממס|בראשית מט יח}}{{ש}} לְפוּרְקָנָךְ סַבַּרִית יְיָ. סַבַּרִית יְיָ לְפוּרְקָנָךְ. יְיָ לְפוּרְקָנָךְ סַבַּרִית. ===פרשת היראה=== {{מקורות לסידור|[[דברים י#י יב|דברים י יב-כב]], [[דברים יא|יא א-ט]]}}{{ש}} וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, מָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בְּכׇל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֺת יְיָ וְאֶת חֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְטוֹב לָךְ׃ הֵן לַייָ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, הָאָרֶץ וְכׇל אֲשֶׁר בָּהּ׃ רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְיָ לְאַהֲבָה אוֹתָם, וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם, בָּכֶם, מִכׇּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה׃ וּמַלְתֶּם אֵת עׇרְלַת לְבַבְכֶם, וְעׇרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד׃ כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹחַד׃ עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה׃ וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד, וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ׃ הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ׃ בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, וְעַתָּה שָמְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב׃ וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֺתָיו כׇּל הַיָּמִים׃ וִידַעְתֶּם הַיּוֹם, כִּי  לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, אֶת גׇּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה׃ וְאֶת אֹתֹתָיו וְאֶת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְכׇל אַרְצוֹ׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ, אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרׇדְפָם אַחֲרֵיכֶם, וַיְאַבְּדֵם יְיָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר, עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה׃ וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ, וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אׇהֳלֵיהֶם, וְאֵת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, בְּקֶרֶב כׇּל יִשְׂרָאֵל׃ כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כׇּל מַעֲשֵׂה יְיָ הַגָּדֹל, אֲשֶׁר עָשָה׃ וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כׇּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ׃ וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ׃ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שְׁתִּטַּע יִרְאָתְךָ וְאַהֲבָתְךָ בְּלִבִּי וּבְלֵב כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְיִרְאָה אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא בְּכָל לְבָבֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ, יִרְאַת הָרוֹמְמוֹת שֶׁל אֵין סוֹף, בָּרוּךְ וְיִתְעַלֶּה שִׁמְךָ, כִּי גָּדוֹל אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, אָמֵן סֶלָה. ===פרשת התשובה=== {{ממס1|דברים ל#ל א|דברים ל א-י}} וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, בְּכׇל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָמָּה׃ וְשַׁבְתָּ עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃ וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָמָּה׃ אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ׃ וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃ וְנָתַן יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵת כׇּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה, עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ׃ וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְיָ, וְעָשִׂיתָ אֶת כׇּל מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם׃ וְהוֹתִירְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל  מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ, לְטֹבָה, כִּי  יָשׁוּב יְיָ לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ׃ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, כִּי תָשׁוּב אֶל יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶךָ׃ יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּחְתֹּר חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדְךָ לְהַחֲזִיר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְכָל פּוֹשְׁעֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּבִכְלָלָם תַּחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים וְרוֹצֶה אַתָּה בִּתְשׁוּבָה, אָמֵן סֶלָה.<קטע התחלה=מן/> ===פרשת המן=== יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּפַרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתִי בִּכְלָלָם, בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹד עֲבוֹדָתֶךָ וְלִלְמֹד תּוֹרָתֶךָ, כְּמוֹ שֶׁזַּנְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מָן בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה. {{ממס1|שמות טז#טז ד|שמות טז ד-לו}} וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא׃ וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ, וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶר יִלְקְטוּ יוֹם  יוֹם׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי יְיָ הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְיָ, בְּשׇׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל יְיָ, וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בְּתֵת יְיָ לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ, בִּשְׁמֹעַ יְיָ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו, וְנַחְנוּ מָה לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל יְיָ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, אֱמֹר אֶל כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, קִרְבוּ לִפְנֵי יְיָ, כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם׃ וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר, וְהִנֵּה כְּבוֹד יְיָ נִרְאָה בֶּעָנָן׃{{ש}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר, בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ וַיְהִי בָעֶרֶב, וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה, וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה׃ וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל, וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס, דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ׃ וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא, כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְיָ לָכֶם לְאׇכְלָה׃ זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ, לִקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ, עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם, אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאׇהֳלוֹ תִּקָּחוּ׃ וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט׃ וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר, אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ לָקָטוּ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר׃ וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה, וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ, וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶה׃ וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אׇכְלוֹ, וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס׃ וַיְהִי  בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד, וַיָּבֹאוּ כׇּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶה׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ, שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַייָ מָחָר, אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ, וְאֵת אֲשֶר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ, וְאֵת כׇּל הָעֹדֵף, הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר׃ וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה, וְלֹא הִבְאִישׁ, וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַייָ, הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה׃ שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בּוֹ׃ וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקֹט, וְלֹא מָצָאוּ׃{{ססס}}וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה, עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֺתַי וְתוֹרֹתָי׃ רְאוּ כִּי יְיָ נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת, עַל כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם, שְׁבוּ  אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׃ וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי׃ וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן, וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ, מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, לְמַעַן  יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, קַח צִנְצֶנֶת אַחַת, וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן, וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְיָ, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם׃ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֶל מֹשֶׁה, וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת׃ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן׃ וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא׃ אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְאַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת תָּמִיד עִם אֲבוֹתֵינוּ, גַּם בַּמִּדְבָּר הִמְטַרְתָּ לָהֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, וּמִצּוּר הַחַלָּמִישׁ הוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם, וְגַם נָתַתָּ לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם, שִׂמְלוֹתָם לֹא בָלְתָה מֵעֲלֵיהֶם. כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תְּזוּנֵנוּ וּתְפַרְנְסֵנוּ וּתְכַלְכְּלֵנוּ וְתַסְפִּיק לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ וְצָרְכֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְרֻבִּים, בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח, בְּלִי טֹרַח וְעָמָל גָּדוֹל, מִתַּחַת יָדְךָ הַנְּקִיָּה וְלֹא מִתַּחַת יְדֵי בָשָׂר וָדָם. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּכִין לִי וּלְאַנְשֵׁי בֵיתִי כָּל מַחְסוֹרֵנוּ, וְתַזְמִין לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ לְכָל יוֹם וָיוֹם מֵחַיֵּינוּ דֵּי מַחְסוֹרֵנוּ, וּלְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשָּׁעוֹתֵינוּ דֵי סִפּוּקֵנוּ, וּלְכָל עֶצֶם מֵעֲצָמֵינוּ דֵי מִחְיָתֵנוּ, מִיָּדְךָ הַטּוֹבָה וְהָרְחָבָה, וְלֹא כְמִעוּט מִפְעָלֵינוּ וְקֹצֶר חֲסָדֵינוּ וּמִזְעַר גְּמוּלוֹתֵינוּ, וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מְסוּרִים בְּיָדְךָ, וְלֹא בְּיַד בָּשָׂר וָדָם.<קטע סוף=מן/> ===תפילה לאחר התפילה=== יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃ לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ׃ וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ׃ לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד׃{{ממס|מלכים א ח#ח נז|מ"א ח נז-ס}} {{פתל|סז|מ"מ=כן}} {{פתל|כג|מ"מ=כן}} {{הור|כשרוצה לצאת מבית הכנסת ישב מעט ויאמר:}}{{ש}} אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ, יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ׃{{ממס|תהלים קמ יד}} {{הור|ואחר כך יעמוד ויאמר:}}{{ש}} כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|מיכה ד ה}}{{ש}} עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא ב}}{{ש}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{הור|ואחר כך ילך אל הפתח לאחוריו או יצדד, וישתחוה אל ארון הקודש ויאמר:}}{{ש}} נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי, הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ׃{{ממס|תהלים ה ט}} {{הור|וכשהולך אחר כך אומר:}}{{ש}} גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ, וְהוּא יָגֻד עָקֵב׃{{ממס|בראשית מט יט}}{{ש}} וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַייָ עִמּוֹ׃{{ממס|ש"א יח יד}}{{ש}} וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְיָ׃{{ממס|בראשית ו ח}} {{הור|אם בדעתו לעסוק היום במשא-ומתן, יאמר׃}}{{ש}} עֶזְרִי מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכא ב}}{{ש}} הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ, וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ.{{ממס|תהלים נה כג}}{{ש}} שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר, כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם׃{{ממס|תהלים לז לז}}{{ש}} בְּטַח בַּייָ וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה׃{{ממס|תהלים לז ג}}{{ש}} הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ממס|ישעיהו יב ב}}{{ש}} רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר: וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ׃{{ממס|תהלים לב י}} וּכְתִיב: וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם.{{ממס|נחמיה ט ו}} יְיָ אֱלֹהִים אֱמֶת, תֵּן לִי בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדַי, כִּי בָטַחְתִּי בְךָ שֶׁעַל יְדֵי מְלַאכְתִּי וּמַשָּׂא וּמַתָּן וַעֲסָקִים שֶׁלִּי תִּשְׁלַח לִי בְּרָכָה שֶׁאוּכַל לְפַרְנֵס אֶת עַצְמִי וּבְנֵי בֵיתִי בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ.{{ממס|תהלים נה כג}} אָמֵן.<noinclude> [[קטגוריה:תפילת שחרית]] 4jxm2tp7g50xf4ymadtq75v8tw7snwg 0 236337 3101072 3099305 2026-11-02T14:55:14Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101072 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|ויקרא|י}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק י/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־אַ֠הֲרֹ֠ן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ {{נוסח|וַיִּתְּנ֤וּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו{{ש}}ל!=וַיִתְּנ֤וּ (חסר דגש באות יו"ד) והמקליד תיקן בלי להעיר{{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} בָהֵן֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עָלֶ֖יהָ קְטֹ֑רֶת {{נוסח|וַיַּקְרִ֜יבוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורות-א,ל וטברניות ורמ"ה (כתיב מלא יו"ד){{ש}}ל!=וַיַּקְרִ֜בוּ (כתיב חסר יו"ד)}} לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ אֵ֣שׁ זָרָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה אֹתָֽם׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַתֵּ֥צֵא אֵ֛שׁ מִלִּפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה וַתֹּ֣אכַל אוֹתָ֑ם וַיָּמֻ֖תוּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה{{מ:פסק}}לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל־פְּנֵ֥י כׇל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁ֗ה אֶל־מִֽישָׁאֵל֙ וְאֶ֣ל אֶלְצָפָ֔ן בְּנֵ֥י עֻזִּיאֵ֖ל דֹּ֣ד אַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם {{נוסח|קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ|2=ש1 ושיטת-א=קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְבוּ (גרשיים לפני תלישא גדולה באות הראשונה); והשוו יחזקאל מח,י. אמנם א(ס)=<ק֠רב֞ו תרין טעמים? כן>{{ש}}ל,ל1,ב,ש,ו?=קִ֠רְב֞וּ (כל טעם באות הראויה לו) וכך הוא בדפוסים וקורן ובמהדורות ברויאר (ואף במג"ה בניגוד לשיטת הכתר!).{{ש}}ק3!=קִ֞רְב֠וּ}} שְׂא֤וּ אֶת־אֲחֵיכֶם֙ מֵאֵ֣ת פְּנֵי־הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וַֽיִּקְרְב֗וּ וַיִּשָּׂאֻם֙ בְּכֻתֳּנֹתָ֔ם אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר מֹשֶֽׁה׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן וּלְאֶלְעָזָר֩ וּלְאִֽיתָמָ֨ר{{מ:פסק}}בָּנָ֜יו רָֽאשֵׁיכֶ֥ם {{נוסח|אַל־תִּפְרָ֣עוּ{{מ:לגרמיה-2}} וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙|2==ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו{{ש}}על לגרמיה בתחום שלטונו של פשטא ראו ברויאר, טעמי המקרא, ב.56 (עמ' 66); והשוו ויקרא כא,י (אמֹר); רות א,ב.}} וְלֹ֣א תָמֻ֔תוּ וְעַ֥ל כׇּל־הָעֵדָ֖ה יִקְצֹ֑ף וַאֲחֵיכֶם֙ כׇּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל יִבְכּוּ֙ אֶת־הַשְּׂרֵפָ֔ה {{נוסח|אֲשֶׁ֖ר שָׂרַ֥ף|2==ל,ש,ש1,ק3 (טפחא ומרכא), וכך אצל דותן וברויאר ומג"ה, וכמו כן ברוב הדפוסים (מ"ג דפוס ונציה, מ"ש דפוס ראשון, מ"ג דפוס ורשה, לטריס, גינצבורג [אין הערה]).{{ש}}קורן=אֲשֶׁ֥ר שָׂרַ֖ף (מרכא וטפחא), וכמו כן בחלק מהדפוסים (היידנהיים {{מ:קישור בהערה|https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n773/mode/1up|הביא את הערת עין הקורא}}: <וכן בכתי"י וסונצינו ואחרים>; מ"ג נעטטער.}} יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וּמִפֶּ֩תַח֩ אֹ֨הֶל מוֹעֵ֜ד לֹ֤א תֵֽצְאוּ֙ פֶּן־תָּמֻ֔תוּ כִּי־שֶׁ֛מֶן מִשְׁחַ֥ת יְהֹוָ֖ה עֲלֵיכֶ֑ם וַֽיַּעֲשׂ֖וּ כִּדְבַ֥ר מֹשֶֽׁה׃<קטע סוף=ז/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|ח|סדר=ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>יַ֣יִן וְשֵׁכָ֞ר אַל־תֵּ֣שְׁתְּ{{מ:לגרמיה-2}} אַתָּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֗ךְ בְּבֹאֲכֶ֛ם אֶל־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְלֹ֣א תָמֻ֑תוּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>{{נוסח|וּֽלְﬞהַבְדִּ֔יל|2==ב,ש,ש1,ק3,ו ומ"ש{{ש}}ל,ל1=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל (חטף){{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} בֵּ֥ין הַקֹּ֖דֶשׁ וּבֵ֣ין הַחֹ֑ל וּבֵ֥ין הַטָּמֵ֖א וּבֵ֥ין הַטָּהֽוֹר׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וּלְהוֹרֹ֖ת אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כׇּל־הַ֣חֻקִּ֔ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֲלֵיהֶ֖ם בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃<קטע סוף=יא/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|יב|עלייה={{מ:עלייה|א=רביעי|ב0=שמיני|ב1=רביעי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן וְאֶ֣ל אֶ֠לְעָזָ֠ר וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר{{מ:פסק}}בָּנָיו֮ הַנּֽוֹתָרִים֒ קְח֣וּ אֶת־הַמִּנְחָ֗ה הַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מֵאִשֵּׁ֣י יְהֹוָ֔ה וְאִכְל֥וּהָ מַצּ֖וֹת אֵ֣צֶל הַמִּזְבֵּ֑חַ כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ {{מ:קמץ|ד=קׇֽדָשִׁ֖ים|ס=קָֽדָשִׁ֖ים}} הִֽוא׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתָהּ֙ בְּמָק֣וֹם {{נוסח|קָד֔וֹשׁ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3 ומסורות-א,ל וטברניות ומ"ש (כתיב מלא וי"ו){{ש}}ל!,ו=קָדֹ֔שׁ (כתיב חסר וי"ו)}} כִּ֣י חׇקְךָ֤ וְחׇק־בָּנֶ֙יךָ֙ הִ֔וא מֵאִשֵּׁ֖י יְהֹוָ֑ה כִּי־כֵ֖ן צֻוֵּֽיתִי׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וְאֵת֩ חֲזֵ֨ה הַתְּנוּפָ֜ה וְאֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֗ה תֹּֽאכְלוּ֙ בְּמָק֣וֹם טָה֔וֹר אַתָּ֕ה וּבָנֶ֥יךָ וּבְנֹתֶ֖יךָ אִתָּ֑ךְ כִּֽי־חׇקְךָ֤ וְחׇק־בָּנֶ֙יךָ֙ נִתְּנ֔וּ מִזִּבְחֵ֥י שַׁלְמֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֞ה וַחֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֗ה עַ֣ל אִשֵּׁ֤י הַחֲלָבִים֙ יָבִ֔יאוּ לְהָנִ֥יף תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְהָיָ֨ה לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אִתְּךָ֙ לְחׇק־עוֹלָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|טז|עלייה={{מ:עלייה|א=חמישי|ב0=שמיני|ב1=חמישי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וְאֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} שְׂעִ֣יר הַֽחַטָּ֗את דָּרֹ֥שׁ דָּרַ֛שׁ מֹשֶׁ֖ה וְהִנֵּ֣ה שֹׂרָ֑ף וַ֠יִּקְצֹ֠ף עַל־אֶלְעָזָ֤ר וְעַל־אִֽיתָמָר֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן הַנּוֹתָרִ֖ם לֵאמֹֽר׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>מַדּ֗וּעַ לֹֽא־אֲכַלְתֶּ֤ם {{נוסח|אֶת־הַחַטָּאת֙|2==ל?,ש1 (אין געיה); וכך דעתם של ברויאר ודותן, וכך הכריעו במג"ה.{{ש}}ל?,ל1?,ב,ש,ק3,ו=<אֶת־הַֽחַטָּאת֙> וכך דעתו של המקליד (החל מגירסה 4.14) ו-BHS; בכתבי־היד ל,ל1 הגעיה נראית מחוקה.}} בִּמְק֣וֹם הַקֹּ֔דֶשׁ כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ {{מ:קמץ|ד=קׇֽדָשִׁ֖ים|ס=קָֽדָשִׁ֖ים}} הִ֑וא וְאֹתָ֣הּ{{מ:לגרמיה-2}} נָתַ֣ן לָכֶ֗ם לָשֵׂאת֙ אֶת־עֲוֺ֣ן הָעֵדָ֔ה לְכַפֵּ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>הֵ֚ן לֹא־הוּבָ֣א אֶת־דָּמָ֔הּ אֶל־הַקֹּ֖דֶשׁ פְּנִ֑ימָה אָכ֨וֹל תֹּאכְל֥וּ אֹתָ֛הּ בַּקֹּ֖דֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוֵּֽיתִי׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וַיְדַבֵּ֨ר אַהֲרֹ֜ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן הַ֠יּ֠וֹם הִקְרִ֨יבוּ אֶת־חַטָּאתָ֤ם וְאֶת־עֹֽלָתָם֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַתִּקְרֶ֥אנָה אֹתִ֖י כָּאֵ֑לֶּה וְאָכַ֤לְתִּי חַטָּאת֙ הַיּ֔וֹם הַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ויקרא|י|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּיטַ֖ב בְּעֵינָֽיו׃<קטע סוף=כ/><קטע סוף=פרק י/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:ויקרא י]] jqi1vjtbxm7izs18awqwxxgn0f9ro0x 0 236510 3101101 2995289 2026-11-02T15:09:48Z BDencklaBot 37295 Numbers 26:7 doc-note: add rafeh over alef in the Leningrad transcription (MAM-basics#361; Codex, 2026-11-02) 3101101 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|במדבר|כו}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק כו/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיְהִ֖י אַחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=פרשה פתוחה ברווח של שורה ריקה בכתי"ל ובכתי"ש.}}וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְאֶ֧ל אֶלְעָזָ֛ר בֶּן־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>שְׂא֞וּ אֶת־רֹ֣אשׁ{{מ:לגרמיה-2}} כׇּל־עֲדַ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֗ל מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כׇּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֹתָ֖ם בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהֹוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּצְאִ֖ים מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|ה|עלייה={{מ:עלייה|א=שני|ב0=פינחס|ב1=שני|ב2=ע"כ ישראל}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>רְאוּבֵ֖ן בְּכ֣וֹר יִשְׂרָאֵ֑ל בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֗ן חֲנוֹךְ֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַחֲנֹכִ֔י לְפַלּ֕וּא מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּלֻּאִֽי׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>לְחֶצְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶצְרוֹנִ֑י לְכַרְמִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַכַּרְמִֽי׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת {{נוסח|הָראֿוּבֵנִ֑י|2==ל1,ב,ש1,ו (נקודת שורוק בלבד בהברה השנייה) וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל=הָרֻֽאֿוּבֵנִ֑י (קובוץ ושורוק), וראו בניקוד המקבילות לתיבה זו בכתי"ל.{{ש}}ש,ק3=הָרֻֽאובֵנִ֑י (קובוץ בלבד){{ש}}הערות דותן והמקליד}} וַיִּהְי֣וּ פְקֻדֵיהֶ֗ם שְׁלֹשָׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וּבְנֵ֥י פַלּ֖וּא אֱלִיאָֽב׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וּבְנֵ֣י אֱלִיאָ֔ב נְמוּאֵ֖ל וְדָתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם הֽוּא־דָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם {{כו"ק|קרואי|קְרִיאֵ֣י}} הָעֵדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצּ֜וּ עַל־מֹשֶׁ֤ה וְעַֽל־אַהֲרֹן֙ בַּעֲדַת־קֹ֔רַח בְּהַצֹּתָ֖ם עַל־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וַתִּפְתַּ֨ח הָאָ֜רֶץ אֶת־פִּ֗יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֛ם וְאֶת־קֹ֖רַח בְּמ֣וֹת הָעֵדָ֑ה בַּאֲכֹ֣ל הָאֵ֗שׁ אֵ֣ת חֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ וַיִּהְי֖וּ לְנֵֽס׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וּבְנֵי־קֹ֖רַח לֹא־מֵֽתוּ׃<קטע סוף=יא/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>בְּנֵ֣י שִׁמְעוֹן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִנְמוּאֵ֗ל מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַנְּמ֣וּאֵלִ֔י לְיָמִ֕ין מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּמִינִ֑י לְיָכִ֕ין מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּכִינִֽי׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>לְזֶ֕רַח מִשְׁפַּ֖חַת הַזַּרְחִ֑י לְשָׁא֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הַשָּׁאוּלִֽי׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת הַשִּׁמְעֹנִ֑י שְׁנַ֧יִם וְעֶשְׂרִ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃<קטע סוף=יד/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>בְּנֵ֣י גָד֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִצְפ֗וֹן מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַצְּפוֹנִ֔י לְחַגִּ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחַגִּ֑י לְשׁוּנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּנִֽי׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>לְאׇזְנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הָאׇזְנִ֑י לְעֵרִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הָעֵרִֽי׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>לַאֲר֕וֹד מִשְׁפַּ֖חַת הָאֲרוֹדִ֑י לְאַ֨רְאֵלִ֔י מִשְׁפַּ֖חַת הָאַרְאֵלִֽי׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵֽי־גָ֖ד לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃<קטע סוף=יח/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מׇת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַיִּהְי֣וּ בְנֵי־יְהוּדָה֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְשֵׁלָ֗ה מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַשֵּׁ֣לָנִ֔י לְפֶ֕רֶץ מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּרְצִ֑י לְזֶ֕רַח מִשְׁפַּ֖חַת הַזַּרְחִֽי׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וַיִּהְי֣וּ בְנֵי־פֶ֔רֶץ לְחֶצְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶצְרֹנִ֑י לְחָמ֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הֶחָמוּלִֽי׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת יְהוּדָ֖ה לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שִׁשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃<קטע סוף=כב/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>בְּנֵ֤י יִשָּׂשכָר֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם תּוֹלָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַתּוֹלָעִ֑י {{נוסח|לְפֻוָ֕ה|2==ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3 והסכמת בן אשר ובן נפלתי בספר החילופים (אין דגש באות וי"ו); אך ראו גם בהערה על בראשית מו,יג.{{ש}}ו,תאג'=לְפֻוָּ֕ה (וי"ו דגושה) וכן בדפוסים{{ש}}הערת ברויאר}} מִשְׁפַּ֖חַת הַפּוּנִֽי׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>לְיָשׁ֕וּב מִשְׁפַּ֖חַת {{נוסח|הַיָּשֻׁבִ֑י|2==ל1?[תיקון?],ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורות-א,ל וטברניות ורמ"ה (כתיב חסר וי"ו){{ש}}ל!=הַיָּשׁוּבִ֑י (כתיב מלא וי"ו)}} לְשִׁמְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁמְרֹנִֽי׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת יִשָּׂשכָ֖ר לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃<קטע סוף=כה/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>בְּנֵ֣י זְבוּלֻן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְסֶ֗רֶד מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַסַּרְדִּ֔י לְאֵל֕וֹן מִשְׁפַּ֖חַת הָאֵלֹנִ֑י לְיַ֨חְלְאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַיַּחְלְאֵלִֽי׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַזְּבוּלֹנִ֖י לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שִׁשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃<קטע סוף=כז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>בְּנֵ֥י יוֹסֵ֖ף לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶפְרָֽיִם׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֗ה לְמָכִיר֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַמָּכִירִ֔י וּמָכִ֖יר הוֹלִ֣יד אֶת־גִּלְעָ֑ד לְגִלְעָ֕ד מִשְׁפַּ֖חַת הַגִּלְעָדִֽי׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י גִלְעָ֔ד אִיעֶ֕זֶר מִשְׁפַּ֖חַת הָאִֽיעֶזְרִ֑י לְחֵ֕לֶק מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶלְקִֽי׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וְאַ֨שְׂרִיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת {{נוסח|הָאַשְׂרִֽאֵלִ֑י|2==ש,ש1,ק3,ו ושיטות א,ל; ראו רשימת ברויאר ב"ספיקות שאין להם הכרע", הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכך במג"ה).{{ש}}ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י (שתי געיות) וכך אצל ברויאר וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל1,ב=הָאַשְׂרִאֵלִ֑י (אין געיה)}} וְשֶׁ֕כֶם מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁכְמִֽי׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וּשְׁמִידָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַשְּׁמִידָעִ֑י וְחֵ֕פֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶפְרִֽי׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וּצְלׇפְחָ֣ד בֶּן־חֵ֗פֶר לֹא־הָ֥יוּ ל֛וֹ בָּנִ֖ים כִּ֣י אִם־בָּנ֑וֹת וְשֵׁם֙ בְּנ֣וֹת צְלׇפְחָ֔ד מַחְלָ֣ה וְנֹעָ֔ה חׇגְלָ֥ה מִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת מְנַשֶּׁ֑ה וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם שְׁנַ֧יִם וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃<קטע סוף=לד/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>אֵ֣לֶּה בְנֵי־אֶפְרַ֘יִם֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְשׁוּתֶ֗לַח מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַשֻּׁ֣תַלְחִ֔י לְבֶ֕כֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַבַּכְרִ֑י לְתַ֕חַן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽתַּחֲנִֽי׃<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י שׁוּתָ֑לַח לְעֵרָ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הָעֵרָנִֽי׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֤ת בְּנֵי־אֶפְרַ֙יִם֙ לִפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת אֵ֥לֶּה בְנֵי־יוֹסֵ֖ף לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃<קטע סוף=לז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>בְּנֵ֣י בִנְיָמִן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְבֶ֗לַע מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַבַּלְעִ֔י לְאַשְׁבֵּ֕ל מִשְׁפַּ֖חַת הָֽאַשְׁבֵּלִ֑י לַאֲחִירָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הָאֲחִירָמִֽי׃<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>לִשְׁפוּפָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּפָמִ֑י לְחוּפָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַחוּפָמִֽי׃<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־בֶ֖לַע אַ֣רְדְּ וְנַעֲמָ֑ן מִשְׁפַּ֙חַת֙ הָֽאַרְדִּ֔י לְנַֽעֲמָ֔ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽנַּעֲמִֽי׃<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>אֵ֥לֶּה בְנֵי־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃<קטע סוף=מא/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>אֵ֤לֶּה בְנֵי־דָן֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לְשׁוּחָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּחָמִ֑י אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת דָּ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>כׇּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הַשּׁוּחָמִ֖י לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃<קטע סוף=מג/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>בְּנֵ֣י אָשֵׁר֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְיִמְנָ֗ה מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַיִּמְנָ֔ה לְיִשְׁוִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּשְׁוִ֑י לִבְרִיעָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַבְּרִיעִֽי׃<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>לִבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה {{נוסח|לְחֶ֕בֶר|2==ל,ל1,ש,ק3,ו (סגול באות חי"ת){{ש}}ב,ש1=לְחֵ֕בֶר (צירה באות חי"ת) וכמו כן בדפוסים וקורן}} מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶבְרִ֑י לְמַ֨לְכִּיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַמַּלְכִּיאֵלִֽי׃<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>וְשֵׁ֥ם בַּת־אָשֵׁ֖ר שָֽׂרַח׃<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵי־אָשֵׁ֖ר לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃<קטע סוף=מז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>בְּנֵ֤י נַפְתָּלִי֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לְיַ֨חְצְאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַיַּחְצְאֵלִ֑י לְגוּנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַגּוּנִֽי׃<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>לְיֵ֕צֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּצְרִ֑י לְשִׁלֵּ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁלֵּמִֽי׃<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|נ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נ/>אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃<קטע סוף=נ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>אֵ֗לֶּה פְּקוּדֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף וָאָ֑לֶף שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃<קטע סוף=נא/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|נב|סדר=כג|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=פינחס|ב1=שלישי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃<קטע סוף=נב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|נג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נג/>לָאֵ֗לֶּה תֵּחָלֵ֥ק הָאָ֛רֶץ בְּנַחֲלָ֖ה בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֽוֹת׃<קטע סוף=נג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|נד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נד/>לָרַ֗ב תַּרְבֶּה֙ נַחֲלָת֔וֹ וְלַמְעַ֕ט תַּמְעִ֖יט נַחֲלָת֑וֹ אִ֚ישׁ לְפִ֣י פְקֻדָ֔יו יֻתַּ֖ן נַחֲלָתֽוֹ׃<קטע סוף=נד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|נה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נה/>אַךְ־בְּגוֹרָ֕ל יֵחָלֵ֖ק אֶת־הָאָ֑רֶץ לִשְׁמ֥וֹת מַטּוֹת־אֲבֹתָ֖ם יִנְחָֽלוּ׃<קטע סוף=נה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|נו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נו/>עַל־פִּי֙ הַגּוֹרָ֔ל תֵּחָלֵ֖ק נַחֲלָת֑וֹ בֵּ֥ין רַ֖ב לִמְעָֽט׃<קטע סוף=נו/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|נז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נז/>וְאֵ֨לֶּה פְקוּדֵ֣י הַלֵּוִי֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְגֵרְשׁ֗וֹן מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַגֵּ֣רְשֻׁנִּ֔י לִקְהָ֕ת מִשְׁפַּ֖חַת הַקְּהָתִ֑י לִמְרָרִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַמְּרָרִֽי׃<קטע סוף=נז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|נח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נח/>אֵ֣לֶּה{{מ:לגרמיה-2}} מִשְׁפְּחֹ֣ת לֵוִ֗י מִשְׁפַּ֨חַת הַלִּבְנִ֜י מִשְׁפַּ֤חַת הַֽחֶבְרֹנִי֙ מִשְׁפַּ֤חַת הַמַּחְלִי֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַמּוּשִׁ֔י מִשְׁפַּ֖חַת הַקׇּרְחִ֑י וּקְהָ֖ת הוֹלִ֥ד אֶת־עַמְרָֽם׃<קטע סוף=נח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|נט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נט/>וְשֵׁ֣ם{{מ:לגרמיה-2}} אֵ֣שֶׁת עַמְרָ֗ם יוֹכֶ֙בֶד֙ בַּת־לֵוִ֔י אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֥ה אֹתָ֛הּ לְלֵוִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וַתֵּ֣לֶד לְעַמְרָ֗ם אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־מֹשֶׁ֔ה וְאֵ֖ת מִרְיָ֥ם אֲחֹתָֽם׃<קטע סוף=נט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|ס}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ס/>{{נוסח|וַיִּוָּלֵ֣ד|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו{{ש}}ל!=וַיִוָּלֵ֣ד (חסר דגש באות יו"ד){{ש}}הערות דותן וברויאר}} לְאַהֲרֹ֔ן אֶת־נָדָ֖ב וְאֶת־אֲבִיה֑וּא אֶת־אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־אִיתָמָֽר׃<קטע סוף=ס/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|סא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סא/>וַיָּ֥מׇת נָדָ֖ב וַאֲבִיה֑וּא בְּהַקְרִיבָ֥ם אֵשׁ־זָרָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=סא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|סב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סב/>וַיִּהְי֣וּ פְקֻדֵיהֶ֗ם שְׁלֹשָׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף כׇּל־זָכָ֖ר מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמָ֑עְלָה כִּ֣י{{מ:לגרמיה-2}} לֹ֣א הׇתְפָּקְד֗וּ בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י לֹא־נִתַּ֤ן לָהֶם֙ נַחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=סב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|סג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סג/>אֵ֚לֶּה פְּקוּדֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֨ר פָּֽקְד֜וּ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃<קטע סוף=סג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|סד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סד/>וּבְאֵ֙לֶּה֙ לֹא־הָ֣יָה אִ֔ישׁ מִפְּקוּדֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וְאַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֥ר פָּקְד֛וּ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃<קטע סוף=סד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|במדבר|כו|סה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סה/>כִּֽי־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ לָהֶ֔ם מ֥וֹת יָמֻ֖תוּ בַּמִּדְבָּ֑ר וְלֹא־נוֹתַ֤ר מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּ֚י אִם־כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן׃<קטע סוף=סה/><קטע סוף=פרק כו/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:במדבר כו]] 2lzn0g5tztkyc0ho7txcajj0bs5pvp2 0 236563 3101102 3099130 2026-11-02T15:10:32Z BDencklaBot 37295 Deuter 3:12 doc-note: add rafeh over alef in the Leningrad transcription (MAM-basics#361; Codex, 2026-11-02) 3101102 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דברים|ג}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק ג/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַנֵּ֣פֶן וַנַּ֔עַל דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עוֹג֩ מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכׇל־עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֵלַי֙ אַל־תִּירָ֣א אֹת֔וֹ כִּ֣י בְיָדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹת֛וֹ וְאֶת־כׇּל־עַמּ֖וֹ וְאֶת־אַרְצ֑וֹ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּֽוֹן׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיִּתֵּן֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֵ֜ינוּ בְּיָדֵ֗נוּ גַּ֛ם אֶת־ע֥וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֖ן וְאֶת־כׇּל־עַמּ֑וֹ וַנַּכֵּ֕הוּ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִֽיד׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כׇּל־עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־לָקַ֖חְנוּ מֵֽאִתָּ֑ם שִׁשִּׁ֥ים עִיר֙ כׇּל־חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב מַמְלֶ֥כֶת ע֖וֹג בַּבָּשָֽׁן׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>כׇּל־אֵ֜לֶּה עָרִ֧ים {{נוסח|בְּצֻרֹ֛ת|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 ומסורת-ל וטברניות ורמ"ה (כתיב חסר וי"ו וחסר וי"ו){{ש}}ל!=בְּצֻר֛וֹת (כתיב חסר וי"ו ומלא וי"ו)}} חוֹמָ֥ה גְבֹהָ֖ה דְּלָתַ֣יִם וּבְרִ֑יחַ לְבַ֛ד מֵעָרֵ֥י הַפְּרָזִ֖י הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַנַּחֲרֵ֣ם אוֹתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔ינוּ לְסִיחֹ֖ן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן הַחֲרֵם֙ כׇּל־עִ֣יר מְתִ֔ם הַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּֽף׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וְכׇל־הַבְּהֵמָ֛ה וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים בַּזּ֥וֹנוּ לָֽנוּ׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַנִּקַּ֞ח בָּעֵ֤ת הַהִוא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ מִיַּ֗ד שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִנַּ֥חַל אַרְנֹ֖ן עַד־הַ֥ר חֶרְמֽוֹן׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>צִידֹנִ֛ים יִקְרְא֥וּ לְחֶרְמ֖וֹן שִׂרְיֹ֑ן וְהָ֣אֱמֹרִ֔י יִקְרְאוּ־ל֖וֹ שְׂנִֽיר׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>כֹּ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֗ר וְכׇל־הַגִּלְעָד֙ וְכׇל־הַבָּשָׁ֔ן עַד־סַלְכָ֖ה וְאֶדְרֶ֑עִי עָרֵ֛י מַמְלֶ֥כֶת ע֖וֹג בַּבָּשָֽׁן׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>כִּ֣י רַק־ע֞וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֮ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִים֒ הִנֵּ֤ה עַרְשׂוֹ֙ {{נוסח|עֶ֣רֶשׂ|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 באות שי"ן רגילה{{ש}}יש ספרים=עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}} באות שי"ן גדולה}} בַּרְזֶ֔ל הֲלֹ֣ה הִ֔וא בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן תֵּ֧שַׁע אַמּ֣וֹת אׇרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּ֥ע אַמּ֛וֹת רׇחְבָּ֖הּ בְּאַמַּת־אִֽישׁ׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וְאֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את יָרַ֖שְׁנוּ בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁר־עַל־נַ֣חַל אַרְנֹ֗ן וַחֲצִ֤י הַֽר־הַגִּלְעָד֙ וְעָרָ֔יו נָתַ֕תִּי {{נוסח|לָרֽאֿוּבֵנִ֖י|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל=לָרֻֽאֿוּבֵנִ֖י (ניקוד מקובל לתיבה זו בכתי"ל){{ש}}הערות ברויאר דותן והמקליד.{{ש}}קורן, דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} וְלַגָּדִֽי׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וְיֶ֨תֶר הַגִּלְעָ֤ד וְכׇל־הַבָּשָׁן֙ מַמְלֶ֣כֶת ע֔וֹג נָתַ֕תִּי לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה כֹּ֣ל חֶ֤בֶל הָֽאַרְגֹּב֙ לְכׇל־הַבָּשָׁ֔ן הַה֥וּא יִקָּרֵ֖א אֶ֥רֶץ רְפָאִֽים׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>יָאִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֗ה לָקַח֙ אֶת־כׇּל־חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב עַד־גְּב֥וּל הַגְּשׁוּרִ֖י וְהַמַּֽעֲכָתִ֑י וַיִּקְרָא֩ אֹתָ֨ם עַל־שְׁמ֤וֹ אֶת־הַבָּשָׁן֙ חַוֺּ֣ת יָאִ֔יר עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|טו|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=דברים|ב1=שביעי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וּלְמָכִ֖יר נָתַ֥תִּי אֶת־הַגִּלְעָֽד׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>{{נוסח|וְלָראֿוּבֵנִ֨י|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י (ניקוד מקובל לתיבה זו בכתי"ל){{ש}}הערות דותן וברויאר והמקליד{{ש}}קורן, דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} וְלַגָּדִ֜י נָתַ֤תִּי מִן־הַגִּלְעָד֙ וְעַד־נַ֣חַל אַרְנֹ֔ן תּ֥וֹךְ הַנַּ֖חַל וּגְבֻ֑ל וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וְהָֽעֲרָבָ֖ה וְהַיַּרְדֵּ֣ן וּגְבֻ֑ל מִכִּנֶּ֗רֶת וְעַ֨ד יָ֤ם הָֽעֲרָבָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח תַּ֛חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּ֖ה מִזְרָֽחָה׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וָאֲצַ֣ו אֶתְכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם נָתַ֨ן לָכֶ֜ם אֶת־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ חֲלוּצִ֣ים {{נוסח|תַּֽעַבְר֗וּ|2=ל=תַּֽעַבְר֗וּ בגעיה ימנית}} לִפְנֵ֛י אֲחֵיכֶ֥ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל כׇּל־בְּנֵי־חָֽיִל׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>רַ֠ק נְשֵׁיכֶ֣ם וְטַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵכֶם֒ יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־מִקְנֶ֥ה רַ֖ב לָכֶ֑ם יֵֽשְׁבוּ֙ בְּעָ֣רֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כ|עלייה={{מ:עלייה|א=מפטיר|ב0=דברים|ב3=מפטיר}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>עַ֠ד אֲשֶׁר־יָנִ֨יחַ יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}{{נוסח|לַֽאֲחֵיכֶם֮|2=ל=לַֽאֲחֵיכֶם֮ בגעיה ימנית}} כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם־הֵ֔ם אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ לִֽירֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וְאֶת־יְהוֹשׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָרֹאֹ֗ת אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֤ה יְהֹוָה֙ לְכׇל־הַמַּמְלָכ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>לֹ֖א {{נוסח|תִּֽירָא֑וּם|2==ל?,ש,ק3,ו וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל?!=תִּ+תְּירָא֑וּם (תִּ͏ְירָא֑וּם) בחטף-חיריק הפוך (!), דהיינו החיריק מימין לשווא, ע"פ המקליד, וכך נראה בצילום כתי"ל. אבל דותן וברויאר הדפיסו בחיריק וגעיה בלי להעיר, וההיגיון מורה שמדובר בקו של געיה המטושטש באמצע.{{ש}}ל1,ש1,ל3=תִּירָא֑וּם (אין געיה)}} כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם׃<קטע סוף=כב/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כג|סדר=ד|עלייה={{מ:עלייה|א=ואתחנן|ב0=ואתחנן|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְהֹוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>אֲדֹנָ֣י {{נוסח|יֱהֹוִ֗ה|2=ל?=יְהֹוִ֗ה (נקודת חולם בשם הוי"ה בתוך כתב־היד?){{ש}}הקלדה=יְהוִ֗ה (אין חולם); אבל בצילום כתי"ל אפשר להבחין בנקודה ברורה מעל האות וי"ו (אך צורתה חריגה). גם יש לציין כי נקודת החיריק השייכת לאות וי"ו נכתבה בהזזה ימינו (תחת אות הה"א הראשונה), וכן יש עוד נקודה גדולה ומוזרה לצידה הימני מתחת לאות ה"א.}} אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֙וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־גׇּדְלְךָ֔ וְאֶת־יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה {{נוסח|וְהַלְּבָנֹֽן|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3[תיקון] ומסורת-ל וטברנית ורמ"ה (כתיב חסר וי"ו){{ש}}ל!=וְהַלְּבָנֽוֹן (כתיב מלא וי"ו) וכן דעתם של דותן והמלקיד; אמנם ברויאר ציין את הכתיב המלא וי"ו רק כספק אבל הוא ודאי.}}׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כו|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=ואתחנן|ב2=לוי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהֹוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>עֲלֵ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וְצַ֥ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְחַזְּקֵ֣הוּ וְאַמְּצֵ֑הוּ כִּי־ה֣וּא יַעֲבֹ֗ר לִפְנֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהוּא֙ יַנְחִ֣יל אוֹתָ֔ם אֶת־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וַנֵּ֣שֶׁב בַּגָּ֔יְא מ֖וּל בֵּ֥ית פְּעֽוֹר׃<קטע סוף=כט/><קטע סוף=פרק ג/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:דברים ג]] eumr0rdb1a9yssnnmc002hy6fhr1kf9 3101103 3101102 2026-11-02T15:11:46Z BDencklaBot 37295 Deuter 3:16 doc-note: add rafeh over alef in the Leningrad transcription (MAM-basics#361; Codex, 2026-11-02) 3101103 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דברים|ג}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק ג/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַנֵּ֣פֶן וַנַּ֔עַל דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עוֹג֩ מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכׇל־עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֵלַי֙ אַל־תִּירָ֣א אֹת֔וֹ כִּ֣י בְיָדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹת֛וֹ וְאֶת־כׇּל־עַמּ֖וֹ וְאֶת־אַרְצ֑וֹ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּֽוֹן׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיִּתֵּן֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֵ֜ינוּ בְּיָדֵ֗נוּ גַּ֛ם אֶת־ע֥וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֖ן וְאֶת־כׇּל־עַמּ֑וֹ וַנַּכֵּ֕הוּ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִֽיד׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כׇּל־עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־לָקַ֖חְנוּ מֵֽאִתָּ֑ם שִׁשִּׁ֥ים עִיר֙ כׇּל־חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב מַמְלֶ֥כֶת ע֖וֹג בַּבָּשָֽׁן׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>כׇּל־אֵ֜לֶּה עָרִ֧ים {{נוסח|בְּצֻרֹ֛ת|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 ומסורת-ל וטברניות ורמ"ה (כתיב חסר וי"ו וחסר וי"ו){{ש}}ל!=בְּצֻר֛וֹת (כתיב חסר וי"ו ומלא וי"ו)}} חוֹמָ֥ה גְבֹהָ֖ה דְּלָתַ֣יִם וּבְרִ֑יחַ לְבַ֛ד מֵעָרֵ֥י הַפְּרָזִ֖י הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַנַּחֲרֵ֣ם אוֹתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔ינוּ לְסִיחֹ֖ן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן הַחֲרֵם֙ כׇּל־עִ֣יר מְתִ֔ם הַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּֽף׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וְכׇל־הַבְּהֵמָ֛ה וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים בַּזּ֥וֹנוּ לָֽנוּ׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַנִּקַּ֞ח בָּעֵ֤ת הַהִוא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ מִיַּ֗ד שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִנַּ֥חַל אַרְנֹ֖ן עַד־הַ֥ר חֶרְמֽוֹן׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>צִידֹנִ֛ים יִקְרְא֥וּ לְחֶרְמ֖וֹן שִׂרְיֹ֑ן וְהָ֣אֱמֹרִ֔י יִקְרְאוּ־ל֖וֹ שְׂנִֽיר׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>כֹּ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֗ר וְכׇל־הַגִּלְעָד֙ וְכׇל־הַבָּשָׁ֔ן עַד־סַלְכָ֖ה וְאֶדְרֶ֑עִי עָרֵ֛י מַמְלֶ֥כֶת ע֖וֹג בַּבָּשָֽׁן׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>כִּ֣י רַק־ע֞וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֮ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִים֒ הִנֵּ֤ה עַרְשׂוֹ֙ {{נוסח|עֶ֣רֶשׂ|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 באות שי"ן רגילה{{ש}}יש ספרים=עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}} באות שי"ן גדולה}} בַּרְזֶ֔ל הֲלֹ֣ה הִ֔וא בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן תֵּ֧שַׁע אַמּ֣וֹת אׇרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּ֥ע אַמּ֛וֹת רׇחְבָּ֖הּ בְּאַמַּת־אִֽישׁ׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וְאֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את יָרַ֖שְׁנוּ בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁר־עַל־נַ֣חַל אַרְנֹ֗ן וַחֲצִ֤י הַֽר־הַגִּלְעָד֙ וְעָרָ֔יו נָתַ֕תִּי {{נוסח|לָרֽאֿוּבֵנִ֖י|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל=לָרֻֽאֿוּבֵנִ֖י (ניקוד מקובל לתיבה זו בכתי"ל){{ש}}הערות ברויאר דותן והמקליד.{{ש}}קורן, דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} וְלַגָּדִֽי׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וְיֶ֨תֶר הַגִּלְעָ֤ד וְכׇל־הַבָּשָׁן֙ מַמְלֶ֣כֶת ע֔וֹג נָתַ֕תִּי לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה כֹּ֣ל חֶ֤בֶל הָֽאַרְגֹּב֙ לְכׇל־הַבָּשָׁ֔ן הַה֥וּא יִקָּרֵ֖א אֶ֥רֶץ רְפָאִֽים׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>יָאִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֗ה לָקַח֙ אֶת־כׇּל־חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב עַד־גְּב֥וּל הַגְּשׁוּרִ֖י וְהַמַּֽעֲכָתִ֑י וַיִּקְרָא֩ אֹתָ֨ם עַל־שְׁמ֤וֹ אֶת־הַבָּשָׁן֙ חַוֺּ֣ת יָאִ֔יר עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|טו|עלייה={{מ:עלייה|א=שביעי|ב0=דברים|ב1=שביעי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וּלְמָכִ֖יר נָתַ֥תִּי אֶת־הַגִּלְעָֽד׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>{{נוסח|וְלָראֿוּבֵנִ֨י|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל=וְלָרֻאֿוּבֵנִ֨י (ניקוד מקובל לתיבה זו בכתי"ל){{ש}}הערות דותן וברויאר והמקליד{{ש}}קורן, דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} וְלַגָּדִ֜י נָתַ֤תִּי מִן־הַגִּלְעָד֙ וְעַד־נַ֣חַל אַרְנֹ֔ן תּ֥וֹךְ הַנַּ֖חַל וּגְבֻ֑ל וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וְהָֽעֲרָבָ֖ה וְהַיַּרְדֵּ֣ן וּגְבֻ֑ל מִכִּנֶּ֗רֶת וְעַ֨ד יָ֤ם הָֽעֲרָבָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח תַּ֛חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּ֖ה מִזְרָֽחָה׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וָאֲצַ֣ו אֶתְכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם נָתַ֨ן לָכֶ֜ם אֶת־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ חֲלוּצִ֣ים {{נוסח|תַּֽעַבְר֗וּ|2=ל=תַּֽעַבְר֗וּ בגעיה ימנית}} לִפְנֵ֛י אֲחֵיכֶ֥ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל כׇּל־בְּנֵי־חָֽיִל׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>רַ֠ק נְשֵׁיכֶ֣ם וְטַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵכֶם֒ יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־מִקְנֶ֥ה רַ֖ב לָכֶ֑ם יֵֽשְׁבוּ֙ בְּעָ֣רֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כ|עלייה={{מ:עלייה|א=מפטיר|ב0=דברים|ב3=מפטיר}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>עַ֠ד אֲשֶׁר־יָנִ֨יחַ יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}{{נוסח|לַֽאֲחֵיכֶם֮|2=ל=לַֽאֲחֵיכֶם֮ בגעיה ימנית}} כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם־הֵ֔ם אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ לִֽירֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וְאֶת־יְהוֹשׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָרֹאֹ֗ת אֵת֩ כׇּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֤ה יְהֹוָה֙ לְכׇל־הַמַּמְלָכ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>לֹ֖א {{נוסח|תִּֽירָא֑וּם|2==ל?,ש,ק3,ו וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל?!=תִּ+תְּירָא֑וּם (תִּ͏ְירָא֑וּם) בחטף-חיריק הפוך (!), דהיינו החיריק מימין לשווא, ע"פ המקליד, וכך נראה בצילום כתי"ל. אבל דותן וברויאר הדפיסו בחיריק וגעיה בלי להעיר, וההיגיון מורה שמדובר בקו של געיה המטושטש באמצע.{{ש}}ל1,ש1,ל3=תִּירָא֑וּם (אין געיה)}} כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם׃<קטע סוף=כב/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כג|סדר=ד|עלייה={{מ:עלייה|א=ואתחנן|ב0=ואתחנן|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְהֹוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>אֲדֹנָ֣י {{נוסח|יֱהֹוִ֗ה|2=ל?=יְהֹוִ֗ה (נקודת חולם בשם הוי"ה בתוך כתב־היד?){{ש}}הקלדה=יְהוִ֗ה (אין חולם); אבל בצילום כתי"ל אפשר להבחין בנקודה ברורה מעל האות וי"ו (אך צורתה חריגה). גם יש לציין כי נקודת החיריק השייכת לאות וי"ו נכתבה בהזזה ימינו (תחת אות הה"א הראשונה), וכן יש עוד נקודה גדולה ומוזרה לצידה הימני מתחת לאות ה"א.}} אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֙וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־גׇּדְלְךָ֔ וְאֶת־יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה {{נוסח|וְהַלְּבָנֹֽן|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3[תיקון] ומסורת-ל וטברנית ורמ"ה (כתיב חסר וי"ו){{ש}}ל!=וְהַלְּבָנֽוֹן (כתיב מלא וי"ו) וכן דעתם של דותן והמלקיד; אמנם ברויאר ציין את הכתיב המלא וי"ו רק כספק אבל הוא ודאי.}}׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כו|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=ואתחנן|ב2=לוי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהֹוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>עֲלֵ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וְצַ֥ו אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְחַזְּקֵ֣הוּ וְאַמְּצֵ֑הוּ כִּי־ה֣וּא יַעֲבֹ֗ר לִפְנֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהוּא֙ יַנְחִ֣יל אוֹתָ֔ם אֶת־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ג|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וַנֵּ֣שֶׁב בַּגָּ֔יְא מ֖וּל בֵּ֥ית פְּעֽוֹר׃<קטע סוף=כט/><קטע סוף=פרק ג/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:דברים ג]] e5cw4ln22xvu8h9vzxcv08q7pkq28mr 0 236567 3101104 3099409 2026-11-02T15:12:25Z BDencklaBot 37295 Deuter 4:43 doc-note: add rafeh over alef in the Leningrad transcription (MAM-basics#361; Codex, 2026-11-02) 3101104 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דברים|ד}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק ד/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>עֵֽינֵיכֶם֙ {{נוסח|הָֽרֹא֔וֹת|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 ומסורת טברנית ורמ"ה (כתיב חסר וי"ו ומלא וי"ו){{ש}}ל=הָֽרֹאֹ֔ת (כתיב חסר וי"ו וחסר וי"ו){{ש}}דותן ציין את הכתיב החסר וי"ו וחסר וי"ו (הראת) רק בתור ספק בנספח למהדורתו, והשאיר את האפשרות "הראות"; אבל עיון בצילום הצבעוני באיכות גבוהה, שככל הנראה לא עמד לרשותו של דותן, מראה שהכתיב הראת ודאי בכתי"ל (וזהו גם הכתיב בהקלדה).}} אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהֹוָ֖ה בְּבַ֣עַל פְּע֑וֹר כִּ֣י כׇל־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אַחֲרֵ֣י בַֽעַל־פְּע֔וֹר הִשְׁמִיד֛וֹ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּֽךָ׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|ה|עלייה={{מ:עלייה|א=שני [ישראל]|ב0=ואתחנן|ב1=שני|ב2=ישראל}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>רְאֵ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וּשְׁמַרְתֶּם֮ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חׇכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כׇּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>כִּ֚י מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ {{נוסח|בְּכׇל־קׇרְאֵ֖נוּ|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ (דגש מיותר באות כ"ף?), אך ייתכן שמדובר בכתם בקלף.{{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד{{ש}}קורן, דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} אֵלָֽיו׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֛וֹ חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|ט|עלייה={{מ:עלייה|א=[ע"כ ישראל]|ב0=ואתחנן|ב2=ע"כ ישראל}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד פֶּן־תִּשְׁכַּ֨ח אֶת־הַדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וּפֶן־יָס֙וּרוּ֙ מִלְּבָ֣בְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וְהוֹדַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>י֗וֹם אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֘יךָ֮ בְּחֹרֵב֒ בֶּאֱמֹ֨ר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י הַקְהֶל־לִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאַשְׁמִעֵ֖ם אֶת־דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר יִלְמְד֜וּן לְיִרְאָ֣ה אֹתִ֗י כׇּל־הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֨ר הֵ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם יְלַמֵּדֽוּן׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַתִּקְרְב֥וּן וַתַּֽעַמְד֖וּן תַּ֣חַת הָהָ֑ר {{נוסח|וְהָהָ֞ר|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 (בטעם גרשיים){{ש}}דפוסים וקורן=וְהָהָ֗ר (בטעם רביע)}} בֹּעֵ֤ר בָּאֵשׁ֙ עַד־לֵ֣ב הַשָּׁמַ֔יִם חֹ֖שֶׁךְ עָנָ֥ן וַעֲרָפֶֽל׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ ק֤וֹל דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זוּלָתִ֥י קֽוֹל׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וַיַּגֵּ֨ד לָכֶ֜ם אֶת־בְּרִית֗וֹ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה אֶתְכֶם֙ לַעֲשׂ֔וֹת עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִ֑ים וַֽיִּכְתְּבֵ֔ם עַל־שְׁנֵ֖י לֻח֥וֹת אֲבָנִֽים׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>{{נוסח|וְאֹתִ֞י|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 (בטעם גרשיים){{ש}}דפוסים וקורן=וְאֹתִ֗י (בטעם רביע)}} צִוָּ֤ה יְהֹוָה֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֔ם חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִ֑ים לַעֲשֹׂתְכֶ֣ם אֹתָ֔ם בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כִּ֣י לֹ֤א רְאִיתֶם֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֧ה אֲלֵיכֶ֛ם בְּחֹרֵ֖ב מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>פֶּ֨ן־תַּשְׁחִת֔וּן וַעֲשִׂיתֶ֥ם לָכֶ֛ם פֶּ֖סֶל תְּמוּנַ֣ת כׇּל־סָ֑מֶל תַּבְנִ֥ית זָכָ֖ר א֥וֹ נְקֵבָֽה׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>תַּבְנִ֕ית כׇּל־בְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בָּאָ֑רֶץ תַּבְנִית֙ כׇּל־צִפּ֣וֹר כָּנָ֔ף אֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּף בַּשָּׁמָֽיִם׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>תַּבְנִ֕ית כׇּל־רֹמֵ֖שׂ בָּאֲדָמָ֑ה תַּבְנִ֛ית כׇּל־דָּגָ֥ה אֲשֶׁר־בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וּפֶן־תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְֽ֠רָאִ֠יתָ אֶת־הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת־הַכּֽוֹכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַעֲבַדְתָּ֑ם אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כׇּל־הַשָּׁמָֽיִם׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וְאֶתְכֶם֙ לָקַ֣ח יְהֹוָ֔ה וַיּוֹצִ֥א אֶתְכֶ֛ם מִכּ֥וּר הַבַּרְזֶ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם לִהְי֥וֹת ל֛וֹ לְעַ֥ם נַחֲלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וַֽיהֹוָ֥ה {{נוסח|הִתְאַנַּף־בִּ֖י|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י (סגול באות נו"ן){{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד{{ש}}קורן, דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} עַל־דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֗ע לְבִלְתִּ֤י עׇבְרִי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן וּלְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כִּ֣י אָנֹכִ֥י מֵת֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֵינֶ֥נִּי עֹבֵ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֙ עֹֽבְרִ֔ים וִֽירִשְׁתֶּ֕ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַטּוֹבָ֖ה הַזֹּֽאת׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>הִשָּׁמְר֣וּ לָכֶ֗ם פֶּֽן־תִּשְׁכְּחוּ֙ אֶת־בְּרִ֤ית יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִמָּכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֨ם לָכֶ֥ם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥שׁ אֹכְלָ֖ה ה֑וּא אֵ֖ל קַנָּֽא׃<קטע סוף=כד/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{נוסח|{{מ:פסוק|דברים|ד|כה|סדר=ד*}}|2=תחילת סדר מצויינת כאן בספר החילופים ובכתי"ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>כִּֽי־תוֹלִ֤יד בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים וְנוֹשַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם וַעֲשִׂ֤יתֶם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל וַעֲשִׂיתֶ֥ם הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָה־אֱלֹהֶ֖יךָ לְהַכְעִיסֽוֹ׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>הַעִידֹ֩תִי֩ בָכֶ֨ם הַיּ֜וֹם אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ כִּֽי־אָבֹ֣ד תֹּאבֵדוּן֮ מַהֵר֒ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ לֹֽא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עָלֶ֔יהָ כִּ֥י הִשָּׁמֵ֖ד תִּשָּׁמֵדֽוּן׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וְהֵפִ֧יץ יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בָּעַמִּ֑ים וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר בַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁ֨ר יְנַהֵ֧ג יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וַעֲבַדְתֶּם־שָׁ֣ם אֱלֹהִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֣י אָדָ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִרְאוּן֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּן וְלֹ֥א יֹֽאכְל֖וּן וְלֹ֥א יְרִיחֻֽן׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>בַּצַּ֣ר לְךָ֔ וּמְצָא֕וּךָ כֹּ֖ל הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה בְּאַחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים וְשַׁבְתָּ֙ עַד־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹלֽוֹ׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>כִּ֣י אֵ֤ל רַחוּם֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַשְׁחִיתֶ֑ךָ וְלֹ֤א יִשְׁכַּח֙ אֶת־בְּרִ֣ית אֲבֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָהֶֽם׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>כִּ֣י שְׁאַל־נָא֩ לְיָמִ֨ים רִֽאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ לְמִן־הַיּוֹם֙ אֲשֶׁר֩ בָּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים{{מ:פסק}}אָדָם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וּלְמִקְצֵ֥ה הַשָּׁמַ֖יִם וְעַד־קְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם הֲנִֽהְיָ֗ה כַּדָּבָ֤ר הַגָּדוֹל֙ הַזֶּ֔ה א֖וֹ הֲנִשְׁמַ֥ע כָּמֹֽהוּ׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>הֲשָׁ֣מַֽע עָם֩ ק֨וֹל אֱלֹהִ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתּוֹךְ־הָאֵ֛שׁ כַּאֲשֶׁר־שָׁמַ֥עְתָּ אַתָּ֖ה וַיֶּֽחִי׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>א֣וֹ{{מ:לגרמיה-2}} הֲנִסָּ֣ה אֱלֹהִ֗ים לָ֠ב֠וֹא לָקַ֨חַת ל֣וֹ גוֹי֮ מִקֶּ֣רֶב גּוֹי֒ בְּמַסֹּת֩ בְּאֹתֹ֨ת וּבְמוֹפְתִ֜ים וּבְמִלְחָמָ֗ה וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמוֹרָאִ֖ים גְּדֹלִ֑ים כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֨ה לָכֶ֜ם יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֶֽיךָ׃<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>אַתָּה֙ הׇרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֥ין ע֖וֹד {{נוסח|מִלְּבַדּֽוֹ|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכמו כן בתיגאן ובכתבי־יד ספרדים ובדפוסים וקורן (למ"ד דגושה), וכך אצל ברויאר.{{ש}}ל!=מִלְבַדּֽוֹ (חסר דגש באות למ"ד), וכך במג"ה.{{ש}}הערות ברויאר והמקליד{{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}}׃<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>מִן־הַשָּׁמַ֛יִם הִשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־קֹל֖וֹ לְיַסְּרֶ֑ךָּ וְעַל־הָאָ֗רֶץ הֶרְאֲךָ֙ אֶת־אִשּׁ֣וֹ הַגְּדוֹלָ֔ה וּדְבָרָ֥יו שָׁמַ֖עְתָּ מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>וְתַ֗חַת כִּ֤י אָהַב֙ אֶת־אֲבֹתֶ֔יךָ וַיִּבְחַ֥ר בְּזַרְע֖וֹ אַחֲרָ֑יו וַיּוֹצִֽאֲךָ֧ בְּפָנָ֛יו בְּכֹח֥וֹ הַגָּדֹ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>לְהוֹרִ֗ישׁ גּוֹיִ֛ם גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ לַהֲבִֽיאֲךָ֗ לָֽתֶת־לְךָ֧ אֶת־אַרְצָ֛ם נַחֲלָ֖ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד׃<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וְשָׁמַרְתָּ֞ אֶת־חֻקָּ֣יו וְאֶת־מִצְוֺתָ֗יו אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ הַיּ֔וֹם אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וּלְבָנֶ֖יךָ אַחֲרֶ֑יךָ וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יךְ יָמִים֙ {{נוסח|עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכך הכריעו ברויאר ומג"ה (קמץ באות ה"א הראשונה), וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל!,ל1?=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה (פתח במקום קמץ באות ה"א הראשונה){{ש}}הערת שינוי של המקליד}} אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ כׇּל־הַיָּמִֽים׃<קטע סוף=מ/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|מא|סדר=ה|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=ואתחנן|ב1=שלישי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>אָ֣ז יַבְדִּ֤יל מֹשֶׁה֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרְחָ֖ה שָֽׁמֶשׁ׃<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>לָנֻ֨ס שָׁ֜מָּה רוֹצֵ֗חַ אֲשֶׁ֨ר יִרְצַ֤ח אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־שֹׂנֵ֥א ל֖וֹ {{נוסח|מִתְּמֹ֣ל|2==ל1,ש,ש1ק3,ו,ל3 ומסורת-ל וטברניות ורמ"ה (כתיב חסר וי"ו){{ש}}ל!=מִתְּמ֣וֹל (כתיב מלא וי"ו)}} {{נוסח|שִׁלְשֹׁ֑ם|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 ומסורות-א,ל וטברנית ורמ"ה (כתיב חסר וי"ו){{ש}}ל!=שִׁלְשׁ֑וֹם (כתיב מלא וי"ו)}} וְנָ֗ס אֶל־אַחַ֛ת מִן־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖ל וָחָֽי׃<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בְּאֶ֥רֶץ הַמִּישֹׁ֖ר {{נוסח|לָרֽאֿוּבֵנִ֑י|2==ל1,ש,ש1,ו וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל,ק3=לָרֻֽאֿוּבֵנִ֑י (קובוץ ושורוק בהברה השנייה){{ש}}ל3=לָרֻֽאובֵנִ֑י (קובוץ בהברה השנייה){{ש}}הערות ברויאר דותן והמקליד{{ש}}קורן, דותן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}} וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ לַגָּדִ֔י וְאֶת־גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן לַֽמְנַשִּֽׁי׃<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>וְזֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>אֵ֚לֶּה הָֽעֵדֹ֔ת וְהַֽחֻקִּ֖ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃<קטע סוף=מה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בַּגַּ֗יְא מ֚וּל בֵּ֣ית פְּע֔וֹר בְּאֶ֗רֶץ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה מֹשֶׁה֙ {{נוסח|וּבְנֵ֣י|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}הקלדה=וּבְנֵֽי (בגעיה כנראה בטעות בעקבות BHS).}} יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>וַיִּֽירְשׁ֨וּ אֶת־אַרְצ֜וֹ וְאֶת־אֶ֣רֶץ{{מ:לגרמיה-2}} ע֣וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרַ֖ח שָֽׁמֶשׁ׃<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁ֨ר עַל־שְׂפַת־נַ֧חַל אַרְנֹ֛ן וְעַד־הַ֥ר שִׂיאֹ֖ן ה֥וּא חֶרְמֽוֹן׃<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|ד|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>וְכׇל־הָ֨עֲרָבָ֜ה עֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה וְעַ֖ד יָ֣ם הָעֲרָבָ֑ה תַּ֖חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּֽה׃<קטע סוף=מט/><קטע סוף=פרק ד/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:דברים ד]] 9yv7l2luopnyy9oynfqyviv2v9gsozi 0 236599 3101122 2987751 2026-11-02T19:50:41Z Dovi 1 3101122 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דברים|יב}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק יב/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשׂוֹת֒ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֧י אֲבֹתֶ֛יךָ לְךָ֖ לְרִשְׁתָּ֑הּ {{נוסח|כׇּ֨ל־הַיָּמִ֔ים|2==ק3 ושיטת-א וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל,ל1,ש,ש1,ו,ל3,ל9=כָּל־הַיָּמִ֔ים (אין מתיגה){{ש}}הערת ברויאר}} אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם חַיִּ֖ים עַל־הָאֲדָמָֽה׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּד֠וּן אֶֽת־כׇּל־הַמְּקֹמ֞וֹת אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָע֔וֹת וְתַ֖חַת כׇּל־עֵ֥ץ {{נוסח|רַעֲנָֽן|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל!=רַעֲנָן (חסר סילוק){{ש}}הערת המקליד}}׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וְנִתַּצְתֶּ֣ם {{נוסח|אֶת־מִזְבְּחֹתָ֗ם|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם (חסר שווא באות בי"ת){{ש}}הערות דותן והמקליד}} וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּק֖וֹם הַהֽוּא׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ מִכׇּל־שִׁבְטֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם אֶת־שְׁמ֖וֹ שָׁ֑ם לְשִׁכְנ֥וֹ תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ {{נוסח|שָּֽׁמָּה|2==ל1,ש,ש1,ק3,ו?,ל3,ל9 (אות שי"ן דגושה) וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל=שָֽׁמָּה (אין דגש באות שי"ן){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא}}׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|ו|עלייה={{מ:עלייה|א=[ישראל]|ב0=ראה|ב2=ישראל}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה עֹלֹֽתֵיכֶם֙ וְזִבְחֵיכֶ֔ם וְאֵת֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יֶדְכֶ֑ם וְנִדְרֵיכֶם֙ וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְכֹרֹ֥ת בְּקַרְכֶ֖ם וְצֹאנְכֶֽם׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַאֲכַלְתֶּם־שָׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּשְׂמַחְתֶּ֗ם בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יֶדְכֶ֔ם אַתֶּ֖ם וּבָתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרַכְךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּן כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֧חְנוּ עֹשִׂ֛ים פֹּ֖ה הַיּ֑וֹם אִ֖ישׁ כׇּל־הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָֽיו׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>{{נוסח|כִּ֥י לֹא־בָאתֶ֖ם|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 (בי"ת רפה) וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}הקלדה!=<כִּ֥י לֹא־בָּאתֶ֖ם> (בי"ת דגושה) בטעות בעקבות BHS.}} עַד־עָ֑תָּה אֶל־הַמְּנוּחָה֙ {{נוסח|וְאֶל־הַֽנַּחֲלָ֔ה|2=ל=וְאֶל־הַֽנַּחֲלָ֔ה בגעיה ימנית}} אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וַעֲבַרְתֶּם֮ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ וִֽישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַנְחִ֣יל אֶתְכֶ֑ם וְהֵנִ֨יחַ לָכֶ֧ם מִכׇּל־אֹיְבֵיכֶ֛ם מִסָּבִ֖יב וִֽישַׁבְתֶּם־בֶּֽטַח׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|יא|עלייה={{מ:עלייה|א=שני|ב0=ראה|ב1=שני|ב2=ע"כ ישראל}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וְהָיָ֣ה הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֥ם בּוֹ֙ לְשַׁכֵּ֤ן שְׁמוֹ֙ שָׁ֔ם שָׁ֣מָּה תָבִ֔יאוּ אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֑ם עוֹלֹתֵיכֶ֣ם וְזִבְחֵיכֶ֗ם מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶם֙ וּתְרֻמַ֣ת יֶדְכֶ֔ם וְכֹל֙ מִבְחַ֣ר נִדְרֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּדְּר֖וּ לַיהֹוָֽה׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵי֮ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶם֒ אַתֶּ֗ם וּבְנֵיכֶם֙ וּבְנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַבְדֵיכֶ֖ם וְאַמְהֹתֵיכֶ֑ם וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר {{נוסח|בְּשַֽׁעֲרֵיכֶ֔ם|2=ל=בְּשַֽׁעֲרֵיכֶ֔ם בגעיה ימנית}} כִּ֣י אֵ֥ין ל֛וֹ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה אִתְּכֶֽם׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲלֶ֖ה עֹלֹתֶ֑יךָ בְּכׇל־מָק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>כִּ֣י אִם־בַּמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֤ר יְהֹוָה֙ בְּאַחַ֣ד שְׁבָטֶ֔יךָ שָׁ֖ם תַּעֲלֶ֣ה עֹלֹתֶ֑יךָ וְשָׁ֣ם תַּעֲשֶׂ֔ה כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּֽךָּ׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>רַק֩ בְּכׇל־אַוַּ֨ת נַפְשְׁךָ֜ תִּזְבַּ֣ח{{מ:לגרמיה-2}} וְאָכַלְתָּ֣ בָשָׂ֗ר כְּבִרְכַּ֨ת יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ בְּכׇל־שְׁעָרֶ֑יךָ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהוֹר֙ יֹאכְלֶ֔נּוּ כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>רַ֥ק הַדָּ֖ם לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>לֹֽא־תוּכַ֞ל לֶאֱכֹ֣ל בִּשְׁעָרֶ֗יךָ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ {{נוסח|וְתִירֹשְׁךָ֣|2==ל1,ש,ש1,ק3[תיקון],ו,ל3,ל9 (אין געיה) וכך במג"ה; וראו רשימת ברויאר ב"ספיקות שאין להם הכרע", הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.{{ש}}ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣ (געיה באות תי"ו) וכך אצל ברויאר{{ש}}דפוסים וקורן=וְתִירֹֽשְׁךָ֣ (געיה באות רי"ש)}} וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ וְכׇל־נְדָרֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדֹּ֔ר וְנִדְבֹתֶ֖יךָ וּתְרוּמַ֥ת יָדֶֽךָ׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>כִּ֡י אִם־לִפְנֵי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ תֹּאכְלֶ֗נּוּ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֘יךָ֮ בּוֹ֒ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֖י אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְשָׂמַחְתָּ֗ לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲזֹ֖ב אֶת־הַלֵּוִ֑י כׇּל־יָמֶ֖יךָ עַל־אַדְמָתֶֽךָ׃<קטע סוף=יט/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|כ|סדר=יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>כִּֽי־יַרְחִיב֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֥יךָ {{נוסח|אֶֽת־גְּבֻלְךָ֮|2=כתיב=ל1,ש,ש1 ומסורות-א,ל וטברניות ומ"ש (כתיב חסר וי"ו){{ש}}געיה=ל-מ,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 (געיה אחת בתיבת "את" המוקפת); וראו רשימת ברויאר ב"ספיקות שאין להם הכרע", הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכך אצל ברויאר).{{ש}}ל!!=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮ ("גבולך" בכתיב מלא וי"ו; שתי געיות בתיבות המוקפות), וכמו כן בדפוסים וקורן לגבי שתי הגעיות}} כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־לָךְ֒ וְאָמַרְתָּ֙ אֹכְלָ֣ה בָשָׂ֔ר כִּֽי־תְאַוֶּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ לֶאֱכֹ֣ל בָּשָׂ֑ר בְּכׇל־אַוַּ֥ת נַפְשְׁךָ֖ תֹּאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>כִּֽי־יִרְחַ֨ק מִמְּךָ֜ הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֘יךָ֮ לָשׂ֣וּם שְׁמ֣וֹ שָׁם֒ וְזָבַחְתָּ֞ מִבְּקָרְךָ֣ וּמִצֹּֽאנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן יְהֹוָה֙ לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֙ בִּשְׁעָרֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אַוַּ֥ת נַפְשֶֽׁךָ׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>אַ֗ךְ כַּאֲשֶׁ֨ר יֵאָכֵ֤ל אֶֽת־הַצְּבִי֙ וְאֶת־הָ֣אַיָּ֔ל כֵּ֖ן תֹּאכְלֶ֑נּוּ הַטָּמֵא֙ וְהַטָּה֔וֹר יַחְדָּ֖ו יֹאכְלֶֽנּוּ׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>רַ֣ק חֲזַ֗ק לְבִלְתִּי֙ אֲכֹ֣ל הַדָּ֔ם כִּ֥י הַדָּ֖ם ה֣וּא הַנָּ֑פֶשׁ וְלֹא־תֹאכַ֥ל הַנֶּ֖פֶשׁ עִם־הַבָּשָֽׂר׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ לְמַ֨עַן יִיטַ֤ב לְךָ֙ וּלְבָנֶ֣יךָ אַחֲרֶ֔יךָ כִּֽי־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>רַ֧ק {{נוסח|{{מ:קמץ|ד=קׇֽדָשֶׁ֛יךָ|ס=קָֽדָשֶׁ֛יךָ}}|2=ל=קָֽדָשֶׁ֛יךָ בגעיה ימנית}} אֲשֶׁר־יִהְי֥וּ לְךָ֖ וּנְדָרֶ֑יךָ תִּשָּׂ֣א וּבָ֔אתָ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וְעָשִׂ֤יתָ עֹלֹתֶ֙יךָ֙ הַבָּשָׂ֣ר וְהַדָּ֔ם עַל־מִזְבַּ֖ח יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְדַם־זְבָחֶ֗יךָ יִשָּׁפֵךְ֙ עַל־מִזְבַּח֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהַבָּשָׂ֖ר תֹּאכֵֽל׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַ֩עַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃<קטע סוף=כח/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|כט|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי|ב0=ראה|ב1=שלישי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>כִּֽי־יַכְרִית֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֛מָּה לָרֶ֥שֶׁת אוֹתָ֖ם מִפָּנֶ֑יךָ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ בְּאַרְצָֽם׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּנָּקֵשׁ֙ אַחֲרֵיהֶ֔ם אַחֲרֵ֖י הִשָּׁמְדָ֣ם מִפָּנֶ֑יךָ וּפֶן־תִּדְרֹ֨שׁ {{נוסח|לֵאלֹֽהֵיהֶ֜ם|2==ש,ק3,ו; וראו רשימת ברויאר ב"ספיקות שאין להם הכרע", הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.{{ש}}ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם וכך אצל ברויאר{{ש}}ש1,ל3,ל9=לֵאלֹהֵיהֶ֜ם (אין געיה) וכך במג"ה}} {{נוסח|לֵאמֹ֗ר|2==ל,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 (בטעם רביע) ובדפוסים{{ש}}הקלדה!=לֵאמֹ֨ר (טעם קדמא) בעקבות BHS, אמנם בכתי"ל נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ"ם ולכן נראית כמו קדמא.}} אֵיכָ֨ה יַעַבְד֜וּ הַגּוֹיִ֤ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְאֶעֱשֶׂה־כֵּ֖ן גַּם־אָֽנִי׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|יב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה כֵ֔ן לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּי֩ {{נוסח|כׇל־תּוֹעֲבַ֨ת|2==ל1?,ש,ש1,ו,ל3,ל9 (כ"ף רפה) וכמו כן בדפוסים וקורן{{ש}}ל?!=כָּֿל־תּוֹעֲבַ֨ת (כ"ף דגושה או רפה?); לפי דותן וברויאר האות כ"ף דגושה בספק, ושניהם ציינו תיקון ל-"כָל־" (בכ"ף רפה). הנקודה די ברורה בצילום, אך לפי צבעה וצורתה ייתכן מאוד שמדובר על כתם בקלף, מה עוד שהסופר כתב סימן רפה קצר מעל האות.}} יְהֹוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֗א עָשׂוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּ֣י גַ֤ם אֶת־בְּנֵיהֶם֙ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם יִשְׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ {{נוסח|לֵאלֹֽהֵיהֶֽם|2==ש,ל3; וראו רשימת ברויאר ב"ספיקות שאין להם הכרע", הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.{{ש}}ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם (געיה באות למ"ד הראשונה) וכך אצל ברויאר{{ש}}ל1,ש1,ק3,ו,ל9=לֵאלֹהֵיהֶֽם (אין געיה) וכך במג"ה}}׃<קטע סוף=לא/><קטע סוף=פרק יב/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:דברים יב]] 2yscylp6n4yduc1nskty5ran93mw2pm 0 236655 3101073 2987765 2026-11-02T14:55:23Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101073 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דברים|כו}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק כו/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|א|סדר=כא|עלייה={{מ:עלייה|א=כי־תבוא|ב0=כי־תבוא|ב1=ראשון|ב2=כהן}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וְהָיָה֙ כִּֽי־תָב֣וֹא אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית{{מ:לגרמיה-2}} כׇּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר תָּבִ֧יא מֵֽאַרְצְךָ֛ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לָ֖ךְ וְשַׂמְתָּ֣ בַטֶּ֑נֶא וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו הִגַּ֤דְתִּי הַיּוֹם֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּי־בָ֙אתִי֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתֵ֖ינוּ לָ֥תֶת לָֽנוּ׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|ד|עלייה={{מ:עלייה|א=[לוי]|ב0=כי־תבוא|ב2=לוי}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן הַטֶּ֖נֶא מִיָּדֶ֑ךָ וְהִ֨נִּיח֔וֹ לִפְנֵ֕י מִזְבַּ֖ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י{{מ:לגרמיה-2}} יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גׇר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְג֥וֹי גָּד֖וֹל עָצ֥וּם וָרָֽב׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיָּרֵ֧עוּ אֹתָ֛נוּ הַמִּצְרִ֖ים וַיְעַנּ֑וּנוּ וַיִּתְּנ֥וּ עָלֵ֖ינוּ עֲבֹדָ֥ה קָשָֽׁה׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַנִּצְעַ֕ק אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵ֑ינוּ וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ אֶת־קֹלֵ֔נוּ וַיַּ֧רְא אֶת־עׇנְיֵ֛נוּ וְאֶת־עֲמָלֵ֖נוּ {{נוסח|וְאֶֽת־לַחֲצֵֽנוּ|2==ל,ל1,ש?,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 (געיה באות אל"ף) וכך אצל דותן וברויאר{{ש}}הקלדה=וְאֶת־לַחֲצֵֽנוּ (טעות בעקבות BHS) וכך במג"ה{{ש}}קורן=וְאֶֽת־לַֽחֲצֵֽנוּ (שיטת ריבוי הגעיות){{ש}}מכון ממרא=וְאֶת־לַֽחֲצֵֽנוּ (!)}}׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיּוֹצִאֵ֤נוּ יְהֹוָה֙ מִמִּצְרַ֔יִם בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֔ה {{נוסח|וּבְמֹרָ֖א|2==א(ס),ל,ש,ש1 <א(ס)="ובמרא" חסר ואו? כן>}} גָּדֹ֑ל וּבְאֹת֖וֹת וּבְמֹפְתִֽים׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וַיְבִאֵ֖נוּ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּתֶּן־לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֤ה הֵבֵ֙אתִי֙ אֶת־רֵאשִׁית֙ פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י יְהֹוָ֑ה וְהִנַּחְתּ֗וֹ לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ {{נוסח|וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֔יתָ|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 (געיה באות ה"א ואין מתיגה){{ש}}דפוסים וקורן=וְהִ֨שְׁתַּֽחֲוִ֔יתָ (מתיגה באות ה"א וגעיה באות תי"ו)}} לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וְשָׂמַחְתָּ֣ בְכׇל־הַטּ֗וֹב אֲשֶׁ֧ר נָֽתַן־לְךָ֛ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּלְבֵיתֶ֑ךָ אַתָּה֙ וְהַלֵּוִ֔י וְהַגֵּ֖ר אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבֶּֽךָ׃<קטע סוף=יא/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|יב|עלייה={{מ:עלייה|א=שני [ישראל]|ב0=כי־תבוא|ב1=שני|ב2=ישראל}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>כִּ֣י תְכַלֶּ֞ה לַ֠עְשֵׂ֠ר אֶת־כׇּל־מַעְשַׂ֧ר תְּבוּאָתְךָ֛ בַּשָּׁנָ֥ה הַשְּׁלִישִׁ֖ת שְׁנַ֣ת הַֽמַּעֲשֵׂ֑ר וְנָתַתָּ֣ה לַלֵּוִ֗י לַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם {{נוסח|וְלָֽאַלְמָנָ֔ה|2=ל=וְלָֽאַלְמָנָ֔ה בגעיה ימנית}} וְאָכְל֥וּ בִשְׁעָרֶ֖יךָ וְשָׂבֵֽעוּ׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וְאָמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָאַלְמָנָ֔ה כְּכׇל־מִצְוָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹֽא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֺתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>לֹא־אָכַ֨לְתִּי בְאֹנִ֜י מִמֶּ֗נּוּ וְלֹא־בִעַ֤רְתִּי מִמֶּ֙נּוּ֙ בְּטָמֵ֔א וְלֹא־נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת שָׁמַ֗עְתִּי בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֔י עָשִׂ֕יתִי כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתָֽנִי׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>הַשְׁקִ֩יפָה֩ מִמְּע֨וֹן קׇדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ לַאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃<קטע סוף=טו/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|טז|עלייה={{מ:עלייה|א=שלישי [ע"כ ישראל]|ב0=כי־תבוא|ב1=שלישי|ב2=ע"כ ישראל}}}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשׂ֛וֹת אֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אֶת־יְהֹוָ֥ה הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֺתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וַֽיהֹוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כׇּל־מִצְוֺתָֽיו׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברים|כו|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וּֽלְתִתְּךָ֣ עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כׇּל־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת {{נוסח|וְלִֽהְיֹתְךָ֧|2==ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 ובן־נפתלי בספר החילופים, וכך אצל ברויאר ומג"ה{{ש}}בן־אשר בספר החילופים=וְלִהְיֹתְךָ֧ (אין געיה), אך פריט זה נשמט ברשימת החילופים בתוך מחברת התיגאן (מהדורת דרנבורג).}} עַם־קָדֹ֛שׁ לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃<קטע סוף=יט/><קטע סוף=פרק כו/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:דברים כו]] pt9vil3k76rz508uluvpezfxclc5xkw 0 236724 3101074 2997905 2026-11-02T14:55:33Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101074 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|יהושע|ט}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק ט/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיְהִ֣י כִשְׁמֹ֣עַ כׇּֽל־הַמְּלָכִ֡ים אֲשֶׁר֩ בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בָּהָ֣ר וּבַשְּׁפֵלָ֗ה וּבְכֹל֙ ח֚וֹף הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל אֶל־מ֖וּל הַלְּבָנ֑וֹן הַֽחִתִּי֙ וְהָ֣אֱמֹרִ֔י הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיִּֽתְקַבְּצ֣וּ יַחְדָּ֔ו לְהִלָּחֵ֥ם עִם־יְהוֹשֻׁ֖עַ וְעִם־יִשְׂרָאֵ֑ל פֶּ֖ה אֶחָֽד׃<קטע סוף=ב/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וְיֹשְׁבֵ֨י גִבְע֜וֹן שָׁמְע֗וּ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה יְהוֹשֻׁ֛עַ לִירִיח֖וֹ וְלָעָֽי׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַיַּעֲשׂ֤וּ גַם־הֵ֙מָּה֙ בְּעׇרְמָ֔ה וַיֵּלְכ֖וּ וַיִּצְטַיָּ֑רוּ וַיִּקְח֞וּ שַׂקִּ֤ים בָּלִים֙ לַחֲמ֣וֹרֵיהֶ֔ם וְנֹאד֥וֹת יַ֙יִן֙ בָּלִ֔ים וּמְבֻקָּעִ֖ים וּמְצֹרָרִֽים׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וּנְעָל֨וֹת בָּל֤וֹת וּמְטֻלָּאוֹת֙ בְּרַגְלֵיהֶ֔ם וּשְׂלָמ֥וֹת בָּל֖וֹת עֲלֵיהֶ֑ם וְכֹל֙ לֶ֣חֶם צֵידָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה נִקֻּדִֽים׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיֵּלְכ֧וּ אֶל־יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה הַגִּלְגָּ֑ל וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו וְאֶל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל מֵאֶ֤רֶץ רְחוֹקָה֙ בָּ֔אנוּ וְעַתָּ֖ה כִּרְתוּ־לָ֥נוּ בְרִֽית׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>{{כו"ק|ויאמרו|וַיֹּ֥אמֶר}} אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַחִוִּ֑י אוּלַ֗י בְּקִרְבִּי֙ אַתָּ֣ה יוֹשֵׁ֔ב וְאֵ֖יךְ {{כו"ק|אכרות|אֶֽכְרׇת־}}לְךָ֥ בְרִֽית׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיֹּאמְר֥וּ אֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ עֲבָדֶ֣יךָֽ אֲנָ֑חְנוּ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֧ם יְהוֹשֻׁ֛עַ מִ֥י אַתֶּ֖ם וּמֵאַ֥יִן תָּבֹֽאוּ׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו מֵאֶ֨רֶץ רְחוֹקָ֤ה מְאֹד֙ בָּ֣אוּ עֲבָדֶ֔יךָ לְשֵׁ֖ם יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּי־שָׁמַ֣עְנוּ שׇׁמְע֔וֹ וְאֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּמִצְרָֽיִם׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וְאֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} כׇּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה לִשְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן לְסִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן וּלְע֥וֹג מֶלֶךְ־הַבָּשָׁ֖ן אֲשֶׁ֥ר בְּעַשְׁתָּרֽוֹת׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֵ֡ינוּ זְֽקֵינֵ֩ינוּ֩ וְכׇל־יֹשְׁבֵ֨י אַרְצֵ֜נוּ לֵאמֹ֗ר קְח֨וּ בְיֶדְכֶ֤ם צֵידָה֙ לַדֶּ֔רֶךְ וּלְכ֖וּ לִקְרָאתָ֑ם וַאֲמַרְתֶּ֤ם אֲלֵיהֶם֙ עַבְדֵיכֶ֣ם אֲנַ֔חְנוּ וְעַתָּ֖ה כִּרְתוּ־לָ֥נוּ בְרִֽית׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>זֶ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} לַחְמֵ֗נוּ חָ֞ם הִצְטַיַּ֤דְנוּ אֹתוֹ֙ מִבָּ֣תֵּ֔ינוּ בְּי֥וֹם צֵאתֵ֖נוּ לָלֶ֣כֶת אֲלֵיכֶ֑ם וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה יָבֵ֔שׁ וְהָיָ֖ה נִקֻּדִֽים׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וְאֵ֨לֶּה נֹאד֤וֹת הַיַּ֙יִן֙ אֲשֶׁ֣ר מִלֵּ֣אנוּ חֲדָשִׁ֔ים וְהִנֵּ֖ה הִתְבַּקָּ֑עוּ וְאֵ֤לֶּה שַׂלְמוֹתֵ֙ינוּ֙ וּנְעָלֵ֔ינוּ בָּל֕וּ מֵרֹ֥ב הַדֶּ֖רֶךְ מְאֹֽד׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וַיִּקְח֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מִצֵּידָ֑ם וְאֶת־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה לֹ֥א שָׁאָֽלוּ׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיַּ֨עַשׂ לָהֶ֤ם יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ שָׁל֔וֹם וַיִּכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית לְחַיּוֹתָ֑ם וַיִּשָּׁבְע֣וּ לָהֶ֔ם נְשִׂיאֵ֖י הָעֵדָֽה׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַיְהִ֗י מִקְצֵה֙ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים אַחֲרֵ֕י אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ לָהֶ֖ם בְּרִ֑ית וַֽיִּשְׁמְע֗וּ כִּֽי־קְרֹבִ֥ים הֵם֙ אֵלָ֔יו וּבְקִרְבּ֖וֹ הֵ֥ם יֹשְׁבִֽים׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַיִּסְע֣וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיָּבֹ֛אוּ אֶל־עָרֵיהֶ֖ם בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י וְעָֽרֵיהֶם֙ גִּבְע֣וֹן וְהַכְּפִירָ֔ה וּבְאֵר֖וֹת וְקִרְיַ֥ת יְעָרִֽים׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וְלֹ֤א הִכּוּם֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־נִשְׁבְּע֤וּ לָהֶם֙ נְשִׂיאֵ֣י הָעֵדָ֔ה בַּֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלֹּ֥נוּ כׇל־הָעֵדָ֖ה עַל־הַנְּשִׂיאִֽים׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וַיֹּאמְר֤וּ כׇל־הַנְּשִׂיאִים֙ אֶל־כׇּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֲנַ֙חְנוּ֙ נִשְׁבַּ֣עְנוּ לָהֶ֔ם בַּיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֕ה לֹ֥א נוּכַ֖ל לִנְגֹּ֥עַ בָּהֶֽם׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>זֹ֛את נַעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֖ם וְהַחֲיֵ֣ה אוֹתָ֑ם וְלֹֽא־יִֽהְיֶ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ קֶ֔צֶף עַל־הַשְּׁבוּעָ֖ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְנוּ לָהֶֽם׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וַיֹּאמְר֧וּ אֲלֵיהֶ֛ם הַנְּשִׂיאִ֖ים יִֽחְי֑וּ וַ֠יִּֽהְי֠וּ חֹטְבֵ֨י עֵצִ֤ים וְשֹׁאֲבֵי־מַ֙יִם֙ לְכׇל־הָ֣עֵדָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבְּר֥וּ לָהֶ֖ם הַנְּשִׂיאִֽים׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וַיִּקְרָ֤א לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ וַיְדַבֵּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם לֵאמֹ֑ר לָ֩מָּה֩ רִמִּיתֶ֨ם אֹתָ֜נוּ לֵאמֹ֗ר רְחוֹקִ֨ים אֲנַ֤חְנוּ מִכֶּם֙ מְאֹ֔ד וְאַתֶּ֖ם בְּקִרְבֵּ֥נוּ יֹשְׁבִֽים׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וְעַתָּ֖ה אֲרוּרִ֣ים אַתֶּ֑ם וְלֹא־יִכָּרֵ֨ת מִכֶּ֜ם עֶ֗בֶד וְחֹטְבֵ֥י עֵצִ֛ים {{נוסח|וְשֹׁ֥אֲבֵי מַ֖יִם|2==א,ל (מרכא וטפחא) וכן אצל ברויאר ומג"ה, וברור בכתר שאין מקף.{{ש}}מכון ממרא=וְשֹֽׁאֲבֵי־מַ֖יִם (!) וכן בהקלדה ע"פ BHS.{{ש}}סימנים=וְשֹׁ֥אֲבֵי־מַ֖יִם (!)}} לְבֵ֥ית אֱלֹהָֽי׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וַיַּעֲנ֨וּ אֶת־יְהוֹשֻׁ֜עַ וַיֹּאמְר֗וּ כִּי֩ הֻגֵּ֨ד הֻגַּ֤ד לַעֲבָדֶ֙יךָ֙ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ לָתֵ֤ת לָכֶם֙ אֶת־כׇּל־הָאָ֔רֶץ וּלְהַשְׁמִ֛יד אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵיכֶ֑ם וַנִּירָ֨א מְאֹ֤ד לְנַפְשֹׁתֵ֙ינוּ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וַֽנַּעֲשֵׂ֖ה אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וְעַתָּ֖ה הִנְנ֣וּ בְיָדֶ֑ךָ כַּטּ֨וֹב וְכַיָּשָׁ֧ר בְּעֵינֶ֛יךָ לַעֲשׂ֥וֹת לָ֖נוּ עֲשֵֽׂה׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם כֵּ֑ן וַיַּצֵּ֥ל אוֹתָ֛ם מִיַּ֥ד בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֥א הֲרָגֽוּם׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|יהושע|ט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וַיִּתְּנֵ֨ם יְהוֹשֻׁ֜עַ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא חֹטְבֵ֥י עֵצִ֛ים וְשֹׁ֥אֲבֵי מַ֖יִם לָֽעֵדָ֑ה וּלְמִזְבַּ֤ח יְהֹוָה֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחָֽר׃<קטע סוף=כז/><קטע סוף=פרק ט/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:יהושע ט]] 19cqqzy9iwj841p0jcl9zpgt9qaeibn 0 236874 3101075 3079730 2026-11-02T14:55:44Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101075 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|שמואל א|א}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק א/>{{מ:ספר חדש|שמואל}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|א|סדר=א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד מִן־הָרָמָתַ֛יִם צוֹפִ֖ים מֵהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וּשְׁמ֡וֹ אֶ֠לְקָנָ֠ה בֶּן־יְרֹחָ֧ם בֶּן־אֱלִיה֛וּא בֶּן־תֹּ֥חוּ בֶן־צ֖וּף אֶפְרָתִֽי׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וְלוֹ֙ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֔ים שֵׁ֤ם אַחַת֙ חַנָּ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פְּנִנָּ֑ה וַיְהִ֤י לִפְנִנָּה֙ יְלָדִ֔ים וּלְחַנָּ֖ה אֵ֥ין יְלָדִֽים׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וְעָלָה֩ הָאִ֨ישׁ הַה֤וּא מֵֽעִירוֹ֙ {{נוסח|מִיָּמִ֣ים{{מ:פסק}}יָמִ֔ימָה|2==א?,ל,ק וברשימת הפסקים (וכן אצל ברויאר ומג"ה ובקורן בניגוד לדפוסים הרגילים){{ש}}ברויאר ציין ספק לגבי קיומו של קו הפסיק, ובאמת קשה להבחין בו בכתר בגלל הצפיפות בין שתי התיבות וטשטוש באזור אות יו"ד, וייתכן שהוא צמוד למ"ם סופית.}} לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֧ת וְלִזְבֹּ֛חַ לַיהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת בְּשִׁלֹ֑ה וְשָׁ֞ם שְׁנֵ֣י בְנֵֽי־עֵלִ֗י חׇפְנִי֙ וּפִ֣נְחָ֔ס כֹּהֲנִ֖ים לַיהֹוָֽה׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיִּזְבַּ֖ח אֶלְקָנָ֑ה וְנָתַ֞ן לִפְנִנָּ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ וּֽלְכׇל־בָּנֶ֛יהָ וּבְנוֹתֶ֖יהָ מָנֽוֹת׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וּלְחַנָּ֕ה יִתֵּ֛ן מָנָ֥ה אַחַ֖ת אַפָּ֑יִם כִּ֤י אֶת־חַנָּה֙ אָהֵ֔ב וַיהֹוָ֖ה סָגַ֥ר רַחְמָֽהּ׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וְכִעֲסַ֤תָּה צָרָתָהּ֙ גַּם־כַּ֔עַס בַּעֲב֖וּר הַרְּעִמָ֑הּ כִּי־סָגַ֥ר יְהֹוָ֖ה בְּעַ֥ד רַחְמָֽהּ׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וְכֵ֨ן יַעֲשֶׂ֜ה שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה מִדֵּ֤י עֲלֹתָהּ֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔ה כֵּ֖ן תַּכְעִסֶ֑נָּה וַתִּבְכֶּ֖ה וְלֹ֥א תֹאכַֽל׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיֹּ֨אמֶר לָ֜הּ אֶלְקָנָ֣ה אִישָׁ֗הּ חַנָּה֙ לָ֣מֶה תִבְכִּ֗י וְלָ֙מֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְלִ֔י וְלָ֖מֶה יֵרַ֣ע לְבָבֵ֑ךְ הֲל֤וֹא אָֽנֹכִי֙ ט֣וֹב לָ֔ךְ מֵעֲשָׂרָ֖ה בָּנִֽים׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וַתָּ֣קׇם חַנָּ֔ה אַחֲרֵ֛י אׇכְלָ֥הֿ בְשִׁלֹ֖ה וְאַחֲרֵ֣י שָׁתֹ֑ה וְעֵלִ֣י הַכֹּהֵ֗ן יֹשֵׁב֙ עַל־הַכִּסֵּ֔א עַל־מְזוּזַ֖ת הֵיכַ֥ל יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וְהִ֖יא מָ֣רַת נָ֑פֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּ֥ל עַל־יְהֹוָ֖ה וּבָכֹ֥ה תִבְכֶּֽה׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַתִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר וַתֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אִם־רָאֹ֥ה תִרְאֶ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} {{מ:קמץ|ד=בׇּעֳנִ֣י|ס=בָּעֳנִ֣י}} אֲמָתֶ֗ךָ וּזְכַרְתַּ֙נִי֙ וְלֹא־תִשְׁכַּ֣ח אֶת־אֲמָתֶ֔ךָ וְנָתַתָּ֥ה לַאֲמָתְךָ֖ זֶ֣רַע אֲנָשִׁ֑ים וּנְתַתִּ֤יו לַֽיהֹוָה֙ כׇּל־יְמֵ֣י חַיָּ֔יו וּמוֹרָ֖ה לֹא־יַעֲלֶ֥ה עַל־רֹאשֽׁוֹ׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וְהָיָה֙ כִּ֣י הִרְבְּתָ֔ה לְהִתְפַּלֵּ֖ל לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְעֵלִ֖י שֹׁמֵ֥ר אֶת־פִּֽיהָ׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וְחַנָּ֗ה הִ֚יא מְדַבֶּ֣רֶת עַל־לִבָּ֔הּ רַ֚ק שְׂפָתֶ֣יהָ נָּע֔וֹת וְקוֹלָ֖הּ לֹ֣א יִשָּׁמֵ֑עַ וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ עֵלִ֖י לְשִׁכֹּרָֽה׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ עֵלִ֔י עַד־מָתַ֖י תִּשְׁתַּכָּרִ֑ין הָסִ֥ירִי אֶת־יֵינֵ֖ךְ מֵעָלָֽיִךְ׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַתַּ֨עַן חַנָּ֤ה וַתֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲדֹנִ֔י אִשָּׁ֤ה קְשַׁת־ר֙וּחַ֙ אָנֹ֔כִי וְיַ֥יִן וְשֵׁכָ֖ר לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי וָאֶשְׁפֹּ֥ךְ אֶת־נַפְשִׁ֖י לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>אַל־תִּתֵּן֙ אֶת־אֲמָ֣תְךָ֔ לִפְנֵ֖י בַּת־בְּלִיָּ֑עַל כִּֽי־מֵרֹ֥ב שִׂיחִ֛י וְכַעְסִ֖י דִּבַּ֥רְתִּי עַד־הֵֽנָּה׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַיַּ֧עַן עֵלִ֛י וַיֹּ֖אמֶר לְכִ֣י לְשָׁל֑וֹם וֵאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל יִתֵּן֙ אֶת־שֵׁ֣לָתֵ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖לְתְּ מֵעִמּֽוֹ׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וַתֹּ֕אמֶר תִּמְצָ֧א שִׁפְחָתְךָ֛ חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וַתֵּ֨לֶךְ הָאִשָּׁ֤ה לְדַרְכָּהּ֙ וַתֹּאכַ֔ל וּפָנֶ֥יהָ לֹא־הָֽיוּ־לָ֖הּ עֽוֹד׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֗קֶר וַיִּֽשְׁתַּחֲווּ֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיָּשֻׁ֛בוּ וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־בֵּיתָ֖ם הָרָמָ֑תָה וַיֵּ֤דַע אֶלְקָנָה֙ אֶת־חַנָּ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ וַֽיִּזְכְּרֶ֖הָ יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַֽיְהִי֙ לִתְקֻפ֣וֹת הַיָּמִ֔ים וַתַּ֥הַר חַנָּ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמוֹ֙ שְׁמוּאֵ֔ל כִּ֥י מֵיְהֹוָ֖ה שְׁאִלְתִּֽיו׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וַיַּ֛עַל הָאִ֥ישׁ אֶלְקָנָ֖ה וְכׇל־בֵּית֑וֹ לִזְבֹּ֧חַ לַיהֹוָ֛ה אֶת־זֶ֥בַח הַיָּמִ֖ים וְאֶת־נִדְרֽוֹ׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וְחַנָּ֖ה לֹ֣א עָלָ֑תָה כִּֽי־אָמְרָ֣ה לְאִישָׁ֗הּ עַ֣ד יִגָּמֵ֤ל הַנַּ֙עַר֙ וַהֲבִאֹתִ֗יו וְנִרְאָה֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְיָ֥שַׁב שָׁ֖ם עַד־עוֹלָֽם׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וַיֹּ֣אמֶר לָהּ֩ אֶלְקָנָ֨ה אִישָׁ֜הּ עֲשִׂ֧י הַטּ֣וֹב בְּעֵינַ֗יִךְ שְׁבִי֙ עַד־גׇּמְלֵ֣ךְ אֹת֔וֹ אַ֛ךְ יָקֵ֥ם יְהֹוָ֖ה אֶת־דְּבָר֑וֹ וַתֵּ֤שֶׁב הָֽאִשָּׁה֙ וַתֵּ֣ינֶק אֶת־בְּנָ֔הּ {{נוסח|עַד־גׇּמְלָ֖הּ|2==א{{ש}}מכון ממרא=עַד־גָמְלָ֖הּ (חסר דגש בגימ"ל)}} אֹתֽוֹ׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וַתַּעֲלֵ֨הוּ עִמָּ֜הּ כַּאֲשֶׁ֣ר גְּמָלַ֗תּוּ בְּפָרִ֤ים שְׁלֹשָׁה֙ וְאֵיפָ֨ה אַחַ֥ת קֶ֙מַח֙ וְנֵ֣בֶל יַ֔יִן וַתְּבִאֵ֥הוּ בֵית־יְהֹוָ֖ה שִׁל֑וֹ וְהַנַּ֖עַר נָֽעַר׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וַֽיִּשְׁחֲט֖וּ אֶת־הַפָּ֑ר וַיָּבִ֥אוּ אֶת־הַנַּ֖עַר אֶל־עֵלִֽי׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וַתֹּ֙אמֶר֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י חֵ֥י נַפְשְׁךָ֖ אֲדֹנִ֑י אֲנִ֣י הָאִשָּׁ֗ה הַנִּצֶּ֤בֶת עִמְּכָה֙ בָּזֶ֔ה לְהִתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>אֶל־הַנַּ֥עַר הַזֶּ֖ה הִתְפַּלָּ֑לְתִּי וַיִּתֵּ֨ן יְהֹוָ֥ה לִי֙ אֶת־שְׁאֵ֣לָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖לְתִּי מֵעִמּֽוֹ׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|א|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וְגַ֣ם אָנֹכִ֗י הִשְׁאִלְתִּ֙הוּ֙ לַֽיהֹוָ֔ה כׇּל־הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֔ה ה֥וּא שָׁא֖וּל לַיהֹוָ֑ה וַיִּשְׁתַּ֥חוּ שָׁ֖ם לַֽיהֹוָֽה׃<קטע סוף=כח/><קטע סוף=פרק א/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:שמואל א א]] 2599qvrffn0kht4mctq6e475ce99wci 0 236914 3101076 2987827 2026-11-02T14:55:53Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101076 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|שמואל א|יא}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק יא/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיַּ֗עַל נָחָשׁ֙ הָעַמּוֹנִ֔י וַיִּ֖חַן עַל־יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֨אמְר֜וּ כׇּל־אַנְשֵׁ֤י יָבֵישׁ֙ אֶל־נָחָ֔שׁ כְּרׇת־לָ֥נוּ בְרִ֖ית וְנַעַבְדֶֽךָּ׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם נָחָשׁ֙ הָעַמּוֹנִ֔י בְּזֹאת֙ אֶכְרֹ֣ת לָכֶ֔ם בִּנְק֥וֹר לָכֶ֖ם כׇּל־עֵ֣ין יָמִ֑ין וְשַׂמְתִּ֥יהָ חֶרְפָּ֖ה עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו זִקְנֵ֣י יָבֵ֗ישׁ הֶ֤רֶף לָ֙נוּ֙ שִׁבְעַ֣ת {{נוסח|יָמִ֔ים|2==ל,ש1,ק (שתי נקודות לטעם זקף קטן), וכך אצל ברויאר, וכמו כן בקורן ובדפוסים{{ש}}א=יָמִ֗ים (נקודה אחת לטעם רביע), וכף במג"ה; ואולי בטעות נשמטה הנקודה העליונה?}} וְנִשְׁלְחָה֙ מַלְאָכִ֔ים בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וְאִם־אֵ֥ין מוֹשִׁ֛יעַ אֹתָ֖נוּ וְיָצָ֥אנוּ אֵלֶֽיךָ׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַיָּבֹ֤אוּ הַמַּלְאָכִים֙ גִּבְעַ֣ת שָׁא֔וּל וַיְדַבְּר֥וּ הַדְּבָרִ֖ים בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיִּשְׂא֧וּ כׇל־הָעָ֛ם אֶת־קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וְהִנֵּ֣ה שָׁא֗וּל בָּ֣א אַחֲרֵ֤י הַבָּקָר֙ מִן־הַשָּׂדֶ֔ה וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל מַה־לָּעָ֖ם כִּ֣י יִבְכּ֑וּ וַ֨יְסַפְּרוּ־ל֔וֹ אֶת־דִּבְרֵ֖י אַנְשֵׁ֥י יָבֵֽישׁ׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַתִּצְלַ֤ח רֽוּחַ־אֱלֹהִים֙ עַל־שָׁא֔וּל {{כו"ק|בשמעו|כְּשׇׁמְע֖וֹ}} אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּ֥חַר אַפּ֖וֹ מְאֹֽד׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַיִּקַּח֩ צֶ֨מֶד בָּקָ֜ר וַֽיְנַתְּחֵ֗הוּ וַיְשַׁלַּ֞ח בְּכׇל־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵל֮ בְּיַ֣ד הַמַּלְאָכִ֣ים{{מ:פסק}}לֵאמֹר֒ אֲשֶׁר֩ אֵינֶ֨נּוּ יֹצֵ֜א אַחֲרֵ֤י שָׁאוּל֙ וְאַחַ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל כֹּ֥ה יֵעָשֶׂ֖ה לִבְקָר֑וֹ וַיִּפֹּ֤ל פַּֽחַד־יְהֹוָה֙ עַל־הָעָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ כְּאִ֥ישׁ אֶחָֽד׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַֽיִּפְקְדֵ֖ם בְּבָ֑זֶק וַיִּהְי֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת אֶ֔לֶף וְאִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה שְׁלֹשִׁ֥ים אָֽלֶף׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וַיֹּאמְר֞וּ לַמַּלְאָכִ֣ים הַבָּאִ֗ים כֹּ֤ה תֹֽאמְרוּן֙ לְאִישׁ֙ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֔ד מָחָ֛ר תִּֽהְיֶֽה־לָכֶ֥ם תְּשׁוּעָ֖ה {{כו"ק|בחם|כְּחֹ֣ם}} הַשָּׁ֑מֶשׁ וַיָּבֹ֣אוּ הַמַּלְאָכִ֗ים וַיַּגִּ֛ידוּ לְאַנְשֵׁ֥י יָבֵ֖ישׁ וַיִּשְׂמָֽחוּ׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יא|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==א{{ש}}מכון ממרא=וַֽיֹּאמְרוּ֙}} אַנְשֵׁ֣י יָבֵ֔ישׁ מָחָ֖ר נֵצֵ֣א אֲלֵיכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֣ם לָ֔נוּ כְּכׇל־הַטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶֽם׃<קטע סוף=י/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יא|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיְהִ֣י {{מ:קמץ|ד=מִֽמׇּחֳרָ֗ת|ס=מִֽמָּחֳרָ֗ת}} וַיָּ֨שֶׂם שָׁא֣וּל אֶת־הָעָם֮ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁים֒ וַיָּבֹ֤אוּ בְתוֹךְ־הַֽמַּחֲנֶה֙ בְּאַשְׁמֹ֣רֶת הַבֹּ֔קֶר וַיַּכּ֥וּ אֶת־עַמּ֖וֹן עַד־חֹ֣ם הַיּ֑וֹם וַיְהִ֤י הַנִּשְׁאָרִים֙ וַיָּפֻ֔צוּ וְלֹ֥א נִשְׁאֲרוּ־בָ֖ם שְׁנַ֥יִם יָֽחַד׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יא|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וַיֹּ֤אמֶר הָעָם֙ אֶל־שְׁמוּאֵ֔ל מִ֣י הָאֹמֵ֔ר שָׁא֖וּל יִמְלֹ֣ךְ עָלֵ֑ינוּ תְּנ֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים וּנְמִיתֵֽם׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יא|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל לֹא־יוּמַ֥ת אִ֖ישׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֥י הַיּ֛וֹם עָשָֽׂה־יְהֹוָ֥ה תְּשׁוּעָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יא|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־הָעָ֔ם לְכ֖וּ וְנֵלְכָ֣ה הַגִּלְגָּ֑ל וּנְחַדֵּ֥שׁ שָׁ֖ם הַמְּלוּכָֽה׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יא|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיֵּלְכ֨וּ כׇל־הָעָ֜ם הַגִּלְגָּ֗ל וַיַּמְלִ֩כוּ֩ שָׁ֨ם אֶת־שָׁא֜וּל לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ בַּגִּלְגָּ֔ל וַיִּזְבְּחוּ־שָׁ֛ם זְבָחִ֥ים שְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיִּשְׂמַ֨ח שָׁ֥ם שָׁא֛וּל וְכׇל־אַנְשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־מְאֹֽד׃<קטע סוף=טו/><קטע סוף=פרק יא/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:שמואל א יא]] dziu9xq6otzk2d62l3el7ren7a5wjo5 0 236926 3101077 2987830 2026-11-02T14:56:04Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101077 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|שמואל א|יד}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק יד/>{{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיְהִ֣י הַיּ֗וֹם וַיֹּ֨אמֶר יוֹנָתָ֤ן בֶּן־שָׁאוּל֙ אֶל־הַנַּ֙עַר֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו לְכָ֗ה וְנַעְבְּרָה֙ אֶל־מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר מֵעֵ֣בֶר הַלָּ֑ז וּלְאָבִ֖יו לֹ֥א הִגִּֽיד׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וְשָׁא֗וּל יוֹשֵׁב֙ בִּקְצֵ֣ה הַגִּבְעָ֔ה תַּ֥חַת הָרִמּ֖וֹן אֲשֶׁ֣ר בְּמִגְר֑וֹן וְהָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֔וֹ כְּשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אִֽישׁ׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַאֲחִיָּ֣ה בֶן־אֲחִט֡וּב אֲחִ֡י אִיכָב֣וֹד{{מ:לגרמיה-2}} בֶּן־פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י כֹּהֵ֧ן{{מ:פסק}}יְהֹוָ֛ה בְּשִׁל֖וֹ נֹשֵׂ֣א אֵפ֑וֹד וְהָעָם֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י הָלַ֖ךְ יוֹנָתָֽן׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וּבֵ֣ין הַֽמַּעְבְּר֗וֹת אֲשֶׁ֨ר בִּקֵּ֤שׁ יֽוֹנָתָן֙ לַעֲבֹר֙ עַל־מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים שֵׁן־הַסֶּ֤לַע מֵהָעֵ֙בֶר֙ מִזֶּ֔ה וְשֵׁן־הַסֶּ֥לַע מֵהָעֵ֖בֶר מִזֶּ֑ה וְשֵׁ֤ם הָאֶחָד֙ בּוֹצֵ֔ץ וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד סֶֽנֶּה׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>הַשֵּׁ֧ן הָאֶחָ֛ד מָצ֥וּק מִצָּפ֖וֹן מ֣וּל מִכְמָ֑שׂ וְהָאֶחָ֥ד מִנֶּ֖גֶב מ֥וּל גָּֽבַע׃<קטע סוף=ה/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹנָתָ֜ן אֶל־הַנַּ֣עַר{{מ:לגרמיה-2}} נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו לְכָה֙ וְנַעְבְּרָ֗ה אֶל־מַצַּב֙ הָעֲרֵלִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אוּלַ֛י יַעֲשֶׂ֥ה יְהֹוָ֖ה לָ֑נוּ כִּ֣י אֵ֤ין לַֽיהֹוָה֙ מַעְצ֔וֹר לְהוֹשִׁ֥יעַ בְּרַ֖ב א֥וֹ בִמְעָֽט׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו עֲשֵׂ֖ה כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בִּלְבָבֶ֑ךָ נְטֵ֣ה לָ֔ךְ הִנְנִ֥י עִמְּךָ֖ כִּלְבָבֶֽךָ׃<קטע סוף=ז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן הִנֵּ֛ה אֲנַ֥חְנוּ עֹבְרִ֖ים אֶל־הָאֲנָשִׁ֑ים וְנִגְלִ֖ינוּ אֲלֵיהֶֽם׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אִם־כֹּ֤ה יֹֽאמְרוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ דֹּ֕מּוּ עַד־הַגִּיעֵ֖נוּ אֲלֵיכֶ֑ם וְעָמַ֣דְנוּ תַחְתֵּ֔ינוּ וְלֹ֥א נַעֲלֶ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וְאִם־כֹּ֨ה יֹאמְר֜וּ עֲל֤וּ עָלֵ֙ינוּ֙ וְעָלִ֔ינוּ כִּֽי־נְתָנָ֥ם יְהֹוָ֖ה בְּיָדֵ֑נוּ וְזֶה־לָּ֖נוּ הָאֽוֹת׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיִּגָּל֣וּ שְׁנֵיהֶ֔ם אֶל־מַצַּ֖ב פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּאמְר֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים הִנֵּ֤ה עִבְרִים֙ יֹֽצְאִ֔ים מִן־הַחֹרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר הִתְחַבְּאוּ־שָֽׁם׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וַיַּעֲנוּ֩ אַנְשֵׁ֨י הַמַּצָּבָ֜ה אֶת־יוֹנָתָ֣ן{{מ:לגרמיה-2}} וְאֶת־נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּֽאמְרוּ֙ עֲל֣וּ אֵלֵ֔ינוּ וְנוֹדִ֥יעָה אֶתְכֶ֖ם דָּבָ֑ר{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}וַיֹּ֨אמֶר יוֹנָתָ֜ן אֶל־נֹשֵׂ֤א כֵלָיו֙ עֲלֵ֣ה אַחֲרַ֔י כִּֽי־נְתָנָ֥ם יְהֹוָ֖ה בְּיַ֥ד יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וַיַּ֣עַל יוֹנָתָ֗ן עַל־יָדָיו֙ וְעַל־רַגְלָ֔יו וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו אַחֲרָ֑יו וַֽיִּפְּלוּ֙ לִפְנֵ֣י יוֹנָתָ֔ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו מְמוֹתֵ֥ת אַחֲרָֽיו׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וַתְּהִ֞י הַמַּכָּ֣ה הָרִאשֹׁנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יוֹנָתָ֛ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָ֖יו כְּעֶשְׂרִ֣ים אִ֑ישׁ כְּבַחֲצִ֥י מַעֲנָ֖ה צֶ֥מֶד שָׂדֶֽה׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַתְּהִי֩ חֲרָדָ֨ה בַמַּחֲנֶ֤ה בַשָּׂדֶה֙ וּבְכׇל־הָעָ֔ם הַמַּצָּב֙ וְהַמַּשְׁחִ֔ית חָרְד֖וּ גַּם־הֵ֑מָּה וַתִּרְגַּ֣ז הָאָ֔רֶץ וַתְּהִ֖י לְחֶרְדַּ֥ת אֱלֹהִֽים׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַיִּרְא֤וּ הַצֹּפִים֙ לְשָׁא֔וּל בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ן וְהִנֵּ֧ה הֶהָמ֛וֹן נָמ֖וֹג וַיֵּ֥לֶךְ וַהֲלֹֽם׃<קטע סוף=טז/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל לָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ פִּקְדוּ־נָ֣א וּרְא֔וּ מִ֖י הָלַ֣ךְ מֵעִמָּ֑נוּ וַֽיִּפְקְד֔וּ וְהִנֵּ֛ה אֵ֥ין יוֹנָתָ֖ן וְנֹשֵׂ֥א כֵלָֽיו׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ לַֽאֲחִיָּ֔ה הַגִּ֖ישָׁה אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים כִּֽי־הָיָ֞ה אֲר֧וֹן הָאֱלֹהִ֛ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וַיְהִ֗י עַ֣ד דִּבֶּ֤ר שָׁאוּל֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן וְהֶהָמ֗וֹן אֲשֶׁר֙ בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וָרָ֑ב{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}וַיֹּ֧אמֶר שָׁא֛וּל אֶל־הַכֹּהֵ֖ן אֱסֹ֥ף יָדֶֽךָ׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַיִּזָּעֵ֣ק שָׁא֗וּל וְכׇל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיָּבֹ֖אוּ עַד־הַמִּלְחָמָ֑ה וְהִנֵּ֨ה הָיְתָ֜ה חֶ֤רֶב אִישׁ֙ בְּרֵעֵ֔הוּ מְהוּמָ֖ה גְּדוֹלָ֥ה מְאֹֽד׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וְהָעִבְרִ֗ים הָי֤וּ לַפְּלִשְׁתִּים֙ כְּאֶתְמ֣וֹל שִׁלְשׁ֔וֹם אֲשֶׁ֨ר עָל֥וּ עִמָּ֛ם בַּֽמַּחֲנֶ֖ה סָבִ֑יב וְגַם־הֵ֗מָּה לִֽהְיוֹת֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר עִם־שָׁא֖וּל וְיוֹנָתָֽן׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וְכֹל֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמִּֽתְחַבְּאִ֤ים בְּהַר־אֶפְרַ֙יִם֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּי־נָ֖סוּ פְּלִשְׁתִּ֑ים וַֽיַּדְבְּק֥וּ גַם־הֵ֛מָּה אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּמִּלְחָמָֽה׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|כג|סדר=ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וַיּ֧וֹשַׁע יְהֹוָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהַ֨מִּלְחָמָ֔ה עָבְרָ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָֽוֶן׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וְאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֥ל נִגַּ֖שׂ בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֩אֶל֩ שָׁא֨וּל אֶת־הָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר אָר֣וּר הָ֠אִ֠ישׁ אֲשֶׁר־יֹ֨אכַל לֶ֜חֶם עַד־הָעֶ֗רֶב וְנִקַּמְתִּי֙ מֵאֹ֣יְבַ֔י וְלֹא־טָעַ֥ם כׇּל־הָעָ֖ם לָֽחֶם׃<קטע סוף=כד/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וְכׇל־הָאָ֖רֶץ בָּ֣אוּ בַיָּ֑עַר וַיְהִ֥י דְבַ֖שׁ עַל־פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וַיָּבֹ֤א הָעָם֙ אֶל־הַיַּ֔עַר וְהִנֵּ֖ה הֵ֣לֶךְ דְּבָ֑שׁ וְאֵין־מַשִּׂ֤יג יָדוֹ֙ אֶל־פִּ֔יו כִּֽי־יָרֵ֥א הָעָ֖ם אֶת־הַשְּׁבֻעָֽה׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וְיוֹנָתָ֣ן לֹא־שָׁמַ֗ע בְּהַשְׁבִּ֣יעַ אָבִיו֮ אֶת־הָעָם֒ וַיִּשְׁלַ֗ח אֶת־קְצֵ֤ה הַמַּטֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָד֔וֹ וַיִּטְבֹּ֥ל אוֹתָ֖הּ בְּיַעְרַ֣ת הַדְּבָ֑שׁ וַיָּ֤שֶׁב יָדוֹ֙ אֶל־פִּ֔יו {{נוסח|{{כו"ק|ותראנה|וַתָּאֹ֖רְנָה}}|2=א-כתיב=וַתָּרְאֹ֖נָה}} עֵינָֽיו׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וַיַּ֩עַן֩ אִ֨ישׁ מֵהָעָ֜ם וַיֹּ֗אמֶר הַשְׁבֵּ֩עַ֩ הִשְׁבִּ֨יעַ אָבִ֤יךָ אֶת־הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר אָר֥וּר הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יֹ֥אכַל לֶ֖חֶם הַיּ֑וֹם וַיָּ֖עַף הָעָֽם׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וַיֹּ֙אמֶר֙ יֽוֹנָתָ֔ן עָכַ֥ר אָבִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ רְאוּ־נָא֙ כִּי־אֹ֣רוּ עֵינַ֔י כִּ֣י טָעַ֔מְתִּי מְעַ֖ט דְּבַ֥שׁ הַזֶּֽה׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>אַ֗ף כִּ֡י לוּא֩ אָכֹ֨ל אָכַ֤ל הַיּוֹם֙ הָעָ֔ם מִשְּׁלַ֥ל אֹיְבָ֖יו אֲשֶׁ֣ר מָצָ֑א כִּ֥י עַתָּ֛ה לֹא־רָבְתָ֥ה מַכָּ֖ה בַּפְּלִשְׁתִּֽים׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וַיַּכּ֞וּ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים מִמִּכְמָ֖שׂ אַיָּלֹ֑נָה וַיָּ֥עַף הָעָ֖ם מְאֹֽד׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>{{כו"ק|ויעש|וַיַּ֤עַט}} הָעָם֙ אֶל־{{קו"כ|שלל|הַשָּׁלָ֔ל}} וַיִּקְח֨וּ צֹ֧אן וּבָקָ֛ר וּבְנֵ֥י בָקָ֖ר וַיִּשְׁחֲטוּ־אָ֑רְצָה וַיֹּ֥אכַל הָעָ֖ם עַל־הַדָּֽם׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>וַיַּגִּ֤ידוּ לְשָׁאוּל֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה הָעָ֛ם חֹטִ֥אים לַיהֹוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל עַל־הַדָּ֑ם וַיֹּ֣אמֶר בְּגַדְתֶּ֔ם גֹּלּוּ־אֵלַ֥י הַיּ֖וֹם אֶ֥בֶן גְּדוֹלָֽה׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל פֻּ֣צוּ בָעָ֡ם וַאֲמַרְתֶּ֣ם לָהֶ֡ם הַגִּ֣ישׁוּ אֵלַי֩ אִ֨ישׁ שׁוֹר֜וֹ וְאִ֣ישׁ שְׂיֵ֗הוּ וּשְׁחַטְתֶּ֤ם בָּזֶה֙ וַאֲכַלְתֶּ֔ם וְלֹא־תֶחֶטְא֥וּ לַיהֹוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל אֶל־הַדָּ֑ם וַיַּגִּ֨שׁוּ כׇל־הָעָ֜ם אִ֣ישׁ שׁוֹר֧וֹ בְיָד֛וֹ הַלַּ֖יְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ־שָֽׁם׃<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>וַיִּ֧בֶן שָׁא֛וּל מִזְבֵּ֖חַ לַיהֹוָ֑ה אֹת֣וֹ הֵחֵ֔ל לִבְנ֥וֹת מִזְבֵּ֖חַ לַיהֹוָֽה׃<קטע סוף=לה/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֡וּל נֵרְדָ֣ה אַחֲרֵי֩ פְלִשְׁתִּ֨ים{{מ:פסק}}לַ֜יְלָה וְֽנָבֹ֥זָה בָהֶ֣ם{{מ:לגרמיה-2}} עַד־א֣וֹר הַבֹּ֗קֶר וְלֹֽא־נַשְׁאֵ֤ר בָּהֶם֙ אִ֔ישׁ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כׇּל־הַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵׂ֑ה{{סס|פסקא באמצע פסוק}}וַיֹּ֙אמֶר֙ הַכֹּהֵ֔ן נִקְרְבָ֥ה הֲלֹ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִֽים׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>וַיִּשְׁאַ֤ל שָׁאוּל֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים הַֽאֵרֵד֙ אַחֲרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים הֲתִתְּנֵ֖ם בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א עָנָ֖הוּ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל גֹּ֣שֽׁוּ הֲלֹ֔ם כֹּ֖ל פִּנּ֣וֹת הָעָ֑ם וּדְע֣וּ וּרְא֔וּ בַּמָּ֗ה {{נוסח|הָ֥יְתָ֛ה|2==א (מרכא בתיבת תביר), וכך אצל ברויאר ומג"ה.{{ש}}מכון ממרא=הָֽיְתָ֛ה}} הַחַטָּ֥את הַזֹּ֖את הַיּֽוֹם׃<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>כִּ֣י חַי־יְהֹוָ֗ה הַמּוֹשִׁ֙יעַ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֧י אִם־יֶשְׁנ֛וֹ בְּיוֹנָתָ֥ן בְּנִ֖י כִּ֣י מ֣וֹת יָמ֑וּת וְאֵ֥ין עֹנֵ֖הוּ מִכׇּל־הָעָֽם׃<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וַיֹּ֣אמֶר אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֗ל אַתֶּם֙ תִּֽהְיוּ֙ לְעֵ֣בֶר אֶחָ֔ד וַֽאֲנִי֙ וְיוֹנָתָ֣ן בְּנִ֔י נִהְיֶ֖ה לְעֵ֣בֶר אֶחָ֑ד וַיֹּאמְר֤וּ הָעָם֙ אֶל־שָׁא֔וּל הַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃<קטע סוף=מ/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל אֶל־יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣בָה תָמִ֑ים וַיִּלָּכֵ֧ד יוֹנָתָ֛ן וְשָׁא֖וּל וְהָעָ֥ם יָצָֽאוּ׃<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַפִּ֕ילוּ בֵּינִ֕י וּבֵ֖ין יוֹנָתָ֣ן בְּנִ֑י וַיִּלָּכֵ֖ד יוֹנָתָֽן׃<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־י֣וֹנָתָ֔ן הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָה וַיַּגֶּד־ל֣וֹ יוֹנָתָ֗ן וַיֹּ֩אמֶר֩ טָעֹ֨ם טָעַ֜מְתִּי בִּקְצֵ֨ה הַמַּטֶּ֧ה אֲשֶׁר־בְּיָדִ֛י מְעַ֥ט דְּבַ֖שׁ הִנְנִ֥י אָמֽוּת׃<קטע סוף=מג/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל כֹּה־יַעֲשֶׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים וְכֹ֣ה יוֹסִ֑ף כִּי־מ֥וֹת תָּמ֖וּת יוֹנָתָֽן׃<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אֶל־שָׁא֗וּל הֲֽיוֹנָתָ֤ן{{מ:פסק}}יָמוּת֙ אֲשֶׁ֣ר עָ֠שָׂ֠ה הַיְשׁוּעָ֨ה הַגְּדוֹלָ֣ה הַזֹּאת֮ בְּיִשְׂרָאֵל֒ חָלִ֗ילָה חַי־יְהֹוָה֙ אִם־יִפֹּ֞ל מִשַּׂעֲרַ֤ת רֹאשׁוֹ֙ אַ֔רְצָה כִּֽי־עִם־אֱלֹהִ֥ים עָשָׂ֖ה הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּפְדּ֥וּ הָעָ֛ם אֶת־יוֹנָתָ֖ן וְלֹא־מֵֽת׃<קטע סוף=מה/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>וַיַּ֣עַל שָׁא֔וּל מֵאַחֲרֵ֖י פְּלִשְׁתִּ֑ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים הָלְכ֥וּ לִמְקוֹמָֽם׃<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>וְשָׁא֛וּל לָכַ֥ד הַמְּלוּכָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלָּ֣חֶם סָבִ֣יב{{מ:פסק}}בְּֽכׇל־אֹיְבָ֡יו בְּמוֹאָ֣ב{{מ:לגרמיה-2}} וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙ וּבַפְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִפְנֶ֖ה יַרְשִֽׁיעַ׃<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>וַיַּ֣עַשׂ חַ֔יִל וַיַּ֖ךְ אֶת־עֲמָלֵ֑ק וַיַּצֵּ֥ל אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד שֹׁסֵֽהוּ׃<קטע סוף=מח/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>וַיִּֽהְיוּ֙ בְּנֵ֣י שָׁא֔וּל יוֹנָתָ֥ן וְיִשְׁוִ֖י {{נוסח|וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ|2==ש1,ש2,ב1 ומסורת-ש1 (תיבה אחת), ולפי קונטרסי המסורה שהיו בהתחלת הכתר, בכל המקומות: שמ"א יד,מט [כאן]; שמ"א לא,ב; דה"א ח,לג; דה"א ט,לט; דה"א י,ב); וכמו כן בתיגאן. מ"ג-ש1 על במדבר א': <[מלין] דכתב חדה וכן קורין ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג': ...מלכי שוע>.{{ש}}א,ל,ק=וּמַלְכִּי־שׁ֑וּעַ וכמו כן בכתבי־יד ספרדים אחרים (חוץ מ-ש2) ובדפוסים וקורן.}} וְשֵׁם֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו שֵׁ֤ם הַבְּכִירָה֙ מֵרַ֔ב וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה מִיכַֽל׃<קטע סוף=מט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|נ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נ/>וְשֵׁם֙ אֵ֣שֶׁת שָׁא֔וּל אֲחִינֹ֖עַם בַּת־אֲחִימָ֑עַץ וְשֵׁ֤ם שַׂר־צְבָאוֹ֙ אֲבִינֵ֔ר בֶּן־נֵ֖ר דּ֥וֹד שָׁאֽוּל׃<קטע סוף=נ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>וְקִ֧ישׁ אֲבִֽי־שָׁא֛וּל וְנֵ֥ר אֲבִֽי־אַבְנֵ֖ר בֶּן־אֲבִיאֵֽל׃<קטע סוף=נא/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|יד|נב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>וַתְּהִ֤י הַמִּלְחָמָה֙ חֲזָקָ֣ה עַל־פְּלִשְׁתִּ֔ים כֹּ֖ל יְמֵ֣י שָׁא֑וּל {{נוסח|וְרָאָ֨ה שָׁא֜וּל|2==א?,ל ובדפוסים (וכן מג"ה וברויאר){{ש}}לפי ברויאר א?!=וְרָאָ֨ה שָׁא֗וּל (קדמא ורביע), ודחה את הנוסח הזה בפנים; אך המקום מטושטש מדי מכדי לקבוע על פיו שיש בו נוסח החורג מהעדים המקבילים.}} כׇּל־אִ֤ישׁ גִּבּוֹר֙ וְכׇל־בֶּן־חַ֔יִל וַיַּאַסְפֵ֖הוּ אֵלָֽיו׃<קטע סוף=נב/><קטע סוף=פרק יד/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:שמואל א יד]] d9trbu6fho3bcevbk2w1i1swl5r3rbt 0 236962 3101078 3007994 2026-11-02T14:56:14Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101078 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|שמואל א|כג}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק כג/>{{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיַּגִּ֥דוּ לְדָוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ נִלְחָמִ֣ים בִּקְעִילָ֔ה וְהֵ֖מָּה שֹׁסִ֥ים אֶת־הַגֳּרָנֽוֹת׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאֵלֵ֣ךְ וְהִכֵּ֔יתִי בַּפְּלִשְׁתִּ֖ים הָאֵ֑לֶּה{{סס|פסקא באמצע פסוק}}וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־דָּוִ֗ד לֵ֚ךְ וְהִכִּ֣יתָ בַפְּלִשְׁתִּ֔ים וְהוֹשַׁעְתָּ֖ אֶת־קְעִילָֽה׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י דָוִד֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֨ה אֲנַ֥חְנוּ פֹ֛ה בִּיהוּדָ֖ה יְרֵאִ֑ים וְאַף֙ כִּֽי־נֵלֵ֣ךְ קְעִלָ֔ה אֶל־מַעַרְכ֖וֹת פְּלִשְׁתִּֽים׃<קטע סוף=ג/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|ד|סדר=טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַיּ֨וֹסֶף ע֤וֹד דָּוִד֙ לִשְׁא֣וֹל בַּיהֹוָ֔ה וַֽיַּעֲנֵ֖הוּ יְהֹוָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר ק֚וּם רֵ֣ד קְעִילָ֔ה כִּי־אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן אֶת־פְּלִשְׁתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִד֩ {{מ:קו"כ-אם-2|וַאֲנָשָׁ֨ו|ואנשו|וַאֲנָשָׁ֨יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו"ד בסיומת של קמץ ואחריו וי"ו}} קְעִילָ֜ה וַיִּלָּ֣חֶם בַּפְּלִשְׁתִּ֗ים וַיִּנְהַג֙ אֶת־מִקְנֵיהֶ֔ם וַיַּ֥ךְ בָּהֶ֖ם מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיֹּ֣שַׁע דָּוִ֔ד אֵ֖ת יֹשְׁבֵ֥י קְעִילָֽה׃<קטע סוף=ה/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיְהִ֗י בִּ֠בְרֹ֠חַ אֶבְיָתָ֧ר בֶּן־אֲחִימֶ֛לֶךְ אֶל־דָּוִ֖ד קְעִילָ֑ה אֵפ֖וֹד יָרַ֥ד בְּיָדֽוֹ׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַיֻּגַּ֣ד לְשָׁא֔וּל כִּי־בָ֥א דָוִ֖ד קְעִילָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֗וּל נִכַּ֨ר אֹת֤וֹ אֱלֹהִים֙ בְּיָדִ֔י כִּ֚י נִסְגַּ֣ר לָב֔וֹא בְּעִ֖יר דְּלָתַ֥יִם וּבְרִֽיחַ׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיְשַׁמַּ֥ע שָׁא֛וּל אֶת־כׇּל־הָעָ֖ם לַמִּלְחָמָ֑ה לָרֶ֣דֶת קְעִילָ֔ה לָצ֥וּר אֶל־דָּוִ֖ד וְאֶל־אֲנָשָֽׁיו׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔ד כִּ֣י עָלָ֔יו שָׁא֖וּל מַחֲרִ֣ישׁ הָרָעָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן הַגִּ֖ישָׁה הָאֵפֽוֹד׃<קטע סוף=ט/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וַיֹּ֘אמֶר֮ דָּוִד֒ יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שָׁמֹ֤עַ שָׁמַע֙ עַבְדְּךָ֔ כִּֽי־מְבַקֵּ֥שׁ שָׁא֖וּל לָב֣וֹא אֶל־קְעִילָ֑ה לְשַׁחֵ֥ת לָעִ֖יר בַּעֲבוּרִֽי׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>הֲיַסְגִּרֻ֣נִי בַעֲלֵי֩ קְעִילָ֨ה בְיָד֜וֹ הֲיֵרֵ֣ד שָׁא֗וּל כַּֽאֲשֶׁר֙ שָׁמַ֣ע עַבְדֶּ֔ךָ יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַגֶּד־נָ֖א לְעַבְדֶּ֑ךָ{{נוסח|{{ססס|פסקא באמצע פסוק}}|2=המשפט הבא "ויאמר ה' ירד" מוסגר לפניו ולאחריו בפרשות סגורות באמצע השורה}}וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה יֵרֵֽד׃<קטע סוף=יא/> {{ססס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד הֲיַסְגִּ֜רוּ בַּעֲלֵ֧י קְעִילָ֛ה אֹתִ֥י וְאֶת־אֲנָשַׁ֖י בְּיַד־שָׁא֑וּל וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה יַסְגִּֽירוּ׃<קטע סוף=יב/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וַיָּ֩קׇם֩ דָּוִ֨ד וַאֲנָשָׁ֜יו כְּשֵׁשׁ־מֵא֣וֹת אִ֗ישׁ וַיֵּֽצְאוּ֙ מִקְּעִלָ֔ה וַיִּֽתְהַלְּכ֖וּ בַּאֲשֶׁ֣ר יִתְהַלָּ֑כוּ וּלְשָׁא֣וּל הֻגַּ֗ד כִּֽי־נִמְלַ֤ט דָּוִד֙ מִקְּעִילָ֔ה וַיֶּחְדַּ֖ל לָצֵֽאת׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וַיֵּ֨שֶׁב דָּוִ֤ד בַּמִּדְבָּר֙ בַּמְּצָד֔וֹת וַיֵּ֥שֶׁב בָּהָ֖ר בְּמִדְבַּר־זִ֑יף וַיְבַקְשֵׁ֤הוּ שָׁאוּל֙ כׇּל־הַיָּמִ֔ים וְלֹֽא־נְתָנ֥וֹ אֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹ׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיַּ֣רְא דָּוִ֔ד כִּֽי־יָצָ֥א שָׁא֖וּל לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־נַפְשׁ֑וֹ וְדָוִ֥ד בְּמִדְבַּר־זִ֖יף בַּחֹֽרְשָׁה׃<קטע סוף=טו/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַיָּ֙קׇם֙ יְהוֹנָתָ֣ן בֶּן־שָׁא֔וּל וַיֵּ֥לֶךְ אֶל־דָּוִ֖ד חֹ֑רְשָׁה וַיְחַזֵּ֥ק אֶת־יָד֖וֹ בֵּאלֹהִֽים׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו אַל־תִּירָ֗א כִּ֠י לֹ֤א תִֽמְצָאֲךָ֙ יַ֚ד שָׁא֣וּל אָבִ֔י וְאַתָּה֙ תִּמְלֹ֣ךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָנֹכִ֖י {{נוסח|אֶהְיֶה־לְּךָ֣|2==א! (אין געיה) וכן במג"ה{{ש}}אמנם לפי חילופי בן־אשר אין געיה, אך משתמע שגם הלמ"ד איננה דגושה (אֶהְיֶה־לְךָ֣), וראו הערת ברויאר במהדורתו הראשונה.{{ש}}ל,ק=אֶֽהְיֶה־לְּךָ֣ (געיה ודגש) וכן בחילופי בן־נפתלי ובדפוסים (וכך הכריע ברויאר נגד הכתר).}} לְמִשְׁנֶ֑ה וְגַם־שָׁא֥וּל אָבִ֖י יֹדֵ֥עַ כֵּֽן׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וַיִּכְרְת֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם בְּרִ֖ית לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּחֹ֔רְשָׁה וִיהוֹנָתָ֖ן הָלַ֥ךְ לְבֵיתֽוֹ׃<קטע סוף=יח/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וַיַּעֲל֤וּ זִפִים֙ אֶל־שָׁא֔וּל הַגִּבְעָ֖תָה לֵאמֹ֑ר הֲל֣וֹא דָ֠וִ֠ד מִסְתַּתֵּ֨ר עִמָּ֤נוּ בַמְּצָדוֹת֙ בַּחֹ֔רְשָׁה בְּגִבְעַת֙ הַחֲכִילָ֔ה אֲשֶׁ֖ר מִימִ֥ין הַיְשִׁימֽוֹן׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וְ֠עַתָּ֠ה לְכׇל־אַוַּ֨ת נַפְשְׁךָ֥ הַמֶּ֛לֶךְ לָרֶ֖דֶת רֵ֑ד וְלָ֥נוּ הַסְגִּיר֖וֹ בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל בְּרוּכִ֥ים אַתֶּ֖ם לַֽיהֹוָ֑ה כִּ֥י חֲמַלְתֶּ֖ם עָלָֽי׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>לְכוּ־נָ֞א הָכִ֣ינוּ ע֗וֹד וּדְע֤וּ וּרְאוּ֙ אֶת־מְקוֹמוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּֽהְיֶ֣ה רַגְל֔וֹ מִ֥י רָאָ֖הוּ שָׁ֑ם כִּ֚י אָמַ֣ר אֵלַ֔י עָר֥וֹם יַעְרִ֖ם הֽוּא׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וּרְא֣וּ וּדְע֗וּ מִכֹּ֤ל הַמַּֽחֲבֹאִים֙ אֲשֶׁ֣ר יִתְחַבֵּ֣א שָׁ֔ם וְשַׁבְתֶּ֤ם אֵלַי֙ אֶל־נָכ֔וֹן וְהָלַכְתִּ֖י אִתְּכֶ֑ם וְהָיָה֙ אִם־יֶשְׁנ֣וֹ בָאָ֔רֶץ וְחִפַּשְׂתִּ֣י אֹת֔וֹ בְּכֹ֖ל אַלְפֵ֥י יְהוּדָֽה׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וַיָּק֛וּמוּ וַיֵּלְכ֥וּ זִ֖יפָה לִפְנֵ֣י שָׁא֑וּל וְדָוִ֨ד וַאֲנָשָׁ֜יו בְּמִדְבַּ֤ר מָעוֹן֙ בָּעֲרָבָ֔ה אֶ֖ל יְמִ֥ין הַיְשִׁימֽוֹן׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וַיֵּ֨לֶךְ שָׁא֣וּל וַאֲנָשָׁיו֮ לְבַקֵּשׁ֒ וַיַּגִּ֣דוּ לְדָוִ֔ד וַיֵּ֣רֶד הַסֶּ֔לַע וַיֵּ֖שֶׁב בְּמִדְבַּ֣ר מָע֑וֹן וַיִּשְׁמַ֣ע שָׁא֔וּל וַיִּרְדֹּ֥ף אַחֲרֵֽי־דָוִ֖ד מִדְבַּ֥ר מָעֽוֹן׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וַיֵּ֨לֶךְ שָׁא֜וּל מִצַּ֤ד הָהָר֙ מִזֶּ֔ה וְדָוִ֧ד וַאֲנָשָׁ֛יו מִצַּ֥ד הָהָ֖ר מִזֶּ֑ה וַיְהִ֨י דָוִ֜ד נֶחְפָּ֤ז לָלֶ֙כֶת֙ מִפְּנֵ֣י שָׁא֔וּל וְשָׁא֣וּל וַאֲנָשָׁ֗יו {{נוסח|עֹ֥טְרִ֛ים|2==א (מרכא בתיבת תביר), וכן אצל ברויאר ומג"ה{{ש}}מכון ממרא=עֹֽטְרִ֛ים (כנראה הכריעו כך בגלל שהקו ישר, אבל אין בכך מספיק לומר שאיננו מרכא)}} אֶל־דָּוִ֥ד וְאֶל־אֲנָשָׁ֖יו לְתׇפְשָֽׂם׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וּמַלְאָ֣ךְ בָּ֔א אֶל־שָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר מַהֲרָ֣ה וְלֵ֔כָה כִּֽי־פָשְׁט֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים עַל־הָאָֽרֶץ׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וַיָּ֣שׇׁב שָׁא֗וּל מִרְדֹף֙ אַחֲרֵ֣י דָוִ֔ד וַיֵּ֖לֶךְ לִקְרַ֣את פְּלִשְׁתִּ֑ים עַל־כֵּ֗ן קָֽרְאוּ֙ לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{נוסח|{{מ:פסוק|שמואל א|כג|כט}}|2=כאן מתחיל פרק כ"ד בדפוסים לועזיים.}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וַיַּ֥עַל דָּוִ֖ד מִשָּׁ֑ם וַיֵּ֖שֶׁב בִּמְצָד֥וֹת עֵֽין־גֶּֽדִי׃<קטע סוף=כט/><קטע סוף=פרק כג/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:שמואל א כג]] khph7ftodqg6x0atkkjmrxk0fhg7dzo 0 236986 3101079 3007996 2026-11-02T14:56:24Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101079 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|שמואל א|כט}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק כט/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיִּקְבְּצ֧וּ פְלִשְׁתִּ֛ים אֶת־כׇּל־מַחֲנֵיהֶ֖ם אֲפֵ֑קָה וְיִשְׂרָאֵ֣ל חֹנִ֔ים בַּעַ֖יִן אֲשֶׁ֥ר בְּיִזְרְעֶֽאל׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ עֹֽבְרִ֔ים לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִ֑ים וְדָוִ֣ד וַאֲנָשָׁ֗יו {{נוסח|עֹ֥בְרִ֛ים|2==א (מרכא בתיבת תביר) והקו נטוי כמרכא באופן ברור (וכן ברויאר ומג"ה){{ש}}מכון ממרא=עֹֽבְרִ֛ים}} בָּאַחֲרֹנָ֖ה עִם־אָכִֽישׁ׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיֹּֽאמְרוּ֙ שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים מָ֖ה הָעִבְרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֨אמֶר אָכִ֜ישׁ אֶל־שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הֲלוֹא־זֶ֨ה דָוִ֜ד עֶ֣בֶד{{מ:לגרמיה-2}} שָׁא֣וּל מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה אִתִּי֙ זֶ֤ה יָמִים֙ אוֹ־זֶ֣ה שָׁנִ֔ים וְלֹֽא־מָצָ֤אתִי בוֹ֙ מְא֔וּמָה מִיּ֥וֹם נׇפְל֖וֹ עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃<קטע סוף=ג/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַיִּקְצְפ֨וּ עָלָ֜יו שָׂרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ שָׂרֵ֨י פְלִשְׁתִּ֜ים הָשֵׁ֣ב אֶת־הָאִ֗ישׁ וְיָשֹׁב֙ אֶל־מְקוֹמוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הִפְקַדְתּ֣וֹ שָׁ֔ם וְלֹא־יֵרֵ֤ד עִמָּ֙נוּ֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְלֹא־יִֽהְיֶה־לָּ֥נוּ לְשָׂטָ֖ן בַּמִּלְחָמָ֑ה וּבַמֶּ֗ה יִתְרַצֶּ֥ה זֶה֙ אֶל־אֲדֹנָ֔יו הֲל֕וֹא בְּרָאשֵׁ֖י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵֽם׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>הֲלוֹא־זֶ֣ה דָוִ֔ד אֲשֶׁ֧ר יַעֲנוּ־ל֛וֹ בַּמְּחֹל֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ בַּאֲלָפָ֔יו וְדָוִ֖ד {{מ:קו"כ-אם-2|בְּרִבְבֹתָֽו|ברבבתו|בְּרִבְבֹתָֽיו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו"ד בסיומת של קמץ ואחריו וי"ו}}׃<קטע סוף=ה/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיִּקְרָ֨א אָכִ֜ישׁ אֶל־דָּוִ֗ד {{נוסח|וַיֹּ֣אמֶר|2==ל,ק ובדפוסים (טעם מונח בהתאם לכללי הטעמים) וכך אצל ברויאר ומג"ה המקוון{{ש}}א!=וַיֹּ֤אמֶר (בטעם מהפך), וכן מג"ה בדפוס; אמנם בהגדלה רואים שהטעם מטושטש ואולי בכל זאת מדובר על מונח.}} אֵ֠לָ֠יו חַי־יְהֹוָ֞ה כִּֽי־יָשָׁ֣ר אַתָּ֗ה וְט֣וֹב בְּ֠עֵינַ֠י צֵאתְךָ֨ וּבֹאֲךָ֤ אִתִּי֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה כִּ֠י לֹֽא־מָצָ֤אתִֽי בְךָ֙ רָעָ֔ה מִיּ֛וֹם בֹּאֲךָ֥ אֵלַ֖י עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּבְעֵינֵ֥י הַסְּרָנִ֖ים לֹא־ט֥וֹב אָֽתָּה׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וְעַתָּ֥ה שׁ֖וּב וְלֵ֣ךְ בְּשָׁל֑וֹם וְלֹא־תַעֲשֶׂ֣ה רָ֔ע בְּעֵינֵ֖י סַרְנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים׃<קטע סוף=ז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ כִּ֣י מֶ֤ה עָשִׂ֙יתִי֙ וּמַה־מָּצָ֣אתָ בְעַבְדְּךָ֔ מִיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר הָיִ֣יתִי לְפָנֶ֔יךָ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֣י לֹ֤א אָבוֹא֙ וְנִלְחַ֔מְתִּי בְּאֹיְבֵ֖י אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וַיַּ֣עַן אָכִישׁ֮ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־דָּוִד֒ יָדַ֕עְתִּי כִּ֣י ט֥וֹב אַתָּ֛ה בְּעֵינַ֖י כְּמַלְאַ֣ךְ אֱלֹהִ֑ים אַ֣ךְ שָׂרֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ אָֽמְר֔וּ לֹא־יַעֲלֶ֥ה עִמָּ֖נוּ בַּמִּלְחָמָֽה׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וְעַתָּה֙ הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְעַבְדֵ֥י אֲדֹנֶ֖יךָ אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ אִתָּ֑ךְ וְהִשְׁכַּמְתֶּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְא֥וֹר לָכֶ֖ם וָלֵֽכוּ׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל א|כט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיַּשְׁכֵּ֨ם דָּוִ֜ד ה֤וּא וַאֲנָשָׁיו֙ לָלֶ֣כֶת בַּבֹּ֔קֶר לָשׁ֖וּב אֶל־אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֑ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים עָל֥וּ יִזְרְעֶֽאל׃<קטע סוף=יא/><קטע סוף=פרק כט/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:שמואל א כט]] c8k0a2mydvusvj10didsz96rsmtt1vz 0 237083 3101080 3008003 2026-11-02T14:56:34Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101080 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|שמואל ב|כב}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} ==הפרק עם צורת השיר== {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא|18}}{{פפפ}} {{#קטע:שירת דוד/צורת השיר|צורת-השיר}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק עם צורת השיר (ללא מספרי פסוקים)== {{מ:טעמי המקרא|18}}{{פפפ}} {{#בלי קטע:שירת דוד/צורת השיר|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==הפרק בלי צורת השיר (באמצעות רווחים)== {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק כב/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיְדַבֵּ֤ר דָּוִד֙ לַיהֹוָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֖י הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את{{מ:ששש}}בְּיוֹם֩ הִצִּ֨יל יְהֹוָ֥ה אֹת֛וֹ{{ר3}}מִכַּ֥ף כׇּל־אֹיְבָ֖יו וּמִכַּ֥ף שָׁאֽוּל׃<קטע סוף=א/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיֹּאמַ֑ר יְהֹוָ֛ה סַֽלְעִ֥י וּמְצֻדָתִ֖י{{ר3}}וּמְפַלְטִי־לִֽי׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>אֱלֹהֵ֥י צוּרִ֖י אֶחֱסֶה־בּ֑וֹ{{מ:ששש}}מָגִנִּ֞י וְקֶ֣רֶן יִשְׁעִ֗י{{ר3}}מִשְׂגַּבִּי֙ וּמְנוּסִ֔י{{מ:ששש}}מֹשִׁעִ֕י מֵחָמָ֖ס תֹּשִׁעֵֽנִי׃<קטע סוף=ג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>מְהֻלָּ֖ל אֶקְרָ֣א יְהֹוָ֑ה{{מ:ששש}}וּמֵאֹיְבַ֖י אִוָּשֵֽׁעַ׃<קטע סוף=ד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>כִּ֥י אֲפָפֻ֖נִי מִשְׁבְּרֵי־מָ֑וֶת{{מ:ששש}}נַחֲלֵ֥י בְלִיַּ֖עַל יְבַעֲתֻֽנִי׃<קטע סוף=ה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>חֶבְלֵ֥י שְׁא֖וֹל סַבֻּ֑נִי{{מ:ששש}}קִדְּמֻ֖נִי {{נוסח|מֹ֥קְשֵׁי מָֽוֶת|2==א,ל ("מֹ֥קְשֵׁי" בטעם במרכא), וכן ברויאר ומג"ה (וסימנים){{ש}}דפוסים=מֹֽקְשֵׁי־מָֽוֶת ("מֹֽקְשֵׁי־" בגעיה ומוקפת) וכן בקורן ומכון ממרא (!)}}׃<קטע סוף=ו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>בַּצַּר־לִי֙ אֶקְרָ֣א יְהֹוָ֔ה וְאֶל־אֱלֹהַ֖י אֶקְרָ֑א{{מ:ששש}}וַיִּשְׁמַ֤ע {{נוסח|מֵהֵֽיכָלוֹ֙|2==ל,ק ובדפוסים{{ש}}א!=מֵהֵֽיכָלו֙ (חסרה נקודת החולם){{ש}}הערת ייבין}} קוֹלִ֔י וְשַׁוְעָתִ֖י בְּאׇזְנָֽיו׃<קטע סוף=ז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>{{כו"ק|ותגעש|וַיִּתְגָּעַ֤שׁ}} וַתִּרְעַשׁ֙ הָאָ֔רֶץ{{מ:ששש}}מוֹסְד֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם יִרְגָּ֑זוּ וַיִּֽתְגָּעֲשׁ֖וּ כִּי־חָ֥רָה לֽוֹ׃<קטע סוף=ח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>עָלָ֤ה עָשָׁן֙ בְּאַפּ֔וֹ וְאֵ֥שׁ מִפִּ֖יו תֹּאכֵ֑ל{{מ:ששש}}גֶּחָלִ֖ים בָּעֲר֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃<קטע סוף=ט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וַיֵּ֥ט שָׁמַ֖יִם וַיֵּרַ֑ד{{מ:ששש}}וַעֲרָפֶ֖ל תַּ֥חַת רַגְלָֽיו׃<קטע סוף=י/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיִּרְכַּ֥ב עַל־כְּר֖וּב וַיָּעֹ֑ף{{מ:ששש}}וַיֵּרָ֖א עַל־כַּנְפֵי־רֽוּחַ׃<קטע סוף=יא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וַיָּ֥שֶׁת חֹ֛שֶׁךְ סְבִיבֹתָ֖יו סֻכּ֑וֹת{{מ:ששש}}{{נוסח|חַֽשְׁﬞרַת־מַ֖יִם|2=א=חַֽשֲׁרַת־מַ֖יִם (חטף)}} עָבֵ֥י שְׁחָקִֽים׃<קטע סוף=יב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>מִנֹּ֖גַהּ נֶגְדּ֑וֹ בָּעֲר֖וּ גַּחֲלֵי־אֵֽשׁ׃<קטע סוף=יג/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>יַרְעֵ֥ם מִן־שָׁמַ֖יִם יְהֹוָ֑ה{{ר3}}וְעֶלְי֖וֹן יִתֵּ֥ן קוֹלֽוֹ׃<קטע סוף=יד/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיִּשְׁלַ֥ח חִצִּ֖ים וַיְפִיצֵ֑ם בָּרָ֖ק {{כו"ק|ויהמם|וַיָּהֹֽם}}׃<קטע סוף=טו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַיֵּֽרָאוּ֙ אֲפִ֣קֵי יָ֔ם יִגָּל֖וּ מֹסְד֣וֹת תֵּבֵ֑ל{{מ:ששש}}בְּגַעֲרַ֣ת יְהֹוָ֔ה מִנִּשְׁמַ֖ת ר֥וּחַ אַפּֽוֹ׃<קטע סוף=טז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>יִשְׁלַ֥ח מִמָּר֖וֹם יִקָּחֵ֑נִי{{מ:ששש}}יַֽמְשֵׁ֖נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃<קטע סוף=יז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>יַצִּילֵ֕נִי מֵאֹיְבִ֖י עָ֑ז{{מ:ששש}}מִשֹּׂ֣נְאַ֔י כִּ֥י אָמְצ֖וּ מִמֶּֽנִּי׃<קטע סוף=יח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>יְקַדְּמֻ֖נִי בְּי֣וֹם אֵידִ֑י וַיְהִ֧י יְהֹוָ֛ה מִשְׁעָ֖ן לִֽי׃<קטע סוף=יט/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וַיֹּצֵ֥א לַמֶּרְחָ֖ב אֹתִ֑י{{ר3}}יְחַלְּצֵ֖נִי כִּי־חָ֥פֵֽץ בִּֽי׃<קטע סוף=כ/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>יִגְמְלֵ֥נִי יְהֹוָ֖ה כְּצִדְקָתִ֑י{{ר3}}כְּבֹ֥ר יָדַ֖י יָשִׁ֥יב לִֽי׃<קטע סוף=כא/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כִּ֥י שָׁמַ֖רְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהֹוָ֑ה{{ר3}}וְלֹ֥א רָשַׁ֖עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃<קטע סוף=כב/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>כִּ֥י כׇל־{{מ:קו"כ-אם-2|מִשְׁפָּטָ֖ו|משפטו|מִשְׁפָּטָ֖יו|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב חסר יו"ד בסיומת של קמץ ואחריו וי"ו}} לְנֶגְדִּ֑י וְחֻקֹּתָ֖יו לֹא־אָס֥וּר מִמֶּֽנָּה׃<קטע סוף=כג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וָאֶהְיֶ֥ה תָמִ֖ים ל֑וֹ{{מ:ששש}}וָאֶשְׁתַּמְּרָ֖ה מֵעֲוֺנִֽי׃<קטע סוף=כד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וַיָּ֧שֶׁב יְהֹוָ֛ה לִ֖י כְּצִדְקָתִ֑י{{מ:ששש}}כְּבֹרִ֖י לְנֶ֥גֶד עֵינָֽיו׃<קטע סוף=כה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>עִם־חָסִ֖יד תִּתְחַסָּ֑ד{{מ:ששש}}עִם־גִּבּ֥וֹר תָּמִ֖ים תִּתַּמָּֽם׃<קטע סוף=כו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>עִם־נָבָ֖ר תִּתָּבָ֑ר{{מ:ששש}}וְעִם־עִקֵּ֖שׁ תִּתַּפָּֽל׃<קטע סוף=כז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וְאֶת־עַ֥ם עָנִ֖י תּוֹשִׁ֑יעַ{{מ:ששש}}וְעֵינֶ֥יךָ עַל־רָמִ֖ים תַּשְׁפִּֽיל׃<קטע סוף=כח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>כִּֽי־אַתָּ֥ה נֵירִ֖י יְהֹוָ֑ה{{מ:ששש}}וַיהֹוָ֖ה יַגִּ֥יהַּ חׇשְׁכִּֽי׃<קטע סוף=כט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>כִּ֥י בְכָ֖ה אָר֣וּץ גְּד֑וּד{{מ:ששש}}בֵּאלֹהַ֖י אֲדַלֶּג־שֽׁוּר׃<קטע סוף=ל/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>הָאֵ֖ל תָּמִ֣ים דַּרְכּ֑וֹ אִמְרַ֤ת יְהֹוָה֙ צְרוּפָ֔ה{{מ:ששש}}מָגֵ֣ן ה֔וּא לְכֹ֖ל הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃<קטע סוף=לא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>כִּ֥י מִי־אֵ֖ל מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהֹוָ֑ה{{מ:ששש}}וּמִ֥י צ֖וּר מִֽבַּלְעֲדֵ֥י אֱלֹהֵֽינוּ׃<קטע סוף=לב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>הָאֵ֥ל מָעוּזִּ֖י חָ֑יִל{{מ:ששש}}וַיַּתֵּ֥ר תָּמִ֖ים {{כו"ק|דרכו|דַּרְכִּֽי}}׃<קטע סוף=לג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>מְשַׁוֶּ֥ה {{כו"ק|רגליו|רַגְלַ֖י}} כָּאַיָּל֑וֹת{{מ:ששש}}וְעַ֥ל בָּמֹתַ֖י יַעֲמִדֵֽנִי׃<קטע סוף=לד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>מְלַמֵּ֥ד יָדַ֖י לַמִּלְחָמָ֑ה{{מ:ששש}}וְנִחַ֥ת קֶשֶׁת־נְחוּשָׁ֖ה זְרֹעֹתָֽי׃<קטע סוף=לה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>וַתִּתֶּן־לִ֖י מָגֵ֣ן יִשְׁעֶ֑ךָ וַעֲנֹתְךָ֖ תַּרְבֵּֽנִי׃<קטע סוף=לו/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>תַּרְחִ֥יב צַעֲדִ֖י תַּחְתֵּ֑נִי וְלֹ֥א מָעֲד֖וּ קַרְסֻלָּֽי׃<קטע סוף=לז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>אֶרְדְּפָ֥ה אֹיְבַ֖י וָאַשְׁמִידֵ֑ם{{מ:ששש}}וְלֹ֥א אָשׁ֖וּב עַד־כַּלּוֹתָֽם׃<קטע סוף=לח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וָאֲכַלֵּ֥ם וָאֶמְחָצֵ֖ם וְלֹ֣א יְקוּמ֑וּן{{מ:ששש}}וַֽיִּפְּל֖וּ תַּ֥חַת רַגְלָֽי׃<קטע סוף=לט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>{{נוסח|וַתַּזְרֵ֥נִי|2==א?,ל,ק ובדפוסים (אין דגש בזי"ן) וכן ברויאר (כתר ירושלים) וסימנים ומכון ממרא (התיבה נבדקה בתצלום באיכות גבוהה של כתי"ק ע"י החוקרת Elvira Martín-Contreras ותודה לה); וכך גם אצל המדקדקים ר"י אבן חיוג' ור"י אבן ג'אנח.{{ש}}א?=וַתַּזְּרֵ֥נִי (זי"ן דגושה?) וכן בתיגאן, וכך אצל ברויאר (מוסד הרב קוק, חורב) ומג"ה. ברויאר ציין את הדגש כספק בהערותיו; עיון בכתב־היד בהגדלה מראה שהדגש קיים בוודאי אך הוא מטושטש במקום ששאר הטקסט בהיר, כנראה בגלל ניסיון מחיקה.}} חַ֖יִל לַמִּלְחָמָ֑ה{{מ:ששש}}תַּכְרִ֥יעַ קָמַ֖י תַּחְתֵּֽנִי׃<קטע סוף=מ/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>וְאֹ֣יְבַ֔י תַּ֥תָּה לִּ֖י עֹ֑רֶף מְשַׂנְאַ֖י וָאַצְמִיתֵֽם׃<קטע סוף=מא/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>יִשְׁע֖וּ וְאֵ֣ין מֹשִׁ֑יעַ אֶל־יְהֹוָ֖ה וְלֹ֥א עָנָֽם׃<קטע סוף=מב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>וְאֶשְׁחָקֵ֖ם כַּעֲפַר־אָ֑רֶץ{{מ:ששש}}כְּטִיט־חוּצ֥וֹת אֲדִקֵּ֖ם אֶרְקָעֵֽם׃<קטע סוף=מג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>וַֽתְּפַלְּטֵ֔נִי מֵרִיבֵ֖י עַמִּ֑י תִּשְׁמְרֵ֙נִי֙ לְרֹ֣אשׁ גּוֹיִ֔ם{{מ:ששש}}עַ֥ם לֹא־יָדַ֖עְתִּי יַעַבְדֻֽנִי׃<קטע סוף=מד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>בְּנֵ֥י נֵכָ֖ר יִתְכַּחֲשׁוּ־לִ֑י לִשְׁמ֥וֹעַ אֹ֖זֶן יִשָּׁ֥מְעוּ לִֽי׃<קטע סוף=מה/> {{מ:ששש}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>בְּנֵ֥י נֵכָ֖ר יִבֹּ֑לוּ וְיַחְגְּר֖וּ מִמִּסְגְּרוֹתָֽם׃<קטע סוף=מו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>חַי־יְהֹוָ֖ה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י{{מ:ששש}}וְיָרֻ֕ם אֱלֹהֵ֖י צ֥וּר יִשְׁעִֽי׃<קטע סוף=מז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>הָאֵ֕ל הַנֹּתֵ֥ן נְקָמֹ֖ת לִ֑י{{מ:ששש}}וּמֹרִ֥יד עַמִּ֖ים תַּחְתֵּֽנִי׃<קטע סוף=מח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>וּמוֹצִיאִ֖י מֵאֹֽיְבָ֑י וּמִקָּמַי֙ תְּר֣וֹמְמֵ֔נִי{{מ:ששש}}מֵאִ֥ישׁ חֲמָסִ֖ים תַּצִּילֵֽנִי׃<קטע סוף=מט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|נ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נ/>עַל־כֵּ֛ן אוֹדְךָ֥ יְהֹוָ֖ה בַּגּוֹיִ֑ם{{מ:ששש}}וּלְשִׁמְךָ֖ אֲזַמֵּֽר׃<קטע סוף=נ/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|שמואל ב|כב|נא|סדר=לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>{{כו"ק|מגדיל|מִגְדּ֖וֹל}} יְשׁוּע֣וֹת מַלְכּ֑וֹ וְעֹֽשֶׂה־חֶ֧סֶד לִמְשִׁיח֛וֹ{{מ:ששש}}לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֖וֹ עַד־עוֹלָֽם׃<קטע סוף=נא/><קטע סוף=פרק כב/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק בלי צורת השיר (באמצעות רווחים וללא מספרי פסוקים)== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:שמואל ב כב/טעמים|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{#קטע:שירת דוד/צורות נוספות|שירת דוד בצורות כתיבה נוספות}} </noinclude> [[קטגוריה:שמואל ב כב]] 16w20wjjxx4dl8vegunflwek1qnr5yq 0 237574 3101081 3008013 2026-11-02T14:56:44Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101081 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|ירמיהו|ב}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק ב/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>הָלֹ֡ךְ {{נוסח|וְֽקָרָ֩אתָ֩|2==א (טעם כפול בכתב־היד){{ש}}מכון ממרא=וְקָֽרָאתָ֩}} בְאׇזְנֵ֨י יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֜}}ם לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה זָכַ֤רְתִּי לָךְ֙ חֶ֣סֶד נְעוּרַ֔יִךְ אַהֲבַ֖ת כְּלוּלֹתָ֑יִךְ לֶכְתֵּ֤ךְ אַֽחֲרַי֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּאֶ֖רֶץ לֹ֥א זְרוּעָֽה׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>קֹ֤דֶשׁ יִשְׂרָאֵל֙ לַיהֹוָ֔ה רֵאשִׁ֖ית {{נוסח|{{מ:קו"כ-אם-2|תְּבוּאָתֹ֑ה|תבואתה|תְּבוּאָת֑וֹ|סוג=כתיב ה"א בסיומת של חולם}}|2=השוו יחזקאל מח,יח}} כׇּל־אֹכְלָ֣יו יֶאְשָׁ֔מוּ רָעָ֛ה תָּבֹ֥א אֲלֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=ג/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>שִׁמְע֥וּ דְבַר־יְהֹוָ֖ה בֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְכׇֽל־מִשְׁפְּח֖וֹת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙ עָ֔וֶל כִּ֥י רָחֲק֖וּ מֵעָלָ֑י וַיֵּ֥לְכ֛וּ אַחֲרֵ֥י הַהֶ֖בֶל וַיֶּהְבָּֽלוּ׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וְלֹ֣א אָֽמְר֔וּ אַיֵּ֣ה יְהֹוָ֔ה הַמַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַמּוֹלִ֨יךְ אֹתָ֜נוּ בַּמִּדְבָּ֗ר בְּאֶ֨רֶץ עֲרָבָ֤ה וְשׁוּחָה֙ בְּאֶ֙רֶץ֙ צִיָּ֣ה וְצַלְמָ֔וֶת בְּאֶ֗רֶץ לֹא־עָ֤בַר בָּהּ֙ אִ֔ישׁ וְלֹא־יָשַׁ֥ב אָדָ֖ם שָֽׁם׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־אֶ֣רֶץ הַכַּרְמֶ֔ל לֶאֱכֹ֥ל פִּרְיָ֖הּ וְטוּבָ֑הּ וַתָּבֹ֙אוּ֙ וַתְּטַמְּא֣וּ אֶת־אַרְצִ֔י וְנַחֲלָתִ֥י שַׂמְתֶּ֖ם לְתוֹעֵבָֽה׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>הַכֹּהֲנִ֗ים לֹ֤א אָֽמְרוּ֙ אַיֵּ֣ה יְהֹוָ֔ה וְתֹפְשֵׂ֤י הַתּוֹרָה֙ לֹ֣א יְדָע֔וּנִי וְהָרֹעִ֖ים פָּ֣שְׁעוּ בִ֑י וְהַנְּבִאִים֙ נִבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וְאַחֲרֵ֥י לֹֽא־יוֹעִ֖לוּ הָלָֽכוּ׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>לָכֵ֗ן עֹ֛ד אָרִ֥יב אִתְּכֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְאֶת־בְּנֵ֥י בְנֵיכֶ֖ם אָרִֽיב׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>כִּ֣י עִבְר֞וּ אִיֵּ֤י כִתִּיִּים֙ וּרְא֔וּ וְקֵדָ֛ר שִׁלְח֥וּ וְהִֽתְבּוֹנְנ֖וּ מְאֹ֑ד וּרְא֕וּ הֵ֥ן הָיְתָ֖ה כָּזֹֽאת׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>הַהֵימִ֥יר גּוֹי֙ אֱלֹהִ֔ים וְהֵ֖מָּה לֹ֣א אֱלֹהִ֑ים וְעַמִּ֛י הֵמִ֥יר כְּבוֹד֖וֹ בְּל֥וֹא יוֹעִֽיל׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>שֹׁ֥מּוּ שָׁמַ֖יִם עַל־זֹ֑את וְשַׂעֲר֛וּ {{נוסח|חׇרְב֥וּ|2==ל,ק ובדפוסים{{ש}}א=חֳרְב֥וּ (חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף) וראו עוד ברד"ק ומנחת שי}} מְאֹ֖ד נְאֻם־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>כִּֽי־שְׁתַּ֥יִם רָע֖וֹת עָשָׂ֣ה עַמִּ֑י אֹתִ֨י עָזְב֜וּ מְק֣וֹר{{מ:לגרמיה-2}} מַ֣יִם חַיִּ֗ים לַחְצֹ֤ב לָהֶם֙ בֹּאר֔וֹת בֹּארֹת֙ נִשְׁבָּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָכִ֖לוּ הַמָּֽיִם׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־יְלִ֥יד בַּ֖יִת ה֑וּא מַדּ֖וּעַ הָיָ֥ה לָבַֽז׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>עָלָיו֙ יִשְׁאֲג֣וּ כְפִרִ֔ים נָתְנ֖וּ קוֹלָ֑ם וַיָּשִׁ֤יתוּ אַרְצוֹ֙ לְשַׁמָּ֔ה עָרָ֥יו {{כו"ק|נצתה|נִצְּת֖וּ}} מִבְּלִ֥י יֹשֵֽׁב׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>גַּם־בְּנֵי־נֹ֖ף {{כו"ק|ותחפנס|וְתַחְפַּנְחֵ֑ס}} יִרְע֖וּךְ קׇדְקֹֽד׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>הֲלוֹא־זֹ֖את תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עׇזְבֵךְ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ בְּעֵ֖ת מוֹלִכֵ֥ךְ בַּדָּֽרֶךְ׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וְעַתָּ֗ה מַה־לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֖וֹת מֵ֣י שִׁח֑וֹר וּמַה־לָּךְ֙ לְדֶ֣רֶךְ אַשּׁ֔וּר לִשְׁתּ֖וֹת מֵ֥י נָהָֽר׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>תְּיַסְּרֵ֣ךְ רָעָתֵ֗ךְ וּמְשֻׁבוֹתַ֙יִךְ֙ תּֽוֹכִחֻ֔ךְ וּדְעִ֤י וּרְאִי֙ כִּֽי־רַ֣ע וָמָ֔ר עׇזְבֵ֖ךְ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יִךְ וְלֹ֤א פַחְדָּתִי֙ אֵלַ֔יִךְ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָאֽוֹת׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>כִּ֣י מֵעוֹלָ֞ם שָׁבַ֣רְתִּי עֻלֵּ֗ךְ נִתַּ֙קְתִּי֙ מוֹסְרוֹתַ֔יִךְ וַתֹּאמְרִ֖י לֹ֣א {{כו"ק|אעבוד|אֶעֱב֑וֹר}} כִּ֣י עַֽל־כׇּל־גִּבְעָ֞ה גְּבֹהָ֗ה וְתַ֙חַת֙ כׇּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֔ן אַ֖תְּ צֹעָ֥ה זֹנָֽה׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וְאָֽנֹכִי֙ נְטַעְתִּ֣יךְ שׂוֹרֵ֔ק כֻּלֹּ֖ה זֶ֣רַע אֱמֶ֑ת וְאֵיךְ֙ נֶהְפַּ֣כְתְּ לִ֔י סוּרֵ֖י הַגֶּ֥פֶן נׇכְרִיָּֽה׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כִּ֤י אִם־תְּכַבְּסִי֙ בַּנֶּ֔תֶר וְתַרְבִּי־לָ֖ךְ בֹּרִ֑ית נִכְתָּ֤ם עֲוֺנֵךְ֙ לְפָנַ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>אֵ֣יךְ תֹּאמְרִ֞י לֹ֣א נִטְמֵ֗אתִי אַחֲרֵ֤י הַבְּעָלִים֙ לֹ֣א הָלַ֔כְתִּי רְאִ֤י דַרְכֵּךְ֙ בַּגַּ֔יְא דְּעִ֖י מֶ֣ה עָשִׂ֑ית בִּכְרָ֥ה קַלָּ֖ה מְשָׂרֶ֥כֶת דְּרָכֶֽיהָ׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>פֶּ֣רֶה{{מ:לגרמיה-2}} לִמֻּ֣ד מִדְבָּ֗ר בְּאַוַּ֤ת {{נוסח|{{כו"ק|נפשו|נַפְשָׁהּ֙}}|2=א-כתיב=נַפְשָׁו֙ (בלי נקודה מקבילה למפיק)}} שָׁאֲפָ֣ה ר֔וּחַ תַּאֲנָתָ֖הּ מִ֣י יְשִׁיבֶ֑נָּה כׇּל־מְבַקְשֶׁ֙יהָ֙ לֹ֣א יִיעָ֔פוּ בְּחׇדְשָׁ֖הּ יִמְצָאֽוּנְהָ׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>מִנְעִ֤י רַגְלֵךְ֙ מִיָּחֵ֔ף {{כו"ק|וגורנך|וּגְרוֹנֵ֖ךְ}} מִצִּמְאָ֑ה וַתֹּאמְרִ֣י נוֹאָ֔שׁ ל֕וֹא כִּֽי־אָהַ֥בְתִּי זָרִ֖ים וְאַחֲרֵיהֶ֥ם אֵלֵֽךְ׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>כְּבֹ֤שֶׁת גַּנָּב֙ כִּ֣י יִמָּצֵ֔א כֵּ֥ן הֹבִ֖ישׁוּ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הֵ֤מָּה מַלְכֵיהֶם֙ שָׂרֵיהֶ֔ם וְכֹהֲנֵיהֶ֖ם וּנְבִיאֵיהֶֽם׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>אֹמְרִ֨ים לָעֵ֜ץ אָ֣בִי אַ֗תָּה וְלָאֶ֙בֶן֙ אַ֣תְּ {{כו"ק|ילדתני|יְלִדְתָּ֔נוּ}} כִּֽי־פָנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים וּבְעֵ֤ת רָעָתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ ק֖וּמָה וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>וְאַיֵּ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ לָּ֔ךְ יָק֕וּמוּ אִם־יוֹשִׁיע֖וּךָ בְּעֵ֣ת רָעָתֶ֑ךָ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱלֹהֶ֖יךָ יְהוּדָֽה׃<קטע סוף=כח/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>לָ֥מָּה תָרִ֖יבוּ אֵלָ֑י כֻּלְּכֶ֛ם פְּשַׁעְתֶּ֥ם בִּ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>לַשָּׁוְא֙ הִכֵּ֣יתִי אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם מוּסָ֖ר לֹ֣א לָקָ֑חוּ אָכְלָ֧ה חַרְבְּכֶ֛ם נְבִיאֵיכֶ֖ם כְּאַרְיֵ֥ה מַשְׁחִֽית׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>הַדּ֗וֹר אַתֶּם֙ רְא֣וּ דְבַר־יְהֹוָ֔ה הֲמִדְבָּ֤ר הָיִ֙יתִי֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה מַדּ֜וּעַ אָמְר֤וּ עַמִּי֙ רַ֔דְנוּ לֽוֹא־נָב֥וֹא ע֖וֹד אֵלֶֽיךָ׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>הֲתִשְׁכַּ֤ח בְּתוּלָה֙ עֶדְיָ֔הּ כַּלָּ֖ה קִשֻּׁרֶ֑יהָ וְעַמִּ֣י שְׁכֵח֔וּנִי יָמִ֖ים אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>מַה־תֵּיטִ֥בִי דַרְכֵּ֖ךְ לְבַקֵּ֣שׁ אַהֲבָ֑ה לָכֵן֙ גַּ֣ם אֶת־הָרָע֔וֹת {{כו"ק|למדתי|לִמַּ֖דְתְּ}} אֶת־דְּרָכָֽיִךְ׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>גַּ֤ם בִּכְנָפַ֙יִךְ֙ נִמְצְא֔וּ דַּ֛ם נַפְשׁ֥וֹת אֶבְיוֹנִ֖ים נְקִיִּ֑ים לֹֽא־בַמַּחְתֶּ֥רֶת מְצָאתִ֖ים כִּ֥י עַל־כׇּל־אֵֽלֶּה׃<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>וַתֹּֽאמְרִי֙ כִּ֣י נִקֵּ֔יתִי אַ֛ךְ שָׁ֥ב אַפּ֖וֹ מִמֶּ֑נִּי הִנְנִי֙ נִשְׁפָּ֣ט אוֹתָ֔ךְ עַל־אׇמְרֵ֖ךְ לֹ֥א חָטָֽאתִי׃<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>מַה־תֵּזְלִ֥י מְאֹ֖ד לְשַׁנּ֣וֹת אֶת־דַּרְכֵּ֑ךְ גַּ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ תֵּבֹ֔שִׁי כַּאֲשֶׁר־בֹּ֖שְׁתְּ מֵאַשּֽׁוּר׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ב|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>גַּ֣ם מֵאֵ֥ת זֶה֙ תֵּֽצְאִ֔י וְיָדַ֖יִךְ עַל־רֹאשֵׁ֑ךְ כִּֽי־מָאַ֤ס יְהֹוָה֙ בְּמִבְטַחַ֔יִךְ וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחִי לָהֶֽם׃<קטע סוף=לז/><קטע סוף=פרק ב/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:ירמיהו ב]] 84bipoc0j4pm6178wmfjglsk157szqf 0 237578 3101082 2987987 2026-11-02T14:56:54Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101082 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|ירמיהו|ג}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק ג/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>לֵאמֹ֡ר הֵ֣ן יְשַׁלַּ֣ח אִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתּוֹ֩ וְהָלְכָ֨ה מֵאִתּ֜וֹ וְהָיְתָ֣ה לְאִישׁ־אַחֵ֗ר הֲיָשׁ֤וּב אֵלֶ֙יהָ֙ ע֔וֹד הֲל֛וֹא חָנ֥וֹף תֶּחֱנַ֖ף הָאָ֣רֶץ הַהִ֑יא וְאַ֗תְּ זָנִית֙ רֵעִ֣ים רַבִּ֔ים וְשׁ֥וֹב אֵלַ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>שְׂאִי־עֵינַ֨יִךְ עַל־שְׁפָיִ֜ם וּרְאִ֗י אֵיפֹה֙ לֹ֣א {{נוסח|{{כו"ק|שגלת|שֻׁכַּ֔בְתְּ}}|2=א-כתיב=שֻׁגַ֔לְתְּ (בלי דגש בגימ"ל במקביל לכ"ף){{ש}}הערת ברויאר}} עַל־דְּרָכִים֙ יָשַׁ֣בְתְּ לָהֶ֔ם כַּעֲרָבִ֖י בַּמִּדְבָּ֑ר וַתַּחֲנִ֣יפִי אֶ֔רֶץ בִּזְנוּתַ֖יִךְ וּבְרָעָתֵֽךְ׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיִּמָּנְע֣וּ רְבִבִ֔ים וּמַלְק֖וֹשׁ ל֣וֹא הָיָ֑ה וּמֵ֨צַח אִשָּׁ֤ה זוֹנָה֙ הָ֣יָה לָ֔ךְ מֵאַ֖נְתְּ הִכָּלֵֽם׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|ד|סדר=ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>הֲל֣וֹא מֵעַ֔תָּה {{נוסח|{{כו"ק|קראתי|קָרָ֥את}}|2=א=יתיר י'}} לִ֖י אָבִ֑י אַלּ֥וּף נְעֻרַ֖י אָֽתָּה׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>הֲיִנְטֹ֣ר לְעוֹלָ֔ם אִם־יִשְׁמֹ֖ר לָנֶ֑צַח הִנֵּ֥ה דִבַּ֛רְתְּ וַתַּעֲשִׂ֥י הָרָע֖וֹת וַתּוּכָֽל׃<קטע סוף=ה/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י בִּימֵי֙ יֹאשִׁיָּ֣הוּ הַמֶּ֔לֶךְ הֲֽרָאִ֔יתָ אֲשֶׁ֥ר עָשְׂתָ֖ה מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל הֹלְכָ֨ה הִ֜יא עַל־כׇּל־הַ֣ר גָּבֹ֗הַּ וְאֶל־תַּ֛חַת כׇּל־עֵ֥ץ רַעֲנָ֖ן וַתִּזְנִי־שָֽׁם׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וָאֹמַ֗ר אַחֲרֵ֨י עֲשׂוֹתָ֧הּ אֶת־כׇּל־אֵ֛לֶּה אֵלַ֥י תָּשׁ֖וּב וְלֹא־שָׁ֑בָה {{כו"ק|ותראה|וַתֵּ֛רֶא}} בָּגוֹדָ֥ה אֲחוֹתָ֖הּ יְהוּדָֽה׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וָאֵ֗רֶא כִּ֤י עַל־כׇּל־אֹדוֹת֙ אֲשֶׁ֤ר נִֽאֲפָה֙ מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁלַּחְתִּ֕יהָ וָאֶתֵּ֛ן אֶת־סֵ֥פֶר כְּרִיתֻתֶ֖יהָ אֵלֶ֑יהָ וְלֹ֨א יָרְאָ֜ה בֹּגֵדָ֤ה יְהוּדָה֙ אֲחוֹתָ֔הּ וַתֵּ֖לֶךְ וַתִּ֥זֶן גַּם־הִֽיא׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וְהָיָה֙ מִקֹּ֣ל זְנוּתָ֔הּ וַתֶּחֱנַ֖ף אֶת־הָאָ֑רֶץ וַתִּנְאַ֥ף אֶת־הָאֶ֖בֶן וְאֶת־הָעֵֽץ׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וְגַם־בְּכׇל־זֹ֗את לֹא־שָׁ֨בָה אֵלַ֜י בָּגוֹדָ֧ה אֲחוֹתָ֛הּ יְהוּדָ֖ה בְּכׇל־לִבָּ֑הּ כִּ֥י אִם־בְּשֶׁ֖קֶר נְאֻם־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=י/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י צִדְּקָ֥ה נַפְשָׁ֖הּ מְשֻׁבָ֣ה יִשְׂרָאֵ֑ל מִבֹּגֵדָ֖ה יְהוּדָֽה׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>הָלֹ֡ךְ {{נוסח|וְֽקָרָ֩אתָ֩|2==א (טעם כפול בכתב־היד){{ש}}מכון ממרא!=וְקָֽרָאתָ֩}} אֶת־הַדְּבָרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה צָפ֗וֹנָה וְ֠אָמַרְתָּ֠ שׁ֣וּבָה מְשֻׁבָ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לוֹא־אַפִּ֥יל פָּנַ֖י בָּכֶ֑ם כִּֽי־חָסִ֤יד אֲנִי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לֹ֥א אֶטּ֖וֹר לְעוֹלָֽם׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>אַ֚ךְ דְּעִ֣י עֲוֺנֵ֔ךְ כִּ֛י בַּיהֹוָ֥ה אֱלֹהַ֖יִךְ פָּשָׁ֑עַתְּ וַתְּפַזְּרִ֨י אֶת־דְּרָכַ֜יִךְ לַזָּרִ֗ים תַּ֚חַת כׇּל־עֵ֣ץ רַעֲנָ֔ן וּבְקוֹלִ֥י לֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>שׁ֣וּבוּ בָנִ֤ים שֽׁוֹבָבִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה כִּ֥י אָנֹכִ֖י בָּעַ֣לְתִּי בָכֶ֑ם וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם אֶחָ֣ד מֵעִ֗יר וּשְׁנַ֙יִם֙ מִמִּשְׁפָּחָ֔ה וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם צִיּֽוֹן׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֛ם רֹעִ֖ים כְּלִבִּ֑י וְרָע֥וּ אֶתְכֶ֖ם דֵּעָ֥ה וְהַשְׂכֵּֽיל׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וְהָיָ֡ה כִּ֣י תִרְבּוּ֩ וּפְרִיתֶ֨ם בָּאָ֜רֶץ בַּיָּמִ֤ים הָהֵ֙מָּה֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לֹא־יֹ֣אמְרוּ ע֗וֹד אֲרוֹן֙ בְּרִית־יְהֹוָ֔ה וְלֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עַל־לֵ֑ב וְלֹ֤א יִזְכְּרוּ־בוֹ֙ וְלֹ֣א יִפְקֹ֔דוּ וְלֹ֥א יֵעָשֶׂ֖ה עֽוֹד׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא יִקְרְא֤וּ לִירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֙}}ם֙ כִּסֵּ֣א יְהֹוָ֔ה וְנִקְו֨וּ אֵלֶ֧יהָ כׇֽל־הַגּוֹיִ֛ם לְשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה לִירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וְלֹא־יֵלְכ֣וּ ע֔וֹד אַחֲרֵ֕י שְׁרִר֖וּת לִבָּ֥ם הָרָֽע׃<קטע סוף=יז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔מָּה יֵלְכ֥וּ בֵית־יְהוּדָ֖ה עַל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְיָבֹ֤אוּ יַחְדָּו֙ מֵאֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר הִנְחַ֖לְתִּי אֶת־אֲבוֹתֵיכֶֽם׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>וְאָנֹכִ֣י אָמַ֗רְתִּי אֵ֚יךְ אֲשִׁיתֵ֣ךְ בַּבָּנִ֔ים וְאֶתֶּן־לָךְ֙ אֶ֣רֶץ חֶמְדָּ֔ה נַחֲלַ֥ת צְבִ֖י צִבְא֣וֹת גּוֹיִ֑ם וָאֹמַ֗ר אָבִי֙ {{כו"ק|תקראו|תִּקְרְאִי־}}לִ֔י וּמֵאַחֲרַ֖י לֹ֥א {{כו"ק|תשובו|תָשֽׁוּבִי}}׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>אָכֵ֛ן בָּגְדָ֥ה אִשָּׁ֖ה מֵרֵעָ֑הּ כֵּ֣ן בְּגַדְתֶּ֥ם בִּ֛י בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל נְאֻם־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>ק֚וֹל עַל־שְׁפָיִ֣ים נִשְׁמָ֔ע בְּכִ֥י תַחֲנוּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י הֶעֱווּ֙ אֶת־דַּרְכָּ֔ם שָׁכְח֖וּ אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שׁוֹבָבִ֔ים אֶרְפָּ֖ה מְשׁוּבֹתֵיכֶ֑ם הִנְנוּ֙ אָתָ֣נוּ לָ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>אָכֵ֥ן לַשֶּׁ֛קֶר מִגְּבָע֖וֹת הָמ֣וֹן הָרִ֑ים אָכֵן֙ בַּיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ תְּשׁוּעַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וְהַבֹּ֗שֶׁת {{נוסח|אָ֥כְלָ֛ה|2==א{{ש}}מכון ממרא=אָֽכְלָ֛ה}} אֶת־יְגִ֥יעַ אֲבוֹתֵ֖ינוּ מִנְּעוּרֵ֑ינוּ אֶת־צֹאנָם֙ וְאֶת־בְּקָרָ֔ם אֶת־בְּנֵיהֶ֖ם וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶֽם׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ג|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>נִשְׁכְּבָ֣ה בְּבׇשְׁתֵּ֗נוּ {{נוסח|וּֽתְﬞכַסֵּ֘נוּ֮|2=א=וּֽתֲכַסֵּנוּ֮ (חטף)}} כְּלִמָּתֵ֒נוּ֒ כִּי֩ לַיהֹוָ֨ה אֱלֹהֵ֜ינוּ חָטָ֗אנוּ אֲנַ֙חְנוּ֙ וַאֲבוֹתֵ֔ינוּ מִנְּעוּרֵ֖ינוּ וְעַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וְלֹ֣א שָׁמַ֔עְנוּ בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃<קטע סוף=כה/><קטע סוף=פרק ג/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:ירמיהו ג]] fs9uchga4jgd6vpajfl5te3laceo9kp 0 237598 3101083 3008014 2026-11-02T14:57:03Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101083 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|ירמיהו|ח}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק ח/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>בָּעֵ֣ת הַהִ֣יא נְאֻם־יְהֹוָ֡ה {{כו"ק|ויציאו|יוֹצִ֣יאוּ}} אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים וְאֵ֣ת{{מ:לגרמיה-2}} עַצְמ֣וֹת הַנְּבִיאִ֗ים וְאֵ֛ת עַצְמ֥וֹת יוֹשְׁבֵֽי־יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֖}}ם מִקִּבְרֵיהֶֽם׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וּשְׁטָחוּם֩ לַשֶּׁ֨מֶשׁ וְלַיָּרֵ֜חַ וּלְכֹ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} צְבָ֣א הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר אֲהֵב֜וּם וַאֲשֶׁ֤ר עֲבָדוּם֙ וַֽאֲשֶׁר֙ הָלְכ֣וּ אַחֲרֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֣ר דְּרָשׁ֔וּם וַאֲשֶׁ֥ר הִֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם לֹ֤א יֵאָֽסְפוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִהְיֽוּ׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וְנִבְחַ֥ר מָ֙וֶת֙ {{נוסח|מֵחַיִּ֔ים|2=מכון ממרא!=מֵֽחַיִּי֔ם}} לְכֹ֗ל הַשְּׁאֵרִית֙ הַנִּשְׁאָרִ֔ים מִן־הַמִּשְׁפָּחָ֥ה הָרָעָ֖ה הַזֹּ֑את בְּכׇל־הַמְּקֹמ֤וֹת הַנִּשְׁאָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר הִדַּחְתִּ֣ים שָׁ֔ם נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃<קטע סוף=ג/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הֲיִפְּל֖וּ וְלֹ֣א יָק֑וּמוּ אִם־יָשׁ֖וּב וְלֹ֥א יָשֽׁוּב׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>מַדּ֨וּעַ {{נוסח|שׁוֹבְﬞבָ֜ה|2=א=שׁוֹבֲבָ֜ה (חטף)}} הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם מְשֻׁבָ֣ה נִצַּ֑חַת הֶחֱזִ֙יקוּ֙ בַּתַּרְמִ֔ת מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>הִקְשַׁ֤בְתִּי וָֽאֶשְׁמָע֙ לוֹא־כֵ֣ן יְדַבֵּ֔רוּ אֵ֣ין אִ֗ישׁ נִחָם֙ עַל־רָ֣עָת֔וֹ לֵאמֹ֖ר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתִי כֻּלֹּ֗ה שָׁ֚ב {{כו"ק|במרצותם|בִּמְר֣וּצָתָ֔ם}} כְּס֥וּס שׁוֹטֵ֖ף בַּמִּלְחָמָֽה׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>גַּם־חֲסִידָ֣ה בַשָּׁמַ֗יִם יָֽדְעָה֙ מוֹעֲדֶ֔יהָ וְתֹ֤ר {{כו"ק|וסוס|וְסִיס֙}} וְעָג֔וּר שָׁמְר֖וּ אֶת־עֵ֣ת בֹּאָ֑נָה וְעַמִּ֕י לֹ֣א יָדְע֔וּ אֵ֖ת מִשְׁפַּ֥ט יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>אֵיכָ֤ה תֹֽאמְרוּ֙ חֲכָמִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ וְתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֖ה אִתָּ֑נוּ אָכֵן֙ הִנֵּ֣ה לַשֶּׁ֣קֶר עָשָׂ֔ה עֵ֖ט שֶׁ֥קֶר סֹפְרִֽים׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>הֹבִ֣שׁוּ חֲכָמִ֔ים חַ֖תּוּ וַיִּלָּכֵ֑דוּ הִנֵּ֤ה בִדְבַר־יְהֹוָה֙ מָאָ֔סוּ וְחׇכְמַ֥ת מֶ֖ה לָהֶֽם׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>לָכֵן֩ אֶתֵּ֨ן אֶת־נְשֵׁיהֶ֜ם לַאֲחֵרִ֗ים שְׂדֽוֹתֵיהֶם֙ לְי֣וֹרְשִׁ֔ים כִּ֤י מִקָּטֹן֙ וְעַד־גָּד֔וֹל {{מ:קו"כ-אם-2|כֻּלֹּ֖ה|כלה|כֻּלּ֖וֹ|מקורות=א-קרי|סוג=כתיב ה"א בסיומת של חולם}} בֹּצֵ֣עַ בָּ֑צַע מִנָּבִיא֙ וְעַד־כֹּהֵ֔ן כֻּלֹּ֖ה עֹ֥שֶׂה שָּֽׁקֶר׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַיְרַפּ֞וּ אֶת־שֶׁ֤בֶר בַּת־עַמִּי֙ עַל־נְקַלָּ֔ה לֵאמֹ֖ר שָׁל֣וֹם{{מ:פסק}}שָׁל֑וֹם וְאֵ֖ין שָׁלֽוֹם׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>הֹבִ֕שׁוּ כִּ֥י תוֹעֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בּ֣וֹשׁ לֹֽא־יֵבֹ֗שׁוּ וְהִכָּלֵם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֣וּ בַנֹּפְלִ֗ים בְּעֵ֧ת פְּקֻדָּתָ֛ם יִכָּשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=יב/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>אָסֹ֥ף אֲסִיפֵ֖ם נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אֵין֩ עֲנָבִ֨ים בַּגֶּ֜פֶן וְאֵ֧ין תְּאֵנִ֣ים בַּתְּאֵנָ֗ה וְהֶעָלֶה֙ נָבֵ֔ל וָאֶתֵּ֥ן לָהֶ֖ם יַעַבְרֽוּם׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>עַל־מָה֙ אֲנַ֣חְנוּ יֹֽשְׁבִ֔ים הֵאָסְפ֗וּ וְנָב֛וֹא אֶל־עָרֵ֥י הַמִּבְצָ֖ר וְנִדְּמָה־שָּׁ֑ם כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֵ֤ינוּ הֲדִמָּ֙נוּ֙ וַיַּשְׁקֵ֣נוּ מֵי־רֹ֔אשׁ כִּ֥י חָטָ֖אנוּ לַיהֹוָֽה׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>קַוֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם וְאֵ֣ין ט֑וֹב לְעֵ֥ת מַרְפֵּ֖ה וְהִנֵּ֥ה בְעָתָֽה׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>מִדָּ֤ן נִשְׁמַע֙ נַחְרַ֣ת סוּסָ֔יו מִקּוֹל֙ מִצְהֲל֣וֹת אַבִּירָ֔יו רָעֲשָׁ֖ה כׇּל־הָאָ֑רֶץ וַיָּב֗וֹאוּ וַיֹּֽאכְלוּ֙ אֶ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֔הּ עִ֖יר וְיֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃<קטע סוף=טז/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כִּי֩ הִנְנִ֨י מְשַׁלֵּ֜חַ בָּכֶ֗ם נְחָשִׁים֙ צִפְעֹנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם לָ֑חַשׁ וְנִשְּׁכ֥וּ אֶתְכֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=יז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>מַבְלִ֥יגִיתִ֖י עֲלֵ֣י יָג֑וֹן עָלַ֖י לִבִּ֥י דַוָּֽי׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>הִנֵּה־ק֞וֹל שַֽׁוְעַ֣ת בַּת־עַמִּ֗י מֵאֶ֙רֶץ֙ מַרְחַקִּ֔ים הַֽיהֹוָה֙ אֵ֣ין בְּצִיּ֔וֹן אִם־מַלְכָּ֖הּ אֵ֣ין בָּ֑הּ מַדּ֗וּעַ הִכְעִס֛וּנִי בִּפְסִלֵיהֶ֖ם בְּהַבְלֵ֥י נֵכָֽר׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>עָבַ֥ר קָצִ֖יר כָּ֣לָה קָ֑יִץ וַאֲנַ֖חְנוּ ל֥וֹא נוֹשָֽׁעְנוּ׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>עַל־שֶׁ֥בֶר בַּת־עַמִּ֖י הׇשְׁבָּ֑רְתִּי קָדַ֕רְתִּי שַׁמָּ֖ה הֶחֱזִקָֽתְנִי׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>הַצֳּרִי֙ אֵ֣ין בְּגִלְעָ֔ד אִם־רֹפֵ֖א אֵ֣ין שָׁ֑ם כִּ֗י מַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א עָֽלְתָ֔ה אֲרֻכַ֖ת בַּת־עַמִּֽי׃<קטע סוף=כב/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|ח|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>מִֽי־יִתֵּ֤ן רֹאשִׁי֙ מַ֔יִם וְעֵינִ֖י מְק֣וֹר דִּמְעָ֑ה וְאֶבְכֶּה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אֵ֖ת {{נוסח|חַֽלְﬞלֵ֥י|2=א=חַֽלֲלֵ֥י (חטף)}} בַת־עַמִּֽי׃<קטע סוף=כג/><קטע סוף=פרק ח/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:ירמיהו ח]] ofjnneiznjtlq164x0ms2snh5xby4mm 0 237714 3101084 2988021 2026-11-02T14:57:14Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101084 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|ירמיהו|לז}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק לז/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיִּ֨מְלׇךְ־מֶ֔לֶךְ צִדְקִיָּ֖הוּ בֶּן־יֹאשִׁיָּ֑הוּ תַּ֗חַת כָּנְיָ֙הוּ֙ בֶּן־יְה֣וֹיָקִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הִמְלִ֛יךְ נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וְלֹ֥א שָׁמַ֛ע ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וְעַ֣ם הָאָ֑רֶץ אֶל־דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִֽיא׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ אֶת־יְהוּכַ֣ל בֶּן־שֶׁלֶמְיָ֗ה וְאֶת־צְפַנְיָ֤הוּ בֶן־מַעֲשֵׂיָה֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹ֑ר הִתְפַּלֶּל־נָ֣א בַעֲדֵ֔נוּ אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵֽינוּ׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וְיִרְמְיָ֕הוּ בָּ֥א וְיֹצֵ֖א בְּת֣וֹךְ הָעָ֑ם וְלֹא־נָתְנ֥וּ אֹת֖וֹ בֵּ֥ית {{כו"ק|הכליא|הַכְּלֽוּא}}׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וְחֵ֥יל פַּרְעֹ֖ה יָצָ֣א מִמִּצְרָ֑יִם וַיִּשְׁמְע֨וּ הַכַּשְׂדִּ֜ים הַצָּרִ֤ים עַל־יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֙}}ם֙ אֶת־שִׁמְעָ֔ם וַיֵּ֣עָל֔וּ מֵעַ֖ל יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃<קטע סוף=ה/> {{פפ}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶל־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>כֹּה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֤ה תֹֽאמְרוּ֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה הַשֹּׁלֵ֧חַ אֶתְכֶ֛ם אֵלַ֖י לְדׇרְשֵׁ֑נִי הִנֵּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} חֵ֣יל פַּרְעֹ֗ה הַיֹּצֵ֤א לָכֶם֙ לְעֶזְרָ֔ה שָׁ֥ב לְאַרְצ֖וֹ מִצְרָֽיִם׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וְשָׁ֙בוּ֙ הַכַּשְׂדִּ֔ים וְנִלְחֲמ֖וּ עַל־הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וּלְכָדֻ֖הָ וּשְׂרָפֻ֥הָ בָאֵֽשׁ׃<קטע סוף=ח/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אַל־תַּשִּׁ֤אוּ נַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הָלֹ֛ךְ יֵלְכ֥וּ מֵעָלֵ֖ינוּ הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּי־לֹ֖א יֵלֵֽכוּ׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>כִּ֣י אִם־הִכִּיתֶ֞ם כׇּל־חֵ֤יל כַּשְׂדִּים֙ הַנִּלְחָמִ֣ים אִתְּכֶ֔ם וְנִ֨שְׁאֲרוּ־בָ֔ם אֲנָשִׁ֖ים מְדֻקָּרִ֑ים אִ֤ישׁ {{מ:קמץ|ד=בְּאׇֽהֳלוֹ֙|ס=בְּאָֽהֳלוֹ֙}} יָק֔וּמוּ וְשָׂ֥רְפ֛וּ אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את בָּאֵֽשׁ׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וְהָיָ֗ה בְּהֵעָלוֹת֙ חֵ֣יל הַכַּשְׂדִּ֔ים מֵעַ֖ל יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם מִפְּנֵ֖י חֵ֥יל פַּרְעֹֽה׃<קטע סוף=יא/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וַיֵּצֵ֤א יִרְמְיָ֙הוּ֙ מִיר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם לָלֶ֖כֶת אֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֑ן לַחֲלִ֥ק מִשָּׁ֖ם בְּת֥וֹךְ הָעָֽם׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וַֽיְהִי־ה֞וּא בְּשַׁ֣עַר בִּנְיָמִ֗ן וְשָׁם֙ בַּ֣עַל פְּקִדֻ֔ת וּשְׁמוֹ֙ יִרְאִיָּ֔יה בֶּן־שֶׁלֶמְיָ֖ה בֶּן־חֲנַנְיָ֑ה וַיִּתְפֹּ֞שׂ אֶֽת־יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ לֵאמֹ֔ר אֶל־הַכַּשְׂדִּ֖ים אַתָּ֥ה נֹפֵֽל׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וַיֹּ֨אמֶר יִרְמְיָ֜הוּ שֶׁ֗קֶר אֵינֶ֤נִּי נֹפֵל֙ עַל־הַכַּשְׂדִּ֔ים וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וַיִּתְפֹּ֤שׂ יִרְאִיָּיה֙ בְּיִרְמְיָ֔הוּ וַיְבִאֵ֖הוּ אֶל־הַשָּׂרִֽים׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַיִּקְצְפ֧וּ הַשָּׂרִ֛ים עַֽל־יִרְמְיָ֖הוּ וְהִכּ֣וּ אֹת֑וֹ וְנָתְנ֨וּ אוֹת֜וֹ בֵּ֣ית הָאֵס֗וּר בֵּ֚ית יְהוֹנָתָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר כִּי־אֹת֥וֹ עָשׂ֖וּ לְבֵ֥ית הַכֶּֽלֶא׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>כִּ֣י בָ֧א יִרְמְיָ֛הוּ אֶל־בֵּ֥ית הַבּ֖וֹר {{נוסח|וְאֶל־הַחֲנֻי֑וֹת|2==א,ל{{ש}}הקלדה!,מכון ממרא!=וְאֶל־הַֽחֲנֻ֑יוֹת (טעם האתנחתא באות נו"ן), טעות בעקבות BHS בגלל קריאה מוטעית של כתי"ל.}} וַיֵּשֶׁב־שָׁ֥ם יִרְמְיָ֖הוּ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ צִדְקִיָּ֜הוּ וַיִּקָּחֵ֗הוּ וַיִּשְׁאָלֵ֨הוּ הַמֶּ֤לֶךְ בְּבֵיתוֹ֙ בַּסֵּ֔תֶר וַיֹּ֕אמֶר הֲיֵ֥שׁ דָּבָ֖ר מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֙הוּ֙ יֵ֔שׁ וַיֹּ֕אמֶר בְּיַ֥ד מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל תִּנָּתֵֽן׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וַיֹּ֣אמֶר יִרְמְיָ֔הוּ אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּ֑הוּ מֶה֩ חָטָ֨אתִֽי לְךָ֤ וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וְלָעָ֣ם הַזֶּ֔ה כִּֽי־נְתַתֶּ֥ם אוֹתִ֖י אֶל־בֵּ֥ית הַכֶּֽלֶא׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>{{כו"ק|ואיו|וְאַיֵּה֙}} נְבִ֣יאֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־נִבְּא֥וּ לָכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר לֹא־יָבֹ֤א מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֙ עֲלֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל הָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וְעַתָּ֕ה שְֽׁמַֽע־נָ֖א אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ תִּפׇּל־נָ֤א תְחִנָּתִי֙ לְפָנֶ֔יךָ וְאַל־תְּשִׁבֵ֗נִי בֵּ֚ית יְהוֹנָתָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר וְלֹ֥א אָמ֖וּת שָֽׁם׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|ירמיהו|לז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וַיְצַוֶּ֞ה הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ וַיַּפְקִ֣דוּ אֶֽת־יִרְמְיָ֘הוּ֮ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒ וְנָתֹן֩ ל֨וֹ כִכַּר־לֶ֤חֶם לַיּוֹם֙ מִח֣וּץ הָאֹפִ֔ים עַד־תֹּ֥ם כׇּל־הַלֶּ֖חֶם מִן־הָעִ֑יר וַיֵּ֣שֶׁב יִרְמְיָ֔הוּ בַּחֲצַ֖ר הַמַּטָּרָֽה׃<קטע סוף=כא/><קטע סוף=פרק לז/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:ירמיהו לז]] na8d80ilrefbo2g9zo5zb8fre2m0kaz 0 238342 3101085 2988176 2026-11-02T14:57:23Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101085 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|תהלים|כד}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק כד/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>לְדָוִ֗ד מִ֫זְמ֥וֹר{{נוסח|{{ר3}}|2=פרשה פתוחה{{ש}}ל=פרשה פתוחה לפני התיבה "מִ֫זְמ֥וֹר" במקום לאחריה{{ש}}הערת דותן}}{{מ:דחי|לַֽ֭יהֹוָה|לַֽ֭יהֹוָ֭ה}} הָאָ֣רֶץ וּמְלוֹאָ֑הּ{{ר1}}תֵּ֝בֵ֗ל{{ר0}}וְיֹ֣שְׁבֵי בָֽהּ׃<קטע סוף=א/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>כִּי־ה֭וּא עַל־יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ{{ר1}}וְעַל־נְ֝הָר֗וֹת יְכוֹנְנֶֽהָ׃<קטע סוף=ב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>מִֽי־יַעֲלֶ֥ה בְהַר־יְהֹוָ֑ה{{ר1}}{{נוסח|וּמִי־יָ֝ק֗וּם|2==ב1 ובדפוסים{{ש}}ל!=וּמִי־יָ֝קוּם (חסרה נקודת הרביע באות קו"ף)}} בִּמְק֥וֹם קׇדְשֽׁוֹ׃<קטע סוף=ג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>נְקִ֥י כַפַּ֗יִם{{ר0}}וּֽבַר־לֵ֫בָ֥ב{{ר1}}אֲשֶׁ֤ר{{מ:לגרמיה-2}} לֹא־נָשָׂ֣א {{נוסח|לַשָּׁ֣וְא|2==ל וקורן באות וי"ו רגילה{{ש}}יש ספרים=לַשָּׁ֣{{מ:אות-ק|וְ}}א באות וי"ו קטנה}} {{נוסח|נַפְשִׁ֑י|2==ל,ק-מ ומסורה (אין כתיב בוי"ו) וכן דותן וברויאר ומג"ה ומכון ממרא וסימנים{{ש}}ד-כתיב=נַפְשִׁ֑ו וכך בדפוסים וקורן; וייתכן שמדובר על וי"ו זעירא או קטיעא, וראו באריכות במ"ש על אתר.}}{{ר2}}וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה׃<קטע סוף=ד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>יִשָּׂ֣א {{מ:דחי|בְ֭רָכָה|בְ֭רָכָ֭ה}} מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה{{ר1}}וּ֝צְדָקָ֗ה מֵאֱלֹהֵ֥י יִשְׁעֽוֹ׃<קטע סוף=ה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>זֶ֭ה דּ֣וֹר {{נוסח|דֹּרְשָׁ֑ו|2=ל-קרי=דרשיו}}{{ר1}}מְבַקְשֵׁ֨י פָנֶ֖יךָ יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃<קטע סוף=ו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים{{מ:לגרמיה-2}} רָֽאשֵׁיכֶ֗ם{{ר1}}{{מ:דחי|וְֽ֭הִנָּשְׂאוּ|וְֽ֭הִנָּשְׂא֭וּ}} פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם{{ר2}}וְ֝יָב֗וֹא{{ר0}}מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃<קטע סוף=ז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>מִ֥י זֶה֮{{ר0}}מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד{{ר1}}{{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} עִזּ֣וּז וְגִבּ֑וֹר{{ר2}}יְ֝הֹוָ֗ה גִּבּ֥וֹר מִלְחָמָֽה׃<קטע סוף=ח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>שְׂא֤וּ שְׁעָרִ֨ים{{מ:לגרמיה-2}} רָֽאשֵׁיכֶ֗ם{{ר1}}{{מ:דחי|וּ֭שְׂאוּ|וּ֭שְׂא֭וּ}} פִּתְחֵ֣י עוֹלָ֑ם{{ר2}}{{נוסח|וְ֝יָבֹ֗א|2==ק-מ,ב1 ובדפוסים{{ש}}ל!=וְ֝יָבֹא (חסרה נקודת הרביע באות בי"ת)}}{{ר0}}מֶ֣לֶךְ הַכָּבֽוֹד׃<קטע סוף=ט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>מִ֤י{{מ:מקף אפור}}ה֣וּא זֶה֮{{ר0}}מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד{{ר1}}יְהֹוָ֥ה צְבָא֑וֹת{{ר2}}ה֤וּא מֶ֖לֶךְ הַכָּב֣וֹד סֶֽלָה׃<קטע סוף=י/><קטע סוף=פרק כד/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{צורות כתיבה בספרי אמ"ת}} {{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר תרי עשר}}</noinclude> [[קטגוריה:תהלים כד]] 88cx0yvj7buhn6cqj6l6id8ze4650th 0 238346 3101155 3099306 2026-11-03T06:28:39Z Dovi 1 3101155 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|תהלים|כה}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק כה/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>לְדָוִ֡ד{{נוסח|{{ר1}}|2=פרשה סתומה{{ש}}ל=פרשה פתוחה}}אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃<קטע סוף=א/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>{{נוסח|אֱֽלֹהַ֗י|2=כתר ארם צובה קיים מכאן ואילך}} בְּךָ֣ {{מ:דחי|בָ֭טַחְתִּי|בָ֭טַ֭חְתִּי}} אַל־אֵב֑וֹשָׁה{{ר1}}{{נוסח|אַל־יַעַלְצ֖וּ|2==א (אין געיה){{ש}}ל=אַל־יַֽעַלְצ֖וּ (געיה)}} {{נוסח|אוֹיְבַ֣י|2==א,ש1 ומסורת-א,ל ובדפוסים (כתיב מלא וי"ו){{ש}}ל!=אֹיְבַ֣י (כתיב חסר וי"ו)}} לִֽי׃<קטע סוף=ב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>גַּ֣ם {{נוסח|{{מ:דחי|כׇּל־קֹ֭וֶיךָ|כׇּל־קֹ֭וֶ֭יךָ}}|2==א,ש1 ובדפוסים{{ש}}ל!=כָּל־קֹ֭ויֶךָ (הסגול כנראה באות יו"ד); לפי דותן בנספח למהדורתו יש לשייך את נקודת החולם לאות יו"ד, וכך ל!=כָּל־ק֭וֹיֶךָ.{{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד}} לֹ֣א יֵבֹ֑שׁוּ{{ר1}}יֵ֝בֹ֗שׁוּ הַבּוֹגְדִ֥ים רֵיקָֽם׃<קטע סוף=ג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>דְּרָכֶ֣יךָ {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} הוֹדִיעֵ֑נִי{{ר1}}אֹ֖רְחוֹתֶ֣יךָ לַמְּדֵֽנִי׃<קטע סוף=ד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>הַדְרִ֘יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ{{מ:לגרמיה-2}} וְֽלַמְּדֵ֗נִי{{ר1}}{{מ:דחי|כִּֽי־אַ֭תָּה|כִּֽי־אַ֭תָּ֭ה}} אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעִ֑י{{ר2}}אוֹתְךָ֥{{ר0}}קִ֝וִּ֗יתִי כׇּל־הַיּֽוֹם׃<קטע סוף=ה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>זְכֹר־רַחֲמֶ֣יךָ {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} וַחֲסָדֶ֑יךָ{{ר1}}כִּ֖י מֵעוֹלָ֣ם הֵֽמָּה׃<קטע סוף=ו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>חַטֹּ֤אות נְעוּרַ֨י{{מ:לגרמיה-2}} וּפְשָׁעַ֗י{{ר0}}אַל־תִּ֫זְכֹּ֥ר{{ר1}}כְּחַסְדְּךָ֥ זְכׇר־לִי־אַ֑תָּה{{ר2}}לְמַ֖עַן טוּבְךָ֣ יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=ז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>טוֹב־וְיָשָׁ֥ר יְהֹוָ֑ה{{ר1}}עַל־כֵּ֤ן יוֹרֶ֖ה חַטָּאִ֣ים בַּדָּֽרֶךְ׃<קטע סוף=ח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>יַדְרֵ֣ךְ {{מ:דחי|עֲ֭נָוִים|עֲ֭נָוִ֭ים}} בַּמִּשְׁפָּ֑ט{{ר1}}{{נוסח|וִילַמֵּ֖ד|2==א (אין געיה){{ש}}ל=וִֽילַמֵּ֖ד (געיה)}} עֲנָוִ֣ים דַּרְכּֽוֹ׃<קטע סוף=ט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>כׇּל־אׇרְח֣וֹת {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֑ת{{ר1}}לְנֹצְרֵ֥י בְ֝רִית֗וֹ וְעֵדֹתָֽיו׃<קטע סוף=י/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>לְמַֽעַן־שִׁמְךָ֥ יְהֹוָ֑ה{{ר1}}וְֽסָלַחְתָּ֥ לַ֝עֲוֺנִ֗י כִּ֣י רַב־הֽוּא׃<קטע סוף=יא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>מִי־זֶ֣ה {{מ:דחי|הָ֭אִישׁ|הָ֭אִ֭ישׁ}} יְרֵ֣א יְהֹוָ֑ה{{ר1}}י֝וֹרֶ֗נּוּ בְּדֶ֣רֶךְ יִבְחָֽר׃<קטע סוף=יב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>{{מ:דחי|נַ֭פְשׁוֹ|נַ֭פְשׁ֭וֹ}} בְּט֣וֹב תָּלִ֑ין{{ר1}}וְ֝זַרְע֗וֹ יִ֣ירַשׁ אָֽרֶץ׃<קטע סוף=יג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>ס֣וֹד {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} לִירֵאָ֑יו{{ר1}}וּ֝בְרִית֗וֹ לְהוֹדִיעָֽם׃<קטע סוף=יד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>עֵינַ֣י {{מ:דחי|תָּ֭מִיד|תָּ֭מִ֭יד}} אֶל־יְהֹוָ֑ה{{ר1}}כִּ֤י הֽוּא־יוֹצִ֖יא מֵרֶ֣שֶׁת רַגְלָֽי׃<קטע סוף=טו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>פְּנֵֽה־אֵלַ֥י וְחׇנֵּ֑נִי{{ר1}}כִּֽי־יָחִ֖יד וְעָנִ֣י אָֽנִי׃<קטע סוף=טז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>צָר֣וֹת לְבָבִ֣י הִרְחִ֑יבוּ{{ר1}}{{נוסח|מִ֝מְּצוּקוֹתַ֗י|2==א (אין געיה){{ש}}ל=מִ֝מְּצֽוּקוֹתַ֗י (געיה)}} הוֹצִיאֵֽנִי׃<קטע סוף=יז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>רְאֵ֣ה {{מ:דחי|עׇ֭נְיִי|עׇ֭נְיִ֭י}} וַעֲמָלִ֑י{{ר1}}וְ֝שָׂ֗א לְכׇל־חַטֹּאותָֽי׃<קטע סוף=יח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>רְאֵֽה־{{נוסח|אֹיְבַ֥י|2==א,ש1 ומסורת-א,ל ובדפוסים (כתיב חסר וי"ו){{ש}}ל!=אוֹיְבַ֥י (כתיב מלא וי"ו)}} כִּי־רָ֑בּוּ{{ר1}}וְשִׂנְאַ֖ת חָמָ֣ס שְׂנֵאֽוּנִי׃<קטע סוף=יט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>שׇׁמְרָ֣ה {{מ:דחי|נַ֭פְשִׁי|נַ֭פְשִׁ֭י}} וְהַצִּילֵ֑נִי{{ר1}}אַל־אֵ֝ב֗וֹשׁ כִּֽי־חָסִ֥יתִי בָֽךְ׃<קטע סוף=כ/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>תֹּם־וָיֹ֥שֶׁר יִצְּר֑וּנִי{{ר1}}{{נוסח|כִּ֝֗י|2==א!,ל (גרש ונקודת הרביע ביחד באותה אות, בניגוד לשיטת-א אבל בהתאם לשיטת-ל}} קִוִּיתִֽיךָ׃<קטע סוף=כא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|כה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>פְּדֵ֣ה {{מ:דחי|אֱ֭לֹהִים|אֱ֭לֹהִ֭ים}} אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל{{ר1}}מִ֝כֹּ֗ל {{נוסח|צָרוֹתָֽיו|2==א,ש1 (אין געיה){{ש}}ל!=צָֽרוֹתָיו (געיה וחסר סילוק){{ש}}הערות ברויאר ודותן והמקליד}}׃<קטע סוף=כב/><קטע סוף=פרק כה/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{צורות כתיבה בספרי אמ"ת}} {{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר תרי עשר}}</noinclude> [[קטגוריה:תהלים כה]] aohsfxje6at2px4qar85l4g4e5ok3a3 0 238370 3101086 2995849 2026-11-02T14:57:33Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101086 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|תהלים|לא}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק לא/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃<קטע סוף=א/> {{נוסח|{{ר4}}|2=פרשה פתוחה}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>בְּךָֽ־יְהֹוָ֣ה {{מ:דחי|חָ֭סִיתִי|חָ֭סִ֭יתִי}}{{ר1}}אַל־אֵב֣וֹשָׁה לְעוֹלָ֑ם{{ר2}}בְּצִדְקָתְךָ֥ פַלְּטֵֽנִי׃<קטע סוף=ב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>הַטֵּ֤ה אֵלַ֨י{{מ:לגרמיה-2}} אׇזְנְךָ֮{{ר0}}מְהֵרָ֢ה הַצִּ֫ילֵ֥נִי{{ר1}}הֱיֵ֤ה לִ֨י{{מ:לגרמיה-2}} {{מ:דחי|לְֽצוּר־מָ֭עוֹז|לְֽצוּר־מָ֭ע֭וֹז}} לְבֵ֥ית מְצוּד֗וֹת{{ר1}}לְהוֹשִׁיעֵֽנִי׃<קטע סוף=ג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כִּֽי־סַלְעִ֣י וּמְצוּדָתִ֣י אָ֑תָּה{{ר1}}וּלְמַ֥עַן שִׁ֝מְךָ֗ תַּֽנְחֵ֥נִי וּֽתְנַהֲלֵֽנִי׃<קטע סוף=ד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>תּוֹצִיאֵ֗נִי מֵרֶ֣שֶׁת ז֭וּ טָ֣מְנוּ לִ֑י{{ר1}}כִּי־אַ֝תָּ֗ה מָעוּזִּֽי׃<קטע סוף=ה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>בְּיָדְךָ֮ אַפְקִ֢יד ר֫וּחִ֥י{{ר1}}פָּדִ֖יתָ אוֹתִ֥י יְהֹוָ֗ה{{ר1}}אֵ֣ל אֱמֶֽת׃<קטע סוף=ו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>שָׂנֵ֗אתִי הַשֹּׁמְרִ֥ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא{{ר1}}וַ֝אֲנִ֗י אֶל־יְהֹוָ֥ה בָּטָֽחְתִּי׃<קטע סוף=ז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>אָגִ֥ילָה וְאֶשְׂמְחָ֗ה{{ר0}}בְּחַ֫סְדֶּ֥ךָ{{ר1}}אֲשֶׁ֣ר {{מ:דחי|רָ֭אִיתָ|רָ֭אִ֭יתָ}} אֶת־עׇנְיִ֑י{{ר2}}יָ֝דַ֗עְתָּ בְּצָר֥וֹת נַפְשִֽׁי׃<קטע סוף=ח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וְלֹ֣א {{מ:דחי|הִ֭סְגַּרְתַּנִי|הִ֭סְגַּרְתַּ֭נִי}} בְּיַד־אוֹיֵ֑ב{{ר1}}הֶעֱמַ֖דְתָּ בַמֶּרְחָ֣ב רַגְלָֽי׃<קטע סוף=ט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>חׇנֵּ֥נִי יְהֹוָה֮{{ר0}}כִּ֤י צַ֫ר{{מ:מקף אפור}}לִ֥י{{ר1}}{{נוסח|עָשְׁﬞשָׁ֖ה|2=א=עָשֲׁשָׁ֖ה (חטף)}} בְכַ֥עַס עֵינִ֗י{{ר1}}נַפְשִׁ֥י וּבִטְנִֽי׃<קטע סוף=י/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>כִּ֤י {{גלגל-2|כָל֪וּ}} בְיָג֡וֹן חַיַּי֮{{ר0}}וּשְׁנוֹתַ֢י בַּאֲנָ֫חָ֥ה{{ר1}}כָּשַׁ֣ל בַּעֲוֺנִ֣י כֹחִ֑י{{ר1}}וַעֲצָמַ֥י עָשֵֽׁשׁוּ׃<קטע סוף=יא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>{{נוסח|מִכׇּל־צֹרְﬞרַ֨י|2=א=מִכׇּל־צֹרֲרַ֨י (חטף)}} {{גלגל-2|הָיִ֪יתִי}} חֶרְפָּ֡ה{{ר1}}{{נוסח|וְלִ֥שְׁﬞכֵנַ֨י{{מ:לגרמיה-2}}|2=א=<וְלִ֥שֲׁכֵנַ֨י{{מ:לגרמיה-2}}> (חטף)}}{{ר0}}מְאֹד֮{{ר1}}וּפַ֢חַד לִֽמְיֻדָּ֫עָ֥י{{ר2}}רֹאַ֥י בַּח֑וּץ{{ר2}}{{נוסח|נָדְﬞד֥וּ|2=א=נָדֲד֥וּ (חטף)}} מִמֶּֽנִּי׃<קטע סוף=יב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>{{מ:דחי|נִ֭שְׁכַּחְתִּי|נִ֭שְׁכַּ֭חְתִּי}} כְּמֵ֣ת מִלֵּ֑ב{{ר1}}הָ֝יִ֗יתִי כִּכְלִ֥י אֹבֵֽד׃<קטע סוף=יג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>כִּ֤י שָׁמַ֨עְתִּי{{מ:לגרמיה-2}} דִּבַּ֥ת רַבִּים֮{{ר1}}מָג֢וֹר מִסָּ֫בִ֥יב{{ר3}}בְּהִוָּסְדָ֣ם יַ֣חַד עָלַ֑י{{ר1}}לָקַ֖חַת נַפְשִׁ֣י זָמָֽמוּ׃<קטע סוף=יד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַאֲנִ֤י{{מ:לגרמיה-2}} עָלֶ֣יךָ בָטַ֣חְתִּי יְהֹוָ֑ה{{ר1}}אָ֝מַ֗רְתִּי אֱלֹהַ֥י אָֽתָּה׃<קטע סוף=טו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>בְּיָדְךָ֥ עִתֹּתָ֑י{{ר1}}הַצִּ֘ילֵ֤נִי מִיַּד־א֝וֹיְבַ֗י וּמֵֽרֹדְפָֽי׃<קטע סוף=טז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>הָאִ֣ירָה {{מ:דחי|פָ֭נֶיךָ|פָ֭נֶ֭יךָ}} עַל־עַבְדֶּ֑ךָ{{ר1}}ה֖וֹשִׁיעֵ֣נִי בְחַסְדֶּֽךָ׃<קטע סוף=יז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>יְֽהֹוָ֗ה {{מ:דחי|אַל־אֵ֭בוֹשָׁה|אַל־אֵ֭ב֭וֹשָׁה}} כִּ֣י קְרָאתִ֑יךָ{{ר1}}יֵבֹ֥שׁוּ רְ֝שָׁעִ֗ים יִדְּמ֥וּ לִשְׁאֽוֹל׃<קטע סוף=יח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>תֵּ֥אָלַ֗מְנָה{{ר0}}שִׂפְתֵ֫י{{מ:מקף אפור}}שָׁ֥קֶר{{ר1}}הַדֹּבְר֖וֹת עַל־צַדִּ֥יק עָתָ֗ק{{ר1}}בְּגַאֲוָ֥ה וָבֽוּז׃<קטע סוף=יט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>{{נוסח|מָ֤ה{{מ:מקף אפור}}רַֽב־טוּבְךָ֮|2=על מהפך כטעם משני בתיבת "מָ֤ה" ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.31 (עמ' 233); יא.27 (עמ' 277-278).}}{{ר0}}אֲשֶׁר־צָפַ֢נְתָּ לִּירֵ֫אֶ֥יךָ{{ר1}}{{מ:דחי|פָּ֭עַלְתָּ|פָּ֭עַ֭לְתָּ}} לַחֹסִ֣ים בָּ֑ךְ{{ר2}}{{נוסח|נֶ֗֝גֶד|2=א=נֶ֝גֶד (השמטת נקודת הרביע)}} בְּנֵ֣י אָדָֽם׃<קטע סוף=כ/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>תַּסְתִּירֵ֤ם{{מ:לגרמיה-2}} בְּסֵ֥תֶר {{מ:צינור|פָּנֶיךָ֮|פָּנֶ֮יךָ֮}}{{ר0}}מֵרֻכְסֵ֫י{{מ:מקף אפור}}אִ֥ישׁ{{ר1}}תִּצְפְּנֵ֥ם בְּסֻכָּ֗ה{{ר1}}מֵרִ֥יב לְשֹׁנֽוֹת׃<קטע סוף=כא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֑ה{{ר1}}כִּ֥י הִפְלִ֘יא{{מ:מקף אפור}}חַסְדּ֥וֹ {{נוסח|לִ֗֝י|2=א=לִ֝י (השמטת נקודת הרביע)}}{{ר1}}בְּעִ֣יר מָצֽוֹר׃<קטע סוף=כב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וַאֲנִ֤י{{מ:לגרמיה-2}} אָ֘מַ֤רְתִּי בְחׇפְזִ֗י{{ר1}}{{מ:צינור|נִגְרַזְתִּי֮|נִגְרַ֮זְתִּי֮}} מִנֶּ֢גֶד עֵ֫ינֶ֥יךָ{{ר3}}אָכֵ֗ן {{מ:דחי|שָׁ֭מַעְתָּ|שָׁ֭מַ֭עְתָּ}} ק֥וֹל תַּחֲנוּנַ֗י{{ר1}}בְּשַׁוְּעִ֥י אֵלֶֽיךָ׃<קטע סוף=כג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>{{נוסח|אֶ֥הֱב֥וּ|2==א (וכן הכריעו ברויאר ומכון ממרא){{ש}}מג"ה=אֶֽהֱב֥וּ (למרות שהקו נטוי באופן ברור) וכן הוא בדפוסים וקורן}} אֶֽת־יְהֹוָ֗ה{{ר0}}כׇּֽל־חֲסִ֫ידָ֥יו{{ר1}}{{מ:דחי|אֱ֭מוּנִים|אֱ֭מוּנִ֭ים}} נֹצֵ֣ר יְהֹוָ֑ה{{ר2}}וּמְשַׁלֵּ֥ם {{נוסח|עַל־יֶ֗֝תֶר|2=א=עַל־יֶ֝תֶר (השמטת נקודת הרביע)}} עֹשֵׂ֥ה גַאֲוָֽה׃<קטע סוף=כד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לא|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>{{מ:דחי|חִ֭זְקוּ|חִ֭זְק֭וּ}} וְיַאֲמֵ֣ץ לְבַבְכֶ֑ם{{ר1}}כׇּל־הַ֝מְיַחֲלִ֗ים לַֽיהֹוָֽה׃<קטע סוף=כה/><קטע סוף=פרק לא/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:תהלים לא]] ow31mbs29zmk0nnf3f3274um06xsmsy 0 238394 3101087 2988189 2026-11-02T14:57:44Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101087 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|תהלים|לז}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק לז/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>{{נוסח|לְדָוִ֨ד{{מ:לגרמיה-2}}|2=אין רווח של פרשה אחרי הכותרת}} אַל־תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים{{ר1}}אַל־תְּ֝קַנֵּ֗א בְּעֹשֵׂ֥י עַוְלָֽה׃<קטע סוף=א/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>כִּ֣י {{מ:דחי|כֶ֭חָצִיר|כֶ֭חָצִ֭יר}} מְהֵרָ֣ה יִמָּ֑לוּ{{ר1}}וּכְיֶ֥רֶק דֶּ֗֝שֶׁא יִבּוֹלֽוּן׃<קטע סוף=ב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>בְּטַ֣ח {{מ:דחי|בַּ֭יהֹוָה|בַּ֭יהֹוָ֭ה}} וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב{{ר1}}{{נוסח|שְׁכׇן־אֶ֗֝רֶץ|2=א=שְׁכָן־אֶ֝רֶץ (השמטת נקודת הרביע)}} וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה׃<קטע סוף=ג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וְהִתְעַנַּ֥ג עַל־יְהֹוָ֑ה{{ר1}}וְיִֽתֶּן־לְ֝ךָ֗ מִשְׁאֲלֹ֥ת לִבֶּֽךָ׃<קטע סוף=ד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>גּ֣וֹל עַל־יְהֹוָ֣ה דַּרְכֶּ֑ךָ{{ר1}}וּבְטַ֥ח עָ֝לָ֗יו וְה֣וּא יַעֲשֶֽׂה׃<קטע סוף=ה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וְהוֹצִ֣יא כָא֣וֹר צִדְקֶ֑ךָ{{ר1}}וּ֝מִשְׁפָּטֶ֗ךָ {{מ:קמץ|ד=כַּֽצׇּהֳרָֽיִם|ס=כַּֽצָּהֳרָֽיִם}}׃<קטע סוף=ו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>דּ֤וֹם{{מ:לגרמיה-2}} לַיהֹוָה֮{{ר0}}וְהִתְח֢וֹלֵֽ֫ל ל֥וֹ{{ר1}}{{מ:דחי|אַל־תִּ֭תְחַר|אַל־תִּ֭תְחַ֭ר}} בְּמַצְלִ֣יחַ דַּרְכּ֑וֹ{{ר2}}בְּ֝אִ֗ישׁ עֹשֶׂ֥ה מְזִמּֽוֹת׃<קטע סוף=ז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>הֶ֣רֶף {{מ:דחי|מֵ֭אַף|מֵ֭אַ֭ף}} וַעֲזֹ֣ב חֵמָ֑ה{{ר1}}אַל־תִּ֝תְחַ֗ר אַךְ־לְהָרֵֽעַ׃<קטע סוף=ח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>{{מ:דחי|כִּֽי־מְ֭רֵעִים|כִּֽי־מְ֭רֵעִ֭ים}} יִכָּרֵת֑וּן{{ר1}}וְקֹוֵ֥י יְ֝הֹוָ֗ה הֵ֣מָּה יִֽירְשׁוּ־אָֽרֶץ׃<קטע סוף=ט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וְע֣וֹד {{מ:דחי|מְ֭עַט|מְ֭עַ֭ט}} וְאֵ֣ין רָשָׁ֑ע{{ר1}}וְהִתְבּוֹנַ֖נְתָּ עַל־מְקוֹמ֣וֹ וְאֵינֶֽנּוּ׃<קטע סוף=י/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַעֲנָוִ֥ים יִֽירְשׁוּ־אָ֑רֶץ{{ר1}}וְ֝הִֽתְעַנְּג֗וּ עַל־רֹ֥ב שָׁלֽוֹם׃<קטע סוף=יא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>זֹמֵ֣ם {{מ:דחי|רָ֭שָׁע|רָ֭שָׁ֭ע}} לַצַּדִּ֑יק{{ר1}}וְחֹרֵ֖ק עָלָ֣יו שִׁנָּֽיו׃<קטע סוף=יב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>אֲדֹנָ֥י יִשְׂחַק־ל֑וֹ{{ר1}}כִּי־רָ֝אָ֗ה כִּֽי־יָבֹ֥א יוֹמֽוֹ׃<קטע סוף=יג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>חֶ֤רֶב{{מ:לגרמיה-2}} {{נוסח|פָּ֥תְח֣וּ|2==א? (הקו נטוי קצת כמרכא אבל לא באופן מובהק) וכן הכריעו ברויאר ומג"ה{{ש}}מכון ממרא=פָּֽתְח֣וּ וכן הוא בכתי"ל ובדפוסים}} רְשָׁעִים֮{{ר0}}וְדָרְכ֢וּ קַ֫שְׁתָּ֥ם{{ר1}}{{מ:דחי|לְ֭הַפִּיל|לְ֭הַפִּ֭יל}} עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן{{ר2}}לִ֝טְב֗וֹחַ יִשְׁרֵי־דָֽרֶךְ׃<קטע סוף=יד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>{{מ:דחי|חַ֭רְבָּם|חַ֭רְבָּ֭ם}} תָּב֣וֹא בְלִבָּ֑ם{{ר1}}וְ֝קַשְּׁתוֹתָ֗ם תִּשָּׁבַֽרְנָה׃<קטע סוף=טו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>{{מ:דחי|טוֹב־מְ֭עַט|טוֹב־מְ֭עַ֭ט}} לַצַּדִּ֑יק{{ר1}}מֵ֝הֲמ֗וֹן רְשָׁעִ֥ים רַבִּֽים׃<קטע סוף=טז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>כִּ֤י זְרוֹע֣וֹת {{מ:דחי|רְ֭שָׁעִים|רְ֭שָׁעִ֭ים}} תִּשָּׁבַ֑רְנָה{{ר1}}{{נוסח|וְסוֹמֵ֖ךְ|2=א!=וְסוֹמֵ֖ך (חסר שווא בכ"ף סופית){{ש}}הערת ייבין}} צַדִּיקִ֣ים יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=יז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>יוֹדֵ֣עַ {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} יְמֵ֣י תְמִימִ֑ם{{ר1}}וְ֝נַחֲלָתָ֗ם לְעוֹלָ֥ם תִּהְיֶֽה׃<קטע סוף=יח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>{{מ:דחי|לֹֽא־יֵ֭בֹשׁוּ|לֹֽא־יֵ֭בֹ֭שׁוּ}} בְּעֵ֣ת רָעָ֑ה{{ר1}}וּבִימֵ֖י רְעָב֣וֹן יִשְׂבָּֽעוּ׃<קטע סוף=יט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>כִּ֤י רְשָׁעִ֨ים{{מ:לגרמיה-2}}{{ר0}}יֹאבֵ֗דוּ{{ר1}}וְאֹיְבֵ֣י {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} כִּיקַ֣ר כָּרִ֑ים{{ר2}}כָּל֖וּ בֶעָשָׁ֣ן כָּֽלוּ׃<קטע סוף=כ/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>לֹוֶ֣ה {{מ:דחי|רָ֭שָׁע|רָ֭שָׁ֭ע}} וְלֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם{{ר1}}וְ֝צַדִּ֗יק חוֹנֵ֥ן וְנוֹתֵֽן׃<קטע סוף=כא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>כִּ֣י {{מ:דחי|מְ֭בֹרָכָיו|מְ֭בֹרָכָ֭יו}} יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ{{ר1}}וּ֝מְקֻלָּלָ֗יו יִכָּרֵֽתוּ׃<קטע סוף=כב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>{{מ:דחי|מֵ֭יְהֹוָה|מֵ֭יְהֹוָ֭ה}} מִֽצְעֲדֵי־גֶ֥בֶר כּוֹנָ֗נוּ{{ר1}}וְדַרְכּ֥וֹ יֶחְפָּֽץ׃<קטע סוף=כג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>כִּֽי־יִפֹּ֥ל לֹֽא־יוּטָ֑ל{{ר1}}כִּֽי־יְ֝הֹוָ֗ה סוֹמֵ֥ךְ יָדֽוֹ׃<קטע סוף=כד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>נַ֤עַר{{מ:לגרמיה-2}} הָיִ֗יתִי{{ר0}}גַּם־זָ֫קַ֥נְתִּי{{ר1}}{{מ:דחי|וְֽלֹא־רָ֭אִיתִי|וְֽלֹא־רָ֭אִ֭יתִי}} צַדִּ֣יק נֶעֱזָ֑ב{{ר2}}וְ֝זַרְע֗וֹ מְבַקֶּשׁ־לָֽחֶם׃<קטע סוף=כה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>{{מ:דחי|כׇּל־הַ֭יּוֹם|כׇּל־הַ֭יּ֭וֹם}} חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה{{ר1}}וְ֝זַרְע֗וֹ לִבְרָכָֽה׃<קטע סוף=כו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>ס֣וּר {{מ:דחי|מֵ֭רָע|מֵ֭רָ֭ע}} וַעֲשֵׂה־ט֗וֹב{{ר1}}וּשְׁכֹ֥ן לְעוֹלָֽם׃<קטע סוף=כז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>כִּ֤י יְהֹוָ֨ה{{מ:לגרמיה-2}}{{ר0}}אֹ֘הֵ֤ב מִשְׁפָּ֗ט{{ר1}}וְלֹא־יַעֲזֹ֣ב {{מ:דחי|אֶת־חֲ֭סִידָיו|אֶת־חֲ֭סִידָ֭יו}} לְעוֹלָ֣ם נִשְׁמָ֑רוּ{{ר2}}וְזֶ֖רַע רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽת׃<קטע סוף=כח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>צַדִּיקִ֥ים יִֽירְשׁוּ־אָ֑רֶץ{{ר1}}וְיִשְׁכְּנ֖וּ לָעַ֣ד עָלֶֽיהָ׃<קטע סוף=כט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>{{מ:דחי|פִּֽי־צַ֭דִּיק|פִּֽי־צַ֭דִּ֭יק}} יֶהְגֶּ֣ה חׇכְמָ֑ה{{ר1}}וּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ תְּדַבֵּ֥ר מִשְׁפָּֽט׃<קטע סוף=ל/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>תּוֹרַ֣ת אֱלֹהָ֣יו בְּלִבּ֑וֹ{{ר1}}לֹ֖א תִמְעַ֣ד אֲשֻׁרָֽיו׃<קטע סוף=לא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>צוֹפֶ֣ה {{מ:דחי|רָ֭שָׁע|רָ֭שָׁ֭ע}} לַצַּדִּ֑יק{{ר1}}וּ֝מְבַקֵּ֗שׁ לַהֲמִיתֽוֹ׃<קטע סוף=לב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>{{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} לֹא־יַעַזְבֶ֣נּוּ בְיָד֑וֹ{{ר1}}וְלֹ֥א יַ֝רְשִׁיעֶ֗נּוּ בְּהִשָּׁפְטֽוֹ׃<קטע סוף=לג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>קַוֵּ֤ה אֶל־יְהֹוָ֨ה{{מ:לגרמיה-2}}{{ר0}}וּשְׁמֹ֬ר דַּרְכּ֗וֹ{{ר1}}{{מ:דחי|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ֭}} לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ{{ר2}}בְּהִכָּרֵ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה׃<קטע סוף=לד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>{{מ:דחי|רָ֭אִיתִי|רָ֭אִ֭יתִי}} רָשָׁ֣ע עָרִ֑יץ{{ר1}}וּ֝מִתְעָרֶ֗ה כְּאֶזְרָ֥ח רַעֲנָֽן׃<קטע סוף=לה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>{{נוסח|{{מ:דחי|וַֽ֭יַּעֲבֹר|וַֽ֭יַּעֲבֹ֭ר}}|2==א,ל{{ש}}מכון ממרא=וַ֭יַּֽעֲבֹר וכן בדפוסים}} וְהִנֵּ֣ה אֵינֶ֑נּוּ{{ר1}}וָ֝אֲבַקְשֵׁ֗הוּ וְלֹ֣א נִמְצָֽא׃<קטע סוף=לו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>שְׁמׇר־תָּ֭ם וּרְאֵ֣ה יָשָׁ֑ר{{ר1}}כִּֽי־אַחֲרִ֖ית לְאִ֣ישׁ שָׁלֽוֹם׃<קטע סוף=לז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>{{מ:דחי|וּֽ֭פֹשְׁעִים|וּֽ֭פֹשְׁעִ֭ים}} נִשְׁמְד֣וּ יַחְדָּ֑ו{{ר1}}אַחֲרִ֖ית רְשָׁעִ֣ים נִכְרָֽתָה׃<קטע סוף=לח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וּתְשׁוּעַ֣ת {{מ:דחי|צַ֭דִּיקִים|צַ֭דִּיקִ֭ים}} מֵיְהֹוָ֑ה{{ר1}}מָ֝עוּזָּ֗ם בְּעֵ֣ת צָרָֽה׃<קטע סוף=לט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|לז|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וַ֥יַּעְזְרֵ֥ם יְהֹוָ֗ה וַֽיְפַ֫לְּטֵ֥ם{{ר1}}יְפַלְּטֵ֣ם {{מ:דחי|מֵ֭רְשָׁעִים|מֵ֭רְשָׁעִ֭ים}} וְיוֹשִׁיעֵ֑ם{{ר1}}כִּי־חָ֥סוּ בֽוֹ׃<קטע סוף=מ/><קטע סוף=פרק לז/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:תהלים לז]] qyc9qqjyncrkpoi55353hdmr06w6ldt 0 238450 3101088 2988203 2026-11-02T14:57:54Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101088 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|תהלים|נא}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק נא/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃<קטע סוף=א/> {{נוסח|{{ר4}}|2=פרשה פתוחה}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>{{מ:דחי|בְּֽבוֹא־אֵ֭לָיו|בְּֽבוֹא־אֵ֭לָ֭יו}} נָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא{{ר1}}{{נוסח|כַּאֲשֶׁר־בָּ֗֝א|2=א=כַּאֲשֶׁר־בָּ֝א (השמטת נקודת הרביע)}} אֶל־בַּת־שָֽׁבַע׃<קטע סוף=ב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>חׇנֵּ֣נִי אֱלֹהִ֣ים כְּחַסְדֶּ֑ךָ{{ר1}}כְּרֹ֥ב רַ֝חֲמֶ֗יךָ מְחֵ֣ה פְשָׁעָֽי׃<קטע סוף=ג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>{{כו"ק|הרבה|הֶ֭רֶב}} כַּבְּסֵ֣נִי מֵעֲוֺנִ֑י{{ר1}}וּֽמֵחַטָּאתִ֥י טַהֲרֵֽנִי׃<קטע סוף=ד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>{{מ:דחי|כִּֽי־פְ֭שָׁעַי|כִּֽי־פְ֭שָׁעַ֭י}} אֲנִ֣י אֵדָ֑ע{{ר1}}וְחַטָּאתִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃<קטע סוף=ה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>לְךָ֤ לְבַדְּךָ֨{{מ:לגרמיה-2}} {{מ:צינור|חָטָאתִי֮|חָטָ֮אתִי֮}}{{ר1}}וְהָרַ֥ע בְּעֵינֶ֗יךָ עָ֫שִׂ֥יתִי{{ר2}}{{מ:דחי|לְ֭מַעַן|לְ֭מַ֭עַן}} תִּצְדַּ֥ק בְּדׇבְרֶ֗ךָ{{ר2}}תִּזְכֶּ֥ה בְשׇׁפְטֶֽךָ׃<קטע סוף=ו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>הֵן־בְּעָו֥וֹן חוֹלָ֑לְתִּי{{ר1}}וּ֝בְחֵ֗טְא יֶחֱמַ֥תְנִי אִמִּֽי׃<קטע סוף=ז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>{{מ:דחי|הֵן־אֱ֭מֶת|הֵן־אֱ֭מֶ֭ת}} חָפַ֣צְתָּ בַטֻּח֑וֹת{{ר1}}וּ֝בְסָתֻ֗ם חׇכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי׃<קטע סוף=ח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>תְּחַטְּאֵ֣נִי בְאֵז֣וֹב וְאֶטְהָ֑ר{{ר1}}תְּ֝כַבְּסֵ֗נִי וּמִשֶּׁ֥לֶג אַלְבִּֽין׃<קטע סוף=ט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>{{מ:דחי|תַּ֭שְׁמִיעֵנִי|תַּ֭שְׁמִיעֵ֭נִי}} שָׂשׂ֣וֹן וְשִׂמְחָ֑ה{{ר1}}תָּ֝גֵ֗לְנָה עֲצָמ֥וֹת דִּכִּֽיתָ׃<קטע סוף=י/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>הַסְתֵּ֣ר {{מ:דחי|פָּ֭נֶיךָ|פָּ֭נֶ֭יךָ}} מֵחֲטָאָ֑י{{ר1}}{{נוסח|וְֽכׇל־עֲוֺ֖נֹתַ֣י|2==א{{ש}}מכון ממרא!=וְֽכָל־עֲ֖וֹנֹתַ֣י (הטעם באות עי״ן ונקודת החולם רגילה)}} מְחֵֽה׃<קטע סוף=יא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>לֵ֣ב {{מ:דחי|טָ֭הוֹר|טָ֭ה֭וֹר}} בְּרָא־לִ֣י אֱלֹהִ֑ים{{ר1}}וְר֥וּחַ נָ֝כ֗וֹן חַדֵּ֥שׁ בְּקִרְבִּֽי׃<קטע סוף=יב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>אַל־תַּשְׁלִיכֵ֥נִי מִלְּפָנֶ֑יךָ{{ר1}}וְר֥וּחַ קׇ֝דְשְׁךָ֗ אַל־תִּקַּ֥ח מִמֶּֽנִּי׃<קטע סוף=יג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>הָשִׁ֣יבָה לִּ֭י שְׂשׂ֣וֹן יִשְׁעֶ֑ךָ{{ר1}}וְר֖וּחַ נְדִיבָ֣ה תִסְמְכֵֽנִי׃<קטע סוף=יד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>אֲלַמְּדָ֣ה פֹשְׁעִ֣ים דְּרָכֶ֑יךָ{{ר1}}וְ֝חַטָּאִ֗ים אֵלֶ֥יךָ יָשֽׁוּבוּ׃<קטע סוף=טו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>הַצִּ֘ילֵ֤נִי מִדָּמִ֨ים{{מ:לגרמיה-2}} אֱֽלֹהִ֗ים{{ר1}}אֱלֹהֵ֥י תְשׁוּעָתִ֑י{{ר1}}תְּרַנֵּ֥ן {{נוסח|לְ֝שׁוֹנִ֗י|2=מכון ממרא=לְשׁוֹנִ֗י}}{{ר0}}צִדְקָתֶֽךָ׃<קטע סוף=טז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>{{מ:דחי|אֲ֭דֹנָי|אֲ֭דֹנָ֭י}} שְׂפָתַ֣י תִּפְתָּ֑ח{{ר1}}וּ֝פִ֗י יַגִּ֥יד תְּהִלָּתֶֽךָ׃<קטע סוף=יז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>כִּ֤י{{מ:לגרמיה-2}} לֹא־תַחְפֹּ֣ץ זֶ֣בַח וְאֶתֵּ֑נָה{{ר1}}ע֝וֹלָ֗ה לֹ֣א תִרְצֶֽה׃<קטע סוף=יח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>זִ֥בְחֵ֣י אֱלֹהִים֮{{ר0}}ר֤וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה{{ר1}}לֵב־נִשְׁבָּ֥ר וְנִדְכֶּ֑ה{{ר2}}אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א תִבְזֶֽה׃<קטע סוף=יט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>הֵיטִ֣יבָה {{מ:דחי|בִ֭רְצוֹנְךָ|בִ֭רְצוֹנְךָ֭}} אֶת־צִיּ֑וֹן{{ר1}}תִּ֝בְנֶ֗ה חוֹמ֥וֹת יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃<קטע סוף=כ/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|נא|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>אָ֤ז תַּחְפֹּ֣ץ זִבְחֵי־צֶ֭דֶק עוֹלָ֣ה וְכָלִ֑יל{{ר1}}אָ֤ז יַעֲל֖וּ עַל־מִזְבַּחֲךָ֣ פָרִֽים׃<קטע סוף=כא/><קטע סוף=פרק נא/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:תהלים נא]] ida1fryfsecxo1e7k66p8i964tgtsys 0 238514 3101089 2988219 2026-11-02T14:58:04Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101089 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|תהלים|סז}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק סז/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|סז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת מִזְמ֥וֹר שִֽׁיר׃<קטע סוף=א/> {{נוסח|{{ר4}}|2=פרשה פתוחה}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|סז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>אֱֽלֹהִ֗ים יְחׇנֵּ֥נוּ {{נוסח|וִיבָרְﬞכֵ֑נוּ|2=א=וִיבָרֲכֵ֑נוּ (חטף)}}{{ר1}}יָ֤אֵֽר{{מ:מקף אפור}}פָּנָ֖יו אִתָּ֣נוּ סֶֽלָה׃<קטע סוף=ב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|סז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>לָדַ֣עַת בָּאָ֣רֶץ דַּרְכֶּ֑ךָ{{ר1}}בְּכׇל־גּ֝וֹיִ֗ם יְשׁוּעָתֶֽךָ׃<קטע סוף=ג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|סז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים{{מ:פסק}}אֱלֹהִ֑ים{{ר1}}י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃<קטע סוף=ד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|סז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>{{נוסח|יִ֥שְׂמְח֥וּ|2==א (מרכא ומרכא){{ש}}דפוסים,מכון ממרא=יִֽשְׂמְח֥וּ (געיה ומרכא)}} וִירַנְּנ֗וּ{{ר0}}לְאֻ֫מִּ֥ים{{ר1}}כִּֽי־תִשְׁפֹּ֣ט עַמִּ֣ים מִישֹׁ֑ר{{ר2}}וּלְאֻמִּ֓ים{{מ:לגרמיה-2}} בָּאָ֖רֶץ תַּנְחֵ֣ם סֶֽלָה׃<קטע סוף=ה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|סז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים{{מ:פסק}}אֱלֹהִ֑ים{{ר1}}י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם׃<קטע סוף=ו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|סז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>אֶ֭רֶץ נָתְנָ֣ה יְבוּלָ֑הּ{{ר1}}{{נוסח|יְ֝בָרְﬞכֵ֗נוּ|2=א=יְ֝בָרֲכֵ֗נוּ (חטף)}} אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהֵֽינוּ׃<קטע סוף=ז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|סז|ח|סדר=ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>{{נוסח|יְבָרְﬞכֵ֥נוּ|2=א=יְבָרֲכֵ֥נוּ (חטף)}} אֱלֹהִ֑ים{{ר1}}וְיִֽירְא֥וּ א֝וֹת֗וֹ כׇּל־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃<קטע סוף=ח/><קטע סוף=פרק סז/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:תהלים סז]] 8qn9t72d8y3nlsumweo0f54j45sg97m 0 238590 3101090 2997830 2026-11-02T14:58:14Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101090 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|תהלים|פו}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק פו/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פו|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד{{נוסח|{{ר3}}|2=פרשה פתוחה}}הַטֵּֽה־יְהֹוָ֣ה אׇזְנְךָ֣ עֲנֵ֑נִי{{ר1}}כִּֽי־עָנִ֖י וְאֶבְי֣וֹן אָֽנִי׃<קטע סוף=א/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פו|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>{{נוסח|{{מ:קמץ|ד=שׇׁ֥מְרָ֣ה|ס=שָׁ֥מְרָ֣ה}}|2=לפי ויינברג, 3.2.2.3; חנן אריאל, על סימון השוואים והקמצים, עמ' 3-5 ובמיוחד בהערה 26 שם. וראו עוד בפירושי ראב"ע ורד"ק.}} נַפְשִׁי֮{{ר0}}כִּי־חָסִ֢יד {{נוסח|אָ֥֫נִי|2=א=אָ֥נִי (השמטת סימן העולה)}}{{ר1}}הוֹשַׁ֣ע {{מ:דחי|עַ֭בְדְּךָ|עַ֭בְדְּךָ֭}} אַתָּ֣ה אֱלֹהַ֑י{{ר1}}הַבּוֹטֵ֥חַ אֵלֶֽיךָ׃<קטע סוף=ב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פו|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>חׇנֵּ֥נִי אֲדֹנָ֑י{{ר1}}כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֶ֝קְרָ֗א כׇּל־הַיּֽוֹם׃<קטע סוף=ג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פו|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>{{מ:דחי|שַׂ֭מֵּחַ|שַׂ֭מֵּ֭חַ}} נֶ֣פֶשׁ עַבְדֶּ֑ךָ{{ר1}}כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֲ֝דֹנָ֗י נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃<קטע סוף=ד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פו|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>כִּֽי־אַתָּ֣ה {{מ:דחי|אֲ֭דֹנָי|אֲ֭דֹנָ֭י}} ט֣וֹב וְסַלָּ֑ח{{ר1}}{{נוסח|וְרַב־חֶ֗֝סֶד|2=א=וְרַב־חֶ֝סֶד (השמטת נקודת הרביע)}} לְכׇל־קֹרְאֶֽיךָ׃<קטע סוף=ה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פו|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>הַאֲזִ֣ינָה {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} תְּפִלָּתִ֑י{{ר1}}וְ֝הַקְשִׁ֗יבָה בְּק֣וֹל תַּחֲנוּנוֹתָֽי׃<קטע סוף=ו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פו|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>בְּי֣וֹם {{נוסח|{{מ:דחי|צָ֭רָתִֽי|צָ֭רָתִ֭י}}|2==א?,ל?,ש1? (דחי וקו של געיה להורות על מקום הטעם), וכך במהדורתו הראשונה של ברויאר (מוסד הרב קוק) ובמג"ה, וכמו כן בדפוסים וקורן וסימנים{{ש}}א?,ל?,ש1?=צָ֭רָתִ֥י (דחי ומרכא?); הקו די נוטה לשמאל בכתבי־היד הקרובים, חוץ מכתי"ק-מ שאין בו קו בכלל באות תי"ו (צָ֭רָתִי), עובדה שמצביעה על געיה ולא מרכא. במהדורותיו האחרונות של ברויאר (חורב וכתר ירושלים) נדפסה התיבה במרכא, וכן במכון ממרא.}} אֶקְרָאֶ֗ךָּ{{ר1}}כִּ֣י תַעֲנֵֽנִי׃<קטע סוף=ז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פו|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>אֵין־כָּמ֖וֹךָ בָאֱלֹהִ֥ים{{מ:פסק}}אֲדֹנָ֗י{{ר1}}וְאֵ֣ין כְּֽמַעֲשֶֽׂיךָ׃<קטע סוף=ח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פו|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>כׇּל־גּוֹיִ֤ם{{מ:לגרמיה-2}} אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֗יתָ{{ר1}}יָב֤וֹאוּ{{מ:לגרמיה-2}} וְיִשְׁתַּחֲו֣וּ לְפָנֶ֣יךָ אֲדֹנָ֑י{{ר1}}{{נוסח|וִ֖יכַבְּד֣וּ|2==א,ל (טרחא ומונח) ובקורן{{ש}}מכון ממרא,הקלדה=וִֽיכַבְּד֣וּ (געיה ומונח) ובדפוסים}} לִשְׁמֶֽךָ׃<קטע סוף=ט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פו|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>כִּֽי־גָד֣וֹל {{מ:דחי|אַ֭תָּה|אַ֭תָּ֭ה}} וְעֹשֵׂ֣ה נִפְלָא֑וֹת{{ר1}}אַתָּ֖ה אֱלֹהִ֣ים לְבַדֶּֽךָ׃<קטע סוף=י/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פו|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>ה֘וֹרֵ֤נִי יְהֹוָ֨ה{{מ:לגרמיה-2}} דַּרְכֶּ֗ךָ{{ר1}}אֲהַלֵּ֥ךְ בַּאֲמִתֶּ֑ךָ{{ר1}}יַחֵ֥ד לְ֝בָבִ֗י{{ר0}}לְיִרְאָ֥ה שְׁמֶֽךָ׃<קטע סוף=יא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פו|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אוֹדְךָ֤{{מ:לגרמיה-2}} אֲדֹנָ֣י {{מ:דחי|אֱ֭לֹהַי|אֱ֭לֹהַ֭י}} בְּכׇל־לְבָבִ֑י{{ר1}}וַאֲכַבְּדָ֖ה שִׁמְךָ֣ לְעוֹלָֽם׃<קטע סוף=יב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פו|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>{{מ:דחי|כִּֽי־חַ֭סְדְּךָ|כִּֽי־חַ֭סְדְּךָ֭}} גָּד֣וֹל עָלָ֑י{{ר1}}וְהִצַּ֥לְתָּ נַ֝פְשִׁ֗י מִשְּׁא֥וֹל תַּחְתִּיָּֽה׃<קטע סוף=יג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פו|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>אֱלֹהִ֤ים{{מ:לגרמיה-2}} זֵ֘דִ֤ים קָמוּ־עָלַ֗י{{ר1}}וַעֲדַ֣ת {{מ:דחי|עָ֭רִיצִים|עָ֭רִיצִ֭ים}}{{ר0}}בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י{{ר2}}וְלֹ֖א שָׂמ֣וּךָ לְנֶגְדָּֽם׃<קטע סוף=יד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פו|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וְאַתָּ֣ה {{מ:דחי|אֲ֭דֹנָי|אֲ֭דֹנָ֭י}} אֵל־רַח֣וּם וְחַנּ֑וּן{{ר1}}אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃<קטע סוף=טו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פו|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>פְּנֵ֥ה אֵלַ֗י וְחׇ֫נֵּ֥נִי{{ר1}}תְּנָֽה־עֻזְּךָ֥ לְעַבְדֶּ֑ךָ{{ר2}}וְ֝הוֹשִׁ֗יעָה{{ר0}}לְבֶן־אֲמָתֶֽךָ׃<קטע סוף=טז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פו|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>עֲשֵֽׂה־עִמִּ֥י א֗וֹת{{ר0}}לְט֫וֹבָ֥ה{{ר1}}וְיִרְא֣וּ שֹׂנְאַ֣י וְיֵבֹ֑שׁוּ{{ר2}}כִּֽי־אַתָּ֥ה יְ֝הֹוָ֗ה עֲזַרְתַּ֥נִי וְנִחַמְתָּֽנִי׃<קטע סוף=יז/><קטע סוף=פרק פו/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:תהלים פו]] r79vpn5ftt42tg631yajprko486ub7b 0 238598 3101091 2988240 2026-11-02T14:58:23Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101091 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|תהלים|פח}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק פח/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>שִׁ֥יר מִזְמ֗וֹר לִבְנֵ֫י{{מ:מקף אפור}}קֹ֥רַח{{נוסח|{{ר3}}|2=פרשה פתוחה}}לַמְנַצֵּ֣חַ עַל־מָחֲלַ֣ת לְעַנּ֑וֹת{{נוסח|{{ר1}}|2=פרשה סתומה}}מַ֝שְׂכִּ֗יל לְהֵימָ֥ן הָאֶזְרָחִֽי׃<קטע סוף=א/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>{{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} אֱלֹהֵ֣י יְשׁוּעָתִ֑י{{ר1}}יוֹם־צָעַ֖קְתִּי בַלַּ֣יְלָה נֶגְדֶּֽךָ׃<קטע סוף=ב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>תָּב֣וֹא {{מ:דחי|לְ֭פָנֶיךָ|לְ֭פָנֶ֭יךָ}} תְּפִלָּתִ֑י{{ר1}}{{נוסח|הַטֵּ֥ה אׇ֝זְנְךָ֗|2==א,ל ("הטה" בטעם מרכא) וכן אצל ברואיר ומג"ה ובקורן){{ש}}מכון ממרא=הַטֵּֽה־אׇ֝זְנְךָ֗ ("הטה" בגעיה ומוקפת) וכן בדפוסים}} לְרִנָּתִֽי׃<קטע סוף=ג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כִּֽי־שָׂבְעָ֣ה בְרָע֣וֹת נַפְשִׁ֑י{{ר1}}וְ֝חַיַּ֗י לִשְׁא֥וֹל הִגִּֽיעוּ׃<קטע סוף=ד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>{{מ:דחי|נֶ֭חְשַׁבְתִּי|נֶ֭חְשַׁ֭בְתִּי}} עִם־י֣וֹרְדֵי ב֑וֹר{{ר1}}הָ֝יִ֗יתִי כְּגֶ֣בֶר אֵֽין־אֱיָֽל׃<קטע סוף=ה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>בַּמֵּתִ֗ים חׇ֫פְשִׁ֥י{{ר1}}כְּמ֤וֹ חֲלָלִ֨ים{{מ:לגרמיה-2}} שֹׁ֥כְבֵי קֶ֗בֶר{{ר1}}אֲשֶׁ֤ר לֹ֣א זְכַרְתָּ֣ם ע֑וֹד{{ר2}}וְ֝הֵ֗מָּה מִיָּדְךָ֥ נִגְזָֽרוּ׃<קטע סוף=ו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>{{מ:דחי|שַׁ֭תַּנִי|שַׁ֭תַּ֭נִי}} בְּב֣וֹר תַּחְתִּיּ֑וֹת{{ר1}}בְּ֝מַחֲשַׁכִּ֗ים בִּמְצֹלֽוֹת׃<קטע סוף=ז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>{{מ:דחי|עָ֭לַי|עָ֭לַ֭י}} סָמְכָ֣ה חֲמָתֶ֑ךָ{{ר1}}וְכׇל־מִ֝שְׁבָּרֶ֗יךָ עִנִּ֥יתָ סֶּֽלָה׃<קטע סוף=ח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>הִרְחַ֥קְתָּ מְיֻדָּעַ֗י מִ֫מֶּ֥נִּי{{ר1}}שַׁתַּ֣נִי תוֹעֵב֣וֹת לָ֑מוֹ{{ר2}}כָּ֝לֻ֗א{{ר0}}וְלֹ֣א אֵצֵֽא׃<קטע סוף=ט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>עֵינִ֥י דָאֲבָ֗ה{{ר0}}מִנִּ֫י{{מ:מקף אפור}}עֹ֥נִי{{ר1}}קְרָאתִ֣יךָ יְהֹוָ֣ה בְּכׇל־י֑וֹם{{ר2}}שִׁטַּ֖חְתִּי אֵלֶ֣יךָ כַפָּֽי׃<קטע סוף=י/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא{{ר1}}אִם־רְ֝פָאִ֗ים יָק֤וּמוּ{{מ:לגרמיה-2}} יוֹד֬וּךָ סֶּֽלָה׃<קטע סוף=יא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>הַיְסֻפַּ֣ר בַּקֶּ֣בֶר חַסְדֶּ֑ךָ{{ר1}}אֱ֝מ֥וּנָתְךָ֗ בָּאֲבַדּֽוֹן׃<קטע סוף=יב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>הֲיִוָּדַ֣ע בַּחֹ֣שֶׁךְ פִּלְאֶ֑ךָ{{ר1}}וְ֝צִדְקָתְךָ֗ בְּאֶ֣רֶץ נְשִׁיָּֽה׃<קטע סוף=יג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וַאֲנִ֤י{{מ:לגרמיה-2}} אֵלֶ֣יךָ יְהֹוָ֣ה שִׁוַּ֑עְתִּי{{ר1}}וּ֝בַבֹּ֗קֶר תְּֽפִלָּתִ֥י תְקַדְּמֶֽךָּ׃<קטע סוף=יד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>לָמָ֣ה {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} תִּזְנַ֣ח נַפְשִׁ֑י{{ר1}}תַּסְתִּ֖יר פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי׃<קטע סוף=טו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>עָ֘נִ֤י אֲנִ֣י וְגֹוֵ֣עַ מִנֹּ֑עַר{{ר1}}נָשָׂ֖אתִי אֵמֶ֣יךָ אָפֽוּנָה׃<קטע סוף=טז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>{{מ:דחי|עָ֭לַי|עָ֭לַ֭י}} עָבְר֣וּ חֲרוֹנֶ֑יךָ{{ר1}}בִּ֝עוּתֶ֗יךָ צִמְּתוּתֻֽנִי׃<קטע סוף=יז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>סַבּ֣וּנִי {{מ:דחי|כַ֭מַּיִם|כַ֭מַּ֭יִם}} כׇּל־הַיּ֑וֹם{{ר1}}הִקִּ֖יפוּ עָלַ֣י יָֽחַד׃<קטע סוף=יח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|פח|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>הִרְחַ֣קְתָּ {{מ:דחי|מִ֭מֶּנִּי|מִ֭מֶּ֭נִּי}} אֹהֵ֣ב וָרֵ֑עַ{{ר1}}מְֽיֻדָּעַ֥י מַחְשָֽׁךְ׃<קטע סוף=יט/><קטע סוף=פרק פח/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:תהלים פח]] fmxak938ozkh38qu18e56hgzhgbpx6n 0 238722 3101092 2988271 2026-11-02T14:58:34Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101092 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|תהלים|קיט}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק קיט/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>אַשְׁרֵ֥י תְמִֽימֵי־דָ֑רֶךְ{{ר1}}הַ֝הֹלְכִ֗ים בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=א/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>{{מ:דחי|אַ֭שְׁרֵי|אַ֭שְׁרֵ֭י}} נֹצְרֵ֥י עֵדֹתָ֗יו{{ר1}}בְּכׇל־לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ׃<קטע סוף=ב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>אַ֭ף לֹא־פָעֲל֣וּ עַוְלָ֑ה{{ר1}}בִּדְרָכָ֥יו הָלָֽכוּ׃<קטע סוף=ג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>{{מ:דחי|אַ֭תָּה|אַ֭תָּ֭ה}} צִוִּ֥יתָה פִקֻּדֶ֗יךָ{{ר1}}לִשְׁמֹ֥ר מְאֹֽד׃<קטע סוף=ד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>{{מ:דחי|אַ֭חֲלַי|אַ֭חֲלַ֭י}} יִכֹּ֥נוּ דְרָכָ֗י{{ר1}}לִשְׁמֹ֥ר חֻקֶּֽיךָ׃<קטע סוף=ה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>אָ֥ז לֹא־אֵב֑וֹשׁ{{ר1}}בְּ֝הַבִּיטִ֗י אֶל־כׇּל־מִצְוֺתֶֽיךָ׃<קטע סוף=ו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>{{מ:דחי|א֭וֹדְךָ|א֭וֹדְךָ֭}} בְּיֹ֣שֶׁר לֵבָ֑ב{{ר1}}בְּ֝לׇמְדִ֗י מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃<קטע סוף=ז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>אֶת־חֻקֶּ֥יךָ אֶשְׁמֹ֑ר{{ר1}}אַֽל־תַּעַזְבֵ֥נִי עַד־מְאֹֽד׃<קטע סוף=ח/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>בַּמֶּ֣ה יְזַכֶּה־נַּ֭עַר אֶת־אׇרְח֑וֹ{{ר1}}לִ֝שְׁמֹ֗ר כִּדְבָרֶֽךָ׃<קטע סוף=ט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>בְּכׇל־לִבִּ֥י דְרַשְׁתִּ֑יךָ{{ר1}}אַל־תַּ֝שְׁגֵּ֗נִי מִמִּצְוֺתֶֽיךָ׃<קטע סוף=י/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>{{מ:דחי|בְּ֭לִבִּי|בְּ֭לִבִּ֭י}} צָפַ֣נְתִּי אִמְרָתֶ֑ךָ{{ר1}}לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֶחֱטָא־לָֽךְ׃<קטע סוף=יא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה יְהֹוָ֗ה{{ר1}}לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃<קטע סוף=יב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>בִּשְׂפָתַ֥י סִפַּ֑רְתִּי{{ר1}}{{נוסח|כֹּ֗֝ל|2=א=כֹּ֝ל (השמטת נקודת הרביע)}} מִשְׁפְּטֵי־פִֽיךָ׃<קטע סוף=יג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֺתֶ֥יךָ {{נוסח|שַּׂ֗שְׂתִּי|2==א?,ל,ש1,ב1 (שי"ן דגושה?); הדגש מטושטש בכתר. כך אצל ברויאר ומג"ה ומכון ממרא וסימנים; מ"ג=שַׂ֗שְׂתִּי (אין דגש בשי"ן).}}{{ר1}}כְּעַ֣ל כׇּל־הֽוֹן׃<קטע סוף=יד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>בְּפִקּוּדֶ֥יךָ אָשִׂ֑יחָה{{ר1}}וְ֝אַבִּ֗יטָה אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃<קטע סוף=טו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע{{ר1}}לֹ֖א אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ׃<קטע סוף=טז/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>גְּמֹ֖ל עַל־עַבְדְּךָ֥ אֶחְיֶ֗ה{{ר1}}וְאֶשְׁמְרָ֥ה דְבָרֶֽךָ׃<קטע סוף=יז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה{{ר1}}נִ֝פְלָא֗וֹת מִתּוֹרָתֶֽךָ׃<קטע סוף=יח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>גֵּ֣ר אָנֹכִ֣י בָאָ֑רֶץ{{ר1}}אַל־תַּסְתֵּ֥ר מִ֝מֶּ֗נִּי מִצְוֺתֶֽיךָ׃<קטע סוף=יט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>גָּרְסָ֣ה נַפְשִׁ֣י לְתַאֲבָ֑ה{{ר1}}אֶֽל־מִשְׁפָּטֶ֥יךָ בְכׇל־עֵֽת׃<קטע סוף=כ/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>{{מ:דחי|גָּ֭עַרְתָּ|גָּ֭עַ֭רְתָּ}} זֵדִ֣ים אֲרוּרִ֑ים{{ר1}}הַ֝שֹּׁגִ֗ים מִמִּצְוֺתֶֽיךָ׃<קטע סוף=כא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>גַּ֣ל {{מ:דחי|מֵ֭עָלַי|מֵ֭עָלַ֭י}} חֶרְפָּ֣ה וָב֑וּז{{ר1}}כִּ֖י עֵדֹתֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃<קטע סוף=כב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>גַּ֤ם יָשְׁב֣וּ {{מ:דחי|שָׂ֭רִים|שָׂ֭רִ֭ים}} בִּ֣י נִדְבָּ֑רוּ{{ר1}}עַ֝בְדְּךָ֗ יָשִׂ֥יחַ בְּחֻקֶּֽיךָ׃<קטע סוף=כג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>{{מ:דחי|גַּֽם־עֵ֭דֹתֶיךָ|גַּֽם־עֵ֭דֹתֶ֭יךָ}} שַׁעֲשֻׁעָ֗י{{ר1}}אַנְשֵׁ֥י עֲצָתִֽי׃<קטע סוף=כד/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>דָּבְקָ֣ה לֶעָפָ֣ר נַפְשִׁ֑י{{ר1}}חַ֝יֵּ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ׃<קטע סוף=כה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>דְּרָכַ֣י {{מ:דחי|סִ֭פַּרְתִּי|סִ֭פַּ֭רְתִּי}} וַֽתַּעֲנֵ֗נִי{{ר1}}לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃<קטע סוף=כו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>דֶּרֶךְ־פִּקּוּדֶ֥יךָ הֲבִינֵ֑נִי{{ר1}}וְ֝אָשִׂ֗יחָה בְּנִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃<קטע סוף=כז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>דָּלְפָ֣ה {{מ:דחי|נַ֭פְשִׁי|נַ֭פְשִׁ֭י}} מִתּוּגָ֑ה{{ר1}}קַ֝יְּמֵ֗נִי כִּדְבָרֶֽךָ׃<קטע סוף=כח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>דֶּֽרֶךְ־שֶׁ֭קֶר הָסֵ֣ר מִמֶּ֑נִּי{{ר1}}וְֽתוֹרָתְךָ֥ חׇנֵּֽנִי׃<קטע סוף=כט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>דֶּֽרֶךְ־אֱמוּנָ֥ה בָחָ֑רְתִּי{{ר1}}מִשְׁפָּטֶ֥יךָ שִׁוִּֽיתִי׃<קטע סוף=ל/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>דָּבַ֥קְתִּי בְעֵדְוֺתֶ֑יךָ{{ר1}}יְ֝הֹוָ֗ה אַל־תְּבִישֵֽׁנִי׃<קטע סוף=לא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>דֶּֽרֶךְ־מִצְוֺתֶ֥יךָ אָר֑וּץ{{ר1}}כִּ֖י תַרְחִ֣יב לִבִּֽי׃<קטע סוף=לב/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>הוֹרֵ֣נִי {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} דֶּ֥רֶךְ חֻקֶּ֗יךָ{{ר1}}וְאֶצְּרֶ֥נָּה עֵֽקֶב׃<קטע סוף=לג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>{{מ:דחי|הֲ֭בִינֵנִי|הֲ֭בִינֵ֭נִי}} וְאֶצְּרָ֥ה תוֹרָתֶ֗ךָ{{ר1}}וְאֶשְׁמְרֶ֥נָּה בְכׇל־לֵֽב׃<קטע סוף=לד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|לה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>{{מ:דחי|הַ֭דְרִיכֵנִי|הַ֭דְרִיכֵ֭נִי}} בִּנְתִ֣יב מִצְוֺתֶ֑יךָ{{ר1}}כִּי־ב֥וֹ חָפָֽצְתִּי׃<קטע סוף=לה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>{{מ:דחי|הַט־לִ֭בִּי|הַט־לִ֭בִּ֭י}} אֶל־עֵדְוֺתֶ֗יךָ{{ר1}}וְאַ֣ל אֶל־בָּֽצַע׃<קטע סוף=לו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>הַעֲבֵ֣ר {{מ:דחי|עֵ֭ינַי|עֵ֭ינַ֭י}} מֵרְא֣וֹת שָׁ֑וְא{{ר1}}בִּדְרָכֶ֥ךָ חַיֵּֽנִי׃<קטע סוף=לז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>הָקֵ֣ם {{מ:דחי|לְ֭עַבְדְּךָ|לְ֭עַבְדְּךָ֭}} אִמְרָתֶ֑ךָ{{ר1}}אֲ֝שֶׁ֗ר לְיִרְאָתֶֽךָ׃<קטע סוף=לח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>הַעֲבֵ֣ר {{מ:דחי|חֶ֭רְפָּתִי|חֶ֭רְפָּתִ֭י}} אֲשֶׁ֣ר יָגֹ֑רְתִּי{{ר1}}כִּ֖י מִשְׁפָּטֶ֣יךָ טוֹבִֽים׃<קטע סוף=לט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>{{מ:דחי|הִ֭נֵּה|הִ֭נֵּ֭ה}} תָּאַ֣בְתִּי לְפִקֻּדֶ֑יךָ{{ר1}}בְּצִדְקָתְךָ֥ חַיֵּֽנִי׃<קטע סוף=מ/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>וִיבֹאֻ֣נִי חֲסָדֶ֣ךָ יְהֹוָ֑ה{{ר1}}תְּ֝שׁ֥וּעָתְךָ֗ כְּאִמְרָתֶֽךָ׃<קטע סוף=מא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>וְאֶעֱנֶ֣ה חֹרְפִ֣י דָבָ֑ר{{ר1}}כִּֽי־בָ֝טַ֗חְתִּי בִּדְבָרֶֽךָ׃<קטע סוף=מב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>וְֽאַל־תַּצֵּ֬ל מִפִּ֣י דְבַר־אֱמֶ֣ת עַד־מְאֹ֑ד{{ר1}}כִּ֖י לְמִשְׁפָּטֶ֣ךָ יִחָֽלְתִּי׃<קטע סוף=מג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>וְאֶשְׁמְרָ֖ה תוֹרָתְךָ֥ תָמִ֗יד{{ר1}}לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃<קטע סוף=מד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>וְאֶתְהַלְּכָ֥ה בָרְחָבָ֑ה{{ר1}}כִּ֖י פִקֻּדֶ֣יךָ דָרָֽשְׁתִּי׃<קטע סוף=מה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>וַאֲדַבְּרָ֣ה {{מ:דחי|בְ֭עֵדֹתֶיךָ|בְ֭עֵדֹתֶ֭יךָ}} נֶ֥גֶד מְלָכִ֗ים{{ר1}}וְלֹ֣א אֵבֽוֹשׁ׃<קטע סוף=מו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>וְאֶשְׁתַּעֲשַׁ֥ע בְּמִצְוֺתֶ֗יךָ{{ר1}}אֲשֶׁ֣ר אָהָֽבְתִּי׃<קטע סוף=מז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>וְאֶשָּֽׂא־כַפַּ֗י {{מ:דחי|אֶֽל־מִ֭צְוֺתֶיךָ|אֶֽל־מִ֭צְוֺתֶ֭יךָ}} אֲשֶׁ֥ר אָהָ֗בְתִּי{{ר1}}וְאָשִׂ֥יחָה בְחֻקֶּֽיךָ׃<קטע סוף=מח/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>זְכֹר־דָּבָ֥ר לְעַבְדֶּ֑ךָ{{ר1}}{{נוסח|עַ֗֝ל|2=א=עַ֝ל (השמטת נקודת הרביע)}} אֲשֶׁ֣ר יִחַלְתָּֽנִי׃<קטע סוף=מט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|נ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נ/>זֹ֣את נֶחָמָתִ֣י בְעׇנְיִ֑י{{ר1}}כִּ֖י אִמְרָתְךָ֣ חִיָּֽתְנִי׃<קטע סוף=נ/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|נא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נא/>{{מ:דחי|זֵ֭דִים|זֵ֭דִ֭ים}} הֱלִיצֻ֣נִי עַד־מְאֹ֑ד{{ר1}}מִ֝תּ֥וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א נָטִֽיתִי׃<קטע סוף=נא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|נב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נב/>זָ֘כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם{{מ:פסק}}יְהֹוָ֗ה{{ר1}}וָאֶתְנֶחָֽם׃<קטע סוף=נב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|נג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נג/>זַלְעָפָ֣ה {{מ:דחי|אֲ֭חָזַתְנִי|אֲ֭חָזַ֭תְנִי}} מֵרְשָׁעִ֑ים{{ר1}}עֹ֝זְבֵ֗י תּוֹרָתֶֽךָ׃<קטע סוף=נג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|נד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נד/>{{מ:דחי|זְ֭מִרוֹת|זְ֭מִר֭וֹת}} הָיוּ־לִ֥י חֻקֶּ֗יךָ{{ר1}}בְּבֵ֣ית מְגוּרָֽי׃<קטע סוף=נד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|נה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נה/>זָ֘כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְהֹוָ֑ה{{ר1}}וָ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ׃<קטע סוף=נה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|נו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נו/>זֹ֥את הָיְתָה־לִּ֑י{{ר1}}כִּ֖י פִקֻּדֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃<קטע סוף=נו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|נז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נז/>חֶלְקִ֖י יְהֹוָ֥ה אָמַ֗רְתִּי{{ר1}}לִשְׁמֹ֥ר דְּבָרֶֽיךָ׃<קטע סוף=נז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|נח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נח/>חִלִּ֣יתִי פָנֶ֣יךָ בְכׇל־לֵ֑ב{{ר1}}חׇ֝נֵּ֗נִי כְּאִמְרָתֶֽךָ׃<קטע סוף=נח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|נט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=נט/>חִשַּׁ֥בְתִּי דְרָכָ֑י{{ר1}}וָאָשִׁ֥יבָה רַ֝גְלַ֗י אֶל־עֵדֹתֶֽיךָ׃<קטע סוף=נט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|ס}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ס/>חַ֭שְׁתִּי וְלֹ֣א הִתְמַהְמָ֑הְתִּי{{ר1}}לִ֝שְׁמֹ֗ר מִצְוֺתֶֽיךָ׃<קטע סוף=ס/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|סא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סא/>חֶבְלֵ֣י רְשָׁעִ֣ים עִוְּדֻ֑נִי{{ר1}}תּ֥֝וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃<קטע סוף=סא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|סב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סב/>חֲצֽוֹת־לַ֗יְלָה {{מ:דחי|אָ֭קוּם|אָ֭ק֭וּם}} לְהוֹד֣וֹת לָ֑ךְ{{ר1}}{{נוסח|עַ֗֝ל|2=א=עַ֝ל (השמטת נקודת הרביע)}} מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃<קטע סוף=סב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|סג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סג/>חָבֵ֣ר אָ֭נִי לְכׇל־אֲשֶׁ֣ר יְרֵא֑וּךָ{{ר1}}וּ֝לְשֹׁמְרֵ֗י פִּקּוּדֶֽיךָ׃<קטע סוף=סג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|סד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סד/>חַסְדְּךָ֣ {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} מָלְאָ֥ה הָאָ֗רֶץ{{ר1}}חֻקֶּ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי׃<קטע סוף=סד/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|סה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סה/>ט֭וֹב עָשִׂ֣יתָ עִֽם־עַבְדְּךָ֑{{ר1}}יְ֝הֹוָ֗ה כִּדְבָרֶֽךָ׃<קטע סוף=סה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|סו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סו/>ט֤וּב טַ֣עַם וָדַ֣עַת לַמְּדֵ֑נִי{{ר1}}כִּ֖י בְמִצְוֺתֶ֣יךָ הֶאֱמָֽנְתִּי׃<קטע סוף=סו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|סז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סז/>טֶ֣רֶם {{מ:דחי|אֶ֭עֱנֶה|אֶ֭עֱנֶ֭ה}} אֲנִ֣י שֹׁגֵ֑ג{{ר1}}וְ֝עַתָּ֗ה אִמְרָתְךָ֥ שָׁמָֽרְתִּי׃<קטע סוף=סז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|סח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סח/>טוֹב־אַתָּ֥ה וּמֵטִ֗יב{{ר1}}לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ׃<קטע סוף=סח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|סט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=סט/>טָפְל֬וּ עָלַ֣י שֶׁ֣קֶר זֵדִ֑ים{{ר1}}אֲ֝נִ֗י בְּכׇל־לֵ֤ב{{מ:לגרמיה-2}} אֶצֹּ֬ר פִּקּוּדֶֽיךָ׃<קטע סוף=סט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|ע}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ע/>טָפַ֣שׁ כַּחֵ֣לֶב לִבָּ֑ם{{ר1}}אֲ֝נִ֗י תּוֹרָתְךָ֥ שִׁעֲשָֽׁעְתִּי׃<קטע סוף=ע/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|עא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עא/>טֽוֹב־לִ֥י כִי־עֻנֵּ֑יתִי{{ר1}}לְ֝מַ֗עַן אֶלְמַ֥ד חֻקֶּֽיךָ׃<קטע סוף=עא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|עב|סדר=יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עב/>טֽוֹב־לִ֥י תוֹרַת־פִּ֑יךָ{{ר1}}מֵ֝אַלְפֵ֗י זָהָ֥ב וָכָֽסֶף׃<קטע סוף=עב/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|עג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עג/>יָדֶ֣יךָ {{מ:דחי|עָ֭שׂוּנִי|עָ֭שׂ֭וּנִי}} וַֽיְכוֹנְנ֑וּנִי{{ר1}}הֲ֝בִינֵ֗נִי וְאֶלְמְדָ֥ה מִצְוֺתֶֽיךָ׃<קטע סוף=עג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|עד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עד/>{{מ:דחי|יְ֭רֵאֶיךָ|יְ֭רֵאֶ֭יךָ}} יִרְא֣וּנִי וְיִשְׂמָ֑חוּ{{ר1}}כִּ֖י לִדְבָרְךָ֣ יִחָֽלְתִּי׃<קטע סוף=עד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|עה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עה/>יָדַ֣עְתִּי {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} כִּי־צֶ֣דֶק מִשְׁפָּטֶ֑יךָ{{ר1}}וֶ֝אֱמוּנָ֗ה עִנִּיתָֽנִי׃<קטע סוף=עה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|עו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עו/>יְהִי־נָ֣א חַסְדְּךָ֣ לְנַחֲמֵ֑נִי{{ר1}}כְּאִמְרָתְךָ֥ לְעַבְדֶּֽךָ׃<קטע סוף=עו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|עז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עז/>יְבֹא֣וּנִי רַחֲמֶ֣יךָ וְאֶחְיֶ֑ה{{ר1}}כִּי־ת֥֝וֹרָתְךָ֗ שַׁעֲשֻׁעָֽי׃<קטע סוף=עז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|עח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עח/>יֵבֹ֣שׁוּ {{מ:דחי|זֵ֭דִים|זֵ֭דִ֭ים}} כִּי־שֶׁ֣קֶר עִוְּת֑וּנִי{{ר1}}אֲ֝נִ֗י אָשִׂ֥יחַ בְּפִקּוּדֶֽיךָ׃<קטע סוף=עח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|עט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=עט/>יָשׁ֣וּבוּ לִ֣י יְרֵאֶ֑יךָ{{ר1}}{{כו"ק|וידעו|וְ֝יֹדְעֵ֗י}} עֵדֹתֶֽיךָ׃<קטע סוף=עט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|פ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פ/>יְהִי־לִבִּ֣י תָמִ֣ים בְּחֻקֶּ֑יךָ{{ר1}}לְ֝מַ֗עַן לֹ֣א אֵבֽוֹשׁ׃<קטע סוף=פ/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|פא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פא/>כָּלְתָ֣ה לִתְשׁוּעָתְךָ֣ נַפְשִׁ֑י{{ר1}}לִדְבָרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי׃<קטע סוף=פא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|פב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פב/>כָּל֣וּ {{מ:דחי|עֵ֭ינַי|עֵ֭ינַ֭י}} לְאִמְרָתֶ֑ךָ{{ר1}}לֵ֝אמֹ֗ר מָתַ֥י תְּֽנַחֲמֵֽנִי׃<קטע סוף=פב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|פג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פג/>{{מ:דחי|כִּֽי־הָ֭יִיתִי|כִּֽי־הָ֭יִ֭יתִי}} כְּנֹ֣אד בְּקִיט֑וֹר{{ר1}}חֻ֝קֶּ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃<קטע סוף=פג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|פד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פד/>כַּמָּ֥ה יְמֵֽי־עַבְדֶּ֑ךָ{{ר1}}מָתַ֬י תַּעֲשֶׂ֖ה בְרֹדְפַ֣י מִשְׁפָּֽט׃<קטע סוף=פד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|פה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פה/>כָּרוּ־לִ֣י זֵדִ֣ים שִׁיח֑וֹת{{ר1}}אֲ֝שֶׁ֗ר לֹ֣א כְתוֹרָתֶֽךָ׃<קטע סוף=פה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|פו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פו/>כׇּל־מִצְוֺתֶ֥יךָ אֱמוּנָ֑ה{{ר1}}שֶׁ֖קֶר רְדָפ֣וּנִי עׇזְרֵֽנִי׃<קטע סוף=פו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|פז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פז/>{{מ:דחי|כִּ֭מְעַט|כִּ֭מְעַ֭ט}} כִּלּ֣וּנִי בָאָ֑רֶץ{{ר1}}וַ֝אֲנִ֗י לֹא־עָזַ֥בְתִּי פִקֻּדֶֽיךָ׃<קטע סוף=פז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|פח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פח/>כְּחַסְדְּךָ֥ חַיֵּ֑נִי{{ר1}}וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה עֵד֥וּת פִּֽיךָ׃<קטע סוף=פח/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|פט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=פט/>לְעוֹלָ֥ם יְהֹוָ֑ה{{ר1}}דְּ֝בָרְךָ֗ נִצָּ֥ב בַּשָּׁמָֽיִם׃<קטע סוף=פט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|צ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=צ/>לְדֹ֣ר {{מ:דחי|וָ֭דֹר|וָ֭דֹ֭ר}} אֱמוּנָתֶ֑ךָ{{ר1}}כּוֹנַ֥נְתָּֽ {{נוסח|אֶ֗֝רֶץ|2=א=אֶ֝רֶץ (השמטת נקודת הרביע)}} וַֽתַּעֲמֹֽד׃<קטע סוף=צ/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|צא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=צא/>{{מ:דחי|לְֽ֭מִשְׁפָּטֶיךָ|לְֽ֭מִשְׁפָּטֶ֭יךָ}} עָמְד֣וּ הַיּ֑וֹם{{ר1}}כִּ֖י הַכֹּ֣ל עֲבָדֶֽיךָ׃<קטע סוף=צא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|צב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=צב/>לוּלֵ֣י {{מ:דחי|ת֭וֹרָתְךָ|ת֭וֹרָתְךָ֭}} שַׁעֲשֻׁעָ֑י{{ר1}}{{נוסח|אָ֗֝ז|2=א=אָ֝ז (השמטת נקודת הרביע)}} אָבַ֥דְתִּי בְעׇנְיִֽי׃<קטע סוף=צב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|צג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=צג/>{{מ:דחי|לְ֭עוֹלָם|לְ֭עוֹלָ֭ם}} לֹא־אֶשְׁכַּ֣ח פִּקּוּדֶ֑יךָ{{ר1}}כִּ֥י {{נוסח|בָ֗֝ם|2=א=בָ֝ם (השמטת נקודת הרביע)}} חִיִּיתָֽנִי׃<קטע סוף=צג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|צד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=צד/>{{מ:דחי|לְֽךָ־אֲ֭נִי|לְֽךָ־אֲ֭נִ֭י}} הוֹשִׁיעֵ֑נִי{{ר1}}כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ דָרָֽשְׁתִּי׃<קטע סוף=צד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|צה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=צה/>לִ֤י קִוּ֣וּ רְשָׁעִ֣ים לְאַבְּדֵ֑נִי{{ר1}}עֵ֝דֹתֶ֗יךָ אֶתְבּוֹנָֽן׃<קטע סוף=צה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|צו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=צו/>{{מ:דחי|לְֽכׇל־תִּ֭כְלָה|לְֽכׇל־תִּ֭כְלָ֭ה}} רָאִ֣יתִי קֵ֑ץ{{ר1}}רְחָבָ֖ה מִצְוָתְךָ֣ מְאֹֽד׃<קטע סוף=צו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|צז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=צז/>מָה־אָהַ֥בְתִּי תוֹרָתֶ֑ךָ{{ר1}}כׇּל־הַ֝יּ֗וֹם הִ֣יא שִׂיחָתִֽי׃<קטע סוף=צז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|צח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=צח/>{{מ:דחי|מֵֽ֭אֹיְבַי|מֵֽ֭אֹיְבַ֭י}} תְּחַכְּמֵ֣נִי מִצְוֺתֶ֑ךָ{{ר1}}כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם הִיא־לִֽי׃<קטע סוף=צח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|צט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=צט/>מִכׇּל־מְלַמְּדַ֥י הִשְׂכַּ֑לְתִּי{{ר1}}כִּ֥י עֵ֝דְוֺתֶ֗יךָ שִׂ֣יחָה לִֽי׃<קטע סוף=צט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|ק}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ק/>מִזְּקֵנִ֥ים אֶתְבּוֹנָ֑ן{{ר1}}כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ נָצָֽרְתִּי׃<קטע סוף=ק/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קא/>מִכׇּל־אֹ֣רַח רָ֭ע כָּלִ֣אתִי רַגְלָ֑י{{ר1}}לְ֝מַ֗עַן אֶשְׁמֹ֥ר דְּבָרֶֽךָ׃<קטע סוף=קא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קב/>מִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ לֹא־סָ֑רְתִּי{{ר1}}כִּי־אַ֝תָּ֗ה הוֹרֵתָֽנִי׃<קטע סוף=קב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קג/>מַה־נִּמְלְצ֣וּ {{מ:דחי|לְ֭חִכִּי|לְ֭חִכִּ֭י}} אִמְרָתֶ֗ךָ{{ר1}}מִדְּבַ֥שׁ לְפִֽי׃<קטע סוף=קג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קד/>מִפִּקּוּדֶ֥יךָ אֶתְבּוֹנָ֑ן{{ר1}}{{נוסח|עַל־כֵּ֗֝ן|2=א=עַל־כֵּ֝ן (השמטת נקודת הרביע)}} שָׂנֵ֤אתִי{{מ:לגרמיה-2}} כׇּל־אֹ֬רַח שָֽׁקֶר׃<קטע סוף=קד/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קה/>נֵר־לְרַגְלִ֥י דְבָרֶ֑ךָ{{ר1}}וְ֝א֗וֹר לִנְתִיבָתִֽי׃<קטע סוף=קה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קו/>נִשְׁבַּ֥עְתִּי וָאֲקַיֵּ֑מָה{{ר1}}לִ֝שְׁמֹ֗ר מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃<קטע סוף=קו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קז/>נַעֲנֵ֥יתִי עַד־מְאֹ֑ד{{ר1}}יְ֝הֹוָ֗ה חַיֵּ֥נִי כִדְבָרֶֽךָ׃<קטע סוף=קז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קח/>נִדְב֣וֹת פִּ֭י רְצֵה־נָ֣א יְהֹוָ֑ה{{ר1}}וּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי׃<קטע סוף=קח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קט/>נַפְשִׁ֣י בְכַפִּ֣י תָמִ֑יד{{ר1}}וְ֝ת֥וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃<קטע סוף=קט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קי}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קי/>נָתְנ֬וּ רְשָׁעִ֣ים פַּ֣ח לִ֑י{{ר1}}וּ֝מִפִּקּוּדֶ֗יךָ לֹ֣א תָעִֽיתִי׃<קטע סוף=קי/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קיא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קיא/>נָחַ֣לְתִּי עֵדְוֺתֶ֣יךָ לְעוֹלָ֑ם{{ר1}}כִּֽי־שְׂשׂ֖וֹן לִבִּ֣י הֵֽמָּה׃<קטע סוף=קיא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קיב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קיב/>נָטִ֣יתִי {{מ:דחי|לִ֭בִּי|לִ֭בִּ֭י}} לַעֲשׂ֥וֹת חֻקֶּ֗יךָ{{ר1}}לְעוֹלָ֥ם עֵֽקֶב׃<קטע סוף=קיב/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קיג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קיג/>סֵעֲפִ֥ים שָׂנֵ֑אתִי{{ר1}}וְֽתוֹרָתְךָ֥ אָהָֽבְתִּי׃<קטע סוף=קיג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קיד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קיד/>סִתְרִ֣י וּמָגִנִּ֣י אָ֑תָּה{{ר1}}לִדְבָרְךָ֥ יִחָֽלְתִּי׃<קטע סוף=קיד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קטו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קטו/>סוּרוּ־מִמֶּ֥נִּי מְרֵעִ֑ים{{ר1}}{{נוסח|וְ֝אֶצְּﬞרָ֗ה|2=א=וְ֝אֶצֲּרָ֗ה (חטף)}} מִצְוֺ֥ת אֱלֹהָֽי׃<קטע סוף=קטו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קטז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קטז/>סׇמְכֵ֣נִי כְאִמְרָתְךָ֣ וְאֶחְיֶ֑ה{{ר1}}וְאַל־תְּ֝בִישֵׁ֗נִי מִשִּׂבְרִֽי׃<קטע סוף=קטז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קיז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קיז/>סְעָדֵ֥נִי וְאִוָּשֵׁ֑עָה{{ר1}}וְאֶשְׁעָ֖ה בְחֻקֶּ֣יךָ תָמִֽיד׃<קטע סוף=קיז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קיח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קיח/>{{מ:דחי|סָ֭לִיתָ|סָ֭לִ֭יתָ}} כׇּל־שׁוֹגִ֣ים מֵחֻקֶּ֑יךָ{{ר1}}{{נוסח|כִּי־שֶׁ֗֝קֶר|2=א=כִּי־שֶׁ֝קֶר (השמטת נקודת הרביע)}} תַּרְמִיתָֽם׃<קטע סוף=קיח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קיט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קיט/>סִגִ֗ים הִשְׁבַּ֥תָּ כׇל־רִשְׁעֵי־אָ֑רֶץ{{ר1}}לָ֝כֵ֗ן אָהַ֥בְתִּי עֵדֹתֶֽיךָ׃<קטע סוף=קיט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קכ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קכ/>סָמַ֣ר מִפַּחְדְּךָ֣ בְשָׂרִ֑י{{ר1}}וּֽמִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ יָרֵֽאתִי׃<קטע סוף=קכ/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קכא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קכא/>{{מ:דחי|עָ֭שִׂיתִי|עָ֭שִׂ֭יתִי}} מִשְׁפָּ֣ט וָצֶ֑דֶק{{ר1}}בַּל־תַּ֝נִּיחֵ֗נִי לְעֹשְׁקָֽי׃<קטע סוף=קכא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קכב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קכב/>עֲרֹ֣ב עַבְדְּךָ֣ לְט֑וֹב{{ר1}}אַֽל־יַעַשְׁקֻ֥נִי זֵדִֽים׃<קטע סוף=קכב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קכג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קכג/>{{מ:דחי|עֵ֭ינַי|עֵ֭ינַ֭י}} כָּל֣וּ לִישׁוּעָתֶ֑ךָ{{ר1}}וּלְאִמְרַ֥ת צִדְקֶֽךָ׃<קטע סוף=קכג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קכד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קכד/>עֲשֵׂ֖ה עִם־עַבְדְּךָ֥ כְחַסְדֶּ֗ךָ{{ר1}}וְחֻקֶּ֥יךָ לַמְּדֵֽנִי׃<קטע סוף=קכד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קכה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קכה/>עַבְדְּךָ־אָ֥נִי הֲבִינֵ֑נִי{{ר1}}וְ֝אֵדְעָ֗ה עֵדֹתֶֽיךָ׃<קטע סוף=קכה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קכו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קכו/>עֵ֭ת לַעֲשׂ֣וֹת לַיהֹוָ֑ה{{ר1}}הֵ֝פֵ֗רוּ תּוֹרָתֶֽךָ׃<קטע סוף=קכו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קכז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קכז/>עַל־כֵּ֭ן אָהַ֣בְתִּי מִצְוֺתֶ֑יךָ{{ר1}}מִזָּהָ֥ב וּמִפָּֽז׃<קטע סוף=קכז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קכח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קכח/>עַל־כֵּ֤ן{{מ:לגרמיה-2}} כׇּל־פִּקּ֣וּדֵי כֹ֣ל יִשָּׁ֑רְתִּי{{ר1}}כׇּל־אֹ֖רַח שֶׁ֣קֶר שָׂנֵֽאתִי׃<קטע סוף=קכח/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קכט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קכט/>פְּלָא֥וֹת עֵדְוֺתֶ֑יךָ{{ר1}}{{נוסח|עַל־כֵּ֗֝ן|2=א=עַל־כֵּ֝ן (השמטת נקודת הרביע)}} נְצָרָ֥תַם נַפְשִֽׁי׃<קטע סוף=קכט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קל/>פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר{{ר1}}מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים׃<קטע סוף=קל/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קלא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קלא/>{{מ:דחי|פִּֽי־פָ֭עַרְתִּי|פִּֽי־פָ֭עַ֭רְתִּי}} וָאֶשְׁאָ֑פָה{{ר1}}כִּ֖י לְמִצְוֺתֶ֣יךָ יָאָֽבְתִּי׃<קטע סוף=קלא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קלב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קלב/>פְּנֵה־אֵלַ֥י וְחׇנֵּ֑נִי{{ר1}}כְּ֝מִשְׁפָּ֗ט לְאֹהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ׃<קטע סוף=קלב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קלג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קלג/>{{מ:דחי|פְּ֭עָמַי|פְּ֭עָמַ֭י}} הָכֵ֣ן בְּאִמְרָתֶ֑ךָ{{ר1}}וְֽאַל־תַּשְׁלֶט־בִּ֥י כׇל־אָֽוֶן׃<קטע סוף=קלג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קלד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קלד/>{{מ:דחי|פְּ֭דֵנִי|פְּ֭דֵ֭נִי}} מֵעֹ֣שֶׁק אָדָ֑ם{{ר1}}וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה פִּקּוּדֶֽיךָ׃<קטע סוף=קלד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קלה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קלה/>{{מ:דחי|פָּ֭נֶיךָ|פָּ֭נֶ֭יךָ}} הָאֵ֣ר בְּעַבְדֶּ֑ךָ{{ר1}}וְ֝לַמְּדֵ֗נִי אֶת־חֻקֶּֽיךָ׃<קטע סוף=קלה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קלו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קלו/>פַּלְגֵי־מַ֭יִם יָרְד֣וּ עֵינָ֑י{{ר1}}{{נוסח|עַ֗֝ל|2=א=עַ֝ל (השמטת נקודת הרביע)}} לֹא־שָׁמְר֥וּ תוֹרָתֶֽךָ׃<קטע סוף=קלו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קלז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קלז/>צַדִּ֣יק אַתָּ֣ה יְהֹוָ֑ה{{ר1}}וְ֝יָשָׁ֗ר מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃<קטע סוף=קלז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קלח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קלח/>{{מ:דחי|צִ֭וִּיתָ|צִ֭וִּ֭יתָ}} צֶ֣דֶק עֵדֹתֶ֑יךָ{{ר1}}{{נוסח|וֶאֱמוּנָ֥ה|2==ל,ש1 ובדפוסים (וכן הכריעו ברויאר ומג"ה){{ש}}א!=וֶאֱמוּנָ֥֗ה (נקודת רביע מיותרת באות נו"ן בנוסף למרכא)}} מְאֹֽד׃<קטע סוף=קלח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קלט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קלט/>צִמְּתַ֥תְנִי קִנְאָתִ֑י{{ר1}}כִּֽי־שָׁכְח֖וּ דְבָרֶ֣יךָ צָרָֽי׃<קטע סוף=קלט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קמ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קמ/>צְרוּפָ֖ה אִמְרָתְךָ֥ מְאֹ֗ד{{ר1}}וְֽעַבְדְּךָ֥ אֲהֵבָֽהּ׃<קטע סוף=קמ/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קמא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קמא/>צָעִ֣יר אָנֹכִ֣י וְנִבְזֶ֑ה{{ר1}}פִּ֝קֻּדֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃<קטע סוף=קמא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קמב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קמב/>צִדְקָתְךָ֣ צֶ֣דֶק לְעוֹלָ֑ם{{ר1}}וְֽתוֹרָתְךָ֥ אֱמֶֽת׃<קטע סוף=קמב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קמג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קמג/>צַר־וּמָצ֥וֹק מְצָא֑וּנִי{{ר1}}מִ֝צְוֺתֶ֗יךָ שַׁעֲשֻׁעָֽי׃<קטע סוף=קמג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קמד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קמד/>צֶ֖דֶק עֵדְוֺתֶ֥יךָ לְעוֹלָ֗ם{{ר1}}הֲבִינֵ֥נִי וְאֶחְיֶֽה׃<קטע סוף=קמד/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קמה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קמה/>קָרָ֣אתִי בְכׇל־לֵ֭ב עֲנֵ֥נִי יְהֹוָ֗ה{{ר1}}חֻקֶּ֥יךָ אֶצֹּֽרָה׃<קטע סוף=קמה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קמו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קמו/>קְרָאתִ֥יךָ הוֹשִׁיעֵ֑נִי{{ר1}}וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה עֵדֹתֶֽיךָ׃<קטע סוף=קמו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קמז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קמז/>קִדַּ֣מְתִּי {{מ:דחי|בַ֭נֶּשֶׁף|בַ֭נֶּ֭שֶׁף}} וָאֲשַׁוֵּ֑עָה{{ר1}}{{כו"ק|לדבריך|לִדְבָרְךָ֥}} יִחָֽלְתִּי׃<קטע סוף=קמז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קמח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קמח/>קִדְּמ֣וּ {{מ:דחי|עֵ֭ינַי|עֵ֭ינַ֭י}} אַשְׁמֻר֑וֹת{{ר1}}לָ֝שִׂ֗יחַ בְּאִמְרָתֶֽךָ׃<קטע סוף=קמח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קמט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קמט/>{{מ:דחי|ק֭וֹלִי|ק֭וֹלִ֭י}} שִׁמְעָ֣ה כְחַסְדֶּ֑ךָ{{ר1}}יְ֝הֹוָ֗ה כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥ךָ חַיֵּֽנִי׃<קטע סוף=קמט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קנ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קנ/>{{מ:דחי|קָ֭רְבוּ|קָ֭רְב֭וּ}} רֹדְפֵ֣י זִמָּ֑ה{{ר1}}מִתּוֹרָתְךָ֥ רָחָֽקוּ׃<קטע סוף=קנ/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קנא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קנא/>קָר֣וֹב אַתָּ֣ה יְהֹוָ֑ה{{ר1}}וְֽכׇל־מִצְוֺתֶ֥יךָ אֱמֶֽת׃<קטע סוף=קנא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קנב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קנב/>קֶ֣דֶם {{מ:דחי|יָ֭דַעְתִּי|יָ֭דַ֭עְתִּי}} מֵעֵדֹתֶ֑יךָ{{ר1}}כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם יְסַדְתָּֽם׃<קטע סוף=קנב/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קנג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קנג/>רְאֵה־עׇנְיִ֥י וְחַלְּצֵ֑נִי{{ר1}}כִּי־ת֥֝וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃<קטע סוף=קנג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קנד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קנד/>רִיבָ֣ה {{מ:דחי|רִ֭יבִי|רִ֭יבִ֭י}} וּגְאָלֵ֑נִי{{ר1}}לְאִמְרָתְךָ֥ חַיֵּֽנִי׃<קטע סוף=קנד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קנה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קנה/>רָח֣וֹק מֵרְשָׁעִ֣ים יְשׁוּעָ֑ה{{ר1}}כִּי־חֻ֝קֶּ֗יךָ לֹ֣א דָרָֽשׁוּ׃<קטע סוף=קנה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קנו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קנו/>רַחֲמֶ֖יךָ רַבִּ֥ים{{מ:פסק}}יְהֹוָ֑ה{{ר1}}כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ חַיֵּֽנִי׃<קטע סוף=קנו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קנז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קנז/>{{מ:דחי|רַ֭בִּים|רַ֭בִּ֭ים}} רֹדְפַ֣י וְצָרָ֑י{{ר1}}מֵ֝עֵדְוֺתֶ֗יךָ לֹ֣א נָטִֽיתִי׃<קטע סוף=קנז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קנח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קנח/>רָאִ֣יתִי {{מ:דחי|בֹ֭גְדִים|בֹ֭גְדִ֭ים}} וָאֶתְקוֹטָ֑טָה{{ר1}}אֲשֶׁ֥ר אִ֝מְרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁמָֽרוּ׃<קטע סוף=קנח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קנט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קנט/>{{מ:דחי|רְ֭אֵה|רְ֭אֵ֭ה}} כִּי־פִקּוּדֶ֣יךָ אָהָ֑בְתִּי{{ר1}}יְ֝הֹוָ֗ה כְּֽחַסְדְּךָ֥ חַיֵּֽנִי׃<קטע סוף=קנט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קס}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קס/>רֹאשׁ־דְּבָרְךָ֥ אֱמֶ֑ת{{ר1}}וּ֝לְעוֹלָ֗ם כׇּל־מִשְׁפַּ֥ט צִדְקֶֽךָ׃<קטע סוף=קס/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קסא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קסא/>{{מ:דחי|שָׂ֭רִים|שָׂ֭רִ֭ים}} רְדָפ֣וּנִי חִנָּ֑ם{{ר1}}{{כו"ק|ומדבריך|וּ֝מִדְּבָרְךָ֗}} פָּחַ֥ד לִבִּֽי׃<קטע סוף=קסא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קסב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קסב/>שָׂ֣שׂ {{מ:דחי|אָ֭נֹכִי|אָ֭נֹכִ֭י}} עַל־אִמְרָתֶ֑ךָ{{ר1}}כְּ֝מוֹצֵ֗א שָׁלָ֥ל רָֽב׃<קטע סוף=קסב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קסג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קסג/>שֶׁ֣קֶר {{מ:דחי|שָׂ֭נֵאתִי|שָׂ֭נֵ֭אתִי}} וַאֲתַעֵ֑בָה{{ר1}}תּוֹרָתְךָ֥ אָהָֽבְתִּי׃<קטע סוף=קסג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קסד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קסד/>שֶׁ֣בַע {{מ:דחי|בַּ֭יּוֹם|בַּ֭יּ֭וֹם}} הִלַּלְתִּ֑יךָ{{ר1}}עַ֗֝ל מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ׃<קטע סוף=קסד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קסה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קסה/>שָׁל֣וֹם רָ֭ב לְאֹהֲבֵ֣י תוֹרָתֶ֑ךָ{{ר1}}וְאֵֽין־לָ֥מוֹ מִכְשֽׁוֹל׃<קטע סוף=קסה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קסו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קסו/>שִׂבַּ֣רְתִּי לִישׁוּעָתְךָ֣ יְהֹוָ֑ה{{ר1}}וּֽמִצְוֺתֶ֥יךָ עָשִֽׂיתִי׃<קטע סוף=קסו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קסז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קסז/>שָֽׁמְרָ֣ה {{מ:דחי|נַ֭פְשִׁי|נַ֭פְשִׁ֭י}} עֵדֹתֶ֑יךָ{{ר1}}וָאֹהֲבֵ֥ם מְאֹֽד׃<קטע סוף=קסז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קסח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קסח/>שָׁמַ֣רְתִּי {{מ:דחי|פִ֭קּוּדֶיךָ|פִ֭קּוּדֶ֭יךָ}} וְעֵדֹתֶ֑יךָ{{ר1}}כִּ֖י כׇל־דְּרָכַ֣י נֶגְדֶּֽךָ׃<קטע סוף=קסח/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קסט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קסט/>תִּקְרַ֤ב רִנָּתִ֣י לְפָנֶ֣יךָ יְהֹוָ֑ה{{ר1}}כִּדְבָרְךָ֥ הֲבִינֵֽנִי׃<קטע סוף=קסט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קע}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קע/>תָּב֣וֹא תְחִנָּתִ֣י לְפָנֶ֑יךָ{{ר1}}כְּ֝אִמְרָתְךָ֗ הַצִּילֵֽנִי׃<קטע סוף=קע/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קעא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קעא/>תַּבַּ֣עְנָה שְׂפָתַ֣י תְּהִלָּ֑ה{{ר1}}כִּ֖י תְלַמְּדֵ֣נִי חֻקֶּֽיךָ׃<קטע סוף=קעא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קעב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קעב/>תַּ֣עַן {{מ:דחי|לְ֭שׁוֹנִי|לְ֭שׁוֹנִ֭י}} אִמְרָתֶ֑ךָ{{ר1}}כִּ֖י כׇל־מִצְוֺתֶ֣יךָ צֶּֽדֶק׃<קטע סוף=קעב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קעג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קעג/>תְּהִי־יָדְךָ֥ לְעׇזְרֵ֑נִי{{ר1}}כִּ֖י פִקּוּדֶ֣יךָ בָחָֽרְתִּי׃<קטע סוף=קעג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קעד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קעד/>תָּאַ֣בְתִּי לִישׁוּעָתְךָ֣ יְהֹוָ֑ה{{ר1}}וְ֝ת֥וֹרָתְךָ֗ שַׁעֲשֻׁעָֽי׃<קטע סוף=קעד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קעה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קעה/>{{מ:דחי|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁ֭י}} {{נוסח|וּֽתְהַלְﬞלֶ֑ךָּ|2=א=וּֽתְהַלֲלֶ֑ךָּ (חטף)}}{{ר1}}וּֽמִשְׁפָּטֶ֥ךָ יַעְזְרֻֽנִי׃<קטע סוף=קעה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קיט|קעו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=קעו/>תָּעִ֗יתִי כְּשֶׂ֣ה {{מ:דחי|אֹ֭בֵד|אֹ֭בֵ֭ד}} בַּקֵּ֣שׁ עַבְדֶּ֑ךָ{{ר1}}כִּ֥י מִ֝צְוֺתֶ֗יךָ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃<קטע סוף=קעו/><קטע סוף=פרק קיט/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:תהלים קיט]] j0vumudyaehd4cc5npm6gak450xmsq4 0 238754 3101093 2988279 2026-11-02T14:58:43Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101093 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|תהלים|קכז}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק קכז/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קכז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לִשְׁלֹ֫מֹ֥ה{{נוסח|{{ר3}}|2=פרשה פתוחה}}אִם־יְהֹוָ֤ה{{מ:לגרמיה-2}} לֹא־יִבְנֶ֬ה בַ֗יִת{{ר1}}שָׁ֤וְא עָמְל֣וּ בוֹנָ֣יו בּ֑וֹ{{ר3}}אִם־יְהֹוָ֥ה {{נוסח|לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֗֝יר|2=א=לֹא־יִשְׁמׇר־עִ֝יר (השמטת נקודת הרביע)}}{{ר1}}שָׁ֤וְא{{מ:לגרמיה-2}} שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר׃<קטע סוף=א/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קכז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>שָׁ֤וְא {{נוסח|לָכֶ֨ם|2==א,ק-מ (אין קו של לגרמיה){{ש}}ל,דפוסים=<לָכֶ֨ם{{מ:לגרמיה-2}}> בקו של לגרמיה (וכן בקורן וסימנים){{ש}}ש1=לָכֶ֥ם (טעם מרכא ובלי קו)}} {{נוסח|{{גלגל-2|מַשְׁכִּ֪ימֵֽי}}|2=מכון ממרא=מַשְׁכִּ֪ימֵי (אין געיה)}} ק֡וּם{{ר1}}מְאַחֲרֵי־שֶׁ֗בֶת{{ר1}}{{מ:דחי|אֹ֭כְלֵי|אֹ֭כְלֵ֭י}} לֶ֣חֶם הָעֲצָבִ֑ים{{ר2}}כֵּ֤ן יִתֵּ֖ן לִידִיד֣וֹ שֵׁנָֽא׃<קטע סוף=ב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קכז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>הִנֵּ֤ה נַחֲלַ֣ת יְהֹוָ֣ה בָּנִ֑ים{{ר1}}שָׂ֝כָ֗ר פְּרִ֣י הַבָּֽטֶן׃<קטע סוף=ג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קכז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>כְּחִצִּ֥ים בְּיַד־גִּבּ֑וֹר{{ר1}}{{נוסח|כֵּ֗֝ן|2=א=כֵּ֝ן (השמטת נקודת הרביע)}} בְּנֵ֣י הַנְּעוּרִֽים׃<קטע סוף=ד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קכז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>אַשְׁרֵ֤י הַגֶּ֗בֶר{{ר1}}אֲשֶׁ֤ר מִלֵּ֥א אֶת־אַשְׁפָּת֗וֹ מֵ֫הֶ֥ם{{ר2}}לֹֽא־יֵבֹ֑שׁוּ{{ר2}}כִּֽי־יְדַבְּר֖וּ אֶת־אוֹיְבִ֣ים בַּשָּֽׁעַר׃<קטע סוף=ה/><קטע סוף=פרק קכז/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:תהלים קכז]] l7qmpkzh7knl42gyme3iz0lk3i92edf 0 238806 3101094 2988292 2026-11-02T14:58:53Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101094 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|תהלים|קמ}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק קמ/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קמ|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃<קטע סוף=א/> {{נוסח|{{ר4}}|2=פרשה פתוחה}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קמ|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>חַלְּצֵ֣נִי {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} מֵאָדָ֣ם רָ֑ע{{ר1}}מֵאִ֖ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵֽנִי׃<קטע סוף=ב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קמ|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>אֲשֶׁ֤ר חָשְׁב֣וּ רָע֣וֹת בְּלֵ֑ב{{ר1}}{{נוסח|כׇּל־י֗֝וֹם|2=א=כׇּל־י֝וֹם (השמטת נקודת הרביע)}} יָג֥וּרוּ מִלְחָמֽוֹת׃<קטע סוף=ג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קמ|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>{{נוסח|שָׁ֥נְﬞנ֣וּ|2=א=שָׁ֥נֲנ֣וּ (חטף){{ש}}מכון ממרא=שָֽׁנְנ֣וּ (געיה במקום מרכא)}} לְשׁוֹנָם֮{{ר0}}{{נוסח|כְּֽמוֹ־נָ֫חָ֥שׁ|2==א ובקורן{{ש}}בכתר סימן העולה מימין הנו"ן למעלה (בתחילת השורה), אולי כדי שלא להתנגש בסימן הקמץ מהשורה מלמעלה, ואולי בגלל מחיקה של אות שהייתה למטה ממנו.}}{{ר1}}חֲמַ֥ת עַכְשׁ֑וּב{{ר1}}תַּ֖חַת שְׂפָתֵ֣ימוֹ סֶֽלָה׃<קטע סוף=ד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קמ|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>שׇׁמְרֵ֤נִי יְהֹוָ֨ה{{מ:לגרמיה-2}} מִ֘ידֵ֤י רָשָׁ֗ע{{ר1}}מֵאִ֣ישׁ חֲמָסִ֣ים תִּנְצְרֵ֑נִי{{ר2}}אֲשֶׁ֥ר חָ֝שְׁב֗וּ{{ר0}}לִדְח֥וֹת פְּעָמָֽי׃<קטע סוף=ה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קמ|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>{{נוסח|טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים{{מ:לגרמיה-2}}|2==א,ל (תיבה מוקפת של מרכא כטעם משני) וכן במג"ה{{ש}}ש1=<טָ֥מְנֽוּ גֵאִ֨ים{{מ:לגרמיה-2}}> (אין מקף) וכן אצל ברויאר (ובעקבותיו במכון ממרא וסימנים){{ש}}קורן=<טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים{{מ:לגרמיה-2}}> (געיות בתיבה המוקפת)}} פַּ֡ח לִ֗י{{ר1}}וַחֲבָלִ֗ים{{ר0}}פָּ֣רְשׂוּ רֶ֭שֶׁת לְיַד־מַעְגָּ֑ל{{ר2}}מֹקְשִׁ֖ים שָׁתוּ־לִ֣י סֶֽלָה׃<קטע סוף=ו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קמ|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>אָמַ֣רְתִּי {{מ:דחי|לַ֭יהֹוָה|לַ֭יהֹוָ֭ה}} אֵ֣לִי אָ֑תָּה{{ר1}}הַאֲזִ֥ינָה יְ֝הֹוָ֗ה ק֣וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃<קטע סוף=ז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קמ|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>יֱהֹוִ֣ה {{מ:דחי|אֲ֭דֹנָי|אֲ֭דֹנָ֭י}} עֹ֣ז יְשׁוּעָתִ֑י{{ר1}}סַכֹּ֥תָה לְ֝רֹאשִׁ֗י בְּי֣וֹם נָֽשֶׁק׃<קטע סוף=ח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קמ|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אַל־תִּתֵּ֣ן {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} מַאֲוַיֵּ֣י רָשָׁ֑ע{{ר1}}זְמָמ֥וֹ אַל־תָּ֝פֵ֗ק יָר֥וּמוּ סֶֽלָה׃<קטע סוף=ט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קמ|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>רֹ֥אשׁ מְסִבָּ֑י{{ר1}}עֲמַ֖ל שְׂפָתֵ֣ימוֹ {{כו"ק|יכסומו|יְכַסֵּֽימוֹ}}׃<קטע סוף=י/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קמ|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>{{כו"ק|ימיטו|יִמּ֥וֹטוּ}} עֲלֵיהֶ֗ם{{ר0}}גֶּחָ֫לִ֥ים{{ר1}}בָּאֵ֥שׁ יַפִּלֵ֑ם{{ר1}}בְּ֝מַהֲמֹר֗וֹת בַּל־יָקֽוּמוּ׃<קטע סוף=יא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קמ|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮{{ר0}}בַּל־יִכּ֢וֹן בָּ֫אָ֥רֶץ{{ר1}}אִישׁ־חָמָ֥ס רָ֑ע{{ר1}}יְ֝צוּדֶ֗נּוּ לְמַדְחֵפֹֽת׃<קטע סוף=יב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קמ|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>{{כו"ק|ידעת|יָדַ֗עְתִּי}} כִּֽי־יַעֲשֶׂ֣ה {{מ:דחי|יְ֭הֹוָה|יְ֭הֹוָ֭ה}} דִּ֣ין עָנִ֑י{{ר1}}מִ֝שְׁפַּ֗ט אֶבְיֹנִֽים׃<קטע סוף=יג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|תהלים|קמ|יד|סדר=יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>אַ֣ךְ {{מ:דחי|צַ֭דִּיקִים|צַ֭דִּיקִ֭ים}} יוֹד֣וּ לִשְׁמֶ֑ךָ{{ר1}}יֵשְׁב֥וּ יְ֝שָׁרִ֗ים אֶת־פָּנֶֽיךָ׃<קטע סוף=יד/><קטע סוף=פרק קמ/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:תהלים קמ]] 3b8zvyxt2ht7j9doh803c95hgt8vgha 0 239020 3101095 2990830 2026-11-02T14:59:04Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101095 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|איוב|יב}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק יב/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>{{פרשה-מרכז|כותרת=וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃}}<קטע סוף=א/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>{{מ:דחי|אׇ֭מְנָם|אׇ֭מְנָ֭ם}} כִּ֣י אַתֶּם־עָ֑ם{{ר1}}וְ֝עִמָּכֶ֗ם תָּמ֥וּת חׇכְמָֽה׃<קטע סוף=ב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>גַּם־לִ֤י לֵבָ֨ב{{מ:לגרמיה-2}}{{ר0}}כְּֽמוֹכֶ֗ם{{ר1}}לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם{{ר2}}וְאֶת־מִי־אֵ֥ין כְּמוֹ־אֵֽלֶּה׃<קטע סוף=ג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>שְׂחֹ֤ק לְרֵעֵ֨הוּ{{מ:לגרמיה-2}} אֶהְיֶ֗ה{{ר1}}קֹרֵ֣א {{מ:דחי|לֶ֭אֱלוֹהַּ|לֶ֭אֱל֭וֹהַּ}} וַֽיַּעֲנֵ֑הוּ{{ר2}}שְׂ֝ח֗וֹק{{ר0}}צַדִּ֥יק תָּמִֽים׃<קטע סוף=ד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>לַפִּ֣יד בּ֭וּז לְעַשְׁתּ֣וּת שַׁאֲנָ֑ן{{ר1}}נָ֝כ֗וֹן לְמ֣וֹעֲדֵי רָֽגֶל׃<קטע סוף=ה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>יִשְׁלָ֤יוּ אֹהָלִ֨ים{{מ:לגרמיה-2}}{{ר0}}{{נוסח|לְשֹׁ֥דְﬞדִ֗ים|2=א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים (חטף)}}{{ר1}}{{מ:דחי|וּֽ֭בַטֻּחוֹת|וּֽ֭בַטֻּח֭וֹת}} לְמַרְגִּ֣יזֵי אֵ֑ל{{ר2}}לַאֲשֶׁ֤ר הֵבִ֖יא אֱל֣וֹהַּ בְּיָדֽוֹ׃<קטע סוף=ו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וְֽאוּלָ֗ם שְׁאַל־נָ֣א בְהֵמ֣וֹת וְתֹרֶ֑ךָּ{{ר1}}וְע֥וֹף הַ֝שָּׁמַ֗יִם וְיַגֶּד־לָֽךְ׃<קטע סוף=ז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>א֤וֹ שִׂ֣יחַ לָאָ֣רֶץ וְתֹרֶ֑ךָּ{{ר1}}וִיסַפְּר֥וּ לְ֝ךָ֗ דְּגֵ֣י הַיָּֽם׃<קטע סוף=ח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>מִ֭י לֹא־יָדַ֣ע בְּכׇל־אֵ֑לֶּה{{ר1}}כִּ֥י יַד־יְ֝הֹוָ֗ה עָ֣שְׂתָה זֹּֽאת׃<קטע סוף=ט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>אֲשֶׁ֣ר {{מ:דחי|בְּ֭יָדוֹ|בְּ֭יָד֭וֹ}} נֶ֣פֶשׁ כׇּל־חָ֑י{{ר1}}וְ֝ר֗וּחַ כׇּל־בְּשַׂר־אִֽישׁ׃<קטע סוף=י/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>הֲלֹא־אֹ֭זֶן מִלִּ֣ין תִּבְחָ֑ן{{ר1}}וְ֝חֵ֗ךְ אֹ֣כֶל יִטְעַם־לֽוֹ׃<קטע סוף=יא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>בִּישִׁישִׁ֥ים חׇכְמָ֑ה{{ר1}}וְאֹ֖רֶךְ יָמִ֣ים תְּבוּנָֽה׃<קטע סוף=יב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>{{מ:דחי|עִ֭מּוֹ|עִ֭מּ֭וֹ}} חׇכְמָ֣ה וּגְבוּרָ֑ה{{ר1}}{{נוסח|ל֗֝וֹ|2=א=ל֝וֹ (השמטת נקודת הרביע)}} עֵצָ֥ה וּתְבוּנָֽה׃<קטע סוף=יג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>הֵ֣ן {{מ:דחי|יַ֭הֲרוֹס|יַ֭הֲר֭וֹס}} וְלֹ֣א יִבָּנֶ֑ה{{ר1}}יִסְגֹּ֥ר עַל־אִ֗֝ישׁ וְלֹ֣א יִפָּתֵֽחַ׃<קטע סוף=יד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>הֵ֤ן יַעְצֹ֣ר בַּמַּ֣יִם וְיִבָ֑שׁוּ{{ר1}}וִ֝ישַׁלְּחֵ֗ם וְיַ֖הַפְכוּ{{מ:מקף אפור}}אָֽרֶץ׃<קטע סוף=טו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>{{מ:דחי|עִ֭מּוֹ|עִ֭מּ֭וֹ}} עֹ֣ז וְתוּשִׁיָּ֑ה{{ר1}}{{נוסח|ל֗֝וֹ|2=א=ל֝וֹ (השמטת נקודת הרביע)}} שֹׁגֵ֥ג וּמַשְׁגֶּֽה׃<קטע סוף=טז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>מוֹלִ֣יךְ יוֹעֲצִ֣ים שׁוֹלָ֑ל{{ר1}}וְֽשֹׁפְטִ֥ים יְהוֹלֵֽל׃<קטע סוף=יז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>מוּסַ֣ר מְלָכִ֣ים פִּתֵּ֑חַ{{ר1}}וַיֶּאְסֹ֥ר אֵ֝ז֗וֹר בְּמׇתְנֵיהֶֽם׃<קטע סוף=יח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>מוֹלִ֣יךְ כֹּהֲנִ֣ים שׁוֹלָ֑ל{{ר1}}{{נוסח|וְאֵ֖תָנִ֣ים|2==א,ל,ש1 (טפחא ומונח) ובדפוסים וקורן (וכן ברויאר ומג"ה); אמנם נטיית הקו לצד ימין קלה בשלושת כתבי־היד (הנטייה הכי ברורה נמצאת בכתר).{{ש}}הקלדה=וְאֵֽתָנִ֣ים (געיה ומונח) כנראה בעקבות BHS, אמנם לא כך נראה בצילום כתי"ל (דעתנו לגבי כתי"ל מסכימה עם דותן ושתיקתו של ברויאר); גם מכון ממרא=וְאֵֽתָנִ֣ים אמנם לא כך נראה בצילום הכתר.}} יְסַלֵּֽף׃<קטע סוף=יט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>מֵסִ֣יר {{מ:דחי|שָׂ֭פָה|שָׂ֭פָ֭ה}} לְנֶאֱמָנִ֑ים{{ר1}}וְטַ֖עַם זְקֵנִ֣ים יִקָּֽח׃<קטע סוף=כ/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>שׁוֹפֵ֣ךְ בּ֭וּז עַל־נְדִיבִ֑ים{{ר1}}וּמְזִ֖יחַ אֲפִיקִ֣ים רִפָּֽה׃<קטע סוף=כא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>מְגַלֶּ֣ה {{מ:דחי|עֲ֭מֻקוֹת|עֲ֭מֻק֭וֹת}} מִנִּי־חֹ֑שֶׁךְ{{ר1}}וַיֹּצֵ֖א לָא֣וֹר צַלְמָֽוֶת׃<קטע סוף=כב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>מַשְׂגִּ֣יא {{מ:דחי|לַ֭גּוֹיִם|לַ֭גּוֹיִ֭ם}} וַֽיְאַבְּדֵ֑ם{{ר1}}שֹׁטֵ֥חַ לַ֝גּוֹיִ֗ם וַיַּנְחֵֽם׃<קטע סוף=כג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>מֵסִ֗יר לֵ֭ב רָאשֵׁ֣י עַם־הָאָ֑רֶץ{{ר1}}{{נוסח|וַ֝יַּתְעֵ֗ם|2==ש1,ל-א (גרש באות וי"ו, שווא באות תי"ו, ורביע באות עי"ן) בדיוק כמו בפסוק הבא; כך אצל דותן וברויאר ומג"ה, וכמו כן בקורן ובדפוסים.{{ש}}בכתר נראה שחסרה נקודה אחת של שווא באות תי"ו (א?!=וַ֝יַּתִעֵ֗ם); כנראה שהנקודה העליונה דהתה כמעט לגמרי. ברויאר ציין א=וַ֝יַּתְעֵם (חסרה נקודת הרביע באות עי"ן), אך ניתן להבחין בנקודת הרביע בצילום למרות שהיא מטושטשת, וייתכן שנפלה טעות בהערתו. בכתי"ל יש קמט בקלף בדיוק במקום הגרש, וקשה להבחין בו. בכתי"ק13 נקודת הרביע מטושטשת ומסופקת כאן ובפסוק הבא.}} בְּתֹ֣הוּ לֹא־דָֽרֶךְ׃<קטע סוף=כד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>{{נוסח|יְמַֽשְׁﬞשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ|2=א=יְמַֽשֲׁשׁוּ־חֹ֥שֶׁךְ (חטף)}} וְלֹא־א֑וֹר{{ר1}}וַ֝יַּתְעֵ֗ם כַּשִּׁכּֽוֹר׃<קטע סוף=כה/><קטע סוף=פרק יב/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:איוב יב]] 60xs2job9mpe35ckwm6994dswsm9yvg 0 239040 3101096 2988350 2026-11-02T14:59:14Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101096 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|איוב|יז}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק יז/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יז|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>רוּחִ֣י {{מ:דחי|חֻ֭בָּלָה|חֻ֭בָּ֭לָה}} יָמַ֥י נִזְעָ֗כוּ{{ר1}}קְבָרִ֥ים לִֽי׃<קטע סוף=א/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יז|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>אִם־לֹ֣א {{מ:דחי|הֲ֭תֻלִים|הֲ֭תֻלִ֭ים}} עִמָּדִ֑י{{ר1}}וּ֝בְהַמְּרוֹתָ֗ם תָּלַ֥ן עֵינִֽי׃<קטע סוף=ב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יז|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>שִֽׂימָה־נָּ֭א עׇרְבֵ֣נִי עִמָּ֑ךְ{{ר1}}{{נוסח|מִ֥י ה֗֝וּא|2==ל ("מי" בטעם מרכא) וכן הכריעו ברויאר ומג"ה{{ש}}א=<מִ֥י ה֝וּא> (השמטת נקודת הרביע כשיטתו){{ש}}מכון ממרא=מִֽי ה֗֝וּא ("מי" בגעיה ובלתי-מוקפת!){{ש}}קורן=מִי־ה֗֝וּא ("מי" מוקפת)}} לְיָדִ֥י יִתָּקֵֽעַ׃<קטע סוף=ג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יז|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>{{מ:דחי|כִּֽי־לִ֭בָּם|כִּֽי־לִ֭בָּ֭ם}} צָפַ֣נְתָּ מִשָּׂ֑כֶל{{ר1}}{{נוסח|עַל־כֵּ֗֝ן|2=א=עַל־כֵּ֝ן (השמטת נקודת הרביע)}} לֹ֣א תְרֹמֵֽם׃<קטע סוף=ד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יז|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>{{מ:דחי|לְ֭חֵלֶק|לְ֭חֵ֭לֶק}} יַגִּ֣יד רֵעִ֑ים{{ר1}}וְעֵינֵ֖י בָנָ֣יו תִּכְלֶֽנָה׃<קטע סוף=ה/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יז|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>{{מ:דחי|וְֽ֭הִצִּיגַנִי|וְֽ֭הִצִּיגַ֭נִי}} לִמְשֹׁ֣ל עַמִּ֑ים{{ר1}}וְתֹ֖פֶת לְפָנִ֣ים אֶהְיֶֽה׃<קטע סוף=ו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יז|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַתֵּ֣כַהּ מִכַּ֣עַשׂ עֵינִ֑י{{ר1}}וִיצֻרַ֖י כַּצֵּ֣ל כֻּלָּֽם׃<קטע סוף=ז/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יז|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>יָשֹׁ֣מּוּ יְשָׁרִ֣ים עַל־זֹ֑את{{ר1}}וְ֝נָקִ֗י עַל־חָנֵ֥ף יִתְעֹרָֽר׃<קטע סוף=ח/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יז|ט|סדר=ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>וְיֹאחֵ֣ז צַדִּ֣יק דַּרְכּ֑וֹ{{ר1}}{{נוסח|וּֽטְﬞהׇר־יָ֝דַ֗יִם|2=א=וּֽטֳהָר־יָ֝דַ֗יִם (בחטף קמץ)}} יֹסִ֥יף אֹֽמֶץ׃<קטע סוף=ט/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יז|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וְֽאוּלָ֗ם כֻּלָּ֣ם {{מ:דחי|תָּ֭שֻׁבוּ|תָּ֭שֻׁ֭בוּ}} וּבֹ֣אוּ נָ֑א{{ר1}}וְלֹֽא־אֶמְצָ֖א בָכֶ֣ם חָכָֽם׃<קטע סוף=י/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יז|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>יָמַ֣י {{מ:דחי|עָ֭בְרוּ|עָ֭בְר֭וּ}} זִמֹּתַ֣י נִתְּק֑וּ{{ר1}}מ֖וֹרָשֵׁ֣י לְבָבִֽי׃<קטע סוף=יא/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יז|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>לַ֭יְלָה לְי֣וֹם יָשִׂ֑ימוּ{{ר1}}{{נוסח|א֗֝וֹר|2=א=א֝וֹר (השמטת נקודת הרביע)}} קָר֥וֹב מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ׃<קטע סוף=יב/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יז|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>{{מ:דחי|אִם־אֲ֭קַוֶּה|אִם־אֲ֭קַוֶּ֭ה}} שְׁא֣וֹל בֵּיתִ֑י{{ר1}}בַּ֝חֹ֗שֶׁךְ רִפַּ֥דְתִּי יְצוּעָֽי׃<קטע סוף=יג/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יז|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>לַשַּׁ֣חַת {{מ:דחי|קָ֭רָאתִי|קָ֭רָ֭אתִי}} אָ֣בִי אָ֑תָּה{{ר1}}אִמִּ֥י וַ֝אֲחֹתִ֗י לָרִמָּֽה׃<קטע סוף=יד/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יז|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>{{מ:דחי|וְ֭אַיֵּה|וְ֭אַיֵּ֭ה}} אֵפ֣וֹ תִקְוָתִ֑י{{ר1}}וְ֝תִקְוָתִ֗י מִ֣י יְשׁוּרֶֽנָּה׃<קטע סוף=טו/> {{ר4}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|איוב|יז|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>בַּדֵּ֣י שְׁאֹ֣ל תֵּרַ֑דְנָה{{ר1}}אִם־יַ֖חַד עַל־עָפָ֣ר נָֽחַת׃<קטע סוף=טז/><קטע סוף=פרק יז/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:איוב יז]] owdpucgdu8nx1sl9vhpxx4qx2mnqui5 0 239289 3101156 2988414 2026-11-03T06:38:26Z Dovi 1 3101156 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דניאל|ב}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק ב/>{{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וּבִשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֗יִם לְמַלְכוּת֙ נְבֻֽכַדְנֶצַּ֔ר חָלַ֥ם נְבֻֽכַדְנֶצַּ֖ר חֲלֹמ֑וֹת וַתִּתְפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וּשְׁנָת֖וֹ נִהְיְתָ֥ה עָלָֽיו׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיֹּ֣אמֶר הַ֠מֶּ֠לֶךְ לִקְרֹ֨א לַֽחַרְטֻמִּ֜ים וְלָֽאַשָּׁפִ֗ים וְלַֽמְכַשְּׁפִים֙ וְלַכַּשְׂדִּ֔ים לְהַגִּ֥יד לַמֶּ֖לֶךְ חֲלֹמֹתָ֑יו וַיָּבֹ֕אוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַמֶּ֖לֶךְ חֲל֣וֹם חָלָ֑מְתִּי וַתִּפָּ֣עֶם רוּחִ֔י לָדַ֖עַת אֶֽת־הַחֲלֽוֹם׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>וַֽיְדַבְּר֧וּ הַכַּשְׂדִּ֛ים לַמֶּ֖לֶךְ אֲרָמִ֑ית מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אֱמַ֥ר חֶלְמָ֛א {{כו"ק|לעבדיך|לְעַבְדָ֖ךְ}} וּפִשְׁרָ֥א נְחַוֵּֽא׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר {{כו"ק|לכשדיא|לְכַשְׂדָּאֵ֔י}} {{נוסח|מִלְּתָ֖ה|2==ק-מ,ב1 ומסורות טברניות (כתיב ה"א){{ש}}ל=מִלְּתָ֖א (כתיב אל"ף){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} מִנִּ֣י אַזְדָּ֑א הֵ֣ן לָ֤א תְהֽוֹדְעוּנַּ֙נִי֙ חֶלְמָ֣א וּפִשְׁרֵ֔הּ הַדָּמִין֙ תִּתְעַבְד֔וּן וּבָתֵּיכ֖וֹן נְוָלִ֥י יִתְּשָׂמֽוּן׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וְהֵ֨ן חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵהּ֙ תְּֽהַחֲוֺ֔ן מַתְּנָ֤ן וּנְבִזְבָּה֙ וִיקָ֣ר שַׂגִּ֔יא תְּקַבְּל֖וּן מִן־קֳדָמָ֑י לָהֵ֕ן חֶלְמָ֥א וּפִשְׁרֵ֖הּ הַחֲוֺֽנִי׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>עֲנ֥וֹ תִנְיָנ֖וּת וְאָמְרִ֑ין מַלְכָּ֕א חֶלְמָ֛א יֵאמַ֥ר לְעַבְד֖וֹהִי וּפִשְׁרָ֥ה נְהַחֲוֵֽה׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֔ר מִן־יַצִּיב֙ יָדַ֣ע אֲנָ֔ה דִּ֥י עִדָּנָ֖א אַנְתּ֣וּן זָבְנִ֑ין כׇּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזֵית֔וֹן דִּ֥י אַזְדָּ֖א מִנִּ֥י מִלְּתָֽא׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>דִּ֣י הֵן־חֶלְמָא֩ לָ֨א תְהֽוֹדְעֻנַּ֜נִי חֲדָה־הִ֣יא דָֽתְכ֗וֹן וּמִלָּ֨ה כִדְבָ֤ה וּשְׁחִיתָה֙ {{כו"ק|הזמנתון|הִזְדְּמִנְתּוּן֙}} לְמֵאמַ֣ר {{מ:קמץ|ד=קׇֽדָמַ֔י|ס=קָֽדָמַ֔י}} עַ֛ד דִּ֥י עִדָּנָ֖א יִשְׁתַּנֵּ֑א לָהֵ֗ן חֶלְמָא֙ אֱמַ֣רוּ לִ֔י {{נוסח|וְֽאִנְדַּ֕ע|2==ק-מ,ב1 דפוסים (חיריק באות אל"ף){{ש}}ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע (סגול באות אל"ף?){{ש}}בכתי"ל יש נקודה מטושושת, וייתכן שנמחקה סגול בשביל חיריק.{{ש}}הערות דותן (בספק) וברויאר}} דִּ֥י פִשְׁרֵ֖הּ תְּהַחֲוֻנַּֽנִי׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>עֲנ֨וֹ {{כו"ק|כשדיא|כַשְׂדָּאֵ֤י}} קֳדָם־מַלְכָּא֙ וְאָ֣מְרִ֔ין לָֽא־אִיתַ֤י {{נוסח|אֱנָשׁ֙|2==ק-מ,ב1 ובדפוסים (אל"ף בחטף סגול){{ש}}ל=אֲנָשׁ֙ (אל"ף בחטף פתח){{ש}}דפוסים=אֱנַשׁ֙{{ש}}הערת ברויאר}} עַל־יַבֶּשְׁתָּ֔א דִּ֚י מִלַּ֣ת מַלְכָּ֔א יוּכַ֖ל לְהַחֲוָיָ֑ה כׇּל־קֳבֵ֗ל דִּ֚י כׇּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט מִלָּ֤ה כִדְנָה֙ לָ֣א שְׁאֵ֔ל {{נוסח|לְכׇל־חַרְטֹ֖ם|2==ק-מ,ב1 ובדפוסים{{ש}}ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם (טי"ת דגושה){{ש}}הערות דותן וברויאר}} וְאָשַׁ֥ף וְכַשְׂדָּֽי׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וּמִלְּתָ֨א דִֽי־מַלְכָּ֤ה שָׁאֵל֙ יַקִּירָ֔ה {{מ:קמץ|ד=וְאׇחֳרָן֙|ס=וְאָחֳרָן֙}} לָ֣א אִיתַ֔י דִּ֥י יְחַוִּנַּ֖הּ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א לָהֵ֣ן אֱלָהִ֔ין דִּ֚י מְדָ֣רְה֔וֹן עִם־בִּשְׂרָ֖א לָ֥א אִיתֽוֹהִי׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>כׇּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֔ה מַלְכָּ֕א בְּנַ֖ס וּקְצַ֣ף שַׂגִּ֑יא וַאֲמַר֙ לְה֣וֹבָדָ֔ה לְכֹ֖ל חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וְדָתָ֣א נֶפְקַ֔ת וְחַכִּֽימַיָּ֖א מִֽתְקַטְּלִ֑ין וּבְע֛וֹ דָּנִיֵּ֥אל וְחַבְר֖וֹהִי לְהִתְקְטָלָֽה׃<קטע סוף=יג/> {{נוסח|{{סס}}|2=ל=פרשה פתוחה}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>בֵּאדַ֣יִן דָּנִיֵּ֗אל הֲתִיב֙ עֵטָ֣א וּטְעֵ֔ם לְאַרְי֕וֹךְ רַב־טַבָּחַיָּ֖א דִּ֣י מַלְכָּ֑א דִּ֚י נְפַ֣ק לְקַטָּלָ֔ה לְחַכִּימֵ֖י בָּבֶֽל׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר לְאַרְיוֹךְ֙ שַׁלִּיטָ֣א דִֽי־מַלְכָּ֔א עַל־מָ֥ה דָתָ֛א מְהַחְצְפָ֖ה מִן־קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א אֱדַ֣יִן מִלְּתָ֔א הוֹדַ֥ע אַרְי֖וֹךְ לְדָנִיֵּֽאל׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וְדָ֣נִיֵּ֔אל עַ֖ל וּבְעָ֣ה מִן־מַלְכָּ֑א דִּ֚י זְמָ֣ן {{נוסח|יִנְתִּן־לֵ֔הּ|2==ש1?,ק-מ,ב1 ובדפוסים (חיריק באות תי"ו){{ש}}ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ (צירה באות תי"ו){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} וּפִשְׁרָ֖א לְהַֽחֲוָיָ֥ה לְמַלְכָּֽא׃<קטע סוף=טז/> {{נוסח|{{סס}}|2=ל=פרשה פתוחה}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אֱדַ֥יִן {{נוסח|דָּנִיֵּ֖אל|2==ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים, וכמו כן בכתי"ל בשאר המקומות{{ש}}ל!=דָּנִיֵ֖אל (חסר דגש באות יו"ד), טעות בעקבות BHS.{{ש}}הערות דותן וברויאר}} לְבַיְתֵ֣הּ אֲזַ֑ל וְ֠לַחֲנַנְיָ֠ה מִֽישָׁאֵ֧ל וַעֲזַרְיָ֛ה חַבְר֖וֹהִי מִלְּתָ֥א הוֹדַֽע׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וְרַחֲמִ֗ין לְמִבְעֵא֙ מִן־קֳדָם֙ אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א עַל־{{נוסח|רָזָ֖א|2==ש1,ק-מ,ב1 ומסורת טברנית (כתיב אל"ף){{ש}}ל=רָזָ֖ה (כתיב ה"א){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} דְּנָ֑ה דִּ֣י לָ֤א {{נוסח|יְהֽוֹבְדוּן֙|2==ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים (כתיב מלא וי"ו ומלא וי"ו){{ש}}ל=יְהֹֽבְדוּן֙ (כתיב חסר וי"ו ומלא וי"ו){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} דָּנִיֵּ֣אל וְחַבְר֔וֹהִי עִם־שְׁאָ֖ר חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>אֱדַ֗יִן לְדָנִיֵּ֛אל בְּחֶזְוָ֥א דִֽי־לֵילְיָ֖א {{נוסח|רָזָ֣א|2==ש1,ק-מ,ב1 ומסורת טברנית (כתיב אל"ף){{ש}}ל=רָזָ֣ה (כתיב ה"א){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} {{נוסח|גְﬞלִ֑י|2=ל,ש1,ק-מ,ב1,ש2=גֲלִ֑י (חטף); חטף פתח באות גימ"ל כדי להורות על שווא נע, והשוו להלן בפסוק ל'. וכמו כן בדפוסים וקורן.{{ש}}הערת ברויאר{{ש}}סימנים, מכון ממרא}} אֱדַ֙יִן֙ דָּֽנִיֵּ֔אל בָּרִ֖ךְ לֶאֱלָ֥הּ שְׁמַיָּֽא׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>עָנֵ֤ה דָֽנִיֵּאל֙ וְאָמַ֔ר לֶהֱוֵ֨א שְׁמֵ֤הּ {{נוסח|דִּֽי־אֱלָהָא֙|2==ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים{{ש}}ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙ (למ"ד דגושה){{ש}}הערות ברויאר ודותן}} מְבָרַ֔ךְ מִן־עָלְמָ֖א וְעַ֣ד עָלְמָ֑א דִּ֧י חׇכְמְתָ֛א וּגְבוּרְתָ֖א דִּ֥י לֵֽהּ־הִֽיא׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וְ֠ה֠וּא מְהַשְׁנֵ֤א עִדָּנַיָּא֙ וְזִמְנַיָּ֔א מְהַעְדֵּ֥ה מַלְכִ֖ין וּמְהָקֵ֣ים מַלְכִ֑ין יָהֵ֤ב חׇכְמְתָא֙ לְחַכִּימִ֔ין וּמַנְדְּעָ֖א לְיָדְעֵ֥י בִינָֽה׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>ה֛וּא גָּלֵ֥א עַמִּיקָתָ֖א וּמְסַתְּרָתָ֑א יָדַע֙ מָ֣ה בַחֲשׁוֹכָ֔א {{כו"ק|ונהירא|וּנְהוֹרָ֖א}} עִמֵּ֥הּ שְׁרֵֽא׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>לָ֣ךְ{{מ:לגרמיה-2}} אֱלָ֣הּ אֲבָהָתִ֗י מְהוֹדֵ֤א וּמְשַׁבַּח֙ אֲנָ֔ה דִּ֧י חׇכְמְתָ֛א וּגְבוּרְתָ֖א יְהַ֣בְתְּ לִ֑י וּכְעַ֤ן הֽוֹדַעְתַּ֙נִי֙ דִּֽי־בְעֵ֣ינָא מִנָּ֔ךְ דִּֽי־מִלַּ֥ת מַלְכָּ֖א הוֹדַעְתֶּֽנָא׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>כׇּל־קֳבֵ֣ל דְּנָ֗ה דָּֽנִיֵּאל֙ עַ֣ל עַל־אַרְי֔וֹךְ דִּ֚י מַנִּ֣י מַלְכָּ֔א לְהוֹבָדָ֖ה לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֑ל אֲזַ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} וְכֵ֣ן אֲמַר־לֵ֗הּ לְחַכִּימֵ֤י בָבֶל֙ אַל־תְּהוֹבֵ֔ד הַעֵ֙לְנִי֙ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֔א וּפִשְׁרָ֖א לְמַלְכָּ֥א אֲחַוֵּֽא׃<קטע סוף=כד/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>אֱדַ֤יִן אַרְיוֹךְ֙ בְּהִתְבְּהָלָ֔ה הַנְעֵ֥ל לְדָנִיֵּ֖אל קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א וְכֵ֣ן אֲמַר־לֵ֗הּ דִּֽי־הַשְׁכַּ֤חַת גְּבַר֙ מִן־בְּנֵ֤י גָֽלוּתָא֙ דִּ֣י יְה֔וּד דִּ֥י פִשְׁרָ֖א לְמַלְכָּ֥א יְהוֹדַֽע׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֔אל דִּ֥י שְׁמֵ֖הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר {{כו"ק|האיתיך|הַֽאִיתָ֣ךְ}} כָּהֵ֗ל לְהוֹדָעֻתַ֛נִי חֶלְמָ֥א דִֽי־חֲזֵ֖ית וּפִשְׁרֵֽהּ׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>עָנֵ֧ה דָנִיֵּ֛אל קֳדָ֥ם מַלְכָּ֖א וְאָמַ֑ר {{נוסח|רָזָא֙|2==ש1,ק-מ,ב1 ומסורת טברנית (כתיב אל"ף){{ש}}ל=רָזָה֙ (כתיב ה"א){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} דִּֽי־מַלְכָּ֣א שָׁאֵ֔ל לָ֧א חַכִּימִ֣ין אָֽשְׁפִ֗ין {{נוסח|חַרְטֻמִּין֙|2==דפוסים{{ש}}ל?!=חַרְטֻּמִּין֙ (טי"ת דגושה?){{ש}}הערות ברויאר ודותן}} גָּזְרִ֔ין יָכְלִ֖ין לְהַֽחֲוָיָ֥ה לְמַלְכָּֽא׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>בְּרַ֡ם אִיתַ֞י אֱלָ֤הּ בִּשְׁמַיָּא֙ גָּלֵ֣א רָזִ֔ין וְהוֹדַ֗ע לְמַלְכָּא֙ נְבֽוּכַדְנֶצַּ֔ר מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א בְּאַחֲרִ֣ית יוֹמַיָּ֑א חֶלְמָ֨ךְ וְחֶזְוֵ֥י רֵאשָׁ֛ךְ עַֽל־מִשְׁכְּבָ֖ךְ דְּנָ֥ה הֽוּא׃<קטע סוף=כח/> {{נוסח|{{סס}}|2=ל=פרשה פתוחה}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>{{נוסח|{{כו"ק|אנתה|אַ֣נְתְּ}}|2==BHS וברויאר ודותן והערת המקליד בגירסה 4.14, למרות שציון הקרי אינו ברור בכתי"ל; בגירסה 4.16 מחקו את הקרי.}} מַלְכָּ֗א רַעְיוֹנָךְ֙ עַל־מִשְׁכְּבָ֣ךְ סְלִ֔קוּ מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א אַחֲרֵ֣י דְנָ֑ה וְגָלֵ֧א רָזַיָּ֛א הוֹדְעָ֖ךְ מָה־דִ֥י לֶהֱוֵֽא׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>וַאֲנָ֗ה לָ֤א בְחׇכְמָה֙ דִּֽי־אִיתַ֥י בִּי֙ מִן־כׇּל־חַיַּיָּ֔א רָזָ֥א דְנָ֖ה {{נוסח|גֱּלִ֣י|2==ל,ב1,ש2; חטף סגול באות גימ"ל כדי להורות על תנועת סגול מורפולוגית. והשוו בלעיל בפסוק י"ט.}} לִ֑י לָהֵ֗ן עַל־דִּבְרַת֙ דִּ֤י פִשְׁרָא֙ לְמַלְכָּ֣א יְהוֹדְע֔וּן וְרַעְיוֹנֵ֥י לִבְבָ֖ךְ תִּנְדַּֽע׃<קטע סוף=ל/> {{נוסח|{{סס}}|2=ל=אין פרשה}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>{{נוסח|{{כו"ק|אנתה|אַ֣נְתְּ}}|2==BHS וברויאר ודותן והערת המקליד בגירסה 4.14, למרות שציון הקרי אינו ברור בכתי"ל; בגירסה 4.16 מחקו את הקרי.}} מַלְכָּ֗א חָזֵ֤ה הֲוַ֙יְתָ֙ וַאֲל֨וּ צְלֵ֥ם חַד֙ שַׂגִּ֔יא צַלְמָ֨א דִכֵּ֥ן רַ֛ב וְזִיוֵ֥הּ יַתִּ֖יר קָאֵ֣ם לְקׇבְלָ֑ךְ וְרֵוֵ֖הּ דְּחִֽיל׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>ה֣וּא צַלְמָ֗א רֵאשֵׁהּ֙ דִּֽי־דְהַ֣ב טָ֔ב חֲד֥וֹהִי וּדְרָע֖וֹהִי דִּ֣י כְסַ֑ף מְע֥וֹהִי וְיַרְכָתֵ֖הּ דִּ֥י נְחָֽשׁ׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>שָׁק֖וֹהִי דִּ֣י פַרְזֶ֑ל רַגְל֕וֹהִי {{כו"ק|מנהון|מִנְּהֵין֙}} דִּ֣י פַרְזֶ֔ל {{כו"ק|ומנהון|וּמִנְּהֵ֖ין}} דִּ֥י חֲסַֽף׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>חָזֵ֣ה הֲוַ֗יְתָ עַ֠ד דִּ֣י הִתְגְּזֶ֤רֶת אֶ֙בֶן֙ דִּי־לָ֣א בִידַ֔יִן וּמְחָ֤ת לְצַלְמָא֙ עַל־רַגְל֔וֹהִי דִּ֥י פַרְזְלָ֖א וְחַסְפָּ֑א וְהַדֵּ֖קֶת הִמּֽוֹן׃<קטע סוף=לד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|לה|סדר=ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לה/>בֵּאדַ֣יִן דָּ֣קוּ כַחֲדָ֡ה פַּרְזְלָא֩ חַסְפָּ֨א נְחָשָׁ֜א כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֗א וַהֲווֹ֙ כְּע֣וּר מִן־אִדְּרֵי־קַ֔יִט וּנְשָׂ֤א הִמּוֹן֙ רוּחָ֔א וְכׇל־אֲתַ֖ר {{נוסח|לָא־הִשְׁתְּﬞכַ֣ח|2==ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים{{ש}}ל=לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח (חטף){{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} לְה֑וֹן וְאַבְנָ֣א{{מ:לגרמיה-2}} דִּֽי־מְחָ֣ת לְצַלְמָ֗א הֲוָ֛ת לְט֥וּר רַ֖ב {{נוסח|וּמְלָ֥את|2==ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-ל (כתיב מלא אל"ף){{ש}}ל!=וּמְלָ֥ת (כתיב חסר אל"ף){{ש}}הערת ברויאר}} כׇּל־אַרְעָֽא׃<קטע סוף=לה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|לו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לו/>דְּנָ֣ה חֶלְמָ֔א וּפִשְׁרֵ֖הּ נֵאמַ֥ר קֳדָם־מַלְכָּֽא׃<קטע סוף=לו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|לז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לז/>{{נוסח|{{כו"ק|אנתה|אַ֣נְתְּ}}|2==BHS וברויאר ודותן והערת המקליד בגירסה 4.14, למרות שציון הקרי אינו ברור בכתי"ל; בגירסה 4.16 מחקו את הקרי.}} מַלְכָּ֔א מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א דִּ֚י אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א מַלְכוּתָ֥א חִסְנָ֛א וְתׇקְפָּ֥א וִֽיקָרָ֖א יְהַב־לָֽךְ׃<קטע סוף=לז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|לח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לח/>וּבְכׇל־דִּ֣י {{כו"ק|דארין|דָֽיְרִ֣ין}} בְּֽנֵי־אֲ֠נָשָׁ֠א חֵיוַ֨ת בָּרָ֤א וְעוֹף־שְׁמַיָּא֙ יְהַ֣ב בִּידָ֔ךְ וְהַשְׁלְטָ֖ךְ בְּכׇלְּה֑וֹן {{נוסח|{{כו"ק|אנתה|אַ֨נְתְּ־}}ה֔וּא|2==ש1 ושיטת-א ובדפוסים (מתיגה){{ש}}ל,ק-מ,ב1-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא (אין מתיגה){{ש}}הערת ברויאר על המתיגה{{ש}}קרי וכתיב=BHS וברויאר ודותן והערת המקליד בגירסה 4.14, למרות שציון הקרי אינו ברור בכתי"ל; בגירסה 4.16 מחקו את הקרי.}} רֵאשָׁ֖ה דִּ֥י דַהֲבָֽא׃<קטע סוף=לח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|לט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לט/>וּבָתְרָ֗ךְ תְּק֛וּם מַלְכ֥וּ {{מ:קמץ|ד=אׇחֳרִ֖י|ס=אָחֳרִ֖י}} {{נוסח|{{כו"ק|ארעא|אֲרַ֣ע}}|2=ל=יתיר א'}} מִנָּ֑ךְ וּמַלְכ֨וּ {{כו"ק|תליתיא|תְלִיתָאָ֤ה}} {{מ:קמץ|ד=אׇחֳרִי֙|ס=אָחֳרִי֙}} דִּ֣י נְחָשָׁ֔א דִּ֥י תִשְׁלַ֖ט בְּכׇל־אַרְעָֽא׃<קטע סוף=לט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|מ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מ/>וּמַלְכוּ֙ {{כו"ק|רביעיה|רְבִ֣יעָאָ֔ה}} תֶּהֱוֵ֥א תַקִּיפָ֖ה כְּפַרְזְלָ֑א כׇּל־קֳבֵ֗ל דִּ֤י פַרְזְלָא֙ מְהַדֵּ֤ק וְחָשֵׁל֙ כֹּ֔לָּא וּֽכְפַרְזְלָ֛א דִּֽי־מְרָעַ֥ע כׇּל־{{נוסח|אִלֵּ֖ן|2==ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-א וטברנית (כתיב חסר יו"ד){{ש}}ל=אִלֵּ֖ין (כתיב מלא יו"ד) וכן בקורן{{ש}}הערת ברויאר{{ש}}סימנים, מכון ממרא}} תַּדִּ֥ק וְתֵרֹֽעַ׃<קטע סוף=מ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|מא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מא/>וְדִֽי־חֲזַ֜יְתָה רַגְלַיָּ֣א וְאֶצְבְּעָתָ֗א {{כו"ק|מנהון|מִנְּהֵ֞ן}} חֲסַ֤ף דִּֽי־פֶחָר֙ {{כו"ק|ומנהון|וּמִנְּהֵ֣ין}} פַּרְזֶ֔ל מַלְכ֤וּ פְלִיגָה֙ תֶּהֱוֵ֔ה וּמִן־נִצְבְּתָ֥א {{נוסח|דִֽי־פַרְזְלָ֖א|2==ש1,ק-מ,ב1 (דִֽי־ בגעיה ומוקפת) וכך אצל דותן וברויאר ומג"ה, וכמו כן בדפוסים.{{ש}}ל!=<דִֽי פַרְזְלָ֖א> (חסר מקף) לפי דותן והערת ברויאר במהדורת חורב, וכך נראה מעיון בכתב־היד בהגדלה.{{ש}}הקלדה=<דִ֥י פַרְזְלָ֖א> (במרכא) בעקבות BHS וגם זה אפשרי.{{ש}}הערות דותן וברויאר (במהדורת חורב)}} לֶֽהֱוֵא־בַ֑הּ כׇּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזַ֔יְתָה פַּ֨רְזְלָ֔א מְעָרַ֖ב בַּחֲסַ֥ף טִינָֽא׃<קטע סוף=מא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|מב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מב/>וְאֶצְבְּעָת֙ רַגְלַיָּ֔א {{כו"ק|מנהון|מִנְּהֵ֥ין}} פַּרְזֶ֖ל {{כו"ק|ומנהון|וּמִנְּהֵ֣ין}} חֲסַ֑ף מִן־קְצָ֤ת מַלְכוּתָא֙ תֶּהֱוֵ֣ה תַקִּיפָ֔ה וּמִנַּ֖הּ {{נוסח|תֶּהֱוֵ֥א|2==ק-מ,ב1 ומסורות-ל וטברניות (כתיב אל"ף){{ש}}ל!=תֶּהֱוֵ֥ה (כתיב ה"א){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} תְבִירָֽה׃<קטע סוף=מב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|מג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מג/>{{כו"ק|די|וְדִ֣י}} חֲזַ֗יְתָ פַּרְזְלָא֙ מְעָרַב֙ בַּחֲסַ֣ף טִינָ֔א מִתְעָרְבִ֤ין לֶהֱוֺן֙ בִּזְרַ֣ע אֲנָשָׁ֔א וְלָֽא־לֶהֱוֺ֥ן דָּבְקִ֖ין דְּנָ֣ה עִם־דְּנָ֑ה הֵֽא־כְדִ֣י פַרְזְלָ֔א לָ֥א מִתְעָרַ֖ב עִם־חַסְפָּֽא׃<קטע סוף=מג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|מד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מד/>וּֽבְיוֹמֵיה֞וֹן דִּ֧י מַלְכַיָּ֣א אִנּ֗וּן יְקִים֩ אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֤א מַלְכוּ֙ דִּ֤י לְעָלְמִין֙ לָ֣א תִתְחַבַּ֔ל וּמַ֨לְכוּתָ֔ה לְעַ֥ם {{מ:קמץ|ד=אׇחֳרָ֖ן|ס=אָחֳרָ֖ן}} לָ֣א תִשְׁתְּבִ֑ק תַּדִּ֤ק וְתָסֵיף֙ כׇּל־אִלֵּ֣ין מַלְכְוָתָ֔א וְהִ֖יא תְּק֥וּם לְעָלְמַיָּֽא׃<קטע סוף=מד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|מה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מה/>כׇּל־קֳבֵ֣ל דִּֽי־חֲזַ֡יְתָ דִּ֣י מִטּוּרָא֩ אִתְגְּזֶ֨רֶת אֶ֜בֶן דִּי־לָ֣א בִידַ֗יִן {{נוסח|וְ֠הַדֵּ֠קֶת|2==ק-מ,ב1{{ש}}ל,מ"ש=וְ֠הַדֶּקֶת? (סגול באות דל"ת?) וכן בקורן{{ש}}רואים נקודה שלישית, אבל היא מטושטשת ואולי היה נסיון מחיקה){{ש}}הערות דותן וברויאר בספק{{ש}}סימנים, מכון ממרא}} פַּרְזְלָ֨א נְחָשָׁ֤א חַסְפָּא֙ כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֔א אֱלָ֥הּ רַב֙ הוֹדַ֣ע לְמַלְכָּ֔א מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א אַחֲרֵ֣י דְנָ֑ה וְיַצִּ֥יב חֶלְמָ֖א וּמְהֵימַ֥ן פִּשְׁרֵֽהּ׃<קטע סוף=מה/> {{נוסח|{{סס}}|2=ל=פרשה פתוחה}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|מו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מו/>בֵּ֠אדַ֠יִן מַלְכָּ֤א נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙ נְפַ֣ל עַל־אַנְפּ֔וֹהִי וּלְדָנִיֵּ֖אל סְגִ֑ד וּמִנְחָה֙ וְנִ֣יחֹחִ֔ין אֲמַ֖ר לְנַסָּ֥כָה לֵֽהּ׃<קטע סוף=מו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|מז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מז/>עָנֵה֩ מַלְכָּ֨א לְדָנִיֵּ֜אל וְאָמַ֗ר מִן־קְשֹׁט֙ דִּ֣י אֱלָהֲכ֗וֹן ה֣וּא אֱלָ֧הּ אֱלָהִ֛ין וּמָרֵ֥א מַלְכִ֖ין וְגָלֵ֣ה רָזִ֑ין דִּ֣י יְכֵ֔לְתָּ לְמִגְלֵ֖א {{נוסח|רָזָ֥א|2==ק-מ,ב1 ומסורת טברנית (כתיב אל"ף){{ש}}ל=רָזָ֥ה (כתיב ה"א){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} דְנָֽה׃<קטע סוף=מז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|מח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מח/>אֱדַ֨יִן מַלְכָּ֜א לְדָנִיֵּ֣אל רַבִּ֗י וּמַתְּנָ֨ן רַבְרְבָ֤ן שַׂגִּיאָן֙ יְהַב־לֵ֔הּ וְהַ֨שְׁלְטֵ֔הּ עַ֖ל כׇּל־מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל {{נוסח|וְרַ֨ב־סִגְנִ֔ין|2==ק-מ,ב1 ושיטת-א ובדפוסים{{ש}}ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין (אין מתיגה){{ש}}הערת ברויאר}} עַ֖ל כׇּל־חַכִּימֵ֥י בָבֶֽל׃<קטע סוף=מח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ב|מט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=מט/>וְדָנִיֵּאל֙ בְּעָ֣א מִן־מַלְכָּ֔א וּמַנִּ֗י עַ֤ל עֲבִֽידְתָּא֙ דִּ֚י מְדִינַ֣ת בָּבֶ֔ל לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ וְדָנִיֵּ֖אל בִּתְרַ֥ע מַלְכָּֽא׃<קטע סוף=מט/><קטע סוף=פרק ב/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר דניאל}} </noinclude> [[קטגוריה:דניאל ב]] k3buha4i5lgxl2uximhbyi28mtosw6n 0 239297 3101097 3009299 2026-11-02T14:59:23Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101097 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דניאל|ד}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק ד/>{{מ:אין פרשה בתחילת פרק}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>אֲנָ֣ה נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר שְׁלֵ֤ה הֲוֵית֙ בְּבֵיתִ֔י וְרַעְנַ֖ן בְּהֵיכְלִֽי׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>חֵ֥לֶם חֲזֵ֖ית וִֽידַחֲלִנַּ֑נִי וְהַרְהֹרִין֙ עַֽל־מִשְׁכְּבִ֔י וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י יְבַהֲלֻנַּֽנִי׃<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וּמִנִּי֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְהַנְעָלָ֣ה {{מ:קמץ|ד=קׇֽדָמַ֔י|ס=קָֽדָמַ֔י}} לְכֹ֖ל חַכִּימֵ֣י בָבֶ֑ל דִּֽי־פְשַׁ֥ר חֶלְמָ֖א יְהֽוֹדְעֻנַּֽנִי׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>בֵּאדַ֣יִן {{כו"ק|עללין|עׇלִּ֗ין}} {{נוסח|חַרְטֻמַּיָּא֙|2==ק-מ?,ש2 ובכתבי־יד ספרדים ובדפוסים וקורן (מ"ם דגושה), וכך אצל ברויאר ומג"ה.{{ש}}ל,ב1=חַרְטֻמַיָּא֙ (חסר דגש באות מ"ם){{ש}}הערת ברויאר}} אָֽשְׁפַיָּ֔א {{כו"ק|כשדיא|כַּשְׂדָּאֵ֖י}} וְגָזְרַיָּ֑א וְחֶלְמָ֗א אָמַ֤ר אֲנָה֙ קֳדָ֣מֵיה֔וֹן וּפִשְׁרֵ֖הּ לָא־מְהוֹדְעִ֥ין לִֽי׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וְעַ֣ד {{מ:קמץ|ד=אׇחֳרֵ֡ין|ס=אָחֳרֵ֡ין}} עַל֩ {{מ:קמץ|ד=קׇֽדָמַ֨י|ס=קָֽדָמַ֨י}} דָּנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֤הּ {{נוסח|בֵּלְטְשַׁאצַּר֙|2==דפוסים וקורן (וכן ש1 להלן בפסוקים ט"ו, ט"ז){{ש}}ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ (טי"ת דגושה), והשוו להלן פסוקים ט"ו, ט"ז; המקליד מחק את הדגש בטי"ת בלי להעיר.{{ש}}הערות ברויאר ודותן}} כְּשֻׁ֣ם אֱלָהִ֔י וְדִ֛י רֽוּחַ־אֱלָהִ֥ין קַדִּישִׁ֖ין בֵּ֑הּ וְחֶלְמָ֖א {{מ:קמץ|ד=קׇֽדָמ֥וֹהִי|ס=קָֽדָמ֥וֹהִי}} אַמְרֵֽת׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>בֵּלְטְשַׁאצַּר֮ רַ֣ב {{נוסח|חַרְטֻמַּיָּא֒|2==ק-מ,ב1 ובכתבי־יד ספדרים ובדפוסים (מ"ם דגושה){{ש}}ל=חַרְטֻמַיָּא֒ (חסר דגש במ"ם){{ש}}הערת ברויאר}} דִּ֣י{{מ:לגרמיה-2}} אֲנָ֣ה יִדְעֵ֗ת דִּ֠י ר֣וּחַ אֱלָהִ֤ין קַדִּישִׁין֙ בָּ֔ךְ וְכׇל־רָ֖ז לָא־אָנֵ֣ס לָ֑ךְ חֶזְוֵ֨י חֶלְמִ֧י דִֽי־חֲזֵ֛ית וּפִשְׁרֵ֖הּ אֱמַֽר׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י עַֽל־מִשְׁכְּבִ֑י חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית וַאֲל֥וּ אִילָ֛ן {{נוסח|בְּג֥וֹא|2==ל,ב1 ומסורת-ל,ד ובכתבי־יד ספרדים (פריז 25, ליסבון) ובדפוסים ובקורן, וכך אצל מג"ה; וראו בהערה לעיל ג, כה (מחלוקת מסורה!){{ש}}ק-מ,ש2=בְּג֥וֹ וכן אצל ברויאר ובסימנים, מכון ממרא.}} אַרְעָ֖א וְרוּמֵ֥הּ שַׂגִּֽיא׃<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>רְבָ֥ה אִֽילָנָ֖א וּתְקִ֑ף וְרוּמֵהּ֙ יִמְטֵ֣א לִשְׁמַיָּ֔א וַחֲזוֹתֵ֖הּ לְס֥וֹף כׇּל־אַרְעָֽא׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>עׇפְיֵ֤הּ שַׁפִּיר֙ וְאִנְבֵּ֣הּ שַׂגִּ֔יא וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ תְּחֹת֜וֹהִי תַּטְלֵ֣ל{{מ:לגרמיה-2}} חֵיוַ֣ת בָּרָ֗א וּבְעַנְפ֙וֹהִי֙ {{כו"ק|ידרון|יְדוּרָן֙}} {{נוסח|צִפְּﬞרֵ֣י|2=ל=צִפֲּרֵ֣י (חטף){{ש}}הערת ברויאר}} שְׁמַיָּ֔א וּמִנֵּ֖הּ יִתְּזִ֥ין כׇּל־בִּשְׂרָֽא׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>חָזֵ֥ה הֲוֵ֛ית בְּחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י עַֽל־מִשְׁכְּבִ֑י וַאֲלוּ֙ עִ֣יר וְקַדִּ֔ישׁ מִן־שְׁמַיָּ֖א נָחִֽת׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>קָרֵ֨א בְחַ֜יִל וְכֵ֣ן אָמַ֗ר גֹּ֤דּוּ אִֽילָנָא֙ וְקַצִּ֣צוּ עַנְפ֔וֹהִי אַתַּ֥רוּ עׇפְיֵ֖הּ וּבַדַּ֣רוּ אִנְבֵּ֑הּ תְּנֻ֤ד חֵֽיוְתָא֙ מִן־תַּחְתּ֔וֹהִי וְצִפְּרַיָּ֖א מִן־עַנְפֽוֹהִי׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>בְּרַ֨ם עִקַּ֤ר שׇׁרְשׁ֙וֹהִי֙ בְּאַרְעָ֣א שְׁבֻ֔קוּ וּבֶֽאֱסוּר֙ דִּֽי־פַרְזֶ֣ל וּנְחָ֔שׁ בְּדִתְאָ֖א דִּ֣י בָרָ֑א וּבְטַ֤ל שְׁמַיָּא֙ יִצְטַבַּ֔ע וְעִם־חֵיוְתָ֥א חֲלָקֵ֖הּ בַּעֲשַׂ֥ב אַרְעָֽא׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>לִבְבֵהּ֙ מִן־{{קו"כ|אנושא|אֲנָשָׁ֣א}} יְשַׁנּ֔וֹן וּלְבַ֥ב חֵיוָ֖ה יִתְיְהִ֣ב לֵ֑הּ וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֥וּן עֲלֽוֹהִי׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>בִּגְזֵרַ֤ת עִירִין֙ פִּתְגָמָ֔א וּמֵאמַ֥ר קַדִּישִׁ֖ין שְׁאֵֽלְתָ֑א עַד־דִּבְרַ֡ת דִּ֣י יִנְדְּע֣וּן חַ֠יַּיָּ֠א דִּֽי־שַׁלִּ֨יט {{כו"ק|עליא|עִלָּאָ֜ה}} בְּמַלְכ֣וּת {{נוסח|{{כו"ק|אנושא|אֲנָשָׁ֗א}}|2=ל=יתיר ו'}} וּלְמַן־דִּ֤י יִצְבֵּא֙ יִתְּנִנַּ֔הּ וּשְׁפַ֥ל אֲנָשִׁ֖ים יְקִ֥ים {{כו"ק|עליה|עֲלַֽהּ}}׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>דְּנָה֙ חֶלְמָ֣א חֲזֵ֔ית אֲנָ֖ה מַלְכָּ֣א נְבוּכַדְנֶצַּ֑ר {{כו"ק|ואנתה|וְאַ֨נְתְּ}} {{נוסח|בֵּלְטְשַׁאצַּ֜ר|2==ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים וקורן, וכך אצל ברויאר ומג"ה.{{ש}}ל=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר (טי"ת דגושה), וראו לעיל פסוק ה' ובפסוק הבא.{{ש}}והמקליד הוריד את הדגש בטי"ת בלי להעיר{{ש}}הערות ברויאר ודותן}} {{נוסח|פִּשְׁרֵ֣א{{מ:לגרמיה-2}}|2=קורן-קרי=פִּשְׁרֵ֣הּ (כתיב אל"ף וחסר קו הלגרמיה)}} אֱמַ֗ר כׇּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י{{מ:לגרמיה-2}} כׇּל־חַכִּימֵ֣י מַלְכוּתִ֗י לָֽא־יָכְלִ֤ין פִּשְׁרָא֙ {{נוסח|לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי|2==ש1,ק-מ ומסורת-ל וטברניות (כתיב מלא וי"ו ומלא וי"ו){{ש}}ל!,ב1=לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי (כתיב מלא וי"ו וחסר וי"ו){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} {{כו"ק|ואנתה|וְאַ֣נְתְּ}} כָּהֵ֔ל דִּ֛י רֽוּחַ־אֱלָהִ֥ין קַדִּישִׁ֖ין בָּֽךְ׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>אֱדַ֨יִן דָּֽנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֣הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֗ר אֶשְׁתּוֹמַם֙ כְּשָׁעָ֣ה חֲדָ֔ה וְרַעְיֹנֹ֖הִי יְבַהֲלֻנֵּ֑הּ עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֗ר {{נוסח|בֵּלְטְשַׁאצַּר֙|2==ש1 ובדפוסים{{ש}}ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ (טי"ת דגושה), וראו לעיל פסוקים ה', ט"ו.{{ש}}הערות ברויאר ודותן}} חֶלְמָ֤א {{נוסח|וּפִשְׁרֵא֙|2==ש1 ובדפוסים{{ש}}ל!=וּפְשְׁרֵא֙ (פ"א שווּאה) והמקליד תיקן בלי להעיר){{ש}}הערות ברויאר ודותן{{ש}}קורן-קרי=וּפִשְׁרֵהּ֙}} אַֽל־יְבַהֲלָ֔ךְ עָנֵ֤ה בֵלְטְשַׁאצַּר֙ וְאָמַ֔ר {{מ:קו"כ-אם-2|מָרִ֕אי|מראי|מָרִ֕י|מקורות=ל-קרי|סוג=אל"ף נחה באמצע תיבה ולא נקראת}} חֶלְמָ֥א {{כו"ק|לשנאיך|לְשָֽׂנְאָ֖ךְ}} וּפִשְׁרֵ֥הּ {{כו"ק|לעריך|לְעָרָֽךְ}}׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>אִֽילָנָא֙ דִּ֣י חֲזַ֔יְתָ דִּ֥י רְבָ֖ה וּתְקִ֑ף וְרוּמֵהּ֙ יִמְטֵ֣א לִשְׁמַיָּ֔א וַחֲזוֹתֵ֖הּ לְכׇל־אַרְעָֽא׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וְעׇפְיֵ֤הּ שַׁפִּיר֙ וְאִנְבֵּ֣הּ שַׂגִּ֔יא וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ תְּחֹת֗וֹהִי תְּדוּר֙ חֵיוַ֣ת בָּרָ֔א וּבְעַנְפ֕וֹהִי יִשְׁכְּנָ֖ן {{נוסח|צִפְּﬞרֵ֥י|2=ל=צִפֲּרֵ֥י (חטף){{ש}}הערת ברויאר}} שְׁמַיָּֽא׃<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>{{כו"ק|אנתה|אַנְתְּ־}}ה֣וּא מַלְכָּ֔א דִּ֥י {{נוסח|{{כו"ק|רבית|רְבַ֖ת}}|2=ל=יתיר י' (אבל המקליד גורס <רְבַ֖ית> ולא ציין את היתיר)}} וּתְקֵ֑פְתְּ וּרְבוּתָ֤ךְ רְבָת֙ וּמְטָ֣ת לִשְׁמַיָּ֔א וְשׇׁלְטָנָ֖ךְ לְס֥וֹף אַרְעָֽא׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>וְדִ֣י חֲזָ֣ה מַלְכָּ֡א עִ֣יר וְקַדִּ֣ישׁ נָחִ֣ת{{מ:פסק}}מִן־שְׁמַיָּ֡א וְאָמַר֩ גֹּ֨דּוּ אִֽילָנָ֜א וְחַבְּל֗וּהִי בְּרַ֨ם עִקַּ֤ר שׇׁרְשׁ֙וֹהִי֙ בְּאַרְעָ֣א שְׁבֻ֔קוּ וּבֶאֱסוּר֙ דִּֽי־פַרְזֶ֣ל וּנְחָ֔שׁ בְּדִתְאָ֖א דִּ֣י בָרָ֑א וּבְטַ֧ל שְׁמַיָּ֣א יִצְטַבַּ֗ע וְעִם־חֵיוַ֤ת בָּרָא֙ חֲלָקֵ֔הּ עַ֛ד דִּֽי־שִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֥וּן עֲלֽוֹהִי׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>דְּנָ֥ה פִשְׁרָ֖א מַלְכָּ֑א וּגְזֵרַ֤ת {{כו"ק|עליא|עִלָּאָה֙}} הִ֔יא דִּ֥י מְטָ֖ת {{נוסח|עַל־{{מ:קו"כ-אם-2|מָרִ֥אי|מראי|מָרִ֥י|מקורות=ל-קרי|סוג=אל"ף נחה באמצע תיבה ולא נקראת}}|2==ל (וברויאר) וכן בדפוסים וקורן{{ש}}מכון ממרא=עַל־מַרִ֥אי (בפתח!)}} מַלְכָּֽא׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וְלָ֣ךְ טָֽרְדִ֣ין מִן־אֲנָשָׁ֡א וְעִם־חֵיוַ֣ת בָּרָא֩ לֶהֱוֵ֨ה מְדֹרָ֜ךְ וְעִשְׂבָּ֥א כְתוֹרִ֣ין{{מ:לגרמיה-2}} לָ֣ךְ יְטַֽעֲמ֗וּן וּמִטַּ֤ל שְׁמַיָּא֙ לָ֣ךְ מְצַבְּעִ֔ין וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֣וּן {{נוסח|{{כו"ק|עליך|עֲלָ֑ךְ}}|2=בכתי"ל אין סימון לקרי, כפי שהעיר המקליד בגירסה 4.14; בגירסה 4.16 הוריד את הקרי לגמרי.{{ש}}דותן וברויאר}} עַ֣ד דִּֽי־תִנְדַּ֗ע דִּֽי־שַׁלִּ֤יט {{נוסח|{{כו"ק|עליא|עִלָּאָה֙}}|2=בכתי"ל אין סימון לקרי, כפי שהעיר המקליד בגירסה 4.14; בגירסה 4.16 הוריד את הקרי לגמרי{{ש}}דותן וברויאר}} בְּמַלְכ֣וּת אֲנָשָׁ֔א וּלְמַן־דִּ֥י יִצְבֵּ֖א יִתְּנִנַּֽהּ׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וְדִ֣י אֲמַ֗רוּ לְמִשְׁבַּ֞ק עִקַּ֤ר שׇׁרְשׁ֙וֹהִי֙ דִּ֣י אִֽילָנָ֔א מַלְכוּתָ֖ךְ לָ֣ךְ {{נוסח|קַיָּמָ֑א|2==ש1,ק-מ,ש1 (כתיב אל"ף){{ש}}ל=קַיָּמָ֑ה (כתיב ה"א) ומ"ש (ועל פיו בקורן){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}סימנים, מכון ממרא}} מִן־דִּ֣י תִנְדַּ֔ע דִּ֥י שַׁלִּטִ֖ן שְׁמַיָּֽא׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>לָהֵ֣ן מַלְכָּ֗א מִלְכִּי֙ יִשְׁפַּ֣ר {{כו"ק|עליך|עֲלָ֔ךְ}} {{כו"ק|וחטיך|וַחֲטָאָךְ֙}} בְּצִדְקָ֣ה פְרֻ֔ק וַעֲוָיָתָ֖ךְ בְּמִחַ֣ן עֲנָ֑יִן הֵ֛ן {{נוסח|תֶּהֱוֵ֥ה|2==ש1,ק-מ,ש1 ומסורת-ל וטברניות (כתיב ה"א){{ש}}ל!=תֶּהֱוֵ֥א (כתיב אל"ף){{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} אַרְכָ֖ה לִשְׁלֵוְתָֽךְ׃<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>כֹּ֣לָּא {{נוסח|מְּטָ֔א|2==ש1,ש2 (מ"ם דגושה), וכך בעוד כתבי־יד ספרדים (פריז, ליסבון) ואצל ברויאר ומג"ה.{{ש}}ק-מ,ב1=מְטָ֔א (מ"ם רפויה) וכך בקורן.}} עַל־נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מַלְכָּֽא׃<קטע סוף=כה/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>לִקְצָ֥ת יַרְחִ֖ין תְּרֵֽי־עֲשַׂ֑ר עַל־הֵיכַ֧ל מַלְכוּתָ֛א דִּ֥י בָבֶ֖ל מְהַלֵּ֥ךְ הֲוָֽה׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֔ר הֲלָ֥א דָא־הִ֖יא בָּבֶ֣ל רַבְּתָ֑א דִּֽי־אֲנָ֤ה בֱנַיְתַהּ֙ לְבֵ֣ית מַלְכ֔וּ בִּתְקָ֥ף חִסְנִ֖י וְלִיקָ֥ר הַדְרִֽי׃<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|כח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כח/>ע֗וֹד מִלְּתָא֙ בְּפֻ֣ם מַלְכָּ֔א קָ֖ל מִן־שְׁמַיָּ֣א נְפַ֑ל לָ֤ךְ אָֽמְרִין֙ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֔א {{נוסח|מַלְכוּתָ֖א|2==ש1,ק-מ,ב1 ומסורות טברניות ומ"ש (כתיב אל"ף){{ש}}ל=מַלְכוּתָ֖ה (כתיב ה"א){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} עֲדָ֥ת מִנָּֽךְ׃<קטע סוף=כח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|כט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כט/>וּמִן־אֲנָשָׁא֩ לָ֨ךְ טָֽרְדִ֜ין וְֽעִם־חֵיוַ֧ת בָּרָ֣א מְדֹרָ֗ךְ עִשְׂבָּ֤א כְתוֹרִין֙ לָ֣ךְ יְטַעֲמ֔וּן וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֣וּן {{כו"ק|עליך|עֲלָ֑ךְ}} עַ֣ד דִּֽי־תִנְדַּ֗ע דִּֽי־שַׁלִּ֤יט {{נוסח|{{כו"ק|עליא|עִלָּאָה֙}}|2=בכתי"ל אין סימון לקרי, כפי שהעיר המקליד בגירסה 4.14; בגירסה 4.16 הוריד את הקרי לגמרי{{ש}}דותן וברויאר}} בְּמַלְכ֣וּת אֲנָשָׁ֔א וּלְמַן־דִּ֥י יִצְבֵּ֖א יִתְּנִנַּֽהּ׃<קטע סוף=כט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|ל}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ל/>בַּהּ־שַׁעֲתָ֗א מִלְּתָא֮ סָ֣פַת עַל־נְבוּכַדְנֶצַּר֒ וּמִן־אֲנָשָׁ֣א טְרִ֔יד וְעִשְׂבָּ֤א כְתוֹרִין֙ יֵאכֻ֔ל וּמִטַּ֥ל שְׁמַיָּ֖א גִּשְׁמֵ֣הּ יִצְטַבַּ֑ע עַ֣ד דִּ֥י שַׂעְרֵ֛הּ כְּנִשְׁרִ֥ין רְבָ֖ה וְטִפְר֥וֹהִי כְצִפְּרִֽין׃<קטע סוף=ל/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|לא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לא/>וְלִקְצָ֣ת {{נוסח|יֽוֹמַיָּא֩|2==ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים (כתיב אל"ף){{ש}}ל=יֽוֹמַיָּה֩ (כתיב ה"א){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} אֲנָ֨ה נְבוּכַדְנֶצַּ֜ר עַיְנַ֣י{{מ:לגרמיה-2}} לִשְׁמַיָּ֣א נִטְלֵ֗ת וּמַנְדְּעִי֙ עֲלַ֣י יְת֔וּב {{כו"ק|ולעליא|וּלְעִלָּאָה֙}} בָּרְכֵ֔ת וּלְחַ֥י עָלְמָ֖א שַׁבְּחֵ֣ת וְהַדְּרֵ֑ת דִּ֤י שׇׁלְטָנֵהּ֙ שׇׁלְטָ֣ן עָלַ֔ם וּמַלְכוּתֵ֖הּ עִם־דָּ֥ר וְדָֽר׃<קטע סוף=לא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|לב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לב/>וְכׇל־{{קו"כ|דארי|דָּיְרֵ֤י}} אַרְעָא֙ כְּלָ֣ה חֲשִׁיבִ֔ין וּֽכְמִצְבְּיֵ֗הּ עָבֵד֙ בְּחֵ֣יל שְׁמַיָּ֔א {{כו"ק|ודארי|וְדָיְרֵ֖י}} אַרְעָ֑א וְלָ֤א אִיתַי֙ דִּֽי־יְמַחֵ֣א בִידֵ֔הּ וְיֵ֥אמַר לֵ֖הּ מָ֥ה עֲבַֽדְתְּ׃<קטע סוף=לב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|לג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לג/>בֵּהּ־זִמְנָ֞א מַנְדְּעִ֣י{{מ:לגרמיה-2}} יְת֣וּב עֲלַ֗י וְלִיקַ֨ר מַלְכוּתִ֜י הַדְרִ֤י {{נוסח|וְזִיוִי֙|2==ש1,ק-מ,ש2 ובדפוסים (כתיב מלא יו"ד), וכך אצל ברויאר ומג"ה.{{ש}}ל,ב1=וְזִוִי֙ (כתיב חסר יו"ד) וכך בעוד תאג' כתובים (הספריה הבריטית Or 2212). כתבי־היד הספרדים חלוקים בינם לבין עצמם לגבי הכתיב הזה.{{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} יְת֣וּב עֲלַ֔י וְלִ֕י הַדָּֽבְרַ֥י וְרַבְרְבָנַ֖י יְבַע֑וֹן וְעַל־מַלְכוּתִ֣י הׇתְקְנַ֔ת וּרְב֥וּ יַתִּירָ֖ה ה֥וּסְפַת לִֽי׃<קטע סוף=לג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דניאל|ד|לד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=לד/>כְּעַ֞ן אֲנָ֣ה {{נוסח|נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר|2==ש1,ק-מ,ב1 ומסורת-א וטברנית (כתיב חסר וי"ו){{ש}}ל=נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר (הכתיב מלא וי"ו באופן ברור, למרות שברויאר רשם ספק){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} מְשַׁבַּ֨ח וּמְרוֹמֵ֤ם וּמְהַדַּר֙ לְמֶ֣לֶךְ שְׁמַיָּ֔א דִּ֤י כׇל־מַעֲבָד֙וֹהִי֙ קְשֹׁ֔ט וְאֹרְחָתֵ֖הּ דִּ֑ין וְדִי֙ מַהְלְכִ֣ין בְּגֵוָ֔ה יָכִ֖ל לְהַשְׁפָּלָֽה׃<קטע סוף=לד/><קטע סוף=פרק ד/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר דניאל}} </noinclude> [[קטגוריה:דניאל ד]] mwsvxu6g6l1g9ind3dlcn3njqkw6fxh 0 239350 3101098 3009300 2026-11-02T14:59:34Z BDencklaBot 37295 Write Mechon Mamre's name in full, מכון ממרא, where doc-notes gave the siglum ממ or the abbreviation מ"מ, and correct ממכון ממרא at Lev 10:10, per MAM-basics#342 3101098 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|עזרא|ה}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק ה/>{{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|עזרא|ה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וְהִתְנַבִּ֞י חַגַּ֣י {{נוסח|{{כו"ק|נביאה|נְבִיָּ֗א}}|2=ברויאר לא ציין כאן קרי וכתיב אלא רשם נְבִיָּ֔אה, ואילו בקורן ציינו אותו. התופעה החריגה של תוספת אֵם קריאה שנייה מורגשת לקורא ולכן ראויה לציון וכך עשינו; וראו לקמן ו,יד.}} וּזְכַרְיָ֤ה בַר־עִדּוֹא֙ {{מ:קו"כ-אם-2|נְבִיַּאיָּ֔א|נביאיא|נְבִיַּיָּ֔א|מקורות=ל-קרי|סוג=אל"ף נחה באמצע תיבה ולא נקראת}} עַל־יְה֣וּדָיֵ֔א דִּ֥י בִיה֖וּד וּבִירוּשְׁלֶ֑ם בְּשֻׁ֛ם אֱלָ֥הּ יִשְׂרָאֵ֖ל עֲלֵיהֽוֹן׃<קטע סוף=א/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|עזרא|ה|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>בֵּאדַ֡יִן קָ֠מוּ זְרֻבָּבֶ֤ל בַּר־שְׁאַלְתִּיאֵל֙ וְיֵשׁ֣וּעַ בַּר־יֽוֹצָדָ֔ק וְשָׁרִ֣יו לְמִבְנֵ֔א בֵּ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁלֶ֑ם וְעִמְּה֛וֹן {{מ:קו"כ-אם-2|נְבִיַּאיָּ֥א|נביאיא|נְבִיַּיָּ֥א|מקורות=ל-קרי|סוג=אל"ף נחה באמצע תיבה ולא נקראת}} דִֽי־אֱלָהָ֖א מְסָעֲדִ֥ין לְהֽוֹן׃<קטע סוף=ב/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|עזרא|ה|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>בֵּהּ־זִמְנָא֩ {{נוסח|אֲתָ֨ה|2==ק-מ ומסורת-ל וטברנית (כתיב ה"א){{ש}}ל!=אֲתָ֨א (כתיב אל"ף){{ש}}הערת ברויאר{{ש}}קורן, סימנים, מכון ממרא}} עֲלֵיה֜וֹן תַּ֠תְּנַ֠י פַּחַ֧ת עֲבַֽר־נַהֲרָ֛ה וּשְׁתַ֥ר בּוֹזְנַ֖י וּכְנָוָתְה֑וֹן וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לְהֹ֔ם מַן־שָׂ֨ם לְכֹ֜ם טְעֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְנָה֙ לִבְּנֵ֔א וְאֻשַּׁרְנָ֥א דְנָ֖ה לְשַׁכְלָלָֽה׃<קטע סוף=ג/>{{נוסח|&#32;|2=ל=פרשה סתומה}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|עזרא|ה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>אֱדַ֥יִן כְּנֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּהֹ֑ם מַן־אִנּוּן֙ שְׁמָהָ֣ת גֻּבְרַיָּ֔א דִּֽי־דְנָ֥ה בִנְיָנָ֖א בָּנַֽיִן׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|עזרא|ה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וְעֵ֣ין אֱלָהֲהֹ֗ם הֲוָת֙ עַל־שָׂבֵ֣י יְהוּדָיֵ֔א וְלָא־בַטִּ֣לוּ הִמּ֔וֹ עַד־טַעְמָ֖א לְדָרְיָ֣וֶשׁ יְהָ֑ךְ וֶאֱדַ֛יִן יְתִיב֥וּן נִשְׁתְּוָנָ֖א עַל־דְּנָֽה׃<קטע סוף=ה/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|עזרא|ה|ו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>פַּרְשֶׁ֣גֶן אִ֠גַּרְתָּ֠א דִּֽי־שְׁלַ֞ח תַּתְּנַ֣י{{מ:לגרמיה-2}} פַּחַ֣ת עֲבַֽר־נַהֲרָ֗ה וּשְׁתַ֤ר בּוֹזְנַי֙ וּכְנָ֣וָתֵ֔הּ אֲפַ֨רְסְכָיֵ֔א דִּ֖י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה עַל־דָּרְיָ֖וֶשׁ מַלְכָּֽא׃<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|עזרא|ה|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>פִּתְגָמָ֖א שְׁלַ֣חוּ עֲל֑וֹהִי וְכִדְנָה֙ כְּתִ֣יב בְּגַוֵּ֔הּ לְדָרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א שְׁלָמָ֥א כֹֽלָּא׃<קטע סוף=ז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|עזרא|ה|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>יְדִ֣יעַ{{מ:לגרמיה-2}} לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֗א דִּֽי־אֲזַ֜לְנָא לִיה֤וּד מְדִֽינְתָּא֙ לְבֵית֙ אֱלָהָ֣א רַבָּ֔א וְה֤וּא מִתְבְּנֵא֙ אֶ֣בֶן גְּלָ֔ל וְאָ֖ע מִתְּשָׂ֣ם בְּכֻתְלַיָּ֑א וַעֲבִ֥ידְתָּא דָ֛ךְ {{מ:קמץ|ד=אׇסְפַּ֥רְנָא|ס=אָסְפַּ֥רְנָא}} מִתְעַבְדָ֖א וּמַצְלַ֥ח בְּיֶדְהֹֽם׃<קטע סוף=ח/>{{נוסח|&#32;|2=ל=פרשה סתומה}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|עזרא|ה|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>אֱדַ֗יִן שְׁאֵ֙לְנָא֙ לְשָׂבַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ כְּנֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּהֹ֑ם מַן־שָׂ֨ם לְכֹ֜ם טְעֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְנָה֙ לְמִבְנְיָ֔ה וְאֻשַּׁרְנָ֥א דְנָ֖ה לְשַׁכְלָלָֽה׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|עזרא|ה|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וְאַ֧ף שְׁמָהָתְהֹ֛ם שְׁאֵ֥לְנָא {{נוסח|לְּהֹ֖ם|2==ל,ש1,ק-מ,ב1 (למ"ד דגושה) וכן אצל ברויאר ומג"ה{{ש}}מכון ממרא=לְהֹ֖ם (אין דגש) וכן הוא בדפוסים וקורן}} לְהוֹדָעוּתָ֑ךְ דִּ֛י נִכְתֻּ֥ב שֻׁם־גֻּבְרַיָּ֖א דִּ֥י בְרָאשֵׁיהֹֽם׃<קטע סוף=י/> {{נוסח|{{פפ}}|2=ל=פרשה סתומה}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|עזרא|ה|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וּכְנֵ֥מָא פִתְגָמָ֖א הֲתִיב֣וּנָא לְמֵמַ֑ר אֲנַ֣חְנָא הִמּ֡וֹ עַבְד֩וֹהִי֩ דִֽי־אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֜א וְאַרְעָ֗א וּבָנַ֤יִן בַּיְתָא֙ דִּֽי־הֲוָ֨א בְנֵ֜ה מִקַּדְמַ֤ת דְּנָה֙ שְׁנִ֣ין שַׂגִּיאָ֔ן וּמֶ֤לֶךְ לְיִשְׂרָאֵל֙ רַ֔ב בְּנָ֖הִי וְשַׁכְלְלֵֽהּ׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|עזרא|ה|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>לָהֵ֗ן מִן־דִּ֨י הַרְגִּ֤זוּ {{נוסח|אֲבָהָתַ֙נָא֙|2==ש1,ק-מ,ב1 ובדפוסים{{ש}}ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙ (נקודות של חטף קמץ באות ה"א){{ש}}הערות ברויאר ודותן}} לֶאֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א יְהַ֣ב הִמּ֔וֹ בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל {{כו"ק|כסדיא|כַּסְדָּאָ֑ה}} וּבַיְתָ֤ה דְנָה֙ סַתְרֵ֔הּ וְעַמָּ֖ה הַגְלִ֥י לְבָבֶֽל׃<קטע סוף=יב/> {{נוסח|{{פפ}}|2=ל=פרשה סתומה}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|עזרא|ה|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>בְּרַם֙ בִּשְׁנַ֣ת חֲדָ֔ה לְכ֥וֹרֶשׁ מַלְכָּ֖א דִּ֣י בָבֶ֑ל כּ֤וֹרֶשׁ מַלְכָּא֙ שָׂ֣ם טְעֵ֔ם בֵּית־אֱלָהָ֥א דְנָ֖ה לִבְּנֵֽא׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|עזרא|ה|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וְ֠אַ֠ף מָאנַיָּ֣א דִֽי־בֵית־אֱלָהָא֮ דִּ֣י דַהֲבָ֣ה וְכַסְפָּא֒ דִּ֣י נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר הַנְפֵּק֙ מִן־הֵֽיכְלָא֙ דִּ֣י בִֽירוּשְׁלֶ֔ם וְהֵיבֵ֣ל הִמּ֔וֹ לְהֵיכְלָ֖א דִּ֣י בָבֶ֑ל הַנְפֵּ֨ק הִמּ֜וֹ כּ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּ֗א מִן־הֵֽיכְלָא֙ דִּ֣י בָבֶ֔ל וִיהִ֙יבוּ֙ לְשֵׁשְׁבַּצַּ֣ר שְׁמֵ֔הּ דִּ֥י פֶחָ֖ה שָׂמֵֽהּ׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|עזרא|ה|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>וַאֲמַר־לֵ֓הּ{{מ:לגרמיה-2}} {{כו"ק|אלה|אֵ֚ל}} מָֽאנַיָּ֔א שֵׂ֚א אֵֽזֶל־אֲחֵ֣ת הִמּ֔וֹ בְּהֵיכְלָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וּבֵ֥ית אֱלָהָ֖א יִתְבְּנֵ֥א עַל־אַתְרֵֽהּ׃<קטע סוף=טו/> {{נוסח|{{פפ}}|2=ל=פרשה סתומה}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|עזרא|ה|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>אֱדַ֙יִן֙ שֵׁשְׁבַּצַּ֣ר דֵּ֔ךְ אֲתָ֗א יְהַ֧ב אֻשַּׁיָּ֛א דִּי־בֵ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וּמִן־אֱדַ֧יִן וְעַד־כְּעַ֛ן מִתְבְּנֵ֖א וְלָ֥א שְׁלִֽם׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|עזרא|ה|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וּכְעַ֞ן הֵ֧ן עַל־מַלְכָּ֣א טָ֗ב יִ֠תְבַּקַּ֠ר בְּבֵ֨ית גִּנְזַיָּ֜א דִּי־מַלְכָּ֣א תַמָּה֮ דִּ֣י בְּבָבֶל֒ הֵ֣ן אִיתַ֗י דִּֽי־מִן־כּ֤וֹרֶשׁ מַלְכָּא֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְמִבְנֵ֛א בֵּית־אֱלָהָ֥א דֵ֖ךְ בִּירוּשְׁלֶ֑ם וּרְע֥וּת מַלְכָּ֛א עַל־דְּנָ֖ה יִשְׁלַ֥ח עֲלֶֽינָא׃<קטע סוף=יז/><קטע סוף=פרק ה/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{בסיס-משתמש|שם=משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר עזרא}} </noinclude> [[קטגוריה:עזרא ה]] 5irx50uak7yv237lra3lpa60g9a0m4h 0 239681 3101118 2988510 2026-11-02T19:25:57Z Dovi 1 3101118 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{ניווט טעמים|דברי הימים ב|לה}} {{טעמי המקרא באינטרנט}} {{מ:שוליים|5}} {{מ:טעמי המקרא}} </noinclude><קטע התחלה=פרק לה/>{{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|א}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=א/>וַיַּ֨עַשׂ יֹאשִׁיָּ֧הוּ בִירוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֛}}ם פֶּ֖סַח לַיהֹוָ֑ה וַיִּשְׁחֲט֣וּ הַפֶּ֔סַח בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|ב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ב/>וַיַּעֲמֵ֥ד הַכֹּהֲנִ֖ים עַל־מִשְׁמְרוֹתָ֑ם וַֽיְחַזְּקֵ֔ם לַעֲבוֹדַ֖ת בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=ב/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|ג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ג/>וַיֹּ֣אמֶר לַ֠לְוִיִּ֠ם {{כו"ק|המבונים|הַמְּבִינִ֨ים}} לְכׇל־יִשְׂרָאֵ֜ל הַקְּדוֹשִׁ֣ים לַיהֹוָ֗ה תְּנ֤וּ אֶת־אֲרוֹן־הַקֹּ֙דֶשׁ֙ בַּ֠בַּ֠יִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה שְׁלֹמֹ֤ה בֶן־דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵין־לָכֶ֥ם מַשָּׂ֖א בַּכָּתֵ֑ף עַתָּ֗ה עִבְדוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|ד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ד/>{{כו"ק|והכונו|וְהָכִ֥ינוּ}} לְבֵית־אֲבוֹתֵיכֶ֖ם כְּמַחְלְקוֹתֵיכֶ֑ם בִּכְתָ֗ב דָּוִיד֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל וּבְמִכְתַּ֖ב שְׁלֹמֹ֥ה בְנֽוֹ׃<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|ה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ה/>וְעִמְד֣וּ בַקֹּ֗דֶשׁ לִפְלוּגֹּת֙ בֵּ֣ית הָאָב֔וֹת לַאֲחֵיכֶ֖ם בְּנֵ֣י הָעָ֑ם וַחֲלֻקַּ֥ת בֵּֽית־אָ֖ב לַלְוִיִּֽם׃<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|ו|סדר=כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ו/>וְשַׁחֲט֖וּ הַפָּ֑סַח וְהִֽתְקַדְּשׁוּ֙ וְהָכִ֣ינוּ לַאֲחֵיכֶ֔ם לַעֲשׂ֥וֹת כִּדְבַר־יְהֹוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃<קטע סוף=ו/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|ז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ז/>וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ {{ירח בן יומו-2|לִבְנֵ֪י}} הָעָ֟ם צֹ֞אן כְּבָשִׂ֣ים וּבְנֵי־עִזִּים֮ הַכֹּ֣ל לַפְּסָחִים֒ לְכׇל־הַנִּמְצָ֗א לְמִסְפַּר֙ שְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף וּבָקָ֖ר שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים אֵ֖לֶּה {{נוסח|מֵרְﬞכ֥וּשׁ|2=א=מֵרֲכ֥וּשׁ (חטף){{ש}}תיבה זו נשמטה מרשימת ברויאר (אולי בגלל שהמקום מטושטש מאוד בכתר, אמנם אפשר להבחין בחטף)}} הַמֶּֽלֶךְ׃<קטע סוף=ז/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|ח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ח/>וְשָׂרָ֞יו לִנְדָבָ֥ה לָעָ֛ם לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם הֵרִ֑ימוּ חִלְקִיָּ֨ה וּזְכַרְיָ֜הוּ וִיחִיאֵ֗ל נְגִידֵי֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים לַכֹּהֲנִ֞ים נָתְנ֣וּ לַפְּסָחִ֗ים אַלְפַּ֙יִם֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת וּבָקָ֖ר שְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|ט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=ט/>{{כו"ק|וכונניהו|{{מ:קמץ|ד=וְ֠כׇֽנַנְיָ֠הוּ|ס=וְ֠כָֽנַנְיָ֠הוּ}}}} {{נוסח|וּשְׁמַעְיָ֨הוּ|2==א? (בלי געיה במ"ם?){{ש}}ל=וּשְׁמַֽעְיָּ֨הוּ (בגעיה) וברויאר הכריע על פיו (כי "במקום זה יש קרע במקום הגעיה"). אבל בהגדלה רואים שהקרע (שכבר חובר) אינו מסתיר שטח בכתב־היד, ואין שום סימן מובהק לגעיה (וכן הכריעו במג"ה). בנושא שאינו קשור האות יו"ד דגושה באופן חריג בכתי"ל.}} וּנְתַנְאֵ֜ל אֶחָ֗יו וַחֲשַׁבְיָ֧הוּ וִיעִיאֵ֛ל וְיוֹזָבָ֖ד שָׂרֵ֣י הַלְוִיִּ֑ם הֵרִ֨ימוּ לַלְוִיִּ֤ם לַפְּסָחִים֙ חֲמֵ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וּבָקָ֖ר חֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|י}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=י/>וַתִּכּ֖וֹן הָעֲבוֹדָ֑ה וַיַּעַמְד֨וּ הַכֹּהֲנִ֧ים עַל־עׇמְדָ֛ם וְהַלְוִיִּ֥ם עַל־מַחְלְקוֹתָ֖ם כְּמִצְוַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|יא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יא/>וַֽיִּשְׁחֲט֖וּ הַפָּ֑סַח וַיִּזְרְק֤וּ הַכֹּֽהֲנִים֙ מִיָּדָ֔ם וְהַלְוִיִּ֖ם מַפְשִׁיטִֽים׃<קטע סוף=יא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|יב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יב/>וַיָּסִ֨ירוּ הָעֹלָ֜ה לְ֠תִתָּ֠ם לְמִפְלַגּ֤וֹת לְבֵית־אָבוֹת֙ לִבְנֵ֣י הָעָ֔ם לְהַקְרִיב֙ לַֽיהֹוָ֔ה כַּכָּת֖וּב בְּסֵ֣פֶר מֹשֶׁ֑ה וְכֵ֖ן לַבָּקָֽר׃<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|יג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יג/>וַֽיְבַשְּׁל֥וּ הַפֶּ֛סַח בָּאֵ֖שׁ כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְהַקֳּדָשִׁ֣ים בִּשְּׁל֗וּ בַּסִּיר֤וֹת וּבַדְּוָדִים֙ וּבַצֵּ֣לָח֔וֹת וַיָּרִ֖יצוּ לְכׇל־בְּנֵ֥י הָעָֽם׃<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|יד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יד/>וְאַחַ֗ר הֵכִ֤ינוּ לָהֶם֙ וְלַכֹּ֣הֲנִ֔ים כִּ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן בְּהַעֲל֛וֹת הָעוֹלָ֥ה וְהַחֲלָבִ֖ים עַד־לָ֑יְלָה וְהַלְוִיִּם֙ הֵכִ֣ינוּ לָהֶ֔ם וְלַכֹּהֲנִ֖ים בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|טו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טו/>{{נוסח|וְהַמְשֹׁרְﬞרִ֨ים|2=א=וְהַמְשֹׁרֲרִ֨ים (חטף)}} בְּנֵי־אָסָ֜ף עַל־מַעֲמָדָ֗ם כְּמִצְוַ֤ת דָּוִיד֙ וְאָסָ֞ף וְהֵימָ֤ן וִֽידֻתוּן֙ חוֹזֵ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ וְהַשֹּׁעֲרִ֖ים לְשַׁ֣עַר וָשָׁ֑עַר אֵ֣ין לָהֶ֗ם לָסוּר֙ מֵעַ֣ל עֲבֹֽדָתָ֔ם כִּֽי־אֲחֵיהֶ֥ם הַלְוִיִּ֖ם הֵכִ֥ינוּ לָהֶֽם׃<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|טז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=טז/>וַ֠תִּכּ֠וֹן כׇּל־עֲבוֹדַ֨ת יְהֹוָ֜ה בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לַעֲשׂ֣וֹת הַפֶּ֔סַח וְהַעֲל֣וֹת עֹל֔וֹת עַ֖ל מִזְבַּ֣ח יְהֹוָ֑ה כְּמִצְוַ֖ת הַמֶּ֥לֶךְ יֹאשִׁיָּֽהוּ׃<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|יז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יז/>וַיַּעֲשׂ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל הַֽנִּמְצְאִ֛ים אֶת־הַפֶּ֖סַח בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְאֶת־חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|יח}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יח/>וְלֹא־נַעֲשָׂ֨ה פֶ֤סַח כָּמֹ֙הוּ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מִימֵ֖י שְׁמוּאֵ֣ל הַנָּבִ֑יא וְכׇל־מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֣ל{{מ:פסק}}לֹֽא־עָשׂ֡וּ כַּפֶּ֣סַח אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה יֹ֠אשִׁיָּ֠הוּ וְהַכֹּהֲנִ֨ים וְהַלְוִיִּ֤ם וְכׇל־יְהוּדָה֙ וְיִשְׂרָאֵ֣ל הַנִּמְצָ֔א וְיוֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃<קטע סוף=יח/> {{סס}}<קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|יט}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=יט/>בִּשְׁמוֹנֶ֤ה עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה לְמַלְכ֖וּת יֹאשִׁיָּ֑הוּ נַעֲשָׂ֖ה הַפֶּ֥סַח הַזֶּֽה׃<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|כ}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כ/>אַחֲרֵ֣י כׇל־זֹ֗את אֲשֶׁ֨ר הֵכִ֤ין יֹאשִׁיָּ֙הוּ֙ אֶת־הַבַּ֔יִת עָלָ֞ה נְכ֧וֹ מֶלֶךְ־מִצְרַ֛יִם לְהִלָּחֵ֥ם בְּכַרְכְּמִ֖ישׁ עַל־פְּרָ֑ת וַיֵּצֵ֥א לִקְרָאת֖וֹ יֹאשִׁיָּֽהוּ׃<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|כא}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כא/>וַיִּשְׁלַ֣ח אֵלָ֣יו מַלְאָכִ֣ים{{מ:פסק}}לֵאמֹר֩{{מ:פסק}}מַה־לִּ֨י וָלָ֜ךְ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֗ה לֹא־עָלֶ֨יךָ אַתָּ֤ה הַיּוֹם֙ כִּ֚י אֶל־בֵּ֣ית מִלְחַמְתִּ֔י וֵאלֹהִ֖ים אָמַ֣ר לְבַהֲלֵ֑נִי חֲדַל־לְךָ֛ מֵאֱלֹהִ֥ים אֲשֶׁר־עִמִּ֖י וְאַל־יַשְׁחִיתֶֽךָ׃<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|כב}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כב/>וְלֹא־הֵסֵב֩ יֹאשִׁיָּ֨הוּ פָנָ֜יו מִמֶּ֗נּוּ כִּ֤י לְהִלָּחֵֽם־בּוֹ֙ הִתְחַפֵּ֔שׂ וְלֹ֥א שָׁמַ֛ע אֶל־דִּבְרֵ֥י נְכ֖וֹ מִפִּ֣י אֱלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֕א לְהִלָּחֵ֖ם בְּבִקְעַ֥ת מְגִדּֽוֹ׃<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|כג}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כג/>וַיֹּרוּ֙ הַיֹּרִ֔ים לַמֶּ֖לֶךְ יֹאשִׁיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ לַעֲבָדָיו֙ הַעֲבִיר֔וּנִי כִּ֥י {{מ:קמץ|ד=הׇחֳלֵ֖יתִי|ס=הָחֳלֵ֖יתִי}} מְאֹֽד׃<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|כד}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כד/>וַיַּעֲבִירֻ֨הוּ עֲבָדָ֜יו מִן־הַמֶּרְכָּבָ֗ה וַֽיַּרְכִּיבֻ֘הוּ֮ עַ֣ל רֶ֣כֶב הַמִּשְׁנֶה֮ אֲשֶׁר־לוֹ֒ וַיּוֹלִיכֻ֙הוּ֙ יְר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם וַיָּ֕מׇת וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקִבְר֣וֹת אֲבֹתָ֑יו וְכׇל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם מִֽתְאַבְּלִ֖ים עַל־יֹאשִׁיָּֽהוּ׃<קטע סוף=כד/> {{פפ}} <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|כה}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כה/>וַיְקוֹנֵ֣ן יִרְמְיָ֘הוּ֮ עַל־יֹאשִׁיָּ֒הוּ֒ וַיֹּאמְר֣וּ כׇֽל־הַשָּׁרִ֣ים{{מ:פסק}}וְ֠הַשָּׁר֠וֹת בְּקִינ֨וֹתֵיהֶ֤ם עַל־יֹאשִׁיָּ֙הוּ֙ עַד־הַיּ֔וֹם וַיִּתְּנ֥וּם לְחֹ֖ק עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִנָּ֥ם כְּתוּבִ֖ים עַל־הַקִּינֽוֹת׃<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|כו}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כו/>וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יֹאשִׁיָּ֖הוּ וַחֲסָדָ֑יו כַּכָּת֖וּב בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָֽה׃<קטע סוף=כו/> <קטע התחלה=סימן/>{{מ:פסוק|דברי הימים ב|לה|כז}}<קטע סוף=סימן/><קטע התחלה=כז/>וּדְבָרָ֕יו הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרֹנִ֑ים הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל־סֵ֥פֶר מַלְכֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה׃<קטע סוף=כז/><קטע סוף=פרק לה/><noinclude> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{מ:שוליים-סוף}} ==הפרק ללא אותיות הפסוקים== {{מ:טעמי המקרא}} {{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}}</noinclude> [[קטגוריה:דברי הימים ב לה]] 88y0o360esm9fletuh6rcae26hvfph8 0 259287 3101166 3101004 2026-11-03T08:46:57Z 1אברהם1 4446 3101166 wikitext text/x-wiki {{ניווט ספר|שם הספר=קל&#34;ח פתחי חכמה/פתח|פו}} פתח פו <ביאור ענין הספיקות דרדל"א>: כל מיני החיבורים שהיה אפשר להמצא בין מ"ה וב"ן - באמת נעשו. ועל פי כולם היא ההנהגה העיקרית הנעלמת. ויש חיבורים הפכיים, ואף על פי כן שניהם נמצאים, כי הפרצופים מורכבים כך, ומשניהם נמצאים איכויות בפרצופים. ולפי שליטתם למעלה - כך נעשה מה שנעשה בפרצופים, אך אינו מושג ונראה כלל. אלא שהשינוים הנמצאים בפרצופים בכמה מיני מצבים, ומקרים אחרים המתחדשים בהם - ידענו שהם יוצאים מזה. אך אין שום אחד רואה אותם מה שהם באמת: אחר שפירשנו מקום ההנהגה של חבור זה, נפרש ענינים הפרטים שבמקום זה, והוא הענין הספיקות שבה: חלקי המאמר הזה ב'. ח"א, כל מיני החיבורים, והוא ענין מה שיש ברדל"א לפי ענין זה שאמרנו של מ"ה וב"ן. ח"ב, ולפי שליטתם, והוא מה שנמשך בפרצופים מענין זה: חלק א: א. '''כל מיני החיבורים שהיה אפשר להמצא בין מ"ה וב"ן''', כל זה הזכיר הרב זללה"ה בענין רדל"א, שהם ספיקות בענין חיבור מ"ה וב"ן. ושני דברים קשה לנו לכאורה על דבריו, א' - מה תועלת יש בידיעת הספיקות האלה. והשנית - כי הוא עצמו אומר, והוא מוכרח, שכמו הספיקות שיש ברדל"א - כך יש בכל שאר הפרצופים. ואם כן יקשה, מה טעם לקרוא לרישא הזאת רדל"א, אם כל שאר אצילות הוא גם כן כך - שאינו נודע. והיינו יכולים לתרץ ולומר, שהיא הראשונה, שבה נולדים הספיקות בתחלה, ואחריה נמשכים באצילות. אך אין זה נראה לפי כוונת רשב"י זללה"ה, שנראה מדבריו באידרא - שקורא לרישא הזאת בשם זה לרוב גדולתה ויקרה, שעל כן היא נעלמת, שאמר, רישא דלא ידיע ולא אתידע. ואם כן, כל האצילות שוה, ומאי אולמיה, ומה יתרון לקרוא לרישא זאת בשם זה. אך הענין הוא, שרדל"א עומדת להנהגה אחת, שצורך אותה ההנהגה הוא להיות כך באלה הספיקות, וכדלקמן. ומפני כוחה ושליטתה נמצא בפרצופים אלה הספיקות גם כן. והם איזה ענינים בפרצופים מסתעפים מענינה, וכדלקמן. והענין הוא, שאין הספיקות ההם כמו ספיקות דעלמא, שאנו בספק אם יש דבר אחד, או אם אינו, אלא האמת הוא, כל מה שאנו מזכירים בספיקות - כל אותם הדברים ישנם באמת בה. ובזה תבין גם כן מהיכן לנו להסתפק בדברים האלה, בפרט בכל אותם הפרטים שהזכיר הרב זללה"ה, שלא היה לנו לאסוקי אדעתן כלל. בשלמא הספיקות גרידא, אם יש אורות וכלים דב"ן, וכל התלוי בזה - ממילא מספקא לן. אבל שאר דברי ספיקות - מהיכי תיתי להסתפק בהם כלל. אלא הענין הוא, מה שהרישא הזאת עצמה, כפי מה שמשיגים בה, גורמת הספיקות האלה. כי פעם אחת נראה שיש בה כך, ופעם אחת יש בה כך. אך אם היתה נעלמת לגמרי, היינו אומרים בדיבור אחד לבד - שהיא ועניניה נעלמים ממנו, ולא היינו יורדים לפרטי הספיקות. אך הענין הוא כמ"ש, שאדרבא - כל הדברים האלה נראים ממנה, רק שאי אפשר לעמוד עליהם לקבוע דבר אחד בקביעות. וזה כמו ששמעת כבר, שכל ההנהגה היא אור אחד, שבראות האור ההוא מבינים ההנהגה או הענין ההוא. והנה רדל"א הוא מין אור אחד הולך ברצוא ושוב, שנראים בה כל הענינים האלה, ואי אפשר לעמוד על שום אחד מהם. והיינו שהראיה בה היא מסופקת, בלא שום קבע, שנראה רגע אחד שהוא דבר אחד, ואם מסתכלים באותו הענין יותר - נראה שאינו כך, אלא בדרך אחר מתחלף ממנו, וכדלקמן: ב. '''באמת נעשו''', והיינו כי אלה הם כל הדרכים שיכול הטוב להתפשט, להחזיר הרע לטוב, וזה פשוט. כי אם היה חסר חיבור אחד, הרי תיקון אחד היה חסר, וצריך שיהיה הכל מתוקן. אדרבא, כח הצירוף הוא מצרף דבר לדבר בפרטות, כל חלקיהם עם כל חלקיהם: ג. '''ועל פי כולם היא ההנהגה העיקרית הנעלמת''', אותה הנהגה שאמרנו - חוקותיה הם אלה החיבורים. והיינו כמו שלהנהגה המגולה יש חוקים פרטים, שהם החוקים של הפרצופים וכל התלוי בהם, שהם סדרים המספיקים להנהיג כל נמצא, וכל ענין בהנהגה ההיא, כך בהנהגה הזאת הנעלמת יש חוקים פרטים, שהם מספיקים להנהיג את הכל בה, ואלה הם החיבורים האלה. ותראה ההפרש שבין הנעלמת והנגלית - הנגלית נראים כל העניניה, כל אחד בפני עצמו, וקובעים אנו שישנם כולם. אך הנעלמת - אין נודעים עניניה, אלא חוקותיה נודעים מכח הספיקות. לפי שרואים בכמה מיני דרכים - נדע שכל הדרכים ההם ישנם. אך אי אפשר לקבוע, בהסתכל בה, שום דבר. כי אדרבא, (ה)הלכות מדבר אל הפכו: ד. '''ויש חיבורים הפכיים''', וזה פשוט, בדרך הצירוף, שכל הפשוטים מתרכבים כל אחד עם כולם. נמצא חיבוריהם הפכיים ממש: ה. '''ואף על פי כן שניהם נמצאים''', ואין זה קושיא, כי שניהם נמצאים, להיות שולט כל אחד בנושא בפני עצמו. והפרצופים גם כן יש בהם איכויות מזה ואיכויות מזה. וזהו: ו. '''כי הפרצופים מורכבים כך, ומשניהם נמצאים איכויות בפרצופים'''. אך לפעמים שולט כח ואיכות אחד, ולפעמים כח ואיכות אחר: חלק ב: א. '''ולפי שליטתם למעלה - כך נעשה מה שנעשה בפרצופים''', כי כיון שאמרנו שיש חיבור לפרצופים עם החיבורים ההם, ושמן החיבורים ההם נמצאים איכויות בפרצופים - לפי שינוי שליטת החיבורים, צריך שישתנו שליטת האיכויות בפרצופים: ב. '''אך אינו מושג ונראה כלל''', היינו שזה השורש אינו נודע, כי אינו מתגלה: ג. '''אלא שהשינוים הנמצאים בפרצופים''' - לפי שהשינוים, רואים אותם בפרצופים: ד. '''בכמה מיני מצבים ומקרים אחרים המתחדשים בהם''', ר"ל שלפעמים נראה בפרצופים שליטת אורות ותיקונים, ולפעמים חסרונות. והיינו כל אותם הענינים המפורשים בספיקות בדברי הרב זללה"ה, שהם ענינים במצב שלהם, או באיזה ענין אחר המפורש שם: ה. '''ידענו שהם יוצאים מזה''', זהו מה שאנו אומרים - שרישא דלא אתידע הוא שורש לזה הענין, ר"ל שאלה השינויים נמשכים ממנה: ו. '''אך אין שום אחד רואה אותם מה שהם באמת''', כיון שהשורש אינו נראה, אי אפשר להשיג אותם באמת ולבוא עד תכונתם: crckpira2edse1tali5nvniu6afubtk 0 259288 3101174 2900464 2026-11-03T09:29:44Z 1אברהם1 4446 3101174 wikitext text/x-wiki {{ניווט ספר|שם הספר=קל&#34;ח פתחי חכמה/פתח|פז}} פתח פז <ברדל"א שולטים כל החיבורים בבת אחת>: על פי כל החיבורים האלה נמצאים כל המעשים שנעשו ושנעשים בעולם. כי לא יהיה מה שלא הושרש כאן, לא תיקון ולא קלקול. ועל פי כל החיבורים האלה מתנהגים כל הדברים לפי מעשה התחתונים, והולכים כל הדברים להיות נקבעים בנצחיות, כל דבר ודבר על פי כל הדברים כולם שנעשו כבר, בין המשתוים, ובין המתנגדים, וההפכיים. על כן כל החיבורים האלה שולטים בכל שעה. וסובבת ההנהגה מזה לזה בכל דבר, מענין לשוה אליו, מענין להפכו, למתנגד לו, להיות כל ההנהגה בכל חלק. וכן מתחלפים המצבים ברצוא ושוב בפרצופים. ואין מבין ומשיג אלא מה שמתגלה לפי הסדר והחק הנראה בפרצופים. אבל מקור הדבר תלוי בחיבורים אלה, וזה אינו מתגלה ונודע כלל: אחר שביארנו ענין כל החיבורים האלה שברדל"א, עכשיו צריך לפרש מה התועלת בכל זה: חלקי המאמר הזה ג'. ח"א, ע"פ כל החיבורים, והיינו שכל המעשים תלוים בחיבורים האלה. ח"ב, ועל פי כל החיבורים, שכל ההנהגה היא על פי זה. ח"ג, על כן כל החיבורים וכו', והוא שכולם שולטים תמיד: חלק א: א. '''על פי כל החיבורים האלה נמצאים כל המעשים שנעשו ושנעשים בעולם''', היינו בסוד הידיעה, שבה יש כל מה שעתיד להיות בדרך ההוא עצמו: ב. '''כי לא יהיה מה שלא הושרש כאן, לא תיקון ולא קלקול''', כי מה שלא היה בידיעה - לא בא לעולם: חלק ב: א. '''ועל פי כל החיבורים מתנהגים כל הדברים לפי מעשה התחתונים''', כי הנה ההנהגה מבטת תמיד על הכלל, כמ"ש. וכל מעשה שמתחדש, מקבל ממנו התפעלות - כל העבר וכל העתיד וכל ההווה, ותולדת המעשה ההוא אינה מתבטלת עוד, כמ"ש, אלא נרשמת להיות לנצח נצחים. אם כן כך הוא הסדר, כל המעשה העולה מבני האדם - מגיע כאן אל מקומו, שכבר יש לו בכאן כולם, ושם מתפעלים ממנו כל הענינים כולם, עבר עתיד והווה, שכולם כלולים כאן. ומכח ההתפעלות הזה, אחר כך נסדר בפרצופים מה שנסדר לפי סדר האצילות, להוציא לפועל בעולמות: ב. '''והולכים כל הדברים להיות נקבעים בנצחיות''', הוא מ"ש למעלה, שכל מעשה נשאר קיים לצורך השלמות, שיגלה אחר כך לתענוג נצחי לנשמות: ג. '''כל דבר ודבר על פי כל הדברים כולם שנעשו כבר''', הוא מ"ש, שהכל מתפעלים מן הכל: ד. '''בין המשתוים, ובין המתנגדים, וההפכיים''', שהם ג' מינים שיכולים לימצא: חלק ג: א. '''על כן כל החיבורים האלה שולטים בכל שעה''', פירוש - שאר האורות כל אחד שולט בפני עצמו בזמן שלו, אבל אלה שולטים בכל שעה, כי בכל מעשה מתפעלים כולם בבת אחת: ב. '''וסובבת ההנהגה מזה לזה ככל דבר, מענין לשוה אליו, מענין להפכו, למתנגד לו''', זאת היא המראה המסופקת שנראית ברדל"א, כי ההנהגה סובבת בה מענין לענין בכל הענינים כולם, עד שתמיד נראים כל מיני החיבורים - ג. '''להיות כל ההנהגה בכל חלק''': ד. '''וכן מתחלפים המצבים ברצוא ושוב בפרצופים''', היינו אותם האיכויות שזכרתי: ה. '''ואין מבין ומשיג אלא מה שמתגלה לפי הסדר והחק הנראה בפרצופים''', שאין השגה בהתחלפות זה, אלא בסדר הפרצופים. אך זה נקרא סדר רדל"א, כי ממנה הוא נמשך, ואינו ניתן להוודע: ו. '''אבל מקור הדבר תלוי בחיבורים אלה, וזה אינו מתגלה ונודע כלל''', כך היא המדה, הדבר הנעלם - מתגלה ממנו איזה ענף, אך השורש הוא נשאר תמיד בהעלם: n6utl5wmalwd2hf9bbg5v9m262ay9yo 4 265100 3101099 3099100 2026-11-02T15:01:54Z BDencklaBot 37295 Correct misspellings: in chapter 3, Mechon Mamre's name, מכון ממרא (ממון ממרא, וממכון ממרא), per MAM-basics#342; in chapters 2 and 3, במהדורתנו for במהודרתנו 3101099 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא}} ==הסבר קצר על עיצוב המקרא במהדורתנו== '''מהדורה זו של המקרא מעוצבת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|"תיקון קוראים"]], לנוחותו של הקורא לפי הניקוד וטעמי המקרא.''' לתיאור מפורט של שיטת העיצוב במהדורתנו ראו בסעיפים הבאים. ==בין כתר לתיקון קוראים== '''א. האם מהדורת מקרא "על־פי הנוסח של כתר ארם צובה" חייבת להיצמד אליו בכל פרט?''' '''ב. האם מהדורת מקרא המיועדת לקריאה ולימוד, השונה מן הכתר בעניינים מסוימים של ניקוד וטעמים, עדיין יכולה להיחשב "על־פי הנוסח של כתר ארם צובה"?''' בסעיף זה נדון בשתי השאלות הללו, על־ידי ניתוח מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר. ===שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר=== במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" נמתחה ביקורת על שיטתו של הרב ברויאר במהדורותיו. ביקורת זו טוענת שיש חוסר עקביות ביחסו של הרב ברויאר לשיטות הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה: הכרעות נגד שיטת הכתר בעניינים מסויימים, מול קבלת שיטת הכתר בעניינים אחרים.{{הערה|כרך יהושע-שֹפטים, עמ' 62*-69* (הדיון מורחב במיוחד בנוגע לחטפים באותיות לא גרוניות ולגעיות, וראו על כך בהמשך).}} יש מידה של אמת בביקורת זו. אמנם נראה שבהכרעותיו של הרב ברויאר במהדורותיו, בהן הוא מביא את נוסח הכתר ברוב ענייני הניקוד והטעמים אך משנה את הנוסח הזה בנסיבות מסוימות, רובן ככולן נובעות מהמתח הטבעי הקיים בין רצונו להעביר את נוסח הכתר במדויק, לבין רצונו להנגיש לציבור תנ"ך בסגנון מוכר ועקבי שיהיה נוח לשימוש עבור הקורא. מתח זה אכן יצר אי-עקביות מסויימת בגישתו. אפשר להמחיש את הקביעה הזאת לגבי החלטותיו של הרב ברויאר על ידי כמה דוגמאות: *'''א. שיטתו של הרב ברויאר לגבי "קרי וכתיב":''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#ניקוד ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו|להלן]]), החליט הרב ברויאר לנקד את ה"כתיב" בנוסף ל"קרי" בניגוד לשיטת קורן. בחירה זו נועדה כדי להציג את שיטת בעלי המסורה בנאמנות (אף שהיא נוחה פחות לקורא), וכמו שכתב הרב ברויאר במפורש. וזה למרות שאף בניקוד ה"קרי" יש סטייה משיטת המסורה. *'''ב. שיטתו של הרב ברויאר לגבי סימון כפול של טעמים:''' בניגוד לדפוס קורן (וכפי שנראה [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]]), נמנע הרב ברויאר מלסמן טעם כפול בהברה המוטעמת עבור טעמי המקרא המסוימים שאין מקומם בהברה המוטעמת דווקא, אלא הם נכתבים תמיד בראש התיבה (=המילה) או בסופה. בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו יש סימון כפול כזה לטעם ה"פשטא" בדרך כלל, אבל לא לתלישא גדולה, תלישא קטנה, זרקא וסגול.{{הערה|למידע נוסף על הטעמה כפולה בכתבי־היד ובדפוסים ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|להלן]] בהערות.}} לעומת זאת סימנו במהדורת קורן את כל הטעמים הרלוונטיים פעמיים בכל המקומות המתאימים, כדי להקל על הקורא לזהות מיד את ההברה המוטעמת תוך כדי קריאתו (ובכך גם למנוע בלבול וטעויות בקריאה). את השיטה הזו של דפוס קורן זנח הרב ברויאר גם בעניין הזה (החשוב במיוחד לקורא), והחליט לאמצו לטעם ה"פשטא" בלבד בדומה לשאר כתבי־היד אך בניגוד חלקי לשיטת הכתר.{{הערה|הרב ברויאר לא נצמד לשיטת הכתר אף לגבי סימון הפשטא. שיטתו לסמן טעם כפול רק בפשטא ולא בשאר הטעמים אמנם הרבה יותר קרובה לשיטת הכתר מאשר שיטת קורן. אבל היא לא זהה לגמרי, בגלל שהרב ברויאר החליט לסמן פשטא נוסף בעקביות בכל תיבה במקרא שטעמה מלעיל. זוהי אמנם השיטה המקובלת ברוב כתבי־היד הקרובים לכתר (כולל כתי"ל) וכן בדפוסים, אבל היא לא בדיוק שיטת הכתר עצמו. בכתר נהוג שאם האות המוטעמת באה מיד לפני סוף התיבה, ואין אות אחרת חוצצת ביניהם, אז מסומן רק פשטא אחד בסוף התיבה (להרחבה ודוגמאות רבים ראו ייבין, כתר, כג.2-3, עמ' 212-214). נראה שגם בעניין זה רצה הרב ברויאר למצוא את האיזון הנכון לדעתו בין ייצוג מובהק של שיטת הכתר לבין טובתו של הקורא, ולכן בחר בשיטה משולבת: הסימון הכפול בא בשיטתו רק בטעם הפשטא (ובכך שיטתו דומה לשיטת הכתר), אבל בו בזמן סימן את הפשטא בעקביות בכל תיבה רלוונטית (כמו שמקובל בדפוסים), כנראה כדי למנוע מהקורא בלבול או טעות. וראוי להוסיף כאן עוד נקודה חשובה להבנת שיטתו של הרב ברויאר: ייבין הראה שם בספרו ששיטה זו של הכתר "אינה אפוא פוניטית אלא כנראה גראפית־אסתיטית". נראה אם כן שלפי הרב ברויאר (בעקבות ייבין) מדובר על מנהג מובהק בכתר אבל לא בחוק, על דבר שהוא רשות ולא חובה. כדי לחזק את הטענה שהרב ברויאר קיבל את עמדתו של ייבין בנושא הזה ואף קבע לפיה את השיטה במהדורותיו, יש לציין עוד שני מאפיינים בולטים במהדורותיו שיש בהם סטייה מובהקת ממנהג הכתר, דווקא בנושאים שלפי ייבין היו מנהגי רשות בעיניהם של בעלי המסורה: חטפים באותיות לא-גרוניות וסימון הגעיות (וראו על כך בהמשך).}} *'''ג. דברים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר:''' במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" נרשמו כמה נושאים שבהם דבק הרב ברויאר בשיטת הכתר בניגוד לדפוסים המקובלים. ביניהם: [[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|הבחנה בין "אתנח" הפוך ל"גלגל"]] בטעמי אמ"ת, [[#עולה ויורד|השמטת סימון ה"עולה" בטעם ה"עולה ויורד"]] בטעמי אמ"ת בהקשר מסויים,{{הערה|בתיבה שטעמה בראשה כשהיא באה לאחר תיבה שטעמה בסופה.}} [[#ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|לסמן רק געיה כבדה בתיבה הראויה גם לגעיה קלה]], וכמו כן בשורה של גרסאות מקומיות יוצאות דופן בניקוד ובטעמים בכתר ארם צובה (שבהם מביא הרב ברויאר תמיד את נוסח הכתר ולא את הנוסח המקובל בדפוסים). שתי הנקודות הראשונות מהוות עדות ברורה על רצונו של הרב ברויאר להישאר נאמן לשיטתם של בעלי מסורה אף בעניינים שאינם נוחים לגמרי בשביל הקוראים. ואפילו לגבי הנקודה השלישית ניתן לומר שבכל רשימת הנושאים בענייני ניקוד וטעמים, אין אף דוגמה שבאמת מסיחה את דעתו של הקורא או שעלול לגרום לו לטעות בקריאתו, חוץ מהדוגמה של טעם ה"עולה ויורד" בספרי אמ"ת. '''"עולה ויורד" מול "רביע מוגרש":''' לגבי הטעם "עולה ויורד", חוסר העקביות הכרוך באי-הצגתם של שני המרכיבים בטעם אחד יכול בהחלט לבלבל את הקורא. ולכן נראה לכאורה שצודקים דברי המבוא ב"מקראות גדולות הכתר": כדי להיות עקבי, היה על הרב ברויאר לסמן את שני המרכיבים שבטעם זה (בניגוד למנהגו של הכתר), בדיוק כמו שהוא בעצמו עשה לגבי הטעם "רביע מוגרש". כי גם בו יש שני מרכיבים, אבל הכתר נוהג להשמיט את סימן ה"רביע" בתיבה שטעמה בראשה, ואילו הרב ברויאר החליט לסמן אותו תמיד בעקביות כדי שלא לבלבל את הקורא. אמנם ייתכן שגם בעניין זה היה הרב ברויאר נאמן לשיטתו. כי מצד אחד לגבי "רביע מוגרש" יש חוסר עקביות מסוימת בכתר: "בתיבה שטעמה בראשה מסומן ב''א'' רק הגרש, והרביע אינו מסומן. נוהג דומה גם בסימון העו"י (מט.1). רק לעתים רחוקות, בחינת שכחת־סופר, מסומן ב''א'' גם הרביע... בדוגמה אחת, להיפך, מסומן רק גרש בתיבה שאין טעמה בראשה..." (ייבין, מה.1 עמ' 310). כלומר שבכתר אין עקביות גמורה. אבל מצד שני לגבי "עולה ויורד" לא דיווח ייבין על יוצאים מן הכלל, ואף הביא כלל מסורה מובהק המציין ש"בקצת המקומות אינו זקוק לו [ל"עולה"], והוא אם אין בין מלך זה [העו"י] ובין משרתו נקודות..." (ייבין, מט.1 עמ' 330). אם כן, ייתכן שהחלטתו של הרב ברויאר לא הייתה שרירותית אף בעניין זה. לגבי "רביע מוגרש" ייתכן שראה בו נוהג שאינו מובהק בכתר, ולכן מצא לעצמו היתר לסמן את הרביע בעקביות לנוחותו של הקורא. אבל לגבי "עולה ויורד" ייתכן שמצא בו נוהג מובהק המגובה לכלל מנוסח של המסורה, ולכן לא ראה לעצמו היתר לסמן את ה"עולה" בעקביות.{{הערה|מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות "תיקון קוראים", ולכן נסמן בעקביות את ה"עולה" לנוחותו של הקורא (בניגוד לרב ברויאר ולמג"ה ביחד). אפשר להציע גם שלפי כללי המסורה "אינו זקוק לו", אמנם איסור של ממש לא התקבל אף בכתבי־היד הטברנים המובהקים, והוא כאמור מסומן באופן קבוע בדפוסים. לסיכום המדיניות במהדורתנו לגבי טעמי אמ"ת ראו בסוף [[#פרטים בטעמי אמ"ת|להלן]].}} {{עוגן|דוגמת מתיגת הזקף}}'''מתיגת הזקף:''' יש עוד נקודת ביקורת במבוא שהיא קצת בעייתית, דהיינו שהכתר נוהג בעקביות בתנאים מסוימים [[#מתיגת הזקף|לציין מתיגה לטעם "זקף קטון" וגם להשׂיג אותה אחורה]].{{הערה|ראו בהרחבה ייבין, כב.21-28, עמ' 207-212. יש לציין שרשימותיו של הרב ברויאר מהוות מקור מידע אובייקטיבי ומלא לכל המקומות במקרא שבהם אין מתיגת הזקף מסומנת לפי שיטת הכתר בכתבי־היד הקרובים לכתר (ובתוכם כתי"ל שמהדורתנו מבוססת עליו בחלקים החסרים בכתר); את הנטיות הכלליות בעניין זה בכתבי־היד הקרובים לכתר כבר תיאר ייבין, ורשימותיו של ברויאר משלימות את תיאורו.}} נראה שעקביות כזו היא דווקא לטובתו של הקורא, ולכן אימץ אותה הרב ברויאר במהדורותיו. אבל כותבי המבוא ציינו שהמנהג הזה של הכתר הוא "בניגוד לנהוג היום בדפוסים", כלומר שאם הרב ברויאר אכן מתחשב בנוסח הדפוסים המוכר לקוראים, אז היה עליו להזניח את השיטה הזו. ביקורת זו אינה ברורה מהסיבה הפשוטה שהסתכלות קלה בדפוסים החל מהמאה ה-19 ועד דפוס קורן מראה שמתיגת הזקף הקטון ונסיגתה אחורה מוכרות היטב! אמנם אין עקביות גמורה, אבל הדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד! התופעה בהחלט קיימת ואף נפוצה, והיא בוודאי מוכרת היטב לקוראים. ולכן אימץ הרב ברויאר את שיטת הכתר בעניין זה בלי שום נקיפות מצפון, ועל ידי זה אף העמיק את העקביות של התופעה לטובתו של הקורא, ובו בזמן נשאר נאמן לגמרי לשיטת הכתר. '''דוגמאות הפוכות:''' במבוא ל"מקראות גדולות הכתר" יש גם רשימה של דוגמאות הפוכות, כלומר המקומות שבהם הכריע הרב ברויאר נגד שיטת הכתר. לעומת הדוגמאות שנידונו עד עכשיו, ניתן לומר שבכל הדוגמאות האלו בוצע השינוי על ידי הרב ברויאר כדי לשרת את הקורא (אף על פי שיש בו סטייה מסוימת משיטת המסורה). בנוסף לכך חשוב להדגיש שאין שום פגיעה בהעברת נוסח הכתר במדויק באף אחת מהדוגמאות האלו, משום שהרב ברויאר תיעד אותן במלואן במהדורותיו. ביניהן: [[#חטפים באותיות לא גרוניות|שווא במקום חטף באותיות לא גרוניות]]; הוספת געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך על־ידי סימונו בקו קצר, כדי להבחין בינו לבין געיה שמקורו בכתבי־היד (ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]]); [[#שם הוי"ה|ניקוד חולם בשם הוי"ה]]; [[#סימן הרפה|השמטת סימן ה"רפה"]]; השמטת [[#נקודה בוי"ו עיצורית|הנקודה בוי"ו עיצורית שלאחריה שורוק]]; [[#עקביות במקפים|השמטת מקף לאחר תיבה המוטעמת במשרת]]; וכאמור לעיל גם [[#רביע מוגרש|הוספת סימן ה"רביע" בטעם ה"רביע מוגרש"]] (בתיבה שטעמה בראשה). ברור שכל הדוגמאות הללו באות להקל על הקורא, למנוע ממנו טעויות, ושלא להסיח את דעתו בקריאתו. ===מסקנה: שיטת העיצוב הראוי ל"תיקון קוראים"=== מתוך שלל כל הדוגמאות רואים היטב שהרב ברויאר אכן ניסה למצוא את שביל הזהב בין שני עקרונות מנוגדים כפי שהוא הבין אותם: נאמנות מלאה לשיטת הכתר מול נוחותו של הקורא. ועוד רואים שמאמץ זה אכן גרם לחוסר עקביות מסוימת בשיטתו. לנו נראה שהרצון להיות נאמן לגמרי לשיטת הכתר ראוי דווקא בכתר מובהק (כתב־יד המיועד לשמור על שיטת המסורה במלואה) או במהדורה קלאסית של המקראות הגדולות (שבה מציגים את שיטת המסורה במלואה). אבל במהדורה מודפסת או מקוונת של התנ"ך שאינה כוללת את מערכת המסורה השלֵמה, והמיועדת לקריאה ולימוד, השיטה הנכונה היא דווקא לעצב את המהדורה להיות סוג של "תיקון קוראים" ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|במובן הרחב]]). הדיוק במהדורה כזו חייב להתבטא בנאמנות מלאה ל'''נוסח''' המסורה, אבל היא לא חייבת להציג את '''שיטת''' המסורה במלואה, כי האחרונה אינה מיועדת לקורא הרגיל. במקום לתת ביטוי מלא לשיטתם של בעלי המסורה בתוך רצף הפסוקים, אפילו באופן המכביד על הקורא או גורם לו לטעות בקריאתו, ניתן לתעד את מקור הנוסח במבוא והערות, כדי שהקורא יוכל לוודא אותו תמיד. כך ניתן לשמור בו בזמן על נאמנות מוחלטת לנוסח המסורה ושיטתה ביחד עם הנגשה מרבית לקוראים. '''מכיוון שמהדורתנו מבוססת על כתר ארם צובא, היא קרובה מאוד למהדורות ברויאר מצד אחד ולמקראות גדולות הכתר מצד שני. אבל מכיוון שהיא ערוכה במתכוון כמהדורת קריאה ולימוד, היא שונה מעט יותר מכל אחת מהן מאשר הן זו מזו. שאר הפרק הזה מכיל תיאור מעמיק ומפורט של האופן שבו ערכנו את המהדורה שלנו עבור הקוראים, והסיבות להחלטות העריכה שלנו בתחום זה.''' ==קרי וכתיב ושם הוי"ה== ===ניקוד ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו=== '''בכתבי־היד הטברנים ובדפוסים של המקראות הגדולות, מנוקד ה"כתיב" בתוך רצף הפסוקים בניקודו ובטעמיו של ה"קרי"; ואילו אותיות ה"קרי" נמצאות בשוליים בצד, בלתי מנוקדות, בין הערות המסורה.''' שיטה זו מתאימה לשיטתם של בעלי המסורה, שהקדימו להוסיף ניקוד וטעמים בתוך אותיות הכתיב, ורק אחר כך הוסיפו את הערות המסורה. הצורך לעבוד לפי הסדר הזה היה בגלל שאך ורק על פי הניקוד ניתן לקבוע על איזו תיבה באמת מדובר, כדי לכתוב עליה הערת מסורה; כי בלי ניקוד ניתן לקרוא כל צירוף של אותיות בכמה דרכים.{{הערה|בנושא הזה מומלץ לקרוא את תחילת מאמרו של הרב מרדכי ברויאר, "מסורת הכתיב ומסורת הקריאה", '''עיוני מקרא ופרשנות''' ז (תשסה), עמ' 25-32. וראו גם את מאמרו "ספקות שאין להם הכרע", '''לשוננו''' נ"ח חוברת ד', אלול תשנ"ד-תשנ"ה (1994), שבו החלק השני מוקדש לאופן התצוגה של "קרי וכתיב" למעשה במהדורותיו (עמ' 289-292). מסקנתו: "נמצא שגם הספק המתעורר בסוגיה זו הוא בבחינת ספק שאין לו הכרע, שהרי אפשר להכריע כאן רק בין טוב פחות ובין טוב יותר."}} לכן הוסיפו ניקוד וטעמים ברצף בתוך אותיות הכתיב של המקרא, ואפילו בתיבות שכתיבן לא התאים לקריאתן. שיטה זו שמרה גם על רצף הטעמים בפסוק, שהיה נשבר אילו נכתבו הניקוד והטעמים ב"קרי" בשוליים. על פי הגיון זה נדפסו מהדורות רבות של המקרא עם המסורה (במיוחד בדפוסי "מקראות גדולות"). וכך נדפסו בדור האחרון גם מהדורות המקרא של הרב מרדכי ברויאר, שבהן ניקד כנהוג את ה"כתיב" בפנים הטקסט בניקודו של ה"קרי". בכך דחה הרב ברויאר את השיטה המוכרת של דפוס קורן, שבו נמנעו מלנקד את "כתיב" (וניקדו רק את ה"קרי" בשוליים). מטרתה העיקרית של שיטת קורן הייתה להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות, כלומר: למנוע ממנו לקרוא בטעות את ה"כתיב" המנוקד. ויש יתרון נוסף לשיטה זו: היא אינטואטיבית בשביל הקורא הנפוץ, שסבור בצדק שהניקוד בא בשביל הקריאה, ואם כן למה יש לנקד את מה שלא קוראים? ולמה לא לנקד את מה שכן קוראים? לדעתו של הרב ברויאר, שיטת קורן מהווה סטייה משיטת המסורה, ומבחינה עקרונית הוא צודק. ואמנם גם לנקד את ה"קרי" בשוליים מהווה סטייה משיטת בעלי המסורה, ואפילו הרב ברויאר לא נמנע מלעשות כך. יותר מזה: אף ב'''מקראות גדולות הכתר''', שבה הביאו את מערכת המסורה בשלמותה כולל הערות ה"קרי" הבלתי־מנוקדות, בכל זאת הוסיפו פעם נוספת את ה"קרי" בשוליים בצד השני בניקודו ובטעמו לנוחותו של הקורא. ויש עוד נושאים שבהם '''מקראות גדולות הכתר''' עצמו אינו מייצד לגמרי לכתר ארם צובה, כגון: מדיניות כללית להשמיט את סימן ה"רפה"; וגם מקומות מטושטשים או דו-משמעיים בכתב־היד שניתן לקרוא אותם ביותר מדרך אחת, אמנם העורכים בחרו להציג קריאה אחת בלבד בלי לציין את הספק עבור הקוראים. בסופו של דבר, אף מהדורה איננה יכולה להיות נציג מושלם עבור כתב־יד, ולהעביר באופן מלא את כל המידע הטמון בו. בכל מהדורה יש שיקולי עריכה, ואי אפשר להימנע מכך. ולגבי מהדורת ברויאר: עצם הרעיון להדפיס מהדורה של המקרא שאינו מכיל את המערכת השלמה של המסורה כולל הערותיה – אף הוא סטייה מדרכם ומשיטתם של בעלי המסורה! אלא ששיטת בעלי המסורה לנקד את ה"כתיב" ולא את ה"קרי" הגיונית רק בתוך מהדורה המביאה את מערכת המסורה במלואה. ואילו במהדורה המיועדת לקורא – לא ראוי לעשות כך. לכן שיטת קורן בענייני "קרי וכתיב" היא לדעתנו שיטה נכונה עבור מהדורת תנ"ך מנוקדת ומוטעמת (הכוונה למהדורה פשוטה של הנוסח בלי הערות המסורה), המיועדת בראש ובראשונה לקורא: במהדורה כזו עדיף להשאיר את ה"כתיב" שלא קוראים אותו בלי סימני ההגיה (הניקוד והטעמים), ורק ב"קרי" יהיו ניקוד וטעם.{{הערה|במהדורת קורן אמנם סימנו את ה'''טעם''' ב"כתיב", במטרה לשמור על רצף שירת הטעמים בפסוק; כי במהדורת קורן ה"קרי" נמצא רק בשוליים, ולכן אם היו מסמנים את הטעם רק ב"קרי" אז הרציפות של הטעמים בפסוק הייתה נשברת. אמנם במהדורתנו יבוא ה"קרי" אחרי ה"כתיב" מיד ברציפות, ולכן אין סיבה לסמן שום סימן של הגיה בתוך ה"כתיב": לא את הניקוד ולא את הטעמים. יצוין שאהרן דותן נהג במהדורותיו המדויקות על־פי כתי"ל לפי שיטת קורן בדיוק (ניקוד וטעמים ב"קרי" בשוליים, וטעמים בלבד בתוך אותיות ה"כתיב"), אע"פ שבכתי"ל מנוקד כמובן ה"כתיב" ולא ה"קרי", ולמרות זאת לא נמנעו מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' לשבח אותו על נאמנותו לכתב־היד. ואילו הקלדת וסטמינסטר המדעית (WLC) על־פי כתי"ל פעלה לפי השיטה שנקטנו במהדורתנו: ה"כתיב" וה"קרי" כתובים ברצף אחד אחרי השני, ה"כתיב" באותיותיו בלבד וה"קרי" בניקוד וטעמים. וכך עשו גם במהדורת מכון ממרא.}} ===סדר הופעתם של ה"כתיב" וה"קרי" במהדורתנו=== '''מבחינתו של הקורא והלומד, יש יתרון רב לראות את ה"כתיב" ואת ה"קרי" ברצף (בלי להסתכל בשוליים), כדי להבחין ולהשוות ביניהם בקלות תוך כדי קריאה. ולכן גם ה"קרי" וגם ה"כתיב" נשארים בתוך רצף הפסוקים במהדורתנו: ה"כתיב" באותיותיו בלבד, ואחר כך ה"קרי" בניקוד וטעמים.{{הערה|היתה לכך גם סיבה טכנית במקור: זה לא פשוט לציין הערות בשוליים הצדדיים, וכל ניסיון לציין אותן בצדדים בדף אינטרנט עלול לגרום לבעיות בלתי צפויות בתצוגה על המסך. וראו עוד ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ניווט וסימני ניווט|נספח על "ניווט וסימני ניווט"]].}} כדי להבחין עוד בין ה"כתיב" ל"קרי" מופיע ה"כתיב" ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}'''; זוהי שיטה אסתטית שגם מונעת טעויות.''' '''אך במקרה שתיבת ה"קרי" מחוברת לתיבה שלפניה ע"י מקף, אז הכתיב בא מיד אחריו.''' שיטה זו להצגתם של ה"כתיב" וה"קרי" בפנים הטקסט, בתוך רצף הפסוקים, ובלי להשתמש כלל בשוליים, מיושמת כאן בהשראתו של התנ"ך היפה שיצא לאור בשיטת "סימנים" (מהדורת פלדהיים), אבל עם שלושה הבדלים חשובים: #לא הקטנו את תיבת ה"קרי" (כך עשו במהדורת "סימנים"). #הוספנו סוגריים במקרה של "כתיב ולא קרי" או "קרי ולא כתיב" ובעוד מקומות חריגים (לפרטים ראו ב[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|המשך]]). #במספר מקומות יש "קרי וכתיב" בשתי תיבות רצופות, כגון בכתיב של "היהודיים עתודים" ב[[אסתר ח/טעמים#ח יג|מגילת אסתר]].{{הערה|יש רצף כזה של "קרי וכתיב" ב-15 פסוקים במקרא: [[יהושע יח/טעמים#יח יט|יהושע יח,יט]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (תיבה אחת ועוד שתי תיבות מיד לאחריה); [[מלכים ב ד/טעמים#ד כג|מל"ב ד,כג]]; [[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל"ב יז,לא]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא לד|ירמיהו נא,לד]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מג|יחזקאל כג,מג]]; [[איוב י/טעמים#י כ|איוב י,כ]]; [[איכה ה/טעמים#ה ז|איכה ה,ז]]; [[אסתר ח/טעמים#ח יג|אסתר ח,יג]]; [[דניאל ד/טעמים#ד כד|דניאל ד,כד]]; [[דניאל ה/טעמים#ה כג|דניאל ה,כג]] (שלוש פעמים ברצף); [[דניאל ט/טעמים#ט כד|דניאל ט,כד]]; [[עזרא ד/טעמים#ד יב|עזרא ד,יב]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג כג|נחמיה יג,כג]]; [[דברי הימים א ז/טעמים#ז לד|דה"א ז,לד]]. וראו תופעה דומה בהערה הבאה.}} במהדורת "סימנים" הביאו את שתי התיבות של ה"כתיב", ואחר כך את שתי התיבות של ה"קרי", כנראה במטרה להקל על הקורא. אבל בכתבי־היד יש הערת מסורה עצמאית לכל אחת מהן (ולא אחת לשתיהן ביחד), וגם לא נראה לנו שהחיבור ביניהן נוח יותר לקורא. לכן במהדורתנו ציינו אותן אחת אחת, ולא נראה לנו שזה מפריע לרצף הקריאה. אמנם כשיש הערת המסורה אחת המציינת שתי תיבות צמודות, אז הבאנו אותן ביחד במהדורתנו.{{הערה|ב-9 מקומות בכתר ארם צובה יש הערת "קרי" '''אחת''' בשביל '''שתי''' תיבות רצופות (לא היו דוגמאות מהסוג הזה בחלקים המבוססים על כתי"ל): [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי קרי וכתיב של תיבה אחת); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. במקומות האלה הבאנו את שתי התיבות של ה"כתיב" ביחד, ואחר כך את שתי התיבות של ה"קרי" ביחד בהתאם להערות, והשתמשנו לשם כך ב[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] כדי לתייג אותם.}} ===שתי התבניות העיקריות ל"קרי וכתיב"=== '''מבחינה טכנית אנחנו משתמשים בשתי תבניות עיקריות כדי לסמן "קרי וכתיב". שתיהן עושות אותו דבר בדיוק, למעט הסדר שבו מופיעים ה"כתיב" וה"קרי":''' #'''בשביל הרוב המכריע של המקומות במקרא שיש בהם "קרי וכתיב", הכתיב יופיע מיד לפני הקרי. במקומות אלה אנחנו משתמשים ב[[תבנית:כו"ק]] (="כתיב וקרי").''' תבנית זו מציגה את ה"כתיב" בצבע אפור מיד לפני ה"קרי" המנוקד. #'''במקומות שה"קרי" בא מיד לאחר מקף, שמרנו על רצף הקריאה. במקומות אלה אנחנו משתשמים ב[[תבנית:קו"כ]] (="קרי וכתיב").''' תבנית זו זהה לתבנית הראשונה חוץ מדבר אחד: היא מציגה את ה"קרי" תחילה מיד אחרי המקף, ואחר כך את ה"כתיב". השימוש בה נחוץ כי שבירת רצף הקריאה אחרי המקף יכולה להסיח את דעתו של הקורא. '''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' ראו לדוגמה את [[איכה א/טעמים|הקינה הראשונה במגילת "איכה"]], שבה יש שלושה מקרים של "קרי וכתיב" כאשר השלישית (בפסוק של האות צ') באה לאחר מקף, ושם מופיע ה"קרי" '''לפני''' ה"כתיב" במהדורתנו. '''"קרי וכתיב" בין שני מקפים:''' במקום אחד במקרא ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]) יש תיבה של "קרי וכתיב" המוקפת משני הצדדים, לפניה ולאחריה. במקום הזה השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים|תבנית מיוחדת]]'''. '''תיוג אוטומטי:''' השימוש בתבניות מאפשרת את תיוגם האוטומטי של כל המקומות במקרא שבהם קיימת תופעה של "קרי וכתיב", ועוד מאפשרת שינוי אוטומטי באופן עיצובם והצגתם. כאמור לעיל, אנחנו רוצים לאפשר יצירות נגזרות מהמהדורה הזו בעתיד, והתיוג של "קרי וכתיב" בתוך תבניות אוטומטיות (שניתן לשנות את הגדרתן בקלות) יאפשר עיצוב אחר לתופעת "קרי וכתיב" במהדורה נגזרת למי שירצה בכך. ==="קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"=== '''במספר מקומות במקרא יש תופעות של "קרי ולא כתיב" או "כתיב ולא קרי". במקומות הללו לא הסתפקנו בסימון ה"כתיב" על ידי האותיות הבלתי מנוקדות והצבע האפור, ואת ה"קרי" על ידי הניקוד הרגיל מיד לאחריו, אלא גם הוספנו להם סוגריים מיוחדים:''' *'''[[תבנית:כתיב ולא קרי|"כתיב ולא קרי"]] מופיע בלתי מנוקד בצבע אפור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים עגולים (8 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]].}} כך יהיה ברור לקורא שצריך לדלג על קריאתו לגמרי (בלי לקרוא מילה אחרת במקומו). יתרון נוסף להוספת הסוגריים: אם הטקסט יהיה מועתק באופן שיוריד ממנו את {{צבע גופן|אפור|הצבע האפור}}, עדיין יהיה ברור שיש כאן "כתיב ולא קרי" בגלל הסוגריים העגולים.{{הערה|במקום אחד מיוחד מופיע "כתיב ולא קרי" בין שתי תיבות מוקפות [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|(מל"ב ה,יח)]]; גם במקום הזה השימוש בתבנית והתצוגה יעיל.}} *'''[[תבנית:קרי ולא כתיב|"קרי ולא כתיב"]] מופיע מנוקד בצבע שחור כרגיל, אך גם בתוך סוגריים מרובעים (10 תיבות במקרא).'''{{הערה|והם: [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לח|ירמיהו לא,לח]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]].}} כך יהיה ברור לקורא שקוראים את התיבה למרות שהיא לא קיימת כלל בנוסח הכתיב. כי אחרת (בלי הסוגריים המרובעים) אין דרך לזהות אותה במיוחד. '''דוגמה לשימוש בשתי התבניות:''' יש כמה דוגמאות להצגתן האסתטית של תופעות "כתיב ולא קרי" ו"קרי ולא כתיב" ב[[רות ג/טעמים|מגילת רות (ג')]]. ==="כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין"=== ב-15 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על "כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין", כלומר: "כתיב" שהוא מילה אחת אבל ה"קרי" שלו שתי מילים. מדובר על מילה אחת שצריך '''לחלק''' אותה לשתיים, כלומר: ה"קרי" בעצם זהה ל"כתיב", רק שצריך לבטא אותו כשתי מילים נפרדות; עיגול המסורה כתוב בין שתי האותיות במקום שצריך לחלק את ה"כתיב" לשניים. בהערת המסורה הגדולה על הכתיב "בָּ֣גָ֑ד" ([[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; "בָּ֣א גָ֑ד" קרי), שהוא הדוגמה הראשונה במקרא לתופעה, יש רשימה מלאה של כל המקרים מהסוג הזה. במהדורתנו השתמשנו בשלוש תבניות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל"קרי ולא כתיב" לעיל). #'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. #'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה הבאה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. #'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה, תיבה המוקפת לפניה ולאחריה):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. ==="כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה"=== ב-8 פסוקים במקרא יש הערת מסורה מיוחדת על "כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה", כלומר: "כתיב" שהוא שתי מילים אבל ה"קרי" שלו מילה אחת. מדובר על התופעה ההפוכה מ"כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין" שדנו בו בסעיף הקודם, ואכן הערת המסורה הגדולה על [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]] רושמת גם את הפריטים של התופעה ההפוכה ("וחלופיהון"), וכן בהערת המסורה על [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]] ("מִן בַּת־" כתיב בשתי תיבות, "מִבַּת־" קרי בתיבה אחת). במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל"קרי ולא כתיב" לעיל). *'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. ===קרי שונה מהכתיב בשתי מילים=== בשלושה פסוקים במקרא יש הערת "קרי" המייחסת שתי מילים של "קרי" למילה אחת של "כתיב". לא מדובר על "כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין" (ראו [[#"כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין"|לעיל]]), כי במקום '''לחלק''' את ה"כתיב" לשתי המילים של ה"קרי" אנחנו מוצאים שהקרי '''שונה''' מהכתיב, במיוחד בתיבה הראשונה שבה. זה מתבטא בכך שהניקוד לתיבת ה"קרי" הראשונה נכתבת '''מחוץ''' לתיבת "כתיב" לגמרי (בדומה ל[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|קרי ולא כתיב]]) אם יש מספיק מקום, או שהוא דחוס בתחילת תיבת ה"כתיב" ונכנס בה רק באופן חלקי (אם אין מספיק מקום). במהדורתנו השתמשנו בשתי תבניות מיוחדות כדי לתייג ולעצב את התופעה הזאת באופן ברור. מכיוון שאין יחס פשוט של תיבה "כתיב" אחת מול תיבת "קרי" אחת, הצגנו את ה"קרי" בסוגריים מרובעים (בדומה ל[[#"קרי ולא כתיב" ו"כתיב ולא קרי"|"קרי ולא כתיב"]] לעיל). #'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (פריט 1 מתוך 3 הערות מסורה):''' [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר כתיב, כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר קרי). #'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 3 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישיעהו לו,יב]] (שניהם/שיניהם כתיב, מֵימֵ֥י רַגְלֵיהֶ֖ם קרי) ==="קרי וכתיב" של אֵם קריאה=== במהדורת וסטמינסטר סימנו "קרי וכתיב" על פי כתב־יד לנינגרד בנאמנות, בכל המקומות שהוא מופיע, כולל במקומות שמדובר רק בחסרונה של אֵם קריאה (כגון "בריחָו/בריחָיו" ב[[שמות לט/טעמים#לט לג|פרשת פקודי]]), או בחילוף בין אִמות הקריאה (כגון "בעירוֹ/בעירֹה" בתחילת [[שמות כב/טעמים#כב ד|פרשת משפטים]]). וכך עשו גם ב"מקראות גדולות הכתר" בכל המקומות שמופיע ציון של "קרי וכתיב" בכתר ארם צובה. אבל ברוב המהדורות היפות בזמננו (החל מדפוס קורן) לא מסמנים כלל "קרי וכתיב" במקומות הללו, אלא מנקדים את הכתיב על פי האותיות הקיימות בו. שיטה זו באה כדי להקל על הקורא בכך שתהיינה פחות תופעות של "קרי וכתיב" שאין בהן שום משמעות ווֹקָלִית, אבל הן עדיין יכולות להסיח את דעתו בקריאתו. לכן כך נעשה במהדורתנו המיועדת להיות [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#"תיקון קוראים" במובן הרחב|תיקון קוראים]].{{הערה|יצוין שכך נהג גם הרב ברויאר במהדורתו, כנראה בעקבות שיטת קורן, ולמרות שלכאורה יש בשיטה זו סטייה מדרכם של בעלי המסורה הטברנים והכתר, שלפעמים ציינו "קרי וכתיב" בתיבות הללו, אבל לא בעקביות. הרב ברויאר העדיף כנראה את העקביות.}} ואמנם בתיעוד הנוסח הבלתי-נראה שבדף העריכה נציין לדוגמה: "ל-קרי=בְּרִיחָ֖יו". שיטה זו של תיעוד מוסתר בדף העריכה מאפשרת לנו לתעד בנאמנות את נוסח כתב־היד, ובו בזמן להקל על הקורא. אמנם כשיש אפשרות כלשהי להבדל במשמעות ע"י החילוף בין שתי אִמות קריאה (כגון "אשר לא/לוֹ יעדה" ב[[שמות כא/טעמים#כא ח|פרשת משפטים]]), אז כן נהוג לסמן אותם אף במהדורות דורנו כגון קורן וברויאר, וכך נעשה במהדורתנו. בעניין זה נהיה שמרניים יותר ממהדורות קורן וברויאר, בכך שנמנע מלציין "קרי וכתיב" אך ורק במקומות שיש ב"קרי" חסרון של אֵם קריאה '''אחת''' בלבד, ואת ההגיה ניתן לקבוע לגמרי לפי הניקוד באותיות הקיימות ב"כתיב", ואין שום שינוי נוסף בתיבה עצמה או בתיבות הסמוכות לה. אבל במקומות שיש בהם תופעות נוספות שהן אולי בעלות משמעות כלשהי, כגון החלפת מיקומה של אֵם קריאה ממקום אל מקום (ואז ה"כתיב" רומז אולי על הגיה אחרת), או כל הבדל אחר בין ה"קרי" ל"כתיב" מלבד אֵם קריאה אחת, נציין אותם במלואם (בניגוד לקורן וברויאר).{{הערה|לכן נציין "קרי וכתיב" ב'''תוספת''' של אֵם קריאה, כגון ב[[עזרא ו/טעמים#ו יד|ספר עזרא (ו,יד)]]: בכתי"ל כתיב "נְבִיָּ֔אה" וקרי "נְבִיָּ֔א". במהדורת קורן ציינו כאן "קרי וכתיב", ואילו ברויאר הלך לפי העיקרון שלא לסמן כלל עניינים של אִמות קריאה, ולכן רק רשם "נְבִיָּ֔אה" בפנים. במהדורתנו ציינו "קרי וכתיב" במקום זה בדומה למהדורת קורן, כי התוספת של אֵם קריאה אכן מורגשת היטב לקורא. כמו כן יש מקומות שבהם מופיע כתיב מלא וי"ו לאחר ניקוד של קמץ (קטן או חטוף). מדובר על אות וי"ו שבאה בכתיב '''בנוסף''' לניקוד הקמץ, בתור אֵם קריאה של חולם. לעתים קרובות צוין "קרי וכתיב" או "יתיר" במקומות הללו בכתבי־היד הקרובים לכתר (וכמו כן בדפוסים), ולעתים רחוקות אף בכתר עצמו (ראו במ"ק על [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]] בכתר). במהדורתנו נסמן "קרי וכתיב" במקומות הללו בעקביות, ובכל מקום נתעד לא רק את נוסח הכתר אלא גם את הערת המסורה שבו. ראו בתיעוד הנוסח במקומות הבאים: [[דברים לב/טעמים#לב יג|דברים לב,יג]]; [[ישעיהו יח/טעמים#יח ד|ישעיהו יח,ד]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד יז|מד,יז]]; [[ישעיהו נח/טעמים#נח יד|נח,יד]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא כח|יחזקאל כא,כח]]; [[יחזקאל מד/טעמים#מד ג|מד,ג]]; [[הושע ח/טעמים#ח ב|הושע ח,ב]]; [[נחום א/טעמים#א ג|נחום א,ג]]; [[נחום ב/טעמים#ב א|ב,א]]; [[תהלים פט/טעמים#פט כט|תהלים פט,כט]]; [[משלי כב/טעמים#כב ח|משלי כב,ח]]; [[משלי כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[משלי כב/טעמים#כב יד|כב,יד]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|דה"א יח,י]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד כב|דה"ב לד,כב]]. יש יוצא מן הכלל אחד בלבד: "עַד־יַעֲבׇור־זָֽעַם" ([[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]), שם בחרנו לשמור על רציפות המקפים במקום לשבור אותה על פי הכרח השיטה (ובניגוד למה שעשו במהדורת סימנים), כי במקרה הספציפי הזה הרציפות נחוצה יותר לטובת הקורא מאשר ציון ה"קרי".}} '''כתיב "הִוא" וקרי "הִיא":''' לא ציינו כתיב וקרי של "הִוא" ו"הִיא" בפסוקי התורה, כי התופעה נפוצה והקריאה ברורה לפי נקודת החיריק. אין עקביות בכתבי־היד ובדפוסים לגבי ציון מפורש של "קרי" בתופעה הזאת, ורבים ממהדורות דורנו השמיטו את ה"קרי" לגמרי (קורן, דותן, ברויאר, מג"ה, סימנים).{{הערה|כתי"ל מציין קרי מפורש במקום אחד בלבד ([[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]]); תעדנו את נוסח הכתיב והקרי במקום הזה, אבל הוא לא מופיע בפסוק (כמו בשאר המקומות ובשאר המהדורות).}} אבל התופעה נדירה בספרי נ"ך, והיא באה שם בהקשרים מורכבים, ולכן ציינו כתיב של "הִוא" וקרי מפורש של "הִיא" בשלושה פסוקים בנ"ך ע"פ כתר ארם צובה: [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לג|ישעיהו ל,לג]]; [[איוב לא/טעמים#לא יא|איוב לא,יא]]. '''האותיות בתוך ה"קרי":''' במקומות ש"קרי וכתיב" מופיע במהדורתנו, והערת ה"קרי" שבכתב־היד כתוב בכתיב מלא, נציין את ה"קרי" לפי הכתיב המלא כמו שהוא מופיע בהערה אף שמדובר על אֵם קריאה בלבד ונוסח הכתיב בפנים המקרא חסר. לדוגמה: #קרי "וְשׁ֥וּבוּ" ([[איוב ו/טעמים#ו כט|איוב ו,כט]]), ולא "וְשֻׁ֥בוּ"" כמו שנדפס במהדורות קורן וברויאר; #קרי "שָׁלִישִׁ֑ים" ([[משלי כב/טעמים#כב כ|משלי כב,כ]]), ולא "שָׁלִשִׁ֑ים" כמו שנדפס במהדורות ברויאר. יוצא מן הכלל מקום שבו הניקוד לא מתאים לכתיב המלא, לדוגמה: קרי "וּגְדֻלָּתְךָ֥" ([[תהלים קמה/טעמים#קמה ו|תהלים קמה,ו]]), ולא "וּגְדוּלָּתְךָ֥" כמו שנמצא בקורן וב-[https://hcanat.us/Tanach.xml?Ps145:6-145:6 UXLC] וב[https://www.mgketer.org/mikra/27/145/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. ===יתיר=== השתמשנו בתבניות של "קרי וכתיב" גם במקומות שצויין "יתיר" (ו' או י') בכתבי־היד. אף המקרים האלה מתועדים בדף העריכה בעזרת [[תבנית:נוסח]], כגון: "ל=יתיר ו'." ===קרי וכתיב בשני כתבי־היד השונים שהם היסוד למהדורה=== מהדורתנו מבוססת על שני כתבי־יד שונים: על כתר ארם צובה (כתי"א), ובמקומות שהכתר לא קיים על כתב־יד לנינגרד (כתי"ל). שני כתבי־היד לא תמיד מציינים קרי וכתיב באותם מקומות ובאותה צורה. בדרך כלל אפשר לומר שכתי"ל נדיב יותר בציוני קרי וכתיב. '''בכמעט כל מקום במהדורתנו, קרי וכתיב צויין לפי כתב־היד (כתי"א או כתי"ל) שהוא היסוד של אותו פסוק.''' אך יש יוצאים מן הכלל, במיוחד אם אותה תופעה של קרי וכתיב קיימת בכמה מקומות, חלקם במקומות שהכתר קיים וחלקם במקומות המבוססים על כתי"ל. אז ציינו "קרי" לפי הנטייה הנדיבה יותר של כתי"ל, לשם העקביות וכדי להקל על הקורא. שתי תופעות רלוונטיות הן: #כתיב "צביים" וקרי "צְבוֹיִם" ([[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]]; [[בראשית יד/טעמים#יד ח|יד,ח]]; [[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]]); והשוו את הכתיב "בגיים" והקרי "בַּגּוֹיִם" בכתר ארם צובה ([[תהלים עט/טעמים#עט י|תהלים עט,י]]). #כתיב "לך" וקרי "לְכָה" ([[במדבר כג/טעמים#כג יג|במדבר כג,יג]]; [[דברי הימים ב כה/טעמים#כה יז|דה"ב כה,יז]]). לתיעוד מלא, ראו בהערות הנוסח במקומות האלה. ===תיעוד ניקודו של הכתיב=== דרכם של בעלי המסורה להוסיף את הניקוד של ה"קרי" בתוך האותיות של ה"כתיב" יוצרת מילה מלאכותית. מכיוון שלא מדובר על מילה אמיתית המיועדת לקריאה, קיימות שיטות שונות בכתבי־היד ובדפוסים כיצד יש להתאים את סימני הניקוד לאותיות ה"כתיב". דרכו של כתי"ל דומה לשיטת הדפוסים, שבהם סימני הניקוד מופיעים בתוך ה"כתיב" לפי הסדר שהם צריכים לבוא במילת ה"קרי". אבל בכתר ארם צובה השיטה שונה: "בדרך כלל הניקוד בתיבת הכתיב צמוד לאות שאליה הוא שייך בתיבת הקרי יותר מן המקובל בספרינו".{{הערה|ייבין, ח.1 (עמ' 76). ראו ח.1-5 לדיון על פרטי השיטה בכתר ולדוגמאות רבות, ולהשוואת השיטה לכתבי־היד הקרובים.}} מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לא ניקדנו את תיבת ה"כתיב".{{הערה|ובכך הלכנו בדרכן של מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר; וכבר הסברנו את השיטה לעיל.}} אבל במקומות מסוימים יש עניין לתעד את שיטת הניקוד המיוחדת שבכתר (ולפעמים אף בכתבי־יד אחרים). עד כה נעשה תיעוד כזה באופן ספורדי בלבד במקומות שיש בהם עניין מיוחד, אבל היד נטויה להוסיף בעתיד תיעוד מלא ועקבי לכל התופעות של ניקוד ה"כתיב" בכתר ארם צובה. ===שם הוי"ה=== שם הוי"ה הוא ה"קרי וכתיב" הנפוץ ביותר במקרא. לכן נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד את ה"כתיב" הזה בתוך הפסוק (בניקוד של "לְעוֹלָם" בשביל הקרי "אֲ־דֹנָי"), אבל לא לציין את ה"קרי" שלו בשוליים. כך המצב גם בכתבי־היד הטברניים בהבדל אחד קטן: נקודת החולם חסר לרוב והם מנקדים "יְה־וָה" (יושם לב שאין ניקוד כלל באות ה"א הראשונה). ראוי לציין שאף בכתבי־היד הטברניים שם הוי"ה מנוקד לעתים רחוקות גם בחולם (ראו לדוגמה בכתי"ל בתחילת מזמור ט"ו בתהלים), כלומר שלא מדובר על הקפדה אלא על מנהג סופרים לוותר על ניקוד זה שטעמו אינו ידוע לנו.{{הערה|ראו ייבין (ו.9, עמ' 71-72) לתיעוד מנהגי כתבי־היד בניקוד שם הוי"ה ושם אדנו"ת, ולהוכחות שאכן בוטאו תנועת o בשם הוי"ה. לדעתו של ייבין מדובר על "נוהג, שסיבתו אינה ברורה". ניתן אמנם להציע את ההסבר הפשוט הזה: ייתכן שבכתר ארם צובה ויתר המסרן על ניקוד החולם בשם הוי"ה בניקוד לְעוֹלָם כדי להבליט את ההבדל בינו לבין שם הוי"ה בניקוד אֱלֹהִים. אחרת היה נשאר רק ניקוד אחד, דהיינו קמץ (קו ונקודה) בוי"ו מול חיריק (נקודה) בלבד להבחין ביניהם (יְה־וָה מול יְה־וִה). אמנם אם כותבים את החולם רק בניקוד אֱלֹהִים אז ההבחנה בולטת יותר: יְה־וָה מול יְהֹ־וִה. חשוב לציין שיש עוד סימנים נפוצים שהסופרים ויתרו בהם לעתים קרובות, כגון נקודותיים בסוף פסוק (ראו ייבין כא.4, עמ' 198-199). בכתי"א מדובר על סימון שהוא מעשהו של הסופר ולא של המסרן, והסופר סימן את סוף הפסוק רק בכשליש עד מחצית הפסוקים בכ"א הספרים (ורק בכעשירית מהם בספרי אמ"ת). ואילו המסרן סמך על ה"סילוק" ולא הקפיד להשלים נקודותיים בסופי הפסוקים. בכתי"ל סוף הפסוק מסומן לעתים בנקודה אחת בלבד או בלי שום סימן בכלל (חוץ מהסילוק). בדרך כלל לא נהוג לציין תופעות כאלו שאין בהם משמעות אף במהדורות המתועדות ע"פ כתבי היד (כגון דותן וברויאר ומג"ה), וגם במהדורתנו לא נציין אותם בתיעוד. אבל בהקלדת וסטמינסטר אכן יש הערה מיוחדת ל"סוף פסוק" חסר בכתי"ל.}} לכן באותן מהדורות הבאות בעיקר לתעד את מנהג כתבי־היד (כגון מהדורת דותן והקלדת וסטמינסטר לגבי כתי"ל, ו"מקראות גדולות הכתר" לגבי כתי"א (ובעניין הספציפי הזה גם במהדורת "מכון ממרא"), מנקדים את שֵׁם הוי"ה אמנם בלי נקודת חולם.{{הערה|יצויין שגם שם אדנו"ת בא בדרך כלל בלי חולם בכתי"א ("אֲדנָי") חוץ ממקומות בודדים (ראו בייבין). לכן ניתן להצביע על חוסר עקביות במהדורת מכון ממרא, שבה מנקדים שם אדנו"ת בנקודת חולם ("אֲדֹנָי") למרות ש'''אין''' נקודה בכתי"א, לעומת שם הוי"ה שבו בחרו לא לנקד נקודת חולם במהדורתם (בהתאם לכתבי־היד).}} לדעתנו יש הגיון רב בשיטת קורן לגבי תיבה זו: כדי להקל על הקורא ולמנוע טעויות, וגם כדי להיות עקבי בנושא של "קרי וכתיב", הם לא ניקדו כלל את שם הוי"ה כשהוא בא בניקוד של "לְעוֹלָם".{{הערה|אמנם השאירו בה את סימן הטעם כדי לאפשר את רצף הקריאה, כי בדפוס קורן ה"קרי" מובא בשוליים ולא ברצף הטקסט.}} אבל קודם כל היה קושי טכני, כי הרבה יותר קל להשאיר את הניקוד הקיים בהקלדת וסטמינסטר, ורק להוסיף עליו את נקודת החולם באופן ידני או אוטומטי, מאשר להוריד את כל הניקוד בכל הופעה של שם הוי"ה ובו בזמן להשאיר את האותיות ואת הטעמים. מעבר לכך היה לנו גם רצון לשמור על המנהג העקבי בכתבי־היד ובדפוסים לנקד את שם הוי"ה, כי מנהג זה מהווה איפיון בולט ומרכזי של נוסח המסורה. אמנם אם כבר מנקדים את שם הוי"ה, ברור שעדיף בהרבה מבחינתו של הקורא שיראה בפניו את הניקוד המלא של "לְעוֹלָם" (כולל נקודת החולם) כמו שהוא בכל הדפסוים, בשביל לקרוא כראוי "אֲ־דֹנָי". לכן החלטנו לנקד את שם הוי"ה באופן מלא, ויש בכך גם כבוד כלפי מנהג כמעט כל הדפוסים לנקד את השם בעקביות בנקודת חולם. בסופו של דבר יש יתרונות וחסרונות בכל אחת מהשיטות, ובהחלט מדובר בעניין של טעם, ולכן נקווה שבעתיד יימצא הפתרון הטכני כדי להעניק לקורא את האפשרות לבחור את השיטה המתאימה לו ביותר באופן אישי.{{הערה|חשוב להעניק בעתיד גם את האפשרות להעתיק את הטקסט המקראי בכינוי (כגון ה') במקום להעתיק את שם הוי"ה ככתבו, בשביל משתמשים שאינם רוצים להדפיס אותו כצורתו. לגבי כתיבת שם הוי"ה בספרים שאינם מהדורה מובהקת של המקרא (כגון בתוך סידורי תפילה או ספרי לימוד), ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"|נספח על מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"]].}} '''שם הוי"ה בניקוד "אֱ־לֹהִים":''' במקומות הרבים שבהם מנקדים את שם הוי"ה בניקוד של "אֱ־לֹהִים" (בביטוי "אֲ־דֹנָי יה־וה"), נהוג בכמעט כל הדפוסים לנקד "יֱהֹ־וִה" בחטף סגול, וניקוד זה הוא כמובן יעיל כדי להדגיש לקורא המצוי שיש לבטא כאן חטף־סגול ולקרוא "אֱ־לֹהִים". אמנם בכתבי־היד נהוג לנקד "יְהֹ־וִה" (בשווא) וההיגיון בכך ברור (שווא ביו"ד הלא-גרונית בדיוק כמו בניקוד של "יְה־וָה"), אבל הניקוד בדפוסים מעוצב באופן הרבה יותר יעיל בשביל הקורא בימינו.{{הערה|במהדורת מכון ממרא השיטה היא לנקד "יְה־וִה" במקומות האלה בלי חולם (!). קשה להבין את השיטה הזאת, כי בכתר ארם צובה התיבה דווקא מנוקדת בחולם, ולכן היא מנוקדת כך ("יְהֹ־וִה") גם במקראות גדולות הכתר.}} ==עיצוב הניקוד והטעמים במהדורתנו== בסעיפים הבאים תבוא רשימה של עוד איפיונים מיוחדים בעיצוב הניקוד והטעמים מהדורתנו, המיועדת להיות '''תיקון קוראים'''. מטרת כולם להקל על הקריאה לנוחותו של הקורא, ולמנוע טעויות נפוצות בקריאתו. ===טעם כפול בהברה המוטעמת=== לגבי טעמי המקרא הנכתבים רק בסוף התיבה או בראשה, ולא תמיד בהברה המוטעמת (בניגוד לרוב הטעמים), נסמן אותם פעם נוספת בעקביות בהברה המוטעמת (באות הראשונה שבה). שיטה זו של סימון נוסף של הטעם בהברה המוטעמת באופן עקבי באה לידי ביטוי במעט כתבי־יד; ואילו בכתר ארם צובה וברוב כתבי־היד והדפוסים, הסימון הכפול נוהג רק בפשטא. אמנם לעתים רחוקות גם בכתר ובכתבי־היד הקרובים אליו כתבו טעם מוכפל במקום שעלול להתעורר ספק בזיהויה של ההברה המוטעמת.{{הערה|ראו ייבין, כתר, כג.2-3 (עמ' 212-214) לגבי סימון כפול של הפשטא; כח.5 (עמ' 233-234) לגבי סימון כפול בשאר הטעמים, ורשימה מלאה של המקומות בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הקרובים אליו.}} בעידן המודרני זכתה שיטת הסימון הכפול ליישום מלא בחומשים של היידנהיים, ובעקבותיו בספרי המקרא שהוציא יצחק בער.{{הערה|ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|כאן]]''' עבור קישורים לסריקות מלאות של חומשי היידנהיים וספרי המקרא של בער. וכך הביא היידנהיים ב'''משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים תקס"ח), [[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/33|ט"ו ע"א]]: "הרבה מן הסופרים הקדמונים העמידו שני זרקות באותן התיבות שניגונם מלעיל, אחד בסוף ואחד באות הראוי להנגן, וכן עשו בתלישא, וכמו שעשו בפשטא." וראו עוד במאמרו של ישראל מאיר לוינגר, "ר' וולף היידענהיים, חייו ומפעלו: תקי"ז-תקצ"ב", '''המעין''' כו, א (תשמ"ו), 16-27; ב (תשמ"ו), 35-42 (שהצביע שם בעמ' 24 על שיטה זו בחומשים של היידנהיים).}} על פי המודל שלהם יישמו את השיטה מאוחר יותר גם במהדורת קורן (ירושלים תשכ"ד). להלן דוגמאות טיפוסיות לטעם כפול במהדורתנו: *'''פשטא''' (פרשת בראשית, [[בראשית א/טעמים#א ב|בראשית א,ב]]):{{הערה|גם במהדורת מכון ממרא סימנו פשטא נוספת בהברה מלעיל בכל תיבה שמתאימה לכך (כמו במהדורתיו של הרב ברויאר ובדפוסים המקובלים ובניגוד לשיטת הכתר). אבל לפשטא הנוספת מלעיל השתמשו ברוב המקומות בתו הדומה של הקדמא (אולי כדי שהטעם מלעיל יופיע באמצע האות ולא בסופה). בניגוד לכך, במהדורות ברויאר ובמקראות גדולות הכתר הקפידו להשתמש דווקא בתו של פשטא על שתי האותיות, וכך נעשה גם במהדורתנו.}} תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ; ואף בתיבות כגון מִזְבֵּ֙חַ֙ ([[ישעיהו יט/טעמים#יט יט|ישעיהו יט,יט]]), נֹ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד ט|ישעיהו נד,ט]]), נֹפֵ֙חַ֙ ([[ישעיהו נד/טעמים#נד טז|ישעיהו נד,טז]]), וְאֶת־הַפִּסֵּ֙חַ֙ ([[מלאכי א/טעמים#א יג|מלאכי א,יג]]).{{הערה|שיטתם של רוב כתבי־היד וגם של הדפוסים היא לסמן פשטא נוסף בהברה המוטעמת ב'''כל''' תיבה שמוטעמת מלעיל, וכך נהגנו במהדורתנו. אך כבר הערנו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|לעיל (ב.)]] שבכתר ארם צובה '''אין סימון של פשטא באות שלפני האחרונה''' אף אם ההברה המוטעמת נמצאת באות ההיא. ראו על כך בייבין כג.2 (עמ' 212).}} *'''זרקא וסגול''' (פרשת צו, [[ויקרא ח/טעמים#ח כה|ויקרא ח,כה]]):{{הערה|בטעם כפול של זרקא, כדי לסמן את הטעם בהברה מלעיל '''בתוך''' התיבה, השתמשנו בתו היוניקוד U+0598 ("זרקא"); שימוש זה גורם לטעם לשבת מעל האות בתצוגה. ואילו באות '''האחרונה''' השתמשנו בתו היוניקוד U+05AE ("צנור"), כדי שהטעם יופיע בצד שמאל של האות. בהגדרות של היוניקוד [https://www.unicode.org/notes/tn27/#Appendix_A יש טעות (!)] בהבחנה בין שני התווים. השימוש שעשינו בהם במהדורתנו נובע מהמיקום שלהם בתצוגה. והשוו את תצוגתו של טעם הסגול בתוך התיבה ובסוף התיבה כראוי בפונטים שהשתמשנו בהם, למרות שמדובר על תו אחד בלבד ביוניקוד. לסיכום: לא רצינו להשתמש פעמיים בתו המוגדר "צנור" משתי סיבות: בגלל התצוגה, וגם כי אז לא יופיע שום "זרקא" בטקסט במקומות האלה.}} וְאֶֽת־כׇּל־הַחֵ֘לֶב֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַקֶּ֒רֶב֒.{{הערה|ראו דוגמה זו בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n429/mode/1up?view=theater חומש היידנהיים]: הזרקא והסגול העיקריים בסוף התיבה מופיעים משמאל לאות האחרונה (כמו שמקובל בכתבי־היד ובדפוסים). ואילו הטעם הנוסף '''בתוך''' התיבה, הבא רק כדי לציין את ההברה המוטעמת, יושב מעל האות באמצע. תצוגה זו מתאפשרת במהדורתנו ע"י השימוש בתווי היוניקוד ל"זרקא" (בסוף התיבה) ו"צנור" (בתוך התיבה), כמו שכתבנו בהערה הקודמת. והשוו מהדורת בער, שבה סימנו המהדירים טעם כפול בהברה המוטעמת, אך לא הקפידו כלל שזרקא וסגול יופיעו משמאל לאות האחרונה (וגם לא תלישא גדולה ואין עקביות אפילו לגבי פשטא). ראו שם לדוגמה [https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n156/mode/1up?view=theater יהושע כב,כט].}} *'''תלישא גדולה ותלישא קטנה''' (פרשת פקודי, [[שמות לט/טעמים#לט יד|שמות לט,יד]]; [[שמות לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]): וְ֠הָאֲבָנִ֠ים, וְאֶ֩לֶף֩. '''תלישא גדולה וגרש או גרשיים בתיבה אחת:''' גם לגבי תופעה זו יש יישום מלא ועקבי במהדורתנו של שיטת הסימון הכפול בהברה המוטעמת (לעומת מהדורת קורן). לפרטים ראו [[#גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת|להלן]]. '''לגבי טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת, ראו [[#טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת|להלן]].''' ===קמץ קטן=== בעידן כתבי־היד בימי הביניים כבר הבחינו בין תנועת "קמץ גדול" לבין תנועת "קמץ חטוף": :"הקמץ משמש ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים, בדומה לשימושו המקובל היום, הן לסימון "קמץ גדול", היינו תנועת ā̊, הן לסימון "קמץ חטוף", היינו תנועת å. אבל מצויות 4 דוגמאות ב''א'' שבהן תנועת קמץ חטוף מסומנת בחטף קמץ, והן בעיקר תיבות שאפשר לטעות בהן, אם הכוונה לעבר או שמא לציווּי או למקור, וכיוצא באלו... בדוגמות אחרות, מנוקדות בקמץ בלבד, נראית מחיקה לימינו, ואפשר שתוקן חטף־קמץ לקמץ... חטף־קמץ לסימון קמץ חטוף בא לעתים רחוקות גם בכתבי־היד הקרובים... שימוש קבוע בחטף־קמץ לסימון קמץ חטוף (å) נהוג בכתבי־יד בניקוד טברני "מורחב" וכן בכתבי־יד אשכנזיים מרובים, ומסתבר שהם מייצגים מבחינה זו את מלוא התפתחותה של השיטה, שניצניה ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים" (ייבין, ב.5 עמ' 19-20).{{הערה|אמנם השוו לדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (1.1 עמ' 151), שנכתבו לפני שיצא ספרו של ייבין לאור: "אם ישאל השואל מדוע קבעו חכמי המסורה הטברנים סימן אחד בשביל קמץ גדול וקמץ קטן, התשובה חייבת להיות שהאבחנה ביניהם לא היה ידוע להם: סימן הקמץ שלהם סימן תנועה אחת." ואילו לפי ייבין מדובר על טווח מצומצם של תנועה שאף בו ציינו לעתים הבדלים בקריאתם ע"י סימנים נוספים: "בהערות המסורה... נקראת צורה שבה חטף־קמץ: "חטף", ואילו צורה שבה געיה: "געי" או "גרש"... "געי" פירושו שהתנועה נקראת בגְעִייה או בשהייה מסוימת, "חטף" פירושו שהיא נקראת בלי געייה והשהיה זו. הוראתם של מונחים אלה קרובה מאוד להוראת אורך וקוצר, אך אינה בהכרח זהה עמה; יש להניח ש"חטף", ומסומן בחטף־קמץ, הוראתו תנועה קצרה, כשם שחטף־פתח קצר מפתח וחטף־סגול קצר מסגול, והוא אפוא מוראה על קוצר; "געי" מורה על השהיה בקריאה, אך לא[ו] דווקא על אורך התנועה ממש. "גרש", המורה פעמים על געיה פעמים על טעם (יא.1), נרדף כאן ל"געי"." והשוו לדבריו של ויינברג (המובאים להלן בסעיף זה בהערה) על המתג בקמץ הבא לפני שווא, שאין לו תפקיד אחד מוגדר וברור מאליו.}} אם בעידן כתבי־היד נעשתה הבחנה ע"י השימוש בחטף־קמץ, בדור האחרון התפשטה שיטה אחרת: בתיקוני קוראים אחדים (ובכמה סידורי תפילה), במקום להוסיף חטפים על דעת עצמם, חידשו העורכים תו מיוחד של קמץ קטן השונה בצורתו מקמץ רגיל. התו הזה קצת קצר מלמעלה בעביו מאשר הקמץ הרחב (הרגיל), ובנוסף האריכו אותו מלמטה כדי להבליט את השוני. התו המיוחד הזה כבר נכנס למערכת היוניקוד. בגלל שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לכן נסמן קמץ קטן בכל תיבה שראויה לכך על ידי התו המיוחד לו ביוניקוד. אמנם יש שיטות שונות לגבי התיבות הראויות לקמץ הקטן: יש תיבות שעל פי כללי הדקדוק ראויות לקמץ קטן,{{הערה|בדרך כלל תנועה שזהה לתנועת החטף שאחריה היא תנועה קטנה, כגון נַעֲרוֹ או נֶאֱמָן. דוגמה בולטת לכך באותיות היחס בכ"ל: אם התיבה מתחילה באות גרונית המנוקדת בחטף אז באותיות בכ"ל תהיה התנועה הקטנה המקבילה, כגון: חֲלוֹם-בַּחֲלוֹם-לַחֲלוֹם-כַּחֲלוֹם, אֱמֶת-בֶּאֱמֶת-לֶאֱמֶת-כֶּאֱמֶת, ולכן גם אֳנִיָּה-בָּאֳנִיָּה (בקמץ קטן שהיא התנועה הקטנה המקבילה). אך כאשר אות היחס באה במקום ה"א הידיעה, אז קוראים את הניקוד של ה"א הידיעה בלי שינוי.}} אבל לפי מסורת הקריאה הספרדית הן נקראות בקמץ רחב. וכך כתב הרב ברויאר ב"הנחיות לקורא" בחומש חורב: :אם הקמץ בא לפני חטף קמץ{{הערה|הערת הרב ברויאר: כולל חטף קמץ שהפך לקמץ בהשפעת השווא שלאחריו, כגון: פָּעׇלְךָ, תָעׇבְדֵם, שהם במקום פָּעֳלְךָ, תָעֳבְדֵם.}} – שלא לְשֵׁם יידוע – או שהוא בא במקום חטף קמץ באות לא גרונית, כגון: קָדָשִׁים (במקום קֳדָשִׁים),{{הערה|כתר ארם צובה מרבה לסמן חטף קמץ בתיבה זו (בעיקר בצורות כגון קֳדָשָׁיו, הַקֳּדָשִׁים), כנראה כדי למנוע טעות מהקורא, שידע לקרוא בהגיית קמץ חטוף; אותה תופעה קיימת גם בכתי"ל. מכך נראה שהגייתם של בעלי המסורה הטברנים מתאימה יותר לשיטת המדקדקים בימינו מאשר למדקדקים הספרדים. לגבי התיבה "קדשים" והצורות הדומות לה בקמץ (לעתים עם געיה) ובחטף קמץ, ראו יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה"], '''לשוננו''' י"ב (אלול תש"ג), עמ' 129. את החטף קמץ במקרים כאלה לא נחליף בשווא, למרות שהאות אינה גרונית (ראו להלן [[#חטפים באותיות לא גרוניות|חטפים באותיות לא גרוניות]]).}} שָׁרָשִׁים (במקום שֳׁרָשִׁים), הרי הדעות חלוקות. לפי המסורת הספרדית הרי זה קמץ גדול; ויש אומרים שזה קמץ קטן, כגון: בַּצָּהֳרַיִם, נָעֳמִי, יָעֳמַד, וָחֳלָיִים, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, בָּאֳנִיּוֹת ([[דברים כח/טעמים#כח סח|דברים כח סח]]) – במקום בְּאֳנִיּוֹת.{{הערה|לדיון בסיסי על שתי השיטות מאת האקדמיה ללשון העברית, ראו [http://www.srugim.co.il/32446-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96-%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F כאן]. ראוי לציין שיש תיבות לא מעטות במקרא שבהן מופיע אֵם קריאה של וי"ו לאחר קמץ (קטן); בהרבה מכתבי־היד גם רשום "קרי" בתיבות אלו בכתיב חסר וי"ו (אבל בדרך כלל אין ציון של "קרי" בכתר עצמו). באחת הדוגמאות ([[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]) מופיע הכתיב "סָובָאִ֖ים" (סָבָאִ֖ים קרי אפילו בכתר), דהיינו שאֵם הקריאה בכתיב מציינת הגייה של קמץ שבא במקום חטף קמץ באות לא גרונית.}} ובהערה שם לגבי שיטת ה"יש אומרים" ציין הרב ברויאר: "זו דעת החוקרים, והיא מתאימה לכללי הדקדוק והלשון. ואפשר, שמי שקורא בתורה לפני מתפללים בהברה ספרדית שאין בידם מסורת אבות של ספרדים, רשאי לסמוך על השיטה הזאת." עיקר כוונתו של הרב ברויאר לישראלים ממוצא אשכנזי הקוראים בתורה בהברה הישראלית – הבנויה בהגיית הניקוד שבה על בסיס ההגייה הספרדית (להבדיל מן ההברה האשכנזית) אבל איננה זהה לה – שמבחינה בין קמץ גדול לקמץ קטן במקומות האלה לעומת המסורת הספרדית. לדוגמה: בהברה הישראלית אומרים "בַּצָּהֳרַיִם" בקמץ קטן בשתי האותיות – ולא רק בשנייה – ורבים מהקוראים בתורה בבתי הכנסת בישראל ואף בחו"ל נוהגים כך בקריאתם.{{הערה|ביטוי נוסף של המחלוקת קיים בתיבות בבניין הפעל, כגון "יָֽעֳמַד־" ([[ויקרא טז/טעמים#טז י|ויקרא טז,י]]); "מָעֳמָ֛ד" ([[מלכים א כב/טעמים#כב לה|מל"א כב,לה]]); "מָעֳמָ֑ד" ([[תהלים סט/טעמים#סט ג|תהלים סט,ג]]). לגבי התיבה "כָּל" בספרי אמ"ת, הנכתבת פעמיים בלתי־מוקפת בטעם מרכא ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]] ו[[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]), ראו להלן: '''[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת]]'''.}} אבל למרות שבעלי קריאה רבים בישראל ובתפוצות אימצו את ההברה הישראלית, והם כבר קוראים לפי השיטה הזאת במשך כמה דורות, עדיין לא יצאה לאור אף מהדורה של החומש או התנ"ך שבה מסומן הקמץ הקטן כשיטתם.{{הערה|יוצא מן הכלל הוא הסידור החדש של קורן (אשכנז וספרד), שבו לדוגמה מנקדים צָהֳרַיִם בקמץ קטן בצד"י; אמנם בתנ"ך קורן הוותיק אין סימון כלל לקמץ קטן. להסבר מלא ומפורט על שיטת הניקוד המיוחד שבסידור קורן, שיש לה משמעות רבה גם למהדורת התנ"ך שלנו, ראו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל, "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן", באתר הוצאת קורן].}} אמנם בשנים האחרונות נדפסו חומשים רבים המציינים קמץ קטן בפונט מיוחד, אבל כולם לפי מנהג הספרדים, וזה כולל גם את ה"תיקון קוראים" מבית הוצאת חורב, הבנוי על שיטתו של הרב ברויאר.{{הערה|יצוין שב"תיקון קוראים" הזה מציינים מצד אחד את הקמץ הקטן לפי המסורת הספרדית ולא לפי השיטה האחרת ע"פ כללי הדקדוק. אבל מצד שני, בעניין אחר השנוי במחלוקת דומה, הם '''לא''' מציינים שווא נע במלים כגון "שְׁתֵּי" ו"שְׁתַּיִם" אלא שווא נח, בניגוד למסורת ההגייה הספרדית ובהתאם לכללי הדקדוק (ולטעם היתיב שיכול לבוא בהן). למידע נוסף על הגיית תיבה זו ראו ב[https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 6 ובמיוחד בהערה 48. במהדורתנו איננו מבחינים כעת בין שווא נע לשווא נח מסיבה טכנית: עדיין אין שני תווים שונים בשבילם ביוניקוד. אבל ברמת העיקרון נראה שיש לבצע גם בנושא זה את התיעוד הכפול, שיכיל את שיטת המדקדקים החדשים והעברית המדוברת ביחד עם מסורת הקריאה הספרדית, והקורא יבחר.}} '''במהדורתנו בצענו סימון מלא לשתי השיטות ביחד בתוך תיעוד הנוסח:''' #'''מצד אחד בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים האחרונים וכללי הדקדוק הנהוגים בימינו.''' כגון: קמץ קטן לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע), וקמץ קטן במקום חטף קמץ באות לא גרונית. קביעת הסימון בשיטה זו נעשתה לפי כל המבנים של הקמץ הקטן המפורטים במאמרו של ורנר ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (אנגלית).{{הערה|התחשבנו גם בדעתו של דודזון במילונו, כגון: [https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n875/mode/1up תׇעׇבְדֵם] ([[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]]; [[שמות כג/טעמים#כג כד|כג,כד]]; [[דברים ה/טעמים#ה ח|דברים ה,ח]]; וכן לגבי וְנׇֽעׇבְדֵם ב[[דברים יג/טעמים#יג ג|דברים יג,ג]]); השוו ויינברג הנוטה גם הוא לדעה שהפעלים האלה בבניין הׇפעל (3.5.5b [עמ' 162] ושם בהערה 42 ולעיל בהערה 35 [עמ' 160]). במקומות אחדים שבהם נשאר ויינברג בספק גמור, הקביעה אם יש קמץ קטן בתיבה נעשתה לפי מסורת הקריאה הספרדית, כגון: אָֽרָה־לִּ֜י / קָֽבָה־לִּי֙ ([[במדבר כב/טעמים#כב ו|במדבר כב,ו]], [[במדבר כב/טעמים#כב יא|יא]]); קׇֽבׇל־עָ֖ם ([[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל"ב טו,י]]); יׇפְיָפִ֡יתָ ([[תהלים מה/טעמים#מה ג|תהלים מה,ג]]). לעתים ציינו בנוסף את קריאתו בקול (אודיו) של [http://www.yutorah.org/Rabbi_Jeremy_Wieder הרב ירמיהו וידר] מישיבה אוניברסיטה בניו יורק, קריאה מדויקת על פי כללי הדקדוק מפיו של תלמיד חכם מובהק ובעל קורא מומחה, בקיא בתנ"ך ובלשון המקרא, שנמצא [http://www.yutorah.org/Laining כאן] ו[http://www.judaicapress.com/Leining-Master-Holiday-and-Megillah-Downloads-Sephardic.html כאן].}} בכך נציע חידוש מבורך ומתבקש בשביל אותם קוראים רבים שאין בשבילם אף מהדורה אחרת שמסמנת קמץ קטן לפי שיטתם. #'''מצד שני בצענו סימון מלא לקמץ הקטן לפי המדקדקים הספרדים ומסורת הקריאה הספרדית.''' כגון: קמץ רחב לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע); קמץ רחב אף במקום חטף קמץ באות לא גרונית; וקמץ רחב בכל מקום שיש געיה בכתב־היד.{{הערה|לדוגמה: תיבת כׇּֽל־ מוקפת שיש בה געיה בכתר, ותיבת קָֽדָשִׁים (תיבה זו מנוקדת כאמור פעמים רבות "קֳדָשִׁים" בחטף קמץ בכתר כדי למנוע טעות). בכך תיווצר בהכרח אי-עקביות, כי לגעיות בכתר ובכתבי־היד הקדומים יש תפקידים נוספים מלבד הנעת השווא; כדבריו של ויינברג, [https://www.jstor.org/stable/3263345 "המבנים של הקמץ הקטן"] (2.1.2.1d עמ' 154): "תפקידו של המתג מגוון, מורכב, ולעתים קרובות לא ברור—אי אפשר לקבל כדבר המובן מאליו שיש לו פונקציה באופן מכני "לפתוח את ההברה", כלומר לזהות את השווא הבא לאחריה כשווא נע (מה שהופך את הקמץ לקמץ רחב)"; והשוו את [https://www.korenpub.com/media/productattachments/files/f/i/file_11.pdf מאמרו של חנן אריאל], עמ' 3-4. ויינברג הוסיף שם (e) ש"ציונו של המתג נעשה באופנים שונים במהדורות שונות של המקרא" (כוונתו כנראה גם לכתבי־היד). גם בתנ"ך מהדורת "סימנים" (פלדהיים) נתקלו באותה בעיה, כי מסמנים בה קמץ קטן בעקביות לפי השיטה הספרדית בלבד, אך בו בזמן מהדורתם הושפעה מכתבי־היד הטברנים לגבי סימון הגעיה. לכן יש מקומות במהדורתם שהדפיסו את התיבה "כל" בקמץ קטן ביחד עם סימן של "מאריך" (געיה): "כׇּֽל", למרות שהתופעה הזאת לא מתיישבת לכאורה עם השיטה הספרדית. בדומה לכך, אם באים לסמן קמץ רחב בתיבות "קָדָשִׁים", "שָׁרָשִׁים" ונגזריהם הרלוונטיים אז תיווצר תוצאה הכרחית של חוסר עקביות בשילובה של המסורת הספרדית עם נוסח הכתר, כי פעמים רבות נכתבים בכתר "קֳדָשִׁים" ו"שֳׁרָשִׁים" בקמץ חטוף. לכן אי-סימון של הקמץ הקטן כשאין חטף, ביחד עם הגייה של החטף כקמץ קטן כשהוא קיים, יוצרים מצב מטעה שגורם לקורא לחשוב שמדובר על הגייה שונה למרות שבאמת מדובר על אותה תיבה בדיוק. גם אי-העקביות הזאת מופיעה בתנ"ך סימנים, שבו מבליטים את הקמץ החטוף כדי שייראה כמו קמץ קטן, ובאותה תיבה מסמנים קמץ רחב כשאין חטף.}} '''השיטה הטכנית:''' תיעוד שתי השיטות באופן מלא יתבצע ע"י השימוש ב'''[[תבנית:מ:קמץ]]'''. בתבנית זו יש שני משתנים עיקריים: האות "ד" (=לפי כללי ה'''ד'''קדוק) והאות "ס" (=לפי השיטה ה'''ס'''פרדית). כגון: <nowiki>{{מ:קמץ|ד=קׇדָשִׁים|ס=קָדָשִׁים}}</nowiki> או <nowiki>{{מ:קמץ|ד=וְאׇהֳלִיאָ֜ב|ס=וְאָהֳלִיאָ֜ב}}</nowiki>. רצוננו שהתיוג הקפדני הזה לכל המנהגים יאפשר בעתיד לכל קורא לבחור באופן אוטומטי את השיטה המועדפת עליו.{{הערה|יש כ-350 תיבות במקרא שבהן יש מחלוקת בין שתי שיטות ההגייה לגבי קמץ גדול וקמץ קטן (לפי מספר הפעמים ש[[תבנית:מ:קמץ]] מופיעה במהדורתנו). כוונתנו בעתיד שהקורא יוכל לבחור את שיטת הקריאה המועדפת עליו לכל המבנים הדקדוקיים.}} '''חטף קמץ:''' בגלל שחטף קמץ הוא תמיד קמץ קטן, סימנו לא ישתנה במהדורתנו. אבל נקווה שבעתיד יהיו פונטים לשימוש חופשי שבהם החטף־קמץ יהיה ארוך כמו קמץ קטן. ===חולם בוי"ו עיצורית=== נקודת חולם בוי"ו עיצורית בשמאלה את האות (כגון מִצְוֺת) היא סימן מובהק ועקבי בכתבי־היד. יש בשימוש בה כדי להקל על הקורא ולמנוע ממנו טעויות בקריאתו. סימן מיוחד (משמאל לאות וי"ו מלמעלה) בשביל תיבות כגון "מִצְוֺתֶיךָ". הסימן המיוחד והחשוב הזה הכניסו להקלדת וסטמינסטר בגירסה 4.12, וחובה לציין ש[http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml רשימת השינויים בין גירסאות 4.10 ל-4.12] מהווה רשימת מידע אובייקטיבית ומלאה לכל התיבות במקרא שבהן קיימת תופעה זו.{{הערה|יצויין שבמהדורת מכון ממרא אין שימוש בסימן זה אלא בנקודת חולם רגילה, דבר שגורם לפעמים לשיבושים בתצוגה בפונטים חדשים.}} דבר זה כבר בוצע באופן מלא בכל הספרים הקיימים במהדורתנו. ===פסק ולגרמיה=== '''א. פסק ולגרמיה:''' קו מאונך בסוף תיבה בא כדי להפריד אותה קצת מהתיבה שלאחריה.{{הערה|על צורתו של הקו ראו ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 305 (עמ' 178): "הקו שאחר התיבה המוטעמת לגרמיה הוא קו מאונך. בכתבי־היד מידתו כחצי גובה אות, והוא בא על פי רוב בגובה חלקן העליון של האותיות, אך לעתים גם בגובה אמצען או בגובה חלקן התחתון. בדפוסים אורכו כגובה אות." ולגבי הפסק ראו שם 311 (עמ' 180): "פָּסֵק, פְּסִיק, הוא קו מאונך הבא אחרי התיבה, ברווח שבינה לבין זו שאחריה."}} אם בתיבה הראשונה יש טעם מחבר, אז הקו בא כדי להורות לקורא שיש להפסיק במעט בין שתי התיבות '''למרות''' הטעם המחבר ביניהן. במקומות האלה הקו האנכי נקרא "פָּסֵק". קו של פָּסֵק אינו חלק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים אלא תוספת לה.{{הערה|1=ראו ייבין, שם, שהפסק "מסומן אחר תיבה המוטעמת בטעם מחבר, ומורה שיש להפסיק בקריאתה הפסקה כלשהי, אך לא עד כדי הפיכת הטעם המחבר לטעם מפסיק. הפָּסֵק הותקן כנראה לאחר התקנת מערכת הטעמים, המחברים והמפסיקים, ובא להשלימה במקומות שבהם מערכת זו לא הספיקה. התקנתו המאוחרת ביחס עשויה להסביר את חוסר השיטתיות שבסימונו." וראו גם את דבריו של ברויאר, טעמי המקרא ו.1 (עמ' 128): "המסורה מכירה רק סימן אחד, המורה על הפסקה בלבד – בלא כל משמעות מוסיקלית – והוא הפָּסֵק. צורת הפסק הוא קו מאונך, המפריד בין שתי תיבות. עצם מקומו של הפסק מעיד עליו, שהוא סימן להפסקה, ולא סימן נגינה; שהרי אין הוא מסומן מתחת לתיבה על מעליה – ככל טעמי המקרא – אלא הוא מסומן אחרי התיבה. ומכאן, שהפסק מורה על הפסקת הקריאה הבאה '''אחרי''' המלה; ואילו המפסיק והמשרת מורים על הנגינה, המלוה את המלה עצמה." והעיר שם ברויאר על חוסר הנגינה: משום כך אמרו על פסק ש"לא נמנה עם הטעמים (=המפסיקים) ולא עם המשרתים" ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/19|משפטי הטעמים ח' ע"א]]).}} אבל אם הקו בא לאחר הטעם "מונח" בכ"א הספרים, אז במקומות רבים הוא הופך אותו ל"מֻנָּח לְגַרְמֵיהּ", כלומר: מונח שהוא טעם מפסיק (למרות שֶׁמֻּנָּח הוא בדרך כלל טעם מחבר). בשונה מִפָּסֵק, במונח לגרמיה הקו המאונך אינו מורה שיש להפסיק מעט '''למרות''' הטעם המחבר. אלא הוא מורה ש'''הטעם עצמו הוא טעם מפסיק'''. מונח לגרמיה הוא חלק מובהק מהמערכת המוזיקלית של הטעמים: יש לו נגינה וטעמים משרתים משלו.{{הערה|משרתו של מונח לגרמיה הוא בדרך כלל מרכא, ורק לעתים רחוקות יש לו שני משרתים (מונח ומרכא, מרכא ומרכא, אזלא ומרכא). על משרתיו של הטעם "מונח לגרמיה" ראו ברויאר, טעמי המקרא, ג.1 (עמ' 83); ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 309-310 (עמ' 180).}} יוצא שבכל מקום שבו יש קו מאונך לאחר תיבה, הקורא חייב לדעת תוך כדי קריאתו אם מדובר על פסק או על לגרמיה. במיוחד אם הקו המאונך בא לאחר תיבה המוטעמת במונח, לא תמיד ברור מאליו אם מדובר על מונח לגרמיה או על מונח רגיל (=טעם מחבר) שלאחריו פסק. אמנם ברוב המכריע של המקומות מדובר על מונח לגרמיה, כי אם המונח והקו באים לפני עוד מונח ואחר כך בא טעם הרביע – וכך הוא ברוב הפסוקים שיש בהם מונח וקו – אז המונח הראשון עם הקו הוא תמיד מונח לגרמיה. אבל אפילו במקרים נפוצים וברורים כאלה רצוי לתת יד לקורא ולציין לו במפורש שמדובר על לגרמיה, ועל אחת כמה וכמה במקרים אחרים שאינם ברורים מאליהם. מהסיבה הזאת כתבו חכמי המסורה הראשונים והאחרונים כללים ורשימות של "לגרמיה" לסוגיו (בתוך חיבורי המסורה ובהערות המסורה), רשימות מלאות של "פסק" בכל ספרי המקרא (בתוך קונטרסי המסורה), ובחלק מכתבי־היד אף ציינו "לג[רמיה]" ו"פס[ק]" בשוליים של הטקסט (הציונים משולבים בתוך ההערות של המסורה הקטנה).{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179): "ויש כתבי־יד, בייחוד אלו שבניקוד מורחב, המעירים בגיליון על כל קו מאונך אם הוא פסק (פס֗, פ֗) או לגרמיה (לגר֗, לג֗). גם בכתבי־יד שאינם מעירים דרך שיטה, יש הערות במקומות שעשויים לטעוֹת בהם. כך, למשל, במס"ק '''ל''' מעירים "ל֗ג֗ר֗" בשני המקומות שבהם טעם זה בא לפני פזר (עיין למעלה), וביש' מב, ה, מעירים "פ֗ס֗ק֗."}} '''ב. את נוסח הקווים של לגרמיה ופסק (כלומר מתי יש ומתי אין קו מאונך) קבענו במהדורתנו לפי כתר ארם צובה, ובמקומות שהכתר לא קיים קבענו אותו לפי כתי"ל.''' הנוסח זהה בדרך כלל בשני כתבי־היד.{{הערה|לעתים רחוקות הנוסח שונה, ואז הכרענו לפי כתר ארם צובה. לדוגמה: ב[[יהושע טו/טעמים#טו יח|יהושע טו,יח]] יש קו מאונך של מונח לגרמיה בכתר ארם צובה ובמקראות גדולות דפוס ונציה (רפ"ו), אבל הוא חסר בפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]]. בכתבי־יד אחרים (כתי"ל וכתי"ק וכתי"ש1) הקו חסר בשני המקומות. הפסוק ביהושע מובא ב[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n634/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה של גינצבורג] (ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/437/mode/1up?view=theater כאן] למקורותיה), אבל ב[https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up?view=theater רשימת ויקס] השמיט אותו בכוונה (ראו שם דיון בהערה 27); וראו עוד ברשימת ברויאר, טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140), ושם בהערה 9 (עמ' 138).}} '''ג. את ההבחנה בין "לגרמיה" ל"פסק" בכ"א הספרים קבענו לפי ספרות המסורה.'''{{הערה|לעתים יש אי-התאמות בין רשימות הפסק השונות, ואז בדרך כלל נתנו עדיפות לרשימות הפסק בתוך כתי"ל (בסוף התורה, בסוף הנביאים, ובסוף הכתובים); התחשבנו בפריטים המובאים בהן ובפריטים הנעדרים מהן, ובמיוחד כאשר הנתונים שבהן תואמים לקביעות אחרות של המסורה. אבל כל מקרה נדון לגופו.}} להלן הכללים העיקריים העולים מתוך ספרות המסורה, כדי להבחין בין "לגרמיה" ל"פסק": #'''"מונח לגרמיה" בא בדרך כלל לפני מונח ורביע.''' כך סיכם ייבין: "לגרמיה משמש בעיקר כמפסיק פחוּת בתחום רביע, ועל פי רוב בינו ובין הרביע המשרת מונח, כגון: וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים ([[בראשית מא/טעמים#מא ה|בר' מא, ה]]), מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז ב|בר' ז, ב]]). עתים מפרידים ביניהם שני משרתי הרביע, כגון: אֶ֣מֶשׁ ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר ([[בראשית לא/טעמים#לא כט|בר' לא, כט]])... הלגרמיה עשוי להתרדף, כגון: וַיִּ֜מַח אֶֽת־כׇּל־הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֗ה ([[בראשית ז/טעמים#ז כג|בר' ז, כג]])."{{הערה|המסורה למקרא, פרק תשיעי 306 (עמ' 178). וראו גם את [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא, על סמך הערות "לגרמיה" בשוליים בכתבי־היד.}} #'''מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע הם תמיד מונח לגרמיה, ואף פָּסֵק הראוי לבוא מיד לפני רביע מתחלף בלגרמיה; חוץ ממקום אחד בלבד בכל המקרא.''' המקום היחיד הוא [[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|ישעיהו מב,ה]] ("הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה"). העדות המפורשת של המסורה קובעת: "ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד, והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ יְהֹוָ֗ה בּוֹרֵ֤א [הַ]שָּׁמַ֙יִם֙" ([[עמוד:משפטי הטעמים רעדעלהיים תקס"ח.pdf/18|משפטי הטעמים ז' ע"ב]]). הַפָּסֵק בַּפָּסוּק בישעיהו מודגש במסורה במקומות נוספים,{{הערה|ב[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F236A.jpg כתי"ל] יש עליו ציון מפורש "פ֗ס֗ק֗"; ובכתר ארם צובה יש בו הערת מסורה "ב֗" שמשווה אותו לַפָּסֵק הברור בביטוי הזהה ב[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] (וגם שם אותה הערה). לגבי רשימת הפסק בכתי"ל, שבה הפסוק הזה נעדר, ראו את רשימת הַפָּסֵק של ויקס [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/128/mode/1up עמ' 128 הערה 20]; רשימת הַפָּסֵק בכתי"ל לישעיהו משובשת היא, וברשימות אחרות הפסוק מופיע.}} ובפסוקים האחרים שיש בהם מונח וקו מאונך הסמוכים לרביע יש ציונים של "לגרמיה".{{הערה|ראו את [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/129/mode/1up רשימת ויקס של לגרמיה הסמוך לרביע], שהיא "רשימה מוסמכת למדי" לדעתו של ייבין, המסורה למקרא, 308 (עמ' 179). גם ברויאר ערך רשימה כזו, שבה הוא מקטלג את כל המקומות לפי סוגים (טעמי המקרא, ו.11 (עמ' 137-140). וגם [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n632/mode/1up?view=theater רשימת גינצבורג] של כל לגרמיה במקרא כוללת את הלגרמיה הסמוך לרביע. להלן רשימה של לגרמיה הסמוך לרביע, המבוססת בעיקר על רשימתו של ויקס: '''בראשית''' [[בראשית ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[בראשית יז/טעמים#יז יד|יז,יד]]; [[בראשית כג/טעמים#כג ו|כג,ו]]; [[בראשית כט/טעמים#כט ט|כט,ט2]]; [[בראשית מה/טעמים#מה ה|מה,ה]]; '''שמות''' [[שמות ל/טעמים#ל יג|ל,יג]]; '''במדבר''' [[במדבר ז/טעמים#ז יג|ז,יג2]] ,[[במדבר ז/טעמים#ז יט|יט2]], וכו'; [[במדבר כ/טעמים#י כט|י,כט]]; [[במדבר כ/טעמים#י לה|י,לה2]]; [[במדבר כ/טעמים#כ כא|כ,כא]]; '''דברים''' [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג2]]; [[דברים ה/טעמים#ה ד|ה,ד]]; [[דברים ה/טעמים#ה כא|ה,כא2]] (אצל ויקס רשום בטעות כב2); [[דברים לב/טעמים#לב לט|לב,לט]]; '''יהושע''' [[יהושע ה/טעמים#ה יד|ה,יד]]; [[יהושע ט/טעמים#ט יב|ט,יב]]; [[יהושע טו/טעמים#טו יח|טו,יח]] (ויקס השמיט את הפסוק הזה לאור הפסוק המקביל ב[[שופטים א/טעמים#א יד|שופטים א,יד]] אבל הקו נמצא בכתר ארם צובה); '''שופטים''' [[שופטים יא/טעמים#יא מ|יא,מ]]; [[שופטים טז/טעמים#טז ב|טז,ב]]; [[שופטים יח/טעמים#יח ז|יח,ז2]]; [[שופטים כ/טעמים#כ כח|כ,כח]]; '''שמואל''' {{קו תחתי|שמ"א}} [[שמואל א יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]; [[שמואל א יא/טעמים#יא יב|יא,יב2]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ה|טז,ה]]; [[שמואל א טז/טעמים#טז ז|טז,ז2]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כה|כ,כה]]; [[שמואל א כו/טעמים#כו טז|כו,טז2]]; {{קו תחתי|שמ"ב}} [[שמואל ב יב/טעמים#יב כג|יב,כג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כ|טו,כ]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו ב|טו,ל]]; '''מלכים''' {{קו תחתי|מל"א}} [[מלכים א ו/טעמים#ו כט|ו,כט]]; [[מלכים א ז/טעמים#ז כג|ז,כג2]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט ד|יט,ד2]]; {{קו תחתי|מל"ב}} [[מלכים ב ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה כב|ה,כב]]; [[מלכים ב כה/טעמים#כה טז|כה,טז]]; '''ישעיהו''' [[ישעיהו ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]; [[ישעיהו יט/טעמים#יט טז|יט,טז2]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ח|כא,ח2]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב ב|כב,ב]]; [[ישעיהו כב/טעמים#כב יא|כב,יא]]; [[ישעיהו מט/טעמים#מט כא|מט,כא2]]; '''ירמיהו''' [[ירמיהו נ/טעמים#נ לד|נ,לד]]; [[ירמיהו נב/טעמים#נב כ|נב,כ]]; '''יחזקאל''' [[יחזקאל כד/טעמים#כד יז|כד,יז]]; [[יחזקאל לה/טעמים#לה יב|לה,יב]]; '''זכריה''' [[זכריה א/טעמים#א ח|א,ח]]; [[זכריה ו/טעמים#ו טו|ו,טו]]; [[זכריה י/טעמים#י יב|י,יב2]]; '''שיר השירים''' [[שיר השירים ד/טעמים#ד יד|ד,יד]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח יד|ח,יד]]; '''רות''' [[רות א/טעמים#א יג|א,יג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ג|ג,ג]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]; '''קהלת''' [[קהלת ט/טעמים#ט ג|ט,ג]]; '''דניאל''' [[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו2]]; '''נחמיה''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יב|ב,יב]]; '''דברי הימים''' {{קו תחתי|דה"א}} [[דברי הימים א ג/טעמים#ג א|ג,א2]]; [[דברי הימים א יח/טעמים#יח י|יח,י]]; {{קו תחתי|דה"ב}} [[דברי הימים ב ד/טעמים#ד ב|ד,ב2]]; [[דברי הימים ב כא/טעמים#כא יט|כא,יט]]. בשני מקומות ברשימתו של ויקס אין קו של לגרמיה בכתבי־היד (כתי"א וכתי"ל), אבל יש לגרמיה בחלק מהדפוסים: [[מלכים ב יז/טעמים#יז לו|מל"ב יז,לו]] (ליסר, לטריס, בער, קורן); [[ירמיהו כ/טעמים#כ ד|ירמיהו כ,ד]] (ליסר, לטריס). בנוסף השמיט ויקס מרשימתו את שלושת הפסוקים הבאים (ראו שם הערה 27): [[ישעיהו ז/טעמים#ז כה|ישעיהו ז,כה]] (בער); [[דניאל יא/טעמים#יא ו|דניאל יא,ו]] (כתבי־יד שונים); [[דברי הימים ב יח/טעמים#יח ג|דה"ב יח,ג]] (כתבי־יד שונים).}} #'''לעתים רחוקות בא מונח לגרמיה לפני טעמים מפסיקים אחרים (חוץ מרביע).''' כל המקומות האלה מפורשים בספרות המסורה: ##'''מונח לגרמיה הסמוך לפזר (בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים).''' מדובר על שני מקומות בלבד המצוינים במסורה, אבל בשאר כל המקומות קו מאונך לפני פזר הוא פסק; קביעה זאת של המסורה מוזכרת פעמיים בספר משפטי הטעמים. הפזר מוזכר שם כטעם מפסיק שלגרמיה יכול לבוא לפניו ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up ל"ד ע"א]): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''ופזר''', כגון: לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F439B.jpg הערת לגרמיה בכתי"ל]); וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]], וראו [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F458B.jpg הערת לגרמיה בכתי"ל])." ועוד לפני כן כבר נזכר הפזר כטעם שלגרמיה יכול לבוא אחריו, וצויינו שם אותן שתי דוגמאות ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n60/mode/1up ל"ג ע"א]): "'''הפזר''' יתכן להיות אחריו '''התלישא'''... ויתכן אחריו '''לגרמיה''': שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א ([[דניאל ג/טעמים#ג ב|דניאל ג,ב]]); וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין ([[נחמיה ח/טעמים#ח ז|נחמיה ח,ז]])." ##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של גרש''' (11 מקומות): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... '''וטרס''' (=גרש) לא יהיה (אחר לגרמיה) אלא אזיל ואתי (=קדמא ואזלא), והוא בי"א מקומות במקרא, והם..." ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n62/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"א-ע"ב]). הפריטים ברשימה של המסורה: [[בראשית כח/טעמים#כח ט|בראשית כח,ט]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד ג|שמ"א יד, ג]]; [[שמואל א יד/טעמים#יד מז|שמ"א יד,מז]]; [[שמואל ב יג/טעמים#יג לב|שמ"ב יג,לב]]; [[מלכים ב יח/טעמים#יח יז|מל"ב יח,יז]]; [[ירמיהו ד/טעמים#ד יט|ירמיהו ד,יט]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח יא|ירמיהו לח,יא]]; [[ירמיהו מ/טעמים#מ יא|ירמיהו מ,יא]]; [[יחזקאל ט/טעמים#ט ב|יחזקאל ט,ב]]; [[חגי ב/טעמים#ב יב|חגי ב,יב]]; [[דברי הימים ב כו/טעמים#כו טו|דה"ב כו,טו]].{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/118/mode/1up ויקס, עמ' 118], המבוסס על הערות מסורה.}} ##'''מונח לגרמיה בתחום שלטונו של פשטא''' (3 מקומות): "'''הלגרמיה''' יתכן להיות אחריו '''רביע'''... ויתכן להיות אחר לגרמיה '''פשטא''' בג' מקומות, והם..." ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"ב]).{{הערה|ראו [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up ויקס, עמ' 120], המבוסס על הערות מסורה.}} הפריטים ברשימה של המסורה: [[ויקרא י/טעמים#י ו|ויקרא י,ו]]; [[ויקרא כא/טעמים#כא י|ויקרא כא,י]]; [[רות א/טעמים#א ב|רות א,ב]]. ##'''מונח לגרמיה לפני תביר''', שהוא תחליפו של גרש ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n63/mode/1up משפטי הטעמים ל"ד ע"ב]): "ויתכן אחריו '''תביר''' במקום אחד, והוא: וַיִּשְׁלַ֥ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר ׀ אֶת־רַבְשָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ יְרוּשָׁלַ֛͏ְמָה ([[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]), ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר." לגרמיה הסמוך לפזר (3.1) שונה באופן עקרוני משלושת הסוגים הבאים אחריו (3.2-4), כי אצלם '''כל''' המקרים בסוג הם לגרמיה, ואילו לגבי לגרמיה הסמוך לפזר '''רק בשני המקומות האלה''' מדובר על לגרמיה ובכל שאר המקומות הוא פסיק. אפילו [[נחמיה ח/טעמים#ח ז|בפסוק בנחמיה]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, בהמשך יש פָּסֵק באותן נסיבות בדיוק (כלומר מונח לגרמיה הסמוך לפזר בתוך יחידה פשוטה בת שתי מילים, כדי להפריד בין שני פריטים בתוך רשימה של שמות): "וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין עַקּ֡וּב '''שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה'''" (הקו המאונך האחרון הוא פסק דווקא). וכבר תהה ברויאר: "הלגרמיה של וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין דומה לפסק של שַׁבְּתַ֣י ׀ הֽוֹדִיָּ֡ה שבאותו פסוק... אין אנחנו יודעים, על שום מה נשתנו שני השמות הסמוכים לפזר; שהאחד מוטעם בלגרמיה וחברו במונח לפני פסק."{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} למרות התמיהה יש סימן מובהק שב"וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀ יָמִ֡ין" מדובר על מונח לגרמיה, והוא טעם המרכא בתיבה ""וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀"; מרכא הוא משרתו של לגרמיה דווקא (ולא משרתו של המונח). אפילו אהרן דותן, שדחה לחלוטין את האפשרות שלגרמיה יבוא בתחום פזר באף מקום, ועל עדות המסורה לשני המקומות כתב "ודאי שיבוש הוא",{{הערה|דותן קיבל את דעתו של ויקס בנושא הזה ([https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/120/mode/1up עמ' 120 הערה 6]).}} נימק את עמדתו כך: "ואף ממשרתיו של מונח לגרמיה מוכרע הדבר. בידוע שמשרתו מירכא, אך לפני מונח ופסק שאינם לגרמיה לא יימצא מירכא לעולם."{{הערה|ספר דקדוק הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר, חלק ב: הפירוש והניתוח, שער ט"ז, עמ' 246.}} אך הקו תחת האות רי"ש בתיבה "וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה ׀" נוטה במקצת לצד שמאל בכתי"ל וב[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File%3ATanakh-Sassoon1053-24-Ezra.pdf&page=19 כתי"ש1], כדין מרכא, וכך הכריע דותן בעצמו במהדורות של המקרא שהוציא לאור.{{הערה|לשתי מהדורותיו של דותן ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|ביבליוגרפיה]]; וראו עוד ייבין, כז.2 (עמ' 231) על פסוק זה: "ושמא הכוונה בדוגמה זו להטעמת מרכא עם הלגרמיה בתיבתו."}} לגבי [[דניאל ג/טעמים#ג ב|הפסוק בדניאל]] שבו יש לגרמיה לפני פזר, ברויאר הראה שעל פי הפסוקים המקבילים שיש בהם טעם מפסיק ([[דניאל ג/טעמים#ג ג|דניאל ג,ג]] "מִֽתְכַּנְּשִׁ֡ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א"; [[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] "וּ֠מִֽתְכַּנְּשִׁ֠ין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֞א"), הלגרמיה רומז לפזר שהיה ראוי לבוא במקום המונח.{{הערה|טעמי המקרא, ו.12 (עמ' 141).}} בנוסף, יש לזכור שבשני הפסוקים יש ציון מפורש של "לגרמיה" בכתי"ל, ושניהם נעדרים מרשימת הפסק שבו. ייתכן שבמקור לא היה הבדל מובהק בין לגרמיה ופסק, שהרי שניהם באים להורות על הפסקה כלשהי ויש סימן אחד לשניהם (הקו המאונך). היידנהיים כבר הציע שלגרמיה נחשב סוג של פסק בעיני חכמי המסורה ([https://archive.org/details/mishpetehateamim00heid/page/n57/mode/1up משפטי הטעמים ל"א ע"ב]): "בעבור שהלגרמיה הוא המפסיק בין המונח והטעם שאחריו, לכן לא נמנע החכם להכניסו בביאור הפסק." דותן דחה את דעתו, אך בכל זאת הציע דבר דומה. על הדברים ב"ביאור הפסק", המציעים מטרה '''משותפת''' לדוגמאות של לגרמיה ופסק כאחד, דהיינו "להפריד בין הטעמים שיהיו מופרדים איש מאחיו ולא נצמדים", כתב: :אכן זהו תפקידו של הפָסק בין שהוא בא אחרי מונח בתחום הרביע והופך אותו לטעם מפסיק – מונח לגרמיה, ובין שהוא בא אחרי מונח בתחום פזר וגורם להפסקה שכוחה ככוח טעם מפסיק; וממונח בתחום פזר רשאים אנו ללמוד גזרה שווה אף על פסק שאחרי כל משרת אחר ובכל תחום... :בכל זאת יש מקום לפשפש בניצניה של תפיסה זו, שאי אפשר היה לה שתצמח על קרקעה של מערכת המושגים המקובלת (שהיא גם היחידה הידועה לנו), שבה מונח לגרמיה ופסק הם עניינים רחוקים זה מזה תכלית ריחוק – פסק אינו שייך כלל למערכת הטעמים – ודבר אין להם זה עם זה מלבד שיתוף הסימן. וסימן הפָסק '''לבדו''' בוודאי אינו סימן טעם, סימן מוסיקאלי, אלא סימן פיסוק בלבד. עצם העובדה, ששניהם נכרכו כאן ביחד, ושמונח לגרמיה הוכלל בקטגוריה של פסק, מניחה מקום לסברה שלכתחילה לא היה הבדל מהותי בין השניים, ושלא תמיד היה מונח לגרמיה נחשב טעם עצמאי במערכת הטעמים. רישומיה של אותה תקופת בראשית בהתהוות מערכת הטעמים עדיין ניכרים… ברויאר הדגיש את הדמיון הרב בין פסק לבין לגרמיה הבא ביחידה פשוטה בת שתי תיבות:{{הערה|טעמי המקרא, ד.20 (עמ' 119). וראו גם ייבין, המסורה למקרא, פרק תשיעי 307 (עמ' 179).}} :ברוב המקומות, שיש בהם לגרמיה סמוך לרביע, פזר או קדמא, הרי זה מסתבר, שהלגרמיה איננו אלא תחליף של משרת ופסק. ולפיכך בכל המקומות שלגרמיה סמוך בהם לרביע או לפזר, היה זה מתקבל על הדעת לומר, שאין זה לגרמיה כלל, אלא זהו מונח שלפני פסק; שהרי מונח משמש כמשרתם הרגיל של רביע ופזר. אולם המסורה תפסה את כל המונחים האלה כלגרמיה, ולפיכך לא מנתה אותם ברשימת הפסקים. וכן מסרו הקדמונים (משפה"ט ז, ע"ב): ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע, כי אם במקום אחד במקרא והוא כֹּה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ ה֗' בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ ([[ישעיהו מב/טעמים#מב ה|יש' מב, ה]]). ומכאן, שכל התופעה שנידונה לעיל, 17,{{הערה|שם קובע ברויאר ש"יחידה פשוטה המסתיימת ברביע מתחלקת לעתים קרובותת על ידי לגרמיה – אפילו שתי תיבותיה קצרות."}} נשענת רק על עדות המסורה, ולא על נוסח הטעמים שבמקרא גופו.{{הערה|בסוף סעיף ד.20 (עמ' 119) מציע ברויאר שגם מנוסח הטעמים באמ"ת ניתן להוכיח שהטעם ביחידה פשוטה הוא לגרמיה ולא פסק.}} יוצא לנו שהמסורה מעידה במפורש על לגרמיה בפסוקים רבים שנראה שיש בהם פסק. אבל ייתכן שמלכתחילה לא היה הבדל מהותי ביניהם, ולמעשה הרבה מקרים של לגרמיה הם בעצם תחליף של משרת ופסק. '''ד. דרך הסימון של "פָּסֵק" ושל "לְגַרְמֵיהּ" במהדורתנו:''' יש רק תו אחד ביוניקוד בשביל "פָּסֵק" ובשביל "לְגַרְמֵיהּ" כאחד, למרות שמשמעותם שונה. אבל בגלל המנהג המקובל (בכל הדפוסים והמהדורות) לסמן את הקו המאונך רק לאחר רווח בסוף התיבה, ניתן בקלות ובלי סרבול מיותר לעשות הבחנה בעיצובם על ידי השימוש באחת משתי תבניות שונות בסוף כל תיבה מתאימה: #'''[[תבנית:מ:לגרמיה]]:''' תבנית זו יוצרת קו מודגש של "לגרמיה" לאחר רווח מיוחד קצר (<code>&amp;thinsp;</code>),{{הערה|למידע טכני על התו של רווח מיוחד זה, ושל רווחים אחרים ביוניקוד, ראו [[W:EN:Space_(punctuation)#Space_characters_and_digital_typography|כאן]].}} ולאחר הקו רווח רגיל (&thinsp;'''׀''' ). קו הלגרמיה מהווה חלק מטעם מפסיק של תיבה, ואינו קשור לתיבה הבאה. הוא בא לציין שאין כאן מונח רגיל (טעם מחבר) אלא מונח שהוא טעם מפסיק ("לגרמיה"). #'''[[תבנית:מ:פסק]]:''' תבנית זו יוצרת קו מוקטן של פסק בצבע אפור בתוך שני רווחים מיוחדים וקצרים (<code>&amp;thinsp;</code>) לפניו ולאחריו (&thinsp;{{קק|{{צבע גופן|אפור|׀}}}}&thinsp;). קו פסק בא להבחין הבחנה קלה בלבד בין שתי תיבות המחוברות בטעם מחבר כדי להזכיר לקורא להבחין ביניהם, ואינו אמור להפריע לרצף של הטעמים בקריאה. הפסק כשלעצמו אינו טעם, והוא בא בדרך כלל בין שתי תיבות דומות או מסיבות אחרות. '''ה. פסק ולגרמיה בספרי אמ"ת:''' בספרי אמ"ת יש שני טעמים של לגרמיה: "אָזְלָא לְגַרְמֵיהּ" ו"מַהְפָּךְ לְגַרְמֵיהּ".{{הערה|לסיכום של הכללים לשתי הצורות של לגרמיה בספרי אמ"ת ראו ייבין, המסורה למקרא, 333 (עמ' 197).}} הקו המאונך הבא אחרי הטעמים אזלא ומהפך כדי לציין לגרמיה, הוא לעתים תחליפו של משרת שיש לאחריו פסק, ויש בו דמיון ללגרמיה בכ"א הספרים הבא בסמיכות לרביע.{{הערה|על לגרמיה מהסוג הזה בספרי אמ"ת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.2 (עמ' 321).}} ההבחנה בין "פסק" ו"לגרמיה" בספרי אמ"ת נבדקה מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n641/mode/1up?view=theater רשימת הלגרמיה] של גינצבורג{{הערה|למקורותיה של רשימת הלגרמיה של גינצבורג בספרי אמ"ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/438/mode/1up?view=theater כאן].}} ובעיקר מול [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n654/mode/1up?view=theater רשימת הפסק] שלו, המבוססת לא רק על הערות בכתבי־יד אלא גם על רשימות מסורה מובהקות.{{הערה|למקורותיה של רשימת הפסק של גינצבורג בספרי אמ"ת ראו [https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/445/mode/1up?view=theater כאן].}} אך יש מספר פריטים של מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה הנמצאים ברשימת הפסק שלו, ואותם סימנו כלגרמיה; רובם נמצאים גם כן ברשימת הלגרמיה.{{הערה|מהפך לגרמיה ואזלא לגרמיה נמצאים ברשימת הפסק במקומות הבאים: '''תהלים''' ט,יז; יח,נ (כנראה שהכוונה לא הייתה ל"עַל־כֵּ֤ן ׀ אוֹדְךָ֖" אלא ל"בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהֹוָ֑ה"); לז,ז; נ,א; נה,כ (שְׁמַ֤ע ׀ אֵ֨ל ׀ וְֽיַעֲנֵם֮ - השני נמצא ברשימת הלגרמיה); סח,לו; עב,יט; פד,ד; קי,ד; קיז,ב; קיח,כז; '''איוב''' ז,כ.}} ובמקומות אחרים יש קו מאונך של פסק בכתר ארם צובה שאינו מובא ברשימת הפסק, רובם אחרי התיבה "לַמְנַצֵּ֬חַ ׀" בכותרות של מזמורים.{{הערה|על הקו המאונך של תיבת "לַמְנַצֵּ֬חַ ׀" בטעם עילוי ראו ברויאר, טעמי המקרא, יד.3, סוף עמ' 321. קו מאונך של פסק בכתר שאינו מובא ברשימת הפסק של גינצבורג נמצא במקומות הבאים: '''תהלים''' לו,א; מד,א; מז,א; מט,א; נה,כד; סא,א; סט,א; פא,א; פה,א; צב,י. רק בשני מקומות חסר קו מאונך של פסק בכתר לעומת רשימתו של גינצבורג: '''תהלים''' פו,א; '''משלי''' ד,ז.}} '''ו. הקו המאונך אחרי שלשלת:''' גם את הקו המאונך של הטעם המפסיק "שלשלת" (בכ"א הספרים) ומקבילו "שלשלת גדולה" (בספרי אמ"ת) עיצבנו בעיצוב של לגרמיה. על הקו הזה כתב ברויאר: "אחרי תיבת שלשלת יש תמיד קו דמוי פָּסֵק, כגון: וַיֹּאמַ֓ר ׀ (בר' כד, יב). קו זה בא להבדיל בין שלשלת גדולה המפסיק לבין שלשלת קטנה המשרת. שני הטעמים האלה מצויים באמ"ת, והם שוים בצורתם; משום כך היה צורך להבדיל ביניהם באמ"ת. משם הועבר הקו גם אל כ"א ספרים, אף על פי ששלשלת מצויה בהם רק כטעם מפסיק."{{הערה|טעמי המקרא, א.26.ב (עמ' 18-19). במקום אחד רשם גינצבורג את הקו של שלשלת גדולה כפסק (תהלים פט,ג).}} ===הניקוד בתיבת "ירושלם"=== בתיבת "ירושלם" (חסרת-יו"ד) במהדורתנו השתמשנו בתבנית מיוחדת: '''[[תבנית:מ:ירושלם|מ:ירושלם]]'''. תבנית זו מכניסה את התָו המיוחד [https://en.wikipedia.org/wiki/Combining_grapheme_joiner CGJ] לתוך התיבה באופן אוטומטי, כדי שהניקוד והטעמים יופיעו כראוי בתצוגה. בתיבת "ירושלם" יש צורך להציג את הניקוד ואת הטעם של האות למ"ד, ביחד עם החיריק של אות יו"ד החסרה, אך הם מתנגשים בתצוגה. השימוש בתָו המיוחד CGJ (לפני החיריק של היו"ד החסרה) מונע את ההתנגשות הזאת. '''לדוגמה:''' [[ישעיהו מד/טעמים#מד כו|ישעיהו מד,כו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כח|כח]]. בצורה החריגה והנדירה "יְרוּשָׁלַ֛[יְ]מָה" השתמשנו בתבנית דומה: '''[[תבנית:מ:ירושלמה|מ:ירושלמה]]''' ([[מלכים א י/טעמים#י ב|מל"א י,ב]]; [[מלכים ב ט/טעמים#ט כח|מל"ב ט,כח]]; [[ישעיהו לו/טעמים#לו ב|ישעיהו לו,ב]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ג|יחזקאל ח,ג]]). ===חטפים באותיות לא גרוניות=== בחלק מכתבי־היד והדפוסים, אנחנו מוצאים לעתים קרובות חטף באות לא גרונית, הבא במקום שווא פשוט, ואילו נקודות החטף נכתבו כדי להורות על הנעת השווא בלבד.{{הערה|ברוב מכריע של המקומות מדובר על '''חטף פתח''' באות לא גרונית, שהרב ברויאר הפך אותו לשווא במהדורותיו. לעתים מדובר על '''חטף קמץ''' באות לא גרונית (שלאחריה אות גרונית); ראו על כך בהערה בסוף תת-הסעיף הזה. ולעתים רחוקות מדובר על תופעה ייחודית בכתר שאין כמעט כדוגמתה בכתבי־היד האחרים, דהיינו שווא שיבוא במקום '''חטף חיריק''' בחמישה מקומות בכתר: [[מלכים א יז/טעמים#יז יא|מל"א יז,יא]]; [[תהלים יד/טעמים#יד א|תהלים יד,א]] (פעמיים); [[תהלים נג/טעמים#נג ב|תהלים נג,ב]] (פעמיים). נתייחס לכל חטף חיריק במקומו בתיעוד הנוסח. להסבר כללי של התופעה ראו ייבין, ב.6 (עמ' 21). ב[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] נראה לכאורה כאילו יש חטף חיריק בכתי"ל בתיבה "תִּֽירָא֑וּם", אך ראו בהערת הנוסח שם.}} החטפים האלה לא נכתבו בעקביות, אלא הם סימן של רשות עבור המסרן. הרב ברויאר הכריע בנושא זה לפי שיטת ה"מנחת שי",{{הערה|ראו מנחת שי על בראשית (יב, ג) שהרב ברויאר ציטט אותו פעמים רבות בהקדמות למהדורותיו: "ואנכי לא ידעתי איזה יכשר הזה או זה, או אם שניהם טובים. ואני בתומי אלך בדרך הספרים שהם כולם בשוא לבד; והמדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה." דברי המנחת שי אינם מבטלים את האפשרות שיש בסימון החטפים משמעות מובהקת במסורה, אלא להפך: "המדקדק לקרותן כהוגן תבוא עליו ברכה". אבל דבריו רומזים אל בעיה עמוקה יותר, דהיינו שחוסר הבהירות והעקביות בעניין זה בכתבי־היד ובדפוסים, עד כדי כך שאי אפשר להכריע לטובתה של אף גירסה אלא יש לכתוב "כולם בשוא" בתמימות, נובע מהעובדה הפשוטה שאין לסימון החטפים באותיות לא גרוניות משמעות מובנת לפי שיטת ההגיה של הסופרים והמהדירים.}} והפך את החטפים האלה שבכתבי־היד לשוואים פשוטים.{{הערה|כלל התיבות שיש בהן חטף באות לא גרונית הן הרוב המכריע של התיבות המובאות ברשימות "נוסח כתב היד" שבסוף כל אחת ממהדורות ברויאר. רשימות אלו מהוות תיעוד אובייקטיבי וכמעט מלא לתופעה זו בכל המקרא. אבל הן לא מושלמות, ולפעמים נשמטה תיבה אף מעינו הבוחנת של הרב ברויאר; לדוגמה: "וִיבֹקֲק֖וּ" ([[ירמיהו נא/טעמים#נא ב|ירמיהו נא,ב]]).}} הוא עשה זאת, לדבריו, כיוון שסימון החטפים הוא רק מנהג ולא חובה, ועוד כדי להסיר תופעה שעלולה להסיח את דעתו של הקורא, ואף להכשיל אותו בקריאתו, בעקבות ההגיה המקובלת ברוב העדות היום (חוץ מהתימנים) שיש בה הבחנה ברורה ובולטת בין "חטף" לבין "שווא". על ההחלטה הזו של הרב ברויאר מתחו ביקורת מפורטת במבוא ל"מקראות גדולות הכתר", בה טענו שסימון החטפים באותיות לא גרוניות היא שיטה מובהקת בכתר ע"פ כללי מסורה ברורים, ושיש לה אף אחיזה בחלק מהדפוסים החשובים. ברור שהמדיניות במהדורתם לפי מגמתם המוצהרת חייבת להיות סימון מלא של החטפים בעקביות, בדיוק כפי שהם מופיעים בכתר, ושיחזור מלא לפי שיטת הכתר במקומות שהוא לא קיים.{{הערה|אמנם אין במקראות גדולות הכתר ביצוע מלא ועקבי למדיניות זו, כי יש לא מעט מקומות שבהם מוצאים בכתר חטף באות לא גרונית, ואילו במהדורתם מופיע שוא. בדרך כלל ציינו את המקומות האלה בתיעוד הנוסח במהדורתנו. ראו לדוגמה: "וּֽתֲבֻקְשִׁ֗י" ([[יחזקאל כו/טעמים#כו כא|יחזקאל כו,כא]], במג"ה "וּֽתְבֻקְשִׁ֗י"); "כָּלֲל֖וּ" ([[יחזקאל כז/טעמים#כז ג|שם כז,ג]], במג"ה "כָּלְל֖וּ"); ויש עוד כמה דוגמאות שם בפרק כ"ז. בדוגמה האחרונה ייתכן שמדובר על טעות בהקלדה בעקבות הביטוי המקביל המופיע אח"כ בשוא: "כָּלֲל֖וּ יָפְיֵֽךְ" בפסוק ג' בחטף, לעומת "כָּלְל֥וּ יָפְיֵֽךְ" בשוא בפסוק י"א. דוגמה זו מדגימה גם תופעה אחרת, דהיינו שבכתר יש כמה דוגמאות מרשימות של תיבות וביטויים החוזרים על עצמם כמה פעמים, לפעמים בחטף ולפעמים בשוא, כך שהרושם הנוצר הוא לא של שיטה עקבית או מובהקת (ויש דוגמאות עוד יותר מרשימות לתופעה זו).}} לאור ביקורת זו ראוי להביא כאן את דבריו של ישראל ייבין, שבעקבותיו הלך הרב ברויאר בטענתו שלא מדובר על "חובה" במסגרת המסורה: :בקשר לניקוד חטפים אלה נראית לי בכללה סברת דותן, שעיקר כוונת בעלי המסורה ומחברי הכללים שבדקדוקי הטעמים בעניין "פתיחת" אות לא גרונית היתה שיש לבטא אות זו בתנועת a חטופה (וכיוצא בזה בשאר התנועות), ולא התכוונו לומר שמן החובה גם לנקדהּ בחטף. וזה בעיקר משום שגם ב-''א'' גופו, שאין כמותו בין כתבי־היד העתיקים המרבה בניקוד חטפים, אין שיטת ניקוד זו עקיבה לחלוטין, וכן משום שכתבי־היד הקרובים ל-''א'', שבעניינים אחרים של ניקוד וטעמים אינם שונים ממנו הרבה, בעניין זה של ניקוד חטף באותיות לא גרוניות אין כמעט אחד בהם ששיטתו ממש כשיטת ''א''. נראה לי אפוא, שאף על פי שהכללים המקובלים הורו רק באילו מקרים יש לבטא שואים מסוימים כשואים נעים (בתנועות חטופות), מנקד ''א'', שנטייתו לפרט בניקוד, סימן באותם מקומות חטף ממש, כדי למנוע טעות וצורך לחזור מידי פעם אצל הכללים.{{הערה|ייבין, כתר, סיכום.3 עמ' 377).}} אם כן, קיבל הרב ברויאר את דעתו של ייבין שסימון החטף באות לא גרונית הוא לא חובה אלא מנהג של רשות. כבר ראינו [[#שני ערכים מנוגדים בתוך מהדורת ברויאר|למעלה]] שקרה דבר דומה גם לגבי הסימון הכפול לפשטא, ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סימון הגעיה (המתג)|בפרק הבא]] נראה שזה נכון אף לגבי סימון הגעיות (עוד נושא שבמבוא ל"מקראות גדולות הכתר" כתבו לגביו על הרב ברויאר ביקורת מפורטת). בכל התופעות הללו ובדומיהן אין עקביות גמורה בתוך הכתר עצמו (לעומת השיטתיות הגמורה והדיוק המרבי לגבי תופעות אחרות), וקיים גם מגוון של רמות יישום בכתבי־היד הקרובים לו (לעומת שאר שיטת הניקוד והטעמים שבו כולם כמעט זהים לכתר). מה שחשוב לענייננו הוא שבכל הנושאים שבהם טען הרב ברויאר בעקבות ייבין שמדובר על עניין של רשות, הוא בחר תמיד באותה שיטה שנראתה בעיניו מתאימה ביותר לקורא. אבל הוא לא הרשה לעצמו להחליט כך בנושאים אחרים שנראו לו כסטייה מנוסח המסורה (כגון בהצגת "קרי וכתיב" או סימון כפול של טעמים). המתח בין רצונו של הרב ברויאר להציע לקוראיו את שיטת המסורה מצד אחד, ובו בזמן להציע להם שיטה נוחה ועקבית לגבי הניקוד והטעמים מצד שני, גרם לו לחפש איזון עדין בין שני הקצוות, איזון שמעצם טבעו אינו עונה לגמרי על אף אחת מהדרישות. וזוהי נקודת העומק בביקורת עליו במבוא ל"מקראות גדולות הכתר".{{הערה|טענו שם גם טענה עקרונית נוספת: "אין גם מקום לטענתו של הרב ברויאר בדבר זרות ההגיה של החטפים האלה בתקופתנו... קביעתו של נוסח מסוים לפרטי פרטיו נועדה ליצור אחידות בתוך מציאות מגוונת ומשתנה. כל סימני הניקוד של המסורה הטברנית משקפים לאמיתו של דבר מנהג הגיה מסוים בתקופה שהיו קיימים גם מנהגים אחרים. מנהג זה נבחר על־ידי בעליי המסורה הטברנים כראוי לקיבוע ולהנצחה ולדחות מפניו שאר מנהגים, ומרגע שנתקבלו סימניו כסימני המסורה המוסמכים, הם היו אמורים להתקיים כ'נוסח המסורה' בכל מסגרת הגיה, בין שהיא תואמת את הסימנים ובין שאינה תואמת אותם..." (עמ' 66*). כלומר: על ההגיה להתאים את עצמה לגמרי אל נוסח המסורה הכתוב, ואין להתאים כלל את סימני ההגיה הכתובים לצורכי ההגיה בפועל. תיאור זה נכון לרוב לגבי התפשטותו של נוסח המסורה ברחבי התפוצות, אמנם נראה שיש בהקצנתו קביעה אידאולוגית יותר מאשר טענה היסטורית. כי התיאור המוקצן מתעלם מכמה תופעות: (א) הגיוון שבכתבי־היד בנושא הזה, גיוון שבולט לעין, ואי־אפשר להסביר אותו רק על ידי ההנחה שלא היה לסופרים מקור אמין להסתמך עליו (בניגוד ברור לשאר כללי הניקוד והטעמים); (ב) מגמות של "הרחבה" ו"שכלול" המוזכרות אצל ייבין, שבהן ניסו אף כתבי־היד הקרובים לכתר, ובוודאי המאוחרים מהם, ליצור עקביות והתאמה בתחום הניקוד והטעמים; (ג) מגמת ההתאמה לצורכי הקורא בדפוסים, ובמיוחד בדורות האחרונים מאז דפוס קורן.}} '''השיטה בפועל במהדורתנו:''' בניגוד לרב ברויאר ול"מקראות גדולות הכתר" כאחד, מהדורתנו מיועדת באופן מובהק להיות "תיקון קוראים" (במובן הרחב של הביטוי). הנוסח שבה יהיה מבוסס באופן קפדני על התוצאה המעשית של שיטת המסורה בכתר ארם צובה ביחד עם תיעוד מלא של הנוסח המקורי. אבל נוסח הפנים שבה לא יציג תמיד את נוסח הכתר באופן מכני, כי הוא לא מיועד למומחים בתחום המסורה אלא לקוראים בימינו (המבחינים בין שווא נע לחטף). שיטת העיצוב שבה תשקף אם כן את המגמה הזו בתיעודם המלא, אבל באי-סימונם של החטפים באותיות לא גרוניות בתור חטפים. יוצא מן הכלל חטף קמץ בכתר שתפקידו מורפולוגי, כגון חטף קמץ הבא להורות על תנועת "o" קצרה בדומה לקמץ קטן (חטוף), בצורות כגון קֳדָשִׁים הבאה בכתר לעתים קרובות במקום קָדָשִׁים (שתי הצורות מופיעות בכמה מקומות בכתר) ובאופן דומה "שׇׁרָשָׁיו", וכמו כן בשם "מׇרְדֳּכַי" במגילת אסתר.{{הערה|1=אמנם השוו את הניקוד בתיבות שבהן לאחר החטף קמץ באה אות גרונית, כגון קֳהָת (תיבה זו ונגזרותיה באות במקומות רבים בכתר בחטף קמץ, אמנם לפעמים גם בשווא פשוט), שבא במהדורתנו קְהָת בשוא (כמו בהמהדורות ברויאר). על תופעת חטף קמץ לסימון קמץ חטוף (כדי למנוע טעות), ראו ייבין ב.5 (עמ' 19-20). על שווא נע שלפני אות גרונית שנהגה מעין תנועתה (של הגרונית), ראו במאמרו של [http://www.korenpub.com/HE/static/grammar חנן אריאל], עמ' 6.}} לכן במקום חטף באות לא-גרונית, הבא בכתבי־היד כדי להורות על הנעת השווא, מופיע במהדותרנו שווא פשוט. אמנם גם הוספנו סימן עדין מעל האות, כדי שהקורא ידע שמדובר על שווא נע, וכי בעלי המסורה סימנו את האות הזאת באופן מיוחד כדי למנוע טעות. הנה דוגמה ויזואלית אחת של השיטה (מתוך [[ישעיהו נא/טעמים#נא ב|ישעיהו נא,ב]]): {{מ:טעמי המקרא}}וַאֲבָרְﬞכֵ֖הוּ{{מ:טעמי המקרא-סוף}} מעל האות "ר" בדוגמה הזאת רואים סימן דיאקריטי הנקרא "וריקה" (Varika), תו גראפי מעל האות שנעזרים בו בכתיבת שפת הספרדית-היהודית ([[:W:לאדינו|לאדינו]]).{{הערה|בתור סימן אורתוגרפי (גליף מעל האות) במערכת היוניקוד, סימן הווריקה (U+FB1E) הוא גרסה אחרת של סימן הרפה (U+05BF). במהדורות שונות של סידורי תפילה בעבר, יש שסימנו שווא נא על ידי השימוש בסימן קו הרפה, או בסימן עיגול המסורה, או בטעם הסגול (כולם מעל האות). אך לכל הסימנים האלה יש משמעויות אחרות, ולעתים נחוץ להשתמש בהם למטרותיהן המקוריות בתוך מהדורת מקרא או בפסוקים המובאים בתוך הסידור. לכן עדיף להשתמש בסימן אחר לגמרי, שאינו מתחום המקרא, כדי לסמן שווא נע. סימן הווריקה יכול להיות פתרון טוב בינתיים, עד שמערכת היוניקוד תתמוך בסימן מיוחד עבור "שווא נע".}} יש רשימות מלאות של כל התיבות מהסוג הזה ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|תורה]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות|ספרי הנביאים והכתובים]]'''. ===מתיגת הזקף=== מתיגת הזקף הקטון תהיה לגמרי על פי שיטת הכתר (ראו [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]]) אף במקומות שהכתר לא קיים. במקומות האלה נציין בתיעוד הנוסח את "שיטת-א" כמקור, הואיל ומדובר על שיטה מובהקת ועקבית, ונציין בצידו את כתבי־היד שיש בהם מתיגה כמו שיטת הכתר במקום ההוא (ואת הדפוסים הסטנדרטיים אם יש בהם מתיגה דומה), וכמו כן את כתבי־היד שיש בהם מתיגה במקום אחר או שאין בהם מתיגה.{{הערה|יצוין שברוב המקומות יש כתבי־יד כאלה, והדפוסים הנפוצים קרובים לכתר בנושא הזה עוד יותר מכתבי־יד (בניגוד למה שכתבו במבוא ל"מקראות גדולות הכתר"); וראו על כך [[#דוגמת מתיגת הזקף|לעיל]].}} במקומות שהכתר קיים בהם, נביא את מתיגת הזקף כמו שהיא מופיעה בו ללא סטייה ובלי הערת נוסח. ===נקודה בוי"ו עיצורית=== בכתר ובחלק מכתבי־היד הקרובים לו, אנחנו מוצאים לעתים נקודה בוי"ו עיצורית שלאחריה שורוק, כגון: "וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ" ([[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]]). נקודה כזו נכתבת ללא עקביות במיעוט של המקומות (ואף נמחקה באחדים מהם בכתי"ל), והיא לא נמצאת בדפוסים. נקודה זו איננה דגש: "כאשר באה ו עיצורית ואחריה תנועת u (היינו: wu), מסומנת לפעמים נקודה בו', כעין שורק. סימון זה תכליתו, כנראה, להורות שבמקרה זה הו' מבוטאת כתנועה ממש (היינו: uu); שהרי העיצור ו נֶהגה בדרך כלל כחצי תנועה, וכשבאה אחריו תנועת u, שהיא מסוגו, מתקרבת הגייתו להגיית תנועה ממש."{{הערה|על הנושא ועל הנתונים של התופעה בכתבי־היד ראו ייבין, ה.8-12, עמ' 64-66; הציטוט שם בעמ' 64.}} במהדורתנו נשמיט את הנקודה הזו, שיש בה כדי לבלבל את הקורא ולהסיח את דעתו. אבל נביא את גירסת כתב־היד (כתי"א או כתי"ל) בתיעוד הנוסח. יצויין שלא רק הרב ברויאר אלא גם אהרן דותן הוריד את הנקודה הזו במהדורותיו ע"פ כתי"ל, ולמרות החלטה זו שיבחו אותו מהדירי "מקראות גדולות הכתר" על כך שהוא היה נאמן לכתי"ל. ===מרכא בתיבת תביר=== במהדורתנו נסמן מרכא בתיבת תביר בעקביות לפי כללי המסורה ובהתאם לשיטת הכתר.{{הערה|ראו ייבין, כד.2-4, עמ' 217-218. בהקלדת וסטמינסטר היו במקור סימנים של מרכא בתיבת תביר לרוב. אבל החל מגירסה 4.14 הפכו אותם לגעיות כי כך יש לקרוא את כתי"ל לדעתם. ולכן רשימת השינויים בהקלדת וסטמינסטר [http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml בין גירסה 4.12 ל-4.14] מהווה רשימה טובה (אבל לא מושלמת) לתופעה זו במקרא. על פי רשימה זו כבר נעשו תיקונים במהדורתנו בכל החלקים של המקרא החסרים בכתר והמבוססים על הקלדת כתי"ל. אולם עדיין ייתכן שיש מקומות חריגים שעדיין דורשים תיקון. (יצויין שבדיקה זו הכילה בפועל את בדיקת כל השינויים מגירסה 4.10 והלאה; עיון בגירסאות הקודמות לגירסה 4.10 מראה שאין בהן שינויים רלוונטיים למהדורתנו.)}} '''שיר השירים:''' גם בשלושת המקומות המקבילים בשיר השירים שיש בהם אולי מרכא בתיבת תביר למרות משרת הדרגא שלפניו ([[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[שיר השירים ג/טעמים#ג ה|ג,ה]]; [[שיר השירים ח/טעמים#ח ד|ח,ד]]), נסמן מרכא בעקביות בהתאם לחריגים המצויינים בספרות המסורה. וזה למרות שכתי"א ובכתי"ל לא ברור כלל שבכל המקומות האלה כוונת הסופר באמת למרכא ולא לגעיה.{{הערה|לפרטים ראו ייבין, כד.4, עמ' 218, ובתיעוד הנוסח על [[שיר השירים ב/טעמים#ב ז|שה"ש ב,ז]].}} להשוואה של הנתונים בכתבי־היד בשלושת המקומות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|כאן]]. ===עקביות במקפים=== "המקף מורה, כידוע, על כך, שהתיבה שהוא מסומן אחריה אין בה טעם עצמי והיא נקראת בטעמה של התיבה שאחריה."{{הערה|ייבין, כט.2 עמ' 235. המידע בנושא זה כאן מבוסס על מה שמובא שם, וגם ב-כט.3 עמ' 235-236.}} אבל מצויים כ-50 מקומות בכתר ארם צובה (מתוך אלפים רבים) שבהם '''לא נכתב''' מקף לאחר תיבה הראויה לכך (כנראה לא מתוך טעות אלא בגלל שסבר הסופר שאין מקום לטעות, מכיוון שאין סימן של טעם בתיבה ולכן ברור לקורא שהיא מוקפת). כמו כן יש סוגים של צירופי תיבות, ובעיקר אלו שבהם יש בתיבה הראשונה געיה אחר הטעם, שבהם '''נכתב''' לפעמים מקף אחרי תיבה המוטעמת במשרת.{{הערה|אין בזה עקביות גמורה בכתר. ראו לדוגמה את הצירוף "וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ" ב[[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]], והשוו שם לפסוק כ"ז.}} במהדורתנו המיועדת להיות "תיקון קוראים" נסמן את המקף בעקביות בכל תיבה הראויה לכך, ואת המקף החסר בכתר נציין בהערות הנוסח. לגבי מקף בתיבת משרת הנמצא בכתר, יש מקומות שהקריאה בהם פשוטה; בתיבות אלו נשמיט את המקף כדי לא להסיח את דעתו של הקורא (ואת המקף שבכתר נציין בהערת נוסח). לדוגמה: בסוף הפסוק [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] יופיע "לְיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ" במקום "לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ" ([[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]]).{{הערה|כך מקובל בדפוסים, שבהם אין מקף בתיבת משרת; וכך גם עשה הרב ברויאר בכל מקום שמצא מקף בתיבת משרת בכתבי־היד, ובעקבותיו במהדורות "סימנים" ומכון ממרא.}} רשימת המקומות שבהם השמטנו מקף בתיבת משרת בכ"א הספרים: [[ישעיהו נט/טעמים#נט יט|ישעיהו נט,יט]] (א?=ר֥וּחַ־יְהוָ֖ה); [[ירמיהו מב/טעמים#מב ב|ירמיהו מב,ב]] (א?=כִּֽי־נִשְׁאַ֤רְנֽוּ־מְעַט֙);{{הערה|למרות שדוגמה זו דומה לרשימה הבאה, במקרה הזה המקף השני לא קיים בוודאות, ואולי ייתכן שנמחק.}} [[מיכה ה/טעמים#ה ב|מיכה ה,ב]] (א=עַל־בְּנֵ֥י־יִשְׂרָאֵֽל); [[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת); [[דברי הימים א טז/טעמים#טז ט|דה"א טז,ט]] (א?=שִׁ֤ירוּ־לוֹ֙); [[דברי הימים א יח/טעמים#יח יז|דה"א יח,יז]] (א=לְיַ֥ד־הַמֶּֽלֶךְ); [[דברי הימים ב יא/טעמים#יא כג|דה"ב יא,כג]] (א?=הֲמ֥וֹן־נָשִֽׁים). ובספרי אמ"ת: [[איוב כג/טעמים#כג ה|איוב כג,ה]] (א?=מַה־יֹּ֥אמַר־לִֽי); [[איוב מא/טעמים#מא כב|איוב מא,כב]] (א?=חַדּ֣וּדֵי־חָ֑רֶשׂ). אך יש תיבות שהקריאה בהן יותר מורכבת: יש בהן געיה לתיקון הקריאה, ולעתים הן מוקפות בכתר.{{הערה|ראו ייבין, כתר, יט.15-18 (עמ' 186-187).}} במקומות האלה ייתכן שהמקף המסומן בכתר יעזור לקורא, לדוגמה: "וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙" ([[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]]). להלן רשימה של כל המקומות בכ"א הספרים שבהם מופיע מקף בתיבת משרת בכתר ובמהדורתנו: [[שופטים ח/טעמים#ח י|שופטים ח,י]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ ב|שופטים כ,ב]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שופטים כ/טעמים#כ לה|שופטים כ,לה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[שמואל ב ז/טעמים#ז ט|שמ"ב ז,ט]] (א=וְעָשִׂ֤תִֽי־לְךָ֙); [[ישעיהו מ/טעמים#מ ז|ישעיהו מ,ז]] (א=נָ֣בֵֽל־צִ֔יץ); [[ישעיהו נט/טעמים#נט טז|ישעיהו נט,טז]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לוֹ֙); [[ישעיהו סג/טעמים#סג ה|ישעיהו סג,ה]] (א=וַתּ֤וֹשַֽׁע־לִי֙); [[ישעיהו סו/טעמים#סו ח|ישעיהו סו,ח]] (א=אִם־יִוָּ֥לֵֽד־גּ֖וֹי); [[יחזקאל א/טעמים#א ד|יחזקאל א,ד]] (א=וְנֹ֥גַֽהּ־ל֖וֹ); [[יחזקאל טז/טעמים#טז יב|יחזקאל טז,יב]] (א=וָ֥אֶתֵּֽן־נֶ֙זֶם֙); [[דברי הימים א כא/טעמים#כא ה|דה"א כא,ה]] (א=שֹׁ֥לֵֽף־חָֽרֶב); [[דברי הימים ב ח/טעמים#ח יא|דה"ב ח,יא]] (א=אֲשֶׁר־בָּ֥אָֽה־אֲלֵיהֶ֖ם); [[דברי הימים ב יד/טעמים#יד ו|דה"ב יד,ו]] (א=וַיָּ֥נַֽח־לָ֖נוּ). ובספרי אמ"ת: [[תהלים יב/טעמים#יב ו|תהלים יב,ו]] (א=יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ); (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בִּֽי׃) [[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]];{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו|יש כאן תופעה נדירה בשני מקומות בלבד: "כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי" ([[תהלים יח/טעמים#יח כ|תהלים יח,כ]]) ו"כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ" ([[תהלים כב/טעמים#כב ט|כב,ט]]). בשני המקומות נמסרה הסכמה שגם לפי בן־אשר יש צינורית בתיבת "כִּי" הבאה לפני תיבה שטעמה בראשה והיא משרתת לסילוק (ולכן התיבה "כִּי" ראויה להקפה כי [[#צינורית|צינורית היא טעם משני]], אך המקף נשמט ממנה בפועל ולא נכתב). בשאר כל המקומות תיבת "כִּי" מוקפת לפי בן־אשר (ואין בה שום טעם), ואילו לפי בן־נפתלי היא מוטעמת תמיד בצינורית. וראו ייבין מב.2 (עמ' 285-286). בנוסף לכך, למרות הגעיה בתיבה "חָ֥פֵֽץ", לא נראה שמדובר על [[#ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת|מרכא משני ובתיבה שהטעם העיקרי נשמט ממנה והגעיה נכתבה במקומו]], כי מרכא היא טעם משרת רגיל לפני סילוק. נראה אם כן שנכתבה הגעיה לתיקון הקריאה, ואם כן גם "חָ֥פֵֽץ" ראויה להקפה. לפרטים נוספים ראו ייבין: בחלק מכתבי־היד התיבה "כִּ֘י" או התיבה "חָ֥פֵֽץ" מוקפת בפועל, או שתיהן כאחת, לפי הנתונים המובאים שם. ויש להוסיף על הנתונים שהביא שגם בכתי"ק13 ובכתב־יד גסטר הראשונה [https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3963&manuscript=G&panX=0.277050760812639&panY=0.5551366584378234&zoom=3.4314471375443367&fullscreen=true כאן] ו[https://ihbmr.com/manuscripts/?pageId=3967&manuscript=G&panX=0.6999221067291568&panY=0.644316116311837&zoom=4.933285037306152&fullscreen=true כאן] התיבה "חָ֥פֵֽץ" מוקפת במקום השני. כתר ארם צובה לא שרד בשני המקומות, וחבל על דאבדין.}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ק13,גסטר1=כִּ֘י חָ֥פֵֽץ־בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים סו/טעמים#סו יב|תהלים סו,יב]] (א=הִרְכַּ֥בְתָּֽ); [[תהלים פט/טעמים#פט כ|תהלים פט,כ]] (א=דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן); [[תהלים קיט/טעמים#קיט צ|תהלים קיט,צ]] (א=כּוֹנַ֥נְתָּֽ).{{הערה|בדוגמאות אלו מדובר על טעם מובהק של מרכא בהברה המוטעמת ביחד עם געיה לתיקון הקריאה, כמו בכ"א הספרים. אך בספרי אמ"ת בהרבה מקומות אחרים, השארנו מקפים רבים במקומות שיש לכאורה תיבת משרת, ואף הוספנו מקפים. במקומות אלה לא מדובר בטעם משרת מובהק אלא בטעם משני, ו[[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]].}} ===גרש או גרשיים ותלישא גדולה בתיבה אחת=== בחמש תיבות במקרא יש הטעמה כפולה של תלישא גדולה ושל גרש או גרשיים:{{הערה|ברשימה זו מובא הנוסח המופיע במהדורתנו; לתיעוד המלא של מקורות הנוסח בחמשת הדוגמאות ראו בדף העריכה של הפרק לכל דוגמה. מבחינה טכנית אנחנו משתמשים במקומות האלה בשתי תבניות: [[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] ו[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]].}} #בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה כט|(ה,כט)]]: [זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה]* #ויקרא, שמיני [[ויקרא י/טעמים#י ד|(י,ד)]]: [קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ]* #מלכים [[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|(מל"ב יז,יג)]]: [שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ]* #יחזקאל [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|(מח,י)]]: [וּ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לְאֵ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}לֶּה]* #צפניה [[צפניה ב/טעמים#ב טו|(ב,טו)]]: [זֹ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}את]* תלישא גדולה וגרש או גרשיים מתאימים להיות מפסיקים בתחום שלטונם של פשטא או זרקא (וכך הוא בחמשת הדוגמאות הללו). לפי ברויאר, ההסבר להטעמה הכפולה היא בכך שהיו מסורות חלוקות: "היו שהטעימו גרש, ואחרים הטעימו תלישא גדולה; ומסתבר, שהכריעו להטעים את שניהם כאחד".{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, ב.53 (עמ' 64). למידע נוסף על התופעה ראו ייבין, כח.2, עמ' 232.}} שיטות הסימון בכתבי־היד ובמהדורות שבדפוס אף הן חלוקות. הכתר השתמר בשתי הדוגמאות האחרונות (מיחזקאל וצפניה) ומתברר שבו הגרש או הגרשיים בא בעקביות '''באות הראשונה לפני תלישא גדולה''', כנראה כדי להורות על הקדמתו בסדר הקריאה.{{הערה|לפי ברויאר (שם, הערה 39): "הקורא מקדים את הגרש לתלישא הגדולה; שהרי ברוב המקרים הגרש הוא השליש האחרון; ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם."}} ואילו מיד לאחריו באותה אות באה תלישא גדולה, שהרי אות זו היא המקום הראוי לה. וכך נוצר מצב שמסומן גרש או גרשיים '''שלא''' בהברה הראויה לטעם. בכתי"ל השיטה זהה אם המקום הראוי לטעם הוא באות הראשונה (1, 3, 5). אבל אם המקום הראוי לטעם באות אחרת (2, 4), אז תלישא גדולה נכתבת במקום הראוי לה באות הראשונה, ואילו גרש או גרשיים בהברה המוטעמת כראוי לו. אמנם באחד משני המקומות מהסוג האחרון (יחזקאל מח,י) יש גרש כפול באות הראשונה ובאות המתאימה להברה הראויה לטעם (וּ{{שני טעמים באות אחת|֝|֠}}לְאֵ֜לֶּה). במהדורות הדפוס, ובעקבותיהם במהדורות קורן וברויאר, יש הקדמה עקבית של תלישא גדולה בתחילת האות הראשונה, שהרי זה המקום הראוי לה.{{הערה|תופעה זו קיימת אף בכתבי־היד; וראו בכתי"ק מל"ב יז,יג <שֻׁ{{שני טעמים באות אחת|֠|֜}}בוּ>.}} אם המקום הראוי לגרש או גרשיים גם הוא באות הראשונה, אז הוא בא שם באותה אות מיד לאחר תלישא גדולה. ואילו אם מקומו הראוי של גרש או גרשיים באות אחרת, אז כותבים אותו שם (בדומה לכתי"ל).{{הערה|יש לציין שאפילו ב'''מקראות גדולות הכתר''' לא שמרו על שיטת הכתר בשני המקומות מהסוג הזה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]), ובמקום זה ציינו את הטעמים לפי מנהג הדפוסים. ובנוסף לכך ב[[צפניה ב/טעמים#ב טו|צפניה ב,טו]] בא הגרשיים '''לאחר''' תלישא גדולה באות הראשונה (!).}} במהדורתנו שמרנו על שיטת הכתר לגבי הסימון הכפול באות הראשונה: גרש או גרשיים '''לפני''' תלישא גדולה כדי להורות כי הוא הקודם לקריאה. אמנם בנוסף לכך יש במהדורתנו יישום מלא ל[[#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|שיטת הסימון הכפול של הטעם בהברה המוטעמת]], בהתאם למטרתנו להיות "תיקון קוראים". לכן בשתי התיבות שבהן המקום הראוי לטעם אינה באות הראשונה ([[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח י|יחזקאל מח,י]]) הוספנו טעמים כפולים גם בהברה המוטעמת. ===סימן הרפה=== בכתבי־היד הטברנים החשובים כגון כתר ארם צובה וכתי"ל, מסמנים אותיות ש'''אין''' בהן נקודה של דגש קל (באותיות בג"ד כפ"ת) או אין בהן נקודה של מפיק (באות ה"א) על ידי קו קצר מעל האות הרפויה (סימן ה"רפה"). סימון זה נראה מיותר ברוב המקומות (שהרי נקודת הדגש או נקודת המפיק חסרה באות ממילא). לכן ברוב מהדורות הדפוס שיצאו לאור במשך הדורות, וכמו כן ברוב המהדורות המודרניות המודפסות והדיגיטליות, כולל מהדורות מדויקות המבוססות על כתבי־היד, משמיטים את סימן הרפה באופן קבוע, חוץ מתיבות בודדות שיש מקום לטעות בהן.{{הערה|יוצאת מן הכלל [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up מהדורתו הראשונה גינצבורג (לונדון, 1894)], המציינת בעקביות את סימן הרפה בעשרות אלפי תיבות. ב[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n5/mode/2up מהדורתו השניה (לונדון, 1926)] הוא ויתר על הסימון.}} בין המהדורות המודרניות המשמיטות לגמרי, או כמעט תמיד, או לרוב את סימן הרפה: קורן, [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC] (בעקבות BHS), דותן, ברויאר, מקראות גדולות הכתר,{{הערה|יש בהחלטה זו חוסר עקביות, והיא פוגעת במגמתו המוצהרת של '''מקראות גדולות הכתר''' להציג את שיטת הכתר במלואה.}} מכון ממרא, סימנים.{{הערה|אמנם במהדורת "סימנים" החליטו להדפיס את סימן הרפה בהרבה יותר מקומות מאשר במהדורות האחרות, בעצם בכל מקום שלדעתו של המהדיר יש קוראים הנוטים לטעות.}} אף במהדורתנו לא נציין את סימן הרפה בדרך כלל. אבל יש מקומות שבהם יש תועלת מובהקת לקוראים בסימונו: #'''במערכת הטעמים הכפולה של עשרת הדברות:''' חייבים לסמן את הרפה במקומות מסוימים בעשרת הדברות, כדי להבחין בין הניקוד של הטעם העליון לניקוד של טעם התחתון. כגון: [[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]]: "כׇּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒" (דגש ורפה באותה אות כדי לציין שהכ"ף [[שמות כ/טעמים#הטעם התחתון מול הטעם העליון (לפי המסורה הטברנית)|רפויה בטעם העליון ודגושה בטעם התחתון]]). וכך גם "לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖͏ֽח" ([[שמות כ/טעמים#כ יב|כ,יב]], כדי לציין שהתי"ו רפויה בטעם התחתון ודגושה בטעם העליון), וכן "לֹ֣֖א תִּֿנְאָ֑͏ֽף" ו"לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב". #'''במקומות שצפוי מפיק באות ה"א ואיננו.''' כגון: [[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב]]: "וַיִּקְרָ֧א לָ֦הֿ"; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז]]: "וְרַחְמָ֖הֿ"; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט]]: "לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ". #'''במקומות שהאות אל"ף נחה ואינה נשמעת במבטא כלל.''' כגון: [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד]]: "יְר֧אֿוּ"; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ"א יב,כד]]: "יְר֣אֿוּ"; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד]]: "וַיֹּר֨אֿוּ"; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח]]: "וְנִרְפּ֥אֿוּ"; [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י]]: "יְר֣אֿוּ"; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]]: "וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי"; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]]: "מֽאֿוּם"; [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד]]: "מאֿוּם֩" (לגבי שני האחרונים השוו "מ֔וּם", [[ויקרא כא/טעמים#כא יז|ויקרא כא,יז]] ובעוד מקומות). וכמו כן לתיבות "הָראֿוּבֵנִי/לָראֿוּבֵנִי" בכל מקום.{{הערה|התיבות (וְ)הָראֿוּבֵנִי, (וְ)לָראֿוּבֵנִי באות במקומות הבאים (18 פריטים): [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז]]; [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה"א ה,ו]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה"א ה,כו]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה"א יא,מב]] (2); [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה"א יב,לח]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה"א כז,טז]]. וראו עוד בהערות הנוסח בחלק מהמקומות.}} ברוב המוחלט של המקומות מדובר על אל"ף הכתובה באמצע הברת שורוק, אך ראו גם בחיריק את [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד]]: "הַמּוֹרִ֤אֿים"; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט]]: "רִפִּ֤אֿנוּ"; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא]]: "דִכִּ֣אֿתָ" (השוו "דִּכִּֽיתָ", [[תהלים נא/טעמים#נא י|תהלים נא,י]]; ו"וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי" [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב]] לעיל). בחלק מהמקומות האלה יש בכתבי־היד הערת מסורה קטנה המצביעה על כתיב חריג ו/או הערת "קרי" מפורשת. #'''במקומות שאותיות בג"ד כפ"ת צפויות להיות דגושות אך הן רפות.''' כגון: [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא]] "קַֽו־תֹֿ֖הוּ"; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב]]: "שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒"; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח]] "אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם".{{הערה|שלושת התיבות הללו מפורטות ב[https://mg.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Yeshayahu/34.11#m7e0n6 הערת מנחת שי לישעיהו לד,יא]. בכל אחת מהן יש סימן רפה ברור בכתר ארם צובה ובכתי"ל.}} יש כמה עשרות מילים משלושת הסוגים האחרונים ביחד, ובכולן השתדלנו לשמור על סימן הרפה הכתוב בכתבי־היד. החלטה זו מתאימה למגמת מהדורתנו להיות "תיקון קוראים". להלן רשימה של כל המקומות הידועים לנו:{{הערה|1=אנחנו מודים לבעלי האתר "מקראות גדולות על התורה" שהוסיפו על מהדורתנו את סימן הרפה בעשרות מקומות, ובאדיבותם שיתפו אותנו בתוצאות. ניתן לראות את המקומות המסומנים ב"רפה" שם על ידי [https://library.alhatorah.org/Search?mode=basic&p=1&c=0&s=0&t=%D7%94%D7%B4%D7%90%20%D7%A8%D7%A4%D7%94&inorder=1&en=0&notes=0&tree=shallow החיפוש הזה]. הרשימה הבאה מיוסדת על החיפוש הזה אבל גם הוספנו עליו.}} *'''תורה:''' [[שמות ב/טעמים#ב ג|שמות ב,ג "וַתַּחְמְרָ֥הֿ"]]; [[שמות ט/טעמים#ט יח|שמות ט,יח "הִוָּסְדָ֖הֿ"]]; [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו,ב "מוֹקְדָ֨הֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ד|ויקרא יב,ד "טׇהֳרָ֑הֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ה|ויקרא יב,ה "טׇהֳרָֽהֿ"]]; [[ויקרא יב/טעמים#יב ז|ויקרא יב,ז "וְטָהֲרָ֖הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג ד|ויקרא יג,ד "וּשְׂעָרָ֖הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כא|ויקרא יג,כא "וּשְׁפָלָ֥הֿ"]]; [[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו "וּשְׁפָלָ֥הֿ"]]; [[ויקרא יט/טעמים#יט כ|ויקרא יט,כ "חֻפְשָׁ֖הֿ"]]; [[ויקרא כ/טעמים#כ טז|ויקרא כ,טז "לְרִבְעָ֣הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד "הׇשַּׁמָּ֔הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה "הׇשַּׁמָּ֖הֿ"]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג "בׇּהְשַׁמָּהֿ֙"]]; [[במדבר טו/טעמים#טו כח|במדבר טו,כח "בְּחֶטְאָ֥הֿ"]]; [[במדבר טו/טעמים#טו לא|במדבר טו,לא "עֲוֺנָ֥הֿ"]]; [[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז "הָראֿוּבֵנִ֑י"]]; ;[[במדבר לב/טעמים#לב מב|במדבר לב,מב "לָ֦הֿ"]]; [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד "הָראֿוּבֵנִי֙"]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב "לָרֽאֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז "וְלָראֿוּבֵנִ֨י"]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג "לָרֽאֿוּבֵנִ֑י"]]; [[דברים כט/טעמים#כט ז|דברים כט,ז "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברים לג/טעמים#לג כז|דברים לג,כז "מְעֹנָהֿ֙"]]. *'''נביאים ראשונים:''' [[יהושע א/טעמים#א יב|יהושע א,יב "וְלָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו "לָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע יג/טעמים#יג ח|יהושע יג,ח "הָרֽאֿוּבֵנִי֙"]]; [[יהושע כב/טעמים#כב א|יהושע כב,א "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[יהושע כד/טעמים#כד יד|יהושע כד,יד "יְר֧אֿוּ"]]; [[שמואל א א/טעמים#א ט|שמ"א א,ט "אׇכְלָ֥הֿ"]]; [[שמואל א יב/טעמים#יב כד|שמ"א יב,כד "יְר֣אֿוּ"]]; [[שמואל א כ/טעמים#כ כ|שמ"א כ,כ "צִדָּ֣הֿ"]]; [[שמואל ב יא/טעמים#יא כד|שמ"ב יא,כד "וַיֹּר֨אֿוּ הַמּוֹרִ֤אֿים"]] (פעמיים); [[מלכים א יד/טעמים#יד יב|מל"א יד,יב "בְּבֹאָ֥הֿ"]]; [[מלכים ב ח/טעמים#ח ו|מל"ב ח,ו "עָזְבָ֥הֿ"]]; [[מלכים ב י/טעמים#י לג|מל"ב י,לג "וְהָראֿוּבֵנִ֖י"]]. *'''נביאים אחרונים:''' [[ישעיהו יח/טעמים#יח ה|ישעיהו יח,ה "נִצָּ֑הֿ"]]; [[ישעיהו כא/טעמים#כא ב|ישעיהו כא,ב "כׇּל־אַנְחָתָ֖הֿ"]]; [[ישעיהו כג/טעמים#כג יז|ישעיהו כג,יז "לְאֶתְנַנָּ֑הֿ"]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל כז|ישעיהו ל,כז "מַשָּׂאָ֑הֿ"]]; [[ישעיהו ל/טעמים#ל לב|ישעיהו ל,לב "מֽוּסָדָ֔הֿ"]]; [[ישעיהו לד/טעמים#לד יא|ישעיהו לד,יא "קַֽו־תֹֿ֖הוּ"]]; [[ישעיהו מה/טעמים#מה ו|ישעיהו מה,ו "וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔הֿ"]]; [[ישעיהו סה/טעמים#סה יח|ישעיהו סה,יח "גִּילָ֖הֿ"]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו ו|ירמיהו ו,ו "עֵצָ֔הֿ"]]; [[ירמיהו כ/טעמים#כ יז|ירמיהו כ,יז "וְרַחְמָ֖הֿ"]]; [[ירמיהו מד/טעמים#מד יט|ירמיהו מד,יט "לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ"]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ט|ירמיהו נא,ט "רִפִּ֤אֿנוּ"]]; [[יחזקאל טז/טעמים#טז מד|יחזקאל טז,מד "כְּאִמָּ֖הֿ"]]; [[יחזקאל כא/טעמים#כא טז|יחזקאל כא,טז "לְמׇרְטָ֖הֿ"]]; [[יחזקאל כג/טעמים#כג מב|יחזקאל כג,מב "שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒"]]; [[יחזקאל כד/טעמים#כד ו|יחזקאל כד,ו "חֶלְאָתָ֣הֿ"]]; [[יחזקאל כז/טעמים#כז כ|יחזקאל כז,כ "לְרִכְבָּֽהֿ׃"]]; [[יחזקאל לט/טעמים#לט טז|יחזקאל לט,טז "הֲמוֹנָ֖הֿ"]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז ח|יחזקאל מז,ח "וְנִרְפּ֥אֿוּ"]]; [[יחזקאל מז/טעמים#מז י|יחזקאל מז,י "לְמִינָהֿ֙"]]; [[הושע ט/טעמים#ט י|הושע ט,י "כְּבִכּוּרָ֤הֿ"]]; [[עמוס א/טעמים#א יא|עמוס א,יא "שְׁמָ֥רָהֿ"]]; [[צפניה ב/טעמים#ב יד|צפניה ב,יד "אַרְזָ֖הֿ"]]; [[זכריה ד/טעמים#ד ז|זכריה ד,ז "הָרֹאשָׁ֔הֿ"]]; [[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא "לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ"]]. *'''ספרי אמ"ת:''' [[תהלים לד/טעמים#לד י|תהלים לד,י "יְר֣אֿוּ"]]; [[תהלים מח/טעמים#מח יד|תהלים מח,יד "לְֽחֵילָ֗הֿ"]]; [[תהלים סח/טעמים#סח יח|תהלים סח,יח "אֲדֹנָ֥י בָֿ֝֗ם"]]; [[תהלים פט/טעמים#פט יא|תהלים פט,יא "דִכִּ֣אֿתָ"]]; [[משלי יב/טעמים#יב כח|משלי יב,כח "נְתִיבָ֣הֿ"]]; [[משלי כא/טעמים#כא כב|משלי כא,כב "מִבְטֶחָֽהֿ׃"]]; [[איוב יט/טעמים#יט ב|איוב יט,ב "וּֽתְדַכּאֿוּנַ֥נִי"]]; [[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז "מֽאֿוּם"]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב "מִקָּנָ֥הֿ"]]; [[איוב לא/טעמים#לא כב|איוב לא,כב "מִשִּׁכְמָ֣הֿ"]]; [[איוב לג/טעמים#לג ה|איוב לג,ה "עֶרְכָ֥הֿ"]]. *'''חמש מגילות:''' [[רות ב/טעמים#ב יד|רות ב,יד "וַיֹּ֩אמֶר֩ לָ֨הֿ"]]. *'''כתובים אחרונים:''' [[דניאל א/טעמים#א ד|דניאל א,ד "מאֿוּם֩"]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב "דִּכְרוֹנָֽהֿ׃"]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה ו|דה"א ה,ו "לָרֽאֿוּבֵנִֽי"]]; [[דברי הימים א ה/טעמים#ה כו|דה"א ה,כו "לָראֿוּבֵנִ֣י"]]; [[דברי הימים א יא/טעמים#יא מב|דה"א יא,מב "הָראֿוּבֵנִ֗י", "לָראֿוּבֵנִ֖י"]]; [[דברי הימים א יב/טעמים#יב לח|דה"א יב,לח "מִן־הָראֿוּבֵנִ֨י"]]; [[דברי הימים א כו/טעמים#כו לב|דה"א כו,לב "עַל־הָראֿוּבֵנִ֤י"]]; [[דברי הימים א כז/טעמים#כז טז|דה"א כז,טז "לָראֿוּבֵנִ֣י"]]. ===הטעמים הנדירים בכ"א הספרים=== רוב רובם של טעמי המקרא בכ"א הספרים שכיחים פחות או יותר: יש טעמים שנמצאים בכל פסוק או בכמעט כל פסוק, יש טעמים שמופיעים לעתים קרובות (לפחות פעם אחת בכמה פסוקים בממוצע), ויש טעמים שמוצאים אותם לעתים קצת יותר רחוקות (בדרך כלל פעמים אחדות בכל פרשה בממוצע). אמנם יש גם טעמים נדירים ביותר, שמופיעים פחות פעמים מאשר מספר הספרים במקרא, ובחלק מהספרים הם אינם נמצאים כלל: #'''שלשלת (תמורתו של הסגול) מופיעה ב-7 פסוקים במקרא בלבד:'''{{הערה|על השלשלת ראו ברויאר ה.1, עמ' 120.}} [[בראשית יט/טעמים#יט טז|בראשית יט,טז]]; [[בראשית כד/טעמים#כד יב|כד,יב]]; [[בראשית לט/טעמים#לט ח|לט,ח]]; [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|ויקרא ח,כג]]; [[ישעיהו יג/טעמים#יג ח|ישעיהו יג,ח]]; [[עמוס א/טעמים#א ב|עמוס א,ב]]; [[עזרא ה/טעמים#ה טו|עזרא ה,טו]]. #'''"מרכא כפולה" או "תרי טעמי" או "תרין חוטרין" (משרת שני לטפחא אחרי דרגא) מופיע ב-14 פסוקים במקרא:'''{{הערה|על טעם זה ועל ניגונו ראו ברויאר ג.27, עמ' 99-100.}} [[בראשית כז/טעמים#כז כה|בראשית כז,כה]]; [[שמות ה/טעמים#ה טו|שמות ה,טו]]; [[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]]; [[במדבר יד/טעמים#יד ג|במדבר יד,ג]]; [[במדבר לב/טעמים#לב מב|לב,מב]]; [[מלכים א י/טעמים#י ג|מל"א י,ג]]; [[מלכים א כ/טעמים#כ כט|כ,כט]];{{הערה|על הנוסח המדויק של דוגמה זו בכתר ארם צובה ראו ייבין כח.3 עמ' 232-233.}} [[יחזקאל יד/טעמים#יד ד|יחזקאל יד,ד]]; [[חבקוק א/טעמים#א ג|חבקוק א,ג]]; [[זכריה ג/טעמים#ג ב|זכריה ג,ב]]; [[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג לח|נחמיה ג,לח]]; [[דברי הימים ב ט/טעמים#ט ב|דה"ב ט,ב]]; [[דברי הימים ב כ/טעמים#כ ל|כ,ל]]. #'''"קרני פרה" או "פזר גדול" (תמורתו של פזר קטן) ומשרתו שלפניו "ירח בן יומו" או "גלגל" מופיעים ב-16 פסוקים במקרא:'''{{הערה|ראו ברויאר ה.10, עמ' 127. על צורתם של שני הטעמים בכתבי היד ראו ייבין כא.3, עמ' 198: "פזר גדול ('קרני פרה') הוא זווית בלבד: ˇ, בלי עיגולים בקצותיה (כבדפוסים). אין זו אפוא הרכבה של שתי התלישות (כך כבר ויקס, 21). משרתו, הגלגל, צורתו כשל משרת הפזר בטעמי אמ"ת: עיגול שהושאר בו פתח מלמעלה (מט.5)." טעם המשרת (ירח בן יומו) אינו מוקלד במהדורתנו, אלא מובא מתוך [[תבנית:ירח בן יומו]]. השימוש בתבנית זו מיועד להבחין בינו לבין "גלגל" בטעמי אמ"ת (הזהה לו) ולבין "אתנח הפוך" בטעמי אמ"ת (שצורתו דומה לו בפונטים המקובלים). יוצא שכל הפסוקים שבהם מופיע "ירח בן יומו" מתויגים ע"י התבנית שלו. למידע נוסף על הטעמים הדומים לו בספרי אמ"ת ראו '''[[#הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל|להלן]]'''.}} [[במדבר לה/טעמים#לה ה|במדבר לה,ה]]; [[יהושע יט/טעמים#יט נא|יהושע יט,נא]]; [[שמואל ב ד/טעמים#ד ב|שמ"ב ד,ב]]; [[מלכים ב י/טעמים#י ה|מל"ב י,ה]]; [[ירמיהו יג/טעמים#יג יג|ירמיהו יג,יג]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח כה|לח,כה]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח כא|יחזקאל מח,כא]]; [[אסתר ז/טעמים#ז ט|אסתר ז,ט]]; [[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]]; [[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]]; [[נחמיה ה/טעמים#ה יג|ה,יג]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג ה|יג,ה]]; [[נחמיה יג/טעמים#יג טו|יג,טו]]; [[דברי הימים א כח/טעמים#כח א|דה"א כח,א]]; [[דברי הימים ב כד/טעמים#כד ה|דה"ב כד,ה]]; [[דברי הימים ב לה/טעמים#לה ז|לה,ז]]. לגבי ניגונה של "מרכא כפולה" כתב ברויאר:{{הערה|ג.27, עמ' 100.}} "בכל המקומות האלה המרכא היא תחליפו של התביר, שהיה ראוי לשמש כמשנה אחרון לפני הטפחא... ומסתבר, שגם ניגונה של המרכא הכפולה היה דומה לניגון התביר." ברויאר התכוון לניגונה בפיהם של בעלי המסורה, שניגנו את הטעם בדומה לטעם תביר כמו שהם מסרו בעצמם את תפקידו ואת צורתו בדומה לתביר. אמנם יכול להיות שהמצב היה שונה לגבי ניגונם של הטעמים הנדירים בתפוצות ישראל לאחר תקופתם של בעלי המסורה. סביר שמנגינת הטעמים הנדירים לא הייתה שגורה בפיהם של חלק מהקוראים, והם נאלצו לתת פירוש מוזיקלי ע"פ צורתו הכתובה של הטעם או ע"פ תפקידו בפיסוק. המנהג אצל חלק מהקוראים במסורת אשכנז לקרוא "קרני פרה" בתור הרכבה של שתי תלישות (בדומה לצורתו בדפוסים) אולי מהווה דוגמה לכך. ===תווים עתידיים=== אנחנו מקווים שבעתיד יוסיפו עוד תווים חיוניים בעברית ביוניקוד לטובתה של לשון המקרא, כגון: שווא נע, דגש חזק, פתח גנוב, מפיק, ועוד. אם וכאשר זה יקרה, יהיה מקום להוסיף גם אותם בתוך מהדורתנו או בכל מהדורה נגזרת ממנה. ==עשרת הדברות: תצוגת מערכת הטעמים הכפולה== במהדורתנו הוספנו טבלאות לעשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים, המופיעות כנספחים בסוף כל הדפים הרלוונטיים (דפי הפרק והפרשה והספר המלא), כדי לקרוא את "הטעם התחתון" ואת "הטעם העליון" ולהשוות ביניהם.{{הערה|יש [[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|טבלה דומה]] גם לפסוק מעשה ראובן בספר בראשית, וגם היא מופיעה בדף של הפרק והפרשה והספר המלא. כל הטבלאות מבוססות על דף הבסיס הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}} להלן טבלה עם קישורים ישירים לכל הדפים השייכים לעשרת הדברות. למידע מפורט על מערכות הטעמים הכפולות בתורה, ועל הטיפול שעשינו בהן במהדורתנו, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות|בפרק הבא על קביעת הנוסח בתורה]]'''. <קטע התחלה=טבלה לדפים של עשרת הדברות/> {| class="wikitable" |+ דפי [[:W:עשרת הדברות|עשרת הדברות]] ב"מקרא על פי המסורה" |- align=center | ! הדף הראשי של עשרת הדברות ! הדף הראשי של עשרת הדברות באנגלית ! דף בסיס טכני לעשרת הדברות ! דפי מקרא: עשרת הדברות בטעמים כפולים ! דפי מקרא: הטעם התחתון והטעם העליון |- align=center ! עשרת הדברות בספר שמות | '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]''' | '''[[Decalogue]]''' | [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]] | [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות חזרה|שמות פרק כ']] | [[ספר שמות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת יתרו/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|פרשת יתרו]]{{ש}}[[שמות כ/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|שמות פרק כ']] |- align=center ! עשרת הדברות בספר דברים | '''[[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]]''' | '''[[Decalogue]]''' | [[עשרת הדברות בסיס/טעמים|עשרת הדברות בסיס]] | [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות חזרה|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות חזרה|דברים פרק ה']] | [[ספר דברים/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת ואתחנן/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|פרשת ואתחנן]]{{ש}}[[דברים ה/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|דברים פרק ה']] |}<קטע סוף=טבלה לדפים של עשרת הדברות/> '''עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת):''' '''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות ובספר דברים (מהדורת לימוד מנוקדת)|בתוך הדף הראשי של עשרת הדברות]]''' (וכן [[Decalogue#The Decalogue in Exodus and Deuteronomy (Study Edition with Vowels)|בתוך הדף של עשרת הדברות באנגלית]]) מופיעה בנוסף מהדורת לימוד מנוקדת, בלי טעמי המקרא. מהדורה מנקודת זו מבוססת על '''[[עשרת הדברות/ניקוד|הדף הזה]]'''. ==עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו== ===טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת=== '''הצורך:''' בטעמי אמ"ת יש טעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בתחילת התיבה מימין לאות הראשונה (טעם ה'''דחי'''), וטעם מפסיק אחד שנכתב תמיד בסופה משמאל לאות האחרונה (טעם ה'''צינור''').{{הערה|יש להבדיל בין טעם ה'''צינור''' שהוא טעם מפסיק, לבין טעם ה'''צינורית''' שהוא טעם מחבר ומשני. הצינור נכתב תמיד בסוף התיבה משמאל לאות האחרונה, ואילו הצינורית נכתבת תמיד על גבי אות אחת בתחילת התיבה או באמצעה (והיא יושבת על גבי האות שלה באמצעה). בתור טעם משני, הצינורית תמיד נכתבת ביחד עם עוד טעם, שהוא הטעם העיקרי באותה תיבה או בתיבות מוקפות. ראו לדוגמה [[משלי ל/טעמים#ל לג|משלי ל,לג]] ("י֘וֹצִ֤יא"). וראו עוד להלן, [[#צינורית|"צינורית"]].}} אין ספק שסימון נוסף של הדחי והצינור בהברה המוטעמת יועיל לקורא בספרי אמ"ת, [[#טעם כפול בהברה המוטעמת|בדיוק כמו בכ"א הספרים]]. ואכן בקצת מהפסוקים בכתר שיש בהם טעם הדחי, בתיבות מסוימות שעשוי להתעורר בהן ספק באיתור הטעם בתיבה, יש סימון בכתר של ההברה המוטעמת ע"י קו קטן שנראה כמו געיה או מרכא;{{הערה|לדעתו של ייבין, מדובר על קווים הדומים למרכא בכתר ובכתבי־היד הקרובים, וכך הדפיס אותם ברויאר במהדורותיו האחרונות (כגון ע֭וּרָ֥ה ב[[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]). אך דותן ומג"ה הכריעו שקו כזה הוא געיה, וכך הדפיס אותם אף ברויאר במהדורתו הראשונה (כגון ע֭וּרָֽה). וכך נראה גם לנו באופן כללי, ולכן הבאנו את הקווים האלה במהדורתנו כגעיות. ייבין הביא את דבריו של חיבור מסורה קדום: "אלא שקצת הסופרים מביאים תחת אות הטעם במקומות הקשים את מקלו בצורת המרכא '''ואינו מרכא''', אל כדי שייוודע שהוא האות המוטעמת..." (ההדגשה אינה במקור). ייבין הציע שם גם סיבה שלא כתבו סימן מאונך כגעיה אלא נטוי לצד שמאל כמרכא: כדי שהקורא לא יחשוב שמדובר בהטעמה מלעיל ומדובר בגעיה לאחר הטעם (המצויה לעתים בכתר). מציאות זו לגבי הקווים הנדירים ממילא בהברה המוטעמת מחלישה את הטיעון שבגלל התקדים לכאורה בכתבי־היד, יש לסמן אותה בקו של געיה דווקא, ולא על ידי הכפלת הטעם (ראו על כך להלן).}} מדובר על 9 מקומות בלבד בכתר, מתוך 2685 פסוקי אמ"ת המוטעמים בטעם הדחי.{{הערה|תשעת המקומות בכתר הם: ק֭וּמָֽה (תהלים [[תהלים מד/טעמים#מד כז|מד,כז]]), ע֭וּרָֽה ([[תהלים נז/טעמים#נז ט|נז,ט]]; [[תהלים קח/טעמים#קח ג|קח,ג]]), יִ֭מָּחֽוּ ([[תהלים סט/טעמים#סט כט|סט,כט]]), צָ֭רָתִֽי ([[תהלים פו/טעמים#פו ז|פו,ז]]), קָ֭רָֽאתִי ([[תהלים קלח/טעמים#קלח ג|קלח,ג]]), אָ֭נָֽה ([[תהלים קלט/טעמים#קלט ז|קלט,ז]]), אֹ֭כֵֽל ([[משלי יג/טעמים#יג כה|משלי יג,כה]]), אָ֭נֹכִֽי ([[איוב כט/טעמים#כט טז|איוב כט,טז]]). רוב הדוגמאות שבכתבי־היד הקרובים הם באותם פסוקים; ראו ייבין, מד.1, עמ' 301-302.}} בכתבי־היד הקרובים לכתר קיימת תופעה דומה באותם פסוקים או בקצת פסוקים אחרים. ובדומה לכך לגבי צינור: בכתבי־היד הקרובים לכתר עשוי לבוא טעם כפול בהברה המוטעמת כדי להורות על מקום הטעם במקום שאפשר לטעות בו,{{הערה|ראו ייבין, המסורה למקרא, 328 (עמ' 195). לגבי צינור הכפילו בכתבי־היד את הטעם עצמו, ולא כתבו געיה במקומו.}} כגון: שַׁ֮תּוּ֮ ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]).{{הערה|הטעם הכפול מצוי בתיבה זו בשני כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה: '''ק13''' ו'''ת'''. כפילת הטעם צינור באה בעקביות בכתבי־יד שנכתבו בניקוד טברני מורחב, כגון בחלק מכתבי־יד האשכנזים והאיטלקים. ראו לדוגמה את [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0687 כת"י וטיקן Urb.ebr.2] ואת [https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n681/mode/1up?view=theater כת"י ארפורט 3], בהם נכתב טעם כפול של צינור בתיבה שַׁ֮תּוּ֮ (אמנם בשני השי"ן קמוצה והתי"ו דגושה!). באותם עמודים בשני כתבי־היד ניתן לראות כמה דוגמאות של הטעם דחי, שנכתבו בצורת '''תביר''' בהברה המוטעמת (אם ההברה המוטעמת אינה בראש התיבה); ראו על כך ייבין, המסורה למקרא, 327 (עמ' 195). לדוגמה נוספת של סימון צינור ודחי באותם שני כתבי־יד, ראו [[תהלים יח/טעמים#יח מד|תהלים יח,מד-מט]]: [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2/0676 כאן] ו[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n669/mode/1up?view=theater כאן]. }} לכאורה, הצורך לסמן טעם כפול בהברה המוטעמת בספרי אמ"ת זהה לכ"א הספרים. '''תקדימים:''' בדפוסים הישנים של התנ"ך לא מצאנו תקדים לסימון טעמים כפולים בספרי אמ"ת. אפילו [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n1173/mode/2up?view=theater בֶער], שסימנו טעם כפול בעקביות במהדורותיהם בכ"א הספרים, לא סימנו טעם כפול בטעמי אמ"ת, וגם לא דפוס קורן. ואילו בתנ"ך מהדורת "סימנים" (פלדהיים תש"ע), שבה יש סימון כפול בכ"א הספרים ועוד סימני עזר נוספים, בתיבות של דחי סימנו בעקביות את ההברה המוטעמת ע"י קו של געיה.{{הערה|לגבי הצינור, אין בתנ"ך סימנים ציון של מקום הטעם (ראו שם לדוגמה [[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]] ("בָטַחְתִּי֮" ולא "בָטַֽחְתִּי֮"). בנוסף לכך, טעם הצינור בתנ"ך סימנים נדפס על גבי האות האחרונה באמצעה (לא לשמאלה), וזה מגביר את הקושי להבחין בינו לבין "צינורית".}} מלבד תנ"ך סימנים, מאז שנת תש"ס (2000) בערך יצאו לאור כמה מהדורות עממיות של ספר תהלים עם טעמי אמ"ת, שבהן ציינו את מקום הטעם בעקביות, הן לדחי והן לצינור, על ידי געיה.{{הערה|ביניהם: '''ספר תהלים "סימנים"''' מסודר בסדר חדש באותיות מאירות עיניים בשילוב ניקוד מיוחד לקריאה נוחה ומדוייקת (ירושלים: פלדהיים, תשס"ב); '''תהלים המפואר אור החיים''' מדוייק מנוקד בשוא נע וקמץ קטן עם מנחה וערבית תפילות והוספות רבות מסודר באותיות מאירות עיניים בפאר והדר (ירושלים: אור החיים, תשס"ו); '''תהלים עבודה שבלב''' מדוייק ומהודר ביופיו עם פיסוק לכל משפט והדגשת שוא נע וקמץ רחב כולל הקדמה לכל פרק ופרק לעורר ההבנה והכוונה (הוצאת אייל, תשע"ב), מהודרה חדשה ומתוקנת; '''ספר תהילים שעריו בתודה''' עם תפילות נחוצות, שיר השירים, פרקי שירה ונשמת כל חי (מכון שירה חדשה, אין תאריך). ראו דוגמאות מתוך ספרי התהלים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZuqyX5ZJBkWs9vvX70yRtU4T8xfCBkXzx3k בקישור הזה]. לגבי הפריט הראשון, דהיינו '''ספר תהלים "סימנים"''', יש לשים לב שצבעו בו את שני הטעמים (דחי וצינור) בצבע אפור בכל מקום שהם לא נכתבים במקום הטעם, כאילו היו טעמים מחברים. עיצוב זה מקשה על קריאת הפסוק לפי חלוקת הטעמים. עוד יותר מוזר שלגבי צינור, הוסיפו קו של געיה '''בכל''' תיבה של צינור, כולל ברוב רובן של התיבות הנקראות מלרע (בניגוד גמור לסימון הטעם הכפול לדחי ולשאר הטעמים הכפולים בכ"א הספרים).}} יש גם כמה סידורים פופולריים בנוסח הספרדים ועדות המזרח שהקפידו להדפיס בהם את הפסוקים עם טעמים, ובפסוקי אמ"ת (בעיקר במזמורים רבים מתהלים) הקפידו עוד לסמן את מקום הטעם בעקביות על ידי קו של געיה, הן לדחי והן לצינור.{{הערה|ראו: '''סידור מהולל שם א-ד-נ-י / הסידור המושלם''' (כרמיאל: הוצאה פרטית של אזולאי שלמה, תשע"ב); '''סידור המפורש כוונת הלב השלם''' (ירושלים: שירה חדשה, תשע"ד); '''סידור עבודה שבלב השלם''' (מכון שירה חדשה / הוצאת היכלות, אין תאריך); '''סידור פאר ישראל''' (אשקלון: הוצאת פאר הקודש, תשע"ד). ראו דוגמאות מתוך הסידורים האלה [https://u.pcloud.link/publink/show?code=XZNHyX5Z3y4dOXe6A3VP1a7oLznYO4OCO3V7 בקישור הזה].}} '''שאלת הסימון בגעיה:''' האופן שבו נכון לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור תלוי בשיקול הדעת. בכתבי־היד, כאמור, לא הרבו לסמן אותה על ידי געיה, ועשו זאת רק בתיבות בודדות של דחי לעיתים רחוקות. אבל אם מסמנים את ההברה המוטעמת על ידי געיה באופן מלא ובעקביות, כמו שעשו בתנ"ך סימנים בתיבות של דחי, אז מתעוררת בעיה: ריבוי געיות בתוך תיבה שיש בה געיה ממילא. ריבוי געיות בתיבה אחת זר לשיטת הכתר, וגם יחסית נדיר בשאר כתבי־היד הטברנים. הוא גם מקשה על הקריאה, כי הקורא נתקל בתיבה שהטעם נכתב בה בהברה בלתי-מוטעמת, וזה כבר מבלבל, ועוד יותר מבלבל שהגעיה אינה מסמנת באופן ברור וחד-משמעי את מקום הטעם כי יש יותר מגעיה אחת, והקורא חייב להכריע ביניהן תוך כדי קריאה. ראו לדוגמה במזמור ט"ז, איך נראית געיה בהברה המוטעמת בנוסף על געיה נוספת הקיימת ממילא בכתב־היד: "לַֽ֭יהֹוָֽה" (דחי ב[[תהלים טז/טעמים#טז ב|פסוק ב]]), "תּֽוֹדִיעֵֽנִי֮" (צינור ב[[תהלים טז/טעמים#טז יא|פסוק יא]]). יש גם תיבות של דחי שנכתב בתוכן טעם משני, או טעם משני וגעיה, כגון: "פֶּן־תֹּ֣֭אמְרוּ" ([[איוב לב/טעמים#לב יג|איוב לב,יג]]), "הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָ" ([[איוב לט/טעמים#לט כו|שם לט,כו]]), ובתוספת געיה היינו מקבלים "פֶּן־תֹּ֣֭אמְרֽוּ", "הֲֽ֭מִבִּינָ֣תְךָֽ". ובכלל, בכל התיבות של דחי וצינור, שיטה זו איננה נוחה בגלל שהיא אנטי-אינטואיטיבית לקורא, החייב '''להטעים געיה''' במקום '''להטעים טעם'''. באחד מסידורי התפילה שבו השתמשו בקו של געיה כדי להורות על קריאה מדוייקת, ציינו במבוא למהדורה ש"לסימן המעמיד (המתג) הנמצא מתחת לתיבה ישנם מספר תפקידים", ומנו שם חמישה תפקידים שונים. התפקיד החמישי הוא: :ה) כיון שישנם מילים שלא ברורה היכן ההטעמה בהם, לכן בסדור זה, במקומות שיש חשש שתגרם טעות כזו, הוצב סימן מתג (געיה) מתחת למקום ההטעמה. אולם כדי להבדילו מהמתג הרגיל ולציין שההטעמה צריכה להיות באות שהוא מופיע בה הוארך מתג זה יותר מהמתג הרגיל, לדוגמה: וַ֭אֲנִֽי; בְּ֭יָדֽוֹ; הָלַֽךְ֮. כמו כן, לעיתים הוארך גם הטעם 'סוף פסוק', במקומות שתיתכן טעות בהטעמת המלה, לדוגמה במלה 'כְּֽמַעֲשֵֽׂהוּ' הוארך הטעם {{נוסח|תחת השי"ן|2=במקור נכתב בטעות: תחת העי"ן.}} כדי להבדילו מהמתג תחת הכ"ף שאינו מציין הטעמה אלא רק הארכה מועטת, וכן במלה יְשָֽׁרְתֵֽנִי. במלה 'יִצְפֹּֽנוּ' הוארך המתג כדי להדגיש שהטעם הוא מלעיל.{{הערה|'''סידור כוונת הלב השלם''' (מכון שירה חדשה תשע"ד), מבוא, עמ' 10-11.}} אין כמו ההסבר הזה, ולצדו הצורך לעצב סוגים שונים של קווי געיה כדי להבחין בין תפקידיהם השונים, כדי ללמד על הקושי להשתמש בגעיה בתור סימן להברה המוטעמת בפסוקי אמ"ת. בהתאם לכך יש לשים לב שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, במקומות הנדירים שבהם סימנו את ההברה המוטעמת בתיבה של דחי על ידי געיה, לא עשו כך באף תיבה שיש בה געיה אחרת. ועוד ייתכן שכתבו את הקו הקטן בנטייה לצד שמאל בדומה למרכא, במקום לכתוב אותו מאונך, כדי להבדילו מן הגעיה. אמנם בסופו של דבר אין בו משמעות של געיה ולא של מרכא. '''שאלת הטעם הכפול לדחי:''' ייתכן שיש קושי מיוחד לגבי טעם הדחי, בגלל שהוא דומה לטעם אחר, הטרחא, בצורתו. הקורא עלול להתבלבל ביניהם אם הוא ייתקל בדחי בתוך התיבה. אבל שני הטעמים, דחי וטרחא, שונים מאוד במיקומם מתחת לאות: בשונה מהדחי, טעם הטרחא נכתב '''אחרי''' הניקוד באמצע האות או בצדה השמאלי. בנוסף לכך, בגלל שהדחי נכתב תמיד בתחילת התיבה לימינה של האות הראשונה, באופן די בולט שקשה לפספס, החשש הזה פחות בעייתי. ייחודו של טעם הדחי עוד יותר בולט בטעם כפול, כשרואים שני טעמים מקבילים של דחי אחד אחרי השני לפני תחילת התיבה ובתוך אותה תיבה. כלומר: ניתן לטעון בצדק שב'''כל''' דחי יש דמיון לטרחא בצורתו, אבל הדמיון הזה קיים ממילא גם בלי להוסיף טעם כפול. אם מוסיפים את הטעם הכפול, אז הדמיון בין דחי לטרחא דווקא יורד. בשאלה הזאת יש הרבה משקל לפונט: אם הפונט עושה הבחנה ברורה וחדה בין דחי לבין טרחא, אז הקושי הזה יהיה פחות מורגש. וכך נראה בפונט שאנחנו משתמשים בו ב"מקרא על פי המסורה". ראו לדוגמה את הסימון של טעם כפול לדחי בפסוקים רבים בדף הנסיוני [[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים|משלי ל']] (א, ז, ח, כ, כא, כג, כה, כו, כח), והשוו לפסוקים אחרים שבהם הדחי נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה לעיל (כגון י, יא, יב, יג). ואז השוו את הדחי הכפול ב[[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים#ל א|פסוק א]] ("הַגֶּבֶר") אל טעם הטרחא באותו פסוק ("לְאִ֖יתִיאֵ֣ל"): ההבדל ביניהם בולט הן בגלל המיקום השונה מתחת לאות, והן בגלל כפילות הטעם לדחי. וראו שם עוד פסוקים שבהם טעם הצינור כפול (ט, יט) לעומת פסוקים שבהם הוא נכתב פעם אחת בתיבה שטעמה מלרע (יד, טו, טז, יז); והשוו ל[[משתמש:Dovi/טעמי אמ"ת כפולים#ל לג|פסוק לג]] שיש בו צינורית. '''טעם כפול לצינור:''' הצינור פחות נפוץ מהדחי. הוא מופיע רק בפסוקים המתחלקים ליותר משני חלקים עיקריים, כאשר החלק הראשון של הפסוק נמצא בתחומו של "עולה ויורד" והצינור יכול לחלק את תחומו. בנוסף לכך, הצינור נכתב כאמור בסוף התיבה, ובגלל שהרוב המכריע של המילים מוטעמות מלרע, בהברה האחרונה, יוצא שמספר המילים המוטעמות מלעיל ושבהן יש צורך להוסיף טעם כפול הוא יחסית קטן. מכיוון שהצינור גם דומה ל"זרקא" בכ"א הספרים בצורתו ובמיקומו בתיבה, והקורא בכ"א הספרים כבר רגיל למשמעותו ולמשמעות הטעם הכפול שלו, אין כל בעיה לסמן אותו במקומות המעטים שיש צורך בכך. '''צינור – התו לטעם הכפול:''' לגבי הצינור, חייבים לסמן את הטעם הכפול שלו בהברה המוטעמת על ידי עוד תו של '''צינור''' דווקא. אסור להשתמש ב'''צינורית''' לשם כך, כי הצינורית היא טעם אחר בספרי אמ"ת, וחייבים להפריד ביניהם. המיקום שלהם שונה מעל האות, באופן בולט. בכך שונה טעם הצינור בספרי אמ"ת מטעם הזרקא בכ"א הספרים. כי לגבי זרקא הייתה אפשרות לסמן את הטעם הכפול בתו שיושב מעל גבי האות באמצעה, אבל לגבי הצינור אי אפשר לעשות את זה. '''מסקנה:''' רצוי לסמן את ההברה המוטעמת בתיבות של דחי וצינור היא בדיוק כמו בכ"א הספרים: על ידי הוספת טעם כפול בהברה המוטעמת. קוראים הרגילים לזה בשאר ספרי התנ"ך יתרגלו בקלות לשיטה דומה בספרי אמ"ת. '''המצב הנוכחי:''' בתשרי תשפ"ה (2024) הסתיים ביצוע מלא של סימון כפול ל"דחי" ו"צינור" בפסוקי אמ"ת. אין שינוי בפועל בתצוגת רוב הפסוקים, שיש בהם טעם דחי, אך ניתן לראות סימון להברה המוטעמת ב'''[https://bdenckla.github.io/phonetic-hbo/ תנ"ך הפונטי]''' ובדפי העריכה (בתוך [[תבנית:מ:דחי]]). לגבי טעם הצינור, שאין בו קושי, הטעם הכפול כבר מופיע במהדורתנו (ע"י השימוש ב[[תבנית:מ:צינור]]). ===עולה ויורד=== '''עולה ויורד''' הוא טעם המחלק את התחום השלם של הפסוק, בתוך פסוקים ארוכים או מורכבים בספרי אמ"ת. אמנם רוב פסוקי אמ"ת נחלקים ע"י אתנחתא, כמו בכ"א הספרים. אך אם החלק השני של הפסוק ארוך, אז הפסוק השלם יתחלק בדרך כלל על ידי עולה ויורד, ולשמאלו יתחלק שוב בחלוקה משנית על ידי אתנחתא.{{הערה|מתוך 4465 פסוקי אמ"ת, רק 421 מתחלקים בחלוקה ראשית ע"י עולה ויורד (כ-9.4%).}} בכך גדול כוחו של עולה ויורד מכוחו של אתנחתא. "עולה ויורד ( ֫א֥), כנראה, נקרא כן על שם ניגונו העולה והיורד; ניגון זה בא לידי ביטוי גם בצורת הטעם."{{הערה|ברויאר, טעמי המקרא, ט.9א, עמ' 217.}} כלומר: נראה שטעם זה מסומן בשני סימנים בגלל שניגונו מתבצע בשני חלקים. יש בו הקדמה מוזיקלית כלשהי המסומנת על ידי ה"עולה", וביצוע מוזיקלי עיקרי המסומן על ידי ה"יורד".{{הערה|אמנם אין זו דעתו של ייבין, מט.1, עמ' 331. "מסימונו של ה"עולה" בדוגמות הנזכרות בהברה הראויה לגעיה קלה אין להסיק שהוא בא במקום געיה, שכן געיה כבדה וגעית־שוא באות בתיבות אלו לפני ה"עולה", ולא היתה הטעמה כזו באפשר אילו כוח ה"עולה" היה ככוח געיה. סימון ה"עולה" בהברה הראויה לגעיה אין סיבתו כנראה אלא גראפית."}} ה"עולה" מסומן קודם ל"יורד" מעל אחת האותיות בתיבה, או אפילו בסוף התיבה שלפניה, וה"יורד" מסומן אחריו מתחת לאות בהברה המוטעמת. מקומו המדויק של ה"עולה" משתנה לפי הנסיבות: "בכתר העולה הוא על פי רוב בהברה הראויה לגעיה קלה; כגון: לְֽת֫וֹכַחְתִּ֥י ([[משלי א/טעמים#א כג|מש' א, כג]]); ורק אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, הרי העולה הוא בהברה שלפני הטעם."{{הערה|ברויאר, שם, ט.8א, עמ' 217 הערה 4. שאר ההסבר להלן על "עולה ויורד" מבוסס על ייבין, מט.1, עמ' 330-331; ועל דברי ברויאר שם בגוף הטקסט בעמ' 217. הבאנו לרוב את הדוגמאות של ברויאר, אך רובן נבחרו מתוך הפניותיו של ייבין.}} סימון ה"עולה" בהברה הראויה לגעיה קלה הוא "כאילו היה טעם־משנה".{{הערה|ייבין שם, עמ' 331; אמנם לדעתו אין זה באמת "טעם־משנה" (ראו לעיל). יצויין שב-6 מקומות בכתר כתב המסרן געיה באות של ה"עולה": [[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]; [[תהלים לז/טעמים#לז ז|לז,ז]]; [[תהלים עח/טעמים#עח לח|עח,לח]]; [[תהלים פ/טעמים#פ טו|פ,טו]]; [[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]; [[איוב יד/טעמים#יד יד|איוב יד,יד]].}} ואילו בדפוסים מסומן ה"עולה" בקביעות בהברה שלפני הטעם, כגון: לְֽתוֹכַ֫חְתִּ֥י.{{הערה|כך בדפוסים כגון לטריס, קורן (לְֽתֽוֹכַ֫חְתִּ֥י בגעיה בהברה הראויה לכך). וכך מסומן ה"עולה" אפילו במהדורות מסוימות המבוססות באופן מלא או חלקי על כתר ארם צובה, כגון ברויאר ו"סימנים".}} כאמור, אם אין בתיבה הברה הראויה לגעיה קלה, אז גם בכתבי־היד מסומן ה"עולה" בהברה שלפני הטעם כגון: רְשָׁ֫עִ֥ים ([[תהלים א/טעמים#א א|א,א]]), לְנַ֫פְשִׁ֥י ([[תהלים ג/טעמים#ג ג|שם ג,ג]]). כך המצב בדרך כלל. אך אם הברת ה"יורד" באה אחרי שוא נע (בתחילת התיבה או אחרי מקף), אז מסומן ה"עולה" מעל האות המנוקדת בשווא, כגון: מְ֫צֹ֥א ([[תהלים לב/טעמים#לב ו|לב,ו]]), שְׁ֫מ֥וֹ ([[תהלים סח/טעמים#סח ה|סח,ה]]), אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ח|קמב,ח]]).{{הערה|ייבין וברויאר ציינו חריג יחיד לכלל הזה בכתר ארם צובה: כִּֽי־דַלּ֢וֹתִ֫י מְאֹ֥ד ([[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|קמב,ו]]).}} עוד יוצא מן הכלל הוא שם הוי"ה, שבו הכתר רגיל לסמן את ה"עולה" באות יו"ד (ובמקום אחד אף בוצע תיקון לשם כך), אך בשני מקומות סימנוֹ על אות ה"א הראשונה.{{הערה|כתבי־היד הקרובים רגילים לסמן את ה"עולה" באות ה"א בשם הוי"ה (ויש תופעה דומה לגבי סימון מהפך מצונר בתיבה זו; ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1; ו[[#צינורית|להלן במבוא]]). שם הוי"ה מוטעם ב"עולה ויורד" במקומות הבאים בכתר ארם צובה: [[תהלים כז/טעמים#כז כד|תהלים כז,יד]]; [[תהלים פד/טעמים#פד ג|תהלים פד,ג]]; *[[תהלים פה/טעמים#פה ט|תהלים פה,ט]] ("עולה" מסומן באות ה"א); [[תהלים קד/טעמים#קד א|תהלים קד,א]] (באות יו"ד לאחר תיקון); [[תהלים קל/טעמים#קל ז|תהלים קל,ז]]; [[תהלים קמב/טעמים#קמב ו|תהלים קמב,ו]]; *[[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]] (באות ה"א).}} לעתים מסומן ה"עולה" בהברה שלפני ה"יורד" כשהיא בתיבה המוקפת אל תיבת ה"יורד", כגון: לֹ֫א־לָ֥נוּ ([[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]]), כֶּ֫ן־ה֥וּא ([[משלי כג/טעמים#כג ז|משלי כג,ז]]). ולפעמים מסומן ה"עולה" בסוף תיבה המחוברת אל תיבת ה"יורד" בטעם מחבר, כגון: מִֽי־יַרְאֵ֢נוּ֫ ט֥וֹב ([[תהלים ד/טעמים#ד ז|ד,ז]]), סָפַ֢רְתָּ֫ה אָ֥תָּה ([[תהלים נו/טעמים#נו ט|שם נו,ט]]). (הטעם המחבר בשתי הדוגמאות האחרונות הוא "אתנח הפוך", אחד מהמשרתים הנפוצים של "עולה ויורד").{{הערה|על שמו וצורתו של אתנח הפוך ראו ייבין, מט.6, עמ' 333-334. (השם ניתן לו ע"י ייבין על יסוד צורתו ועל התיאור שלו בקטע מסורה קדום: "הטעם '''אשר דומה לאתנח ההפוך''' מתנגן שני ניגונים ומשתפל".) על אתנח הפוך כמשרת ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.57, עמ' 293-294.}} תופעה זו קיימת אך ורק אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה"יורד" היא בלתי מוטעמת, כמו בדוגמאות הללו. אבל אם ההברה בסוף התיבה שלפני ה"יורד" מוטעמת, או אם יש בתיבה טעם מפסיק, אז כתבי־היד מסמנים '''רק''' את ה"יורד" ומשמיטים את ה"עולה" לגמרי. כגון: לְאֵ֢ל חָ֥י ([[תהלים מב/טעמים#מב ג|תהלים מב,ג]]), וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥אשׁ ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]), קֶ֗דֶם סֶ֥לָה ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]] בטעם מפסיק של רביע).{{הערה|בכתר ארם צובה יש השמטה שיטתית ועקבית כזאת של ה"עולה" ב-13 פסוקי אמ"ת; ראו פירוט [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} ואילו בדפוסים מקפידים לסמן את ה"עולה" למעלה באות של ה"יורד": לְאֵ֢ל חָ֥֫י, וְאֵשֵׁ֢ב רֹ֥֫אשׁ, קֶ֗דֶם סֶ֥֫לָה. ייתכן שסיבת ההשמטה בכתבי־היד מהותית: בתיבות כגון אלו לא נשאר מקום לבצע את ההקדמה המוזיקלית של ה"עולה". ואילו הדפוסים (המאוחרים יחסית) משקפים מצב שבו הקדמה מוזיקלית זו כבר איננה מוכרת ואינה מתבצעת כלל, ושני הסימנים של "עולה ויורד" נתפסים אצלם ביחד בתור ביצוע אחיד לטעם אחד בלבד. ולכן הם מסמנים את ה"עולה" בקביעות כחלק מהטעם, ואולי גם כדי למנוע שיבושים בקריאה.{{הערה|אכן במקום אחד, [[איוב ט/טעמים#ט כב|איוב ט,כב]] (אַחַ֗ת הִ֥יא), גרמה השמטת ה"עולה" בכתבי־היד לשיבושים מגוונים בדפוסים. במקום לנקד אַחַ֗ת הִ֥֫יא הם ניקדו: אַֽחַת־הִ֭יא (!) או אַחַת־הִ֭יא (!) או אַחַ֗ת הִ֭יא (קורן!), בגלל שהמדפיסים לא הבינו שמדובר על "עולה ויורד". דוגמה זו מבהירה את חשיבותו של סימון ה"עולה" בשביל הקורא והלומד.}} בכל המקומות שה"עולה" מסומן בתיבה שלפני תיבת ה"יורד", ואין טעם עצמאי בתיבת ה"העולה", שתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף.{{הערה|עולה ויורד מוטעם בשתי תיבות ב-55 פסוקים, שהם כ-13% מתוך 421 פסוקים המוטעמים ע"י עולה ויורד.}} אך בכתבי־היד השמיטו את המקף בדרך כלל, כנראה כדבר המובן מאליו שאין חובה לסמן אותו. ואילו בדפוסים הנהיגו עקביות גמורה: הם הקפידו להשמיט את המקף '''תמיד''', אפילו בתיבות מוקפות שאין בהן טעם כלל. כגון: לֹ֫א לָ֥נוּ (במקום לֹ֫א־לָ֥נוּ בכתר), כֶּ֫ן ה֥וּא (במקום כֶּ֫ן־ה֥וּא בכתר). גם כתר ארם צובה השמיט את המקפים בדרך כלל (אך לא תמיד), כגון: עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם ([[תהלים א/טעמים#א ג|א,ג]]) במקום עַֽל־פַּלְגֵ֫י־מָ֥יִם, אֶֽ֫ל חֹ֥ק ([[תהלים ב/טעמים#ב ז|ב,ז]]) במקום אֶֽ֫ל־חֹ֥ק (בדומה לדפוסים).{{הערה|המקף בין שתי תיבות של עולה ויורד מסומן בכתר ארם צובה בששה פסוקים (מתוך 55): [[תהלים ע/טעמים#ע ו|תהלים ע,ו]] (ח֫וּשָׁה־לִּ֥י); [[תהלים קטו/טעמים#קטו א|קטו,א]] (לֹ֫א־לָ֥נוּ); [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן); [[משלי כג/טעמים#כג ז|כג,ז]] (כֶּ֫ן־ה֥וּא); [[משלי ל/טעמים#ל יז|ל,יז]] (לִֽיקְּהַ֫ת־אֵ֥ם); [[משלי ל/טעמים#ל יט|ל,יט]] (עֲלֵ֫י־צ֥וּר). הקפה בין תיבת ה"עולה" לתיבת היורד נמצאת לפעמים גם בכתבי־היד הקרובים לכתר, כגון [[תהלים עג/טעמים#עג כח|עג,כח]] (לִ֫י־ט֥וֹב) ו[[תהלים קמד/טעמים#קמד יג|קמד,יג]] (אֶ֫ל־זַ֥ן) בכתי"ל; לתיאורים של כתבי־יד נוספים ראו ייבין, מט.1 עמ' 330.}} למרות שהמקף מושמט בדרך כלל, העובדה ששתי התיבות ראויות לצירוף על־ידי מקף משפיעה על עצם ניקודן, כגון: [[תהלים מ/טעמים#מ יח|תהלים מ,יח]] (א=יַֽחֲשָׁ֫ב לִ֥י); [[תהלים קמה/טעמים#קמה כא|קמה,כא]] (א=יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י); [[איוב ז/טעמים#ז יא|איוב ז,יא]] (א=אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥י). {{קו תחתי|'''במהדורתנו, המיועדת להיות תיקון קוראים, נעצב את הטעם המפסיק החשוב "עולה ויורד" בדרכים הבאות:'''}} '''א. "עולה" ו"יורד" באות אחת:''' הצורה המלאה של הטעם (כלומר "עולה" ו"יורד" ביחד) הייתה מקובלת במשך מאות שנים בדפוסים, ועדיין נמצאת ברוב המהדורות בימינו. העקביות בה חשובה ביותר ואף קריטית בשביל קריאה נכונה של הפסוק, כי חסרונה עלול להטעות את הקורא ולגרום לשיבושים בולטים בקריאתו.{{הערה|לכן מפתיע שבמהדורת סימנים, שהיא "תיקון קוראים" מובהק ויש בה תוספת סימנים לרוב כדי להדריך את הקורא, לא מצאו לנכון לסמן את ה"עולה" במקומות האלה. וכך גם אצל ברויאר ומכון ממרא.}} לכן גם במהדורתנו נסמן בעקביות את שני מרכיבי "עולה ויורד", אף בפסוקים שבהם ה"עולה" מושמט בכתבי־היד.{{הערה|לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} החלטה זו היא בהתאם למטרתנו הכללית להיות "תיקון קוראים".{{הערה|הפתרון האופטימלי, לדעתנו, היה לסמן את ה"עולה" ב'''{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}}''' בפסוקים האלה, בדומה למקפים בין תיבות ה"עולה" וה"יורד" (ראו "ב." בהמשך.). אך אפשרות זאת לא קיימת היום מבחינה טכנית, כי הדפדפנים מכריחים את סימני הניקוד והטעמים להופיע תמיד בצבע של האות.}} '''ב. מקף בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד":''' שני סימנים "עולה" ו"יורד" הם בסופו של דבר טעם אחד שכוחו גדול במיוחד. כשהטעם הזה מסומן בשתי תיבות סמוכות, ואין טעם עצמאי בתיבה הראשונה, מוסכם לפי כל הדעות שמדובר על שתי תיבות הראויות לצירוף על־ידי מקף, ועובדה זו אף משפיעה על הגייתן ועל עצם ניקודן (למרות שכתבי־היד משמיטים את המקף בדרך כלל כדבר המובן מאליו). לקורא בימינו חשוב אם כן שהמקפים ביניהן יסומנו. לכן במהדורתנו סימנו אותם כדי שהקורא יבין שיש לצרף את שתי התיבות, אמנם ב{{צבע גופן|אפור|צבע אפור}} כדי שגם ידע שהמקף לא מופיע בכתב־היד.{{הערה|בששת המקומות שהמקף מסומן בכתר ארם צובה, המקף במהדורתנו יופיע בצבע רגיל. לרשימה מפורטת של כל הפסוקים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|בפרק החמישי של המבוא למהדורה]].}} '''ג. מקום סימון ה"עולה" בתוך התיבה:''' אם ההברה השנייה שלפני ה"יורד" פתוחה וראויה לגעיה קלה, נסמן בה את ה"עולה".{{הערה|הרב ברויאר במהדורותיו סימן את ה"עולה" תמיד בהברה שלפני ה"יורד", ואילו במג"ה מסמנים אותו תמיד כהופעתו בכתר. אם כן מהדורתנו קרובה יותר למג"ה בנושא הזה.}} יש בהחלטה זו מחיר קטן בעקביות, כי ה"עולה" לא יופיע '''תמיד''' בהברה שלפני ה"יורד" (מקומו הרגיל ברוב התיבות, שאין בהן הברה הראויה לגעיה קלה). אבל יש בה יתרון של הדגשת ההברה הראויה לגעיה קלה ("כאילו היה טעם משנה") ע"י סימן שייתכן שיש בו משמעות מוזיקלית מובהקת. מה גם שבכתר ארם צובה נעשה מאמץ מיוחד לתקן את ה"עולה" ברוב המקומות האלה.{{הערה|ייבין, מט.1-2 עמ' 331. אמנם בתיבות אחדות שבהן ה"עולה" אינו במקומו הקבוע אלא בהברה אחרת שאיננה ראויה לגעיה, ולא בוצע תיקון בכתר, ה"עולה" יופיע במהדורתנו במקומו הקבוע ע"פ הכללים ונעיר על המיקום החריג בהערות הנוסח. והם: [[תהלים נב/טעמים#נב ט|תהלים נב,ט]] (מָע֫וּזּ֥וֹ); [[תהלים סח/טעמים#סח כא|סח,כא]] (לְֽמוֹשָׁ֫ע֥וֹת); [[תהלים קלז/טעמים#קלז ז|קלז,ז]] (יְֽרוּשָׁ֫לָ֥͏ִם); [[תהלים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (לָרָ֫שָׁ֥ע). אמנם אם בוצע תיקון בכתר אז הבאנו תמיד את הנוסח המתוקן: [[תהלים קלז/טעמים#קלז ו|תהלים קלז,ו]]; [[תהלים קמד/טעמים#קמד ז|תהלים קמד,ז]]; [[משלי ה/טעמים#ה יט|משלי ה,יט]] (ראו ייבין מט.3 עמ' 332). והשוו עוד [[תהלים נ/טעמים#נ כג|נ,כג]] (יְֽכַ֫בְּ֫דָ֥נְנִי!); ראו ייבין שם, עמ' 331.}} ולגבי שם הוי"ה, נסמן בו את ה"עולה" באופן עקבי באות יו"ד (ראו לעיל). '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי "עולה ויורד", ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#עולה ויורד|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===צינורית=== הצינורית היא טעם משני, שאינו מסמן את ההברה המוטעמת. לכן היא בדרך כלל נכתבת ביחד עם טעם אחר באותה תיבה, הבא אחריה כדי לסמן את ההברה המוטעמת. לדוגמה: '''ק֘וּמָ֤ה''' יְהֹוָ֨ה{{מ:לגרמיה}}'''הוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי''' אֱלֹהַ֗י ([[תהלים ג/טעמים#ג ח|תהלים ג,ח]]). אך לעתים הצינורית נכתבת לבד בתיבה הקודמת (בדומה ל"עולה"), ובאותם מקרים [[#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|התיבה ראויה להיות מוקפת]] כי אין בה טעם עצמאי. במהדורתנו הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה, כדי לציין שהטעם הכתוב בתיבה הוא רק משני, והטעם העיקרי נמצא בתיבה שלאחריה. לדוגמה: "כִּ֘י{{מ:מקף אפור}}ה֤וּא" ([[תהלים צה/טעמים#צה ז|תהלים צה,ז]]). בכתר ארם צובה, מקום סימונה הרגיל של צינורית בתוך התיבה דומה למקום סימונו של [[#עולה ויורד|"עולה"]]: בדרך כלל מסמנים אותה בהברה שלפני הטעם (כמו ה"עולה"). בשם הוי"ה מסמנים אותה באות יו"ד (גם כן כמו ה"עולה"); נוהג זה הוא בניגוד לדפוסים, שבהם מסומנת הצינורית באות ה"א הראשונה (וכך גם במהדורות ברויאר). במהדורתנו הצינורית מסומנת בעקביות באות יו"ד של שם הוי"ה כמו בכתר.{{הערה|ראו ייבין מט.3, עמ' 332; נג.1, עמ' 350.}} '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי צינורית, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#צינורית|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===הבחנה בין אתנח הפוך לגלגל=== בכתר ובכתבי־היד העתיקים, משרת הפזר הוא ה"גלגל", והוא זהה בצורתו למשרת הפזר הגדול בכ"א הספרים ("ירח בן יומו" המשרת ל"קרני פרה"). מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05AA ("֪"). משרת ה"עולה ויורד" הוא טעם אחר, צורתו כ"אתנח הפוך" בקירוב (וכך כינה אותו ישראל ייבין), ובכתר אין שום טעם כצורתו בכ"א הספרים. אך בכללים המקובלים לטעמי אמ"ת בספרות '''המאוחרת''' קבעו שמשרת ה"עולה ויורד" הוא ה"גלגל" דווקא, המשמש '''גם''' משרת הפזר.{{הערה|ראו ייבין, מט.5, עמ' 333.}} מספרו ב[http://www.unicode.org/charts/PDF/U0590.pdf יוניקוד] הוא 05A2 ("֢"). במהדורתנו נשמור כמובן על ההבחנה בין שני הטעמים השונים בדיוק כמו שנעשה בכתר ובכתבי־היד העתיקים. האבחנה ביניהם תעשה על ידי תבנית שמציגה את התָו המתאים ביוניקוד. אמנם הפונטים הקיימים לא מבחינים היטב בין שני הטעמים בצורתם, אך התבנית עצמה מציינת באופן ברור על איזה טעם מדובר. שלושת התבניות שנשתמש בהן: #[[תבנית:ירח בן יומו]] (בשביל [[#הטעמים הנדירים בכ"א הספרים|הטעם הנדיר בכ"א הספרים]], הזהה בצורתו ל"גלגל" בספרי אמ"ת שהוא המשרת של הפזר); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA. #[[תבנית:גלגל]] (בשביל המשרת של הפזר בספרי אמ"ת, הזהה ל"ירח בן יומו" בכ"א הספרים); מספרו במערכת היוניקוד: 05AA. #[[תבנית:אתנח הפוך]] (בשביל המשרת של "עולה ויורד" בספרי אמ"ת, שיש בו דמיון מסוים לצורתם של "ירח בן יומו" ו"גלגל" אך אינו זהה להם בצורתו); מספרו במערכת היוניקוד: 05A2. על ידי השימוש בתבניות הללו, יוצא לנו גם תיוג אוטומטי מלא לשלושת הטעמים. בדף של כל תבנית, בצד ימין, יש קישור ל"דפים המקושרים לכאן"; על ידי לחיצה מקבלים בין השאר רשימה מלאה של כל הפסוקים במקרא שבהם מופיע הטעם. ===רביע מוגרש=== '''"רביע מוגרש":''' במהדורתנו נסמן את נקודת ה"רביע" בטעם "רביע מוגרש" בעקביות לנוחותו של הקורא, כולל בתיבה שטעמה בראשה, למרות שהסימן הזה חסר בכתר בדרך כלל בתיבות כאלו. ואמנם במקומות אחדים שבהם הוא מופיע אף בכתר, נציין את העובדה הזאת בתיעוד הנוסח.{{הערה|ע"פ ייבין, מה.1, עמ' 310. הנקודה מסומנת 5-6 פעמים; ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|כאן]]''' לרשימה מפורטת.}} '''לרשימות מלאות של כל המקומות שבהם בצענו את המדיניות לגבי "רביע מוגרש", ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#רביע מוגרש|פרק החמישי של המבוא למהדורה]]'''. ===טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת=== בתיבות רבות בספרי אמ"ת חסר טעם מובהק. יש בהן סימן כלשהו של טעם, אך מדובר על סימן שלא בא לציין את ההברה המוטעמת. לעתים הוא אף נכתב בהברה שאינה יכולה מוטעמת לפי כל הכללים של המסורה והדקדוק. כל התיבות הללו ראויות להיות מוקפות, ולעתים הן אף מנוקדות כאילו היה בהן מקף. ולפעמים אנחנו מוצאים שנכתב מקף אחרי תיבות אחדות מהסוג הזה בכתבי־היד. אבל ברוב המכריע של המקומות אין מקף, למרות שהתיבה ראויה להיות מוקפת. מציאות זו מקשה על כל מי שקורא בספרי אמ"ת ורוצה לבטא את הפסוקים כתיקונם. לכן הוספנו מקף אפור אחרי תיבות מהסוג הזה במהדורתנו. להלן הסבר מפורט של התופעה ושל הביצוע. ====א. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסבר התופעה==== הרב מרדכי ברויאר דן באריכות באחד מהממצאים של ישראל ייבין בספרו המונומנטלי '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו'''.{{הערה|ראו [https://www.jstor.org/stable/24366508 "נוסח הטעמים ב'כתר' לאור ספרו של ישראל ייבין (סיום)"], [https://www.jstor.org/stable/i24360790 '''לשוננו''' ניסן-תמוז תשל"א], עמ' 175-191.}} ייבין הצליח, על־ידי תיאור מדוקדק של הנתונים בכתר ארם צובה, להבחין היטב בין שני סימנים קרובים: קו של געיה וקו של מרכא. וכך עלה בידו גם לקבוע את נוכחותה המלאה של המרכא בין הטעמים המשרתים האחרים.{{הערה|לפני ספרו של ייבין, היה נדמה לחוקרים שבמקומות רבים מאוד, טעם המרכא במקרא הוא בעצם געיה, בעקבות נוסח הדפוסים; ראו ברויאר, שם, עמ' 175-176.}} בנוסף, ברויאר טען שעל־פי ממצאיו של ייבין ניתן לגלות גילוי נוסף על עצם טיבו של טעם המרכא בספרי אמ"ת:{{הערה|הציטוט מתוך ברויאר, שם, עמ' 176-177; הבאנו את הדוגמאות מהמקרא בניקוד מלא, וההדגשות הן משלנו.}} :...יש להבדיל, לדוגמה, בין המשרתים השונים, המצויים בתיבת לגרמיה של אמ"ת. אתה מוצא שם מהפך ועילוי וגם מרכא. אך לא הרי אלו כהרי זה: מהפך ועילוי מצויים רק בהברה האחרונה הראויה לגעיה קלה; והם שכיחים מאוד גם כמשרתים עיקריים בתיבתם; והשוה: וְלָ֤רָשָׁ֨ע׀ – נָשְׂא֤וּ נְהָר֨וֹת׀; וַהֲדָ֬רְךָ֨׀ – תְּחַדֵּ֬שׁ עֵדֶ֨יךָ׀. כנגד זה מרכא מצויה גם בהברה שאינה ראויה לשום געיה: תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת׀; ולעולם אין היא מצויה כטעם עיקרי בתיבתה. :'''שתי תכונות אלה הופכות את המרכות הללו למשרתים מסוג מיוחד. ספק, אם אפשר לקרוא להן משרתים כלל. מכל מקום, אין כוחן ככוח שאר המשרתים.''' והדבר ניכר בשתיים: :א) בדרך כלל משרת ומקף מוציאים זה את זה; ואם תיבה מוקפת ראויה גם למשרת, מיד היא חדלה להיות מוקפת; כגון: וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן – במקום: וַיַּ֣עֲשׂוּ־כֵ֔ן. כנגד זה מרכא מצויה גם בתיבה מוקפת: וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]]), מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀ ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]).{{הערה| ברויאר מעיר כאן שהדבר נכון גם למרכא המשרת לרביע גדול, כגון כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ([[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]). וראו עוד דוגמות שכתוב בהן מקף בכתר ארם צובה ולא נשמטה ההקפה: לַ֥עֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי ([[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]]); מַ֥עַלְלֵי־אֵ֑ל ([[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]]).}} :ב) לפעמים גם מרכא מבטלת את המקף שלאחריה; כך תמיד בתיבה זעירה: פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע׀ ([[משלי ל/טעמים#ל ט|מש' ל, ט]]), אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים׀ ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד, ה]]); וכך תמיד בתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀. '''אולם ביטול זה של המקף אינו אלא למראית עין: התיבה "נמלטה מן ההקפה" – ועדיין דינה כדין תיבה מוקפת.''' משום כך תיבות "את", "כל", מנוקדות כגון תיבות מוקפות; אֶ֥ת גְּא֨וֹן ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|תה' מז, ה]]),{{הערה|לדיון נוסף על תיבה זו ראו בהמשך דבריו של ברויאר שם, עמ' 180.}} כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י׀ ([[תהלים לה/טעמים#לה י|שם לה, י]]). :ניקוד זה של תיבות "את", "כל" היה תמיד חידה למדקדקים. המסורת הספרדית, הקוראת "כל" זה כקמץ רחב רק מעידה על הערבוביה שבאה בעקבותיו. דומה, שגילויו של ייבין נותן פתרון נאה: המרכא שבתיבות אלה היא מרכא משנית – שאינה יכולה לשמש כטעם עיקרי בתיבתה. הרי היא דומה לשאר מרכות מסוג זה, שכולן מצויות רק כטעמים משניים. '''משום כך עדיין תיבות אלה נחשבות כמוקפות – ומנוקדות בהתאם לכך.'''{{הערה|ראו גם את דבריו של ייבין עצמו (נא.3.ה, עמ' 346) לגבי התיבה "כָּל" בתהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]) ובמשלי ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]]), שהקמץ הוא תנועה '''קטנה''' דווקא. ייבין מצביע שם על תופעה שקיימת בתיבות שבהן המשרת של לגרמיה אינו מהפך אלא מרכא כאשר מדובר בהברה סגורה אחת מנוקדת בתנועה קטנה, ובניגוד לדעתם של חוקרים אחרים שהציעו שתיבת "כָּל" נמלטה מן ההקפה. בפירוש דעת מקרא על תהלים ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]; עמ' קצד הערה 4) הסביר המפרש את התופעה: "'כל' שבפסוק זה בלי מקף ובמרכא, ואף על פי כן בקמץ ולא בחולם. והוא משום שהמרכא היא טעם חלש ביותר, והיה בכחה לבטל את המקף – אבל לא היה בכחה להפוך את הקמץ לחולם. ולפי שיקול דעת זה יש לחשוב את הקמץ לקטון. ולפי ההגיה המקורית של בעלי הניקוד, שהיא דומה להברה האשכנזית (או התימנית) בימינו, אין כאן בעיה. אולם לפי ההברה הספרדית יש כאן בעיה: כלום יתכן להגות קמץ קטן בהברה מוטעמת? והבעיה הזאת היא מעין הבעיה שבהגיית הקמצים שבתבות 'שמרני' שב[[תהלים טז/טעמים#טז א|מזמור טז]] ו'מירדי' (קרי) שב[[תהלים ל/טעמים#ל ד|מזמור ל]]. וכמו בתבות ההן אף כאן מסורת העדות המחזיקות בהברה הספרדית להגות 'כל' שבפסוק זה בקמץ גדול. וביחוד כשאומרים את הפסוק הזה ב'נשמת כל חי' מקפידים להשמיע את הקמץ הגדול. ואף על פי שהמדקדקים שבימינו אין דעתם נוחה מכך, מצינו שרבים מן המדקדקים הקדמונים סברו כך, וראוי לסמוך על דעתם ולא לשנות ממסורת אבות."}} ברויאר חזר לדון בנושא של טעמים משניים בהרחבה ובאופן מסודר בספרו '''טעמי המקרא'''. בפרק ט על "סדר פיסוק הטעמים" בספרי אמ"ת, הוא הקדיש חטיבה שלמה לתיבות הרבות שיש בהן יותר מטעם אחד: משרת בתיבתו של מפסיק (ט.20, עמ' 225), ושני משרתים הבאים זה אחר זה בתיבה אחת (ט.21 , עמ' 225-226). ואז, כהמשך לדיון בשני טעמים בתוך תיבה אחת, הוא בחן באריכות את התיבות שיש בהן טעם משני, והן ראויות להיות מוקפות לתיבה שלאחריהן בנסיבות רבות ושונות, כאילו היו תיבה אחת. לעתים תיבות מהסוג הזה מוקפות בפועל בכתבי־היד (ט.22-28, עמ' 226-237).{{הערה|וראו עוד שם יא.1-10, עמ' 263-268.}} התופעה די דומה לשתי תיבות של "עולה" ו"יורד": כבר דנו בכך '''[[#עולה ויורד|לעיל]]''', וראינו שתיבת ה"עולה" מנוקדת לעתים כאילו הייתה מוקפת, ולעתים היא אף מוקפת בפועל בכתבי־היד. ואילו בשאר המקרים השמיטו כתבי־היד את המקף כדבר המובן מאליו. לכן במהדורתנו הוספנו מקף בצבע אפור בין שתי תיבות של "עולה" ו"יורד", כדי שהקורא ידע לקרוא את אותן כתיבות מוקפות. ====ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים==== '''סה"כ מדובר על מספר סוגים של תיבות הראויות להיות מוקפות, שאותן סימנו במהדורתנו במקף אפור:''' #כאמור, תיבת ה"עולה" כשאין בה טעם עצמאי (ראו [[#עולה ויורד|לעיל]]); #צינורית שאין בתיבתה טעם עצמאי (ראו [[#צינורית|לעיל]]);{{הערה|ברויאר, ט.22 (עמ' 226).}} #מהפך ומרכא כטעמים משניים בתיבות זעירות שאין בהן טעם עצמאי, ולעתים אף מנוקדות כאילו היו מוקפות, כגון: "מִ֤י", "אֶ֥ת", "פֶּ֥ן", "כׇּ‍֥ל" וכו';{{הערה|ברויאר, ט.23-27 (עמ' 227-231). יש סה"כ 6 תיבות זעירות המנוקדות כאילו היו מוקפות. "אֶ֥ת" במקומות הבאים (3): [[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]; [[תהלים ס/טעמים#ס ב|תהלים ס,ב]]; [[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]]. "פֶּ֥ן" במקום אחד: [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. "כׇּ‍֥ל" במקומות הבאים (2): [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]].}} #מרכא כטעם משני בתיבות שלפי השערת הרב ברויאר נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם, כגון "אַ֥שְֽׁרֵי הָאִ֗ישׁ",{{הערה|בכתי"ל התיבות מוקפות בפועל ("אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ"). הנוסחים המופיעים בדפוסים התמודדו עם הבעיה בדרכים אחרות. בחלקם יש מרכא באות רי"ש ("אַֽשְׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ" או "אַֽשְֽׁרֵ֥י הָאִ֗ישׁ"), ובחלקם התיבות מוקפות בפועל בלי מרכא ("אַֽשְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ"). והשוו גם את הדוגמה "מַ֥עֲדֶה־בֶּ֨גֶד׀" ([[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]]) שכבר הובאה לעיל (והיא מוקפת בפועל).}} "הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀"{{הערה|שם=הללויה במקף|1=במהדורתנו "הַ֥לְﬞלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}}" במקף אפור במקומות הבאים (9): [[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]; [[תהלים קיא/טעמים#קיא א|קיא,א]]; [[תהלים קיב/טעמים#קיב א|קיב,א]]; [[תהלים קיג/טעמים#קיג א|קיג,א]]; [[תהלים קלה/טעמים#קלה א|קלה,א]]; [[תהלים קמז/טעמים#קמז א|קמז,א]]; [[תהלים קמח/טעמים#קמח א|קמח,א]]; [[תהלים קמט/טעמים#קמט א|קמט,א]]; [[תהלים קנ/טעמים#קנ א|קנ,א]] (א=הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה-2}} בכולם). לגבי "הַלְלוּ־יָהּ" כתב ברויאר (ט.27, עמ' 230): "המהפך או המרכא בא תמיד בתיבה זעירה הנוחה להיות מוקפת: מִי, אֶת, אִם, כׇּל, עַל, פֶּן; או הוא בא בתיבות הַלְלוּ יָהּ, המוקפות בכל מקום; כגון: הַלְלוּ־יָ֡הּ ([[תהלים קמו/טעמים#קמו א|קמו, א]]), הַלְלוּ־יָ֭הּ ([[תהלים קלה/טעמים#קלה ג|קלה, ג]]); והמקף מושמט רק במקום שהן מוטעמות באזלא לגרמיה, שיש מרכא משני לפניו: הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… השמטת המקף… איננה משנה את אופי התיבה… והדבר ניכר גם בהטעמת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀… תיבה זו מוטעמת באזלא לגרמיה, שהוא תמורת עולה ויורד; אולם אין אזלה לגרמיה יכול לשמש בתפקיד זה, אלא אם כן הוא שולט רק על תיבתו בלבד… ומכאן, שתיבת הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ נחשבת כתיבה אחת, גם אחרי השמטת המקף שבה."{{ש}}'''הדפסת תיבת "הַלְלוּ־יָהּ" בסידורי התפילה:''' חוסר העקביות בתיבה זו יכול לבלבל את ציבור המתפללים. לכן בקטעי התפילה המבוססים על ספר תהלים, מומלץ להדפיס אותה בסידורים כשתי תיבות מוקפות בהתאם לכתיב של המסורה: "הַ֥לְלוּ־יָ֨הּ׀" בטעמי המקרא, או "הַלְלוּ־יָהּ" בסידורים שאין בהם טעמי המקרא. לא ראוי להדפיס אותה כתיבה אחת בניגוד לכתיב של המסורה ("הַלְלוּיָהּ") או כשתי תיבות בלי מקף ("הַלְלוּ יָהּ"). ובוודאי שאין להדפיס אותה לעתים מוקפת ולעתים בלי מקף, באופן המבוסס לכאורה על הכתר, כי התיבה ראויה להיות מוקפת אפילו כשהמקף אינו כתוב בכתב־היד! הטעמתה בראש התיבה ("הַ֥לְלוּ") הוא בניגוד לכללי הדקדוק, ואי אפשר לקרוא אותה כהוגן בלי מקף.}} וכו';{{הערה|ברויאר, ט.28-34 (עמ' 231-235). והשוו ייבין, מא.4 ב. ("נסיגת טעם לראש תיבה"); ו-ג. ("הקפה"), עמ' 284.}} #לעתים רחוקות, תיבה זעירה בסדרת משרתים הראויה להיות מוקפת ונמלטה מן ההקפה;{{הערה|ברויאר, ט.18 (עמ' 224), וגם יא.4 (עמ' 265). ראו [[תהלים צו/טעמים#צו ד|תהלים צו,ד]]; [[תהלים קיז/טעמים#קיז ב|תהלים קיז,ב]]; [[תהלים קמג/טעמים#קמג ג|תהלים קמג,ג]]; [[איוב לד/טעמים#לד לז|איוב לד,לז]]. וראו עוד ברויאר, שם יא.56 (עמ' 293) לגבי [[איוב מ/טעמים#מ י|איוב מ,י]]. אך לא הוספנו מקף אפור ב"וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ{{מ:לגרמיה-2}}" ([[משלי כד/טעמים#כד לא|משלי כד,לא]]) כי הוא חריג לגמרי. לדברי ברויאר מסתבר ש"וְהִנֵּ֨ה" נמלטה מן ההקפה, כי הטעם אזלא לגרמיה מקבל משרת אחד בלבד בשאר המקומות, או לכל היותר משרת אחד וטעם משני (יא.1-4, עמ' 263-265). אבל הטעם אזלא אינו משמש כטעם משני במקומות אחרים. אדרבה הטעם אזלא מצוי כטעם מובהק הנושא את הטעם מרכא כטעם משני (כגון אֶ֥חֱסֶ֨ה ב[[תהלים סא/טעמים#סא ה|תהלים סא,ה]], הֶ֥עֱטִ֨יתָ ב[[תהלים פט/טעמים#פט מו|תהלים פט,מו]], וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ב[[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]], רֵ֥עֲךָ֨ ב[[משלי כז/טעמים#כז י|משלי כז,י]], ובשתי תיבות שנמלטה מביניהן ההקפה אֶ֥ת גְּא֨וֹן ב[[תהלים מז/טעמים#מז ה|תהלים מז,ה]]). והוא כתוב כאן כמו בכל מקום אחר בהברה המוטעמת. ייתכן בכל זאת שהצדק עם ברויאר מהנימוק שהביא, אבל אין לנו פסוק מקביל המורה באופן מפורש על הטעם אזלא כטעם משני.}} #לעתים רחוקות, משרתים הבאים כטעמים משניים בהברה הראויה לגעיה קלה לפני תיבת אתנחתא או סילוק, אבל אין בהם טעם בהברה המוטעמת, בעיקר טרחא ומרכא;{{הערה|ברויאר, ט.35-36 (עמ' 235-236). ראו [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]], [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]], [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] בטרחא; [[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים סט,ז]] במרכא ויש מקף בכתר.}} #לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת במרכא אחרי רביע קטן ולפני עולה ויורד.{{הערה|ראו ייבין מט.4, עמ' 332: "חמש דוגמות מוטעמות ברביע אף על פי שלפני העו"י בא משרת (מרכא)". בדומה לכך ציין ברויאר שהמשרת לעולה ויורד הוא רביע קטן אם נותרה לשמאלו רק תיבה אחת, אמנם הוא גם העיר ש"לכלל זה יש חריגים אחדים. בחמשה מקומות יש רביע קטן במקום צינור…" (י.6, עמ' 246-247, ושם הערה 5). אך מתברר שבכל חמשת המקומות מדובר על תיבות זעירות (במקום אחד על שתי תיבות זעירות מוקפות): [[תהלים טו/טעמים#טו ה|תהלים טו,ה]]; [[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[תהלים מב/טעמים#מב ה|תהלים מב,ה]]; [[תהלים עד/טעמים#עד ט|תהלים עד,ט]]; [[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]. לכן לא נראה שהם '''חריגים''' מהכלל שאין משרת בין רביע קטן לעולה ויורד, אלא שהם דווקא '''מתאימים''' לכלל הזה: אף ברויאר עצמו ציין שתי דוגמאות '''השייכות''' לכלל שבהן יש תיבה מוקפת לפני תיבת העולה ויורד ולפניה רביע קטן ([[תהלים כה/טעמים#כה ז|תהלים כה,ז]]; [[תהלים מ/טעמים#מ יז|תהלים מ,יז]]). נראה אם כן שמדובר בתיבות הראויות להקפה לתיבת העולה ויורד, ולכן הן מתאימות לכלל של רביע קטן הבא לפני עולה ויורד.}} #לעתים רחוקות, תיבה המוטעמת בטרחא לפני תיבת הסילוק.{{הערה|יש טרחא כטעם משני בהברה הראויה לגעיה קלה, בתוך תיבה המוטעמת בסילוק, בשני מקומות בכתר: [[תהלים לח/טעמים#לח טו|תהלים לח,יט]] (מֵ֖חַטָּאתִֽי), [[תהלים פא/טעמים#פא יג|תהלים פא,יג]] (בְּֽמוֹעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם); ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.35 (עמ 235) וגם יא.80 (עמ' 308-309). ויש טרחא בתיבה הראויה להיות מוקפת לתיבת הסילוק בשלושה מקומות בכתר: [[תהלים סט/טעמים#סט טו|תהלים סט,טו]] (וּמִמַּ֖עֲמַקֵּי{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[תהלים קד/טעמים#קד ו|תהלים קד,ו]] (יַ֖עַמְדוּ{{מ:מקף אפור}}מָֽיִם), [[איוב יב/טעמים#יב טו|איוב יב,טו]] (וְיַ֖הַפְכוּ{{מ:מקף אפור}}אָֽרֶץ); ראו ברויאר, שם, ט.36 (עמ' 235-236). על רשימה זו ראוי להוסיף כספק את [[תהלים יח/טעמים#יח מו|תהלים יח,מו]] (ל=מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם), במקום שכתר ארם צובה אינו קיים בו, ובכתי"ל נראה שיש בה שתי געיות: געיה כבדה באות מ"ם הראשונה, וגעיה קלה באות רי"ש. אך לדעת מג"ה הקו השני באות רי"ש הוא טרחא משנית. לפרטים נוספים ראו שם בהערת הנוסח.}} הסוג השלישי והסוג הרביעי הם הנפוצים והבולטים ביותר, אך גם המסובכים ביותר. ====ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות==== '''לגבי הסוג השלישי (טעמים משניים בתיבות זעירות):''' נדרש הסבר כדי להמחיש את הקביעה שהתיבות "ראויות להיות מוקפות" (ולעתים אף מנוקדות בתנועה קטנה כאילו היו מוקפות), למרות שההקפה נשמטה מהן. הטבלה הבאה מסקפת הסבר:{{הערה|מבוסס על ברויאר, ט.27 עמ' 230 עם שינויים קלים וקצת תוספת.}} {{מ:טעמי המקרא|14}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |align=center colspan=60|'''מרכא או מהפך המשמשים כטעמים משניים: השמטת המקף''' |- |align=center colspan=15 width=25%|'''הסוג''' |align=center colspan=15 width=25%|'''הפסוק''' |align=center colspan=15 width=25%|'''המקף שנשמט''' |align=center colspan=15 width=25%|'''כדוגמת:''' |- |align=center colspan=15 width=25%|מהפך משרת צינור |align=center colspan=15 width=25%|מִ֤י ה֣וּא זֶה֮ ([[תהלים כד/טעמים#כד י|כד,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= מִ֤י־ה֣וּא זֶה֮ |align=center colspan=15 width=25%|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֮ ([[תהלים סח/טעמים#סח כ|סח,כ]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת צינור |align=center colspan=15 width=25%|מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ ([[תהלים יד/טעמים#יד ז|יד,ז]]; [[תהלים נג/טעמים#נג ז|נג,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= מִ֥י־יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥מְﬞר֣וֹת יְהֹוָה֮ ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|יב,ז]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ ([[תהלים ס/טעמים#ס ב|ס,ב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־אֲרַ֣ם נַהֲרַיִם֮ |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ ([[איוב לא/טעמים#לא ז|איוב לא,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּטֶּ֣ה אַשֻּׁרִי֮ |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת רביע קטן |align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה ([[תהלים א/טעמים#א ב|א,ב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אִ֥ם־בְּתוֹרַ֥ת יְהֹוָ֗ה |align=center colspan=15 width=25%|תִּ֥מְﬞחַ֥ץ רַגְלְךָ֗ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|סח,כד]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא משרת [אזלא] לגרמיה |align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לה/טעמים#לה י|לה,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|לא,יב]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}} ([[משלי יט/טעמים#יט ז|יט,ז]]) |align=center colspan=15 width=25%|= כׇּ‍֥ל־אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|עַ֥ל נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קלז/טעמים#קלז א|קלז,א]]) |align=center colspan=15 width=25%|= עַ֥ל־נַהֲר֨וֹת{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}} ([[איוב יד/טעמים#יד ה|איוב יד,ה]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־חֲרוּצִ֨ים{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|אִ֥ם תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}} ([[משלי כז/טעמים#כז כב|משלי כז,כב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אִ֥ם־תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}} ([[משלי ל/טעמים#ל ט|משלי ל,ט]]) |align=center colspan=15 width=25%|= פֶּ֥ן־אֶשְׂבַּ֨ע{{מ:לגרמיה}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ{{מ:לגרמיה}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד){{הערה|שם=הללויה במקף}} |align=center colspan=15 width=25%|= הַ֥לֲלוּ־יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}{{הערה|שם=הללויה במקף}} |align=center colspan=15 width=25%|" |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי סילוק |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥ת גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ ([[תהלים מז/טעמים#מז ה|מז,ה]]) |align=center colspan=15 width=25%|= אֶ֥ת־גְּא֨וֹן יַעֲקֹ֖ב אֲשֶׁר־אָהֵ֣ב סֶֽלָה׃ |align=center colspan=15 width=25%|אֶ֥חֱסֶ֨ה בְסֵ֖תֶר כְּנָפֶ֣יךָ סֶּֽלָה׃ ([[תהלים סא/טעמים#סא ה|סא,ה]]) |- |align=center colspan=15 width=25%|מרכא בתיבת אחד ממשרתי אתנחתא |align=center colspan=15 width=25%|עֲדֵ֥ה נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ ([[איוב מ/טעמים#מ י|משלי מ,י]]) |align=center colspan=15 width=25%|= עֲדֵ֥ה־נָ֣א גָא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ |align=center colspan=15 width=25%|מְקִ֥ימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל ([[תהלים קיג/טעמים#קיג ז|תהלים קיג,ז]]){{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, יא.56 (עמ' 293).}} |- |align=center colspan=15 width=25%|" |align=center colspan=15 width=25%|[כִּ֤י] אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ ([[משלי ג/טעמים#ג יב|משלי ג,יב]]) |align=center colspan=15 width=25%|= [כִּ֤י] אֶ֥ת־אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהֹוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ |align=center colspan=15 width=25%|" |} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ====ד. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת==== '''לגבי הסוג הרביעי (טעם בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת):''' להלן רשימות מלאות של מרכא או מהפך בראש התיבה בהברה בלתי־מוטעמת. הרשימות ממחישות את קביעתו של הרב ברויאר לגבי התיבות הללו ש"נשמטה מהן הטעם העיקרי, והן מוטעמות בטעם משני שנסוג לראש התיבה בניגוד לכל כללי נסיגת הטעם."{{הערה|ברואיר, טעמי אמ"ת ט.28 (עמ' 231).}} {{עוגן|געיה בהברה המוטעמת או בשווא}}'''1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא (מקף אפור במהדורתנו):''' #[[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הָאִ֗ישׁ) ל=אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ (מקף); #[[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָ֗ם) =ל; #[[תהלים לו/טעמים#לו ז|תהלים לו,ז]] (א='''אָ֤דָֽם''' וּבְהֵמָ֖ה) ל=אָ֤דָֽם־וּבְהֵמָ֖ה (מקף); #[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' הַגֶּ֗בֶר) =ל; #[[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]] (א='''יִ֥רְעֲשֽׁוּ''' הָרִ֖ים) ל=יִֽרְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים (מקף); #[[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]] (א='''יַ֥חְפְּֽשׂוּ''' עוֹלֹ֗ת) ל=יַֽחְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת (מקף); #[[תהלים סה/טעמים#סה ט|תהלים סה,ט]] (א='''מ֤וֹצָֽאֵי''' בֹ֖קֶר) ל=מ֤וֹצָֽאֵי־בֹ֖קֶר (מקף); #[[תהלים סה/טעמים#סה י|תהלים סה,י]] (א='''פָּ֤קַֽדְתָּ''' הָאָ֨רֶץ) =ל; #[[תהלים סו/טעמים#סו טו|תהלים סו,טו]] (א='''אֶ֥עֱשֶֽׂה''' בָקָ֖ר) =ל; #[[תהלים סז/טעמים#סז ב|תהלים סז,ב]] (א='''יָ֤אֵֽר''' פָּנָ֖יו) =ל; #[[תהלים סח/טעמים#סח יא|תהלים סח,יא]] (א='''תָּ֤כִֽין''' בְּטוֹבָתְךָ֖) =ל; #[[תהלים פג/טעמים#פג ט|תהלים פג,ט]] (א='''הָ֤יֽוּ''' זְר֖וֹעַ) =ל; #[[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]] (א='''לִ֥פְֽנֵי''' יְהוָ֗ה) ל=לִֽפְֽנֵי־יְהוָ֗ה (מקף); #[[תהלים קו/טעמים#קו מח|תהלים קו,מח]] (א='''בָּ֤רֽוּךְ''' יְהוָ֨ה) ל=בָּ֤רֽוּךְ־יְהוָ֨ה (מקף); #[[תהלים קמא/טעמים#קמא ה|תהלים קמא,ה]] (א='''יֶ֥הֶלְמֵֽנִי''' צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יֶֽהֶלְמֵֽנִי־צַדִּ֨יק{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]] (א='''אַ֥שְֽׁרֵי''' אָדָם֮) =ל; #[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל; #[[איוב יד/טעמים#יד יג|איוב יד,יג]] (א='''תָּ֤שִֽׁית''' לִ֖י חֹ֣ק וְתִזְכְּרֵֽנִי׃) =ל; #[[איוב כד/טעמים#כד טו|איוב כד,טו]] (א=וְעֵ֤ין נֹאֵ֨ף ׀ '''שָׁ֤מְרָֽה''' נֶ֣שֶׁף לֵ֭אמֹר) =ל. '''2. חטף אחרי טעם משני כדי להניע את השווא (מקף אפור במהדורתנו):''' #[[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]] (א='''שִׁ֥מֳעָֽה''' תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=שִׁ֥מְעָֽה־תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (מקף); #[[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]] ועוד (א='''הַ֥לֲלוּ''' יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}){{הערה|שם=הללויה במקף}} ~ל;{{הערה|1=ל=הַ֥לְלוּ יָ֨הּ (בשווא ובלי מקף) ברוב המקומות. אך בחלק מהמקומות ייתכן שיש תיבה אחת (קו,א; קמט,א; קנ,א) או אולי שתי תיבות מוקפות (קו,א). בחלק מהמקומות הקו האנכי נראה יותר כמו געיה מאשר מרכא.}} #[[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]] (א='''נִ֥בֳהָֽל''' לַה֗וֹן) ~ל?!=נִֽבֳהָֽל; '''3. בלי געיה או חטף (מקף אפור במהדורתנו):'''{{הערה|על שלושת הדוגמאות במהפך ראו ייבין, מב.16.4 (עמ' 293).}} #[[תהלים מג/טעמים#מג א|תהלים מג,א]] (א='''מֵ֤אִישׁ''' מִרְמָ֖ה) ל=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף);{{הערה|וכך בקורן=מֵ֤אִישׁ־מִרְמָ֖ה (מקף).}} #[[תהלים נד/טעמים#נד ח|תהלים נד,ח]] (א='''א֤וֹדֶה''' שִּׁמְךָ֖) =ל;{{הערה|לפי ייבין, שם, א,ל,ש1=א֤וֹדֶה שִּׁמְךָ֖ (אין מקף); אמנם ל13,ת=א֤וֹדֶה־שִּׁמְךָ֖ (מקף). קורן=א֘וֹדֶ֤ה. סימנים!={{ג|א֤וֹ}}דֶה מלעיל.}} #[[משלי כג/טעמים#כג ה|משלי כג,ה]] (א={{כו"ק|התעוף|'''הֲתָ֤עִיף'''}} עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ) =ל;{{הערה|כדוגמת: יָ֤גֵ֥ל ([[תהלים יג/טעמים#יג ו|תהלים יג,ו]]); ה֤וֹרֵ֥נִי ([[תהלים כז/טעמים#כז יא|תהלים כז,יא]]); יָ֤בֹ֥א ([[תהלים נ/טעמים#נ ג|תהלים נ,ג]]); וְיֹ֤שֵׁ֥ב ([[תהלים נה/טעמים#נה כ|תהלים נה,כ]]); נ֤וֹרָ֥א ([[תהלים סח/טעמים#סח לו|תהלים סח,לו]]); נ֤וֹדֶ֥ה ([[תהלים עט/טעמים#עט יג|תהלים עט,יג]]); ה֤וֹלֵ֥ךְ ([[משלי ז/טעמים#ז כב|משלי ז,כב]]).}} #[[משלי כט/טעמים#כט יג|משלי כט,יג]] (א='''מֵ֤אִיר''' עֵינֵ֖י שְׁנֵיהֶ֣ם יְהוָֽה׃) ל=מֵ֤אִיר־עֵינֵ֖י (מקף).{{הערה|קורן=מֵ֤אִֽיר־עֵינֵ֖י (געיה בהברה המוטעמת ומקף).}} '''4. המקומות שבהם התיבה מוקפת בפועל (מקף במהדורתנו):'''{{הערה|יש עוד מקום בכתר שבו תיבת מרכא מוקפת בפועל (כְּמ֥וֹ־עֵ֗שֶׂב ב[[תהלים צב/טעמים#צב ח|תהלים צב,ח]]), אך הדוגמה לא שייכת לכאן כי הטעם לא בראש התיבה. על מקף זה ראה ברויאר, טעמי המקרא, יא.32 (עמ' 280) ושם בהערה 17: "ומקף זה איננו מובן."}} #[[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]] (א='''יִ֥הְיֽוּ־'''לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל;{{הערה|אין כאן חציצה בין מרכא משני לבין הטעם; ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228). לגבי נוסח הכתר וכתבי־היד הקרובים לו, ראו בהערת הנוסח לפסוק הזה.}} #[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]] (א='''יִ֥רַדֹּֽף־'''אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=יִ֥רַדֹּֽף אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף); #[[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]] (ש1,ק13='''מִ֥מֲתִֽים־'''יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל="מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" או "מִֽמְתִֽים יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" (אין מרכא ברור בראש התיבה ואין מקף); #[[תהלים מ/טעמים#מ ט|תהלים מ,ט]] (א='''לַ֥עֲשׂוֹת־'''רְצוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי) =ל; #[[תהלים עח/טעמים#עח ז|תהלים עח,ז]] (א='''מַ֥עַלְלֵי־'''אֵ֑ל) ל=מַ֥עַלְלֵי אֵ֑ל (אין מקף);{{הערה|כדוגמת: נ֥וֹעֲד֑וּ ([[תהלים מח/טעמים#מח ה|תהלים מח,ה]]); בְּמַ֥עַלְלֵיהֶ֑ם ([[תהלים קו/טעמים#קו כט|תהלים קו,כט]]); עַד־תְּב֥וּנֹֽתֵיכֶ֑ם ([[איוב לב/טעמים#לב יא|איוב לב,יא]]).}} #[[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]] (א='''טָ֥מְנֽוּ־'''גֵאִ֨ים) =ל; #[[משלי כה/טעמים#כה כ|משלי כה, כ]] (א='''מַ֥עֲדֶה־'''בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=מַ֥עֲדֶה בֶּ֨גֶד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף); #[[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו, י]] (א='''וּ֥תְהִי־'''ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) ל=וּ֥תְהִי ע֨וֹד{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} (אין מקף). '''5. תופעות אחרות של טעם בראש תיבה:''' לשם השוואה, הנה רשימת המקומות שנראה שיש בהם נסוג אחור (מרכא או מהפך): [[תהלים יח/טעמים#יח כ|'''תהלים''' יח,כ]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בִּֽי׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים כב/טעמים#כב ט|תהלים כב,ט]] (ל=כִּ֘י '''חָ֥פֵֽץ''' בּֽוֹ׃);{{הערה|שם=כי חפץ בי או בו}} [[תהלים מד/טעמים#מד ד|מד,ד]] ('''יָ֥רְשׁוּ''' אָ֗רֶץ); [[תהלים נג/טעמים#נג ו|נג,ו]] ('''פָּ֥חֲדוּ''' פַחַד֮='''פָּ֥חֲדוּ''' פַ֮חַד֮); [[תהלים סו/טעמים#סו ו|סו,ו]] ('''הָ֤פַךְ''' יָ֨ם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים עג/טעמים#עג יט|עג,יט]] ('''סָ֥פוּ''' תַ֗֝מּוּ); [[תהלים עה/טעמים#עה ט|עה,ט]] ('''מָ֥לֵא''' מֶסֶךְ֮='''מָ֥לֵא''' מֶ֮סֶךְ֮); [[תהלים עו/טעמים#עו ח|עו,ח]] ('''נ֥וֹרָא''' אַ֗תָּה); [[תהלים עז/טעמים#עז ט|עז,ט]] ('''גָּ֥מַר''' אֹ֗֝מֶר); [[תהלים עז/טעמים#עז יח|תהלים עז,יח]] ('''זֹ֤רְמוּ''' מַ֨יִם{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}); [[תהלים פג/טעמים#פג יא|פג,יא]] ('''הָ֥יוּ''' דֹ֗֝מֶן); [[תהלים פח/טעמים#פח ו|פח,ו]] ('''שֹׁ֥כְבֵי''' קֶ֗בֶר); [[תהלים קי/טעמים#קי ו|קי,ו]] ('''מָ֥חַץ''' רֹ֗֝אשׁ); [[איוב יד/טעמים#יד יט|'''איוב''' יד,יט]] ('''שָׁ֥חֲקוּ''' מַ֗יִם); [[איוב לא/טעמים#לא מ|לא,מ]] ('''יֵ֥צֵא''' ח֗וֹחַ). בניגוד לנסוג אחור, טעם משני מלעיל בהברה המוטעמת (מקף אפור במהדורתנו): #[[תהלים יח/טעמים#יח יב|תהלים יח,יב]] (ל='''יָ֤שֶׁת''' חֹ֨שֶׁךְ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}) =ל; #[[איוב כב/טעמים#כב כח|איוב כב,כח]] ('''וְיָ֣קׇם''' לָ֑ךְ) =ל. תופעה אחרת של טעם בראש תיבה: #[[תהלים נז/טעמים#נז ט|תהלים נז,ט]] ('''ע֤וּרָה''' כְבוֹדִ֗י ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר); =ל.{{הערה|"ע֤וּרָה" מלעיל, אמנם אם היא מגיעה לפני אחת מאותיות אהחע"ר היא מלרע ("ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל"). השוו: "ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִ֑י" ([[תהלים לח/טעמים#לח כג|תהלים לח,כג]]).}} ====ה. מרכא משני מניע את השווא הבא אחריו==== '''1. למרכא משני יש כוח להניע את השווא הבא אחריו, גם אם אותו השווא ראוי להיחשב שווא נח.'''{{הערה|יחידה זו מבוססת על ברויאר, טעמי המקרא, ט.23-24 (עמ' 227-228) ובהערות שם (19-23). אולם העקרונות נכתבים כאן מחדש ובסדר אחר כדי להתמקד בהנעת השווא ולהסביר אותה באופן בהיר. אצל ברויאר מוזכרת הנעת השווא תוך כדי דיון ארוך ומסובך על הטעמים המשניים בספרי אמ"ת ובהערות. לכוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו והסבר אפשרי לתופעה, ועוד עניינים הקשורים לכאן, ראו גם יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה (חלקים א-ב)"], '''לשוננו''' י"ב (אלול תש"ג), עמ' 127-133; [https://www.jstor.org/stable/24370973 חלקים ג-ד], '''לשוננו''' י"ב (שבט תש"ד), עמ' 264-267; [https://www.jstor.org/stable/24370989 חלקים ה-ז], '''לשוננו''' י"ג (תש"ה), עמ' 203-210.}} הנעת השוואים מסומנת בכתר ארם צובה ברוב המקומות על־ידי חטף, ולעתים בגעיה (בתיבה שחסר בה טעם מובהק והיא ראויה להיות מוקפת). *'''חטף הבא אחרי מרכא כטעם משני (25 מקומות), כגון:''' "קִ֥רֲבַ֥ת" ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) במקום "קִרְבַת", "נִ֥דֲר֣וּ" ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]) במקום "נִדְרוּ", "תִּ֥לֲעַ֣ג" ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]) במקום "תִּלְעַג". היינו מצפים לשווא פשוט, אך בא לפניו מרכא בטעם משני המניע אותו, והקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף ברוב מוחלט של המקומות כדי להורות לקורא באופן מפורש על התנעת השווא. כל המקומות: א=אִ֥מֲר֣וֹת ([[תהלים יב/טעמים#יב ז|תהלים יב,ז]]); ש1,ק13,ל-א=מִ֥מֲתִֽים־יָדְךָ֨{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יז/טעמים#יז יד|תהלים יז,יד]]); ל,ל-א=אֶ֥קֲרָ֣א ([[תהלים יח/טעמים#יח ז|תהלים יח,ז]]); א=שִׁ֥מֳעָֽה{{מ:מקף אפור}}תְפִלָּתִ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים לט/טעמים#לט יג|תהלים לט,יג]]); א=תִּ֥בֲחַ֣ר ([[תהלים סה/טעמים#סה ה|תהלים סה,ה]]); א=תִּ֥מֲחַ֥ץ ([[תהלים סח/טעמים#סח כד|תהלים סח,כד]]); א=קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]); א=נִ֥דֲר֣וּ ([[תהלים עו/טעמים#עו יב|תהלים עו,יב]]); א=וּ֥לֲצִיּ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים פז/טעמים#פז ה|תהלים פז,ה]]); א=הַ֥מֲקָרֶ֥ה ([[תהלים קד/טעמים#קד ג|תהלים קד,ג]]); א=הַ֥לֲלוּ{{מ:מקף אפור}}יָ֨הּ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים קו/טעמים#קו א|תהלים קו,א]]) ובעוד 8 מקומות המפורטים [[#ב. תיבה הראויה להיות מוקפת: הסוגים השונים|לעיל]] בהערה; א=שָׁ֥נֲנ֣וּ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ד|תהלים קמ,ד]]); א=נִ֥בֳהָֽל{{מ:מקף אפור}}לַה֗וֹן ([[משלי כח/טעמים#כח כב|משלי כח,כב]]); א=תִּ֥לֲעַ֣ג ([[משלי ל/טעמים#ל יז|משלי ל,יז]]); א=לְשֹׁ֥דֲדִ֗ים ([[איוב יב/טעמים#יב ו|איוב יב,ו]]); א=אֶ֥בֲחַ֣ר ([[איוב כט/טעמים#כט כה|איוב כט,כה]]); א=אַ֥נֲשֵׁ֥י ([[איוב לד/טעמים#לד י|איוב לד,י]]). *'''געיה בשווא הבא אחרי מרכא בטעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת (5 מקומות):''' א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הָאִ֗ישׁ ([[תהלים א/טעמים#א א|תהלים א,א]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָ֗ם ([[תהלים לב/טעמים#לב ב|תהלים לב,ב]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}הַגֶּ֗בֶר ([[תהלים מ/טעמים#מ ה|תהלים מ,ה]]); א=לִ֥פְֽנֵי{{מ:מקף אפור}}יְהוָ֗ה ([[תהלים צח/טעמים#צח ט|תהלים צח,ט]]); א=אַ֥שְֽׁרֵי{{מ:מקף אפור}}אָדָם֮ ([[משלי ח/טעמים#ח לד|משלי ח,לד]]).{{הערה|השוו לעיל [[#געיה בהברה המוטעמת או בשווא|"1. געיה בהברה המוטעמת או בשווא"]].}} בדוגמאות הללו, הנעת השווא נחוצה כדי שתהיה חציצה של הברה אחת לפחות בין מרכא משני לבין טעמה העיקרי של התיבה.{{הערה|שני מקומות יוצאים לכאורה מן הכלל הזה: יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן{{מ:לגרמיה|רווח=לא}} ([[תהלים יט/טעמים#יט טו|תהלים יט,טו]]); אָ֥נָּ֣ה ([[תהלים קטז/טעמים#קטז טז|תהלים קטז,טז]] בחלק מכתבי־היד, לעומת א=אָנָּ֣ה; ל=אָֽנָּ֣ה). להסבר ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.23 הערה 22 (עמ' 228).}} אם הטעם העיקרי הוא משרת, אז מספיק שתהיה חציצה של שווא בלבד. מרכא משני בא בדרך כלל בראש התיבה (עוד לפני הטעם העיקרי), אך הוא יכול להימצא בכל הברה אחרת כל עוד יש חציצה לפני הטעם. '''2. אמנם למרות כוחו זה של המרכא להניע את השווא הבא לאחריו, אין בכוחו לרפות דגש קל באות בג"ד כפ"ת הבא אחריו. כמו כן, אם אחרי מרכא משני באים שני שוואים, הראשון נח ורק השני נע כמקובל.''' כך יוצא שכל שווא הבא אחרי מרכא משני יקבל התנעה, חוץ משני מקרים: *שווא ראשון הבא לפני שווא שני או לפני חטף (7 מקומות): אֶ֥שְׁמְרָ֣ה ([[תהלים לט/טעמים#לט ב|תהלים לט,ב]]); נִ֥פְלְאֹתֶ֥יךָ ([[תהלים מ/טעמים#מ ו|תהלים מ,ו]]); יִ֥רְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים ([[תהלים מו/טעמים#מו ד|תהלים מו,ד]]); יַ֥חְפְּֽשׂוּ־עוֹלֹ֗ת ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); יִ֥שְׂמְח֥וּ ([[תהלים סז/טעמים#סז ה|תהלים סז,ה]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]). *שווא הבא לפני בג"ד כפ"ת דגושה, כגון "תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]).{{הערה|לגבי שווא הבא לפני בג"ד כפ"ת דגושה, ראו עוד את ההסבר שמציע ברויאר (טעמי המקרא, ט.23, עמ' 227 הערה 21) לניקוד של "יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ב[[תהלים ז/טעמים#ז ו|תהלים ז,ו]].}} בשלושה מקומות מתקיים התנאי הזה ביחד עם התנאי הראשון: "יַ֥חְפְּֽשׂוּ{{מ:מקף אפור}}עוֹלֹ֗ת" ([[תהלים סד/טעמים#סד ז|תהלים סד,ז]]); אֶ֥זְכְּרָ֥ה ([[תהלים עז/טעמים#עז ז|תהלים עז,ז]]); וַיִּ֥שְׁפְּכ֨וּ ([[תהלים קו/טעמים#קו לח|תהלים קו,לח]]). כוחו של מרכא משני להניע את השווא הבא אחריו הוא, אם כן, כוח מוגבל. יש לו כוח להניע ברוב המקומות, אך לא בסוגים שנמנו כאן. יוצא מכך שלא מדובר על שווא נע מובהק, אלא בצורה בינונית. הנעת השווא קיימת בכך ששומעים אותה, אך לא בהפיכת אות בג"ד כפ"ת שלאחר השווא לאות רפה. בדוגמה כמו "תַּ֥הְפֻּכ֨וֹת{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}" ([[משלי ו/טעמים#ו יד|משלי ו,יד]]) ההברה הראשונה נשארת סגורה למרות הטעם המשני. וניתן לומר שאף בדוגמאות שראינו לעיל עם חטפים, כגון קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]), ההברה הראשונה עדיין ראויה להיות סגורה ("קִרְבַת") על אף התנעת השווא. בכך מתבטא השווא כבינוני. '''3. קיים מיעוט ניכר של מקומות שבהם לא הקפיד מסרן הכתר לכתוב חטף כדי להורות לקורא על הנעת השווא.''' אך גם במקומות האלה דרושה חציצה בין המרכא המשני לבין הטעם העיקרי, והמרכא מניע את השווא הבא אחריו (11 מקומות):{{הערה|טעם המרכא בתיבת בֵּ֝רַ֥כְנוּכֶ֗ם ([[תהלים קיח/טעמים#ב כו|תהלים קיח,כו]]) איננו טעם משני ואינו שייך לכאן. אין לנו דוגמאות במקומות אחרים של מרכא משני לפני רביע מוגרש. להיפך: מרכא הוא משרת רגיל של רביע מוגרש, לרוב כטעם עיקרי בתיבתו ולעתים באותה תיבה. אמנם במקומות אחרים הוא נכתב באותה תיבה רק בהברה הראויה לגעיה, אבל יותר מסתבר שיש כאן חריגה מן הכלל הזה מאשר הטעם המשני היחיד בכל המקרא לפני רביע מוגרש. ניתן להסביר את כתיבת המרכא כאן בהברה שאיננה ראויה לגעיה על פי הצעתו של ברויאר, טעמי המקרא, יא.41 (עמ' 284).}} יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ ([[תהלים ב/טעמים#ב ב|תהלים ב,ב]]); סַ֥לְעִ֥י ([[תהלים יח/טעמים#יח ג|תהלים יח,ג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23|לגבי תיבה זו ראו ברויאר, טעמי המקרא, ט.24, עמ' 228 הערה 23. ולגבי שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) ראו עוד יוסף בר"ח הכהן, [https://www.jstor.org/stable/24370977 "ביאורים לענייני דקדוק ומסורה" חלק א], עמ' 131-132.}} וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י׀ ([[תהלים לא/טעמים#לא יב|תהלים לא,יב]]); פָּ֥תְח֣וּ ([[תהלים לז/טעמים#לז יד|תהלים לז,יד]]); לִ֥שְׁא֣וֹל ([[תהלים מט/טעמים#מט טו|תהלים מט,טו]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} זִ֥בְחֵ֣י ([[תהלים נא/טעמים#נא יט|תהלים נא,יט]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} שָׁ֥בְרָ֥ה ([[תהלים סט/טעמים#סט כא|תהלים סט,כא]]); שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} טָ֥מְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ ([[תהלים קמ/טעמים#קמ ו|תהלים קמ,ו]]); יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]);{{הערה|שם=ברויאר הערה 23}} וּ֥תְהִי־ע֨וֹד׀ ([[איוב ו/טעמים#ו י|איוב ו,י]]). בכל המקומות האלה מניע המרכא את השווא הבא אחריו, למרות שהברת המרכא ראויה להיות הברה סגורה. השווא הוא שווא נע בכך ששומעים אותו, אך ההברה עדיין ראויה להיות סגורה, ולכן יש להגדיר את השווא כשווא בינוני. כך יוצא שקוראים יִ֥רְאַ֣ת ([[משלי ח/טעמים#ח יג|משלי ח,יג]]) בהנעת השווא, בדיוק כמו שקוראים קִ֥רֲבַ֥ת ([[תהלים עג/טעמים#עג כח|תהלים עג,כח]]) בהנעת השווא. הן באותו משקל ("יִרְאַת", "קִרְבַת"), אבל בתיבת קִ֥רֲבַ֥ת נכתב חטף כדי להורות במפורש על הנעת השווא. וכך יוצא שאפילו קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה ([[תהלים פו/טעמים#פו ב|תהלים פו,ב]]) בהנעת השווא אחרי קמץ קטן (!), קריאה שהיא לכאורה בניגוד לכל כללי הדקדוק המקובלים. למרות הנעת השווא הוא עדיין שווא בינוני בלבד, והברת הקמץ והמרכא עדיין ראויה להיות סגורה. אמנם זה לפי שיטתם של בעלי המסורה הטברנית. ואילו לפי המדקדקים הספרדים, שלדעתם כל קמץ שיש בו מרכא או געיה הוא בהכרח קמץ גדול (בהגייה של פתח ארוך), קוראים שׇׁ֥מְרָ֣ה בשלוש הברות פתוחות: הראשונה בקמץ רחב, השנייה בשווא נע, והשלישית מוטעמת בטעם העיקרי (מונח). במהדורתנו אנחנו מתעדים את ההגייה לפי שתי השיטות.{{הערה|השוו [[#קמץ קטן|לעיל לגבי שתי השיטות באופן כללי]], ו[[#ג. תיבה הראויה להיות מוקפת: טעמים משניים בתיבות זעירות|בטבלה של הטעמים המשניים]] לגבי מרכא משני אצל קמץ קטן ("כׇּ‍֥ל עַצְמוֹתַ֨י{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}", "כׇּ‍֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}").}} ==עיצוב חדש לחלוקת הפרשות== לסימון הפרשות (הפתוחות והסתומות) אנחנו משתמשים בתבניות נסיוניות שיאפשרו שינויים אוטומטיים, והאמורות להציג את הטקסט המקראי בצורה המיטבית עבור סביבת האינטרנט: *[[תבנית:פפ]] מציגה "פרשה פתוחה" בתור פיסקה חדשה לאחר שורה ריקה (כמו שראוי ע"פ הלכה לדעת הרמב"ם, וכמו שמופיע עד היום בספרי תורה תימניים). שיטה זו מתאימה במיוחד לתצוגה ולקריאה במסך המחשב. *[[תבנית:סס]] מציגה "פרשה סתומה" בתור רווח רחב וברור בתחילת שורה חדשה. שיטה זו מתאימה למה שנהוג בכתבי־היד הטברניים (והיא גם ראויה ע"פ הלכה לדעת הרמב"ם ומופיעה כך בספרי תורה תימניים), והיא גם המתאימה ביותר לתצוגה ולקריאה במסך המחשב.{{הערה|עוד אפשרות שנסינו בעבר הייתה לשים רווח באמצע השורה ובתוכו הסימן {ס}. הסימן היה נחוץ בגלל שהרווחים יכלו ליפול גם בתחילת שורה או בסוף שורה, ולא רק באמצעה כמו שצריך. אולם שיטה זו פחות בהירה והרבה פחות אסתטית בסביבת האינטרנט, למרות שהיא מקובלת ברוב המהדורות המודפסות על נייר וגם ברוב ספרי התורה.}} שיטה פשוטה זו לעיצוב פרשות פתוחות וסתומות דומה לְמה שנעשה במהדורות "כתר ירושלים", אולם המדיה החדשה של דף דיגיטלי באינטרנט מכתיב גם הבדלים בביצוע. לגבי שיטת העיצוב ב"כתר ירושלים" כתב הרב ברויאר: :פרשה פתוחה ניכרת במהדורה זו על ידי שורה ריקה הבאה לפניה, ופרשה סתומה מתחילה בדרך כלל לאחר זיח הבא בראש השורה. צורה זו של הפרשות הפתוחות והסתומות נוהגת (במקצת הפרשות) בכתבי היד, והיא מתאימה לפסק הרמב"ם (הלכות ספר תורה פ"ח הלכות א-ב). עיצוב הפרשות בדרך זו התחייב מעיצובה של המהדורה בשלושה טורים ככמנהג הכתר. אולם אין במהדורה סימנים מיוחדים למילוי השורה וליישורה (כמנהג כתבי היד), ועל כן אין השורות מסתיימות בקו ישר. רווח קטן שנותר בסוף השורה אינו נחשב אפוא לרווח של פרשה. לעומת הטורים הצרים ב"כתר ירושלים" (בדומה לכתבי־היד), במהדורה דיגיטלית באינטרנט השורות ממלאות את כל הרוחב של המסך או את רובו, ויש להן יישור אוטומטי בסוף השורה או רווחים קצרים יחסית לרוחב השורה המלאה (תלוי בברירת המחדל של המשתמש). השורות יכולות להכיל מלים רבות (בפונט קטן) או מעטות (בפונט גדול במיוחד). לכן אי אפשר להקפיד במהדורה דיגיטלית גמישה (על בסיס של טקסט פשוט) לגבי הכלל של הרמב"ם של רווח "כשיעור תשע אותיות". פרשה פתוחה תתחיל במהדורתנו לאחר רווח של שורה ריקה גם אם יש רק תיבה אחת בשורה האחרונה של הפרשה הקודמת, ופרשה סתומה תתחיל לאחר זיח בשורה חדשה גם אם נשאר מספיק מקום להתחיל אותה לאחר רווח באמצע השורה הקודמת. כך במהדורת "כתר ירושלים" וכך במהדורתנו, ונראה שזוהי הדרך המתאימה למהדורה דיגיטלית המיעודת לקורא וללומד, שאינה מבוססת על כתיבתו הרצופה של הסופר המחשב את הרווחים בסופי השורות בכתיבת ספר תורה (או במילואם בסימנים מיוחדים בכתב־יד של המסורה). אמנם יש כמובן גם ערך רב לתת אפשרות להצגת הטקסט לפי שיטות הסופרים וספרי התורה, בהקפדה על הרווחים "כשיעור תשע אותיות" בסופי השורות, ואף על צורות הפרשות המקובלות בספרי התורה בימינו (בלי שורות ריקות לפרשה פתוחה, ופרשה סתומה אך ורק באמצע שורה). מי שברצונו להכין מהדורה כזו על בסיס מהדורתנו, כתוספת לפרויקט הזה או כיצירה נגזרת, יבורך. '''פסקא באמצע פסוק:''' כאשר יש רווח של פרשה באמצע פסוק, אנחנו מתייגים את התופעה ע"י [[תבנית:פסקא באמצע פסוק]],{{הערה|יש במקרא מספר רשימות בעלות פריטים רבים שבהן יש "מעין צורת השיר" על ידי השימוש בפרשות סתומות רבות באמצע פסוק כדי להבחין בין פריט לפריט (הדוגמאות הכי מוכרות לתופעה זו הן שירת העתים במגילת קֹהלת ורשימת עשרת בני המן במגילת אסתר). ברשימות הללו לא תייגנו את כל הפרשות ב[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] (אמנם ייתכן שבעתיד גם הם יתוייגו). למידע נוסף על התופעה ראו ב[[#צורת השיר בכ"א הספרים|סעיף הבא]].}} ובעתיד יש כוונה להכניס את כל הפסוקים הללו לתוך [[:קטגוריה:פסקא באמצע פסוק]]. לגבי עיצוב הפרשה, לא נשתמש כרגיל בפרשה פתוחה הבאה לאחר שורה ריקה בלבד, או בפרשה סתומה שמתחילה בשורה חדשה לאחר רווח בלבד. במקום זה, יהיה במהדורתנו נסיון לשמור על אופי הפרשה המסויימת (הבאה באמצע פסוק) כפי שהיא מופיעה בכתר (ו/או בכתבי היד הקרובים לו) וגם לעצב את המקרא לפי הסגנון המקומי, כולל השימוש בפרשה פתוחה המתחילה מיד בשורה הבאה ובפרשה סתומה באמצע השורה.{{הערה|ב"פסקא באמצע פסוק" של פרשה פתוחה, צורת הפרשה בכתר במקומות רבים היא שורה חדשה ללא רווח של שורה ריקה, כך שאין הפסקה ויזואלית מוחלטת בין שני חלקי הפסוק. וכך היא תופיע במהדורתנו במקומות המתאימים. הדבר בולט במיוחד ב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]], שם יש פרשה פתוחה בולטת של שורה ריקה לפני פסוק א', ובאמצע הפסוק פרשה פתוחה כאשר הטקסט ממשיך בתחילת השורה הבאה ללא שורה ריקה. (יוצא מן הכלל ב[[עזרא ב/טעמים#ב לו|עזרא ב,לו]], שם ציין יהושע קמחי באופן מיוחד רווח של שורה ריקה באמצע הפסוק.) יצויין שבמהדורת "כתר ירושלים" סימנו פרשה פתוחה ברווח של שורה ריקה תמיד, אפילו במקום של "פסקא באמצע פסוק" ששם אין שורה ריקה בכתר, כך שב[[שופטים ב/טעמים#ב א|שופטים ב,א]] יש רווח גדול זהה לפני החצי הראשון של הפסוק וגם לאחריו; בכך הלכה לאיבוד צורת הפרשה שבכתר, שאינה מפרידה לגמרי בין שני חלקי הפסוק. צורת הפרשה המיוחדת תוצג על ידי השימוש ב[[תבנית:פפפ]] (במקום [[תבנית:פפ]] הרגיל) או ב[[תבנית:ססס]] (במקום [[תבנית:סס]] הרגיל). יצויין ש[[תבנית:פפפ]] תהיה צמודה תמיד לתיבה האחרונה שלפני הפרשה, כדי לצמיד לה מספר רווחים גדולים ולוודא שהיא לא תופיעה בסוף שורתה ממש (כך שלא תהיה הפסקה של פרשה כלל) אלא בראש השורה הבאה.}} '''עיצוב הפרשות בספרים מסויימים מיוחדת:''' *'''ספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב):''' בשלושת הספרים יש עיצוב מיוחד המתאים לצורת השיר. להסבר מפורט [[#צורת השיר בספרי אמ"ת|ראו להלן בפרק הזה]]. *'''מגילת אסתר:''' מגילה זו תופיע בשתי מהדורות מקבילות, ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|ראשונה]] החלוקה לפרשות תהיה ע"פ כתבי־היד, וב[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים|שנייה]] החלוקה תהיה לפרשות סתומות בלבד כמו שנהוג במגילות אשכנז ע"פ הספר "קסת הסופר". הטקסט בשתי המהדורות מבוססת על אותם [[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|דפי פרקים]], כדי למנוע את הצורך בהגהה כפולה. *'''שירת העִתים במגילת קֹהלת ועשרת בני המן במגילת אסתר:''' בשני המקומות האלה יש בכתבי־היד "מעין צורת השיר" בביצוע מלא ע"י השימוש בפרשות סתומות. במהדורתנו נעצב אותם בנספחים מיוחדים כמו השירים המובהקים בתנ"ך; להסבר מפורט ראו [[#צורת השיר המובהקת|להלן על צורת השיר המובהקת]]. *'''מגילת איכה:''' במגילה זו יש פרשות סתומות רבות: באותן קינות שיש בהן כ"ב פסוקים ארוכים על פי סדר הא"ב (כלומר בקינה הראשונה, השנייה והרביעית) יש פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. ואילו בקינה השלישית, שיש בה שלושה פסוקים קצרים לכל אות בא"ב, בכתי"ל יש פרשה סתומה בין כל קבוצה של שלושה פסוקים שמתחילים באותה אות, ואילו בכתר ארם צובה הייתה פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק. כאן נעצב את חלוקת הפרשות במגילת איכה בדרך מיוחדת, ששומרת עקרונית על החלוקה שהייתה בכתר ארם צובה, אבל גם שומרת בו בזמן הן על ההיגיון שבחלוקת כתי"ל והן על עיצוב יפה שמתאים לסביבת האינטרנט. לגבי הקינה הראשונה, השנייה והרביעית, כל פסוק יפתח בפרשה סתומה רגילה ([[תבנית:סס]]) דהיינו לאחר רווח ניכר בתחילת שורה חדשה. ואילו בקינה השלישית כל קבוצה של שלושה פסוקים באותה אות תתחיל כמו כן בשורה חדשה לאחר רווח ע"י אותה תבנית ([[תבנית:סס]]), ואילו הפסוק השני והשלישי באותה קבוצה יתחיל לאחר רווח קצר באמצע השורה ע"י תבנית מיוחדת ([[תבנית:ססס]]). *'''שמואל, מלכים, עזרא, דברי הימים:''' בספרים האלה קיים "מעין צורת השיר" במספר פרקים, דהיינו שימוש בפרשות סתומות רבות כדי ליצור אפקט של צורת השיר. השימוש הנפוץ ביותר הוא כדי לבודד פריטים בתוך רשימות שונות. במהדורתנו נעצב את "מעין צורת השיר" ע"י שימוש משולב של תבנית העיצוב הנוספת ([[תבנית:ססס]]) בדומה למה שנעשה בקינה השלישית במגילת איכה. להסבר מפורט של "מעין צורת השיר" ראו [[#מעין צורת השיר|להלן]]. למידע על קביעת '''נוסח''' הפרשות במהדורתנו, ראו בפרקים הבאים: *[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#חלוקת הפרשות בתורה|חלוקת הפרשות בתורה]] *[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים]] ==צורת השיר בכ"א הספרים== ===מבוא לצורת השיר בכ"א הספרים=== בכ"א הספרים (כלומר בכל ספרי המקרא מלבד תהלים ומשלי ואיוב), אפשר להבחין בין '''שני''' סוגים בולטים של כתיבה שירית בכתר ארם צובה ובכתבי־היד הטברנים הקרובים אליו: '''א. צורת השיר המובהקת:''' לשירים בולטים יש דרך כתיבה מיוחדת בכתבי־היד המודגשת לעין, דהיינו להפסיק לגמרי את הכתיבה הרגילה של שלושה טורים צרים בכל עמוד, ובמקומה לפרוס את השיר ברוחב של שלושה טורים מלאים בכל העמוד (כך נכתבות בכתר שירת הים ושירת האזינו בתורה, ובנביאים רוב שירת דבורה ושירת דוד), או לפחות ברוחב של שני טורים מלאים (כך נכתבות בכתר רשימת מלכי כנען ותחילת שירת דבורה בנביאים, ושיר של תמיד בספר דברי הימים). '''צורת השיר המובהקת נעשית לפי שתי שיטות טכניות שונות, שגם הן בולטות לעין.''' הראשונה מהווה פיתוח מחושב בכתבי־היד של [[#עיצוב חדש לחלוקת הפרשות|חלוקת הפרשות הסתומות]] ברווחים בתוך השורה בכ"א הספרים, והשנייה מהווה פיתוח פחות קפדני של [[#צורת השיר בספרי אמ"ת|הכתיבה השירית בספרי אמ"ת]]. הבחנה זו מבוססת על עבודתו של הרב מרדכי ברויאר.{{הערה|ההסבר הזה בנוי על ניתוחו המפורט של הרב מרדכי ברויאר לצורת השיר בכתבי־היד המקבילים; ראו בפרק החמישי בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (מוסד הרב קוק, תשל"ז), עמ' 149-189.}} #'''אריח על גבי לבינה, ולבינה על גבי אריח:''' צורה זו של כתב המופיע מעל רווח, ורווח המופיע מעל הכתב לסירוגין, נחשבת לחובה ב[[שירת הים/טעמים|שירת הים]] בתורה ו[[שירת דבורה/טעמים|בשירת דבורה]] בספר שופטים. הרווחים בכתיבה השירית הזאת מהווים, כפי שהדגים הרב ברויאר,{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 165-171.}} '''פרשות סתומות''' שבאות לחלק את היחידות בתוך השיר באופן מלא, וכל הרווחים והתחלת השורות מחושבות מראש בקפדנות. #'''אריח על גבי אריח, ולבינה על גבי לבינה:''' צורה זו של כתב המופיע מעל כתב בתחילת השורה ובסופו, ורווח המופיע מעל רווח באמצע כל שורה, מהווה פיתוח של שיטת כתיבה אחרת לגמרי, והיא כאמור '''[[#צורת השיר בספרי אמ"ת|צורת השיר בספרי אמ"ת]]'''.{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 171-183.}} באופן זה כתובים [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]] בתורה, רשימת [[מלכי כנען/טעמים|מלכי כנען]] בספר יהושע ו[[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]] בספר שמואל, ו[[שירת אסף/טעמים|שירת אסף]] (או "שיר של תמיד") בספר דברי הימים. בצורה זו, כפי הדגים הרב ברויאר, עיקר תפקידו של הרווח הוא לחלק את '''השורה''' מתי שאפשר (בשביל היופי), ופחות כדי לחלק את יחידות השיר (ולכן לא בכל שורה יש רווח, ולא כל רווח נמצא במקום ה"נכון" בשורה מבחינת התחביר של הפסוק). בצורה זו יש גם מגמה ניכרת לסיים פסוק, או יחידה בתוך פסוק, '''בסוף''' השורה עד כמה שאפשר. מגמה זאת עומדת בניגוד מובהק לכתיבה הרגילה בכ"א הספרים, הנמשכת ברציפות טבעית מסוף השורה לתחילת השורה הבאה, ורק על ידי הרווחים של הפרשות מציינים סוף עניין. אמנם '''בכתיבה השירית המובהקת''' יש פיתוח בולט לצורת אמ"ת על ידי הכתיבה '''בשורות רחבות'''. הכתיבה הרחבה מאפשרת לרווחים באמצע השורות להתבצע באופן מובהק ושלם לגמרי, ובנוסף היא גם מאפשרת את חלוקת השורה לפי יחידות בעלות משמעות לפי התחביר, ובמקום ה"נכון", ברוב המכריע של השורות.{{הערה|תיאור זה של הפיכת צורת השיר בספרי אמ"ת ל"מובהקת" בכ"א הספרים הוא בניגוד לניסוחו של ברויאר, שלגבי שירת דוד כתב שהדמיון לשירת אמ"ת בכתר "טושטש במידה מסויימת" לעומת כתי"ק (עמ' 177). וכך היא "נראית כשירה לכל דבר", אמנם "אף על פי כן ניכר גם ב'''א''', שאין זו שירה כשאר כל השירות…" אלא "שגם השירה שב'''א''' כתובה על פי המנהג של שירת אמ"ת; אין ביניהן אלא רוחב השורות" (עמ' 178). במקום להשתמש בלשון המעטה ("אין ביניהן אלא רוחב השורות") נראה לנו לתאר את השינוי הכל כך בולט של הסופר, כלומר לעבור באמצע כ"א הספרים מכתיבה בשורות צרות לכתיבה בשורות רחבות, ואת התוצאה של השינוי הבולט הזה, בתור '''צורת השיר המובהקת'''. יש בה פונציאל להגיע לרמה כזו לגמרי מבחינה אסתטית (לדוגמה בכתיבת שירת "האזינו" ב-70 שורות), והיא גם מעלה את החלוקה העניינית לרמת הביצוע האפשרית הגבוהה ביותר. כלומר, היא לא רק "נראית כשירה לכל דבר", אלא מצליחה בפועל להיות כתיבה שירית לכל דבר. אמנם ברמת העיקרון אנחנו מקבלים את דעתו של הרב ברויאר שצורה זו מבוססת על צורת הכתיבה בספרי אמ"ת.}} '''ב. מעין צורת השיר:''' יש גם שירים ורשימות שבהם הסופר המשיך את כתיבתו הרגילה בשלושה טורים צרים לכל עמוד, אמנם גם עשה מאמץ מסוים (לפעמים מאמץ מלא ולפעמים פחות מזה) להשתמש ברווחים של פרשות (ובמיוחד ברווחים של פרשות סתומות באמצע השורה) כדי לסדר מלים מקבילות באופן בולט. הדוגמאות המוכרות ביותר לתופעה זו הן רשימת [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן]] במגילת אסתר ו[[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים]] במגילת קֹהלת, שלגביהן יש הלכה מחייבת (עשרת בני המן) ומנהג קבוע אצל הסופרים (שירת העִתים). בשתי הדוגמאות הללו שבמגילות, רמת הביצוע לצורת השיר היא מלאה בכתבי־היד, למרות התלוּת בטורים הצרים שבהם המשיך הסופר לכתוב ברציפות (ולא עבר לטורים רחבים).{{הערה|לניתוח מלא של כל התופעה שקראנו לו "מעין צורת השיר" ראו ברויאר, שם, עמ' 149-165.}} ===צורת השיר במהדורתנו=== במהדורתנו, כמו שלגבי הטעמים הכפולים בעשרת הדברות הקדשנו נספחים מיוחדים לנוחותו של הקורא (מעבר לרצף הטקסט של המקרא בפרשותיו ובפרקיו), כך נעשה גם במקומות שבהם מופיעה "צורת השיר" המובהקת בעיצוב מיוחד על פי המסורה, וכן לגבי שני ביצועים מלאים של "מעין צורת השיר" שהתקבלו כחובה בהלכה או כמנהג קבוע אצל הסופרים (עשרת בני המן במגילת אסתר ושירת העִתים במגילת קֹהלת). וזה משתי סיבות: *לגבי "צורת השיר" המיוחדת במסורת הסופרים לתורה, יש שינויים קלים בין כתבי־היד וספרי התורה השונים, ואין מנהג אחד משותף לכולם. נספח בדף מיוחד המוקדש כולו ל"צורת השיר" בתורה מאפשר לנו את הגמישות להציע לקורא את כל המנהגים החשובים במקביל, ומאפשר לקורא לבחור ביניהם כרצונו. *למרות שהיא יפה וחשובה, צורת השיר המובהקת אינה יעילה תמיד בשביל הקורא והלומד, שלפעמים ברצונו לקרוא את הטקסט ברצף או בעיצוב אחֵר או בחלוקה אחרת; העיצוב המיוחד גם מפריע לו להעתיק את הטקסט באופן פשוט לצרכי לימוד. לכן הקדשנו נספחים במקומות הללו.{{הערה|הבדל טכני בין הדפים לשני השירים בתורה (שירת הים ו"האזינו") לבין השירים בנביאים וכתובים: לשני השירים בתורה הטקסט הוקלד רק פעם אחת (בדף הראשי בתוך הרצף של פרשת השבוע) ובנספחים הוא מופיע ע"י הכללות. אבל בצורת השיר בספרי הנביאים והכתובים הטקסט הוקלד פעם נוספת (או פעמים נוספות) בתוך הנספחים בסוף אותו דף.}} כל נספח מציג את השיר במגוון צורות חשובות ושימושיות לפי האופי המיוחד של אותו שיר (וכולל כתיבה פשוטה בלי עיצוב מיוחד לצורת השיר). צורת השיר שמופיעה ברצף של המקרא היא תמיד הצורה שמופיעה בכתר ארם צובה (או שהופיעה בו ע"פ עדויות מובהקים), והצורות הנוספות באות בנספחים. להלן טבלה של כל הדפים שבהם מופיעים צורת השיר והנספחים לה: ===רשימת הדפים לצורת השיר=== {| class="wikitable" |+ דפי "צורת השיר" במקרא על פי המסורה |- align=center ! שם השיר<br>וקישור למידע עליו ! הדף הראשי של השיר{{ש}}(כל הצורות) ! דף בסיס טכני לצורת השיר ! דף בסיס טכני לצורות כתיבה נוספות (נספחים) ! דפי מקרא: צורת השיר ! דפי מקרא: צורות כתיבה נוספות (נספחים) |- align=center ! [[:W:שירת הים|שירת הים]] | '''[[שירת הים/טעמים]]''' | [[שירת הים/צורת השיר]] | [[שירת הים/צורות נוספות]] | [[ספר שמות/טעמים#שירת הים חזרה|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים חזרה|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים חזרה|שמות פרק ט"ו]] | [[ספר שמות/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|ספר שמות]]{{ש}}[[פרשת בשלח/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|פרשת בשלח]]{{ש}}[[שמות טו/טעמים#שירת הים בצורות כתיבה נוספות|שמות פרק ט"ו]] |- align=center ! [[:W:שירת האזינו|שירת האזינו]] | '''[[שירת האזינו/טעמים]]''' | [[שירת האזינו/צורת השיר]] | [[שירת האזינו/צורות נוספות]] | [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו חזרה|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו חזרה|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו חזרה|דברים פרק ל"ב]] | [[ספר דברים/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|ספר דברים]]{{ש}}[[פרשת האזינו/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|פרשת האזינו]]{{ש}}[[דברים לב/טעמים#שירת האזינו בצורות כתיבה נוספות|דברים פרק ל"ב]] |- align=center ! [[:W:ספר יהושע|מלכי כנען]] | '''[[מלכי כנען/טעמים]]''' | [[מלכי כנען/צורת השיר]] | [[מלכי כנען/צורות נוספות]] | [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י"ב]] | [[ספר יהושע/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|ספר יהושע]]{{ש}}[[יהושע יב/טעמים#מלכי כנען בצורות כתיבה נוספות|יהושע פרק י"ב]] |- align=center ! [[:W:שירת דבורה|שירת דבורה]] | '''[[שירת דבורה/טעמים]]''' | [[שירת דבורה/צורת השיר]] | [[שירת דבורה/צורות נוספות]] | [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה חזרה|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה חזרה|שופטים פרק ה']] | [[ספר שופטים/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|ספר שופטים]]{{ש}}[[שופטים ה/טעמים#שירת דבורה בצורות כתיבה נוספות|שופטים פרק ה']] |- align=center ! [[:W:שירת דוד|שירת דוד]] | '''[[שירת דוד/טעמים]]''' | [[שירת דוד/צורת השיר]] | [[שירת דוד/צורות נוספות]] | [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד חזרה|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד חזרה|שמ"ב פרק כ"ב]] | [[ספר שמואל/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|ספר שמואל]]{{ש}}[[שמואל ב כב/טעמים#שירת דוד בצורות כתיבה נוספות|שמ"ב פרק כ"ב]] |- align=center ! [[:W:מגילת קהלת|שירת העִתים]] | '''[[שירת העתים/טעמים]]''' | [[שירת העתים/צורת השיר]] | [[שירת העתים/צורות נוספות]] | [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים חזרה|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים חזרה|קהלת פרק ג']] | [[מגילת קהלת/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|מגילת קֹהלת]]{{ש}}[[קהלת ג/טעמים#שירת העתים בצורות כתיבה נוספות|קהלת פרק ג']] |- align=center ! [[:W:עשרת בני המן|עשרת בני המן]] | '''[[עשרת בני המן/טעמים]]''' | [[עשרת בני המן/צורת השיר]] | [[עשרת בני המן/צורות נוספות]] | [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן חזרה|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן חזרה|אסתר פרק ט']] | [[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות בכתר)]]{{ש}}[[מגילת אסתר (פרשות סתומות)/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|מגילת אסתר (פרשות סתומות)]]{{ש}}[[אסתר ט/טעמים#עשרת בני המן בצורות כתיבה נוספות|אסתר פרק ט']] |- align=center ! [[:W:דברי הימים|שירת אסף]] | '''[[שירת אסף/טעמים]]''' | [[שירת אסף/צורת השיר]] | [[שירת אסף/צורות נוספות]] | [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף חזרה|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף חזרה|דה"א פרק ט"ז]] | [[ספר דברי הימים/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|ספר דברי הימים]]{{ש}}[[דברי הימים א טז/טעמים#שירת אסף בצורות כתיבה נוספות|דה"א פרק ט"ז]] |} ===מעין צורת השיר (לא מובהק)=== במקומות הבאים מופיעה בכתבי־היד מעין צורת השיר (אבל לא באופן מובהק בטור רחב ולא תמיד בביצוע מלא), בדרך כלל כדי לבודד את הפריטים השונים בתוך רשימות: *'''ספר שמואל:''' [[שמואל א ו/טעמים#ו יז|שמ"א ו,יז]]; [[שמואל א ל/טעמים#ל כו|ל,כו-לא]]; [[שמואל ב כג/טעמים#כג כד|שמ"ב כג,כד-לט]]. *'''ספר מלכים:''' [[מלכים א ד/טעמים#ד ב|מל"א ד,ב-יט]]. *'''ספר עזרא:''' [[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב,א-סא]]; [[עזרא י/טעמים#י יח|י,יח-מד]]; [[נחמיה ג/טעמים#ג א|נחמיה ג,א-לב]]; [[נחמיה ז/טעמים#ז ו|ז,ו-סב]]. *'''ספר דברי־הימים:''' [[דברי הימים א יא/טעמים#יא כו|דה"א י"א,כו-מז]]; [[דברי הימים א כד/טעמים#כד ז|כ"ד,ז-לא]]; [[דברי הימים א כה/טעמים#כה ט|כ"ה,ט-לא]];{{הערה|יצויין שברשימה זו, שכל פריט בו מהווה פסוק אחד מלא אך קצר, קיים ביצוע מלא בכתר ע"י השימוש בפרשות סתומות באמצע השורה. אמנם ביצוע זה שבכתב־היד אינו בא לידי ביטוי כלל במהדורת "כתר ירושלים"; שם כל פריט/פסוק מתחיל בשורה חדשה לאחר רווח על פי שיטתם. במהדורתנו השתמשנו ברווחים באמצע השורות בשביל רשימה זו, כדי להזכיר ולו במעט את האופי העיצוב שבכתב־היד, ואמנם בעיקר לשמור על עיצוב ברור ושימושי עבור הקריאה במסך.}} [[דברי הימים א כז/טעמים#כז ב|כ"ז,ב-לד]].{{הערה|יש גם רשימות שחלוקת פריטיהן בפסוקים מלאים (וראש כל פסוק הוא גם פרשה סתומה): [[דברים כו/טעמים#|דברים כו,טו-כו]] (רשימת הארורים שבה יש פרשה אף בפסוק כ' ברוב כתבי־היד, וראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] לפרשת כי תבוא); [[דברי הימים א א|דה"א א]], [[דברי הימים א יב|י"ב]], [[דברי הימים א טו|ט"ו]], [[דברי הימים א כג|כ"ג]], [[דברי הימים א כה|כ"ה]] (ראו בהערה הקודמת), [[דברי הימים א כז|כ"ז]].}} צורת השיר במקומות האלה בכתבי־היד נוצרת בדרך כלל על ידי השימוש בפרשות סתומות, כאשר רווח באמצע כל שורה מבדיל בין שני טורים צרים מימין ומשמאל. אבל הביצוע אינו תמיד מושלם ומובהק אפילו בכתר (ופחות ממנו בכתבי־היד הקרובים לו, והשוו לדוגמה את צורת השיר בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו בשמ"ב כ"ג), וגם לא בדפוסים בימינו המבוססים עליו (כגון ברויאר ומקראות גדולות הכתר). ואין להתפלא מזה, כי הטורים הצרים ממילא שבכתבי־היד (שלושה טורים בעמוד) מאפשרים ביצוע מלא של תוכנית כזו רק כל עוד שהביטויים בפסוקים חוזרים על אותו מבנה בלי לחרוג (ובדרך כלל יש חריגות). במהדורתנו נעצב את הרשימות בצורה יחסית פשוטה וקלה לקריאה והבנה ע"י שימוש מחושב בשני הסוגים השונים של הפרשה הסתומה (רווח בתחילת שורה חדשה ורווח באמצע השורה), ע"י שתי תבניות שונות: [[תבנית:סס]] ו[[תבנית:ססס]]. לדוגמה: ב[[עזרא ב/טעמים#ב א|עזרא ב']] רשימת העולים שמתחילה ב"בני פרעֹש" פותחת בכתר (ע"פ עדותו של קמחי) לאחר רווח בשורה חדשה ([[תבנית:סס]]), ושאר הפריטים לאחר רווח באותה שורה ([[תבנית:ססס]]); עיצוב זה לא רק מיקל על הקורא, אלא גם דומה מאוד לצורת הכתיבה בכתי"ל (בפסוקים הראשונים שברשימה זו החל מ"בני פרעֹש" בפסוק ג'). גם את רשימת הלויים (החל מפסוק מ') ורשימת הנתינים (החל מפסוק מ"ג ועד המספר הכולל בפסוק נ"ח) התחלנו בשורה חדשה לאחר רווח של פרשה סתומה, ואת שאר הפריטים לאחר רווח בתוך השורה. במקרה של רשימת הנתינים מצאנו גם תנא דמסייע בכתי"ל, שבו מתחיל הרשימה הזו בפרשה פתוחה (שורה חדשה). וכן נעשה לגבי שאר הרשימות: כל הפרשות הפתוחות והסתומות הפורמליות יהיו כמובן על פי הכתר (לפי קמחי), אבל נשנה את '''צורת''' הפרשות (במיוחד הסתומות) לפי המבנה של הטקסט ע"י התבניות השונות, וניקח בחשבון לגבי העיצוב הזה גם את צורת חלוקת הפרשות בכתי"ל. ===יישור משני הצדדים=== כדי לעצב נכון את השירים בכ"א הספרים, יש לפעמים צורך ליישר את הטקסט '''גם''' מימין ו'''גם''' משמאל (כלומר שהכתובה תמלא את כל השורה מימין לשמאל בלי רווח לפניה או לאחריה). תכונה זאת מחוייבת בשני מקומות: *'''[[שירת הים/טעמים#טו א|בשורה הראשונה של שירת הים]]''';{{הערה|לא עשינו עיצוב כזה בשורות ש'''לפני''' שירת הים ושירת האזינו, למרות ההקפדה על כך בספרי התורה, כי ממילא אנחנו משתמשים ברווח של שורה ריקה לפרשות פתוחות גם אם הכתיבה שלפניהן אינה מגיעה עד סוף השורה.}} *'''[[אסתר ט/טעמים#ט ו|בשורה שלפני עשרת בני המן במגילת אסתר]]''' (כדי שהתיבה "מאות" תהיה בסוף השורה). התכונה הטכנית הזאת קיימת ב-CSS, והיא נקראת "forced justification" בהגדרה של "distribution" (כלומר יישור של "פיזור" במקום סוף פסקה ביישור לימין כרגיל). אנחנו מיישמים אותו ע"י השימוש ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] בתחילת השורה או הפסקה, וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]] מיד לאחרי הפסקה או השורה.{{הערה|בהתלחת הפרויקט הפונקציה הזאת עוד לא היתה נתמכת בדפדפנים, ולא הצלחנו ליישם אותו כראוי ב"מקרא על פי המסורה". לכן בגירסה הישנה נשארה [[תבנית:בעבודה]] בראש [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|פרשת בשלח]] וב[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר/ט|מגילת אסתר]], כדי לציין שעיצוב הטקסט עדיין אינו גמור. למידע טכני נוסף ראו בדיון בארכיון של המזנון [[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון נובמבר 2011#מישהו יודע איך להשתמש ב-CSS בתוך מדיה-ויקי?|כאן]] וב[[שיחת משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בשלח|דף השיחה לפרשת בשלח]].}} ==צורת השיר בספרי אמ"ת== ===מנהג הסופרים מול מנהג הדפוסים=== '''מנהג הסופרים בכתבי־היד:''' צורת הכתיבה הייתה שונה בספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב) משאר כ"א ספרי המקרא בעידן כתבי־היד הטברנים. בכ"א הספרים הכתיבה הייתה רצופה: כשלא נשאר לו מספיק רווח בשביל המילה הבאה, המשיך הסופר את כתיבתו בשורה הבאה. השורות באו בתוך טורים צרים (שלושה טורים בכל עמוד) ולכן היו קצרות, כך שגם לעינו של הקורא היה נוח לעבור מסוף שורה אחת לתחילת השורה הבאה. כתיבה רצופה זו נקטעה בכ"א הספרים רק בשביל הרווחים של חלוקת הפרשות (ומבקומות מיוחדים בשביל שירים מובהקים, כגון שירת הים או שירת האזינו). הטורים בספרי אמ"ת רחבים יותר (שניים לעמוד). והכתיבה בהם אינה רצופה לגמרי, כי בדרך כלל יש רווח בתוך רוב השורות, כך שבמבט ראשון נראה כאילו כל טור מחולק בתוכו לטור פנימי ימני ולטור פנימי שמאלי. אמנם עיצוב הרווחים בספרי אמ"ת אינו ממש מתוכנן להיות באמצע כל שורה (כמו שהוא בשירים המובהקים בכ"א הספרים כגון שירת האזינו או שירת דוד) אלא מהווה חלק מכתיבתו הרצופה של הסופר. אם בתוך השורה מתחילה מחשבה חדשה הראויה להפסקה קלה (כגון תחילת פסוק או יחידה מובהקת בתוך הפסוק, שהאחרונה באה בדרך כלל אחרי הטעמים המפסיקים מדרגה ראשונה: "עולה ויורד" ו"אתנח"), אז ייתכן מאוד שהסופר ישאיר לפניו רווח. אבל אין מאמץ מצדו של הסופר להתאים את מיקומו של הרווח, כדי שהוא יופיע במקביל לרווחים בשורות למעלה ממנו או מתחתיו. וכך הרווחים עצמם הופכים לחלק מכתיבתו הרצופה של הסופר, המשאיר רווחים תוך כדי הילוכו בלי לכוון את מיקומם מראש. לעתים קרובות ניכרת מגמה של הסופר להשאיר רווח כדי לסיים את הפסוק (או יחידה בתוך הפסוק) בסוף השורה, וכך יתחיל הפסוק הבא (או היחידה הבאה) בראש השורה הבאה. אבל גם זה קורה רק כאשר הכתיבה הרצופה מאפשרת אותו בלי מאמץ מיוחד. ופעמים רבות זה לא קורה בכלל: אין רווח במקום בולט שראוי להפסקה בתוך השורה, או שאין מאמץ כלל לסיים את הפסוק (או את היחידה) בסוף השורה, וכתיבתו נמשכת בתחילת השורה הבאה. ולפעמים יש רווח דווקא במקום שאין בו תחילת יחידה חדשה מובהקת, והוא אינו בא לאחר טעם מפסיק מהדרגה הראשונה; ולעתים יש רווח במקום שאולי יכול להיחשב כיחידה חדשה אבל בניגוד לדעתם של בעלי הטעמים.{{הערה|יש להטיל ספק בעצם ההנחה המקובלת שהרווחים בספרי אמ"ת מתואמים באופן מודע לפי הטעמים המפסיקים. כי הכתיבה בספרי אמ"ת (כולל הנחת הרווחים) הוא מעשהו של הסופר שכותב את נוסח אותיות, ולא מעשהו של המסרן והנקדן שמוסיף אח"כ את סימני הניקוד והטעמים. זאת אומרת שהסופר מניח את התשתית בהעברת מסורת הכתיב, ואילו המסרן מוסיף אח"כ את מסורת הקוראים. ברור שסופר המניח רווחים בפסוקי אמ"ת בדרך כלל ישים אותם במקומות שראויים להפסקה, ובאותם במקומות יהיו בדרך כלל טעמים מפסיקים מדרגה ראשונה. אמנם הסופר אינו משועבד למסורת הקוראים המדויקת, ולכן הדבר תלוי גם בפרשנות אישית ובאילוצי כתיבה מקומיים. כך ייתכן שהסופר לא יבצע את חלוקת הפסוק לפי השיטה הקפדנית של בעלי הטעמים, שהרי הטעמים האלה אינם מוצגים לפניו בעת כתיבתו.}} לכן ברור לגמרי שמדובר על מנהג של רשות, והסופר הוא שהחליט להשאיר רווחים במקומות שנראו לו מתאימים בעת כתיבתו. '''ספרי אמ"ת בדפוסים:''' צורת כתיבה זו של ספרי אמ"ת נהגה בתקופת כתבי־היד, בכתר ארם צובה ובשאר כתבי־היד הטברנים, וגם בכתבי־היד בספרד. צורת הכתיבה לא נחשבה לחובה בכל פרטיה, אלא כמנהג סופרים ברמה הכללית: בשלב הביצוע הניח כל סופר את הרווחים לפי בחירתו. אמנם התמונה הכללית השתנתה בעידן הדפוס, כאשר כמעט כל המהדורות של ספרי אמ"ת שיצאו לאור, מהראשונים שבהן ועד הדור האחרון, הזניחו לגמרי את מנהג הסופרים לעיצוב השירי של ספרי אמ"ת. במקום זה נדפסו הפסוקים בספרי אמ"ת ברציפות פשוטה כמו בשאר כ"א ספרי המקרא. ב"מנחת שי" אנחנו מוצאים נימוק מפורש לזניחת מנהג הסופרים על ידי המדפיסים (סוף דברי הפתיחה לספר תהלים): :אמרו במסכת סופרים שאף על פי שלא נתנו חכמים שיעור לשירת דוד בשמואל ותהלים, מכל מקום לבלר מובהק מרצפן באותיות{{הערה|אולי צריך לומר: "בפתיחות".}} בראש וסוף, וכן תהלים כולו ואיוב ומשלי. וכך היו נוהגים הקדמונים. וכן כתב ר"י ב"השותפים" דמשום הכי כתבו איוב בהדי תהלים ומשלי, לפי שהוא מעניין אחד: כתבום מעין שירה, ומקראות קצרים, וניגון אחר. ולפי שאין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם, ותכבד המלאכה על המדפיסים – על כן בחרתי למשוך ידי מזה, ושלא לעשות הפרש בין אלו ובין שאר כתבי הקודש. כי הכל הולך אחר כוונת הלב, ורחמנא ליבא בעי. בריך רחמנא דסייען מריש ועד כאן, והוא יסייע יתן על מה דאשתאר. הנימוק בדברי "מנחת שי" הוא כפול: קודם כל אין הידור אמתי במנהגי הכתיבה של הסופרים, כי שיטה זו לא הצליחה לעצב את ספרי אמ"ת בדרך שמבליטה את מבנה הפסוקים באופן אסתטי וברור לטובתו של הקורא. ובנוסף: המאמץ הזה (לשווא!) מקשה מאוד על המדפיסים. תיאור זה של בעל ה"מנחת שי", שנמנע מלהדפיס את ספרי אמ"ת ברווחים, נכון באופן כללי לגבי רוב עידן הדפוס. רק בדור האחרון התחילה מגמה זו להשתנות, כאשר יצאו לאור כמה מהדורות חשובות של המקרא, מדויקות לפי כתבי־היד הקדומים, שבהן קיבלו ספרי אמ"ת עיצוב שירי מובהק מתוך ניסיון להחזיר עטרה ליושנה. ===מהדורות שיצאו בדור האחרון=== '''מהדורתו הראשונה של הרב ברויאר:''' הראשונה הייתה מהדורתו הראשונה של הרב מרדכי ברויאר (כרך כתובים יצא לאור ע"י מוסד הרב קוק, תשמ"ב). במהדורה זו כל פסוק באורך רגיל של שתי יחידות ממוצעות מהווה שורה אחת, ובין שתי היחידות יש רווח לאחר הטעם המפסיק (לרוב אתנח). ואילו פסוקים ארוכים יותר ו/או מורכבים יותר מחולקים לשתי שורות (כאשר החלוקה באה לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכוחו), וכל אחת משתי השורות מתחלקת אף היא לשניים על ידי רווח הבא לאחר הטעם המפסיק הגדול שבשורה. אין במהדורה זו מאמץ לארגן את הטקסט לטור ימני מול טור שמאלי (דבר שהוא כרוך במאמץ רב של המהדיר), אלא כל פסוק (או חצי פסוק) מתחיל בתחילת השורה ומסתיים בלי יישור בצד השמאלי. במהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא (שיצא לאור בשנת תשנ"ח) העיצוב של פסוקי אמ"ת זהה כמעט לגמרי למהדורתו הראשונה של ברויאר. מבחינת הרווח—הבא בתוך רצף הקלדת הטקסט בלי לחשב את מיקומו המדויק—דומה מהדורתו של הרב ברויאר לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד יש יישור בצד שמאל (וכך נוצרה מראית עין של שני טורים פנימיים בימין ובשמאל), ולא כל פסוק מתחיל בראש שורה. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון הרווחים לאחר הטעם המפסיק הגדול שבכל שורה, מה שמחלק כל פסוק בהכרח לשתי יחידות או לארבעה יחידות —חסרה בכתבי־היד. יושם לב שהרוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ"ת מתחלקים בטבעיות (ע"פ הטעמים ולפי העניין) לשתיים או לשלוש יחידות מובהקות, אבל לא לארבע! ומפני זה נאלץ הרב ברויאר ע"פ שיטתו לחלק את אחת מהשורות שבפסוקים הארוכים לשתי תת-יחידות, ולשים ביניהן רווח במקום שלא היינו מצפים למצוא רווח בכתבי־היד. '''מהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר":''' בשנת תש"ס יצאה לאור מהדורתו השלישית של הרב ברויאר ("כתר ירושלים"), ובו חידוש מרשים בהדפסת פסוקי אמ"ת: השורות שבמהדורה זו פרוסות לכל אורך הדף, והטקסט מיושר בצד ימין ובצד שמאל עם רווח באמצע, כדי ליצור שתי טורים פנימיים מובהקים. מעט אחר כך בשנת תשס"ג יצאו לאור שני כרכי "תהלים" בסדרת "מקראות גדולות הכתר", ובהם צורת ההדפסה של פסוקי אמ"ת זהה כמעט לגמרי לזו של "כתר ירושלים". דברי המבוא הקצרים שכתב העורך לכרך תהלים במג"ה יפים כדי לתאר הן את צורת השירה הזו והן את הנימוקים שלה: :בכתבי היד המקראיים של ימי הביניים נכתבים מזמורי תהלים (וכן הספרים משלי ואיוב) באופן שיהא ניכר בצורתם כי שירה הם. הצורה המקובלת היא שורות עם רווח באמצען. אין כתבי היד מעידים על מסורת סופרים מחייבת כלשהי באשר למיקום המדויק של הרווח... [הסופר] החליט דרך הילוכו, בהתאם ליחס שבין רוחב השורה לצפיפות הטקסט. ואף על פי שכללים מחייבים אין כאן, ניכרת השתדלות למקם את הרווח בכל שורה באופן שיקל על הקריאה ככל האפשר, דהיינו: לפי דירוג ההפסק שבין הטעמים; ברם בשל רוחבן המוגבל של השורות לא תמיד עולה הדבר בידי הסופר. :רוח השורות במהדורתנו מאפשר לנו לבצע את כוונתו של סופר ה'כתר' בצורה טובה יותר, ולמקם את הרווח בכל שורה במקום שנוח ביותר מבחינתו של הקורא. ברובם המכריע של הפסוקים קיימת במהדורתנו זהות בין השורה לפסוק: סוף השורה גם סוף הפסוק, והרווח ממוקם לאחר המפסיק החזק ביותר שבתוך הפסוק (בדרך כלל 'עולה ויורד' או 'אתנח'). רק כאשר אורך הפסוק גדול מאורך השורה, מתבצעת חלוקה נוספת לפי המפסיקים המתאימים. מבחינת עצם הרווח הבא בתוך השורה לפני יחידה חדשה, דומות מהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר" לדמותם של כתבי־היד. אמנם בכך מסתיים הדמיון, כי בכתבי־היד הרווח הוא הרבה יותר קטן. ואילו בשתי המהדורות הללו הוא יכול להיות גדול מאוד: בפסוקים יחסית קצרים, בגלל הרוחב המוגזם של השורות, הוא יכול להיות ארוך אף יותר מהפסוק עצמו! לעומת זאת, הרווחים שבכתבי־היד אינם מקשים על עינו של הקורא מלקרוא ברציפות מתיבה לתיבה ומשורה לשורה. ייתכן שלא רק סיבות כלכליות מנעו מהסופרים לכתוב את פסוקי אמ"ת לאורך כל הדף בשביל כל פסוק, אלא גם אי-הנעימות לכתוב ולקרוא את הפסוקים בדרך זו. בנוסף לכך, העקביות הגמורה בסימון רווח אחד לאחר הטעם המפסיק הגדול ביותר בכל פסוק – חסרה כאמור בכתבי־היד. ובגלל שיש רווח אחד בלבד בתוך הרוחב הגדול של השורה – חסרים רווחים רבים, וכך נוצרים גושים ארוכים של טקסט בתוך השורה הרחבה. זה לא נוח לקורא, וגם אין בזה דמיון הכרחי לכתבי־היד. '''תהלים מהדורת "סימנים":''' הניסיון היחיד לחקות ממש את עיצוב השורות כפי שהם מופיעים בכתר ארם צובה, לפחות באופן כללי, היה בספר תהלים מיוחד בעיצובו שיצא במהדורת "סימנים" (פלדהיים, תשס"ב). לפי המבוא בראש המהדורה המתארת את מעלותיה, היא מנסה להציג את "העימוד המקורי": :ראש וראשונה למעלות החשובות שהוספנו במהדורה, היא צורת העימוד בשני טורים כמו שמוזכר ב[[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יג|מסכת סופרים ריש פרק י"ג]]: '''"אבל בשירות דוד שבשמואל [ו]בתילים לא נתנו חכמים שיעור, אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא וסופי פסוקי; וכן תילים כולו, ואיוב ומשלי".''' דהיינו, לבד מציון מפרשיות פתוחות וסתומות שנמסרו בתחילת כל מזמור ובסופו, לא נתנו חכמים דרך לחלוקת שני הטורים, אלא שכל סופר מובהק מרצפן [מלשון רצף] ומסדר הטורים לפי הענין כלומר לפי פיסוק טעמים במזמור, כמו: באתנחת֑א ובסוף־פסֽוק׃ ועוד, כמו שמצינו בכתבי יד עתיקים ובתנ"ך כתר "ארם צובה" התואמים להפליא את המסורות המדויקות. :'''ניצול הרווח בין שני הטורים:''' לבד מהדר יְפִי צורת העימוד, הנה מצאנו בצורה זו של שני הטורים '''"כלי"''' רב תכליתי לעריכת ספר התהלים ב'''"פיסוק הטעמים"''' – להבנת המזמורים, מה שלא השיגה ידינו זולתו. הכלל בעבודת העימוד היה – '''לנצל את הרוחים''' בין טור לחברו או בין שורה לשורה שאחריה, לפיסוק להבנה הנכונה, או להפריד בין שתי מלות שאינן נקשרות בענין אחד. וכן לרמוז על אופן קריאה במקצב שירתי בין שני חלקי הפסוק. :ברם, היו הרבה מקומות שאולצנו לשנות מצורת העימוד הנמצאת בתנ"ך "ארם צובה" למטרת הפיסוק הנכון... במהדורה זו סוף שורה אינו בהכרח סוף פסוק, או אפילו סוף יחידה בתוך הפסוק, כי לעתים קרובות נמשכת רציפות הכתיבה מסוף השורה אל תוך השורה הבאה. יש בה שימוש ברווח כמעט בכל שורה כאמצעי מתוחכם להבהרת תחביר הפסוק, אבל לצורך זה יש בשורות רבות רווח שאינו בא לאחר אתנח או "עולה ויורד" דווקא. בנוסף היא משתמשת בדפים רחבים במיוחד, כך שהרווחים בשורותיה גדולים בדרך כלל מהרווחים בכתר. מהדורה זו היא הקרובה ביותר בצורתה הכללית לצורת הכתיבה בכתר, ובהרבה מקומות היא ממש מעתיקה את עיצוב השורות בדיוק כמו שהן בכתר. אולם אף בה לא נעשה ניסיון שלם להעתיק בכל מקום את עיצוב השורות וחלוקתן מהכתר. '''תנ"ך מהדורת "סימנים":''' גם בתנ"ך השלם שיצא לאור אחר כך ע"י אותו מכון סימנים (פלדהיים, תשס"ד) יש עיצוב מיוחד לפסוקי אמ"ת, אמנם הוא שונה מהעיצוב שהיה בכרך תהלים שיצא לאור קודם לכן. כמו במהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר" ו"תהלים סימנים", גם בתנ"ך הזה נדפסו ספרי אמ"ת בשני טורים לימין ולשמאל לאורך כל הדף. אבל בשונה מהמהדורות הקודמות, רוחב הדף במהדורת סימנים הוא רגיל, וגם כמות הטקסט בטורים מימין ומשמאל בינונית (כ-4 מלים בממוצע). ולכן גם הרווח באמצע שורה ממוצעת ניכר מאוד, אמנם בדרך כלל הוא אינו גדול באופן קיצוני ביחס לטקסט שבאותה שורה. רוחב הדף הבינוני (והתוצאות היוצאות ממנה) גורמות למהדורה זו להיות דומה במקצת לטורים שבכתבי־היד. פסוק אמ"ת טיפוסי שיש בו שתי יחידות מובהקות, וכל אחת מהן באורך ממוצע, יופיע במהדורה זו בשורה אחת (בדרך כלל יחידה לימין ויחידה לשמאל). אבל במהדורה זו לקחו בחשבון, בניגוד למהדורות "כתר ירושלים" ו"מקראות גדולות הכתר", את העובדה הפשוטה שפסוקים רבים בספרי אמ"ת נחלקים לא לשתי יחידות מובהקות אלא למספר אי-זוגי של יחידות (בדרך כלל שלוש). במקרה כזה הפסוק יכול להתחיל בטור הימני ליחידה הראשונה, להמשיך בטור השמאלי ליחידה השנייה, ולהסתיים שוב בטור הימני ליחידה השלישית, ואז הפסוק הבא יתחיל אם כן בצד שמאל דווקא. אפשרות כזו נמנעה בשיטתיות ב"כתר ירושלים" ומג"ה, שבהם אפשרו לפסוק להתחלק אך ורק למספר זוגי של יחידות (כמעט תמיד שתיים), גם כאשר חלוקה זוגית כזו מלאכותית לגמרי ובניגוד לפיסוק הטבעי של הטעמים (כגון פסוקים רבים שיש בהם "עולה ויורד" וגם אתנח). בכך נאמנה מהדורת סימנים למנהג כתבי־היד, שבהם יכול להיות רווח לאחר כל יחידה מובהקת, ואין הרווחים מוגבלים ע"פ קביעה מלאכותית של מספרים זוגיים. מהדורת סימנים מתחשבת גם באורך היחידה שבפסוקי אמ"ת, ואם היחידה ארוכה מאוד (בדרך כלל כ-6 תיבות או יותר) אז היא מתחלקת לשניים אף במקומות שאין בהם טעם מפסיק מדרגה ראשונה (וגם בזה דומה מהדורה זו לכתבי־היד). יצוין בנוסף שבסוף מזמור או בסוף פרשה יש בדרך כלל ניסיון במהדורה זו לסיים בטור השמאלי וכך למלא את השורה האחרונה; אבל זה לא תמיד קורה, ולפעמים הפרשה מסתיימת דווקא בטור הימני. ואף בזה דומה מהדורה זו למציאות הנשקפת בכתבי־היד ולמנהג הסופרים. לסיכום: אפשר לומר שמכל הניסיונות להציג את ספרי אמ"ת בשני טורים, מהדורת סימנים היא המוצלחת ביותר לגבי ההתחשבות במבנה האמתי של הפסוק ובפיסוק הטעמים, והיא גם הקרובה ביותר לצורת הכתיבה שבכתבי־היד ולמנהגי הסופרים. שיטת עיצוב השורות לפסוקי אמ"ת שבמהדורה זו הופכת אותה ליפה מאוד מבחינה אסתטית, וגם לנוחה בדרך כלל לשימוש עבור הקורא. אך גם בה יש חסרונות מסוימים למי שמשתמש בה: לפעמים הפסוקים שמתחילים בצד שמאל, והיחידות היחסית קצרות שמתחלקות לשניים, יכולים להסיח את דעתו של הקורא וגם למנוע ממנו לראות במבט מהיר את המבנה של הפסוק השלם. כלומר: גם במהדורה יפה זו לא מצאו פתרון מלא לאותה בעיה שכבר צוינה ב"מנחת שי" לפני מאות שנים: "אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...". ובאופן עקרוני צריך גם להדגיש שעצם החישוב המדויק מראש במהדורה זו כמו בכל המהדורות החדשות, ועצם ההקפדה בכולן על '''שיטתיות גמורה''' – כל אלה זרים הם למציאות המשתקפת בכתבי־היד, ולמנהג הסופרים להשאיר את הרווחים תוך כדי הילוכם, כענין של רשות ולא של חובה. ===עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו: הנימוקים=== התיאור בסעיף הקודם של המהדורות השונות מיועד להראות שאי אפשר לקחת מנהג של כתיבה שהתבצע באופן אקראי, ובתנאי כתיבה מסוימים מאוד, ואז לנסות ליישם אותו בשיטתיות גמורה בתוך סביבה של הקלדה דיגיטלית ובתנאים שונים לגמרי של גודל הדף, ועוד לטעון בנוסף שיש בכך יישום מקסימלי למגמתם של הסופרים בכתבי־היד. לכל היותר ניתן לטעון שיש בכך יישום מלא של מרכיבים '''מסוימים''' בתוך מגמתם של הסופרים (ותמיד על חשבונם של מרכיבים אחרים). כי אף יישום מודרני לא יהיה – וגם לא מסוגל להיות – זהה למגמתם של כתבי־היד באופן שלם. לכן מי שרוצה לפעול בשיטתיות גמורה בעיצוב השורות של ספרי אמ"ת, חייב לבחור בין שתי אופציות: #הדרך הראשונה היא לוותר לגמרי על עיצוב מיוחד של השורות בספרי אמ"ת, ולהדפיס את הטקסט ברצף הטבעי משורה לשורה בלי שום חישובים מיוחדים של מקום ורווחים, בדיוק כמו שמדפיסים את הספרים בשאר ספרי התנ"ך. בדרך זו הלכו בפועל רוב רובם של הדפוסים עד ימינו.{{הערה|כך החליט גם הרב ברויאר לעשות במהדורתו השנייה (חורב, תשנ"ז). במהדורה זו נדפסו פסוקי אמ"ת ככלל ברציפות פשוטה, ויוצאים מן הכלל רק רווחי הפרשות לאחר הכותרות במזמורי תהלים (פרשות אלו נחשבות לחובה), והכותרות הממורכזים בספרים איוב ומשלי. על שתי התופעות הללו ראו [[#כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב|להלן]].}} #הדרך השנייה היא להגדיר שיטת עיצוב עקבית שמתאימה לאופי המיוחד של פסוקי אמ"ת, וכך לבנות מהדורה המיועדת לקורא וללומד, כדי להקל עליו בתפיסת המבנה בפסוקי אמ"ת. אבל מהדורה כזאת חייבת להודיע שהשיטה '''שונה''' מהמנהג הנמצא בכתבי־היד. במהדורתנו בחרנו באפשרות השנייה, כי היא המתאימה למגמתנו להיות "תיקון קוראים". שהרי פסוקי אמ"ת שונים במהותם מפסוקי רוב המקרא, ולכן הם זכו לקבל מהסופרים צורה ייחודית, כי מצד אופיים וסגנונם הם באמת דורשים עיצוב מיוחד: צורה כתיבה המבודדת הן את הפסוק השלם, והן ואת היחידות המובהקות בתוך הפסוק. אם כן, מצד אחד אי אפשר לוותר על עיצוב מיוחד בשביל פסוקי אמ"ת מצד אחד. אבל מצד שני כל שיטה המיוסדת על הבחנה זוגית בין טור ימין לטור שמאל אינה יכולה להיות מספקת, בין אם מדובר על צורת הכתיבה של הסופרים בימי הביניים, ובין אם מדובר על המהדורות החדשות המשתדלות – כל אחת בדרכה, ובמידת הצלחה מסוימת – ליישם את השיטה העתיקה בכלים מודרניים. כל השיטות חסרות ובלתי-מספקות מסיבה אחת פשוטה: העיצוב '''הזוגי''' אינו מסוגל באופן עקרוני לתת מענה סביר עבור אותם פסוקים (רבים) ש'''אינם מתחלקים לשתי יחידות מובהקות וממוצעות באורכן'''. את המציאות הזו בדיוק תיאר ה"מנחת שי": "שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו...". בדברי הפתיחה שלו לכרך תהלים, טען העורך של "מקראות גדולות הכתר" שהדבר שמנע מהסופרים לבצע את תוכניתם באופן מלא היה רוחב הדף, וגם הרב ברויאר כתב דברים דומים. אבל צריך לקחת בחשבון שהאפשרות לפרוס את הפסוקים לאורך '''כל''' הדף (במקום לחלק את הדף לשני טורים) הייתה קיימת עקרונית גם עבור הסופרים בימי הביניים. לכן במקום להאשים את רוחב הדף, ניתן להציע לתאר את המצב באופן אחר: מה שהגביל את הסופרים מלתת הבלטה מספקת לפסוקי אמ"ת, וליחידות בתוך הפסוקים, היה דווקא הצורך '''למלא את רוב השורה'''. אילו כל פסוק (או כל יחידה מובהקת בתוך הפסוק) היה יכול לבוא בתחילת שורה חדשה, אפילו אם היה נשאר רווח גדול באמצע השורה הקודמת, אז כל הבעיה העקרונית הייתה מגיעה באופן פשוט אל פתרונה המלא. אבל ברור לגמרי שכתיבה מרווחת כזו (שהיה גורם לספרי אמ"ת להתפרס על מספר גדול פי כמה של דפים!) פשוט לא הייתה כדאית: מעבר לעלות הכלכלית של הדפים, כתיבה כזאת אינה נוחה בשביל הסופר וגם לא בשביל הקורא. כלומר: רווחים גדולים מאוד הם לא רק בזבוז של כסף על חומרים (דפים של קלף), אלא גם פוגעים הן במלאכתו של הסופר והן בהנאתו של הקורא. נראה אם כן ש"יישום מלא" בשביל אחת מהמגמות החשובות ביותר של הסופרים – דהיינו לבודד עד כמה שאפשר את היחידות הסמנטיות בתוך הפסוק – יכול להתבצע דווקא בכתיבה לפי שורות. כלומר: לכתוב כל יחידה פשוטה בשורה קצרה אחת, ואת היחידה הבאה בשורה הקצרה הבאה. שהרי לגבי החלוקה לשורות בספרי אמ"ת "לא נתנו חכמים שיעור", ובעיקרן הן יכולות להיות שורות קצרות. וגם הנוהג של "לבלר מוהבק" שהוא "מרצף" את ספרי אמ"ת ב"פתיחות" לאחר אתנחתא וסוף פסוק{{הערה|יש בלשון הברייתא רמז למרחק המעשי בין שיטת הסופרים בימי הביניים לבין המהדורות החדשות "כתר ירושלים" של ברויאר ומג"ה: "אבל לבלר מובהק מרצפון בפתיחות באתנחייתא '''וסופי פסוקי'''". אבל במהדורות החדשות הללו אין אף פעם רווח אחרי סוף פסוק! אמנם ייתכן ש"פתיחות" אינן רק מקומות פתוחים של רווחים, אלא גם במשמעות של "לפתוח מחדש" לא רק לאחר רווח אלא גם בתחילת שורה. אבל אפילו לפי זה עדיין קצת קשה מבחינת הלשון, שיהיו "פתיחות באתנחייתא" במובן של רווח שבא מיד לאחר הטעם, ובאותה נשימה שאותן ה"פתיחות" יהיו גם ב"סופי פסוקי" למרות שתחילת הפסוק לא יבוא אחר כך מיד אלא בשורה הבאה.}} הוא לגמרי עניין של רשות: מותר לו להניח רווחים, ומשתמע מלשון הברייתא שגם ראוי לו לעשות כך לפי כשרונו. אבל אין חובה עליו שיניח רווחים, ועל אחת כמה וכמה שאין חובה לעשות כן למי שאינו "לבלר מובהק". ואם כן אין שום חובה שתהיה מראית עין של שני טורים פנימיים מימין ומשמאל (כתוצאה מאותם רווחים). וכאמור כמעט כל הדפוסים במשך הדורות הדפיסו את ספרי אמ"ת לפי הרצף הפשוט בלי רווחים. בנוסף, יש בשיטה זו פתרון מלא לבעיה שהציג ה"מנחת שי": "אין בזה הידור מצוה כלל, שאין כל הפסוקים שווים, ופעמים רבות נכנס אחד מהם בגבול חברו ומבלבל הקריאה לקורא בהם...". דווקא שיטת הכתיבה לפי שורות מסוגלת להתמודד בהצלחה בפסוקים שווים ושאינם שווים, ולכן במקום לבלבל את הקורא היא מצליחה להבליט היטב את הפסוק הבודד כיחידה שלמה, וגם את המבנה הפנימי של הפסוק לפי התת-יחידות שבתוכו. התוצאה מהווה גם "הידור מצוָה" של ממש, וגם כלי יעיל בשביל הקורא והלומד. מכיוון שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לכן שיטת הכתיבה לפי שורות מתאימה לנו ביותר מכל הבחינות. לסיכום, האם הכתיבה לפי שורות תואמת את מנהג הסופרים? אפשר לטעון שהיא כן מתאימה מבחינה עקרונית ופורמלית. אבל אין ספק שמבחינה ויזואלית מדובר על חידוש שאין כדוגמתו בכתבי־היד הטברנים, והרושם הכללי הוא של עיצוב שונה לגמרי בסגנונו וביופיו, לעומת כל יישום המיוסד על רווחים בין טורים מקבילים. לכן לא ראוי להציג אותה כהמשך של המסורת הסופרים, אלא בתור פיתוח יעיל לטובתו של הקורא והלומד, והמיועד ליישום ב"תיקון קוראים" בלבד. רק דפוסים מעטים בעבר עיצבו את פסוקי אמ"ת בחלוקה לשורות עבור כל יחידה מובהקת בפסוק. ביניהם ראוי להזכיר את מהדורת גינצבורג ואת '''תנ"ך לעם'''. מהדורת גינצבורג [https://archive.org/details/massoreticocriti00gins/page/n744/mode/2up?view=theater יצאה לאור לראשונה בשנת 1894] ובספרי אמ"ת יש בה חלוקה פשוטה לשורות (בלי הזחה) כגון [http://archive.org/stream/massoreticocriti00gins#page/1347/mode/2up בדוגמה הזאת]. במהדורה השנייה יש הזחה, ולרוב היא קבועה בכל שורה שנייה; ראו לדוגמה [https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/page/n1235/mode/2up?view=theater בתחילת ספר תהלים].{{הערה|מהדורתו השנייה של גינצבורג היא המופיעה בתנ"ך שיצא לאור בהוצאת מאגנס (תשט"ו) "מוהגים לפי המסורה עפ"י בן־אשר בידי משה דוד קאסוטו". בדברי הפתיחה שם כתוב: "פרי עבודתו [של קאסוטו] שובץ ביד־אמנים לתוך אחת ההוצאות הקיימות, שנראתה בעיניו מתאימה לשמש יסוד להתקנת ההוצאה שלו עפ"י כה"י של בן אשר...". ב"אחת ההוצאות הקיימות" הכוונה למהדורתו השנייה של גינצבורג שהתנ"ך הזה הוא העתק ממנו.}} במהדורות גינצבורג השורות נחלקו בקפדנות יחסית לפי פיסוק הטעמים. ב'''תנ"ך לעם''' (תשל"ד) אין טעמים ואין הזחה, אך בכל שורה קצרה יש יחידה סמנטית אחת. השימוש בהזחה בתחילת כל שורה שנייה היטיב מבחינת היופי במהדורת גינצבורג, אמנם בגלל שהיא בדרך כלל בשתי רמות בלבד (בלי הזחה ועם הזחה), לכן אין בה התאמה מלאה לצרכים של פיסוק הטעמים (כמו שחסרה התאמה מלאה בחלוקה לשני טורים פנימיים ומאותה סיבה בדיוק). במהדורתו יש פסוקים שמתחילים בלי הזחה ויש פסוקים שמתחילים לאחר הזחה (במיוחד לאחר פסוק שהיו בו שלוש יחידות מובהקות). התוצאה יפה, אבל היא לא מיטיבה לקורא לגמרי, כי היא עדיין לא מראה לו את המבנה הכללי של הפסוק באופן אינטואיטיבי. ב[https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins/page/1/mode/1up עמוד הראשון בספר תהלים], העיר גינצבורג שיש שתי צורות עיקריות של כתיבה בספרי אמ"ת בכתבי־היד. הוא ציין שם 13 כתבי־יד שבהם כותבים את הפסוקים "בעמוד אחד ובצורה זו (=כמו במהדורתו)", כלומר: הפסוקים נכתבים ברצף (בלי רווחים) בשורות קצרות בעמוד אחד, תוך כדי הזחה קטנה בכל שורה שנייה. רוב כתבי־היד מהסוג הזה הם כתבי־יד אשכנזיים. אחר כך ציין 7 כתבי־יד שנכתבו "בשני עמודים ובצורה זו (=כמו בדוגמה הבאה)", ומיד נתן דוגמה של כתיבה מימין ומשמאל עם רווח באמצע השורה. אין ספק שיש דמיון ויזואלי בין צורת הכתיבה בכתבי־היד האשכנזים שציין גינצבורג, לבין צורת ההדפסה במהדורתו. לשתי דוגמאות יפות ראו '''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9402_f003r כאן]''' ו'''[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_9398_f205v כאן]'''. אבל יש גם הבדל עצום ביניהם: בכתבי־היד האשכנזים, אין שום קשר הכרחי בין '''שורה''' לבין יחידה סמנטית בתוך הפסוק. הסופרים כתבו ברצף, ואם יחידה סמנטית מובהקת מתחילה בתחילת שורה או מסתיימת בסוף שורה, זה רק בגלל שהפסוק המסוים התאים לשורה באורכו. ביחד עם זה, כתבי־היד האשכנזים עדיין מהווים תקדים לכתיבת פסוקי אמ"ת בשורות קצרות ועם הזחות, והם גם מראים שצורה זו של כתיבה יכולה להיות אסתטית ביותר. בוודאי שאין זה מנהגם של כתבי־היד הטברנים, אבל הוא מנהג יפה של סופרים מובהקים בכתבי־יד מהודרים של המסורה, והוא גם יעיל ומיטיב לקורא. גינצבורג החליט ליישם את השיטה הזאת תוך כדי חלוקת הפסוק ליחידות סמנטיות, אך בו בזמן הקפיד על הזחה בכל שורה שנייה. אף במהדורתנו תהיה הזחה בכל שורה שנייה רוב הזמן, כי הרוב מכריע של פסוקי אמ"ת (כ-90% או יותר) הם בעלי שתי יחידות פשוטות בלבד. אבל בפסוקים מורכבים נאפשר יותר גמישות מגינצבורג, ומכתבי־היד האשכנזים, על ידי שימוש בשתי רמות של הזחה. כך תהיה אפשרות לחלק פסוקים לא רק לשתי יחידות מובהקות אלא אף ליותר, ובו בזמן להתחיל כל פסוק חדש בתחילת השורה בלי הזחה. ===עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו: היישום בפועל=== במהדורתנו השתמשנו ב'''שלוש''' רמות של הבחנה: #בלי הזחה, #הזחה, #והזחה כפולה. ע"י השיטה הפשוטה הזו אפשר לתת מענה אסתטי ועקבי לכל האפשרויות בפסוקי אמ"ת. עכשיו נסביר את העקרונות ונביא דוגמאות טיפוסיות של היישום. '''1. פסוקים בעלי שתי יחידות:''' ברוב המכריע של הפסוקים בספרי אמ"ת (כ-90% או יותר) יש שתי יחידות מובהקות, כל אחת מהן בעלת אורך ממוצע (בדרך כלל כ-3 עד 6 תיבות), והפסוק מחולק באמצע בטעם המפסיק "אתנח".{{הערה|לדוגמאות וכללים ראו ברויאר, עמ' 241-242.}} פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה).{{הערה|במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא,י]]): {{מ:טעמי המקרא}} אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל מִ֣י יִמְצָ֑א{{ר1}}וְרָחֹ֖ק מִפְּנִינִ֣ים מִכְרָֽהּ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ה|משלי ל,ה]]): {{מ:טעמי המקרא}} כׇּל־אִמְרַ֣ת אֱל֣וֹהַּ צְרוּפָ֑ה{{ר1}}מָגֵ֥ן {{נוסח|ה֗֝וּא|2=א=ה֝וּא}} לַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} פסוקים קצרים הנחלקים לשתי יחידות, ולאחר מקום החלוקה נשארו רק שתי תיבות קצרות או תיבה אחת ארוכה, נחלקים ע"י "רביע" במקום "אתנח".{{הערה|ראו ברויאר, טעמי המקרא, עמ' 241-243.}} גם פסוקים כגון אלה מחולקים במהדורתנו לשתי שורות, בשתי דרגות של הזחה. כגון ([[תהלים קיט/טעמים#קיט ב|תהלים קיט,ב]]): {{מ:טעמי המקרא}} אַ֭שְׁרֵי נֹצְרֵ֥י עֵדֹתָ֗יו{{ר1}}בְּכׇל־לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ולפעמים מקום החלוקה ב"אתנח" שולט על תיבה אחת בלבד (במקרים רבים הראשונה בפסוק), וטעם האתנח מתחלף בתמורתו "פזר". כגון ([[משלי א/טעמים#א י|משלי א,י]]): {{מ:טעמי המקרא}} בְּנִ֡י{{ר1}}אִם־יְפַתּ֥וּךָ חַ֝טָּאִ֗ים אַל־תֹּבֵֽא׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} '''2. פסוקים בעלי שלוש יחידות:''' פסוקים רבים בספרי אמ"ת מתחלקים לשלוש יחידות מובהקות, כאשר הפיסוק החזק ביותר מוטעם ב"עולה ויורד", ולשמאלו נותרים עוד שתי יחידות המחולקות ב"אתנח". ברבים אחרים נחלק הפסוק לשלוש יחידות על ידי "רביע גדול" ו"אתנח" (כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"אתנח").{{הערה|לדוגמאות וכללים של "עולה ויורד" ראו ברויאר, עמ' 243-246. לדוגמאות של תחום "אתנח" המתחלק על ידי "רביע גדול" ראו שם, עמ' 249-250. על האפשרות לקבוע כללים לחלוקת הפסוק לשלושה חלקים כתב שם ברויאר (עמ' 246): "אין בידינו כללים ברורים הקובעים את דרך חלוקתו של הפסוק: אימתי הוא מתחלק על ידי עולה יורד, ואימתי הוא מתחלק על ידי אתנחתא או רביע. אך נקוט כלל זה בידך: הפסוק מתחלק תמיד עד ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל שש תיבות או יותר; וכן הדבר בדרך כלל – אך לא תמיד – אם חלקו השני של הפסוק כולל חמש תיבות. כנגד זה הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד רק לעתים רחוקות, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק ארבע תיבות. ולעולם אין הפסוק מתחלק על ידי עולה ויורד, אם חלקו השני של הפסוק כולל רק שלוש תיבות או פחות."}} פסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, בנוסף לפסוקים הרגילים בעלי שתיים, מהווים ביחד כ-98% (בהערכה גסה) מסך כל הפסוקים בספרי אמ"ת. פסוקים מהסוג הזה מחולקים במהדורתנו לשלוש שורות בשלוש דרגות של הזחה: הראשונה בלי הזחה (דרגה ראשונה), השנייה לאחר הזחה רגילה (דרגה שנייה), והשלישית לאחר הזחה כפולה (דרגה שלישית).{{הערה|בדף העריכה, במקום שנמצא בדיוק בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק, השתמשנו ב[[תבנית:ר1]], ובין היחידה השנייה לשלישית השתמשנו ב[[תבנית:ר2]]. [[תבנית:ר1]] מעבירה כאמור את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה רגילה, ו[[תבנית:ר2]] מעבירה את הטקסט לאחריה אל השורה הבאה לאחר הזחה כפולה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל טז|משלי ל,טז]] ב"עולה ויורד" ו"אתנח", כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"עולה ויורד"): {{מ:טעמי המקרא}} שְׁאוֹל֮ וְעֹ{{אתנח הפוך}}צֶ֫ר רָ֥חַם{{ר1}}אֶ֭רֶץ לֹא־שָׂ֣בְעָה מַּ֑יִם{{ר2}}וְ֝אֵ֗שׁ לֹא־אָ֥מְרָה הֽוֹן׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או כגון ([[משלי ל/טעמים#ל ח|משלי ל,ח]] ב"רביע גדול" ו"אתנח", כאשר החלוקה העיקרית נמצאת ב"אתנח"): {{מ:טעמי המקרא}} שָׁ֤וְא{{מ:לגרמיה}}וּֽדְבַר־כָּזָ֡ב הַרְחֵ֬ק מִמֶּ֗נִּי{{ר1}}רֵ֣אשׁ וָ֭עֹשֶׁר אַל־תִּֽתֶּן־לִ֑י{{ר2}}הַ֝טְרִיפֵ֗נִי{{ר0}}לֶ֣חֶם חֻקִּֽי׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} לפעמים היחידה השנייה או השלישית אינה מובהקת, כגון שהיא קצרה או אינה מביעה רעיון שלם. בפסוקים מהסוג הזה נשתמש פעמיים בהזחה רגילה (דרגה שתיים).{{הערה|במקרים מהסוג הזה השתמשנו בתבנית הרגילה ([[תבנית:ר1]]) בשביל היחידה השנייה בפסוק וגם בשביל השלישית.}} כגון ([[משלי לא/טעמים#לא טו|משלי לא,טו]]): {{מ:טעמי המקרא}} וַתָּ֤קׇם{{מ:לגרמיה}}בְּע֬וֹד לַ֗יְלָה{{ר1}}וַתִּתֵּ֣ן טֶ֣רֶף לְבֵיתָ֑הּ{{ר1}}וְ֝חֹ֗ק לְנַעֲרֹתֶֽיהָ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} '''3. פסוקים בעלי ארבע יחידות או יותר:''' לעתים יחסית רחוקות יש פסוקים עוד יותר מורכבים, בעלי ארבע יחידות מובהקות או יותר. פסוק בעל ארבע יחידות (במבנה של "א-א-ב-ב" או "א-ב-א-ב") יוצג בארבע שורות: הראשונה בלי הזחה, השנייה לאחר הזחה רגילה, השלישית שוב בלי הזחה, והרביעית שוב לאחר הזחה רגילה.{{הערה|בין היחידה הראשונה והשנייה שבפסוק השתמשנו ב[[תבנית:ר1]] כרגיל, וכן בין היחידה השלישית והרביעית. אבל בין היחידה השנייה והשלישית (באמצע הפסוק) השתמשנו ב[[תבנית:ר3]]. תבנית זו מעבירה את הטקסט לאחריה אל תחילת השורה הבאה בלי הזחה, והיא מתייגת את כל הפסוקים הארוכים שבהם יש יחידה באמצע פסוק שמתחילה מחדש בראש שורה.}} כגון ([[משלי ל/טעמים#ל יט|משלי ל,יט]]): {{מ:טעמי המקרא}} דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר{{מ:לגרמיה-2}} {{מ:צינור|בַּשָּׁמַיִם֮|בַּשָּׁמַ֮יִם֮}}{{ר1}}דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ {{נוסח|עֲלֵ֫י־צ֥וּר|2==א (במקף){{ש}}דפוסים=עֲלֵ֫י צ֥וּר}}{{ר3}}דֶּרֶךְ־אֳנִיָּ֥ה בְלֶב־יָ֑ם{{ר1}}וְדֶ֖רֶךְ גֶּ֣בֶר בְּעַלְמָֽה׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} יש עוד סוגים של חלוקה לארבע יחידות ע"פ פיסוק הטעמים, כגון דוגמה שבה שתי היחידות האחרונות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ג-ג), ובמיוחד כאשר אחת מהן קצרה מאוד או אינה מובהקת ([[איוב יא/טעמים#יא ו|איוב יא,ו]] בפזר תמורת אתנח): {{מ:טעמי המקרא}} וְיַגֶּד־לְךָ֨{{מ:לגרמיה}}תַּ֥עֲלֻמ֣וֹת חׇכְמָה֮{{ר1}}כִּֽי־כִפְלַ{{אתנח הפוך}}יִם {{נוסח|לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה|2==א (מקום העולה באות הראויה לגעיה){{ש}}דפוסים=לְֽתוּשִׁ֫יָּ֥ה}}{{ר2}}וְדַ֡ע{{ר2}}כִּֽי־יַשֶּׁ֥ה לְךָ֥ אֱ֝ל֗וֹהַּ מֵעֲוֺנֶֽךָ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} או דוגמה שבה שתי היחידות האמצעיות קשורות אחת לשנייה (מבנה של א-ב-ב-ג), ובמיוחד אם אחת מהן יחסית קצרה ([[תהלים א/טעמים#א ג|תהלים א,ג]]): {{מ:טעמי המקרא}} וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת{{אתנח הפוך}}וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם{{ר1}}אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ{{מ:לגרמיה}}יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ{{ר1}}וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל{{ר2}}וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} במקרים עוד יותר ארוכים ומורכבים ניתן להשתמש בשלושת הדרגות של ההזחה כדי להבליט את המבנה הכללי של הפסוק. לדוגמה ([[משלי ל/טעמים#ל ד|משלי ל,ד]]): {{מ:טעמי המקרא}} מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}וַיֵּרַ֡ד{{ר1}}מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ{{מ:לגרמיה}}בְּחׇפְנָ֡יו{{ר2}}מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם{{מ:לגרמיה}}בַּשִּׂמְלָ֗ה{{ר3}}מִ֭י הֵקִ֣ים כׇּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ{{ר1}}מַה־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נ֗וֹ{{ר1}}כִּ֣י תֵדָֽע׃ {{מ:טעמי המקרא-סוף}} מטרתה של חלוקת הפסוק לשורות היא להבליט כל אחת מהיחידות המובהקות בפסוק, ומטרתה של עיצוב ההזחות היא להבליט את המבנה הכללי של הפסוק. ברוב המכריע של הפסוקים הנחלקים לשתי יחידות מובהקות או לשלוש, נעשית החלוקה בצורה אובייקטיבית לגמרי לפי הטעמים המפסיקים הראשיים (הנקראים "מלכים" לפי ברויאר): עולה ויורד (ואזלא לגרמיה הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), אתנח (ופזר הבא כתמורתו ליחידה של תיבה אחת), ורביע. אמנם יש גם פסוקים ארוכים, בעלי יחידות פשוטות ומובהקות רבות, ובהם צורת העיצוב תהיה תלוייה באופן חלקי בפרשנות ובשיקול הדעת האסתטי (כגון בדוגמאות האחרונות לעיל). ויש גם פסוקים וחלקי פסוקים קצרים (כגון בכותרות וסיומות למזמורים), שגם בהם צורת העיצוב תהיה תלוייה בשיקולים אחרים ולא לגמרי בחלוקה הפורמלית של הטעמים. בנוסף יש גם פסוקים לא-מעטים שבהם נמצאות יחידות קצרות או בלתי מובהקות, או אפילו תיבה בודדת בתוך יחידה אחת פשוטה, והשאלה האם להבליט כל אחת מהן בשורה עצמאית תהיה תלויה אף היא בשיקול הדעת, והיא תיקח בחשבון את מספר התיבות ואת מורכבותן ומשמעותן. במקרים מהסוג הזה אי-אפשר להסתמך לגמרי על חלוקת הטעמים הפורמלית של המפסיקים המשנים (רביע גדול, צינור, רביע קטן, דחי, מהפך לגרמיה), בגלל התופעה השכיחה של "מפסיקים במקום משרתים": "יחידה פשוטה המתחלקת על ידי מפסיק שכיחה גם בטעמי אמ"ת; והיא מצויה בתחום שלטונם של רוב המפסיקים, השולטים על שתי תיבות ויותר."{{הערה|בראויר, טעמי המקרא, עמ' 310. לתיאור התופעה ראו את כל הפרק הקצר המוקדש לה (עמ' 310-314); ובמיוחד את סעיפים יב. 4-5 על עולה ויורד, וסעיף 6 על אתנחתא ורביע.}} בכל מקרה ברור שמרכיב קצר בתוך יחידה אחת פשוטה, כאשר ברור שאותו מרכיב אינו מהווה יחידה בפני עצמה, לא יקבל הבלטה בשורה נפרדת רק בגלל טעם המפסיק שחל בו. ===אופן הביצוע הטכני של העיצוב בספרי אמ"ת=== כל הדרגות של ההזחה במהדורתנו מתבצעות ע"י ארבע תבניות אוטומטיות ופשוטות: *[[תבנית:ר1]] (הזחה רגילה), *[[תבנית:ר2]] (הזחה כפולה), *[[תבנית:ר3]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה באמצע הפסוק), *ו[[תבנית:ר4]] (חזרה לראש השורה בלי הזחה בתחילת פסוק חדש).{{הערה|1=בתחילת העבודה על ספרי אמ"ת לא השתמשנו בתבנית זו בתחילת כל פסוק חדש, אלא בתגיות <nowiki><poem>[...]</poem></nowiki> כדי שכל שורה חדשה בדף העריכה תופיע כך גם במסך (ולא בהמשך השורה הקודמת שורה כרגיל בתוכנת מדיה-ויקי). זהו הפתרון העדיף מבחינת העיצוב האסתטי של דף העריכה, אמנם ויתרנו עליו בגלל [https://bugzilla.wikimedia.org/show_bug.cgi?id=37256 באג קשה] שאינו מאפשר "ציטוט" של טקסט מתוך התגיות, וגם גורם לשיבושים קלים בתצוגה. כל הפרקים הקיימים בספרי אמ"ת כבר עברו מהשיטה הקודמת לשיטה הנוכחית.}} פרטי השימוש בתבניות הללו כבר תוארו בהערות לפסקאות הקודמות. אמנם יש גם תבנית נוספת שהיא שקופה לגמרי ואינה משפיעה כלל על העיצוב: [[תבנית:ר0]]. תבנית זו מיושמת בעיקר בפסוקים בעלי שלוש יחידות מובהקות, והיא מסמנת את המקום הכי מתאים בתוך הפסוק בשביל עוד חלוקה נוספת, כדי להגיע אל מספר זוגי של חלקים. כלומר: ע"י השימוש בתבנית זו מכילה מהדורתנו את כל המידע הדרוש בשביל הצגת הטקסט בשני טורים מקבילים, כאשר כל פסוק תמיד יתחיל בצד ימין, וכמות המלים בשני הצדדים תהיה ממוצעת (יחידה אחת מובהקת) עד קטנה (חצי יחידה).{{הערה|אבל לא ארוכה מאוד כמו בפסוקים רבים במהדורות "כתר ירושלים" ומג"ה.}} כך יש בתוך מהדורתנו פוטנציאל, על ידי פיתוח טכני נוסף, להפוך לכלי יעיל שיכול להציג את ספרי אמ"ת בשלל של צורות ברוכות לפי בחירת המשתמש: #חלוקת היחידות בתוך כל פסוק לפי שורות עם הזחות (הצורה המיושמת כעת בפועל). זוהי הצורה היעילה ביותר בשביל קריאה ולימוד. #חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. לא כל פסוק יתחיל בטור הפנימי הימני (ראש השורה). זוהי הצורה הקרובה ביותר למנהג כתבי־היד (ודומה למהדורת "סימנים"), והיא טובה אך לא מצוינת בשביל קריאה ולימוד. #חלוקת כל פסוק בתוך שני טורים פנימיים מימין ומשמאל, כאשר כל טור פנימי יהיה בגודל של יחידה אחת ממוצעת. כל פסוק יתחיל תמיד בטור הפנימי הימני (ראש השורה) כתוצאה מחלוקת יחידות מסוימות לחצאי-יחידות. צורה זו עדיין דומה (אך ממש לא זהה) למנהג כתבי־היד, והיא קצת יותר יעילה לקריאה ולימוד מהצורה הקודמת. #כל פסוק שלם בשורה בפני עצמו (ביחד עם רווחים בתוך השורה או בלעדיהם). #הצגת כל הטקסט ברצף פשוט (בלי טורים ורווחים) כמו ברוב הדפוסים הקיימים. ===כותרות באמצע השורה במשלי ואיוב=== בספרים משלי ואיוב יש 26 כותרות הכתובות באמצע השורה (כותרות ממורכזות) בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו. צורת הכתיבה המיוחדת הזו לא קיימת כלל בשאר ספרי המקרא. מדובר על כותרת אחת בספר משלי ([[משלי י/טעמים#י א|י,א]]; "מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה") ועל הכותרות לרוב המענות בספר איוב.{{הערה|יש כותרות ממורכזות בראש מענות בפסוקים הבאים: [[איוב ג/טעמים#ג ב|ג,ב]]; [[איוב ד/טעמים#ד א|ד,א]]; [[איוב ו/טעמים#ו א|ו,א]]; [[איוב ח/טעמים#ח א|ח,א]]; [[איוב ט/טעמים#ט א|ט,א]]; [[איוב יא/טעמים#יא א|יא,א]]; [[איוב יב/טעמים#יב א|יב,א]]; [[איוב טו/טעמים#טו א|טו,א]]; [[איוב טז/טעמים#טז א|טז,א]]; [[איוב יח/טעמים#יח א|יח,א]]; [[איוב יט/טעמים#יט א|יט,א]]; [[איוב כ/טעמים#כ א|כ,א]]; [[איוב כא/טעמים#כא א|כא,א]]; [[איוב כב/טעמים#כב א|כב,א]]; [[איוב כג/טעמים#כג א|כג,א]]; [[איוב כה/טעמים#כה א|כה,א]]; [[איוב כו/טעמים#כו א|כו,א]]; [[איוב כז/טעמים#כז א|כז,א]]; [[איוב כט/טעמים#כט א|כט,א]]; [[איוב לד/טעמים#לד א|לד,א]]; [[איוב לה/טעמים#לה א|לה,א]]; [[איוב לו/טעמים#לו א|לו,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ א|מ,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א.]]}} בדרך כלל באה הכותרת בשורה הראשונה לאחר הפרשה הקודמת (בלי רווח של שורה ריקה ביניהן), והיא ממוקמת באמצע השורה בערך (עם רווח לפניה ולאחריה). אבל שתי הכותרות הממורכזות האחרונות שבספר איוב ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]) באות אחרי רווח של שורה ריקה. יש גם 3 כותרות של מענות בחלק האחרון של ספר איוב שהן יחסית ארוכות, ולכן הן אינן ממורכזות אלא ממלאות את כל שורתן מתחילתה ועד סופה (כולל רווח קטן אפשרי באמצע כנהוג בספרי אמ"ת): [[איוב לב/טעמים#לב ו|לב,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה, והיא באה לאחר שורה קצרה שהסתיימה קרוב לתחילתה); [[איוב לח/טעמים#לח א|לח,א]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה לאחר שורה ריקה); [[איוב מ/טעמים#מ ו|מ,ו]] (הכותרת הארוכה ממלאת את שורתה הבאה לאחר שורה ריקה [בתחילת הטור הראשון שבדף]). תופעת הכותרות הממורכזות אופיינית לשאר בכתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר. הכותרות נכתבות באמצע גם בכתי"ל, אמנם יש בו פחות הקפדה אסתטית לסיים את הפרשה הקודמת בסוף שורה, ולפעמים נשאר רווח גדול בסופה. יש בו גם כמה מקומות נוספים שבהם יש רווח של שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת. בכתי"ש1 הכתיבה רשלנית יחסית, ויש בו מקומות חריגים שהכותרת אינה ממורכזת כלל, אלא נכתבת מתחילת השורה ברצף פשוט עם הטקסט לאחריה. מבחינה פורמלית נראה לכאורה שצורת הכותרת הממורכזת מהווה פרשה סתומה לפניה ופרשה פתוחה לאחריה: שהרי הכותרת נכתבת בשורה חדשה לאחר רווח (פרשה סתומה), והטקסט ממשיך לאחריה בתחילת השורה הבאה (פרשה פתוחה). וכך אכן סומנו הכותרות במהדורה הדיגיטלית החדשה של "מקראות גדולות הכתר" בספרים משלי ואיוב (פרשה סתומה לפניהן ובפרשה פתוחה לאחריהן). אמנם יש כמה קשיים בהגדרה זו: #אם נשאר רווח גדול בסוף הפרשה הקודמת שהיה מאפשר רווח של פרשה סתומה בתוך השורה, כמו שנמצא מספר פעמים בכתי"ל, הדבר אינו נעשה בפועל (בניגוד לכללי הכתיבה), והכותרת הממורכזת תמיד תהיה בשורה משלה. #בנוסף יש להזכיר את הכותרות הממורכזות שבאות לאחר שורה ריקה בכתר ([[איוב מ/טעמים#מ ג|מ,ג]]; [[איוב מב/טעמים#מב א|מב,א]]; ובכתי"ל בעוד מקומות) אמנם אינן מתחילות בתחילת שורתן.{{הערה|משני המקומות בכתר, והמקומות הנוספים בכתבי־יד אחרים, נראה שלא הניחו הסופרים רווח של שורה ריקה לפני הכותרות בדרך כלל רק כדי לחסוך במקום (כי הכותרת הממורכזת בשורה בפני עצמה כבר מבהירה בלאו הכי שיש כאן עניין חדש), ולא בגלל שאסור כלשהו להניח רווח כזה.}} אי אפשר לכנותן "פרשה סתומה" וגם לא "פרשה פתוחה"!{{הערה|במהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר סימנו, בשני המקומות, פרשה פתוחה לפני הכותרת ואחרי הכותרת. הסימון לפני הכותרת היא כמובן בגלל השורה הריקה, אבל אין מקום אחר בכל המקרא שבו פרשה פתוחה פותחת דווקא לאחר רווח ולא בתחילת שורתה!}} #וגם קשה מאוד לומר שסימן החלוקה הקלה יחסית (פרשה סתומה) תבוא דווקא בין הפרשה הקודמת לבין הכותרת של הפרשה הבאה, ואילו סימן החלוקה הכבדה יחסית (פרשה פתוחה) תבוא דווקא בין הכותרת לבין הפרשה שהיא מתייחסת אליה. נראה אם כן שמדובר על תופעה ייחודית בספרים משלי ואיוב שאינה דומה בהכרח לחלוקה הרגילה בכ"א הספרים לפרשות פתוחות וסתומות. לכן במהדורתנו הקדשנו לה תבנית מיוחדת ([[תבנית:פרשה-מרכז]]) שמציגה את הכותרת בהזחה מיוחדת ובולטת כדי שתופיע באמצע הטקסט המחולק לשורות (בערך), והכותרת תבוא תמיד לאחר שורה ריקה כדי להבליט את היחס הנכון שלה כלפי הפרשה הקודמת והפרשה הבאה.{{הערה|בשני המקומות בכתר שבהם באה שורה ריקה לפני הכותרת הממורכזת ציינו את העובדה בהערות הנוסח. בשאר המקומות אין שורה ריקה בכתר.}} תיוג התופעה ע"י התבנית גם מאפשרת בעתיד (לאחר פיתוח טכני נוסף) את הצגת הכותרת שתהא ממורכזת בתוך הטקסט בשני טורים (בדומה למה שמופיע בכתבי־היד). ===כותרות במזמורי תהלים=== כל מה שנאמר בסעיפים הקודמים, לגבי חלוקת הפסוקים בספרי אמ"ת ע"פ פיסוק הטעמים – נכון הוא ככלל, אבל הוא לא נכון לגבי כותרות המזמורים בספר תהלים. כותרות אלו יוצאות מן הכלל בגלל שיש הוראות מסורה מובהקים לגבי הרווחים הבאים אחריהן: לפעמים רווח באמצע השורה לאחר הכותרת (פרשה סתומה), לפעמים רווח עד סוף השורה לאחר הכותרת (פרשה פתוחה), ולפעמים אין רווח כלל לאחר הכותרת. לעומת שאר הרווחים בספרי אמ"ת שהם עניין של רשות, הרווחים הבאים אחרי כותרת נחשבו לחובה, ויש להם ביצוע נאמן בתוך כתר ארם צובה.{{הערה|ראו על כך במאמרו של ישראל ייבין, The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 78-102.}} במהדורתו השנייה של הרב ברויאר (חורב תשנ"ח) אין עיצוב מיוחד לפסוקי אמ"ת, אבל ברווחים הבאים אחרי הכותרות יש ביצוע מלא, ולכן הם ברורים ואפילו בולטים. גם ב"כתר ירושלים" ו"במקראות גדולות הכתר" (כרך תהלים) יש ביצוע מלא של הכללים; אבל בגלל שכל שאר הפסוקים מעוצבים אף הם ברווחים באמצע, אם כן אין הבחנה ויזואלית בין פרשה סתומה אחרי כותרת (שהיא חובה) לבין רווח רגיל בפסוקי אמ"ת (שהוא רשות). גם במהדורתנו [[#עיצוב פסוקי אמ"ת במהדורתנו|עיצבנו את פסוקי אמ"ת]] ע"י חלוקה ליחידות לפי פיסוק הטעמים (אמנם בדרך שונה משתי המהדורות הללו). פרשה פתוחה אחרי כותרת המזמור תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל מחדש בראש השורה הבאה ע"י השימוש ב[[תבנית:ר3]] (וגם בתיעוד הנוסח נציין שיש כאן פרשה פתוחה). לעומת זאת, פרשה סתומה אחרי הכותרת תמיד תגרום לכך שהמשך המזמור יתחיל בשורה הבאה לאחר הזחה ע"י השימוש ב[[תבנית:ר1]]; ובתיעוד הנוסח נציין באופן ברור שהזחה זו מציינת פרשה סתומה. כמובן שבמקום שאין רווח אחרי הכותרת לפי המסורה, גם במהדורתנו ימשיך רצף הטקסט בלי כל הפרעה. ==סדרם של ספרי המקרא== סדר הספרים במהדורתנו יהיה לפי המנהג המקובל בדפוסים במשך מאות שנים. לגבי התורה וספרי הנביאים הראשונים אין שום צורך להסביר את סדר הספרים במהדורתנו, כי הוא זהה לסדר המופיע בכתבי־היד שעליהם מבוססת המהדורה, ואין מסורת יהודית אחרת לגבי סדרם. אמנם ראוי להקדיש קצת דברי מבוא לסדר הספרים בנביאים אחרונים ובכתובים, וכן לאופן הצגת סדר הספרים במהדורתנו. ===ספרי נביאים אחרונים=== לגבי ספרי הנביאים האחרונים יש עדות על הבדל אחד בסדר הספרים: בברייתא המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י"ד ע"ב]]) יש סדר שהוא קצת שונה מהמקובל (המובאת שם בברייתא), ובו מופיע ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל. לשון הברייתא: :"סדרן של נביאים יהושע ושופטים, שמואל ומלכים, '''ירמיה ויחזקאל, ישעיה ושנים עשר'''". סדר זה של הספרים בברייתא, והדיון עליו בגמרא, משקפים את הניסיון למצוא איזון בין שלושה שיקולים שונים: סדר כרונולגי, תוכן הספרים (פורענות מול נחמה), וגודל הספרים. יש לציין כי מיקום כזה של ספר ישעיהו לאחר ירמיהו ויחזקאל (ע"פ השיקול התכני שיש לסיים בדברי נחמה, במקום להעדיף את הסדר הכרונולוגי בשביל בספרי הנבואה הגדולים) אכן בא לידי ביטוי בכתבי־יד אשכנזיים מרובים מימי הביניים, וכן בכתבי־יד תימנים. אבל הוא לא בא לידי ביטוי כלל בכתבי־היד של המסורה הטברנית, ולא בכתבי־היד בספרד ואיטליה, וגם לא בעידן הדפוס.{{הערה|ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס"ג), עמ' 37.}} לכן לא נתנו לו משקל בהצגת סדר הספרים במהדורתנו. ===ספרי כתובים=== '''סדר הספרים בתלמוד הבבלי:''' במקורות מצאנו כמה דרכים שונות כיצד לסדר את ספרי הכתובים. באותה ברייתא מפורסמת המובאת במסכת בבא בתרא ([[בבא בתרא יד ב|י"ד ע"ב]]) הם מובאים לפי סדר שאינו מוכר לנו מדפוסי התנ"ך: :'''סידרן של כתובים: רות, וספר תהלים, ואיוב, ומשלי, קֹהלת, שיר השירים, וקינות, דניאל, ומגילת אסתר, עזרא, ודברי הימים.''' סדר זה של הספרים משקף את מנהג בבל, וכך מופיע בכתבי־היד התימנים.{{הערה|הסדר הזה מתועד גם בספר החילופים, עמ' מא. ראו שוב ישראל ייבין, '''המסורה למקרא''' (ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, תשס"ג), עמ' 37.}} ברור שהשיקול הכרונולוגי הכריע ברשימת הברייתא, כאשר הספרים מובאים בקדימה זמנית לפי המאורעות המובאים בהם או לפי זמני מחבריהם ע"פ חז"ל. בסדר זה ניכרת גם הצמדתם של שלושה ספרים: תהלים ואיוב ומשלי (כמקובל אצלנו אמנם בסדר שונה). '''סדר הספרים בכתבי־היד הטברנים:''' סדר אחר של ספרי הכתובים מופיע בכתבי־היד הטברנים (וביניהם בכתר ארם צובה), ובעקבותיהם הלכו רוב כתבי־היד החשובים שנכתבו במזרח ובספרד בימי הביניים. סדר זה קרוב הרבה יותר לסדר המוכר אצלנו מאשר הסדר המובא בתלמוד, אמנם גם בו יש כמה הבדלים ניכרים: #ספר דברי הימים בא בתחילת הכתובים ולא בסופם. #הסדר הפנימי של ספרי אמ"ת שונה: תהלים, איוב, משלי (במקום תהלים, משלי, איוב). #הסדר הפנימי של חמש מגילות הוא כרונולוגי במקום ליטורגי (אצלנו הם מסודרים לפי המועדים שבהם הן נקראות בציבור). {{קו תחתי|'''טבלה זו מסכמת את עיקר ההבדלים בין שלוש השיטות לסדר הכתובים:'''}} {| |- | |'''הברייתא המובאת במסכת בבא בתרא וכתבי־היד התימנים''' |'''כתבי־היד הטברנים והספרדים''' |'''כתבי־היד האשכנזים ומנהג הדפוסים''' |- |'''מקום דברי הימים''' |בסוף |בהתחלה |בסוף |- |'''הסדר הפנימי בספרי אמ"ת''' |תהלים, איוב, משלי |תהלים, איוב, משלי |תהלים, משלי, איוב |- |'''הסדר הפנימי בחמש מגילות''' |המגילות אינן צמודות<br>(אמנם הסדר כרונולוגי) |רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר<br>(סדר כרונולוגי) |שיר השירים, רות, איכה, קֹהלת, אסתר<br>(סדר ליטורגי) |} מהדורות המקרא בעידן הדפוס הביאו את ספרי הכתובים לפי השיטה השלישית בטבלה. אמנם בדורות האחרונים התחילו חוקרי המקרא באומות העולם להוציא מהדורות המבוססות על כתבי־יד קדומים, וזה השפיע לעיתים גם על סדר הספרים בכתובים.{{הערה|ב-BHS יש פשרה מסויימת בסדר הספרים בכתובים: אמנם דברי הימים מופיע בסוף ספרי הכתובים ולא בתחילתם, אבל כל שאר הספרים באים לפי הסדר בכתבי־היד.}} אבל מבין חכמי המסורה היהודים בתקופתנו רק אחד בלבד הוציא לאור את התנ"ך ע"פ כתבי־היד הטברנים והעתיק מתוכם גם את סדר הספרים: מדובר על מהדורתו הראשונה הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ב).{{הערה|וכן ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm ממשק של המהדורה הדיגיטלית של מכון ממרא]. התנ"ך של מכון ממרא דומה להפליא למהדורות ברויאר בכלל, ולמהדורה הראשונה שלו בפרט.}} אמנם אף הרב ברויאר ויתר על סדר זה בשתי מהדורותיו הנוספות (מהדורת חורב תשנ"ח, כתר ירושלים תש"ס), והביא בהן את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. גם שאר המהדירים היהודים בדורות האחרונים שהכירו את כתבי־היד וביססו עליהם את מהדורותיהם באופן חלקי או לגמרי, תמיד הביאו בכל זאת את ספרי הכתובים לפי הסדר המקובל. ביניהם ראויים לציון: שתי מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי ו-''Biblia Hebraica Leningradensia''), ומקראות גדולות הכתר.{{הערה|בכרך "חמש מגילות" של מקראות גדולות הכתר מובאות המגילות בסדר הליטורגי המקובל, והממשק ב[http://mgketer.org/ גירסה הדיגיטלית] מביא את כל ספרי המקרא בסדר הרגיל.}} ===הצגת סדר הספרים במהדורתנו=== '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|בשער הראשי למהדורתנו]]''' ארגנו את ספרי המקרא באופן שמדגיש היטב את מספרם של עשרים וארבעה ספרי המקרא ואת הארגון הפנימי בתוכם (לפי הסדר המקובל). בשערים המיוחדים '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים|לספרי הנביאים]]''' ול'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים|ספרי הכתובים]]''' הצגנו את הספרים בטבלה המבליטה את הארגון הפנימי של הספרים. בטבלה זו מודגשת ההבחנה בין נביאים ראשונים לנביאים אחרונים,{{הערה|על הבחנה זו ועל עצם הביטויים "נביאים ראשונים" ו"נביאים אחרונים" ראו במאמרו של מיכאל אביעוז, [http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/8-2009/Avioz.pdf "על מקור הכינוי נביאים ראשונים"], JSIJ כרך 8 (2009).}} ונקבעה בה מקום מיוחד לספרי אמ"ת, לחמש מגילות, ול"כתובים אחרונים".{{הערה|הכינוי "כתובים אחרונים" לקוח מהכרך האחרון של תנ"ך לעם, והוא מתאים לעניין. ראוי לבדוק מבחינה היסטורית עד כמה קיימת התייחסות כללית לשלושת הספרים דניאל, עזרא, ודברי הימים, ואם היה כינוי בשביל שלושתם.}} ==ניווט בתוך ספרי המקרא לפי פרקים ופסוקים ונושאים== '''א.''' במהדורתנו יש מערכת סימני ניווט בשוליים של הטקסט (בצדדים), כמו שמקובל במהדורות רבות בעבר ובהווה. בצד ימין מופיעים המספרים לפסוקים ולפרקים (באותיות עבריות), ובצד שמאל מספרים לתחילת הסדרים. בתורה מופיעה בנוסף בצד שמאל החלוקה של פרשת השבוע לעולים לתורה. '''ב.''' חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים צוינו במהדורתנו כמו במהדורותיהם של דותן וברויאר. חלוקה זו תואמת בדרך כלל את דפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ועוד מקומות בודדים. '''ג.''' בעתיד יש כוונה להוסיף ניווט '''ענייני''' בתוך ספרי המקרא, כדי לאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''' (ולא רק בדפי פרקים). ===ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים=== חלוקתם של ספרי המקרא לפסוקים היא מסורת עתיקה.{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585296 "חלוקת הפסוקים במקרא" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 50:3, שנת 2000.}} אמנם חלוקתם של הספרים לפרקים היא כידוע זרה לנוסח המסורה, וכמו כן המספור של הפסוקים לפי אותם פרקים.{{הערה|על כניסתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ"ך בעברית, ראו את מאמרו של יצחק פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 "חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ"ה" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} בגלל שהשימוש במספרי הפרקים והפסוקים הפך להיות ברירת המחדל עבור הפניות למקומות ספציפיים במקרא, קיים צורך הכרחי ומובהק להכיל את המספרים האלה בכל מהדורה של המקרא. במהדורתנו הצגנו אותם בשוליים, באופן שמפריע כמה שפחות לרצף הטקסט. אך כוונתנו בעתיד לאפשר את הסתרתם לגמרי, וכמו כן את האפשרות לבחור במערכות ניווט אלטרנטיביות בתוך ספרי המקרא (ראו [[#ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)|להלן]]). מבחינה טכנית, השתמשנו ב'''[[תבנית:מ:פסוק]]''' כדי ליצור את מערכת סימני הניווט בשוליים בצידי העמודים.{{הערה|מסיבות טכניות היה צורך להשתמש בתבנית אחרת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|צורת השיר בכ"א הספרים]]: '''[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]'''. כל המערכת של סימני הניווט עוצבה ע"י [[משתמש:Inkbug]], וגם הביצוע שלה בפועל הוא תרומתו. הדוגמה הנסיונית הראשונה לסימון מספרי פסוקים בצדדים עדיין נמצאת [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ניווט בצדדים|כאן]].}} בשנים 2015–2026 תועדו רכיבי הניווט גם ב[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit גיליון הנתונים]: בעמודות A–B צוינו מספרי הפרקים והפסוקים, ובעמודה D נמצאה '''[[תבנית:מ:פסוק]]''' עם כל מרכיבי הניווט שהופיעו במהדורה — שם הספר, מספר הפרק, מספר הפסוק, מספר הסדר (אם היה) והעלייה (אם הייתה). הגיליון הוקפא ב־12 בספטמבר 2026; מאז הניווט מתוחזק ישירות בתבניות ובדפי הפרקים של ויקיטקסט העברי. יש עדיין שני באגים קטנים בהצגת מערכת סימני הניווט: #אם פסוק מתחיל בראש שורה, האות למספר הפסוק מופיעה בשורה הקודמת, כנראה בגלל שהתוכנה מפרידה בין הקוד של מספר הפסוק לתחילת הטקסט, כאילו יש רווח ביניהם (במקום להדביק אותם כראוי). #בשורה שמתחילים בה שני פסוקים, האות של הפסוק הראשון יהיה ממוקם באמצע הגובה של השורה, ואילו האות של הפסוק השני מתחתיו. היישום המתבקש: האות הראשונה קצת למעלה, והאות השנייה קצת למטה. ===הבדלים בין הדפוסים בחלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים=== יש הבדלים בין הדפוסים השונים לגבי מקום התחלתם המדויק של פרקים מסוימים בתנ"ך, ובעקבות זה במספרי הפסוקים. חלק מהזמן ניתן להצביע על שוני בין דפוסים נוכריים (בדרך כלל של תנ"ך שלם) לבין דפוסים יהודיים מובהקים (כגון דפוסי המקראות הגדולות).{{הערה|למידע על חדירתה של חלוקת הפרקים לכתבי־יד ודפוסים של התנ"ך בעברית, ועל ההבדלים בין דפוסים שונים, ראו את מאמרו של יעקב פנקובר, [http://www.jstor.org/stable/1585238 "חלוקת הפרקים במקראות גדולות רפ"ה" (אנגלית)]. ''Vetus Testamentum'' 48:3, שנת 1998.}} במקומות אחרים יש הבדלים במספרי הפסוקים מסיבות אחרות לגמרי (כגון בעשרת הדברות או במקום שיש תוספת פסוקים). בפועל, חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים במהדותרנו '''זהים בכל מקום''' למהדורותיהם של דותן וברויאר. הם גם דומים בדרך כלל לדפוס קורן, חוץ מעשרת הדברות ומקום אחד בספר בראשית. להלן טבלה שמסכמת את ההבדלים הרלוונטיים בין מהדורות אחרות למהדורתנו: {| class="wikitable" |+ חלוקת הפרקים ומספרי הפסוקים: הבדלים בין המהדורות |- align=center !width=20%| הפרק והנושא !width=20%| [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]] !width=20%| במהדורות אחרות !width=20%| המהדורות האחרות !width=20%| המהדורות הדומות למהדורתנו |- align=center ! [[בראשית לב/טעמים|ספר בראשית, פרק ל"ב]]{{ש}}הפרק מתחיל בפסוק הבא בדפוסים אחרים | בראשית '''לב,א'''{{ש}}בראשית לב,'''ב-לג''' | בראשית '''לא,נה'''{{ש}}בראשית לב,'''א-לב''' | היידנהיים, קורן | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא |- align=center !rowspan=2| [[שמות כ/טעמים|ספר שמות, פרק כ']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]] |rowspan=2| שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יג (12 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יד-כב''' | שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יד (13 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''טו-כג''' | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, '''מג"ה''', '''ספריא''' |rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה |- align=center | שמות כ,א{{ש}}'''שמות כ,ב-יז (16 פסוקים)'''{{ש}}שמות כ,'''יח-כו''' | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | |- align=center ! [[במדבר כה/טעמים|ספר במדבר, פרק כ"ה]]{{ש}}בדפוסים אחרים הפרק ממשיך עד הפסקא באמצע פסוק | במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כו,'''א''' (1){{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א (2) | במדבר כה,יח{{ש}}במדבר כה,'''יט'''{{ש}}'''{פ}''' במדבר כו,א | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא |- align=center !rowspan=2| [[דברים ה/טעמים|ספר דברים, פרק ה']]{{ש}}חלוקת הפסוקים בעשרת הדברות{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|(מידע מפורט)]] |rowspan=2| דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יז (12 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יח-כט''' | דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-יח (13 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''יט-ל''' | היידנהיים, ליסר (חומש), בה"ל, גינצבורג, קורן, '''מג"ה''', '''ספריא''' |rowspan=2| דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, על התורה |- align=center | דברים ה,א-ה{{ש}}'''דברים ה,ו-כא (16 פסוקים)'''{{ש}}דברים ה,'''כב-לג''' | ליסר (מקרא), לטריס, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC. | |- align=center ! [[יהושע כא/טעמים|ספר יהושע, פרק כ"א]]{{ש}}תוספת של שני פסוקים{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]] | יהושע כא,א-לה{{ש}}'''אין!'''{{ש}}יהושע כא,'''לו-מג''' | יהושע כא,א-לה{{ש}}'''יהושע כא,לו-לז!'''{{ש}}יהושע כא,'''לח-מה''' | גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא'''{{הערה|ב-BHS התוספת נדפסה ברצף הטקסט כפסוקים ממוספרים, אך באותיות קטנות. בהקלדות WLC ו-UXLC היא מופיעה באות אפורה ומסומנת ב"X". באתר ספריא יש מספרים לשני הפסוקים של התוספת, אבל הם ריקים מתוכן!}} | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, דותן (עדי), קורן, ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה{{הערה|התוספת נמצאת בשוליים התחתיים של העמוד בדפוסים של בער, לטריס, קורן, ודותן (עדי). אך בכל המהדורות הללו שני הפסוקים אינם ממוספרים, ויש סה"כ 43 פסוקים ביהושע פרק כ"א. במהדורת ליסר יש הערה בתחתית העמוד, ובה כתוב שלהוסיף את שני הפסוקים "טעות הוא ואינם ראויים להיות". ב"על התורה" התוספת מובאת בסוגריים מרובעים עם הערה.}} |- align=center ! [[שמואל א כד/טעמים|ספר שמואל, שמ"א פרק כ"ד]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים | '''שמ"א כג,כט'''{{ש}}שמ"א כד,א-'''כב''' | '''שמ"א כד,א'''{{ש}}שמ"א כד,ב-'''כג''' | ליסר,{{הערה|חסר המספר 23 לפסוק האחרון בפרק כ"ד!}}, בה"ל, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא''' | בער, ליסר, בה"ל, לטריס, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה |- align=center ! [[ירמיהו לא/טעמים|ספר ירמיהו, פרק ל"א]]{{ש}}הפרק מתחיל פסוק אחד קודם בדפוסים אחרים | '''ירמיהו ל,כה'''{{ש}}ירמיהו לא,א-'''לט''' | '''ירמיהו לא,א'''{{ש}}ירמיהו לא,ב-'''מ''' | בער, ליסר, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, '''ספריא''' | בה"ל, לטריס, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה |- align=center ! [[נחמיה ז/טעמים|נחמיה פרק ז']]{{ש}}תוספת של פסוק אחד{{ש}}[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#תוספת פסוקים בכתבי־היד ובדפוסים|(מידע מפורט)]] | נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''אין!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עב''' | נחמיה ז,א-סז{{ש}}'''נחמיה ז,סח!'''{{ש}}נחמיה ז,סח-'''עג''' | ליסֶר, בה"ל, לטריס{{הערה|התוספת מובאת בשוליים או בהערה (בלי מספר עצמאי של פסוק) במהדורות בֶּר, גינצבורג, BHS (הפניה לעזרא ב,סו), קורן, דותן (עדי).}} | בער, גינצבורג, BHS, הקלדות WLC ו-UXLC, קורן, דותן (עדי), ברויאר, מכון ממרא, מג"ה, על התורה, ספריא. |} ===ניווט לפי חלוקה עניינית של ספרי המקרא (לפי נושאים)=== בנוסף למערכת הניווט הבסיסית, הבנויה על חלוקות טכניות של ספרי המקרא (חלוקת הפרקים ומספרי פסוקים, החלוקה לעולים בתורה ולסדרים בנ"ך), יש מקום וכוונה להוסיף בעתיד ניווט '''ענייני''' לספרי המקרא, המבוסס על חלוקה פנימית של הספרים לפי נושאים המוגדרים בעזרת סימנים ספרותיים מובהקים. מערכת זו תאפשר את הצגת המקרא בדפים המכילים '''נושא שלם''' או '''סיפור שלם''', ולא רק בדפי פרקים. '''הצעה לחלוקה עניינית של חמישה חומשי תורה:''' *[[מקרא על פי המסורה/מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה|מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה]] (חלוקה עניינית של הספרים) *[[מקרא על פי המסורה/נקודות תוכן בפרשת השבוע|נקודות תוכן בפרשת השבוע]] (אותה חלוקה עניינית בתוך פרשות השבוע) '''הצעה לחלוקה עניינית של ספרי הנביאים והכתובים:''' ניתן להשתמש בפרויקט '''מדריך לקריאת נביאים וכתובים'''. יש בו מעין "מפה" פנימית לכל אחד מספרי המקרא, ביחד עם הצעה למחזור שנתי של קריאה יומית. ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים|"שער נביאים"]] וב[[מקרא על פי המסורה/כתובים|"שער כתובים"]], הדף הרלוונטי מופיע ליד כל ספר, לדוגמה: [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]], [[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]. את הפרויקט כולו ניתן להוריד בגרסתו העדכנית '''[https://www.dropbox.com/s/h780svz6j65nwrh/madrikh-nakh-he.pdf?dl=0 בקישור הזה]'''; הוא נמצא כאן ב'''[[:COMMONS:File:Madrikh-Nakh-he.pdf|וויקישיתוף]]'''. ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 2]] jl6k9els656odzldontte3pbslc5615 4 265101 3101100 3099319 2026-11-02T15:02:04Z BDencklaBot 37295 Correct misspellings: in chapter 3, Mechon Mamre's name, מכון ממרא (ממון ממרא, וממכון ממרא), per MAM-basics#342; in chapters 2 and 3, במהדורתנו for במהודרתנו 3101100 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ג. קביעת הנוסח בתורה}} ==הסבר קצר על קביעת הנוסח בתורה== '''נוסח האותיות וחלוקת הפרשות במהדורה זו נקבעו לפי ספרי התורה. נוסח הכתיב הוא לפי ספרי תימן. הבדלים בין ספרי התורה של העדות השונות, ובין ספרי התורה לבין מה שידוע לנו על כתר ארם צובה (מתוך עדויות), מובאים ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]].''' '''הבסיס לנוסח הניקוד והטעמים והגעיות הוא כתי"ל, ועל גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו לנוסח המסורה לפי שיטתו של כתר ארם צובה. במקומות שהכתר קיים בהם או שיש עדויות לגביו, הנוסח מיוסד עליו. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].''' לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בתורה ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|בפרק הבא]]''' לגבי המקומות החסרים בכתר, ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק החמישי]]''' לגבי המקומות שכתר ארם צובה קיים בהם. ==יסודות הנוסח== '''כתר ארם צובה:''' כתר ארם צובה נשאר לנו בסוף התורה (החל מהתיבה "וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" ב[[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]). בנוסף יש שני צילומים של דפים שאבדו ממנו, ועדויות רבות וחשובות על נוסח התורה שהיה בו. הנוסח במקומות האלה מיוסד על הכתר. '''כתי"ל וקבוצת כתבי־היד העיקרית:''' בשאר כל התורה הנוסח מיוסד על כתי"ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי"ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בעוד 6 כתבי־יד מזרחיים של התורה הקרובים לכתר ארם צובה, ולתעד את הממצאים במלואם. כך יוצא שהנוסח ברוב התורה מיוסד על '''7 כתבי־יד הקרובים לכתר ארם צובה''', והם: '''ל, ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו'''; למידע נוסף על שבעת כתבי־היד וקישורים אליהם ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|כאן]]'''. '''כתבי־יד נוספים:''' לא כל כתבי־היד שבקבוצה העיקרית שלמים. חלקים משמעותיים של ספר בראשית (במיוחד מתחילתו) חסרים או פגומים ברובם (ל1,{{הערה|חוץ מהדפים החסרים בתחילת ספר בראשית, ראשי הדפים פגומים בכתי"ל1 בכל התורה; הנזק יותר חמור בתחילת התורה ובסופה.}} ב, ש, ש1, ו), וכמו כן באחדים מהם בסוף ספר במדבר (ו) ובספר דברים (ל1, ב) ובעוד מקומות.{{הערה|כתי"ו המקורי חסר בסוף ספר במדבר (כו,סג-לה,ו). הוא גם חסר בסוף ספר דברים (נכרכו עמו דפים כדי להשלים את הטקסט החסר), אבל רק במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם.}} בספר בראשית השתמשנו בעת הצורך במבחר של כתבי־היד נוספים (מזרחים, תימנים וספרדים). בשאר התורה (בעיקר בסוף ספר במדבר מפרק כ"ז ובספר דברים, אך גם בעוד קצת מקומות שחסר בהם כתב־יד אחד או יותר) הסתפקנו בשני כתבי־יד מזרחים הקרובים לכתר: ב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10] ('''ל3'''); וב[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571690205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20EVR%20II%20B%2059 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59] ('''ל9'''). בשלב מאוחר יותר, לאחר שהערות הנוסח כבר נכתבו לפי כתבי־היד שהזכרנו עד כה, התחלנו להוסיף תיעוד נוסף לעתים גם מתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לתורה|עוד כתבי־יד]] בעת הצורך, ובמיוחד מתוך [https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כתב־יד טביליסי 3] ("כתר לאילאשי" או '''ט3'''). '''הכרעת הכתיב, הניקוד והטעמים:''' הקבוצה העיקרית של 7 כתבי־יד טברנים, הקרובים לכתר ארם צובה, מאפשרת הכרעה ברורה ומובהקת בענייני הכתיב, הניקוד והטעמים בתורה בכמעט כל מקום.{{הערה|היוצאים מן הכלל הזה נדירים ביותר. הדוגמה היחידה לגבי '''נוסח הכתיב''' שמצאנו עד כה היא התיבה "בָּמוֹתָ֖ם" ([[במדבר לג/טעמים#לג נב|במדבר לג,נב]]), הנכתבת מלא וי"ו בספרי התורה של כל העדות. אך כתבי־היד הטברנים חלוקים לגבי כתיבתו; אין בהם רוב מובהק לכתיב מלא או חסר, ואין הערת מסורה התומכת באחת משתי האפשרויות. תיבה זו נמצאת בין 6 המקומות המוטלים בספק לפי שיטת ברויאר (כתר, עמ' 84 [פרק ג סעיף 1.ד]). אך שאר המקומות שהיו מוטלים בספק אצלו מקבלים מענה ע"י קבוצת 7 כתבי־היד שלנו, וכבר אינם מוטלים בספק; רק המקום הזה נשאר. בכל אופן הכתיב במהדורתנו נקבע כאן, כמו בכל התורה, ע"פ ספרי התורה. גם לגבי '''נוסח הניקוד והטעמים''' מצאנו דוגמה אחת בלבד: ב[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|כו,מג]] התיבה "בׇּהְשַׁמָּהֿ֙" מנוקדת בלי מפיק באות ה"א הראשונה בארבעה כתבי־יד (ל1,ב,ש1,ק3), לעומת שלושה כתבי־יד (ל,ש,ו) שבהם יש מפיק ("בָּהְּשַׁמָּהֿ֙"), כך שאין רוב מובהק ויש צורך לבדוק מקורות נוספים (ראו שם בתיעוד הנוסח). וראו גם [[דברים טז/טעמים#טז ב|דברים טז,ב]], שם אין רוב מובהק לגבי התיבה "אֲשֶׁר" אם היא מוקפת או בטעם מונח, אך יכולנו להכריע לפי שיטת בן־אשר בספר החילופים.}} '''עניינים משניים במערכות הניקוד והטעמים:''' לגבי ניואנסים שהיו רשות ולא חובה אצל בעלי המסורה הטברנים, והם לא סומנו בעקביות בכל כתב־יד, קבוצת כתבי־היד מספקת לנו תמונה מייצגת של הגיוון שהיה קיים אצל בעלי המסורה וגבולותיו. מדובר על נושאים משניים כגון חטפים באותיות לא גרוניות ([[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|הסבר כללי]], [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|רשימה בתורה]]), געיות חריגות ([[#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|הסבר כללי]], [[#נוסח הגעיות במהדורתנו|רשימה בתורה]]), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מרכא בתיבת תביר|מרכא בתיבת תביר]], [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#נקודה בוי"ו עיצורית|נקודה בוי"ו עיצורית]], ועוד. לא הכרענו בנושאים אלה לפי רוב מובהק של כתבי־היד (רוב שבדרך כלל לא קיים), אלא לפי מדיניות העיצוב במהדורתנו (לגבי חטפים באותיות לא-גרונית) או לפי דרכו העקבית של כתר ארם צובה (לגבי מתיגת הזקף, מרכא בתיבת תביר, ולגבי געיות בכתי"ל שחורגות באופן ברור מדרכו). בעזרת תיעוד הנוסח אפשר לראות את האופן שבו הכרעת הנוסח משתלבת עם הנתונים הנמצאים בכתבי־היד, וגם לזהות את כתבי־יד הקרובים יותר לשיטת הכתר לגבי כל תופעה ספציפית. ==תיעוד הנוסח== כל הנתונים לגבי הנוסח ב[[#יסודות הנוסח|קבוצת כתבי־היד]], בכל מקום שנוסח כתי"ל ראוי לדיון, נמצאים בדפי העריכה של '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#חמישה חומשי תורה|דפי הפרקים בתורה]]'''. אי אפשר לראות את הנתונים בדף של הפרק עצמו, המציג רק את נוסח המקרא לפי הקביעה הסופית. כדי לקרוא את הערות הנוסח בפרק מסוים, יש ללחוץ על '''"הצג הערות נוסח"''' בתחילת הדף של הפרק בצד ימין, מתחת לסרגל הניווט. לחלופין, הן גם מופיעות באתר מיוחד שנקרא '''[https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ "מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח"]''', שם ניתן לקרוא אותן ברציפות ולעיין בהן בנחת. כאמור, הנתונים בהערות הנוסח כתובים בפועל בדף העריכה של הפרק. כדי לראותם שם יש ללחוץ הלשונית "'''עריכה'''", שנמצאת בראש הדף של הפרק (באמצע בין הלשוניות "קריאה" ו"גרסאות קודמות"). אחרי לחיצה על "עריכה" יופיע חלון עריכה, שבו נמצא הטקסט המקודד של הפרק. בחלק מהפסוקים, בתוך הטקסט המקודד, אפשר לראות מילים בתוך תבניות "נוסח". לדוגמה, ב'''[[שמות יד/טעמים|דף הפרק של שמות י"ד]]''', אחרי לחיצה על "עריכה" רואים שבתוך חלון העריכה, בפסוק ה', התיבה "וַיֹּֽאמְרוּ֙" נמצאת בתוך תבנית נוסח. הקוד נראה כך: :<nowiki>{{נוסח|וַיֹּֽאמְרוּ֙|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים{{ש}}ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙ (חסר שווא באות מ"ם){{ש}}הערת המקליד}}</nowiki> "נוסח" הוא השם של [[תבנית:נוסח|התבנית]] בתוך הסוגריים המתולתלים; תקפידהּ של תבנית זו לרכז נתונים לגבי נוסח המקרא. אחר כך רואים את התיבה "וַיֹּֽאמְרוּ֙" כמו שהיא מופיעה לפי קביעת הנוסח במהדורתנו, ולאחריה את רשימת המקורות התומכים בקביעה זו (אחרי "2==" שהוא קוד טכני). במקרה הזה מתברר שזהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצת הביקורת חוץ מכתי"ל, וגם של הדפוסים הנפוצים של המקרא. אבל אחרי קוד לשבירה ("<nowiki>{{ש}}</nowiki>"), כדי לחלק את ההערה לחלקים שונים, רואים שבכתי"ל יש טעות מובהקת: בתיבה "וַיֹּֽאמְרוּ֙" חסרות שתי הנקודות של שווא מתחת לאות מ"ם ("וַיֹּֽא'''מ'''רוּ֙")! בסוף כתוב "הערת המקליד", כלומר: [https://hcanat.us/Tanach.xml?Ex14:5-14:5 בהקלדה הדיגיטלית UXLC], שהיא תִּעֲתוּק של כתי"ל שהיה נקודת ההתחלה למהדורתנו, כבר עמדו על הטעות הזאת והעירו לגביה. לדוגמה נוספת, הפעם בעניין של כתיב (נוסח האותיות), ראו בדף העריכה של '''[[שמות יד/טעמים|אותו פרק]]''' בפסוק י"ג ("תֹסִ֛פוּ"): :<nowiki>{{נוסח|תֹסִ֛פוּ|2==ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ"ה (כתיב חסר יו"ד){{ש}}ל!=תֹסִ֛יפוּ (כתיב מלא יו"ד){{ש}}הערת ברויאר}}</nowiki> אחרי "נוסח" (שמהּ של התבנית), רואים שהתיבה "תֹסִ֛פוּ" מופיעה במהדורתנו בכתיב חסר יו"ד (כלומר "תֹסִ֛פוּ" ולא "תֹסִ֛'''י'''פוּ"). זהו נוסחם של כל כתבי־היד בקבוצת הביקורת חוץ מכתי"ל, וכך קובעות גם הערות מסורה, כולל הערת מסורה בתוך כתי"ל עצמו; וכך קבע הרמ"ה להלכה (בעקבותיו כותבים "תֹסִ֛פוּ" חסר יו"ד בספרי תורה ספרדים ואשכנזים).{{הערה|ראו ב[[:COMMONS:File:Masoret-Seyag-Ramah-1750-HB7152.pdf|מסורת סייג לתורה]], עמ' 70.}} אבל אחר כך רואים בהערה שהנוסח הכתוב בכתי"ל הוא דווקא "תֹסִ֛'''י'''פוּ" (כתיב מלא יו"ד). כתיב זה סותר את הערת המסורה בתוך אותו כתב־יד. בסוף התבנית כתוב "הערת ברויאר", כלומר: הרב מרדכי ברויאר כבר עמד על הכתיב החריג כאן בכתי"ל במהדורות המקרא שלו. שימו לב שנוסח הכתיב במהדורתנו נקבע לפי ספרי התורה של עדת תימן, ולא לפי רוב כתבי־היד שבקבוצה. הדוגמה האחרונה מראה שרוב מובהק של כתבי־היד הקרובים לכתר תומך כאן בכתיב של ספרי תימן. ==מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות== ===נוסח האותיות בתורה=== '''נוסח האותיות בעידן המסורה:''' נוסח האותיות לפי המסורה משתקף היטב בתור '''אידאל מדויק''' מתוך הערות המסורה. אבל האידיאל הזה לא התגשם בביצוע מושלם באף אחד מכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה. כתבי־היד האלה עברו תהליכים של הגהה ותיקונים בכיוון זה, אמנם בכל אחד מהם נשארו טעויות בנוסח הכתיב. טעויות מהסוג הזה מתגלות ברוב המקומות בכתב־יד אחד חריג, כאשר הכתיב שבו שונה בתיבה מסוימת משאר חבריו, ובדרך כלל יש גם הערת מסורה שתומכת בגרסת הרוב. מתוך כך אפשר לקבוע את הכתיב של נוסח המסורה בכמעט כל מקום על פי '''הערות המסורה''' או על פי הנוסח של '''רוב כתבי־היד''', או על פי '''שניהם ביחד'''. וזה מפליא שהכתיב האקלקטי מתוך רוב כתבי־היד זהה לכתיב המתועד בהערות המסורה כמעט לגמרי. את כל זה הוכיח הרב מרדכי ברויאר לראשונה בספרו החשוב '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''.{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז; עמ' 68-86.}} '''לאחר תקופת המסורה בספרד ואשכנז:''' ברויאר עוד הוכיח שאותו נוסח העולה מתוך השילוב של הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות בכתבי־היד הקרובים לכתר מתאים בכמעט כל המקומות לנוסח ספרי התורה שנקבע בספרד ובאשכנז. נוסח הכתיב בספרי התורה (מחוץ לתימן) נקבע לאחר תקופת בעלי המסורה הטברנים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ספרות המסורה וחומר נוסף|חיבוריהם של חכמי מסורה מאוחרים]]: בספרים "מסורת סייג לתורה" ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), "אור תורה" (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו"מנחת שי" (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). חכמי המסורה בדורות הללו פעלו לפי '''שיטה אקלקטית מובהקת''', והשתמשו כמיטב יכולתם באותן הערות מסורה שהיו בידיהם, ובאותם כתבי־יד שנראו מדויקים בעיניהם.{{הערה|ספר מוגדר כ"מדויק" לפי מידת התאמתו לכתיב בספרים מקבילים ולהערות המסורה. חשוב לציין ששיטת הפעילות בתחום זה ע"י בעלי ההלכה הייתה לדבוק בכללי המסורה הטברנית ובשיטה האקלקטית אפילו בניגוד לחז"ל בתלמוד ובמדרשים (במקומות שדרשו את הכתיב). חכמי התלמוד מעידים על עצמם שלא היו בקיאים בחסרות וביתרות {{מקור|קידושין ל א|קידושין דף ל' ע"א}}, ובעיניהם של בעלי ההלכה שעסקו בכתיב התורה, נמשך המצב הזה עד זמנם ממש. ולכן החליטו בסופו של דבר (לאחר לבטים רציניים) לקבל את הערות המסורה ועדותם של רוב כתבי־היד המדויקים, במקום הכתיב המובא בתלמוד, ואפילו במקומות שלומדים הלכה מן הכתיב! (ראו את הדוגמאות המובאות בגליון הש"ס לר' עקיבא איגר על [[שבת נה ב|שבת דף נ"ה ע"ב]] לתוספות ד"ה מעבירם כתיב.) לגבי ההתלבטות בנושא זה ראו בברויאר, ג.6 (עמ' 88) והערות 2, 3 שם.}} מתברר שעבודתם עלתה כל כך יפה עד שהיא כמעט מושלמת, וכמעט זהה לנוסח תימן. '''לאחר תקופת המסורה בתימן:''' בנוסף לכך, הציע ברויאר שנוסח תימן אינו מבוסס על שיטה אקלקטית אלא על '''עבודת העתקה מושלמת''' של כתר ארם צובה.{{הערה|ראו ברויאר, שם, עמ' 87-89.}} ואם כן יוצא שבנוסח תימן יש לנו עדות מובהקת ומדויקת לנוסח הכתיב בתורה שהיה בכתר.{{הערה|ברויאר הביא מספר ראיות לכך שם, עמ' 90. ביניהם: עדותם של סופרי תימן שספריהם נכתבו "על תיקון הספר הידוע במצרים"; נוסח הכתיב המתאים לגמרי למסורה (ולנוסח תימן) בסוף התורה בכתר; נוסח הכתר בנביאים וכתובים (המדויק להפליא לעומת כל שאר כתבי־היד). על ראיות אלו של ברויאר אפשר להוסיף את הכתיב לפרשות התפילין שקבע הרמב"ם ב'''משנה תורה''' ([[רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ב#הלכה ג|הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק שני, ג-ז]]; וראו עוד בהרחבה אצל יצחק ש' פנקובר, '''נוסח התורה בכתר ארם צובה: עדות חדשה''', [רמת־גן, הוצאת אונ' בר־אילן, תשנ"ג], עמ' 53-55), וכמו כן את שאר העדויות הקיימות על נוסח הכתיב שהיה בכתר (כגון רפי זר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 "מאורות נתן לר' יעקב ספיר"], '''לשוננו''' ל"ה, תשמ"ו, עמ' 151-213).}} ועוד יוצא לנו שכתר ארם צובה עצמו מהווה '''ביצוע מושלם''' יחיד במינו של נוסח האותיות בתורה לפי המסורה (בניגוד לשאר כתבי־היד הקרובים לו). קביעה זו מתבררת גם מתוך נוסח האותיות המדויק בו בספרי הנביאים והכתובים, שיש בו דיוק מפליא שאינו דומה לאף כתב־היד אחר.{{הערה|ראו על כך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נוסח האותיות והתיבות בכתר ארם צובה|בפרק חמישי]] של המבוא.}} אמנם יש גם עדויות שב-2 מקומות (ואולי 3), חרג הכתיב בכתר מהנוסח העולה מהערות המסורה ומשאר כתבי־היד, וכמו כן מספרי ספרי התורה של כל העדות כולל תימן: #שמות, שמות [[שמות א/טעמים#א יט|(א,יט)]]: [אֲלֵהֶ֛ן]* (=כל ספרי התורה) / א=[אֲלֵיהֶ֛ן];{{הערה|את הכתיב הזה אולי ניתן להצדיק ע"פ הערת מסורה בכתר; וראו עוד בהערת הנוסח על [[שמות א/טעמים#א יט|שמות א,יט]].}} #ויקרא, קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]] [רֵעֶ֑ךָ]* (=כל ספרי התורה) / א=[רֵעֶ֑יךָ]. ויש עוד עדות שהנוסח המקורי בכתר בפרשת "בהר סיני" ([[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]]) היה "יוֹבֵ֥ל הִ'''י'''א֙" (כתיב יו"ד נגד המסורה), ואחר כך נראה שהיה ניסיון תיקון ל"יוֹבֵ֥ל הִ'''ו'''א֙" (כתיב וי"ו לפי המסורה). במקום הזה ייתכן שהתיקון לא צלח לגמרי או שברבות השנים נתקלקל הדיו של התיקון.{{הערה|ראו על כך באריכות בהערת הנוסח על [[ויקרא כה/טעמים#כה י|ויקרא כה,י]].}} על סמך הכתיבים הבודדים האלה נראה שנוסח האותיות בספרי תימן מייצג את נוסח המסורה באופן קצת יותר מדויק מהכתיב שהיה בכתר עצמו (!).{{הערה|לגבי 3 המקומות האלה כתב יוסף עופר שיש בהם "ערעור מהותי על האפשרות שנוסח התימנים מיוסד על הכתר. אם נבקש להטיל שלום בין הכתוב בכתבי־היד התימנים לבין ממצאינו נוכל רק להציע שהכתר היה '''אחד מהמקורות''' לנוסח התימנים." ראו במאמרו [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer03.pdf "כתר ארם צובה לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"], '''ספונות''', סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) תשמ"ט, עמ' 339 (ההדגשה שלנו); וראו שם עוד עמ' 309-313. ברוח זו ניתן להציע שאמנם נוסח הכתיב בספרי תימן '''נוסד''' על פי הכתר, אך אחר כך בוצעו תיקונים בספרי תימן במקומות נדירים שבהם עצם הנוסח שהועתק מהכתר עמד בסתירה ב-2 או 3 מקומות להערות המסורה שהיו בכתבי־היד. כך שהכתר הוא לא רק "אחד מהמקורות" אלא '''המקור העיקרי''' לנוסח הכתיב בספרי תימן, אך '''לא המקור היחיד'''. בדיקת כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים והכתובים מניבה תוצאות דומות: יש כתבי־יד שהם קרובים להפליא לנוסח הכתיב בכתר, אך לא זהים לו; אמנם במקומות שהכתיב שונה מהכתר יש כמעט תמיד הערת מסורה צמודה המורה על הנוסח בכתב־היד. גם יצחק ש' פנקובר הציע אפשרות דומה בניסיון שלו להתמודד עם נתונים סותרים לגבי נוסח הכתר: "לפי האפשרות הראשונה יוצא שיש שניים (או שלושה) מקרים חריגים בכתר, בהם חולק הכתר על כל כתבי־היד הטברניים המדוייקים והמסורה. כמו־כן היה יוצא עקב מקרים אלו שדווקא כתבי־היד התימניים הם המדויקים בתורה, מדויקים אפילו מן הכתר." והוסיף בהערה: "אפילו נניח את האפשרות הראשונה, אין היא מחייבת את המסקנה שהתימנים לא סמכו על ספר התורה של הרמב"ם שהועתק מן הכתר... בענייני נוסח יהיו בסך הכל שניים (או שלושה) שינויים בין התימנים והכתר; קירבה כה גדולה, שאין כדוגמתה אפילו בין כתבי־היד הטברניים המדויקים, מוסברת בכך שהתימנים סמכו על ספר התורה של הרמב"ם שהועתק מן הכתר ותיקנו." ראו '''נוסח התורה בכתר ארם־צובה: עדות חדשה''' (רמת־גן: הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשנ"ג), עמ' 90, ושם בהערה 267.}} {{עוגן|ספרי תימן לעומת ספרי ספרד ואשכנז}}'''ספרי תימן לעומת ספרי ספרד ואשכנז:''' עבודתם של חכמי ספרד ואשכנז בתחום המסורה, ביחד עם עבודתם של חכמי תימן בתחום המסורה ובהעתקה מדויקת על סמך כתבי־היד המהימנים ביותר, הביאה לזהות כמעט מוחלטת לגבי נוסח הכתיב שבספרי־התורה בכל העדות. בכל התורה כולה נשארו 9 הבדלים ביניהם בלבד: #בראשית, בראשית [[בראשית ד/טעמים#ד יג|(ד, יג)]]: [מִנְּשֹֽׂא]* (=ספרי תימן) / [מִנְּשֽׂוֹא] (=ספרי ספרד ואשכנז) #בראשית, נֹח [[בראשית ז/טעמים#ז יא|(ז, יא)]]: [מַעְיְנֹת֙]* (=ספרי תימן) / [מַעְיְנוֹת֙] (=ספרי ספרד ואשכנז) #בראשית, נֹח [[בראשית ט/טעמים#ו כט|(ט, כט)]]: [וַיִּֽהְיוּ֙]* (=ספרי תימן) / [וַֽיְהִי֙] (=ספרי ספרד ואשכנז) #שמות, תרומה [[שמות כה/טעמים#כה לא|(כה, לא)]]: [תֵּעָשֶׂ֤ה]* (=ספרי תימן) / [תֵּיעָשֶׂ֤ה] (=ספרי ספרד ואשכנז) #שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כו|(כח, כו)]]: [הָאֵפֹ֖ד]* (=ספרי תימן) / [הָאֵפ֖וֹד] (=ספרי ספרד ואשכנז) #במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / [בְּשֵׁמֽוֹת] (=ספרי ספרד ואשכנז) #במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: [חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז) #במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / [בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז) #דברים, כי תצא [[דברים כג/טעמים#כג ב|(כג, ב)]]: [דַּכָּ֛א]* (=ספרי תימן) / [דַּכָּ֛ה] (=ספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז) '''מסקנה:''' אין למצוא עדות מובהקת לנוסח האותיות בתורה לפי המסורה באף אחד מכתבי־היד הקרובים לכתר, ואין ראוי להעמיד את הכתיב במהדורת מקרא על אף כתב־יד כזה.{{הערה|1=לפי החישוב של ברויאר (שם, עמ 86), כתב־היד הכי מדויק לגבי נוסח האותיות בתורה הוא כתי"ש1 (שונה מכתיב המסורה ב-20 מקומות), ואח"כ כתי"ש (25 מקומות), ואח"כ [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up כתי"ב] (65 מקומות) וכתי"ל (כ-120 מקומות); לגבי כתי"ל ראו ליתר דיוק ופירוט ברשימה הבאה.}} אמנם ב'''שילוב''' של הערות המסורה ביחד עם הנוסח האקלקטי העולה מתוך רוב כתבי־היד המזרחים, או לחלופין על פי נוסח תימן, ניתן להגיע לנוסח מדויק של האותיות בתורה. הכתיב במהדורתנו מבוסס אם כן על נוסח תימן, ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|תוספת הערות לעתים רחוקות]] במקומות שנוסח זה שונה משאר ספרי התורה או מהנוסח שהיה בכתר ע"פ עדויות. ===האותיות החריגות בתורה בכתי"ל=== '''רמת הדיוק בכתי"ל:''' מהדורתנו מבוססת כאמור על הקלדת וסטמינסטר של כתי"ל. הדיוק בנוסח האותיות בכתי"ל מספיק טוב כדי שייחשב לעדות אחת חשובה בין שאר העדויות, אבל רמת דיוקו פחותה משאר כתבי־היד הקרובים לכתר. לפי הערכתו של ייבין: "נוסח האותיות שונה לפרקים מ''א'' במלא וחסר. המסורה של ''ל''... סותרת לעתים את הפְנים."{{הערה|ייבין, נו.2 עמ' 358.}} ולפי ברויאר יש בו סטייה מנוסח המסורה "בקרוב ל-120 מקומות בתורה".{{הערה|ברויאר, עמ' 86. לתוצאה מדויקת יותר ראו [[#סיכום התוצאות|להלן]].}} ולכן נוסח האותיות בתורה במהדורתנו יתוקן כאמור על פי ספרי תימן, ולא יישאר לפי כתי"ל (שהוא הבסיס להקלדה). '''להלן רשימת כל המקומות שבהם הכתיב בכתי"ל (הבסיס להקלדה במהדורתנו) שונה מהכתיב בספרי תימן.''' רשימה זו נחוצה כדי לאפשר הגהה יסודית לנוסח הכתיב במהדורתנו, מול הקלדת וסטמינסטר מצד אחד, ומול נוסח ספרי התורה מצד שני. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא הכתיב המופיע בספרי תימן והמתאים למסורה ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח כתי"ל, ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי"ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי"ל עצמו.{{הערה|בנוסף לרשימה זו, אפשר תמיד לבצע בדיקה יסודית על ידי מחשב, בהשוואת נוסח האותיות בהקלדת וסטמינסטר של כתי"ל מול נוסח האותיות במהדורתנו ונוסח האותיות במהדורת מכון ממרא. התיעוד המלא של הנוסח נמצא בכל מקרה ספציפי בדפי העריכה של דפי הפרקים המקושרים.}} '''ספר בראשית''' (סה"כ כ-20 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק): #נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטְּהֹרָ֗ה]* / ל=[הַטְּהוֹרָ֗ה]! #נֹח [[בראשית ח/טעמים#ח כ|(ח,כ)]]: [הַטָּה֔וֹר]* / ל=[הַטָּהֹ֔ר]! #לך־לך [[בראשית יג/טעמים#יג ח|(יג,ח)]]: [וּבֵינֶ֔ךָ]* ל=[וּבֵינֶ֔יךָ] #לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [הֲרִמֹ֨תִי]* / ל=[הֲרִימֹ֨תִי] #וירא [[בראשית יט/טעמים#יט טז|(יט,טז)]]: [וַיַּחֲזִ֨יקוּ]* / ל=[וַיַּחֲזִ֨קוּ]! #וירא [[בראשית יט/טעמים#יט כ|(יט,כ)]]: [וְהִ֣וא]* / ל=[וְהִ֣יא]! #חיי שרה [[בראשית כה/טעמים#כה ג|(כה,ג)]]: [וּלְטוּשִׁ֖ם]* / ל=[וּלְטוּשִׁ֖ים] #תולדֹת [[בראשית כו/טעמים#כו ז|(כו,ז2)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]! #תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז לא|(כז,לא)]]: [בַּעֲבֻ֖ר]* / ל=[בַּעֲב֖וּר]! #וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה ה|(לה,ה)]]: [סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם]* / ל=[סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם]! #וישלח [[בראשית לה/טעמים#לה כג|(לה,כג)]]: [וּזְבֻלֽוּן]*/ ל=[וּזְבוּלֻֽן]! #וישב [[בראשית מ/טעמים#מ י|(מ,י)]]: [וְהִ֤וא]* / ל=[וְהִ֤יא]! #מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא לה|(מא,לה)]]: [הַטֹּב֔וֹת]* / ל=[הַטֹּבֹ֔ת]! #ויגש [[בראשית מה/טעמים#מה טו|(מה,טו)]]: [עֲלֵהֶ֑ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֑ם]! #ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו ט|(מו,ט)]]: [וְחֶצְרֹ֥ן]* / ל=[וְחֶצְר֥וֹן] #ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* / ל=[חֶצְר֥וֹן] #ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יג|(מו,יג)]]: [וְשִׁמְרֹֽן]* / ל=[וְשִׁמְרֽוֹן] #ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יד|(מו,יד)]]: [זְבֻל֑וּן]* / ל=[זְבוּלֻ֑ן]! #ויגש [[בראשית מז/טעמים#מז כד|(מז,כד)]]: [חֲמִישִׁ֖ית]* / ל?=[חֲמִישִׁ֖ת]?! #ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יג|(מט,יג)]]: [אֳנִיֹּ֔ת]* / ל=[אֳנִיּ֔וֹת]! '''ספר שמות''' (סה"כ 26 תיבות בכתיב חריג, אחת מהן רק בספק): #שמות [[שמות א/טעמים#א טז|(א,טז)]]: [הִ֖וא]* / ל=[הִ֖יא]! #שמות [[שמות ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [וַיַּשְׁלִכֵ֥הוּ]* / ל=[וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ] (=מ"ק-ל [!] מול רוב המסורות וכתבי־היד) #וארא [[שמות ו/טעמים#ו יד|(ו,יד)]]: [חֶצְרֹ֣ן]* / ל=[חֶצְר֣וֹן] #וארא [[שמות ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]: [הַֽחַרְטֻמִּם֙]* / ל=[הַֽחַרְטֻמִּים֙]! #בֹא [[שמות י/טעמים#י כה|(י,כה)]]: [וְעֹלֹ֑ת] / ל=[וְעֹל֑וֹת]! #בֹא [[שמות יב/טעמים#יב ד|(יב,ד)]]: [מִהְי֣וֹת]* / ל=[מִהְיֹ֣ת]! #בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(יד,יג)]]: [תֹסִ֛פוּ]* / ל=[תֹסִ֛יפוּ]! #בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יד|(יד,יד)]]: [תַּחֲרִשֽׁוּן]* / ל=[תַּחֲרִישֽׁוּן]! #בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* / ל=[חֹמָ֔ה]! #יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יא|(יט,יא2)]]: [הַשְּׁלִשִׁ֗י]* / ל=[הַשְּׁלִישִׁ֗י]! #יתרו [[שמות יט/טעמים#יט יט|(יט,יט)]]: [הַשֹּׁפָ֔ר]* / ל=[הַשּׁוֹפָ֔ר]! #משפטים [[שמות כג/טעמים#כג כב|(כג,כב)]]: [שָׁמ֤וֹעַ]* / ל=[שָׁמֹ֤עַ]! (=מ"ק-ל [!] מול מ"ג-ל ורוב המסורות וכתבי־היד) #תרומה [[שמות כה/טעמים#כה כב|(כה,כב)]]: [אֲר֣וֹן]* / ל=[אֲרֹ֣ן]! #תרומה [[שמות כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [תֹֽאֲמִם֮]* / ל=[תֹֽאֲמִים֮] #תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כח|(כח,כח1)]]: [הָאֵפוֹד֙]* / [הָאֵפֹד֙]! #תצוה [[שמות כט/טעמים#כט כב|(כט,כב)]]: [עֲלֵיהֶ֔ן]* / ל=[עֲלֵהֶ֔ן]! #תצוה [[שמות מ/טעמים#כט מ|(כט,מ)]]: [רְבִיעִ֥ת]* / [רְבִעִ֥ית] #כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [עֲלֵהֶ֖ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֖ם]! #כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד כד|(לד,כד)]]: [גְּבֻלֶ֑ךָ]* / ל=[גְּבוּלֶ֑ךָ]! #ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יג|(לו,יג)]]: [הַיְרִיעֹ֜ת]* / ל=[הַיְרִעֹ֜ת] #ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו יט|(לו,יט)]]: [אֵילִ֖ם]* / ל=[אֵלִ֖ים]! #ויקהל [[שמות לו/טעמים#לו כא|(לו,כא)]]: [אַמֹּ֖ת]* / ל?=[אַמּ֖וֹת]?! #ויקהל [[שמות לז/טעמים#לז ג|(לז,ג3)]]: [טַבָּעֹ֔ת]* / ל=[טַבָּע֔וֹת] #ויקהל [[שמות לח/טעמים#לח י|(לח,י)]]: [הָעַמּוּדִ֛ים]* / ל=[הָעַמֻּדִ֛ים]! (=מ"ק-ל [!] מול מ"ג-ל ורוב כתבי־היד) #פקודי [[שמות לט/טעמים#לט יג|(לט,יג)]]: [מִשְׁבְּצֹ֥ת]* / ל=[מִשְׁבְּצ֥וֹת]! #פקודי [[שמות לט/טעמים#לט לה|(לט,לה)]]: [אֲר֥וֹן]* / ל=[אֲרֹ֥ן]! '''ספר ויקרא''' (סה"כ 14 תיבות בכתיב חריג): #ויקרא [[ויקרא ה/טעמים#ה יא|(ה,יא)]]: [הִֽוא]* / ל=[הִֽיא]! #שמיני [[ויקרא י/טעמים#י א|(י,א)]]: [וַיַּקְרִ֜יבוּ]* / ל=[וַיַּקְרִ֜בוּ]! #שמיני [[ויקרא י/טעמים#י יג|(י,יג)]]: [קָד֔וֹשׁ]* / ל=[קָדֹ֔שׁ]! #שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ד|(יא,ד)]]: [וּמִמַּפְרִסֵ֖י]* / ל=[וּמִמַּפְרִיסֵ֖י] #תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג ו|(יג,ו)]]: [הִ֔וא]* / ל=[הִ֔יא]! #מצֹרע [[ויקרא יד/טעמים#יד י|(יד,י)]]: [תְּמִימִ֔ם]* / ל=[תְּמִימִ֔ים] #אחרי מות [[ויקרא טז/טעמים#טז ח|(טז,ח)]]: [גֹּרָל֑וֹת]* / ל=[גּוֹרָל֑וֹת]! #אחרי מות [[ויקרא יח/טעמים#יח כט|(יח,כט)]]: [הַתּוֹעֵבֹ֖ת]* / ל=[הַתּוֹעֵב֖וֹת]! #קדֹשים [[ויקרא יט/טעמים#יט ד|(יט,ד)]]: [הָ֣אֱלִילִ֔ם]* / ל=[הָ֣אֱלִילִ֔ים]! #קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ ו|(כ,ו)]]: [לִזְנֹ֖ת]* / ל=[לִזְנ֖וֹת]! #קדֹשים [[ויקרא כ/טעמים#כ יח|(כ,יח)]]: [וְהִ֕וא]* / ל=[וְהִ֕יא]! #אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג כ|(כג,כ)]]: [הַבִּכֻּרִ֤ים]* / ל=[הַבִּכּוּרִ֤ים]! #אמֹר [[ויקרא כג/טעמים#כג לח|(כג,לח)]]: [נִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם]* / ל=[נִדְב֣וֹתֵיכֶ֔ם]! #בחֻקֹתי [[ויקרא כו/טעמים#כו מה|(כו,מה)]]: [לִהְי֥וֹת]* / ל=[לִהְיֹ֥ת]! '''ספר במדבר''' (סה"כ 30 תיבות בכתיב חריג): #במדבר [[במדבר א/טעמים#|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז) #במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג ב|(ג,ב)]]: [הַבְּכֹ֣ר]* / ל=[הַבְּכ֣וֹר]! #במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מב|(ג,מב)]]: [בְּכ֖וֹר]* / ל=[בְּכֹ֖ר]! #במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג מג|(ג,מג)]]: [שֵׁמֹ֛ת]* / ל=[שֵׁמ֛וֹת]! #נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ז|(ז,ז)]]: [הָעֲגָל֗וֹת]* / ל=[הָעֲגָלֹ֗ת]! #נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז כג|(ז,כג)]]: [עַתֻּדִ֣ים]* / ל=[עַתּוּדִ֣ים]! #בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ג|(ט,ג)]]: [בְּמֹעֲד֑וֹ]* / ל=[בְּמוֹעֲד֑וֹ]! #בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט ז|(ט,ז)]]: [הַקְרִ֜יב]* / ל=[הַקְרִ֜ב]! #בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט יז|(ט,יז)]]: [הֵעָל֤וֹת]* / ל=הֵעָלֹ֤ת]! #בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י ט|(י,ט)]]: [בַּחֲצֹצְרֹ֑ת]* / ל=[בַּחֲצֹצְר֑וֹת]! #בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י טז|(י,טז)]]: [חֵלֹֽן]* / ל=[חֵלֽוֹן] #בהעלֹתך [[במדבר יא/טעמים#יא כו|(יא,כו)]]: [עֲלֵהֶ֣ם]* / ל=[עֲלֵיהֶ֣ם]! #שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כו|(יג,כו)]]: [אֹתָ֤ם]* / ל=[אוֹתָ֤ם]! #שלח [[במדבר יג/טעמים#יג כט|(יג,כט3)]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]! #שלח [[במדבר יג/טעמים#יג לב|(יג,לב)]]: [וַיֹּצִ֜יאוּ]* / ל=[וַיּוֹצִ֜יאוּ]! #שלח [[במדבר טו/טעמים#טו לט|(טו,לט)]]: [תָת֜וּרוּ]* / [תָתֻ֜רוּ] #חֻקת [[במדבר יט/טעמים#יט ז|(יט,ז)]]: [יָבֹ֣א]* / ל=[יָב֣וֹא]! (=מ"ק-ל [!] מול מ"ג-ל ורוב כתבי־היד) #חֻקת [[במדבר כ/טעמים#כ יז|(כ,יז)]]: [גְּבֻלֶֽךָ]* / ל=[גְּבוּלֶֽךָ]! #חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא יג|(כא,יג)]]: [מִגְּבֻ֣ל]* / ל=[מִגְּב֣וּל] #חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [דִּיבֹ֑ן]* / ל=[דִּיב֑וֹן]! #בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז) #בלק [[במדבר כב/טעמים#כב לח|(כב,לח)]]: [הֲיָכֹ֥ל]* / ל=[הֲיָכ֥וֹל]! #בלק [[במדבר כג/טעמים#כג כט|(כג,כט)]]: [אֵילִֽם]* / ל=[אֵילִֽים]! #פינחס [[במדבר כו/טעמים#כו כד|(כו,כד)]]: [הַיָּשֻׁבִ֑י]* / ל=[הַיָּשׁוּבִ֑י]! #מטות [[במדבר לב/טעמים#לב כב|(לב,כב)]]: [נְקִיִּ֛ם]* / ל=[נְקִיִּ֛ים]! #מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לה|(לג,לה)]]: [בְּעֶצְיֹ֥ן]* / ל=[בְּעֶצְי֥וֹן] #מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג לו|(לג,לו)]]: [מֵעֶצְיֹ֣ן]* / ל=[מֵעֶצְי֣וֹן] #מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי התורה של כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (כתבי־היד חלוקים ואין הערת מסורה) #מסעי [[במדבר לד/טעמים#לד יא|(לד,יא2)]]: [הַגְּבֻ֔ל]* / ל=[הַגְּב֔וּל] #מסעי [[במדבר לד/טעמים#לה יט|(לה,יט)]]: [יְמִתֶֽנּוּ]* / ל=[יְמִיתֶֽנּוּ]! '''ספר דברים''' (סה"כ 38 תיבות בכתיב חריג): #דברים [[דברים א/טעמים#א טו|(א,טו)]]: [אוֹתָ֛ם]* / ל=[אֹתָ֛ם]! #דברים [[דברים ב/טעמים#ב כג|(ב,כג)]]: [מִכַּפְתֹּ֔ר]* / ל=[מִכַּפְתּ֔וֹר] #דברים [[דברים ג/טעמים#ג ה|(ג,ה)]]: [בְּצֻרֹ֛ת]* / ל=[בְּצֻר֛וֹת]! #ואתחנן [[דברים ג/טעמים#ג כה|(ג,כה):]] [וְהַלְּבָנֹֽן]* / ל=[וְהַלְּבָנֽוֹן]! #ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד ג|(ד,ג)]]: [הָֽרֹא֔וֹת]* / ל=[הָֽרֹאֹ֔ת] #ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [מִתְּמֹ֣ל]* / ל=[מִתְּמ֣וֹל]! #ואתחנן [[דברים ד/טעמים#ד מב|(ד,מב)]]: [שִׁלְשֹׁ֑ם]* / ל=[שִׁלְשׁ֑וֹם]! #ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ט|(ו,ט)]]: [מְזֻז֥וֹת]* / ל=[מְזוּזֹ֥ת] #ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו כא|(ו,כא)]]: [וַיֹּצִיאֵ֧נוּ]* / ל=[וַיּוֹצִיאֵ֧נוּ]! #עקב [[דברים ז/טעמים#ז טז|(ז,טז)]]: [תָח֥וֹס]* / ל=[תָחֹ֥ס]! #עקב [[דברים ח/טעמים#ח ב|(ח,ב)]]: [הוֹלִֽיכְךָ֜]* / ל=[הֹלִֽיכֲךָ֜] #עקב [[דברים ח/טעמים#ח ג|(ח,ג)]]: [הוֹדִֽיעֲךָ֗]* / ל=[הוֹדִֽעֲךָ֗] #עקב [[דברים ח/טעמים#ח יב|(ח,יב)]]: [טֹבִ֛ים]* / ל=[טוֹבִ֛ים]! #עקב [[דברים ט/טעמים#ט טו|(ט,טו)]]: [לוּחֹ֣ת]* / ל=[לֻחֹ֣ת] #עקב [[דברים י/טעמים#י יא|(י,יא)]]: [וְיִֽירְשׁ֣וּ]* / ל=[וְיִֽרְשׁ֣וּ]! #ראה [[דברים יב/טעמים#יב כ|(יב,כ)]]: [גְּבֻֽלְךָ֮]* / ל=[גְּבֽוּלְךָ֮]! #שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח כב|(יח,כב)]]: [יָבֹ֔א]* / ל=[יָב֔וֹא]! #שֹפטים [[דברים כ/טעמים#כ א|(כ,א)]]: [אֹיְבֶ֗ךָ]* / ל=אֹיְבֶ֗יךָ]! #כי־תצא [[דברים כא/טעמים#כא טו|(כא,טו)]]: [הַבְּכֹ֖ר]* / ל=[הַבְּכ֖וֹר]! #כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב יד|(כב,יד)]]: [וְהוֹצִ֥א]* / ל=[וְהוֹצִ֥יא]! #כי־תצא [[דברים כד/טעמים#כד יג|(כד,יג)]]: [כְּב֣וֹא]* / ל=[כְּבֹ֣א]! #כי־תצא [[דברים כה/טעמים#כה ז|(כה,ז)]]: [מֵאֵ֨ן]* / ל=[מֵאֵ֨ין] #כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח יח|(כח,יח)]]: [וְעַשְׁתְּרֹ֥ת]* / ל=[וְעַשְׁתְּר֥וֹת]! #כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח מט|(כח,מט)]]: [מֵרָחֹק֙]* / ל=[מֵרָחוֹק֙]! #כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נב|(כח,נב)]]: [הַגְּבֹהֹ֣ת]* / ל=[הַגְּבֹה֣וֹת] #כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נח|(כח,נח)]]: [הַכְּתֻבִ֖ים]* / ל=[הַכְּתוּבִ֖ים]! #כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח נט|(כח,נט)]]: [גְּדֹלֹת֙]* / ל=[גְּדֹלוֹת֙]! #נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל ט|(ל,ט)]]: [לְטֹבָ֑ה]* / ל=[לְטוֹבָ֑ה]! #נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יח|(ל,יח)]]: [לָב֥וֹא]* / ל=[לָבֹ֥א]! #נִצבים [[דברים ל/טעמים#ל יט|(ל,יט)]]: [הַעִדֹ֨תִי]* / ל=[הַעִידֹ֨תִי]! #האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ז|(לב,ז)]]: [דֹּר־וָדֹ֑ר]* / ל=[דּוֹר־וָד֑וֹר] #האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כד|(לב,כד)]]: [בְּהֵמֹת֙]* / ל=[בְּהֵמוֹת֙] #האזינו [[דברים לב/טעמים#לב כז|(לב,כז)]]: [יָדֵ֣נוּ]* / ל=[יָדֵ֣ינוּ]! #האזינו [[דברים לב/טעמים#לב לד|(לב,לד)]]: [חָת֖וּם]* / ל=[חָתֻ֖ם]! #וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יב|(לג,יב)]]: [כְּתֵפָ֖יו]* / ל=[כְּתֵיפָ֖יו] #וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג יט|(לג,יט)]]: [וּשְׂפֻנֵ֖י]* / ל=[וּשְׂפוּנֵ֖י] #וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כה|(לג,כה)]]: [מִנְעָלֶ֑ךָ]* / ל=[מִנְעָלֶ֑יךָ] #וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [הָ֨אֹתֹ֜ת]* / ל=[הָ֨אֹת֜וֹת]! ===סיכום התוצאות=== '''נוסח הפנים בכתי"ל מול המסורות והמסירות:''' יש כ-128 מקומות בתורה (שניים מהם בספק) שבהם הכתיב בכתי"ל מנוגד לספרי תימן (המשקפים באותיותיהם את הערות המסורה ואת רוב המסירות). ברוב המכריע של המקומות, סותר הכתיב בפנים כתי"ל אף את הערות המסורה שבתוך כתי"ל עצמו (כל הפריטים שיש בהם סימן קריאה [!]). ב-4 מקומות יש תמיכה בנוסח הכתיב החריג של כתי"ל מתוך המסורה הקטנה שבו, כאשר ב-3 מהם יש סתירה פנימית בתוך כתי"ל עצמו בין המסורה הקטנה לבין המסורה הגדולה. מתברר שמעבר לטעויות הרבות בנוסח האותיות של כתי"ל, יש גם טעויות אחדות אף במסורה הקטנה שבו. אמנם ככלל מהווה מערכת המסורה בכתי"ל (הגדולה והקטנה כאחת) עדות חשובה ביותר לנוסח המסורה, והיא הרבה יותר מדויקת לרוב מאשר נוסח הפנים שבאותו כתב־יד. '''כתי"ל מול ספרי ספרד ואשכנז ומול ספרי תימן:''' *ב-[[#ספרי תימן לעומת ספרי ספרד ואשכנז|2 מקומות מתוך 9]] מסכים נוסח הפנים של כתי"ל עם ספרי התורה של ספרד ואשכנז, לעומת נוסח תימן: *#במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת] (=ספרי ספרד ואשכנז) *#במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז) *ואילו ב-[[#ספרי תימן לעומת ספרי ספרד ואשכנז|7 מקומות מתוך 9]] מסכים נוסח הפנים של כתי"ל עם ספרי התורה של תימן, לעומת נוסח ספרד ואשכנז: *#בראשית, בראשית [[בראשית ד/טעמים#ד יג|(ד, יג)]]: ל=[מִנְּשֹֽׂא]* (=ספרי תימן) / [מִנְּשֽׂוֹא] (=ספרי ספרד ואשכנז) *#בראשית, נֹח [[בראשית ז/טעמים#ז יא|(ז, יא)]]: ל=[מַעְיְנֹת֙]* (=ספרי תימן) / [מַעְיְנוֹת֙] (=ספרי ספרד ואשכנז) *#בראשית, נֹח [[בראשית ט/טעמים#ו כט|(ט, כט)]]: ל=[וַיִּֽהְיוּ֙]* (=ספרי תימן) / [וַֽיְהִי֙] (=ספרי ספרד ואשכנז) *#שמות, תרומה [[שמות כה/טעמים#כה לא|(כה, לא)]]: ל=[תֵּעָשֶׂ֤ה]* (=ספרי תימן) / [תֵּיעָשֶׂ֤ה] (=ספרי ספרד ואשכנז) *#שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח כו|(כח, כו)]]: ל=[הָאֵפֹ֖ד]* (=ספרי תימן) / [הָאֵפ֖וֹד] (=ספרי ספרד ואשכנז) *#במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) / [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז) *#דברים, כי תצא [[דברים כג/טעמים#כג ב|(כג, ב)]]: ל=[דַּכָּ֛א]* (=ספרי תימן) / [דַּכָּ֛ה] (=ספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז) '''כתי"ל במקומות אחדים המוטלים בספק:''' לפי שיטת ברויאר בספרו (שיטת הערות המסורה ביחד עם רוב המסירות), נשארו רק שש אותיות בכל התורה שבהן השיטה הכללית אינה יכולה להכריע, וכתיב המסורה מוטל בספק (אם לא לוקחים בחשבון את ספרי תימן):{{הערה|ברויאר, שם, עמ' 84 (פרק ג סעיף 1.ד). הנתונים נכונים לעת כתיבת ספרו, אמנם מאז נבדקו כתבי־יד נוספים, ובמיוחד נתגלו עדויות חדשות על נוסחו של כתר ארם צובה בתורה, ועל פיהם כבר ניתן לקבוע בוודאות את הנוסח בחלק מהמקומות, כך שהם כבר לא מהווים ספקות.}} #בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו יב|(מו,יב)]]: [חֶצְרֹ֥ן]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֶצְר֥וֹן] #שמות, בשלח [[שמות יד/טעמים#יד כב|(יד,כב)]]: [חוֹמָ֔ה]* (=ספרי כל העדות) / ל=[חֹמָ֔ה]! #במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יז|(א,יז)]]: [בְּשֵׁמֹֽת]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּשֵׁמֽוֹת]! (=ספרי ספרד ואשכנז) #במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י י|(י,י)]]: [חָדְשֵׁכֶם֒] (=ספרי ספרד ואשכנז) / ל=[חׇדְשֵׁיכֶם֒]* (=ספרי תימן) #במדבר, בלק [[במדבר כב/טעמים#כב ה|(כב,ה)]]: [בְּעֹ֗ר]* (=ספרי תימן) / ל=[בְּע֗וֹר] (=ספרי ספרד ואשכנז) #במדבר, מסעי [[במדבר לג/טעמים#לג נב|(לג,נב)]]: [בָּמוֹתָ֖ם]* (=ספרי כל העדות) / ל=[בָּמֹתָ֖ם] (כתבי־היד חלוקים ואין הערת מסורה) לפי זה יוצא ש-3 משינויי הכתיב בין ספרי התורה (#3, #4, #5), הם גם ברשימת המקומות המוטלים בספק על פי שיטת ברויאר (בששת שינויי הכתיב הנשארים יש יתרון מוחלט לנוסח תימן).{{הערה|ברויאר, עמ' 87.}} בשנים משלושת המקומות הללו (#3, #5) מביא כתי"ל את הנוסח שנמצא בספרי אשכנז וספרד, ואילו במקום אחד (#4) נתמך הנוסח בכתי"ל על ידי נוסח תימן. נראה שב-3 התיבות הללו, ואף בכל ששת המקומות המוטלים בספק, לא מדובר בסתם טעות סופר מתוך חוסר תשומת לב, אלא בתיבות שבהן הסופרים התקשו להחליט באופן מודע. כלומר: אין כאן מחלוקת בין מסירות אלא במחלוקת בין מסורות.{{הערה|ע"פ ברויאר, עמ' 86 (ג.2).}} ===תיבות מחוברות בתורה=== '''ברשימה הבאה ציינו את כל התיבות המחוברות בתורה (סה"כ 11 תיבות), שלגבי כתיבתן יש הבדלים במקורות הבאים: ספרי ספרד ואשכנז, ספרי תימן, כתר ארם צובה (או עדויות לגביו), כתי"ל.''' #בראשית, לך־לך [[בראשית יד/טעמים#יד יז|(יד,יז)]]: [כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר]* / ל=[כְּדָר־לָעֹ֔מֶר] #בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא מה|(מא,מה)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֛רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]]) #בראשית, מקץ [[בראשית מא/טעמים#מא נ|(מא,נ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]]) #בראשית, ויגש [[בראשית מו/טעמים#מו כ|(מו,כ)]]: [פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע]*=ל / [פּֽוֹטִיפֶ֖רַע] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]]) #שמות, בשלח [[שמות יז/טעמים#יז טז|(יז,טז)]]: [כֵּ֣ס יָ֔הּ]*=ל (=ספרי תימן וספרד ואשכנז) / [כֵּ֣סְיָ֔הּ] (=א(ס); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]]) #במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א י|(א,י)]]: [פְּדָהצֽוּר]*=ל? / ל=[פְּדָה צֽוּר]? #במדבר, במדבר [[במדבר ב/טעמים#ב יב|(ב,יב)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]* / ל=[צוּרִֽי־שַׁדָּֽי] #במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז נד|(ז,נד)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר] #במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י יט|(י,יט)]]: [צוּרִֽישַׁדָּֽי]*=ל? / ל=[צוּרִֽי שַׁדָּֽי]? #במדבר, בהעלֹתך [[במדבר י/טעמים#י כג|(י,כג)]]: [פְּדָהצֽוּר]* / ל=[פְּדָה־צֽוּר] #דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙]* / א=[{{מ:אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙] / ל=[הֲ־לַיהוָה֙] / ספרי תימן=[{{מ:אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙] (וראו גם ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]] וב[[#ה לה'|רשימת האותיות הגדולות]]) משתי התיבות "כס[ ]יה" ו"ה[ ]ליהוה" מתברר שאין בספרי תימן עדות מוחלטת לגבי נוסח הכתר בתחום המסוים של התיבות המחוברות. נראה אם כן שאותו דבר נכון גם לגבי תיבת "פוטי[ ]פרע" (ב-3 מקומות). בכל המקומות הללו הבאנו את הנוסח המקובל בספרי ספרד ואשכנז בפנים של המהדורה, ואילו את הנוסח בספרי תימן ("פוטיפרע" ו"{{מ:אות-ג|ה}}ליהוה"), או של כתר ארם צובה מול ספרי התורה בכל העדות ("כסיה"), ציינו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]. בשאר כל המקומות, שבהם שונה הנוסח בכתי"ל מספרי התורה בכל העדות ומכתר ארם צובה (ואפילו בספק), תיעדנו את הנתונים לגבי אותה תיבה בתוך הערות הנוסח שבדפי העריכה. ==מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות== הרווחים של חלוקת הפרשות בולטים בנוסח המסורה, וחלוקה זו מהווה מרכיב מהותי ממנו. אמנם לא כל רווח הבא לציין את תחילתה של פרשה חדשה מופיע באופן אחיד בכל כתבי־היד הטברנים, ונראה שלא הייתה קביעה סמכותית בעניין זה.{{הערה|יש להשוות את המציאות הזאת המשתקפת במסורה הטברנית אל המצב השורר במסורה הבבלית: באחרונה אנחנו מוצאים רשימות של פרשות.}} האפיון המשותף הוא רק בקווים כלליים: רוב הזמן יש רווח של פרשה באותם מקומות בכתבי־היד השונים ובאותה צורה, אמנם יש עשרות רבות של שינויים בחלוקת הפרשות בתורה בין כתבי־היד הקרובים לכתר ובכתי"ל בפרט.{{הערה|המחקר בתחום זה מועט באופן יחסי, ולא קיים אפילו רשימת תיעוד מלא להבדלים בחלוקת הפרשות בין כתבי־היד. תיעוד לחלק מהספרים (או לחלק מכתבי־היד) ניתן למצוא בכרכים שכבר יצאו לאור משתי סדרות: מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית (יחזקאל ותרי-עשר), ו-Biblia Hebraica Quinta. מספר חוקרים נגעו מעט במשמעותה הפרשנית של חלוקת הפרשות. אולם נראה שהדבר החשוב ביותר ברווחים של חלוקת הפרשות הוא לא בהיסטוריה של מסירתם, וגם לא בפרשנות המקומית הגלומה בהם, אלא במשמעותם החווייתית בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מהו "מִקְרָא"?|הקריאה בתנ"ך]], וכדברי המדרש בתחילת תורת כהנים: "‫וכי מה היו הפסקות משמשות?‬ ‫ליתן רווח למשה להתבונן‬ ‫בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין עניין לעניין‪.‬‬ ‫והרי דברים קל וחומר‪:‬‬ ‫ומה אם אדם שהוא שומע‬ ‫מפי הקדוש ברוך הוא‬ ‫ומדבר ברוח הקודש‬ ‫צריך להתבונן בין פרשה לפרשה‬ ‫ובין ענין לענין‪,‬‬ על אחת כמה וכמה‬ ‫הדיוט שהוא שומע מן הדיוט" (‬מתוך הפתיחה ל"תורת כהנים" ב"דבורא דנדבה").}} המצב מאז סוף ימי הביניים שונה לחלוטין: שוררת מאז ועד היום אחידות כמעט-מוחלטת בחלוקת הפרשות בספרי התורה מכל העדות. אחדות זו היא תוצאה ישירה של מפעל הפסיקה לרמב"ם ב[[רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|הלכות ספר תורה (פרק ח')]]. בגלל שהרמב"ם קבע את חלוקת הפרשות ע"פ כתר ארם צובה, הביאה פסיקתו לקרבתם של כמעט כל ספרי התורה לכתר בחלוקה זו.{{הערה|לסיכום של הנושא ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''' (עמ' *50-*52), שם ציינו שבתקופת בעלי המסורה עדיין לא נקבע נוסח מחייב לפרשות הפתוחות והסתומות, וכך הייתה המציאות עד שבעלי ההלכה החלו לעסוק בעניין זה באינטנסיביות (ובראשם הרמב"ם שקבע את הפרשות לפי כתר ארם צובה). יש להשוות את התופעה ל[[#מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות|אותיות הגדולות והקטנות]], שלגביהן לא היה יישום לרוב בכתבי־היד הטברנים, אבל בעקבות העיסוק הרב בעניין הזה על ידי חכמי המסורה המאוחרים הן הפכו להיות מרכיב בולט של נוסח המסורה.}} חלוקת הפרשות ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] היא על פי כתב־יד לנינגרד, וכאמור שונה חלוקה זו בעשרות מקומות ממה שמקובל בספרי התורה, וממה שנפסק להלכה ברמב"ם ע"פ כתר ארם צובה. לכן חלוקת הפרשות בכתי"ל עברה הגהה קפדנית במהדורתנו כדי שתתאים לחלוקה מקובלת בספרי התורה, ורשמנו את כל השינויים בתיעוד הנוסח. בנוסף, יש פרשה אחת שבספרי התורה מסמנים אותה בשני מקומות שונים (תימנים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז,כב]] וספרדים ואשכנזים ב[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ז,כח]]), ובכתר ארם צובה היה כנראה רווח בשניהם לפי עדויות ומקבילות. ובמקום אחד חריג יש פרשה פתוחה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות שבכתר הפרשה היתה סתומה ([[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]]). ויש שני מקומות חריגים שבהם אין פרשה בספרי התורה, אך נראה על־פי עדויות ו/או מקבילות שבכתר היתה פרשה ([[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו,ז]]; [[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז,כ]]). בכל אחד מהמקומות האלה תהיה הערה מיוחדת במהדורתנו, והם: #בספר שמות, פרשת תרומה [[שמות כו/טעמים#כו ז|(כו,ז)]], בפסוק "וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים", נעיר: "ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה" (אין כאן פרשה ברשימת הרמב"ם ובעקבותיה בספרי התורה). #בספר שמות, פרשת כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד א|(לד,א)]], בפסוק "וַיֹּ֤אמֶר... פְּסׇל־לְךָ֛", נעיר: "ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה" (בספרי התורה יש פרשה פתוחה לפי רשימת הרמב"ם). #בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כב|(ז,כב)]], בפסוק "וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... כׇּל־חֵ֜לֶב", נעיר: "אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז" (בספרי תימן יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב"ם, וכנראה שבכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה). #בספר ויקרא, פרשת צו [[ויקרא ז/טעמים#ז כח|(ז,כח)]], בפסוק "וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר... הַמַּקְרִ֞יב", נעיר: "אין פרשה בספרי תימן" (בספרי אשכנז וספרד יש פרשה לפי פירוש אפשרי לדברי הרמב"ם, ובכתר ארם צובה גם הייתה כאן פרשה). #בספר דברים, פרשת כי תבוא [[דברים כז/טעמים#כז כ|(כז,כ)]], בפסוק "אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו", נעיר: "ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה" (אין כאן פרשה ברשימת הרמב"ם ובעקבותיה בספרי התורה). למידע נוסף על החלוקה לפרשות בכל המקרא ראו [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית); מידע זה ישמש בסיס למהדורתנו. למידע על חלוקת הפרשות במהדורתנו בנביאים וכתובים, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#שחזור חלוקת הפרשות בנביאים וכתובים|כאן]]''' (למקומות החסרים בכתר) ו'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כאן]]''' (למקומות הקיימים בכתר). ==מסורת הסופרים בתורה: אותיות מיוחדות== {{תצוגת כתי"ל|רשימת האותיות הגדולות והקטנות במסורה הסופית (מ"ס-ל)|File:Leningrad-codex-25-mesorah.pdf|5}} [[קובץ:Ochlah-W'ochlah-1864-HB36175.pdf|thumb|רשימת האותיות הגדולות והקטנות בספר "אכלה ואכלה", מהדורת פרנסדורף (הנובר, תרכ"ד).|page=90]] [[קובץ:MG1525D.djvu|thumb|רשימת האותיות הגדולות במסורה הגדולה על תחילת ספר דברי הימים שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ"ד-רפ"ו).|page=401]] ===אותיות גדולות וקטנות=== תופעת האותיות הגדולות והקטנות נפוצה יותר בחמישה חומשי תורה מאשר [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|בספרי הנביאים והכתובים]].{{הערה|לפי המקובל בפועל בספרי התורה בימינו (שאינו מכיל את כל האותיות הגדולות והקטנות שיש לגביהן עדויות במנהגים שונים), יש כ-23 אותיות גדולות וקטנות בכל המנהגים השונים ביחד, לעומת כ-36 אותיות (ב-34 תיבות) בכל ספרי הנביאים והכתובים (בספירה מקסימלית), כאשר ספרי הנביאים והכתובים הם גדולים יותר מפי ארבע בתוכנם (!) מאשר התורה. ולפי מנהגים נוספים, יש למעלה מ-20 אותיות נוספות בתורה בלבד (ולא בנביאים וכתובים).}} אבל רוב האותיות הגדולות בתורה ובשאר המקרא, וגם חלק ניכר מהקטנות – אינן באות לידי ביטוי כלל בנוסח המקרא שבכתבי־היד הטברנים, ורק חלקם מצוינים ברשימות המסורה הקדומים. וזה למרות שבדורות האחרונים נחשב סימונם הכללי למרכיב בולט של "נוסח המסורה" (אף אם היו מנהגים שונים לגבי איזו אות נחשבת לגדולה או קטנה). בכך דומה עצם '''כתיבתם''' הקפדנית של האותיות הגדולות והקטנות ל'''קביעתם''' הקפדנית והאחידה של [[#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|רווחי הפרשות]]: הביצוע המוחלט של שתי התופעות הוא תוצאה לפעילותם של חכמי מסורה ופוסקי הלכה שחיו לאחר תקופת המסורה הטברנית.{{הערה|ראו במבוא ל'''מקראות גדולות הכתר''', כרך יהושע-שפטים, עמ' 47*-49*, ובמיוחד המסקנה שם: "השתרשרותן של האותיות הגדולות והקטנות כסימן מובהק של 'נוסח המסורה' היא מאוחרת לתקופת המסורה... ועד אז היתה כתיבת אותיות כאלה נתונה למעשה לרשותם של סופרים בהתאם למסורת הכתיבה המקובלת עליהם, ולא בהתאם לרשימה מוסכמת כלשהי... יש אפוא צד שווה לסוגיית הפרשיות ולסוגיית האותיות, ששתיהן נעשו סימן מובהק לנוסח המסורה (הטברני) רק לאחר תקופתם של בעלי המסורה. אלא שבעוד שבתחום האותיות המיוחדות היה כוון ההתפתחות מנוגד למנהגו של בן־אשר, כהשתקפותו ב'כתר', הרי בתחום הפרשיות נעשה הכתר דווקא דוגמה ומופת לסופרים הדווקנים של 'נוסח המסורה' בדורות הבאים." יצויין שב'''מקראות גדולות הכתר''' לא הבליטו לרוב את האותיות המיוחדות (כמו שהן נעדרות לרוב בכתר).}} במהדורתנו – המיועדת להיות "תיקון קוראים", ונכון אם כן שהיא תציג את מסורת הסופרים הנהוגה בימינו – נציין את האותיות הגדולות והקטנות לפי המנהג המרבי המקובל ברוב ספרי התורה ובדפוסים של המקרא (והוא בדרך כלל ע"פ מנחת שי). במקרים של ספק נכריע ע"פ דפוס קורן, המשקף כמעט תמיד את המנהג המקובל בדפוסים. בתיעוד הנוסח נציין את המקורות התומכים בסימון האות המיוחדת. בחמישה חומשי תורה עוד נוסיף הערות לגבי הבדלים הקיימים בין ספרי התורה בימינו (ע"פ מנהגי ספרד ואשכנז ותימן) ונוסח הכתר (ע"פ עדויות) לגבי האותיות הגדולות והקטנות. לרשימת ההערות בנושא זה '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|ראו כאן (בצבע ירוק)]]'''. '''להלן רשימה של כל האותיות הגדולות והקטנות שמופיעים בגוף הטקסט במהדורתנו (או ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות]]): #'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית א/טעמים#א א|(א,א)]]: [{{אות-ג|בְּ}}רֵאשִׁ֖ית]* (=מ"ס-ל) / ל=[בְּרֵאשִׁ֖ית] #'''(ק)''' בראשית, בראשית [[בראשית ב/טעמים#ב ד|(ב,ד)]]: [בְּ{{אות-ק|הִ}}בָּֽרְאָ֑ם]* (=מ"ס-ל) / ל=[בְּהִבָּֽרְאָ֑ם] #'''(ג)''' בראשית, בראשית [[בראשית ה/טעמים#ה א|(ה,א)]]: [סֵ֔פֶר]*=ל / [{{אות-ג|סֵ֔}}פֶר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על התורה]]) #'''(ק)''' בראשית, חיי שרה [[בראשית כג/טעמים#כג ב|(כג,ב)]]: [וְלִבְ{{אות-ק|כֹּ}}תָֽהּ]* (=מ"ס-ל) / ל=[וְלִבְכֹּתָֽהּ] #'''(ק)''' בראשית, תולדֹת [[בראשית כז/טעמים#כז מו|(כז,מו)]]: [{{אות-ק|קַ֣}}צְתִּי]* (=מ"ס-ל) / ל=[קַ֣צְתִּי] #'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד ז|(לד,ז)]]: [{{אות-ג|נֹ}}צֵ֥ר]* / ל=[נֹצֵ֥ר] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]]) #'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יד|(לד,יד)]]: [אַחֵ֑{{אות-ג|ר}}]* (=מ"ס-ל) / ל=[אַחֵ֑ר] #'''(ק)''' ויקרא, ויקרא [[ויקרא א/טעמים#א א|(א,א)]]: [וַיִּקְרָ֖{{ק|א}}]* (=מ"ס-ל) / ל=[וַיִּקְרָ֖א] #'''(ק)''' ויקרא, צו [[ויקרא ו/טעמים#ו ב|(ו,ב)]]: [{{אות-ק|מ}}וֹקְדָ֨ה]* / ל=[מוֹקְדָ֨ה] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]]) #'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא מב|(יא,מב)]]: [עַל־גָּח֜{{אות-ג|וֹ}}ן]*=ל (=מ"ס-ל) #'''(ג)''' ויקרא, תזריע [[ויקרא יג/טעמים#יג לג|(יג,לג)]]: [וְהִ֨תְ{{אות-ג|גַּ}}לָּ֔ח]* (=מ"ס-ל) / ל=[וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח] #'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יד/טעמים#יד עז|(יד,יז)]]: [{{אות-ג|יִ}}גְדַּל]* (=מ"ס-ל) / ל=[יִגְדַּל] #'''(ק)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יא|(כה,יא)]]: [פִּֽינְחָ֨ס]*=ל / [פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס] (מנהג שהתקבל בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]]) #'''(ק או וי"ו קטיעא)''' במדבר, פינחס [[במדבר כה/טעמים#כה יב|(כה,יב)]]: [שָׁלֽוֹם]*=ל / [שָׁלֽ{{אות-ק|וֹ}}ם] (וי"ו קטנה, או קטיעא בספרי ספרד ואשכנז; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]]) #'''(ג)''' במדבר, פינחס [[במדבר כז/טעמים#כז ה|(כז,ה)]]: [מִשְׁפָּטָ֖{{אות-ג|ן|}}]*=ל (=מ"ס-ל) #'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [שְׁמַ֖{{אות-ג|ע}}]*=ל (=מ"ס-ל) #'''(ג)''' דברים, ואתחנן [[דברים ו/טעמים#ו ד|(ו,ד)]]: [אֶחָֽ{{אות-ג|ד}}]*=ל (=מ"ס-ל) #'''(ג)''' דברים, עקב [[דברים יא/טעמים#יא כא|(יא,כא)]]: [עַל־הָאָֽרֶץ]*=ל / [עַל־הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}}] (=ספרי תימן; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]]) #'''(ק)''' דברים, כי־תצא [[דברים כב/טעמים#כב ו|(כב,ו)]]: [קַן־צִפּ֣וֹר]*=ל / [{{אות-ג|קַ}}ן־צִפּ֣וֹר] (=ספרי תימן ומ"ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]]) #'''(ג)''' דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כז|(כט,כז)]]: [וַיַּשְׁ{{אות-ג|לִ}}כֵ֛ם]* (=מ"ס-ל) / א,ל=[וַיַּשְׁלִכֵ֛ם] #'''(ג)''' {{עוגן בשורה|ה לה'}}דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ו|(לב,ו)]]: [{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙]* (=א,ק3[מ"ק-ק3]) / ל=[הֲ־לַיהוָה֙]; ספרי תימן=[{{אות-ג|הַֽ}}לְיהוָה֙] (=מ"ס-ל, אין רווח אחרי אות ה"א ברשימה; וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]]) #'''(ק)''' דברים, האזינו [[דברים לג/טעמים#לג יח|(לב,יח)]]: [תֶּ֑שִׁ{{אות-ק|י}}]* (=מ"ס-ל) / אל=[תֶּ֑שִׁי] #'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לג/טעמים#לג כט|(לג,כט)]]: [אַשְׁרֶ֨יךָ]*=אל / [{{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ] (=ספרי תימן ומ"ס-ל!); וראו ב[[#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על תורה]]) '''להלן רשימה של אותיות מיוחדות נוספות בתורה:'''{{הערה|רשימת האותיות הנוספות מבוססת בעיקרה על על הטבלה המופיעה [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13809-small-and-large-letters באנציקלופדיה היהודית], ובנוסף על הרשימות [http://www.sofer.co.uk/html/large_letters.html כאן] ו[http://www.win.tue.nl/~aeb/natlang/hebrew/hebrew_bible.html כאן].}} #'''(ג)''' בראשית, ויצא [[בראשית ל/טעמים#ל מב|(ל, מב)]]: [וּבְהַעֲטִ֥י{{מ:אות-ג|ף}}] #'''(ג)''' בראשית, וישלח [[בראשית לד/טעמים#לד לא|(לד,לא)]]: [הַכְ{{מ:אות-ג|ז}}וֹנָ֕ה] #'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית מט/טעמים#מט יב|(מט,יב)]]: [{{מ:אות-ג|חַ}}כְלִילִ֥י] #'''(ג)''' בראשית, ויחי [[בראשית נ/טעמים#נ כג|(נ,כג)]]: [שִׁלֵּשִׁ֑י{{מ:אות-ג|ם}}] #'''(ג)''' שמות, שמות [[שמות ב/טעמים#ב ב|(ב,ב)]]: [כִּי־{{מ:אות-ג|ט֣}}וֹב] #'''(ג)''' שמות, בֹא [[שמות יא/טעמים#יא ח|(יא,ח)]]: [{{מ:אות-ג|צֵ֤}}א] #'''(ג)''' שמות, תצוה [[שמות כח/טעמים#כח לו|(כח,לו)]]: [צִּ֖י{{מ:אות-ג|ץ}}] #'''(ק או קו"ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו"ף דבוקה 1}}שמות, כי תשא [[שמות לב/טעמים#לב כה|(לב,כה)]] [בְּ{{מ:אות-ק|קָ}}מֵיהֶֽם] (בקו"ף קטנה או דבוקה; וראו להלן ב[[#קו"ף דבוקה 2|פרשת נשֹא]] [במדבר ז,ב]) #'''(ג)''' שמות, כי תשא [[שמות לד/טעמים#לד יא|(לד,יא)]]: [{{מ:אות-ג|שְׁ}}מׇ֨ר־לְךָ֔] #'''(ג)''' ויקרא, צו (ח,טו '''או''' ח,כג): ##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֗}}ט] [[ויקרא ח/טעמים#ח טו|(ח,טו)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֗ט}}] (כל האותיות) ##[וַיִּשְׁ{{מ:אות-ג|חָ֓}}ט{{מ:לגרמיה}}] [[ויקרא ח/טעמים#ח כג|(ח,כג)]]; ולפי מסכת סופרים [{{מ:אות-ג|וַיִּשְׁחָ֓ט{{מ:לגרמיה}}}}] (כל האותיות) #'''(ג)''' ויקרא, שמיני [[ויקרא יא/טעמים#יא ל|(יא,ל)]]: [וְהַ{{מ:אות-ג|לְּ}}טָאָ֑ה] #'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א יח|(א,יח)]]: [לְ{{מ:אות-ג|גֻ}}לְגְּלֹתָֽם] (=ל?מ"ס-ל) #'''(ג)''' במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג טז|(ג,טז)]]: [עַל־{{מ:אות-ג|פִּ֣}}י] #'''(קו"ף דבוקה)''' {{עוגן בשורה|קו"ף דבוקה 2}}במדבר, נשֹא [[במדבר ז/טעמים#ז ב|(ז,ב)]]: [עַל־הַפְּקֻדִֽים׃] (קו"ף דבוקה, וראו לעיל [[#קו"ף דבוקה 1|בפרשת כי תשא]] [לב,כה]) #'''(ג)''' במדבר, שלח [[במדבר יג/טעמים#יג ל|(יג,ל)]]: [וַיַּ֧הַ{{מ:אות-ג|ס}}] #'''(ג)''' במדבר, בלק [[במדבר כד/טעמים#כד ה|(כד,ה)]]: [{{מ:אות-ג|מַ}}ה־טֹּ֥בוּ] #'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ב/טעמים#ב לג|(ב,לג)]]: [וַנַּ֥{{מ:אות-ג|ךְ}}] #'''(ג)''' דברים, דברים [[דברים ג/טעמים#ג יא|(ג,יא)]]: [עֶ֣רֶ{{מ:אות-ג|שׂ}}] #'''(ק)''' דברים, עקב [[דברים ט/טעמים#ט כד|(ט,כד)]]: [{{מ:אות-ק|מַ}}מְרִ֥ים] #'''(ג)''' דברים, שֹפטים [[דברים יח/טעמים#יח יג|(יח,יג)]]: [{{מ:אות-ג|תָּ}}מִ֣ים] #'''(ג)''' דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים#כח סח|(כח,סח)]]: [וְהִתְמַ{{מ:אות-ג|כַּ}}רְתֶּ֨ם] #'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ד|(לב,ד)]]: [הַ{{מ:אות-ג|צּ}}וּר֙] #'''(ג)''' דברים, האזינו [[דברים לב/טעמים#לב ה|(לב,ה)]]: [וּ{{מ:אות-ג|פְ}}תַלְתֹּֽל׃] #'''(ג)''' דברים, וזאת הברכה [[דברים לד/טעמים#לד יב|(לד,יב)]]: [כׇּל־יִשְׂרָאֵֽ{{מ:אות-ג|ל}}׃] ===אותיות מנוקדות=== [[קובץ:MG1525A.djvu|thumb|רשימת האותיות המנוקדות במסורה הגדולה על פרשת במדבר (ג, לט "וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ") שבמקראות הגדולות (דפוס ונציה, רפ"ד-רפ"ו).|page=313]] בניגוד ל[[#אותיות גדולות וקטנות|אותיות הגדולות והקטנות]], לסימון האותיות המנוקדות יש ביצוע עקבי בכתבי־היד בהתאם לרשימות המסורה. אמנם יש בכל זאת אי הסכמה לגבי פרטים מסויימים. להלן רשימה של האותיות המנוקדות בתורה במהדורתנו ובכתבי־היד העיקריים: #בראשית, לך־לך [[בראשית טז/טעמים#טז ה|(טז,ה)]]: [וּבֵינֶֽיׄךָ]*=ל #בראשית, וירא [[בראשית יח/טעמים#יח ט|(יח,ט)]]: [אֵׄלָ֔יׄוׄ]* / ל=[אֵׄלָׄ֔יׄוׄ] (=מ"ס-ל <ד' [נקודות]>) #בראשית, וירא [[בראשית יט/טעמים#יט לג|(יט,לג)]]: [וּבְקוּׄמָֽהּ]*=ל #בראשית, וישלח [[בראשית לג/טעמים#לג ד|(לג,ד)]]: [וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ]*=ל #בראשית, וישב [[בראשית לז/טעמים#לז יב|(לז,יב)]]: [אֶׄתׄ־צֹ֥אן]*=ל #במדבר, במדבר [[במדבר ג/טעמים#ג לט|(ג,לט)]]: [וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ]*=ל #במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ט/טעמים#ט י|(ט,י)]]: [רְחֹקָ֜הׄ]*=ל #במדבר, חֻקת [[במדבר כא/טעמים#כא ל|(כא,ל)]]: [אֲשֶׁ֖רׄ]*=ל #במדבר, פינחס [[במדבר כט/טעמים#כט טו|(כט,טו)]]: [וְעִשָּׂרוֹׄן֙]* / ל=[וְעִשָּׂרׄוֹן֙] (הנקודה ברי"ש!) #דברים, נִצבים [[דברים כט/טעמים#כט כח|(כט,כח)]]: [לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַׄד־עוֹלָ֔ם]*=א / ל=[לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄ֙יׄנׄוּׄ֙ עַד־עוֹלָ֔ם] (=מ"ס-ל) ===נו"ן הפוכה=== תופעת הנו"ן ההפוכה או המנוזרת (׆) נמצאת סביב פרשה אחת בתורה (בהתחלה ובסוף סה"כ פעמיים), ואילו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#נו"ן הפוכה|בנביאים כתובים]] היא נמצאת 7 פעמים ב[[תהלים קז/טעמים#קז כג|מזמור ק"ז]] (כ"ג-כ"ח, מ) בתהלים. מקומן וצורתן בתורה נקבעה במהדורתנו לפי מה שידוע לנו על התופעה בכתר ובכתבי־היד הקרובים לו.{{הערה|לתיעוד מלא של נתונים ראו בתיעוד הנוסח בדף העריכה.}} '''תצוגת נו"ן הפוכה במהדורתנו ובמקורות הנוסח:''' #'''[[במדבר י/טעמים#י לה|במהדורתנו: במדבר, בהעלֹתך (י,לה-לו)]]''' #[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Leningrad-codex-04-numbers.pdf&page=17 בכתי"ל] ([http://tanach.us/Tanach.xml?Num10:1-10:36 הקלדת וסטמינסטר]) #בכתי"ש: [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&page=33 עמוד ראשון] | [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Damascus_Codex_%28Torah%29_4Numbers.djvu&page=34 עמוד שני] #[http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=or_4445_f115r בכתי"ב] (ראו שם דף 129 ע"א וע"ב) #[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Tanakh-Sassoon1053-04-Numbers.pdf&page=12 בכתי"ש1] #[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:MG1525A.djvu&page=332 במ"ג דפוס ונציה] ("ב׆סע", "כמתא׆נים"!) #[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:Sefer-Torah-Elihu-Shannon-2.djvu&page=165 בספר תורה טיפוסי הכתוב על קלף] #[https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File:David-kokhav-sefer-torah.pdf&page=155 בספר תורה מיוחד הכתוב על קלף] ==מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות== מהדורתנו מיועדת כאמור להציג את מסורת הסופרים בתורה על־פי המסורה הטברנית ולפי ספרי התורה בימינו. ניתן להגיע אל נוסח האותיות בתורה שהיה בכתר ארם צובה על ידי שחזור אמין (לפי שיטת ברויאר ועל פי עדויות מובהקות), ומתברר שהוא זהה לחלוטין לנוסח האותיות בספרי התורה התימנים (המייצגים לגמרי את שיטת המסורה). אבל לעתים רחוקות (8-9 אותיות בלבד בכל התורה) יש הבדלים בין ספרי תימן מצד אחד, לבין ספרי אשכנז וספרד מצד שני, בנוסח הכתיב המובהק. וב-2 מקומות יש הבדל בין הכתיב אצלנו בספרי התורה למה שהיה כתוב בכתר (על־פי עדויות). במהדורתנו תבוא הערה מיוחדת בכל המקומות האלה.{{הערה|נוסח ההערה הקצרה יציין קודם כל את ספרי "ספרד" לפני "אשכנז" ("בספרי ספרד ואשכנז..."), כי במקומות המעטים שיש בהם שינויים מהסוג הזה (סה"כ 8-9 מקומות בכל התורה כולה), המקור לכולם הוא בפסקי הרמ"ה על־פי "ספרי ספרד המדויקים". בתקופה יותר מאוחרת הושלם היישום של פסקי הרמ"ה גם בספרי התורה האשכנזים. היום גם רוב ספרי אשכנז כמעט זהים לספרי ספרד (חוץ מאות אחת בתיבת דַּכָּ֛א/דַּכָּ֛ה), ושניהם יחד שונים מספרי תימן באותם 8 מקומות (ספרד) או 9 מקומות (אשכנז), כאשר רק ספרי תימן מתאימים לגמרי למסורה. אבל יש מקומות שבמשך שנים רבות עדיין ציינו בדפוסים הישנים את הנוסח המתאים למסורה בתור "נוסח אשכנז", ובמיוחד ב[[דברים כג ב]] ציינו "דכא" באל"ף במקום "דכה" בה"א (הראשון בתור נוסח אשכנז והשני על פי ספרי ספרד בעקבות קביעת הרמ"ה למרות שאין היישום כך היום בספרי תורה ספרדים). ועד עצם היום הזה עדיין כותבים "דכא" באל"ף בספרי התורה של חב"ד. לכן נוסח ההערה ב[[דברים כג ב]] יהיה: "ברוב ספרי אשכנז...", ואילו בשאר המקומות: "בספרי ספרד ואשכנז...". לפרטים נוספים על נוסח אשכנז הישן והתאמתו למסורה, ראו את מאמרו של מרדכי גלצר, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.7(1).pdf "המסורה בין המזרח למערב"].}} חוץ מנוסח הכתיב המובהק, דהיינו נוסח האותיות, תבוא הערה מיוחדת בכל מקרה של אי־הסכמה לגבי '''תיבות מחוברות''' ועל '''אותיות מיוחדות''' (כגון אותיות גדולות וקטנות וקטועות), וכמו כן על כל הבדל ב'''חלוקת הפרשות'''. גם במקומות הללו, אפוא שיש הבדל בין ספרי התורה, או בין ספרי התורה לכתר, נציין את השינוי באופן ניכר על־ידי הערה בגוף הטקסט (ולא רק בתיעוד הנוסח הבלתי־נראה שבדף העריכה).{{הערה|1=כאמור, בביטוי "ספרי ספרד ואשכנז" הכוונה בעיקר לספרים הנפוצים בימינו, שכל ענייני הכתיב שבהם כבר הותאמו להכרעתם של הרמ"ה ו/או אור תורה ומנחת שי. למקור זמין ברשת כדי לאשר תופעות מיוחדות בספרי תורה תימניים, ראו '''[http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=583 כאן]'''.}} '''בטבלה הבאה מובאים כל המקומות שבהם מופיעה הערה מיוחדת בתורה במהדורתנו.{{הערה|לגבי מגילת אסתר ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות|פרק הבא של המבוא]].}} סוגי השינויים מובלטים על ידי צבעים:''' *{{צבע גופן|אדום|אדום}}=שינויים מובהקים בנוסח האותיות (11 מקומות בתורה; 9 הבדלים בין ספרי התורה, ו-2 הבדלים בין ספרי התורה לכתר ארם צובה ע"פ עדויות) *{{צבע גופן|כתום|כתום}}=תיבות מחוברות (3 תופעות בתורה, אחת מהן ב-3 מקומות){{הערה|שם=ה ליי|ההערה המיוחדת על "{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙" ([[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב,ו]]) מופיעה בכתום בטבלה. היא מתייחסת רק לשאלת הרווח אחרי האות ה"א, ולא לנושא של האות הגדולה (המשותף לספרי התורה ולכתר).}} *{{צבע גופן|צהוב|צהוב}}=שינויים בחלוקת הפרשות: סוג הפרשה (פתוחה או סתומה) או העדר פרשה (5 מקומות בתורה) *{{צבע גופן|ירוק|ירוק}}=אותיות מיוחדות: גדולות או קטנות או קטועות (8 מקומות בתורה){{הערה|לגבי האותיות המיוחדות, הערנו על הבדלים בין ספרי התורה של העדות. אך לא הערנו על הביצוע (או חוסר הביצוע) של אותיות מיוחדות בכתר ארם צובה, בגלל שברוב המקומות ממילא אין ביצוע בכתר.}} יש 27 שינויים מכל הסוגים האלה בתורה (נוסח האותיות המובהק, תיבות מחוברות, אותיות מובהקות, חלוקת הפרשות). שינוי אחד ("פוטי[ ]פרע") נמצא ב-3 מקומות, ובכל מקום יש הערה, ולכן יש סה"כ 29 הערות בנוסח התורה. אפשר לראות את כל ההערות במקום אחד, ביחד עם קישורים ישירים לתוך גוף הטקסט, בדף המציג את [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב#הערות|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]]. {| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center |colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''הערות מיוחדות בנוסח התורה'''}}}}<br>ציון ההבדלים בין ספרי התורה במסורת תימן, ספרד ואשכנז, ובין ספרי התורה לכתר ארם צובה |- align=center !פסוק !פרשת השבוע !מילה או הקשר !כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות במקומות שהוא לא קיים.}} !ספרי תימן !ספרי ספרד ואשכנז !נוסח הפנים<br>במהדורתנו !הערה במהדורתנו |- align=center bgcolor="red" |[[בראשית ד/טעמים#ד יג|בראשית ד, יג]] |[[פרשת בראשית/טעמים#ד יג|בראשית]] |מִנְּשֽׂ(וֹ)א |מִנְּשֹֽׂא‏ |מִנְּשֹֽׂא‏ |מִנְּשֽׂוֹא |מִנְּשֹֽׂא‏ |בספרי ספרד ואשכנז מִנְּשֽׂוֹא |- align=center bgcolor="lime" |[[בראשית ה/טעמים#ה א|בראשית ה, א]] |[[פרשת בראשית/טעמים#ה א|בראשית]] |סמ"ך של סֵ֔פֶר | |סמ"ך גדולה |סמ"ך רגילה |סמ"ך רגילה |בספרי תימן {{אות-ג|סֵ֔}}פֶר בסמ"ך גדולה |- align=center bgcolor="red" |[[בראשית ז/טעמים#ז יא|בראשית ז, יא]] |[[פרשת נח/טעמים#ז יא|נֹח]] |מַעְיְנ(וֹ)ת֙ |מַעְיְנֹת֙‏ |מַעְיְנֹת֙‏ |מַעְיְנוֹת֙ |מַעְיְנֹת֙‏ |בספרי ספרד ואשכנז מַעְיְנוֹת֙ |- align=center bgcolor="red" |[[בראשית ט/טעמים#ט כט|בראשית ט, כט]] |[[פרשת נח/טעמים#ט כט|נֹח]] |וַיִּֽהְיוּ֙ / וַֽיְהִי֙ |וַיִּֽהְיוּ֙ |וַיִּֽהְיוּ֙ |וַֽיְהִי֙ |וַיִּֽהְיוּ֙ |בספרי ספרד ואשכנז וַֽיְהִי֙ |- align=center bgcolor="orange" |[[בראשית מא/טעמים#מא מה|בר' מא, מה]];<br>[[בראשית מא/טעמים#מא נ|מא, נ]];<br>[[בראשית מו/טעמים#מו כ|מו, כ]]. |[[פרשת מקץ/טעמים#מא מה|מקץ (1)]]<br>[[פרשת מקץ/טעמים#מא נ|מקץ (2)]]<br>[[פרשת ויגש/טעמים#מו כ|ויגש (3)]] |פוטי[ ]פרע |פוטי פרע |פוטיפרע<br>(תיבה אחת) |פוטי פרע<br>(שתי תיבות) |פוטי פרע |בספרי תימן<br>פּֽוֹטִיפֶ֛רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע/פּֽוֹטִיפֶ֖רַע<br>בתיבה אחת |- align=center bgcolor="red" |[[שמות א/טעמים#א יט|שמות א, יט]] |[[פרשת שמות/טעמים#א יט|שמות]] |אֲלֵ(י)הֶ֛ן |אֲלֵיהֶ֛ן |אֲלֵהֶ֛ן |אֲלֵהֶ֛ן |אֲלֵהֶ֛ן |בכתר ארם צובה היה כתוב אֲלֵיהֶ֛ן |- align=center bgcolor="orange" |[[שמות יז/טעמים#יז טז|שמות יז, טז]] |[[פרשת בשלח/טעמים#יז טז|בשלח]] |כֵּ֣ס[ ]יָ֔הּ |כֵּ֣סְיָ֔הּ |כֵּ֣ס יָ֔הּ |כֵּ֣ס יָ֔הּ |כֵּ֣ס יָ֔הּ |בכתר ארם צובה היה כתוב כֵּ֣סְיָ֔הּ בתיבה אחת |- align=center bgcolor="red" |[[שמות כה/טעמים#כה לא|שמות כה, לא]] |[[פרשת תרומה/טעמים#כה לא|תרומה]] |תֵּ(י)עָשֶׂ֤ה |תֵּעָשֶׂ֤ה‏ |תֵּעָשֶׂ֤ה‏ |תֵּיעָשֶׂ֤ה |תֵּעָשֶׂ֤ה‏ |בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה |- align=center bgcolor="yellow" |[[שמות כו/טעמים#כו ז|שמות כו, ז]] |[[פרשת תרומה/טעמים#כו ז|תרומה]] |וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים |פרשה פתוחה? |אין פרשה |אין פרשה |אין פרשה |ספק פרשה פתוחה בכתר ארם צובה |- align=center bgcolor="red" |[[שמות כח/טעמים#כח כו|שמות כח, כו]] |[[פרשת תצוה/טעמים#כח כו|תצוה]] |הָאֵפ֖(וֹ)ד |הָאֵפֹ֖ד |הָאֵפֹ֖ד |הָאֵפ֖וֹד |הָאֵפֹ֖ד‏ |בספרי ספרד ואשכנז הָאֵפ֖וֹד |- align=center bgcolor="yellow" |[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד, א]] |[[פרשת כי תשא/טעמים#לד א|כי תשא]] |וַיֹּ֤אמֶר...<br>פְּסָל־לְךָ֛ |פרשה סתומה? |פרשה פתוחה |פרשה פתוחה |פרשה פתוחה |ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה |- align=center bgcolor="lime" |[[שמות לד/טעמים#לד ז|שמות לד, ז]] |[[פרשת כי תשא/טעמים#לד ז|כי תשא]] |נו"ן של נֹצֵ֥ר‏ |נו"ן רגילה |נו"ן רגילה |נו"ן גדולה |נו"ן גדולה |בספרי תימן נֹצֵ֥ר בנו"ן רגילה |- align=center bgcolor="lime" |[[ויקרא ו/טעמים#ו ב|ויקרא ו, ב]] |[[פרשת צו/טעמים#ו ב|צו]] |מ"ם של מוֹקְדָ֨הֿ | |מ"ם רגילה |מ"ם קטנה |מ"ם קטנה |בספרי תימן מוֹקְדָ֨הֿ במ"ם רגילה |- align=center bgcolor="yellow" |[[ויקרא ז/טעמים#ז כב|ויקרא ז, כב]] |[[פרשת צו/טעמים#ז כב|צו]] |וַיְדַבֵּ֥ר... דַּבֵּ֛ר...<br>כָּל־חֵ֜לֶב |פרשה פתוחה<br>(כנראה) |פרשה פתוחה |אין פרשה |פרשה פתוחה |אין פרשה בספרי ספרד ואשכנז |- align=center bgcolor="yellow" |[[ויקרא ז/טעמים#ז כח|ויקרא ז כח]] |[[פרשת צו/טעמים#ז כח|צו]] |וַיְדַבֵּ֥ר...דַּבֵּ֛ר...<br>הַמַּקְרִ֞יב |פרשה פתוחה |אין פרשה |פרשה פתוחה |פרשה פתוחה |אין פרשה בספרי תימן |- align=center bgcolor="red" |[[ויקרא יט/טעמים#יט טז|ויקרא יט, טז]] |[[פרשת קדושים/טעמים#יט טז|קְדֹשִׁים]] |רֵעֶ֑(י)ךָ |רֵעֶ֑יךָ |רֵעֶ֑ךָ |רֵעֶ֑ךָ |רֵעֶ֑ךָ |בכתר ארם צובה היה כתוב רֵעֶ֑יךָ |- align=center bgcolor="red" |[[במדבר א/טעמים#א יז|במדבר א, יז]] |[[פרשת במדבר/טעמים#א יז|במדבר]] |בְּשֵׁמֽ(וֹ)ת |בְּשֵׁמֹֽת |בְּשֵׁמֹֽת |בְּשֵׁמֽוֹת |בְּשֵׁמֹֽת |בספרי ספרד ואשכנז בְּשֵׁמֽוֹת |- align=center bgcolor="red" |[[במדבר י/טעמים#י י|במדבר י, י]] |[[פרשת בהעלותך/טעמים#י י|בהעלֹתך]] |חָדְשֵׁ[י]כֶם֒ |חָדְשֵׁיכֶם֒ |חָדְשֵׁיכֶם֒ |חָדְשֵׁכֶם֒ |חָדְשֵׁיכֶם֒ |בספרי ספרד ואשכנז חָדְשֵׁכֶם֒ |- align=center bgcolor="red" |[[במדבר כב/טעמים#כב ה|במדבר כב, ה]] |[[פרשת בלק/טעמים#כב ה|בלק]] |בְּע֗(וֹ)ר |בְּעֹ֗ר?{{הערה|1=יש כאן עדויות חולקות, ואולם נראה שעדיפה העדות המפורשת המגובה בעדות המושלמת (בכל מקום אחר) של ספרי תימן=בְּעֹ֗ר, לעומת העדות שבשתיקה של א(ס)=בְּע֗וֹר. למידע מלא והפניות, ראו בהערת הנוסח על [[במדבר כב/הערות נוסח#כב ה|במדבר כב,ה]].}} |בְּעֹ֗ר |בְּע֗וֹר |בְּעֹ֗ר |בספרי ספרד ואשכנז בְּע֗וֹר |- align=center bgcolor="lime" |[[במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה, י]] |[[פרשת פינחס/טעמים#כה י|פינחס]] |יו"ד של פִּֽינְחָ֨ס |פִּֽינְחָ֨ס<br>(אות רגילה) |פִּֽינְחָ֨ס<br>(אות רגילה) |נהוג לכתוב ביו"ד זעירא<ref>מקור המנהג בספר הזוהר, ואין לו שום תימוכין בספרות המסורה. חכמי המסורה האחרונים הזכירו אותו אבל לא קיבלו אותו, כגון המנחת שי שכתב: '''פינחס.''' פרשה פתוחה. אמרו בזוהר כאן וגם בפרשת "אחרי מות" כי "פינחס" זה ביו"ד זעירא, ושהיא מאלפ"א בית"א דאתוון זעירן. אך בכל הספרים והמסרות ובאלפ"א בית"א שלנו מאותיות זעירות, לא נמצא רק י' ד"צור ילדך תשי". עוד משמע מהזוהר כי פה בלבד פינחס מלא יו"ד. והרמ"ה ז"ל כתב: "ותלד לו את פינחס" מלא יו"ד, וכל אוריתא דכותיה מלא. עד כאן לשונו. וכן נמצא בכל הספרים והמסרות. ובעל אור תורה האריך לבאר הזוהר שלא יהיה נגד ספרינו. ואנכי לא ידעתי בנסתרות ממני. '''עד כאן לשון המנחת שי.''' אבל היו"ד הזעירא נמצאת בפועל ברוב ספרי התורה הנפוצים בימינו, וברבים מהחומשים המודפסים אף מציינים שהיו"ד הזעירא היא "על פי המסורה". וראו עוד גם בהערה 45 [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18503 במאמר זה] מאת פרופ' ישעיהו מאורי.</ref> |פִּֽינְחָ֨ס (אות רגילה) |בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽ{{אות-ק|י}}נְחָ֨ס ביו"ד זעירא |- align=center bgcolor="lime" |[[במדבר כה/טעמים#כה יב|במדבר כה, יב]] |[[פרשת פינחס/טעמים#כה יב|פינחס]] |וי"ו של שָׁלֽוֹם |שָׁלֽוֹם<br>(אות רגילה) |שָׁלֽוֹם<br>(אות רגילה) |וי"ו קטיעא |שָׁלֽוֹם<br>(אות רגילה) |בספרי ספרד ואשכנז וי"ו קטיעא |- align=center bgcolor="lime" |[[דברים יא/טעמים#יא כא|דברים יא, כא]] |[[פרשת עקב/טעמים#יא כא|עקב]] |צד"י של הָאָֽרֶץ | |צד"י גדולה |צד"י רגילה |צד"י רגילה |בספרי תימן הָאָֽרֶ{{אות-ג|ץ}} בצד"י גדולה |- align=center bgcolor="lime" |[[דברים כב/טעמים#כב ו|דברים כב, ו]] |[[פרשת כי תצא/טעמים#כב ו|כי תצא]] |קו"ף של קַן־צִפּ֣וֹר | |קו"ף גדולה |קו"ף רגילה |קו"ף רגילה |בספרי תימן {{אות-ג|קַ}}ן בקו"ף גדולה |- align=center bgcolor="red" |[[דברים כג/טעמים#כג ב|דברים כג, ב]] |[[פרשת כי תצא/טעמים#כג ב|כי תצא]] |דַּכָּ֛א / דַּכָּ֛ה |דַּכָּ֛א |דַּכָּ֛א |דַּכָּ֛ה |דַּכָּ֛א |בספרי ספרד ורוב ספרי אשכנז דַּכָּ֛ה |- align=center bgcolor="yellow" |[[דברים כז/טעמים#כז כ|דברים כז, כ]] |[[פרשת כי תבוא/טעמים#כז כ|כי תבוא]] |אָר֗וּר שֹׁכֵב֙<br>עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו |פרשה סתומה? |אין פרשה |אין פרשה |אין פרשה |ספק פרשה סתומה בכתר ארם צובה |- align=center bgcolor="orange" |[[דברים לב/טעמים#לב ו|דברים לב, ו]] |[[פרשת האזינו/טעמים#לב ו|האזינו]] |{{אות-ג|הַ}}[ ]לְיְהֹוָה֙ |{{אות-ג|הַ}} לְיְהוָה֙ |{{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ |{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙ |{{אות-ג|הַ}} לְיְהֹוָה֙ |בספרי תימן {{אות-ג|הַֽ}}לְיהֹוָה֙ בתיבה אחת{{הערה|שם=ה ליי}} |- align=center bgcolor="lime" |[[דברים לג/טעמים#לג כט|דברים לג, כט]] |[[פרשת וזאת הברכה/טעמים#לג כט|וזאת הברכה]] |אל"ף של אַשְׁרֶ֨יךָ |אל"ף רגילה |אל"ף גדולה |אל"ף רגילה |אל"ף רגילה |בספרי תימן {{אות-ג|אַ}}שְׁרֶ֨יךָ באל"ף גדולה |} ==מסורת הסופרים בתורה: מהדורת כתיב (אותיות בלבד)== ראו: [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|'''התורה לפי מסורת הסופרים''' (באותיות של כתיב בלבד)]]. ==מסורת הסופרים בתורה לעומת מסורת הקוראים: ההבדל ברמת הדיוק== יש הבדל עקרוני בין מסורת '''הכתיבה''' המשתקפת בכתבי־היד לבין מסורת '''הקריאה''' (דהיינו ההגייה והנגינה) הנמצאת בהם: נוסח '''האותיות''' בכתבי־היד איננו אחיד כלל, אבל '''ניקוד התיבות והטעמתן''' אחיד בכמעט כל מקום. ממצאיו של ברויאר מראים שנוסח הטעמים היוצא מכתבי־היד יציב להפליא, ואף בנוסח המקובל שבדפוסים איננו מוצאים שינויים רבים בעלי חשיבות; נוסח הדפוסים עולה בדיוקו אפילו על חלק מכתבי־היד בטעמיו. ודבר דומה נכון גם לגבי הניקוד: הנוסח בכתבי־היד יציב ואחיד, ואין בו מחלוקות עקרוניות; ואילו בנוסח המקובל שבדפוסים מספר השינויים אמנם ניכר, אבל הוא לא גדול במיוחד. כך תיאר והסביר הרב ברויאר את ההתפתחות ההיסטורית שיוצאת מתוך השוואה בין שני התחומים השונים (האותיות מול הניקוד והטעמים), בסיכום הנפלא (והמהפכני בשעתו) שכתב ע"פ ממצאיו:{{הערה|'''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''', עמ' 91-94. הבאנו את דברי ברויאר בהרחבה בגלל חשיבותם החינוכית הרבה, ותרומתם הגדולה להבנת הנושא. אמנם מאותה סיבה קיצרנו אותם באופן חלקי, הוספנו בהם הדגשים, בצענו בהם שינויים קלים ליתר בהירות (בעיקר בפיסוק), וגם השמטנו חלק מהערותיו של ברויאר. לגבי שינוי התפיסה המהפכני שבדבריו הבאים של ברויאר, השוו את דעתו אל הגישה שהייתה מקובלת עד זמנו בין חוקרי המסורה. הללו חשבו אז ש"נוסח המסורה" לא היה ולא נברא בתור נוסח אחד ואחיד בכל פרטיו. גישה זו מתבטאת באריכות ובחריפות ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up הקדמתו של אורלינסקי להוצאה מחדש של מהדורת גינצבורג] (עמ' xvi-xxxvii); הקדמה זו נדפסה שוב בתוך: ''The Canon and Masorah of the Hebrew Bible: An Introductory Reader'', ed. Sid Z. Leiman (New York: Ktav, 1974).}} :נמצא, שכך יש לתאר את נוסח התורה בתקופה שלפני המסורה. קריאת התיבות היתה ברורה ונהירה לכל. ואילו טקסט האותיות – מבחינת חסירות ויתירות – היה עדיין בבחינת בקעה פרוצה. חכמי המסורה מצאו בקעה זו וגדרו בה גדר. וזה היה איפוא תפקידם ביחס לכתיב האותיות וקריאתן: הם לא פסקו איך '''לקרוא''' את האותיות המקובלות – אלא היפוכו של דבר: הם פסקו איך '''לכתוב''' את הקריאה המקובלת. :'''מבחינה זו קדמה איפוא תורה שבעל פה לתורה שבכתב. חכמי המסורה קיבלו מקודמיהם את הקריאה כתורה שבעל פה – וקבעו לה סימני ניקוד וטעמים. לטקסט זה של התורה שבעל פה קבעו אחר כך את הנוסח הסופי של התורה שבכתב.''' :משום כך אתה מוצא, שהרוב המכריע של קביעות המסורה מתייחס למלים הגויות – ולא לתיבות כתובות.{{הערה|הערת ברויאר: דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר בהתייחסות לתיבה, שיש בה קרי וכתיב: לעולם התיבה נידונה במסורה על פי הקרי, ולא על פי הכתיב.}} '''אין המסורה מתייחסת לצירוף מסויים של אותיות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של קריאתן; אלא היא מתייחסת לצירוף של הגאים ותנועות – כדי לקבוע את הדרכים השונות של כתיבתם.''' שכן המלים ההגויות של המקרא הן היסוד שקדם לאנשי המסורה; ליסוד זה נתנו את התיבות הכתובות וקבעו את נוסחן הסופי.{{הערה|הערת ברויאר: אין צריך לומר, שחכמי המסורה לא בדו את הנוסח מלבם, אלא קבעוהו על יסוד הספרים שלפניהם. אולם בדורות שלפני המסורה היה כל סופר מעתיק מן הספר שלפניו, ולא היתה כל הכרעה בין הנוסחות; ואילו חכמי המסורה פסקו הלכה סופית באותה סוגיה.}} :אין זה איפוא אלא טבעי, שהניקוד הוא אחיד בכתבי היד, ואילו כתיב התיבות שנוי במחלוקת. שתי התופעות האלה אינן אלא המשך למצב שקדם למסורה. עדיין לא נשתכחה התורה שבעל פה המקובלת; ואילו ההורה שבכתב "המחודשת"{{הערה|הערת ברויאר: השוה את לשון השואל בשו"ת הרשב"א סי' רלב: ואין אנחנו חוששין לספרי התלמוד לתקן הספרים לשנותם... ואיך נחוש לספרי המסורה '''חדשים מקרוב באו'''.}} עדיין לא פשטה בכל ישראל. וגם בתקופה הסמוכה לאנשי המסורה עדיין לא היו בקיאים בחסירות וביתירות – ממש כבתקופת התלמוד.{{הערה|הערת ברויאר: ספרים אחדים היוצאים מכלל זה – כגון 'הספר הידוע במצרים' – אינם משנים את התמונה הכללית. הללו לא היד אלא בבחינת מיעוט, והשפעתם לא היתה ניכרת ברוב ישראל. עדים לכך הם דברי רמ"ה בהקדמה לספרו. וראה עוד בהמשך כאן.}} :על רקע זה יש להעריך את המפעל ההיסטורי של הרמ"ה. מצב הספרים שבימיו מתואר בבהירות בהקדמה לספרו... אך כאן יש להבליט בייחוד את ההשוואה לחכמי התלמוד. וכך הוא טוען: חכמי התלמוד לא היו בקיאים בחסרות ויתרות; "וכל שכן שנתקיים בנו בעונותינו: 'לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר'..." (מהקדמת הרמ"ה לספר מסורת סייג לתורה). :אכן עד שלא בא הרמ"ה היה כתיב המסורה בבחינת הלכה ואין עושין כן. '''הסופרים''' המשיכו להעתיק מן הספרים שלפניהם – כדרך שעשו בתקופה שלפני המסורה; נמצא, שעדיין לא היו "בקיאין בחסירות וביתירות". ואילו '''המסרנים''' רשמו את המסורות – על פי הנוסח שנקבע בידי חכמי המסורה. אך אלה לא נגעו במלאכתם של אלה אלא במקרים נדירים בלבד; כביכול, "אנן בדידן ואינהו בדידהו". :'''זו היתה איפוא חשיבות מפעלו של הרמ"ה. הוא קבע את נוסח התורה על פי המסורה – לא כהלכה עיונית – אלא בהוראה מעשית. באותה שעה הוא השלים, לאמיתו של דבר, את מפעל המסורה. בבית מדרשו של הרמ"ה יצא נוסח המסורה מן הכח אל הפעל – ומשם הוא פשט בכל ישראל.''' :וכך יפה כוחם של הדורות האחרונים אפילו מכוח חכמי התלמוד; שכן "בזמן הזה אנן בקיאין בחסירות ויתירות, אף שבזמן הש"ס לא היו בקיאים, שכבר ישב על מדוכה זו הרמ"ה ז"ל ובירר הכל כשמלה" (אבני נזר, יורה דעה, סימן שנו, סעיף ה). תיאור זה, המובא כאן בשם אחד מגדולי חכמי ההלכה, הוא ציור מדויק של התהליך ההיסטורי. נוסח הכתיב של התורה עדיין לא היה קבוע סופית בתקופת התלמוד. הוא נקבע במשנה עיונית רק על ידי חכמי המסורה. והוא נתקבל למעשה בכל ישראל רק בכוח ההוראה של הרמ"ה. :'''תהליך הפוך עבר באותו זמן על נוסח הקריאה. נוסח זה היה בתחילה בבחינת תורה שבעל פה, וזו עלולה להשתכח מן הלב. שבטי ישראל התרחקו זה מזה ונדדו מגולה לגולה. הריחוק המקומי הביא בעקבותיו פילוג לשוני. הבדלי המבטאים שבין הארצות השונות הן אות לפילוג הזה.''' :נדודי ישראל בגלויות אינן הסיבה היחידה להשכחת נוסח הקריאה. שכן ככלי ההתפתחות של כל הלשונות חלים גם על לשון הקודש. וקריאה הנמסרת רק כתורה שבעל פה עלולה להשתנות במרוצת הדורות.{{הערה|הערת ברויאר: המסורות השונות של קריאת המשנה והתלמוד יכולות לשמש דוגמה לכל זה.}} :'''צדקה עשה הקב"ה עם ישראל, שהעמיד את חכמי הניקוד על אֵם הדרך של היציאה לגלות. הללו הפכו את תורת הקריאה שבעל פה לתורת הניקוד שבכתב. ודרכו של נוסח כתוב לשמור על טהרתו המקורית – יותר מקריאה הנמסרת בעל פה.''' :'''בהמשך הדורות נתהפך איפוא היחס שבין קריאה לניקוד. חכמי המסורה היו מנקדים על פי הקריאה שבעל פה; הדורות המאוחרים היו קוראים על פי הניקוד שבכתב.''' :אולם גם הניקוד הכתוב לא היה מובטח מפני תהפוכות ושינויים. שכן דרכי הניקוד – בניגוד לדרכי הכתיב – תלויות בכללי הדקדוק. והללו פועלים לעתים קרובות בכיוון להשכחת מסורת הקריאה. זאת ועוד: סימנים הדומים זה לזה מבחינה גרפית עלולים להתחלף זה בזה; ויש להביא בחשבון גם את האפשרות של טעויות סופר גרידא. אף זו: יש להניח, שגם בתקופות מאוחרות לא נשתכח טיבם המקורי של הנקדנים – המנקדים על פי מסורת הקריאה שבעל פה. וכך נוצרה זיקת גומלין בין קריאה לניקוד: משהתפתחה והשתנתה מסורת הקריאה, נשתנו גם סימני הניקוד; והשינויים שחלו בניקוד הביאו לידי שינויים בדרכי הקריאה. :עבודתם השקודה של חכמי האחרונים – מאו"ת ומ"ש ועד רש"ד ורוו"ה – עצרה בסופו של דבר גם את התהליך הזה. נקבעו נוסחות של ניקוד, כדרך שנקבע בשעתו נוסח הכתיב. נוסחות אלה אינן זהות בכל מקום עם הנוסח המקורי של המסורה. מהן לומד הקורא את תורת הקריאה. :'''וכך נתהפך עתה היחס שבין מקרא למסורת. לשעבר היו המלים ההגויות בחזקת נתון קבוע; על פיהן ניקד הנקדן, והמסרן קבע להן את כתיב המסורה; אלא שכתיב זה עדין לא פשט בכל ישראל. עתה כבר נתהפכה הקערה על פיה. כתיב המסורה הוא בחזקת נתון קבוע, והוא פשט בכל ישראל; לכתיב זה מוסיף הנקדן את הניקוד על פי מסורת הניקוד שנקבעה לאחרונה; והתיבות המנוקדות הופכות בפי הקורא למלים הגויות. אך הללו אינן זהות בכל מקום עם מסורת הקריאה המקורית.''' :זו משמעות התופעות, שעמדנו עליהן כאן. ויש לכך לא רק חשיבות עיונית, – אלא גם תוצאה מעשית. שכן בדורנו נעשים ניסיונות שונים להחזיר למקרא את נוסח המסורה – על יסוד כתבי היד שנתגלו לאחרונה; זאת מתוך הנחה, שנוסח המקרא התפתח ונשתנה מאז תקופת המסורה. אולם בעניין זה יש להסיק שתי מסקנות מן הדברים שנתבארו כאן. :בנוסח הניקוד חלו באמת שינויים מסוימים; הללו טעונים הגהה – אם מבקשים לחזור אל הנוסח המקורי על פי המסורה. אולם שינויים אלה הם מועטים יחסית... :גם בנוסח הכתיב חלו שינויים – בהשוואה אל כתבי היד. אך הללו אינם טעונים הגהה, אם מבקשים לחזור אל הנוסח על פי המסורה. שכן הנוסח המקובל בישראל – נוסח רמ"ה-או"ת ובייחוד נוסח יהודי תימן – הוא הוא הנוסח המקורי על פי המסורה. כל חזרה אל נוסח אחד מכתבי היד יש בה משום נסיגה, המתעלמת מן ההישגים שהושגו על ידי חכמי ישראל. דבר אין לה ולהחזרת כתיב המסורה לקדמתו. נראה אם כן ש'''מסורת הקריאה''' של בעלי המסורה הטברנים, המתועדת במערכות הניקוד והטעמים שבכתר ובכתבי־היד הקרובים לו, הייתה ידועה וקבועה להם כבר מראש, עוד לפני שרשמו את סימני הניקוד והטעמים. בעלי המסורה לא ניקדו והטעימו על פי טופס מקרא שלפניהם, אלא על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה על פיהם. הנקדנים היו בקיאים בהגיית המלים ובנגינתן, ועל פיהן ניקדו והטעימו את התיבות שלפניהם. משום כך אין כמעט מחלוקות משמעותיות וקשות להכרעה ביניהם ביחס לטעמים ולעיקרי הניקוד.{{הערה|ע"פ ברויאר, עמ’ 67. קביעה זאת מתבררת לא רק מתוך האחידות הכללית השוררת בין כתבי היד בנוגע לניקוד ולטעמים, אלא אף מהסוגים המסוימים של הטעויות בכתבי־היד הפחות מדויקים. ממצאיו של ברויאר מראים שהסטיות בהטעמתם של כתי"ל וכתי"ש כמעט ולא קיימות בתורה, לעומת כתי"ב וכתי"ש1, שבהם הן יחסית מרובות: "ב'''ב''' מרובים המקרים שבהם הנקדן החליף בהם טעמיהם של פסוקים דומים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות ב'''ש1'''. כנגד זה ב'''ש1''' יש מקרים לא מועטים, שהנקדן נמשך בהם אחרי שיגרת נגינת הטעמים – או צירף טעמים בניגוד לכללי היסוד של סמיכות הטעמים; ואילו סטיות מסוג זה מועטות מאוד ב'''ב'''" (ברויאר, שם). נראים הדברים אם כן שגם דיוקם הרבה של כתי"ל וכתי"ש בתחום הנגינה מצד אחד, וגם סוג הסטיות בטעמים בכתי"ב ובכתי"ש1 מצד שני, מעידים כאחד שנקדני כתבי־היד ניקדו על פי מסורת הקריאה והנגינה השגורה בפיהם. אותו דבר מתברר היטב גם בתחום של הניקוד, שבו ארבעת כתבי־היד '''ל, ב, ש, ש1''' אחידים כמעט בכל מקום (ראו בסיכום שם, עמ' 45).}} לכן מהדורת מקרא המבוססת על הכתר וכתבי־היד הקרובים לו תהיה נציגה נאמנה למסורת הקוראים הטברנית, בכללה ופרטיה. ==מסורת הקוראים בתורה: השימוש בכתי"ל כבסיס לניקוד ולטעמים== בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' השווה פרופ’ ישראל ייבין את הניקוד והטעמים שבכתר אל כתבי־היד הקרובים לו והרחוקים ממנו (ואף למנהגי הדפוסים). בסוף ספרו סיכם: :מכל זה מסתבר, שיש להעדיף את '''ל''' מכל כתבי־היד האחרים הקרובים ל'''א''', הן במקום ש'''א''' חסר, הן במקום שרצויה עדות מסייעת, הן להשוואת שיטתו לשיטת '''א'''.{{הערה|ייבין, נו.3 עמ' 358.}} גם הרב ברויאר, בעקבות ייבין, הגיע לאותה מסקנה בממצאיו, דהיינו שלהעתיק את הניקוד והטעמים מתוך כתי"ל זה כמעט כמו להעתיק את הניקוד והטעמים מתוך הכתר עצמו. ואף מהדירי '''מקראות גדולות הכתר''' אימצו את מסקנותיהם הקודמות של ייבין וברויאר, ובחרו בכתי"ל בתור הכלי הראשון במעלה לשחזור נוסח הניקוד והטעמים בכתר בחלקיו החסרים: "...כ"י '''ל''', שנוסח הניקוד והטעמים שלו במקרא כולו הוא הקרוב ביותר לנוסח ה'כתר' מכל כתבי היד הידועים לנו".{{הערה|עמ' 69*.}} ואף העירו ש"בדיקותינו בקטגוריות שונות של ניקוד וטעמים בעשרות כתבי יד של ימי הביניים חוזרות ומאשרות מסקנה זו."{{הערה|הערה 227 (עמ' 97*). אמנם חובה לציין כאן שמסקנה זו תקפה לגבי מערכת הניקוד והטעמים בכתי"ל באופן כללי, אבל לא לגבי שני פרטים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, ולא הגיעו לידי קביעה עקבית וסופית בכתבי־היד הקרובים לכתר ואף לא בתוך הכתר עצמו: חטפים באותיות לא גרוניות (במערכת הניקוד) ונוסח הגעיות (במערכת הטעמים). למדיניות במהדורתנו לגבי חטפים באותיות לא גרוניות ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|בפרק השני של המבוא]], ולגבי נוסח הגעיות במהדורתנו ראו [[#סימון הגעיה (המתג)|להלן בפרק זה]].}} כתי"ל יהיה אם כן הבסיס העיקרי במהדורתנו לניקוד ולטעמים בתורה (ובשאר החלקים החסרים בכתר), ע"פ שיטת ייבין שכבר בוצעה למעשה במהדורות ברויאר{{הערה|ועל פיהן גם במהדורה הדיגיטלית של "מכון ממרא".}} וב'''מקראות גדולות הכתר'''. אמנם גם יש בכל זאת תופעות חריגות בניקוד ובטעמים שבכתי"ל שיש לתקן אותן על ידי מקורות נוספים או לעצב אותן לפי שיטת מהדורתנו, ואלה יפורטו בשני תתי-הסעיפים הבאים. ===הערכת הדיוק בנוסח הניקוד בכתי"ל=== לפי ייבין, שיטת הניקוד בכתי"ל דומה להפליא לניקוד שבכתר, ואולם רמת דיוקו פחות מושלמת: "'''ל''' נכתב בקפדנות והוא מדויק למדי, אך נופל קצת מבחינה זו מ'''אק'''. יש בו טעויות־סופר קצת יותר מאשר ב'''א'''... בניקוד הוא דומה ברוב ענייניו ל'''א''', אלא שמעטים בו חטפים באותיות לא־גרוניות וכן שונה דרכו בניקוד כתיב וקרי...".{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} על פי זה קבע שיש להעדיף את כתי"ל לשחזור הניקוד והטעמים שבכתר. ובכל זאת יש לעמוד על המיעוט הקטן של שינויים מובהקים בניקוד, שבהם שונה שונה כתי"ל מהכתר ושאר כתבי־היד הקרובים לו, וכן על טעויות הסופר בו שהם "קצת יותר מאשר ב'''א'''". '''שינויים מובהקים בניקוד:''' מתוך מאות האלפים של סימני הניקוד בתורה,{{הערה|לפי נתוני [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#CharacterTypes הסטטיסטיקה במהדורת וסטמינסטר] יש 257,838 סימני ניקוד בתורה, ו-1,000,912 בכל התנ"ך. כשמדובר בכמות כזאת, מתברר שהדוגמאות של השינויים המובהקים שנביא כאן, ואפילו כמה מאות של טעויות סופר, אינן גורעות כלל מהתיאור של כתי"ל ככתב־יד מדויק מאוד. ובכל זאת רמת דיוקו אינה מגיעה לדיוק הכמעט מושלם שבכתר ארם צובה.}} בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר יש הבדלים מובהקים, המבטאים עדות לקריאה שונה, במקומות אחדים בלבד בתורה. ובכמעט כל מקום (חוץ מאחד), שונה גרסתו של כתב־יד חריג אחד מחבריו. ברויאר הביא את הדוגמאות הבאות:{{הערה|א.1-3 (עמ' 35). במשך עבודת ההגהה על התורה מצאנו מעט דוגמאות נוספים, וציינו אותן בתיעוד הנוסח. במשך הזמן כשנעבור על התיעוד, נוסיף אותן לרשימה זו.}} *בשני מקומות ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]; [[דברים לא/טעמים#לא כא|דברים לא,כא]]) יש מחלוקת בין כתבי־היד לגבי קמץ ופתח, ושתיהן תלויות במחלוקת בן־אשר ובן־נפתלי. במקרה הראשון ([[בראשית מא/טעמים#מא נ|בראשית מא,נ]]) מביא כתי"ל את נוסח בן־אשר בדומה לרוב כתבי־היד (מלבד ש). במקרה השני ([[דברים לא/טעמים#לא נ|דברים לא,כא]]) תומכים שני כתבי־היד (ל, ש1) בנוסח בן־נפתלי, ושני כתבי־יד (א, ש) בנוסח בן־אשר. בשני המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח. *יש בכתי"ל ניקוד חריג, באופן מודע וכנראה לפי מסורת הגייה מיוחדת (ולא טעות סופר), בעוד שלוש תיבות בתורה, בניגוד לשאר כתבי־היד: [[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]]; [[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]]; [[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]]. בשלושת המקומות ציינו את המחלוקות ואת הנתונים המלאים בתוך תיעוד הנוסח. *בנוסף לכך ציין ברויאר מספר תופעות לגבי דגשים בכתי"ל ו/או בכתי"ש, שנראה שיש בהן עניין של נטייה או שיטה.{{הערה|שם, א.4-9 (עמ' 35-37).}} הערנו עליהן במקומן בתיעוד הנוסח, וראוי להזכיר אחת מהן: סימון כפול של קובוץ ושורוק בתיבה שיש בה א' נחה (הרֻאוּבני/לרֻאוּבני/ולרֻאוּבני). תופעה זאת נמצאת בחמש מקומות בכתי"ל בתורה ובספר יהושע ([[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]]; [[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]]; [[דברים ג/טעמים#ג טו|ג,טו]]; [[דברים ד/טעמים#ד מג|ד,מג]]; [[יהושע יב/טעמים#יב ו|יהושע יב,ו]]), ולכן ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר, אבל גם אין בה שיטה גמורה כי במקומות אחרים (כגון [[במדבר לד/טעמים#לד יד|במדבר לד,יד]]) הניקוד כמקובל בשורוק בלבד (הראוּבני). '''ניקוד חריג וטעויות סופר:''' חוץ מעניינים של נטייה או של שיטה, שיש בהם ביטוי של מסורת הגייה מובהקת או של מנהג סופרים מודע, יש גם דוגמאות רבות של ניקוד חריג בכתי"ל שמקורן בטעות סופר גרידא, או שיש בהן כנראה שריד של ניקוד לפי מסורת הגייה שונה (שלא השתרשה לגמרי תוך כדי מלאכת ההגהה בכתב־היד). לפי ייבין, רמת דיוקו הכללית של כתי"ל "נופלת קצת" מזו של כתר ארם צובה, למרות הדמיון המובהק ביניהם בשיטת הניקוד. אבל נראה שהיא נופלת יותר מ"קצת", למרות שעדיין מדובר על כתב־יד מדויק מאוד. שהרי בכתי"ל יש מאות רבות של טעויות, למרות שהוא עדיין מדויק מאוד; ואילו כתר ארם צובה מהווה יצירה כמעט־מושלמת. *פתח וסגול (שריד של מסורת ההגייה הבבלית) *דוגמאות רבות של השמטת דגשים (גם כאן טען דותן שמדובר על שריד של מסורת ההגייה הבבלית) ולפעמים הוספתם, וכך גם לגבי מפיק.{{הערה|במיוחד יש לציין את התופעה של דגש בלתי-צפוי באותיות גרוניות, כגון וְנָהָרּ֙ ([[בראשית א/טעמים#א י|בראשית א,י]]), רַּבִּֽים ([[קהלת ז/טעמים#ז כט|קהלת ז,כט]]), הַהּֽוּא ([[קהלת ט/טעמים#ט טו|קהלת ט,טו]]), רַּבָּ֣תִי ([[איכה א/טעמים#א א|איכה א,א]]).}} *השמטתן של נקודות חטף או הוספתן (לעתים). *טעויות סופר מובהקות אחרות (רבות). בדוגמאות מהסוג הזה בדרך כלל הוספנו סימן קריאה (!) בתיעוד הנוסח לאחר שהבאנו את נוסח כתי"ל. לעומת זאת אין סימן קריאה בסוגים טיפוסיים של ניקוד חריג בכתי"ל (כגון השמטת דגש). רשימות שונות של חריגות הניקוד בכתי"ל חוברו במשך הזמן על ידי דותן,{{הערה|במהדורת "עדי" וב-BHL.}} ברויאר,{{הערה|במבואות לכרכי "דעת מקרא" ובנספחים לשלושת מהדורותיו.}} וברשימת ההערות שבתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].{{הערה|אפשר למצוא תיעוד חלקי נוסף באפרט שינויי הנוסחאות במהדורות BHS ועוד יותר ב-BHQ.}} רשימות אלו משלימות אחת את השנייה,{{הערה|חובה להדגיש שאוסף הנתונים המלא והמדויק ביותר נמצא דווקא ברשימותיו של ברויאר, וכל השאר בעצם משלימים אותו. אמנם גם ברשימותיו של ברויאר חסרות דוגמאות שנעלמו מעינו הבוחנת.}} ואיסוף של הנתונים מכולן ביחד מראה באופן ברור שכתי"ל מייצג שיטת ניקוד מובהקת וברורה, אבל הביצוע שלה למעשה אינו מושלם כלל. מבט קל על ההערות במבחר פרקים מתוך [http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר] מראה שיש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב הפרקים בתנ"ך, ובפרקים רבים יש כמה.{{הערה|כדי לתאר את גודל התופעה אפשר להסתמך בגסות על [http://tanach.us/Supplements/Statistics.xml#Chapters הנתונים הסטטיסטיים] של מהדורת וסטמינסטר: בתורה יש בה 262 הערות מיוחדות, ורובן מציינות ניקוד חריג בכתי"ל. בתנ"ך כולו יש 1078 הערות מהסוג הזה. ויש לקחת בחשבון שבמהדורת וסטמינסטר דיווחו רק על חלק מהדוגמאות.}} כמעט בכל המקומות מדובר על ניקוד חריג בכתי"ל בלבד מול שאר כל חבריו, ולכן אין כל בעיה לזהות בכתי"ל את הטעות המובהקת, או את השריד שנשאר בו מתוך מסורת הגייה אחרת. וכך אפשר לקבוע את הנוסח לפי שאר כתבי־היד (ואף להתחשב לעת הצורך בניקוד שבדפוסים המאוחרים שהוא פחות מדויק מכתבי־היד רק במעט),{{הערה|על מידת הדיוק בניקוד המקובל שבדפוסים, ראו ברויאר, א.10-16 (עמ' 37-42). על השיבושים שנגרמו בנוסח המקובל על ידי המדקדקים מתוך שימוש מוטעה במסורה, ראו שם א.18-21 (עמ' 42-45).}} וכך להגיע אל שחזור מהימן לניקוד שהיה בכתר ארם צובה. במהדורתנו תיעדנו ניקוד חריג בכתי"ל במאות מקומות בעקבות הרשימות הקיימות. בדקנו את הנתונים מחדש בכל מקום על ידי עיון בצילום כתב־היד, ולפעמים הגענו למסקנה שונה. ואף הוספנו על הנתונים הקיימים ברשימות דוגמאות חדשות אחדות. כל הנתונים לגבי ניקוד חריג בכתי"ל מובאים במלואם בתוך תיעוד הנוסח. '''הנוסח המקובל בדפוסים:''' הנוסח המוכר בדפוסים הרבים של התנ"ך (עד דפוס קורן ועד בכלל) מבוסס בעיקר על מקראות גדולות דפוס ונציה, ובנוסף על התיקונים שנעשו בנוסח זה בחיבורים "אור תורה" ו"מנחת שי" וגם על ידי מדקדקים מאוחרים יותר. נוסח זה משקף היטב את נוסח המסורה ברוב המכריע של התורה, אמנם יש בו כמה עשרות הבדלים משמעותיים מהנוסח המשותף של כתבי־היד הטברנים. רובם הגדול הם עניינים של פתח וקמץ או של צירה וסגול.{{הערה|לרשימה מלאה והסברים מפורטים לסיבת השינויים, ראו ברויאר, א.10-21 (עמ' 37-45).}} בגלל שהתורה נקראת בציבור במחזור שנתי, וכל שינוי קטן מהנוסח המקובל בולט למי שמכיר היטב את הקריאה, לכן ציינו את השינויים בניקוד המקובל בתוך תיעוד הנוסח.{{הערה|בתוך הערות הנוסח ציינו את הנוסח המקובל בכינוי "דפוסים".}} ===הערכת הדיוק בנוסח הטעמים בכתי"ל=== קפדנותו ודיוקו של כתי"ל באים לידי ביטוי מובהק בתחום הטעמים עוד יותר מאשר בתחום הניקוד. לגבי הניקוד, כאמור, יש לפחות ניקוד חריג אחד ברוב פרקי התנ"ך ולעתים קרובות אף יותר, ואילו בתחום הטעמים איננו מוצאים טעויות או הטעמה חריגה בפרקים רבים. ורוב הטעויות בטעמים (המעטות ממילא) הן בסימון מקום הטעם או בטעם חסר, כך שניתן לזהות אותן בקלות ולתקנן לפי שיטת הכתר וכתבי־היד הקרובים לו. כך תיאר ייבין את מערכת הטעמים בכתי"ל:{{הערה|נו.3 (עמ' 358).}} :בטעמי כ"א הספרים דומה הוא ל'''א''' כמעט בכל, הן בהטעמה בכללותה הן בפרטי כלליה. שינויים מ'''א''' בהטעמה בכללותה נדירים מאוד. מצאתי, למשל: ואמרת֣י אליכ֔ם ('''ל''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג כח|שמ"ב יג,כח]]; '''אקש1''' בקדמא ואזלא). :הטעמת המשרתים בטעמי אמ"ת כמעט תמיד כב'''א''' וכנמסר בשם ב"א בחילופים. לפעמים מצויים תיקונים בהטעמת המשרתים, בייחוד מנוסח ב"נ לנוסח ב"א, כגון במשרתי הפזר (נ.6) ועוד. :המרכא מסומן ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א'''; משום כך נסיגת טעם לראש תיבה או הטעמת שני משרתים, שהראשון בהם מרכא, בתיבה אחת – מסומנת ב'''ל''' בצורה ברורה פחות מאשר ב'''א''', ולעתים קרובות הברה שבה מרכא ברור ב'''א''', הסימן שבה ב'''ל''' נראה כגעיה ברורה. לפעמים נמחקה ב'''ל''' געיה ונכתב מרכא – מה שמסייע בזיהוי הטעמים. הקפה מן הסוג המתואר מא.6 אינה מצויה ב'''ל''' יותר משב'''א'''.{{הערה|הכוונה לנסיגת טעם לראש תיבה בטעמי אמ"ת, כאשר בחלק מהמקרים מוקפת התיבה לתיבה שאחריה.}} דיוקם של כל כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי"ל בראשם – כל כך גדול, עד שבכל החריגות המעטות ממילא יש רק כתב־יד אחד חריג השונה מכל שאר חבריו (וכמעט תמיד שונה גם מהנוסח המקובל בדפוסים). ברויאר מצא רק יוצא מן הכלל אחד בכל התורה, שבו יש מחלוקת בין שני כתבי־יד לשנים אחרים: *במדבר, בהעלֹתך [[במדבר ח/טעמים#ח יח|(ח,יח)]]: [וָאֶקַּ֖ח אֶת־הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כׇּל־בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃] (ל, ב). גם בבדיקה שלנו של כתי"ל והקלדת וסטמינסטר מול כתבי־יד ומהדורות אחרות, לא מצאנו דוגמה נוספת לכך. ברויאר גם מצא שלושה מקומות בלבד בכל התורה של חריגות בעלות משמעות בכתי"ל, כאשר הוא ניצב לבדו מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר: #בראשית, וירא [[בראשית כ/טעמים#כ ז|(כ,ז)]]: [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃]* (ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃] (ל). הטעמת כתי"ל אפשרית, אבל גם ייתכן שמדובר על החלפת זקף קטן ברביע (נקודה אחת במקום שתיים). חשוב לציין שההבדל הכי נפוץ והמשמעותי ביותר בין חריגות ההטעמה המעטות בכתי"ל בתנ"ך, ובתוך מסורת כתבי־היד בכלל (שהיא בדרך כלל אחידה), הוא דווקא השינוי בין נקודה אחת לשתיים, לרביע או לזקף קטן (ראו לדוגמה בהערת הנוסח על [[יהושע א/טעמים#א ז|יהושע א,ז]]). #בראשית, ויגש [[בראשית מד/טעמים#מד כ|(מד,כ)]]: וְאָחִ֣יו מֵ֔ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃]* (ב, ש, ש1 ובדפוסים) / [וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃] (ל). הטעמה זו מוזרה, ונראה שיש כאן טעות בכתי"ל בהשפעת הטעמים בפסוק אחר הדומה לו [[בראשית מב/טעמים#מב לח|(מב,לח)]]. #דברים, כי־תבוא [[דברים כח/טעמים|(כח,נט)]]: [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וׇחֳלָיִ֖ם רָעִ֥ים וְנֶאֱמָנִֽים׃]* (א, ש, ש1) / [מַכּ֤וֹת גְּדֹלֹת֙ וְנֶ֣אֱמָנ֔וֹת וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃] (ל ובדפוסים). מכיוון שהמסורת המשתקפת בדפוסים תומכת בגירסת כתי"ל, ברור שלא מדובר על סתם טעות סופר אלא על שיטה תחבירית אחרת. בנוסף לשלוש הדוגמאות הללו מצאנו עוד אחדות במשך ההגהה של כתי"ל בתורה ובשאר המקומות בתנ"ך החסרים בכתר, וכולם מצויינים במקומם בתיעוד הנוסח. בכוונתנו להוסיף אותם לרשימה זו תוך כדי בדיקה מחדש של תבניות הנוסח. '''כתי"ש:''' ברויאר מצא שגם כתי"ש מדוייק להפליא בנוסח הטעמים בתורה, כמו כתי"ל או אף יותר, וגם בו אין כמעט חריגות בכלל מול המסורת המשותפת הבאה לידי ביטוי בשאר כתבי־היד. במקום אחד בלבד יש טעות סופר ברורה:{{הערה|1=ראו ברויאר, כתר, ב.3 (עמ' 46). ברויאר כתב שם שיש עוד חריג אחד בכתי"ש בפרשת בשלח [[שמות יד/טעמים#יד יג|(שמות יד,יג)]], ולפי מה שכתב כתי"ש=הִֽתְיַצְּב֔וּ בשתי נקודות לזקף קטן (במקום נקודה אחת לרביע בשאר כתבי־היד ובדפוסים). אבל מעיון בצילום כתי"ש ברור לגמרי שיש רק נקודה אחת לרביע. וגם ברויאר עצמו לא ציין את השינוי המשמעותי הזה ברשימתו בדעת מקרא (כרך שמות).}} *במדבר, במדבר [[במדבר א/טעמים#א כח|(א,כח)]]: [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה]* (ל, ש1 ובדפוסים) / [מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָ֤ה וָמַ֙עְלָה֙] (ש) '''הסכמת כתי"ל וכתי"ש:''' דוגמה יחידה זו יוצאת מן הכלל, והיא מוכיחה את הכלל: נוסח כתי"ל וכתי"ש מדוייקים להפליא לגבי נוסח הטעמים בתורה, וכמעט שאין ביניהם שום הבדלים בעלי משמעות בכל התורה כולה. לכן ניתן לקבוע את נוסח הטעמים בתורה בביטחון מלא ע"פ הסכמת שניהם. כמו שכבר הסברנו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק השני של המבוא]], רכיבים מסויימים בשיטת הטעמים בכתי"ל שונים מנוסח הכתר ו/או ממדיניות העיצוב במהדורתנו; לא מדובר על ספק לגבי עצם קביעת הנוסח אלא על שיטות ידועות מראש. כל שינוי מנוסח כתי"ל בגלל הרכיבים האלה יקבל תיעוד מלא בדפי העריכה של המהדורה. ביניהם: *[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מתיגת הזקף|מתיגת הזקף]] (מקומה של המתיגה או עצם קיומה של המתיגה) *[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עקביות במקפים|מקף בתיבת משרת]] *[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#ב. טעם כפול בהברה המוטעמת|פשטא מלעיל וטעם כפול בהברה המוטעמת]] ==מסורת הקוראים בתורה: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי"ל== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 1 לרשימת הניקוד והטעמים}} שבכתב־היד, ומקומות נוספים הראויים לציון, לפי סדר ספרי התורה.{{הערה|לגבי נוסח הגעיות בתורה, ראו להלן [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח הגעיות במהדורתנו|"נוסח הגעיות במהדורתנו"]].}} {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 2 לרשימת הניקוד והטעמים}} לסוג אחד נפוץ יש רשימה עצמאית: [[#מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות|החטפים באותיות לא גרוניות בתורה]]. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא 3 לרשימת הניקוד והטעמים}} ו. לרשימות דומות על ספרי הנביאים והכתובים, ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ"ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי"ל|פרק הרביעי]]''' וב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי]]''' של המבוא למהדורה. ===ספר בראשית=== א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[בראשית ב/טעמים#ב ו|בראשית ב,ו]] (ל=אֶֽת־כָּל־פְּנֵֽי־הָֽאֲדָמָֽה): "פני" מוקפת ובגעיה, במקום טעם מרכא #[[בראשית ב/טעמים#ב יח|בראשית ב,יח]] (ל!=אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ): נקודה באות ה"א #[[בראשית ד/טעמים#ד יח|בראשית ד,יח]] (ל!=וּמְחִיּיָאֵ֗ל): מקום הקמץ #[[בראשית ה/טעמים#ה כט|בראשית ה,כט]] (ל*=זֶ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}ה): גרשיים ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר #[[בראשית ו/טעמים#ו טז|בראשית ו,טז]] (ל?!=תְּכַלֶ֣נָּה): חסר דגש באות למ"ד? #[[בראשית ז/טעמים#ז כג|בראשית ז,כג]] (ל!=וַיִשָּׁ֧אֶר): חסר דגש באות יו"ד #[[בראשית ט/טעמים#ט כד|בראשית ט,כד]] (ל=אֲשֶׁר־עָֽשָׂה־ל֖וֹ): "עשה" בגעיה ומוקפת, במקום טעם מרכא #[[בראשית יד/טעמים#יד י|בראשית יד,י]] (ל!=הַשִׂדִּ֗ים): חסר דגש באות שי"ן #[[בראשית יד/טעמים#יד יז|בראשית יד,יז]] (ל!=אַחַרֵ֣י): חסרות נקודות החטף בחי"ת #[[בראשית טו/טעמים#טו ב|בראשית טו,ב]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶּר): מ"ם דגושה #[[בראשית טו/טעמים#טו י|בראשית טו,י]] (ל!=וְאֶת־הַצִפֹּ֖ר): חסר דגש באות צד"י #[[בראשית יח/טעמים#יח יח|בראשית יח,יח]] (ל!=וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ): חסר מקף #[[בראשית יח/טעמים#יח כא|בראשית יח,כא]] (ל!=כַצַדִּ֖יק): חסר דגש באות צד"י #[[בראשית כ/טעמים#כ ז|בראשית כ,ז]] (ל=מֵשִׁ֗יב): נקודה אחת לרביע, במקום שתי נקודות לזקף קטן #[[בראשית כב/טעמים#כב ג|בראשית כב,ג]] (ל?!=וַֽיַחֲבֹשׁ֙): חסר דגש באות יו"ד? #[[בראשית כב/טעמים#כב יב|בראשית כב,יב]] (ל!=מְא֑וּמָּה): אות מ"ם השניה דגושה #[[בראשית כג/טעמים#כג ט|בראשית כג,ט]] (ל=יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י): אין דגש באות למ"ד #[[בראשית כד/טעמים#כד לו|בראשית כד,לו]] (ל=וַיִּתֶּן־לּ֖וֹ): למ"ד דגושה #[[בראשית כד/טעמים#כד נג|בראשית כד,נג]] (ל!=וַיִתֵּ֖ן): חסר דגש באות יו"ד #[[בראשית כה/טעמים#כה ה|בראשית כה,ה]] (ל!=וַיִתֵּ֧ן): חסר דגש באות יו"ד #[[בראשית כה/טעמים#כה ו|בראשית כה,ו]] (ל!=בּנוֹ֙): חסר שווא באות בי"ת #[[בראשית כו/טעמים#כו א|בראשית כו,א]] (ל!=אֶל־אֲבִימֶּ֥לֶךְ): מ"ם דגושה #[[בראשית כו/טעמים#כו טז|בראשית כו,טז]] (ל?=כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ או כִּֽי־עָצַֽמְתָּ־מִמֶּ֖נּוּ): מקף בתיבת משרת (במקום כִּֽי־עָצַ֥מְתָּ מִמֶּ֖נּוּ) או ששתי התיבות "כי עצמת" מוקפות ובגעיות? #[[בראשית כז/טעמים#כז כט|בראשית כז,כט]] (ל=וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[בראשית ל/טעמים#ל יח|בראשית ל,יח]] (ל?!=יִשָׂשּכָֽר): חסר דגש באות שי"ן הראשונה? דגש באות שי"ן השניה? #[[בראשית ל/טעמים#ל יט|בראשית ל,יט]] (ל!=לְּיַעֲקֹֽב): למ"ד דגושה #[[בראשית ל/טעמים#ל לז|בראשית ל,לז]] (ל!=וְעֶרְמ֑וֹן): סגול במקום פתח באות עי"ן #[[בראשית לא/טעמים#לא נא|בראשית לא,נא]] (ל!=הַמַצֵּבָ֔ה): חסר דגש באות מ"ם #[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=יִֽפְגָּֿשְׁךָ֞): דגש וסימן רפה באות גימ"ל, במקום גימ"ל רפה #[[בראשית לב/טעמים#לב יח|בראשית לב,יח]] (ל!=וִשְׁאֵֽלְךָ֙): נקודה אחת של חיריק באות וי"ו #[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל!=אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ): חסר סילוק באות למ"ד #[[בראשית לד/טעמים#לד יא|בראשית לד,יא]] (ל!=אֶל־אָבִ֣יה): חסר קמץ באות ה"א #[[בראשית לד/טעמים#לד כח|בראשית לד,כח]] (ל?!=וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּ֑ם): ה"א מנוקדת? #[[בראשית לה/טעמים#לה כב|בראשית לה,כב]] (ל!=רְאוּבֵ֔֗ן): זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים #[[בראשית לו/טעמים#לו יג|בראשית לו,יג]] (ל!=אֵ֣לֶּ֣ה): טעם מרכא פעמיים באותיות אל"ף ולמ"ד #[[בראשית לח/טעמים#לח יא|בראשית לח,יא]] (ל!=בְנְ֔י): שתי נקודות של שווא באות נו"ן #[[בראשית לח/טעמים#לח טז|בראשית לח,טז]] (ל=מַה־תִּתֶּן־לִּ֔י): למ"ד דגושה #[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=אֶתֶּן־לָּךְ֒): למ"ד דגושה #[[בראשית לח/טעמים#לח יח|בראשית לח,יח]] (ל=וַיִּתֶּן־לָּ֛הּ): למ"ד דגושה #[[בראשית לח/טעמים#לח כו|בראשית לח,כו]] (ל!=לְדַעְתָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה"א #[[בראשית לט/טעמים#לט יט|בראשית לט,יט]] (ל?!=עָ֥שָׂהּ): נקודת מפיק בה"א? #[[בראשית לט/טעמים#לט כג|בראשית לט,כג]] (ל!=בֵּית־הַסֹּהַ֗ר): מקום הטעם #[[בראשית מ/טעמים#מ ג|בראשית מ,ג]] (ל!=הַטַבָּחִ֖ים): חסר דגש באות טי"ת #[[בראשית מ/טעמים#מ יז|בראשית מ,יז]] (ל=הָֽעֶלְי֔וֹן): שתי נקודות לטעם זקף קטן, במקום נקודה אחת לרביע #[[בראשית מא/טעמים#מא ז|בראשית מא,ז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים): חסר דגש באות שי"ן #[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים): קמץ באות ה"א וחסר דגש באות שי"ן #[[בראשית מא/טעמים#מא כד|בראשית מא,כד]] (ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים): חסר דגש באות שי"ן? #[[בראשית מא/טעמים#מא כז|בראשית מא,כז]] (ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙): חסר דגש באות שי"ן #[[בראשית מא/טעמים#מא מו|בראשית מא,מו]] (ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר): שווא במקום חטף באות עי"ן #[[בראשית מב/טעמים#מב ו|בראשית מב,ו]] (ל?=וַיִּשְׁתַּֽחֲוּוּ־ל֥וֹ): נקודה בוי"ו עיצורית? #[[בראשית מב/טעמים#מב לו|בראשית מב,לו]] (ל!=אֵינֶּ֙נּוּ֙): אות נו"ן הראשונה דגושה #[[בראשית מג/טעמים#מג ז|בראשית מג,ז]] (ל!=וַנַ֨גֶּד־ל֔וֹ): חסר דגש באות נו"ן #[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי"ו עיצורית{{הערה|ראו גם להלן, רשימה ג.}} #[[בראשית מד/טעמים#מד כ|בראשית מד,כ]] (ל!=וְאָחִ֨יו מֵ֜ת): בטעמים קדמא ואזלא, במקום מונח זקף קטן #[[בראשית מה/טעמים#מה ו|בראשית מה,ו]] (ל!=וְקָצִּֽיר): אות צד"י דגושה #[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי"ן הראשונה #[[בראשית מו/טעמים#מו יג|בראשית מו,יג]] (ל=וּפֻוָּ֖ה): וי"ו דגושה #[[בראשית מט/טעמים#מט ח|בראשית מט,ח]] (ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[בראשית מט/טעמים#מט כו|בראשית מט,כו]] (ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙): חסר קמץ באות נו"ן סופית #[[בראשית נ/טעמים#נ א|בראשית נ,א]] (ל!=וַיִפֹּ֥ל): חסר דגש באות יו"ד ב. מתיגת הזקף #[[בראשית ז/טעמים#ז ח|בראשית ז,ח]] (ל=וּמִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה #[[בראשית יג/טעמים#יג ה|בראשית יג,ה]] (ל=וְגַם־לְל֔וֹט): אין מתיגה #[[בראשית יט/טעמים#יט כז|בראשית יט,כז]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה #[[בראשית כב/טעמים#כב ב|בראשית כב,ב]] (ל=וְלֶךְ־לְךָ֔): אין מתיגה #[[בראשית כז/טעמים#כז מא|בראשית כז,מא]] (ל=עַל־הַ֨בְּרָכָ֔ה): מקום המתיגה #[[בראשית לב/טעמים#לב כד|בראשית לב,כד]] (ל=וַיִּקָּחֵ֔ם): אין מתיגה #[[בראשית לה/טעמים#לה א|בראשית לה,א]] (ל=בְּבָרְחֲךָ֔): אין מתיגה #[[בראשית מא/טעמים#מא יב|בראשית מא,יב]] (ל=וַנְּ֨סַפֶּר־ל֔וֹ): מקום המתיגה #[[בראשית מה/טעמים#מה יד|בראשית מה,יד]] (ל=וּבִנְיָמִ֔ן): אין מתיגה #[[בראשית מט/טעמים#מט כט|בראשית מט,כט]] (ל=אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה): מקום המתיגה ג. הניקוד בתוך הכתיב #[[בראשית יד/טעמים#יד ב|בראשית יד,ב]] (ל-כתיב=צְבֹיִי֔ם): מקום הטעם #[[בראשית יד/טעמים#יד ח|בראשית יד,ח]] (ל-כתיב=צְבֹייִ֔ם): מקום החיריק והטעם #[[בראשית מג/טעמים#מג כח|בראשית מג,כח]] (ל-כתיב=וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ; ל-קרי=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי"ו עיצורית{{הערה|ראו גם לעיל, רשימה א.}} ===ספר שמות=== א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[שמות א/טעמים#א ג|שמות א,ג]] (ל!=וּבְנְיָמִֽן): בי"ת שווּאה #[[שמות א/טעמים#א טו|שמות א,טו]] (ל!=מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ"ף סופית #[[שמות ב/טעמים#ב י|שמות ב,י]] (ל!=וַיִגְדַּ֣ל): חסר דגש באות יו"ד #[[שמות ד/טעמים#ד י|שמות ד,י]] (ל!=דַּבֶּרְךָ): חסר טעם הטפחא #[[שמות ד/טעמים#ד לא|שמות ד,לא]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[שמות ה/טעמים#ה יח|שמות ה,יח]] (ל!=תִּתֵּֽנּוּ): נו"ן דגושה #[[שמות ו/טעמים#ו כז|שמות ו,כז]] (ל!=מֶֽלֶך־מִצְרַ֔יִם): חסר שווא באות כ"ף סופית #[[שמות ז/טעמים#ז ד|שמות ז,ד]] (ל?!=וְנָתַתִּ֛י): בנקודת תביר? #[[שמות ז/טעמים#ז י|שמות ז,י]] (ל!=<וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן>): חסרות נקודות החטף בעי"ן #[[שמות ז/טעמים#ז כ|שמות ז,כ]] (ל?=וַיֵּהָֽפְכ֛וּ): געיה ומרכא במקום מרכא בתיבת תביר? #[[שמות ח/טעמים#ח ג|שמות ח,ג]] (ל!=הַֽחֲרְטֻמִּ֖ים): בנקודות של חטף באות חי"ת #[[שמות ח/טעמים#ח ה|שמות ח,ה]] (ל!=וַיֹּ֣אמֶר): בטעם מונח במקום קדמא #[[שמות ט/טעמים#ט יא|שמות ט,יא]] (ל!=בַּֽחֲרְטֻמִּ֖ם): בנקודות של חטף באות חי"ת #[[שמות ט/טעמים#ט כב|שמות ט,כב]] (ל!=אֶל־מֹשֶׁה): חסרה נקודת הרביע #[[שמות י/טעמים#י כד|שמות י,כד]] (ל!=יֵלֵ֥ך): חסר שווא באות כ"ף סופית #[[שמות י/טעמים#י כח|שמות י,כח]] (ל=אֶל־תֹּ֙סֶף֙): אל"ף בסגול #[[שמות יא/טעמים#יא ו|שמות יא,ו]] (ל=וְהָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר) #[[שמות יא/טעמים#יא ח|שמות יא,ח]] (ל=וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י): נקודה בוי"ו עיצורית #[[שמות יא/טעמים#יא י|שמות יא,י]] (ל=וַיְּחַזֵּ֤ק): יו"ד דגושה #[[שמות יב/טעמים#יב ז|שמות יב,ז]] (ל,ו=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר) #[[שמות יב/טעמים#יב כז|שמות יב,כז]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[שמות יב/טעמים#יב מא|שמות יב,מא]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר) #[[שמות יב/טעמים#יב מה|שמות יב,מה]] (ל=לֹא־יֹ֥אכַל־בּֽוֹ): המקף השני בתיבת משרת #[[שמות יד/טעמים#יד ה|שמות יד,ה]] (ל!=וַיֹּֽאמרוּ֙): חסר שווא באות מ"ם #[[שמות יד/טעמים#יד ט|שמות יד,ט]] (ל!=וַיַּשִׂ֤יגוּ): חסר דגש באות שי"ן #[[שמות יד/טעמים#יד יא|שמות יד,יא]] (ל!=הַֽמִבְּלִ֤י): חסרות נקודות החטף בה"א הַתֵּמַהּ #[[שמות יד/טעמים#יד יג|שמות יד,יג]] (ל!=הִֽתְיַצְב֗וּ): חסר דגש באות צד"י #[[שמות טז/טעמים#טז ט|שמות טז,ט]] (ל!=וַיֹ֤אמֶר): חסר דגש באות יו"ד #[[שמות טז/טעמים#טז כט|שמות טז,כט]] (ל!=הַשַׁבָּת֒): חסר דגש באות שי"ן #[[שמות יח/טעמים#יח כה|שמות יח,כה]] (ל!=וַיִתֵּ֥ן): חסר דגש באות יו"ד #[[שמות כ/טעמים#כ ב|שמות כ,ב]] (ל!=לֹֽ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩): חסר מקף אחרי "לא" לטעם התחתון, ויש קו אחד בלבד באות יו"ד השניה הנוטה כמרכא; אך סביר שהקו באות יו"ד מתפקד בתור מרכא של הטעם התחתון וגעיה של הטעם העליון כאחד. #[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=<לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣>): חסר מקף אחרי "לא" לטעם התחתון #[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וְכׇל־תְּמוּנָ֡֔ה): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון #[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=מִמַּ֡֔עַל): פזר לטעם העליון לפני זקף קטן לטעם התחתון #[[שמות כ/טעמים#כ ג|שמות כ,ג]] (ל!=וַאֲשֶׁ֥֣ר): מרכא ומונח באות שי"ן, למרות שיש מרכא בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד #[[שמות כ/טעמים#כ ד|שמות כ,ד]] (ל!=לֹֽא־תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה): אות חי"ת שווּאה במקום חטף פתח #[[שמות כ/טעמים#כ ז|שמות כ,ז]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֜ת): חסר דגש באות שי"ן #[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=אֱלֹהֶ֑֑֗יךָ): טעם האתנח נכתב פעמיים מתחת לאות ה"א, לפני הסגול ולאחריו (!) #[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=כָל־מְלָאכָ֡֜ה): פזר לטעם העליון לפני אזלא לטעם התחתון #[[שמות כ/טעמים#כ ט|שמות כ,ט]] (ל!=וּבִנְךָֽ֣־וּ֠בִתֶּ֗ךָ): געיה לטעם העליון לפני מונח לטעם התחתון (באות כ"ף סופית) #[[שמות כ/טעמים#כ י|שמות כ,י]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי"ן #[[שמות כא/טעמים#כא ט|שמות כא,ט]] (ל!=יַעֲשֶׂה־לָּֽה): חסרה נקודת המפיק באות ה"א #[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל!=לָ֑ה): חסרה נקודת המפיק באות ה"א #[[שמות כב/טעמים#כב כא|שמות כב,כא]] (ל?=לֹּ֥א תְעַנּֽוּן): למ"ד דגושה? #[[שמות כב/טעמים#כב כח|שמות כב,כח]] (ל=תִּתֶּן־לִּֽי): למ"ד דגושה #[[שמות כו/טעמים#כו ג|שמות כו,ג]] (ל?!=תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙): יו"ד דגושה? #[[שמות כז/טעמים#כז ה|שמות כז,ה]] (ל?!=כַּרְכֹּ֥בּ): בי"ת דגושה? #[[שמות כז/טעמים#כז טו|שמות כז,טו]] (ל!=חְמֵ֥שׁ): שווא באות חי"ת #[[שמות כח/טעמים#כח א|שמות כח,א]] (ל?=אִתּ֔וֹ): שתי נקודות לטעם זקן קטן? #[[שמות כח/טעמים#כח י|שמות כח,י]] (ל!=הַשִׁשָּׁ֧ה): חסר דגש באות שי"ן הראשונה #[[שמות כח/טעמים#כח כז|שמות כח,כז]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ"ם #[[שמות כט/טעמים#כט כב|שמות כט,כב]] (ל!=וְאֶת־הֲחֵ֙לֶב֙): חטף פתח באות ה"א #[[שמות כט/טעמים#כט כג|שמות כט,כג]] (ל!=וַֽחַלַּ֨ת): פתח באות וי"ו #[[שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל,ח]] (ל!=הָעֲרְבַּ֖יִם): חטף פתח באות עי"ן #[[שמות ל/טעמים#ל לו|שמות ל,לו]] (ל?=מִמֶ֜נָּה [2]): חסר דגש באות מ"ם השניה? #[[שמות לא/טעמים#לא טו|שמות לא,טו]] (ל!=הַשַׁבָּ֖ת): חסר דגש באות שי"ן #[[שמות לב/טעמים#לב יז|שמות לב,יז]] (ל!=בַּֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק #[[שמות לב/טעמים#לב יט|שמות לב,יט]] (ל!=וַיְּשַׁבֵּ֥ר): דגש באות יו"ד #[[שמות לג/טעמים#לג י|שמות לג,י]] (ל=וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[שמות לג/טעמים#לג טז|שמות לג,טז]] (ל!=וְנִפְלֵ֙ינוּ֙): צירה באות למ"ד (במקום חיריק) #[[שמות לד/טעמים#לד יט|שמות לד,יט]] (ל!=וָשֶֽׁה): נקודת שי"ן ימנית #[[שמות לה/טעמים#לה ג|שמות לה,ג]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי"ן #[[שמות לה/טעמים#לה ז|שמות לה,ז]] (ל!=שִׂטִּֽים): נקודת שי"ן שמאלית #[[שמות לה/טעמים#לה כ|שמות לה,כ]] (ל=וַיֵּֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר) #[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=טָוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[שמות לה/טעמים#לה לב|שמות לה,לב]] (ל!=מַֽחַשָׁבֹ֑ת): חסרות נקודות החטף באות חי"ת #[[שמות לח/טעמים#לח יב|שמות לח,יב]] (ל?!=עַמּוּדֵיהֶ֥ם): בקו של טעם מרכא במקום מונח?{{הערה|ייתכן שרק נשמט הקו התחתון של טעם המונח.}} #[[שמות לח/טעמים#לח כ|שמות לח,כ]] (ל!=וְֽכׇל הַיְתֵדֹ֞ת): חסר מקף #[[שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח,כא]] (ל=הַלְוִּיִּ֔ם): נקודה בוי"ו עיצורית #[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מִלְמַ֙טָּה֙): חסר דגש באות למ"ד #[[שמות לט/טעמים#לט כ|שמות לט,כ]] (ל!=מֶחְבַּרְתּ֑וֹ): סגול באות מ"ם ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף: #[[שמות לז/טעמים#לז כה|שמות לז,כה]] (ל=רֳחְבּ֜וֹ): קמץ קטן במהדורתנו ג. מתיגת הזקף #[[שמות ח/טעמים#ח א|שמות ח,א]] (ל=עַל־הַ֨נְּהָרֹ֔ת): מקום המתיגה #[[שמות כא/טעמים#כא יא|שמות כא,יא]] (ל=וְאִם־שְׁלָ֨שׁ־אֵ֔לֶּה): מקום המתיגה #[[שמות כה/טעמים#כה כ|שמות כה,כ]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה #[[שמות כה/טעמים#כה לד|שמות כה,לד]] (ל=מְשֻׁקָּדִ֔ים): אין מתיגה #[[שמות כו/טעמים#כו יז|שמות כו,יז]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה #[[שמות ל/טעמים#ל לב|שמות ל,לב]] (ל=וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ): מקום המתיגה #[[שמות לד/טעמים#לד א|שמות לד,א]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה #[[שמות לה/טעמים#לה יא|שמות לה,יא]] (ל=אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן): מקום המתיגה #[[שמות לה/טעמים#לה כו|שמות לה,כו]] (ל=וְכׇל־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה #[[שמות לו/טעמים#לו כב|שמות לו,כב]] (ל=מְשֻׁלָּבֹ֔ת): אין מתיגה #[[שמות לז/טעמים#לז ט|שמות לז,ט]] (ל=אֶל־הַכַּפֹּ֔רֶת): אין מתיגה #[[שמות לז/טעמים#לז טז|שמות לז,טז]] (ל=וְאֶת־הַקְּשָׂוֺ֔ת): אין מתיגה #[[שמות לט/טעמים#לט י|שמות לט,י]] (ל=וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ): אין מתיגה ===ספר ויקרא=== א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[ויקרא ד/טעמים#ד לה|ויקרא ד,לה]] (ל!=וְאֶת־כׇּל־חֶלְבָּ֣ה): חסרה נקודת המפיק באות ה"א #[[ויקרא ה/טעמים#ה ז|ויקרא ה,ז]] (ל!=תַגִּ֣יע): חסר פתח גנוב באות עי"ן #[[ויקרא ה/טעמים#ה יב|ויקרא ה,יב]] (ל!=אֶת־אַזְכָּרָתָה֙): חסרה נקודת המפיק באות ה"א #[[ויקרא ו/טעמים#ו ג|ויקרא ו,ג]] (ל!=אֶת־הַדֶּ֗שׁן): חסר סגול באות שי"ן #[[ויקרא ו/טעמים#ו ו|ויקרא ו,ו]] (ל!=תִכְבֶֽה): חסר דגש באות בי"ת #[[ויקרא ז/טעמים#ז יב|ויקרא ז,יב]] (ל!=בַשָּֽׁמֶן): חסר דגש באות בי"ת #[[ויקרא ח/טעמים#ח טז|ויקרא ח,טז]] (ל!=<וְאֶֽת חֶלְבְּהֶ֑ן>): חסר מקף #[[ויקרא ח/טעמים#ח כד|ויקרא ח,כד]] (ל!=וַיִתֵּ֨ן): חסר דגש באות יו"ד #[[ויקרא ח/טעמים#ח כח|ויקרא ח,כח]] (ל!=וַיִקַּ֨ח): חסר דגש באות יו"ד #[[ויקרא ח/טעמים#ח כט|ויקרא ח,כט]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו"ד #[[ויקרא י/טעמים#י א|ויקרא י,א]] (ל!=וַיִתְּנ֤וּ): חסר דגש באות יו"ד #[[ויקרא י/טעמים#י ד|ויקרא י,ד]] (ל=קִ֠רְב֞וּ): תלישא וגרשיים כשיטת רוב כתבי־היד, כל טעם באות הראויה לו.{{הערה|במהדורתנו "קִ{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}רְב{{מ:גרשיים ותלישא גדולה}}וּ", לפי שיטת הכתר באות הראשונה (גרשיים ואחר כך תלישא גדולה), ובתוספת טעם כפול בהברה המוטעמת.}} #[[ויקרא יג/טעמים#יג ג|ויקרא יג,ג]] (ל!=הַנֶּ֙גֶע֙): סגול באות גימ"ל #[[ויקרא יג/טעמים#יג כו|ויקרא יג,כו]] (ל!=אֵֽין־בַּבֶּהֶ֙רֶת֙): סגול באות בי"ת #[[ויקרא יג/טעמים#יג נ|ויקרא יג,נ]] (ל!=אֶת־הַנָ֑גַע): חסר דגש באות נו"ן #[[ויקרא יד/טעמים#יד כא|ויקרא יד,כא]] (ל!=בָּ֥לוּל): טעם המרכא באות בי"ת #[[ויקרא יד/טעמים#יד כה|ויקרא יד,כה]] (ל!=אֹֽזֶן־הַמִטַּהֵ֖ר): חסר דגש באות מ"ם #[[ויקרא יד/טעמים#יד נג|ויקרא יד,נג]] (ל!=אֶת־הַצִפֹּ֧ר): חסר דגש באות צד"י #[[ויקרא טו/טעמים#טו ח|ויקרא טו,ח]] (ל!=וְכִֽי־יָרֹ֛ק): בנקודת תביר (במקום מרכא) #[[ויקרא טז/טעמים#טז כא|ויקרא טז,כא]] (ל=עַ֨ל): קדמא במקום מונח #[[ויקרא כד/טעמים#כד י|ויקרא כד,י]] (ל!=הַיִּשְׁרְאֵלִ֔ית): בנקודת שי”ן ימנית #[[ויקרא כה/טעמים#כה כ|ויקרא כה,כ]] (ל?!=מַה־נֹּאכַ֤֖ל): מהפך וטפחא ביחד באות כ"ף? #[[ויקרא כה/טעמים#כה מו|ויקרא כה,מו]] (ל!=וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם): חטף פתח באות חי"ת #[[ויקרא כו/טעמים#כו כח|ויקרא כו,כח]] (ל!=עַל־חַטֹּאתֵיכֶם): חסר סילוק #[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): חטף קמץ באות ה"א הראשונה, ואין דגש באות שי"ן #[[ויקרא כו/טעמים#כו לה|ויקרא כו,לה]] (ל=הָשַׁמָּ֖ה): אין דגש באות שי"ן #[[ויקרא כו/טעמים#כו מג|ויקרא כו,מג]] (ל=בָּהְּשַׁמָּה֙): מפיק באות ה"א הראשונה #[[ויקרא כז/טעמים#כז לג|ויקרא כז,לג]] (ל=יִֽהְיֶה־קֹ֖דֶשׁ): חסר דגש באות קו"ף לעומת הפסוק הקודם ב. חטף קמץ לסימון תנועת קמץ חטוף: #[[ויקרא כו/טעמים#כו לד|ויקרא כו,לד]] (ל=הֳשַׁמָּ֔ה): קמץ קטן במהדורתנו (וראו גם לעיל א. 26, 27, 28 ונוסח הכתר ב[[דברי הימים ב לו/טעמים#לו כא|דה"ב לו,כא]]) ג. מתיגת הזקף: #[[ויקרא ז/טעמים#ז כה|ויקרא ז,כה]] (ל=מִן־הַ֨בְּהֵמָ֔ה): מקום המתיגה #[[ויקרא ח/טעמים#ח כ|ויקרא ח,כ]] (ל=וְאֶת־הָאַ֔יִל): אין מתיגה #[[ויקרא ט/טעמים#ט יט|ויקרא ט,יט]] (ל=וּמִן־הָאַ֔יִל): אין מתיגה #[[ויקרא יא/טעמים#יא יד|ויקרא יא,יד]] (ל=וְאֶת־הַ֨דָּאָ֔ה): מקום המתיגה #[[ויקרא יא/טעמים#יא לג|ויקרא יא,לג]] (ל=וְכָל־כְּלִי־חֶ֔רֶשׂ): אין מתיגה #[[ויקרא טו/טעמים#טו יב|ויקרא טו,יב]] (ל=וְכָל־כְּלִי־עֵ֔ץ): אין מתיגה #[[ויקרא טו/טעמים#טו כב|ויקרא טו,כב]] (ל=וְכָל־הַנֹּגֵ֔עַ): אין מתיגה #[[ויקרא כ/טעמים#כ יז|ויקרא כ,יז]] (ל=וְנִכְרְת֔וּ): אין מתיגה #[[ויקרא כא/טעמים#כא ח|ויקרא כא,ח]] (ל=וְקִדַּשְׁתּ֔וֹ): אין מתיגה #[[ויקרא כב/טעמים#כב יב|ויקרא כב,יב]] (ל=וּבַת־כֹּהֵ֔ן): אין מתיגה #[[ויקרא כה/טעמים#כה יב|ויקרא כה,יב]] (ל=מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה): מקום המתיגה #[[ויקרא כז/טעמים#כז ט|ויקרא כז,ט]] (ל=וְאִם־בְּהֵמָ֔ה): אין מתיגה #[[ויקרא כז/טעמים#כז כה|ויקרא כז,כה]] (ל=וְכָל־עֶרְכְּךָ֔): אין מתיגה ===ספר במדבר=== א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[במדבר ב/טעמים#ב יד|במדבר ב,יד]] (ל!=וְמַטֵּ֖ה): שווא באות וי"ו #[[במדבר ב/טעמים#ב טו|במדבר ב,טו]] (ל!=חֲמִשָׁ֤ה): חסר דגש באות שי"ן #[[במדבר ג/טעמים#ג ל|במדבר ג,ל]] (ל!=אֶלִיצָפָ֖ן): נקודות החטף חסרות באות אל"ף #[[במדבר ד/טעמים#ד מט|במדבר ד,מט]] (ל!=בְּיַד מֹשֶׁ֔ה): חסר מקף #[[במדבר ז/טעמים#ז יח|במדבר ז,יח]]: מכאן ואילך אין ניקוד ברוב התיבות בכתי"ל (וכך הוא בעוד כתבי־יד ובחלק מהדפוסים), עד סוף היום השנים עשר ([[במדבר ז/טעמים#ז פג|פסוק פ"ג]]); הטעמים והגעיות מסומנים. #[[במדבר ז/טעמים#ז ס|במדבר ז,ס]] (ל!=בִנְיָמ֑͏ִן): האתנח מימין החיריק באות מ"ם #[[במדבר ז/טעמים#ז עב|במדבר ז,עב]] (ל!=בָּן־עׇכְרָֽן): קמץ באות בי"ת #[[במדבר ח/טעמים#ח יח|במדבר ח,יח]] (ל=וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם): פשטא וזקף קטן במקום טפחא ואתנח #[[במדבר ט/טעמים#ט ג|במדבר ט,ג]] (ל!=הָֽעֲרְבַּ֛יִם): חטף פתח באות עי"ן #[[במדבר י/טעמים#י ט|במדבר י,ט]] (ל!=וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם): חטף פתח באות וי"ו #[[במדבר י/טעמים#י טו|במדבר י,טו]] (ל=יִשָׂשכָ֑ר): חסר דגש באות שי"ן הראשונה #[[במדבר יא/טעמים#יא כו|במדבר יא,כו]] (ל!=וַיִשָּׁאֲר֣וּ): חסר דגש באות יו"ד #[[במדבר יב/טעמים#יב ט|במדבר יב,ט]] (ל!=וַיִּֽחַרְאַ֧ף): שתי התיבות חוברו ללא רווח ביניהן (במקום מקף), ואף נכתב שווא באות רי"ש! #[[במדבר טו/טעמים#טו לח|במדבר טו,לח]] (ל?=וְנָֽתְנ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)? #[[במדבר טז/טעמים#טז כא|במדבר טז,כא]] (ל!=וַאַכַלֶּ֥ה): חסרות נקודות החטף באות אל"ף #[[במדבר טז/טעמים#טז כז|במדבר טז,כז]] (ל!=מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח): סגול באות קו"ף #[[במדבר יז/טעמים#יז יב|במדבר יז,יב]] (ל!=אֶל־תּ֣וֹך): חסר שווא באות כ"ף סופית #[[במדבר יז/טעמים#יז כז|במדבר יז,כז]] (ל?!=אָבָֽדְנּוּ): נקודת דגש באות נו"ן? #[[במדבר יט/טעמים#יט כא|במדבר יט,כא]] (ל?!=לָּהֶ֖ם): למ"ד דגושה? #[[במדבר כא/טעמים#כא א|במדבר כא,א]] (ל?=הָאֳתָרִ֑ים): קמץ חטוף באות אל"ף? #[[במדבר כב/טעמים#כב ט|במדבר כב,ט]] (ל?!=הָאֶ֖לֶּה): סגול באות אל"ף? #[[במדבר כב/טעמים#כב כג|במדבר כב,כג]] (ל!=מִן־הַדֶ֔רֶךְ): חסר דגש באות בי"ת #[[במדבר כד/טעמים#כד יג|במדבר כד,יג]] (ל!=מִלִבִּ֑י): חסר דגש באות למ"ד #[[במדבר כה/טעמים#כה ב|במדבר כה,ב]] (ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית #[[במדבר כו/טעמים#כו ז|במדבר כו,ז]] (ל=הָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה #[[במדבר כו/טעמים#כו ס|במדבר כו,ס]] (ל!=וַיִוָּלֵ֣ד): חסר דגש באות יו"ד #[[במדבר כז/טעמים#כז ט|במדבר כז,ט]] (ל!=לְאֶחָיו): חסר סילוק #[[במדבר לא/טעמים#לא לב|במדבר לא,לב]] (ל?=וַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים או וַחֲמֵ֥שֶׁת־אֲלָפִֽים): "וחמשת" מוקפת ובגעיה, או מקף בתיבת משרת (במקום "וַחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִֽים")? #[[במדבר לב/טעמים#לב כ|במדבר לב,כ]] (ל?=אִם־תֵּחָֽלְצ֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)? #[[במדבר לג/טעמים#לג יד|במדבר לג יד]] (ל?!=וַיַֽחֲנוּ֙): חסר דגש באות יו"ד, וספק געיה ימנית באותה אות יו"ד (במקום באות וי"ו) #[[במדבר לד/טעמים#לד כו|במדבר לד,כו]] (ל=בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר): אין דגש באות שי"ן הראשונה #[[במדבר לד/טעמים#לד כח|במדבר לד,כח]] (ל?=פְּדַהְּאֵ֖ל): נקודת מפיק באות ה"א #[[במדבר לה/טעמים#לה כ|במדבר לה,כ]] (ל!=יֶהְדָּפֶ֑נּוּ): חסרות נקודות החטף קמץ באות דל"ת #[[במדבר לו/טעמים#לו א|במדבר לו,א]] (ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ): חסר דגש באות יו"ד? ב. מתיגת הזקף: #[[במדבר ג/טעמים#ג לו|במדבר ג,לו]] (ל=וְכָל־כֵּלָ֔יו): אין מתיגה #[[במדבר ד/טעמים#ד כז|במדבר ד,כז]] (ל=לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם): אין מתיגה #[[במדבר ד/טעמים#ד לב|במדבר ד,לב]] (ל=לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם): אין מתיגה #[[במדבר ו/טעמים#ו י|במדבר ו,י]] (ל=אֶל־הַכֹּהֵ֔ן): אין מתיגה #[[במדבר ח/טעמים#ח ח|במדבר ח,ח]] (ל=וּמִנְחָת֔וֹ): אין מתיגה #[[במדבר י/טעמים#י יד|במדבר י,יד]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה #[[במדבר י/טעמים#י יח|במדבר י,יח]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה #[[במדבר י/טעמים#י כב|במדבר י,כב]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה #[[במדבר י/טעמים#י כה|במדבר י,כה]] (ל=וְעַל־צְבָא֔וֹ): אין מתיגה #[[במדבר י/טעמים#י כו|במדבר י,כו]] (ל=וְעַל־צְבָ֔א): אין מתיגה #[[במדבר יח/טעמים#יח כט|במדבר יח,כט]] (ל=מִכָּל־חֶלְבּ֔וֹ): אין מתיגה #[[במדבר כח/טעמים#כח כח|במדבר כח,כח]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה #[[במדבר כט/טעמים#כט ג|במדבר כט,ג]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה #[[במדבר כט/טעמים#כט ט|במדבר כט,ט]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה #[[במדבר כט/טעמים#כט יד|במדבר כט,יד]] (ל=וּמִנְחָתָ֔ם): אין מתיגה #[[במדבר לא/טעמים#לא לה|במדבר לא,לה]] (ל=מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים): מקום המתיגה #[[במדבר לב/טעמים#לב לג|במדבר לב,לג]] (ל=וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת): אין מתיגה #[[במדבר לה/טעמים#לה ל|במדבר לה,ל]] (ל=כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ): מקום המתיגה ===ספר דברים=== א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[דברים א/טעמים#א לא|דברים א,לא]] (ל?!=יִשָׂא־אִ֖ישׁ): חסר דגש באות שי"ן הראשונה? #[[דברים א/טעמים#א לח|דברים א,לח]] (ל=בִּן נוּן֙): חסר מקף #[[דברים א/טעמים#א לט|דברים א,לט]] (ל?!=יִירָשֽׁוּהָּ): נקודת מפיק מיותרת באות ה"א? #[[דברים ב/טעמים#ב ט|דברים ב,ט]] (ל!=אֶל־תָּ֙צַר֙): "אל" בסגול #[[דברים ג/טעמים#ג יב|דברים ג,יב]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֖י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה #[[דברים ג/טעמים#ג טז|דברים ג,טז]] (ל=וְלָרֻאוּבֵנִ֨י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה #[[דברים ג/טעמים#ג כב|דברים ג,כב]] (ל?!=תִּ+תְּירָא֑וּם (תִּ͏ְירָא֑וּם)): חטף-חיריק הפוך באות תי"ו? #[[דברים ג/טעמים#ג כד|דברים ג,כד]] (ל=יְהֹוִ֗ה): נקודת חולם בשם הוי"ה בתוך כתב־היד? #[[דברים ד/טעמים#ד ז|דברים ד,ז]] (ל?!=בְּכָּל־קׇרְאֵ֖נוּ): דגש מיותר באות כ"ף? #[[דברים ד/טעמים#ד כא|דברים ד,כא]] (ל!=הִתְאַנֶּף־בִּ֖י): סגול באות נו"ן #[[דברים ד/טעמים#ד לה|דברים ד,לה]] (ל!=מִלְבַדּֽוֹ): חסר דגש באות למ"ד #[[דברים ד/טעמים#ד מג|דברים ד,מג]] (ל=לָרֻֽאוּבֵנִ֑י): קובוץ ושורוק בהברה השנייה #[[דברים ד/טעמים#ד מ|דברים ד,מ]] (ל!=עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה): פתח (במקום קמץ) באות ה"א הראשונה #[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=<אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ>): חסרים המרכא ב"אנכי" והאתנח ב"אלהיך" לטעם העליון #[[דברים ה/טעמים#ה ו|דברים ה,ו]] (ל!=<לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩>): חסר מקף אחרי "לא" לטעם התחתון #[[דברים ה/טעמים#ה ז|דברים ה,ז]] (ל!=לֹֽ֣א־תַעֲשֶֽׂה־לְךָ֥֣): חסר קדמא באות שי"ן לטעם התחתון #[[דברים ה/טעמים#ה יא|דברים ה,יא]] (ל!=הַשַׁבָּ֖֨ת): חסר דגש באות שי"ן #[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=שֵׁ֣֤שֶׁת): מונח לטעם העליון לפני מהפך לטעם התחתון #[[דברים ה/טעמים#ה יב|דברים ה,יב]] (ל!=יָמִ֣ים): חסר פשטא לטעם התחתון #[[דברים ה/טעמים#ה יג|דברים ה,יג]] ל!=(לַיהֹוָ֣֥ה): מונח לטעם העליון לפני מרכא לטעם התחתון #[[דברים ה/טעמים#ה יד|דברים ה,יד]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי"ן #[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל=תִּֿרְצָֽח): חסר טפחא לטעם התחתון{{הערה|ברויאר הציע שהקו המאונך תחת האות צד"י משמש בכתי"ל כטפחא וסילוק כאחד.}} #[[דברים ה/טעמים#ה טז|דברים ה,טז]] (ל!=תִּֿנְאָֽ֑ף): סילוק לטעם העליון לפני אתנח לטעם התחתון #[[דברים ו/טעמים#ו ג|דברים ו,ג]] (ל!=אֲבֹ֙תֶיךָ֙): הפשטא מלעיל נכתבה באות בי"ת (במקום באות תי"ו) #[[דברים ז/טעמים#ז ח|דברים ז,ח]] (ל!=וּמִשָּׁמְר֤וּ): נקודת שורוק באות וי"ו האחרונה (במקום חולם) #[[דברים ח/טעמים#ח ג|דברים ח,ג]] (ל!=אֶת הַמָּן֙): חסר מקף #[[דברים ט/טעמים#ט ג|דברים ט,ג]] (ל!=וְהַֽאַבַדְתָּם֙): חסרות נקודות החטף באות אל"ף #[[דברים י/טעמים#י א|דברים י,א]] (ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת): בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי”ו #[[דברים י/טעמים#י ו|דברים י,ו]] (ל=נָֽסְע֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר) #[[דברים י/טעמים#י טו|דברים י,טו]] (ל!=הַזֶּה): חסר סילוק #[[דברים י/טעמים#י כב|דברים י,כב]] (ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ): נקודת מפיק באות ה"א #[[דברים יב/טעמים#יב ב|דברים יב,ב]] (ל!=רַעֲנָן): חסר סילוק #[[דברים יב/טעמים#יב ג|דברים יב,ג]] (ל!=אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם): חסר שווא באות בי"ת #[[דברים יב/טעמים#יב ה|דברים יב,ה]] (ל=שָֽׁמָּה): אין דגש באות שי"ן #[[דברים יב/טעמים#יב ל|דברים יב,ל]] (ל?=לֵאמֹ֗ר* או לֵאמֹ֨ר): טעם רביע או טעם קדמא?{{הערה|נראה שנקודת החולם התחברה לאות מ"ם ולכן נראית כמו קדמא.}} #[[דברים יב/טעמים#יב לא|דברים יב,לא]] (ל?!=כָּל־תּוֹעֲבַ֨ת): כ"ף דגושה? #[[דברים יג/טעמים#יג י|דברים יג,י]] (ל?=יָֽדְךָ֛): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)? #[[דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו]] (ל!=וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧): "וְחָקַרְתָּ֧" בטעם דרגה (במקום תביר)! #[[דברים יג/טעמים#יג טז|דברים יג,טז]] (ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)? #[[דברים טו/טעמים#טו ט|דברים טו,ט]] (ל!=עִם לְבָבְךָ֨): חסר מקף #[[דברים טז/טעמים#טז ג|דברים טז,ג]] (ל?=תִּזְכֹּר֔): בטעם זקף קטן (במקום רביע)? #[[דברים יז/טעמים#יז ז|דברים יז,ז]] (ל!=מִּקִּרְבֶּֽךָ): מ"ם דגושה #[[דברים יח/טעמים#יח ד|דברים יח,ד]] (ל=תִּתֶּן־לּֽוֹ): למ"ד דגושה #[[דברים יח/טעמים#יח יד|דברים יח,יד]] (ל?!=נָ֛תַן): בנקודת תביר (במקום מרכא)? #[[דברים כ/טעמים#כ יב|דברים כ,יב]] (ל?!=עָלֶֽיהָּ): נקודת מפיק באות ה"א? #[[דברים כא/טעמים#כא יא|דברים כא,יא]] (ל!=וְרָאִיתָ֙): חסר פשטא מלעיל #[[דברים כא/טעמים#כא יג|דברים כא,יג]] (ל=וְהֵסִ֩ירָה֩): טעם כפול בכתב־היד #[[דברים כא/טעמים#כא יח|דברים כא,יח]] (ל!=וְיסְּר֣וּ): חסר חיריק באות יו"ד #[[דברים כב/טעמים#כב יח|דברים כב,יח]] (ל=וְלָֽקְח֛וּ): געיה ובתיר (במקום מרכא בתיבת תביר) #[[דברים כב/טעמים#כב יט|דברים כב,יט]] (ל!=לְשַּׁלְּחָ֖הּ): שי"ן דגושה #[[דברים כב/טעמים#כב כט|דברים כב,כט]] (ל!=שַׁלְּחָ֖הֿ): סימן רפה באות ה"א (במקום מפיק) #[[דברים כג/טעמים#כג יב|דברים כג,יב]] (ל!=הַֽמַּחֲנֶה): חסר סילוק #[[דברים כג/טעמים#כג יג|דברים כג,יג]] (ל=שָׁ֖מָּה): אין דגש באות שי"ן #[[דברים כג/טעמים#כג יח|דברים כג,יח]] (ל!=יִשְׂרָאֵל): חסר סילוק #[[דברים כד/טעמים#כד י|דברים כד,י]] (ל!=בְרֵֽעֲךָ): חסר טעם הטפחא #[[דברים כד/טעמים#כד טז|דברים כד,טז]] (ל!=אִ֥יש): חסרה נקודת שי"ן ימנית #[[דברים כה/טעמים#כה יח|דברים כה,יח]] (ל!=אַֽחַרֶ֔יךָ): חסרות נקודות החטף באות חי"ת #[[דברים כה/טעמים#כה יא|דברים כה,יא]] (ל?!=וִקָֽרְבָה֙): חסרה נקודה שנייה לשווא באות וי"ו? #[[דברים כז/טעמים#כז יד|דברים כז,יד]] (ל?=וְאָֽמְר֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)? #[[דברים כח/טעמים#כח א|דברים כח,א]] (ל?!=תִּשְׁמַּע֙): מ"ם דגושה? #[[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל!=בְהַמְתְּךָ֖): פתח באות ה"א #[[דברים כט/טעמים#כט כה|דברים כט,כה]] (א=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ): נקודה בוי"ו עיצורית ב. מתיגת הזקף #[[דברים י/טעמים#י ב|דברים י,ב]] (ל=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים): אין מתיגה #[[דברים יב/טעמים#יב א|דברים יב,א]] (ל=כָּל־הַיָּמִ֔ים): אין מתיגה #[[דברים יג/טעמים#יג יב|דברים יג,יב]] (ל=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל): אין מתיגה #[[דברים יז/טעמים#יז ח|דברים יז,ח]] (ל=אֶל־הַמָּק֔וֹם): אין מתיגה #[[דברים יז/טעמים#יז ט|דברים יז,ט]] (ל=וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט): אין מתיגה ג. הניקוד בתוך הכתיב #[[דברים כב/טעמים#כב טז|דברים כב,טז]] (ל-כתיב!=הַֽנַּעַרָ֖): חסרות נקודות החטף באות עי"ן #[[דברים כח/טעמים#כח כז|דברים כח,כז]] (א-כתיב!=וּבַעְפֹלִ֔ים): אין דגש באות עי"ן, כך שחסר דגש באות טי"ת בקרי "וּבַטְחֹרִ֔ים" #[[דברים כח/טעמים#כח ל|דברים כח,ל]] (א-כתיב!=יִשְׁגָלֶ֔נָּה): אין דגש באות גימ"ל, כך שחסר דגש באות כ"ף בקרי "יִשְׁכָבֶ֔נָּה" #[[דברים כט/טעמים#כט כב|דברים כט,כב]] (א=וּצְבֹיִי֔ם): מקום החיריק לעומת הטעם (אין הערת כתיב) ==מסורת הקוראים בתורה: חטפים באותיות לא גרוניות== להלן רשימה של '''חטפים באותיות לא גרוניות בתורה''' בכתי"ל או בכתר ארם צובה. חטפים אלה באים להורות על '''הנעת השווא''', ובמקומם הוספנו במהדורתנו סימן מיוחד מעל האות השווּאה (להסבר מפורט ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|פרק השני]]''' של המבוא למהדורתנו). לרשימה של החטפים בספרי הנביאים וכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: חטפים באותיות לא גרוניות|כאן]]'''. {{מ:טעמי המקרא|12}} {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבראשית}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (34 פריטים): [[בראשית א/טעמים#א יח|א,יח]] (א[ס],ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל); [[בראשית ב/טעמים#ב יב|א,יב]] (א[ס],ל=וּֽזֲהַ֛ב); [[בראשית ב/טעמים#ב כג|א,כג]] (ל=לֻֽקֳחָה־זֹּֽאת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (א[ס],ל=תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה); [[בראשית י/טעמים#י ג|י,ג]] (ל=אַשְׁכֲּנַ֥ז); [[בראשית יב/טעמים#יב ג|יב,ג]] (ל=וַאֲבָֽרֲכָה֙); [[בראשית יח/טעמים#יח כא|יח,כא]] (א[ס],ל=אֵֽרֲדָה־נָּ֣א); [[בראשית כב/טעמים#כב יח|כב,יח]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כד/טעמים#כד ס|כד,ס]] (ל=וַיְבָרֲכ֤וּ); [[בראשית כה/טעמים#כה כב|כה,כב]] (ל=וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו ד|כו,ד]] (ל=וְהִתְבָּרֲכ֣וּ); [[בראשית כו/טעמים#כו יב|כו,יב]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֖הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז יט|כז,יט]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=וַֽיְבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז כז|כז,כז]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כז/טעמים#כז כט|כז,כט]] (ל=וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ); [[בראשית כז/טעמים#כז לא|כז,לא]] (ל=תְּבָרֲכַ֥נִּי); [[בראשית כז/טעמים#כז לג|כז,לג]] (ל=וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ); [[בראשית כז/טעמים#כז לד|כז,לד]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (א[ס]=הַֽבֲרָכָ֨ה); [[בראשית כז/טעמים#כז לח|כז,לח]] (ל=בָּרֲכֵ֥נִי); [[בראשית כז/טעמים#כז מא|כז,מא]] (ל=בֵּרֲכ֖וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח ו|כח,ו]] (א[ס],ל=בְּבָרֲכ֣וֹ); [[בראשית כח/טעמים#כח יד|כח,יד]] (ל=וְנִבְרֲכ֥וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ג|כט,ג]] (א[ס],ל=וְגָלֲל֤וּ); [[בראשית כט/טעמים#כט ח|כט,ח]] (ל=וְגָֽלֲלוּ֙); [[בראשית ל/טעמים#ל כז|ל,כז]] (ל=וַיְבָרֲכֵ֥נִי); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (ל=בָּרֳהָטִ֖ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית ל/טעמים#ל לח|ל,לח]] (א[ס],ל=בְּשִֽׁקֲת֣וֹת); [[בראשית ל/טעמים#ל מא|ל,מא]] (ל=בָּרֳהָטִ֑ים [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[בראשית לח/טעמים#לח יב|לח,יב]] (ל=עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י); [[בראשית מח/טעמים#מח ט|מח,ט]] (ל=וַאֲבָרֲכֵֽם); [[בראשית מח/טעמים#מח כ|מח,כ]] (ל=וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם); [[בראשית מט/טעמים#מט כג|מט,כג]] (ל=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בשמות}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (16 פריטים): [[שמות ג/טעמים#ג יח|ג,יח]] (ל=נֵֽלֲכָה־נָּ֞א); [[שמות ד/טעמים#ד יח|ד,יח]] (ל=אֵ֣לֲכָה); [[שמות ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=נֵ֣לֲכָה); [[שמות ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] (א[ס]=בַּֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִֽים); [[שמות ח/טעמים#ח א|ח,א]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (א[ס]=אֶת־הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ד|ח,ד]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ה|ח,ה]] (א[ס],ל=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֗ים); [[שמות ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֖ים); [[שמות ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (א[ס]=הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים); [[שמות ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (א[ס]=הָֽרֲוָחָ֔ה); [[שמות טו/טעמים#טו י|טו,י]] (ל=צָֽלֲלוּ֙); [[שמות כג/טעמים#כג כט|כג,כט]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֛נּוּ); [[שמות כג/טעמים#כג ל|כג,ל]] (א[ס]=אֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בויקרא}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (4 פריטים): [[ויקרא ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל=יֹֽאכֲלֶ֔נָּה); [[ויקרא ו/טעמים#ו יט|ו,יט]] (ל=יֹאכֲלֶ֑נָּה); [[ויקרא ט/טעמים#ט כג|ט,כג]] (ל=וַֽיְבָרֲכ֖וּ); [[ויקרא י/טעמים#י י|י,י]] (ל=וּֽלֲהַבְדִּ֔יל). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בבמדבר}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (18 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (א[ס]=הַקֳּהָתִֽי [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (א[ס]=אֶת־הַקֳּעָרֹ֤ת [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] (ל=הַמְאָֽרֲרִֽים); [[במדבר ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַמְאָֽרֲרִ֑ים [1]); [[במדבר ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל=הַֽמְאָרֲרִ֖ים [2]); [[במדבר ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] (ל=הַמְאָֽרֲרִים֙); [[במדבר ו/טעמים#ו כג|ו,כג]] (ל=תְבָרֲכ֖וּ); [[במדבר ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל=אֲבָרֲכֵֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז לב|טז,לב]] (ל=כׇּל־הָרֲכֽוּשׁ); [[במדבר יח/טעמים#יח י|יח,י]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[במדבר יח/טעמים#יח יג|יח,יג]] (ל=יֹאכֲלֶֽנּוּ); [[במדבר כג/טעמים#כג יח|כג,יח]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[במדבר כג/טעמים#כג כה|כג,כה]] (ל=תְבָרֲכֶֽנּוּ); [[במדבר כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל=מְבָרֲכֶ֣יךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה יח|כה,יח]] (א[ס]=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים); [[במדבר לב/טעמים#לב לה|לב,לה]] (ל=וְיָגְבֳּהָֽה [{{קו תחתי|חטף קמץ}}]); [[במדבר לג/טעמים#לג נה|לג,נה]] (ל=וְצָרֲר֣וּ). {{עוגן בשורה|חטפים באותיות לא-גרוניות בדברים}}'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (12 פריטים): [[דברים ה/טעמים#ה כג|ה,כג]] (ל=וּֽשֲׁמָ֔ע); [[דברים ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=הֹלִֽיכֲךָ֜); [[דברים ח/טעמים#ח טו|ח,טו]] (ל=הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜); [[דברים טו/טעמים#טו כ|טו,כ]] (ל=תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙); [[דברים טו/טעמים#טו כב|טו,כב]] (ל=תֹּאכֲלֶ֑נּוּ); [[דברים כד/טעמים#כד יג|כד,יג]] (ל=וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ); [[דברים כח/טעמים#כח לט|כח,לט]] (א=תֹאכֲלֶ֖נּוּ); [[דברים כט/טעמים#כט ז|כט,ז]] (א=הַֽמֲנַשִּֽׁי); [[דברים לב/טעמים#לב י|לב,י]] (א=יְסֹבֲבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנֲנֵ֔הוּ); [[דברים לב/טעמים#לב יח|לב,יח]] (א=מְחֹלֲלֶֽךָ); [[דברים לב/טעמים#לב לו|לב,לו]] (א=כִּֽי־אָ֣זֲלַת). {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)== ===הגדרות יסוד ושיטת ברויאר=== הַגַּעְיָה (שנקרא גם "מאריך" או "מעמיד" או "מתג"), קו מאונך קטן מתחת לאות, הנכתב בדרך כלל בשמאלו של הניקוד – הוא הסימן היחיד שאי-אפשר לשחזר אותו בוודאות כמעט-מוחלטת בכל מקום בחלקים החסרים בכתר ארם צובה. קושי זה שייך בעיקר בגעיה הקלה,{{הערה|המצב שונה בסוגים אחרים של געיות, כגון הגעיות הכבדות בהברות סגורות, שבשבילן יש כללי מסורה מובהקים וסימונן בכתבי־היד הטברנים כמעט זהה. לגבי סימון הגעיות בכתי"ל סיכם ייבין: "בגעיות דומה הוא ל'''א''' בכעט בשלמות בכל סוגי הגעיה הכבדה וגעית־שוא, ועל פי רוב גם בגעיה לתיקון הקריאה, אך מרבה הוא מ'''א''' בסימון הגעיות הקלות לסוגיהן" (נו.3, עמ' 358).}} שלפי הכללים מנוקדת בתנועה פתוחה גדולה או קטנה שאינה סמוכה לטעם.{{הערה|ראו ייבין, טו.1 עמ' 138; כהן, פרקי מבוא מלכים, הערה 7.}} על פי שיטת הרב ברויאר, הגעיה באה "לציין נחץ משני הנוסף על ההטעמה העיקרית. נחץ הוא הטעמה שאיננה מבוצעת על ידי נגינה, להבדיל מן ההטעמה המסומנת בטעמים, המבוצעת על ידי נגינה... בעל הקריאה צריך להטעים את ההברה הזו בהטעמה משנית, וההטעמה העיקרית במילה היא בהברה המוטעמת."{{הערה|מתוך "הנחיות לקורא" בראש תיקון קוראים חורב בשיטת ברויאר, עמ' יז; הדברים מבוססים על מה שכתב ברויאר ב'''טעמי המקרא''', עמ' 173.}} ואולם ישראל ייבין הציע תיאור רחב ועשיר יותר לתפקידן של כלל הגעיות, והדגיש את מקומן במערכת הנגינה של הטעמים: :בדרך כלל מציאותה של געיה מן הגעיות בתיבה קשורה בשני סוגי גורמים: א. התנאים '''המוסיקליים''' של התיבה, היינו: באיזה טעם התיבה מוטעמת, מן המשרתים או מן המפסיקים, מה הם הטעמים שלפניה ושלאחריה; ב. התנאים '''הפונטיים''' של התיבה, היינו: אם יש בה עיצורים חלשים מאיזו בחינה שהיא, כגון עיצורים גרוניים, עיצורים דומים, וכיוצא באלו, וכן אם יש תנאים פוניטיים כאלה, בגללם יש לחשוש שעיצור כלשהוא עלול לא ליהגות כראוי. פעולתם של שני גורמים אלה מותנים במבנה התיבה להברותיה, אם הן פתוחות או סגורות, ומה מרחקן מן ההברה המוטעמת. :לפי זה נוכל לקבוע: אם תיבה באה בתנאים מוסיקליים מסוימים והיא בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''מוסיקלי''', וכך הן רוב הגעיות. :ואם תיבה יש בה עיצורים מסויימים ויש חשש שלא ייהגו כראוי, והתיבה בעלת מבנה מתאים – עשויה לבוא בה געיה. געיה זו תפקידה '''פוניטי''', והן מיעוט הגעיות. :יש כמה סוגים, שבהם אין לנו ודאוּת בטיב הגעיה אם פוניטית היא אם מוסיקלית... אמנם, ידיעתה או אי־ידיעתה של מהות הגעיה פירושה אך ורק ידיעה או אי־ידיעה של סיבת הגעיה, אם הוטעמה געיה זו מסיבה מוסיקלית או פוניטית. אין פירושה, כמובן, ידיעה של מהות הגעיה גופה; שכן אין לנו כל יסוד להניח שגעיה מוסיקלית וגעיה פוניטית שונות זו מזו במהותן או בדרך השמעתן. ההבחנה בין הגעיות משמעותה אך ורק בהחנה במקורן ובסיבתן.{{הערה|ייבין, יא.5, עמ' 92-93.}} הרב ברויאר לא מצא צורך לשחזר את הגעיות הקלות בכתר, כי אין לדעתו שיטה אחת מובהקת לסימון געיות קלות שאותה חייבים לבצע במלואה ע"פ המסורה: אין חובה לסמן געיה קלה בכל תיבה שראויה לכך, וגם אם נטייתו של הסופר היא לסמן אותן בתיבות בעלות מבנה מסויים – תמיד יהיו גם חריגים, בגלל שלא מדובר על חובה אלא על נטייה. ואלה דבריו בהרחבה מתוך מאמר שנכתב בעקבות הוצאתו של הכרך הראשון למקראות גדולות הכתר: :לאמיתו של דבר, אין כל מחלוקת בין המהדירים של שתי המהדורות האלה, אלא מר אמר חדא ומר אחר חדא ולא פליגי. פרופ' כהן ביקש למסור לציבור את נוסח המקרא על פי הכתר, ואין איש יכול לשלול את הערך למסור ואת החשיבות של מפעל כגון זה, ואילו אני בקישתי למסור לציבור את נוסח המקרא, כפי שהוא ראוי להיות נכתב ונקרא – הלכה למעשה; וגם זו היא משימה שאי אפשר לשלול את חשיבותה. אולם הבדל זה שבין מגמות שתי המהדורות גורר אחריו הבדל של מהות. פרופ' כהן העתיק את נוסח בן-אשר, משום שבן-אשר היה גדול המסרנים והנקדנים והמגיהים, שלא קם כמוהו לפניו ולאחריו. משום כך היה רשאי להעתיק את נוסח הכתר כמות שהוא. ואילו אני העתקתי את נוסח בן-אשר, משום שרק הנוסח הזה ראוי להיות נכתב ונקרא הלכה למעשה; שהרי כל ישראל כבר קיבלו על עצמם את נוסח הנמקרא על פי שיטת בן-אשר. משום כך יכולתי להעתיק את נוסח הכתר רק בתחום הכתיב וכן גם ברוב העניינים הנוגעים לניקוד ולטעמים. כנגד זה לא יכולתי להעתיק מן הכתר את נוסח הגעיות הקלות וגעיות 'היה', 'חיה'. שכן בתחום זה לא היתה לבן אשר שיטה עקיבה וחד משמעית, אלא 'נטיות' בלבד... אכן יש בכתר רבבות תיבות, שנוסח הגעיות הקלות שבהן איננו מביע את דעתו המחייבת של בן אשר; ובן אשר עצמו היה מודה, שמי שסוטה ממנהגו באותן תיבות אינו משתבש, ולא עוד, אלא הוא עצמו היה משנה ממנהגו בתיבות אלה, אילו ניקד טופס נוסף של המקרא. משום כך "שיטה" זו של בן-אשר – שלאמיתו של דבר איננה בגדר שיטה כלל – איננה כדאי לדחות מפניה את השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר. לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר; שכן ישראל קיבלו על עצמם את שיטת בן-אשר במקום שההן שלו הן, והלאו שלו לאו – ולא במקום שהן ולאו רפיא בידיה, ושניהם כאחד טובים. :וראוי לציין כאן עוד: הכתר לא הגיע לידינו בשלמות, אלא חסרים בו ספרים אחדים, ביניהם כמעט כל התורה. בספרים אלה אין המהדיר יכול להעתיק את נוסח בן-אשר מן הכתר, אלא הוא חייב לשחזר את הנוסח הזה, כפי שהוא עולה מאליו מתוך המסורה ומתוך כתבי היד הקרובים לכתר. אולם דבר זה הוא אפשרי רק באותם התחומים, שבהם היתה לבן-אשר דעה ברורה ומחייבת – לכאן או לכאן. כנגד זה אי אפשר לשחזר את נוסח בן-אשר בתחום הגעיות הקלות; שהרי בן-אשר בעצמו לא היה מסוגל לשחזר את הנוסח שלו בתחום זה – אילו אבד מידיו הכתר, כדרך שהוא אבד מידינו. משום כך זו תהיה דרכו של המהדיר שלנו בספרים, שהכתר לא נשתמר בה: הוא יעתיק את נוסח הגעיות הקלות מתוך כתב-יד לנינגרד, אך יבצע בו שינויים אחדים כדי להתאימו במידת האפשר לשיטת בן-אשר. אולם נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר. ודבר זה לא ישתנה בהרבה גם אחרי שייעשו בו השינויים המוצעים. ואילו קבלתי גם אני את הנוסח הזה, הייתי מורה בזה לכל 'בעלי הקריאה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות: עליהם לקרוא בציבור את נוסח הגעיות הקלות, כפי שעלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד – שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות... ורק הנוסח הזה, שלאמיתו של דבר איננו אלא נוסח כלאיים של סופר קדמון וחוקר בן זמננו – רק הוא הנוסח הנכון, המתאים למסורה. וכדאי הוא הנוסח הזה לדחות מפניו את הנוסח הברור והיציב, שכל ישראל כבר קבלו על עצמם זה דורות רבים. אני לא הייתי מסוגל להורות כך לציבור, וספק בעיניי אם פרופ' כהן עצמו היה מסוגל לכך.{{הערה|מרדכי ברויאר, "מהדורה חדשה של מקראות גדולות", '''עמודים''' מא,ב (תשנ"ג), עמ' 72-77. המובאה כאן מתוך עמ' 74-75, בדיוק באותו היקף שכבר צוטט ע"י מנחם כהן בראש פרקי המבוא למלכים (עמ' *1-*2). לאחר הציטוט העיר כהן: "עד כאן לשונו של הרב ברויאר, והיא אמנם משקפת בצורה תמציתית את עיקרי תפישתו בנושא שלפנינו, כפי שהביעה במקומות שונים."}} לכן העתיק הרב ברויאר את הגעיות בכתר כפי שהן (ובמקומות שהכתר חסר העתיק מכתי"ל), ואחר כך הוסיף עליהן געיות קלות נוספות בעקביוּת בכל תיבה שראויה לכך (וכמו שמקובל בדפוסים). את התוספות ציין על ידי קו קצר במיוחד, כדי להבחין בינן לבין הגעיות שמקורן בכתבי־היד עצמם. מטרתה של הוספת הגעיות בכל תיבה הראויה לכך בידי הרב ברויאר הייתה כמובן לעזור לקורא לבצע "נחץ משני" כראוי ובעקביות. ===הביקורת על שיטת ברויאר=== ב"מקראות גדולות הכתר" מתחו ביקורת מפורטת על שיטתו של הרב ברויאר בעניין הגעיות. בפרקי המבוא שהקדיש לנושא זה בסוף כרך מלכים, ביקש מנחם כהן להוכיח חמש נקודות חשובות המכוונות מול יסודות שיטתו של הרב ברויאר, וכך סיכם אותן: :א. שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו. :ב. שלא זו בלבד שאין ריבוי הגעיות דהאידנא הולם את שיטתו של בן-אשר, אלא שהוא זר גם למעגל המסירה של 'נוסח המסורה' בכללותו, כפי שעולה מכתבי היד שנכתבו במעגל זה במשך מאות שנות מסירה בימי הביניים. :ג. ששיטת ריבוי הגעיות נולדה ונתקיימה במשך מאות שנים במרחב מחיה של נוסחים הרחוקים מ'נוסח המסורה' גם מבחינות אחרות: בנוסח האותיות ובנוסח הניקוד והטעמים. :ד. שהרכבת שיטת ריבוי הגעיות על 'נוסח המסורה' היא הרכבה מלאכותית, שנעשתה לראשונה בעידן הדפוס ע"י יעקב בן חיים, מהדיר מהדורת היסוד הראשונה של 'מקראות גדולות', מתוך אי-הכרה מספקת של הנושא. :ה. שבעידן הדפוסים עברה השיטה שינויים בעניינים מהותיים ע"י מהדירים בעלי השפעה בתקופות שונות, ואין כל הצדקה להגדיר את סימון הגעיות שבדפוסים "השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה עידן ועידנים" כלשונו של הרב ברויאר. הניתוח המרשים שעשה כהן אח"כ (על בסיס דגם של ממצאי הגעיות בחלק מספר מלכים בכתר) מאושש את חמשת הטיעונים שלו, ולגבי ההוכחות שלו לנקודות ב'-ד' אין מה להוסיף, כי ברור שמדובר על עובדות היסטוריות. אמנם הנקודות הרלוונטיות ביותר בשביל מהדורת מקרא הן דווקא הראשונה והחמישית. ולמרות שכהן אכן הצליח להוכיח את נקודות א' וה' כפי שהוא ניסחן, אין בניסוחן כדי לעשות צדק מלא בנושא שלנו, וניתן להסתייג בכל אחת מהן במידה ניכרת. בנקודה הראשונה כתב כהן: "שהגעיות הקלות ב'כתר' מסומנות מתוך תפישה שיטתית של בן-אשר, ובשום פנים לא היה בן-אשר מסכים לשיטת הסימון הנוהגות בדפוסי ימינו". לגבי החלק האחרון של המשפט ברור לגמרי שכהן צודק: בן-אשר עצמו לא היה מסמן געיות כמו דפוסי ימינו. ולגבי החלק הראשון של המשפט, הביא כהן ממצאים מרשימים על סימון הגעיות בכתר כדי להוכיח שבן-אשר אכן פעל לפי שיטה. אמנם לגבי "השיטה" שלפיה פעל בן-אשר לפי כהן, כדי לגלות את נקודת התורפה שבקביעה זו יש להצביע קודם כל על העובדה שביקורתו של כהן התמקדה על שיטת הרב ברויאר באופן ישיר, ואילו רק בהערה אחת הזכיר כהן שגם ישראל ייבין אחז באותה עמדה זו בדיוק: "הרב ברויאר איננו בודד בהנחה זו. למרבה הפליאה נוקט בה גם פרופ' ישראל ייבין (ראה ייבין, כא"צ, ע' 139). ייבין עצמו בדק את כל הממצא ב'כתר' (ראה שם, ע' 140) וספר בכל המקרא רק כ-35 תיבות המסומנות בגעיה קלה בטעמים מחברים, מתוך אלפי תיבות בטעמים כאלה במבנה של געיה קלה. תמוה הדבר, כיצד אפשר ליישב ממצא כזה עם ההנחה בדבר חוסר שיטתיות".{{הערה|כהן, שם, הערה 8.}} כל "פליאה" ו"תמיהה" אומרת דרשני, ובמיוחד כשמדובר בספר כמו זה של ייבין, שבו הקדיש שני חלקים מלאים ומפורטים (מתוך חמישה חלקים בספר כולו) הכוללים ניתוח קפדני של אלפי נתונים לגבי תופעת הגעיות בכתר (חלק שני על הגעיה בכ"א הספרים, וחלק רביעי על הגעיה בספרי אמ"ת). ולכן ראוי להביא את דברי ההסבר הכלליים של ייבין לשיטתו, שנכתבו מיד לאחר שהתייחס אל כללי הגעיה הקלה שנוסחו בדורות האחרונים (ובמיוחד ע"י יצחק בער): :מכל זה מסתבר, שאין להניח קיום שיטה מיוחדת של ב"א בהטעמת הגעיה הקלה. רק זה בלבד נכון: בעוד שבער דורש לסמן את הגעיה הקלה בכל מקום לפי כללים מסוימים, כתבי־היד העתיקים, ו''א'' והקרובים לו בכללם, מסמנים אותה אמנם לפי אותם כללים, אבל לא בכל מקום, אלא לפרקים בלבד, ומידת סימונה שונה בכתבי־היד השונים. :אם נבדוק את שיטת הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' נראה, מצד אחד, חוסר כל עקיבות, כלומר: נוכל למצוא עשרות דוגמות זהות במבנן ובהטעמתן, שבאחת מהן יש געיה ובחברתה אין. מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה; אך כנראה שבשום מקום לא היתה ארוכה עד כדי כך, שיראו המנקדים '''חובה''' לעצמם לסמנה (כמו בסוגי הגעיות הכבדות), ומשום כך היה סימונה ענין של '''רשות'''... :ההבדל בין שיטת סימון הגעיות הקלות בכתבי־היד העיתיקים ו''א'' בכללם ובין שיטתו של בער אינו אפוא הבדל בעקרון אלא הבדל בדרגה, ושיטת בער אינה אלא התפתחות וסימון מלא של השיטה הנוהגת בכתבי־היד העתיקים. :אך הדברים אמורים בכללים: בתיבות ובסוגי ההברות הראויות לגעיה קלה; בפרטים יש דברים בשיטת בער שאינם נוהגים ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים. בייחוד כך הדבר בתיבות ראויות לשתי געיות. ב''א'' והקרובים לו נוהגת בדרך כלל שיטת ההעדפה של געיה אחת מן השתיים, ואילו בער קובע שיש לסמן את שתיהן.{{הערה|ייבין, טו.5,7, עמ' 140-141.}} אם כן, ייבין כבר התייחס כבר מזמן לאותה תופעה בדיוק שהציג כהן בבהירות רבה בפרקי המבוא שכתב על הגעיות, דהיינו לתלוּת הסטטיסטית החזקה הקיימת בין סימון הגעיה לבין מבנֶה התיבה וטעמה. אכן יש צירופים של צורות וטעמים שבהם הנטייה לסימון געיה או לאי-סימונה חזקה מאוד, ולפעמים אפילו מתקרבת או מגיעה לעקביות גמורה. ולגבי הטעמים, ברור שהסביבה המוסיקלית משפיעה מאוד על נטייתו של הסופר, ולכן ההבדל הבולט לעין בין סימון הגעיה בטעמים מפסיקים ואי-סימונה בטעמים מחברים. אבל בסופו של דבר, ניתן תמיד להגדיר קטגוריות של מלים במבנה מסוים ובטעמים מסוימים ולקבוע להם כלל, ואז לחפש מכנה משותף לחריגים וליוצאים מן הכלל כדי לקבוע חוק מיוחד גם בשבילם, עד שרק נשארים חריגים בודדים ומעטים. השאלה האמתית היא לא לגבי הנתונים עצמם אלא עניין של הגדרה: האם לראות במציאות זו "נטיות" או "שיטה"? זוהי המחלוקת האמתית בין ייבין וברויאר מצד אחד, לבין כהן בצד השני. אור נוסף על מחלוקת זו באה משלושה כיוונים שנידונו בפרקי המבוא של כהן: הסביבה המוסיקלית, דיוקו של כתי"ל בתחום הגעיות ובכלל, ואחוזי הדיוק האפשריים בשחזור החלקים החסרים בכתר. ===הסביבה המוסיקלית=== לגבי הסביבה המוסיקלית, כהן טרח לדחות את עמדתו של ברויאר לגבי העדר ביצוע המוסיקלי של הגעיה: :הסימון, התלוי בסוג הטעם, מלמד על הגורמים העומדים באחרי השיטה: הסימון משקף ביצוע מוסיקלי. ומשמעות הדברים היא: בן-אשר סימן רק את אותם המקומות שמסורת ההגייה והנגינה, שאותה הוא בא להנציח, הצדיקה סימון מוסיקלי. הביצוע המוסיקלי במקומות אלו לא עמד בפני עצמו, אלא תלוי היה בטעם העיקרי, ושימש לו מעין הוכחה או קישוט. הרב ברויאר בספרו 'טעמי המקרא', קובע, כי "הגעיה מורה על נחץ משני שאינו מבוצע על ידי ניגון". קביעה זו אמנם נכונה היא לשיטת סימון הגעיות המבוצעת במהדורת ברויאר, שאין בה שום הבחנה בין טעמים... אבל בשום פנים אין לומר את הדברים על שיטה כשיטתו של בן אשר, שתלותו של הסימון בסוג הטעמים היא קו יסוד שבה.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *8.}} ביקורת זו אמנם נכונה, אבל דווקא בנושא הביצוע המוסיקלי חרג ברויאר משיטתו של ייבין, חריגה שגם התאים לאופי המהדורה שלו (כמו שכתב כהן ובצדק). נביא שוב את דבריו של ייבין (אבל הפעם נתמקד רק בהסבר אחד מסויים): :מצד אחר, יש סדירוּת מסוימת בהטעמה זו, שכן יש צורות שבהן הנטייה לגעיה מרובה, ואחרות שבהן היא מועטת; יש טעמים שבהם הנטייה לגעיה מרובה, ואחרים שבהם היא מועטת. אפשר להסביר שיטה זו בכך, שההשהיה אחר השמעת ההברה הראויה לגעיה קלה היתה כנראה בדרך כלל קצרה ביותר, ומשום כך לא הקפידו המנקדים לסמנה; בצורות מסוימות או בטעמים מסוימים היתה ארוכה יותר, ושם הקפידו יותר לסמנה... לסיכום, כהן כרך ביחד את דחיית התפקיד המוסיקלי של הגעיה, ואת הטענה שסימונן של געיות במקומות מסויימים היה עניין של נטייה ורשות, ולא חובה. את שני הטיעונים שקשר ביחד גם דחה ביחד, ובמקומם טען שלגעיה יש תפקיד מוסיקלי ולכן סימונה בגדר חובה תמיד. אמנם אין ההגיון מחייב שתפקיד מוסיקלי פירושו גם חובת ציון מוחלט, כי ככל שהביצוע המוסיקלי קצר יותר ופחות מובהק, גם הנטייה לסמנו תהיה פחות. וזוהי בדיוק עמדתו של ייבין. כל עוד שתי העמדות מצליחות להסביר את הנתונים – אין דרך להכריע ביניהן, וכל הכרעה תהיה בעצמה בגדר "נטייה". ===דיוקו של כתי"ל בתחום הגעיות ובכלל=== לגבי דיוקו של כתי"ל בתחום הגעיות, ברויאר טען ש"נוסח הגעיות הקלות של כתב יד לנינגרד הוא מחוסר כל ערך, ואינו זהה כלל עם נוסח הגעיות של בן-אשר". הוא אף הוסיף וטען על נקדנו של כתי"ל ש"נוסח הגעיות הקלות... עלה במקרה על דעת נקדנו של כתב יד לנינגרד, שמומחיותו בתחום זה איננה דווקא מן המפורסמות". לעומתו הוכיח כהן באופן מאלף שכל נטיותיו של הכתר בסימונן של געיות בטעמים מסויימים – משותפות הן לכתי"ל, רק במידה שונה: בטעמים המפסיקים, יש בכתי"ל בדרך כלל יותר מלים מכל סוג עם געיה, ופחות מלים מכל סוג בלי געיה. בטעמים המחברים שני כתבי־היד הם בעצם זהים לגמרי: אין בהם כמעט געיות בכלל. וכך מסביר כהן את הדמיון הרב הזה: :סופרו נקדנו של כ"י '''ל'''... פעל בסביבת ספרי מקרא הקרובים לנוסח בן-אשר, ויש לראותו כאחת החוליות הראשונות בשלשלת המעתיקים, שפעלו במעגל המסירה של נוסח המסורה הטברני לאחר תקופת בעלי המסורה. מעתיקים אלו הם שהעבירו לדורות הבאים את דמות דיוקנו של 'נוסח המסורה', ולפיכך מן הראוי שנשים לב לתוצאות עבודתם. :אשר למעתיקו-נקדנו של כ"י '''ל''', הרי הרב ברויאר עצמו מודה, שתוצאות עבודתו של נקדן זה בתחום הניקוד והטעמים הן טובות עד כדי כך, שהיה ראוי לשמש מקור מרכזי בשיחזור נוסח ה'כתר' במקומות החסרים. להלן נראה, שיש להתיחס ביתר רצינות גם לנוסח הגעיות שלו, העומד, בעיקרו של דבר, על אותו בסיס שיטתי כנוסח ה'כתר', ובשום פנים אין לומר שמקורו בסימונים שרירותיים של נקדנו. כבר הזכרנו במבואנו למהדורת הכתר, שניקודו של כ"י '''ל''' נעשה בשני שלבים, שלב ההעתקה ושלב ההגהות, ורק בשלב השני היה לפניו ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו. לפי ספר זה הגיה את הניקוד והטעמים, ובעיקר את הגעיות. עצם ההגהה של הגעיות מלמדת, שהנקדן ייחס חשיבות לנוסח הגעיות, וקבעוֹ סופית לפי ספר שסמך עליו, ולא לפי שרירות לב. ואף שיש להניח, כי תהליכי תיקון, שאינם נעשים ע"י מומחה, עלולים להותיר רישומן על התוצאה הסופית, אין הדבר נובע משרירות ליבו של המתקן, אלא משגגתו, והתמונה הכוללת תשקף בדרך כלל את מצע הטקסט שלפיו נעשו התיקונים.{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *9-*10.}} ביקורת זו על הרב ברויאר צודקת לגמרי, כפי שהנתונים שהביא כהן מכתי"ל מוכיחים היטב. אמנם אינו דומה המגיה של כתי"ל לבעלי המסורה בכבודם ובעצמם לגבי "נטיות" מול "שיטה": תפקידו של מגיה הוא להשוות ולתקן, ולא לכתוב נוסח משלו. וגם אין בדמיון בין כתי"ל לכתר חידוש גמור לגבי הנטיות או השיטות המשותפות לשני כתבי־היד, שהרי ישראל ייבין כבר נקט בעמדה דומה לגבי כלל כתבי־היד הקרובים לכתר: :כל סוגי הגעיה הקלה, בכל סוגי ההברות ובתיבות מוטעמות בכל הטעמים (או כמעט כולם), מצויים ב''א'' (ובכתבי־היד הקרובים). אמנם אין הגעיות הללו מסומנות תמיד; בטעמים מסויימים כמעט שאינן מסומנות כלל ובטעמים אחרים הן אמנם מסומנות הרבה, אך לא בכל מקום... :שנית, קשה לומר שב''א'' (או בכתבי־היד הקרובים) מצויה '''שיטה''' בהטעמת הגעיה הקלה. אמנם יוצאים הן הכלל יש גם בסוגים אחרים של געיות, אבל הטעמת הגעיה הקלה ב''א'' חורגת עד כדי כך מכל כלל, שאין לתארהּ אלא תיאור סטאטיסטי.{{הערה|ייבין, טו.4, עמ' 139. יצויין שאף אמירתו של הרב ברויאר על בן-אשר, שאילו כתב טופס נוסף של המקרא לא היה מסמן תמיד את אותן הגעיות באותן המקומות, מבוססת לגמרי על הערה מפורשת של ייבין (חלק ב הערה 3, עמ' 140-141.}} כלומר: אפשר בהחלט להצביע על הנטיות הדומות בסימון הגעיה בין כתבי־היד הקרובים לכתר, וכתי"ל בתוכם, בלי לקבוע שיש בכתר או בכתבי־היד האחרים שיטה מובהקת של סימון געיות כחובה מוחלטת. ===רמת הדיוק האפשרי בשחזור הגעיות=== לגבי אחוזי הדיוק האפשריים בשחזור הכתר, כהן הביא נתון כללי: "ניסויי שיחזור מבוקרים שערכתי בחלקים השלמים לימדו אותי, שניתן להגיע לדיוק ממוצע של כ-95% בשיחזור נוסח הגעיות ב'כתר', הכל לפי אופי הטקסט המשוחזר. שיעור דיוק שכזה מצדיק הצדקה שאין למעלה ממנה את מעשה השיחזור כפתרון המדעי הנכון ביותר שראוי לנקוט בעניין זה."{{הערה|כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *21.}} בקטע שבחר כהן כדגם מספר מלכים, הייתה מלכתחילה זהות של כ-94% בין כתי"א לכתי"ל בגעיות הקלות והכבדות, ולאחר שנעשו תיקונים בנוסח כתי"ל ע"פ שיטת הכתר, עלה הדיוק לכדי 98%. אין ספק אם כן שכתי"ל מייצג היטב את אופי סימון הגעיות הכללי של כתבי־היד העתיקים, ושניתן להשתמש בו כבסיס לשחזור הגעיות בחלקים החסרים של הכתר ברמת דיוק גבוהה. וגם אין ספק שיש הצדקה מוחלטת למעשה שחזור כזה במהדורת מקרא ע"פ הכתר, וכל מהדורה כזו (כגון "מקראות גדולות הכתר") תהיה לברכה. אבל בו בזמן צריך לקחת בחשבון את הפער המשמעותי בין רמת הדיוק בשחזור הגעיות לבין רמת הדיוק בשחזור הניקוד והטעמים ע"פ כתי"ל. כי אפילו אם תגיע רמת הדיוק בשחזור הגעיות בכתר ל-98%, עדיין מדובר על טעות סטטיסטית של לא פחות מגעיה אחת בכל 50 (וברמה של 95% על טעות של געיה אחת מכל 20). השחזור כשלעצמו מוצדק וחשוב, אבל הוא עדיין ברמה נמוכה בהרבה מרמת השחזור בניקוד ובטעמים. כל מי שבודק את הסטיות בניקוד ובטעמים בכתי"ל מול החלקים הקיימים בכתר מתרשם מיד שמדובר על ניקוד או טעם אחד בלבד מתוך מאות ואלפים! ואת רובן של הסטיות (המעטות ממילא) בניקוד ובטעמים ניתן להסביר לפי מנהגים אופייניים לכתי"ל. הפער הגדול הזה בין תחום הניקוד והטעמים מצד אחד, לבין תחום הגעיות הקלות מצד שני, בולט כל כך, עד שקשה לדבר על שיטה מובהקת של חובה המשותפת לשני כתבי־היד. קשה להבין איך, אם בשלב ההגהות בכתי"ל היה לפני המגיה "ספר הקרוב בניקודו וטעמיו ל'כתר', אבל לא שווה לו", שהוא הצליח לתקן את הניקוד והטעמים עד כדי כך שהם זהים לכתר כמעט לגמרי, ואילו לגבי הגעיות אחת מכל 10-20 תהיה שונה. סביר יותר להניח שסימון הגעיות בכתר עצמו, וכן בספר שהיה מונח לפני המגיה של כתי"ל, הוא עניין של נטיות חזקות ומובהקות ע"פ מסורת מוסיקלית שבעל פה ולא שיטה פורמלית של חובה. על הקושי לתאר את שיטת בן-אשר באופן מדוייק עמד כהן בעצמו, כאשר כתב במסקנתו שאי-אפשר לשחזר את הגעיות באופן מושלם: "לכל כלל יש יוצאים, ולכל רוב יש מיעוט, ובסעיפים מסוימים הכוחות שקולים, ולא תמיד יכולים אנו לעמוד על גורמי התופעות."{{הערה|שם, *24.}} כדי להמחיש עוד יותר את הנקודה הזו, נביא שתי דוגמאות (אחת בטעם פשטא ואחת בזקף קטן). אין בדוגמאות אלו כל משמעות חדשה לגבי הנתונים הסטטיסטיים היבשים של כהן, שהם נכונים כשלעצמם ואין בהם כל דופי. אולם הן ממחישות עד כמה חוסר העקביות בסימון הגעיות בולט לעין עבור כל מי שקורא את כתבי־היד ושם לב לסימון הגעיות. הדוגמאות נלקטו תוך כדי עבודת ההגהה של ספר יחזקאל, אמנם שמנו לב גם בספרים קודמים לעשרות דוגמאות דומות ואף יותר מרשימות (אולם עד העבודה על יחזקאל לא רשמנו אותן וחבל): *ז,ד: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֛י עָלַ֖יִךְ וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּ֣י דְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּֽהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃ *ז,ט: וְלֹא־תָח֥וֹס עֵינִ֖י וְלֹ֣א אֶחְמ֑וֹל כִּדְרָכַ֜יִךְ עָלַ֣יִךְ אֶתֵּ֗ן וְתוֹעֲבוֹתַ֙יִךְ֙ '''בְּתוֹכֵ֣ךְ תִּהְיֶ֔יןָ''' וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה מַכֶּֽה׃ *יח,ו: '''אֶל־הֶֽהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֶת־אֵ֤שֶׁת רֵעֵ֙הוּ֙ לֹ֣א טִמֵּ֔א וְאֶל־אִשָּׁ֥ה נִדָּ֖ה לֹ֥א יִקְרָֽב׃ *יח,יא: וְה֕וּא אֶת־כׇּל־אֵ֖לֶּה לֹ֣א עָשָׂ֑ה כִּ֣י גַ֤ם '''אֶל־הֶהָרִים֙''' אָכַ֔ל וְאֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ טִמֵּֽא׃ *יח,טו: '''עַל־הֶהָרִים֙''' לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃ הביטויים המקבילים בפסוקים המקבילים בולטים לעין הקורא. מדובר בהם על תיבות זהות במבנן ובטעמן, אמנם לפעמים בגעיה ולפעמים בלי געיה. וכמו שהם בולטים לעין הקורא, כך סביר שגם המסרן היה מודע לעובדת חוסר העקביות במקומות דומים ואף זהים. אין בכך כדי לגרוע כלל מהסטטיסטיקות של כהן; אבל יש בכך כדי להמחיש ש'''בנסיון להבחין בין {{קו תחתי|נטייה}} לבין {{קו תחתי|שיטה}}, ייתכן שחוויית הקריאה חשובה יותר מהסטטיסטיקות היבשות.''' תחושת הבטן של הקורא הרגיל בגעיות שבכתר היא שבנסיבות מסויימות יש (או אין) סבירות גבוהה למצוא געיה, אולם תמיד תיתכן הפתעה. ===סימון הגעיות בדפוסים=== עכשיו נעבור לנקודה החמישית והאחרונה שביקש כהן להוכיח, דהיינו מצב סימון הגעיות בעידן הדפוס, מאז מקראות גדולות דפוס ונציה. כהן היטיב להציג את השיטות המגוונות והמנוגדות שבדפוסים, שלפעמים אף באו ביחד בערבוביה בתוך אותו דפוס. את המציאות המבולבלת הזאת הִשווה כהן לְמה שכתב ברויאר על "השיטה הברורה והיציבה של כל מהדורות המקרא, המקובלות בישראל זה עידן ועידנים בכל אתר ואתר". ביקורת זו מוצדקת, ותיאורו של ברויאר איננו נכון באופן כללי. אמנם כדי לעשות צדק מלא בנושא זה, יש גם להצביע על מרכיב אחד חשוב ויציב, שעובר כחוט השני בכל הדפוסים מאז מקראות גדולות דפוס ונציה, דהיינו סימון הגעיה הקלה בעקביות, בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ. סימון עקבי זה משותף לכל השיטות שבאו לידי ביצוע בדפוסים השונים (כגון מצד אחד געיות קלות ולא כבדות ורק אחת בתיבה, או מצד שני געיות קלות וכבדות כאחד וייתכנו שתי געיות בתיבה אחת), וזה בדיוק המרכיב שהוסיף ברויאר במהדורתו.{{הערה|במג"ה הוסיפו על חוסר השיטתיות שבדפוסים ביקורת נוספת על שיטת ברויאר בכך ש"היא מצרפת, מחד, סימון שיטתי של געיות כבדות עם סימון שיטתי של געיות קלות כהיידנהיים, אבל מאידך איננה מקבלת סימון של שתי געיות בתיבה אחת, ובזה צועדת בדרכו של רש"ד. נמצא, שמהדורת ברויאר לא זו בלבד שהיא מצרפת לנוסח בן אשר שיטת געיות זרה לו, אלא שהיא גם מציעה דמות כוללת של נוסח געיות, שלא היתה קיימת מעולם, לא בספר מספרי הדפוס ולא בכתבי היד..." (כהן, פרקי מבוא מלכים, עמ' *15). ביקורת זו נראית מוגזמת קודם כל בגלל שאי־סימון שתי געיות בתיבה אחת הוא סימן מובהק של המסורה: "תיבה אפשר שתהיה ראויה לשתי געיות, בין מסוגים שונים... ובין מסוג אחד... כשבתיבה שתי הברות רצופות הראויות לגעיות מאותו סוג... באה געה אחת בלבד, בין ב''א'' בין במהדורות המקרא המקובלות. אבל אם הברות רצופות ראויות לגעיות מסוגים שונים... ''א'' והקרובים לו נוהגים גם כאן בשיטת ההעדפה ומטעימים געיה אחת בלבד... רק לעתים רחוקות ובסוגים מעטים של תיבות מטעימים הם שתי געיות בתיבה אחת... מצויות כמה דוגמות נדירות, בחינת יוצאות מן הכלל, שבהן שתי געיות בתיבה אחת... פרט לדוגמות המעטות שנזכרו, שבהן מוטעמות ב''א'' שתי געיות בתיבה אחת, בשאר התיבות, והן רוב המקרא, שלטת שיטת ההעדפה ורק געיה אחת מוטעמת..." (ייבין, כ.1-4, עמ' 192-193). שנית, שיטת ברויאר היא לסמן את הגעיות שבכתר ובכתי"ל במתגים רגילים, ולהוסיף את הגעיות הקלות בשיטתיות רק במתג קצר ושונה (כדי להבחין בינם לבין אלה שסימונם בא מכתבי־היד). בכך הבחין ברויאר כבר מלכתחילה הבחנה ברורה בין שיטת הדפוסים לבין שיטת כתבי־היד. ורק אז, לאחר שכבר הוסיף את הגעיות הקלות בעקביות בסימן שונה כדי להבחינן, עוד מיעט לסמנן פעמיים בתיבה אחת ע"פ שיטת המסורה המשתקפת בכתבי־היד. נראה שאם יש כאן חידוש, אז מדובר על חידוש שמבחין היטב בין השיטות השונות, וגם חידוש שמקפיד לשמור על מנהגי הכתר ע"י הבחנתם הברורה ממרכיבים אחרים.}} המקור לסימון העקבי בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, בלי להתחשב כלל בטעמהּ, הוא כתבי־היד באשכנז, שם לא התייחסה המסורת המוזיקלית המקומית לגעיות, ואם כן נשאר בשבילן תפקיד פונטי בלבד. במציאות כזו היה נכון לסמן געיה בעקביות בכל תיבה שראויה לכך מבחינת מבנהּ, כדי לכוון את הקורא שיבטא היטב את כל מרכיבי המילה ולא יטעה. ואמנם המציאות הזאת היא לא רק של אז, אלא משתקפת בדפוסים כבר במשך 500 שנה, והיא מתאימה גם היום בקרב הרוב המכריע של קהילות ישראל. אמנם לא צדק הרב ברויאר לגמרי לגבי בן-אשר עצמו, שבוודאי היו לו נטיות חזקות בסימון הגעיות הקלות, ולא עשה את מלאכתו בשרירות אפילו בתחום הזה; ואילו היה כותב טופס נוסף של המקרא ברור לגמרי שלא היה מסמן געיות בעבקיות בכל תיבה ראויה, ולא היה מרבה בהן בטעמים המחברים. אבל גם אם זה לא נכון לגמרי ש"הן ולאו רפיא בידיה" בתחום הזה, עדיין צודק הרב ברויאר ש"לא על שיטה זו חלה קבלת כל ישראל לנהוג כדעת בן אשר". המסורת המוסיקלית החיה בקרב הקוראים בטעמי המקרא בישראל קיבלה על עצמה בפועל את הסימון העקבי של הגעיות הקלות. לסיכום, נראה שהחלטת הרב ברויאר בעניין הגעיות דומה להחלטותיו בנושאים אחרים, ובמיוחד לגבי [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#חטפים באותיות לא גרוניות|סימון החטפים באותיות לא גרוניות]]. בשני הנושאים מדובר על נטייה מובהקת בכתר שאמנם לא באה לידי ביטוי מלא אף בתוך הכתר עצמו, וגם לא מבוצעת באותה רמה סטטיסטית בכתבי־היד הקרובים לכתר (למרות שהנטיות הכלליות דומות). לכן הסיק הרב ברויאר, בעקבות ממצאיו של ייבין, שמדובר בסופו של דבר על עניין של רשות בכל געיה ספציפית, למרות שניתן להצביע באופן ברור על נטיות חזקות ומובהקות של מסרן הכתר בסוגים מסוימים של געיות קלות, ואף על ביצוע מוחלט באחדים מהם. ואם כן החליט לסמן געיות באופן המתאים ביותר לקורא בימינו, שהוא הסימון העקבי והמלא. ===נוסח הגעיות במהדורתנו=== '''נוסח הגעיות לפי כתי"ל:''' אין במהדורתנו שיחזור של כל הגעיות במקומות החסרים בכתר (בניגוד למקראות גדולות הכתר), ואין בה הוספת געיה בכל תיבה הראויה לכך (בניגוד לסימון הגעיות '''הקצרות''' במהדורות ברויאר). אלא העתקנו את הגעיות כמות שהן בכתר (במקומות שהוא קיים){{הערה|סימנו געיות שהיו בכתר במקומות החסרים בו, והם ידועים לנו מתוך צילומים של אחדים מהדפים החסרים, או מתוך עדויות שנכתבו בזמן שכתב־היד עדיין היה שלם.}} ובכתי"ל (ברוב התורה שהכתר חסר). כתוצאה מכך, סימון הגעיות במהדורתנו מקביל בדרך כלל לסימון הגעיות '''הארוכות''' בתוך מהדורות ברויאר (כך הוא סימן את הגעיות הכתובות בכתבי־‏היד כדי לעשות הבחנה). '''היוצאים מן הכלל:''' יש מקומות בתורה שבהם נכתבה געיה בכתי"ל, אך היא בלתי צפויה או מופיעה בניגוד לכללים, או שהיא נכתבה באות הלא-נכונה לפי הכללים, או שיש שתי געיות בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות); לחלופין יש מקומות שבהם נדרשת געית חובה והיא איננה, או שהגעיה צפויה ברמת סבירות גבוהה בהתאם למקבילות (כגון געית פשטא) והיא איננה. הרב ברויאר כבר רשם את הגעיות החריגות הללו בתורה בכ-40 מקומות,{{הערה|ראו במאמרו "ספקות שאין להם הכרע", '''לשוננו''' נ"ח חוברת ד', אלול תשנ"ד-תשנ"ה (1994), עמ' 283-296; וברשימת "נוסח כתב היד" ב'''כתר ירושלים'''.}} ואת חלקם תיקן במהדורותיו האחרונות (חורב ו"כתר ירושלים"), כל עוד מצא לכך תימוכין בכתי"ל{{כתב עילי|מ}}.{{הערה|מדובר על כתב־יד שנכתב על ידי הסופר שמואל בן יעקב, הסופר שכתב את נוסח האותיות בכתי"ל. כתי"ל{{כתב עילי|מ}} קרוב לשיטתם של כתי"א וכתי"ל בסימון סוגים שונים של געיות, אך בחלק ניכר מהמקומות שטעה בהם בכתי"ל, הוא כתב את הגעיות כהלכתן בכתי"ל{{כתב עילי|מ}}; ראו ברויאר, שם (הערה הקודמת).}}. במהדורתנו בצענו תיקון '''בכל''' הגעיות החריגות שרשם ברויאר בתורה, אפילו במיעוט המקומות שבהם הנוסח החריג נמצא גם בכתי"ל{{כתב עילי|מ}}, ובעוד עשרות מקומות שאותם לא ציין ברויאר. בכל מקום כזה ציינו את גרסתו של כתי"ל בתיעוד הנוסח, ועוד השתדלנו לתעד את נוסח הגעיות בכתבי־היד טברנים מובהקים נוספים (ל1, ב, ש, ש1, ק3, ו). '''רשימה של היוצאים מן הכלל:''' להלן רשימה של המקומות בתורה שבהם '''לא''' קיבלנו את נוסח הגעיות בכתי"ל בתורה. למידע נוסף לגבי כל פריט, כולל מידע על הנוסח בכתבי־יד טברנים נוספים, ראו בתיעוד הנוסח (בדפי העריכה של הפרקים).{{הערה|מידע על געיות חריגות בכתי"ל בנביאים וכתובים, במקומות החסרים בכתר, משולב בתוך [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הקוראים בנ"ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתי"ל|רשימת החריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי"ל]].}} {{מ:טעמי המקרא|12}} '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' (37 פריטים): [[בראשית ב/טעמים#ב ז|ב,ז]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה ט|ה,ט]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה י|ה,י]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל=וַֽיְחִ֥י); [[בראשית ה/טעמים#ה טו|ה,טו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ה/טעמים#ה כו|ה,כו]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית ו/טעמים#ו טז|ו,טז]] (ל?=תַּֽעֲשֶׂ֣ה); [[בראשית ז/טעמים#ז י|ז,י]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית ז/טעמים#ז יב|ז,יב]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית ח/טעמים#ח ו|ח,ו]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית ח/טעמים#ח יג|ח,יג]] (ל=וַֽ֠יְהִי); [[בראשית י/טעמים#י יט|י,יט]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית י/טעמים#י ל|י,ל]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא א|יא,א]] (ל=וַֽיְהִ֥י); [[בראשית יא/טעמים#יא ב|יא,ב]] (ל=וַֽיְהִ֖י); [[בראשית יא/טעמים#יא יג|יא,יג]] (ל=וַֽיְחִ֣י); [[בראשית יח/טעמים#יח טו|יח,טו]] (ל=וַיֹּ֥אמֶר{{מ:פסק}}לֹ֖א); [[בראשית יט/טעמים#יט יג|יט,יג]] (ל=כִּֽי־גָֽדְלָ֤ה); [[בראשית כה/טעמים#כה לא|כה,לא]] (ל=אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖); [[בראשית כז/טעמים#כז א|כז,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לא/טעמים#לא מג|לא,מג]] (ל=מָֽה־אֶֽעֱשֶׂ֤ה); [[בראשית לא/טעמים#לא נב|לא,נב]] (ל?=לֹֽא־אֶֽעֱבֹ֤ר); [[בראשית לב/טעמים#לב כו|לב,כו]] (ל=בְּהֵֽאָבְק֖וֹ); [[בראשית לה/טעמים#לה ג|לה,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לו/טעמים#לו יח|לו,יח]] (ל=אָֽהֳלִיבָמָ֛ה [2]); [[בראשית לז/טעמים#לז כג|לז,כג]] (ל=וַֽיְהִ֕י); [[בראשית לח/טעמים#לח יח|לח,יח]] (ל=הָֽעֵרָבוֹן֮); [[בראשית לח/טעמים#לח כד|לח,כד]] (ל=לֵֽאמֹר֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יא|לט,יא]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית לט/טעמים#לט יג|לט,יג]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מג/טעמים#מג כא|מג,כא]] (ל=וַֽיְהִ֞י); [[בראשית מד/טעמים#מד כד|מד,כד]] (ל=וַיְהִי֙); [[בראשית מה/טעמים#מה יד|מה,יד]] (ל?=בִנְיָמִֽן־אָחִ֖יו); [[בראשית מו/טעמים#מו יט|מו,יט]] (ל?=יַֽעֲקֹ֔ב); [[בראשית מט/טעמים#מט יח|מט,יח]] (ל=לִֽישׁוּעָתְךָ֖). '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' (14 פריטים): [[שמות א/טעמים#א כא|א,כא]] (ל=כִּֽי־יָֽרְא֥וּ); [[שמות ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל=מִמַּֽעֲשָׂ֑יו); [[שמות ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וַיֶּחֱזַק֙); [[שמות ח/טעמים#ח כא|ח,כא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶ֖ם); [[שמות ט/טעמים#ט לה|ט,לה]] (ל=וַֽיֶּחֱזַק֙); [[שמות יג/טעמים#יג ה|יג,ה]] (ל=כִֽי־יְבִֽיאֲךָ֣); [[שמות יג/טעמים#יג יא|יג,יא]] (ל=כִּֽי־יְבִֽאֲךָ֤); [[שמות טו/טעמים#טו כו|טו,כו]] (ל=כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה); [[שמות כ/טעמים#כ ג|כ,ג]] (ל=תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣); [[שמות כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל?=וְכִי־יָזִ֥ד); [[שמות כד/טעמים#כד יא|כד,יא]] (ל=וַֽיֶּחֱזוּ֙); [[שמות ל/טעמים#ל י|ל,י]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קָֽדָשִׁ֥ים); [[שמות לב/טעמים#לב ל|לב,ל]] (ל=וַיְהִי֙); [[שמות לו/טעמים#לו יג|לו,יג]] (ל=וַֽיְהִ֥י). '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' (10 פריטים): [[ויקרא א/טעמים#א ה|א,ה]] (ל=הַֽכֹּֽהֲנִים֙); [[ויקרא ג/טעמים#ג יז|ג,יז]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם); [[ויקרא ח/טעמים#ח יא|ח,יא]] (ל=עַֽל־הַמִּזְבֵּ֖חַ); [[ויקרא ט/טעמים#ט א|ט,א]] (ל=וַיְהִי֙); [[ויקרא כ/טעמים#כ כז|כ,כז]] (ל?=כִּֽי־יִהְיֶ֨ה); [[ויקרא כג/טעמים#כג ג|כג,ג]] (ל=מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג לא|כג,לא]] (ל=מֹֽשְׁבֹֽתֵיכֶֽם); [[ויקרא כג/טעמים#כג מד|כג,מד]] (ל=אֶת־מֹעֲדֵ֖י); [[ויקרא כה/טעמים#כה כח|כה,כח]] (ל=לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה); [[ויקרא כז/טעמים#כז כח|כז,כח]] (ל=קֹֽדֶשׁ־קׇֽדָשִׁ֥ים). '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' (19 פריטים): [[במדבר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל=וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ או וְֽהַעֲמַדְתָּ֣);{{הערה|יש געיה בכתי"ל אך לא ברור אם היא שייכת לאות וי"ו או לאות ה"א, והשמטנו אותה ע"פ הרוב המכריע של כתבי־היד הקרובים לכתר.}} [[במדבר ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל=הָֽעָזִּיאֵלִ֑י); [[במדבר ד/טעמים#ד לב|ד,לב]] (ל=וִֽיתֵדֹתָם֙); [[במדבר ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל=אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮); [[במדבר י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל=בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת); [[במדבר יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=וַֽיַּעֲמֵ֥ד); [[במדבר יד/טעמים#יד כה|יד,כה]] (ל=וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י); [[במדבר יד/טעמים#יד לח|יד,לח]] (ל=הַֽהֹלְכִ֖ים); [[במדבר טו/טעמים#טו יד|טו,יד]] (ל=אֲשֶֽׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙); [[במדבר טו/טעמים#טו מ|טו,מ]] (ל=לֵֽאלֹהֵיכֶֽם); [[במדבר טז/טעמים#טז יח|טז,יח]] (ל?=וַֽיַּעַמְד֗וּ); [[במדבר טז/טעמים#טז לא|טז,לא]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר יז/טעמים#יז כא|יז,כא]] (ל=כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם); [[במדבר יח/טעמים#יח ב|יח,ב]] (ל=וִֽישָׁרְת֑וּךָ); [[במדבר כה/טעמים#כה ב|כה,ב]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן); [[במדבר כו/טעמים#כו לא|כו,לא]] (ל=הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י); [[במדבר לא/טעמים#לא לב|לא,לב]] (ל=וַיְהִי֙); [[במדבר לג/טעמים#לג ג|לג,ג]] (ל?=הָֽרִאשׁ֔וֹן); [[במדבר לה/טעמים#לה לג|לה,לג]] (ל?=וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ). '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' (18 פריטים): [[דברים א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=וַיְהִי֙); [[דברים א/טעמים#א כט|א,כט]] (ל=לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן); [[דברים א/טעמים#א לג|א,לג]] (ל=לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם); [[דברים ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל=מֵֽאַהֲבַ֨ת); [[דברים ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים ח/טעמים#ח ג|ח,ג]] (ל=וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤); [[דברים ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל=הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥); [[דברים יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֖); [[דברים יא/טעמים#יא כד|יא,כד]] (ל=הָֽאַחֲר֔וֹן); [[דברים יא/טעמים#יא כה|יא,כה]] (ל=וּמֽוֹרַאֲכֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב יז|יב,יז]] (ל=וְתִֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יב/טעמים#יב כ|יב,כ]] (ל=אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮); [[דברים יב/טעמים#יב ל|יב,ל]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם); [[דברים יב/טעמים#יב לא|יב,לא]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽם); [[דברים יד/טעמים#יד כג|יד,כג]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים יח/טעמים#יח ד|יח,ד]] (ל=תִּֽירֹשְׁךָ֣); [[דברים כ/טעמים#כ יח|כ,יח]] (ל=לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם); [[דברים כח/טעמים#כח יא|דברים כח,יא]] (ל?=וְהוֹתִֽרְךָ֤). {{מ:טעמי המקרא-סוף}} למרות כל היוצאים מן הכלל (98 פריטים ברשימה), השארנו את נוסח הגעיות שבכתי"ל ברוב המכריע של התורה ובשאר המקומות החסרים בכתר, ולא ניסינו לקרב אותו יותר אל נוסח הגעיות שהיה בכתר (ע"י שחזור מלא לפי כל נטיותיו של כתר בכתיבת הגעיות). יש שתי סיבות מעשיות להחלטתנו להביא רק את הגעיות הרשומות בכתבי־היד (חוץ מהמקומות החריגים): #שחזור הגעיות ו/או הוספתן בכל תיבה הראויה לכך במקרא דורשת עבודה רבה, וזה כרגע מעבר ליכולתנו מבחינת התורמים לפרויקט. ואולם תמיד יהיה ניתן לשדרג את מהדורתנו בעתיד באחת מהדרכים הללו או לבצע אותן במהדורות נגזרות. #הוספת הגעיות באופן מלא ועקבי בדומה למהדורת ברויאר איננה אפשרית כעת גם מסיבה טכנית, כי אין היום תווים מיוחדים ביוניקוד בשביל געיות שונות (ארוכות וקצרות) כדי לתעד איזו געיה מקורה בכתב־היד שהוא היסוד למהדורה ואיזו נוספה על ידינו. לכן מסומנות הגעיות במהדורתנו לפי שני כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי"ל). אמנם בעתיד היד נטויה לסימון געיות ע"פ שיטות נוספות. על ידי השימוש בתבניות אוטומטיות המיועדות לכך, יתאפשר למשתמש לבחור את השיטה המועדפת עליו. בין השיטות שראוי לבצע אותן ולאפשר את בחירתן על ידי המשתמש: #סימון געיות ע"פ כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי"ל), אמנם בתיקונים קלים לגבי געיות חריגות בכתי"ל. זוהי השיטה המתבצעת כעת בספרי התורה. #סימון געיות ע"פ כתבי־‏היד העיקריים (הכתר וכתי"ל), עם תיקונים לעתים רחוקות בלבד. זוהי השיטה המבוצעת כעת בספרי הנביאים והכתובים. בשיטה זו יש כבר ערך רב (כמו שקבע כהן בבהירות רבה), כי היא מייצגת באופן נאמן את המסורת הכללית המשתקפת בכתבי־היד העתיקים, והוא גם יכול להיות בסיס מצוין עבור פיתוח נוסף או יצירה נגזרת בעתיד (כגון בשיטות הבאות ברשימה זו). #סימון געיות ע"פ הכתר, וע"פ שחזור הכתר במקומות החסרים בו.{{הערה|לשיטה משוכללת לשחזור הגעיות בכתר, מעבר לשיטת כהן שכבר בא לידי ביצוע מלא ב'''מקראות גדולות הכתר''', ראו את מאמרו של רפאל זר על שחזור הגעיות בכרך תרי עשר במפעל המקרא של האונ' עברית: Rafael Isaac (Singer) Zer, "The Preparation of the Base Text of the Hebrew University Bible Where It Is Missing in the Aleppo Codex", ''Textus'' 25 (2010), pp. 49-71.}} #סימון לפי השיטה של "ריבוי געיות", שמקורה במנהג אשכנז והייתה מקובלת לרוב בדפוסים. שיטה זו מתאימה ב"תיקון קוראים", שהרי ברוב העדות היום אין כבר ביצוע מוזיקלי לגעיה ונשאר לה רק תפקיד פונטי, ולכן ראוי לסמן אותה בכל תיבה הראויה לכך. אפשר לבסס סימון כזה (באופן כללי ובזהירות) על מהדורות [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up?view=theater היידנהיים] (תורה) ו[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full/page/n117/mode/2up?view=theater בֶּר] (נ"ך), תוך כדי ניסוח כללים מתאימים שאינם בהכרח זהים לגמרי למדיניות שלהם. #סימון לפי השיטה של "ריבוי געיות", אמנם בדרך מתונה: אין לסמן יותר מגעיה אחת בלבד בתיבה אחת (בדומה למנהג כתבי־היד הטברנים). יישום זה יהיה דומה לשיטת ברויאר, אמנם יהיה צורך לבצע אותה מחדש. גם שיטה זו מתאימה ב"תיקון קוראים" מאותה סיבה בדיוק כמו השיטה הקודמת. ===אחרית דבר=== בעת כתיבתה של חטיבה זו בנושא הגעיות נעלם ממנו מאמרו של הרב ברויאר "ספקות שאין להם הכרע".{{הערה|'''לשוננו''' נ"ח חוברת ד', אלול תשנ"ד-תשנ"ה (1994), עמ' 283-296.}} בחלקו הראשון של אותו מאמר{{הערה|עמ' 283-288.}} יש תגובה לדבריו של מנחם כהן (בנספח שכתב על הגעיות בסוף כרך מלכים של מקראות גדולות הכתר). ברוך שכיוונו, כי גם בלי לראות את מאמרו של ברויאר הגענו לאותה מסקנה: דרכו של הכתר בסימון הגעיות ראוי יותר להיקרא "נטייה" (בלשונו של ייבין) ולא "שיטה" (בלשונו של כהן), כי הוא לא הגיע מעולם לאותה רמה של שיטתיות גמורה שיש במערכת הניקוד והטעמים. ובלשונו של ברויאר: "כהן... לא עמד או לא העמיד על ההבדל העקרוני שבין שיטת בן אשר בסימון הגעיות הקלות ובין שיטתו בסימון שאר כל פריטי הניקוד והטעמים. הבדל זה הוא המציב בפני המהדיר בעיה שאין לה, לדעתי, כל פתרון משביע רצון... רוב סימני הניקוד והטעמים המצויים בכתר נקבעו שם על פי מסורת ברורה, שהיה נקדן חייב לתת לה ביטוי... אולם דברים אלו אינם אמורים בסוגיית הגעיות הקלות: יש בכתר אלפי תיבות שבן אשר שם בהן או השמיט בהן געיה קלה בלא דין ולא דיין, בלא כלל ובלא מסורת...". כלומר: רמת העקביות החסרה בולטת בתוך הכתר עצמו (בתיבות מקבילות הזהות במבנן ובטעמן שלפעמים מקבלות געיה ולפעמים לא), ועל אחת כמה וכמה בכתבי־היד הקרובים לו. בנוסף לכך כתב ברויאר ששיטתו משקפת יסוד קבוע בסימון הגעיות בדפוסים, ואילו אנחנו ציינו אותה עובדה בדיוק. בלשונו של ברויאר: "כל מהדורות המקרא המקובלות בישראל זה יותר ממאה שנה (לפחות) נוהגות לסמן געיה קלה בכל תיבה הראויה לכך מצד מבניה – בלא כל התחשבות בטעמה, וכל קורא ותיק הבקי בקריאתו מקפיד להטעים את המקרא על פי הנוסח הזה."{{הערה|עמ' 286.}} וגם העיר: "כהן מסביר באריכות מהיכן הגיע המנהג הזה אל המהדורות שלנו. דבריו בעניין זה מעניינים ומאלפים מאוד, אך אין הם סותרים את דבריי, שהרי גם אני מודה שהשיטה הזאת – בכללותה – מנוגדת לשיטת בן אשר. השאלה איך נתקבלה במהדורות שלנו לא מעלה ולא מורידה בדיון הזה."{{הערה|שם.}} בהערה בסוף הדיון על הגעיות במאמרו התייחס ברויאר גם לשאלת תפקידם המוזיקלי: "בספרי על הטעמים כתבתי שהגעיה מורה על נחץ משני, שאיננו מבוצע בניגון. כהן טוען שהגדרה זו אמורה רק בשיטת המהדורה שלי, שהגעיה הקלה בה איננה תלויה בניגון כלל. אך דומני שזו טעות, שהרי גם במהדורה שלי יש געיות רבות התלויות בניגון דווקא – געיות כבדות וגעיות שווא – ואף על פי כן כתבתי את ההגדרה הזאת, שכן היה נראה לי שתלות הגעיה בניגון עדיין איננה מוכיחה שהיא גם מבוצעת בניגון; שהרי אפשר שרק ניגון מסויים דורש הטעמה משנית לפניו. גם אפשר שניגונו של הטעם מתחיל תמיד כבר בנחץ המשני של הגעיה – גם במקרה שלכל הדעות, הגעיה איננה תלויה בטעם, כדוגמת הגעיה של וְיִֽצְק֥וּ. לפי זה צריכים לשנות במקצת את הגדרת הגעיה: היא מורה על נחץ משני ולא על ניגון."{{הערה|הערה 12 עמ' 288-289.}} אמנם נראים יותר דבריהם של ייבין וכהן בעניין זה. לגבי סימון הגעיות ע"י שמואל בן יעקב, נקדנו של כתי"ל, כתב כהן שיש בו בכללותו השתקפות נאמנה למנהגם של כתבי־היד הטברנים ודמיון רב לכתר. ואילו ברויאר הדגיש את הגעיות בכתי"ל שלעיתים חורגות לגמרי מהכללים: "בן אשר היה משנה את הניקוד רק באותם העניינים שלא הייתה לו בהם כל מסורת ושכללי הדקדוק לא קבעו בהם מסמרות, ואילו שמואל בן יעקב החליף את שיטתו בעניינים שחוקי ההטעמה ומסורת הקריאה קבעו בהם נוסח מחייב שאין לשום נקדן רשות לסטות מהם".{{הערה|שם, עמ' 288.}} למעשה, לפי ברויאר קיימים כ-10 חריגים בלבד בכתר ארם צובה בכל המקרא (געיות שלא לפי הכללים), ואילו בכתי"ל יש כ-45 בתורה בלבד (!).{{הערה|ברויאר רשם אותם שם, עמ' 287. אחרי שהביא 5 סתירות פנימיות בכתי"ל, שבהן נכתבו געיות כהלכה בתיבה אחת, ובמקום אחר נכתבו געיות שלא כהלכה באותן תיבות (בראשית לו,יח ["אהליבמה" פעמיים באותו פסוק]; ויקרא ג,יז ו-כג,ג ו-כג,לא מול כג,יד ["משבתיכם"]; במדבר י,ח מול י,י [בחצצרות/בחצצרת]), ברויאר כתב: "על אלה יש להוסיף עוד כארבעים תיבות בתורה שהגעיה מסומנת בהן שלא כדין: געיה קלה בצד געיה אחרת – וכן געיה בראשונה מבין שתי הברות הראויות לגעיה קלה. נמצא שהטעמות תמוהות אלו מצויות בכ"י לנינגרד ביותר מארבעים וחמישה מקומות '''בתורה בלבד''', ואילו בכתר הן מצויות '''בכל המקרא''' רק בקרוב לעשרה מקומות." ושם בהערה (8) על "בתורה בלבד" כתב: "אלה המקומות שמצאתי: בר' יט,יג; כה,לא; לא,מג; לב,כו; לו,יח; לח,יח; מט,יח; שמ' א,כא; '''ח,כא'''; '''יג,ה''',יא; טו,כו; '''ל,י'''; וי' א,ה; ג,יז; כג,ג,לא; כה,כח; '''כז,כח'''; במ' ג,כז; ד,לב; ה,כא; י,ח; '''יד,כה,לח'''; טו,יד,מ; '''יז,כא'''; יח,ב; כה,ב; כו,לא; דב' '''א,כט''',לג; ז,ח,'''יג'''; ח,ג; '''יא,יד''',כד,'''כה'''; יב,יז,כ,ל,לא; '''יד,כג; יח,ד; כ,יח'''. במקומות המודגשים ההדגשה התמוהה מצויה גם ב'''ל{{כתב עילי|מ}}'''." תיקון לפי רשימה זו בוצע במהדורתנו עד חשון תש"פ: בתיבות שיש בהן געיה בכתי"ל, אבל הגעיה לא במקום הנכון בתיבה לפי הכללים, סימנו אותו במקום הנכון במהדורתנו ופירטנו את הנתונים בתיעוד הנוסח (ברוב המקרים נבדקו גם כתבי יד ומהדורות אחרות). וכמו כן בכל מקום שיש שתי געיות או יותר בכתי"ל בתיבה אחת (או בתיבות מוקפות), סימנו במהדורתנו רק געיה אחת במקום המתאים לה לפי הכללים (יש יוצא מן הכלל אחד ב[[במדבר טו/טעמים|במדבר טו,יד]] [אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכְכֶם֙], שם יש שתי געיות בכתי"ל, אך קיימת עדות מובהקת שבנוסח בן אשר אין געיה כבדה בשי"ן ולכן השארנו את הגעיה הקלה בתי"ו; וראו שם בהערת הנוסח). רשימה מלאה של התיקונים נמצאת [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#געיות (מתגים) בתורה|כאן]].}} אמנם בכל זאת נראה שאין מחלוקת אמיתית בין ברויאר לכהן בנושא זה (למרות דבריו של ברויאר "אולם כהן חולק עליי גם בעניין זה"), אלא שכל אחד מדגיש צד אחר המשתקף בנתונים: כהן מדבר על המצב הכללי למרות החריגים לעתים בכתי"ל, ואילו ברויאר מדגיש את הסטיות הלא-מעטות. קצת מפתיעה מסקנתו של ברויאר בעניין זה: "אם נעתיק את נוסח הגעיות של כ"י לנינגרד בכל מקום שלא נשתמר בו הכתר, נסטה מנוסח הכתר ביותר מאלפיים תיבות. די היה בכך להרתיע אותי מללכת בדרך הזאת".{{הערה|שם.}} אמנם זו בדיוק הדרך שבחר ברויאר ללכת בה בסימון הגעיות הארוכות בכל מהדורותיו! וכך גם במהדורתנו מסומנות הגעיות כעת בעקביות ע"פ כתי"ל בלי תיקונים, אבל כאמור התקווה היא [[#סימון הגעיות במהדורתנו|לבצע בעתיד תיעוד ותצוגה של כמה שיטות במקביל, ולאפשר למשתמש לבחור ביניהם כרצונו]]. בינתיים נחכה לגואלים שיהיו מוכנים לבצע את השיטות השונות לטובת הכלל.{{הערה|לתיעוד מלא של נוסח הגעיות בכתי"ל בכל המקרא בתוך מהדורה דיגיטלית שימושית, ראו ב[http://tanach.us/Tanach.xml מהדורת וסטמינסטר].}} {{קו תחתי|'''התלבטות קשה של המהדיר אבל לא של הקורא:'''}} לסיום חשוב להדגיש שכל ההתלבטות הרבה בעניין הגעיות היא בעיקר התלבטות מצדו של המהדיר, והרבה פחות מצדו של הקורא והלומד. ברויאר ציין בצדק במאמר זה שיש '''אלפי''' תיבות בתוך הכתר עצמו שבהן אין געיה, למרות שלפי הכללים והנטיות החזקות של כתב־היד הייתה אמורה להיות בהן געיה; וכן להיפך. ואותו דבר נכון על אחת כמה וכמה בכתבי־יד אחרים. עובדה זו מעלה שאלה קשה בשביל המהדיר, אבל לא בשביל הקורא. שהרי המהדיר חייב לפעול באופן עקבי ומתוך שקיפות, ו'''אסור''' לו לקבל החלטה שרירותית או בלתי-מתועדת באף תיבה. ואילו לקורא זה הרבה פחות חשוב אם הגעיה קיימת או חסרה בתיבה מסוימת, כי זו דרכן של געיות (אלא אם כן נשען הקורא לחלוטין על שיטת ריבוי הגעיות שבדפוסים). לכן הקורא יכול לבחור לעצמו כל מהדורה מדויקת של המקרא, ולהשתמש בה בביטחון ללא קשר לשיטת הגעיות שבה, ואף אם השיטה אינה מושלמת (כי אין שיטה מושלמת). רוב ההתלבטות שמדובר עליה בחטיבה זו על נושא הגעיות שמורה אם כן למהדיר ולא לקורא. ===געיה ימנית=== בעשרות מקומות בכתי"ל נכתבת הגעיה בצד הימני של הסימן הניקוד במקום לשמאלו{{הערה|על מיקומה של כתיבת הגעיה ראו ייבין, יא.3, עמ' 90-91.}} (התופעה נפוצה במיוחד בחלק הראשון של ספר בראשית). אין בתופעה זו כל משמעות, אבל בהקלדת וסטמינסטר הקפידו בכל זאת להקליד געיה ימנית לפי כתי"ל, בהתאם למטרתם להציג את נוסח כתב־היד בדיוק מלא. מובן מאליו שבמהדורתנו תופיע הגעיה בשמאלו של סימן הניקוד.{{הערה|ראוי לציין את העובדה הטכנית שגם אם לא היינו עושים שום דבר, תוכנת מדיה-ויקי מזיזה את הגעיה לצד שמאל בכל מקרה באופן אוטומטי. תופעה זו קשורה כנראה ליישום מדוייק של הגדרות ביוניקוד. באופן דומה, תוכנת מדיה-ויקי תמיד מזיזה את הנקודות של דגש, או של שי"ן ימנית או שמאלית, '''לאחר''' הניקוד של האות, למרות שלפי ההגיון נקודות אלו צריכות לבוא לפני הניקוד. כתוצאה מכך, אם שמים את סמן העכבר לאחר האות ולוחצים על "backspace", הנקודה תימחק ראשונה ורק לאחריה יימחק הניקוד שבאות. אמנם תו של הטעם יבוא אחרון (גם לאחר הנקודה).}} אבל בגלל שמגמתנו לתעד כמה שיותר במהדורתנו את השינויים שנעשו מהקלדת וסטמינסטר (במקומות שכתי"א חסר), רשמנו בכל זאת בתיעוד הנוסח שהתיבה נכתבה "בגעיה ימנית" בכתי"ל. ==מסורת הקוראים בתורה: עשרת הדברות== ===הטעם התחתון והטעם העליון=== [[File:Aleppo Codex, The Ten Commandments in Deuteronomy.tif|thumb|left||250px|צילום של שני עמודים מפרשת "ואתחנן", כולל עשרת הדברות, מהחלק החסר בכתר ארם צובה. בצילום אפשר לראות את הפסוקים החל מ"גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ" ([[דברים ד לח]]) ועד "אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥[ר]" ([[דברים ו ג]]).]] בעשרת הדברות שבספר שמות ([[פרשת יתרו/טעמים|פרשת יתרו]]) ובספר דברים ([[פרשת ואתחנן/טעמים|פרשת ואתחנן]]) אנחנו מוצאים שתי מערכות טעמים הכתובות ביחד בתוך רצף הפסוקים. כך מופיע בכתבי־היד בכל התקופות מאז בעלי המסורה, וכך היה מקובל גם בדפוסים עד הדור האחרון. את שתי המערכות כבר נהוג לכנות בשמות "הטעם התחתון" ו"הטעם העליון": *'''הטעם התחתון''' מבוסס על חלוקה של עשרת הדברות לפי מתכונת של פסוקים באורך רגיל, ובו יש לפעמים כמה פסוקים בתוך דיבר אחד ארוך, או לחלופין כמה דברות קצרים בתוך פסוק אחד. גם הטעמתם של הפסוקים היא בהתאם למתכונת זו של פסוקים באורך רגיל. בטעם התחתון שבכתבי־היד יש סה"כ 12 פסוקים. *'''הטעם העליון''' מבוסס על חלוקה לעשרה דברות, כאשר כל דיבר הוא "פסוק" אחד בדיוק, ולכן אנחנו מוצאים שבטעם העליון בכתבי־היד יש עשרה פסוקים בדיוק כמספר הדברות. אמנם חלק מה"פסוקים" האלה ארוכים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הארוכים), וחלק מהם קצרים בהרבה מפסוק רגיל (לדברות הקצרים). ואף הטעמתם של ה"פסוקים" החריגים היא בהתאם לאורכם החריג. בהטעמה הכפולה שבכתבי־היד יש ניסיון כללי להקפיד על כך שאם וכאשר יש שני טעמים שונים הבאים זה אחר זה באות אחת (אחד לטעם התחתון ואחד לטעם העליון), שהטעם התחתון יהיה כתוב ראשון והטעם העליון אחריו.{{הערה|בכתי"ש מכונה הטעם התחתון "טעמא קדמא", ובו יש ציון מיוחד ועקבי בהערות המסורה הקטנה ל"טעמא קדמא" בראש כל פסוק בחמשת הדיברות הראשונים (כי רק בהם יש יותר מפסוק אחד בתוך "דיבר" אחד ולא בחמשת האחרונים), הן בשמות והן בדברים. ראו ברויאר, כתר, ב.10 (עמ' 59).}} הכלל הזה ברור ומובהק למרות מעידות אחדות של כתב־יד אחד מול שאר כתבי־היד הקרובים לכתר.{{הערה|אותן מעידות מתועדות בדפי העריכה של הפרקים הרלוונטיים ([[שמות כ/טעמים|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים|דברים ה']]). להצגה בהירה של הנתונים המלאים והסקת המסקנה מהם, ראו ברויאר, כתר, ב.18 (עמ' 58-59).}} הטעם הראשון שהוא "הטעם התחתון", המחלק כאמור את המקרא לפי מתכונת של פסוקים רגילים אף בעשרת הדברות, משקף את מסורת קריאתם בהטעמה של חכמי המקרא בטבריה. ואילו הטעם השני שהוא "הטעם העליון", משקף את מסורת הקריאה הבבלית, המגדירה את עשרת הדברות לפי '''המסורת המדרשית שהייתה בידם'''. על דרשתו של רבי שמלאי המובאת בגמרא {{מקור|מכות כד א|מכות כ"ד ע"א}} נאמר בתלמוד הבבלי: :'''"אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה שמענום.''' לפי מסורת זו יוצא שהדיבר הראשון מתחיל ב"אנכי" ואילו הדיבר השני מתחיל ב"לא יהיה לך", ואכן כך הוא בטעם העליון שבכתבי־היד. ולכן '''הדיבר הראשון''' בטעם העליון (שאינו "פסוק" במתכונת הרגילה) הוא באמירה הישירה והחיובית: "אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃". ואילו '''הדיבר השני''' כולל את כל האמירות של "לאו" ביחד: "לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י, לֹ֣א תַֽעֲשֶׂה־לְךָ֣ פֶ֣סֶל ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֡ה... לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֣ה לָהֶם֮ וְלֹ֣א תָעׇבְדֵם֒...לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃". ברור שגם דיבר ארוך זה אינו "פסוק" אחד לפי המתכונת הרגילה. יש לשים לב שמסורת זו לחלוקתם של שני הדברות הראשונים לא הייתה נחלתם של חכמי בבל בלבד, כי היא עולה באופן ברור גם מהתרגום הירושלמי המדרשי ("יונתן"), המגדיר במפורש את גבולותיהם של שני הדברות הראשונים: "אנכי ה' אלהיך" הוא "דבירא קדמאה", ואילו "לא תעשה לך" הוא "דבירא תנינא".{{הערה|גם בחלוקת הפסוקים המשתקפת בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, נקראים עשרת הדברות כך: מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון דווקא.}} מסורת זו של קריאה הייתה קיימת אם כן לא רק בבבל אלא גם גם בארץ ישראל. לכן בכתיבת "הטעם העליון", נתנו חכמי המסורה ביטוי למסורת שהייתה גם במקומם אע"פ שלא זו הייתה מסורת הקריאה וההטעמה המקובלת בידיהם. בניגוד לחלוקה זו, בטעם התחתון הפסוק הראשון הוא כך: "אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃", כאשר שני חלקי הפסוק הם בדרך הניגוד במישור של הנאמנות האישית כלפי ה'. ואילו שאר העניין מבטא את האיסורים המעשיים ואת האזהרות הנובעים מתוך אותה נאמנות (והם מהווים שלושה פסוקים נוספים במתכונת הרגילה). חלוקה זו של הפסוקים קרובה יותר לפשוטו של מקרא. חכמי המקרא הטברנים שילבו, אם כן, את מסורת הקריאה המקומית שלהם ביחד עם מסורת קריאה נוספת, כל אחת לפי הטעמתה, וכך נוצרה על ידם מערכת ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. שילוב מיוחד זה מתבטא גם ברשימות סכומי הפסוקים בכתבי־היד הטברנים: סכומי הפסוקים לפרשות השבוע בספרים שמות ודברים הם לפי הטעם העליון ומסורת הקריאה הבבלית (החלוקה לפרשות השבוע היא כידוע מנהג בבלי במקורה). ואילו סכומי הפסוקים לספרים שמות ודברים בשלמותם הם לפי הטעם התחתון ומסורת הקריאה של ארץ ישראל.{{הערה|לכן סכום הפסוקים הכולל בספרים שמות ודברים קטן (בשני פסוקים) מאשר הסכום הכולל של הפסוקים בפרשות השבוע. ראו ברויאר, כתר, ב.20 (עמ' 60).}} ===השיבוש שחל בדפוסים=== בדפוסים המוכרים עד לדור האחרון, האמירה "אָֽנֹכִ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃", שהוא ה'''דיבר''' הראשון בטעם ה'''עליון''' שבכתבי־היד, הפך להיות ה'''פסוק''' הראשון בטעם התחתון, וכן האמירה "לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃" מהווה פסוק '''שני''' בטעם התחתון. ואילו בטעם העליון כל הפרשה כולה (מ"אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ" ועד "לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃") נקראת כפסוק '''אחד''' ולא שניים! יוצא אם כן שבטעם התחתון שבדפוסים יש סה"כ '''13''' פסוקים ולא רק '''12''' (בגלל חלוקת הפסוק "אנכי... על פני" לשניים). ואילו בטעם העליון שבדפוסים יש רק '''9''' "פסוקים" לעשרת הדברות! הרב מרדכי ברויאר כבר דן באריכות ובאופן משכנע בהשתלשלות הנוסחים בעשרת הדברות מכתבי־היד ועד לדפוסים האחרונים. פרטי ההסבר שלו אינם מענייננו כאן, והרוצה לדעתם יראה בספרו.{{הערה|ראו ברויאר, כתר, ב.15-22 (עמ' 56-66).}} כדאי להזכיר רק את '''משמעות''' הדברים בטעם העליון שבדפוסים לפי הצעתו: קריאת הפרשה הראשונה כולה (מ"אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ..." עד "...וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃"), כאילו שהיא מהווה "פסוק" או "דיבר" אחד, באה ללמדנו שהדברות שנאמרו "מפי הגבורה" נחשבים ל"דיבור אחד".{{הערה|ראו שם עמ' 63 הערה 1 פסוק על דברי החזקוני.}} ===עשרת הדברות במהדורתנו=== '''נספחים של טבלאות להשוואה:''' במהדורתנו הבאנו ברצף הפסוקים את שתי מערכות הטעמים המשולבות ביחד, כנהוג בכתבי־היד ובדפוסים מדורי דורות. אמנם בסוף כל הדפים השייכים לעשרת הדברות (דף הפרק, דף הפרשה, ודף הספר המלא) מופיע נספח מיוחד שיש בו הבחנה בהירה בין הטעם התחתון והטעם העליון ע"י הצגתם זה מול זה בתוך טבלה.{{הערה|מבחינה טכנית, הבסיס לטבלאות המופיעות בנספחים שבכל הדפים הרלוונטיים נמצא בדף '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים]]'''. בגליון הנתונים בגוגל-דוקס, שעליו מבוסס כל הטקסט של המקרא, הנספחים הללו נמצאים בשורה אחת נוספת לאחר הספרים שמות ודברים.}} באותם נספחים יש גם השוואה נוספת בין עשרת הדברות שבספר שמות לבין עשרת הדברות שבספר דברים, כלומר: טבלה אחת להשוואת הטעם התחתון בשני הספרים, וטבלה שנייה להשוואת הטעם העליון בשני הספרים. הקישור בין רצף הפסוקים (שבהם שתי המערכות משולבות ביחד) לבין הנספחים (שבהם מבחינים בין שתי המערכות בעזרת טבלה) מתבצע ע"י לחיצה על הסימן הזה: "'''↓↑'''" (שמופיע מיד בתחילת העשרת הדברות בתוך רצף הפסוקים). לחיצה זו מביאה את הקורא אל הטבלאות הבאות:{{הערה|כל הטבלאות מבוססות על המקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים|כאן]]'''.}} *'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר שמות|עשרת הדברות בספר שמות]]''' *'''[[עשרת הדברות/טעמים#עשרת הדברות בספר דברים|עשרת הדברות בספר דברים]]''' '''גירסת כתבי־היד מול הדפוסים:''' לגבי [[#השיבוש שחל בדפוסים|ההבדל בין נוסח כתבי־היד לנוסח הדפוסים]], הגירסה העיקרית במהדורתנו תהיה כמובן נוסח כתבי־היד. נוסח זה בלבד יופיע בתוך רצף הפסוקים (בהטעמה הכפולה). אמנם בנספחים, לאחר טבלאות השוואה המבוססות על נוסח כתבי־היד, יופיעו לתועלת הקורא גם טבלאות המבוססות על נוסח הדפוסים. תהיה שם אף השוואה ישירה בין נוסח כתבי־היד לבין נוסח הדפוסים כדי להבהיר את ההבדלים החשובים ביניהם. ===רשימת הדפים לעשרת הדברות=== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|טבלה לדפים של עשרת הדברות}} ===ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות=== יש מבוכה רבה בדפוסים של התנ"ך לגבי ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות. האם לציין מספר פסוק עבור כל פסוק בטעם התחתון? או בטעם העליון? או אולי עבור כל התחלה של פסוק חדש בשניהם כאחד? והמבוכה רבה עוד יותר בגלל [[#השיבוש שחל בדפוסים|השיבוש שחל בדפוסים]]: בכתבי־היד הטברנים יש רק 12 פסוקים בטעם התחתון, ואילו בדפוסים המקובלים יש 13. ברוב הדפוסים מדפיסים, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], מערכת טעמים כפולה בעשרת הדברות, כלומר הטעם התחתון והטעם העליון ביחד. אבל מספרי הפסוקים שבהם רשומים לפי הפסוקים של הטעם התחתון דווקא, וכך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''13''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות פרק כ',2-14; דברים פרק ה',6-18). כך מופיע גם בדפוס קורן, שבו הדפיסו בפנים ברצף הטקסט את הטעמים של הטעם התחתון בלבד, והמספרים שבו הם בהתאם לכך (שמות כ,ב-יד; דברים ה,ו-יח). יש גם דפוסים (כגון לטריס ו-BHS) שבהם נותנים מספר של פסוק חדש לאחר '''כל''' סימן של סוף פסוק, בין אם הוא שייך לטעם התחתון ובין אם הוא שייך לטעם העליון. כלומר: יש בהם מספר עצמאי ל"לא יהיה לך", וכן מספר עצמאי ל"לא תנאף" ו"לא תגנב" ו"לא תענה". כך יוצא שיש בהם מספרים ל-'''16''' פסוקים בעשרת הדברות (שמות כ,2-17; דברים ה,6-21). אבל בנוסח כתבי־היד יש, כאמור [[#הטעם התחתון והטעם העליון|לעיל]], 12 פסוקים בלבד בטעם התחתון, כי המלים "לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י" הן סופו של הפסוק הראשון. לכן ברוב המהדורות החדשות יחסית כגון דותן וברויאר ומג"ה, המבוססות באופן ישיר על נוסח כתבי־היד הטברנים, יש מספרים ל-'''12''' פסוקים בלבד בעשרת הדברות (שמות כ,ב-יג; דברים ה,ו-יז). אמנם במקראות גדולות הכתר, שאף הוא מבוסס לגמרי על נוסח כתבי־היד, יש מספרים ל-13 פסוקים בעשרת הדברות (כי גם "לֹ֣א יִהְיֶֽה־לְךָ֩ אֱלֹהִ֨ים אֲחֵרִ֜ים עַל־פָּנַ֗י" מקבל בו מספר של פסוק). נראה שבמקראות גדולות הכתר ויתרו קצת על העקביות (מספר לכל פסוק בטעם התחתון בלבד) כדי לשמור על המספרים מהדפוסים הישנים וכך למנוע בלבול. המהדורות הדיגיטליות האחרות באינטרנט מבוססות אף הן על נוסח כתבי־היד. במהדורת מכון ממרא יש [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0220.htm מספרים ל-12 פסוקים בעשרת הדברות], בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד ובעקבות מהדורת ברויאר. ואילו ב-WLC יש [http://tanach.us/Tanach.xml?Ex20:1-20:26 מספרים ל-16 פסוקים], כלומר מספר עצמאי לאחר כל סימן של סוף פסוק בכתבי־היד, בטעם התחתון ובטעם העליון כאחד. מספרי הפסוקים במהדורתנו יהיו בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, ומכון ממרא. לכן בשני הפרקים שבהם נמצאים עשרת הדברות ([[שמות כ/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|שמות כ']] ו[[דברים ה/טעמים#חזרה לעשרת הדברות|דברים ה']]), המספרים יהיו שונים מדפוס קורן ומכל הדפוסים הישנים. ===פסוק מעשה ראובן=== [[קובץ:Damascus Codex (Torah) 1Genesis.djvu|thumb|פסוק מעשה ראובן בכתי"ש (ובו ציון ל"טעמא קדמא")|page=61]] חוץ מעשרת הדברות, יש עוד פסוק אחד במקרא שבו אנחנו מוצאים מערכת טעמים כפולה. מדובר על הפסוק של מעשה ראובן ב[[פרשת וישלח/טעמים|פרשת וישלח]] ([[בראשית לה כב|בראשית לה,כב]]):{{הערה|סעיף זה מבוסס על ברויאר, כתר, נספח ב: שתי ההטעמות של מעשה ראובן (עמ' 289-292).}} :{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ {{נוסח|רְאוּבֵ{{שני טעמים באות אחת|֗|֔}}ן|2==ש ומ"ש (רביע וזקף קטן){{ש}}ל=רְאוּבֵ{{שנין טעמים באות אחת|֔|֗}}ן (זקף קטן ורביע בהיפוך סדר הופעת הטעמים){{ש}}ברויאר היה בספק אם הרביע קיים בכתי"ל, אבל מעיון בכתב־היד מתברר שכן (וכך קבע גם דותן).}} וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ{{שני טעמים באות אחת|֑|ֽ}}ל{{מ:טעמי המקרא-סוף}} (א) לפי מערכת הטעמים הנכתבת שנייה בכתבי־היד, המסתיימת בסילוק (סוף פסוק), יחידה זו היא פסוק עצמאי, ואין לו קשר ישיר לפסוק הבא (שמופיע לאחר רווח של פרשה פתוחה): :{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁכַּ֕ב אֶת־בִּלְהָ֖ה פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽל׃ {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}} (ב) ואילו לפי מערכת הטעמים הנכתבת ראשונה בכתבי־היד, ומסתיימת באתנחתא, הפסוק של מעשה ראובן ממשיך אף לאחר הרווח של הפרשה הפתוחה: :{{מ:טעמי המקרא|16}}וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל {פ} וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃{{מ:טעמי המקרא-סוף}} השיטה האחרונה מחברת את שני הפסוקים מלפני הרווח של הפרשה ולאחריה בעקבות האמירה המדרשית שכל בני יעקב "שקולים כאחד", כולל ראובן ולמרות מעשהו ([[שבת נה ב|שבת נ"ה ע"ב]]): :אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, שנאמר: "ויהיו בני יעקב שנים עשר" – מלמד שכולן שקולים כאחת. אלא מה אני מקיים "וישכב את בלהה פילגש אביו"? מלמד שבלבל מצעו של אביו, ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה. ברור שהשיטה הראשונה (א) היא זו שמחלקת את עניין לפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, כמו שעושה "הטעם התחתון" בעשרת הדברות. ואילו בשיטה השנייה (ב) יש הטעמה לפסוק אחד שכולל בתוכו שני פסוקים לפי המתכונת הרגילה, ובניגוד לפשוטו של מקרא, כמו שעושה "הטעם העליון" בעשרת הדברות. אמנם יש ייחוד בהטעמה הכפולה בפסוק מעשה ראובן, כי בו ההטעמה המדרשית (ב) נכתבת '''ראשונה''' וההטעמה ה"רגילה" (א) נכתבת '''שנייה'''. וזה ההיפך מעשרת הדברות, שבהם "הטעם התחתון" נכתב ראשון ו"הטעם העליון" לאחריו. יש עדות נאמנה ומובהקת שהשיטה הראשונה (א) היא אכן המקבילה לטעם התחתון בעשרת הדברות, למרות שהיא כתובה אחרונה בפסוק מעשה ראובן. מדובר על הערת מסורה מיוחדת במסורה הקטנה בכתי"ש: :{{מ:טעמי המקרא|16}}"זה הפסוק יש לו שני טעמים טעמ' קדמ{{צבע גופן|אפור|' וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ ראו}}ב֔{{צבע גופן|אפור|ן}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}כַ֕{{צבע גופן|אפור|ב}} {{צבע גופן|אפור|את־בל}}הָ֖ה {{צבע גופן|אפור|פי}}לֶ֣{{צבע גופן|אפור|גש}} {{צבע גופן|אפור|א}}בִ֑{{צבע גופן|אפור|יו}} {{צבע גופן|אפור|ויש}}מ֖{{צבע גופן|אפור|ע}} {{צבע גופן|אפור|ישר}}אֵֽל׃"{{מ:טעמי המקרא-סוף}} כלומר, המסורה בכתי"ש מקפידה לציין במפורש את הטעמים השייכים לשיטה הראשונה (א) בשם "טעמא קדמא". ובעשרת הדברות בכתי"ש היא עושה בדיוק אותו הדבר '''לטעם התחתון דווקא'''. הרי לנו עדות מפורשת ששתיהן שייכות לאותה מסורת של הטעמה (וגם ההגיון מורה כך), למרות ששתי השיטות כתובות בסדר הפוך בפסוק שלנו. לגבי עשרת הדברות [[#הטעם התחתון והטעם העליון|ראינו]] שסכומי הפסוקים '''לפרשות''' הם לפי קריאת הטעם העליון שהייתה נהוגה בבבל (10 פסוקים בעשרת הדברות), ואילו סכומי הפסוקים '''לספרים''' המלאים הם לפי קריאת הטעם התחתון שהייתה נהוגה בארץ ישראל (12 פסוקים בעשרת הדברות), כולל אצל בעלי המסורה הטברנים. אבל לגבי סכומי הפסוקים בפרשת וישלח ולספר בראשית כולו הסכומים זהים, כלומר אין בהם הפרש של פסוק אחד בגלל החיבור או אי-החיבור של פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו. אצל שניהם מדובר על שני פסוקים, ועובדה זו דורשת הסבר. הרב מרדכי ברויאר הציע שסכומי הפסוקים לפרשות ולספרים אכן מציגים את מנהגי הקריאה הקדומים של בבל וארץ ישראל, כאשר שניהם כאחד נהגו שלא לחבר את פסוק מעשה ראובן לפסוק שלאחריו, אלא לקרוא במתכונת של פסוקים רגילים בהתאם לפשוטו של מקרא (כלומר בשיטה המקבילה לטעם התחתון). "טעמא קדמא" הוא אם כן מנהג הקריאה מקדמת דנא. אבל נראה שבעלי המסורה הטברנים עצמם לא נהגו כמנהג ארץ ישראל הקדום, אלא דווקא נהגו לחבר את שני הפסוקים בקריאתם ולחבר אותם לפסוק אחד בהטעמה, באופן שמביע את כבודו של ראובן בהתאם למדרש ולתרגומי ארץ ישראל.{{הערה|'''בתרגום הירושלמי ("יונתן"):''' "והוה כד שרא ישראל בארעא ההוא, ואזל ראובן ובלבל ית מצעא דבלהה פלקתיה דאבוי, דהוה מסדרא כל קביל מצעא דלאה אמי, '''ואתחשיב עילוי כאלו שימש עמה'''. ושמע ישראל ובאיש ליה, ואמר: ווי דלמא נפק מיני פיסולא, היכמא דנפק מן אברהם ישמעאל, ומן אבא נפק עשו? מתיבא רוחא דקודשא, וכן אמר ליה: '''לא תדחל דכלהון צדיקין ולית בהון פיסולא, דמבתר דאתיליד בנימין הוו בני יעקב תריסר'''." הפרשנות המדרשית הזאת משתקפת לא רק בתרגומים הירושלמים אלא אף בחלוקת הפסוקים בתרגום אונקלוס לפי כתבי־היד התימנים, שבהם לא רק עשרת הדברות נקראים מקרא ותרגום לכל פסוק לפי הטעם העליון, אלא גם פסוק מעשה ראובן נקרא כך (אמנם כך הוא החלוקה של מקרא ותרגום בכתבי־היד, אבל בפועל לא מתרגמים כלל את מעשה ראובן בציבור אלא רק את המלים "וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר" בלבד, בהתאם ל[[משנה מגילה ד י|דברי המשנה]] ש"מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם".).<br>דברי המדרש מסוכמים יפה בפירוש רש"י: '''ויהיו בני יעקב שנים עשר''' – מתחיל לעניין ראשון, משנולד בנימן נשלמה המיטה, ומעתה ראויין להימנות ומנאן. '''ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולם שוים, וכולן צדיקים, שלא חטא ראובן.'''}} ולכן הקדימו הנקדנים/מסרנים את טעמי "הטעם העליון" בפסוק מעשה ראובן, כי זה היה מנהג קריאתם בפועל, אבל הם גם שמרו על המנהג המשותף למנהג ארץ ישראל הקדום ולמנהג בבל (המשתקף כאמור בסכומי הפסוקים) וכתבו את "הטעם התחתון" לאחריו. לפי הרב מרדכי ברויאר, יוצא מזה שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את פסוק מעשה ראובן לפי מתכונת רגילה של פסוקים, בדומה לטעם התחתון בעשרת הדברות, וכך היה גם מנהג בבל לגבי פסוק מעשה ראובן. ואילו בעשרת הדברות לא היה להם מנהג משותף, כי בארץ ישראל קראו בטעם התחתון ובבבל קראו בטעם העליון. יוצא גם שמנהג הקריאה המשתקף בתרגומים של ארץ ישראל שייך תמיד לטעם העליון, כלומר שלפי התרגומים לא מחלקים את הפסוקים במתכונת רגילה ובהתאם לפשוטו של מקרא, אלא מחלקים אותם לפסוקים ארוכים מאוד וקצרים מאוד בהתאם להבנה מדרשית. דבר זה נכון הן לגבי פסוק מעשה ראובן בבראשית, והן לגבי עשרת הדברות בשמות ובדברים. לפי זה מייצגים התרגומים של ארץ ישראל מסורת קריאה שונה מזו של בעלי המסורה הטברנים בעשרת הדברות: לפי התרגומים קוראים את עשרת הדברות בטעם העליון, ולפי בעלי המסורה קוראים אותם בטעם התחתון. אבל לגבי פסוק מעשה ראובן המנהג משותף: קוראים אותו בטעם העליון, הן לפי התרגומים והן לפי בעלי המסורה הטברנים. ואולי ייתכן שניתן להציע הסבר נוסף לזה של הרב ברויאר. אמנם נראה ברור לגמרי שבעשרת הדברות, הקדימו בעלי המסורה הטברנים בכוונה את הטעמים של מסורת הקריאה שלהם עצמם לטעמים של המסורת האחרת. אבל בפסוק מעשה ראובן מדובר על אותיות מעטות שנכתבים בהן שני טעמים זה אחר זה, כאשר הכי בולטת והחשובה ביותר היא האות אל"ף בתיבה "ישראל", שבה נכתבים אתנחתא וסילוק ביחד. טעם האתנחתא הזה עומד מיד לפני רווח של פרשה פתוחה כדי לחבר בין שני הפסוקים (למרות הרווח ובניגוד לפשוטו של מקרא), ושאר הטעמים המתאימיםם לו באים רק בעקבותיו. בניגוד לטעם העליון בעשרת הדברות, שבא כדי '''להבליט''' את כל אחד מהדברות וכך לפארו, ההטעמה המקבילה בפסוק מעשה ראובן קיימת אך ורק כדי '''להצניע''' את המעשה ע"י חיבורו לפסוק הבא. ואם כן אולי היה ראוי במקרה כזה להקדים את האתנחתא לסילוק, כי כך ניתן להדגיש דווקא את האתנחתא, ואת החיבור בין הפסוקים למרות הרווח, וכך להצניע את מעשה ראובן. כלומר: אולי גם במעשה ראובן ייצג הטעם התחתון את מסורת קריאתם של בעלי המסורה הטברנים, אבל מתוך כבוד לעצם העניין המובע במסורת האחרת הקדימו לכתוב אותה ראשונה (ולא בגלל שהיא הייתה מנהגם בפועל). הערות המסורה המפורטות בכתי"ש לגבי "טעמא קדמא" באות אם כן למנוע טעויות, ע"י ציון מדויק למנהגו של המסרן עצמו, כדי שהקורא לא יטעה בגלל '''הסדר''' של הטעמים בפסוק מעשה ראובן או בגלל '''המורכבות''' של ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. '''במהדורתנו:''' מכיוון שמדובר בסך הכל על פסוק אחד בלבד, ועוד שמערכת הטעמים הכפולה במעשה ראובן נובעת דווקא מהרצון להצניע את העניין, לכן לא נקדיש לו נספח מיוחד בדף עצמאי. במקום זה נסתפק בטבלה קצרה בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]'''.{{הערה|הטבלה המובאת בסוף הדף '''[[פרשת וישלח/טעמים#מעשה ראובן|של הפרשה]]''' והדף '''[[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|של הפרק]]''' מועתקת מהמקור הטכני '''[[עשרת הדברות בסיס/טעמים#פסוק מעשה ראובן|כאן]]'''.}} הנוסח של ההטעמה הכפולה יישאר בתוך הרצף של הפרשה יחד עם הקישור הישיר בסימן המיוחד ('''"↓↑"'''). '''מספרי הפסוקים:''' כבר ראינו [[#ציון מספרי הפסוקים בעשרת הדברות|לעיל]] שיש חוסר עקביות בין הדפוסים השונים לגבי ציון מספרי הפסוקים בשמות פרק כ' ובדברים פרק ה' בגלל ההטעמה הכפולה בעשרת הדברות. אך בעיה זו אינה קיימת לגבי מעשה ראובן, כי משום מה '''בכל''' הדפוסים מציינים את הכל (כולל "וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר") במספר של פסוק אחד (דהיינו פרק ל"ה פסוק כ"ב). ולכן כך נעשה גם במהדורתנו. ==סדרי הקריאה בתורה== ===חלוקת הסדרים בתורה=== חלוקת הסדרים בתורה היא חלוקה עניינית לרוב, המשקפת את מחזור הקריאה התלת־שנתי שהיה נהוגה בארץ ישראל. במהדורתנו שילבנו את חלוקת הסדרים לפי שתי שיטות מקבילות: *סימנו את חלוקתה של התורה ל-154 סדרים המקובלת בדפוסים והמוכרת, כולל המרכיב של המספר הרצוף לכל סדר וסדר מתחילת כל ספר (המספרים מצויינים באותיות עבריות כמו שמוכר היטב מדפוס קורן).{{הערה|למספרים הרצופים באותיות עבריות (בנוסף לציון האות "ס" בשוליים) יש בסיס כבר בכתבי־היד הקרובים לכתר והמאוחרים יותר, אמנם אין בהם ביצוע מלא תמיד.}} *סימנו את חלוקת הסדרים על פי שני מקורות עתיקים המתעדים את נוסח המסורה הטברנית: רשימת הסדרים ב'''ספר החילופים''' למישאל בן עוזיאל{{הערה|1=מהדורת אליעזר ליפשיץ (ירושלים: מאגנס, תשכ"ה; טקסט מלא ב-PDF ניתן להוריד [http://www.hum.huji.ac.il/units.php?cat=5040&incat=4972 באתר האוניברסיטה העברית]). הרב ברויאר כבר סימן את הסדרים במהדורותיו על פי רשימה זו. ספר החילופים מתעד רשימה של הבדלים (זעירים) בנוסח המקרא בין שיטת בן אשר לבין שיטת בן נפתלי (וגם מספר הסכמות בין שתי השיטות). כך מאפשרות רשימת החילופים וההסכמות קיטלוג של כתבי־יד לפי קרבתם לשיטת בן-אשר, וזהו עיקר חשיבותן במחקר בימינו: ספר החילופים מאשר את חשיבותו של כתר ארם צובה כמייצג נאמן ומדוייק לשיטת בן-אשר, וגם מאפשר את שחזור נוסחו של בן-אשר במקומות מסויימים החסרים בכתר. אמנם בנוסף לרשימת החילופים עצמה, יש בספר החילופים גם תיעוד קפדני לראשי הסדרים במקרא (בתחילת הדיון על כל פרשה בתורה וכל ספר בנביאים וכתובים).}} ו[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n243/mode/1up רשימת הסדרים בכתי"ל] (בנוסף לסימון ראשי הסדרים שבגוף התורה עצמה באותו כתב־יד). שני המקורות העתיקים האלה כמעט זהים אחד לשני בחלוקת הסדרים,{{הערה|יצוין שספר החילופים וכתי"ל גם זהים לסימון הסדרים הקיים בסוף ספר דברים בכתר ארם צובה. שלושת המקורות ביחד עוד זהים בכך שפרשת "נִצבים" כוללת בתוכה גם את פרשת "וילך" (והן נחשבות לפרשה אחת ביחד).}} והם מדווחים על כ-167 סדרים בתורה.{{הערה|בשני המקורות העתיקים מדווח על סך של קס"ז (167) סדרים בדיוק בחמישה חומשי תורה. אמנם רק ברשימה שבכתי"ל יש באמת קס"ז סדרים, ואילו בספר החילופים, למרות המספר המובא בסוף, נזכרים 168 ראשי סדרים. הסדר הנוסף מתחיל לקראת סוף פרשת וירא ("וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר", [[בראשית כב כ]]); סדר זה חסר לגמרי בכתי"ל בסימון הפנימי וברשימה (וגם בחלוקה המקובלת), וזה ההבדל היחיד בין ראשי הסדרים שבשני המקורות.}} לגבי השיטות השונות בסימון הסדרים (ובמיוחד בין החלוקה המקובלת לבין החלוקה ל-167 סדרים), יש אומרים שאין כאן מחלוקת אלא שהסדרים הנוספים בתורה שבספר החילופים ובכתי"ל משקפים תת־חלוקה אפשרית בתוך הסדרים המקובלים. ויש אומרים שחלוקת הקריאה למחזור התלת־שנתי לא הגיעה לידי שיטה מובהקת של חובה, והיו מנהגים שונים כיצד לחלק את הקריאה בדרכים שונות. ציונם של ראשי הסדרים הנוספים בספר החילופים ובכתי"ל ישולב בתוך המספרים הרצופים של החלוקה המקובלת. לדוגמה: יש סדר שמתחיל בתחילת פרשת "וָאֶתְחַנַּן" (דברים ג כג), והוא הסדר הרביעי בספר ("ד" במספרים הרצופים) לפי החלוקה המקובלת של 154 סדרים בתורה. מאוחר יותר יש ציון של תחילת סדר במקורות העתיקים בפסוק "כִּי־תוֹלִיד בָּנִים" (ד כה), וסדר זה אינו קיים בחלוקה המקובלת. הוא יסומן אם כן לפי המספר הרצוף "ד*". להלן רשימה של כל הפרשות שבהן יש סדר נוסף על החלוקה המקובלת (קנ"ד סדרים): *בספר בראשית (בנוסף על מ"ג סדרים): וירא=(יט*),{{הערה|אין כאן סדר בכתי"ל (ברשימה ובגוף התורה) אבל יש סדר בספר החילופים, ובגלל הסדר הנוסף מגיע מספר הסדרים בספר החילופים ל-46 בספר בראשית ול-168 בתורה כולה (למרות הסך המובא בסוף של קס"ז סדרים). יצויין שסדר זה קיים גם בתוך המספרים הרצופים שבכתי"ש (כ'), אמנם שם הוא מתחיל בתחילת פרשת "חיי שרה" ולא בבראשית כב,ב; ובכלל יש הבדלים רבים בין סימון הסדרים בכתי"ש לבין המסורת של קס"ז סדרים בתורה (בכתי"ש לדוגמה יש מ"ב סדרים סה"כ בספר בראשית).}} וישב=לה*, ויחי=מג*. *בספר שמות (בנוסף על כ"ט סדרים): שמות=א*,{{הערה|כאן חסר סימון הסדר בגוף כתי"ל, אבל הוא קיים ברשימת הסדרים בכתי"ל (וגם דותן השלים אותו ע"פ הרשימה).}} משפטים=יז*, כי-תשא=כה*, ויקהל=כו*. *בספר ויקרא (בנוסף על כ"ג סדרים): ויקרא=ב*, אמֹר=יט*. *בספר במדבר (בנוסף על ל"ב סדרים): נשֹא=ה*. *בספר דברים (בנוסף על כ"ז סדרים): ואתחנן=ד*, ראה=יא*, שֹפטים=טו*,{{הערה|יש לסמן עוד מקום בפרשת שֹפטים בכתי"ל, דהיינו [[דברים כ א]], בו מסומן סדר נוסף בכתב היד (לכאורה "טו**"). אבל סימון זה כנראה בטעות הוא, שהרי אינו מובא ברשימת הסדרים בכתי"ל עצמו וגם לא בספר החילופים (דותן ציין אותו כטעות {ס}). במהדורתנו לא תייגנו אותו ב[[תבנית:מ:סדר]] אבל הערנו עליו בהערת נוסח.}} כי־תצא=טז*. יש גם שני מקומות שבהם תחילת הסדר שונה במקצת בחלוקה המקובלת ובמקורות העתיקים: *בפרשת אמֹר מתחיל סדר [יט] בויקרא כג,ט ("כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ") במקורות העתיקים, אבל בחלוקה המקובלת מתחיל הסדר (יט) בויקרא כג,טו ("וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙"), הפרש קל של 6 פסוקים שהם פרשה אחת. *בסוף פרשת קֹרח מתחיל סדר (יז) בבמדבר יח,כה ("וְאֶל־הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר"), אבל במקורות העתיקים מתחיל הסדר [יז] בתחילת פרשת "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה" (במדבר יט,א), הפרש קל של 8 פסוקים שהם פרשה אחת. למידע על חלוקת הסדרים בספרי הנביאים והכתובים ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#חלוקת הסדרים בנביאים וכתובים|כאן]]'''. ===החלוקה לפרשות השבוע=== [[מקרא על פי המסורה/תורה|התורה מחולקת במהדורתנו]] לפי יחידות של "פרשת השבוע". חלוקה זו משקפת את המנהג המקובל כבר אלף שנה של מחזור לקריאת התורה בשנה אחת (מקור המנהג הוא [[:W:פרשת השבוע#מקור המנהג בעדות ישראל|בבלי]]). בתחילת כל יחידה של "פרשת השבוע" יש גם תמונות וקישורים לעמודים המתאימים לדף הראשון של אותה פרשה (צילומים של כתבי־היד החשובים ושל ספרי תורה הכתובים על קלף). ראוי לציין שבכתבי־היד הטברנים וברשימות המסורה שבהן (וכן ב"ספר החילופים") אין פרשה חדשה שמתחילה בפסוק [[פרשת וילך/טעמים#פרשת וילך (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|"וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה" (דברים לא,א)]], ויחידה זו הייתה נחשבת אם כן לחלק האחרון של [[פרשת ניצבים/טעמים#פרשת ניצבים (עם מספרי פסוקים וסימני ניווט)|פרשת "נִצבים"]] (שהיו בה 70 פסוקים סה"כ).{{הערה|עניין זה צויין גם בתיעוד הנוסח (בדף העריכה בתחילת פרשת "וילך" ([[דברים לא/טעמים|פרק ל"א]]).}} ===החלוקה לעולים בתורה=== פרשות השבוע מחולקות במהדורתנו בהתאם לקריאה עבור שבעה עולים לתורה בשבת (ומפטיר). חלוקה זו יציבה לרוב בדפוסים מאז המאה הי"ח.{{הערה|למידע היסטורי על החלוקה לעולים בתורה, ראו את [https://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/JSIJ4/stulberg.pdf מאמרו] של אפרים סטולברג, "תורה שבעל פה האחרונה: חלוקת התורה לעליות" ב-JSIJ גליון 8 (2009).}} היא נעשתה כאן לפי החלוקה המקובלת בדפוסים הנפוצים של המקראות הגדולות (השתמשנו במקראות גדולות לתורה ב[[:COMMONS:Category:MG1859-Vienna-Torah|מהדורתו של שלמה נעטטער]] [ווין תרי"ט]), והמשתקפת היטב בדפוס קורן.{{הערה|במקרים של אי־התאמה הכרענו לפי [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf תיקון הקוראים הזה]. בעתיד ראוי שיהיה סימון לפי שיטות נוספות של חלוקת הפרשה לעולים, ובמיוחד מנהג תימן, וכן להוסיף אפשרות למשתמש לבחור את שיטת הסימון הרצויה לו.}} לשבתות שקוראים בהן שתי פרשות מחוברות, הקריאה לכל אחד משבעת העולים צוין כנהוג בתוך סוגריים לאחר החלוקה לעולים של הפרשה היחידה, כגון: "חמישי (שלישי)". החלוקה במהדורתנו לשלושה עולים במשך השבוע (מנחה בשבת, שני וחמישי) מבוססת על '''סדר עבודת ישראל''' לר' יצחק (זליגמן) בער, רעדעלהיים תרכ"ח, מתוך מהדורת צילום של הוצאת שוקן תרצ"ז.{{הערה|ראו שם עמ' 451-494, "סדר הפרשיות למנחה בשבת ולשני וחמישי לתעניות ולחה"מ וחנוכה ופורים". חטיבת הקריאה הזאת צולמה בתוך '''סדור רנת ישראל''', מהדורה שניה (הוצאת מורשת: ירושלים תשל"ד), עמ' 447-485. מהדורת צילום אחר של "סדר עבודת ישראל" לזליגמן בער נמצאת '''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-1.pdf|כאן]]''' ו'''[[:COMMONS:File:Avodat-Yisrael-Baer-1901-2.pdf|כאן]]'''.}} הציון לתחילת הקריאה ל"לוי" ול"ישראל" מופיע בסוגריים מרובעים, וסוף הקריאה ל"ישראל" הוא בדרך כלל לפני עליית "שני" בשבת.{{הערה|במקומות חריגים שבהם עליית "ראשון" ארוכה ולא נהוג שישראל ביום חול יקרא עד סופה (בפרשות "בראשית", "כי תשא", "נשא"), צוין "[ע"כ ישראל]" בסוף הקריאה לעולה השלישי. וכן במקומות שנהוג להמשיך לקרוא אחרי סוף עליית "שני", צוין בסוף העלייה השלישית "[ע"כ ישראל]" (בפרשות "בחקתי", "דברים", "ואתחנן"', "כי תבוא", "נצבים", "וילך", "האזינו", "וזאת הברכה").}} לא הוספנו סימון לקריאת התורה במועדים בתוך מהדורת המקרא בוויקיטקסט. סימון כזה יוצר מעמסה כבדה בשוליים של הטקסט, ולא נהוג לסמן אותו "בפנים" במהדורות של המקרא, אלא רק בנספחים. במקום זה יצרנו מדור מיוחד בשם '''[[מקראי מועד|"מִקְרָאֵי מוֹעֵד"]]''', שם מופיעה קריאת התורה לכל המועדים לפי החלוקה הנפוצה במחזורים (וגם הפטרות). תוכן הקריאות במדור "מִקְרָאֵי מוֹעֵד" מבוסס על "מקרא על פי המסורה". ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 3]] hwq01q2ttiagcs8872s9yihldz2omp5 4 265102 3101065 3090587 2026-11-02T13:13:21Z Dovi 1 /* מגילת איכה */ 3101065 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר}} ==הסבר קצר על קביעת הנוסח במקומות בנ"ך החסרים בכתר== '''נוסח הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מבוסס על כתי"ל. על גבי הבסיס הזה נעשו תיקונים ושינויים, כדי להתאים את המקומות החריגים שבו (בחלוקת הפרשות, בכתיב, בניקוד ובטעמים) לנוסח המסורה לפי שיטת הכתר, בדומה למה שנעשה ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|תורה]]. לאחר קביעת הנוסח בוצעו עוד התאמות קלות בנוסח הניקוד והטעמים בהתאם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|מדיניות העיצוב במהדורתנו]].''' לפרטים נוספים על השיטה לקביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות החסרים בכתר) ראו בסעיפים הבאים. למידע על הנוסח בנביאים וכתובים במקומות שכתר ארם צובה קיים בהם, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|בפרק הבא]]'''. ==יסודות הנוסח ותיעודו== נוסח הכתיב והניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, נקבע ותועד באופן דומה לתורה (ראו בפרק הקודם, [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#יסודות הנוסח|"יסודות הנוסח"]] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#תיעוד הנוסח|"תיעוד הנוסח"]]). כמו בתורה, הנוסח בנביאים וכתובים מיוסד על כתי"ל, אבל רק בתור נקודת התחלה. בכל מקום שלא הבאנו את נוסחו של כתי"ל, או שיש ספק או תמיהה לגביו, או נקודה בו הראויה לציון (אף אם קיבלנו את נוסחו), השתדלנו לבדוק את הנוסח המקביל בכתבי־יד נוספים ולתעד את הנתונים. כמו לתורה, יש קבוצה של כתבי־יד נבחרים לספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לנביאים|נביאים]]''' ולספרי ה'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כתובים]]'''. שימו לב: קביעת נוסח הכתיב בנ"ך, במקומות החסרים בכתר, מיוסדת על קבוצת כתבי־היד ועל הערות המסורה, בשונה מהתורה (שם הכתיב נקבע ישירות לפי ספרי תימן, וקבוצת כתבי־היד באה רק כדי לתמוך בקביעה זו). ==המקומות החסרים בכתר בנביאים וכתובים== '''חמישה מספרי הנביאים והכתובים אבדו בחלקם בכתר ארם צובה, ועוד חמישה ספרים (בסוף הכתובים) אבדו במלואם:''' 1. מלכים (קטע חסר): <קטע התחלה=חלק חסר במלכים/>'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]] חסרים שלושה דפים בכתר ארם צובה.''' החלק החסר מתחיל במילים "אֶת־עֲזַרְיָ֔ה וְה֕וּא בֶּן־שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה..." ([[מלכים ב יד/טעמים#יד כא|מל"ב יד,כא]]) ומסתיים במילים "...וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה" ([[מלכים ב יח/טעמים#יח יג|מל"ב יח,יג]]).<קטע סוף=חלק חסר במלכים/> 2. ירמיהו (קטע חסר): <קטע התחלה=חלק חסר בירמיהו/>'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, והדף השלישי קרוע בחלקו.''' החלק החסר לגמרי (שני הדפים האבודים) מתחיל במילה "יְהֹוָֽה׃..." (סוף [[ירמיהו כט/טעמים#כט ט|כט,ט]]) ומסתיים במילים "...כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה}}אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה נֹתֵ֥ן" ([[ירמיהו לא/טעמים#לא לד|לא,לד]]). החלק החסר באופן חלקי (הדף הקרוע) מתחיל במילה "לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר׃..." (סוף [[ירמיהו לב/טעמים#לב א|לב,א]]) ומסתיים במילים "...וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י" ([[ירמיהו לב/טעמים#לב כה|לב,כה]]), והפסוקים החסרים בחלקם או במלואם הם: לב,א-ד; ט-יא; יד-יט; כא-כה.<קטע סוף=חלק חסר בירמיהו/> 3. תרי עשר (שני קטעים חסרים): <קטע התחלה=חלק חסר בתרי עשר/>'''ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]] חסרים דפים {{קו תחתי|בשני מקומות}} בכתר ארם צובה: *{{קו תחתי|במקום הראשון}} חסרים שלושה דפים; החלק החסר מתחיל במילים "בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּ֠פְנָה..." ([[עמוס ח/טעמים#ח יג|עמוס ח,יג]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#עֹבדיה|עֹבדיה]] ו[[מקרא על פי המסורה/נביאים#יונה|יונה]] חסרים בו לגמרי, והוא מסתיים במילים "...וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם" ([[מיכה ה/טעמים#ה א|מיכה ה,א]]). *{{קו תחתי|במקום השני}} חסרים ארבעה דפים; החלק החסר מתחיל במילים "הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם..." ([[צפניה ג/טעמים#ג כ|צפניה ג,כ]]), [[מקרא על פי המסורה/נביאים#חגי|חגי]] חסר בו לגמרי, והוא מסתיים במילים "...וּמַה־יׇּפְי֑וֹ דָּגָן֙" ([[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]]).<קטע סוף=חלק חסר בתרי עשר/> 4. תהלים (קטע חסר): <קטע התחלה=חלק חסר בתהלים/>'''ב[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]] חסרים שני דפים בכתר ארם צובה, שהיו בהם כ-10 מזמורים.''' החלק החסר מתחיל במילים "מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד מִי־יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ..." ([[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]]) ומסתיים במילים "...לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃" ([[תהלים כה/טעמים#כה א|כה,א]]).<קטע סוף=חלק חסר בתהלים/> 5. שיר השירים אחרי "בְּנוֹת צִיּוֹן": <קטע התחלה=חלק חסר בשיר השירים/>'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]] קיימת בכתר ארם צובה עד המילים "בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן" ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]), וחסרה בהמשך מהמילים "בַּמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֑ה"; זוהי תחילת ספרי סוף הכתובים שאבדו לגמרי מהכתר.'''<קטע סוף=חלק חסר בשיר השירים/> 6. קֹהלת (הכל): '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).''' 7. איכה (הכל): <קטע התחלה=הכל חסר באיכה/>'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''<קטע סוף=הכל חסר באיכה/> 8. אסתר (הכל): <קטע התחלה=הכל חסר באסתר/>'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]] חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''<קטע סוף=הכל חסר באסתר/> 9. דניאל (הכל): <קטע התחלה=הכל חסר בדניאל/>'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''<קטע סוף=הכל חסר בדניאל/> 10. עזרא (הכל): <קטע התחלה=הכל חסר בעזרא/>'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]] חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו).'''<קטע סוף=הכל חסר בעזרא/> ==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: נוסח האותיות והתיבות== ===דיוקם היחסי של כתבי־היד בנוסח הכתיב=== {{בעבודה}} השיטה לקביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, מהווה המשך ישיר ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: נוסח האותיות והתיבות|אותה שיטה שהשתמשנו בה בתורה]]: קביעה ע"פ המסורה וע"פ רוב כתבי־היד הטברנים.{{הערה|הגהתם של ספרי הנביאים והכתובים במהדורתנו, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, התחילה בתור המשך ישיר להכנת נוסח התורה. הצעד הראשון נבע מתוך הרצון להציע נוסח מדויק וחופשי ל'''חמש מגילות''' בנוסף לחמישה חומשי תורה, אמנם המגילות חסרות ברובן בכתר ארם צובה בדומה לתורה עצמה. לאחר מכן התרחבה המגמה להציע גם את '''שאר כל הטקסט החסר בכתר ארם צובה''': את הדפים הבודדים החסרים בספרים מלכים, ירמיהו, תרי עשר ותהלים; ואת שני הספרים החסרים במלואם בסוף כתובים (בנוסף למגילות), דהיינו דניאל ועזרא. בגרסה המקורית והמיושנת, כל הטקסט ל'''ספר אחד''' הוצג כולו ב'''דף אחד''', בין אם היה מדובר על דפים בודדים החסרים בכתר שהכילו כמה פרקים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים), ובין אם היה מדובר על ספר שחסר במלואו (קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא). הכותרת של לגרסה המקורית היתה '''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]'''. לאחר מכן נחלק כל החומר ל'''פרקים בודדים''' והועתק לתוך הגרסה השניה, תחת הכותרת '''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]'''. העתקת הפרקים לגרסה השניה הסתיימה ביום ב' חשון תשע"ג. הדפים המקוריים והמיושנים ב'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|תורה על פי המסורה]]''' וב'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|נביאים וכתובים על פי המסורה]]''' עדיין קיימים אבל אינם מתעדכנים, ושמרנו עליהם כדי שיהיה תיעוד מלא להתפתחות הפרויקט. כל פיתוח נוסף יימצא '''אך רק''' בדפים העדכניים, שנמצאים כעת בתוך '''[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''.}} גם שיטת התיעוד המקומי (בדפי העריכה של הפרקים) היא כמו בתורה.{{הערה|אמנם יש לשים לב לפרט טכני לגבי התיעוד בספרי הנביאים והכתובים: בספרים החסרים רק '''בחלקם''', תמיד נעשתה הגהה ל'''פרקים שלמים'''. לדוגמה: בספר מלכים חסרים שלושה דפים שהכילו כ-5 פרקים בחלקם או במלואם, דהיינו מל"ב פרקים י"ד-י"ח, כאשר החלק החסר מתחיל באמצע פרק י"ד ומסתיים באמצע י"ח, כלומר שתחילת פרק י"ד וסוף פרק י"ח עדיין קיימים בכתר ארם צובה. במקרה הזה והדומים לו יש במהדורתנו '''תיעוד כפול מלא''' של כתי"א וכתי"ל ביחד, לפני החלק החסר ולאחריו. בתיעוד הכפול מצוינים כל ההבדלים בין שני כתבי־היד (כולל געיות). תיעוד הנוסח מציין במדויק גם את המקומות שבהם כתר ארם צובה חסר ואת המקומות שבהם הוא קיים (ע"י תיוג של התיבה הראשונה החסרה ושל התיבה הראשונה הקיימת לאחר החלק החסר). יש תיעוד כפול גם בתחילת חמש מגילות עד המקום שבו כתר ארם צובה חסר (כלומר במגילת רות כולה ובתחילת שיר השירים). אותו דבר נכון גם לגבי סוף התורה, שם קיים כתר ארם צובה מאמצע פרשת "כי תבוא" והלאה.}} אמנם יש הבדל אחד חשוב ביניהן: בתורה הוכיח הרב ברויאר את זהותו המוחלט של נוסח תימן עם נוסח המסורה. כלומר היתה אפשרות לעשות קביעה סופית לכל אות בתורה, כולל לאותיות שיש עליהן עדויות סותרות או מחלוקות מסורה, ע"פ נוסח תימן. אפשרות זו לא קיימת בספרי הנביאים והכתובים, ולכן נשארו אותיות בודדות שבהן היה צורך להפעיל שיקול דעת ללא ראיה מוחלטת. בנוסף לכך, רמת דיוקם של כתבי־היד בנ"ך נמוכה מאשר בתורה. כתר ארם צובה עדיין מצטיין בדיוקו הנפלא והכמעט מושלם, אבל אי־אפשר לסמוך עליו במקומות שהוא חסר בהם. הטבלה הבאה מדגימה את הדברים: {| width=60% border=5 cellpadding=2 align=center |colspan=3 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''רמת הדיוק בכתיב של התורה והנביאים'''}}}}<br>השוואת מספר המקומות שבהם שונה נוסח כתב־היד או דפוס מנוסח המסורה{{הערה|טבלה זו מבוססת על ברויאר, כתר, עמ' 139, אמנם בצענו בו כמה שינויים חשובים: עדכנו חלק מהנתונים, הוספנו נתונים חדשים, ועשינו שינוי בסדר הדברים. מקורות הנוסח בטבלה מובאים גם בסדר יורד לפי רמת הדקדוק בספרי הנביאים, ואח"כ בתורה, ובסוף מ"ג דפוס ונציה.}} |- align=center !כתב־היד או הדפוס !מספר שינויי הכתיב בתורה !מספר שינויי הכתיב בנביאים |- align=center bgcolor="lime" |'''כתי"א''' |[0-3]{{הערה|לגבי נוסח האותיות של התורה שהיה בכתר ארם צובה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#נוסח האותיות בתורה|בפרק הקודם]].}} |פחות מ-10 (חלקם רק בגדר ספק) |- align=center |'''כתי"ק''' (נביאים) |– |כ-150 |- align=center bgcolor="yellow" |'''כתי"ל''' |כ-127{{הערה|רשימה מפורטת למספר זה נמצאת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#סיכום התוצאות|פרק ג'.]]}} |כ-280 |- align=center bgcolor="red" |'''כתי"ש1''' |כ-20 |כ-500 |- align=center |'''כתי"ש''' (תורה) |כ-25 |– |- align=center |'''כתי"ב''' (תורה) |כ-65 |– |- align=center bgcolor="red" |'''מ"ג דפוס ונציה''' | 7 ודאי<br>ו-2 מוטלים בספק |מאות רבות מאוד<br>וכנראה אלפים{{הערה|הרב ברויאר בדק את ספר יהושע בתור דוגמה, ומצא בספר קצר זה בלבד כבר 84 שינויים מובהקים מנוסח המסורה, ועוד מקום אחד שבו נוסח מ"ג מתאים למסורה אמנם הכתיב שונה ע"י מ"ש. ראו ברויאר, כתר, עמ' 141-145. בדפוסים המאוחרים יותר חל שיפור ברמת הדיוק, אבל היא רחוקה מלהיות מושלמת, כי לגבי כל 85 הסטיות ביהושע "אפשר להוכיח בנקל, שנוסח '''ד''' הוא מנוגד למסורה; ואף על פי כן כ-40 מהן לא תוקנו ע"י מ"ש; 36 מהן לא תוקנו במהדורת לטריס; 30 מהן לא תוקנו במהדורת קורן" (שם, עמ' 145).}} |} לכן יש במהדורתנו הערות רבות על הנוסח, בכל מקום שיש ספק כלשהו לגבי הכתיב בכתי"ל. ברוב המכריע של המקומות אפשר להחליט באופן ברור וחד־משמעי לפי רוב המסורות ורוב המסירות, כמו בתורה. אך יש מקומות אחדים שבהם ההכרעה אינה ברורה לגמרי, ועל כך ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|להלן]]. ===האותיות החריגות בנביאים וכתובים בכתי"ל=== {{בעבודה}} '''נוסח הכתיב בכתי"ל:''' מובאות כאן התיבות בכתי"ל שהכתיב שלהן ראוי לציון. הפריט הראשון בכל שורה ברשימה הוא נוסח הכתיב המתאים למסורה והמופיע במהדורתנו ואחריו כוכבית (*). הפריט השני הוא נוסח אחר של הכתיב שנדחה במהדורתנו – בדרך כלל זה נוסחו של כתי"ל – ואחריו סימן קריאה (!) במקרים שבהם הכתיב בכתי"ל סותר את הערות המסורה שבתוך כתי"ל עצמו. רשימה זו כוללת את כל המקומות שבהם שונה הכתיב בכתי"ל ממהדורתנו, וגם את כל התיבות שהכרעת הכתיב לגביהן בהתאים למסורה איננה חד-משמעית (אף אם בסופו של דבר קיבלנו את נוסח כתי"ל). הפריטים מהסוג האחרון <span style="background-color: orange">צויינו בצבע רקע של כתום</span>, ולאחריהן הפניה אל '''[[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|רשימת הספקות בנוסח האותיות והתיבות]]'''. {{עוגן|ספר מלכים כתיב}}'''ספר מלכים (קטע חסר):''' #[[מלכים ב טו/טעמים#|מל"ב טו,טו:]] [כְּתוּבִ֗ים]* / ל=[כְּתֻבִ֗ים]! #[[מלכים ב טו/טעמים#טו כה|מל"ב טו,כה:]] [וַיְמִתֵ֖הוּ]* / ל=[וַיְמִיתֵ֖הוּ]!{{הערה|מ"ק-ל תומכת בגירסת המסורה הברורה, אמנם במ"ג-ל יש הערה משובשת התומכת בגירסת כתי"ל.}} #[[מלכים ב טז/טעמים#טז יז|מל"ב טז,יז:]] [הַמְּכוֹנֹ֗ת]* / ל=[הַמְּכֹנ֗וֹת]! #[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל"ב יז,ו:]] [הַתְּשִׁעִ֜ית]* / ל=[הַתְּשִׁיעִ֜ית]! #[[מלכים ב יז/טעמים#יז ו|מל"ב יז,ו:]] [אוֹתָ֜ם]* / ל=[אֹתָ֜ם]! #[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל"ב יז,לא:]] ל?=[נִבְחַ֖{{מ:אות-ג|ז}}]*{{הערה|יש עדות ברורה שהאות בכתר לא הייתה הייתה נו"ן אלא זי"ן (רגילה ולא גדולה); ראו עופר, ילין, עמ' 340. דעתנו שאי-אפשר לקבוע את זהות האות בכתי"ל; ראו בהערת הנוסח בהרחבה, וכדאי גם לעיין במקום בהגדלה [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg בצילום כתי"ל] (4 שורות לפני הסוף). הערה זו מתייחסת לעצם האות ולא לגודלה; וראו עוד [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#אותיות גדולות וקטנות|ברשימת האותיות הגדולות והקטנות]].}} / ל?=[נִבְחַ֖ן] '''ספר ירמיהו (קטע חסר):''' #[[ירמיהו לא/טעמים#לא יז|ירמיהו לא,יז:]] [הֲשִׁבֵ֣נִי]* / ל=[הֲשִׁיבֵ֣נִי]! #<span style="background-color: orange">[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]] [וְלִנְטֹ֖עַ]*=מ"ק-א / [וְלִנְט֖וֹעַ]=ל</span> ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]]) '''ספר תרי עשר (שני קטעים חסרים):''' #[[מיכה ב/טעמים#ב ז|מיכה ב,ז:]] [הֹלֵֽךְ]* / ל=[הוֹלֵֽךְ]! #[[זכריה א/טעמים#א יז|זכריה א,יז:]] [תְּפוּצֶ֥נָה]* / ל=[תְּפוּצֶ֥ינָה]! #[[זכריה ה/טעמים#ה ח|זכריה ה,ח:]] [הָעוֹפֶ֖רֶת]* / ל=[הָעֹפֶ֖רֶת]! #[[זכריה ו/טעמים#ו ה|זכריה ו,ה:]] [רוּח֣וֹת]* / ל=[רֻח֣וֹת]! #<span style="background-color: orange">[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב (תיבה מורכבת):]] [שַׂרְאֶ֕צֶר]* / ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר]</span> ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]]) #[[זכריה ח/טעמים#ו כא|זכריה ח,כא:]] [יוֹשְׁבֵי֩]* / ל=[יֹשְׁבֵי֩]! #<span style="background-color: orange">[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]] ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת]</span> ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]]) '''ספר תהלים (קטע חסר):''' #[[תהלים יז/טעמים#יז יב|יז,יב:]] [לִטְרֹ֑ף]* / ל=[לִטְר֑וֹף] #[[תהלים כב/טעמים#כב ג|כב,ג:]] [דֻֽמִיָּ֥ה]* / ל=[דֽוּמִיָּ֥ה] '''מגילת שיר השירים (חסר אחרי "בְּנוֹת צִיּוֹן" [ג,יא]):''' #<span style="background-color: orange">[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* / ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ]</span> ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]]) #<span style="background-color: orange">[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|ד,ג]]: [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* / ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ]</span> ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]]) #[[שיר השירים ד/טעמים#ד ד|ד,ד]]: [הַגִּבֹּרִֽים]* / ל=[הַגִּבּוֹרִֽים]! #[[שיר השירים ד/טעמים#ד ט|ד,ט2]]: [לִבַּבְתִּ֙נִי֙]* / ל=[לִבַּבְתִּ֙ינִי֙]! #[[שיר השירים ו/טעמים#ו ב|ו,ב]]: [לַעֲרֻג֖וֹת]* / ל=[לַעֲרוּג֖וֹת] #[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|ח,א]]: [יָבֻ֥זוּ]* / ל=[יָב֥וּזוּ]! #<span style="background-color: orange">[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|ח,יג]]: [הַשְׁמִיעִֽנִי]* / ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי]</span> ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]]) '''מגילת קֹהלת (חסר לגמרי):''' #[[קהלת א/טעמים#א יז|א,יז]]: [הוֹלֵלֹ֖ת]* / ל=[הוֹלֵל֖וֹת]!{{הערה|נוסח כתי"ל לתיבה הובא ברשימות ברויאר כזהה לרוב כתבי־היד, כנראה בטעות. וראו בתיעוד הנוסח על תיבה זו.}} / דפוסים=[הֹֽלֵל֖וֹת] #[[קהלת ב/טעמים#ב ח|ב,ח]]: [וְתַעֲנֻג֛וֹת]* / ל=[וְתַעֲנוּגֹ֛ת]! #[[קהלת ב/טעמים#ב טו|ב,טו]]: [יֹתֵ֑ר]* / ל=[יוֹתֵ֑ר]! #[[קהלת ב/טעמים#ב כו|ב,כו]]: [לֶאֱסֹ֣ף] / ל=[לֶאֱס֣וֹף] #<span style="background-color: orange">[[קהלת ו/טעמים#ו י|ו,י]]: ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי]</span> ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]]) #[[קהלת ז/טעמים#ז ג|ז,ג]]: [מִשְּׂח֑וֹק]* / ל=[מִשְּׂחֹ֑ק]! #[[קהלת ח/טעמים#ח ב|ח,ב]]: [שְׁמֹ֔ר]* / ל=[שְׁמ֔וֹר] #[[קהלת ח/טעמים#ח טו|ח,טו]]: [לֶאֱכֹ֥ל]* / ל=[לֶאֱכ֥וֹל]! #<span style="background-color: orange">[[קהלת ט/טעמים#ט יא|ט,יא]]: [לַגִּבּוֹרִ֣ים]* [לַגִּבֹּרִ֣ים]</span> ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]]) #[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]]: [בְחוּרוֹתֶ֔יךָ]* / ל=[בְחוּרוֹתֶ֔ךָ]! #[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]]: [הַסּוֹפְדִֽים]* / ל=[הַסֹּפְדִֽים] #[[קהלת יב/טעמים#יב ו|יב,ו]]: [וְתָר֖וּץ]* / ל=[וְתָרֻ֖ץ] '''מגילת איכה (חסר לגמרי):''' #[[איכה א/טעמים#א כא|א,כא]]: [כָמֹֽנִי]* / ל=[כָמֽוֹנִי]! #[[איכה ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [מֹעֲד֑וֹ]* / ל=[מוֹעֲד֑וֹ]! #[[איכה ב/טעמים#ב טז|ב,טז]]: [אֹ֣יְבַ֔יִךְ]* / ל=[א֣וֹיְבַ֔יִךְ] #[[איכה ג/טעמים#ג יג|ג,יג]]: [בְּכִלְיֹתָ֔י]* / ל=[בְּכִלְיוֹתָ֔י]! #[[איכה ג/טעמים#ג לב|ג,לב]]: [חֲסָדָֽיו׃]* / ל=[חֲסָדָֽו׃ כתיב, חֲסָדָֽיו׃ קרי]! #[[איכה ג/טעמים#ג מג|ג,מג]]: [סַכּ֤וֹתָה]* / ל=[סַכֹּ֤תָה]! #[[איכה ד/טעמים#ד ט|ד,ט]]: [יָזֻ֙בוּ֙]* / ל=[יָז֙וּבוּ֙]! #[[איכה ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יְסֹדֹתֶֽיהָ] / ל=[יְסוֹדֹתֶֽיהָ]! #[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [מֵֽחַטֹּ֣אות]* / ל=[מֵֽחַטֹּ֣את]! #[[איכה ד/טעמים#ד יג|ד,יג]]: [עֲוֺנֹ֖ת]* / ל=[עֲוֺנ֖וֹת]! #[[איכה ד/טעמים#ד טו|ד,טו]]: [יוֹסִ֖פוּ]* / ל=[יוֹסִ֖יפוּ]! #[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח1]]: [קִצֵּ֛נוּ]* / ל=[קִצֵּ֛ינוּ] #[[איכה ד/טעמים#ד יח|ד,יח2]]: [קִצֵּֽנוּ]* / ל=[קִצֵּֽינוּ] #[[איכה ה/טעמים#ה יט|ה,יט]]: [לְד֥וֹר וָדֽוֹר]* / ל=[לְדֹ֥ר וָדֽוֹר]! '''מגילת אסתר (חסר לגמרי):''' #[[אסתר ב/טעמים#ב ג|ב,ג]]: [תַּמְרֻקֵיהֶֽן]* / ל=[תַּמְרוּקֵיהֶֽן]! #[[אסתר ב/טעמים#ב ו|ב,ו]]: [נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר] #[[אסתר ב/טעמים#ב יז|ב,יז]]: [הַבְּתוּל֑וֹת]* / ל=[הַבְּתוּלֹ֑ת]! #[[אסתר ב/טעמים#ב כא|ב,כא]]: [יוֹשֵׁ֣ב]* / ל=[יֹשֵׁ֣ב]! #[[אסתר ד/טעמים#ד א|ד,א]]: [גְדוֹלָ֖ה]* / ל=[גְדֹלָ֖ה]! #[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]]: [יֹֽדְעִ֗ים]* / ל=[יֽוֹדְעִ֗ים]! #<span style="background-color: orange">[[אסתר ט/טעמים#ט ט|ט,ט]]: ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])</span> #<span style="background-color: orange">[[אסתר ט/טעמים#ט טז|ט,טז]]: [וְהָרוֹג֙]* / ל=[וְהָרֹג֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])</span> #[[אסתר ט/טעמים#ט יז|ט,יז]]: [שְׁלוֹשָׁ֥ה]* / [שְׁלֹשָׁ֥ה]! #[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יח]]: [בִּשְׁלוֹשָׁ֤ה]* / ל=[בִּשְׁלֹשָׁ֤ה]! #[[אסתר ט/טעמים#ט יח|ט,יט]]: [וּמִשְׁלֹ֥חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֥וֹחַ]! #[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם]* / ל=[מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם]! #[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [וּמִשְׁלֹ֤חַ]* / ל=[וּמִשְׁל֤וֹחַ]! #[[אסתר ט/טעמים#ט כב|ט,כב]]: [לָֽאֶבְיֹנִֽים] / ל=[לָֽאֶבְיוֹנִֽים]! #[[אסתר ט/טעמים#ט כד|ט,כד]]: [וְהִפִּ֥ל]* / ל=[וְהִפִּ֥יל]! #[[אסתר ט/טעמים#ט כט|ט,כט]]: [הַפֻּרִ֛ים]* / ל=[הַפּוּרִ֛ים]! #[[אסתר ט/טעמים#ט לא|ט,לא]]: [הַצּוֹמ֖וֹת]* / ל=[הַצֹּמ֖וֹת] '''ספר דניאל (חסר לגמרי):''' #[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] [וּמַשְׂכִּלִ֣ים]* / ל=[וּמַשְׂכִּילִ֣ים] #[[דניאל ב/טעמים#ב ה|ב,ה]] [מִלְּתָ֖ה]* / ל=[מִלְּתָ֖א] #[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [רָזָ֖א]* / ל=[רָזָ֖ה] #[[דניאל ב/טעמים#ב יח|ב,יח]] [יְהֽוֹבְדוּן֙]* / ל=[יְהֹֽבְדוּן֙] #[[דניאל ב/טעמים#ב יט|ב,יט]] [רָזָ֣א]* / ל=[רָזָ֣ה] #[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] [רָזָא֙]* / ל=[רָזָה֙] #[[דניאל ב/טעמים#ב לה|ב,לה]] [וּמְלָ֥את]* / ל=[וּמְלָ֥ת]! #[[דניאל ב/טעמים#ב מ|ב,מ]] [אִלֵּ֖ן]* / [ל=[אִלֵּ֖ין] #[[דניאל ב/טעמים#ב מב|ב,מב2]] ([תֶּהֱוֵ֥א]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥ה]! #[[דניאל ב/טעמים#ב מז|ב,מז]] [רָזָ֥א]* / ל=[רָזָ֥ה] #[[דניאל ג/טעמים#ג ג|ג,ג2]] [נְבֻכַדְנֶצַּֽר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּֽר] #<span style="background-color: orange">[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]* / ל=[קַיתְר֨וֹס כתיב, קַתְר֨וֹס קרי]{{הערה|1=הכתיב כאן מלא וי"ו בכתי"ל, לעומת הכתיב החסר וי"ו בשלושת הפסוקים המקבילים הבאים: ג,ו ל=[קַיתְרֹ֤ס כתיב, קַתְרֹ֤ס קרי]*; ג,י ל=[קַיתְרֹ֨ס כתיב, קַתְרֹ֨ס קרי]*; ג,טו ל=[קַיתְרֹ֣ס כתיב, קַתְרֹ֣ס קרי]*}} (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])</span> #[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [שַׂבְּכָ֤א]* / ל=[סַבְּכָ֤א] #[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] [סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א]* / ל=[סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה]! #[[דניאל ג/טעמים#ג יג|ג,יג]] [וַחֲמָ֔א]* / ל=[וַחֲמָ֔ה] #[[דניאל ג/טעמים#ג יד|ג,יד]] [נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙]* / ל=[נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙] #[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] [שַׁעֲתָ֣א]* / ל=[שַׁעֲתָ֣ה]! #[[דניאל ג/טעמים#ג טז|ג,טז]] [אֲנַ֧חְנָא]* / ל=[אֲנַ֧חְנָה]! #[[דניאל ג/טעמים#ג כב|ג,כב]] [יַתִּ֑ירָה]* / ל=[יַתִּ֑ירָא] #[[דניאל ג/טעמים#ג כד|ג,כד]] [תְּלָתָ֜ה]* / ל=[תְּלָתָ֜א]! #<span style="background-color: orange">[[דניאל ג/טעמים#ג כה|ג,כה]] ל=[בְּגֽוֹא־]* / [בְּגֽוֹ־] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])</span> #<span style="background-color: orange">[[דניאל ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])</span> #[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]! #[[דניאל ד/טעמים#ד כג|ד,כג]] [קַיָּמָ֑א]* / ל=[קַיָּמָ֑ה] #[[דניאל ד/טעמים#ד כד|ד,כד]] [תֶּהֱוֵ֥ה]* / ל=[תֶּהֱוֵ֥א]! #[[דניאל ד/טעמים#ד כח|ד,כח]] [מַלְכוּתָ֖א]* / ל=[מַלְכוּתָ֖ה] #[[דניאל ד/טעמים#ד לא|ד,לא]] [יֽוֹמַיָּא֩]* / ל=[יֽוֹמַיָּה֩] #<span style="background-color: orange">[[דניאל ד/טעמים#ד לג|ד,לג]] [וְזִיוִי֙]* / ל=[וְזִוִי֙] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])</span> #[[דניאל ד/טעמים#ד לד|ד,לד]] [נְבֻכַדְנֶצַּ֗ר]* / ל=[נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר] #[[דניאל ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] [יְדָ֖א]* / ל=[יְדָ֖ה] #<span style="background-color: orange">[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] [וְהַֽמְנִוכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִיכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])</span> #[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] [לְהוֹדָ֣עוּתַ֔נִי]* / ל=[לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי]! #<span style="background-color: orange">[[דניאל ה/טעמים#ה טז|ה,טז]] ל=[וְהַֽמְונִכָ֤א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֤א קרי]* (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])</span> #[[דניאל ה/טעמים#ה יח|ה,יח]] [וְהַדְרָ֔א]* / ל=[וְהַדְרָ֔ה] #[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט1]] [־הֲוָ֨א]* / ל=[־הֲוָ֨ה]! #[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט2]] [הֲוָ֣ה]* / ל=[הֲוָ֣א]! #[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט7]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]! #[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט8]] [הֲוָ֥א]* / ל=[הֲוָ֥ה]! #[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] [מַשְׁפִּֽל]* / ל=[מַשְׁפִּֽיל]! #[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [מְדֹרֵ֔הּ]* / ל=[מְדוֹרֵ֔הּ] #[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] [יִצְבֵּ֖א]* / ל=[יִצְבֵּ֖ה] #[[דניאל ה/טעמים#ה כז|ה,כז]] [תְּקִ֥ילְתָּ]* / ל=[תְּקִ֥ילְתָּה] #[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]! #[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַלְבִּ֤שׁוּ]* / ל=[וְהַלְבִּ֤ישׁוּ]! #<span style="background-color: orange">[[דניאל ה/טעמים#ה כט|ה,כט]] [וְהַֽמְנִוכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]* / ל=[וְהַֽמְונִכָ֥א כתיב, וְהַֽמְנִיכָ֥א קרי]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])</span> #[[דניאל ו/טעמים#ו ג|ו,ג]] [תְּלָתָ֔ה]* / ל=[תְּלָתָ֔א] #[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [־עִלָּ֑ה]* / ל=[־עִלָּ֑א] #[[דניאל ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] [הַשְׁכַּ֥חְנָֽא]* / ל=[הַשְׁכַּ֥חְנָֽה] #[[דניאל ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] [־יִבְעֵ֣א]* / ל=[־יִבְעֵ֣ה] #[[דניאל ו/טעמים#ו יב|ו,יב]] [בָּעֵ֥ה]* / ל=[בָּעֵ֥א]! #[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [קְרִ֨בוּ]* / ל=[קְרִ֨יבוּ]! #[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] [יִבְעֵא֩]* / ל=[יִבְעֵה֩] #<span style="background-color: orange">[[דניאל ו/טעמים#ו כה|ו,כה]] [וּלְג֤וֹב]* / ל=[וּלְגֹ֤ב]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])</span> #<span style="background-color: orange">[[דניאל ו/טעמים#ו כח|ו,כח]] [שֵׁיזִ֣ב]* / ל=[שֵׁיזִ֣יב] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])</span> #[[דניאל ז/טעמים#ז ז|ז,ז]] [יַתִּ֗ירָה]* / ל=[יַתִּ֗ירָא] #<span style="background-color: orange">[[דניאל ז/טעמים#ז ט|ז,ט]] [שְׁבִבִ֣ין]* / ל=[שְׁבִיבִ֣ין] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])</span> #[[דניאל ז/טעמים#ז יג|ז,יג]] [הֲוָ֑א]* / ל=[הֲוָ֑ה]! #[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] [יְהִ֤ב]* / ל=[יְהִ֤יב] #<span style="background-color: orange">[[דניאל ז/טעמים#ז טו|ז,טו]] ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֣וֹ] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])</span> #<span style="background-color: orange">[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])</span> #[[דניאל ז/טעמים#ז כא|ז,כא]] [לְהֹֽן]* / ל=[לְהֽוֹן]! #[[דניאל ז/טעמים#ז כג|ז,כג]] [רְבִיעָיָה֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי]* / ל=[רְבִיעָיאָ֙ כתיב, רְבִיעָאָה֙ קרי] #[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [מַלְכוּתָ֔א]* / ל=[מַלְכוּתָ֔ה] #[[דניאל ז/טעמים#ז כד|ז,כד]] [אַחֲרֵיהֹ֗ן]* / ל=[אַחֲרֵיה֗וֹן] #[[דניאל ז/טעמים#ז כז|ז,כז]] [וּמַלְכוּתָ֨א]* / ל=[וּמַלְכוּתָ֨ה] #<span style="background-color: orange">[[דניאל ח/טעמים#ח ח|ח,ח]] [הַגְּדֹלָ֔ה]* / ל=[הַגְּדוֹלָ֔ה]! (ראו [[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ברשימת הספקות]])</span> #[[דניאל ט/טעמים#ט ז|ט,ז]] [וּלְיֹשְׁבֵ֣י]* / ל=[וּלְיוֹשְׁבֵ֣י]! #[[דניאל י/טעמים#י א|י,א]] [בֵּלְטְאשַׁצַּ֑ר]* / ל=[בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר] #[[דניאל י/טעמים#י יט|י,יט]] [וּֽ'''כְ'''דַבְּר֤וֹ]* / ל=[וּֽ'''בְ'''דַבְּר֤וֹ]! #[[דניאל יא/טעמים#יא כט|יא,כט]] [וְכָאַחֲרוֹנָֽה]* / ל=[וְכָאַחֲרֹנָֽה]! #[[דניאל יא/טעמים#יא לא|יא,לא]] [מְשֹׁמֵֽם]* / ל=[מְשׁוֹמֵֽם]! #[[דניאל יא/טעמים#יא לו|יא,לו]] [כִרְצֹנ֜וֹ]* / ל=[כִרְצוֹנ֜וֹ]! '''ספר עזרא (חסר לגמרי):''' #[[עזרא ב/טעמים#ב מב|עזרא ב,מב]]: [טַלְמֹ֣ן]* / ל=[טַלְמ֣וֹן]?! #[[עזרא ב/טעמים#ב נ|עזרא ב,נ]]: [מְעוּנִ֖ים]* / ל=[כתיב: מְעיּנִ֖ים, קרי: מְעוּנִ֖ים] #[[עזרא ד/טעמים#ד יג|עזרא ד,יג]]: [וְשׁוּרַיָּ֖א]* / ל=[וְשׁוּרַיָּ֖ה] #[[עזרא ה/טעמים#ה ג|עזרא ה,ג]]: [אֲתָ֨ה]* / ל=[אֲתָ֨א]! #[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]]: [מְדִינְתָּ֖א]* / ל=[מְדִינְתָּ֖ה] #[[עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י]] [לִדְרֹ֛שׁ]* / ל=[לִדְר֛וֹשׁ]! #[[עזרא ז/טעמים#ז יג|עזרא ז,יג]] [עַמָּ֨א]* / ל=[עַמָּ֨ה]! #[[עזרא ז/טעמים#ז יד|עזרא ז,יד]] [לְבַקָּרָ֥ה]* / ל=[לְבַקָּרָ֥א] #[[עזרא ז/טעמים#ז כא|עזרא ז,כא]] [כָהֲנָ֜א]* / [כָהֲנָ֜ה] #[[עזרא ז/טעמים#ז כב|עזרא ז,כב]] [כּוֹרִ֣ין]* / ל=[כֹּרִ֣ין] #[[עזרא ז/טעמים#ז כה|עזרא ז,כה]] [עַמָּא֙]* / ל[=עַמָּה֙]! #[[עזרא ז/טעמים#ז כז|עזרא ז,כז]] [אֲבֹתֵ֑ינוּ]* / ל=[אֲבוֹתֵ֑ינוּ]! #[[עזרא ט/טעמים#ט א|עזרא ט,א]] [כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם]* / ל=[כְּ֠תוֹעֲבֹֽתֵיהֶם] #[[עזרא י/טעמים#י לה|עזרא י,לה]] [כְּלֽוּהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי]* / ל=[כְּלֻֽהיּ כתיב, כְּלֽוּהוּ קרי] #[[עזרא י/טעמים#י מד|עזרא י,מד]] [נָשְׂא֖יּ כתיב, נָשְׂא֖וּ קרי]* / ל?=[נָשְׂא֖וּ]{{הערה|בכתי"ל יש כאן ניסיון לבצע תיקון, אולי ע"י יד מאוחרת.}} #[[נחמיה ה/טעמים#ה יד|נחמיה ה,יד]] [אוֹתִ֗י]* / ל=[אֹתִ֗י]! #[[נחמיה ו/טעמים#ו יא|נחמיה ו,יא]] [יָבֹ֥א]* / ל=[יָב֥וֹא]! #[[נחמיה ז/טעמים#ז ד|נחמיה ז,ד]] [וּגְדֹלָ֔ה]* / ל=[וּגְדוֹלָ֔ה]! #[[נחמיה ז/טעמים#ז לז|נחמיה ז,לז]] [וְאֹנ֔וֹ]* / ל=[וְאוֹנ֔וֹ]! #[[נחמיה ז/טעמים#ז מה|נחמיה ז,מה]] [שַׁלֻּ֤ם]* / ל=[שַׁלּ֤וּם]! #[[נחמיה ז/טעמים#ז מח|נחמיה ז,מח]] [חֲגָבָ֖א]* / ל=[חֲגָבָ֖ה] #<span style="background-color: orange">[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]] [סֹפֶ֖רֶת]* / ל=[סוֹפֶ֖רֶת]</span> ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]]) #[[נחמיה ז/טעמים#ז סא|נחמיה ז,סא]] [אֲבֹתָם֙]* / ל=[אֲבוֹתָם֙]! #[[נחמיה ז/טעמים#ז סה|נחמיה ז,סה]] [וְתֻמִּֽים]* / ל=[וְתוּמִּֽים] #[[נחמיה ז/טעמים#ז עא|נחמיה ז,עא]] [דַּרְכְּמֹנִים֙]* / ל=[דַּרְכְּמוֹנִים֙]! #[[נחמיה ח/טעמים#ח ו|נחמיה ח,ו]] [וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ]* / ל=[וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּ֛]{{הערה|אות וי"ו האחרונה הושמטה בכתב־היד, בלי שום הערה.}} #[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] [כְּבֹדֶ֔ךָ]* / ל=[כְּבוֹדֶ֔ךָ]! #[[נחמיה ט/טעמים#ט כה|נחמיה ט,כה]] [בְּצוּרֹת֮]* / ל=[בְּצֻרוֹת֮]! #<span style="background-color: orange">[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב]] [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* / ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ]</span> ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]]) #<span style="background-color: orange">[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]</span> ([[#ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות|ראו ברשימת הספקות]]) #[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]] [גְדֹלָ֖ה]* / ל=[גְדוֹלָ֖ה]! #[[נחמיה י/טעמים#י יג|נחמיה י,יג]] ל?=[שְׁ'''בַ'''נְיָֽה]* / ל?=[שְׁ'''כַ'''נְיָֽה] #[[נחמיה י/טעמים#י לג|נחמיה י,לג]] [שְׁלִישִׁ֥ית]* / ל=[שְׁלִשִׁ֥ית]! #[[נחמיה י/טעמים#י לז|נחמיה י,לז]] [וּבְהֶמְתֵּ֔נוּ]* / ל=[וּבְהֶמְתֵּ֔ינוּ] #[[נחמיה יא/טעמים#יא יב|נחמיה יא,יב]] [[עֹשֵׂ֤ה]* / ל=[עֹשֵׂ֤י]! #[[נחמיה יא/טעמים#יא יד|נחמיה יא,יד]] [גִּבֹּ֣רֵי]* / ל=[גִּבּ֣וֹרֵי] #[[נחמיה יא/טעמים#יא יז|נחמיה יא,יז]] [מִ֠יכָ֠א]* / ל=[מִ֠יכָה] #[[נחמיה יא/טעמים#יא כו|נחמיה יא,כו]] [וּבְמֹלָדָ֖ה]* / ל=[וּבְמוֹלָדָ֖ה] #[[נחמיה יג/טעמים#יג א|נחמיה יג,א]] [וּמוֹאָבִ֛י]* / ל=[וּמֹאָבִ֛י] #[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,ה]] [וְהַשּׁוֹעֲרִ֑ים]* / ל=[וְהַשֹּׁעֲרִ֑ים]! #[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,טז]] [וּמוֹכְרִ֧ים]* / ל=[וּמֹכְרִ֧ים] ===ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות=== {{בעבודה}} '''בסעיף זה הבאנו רשימה של המקומות שבהם קביעת נוסח הכתיב בספרי הנביאים והכתובים לא הייתה חד-משמעית ע"פ הנתונים הבסיסיים {{קו תחתי|בלבד}}: *אם יש כתיב חריג בכתב־יד אחד, העומד מול שאר כל כתבי־היד, לא הבאנו אותו ברשימה. *אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד, אך יש הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, לא הבאנו אותו ברשימה. *אם יש כתיב חריג בשני כתבי־יד,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה|אפילו אם יש ביניהם כתיב חריג שונה.}} אך '''אין''' הכרעה ברורה וחד-משמעית לפי הערות המסורה, אז הבאנו אותו ברשימה. *אם יש כתיב חריג שנמצא בשלושה כתבי־יד או יותר,{{הערה|שם=כתיב חריג שונה}} אז הבאנו אותו ברשימה אפילו אם יש הכרעה חד-משמעית לפי הערות המסורה. '''ספקות והכרעות קשות בקביעת נוסח האותיות והתיבות:''' #'''[[ירמיהו לא/טעמים#לא כז|ירמיהו לא,כז:]]''' ל=[וְלִנְט֖וֹעַ] / [וְלִנְטֹ֖עַ]* #'''[[זכריה ז/טעמים#ז ב|זכריה ז,ב:]]''' ל=[שַׂר־אֶ֕צֶר] / [שַׂרְאֶ֕צֶר]* (תיבה מורכבת) #'''[[זכריה ט/טעמים#ט טו|זכריה ט,טו:]]''' ל=[כְּזָוִיּ֖וֹת]* / [כְּזָוִיֹּ֖ת] #'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[שִׂפְתֹתַ֔יִךְ] / [שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ]* #'''[[שיר השירים ד/טעמים#ד ג|שיר השירים ד,ג:]]''' ל=[וּמִדְבָּרֵ֖יךְ] / [וּמִדְבָּרֵ֖ךְ]* #'''[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג:]]''' ל=[הַשְׁמִיעִֽינִי] / [הַשְׁמִיעִֽנִי]* #'''[[קהלת ו/טעמים#ו י|קהלת ו,י:]]''' ל=[כתיב=שהתקיף, קרי=שֶׁתַּקִּ֖יף]* / [כתיב=שֶׁתַּקִּ֖יף, אין קרי] '''(מחלוקת מסורה!)''' #'''[[קהלת ט/טעמים#ט יא|קהלת ט,יא:]]''' ל=[לַגִּבּוֹרִ֣ים]* / [לַגִּבֹּרִ֣ים] #'''[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט,ט:]]''' ל=[אֲרִדַ֖י]* / [אֲרִידַ֖י] #'''[[אסתר ט/טעמים#ט טז|אסתר ט,טז:]]''' ל=[וְהָרֹג֙] / [וְהָרוֹג֙]* #'''מחלוקת מסורה בספר דניאל:'''{{הערה|אחרי שהחלטנו מזמן לקבוע את הנוסח לפי המסורה בכתי"ל (ונגד דעתו של הרב ברויאר), מצאנו שבמהדורה הדיגיטלית של מקראות גדולות הכתר גם הכריעו באותו כיוון. לפרטים מלאים ראו בהערת הנוסח על [[דניאל ג/טעמים#ג כה|דניאל ג,כה]].}} ##'''[[דניאל ג/טעמים#כ כה|דניאל ג,כה:]]''' ל=[בְּגֽוֹא]* / [בְּגֽוֹ] ##'''[[דניאל ד/טעמים#ד ז|דניאל ד,ז:]]''' ל=[בְּג֥וֹא]* / [בְּג֥וֹ] ##'''[[דניאל ז/טעמים#ז טו|דניאל ז,טו:]]''' ל=[בְּג֣וֹא]* / [בְּג֥וֹ] #'''[[דניאל ז/טעמים#ז ט|דניאל ז,ט:]]''' ל=[שְׁבִיבִ֣ין]* / [שְׁבִבִ֣ין] #'''[[נחמיה ז/טעמים#ז נז|נחמיה ז,נז]]''' ל=[סוֹפֶ֖רֶת] / [סֹפֶ֖רֶת]* #'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לב|נחמיה ט,לב:]]''' ל=[וְלִנְבִיאֵ֥נוּ] / [וְלִנְבִיאֵ֥ינוּ]* #'''[[נחמיה ט/טעמים#ט לז|נחמיה ט,לז]]''' ל=[גְּ֠וִיֹּתֵינוּ]* / [גְּ֠וִיָּתֵנוּ]{{הערה|כאן יש ניקוד שונה, והכתיב השונה בהתאם לניקוד.}} ===קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה=== בכתר ארם צובה היו, מלבד נוסח המקרא והערות המסורה עליו, גם קונטרסי מסורה שנכרכו עמו בתחילתו ובסופו. שבעה דפי מסורה באו לפני התורה, ועשרים דפים בסוף ספרי הכתובים (אחרי דניאל ועזרא). בדפי המסורה גם הוסיפו לכתוב הקדשות חשובות. בדפים האחרונים היו איורים בצבעים ובזהב. יש עדויות לכך שהקונטרסים היו חלק מהכתר מאז המאה ה-11 לכל המאוחר. אבל למרבה הצער הלכו כל דפי המסורה של הכתר לאיבוד ביחד עם רוב התורה בתחילת הכתר, וביחד עם ספרי סוף הכתובים שהיו בחלקו האחרון. רוב המידע שנמצא בידינו על קונטרסי המסורה שנכרכו ביחד עם כתר ארם צובה פורסם במאמרים שונים ע"י יוסף עופר.{{הערה|1=יש תיאור מפורט של קונטרסי המסורה בתוך [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובה – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"], '''ספונות''', סדרה חדשה ספר רביעי (יט) תשמ"ט, עמ' 277-344. יש העתק וניתוח מלא של שני סיעיפים מבוך קונטרסי המסורה, בנוסף למידע רב על ההעתקים הקיימים בתוכם, בשני מאמרים: "A Masoretic Note in the Aleppo Codex Concerning the Composite Words", ''Textus'' 21, עמ' 209-233 (על כתיב השמות המורכבים במקרא בתיבה אחת או שתיים); "קונטרסי המסורה של כתר ארם צובה על פי העתק בארכיונו של יצחק זליגמן בר", '''עיוני מקרא ופרשות''' ז (בר-אילן תשס"ה), עמ' 137-162 (על כתיב המלים בארמית המקראית באל"ף או בה"א בסופם).}} במשך הדורות נכתבו ממנו העתקים ותיאורים מפורטים, ועופר זכה לגלות את העתקתו המלאה של זליגמן בער (יצחק בֵּר).{{הערה|ארכיונו של בֵּר נמצא בתוך אוסף גינצבורג במוסקבה (כ"י מוסקבה 1550). צילומו במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שבספרייה הלאומית בירושלים נמצא ב[{{NNL|000146980}} סרט מספר F 48538].}} על פיו ועל פי שאר העדויות אפשר לשחזר את התוכן בדפי המסורה כמעט בשלמותו. אמנם לפי מחקריו של עופר יש מקום להטיל ספק בכך שחומר המסורה שהיה בקונטרסים אכן נכתב ע"י אהרן בן אשר, הן בגלל פרטים מסוימים בתוכנם שאינם משקפים את נוסח הכתר, והן בגלל סימנים חיצוניים (כגון עדויות לגבי אופן הכריכה). אמנם בכל זאת ברור שהקונטרסים מהווים יצירה של בעלי המסורה הטברנים, והם קרובים מאוד במקום ובזמן לכתר עצמו, ואף היוו חלק מהותי ממנו במשך אלף שנה בערך. ברשימות המסורה שבקונטרסים יש גם מידע שיכול להאיר על ספקות מסוימים בנוסח הכתר בחלקיו החסרים. עופר ניתח מידע מהסוג הזה בסעיף הדן בכתיב של מלים בארמית המקראית, והוא רלוונטי לגבי קביעת הנוסח בספרים דניאל ועזרא (שהיו בסוף הכתר והיום חסרים). להלן שלושת המקומות שבהם יש עדות מסורה המסייעת לקביעת הנוסח בתוך קונטרסי המסורה שהיו בכתר (למידע שלם על שלל הנתונים בכל מקום ראו בתיעוד הנוסח שבדפי העריכה):{{הערה|ע"פ מסקנותיו של עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 160.}} *[[דניאל ו/טעמים#ו ו|דניאל ו ו:]] ל=[עִלָּ֑א] / [עִלָּ֑ה]* *[[דניאל ו/טעמים#ו ח|דניאל ו ח:]] ל=[יִבְעֵ֣ה] / [יִבְעֵ֣א]* *[[דניאל ז/טעמים#ז כא|דניאל ז כא:]] ל=[עָבְדָ֥ה]* / [עָבְדָ֥א] מלבד קביעת הנוסח במקומות מסוימים, יש גם ערך היסטורי ותרבותי רב בקונטרסי המסורה שהיו חלק בלתי-נפרד מהכתר במשך כמעט כל תקופת קיומו. מפעל המסורה של חכמי טבריה הוא מאוצרות הרוח של עם ישראל, על אחת כמה וכמה קונטרסי מסורה בני אלף שנה שהיו חלק מכתר ארם צובה, ואף היו מיוחסים במשך הזמן לאהרן בן אשר בכבודו ובעצמו. עופר מראה במאמריו שעכשיו, ע"פ העדויות הקיימות ולמרות ליקויים מסוימים, כבר "נחשף... בשלמותו נוסחם של קונטרסי המסורה שצורפו אל כתב היד החשוב ביותר של המקרא מבית מדרשם של בעלי המסורה."{{הערה|עופר, קונטרסי המסורה, עמ' 161.}} הוא גם מזכיר העקתה שלמה ממקור ראשון שנכתב בשביל אברהם פירקוביץ' (העתק בער הוא רק העתק ממנו), שאולי קיים עדיין באוסף פירקוביץ'.{{הערה|אוסף פירקוביץ' נמצא היום בספרייה הלאומית של רוסיה בעיר סנקט פטרבורג. עופר העיר: "ייתכן שההעתק המקורי (העתק חלב) יימצא באוסף פירקוביץ' ויפתור כמה מן הספקות המוצגים בדברינו. אולם איתור כתב היד באוספי פירקוביץ' – וכל שכן קביעה ודאית שאינו נמצא שם – אינם משימות קלות" (עופר, שם, עמ' 141 הערה 13).}} חשוב לעשות את המאמצים כדי לאתר אותו אם הוא בכלל קיים, ואח"כ להוציא לאור מהדורה מבוארת של הקונטרסים במלואם ע"פ כל העדויות הקיימות, כמו שהיה רצונו של פירקוביץ' עצמו בדיוק: :ואף שבכל השתדלותו לא הצליח לראות התנ"ך הזה בעיניו, אבל בפיזור כסף והתאמצות העתיקו לו את כל הכתוב מלפניו ומאחריו. וראיתי הכל בית ידידי החכם הזה, והם מר' אהרן בן אשר, והוא ברוב טובו אל הכלל ישתדל להדפיסם ולהפיצם בישראל עם פירוש מספיק כיד ה' הטובה עליו. כי הדברים האלה הם קשה הבנה כדרך הראשונים {{נוסח|אשר|2=במקור אתר וצ"ל אשר}} הסתירו בחידות והטמינו ברמז.{{הערה|מדברי יעקב ספיר, '''אבן ספיר''', ח"א (ליק 1866) דף י"ב ע"ב הערה 1; מובאים בעופר, קונטרסי המסורה, עמ' 140.}} במאמץ כזה יש לראות הידור מצווה כחלק מהשלמת החסר בכתר, וגם כן דרך לפתוח את אוצרות המסורה לקהל. ==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: חלוקת הפרשות== {{בעבודה}} במסורה הטברנית לא הייתה קביעה מדויקת וסמכותית לגבי הרווחים של הפרשות הפתוחות והסתומות, כמו שראינו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: חלוקת הפרשות|בפרק הקודם]]'''. בסופו של דבר קבע הרמב"ם את הפרשות בתורה ע"פ כתר ארם צובה, ומאז הביאה פסיקתו לאחידות כמעט-מושלמת בחלוקת הפרשות בתוך ספרי התורה. אך במשך הדורות לא הייתה שום קביעה כזו לגבי חלוקת הפרשות בספרי הנביאים והכתובים (למעט נסיונות של פסיקה לגבי מגילת אסתר שלא התקבלו על ידי כל העדות בישראל). רק במאה ה-19 היה ניסיון לקבוע את כל רווחי הפרשות בנ"ך לפי כתר ארם צובה, וניסיון זה השפיע על כתיבתן של ספרי הנביאים והכתובים בתוך מגילות של קלף בכמה בתי כנסת (לשימוש בקריאת ההפטרה וחמש מגילות בציבור). בימינו יצאו כמה מהדורות של התנ"ך המבוססות על חלוקה זו של הפרשות, ביניהן: מהדורות ברויאר (החל מדפוס חורב), מקראות גדולות הכתר (בדפוס וב[https://www.mgketer.org/ מהדורה המקוונת]), מהדורת "סימנים" (מבית פלדהיים), והמהדורה הדיגיטלית של [https://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מכון ממרא]. הפרשות הפתוחות והסתומות בנביאים וכתובים במהדורתנו, אף במקומות החסרים בכתר ארם צובה, הן לפי נוסח הכתר ע"פ עדותו של יהושע קמחי. קמחי נסע לארם צובה במאה ה-19, בשליחותם של רבני ירושלים, כדי לבדוק פרטים רבים בכתר ובמיוחד את כל רווחי הפרשות שבו. הוא תיעד את הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ע"י הערות שרשם בתוך [https://archive.org/details/YellinTanakh/mode/1up התנ"ך של ר' שלום שכנא ילין]. לנתונים המלאים וניתוח מפורט של עדות זו ראו יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"].{{הערה|ראו גם את סיכום המידע על חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות בכתר ארם צובה שנמצא [[:w:en:Parashah|כאן]] (באנגלית).}} רשימתו של קמחי אינה נקייה לגמרי מטעויות, כמו שניתן להיווכח מהשוואה לכתר במקומות הקיימים בו,{{הערה|לפרטים ראו במאמרו של עופר, עמ' 311-312; 329-331.}} ולכן יש מעט מקומות שבהם חייב המהדיר להפעיל את שיקול דעתו. ברשימה הבאה הובאו כל המקומות שיש בהם ספק כלשהו לגבי חלוקת הפרשות שהייתה בכתר ארם צובה. לעתים רחוקות ציינו גם תופעות בעלות משמעות בחלוקת הפרשות בכתי"ל. '''ספר מלכים:''' #בפסוק "אָ֣ז יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵ֠ם..." ([[מלכים ב טו/טעמים#טו טז|מל"ב טו,טז]]) אין פרשה במהדורתנו. #בפסוק "וַיִּשְׁלַ֨ח אָחָ֜ז מַלְאָכִ֗ים..." ([[מלכים ב טז/טעמים#טז ז|מל"ב טז,ז]]) אין פרשה במהדורתנו. '''מגילת שיר השירים:''' '''חלוקת הפרשות:''' בשלושה מקומות בשיר השירים יש במהדורתנו רווח של פרשה ע"פ כתי"ל, למרות שלא סומן כלל פרשה בכתר ברשימת קמחי. ראו בהערות הנוסח למידע מלא על כל אחד מהמקומות. #בפסוק "יָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה" ([[שיר השירים ו/טעמים#ו,ד|ו,ד]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו. #בפסוק "מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר" ([[שיר השירים ח/טעמים#ח ה|ח,ה]]) יש פרשה סתומה במהדורתנו. #בפסוק "כֶּ֣רֶם הָיָ֤ה לִשְׁלֹמֹה֙ בְּבַ֣עַל הָמ֔וֹן" ([[שיר השירים ח/טעמים#ח יא|ח,יא]]) יש פרשה פתוחה במהדורתנו. ==מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: אותיות מיוחדות== ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הסופרים בנביאים וכתובים: אותיות מיוחדות|פרק הבא]]'''. ==מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות== {{בעבודה}} {| width=100% border=5 cellpadding=2 align=center |colspan=8 align=center|{{ג|{{קו תחתי|'''הערות מיוחדות במגילת אסתר'''}}}}<br>ציון ההבדלים בין המגילות במסורת תימן, ספרד ואשכנז, ובין המגילות לכתר ארם צובה |- align=center !פסוק !מילה או הקשר !כתר ארם צובה{{הערה|לפי עדויות או מקבילות.}} !מגילות תימן !מגילות ספרד !מגילות אשכנז !נוסח הפנים<br>במהדורתנו !הערה במהדורתנו |- align=center bgcolor="red" |[[אסתר ח/טעמים#ח יא|אסתר ח, יא]] |'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏ |'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏ |'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏ | |לַהֲרֹ֨ג |'''וְ'''לַהֲרֹ֨ג‏ |במגילות אשכנז כתוב לַהֲרֹ֨ג |- align=center bgcolor="red" |[[אסתר ט/טעמים#ט ג|אסתר ט, ג]] |'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם |'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם |'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם | |'''בִּ'''פְנֵיהֶ֔ם |'''לִ'''פְנֵיהֶ֔ם |במגילות אשכנז כתוב בִּפְנֵיהֶ֔ם |- align=center bgcolor="red" |[[אסתר ט/טעמים#ט ט|אסתר ט, ט]] |אֲרִ(י)דַ֖י‏ |אֲרִדַ֖י‏ (כנראה) |אֲרִדַ֖י‏ (?) | |אֲרִ'''י'''דַ֖י‏ |אֲרִדַ֖י‏ |בספרים אחרים אֲרִידַ֖י וכך כתוב במגילות רבות |} ==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: השימוש בכתי"ל כבסיס לניקוד ולטעמים== כמו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: השימוש בכתי"ל כבסיס לניקוד ולטעמים|בתורה]]''', קביעת הניקוד והטעמים בספרי הנביאים והכתובים, במקומות החסרים בכתר ארם צובה, תהיה ע"י שחזור ולפי אותם עקרונות. הבסיס של השחזור הוא כתי"ל, שברוב המקומות מהווה העתק מדויק לכתר ארם צובה. אך לגבי המקומות החריגים בניקוד ובטעמים בכתי"ל, וספקות שעולים לעתים מתוך השוואה למקורות אחרים, וגם לגבי השיקולים המקומיים שעל פיהם הכרענו בכל מקום כזה, יש לעיין בתיעוד הנוסח שבדף העריכה לכל פרק. לגבי נוסח הגעיות בנ"ך (במקומות החסרים בכתר), הן מופיעות כמעט תמיד לפי כתי"ל, ויש בהן תיקונים רק לעתים רחוקות.{{הערה|1=היוצאים מן הכלל הם: [[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל"ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י), ו[[דניאל ח/טעמים#ח ב|דניאל ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙).}} להסבר מלא ומידע נוסף על הגעיות במהדורתנו ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הקוראים בתורה: סימון הגעיה (המתג)|כאן]]'''. ==מסורת הקוראים בנביאים וכתובים: מקומות חריגים בנוסח הניקוד והטעמים בכתי"ל== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|מבוא לרשימת הניקוד והטעמים}} ו. לרשימות דומות על הספרים וקטעי הספרים '''הקיימים בכתר ארם צובה''', ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מסורת הקוראים בנ"ך: נוסח הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה|פרק החמישי של המבוא]]'''. ===ספר מלכים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)=== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר במלכים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר מלכים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}}{{הערה|1=ב[[מלכים ב יז/טעמים#יז לא|מל"ב יז,לא]] ציין ברויאר "וְהַסְפַרְוִ֗ים (ל)", אבל לא ברור מדוע ציין תיבה זו.}} #[[מלכים ב טו/טעמים#טו י|מל"ב טו,י]] (ל!=קָֽבָלְ־עָ֖ם): למ"ד שווּאה ומוקפת #[[מלכים ב טו/טעמים#טו יג|מל"ב טו,יג]] (ל=לְעֻזִיָּ֖ה): חסר דגש בזי"ן #[[מלכים ב טו/טעמים#טו ל|מל"ב טו,ל]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּֽה): חסר דגש בזי"ן #[[מלכים ב טו/טעמים#טו לב|מל"ב טו,לב]] (ל=בֶּן־עֻזִיָּ֖הוּ): חסר דגש בזי"ן #[[מלכים ב טו/טעמים#טו לד|מל"ב טו,לד]] (ל=עֻזִיָּ֥הוּ): חסר דגש בזי"ן #[[מלכים ב טז/טעמים#טז ו|מל"ב טז,ו]] (ל=אֶת־הַיְהוּדִ֖ים): חסר דגש ביו"ד{{הערה|ברשימת ברויאר בכתר ירושלים צוין מספר הפסוק בטעות "טו,ו".}} #[[מלכים ב יז/טעמים#יז יג|מל"ב יז,יג]] (ל*=שֻׁ{{מ:גרש ותלישא גדולה}}בוּ): גרש ותלישא גדולה בראש התיבה כשיטת הכתר #[[מלכים ב יז/טעמים#יז טו|מל"ב יז,טו]] (ל?!=וַיֵּ֨לְכוּ): (חסר טעם האזלא [גרש] באות כ"ף?){{הערה|שם=חסר ברויאר}} #[[מלכים ב יז/טעמים#יז כא|מל"ב יז,כא]] (ל!=וְהֶחֱטֵיאָ֖ם): טי"ת בצירה #[[מלכים ב יז/טעמים#יז כד|מל"ב יז,כד]] (ל*=וּ֠מִכּ֠וּתָה): טעם כפול בכתב־היד #[[מלכים ב יח/טעמים#יח ט|מל"ב יח,ט]] (ל=וַֽיְהִ֞י): בגעיה ב. מתיגת הזקף #[[מלכים ב יז/טעמים#יז ל|מל"ב יז,ל]] (ל=וְאַנְשֵׁי־כ֔וּת): אין מתיגה ===ספר ירמיהו (הקטע החסר בכתר ארם צובה)=== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בירמיהו}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר ירמיהו (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[ירמיהו כט/טעמים#כט כא|כט,כא]] (ל!=הַֽנִבְּאִ֥ים): חסר דגש בנו"ן #[[ירמיהו כט/טעמים#כט כז|כט,כז]] (ל!=הָֽעֲנְּתֹתִ֑י): חטף פתח בעי"ן במקום פתח #[[ירמיהו ל/טעמים#ל י|ל,י:]] (ל*=נְאֻם־יְהֹוָה֙): נקודת חולם בשם הוי"ה בתוך כתב־היד #[[ירמיהו לא/טעמים#לא ג|לא,ג]] (ל!=וְֽנִבְנֵי֔ת): מקום הטעם{{הערה|הערת דותן; הפריט חסר ברשימות ברויאר.}} #[[ירמיהו לא/טעמים#לא לג|לא,לג]] (ל!=לְמִקְטַנָּ֤ם): חסר דגש בקו"ף ב. מתיגת הזקף: #[[ירמיהו כט/טעמים#כט יד|כט,יד]] (ל=אֶל־הַ֨מָּק֔וֹם): מקום המתיגה #[[ירמיהו כט/טעמים#כט טז|כט,טז]] (ל=וְאֶל־כָּל־הָעָ֔ם): אין מתיגה #[[ירמיהו כט/טעמים#כט כ|כט,כ]] (ל=כָּל־הַ֨גּוֹלָ֔ה): מקום המתיגה ===ספר תרי עשר (הקטעים החסרים בכתר ארם צובה)=== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתרי עשר}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תרי עשר (חוץ מהקטעים החסרים בכתר)|כאן]].''' א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[עמוס ט/טעמים#ט ד|עמוס ט,ד]] (ל!=אֹֽיבֵיהֶ֔ם): חסר שווא ביו"ד{{הערה|שם=חסר ברויאר|פריט זה חסר ברשימות ברויאר.}} #[[עובדיה א/טעמים#א א|עֹבדיה א,א]] (ל!=עָלֶיהָ): חסר טעם המרכא{{הערה|שם=חסר ברויאר}} #[[עובדיה א/טעמים#א ג|עֹבדיה א,ג]] (ל?=בְחַגְוֵי־סֶּ֖לַע): סמ"ך דגושה? #[[עובדיה א/טעמים#א ח|עֹבדיה א,ח]] (ל?=נְאֻם יְהֹוָ֑ה): חסר מקף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}} #[[עובדיה א/טעמים#א יב|עֹבדיה א,יב]] (ל!=לִבְנֵֽי יְהוּדָ֖ה): חסר מקף{{הערה|שם=חסר ברויאר}} #[[עובדיה א/טעמים#א טז|עֹבדיה א,טז]] (ל!=הָֽיוּ): מקום הסילוק #[[עובדיה א/טעמים#א יז|עֹבדיה א,יז]] (ל!=מוֹרָֽשֵׁיהֶם): חסר סילוק{{הערה|שם=חסר ברויאר}} #[[יונה א/טעמים#א ג|יונה א,ג]] (ל!=אָנִיָּ֣ה{{מ:לגרמיה|רווח=לא}}): חסרות הנקודות של חטף קמץ באל"ף #[[יונה ג/טעמים#ג ב|יונה ג,ב]] (ל?!=וִּקְרָ֤א): נקודת חיריק מתחת לאות וי"ו? #[[יונה ג/טעמים#ג ג|יונה ג,ג]] (ל!=אֶל־נִֽינְוֶ֖ה): סגול בוי"ו במקום צירה #[[יונה ג/טעמים#ג ו|יונה ג,ו]] (ל!=אֶל־מֶ֣לֶך): חסר שווא בכ"ף סופית{{הערה|שם=חסר ברויאר}} #[[יונה ג/טעמים#ג י|יונה ג,י]] (ל?!=אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם): געיה באות אל"ף?{{הערה|שם=חסר ברויאר}} #[[מיכה א/טעמים#א יד|מיכה א,יד]] (ל=לְמַלְכֵ֥י): בטעם מרכא במקום טפחא #[[מיכה א/טעמים#א טו|מיכה א,טו]] (ל!=עַד־עֲדֻּֿלָּ֥ם): דל"ת דגושה למרות סימן הרפה{{הערה|שם=חסר ברויאר}} #[[מיכה ג/טעמים#ג ג|מיכה ג,ג]] (ל=וּפָרְשׂוּ֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא #[[מיכה ג/טעמים#ג ה|מיכה ג,ה]] (ל=וַאֲשֶׁר֙): אין געיה קלה בתיבת פשטא #[[זכריה א/טעמים#א ד|זכריה א,ד]] (ל-כתיב!=וּמַֽעֲלְילֵיכֶ֖ם): נקודות של חטף פתח בעי"ן #[[זכריה א/טעמים#א י|זכריה א,י]] (ל!=בֵּין־הַהַדַסִּ֖ים): חסרות נקודות לחטף פתח בה"א השנייה #[[זכריה ב/טעמים#ב ב|זכריה ב,ב]] (ל!=וִירוּשָׁלָֽם): חסרה נקודת החיריק בלמ"ד #[[זכריה ד/טעמים#ד יא|זכריה ד,יא]] (ל!=הָאֵ֔לֶה): חסר דגש בלמ"ד #[[זכריה ה/טעמים#ה יא|זכריה ה,יא]] (ל*=לִבְנֽוֹת־לָ֥הֿ): במהדורתנו השארנו כאן את סימן הרפה #[[זכריה ו/טעמים#ו ז|זכריה ו,ז]] (ל!=לְהִתְהַלֵּ֣ך): חסר שווא בכ"ף סופית #[[זכריה ו/טעמים#ו יב|זכריה ו,יב]] (ל!=יְהֹוָֽהּ): נקודה באות ה"א השנייה של שם הוי"ה #[[זכריה ח/טעמים#ח ג|זכריה ח,ג]] (ל=עִ֣יר־הָֽאֱמֶ֔ת): מקף בתיבת משרת #[[זכריה ח/טעמים#ח יד|זכריה ח,יד]] (ל!=זָמַמְ֜תִּי): מקום הטעם #[[זכריה ט/טעמים#ט יז|זכריה ט,יז]] (ל=וּמַה־יָפְי֑וֹ): אין דגש ביו"ד ב. מתיגת הזקף: #[[זכריה ה/טעמים#ה ג|זכריה ה,ג]] (ל=וְכָל־הַנִּ֨שְׁבָּ֔ע): מקום המתיגה #[[זכריה ו/טעמים#ו ו|זכריה ו,ו]] (ל=וְהַלְּבָנִ֔ים): אין מתיגה ג. קרי וכתיב של אֵם קריאה: #[[עמוס ט/טעמים#ט ו|עמוס ט,ו]] (ל-קרי=מַעֲלוֹתָ֔יו): אין ציון במהדורתנו #[[עובדיה א/טעמים#א יא|עֹבדיה א,יא]] (ל-קרי=שְׁעָרָ֗יו): אין ציון במהדורתנו ===ספר תהלים (הקטע החסר בכתר ארם צובה)=== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בתהלים}} למידע על רוב הספר, הקיים בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#ספר תהלים (חוץ מהקטע החסר בכתר)|כאן]].''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[תהלים טו/טעמים#טו א|טו,א]] (ל!=י֭הֹוָה): חסר שווא באות יו"ד, ונכתבה נקודת חולם בשם הוי"ה. #[[תהלים טו/טעמים#טו ב|טו,ב]] (ל!=בִּלְבָֽבוֹ): מקום הסילוק #[[תהלים טו/טעמים#טו ג|טו,ג]] (ל!=עַל־קְרֹֽבוֹ): מקום הסילוק #[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל?=<מִ֥מְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀>* או <מִֽמְתִ֥ים־יָדְךָ֨ ׀> או <מִֽמְתִֽים־יָדְךָ֨ ׀>): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת? #[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=יִשְׂבּ֥עוּ): חסר שווא באות בי"ת #[[תהלים יז/טעמים#יז יד|יז,יד]] (ל!=לְעוֹלְלֵֽיהֶם): מקום הסילוק #[[תהלים יח/טעמים#יח ג|יח,ג]] (ל?=סַ֥לְעִ֥י* או סַֽלְעִ֥י): מרכא ומרכא* או געיה ומרכא? #[[תהלים יח/טעמים#יח ז|יח,ז]] (ל?=אֶ֥קֲרָ֣א* או אֶֽקֲרָ֣א): מרכא ומונח* או געיה ומונח? #[[תהלים יח/טעמים#יח,כ|יח,כ]] (ל?=כִ֘י): חסר דגש בכ"ף? #[[תהלים יח/טעמים#יח,לח|יח,לח]] (ל!=וְלֹֽא־אָ֝שׁוּב): חסרה נקודת הרביע בשי"ן #[[תהלים יט/טעמים#יט ז|יט,ז]] (ל!=מֵֽחַמָּתוֹ): מקום הסילוק, או געיה וחסר סילוק לאחריה #[[תהלים יט/טעמים#יט טו|יט,טו]] (ל?=<יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀>* או <יִֽהְי֥וּ־לְרָצ֨וֹן ׀> או <יִֽהְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀>): מרכא וגעיה ומקף בתיבת משרת*, או געיה ומרכא ומקף בתיבת משרת, או שתי געיות בתיבה המוקפת? #[[תהלים כא/טעמים#כא ו|כא,ו]] (ל!=וְ֝הָדָר): חסרה נקודת הרביע באות דל"ת #[[תהלים כא/טעמים#כא ט|כא,ט]] (ל!=יְ֝מִֽינְךָ): חסרה נקודת הרביע באות כ"ף סופית #[[תהלים כא/טעמים#כא יד|כא,יד]] (ל!=וּֽ֝נְזַמְּרָה): חסרה נקודת הרביע באות רי"ש #[[תהלים כב/טעמים#כב ל|כב,ל]] (ל=<וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ ׀>): נקודה בוי"ו עיצורית #[[תהלים כג/טעמים#כג ה|כג,ה]] (ל=דִּשַּׁ֖נְתָּ): בטעם טפחא לעומת מרכא #[[תהלים כד/טעמים#כד ג|כד,ג]] (ל!=וּמִי־יָ֝קוּם): חסרה נקודת הרביע באות קו"ף #[[תהלים כד/טעמים#כד ט|כד,ט]] (ל!=וְ֝יָבֹא): חסרה נקודת הרביע באות בי"ת ===מגילת שיר השירים החל מ"בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (ג,יא)=== {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|חלק חסר בשיר השירים}} למידע על תחילת הספר, הקיימת בכתר, ראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה#מגילת שיר השירים עד "בְּנוֹת צִיּוֹן" (ג,יא)|כאן]].''' {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|תעוררו}} #[[שיר השירים ד/טעמים#ד טז|שיר השירים ד,טז]] (ל=יִזְל֣וּ): אין דגש בלמד #[[שיר השירים ה/טעמים#ה ב|שיר השירים ה,ב]] (ל!=קְוֻּצּוֹתַ֖י): נקודת שורוק בנוסף לקובוץ בוי"ו #[[שיר השירים ה/טעמים#ה יא|שיר השירים ה,יא]] (ל!=קְוּצּוֹתָיו֙): נקודת שורוק במקום קובוץ בוי"ו #[[שיר השירים ה/טעמים#ה טז|שיר השירים ה,טז]] (ל?!=מַחֲּמַדִּ֑ים): חי"ת דגושה?! #[[שיר השירים ו/טעמים#ו ג|שיר השירים ו,ג]] (ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים): חסר דגש בשי"ן הראשונה #[[שיר השירים ו/טעמים#ו ח|שיר השירים ו,ח]] (ל!=מְּלָכ֔וֹת): מ"ם דגושה #[[שיר השירים ו/טעמים#ו יב|שיר השירים ו,יב]] (ל=עַמִּי־נָדִֽיב): "עמי" מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא #[[שיר השירים ז/טעמים#ז יג|שיר השירים ז,יג]] (ל?=אִם פָּֽרְחָ֤ה): חסר מקף? #[[שיר השירים ח/טעמים#ח א|שיר השירים ח,א]] (ל!=אֶשָׁ֣קְךָ֔): חסר דגש בשי"ן #[[שיר השירים ח/טעמים#ח יב|שיר השירים ח,יב]] (ל?!=כָּרְמִ֥י): קמץ בכ"ף במקום פתח? #[[שיר השירים ח/טעמים#ח יג|שיר השירים ח,יג]] (ל!=הַיוֹשֶׁ֣בֶת): חסר דגש ביו"ד ===מגילת קֹהלת=== '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו). א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[קהלת א/טעמים#א ט|א,ט]] (ל=וּמַה־שֶׁנַּֽעֲשָׂ֔ה): אין דגש בשי"ן #[[קהלת ב/טעמים#ב א|ב,א]] (ל?=<לְכָה־נָּ֛א אֲנַסְּכָ֛ה>): נקודת תביר גם בתיבה השנייה (תביר ותביר)? #[[קהלת ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל?=וְסַבּ֥וֹתִֽי־אֲנִ֖י): מקף בתיבת משרת? #[[קהלת ב/טעמים#ב כב|ב,כב]] (ל?!=לִבּ֑ו): חסרה נקודת החולם? #[[קהלת ג/טעמים#ג י|ג,י]] (ל?!=אֶת־הָֽעִנְיַ֗ן): קו של פתח וחסרה נקודת הקמץ? #[[קהלת ד/טעמים#ד ח|ד,ח]] (ל?=<גַּם־זֶ֛ה הֶ֛בֶל>): נקודת תביר בתיבה הראשונה (תביר ותביר)? #[[קהלת ד/טעמים#ד י|ד,י]] (ל!=שֶׁיִפּ֔וֹל): חסר דגש באות יו"ד #[[קהלת ה/טעמים#ה א|ה,א]] (ל?=עַֽל־כֵּ֛ן או עַ֥ל־כֵּ֛ן או עַל־כֵּ֛ן*): געיה ותביר, מרכא בתיבת תביר, או תביר בלבד? #[[קהלת ה/טעמים#ה ד|ה,ד]] (ל!=מִשֶׁתִּדּ֖וֹר): חסר דגש באות שי"ן #[[קהלת ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=גָּבֹ֙הַ֙): חסר מפיק באות ה"א #[[קהלת ד/טעמים#ד ז|ה,יז]] (ל!=לֶֽאֶכוֹל־וְ֠לִשְׁתּ֠וֹת): חסרות נקודות החטף באות אל"ף #[[קהלת ו/טעמים#ו ב|ו,ב]] (ל*=זֶ֥ה הֶ֛בֶל): מרכא ותביר (במקום תביר ותביר) #[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל=מַה־יוֹתֵ֥ר): אין דגש באות יו"ד #[[קהלת ו/טעמים#ו ח|ו,ח]] (ל?!=הַחַיִֽים): חסר דגש באות יו"ד הראשונה #[[קהלת ז/טעמים#ז כט|ז,כט]] (ל!=רַּבִּֽים): רי"ש דגושה #[[קהלת ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֑ה): אין דגש באות שי"ן #[[קהלת ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל!=הַצַדִּיקִ֑ים): חסר דגש באות צד"י #[[קהלת ח/טעמים#ח טז|ח,טז]] (ל?!=אֵינֶ֥נוּ): חסר דגש באות נו"ן השניה? #[[קהלת ט/טעמים#ט טו|ט,טו]] (ל!=הַהּֽוּא): ה"א מנוקדת #[[קהלת ט/טעמים#ט יח|ט,יח]] (ל!=יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֖ה): מרכא וטפחא (במקום טפחא ומרכא) #[[קהלת י/טעמים#י יד|י,יד]] (ל=מַה־שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה): אין דגש בשי"ן #[[קהלת יא/טעמים#יא ג|יא,ג]] (ל!=שֶׁיִפּ֥וֹל): חסר דגש באות יו"ד #[[קהלת יא/טעמים#יא ו|יא,ו]] (ל!=יוֹדֵ֜ע): חסר פתח גנוב #[[קהלת יא/טעמים#יא ט|יא,ט]] (ל?!=וִֽיטִּֽיבְךָ֤): טי"ת דגושה? #[[קהלת יב/טעמים#יב ה|יב,ה]] (ל!=בָשּׁ֖וּק): נקודת קמץ תחת הקו באות בי"ת (במקום פתח) ב. מתיגת הזקף #[[קהלת א/טעמים#א ג|א,ג]] (ל=בְּכָל־עֲמָל֔וֹ): אין מתיגה #[[קהלת ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל=וְלַזֹּבֵ֔חַ): אין מתיגה ג. הניקוד בתוך הכתיב: #[[קהלת ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי"ן (< ֻזְקֵנִ֖ים> בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים) #[[קהלת ט/טעמים#ט ד|ט,ד]] (ל-כתיב?!=יְבֻּחָ֔ר): קמץ באות חי"ת? ===מגילת איכה=== '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו). א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[איכה א/טעמים#א א|א,א]] (ל!=רַּבָּ֣תִי): רי"ש דגושה #[[איכה א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל?=נּוּג֖וֹת): נו"ן דגושה? #[[איכה א/טעמים#א יא|א,יא]] (ל?=מְבַקְּשִׁ֣ים): קו"ף דגושה? #[[איכה א/טעמים#א יב|א,יב]] (ל?=וּרְא֔וּ* או וּרְא֗וּ): בשתי נקודות של זקף קטן או בנקודה אחת של רביע? #[[איכה א/טעמים#א יד|א,יד]] (ל=יִשְׂתָּֽרְג֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר) #[[איכה ב/טעמים#ב ג|ב,ג]] (ל!=בָּֽחֳרִי אַ֗ף): חסר מקף #[[איכה ב/טעמים#ב כא|ב,כא]] (ל!=הָרַגְ֙תָּ֙): הפשטא מלעיל נכתב באות גימ"ל במקום באות רי"ש #[[איכה ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל?!=בְּמַחְשַׁכִּ֥ים): חי"ת שווּאה במקום חטף פתח? #[[איכה ג/טעמים#ג יב|ג,יב]] (ל!=קַשְׁתוֹ֙): חסר דגש באות תי"ו #[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=מִלִבּ֔וֹ): חסר דגש באות למ"ד #[[איכה ג/טעמים#ג לג|ג,לג]] (ל!=בְנֵי־אִֽישׁ): חסר דגש באות בי"ת #[[איכה ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל?!=אֶל־חכּ֖וֹ): חסר חיריק? #[[איכה ד/טעמים#ד ז|ד,ז]] (ל?!=מִשָּׁ֔לֶג): קמץ באות שי"ן? #[[איכה ה/טעמים#ה ה|ה,ה]] (ל=<הֽוּנַֽח לָֽנוּ>): חסר מקף ב. הניקוד בתוך הכתיב: #[[איכה ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל-כתיב!=זְקֵנִ֖ים): חסרות שלושת הנקודות של שורוק לפני האות זי"ן (< ֻזְקֵנִ֖ים> בשביל הקרי '''וּ'''זְקֵנִ֖ים) ===מגילת אסתר=== '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' חסרה לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו). {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[אסתר ב/טעמים#ב יד|ב,יד]] (ל!=שַֽׁעֲשְׁגַ֛ז): בנקודות של חטף פתח בעי"ן #[[אסתר ג/טעמים#ג ו|ג,ו]] (ל!=לִשְׁלֹ֤ח): חסר פתח גנוב באות חי"ת{{הערה|שם=ייבין|פריט זה מובא אצל ייבין וחסר ברשימת ברויאר.}} #[[אסתר ד/טעמים#ד יא|ד,יא]] (ל!=נִקְרֵ֙אתי֙): חסר חיריק באות תי"ו #[[אסתר ה/טעמים#ה יד|ה,יד]] (ל!=<אֶל הַמִּשְׁתֶּ֖ה>): חסר מקף #[[אסתר ו/טעמים#ו ו|ו,ו]] (ל=מַה־לַעֲשׂ֕וֹת): אין דגש באות למ"ד #[[אסתר ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=וַיִקַּ֤ח): חסר דגש באות יו"ד #[[אסתר ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל=וַיֹּ֩אמְרוּ֩): טעם כפול בכתב־היד #[[אסתר ז/טעמים#ז ו|ז,ו]] (ל=וַתֹּ֣אמֶר־אֶסְתֵּ֔ר): מקף בתיבת משרת #[[אסתר ז/טעמים#ז ח|ז,ח]] (ל?=נֹפֵ֗ל* או נֹפֵ֔ל): בנקודת רביע או בשתי נקודות של זקף קטן? #[[אסתר ח/טעמים#ח ט|ח,ט]] (ל!=וַיִקָּרְא֣וּ): חסר דגש באות יו"ד #[[אסתר ח/טעמים#ח יד|ח,יד]] (ל=יָֽצְא֛וּ): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר) #[[אסתר ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל?!=אֳחַשְׁוֵר֔וֹשׁ): חטף קמץ באות אל"ף? ===ספר דניאל=== '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו). א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[דניאל א/טעמים#א ח|א,ח]] (ל=בְּפַתְבַּ֥ג): תיבה אחת #[[דניאל א/טעמים#א יג|א,יג]] (ל=פַּתְבַּ֣ג): #[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=פַּתְבַּ֥ג): #[[דניאל א/טעמים#א טז|א,טז]] (ל=-פַּתְבָּגָ֔ם): #[[דניאל ב/טעמים#ב,ט|ב,ט]] (ל?=וְֽאֶנְדַּ֕ע): סגול באות אל"ף (במקום חיריק)? #[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל=ל=אֲנָשׁ֙): אל"ף בחטף פתח (במקום חטף סגול) #[[דניאל ב/טעמים#ב י|ב,י]] (ל!=לְכָל־חַרְטֹּ֖ם): טי"ת דגושה #[[דניאל ב/טעמים#ב טז|ב,טז]] (ל=יִנְתֵּן־לֵ֔הּ): צירה באות תי"ו (במקום חיריק) #[[דניאל ב/טעמים#ב יז|ב,יז]] (ל!=דָּֽנִיֵ֖אל): חסר דגש באות יו"ד #[[דניאל ב/טעמים#ב כ|ב,כ]] (ל!=דִּֽי־אֱלָּהָא֙): למ"ד דגושה #[[דניאל ב/טעמים#ב כז|ב,כז]] (ל?!=חַרְטֻּמִּין֙): טי"ת דגושה? #[[דניאל ב/טעמים#ב מא|ב,מא]] (ל?!=<דִֽי פַרְזְלָ֖א> או <דִ֥י פַרְזְלָ֖א>): חסר מקף או מרכא וטפחא (במקום דִֽי־פַרְזְלָ֖א*)? #[[דניאל ב/טעמים#ב מה|ב,מה]] (ל?=וְ֠הַדֶּקֶת): סגול באות דל"ת (במקום צירה)? #[[דניאל ג/טעמים#ג ה|ג,ה]] (ל!=פְּסַנְתֵּרִין֙): פ"א דגושה #[[דניאל ג/טעמים#ג ז|ג,ז]] (ל!=אֻמַיָּ֣א): חסר דגש באות מ"ם #[[דניאל ג/טעמים#ג טו|ג,טו]] (ל!=דֵּ֥י): דל"ת בצירה (במקום חיריק) #[[דניאל ג/טעמים#ג כז|ג,כז]] (ל!=וְסָרְבָּלֵיה֖וֹן): קמץ באות סמ"ך #[[דניאל ג/טעמים#ג כט|ג,כט]] (ל?!=אֱלָ֣ה): (חסר מפיק באות ה"א?) #[[דניאל ג/טעמים#ג לא|ג,לא]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ"ם #[[דניאל ד/טעמים#ד ד|ד,ד]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ"ם #[[דניאל ד/טעמים#ד ה|ד,ה]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙): טי"ת דגושה #[[דניאל ד/טעמים#ד ו|ד,ו]] (ל!=חַרְטֻמַיָּא֒): חסר דגש במ"ם #[[דניאל ד/טעמים#ד טו|ד,טו]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּ֜ר): טי"ת דגושה #[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=בֵּלְטְּשַׁאצַּר֙ [2]): טי"ת דגושה #[[דניאל ד/טעמים#ד טז|ד,טז]] (ל!=וּפְשְׁרֵא֙): פ"א שווּאה #[[דניאל ה/טעמים#ה ג|ה,ג]] (ל?=מִן־הֵֽיכְלָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)? #[[דניאל ה/טעמים#ה ו|ה,ו]] (ל!=וְרַעיֹנֹ֖הִי): חסר שווא באות עי"ן #[[דניאל ה/טעמים#ה ז|ה,ז]] (ל!=יְחַוִנַּ֔נִי): חסר דגש באות וי"ו #[[דניאל ה/טעמים#ה יב|ה,יב]] (ל!=וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת): וי"ו פתוחה במקום שווא #[[דניאל ה/טעמים#ה יט|ה,יט]] (ל!=אֻמַיָּא֙): חסר דגש באות מ"ם #[[דניאל ה/טעמים#ה כ|ה,כ]] (ל?!=הֶעְדִּ֥יוּ): בנקודת שורוק בוי"ו? #[[דניאל ה/טעמים#ה כד|ה,כד]] (ל!=שְׁלִ֖יַחַ): פתח באות יו"ד #[[דניאל ו/טעמים#ו יא|ו,יא]] (ל!=דְּנָֽהּ): נקודה (מפיק?) באות ה"א #[[דניאל ו/טעמים#ו יג|ו,יג]] (ל!=אַרְיָותָ֑א): חסר קמץ באות וי"ו #[[דניאל ו/טעמים#ו כב|ו,כב]] (ל?!=דָּנִיֶּ֔אל): היו"ד בסגול? #[[דניאל ו/טעמים#ו כו|ו,כו]] (ל!=אֻמַיָּ֧א): חסר דגש באות מ"ם #[[דניאל ו/טעמים#ו כז|ו,כז]] (ל?!=תִתְחַבֵּ֔ל): בי"ת צרויה? #[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=וְלֵ֨ה): חסרה נקודת מפיק בה"א #[[דניאל ז/טעמים#ז יד|ז,יד]] (ל!=אֻמַיָּ֛א): חסר דגש באות מ"ם #[[דניאל ז/טעמים#ז יח|ז,יח]] (ל!=עַֽד־עָ֣לְמָ֔א): געיה חריגה ב"עַֽד־" #[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל=לְיַצָּבָ֔א): שתי נקודות לטעם זקף קטן (במקום רביע) #[[דניאל ז/טעמים#ז יט|ז,יט]] (ל!=<דִּֽי פַרְזֶל֙>): חסר מקף #[[דניאל ז/טעמים#ז כ|ז,כ]] (ל!=וְפֻם֙): וי"ו שווּאה במקום נקודת שורוק #[[דניאל ז/טעמים#ז כה|ז,כה]] (ל!=עֶלְיוֹנִּ֖ין): נו"ן דגושה #[[דניאל ח/טעמים#ח ב|ח,ב]] (ל=וַיְהִי֙): אין געיה #[[דניאל ח/טעמים#ח ז|ח,ז]] (ל!=הָאַ֗יְל [1]): יו"ד שווּאה (במקום חיריק) #[[דניאל ט/טעמים#ט ב|ט,ב]] (ל!=אֶל־יִרְמִיָ֣ה): מ"ם בחיריק (במקום שווא) #[[דניאל ט/טעמים#ט יט|ט,יט]] (ל!=לְמַֽעֲנְךָ֣): חטף פתח בעי"ן #[[דניאל י/טעמים#י ח|י,ח]] (ל!=כֹּ֑ח [1]): חסר פתח גנוב #[[דניאל יא/טעמים#יא יב|יא,יב]] (ל=וְהִפִּ֛יל): בנקודת תביר (במקום מרכא) #[[דניאל יא/טעמים#יא יד|יא,יד]] (ל?=וּבְנֵ֣י): חסר קו הלגרמיה? #[[דניאל יא/טעמים#יא מה|יא,מה]] (ל!=אָהֳלֶ֣י): סגול באות למ"ד #[[דניאל יב/טעמים#יב יב|יב,יב]] (ל?=מִיֲּשֵׁנֵ֥י): בחטף פתח? ב. מתיגת הזקף #[[דניאל א/טעמים#א טו|א,טו]] (ל=מִן־כָּל־הַיְלָדִ֔ים): אין מתיגה #[[דניאל ב/טעמים#ב לח|ב,לח]] (ל-קרי=אַנְתְּ־ה֔וּא): אין מתיגה #[[דניאל ב/טעמים#ב מח|ב,מח]] (ל=וְרַב־סִגְנִ֔ין): אין מתיגה #[[דניאל ו/טעמים#ו כ|ו,כ]] (ל=וּבְהִ֨תְבְּהָלָ֔ה): מקום המתיגה ג. הניקוד בתוך הכתיב: #[[דניאל א/טעמים#א ד|א,ד]] (ל-כתיב=מֻאֿוּם֩) #[[דניאל ה/טעמים#ה כא|ה,כא]] (ל-כתיב!=שַׁוִּ֗יְ): אות יו"ד שווּאה ===ספר עזרא=== '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' חסר לגמרי בכתר ארם צובה (בתוך ספרי סוף הכתובים שאבדו). א. {{#קטע:ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|כותרת לרשימה עיקרית לניקוד וטעמים}} #[[עזרא ג/טעמים#ג ה|עזרא ג,ה]] (ל!=וְאַחֲרֵיכֵ֞ן): אין רווח בין התיבות ובלי מקף #[[עזרא ג/טעמים#ג יא|עזרא ג,יא]] (ל=תְרוּעָ֨ה): הטעם נראה כמו פשטא #[[עזרא ד/טעמים#ד ב|עזרא ד,ב]] (ל?=לָהֵם֙): חסרה הנקודה השלישית לסגול באות ה"א? #[[עזרא ד/טעמים#ד ד|עזרא ד,ד]] (ל*=וַיְהִי֙): אין געיה #[[עזרא ד/טעמים#ד יד|עזרא ד,יד]] (ל=<אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא>): חסר מקף #[[עזרא ה/טעמים#ה יב|עזרא ה,יב]] (ל=אֲבָהֳתַ֙נָא֙): נקודות של חטף קמץ באות ה"א #[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל=בְּבִֽירְתָ֛א): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר) #[[עזרא ו/טעמים#ו ב|עזרא ו,ב]] (ל!=וְּכֵן־כְּתִ֥יב): האות וי"ו מנוקדת בנוסף לשווא #[[עזרא ו/טעמים#ו ט|עזרא ו,ט]] (ל?=<י֥וֹם בְּי֖וֹם>): חסר קו של פסק? #[[עזרא ז/טעמים#ז יח|עזרא ז,יח]] (ל?=יִיטַ֗ב): בחיריק (במקום צירה)? #[[עזרא ז/טעמים#ז כ|עזרא ז,כ]] (ל?=יִפָּל־לָ֖ךְ או יִפֵּל־לָ֖ךְ או יִפֶּל־לָ֖ךְ*): פ"א בקמץ או בצירה או בסגול*? #[[עזרא ח/טעמים#ח יח|עזרא ח,יח]] (ל?=וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)? #[[עזרא ח/טעמים#ח כו|עזרא ח,כו]] (ל!=וַחֲמִשִׁ֔ים): חסר דגש באות שי"ן #[[עזרא ח/טעמים#ח לא|עזרא ח,לא]] (ל?!=וַֽנִּסְעָ֞ה): חסר דגש באות סמ"ך? #[[עזרא ח/טעמים#ח לו|עזרא ח,לו]] (ל?=וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים): געיה בתיבה המוקפת "בית" (במקום מרכא בתיבה בלתי-מוקפת) #[[עזרא ט/טעמים#ט ב|עזרא ט,ב]] (ל?=הָֽיְתָ֛ה): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)? #[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל!=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): מקום הטעם באות דל"ת במקום תי"ו (וראו להלן לגבי המתיגה) #[[עזרא י/טעמים#י יב|עזרא י,יב]] (ל!=וַיַּֽעְנ֧וּ): חסר קו של פתח בעי"ן #[[עזרא י/טעמים#י יד|עזרא י,יד]] (ל!=יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א): עי"ן בשתי נקודות של חטף #[[עזרא י/טעמים#י כא|עזרא י,כא]] (ל=וְעֻזִיָּֽה): אין דגש באות זי"ן #[[עזרא י/טעמים#י כד|עזרא י,כד]] (ל?!=וּמִן־הַשֹׁ֣עֲרִ֔ים): חסר דגש באות שי"ן? #[[עזרא י/טעמים#י לב|עזרא י,לב]] (ל!=בְּנְיָמִ֥ן): בי"ת בשתי נקודות של שווא #[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה א,ו]] (ל!=פְתֻוּח֟וֹת): קובוץ ושורוק #[[נחמיה ב/טעמים#ב ה|נחמיה ב,ה]] (ל!=<וְאִם יִיטַ֥ב>): חסר מקף #[[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]] (ל!=בְשַֽׁעַר־הַגַּ֜יא): חסר שווא באות יו"ד #[[נחמיה ו/טעמים#ו יט|נחמיה ו,יט]] (ל?=לְיָֽרֲאֵֽנִי); פתח באות רי"ש? #[[נחמיה ז/טעמים#ז מג|נחמיה ז,מג]] (ל!=בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּע): חסר פתח גנוב באות עי"ן #[[נחמיה ט/טעמים#ט ה|נחמיה ט,ה]] (ל!=הוֹדַ֣עַתָּ): עי"ן פתוחה במקום שווּאה #[[נחמיה יא/טעמים#יא כד|נחמיה יא,כד]] (ל!=וּפְתַֽחְיָ֨ה בֶּן־מְשֵֽׁיזַבְאֵ֜ל): בי"ת דגושה #[[נחמיה יא/טעמים#יא ל|נחמיה יא,ל]] (ל=עַד־גֵּֽיא־הִנֹּֽם): תיבת "גיא" בגעיה ומוקפת (במקום מרכא ובלתי-מוקפת) #[[נחמיה יב/טעמים#יב ל|נחמיה יב,ל]] (ל?=וְאֶֽת־הַחוֹמָֽה): געיה באות אל"ף? #[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל?=נֹֽתְנִ֛ים): געיה ותביר (במקום מרכא בתיבת תביר)? #[[נחמיה יג/טעמים#יג ג|נחמיה יג,ג]] (ל!=מִיּשְׂרָאֵֽל): חסר חיריק באות יו"ד #[[נחמיה יג/טעמים#יג יז|נחמיה יג,יז]] (ל!=הַשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי"ן #[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּ֗ת [1]): חסר דגש באות שי"ן #[[נחמיה יג/טעמים#יג יט|נחמיה יג,יט]] (ל!=הַשַׁבָּֽת [3]): חסר דגש באות שי"ן #[[נחמיה יג/טעמים#יג כא|נחמיה יג,כא]] (ל!=בַּשַׁבָּֽת): חסר דגש באות שי"ן #[[נחמיה יג/טעמים#יג כב|נחמיה יג,כב]] (ל!=הַשַׁבָּ֑ת): חסר דגש באות שי"ן #[[נחמיה יג/טעמים#יג כז|נחמיה יג,כז]] (ל!=הזֹּ֔את): חסר פתח באות ה"א ב. מתיגת הזקף #[[עזרא א/טעמים#א ד|עזרא א,ד]] (ל=עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה): מקום המתיגה #[[עזרא ו/טעמים#ו ו|עזרא ו,ו]] (ל=אֲפַרְסְכָיֵ֔א): אין מתיגה #[[עזרא ח/טעמים#ח יט|עזרא ח,יט]] (ל=וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה): אין מתיגה #[[עזרא ט/טעמים#ט ט|עזרא ט,ט]] (ל=וּבְעַבְדֻ֔תֵנוּ): אין מתיגה (וראו לעיל לגבי מקום הטעם) #[[עזרא י/טעמים#י א|עזרא י,א]] (ל=וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ): מתיגה אחרי פשטא ובאות שווּאה #[[נחמיה ג/טעמים#ג כ|נחמיה ג,כ]] (ל=מִן־הַ֨מִּקְצ֔וֹעַ): מקום המתיגה #[[נחמיה ה/טעמים#ה טז|נחמיה ה,טז]] (ל=וְכָל־נְעָרַ֔י): אין מתיגה #[[נחמיה א/טעמים#ז ס|נחמיה ז,ס]] (ל=כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים): מקום המתיגה #[[נחמיה א/טעמים#יא לו|נחמיה יא,לו]] (ל=וּמִן־הַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה #[[נחמיה יב/טעמים#יב מז|נחמיה יב,מז]] (ל=וְהַלְוִיִּ֔ם): אין מתיגה #[[נחמיה א/טעמים#א ו|נחמיה יג,יא]] (ל?!=וָֽאֶ֨קְבְּצֵ֔ם): געיה ומתיגה?{{הערה|ייתכן שיש ניסיון לבצע תיקון בכתי"ל, וראו עוד בהערת הנוסח.}} #[[נחמיה יג/טעמים#יג יג|נחמיה יג,יג]] (ל=וְעַל־יָדָ֔ם): אין מתיגה ==הערות== <references/> 28vm3bfsiyt9l4qrr31f7svvalwdeex 4 265104 3101120 3100994 2026-11-02T19:35:44Z Dovi 1 /* תבניות ל"קרי וכתיב" */ 3101120 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – מפתח לעמודי הכתר לפי מספרי פרקים ופסוקים, כדי לדפדף ולעיין בו ביעילות. המפתח גם מכיל מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. #הערך [[:W:כתר ארם צובא|"כתר ארם צובא"]] בוויקיפדיה. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – מפתח לעמודי כתי"ל לפי מספרי פרקים ופסוקים, כדי לדפדף ולעיין בו ביעילות. המפתח גם מכיל מידע על הצילומים שלו. #כתי"ל ב'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L מכון לחקר כתבי־יד מקראיים]''' (חיפוש קל, יעיל ומהיר לפסוקים). #כתי"ל ב'''[https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה דיגיטלית]''' (UXLC, לשעבר Westminster Leningrad Codex). #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. #הערך [[:W:כתב יד לנינגרד|"כתב יד לנינגרד"]] בוויקיפדיה. ====ג. אתרים חיצוניים לעיון בכתבי־יד מקראיים==== לשימוש יעיל בכתר ארם צובה וכתי"ל, ועוד כתבי־יד רבים של המקרא על־פי המסורה, ראו באתרים: *'''[https://ihbmr.com/manuscripts המכון לחקר כתבי־יד מקראיים]'''; *'''[https://www.masoretica.org/ מָסוֹרֶתִּיקָה (Masoretica)]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתצוגה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל"ג] בהוצאת עדי, "בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב" ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה"ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ"ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת "שום שכל"; (2) פירוש ספורדי על רש"י תחת הכותרת "הבנת המקרא" (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב"ם); (3) הפירוש "מפורש" על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש"י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים "עין הסופר" ו"מאור עיניים" מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת "שום שכל" בשנת תקנ"ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש"י "הבנת המקרא", שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ"ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש"י לכל התורה בחומש "מודע לבינה". לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] ובו מבוא קצר לטעמי אמ"ת. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===תבניות לתיעוד מקומי והערות=== '''[[תבנית:נוסח]]''' = התבנית העיקרית להערת נוסח, המשולבת בתוך דפי העריכה, ואינה מופיעה בנוסח המקרא עצמו. יש בהערות מהסוג הזה ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבנית זו באות כתוספות לנוסח המקרא, תוך כדי הקלדת המקרא על בסיס שני כתבי־היד העיקריים המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). אלפי הערות נוסח כאלו משולבות במהדורה, כולן בתוך [[תבנית:נוסח]]. אפשר לראות ולקרוא את ההערות הללו בלחיצה על "הצג הערות נוסח" (בפינה הימנית העליונה בדפי הפרקים) או ב[https://bdenckla.github.io/MAM-basics/MAM-with-doc/index.html אתר החיצוני הזה]. יש עוד שתי תבניות טכניות הבאות לעתים בתוך הערות הנוסח: #[[תבנית:מ:קישור בהערה]] - קישור לאתר חיצוני בתוך [[תבנית:נוסח|הערת נוסח]]. #[[תבנית:מ:קישור פנימי בהערה]] - קישור פנימי לדף בוויקיטקסט בתוך [[תבנית:נוסח|הערת נוסח]]. '''[[תבנית:מ:הערה]]''' - לעתים רחוקות יש הערה על נוסח הכתיב המופיעה בפנים הטקסט (בתוך רצף הפסוקים), ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|חמישה חומשי תורה]] או [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות|במגילת אסתר]]. בהערות האלו השתמשנו ב[[תבנית:מ:הערה]]. ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (10):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|ירמיהו לא,לז]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. #[[תבנית:מ:סילוק לפני געיה]], לציון מפורש של מקום הסילוק בתיבה שיש בה געיה אחריו, בלי לשנות את נוסח המקרא המוצג; הפרמטר הראשון הוא התיבה המנוקדת והמוטעמת, והפרמטר השני הוא אותיות התיבה עם קו הסילוק בלבד. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית בספרי אמ"ת לפי חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה{{קו תחתי|ר}}ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] - רווח לחלוקה העיקרית הראשונה בפסוק. #[[תבנית:ר2]] - רווח לחלוקה העיקרית השנייה בפסוק. #[[תבנית:ר3]] - רווח לחלוקה ראשית פנימית, החוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק. תבנית זו נחוצה בפסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר, וגם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף. #[[תבנית:ר4]] - חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש. #[[תבנית:ר0]] - תבנית זו אינה מופיעה כלל במהדורה. תפקידה לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות כדי להציג פסוקי אמ"ת בשני טורים מקבילים. '''עיצוב נוסף בספרי אמ"ת:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מסוף קיץ תש"פ (2020) ועד 12 בספטמבר 2026 נרשמו התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} הגיליון, לרבות דף השינויים, הוקפא באותו יום ואינו מתוחזק עוד; ויקיטקסט העברי הוא המקור המתוחזק. ניתן לעקוב אחרי השינויים שנעשו קודם לכן ב"גרסאות קודמות" לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מי' אלול תש"פ (28.08.2020) ועד 12 בספטמבר 2026 '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בדף השינויים של גיליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב־"version history" הכללי וב־"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. לאחר הקפאת הגיליון, „גרסאות קודמות” בוויקיטקסט הן התיעוד המתוחזק; דף השינויים בגיליון מוקפא ואינו מקבל רישומים נוספים. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.13). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים (2015–2026) והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה (2015) עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]), והוא שימש מקור עיקרי עד 12 בספטמבר 2026.''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. בשנים 2015–2026 היה גיליון הנתונים המקור העיקרי של הפרויקט, וכל תיקון או שינוי בוצע במקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. הגיליון גם אִפשר שימוש יעיל יותר בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. ב־12 בספטמבר 2026 הוקפא הגיליון, ומאז ויקיטקסט העברי הוא המקור המתוחזק. כל העבודה ההיסטורית — העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך הוספת קידוד — התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] j22fvh7nanu10kbif3nlq3w9wtvcj47 3101121 3101120 2026-11-02T19:40:49Z Dovi 1 /* תבניות ל"קרי וכתיב" */ 3101121 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|נספחים}} ==רשימת מקורות (כתבי־יד, דפוסים ומחקרים), כלי עזר וחומר להעשרה== ===שני כתבי־היד העיקריים שהם היסוד לנוסח המקרא=== '''הנוסח במהדורתנו מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד עיקריים: כתר ארם צובה וכתב־יד לנינגרד.''' ====א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''"הכתר"''' או '''כתי"א''' או '''"א"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_YBZ990001147860205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]''' – מפתח לעמודי הכתר לפי מספרי פרקים ופסוקים, כדי לדפדף ולעיין בו ביעילות. המפתח גם מכיל מידע על הצילומים שלו. #כינויים לעדויות על נוסח כתב־היד (בחלקיו החסרים): ##'''א(ו)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של הרב שמואל '''ו'''יטל בשו"ת [https://www.hebrewbooks.org/22631 באר מים חיים], סימן כ"ז.{{הערה|כתב היד המקורי נמצא ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000653150205171/NLI אוקספורד]; ראו עופר, קאסוטו, עמ' 334-337 לניתוח הממצאים.}} ##'''א(ס)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן] ([https://www.hebrewbooks.org/33644 עותק שני], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001022670205171/NLI#$FL28558020 כתב־היד]) ##'''א(ע)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של ישי '''ע'''מאדי, ע"פ ספרו של יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג); הספר מבוסס על הערותיו של עמאדי [https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up בתוך החומש הזה].{{הערה|הסריקה בשחור-לבן מתוך מיקרופילם, אבל הוא יותר טוב מ[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-amadi-fascimile-hb-44405/page/n1/mode/2up מהדורת הצילום], שרוב ההערות אינן ניתנות לקריאה בה. לגבי החומש עצמו, מדובר באחד מהדפוסים הראשונים של התורה; לסריקה משובחת (בצבע) של עותק אחר מדפוס זה ראו [https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/mode/2up '''כאן'''].}} ##'''א(ק)'''=נוסח הכתר לפי הערותיו של יהושע '''ק'''מחי, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין"]; המאמר מבוסס על הערותיו של קמחי [https://archive.org/details/YellinTanakh בתוך התנ"ך הזה].{{הערה|הדפוס של התנ"ך שבו רשם קמחי את הערותיו יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021004720205171/NLI לודנון, תרצ"ז (1837)] ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020938700205171/NLI דפוס חוזר תר"ה]).}} ##'''א(ר)'''=נוסח הכתר לפי '''ר'''שימותיו של משה דוד קאסוטו, ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא – לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו"]. רשימות אלו מכילות בין השאר עדות מובהקת על נוסח הכתיב של הכתר בתורה, שהעתיק אותה קאסוטו מתוך פתק שכתב הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]] והדביקו על מעטפת העור של הכתר (לאחר שהשווה את נוסח הכתיב בכתר מול עותק של [https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up החומש הזה]). ##'''א-צילום'''=הצילומים של כמה עמודים מהתורה בכתר ([https://archive.org/details/treatiseonaccent00wickuoft/page/n7/mode/1up עמוד אחד] מספר בראשית ו[https://archive.org/details/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex/MissingTenCommandmentsInDeuteronomyFromTheAleppoCodex.jpg שני עמודים] מספר דברים הכוללים את עשרת הדברות), שנעשו כאשר הכתר עדיין היה שלם.{{הערה|למידע נוסף על שני הצילומים וסריקות נוספות, ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#צילומי קטעים מהתורה, וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|'''מפתח לכתר ארם צובה''']].}} ##[https://archive.org/details/sefer-torah-bl-or-1462-images/mode/2up הספריה הבריטית, לונדון, כת"י Or. 1462]=ספר תורה בכתיבה מזרחית, מאה ה-15 בערך, שנכתב ככל הנראה ע"פ כתר ארם צובה (בגרסתו המקורית לפני "תיקונים").{{הערה|ראו ב[https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%A6-pdf.34751/ מאמרו של יהודה ענתבי] לגבי הכתיב וחלוקת הפרשות בספר התורה הזה (וגם [https://tora-forum.co.il/attachments/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%90%D7%95%D7%AA-pdf.34756/ כאן]). וראו עוד [https://tora-forum.co.il/threads/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9B%D7%99-%D7%9D-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%A8%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99.28817/ דיון בנושא] ב"פורום לתורה".}} #למהדורות המקרא המיוסדות על כתר ארם צובה, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. #הערך [[:W:כתר ארם צובא|"כתר ארם צובא"]] בוויקיפדיה. ====ב. [https://ihbmr.com/manuscripts/L כתב־יד לנינגרד] ([[:W:הספרייה הלאומית הרוסית|הספרייה הלאומית הרוסית]], [[:W:סנקט פטרבורג|סנקט פטרבורג]], Ms. EVR I B 19a)==== #כינויים נוספים לכתב־היד במהדורתנו: '''כתי"ל''' או '''"ל"''' ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001516230205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית בירושלים]). #'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתי"ל|מפתח לכתי"ל]]''' – מפתח לעמודי כתי"ל לפי מספרי פרקים ופסוקים, כדי לדפדף ולעיין בו ביעילות. המפתח גם מכיל מידע על הצילומים שלו. #כתי"ל ב'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L מכון לחקר כתבי־יד מקראיים]''' (חיפוש קל, יעיל ומהיר לפסוקים). #כתי"ל ב'''[https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה דיגיטלית]''' (UXLC, לשעבר Westminster Leningrad Codex). #למהדורות המקרא המיוסדות על כתי"ל, ולכינויים שלהן במהדורתנו, ראו '''[[#מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים|להלן]]'''. #הערך [[:W:כתב יד לנינגרד|"כתב יד לנינגרד"]] בוויקיפדיה. ====ג. אתרים חיצוניים לעיון בכתבי־יד מקראיים==== לשימוש יעיל בכתר ארם צובה וכתי"ל, ועוד כתבי־יד רבים של המקרא על־פי המסורה, ראו באתרים: *'''[https://ihbmr.com/manuscripts המכון לחקר כתבי־יד מקראיים]'''; *'''[https://www.masoretica.org/ מָסוֹרֶתִּיקָה (Masoretica)]'''. ===כתבי־היד לתורה=== ביחד עם שני כתבי־יד שהם היסוד למהדורה (דהיינו [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|כתר ארם צובה]] במקומות שהוא קיים, ו[[#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|כתי"ל]] במקומות שהכתר חסר בהם), בדקנו כתבי־יד נוספים במקומות בעייתיים (או הראויים לתשומת לב מיוחדת). ברוב התורה (החסרה בכתר ארם צובה) בדקנו את שבעת כתבי־היד הבאים, הרשומים לפי סדר בדיקתנו: #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171-1 כתי"ל1]''' (תורה): כתב־יד סנקט פטרבורג, פירקוביץ' B 17 ("'''ל{{כתב עילי|1}}'''" אצל ייבין); נכתב בשנת 930 ע"י '''שלמה בן בויאעא, סופר האותיות בכתר ארם צובה'''.{{הערה|כולל: '''בראשית''' ב:ה-ו:ב, ח:ט-כ:ט, כא:יז-כה:כב, כז:ו-מא:מג, מג:לה-נ:כו; '''ספר שמות'''; '''ויקרא''' א:א-יט:כ, כ:ח-כה:יז, כה:מד-כז:לד; '''במדבר''' א:א-י:לה, יז:ו-לו:יג ו'''ספר דברים'''.}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000628290205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2017 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|1=יש ממנו שלושה מיקרופילמים בספריה הלאומית, שנעשו בשלוש תקופות. בין הראשון והשני נחסרו שורות למעלה ולמטה בעמודים רבים, ולכן יש ערך רב במיקרופילם הראשון. כעת מופיעות שתי סריקות בקישור ([https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=1 הראשונה], [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000628290205171/NLI?volumeItem=2#$FL200794385 השנייה]).}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/B כתי"ב]''' (תורה): לונדון, המוזאון הבריטי כתב־יד Or 4445 ("'''א'''" אצל גינצבורג, "'''ב'''" אצל ברויאר); סוף המאה ה-9. [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001204510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001204510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=British%20Library%20Or%204445 הפריט באתר "כתיב"].{{הערה|החלק המקורי כולל '''בראשית לט,כ''' [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n63/mode/2up?view=theater (עמ' 65)] עד '''דברים א,לב''', [https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n325/mode/2up?view=theater (עמ' 326)], חוץ מ[https://archive.org/details/BL_Or4445_Torah/page/n261/mode/2up?view=theater דף אחד חסר באמצע (במדבר ט'-י')].}} #'''[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up כתי"ש]''' (תורה): '''"כתר דמשק"''', הוא כתב־יד ששון 507, הספרייה הלאומית ירושלים 24°5702 ("'''ש'''" אצל ברויאר); מאה ה-10.{{הערה|כולל '''בראשית ט,כו''' [https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n1/mode/2up (עמ' 3)] עד סוף התורה, חוץ מ[https://archive.org/details/damascus-codex-torah-ms-sassoon-507-images/page/n141/mode/2up דף אחד חסר באמצע (שמות יח,א-כג)].}} [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000432040205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000432040205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS הפריט באתר "כתיב"]; [https://www.loc.gov/item/2021667535#additional_subjects=Bible&institution=national-library-of-israel הפריט באתר ספרייה הקונגרס].{{הערה|ראו גם ב'''[[:COMMONS:Category:Damascus Codex (Torah)|וויקישיתוף]]'''.}} #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/S1 כתי"ש1]''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר); תחילת המאה ה-10. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001349580205171/NLI הפריט באתר הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001349580205171 הפריט באתר "כתיב"]; [https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-1053-color-images/page/n7/mode/2up דפדוף והורדה קלים בכתב־היד].{{הערה|1='''הצילום הישן בשחור-לבן:''' צילום של כתב־יד זה מתוך מיקרופילם בשחור-לבן נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום מלא הנגיש ברשת (בתחתית הדף). אמנם מאות הצילומים שם אינם יעילים לשימוש, ולכן העלינו אותם '''[[:COMMONS:Category:Tanakh-MS-Sassoon-1053|כאן]]''' בקבצי PDF שימושיים, קובץ אחד לכל ספר במקרא.}} #'''כתי"ק3''' (תורה): כתב־יד קהיר 18; כתיבה מזרחית, מאה ה-10, הוגה על ידי מישאל בן עוזיאל בעל [https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up ספר החילופים] וקרוב מאוד לכתר. כתב־היד שלם, ויש צילום בהיר במיקרופילם בספרייה הלאומית: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740820205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740820205171 הפריט באתר "כתיב"]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/WP כתי"ו]''' (תורה): מוזיאון המקרא, ושינגטון, Ms. 882; כתיבה מזרחית, מאה ה-11. כתב־יד טברני מובהק שעלה למרשתת בצילום איכותי באדיבותו של '''[[:W:מוזיאון התנ"ך (וושינגטון)|מוזיאון התנ"ך]]''' בעיר וושינגטון די. סי., בערב שבת פרשת לך־לך, י' מרחשון תש"פ (08.11.2019). [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001671660205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001671660205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Washington%20Pentateuch הפריט באתר "כתיב"]. '''כתבי־יד מזרחים נוספים''' (עשינו בהם שימוש בעיקר בספר בראשית, ובשני הראשונים [ל3 ו-ל9] השתמשנו בעקביות בסוף ספר במדבר ובספר דברים): #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000571880205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%20B%2010 כת"י ל3'''] (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-10 (טאניס, שנת 946; מסורות בבליות). כולל רוב התורה מבראשית י"א חוץ מדפים בודדים (סוף במדבר החל מעמ' 171). #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571690205171/NLI#$FL48366078 כת"י ל9]''' (תורה): כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-59 (שנת 1022). כולל תחילת בראשית (א,יד-ט,יז), ואחר כך את רוב התורה החל משמות ו,כג (חוץ מדפים בודדים). סוף במדבר קיים '''כט:ב'''-לו:יג (החל מעמ' 159), ומשם חסר עד דברים ה,כט. #'''[https://archive.org/details/torah-tbilisi-3-lailashi-images/mode/1up כת"י ט3]''' (תורה): כתב־יד טביליסי 3, "כתר לאילאשי" או "חומש לאילאשי" (כתיבה מזרחית מהמאה ה-10 או ה-11; בהיר ומדויק ומפואר, וקרוב לכתר ארם צובה). כמעט שלם, חוץ מתחילת בראשית (עד ג,כד) וסוף דברים (אחרי לב,ט).{{הערה|לא עשינו שימוש בכתב־יד זה בהכנת המהדורה, אבל ראוי הוא כדי להעשיר את תיעוד הנוסח ולחזק את ההכרעות במקומות קשים בתורה.}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Vat.ebr.448 כתב־יד ותיקן 448]''' (תורה ותרגום): לפי דיאז מאצ'ו, ייבין ופרץ מדובר על כתב־יד מזרחי מהמאה ה-11; אך לפי בית אריה מדובר על כתב־יד ספרדי מהמאה ה-12 או ה-13. התורה והתרגום משולבים, ושניהם מנוקדים בניקוד טברני. הוא עבר מספר הגהות ומחיקות המעידות על שינויי מסורות בין הנקדנים השונים, והערות המסרה שלו במחלוקות ב״א וב״נ מתאימות כמעט תמיד לחילופי מישאל. בקטלוג הספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001968900205171/NLI כאן], ויש ממנו גם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941180205171/NLI מהדורת צילום] ([https://archive.org/details/pentateuchwithma0004unse/page/n7/mode/2up סריקה]). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001565880205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-8] (תורה, מאת זכריהו בן ענן, הסופר של כת"י קהיר 13 לכתובים; שנת ד' תש"פ [1020]): כמעט כל דפיו קיימים מתחילת בראשית, אך יש נזק משמעותי בחלק מהדפים, חלקם מטושטשים, וחלק מהצילומים בשחור-לבן קשים לקריאה. השתמשנו בו בעיקר החל מסוף ספר במדבר (עמ' 289 ואילך). #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989570205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-B-80] (תורה בכתיבה מזרחית, מאה הי'-י"א): הכתיב קרוב למסורה, הניקוד כבן נפתלי, הטעמה כבן אשר. כולל '''בראשית''' כז:כ-מב:ד, מב:לג-מד:יג, מו:י-'''שמות''' ב:יג, י:טו-יב:כה, יג:ב-יד:כח, טז:יט-כ:יז, כא:כח-ל:לח, לב:לג-לו:ז, לט:טו-לט:מב, '''ויקרא''' יג:נז-יד:נא, טו:כד-טז:טז, '''במדבר''' א:כג-א:נא, ד:ז-ט:יב, י:כ-יג:כג, יד:יד-יח:כח, כ:א-כ:כח, כב:יט-'''דברים''' לא:יד, לג:יח-סוף. #[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000989500205171 כת"י סנקט פטרבורג-EVR-II-C-1] (תורה משולבת עם תפסיר רס"ג מאת '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל''', מאה ה-י"א בכתיבה מזרחית). קרוב מאוד לכתר. תוכן המסורה מיוחד, ונוסח התפסיר יחיד במינו. חסר עד '''בראשית''' ב:ג. חסר גם מ'''שמות''' מ:כד עד '''ויקרא''' טז:א. כמו כן חסרים דפים רבים באמצע. עותק 1. #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516530205171-1#$FL200062078 כת"י EVR I Bibl. 85] (תורה, אמצע מאה הי'): מדויק מאוד. כולל שמות-דברים. #[https://mss.huc.edu/portfolio/ms-1/ היברו יוניון קולג' כת"י 1] (תורה והפטרות; מתחילת המאה ה-12 בערך, פרס?): כתיבה מזרחית-פרסית, ההפטרות לפרשת השבוע משולבות בסוף כל פרשה. שלם ובהיר ברובו. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001049430205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]; [https://huc.on.worldcat.org/oclc/959339127 הפריט בקטלוג של ספריית HUC] ([https://mss.huc.edu/phpviewer/index.php?path=MS_1 תצוגה]). #[https://www.nli.org.il/He/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990001516510205171-2#$FL200261199 כת"י EVR I Bibl. 83] (קטעים מהתורה, תאריך לא ידוע). #[http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Or_9880 כתב־יד גסטר השנייה] (קטעים מהתורה; מצרים, נכתב בסביבות 1100 בערך), הספריה הבריטית Or 9880. #'''כתי"ל-מ''' (תורה): כתב־יד ליהמן ("'''ל{{כתב עילי|מ}}'''" אצל ברויאר), שהיה כתב־יד #14 מבית הכנסת הקראי בקהיר. נכתב ע"י '''שמואל בן יעקב, הסופר והמסרן של כתי"ל.''' הרב מרדכי ברויאר הוציא לאור את המסורה הגדולה בכתב־היד הזה וחקר אותה,{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012338700205171/NLI '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב־יד ל{{כתב עילי|מ}}'''] (ניו יורק: [https://www.manfredlehmann.com/index.html קרן מנשה ושרה ליהמן], תשס"ב).}}, ואף בדק בו את נוסח הגעיות והשווה אותן אל הגעיות בכתי"ל. אך כיום מקומו אינו נודע, ואין תצלום ממנו שעומד לרשותם של החוקרים (חוץ מצילומי דפים בודדים כולל העמוד הראשון בספר בראשית).{{הערה|בקיץ שנת תשמ"ד, כשהרב ברויאר בחן את כתב־היד הזה, הוא כבר היה ברשותו של ד"ר מנשה ליהמן בניו יורק. מאז פטירתו של ליהמן בשנת תשנ"ז לא נודע מקומו. ראו על כך במאמרו של יוסף עופר, "הערת מסורה עתיקה בדפי שטיח בכת"י ל{{כתב עילי|מ}} לשמואל בן יעקב", '''לשוננו''' פ (תשע"ח), עמ' 29-52. לכן כל האזכורים של כתב־יד זה בענייני געיות הם רק לפי עדותו של ברויאר.}} לכן כל דיווח לגבי הנוסח בכתב־היד הזה (בעיקר בתחום הגעיות) אינו בא ממקור ראשון אלא מהפרטים שמסר הרב ברויאר. '''תיג'אן''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד תימנים|מבחר כתבי־יד תימנים]]: #'''[https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש]''' #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up תאג' דפוס ראשון]'''{{הערה|מהדורה זו חשובה בתור השילוב המודפס הראשון של מקרא, תרגום ותפסיר לפי מסורת תימן. נוסח התרגום והתפסיר מדויק בדרך כלל. אמנם לגבי נוסח התורה עצמה נעשה ניסיון להתאימו לנוסח תימן, אך במקומות רבים נשאר הנוסח המקובל בדפוסים. לכן יש להעדיף את הנוסח העולה מתוך התיג'אן בכתבי־היד (כגון [https://archive.org/details/NLI_548-34_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n35/mode/2up תאג' חבשוש] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תיג'אן נוספים]]), ולראות בדפוס הזה ניסיון ראשון בלבד.}} #במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לתורה|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח התורה בתימן. '''כתבי־יד ספרדים''' (בעיקר בספר בראשית), וראו עוד להלן [[#מבחר כתבי־יד ספרדים|מבחר כתבי־יד ספרדים]]: #[https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/136/mode/1up '''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה'''] #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n25/mode/1up?view=theater '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] #'''[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/page/n124/mode/1up?view=theater תנ"ך ליסבון]''' #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n77/mode/1up?view=theater פריז 25]''' ===כתבי־היד לנביאים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=C כתי"ק]''' (נביאים). [https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/index.php '''כתב־יד קהיר לנביאים: המהדורה הדיגיטלית'''] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Descripcion.php מידע על כתב־היד]); [http://simurg.csic.es/view/9918494052404201 תמונות כתב־היד ברזולוציה גבוהה]; [http://simurg.csic.es/view/990001352550204201_V01/el-codice-de-profetas-de-el-cairo-vol-01 צילומה של המהדורה המדעית לכתב־יד קהיר לנביאים] ([https://biblioteca.cchs.csic.es/Codice-Profetas-Cairo/en/Edicion.php מידע על המהדורה]).{{הערה|יש גם צילום פחות בהיר, אך עדיין קריא, ב[[:COMMONS:File:Cairo-codex-nevi'im.pdf|ויקישיתוף]]. הפריט ב"כתיב" נמצא [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740980205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Cairo%20Codex%20%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D כאן].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (='''ל{{כתב עילי|א'''}} או ל(א) אצל ייבין, וגנר),{{הערה|ראו במאמרו של יצחק וגנר, "כתב יד של נביאים וכתובים שהוגה ונמסר על ידי בן אשר, כתב יד ל{{כתב עילי|א}} מאוסף פרקוביץ", '''חצי גבורים''' ט (ניסן תשע"ו) עמ' תרמא-תרנו.}} שהוא כת"י פטרבורג-EVR-II-B-55 ולשעבר B 247 (נביאים וכתובים); קרוב לכתר ארם צובה ומכיל חלק מהמקרא החסר בו בנביאים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כה"י מכילים בנביאים: '''יהושע''' כב:ל-סוף; '''שופטים''' א:א-י:יח, יא:לז-סוף; '''שמואל א''' א:א-'''שמואל ב''' א:טז (78ב); '''מלכים א''' ח:סא-יג:ב (79א), מל"א יג:כא-'''מלכים ב''' כה:כה; '''ישעיהו''' יג:יט-כה:ז, כו:כא-לו:ז, לז:לו-מ:ל, נא:טו-נב:יא, נד:ד-סה:יז; '''ירמיהו''' ו:א-ו:כה (עמ' 364), יא:ח-יב:ב, יג:כא-יז:יג, כא:ח-כג:ז, כד:ט-ל:יח, לא:לה-לב:יד, לב:טו-לו:י, לט:טז-מה:ה, נא:נא-נב:ג; '''יחזקאל''' י:ח-יא:ה, יח:כ-כ:מד, כב:כה-כג:טו, כג:לה-כד:ו, כט:ג-ל:א, לג:טז-לד:יח, מח:כד-סוף; '''תרי עשר:''' '''הושע''' א:א-ד:ח, י:ט-'''יואל''' ב:יד, '''עמוס''' ד:ז-ו:ח, ט:א-'''עובדיה''' א:א, '''מיכה''' ה:ז-'''צפניה''' ב:ז, '''זכריה''' יא:יד-יד:יז, '''מלאכי''' א:יב-ג:טז.}} #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740910205171/NLI כת"יק2 או קהיר 27] (נביאים ראשונים), נכתב על־ידי שמואל בן יעקב במאה ה-10 או ה-11 וקרוב לכתר (ראו ייבין). השתמשנו בו לעתים רחוקות. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001740890205171/NLI כת"יק25 או קהיר 25] (נביאים אחרונים), מאה ה-11 בערך. השתמשנו בו לעתים רחוקות. שלם ברובו, מכיל מישעיהו ז,כ עד מלאכי ג,ב. צילום בינוני מינוס בשחור לבן שלא קולט תמיד את הניקוד והטעמים. '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #'''[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up כתי"ב1]''', הספריה הבריטית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205180205171/NLI Or. 2210] ו-[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205280205171/NLI Or. 2211] (נביאים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית.{{הערה|לעתים רחוקות עיינו בכתבי־יד נוספים של הנביאים מאת אותו סופר ובני משפחתו; ראו [[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375#The scribe, his children, and their biblical codices|כאן]].}} סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. במקרה הצורך בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים|תיג'אן נוספים]] כדי לוודא את נוסח הנביאים בתימן. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. ===כתבי־היד לכתובים=== '''כתבי־יד מזרחים:''' #'''כתר ארם צובה''' (מקרא): ניווט יעיל בצילום כתב־היד לפי מספרי פרקים ופסוקים ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח]]'''; וראו גם ב[https://www.mgketer.org/mikra/6/1/1/mg/106 מקראות גדולות הכתר]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/L כתי"ל]''' (מקרא); [https://hcanat.us/Tanach.xml הקלדה]. #'''[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=S1 כתי"ש1]''' (מקרא). #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001740770205171 כתי"ק13]''' (כתובים, כתיבה מזרחית מאת זכריה בן ענן, שנת ד' תשפ"ח [1028]); '''שלם'''.{{הערה|כתב־היד מכיל את '''דברי הימים''' (עמ' 5); '''תהלים''' (עמ' 88); '''איוב''' (עמ' 162); '''משלי''' (עמ' 193); '''רות''' (עמ' 218); '''שיר השירים''' (עמ' 221); '''קהלת''' (עמ' 225 [דף אחד בלתי-קריא בצילום]); '''איכה''' (עמ' 233); '''אסתר''' (עמ' 238); '''דניאל''' (עמ' 247); '''עזרא''' (עמ' 266 [נחמיה בעמ' 278]). למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יורם מיטל, "כתב־יד של המקרא בן אלף שנה מתגלה מחדש בקהיר: העתיד של העבר היהודי-מצרי", JQR 110:1 (חורף 2020), עמ' 194-219 (אנגלית), בקישור זה: <https://doi.org/10.1353/jqr.2020.0006>.}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000991240205171/NLI כת"י ל-א]''' (נביאים וכתובים); לפרטים ראו לעיל ב[[#כתבי־היד לנביאים|רשימת כתבי־היד לנביאים]]. קרוב לכתר ומכיל את הרוב המכריע של המקרא החסר בו בכתובים. קישור ל"כתיב": [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D%20EVR%20II%20B%2055 פריט], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS&docid=PNX_MANUSCRIPTS990000991240205171-1 תצוגה].{{הערה|שני חלקי כתה"י מכילים בכתובים: '''דברי הימים א''' ו:נא-ו:סב, ו:סה-ז:ז, ז:ח-ז:יט, ז:כא-ז:לג, ז:לו-ח:יב, ח:יז-ח:לו, ח:לו-ט:ט, ט:יב-ט:כ, ט:כב-ט:לד, ט:לה-י:ג, יב:מ-יד:ד, יד:ו-טו:יג, טו:יד-טז:ד, כב:ו-כג:לב, כד:א-כד:יג, כד:יד-כד:ל, כה:כד-'''דברי הימים ב''' ב:ח, ד:ו-ט:יח [כ"י 247 B כולל קטעים מס' דברי הימים: דף 10 בכ"י 247 (דה"י ב ט:יח) הוא המשכו הישיר של כ"י 55 B דף 256.], '''דברי הימים ב''' ט:יח-י:ו, י:ו-כה:יד, כט:יט-ל:יז, לד:לב-לה:טו, לו:כב-סוף; '''תהלים''' א:א-עד:טו, עז:ז-קב:יח, קד:א-סוף. '''איוב''' א:א-ט:יט, יא:ג-טז:יט, יח:כ-לח:ז, לט:ד-סוף. '''משלי''' (כולו); '''רות''' (כולו); '''שיר השירים''' (כולו); '''קהלת''' א:א-ב:יא (חלק מפרק זה וההמשך נשתרבב אל תוך אסתר פרק ב), ח:א-סוף; '''איכה''' (כולו); '''אסתר''' (כולו אך ראה לעיל לגבי קהלת); '''דניאל''' (כולו); '''עזרא''' (כולו); נחמיה א:א-ט:יז. למידע על כתב־היד ראו במאמרו של יצחק וגנר, "‫כתב‬‫ יד‬ ‫של‬ ‫נביאים‬ ‫וכתובים‬ ‫שהוגה‬ ‫ונמסר‬ ‫על‬ ‫ידי‬ ‫בן‬ ‫אשר‬", '''חצי גיבורים''' ט (ניסן תשע"ו), עמ' תרמא-תרנו.}} #'''[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001004950205171 כת"י פטרבורג-EVR-II-B-92]''' (כתובים, מזרחי, מאה ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|חסרים בו חלק גדול משיר השירים, ודפים בודדים מתוך קהלת ונחמיה. מגילת רות מתחילה בעמ' 37; שיר השירים בעמ' 44; קהלת בעמ' 49; איכה בעמ' 57; אסתר בעמ' 65; דניאל בעמ' 82; עזרא בעמ' 115 [נחמיה בעמ' 137].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000571890205171/NLI כת"י פטרבורג-EVR-II-B-34]''' (כתובים, מזרחי, מ ה-10 או ה-11); לא שלם, אך הוא מכיל את הרוב המכריע של ספרי סוף כתובים החסרים בכתר.{{הערה|כולל '''דברי הימים א''' א:א-א:יז, ה:כד-ו:ד, יא:י-יא:כד, יז:כו-יח:יד, כד:כד-כו:ד; '''דברי הימים ב''' א:ט-ב:ה, ח:ח-טו:טז, כד:ו-כח:א, לד:יא-לו:כד; '''תהלים''' א:א-ז:יד, כד:כד-כו:ד, מה:יא-עח:סא, פ:ג-צד:ג, צו:א-קמה:טו, קמז:יג-קנ:ו; '''איוב''' א:א-ח:טז, ט:כז-כב:ו, כג:י-לד:ג, לד:לו-מב:יז; '''משלי''' א:א-ג:כג, ו:כטו-י:לב, יד:יב-טו:ח; '''שיר השירים''' ז:ג-ח:יד; '''קהלת''' (הכל); '''איכה''' א:א-ה:ו; '''אסתר''' א:כב-ח:ז, ט:טו-י:ג; '''דניאל א:א-ג:כט, ד:יג-יב:יג; '''עזרא''' א:א-א:ג, ב:ח-ב:מב, ד:ט-ו:כא, ח:ב-ח:כב, ט:א-ט:יב; '''נחמיה''' ז:ח-ז:מא, ח:ט-ט:ד.}} #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscript=G '''כתי"ג''']=הספריה הבריטית כת"י Or. 9879, כתב־יד '''ג'''סטר הראשונה (קטעים מהכתובים; מצרים, מאה ה-10).{{הערה|כתב־היד הזה חשוב עבור פרטים בספר תהלים וטעמי אמ"ת, ובמיוחד בדף החסר בכתר בספר תהלים, וכמו כן בקטעים הקיימים בו בספרי סוף כתובים. כולל: סוף '''דברי הימים''' (דה"ב לו,כג); '''תהלים''' א,א-ד,ד; יא,ו-קיט,עא (ובאמצע חסרים דפים); קמד,יג-קמז,ה; '''משלי''' לא,יג-לא,לא; '''רות''' א,א-א,יג; ג,יד-ד,יח; '''קֹהלת''' ב,יא-י,ה; '''אסתר''' ד,יא-ה,יא; ט,י-י,ג; '''דניאל''' א,א-יג. יש עותק נוסף ב[https://archive.org/details/ketuvim-fragments-bl-or-9879-images/page/n3/mode/2up ארכיון האינטרנט].}} '''כתבי־יד תימנים וספרדים:''' #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=22 '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית Or. 2375] (כתובים עם תרגום ו/או תפסיר): כתב־יד תימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה הסופר]], המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. [https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/page/n1061/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]; [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001205370205171/NLI הפריט בקטלוג הספריה הלאומית]. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק-מ'''], קיימברידג' Add. 1753 או '''ק{{כתב עילי|מ}}''' אצל ברויאר (כתובים): כתב־יד תימני מדויק המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן, וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#3. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI כתי"ת451]''' (כתובים): כתב־יד '''ת'''ימני מדויק מאת [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה הסופר]] (לשעבר כת"י מאיר בניהו ת 451 והיום בספריה לא ידועה), המייצג נאמנה את המסורת של התיג'אן וקרוב למסורה הטברנית ולנוסח הכתר. סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), והוא דומה מאוד ל-#2. #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): כתב־יד ספרדי מדויק של מקרא, הקרוב במיוחד למסורה הטברנית. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. #בספרי סוף הכתובים החסרים בכתר, לעתים במקומות קשים בדקנו [[#מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים|תיג'אן נוספים]] ו[[#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתב־יד ספרדים נוספים]]. ===מבחר כתבי־יד תימנים=== ====מאפייני כתבי־היד התימנים==== '''א. חלוקה לכרכים:''' כתבי־היד התימנים של '''התורה''' נכתבים לרוב בכרך אחד או בשני כרכים. ה[[:W:תאג'|'''תיג'אן''']], שהם כתבי־יד של נוסח המסורה מלווה בהערות מסורה, אבל אין בהם תרגומים ופירושים, נכתבים בדרך כלל בכרך אחד. ואילו כתבי־היד שיש בהם תרגומים ופירושים נכתבים בשני כרכים או יותר, כאשר החלוקה היא בדרך כלל בראשית ושמות בכרך הראשון, ויקרא עד דברים בכרך השני. כתבי־היד של '''ספרי הנביאים''' נכתבים כמעט תמיד בשני כרכים, כרך אחד לנביאים ראשונים וכרך אחד לנביאים אחרונים. כתבי־היד של '''ספרי הכתובים''' נכתבים בדרך כלל בכרך אחד בלבד. '''ב. סדר הספרים:''' ספרי נביאים אחרונים בכתבי־היד התימנים הם לפי הסדר הנהוג במסורת הבבלית והתימנית, שבה נכתבים '''ירמיהו ויחזקאל לפני ישעיהו''' (ואחר כך תרי עשר). בספרי הכתובים הסדר הנהוג הוא כך: '''רות, תהלים, איוב, משלי, קֹהלת, שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים.''' אמנם בכתבי־יד אחדים הסדר הוא כמו בכתבי־היד הטברנים: דברי הימים, תהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קֹהלת, איכה, אסתר, דניאל, עזרא. '''ג. מקרא ותרגום ותפסיר:''' בחלק גדול מכתבי־היד התימנים אנחנו מוצאים שהפסוקים משולבים בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''', או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. התרגומים הארמיים לתורה ולנביאים הם אותם המוזכרים בתלמוד הבבלי {{מקור|מגילה ג א|מגילה ג' ע"א}}, דהיינו [[:W:תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] לתורה ו[[:W:תרגום יונתן בן עוזיאל|תרגום יונתן בן עוזיאל]] לספרי הנביאים. התרגומים מנוקדים בכתבי־היד ב[[:W:ניקוד בבלי|ניקוד בבלי עליון]]. התפסיר הוא [[:W:רב סעדיה גאון#הפירוש למקרא|תפסיר רס"ג]] בשפה ה[[:W:ערבית יהודית|ערבית-יהודית]]. תורה: בתיג'אן נכתב '''מקרא''', דהיינו פסוקי התורה מלווים בהערות מסורה. לרוב יש בספרי התיג'אן מבוא גדול בענייני מסורה הנקרא [[:W:מחברת התיג'אן|'''מחברת התיג'אן''']], אך אין בהם תרגום ותפסיר. ספרי התיג'אן מדויקים מאוד, וחלק מהם מפוארים. בנוסף לתיג'אן יש כתבי־יד רבים שבהם הפסוקים נכתבו בשילוב כפול של '''מקרא ותרגום''' (בכתבי־יד הישנים ביותר) או בשילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר''' (החל מהמאה ה-15). ברבים מכתבי־היד המשולבים האלה, אך לא בכולם, המקרא מלווה בהערות המסורה והוא מדויק מאוד, כמו בתיג'אן. החל מהמאה ה-17 נכתבו ספרים רבים של התורה שנקראו '''פרשה'''. ספרי ה'''פרשה''' הכילו '''מקרא ותרגום ותפסיר''' לתורה וגם את '''פירוש רש"י''' על התורה. אין בהם בדרך כלל הערות מסורה. בחלק מכתבי־היד של התורה נכתבו גם הפטריות, ולרוב אף הן נכתבות בשילוב של מקרא ותרגום. נביאים וכתובים: יש גם תיג'אן לספרי הנביאים והכתובים, ובהם מקרא בלבד (מלווה בהערות מסורה). בנוסף נכתבו כתבי־יד רבים בשילוב של מקרא ותרגום ו/או תפסיר. סוג השילוב תלוי בספר: בכל ספרי הנביאים חוץ מישעיהו השילוב הוא '''מקרא ותרגום''' בלבד, ואילו בספר ישעיהו נכתב שילוב משולש של '''מקרא ותרגום ותפסיר'''. בספרי הכתובים השילוב הוא '''מקרא ותרגום ותפסיר''' בחמש מגילות, '''מקרא ותפסיר''' בספרי אמ"ת ובספר דניאל, ו'''מקרא''' בלבד בספרים עזרא ודברי הימים. השילובים בספרים לפי הסדר המופיע בכתבי־היד: #רות (תרגום ותפסיר), #תהלים (תפסיר), #איוב (תפסיר), #משלי (תפסיר), #קֹהלת (תרגום ותפסיר), #שיר השירים (תרגום ותפסיר), #איכה (תרגום ותפסיר), #דניאל (תפסיר), #אסתר (תרגום ותפסיר), #עזרא (מקרא בלבד), #דברי הימים (מקרא בלבד). יש גם כתבי־יד של התורה והכתובים שבהם נכתבו מקרא ותפסיר בלבד, או תפסיר בלבד. ראו עוד [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/33/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%9F?sort=title '''אוסף של כתבי־יד תימנים למקרא בארכיון האינטרנט''']. לשילוב של '''מקרא ותרגום ו/או תפסיר''' לכל ספר בנביאים וכתובים בנפרד, מתוך כתב־יד מהודר ובהיר ומדויק, ראו [https://archive.org/details/@seth_kadish/lists/34/%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A8%2C-%D7%9B%D7%AA%22%D7%99-or.-2210-2211-2375-%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8?sort=title '''בארכיון האינרנט'''] וב'''[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|קטגוריה:נביאים וכתובים עם תרגום ותפסיר, הספריה הבריטית כת"י Or 2210, 2211, 2375]]''' (אנגלית). ====מבחר כתבי־יד תימנים לתורה==== #[https://ihbmr.com/manuscripts/?manuscriptId=20 הספריה הבריטית, כת"י Or. 2363] ('''תורה עם תרגום אונקלוס'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. [https://archive.org/details/BL_Or2363_Torah-with_Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n7/mode/2up הפריט בארכיון האינטרנט]. #[https://archive.org/details/BL_Or1467_Leviticus-to-Deuteronomy-with-Targum-Onkelos_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1467] ('''תורה עם תרגום אונקלוס: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב במאה ה-11 או ה-12 (תאריך משוער). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, בתוספת חלקית של ניקוד טברני במקרא, והערות מסורה. הכרך הראשון, שהיו בו בראשית ושמות, חסר. #[https://archive.org/details/BL_Or_2365_Torah/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2365] ('''תאג' תורה'''), נכתב במאה ה-14 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2350_Torah-and-Haftarot/page/n87/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2350] ('''תאג' תורה, הפטריות'''), נכתב על־ידי משה בן עמרם אבן נצר אבן חביש בשנת א' תש"כ לשטרות (1409). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2348_Torah/page/n81/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2348] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת 1469 למניינם. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_5404_Torah/page/n59/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 5404] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"ט לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97a-images/page/n69/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97a] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"צ לשטרות (1478). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990025709660205171/NLI?volumeItem=2#$FL16242866 '''תאג' חבשוש''', הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 5840=34] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1485). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2349_Torah/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2349] ('''תאג' תורה'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|דוד בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תת"ב לשטרות (1490). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1041_Tafsir-Torah/page/n3/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1041] ('''תפסיר רס"ג'''), נכתב במאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). תפסיר בלבד, ללא מקרא ותרגום. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2364_Torah-followed-by-Haftarot-with-Targum/page/n41/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2364] ('''תאג' תורה, הפטריות עם תרגום'''), נכתב בסוף המאה ה-15 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2367_Genesis-and-Exodus-with-Targum-and-Tafsir/page/n51/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2367] ('''תורה ותרגום ותפסיר: בראשית ושמות'''), נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2228-2229-2230-torah-with-targum-tafsir-rashi-images/page/n61/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2228, 2229, 2230] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשלושה כרכים מהודרים. נכתב על־ידי יוסף בן סעדיה בן יוסף בן דוד אבהר בשנת א' ת[ת]קס"ו לשטרות (1655). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/torah-targum-tafsir-rashi-haftarot-leviticus-deuteronomy-wallach-1-images/page/n3/mode/1up כת"י Isaac Wallach, Israel 1] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י: ויקרא, במדבר, דברים'''), נכתב על־ידי מעודד בן סעדיה אלחממי בשנת תס"ח ליצירה (1708). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-4839-torah-with-targum-and-tafsir-and-rashi-images/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 4838, 4839] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בשני כרכים. הכרך השני נשלם על־ידי יחיא בן משה אלקראטה בשנת ב' נ"ט לשטרות שהוא שנת תק"ח ליצירה (1748). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ldpd_11562590_000/page/n3/mode/2up אוניברסיטת קולומביה, כת"י X 893 B 4792] ('''תורה ותרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי סלאם בן סלימן אלתנעמי במאה ה-18 (למרות שכתוב בקולופון שנת קע"א ליצירה [=1411]!). כתב בהיר אך לא מהודר, ואין בו הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה.{{הערה|הפריט בקטלוג של אונ' קולומביה נמצא [https://clio.columbia.edu/catalog/11562590 כאן] (טעות בתאריך), ובספריה הלאומית [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990036300900205171/NLI כאן]. אותו סופר כתב תורה נוספת עם תרגום ותפסיר [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000403630205171/NLI#$FL160659942 כאן], ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001900830205171/NLI עותק שלישי] בשנת תקמ"ג (1783) המכיל בראשית ושמות (אין צילום).}} #[https://archive.org/details/parashah-isaac-ben-abraham-mahfud-1800-images/page/n5/mode/2up אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, כת"י hebr. oct. 225, 226, 211, 207, 189] ('''פרשה: תורה ותרגום ותפסיר ופירוש רש"י'''), בחמישה כרכים. נשלם על־ידי יצחק בן אברהם מחפוץ במאה ה-18 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up ספר '''כתר תורה''' הנקרא בלשון קדמונינו '''תאג''''] ('''תורה ותרגום ותפסיר, הפטריות עם תרגום'''), נדפס בירושלים בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901). זהו הדפוס הראשון של תורה ותרגום ותפסיר לפי המסורת התימנית, והוא נדפס מתוך כתבי־יד. צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הנביאים==== #[https://archive.org/details/prophets-bodleian-library-ms-oppenheim-add-4-97b-c-images/page/n9/mode/2up ספריית הבודליאנה באוקספורד, כת"י Oppenheim Add. 4° 97b-c] ('''תאג' נביאים'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשע"ב לשטרות (1461). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2210 ו-Or. 2211] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תש"ף לשטרות (1468) ובשנת א' תשפ"ו לשטרות (1475). הנוסח קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or2371_Former-Prophets-with-Targum_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater הספריה הבריטית, כת"י Or. 2371 לנביאים ראשונים], ו-[https://archive.org/details/BL_Or1474_Latter-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n7/mode/2up?view=theater כת"י Or. 1474 לנביאים אחרונים] ('''ספרי הנביאים עם תרגום ותפסיר'''). שני הכרכים נכתבו על־ידי אותו סופר במאה ה-16 או ה-17 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2369_Former-Prophets/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 2369] ('''תאג' נביאים ראשונים'''). נכתב בשנת א' תתי"א לשטרות (1500). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1471_Former-Prophets-with-Targum-Jonathan_COMPLETE הספריה הבריטית כת"י Or. 1471] ('''נביאים ראשונים עם תרגום'''). נכתב על־ידי יוסף בן זכריה אלקיסי בשנת א' תת"ק לשטרות (1589). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or1472_Samuel-and-Kings-with-Targum-Jonathan_COMPLETE/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1472] ('''שמואל ומלכים עם תרגום'''). נכתב בשנת א' תתכ"ד לשטרות (1513). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/neviim-with-targum-1483-images/page/n83/mode/2up ספריית המדינה בברלין, כת"י Or. Qu. 578] ('''ספרים מהנביאים עם תרגום: יהושע ושופטים, ירמיהו ויחזקאל'''). נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ד לשטרות (1483). צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1473_Jeremiah-and-Ezekiel-with-Targum-Jonathan/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית כת"י Or. 1473] ('''ירמיהו ויחזקאל עם תרגום'''). ניקוד בבלי עליון במקרא ובתרגום, אך במקרא הוסיפו טעמים טברנים וקצת ניקוד. נכתב במאה ה-15 או ה-16 (תאריך משוער). צילומי צבע באיכות גבוהה. ====מבחר כתבי־יד תימנים לספרי הכתובים==== #[https://archive.org/details/bl-or-2210-2211-2375-prophets-and-writings-images/mode/2up '''כתי"ב1''', הספריה הבריטית, כת"י Or. 2375] ('''כתובים עם תרגום ותפסיר'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]]. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-sana-yemen-1470-images/page/n1/mode/1up הספריה הלאומית בירושלים, כת"י Heb. 4°1452 (2)] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשפ"א לשטרות (1469-1470). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. נוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990002091030205171/NLI '''כתי"ת451''', ספריה לא ידועה, לשעבר כת"י מאיר בניהו T 451] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי [[:W:משפחת בניה הסופר|יוסף בן בניה בן סעדיה בן זכריה הסופר]] בשנת א' תשצ"ו לשטרות (1484-1485). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/ketuvim-cambridge-ms-add-1753-images/page/n5/mode/1up '''כתי"ק{{כתב עילי|מ}}''', ספריית קיימברידג' כת"י Add. 1753] ('''תאג' כתובים'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים (לעומת הסדר במסורת הבבלית והתימנית), ונוסחו קרוב לכתר ארם צובה. צילומים בשחור-לבן. #[https://archive.org/details/bl-or-2212-writings-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2212] ('''תאג' כתובים'''), נכתב על־ידי זכריה בן שלמה בן משה צאהרי בשנת א' תתצ"ז לשטרות (1586). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/ketuvim-with-tafsir-state-library-of-berlin-ms-or-fol-1203-images/page/n7/mode/2up ספריית המדינה בברלין כת"י Or. fol. 1203] ('''כתובים עם תפסיר'''), נכתב על־ידי אברהם בן דוד בן יוסף אלמצמוני בשנת א' תתק"ח לשטרות (1598). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית באופן כללי, אך ספר איוב נכתב אחרי משלי וקֹהלת באופן חריג, והכרך אינו מכיל את מגילת איכה ומגילת אסתר. אין הערות מסורה. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1302_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1302] ('''התחלת כתובים עם תרגום ותפסיר'''), מאה ה-14 או ה-15 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים רות (ב,יג עד הסוף), תהלים, משלי, שיר השירים, קֹהלת (שלם עד יב,ז). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1476_Writings-with-Tafsir-and-Targum/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1476] ('''סוף כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-16 (תאריך משוער). כתב־היד מכיל את הספרים שיר השירים, איכה, דניאל, אסתר, עזרא, דברי הימים, ונספחים. סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_2377_Writings-with-Targum-and-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 2377] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. #[https://archive.org/details/BL_Or_1477_Writings-with-Tafsir/page/n5/mode/2up הספריה הבריטית, כת"י Or. 1477] ('''קטעים מתוך כתובים עם תרגום ותפסיר'''), המאה ה-14 (תאריך משוער). סדר הספרים לפי המסורת הבבלית והתימנית. צילומי צבע באיכות גבוהה. '''"שלוש מגילות" (שיר השירים, רות וקֹהלת) עם תרגום ופירוש רש"י:''' החל מהמאה ה-18 בערך אנחנו מוצאים כתבי־יד רבים של "שלוש מגילות" המכילים את שלושת המגילות הנקראות בשלוש רגלים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש רש"י. לעתים התרגום מנוקד בניקוד טברני,{{הערה|לדוגמה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-tel-aviv-gross-ym.-011.004-images/page/n4/mode/1up כאן]''' ו'''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclesiastes-targum-rashi-nli-ms-heb-38-8574/page/n3/mode/1up כאן]'''}} ולעתים בניקוד בבלי.{{הערה|לדגומה '''[https://archive.org/details/song-of-songs-ruth-ecclessiastes-targum-rashi-ms-amsterdam-rosenthaliana-686-images/page/n4/mode/1up כאן]''', '''[https://archive.org/details/Three_Megillot_NLI_Heb-8-4523/page/n2/mode/1up כאן]''' ו'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001782120205171/NLI#$FL83129118 כאן]'''.}} היצירה '''שלוש מגילות''' לפי המסורת התימנית [https://archive.org/details/shalosh-megillot-jerusalem-1911-images/page/n3/mode/2up נדפסה לראשונה בירושלים, בשנת תרע"א (1911)], מתוך כתבי־יד. המהדורה הבהירה הזאת מכילה מקרא, תרגום, תפסיר, פירוש רש"י, וביאור המלות הקשות שבתרגום מאת [[:W:יחיא צאלח|מהרי"ץ]]. ===מבחר כתבי־יד ספרדים=== רוב כתבי־יד הספרדים של ספרי המקרא נכתבו עם מערכת מסורה מלאה, בלי תרגום ופירושים. להלן מספר יצירות לדוגמה, חלקן יצירות מופת (אחדים מהן נזכרים לעתים בהערות הנוסח): #'''[https://archive.org/details/tanakh-national-library-of-france-paris-ms-hebr-25-images/page/n31/mode/2up כתב־יד טולדו]''' (מקרא): הספריה הלאומית של צרפת, פריז Ms. hebr. 25. זהו כתב־היד הקדום ביותר ששרד מספרד ויש בו תאריך: שנת ד' תתקצ"ב (1232). יש לו דמיון רב בצורתו לכתבי־היד הקדומים של המסורה הטברנית, ובדיקה מראה שהוא גם מדויק. #'''"קודקס היללי"''' או '''כתי"ה''' (תורה): כתב־יד NY JTS 401 או L44a ("'''ה'''" אצל ברויאר); טולדו, ספרד, שנת ה' א' (1241). [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts%3A267103#page/1/mode/1up כאן] בצילום איכותי בצבע; ו[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001012760205171/NLI#$FL30743534 כאן] באתר הספריה הלאומית (צילום שחור-לבן ממיקרופילם); [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020941280205171/NLI דפוס צילום] (ירושלים: מקור, תשל"ד). #'''[https://archive.org/details/tanakh-damascus-codex-burgos-1260-nli-images/page/n11/mode/2up?view=theater "כתר דמשק"]''' (מקרא); נכתב בבורגוס, ספרד, שנת ה' כ' (1260). סדר הספרים כמו בכתבי־יד הטברנים, אבל מגילת רות נכתבה בין דברי הימים לתהלים. #'''[https://archive.org/details/tanakh-spain-1266-haverford-ms-rendel-harris-1-images/page/n9/mode/2up כתב־יד הברפורד, רנדל הריס 1]''' (מקרא); ספרד, שנת ה' כ"ו (1266). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001672510205171/NLI הפריט בקטלוג הספרייה הלאומית]; [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001672510205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Haverford הפריט באתר "כתיב"]; [https://bibliophilly.library.upenn.edu/viewer.php?id=Rendel%20Harris%201#page/886/mode/2up הפריט בתצוגה איכותית באתר אונ' פנסילבניה]. #'''[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000787980205171/NLI כתב־יד פרמא 2668]''', לשעבר de Rossi 782 (מקרא): ספרד, שנת ה' ל"ז (1277).{{הערה|כתב־יד זה היה מקור חשוב עבור בעל ה'''מנחת שי'''; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #'''[https://archive.org/details/tanakh-madrid-1_202505/page/n5/mode/2up כתב־יד מדריד, הספריה ההיסטורית 1]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' מ' (1280). #'''[https://archive.org/details/tanakh-oxford-bodleian-ms-kennicott-2-images/page/n39/mode/2up כתב־יד קניקוט 2]''' (מקרא): ספרד, שנת ה' ס"ו (1306). #[https://archive.org/details/tanakh-ms-sassoon-82-images/page/n4/mode/1up '''"כתר שם טוב"''' או '''כתי"ש2'''] (מקרא): [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001331500205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Sassoon%2082%20Bible כתב־יד ששון 82] ("'''ש{{כתב עילי|2}}'''" אצל ברויאר); ספרד, שנת ה' ע"ב (1312). סדר הספרים כמו בתלמוד הבבלי וכתבי־היד התימנים. #[https://archive.org/details/550_20231129/005%20.jpg הספרייה המלכותית במנזר של San Lorenzo de El Escorial, כת"י G-II-8] (מקרא): כתיבה ספרדית בהירה, מהמאה ה-14.{{הערה|למקור באתר הספריה ראו [https://rbme.patrimonionacional.es/s/rbme/item/15108#?xywh=-2526%2C-165%2C7496%2C3272 כאן], ולפריט בספריה הלאומית ראו [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001708600205171/NLI כאן].}} #'''[https://archive.org/details/harley-catalan-bible-images תנ"ך קטלוניה]''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Harley 1528 מהמאה ה-14. #'''"[https://archive.org/details/lisbon-bible-images/mode/2up תנ"ך ליסבון]"''' (מקרא): כתב־יד הספריה הבריטית Or 2626-2627-2628; פורטוגל, שנת רמ"ג (1483). תנ"ך שלם ומפואר בתכלית ההידור, בשלושה כרכים. הסופר ביצע בו תיקונים רבים, עדינים ומדויקים, לפי המסורה.{{הערה|בתנ"ך שיצא לאור בעריכתו של Norman Henry Snaith (לונדון, 1958), [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n9/mode/2up?view=theater כתב המוציא לאור] שהנוסח מבוסס בעיקרו על כתב־היד הזה (עם תיקונים נוספים מתוך כתי"ב1 התימני, כתר שם טוב [=ש2] ומנחת שי). מלבד דיוקו, משבח המוציא לאור את כתב־יד ליסבון שהוא "כנראה כתב־היד המואר בהרחבה ובפאר יותר מכל כתבי־היד של התנ"ך העברי". למרות הדברים היפים שכתב, בדיקה אקראית מראה שמהדורת Snaith דומה מאוד לנוסח הדפוסים הנפוץ, ובמיוחד למהדורתו האחרונה של לטריס. ייתכן עוד שלעתים בחר Snaith מתוך כתבי־היד את גרסת "היד הראשונה" לפני תיקון, אפילו במקומות שהתיקון מתאים למסורה הטברנית.}} #שני כתבי־יד מפוארים של המקרא מצפון ספרד (השפעה הנוצרית עמוקה על האיורים), בתכלית ההידור עם תמונות ראוותניות של בעלי חיים אמתיים ופנטסטיים ואף בני אדם (לעומת רוב כתבי־היד הספרדים שיש בהם קישוטים גאומטריים בלבד בסגנון האומנות המוסלמית): '''[https://archive.org/details/cervera-bible-images תנ"ך סירבירה]''' ו'''[https://archive.org/details/bodleian-library-ms-kennicott-1-images/mode/2up תנ"ך קניקוט]'''; כתב היד השני נכתב בהשראת הראשון (ראו [https://www.youtube.com/watch?v=9vd-ga0WTEo הרצאה] על האיורים שבהם). ===מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים=== רוב כתבי־יד האשכנזים של ספרי המקרא הם חומשים. פסוקי התורה נכתבו לעתים קרובות משולבים עם תרגום אונקלוס, או ביחד עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י. אחרי התורה נכתבו בדרך כלל הפטרות וחמש מגילות. אף בכתבי־יד של מקרא מלא, הפסוקים משולבים עם תרגום לעתים קרובות, ובדרך כלל הם גם מכילים מערכת מסורה מלאה. לעומת זאת, הרבה כתבי־יד איטלקים מכילים מקרא בלבד בלי תרגום או פירוש, ובחלקם נכתבה רק מסורה חלקית או אין בהם מסורה. להלן מספר יצירות לדוגמה (חלקן יצירות מופת), של מקרא מלא ואחר כך חומשים. לא עשינו בהן שימוש בהכנת המהדורה. #[https://archive.org/details/state-library-of-berlin-ms.-or.-fol.-1213-erfurt-3-images/page/n13/mode/2up ברלין Ms. Erfurt 3 Or. fol. 1213] (מקרא בכתב אשכנזי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב).{{הערה|חסרים בו קטעים בספרים שמואל, ירמיהו, יחזקאל וישעיהו. לפי [https://archive.org/details/sefertorahneviim0000unse/page/n7/mode/1up Norman Henry Snaith], כתב־יד זה השפיע על מהדורת 1866 של לטריס; ראו ברשימה [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|להלן (דפוס #3 בהערה)]].}} #[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.2 וטיקן Urb. ebr. 2] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, קצת מסורה קטנה; מאות הי"א-י"ב). #[https://archive.org/details/tanakh-london-bl-harley-5710-5711-images/page/n9/mode/2up לונדון, הספריה הבריטית, Harley 5710-5711] (מקרא בכתב איטלקי בהיר, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתק"צ [1230] בקירוב).{{הערה|בעל ה'''מנחת שי''' עשה שימוש בכתב־יד זה; ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/355-355-b-30inf-c.-175r.jp-2/008%20%20008_B30inf_c.1v.jp2.jpg מילאנו, הספרייה האמברוזיאנית, כת"י B 30-31-32 inf] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר, תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, מסורה גדולה וקטנה, שנת ד' תתקצ"ו-תתקצ"ח [1236-1238]). הסופר יעקב בר שמואל סיים את מלאכתו בשנת ד' תתקצ"ו, והמסרן יוסף בר קלונימוס המשיך אחריו. איורים מרהיבים.{{הערה|המקור לשלושת הכרכים ומידע ביבליוגרפי: [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28173 כרך ראשון] (תורה), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28175 כרך שני] (נביאים), [https://ambrosiana.comperio.it/opac/detail/view/ambro:catalog:28177 כרך שלישי] (כתובים); [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001768320205171/NLI הפריט בספירה הלאומית].}} #'''[https://digi.vatlib.it/view/MSS_Urb.ebr.1 תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', ספריית הווטיקן Urb. ebr. 1 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר, מסורה גדולה וקצת מסורה קטנה; שנת ה' נ"ה [1294]). #'''תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום''', ספריית הווטיקן Ms. Barb. Or. 161-162-163-164 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' נ"ו-נ"ז [1296-1297]): [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.161 תורה], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.162 נביאים ראשונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.163 נביאים אחרונים], [https://digi.vatlib.it/view/MSS_Barb.or.164 כתובים], [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990024979250205171&scope=PNX_MANUSCRIPTS&SearchTxt=Barb.%20or.%20162 קטלוג הספריה הלאומית] #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-erfurt-1-volume-2-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Erfurt 1 (מקרא ותרגום בכתב־יד אשכנזי גדול מימדים, מאוייר, בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]): כתב־היד המהודר והמפואר הזה הוא גולת הכותרת לכתבי־היד האשכנזים של מקרא שלם משולב עם תרגום. הוא ניזוק קשות בהפצצות בתקופת השואה, ויש סריקה רק לחלקו השני (נביאים אחרונים וכתובים); החלק הראשון עדיין עובר, כנראה, תהליך שיקום. #[https://archive.org/details/tanakh-austrian-national-library-vienna-cod.-hebr.-4-images/page/n3/mode/2up וינה Cod. hebr. 4] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בעקביות בהברה המוטעמת, מסורה קטנה בחלקו; שנת ק"ד [1344]); [https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=set&id=1521 מידע נוסף]. #'''[https://archive.org/details/bible-with-targum-4-volumes-berlin-ms.-or.-fol.-1-3-2-4-images תנ"ך, מקרא מלא משולב עם תרגום]''', הספריה הלאומית של ברלין Ms. Or. Fol. 1, 3, 2, 4 (מקרא ותרגום בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, מסורה קטנה וגדולה; שנת ה' ק"ג [1343]); ארבעה כרכים. #[https://library.yu.edu/praguebible תנ"ך פראג, ניו יורק, ישיבה אוניברסיטה] (מקרא בכתב אשכנזי בהיר ונעים לקריאה, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה, פירוש רש"י בשוליים; שנת רמ"ט [1489]). #[https://archive.org/details/british-library-london-add.-26938-images הספריה הבריטית Add. 26938] (תורה בכתב איטלקי, הטעמה כפולה בהברה המוטעמת, אין מסורה; מאות הט"ו-ט"ז). '''מבחר חומשים אשכנזים''' (תורה עם תרגום אונקלוס ו/או פירוש רש"י, חמש מגילות והפטרות):{{הערה|ראו גם מאמרים קצרים עם דוגמאות על [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/jewish-bible-studies פרשנות המקרא היהודית] ועל [https://www.bl.uk/sacred-texts/articles/illumination-of-jewish-biblical-texts האומנות בכתבי־היד העבריים של המקרא].}} #[https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001338030205171/NLI מוזיאון המקרא בוושינגטון די. סי. מספר 858], נכתבה באנגליה בשנת תתקמ"ט (1189); תורה משולבת עם תרגום אונקלוס, הפטרות (חלקן עם תרגום) וחמש מגילות עם תרגום. זהו כתב־יד המתוארך הראשון של התורה עם תרגום. #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-rashi-megillot-leipzig-1-images/mode/2up כתב־יד לייפציג 1], מאה ה-13; תורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, חמש מגילות עם פירוש רש"י. זהו כתב־היד החשוב ביותר של פירוש רש"י. הוא נעתק ישירות מכתב־ידו של [[:W:רבי שמעיה|רבי שמעיה]], תלמיד חבר של רש"י שרשם את פירושיו. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-add.-15282-images/page/n7/mode/2up הספריה הבריטית Add MS 15282], מאה ה-13 או 14; תורה ותרגום משולבים. #[https://archive.org/details/british-library-london-england-harley-5709-images/page/n8/mode/1up הספריה הבריטית Harley MS 5709], מאה ה-13 או 14; תורה עם תרגום ופירוש רש"י בשוליים. #[https://archive.org/details/british-library-london-or.-2696-images/page/n9/mode/2up הספריה הבריטית Or 2696], מאה ה-14; תורה עם פירוש רש"י בשוליים. #[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001340250205171/NLI חומש דה-קסטרו], שנת ק"ד (1344); חומש מאוייר בשילוב משולש של מקרא ותרגום אונקלוס ורש"י, ובסופו הפטרות וחמש מגילות משולבות עם רש"י. היום [https://www.imj.org.il/en/collections/360584-0 בתצוגה של מוזיאון ישראל בירושלים]. כתב־היד המפואר הזה הוא אולי גולת הכותרת של החומשים שנכתבו באשכנז, וחבל שאין לו צילום איכותי בצבע הנגיש לציבור לשימוש חופשי. ===ספרות המסורה וכלי עזר=== חוץ מצילומי כתבי־יד ודפוסים של התנ"ך, השתמשנו בספרות נוספת. בראש ובראשונה עיינו באופן קבוע ב'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up ספר מנחת שי (=מ"ש)]''', ובעת הצורך השתמשנו בשאר ספרות המסורה הקלאסית והמודרנית. בין החיבורים שהשתמשנו בהם: #[https://archive.org/details/sefer-okhlah-ve-okhlah-frensdorff-hanover-1864-images/page/n5/mode/2up '''ספר "אׇכְלָה", "וְאׇכְלָה"''' (מהדורת פרנדסדורף, הנובר תרכ"ד)];{{הערה|סריקה של עותק נוסף נמצאת [https://archive.org/details/bub_gb_foITAAAAYAAJ/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/OkhlahVeOkhlah/page/n279/mode/2up כאן]. פרנדסדורף הוציא לאור גם את '''מחברת המסורה הגדולה כפי שהיא נדפסה במקראות גדולות וע"פ כתבי יד''' (הנובר ולייפציג תרל"ו), אך לא השתמשנו בה. סריקות ממנה נמצאות [https://archive.org/details/massoretischesworterbuchoderdiemass/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/MassoraMagnaFrensdorff/mode/2up כאן] (חסרים בה עמ' 58 ועמ' 274) ו[https://www.hebrewbooks.org/38119 כאן].}} #[https://archive.org/details/kitabalkhilafmis0000mish/page/n5/mode/2up '''ספר החילופים''' (מהדורת ליפשיץ, ירושלים תשכ"ה)] למישאל בן עוזיאל; #[https://archive.org/details/masoret-seyag-la-torah-florence-1750-images/page/n5/mode/2up '''ספר מסורת סייג לתורה''' (פירינצי תק"י)] ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]] (רמ"ה);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (תל-אביב: ציון, תשכ"ט).}} #[https://archive.org/details/manuel-du-lecteur-derenbourg-paris-1871-images/page/n7/mode/2up '''מחברת התיג'אן''' בעברית (מהדורת דרנבורג, פריז 1871)];{{הערה|לגירסה הקצרה של מחברת התיג'אן בערבית, ראו '''[https://archive.org/details/petitegrammaireh00neub/page/n1/mode/2up כאן]'''.}} #[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה''' (ונציה שע"ח)] ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]] (בתוך ספרו [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n1/mode/1up שתי ידות]);{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (ירושלים: מקור, תש"ל).}} #[https://archive.org/details/heidenheim-mishpetei-ha-teamim-rodelheim-1818-images/page/n3/mode/2up '''ספר משפטי הטעמים''' (רעדעלהיים, תקס"ט)] ל[[:W:וולף היידנהיים|ר' וולף היידנהיים]];{{הערה|היידנהיים גם כתב מבוא קצר לטעמי אמ"ת שנדפס בתוך [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] שהוציא לאור.}} #[https://archive.org/details/keset-ha-sofer-ungvar-1871-images/page/n3/mode/2up '''ספר קסת הסופר''' (אונגוואר תרל"א)] ל[[:W:שלמה גאנצפריד|ר' שלמה גנצפריד]];{{הערה|מהדורה זו נדפסה שוב במהדורת צילום (בני ברק, תשכ"א).}} #הספרים [[דקדוקי הטעמים|'''דקדוקי הטעמים''' (לפסיא [לייפציג] תרל"ט)]] ו[https://archive.org/details/baer-torat-emet-1852-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''תורת אמ"ת''' (רעדעלהיים תרי"ג)] ל[[:W:זליגמן בר|ר' יצחק בער]]; #הספרים של ויליאם ויקס על [https://archive.org/details/treatiseonacce00wick/page/n7/mode/2up '''טעמי כ"א הספרים''' (אוקספורד 1887)] ועל [https://archive.org/details/treatiseonaccen00wick/page/n5/mode/2up '''טעמי אמ"ת''' (אוקספורד 1881)];{{הערה|שני הספרים עוד יצאו לאור [https://archive.org/details/treatiseonaccent0000wick בכרך אחד עם מבוא מקיף מאת אהרן דותן] (ניו יורק, 1970).}} #'''[https://archive.org/details/Ginsburg_The-Massorah-Compiled-from-Manuscripts_1880-1905/page/n1/mode/2up המסורה של גינצבורג]''' בארבעה כרכים (לונדון 1880-1905), וגם '''[https://archive.org/details/introduction-to-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible-ginsburg-london-1897-images/page/n3/mode/2up המבוא]''' הגדול שלו למהדורת המקרא (לונדון 1897);{{הערה|ראו [https://archive.org/details/introduction-of-the-massoretico-critical-edition-of-the-hebrew-bible/page/n3/mode/2up כאן] להורדת המבוא בקובץ PDF עם סימניות. בשנת 1967, המבוא הגדול של גינצבורג למהדורת המקרא שלו יצא לאור ב[https://archive.org/details/introductiontoma0000unse_b9a7/page/n3/mode/2up דפוס צילום] ביחד עם הקדמה מקיפה מאת [[:W:EN:Harry Orlinsky|Harry Orlinsky]].}} #[https://archive.org/details/finfer-masoret-ha-torah-veha-neviim-vilna-1906-color-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מסורת התורה והנביאים''' (וילנה תרס"ו)] לר' פסח פינפר; #ספריו ומאמריו של [[:W:ישראל ייבין|פרופ' ישראל ייבין]], בראש ובראשונה בספר המופת שלו על הכתר: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''';{{הערה|ירושלים: מאגנס, תשכ"ט. בכל הפנייה כללית ל"ייבין" הכוונה לספר הזה.}} #ספריו ומאמריו ורשימותיו{{הערה|הכוונה לרשימות "הנוסח ומקורותיו" שנדפסו בתחילת הכרכים בסדרת "דעת מקרא" (מוסד הרב קוק), וברשימות הנוסח בסוף שלושת מהדורותיו של המקרא.}} של [[:W:מרדכי ברויאר|הרב מרדכי ברויאר]], ובמיוחד שני ספריו החשובים: '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''{{הערה|ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז.}} ו'''טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת''';{{הערה|ירושלים: חורב, תש"ן.}} #המבוא המפורט לנוסח המקרא ב'''מקראות גדולות הכתר''', מאת [[:W:מנחם כהן (פרופסור)|פרופ' מנחם כהן]] (בסוף כרך יהושע-שופטים, תשנ"ב); #רשימותיו של [[:W:אהרן דותן|פרופ' אהרן דותן]] על נוסח כתי"ל בסוף הכרכים בשתי מהדורותיו ("עדי" ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend BHL]); #הערותיו של המקליד והמגיה על נוסח כתי"ל ב[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] ולאחר מכן ב-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXCL]; #הפירוש הרחב על הערות המסורה בכתי"ל שנמצא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור, ובמיוחד בכרכים "חמש מגילות" ו"עזרא-נחמיה").{{הערה|השתמשנו ב-BHQ בעיקר בשביל המקומות שבהם נוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו, וגם בשביל המידע הרב הקיים בו לגבי חלוקת הפרשות בכתבי־היד.}} לקביעת הקמץ הקטן השתמשנו במאמרים ובמהדורות הבאים: #'''אריאל'''=חנן אריאל, [https://www.academia.edu/1546773/%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9 "על סימון הקמצים, השוואים וההטעמה בסידור קורן"], אתר הוצאת קורן במרשתת (גרסה ללא ההערות נדפסה בסוף סידור קורן נוסח אשכנז ונוסח ספרד, בעריכת הרב דוד פוקס, ירושלים תשע"א 2011). #'''[https://archive.org/details/analyticalhebrew00davi/page/n9/mode/2up דוידזון]'''=Benjamin Davidson, ''The Analytical Hebrew and Chaldee Lexicon'' (London: Bagster and Sons, 1855). עיינו לעתים בסימון הקמץ הקטן שבמילון זה. #'''[https://www.jstor.org/stable/3263345 ויינברג]'''=Werner Weinberg, "The Qamāṣ Qāṭān Structures". ''Journal of Biblical Literature'' 87:2 (June, 1968), עמ' 151-165. מאמר זה הוא '''המקור העיקרי''' לקביעת קמץ קטן במהדורתנו. #'''[https://www.academia.edu/37745219/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D6%B6%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%94_%D7%A7%D7%9E%D7%A5_%D7%A9%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%97%D7%98%D7%A3_%D7%A7%D7%9E%D7%A5 לאופר]'''=אשר לאופר, "איך נֶהגֶה קמץ שלפני חטף-קמץ". '''מחקרים בלשון''' יז-יח (ספר היובל לאהרן ממן), ירושלים תשע"ז, עמ' 361-386. #'''סימנים'''='''תורה נביאים וכתובים סימנים''' (ירושלים: פלדהיים, תש"ע). #'''תיקון קוראים חורב''' (ירושלים: הוצאת חורב, תשס"ט). לקביעת החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות, השתמשנו במידע ובמקורות המובאים בהערות ל[[:w:en:Parashah|מאמר על "פרשה" בוויקיפדיה אנגלית]]. ===מהדורות מקרא המיוסדות על כתבי־היד הטברנים=== במקומות שהנוסח לא ברור בצילומי כתבי־יד, עיינו במהדורות המבוססות על כתבי־היד כדי לבדוק איך פיענחו העורכים את הטקסט. ציינו אותן בכינויים הבאים: '''מהדורות המבוססות על כתר ארם צובה:''' #'''ברויאר'''=שלושת מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר (מוסד הרב קוק תשמ"ט; חורב תשנ"ז; כתר ירושלים תש"ס).{{הערה|אלה מהדורותיו של הרב ברויאר המיוסדות על הכתר. בצעירותו כבר הוציא תנ"ך בהגהתו על בסיס [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורת לטריס] בשם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940370205171/NLI '''תנ"ך ישראל''' (ירושלים: ספרים מ. נוימן, תשי"ח)], לציון עשר שנים למדינת ישראל: "'''נדפס בשנת העשור למדינת ישראל''' / ירושלים · תשי"ח · תל־אביב". בתחילתו יש הסכמות מאת [[:W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] (שהיה הרב הראשי לישראל עד פטירתו בשנת תשי"ט) ומאת [[:W:צבי יהודה מלצר|הרב צבי יהודא מלצר]] (ראש [[:W:ישיבת הדרום|ישיבת הדרום]], שבה לימד הרב ברויאר). דפוס חוזר משנת תשכ"ה ("שנת ט"ז לתקומת ישראל") נגיש ב[https://tablet.otzar.org/#/b/619375/p/1/t/1681112515184/fs/0/start/0/end/0/c אוצר החכמה].}} #'''מכון ממרא'''=המהדורה המקוונת של מכון ממרא (מבוסס על מהדורות ברויאר) #'''מג"ה'''=מקראות גדולות הכתר, בעריכתו של מנחם כהן. השתמשנו בכרכים שיצאו לאור ע"י הוצאת אונ' בר-אילן החל משנת תשנ"ב (רק משנת תשע"ח בערך התאפשרה גישה נוחה ל[https://www.mgketer.org/mikra/1/1 מהדורה המקוונת לכל המקרא]) #'''סימנים'''=תנ"ך סימנים (פלדהיים תשס"ח); מבוסס באופן חלקי על הכתר.{{הערה|1=למידע על מקורות הנוסח בתנ"ך מהדורת סימנים ראו '''[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=764033#p764033 בדיון הזה]''' בפורום אוצר החכמה.}} '''מהדורות המבוססות על כתי"ל:''' #'''BHS'''=תורה נביאים וכתובים [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_k9c7 Biblia Hebraica Stuttgartensia 1984] (וגם [https://archive.org/details/torahneviimukhet0000unse_t7c0 כאן] ו-[https://archive.org/details/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs-5th_202210/page/213/mode/1up כאן]); מדריכים למשתמש [https://archive.org/details/understandingbhs0000wonn/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/simplifiedguidet0000scot כאן]. גם ה-[https://archive.org/details/tanakhjpshebrewe00jewi JPS Hebrew-English Tanakh] מבוסס עליו. #'''דותן'''=מהדורותיו של אהרן דותן (הוצאת עדי תשמ"ו;{{הערה|יצא לאור לראשונה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021009330205171/NLI תל-אביב תשל"ג] בהוצאת עדי, "בשיתוף עם בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל־אביב" ועוד כמה פעמים במתכונת זו. אחר כך יצא לאור מספר פעמים במתכונת מוקטנת ובליווי פירוש קצרצר מאת [[:W:אברהם אהוביה|אברהם אהוביה]], על־ידי הרבנות הצבאית של צה"ל.}} Biblia Hebraica Leningradensia 2001 ו-[https://archive.org/details/parallelbible00hend 2003]). #'''הקלדה''' (או '''המקליד''')=[https://tanach.us/ הקלדת וסטמינסטר] בזמנו, עכשיו [https://hcanat.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex או UXLC]. מדובר על הקלדה דיגיטלית עם הערות טקסטואליות תחת פיקוח מקצועי. הרשיון החופשי בקישור הראשון צפוי להשתנות, אבל אותו הפרויקט נמשך ביתר שאת תחת רשיון חופשי בקישור השני, ויש בו תיקונים ועדכונים חשובים. הקלדה זו הייתה מבוססת במקורה על BHS (ולא על כתי"ל באופן ישיר), ולכן יש בה טעויות שמקורם ב-BHS והתייחסות אליו בהערות. ===דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)=== במקומות רבים תיעדנו את הנוסח בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, ובמיוחד במקומות שהנוסח בכתב־היד המקורי (הכתר או כתי"ל) מעורר קושי מסוים. '''אבל דפוסים אלה כמעט ולא היו שיקול בהכרעות של עצם קביעת הנוסח.''' הבאתם בתוך הערות הנוסח מתעדת את התפתחות הנוסח במאות השנים האחרונות, בדפוסים המוכרים והנפוצים ביותר עד ימינו. יש בה גם חשיבות כדי למנוע הפתעות ממי שרגיל לנוסח הדפוסים, והוא בא לבדוק את מקורות הנוסח המופיע במהדורתנו. *[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מ"ג'''=מקראות גדולות דפוס ונציה, מהדורה שנייה (רפ"ד-רפ"ו)], "'''ד'''" אצל ברויאר. מהדורה זו הייתה המודל והבסיס למהדורות הבאות של המקראות הגדולות. הוא גם היה היסוד לנוסח המקרא ברוב המכריע של דפוסי התנ"ך (''Biblia Hebraica'') שנדפסו אחריה. הערותיו של '''[https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater אור תורה]''' מתייחסות למהדורה הזאת, והערותיו של ו'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up מנחת שי]''' מתייחסות למהדורות חוזרות של אותו מהדיר בוונציה (של [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n5/mode/2up?view=theater מקראות קטנות] ו[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater מקראות גדולות]). בדרך כלל לא ציינו במפורש את מקראות גדולות דפוס ונציה בתיעוד הנוסח אלא במקומות שהיה בהם צורך מיוחד לכך; במקומו ציינו באופן כללי את הנוסח המקובל והטיפוסי שהתקבל בדפוסים הרבים והנפוצים שבאו בעקבותיו.{{הערה|למהדורה הראשונה של המקראות הגדולות (ונציה רע"ח) ראו '''[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images כאן]'''. שתי המהדורות הראשונות יצאו לאור ע"י דניאל בומברג בוונציה; על ההבדלים ביניהם ראו את [https://seforimblog.com/2008/03/some-notes-regarding-first-second/ מאמרו של יצחק פנקובר] (אנגלית), שהוא סיכום של התובנות בעבודת הד"ר שלו.}} *'''דפוסים'''=[[:COMMONS:Category:Hebrew bible editions|מהדורות מקרא]] נבחרות מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. רובן חזרו ונדפסו פעמים רבות במהדורות צילום במשך דורות. הן היו התנ"כים הנפוצים ביותר בארץ ובגולה עד דפוס קורן (תשכ"ב [1962]), וגם לאחריו המשיכו להימכר באופן נרחב. חשוב להדגיש שבמונח "דפוסים" '''אין''' כוונתנו למקראות גדולות דפוס ונציה (='''מ"ג''' למעלה בפריט הקודם), בניגוד לאות "'''ד'''" המופיעה ברשימות ברויאר. בין הדפוסים שבדקנו אותם לעתים: *#'''היידנהיים''' (תורה): [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר], [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/page/n1/mode/2up חומש מאור עינים] ([https://archive.org/details/heidenheim-seder-yemei-ha-purim-rodelheim-1825-images/page/n73/mode/2up מגילת אסתר]), [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש מודע לבינה], [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/page/n3/mode/2up ספר תורת משה].{{הערה|היידנהיים הדפיס את התורה מספר פעמים. הניסיון הראשון שלו יצא לאור בשנת תקנ"ז ([https://archive.org/details/sefer-torat-ha-elohim-wolf-heidenheim-rodelheim-1797-images/page/n3/mode/2up '''תורת האלהים''']), והכיל כרך אחד בלבד ובו רוב חומש בראשית עד אמצע פרשת מקץ. בכרך זה יש אוסף של כמה חיבורים תקדימיים של היידנהיים: (1) אוסף הערות וקביעות של המסורה תחת הכותרת "שום שכל"; (2) פירוש ספורדי על רש"י תחת הכותרת "הבנת המקרא" (שמתמקד בעיקר בענייני דקדוק ומסתיים לפני תחילת פרשת וירא, שם מחליף אותו פירוש הרשב"ם); (3) הפירוש "מפורש" על התורה, פירוש יסודי לפי פשוטו של מקרא וכללי הדקדוק. כעשרים שנה מאוחר יותר, התחיל היידנהיים להוציא לאור חומשים מלאים בכמה צורות במקביל. בכל חומש הוא הדפיס את התורה לפי אותה מהדורה מוגהת של הפסוקים, אמנם כל פעם ביחד עם פירושים שונים או תרגום. ארבעת החומשים האלה יצאו לאור במקביל ע"י היידנהיים בשנים תקע"ח-תקפ"א (כולם מהדורות קטנות בחמישה כרכים): (א) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_%27Ein_ha-Sofer_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש עין הסופר'''] (עם הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם); (ב) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-maor-enayim-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Me%27or_Enayyim_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n1/mode/2up '''חומש מאור עיניים'''] (מכיל את הפירוש '''עין הסופר''' לסופרי סת"ם ביחד עם הפירוש '''עין הקורא''' לקוראים בתורה); (ג) [https://archive.org/details/heidenheim-torah-moda-la-binah-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torah_Moda%60_la-Binah_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n5/mode/2up '''חומש מודע לבינה'''] (עם פירוש רש"י ביחד עם פירוש '''הבנת המקרא''' על רש"י מאת היידנהיים); (ד) [https://archive.org/details/heidenheim-torat-moshe-rodelheim-1818-1821-images/1_Heidenheim_Torat_Moshe_R%C3%B6delheim_1818-1821/page/n3/mode/2up '''ספר תורת משה'''] (עם תרגום לגרמנית באותיות עבריות ופירוש קצר בעברית בשם '''מנחה חדשה''' מאת רבי מאיר קלאוו). אפשר לראות בחומשים "עין הסופר" ו"מאור עיניים" מימוש מלא לתוכניתו של היידנהיים, שהתחילה להתגבש בהדפסת "שום שכל" בשנת תקנ"ז. כמו כן, פירושו של היידנהיים על רש"י "הבנת המקרא", שהיה פירוש על נקודות דקדוקיות ספורדיות על חצי ספר בראשית בלבד כשיצא לאור בשנת תקנ"ז, הפך להיות פירוש מלא וחשוב על פירוש רש"י לכל התורה בחומש "מודע לבינה". לאחר מותו של היידנהיים, חומשי רעדעלהיים המשיכו להתבסס על מהדורת התורה שלו; ראו [https://archive.org/details/torah-rodelheim-1847-images/page/n3/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"ז] (דפוס חוזר בתרכ"ד [https://archive.org/details/hamishahhumsheto00unse/page/n4/mode/2up בעברית] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002094874/NLI עם תרגום לגרמנית]), ושוב ב[https://archive.org/details/Torah-with-Targum-and-Rashi_Rodelheim_1860/page/n6/mode/2up חומש רעדעלהיים תר"כ] שיש בו נוסח מוגה של תרגום אונקלוס ופירוש רש"י (היידנהיים התכוון להוציא לאור חומש עם תרגום ורש"י עוד בחייו, ובחומש רעדעלהיים תר"כ הדפיסו הערות שאותן השאיר בכתב ידו).}} מהדורת התורה של היידנהיים שימשה יסוד עיקרי לנוסח התורה בתנ"ך קורן (ראו להלן בסוף הרשימה). היידנהיים גם הוציא לאור מהדורה של [https://archive.org/details/heidenheim-psalms-rodelheim-1836-images/page/n5/mode/2up?view=theater ספר תהלים] ובו מבוא קצר לטעמי אמ"ת. *#[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up '''ליסֶר-ז'אקט''' (מקרא)], ולפני כן [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/1_Leeser_Torat_ha-Elohim_Philadelphia_1845/page/n7/mode/2up תורה] על־פי היידנהיים;{{הערה|החומש הדו-לשוני של [[:W:יצחק ליסר|יצחק ליסער]] (1806-1868) בעברית ובאנגלית, '''תורת האלהים''', יצא במהדורה בהירה ויפה במיוחד (פילדלפיה, תר"ה [1845]): [https://archive.org/details/torathaelohim01lees/page/n8/mode/2up בראשית], [https://archive.org/details/torathaelohim02lees/page/n8/mode/2up שמות], [https://archive.org/details/torathaelohim03lees/page/n8/mode/2up ויקרא], [https://archive.org/details/torathaelohim04lees/page/n8/mode/2up במדבר], [https://archive.org/details/torathaelohim05lees/page/n8/mode/2up דברים]. ליסער כתב (במבוא לספר בראשית [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/n11/mode/1up?view=theater כרך בראשית, vi] ובנספח לספר דברים [https://archive.org/details/leeser-torat-ha-elohim-philadelphia-1845-images_202402/page/7/mode/1up?view=theater עמוד 146]) שמהדורתו מיוסדת על גבי חומש היידנהיים אחרי הגהה נוספת; ואכן העימוד של נוסח התורה בחומש של ליסער מקביל בדיוק אל '''[https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up חומש עין הסופר]''' של הייידנהיים. '''תנ"ך מלא''' בעברית יצא לאור בשיתוף עם יוסף ז'אקט בפילדלפיה, 1848 (זוהי השנה שציין ליסר בסוף דברי הפתיחה שלו לכרך [MDCCCXLVIII] אך ייתכן שהדפוס לא החל בפועל עד השנה הבאה). יש סריקות של דפוסים חוזרים ממנו משנת 1849 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1849-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (זה כנראה הדפוס המקורי), משנת 1856 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1856-images/page/n3/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה), משנת 1868 '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH004051225/NLI כאן]''', ומשנת 1878 '''[https://archive.org/details/tanakh-leeser-jaquett-philadelphia-1878-images/page/n9/mode/2up כאן]''' (סריקה באיכות גבוהה) ו'''[https://archive.org/details/Tanakh_Leeser-Jaquett_1878/page/n8/mode/2up כאן]'''. מהדורת מקרא זו של ליסער היא הפעם הראשונה שיצא לאור מקרא מלא בניקוד ובטעמים בעולם החדש.}} *#[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''לֶטֶריס''' (מקרא)];{{הערה|1=יש מספר מהדורות מקרא שיצאו לאור בשמו של [[:W:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לטריס]] (1800-1871): '''[https://archive.org/details/Tanakh_Letteris_1852/page/n4/mode/2up המהדורה הראשונה]''' (וראו אותה סריקה [https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH002093804/NLI כאן] וסריקה נוספת [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=wu.89061866471&view=1up&seq=11 כאן]) יצאה לאור בשנת תרי"ב (1852) בשני כרכים (דפי המקרא ממוספרים בצד הראשון באותיות עבריות, רע"ה בכרך הראשון ושי"ח בכרך השני). '''[https://archive.org/details/letteris-tanakh-2nd-edition-berlin-1866-images/page/n4/mode/2up המהדורה השנייה]''' (וראו [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020937700205171/NLI בקטלוג הספריה הלאומית] עוד שתי סריקות [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=1 כאן] ו[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002093770/NLI?volumeItem=2 כאן]) יצאה לאור בשנת תרכ"ו (1866) לאחר הגהה נוספת (בעמוד השער מציינים את שמו של בעל ה"מנחת שי" ולאחריו את שמו של לטריס). במהדורה השנייה יש סה"כ תר"ה עמודי מקרא ממוספרים באותיות עבריות בתוך כרך קטן (כמעט מהדורת כיס); המקרא נדפס בה בשני טורים בכל עמוד והאותיות קטנות אך עדיין בהירות. '''[https://archive.org/details/Letteris_Tanakh/mode/2up המהדורה המפוארת]:''' נוסח המקרא של לטריס נדפס שוב, הפעם בכרך יותר גדול, והמקרא בטור אחד בלבד ובאותיות בהירות ומפוארות. מהדורה זו יצאה לאור לראשונה, כנראה, גם ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020940630205171/NLI שנת תרכ"ו (1866)] ויש בו 1384 עמודי מקרא ממוספרים (העותק נמצא במדפי העיון בספריה הלאומית ונדפס בו '''ה'תרכ"ו''' באופן ברור, אך הספרן רשם בצד השני של דף השער "1860"). בהמשך אנחנו מוצאים הדפסות רבות מאותה מהדורה, כגון ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001358768/NLI שנת תר"ל (1870)] בארבעה כרכים, ועוד הדפסות נוספות של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000874142/NLI המקרא] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001959664/NLI תרגום]) או של [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003970229/NLI חלקים ממנו] (עם [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095311/NLI תרגום]). בדורות הבאים נדפס תנ"ך לטריס פעמים רבות מאוד, לעתים בליווי תרגומים ופירושים. חלק מהמהדורות החוזרות הללו נעשו ע"פ המהדורה השנייה (לדוגמה ראו '''[https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=uc1.a0000013649&view=1up&seq=5&skin=2021 כאן]''' [תרל"ד 1874], ו'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002350725/NLI כאן]''' [תרפ"ז 1927]). אך רובן היו דפוסי צילום של המהדורה המפוארת, שיצאה לאור בהמשך ב[[:W:וינה|וינה]] "בחנות האדון א' רייכאַרט ושותפות" (למידע נוסף על המהדורה המפוארת וכמה דוגמאות של דפוסים חוזרים ממנו, ראו [https://archive.org/details/Letteris_Tanakh '''כאן''']). לסריקות של עוד כמה הדפסות חוזרות, חלקם עם תרגומים בשפות שונות, ראו ב'''[[:COMMONS:Category:Letteris bibles|וויקישיתוף]]'''. להקלדה דיגיטלית של תנ"ך לטריס ראו '''[https://github.com/benemanuel/letteris כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870/Tanakh_Bamberger-Hildesheimer-Lehmann_Leipzig_1870_copy1_color_images/page/n3/mode/2up '''במברגר-הילדסהיימר-להמן''' (מקרא)];{{הערה|נכנה אותו בראשי תיבות '''בה"ל'''. הרבנות הצבאית שוב הוציא את המהדורה הזאת בדפוס צילום עבור חיילי צה"ל בין השנים תשי"ט-תשכ"ה (בערך). בצד השני של דף השער כתוב: "הוצאה מסורתית כשרה – / בנויה על תנ"ך שהוצא ע"י הרבנים: / באמברגר, הילדסהיימר ולהמאן / הוגהה ותוקן בפיקוח / הרבנות הצבאית הראשית. צ.ה.ל."}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס נעטטער''' (תורה)];{{הערה|לסריקה בהירה ואיכותית למהדורת צילום עם הוספות שיצאה לאור בשנת תרפ"ח (1928), ראו '''[https://archive.org/details/hamishhahumsheto01unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]'''.}} *#[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''מ"ג דפוס ורשה''' (מקרא)];{{הערה|לסריקה איכותית נוספת לספרי הנביאים והכתובים (מהדפוס המקורי בוורשה, תר"ך-תרכ"ו), ראו '''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml791unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 7-9 (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, דברי הימים, ישעיהו, ירמיהו; ו'''[https://archive.org/details/miraotgedolotiml1012unse/page/n7/mode/2up?view=theater כאן]''' לחלקים 10-12 (יחזקאל, תרי עשר, תהלים, משלי, איוב, דניאל, עזרא). וראו עוד סריקות ב[[:COMMONS:Category:Mikraot Gedolot|וויקישיתוף]]; באתר ספריה הלאומית יש סריקות נוספות לדפוסים החוזרים של מקראות גדולות מהדורת ורשה (כגון [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019074530205171/NLI כאן, תר"ך-תרכ"ו]).}} *#[https://archive.org/details/baer-delitzsch-masoretic-bible-full '''בֶּר-דֶליטש''' (בראשית ונ"ך)];{{הערה|1=סריקות טובות לכרכים הבודדים נמצאים במקומות הבאים: [https://archive.org/details/textummasoreticu01baer/page/n105/mode/2up בראשית] (בער לא הוציא לאור את שאר התורה), [https://archive.org/details/librijosuaeetjud00baer/page/n6/mode/2up יהושע-שופטים], [https://archive.org/details/textummasoreticu03baer/page/n163/mode/2up שמואל], מלכים ([https://archive.org/details/liberregu00lips/page/n4/mode/2up מתוך מיקרופילם]; [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990023213810205171/NLI?volumeItem=15 באתר הספריה הלאומית]), [https://archive.org/details/textummasoreticu04baer/page/n105/mode/2up ישעיהו], [https://archive.org/details/liberjeremiae00baer/page/n6/mode/2up ירמיהו], [https://archive.org/details/liberezechieli00baer/page/5/mode/2up יחזקאל], [https://archive.org/details/textummasoreticu07baer/page/n115/mode/2up תרי עשר], [https://archive.org/details/liberpsalmorum00baer/page/n4/mode/2up תהלים], [https://archive.org/details/liberproverbior00baer/page/n6/mode/2up משלי], [https://archive.org/details/liberiobi00baer/page/n6/mode/2up איוב], [https://archive.org/details/quinquevolumina00baer/page/n4/mode/2up חמש מגילות], [https://archive.org/details/textummasoreticu12baer/page/n201/mode/2up דניאל-עזרא-נחמיה], [https://archive.org/details/liberchronicorum00baer/page/n6/mode/2up דברי הימים]; [https://archive.org/search.php?query=Seligmann%20Baer%20AND%20mediatype%3Atexts סריקות נוספות של כל הכרכים].}} *#[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up '''גינצבורג''' (מקרא)].{{הערה|1=תנ"ך גינצבורג יצא לאור בשתי מהדורות: הראשונה בשנת 1894 (בשני כרכים '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1894-images/page/n3/mode/2up כאן]'''), ו[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up השנייה בארבעה כרכים עד שנת 1926]; בשנה זו עדכנו כל ארבעת הכרכים והם יצאו לאור מחדש לאחר מותו של גינצבורג. המהדורה השנייה מכילה שינויי גרסאות באותיות, בניקוד ובטעמים מתוך 75 כתבי־יד ו-19 מהדפוסים הראשונים של התנ"ך (עד המקראות הגדולות של יעקב בן חיים). הכרכים יצאו לאור לראשונה בסדר הזה (לפני ואחרי מותו של גינצבורג בשנת 1914): [https://archive.org/details/pentateuchu00gins/page/n4/mode/2up תורה] (1908), [https://archive.org/details/prophetaepriores00gins נביאים ראשונים] (1911), [https://archive.org/details/prophetaeposteri00gins נביאים אחרונים] (1911); כרך [https://books.google.co.il/books?id=Xct8AQAACAAJ&dq=Christian+David+Ginsburg&hl=iw&sa=X&redir_esc=y כתובים] יצא לאור רק בשנת 1926 (אמנם [https://archive.org/details/liberpsalmorum00gins תהלים] כבר יצא לאור בכרך נפרד בשנת 1913), ובאותה שנה הוציאו מחדש גם את שלושת הכרכים הראשונים עם תיקונים והוספות ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001802197/NLI מידע ביבליוגרפי]). גרסה סופית זו של מהדורת גינצבורג משנת 1926, בארבעה כרכים, נכנסה לנחלת הכלל בארה"ב ב-1 לינואר 2022. יש סריקה מלאה בשחור-לבן של '''[https://archive.org/details/ginsburg-tanakh-1926-images/Ginsburg_Tanakh_1926_BW/page/n5/mode/2up ארבעת הכרכים ביחד]''', וצילומי צבע של הכרכים הבודדים: [https://archive.org/details/amishahumshetora00unse/page/n5/mode/2up תורה], נביאים ראשונים, [https://archive.org/details/neviimaaronimmed01unse_0/page/n3/mode/2up נביאים אחרונים], [https://archive.org/details/ketuvimmeduyaimh00unse/page/n3/mode/2up כתובים]. מהדורתו הסופית של גינצבורג מ-1926 נדפסה מחדש ע"י [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH003032301/NLI הוצאת מקור] (ירושלים, תש"ל) בחמישה כרכים (הכרך הרביעי, כתובים, נחלק לשני כרכים בכלל אורכו הגדול: ספרי אמ"ת [עמ' 1-566] ושאר ספרי כתובים [עמ' 567-910]). ראו גם את [https://archive.org/details/introduction-to-the-ginsburg-edition-of-the-hebrew-old-testament/mode/1up המבוא למהדורת 1926] שיצא לאור ע"י העורכים ומכיל מידע על אופן הכנת המהדורה לאחר מותו של גינצבורג (לונדון, 1928). לגבי מהדורת גינצבורג יש עוד לציין את '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001845290/NLI תורה נביאים וכתובים: הוצאת ירושלים]''', בעריכתו של משה דוד קאסוטו (ירושלים: מאגנס, תשי"ג), המבוסס על דפוס צילום של מהדורתו השנייה של גינצבורג.}} *'''קורן'''=תנ"ך דפוס קורן (ירושלים תשכ"ב). ===מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם=== במהדורתנו, באלפי מקומות, השווינו את הנוסח העולה מכתבי־היד אל מהדורות המקרא הנפוצות בדורות האחרונים, שרובם יצאו לאור מתחילת המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20 ([[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|ראו לעיל "דפוסים"]]). אבל מה היה לפני כן? להלן אוסף צילומים של מהדורות חשובות החל מתחילת עידן הדפוס. בכמה מהן, חשיבותן נובעת מעצם נוסח המקרא הנדפס בהן. אבל בשאר המהדורות המובאות כאן, חשיבותן לא נובעת מהפסוקים עצמם, שלרוב אין חשיבות בנוסחם ולעתים לא נדפסו כלל, אלא ממרכיבים נוספים המלווים את הנוסח המקרא העברי במשך הדורות, בכתבי־יד ובדפוסים: '''מסורה, תרגומים ארמיים, תפסיר רס"ג בערבית, ומפרשי יסוד.''' מהדורות אלו מעניקות לנו פרספקטיבה על אופיים ומהותם והתפתחותם של דפוסי המקרא במשך הדורות. #'''[https://archive.org/details/rashi-torah-rome-1470/page/n5/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''', רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש רש"י על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. כחמש שנים מאוחר יותר נדפס שוב '''[https://archive.org/details/rashi-torah-reggio-di-calabria-1475/page/n3/mode/2up פירוש רש"י על התורה]''' (ריג'ו [די] קלבריאה [=Reggio di Calabria], איטליה רל"ה [1475]), וזהו '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו שצוין בו תאריך הדפסתו}}.''' הפירוש בכרך זה נדפס בפונט המבוסס על הכתב הספרדי, שייקרא בעתיד [[:W:כתב רש"י|כתב רש"י]]. שנה אחת אחרי הדפוס המתוארך הראשון של פירוש רש"י לתורה, הוא שוב יצא לאור ב'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020824210205171/NLI דפוס שלישי]''' בספרד (אלחגארה/גוודלחרה [=Guadalajara] שנת רל"ו [1476]), וזה היה '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר עברי כלשהו בחצי האי האיברי}}'''. #[https://archive.org/details/nahmanides-torah-rome-1470-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרמב"ן על התורה'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרמב"ן על התורה, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושו של הרמב"ן שוב יצאה לאור לאחר כעשרים שנה ב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-lisbon-1489-goethe-inc.-hebr.-44-images/page/n5/mode/2up דפוס שני]''' (ליסבון רמ"ט [1489]) וב'''[https://archive.org/details/nahmanides-torah-naples-1490-goethe-inc.-hebr.-45-images/page/n5/mode/2up דפוס שלישי]''' (נפולי ר"ן [1490]). #[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על ספר דניאל'''], רומא?, ר"ל בערך (~1470): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על ספר דניאל, והוא {{קו תחתי|אחד מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו אי פעם}}''', אך לא צוין בו תאריך ומקום ההדפסה. פירושי הרלב"ג על ספרי המקרא היו פופולריים ונפוצים בדורות הקודמים, וספר דניאל עצמו היה מוקד מרכזי של התעניינות ולימוד. #'''[https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/mode/2up תהלים עם פירוש הרד"ק]''', בולוניה רל"ז (1477): '''{{קו תחתי|הדפוס הראשון של ספר מקראי כלשהו בעברית}}'''. פסוקי התהלים מנוקדים [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n4/mode/1up בתחילת הכרך], אבל אחר כך [https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n12/mode/1up התייאש המדפיס] ממלאכת הניקוד. פירושו היסודי והנפוץ של הרד"ק משולב בין פסוק לפסוק. ספר תהלים עם פירוש הרד"ק נדפס שוב עשר שנים אחר כך ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]) והפסוקים מנוקדים. #[https://archive.org/details/ralbag-torah-mantua-1480-images/page/n3/mode/2up '''פירוש הרלב"ג על התורה'''], מנטובה לפני ר"מ (Mantua c. 1480): '''הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג על התורה.''' פירושו של הרלב"ג על התורה היה פופולרי ונפוץ בדורות הקודמים. הוא שוב יצא לאור בשנת ש"ז (1547) בוונציה, ב[https://archive.org/details/ralbag-torah-venice-1547-images/page/n3/mode/2up '''דפוס מהודר ושימושי'''] שהחליף את הדפוס הראשון, והפך להיות הדפוס הסטנדרטי לפירוש החשוב הזה בדפוסי הצילום. למרות שהיה חביב על הלומדים, לא נדפס פירוש הרלב"ג על התורה בתוך המהדורות השונות של המקראות הגדולות בגלל אורכו הרב, חוץ ממקראות גדולות '''קהלות משה''' שהיה גדול במיוחד (ראו להלן). #'''[https://archive.org/details/chumash-bologna-5242 חומש בולוניה]''', רמ"ב (1482): '''החומש הראשון שנדפס עם ניקוד וטעמים, החומש הראשון שבו נדפסה התורה ביחד עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י, והדפוס הראשון של תרגום אונקלוס'''. תרגום אונקלוס נדפס מול המקרא (בלי ניקוד), ופירוש רש"י למעלה ולמטה. עותקים נוספים [https://archive.org/details/inc-hebr-6-pentateuchus/page/n3/mode/2up כאן] ו[https://www.loc.gov/item/2018751254/ כאן]. #[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up '''פירוש הרד"ק על נביאים אחרונים'''], ואדי אלחיגארה, ספרד רמ"ב (Guadalajara, 1482): '''הדפוס הראשון של פירוש הרד"ק על חלק מספרי הנביאים.''' #[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up '''נביאים עם רד"ק'''], שונצינו רמ"ו (Soncino, 1486), שני כרכים: '''הדפוס הראשון של ספרי הנביאים ביחד עם פירוש הרד"ק.''' המקרא באותיות מרובעות ובלתי-מנוקד, ופירוש הרד"ק במקביל בכתב רש"י. #'''[https://archive.org/details/torah-with-haftarot-and-five-megillot-hijar-1486-images/page/n1/mode/2up חומש אישאר (1)]''', רמ"ו (1486): '''החומש הראשון עם הפטרות וחמש מגילות'''; בלתי-מנוקד. עימוד הדף בשני טורים וצורת האותיות מבוססים על המראה המקובל של כתבי־יד ספרדים. בכתבי־יד ספרדי אחד אפילו שולבו דפים מתוך הדפוס הזה כדי להחליף טקסט חסר מסוף ספר במדבר ותחילת ספר דברים (ראו פרטים בקישור), ושילובם ביחד מראה היטב כי הגרסה המודפסת עוצבה כך שתדמה לסגנונם של כתבי־היד. #'''[https://archive.org/details/tanakh-soncino-1488-jb-738.1-2-images תנ"ך סונצינו]''', רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של מקרא מלא (תנ"ך שלם) בניקוד וטעמים.''' #[https://archive.org/details/ibn-ezra-torah-naples-1488-goethe-inc.-hebr.-55-images.pdf/page/n3/mode/2up '''פירוש אבן עזרא על התורה'''], נפולי רמ"ח (1488): '''הדפוס הראשון של פירוש אבן עזרא על התורה.''' פירושו של אבן עזרא שוב יצאה לאור לאחר 26 שנה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010920820205171/NLI דפוס שני] (קושטא רע"ד [1414]). הוא לא נדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n5/mode/2up?view=theater המהדורה הראשונה] של המקראות הגדולות (להלן #15), שיש בו פירוש רש"י בלבד. אך הוא מופיע לצדו של פירוש רש"י [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n17/mode/2up?view=theater במהורה השנייה] של המקראות הגדולות (להלן #16), ומאז בכמעט כל המהדורות. #'''[https://archive.org/details/torah-hijar-1490-images/page/n3/mode/2up?view=theater חומש אישאר (2)]''', ר"ן (1490): תורה עם תרגום אונקלוס ורש"י (כולם בלתי-מנוקדים). במאה ה-16 השתמש ישי עמאדי ב[https://archive.org/details/torah-ishar-1490-jts-full-copy-images/page/n5/mode/1up עותק של החומש הזה] כדי לרשום בו הערות, שבהן הוא משווה בין נוסח הסופרים המודפס בו לבין הנוסח בכתר ארם צובה ובעוד כתב־יד.{{הערה|ראו יצחק פנקובר, '''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012378480205171/NLI נוסח התורה בכתר ארם-צובה: עדות חדשה]''' (רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ג). וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ע)"]].}} #'''[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI ישעיהו וירמיהו עם פירושו של הרד"ק]''' (ליסבון רנ"ב [1492]). #[https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n1/mode/2up '''נביאים ראשונים, מקרא ותרגום, עם פירושי הרד"ק והרלב"ג'''], לייריאה, פורטוגל, רנ"ד (Leiria, 1494): ספרי הנביאים הראשונים עם מקרא ותרגום בניקוד ובטעמים במקביל (באותיות מרובעות), ופירושי הרד"ק והרלב"ג מסביב (בכתב רש"י). הדפוס הראשון של פירוש הרלב"ג לספרי הנביאים הראשונים? #[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס ראשון''' ("ארבעה ועשרים")], ונציה רע"ח (1518): '''הדפוס הראשון של תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, ביחד עם תרגום מנוקד ופירוש.''' תרגום אונקלוס לתורה (ו"יונתן" לתורה בנספח), תרגום יונתן לנביאים, ותרגומים לספרי אמ"ת וחמש מגילות; כל התרגומים מנוקדים. לרוב הספרים יש פירוש אחד בלבד: רש"י על התורה, רד"ק על ספרי הנביאים ותהלים, פירוש "קב ונקי" על משלי, פירושי הרמב"ן ור' אברהם פריצול על איוב, רש"י על חמש מגילות, רלב"ג על דניאל, רש"י ושמעוני על עזרא ודברי הימים. #[https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up '''מקראות גדולות, דפוס שני''' ("שער ה' החדש")], ונציה רפ"ב-רפ"ו (1522-1525) בבית הדפוס של דניאל בומברג: '''הדפוס הראשון של ארבעה מרכיבים ביחד: (1) תנ"ך שלם עם ניקוד וטעמים, (2) מערכת מסורה מלאה, (3) תרגום מנוקד, (4) ומבחר פירושים.''' ארבעת המרכיבים הללו יופיעו ברוב המהדורות הבאות של המקראות הגדולות. בהשוואה לדפוס הראשון (ראו בפריט הקודם) הוסיפו בו מערכת מסורה מלאה, ולרוב הספרים יש יותר מפירוש אחד. יש בו אותם תרגומים ארמיים, חוץ מ"יונתן" על התורה שחסר בו. #[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizers-venice-1544-images/page/n3/mode/2up '''פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל בעל הטורים''' בן הרב רבינו אשר ז"ל, והם טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות של כל סדר] (ונציה ש"ד [1544]): זהו אחד מהדפוסים הראשונים של '''בעל הטורים'''.{{הערה|ראו [https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up כאן] לדפוס קושטנטינא רע"ד (1614).}} רבנו [[:W:יעקב בן אשר|יעקב בן אשר]] ביסס את פירושו לתורה על יצירות המופת של רש"י, ראב"ע, רד"ק, אביו רבנו [[:W:אשר בן יחיאל|אשר בן יחיאל]], ובמיוחד הרמב"ן. אך הוא גם הציע "טעמי המסורת ופרפראות וגימטריאות" לכל פרשה (סוג של פרשנות המזוהה עם [[:W:חסידי אשכנז|חסידי אשכנז]]). הפרפראות הללו פורסמו לראשונה במאה ה-16 במהדורות עצמאיות כגון זאת, ואחר כך נדפסו בתוך חומשים רבים תחת הכותרת "בעל הטורים", כגון [https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n19/mode/2up?view=theater בדפוס השלישי] של המקראות הגדולות (ראו בפריט הבא).{{הערה|1=ראו לדוגמה בכמה מהדורות של המקראות הגדולות [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n26/mode/1up?view=theater כאן], [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n13/mode/2up כאן] ו[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n14/mode/1up?view=theater כאן].}} אך פירושו המלא של בעל הטורים לא יצא לאור עד [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-zhovkva-1806-images/page/n1/mode/2up תחילת המאה ה-19] ([[:W:ז'ובקבה|זאלקווי]] תקס"ו [1806]).{{הערה|לדפוס השני המתוקן (הנובר תרצ"ט [1838]), ראו [https://archive.org/details/torah-commentary-jacob-ben-asher-hanover-1838-images/page/n3/mode/2up כאן].}} #[https://archive.org/details/miqraot-gedolot-venice-1548-images/page/n17/mode/2up?view=theater '''מקראות גדולות, דפוס שלישי''' ("שער בית ה' הקדמוני")], ונציה ש"ו-ש"ח (1546-1548).{{הערה|קישורים ישירים לארבעת הכרכים: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=5 תורה], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=7 נביאים ראשונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=10 נביאים אחרונים], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018010770205171/NLI?volumeItem=12 כתובים].}} לפניו יצא לאור [https://archive.org/details/tanakh-venice-1545-images/page/n3/mode/2up '''מקראות קטנות''' (=מקרא שלם בלא פירושים)], ונציה ש"ד-ש"ה (1545), שניהם בבית הדפוס של דניאל בומברג. בעל ה'''[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up?view=theater מנחת שי]''' השתמש בשני הדפוסים האלה, והם הדפוסים שהוא מציין בתור נקודת השוואה בהערותיו על נוסח המקרא.{{הערה|למידע נוסף ראו ב[https://mgs.alhatorah.org/Dual/Minchat_Shai/Bereshit/0#m6e0n6 מבוא המהדיר] למהדורה המדעית של '''מנחת שי''' ע"י ד"ר צבי בצר.}} #[https://archive.org/details/torah-targum-onqelos-tafsir-farsi-rashi-constantinople-1546-images/page/n5/mode/2up '''תורת יי תמימה... מפורשת מהרב הגדול מאור הגולה רש"י... ומתורגמת בשלש שפות'''], קושטאנדינא ש"ו (1546), בבית הדפוס של א' שונצינו. מסביב לתורה יש תרגומים לשלוש שפות ופירוש: תרגום אונקלוס בשוליים הפנימיים, "תרגום ערבי לרב סעדיא גאון זל" (=תפסיר רס"ג) למעלה, "פרסי" (=תרגום ל[[:W:פרסית יהודית|פרסית-יהודית]]) בשוליים החיצוניים, ופירוש רש"י למטה. שלושת התרגומים מנוקדים בניקוד טברני מלא. זהו הדפוס הראשון של תפסיר רס"ג ושל התרגום לפרסית יהודית.{{הערה|תפסיר רס"ג נדפס שוב בתוך Biblia Sacra Polyglotta ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019188240205171/NLI לונדון 1657]) באותיות ערביות. אחר כך יוסף דירינבורג הוציא לאור את תפסיר רס"ג ([https://archive.org/details/saadia-tafsir-torah-paris-1893-images/page/n7/mode/2up פריז תרנ"ג]) על פי שני הדפוסים שקדמו לו וכתב־יד תימני אחד ("מדוייק מאד"). אמנם רק בשנים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901) יצא לאור שילוב של מקרא ותרגום ותפסיר על פי הנוסח ומסורת ההגייה של קהילות ישראל בתימן (ראו להלן #32).}} #[https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-2-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''חמשה חומשי תורה'''... עם '''התרגום'''] ([https://archive.org/details/targum-onqelos-sabbioneta-1557-copy-1-images/page/n11/mode/2up?view=theater עותק נוסף]), סביוניטה שי"ז (1557): התורה ותרגום אונקלוס בדפים מקבילים, שניהם מנוקדים ומוטעמים. זוהי מהדורת כיס המיועדת להיות נוחה לבעלים לשאת אותה עמו, כדי לחזור על פרשת השבוע עם התרגום. בעמוד השער כתוב שהתרגום הועתק "מספר ישן נושן המזוקק שבעתים, ראוהו בנים ויאשרוהו, חכמים ונבונים ויהללוהו. וממנו ראינו וכן עשינו אות באות מילה במילה כנקודיו וכטעמיו כי כד[א]י הוא לסמוך עליו."{{הערה|אברהם ברלינר בחר בדפוס זה להיות היסוד למהדורת תרגום אונקלוס בעריכתו ([https://archive.org/details/onqelos-berliner-berlin-1884-color-images/page/n7/mode/2up ברלין, תרמ"ד]).}} #[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], ונציה ש"ן (1591): '''הדפוס הראשון של שלושה תרגומים ארמיים לתורה ביחד''' (תרגום אונקלוס, "תרגום יונתן" ו"תרגום ירושלמי"). בסוף יש בו גם חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, הפטרות (עם תרגום יונתן להפטרות של המועדים), ו'''[https://archive.org/details/targum-pseudo-jonathan-1st-edition-venice-1591-images/page/n1651/mode/2up?view=theater "תולדות אהרן"]''' (מראה מקומות בתלמוד). #[https://archive.org/details/torah-targumim-rashi-megillot-hanau-1614-images/page/n3/mode/2up '''חמשה חומשי תורה''' עם שלושה תרגומים ארמיים ופירוש רש"י], הנאו שע"א-שע"ד (1611-1614): המהדורה הזאת מכילה הגהות מהחומש של [[:W:ישעיה הלוי הורוביץ|בעל השל"ה]] על המקרא והתרגומים ובעיקר על פירוש רש"י. נראה שהיא היסוד לנוסח רש"י בדפוסים הבאים אחריה, ובמיוחד לתוספות בתוך דברי רש"י (המכונים רש"י ישן). עוד נדפס במהדורה הזאת פירוש קצר על מילים וביטויים קשים בדברי התרגומים, המכונה "יונתן" בדפוסים הבאים, וזהו הדפוס הראשון שלו.{{הערה|כתב־היד המקורי של פירוש זה נמצא [https://archive.org/details/commentary-on-targumim-kaufmann-ms-a-030-nli-images/page/n6/mode/1up כאן].}} עוד נדפסו במהדורה זאת פירוש "בעל הטורים" (פרפראות), חמש מגילות עם תרגומיהן ופירוש רש"י, והפטרות. #[https://archive.org/details/torah-david-de-castro-tartaz-amsterdam-1666-images/page/n3/mode/2up '''סדר פרשיות והפטרות כל השנה''' בעריכתו של דוד די קאשׂטרו תארתס], אמסטרדם תכ"ו (1666): חומש מדויק ויפה שהוא גם '''תיקון סופרים''' (כלומר הוא מיועד להיות בסיס לתיקונים בספרי תורה), ותרם רבות להתקבלותם בפועל של פסקי [https://archive.org/details/shtei-yadot-venice-1618-images/page/n4/mode/1up?view=theater '''אור תורה'''] בספרי התורה. הרב [[:W:מנשה סתהון|מנשה סתהון]], במאה ה-19, בחר להשתמש בעותק של החומש הזה כדי לבצע השוואה מול נוסח הכתיב של התורה בכתר ארם צובה, ורשם 11 הבדלים ביניהם.{{הערה|ראו יוסף עופר, [https://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 "כתר ארם צובא לאור רשימותיו של מ. ד. קאסוטו"] '''ספונות''' תשמ"ט, עמ' 309-313, 334-337; קאסוטו העתיק את רשימתו של הרב סתהון בתוך הרשימות שלו על הכתר. וראו עוד [[#א. כתר ארם צובה (יד בן צבי 1)|לעיל, מקור "א(ר)"]].}} #[https://archive.org/details/hamishah-humshei-torah-ba-asarah-levushei-orah-a-genesis-berlin-1705-images/Hamishah_Humshei_Torah_ba-Asarah_Levushei_Orah_A_Genesis_Berlin_1705/page/n5/mode/2up '''חמשה חמשי תורה... בעשרה לבושי אורה...''' (=מקראות גדולות על התורה)], ברלין תס"ה (1705): '''הדפוס הראשון של פירוש הרשב"ם על התורה'''.{{הערה|הדפסת פירוש הרשב"ם מבוססת על '''[https://archive.org/details/rashi-rashbam-al-ha-torah-berlin-ms-or-qu-2162-jts-breslau-ms-103-images/page/n11/mode/2up כתב־היד הזה]''', שהוא כתב־היד היחיד של הפירוש ששרד. פירושו של הרשב"ם שבכתב־היד הזה יצא לאור שוב ב[https://archive.org/details/Rashbam_Torah_Breslau_1882_images/Rashbam_Torah_Breslau_1882_copy1_images/page/n5/mode/2up מהדורה ביקורתית מאת דוד רוזין בשנת תרמ"ב (1882).]}} #[https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n5/mode/2up '''ספר קהלות משה''' (=מקראות גדולות)], אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח (1724-1728): מהדורה זו של המקראות הגדולות ייחודית בגודלה ובנייר המשובח שלה, ויש בה מבחר עשיר במיוחד של פירושים (חלקם בדפוס ראשון). ב[https://blog.nli.org.il/sodot-amsterdam-manuscripts/ שני עותקים ממנו] יש איורים מרהיבים בצבע בתחילת כל כרך. מהדורה זו של המקראות הגדולות מופיעה [https://exhibition.nli.org.il/he/gallery בתערוכה הקבועה] של הספריה הלאומית. אמסטרדם הייתה המרכז העולמי להדפסת ספרי קודש בראשית המאה ה־18. #[https://archive.org/details/minhat-shai-manitoba-1742-1744-images/page/n7/mode/2up '''מקרא עם מנחת שי''' ("ספר ארבעה ועשרים")], מנטובה תק"ב-תק"ד (1742-1744): '''הדפוס הראשון של החיבור מנחת שי בענייני מסורה'''. חיבור זה השפיע רבות על נוסח המקרא שבדפוסים בדורות הבאים. לכתב היד המקורי של החיבור "מנחת שי" ראו [https://archive.org/details/minhat-shai-autograph-copy-1626-bl-add-27198-images/page/n2/mode/1up כאן]. #'''עזרת הסופר''', אמסטרדם תקכ"ט (1769): מהדורה כפולה של התורה בתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n23/mode/2up תיקון סופרים]''' מובהק (לא מנוקד) ובתור '''[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-menuqqad-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up חומש מנוקד עם הפטרות]''', שניהם מדויקים ומהודרים. תיקון סופרים זה שימש סופרי סת"ם באירופה, והוא היה הבסיס והיסוד עבור תיקוני הסופרים של [https://archive.org/details/heidenheim-torah-ein-ha-sofer-rodelheim-1818-1821-images/page/n5/mode/2up ר' וולף היידנהיים] ו[https://archive.org/details/baer-tiqqun-hasofer-vehaqore-rodelheim-1886-images/page/n3/mode/2up ר' יצחק בער]. #[https://archive.org/details/nakh-metzudot-livorno-1782-images/page/n1/mode/2up?view=theater '''נביאים וכתובים''' עם פירושי '''מצודת דוד''' ו'''מצודת ציון'''], מאת הרב דוד אלטשולר ובנו הרב יחיאל הילל אלטשולר (ליוורנו, תק"מ-תקמ"ב [1780-1782]). זוהי הגרסה הסופית של פירושי "המצודות" כפי שהוציאם לאור הבן, הרב יחיאל הילל אלטשולר. גרסה סופית זאת נדפסה אחר כך פעמים רבות, כגון בתוך [https://archive.org/details/mikraot-gedolot-warsaw-1874-1885-full-images/page/n1593/mode/2up?view=theater מקראות גדולות דפוס ורשה] (תר"ך-תרכ"ו [1860-1866]). #[https://archive.org/details/biur-furth-1824-images/page/n3/mode/2up?view=theater '''דרך סלולה''' הוא '''חיבור כולל חמשה חומשי תורה''' עם פי' רש"י ותרגום אונקלוס ותרגום אשכנזי ובאור ותקון סופרים...] (פיורדא, תקפ"ד-תקפ"ו [1824-1826]). זוהי אחת ממהדורותיו הרבות של התורה עם '''[[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D|"הביאור"]]''', פרויקט שהוביל [[:W:https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F|משה מדעסויא (=מנדלסון)]] והתחיל לצאת לאור בסוף המאה ה-18, תחת הכותרת "נתיבות השלום" ועוד כותרות כגון "דרך סלולה". לשתי דוגמאות נוספות למהדורותיו הרבות של הביאור ראו [https://archive.org/details/biur-furth-1803-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן] ו[https://archive.org/details/netivot-ha-shalom-vienna-1846-color-images/page/n5/mode/2up?view=theater כאן]. #[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1868-images/page/n5/mode/2up?view=theater '''מקראי קודש''' ספרי '''נביאים וכתובים''' עם פירוש רש"י ופירוש '''מקראי קודש''' מאת הרב מאיר ליבוש מלבים] (ורשה, תרכ"ו-תרכ"ח [1866-1868]). '''[https://archive.org/details/prophets-and-writings-with-malbim-warsaw-1874-images/page/n5/mode/2up?view=theater מהדורה שניה]''' של נביאים וכתובים עם פירוש המלבי"ם יצאה לאור בשנת תרל"ד בתוספת פירושי ה"מצודות", והיא המהדורה שנדפסה אחר כך במהדורות צילום רבות. #[https://archive.org/details/torat-elohim-vilna-1879-images/page/n5/mode/2up חומש עם פירוש רש"י ו'''עיקר שפתי חכמים'''] (וילנה: ראָם, תרל"ט [1879]): זוהי המהדורה הראשונה של '''עיקר שפתי חכמים''', שהוא קיצורו הנפוץ של הפירוש הפופולרי [https://archive.org/details/Siftei-Hakhamim_Frankfurt-am-Main_1712/page/n5/mode/2up '''שפתי חכמים'''] על פירוש רש"י לתורה וחמש מגילות. שילוב זה של תורה, פירוש רש"י ועליו "עיקר שפתי חכמים" הפך להיות המודל של מאות חומשים שנדפסו בדורות הבאים ועד ימינו. #'''[https://archive.org/details/Taj_1901_Color_images/page/n3/mode/2up כתר תורה תאג']''', ירושלים תרנ"ד-תרס"א (1894-1901): '''הדפוס הראשון של תורה משולבת עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג על־פי הנוסח ומסורת ההגייה של יהודי תימן'''; נדפסו בו גם '''חלק הדקדוק''', הפטריות עם תרגום יונתן ו"דקדוק התרגום". '''לעוד דפוסים חשובים או נפוצים של תורה או מקרא, החל מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, שנבדקו לעתים קרובות במהדורתנו, ראו לעיל [[#דפוסים נפוצים (שאינם מיוסדים על כתבי־היד הטברנים)|"דפוסים"]].''' ===התרגומים ופירושי המופת על המקרא=== לרוב ספרי התנ"ך יש תרגום ארמי ופירוש מופת, המלווים את פסוקי המקרא במשך דורות רבים. הם מוצגים יחד בדפי כתבי־יד ודפוסים, שהוכנו לשימושם של הלומדים מימי הביניים ועד ימינו. ספרים אלה מעידים על כך שדרך המלך לעסוק במקרא, לפחות מאז דורו של רש"י, הייתה מקרא ביחד עם תרגום ופירוש.{{הערה|אפשר לראות את זה באופן מיוחד בכתבי־יד [[#מבחר כתבי־יד אשכנזים ואיטלקים|אשכנזים]] ו[[:COMMONS:Category:Prophets and Writings with Targum-Tafsir BL Or 2210-2211-2375|תימנים]].}} שני התרגומים שהפכו בלתי נפרדים מן התנ"ך הם אלו המוזכרים בתלמוד הבבלי ([[מגילה ג א|מגילה ג' ע"א]]), כלומר [[תרגום אונקלוס|תרגום אונקלוס]] על התורה, ו[[תרגום יונתן לנביאים|תרגום יונתן בן עוזיאל]] על ספרי הנביאים. אף על פי שיש תרגומים אחרים על התורה, וכן יש תרגום לרוב ספרי הכתובים, דווקא לשני התרגומים האלה מתייחסים המפרשים הקלאסיים, ואלו הם שנלמדו בקביעות ברחבי ארצות הגולה, ואף נאמרו בציבור בעת קריאת התורה בבתי הכנסת של קהילות מסוימות. על רוב ספרי המקרא נכתב פירוש מופת אחד שהפך להיות הפירוש היסודי על אותו ספר. פירוש כזה נכתב בעברית,{{הערה|לגבי קהילות בארצות הדוברות ערבית, ראוי להוסיף את תפסיר רס"ג.}} והוא מיועד לדון בנקודות עניין או קושי פסוק אחרי פסוק. הוא קצר יחסית, ולעתים קרובות הוא לוקח את התרגום כנקודת מוצא. הוא שואף לפרש את פשוטו של מקרא, אך לעיתים קרובות הוא מוסיף תובנות בדרך המדרש. הוא מסייע לקורא לעבור מפסוק לפסוק בתחושת הבנה בסיסית, ומעשיר את ההבנה הזאת בתובנות נוספות שהופכות את הטקסט לברור או משמעותי יותר. אף על פי שפירושים רבים וחשובים נכתבו על כל ספר במקרא, בדרך כלל זכה רק פירוש מופת אחד לשמש בסיס ללימוד נרחב וקבוע אצל כלל הלומדים, ואף היווה נקודת מוצא משותפת להעמקה, לדיון ולוויכוח אצל המלומדים בדורות הבאים. שלושה חכמים בלבד כתבו ביחד את פירושי המופת על רוב מוחלט של ספרי המקרא: '''רש"י, רד"ק ורלב"ג'''. '''א. התרגומים ופירושי המופת על המקרא:''' #'''תורה: תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֹת, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (המבוססים בין השאר על התרגום, ומכילים את פרשנותו של התרגום בארמית או בעברית),{{הערה|1=בימי הביניים הפסיקו לתרגם את קריאת התורה בציבור, ועוד התקבלה הדעה שבמקום "שנים מקרא ואחד תרגום", היחיד יכול לקרוא "שנים מקרא ואחד פירוש" (=רש"י). ראו יצחק ש' פנקובר, '''תולדות פירוש רש"י לתנ"ך''' (ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"ד) , פרק א, "תהליך הקנוניזציה של פירוש רש"י לתורה", עמ' 35-56.}} והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסגנון של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר בעקבותיו דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י אפשר לראות תחייה מסוימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים. ובכלל יש דמיון מהותי בין תסיסת הלימוד שנוצרה בבית מדרשו של רש"י – ובפרשנות העשירה שנוצרה במשך הדורות תוך כדי התמודדות עם פירושו – לבין התסיסה הפרשנית בישיבת יבנה הקדומה: בחידוש ובחידוד, במתח המתמיד בין פשט לדרש, ובחדוות הלימוד המשותף.{{הערה|אמנם יש הבדל אחד בולט: התסיסה הקדומה הייתה ביחס ללימוד '''המקרא''' ומדרשו, ואילו בבית מדרשו של רש"י הייתה התחדשות כפולה: הן כלפי '''המקרא''' והן כלפי '''התלמוד''' (שעל כל אחד מהם כתב רש"י פירוש מופת). על לימוד המקרא הקדום ראו גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|לעיל בפרק א של המבוא]].}} #'''נביאים: תרגום יונתן ופירוש רד"ק, או פירוש רלב"ג על נביאים ראשונים.''' פירוש רד"ק הפך לפירוש יסוד על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, והוא מִלא תפקיד דומה לגבי ספרי הנביאים כמו שמִלא פירושו של רש"י על התורה. מספר כתבי־היד, ומקומו החשוב של פירוש רד"ק לצדם של ספרי הנביאים בעידן הדפוס, מעידים על כך.{{הערה|[https://archive.org/details/radaq-neviim-aharonim-guadalajara-1482-images/page/n9/mode/2up פירושו של רד"ק על ספרי הנביאים האחרונים] יצא לאור בשנת רמ"ב (1482), ו[https://archive.org/details/neviim-radaq-soncino-1486-images/page/n5/mode/2up פירושו על כל ספרי הנביאים] יצא לאור במקביל למקרא (בלתי מנוקד) בשנת רמ"ו (1486). הדפוס השלישי יצא לאור ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011638570205171/NLI שנת רמ"ב (1492)], והדפוס הרביעי בשנת רע"ה (1515) והוא היה היסוד לפירושי הרד"ק שנדפסו בתור הפירוש המלווה את כל ספרי הנביאים ב[https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n3/mode/2up מקראות גדולות, דפוס ראשון] (ונציה רע"ח [1518]). באותה תקופה התחילו אף להדפיס קטעים מתוך פירוש הרד"ק בתור הפירוש המלווה את ההפטרות שבחומשים ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010661590205171/NLI דפוס ראשון] קושטא רס"ה [1505]).}} פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים היה חשוב ונפוץ ביותר, אך הוא לא התקבל בציבור באותה התלהבות כמו פירושו על התורה (למעט הפירוש על חמש מגילות). לעומתו מתאפיין פירוש רד"ק ביסודיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", כולל מקצועיוּת לשונית כיאה לגדול המדקדקים בימי הביניים, ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש יסודי ומצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהספרים האלה אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה).{{הערה|מסיבה זו ראוי בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתן את פירוש רד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).}} אמנם גם פירושו של הרלב"ג – שנכתב על ספרי הנביאים הראשונים בלבד – התקבל בחביבוּת רבה כפירוש עיקרי. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של רד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).{{הערה|עוד בשנת רנ"ד (1494) יצאה לאור בלייריאה, פורטוגל, [https://archive.org/details/neviim-rishonim-targum-radaq-ralbag-leiria-portugal-1494-images/page/n5/mode/2up מהדורה מושקעת ויפה] של ספרי הנביאים הראשונים לצד תרגום יונתן, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג ביחד.}} #'''תהלים: פירוש רד"ק.''' פירושו היסודי של רד"ק לספר תהלים היה הפירוש הנפוץ והנחשק ביותר לספר זה במשך הדורות. זה לא במקרה שהספר המקראי הראשון שנדפס אי פעם היה דווקא ספר תהלים עם פירושו של רד"ק ([https://archive.org/details/psalms-with-radaq-bologna-1477-images/page/n3/mode/2up בולוניה רל"ז] [1477]).{{הערה|בהמשך עידן הדפוס פירושו של הרד"ק לתהלים נדפס פחות, ופירושים אחרים נדפסו במקומו. אך נראה שמציאות זו אינה נובעת מחוסר רצון להשתמש בפירוש, אלא מאילוצי הצנזורה, כי הפולמוס האנטי-נוצרי בולט במיוחד בפירוש זה.}} #'''חמש מגילות: פירוש רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) היו נפוצים מאוד במשך הדורות, וממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מלמדים בנחת, מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי רש"י על חמש אינם מתייחסים לתרגום הארמי. אך גם התרגום לחמש מגילות הפך להיות נפוץ ומוכר, במיוחד בכתבי־יד אשכנזים ותימנים.}} '''ב. ספרים שאין להם פירוש מופת מובהק:''' #'''ספר משלי'''. פירושים רבים וחשובים נכתבו על ספר משלי, אך קשה להצביע על אחד מהם שהפך להיות פירוש מופת, יסודי וייחודי ושימושי, לכלל הלומדים.{{הערה|פירוש רד"ק לספר משלי לא הגיע לידינו בשלמותו. הוא שרד ב[https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001861170205171/NLI כתב־יד אחד] בלבד, ורק עד כא,יד.}} מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, ר"י קמחי, ר' משה קמחי, ר"י גרונדי, עמנואל הרומי ([https://archive.org/details/mishlei-immanuel-ha-romi-naples-1487-images/page/n7/mode/2up נפולי רמ"ז]), ר' מנחם המאירי והרלב"ג (נדפסו ביחד ב[https://archive.org/details/mishlei-targum-ralbag-meiri-leiria-1492-jts-tiff-images/page/n6/mode/1up לייריאה, פורטוגל רנ"ב]),{{הערה|זוהי מהדורה מושקעת ויפה של ספר משלי לצד התרגום, שניהם בניקוד ובטעמים, ומסביבם פירושיהם של ר' מנחם המאירי ורלב"ג (ראו לעיל לגבי מהדורה דומה של ספרי הנביאים הראשונים עם פירושיהם של רד"ק ורלב"ג). לסריקה של מהדורה שלמה ושימושית של ספר משלי עם פירוש המאירי, ראו [https://archive.org/details/mishlei-derekh-mesilah-rashi-meiri-1844-images/page/n19/mode/2up דרך מסילה] (פיורדא, תר"ד).}} ר"י אבן כספי, רי"ד, והפירוש [[מפתח:משלי עם פירוש קב ונקי.pdf|"קב ונקי"]] מאת ר' דוד בן שלמה אבן יחיא שחי בדור של גירוש ספרד.{{הערה|'''קב ונקי''' נדפס שוב בתור הפירוש על ספר משלי [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1055/mode/2up בתוך מקראות גדולות דפוס ראשון], ונציה רע"ח (1518); בסלוניקי רפ"ב (1522) כ[https://archive.org/details/psalms-proverbs-radaq-yosef-hayyun-saloniki-1522-images/page/n449/mode/2up פירוש יחיד על משלי] ביחד עם ספר תהלים עם פירושיהם של רד"ק ור' יוסף חיון; ולאחר מכן [https://archive.org/details/kehillot-moshe-miqraot-gedolot-amsterdam-1724-images/page/n2285/mode/2up בתוך מקראות גדולות '''קהילות משה'''] (אמסטרדם תפ"ד-תפ"ח [1724-1728]).}} מבין כולם, הפופולריים ביותר בסוף ימי הביניים ותחילת עידן הדפוס היו המאירי והרלב"ג ו"קב ונקי". פירוש המאירי בהיר ומלא בדברי חכמה, ולכן התחבב הרבה על הלומדים, אך יש בו אריכות משמעותית, וכמו כן לגבי פירושו של רלב"ג ועוד יותר בפירושו של עמנואל הרומי. ואילו הפירוש "קב ונקי" נכתב במיוחד כדי להעביר ללומד את תמצית פירוש הפשט העולה ממיטב פירושיהם של קודמיו. בגלל שהוא בהיר ויחסית קצר, הוא זכה להיות מבין הפירושים הראשונים שנדפסו ביחד עם ספר משלי, בדומה לפירושי הראשונים שהיו יותר נפוצים לפני עידן הדפוס (המאירי, רלב"ג ועמנואל הרומי). #'''ספר איוב.''' פירושים רבים וחשובים נכתבו גם על ספר איוב, אפילו יותר מספר משלי, אך גם כאן קשה להצביע על פירוש אחד שהפך להיות יסודי עבור כלל הלומדים. מביניהם אפשר לציין את פירושיהם של רש"י, רשב"ם, ר"י קרא, ראב"ע, ר"י קמחי, [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1108/mode/1up?view=theater רמב"ן], רלב"ג,{{הערה|פירושו של רלב"ג על ספר איוב נדפס לראשונה ב[https://archive.org/details/ralbag-job-ferrara-1477-images/page/n11/mode/2up שנת רל"ז] ושוב ב[https://archive.org/details/ketuvim-with-commentary-naples-1487-images/page/n7/mode/2up שנת רמ"ז].}} [https://archive.org/details/job-mayan-ganim-1899-images/page/n3/mode/2up מעין־גנים],{{הערה|במבוא לפירושו על ספר איוב במסגרת "דעת מקרא", כתב עמוס חכם: "גם הפירוש 'מעין־גנים' יכול להחשב כילקוט מדרשי חז"ל על איוב, כי מחברו אסף אל תוכו פירושי־אגדה רבים, אם כי עיקר מגמתו היתה לפרש פשוטו של מקרא ונמצאים בו הרבה פשטים עמוקים ויקרים."}} ר"י כספי, [https://archive.org/details/Ohev_Mishpat_Mishpat_Zedeq_Venice_1589/page/n3/mode/2up?view=theater רשב"ץ ("אוהב משפט") וספורנו ("משפט צדק")], ופירושו של ר' [[:W:אברהם פריצול|אברהם פריצול]] שנדפס בתוך [https://archive.org/details/first-rabbinic-bible-venice-1518-full-images/page/n1109/mode/2up?view=theater מ"ג דפוס ראשון] ביחד עם פירוש הרמב"ן. אך רוב הפירושים האלה ארוכים, ובגלל אופיו המיוחד של ספר איוב הם מרבים לדון בשאלות ברומו של עולם, במקום לתת מענה מקומי ממוקד על הבנת הפסוקים כפשוטם. מבין כולם, הפירושים הקצרים, הבהירים והיעילים ביותר הם אולי מעין־גנים והספורנו. #'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים): פירוש רלב"ג, או פירוש רד"ק על דברי הימים.''' פירושו של הרלב"ג על ספר דניאל היה הפירוש המופת המובהק על ספר דניאל מאז שנכתב בימי הביניים,{{הערה|פירושו של הרלב"ג על '''[https://archive.org/details/ralbag-daniel-rome-1470-images/page/n1/mode/2up דניאל]''' היה אחד מהספרים העבריים שיצאו לאור עולם בדפוס (רומא, תר"ל [1470] בערך), וייתכן שהוא הספר העברי הראשון שנדפס מעולם. מאז הוא נדפס פעמים רבות בהוצאות של המקראות הגדולות. בימי הביניים היה עניין עצום בספר דניאל, שמלבד סיפוריו המרתקים עוסק בגאולה וקץ הימין.}} אבל פירושיו לשאר הספרים (עזרא-נחמיה ודברי הימים) לא היו נפוצים וידועים במשך הדורות. באופן כללי היה פחות עניין בספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים מאשר לספר דניאל ופחות פירושים נכתבו עליהם, וייתכן שבגלל זה גם פירושי הרלב"ג לספרים אלה היו פחות נחשקים. עוד ייתכן שהייתה פחות תפוצה לפירושיו על הספרים האלה בגלל שהרלב"ג כתב אותם רק בערוב ימיו. בסופו של דבר, '''[https://archive.org/details/ralbag-ezra-nehemiah-chronicles-krakow-1888-images/page/n3/mode/2up פירושי הרלב"ג על הספרים עזרא-נחמיה ודברי הימים]''' יצאו לאור רק בשנת תרמ"ח (1888) בקרקוב. הפירושים האלה קצרים, בהירים, וגם מכילים תרגום עברי של הפסוקים בארמית. עצם הביאור הקצר והקולע, ביחד עם ה"תועליוֹת" שהוסיף בו הרלב"ג, מהווים פירוש מצויין ובעל משמעות ל"פשט" של הסיפורים בספרים הללו. לגבי דברי הימים, גם רד"ק כתב פירוש על הספר הזה בצעירותו, וניתן להשתמש גם בו בתור פירוש יסוד. '''מקרא ותרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה, ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים, יהיו משולבים עם התרגום גם בסביבה הדיגיטלית. שילוב כזה דורש שתהיה גם מהדורה מנוקדת ומדויקת של התרגומים ושל הפירושים. יש כבר יישום מלא לתורה ב'''[[מקרא ותרגום ורש"י]]'''. ==רשימת התבניות לתיעוד ועיצוב== '''במהדורתנו השתמשנו בתבניות כדי לאפשר תיעוד מקומי ועיצוב אוטומטי לתופעות מיוחדות במקרא.''' ===תבניות לתיעוד מקומי והערות=== '''[[תבנית:נוסח]]''' = התבנית העיקרית להערת נוסח, המשולבת בתוך דפי העריכה, ואינה מופיעה בנוסח המקרא עצמו. יש בהערות מהסוג הזה ציוּן ותיעוד מלא לכל פרט, ולו הקטן ביותר, שיכול להשפיע על קביעת הנוסח במהדורתנו (באותיות ובניקוד ובטעמים). הערות הנוסח בתבנית זו באות כתוספות לנוסח המקרא, תוך כדי הקלדת המקרא על בסיס שני כתבי־היד העיקריים המהווים את הבסיס למהדורתנו (הכתר וכתי"ל). אלפי הערות נוסח כאלו משולבות במהדורה, כולן בתוך [[תבנית:נוסח]]. אפשר לראות ולקרוא את ההערות הללו בלחיצה על "הצג הערות נוסח" (בפינה הימנית העליונה בדפי הפרקים) או ב[https://bdenckla.github.io/MAM-basics/MAM-with-doc/index.html אתר החיצוני הזה]. יש עוד שתי תבניות טכניות הבאות לעתים בתוך הערות הנוסח: #[[תבנית:מ:קישור בהערה]] - קישור לאתר חיצוני בתוך [[תבנית:נוסח|הערת נוסח]]. #[[תבנית:מ:קישור פנימי בהערה]] - קישור פנימי לדף בוויקיטקסט בתוך [[תבנית:נוסח|הערת נוסח]]. '''[[תבנית:מ:הערה]]''' - לעתים רחוקות יש הערה על נוסח הכתיב המופיעה בפנים הטקסט (בתוך רצף הפסוקים), ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|חמישה חומשי תורה]] או [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד#מסורת הסופרים במגילת אסתר: הערות מיוחדות|במגילת אסתר]]. בהערות האלו השתמשנו ב[[תבנית:מ:הערה]]. ===תבניות לעיצוב כללי=== #[[תבנית:מקרא על פי המסורה]] - סימן היכר וניווט שמופיע בתחילת כל הדפים של התנ"ך (כל הפרשות בתורה, כל הפרקים בנביאים וכתובים, וכל דפי ההסבר). #[[תבנית:מ:טעמי המקרא]] - תבנית שמגדירה את הפונט ואת הגודל של הפסוקים בדפי הפרשות בתורה ובדפי הפרקים בנביאים וכתובים. תמיד בא בשורה '''שלפני''' תחילת המקרא עצמו. #[[תבנית:מ:טעמי המקרא-סוף]] - תבנית שתפקידה לסיים את השימוש בפונט ובגודל שהוגדרו בתבנית הקודמת. #[[תבנית:בסיס-משתמש]] - תבנית הבא בסוף הדף המקראי (לאחר שתי שורות ריקות), והמציינת דפים שיש בהם שחזור של הנוסח בכתר ארם צובה, ונותנת הפנייה לדף המקורי שבו נעשה שחזור זה בהתחלה. #[[תבנית:צורות כתיבה בספרי אמ"ת]] - קישור לצורות כתיבה שונות בספרי אמ"ת. בשימוש כעת ב-11 מזמורי תהלים, ואין כוונה להרחיב את השימוש בו לעתיד. ===תבניות ניווט=== #'''[[תבנית:מ:פסוק]]'''=תבנית הניווט העיקרי. שלושת הפרמטרים הראשונים שבו הם בשביל שם הספר, מספר הפרק ומספר הפסוק. יש לו פרמטרים נוספים לעיתים בשביל מספר הסדר ובשביל מספר העלייה בתורה. הביצוע בעיצומו כעת לספרי הנביאים והכתובים (ראו [[#ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים). #[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] כמו התבנית הקודמת, אבל לשימוש בפסוקים הנכתבים בצורת השיר (בכ"א הספרים), שהם משובצים בתוך טבלאות בוויקיטקסט. #[[תבנית:מ:שוליים]] ו[[תבנית:מ:שוליים-סוף]] - בשימוש עם המשתנה "5" כדי ליצור שוליים מימין ומשמאל בשביל סימני הניווט של הפרקים והפסוקים, הסדרים והעליות בתורה (כולם ב[[תבנית:מ:פסוק]] או ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]]). תבניות אלו אינן בשימוש עדיין באותם דפים שאין בהם סימני ניווט, אבל בעתיד יהיה ביצוע בכל הדפים. ===תבניות לראשי ספרים=== #[[תבנית:מ:ספר חדש]] - לציין את ההתחלה בכל אחד מעשרים וארבעה ספרי מקרא. כמובן שתבנית זו אינה בשימוש בפרק הראשון בשמואל ב', מלכים ב', נחמיה, דברי הימים ב', וגם לא בתחילת הנבואות בתרי עשר. תבנית זו באה '''לפי התגיות''' המציינות את תחילת פרק א', כדי שהוא לא ייכלל בתוך הרצף של הפרק עצמו בהכרח. #[[תבנית:רווח בתרי עשר]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מהנביאים ב[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]. #[[תבנית:רווח לספר בתהלים]] - לציין את התחלה (ביחד עם רווח מיוחד) בתחילת כל אחד מחמשת הספרים שבתוך [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]. ===תבניות ל"קרי וכתיב"=== #'''[[תבנית:כו"ק]]:''' "כתיב" בלתי-מנוקד באפור ואחר כך "קרי" מנוקד בכתב רגיל, לרוב הפריטים הרגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:קו"כ]] (מיד אחרי מקף):''' "קרי" מנוקד בכתב רגיל הבא מיד אחרי מקף, ואחריו "כתיב" בלתי-מנוקד באפור, לפריטים רגילים של "קרי וכתיב" במקרא (תיבה אחת של כתיב ותיבה אחת של קרי). #'''[[תבנית:כתיב ולא קרי]] (8):''' [[שמואל ב יג/טעמים#יג לג|שמ"ב יג,לג]]; [[שמואל ב טו/טעמים#טו כא|שמ"ב טו,כא]]; [[מלכים ב ה/טעמים#ה יח|מל"ב ה,יח]]; [[ירמיהו לח/טעמים#לח טז|ירמיהו לח,טז]]; [[ירמיהו לט/טעמים#לט יב|ירמיהו לט,יב]]; [[ירמיהו נא/טעמים#נא ג|ירמיהו נא,ג]]; [[יחזקאל מח/טעמים#מח טז|יחזקאל מח,טז]]; [[רות ג/טעמים#ג יב|רות ג,יב]]. שימו לב: '''(הכתיב מופיע בסוגריים עגולים)'''. #'''[[תבנית:קרי ולא כתיב]] (9):''' [[שופטים כ/טעמים#כ יג|שופטים כ,יג]]; [[שמואל ב טז/טעמים#טז כג|שמ"ב טז,כג]]; [[שמואל ב יח/טעמים#יח כ|שמ"ב יח,כ]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לא|מל"ב יט,לא]]; [[מלכים ב יט/טעמים#יט לז|מל"ב יט,לז]]; [[ירמיהו לא/טעמים#לא לז|ירמיהו לא,לז]]; [[ירמיהו נ/טעמים#נ כט|ירמיהו נ,כט]]; [[רות ג/טעמים#ג ה|רות ג,ה]]; [[רות ג/טעמים#ג יז|רות ג,יז]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. #'''תבניות לסוגים מיוחדים של קרי וכתיב, כולן מבוססות על [[תבנית:מ:כו"ק מיוחד]]:''' ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (13 מתוך 15 פריטיים ברשימת המסורה):''' [[בראשית ל/טעמים#ל יא|בראשית ל,יא]]; [[שמות ד/טעמים#ד ב|שמות ד, ב]]; [[דברים לג/טעמים#לג ב|דברים לג,ב]]; [[ישעיהו ג/טעמים#ג טו|ישעיהו ג,טו]]; [[ירמיהו ו/טעמים#ו כט|ירמיהו ו,כט]]; [[ירמיהו יח/טעמים#יח ג|ירמיהו יח,ג]]; [[יחזקאל ח/טעמים#ח ו|יחזקאל ח,ו]]; [[תהלים י/טעמים#י י|תהלים י,י]]; [[תהלים נה/טעמים#נה טז|תהלים נה,טז]]; [[תהלים קכג/טעמים#קכג ד|תהלים קכג,ד]]; [[איוב לח/טעמים#לח א|איוב לח,א]]; [[איוב מ/טעמים#מ ו|איוב מ,ו]]; (נחמיה ב,יג;) (דה"א ט,ד;) [[דברי הימים א כז/טעמים#כז יב|דה"א כז,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה אחרי מקף):''' [[נחמיה ב/טעמים#ב יג|נחמיה ב,יג]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב מילה חדה וקרי תרתין מילין בין שני מקפים]] (פריט 1 מתוך 15 ברשימת המסורה בין שני מקפים):''' [[דברי הימים א ט/טעמים#ט ד|דה"א ט,ד]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק כתיב תרתין מילין וקרי מילה חדה]] (8 פריטים ברשימת המסורה):''' [[שופטים טז/טעמים#טז כה|שופטים טז,כה]]; [[שמואל א ט/טעמים#ט א|שמ"א ט,א]]; [[שמואל א כד/טעמים#כד ח|שמ"א כד,ח(ט?)]]; [[ישעיהו ט/טעמים#ט ו|ישעיהו ט,ו]]; [[ישעיהו מד/טעמים#מד כד|ישעיהו מד,כד]]; [[איכה א/טעמים#א ו|איכה א,ו]]; [[איכה ד/טעמים#ד ג|איכה ד,ג]]; [[דברי הימים ב לד/טעמים#לד ו|דה"ב לד,ו]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים מתוך 4 הערות מסורה):''' [[שמואל ב ח/טעמים#ח ג|שמ"ב ח,ג]] (בנהר > בנהר פרת); [[יחזקאל ט/טעמים#ט יא|יחזקאל ט,יא]] (כאשר > ככל אשר). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:קו"כ קרי שונה מהכתיב בשתי מילים]] (2 פריטים הבאים אחרי מקף מתוך 4 הערות מסורה):''' [[מלכים ב יח/טעמים#יח כז|מל"ב יח,כז]] (שניהם > מימי רגליהם); [[ישעיהו לו/טעמים#לו יב|ישעיהו לו,יב]] (שיניהם > מימי רגליהם). שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שתי מילים בהערה אחת]] (9 הערות מסורה):''' [[שמואל א כ/טעמים#כ ב|שמ"א כ,ב]]; [[שמואל ב ה/טעמים#ה ב|שמ"ב ה,ב]]; [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]] (מיד אחרי עוד אחד); [[מלכים א יז/טעמים#יז טו|מל"א יז,טו]]; [[ירמיהו יד/טעמים#יד יד|ירמיהו יד,יד]]; [[ירמיהו מח/טעמים#מח כ|ירמיהו מח,כ]]; [[יחזקאל מב/טעמים#מב ט|יחזקאל מב,ט]]; [[משלי כא/טעמים#כא כט|משלי כא,כט]]; [[איוב לח/טעמים#לח יב|איוב לח,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק של שלוש מילים בהערה אחת]] (הערת מסורה אחת):''' [[שמואל ב כא/טעמים#כא יב|שמ"ב כא,יב]]. שימו לב: '''[הקרי מופיע בסוגריים מרובעים]'''. למרות שאין צורך בתבנית זו כדי להציג את הטקסט כראוי במהדורה, כי ניתן להשתמש בתבנית הרגילה ([[תבנית:כו"ק]]), השתמשנו בתבנית זו כדי לאפשר ספירת מילים אוטומטית לבדיקות והשוואות, ואת המרת הטקסט לפורמטים אחרים. ##'''[[תבנית:מ:כו"ק בין שני מקפים]] (1):''' [[ישעיהו כו/טעמים#כו כ|ישעיהו כו,כ]]. #'''[[תבנית:קו"כ-אם]]'''="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" השונה מה"כתיב" באֵם קריאה אחת בלבד, ואינו מצויין במפורש במהדורתנו). #'''[[תבנית:כו"ק-אותיות]]'''=תבנית מיוחדת ל"קרי וכתיב" בתוך [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|מהדורת כתיב של האותיות בלבד]], כדי לאפשר את הצגת ה"קרי" במהדורה זו או את אי-הצגתו ע"י שינוי קל בתבנית. ===תבניות לחלוקת הפרשות=== #[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה) #[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה) #[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[יחזקאל ג/טעמים#ג טז|יחזקאל ג טז]]. #[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של "　" בתחילת שורה חדשה). #[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של "　" בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות). #[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[איכה ג/טעמים|בקינה השלישית במגילת איכה]]. #[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של "　" באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). #[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק. הפרמטר הראשון הוא תבנית לצורת הפרשה, ושני מספר הפסוק (ספר פרק ופסוק). לפעמים יש אחר כך הערה על צורת הפרשה באמצע הפסוק בכתב יד אחד או יותר. #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק]] לתיוג פרקים שמתחילים באמצע פרשה, כלומר לא במקום של פרשה פתוחה או סתומה. כאשר מציגים פרקים אלה ברצף, צריך לסמן רווח פשוט לפני תחילת הפרק. אבל בדף של הפרק עצמו התבנית ריקה (והפרק מתחיל בתחילת השורה הראשונה). #[[תבנית:מ:אין פרשה בתחילת פרק בספרי אמ"ת]] כנ"ל לפסוקים בספרי אמ"ת. מכיוון שכל פסוק בצורת אמ"ת חוזר לראש השורה הבאה, תבנית זו מפנה אל [[תבנית:ר4]] (ראו להלן אצל התבניות המיוחדות לעיצוב ספרי אמ"ת). ===תבניות לאותיות מיוחדות=== #[[תבנית:אות-ג]] (לאות גדולה במקרא) #[[תבנית:אות-ק]] (לאות קטנה במקרא) #[[תבנית:מ:אות מנוקדת]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר ט/טעמים#ט י|במדבר ט,י]] "רְחֹקָ֜הׄ") #[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בפרשת בהעלֹתך, [[במדבר י/טעמים#י לה|במדבר י,לה-לו]]) #[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה [[שופטים יח/טעמים#יח ל|שופטים יח,ל]]) ===תבניות לניקוד וטעמים=== #[[תבנית:מ:ירושלם]], לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" בכתיב חסר יו"ד (ע"י השימוש בתו יוניקוד המיוחד ZWJ). #[[תבנית:מ:ירושלמה]], בדומה לתבנית הקודמת: במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") השתמשנו בתבנית זו.{{הערה|ראו [[מלכים ב ט/טעמים|מל"ב ט,כח]], [[ישעיהו לו/טעמים|ישעיהו לו,ב]], [[יחזקאל ח/טעמים|יחזקאל ח,ג]]. והשוו יוצא מן הכלל אחד שבו התיבה נכתבת מלאת יו"ד ([[דברי הימים ב לב/טעמים|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).}} #[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; לדוגמה טיפוסית ראו [[ישעיהו טז/טעמים#טז ג|ישעיהו טז,ג]]) #[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעם בצורה אחרת בטעמי אמ"ת). #[[תבנית:מ:לגרמיה]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"פָּסֵק") #[[תבנית:מ:פסק]] (בעיצוב מיוחד המבדיל אותו מ"לגרמיה") #[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] - לשימוש בעיקר בהטעמה הכפולה של עשרת הדברות (בתיבות של גרש או גרשיים ותלישא גדולה יש להשתמש בשתי התבניות הבאות) #[[תבנית:מ:גרש ותלישא גדולה]] #[[תבנית:מ:גרשיים ותלישא גדולה]], לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[צפניה ב/טעמים|צפניה ב]]) #[[תבנית:מ:כל קמץ קטן מרכא]] ([[תהלים לה/טעמים#לה י|תהלים לה,י]]; [[משלי יט/טעמים#יט ז|משלי יט,ז]]; להסבר של התופעה ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#טעם משני בתיבה הראויה להיות מוקפת|כאן]]) #[[תבנית:מ:מקף אפור]], תבנית זו מראה את סימן המקף ("־") בצבע אפור. משתמשים בה בין שתי תיבות של "עולה ויורד" ב-50 פסוקי אמ"ת, שלפי הדין ראויות לצירוף על ידי מקף. #[[תבנית:מ:סילוק לפני געיה]], לציון מפורש של מקום הסילוק בתיבה שיש בה געיה אחריו, בלי לשנות את נוסח המקרא המוצג; הפרמטר הראשון הוא התיבה המנוקדת והמוטעמת, והפרמטר השני הוא אותיות התיבה עם קו הסילוק בלבד. ===תבניות לצורת השיר בכ"א הספרים=== #[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בכ"א הספרים|השירים בכ"א הספרים]] מעוצבים ע"י שיבוץ בתוך טבלאות. #במקרים מסוימים, כדי ליישם את צורת השיר באופן מלא, יש צורך בעיצוב נוסף [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מגבלה טכנית|ליישר את הטקסט בשני הצדדים]], ובמקרים האלה משתמשים ב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים]] וב[[תבנית:מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף]]. #במקרים מסוימים של שיר המשובץ בתוך טבלה יש צורך להשתמש ב[[תבנית:מ:פסוק-שירה]] (ראו לעיל ברשימת התבניות לניווט). ===תבניות לצורת השיר בספרי אמ"ת=== '''עיצוב הכתיבה השירית בספרי אמ"ת לפי חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה{{קו תחתי|ר}}ווחים בכתבי־היד):''' #[[תבנית:ר1]] - רווח לחלוקה העיקרית הראשונה בפסוק. #[[תבנית:ר2]] - רווח לחלוקה העיקרית השנייה בפסוק. #[[תבנית:ר3]] - רווח לחלוקה ראשית פנימית, החוזרת לתחילת השורה באמצע הפסוק. תבנית זו נחוצה בפסוקים ארוכים ומורכבים בספרי אמ"ת שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר, וגם בשביל חזרה לראש השורה באמצע פסוק בשירים הבנויים אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה: האזינו, שירת דוד, שירת אסף. #[[תבנית:ר4]] - חזרה לתחילת השורה לפסוק חדש. #[[תבנית:ר0]] - תבנית זו אינה מופיעה כלל במהדורה. תפקידה לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות כדי להציג פסוקי אמ"ת בשני טורים מקבילים. '''עיצוב נוסף בספרי אמ"ת:''' #[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת #[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי) ==רשימת תיקונים ושינויים== '''מסוף קיץ תש"פ (2020) ועד 12 בספטמבר 2026 נרשמו התיקונים והשיפורים לנוסח המקרא באופן מסודר בדף ה{{קו תחתי|שינויים}} שבתוך [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים]''' ([http://purl.org/mam/google-sheet קישור מקוצר]).{{הערה|1=החל מקיץ תש"פ (2020) בוצעה השוואה מדוקדקת בין '''[[מקרא על פי המסורה]]''' לבין '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml מהדורת UXLC המעודכנת]''', בתור הכנה להעלאת נוסח המקרא לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home ספריא]'''. מטרת ההשוואה הייתה קודם כל לגלות אם יש הבדלים בולטים בין שתי המהדורות (ברמה של פסוקים או מילים שלמות). אחר כך עיקר ההשוואה עסק בפרטים: הושוו ונבדקו מאות שינויים בענייני כתיב ואותיות מיוחדות, ויותר מאלף שינויים בענייני ניקוד וטעמים. השוואה זו הביאה לעשרות תיקונים ושיפורים במהדרותנו (וגם במהדורת [https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]).}} הגיליון, לרבות דף השינויים, הוקפא באותו יום ואינו מתוחזק עוד; ויקיטקסט העברי הוא המקור המתוחזק. ניתן לעקוב אחרי השינויים שנעשו קודם לכן ב"גרסאות קודמות" לכל פרק במקרא. לפי תאריכים: #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא מי' אלול תש"פ (28.08.2020) ועד 12 בספטמבר 2026 '''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit#gid=953964633 רשומים בדף השינויים של גיליון הנתונים]''' באופן מסודר,{{הערה|1=אפשר להשתמש לשם כך גם ב־"version history" הכללי וב־"edit history" לכל תא.}} והם '''גם''' מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. לאחר הקפאת הגיליון, „גרסאות קודמות” בוויקיטקסט הן התיעוד המתוחזק; דף השינויים בגיליון מוקפא ואינו מקבל רישומים נוספים. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא '''מאז חורף תשע"ו''' (2015-2016) מופיעים ב"גרסאות קודמות" של דפי הפרקים בוויקיטקסט. במשך החורף ההוא (ו' חשוון עד כ"ג טבת; 19.10.2015-04.01.2016) עברו כל פרקי התנ"ך של "מקרא על פי המסורה" ממקומם הראשון בדפים נסיוניים אל מקומם הנוכחי. #כל התיקונים והשינויים בנוסח המקרא שנעשו '''לפני''' חורף תשע"ו (2015-2016) מופיעים בדפי המקרא המקוריים והישנים (והבלתי-מעודכנים); ראו להלן ב'''[[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט]]'''. ==שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט== '''הפרויקט לבנות מהדורה מדוייקת של המקרא ברשיון חופשי נעשה בשלושה שלבים עיקריים:''' #'''תורה;''' #'''חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה;''' #'''ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר ארם צובה.''' '''אחר כך הועלה הפרויקט לגליון נתונים חיצוני ומשם בחזרה אל מרחב הראשי של ויקיטקסט. הגהה יסודית של נוסח המקרא ויישומים חיצוניים ממשיכים להתבצע.''' ===חלק ראשון: תורה=== '''השלב הראשון והחשוב ביותר בפרויקט היה להכין את נוסח התורה, שהיא חסרה ברובה בכתר ארם צובה.''' הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר], אבל בוצעו בו התיקונים הבאים: *נוסח האותיות תוקן ע"פ נוסח האותיות שבספרי התורה. *נוסח הניקוד והטעמים מבוסס בעיקרו על נוסח כתי"ל לפי הקלדת וסטמינסטר, אבל הקלדה זו תוקנה ע"פ צילום כתי"ל עצמו ומתוך השוואה אל כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לכתר ארם צובה. העבודה על נוסח התורה התחילה ב[[פרשת משפטים/טעמים|פרשת משפטים]] שנת תשע"א, והסתיימה ההקלדה הראשונה בחודש אדר תשע"ב. עדכונים ותיקונים שיטתיים בוצעו עד פסח תשע"ג. שלב אחרון של תיקונים באופן מסודר התבצע במשך שנת תשע"ד.{{הערה|בשלב זה נוספו בהערות הנוסח תיעוד לשינויים בניקוד ובטעמי המקרא בדפוסים המוכרים, ביחד עם מבחר הערות על נוסח הכתר מול הדפוסים מתוך הספר "מאורות נתן". אותו דבר נעשה גם בהפטרות ובחמש מגילות.}} מאז היו רק תיקונים זעירים, במיוחד בניסוח ההערות בתיעוד לנוסח. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|"שער תורה"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה#גירסת ביניים לתורה שנעתקה מתוך גליון הנתונים|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|דף המפתח המקורי ל"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית ובלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפי פרשת השבוע בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|פרק מידע על קביעת הנוסח לתורה במהדורתנו נמצא כאן.]]''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שני: חמש מגילות ושאר המקומות החסרים בכתר ארם צובה=== '''השלב השני של הפרויקט היה להכין את נוסח חמש מגילות, החסרות ברובן בכתר ארם צובה, ובנוסף להן את שאר כל המקרא החסר בכתר.''' גם כאן הבסיס להקלדה היה נוסח כתי"ל כפי שהוא מופיע ב[http://tanach.us/Tanach.xml הקלדת וסטמינסטר]; בהקלדה זו בוצעו תיקונים ע"פ נוסח המסורה, כפי שהוא משתקף בכתבי־היד הטברנים הקרובים לכתר ארם צובה ובהערות המסורה. עבודה זו בוצעה במשך שנת תשע"א, ועברה שלבי הגהה שהסתיימו בחודש תשרי תשע"ג.{{הערה|עדכונים ותיקונים סופיים לספרי הכתובים החסרים בכתר בחלקם הגדול או בשלמותם (חמש מגילות, דניאל, עזרא-נחמיה) הסתיימה בחודש תשרי תשע"ג, ואח"כ עודכנו גם הדפים הבודדים החסרים בספרים שונים (מלכים, ירמיהו, תרי עשר, תהלים).}} עוד שלב אחרון של עדכונים ותיקונים (בעיקר בהערות הנוסח) הסתיים בז' טבת תשע"ד (10.12.13). '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסת ביניים בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''הגרסה המקורית לחמש מגילות ושאר החלקים החסרים בכתר ארם צובה נמצאת בתוך [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה|"תורה על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה ישנה ובלתי־מעודכנת}}, דפים לספרים שלמים או לקטעי ספרים החסרים בכתר בלבד)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות החסרים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן.]]''' ===חלק שלישי: שאר ספרי נביאים וכתובים לפי כתר ארם צובה=== '''השלב השלישי בפרויקט היה להכין את ספרי הנביאים והכתובים הקיימים ברובם בכתר ארם צובה.''' כבסיס להקלדה של כתר ארם צובה השתמשנו ב[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת מכון ממרא]. אמנם יודגש שהתשמשנו בה '''אך ורק כבסיס להקלדה בלבד''': לא העלינו שום פרק בנביאים וכתובים כמתכונתו במהדורת מכון ממרא, ולא השארנו שום מרכיב מקורי השייך למהדורתם, אלא קודם כל בצענו בה הגהה ועיצוב יסודיים וקפדניים לפי שיטתנו. כל פרק מוקלד עבר בדיקה כפולה ומשלושת על ידינו (לכל אות וניקוד וטעם וגעיה) מול צילום הכתר והמהדורות האחרות המבוססות עליו.{{הערה|יצויין שמתוך עבודת ההשוואה שעשינו התברר היטב שמהדורת מכון ממרא זהה כמעט לגמרי למהדורת ברויאר. היוצאים מן הכלל הם ענייני עיצוב זוטרים אך בולטים לעין קורא (בעיקר שיטת הסימון ל"קרי וכתיב" וניקודו של שם הוי"ה), וכן מספר שינויים לעתים רחוקות בגעיות (בודדים מתוך מאות ואלפים) שקשה לקבוע אם הם נובעים מתוך שיטה או שמדובר על טעות. שתי המהדורות כל כך קרובות בנוסחן ובשיטתן הכללית עד שניתן לקבוע שמי שרוצה לבדוק את נוסח מהדורת ברויאר באינטרנט יכול להשתמש למעשה במהדורת מכון ממרא.}} כתוצאה מהעבודה היסודית על כל פרק ופרק, זמן העבודה על ספרי הנביאים והכתובים הקיימים בכתר נמשך עד כמעט שנתיים: מחודש כסלו תשע"ב עד שהטיוטה הראשונה למקרא כולו הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג.{{הערה|בנוסף לבדיקת הנוסח היסודית בכל פרק ופרק, ראוי לציין כמה מרכיבים ספציפיים שנעשו בהם תיקונים שיטתיים בגלל ההבדלים בשיטת העיצוב. ביניהם: ניקוד שם הוי"ה בחולם (בקריאת אדנו"ת ואלהו"ת); סימון "קרי וכתיב" לפי שיטתנו; שינוי תו הטעם מלעיל בתיבת פשטא מקדמא לפשטא; סימון נקודת החולם בוי"ו עיצורית לתָו הנכון ביוניקוד; שינוי קמץ רחב לקמץ קטן בכל המקומות המתאימים (במקומות הראויים לכך השתמשנו גם ב[[תבנית:מ:קמץ]]); הוספת טעמים כפולים בתיבה שבהן הטעם אינו מסומן בהברה המוטעמת. מעבר לכך הוספנו הערות ב[[תבנית:נוסח]] בכל מקום שזקוק לכך על בסיס של בדיקה יסודית בצילום הכתר ובמהדורות האחרות המבוססות עליו.}} {{קו תחתי|'''ספרי אמ"ת:'''}} הכנתם של '''ספרי אמ"ת''' ([[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|'''ת'''הלים]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|'''מ'''שלי]], [[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|'''א'''יוב]]) דרשה תשומת לב מיוחדת ועבודה רבה בגלל מערכת הטעמים המיוחדת וצורת השיר שבהם. במהדורתנו בצענו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#עיצוב טעמי אמ"ת במהדורתנו|עיצוב מיוחד לטעמי אמ"ת]]''' וגם '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#צורת השיר בספרי אמ"ת|עיצוב מיוחד לצורת השיר בספרי אמ"ת]]'''. '''קישורים:''' *'''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|"שער נביאים"]]''' ו'''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|"שער כתובים"]] בתוך [[מקרא על פי המסורה#ראש|"מקרא על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|הגרסה הנוכחית והמעודכנת}})''' *'''[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|"נביאים וכתובים על פי המסורה"]] ({{קו תחתי|גרסה מקורית בלתי־מעודכנת}}, מחולקת לפרקים)''' *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|פרק מידע על קביעת הנוסח לנביאים ולכתובים במהדורתנו (במקומות הקיימים בכתר) נמצא כאן.]] *'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק מידע על שיטת עיצוב הנוסח במהדורתנו נמצא כאן]]. ===גיליון הנתונים (2015–2026) והעברת הפרויקט למרחב הראשי של ויקיטקסט=== '''בשנת תשע"ה (2015) עבר מקור הפרויקט מוויקיטקסט אל גיליון נתונים ([https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?gid=920165745#gid=920165745 קובץ אקסל ב-Google Drive]), והוא שימש מקור עיקרי עד 12 בספטמבר 2026.''' כל מרכיבי הטקסט השונים מאורגנים באופן ברור בתוך גיליון הנתונים: שם הספר ומספר הפרק (עמודה A), מספר הפסוק (עמודה B), סוג הרווח לפני הפסוק (עמודה C), [[תבנית:מ:פסוק|תבנית הניווט של הפסוק]] (עמודה D), ונוסח הפסוק (עמודה E). ארגון זה נועד לאפשר הוספת תיוג וקידוד בקלות ובאמינות, הן בוויקיטקסט והן ביישומים חיצוניים. למידע נוסף על גיליון הנתונים ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מדריך טכני לגיליון הנתונים|מדריך הטכני]]'''. '''אחר כך, מתוך גיליון הנתונים, הועלה כל הטקסט בחזרה אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.''' עבודה זאת בוצעה באופן זהיר, תוך כדי בדיקות ותיקונים לטקסט. כמעט אלף דפי פרקים חדשים נוצרו כדי להעביר את "מקרא על פי המסורה" אל המרחב הראשי של ויקיטקסט (כגון [[בראשית א/טעמים]], [[בראשית ב/טעמים]], וכו').{{הערה|קודם לכן, כל הפרויקט היה בפורמט של מהדורה נסיונית, בתוך המרחב האישי של [[משתמש:Dovi]]; ראו [[#שלבי העבודה בפיתוח הפרויקט|לעיל]] קישורים לגרסה המקורית ולגרסת הביניים.}} תוך כדי העלאת הטקסט נוסף בו קידוד חדש המאפשר "ציטוט" אוטומטי של כל פסוק במקומות אחרים בוויקיטקסט. בשנים 2015–2026 היה גיליון הנתונים המקור העיקרי של הפרויקט, וכל תיקון או שינוי בוצע במקביל בגיליון הנתונים ובוויקיטקסט. הגיליון גם אִפשר שימוש יעיל יותר בנוסח המקרא לצרכים חיצוניים. ב־12 בספטמבר 2026 הוקפא הגיליון, ומאז ויקיטקסט העברי הוא המקור המתוחזק. כל העבודה ההיסטורית — העלאת הפרויקט אל גיליון הנתונים והחזרתו משם לוויקיטקסט תוך הוספת קידוד — התבצעה ע"י המתכנת [[משתמש:Erel Segal|אראל סגל]]. ===הגהה יסודית של כל המקרא=== מֵעֵבֶר להגהה ידנית, שנעשתה כבר כמה פעמים מאז התחלת הפרויקט, המהדורה כולה גם עברה הגהה אוטומטית ראשונה ע"י מחשב בשנת תשע"ד (בתקופה שבין חנוכה לפורים). בבדיקה זו נעשתה השוואה של כל אות, ניקוד, טעם וגעיה במקרא מול שתי מהדורות דיגיטליות אחרות: הקלדת WLC ומכון ממרא. כל שינוי נבדק, ואם בחלק מהם התגלתה טעות במהדורתנו בצענו את התיקון. יש לציין שהשוואה זו גילתה לא־מעט טעויות בטקסטים המקבילים. בתיעוד הנוסח הערנו על טעויות ושינויים במהדורות המקבילות שיש בהן משמעות לגבי קביעת הנוסח במהדורתנו. הבדיקה האוטומטית דרך המחשב, ורשימת התוצאות, היו בהתנדבותו של המתכנת דוד טרוידל. בעקבות הבדיקה הוא בצע נסיון מוצלח ראשון להפוך את הפרויקט ל'''[https://github.com/openscriptures/morphhb/tree/master/MAPM גירסת xml]'''. אמנם גירסה זו אינה שומרת על כל המידע במהדורת ויקיטקסט: חסרים בה כל התיעוד ורוב המידע הטמון בתבניות. פרויקט זה לא פותח והוא כבר מיושן. החל מקיץ תש"פ ועד תחילת חשון תשפ"א (2020) נעשו עוד השוואה והגהה יסודית, הפעם מול מהדורת '''[https://www.hcanat.us/Tanach.xml UXLC]''' (שהיא גרסה מעודכנת למהדורת WLC הישנה). עבודה זו הייתה חלק מהכנת הנוסח לקראת העלתו לאתר '''[https://www.sefaria.org.il/new-home "ספריא"]''', והניבה כמה עשרות שיפורים לתיעוד הנוסח ותיקונים של ממש. בדיקה זו נעשתה בהתנדבותו של המתכנת [[משתמש:Bdenckla|בנימין דנקלה]], שגם לקח על עצמו להציע ולבצע כמה שיפורים לתצוגה. מחורף תשפ"ד (12.2023) עד חורף תשפ"ה (11.2024) נעשתה הגהה יסודית ומלאה מול הצילום של כתר ארם צובה ע"י דניאל הולמן. הגהה זו הביאה למאות תיקונים בתחום הגעיות (רובם במחיקת געיות שלא קיימות בכתב־היד ומיעוטם בהוספת געיות שיש בכתב־היד), ולעיתים רחוקות אף לתיקונים אחדים בניקוד ובטעמים.{{הערה|לפני הגהת "מקרא על פי המסורה" מול כתר ארם צובה, ביצע דניאל הולמן הגהה מלאה ל-[https://hcanat.us/Tanach.xml UXLC] מול כתב יד לנינגרד, לכל ספרי המקרא. רוב השינויים ב-UXLC לא היו רלוונטיים ל"מקרא על פי המסורה", אבל מיעוטם כן, והמיעוט הזה הביא לכמה שיפורים בנוסח המקרא ובתוכן של הערות הנוסח.}} <קטע התחלה=רשימת המשתתפים/> ==רשימת המשתתפים בפרויקט "מקרא על פי המסורה"== #[[משתמש:Dovi]] - מייסד הפרויקט ועורך ראשי ל[[מקרא על פי המסורה#ראש|נוסח המקרא]], [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ הערות הנוסח] ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|המבוא למהדורה]] #[[משתמש:Nahum]] - ייעוץ והגהה #[[משתמש:Erel Segal]] - תמיכה טכנית ותכנות עד שנת תשע"ה, והעלאת התוכן אל [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1mkQyj6by1AtBUabpbaxaZq9Z2X3pX8ZpwG91ZCSOEYs/edit?usp=sharing גיליון הנתונים] #[[משתמש:Inkbug]] - תמיכה טכנית: יצירת [[#תבניות ניווט|מנגנון הניווט]] למספרי הפרקים והפסוקים בשוליים #[[משתמש:Bdenckla]] - תמיכה טכנית, תכנות ומחשוב יסודיים משנת תש"פ, כולל הקמת [https://github.com/bdenckla/MAM-parsed הפרויקט ב-Github] והעלאת נוסח המקרא [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh לאתר ספריא] ===הקדשה=== עבודתי על מהדורת '''"מקרא על פי המסורה"''' מוקדשת לרעייתי האהובה '''תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש''' לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. '''את בשבילי היהלום שבכתר.''' [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) <קטע סוף=רשימת המשתתפים/> ==יישומים חיצוניים== #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://mg.alhatorah.org/ מקראות גדולות "על התורה"]'''. #'''מקרא על פי המסורה''' נגישה בתוך '''[https://www.sefaria.org.il/Genesis.1?vhe=Miqra_according_to_the_Masorah&lang=he&aliyot=0 אתר ספריא]''' מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021). #'''מקרא על פי המסורה''' הוא נוסח המקרא בתוך '''[http://www.basehasefer.com/ "בייס-הספר"]'''. #עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של '''מקרא על פי המסורה''' עבור '''[https://www.accordancebible.com/ Accordance Bible Software]''' (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי). העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונן של מספר טעויות קטנות ועזרה לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא. ==מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"== על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), ניתן להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (כלומר רק מנוקדת) ובלי ניקוד (כלומר רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה). '''בשני הסעיפים הבאים יש הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב.''' ===מהדורה מנוקדת (בלי טעמים)=== מהדורה מנוקדת (בלי טעמי המקרא) היא במהותה מהדורה עממית-מודרנית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במקרא סימני הניקוד והטעמים כאחד הם חלקים ממערכת משולבת אחת המבטאת את הקריאה הווֹקלית בכללותה, כולל תנועות והברות ותחביר וניגון. ואילו המציאות של ספרים מנוקדים אבל בלתי-מוטעמים היא תופעה המשקפת מציאות מאוחרת. '''מהדורה מנוקדת ועממית כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:''' *לציטוטים של המקרא בתוך '''חומרי לימוד''', בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם). *לשימוש בחלקי המקרא בתוך '''סידורי תפילה''' וברכונים וכדומה, באותם סידורים וחלקי-סידורים המודפסים בלי טעמי המקרא. ברירת המחדל בסידור תפילה חייב להיות ה"קרי" בלבד (כולל לגבי תיבות שכיחות כמו "ירושלים" בכתיב מלא יו"ד), ואילו הבאת הכתיב יכולה להסיח את דעתו של המתפלל. '''כללי עבודה ראויים בהכנת מהדורה מנוקדת ועממית:''' #'''כדאי להשאיר את המקפים''' במהדורה כזו, בניגוד ל'''געיות''' ול'''סימן הפָּסֵק'''. התפקיד של כולם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ומשמעותם העיקרית קיימת רק בתוך מערכת זו; אך הם לא טעמים בעצמם. לגבי הגעיות וסימן הפסק, יש בנוכחותם כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו בקריאת טקסט מנוקד בלי טעמים. אך לגבי המקפים, יש להם השפעה ניכרת על הניקוד, כגון הניקוד לתיבות "כָּל" ו"אֶת" כשהן מוקפות, במקום "כֹּל" ו"אֵת". ויש להם גם השפעה על הטעמת המילה. לכן כדאי להשאיר אותן כברירת מחדל, והרוצה למחוק אותם יעשה כך בקלות. #במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההיגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}} #במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית. #עדיף להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), בדומה למה שנמצא בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים בימינו. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בציטוטי פסוקים ובתפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך. #יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף. ===מהדורת כתיב (אותיות בלבד)=== '''ראו בדף [[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]].''' הדף הזה כבר מוגה היטב, וניתן להשתמש בו כדי להכין [[:File:Tikkun-Koreim-HB50656.pdf|"תיקון קוראים"]] בשני טורים מקבילים. ה"כתיב" בלבד מופיע ב'''[[מקרא על פי המסורה/תורה כתיב|תורה כתיב]]''', אך ה"קרי" מסומן בתוך [[תבנית:כו"ק-אותיות|תבניות]] בדף העריכה. חלוקת הפרשות ואותיות מיוחדות (גדולות, קטנות, מנוקדות), שהן חלק ממסורת הסופרים, מופיעות בו. גם [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג#מסורת הסופרים בתורה: הערות מיוחדות|הערות מיוחדות על שינויי הכתיב בין ספרי התורה]] מופיעות בו. ===יצירת מהדורות נגזרות=== מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים (מנוקדת ו/או כתיב) מוזמן לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[ספר בראשית/טעמים|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט. '''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.''' ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Appendices]] 7ymppu1vr6m14741vliofaa48sl0eap 8 268335 3101148 3007236 2026-11-02T23:04:56Z Maintenance script 10687 Use thumb.wikimedia.org for thumbnails ([[phab:T427465]], Operator: Ladsgroup) 3101148 javascript text/javascript //<source lang="javascript"> if(mw.config.get('wgNamespaceNumber')==2 || mw.config.get('wgNamespaceNumber')==3) mw.loader.using('jquery.tipsy', function() { var user=mw.config.get('wgTitle').replace(/\/.*$/, ''); if (!user) return; function tsToDate(rc) { var date = new Date(rc.timestamp); if (isNaN(date)) {// all sane browsers can just do new Date(rc.timestanp). only IE refuses. dar = rc.timestamp.split(/[^\d]/); // timestamp looks like so: "2011-05-05T18:56:27Z" var month = parseInt(dar[1],10) - 1; // "Date" expexts months in the range of 0..11, timestamp is more conventional. var minutes = parseInt(dar[4], 10) - new Date().getTimezoneOffset();//ts is UTC, but new Date(y,M,d,h,m,s) assumes local TZ date = new Date(dar[0],month,dar[2],dar[3],minutes,dar[5]); } return date; } function ago(ms) { var s = ms / 1000; if (s < 100) return 'ברגע זה'; var ranges = [ {r: 60, t: 'דקות', s: 'דקה', d: 'שתי דקות'}, {r: 60, t: 'שעות', s: 'שעה', d: 'שעתיים'}, {r: 24, t: 'ימים', s: 'יממה', d: 'יומיים'}, {r: 7, t: 'שבועות', s: 'שבוע', d: 'שבועיים'}, {r: 52, t: 'שנים', s: 'שנה', d: 'שנתיים'} ]; var est = '', num; for (var i = 0; i < ranges.length; i++) { var range = ranges[i]; s /= range.r; if (s < 1) break; num = ''; if (s < 2) est = range.s; else if (s < 3 && range.d) est = range.d; else { num = '-' + Math.floor(s) + ' '; est = range.t; } } return 'לפני כ' + num + est; } function pic(recent) { return recent ? '//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e7/Dialog-information_on.svg/20px-Dialog-information_on.svg.png' : '//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/11/Dialog-information_red.svg/20px-Dialog-information_red.svg.png'; } $.getJSON(mw.util.wikiScript('api'), {action: 'query', list: 'usercontribs', ucuser: user, uclimit: '1', format:'json'}, function (data) { if (data && data.query && data.query.usercontribs && data.query.usercontribs.length) { var lastEditTime = tsToDate(data.query.usercontribs[0]), timeSinceEdit = new Date() - lastEditTime; recent = timeSinceEdit < 1000 * 60 * 20, page = data.query.usercontribs[0].title, pageLink = $('<a>', {href: mw.util.getUrl(page), text: page}), userLinkTitle = 'השאר ל' + user + ' הודעה חדשה בדף השיחה', userLink = $('<a>', {href: mw.util.getUrl('User Talk:' + user) + '?action=edit&section=new', title: userLinkTitle, text: user}), div = $('<div>') .append('העריכה האחרונה של ').append(userLink).append('<br />') .append('הייתה ' + ago(timeSinceEdit) + '<br />') .append('בדף: ').append(pageLink), timer = null, img = $('<img>',{src: pic(recent)}) .css({float: 'left'}) .tipsy({gravity: 'nw', trigger: 'manual', title: function(){return div.html();}, html: true, fade: true}) .mouseover(function() { img.tipsy('show') }) .mouseout(function() { timer = setTimeout(function(){ img.tipsy('hide') }, 1000); }); $('#firstHeading').prepend(img); } } ); }); // </source> 0gzwflcxyslyws2zptswy39uq6361jf 8 268462 3101151 3023520 2026-11-02T23:05:00Z Maintenance script 10687 Use thumb.wikimedia.org for thumbnails ([[phab:T427465]], Operator: Ladsgroup) 3101151 javascript text/javascript /* * Adds option to share link to the current page in social networks and email * Written by [[:w:User:ערן]] * */ $( document ).ready( function () { var shareLabel, emailLabel, socialShares; shareLabel = 'שיתוף'; emailLabel = 'דוא\"ל'; socialShares = [ { 'title': emailLabel, 'url': 'mailto:?subject=' + encodeURIComponent( mw.config.get('wgPageName') ) + '&body=' + mw.config.get('wgServer') + '/wiki/' + encodeURIComponent( mw.config.get('wgPageName') ), 'img': '//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/4/42/Icon_External_Link_E-Mail.png' }, { 'title': 'facebook', 'url': 'http://www.facebook.com/sharer.php?u=' + mw.config.get('wgServer') + '/wiki/' + encodeURIComponent( mw.config.get('wgPageName') ) + '&t=' + encodeURIComponent( mw.config.get('wgPageName') ), 'img': '//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/b8/2021_Facebook_icon.svg/20px-2021_Facebook_icon.svg.png' // [[File:2021 Facebook icon.svg]] }, { 'title': 'twitter', 'url': 'http://twitter.com/?status=' + encodeURIComponent( 'ראו ערך: \n' + mw.config.get('wgPageName') + '\nבוויקיפדיה' ), 'img': '//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/6f/Logo_of_Twitter.svg/20px-Logo_of_Twitter.svg.png' // [[File:Logo of Twitter.svg]] } ]; try { var $whatLinksItem, $shareText, $item; $whatLinksItem = $( '#t-whatlinkshere' ); if ( !$whatLinksItem.length ) { return; } $shareText = $( '<span>' ).text( shareLabel + ':' ); $( socialShares ).each( function() { var $socialSpan, $socialA, $socialImg; $socialSpan = $( '<span>' ); $socialA = $( '<a>', { href: this.url, title: this.title } ); if ( this.title !== emailLabel ) { $socialA.click( function () { window.open( this.href, shareLabel, 'toolbar=0,status=0,resizable=1,width=550,height=400' ); return false; } ); } $socialImg = $( '<img>', { 'src': this.img } ); $socialA.append( $socialImg ); $socialSpan.append( $socialA ); $shareText.append( $socialSpan ); } ); $item = $( '<li>', { id: 't-socialShare' } ); $item.append( $shareText ); $whatLinksItem.before( $item ); } catch( e ) { return; // lets just ignore what's happened } } ); tavl3jhcf575o2vncvtkys22sjepbbn 8 268466 3101149 3007238 2026-11-02T23:04:57Z Maintenance script 10687 Use thumb.wikimedia.org for thumbnails ([[phab:T427465]], Operator: Ladsgroup) 3101149 javascript text/javascript if(mw.config.get('wgNamespaceNumber')==2 || mw.config.get('wgNamespaceNumber')==3) mw.loader.using('jquery.tipsy', function() { var user=mw.config.get('wgTitle').replace(/\/.*$/, ''); if (!user) return; function tsToDate(rc) { var date = new Date(rc.timestamp); if (isNaN(date)) {// all sane browsers can just do new Date(rc.timestanp). only IE refuses. dar = rc.timestamp.split(/[^\d]/); // timestamp looks like so: "2011-05-05T18:56:27Z" var month = parseInt(dar[1],10) - 1; // "Date" expexts months in the range of 0..11, timestamp is more conventional. var minutes = parseInt(dar[4], 10) - new Date().getTimezoneOffset();//ts is UTC, but new Date(y,M,d,h,m,s) assumes local TZ date = new Date(dar[0],month,dar[2],dar[3],minutes,dar[5]); } return date; } function ago(ms) { var s = ms / 1000; if (s < 100) return 'ברגע זה'; var ranges = [ {r: 60, t: 'דקות', s: 'דקה', d: 'שתי דקות'}, {r: 60, t: 'שעות', s: 'שעה', d: 'שעתיים'}, {r: 24, t: 'ימים', s: 'יממה', d: 'יומיים'}, {r: 7, t: 'שבועות', s: 'שבוע', d: 'שבועיים'}, {r: 4, t: 'חודשים', s: 'חודש', d: 'חודשיים'}, {r: 12, t: 'שנים', s: 'שנה', d: 'שנתיים'} ]; var est = '', num; for (var i = 0; i < ranges.length; i++) { var range = ranges[i]; s /= range.r; if (s < 1) break; num = ''; if (s < 2) est = range.s; else if (s < 3 && range.d) est = range.d; else { num = '-' + Math.floor(s) + ' '; est = range.t; } } return 'לפני כ' + num + est; } function pic(recent) { return recent ? '//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/e7/Dialog-information_on.svg/20px-Dialog-information_on.svg.png' : '//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/11/Dialog-information_red.svg/20px-Dialog-information_red.svg.png'; } $.getJSON(mw.util.wikiScript('api'), {action: 'query', list: 'usercontribs', ucuser: user, uclimit: '1', format:'json'}, function (data) { if (data && data.query && data.query.usercontribs && data.query.usercontribs.length) { var lastEditTime = tsToDate(data.query.usercontribs[0]), timeSinceEdit = new Date() - lastEditTime; recent = timeSinceEdit < 1000 * 60 * 20, page = data.query.usercontribs[0].title, pageLink = $('<a>', {href: mw.util.getUrl(page), text: page}), userLinkTitle = 'השאר ל' + user + ' הודעה חדשה בדף השיחה', userLink = $('<a>', {href: mw.util.getUrl('User Talk:' + user) + '?action=edit&section=new', title: userLinkTitle, text: user}), div = $('<div>') .append('העריכה האחרונה של ').append(userLink).append('<br />') .append('הייתה ' + ago(timeSinceEdit) + '<br />') .append('בדף: ').append(pageLink), timer = null, img = $('<img>',{src: pic(recent)}) .css({float: 'left'}) .tipsy({gravity: 'nw', trigger: 'manual', title: function(){return div.html();}, html: true, fade: true}) .mouseover(function() { img.tipsy('show') }) .mouseout(function() { timer = setTimeout(function(){ img.tipsy('hide') }, 1000); }); $('.tipsy') .on('mouseover', function() { clearTimeout(timer); }) .on('mouseout', function(){ timer = setTimeout(function(){ img.tipsy('hide') }, 1000); }); $('#firstHeading').prepend(img); } } ); }); // j02svelobd921q9p69r2c1rfruj41ca 8 276241 3101146 3008388 2026-11-02T23:04:53Z Maintenance script 10687 Use thumb.wikimedia.org for thumbnails ([[phab:T427465]], Operator: Ladsgroup) 3101146 css text/css #cat_a_lot { bottom: 0; display: block; position: fixed; right: 0; z-index: 100; padding: 5px; box-shadow: 0 2px 4px rgba(0,0,0,0.5); background-color: #FEF6E7; } #cat_a_lot_data, #cat_a_lot_mark_counter { display: none; } #cat_a_lot_data ul { list-style-image: none; list-style-type: none; margin: 0 0 0 5px; } #cat_a_lot_selections, #cat_a_lot_mark_counter, #cat_a_lot_settings { background: url(/w/skins/Vector/images/portal-break.png) no-repeat; padding: 5px; } #cat_a_lot_remove { font-weight: bold; display: block; } a { cursor:pointer; } .cat_a_lot_move, .cat_a_lot_action { font-weight: bold; } .cat_a_lot_feedback { border: 1px #A9DE16 solid !important; background: #EAF2CB /*url(//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/d/de/Ajax-loader.gif)*/ no-repeat 8px 14px !important; padding-left: 2.85em !important; padding-top: 10px !important; font-size: 1.1em !important; } .cat_a_lot_done { background-image: url(//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/0/0e/Dialog-apply.svg/60px-Dialog-apply.svg.png) !important; background-position: 8px 50% !important; padding-top: 0 !important; } #cat_a_lot_searchcatname { font-size: 112%; margin: -5px 0 5px -5px; width: 100%; } .skin-vector #cat_a_lot { font-size: .75em; } .cat_a_lot_markAsDone { background-color: #BBB !important; } .cat_a_lot_selected { background-color: #DF6 !important; } #cat_a_lot_no_found, #cat_a_lot_last_selected, #cat_a_lot_settings { font-weight:bold; } #cat_a_lot_last_selected { outline:1px dotted #999; } #cat_a_lot_category_list table { border-collapse: collapse; } #cat_a_lot_category_list tr:hover { background-color: #fc3; } #cat_a_lot_category_list { overflow: auto; } 0sgnkgdr6gs2ca81dfx0gm9r567e07x 8 282959 3101144 3007746 2026-11-02T23:04:50Z Maintenance script 10687 Use thumb.wikimedia.org for thumbnails ([[phab:T427465]], Operator: Ladsgroup) 3101144 javascript text/javascript /* תוספות לסרגל כלים רגיל * */ /* הרחבת סרגל הכלים */ var customButtons; mw.loader.using(['mediawiki.toolbar'],function(){ function addBtn( location, imageFile, tagOpen, sampleText, tagClose, speedTip ) { mw.toolbar.addButton( ((location == 1) ? "//he.wikisource.org/" : "//upload.wikimedia.org/" ) + imageFile,speedTip,tagOpen, tagClose,sampleText); } $(document).ready(function() { var toolbar = document.getElementById('toolbar'); if (!toolbar) return; // Group 1 mw.toolbar.addButton("//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/1/1d/Button_italic.png", "טקסט נטוי (לא מומלץ בעברית)", "\'\'" ,"\'\'","טקסט נטוי"); addBtn(0, "wikisource/commons/8/89/Button_bigger.png", '<big>', "טקסט מוגדל", "</big>", "טקסט מוגדל"); addBtn(0, "wikisource/commons/0/0d/Button_smaller.png", '<small>', "טקסט מוקטן", "</small>", "טקסט מוקטן"); addBtn(0, "wikisource/he/c/c9/Button_strike.png", "<s>", "טקסט המסומן כמחוק", "</s>", "טקסט מחוק"); addBtn(0, "wikisource/he/1/1e/Button_font_color.png", '<span style="color: ColorName;">', "טקסט צבוע", "</span>", "טקסט עם צבע"); addBtn(0, "wikisource/commons/6/6a/Button_sup_letter.png", "^{", "כתב עילי", "}", "כתב עילי"); addBtn(0, "wikisource/commons/a/aa/Button_sub_letter.png", "_{", "כתב תחתי", "}", "כתב תחתי"); addBtn(0, "wikisource/he/2/23/Button_code.png", '<source lang="text">\n', "טקסט", "\n<\/source>\n", "עיצוב קוד"); // ground 4 addBtn(0, "wikipedia/he/1/12/Button_gallery.png", "<gallery>\n", "קובץ:PictureFileName.jpg|כיתוב תמונה\nקובץ:PictureFileName.jpg|כיתוב תמונה", "\n</gallery>", "יצירת גלריית תמונות"); addBtn(0, "wikipedia/he/1/13/Button_enter.png", "{{ש}}", "", "", "ירידת שורה"); // group 5: addBtn(0, "wikipedia/he/d/d3/Button_definition_list.png", "\n; ", "פריט", " : ", "רשימת הגדרות"); addBtn(0, "wikipedia/he/5/5f/Button_center.png", '<div style="text-align: center;">\n', "טקסט ממורכז", "\n</div>", "מירכוז טקסט"); addBtn(0, "wikipedia/he/e/ea/Button_align_left.png", '<div class="mw-content-ltr">\n', "טקסט מיושר לשמאל", "\n</div>", "יישור טקסט לשמאל"); addBtn(0, "wikipedia/commons/a/ac/Button_ref.PNG", "{{הערה|", "הקלידו הערת שוליים כאן", "}}", "הערת שוליים"); addBtn(0, "wikipedia/he/3/34/Button_hide_comment.png", "<!-- ", "הערה מוסתרת", " -->", "הערה מוסתרת"); addBtn(0, "wikipedia/commons/c/c8/Button_redirect.png", "#הפניה[[", "יעד", "]]", "הפניה"); }); }); /* Math editor based on mathJax */ function mathDialog(){ // override user preference, otherwise mathjax enabler will just skip init mw.user.options.set( 'mathJax', true); mw.loader.using(['jquery.ui','ext.math.mathjax.enabler'],function(){ var mathEditor=$('<div>'); var mathInput=$('<input>',{dir:'ltr'}).appendTo(mathEditor); var mathPreview=$('<div>').appendTo(mathEditor); mathEditor.dialog({title: 'הוספת משוואה', buttons: { 'הוספה': function(){ $("#wpTextbox1").textSelection('encapsulateSelection', {replace: true, peri: '<math>'+mathInput.val()+'</math>'}); $(this).dialog('close'); }, 'עזרה':function(){window.open(mw.util.getUrl('עזרה:נוסחאות'))}, 'ביטול': function(){ $(this).dialog('close');} } }); mathInput.keyup(function(){ mathPreview.html('<span dir="ltr" class="tex">$ '+$(this).val()+' $</span>'); MathJax.Hub.Queue( ["Typeset", MathJax.Hub, mathPreview.get(0)]) }); var selection = $("#wpTextbox1").textSelection( 'getSelection' ); //insert the selected text into the equation editor var mathRgx=/<math>(.*)<\/math>/; if(selection && mathRgx.test(selection)){ mathInput.val(mathRgx.exec(selection)[1]); mathInput.keyup(); } }); } /* תוספות לסרגל כלים משופר * */ if ( mw.user.options.get('usebetatoolbar')) { mw.loader.using(['ext.wikiEditor'],function(){ $(document).ready( function() { $('#wpTextbox1').on('wikiEditor-dialogs-loaded-insert-file',function(){ $( '#wikieditor-toolbar-file-dialog' ).dialog( {open: function(){ $( '#wikieditor-toolbar-file-format' ).val( 'ממוזער' ); } } ) }); // קבוצה חדשה בתפריט מתקדם: $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'advanced', 'groups': { 'more': { 'label': "" } } } ); // נוסחאות $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'advanced', 'group': 'more', 'tools': { 'formula': { label: 'נוסחה מתמטית (LaTeX)', type: 'button', icon: '//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/3/3e/Nuvola_apps_edu_mathematics_blue-p.svg/40px-Nuvola_apps_edu_mathematics_blue-p.svg.png', action: {type: 'callback', execute: mathDialog } } } } ); // צבע גופן $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'main', 'group': 'format', 'tools': { 'colouredtext': { label: 'טקסט צבוע', type: 'button', icon: '//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/2/26/NewColorBtn.png', action: { type: 'encapsulate', options: { pre: '<span style="color: ColorName;">', peri: "טקסט צבוע", post: "</span>" } } } } } ); // קו חוצה $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'main', 'group': 'format', 'tools': { 'strikethrough': { label: 'קו חוצה', type: 'button', filters: [ 'body.ns-4, body.ns-talk' ], icon: '//upload.wikimedia.org/wikipedia/he/8/8d/NewInlineBtn.png', action: { type: 'encapsulate', options: { pre: "<s>", peri: "טקסט מחוק", post: "</s>" } } } } } ); // הערה מוסתרת $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'advanced', 'group': 'more', 'tools': { 'hiddennote': { label: 'הערה מוסתרת', type: 'button', icon: '//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/b5/Gnome-document-new.svg/40px-Gnome-document-new.svg.png', action: { type: 'encapsulate', options: { pre: '<!-- ', peri: "הערה מוסתרת", post: " -->" } } } } } ); // טקסט ממורכז $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'advanced', 'group': 'more', 'tools': { 'center': { label: 'טקסט ממורכז', type: 'button', icon: '//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/ce/Gnome-format-justify-center.svg/40px-Gnome-format-justify-center.svg.png', action: { type: 'encapsulate', options: { pre: '<center>', peri: "טקסט ממורכז", post: "</center>" } } } } } ); // טקסט מיושר לשמאל $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'advanced', 'group': 'more', 'tools': { 'center': { label: 'טקסט מיושר לשמאל', type: 'button', icon: '//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/2/28/Gnome-format-justify-left.svg/40px-Gnome-format-justify-left.svg.png', action: { type: 'encapsulate', options: { pre: '<div class="mw-content-ltr">', peri: "טקסט מיושר לשמאל", post: "</div>" } } } } } ); // תגי source $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'advanced', 'group': 'more', 'tools': { 'sourcetags': { label: 'עיצוב קוד מקור', type: 'button', icon: '//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/66/Utilities-terminal.svg/40px-Utilities-terminal.svg.png', action: { type: 'encapsulate', options: { pre: '<source lang="text">\n', peri: "טקסט", post: "\n</source>\n" } } } } } ); // תו כיווניות $( '#wpTextbox1' ).wikiEditor( 'addToToolbar', { 'section': 'advanced', 'group': 'more', 'tools': { 'rlm': { label: 'תו כיווניות', type: 'button', icon: '//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a6/Gnome-format-text-direction-rtl.svg/40px-Gnome-format-text-direction-rtl.svg.png', action: { type: 'encapsulate', options: { pre: '{'+'{כ}'+'}' } } } } } ); } ); }); } snhiih2zt2rp9n1ea0171wxs62xjw0g 8 311780 3101152 3009115 2026-11-02T23:05:01Z Maintenance script 10687 Use thumb.wikimedia.org for thumbnails ([[phab:T427465]], Operator: Ladsgroup) 3101152 css text/css /* הסגנונות הנכתבים כאן ישפיעו על הגולשים באתר למכשירים ניידים בלבד */ /* הוספת כל הכללים של [[מדיה ויקי:Common.css|Common.css]] */ /* נסיון לטעינה מהירה של גופן אלף */ @font-face { font-family: 'Alef'; font-style: normal; font-weight: normal; src: local('Alef Regular'), local('Alef-Regular'), url('/w/extensions/UniversalLanguageSelector/data/fontrepo/fonts/Alef/Alef-Regular.woff2') format('woff2'); font-display: swap; } @font-face { font-family: 'Alef'; font-style: normal; font-weight: bold; src: local('Alef Bold'), local('Alef-Bold'), url('/w/extensions/UniversalLanguageSelector/data/fontrepo/fonts/Alef/Alef-Bold.woff2') format('woff2'); font-display: swap; } /* הסתרת שורת הכותרת ולשוניות ההעברה והמחיקה בעמוד הראשי */ .page-עמוד_ראשי.action-view .pre-content, .page-עמוד_ראשי #ca-move, .page-עמוד_ראשי #ca-delete { display: none !important; } .last-modified-bar { display: none !important; } /* תיקון גובה שורה בתצוגת מובייל */ .content { line-height: inherit; } /* מחלקות wikitable ו-prettytable לטבלאות, מבוסס על [[:en:MediaWiki:Common.css]] */ table.wikitable, table.prettytable { background-color: #F9F9F9; border-color: #AAAAAA; border-style: solid; border-width: 1px; margin: 1em 1em 1em 0; } table.wikitable th, table.wikitable td, table.prettytable th, table.prettytable td { border-color: #AAAAAA; border-style: solid; border-width: 1px; padding: 0.2em; } table.wikitable th, table.prettytable th { background-color: #F2F2F2; text-align: center; } table.wikitable caption, table.prettytable caption { margin-left: inherit; margin-right: inherit; } /* עיצוב infobox מאנגלית */ .infobox { border: 1px solid #aaaaaa; background-color: #f9f9f9; color: black; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0.2em; float: left; clear: left; } .infobox td, .infobox th { vertical-align: top; } .infobox caption { font-size: larger; margin-left: inherit; } .infobox.bordered { border-collapse: collapse; } .infobox.bordered td, .infobox.bordered th { border: 1px solid #aaaaaa; } .infobox.bordered .borderless td, .infobox.bordered .borderless th { border: 0; } /* תיבות ניווט (כלומר, תיבות המסתירות חלקים מעצמן) מוויקיפדיה בגרמנית */ div.Boxmerge, div.NavFrame { border-collapse: collapse; border-color: #AAAAAA; border-style: solid; border-width: 1px; font-size: 100%; margin: 0; padding: 2px; text-align: center; } div.Boxmerge div.NavFrame { border-style: none; border-style: hidden; } div.NavFrame + div.NavFrame { border-top-style: none; border-top-style: hidden; } div.NavPic { background-color: #FFFFFF; float: left; margin: 0; margin-top: 0.5em; padding: 2px; } div.NavFrame div.NavHead { background-color: #EFEFEF; font-size: 100%; font-weight: bold; height: 1.6em; position: relative; } div.NavFrame p { font-size: 100%; } div.NavFrame div.NavContent { font-size: 100%; background-color: #FCFCFC; } div.NavFrame div.NavContent p { font-size: 100%; } div.NavEnd { clear: both; line-height: 1px; margin: 0; padding: 0; } a.NavToggle { font-size: smaller; font-weight: normal; left: 3px; position: absolute; top: 0; } /* טבלאות ניווט */ table.navbox { background-color: #f9f9f9; border: 1px solid #aaa; clear: both; font-size: 90%; margin: 1em 0 0; padding: 2px; text-align: center; width: 100%; } table.navbox th { background-color: #ccf; } /* Reset top margin for lists embedded in columns */ div.columns dl, div.columns ol, div.columns ul, div.columns p:first-child { margin-top: 0; } /* Avoid list items from breaking between columns */ div.columns { orphans: 2; widows: 2; } div.hierarchical > dl { margin-right: -1.6em; } div.hierarchical dd, div.hierarchical dl, div.hierarchical ol, div.hierarchical ul { margin-top: 0; margin-bottom: 0.1em; } div.hierarchical dd dd, div.hierarchical li li, div.hierarchical ul ul { font-size: 90%; } /* הוספת סמלילים לקישורים שונים */ /* Change the external link icon, taken from [[w:MediaWiki:Common.css]] */ #content a[href$=".pdf"].external, #mw_content a[href$=".pdf"].external { background: url("//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/2/23/Icons-mini-file_acrobat.gif") no-repeat left; padding-left: 18px; } #content a[href$=".xls"].external, #mw_content a[href$=".xls"].external { background: url("//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/ba/Page_white_excel.png/20px-Page_white_excel.png") no-repeat left; background-size: 15px; padding-left: 18px; } #content a[href$=".doc"].external, #mw_content a[href$=".doc"].external { background: url("//thumb.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/1/1e/Word-icon.svg/20px-Word-icon.svg.png") no-repeat left; background-size: 16px; padding-left: 18px; } #content a[href$=".doc"].external, #mw_content a[href$=".doc"].external { background: url("//thumb.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/1/1e/Word-icon.svg/20px-Word-icon.svg.png") no-repeat left; background-size: 16px; padding-left: 18px; } #content a.audiolink { background: url("//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/f/f7/Loudspeaker.png") center right no-repeat; padding-left: 16px; padding-right: 0; } /* ציטוטי פסוקים ופירושים */ .psuq { font-family: Narkisim,Times,"Times New Roman",serif; font-style: normal; font-size: 1.4em; color: #111155; } .psuq2 { font-family: David,Times,"Times New Roman",serif; font-style: normal; font-size: 1.8em; color: #111155; } .mfrj { font-family: Times, "Times New Roman", serif; font-style: normal; font-size: 1.15em; color: DarkGreen; } .advanced { background-color: #eee; border: dotted 1pt } .future { font-size: smaller; background-color: #ccc } div.nosahim div, span.nosahim span { background-color: #efe; } div.yamim div, span.yamim span { background-color: #eef; } /* טקסט אפור, כולל קישורים */ .graytext, .graytext a, .graytext a.stub .graytext a.extiw { color: #777777 !important; } /* סגנונות לעימוד חוקים */ .law, #law-content, #law-content h1, #law-content h2, #law-content h3, #law-content h4 { margin: 0 auto; direction: rtl; text-align: justify; font-size: 16px; line-height: 1.15; font-family: Alef, sans-serif; hyphenate-character: "־"; border: none; } h1.firstHeading > span.law, .page-heading span.law { display: none; } .law p { margin: 0 !important; line-height: inherit; } .law a, .law a.new, .law-local a, .law-external a { color: inherit !important; text-decoration: none !important; background-image: none !important; padding: 0 !important; } .law-local a:hover, .law a:hover { color: inherit !important; text-decoration: underline overline !important; background-color: lightblue; } .law-external a:hover, .law a.mw-redirect:hover { text-decoration: underline overline !important; background-color: pink; } .law a.new:hover { background-color: white; text-decoration: none; color: red !important; } .law-title, #law-content h1.law-title { text-align: center; font-size: 30px; font-weight: bold; text-wrap: balance; padding: 0; } .law-toc { text-align: right; padding-bottom: 1em; } .law-toc-1 { font-weight: bold; font-size: 110%; padding-top: 3px; padding-right: 25px; text-indent: -25px; } .law-toc-2 { margin-right: 25px; padding-top: 3px; padding-right: 25px; text-indent: -25px; } .law-toc-3 { font-size: 90%; margin-right: 50px; padding-right: 25px; text-indent: -25px; } .law-part, .law-section, .law-subsection, .law-subsubsection, #law-content h1, #law-content h2, #law-content h3, #law-content h4 { text-align: center; font-weight: normal; text-wrap: balance; padding: 0; } .law-part, #law-content h1 { font-size: 30px; } .law-section, #law-content h2 { font-size: 25px; } .law-subsection, #law-content h3 { font-size: 22px; } .law-subsubsection, #law-content h4 { font-size: 18px; } .law-indent { padding-right: 40px; text-indent: -40px; } .law-note { font-size: smaller; color: gray; } .law-desc > .law-note { line-height: 90%; } .law-sec-note { float: right; position: absolute; width: 95px; font-size: 10.5px; text-align: right; margin-top: 15px; margin-left: -95px; color: gray; } .law-desc, .law-sec-desc { display: inline; font-size: smaller; text-align: right; margin-left: 4px; padding: 2px 0 4px 0; line-height: 90%; } .law-sec-desc { margin-top: 0.5em; } .law-main { margin-right: 0; padding: 0; padding-bottom: 5px; } .law-number, .law-number1, .law-number2, .law-number3, .law-number4, .law-number5, .law-number6, .law-number7, .law-number8 { float: right; text-align: right; padding-right: 4px; margin-left: -40px; width: 35px; height: 0; } .law-number, .law-number1 { width: auto; padding: 0; margin: 0; display: inline; float: none; } .law-number2 { margin-right: 0; } .law-number3 { margin-right: 40px; } .law-number4 { margin-right: 80px; } .law-number5 { margin-right: 120px; } .law-number6 { margin-right: 160px; } .law-number7 { margin-right: 200px; } .law-number8 { margin-right: 240px; } .law-content:not(:empty), .law-content1:not(:empty), .law-content2:not(:empty), .law-content3:not(:empty), .law-content4:not(:empty), .law-content5:not(:empty), .law-content6:not(:empty), .law-content7:not(:empty), .law-content8:not(:empty) { padding-bottom: 4px; } .law-content, .law-content1 { margin-right: 0; } .law-content2 { text-indent: 40px; margin-right: 0px; } .law-content3 { text-indent: 40px; margin-right: 40px; } .law-content4 { text-indent: 40px; margin-right: 80px; } .law-content5 { text-indent: 40px; margin-right: 120px; } .law-content6 { text-indent: 40px; margin-right: 160px; } .law-content7 { text-indent: 40px; margin-right: 200px; } .law-content8 { text-indent: 40px; margin-right: 240px; } .law-signatures { text-align: center; margin-right: 0px; } .law-signatures ul { padding: 0; margin: 0; display: inline; list-style: none; width: 100%; } .law-signatures li { float: right; display: inline; list-style: none; width: 150px; margin-bottom: 10px; text-align: center; line-height: 90%; } hr.law-separator { clear: both; text-align: center; padding-top: 1px; margin: 10px 50px 10px 50px; } .law-cleaner { clear: both; visibility: hidden; } .law table { font-size: 90%; text-align: initial; border: 1px solid #AAA; border-collapse: collapse; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; } .law table td, .law table th { vertical-align: top; border: 1px solid #AAA; } .law table th { padding: 3px 3px; background-color: #F2F2F2; text-align: center; font-weight: normal; } .law table td { padding: 3px 10px; background-color: #F9F9F9; } /* הגדרות תצוגה עבור [[תבנית:הערות שוליים]] */ @media screen { div.limitedRef { height: 160px; overflow-y: auto; padding: 3px; border: solid 1px; } html > body div.limitedRef ol.references { display: block !important; } } /* אפשרות להסתרה של כותרות בתוכן העניינים החל מרמה מסוימת. למשל, <div class="toclimit-3"> יציג רק כותרות מהרמה השנייה והשלישית (כל עוד אין כותרות מרמה ראשונה בדף, כפי שדורשים מדריכי העיצוב) */ .toclimit-2 .toclevel-2, .toclimit-3 .toclevel-3, .toclimit-4 .toclevel-4, .toclimit-5 .toclevel-5, .toclimit-6 .toclevel-6, .toclimit-7 .toclevel-7 { display: none; } /* עיצוב דפי הגמרא */ .gmara_text { font-size: 135%; line-height: 23pt; font-family: Narkisim; } .gmara_rashi { font-size:120%; } .gmara_ran { font-size:120%; } .gmara_tosfot { font-size:100%; } /* עיצוב דפי המשנה */ .mishna_text { font-size:135%; line-height:23pt; font-family:narkisim; } .mishna_bartenura { font-size: 120%; } .mishna_yom_tov { font-size: 110%; } .mishna_beyur { font-size: 135%; line-height: 23pt; font-family: Narkisim; } .mishna_beyur .editsection { font-size: 35%; font-family: Sans-serif; } .mishna_chapters { font-size: 135%; line-height: 23pt; } .shortcut { float: left; left: 12px; font-size: 75%; position: absolute; top: 0.3em; } /* מקורות */ div.sources { font-size: smaller; background-color: #ccc; } /* "גירסה נוכחים טרם נבדקה" */ .flaggedrevs_short { float:left; line-height: 9.66pt; position: relative; top: -2.5em; left: 2em; } .effect_on_hover { border-top: solid 5px transparent; } /* for hover effect on images etc. */ .effect_on_hover:hover { border-top: 0; /* Take the image up 5px */ } .low_opacity { -ms-filter:"progid:DXImageTransform.Microsoft.Alpha(Opacity=40)"; filter: alpha(opacity=40); opacity: .40; } /* מידות טובות ומידות רעות */ .mida { float: left; width: 120px; background-color: #ff8; clear: left; margin: 2px; } .mida img { height: 16px; width: 16px; margin: 2px; float: right; } .tova { border-color: #0f0; } .raa { border-color: #f00; } /**** סגנונות הקשורים לביאור התנ"ך ****/ /* כדי ש[[תבנית:ב]] לא תוסתר על ידי תיבת הניווט ותיבת החיפוש */ #p-navigation { z-index: 1; } #p-search { z-index:1; } .beur { font-family: David; font-size: 165%; line-height: 23pt; } .TooltipPhrase { border-bottom:1px dotted #aaaadd; cursor:help; } .TooltipSpan { display:none; visibility:hidden; } .TooltipTip { width:111pt; z-index:9; position:absolute; background-color: #ffc; padding: 1px; border: 1px #000 solid; font-size:11pt; line-height: 13pt; color:black; font-family:sans-serif; } .word_with_explain { border-bottom: 1px dotted #77d; } .word_with_explain > a { color:black } .the_explain { visibility: hidden; border: 1px solid #000; padding: 1px 3px 1px 1px; width: 111pt; z-index: 9; position: absolute; background-color: #ffc; display: inline; font-size: 11pt; line-height: 13pt; color: black; font-family: sans-serif; text-align: right; } .the_explain_visible { visibility: visible; border: 1px solid #000; padding: 1px 3px 1px 1px; width: 111pt; z-index: 9; position: absolute; background-color: #ffc; display: inline; font-size: 11pt; line-height: 13pt; color: black; font-family: sans-serif; } .the_print_explain { display: none; visibility: hidden; } .click_for_details { font-size: 9pt; } .click_to_edit { float: left; position: relative; top: -0.1em; } /* sidenotes */ body.ns-104 .sidenote-left { position: absolute; left: 0; width: 6em; padding-right: 1em; text-indent: 0; text-align: left; } body.ns-104 .sidenote-right { position: absolute; right: 0; width: 6em; padding-left: 1em; text-indent: 0; text-align: left; } /* השורות הבאות מיועדות לתצוגה של אזור הערות השוליים (references) "ol.refernece {margin: 0} tested on all major browsers. ol.reference li {margin: } required so numbers are not hidden (might not be enough for 3-digit refs) עובד ביחד עם תבנית "{{הערות שוליים2|טורים=כן}}" */ ol.references { margin: 0; } .mw-content-ltr ol.references, .mw-content-rtl ol.references { margin: 0; } ol.references li { margin:0 3em; } .refDisplayRows ol, ol.refDisplayRows { /* [-moz-|-webkit-]column-count: 3; [-moz-|-webkit-]column-gap: 20px; */ -webkit-column-count: 2; -moz-column-count: 2; column-count: 2; -webkit-column-gap: 20px; -moz-column-gap: 20px; column-gap: 20px; /* -webkit-column-width:32em; -moz-column-width:32em; column-width:32em; */ } ol.refDisplayScroll { max-height: 20em; overflow: auto; margin:0; } ol.refDisplayHide { display: none } /* השטחת תוכן עניינים שבתחילת הערך. מיושם עם תבנית {{תוכן עניינים שטוח}} list-style-type = circle\disc\suqare באדיבות משתמש קיפודנחש מויקיפדיה. */ .flatToc li {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;} .flatToc li span.tocnumber {display: none;} /* הסרת מספור */ .flatToc-1 li.toclevel-1 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;} .flatToc-2 li.toclevel-1 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;} .flatToc-2 li.toclevel-0 {clear:right;} .flatToc-3 li.toclevel-2 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;} .flatToc-3 li.toclevel-1 {clear:right;} .flatToc-3 li.toclevel-0 {clear:right;} .flatToc-4 li.toclevel-3 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;} .flatToc-4 li.toclevel-2 {clear:right;} .flatToc-5 li.toclevel-4 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;} .flatToc-5 li.toclevel-3 {clear:right;} .flatToc-1 li.toclevel-1 span.tocnumber {display: none;} .flatToc-2 li.toclevel-1 span.tocnumber {display: none;} .flatToc-2 li.toclevel-0 span.tocnumber {display: none;} .flatToc-3 li.toclevel-2 span.tocnumber {display: none;} .flatToc-3 li.toclevel-1 span.tocnumber {display: none;} .flatToc-4 li.toclevel-3 span.tocnumber {display: none;} .flatToc-4 li.toclevel-2 span.tocnumber {display: none;} .flatToc-5 li.toclevel-4 span.tocnumber {display: none;} .flatToc-5 li.toclevel-3 span.tocnumber {display: none;} /* Style for horizontal lists (separator following item). Note: hlist formatting will break if the resulting HTML lacks a breakable character between list items. This happens when the following conditions are true: 1) The list is made using wiki markup (where HTML is built by parser.php) 2) HTMLTidy is disabled or unavailable (such as on Special: pages) In such cases, building lists with .hlist using HTML instead of wiki markup will work around this problem. See also [[Bugzilla:39617]]. IE8-specific classes are assigned in [[MediaWiki:Common.js/IEFixes.js]]. Last updated: January 6, 2013 @maintainer: [[User:Edokter]] @revision: 3.0 */ .skin-monobook .hlist dl, .skin-modern .hlist dl, .skin-vector .hlist dl { line-height: 1.5em; } .hlist dl, .hlist ol, .hlist ul { margin: 0; padding: 0; } /* Display list items inline and make them nowrap */ .hlist dd, .hlist dt, .hlist li { margin: 0; display: inline; white-space: nowrap; } /* Allow wrapping for list items (in tight spaces) */ .hlist.hwrap dd, .hlist.hwrap dt, .hlist.hwrap li { white-space: normal; } /* Display nested lists inline and allow them to wrap */ .hlist dl dl, .hlist dl ol, .hlist dl ul, .hlist ol dl, .hlist ol ol, .hlist ol ul, .hlist ul dl, .hlist ul ol, .hlist ul ul { display: inline; white-space: normal; } /* Generate interpuncts */ .hlist dt:after { content: ":"; } .hlist dd:after, .hlist li:after { content: " ·"; font-weight: bold; } .hlist dd:last-child:after, .hlist dt:last-child:after, .hlist li:last-child:after { content: none; } /* For IE8 */ .hlist dd.hlist-last-child:after, .hlist dt.hlist-last-child:after, .hlist li.hlist-last-child:after { content: none; } /* Add parentheses around nested lists */ .hlist dd dd:first-child:before, .hlist dd dt:first-child:before, .hlist dd li:first-child:before, .hlist dt dd:first-child:before, .hlist dt dt:first-child:before, .hlist dt li:first-child:before, .hlist li dd:first-child:before, .hlist li dt:first-child:before, .hlist li li:first-child:before { content: "("; font-weight: normal; } .hlist dd dd:last-child:after, .hlist dd dt:last-child:after, .hlist dd li:last-child:after, .hlist dt dd:last-child:after, .hlist dt dt:last-child:after, .hlist dt li:last-child:after, .hlist li dd:last-child:after, .hlist li dt:last-child:after, .hlist li li:last-child:after { content: ")"; font-weight: normal; } /* For IE8 */ .hlist dd dd.hlist-last-child:after, .hlist dd dt.hlist-last-child:after, .hlist dd li.hlist-last-child:after, .hlist dt dd.hlist-last-child:after, .hlist dt dt.hlist-last-child:after, .hlist dt li.hlist-last-child:after, .hlist li dd.hlist-last-child:after, .hlist li dt.hlist-last-child:after, .hlist li li.hlist-last-child:after { content: ")"; font-weight: normal; } /* Put numbers in front of ordered list items */ .hlist.hnum ol { counter-reset: list-item; } .hlist.hnum ol > li { counter-increment: list-item; } .hlist.hnum ol > li:before { content: counter(list-item) " "; } .hlist.hnum dd ol > li:first-child:before, .hlist.hnum dt ol > li:first-child:before, .hlist.hnum li ol > li:first-child:before { content: "(" counter(list-item) " "; } #content .hlist ul { display: inline; } /* עיצוב טקטסטים מתוך ויקיטקסט האיטלקי */ .texts { /* הרוחב הבא רחב מדי במכשירים ניידים */ /* width:33em; */ text-align:justify; margin: 0 auto; } .texts p { text-indent:2em } /* סימון האות ח' המציינת שנוצר דף חדש */ .newpage { background-color: transparent; color: #FC6D00; } /* שינוי צבע של הפניות בדף [[מיוחד:כל הדפים]] לאפור */ div.allpagesredirect a { color: #7F7F7F; } /* סימון עריכות שנתפסו על־ידי מסנן ההשחתות */ .mw-tag-מילים-בעייתיות { background-color: #FFE0E0; } /* סימון הטקסט "עודכן מאז ביקורך האחרון" בצבע */ span.updatedmarker { color: #000; background: #99D642; } /* תיקון רשימת הגרסאות כדי שלא יתנגשו עם הכפתור "הצגת/הסתרת גרסאות" */ #pagehistory { clear: both; } /* קישור (טקסט או תמונה) בראש הדף, ליד הכותרת */ div.toplink div { position: static !important; } /* ביטול כתב נטוי בעץ הקטגוריות */ .CategoryTreeLabelPage, .CategoryTreeParents, .CategoryTreeNotice { font-style: normal; } /* פס גלילה אופקי לקובצי CSS ו־JS כשאין מקום להציג את כל הטקסט */ pre { overflow-x: auto; } .tc { transform-origin: right center 0px; } .text-condensed-1, .tc-1 { transform: scaleX(0.9); transform-origin: right center 0px; } .text-condensed-2, .tc-2 { transform: scaleX(0.8); transform-origin: right center 0px; } .text-condensed-3, .tc-3 { transform: scaleX(0.7); transform-origin: right center 0px; } /* Fix redirect arrow placement. This can be removed when the following patch is deployed: https://gerrit.wikimedia.org/r/#/c/181267/ */ .mw-content-rtl .redirectText li:first-child { background-position: right bottom; } /* תבנית ליישור שורות בשירים - ראו כאן: http://stackoverflow.com/questions/27670842/how-to-justify-rows-in-a-poem */ .poem-justify { text-align: justify; } .poem-justify p { line-height:1; margin:0; padding:0; } .poem-justify p:after { content: ''; display: inline-block; width: 100%; } /* Temp solution, until bug https://phabricator.wikimedia.org/T393959 is fixed */ .mf-font-size-clientpref-small .mw-body p, .mf-font-size-clientpref-small .content p { font-size: unset !important; } @media not print { .printonly { display: none; } } 2mcdtdhs93m6v99kndemry9qzqcwl8y 8 321556 3101147 704098 2026-11-02T23:04:54Z Maintenance script 10687 Use thumb.wikimedia.org for thumbnails ([[phab:T427465]], Operator: Ladsgroup) 3101147 javascript text/javascript // הוספת כפתור "בדיקה" שמבצע החלפות נפוצות של בוט ההחלפות וכן מתריע על בעיות סגנון ועיצוב שונות // נכתב על ידי [[משתמש:ערן]] ו[[משתמש:קיפודנחש]] // לעזרה ראו [[mediawiki:Gadget-Checkty.js/הוראות]] mw.messages.set({ 'checkty-large-element': 'בערך קיים אלמנט גדול, רצוי להקטין כדי שיתאים לרזולוציות נמוכות', 'checkty-long-list': 'נראה כי בערך רשימה של מעל 20 פריטים. כדאי לשקול לפצלה לשני טורים באמצעות תבנית:טורים', 'checkty-waiting-disambig-query': 'ממתין לרשימת פירושונים מהשרת...', 'checkty-warnings-title': 'הערות לבדיקה:', 'checkty-no-replacements': 'הדף מכיל תבנית "ללא בוט" ולכן לא יבוצעו החלפות', 'checkty-disambig-suffix': ' (פירושונים)', 'checkty-disambig-no-links': 'בדיקת קישורים לדפי פירושונים הסתיימה. לא נמצאו קישורים לפירושונים', 'checkty-disambig-success': 'בדיקת קישורים לדפי פירושונים הסתיימה בהצלחה.', 'checkty-disambig-links-title': 'הגרסה השמורה האחרונה של הדף מקשרת לדפי פירושונים. אנא תקנו את הקישורים לדפים הבאים: ', 'checkty-page-doesnt-exist': ' (הדף אינו קיים)', 'checkty-dismabig-dialog-title': 'תיקון פירושונים', 'checkty-remove-link': 'הסרת קישור', 'checkty-disambig-meaning': 'מה הכוונה ב "$1" במשפט: ', 'checkty-dismabig-fix-summary': 'תיקון קישור לפירושונים', 'checkty-search': 'חיפוש', 'checkty-fix-numberRangeDash': 'תיקון קווים מפרידים' }); var chectTyTool = { textbox: null, formatReplacesConfig: [{ from: /\[\[(.*?)\|\1([א-ת]*?)\]\]/g, to: '[[$1]]$2' }, { from: /\[\[(.+?)\|([במל])\1\]\]/g, to: "$2[[$1]]" }, { from: /([א-ת]\]?\]?) ?([,\.]) ?(\[?\[?[א-ת]{3})/g, to: "$1$2 $3" }, { from: /([א-ת])\( ?([א-ת])/g, to: "$1 ($2" }, { from: /\t/g, to: " " }, { from: /(\n\n)\n+/g, to: "$1" }, { from: /== ? ?\n\n==/g, to: "==\n==" }, { from: /^ ? ? \n/gm, to: "\n" }, { from: /(?!.{2}\|)[ \t]{2,}/g, to: ' ' }, { from: /\[\[(File|Image|תמונה):/ig, to: '[[קובץ:' }, { from: /\|thumb(nail)?/ig, to: '|ממוזער' },{ //remove unseen character from: new RegExp('\u200e|\u200f', 'g'), to: "" }], regexes: [], ignoreStrings: [], run: function () { if (this != chectTyTool) { chectTyTool.run(); return; } var t = $('#wpTextbox1'); this.textbox = t.length ? t[0] : null; if (!this.textbox || this.textbox.value.length === 0) return; if (!($('#checktyResults').length)) $('.editButtons').after('<div id="checktyResults"><div class="checktyResultsTitle">'+mw.msg( 'checkty-warnings-title' )+'</div></div>'); //first call to remote functions than to local this.build_regexes(); this.checkImages(); this.disambigCheck(); this.languageCheck(); this.numberRangeDash(false); this.formatReplace(); this.refsCheck(); this.mergeRefs(); this.titleOrderCheck(); this.overlinkify(); }, writeMsg: function (msg) { if (msg instanceof Array) { if (msg.length === 0) return; msg = '<div>' + msg.join('<br/>') + '</div>'; } var x = $(msg).css('display', 'none').addClass('checktyMsg'); $('#checktyResults').append(x); x.show('slow'); }, build_regexes: function (data) { if (/\{\{\s*ללא_בוט\s*\}\}/.test(this.textbox.value)) { this.writeMsg('<div>'+mw.msg( 'checkty-no-replacements' )+'</div>'); return; } if (data) { var lines = data.split(/\n/); var clear_nowiki = /\|<nowiki>(.*)<\/nowiki>/; var matches, regex; while (lines.length) { if (!(matches = lines.shift().match(/^\|(\d+)/))) continue; var num = parseInt(matches[1], 10); if (!(matches = lines.shift().match(clear_nowiki))) continue; try { regex = new RegExp(matches[1], 'g'); } catch (e) { //ignore continue; } if (!(matches = lines.shift().match(clear_nowiki))) continue; this.regexes[num] = [regex, matches[1]]; var ignore = lines.shift().replace(/\||<\/?nowiki>/g, ''); ignore = $.trim(ignore); if (ignore) this.ignoreStrings.push(mw.RegExp.escape(ignore)); } this.process_page(); } else $.ajax({ url: mw.util.getUrl( (window.replaceListPage || 'ויקיפדיה:בוט/בוט החלפות/רשימת החלפות נוכחית'), { action: 'raw', ctype: 'text/x-wiki' } ), dataType: 'html', success: function (data, status) { chectTyTool.build_regexes(data); } }); }, process_page: function () { var t = this.textbox.value, skip_dict = {}, skip_ar = [], actual_replaced = [], skipmatch = t.match(/{{ללא[_ ]בוט\|\s*(\d+)\s*}}/g), i, match; if (skipmatch) for (i = 0; i < skipmatch.length; i++) { var matches = skipmatch[i].match(/{{ללא[_ ]בוט\|\s*(\d+)\s*}}/); skip_dict[parseInt(matches[1], 10)] = true; skip_ar.push(matches[1]); } var specials = []; var ignoreRegex = new RegExp('(' + this.ignoreStrings.join('|') + ')'); while (true) { //extract inner links, inner templates and inner params - we don't want to sptit those. match = t.match(/(\{\{[^\{\}]*\}\}|(\n|\[\[)(?:File|קובץ|תמונה|Image):.*?[\|\n]|[^\[\0]\[[^\{\}\[]*\])/); if ((!match || !match.length) && this.ignoreStrings.length ) match = t.match(ignoreRegex); if (!match || !match.length) break; specials.push(match[0]); t = t.replace(match[0], "\0" + specials.length + "\0"); } for (i in this.regexes) if (!skip_dict[i] && !isNaN(i)) if (this.regexes[i][0].test(t)) { var before = t; t = t.replace(this.regexes[i][0], this.regexes[i][1]); if (t != before) actual_replaced.push($.trim(this.regexes[i][1].replace(/\$\d*/g, ''))); } while (true) { match = t.match(/\0(\d+)\0/); if (!match || !match.length) break; t = t.replace(match[0], specials[parseInt(match[1], 10) - 1]); } this.textbox.value = t; var msg = ['ריצת סקריפט ההחלפות הסתיימה. אנא בצעו "הצגת שינויים" לפני שמירה, כדי לוודא שהסקריפט לא גרם נזק.']; if (skip_ar.length) msg.push('החלפות שלא התבצעו בגלל תבנית "ללא בוט": ' + skip_ar.join(', ')); msg.push(actual_replaced.length ? 'התבצעו ההחלפות הבאות: ' + actual_replaced.join('‏, ') : 'לא התבצעו החלפות - הדף "נקי".'); this.writeMsg(msg); if (actual_replaced.length) chectTyTool.addSummary('סקריפט החלפות (' + actual_replaced.join(', ') + ')'); }, fetchDisambigLinks: function (next) { var dfd = new jQuery.Deferred(); var api = new mw.Api(); var params = { action: 'query', generator: 'links', titles: mw.config.get('wgPageName'), prop: 'pageprops', ppprop: 'disambiguation', gpllimit: '500', redirects: 1 }; if (next !== undefined) { params.gplcontinue = next; } api.get(params).done(function (data) { //extract disambig pages if (!data.hasOwnProperty('query')) { dfd.reject(); return; } var redirects = {}; if (data.query.redirects) { $.each(data.query.redirects, function(i,r) { redirects[r.to] = r.from; }); } var disambigs = []; for (var pid in data.query.pages) { var p = data.query.pages[pid]; //list only real disambig links if (p.pageprops && p.title != mw.config.get('wgTitle') + mw.msg( 'checkty-disambig-suffix' )) { disambigs.push(redirects[p.title] || p.title); } } if (data['query-continue'] !== undefined) { var nextReq = chectTyTool.fetchDisambigLinks(data['query-continue'].links.gplcontinue); nextReq.done(function (more) { dfd.resolve($.merge(disambigs, more)); }); } else { dfd.resolve(disambigs); } }); return dfd.promise(); }, formatReplace: function () { var txt = this.textbox.value; // Format autofix $(this.formatReplacesConfig).each(function (i, o) { txt = txt.replace(o.from, o.to); }); this.textbox.value = txt; }, disambigCheck: function () { this.writeMsg($('<div>', { id: 'waitForDisambigs' }).text( mw.msg( 'checkty-waiting-disambig-query' ) )); this.fetchDisambigLinks().fail(function () { $('#waitForDisambigs').html( mw.msg( 'checkty-disambig-no-links' ) ); }).done(function (res) { if (res.length === 0) { $('#waitForDisambigs').html( mw.msg( 'checkty-disambig-success' ) ); return; } $('#waitForDisambigs').remove(); var disambigs = $('<div id="disambigWarnning">'+mw.msg( 'checkty-disambig-links-title' )+'</div>').prepend('<img src="//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bc/Disambig_RTL.svg/15px-Disambig_RTL.svg.png">').css('padding', '0 5px'); $.each(res, function (i, disTitle) { if (i > 0) { disambigs.append(', '); } disambigs.append($('<a href="' + mw.util.getUrl(disTitle) + '">' + disTitle + '</a>').click(function () { var disambigName = $(this).text(); new mw.Api().get({ action: 'parse', page: disambigName, prop: 'text', redirects: 1 }).done(function (data) { if (data && data.parse && data.parse.text) { chectTyTool.resolveDisambig(disambigName, data.parse.text['*']); } else { console.error(data); } }); return false; })); }); chectTyTool.writeMsg(disambigs); }); }, resolveDisambig: function (name, data) { var offset = 0, textbox = this.textbox, linkRgx = new RegExp('(?:\\.|^)([^\\.\n]*(\\[\\[' + mw.RegExp.escape(name) + '[\\|\\]]).*?)[\\.\\n]', 'm'), orgPos = $(textbox).textSelection('getCaretPosition'), cSentence = $('<div>'); var options = $('<div>').append($('li', data).map(function () { var a = $(this).children('a').get(0); if (a) { var storeTitle = $(this).text(); var anchor = '', h = a.href; if (h.indexOf('#') + 1) anchor = decodeURI(h.substr(h.indexOf('#')).replace(/\./g, '%').replace(/_/g, ' ')); $(a).text( a.title.replace(mw.msg( 'checkty-page-doesnt-exist' ), "") + anchor); a.title = storeTitle; } return a || null; }).click(resolve)) .append($('<a href="#">'+mw.msg( 'checkty-remove-link' )+'</a>').click(removeLink)); var disambigDialog = $('<div>').append( mw.msg('checkty-disambig-meaning', name) + '<hr/>').append(cSentence).append(options.buttonset()).dialog({ title: mw.msg( 'checkty-dismabig-dialog-title' ), close: function () { $(textbox).textSelection('setSelection', { start: orgPos }); } }); findSentence(); function findSentence() { var text = textbox.value.substr(offset), m = text.match(linkRgx); if (!m) { disambigDialog.dialog('close'); return; } offset += text.indexOf(m[1]) + m[1].indexOf(m[2]); var linkIndex = m[1].indexOf(m[2]) + 2, html = m[1].substr(0, linkIndex) + '<big>' + name + '</big>' + m[1].substr(linkIndex + name.length); cSentence.html(html); } function resolve() { var answer = $(this).text(), text = textbox.value, startLink = text.indexOf('[[' + name, offset); if (text.charAt(startLink + 2 + name.length) != '|') answer += '|' + name; offset += answer.length + 2; text = text.substr(0, startLink + 2) + answer + text.substr(startLink + 2 + name.length); textbox.value = text; findSentence(); chectTyTool.addSummary( mw.msg( 'checkty-dismabig-fix-summary' ) ); return false; } function removeLink() { var text = textbox.value, startLink = text.indexOf('[[' + name, offset), endLink = text.indexOf(']]', startLink), pipeChar = startLink + 2 + name.length, linkText = (text.charAt(pipeChar) != '|') ? name : text.substr(pipeChar + 1, endLink - pipeChar - 1); offset += (endLink - startLink) + linkText.length; text = text.substr(0, startLink) + linkText + text.substr(endLink + 2); textbox.value = text; findSentence(); return false; } }, addSummary: function (msg) { var editSummary = $('#wpSummary').val(); if (editSummary.indexOf(msg) === -1) $('#wpSummary').val(editSummary + (editSummary.length === 0 ? '' : ', ') + msg); // tag the edit if ( $('#checktyTag').length === 0 ) { $('#editform').append('<input type="hidden" name="wpChangeTags" id="checktyTag" value="צ\'קטי">'); } }, checkImages: function (data) { var fairUsageTemplates = ['תבנית:שימוש הוגן', 'תבנית:תמונת חבר כנסת']; if (!data) { if (!(/\{\{(ויקישיתוף בשורה|מיזמים)/.test(this.textbox.value))) { $.getJSON('//www.wikidata.org/w/api.php?callback=?', { languages: 'he', action: 'wbgetentities', sites: 'hewiki', titles: mw.config.get('wgTitle'), format: 'json', props: 'claims' }).done(function (data) { if (data.success === undefined || !data.success) return; for (var entityId in data.entities) { var claims = data.entities[entityId].claims; if (claims && claims.hasOwnProperty('P373')) { chectTyTool.writeMsg($('<div>', { text: 'בערך זה חסר קישור לוויקישיתוף. ניתן להוסיף קישור באמצעות בחירת המקום הנכון להוספתו בערך ולחיצה על הקישור הבא. ' }).prepend('<img src="//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/15px-Commons-logo.svg.png">').css('padding', '0 5px').append($('<a>', { href: '#', text: 'להוספה' }).click(function () { mw.toolbar.insertTags('{{ויקישיתוף בשורה}}') chectTyTool.addSummary('ויקישיתוף בשורה'); }))); } } }); } //in case there are no images in page if (!mw.util.getParamValue('section') && !(/\[\[(תמונה|קובץ|File|Image):/i.test(this.textbox.value))) { var articleName = mw.config.get('wgPageName'); var fistURL = this.fistURL({ datatype: 'articles', data: articleName }); var msg = $('<div>', { text: 'בדף זה אין תמונות. ניתן לחפש תמונות חופשיות ממקורות שונים. ' }).append($('<a>', { href: decodeURI(fistURL), text: 'חיפוש תמונות', target: '_blank' })); this.writeMsg(msg); return; } new mw.Api().get({ action: 'query', generator: 'images', titles: mw.config.get('wgPageName'), prop: 'templates', tltemplates: fairUsageTemplates.join('|') }).done(function (data) { if (data && data.query && data.query.pages) chectTyTool.checkImages(data.query.pages); }); } else { var fairUseImgs = $.map(data, function (o) { if (!o.templates) return; var isFairUsage; $.each(o.templates, function (k, license) { if ($.inArray(license.title, fairUsageTemplates) != -1) { isFairUsage = true; return false; } }); if (isFairUsage) return o.title; }); if (fairUseImgs.length === 0) return; //add message with fair usage images var fistURL = this.fistURL({ data: fairUseImgs.join('\r\n'), datatype: 'replaceimages' }); var msg = $('<div>', { text: 'הדף מכיל תמונות בשימוש הוגן, שמומלץ להחליפן בחלופות חופשיות במידת האפשר. ' }).append($('<a>', { href: fistURL, text: 'חיפוש חלופות חופשיות', target: '_blank' })); if (!(/\{\{תמונה להחלפה\}\}/.test($('#wpTextbox1').val()))) msg.append(' - ').append($('<a>', { text: 'סימון להחלפה', href: '#' }).click(function () { var t = $('#wpTextbox1'); $.each(fairUseImgs, function (i, fiImg) { var imgName = mw.RegExp.escape(/.:(.+)$/.exec(fiImg)[1]); var imgDescRE = new RegExp(imgName.replace(' ', '[ _]') + '((?:[^\\[\\]]|\\[\\[[^\\[\\]]*?\\]\\])*?)\]\]', 'i'); var matches; if (!(matches = imgDescRE.exec(t.val()))) { return; } //this is thumb img var imgDesc = matches[1].split('|'); var isThumb = false; var imgCaption = ''; for (var i in imgDesc) { if (/thumb|ממוזער/i.test(imgDesc[i])) { isThumb = true; } else if (!(/^(ימין|שמאל|מרכז|right|left|center|[0-9]+px)?$/i.test(imgDesc[i]))) { imgCaption = imgDesc[i]; //unknown parameter assumed to be description } } if (isThumb) { if (imgCaption) { imgDesc = matches[1].replace(imgCaption, imgCaption + '{{תמונה להחלפה}}'); } else { imgDesc = matches[1] + '|{{תמונה להחלפה}}'; } t.val(t.val().replace(matches[1], imgDesc)); chectTyTool.addSummary('{{תמונה להחלפה}}'); } else { //is in infobox heuristic: = before image tag var isInInfobox = new RegExp('=\s*\\[\\[(?:file|image|קובץ|תמונה):' + imgName.replace(' ', '[ _]') + '[^\\]]*?\]\]', 'i'); if (isInInfobox.test(t.val())) { t.val(t.val().replace(matches[0], matches[0] + '{{תמונה להחלפה}}')); chectTyTool.addSummary('{{תמונה להחלפה}}'); } } }); })); this.writeMsg(msg); } }, fistURL: function (p) { return 'https://tools.wmflabs.org/fist/fist.php?doit=1&language=he&project=wikipedia&params[catdepth]=&params[random]=&params[startat]=&params[ll_max]=5&params[free_only]=1&params[commons_max]=5&params[flickr_max]=5&params[include_flickr_id]=1&params[flickr_new_name_from_article]=1&params[picasa_max]=5&params[wts_max]=5&params[gimp_max]=&params[esp_max]=5&params[geograph_max]=5&params[geograph_max_de]=5&params[geograph_max_channel-islands]=5&params[freemages_max]=5&params[forarticles]=all&params[lessthan_images]=&params[default_thumbnail_size]=250&params[jpeg]=1&params[png]=1&params[gif]=1&params[svg]=1&params[output_format]=out_html&params[min_width]=80&params[min_height]=80&params[ab_max]=5&sources[languagelinks]=1&sources[commons]=1&sources[flickr]=1&' + $.param(p); }, languageCheck: function (checks) { //style and language check var highlightStr = this.highlightString; var findFunc = function () { var toFind = eval(unescape($(this).attr('href').substr(1))).exec($('#wpTextbox1').val()); if (toFind) highlightStr(toFind[0]); return false; }; if (checks) { var txt = this.textbox.value; var checkWarnings = $('<div></div>'); for (var x in checks) { if (checks[x]['test'].test(txt)) { checkWarnings.append($('<a href="#' + escape(checks[x]['test']) + '">'+mw.msg( 'checkty-search' )+'</a>').click(findFunc)); checkWarnings.append('&nbsp;-&nbsp;' + checks[x]['remark'] + '<br/>'); } } // Design checks: Elements width var largeElement = /[6789][0-9][0-9]px/; if (largeElement.test(txt)) checkWarnings.append(mw.msg( 'checkty-large-element' ) + '<br/>'); var manyLi = RegExp('(?:\n\\*.*){20}'); if (manyLi.test(txt)) checkWarnings.append(mw.msg( 'checkty-long-list' ) ); if (checkWarnings.html().length) this.writeMsg(checkWarnings); } else { var api = new mw.Api(); api.get({ action:'parse', page: 'ויקיפדיה:בדיקה אוטומטית', prop: 'wikitext' }).done(function (data) { var DictionaryText = data.parse.wikitext['*'].split('-----')[1] var genrealWarningWords = DictionaryText.split('\n*'); var checks = []; for (var i=0;i<genrealWarningWords.length;i++) { var splittedWarn = genrealWarningWords[i].split("//"); if ( splittedWarn.length !== 2 ) continue; checks.push({ 'test': new RegExp( splittedWarn[0], 'i' ), 'remark': splittedWarn[1] }); } chectTyTool.languageCheck(checks); }); var txt = $('#wpTextbox1').val(), countRgx = /(?:[^ ]+ ){2}.?(?:ש[נת]י|שלוש[תה]?|ארבע[הת]?|חמשת?|חמישה|ששת?|שבע[הת]?|תשע[הת]?|עשר[הת]?) [א-ת]+/g, gramCheck = [], m; while (m = countRgx.exec(txt)) { gramCheck.push(m) } if (gramCheck.length) $.post('//tools.wmflabs.org/eranbot/shtei_shekel/heb_check.py', { wikitext: gramCheck.join('\n') } ).done(function(d){ if (!d.errs || d.errs.length === 0) return; var zaharNekevaWarns = $('<div></div>'); for ( var i = 0; i < d.errs.length; i++ ) { var origRgx = new RegExp(d.errs[i].orig); zaharNekevaWarns.append($('<a href="#' + escape(origRgx) + '">'+mw.msg( 'checkty-search' )+'</a>').click(findFunc)); zaharNekevaWarns.append('&nbsp;-&nbsp;ייתכן שיש אי התאמה במין ב"' + d.errs[i].orig + '" (תיקון: '+d.errs[i].suggested+') <br/>'); } chectTyTool.writeMsg(zaharNekevaWarns); }); } }, refsCheck: function () { //בדיקת אחידות הערות שוליים function safeRegexFix(fixRegex, fixReplace, check){ var txt = $('#wpTextbox1').val(), m; //remove templates within templates var specials = []; while (m = /\{\{(?!הערה\|)[^\{]*?\}\}/g.exec(txt)) { txt = txt.replace(m[0], '\0' + specials.length + '\0') specials.push(m[0]) } if (check) { var counterA = 0, counterB = 0; while (fixRegex.exec(txt)) counterA++; while (fixReplace.exec(txt)) counterB++; return [counterA, counterB]; } else { txt = txt.replace(/(\{\{הערה\|.*?\}\}|<ref>.*?<\/ref>)\s+(?=(\{\{הערה\||<ref>))/g, '$1'); // remove spaces between refs txt = txt.replace(fixRegex, fixReplace); while (m = specials.pop()) txt = txt.replace('\0' + specials.length + '\0', m); $('#wpTextbox1').val(txt); } } var refAfter = /([\.\,])\s*((\{\{הערה.*?\}\}|<ref>.*?<\/ref>)+)\.?/g, refBefore = /\.?((\{\{הערה\|([^\{]|\{(?!\{הערה\|))*\}\}|<ref>([^<]|<(?!\/ref>))*<\/ref>)+)\s*([\.\,])/g var refCounter = safeRegexFix(refAfter, refBefore, true); if (refCounter[0] > 0 && refCounter[1] > 0) { this.writeMsg($('<div>', { text: 'חוסר תאימות בהערות שוליים: ' + refCounter[0] + ' הערות אחרי סימן פיסוק, ' + refCounter[1] + ' הערות לפני סימן פיסוק [תיקון: ' }).append($('<a>', { text: 'אחרי', href: '#' }).click(function () { safeRegexFix(refBefore, '$5$1', false); chectTyTool.addSummary('אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק'); })).append(' | ').append($('<a>', { text: 'לפני', href: '#' }).click(function () { safeRegexFix(refAfter, '$2$1', false); chectTyTool.addSummary('אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק'); })).append(']')); } }, mergeRefs: function() { // merge refs with same content var references = {};// a dictionary where key is the ref content and the value is list of uses var refRE = /\{\{הערה\|(?! *שם *=)(?:1=)?((?:[^\{\}]|\{\{.*?\}\})+)(?!\|=שם=)\}\}/g; var wikitext = this.textbox.value; var m; while ( m = refRE.exec( wikitext ) ){ references[m[1]] = references[m[1]] || []; references[m[1]].push(m[0]); } for (var refContet in references) { var refUses = references[refContet]; if ( refUses.length === 1 ) continue; var commonRefStructure = /(.+?) .+ (?:עמ|p).? ?([0-9]+)/.exec(refContet); var defaultRefName = ''; if (commonRefStructure) { defaultRefName = commonRefStructure[1]+commonRefStructure[2]; } var refName = prompt('ישנה הערת שוליים החוזרת מספר פעמים. ניתן להפנות את כל המופעים אל הערה אחת באמצעות מתן שם להערה.\nאנא הזינו שם להערה הבאה:\n'+refContet, defaultRefName); if ( !refName ) continue; wikitext = wikitext.replace( refUses[0], '{{הערה|שם='+refName+'|1='+refContet+'}}'); for (var refI = 1; refI<refUses.length; refI++){ wikitext = wikitext.replace( refUses[refI], '{{הערה|שם='+refName+'}}'); } this.textbox.value = wikitext; } }, titleOrderCheck: function(){ // validates the titles order is consistent var orderedTitles = ['ראו גם', 'לקריאה נוספת', 'קישורים חיצוניים', 'הערות שוליים'], isSorted = 1, titles = $('#wpTextbox1').val().match('==\\s*'+orderedTitles.join('|')+'\\s*==','g'), i, indexes; if (!titles) return; // no such titles indexes = $.map( titles, function(e){return orderedTitles.indexOf(e.replace(/\s*==\s*/g,''))}); for ( i=0; ( i < indexes.length-1 ) && isSorted; i++) { isSorted &= (indexes[i] < indexes[i+1]) }; if ( !isSorted ) { this.writeMsg($('<div>מומלץ לתקן את סדר הכותרות ל: ' + orderedTitles.join(', ') + '</div>') ); } }, overlinkify: function() { function removeOverlink(context, link){ return context.replace(new RegExp(mw.RegExp.escape('[['+link+']]'), 'g'), link).replace(new RegExp(mw.RegExp.escape(link)),'[['+ link+']]') } var highlightStr = this.highlightString; var wikitext = $('#wpTextbox1').val(); var overlinkingRgx = /\[\[([^\[\]\|]+?)\]\].+\[\[\1\]\]/g var m; while(m=overlinkingRgx.exec(wikitext)) { var removeLink = $('<a href="#">'+mw.msg( 'checkty-remove-link' )+'</a>').data({'search': m[1]}).click(function(e){ var specificOverlinkingRgx = new RegExp('\\[\\[('+$(this).data('search')+')\\]\\].+\\[\\[\\1\\]\\]', 'g'); var wikitext = $('#wpTextbox1').val(); var m; while( m = specificOverlinkingRgx.exec( wikitext ) ) { wikitext = wikitext.replace(m[0], removeOverlink(m[0], m[1])); } $('#wpTextbox1').val(wikitext); chectTyTool.addSummary('הסרת קישורים עודפים'); e.preventDefault(); }); var searchLink =$('<a href="#">'+mw.msg( 'checkty-search' )+'</a>').data({'search': m[1]}).click(function(e){ highlightStr('[['+$(this).data('search')+']]'); e.preventDefault(); }); this.writeMsg($('<div>').append(['נמצאו קישורים עודפים ל"'+m[1]+'" [',searchLink, '&nbsp;-&nbsp;', removeLink, ']'])); wikitext = wikitext.replace(m[0], removeOverlink(m[0], m[1])); } }, numberRangeDash: function(fix) { // replace minus => dash foreach x-y s.t x<y var numberRangeReNoMinus = /([א-ת]'?[ -](?:\[\[|\()?[0-9]+(?:\]\])?)-((?:\[\[)?[0-9]+)((?:\]\]|\))?[.:,]?( |\n)(?!לפנה"ס))/g, wikitext = this.textbox.value, replacements = [], m, i; while(m = numberRangeReNoMinus.exec(wikitext)) { if ( parseInt(m[1].replace(/[^0-9]/g, '')) < parseInt(m[2].replace(/[^0-9]/g, '')) ) { replacements.push([m[1] + '-' + m[2] + m[3], m[1] + '–' + m[2] + m[3]]); } } if (replacements.length==0) return; if(fix) { for(i = 0; i<replacements.length; i++) { wikitext = wikitext.replace(replacements[i][0], replacements[i][1]); } this.textbox.value = wikitext; this.addSummary( 'קו מפריד בטווח מספרים' ); } else { this.writeMsg($('<div><a href="#">'+mw.msg( 'checkty-fix-numberRangeDash' )+'</a></div>').click(function(e){ chectTyTool.numberRangeDash(true); e.preventDefault(); })); } }, //original version from http://code.google.com/p/proveit-js/source/browse/ProveIt_Wikipedia.js#384 //thanks to Georgia Tech Research Corporation. Atlanta, GA 30332-0415 highlightString: function (toFind) { var txtArea = $('#wpTextbox1'); var nextPlace = txtArea.val().indexOf(toFind, txtArea.textSelection('getCaretPosition') + 1); if (nextPlace === -1) nextPlace = txtArea.val().indexOf(toFind); //start from begining if (nextPlace === -1) return; //not found... nothing to do var origText = txtArea.val(); txtArea.val(origText.substring(0, nextPlace)); txtArea.focus(); txtArea.scrollTop(1000000); //Larger than any real textarea (hopefully) var curScrollTop = txtArea.scrollTop(); txtArea.val(origText); if (curScrollTop > 0) { var HALF_EDIT_BOX_HEIGHT = 200; txtArea.scrollTop(curScrollTop + HALF_EDIT_BOX_HEIGHT); } txtArea.focus().textSelection('setSelection', { start: nextPlace, end: nextPlace + toFind.length }); } }; if ($.inArray(mw.config.get('wgAction'), ['edit', 'submit']) + 1) $(document).ready(function () { $('#wpPreview').after($('<input type="button" id="btnCheckTool" title="צ\'קטי - כלי לבדיקת בעיות נפוצות ועוד" value="' + (window.checkToolName || 'בדיקה') + '" />').click(chectTyTool.run)); }); nflpusa4axv732wc9vimvds1qz5qzfm 8 392510 3101145 2899532 2026-11-02T23:04:51Z Maintenance script 10687 Use thumb.wikimedia.org for thumbnails ([[phab:T427465]], Operator: Ladsgroup) 3101145 css text/css /* --- From Common.css --- */ /* הסגנונות הנכתבים כאן ישפיעו על כל העיצובים */ /* נסיון לטעינה מהירה של גופן אלף */ @font-face { font-family: 'Alef2'; font-style: normal; font-weight: normal; src: local('Alef Regular'), local('Alef-Regular'), url('/w/extensions/UniversalLanguageSelector/data/fontrepo/fonts/Alef/Alef-Regular.woff2') format('woff2'); font-display: swap; } @font-face { font-family: 'Alef2'; font-style: normal; font-weight: bold; src: local('Alef Bold'), local('Alef-Bold'), url('/w/extensions/UniversalLanguageSelector/data/fontrepo/fonts/Alef/Alef-Bold.woff2') format('woff2'); font-display: swap; } /* Hide the first heading in the main page */ .page-עמוד_ראשי.action-view #firstHeading { display: none; } /* Decrease references size */ .references { font-size: 90%; } /* Change the color of links to redirects in some special pages */ .allpagesredirect a { color: grey; } /* Mark the new page indicator in some special pages */ .newpage { color: #FC6D00; } /* Horizontal scrollbar for <pre> elements */ pre { overflow-x: auto; } /* Mark edits caught by the Abuse Filter */ .mw-tag-problematic_words { background-color: #FFE0E0; } /* Mark the text in [[MediaWiki:Updatedmarker]] */ .updatedmarker { font-weight: bold; background-color: #9EFF9E !important; } /* Mark the number of watchers after clicking the link in the revision history */ .action-info :target { background-color: #DEF; } /* Show elements at the top of the page using the "toplink" class */ .toplink { position: absolute; left: 35px; } /* מיועד למנוע מהאינדיקטורים להשפיע/להזיז אלמנטים של הדף */ .mw-indicators { height: 1px; } /* הזזת התווית "לא בדוק" כדי שלא תתנגש עם האייקון של ההגנה */ .sitedir-rtl .flaggedrevs_short { left: 70px; } /* ביטול כתב נטוי בעץ הקטגוריות */ .CategoryTreeLabelPage, .CategoryTreeParents, .CategoryTreeNotice { font-style: normal; } /* עיצוב ה־Site Notice */ #siteNotice { padding-top: 5px; text-align: center; } /* Support for Template:IPA, Template:Unicode and Template:Polytonic. The inherit declaration resets the font for all browsers except MSIE6. The empty comment must remain. */ .IPA { font-family: Chrysanthi Unicode, Doulos SIL, Gentium, GentiumAlt, Code2000, TITUS Cyberbit Basic, DejaVu Sans, Bitstream Vera Sans, Bitstream Cyberbit, Arial Unicode MS, Lucida Sans Unicode, Hiragino Kaku Gothic Pro, Matrix Unicode; font-family /**/:inherit; } /* אפשרות להסתרה של כותרות בתוכן העניינים החל מרמה מסוימת. למשל, <div class="toclimit-3"> יציג רק כותרות מהרמה השנייה והשלישית (כל עוד אין כותרות מרמה ראשונה בדף, כפי שדורשים מדריכי העיצוב) */ .toclimit-2 .toclevel-2, .toclimit-3 .toclevel-3, .toclimit-4 .toclevel-4, .toclimit-5 .toclevel-5, .toclimit-6 .toclevel-6, .toclimit-7 .toclevel-7 { display: none; } .toc-hide-numbers .tocnumber { display: none; } /* מחלקות wikitable ו-prettytable לטבלאות, מבוסס על [[:en:MediaWiki:Common.css]] */ table.wikitable, table.prettytable { background-color: #F9F9F9; border-color: #AAAAAA; border-style: solid; border-width: 1px; margin: 1em 1em 1em 0; } table.wikitable th, table.wikitable td, table.prettytable th, table.prettytable td { border-color: #AAAAAA; border-style: solid; border-width: 1px; padding: 0.2em; } table.wikitable th, table.prettytable th { background-color: #F2F2F2; text-align: center; } table.wikitable caption, table.prettytable caption { margin-left: inherit; margin-right: inherit; } /* עיצוב infobox מאנגלית */ .infobox { border: 1px solid #aaaaaa; background-color: #f9f9f9; color: black; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0.2em; float: left; clear: left; } .infobox td, .infobox th { vertical-align: top; } .infobox caption { font-size: larger; margin-left: inherit; } .infobox.bordered { border-collapse: collapse; } .infobox.bordered td, .infobox.bordered th { border: 1px solid #aaaaaa; } .infobox.bordered .borderless td, .infobox.bordered .borderless th { border: 0; } /* תיבות ניווט (כלומר, תיבות המסתירות חלקים מעצמן) מוויקיפדיה בגרמנית */ div.Boxmerge, div.NavFrame { border-collapse: collapse; border-color: #AAAAAA; border-style: solid; border-width: 1px; font-size: 100%; margin: 0; padding: 2px; text-align: center; } div.Boxmerge div.NavFrame { border-style: none; border-style: hidden; } div.NavFrame + div.NavFrame { border-top-style: none; border-top-style: hidden; } div.NavPic { background-color: #FFFFFF; float: left; margin: 0; margin-top: 0.5em; padding: 2px; } div.NavFrame div.NavHead { background-color: #EFEFEF; font-size: 100%; font-weight: bold; height: 1.6em; position: relative; } div.NavFrame p { font-size: 100%; } div.NavFrame div.NavContent { font-size: 100%; background-color: #FCFCFC; } div.NavFrame div.NavContent p { font-size: 100%; } div.NavEnd { clear: both; line-height: 1px; margin: 0; padding: 0; } a.NavToggle { font-size: smaller; font-weight: normal; left: 3px; position: absolute; top: 0; } /* טבלאות ניווט */ table.navbox { background-color: #f9f9f9; border: 1px solid #aaa; clear: both; font-size: 90%; margin: 1em 0 0; padding: 2px; text-align: center; width: 100%; } table.navbox th { background-color: #ccf; } /* Reset top margin for lists embedded in columns */ div.columns dl, div.columns ol, div.columns ul, div.columns p:first-child { margin-top: 0; } /* Avoid list items from breaking between columns */ div.columns { orphans: 2; widows: 2; } div.hierarchical > dl { margin-right: -1.6em; } div.hierarchical dd, div.hierarchical dl, div.hierarchical ol, div.hierarchical ul { margin-top: 0; margin-bottom: 0.1em; } div.hierarchical dd dd, div.hierarchical li li, div.hierarchical ul ul { font-size: 90%; } /* הוספת סמלילים לקישורים שונים */ /* Change the external link icon, taken from [[w:MediaWiki:Common.css]] */ .mw-body a[href$=".pdf"].external { background: url("//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/2/23/Icons-mini-file_acrobat.gif") no-repeat left; padding-left: 18px; } .mw-body a[href$=".xls"].external { background: url("//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/ba/Page_white_excel.png/15px-Page_white_excel.png") no-repeat left; padding-left: 18px; } .mw-body a[href$=".doc"].external { background: url("//thumb.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/1/1e/Word-icon.svg/16px-Word-icon.svg.png") no-repeat left; padding-left: 18px; } .mw-body a.audiolink { background: url("//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/f/f7/Loudspeaker.png") center right no-repeat; padding-left: 16px; padding-right: 0; } /* ציטוטי פסוקים ופירושים */ .psuq { font-family: Narkisim,Times,"Times New Roman",serif; font-style: normal; font-size: 1.4em; color: #111155; } .psuq2 { font-family: David,Times,"Times New Roman",serif; font-style: normal; font-size: 1.8em; color: #111155; } .mfrj { font-family: Times, "Times New Roman", serif; font-style: normal; font-size: 1.15em; color: DarkGreen; } .advanced { background-color: #eee; border: dotted 1pt } .future { font-size: smaller; background-color: #ccc } div.nosahim div, span.nosahim span { background-color: #efe; } div.yamim div, span.yamim span { background-color: #eef; } /* טקסט אפור, כולל קישורים */ .graytext, .graytext a, .graytext a.stub .graytext a.extiw { color: #777777 !important; } /* סגנונות לעימוד חוקים */ .law, #law-content, #law-content h1, #law-content h2, #law-content h3, #law-content h4 { direction: rtl; text-align: justify; margin: 0 20px; font-size: 16px; line-height: 1.15; font-family: Alef2, sans-serif; hyphenate-character: "־"; border: none; } h1.firstHeading > span.law { display: none; } .law p { margin: 0 !important; line-height: inherit; } .law a, .law a[href].new, .law a[href].external, .law a[href].extiw { color: inherit; text-decoration: none; background-image: none; padding: 0; border: none !important; } .law-local a:hover, .law a:hover { text-decoration: underline overline; background-color: lightblue; } .law-external a:hover, .law-external a.mw-redirect:hover, .law-external a[href].external:hover, .law-external a[href].extiw:hover { text-decoration: underline overline; background-color: pink; } .law a.new:hover { background-color: inherit; text-decoration: none; color: red; } .law .selflink a:hover { text-decoration: underline dotted lightblue; background-color: inherit; } .law-title, #law-content h1.law-title { text-align: center; font-size: 30px; font-weight: bold; padding: 0; } .law-toc { columns: 2 auto; -moz-columns: 2 auto; -webkit-columns: 2 auto; text-align: right; padding-bottom: 1em; } .law-toc-1 { font-weight: bold; font-size: 110%; padding-top: 3px; padding-right: 25px; text-indent: -25px; } .law-toc-2 { margin-right: 25px; padding-top: 3px; padding-right: 25px; text-indent: -25px; } .law-toc-3 { font-size: 90%; margin-right: 50px; padding-right: 25px; text-indent: -25px; } .law-part, .law-section, .law-subsection, .law-subsubsection, #law-content h1, #law-content h2, #law-content h3, #law-content h4 { text-align: center; padding: 0 100px; font-weight: normal; } .law-part, #law-content h1 { font-size: 30px; } .law-section, #law-content h2 { font-size: 25px; } .law-subsection, #law-content h3 { font-size: 22px; } .law-subsubsection, #law-content h4 { font-size: 18px; } .law-indent { padding-right: 40px; text-indent: -40px; } .law-note { font-size: smaller; color: gray; } .law-desc > .law-note { line-height: 90%; letter-spacing: -0.03em; } div.law-note p { padding: 2px 0; } .law-sec-note { float: right; position: absolute; width: 95px; font-size: 10.5px; text-align: right; margin-top: 15px; margin-left: -95px; color: gray; } .law-desc, .law-sec-desc { float: right; width: 95px; font-size: smaller; text-align: right; margin-left: -95px; padding: 2px 0; line-height: 90%; } .law-sec-desc { margin-top: 0.5em; } .law-main { margin: 0 140px 0 0; padding: 0; } .law-number, .law-number1, .law-number2, .law-number3, .law-number4, .law-number5, .law-number6, .law-number7 { float: right; text-align: right; white-space: nowrap; padding-right: 4px; margin-left: -2.5em; width: 2.2em; height: 0; } .law-number, .law-number1 { width: 2.5em; padding-right: 0; margin-right: 6.25em; } .law-number2 { margin-right: 0; } .law-number3 { margin-right: 2.5em; } .law-number4 { margin-right: 5.0em; } .law-number5 { margin-right: 7.5em; } .law-number6 { margin-right: 10.0em; } .law-number7 { margin-right: 12.5em; } .law-content:not(:empty), .law-content1:not(:empty), .law-content2:not(:empty), .law-content3:not(:empty), .law-content4:not(:empty), .law-content5:not(:empty), .law-content6:not(:empty), .law-content7:not(:empty) { padding-bottom: 4px; } .law-content, .law-content1 { margin-right: 0; } .law-content2 { margin-right: 2.5em; } .law-content3 { margin-right: 5.0em; } .law-content4 { margin-right: 7.5em; } .law-content5 { margin-right: 10.0em; } .law-content6 { margin-right: 12.5em; } .law-content7 { margin-right: 15.0em; } .law-signatures { text-align: center; margin-right: 100px; } .law-signatures ul { padding: 0; margin: 0; display: inline; list-style: none; width: 100%; } .law-signatures li { float: right; display: inline; list-style: none; width: 150px; margin-bottom: 10px; text-align: center; line-height: 90%; } hr.law-separator { clear: both; text-align: center; padding-top: 1px; margin: 10px 50px 10px 50px; } .law-cleaner { clear: both; visibility: hidden; height: 4px; } .law table { font-size: 90%; text-align: initial; border: 1px solid #AAA; border-collapse: collapse; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; } .law table td, .law table th { vertical-align: top; border: 1px solid #AAA; } .law table th { padding: 3px 3px; background-color: #F2F2F2; text-align: center; font-weight: normal; } .law table td { padding: 3px 10px; background-color: #F9F9F9; } .law del { background: #ffe6e6; } .law ins { background: #e6ffe6; } /* הגדרות תצוגה עבור [[תבנית:הערות שוליים]] */ @media screen { div.limitedRef { height: 160px; overflow-y: auto; padding: 3px; border: solid 1px; } html > body div.limitedRef ol.references { display: block !important; } } /* עיצוב דפי הגמרא */ .gmara_text { font-size: 135%; line-height: 23pt; font-family: Narkisim; } .gmara_rashi { font-size: 120%; } .gmara_ran { font-size: 120%; } .gmara_tosfot { font-size: 100%; } /* עיצוב דפי המשנה */ .mishna_text { font-size: 135%; line-height: 23pt; font-family: narkisim; } .mishna_bartenura { font-size: 120%; } .mishna_yom_tov { font-size: 110%; } .mishna_beyur { font-size: 135%; line-height: 23pt; font-family: Narkisim; } .mishna_beyur .editsection { font-size: 35%; font-family: Sans-serif; } .mishna_chapters { font-size: 135%; line-height: 23pt; } .shortcut { float: left; left: 12px; font-size: 75%; position: absolute; top: 0.3em; } /* מקורות */ div.sources { font-size: smaller; background-color: #ccc; } /* "גרסה נוכחים טרם נבדקה" */ .flaggedrevs_short { float: left; line-height: 9.66pt; position: relative; top: -2.5em; left: 2em; } .effect_on_hover { border-top: solid 5px transparent; } /* for hover effect on images etc. */ .effect_on_hover:hover { border-top: 0; /* Take the image up 5px */ } .low_opacity { -ms-filter: "progid:DXImageTransform.Microsoft.Alpha(Opacity=40)"; filter: alpha(opacity=40); opacity: .40; } /* מידות טובות ומידות רעות */ .mida { float: left; width: 120px; background-color: #ff8; clear: left; margin: 2px; } .mida img { height: 16px; width: 16px; margin: 2px; float: right; } .tova { border-color: #0f0; } .raa { border-color: #f00; } /* כדי ש[[תבנית:ב]] לא תוסתר על ידי תיבת הניווט ותיבת החיפוש */ #p-navigation { z-index: 1; } #p-search { z-index: 1; } .beur { font-family: David; font-size: 165%; line-height: 23pt; } /* Tooltip classes are used in [[תבנית:ב]] */ .TooltipPhrase { border-bottom:1px dotted #aaaadd; cursor:help; } .TooltipSpan { display:none; visibility:hidden; } .TooltipTip { width:111pt; z-index:9; position:absolute; background-color: #ffc; padding: 1px; border: 1px #000 solid; font-size:11pt; line-height: 13pt; color:black; font-family:sans-serif; } /* sidenotes */ body.ns-104 .sidenote-left { position: absolute; left: 0; width: 6em; padding-right: 1em; text-indent: 0; text-align: left; } body.ns-104 .sidenote-right { position: absolute; right: 0; width: 6em; padding-left: 1em; text-indent: 0; text-align: left; } /* השורות הבאות מיועדות לתצוגה של אזור הערות השוליים (references) "ol.refernece {margin: 0} tested on all major browsers. ol.reference li {margin: } required so numbers are not hidden (might not be enough for 3-digit refs) עובד ביחד עם תבנית "{{הערות שוליים2|טורים=כן}}" */ ol.references { margin: 0; } .mw-content-ltr ol.references, .mw-content-rtl ol.references { margin: 0; } ol.references li { margin:0 3em; } .refDisplayRows ol, ol.refDisplayRows { -webkit-column-count: 2; -moz-column-count: 2; column-count: 2; -webkit-column-gap: 20px; -moz-column-gap: 20px; column-gap: 20px; } ol.refDisplayScroll { max-height: 20em; overflow: auto; margin:0; } ol.refDisplayHide { display: none } /* השטחת תוכן עניינים שבתחילת הערך. מיושם עם תבנית {{תוכן עניינים שטוח}} list-style-type = circle\disc\suqare באדיבות משתמש קיפודנחש מויקיפדיה. */ .flatToc li {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;} .flatToc li span.tocnumber {display: none;} /* הסרת מספור */ .flatToc-1 li.toclevel-1 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;} .flatToc-2 li.toclevel-1 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;} .flatToc-2 li.toclevel-0 {clear:right;} .flatToc-3 li.toclevel-2 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;} .flatToc-3 li.toclevel-1 {clear:right;} .flatToc-3 li.toclevel-0 {clear:right;} .flatToc-4 li.toclevel-3 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;} .flatToc-4 li.toclevel-2 {clear:right;} .flatToc-5 li.toclevel-4 {float: right; list-style-type: disc; margin-right: 2em; margin-left: 1em; white-space: nowrap;} .flatToc-5 li.toclevel-3 {clear:right;} .flatToc-1 li.toclevel-1 span.tocnumber {display: none;} .flatToc-2 li.toclevel-1 span.tocnumber {display: none;} .flatToc-2 li.toclevel-0 span.tocnumber {display: none;} .flatToc-3 li.toclevel-2 span.tocnumber {display: none;} .flatToc-3 li.toclevel-1 span.tocnumber {display: none;} .flatToc-4 li.toclevel-3 span.tocnumber {display: none;} .flatToc-4 li.toclevel-2 span.tocnumber {display: none;} .flatToc-5 li.toclevel-4 span.tocnumber {display: none;} .flatToc-5 li.toclevel-3 span.tocnumber {display: none;} /* Style for horizontal lists (separator following item). Note: hlist formatting will break if the resulting HTML lacks a breakable character between list items. This happens when the following conditions are true: 1) The list is made using wiki markup (where HTML is built by parser.php) 2) HTMLTidy is disabled or unavailable (such as on Special: pages) In such cases, building lists with .hlist using HTML instead of wiki markup will work around this problem. See also [[Bugzilla:39617]]. IE8-specific classes are assigned in [[MediaWiki:Common.js/IEFixes.js]]. Last updated: January 6, 2013 @maintainer: [[User:Edokter]] @revision: 3.0 */ .skin-monobook .hlist dl, .skin-modern .hlist dl, .skin-vector .hlist dl { line-height: 1.5em; } .hlist dl, .hlist ol, .hlist ul { margin: 0; padding: 0; } /* Display list items inline and make them nowrap */ .hlist dd, .hlist dt, .hlist li { margin: 0; display: inline; white-space: nowrap; } /* Allow wrapping for list items (in tight spaces) */ .hlist.hwrap dd, .hlist.hwrap dt, .hlist.hwrap li { white-space: normal; } /* Display nested lists inline and allow them to wrap */ .hlist dl dl, .hlist dl ol, .hlist dl ul, .hlist ol dl, .hlist ol ol, .hlist ol ul, .hlist ul dl, .hlist ul ol, .hlist ul ul { display: inline; white-space: normal; } /* Generate interpuncts */ .hlist dt:after { content: ":"; } .hlist dd:after, .hlist li:after { content: " ·"; font-weight: bold; } .hlist dd:last-child:after, .hlist dt:last-child:after, .hlist li:last-child:after { content: none; } /* For IE8 */ .hlist dd.hlist-last-child:after, .hlist dt.hlist-last-child:after, .hlist li.hlist-last-child:after { content: none; } /* Add parentheses around nested lists */ .hlist dd dd:first-child:before, .hlist dd dt:first-child:before, .hlist dd li:first-child:before, .hlist dt dd:first-child:before, .hlist dt dt:first-child:before, .hlist dt li:first-child:before, .hlist li dd:first-child:before, .hlist li dt:first-child:before, .hlist li li:first-child:before { content: "("; font-weight: normal; } .hlist dd dd:last-child:after, .hlist dd dt:last-child:after, .hlist dd li:last-child:after, .hlist dt dd:last-child:after, .hlist dt dt:last-child:after, .hlist dt li:last-child:after, .hlist li dd:last-child:after, .hlist li dt:last-child:after, .hlist li li:last-child:after { content: ")"; font-weight: normal; } /* For IE8 */ .hlist dd dd.hlist-last-child:after, .hlist dd dt.hlist-last-child:after, .hlist dd li.hlist-last-child:after, .hlist dt dd.hlist-last-child:after, .hlist dt dt.hlist-last-child:after, .hlist dt li.hlist-last-child:after, .hlist li dd.hlist-last-child:after, .hlist li dt.hlist-last-child:after, .hlist li li.hlist-last-child:after { content: ")"; font-weight: normal; } /* Put numbers in front of ordered list items */ .hlist.hnum ol { counter-reset: list-item; } .hlist.hnum ol > li { counter-increment: list-item; } .hlist.hnum ol > li:before { content: counter(list-item) " "; } .hlist.hnum dd ol > li:first-child:before, .hlist.hnum dt ol > li:first-child:before, .hlist.hnum li ol > li:first-child:before { content: "(" counter(list-item) " "; } #content .hlist ul { display: inline; } /* מספרי עמודים - ניסיוני */ .pagenumber { position: absolute; right: -3em; text-indent: 0; text-align: right; font-size: 80%; font-weight: normal; font-style: normal; } /* עיצוב טקטסטים מתוך ויקיטקסט האיטלקי */ .texts { width: 33em; text-align: justify; margin: 0 auto; } .texts p { text-indent: 2em } /* Fix redirect arrow placement. This can be removed when the following patch is deployed: https://gerrit.wikimedia.org/r/#/c/181267/ */ .mw-content-rtl .redirectText li:first-child { background-position: right bottom; } /* תבנית ליישור שורות בשירים - ראו כאן: http://stackoverflow.com/questions/27670842/how-to-justify-rows-in-a-poem */ .poem-justify { text-align: justify; } .poem-justify p { line-height:1; margin:0; padding:0; } .poem-justify p:after { content: ''; display: inline-block; width: 100%; } .text-condensed-1 { transform: scaleX(0.9); transform-origin: right center 0px; } .text-condensed-2 { transform: scaleX(0.8); transform-origin: right center 0px; } .text-condensed-3 { transform: scaleX(0.7); transform-origin: right center 0px; } /* Fix dialogues in the editing page (until it's fixed by the developers) */ .ui-dialog { right: auto; } .ui-autocomplete { right: inherit; } /* Allow displaying content in print mode only */ @media not print { .printonly { display: none; } } /* Enhancements for [[MediaWiki:Edittools]] */ .mw-editTools a { padding: 1.5px; } .mw-editTools a:hover { text-decoration: none; background-color: #eaeaea; } .mw-special-Upload .mw-editTools { font-size: 90%; } /* --- From Print.css --- */ /* הסגנונות הנכתבים כאן ישפיעו על הפלט בהדפסה בלבד */ #contentSub { display: none; } /* הביאורים, ראו [[תבנית:ב]] */ .beur { font-family: David; font-size: 16pt; line-height: 23pt; background:red } .the_explain { visibility: visible; border: none; padding: 0; margin: 0; position: static; background-color:#888 line-height: 1em; } /* הסתרת סרגלי ניווט, קיצורי דרך, קישורים ממילים עם ביאור ("לחץ על המילה לפירוט"), קישורי עריכה */ .click_for_details, .click_to_edit, .shortcut, .navigation, .links_in_title { display:none; } /* ראו [[תבנית:הע-מתקפלת]]. הערה מתקפלת נמצאת בתוך: div #NavFrame1 .NavFrame > div .NavContent והכותרת שלה בתוך: div #NavFrame1 .NavFrame > div .NavHead */ .NavFrame .NavContent p { display:block; padding:0 2em 0 2em; margin:0; } .NavFrame .NavContent p b { padding:0; margin:0 } .NavFrame .NavHead p { } div.advanced { background-color:#888 } /* הדפסת חוקים */ .law, #law-content { width: auto; font-size: 15px; font-family: Alef2, Alef, FrankRuehl, serif; margin: 0; } .law-part, .law-section, .law-subsection, .law-subsubsection { page-break-after: avoid; } .law a.external.text:after { display: none; content: ""; } .law a { border: none !important; } .law-signatures li { width: 20%; } /* הסתרת קישורים חיצוניים בגוף הטקסט */ a.external.text:after { display: none; content: ""; } /* הסתרת פריטים מסוימים */ span.subpages, p.subpages, div#catlinks.catlinks, li#developers, span#cite-this-page, .skin-cologneblue #langlinks, .mw-jump-link, .noprint { display: none; } /* Hide footer */ .printfooter, #footer-info-lastmod { display: none !important; } rawvs9rfih7rg8nbtwwjajr9x9ygfzv 0 406670 3101161 3096947 2026-11-03T08:29:33Z יעקב 15222 3101161 wikitext text/x-wiki {{כותרת |כותרת-משנה=ספר דברי הימים לבני ישראל |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |הערות-נוספות=מאחר החורבן עד חתימת המשנה (חלק שני) }} {{ספר |שם=דורות הראשונים- כרך ד' |תמונה= |כיתוב= |מחבר= |עורך= |שם בשפת המקור= |שפת המקור=עברית |נושא=היסטוריה יהודית |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה= |שנת הוצאה= |דפוס ראשון= |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מסת"ב= |מהדורות חדשות= |היברו=20127 |לאומית= |הקלטות= |כתבי יד= |פרשנים= |מקורות= |ויקיפדיה= }} ==פרקי הספר== * [[/המתיבתא בהגליל באושא|המתיבתא בהגליל באושא]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ג|פרק ג' - עמודים 433-437]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ד|פרק ד' - עמודים 438-445]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ה|פרק ה' - בן הנשיא ובית הנשיאים באושא - עמודים 445-455]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ו|פרק ו' - הבריח התיכון ר' עקיבא - עמודים 455-458]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ז|פרק ז' - ברורי הדברים - עמודים 458-467]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ז1|פרק ז1' - הקבלה והדרשות - עמודים 467-470]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ח|פרק ח' - עמודים 470-476]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ט|פרק ט' - ברורי הדברים - עמודים 476-480]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק י|פרק י' - עמודים 480-486]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יא|פרק י"א - הפשיטות להספיקות - עמודים 486-493]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יב|פרק י"ב - עמודים 493-503]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יג|פרק י"ג - הרמב"ם והרמב"ן ושיטת כל הראשוני - עמודים 503-514]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יד|פרק י"ד - עמודים 514-522]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק טו|פרק ט"ו - עמודים 522-525]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק טז|פרק ט"ז - עמודים 525-530]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יז|פרק י"ז - דבר הקניינים בכלל, עמודים 530-533]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יח|פרק י"ח - אין אדם דן גזירה שווה מעצמו, עמודים 533-543]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יט|פרק י"ט - המכילתא הספרא והספרי, עמודים 543-544]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כ|פרק כ' - עמודים 545-553]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כא|פרק כ"א - עמודים 553-555]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כב|פרק כ"ב - עמודים 555-563]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כג|פרק כ"ג - עמודים 563-567]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כד|פרק כ"ד - עמודים 567-570]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כה|פרק כ"ה - שאלות ואתקפתות, עמודים 571-573]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כו|פרק כ"ו - סוף ימי אושא והמלחמה, עמודים 574-577]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כז|פרק כ"ז - סיבת המלחמה, עמודים 578-583]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כח|פרק כ"ח - עמודים 583-585]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כט|פרק כ"ט - זמן המלחמה ועניינה, עמודים 585-587]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ל|פרק ל' - זמן ראשית המרידה, עמודים 587-590]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לא|פרק ל"א - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 590-595]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לב|פרק ל"ב - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 595-599]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לג|פרק ל"ג - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 599-603]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לד|פרק ל"ד - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 603-606]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לה|פרק ל"ה - עמודים 606-609]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לו|פרק ל"ו - עמודים 609-612]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לז|פרק ל"ז - עמודים 612-614]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לח|פרק ל"ח - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 615-620]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לט|פרק ל"ט - ר' עקיבא והמלחמה, עמודים 620-622]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מ|פרק מ' - ר' עקיבא והמלחמה, עמודים 622-626]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מא|פרק מ"א - ר' עקיבא והמלחמה, עמודים 626-629]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מב|פרק מ"ב - מקום המלחמה, גליל ויהודה, עמודים 629-635]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מג|פרק מ"ג - דור הולך, עמודים 635-637]] * [[/מאחרי לכידת ביתר עד סוף ימי רבי|מאחרי לכידת ביתר עד סוף ימי רבי]] ** [[/חלק שני/פרק ג|פרק ג' - עמודים 638-641]] ==קישורים חיצוניים== * {{היברובוקס|דורות הראשונים כרך שלישי - מאחר החורבן עד חתימת המשנה -חלק שני|פרנקפורט, תרע"ח/1918|20127}} [[קטגוריה:ימות עולם]] [[קטגוריה:ספרים]] b9kmxorb83jbpk5s30irvrco2p23heb 3101162 3101161 2026-11-03T08:39:33Z יעקב 15222 3101162 wikitext text/x-wiki {{כותרת |כותרת-משנה=ספר דברי הימים לבני ישראל |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |הערות-נוספות=מאחר החורבן עד חתימת המשנה (חלק שני) }} {{ספר |שם=דורות הראשונים- כרך ד' |תמונה= |כיתוב= |מחבר= |עורך= |שם בשפת המקור= |שפת המקור=עברית |נושא=היסטוריה יהודית |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה= |שנת הוצאה= |דפוס ראשון= |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מסת"ב= |מהדורות חדשות= |היברו=20127 |לאומית= |הקלטות= |כתבי יד= |פרשנים= |מקורות= |ויקיפדיה= }} ==פרקי הספר== * [[/המתיבתא בהגליל באושא|המתיבתא בהגליל באושא]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ג|פרק ג' - עמודים 433-437]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ד|פרק ד' - עמודים 438-445]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ה|פרק ה' - בן הנשיא ובית הנשיאים באושא - עמודים 445-455]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ו|פרק ו' - הבריח התיכון ר' עקיבא - עמודים 455-458]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ז|פרק ז' - ברורי הדברים - עמודים 458-467]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ז1|פרק ז1' - הקבלה והדרשות - עמודים 467-470]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ח|פרק ח' - עמודים 470-476]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ט|פרק ט' - ברורי הדברים - עמודים 476-480]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק י|פרק י' - עמודים 480-486]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יא|פרק י"א - הפשיטות להספיקות - עמודים 486-493]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יב|פרק י"ב - עמודים 493-503]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יג|פרק י"ג - הרמב"ם והרמב"ן ושיטת כל הראשוני - עמודים 503-514]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יד|פרק י"ד - עמודים 514-522]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק טו|פרק ט"ו - עמודים 522-525]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק טז|פרק ט"ז - עמודים 525-530]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יז|פרק י"ז - דבר הקניינים בכלל, עמודים 530-533]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יח|פרק י"ח - אין אדם דן גזירה שווה מעצמו, עמודים 533-543]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יט|פרק י"ט - המכילתא הספרא והספרי, עמודים 543-544]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כ|פרק כ' - עמודים 545-553]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כא|פרק כ"א - עמודים 553-555]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כב|פרק כ"ב - עמודים 555-563]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כג|פרק כ"ג - עמודים 563-567]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כד|פרק כ"ד - עמודים 567-570]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כה|פרק כ"ה - שאלות ואתקפתות, עמודים 571-573]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כו|פרק כ"ו - סוף ימי אושא והמלחמה, עמודים 574-577]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כז|פרק כ"ז - סיבת המלחמה, עמודים 578-583]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כח|פרק כ"ח - עמודים 583-585]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כט|פרק כ"ט - זמן המלחמה ועניינה, עמודים 585-587]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ל|פרק ל' - זמן ראשית המרידה, עמודים 587-590]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לא|פרק ל"א - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 590-595]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לב|פרק ל"ב - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 595-599]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לג|פרק ל"ג - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 599-603]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לד|פרק ל"ד - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 603-606]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לה|פרק ל"ה - עמודים 606-609]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לו|פרק ל"ו - עמודים 609-612]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לז|פרק ל"ז - עמודים 612-614]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לח|פרק ל"ח - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 615-620]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לט|פרק ל"ט - ר' עקיבא והמלחמה, עמודים 620-622]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מ|פרק מ' - ר' עקיבא והמלחמה, עמודים 622-626]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מא|פרק מ"א - ר' עקיבא והמלחמה, עמודים 626-629]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מב|פרק מ"ב - מקום המלחמה, גליל ויהודה, עמודים 629-635]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מג|פרק מ"ג - דור הולך, עמודים 635-637]] * [[/מאחרי לכידת ביתר עד סוף ימי רבי|מאחרי לכידת ביתר עד סוף ימי רבי]] ** [[/חלק שני/פרק א|פרק א' - אחרי לכידת ביתר, עמודים 638-641]] ==קישורים חיצוניים== * {{היברובוקס|דורות הראשונים כרך שלישי - מאחר החורבן עד חתימת המשנה -חלק שני|פרנקפורט, תרע"ח/1918|20127}} [[קטגוריה:ימות עולם]] [[קטגוריה:ספרים]] i38wq00s92hiau34z0srnw1gpv56srt 3101165 3101162 2026-11-03T08:45:30Z יעקב 15222 3101165 wikitext text/x-wiki {{כותרת |כותרת-משנה=ספר דברי הימים לבני ישראל |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |הערות-נוספות=מאחר החורבן עד חתימת המשנה (חלק שני) }} {{ספר |שם=דורות הראשונים- כרך ד' |תמונה= |כיתוב= |מחבר= |עורך= |שם בשפת המקור= |שפת המקור=עברית |נושא=היסטוריה יהודית |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה= |שנת הוצאה= |דפוס ראשון= |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מסת"ב= |מהדורות חדשות= |היברו=20127 |לאומית= |הקלטות= |כתבי יד= |פרשנים= |מקורות= |ויקיפדיה= }} ==פרקי הספר== * [[/המתיבתא בהגליל באושא|המתיבתא בהגליל באושא]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ג|פרק ג' - עמודים 433-437]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ד|פרק ד' - עמודים 438-445]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ה|פרק ה' - בן הנשיא ובית הנשיאים באושא - עמודים 445-455]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ו|פרק ו' - הבריח התיכון ר' עקיבא - עמודים 455-458]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ז|פרק ז' - ברורי הדברים - עמודים 458-467]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ז1|פרק ז1' - הקבלה והדרשות - עמודים 467-470]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ח|פרק ח' - עמודים 470-476]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ט|פרק ט' - ברורי הדברים - עמודים 476-480]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק י|פרק י' - עמודים 480-486]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יא|פרק י"א - הפשיטות להספיקות - עמודים 486-493]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יב|פרק י"ב - עמודים 493-503]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יג|פרק י"ג - הרמב"ם והרמב"ן ושיטת כל הראשוני - עמודים 503-514]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יד|פרק י"ד - עמודים 514-522]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק טו|פרק ט"ו - עמודים 522-525]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק טז|פרק ט"ז - עמודים 525-530]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יז|פרק י"ז - דבר הקניינים בכלל, עמודים 530-533]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יח|פרק י"ח - אין אדם דן גזירה שווה מעצמו, עמודים 533-543]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יט|פרק י"ט - המכילתא הספרא והספרי, עמודים 543-544]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כ|פרק כ' - עמודים 545-553]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כא|פרק כ"א - עמודים 553-555]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כב|פרק כ"ב - עמודים 555-563]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כג|פרק כ"ג - עמודים 563-567]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כד|פרק כ"ד - עמודים 567-570]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כה|פרק כ"ה - שאלות ואתקפתות, עמודים 571-573]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כו|פרק כ"ו - סוף ימי אושא והמלחמה, עמודים 574-577]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כז|פרק כ"ז - סיבת המלחמה, עמודים 578-583]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כח|פרק כ"ח - עמודים 583-585]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כט|פרק כ"ט - זמן המלחמה ועניינה, עמודים 585-587]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ל|פרק ל' - זמן ראשית המרידה, עמודים 587-590]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לא|פרק ל"א - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 590-595]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לב|פרק ל"ב - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 595-599]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לג|פרק ל"ג - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 599-603]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לד|פרק ל"ד - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 603-606]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לה|פרק ל"ה - עמודים 606-609]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לו|פרק ל"ו - עמודים 609-612]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לז|פרק ל"ז - עמודים 612-614]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לח|פרק ל"ח - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 615-620]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לט|פרק ל"ט - ר' עקיבא והמלחמה, עמודים 620-622]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מ|פרק מ' - ר' עקיבא והמלחמה, עמודים 622-626]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מא|פרק מ"א - ר' עקיבא והמלחמה, עמודים 626-629]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מב|פרק מ"ב - מקום המלחמה, גליל ויהודה, עמודים 629-635]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מג|פרק מ"ג - דור הולך, עמודים 635-637]] * [[/מאחרי לכידת ביתר עד סוף ימי רבי|מאחרי לכידת ביתר עד סוף ימי רבי]] ** [[/חלק שני/פרק א|פרק א' - אחרי לכידת ביתר, עמודים 638-641]] ** [[/חלק שני/פרק ב|פרק ב' - מלכידת ביתר עד ימי השמד, עמודים 641-644]] ==קישורים חיצוניים== * {{היברובוקס|דורות הראשונים כרך שלישי - מאחר החורבן עד חתימת המשנה -חלק שני|פרנקפורט, תרע"ח/1918|20127}} [[קטגוריה:ימות עולם]] [[קטגוריה:ספרים]] rq2d2vehdoxc6jngcem0zm9jhuc1qq5 3101169 3101165 2026-11-03T09:02:12Z יעקב 15222 3101169 wikitext text/x-wiki {{כותרת |כותרת-משנה=ספר דברי הימים לבני ישראל |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |הערות-נוספות=מאחר החורבן עד חתימת המשנה (חלק שני) }} {{ספר |שם=דורות הראשונים- כרך ד' |תמונה= |כיתוב= |מחבר= |עורך= |שם בשפת המקור= |שפת המקור=עברית |נושא=היסטוריה יהודית |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה= |שנת הוצאה= |דפוס ראשון= |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מסת"ב= |מהדורות חדשות= |היברו=20127 |לאומית= |הקלטות= |כתבי יד= |פרשנים= |מקורות= |ויקיפדיה= }} ==פרקי הספר== * [[/המתיבתא בהגליל באושא|המתיבתא בהגליל באושא]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ג|פרק ג' - עמודים 433-437]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ד|פרק ד' - עמודים 438-445]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ה|פרק ה' - בן הנשיא ובית הנשיאים באושא - עמודים 445-455]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ו|פרק ו' - הבריח התיכון ר' עקיבא - עמודים 455-458]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ז|פרק ז' - ברורי הדברים - עמודים 458-467]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ז1|פרק ז1' - הקבלה והדרשות - עמודים 467-470]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ח|פרק ח' - עמודים 470-476]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ט|פרק ט' - ברורי הדברים - עמודים 476-480]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק י|פרק י' - עמודים 480-486]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יא|פרק י"א - הפשיטות להספיקות - עמודים 486-493]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יב|פרק י"ב - עמודים 493-503]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יג|פרק י"ג - הרמב"ם והרמב"ן ושיטת כל הראשוני - עמודים 503-514]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יד|פרק י"ד - עמודים 514-522]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק טו|פרק ט"ו - עמודים 522-525]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק טז|פרק ט"ז - עמודים 525-530]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יז|פרק י"ז - דבר הקניינים בכלל, עמודים 530-533]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יח|פרק י"ח - אין אדם דן גזירה שווה מעצמו, עמודים 533-543]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק יט|פרק י"ט - המכילתא הספרא והספרי, עמודים 543-544]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כ|פרק כ' - עמודים 545-553]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כא|פרק כ"א - עמודים 553-555]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כב|פרק כ"ב - עמודים 555-563]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כג|פרק כ"ג - עמודים 563-567]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כד|פרק כ"ד - עמודים 567-570]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כה|פרק כ"ה - שאלות ואתקפתות, עמודים 571-573]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כו|פרק כ"ו - סוף ימי אושא והמלחמה, עמודים 574-577]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כז|פרק כ"ז - סיבת המלחמה, עמודים 578-583]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כח|פרק כ"ח - עמודים 583-585]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק כט|פרק כ"ט - זמן המלחמה ועניינה, עמודים 585-587]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק ל|פרק ל' - זמן ראשית המרידה, עמודים 587-590]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לא|פרק ל"א - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 590-595]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לב|פרק ל"ב - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 595-599]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לג|פרק ל"ג - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 599-603]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לד|פרק ל"ד - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 603-606]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לה|פרק ל"ה - עמודים 606-609]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לו|פרק ל"ו - עמודים 609-612]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לז|פרק ל"ז - עמודים 612-614]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לח|פרק ל"ח - ראשית המרידה וסוף זמן המלחמה, עמודים 615-620]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק לט|פרק ל"ט - ר' עקיבא והמלחמה, עמודים 620-622]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מ|פרק מ' - ר' עקיבא והמלחמה, עמודים 622-626]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מא|פרק מ"א - ר' עקיבא והמלחמה, עמודים 626-629]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מב|פרק מ"ב - מקום המלחמה, גליל ויהודה, עמודים 629-635]] ** [[/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מג|פרק מ"ג - דור הולך, עמודים 635-637]] * [[/מאחרי לכידת ביתר עד סוף ימי רבי|מאחרי לכידת ביתר עד סוף ימי רבי]] ** [[/חלק שני/פרק א|פרק א' - אחרי לכידת ביתר, עמודים 638-641]] ** [[/חלק שני/פרק ב|פרק ב' - מלכידת ביתר עד ימי השמד, עמודים 641-644]] ** [[/חלק שני/פרק ג|פרק ג' - עמודים 644-646]] ** [[/חלק שני/פרק ד|פרק ד' - עמודים 646-651]] ==קישורים חיצוניים== * {{היברובוקס|דורות הראשונים כרך שלישי - מאחר החורבן עד חתימת המשנה -חלק שני|פרנקפורט, תרע"ח/1918|20127}} [[קטגוריה:ימות עולם]] [[קטגוריה:ספרים]] r13of7ymuet9jq26qo3a3xry6e3dfpf 104 458665 3101177 3099479 2026-11-03T09:50:55Z יעקב 15222 3101177 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫הוספות‬ ‫שסח‬ <קטע התחלה=הוספות תוכן/> ‫והם דברי יאזעפוס המבוארים ומפורשים כן במשפט הורדוס שם לפני זה ‫‪ 9, 3‬ויאמר: ‬"כאשר ראו ראשי עם יהודה את כחם הגדול של אנטיפטר ובניו במדינה‬ ‫על פי הורקנוס "ועל ידי אוצרות המדינה״ המה לבם וכו' אבל ראשי העם הם‬ ‫כבר ראו את כח ידם של אנטיפטר ובניו אשר יגדל מיום ליום וידעו היטב "עד‬ ‫כמה ישאף הורדוס לממשלה" כי על כן הלכו אל הורקנוס וידברו דבריהם נגד‬ ‫אנטיפטר ויהיו דבריהם להורקנוס לאמר עד מתי תראה ולא תתבונן והאם לא‬ ‫תכיר ולא תראה כי אנטיפטר ובניו כבר לקחו בידם את כל מיתרי המדינה ולך‬ ‫הניחו רק שם מלך, אל תעצים עינך מראות כי גם אתה בעצמך הנך בסכנה‬ ‫וכו' אל תשלה את נפשך כי אנטיפטר ובניו הנם עושי דבריך כי כל העם יראו‬ ‫בהם את המושלים עצמם. הורדוס הוציא את חזקיה ואנשיו להורגים נגד כל דת‬ ‫ודין וכו' ובכל זה גם לא שאל על זה את פיך ויעש כן מעצמו ועל ידי כל‬ ‫הדברים האלה שמע הורקנוס לקולם וכי גם גדל כעסו על הורדוס על ידי אמותיהם‬ ‫של הנהרגים וכו' כי על כן קרא הורקנוס את הורדוס למשפט." ואחרי אשר עשה הורקנוס כל זה רק למראית עין ובאשר ראה בכית‬ ‫המשפט כי הסנהדרין יחרצו משפט הורדוס נתן לו ידים לברוח, מסרו חכמי ‫ישראל נפשם ויקריבו משפטם גם לפני אביר רומא‪ ,‬אף כי ידעו כי בנפשם הוא ככל דרכם של שלומי אמוני ישראל{{שוליים|(ד)}} לתת נפשם לטובת עמם, אשר כבר ראו עין בעין את כל הרעה הנוראה אשר ימצא את עמם על ידי הורדוס אשר עמד על בני ישראל להומם ולאבדם. ומתוך מעשיהם במשפט הורדוס, משפט כללי אשר נגע בכל דבר האומה בכללה, מתוך דבר מהלך המעשים במשפט הזה בא החכם ווייס ויעמוד על במה גבוהה לקרוא בקול על חכמי ישראל כי לא שמו לב לדברי קדמוניהם. "ולא הי׳ מעצור לרוחם לסתור דעות קדמוניהם אשר ראו וידעו הדבר או שמעו מפי הרואים בעיניהם איך הי׳ החק והמנהג לפנים." שהרי לא הביטו ולא ראו ולא למדו ממשפט הורדוס שאין צריך שהנידון‬ ‫יתיר עצמו למיתה, ולא ראו ולא למדו מזה שאין צריך חתראה כל עיקר‪ ,‬ולא‬ ‫למדו ולא ראו ממשפטו של הורדוס לדעת ולהבין עוד דבר יותר גדול בדיני‬ ‫נפשות שגם אין צריך שהרג הוא עצמו שהרי הורדוס לא הרג את כל המאות או‬ ‫האלפים האנשים בידיו ממש, ולא ראו ולא למדו ממשפט הורדוס עוד תילי‬ ‫תילים של הלכות ברורות‪.‬‬ <קטע סוף=הוספות תוכן/> ------------------- <קטע התחלה=הוספות הערות/> {{שולייםלמטה|(ד)}} מדברי יאזעפוס עצמו הדבר יוצא כי חפצם הי' מצליח בידם לוא לא עמד להם הורקנוס לשטן גם בדבריו לפני א**** וגם באוצרי המדינה אשר מסר לפני הורדוס, וזה הי' באמת דבר ההתפתחות האתרוג ט בני אלכסנדר ינאי אשר הי' רוחם זרה לעמם כי גדלו על ברכי הצדוקים, וכאשר הצדוקים בחרו להם לראש את אריסטובלוס אחיו הלך הורקנוס והתחבר עם זרע מרעים העם לא רצה לדעת ובכל אשר פנה הרשיע נגדם, עד כי גם במסרם נפשם בבקשתם להרחיק מבני ישראל את הורקנוס דבריו נגד חפץ כל העם, הרשיע את ראשי גבורי ישראל וזה הוא באמת מעשי איש אשר בגדל על ברכי האדוקים כל צרכו. <קטע סוף=הוספות הערות/><noinclude></noinclude> t3a8edwlf71j0iz5fdwz4ibo5q1e1bz 3 764064 3101069 3101015 2026-11-02T13:47:01Z Neriah 27210 /* נחסמת */ תגובה למשתמש Dovi ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3101069 wikitext text/x-wiki == ברוך בואך == {{בה}} --[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:19, 5 בינואר 2023 (IST) == ירושלמי == שלום וברכה! ראיתי שאתה עובד הרבה על הירושלמי שתחת המשתמש מושך בשבט. תוכל לפרט מהי המהדורה הזאת, והאם ראוי להעבירה למרחב הראשי? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ"ג • 13:50, 23 במרץ 2023 (IST) :אני מעלה את הירושלמי ערוך ומבואר לויקיטקסט :הבחור שהתחיל להעלות עבורי את הקבצים בחור צעיר בשם ישראל העלה את הקבצים תחת המרחב הזה :לדעתי בהחלט כדאי לעבור למרחב הראשי רק אין לי מושג איך לעשות את זה :אשמח אם תעזור לי :בנוסף האם יש דרך לשרשר קבצי קול כך שמי שמעוניין לשמוע את הקבצים בזה אחר זה יוכל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:05, 23 במרץ 2023 (IST) ::מצוין, מי כתב את הפירוש? אתה? בנוסף, האם הפירוש הודפס כספר או שאתה מעלה אותו רק כמהדורה מקוונת? 2 השאלות האלו ישפיעו על המיקום של הפירוש באתר (האם במרחב הראשי או במרחב הביאור). ברגע שנחליט לאיפה, אני יכול להעביר הכל אוטומטית. ::לגבי קבצי השמע, אני פחות מבין בנושא. כדאי לשאול את {{א|Dovi}}, שהתעסק בכל קבצי השמע של המקרא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ"ג • 14:14, 23 במרץ 2023 (IST) :::זה לא פירוש אלא עריכה שברוב המקרים מייתרת את הפירוש כך שנראה לי שזה צריך להיות במרחב הראשי :::האותיות המודגשות הם תוספת שלי כך שהירושלמי יהיה קריא רציף ומובן :::הוספתי מילות קישור רקע לפני כל דיון ופסיקה :::ותרגום צף לכל הארמית :::לחיצה על שם הדף תקפיץ תצלום של הדף המקורי בנוסף יהיה נקודת לחצה לפתיחה של פרשנות על הדף :::אני קורא לזה תלמוד ירושלמי מאיר :::בנוסף בתחילת כל דף הוספתי קישור לפס קול [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:42, 23 במרץ 2023 (IST) ::::אם העבודה הזאת הודפסה כספר - היא תוכל לעלות למרחב הראשי ללא ספק. אם לא, זה יצריך דיון, אשמח אם תפתח דיון כזה ב[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]]. בכל מקרה, גם מרחב הביאור הוא מקום יותר ממרחב המשתמש מהרבה סיבות, לדוגמה שאפשר למצוא אותו בחיפוש גוגל, או שיותר קוראים יגיעו אליו משם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשפ"ג • 04:05, 24 במרץ 2023 (IDT) :::::שלום אורי :::::האם אין אפשרות בו זמנית להיות גם כראשי וגם כפירוש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:24, 30 במרץ 2023 (IDT) :::::לדעתי גדול מהלומדים מתחילים במקור וכאשר המקור נראה מאוד לא מובן וקשה לקריאה הם פשוט עוזבים :::::לכן יש חשיבות שיראו את הגרסא הזו כראשית וממנה יראו את המקור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:37, 31 במרץ 2023 (IDT) ::::::לא, אין אפשרות לגרסא הזו להפוך לגרסה הראשית. היה בזמנו דיון דומה על הבבלי לנדרים, שאני הקטן ערכתי אותו בצורה די דומה לירושלמי שלך. הוחלט אצלנו להשאיר במרחב הראשי את נוסח הבבלי כפי שהוא, ללא עריכה ועימוד, ולשים מהדורות ערוכות, מעוצבות, מעומדות וכיו"ב רק במרחב הביאור, אלא אם הן נדפסו ויצאו לאור בתפוצה רחבה. צר לי אך זו המדיניות הנהוגה כאן והיא חלה גם על הירושלמי. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:57, 31 במרץ 2023 (IDT) אני מציע שתשקול שוב את העברת הירושלמי המאיר למרחב הביאור. כל עוד הוא במרחב המשתמש הוא לא חשוף לאינטרנט ולציבור הרחב, וחבל לציבור שיפסיד מהדורה כזאת. בנוסף דברים כאלה במרחב המשתמש נוטים להשכח עם השנים, ואם המהדורה במרחבים הכלליים היא יותר זמינה לתחזוקה ויותר מכירים בה כחלק מוויקיטקסט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה באייר ה'תשפ"ג • 18:51, 15 במאי 2023 (IDT) :אין לי מושג איך אשמח אם תעזור :אני חושב שזה יותר מתאים למרחב הראשי כיוון שבהמשך אני מתכוון לחבר קישורים לכל מיני תצוגות צורת הדף וכדומה כמו כן יהיו קישורים לפירושים וקבצי קול :אין דמיון בכלל לכל מה שנעשה בבבלי כיוון שהבבלי די מוסכם ומוגה וכמעט תמיד ניתן ללמוד ללא כל עריכה נוספת :בירושלמי יש אין סוף גרסאות הירושלמי לא נערך מעולם ולא מכיר אם אחד שמסוגל ללמוד ירושלמי מהדף המקורי בלי צורך להיעזר בפרשנים שכל אחד מוביל לגרסא שונה דבר שמקשה מאד על הלימוד :אבל אם נראה לכם שמרחב הפירושים זה המקום אז אין לי שום התנגדות :רק אשמח אןם תעזור לי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:21, 16 במאי 2023 (IDT) ::אני יכול לעשות את זה. אני מציע להעביר לצורה של [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות]]. זה בסדר מבחינתך? ::השיוך למרחב שם לא קשור באיכות הטקסט או בכמות השימוש בו. יש לנו טקסטים מאוד איכותיים במרחב הביאור, כמו ביאור מדרשי ההלכה וביאור התנ"ך, שהם ברמה מאוד גבוהה (מוזמן לעיין), ולפי מה שאני רואה גם הירושלמי יצטרף לרשימה המכובדת הזאת. השיוך נקבע לפי פרמטרים אחרים, שזה האם הספר הודפס והופץ (כי ויקיטקסט בעיקרון נועד לדברים כאלה) או שלא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה באייר ה'תשפ"ג • 09:15, 16 במאי 2023 (IDT) :::זה בסדר מבחינתי תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:51, 16 במאי 2023 (IDT) ::::{{בוצע}}, [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשפ"ג • 01:51, 17 במאי 2023 (IDT) == סימוני עין משפט בירושלמי == שלום לך. בהתאם לדיון שלנו בדף [[שיחה:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שקלים/פרק ד]] אני מבקש שתציין מספרי עין משפט רק עם מספר של הסימן - בלי סימון הפרק. תודה רבה לך. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:45, 23 באפריל 2023 (IDT) :אשמח אם תדריך אותי :אם אני מציין עין משפט ללא הפרק אני לא מצליח לחזור לנקודה ממנה יצאתי כיוון שיש משפר נקודות בעלי אותו שם אחד בכל פרק :אלא אם כן אני אחלק גם את הירושלמי לפרקים :אולי במקום זה אכין גרסא שמכילה כל מסכת בנוסף לגרסא שמכילה כל פרק בניפרד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:01, 23 באפריל 2023 (IDT) ::כדאי לדעתי לחלק באמת גם את הירושלמי לפרקים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:15, 23 באפריל 2023 (IDT) :::ציון פרק או לא זה תהליך מהיר שתמיד אפשר לעשות אני מעוניין כמה שיותר מהר להעלות את כל העין משפט וגם לבדוק אני מאמין שבתוך שבועיים אסיים את השלב הזה :::במקביל אולי אתם יכולים לעזור לי בכמה רעיונות עריכה :::הייתי רוצה שתהיה אפשרות :::בכל דף לבחור קובץ השמעה מתוך רשימה :::בכל דף לבחור קובץ תצוגה (צורת הדף מהיברו בוקס , טקס מויקי, תצלום הדף ליידין, ועוד) :::קישורים לבבלי :::בחירת פירושים מתוך רשימה :::כמו כן האם יש דרך שהתוספות יהיו מקופלות ורק כאש פונים אליהן הם יראו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:56, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::תוכל לראות בדפי מיזם [[ויבינו במקרא]] כיצד משלבים אצלנו קבצי אודיו. את הקובץ עצמו יש להעלות ב-Commons. ::::בקשר לקובץ תצוגה, נראה לי ש[[משתמש:Dovi]] יוכל לייעץ לך יותר טוב ממני. ::::באשר לקישורים לבבלי, הבבלי אצלנו מסודר לפי דפים ועמודים, וניתן לקשר אליהם. ::::לגבי בחירת פירושים מתוך רשימה, אתה מוזמן לראות איך הדבר נעשה בתלמוד הבבלי, באמצעות תבנית "מגירה". ::::בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:44, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::קודם כל עבודה מדהימה :::::האם יש דרך לקפוץ לנקודה מסויימת בדף ויקי קיים :::::לדוגמא אם לקטע מסוים בירושלמי יש מקבילה בבבלי לא די בהפניה לדף צריך למקד לשורה ואולי לתחילת הטקסט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:00, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::::בנוסף היה מאד נחמד אם היה אפשר להפנות לשורה בהיברו בוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:11, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::המממ. כדי להפנות לטקסט ספציפי בדף, יש שתי אפשרויות: :::::::א. ליצור עוגן בשורה (באמצעות תבנית {{תב|עוגן בשורה}}) בתחילת הטקסט שאתה רוצה להפנות אליו, ואז לקשר לאותו העוגן. :::::::ב. לעשות אותו הדבר (כמו באופציה א), רק בדף ה"ביאור" (לדוג': [[ביאור:בבלי ברכות דף ב]]), שם הטקסטים כבר מעומדים ומעוצבים בצורה יותר טובה מאשר בדף הבבלי הרגיל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:14, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::באשר לשורה בהיברו בוקס, זה בלתי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:17, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::::::לגבי המספור אולי כדאי לציין מספר דף - ואז את האינדקס וכך לשמור על המספור שקיים בספרים ::::::::לדוגמא דף צ האינקס כא ::::::::נרשום צ_כא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:09, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::::אני חושב שאם כבר התחלת בשיטה אחת אז כדאי שתפעל באותה שיטה. אם נמצא פתרון אחר כך, ברגע שהכל יהיה בצורה אחת יהיה אפשרי לשנות את זה יותר בקלות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ"ג • 23:41, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::::האידאל היה אם בתצוגה היה אפשר להציג רק את האינדקס אבל בחיפוש לחפש את הכל :::::::::אני חושב שלא ניתן יהיה לעבור בקלות ממספור רציף כמו שעשיתי :::::::::אבל לעבור ממספר דף ואינדקס לתצוגה רק של האינדקס ניתן בקלות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:32, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::אם היה ניתן לרשת כל דף או למספר כל שורה לא היה צורך לקבוע עוגן בטקסט ויקי קיים וניתן היה לקשר גם מקום בתוך דף מהיברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:34, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::זה עדיין לא מספיק כיוון שאותו אינדקס מופיעה באותו דף מספר פעמים אז צריך עוד ערך שיציין את מספר המופע בדף וגם הוא לא יוצג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:56, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::אולי אפשר פשוט להשתמש במיספור רץ מ-א ועד תתקצט או כמה שצריך, לכל המסכת?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:10, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::::הבעיה שרוצים שהמספור יהיה זהה למה שיש בספרים המודפסים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:19, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::::אני מבין. הבעייה היא שבספרים המודפסים, למיטב ידיעתי המיספור חוזר לאות א בכל עמוד מחדש. זה יאלץ אותנו לחלק את הירושלמי לעמודים. יש עם זה בעייה, שצורת הדף (כלומר, החולקה לדפים ועמודים) איננה מוסכמת והיא תלויה במהדורה שמשתמשים בה. משום כך, זה בלתי אפשרי לדעתי בכל מקרה להיצמד לחלוטין למה שיש בדפוס. {{א|מאירושולי}}, {{א|Roxette5}}, {{א|Shalomori123}}, מה דעתכם בעניין?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:30, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::::::דעתי לתת למאיר לסיים את הפרויקט כפי שהתחיל ואז לדון מחדש. ייתכן שאז כבר שלום אורי יכול לסדר את הכל באופן גורף. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:36, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::::::אני מסכים עם דניאל. אם יהיה שינוי בירושלמי מאיר עצמו וחלוקתו לפרקים זה יהיה הכי קל כי הפתרון יבוא מעצמו. בכל מקרה כרגע אין צורך להתעכב בהעלאת העין משפט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ"ג • 12:42, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::האם לא כדאי לחשוב על דרך שבה מעלים דף לתוך דף עבודה ובו אפשר להוסיף עוגנים ::::::::כך לא נמלא את הדף המקורי בעוגנים ::::::::וכך גם יהיה ניתן להתיחס לכל מקודה בדף כולל בקבצי תמונה ::::::::אני לדוגמא מעוניין לקשר את הטקסט לכתב יד ליידן ::::::::אם הייתה לי אפשרות כזו זה היה מאד מועיל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:49, 16 במאי 2023 (IDT) :::::::::מבלחינה טכנית, אני לא מכיר אפשרות כזו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:05, 16 במאי 2023 (IDT) ::::::::::כאשר צריך לתקן מילה בודדת צריך לפתוח את כל הקובץ שהרבה פעמים נראה מאד לא ידידותי אולי כדאי לחשוב על דרך לסמן עם העכבר את הקטע שרוצים לתקן ואז רק הוא יפתח לעריכה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:06, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::כותרת של קטע, עם סימני שוויון לפני ואחרי הכותרת, יעשו את העבודה, והם משמשים גם כעוגנים. :::::::::::כך, לדוג', אם לפני דף יד עמוד ב תעשה כותרת, ===דף יד עמוד ב===, זה ייראה כך: ===דף יד עמוד ב=== ::::::::::--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:39, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::ברור שכך מקטינים את הקטע שניפתח אבל עדיין עם כל הסימנים המיוחדים זה נראה מפחיד אני חושב שמה שהצעתי לא מסובך לביצוע ויאפשר להרבה אנשים להיכנס ולתקן ללא חשש :::::::::::אם אפשר לפנות לאילו שכותבים את הקוד הייתי שמח לו צרפו את האפשרות הזו בנוסף לקודמות שהצעתי כמו לאפשר העתקה של הדף המקושר לתוך דף ויקי כך שיהיה ניתן לצרף אליו עוגנים בלי לשנות את הדף המקורי וכך גם יהיה אפשר להכניס עוגנים לדפים מחוץ לויקי כמו היברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 במאי 2023 (IDT) ::::::::::::זה לא נראה לי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:05, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::::קהילת המפתחים של ויקי נמצאת כאן: [[phabricator:]], אם תרצה לנסות לפנות אליהם באנגלית. לצערי אני חושב שאף אחד לא יטרח לפתח כלי שאין בו צורך רחב, במיוחד אם זו בקשת פיצ'ר ולא בקשת תיקון של באג. ספק אם מישהו יטרח לקרוא את מה שתכתוב, אבל מוזמן לנסות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בסיוון ה'תשפ"ג • 17:00, 31 במאי 2023 (IDT) == ההקלטות == סידרתי אותן ב[[c:Category:ירושלמי_מאיר]]. ישר כח על ההעלאה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 10:25, 30 ביוני 2023 (IDT) :תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 ביוני 2023 (IDT) == מראה דפי הביאור:ירושלמי מאיר == ראשית, יישר כח עצום על ההעלאה לאתר.<br> לענ"ד, הדפים מסודרים בצורה שאינה ידידותית לקורא, לדוגמא, פסקאות לפי הדפים (דף X) מתחילות ב"-----------------------------------דף", ולפחות לי זה מפריע בעיין. יש עוד כמה שינויים קלים שלדעתי יגרמו לדף להראות מסודר.<br> אתה מעלה כך את הדפים בכוונה, או שכדאי לסדר את הדפים בצורה אחרת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:42, 8 בספטמבר 2023 (IDT) :אשמח לכל עזרה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:35, 10 בספטמבר 2023 (IDT) ::צריך לדעתי למחוק את כל המקפים שלפני המלה "דף".--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:54, 10 בספטמבר 2023 (IDT) ::: ראיתי עכשיו שבחלק מהדפים תוכן העיניינים בתיבה נגללת. אפשר לבטל זאת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::אני חושב שכן תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:48, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::: {{אגודל למעלה}}. [[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]], תוכל להוסיף לתבנית "תיבה נגללת" פרמטר ליישור שמאלה? לדעתי זה יועיל לדפים האלו. תודה! [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:50, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::@[[משתמש:Neriah|Neriah]], אתה מתכוון להוסיף אפשרות בתבנית עצמה או להוסיף עם בוט את הפרמטר במקרים מסוימים? כי לא הבנתי מה המקרים האלו.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בתשרי ה'תשפ"ד • 17:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::: להוסיף בתבנית עצמה את האפשרות <code><nowiki>|יישור=שמאל</nowiki></code>, ואז כשבוט יסיר את המקפים בכותרות ויטפל בכל הדפים - יוסיף גם את הפרמטר הזה לתבנית. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 18:59, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::: אם יורשה לי לחזור לשיחתנו מה-10 בספטמבר, לענ"ד הכותרת של הפסקאות צריכה להתחיל במלה "דף", ללא כל סימון לפני כן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:28, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::כל מה שנראה טוב יותר אז בשמחה מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:09, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::: אני מעדיף להריץ את כל השינויים בפעם אחת, ולכן אני מבקש משלום אורי להוסיף את הפרמטר, שנוסיף גם אותו באותה עריכה. אני עובד כרגע על רשימת החלפות, ומקווה שאוכל להריץ בקרוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:01, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::הוספתי בתבנית. אתה מריץ את הבוט, נכון? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' בתשרי ה'תשפ"ד • 20:18, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::: לכאורה כן. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) : העיצוב הנוכחי ב[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בכורים/פרק שני]] מקובל מבחינתך? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:19, 30 באפריל 2024 (IDT) ::שלחתי את הקישור לחברים ::חלקם מצליחים לפתוח ולהגיעה לירושלמי מאיר וחלקם מגיעה לירושלמי הרגיל ::זה הקישור ::ביאור:ירושלמי מאיר – ויקיטקסט (wikisource.org) ::יש רעיון למה זה קורה? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:39, 7 במאי 2024 (IDT) :::זה לא נראה כמו קישור. :::אתה יודע איך נראה קישור?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:34, 7 במאי 2024 (IDT) ::::תודה בדקתי במכשירים שלא עובדים התברר שבתצוגה שלהם מופיעה לדוגמא ^מסכת ברכות פרק א משנה א ::::לחיצה על החץ תביא את הדף המבוקש אבל לחיצה על שם הפרק והמשנה מקפיץ לירושלמי הרגיל ::::הוספתי את ההערה הזו בצמוד לקישור מקווה שזה יעזור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:39, 7 במאי 2024 (IDT) :::https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8 :::זה הקישור שאתה צריך לשלוח לחברים שלך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:36, 7 במאי 2024 (IDT) == הדפסת ביאור ירושלמי מאיר: == האם יש דרך שחלק מהקוד יראה רק בתצוגה וחלק רק בהדפסה לדוגמא כל הקישורים חסרי משמעות בהדפסה כמו כן אני חושב שאם אפשר לערוך כך ניתן להוריד את התיבה נגללת של העין משפט ולהדפיס את העין משפט בשלמותו כמובן גם אתכל התרגום הצף להציג בהדפסה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:30, 19 בנובמבר 2023 (IST) :מכיוון שהדף בו אתה שואל הוא דף השיחה שלך עצמך, כדאי שתתייג אנשים שאתה רוצה שיראו את השאלה שלך, או שתשאל במזנון או בדף השיחה שלהם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:12, 19 בנובמבר 2023 (IST) == מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג == יישר כח על הוספת השיעור המוקלט לדף [[מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג]]. יש לי רק 2 שאלות: 1) אתה הרב יהונתן בלאס? כי אם לא, ייתכן שנחוץ לנו אישור ממנו להעלות את ההקלטה שלו כאן. 2) אתה בטוח שהעלית את השיעור לחלק הנכון? במורה נבוכים יש 3 חלקים, ובכל אחד מהם יש פרק ג. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:21, 29 בינואר 2024 (IST) :הרב מעביר שיעור קבוע בנוה צוף התחיל לפני המלחמה וכיוון שגויסתי לא השתתפתי בעשר השיעורים הראשונים קיבלתי הסכמה בעל פה עד כה הוא העביר 16 שיעורים השגתי רק את השיעור הראשון שני והחל משיעור 11 :מכאן והילך בע"ה העלה שיעור בשבוע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:58, 31 בינואר 2024 (IST) ::1) אני לא בטוח שאישור בעל פה מספיק. ::2) אני אשאל שוב: אתה בטוח שהעלית את השיעור למקומו הנכון?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:28, 31 בינואר 2024 (IST) :::יש לי גם בוואטסאף :::לגבי המיקום כן זה חלק א פרק ג רק הרב מתחיל בסיכום השיעור הקדם אני כעת מעלה את שאר השיעורים עד חלק א פרק ג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:33, 31 בינואר 2024 (IST) ::::אה, אוקיי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:34, 31 בינואר 2024 (IST) :::::סיגנון השיעור הוא כזה שהרב קורא קטע ואז מסביר וכך הלאה אני חושב שכדאי לכתוב את ההסברים של הרב בלאס בתוך הטקסט כך שניתן יהיה להבין מתוך קריאה רציפה כמו כן כאשר הרב מקפיץ לקטעים בפרקים אחרים אני חושב שכדאי שהקטעים יופיעו במקום כך שהלימוד יהיה רציף :::::האם כדאי ליצור העתק של המורה או להוסיף על הקים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:33, 23 במאי 2024 (IDT) ::::::לדעתי אם אתה עושה דבר כזה, זה צריך להיות במרחב הביאור, אבל את דברי המורה לסמן בטקסט המוקרי עם תגי קטע וכך להכליל אותם בדפי הביאור, כדי שלא ליצור כפילות. ניתן פשוט לסמן את הקטעים במספרים מ-1 עד כמה שצריך בכל פרק בנפרד.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 05:37, 24 במאי 2024 (IDT) :::::::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:42, 24 במאי 2024 (IDT) == [[הלל בברכה ביום העצמאות]] == מי מחבר המאמר, [[הלל בברכה ביום העצמאות]]? נחוץ אישור OTRS ממנו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:29, 28 באפריל 2024 (IDT) :אני המחבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:57, 28 באפריל 2024 (IDT) ::האם יצא כספר מודפס? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשפ"ד • 04:53, 30 באפריל 2024 (IDT) :::הודפס כחוברת לפני מספר שנים והופץ והופץ בבתי כנסת בצפון :::בע"ה אני רוצה להעלות גם מאמר ושיעור על צורת המנורה ודרך חדשה לחישוב האמה ושיעורי תורה :::ודרך חדשה לזיהוי מקום המקדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:46, 30 באפריל 2024 (IDT) ::::המקום המתאים למאמרים כאלו הוא לענ"ד מרחב הביאור.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:29, 30 באפריל 2024 (IDT) :::::מה שנראה לך זה בסדר מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:26, 30 באפריל 2024 (IDT) == ביאור:הל"מ == עדיף ששמות הדפים יהיה בלי מקף, כך: [[ביאור:הל"מ ברכות ב א]] ולא: [[ביאור:הל"מ-ברכות ב א]]. זה ייעל את פעולת סרגל ניווט אם נרצה לשים שם (לדעתי נחוץ שיהיה סרגל ניווט והוא יעבוד רק אם לא יהיה שם מקף). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:25, 11 ביוני 2025 (IDT) :תודה מעדכן [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:27, 11 ביוני 2025 (IDT) :: תשתדל להקפיד לשים את כל הדפים עם השפם הנכון ("ביאור:הל"מ ברכות יג א" ולא "ביאור:ברכות יג א"). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:42, 11 ביוני 2025 (IDT) :::סליחה ותודה על ההערה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:40, 11 ביוני 2025 (IDT) ::::ראיתי שחלק מהקבצי קול שהעלתי נשרו עם סטטוס not ready למרות שעבר הרבה מאד זמן לדוגמא תוס_עירובין_6_עד_א_עד שיהו בתים וחצירות פתוחים לתוכו ::::תוס_עירובין_6_עד_ב_ הוה אמינא טעמא דרב משום דאין מבוי ::::תוס_עירובין_6_א_ב_בפת כ"ע לא פליגי דבחד סגי ::::האם אפשר לקבל רשימה של כל הקבצים שלא סיימו לעלות וכמובן האם אפשר לתקן את זה ניסיתי ריסט לא עזר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:24, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::: אין לי מושג על איזה קבצים אתה מדבר ולאן העלית אותם. ביומן ההעלאות של ויקיטקסט הם אינם מופיעים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:47, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::העלתי לויקישיתוף דוגמא אם תיגש להורדה תראה הןדעה שזה לא מוכן ::::::https://commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%AA%D7%95%D7%A1_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_6_%D7%A2%D7%93_%D7%91_%D7%94%D7%95%D7%94_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%99.ogg [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:29, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::: הקובץ עלה והוא זמין בפורמט ogg vorbis, שזה הפורמט שבו אתה העלית אותו. ההודעה שזה לא מוכן מתייחסת להמרה לפורמט מפ3, שזה כנראה לא זמין שם כרגע. אם זה מהווה בעייה אתה יכול להמיר בעצמך ל־מפ3 ולהעלות מחדש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:36, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::הבעיה שחשבתי להוריד ולהוסיף כמה קטעים אבל לא ניתן להוריד אני לא שמרתי את הקבצים המקוריים ראיתי שחלק מהקבצים לא זמין להורדה למרות שעברו כמה חדשים מאז שהעלתי אותםך [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:44, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::: כל הקבצים זמינים להורדה כ־ogg, רק לא כ־mp3. בראש הדף תחפש אפשרות לעשות download, צריכה להיות שם אפשרות כזו. לא בלשונית Transcode ששם כתוב שזה לא מוכן והכוונה ל־mp3.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:22, 16 באפריל 2026 (IDT) == חשבון בוט == לא מקובל בוויקיטקסט לבצע כמות גדולה כזו של עריכות מחשבון רגיל. אנא צור חשבון נפרד עבור בוט והמתן עד יתקבל אישור מהקהילה לתת לחשבון הבוט דגל בוט (זה לוקח שבוע). עד אז אבקשך להפסיק את העלאת החומר לפרוייקט הלכה ממקורה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 15 ביוני 2025 (IDT) : סליחה שחסמתי אותך לעשר דקות, נאלצתי להסב את תשומת ליבך לפנייתי. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:43, 15 ביוני 2025 (IDT) ::לא ידעתי על המגבלה נשאר לי רק עוד שני קבצים קטנים יחסית להעלות ::וחבל לעצור עכשיו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:27, 15 ביוני 2025 (IDT) ::: איזה מסכתות עוד נשאר לך? [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:38, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::חשבתי ששתים אבל אני רואה שעצתה אותי באמצע יבמות אז צריך לחזור על סדר נשים וזהו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:45, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::: סדר נשים זה המון. זה מציף את דף השינויים האחרונים ומשבש את עבודת המנטרים. אם תרצה להגביל את זה למסכת אחת בלבד ביום עד לסיום סדר נשים, יבמות היום, כתובות מחר וכו' עד לסיום החומר, זה אפשרי. אם אתה רוצה לעשות הכל בבת אחת, זה רק עם חשבון בוט. אולי {{א|shalomori123}} או {{א|Neriah}} שיש להם כבר חשבון בוט יוכלו לעשות את זה במקומך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:51, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::מברור עם גיפיטי אני משתמש בחשבון בוט שיצרתי בעבר 'מאירושולי@meirbot1' [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:56, 15 ביוני 2025 (IDT) :::::::לעיתים הצ'אט ראינו מבין עד הסוף בפרטים טכניים. :::::::כל עוד לא יצרת חשבון נפרד שניתנה לו ההרשאה, השינויים יוצגו בדף השינויים האחרונים ויעמיסו עליו. :::::::יש לציין שהעריכות יכולות להיות מועילות מאוד ושאין בהם כל פגם (אם כי גם בזה כדאי להזהר מול הצ'אט ולא לעשות אחריו כמו תוכי), ועדיין לשם כך קיים המנגנון של בוטים, דרכו נכון לבצע כמויות כאלה של עריכות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ט בסיוון ה'תשפ"ה • 16:14, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::: אני מדבר על חשבון בוט בוויקיטקסט. חשבון משתמש בוויקיטקסט. לשלום אורי ונריה יש חשבון כזה, לך עדיין אין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:28, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::::שלום אורי אני שולח לך במייל את הקבצים בכל מייל אשלח מסכת אחת אשמח אם תוכל להעלות את הקבצים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:17, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::::: לשלום אורי יש חשבון בוט והוא יכול להעלות את הכל ברצף.<br>שיחררתי לך את החסימה. אל תעשה יותר פעולות אוטומטיות על מספר רב של דפים עד שיהיה לך חשבון בוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:22, 15 ביוני 2025 (IDT) :::::::::אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף "תבנית:כותרת לעמוד בגמרא" – ויקיטקסט <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> :::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]</span> יש התנגדות? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:29, 16 ביוני 2025 (IDT) :::::::::: תעלה את השאלה הזו בבקשה לדיון מסודר במזנון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:31, 16 ביוני 2025 (IDT) == יצירת חשבון בוט == דף הוויקיטקסט [[משתמש:Meirveshulibot]] איננו '''חשבון.''' יצירת '''הדף''' איננה יצירת '''חשבון.''' נא '''ליצור חשבון חדש''' בשם Meirveshulibot. [תעשה logout למשתמש הנוכחי שלך ותיצור '''חשבון חדש''']. תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:07, 25 ביוני 2025 (IDT) : אפשר גם ליצור חשבון מתוך החשבון הנוכחי, באמצעות [[מיוחד:יצירת חשבון]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 10:16, 25 ביוני 2025 (IDT) == הקלטת תוספות == בכוונה הוספת הקלטות ב[[שבת קכב א]] במקום ב[[ביאור:הל"מ שבת קכב א]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 17:17, 8 בינואר 2026 (IST) :טעות תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:28, 8 בינואר 2026 (IST) ::בעה עוד כשבועיים שלוש אסיים להקליט שיעורים על כל התוס במסכת שבת וברכות אולי כדאי להעלות הכל לברכו ושבת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:17, 8 בינואר 2026 (IST) :::מה כוונתך? להעלות למרחב הראשי? נדמה לי שמרחב ביאור הוא המקום הראוי בכל אופן. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 20:23, 8 בינואר 2026 (IST) ::::הכוונה שבקטע התוס יופיע הקלטה בצמוד לכל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:40, 8 בינואר 2026 (IST) :::::זה בדיוק מה שאתה עושה עכשיו, לא? ואם כוונתך שיופיע כך במרחב הראשי, אז שוב, לדעתי זה לא שייך שם. מה שכן אפשר לעשות זה לשים קישור לדף הביאור. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 20:51, 8 בינואר 2026 (IST) ::::::אני חושב שתוס נותר די מיותם 99 אחוז מלומדי הדף היומי מתעלמים ממנו בגלל הקושי אם נצרף את ההקלטות זה יוסיף הרבה לומדים במחזור הבא של הדף היומי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:50, 8 בינואר 2026 (IST) :::::::עדיין, המקום הראוי הוא מרחב ביאור. לשיפור החשיפה אפשר להוסיף קישורים. :::::::(ובכל אופן אני לא בטוח עד כמה זה יועיל. הרבה פעמים אנשים לא לומדים תוספות מחוסר זמן, בשביל מי שרוצה להשקיע את הזמן כבר קיימים ספרי ביאור. אבל אולי זה כן יועיל ברמה כלשהי, אני לא יודע. אולי כתיבת ביאור כטקסט תועיל) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 21:55, 8 בינואר 2026 (IST) ::::::::בעה סיימתי להעלות שיעורי שמע על כל תוספות מסכת ברכות ושבת ואני מתחיל עירובין אני חושב ששווה להכניס את ההקלטות לגרסא הרגילה אם זה נראה מכביד ניתן להפוך את הטקסט המודגש לקישור כך שמבחינה חזותית לא יהיה שינוי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:04, 1 בפברואר 2026 (IST) ::::::::: אני מסכים עם {{א|הירש אייזנשטיין| ר' הירש}}, מקומם של הקישורים להקלטות הללו הוא במרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:52, 1 בפברואר 2026 (IST) ::::::: אני חוזר ומזכיר לך שמקומן של ההקלטות הללו הוא במרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:21, 15 במרץ 2026 (IST) == אזהרה == {{אזהרה|עירובין מח א}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:54, 23 במרץ 2026 (IST) :אני מצטער פשוט אני כל הזמן עובר בין הביאור שבו אני מכניס את השינויים לטקסט הרגיל וקורה שאני בטעות מכניס את השינויים לטקסט המקורי שלא בכוונה סליחה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:09, 23 במרץ 2026 (IST) ::דרך אגב לפני כשנתיים נאמר שתהיה גירסא שתאפשר עריכה בתצוגה יש חדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:18, 23 במרץ 2026 (IST) :: תודה על ההבהרה, וסליחה על שחשדתי בכשרים. חזק וברוך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 02:28, 24 במרץ 2026 (IST) == עבודת הבוט שלך == כמה עוד מסכתות נשאר לבוט שלך לעבור עליהם? אני מבקש שלא תריץ את הבוט מכאן והלאה כלל ועיקר ללא בקשת דגל בוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:14, 3 במאי 2026 (IDT) :נראה לי שהוא כבר סיים לעבור על כל המסכתות איך מבקשים דגל בוט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:22, 3 במאי 2026 (IDT) :: [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות#בקשת הרשאות]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:28, 3 במאי 2026 (IDT) :::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:37, 3 במאי 2026 (IDT) ::::אני מצטרף לבקשה שלא לבצע עריכות בוט המוניות ללא דגל בוט, זה מציף את השינויים האחרונים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:30, 4 במאי 2026 (IDT) :::::שוב סליחה לא ידעתי שצריך לבקש אישור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:59, 4 במאי 2026 (IDT) :::::: למה אתה משקר? הרי קראת את הבקשה שלי ואפילו הגבת עליה. מה זה "לא ידעתי שצריך לבקש אישור?" הרי אפילו שאלת איפה מבקשים אישור ועניתי לך, ואפילו הודית לי על כך. אני לא אוהב שקרנים. נחסמת ל־8 שעות. ראה זאת כאזהרה אחרונה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::לא השתמשתי מאז בבוט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:14, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::: אז מי פרץ לך לחשבון והשתמש בו בשעה ומשהו האחרונות כדי להוסיף תגי /div למסכתות מגילה ובבא קמא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:19, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::::אין לי מושג אני הרצתי את הבוט רק פעם אחת הרצתי במחשב מהחברה אולי משהו פנימי עצר את זה והם חידשו אני אנסה לסגור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:24, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::::: תסגור, ואז אפתח לך את החסימה. סליחה שחשדתי בכשרים, ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:25, 4 במאי 2026 (IDT) ::::::::::כן מצטער זה אכן הורץ על ידי המערכת עצרתי את זה הרגע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:31, 4 במאי 2026 (IDT) ::::::::::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:34, 4 במאי 2026 (IDT) :אני מבקש שוב, אם אפשר לא לבצע עריכות בוט בלי דגל בוט. זה ממש מציף את השינויים האחרונים ומקשה על יתר העורכים. סליחה על ההטרדה החוזרת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:46, 29 ביולי 2026 (IDT) ::שוב סליחה אני לא משתמש בבוט אלא בבינה על המחשב המקומי פיצר חדש של קלוד איך אני יכול לעבוד בלי להפריע? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:22, 29 ביולי 2026 (IDT) :::אני לא בטוח, אבל אולי באמת עדיף כן להשתמש בבוט, ולא בכלים אוטומטיים אחרים, כדי שהעריכות האוטומטיות יסומנו ככאלה ולא יכבידו על המערכת. מתייג כאן את [[משתמש:Nahum|Nahum]] שבטח יודע יותר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:17, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::הבעיה עם בוט זה שזה קוד קבוע שלא יכול להגיב למקרים משתנים הבינה מגיבה לדברים משתנים אבל מסכים שחייבים למצא דרך שלא יהיו התגשויות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:21, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::: {{א|מאירושולי}}, הפתרון הוא לתת דגל בוט, בין אם לחשבונך הרגיל לפרק זמן קצר ובין אם לחשבון חדש שתפתח עבור זה, שייועד לפעולות אוטומטיות של סוכן הבינה המלאכותית. בלי זה זה באמת יוצר עומס גדול מדיי על דף השינויים האחרונים ומשבש בצורה קשה את עבודת המנטרים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:32, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::::תודה רבה על ההערה וההכוונה, קלוד הסביר לי את הבעיה אפתח חשבון ייעודי לפעולות האוטומטיות ואגיש בקשה לדגל ::::::בוט, ועד אז אקפיד על קצב עריכות מתון. תודה . [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2026 (IDT) :::::::תודה נחום, צדקת! נמצא החשבון — [[משתמש:Meirveshulibot]], וכבר יש לו דגל בוט פעיל :::::::(שימש אותי בעבר בביאור הל"מ). אעביר אליו את הפעולות האוטומטיות, והבקשה כאן מתייתרת. :::::::תודה על הסבלנות וההכוונה. [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:23, 29 ביולי 2026 (IDT) == סימני פסוק בתוך תבניות תנא או אמורא == שים לב שסימני פסוק בתוך התבנית משבשת את פעולת התבנית של התנא או האמורא. צריך להוציא את כל סימני הפיסוק מחוץ לתבניות הללו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:48, 19 ביולי 2026 (IDT) :תודה אני מנסה לתת לקלוד לפסק [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:34, 19 ביולי 2026 (IDT) ::כמו כן עשיתי ניסוי המרתי קובץ קול על תוס לטקסט וביקשתי מקלוד להדגיש את דברי התוס בתוך ההסבר ולדעתי התוצאה טובה הבעיה הזמן להמיר קבצי קול לטקסט וגם למרות המנוי כצות ההמרות מאד קטנה האם יש לויקי איזה כלי שיכול לעשות את העבודה ברקע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:41, 19 ביולי 2026 (IDT) :: כמו שאתה רואה, זה לא רעיון טוב לתת לקלוד לעבוד בלי השגחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:59, 19 ביולי 2026 (IDT) :::מסכים הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מויקי "C:\Users\user\OneDrive\wikitext-clean-edit.zip" [[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%93%D7%A3_%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%97%D7%96%D7%95%D7%AA%D7%99.png]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:56, 20 ביולי 2026 (IDT) :[[קובץ:עריכה במצב חוזי ביאור בטקסט מוקטן.png|250px|יכולת להציג טקסט שונה בתבניות שונות]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:44, 20 ביולי 2026 (IDT) ::[[קובץ:עריכה במצב חוזי הצגת תבניות מבוקשות.png|250px|יכולת להציג תבניות נבחרות ]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:58, 20 ביולי 2026 (IDT) ::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT) ::::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:14, 21 ביולי 2026 (IDT) == הפרדה בין עבודה אוטומטית לעבודה ידנית == אבקש ואחדד שוב: נא להקפיד לעשות את כל העבודה האוטומטית, אם האמצעות בוט ואם באמצעות בינה מלאכותית, אך ורק באמצעות חשבון הבוט. כתיבה ועריכה ידנית נא לבצע באמצעות החשבון הרגיל. מקווה שעכשיו זה מספיק ברור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:18, 29 ביולי 2026 (IDT) אני מתנצל שלא התרעתי על כך בזמן, אבל נראה שנתינת הסיסמה שלך לבינה המלאכותית מהווה הפרה של תנאי השימוש של קרן ויקיקמדיה שוויקיטקסט היא חלק ממנה. ראה כאן. [[wmf:Policy:Terms of Use]] אבקש לחדול מייד מכל עריכה שנעשית על ידי מתן גישה לחשבון שלך לגורם שלישי כלשהו, במיוחד בינה מלאכותית. שבוע טוב והמשך עבודה פוריה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 1 באוגוסט 2026 (IDT) :לא נתתי את הסיסמא לאף אחד יש פיצר חדש שאם אני פותח את קלוד כאקסטנשיין לכרום הוא עובד ממש במקומי לא צריך סיסמא במקביל הרצתי תוכנת פייטון שקראת קבצי שמע מתמללת ממזגת עם הטקסט וכותבת במחשב שלי הבינה יצרה קוד כזה $env:WIKI_USER = "Meirveshulibot@שם-ההרשאה" :$env:WIKI_BOT_PASS = "סיסמת-הבוט" :python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py$env:WIKI_USER = "Meirveshulibot@שם-ההרשאה" :$env:WIKI_BOT_PASS = "סיסמת-הבוט" :python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py את הסיסמא אני מכניס בזמן הריצה בקומנד ליין [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:17, 2 באוגוסט 2026 (IDT) == התלמוד הירושלמי == שלום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]]. רציתי לומר לך תודה, ולהביע הערכה, על העבודה העצומה שאתה עושה ברחבי כל התלמוד הירושלמי: פירוש משולב וקריא בתוך דברי התלמוד, מידע מאורגן ובהיר וחינוכי על כל החכמים הנזכרים בו, פירוש מוקלט לפשט דברי התלמוד ביחד עם תמליל, קישורים לפוסקים ובירור הפסיקות העולות מתוך הסוגיות ביחד עם קישורים לסוגיות המקבילות בתלמוד הבבלי, תעתיק של כתב יד ליידן, חלוקה לפרקים והלכות משולבת עם חלוקה לדפים לפי דפוס וילנא (עבור לומדי הדף היומי בירושלמי) ביחד עם מפרשים שנדפסו על הדף בדפוס וילנא, ושילוב צילום הדף מדפוס וילנא. ויכול להיות שיש עוד מעלות שעוד לא הבנתי אותן, או שלא ראיתי אותן בגלל שהן עדיין בשלבי ביצוע. וכל זה תוך כדי ארגון מסובך וקידוד מורכב, והעלאת קבצי שמע וצילומי ספרים ושילובם בדפי התלמוד. קשה להאמין שבן אדם אחד עשה את כל זה. ממה שהצלחתי להבין, אתה ממש עובר על התלמוד כולו פעם אחרי פעם, דף אחרי דף ופרק אחרי פרק, כדי לתקן ולשפר ולהוסיף עוד מעלות. יישר כוחך על החריצות, ועל החכמה שהשקעת ביצירה הזאת, כדי להנגיש את התלמוד הירושלמי לקהל הלומדים ברישיון חופשי, בעיצוב בהיר ויעיל ובאופן מקוון! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:40, 5 באוקטובר 2026 (IDT) == קוד QR == מאירושולי שלום,<br> '''אנא''' טפל '''בהקדם''' בנושא קוד QR, אותו העליתי בדף [[שיחת ביאור:ירושלמי מאיר#קוד QR]] . זה דחוף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:37, 26 באוקטובר 2026 (IST) : {{א|מאירושולי}}, אנא טפל בנושא, מדובר בחשש לפרצת אבטחה והנושא אינו סובל דיחוי. תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:39, 27 באוקטובר 2026 (IST) == נחסמת == חסמתי אותך ל-72 שעות עקב הצפת דף השינויים האחרונים. זה משבש לי את כל עבודת הניטור באתר. החסימה הבאה תהיה בל"נ לצמיתות. ראה הוזהרת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:00, 1 בנובמבר 2026 (IST) :אני ממש מצטער חידשתי את הרשיון של קלוד ולא שמתי לב שצריך לחזור ולהפעיל את הכללים שהגדרתי לו שכל העריכות לאחר אישור יעברו דרך חשבון הבוט הוא כתב לי את כל השינויים עברתי עליהם וכאשר אישרתי הוא השתמש בחשבון הרגיל ממש מבקש סליחה מבטיח להיות יותר עירני [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:45, 2 בנובמבר 2026 (IST) :: לדעתי, עדיף שתוכל להשתמש בקלוד בצורה טובה יותר, מה שלא ניתן לעשות בוויקיטקסט כפי שהוסבר לך. אני לא חושב שהמקום המתאים לפרוייקט הזה של הירושלמי המאיר הוא אצלנו. אני ממליץ לך לטובתך ולטובת הפרוייקט העצום הזה למצוא לו בהקדם האפשרי מקום אחר ועד אז להפסיק לערוך אותו כאן. :: להזכירך, אצלנו יש מגבלות חמורות על שימוש בבינה מלאכותית, כפי שכבר הוסבר לך (למשל, שאסור לחבר סוכן עצמאי של בינה מלאכותית לחשבון), מה שמגביל את היכולת שלך לפתח את הפרוייקט כמו שצריך. :: בברכת עלה והצלח וחילך לאורייתא,-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:59, 2 בנובמבר 2026 (IST) סליחה, ראיתי את זה רק עכשיו. אני מעריך את הפרויקט שלך, ומקווה שיוכל להיות כאן. ואולי דרך אחרת: לעשות את כל השימוש בקלוד '''מחוץ לאתר''', ורק '''אחר כך''' לעשות שינויים כאן. גם ב"מקרא על פי המסורה" יש שימוש ב-AI כדי לאתר טעויות, לעקוב אחרי שינויים, ועוד דברים. אבל ה'''תוצר''' נעשית כאן באופן ידני, ואפילו אם יש לעתים שימוש בבוט זה נעשה בקפידה רבה על ידי בן אדם בלבד. אסור שפרויקט הירושלמי ישבש את המלאכה באתר כאן. אולם אם תוכל לעבוד בזהירות אולי זה ייתכן. זה ידרוש ממך יותר עבודה, וההתקדמות תהיה יותר איטית, אבל כך גם התוצר שלך יהיה יותר אמין בסופו של דבר, וזה מה שחשוב. אם תוכל לחיות עם זה מה טוב. אבל אם המגבלות כאן על השימוש ב-AI באמת מגבילים את היכולת שלך להתקדם, אז תצטרך לעשות את זה במקום אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:58, 2 בנובמבר 2026 (IST) : @[[משתמש:Nahum|Nahum]], @[[משתמש:Dovi|Dovi]]. חסמתי עכשיו חשבון חולף שנעשה בו שימוש לעקיפת החסימה. החשבון נחסם לשלושה ימים, עד לפקיעת החסימה על החשבון הראשי, אך אני מציע להאריך את חסימת החשבון הראשי והחולף עד שנחליט יחד עם המשתמש על המתכונת בה יוכל לפעול - ולא לשחרר את החסימה עד שהכל יהיה ברור ומקובל על הצדדים. לעת עתה, חסמתי גם את חשבון הבוט כדי למנוע את עקיפת החסימה גם דרכו. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:47, 2 בנובמבר 2026 (IST) nsujdpwfzamk3rqxkzyu90j5ct5br5n 3101070 3101069 2026-11-02T14:21:50Z Nahum 68 /* נחסמת */ תגובה למשתמש Neriah ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3101070 wikitext text/x-wiki == ברוך בואך == {{בה}} --[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:19, 5 בינואר 2023 (IST) == ירושלמי == שלום וברכה! ראיתי שאתה עובד הרבה על הירושלמי שתחת המשתמש מושך בשבט. תוכל לפרט מהי המהדורה הזאת, והאם ראוי להעבירה למרחב הראשי? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ"ג • 13:50, 23 במרץ 2023 (IST) :אני מעלה את הירושלמי ערוך ומבואר לויקיטקסט :הבחור שהתחיל להעלות עבורי את הקבצים בחור צעיר בשם ישראל העלה את הקבצים תחת המרחב הזה :לדעתי בהחלט כדאי לעבור למרחב הראשי רק אין לי מושג איך לעשות את זה :אשמח אם תעזור לי :בנוסף האם יש דרך לשרשר קבצי קול כך שמי שמעוניין לשמוע את הקבצים בזה אחר זה יוכל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:05, 23 במרץ 2023 (IST) ::מצוין, מי כתב את הפירוש? אתה? בנוסף, האם הפירוש הודפס כספר או שאתה מעלה אותו רק כמהדורה מקוונת? 2 השאלות האלו ישפיעו על המיקום של הפירוש באתר (האם במרחב הראשי או במרחב הביאור). ברגע שנחליט לאיפה, אני יכול להעביר הכל אוטומטית. ::לגבי קבצי השמע, אני פחות מבין בנושא. כדאי לשאול את {{א|Dovi}}, שהתעסק בכל קבצי השמע של המקרא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ"ג • 14:14, 23 במרץ 2023 (IST) :::זה לא פירוש אלא עריכה שברוב המקרים מייתרת את הפירוש כך שנראה לי שזה צריך להיות במרחב הראשי :::האותיות המודגשות הם תוספת שלי כך שהירושלמי יהיה קריא רציף ומובן :::הוספתי מילות קישור רקע לפני כל דיון ופסיקה :::ותרגום צף לכל הארמית :::לחיצה על שם הדף תקפיץ תצלום של הדף המקורי בנוסף יהיה נקודת לחצה לפתיחה של פרשנות על הדף :::אני קורא לזה תלמוד ירושלמי מאיר :::בנוסף בתחילת כל דף הוספתי קישור לפס קול [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:42, 23 במרץ 2023 (IST) ::::אם העבודה הזאת הודפסה כספר - היא תוכל לעלות למרחב הראשי ללא ספק. אם לא, זה יצריך דיון, אשמח אם תפתח דיון כזה ב[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]]. בכל מקרה, גם מרחב הביאור הוא מקום יותר ממרחב המשתמש מהרבה סיבות, לדוגמה שאפשר למצוא אותו בחיפוש גוגל, או שיותר קוראים יגיעו אליו משם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשפ"ג • 04:05, 24 במרץ 2023 (IDT) :::::שלום אורי :::::האם אין אפשרות בו זמנית להיות גם כראשי וגם כפירוש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:24, 30 במרץ 2023 (IDT) :::::לדעתי גדול מהלומדים מתחילים במקור וכאשר המקור נראה מאוד לא מובן וקשה לקריאה הם פשוט עוזבים :::::לכן יש חשיבות שיראו את הגרסא הזו כראשית וממנה יראו את המקור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:37, 31 במרץ 2023 (IDT) ::::::לא, אין אפשרות לגרסא הזו להפוך לגרסה הראשית. היה בזמנו דיון דומה על הבבלי לנדרים, שאני הקטן ערכתי אותו בצורה די דומה לירושלמי שלך. הוחלט אצלנו להשאיר במרחב הראשי את נוסח הבבלי כפי שהוא, ללא עריכה ועימוד, ולשים מהדורות ערוכות, מעוצבות, מעומדות וכיו"ב רק במרחב הביאור, אלא אם הן נדפסו ויצאו לאור בתפוצה רחבה. צר לי אך זו המדיניות הנהוגה כאן והיא חלה גם על הירושלמי. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:57, 31 במרץ 2023 (IDT) אני מציע שתשקול שוב את העברת הירושלמי המאיר למרחב הביאור. כל עוד הוא במרחב המשתמש הוא לא חשוף לאינטרנט ולציבור הרחב, וחבל לציבור שיפסיד מהדורה כזאת. בנוסף דברים כאלה במרחב המשתמש נוטים להשכח עם השנים, ואם המהדורה במרחבים הכלליים היא יותר זמינה לתחזוקה ויותר מכירים בה כחלק מוויקיטקסט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה באייר ה'תשפ"ג • 18:51, 15 במאי 2023 (IDT) :אין לי מושג איך אשמח אם תעזור :אני חושב שזה יותר מתאים למרחב הראשי כיוון שבהמשך אני מתכוון לחבר קישורים לכל מיני תצוגות צורת הדף וכדומה כמו כן יהיו קישורים לפירושים וקבצי קול :אין דמיון בכלל לכל מה שנעשה בבבלי כיוון שהבבלי די מוסכם ומוגה וכמעט תמיד ניתן ללמוד ללא כל עריכה נוספת :בירושלמי יש אין סוף גרסאות הירושלמי לא נערך מעולם ולא מכיר אם אחד שמסוגל ללמוד ירושלמי מהדף המקורי בלי צורך להיעזר בפרשנים שכל אחד מוביל לגרסא שונה דבר שמקשה מאד על הלימוד :אבל אם נראה לכם שמרחב הפירושים זה המקום אז אין לי שום התנגדות :רק אשמח אןם תעזור לי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:21, 16 במאי 2023 (IDT) ::אני יכול לעשות את זה. אני מציע להעביר לצורה של [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות]]. זה בסדר מבחינתך? ::השיוך למרחב שם לא קשור באיכות הטקסט או בכמות השימוש בו. יש לנו טקסטים מאוד איכותיים במרחב הביאור, כמו ביאור מדרשי ההלכה וביאור התנ"ך, שהם ברמה מאוד גבוהה (מוזמן לעיין), ולפי מה שאני רואה גם הירושלמי יצטרף לרשימה המכובדת הזאת. השיוך נקבע לפי פרמטרים אחרים, שזה האם הספר הודפס והופץ (כי ויקיטקסט בעיקרון נועד לדברים כאלה) או שלא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה באייר ה'תשפ"ג • 09:15, 16 במאי 2023 (IDT) :::זה בסדר מבחינתי תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:51, 16 במאי 2023 (IDT) ::::{{בוצע}}, [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשפ"ג • 01:51, 17 במאי 2023 (IDT) == סימוני עין משפט בירושלמי == שלום לך. בהתאם לדיון שלנו בדף [[שיחה:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שקלים/פרק ד]] אני מבקש שתציין מספרי עין משפט רק עם מספר של הסימן - בלי סימון הפרק. תודה רבה לך. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:45, 23 באפריל 2023 (IDT) :אשמח אם תדריך אותי :אם אני מציין עין משפט ללא הפרק אני לא מצליח לחזור לנקודה ממנה יצאתי כיוון שיש משפר נקודות בעלי אותו שם אחד בכל פרק :אלא אם כן אני אחלק גם את הירושלמי לפרקים :אולי במקום זה אכין גרסא שמכילה כל מסכת בנוסף לגרסא שמכילה כל פרק בניפרד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:01, 23 באפריל 2023 (IDT) ::כדאי לדעתי לחלק באמת גם את הירושלמי לפרקים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:15, 23 באפריל 2023 (IDT) :::ציון פרק או לא זה תהליך מהיר שתמיד אפשר לעשות אני מעוניין כמה שיותר מהר להעלות את כל העין משפט וגם לבדוק אני מאמין שבתוך שבועיים אסיים את השלב הזה :::במקביל אולי אתם יכולים לעזור לי בכמה רעיונות עריכה :::הייתי רוצה שתהיה אפשרות :::בכל דף לבחור קובץ השמעה מתוך רשימה :::בכל דף לבחור קובץ תצוגה (צורת הדף מהיברו בוקס , טקס מויקי, תצלום הדף ליידין, ועוד) :::קישורים לבבלי :::בחירת פירושים מתוך רשימה :::כמו כן האם יש דרך שהתוספות יהיו מקופלות ורק כאש פונים אליהן הם יראו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:56, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::תוכל לראות בדפי מיזם [[ויבינו במקרא]] כיצד משלבים אצלנו קבצי אודיו. את הקובץ עצמו יש להעלות ב-Commons. ::::בקשר לקובץ תצוגה, נראה לי ש[[משתמש:Dovi]] יוכל לייעץ לך יותר טוב ממני. ::::באשר לקישורים לבבלי, הבבלי אצלנו מסודר לפי דפים ועמודים, וניתן לקשר אליהם. ::::לגבי בחירת פירושים מתוך רשימה, אתה מוזמן לראות איך הדבר נעשה בתלמוד הבבלי, באמצעות תבנית "מגירה". ::::בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:44, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::קודם כל עבודה מדהימה :::::האם יש דרך לקפוץ לנקודה מסויימת בדף ויקי קיים :::::לדוגמא אם לקטע מסוים בירושלמי יש מקבילה בבבלי לא די בהפניה לדף צריך למקד לשורה ואולי לתחילת הטקסט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:00, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::::בנוסף היה מאד נחמד אם היה אפשר להפנות לשורה בהיברו בוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:11, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::המממ. כדי להפנות לטקסט ספציפי בדף, יש שתי אפשרויות: :::::::א. ליצור עוגן בשורה (באמצעות תבנית {{תב|עוגן בשורה}}) בתחילת הטקסט שאתה רוצה להפנות אליו, ואז לקשר לאותו העוגן. :::::::ב. לעשות אותו הדבר (כמו באופציה א), רק בדף ה"ביאור" (לדוג': [[ביאור:בבלי ברכות דף ב]]), שם הטקסטים כבר מעומדים ומעוצבים בצורה יותר טובה מאשר בדף הבבלי הרגיל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:14, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::באשר לשורה בהיברו בוקס, זה בלתי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:17, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::::::לגבי המספור אולי כדאי לציין מספר דף - ואז את האינדקס וכך לשמור על המספור שקיים בספרים ::::::::לדוגמא דף צ האינקס כא ::::::::נרשום צ_כא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:09, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::::אני חושב שאם כבר התחלת בשיטה אחת אז כדאי שתפעל באותה שיטה. אם נמצא פתרון אחר כך, ברגע שהכל יהיה בצורה אחת יהיה אפשרי לשנות את זה יותר בקלות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ"ג • 23:41, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::::האידאל היה אם בתצוגה היה אפשר להציג רק את האינדקס אבל בחיפוש לחפש את הכל :::::::::אני חושב שלא ניתן יהיה לעבור בקלות ממספור רציף כמו שעשיתי :::::::::אבל לעבור ממספר דף ואינדקס לתצוגה רק של האינדקס ניתן בקלות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:32, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::אם היה ניתן לרשת כל דף או למספר כל שורה לא היה צורך לקבוע עוגן בטקסט ויקי קיים וניתן היה לקשר גם מקום בתוך דף מהיברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:34, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::זה עדיין לא מספיק כיוון שאותו אינדקס מופיעה באותו דף מספר פעמים אז צריך עוד ערך שיציין את מספר המופע בדף וגם הוא לא יוצג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:56, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::אולי אפשר פשוט להשתמש במיספור רץ מ-א ועד תתקצט או כמה שצריך, לכל המסכת?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:10, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::::הבעיה שרוצים שהמספור יהיה זהה למה שיש בספרים המודפסים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:19, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::::אני מבין. הבעייה היא שבספרים המודפסים, למיטב ידיעתי המיספור חוזר לאות א בכל עמוד מחדש. זה יאלץ אותנו לחלק את הירושלמי לעמודים. יש עם זה בעייה, שצורת הדף (כלומר, החולקה לדפים ועמודים) איננה מוסכמת והיא תלויה במהדורה שמשתמשים בה. משום כך, זה בלתי אפשרי לדעתי בכל מקרה להיצמד לחלוטין למה שיש בדפוס. {{א|מאירושולי}}, {{א|Roxette5}}, {{א|Shalomori123}}, מה דעתכם בעניין?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:30, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::::::דעתי לתת למאיר לסיים את הפרויקט כפי שהתחיל ואז לדון מחדש. ייתכן שאז כבר שלום אורי יכול לסדר את הכל באופן גורף. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:36, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::::::אני מסכים עם דניאל. אם יהיה שינוי בירושלמי מאיר עצמו וחלוקתו לפרקים זה יהיה הכי קל כי הפתרון יבוא מעצמו. בכל מקרה כרגע אין צורך להתעכב בהעלאת העין משפט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ"ג • 12:42, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::האם לא כדאי לחשוב על דרך שבה מעלים דף לתוך דף עבודה ובו אפשר להוסיף עוגנים ::::::::כך לא נמלא את הדף המקורי בעוגנים ::::::::וכך גם יהיה ניתן להתיחס לכל מקודה בדף כולל בקבצי תמונה ::::::::אני לדוגמא מעוניין לקשר את הטקסט לכתב יד ליידן ::::::::אם הייתה לי אפשרות כזו זה היה מאד מועיל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:49, 16 במאי 2023 (IDT) :::::::::מבלחינה טכנית, אני לא מכיר אפשרות כזו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:05, 16 במאי 2023 (IDT) ::::::::::כאשר צריך לתקן מילה בודדת צריך לפתוח את כל הקובץ שהרבה פעמים נראה מאד לא ידידותי אולי כדאי לחשוב על דרך לסמן עם העכבר את הקטע שרוצים לתקן ואז רק הוא יפתח לעריכה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:06, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::כותרת של קטע, עם סימני שוויון לפני ואחרי הכותרת, יעשו את העבודה, והם משמשים גם כעוגנים. :::::::::::כך, לדוג', אם לפני דף יד עמוד ב תעשה כותרת, ===דף יד עמוד ב===, זה ייראה כך: ===דף יד עמוד ב=== ::::::::::--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:39, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::ברור שכך מקטינים את הקטע שניפתח אבל עדיין עם כל הסימנים המיוחדים זה נראה מפחיד אני חושב שמה שהצעתי לא מסובך לביצוע ויאפשר להרבה אנשים להיכנס ולתקן ללא חשש :::::::::::אם אפשר לפנות לאילו שכותבים את הקוד הייתי שמח לו צרפו את האפשרות הזו בנוסף לקודמות שהצעתי כמו לאפשר העתקה של הדף המקושר לתוך דף ויקי כך שיהיה ניתן לצרף אליו עוגנים בלי לשנות את הדף המקורי וכך גם יהיה אפשר להכניס עוגנים לדפים מחוץ לויקי כמו היברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 במאי 2023 (IDT) ::::::::::::זה לא נראה לי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:05, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::::קהילת המפתחים של ויקי נמצאת כאן: [[phabricator:]], אם תרצה לנסות לפנות אליהם באנגלית. לצערי אני חושב שאף אחד לא יטרח לפתח כלי שאין בו צורך רחב, במיוחד אם זו בקשת פיצ'ר ולא בקשת תיקון של באג. ספק אם מישהו יטרח לקרוא את מה שתכתוב, אבל מוזמן לנסות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בסיוון ה'תשפ"ג • 17:00, 31 במאי 2023 (IDT) == ההקלטות == סידרתי אותן ב[[c:Category:ירושלמי_מאיר]]. ישר כח על ההעלאה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 10:25, 30 ביוני 2023 (IDT) :תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 ביוני 2023 (IDT) == מראה דפי הביאור:ירושלמי מאיר == ראשית, יישר כח עצום על ההעלאה לאתר.<br> לענ"ד, הדפים מסודרים בצורה שאינה ידידותית לקורא, לדוגמא, פסקאות לפי הדפים (דף X) מתחילות ב"-----------------------------------דף", ולפחות לי זה מפריע בעיין. יש עוד כמה שינויים קלים שלדעתי יגרמו לדף להראות מסודר.<br> אתה מעלה כך את הדפים בכוונה, או שכדאי לסדר את הדפים בצורה אחרת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:42, 8 בספטמבר 2023 (IDT) :אשמח לכל עזרה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:35, 10 בספטמבר 2023 (IDT) ::צריך לדעתי למחוק את כל המקפים שלפני המלה "דף".--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:54, 10 בספטמבר 2023 (IDT) ::: ראיתי עכשיו שבחלק מהדפים תוכן העיניינים בתיבה נגללת. אפשר לבטל זאת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::אני חושב שכן תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:48, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::: {{אגודל למעלה}}. [[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]], תוכל להוסיף לתבנית "תיבה נגללת" פרמטר ליישור שמאלה? לדעתי זה יועיל לדפים האלו. תודה! [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:50, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::@[[משתמש:Neriah|Neriah]], אתה מתכוון להוסיף אפשרות בתבנית עצמה או להוסיף עם בוט את הפרמטר במקרים מסוימים? כי לא הבנתי מה המקרים האלו.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בתשרי ה'תשפ"ד • 17:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::: להוסיף בתבנית עצמה את האפשרות <code><nowiki>|יישור=שמאל</nowiki></code>, ואז כשבוט יסיר את המקפים בכותרות ויטפל בכל הדפים - יוסיף גם את הפרמטר הזה לתבנית. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 18:59, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::: אם יורשה לי לחזור לשיחתנו מה-10 בספטמבר, לענ"ד הכותרת של הפסקאות צריכה להתחיל במלה "דף", ללא כל סימון לפני כן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:28, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::כל מה שנראה טוב יותר אז בשמחה מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:09, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::: אני מעדיף להריץ את כל השינויים בפעם אחת, ולכן אני מבקש משלום אורי להוסיף את הפרמטר, שנוסיף גם אותו באותה עריכה. אני עובד כרגע על רשימת החלפות, ומקווה שאוכל להריץ בקרוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:01, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::הוספתי בתבנית. אתה מריץ את הבוט, נכון? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' בתשרי ה'תשפ"ד • 20:18, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::: לכאורה כן. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) : העיצוב הנוכחי ב[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בכורים/פרק שני]] מקובל מבחינתך? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:19, 30 באפריל 2024 (IDT) ::שלחתי את הקישור לחברים ::חלקם מצליחים לפתוח ולהגיעה לירושלמי מאיר וחלקם מגיעה לירושלמי הרגיל ::זה הקישור ::ביאור:ירושלמי מאיר – ויקיטקסט (wikisource.org) ::יש רעיון למה זה קורה? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:39, 7 במאי 2024 (IDT) :::זה לא נראה כמו קישור. :::אתה יודע איך נראה קישור?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:34, 7 במאי 2024 (IDT) ::::תודה בדקתי במכשירים שלא עובדים התברר שבתצוגה שלהם מופיעה לדוגמא ^מסכת ברכות פרק א משנה א ::::לחיצה על החץ תביא את הדף המבוקש אבל לחיצה על שם הפרק והמשנה מקפיץ לירושלמי הרגיל ::::הוספתי את ההערה הזו בצמוד לקישור מקווה שזה יעזור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:39, 7 במאי 2024 (IDT) :::https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8 :::זה הקישור שאתה צריך לשלוח לחברים שלך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:36, 7 במאי 2024 (IDT) == הדפסת ביאור ירושלמי מאיר: == האם יש דרך שחלק מהקוד יראה רק בתצוגה וחלק רק בהדפסה לדוגמא כל הקישורים חסרי משמעות בהדפסה כמו כן אני חושב שאם אפשר לערוך כך ניתן להוריד את התיבה נגללת של העין משפט ולהדפיס את העין משפט בשלמותו כמובן גם אתכל התרגום הצף להציג בהדפסה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:30, 19 בנובמבר 2023 (IST) :מכיוון שהדף בו אתה שואל הוא דף השיחה שלך עצמך, כדאי שתתייג אנשים שאתה רוצה שיראו את השאלה שלך, או שתשאל במזנון או בדף השיחה שלהם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:12, 19 בנובמבר 2023 (IST) == מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג == יישר כח על הוספת השיעור המוקלט לדף [[מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג]]. יש לי רק 2 שאלות: 1) אתה הרב יהונתן בלאס? כי אם לא, ייתכן שנחוץ לנו אישור ממנו להעלות את ההקלטה שלו כאן. 2) אתה בטוח שהעלית את השיעור לחלק הנכון? במורה נבוכים יש 3 חלקים, ובכל אחד מהם יש פרק ג. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:21, 29 בינואר 2024 (IST) :הרב מעביר שיעור קבוע בנוה צוף התחיל לפני המלחמה וכיוון שגויסתי לא השתתפתי בעשר השיעורים הראשונים קיבלתי הסכמה בעל פה עד כה הוא העביר 16 שיעורים השגתי רק את השיעור הראשון שני והחל משיעור 11 :מכאן והילך בע"ה העלה שיעור בשבוע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:58, 31 בינואר 2024 (IST) ::1) אני לא בטוח שאישור בעל פה מספיק. ::2) אני אשאל שוב: אתה בטוח שהעלית את השיעור למקומו הנכון?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:28, 31 בינואר 2024 (IST) :::יש לי גם בוואטסאף :::לגבי המיקום כן זה חלק א פרק ג רק הרב מתחיל בסיכום השיעור הקדם אני כעת מעלה את שאר השיעורים עד חלק א פרק ג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:33, 31 בינואר 2024 (IST) ::::אה, אוקיי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:34, 31 בינואר 2024 (IST) :::::סיגנון השיעור הוא כזה שהרב קורא קטע ואז מסביר וכך הלאה אני חושב שכדאי לכתוב את ההסברים של הרב בלאס בתוך הטקסט כך שניתן יהיה להבין מתוך קריאה רציפה כמו כן כאשר הרב מקפיץ לקטעים בפרקים אחרים אני חושב שכדאי שהקטעים יופיעו במקום כך שהלימוד יהיה רציף :::::האם כדאי ליצור העתק של המורה או להוסיף על הקים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:33, 23 במאי 2024 (IDT) ::::::לדעתי אם אתה עושה דבר כזה, זה צריך להיות במרחב הביאור, אבל את דברי המורה לסמן בטקסט המוקרי עם תגי קטע וכך להכליל אותם בדפי הביאור, כדי שלא ליצור כפילות. ניתן פשוט לסמן את הקטעים במספרים מ-1 עד כמה שצריך בכל פרק בנפרד.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 05:37, 24 במאי 2024 (IDT) :::::::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:42, 24 במאי 2024 (IDT) == [[הלל בברכה ביום העצמאות]] == מי מחבר המאמר, [[הלל בברכה ביום העצמאות]]? נחוץ אישור OTRS ממנו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:29, 28 באפריל 2024 (IDT) :אני המחבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:57, 28 באפריל 2024 (IDT) ::האם יצא כספר מודפס? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשפ"ד • 04:53, 30 באפריל 2024 (IDT) :::הודפס כחוברת לפני מספר שנים והופץ והופץ בבתי כנסת בצפון :::בע"ה אני רוצה להעלות גם מאמר ושיעור על צורת המנורה ודרך חדשה לחישוב האמה ושיעורי תורה :::ודרך חדשה לזיהוי מקום המקדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:46, 30 באפריל 2024 (IDT) ::::המקום המתאים למאמרים כאלו הוא לענ"ד מרחב הביאור.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:29, 30 באפריל 2024 (IDT) :::::מה שנראה לך זה בסדר מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:26, 30 באפריל 2024 (IDT) == ביאור:הל"מ == עדיף ששמות הדפים יהיה בלי מקף, כך: [[ביאור:הל"מ ברכות ב א]] ולא: [[ביאור:הל"מ-ברכות ב א]]. זה ייעל את פעולת סרגל ניווט אם נרצה לשים שם (לדעתי נחוץ שיהיה סרגל ניווט והוא יעבוד רק אם לא יהיה שם מקף). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:25, 11 ביוני 2025 (IDT) :תודה מעדכן [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:27, 11 ביוני 2025 (IDT) :: תשתדל להקפיד לשים את כל הדפים עם השפם הנכון ("ביאור:הל"מ ברכות יג א" ולא "ביאור:ברכות יג א"). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:42, 11 ביוני 2025 (IDT) :::סליחה ותודה על ההערה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:40, 11 ביוני 2025 (IDT) ::::ראיתי שחלק מהקבצי קול שהעלתי נשרו עם סטטוס not ready למרות שעבר הרבה מאד זמן לדוגמא תוס_עירובין_6_עד_א_עד שיהו בתים וחצירות פתוחים לתוכו ::::תוס_עירובין_6_עד_ב_ הוה אמינא טעמא דרב משום דאין מבוי ::::תוס_עירובין_6_א_ב_בפת כ"ע לא פליגי דבחד סגי ::::האם אפשר לקבל רשימה של כל הקבצים שלא סיימו לעלות וכמובן האם אפשר לתקן את זה ניסיתי ריסט לא עזר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:24, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::: אין לי מושג על איזה קבצים אתה מדבר ולאן העלית אותם. ביומן ההעלאות של ויקיטקסט הם אינם מופיעים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:47, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::העלתי לויקישיתוף דוגמא אם תיגש להורדה תראה הןדעה שזה לא מוכן ::::::https://commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%AA%D7%95%D7%A1_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_6_%D7%A2%D7%93_%D7%91_%D7%94%D7%95%D7%94_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%99.ogg [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:29, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::: הקובץ עלה והוא זמין בפורמט ogg vorbis, שזה הפורמט שבו אתה העלית אותו. ההודעה שזה לא מוכן מתייחסת להמרה לפורמט מפ3, שזה כנראה לא זמין שם כרגע. אם זה מהווה בעייה אתה יכול להמיר בעצמך ל־מפ3 ולהעלות מחדש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:36, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::הבעיה שחשבתי להוריד ולהוסיף כמה קטעים אבל לא ניתן להוריד אני לא שמרתי את הקבצים המקוריים ראיתי שחלק מהקבצים לא זמין להורדה למרות שעברו כמה חדשים מאז שהעלתי אותםך [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:44, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::: כל הקבצים זמינים להורדה כ־ogg, רק לא כ־mp3. בראש הדף תחפש אפשרות לעשות download, צריכה להיות שם אפשרות כזו. לא בלשונית Transcode ששם כתוב שזה לא מוכן והכוונה ל־mp3.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:22, 16 באפריל 2026 (IDT) == חשבון בוט == לא מקובל בוויקיטקסט לבצע כמות גדולה כזו של עריכות מחשבון רגיל. אנא צור חשבון נפרד עבור בוט והמתן עד יתקבל אישור מהקהילה לתת לחשבון הבוט דגל בוט (זה לוקח שבוע). עד אז אבקשך להפסיק את העלאת החומר לפרוייקט הלכה ממקורה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 15 ביוני 2025 (IDT) : סליחה שחסמתי אותך לעשר דקות, נאלצתי להסב את תשומת ליבך לפנייתי. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:43, 15 ביוני 2025 (IDT) ::לא ידעתי על המגבלה נשאר לי רק עוד שני קבצים קטנים יחסית להעלות ::וחבל לעצור עכשיו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:27, 15 ביוני 2025 (IDT) ::: איזה מסכתות עוד נשאר לך? [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:38, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::חשבתי ששתים אבל אני רואה שעצתה אותי באמצע יבמות אז צריך לחזור על סדר נשים וזהו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:45, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::: סדר נשים זה המון. זה מציף את דף השינויים האחרונים ומשבש את עבודת המנטרים. אם תרצה להגביל את זה למסכת אחת בלבד ביום עד לסיום סדר נשים, יבמות היום, כתובות מחר וכו' עד לסיום החומר, זה אפשרי. אם אתה רוצה לעשות הכל בבת אחת, זה רק עם חשבון בוט. אולי {{א|shalomori123}} או {{א|Neriah}} שיש להם כבר חשבון בוט יוכלו לעשות את זה במקומך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:51, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::מברור עם גיפיטי אני משתמש בחשבון בוט שיצרתי בעבר 'מאירושולי@meirbot1' [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:56, 15 ביוני 2025 (IDT) :::::::לעיתים הצ'אט ראינו מבין עד הסוף בפרטים טכניים. :::::::כל עוד לא יצרת חשבון נפרד שניתנה לו ההרשאה, השינויים יוצגו בדף השינויים האחרונים ויעמיסו עליו. :::::::יש לציין שהעריכות יכולות להיות מועילות מאוד ושאין בהם כל פגם (אם כי גם בזה כדאי להזהר מול הצ'אט ולא לעשות אחריו כמו תוכי), ועדיין לשם כך קיים המנגנון של בוטים, דרכו נכון לבצע כמויות כאלה של עריכות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ט בסיוון ה'תשפ"ה • 16:14, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::: אני מדבר על חשבון בוט בוויקיטקסט. חשבון משתמש בוויקיטקסט. לשלום אורי ונריה יש חשבון כזה, לך עדיין אין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:28, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::::שלום אורי אני שולח לך במייל את הקבצים בכל מייל אשלח מסכת אחת אשמח אם תוכל להעלות את הקבצים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:17, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::::: לשלום אורי יש חשבון בוט והוא יכול להעלות את הכל ברצף.<br>שיחררתי לך את החסימה. אל תעשה יותר פעולות אוטומטיות על מספר רב של דפים עד שיהיה לך חשבון בוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:22, 15 ביוני 2025 (IDT) :::::::::אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף "תבנית:כותרת לעמוד בגמרא" – ויקיטקסט <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> :::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]</span> יש התנגדות? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:29, 16 ביוני 2025 (IDT) :::::::::: תעלה את השאלה הזו בבקשה לדיון מסודר במזנון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:31, 16 ביוני 2025 (IDT) == יצירת חשבון בוט == דף הוויקיטקסט [[משתמש:Meirveshulibot]] איננו '''חשבון.''' יצירת '''הדף''' איננה יצירת '''חשבון.''' נא '''ליצור חשבון חדש''' בשם Meirveshulibot. [תעשה logout למשתמש הנוכחי שלך ותיצור '''חשבון חדש''']. תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:07, 25 ביוני 2025 (IDT) : אפשר גם ליצור חשבון מתוך החשבון הנוכחי, באמצעות [[מיוחד:יצירת חשבון]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 10:16, 25 ביוני 2025 (IDT) == הקלטת תוספות == בכוונה הוספת הקלטות ב[[שבת קכב א]] במקום ב[[ביאור:הל"מ שבת קכב א]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 17:17, 8 בינואר 2026 (IST) :טעות תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:28, 8 בינואר 2026 (IST) ::בעה עוד כשבועיים שלוש אסיים להקליט שיעורים על כל התוס במסכת שבת וברכות אולי כדאי להעלות הכל לברכו ושבת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:17, 8 בינואר 2026 (IST) :::מה כוונתך? להעלות למרחב הראשי? נדמה לי שמרחב ביאור הוא המקום הראוי בכל אופן. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 20:23, 8 בינואר 2026 (IST) ::::הכוונה שבקטע התוס יופיע הקלטה בצמוד לכל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:40, 8 בינואר 2026 (IST) :::::זה בדיוק מה שאתה עושה עכשיו, לא? ואם כוונתך שיופיע כך במרחב הראשי, אז שוב, לדעתי זה לא שייך שם. מה שכן אפשר לעשות זה לשים קישור לדף הביאור. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 20:51, 8 בינואר 2026 (IST) ::::::אני חושב שתוס נותר די מיותם 99 אחוז מלומדי הדף היומי מתעלמים ממנו בגלל הקושי אם נצרף את ההקלטות זה יוסיף הרבה לומדים במחזור הבא של הדף היומי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:50, 8 בינואר 2026 (IST) :::::::עדיין, המקום הראוי הוא מרחב ביאור. לשיפור החשיפה אפשר להוסיף קישורים. :::::::(ובכל אופן אני לא בטוח עד כמה זה יועיל. הרבה פעמים אנשים לא לומדים תוספות מחוסר זמן, בשביל מי שרוצה להשקיע את הזמן כבר קיימים ספרי ביאור. אבל אולי זה כן יועיל ברמה כלשהי, אני לא יודע. אולי כתיבת ביאור כטקסט תועיל) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 21:55, 8 בינואר 2026 (IST) ::::::::בעה סיימתי להעלות שיעורי שמע על כל תוספות מסכת ברכות ושבת ואני מתחיל עירובין אני חושב ששווה להכניס את ההקלטות לגרסא הרגילה אם זה נראה מכביד ניתן להפוך את הטקסט המודגש לקישור כך שמבחינה חזותית לא יהיה שינוי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:04, 1 בפברואר 2026 (IST) ::::::::: אני מסכים עם {{א|הירש אייזנשטיין| ר' הירש}}, מקומם של הקישורים להקלטות הללו הוא במרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:52, 1 בפברואר 2026 (IST) ::::::: אני חוזר ומזכיר לך שמקומן של ההקלטות הללו הוא במרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:21, 15 במרץ 2026 (IST) == אזהרה == {{אזהרה|עירובין מח א}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:54, 23 במרץ 2026 (IST) :אני מצטער פשוט אני כל הזמן עובר בין הביאור שבו אני מכניס את השינויים לטקסט הרגיל וקורה שאני בטעות מכניס את השינויים לטקסט המקורי שלא בכוונה סליחה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:09, 23 במרץ 2026 (IST) ::דרך אגב לפני כשנתיים נאמר שתהיה גירסא שתאפשר עריכה בתצוגה יש חדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:18, 23 במרץ 2026 (IST) :: תודה על ההבהרה, וסליחה על שחשדתי בכשרים. חזק וברוך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 02:28, 24 במרץ 2026 (IST) == עבודת הבוט שלך == כמה עוד מסכתות נשאר לבוט שלך לעבור עליהם? אני מבקש שלא תריץ את הבוט מכאן והלאה כלל ועיקר ללא בקשת דגל בוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:14, 3 במאי 2026 (IDT) :נראה לי שהוא כבר סיים לעבור על כל המסכתות איך מבקשים דגל בוט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:22, 3 במאי 2026 (IDT) :: [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות#בקשת הרשאות]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:28, 3 במאי 2026 (IDT) :::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:37, 3 במאי 2026 (IDT) ::::אני מצטרף לבקשה שלא לבצע עריכות בוט המוניות ללא דגל בוט, זה מציף את השינויים האחרונים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:30, 4 במאי 2026 (IDT) :::::שוב סליחה לא ידעתי שצריך לבקש אישור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:59, 4 במאי 2026 (IDT) :::::: למה אתה משקר? הרי קראת את הבקשה שלי ואפילו הגבת עליה. מה זה "לא ידעתי שצריך לבקש אישור?" הרי אפילו שאלת איפה מבקשים אישור ועניתי לך, ואפילו הודית לי על כך. אני לא אוהב שקרנים. נחסמת ל־8 שעות. ראה זאת כאזהרה אחרונה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::לא השתמשתי מאז בבוט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:14, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::: אז מי פרץ לך לחשבון והשתמש בו בשעה ומשהו האחרונות כדי להוסיף תגי /div למסכתות מגילה ובבא קמא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:19, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::::אין לי מושג אני הרצתי את הבוט רק פעם אחת הרצתי במחשב מהחברה אולי משהו פנימי עצר את זה והם חידשו אני אנסה לסגור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:24, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::::: תסגור, ואז אפתח לך את החסימה. סליחה שחשדתי בכשרים, ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:25, 4 במאי 2026 (IDT) ::::::::::כן מצטער זה אכן הורץ על ידי המערכת עצרתי את זה הרגע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:31, 4 במאי 2026 (IDT) ::::::::::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:34, 4 במאי 2026 (IDT) :אני מבקש שוב, אם אפשר לא לבצע עריכות בוט בלי דגל בוט. זה ממש מציף את השינויים האחרונים ומקשה על יתר העורכים. סליחה על ההטרדה החוזרת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:46, 29 ביולי 2026 (IDT) ::שוב סליחה אני לא משתמש בבוט אלא בבינה על המחשב המקומי פיצר חדש של קלוד איך אני יכול לעבוד בלי להפריע? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:22, 29 ביולי 2026 (IDT) :::אני לא בטוח, אבל אולי באמת עדיף כן להשתמש בבוט, ולא בכלים אוטומטיים אחרים, כדי שהעריכות האוטומטיות יסומנו ככאלה ולא יכבידו על המערכת. מתייג כאן את [[משתמש:Nahum|Nahum]] שבטח יודע יותר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:17, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::הבעיה עם בוט זה שזה קוד קבוע שלא יכול להגיב למקרים משתנים הבינה מגיבה לדברים משתנים אבל מסכים שחייבים למצא דרך שלא יהיו התגשויות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:21, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::: {{א|מאירושולי}}, הפתרון הוא לתת דגל בוט, בין אם לחשבונך הרגיל לפרק זמן קצר ובין אם לחשבון חדש שתפתח עבור זה, שייועד לפעולות אוטומטיות של סוכן הבינה המלאכותית. בלי זה זה באמת יוצר עומס גדול מדיי על דף השינויים האחרונים ומשבש בצורה קשה את עבודת המנטרים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:32, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::::תודה רבה על ההערה וההכוונה, קלוד הסביר לי את הבעיה אפתח חשבון ייעודי לפעולות האוטומטיות ואגיש בקשה לדגל ::::::בוט, ועד אז אקפיד על קצב עריכות מתון. תודה . [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2026 (IDT) :::::::תודה נחום, צדקת! נמצא החשבון — [[משתמש:Meirveshulibot]], וכבר יש לו דגל בוט פעיל :::::::(שימש אותי בעבר בביאור הל"מ). אעביר אליו את הפעולות האוטומטיות, והבקשה כאן מתייתרת. :::::::תודה על הסבלנות וההכוונה. [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:23, 29 ביולי 2026 (IDT) == סימני פסוק בתוך תבניות תנא או אמורא == שים לב שסימני פסוק בתוך התבנית משבשת את פעולת התבנית של התנא או האמורא. צריך להוציא את כל סימני הפיסוק מחוץ לתבניות הללו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:48, 19 ביולי 2026 (IDT) :תודה אני מנסה לתת לקלוד לפסק [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:34, 19 ביולי 2026 (IDT) ::כמו כן עשיתי ניסוי המרתי קובץ קול על תוס לטקסט וביקשתי מקלוד להדגיש את דברי התוס בתוך ההסבר ולדעתי התוצאה טובה הבעיה הזמן להמיר קבצי קול לטקסט וגם למרות המנוי כצות ההמרות מאד קטנה האם יש לויקי איזה כלי שיכול לעשות את העבודה ברקע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:41, 19 ביולי 2026 (IDT) :: כמו שאתה רואה, זה לא רעיון טוב לתת לקלוד לעבוד בלי השגחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:59, 19 ביולי 2026 (IDT) :::מסכים הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מויקי "C:\Users\user\OneDrive\wikitext-clean-edit.zip" [[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%93%D7%A3_%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%97%D7%96%D7%95%D7%AA%D7%99.png]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:56, 20 ביולי 2026 (IDT) :[[קובץ:עריכה במצב חוזי ביאור בטקסט מוקטן.png|250px|יכולת להציג טקסט שונה בתבניות שונות]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:44, 20 ביולי 2026 (IDT) ::[[קובץ:עריכה במצב חוזי הצגת תבניות מבוקשות.png|250px|יכולת להציג תבניות נבחרות ]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:58, 20 ביולי 2026 (IDT) ::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT) ::::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:14, 21 ביולי 2026 (IDT) == הפרדה בין עבודה אוטומטית לעבודה ידנית == אבקש ואחדד שוב: נא להקפיד לעשות את כל העבודה האוטומטית, אם האמצעות בוט ואם באמצעות בינה מלאכותית, אך ורק באמצעות חשבון הבוט. כתיבה ועריכה ידנית נא לבצע באמצעות החשבון הרגיל. מקווה שעכשיו זה מספיק ברור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:18, 29 ביולי 2026 (IDT) אני מתנצל שלא התרעתי על כך בזמן, אבל נראה שנתינת הסיסמה שלך לבינה המלאכותית מהווה הפרה של תנאי השימוש של קרן ויקיקמדיה שוויקיטקסט היא חלק ממנה. ראה כאן. [[wmf:Policy:Terms of Use]] אבקש לחדול מייד מכל עריכה שנעשית על ידי מתן גישה לחשבון שלך לגורם שלישי כלשהו, במיוחד בינה מלאכותית. שבוע טוב והמשך עבודה פוריה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 1 באוגוסט 2026 (IDT) :לא נתתי את הסיסמא לאף אחד יש פיצר חדש שאם אני פותח את קלוד כאקסטנשיין לכרום הוא עובד ממש במקומי לא צריך סיסמא במקביל הרצתי תוכנת פייטון שקראת קבצי שמע מתמללת ממזגת עם הטקסט וכותבת במחשב שלי הבינה יצרה קוד כזה $env:WIKI_USER = "Meirveshulibot@שם-ההרשאה" :$env:WIKI_BOT_PASS = "סיסמת-הבוט" :python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py$env:WIKI_USER = "Meirveshulibot@שם-ההרשאה" :$env:WIKI_BOT_PASS = "סיסמת-הבוט" :python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py את הסיסמא אני מכניס בזמן הריצה בקומנד ליין [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:17, 2 באוגוסט 2026 (IDT) == התלמוד הירושלמי == שלום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]]. רציתי לומר לך תודה, ולהביע הערכה, על העבודה העצומה שאתה עושה ברחבי כל התלמוד הירושלמי: פירוש משולב וקריא בתוך דברי התלמוד, מידע מאורגן ובהיר וחינוכי על כל החכמים הנזכרים בו, פירוש מוקלט לפשט דברי התלמוד ביחד עם תמליל, קישורים לפוסקים ובירור הפסיקות העולות מתוך הסוגיות ביחד עם קישורים לסוגיות המקבילות בתלמוד הבבלי, תעתיק של כתב יד ליידן, חלוקה לפרקים והלכות משולבת עם חלוקה לדפים לפי דפוס וילנא (עבור לומדי הדף היומי בירושלמי) ביחד עם מפרשים שנדפסו על הדף בדפוס וילנא, ושילוב צילום הדף מדפוס וילנא. ויכול להיות שיש עוד מעלות שעוד לא הבנתי אותן, או שלא ראיתי אותן בגלל שהן עדיין בשלבי ביצוע. וכל זה תוך כדי ארגון מסובך וקידוד מורכב, והעלאת קבצי שמע וצילומי ספרים ושילובם בדפי התלמוד. קשה להאמין שבן אדם אחד עשה את כל זה. ממה שהצלחתי להבין, אתה ממש עובר על התלמוד כולו פעם אחרי פעם, דף אחרי דף ופרק אחרי פרק, כדי לתקן ולשפר ולהוסיף עוד מעלות. יישר כוחך על החריצות, ועל החכמה שהשקעת ביצירה הזאת, כדי להנגיש את התלמוד הירושלמי לקהל הלומדים ברישיון חופשי, בעיצוב בהיר ויעיל ובאופן מקוון! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:40, 5 באוקטובר 2026 (IDT) == קוד QR == מאירושולי שלום,<br> '''אנא''' טפל '''בהקדם''' בנושא קוד QR, אותו העליתי בדף [[שיחת ביאור:ירושלמי מאיר#קוד QR]] . זה דחוף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:37, 26 באוקטובר 2026 (IST) : {{א|מאירושולי}}, אנא טפל בנושא, מדובר בחשש לפרצת אבטחה והנושא אינו סובל דיחוי. תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:39, 27 באוקטובר 2026 (IST) == נחסמת == חסמתי אותך ל-72 שעות עקב הצפת דף השינויים האחרונים. זה משבש לי את כל עבודת הניטור באתר. החסימה הבאה תהיה בל"נ לצמיתות. ראה הוזהרת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:00, 1 בנובמבר 2026 (IST) :אני ממש מצטער חידשתי את הרשיון של קלוד ולא שמתי לב שצריך לחזור ולהפעיל את הכללים שהגדרתי לו שכל העריכות לאחר אישור יעברו דרך חשבון הבוט הוא כתב לי את כל השינויים עברתי עליהם וכאשר אישרתי הוא השתמש בחשבון הרגיל ממש מבקש סליחה מבטיח להיות יותר עירני [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:45, 2 בנובמבר 2026 (IST) :: לדעתי, עדיף שתוכל להשתמש בקלוד בצורה טובה יותר, מה שלא ניתן לעשות בוויקיטקסט כפי שהוסבר לך. אני לא חושב שהמקום המתאים לפרוייקט הזה של הירושלמי המאיר הוא אצלנו. אני ממליץ לך לטובתך ולטובת הפרוייקט העצום הזה למצוא לו בהקדם האפשרי מקום אחר ועד אז להפסיק לערוך אותו כאן. :: להזכירך, אצלנו יש מגבלות חמורות על שימוש בבינה מלאכותית, כפי שכבר הוסבר לך (למשל, שאסור לחבר סוכן עצמאי של בינה מלאכותית לחשבון), מה שמגביל את היכולת שלך לפתח את הפרוייקט כמו שצריך. :: בברכת עלה והצלח וחילך לאורייתא,-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:59, 2 בנובמבר 2026 (IST) סליחה, ראיתי את זה רק עכשיו. אני מעריך את הפרויקט שלך, ומקווה שיוכל להיות כאן. ואולי דרך אחרת: לעשות את כל השימוש בקלוד '''מחוץ לאתר''', ורק '''אחר כך''' לעשות שינויים כאן. גם ב"מקרא על פי המסורה" יש שימוש ב-AI כדי לאתר טעויות, לעקוב אחרי שינויים, ועוד דברים. אבל ה'''תוצר''' נעשית כאן באופן ידני, ואפילו אם יש לעתים שימוש בבוט זה נעשה בקפידה רבה על ידי בן אדם בלבד. אסור שפרויקט הירושלמי ישבש את המלאכה באתר כאן. אולם אם תוכל לעבוד בזהירות אולי זה ייתכן. זה ידרוש ממך יותר עבודה, וההתקדמות תהיה יותר איטית, אבל כך גם התוצר שלך יהיה יותר אמין בסופו של דבר, וזה מה שחשוב. אם תוכל לחיות עם זה מה טוב. אבל אם המגבלות כאן על השימוש ב-AI באמת מגבילים את היכולת שלך להתקדם, אז תצטרך לעשות את זה במקום אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:58, 2 בנובמבר 2026 (IST) : @[[משתמש:Nahum|Nahum]], @[[משתמש:Dovi|Dovi]]. חסמתי עכשיו חשבון חולף שנעשה בו שימוש לעקיפת החסימה. החשבון נחסם לשלושה ימים, עד לפקיעת החסימה על החשבון הראשי, אך אני מציע להאריך את חסימת החשבון הראשי והחולף עד שנחליט יחד עם המשתמש על המתכונת בה יוכל לפעול - ולא לשחרר את החסימה עד שהכל יהיה ברור ומקובל על הצדדים. לעת עתה, חסמתי גם את חשבון הבוט כדי למנוע את עקיפת החסימה גם דרכו. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:47, 2 בנובמבר 2026 (IST) :: עקיפת החסימה היא עילה לחסימה ארוכה יותר. אאריך את החסימה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:21, 2 בנובמבר 2026 (IST) 18j8wqg5o195d89fpcuy5lzw5xr5pnd 3101071 3101070 2026-11-02T14:33:34Z Nahum 68 /* נחסמת */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3101071 wikitext text/x-wiki == ברוך בואך == {{בה}} --[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:19, 5 בינואר 2023 (IST) == ירושלמי == שלום וברכה! ראיתי שאתה עובד הרבה על הירושלמי שתחת המשתמש מושך בשבט. תוכל לפרט מהי המהדורה הזאת, והאם ראוי להעבירה למרחב הראשי? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ"ג • 13:50, 23 במרץ 2023 (IST) :אני מעלה את הירושלמי ערוך ומבואר לויקיטקסט :הבחור שהתחיל להעלות עבורי את הקבצים בחור צעיר בשם ישראל העלה את הקבצים תחת המרחב הזה :לדעתי בהחלט כדאי לעבור למרחב הראשי רק אין לי מושג איך לעשות את זה :אשמח אם תעזור לי :בנוסף האם יש דרך לשרשר קבצי קול כך שמי שמעוניין לשמוע את הקבצים בזה אחר זה יוכל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:05, 23 במרץ 2023 (IST) ::מצוין, מי כתב את הפירוש? אתה? בנוסף, האם הפירוש הודפס כספר או שאתה מעלה אותו רק כמהדורה מקוונת? 2 השאלות האלו ישפיעו על המיקום של הפירוש באתר (האם במרחב הראשי או במרחב הביאור). ברגע שנחליט לאיפה, אני יכול להעביר הכל אוטומטית. ::לגבי קבצי השמע, אני פחות מבין בנושא. כדאי לשאול את {{א|Dovi}}, שהתעסק בכל קבצי השמע של המקרא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ"ג • 14:14, 23 במרץ 2023 (IST) :::זה לא פירוש אלא עריכה שברוב המקרים מייתרת את הפירוש כך שנראה לי שזה צריך להיות במרחב הראשי :::האותיות המודגשות הם תוספת שלי כך שהירושלמי יהיה קריא רציף ומובן :::הוספתי מילות קישור רקע לפני כל דיון ופסיקה :::ותרגום צף לכל הארמית :::לחיצה על שם הדף תקפיץ תצלום של הדף המקורי בנוסף יהיה נקודת לחצה לפתיחה של פרשנות על הדף :::אני קורא לזה תלמוד ירושלמי מאיר :::בנוסף בתחילת כל דף הוספתי קישור לפס קול [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:42, 23 במרץ 2023 (IST) ::::אם העבודה הזאת הודפסה כספר - היא תוכל לעלות למרחב הראשי ללא ספק. אם לא, זה יצריך דיון, אשמח אם תפתח דיון כזה ב[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]]. בכל מקרה, גם מרחב הביאור הוא מקום יותר ממרחב המשתמש מהרבה סיבות, לדוגמה שאפשר למצוא אותו בחיפוש גוגל, או שיותר קוראים יגיעו אליו משם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשפ"ג • 04:05, 24 במרץ 2023 (IDT) :::::שלום אורי :::::האם אין אפשרות בו זמנית להיות גם כראשי וגם כפירוש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:24, 30 במרץ 2023 (IDT) :::::לדעתי גדול מהלומדים מתחילים במקור וכאשר המקור נראה מאוד לא מובן וקשה לקריאה הם פשוט עוזבים :::::לכן יש חשיבות שיראו את הגרסא הזו כראשית וממנה יראו את המקור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:37, 31 במרץ 2023 (IDT) ::::::לא, אין אפשרות לגרסא הזו להפוך לגרסה הראשית. היה בזמנו דיון דומה על הבבלי לנדרים, שאני הקטן ערכתי אותו בצורה די דומה לירושלמי שלך. הוחלט אצלנו להשאיר במרחב הראשי את נוסח הבבלי כפי שהוא, ללא עריכה ועימוד, ולשים מהדורות ערוכות, מעוצבות, מעומדות וכיו"ב רק במרחב הביאור, אלא אם הן נדפסו ויצאו לאור בתפוצה רחבה. צר לי אך זו המדיניות הנהוגה כאן והיא חלה גם על הירושלמי. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:57, 31 במרץ 2023 (IDT) אני מציע שתשקול שוב את העברת הירושלמי המאיר למרחב הביאור. כל עוד הוא במרחב המשתמש הוא לא חשוף לאינטרנט ולציבור הרחב, וחבל לציבור שיפסיד מהדורה כזאת. בנוסף דברים כאלה במרחב המשתמש נוטים להשכח עם השנים, ואם המהדורה במרחבים הכלליים היא יותר זמינה לתחזוקה ויותר מכירים בה כחלק מוויקיטקסט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה באייר ה'תשפ"ג • 18:51, 15 במאי 2023 (IDT) :אין לי מושג איך אשמח אם תעזור :אני חושב שזה יותר מתאים למרחב הראשי כיוון שבהמשך אני מתכוון לחבר קישורים לכל מיני תצוגות צורת הדף וכדומה כמו כן יהיו קישורים לפירושים וקבצי קול :אין דמיון בכלל לכל מה שנעשה בבבלי כיוון שהבבלי די מוסכם ומוגה וכמעט תמיד ניתן ללמוד ללא כל עריכה נוספת :בירושלמי יש אין סוף גרסאות הירושלמי לא נערך מעולם ולא מכיר אם אחד שמסוגל ללמוד ירושלמי מהדף המקורי בלי צורך להיעזר בפרשנים שכל אחד מוביל לגרסא שונה דבר שמקשה מאד על הלימוד :אבל אם נראה לכם שמרחב הפירושים זה המקום אז אין לי שום התנגדות :רק אשמח אןם תעזור לי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:21, 16 במאי 2023 (IDT) ::אני יכול לעשות את זה. אני מציע להעביר לצורה של [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות]]. זה בסדר מבחינתך? ::השיוך למרחב שם לא קשור באיכות הטקסט או בכמות השימוש בו. יש לנו טקסטים מאוד איכותיים במרחב הביאור, כמו ביאור מדרשי ההלכה וביאור התנ"ך, שהם ברמה מאוד גבוהה (מוזמן לעיין), ולפי מה שאני רואה גם הירושלמי יצטרף לרשימה המכובדת הזאת. השיוך נקבע לפי פרמטרים אחרים, שזה האם הספר הודפס והופץ (כי ויקיטקסט בעיקרון נועד לדברים כאלה) או שלא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה באייר ה'תשפ"ג • 09:15, 16 במאי 2023 (IDT) :::זה בסדר מבחינתי תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:51, 16 במאי 2023 (IDT) ::::{{בוצע}}, [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשפ"ג • 01:51, 17 במאי 2023 (IDT) == סימוני עין משפט בירושלמי == שלום לך. בהתאם לדיון שלנו בדף [[שיחה:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שקלים/פרק ד]] אני מבקש שתציין מספרי עין משפט רק עם מספר של הסימן - בלי סימון הפרק. תודה רבה לך. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:45, 23 באפריל 2023 (IDT) :אשמח אם תדריך אותי :אם אני מציין עין משפט ללא הפרק אני לא מצליח לחזור לנקודה ממנה יצאתי כיוון שיש משפר נקודות בעלי אותו שם אחד בכל פרק :אלא אם כן אני אחלק גם את הירושלמי לפרקים :אולי במקום זה אכין גרסא שמכילה כל מסכת בנוסף לגרסא שמכילה כל פרק בניפרד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:01, 23 באפריל 2023 (IDT) ::כדאי לדעתי לחלק באמת גם את הירושלמי לפרקים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:15, 23 באפריל 2023 (IDT) :::ציון פרק או לא זה תהליך מהיר שתמיד אפשר לעשות אני מעוניין כמה שיותר מהר להעלות את כל העין משפט וגם לבדוק אני מאמין שבתוך שבועיים אסיים את השלב הזה :::במקביל אולי אתם יכולים לעזור לי בכמה רעיונות עריכה :::הייתי רוצה שתהיה אפשרות :::בכל דף לבחור קובץ השמעה מתוך רשימה :::בכל דף לבחור קובץ תצוגה (צורת הדף מהיברו בוקס , טקס מויקי, תצלום הדף ליידין, ועוד) :::קישורים לבבלי :::בחירת פירושים מתוך רשימה :::כמו כן האם יש דרך שהתוספות יהיו מקופלות ורק כאש פונים אליהן הם יראו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:56, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::תוכל לראות בדפי מיזם [[ויבינו במקרא]] כיצד משלבים אצלנו קבצי אודיו. את הקובץ עצמו יש להעלות ב-Commons. ::::בקשר לקובץ תצוגה, נראה לי ש[[משתמש:Dovi]] יוכל לייעץ לך יותר טוב ממני. ::::באשר לקישורים לבבלי, הבבלי אצלנו מסודר לפי דפים ועמודים, וניתן לקשר אליהם. ::::לגבי בחירת פירושים מתוך רשימה, אתה מוזמן לראות איך הדבר נעשה בתלמוד הבבלי, באמצעות תבנית "מגירה". ::::בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:44, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::קודם כל עבודה מדהימה :::::האם יש דרך לקפוץ לנקודה מסויימת בדף ויקי קיים :::::לדוגמא אם לקטע מסוים בירושלמי יש מקבילה בבבלי לא די בהפניה לדף צריך למקד לשורה ואולי לתחילת הטקסט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:00, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::::בנוסף היה מאד נחמד אם היה אפשר להפנות לשורה בהיברו בוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:11, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::המממ. כדי להפנות לטקסט ספציפי בדף, יש שתי אפשרויות: :::::::א. ליצור עוגן בשורה (באמצעות תבנית {{תב|עוגן בשורה}}) בתחילת הטקסט שאתה רוצה להפנות אליו, ואז לקשר לאותו העוגן. :::::::ב. לעשות אותו הדבר (כמו באופציה א), רק בדף ה"ביאור" (לדוג': [[ביאור:בבלי ברכות דף ב]]), שם הטקסטים כבר מעומדים ומעוצבים בצורה יותר טובה מאשר בדף הבבלי הרגיל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:14, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::באשר לשורה בהיברו בוקס, זה בלתי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:17, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::::::לגבי המספור אולי כדאי לציין מספר דף - ואז את האינדקס וכך לשמור על המספור שקיים בספרים ::::::::לדוגמא דף צ האינקס כא ::::::::נרשום צ_כא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:09, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::::אני חושב שאם כבר התחלת בשיטה אחת אז כדאי שתפעל באותה שיטה. אם נמצא פתרון אחר כך, ברגע שהכל יהיה בצורה אחת יהיה אפשרי לשנות את זה יותר בקלות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ"ג • 23:41, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::::האידאל היה אם בתצוגה היה אפשר להציג רק את האינדקס אבל בחיפוש לחפש את הכל :::::::::אני חושב שלא ניתן יהיה לעבור בקלות ממספור רציף כמו שעשיתי :::::::::אבל לעבור ממספר דף ואינדקס לתצוגה רק של האינדקס ניתן בקלות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:32, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::אם היה ניתן לרשת כל דף או למספר כל שורה לא היה צורך לקבוע עוגן בטקסט ויקי קיים וניתן היה לקשר גם מקום בתוך דף מהיברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:34, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::זה עדיין לא מספיק כיוון שאותו אינדקס מופיעה באותו דף מספר פעמים אז צריך עוד ערך שיציין את מספר המופע בדף וגם הוא לא יוצג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:56, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::אולי אפשר פשוט להשתמש במיספור רץ מ-א ועד תתקצט או כמה שצריך, לכל המסכת?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:10, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::::הבעיה שרוצים שהמספור יהיה זהה למה שיש בספרים המודפסים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:19, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::::אני מבין. הבעייה היא שבספרים המודפסים, למיטב ידיעתי המיספור חוזר לאות א בכל עמוד מחדש. זה יאלץ אותנו לחלק את הירושלמי לעמודים. יש עם זה בעייה, שצורת הדף (כלומר, החולקה לדפים ועמודים) איננה מוסכמת והיא תלויה במהדורה שמשתמשים בה. משום כך, זה בלתי אפשרי לדעתי בכל מקרה להיצמד לחלוטין למה שיש בדפוס. {{א|מאירושולי}}, {{א|Roxette5}}, {{א|Shalomori123}}, מה דעתכם בעניין?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:30, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::::::דעתי לתת למאיר לסיים את הפרויקט כפי שהתחיל ואז לדון מחדש. ייתכן שאז כבר שלום אורי יכול לסדר את הכל באופן גורף. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:36, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::::::אני מסכים עם דניאל. אם יהיה שינוי בירושלמי מאיר עצמו וחלוקתו לפרקים זה יהיה הכי קל כי הפתרון יבוא מעצמו. בכל מקרה כרגע אין צורך להתעכב בהעלאת העין משפט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ"ג • 12:42, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::האם לא כדאי לחשוב על דרך שבה מעלים דף לתוך דף עבודה ובו אפשר להוסיף עוגנים ::::::::כך לא נמלא את הדף המקורי בעוגנים ::::::::וכך גם יהיה ניתן להתיחס לכל מקודה בדף כולל בקבצי תמונה ::::::::אני לדוגמא מעוניין לקשר את הטקסט לכתב יד ליידן ::::::::אם הייתה לי אפשרות כזו זה היה מאד מועיל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:49, 16 במאי 2023 (IDT) :::::::::מבלחינה טכנית, אני לא מכיר אפשרות כזו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:05, 16 במאי 2023 (IDT) ::::::::::כאשר צריך לתקן מילה בודדת צריך לפתוח את כל הקובץ שהרבה פעמים נראה מאד לא ידידותי אולי כדאי לחשוב על דרך לסמן עם העכבר את הקטע שרוצים לתקן ואז רק הוא יפתח לעריכה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:06, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::כותרת של קטע, עם סימני שוויון לפני ואחרי הכותרת, יעשו את העבודה, והם משמשים גם כעוגנים. :::::::::::כך, לדוג', אם לפני דף יד עמוד ב תעשה כותרת, ===דף יד עמוד ב===, זה ייראה כך: ===דף יד עמוד ב=== ::::::::::--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:39, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::ברור שכך מקטינים את הקטע שניפתח אבל עדיין עם כל הסימנים המיוחדים זה נראה מפחיד אני חושב שמה שהצעתי לא מסובך לביצוע ויאפשר להרבה אנשים להיכנס ולתקן ללא חשש :::::::::::אם אפשר לפנות לאילו שכותבים את הקוד הייתי שמח לו צרפו את האפשרות הזו בנוסף לקודמות שהצעתי כמו לאפשר העתקה של הדף המקושר לתוך דף ויקי כך שיהיה ניתן לצרף אליו עוגנים בלי לשנות את הדף המקורי וכך גם יהיה אפשר להכניס עוגנים לדפים מחוץ לויקי כמו היברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 במאי 2023 (IDT) ::::::::::::זה לא נראה לי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:05, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::::קהילת המפתחים של ויקי נמצאת כאן: [[phabricator:]], אם תרצה לנסות לפנות אליהם באנגלית. לצערי אני חושב שאף אחד לא יטרח לפתח כלי שאין בו צורך רחב, במיוחד אם זו בקשת פיצ'ר ולא בקשת תיקון של באג. ספק אם מישהו יטרח לקרוא את מה שתכתוב, אבל מוזמן לנסות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בסיוון ה'תשפ"ג • 17:00, 31 במאי 2023 (IDT) == ההקלטות == סידרתי אותן ב[[c:Category:ירושלמי_מאיר]]. ישר כח על ההעלאה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 10:25, 30 ביוני 2023 (IDT) :תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 ביוני 2023 (IDT) == מראה דפי הביאור:ירושלמי מאיר == ראשית, יישר כח עצום על ההעלאה לאתר.<br> לענ"ד, הדפים מסודרים בצורה שאינה ידידותית לקורא, לדוגמא, פסקאות לפי הדפים (דף X) מתחילות ב"-----------------------------------דף", ולפחות לי זה מפריע בעיין. יש עוד כמה שינויים קלים שלדעתי יגרמו לדף להראות מסודר.<br> אתה מעלה כך את הדפים בכוונה, או שכדאי לסדר את הדפים בצורה אחרת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:42, 8 בספטמבר 2023 (IDT) :אשמח לכל עזרה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:35, 10 בספטמבר 2023 (IDT) ::צריך לדעתי למחוק את כל המקפים שלפני המלה "דף".--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:54, 10 בספטמבר 2023 (IDT) ::: ראיתי עכשיו שבחלק מהדפים תוכן העיניינים בתיבה נגללת. אפשר לבטל זאת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::אני חושב שכן תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:48, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::: {{אגודל למעלה}}. [[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]], תוכל להוסיף לתבנית "תיבה נגללת" פרמטר ליישור שמאלה? לדעתי זה יועיל לדפים האלו. תודה! [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:50, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::@[[משתמש:Neriah|Neriah]], אתה מתכוון להוסיף אפשרות בתבנית עצמה או להוסיף עם בוט את הפרמטר במקרים מסוימים? כי לא הבנתי מה המקרים האלו.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בתשרי ה'תשפ"ד • 17:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::: להוסיף בתבנית עצמה את האפשרות <code><nowiki>|יישור=שמאל</nowiki></code>, ואז כשבוט יסיר את המקפים בכותרות ויטפל בכל הדפים - יוסיף גם את הפרמטר הזה לתבנית. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 18:59, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::: אם יורשה לי לחזור לשיחתנו מה-10 בספטמבר, לענ"ד הכותרת של הפסקאות צריכה להתחיל במלה "דף", ללא כל סימון לפני כן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:28, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::כל מה שנראה טוב יותר אז בשמחה מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:09, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::: אני מעדיף להריץ את כל השינויים בפעם אחת, ולכן אני מבקש משלום אורי להוסיף את הפרמטר, שנוסיף גם אותו באותה עריכה. אני עובד כרגע על רשימת החלפות, ומקווה שאוכל להריץ בקרוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:01, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::הוספתי בתבנית. אתה מריץ את הבוט, נכון? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' בתשרי ה'תשפ"ד • 20:18, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::: לכאורה כן. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) : העיצוב הנוכחי ב[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בכורים/פרק שני]] מקובל מבחינתך? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:19, 30 באפריל 2024 (IDT) ::שלחתי את הקישור לחברים ::חלקם מצליחים לפתוח ולהגיעה לירושלמי מאיר וחלקם מגיעה לירושלמי הרגיל ::זה הקישור ::ביאור:ירושלמי מאיר – ויקיטקסט (wikisource.org) ::יש רעיון למה זה קורה? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:39, 7 במאי 2024 (IDT) :::זה לא נראה כמו קישור. :::אתה יודע איך נראה קישור?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:34, 7 במאי 2024 (IDT) ::::תודה בדקתי במכשירים שלא עובדים התברר שבתצוגה שלהם מופיעה לדוגמא ^מסכת ברכות פרק א משנה א ::::לחיצה על החץ תביא את הדף המבוקש אבל לחיצה על שם הפרק והמשנה מקפיץ לירושלמי הרגיל ::::הוספתי את ההערה הזו בצמוד לקישור מקווה שזה יעזור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:39, 7 במאי 2024 (IDT) :::https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8 :::זה הקישור שאתה צריך לשלוח לחברים שלך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:36, 7 במאי 2024 (IDT) == הדפסת ביאור ירושלמי מאיר: == האם יש דרך שחלק מהקוד יראה רק בתצוגה וחלק רק בהדפסה לדוגמא כל הקישורים חסרי משמעות בהדפסה כמו כן אני חושב שאם אפשר לערוך כך ניתן להוריד את התיבה נגללת של העין משפט ולהדפיס את העין משפט בשלמותו כמובן גם אתכל התרגום הצף להציג בהדפסה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:30, 19 בנובמבר 2023 (IST) :מכיוון שהדף בו אתה שואל הוא דף השיחה שלך עצמך, כדאי שתתייג אנשים שאתה רוצה שיראו את השאלה שלך, או שתשאל במזנון או בדף השיחה שלהם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:12, 19 בנובמבר 2023 (IST) == מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג == יישר כח על הוספת השיעור המוקלט לדף [[מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג]]. יש לי רק 2 שאלות: 1) אתה הרב יהונתן בלאס? כי אם לא, ייתכן שנחוץ לנו אישור ממנו להעלות את ההקלטה שלו כאן. 2) אתה בטוח שהעלית את השיעור לחלק הנכון? במורה נבוכים יש 3 חלקים, ובכל אחד מהם יש פרק ג. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:21, 29 בינואר 2024 (IST) :הרב מעביר שיעור קבוע בנוה צוף התחיל לפני המלחמה וכיוון שגויסתי לא השתתפתי בעשר השיעורים הראשונים קיבלתי הסכמה בעל פה עד כה הוא העביר 16 שיעורים השגתי רק את השיעור הראשון שני והחל משיעור 11 :מכאן והילך בע"ה העלה שיעור בשבוע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:58, 31 בינואר 2024 (IST) ::1) אני לא בטוח שאישור בעל פה מספיק. ::2) אני אשאל שוב: אתה בטוח שהעלית את השיעור למקומו הנכון?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:28, 31 בינואר 2024 (IST) :::יש לי גם בוואטסאף :::לגבי המיקום כן זה חלק א פרק ג רק הרב מתחיל בסיכום השיעור הקדם אני כעת מעלה את שאר השיעורים עד חלק א פרק ג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:33, 31 בינואר 2024 (IST) ::::אה, אוקיי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:34, 31 בינואר 2024 (IST) :::::סיגנון השיעור הוא כזה שהרב קורא קטע ואז מסביר וכך הלאה אני חושב שכדאי לכתוב את ההסברים של הרב בלאס בתוך הטקסט כך שניתן יהיה להבין מתוך קריאה רציפה כמו כן כאשר הרב מקפיץ לקטעים בפרקים אחרים אני חושב שכדאי שהקטעים יופיעו במקום כך שהלימוד יהיה רציף :::::האם כדאי ליצור העתק של המורה או להוסיף על הקים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:33, 23 במאי 2024 (IDT) ::::::לדעתי אם אתה עושה דבר כזה, זה צריך להיות במרחב הביאור, אבל את דברי המורה לסמן בטקסט המוקרי עם תגי קטע וכך להכליל אותם בדפי הביאור, כדי שלא ליצור כפילות. ניתן פשוט לסמן את הקטעים במספרים מ-1 עד כמה שצריך בכל פרק בנפרד.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 05:37, 24 במאי 2024 (IDT) :::::::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:42, 24 במאי 2024 (IDT) == [[הלל בברכה ביום העצמאות]] == מי מחבר המאמר, [[הלל בברכה ביום העצמאות]]? נחוץ אישור OTRS ממנו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:29, 28 באפריל 2024 (IDT) :אני המחבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:57, 28 באפריל 2024 (IDT) ::האם יצא כספר מודפס? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשפ"ד • 04:53, 30 באפריל 2024 (IDT) :::הודפס כחוברת לפני מספר שנים והופץ והופץ בבתי כנסת בצפון :::בע"ה אני רוצה להעלות גם מאמר ושיעור על צורת המנורה ודרך חדשה לחישוב האמה ושיעורי תורה :::ודרך חדשה לזיהוי מקום המקדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:46, 30 באפריל 2024 (IDT) ::::המקום המתאים למאמרים כאלו הוא לענ"ד מרחב הביאור.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:29, 30 באפריל 2024 (IDT) :::::מה שנראה לך זה בסדר מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:26, 30 באפריל 2024 (IDT) == ביאור:הל"מ == עדיף ששמות הדפים יהיה בלי מקף, כך: [[ביאור:הל"מ ברכות ב א]] ולא: [[ביאור:הל"מ-ברכות ב א]]. זה ייעל את פעולת סרגל ניווט אם נרצה לשים שם (לדעתי נחוץ שיהיה סרגל ניווט והוא יעבוד רק אם לא יהיה שם מקף). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:25, 11 ביוני 2025 (IDT) :תודה מעדכן [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:27, 11 ביוני 2025 (IDT) :: תשתדל להקפיד לשים את כל הדפים עם השפם הנכון ("ביאור:הל"מ ברכות יג א" ולא "ביאור:ברכות יג א"). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:42, 11 ביוני 2025 (IDT) :::סליחה ותודה על ההערה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:40, 11 ביוני 2025 (IDT) ::::ראיתי שחלק מהקבצי קול שהעלתי נשרו עם סטטוס not ready למרות שעבר הרבה מאד זמן לדוגמא תוס_עירובין_6_עד_א_עד שיהו בתים וחצירות פתוחים לתוכו ::::תוס_עירובין_6_עד_ב_ הוה אמינא טעמא דרב משום דאין מבוי ::::תוס_עירובין_6_א_ב_בפת כ"ע לא פליגי דבחד סגי ::::האם אפשר לקבל רשימה של כל הקבצים שלא סיימו לעלות וכמובן האם אפשר לתקן את זה ניסיתי ריסט לא עזר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:24, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::: אין לי מושג על איזה קבצים אתה מדבר ולאן העלית אותם. ביומן ההעלאות של ויקיטקסט הם אינם מופיעים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:47, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::העלתי לויקישיתוף דוגמא אם תיגש להורדה תראה הןדעה שזה לא מוכן ::::::https://commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%AA%D7%95%D7%A1_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_6_%D7%A2%D7%93_%D7%91_%D7%94%D7%95%D7%94_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%99.ogg [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:29, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::: הקובץ עלה והוא זמין בפורמט ogg vorbis, שזה הפורמט שבו אתה העלית אותו. ההודעה שזה לא מוכן מתייחסת להמרה לפורמט מפ3, שזה כנראה לא זמין שם כרגע. אם זה מהווה בעייה אתה יכול להמיר בעצמך ל־מפ3 ולהעלות מחדש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:36, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::הבעיה שחשבתי להוריד ולהוסיף כמה קטעים אבל לא ניתן להוריד אני לא שמרתי את הקבצים המקוריים ראיתי שחלק מהקבצים לא זמין להורדה למרות שעברו כמה חדשים מאז שהעלתי אותםך [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:44, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::: כל הקבצים זמינים להורדה כ־ogg, רק לא כ־mp3. בראש הדף תחפש אפשרות לעשות download, צריכה להיות שם אפשרות כזו. לא בלשונית Transcode ששם כתוב שזה לא מוכן והכוונה ל־mp3.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:22, 16 באפריל 2026 (IDT) == חשבון בוט == לא מקובל בוויקיטקסט לבצע כמות גדולה כזו של עריכות מחשבון רגיל. אנא צור חשבון נפרד עבור בוט והמתן עד יתקבל אישור מהקהילה לתת לחשבון הבוט דגל בוט (זה לוקח שבוע). עד אז אבקשך להפסיק את העלאת החומר לפרוייקט הלכה ממקורה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 15 ביוני 2025 (IDT) : סליחה שחסמתי אותך לעשר דקות, נאלצתי להסב את תשומת ליבך לפנייתי. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:43, 15 ביוני 2025 (IDT) ::לא ידעתי על המגבלה נשאר לי רק עוד שני קבצים קטנים יחסית להעלות ::וחבל לעצור עכשיו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:27, 15 ביוני 2025 (IDT) ::: איזה מסכתות עוד נשאר לך? [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:38, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::חשבתי ששתים אבל אני רואה שעצתה אותי באמצע יבמות אז צריך לחזור על סדר נשים וזהו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:45, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::: סדר נשים זה המון. זה מציף את דף השינויים האחרונים ומשבש את עבודת המנטרים. אם תרצה להגביל את זה למסכת אחת בלבד ביום עד לסיום סדר נשים, יבמות היום, כתובות מחר וכו' עד לסיום החומר, זה אפשרי. אם אתה רוצה לעשות הכל בבת אחת, זה רק עם חשבון בוט. אולי {{א|shalomori123}} או {{א|Neriah}} שיש להם כבר חשבון בוט יוכלו לעשות את זה במקומך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:51, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::מברור עם גיפיטי אני משתמש בחשבון בוט שיצרתי בעבר 'מאירושולי@meirbot1' [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:56, 15 ביוני 2025 (IDT) :::::::לעיתים הצ'אט ראינו מבין עד הסוף בפרטים טכניים. :::::::כל עוד לא יצרת חשבון נפרד שניתנה לו ההרשאה, השינויים יוצגו בדף השינויים האחרונים ויעמיסו עליו. :::::::יש לציין שהעריכות יכולות להיות מועילות מאוד ושאין בהם כל פגם (אם כי גם בזה כדאי להזהר מול הצ'אט ולא לעשות אחריו כמו תוכי), ועדיין לשם כך קיים המנגנון של בוטים, דרכו נכון לבצע כמויות כאלה של עריכות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ט בסיוון ה'תשפ"ה • 16:14, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::: אני מדבר על חשבון בוט בוויקיטקסט. חשבון משתמש בוויקיטקסט. לשלום אורי ונריה יש חשבון כזה, לך עדיין אין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:28, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::::שלום אורי אני שולח לך במייל את הקבצים בכל מייל אשלח מסכת אחת אשמח אם תוכל להעלות את הקבצים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:17, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::::: לשלום אורי יש חשבון בוט והוא יכול להעלות את הכל ברצף.<br>שיחררתי לך את החסימה. אל תעשה יותר פעולות אוטומטיות על מספר רב של דפים עד שיהיה לך חשבון בוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:22, 15 ביוני 2025 (IDT) :::::::::אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף "תבנית:כותרת לעמוד בגמרא" – ויקיטקסט <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> :::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]</span> יש התנגדות? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:29, 16 ביוני 2025 (IDT) :::::::::: תעלה את השאלה הזו בבקשה לדיון מסודר במזנון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:31, 16 ביוני 2025 (IDT) == יצירת חשבון בוט == דף הוויקיטקסט [[משתמש:Meirveshulibot]] איננו '''חשבון.''' יצירת '''הדף''' איננה יצירת '''חשבון.''' נא '''ליצור חשבון חדש''' בשם Meirveshulibot. [תעשה logout למשתמש הנוכחי שלך ותיצור '''חשבון חדש''']. תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:07, 25 ביוני 2025 (IDT) : אפשר גם ליצור חשבון מתוך החשבון הנוכחי, באמצעות [[מיוחד:יצירת חשבון]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 10:16, 25 ביוני 2025 (IDT) == הקלטת תוספות == בכוונה הוספת הקלטות ב[[שבת קכב א]] במקום ב[[ביאור:הל"מ שבת קכב א]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 17:17, 8 בינואר 2026 (IST) :טעות תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:28, 8 בינואר 2026 (IST) ::בעה עוד כשבועיים שלוש אסיים להקליט שיעורים על כל התוס במסכת שבת וברכות אולי כדאי להעלות הכל לברכו ושבת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:17, 8 בינואר 2026 (IST) :::מה כוונתך? להעלות למרחב הראשי? נדמה לי שמרחב ביאור הוא המקום הראוי בכל אופן. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 20:23, 8 בינואר 2026 (IST) ::::הכוונה שבקטע התוס יופיע הקלטה בצמוד לכל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:40, 8 בינואר 2026 (IST) :::::זה בדיוק מה שאתה עושה עכשיו, לא? ואם כוונתך שיופיע כך במרחב הראשי, אז שוב, לדעתי זה לא שייך שם. מה שכן אפשר לעשות זה לשים קישור לדף הביאור. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 20:51, 8 בינואר 2026 (IST) ::::::אני חושב שתוס נותר די מיותם 99 אחוז מלומדי הדף היומי מתעלמים ממנו בגלל הקושי אם נצרף את ההקלטות זה יוסיף הרבה לומדים במחזור הבא של הדף היומי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:50, 8 בינואר 2026 (IST) :::::::עדיין, המקום הראוי הוא מרחב ביאור. לשיפור החשיפה אפשר להוסיף קישורים. :::::::(ובכל אופן אני לא בטוח עד כמה זה יועיל. הרבה פעמים אנשים לא לומדים תוספות מחוסר זמן, בשביל מי שרוצה להשקיע את הזמן כבר קיימים ספרי ביאור. אבל אולי זה כן יועיל ברמה כלשהי, אני לא יודע. אולי כתיבת ביאור כטקסט תועיל) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 21:55, 8 בינואר 2026 (IST) ::::::::בעה סיימתי להעלות שיעורי שמע על כל תוספות מסכת ברכות ושבת ואני מתחיל עירובין אני חושב ששווה להכניס את ההקלטות לגרסא הרגילה אם זה נראה מכביד ניתן להפוך את הטקסט המודגש לקישור כך שמבחינה חזותית לא יהיה שינוי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:04, 1 בפברואר 2026 (IST) ::::::::: אני מסכים עם {{א|הירש אייזנשטיין| ר' הירש}}, מקומם של הקישורים להקלטות הללו הוא במרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:52, 1 בפברואר 2026 (IST) ::::::: אני חוזר ומזכיר לך שמקומן של ההקלטות הללו הוא במרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:21, 15 במרץ 2026 (IST) == אזהרה == {{אזהרה|עירובין מח א}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:54, 23 במרץ 2026 (IST) :אני מצטער פשוט אני כל הזמן עובר בין הביאור שבו אני מכניס את השינויים לטקסט הרגיל וקורה שאני בטעות מכניס את השינויים לטקסט המקורי שלא בכוונה סליחה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:09, 23 במרץ 2026 (IST) ::דרך אגב לפני כשנתיים נאמר שתהיה גירסא שתאפשר עריכה בתצוגה יש חדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:18, 23 במרץ 2026 (IST) :: תודה על ההבהרה, וסליחה על שחשדתי בכשרים. חזק וברוך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 02:28, 24 במרץ 2026 (IST) == עבודת הבוט שלך == כמה עוד מסכתות נשאר לבוט שלך לעבור עליהם? אני מבקש שלא תריץ את הבוט מכאן והלאה כלל ועיקר ללא בקשת דגל בוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:14, 3 במאי 2026 (IDT) :נראה לי שהוא כבר סיים לעבור על כל המסכתות איך מבקשים דגל בוט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:22, 3 במאי 2026 (IDT) :: [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות#בקשת הרשאות]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:28, 3 במאי 2026 (IDT) :::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:37, 3 במאי 2026 (IDT) ::::אני מצטרף לבקשה שלא לבצע עריכות בוט המוניות ללא דגל בוט, זה מציף את השינויים האחרונים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:30, 4 במאי 2026 (IDT) :::::שוב סליחה לא ידעתי שצריך לבקש אישור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:59, 4 במאי 2026 (IDT) :::::: למה אתה משקר? הרי קראת את הבקשה שלי ואפילו הגבת עליה. מה זה "לא ידעתי שצריך לבקש אישור?" הרי אפילו שאלת איפה מבקשים אישור ועניתי לך, ואפילו הודית לי על כך. אני לא אוהב שקרנים. נחסמת ל־8 שעות. ראה זאת כאזהרה אחרונה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::לא השתמשתי מאז בבוט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:14, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::: אז מי פרץ לך לחשבון והשתמש בו בשעה ומשהו האחרונות כדי להוסיף תגי /div למסכתות מגילה ובבא קמא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:19, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::::אין לי מושג אני הרצתי את הבוט רק פעם אחת הרצתי במחשב מהחברה אולי משהו פנימי עצר את זה והם חידשו אני אנסה לסגור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:24, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::::: תסגור, ואז אפתח לך את החסימה. סליחה שחשדתי בכשרים, ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:25, 4 במאי 2026 (IDT) ::::::::::כן מצטער זה אכן הורץ על ידי המערכת עצרתי את זה הרגע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:31, 4 במאי 2026 (IDT) ::::::::::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:34, 4 במאי 2026 (IDT) :אני מבקש שוב, אם אפשר לא לבצע עריכות בוט בלי דגל בוט. זה ממש מציף את השינויים האחרונים ומקשה על יתר העורכים. סליחה על ההטרדה החוזרת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:46, 29 ביולי 2026 (IDT) ::שוב סליחה אני לא משתמש בבוט אלא בבינה על המחשב המקומי פיצר חדש של קלוד איך אני יכול לעבוד בלי להפריע? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:22, 29 ביולי 2026 (IDT) :::אני לא בטוח, אבל אולי באמת עדיף כן להשתמש בבוט, ולא בכלים אוטומטיים אחרים, כדי שהעריכות האוטומטיות יסומנו ככאלה ולא יכבידו על המערכת. מתייג כאן את [[משתמש:Nahum|Nahum]] שבטח יודע יותר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:17, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::הבעיה עם בוט זה שזה קוד קבוע שלא יכול להגיב למקרים משתנים הבינה מגיבה לדברים משתנים אבל מסכים שחייבים למצא דרך שלא יהיו התגשויות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:21, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::: {{א|מאירושולי}}, הפתרון הוא לתת דגל בוט, בין אם לחשבונך הרגיל לפרק זמן קצר ובין אם לחשבון חדש שתפתח עבור זה, שייועד לפעולות אוטומטיות של סוכן הבינה המלאכותית. בלי זה זה באמת יוצר עומס גדול מדיי על דף השינויים האחרונים ומשבש בצורה קשה את עבודת המנטרים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:32, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::::תודה רבה על ההערה וההכוונה, קלוד הסביר לי את הבעיה אפתח חשבון ייעודי לפעולות האוטומטיות ואגיש בקשה לדגל ::::::בוט, ועד אז אקפיד על קצב עריכות מתון. תודה . [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2026 (IDT) :::::::תודה נחום, צדקת! נמצא החשבון — [[משתמש:Meirveshulibot]], וכבר יש לו דגל בוט פעיל :::::::(שימש אותי בעבר בביאור הל"מ). אעביר אליו את הפעולות האוטומטיות, והבקשה כאן מתייתרת. :::::::תודה על הסבלנות וההכוונה. [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:23, 29 ביולי 2026 (IDT) == סימני פסוק בתוך תבניות תנא או אמורא == שים לב שסימני פסוק בתוך התבנית משבשת את פעולת התבנית של התנא או האמורא. צריך להוציא את כל סימני הפיסוק מחוץ לתבניות הללו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:48, 19 ביולי 2026 (IDT) :תודה אני מנסה לתת לקלוד לפסק [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:34, 19 ביולי 2026 (IDT) ::כמו כן עשיתי ניסוי המרתי קובץ קול על תוס לטקסט וביקשתי מקלוד להדגיש את דברי התוס בתוך ההסבר ולדעתי התוצאה טובה הבעיה הזמן להמיר קבצי קול לטקסט וגם למרות המנוי כצות ההמרות מאד קטנה האם יש לויקי איזה כלי שיכול לעשות את העבודה ברקע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:41, 19 ביולי 2026 (IDT) :: כמו שאתה רואה, זה לא רעיון טוב לתת לקלוד לעבוד בלי השגחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:59, 19 ביולי 2026 (IDT) :::מסכים הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מויקי "C:\Users\user\OneDrive\wikitext-clean-edit.zip" [[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%93%D7%A3_%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%97%D7%96%D7%95%D7%AA%D7%99.png]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:56, 20 ביולי 2026 (IDT) :[[קובץ:עריכה במצב חוזי ביאור בטקסט מוקטן.png|250px|יכולת להציג טקסט שונה בתבניות שונות]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:44, 20 ביולי 2026 (IDT) ::[[קובץ:עריכה במצב חוזי הצגת תבניות מבוקשות.png|250px|יכולת להציג תבניות נבחרות ]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:58, 20 ביולי 2026 (IDT) ::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT) ::::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:14, 21 ביולי 2026 (IDT) == הפרדה בין עבודה אוטומטית לעבודה ידנית == אבקש ואחדד שוב: נא להקפיד לעשות את כל העבודה האוטומטית, אם האמצעות בוט ואם באמצעות בינה מלאכותית, אך ורק באמצעות חשבון הבוט. כתיבה ועריכה ידנית נא לבצע באמצעות החשבון הרגיל. מקווה שעכשיו זה מספיק ברור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:18, 29 ביולי 2026 (IDT) אני מתנצל שלא התרעתי על כך בזמן, אבל נראה שנתינת הסיסמה שלך לבינה המלאכותית מהווה הפרה של תנאי השימוש של קרן ויקיקמדיה שוויקיטקסט היא חלק ממנה. ראה כאן. [[wmf:Policy:Terms of Use]] אבקש לחדול מייד מכל עריכה שנעשית על ידי מתן גישה לחשבון שלך לגורם שלישי כלשהו, במיוחד בינה מלאכותית. שבוע טוב והמשך עבודה פוריה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 1 באוגוסט 2026 (IDT) :לא נתתי את הסיסמא לאף אחד יש פיצר חדש שאם אני פותח את קלוד כאקסטנשיין לכרום הוא עובד ממש במקומי לא צריך סיסמא במקביל הרצתי תוכנת פייטון שקראת קבצי שמע מתמללת ממזגת עם הטקסט וכותבת במחשב שלי הבינה יצרה קוד כזה $env:WIKI_USER = "Meirveshulibot@שם-ההרשאה" :$env:WIKI_BOT_PASS = "סיסמת-הבוט" :python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py$env:WIKI_USER = "Meirveshulibot@שם-ההרשאה" :$env:WIKI_BOT_PASS = "סיסמת-הבוט" :python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py את הסיסמא אני מכניס בזמן הריצה בקומנד ליין [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:17, 2 באוגוסט 2026 (IDT) == התלמוד הירושלמי == שלום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]]. רציתי לומר לך תודה, ולהביע הערכה, על העבודה העצומה שאתה עושה ברחבי כל התלמוד הירושלמי: פירוש משולב וקריא בתוך דברי התלמוד, מידע מאורגן ובהיר וחינוכי על כל החכמים הנזכרים בו, פירוש מוקלט לפשט דברי התלמוד ביחד עם תמליל, קישורים לפוסקים ובירור הפסיקות העולות מתוך הסוגיות ביחד עם קישורים לסוגיות המקבילות בתלמוד הבבלי, תעתיק של כתב יד ליידן, חלוקה לפרקים והלכות משולבת עם חלוקה לדפים לפי דפוס וילנא (עבור לומדי הדף היומי בירושלמי) ביחד עם מפרשים שנדפסו על הדף בדפוס וילנא, ושילוב צילום הדף מדפוס וילנא. ויכול להיות שיש עוד מעלות שעוד לא הבנתי אותן, או שלא ראיתי אותן בגלל שהן עדיין בשלבי ביצוע. וכל זה תוך כדי ארגון מסובך וקידוד מורכב, והעלאת קבצי שמע וצילומי ספרים ושילובם בדפי התלמוד. קשה להאמין שבן אדם אחד עשה את כל זה. ממה שהצלחתי להבין, אתה ממש עובר על התלמוד כולו פעם אחרי פעם, דף אחרי דף ופרק אחרי פרק, כדי לתקן ולשפר ולהוסיף עוד מעלות. יישר כוחך על החריצות, ועל החכמה שהשקעת ביצירה הזאת, כדי להנגיש את התלמוד הירושלמי לקהל הלומדים ברישיון חופשי, בעיצוב בהיר ויעיל ובאופן מקוון! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:40, 5 באוקטובר 2026 (IDT) == קוד QR == מאירושולי שלום,<br> '''אנא''' טפל '''בהקדם''' בנושא קוד QR, אותו העליתי בדף [[שיחת ביאור:ירושלמי מאיר#קוד QR]] . זה דחוף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:37, 26 באוקטובר 2026 (IST) : {{א|מאירושולי}}, אנא טפל בנושא, מדובר בחשש לפרצת אבטחה והנושא אינו סובל דיחוי. תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:39, 27 באוקטובר 2026 (IST) == נחסמת == חסמתי אותך ל-72 שעות עקב הצפת דף השינויים האחרונים. זה משבש לי את כל עבודת הניטור באתר. החסימה הבאה תהיה בל"נ לצמיתות. ראה הוזהרת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:00, 1 בנובמבר 2026 (IST) :אני ממש מצטער חידשתי את הרשיון של קלוד ולא שמתי לב שצריך לחזור ולהפעיל את הכללים שהגדרתי לו שכל העריכות לאחר אישור יעברו דרך חשבון הבוט הוא כתב לי את כל השינויים עברתי עליהם וכאשר אישרתי הוא השתמש בחשבון הרגיל ממש מבקש סליחה מבטיח להיות יותר עירני [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:45, 2 בנובמבר 2026 (IST) :: לדעתי, עדיף שתוכל להשתמש בקלוד בצורה טובה יותר, מה שלא ניתן לעשות בוויקיטקסט כפי שהוסבר לך. אני לא חושב שהמקום המתאים לפרוייקט הזה של הירושלמי המאיר הוא אצלנו. אני ממליץ לך לטובתך ולטובת הפרוייקט העצום הזה למצוא לו בהקדם האפשרי מקום אחר ועד אז להפסיק לערוך אותו כאן. :: להזכירך, אצלנו יש מגבלות חמורות על שימוש בבינה מלאכותית, כפי שכבר הוסבר לך (למשל, שאסור לחבר סוכן עצמאי של בינה מלאכותית לחשבון), מה שמגביל את היכולת שלך לפתח את הפרוייקט כמו שצריך. :: בברכת עלה והצלח וחילך לאורייתא,-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:59, 2 בנובמבר 2026 (IST) סליחה, ראיתי את זה רק עכשיו. אני מעריך את הפרויקט שלך, ומקווה שיוכל להיות כאן. ואולי דרך אחרת: לעשות את כל השימוש בקלוד '''מחוץ לאתר''', ורק '''אחר כך''' לעשות שינויים כאן. גם ב"מקרא על פי המסורה" יש שימוש ב-AI כדי לאתר טעויות, לעקוב אחרי שינויים, ועוד דברים. אבל ה'''תוצר''' נעשית כאן באופן ידני, ואפילו אם יש לעתים שימוש בבוט זה נעשה בקפידה רבה על ידי בן אדם בלבד. אסור שפרויקט הירושלמי ישבש את המלאכה באתר כאן. אולם אם תוכל לעבוד בזהירות אולי זה ייתכן. זה ידרוש ממך יותר עבודה, וההתקדמות תהיה יותר איטית, אבל כך גם התוצר שלך יהיה יותר אמין בסופו של דבר, וזה מה שחשוב. אם תוכל לחיות עם זה מה טוב. אבל אם המגבלות כאן על השימוש ב-AI באמת מגבילים את היכולת שלך להתקדם, אז תצטרך לעשות את זה במקום אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:58, 2 בנובמבר 2026 (IST) : @[[משתמש:Nahum|Nahum]], @[[משתמש:Dovi|Dovi]]. חסמתי עכשיו חשבון חולף שנעשה בו שימוש לעקיפת החסימה. החשבון נחסם לשלושה ימים, עד לפקיעת החסימה על החשבון הראשי, אך אני מציע להאריך את חסימת החשבון הראשי והחולף עד שנחליט יחד עם המשתמש על המתכונת בה יוכל לפעול - ולא לשחרר את החסימה עד שהכל יהיה ברור ומקובל על הצדדים. לעת עתה, חסמתי גם את חשבון הבוט כדי למנוע את עקיפת החסימה גם דרכו. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:47, 2 בנובמבר 2026 (IST) :: עקיפת החסימה היא עילה לחסימה ארוכה יותר. אאריך את החסימה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:21, 2 בנובמבר 2026 (IST) : בהמשך להארכת החסימה, אבקש מ-[[משתמש: Neriah]] אם אפשר להפעיל הגנה באמצעות הבוט שלו על כל דפי הירושלמי המאיר, כך שרק משתמשים ותיקים יוכלו לערוך בהם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:33, 2 בנובמבר 2026 (IST) k1rfl3jpb7csnzstx2lb2gbe9o9qvm5 3101108 3101071 2026-11-02T18:04:15Z Neriah 27210 /* נחסמת */ תגובה למשתמש Nahum ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3101108 wikitext text/x-wiki == ברוך בואך == {{בה}} --[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:19, 5 בינואר 2023 (IST) == ירושלמי == שלום וברכה! ראיתי שאתה עובד הרבה על הירושלמי שתחת המשתמש מושך בשבט. תוכל לפרט מהי המהדורה הזאת, והאם ראוי להעבירה למרחב הראשי? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ"ג • 13:50, 23 במרץ 2023 (IST) :אני מעלה את הירושלמי ערוך ומבואר לויקיטקסט :הבחור שהתחיל להעלות עבורי את הקבצים בחור צעיר בשם ישראל העלה את הקבצים תחת המרחב הזה :לדעתי בהחלט כדאי לעבור למרחב הראשי רק אין לי מושג איך לעשות את זה :אשמח אם תעזור לי :בנוסף האם יש דרך לשרשר קבצי קול כך שמי שמעוניין לשמוע את הקבצים בזה אחר זה יוכל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:05, 23 במרץ 2023 (IST) ::מצוין, מי כתב את הפירוש? אתה? בנוסף, האם הפירוש הודפס כספר או שאתה מעלה אותו רק כמהדורה מקוונת? 2 השאלות האלו ישפיעו על המיקום של הפירוש באתר (האם במרחב הראשי או במרחב הביאור). ברגע שנחליט לאיפה, אני יכול להעביר הכל אוטומטית. ::לגבי קבצי השמע, אני פחות מבין בנושא. כדאי לשאול את {{א|Dovi}}, שהתעסק בכל קבצי השמע של המקרא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ"ג • 14:14, 23 במרץ 2023 (IST) :::זה לא פירוש אלא עריכה שברוב המקרים מייתרת את הפירוש כך שנראה לי שזה צריך להיות במרחב הראשי :::האותיות המודגשות הם תוספת שלי כך שהירושלמי יהיה קריא רציף ומובן :::הוספתי מילות קישור רקע לפני כל דיון ופסיקה :::ותרגום צף לכל הארמית :::לחיצה על שם הדף תקפיץ תצלום של הדף המקורי בנוסף יהיה נקודת לחצה לפתיחה של פרשנות על הדף :::אני קורא לזה תלמוד ירושלמי מאיר :::בנוסף בתחילת כל דף הוספתי קישור לפס קול [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:42, 23 במרץ 2023 (IST) ::::אם העבודה הזאת הודפסה כספר - היא תוכל לעלות למרחב הראשי ללא ספק. אם לא, זה יצריך דיון, אשמח אם תפתח דיון כזה ב[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]]. בכל מקרה, גם מרחב הביאור הוא מקום יותר ממרחב המשתמש מהרבה סיבות, לדוגמה שאפשר למצוא אותו בחיפוש גוגל, או שיותר קוראים יגיעו אליו משם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשפ"ג • 04:05, 24 במרץ 2023 (IDT) :::::שלום אורי :::::האם אין אפשרות בו זמנית להיות גם כראשי וגם כפירוש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:24, 30 במרץ 2023 (IDT) :::::לדעתי גדול מהלומדים מתחילים במקור וכאשר המקור נראה מאוד לא מובן וקשה לקריאה הם פשוט עוזבים :::::לכן יש חשיבות שיראו את הגרסא הזו כראשית וממנה יראו את המקור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:37, 31 במרץ 2023 (IDT) ::::::לא, אין אפשרות לגרסא הזו להפוך לגרסה הראשית. היה בזמנו דיון דומה על הבבלי לנדרים, שאני הקטן ערכתי אותו בצורה די דומה לירושלמי שלך. הוחלט אצלנו להשאיר במרחב הראשי את נוסח הבבלי כפי שהוא, ללא עריכה ועימוד, ולשים מהדורות ערוכות, מעוצבות, מעומדות וכיו"ב רק במרחב הביאור, אלא אם הן נדפסו ויצאו לאור בתפוצה רחבה. צר לי אך זו המדיניות הנהוגה כאן והיא חלה גם על הירושלמי. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:57, 31 במרץ 2023 (IDT) אני מציע שתשקול שוב את העברת הירושלמי המאיר למרחב הביאור. כל עוד הוא במרחב המשתמש הוא לא חשוף לאינטרנט ולציבור הרחב, וחבל לציבור שיפסיד מהדורה כזאת. בנוסף דברים כאלה במרחב המשתמש נוטים להשכח עם השנים, ואם המהדורה במרחבים הכלליים היא יותר זמינה לתחזוקה ויותר מכירים בה כחלק מוויקיטקסט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה באייר ה'תשפ"ג • 18:51, 15 במאי 2023 (IDT) :אין לי מושג איך אשמח אם תעזור :אני חושב שזה יותר מתאים למרחב הראשי כיוון שבהמשך אני מתכוון לחבר קישורים לכל מיני תצוגות צורת הדף וכדומה כמו כן יהיו קישורים לפירושים וקבצי קול :אין דמיון בכלל לכל מה שנעשה בבבלי כיוון שהבבלי די מוסכם ומוגה וכמעט תמיד ניתן ללמוד ללא כל עריכה נוספת :בירושלמי יש אין סוף גרסאות הירושלמי לא נערך מעולם ולא מכיר אם אחד שמסוגל ללמוד ירושלמי מהדף המקורי בלי צורך להיעזר בפרשנים שכל אחד מוביל לגרסא שונה דבר שמקשה מאד על הלימוד :אבל אם נראה לכם שמרחב הפירושים זה המקום אז אין לי שום התנגדות :רק אשמח אןם תעזור לי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:21, 16 במאי 2023 (IDT) ::אני יכול לעשות את זה. אני מציע להעביר לצורה של [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות]]. זה בסדר מבחינתך? ::השיוך למרחב שם לא קשור באיכות הטקסט או בכמות השימוש בו. יש לנו טקסטים מאוד איכותיים במרחב הביאור, כמו ביאור מדרשי ההלכה וביאור התנ"ך, שהם ברמה מאוד גבוהה (מוזמן לעיין), ולפי מה שאני רואה גם הירושלמי יצטרף לרשימה המכובדת הזאת. השיוך נקבע לפי פרמטרים אחרים, שזה האם הספר הודפס והופץ (כי ויקיטקסט בעיקרון נועד לדברים כאלה) או שלא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה באייר ה'תשפ"ג • 09:15, 16 במאי 2023 (IDT) :::זה בסדר מבחינתי תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:51, 16 במאי 2023 (IDT) ::::{{בוצע}}, [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשפ"ג • 01:51, 17 במאי 2023 (IDT) == סימוני עין משפט בירושלמי == שלום לך. בהתאם לדיון שלנו בדף [[שיחה:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שקלים/פרק ד]] אני מבקש שתציין מספרי עין משפט רק עם מספר של הסימן - בלי סימון הפרק. תודה רבה לך. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:45, 23 באפריל 2023 (IDT) :אשמח אם תדריך אותי :אם אני מציין עין משפט ללא הפרק אני לא מצליח לחזור לנקודה ממנה יצאתי כיוון שיש משפר נקודות בעלי אותו שם אחד בכל פרק :אלא אם כן אני אחלק גם את הירושלמי לפרקים :אולי במקום זה אכין גרסא שמכילה כל מסכת בנוסף לגרסא שמכילה כל פרק בניפרד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:01, 23 באפריל 2023 (IDT) ::כדאי לדעתי לחלק באמת גם את הירושלמי לפרקים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:15, 23 באפריל 2023 (IDT) :::ציון פרק או לא זה תהליך מהיר שתמיד אפשר לעשות אני מעוניין כמה שיותר מהר להעלות את כל העין משפט וגם לבדוק אני מאמין שבתוך שבועיים אסיים את השלב הזה :::במקביל אולי אתם יכולים לעזור לי בכמה רעיונות עריכה :::הייתי רוצה שתהיה אפשרות :::בכל דף לבחור קובץ השמעה מתוך רשימה :::בכל דף לבחור קובץ תצוגה (צורת הדף מהיברו בוקס , טקס מויקי, תצלום הדף ליידין, ועוד) :::קישורים לבבלי :::בחירת פירושים מתוך רשימה :::כמו כן האם יש דרך שהתוספות יהיו מקופלות ורק כאש פונים אליהן הם יראו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:56, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::תוכל לראות בדפי מיזם [[ויבינו במקרא]] כיצד משלבים אצלנו קבצי אודיו. את הקובץ עצמו יש להעלות ב-Commons. ::::בקשר לקובץ תצוגה, נראה לי ש[[משתמש:Dovi]] יוכל לייעץ לך יותר טוב ממני. ::::באשר לקישורים לבבלי, הבבלי אצלנו מסודר לפי דפים ועמודים, וניתן לקשר אליהם. ::::לגבי בחירת פירושים מתוך רשימה, אתה מוזמן לראות איך הדבר נעשה בתלמוד הבבלי, באמצעות תבנית "מגירה". ::::בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:44, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::קודם כל עבודה מדהימה :::::האם יש דרך לקפוץ לנקודה מסויימת בדף ויקי קיים :::::לדוגמא אם לקטע מסוים בירושלמי יש מקבילה בבבלי לא די בהפניה לדף צריך למקד לשורה ואולי לתחילת הטקסט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:00, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::::בנוסף היה מאד נחמד אם היה אפשר להפנות לשורה בהיברו בוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:11, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::המממ. כדי להפנות לטקסט ספציפי בדף, יש שתי אפשרויות: :::::::א. ליצור עוגן בשורה (באמצעות תבנית {{תב|עוגן בשורה}}) בתחילת הטקסט שאתה רוצה להפנות אליו, ואז לקשר לאותו העוגן. :::::::ב. לעשות אותו הדבר (כמו באופציה א), רק בדף ה"ביאור" (לדוג': [[ביאור:בבלי ברכות דף ב]]), שם הטקסטים כבר מעומדים ומעוצבים בצורה יותר טובה מאשר בדף הבבלי הרגיל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:14, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::באשר לשורה בהיברו בוקס, זה בלתי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:17, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::::::לגבי המספור אולי כדאי לציין מספר דף - ואז את האינדקס וכך לשמור על המספור שקיים בספרים ::::::::לדוגמא דף צ האינקס כא ::::::::נרשום צ_כא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:09, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::::אני חושב שאם כבר התחלת בשיטה אחת אז כדאי שתפעל באותה שיטה. אם נמצא פתרון אחר כך, ברגע שהכל יהיה בצורה אחת יהיה אפשרי לשנות את זה יותר בקלות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ"ג • 23:41, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::::האידאל היה אם בתצוגה היה אפשר להציג רק את האינדקס אבל בחיפוש לחפש את הכל :::::::::אני חושב שלא ניתן יהיה לעבור בקלות ממספור רציף כמו שעשיתי :::::::::אבל לעבור ממספר דף ואינדקס לתצוגה רק של האינדקס ניתן בקלות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:32, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::אם היה ניתן לרשת כל דף או למספר כל שורה לא היה צורך לקבוע עוגן בטקסט ויקי קיים וניתן היה לקשר גם מקום בתוך דף מהיברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:34, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::זה עדיין לא מספיק כיוון שאותו אינדקס מופיעה באותו דף מספר פעמים אז צריך עוד ערך שיציין את מספר המופע בדף וגם הוא לא יוצג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:56, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::אולי אפשר פשוט להשתמש במיספור רץ מ-א ועד תתקצט או כמה שצריך, לכל המסכת?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:10, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::::הבעיה שרוצים שהמספור יהיה זהה למה שיש בספרים המודפסים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:19, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::::אני מבין. הבעייה היא שבספרים המודפסים, למיטב ידיעתי המיספור חוזר לאות א בכל עמוד מחדש. זה יאלץ אותנו לחלק את הירושלמי לעמודים. יש עם זה בעייה, שצורת הדף (כלומר, החולקה לדפים ועמודים) איננה מוסכמת והיא תלויה במהדורה שמשתמשים בה. משום כך, זה בלתי אפשרי לדעתי בכל מקרה להיצמד לחלוטין למה שיש בדפוס. {{א|מאירושולי}}, {{א|Roxette5}}, {{א|Shalomori123}}, מה דעתכם בעניין?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:30, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::::::דעתי לתת למאיר לסיים את הפרויקט כפי שהתחיל ואז לדון מחדש. ייתכן שאז כבר שלום אורי יכול לסדר את הכל באופן גורף. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:36, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::::::אני מסכים עם דניאל. אם יהיה שינוי בירושלמי מאיר עצמו וחלוקתו לפרקים זה יהיה הכי קל כי הפתרון יבוא מעצמו. בכל מקרה כרגע אין צורך להתעכב בהעלאת העין משפט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ"ג • 12:42, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::האם לא כדאי לחשוב על דרך שבה מעלים דף לתוך דף עבודה ובו אפשר להוסיף עוגנים ::::::::כך לא נמלא את הדף המקורי בעוגנים ::::::::וכך גם יהיה ניתן להתיחס לכל מקודה בדף כולל בקבצי תמונה ::::::::אני לדוגמא מעוניין לקשר את הטקסט לכתב יד ליידן ::::::::אם הייתה לי אפשרות כזו זה היה מאד מועיל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:49, 16 במאי 2023 (IDT) :::::::::מבלחינה טכנית, אני לא מכיר אפשרות כזו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:05, 16 במאי 2023 (IDT) ::::::::::כאשר צריך לתקן מילה בודדת צריך לפתוח את כל הקובץ שהרבה פעמים נראה מאד לא ידידותי אולי כדאי לחשוב על דרך לסמן עם העכבר את הקטע שרוצים לתקן ואז רק הוא יפתח לעריכה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:06, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::כותרת של קטע, עם סימני שוויון לפני ואחרי הכותרת, יעשו את העבודה, והם משמשים גם כעוגנים. :::::::::::כך, לדוג', אם לפני דף יד עמוד ב תעשה כותרת, ===דף יד עמוד ב===, זה ייראה כך: ===דף יד עמוד ב=== ::::::::::--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:39, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::ברור שכך מקטינים את הקטע שניפתח אבל עדיין עם כל הסימנים המיוחדים זה נראה מפחיד אני חושב שמה שהצעתי לא מסובך לביצוע ויאפשר להרבה אנשים להיכנס ולתקן ללא חשש :::::::::::אם אפשר לפנות לאילו שכותבים את הקוד הייתי שמח לו צרפו את האפשרות הזו בנוסף לקודמות שהצעתי כמו לאפשר העתקה של הדף המקושר לתוך דף ויקי כך שיהיה ניתן לצרף אליו עוגנים בלי לשנות את הדף המקורי וכך גם יהיה אפשר להכניס עוגנים לדפים מחוץ לויקי כמו היברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 במאי 2023 (IDT) ::::::::::::זה לא נראה לי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:05, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::::קהילת המפתחים של ויקי נמצאת כאן: [[phabricator:]], אם תרצה לנסות לפנות אליהם באנגלית. לצערי אני חושב שאף אחד לא יטרח לפתח כלי שאין בו צורך רחב, במיוחד אם זו בקשת פיצ'ר ולא בקשת תיקון של באג. ספק אם מישהו יטרח לקרוא את מה שתכתוב, אבל מוזמן לנסות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בסיוון ה'תשפ"ג • 17:00, 31 במאי 2023 (IDT) == ההקלטות == סידרתי אותן ב[[c:Category:ירושלמי_מאיר]]. ישר כח על ההעלאה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 10:25, 30 ביוני 2023 (IDT) :תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 ביוני 2023 (IDT) == מראה דפי הביאור:ירושלמי מאיר == ראשית, יישר כח עצום על ההעלאה לאתר.<br> לענ"ד, הדפים מסודרים בצורה שאינה ידידותית לקורא, לדוגמא, פסקאות לפי הדפים (דף X) מתחילות ב"-----------------------------------דף", ולפחות לי זה מפריע בעיין. יש עוד כמה שינויים קלים שלדעתי יגרמו לדף להראות מסודר.<br> אתה מעלה כך את הדפים בכוונה, או שכדאי לסדר את הדפים בצורה אחרת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:42, 8 בספטמבר 2023 (IDT) :אשמח לכל עזרה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:35, 10 בספטמבר 2023 (IDT) ::צריך לדעתי למחוק את כל המקפים שלפני המלה "דף".--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:54, 10 בספטמבר 2023 (IDT) ::: ראיתי עכשיו שבחלק מהדפים תוכן העיניינים בתיבה נגללת. אפשר לבטל זאת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::אני חושב שכן תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:48, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::: {{אגודל למעלה}}. [[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]], תוכל להוסיף לתבנית "תיבה נגללת" פרמטר ליישור שמאלה? לדעתי זה יועיל לדפים האלו. תודה! [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:50, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::@[[משתמש:Neriah|Neriah]], אתה מתכוון להוסיף אפשרות בתבנית עצמה או להוסיף עם בוט את הפרמטר במקרים מסוימים? כי לא הבנתי מה המקרים האלו.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בתשרי ה'תשפ"ד • 17:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::: להוסיף בתבנית עצמה את האפשרות <code><nowiki>|יישור=שמאל</nowiki></code>, ואז כשבוט יסיר את המקפים בכותרות ויטפל בכל הדפים - יוסיף גם את הפרמטר הזה לתבנית. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 18:59, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::: אם יורשה לי לחזור לשיחתנו מה-10 בספטמבר, לענ"ד הכותרת של הפסקאות צריכה להתחיל במלה "דף", ללא כל סימון לפני כן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:28, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::כל מה שנראה טוב יותר אז בשמחה מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:09, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::: אני מעדיף להריץ את כל השינויים בפעם אחת, ולכן אני מבקש משלום אורי להוסיף את הפרמטר, שנוסיף גם אותו באותה עריכה. אני עובד כרגע על רשימת החלפות, ומקווה שאוכל להריץ בקרוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:01, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::הוספתי בתבנית. אתה מריץ את הבוט, נכון? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' בתשרי ה'תשפ"ד • 20:18, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::: לכאורה כן. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) : העיצוב הנוכחי ב[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בכורים/פרק שני]] מקובל מבחינתך? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:19, 30 באפריל 2024 (IDT) ::שלחתי את הקישור לחברים ::חלקם מצליחים לפתוח ולהגיעה לירושלמי מאיר וחלקם מגיעה לירושלמי הרגיל ::זה הקישור ::ביאור:ירושלמי מאיר – ויקיטקסט (wikisource.org) ::יש רעיון למה זה קורה? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:39, 7 במאי 2024 (IDT) :::זה לא נראה כמו קישור. :::אתה יודע איך נראה קישור?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:34, 7 במאי 2024 (IDT) ::::תודה בדקתי במכשירים שלא עובדים התברר שבתצוגה שלהם מופיעה לדוגמא ^מסכת ברכות פרק א משנה א ::::לחיצה על החץ תביא את הדף המבוקש אבל לחיצה על שם הפרק והמשנה מקפיץ לירושלמי הרגיל ::::הוספתי את ההערה הזו בצמוד לקישור מקווה שזה יעזור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:39, 7 במאי 2024 (IDT) :::https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8 :::זה הקישור שאתה צריך לשלוח לחברים שלך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:36, 7 במאי 2024 (IDT) == הדפסת ביאור ירושלמי מאיר: == האם יש דרך שחלק מהקוד יראה רק בתצוגה וחלק רק בהדפסה לדוגמא כל הקישורים חסרי משמעות בהדפסה כמו כן אני חושב שאם אפשר לערוך כך ניתן להוריד את התיבה נגללת של העין משפט ולהדפיס את העין משפט בשלמותו כמובן גם אתכל התרגום הצף להציג בהדפסה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:30, 19 בנובמבר 2023 (IST) :מכיוון שהדף בו אתה שואל הוא דף השיחה שלך עצמך, כדאי שתתייג אנשים שאתה רוצה שיראו את השאלה שלך, או שתשאל במזנון או בדף השיחה שלהם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:12, 19 בנובמבר 2023 (IST) == מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג == יישר כח על הוספת השיעור המוקלט לדף [[מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג]]. יש לי רק 2 שאלות: 1) אתה הרב יהונתן בלאס? כי אם לא, ייתכן שנחוץ לנו אישור ממנו להעלות את ההקלטה שלו כאן. 2) אתה בטוח שהעלית את השיעור לחלק הנכון? במורה נבוכים יש 3 חלקים, ובכל אחד מהם יש פרק ג. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:21, 29 בינואר 2024 (IST) :הרב מעביר שיעור קבוע בנוה צוף התחיל לפני המלחמה וכיוון שגויסתי לא השתתפתי בעשר השיעורים הראשונים קיבלתי הסכמה בעל פה עד כה הוא העביר 16 שיעורים השגתי רק את השיעור הראשון שני והחל משיעור 11 :מכאן והילך בע"ה העלה שיעור בשבוע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:58, 31 בינואר 2024 (IST) ::1) אני לא בטוח שאישור בעל פה מספיק. ::2) אני אשאל שוב: אתה בטוח שהעלית את השיעור למקומו הנכון?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:28, 31 בינואר 2024 (IST) :::יש לי גם בוואטסאף :::לגבי המיקום כן זה חלק א פרק ג רק הרב מתחיל בסיכום השיעור הקדם אני כעת מעלה את שאר השיעורים עד חלק א פרק ג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:33, 31 בינואר 2024 (IST) ::::אה, אוקיי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:34, 31 בינואר 2024 (IST) :::::סיגנון השיעור הוא כזה שהרב קורא קטע ואז מסביר וכך הלאה אני חושב שכדאי לכתוב את ההסברים של הרב בלאס בתוך הטקסט כך שניתן יהיה להבין מתוך קריאה רציפה כמו כן כאשר הרב מקפיץ לקטעים בפרקים אחרים אני חושב שכדאי שהקטעים יופיעו במקום כך שהלימוד יהיה רציף :::::האם כדאי ליצור העתק של המורה או להוסיף על הקים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:33, 23 במאי 2024 (IDT) ::::::לדעתי אם אתה עושה דבר כזה, זה צריך להיות במרחב הביאור, אבל את דברי המורה לסמן בטקסט המוקרי עם תגי קטע וכך להכליל אותם בדפי הביאור, כדי שלא ליצור כפילות. ניתן פשוט לסמן את הקטעים במספרים מ-1 עד כמה שצריך בכל פרק בנפרד.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 05:37, 24 במאי 2024 (IDT) :::::::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:42, 24 במאי 2024 (IDT) == [[הלל בברכה ביום העצמאות]] == מי מחבר המאמר, [[הלל בברכה ביום העצמאות]]? נחוץ אישור OTRS ממנו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:29, 28 באפריל 2024 (IDT) :אני המחבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:57, 28 באפריל 2024 (IDT) ::האם יצא כספר מודפס? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשפ"ד • 04:53, 30 באפריל 2024 (IDT) :::הודפס כחוברת לפני מספר שנים והופץ והופץ בבתי כנסת בצפון :::בע"ה אני רוצה להעלות גם מאמר ושיעור על צורת המנורה ודרך חדשה לחישוב האמה ושיעורי תורה :::ודרך חדשה לזיהוי מקום המקדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:46, 30 באפריל 2024 (IDT) ::::המקום המתאים למאמרים כאלו הוא לענ"ד מרחב הביאור.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:29, 30 באפריל 2024 (IDT) :::::מה שנראה לך זה בסדר מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:26, 30 באפריל 2024 (IDT) == ביאור:הל"מ == עדיף ששמות הדפים יהיה בלי מקף, כך: [[ביאור:הל"מ ברכות ב א]] ולא: [[ביאור:הל"מ-ברכות ב א]]. זה ייעל את פעולת סרגל ניווט אם נרצה לשים שם (לדעתי נחוץ שיהיה סרגל ניווט והוא יעבוד רק אם לא יהיה שם מקף). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:25, 11 ביוני 2025 (IDT) :תודה מעדכן [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:27, 11 ביוני 2025 (IDT) :: תשתדל להקפיד לשים את כל הדפים עם השפם הנכון ("ביאור:הל"מ ברכות יג א" ולא "ביאור:ברכות יג א"). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:42, 11 ביוני 2025 (IDT) :::סליחה ותודה על ההערה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:40, 11 ביוני 2025 (IDT) ::::ראיתי שחלק מהקבצי קול שהעלתי נשרו עם סטטוס not ready למרות שעבר הרבה מאד זמן לדוגמא תוס_עירובין_6_עד_א_עד שיהו בתים וחצירות פתוחים לתוכו ::::תוס_עירובין_6_עד_ב_ הוה אמינא טעמא דרב משום דאין מבוי ::::תוס_עירובין_6_א_ב_בפת כ"ע לא פליגי דבחד סגי ::::האם אפשר לקבל רשימה של כל הקבצים שלא סיימו לעלות וכמובן האם אפשר לתקן את זה ניסיתי ריסט לא עזר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:24, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::: אין לי מושג על איזה קבצים אתה מדבר ולאן העלית אותם. ביומן ההעלאות של ויקיטקסט הם אינם מופיעים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:47, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::העלתי לויקישיתוף דוגמא אם תיגש להורדה תראה הןדעה שזה לא מוכן ::::::https://commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%AA%D7%95%D7%A1_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_6_%D7%A2%D7%93_%D7%91_%D7%94%D7%95%D7%94_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%99.ogg [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:29, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::: הקובץ עלה והוא זמין בפורמט ogg vorbis, שזה הפורמט שבו אתה העלית אותו. ההודעה שזה לא מוכן מתייחסת להמרה לפורמט מפ3, שזה כנראה לא זמין שם כרגע. אם זה מהווה בעייה אתה יכול להמיר בעצמך ל־מפ3 ולהעלות מחדש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:36, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::הבעיה שחשבתי להוריד ולהוסיף כמה קטעים אבל לא ניתן להוריד אני לא שמרתי את הקבצים המקוריים ראיתי שחלק מהקבצים לא זמין להורדה למרות שעברו כמה חדשים מאז שהעלתי אותםך [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:44, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::: כל הקבצים זמינים להורדה כ־ogg, רק לא כ־mp3. בראש הדף תחפש אפשרות לעשות download, צריכה להיות שם אפשרות כזו. לא בלשונית Transcode ששם כתוב שזה לא מוכן והכוונה ל־mp3.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:22, 16 באפריל 2026 (IDT) == חשבון בוט == לא מקובל בוויקיטקסט לבצע כמות גדולה כזו של עריכות מחשבון רגיל. אנא צור חשבון נפרד עבור בוט והמתן עד יתקבל אישור מהקהילה לתת לחשבון הבוט דגל בוט (זה לוקח שבוע). עד אז אבקשך להפסיק את העלאת החומר לפרוייקט הלכה ממקורה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 15 ביוני 2025 (IDT) : סליחה שחסמתי אותך לעשר דקות, נאלצתי להסב את תשומת ליבך לפנייתי. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:43, 15 ביוני 2025 (IDT) ::לא ידעתי על המגבלה נשאר לי רק עוד שני קבצים קטנים יחסית להעלות ::וחבל לעצור עכשיו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:27, 15 ביוני 2025 (IDT) ::: איזה מסכתות עוד נשאר לך? [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:38, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::חשבתי ששתים אבל אני רואה שעצתה אותי באמצע יבמות אז צריך לחזור על סדר נשים וזהו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:45, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::: סדר נשים זה המון. זה מציף את דף השינויים האחרונים ומשבש את עבודת המנטרים. אם תרצה להגביל את זה למסכת אחת בלבד ביום עד לסיום סדר נשים, יבמות היום, כתובות מחר וכו' עד לסיום החומר, זה אפשרי. אם אתה רוצה לעשות הכל בבת אחת, זה רק עם חשבון בוט. אולי {{א|shalomori123}} או {{א|Neriah}} שיש להם כבר חשבון בוט יוכלו לעשות את זה במקומך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:51, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::מברור עם גיפיטי אני משתמש בחשבון בוט שיצרתי בעבר 'מאירושולי@meirbot1' [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:56, 15 ביוני 2025 (IDT) :::::::לעיתים הצ'אט ראינו מבין עד הסוף בפרטים טכניים. :::::::כל עוד לא יצרת חשבון נפרד שניתנה לו ההרשאה, השינויים יוצגו בדף השינויים האחרונים ויעמיסו עליו. :::::::יש לציין שהעריכות יכולות להיות מועילות מאוד ושאין בהם כל פגם (אם כי גם בזה כדאי להזהר מול הצ'אט ולא לעשות אחריו כמו תוכי), ועדיין לשם כך קיים המנגנון של בוטים, דרכו נכון לבצע כמויות כאלה של עריכות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ט בסיוון ה'תשפ"ה • 16:14, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::: אני מדבר על חשבון בוט בוויקיטקסט. חשבון משתמש בוויקיטקסט. לשלום אורי ונריה יש חשבון כזה, לך עדיין אין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:28, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::::שלום אורי אני שולח לך במייל את הקבצים בכל מייל אשלח מסכת אחת אשמח אם תוכל להעלות את הקבצים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:17, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::::: לשלום אורי יש חשבון בוט והוא יכול להעלות את הכל ברצף.<br>שיחררתי לך את החסימה. אל תעשה יותר פעולות אוטומטיות על מספר רב של דפים עד שיהיה לך חשבון בוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:22, 15 ביוני 2025 (IDT) :::::::::אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף "תבנית:כותרת לעמוד בגמרא" – ויקיטקסט <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> :::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]</span> יש התנגדות? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:29, 16 ביוני 2025 (IDT) :::::::::: תעלה את השאלה הזו בבקשה לדיון מסודר במזנון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:31, 16 ביוני 2025 (IDT) == יצירת חשבון בוט == דף הוויקיטקסט [[משתמש:Meirveshulibot]] איננו '''חשבון.''' יצירת '''הדף''' איננה יצירת '''חשבון.''' נא '''ליצור חשבון חדש''' בשם Meirveshulibot. [תעשה logout למשתמש הנוכחי שלך ותיצור '''חשבון חדש''']. תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:07, 25 ביוני 2025 (IDT) : אפשר גם ליצור חשבון מתוך החשבון הנוכחי, באמצעות [[מיוחד:יצירת חשבון]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 10:16, 25 ביוני 2025 (IDT) == הקלטת תוספות == בכוונה הוספת הקלטות ב[[שבת קכב א]] במקום ב[[ביאור:הל"מ שבת קכב א]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 17:17, 8 בינואר 2026 (IST) :טעות תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:28, 8 בינואר 2026 (IST) ::בעה עוד כשבועיים שלוש אסיים להקליט שיעורים על כל התוס במסכת שבת וברכות אולי כדאי להעלות הכל לברכו ושבת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:17, 8 בינואר 2026 (IST) :::מה כוונתך? להעלות למרחב הראשי? נדמה לי שמרחב ביאור הוא המקום הראוי בכל אופן. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 20:23, 8 בינואר 2026 (IST) ::::הכוונה שבקטע התוס יופיע הקלטה בצמוד לכל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:40, 8 בינואר 2026 (IST) :::::זה בדיוק מה שאתה עושה עכשיו, לא? ואם כוונתך שיופיע כך במרחב הראשי, אז שוב, לדעתי זה לא שייך שם. מה שכן אפשר לעשות זה לשים קישור לדף הביאור. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 20:51, 8 בינואר 2026 (IST) ::::::אני חושב שתוס נותר די מיותם 99 אחוז מלומדי הדף היומי מתעלמים ממנו בגלל הקושי אם נצרף את ההקלטות זה יוסיף הרבה לומדים במחזור הבא של הדף היומי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:50, 8 בינואר 2026 (IST) :::::::עדיין, המקום הראוי הוא מרחב ביאור. לשיפור החשיפה אפשר להוסיף קישורים. :::::::(ובכל אופן אני לא בטוח עד כמה זה יועיל. הרבה פעמים אנשים לא לומדים תוספות מחוסר זמן, בשביל מי שרוצה להשקיע את הזמן כבר קיימים ספרי ביאור. אבל אולי זה כן יועיל ברמה כלשהי, אני לא יודע. אולי כתיבת ביאור כטקסט תועיל) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 21:55, 8 בינואר 2026 (IST) ::::::::בעה סיימתי להעלות שיעורי שמע על כל תוספות מסכת ברכות ושבת ואני מתחיל עירובין אני חושב ששווה להכניס את ההקלטות לגרסא הרגילה אם זה נראה מכביד ניתן להפוך את הטקסט המודגש לקישור כך שמבחינה חזותית לא יהיה שינוי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:04, 1 בפברואר 2026 (IST) ::::::::: אני מסכים עם {{א|הירש אייזנשטיין| ר' הירש}}, מקומם של הקישורים להקלטות הללו הוא במרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:52, 1 בפברואר 2026 (IST) ::::::: אני חוזר ומזכיר לך שמקומן של ההקלטות הללו הוא במרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:21, 15 במרץ 2026 (IST) == אזהרה == {{אזהרה|עירובין מח א}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:54, 23 במרץ 2026 (IST) :אני מצטער פשוט אני כל הזמן עובר בין הביאור שבו אני מכניס את השינויים לטקסט הרגיל וקורה שאני בטעות מכניס את השינויים לטקסט המקורי שלא בכוונה סליחה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:09, 23 במרץ 2026 (IST) ::דרך אגב לפני כשנתיים נאמר שתהיה גירסא שתאפשר עריכה בתצוגה יש חדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:18, 23 במרץ 2026 (IST) :: תודה על ההבהרה, וסליחה על שחשדתי בכשרים. חזק וברוך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 02:28, 24 במרץ 2026 (IST) == עבודת הבוט שלך == כמה עוד מסכתות נשאר לבוט שלך לעבור עליהם? אני מבקש שלא תריץ את הבוט מכאן והלאה כלל ועיקר ללא בקשת דגל בוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:14, 3 במאי 2026 (IDT) :נראה לי שהוא כבר סיים לעבור על כל המסכתות איך מבקשים דגל בוט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:22, 3 במאי 2026 (IDT) :: [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות#בקשת הרשאות]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:28, 3 במאי 2026 (IDT) :::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:37, 3 במאי 2026 (IDT) ::::אני מצטרף לבקשה שלא לבצע עריכות בוט המוניות ללא דגל בוט, זה מציף את השינויים האחרונים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:30, 4 במאי 2026 (IDT) :::::שוב סליחה לא ידעתי שצריך לבקש אישור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:59, 4 במאי 2026 (IDT) :::::: למה אתה משקר? הרי קראת את הבקשה שלי ואפילו הגבת עליה. מה זה "לא ידעתי שצריך לבקש אישור?" הרי אפילו שאלת איפה מבקשים אישור ועניתי לך, ואפילו הודית לי על כך. אני לא אוהב שקרנים. נחסמת ל־8 שעות. ראה זאת כאזהרה אחרונה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::לא השתמשתי מאז בבוט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:14, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::: אז מי פרץ לך לחשבון והשתמש בו בשעה ומשהו האחרונות כדי להוסיף תגי /div למסכתות מגילה ובבא קמא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:19, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::::אין לי מושג אני הרצתי את הבוט רק פעם אחת הרצתי במחשב מהחברה אולי משהו פנימי עצר את זה והם חידשו אני אנסה לסגור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:24, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::::: תסגור, ואז אפתח לך את החסימה. סליחה שחשדתי בכשרים, ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:25, 4 במאי 2026 (IDT) ::::::::::כן מצטער זה אכן הורץ על ידי המערכת עצרתי את זה הרגע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:31, 4 במאי 2026 (IDT) ::::::::::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:34, 4 במאי 2026 (IDT) :אני מבקש שוב, אם אפשר לא לבצע עריכות בוט בלי דגל בוט. זה ממש מציף את השינויים האחרונים ומקשה על יתר העורכים. סליחה על ההטרדה החוזרת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:46, 29 ביולי 2026 (IDT) ::שוב סליחה אני לא משתמש בבוט אלא בבינה על המחשב המקומי פיצר חדש של קלוד איך אני יכול לעבוד בלי להפריע? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:22, 29 ביולי 2026 (IDT) :::אני לא בטוח, אבל אולי באמת עדיף כן להשתמש בבוט, ולא בכלים אוטומטיים אחרים, כדי שהעריכות האוטומטיות יסומנו ככאלה ולא יכבידו על המערכת. מתייג כאן את [[משתמש:Nahum|Nahum]] שבטח יודע יותר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:17, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::הבעיה עם בוט זה שזה קוד קבוע שלא יכול להגיב למקרים משתנים הבינה מגיבה לדברים משתנים אבל מסכים שחייבים למצא דרך שלא יהיו התגשויות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:21, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::: {{א|מאירושולי}}, הפתרון הוא לתת דגל בוט, בין אם לחשבונך הרגיל לפרק זמן קצר ובין אם לחשבון חדש שתפתח עבור זה, שייועד לפעולות אוטומטיות של סוכן הבינה המלאכותית. בלי זה זה באמת יוצר עומס גדול מדיי על דף השינויים האחרונים ומשבש בצורה קשה את עבודת המנטרים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:32, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::::תודה רבה על ההערה וההכוונה, קלוד הסביר לי את הבעיה אפתח חשבון ייעודי לפעולות האוטומטיות ואגיש בקשה לדגל ::::::בוט, ועד אז אקפיד על קצב עריכות מתון. תודה . [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2026 (IDT) :::::::תודה נחום, צדקת! נמצא החשבון — [[משתמש:Meirveshulibot]], וכבר יש לו דגל בוט פעיל :::::::(שימש אותי בעבר בביאור הל"מ). אעביר אליו את הפעולות האוטומטיות, והבקשה כאן מתייתרת. :::::::תודה על הסבלנות וההכוונה. [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:23, 29 ביולי 2026 (IDT) == סימני פסוק בתוך תבניות תנא או אמורא == שים לב שסימני פסוק בתוך התבנית משבשת את פעולת התבנית של התנא או האמורא. צריך להוציא את כל סימני הפיסוק מחוץ לתבניות הללו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:48, 19 ביולי 2026 (IDT) :תודה אני מנסה לתת לקלוד לפסק [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:34, 19 ביולי 2026 (IDT) ::כמו כן עשיתי ניסוי המרתי קובץ קול על תוס לטקסט וביקשתי מקלוד להדגיש את דברי התוס בתוך ההסבר ולדעתי התוצאה טובה הבעיה הזמן להמיר קבצי קול לטקסט וגם למרות המנוי כצות ההמרות מאד קטנה האם יש לויקי איזה כלי שיכול לעשות את העבודה ברקע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:41, 19 ביולי 2026 (IDT) :: כמו שאתה רואה, זה לא רעיון טוב לתת לקלוד לעבוד בלי השגחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:59, 19 ביולי 2026 (IDT) :::מסכים הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מויקי "C:\Users\user\OneDrive\wikitext-clean-edit.zip" [[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%93%D7%A3_%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%97%D7%96%D7%95%D7%AA%D7%99.png]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:56, 20 ביולי 2026 (IDT) :[[קובץ:עריכה במצב חוזי ביאור בטקסט מוקטן.png|250px|יכולת להציג טקסט שונה בתבניות שונות]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:44, 20 ביולי 2026 (IDT) ::[[קובץ:עריכה במצב חוזי הצגת תבניות מבוקשות.png|250px|יכולת להציג תבניות נבחרות ]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:58, 20 ביולי 2026 (IDT) ::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT) ::::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:14, 21 ביולי 2026 (IDT) == הפרדה בין עבודה אוטומטית לעבודה ידנית == אבקש ואחדד שוב: נא להקפיד לעשות את כל העבודה האוטומטית, אם האמצעות בוט ואם באמצעות בינה מלאכותית, אך ורק באמצעות חשבון הבוט. כתיבה ועריכה ידנית נא לבצע באמצעות החשבון הרגיל. מקווה שעכשיו זה מספיק ברור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:18, 29 ביולי 2026 (IDT) אני מתנצל שלא התרעתי על כך בזמן, אבל נראה שנתינת הסיסמה שלך לבינה המלאכותית מהווה הפרה של תנאי השימוש של קרן ויקיקמדיה שוויקיטקסט היא חלק ממנה. ראה כאן. [[wmf:Policy:Terms of Use]] אבקש לחדול מייד מכל עריכה שנעשית על ידי מתן גישה לחשבון שלך לגורם שלישי כלשהו, במיוחד בינה מלאכותית. שבוע טוב והמשך עבודה פוריה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 1 באוגוסט 2026 (IDT) :לא נתתי את הסיסמא לאף אחד יש פיצר חדש שאם אני פותח את קלוד כאקסטנשיין לכרום הוא עובד ממש במקומי לא צריך סיסמא במקביל הרצתי תוכנת פייטון שקראת קבצי שמע מתמללת ממזגת עם הטקסט וכותבת במחשב שלי הבינה יצרה קוד כזה $env:WIKI_USER = "Meirveshulibot@שם-ההרשאה" :$env:WIKI_BOT_PASS = "סיסמת-הבוט" :python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py$env:WIKI_USER = "Meirveshulibot@שם-ההרשאה" :$env:WIKI_BOT_PASS = "סיסמת-הבוט" :python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py את הסיסמא אני מכניס בזמן הריצה בקומנד ליין [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:17, 2 באוגוסט 2026 (IDT) == התלמוד הירושלמי == שלום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]]. רציתי לומר לך תודה, ולהביע הערכה, על העבודה העצומה שאתה עושה ברחבי כל התלמוד הירושלמי: פירוש משולב וקריא בתוך דברי התלמוד, מידע מאורגן ובהיר וחינוכי על כל החכמים הנזכרים בו, פירוש מוקלט לפשט דברי התלמוד ביחד עם תמליל, קישורים לפוסקים ובירור הפסיקות העולות מתוך הסוגיות ביחד עם קישורים לסוגיות המקבילות בתלמוד הבבלי, תעתיק של כתב יד ליידן, חלוקה לפרקים והלכות משולבת עם חלוקה לדפים לפי דפוס וילנא (עבור לומדי הדף היומי בירושלמי) ביחד עם מפרשים שנדפסו על הדף בדפוס וילנא, ושילוב צילום הדף מדפוס וילנא. ויכול להיות שיש עוד מעלות שעוד לא הבנתי אותן, או שלא ראיתי אותן בגלל שהן עדיין בשלבי ביצוע. וכל זה תוך כדי ארגון מסובך וקידוד מורכב, והעלאת קבצי שמע וצילומי ספרים ושילובם בדפי התלמוד. קשה להאמין שבן אדם אחד עשה את כל זה. ממה שהצלחתי להבין, אתה ממש עובר על התלמוד כולו פעם אחרי פעם, דף אחרי דף ופרק אחרי פרק, כדי לתקן ולשפר ולהוסיף עוד מעלות. יישר כוחך על החריצות, ועל החכמה שהשקעת ביצירה הזאת, כדי להנגיש את התלמוד הירושלמי לקהל הלומדים ברישיון חופשי, בעיצוב בהיר ויעיל ובאופן מקוון! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:40, 5 באוקטובר 2026 (IDT) == קוד QR == מאירושולי שלום,<br> '''אנא''' טפל '''בהקדם''' בנושא קוד QR, אותו העליתי בדף [[שיחת ביאור:ירושלמי מאיר#קוד QR]] . זה דחוף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:37, 26 באוקטובר 2026 (IST) : {{א|מאירושולי}}, אנא טפל בנושא, מדובר בחשש לפרצת אבטחה והנושא אינו סובל דיחוי. תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:39, 27 באוקטובר 2026 (IST) == נחסמת == חסמתי אותך ל-72 שעות עקב הצפת דף השינויים האחרונים. זה משבש לי את כל עבודת הניטור באתר. החסימה הבאה תהיה בל"נ לצמיתות. ראה הוזהרת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:00, 1 בנובמבר 2026 (IST) :אני ממש מצטער חידשתי את הרשיון של קלוד ולא שמתי לב שצריך לחזור ולהפעיל את הכללים שהגדרתי לו שכל העריכות לאחר אישור יעברו דרך חשבון הבוט הוא כתב לי את כל השינויים עברתי עליהם וכאשר אישרתי הוא השתמש בחשבון הרגיל ממש מבקש סליחה מבטיח להיות יותר עירני [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:45, 2 בנובמבר 2026 (IST) :: לדעתי, עדיף שתוכל להשתמש בקלוד בצורה טובה יותר, מה שלא ניתן לעשות בוויקיטקסט כפי שהוסבר לך. אני לא חושב שהמקום המתאים לפרוייקט הזה של הירושלמי המאיר הוא אצלנו. אני ממליץ לך לטובתך ולטובת הפרוייקט העצום הזה למצוא לו בהקדם האפשרי מקום אחר ועד אז להפסיק לערוך אותו כאן. :: להזכירך, אצלנו יש מגבלות חמורות על שימוש בבינה מלאכותית, כפי שכבר הוסבר לך (למשל, שאסור לחבר סוכן עצמאי של בינה מלאכותית לחשבון), מה שמגביל את היכולת שלך לפתח את הפרוייקט כמו שצריך. :: בברכת עלה והצלח וחילך לאורייתא,-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:59, 2 בנובמבר 2026 (IST) סליחה, ראיתי את זה רק עכשיו. אני מעריך את הפרויקט שלך, ומקווה שיוכל להיות כאן. ואולי דרך אחרת: לעשות את כל השימוש בקלוד '''מחוץ לאתר''', ורק '''אחר כך''' לעשות שינויים כאן. גם ב"מקרא על פי המסורה" יש שימוש ב-AI כדי לאתר טעויות, לעקוב אחרי שינויים, ועוד דברים. אבל ה'''תוצר''' נעשית כאן באופן ידני, ואפילו אם יש לעתים שימוש בבוט זה נעשה בקפידה רבה על ידי בן אדם בלבד. אסור שפרויקט הירושלמי ישבש את המלאכה באתר כאן. אולם אם תוכל לעבוד בזהירות אולי זה ייתכן. זה ידרוש ממך יותר עבודה, וההתקדמות תהיה יותר איטית, אבל כך גם התוצר שלך יהיה יותר אמין בסופו של דבר, וזה מה שחשוב. אם תוכל לחיות עם זה מה טוב. אבל אם המגבלות כאן על השימוש ב-AI באמת מגבילים את היכולת שלך להתקדם, אז תצטרך לעשות את זה במקום אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:58, 2 בנובמבר 2026 (IST) : @[[משתמש:Nahum|Nahum]], @[[משתמש:Dovi|Dovi]]. חסמתי עכשיו חשבון חולף שנעשה בו שימוש לעקיפת החסימה. החשבון נחסם לשלושה ימים, עד לפקיעת החסימה על החשבון הראשי, אך אני מציע להאריך את חסימת החשבון הראשי והחולף עד שנחליט יחד עם המשתמש על המתכונת בה יוכל לפעול - ולא לשחרר את החסימה עד שהכל יהיה ברור ומקובל על הצדדים. לעת עתה, חסמתי גם את חשבון הבוט כדי למנוע את עקיפת החסימה גם דרכו. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:47, 2 בנובמבר 2026 (IST) :: עקיפת החסימה היא עילה לחסימה ארוכה יותר. אאריך את החסימה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:21, 2 בנובמבר 2026 (IST) : בהמשך להארכת החסימה, אבקש מ-[[משתמש: Neriah]] אם אפשר להפעיל הגנה באמצעות הבוט שלו על כל דפי הירושלמי המאיר, כך שרק משתמשים ותיקים יוכלו לערוך בהם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:33, 2 בנובמבר 2026 (IST) :: מדובר באלפי דפים, לדעתי מוגזם להפעיל הגנה ואנחנו יכולים להסתפק באזהרה שעקיפה נוספת של החסימה תביא להרחקה לצמיתות והסרת התוכן מהאתר (בוט יוכל לעשות זאת בקלות). אם נתקל באי-שיתוף פעולה, חוששני שלא תהיה ברירה אלא לנקוט בצעד הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:04, 2 בנובמבר 2026 (IST) 7i4avi1hsnqkcy5k09ammhs7p6euo9x 3101114 3101108 2026-11-02T18:52:09Z Nahum 68 /* נחסמת */ תגובה למשתמש Neriah: מוסכם.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3101114 wikitext text/x-wiki == ברוך בואך == {{בה}} --[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:19, 5 בינואר 2023 (IST) == ירושלמי == שלום וברכה! ראיתי שאתה עובד הרבה על הירושלמי שתחת המשתמש מושך בשבט. תוכל לפרט מהי המהדורה הזאת, והאם ראוי להעבירה למרחב הראשי? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ"ג • 13:50, 23 במרץ 2023 (IST) :אני מעלה את הירושלמי ערוך ומבואר לויקיטקסט :הבחור שהתחיל להעלות עבורי את הקבצים בחור צעיר בשם ישראל העלה את הקבצים תחת המרחב הזה :לדעתי בהחלט כדאי לעבור למרחב הראשי רק אין לי מושג איך לעשות את זה :אשמח אם תעזור לי :בנוסף האם יש דרך לשרשר קבצי קול כך שמי שמעוניין לשמוע את הקבצים בזה אחר זה יוכל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:05, 23 במרץ 2023 (IST) ::מצוין, מי כתב את הפירוש? אתה? בנוסף, האם הפירוש הודפס כספר או שאתה מעלה אותו רק כמהדורה מקוונת? 2 השאלות האלו ישפיעו על המיקום של הפירוש באתר (האם במרחב הראשי או במרחב הביאור). ברגע שנחליט לאיפה, אני יכול להעביר הכל אוטומטית. ::לגבי קבצי השמע, אני פחות מבין בנושא. כדאי לשאול את {{א|Dovi}}, שהתעסק בכל קבצי השמע של המקרא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ"ג • 14:14, 23 במרץ 2023 (IST) :::זה לא פירוש אלא עריכה שברוב המקרים מייתרת את הפירוש כך שנראה לי שזה צריך להיות במרחב הראשי :::האותיות המודגשות הם תוספת שלי כך שהירושלמי יהיה קריא רציף ומובן :::הוספתי מילות קישור רקע לפני כל דיון ופסיקה :::ותרגום צף לכל הארמית :::לחיצה על שם הדף תקפיץ תצלום של הדף המקורי בנוסף יהיה נקודת לחצה לפתיחה של פרשנות על הדף :::אני קורא לזה תלמוד ירושלמי מאיר :::בנוסף בתחילת כל דף הוספתי קישור לפס קול [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:42, 23 במרץ 2023 (IST) ::::אם העבודה הזאת הודפסה כספר - היא תוכל לעלות למרחב הראשי ללא ספק. אם לא, זה יצריך דיון, אשמח אם תפתח דיון כזה ב[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]]. בכל מקרה, גם מרחב הביאור הוא מקום יותר ממרחב המשתמש מהרבה סיבות, לדוגמה שאפשר למצוא אותו בחיפוש גוגל, או שיותר קוראים יגיעו אליו משם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשפ"ג • 04:05, 24 במרץ 2023 (IDT) :::::שלום אורי :::::האם אין אפשרות בו זמנית להיות גם כראשי וגם כפירוש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:24, 30 במרץ 2023 (IDT) :::::לדעתי גדול מהלומדים מתחילים במקור וכאשר המקור נראה מאוד לא מובן וקשה לקריאה הם פשוט עוזבים :::::לכן יש חשיבות שיראו את הגרסא הזו כראשית וממנה יראו את המקור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:37, 31 במרץ 2023 (IDT) ::::::לא, אין אפשרות לגרסא הזו להפוך לגרסה הראשית. היה בזמנו דיון דומה על הבבלי לנדרים, שאני הקטן ערכתי אותו בצורה די דומה לירושלמי שלך. הוחלט אצלנו להשאיר במרחב הראשי את נוסח הבבלי כפי שהוא, ללא עריכה ועימוד, ולשים מהדורות ערוכות, מעוצבות, מעומדות וכיו"ב רק במרחב הביאור, אלא אם הן נדפסו ויצאו לאור בתפוצה רחבה. צר לי אך זו המדיניות הנהוגה כאן והיא חלה גם על הירושלמי. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:57, 31 במרץ 2023 (IDT) אני מציע שתשקול שוב את העברת הירושלמי המאיר למרחב הביאור. כל עוד הוא במרחב המשתמש הוא לא חשוף לאינטרנט ולציבור הרחב, וחבל לציבור שיפסיד מהדורה כזאת. בנוסף דברים כאלה במרחב המשתמש נוטים להשכח עם השנים, ואם המהדורה במרחבים הכלליים היא יותר זמינה לתחזוקה ויותר מכירים בה כחלק מוויקיטקסט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה באייר ה'תשפ"ג • 18:51, 15 במאי 2023 (IDT) :אין לי מושג איך אשמח אם תעזור :אני חושב שזה יותר מתאים למרחב הראשי כיוון שבהמשך אני מתכוון לחבר קישורים לכל מיני תצוגות צורת הדף וכדומה כמו כן יהיו קישורים לפירושים וקבצי קול :אין דמיון בכלל לכל מה שנעשה בבבלי כיוון שהבבלי די מוסכם ומוגה וכמעט תמיד ניתן ללמוד ללא כל עריכה נוספת :בירושלמי יש אין סוף גרסאות הירושלמי לא נערך מעולם ולא מכיר אם אחד שמסוגל ללמוד ירושלמי מהדף המקורי בלי צורך להיעזר בפרשנים שכל אחד מוביל לגרסא שונה דבר שמקשה מאד על הלימוד :אבל אם נראה לכם שמרחב הפירושים זה המקום אז אין לי שום התנגדות :רק אשמח אןם תעזור לי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:21, 16 במאי 2023 (IDT) ::אני יכול לעשות את זה. אני מציע להעביר לצורה של [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות]]. זה בסדר מבחינתך? ::השיוך למרחב שם לא קשור באיכות הטקסט או בכמות השימוש בו. יש לנו טקסטים מאוד איכותיים במרחב הביאור, כמו ביאור מדרשי ההלכה וביאור התנ"ך, שהם ברמה מאוד גבוהה (מוזמן לעיין), ולפי מה שאני רואה גם הירושלמי יצטרף לרשימה המכובדת הזאת. השיוך נקבע לפי פרמטרים אחרים, שזה האם הספר הודפס והופץ (כי ויקיטקסט בעיקרון נועד לדברים כאלה) או שלא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה באייר ה'תשפ"ג • 09:15, 16 במאי 2023 (IDT) :::זה בסדר מבחינתי תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:51, 16 במאי 2023 (IDT) ::::{{בוצע}}, [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשפ"ג • 01:51, 17 במאי 2023 (IDT) == סימוני עין משפט בירושלמי == שלום לך. בהתאם לדיון שלנו בדף [[שיחה:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שקלים/פרק ד]] אני מבקש שתציין מספרי עין משפט רק עם מספר של הסימן - בלי סימון הפרק. תודה רבה לך. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:45, 23 באפריל 2023 (IDT) :אשמח אם תדריך אותי :אם אני מציין עין משפט ללא הפרק אני לא מצליח לחזור לנקודה ממנה יצאתי כיוון שיש משפר נקודות בעלי אותו שם אחד בכל פרק :אלא אם כן אני אחלק גם את הירושלמי לפרקים :אולי במקום זה אכין גרסא שמכילה כל מסכת בנוסף לגרסא שמכילה כל פרק בניפרד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:01, 23 באפריל 2023 (IDT) ::כדאי לדעתי לחלק באמת גם את הירושלמי לפרקים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:15, 23 באפריל 2023 (IDT) :::ציון פרק או לא זה תהליך מהיר שתמיד אפשר לעשות אני מעוניין כמה שיותר מהר להעלות את כל העין משפט וגם לבדוק אני מאמין שבתוך שבועיים אסיים את השלב הזה :::במקביל אולי אתם יכולים לעזור לי בכמה רעיונות עריכה :::הייתי רוצה שתהיה אפשרות :::בכל דף לבחור קובץ השמעה מתוך רשימה :::בכל דף לבחור קובץ תצוגה (צורת הדף מהיברו בוקס , טקס מויקי, תצלום הדף ליידין, ועוד) :::קישורים לבבלי :::בחירת פירושים מתוך רשימה :::כמו כן האם יש דרך שהתוספות יהיו מקופלות ורק כאש פונים אליהן הם יראו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:56, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::תוכל לראות בדפי מיזם [[ויבינו במקרא]] כיצד משלבים אצלנו קבצי אודיו. את הקובץ עצמו יש להעלות ב-Commons. ::::בקשר לקובץ תצוגה, נראה לי ש[[משתמש:Dovi]] יוכל לייעץ לך יותר טוב ממני. ::::באשר לקישורים לבבלי, הבבלי אצלנו מסודר לפי דפים ועמודים, וניתן לקשר אליהם. ::::לגבי בחירת פירושים מתוך רשימה, אתה מוזמן לראות איך הדבר נעשה בתלמוד הבבלי, באמצעות תבנית "מגירה". ::::בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:44, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::קודם כל עבודה מדהימה :::::האם יש דרך לקפוץ לנקודה מסויימת בדף ויקי קיים :::::לדוגמא אם לקטע מסוים בירושלמי יש מקבילה בבבלי לא די בהפניה לדף צריך למקד לשורה ואולי לתחילת הטקסט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:00, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::::בנוסף היה מאד נחמד אם היה אפשר להפנות לשורה בהיברו בוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:11, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::המממ. כדי להפנות לטקסט ספציפי בדף, יש שתי אפשרויות: :::::::א. ליצור עוגן בשורה (באמצעות תבנית {{תב|עוגן בשורה}}) בתחילת הטקסט שאתה רוצה להפנות אליו, ואז לקשר לאותו העוגן. :::::::ב. לעשות אותו הדבר (כמו באופציה א), רק בדף ה"ביאור" (לדוג': [[ביאור:בבלי ברכות דף ב]]), שם הטקסטים כבר מעומדים ומעוצבים בצורה יותר טובה מאשר בדף הבבלי הרגיל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:14, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::באשר לשורה בהיברו בוקס, זה בלתי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:17, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::::::לגבי המספור אולי כדאי לציין מספר דף - ואז את האינדקס וכך לשמור על המספור שקיים בספרים ::::::::לדוגמא דף צ האינקס כא ::::::::נרשום צ_כא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:09, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::::אני חושב שאם כבר התחלת בשיטה אחת אז כדאי שתפעל באותה שיטה. אם נמצא פתרון אחר כך, ברגע שהכל יהיה בצורה אחת יהיה אפשרי לשנות את זה יותר בקלות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ"ג • 23:41, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::::האידאל היה אם בתצוגה היה אפשר להציג רק את האינדקס אבל בחיפוש לחפש את הכל :::::::::אני חושב שלא ניתן יהיה לעבור בקלות ממספור רציף כמו שעשיתי :::::::::אבל לעבור ממספר דף ואינדקס לתצוגה רק של האינדקס ניתן בקלות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:32, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::אם היה ניתן לרשת כל דף או למספר כל שורה לא היה צורך לקבוע עוגן בטקסט ויקי קיים וניתן היה לקשר גם מקום בתוך דף מהיברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:34, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::זה עדיין לא מספיק כיוון שאותו אינדקס מופיעה באותו דף מספר פעמים אז צריך עוד ערך שיציין את מספר המופע בדף וגם הוא לא יוצג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:56, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::אולי אפשר פשוט להשתמש במיספור רץ מ-א ועד תתקצט או כמה שצריך, לכל המסכת?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:10, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::::הבעיה שרוצים שהמספור יהיה זהה למה שיש בספרים המודפסים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:19, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::::אני מבין. הבעייה היא שבספרים המודפסים, למיטב ידיעתי המיספור חוזר לאות א בכל עמוד מחדש. זה יאלץ אותנו לחלק את הירושלמי לעמודים. יש עם זה בעייה, שצורת הדף (כלומר, החולקה לדפים ועמודים) איננה מוסכמת והיא תלויה במהדורה שמשתמשים בה. משום כך, זה בלתי אפשרי לדעתי בכל מקרה להיצמד לחלוטין למה שיש בדפוס. {{א|מאירושולי}}, {{א|Roxette5}}, {{א|Shalomori123}}, מה דעתכם בעניין?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:30, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::::::דעתי לתת למאיר לסיים את הפרויקט כפי שהתחיל ואז לדון מחדש. ייתכן שאז כבר שלום אורי יכול לסדר את הכל באופן גורף. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:36, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::::::אני מסכים עם דניאל. אם יהיה שינוי בירושלמי מאיר עצמו וחלוקתו לפרקים זה יהיה הכי קל כי הפתרון יבוא מעצמו. בכל מקרה כרגע אין צורך להתעכב בהעלאת העין משפט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ"ג • 12:42, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::האם לא כדאי לחשוב על דרך שבה מעלים דף לתוך דף עבודה ובו אפשר להוסיף עוגנים ::::::::כך לא נמלא את הדף המקורי בעוגנים ::::::::וכך גם יהיה ניתן להתיחס לכל מקודה בדף כולל בקבצי תמונה ::::::::אני לדוגמא מעוניין לקשר את הטקסט לכתב יד ליידן ::::::::אם הייתה לי אפשרות כזו זה היה מאד מועיל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:49, 16 במאי 2023 (IDT) :::::::::מבלחינה טכנית, אני לא מכיר אפשרות כזו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:05, 16 במאי 2023 (IDT) ::::::::::כאשר צריך לתקן מילה בודדת צריך לפתוח את כל הקובץ שהרבה פעמים נראה מאד לא ידידותי אולי כדאי לחשוב על דרך לסמן עם העכבר את הקטע שרוצים לתקן ואז רק הוא יפתח לעריכה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:06, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::כותרת של קטע, עם סימני שוויון לפני ואחרי הכותרת, יעשו את העבודה, והם משמשים גם כעוגנים. :::::::::::כך, לדוג', אם לפני דף יד עמוד ב תעשה כותרת, ===דף יד עמוד ב===, זה ייראה כך: ===דף יד עמוד ב=== ::::::::::--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:39, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::ברור שכך מקטינים את הקטע שניפתח אבל עדיין עם כל הסימנים המיוחדים זה נראה מפחיד אני חושב שמה שהצעתי לא מסובך לביצוע ויאפשר להרבה אנשים להיכנס ולתקן ללא חשש :::::::::::אם אפשר לפנות לאילו שכותבים את הקוד הייתי שמח לו צרפו את האפשרות הזו בנוסף לקודמות שהצעתי כמו לאפשר העתקה של הדף המקושר לתוך דף ויקי כך שיהיה ניתן לצרף אליו עוגנים בלי לשנות את הדף המקורי וכך גם יהיה אפשר להכניס עוגנים לדפים מחוץ לויקי כמו היברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 במאי 2023 (IDT) ::::::::::::זה לא נראה לי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:05, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::::קהילת המפתחים של ויקי נמצאת כאן: [[phabricator:]], אם תרצה לנסות לפנות אליהם באנגלית. לצערי אני חושב שאף אחד לא יטרח לפתח כלי שאין בו צורך רחב, במיוחד אם זו בקשת פיצ'ר ולא בקשת תיקון של באג. ספק אם מישהו יטרח לקרוא את מה שתכתוב, אבל מוזמן לנסות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בסיוון ה'תשפ"ג • 17:00, 31 במאי 2023 (IDT) == ההקלטות == סידרתי אותן ב[[c:Category:ירושלמי_מאיר]]. ישר כח על ההעלאה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 10:25, 30 ביוני 2023 (IDT) :תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 ביוני 2023 (IDT) == מראה דפי הביאור:ירושלמי מאיר == ראשית, יישר כח עצום על ההעלאה לאתר.<br> לענ"ד, הדפים מסודרים בצורה שאינה ידידותית לקורא, לדוגמא, פסקאות לפי הדפים (דף X) מתחילות ב"-----------------------------------דף", ולפחות לי זה מפריע בעיין. יש עוד כמה שינויים קלים שלדעתי יגרמו לדף להראות מסודר.<br> אתה מעלה כך את הדפים בכוונה, או שכדאי לסדר את הדפים בצורה אחרת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:42, 8 בספטמבר 2023 (IDT) :אשמח לכל עזרה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:35, 10 בספטמבר 2023 (IDT) ::צריך לדעתי למחוק את כל המקפים שלפני המלה "דף".--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:54, 10 בספטמבר 2023 (IDT) ::: ראיתי עכשיו שבחלק מהדפים תוכן העיניינים בתיבה נגללת. אפשר לבטל זאת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::אני חושב שכן תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:48, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::: {{אגודל למעלה}}. [[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]], תוכל להוסיף לתבנית "תיבה נגללת" פרמטר ליישור שמאלה? לדעתי זה יועיל לדפים האלו. תודה! [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:50, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::@[[משתמש:Neriah|Neriah]], אתה מתכוון להוסיף אפשרות בתבנית עצמה או להוסיף עם בוט את הפרמטר במקרים מסוימים? כי לא הבנתי מה המקרים האלו.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בתשרי ה'תשפ"ד • 17:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::: להוסיף בתבנית עצמה את האפשרות <code><nowiki>|יישור=שמאל</nowiki></code>, ואז כשבוט יסיר את המקפים בכותרות ויטפל בכל הדפים - יוסיף גם את הפרמטר הזה לתבנית. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 18:59, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::: אם יורשה לי לחזור לשיחתנו מה-10 בספטמבר, לענ"ד הכותרת של הפסקאות צריכה להתחיל במלה "דף", ללא כל סימון לפני כן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:28, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::כל מה שנראה טוב יותר אז בשמחה מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:09, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::: אני מעדיף להריץ את כל השינויים בפעם אחת, ולכן אני מבקש משלום אורי להוסיף את הפרמטר, שנוסיף גם אותו באותה עריכה. אני עובד כרגע על רשימת החלפות, ומקווה שאוכל להריץ בקרוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:01, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::הוספתי בתבנית. אתה מריץ את הבוט, נכון? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' בתשרי ה'תשפ"ד • 20:18, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::: לכאורה כן. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) : העיצוב הנוכחי ב[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בכורים/פרק שני]] מקובל מבחינתך? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:19, 30 באפריל 2024 (IDT) ::שלחתי את הקישור לחברים ::חלקם מצליחים לפתוח ולהגיעה לירושלמי מאיר וחלקם מגיעה לירושלמי הרגיל ::זה הקישור ::ביאור:ירושלמי מאיר – ויקיטקסט (wikisource.org) ::יש רעיון למה זה קורה? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:39, 7 במאי 2024 (IDT) :::זה לא נראה כמו קישור. :::אתה יודע איך נראה קישור?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:34, 7 במאי 2024 (IDT) ::::תודה בדקתי במכשירים שלא עובדים התברר שבתצוגה שלהם מופיעה לדוגמא ^מסכת ברכות פרק א משנה א ::::לחיצה על החץ תביא את הדף המבוקש אבל לחיצה על שם הפרק והמשנה מקפיץ לירושלמי הרגיל ::::הוספתי את ההערה הזו בצמוד לקישור מקווה שזה יעזור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:39, 7 במאי 2024 (IDT) :::https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8 :::זה הקישור שאתה צריך לשלוח לחברים שלך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:36, 7 במאי 2024 (IDT) == הדפסת ביאור ירושלמי מאיר: == האם יש דרך שחלק מהקוד יראה רק בתצוגה וחלק רק בהדפסה לדוגמא כל הקישורים חסרי משמעות בהדפסה כמו כן אני חושב שאם אפשר לערוך כך ניתן להוריד את התיבה נגללת של העין משפט ולהדפיס את העין משפט בשלמותו כמובן גם אתכל התרגום הצף להציג בהדפסה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:30, 19 בנובמבר 2023 (IST) :מכיוון שהדף בו אתה שואל הוא דף השיחה שלך עצמך, כדאי שתתייג אנשים שאתה רוצה שיראו את השאלה שלך, או שתשאל במזנון או בדף השיחה שלהם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:12, 19 בנובמבר 2023 (IST) == מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג == יישר כח על הוספת השיעור המוקלט לדף [[מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג]]. יש לי רק 2 שאלות: 1) אתה הרב יהונתן בלאס? כי אם לא, ייתכן שנחוץ לנו אישור ממנו להעלות את ההקלטה שלו כאן. 2) אתה בטוח שהעלית את השיעור לחלק הנכון? במורה נבוכים יש 3 חלקים, ובכל אחד מהם יש פרק ג. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:21, 29 בינואר 2024 (IST) :הרב מעביר שיעור קבוע בנוה צוף התחיל לפני המלחמה וכיוון שגויסתי לא השתתפתי בעשר השיעורים הראשונים קיבלתי הסכמה בעל פה עד כה הוא העביר 16 שיעורים השגתי רק את השיעור הראשון שני והחל משיעור 11 :מכאן והילך בע"ה העלה שיעור בשבוע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:58, 31 בינואר 2024 (IST) ::1) אני לא בטוח שאישור בעל פה מספיק. ::2) אני אשאל שוב: אתה בטוח שהעלית את השיעור למקומו הנכון?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:28, 31 בינואר 2024 (IST) :::יש לי גם בוואטסאף :::לגבי המיקום כן זה חלק א פרק ג רק הרב מתחיל בסיכום השיעור הקדם אני כעת מעלה את שאר השיעורים עד חלק א פרק ג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:33, 31 בינואר 2024 (IST) ::::אה, אוקיי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:34, 31 בינואר 2024 (IST) :::::סיגנון השיעור הוא כזה שהרב קורא קטע ואז מסביר וכך הלאה אני חושב שכדאי לכתוב את ההסברים של הרב בלאס בתוך הטקסט כך שניתן יהיה להבין מתוך קריאה רציפה כמו כן כאשר הרב מקפיץ לקטעים בפרקים אחרים אני חושב שכדאי שהקטעים יופיעו במקום כך שהלימוד יהיה רציף :::::האם כדאי ליצור העתק של המורה או להוסיף על הקים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:33, 23 במאי 2024 (IDT) ::::::לדעתי אם אתה עושה דבר כזה, זה צריך להיות במרחב הביאור, אבל את דברי המורה לסמן בטקסט המוקרי עם תגי קטע וכך להכליל אותם בדפי הביאור, כדי שלא ליצור כפילות. ניתן פשוט לסמן את הקטעים במספרים מ-1 עד כמה שצריך בכל פרק בנפרד.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 05:37, 24 במאי 2024 (IDT) :::::::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:42, 24 במאי 2024 (IDT) == [[הלל בברכה ביום העצמאות]] == מי מחבר המאמר, [[הלל בברכה ביום העצמאות]]? נחוץ אישור OTRS ממנו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:29, 28 באפריל 2024 (IDT) :אני המחבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:57, 28 באפריל 2024 (IDT) ::האם יצא כספר מודפס? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשפ"ד • 04:53, 30 באפריל 2024 (IDT) :::הודפס כחוברת לפני מספר שנים והופץ והופץ בבתי כנסת בצפון :::בע"ה אני רוצה להעלות גם מאמר ושיעור על צורת המנורה ודרך חדשה לחישוב האמה ושיעורי תורה :::ודרך חדשה לזיהוי מקום המקדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:46, 30 באפריל 2024 (IDT) ::::המקום המתאים למאמרים כאלו הוא לענ"ד מרחב הביאור.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:29, 30 באפריל 2024 (IDT) :::::מה שנראה לך זה בסדר מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:26, 30 באפריל 2024 (IDT) == ביאור:הל"מ == עדיף ששמות הדפים יהיה בלי מקף, כך: [[ביאור:הל"מ ברכות ב א]] ולא: [[ביאור:הל"מ-ברכות ב א]]. זה ייעל את פעולת סרגל ניווט אם נרצה לשים שם (לדעתי נחוץ שיהיה סרגל ניווט והוא יעבוד רק אם לא יהיה שם מקף). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:25, 11 ביוני 2025 (IDT) :תודה מעדכן [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:27, 11 ביוני 2025 (IDT) :: תשתדל להקפיד לשים את כל הדפים עם השפם הנכון ("ביאור:הל"מ ברכות יג א" ולא "ביאור:ברכות יג א"). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:42, 11 ביוני 2025 (IDT) :::סליחה ותודה על ההערה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:40, 11 ביוני 2025 (IDT) ::::ראיתי שחלק מהקבצי קול שהעלתי נשרו עם סטטוס not ready למרות שעבר הרבה מאד זמן לדוגמא תוס_עירובין_6_עד_א_עד שיהו בתים וחצירות פתוחים לתוכו ::::תוס_עירובין_6_עד_ב_ הוה אמינא טעמא דרב משום דאין מבוי ::::תוס_עירובין_6_א_ב_בפת כ"ע לא פליגי דבחד סגי ::::האם אפשר לקבל רשימה של כל הקבצים שלא סיימו לעלות וכמובן האם אפשר לתקן את זה ניסיתי ריסט לא עזר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:24, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::: אין לי מושג על איזה קבצים אתה מדבר ולאן העלית אותם. ביומן ההעלאות של ויקיטקסט הם אינם מופיעים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:47, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::העלתי לויקישיתוף דוגמא אם תיגש להורדה תראה הןדעה שזה לא מוכן ::::::https://commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%AA%D7%95%D7%A1_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_6_%D7%A2%D7%93_%D7%91_%D7%94%D7%95%D7%94_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%99.ogg [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:29, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::: הקובץ עלה והוא זמין בפורמט ogg vorbis, שזה הפורמט שבו אתה העלית אותו. ההודעה שזה לא מוכן מתייחסת להמרה לפורמט מפ3, שזה כנראה לא זמין שם כרגע. אם זה מהווה בעייה אתה יכול להמיר בעצמך ל־מפ3 ולהעלות מחדש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:36, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::הבעיה שחשבתי להוריד ולהוסיף כמה קטעים אבל לא ניתן להוריד אני לא שמרתי את הקבצים המקוריים ראיתי שחלק מהקבצים לא זמין להורדה למרות שעברו כמה חדשים מאז שהעלתי אותםך [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:44, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::: כל הקבצים זמינים להורדה כ־ogg, רק לא כ־mp3. בראש הדף תחפש אפשרות לעשות download, צריכה להיות שם אפשרות כזו. לא בלשונית Transcode ששם כתוב שזה לא מוכן והכוונה ל־mp3.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:22, 16 באפריל 2026 (IDT) == חשבון בוט == לא מקובל בוויקיטקסט לבצע כמות גדולה כזו של עריכות מחשבון רגיל. אנא צור חשבון נפרד עבור בוט והמתן עד יתקבל אישור מהקהילה לתת לחשבון הבוט דגל בוט (זה לוקח שבוע). עד אז אבקשך להפסיק את העלאת החומר לפרוייקט הלכה ממקורה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 15 ביוני 2025 (IDT) : סליחה שחסמתי אותך לעשר דקות, נאלצתי להסב את תשומת ליבך לפנייתי. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:43, 15 ביוני 2025 (IDT) ::לא ידעתי על המגבלה נשאר לי רק עוד שני קבצים קטנים יחסית להעלות ::וחבל לעצור עכשיו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:27, 15 ביוני 2025 (IDT) ::: איזה מסכתות עוד נשאר לך? [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:38, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::חשבתי ששתים אבל אני רואה שעצתה אותי באמצע יבמות אז צריך לחזור על סדר נשים וזהו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:45, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::: סדר נשים זה המון. זה מציף את דף השינויים האחרונים ומשבש את עבודת המנטרים. אם תרצה להגביל את זה למסכת אחת בלבד ביום עד לסיום סדר נשים, יבמות היום, כתובות מחר וכו' עד לסיום החומר, זה אפשרי. אם אתה רוצה לעשות הכל בבת אחת, זה רק עם חשבון בוט. אולי {{א|shalomori123}} או {{א|Neriah}} שיש להם כבר חשבון בוט יוכלו לעשות את זה במקומך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:51, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::מברור עם גיפיטי אני משתמש בחשבון בוט שיצרתי בעבר 'מאירושולי@meirbot1' [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:56, 15 ביוני 2025 (IDT) :::::::לעיתים הצ'אט ראינו מבין עד הסוף בפרטים טכניים. :::::::כל עוד לא יצרת חשבון נפרד שניתנה לו ההרשאה, השינויים יוצגו בדף השינויים האחרונים ויעמיסו עליו. :::::::יש לציין שהעריכות יכולות להיות מועילות מאוד ושאין בהם כל פגם (אם כי גם בזה כדאי להזהר מול הצ'אט ולא לעשות אחריו כמו תוכי), ועדיין לשם כך קיים המנגנון של בוטים, דרכו נכון לבצע כמויות כאלה של עריכות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ט בסיוון ה'תשפ"ה • 16:14, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::: אני מדבר על חשבון בוט בוויקיטקסט. חשבון משתמש בוויקיטקסט. לשלום אורי ונריה יש חשבון כזה, לך עדיין אין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:28, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::::שלום אורי אני שולח לך במייל את הקבצים בכל מייל אשלח מסכת אחת אשמח אם תוכל להעלות את הקבצים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:17, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::::: לשלום אורי יש חשבון בוט והוא יכול להעלות את הכל ברצף.<br>שיחררתי לך את החסימה. אל תעשה יותר פעולות אוטומטיות על מספר רב של דפים עד שיהיה לך חשבון בוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:22, 15 ביוני 2025 (IDT) :::::::::אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף "תבנית:כותרת לעמוד בגמרא" – ויקיטקסט <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> :::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]</span> יש התנגדות? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:29, 16 ביוני 2025 (IDT) :::::::::: תעלה את השאלה הזו בבקשה לדיון מסודר במזנון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:31, 16 ביוני 2025 (IDT) == יצירת חשבון בוט == דף הוויקיטקסט [[משתמש:Meirveshulibot]] איננו '''חשבון.''' יצירת '''הדף''' איננה יצירת '''חשבון.''' נא '''ליצור חשבון חדש''' בשם Meirveshulibot. [תעשה logout למשתמש הנוכחי שלך ותיצור '''חשבון חדש''']. תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:07, 25 ביוני 2025 (IDT) : אפשר גם ליצור חשבון מתוך החשבון הנוכחי, באמצעות [[מיוחד:יצירת חשבון]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 10:16, 25 ביוני 2025 (IDT) == הקלטת תוספות == בכוונה הוספת הקלטות ב[[שבת קכב א]] במקום ב[[ביאור:הל"מ שבת קכב א]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 17:17, 8 בינואר 2026 (IST) :טעות תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:28, 8 בינואר 2026 (IST) ::בעה עוד כשבועיים שלוש אסיים להקליט שיעורים על כל התוס במסכת שבת וברכות אולי כדאי להעלות הכל לברכו ושבת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:17, 8 בינואר 2026 (IST) :::מה כוונתך? להעלות למרחב הראשי? נדמה לי שמרחב ביאור הוא המקום הראוי בכל אופן. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 20:23, 8 בינואר 2026 (IST) ::::הכוונה שבקטע התוס יופיע הקלטה בצמוד לכל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:40, 8 בינואר 2026 (IST) :::::זה בדיוק מה שאתה עושה עכשיו, לא? ואם כוונתך שיופיע כך במרחב הראשי, אז שוב, לדעתי זה לא שייך שם. מה שכן אפשר לעשות זה לשים קישור לדף הביאור. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 20:51, 8 בינואר 2026 (IST) ::::::אני חושב שתוס נותר די מיותם 99 אחוז מלומדי הדף היומי מתעלמים ממנו בגלל הקושי אם נצרף את ההקלטות זה יוסיף הרבה לומדים במחזור הבא של הדף היומי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:50, 8 בינואר 2026 (IST) :::::::עדיין, המקום הראוי הוא מרחב ביאור. לשיפור החשיפה אפשר להוסיף קישורים. :::::::(ובכל אופן אני לא בטוח עד כמה זה יועיל. הרבה פעמים אנשים לא לומדים תוספות מחוסר זמן, בשביל מי שרוצה להשקיע את הזמן כבר קיימים ספרי ביאור. אבל אולי זה כן יועיל ברמה כלשהי, אני לא יודע. אולי כתיבת ביאור כטקסט תועיל) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 21:55, 8 בינואר 2026 (IST) ::::::::בעה סיימתי להעלות שיעורי שמע על כל תוספות מסכת ברכות ושבת ואני מתחיל עירובין אני חושב ששווה להכניס את ההקלטות לגרסא הרגילה אם זה נראה מכביד ניתן להפוך את הטקסט המודגש לקישור כך שמבחינה חזותית לא יהיה שינוי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:04, 1 בפברואר 2026 (IST) ::::::::: אני מסכים עם {{א|הירש אייזנשטיין| ר' הירש}}, מקומם של הקישורים להקלטות הללו הוא במרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:52, 1 בפברואר 2026 (IST) ::::::: אני חוזר ומזכיר לך שמקומן של ההקלטות הללו הוא במרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:21, 15 במרץ 2026 (IST) == אזהרה == {{אזהרה|עירובין מח א}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:54, 23 במרץ 2026 (IST) :אני מצטער פשוט אני כל הזמן עובר בין הביאור שבו אני מכניס את השינויים לטקסט הרגיל וקורה שאני בטעות מכניס את השינויים לטקסט המקורי שלא בכוונה סליחה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:09, 23 במרץ 2026 (IST) ::דרך אגב לפני כשנתיים נאמר שתהיה גירסא שתאפשר עריכה בתצוגה יש חדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:18, 23 במרץ 2026 (IST) :: תודה על ההבהרה, וסליחה על שחשדתי בכשרים. חזק וברוך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 02:28, 24 במרץ 2026 (IST) == עבודת הבוט שלך == כמה עוד מסכתות נשאר לבוט שלך לעבור עליהם? אני מבקש שלא תריץ את הבוט מכאן והלאה כלל ועיקר ללא בקשת דגל בוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:14, 3 במאי 2026 (IDT) :נראה לי שהוא כבר סיים לעבור על כל המסכתות איך מבקשים דגל בוט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:22, 3 במאי 2026 (IDT) :: [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות#בקשת הרשאות]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:28, 3 במאי 2026 (IDT) :::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:37, 3 במאי 2026 (IDT) ::::אני מצטרף לבקשה שלא לבצע עריכות בוט המוניות ללא דגל בוט, זה מציף את השינויים האחרונים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:30, 4 במאי 2026 (IDT) :::::שוב סליחה לא ידעתי שצריך לבקש אישור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:59, 4 במאי 2026 (IDT) :::::: למה אתה משקר? הרי קראת את הבקשה שלי ואפילו הגבת עליה. מה זה "לא ידעתי שצריך לבקש אישור?" הרי אפילו שאלת איפה מבקשים אישור ועניתי לך, ואפילו הודית לי על כך. אני לא אוהב שקרנים. נחסמת ל־8 שעות. ראה זאת כאזהרה אחרונה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::לא השתמשתי מאז בבוט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:14, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::: אז מי פרץ לך לחשבון והשתמש בו בשעה ומשהו האחרונות כדי להוסיף תגי /div למסכתות מגילה ובבא קמא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:19, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::::אין לי מושג אני הרצתי את הבוט רק פעם אחת הרצתי במחשב מהחברה אולי משהו פנימי עצר את זה והם חידשו אני אנסה לסגור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:24, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::::: תסגור, ואז אפתח לך את החסימה. סליחה שחשדתי בכשרים, ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:25, 4 במאי 2026 (IDT) ::::::::::כן מצטער זה אכן הורץ על ידי המערכת עצרתי את זה הרגע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:31, 4 במאי 2026 (IDT) ::::::::::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:34, 4 במאי 2026 (IDT) :אני מבקש שוב, אם אפשר לא לבצע עריכות בוט בלי דגל בוט. זה ממש מציף את השינויים האחרונים ומקשה על יתר העורכים. סליחה על ההטרדה החוזרת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:46, 29 ביולי 2026 (IDT) ::שוב סליחה אני לא משתמש בבוט אלא בבינה על המחשב המקומי פיצר חדש של קלוד איך אני יכול לעבוד בלי להפריע? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:22, 29 ביולי 2026 (IDT) :::אני לא בטוח, אבל אולי באמת עדיף כן להשתמש בבוט, ולא בכלים אוטומטיים אחרים, כדי שהעריכות האוטומטיות יסומנו ככאלה ולא יכבידו על המערכת. מתייג כאן את [[משתמש:Nahum|Nahum]] שבטח יודע יותר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:17, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::הבעיה עם בוט זה שזה קוד קבוע שלא יכול להגיב למקרים משתנים הבינה מגיבה לדברים משתנים אבל מסכים שחייבים למצא דרך שלא יהיו התגשויות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:21, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::: {{א|מאירושולי}}, הפתרון הוא לתת דגל בוט, בין אם לחשבונך הרגיל לפרק זמן קצר ובין אם לחשבון חדש שתפתח עבור זה, שייועד לפעולות אוטומטיות של סוכן הבינה המלאכותית. בלי זה זה באמת יוצר עומס גדול מדיי על דף השינויים האחרונים ומשבש בצורה קשה את עבודת המנטרים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:32, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::::תודה רבה על ההערה וההכוונה, קלוד הסביר לי את הבעיה אפתח חשבון ייעודי לפעולות האוטומטיות ואגיש בקשה לדגל ::::::בוט, ועד אז אקפיד על קצב עריכות מתון. תודה . [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2026 (IDT) :::::::תודה נחום, צדקת! נמצא החשבון — [[משתמש:Meirveshulibot]], וכבר יש לו דגל בוט פעיל :::::::(שימש אותי בעבר בביאור הל"מ). אעביר אליו את הפעולות האוטומטיות, והבקשה כאן מתייתרת. :::::::תודה על הסבלנות וההכוונה. [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:23, 29 ביולי 2026 (IDT) == סימני פסוק בתוך תבניות תנא או אמורא == שים לב שסימני פסוק בתוך התבנית משבשת את פעולת התבנית של התנא או האמורא. צריך להוציא את כל סימני הפיסוק מחוץ לתבניות הללו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:48, 19 ביולי 2026 (IDT) :תודה אני מנסה לתת לקלוד לפסק [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:34, 19 ביולי 2026 (IDT) ::כמו כן עשיתי ניסוי המרתי קובץ קול על תוס לטקסט וביקשתי מקלוד להדגיש את דברי התוס בתוך ההסבר ולדעתי התוצאה טובה הבעיה הזמן להמיר קבצי קול לטקסט וגם למרות המנוי כצות ההמרות מאד קטנה האם יש לויקי איזה כלי שיכול לעשות את העבודה ברקע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:41, 19 ביולי 2026 (IDT) :: כמו שאתה רואה, זה לא רעיון טוב לתת לקלוד לעבוד בלי השגחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:59, 19 ביולי 2026 (IDT) :::מסכים הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מויקי "C:\Users\user\OneDrive\wikitext-clean-edit.zip" [[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%93%D7%A3_%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%97%D7%96%D7%95%D7%AA%D7%99.png]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:56, 20 ביולי 2026 (IDT) :[[קובץ:עריכה במצב חוזי ביאור בטקסט מוקטן.png|250px|יכולת להציג טקסט שונה בתבניות שונות]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:44, 20 ביולי 2026 (IDT) ::[[קובץ:עריכה במצב חוזי הצגת תבניות מבוקשות.png|250px|יכולת להציג תבניות נבחרות ]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:58, 20 ביולי 2026 (IDT) ::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT) ::::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:14, 21 ביולי 2026 (IDT) == הפרדה בין עבודה אוטומטית לעבודה ידנית == אבקש ואחדד שוב: נא להקפיד לעשות את כל העבודה האוטומטית, אם האמצעות בוט ואם באמצעות בינה מלאכותית, אך ורק באמצעות חשבון הבוט. כתיבה ועריכה ידנית נא לבצע באמצעות החשבון הרגיל. מקווה שעכשיו זה מספיק ברור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:18, 29 ביולי 2026 (IDT) אני מתנצל שלא התרעתי על כך בזמן, אבל נראה שנתינת הסיסמה שלך לבינה המלאכותית מהווה הפרה של תנאי השימוש של קרן ויקיקמדיה שוויקיטקסט היא חלק ממנה. ראה כאן. [[wmf:Policy:Terms of Use]] אבקש לחדול מייד מכל עריכה שנעשית על ידי מתן גישה לחשבון שלך לגורם שלישי כלשהו, במיוחד בינה מלאכותית. שבוע טוב והמשך עבודה פוריה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 1 באוגוסט 2026 (IDT) :לא נתתי את הסיסמא לאף אחד יש פיצר חדש שאם אני פותח את קלוד כאקסטנשיין לכרום הוא עובד ממש במקומי לא צריך סיסמא במקביל הרצתי תוכנת פייטון שקראת קבצי שמע מתמללת ממזגת עם הטקסט וכותבת במחשב שלי הבינה יצרה קוד כזה $env:WIKI_USER = "Meirveshulibot@שם-ההרשאה" :$env:WIKI_BOT_PASS = "סיסמת-הבוט" :python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py$env:WIKI_USER = "Meirveshulibot@שם-ההרשאה" :$env:WIKI_BOT_PASS = "סיסמת-הבוט" :python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py את הסיסמא אני מכניס בזמן הריצה בקומנד ליין [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:17, 2 באוגוסט 2026 (IDT) == התלמוד הירושלמי == שלום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]]. רציתי לומר לך תודה, ולהביע הערכה, על העבודה העצומה שאתה עושה ברחבי כל התלמוד הירושלמי: פירוש משולב וקריא בתוך דברי התלמוד, מידע מאורגן ובהיר וחינוכי על כל החכמים הנזכרים בו, פירוש מוקלט לפשט דברי התלמוד ביחד עם תמליל, קישורים לפוסקים ובירור הפסיקות העולות מתוך הסוגיות ביחד עם קישורים לסוגיות המקבילות בתלמוד הבבלי, תעתיק של כתב יד ליידן, חלוקה לפרקים והלכות משולבת עם חלוקה לדפים לפי דפוס וילנא (עבור לומדי הדף היומי בירושלמי) ביחד עם מפרשים שנדפסו על הדף בדפוס וילנא, ושילוב צילום הדף מדפוס וילנא. ויכול להיות שיש עוד מעלות שעוד לא הבנתי אותן, או שלא ראיתי אותן בגלל שהן עדיין בשלבי ביצוע. וכל זה תוך כדי ארגון מסובך וקידוד מורכב, והעלאת קבצי שמע וצילומי ספרים ושילובם בדפי התלמוד. קשה להאמין שבן אדם אחד עשה את כל זה. ממה שהצלחתי להבין, אתה ממש עובר על התלמוד כולו פעם אחרי פעם, דף אחרי דף ופרק אחרי פרק, כדי לתקן ולשפר ולהוסיף עוד מעלות. יישר כוחך על החריצות, ועל החכמה שהשקעת ביצירה הזאת, כדי להנגיש את התלמוד הירושלמי לקהל הלומדים ברישיון חופשי, בעיצוב בהיר ויעיל ובאופן מקוון! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:40, 5 באוקטובר 2026 (IDT) == קוד QR == מאירושולי שלום,<br> '''אנא''' טפל '''בהקדם''' בנושא קוד QR, אותו העליתי בדף [[שיחת ביאור:ירושלמי מאיר#קוד QR]] . זה דחוף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:37, 26 באוקטובר 2026 (IST) : {{א|מאירושולי}}, אנא טפל בנושא, מדובר בחשש לפרצת אבטחה והנושא אינו סובל דיחוי. תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:39, 27 באוקטובר 2026 (IST) == נחסמת == חסמתי אותך ל-72 שעות עקב הצפת דף השינויים האחרונים. זה משבש לי את כל עבודת הניטור באתר. החסימה הבאה תהיה בל"נ לצמיתות. ראה הוזהרת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:00, 1 בנובמבר 2026 (IST) :אני ממש מצטער חידשתי את הרשיון של קלוד ולא שמתי לב שצריך לחזור ולהפעיל את הכללים שהגדרתי לו שכל העריכות לאחר אישור יעברו דרך חשבון הבוט הוא כתב לי את כל השינויים עברתי עליהם וכאשר אישרתי הוא השתמש בחשבון הרגיל ממש מבקש סליחה מבטיח להיות יותר עירני [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:45, 2 בנובמבר 2026 (IST) :: לדעתי, עדיף שתוכל להשתמש בקלוד בצורה טובה יותר, מה שלא ניתן לעשות בוויקיטקסט כפי שהוסבר לך. אני לא חושב שהמקום המתאים לפרוייקט הזה של הירושלמי המאיר הוא אצלנו. אני ממליץ לך לטובתך ולטובת הפרוייקט העצום הזה למצוא לו בהקדם האפשרי מקום אחר ועד אז להפסיק לערוך אותו כאן. :: להזכירך, אצלנו יש מגבלות חמורות על שימוש בבינה מלאכותית, כפי שכבר הוסבר לך (למשל, שאסור לחבר סוכן עצמאי של בינה מלאכותית לחשבון), מה שמגביל את היכולת שלך לפתח את הפרוייקט כמו שצריך. :: בברכת עלה והצלח וחילך לאורייתא,-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:59, 2 בנובמבר 2026 (IST) סליחה, ראיתי את זה רק עכשיו. אני מעריך את הפרויקט שלך, ומקווה שיוכל להיות כאן. ואולי דרך אחרת: לעשות את כל השימוש בקלוד '''מחוץ לאתר''', ורק '''אחר כך''' לעשות שינויים כאן. גם ב"מקרא על פי המסורה" יש שימוש ב-AI כדי לאתר טעויות, לעקוב אחרי שינויים, ועוד דברים. אבל ה'''תוצר''' נעשית כאן באופן ידני, ואפילו אם יש לעתים שימוש בבוט זה נעשה בקפידה רבה על ידי בן אדם בלבד. אסור שפרויקט הירושלמי ישבש את המלאכה באתר כאן. אולם אם תוכל לעבוד בזהירות אולי זה ייתכן. זה ידרוש ממך יותר עבודה, וההתקדמות תהיה יותר איטית, אבל כך גם התוצר שלך יהיה יותר אמין בסופו של דבר, וזה מה שחשוב. אם תוכל לחיות עם זה מה טוב. אבל אם המגבלות כאן על השימוש ב-AI באמת מגבילים את היכולת שלך להתקדם, אז תצטרך לעשות את זה במקום אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:58, 2 בנובמבר 2026 (IST) : @[[משתמש:Nahum|Nahum]], @[[משתמש:Dovi|Dovi]]. חסמתי עכשיו חשבון חולף שנעשה בו שימוש לעקיפת החסימה. החשבון נחסם לשלושה ימים, עד לפקיעת החסימה על החשבון הראשי, אך אני מציע להאריך את חסימת החשבון הראשי והחולף עד שנחליט יחד עם המשתמש על המתכונת בה יוכל לפעול - ולא לשחרר את החסימה עד שהכל יהיה ברור ומקובל על הצדדים. לעת עתה, חסמתי גם את חשבון הבוט כדי למנוע את עקיפת החסימה גם דרכו. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:47, 2 בנובמבר 2026 (IST) :: עקיפת החסימה היא עילה לחסימה ארוכה יותר. אאריך את החסימה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:21, 2 בנובמבר 2026 (IST) : בהמשך להארכת החסימה, אבקש מ-[[משתמש: Neriah]] אם אפשר להפעיל הגנה באמצעות הבוט שלו על כל דפי הירושלמי המאיר, כך שרק משתמשים ותיקים יוכלו לערוך בהם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:33, 2 בנובמבר 2026 (IST) :: מדובר באלפי דפים, לדעתי מוגזם להפעיל הגנה ואנחנו יכולים להסתפק באזהרה שעקיפה נוספת של החסימה תביא להרחקה לצמיתות והסרת התוכן מהאתר (בוט יוכל לעשות זאת בקלות). אם נתקל באי-שיתוף פעולה, חוששני שלא תהיה ברירה אלא לנקוט בצעד הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:04, 2 בנובמבר 2026 (IST) ::: מוסכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 2 בנובמבר 2026 (IST) ldalqf5cbbmi1wj87dcsiwn92lkrbq3 3101119 3101114 2026-11-02T19:32:28Z Dovi 1 /* נחסמת */ 3101119 wikitext text/x-wiki == ברוך בואך == {{בה}} --[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:19, 5 בינואר 2023 (IST) == ירושלמי == שלום וברכה! ראיתי שאתה עובד הרבה על הירושלמי שתחת המשתמש מושך בשבט. תוכל לפרט מהי המהדורה הזאת, והאם ראוי להעבירה למרחב הראשי? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ"ג • 13:50, 23 במרץ 2023 (IST) :אני מעלה את הירושלמי ערוך ומבואר לויקיטקסט :הבחור שהתחיל להעלות עבורי את הקבצים בחור צעיר בשם ישראל העלה את הקבצים תחת המרחב הזה :לדעתי בהחלט כדאי לעבור למרחב הראשי רק אין לי מושג איך לעשות את זה :אשמח אם תעזור לי :בנוסף האם יש דרך לשרשר קבצי קול כך שמי שמעוניין לשמוע את הקבצים בזה אחר זה יוכל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:05, 23 במרץ 2023 (IST) ::מצוין, מי כתב את הפירוש? אתה? בנוסף, האם הפירוש הודפס כספר או שאתה מעלה אותו רק כמהדורה מקוונת? 2 השאלות האלו ישפיעו על המיקום של הפירוש באתר (האם במרחב הראשי או במרחב הביאור). ברגע שנחליט לאיפה, אני יכול להעביר הכל אוטומטית. ::לגבי קבצי השמע, אני פחות מבין בנושא. כדאי לשאול את {{א|Dovi}}, שהתעסק בכל קבצי השמע של המקרא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ"ג • 14:14, 23 במרץ 2023 (IST) :::זה לא פירוש אלא עריכה שברוב המקרים מייתרת את הפירוש כך שנראה לי שזה צריך להיות במרחב הראשי :::האותיות המודגשות הם תוספת שלי כך שהירושלמי יהיה קריא רציף ומובן :::הוספתי מילות קישור רקע לפני כל דיון ופסיקה :::ותרגום צף לכל הארמית :::לחיצה על שם הדף תקפיץ תצלום של הדף המקורי בנוסף יהיה נקודת לחצה לפתיחה של פרשנות על הדף :::אני קורא לזה תלמוד ירושלמי מאיר :::בנוסף בתחילת כל דף הוספתי קישור לפס קול [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:42, 23 במרץ 2023 (IST) ::::אם העבודה הזאת הודפסה כספר - היא תוכל לעלות למרחב הראשי ללא ספק. אם לא, זה יצריך דיון, אשמח אם תפתח דיון כזה ב[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]]. בכל מקרה, גם מרחב הביאור הוא מקום יותר ממרחב המשתמש מהרבה סיבות, לדוגמה שאפשר למצוא אותו בחיפוש גוגל, או שיותר קוראים יגיעו אליו משם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשפ"ג • 04:05, 24 במרץ 2023 (IDT) :::::שלום אורי :::::האם אין אפשרות בו זמנית להיות גם כראשי וגם כפירוש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:24, 30 במרץ 2023 (IDT) :::::לדעתי גדול מהלומדים מתחילים במקור וכאשר המקור נראה מאוד לא מובן וקשה לקריאה הם פשוט עוזבים :::::לכן יש חשיבות שיראו את הגרסא הזו כראשית וממנה יראו את המקור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:37, 31 במרץ 2023 (IDT) ::::::לא, אין אפשרות לגרסא הזו להפוך לגרסה הראשית. היה בזמנו דיון דומה על הבבלי לנדרים, שאני הקטן ערכתי אותו בצורה די דומה לירושלמי שלך. הוחלט אצלנו להשאיר במרחב הראשי את נוסח הבבלי כפי שהוא, ללא עריכה ועימוד, ולשים מהדורות ערוכות, מעוצבות, מעומדות וכיו"ב רק במרחב הביאור, אלא אם הן נדפסו ויצאו לאור בתפוצה רחבה. צר לי אך זו המדיניות הנהוגה כאן והיא חלה גם על הירושלמי. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:57, 31 במרץ 2023 (IDT) אני מציע שתשקול שוב את העברת הירושלמי המאיר למרחב הביאור. כל עוד הוא במרחב המשתמש הוא לא חשוף לאינטרנט ולציבור הרחב, וחבל לציבור שיפסיד מהדורה כזאת. בנוסף דברים כאלה במרחב המשתמש נוטים להשכח עם השנים, ואם המהדורה במרחבים הכלליים היא יותר זמינה לתחזוקה ויותר מכירים בה כחלק מוויקיטקסט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה באייר ה'תשפ"ג • 18:51, 15 במאי 2023 (IDT) :אין לי מושג איך אשמח אם תעזור :אני חושב שזה יותר מתאים למרחב הראשי כיוון שבהמשך אני מתכוון לחבר קישורים לכל מיני תצוגות צורת הדף וכדומה כמו כן יהיו קישורים לפירושים וקבצי קול :אין דמיון בכלל לכל מה שנעשה בבבלי כיוון שהבבלי די מוסכם ומוגה וכמעט תמיד ניתן ללמוד ללא כל עריכה נוספת :בירושלמי יש אין סוף גרסאות הירושלמי לא נערך מעולם ולא מכיר אם אחד שמסוגל ללמוד ירושלמי מהדף המקורי בלי צורך להיעזר בפרשנים שכל אחד מוביל לגרסא שונה דבר שמקשה מאד על הלימוד :אבל אם נראה לכם שמרחב הפירושים זה המקום אז אין לי שום התנגדות :רק אשמח אןם תעזור לי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:21, 16 במאי 2023 (IDT) ::אני יכול לעשות את זה. אני מציע להעביר לצורה של [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות]]. זה בסדר מבחינתך? ::השיוך למרחב שם לא קשור באיכות הטקסט או בכמות השימוש בו. יש לנו טקסטים מאוד איכותיים במרחב הביאור, כמו ביאור מדרשי ההלכה וביאור התנ"ך, שהם ברמה מאוד גבוהה (מוזמן לעיין), ולפי מה שאני רואה גם הירושלמי יצטרף לרשימה המכובדת הזאת. השיוך נקבע לפי פרמטרים אחרים, שזה האם הספר הודפס והופץ (כי ויקיטקסט בעיקרון נועד לדברים כאלה) או שלא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ה באייר ה'תשפ"ג • 09:15, 16 במאי 2023 (IDT) :::זה בסדר מבחינתי תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:51, 16 במאי 2023 (IDT) ::::{{בוצע}}, [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשפ"ג • 01:51, 17 במאי 2023 (IDT) == סימוני עין משפט בירושלמי == שלום לך. בהתאם לדיון שלנו בדף [[שיחה:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שקלים/פרק ד]] אני מבקש שתציין מספרי עין משפט רק עם מספר של הסימן - בלי סימון הפרק. תודה רבה לך. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:45, 23 באפריל 2023 (IDT) :אשמח אם תדריך אותי :אם אני מציין עין משפט ללא הפרק אני לא מצליח לחזור לנקודה ממנה יצאתי כיוון שיש משפר נקודות בעלי אותו שם אחד בכל פרק :אלא אם כן אני אחלק גם את הירושלמי לפרקים :אולי במקום זה אכין גרסא שמכילה כל מסכת בנוסף לגרסא שמכילה כל פרק בניפרד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:01, 23 באפריל 2023 (IDT) ::כדאי לדעתי לחלק באמת גם את הירושלמי לפרקים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:15, 23 באפריל 2023 (IDT) :::ציון פרק או לא זה תהליך מהיר שתמיד אפשר לעשות אני מעוניין כמה שיותר מהר להעלות את כל העין משפט וגם לבדוק אני מאמין שבתוך שבועיים אסיים את השלב הזה :::במקביל אולי אתם יכולים לעזור לי בכמה רעיונות עריכה :::הייתי רוצה שתהיה אפשרות :::בכל דף לבחור קובץ השמעה מתוך רשימה :::בכל דף לבחור קובץ תצוגה (צורת הדף מהיברו בוקס , טקס מויקי, תצלום הדף ליידין, ועוד) :::קישורים לבבלי :::בחירת פירושים מתוך רשימה :::כמו כן האם יש דרך שהתוספות יהיו מקופלות ורק כאש פונים אליהן הם יראו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:56, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::תוכל לראות בדפי מיזם [[ויבינו במקרא]] כיצד משלבים אצלנו קבצי אודיו. את הקובץ עצמו יש להעלות ב-Commons. ::::בקשר לקובץ תצוגה, נראה לי ש[[משתמש:Dovi]] יוכל לייעץ לך יותר טוב ממני. ::::באשר לקישורים לבבלי, הבבלי אצלנו מסודר לפי דפים ועמודים, וניתן לקשר אליהם. ::::לגבי בחירת פירושים מתוך רשימה, אתה מוזמן לראות איך הדבר נעשה בתלמוד הבבלי, באמצעות תבנית "מגירה". ::::בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:44, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::קודם כל עבודה מדהימה :::::האם יש דרך לקפוץ לנקודה מסויימת בדף ויקי קיים :::::לדוגמא אם לקטע מסוים בירושלמי יש מקבילה בבבלי לא די בהפניה לדף צריך למקד לשורה ואולי לתחילת הטקסט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:00, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::::בנוסף היה מאד נחמד אם היה אפשר להפנות לשורה בהיברו בוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:11, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::המממ. כדי להפנות לטקסט ספציפי בדף, יש שתי אפשרויות: :::::::א. ליצור עוגן בשורה (באמצעות תבנית {{תב|עוגן בשורה}}) בתחילת הטקסט שאתה רוצה להפנות אליו, ואז לקשר לאותו העוגן. :::::::ב. לעשות אותו הדבר (כמו באופציה א), רק בדף ה"ביאור" (לדוג': [[ביאור:בבלי ברכות דף ב]]), שם הטקסטים כבר מעומדים ומעוצבים בצורה יותר טובה מאשר בדף הבבלי הרגיל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:14, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::באשר לשורה בהיברו בוקס, זה בלתי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:17, 23 באפריל 2023 (IDT) ::::::::לגבי המספור אולי כדאי לציין מספר דף - ואז את האינדקס וכך לשמור על המספור שקיים בספרים ::::::::לדוגמא דף צ האינקס כא ::::::::נרשום צ_כא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:09, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::::אני חושב שאם כבר התחלת בשיטה אחת אז כדאי שתפעל באותה שיטה. אם נמצא פתרון אחר כך, ברגע שהכל יהיה בצורה אחת יהיה אפשרי לשנות את זה יותר בקלות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ"ג • 23:41, 23 באפריל 2023 (IDT) :::::::::האידאל היה אם בתצוגה היה אפשר להציג רק את האינדקס אבל בחיפוש לחפש את הכל :::::::::אני חושב שלא ניתן יהיה לעבור בקלות ממספור רציף כמו שעשיתי :::::::::אבל לעבור ממספר דף ואינדקס לתצוגה רק של האינדקס ניתן בקלות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:32, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::אם היה ניתן לרשת כל דף או למספר כל שורה לא היה צורך לקבוע עוגן בטקסט ויקי קיים וניתן היה לקשר גם מקום בתוך דף מהיברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:34, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::זה עדיין לא מספיק כיוון שאותו אינדקס מופיעה באותו דף מספר פעמים אז צריך עוד ערך שיציין את מספר המופע בדף וגם הוא לא יוצג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:56, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::אולי אפשר פשוט להשתמש במיספור רץ מ-א ועד תתקצט או כמה שצריך, לכל המסכת?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:10, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::::הבעיה שרוצים שהמספור יהיה זהה למה שיש בספרים המודפסים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:19, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::::אני מבין. הבעייה היא שבספרים המודפסים, למיטב ידיעתי המיספור חוזר לאות א בכל עמוד מחדש. זה יאלץ אותנו לחלק את הירושלמי לעמודים. יש עם זה בעייה, שצורת הדף (כלומר, החולקה לדפים ועמודים) איננה מוסכמת והיא תלויה במהדורה שמשתמשים בה. משום כך, זה בלתי אפשרי לדעתי בכל מקרה להיצמד לחלוטין למה שיש בדפוס. {{א|מאירושולי}}, {{א|Roxette5}}, {{א|Shalomori123}}, מה דעתכם בעניין?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:30, 24 באפריל 2023 (IDT) :::::::::::::דעתי לתת למאיר לסיים את הפרויקט כפי שהתחיל ואז לדון מחדש. ייתכן שאז כבר שלום אורי יכול לסדר את הכל באופן גורף. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:36, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::::::::אני מסכים עם דניאל. אם יהיה שינוי בירושלמי מאיר עצמו וחלוקתו לפרקים זה יהיה הכי קל כי הפתרון יבוא מעצמו. בכל מקרה כרגע אין צורך להתעכב בהעלאת העין משפט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ"ג • 12:42, 24 באפריל 2023 (IDT) ::::::::האם לא כדאי לחשוב על דרך שבה מעלים דף לתוך דף עבודה ובו אפשר להוסיף עוגנים ::::::::כך לא נמלא את הדף המקורי בעוגנים ::::::::וכך גם יהיה ניתן להתיחס לכל מקודה בדף כולל בקבצי תמונה ::::::::אני לדוגמא מעוניין לקשר את הטקסט לכתב יד ליידן ::::::::אם הייתה לי אפשרות כזו זה היה מאד מועיל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:49, 16 במאי 2023 (IDT) :::::::::מבלחינה טכנית, אני לא מכיר אפשרות כזו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:05, 16 במאי 2023 (IDT) ::::::::::כאשר צריך לתקן מילה בודדת צריך לפתוח את כל הקובץ שהרבה פעמים נראה מאד לא ידידותי אולי כדאי לחשוב על דרך לסמן עם העכבר את הקטע שרוצים לתקן ואז רק הוא יפתח לעריכה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:06, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::כותרת של קטע, עם סימני שוויון לפני ואחרי הכותרת, יעשו את העבודה, והם משמשים גם כעוגנים. :::::::::::כך, לדוג', אם לפני דף יד עמוד ב תעשה כותרת, ===דף יד עמוד ב===, זה ייראה כך: ===דף יד עמוד ב=== ::::::::::--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:39, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::ברור שכך מקטינים את הקטע שניפתח אבל עדיין עם כל הסימנים המיוחדים זה נראה מפחיד אני חושב שמה שהצעתי לא מסובך לביצוע ויאפשר להרבה אנשים להיכנס ולתקן ללא חשש :::::::::::אם אפשר לפנות לאילו שכותבים את הקוד הייתי שמח לו צרפו את האפשרות הזו בנוסף לקודמות שהצעתי כמו לאפשר העתקה של הדף המקושר לתוך דף ויקי כך שיהיה ניתן לצרף אליו עוגנים בלי לשנות את הדף המקורי וכך גם יהיה אפשר להכניס עוגנים לדפים מחוץ לויקי כמו היברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 במאי 2023 (IDT) ::::::::::::זה לא נראה לי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:05, 30 במאי 2023 (IDT) :::::::::::::קהילת המפתחים של ויקי נמצאת כאן: [[phabricator:]], אם תרצה לנסות לפנות אליהם באנגלית. לצערי אני חושב שאף אחד לא יטרח לפתח כלי שאין בו צורך רחב, במיוחד אם זו בקשת פיצ'ר ולא בקשת תיקון של באג. ספק אם מישהו יטרח לקרוא את מה שתכתוב, אבל מוזמן לנסות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"א בסיוון ה'תשפ"ג • 17:00, 31 במאי 2023 (IDT) == ההקלטות == סידרתי אותן ב[[c:Category:ירושלמי_מאיר]]. ישר כח על ההעלאה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 10:25, 30 ביוני 2023 (IDT) :תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 ביוני 2023 (IDT) == מראה דפי הביאור:ירושלמי מאיר == ראשית, יישר כח עצום על ההעלאה לאתר.<br> לענ"ד, הדפים מסודרים בצורה שאינה ידידותית לקורא, לדוגמא, פסקאות לפי הדפים (דף X) מתחילות ב"-----------------------------------דף", ולפחות לי זה מפריע בעיין. יש עוד כמה שינויים קלים שלדעתי יגרמו לדף להראות מסודר.<br> אתה מעלה כך את הדפים בכוונה, או שכדאי לסדר את הדפים בצורה אחרת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:42, 8 בספטמבר 2023 (IDT) :אשמח לכל עזרה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:35, 10 בספטמבר 2023 (IDT) ::צריך לדעתי למחוק את כל המקפים שלפני המלה "דף".--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:54, 10 בספטמבר 2023 (IDT) ::: ראיתי עכשיו שבחלק מהדפים תוכן העיניינים בתיבה נגללת. אפשר לבטל זאת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::אני חושב שכן תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:48, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::: {{אגודל למעלה}}. [[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]], תוכל להוסיף לתבנית "תיבה נגללת" פרמטר ליישור שמאלה? לדעתי זה יועיל לדפים האלו. תודה! [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:50, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::@[[משתמש:Neriah|Neriah]], אתה מתכוון להוסיף אפשרות בתבנית עצמה או להוסיף עם בוט את הפרמטר במקרים מסוימים? כי לא הבנתי מה המקרים האלו.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בתשרי ה'תשפ"ד • 17:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::: להוסיף בתבנית עצמה את האפשרות <code><nowiki>|יישור=שמאל</nowiki></code>, ואז כשבוט יסיר את המקפים בכותרות ויטפל בכל הדפים - יוסיף גם את הפרמטר הזה לתבנית. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 18:59, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::: אם יורשה לי לחזור לשיחתנו מה-10 בספטמבר, לענ"ד הכותרת של הפסקאות צריכה להתחיל במלה "דף", ללא כל סימון לפני כן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:28, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::כל מה שנראה טוב יותר אז בשמחה מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:09, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::: אני מעדיף להריץ את כל השינויים בפעם אחת, ולכן אני מבקש משלום אורי להוסיף את הפרמטר, שנוסיף גם אותו באותה עריכה. אני עובד כרגע על רשימת החלפות, ומקווה שאוכל להריץ בקרוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 19:01, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::הוספתי בתבנית. אתה מריץ את הבוט, נכון? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' בתשרי ה'תשפ"ד • 20:18, 18 בספטמבר 2023 (IDT) ::::::: לכאורה כן. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT) : העיצוב הנוכחי ב[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בכורים/פרק שני]] מקובל מבחינתך? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 14:19, 30 באפריל 2024 (IDT) ::שלחתי את הקישור לחברים ::חלקם מצליחים לפתוח ולהגיעה לירושלמי מאיר וחלקם מגיעה לירושלמי הרגיל ::זה הקישור ::ביאור:ירושלמי מאיר – ויקיטקסט (wikisource.org) ::יש רעיון למה זה קורה? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:39, 7 במאי 2024 (IDT) :::זה לא נראה כמו קישור. :::אתה יודע איך נראה קישור?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:34, 7 במאי 2024 (IDT) ::::תודה בדקתי במכשירים שלא עובדים התברר שבתצוגה שלהם מופיעה לדוגמא ^מסכת ברכות פרק א משנה א ::::לחיצה על החץ תביא את הדף המבוקש אבל לחיצה על שם הפרק והמשנה מקפיץ לירושלמי הרגיל ::::הוספתי את ההערה הזו בצמוד לקישור מקווה שזה יעזור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:39, 7 במאי 2024 (IDT) :::https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8 :::זה הקישור שאתה צריך לשלוח לחברים שלך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:36, 7 במאי 2024 (IDT) == הדפסת ביאור ירושלמי מאיר: == האם יש דרך שחלק מהקוד יראה רק בתצוגה וחלק רק בהדפסה לדוגמא כל הקישורים חסרי משמעות בהדפסה כמו כן אני חושב שאם אפשר לערוך כך ניתן להוריד את התיבה נגללת של העין משפט ולהדפיס את העין משפט בשלמותו כמובן גם אתכל התרגום הצף להציג בהדפסה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:30, 19 בנובמבר 2023 (IST) :מכיוון שהדף בו אתה שואל הוא דף השיחה שלך עצמך, כדאי שתתייג אנשים שאתה רוצה שיראו את השאלה שלך, או שתשאל במזנון או בדף השיחה שלהם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:12, 19 בנובמבר 2023 (IST) == מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג == יישר כח על הוספת השיעור המוקלט לדף [[מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג]]. יש לי רק 2 שאלות: 1) אתה הרב יהונתן בלאס? כי אם לא, ייתכן שנחוץ לנו אישור ממנו להעלות את ההקלטה שלו כאן. 2) אתה בטוח שהעלית את השיעור לחלק הנכון? במורה נבוכים יש 3 חלקים, ובכל אחד מהם יש פרק ג. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:21, 29 בינואר 2024 (IST) :הרב מעביר שיעור קבוע בנוה צוף התחיל לפני המלחמה וכיוון שגויסתי לא השתתפתי בעשר השיעורים הראשונים קיבלתי הסכמה בעל פה עד כה הוא העביר 16 שיעורים השגתי רק את השיעור הראשון שני והחל משיעור 11 :מכאן והילך בע"ה העלה שיעור בשבוע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:58, 31 בינואר 2024 (IST) ::1) אני לא בטוח שאישור בעל פה מספיק. ::2) אני אשאל שוב: אתה בטוח שהעלית את השיעור למקומו הנכון?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:28, 31 בינואר 2024 (IST) :::יש לי גם בוואטסאף :::לגבי המיקום כן זה חלק א פרק ג רק הרב מתחיל בסיכום השיעור הקדם אני כעת מעלה את שאר השיעורים עד חלק א פרק ג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:33, 31 בינואר 2024 (IST) ::::אה, אוקיי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:34, 31 בינואר 2024 (IST) :::::סיגנון השיעור הוא כזה שהרב קורא קטע ואז מסביר וכך הלאה אני חושב שכדאי לכתוב את ההסברים של הרב בלאס בתוך הטקסט כך שניתן יהיה להבין מתוך קריאה רציפה כמו כן כאשר הרב מקפיץ לקטעים בפרקים אחרים אני חושב שכדאי שהקטעים יופיעו במקום כך שהלימוד יהיה רציף :::::האם כדאי ליצור העתק של המורה או להוסיף על הקים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:33, 23 במאי 2024 (IDT) ::::::לדעתי אם אתה עושה דבר כזה, זה צריך להיות במרחב הביאור, אבל את דברי המורה לסמן בטקסט המוקרי עם תגי קטע וכך להכליל אותם בדפי הביאור, כדי שלא ליצור כפילות. ניתן פשוט לסמן את הקטעים במספרים מ-1 עד כמה שצריך בכל פרק בנפרד.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 05:37, 24 במאי 2024 (IDT) :::::::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:42, 24 במאי 2024 (IDT) == [[הלל בברכה ביום העצמאות]] == מי מחבר המאמר, [[הלל בברכה ביום העצמאות]]? נחוץ אישור OTRS ממנו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:29, 28 באפריל 2024 (IDT) :אני המחבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:57, 28 באפריל 2024 (IDT) ::האם יצא כספר מודפס? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשפ"ד • 04:53, 30 באפריל 2024 (IDT) :::הודפס כחוברת לפני מספר שנים והופץ והופץ בבתי כנסת בצפון :::בע"ה אני רוצה להעלות גם מאמר ושיעור על צורת המנורה ודרך חדשה לחישוב האמה ושיעורי תורה :::ודרך חדשה לזיהוי מקום המקדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:46, 30 באפריל 2024 (IDT) ::::המקום המתאים למאמרים כאלו הוא לענ"ד מרחב הביאור.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:29, 30 באפריל 2024 (IDT) :::::מה שנראה לך זה בסדר מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:26, 30 באפריל 2024 (IDT) == ביאור:הל"מ == עדיף ששמות הדפים יהיה בלי מקף, כך: [[ביאור:הל"מ ברכות ב א]] ולא: [[ביאור:הל"מ-ברכות ב א]]. זה ייעל את פעולת סרגל ניווט אם נרצה לשים שם (לדעתי נחוץ שיהיה סרגל ניווט והוא יעבוד רק אם לא יהיה שם מקף). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:25, 11 ביוני 2025 (IDT) :תודה מעדכן [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:27, 11 ביוני 2025 (IDT) :: תשתדל להקפיד לשים את כל הדפים עם השפם הנכון ("ביאור:הל"מ ברכות יג א" ולא "ביאור:ברכות יג א"). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:42, 11 ביוני 2025 (IDT) :::סליחה ותודה על ההערה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:40, 11 ביוני 2025 (IDT) ::::ראיתי שחלק מהקבצי קול שהעלתי נשרו עם סטטוס not ready למרות שעבר הרבה מאד זמן לדוגמא תוס_עירובין_6_עד_א_עד שיהו בתים וחצירות פתוחים לתוכו ::::תוס_עירובין_6_עד_ב_ הוה אמינא טעמא דרב משום דאין מבוי ::::תוס_עירובין_6_א_ב_בפת כ"ע לא פליגי דבחד סגי ::::האם אפשר לקבל רשימה של כל הקבצים שלא סיימו לעלות וכמובן האם אפשר לתקן את זה ניסיתי ריסט לא עזר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:24, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::: אין לי מושג על איזה קבצים אתה מדבר ולאן העלית אותם. ביומן ההעלאות של ויקיטקסט הם אינם מופיעים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:47, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::העלתי לויקישיתוף דוגמא אם תיגש להורדה תראה הןדעה שזה לא מוכן ::::::https://commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%AA%D7%95%D7%A1_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_6_%D7%A2%D7%93_%D7%91_%D7%94%D7%95%D7%94_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%99.ogg [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:29, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::: הקובץ עלה והוא זמין בפורמט ogg vorbis, שזה הפורמט שבו אתה העלית אותו. ההודעה שזה לא מוכן מתייחסת להמרה לפורמט מפ3, שזה כנראה לא זמין שם כרגע. אם זה מהווה בעייה אתה יכול להמיר בעצמך ל־מפ3 ולהעלות מחדש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:36, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::הבעיה שחשבתי להוריד ולהוסיף כמה קטעים אבל לא ניתן להוריד אני לא שמרתי את הקבצים המקוריים ראיתי שחלק מהקבצים לא זמין להורדה למרות שעברו כמה חדשים מאז שהעלתי אותםך [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:44, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::: כל הקבצים זמינים להורדה כ־ogg, רק לא כ־mp3. בראש הדף תחפש אפשרות לעשות download, צריכה להיות שם אפשרות כזו. לא בלשונית Transcode ששם כתוב שזה לא מוכן והכוונה ל־mp3.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 16 באפריל 2026 (IDT) ::::::::::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:22, 16 באפריל 2026 (IDT) == חשבון בוט == לא מקובל בוויקיטקסט לבצע כמות גדולה כזו של עריכות מחשבון רגיל. אנא צור חשבון נפרד עבור בוט והמתן עד יתקבל אישור מהקהילה לתת לחשבון הבוט דגל בוט (זה לוקח שבוע). עד אז אבקשך להפסיק את העלאת החומר לפרוייקט הלכה ממקורה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 15 ביוני 2025 (IDT) : סליחה שחסמתי אותך לעשר דקות, נאלצתי להסב את תשומת ליבך לפנייתי. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:43, 15 ביוני 2025 (IDT) ::לא ידעתי על המגבלה נשאר לי רק עוד שני קבצים קטנים יחסית להעלות ::וחבל לעצור עכשיו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:27, 15 ביוני 2025 (IDT) ::: איזה מסכתות עוד נשאר לך? [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:38, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::חשבתי ששתים אבל אני רואה שעצתה אותי באמצע יבמות אז צריך לחזור על סדר נשים וזהו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:45, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::: סדר נשים זה המון. זה מציף את דף השינויים האחרונים ומשבש את עבודת המנטרים. אם תרצה להגביל את זה למסכת אחת בלבד ביום עד לסיום סדר נשים, יבמות היום, כתובות מחר וכו' עד לסיום החומר, זה אפשרי. אם אתה רוצה לעשות הכל בבת אחת, זה רק עם חשבון בוט. אולי {{א|shalomori123}} או {{א|Neriah}} שיש להם כבר חשבון בוט יוכלו לעשות את זה במקומך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:51, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::מברור עם גיפיטי אני משתמש בחשבון בוט שיצרתי בעבר 'מאירושולי@meirbot1' [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:56, 15 ביוני 2025 (IDT) :::::::לעיתים הצ'אט ראינו מבין עד הסוף בפרטים טכניים. :::::::כל עוד לא יצרת חשבון נפרד שניתנה לו ההרשאה, השינויים יוצגו בדף השינויים האחרונים ויעמיסו עליו. :::::::יש לציין שהעריכות יכולות להיות מועילות מאוד ושאין בהם כל פגם (אם כי גם בזה כדאי להזהר מול הצ'אט ולא לעשות אחריו כמו תוכי), ועדיין לשם כך קיים המנגנון של בוטים, דרכו נכון לבצע כמויות כאלה של עריכות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ט בסיוון ה'תשפ"ה • 16:14, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::: אני מדבר על חשבון בוט בוויקיטקסט. חשבון משתמש בוויקיטקסט. לשלום אורי ונריה יש חשבון כזה, לך עדיין אין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:28, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::::שלום אורי אני שולח לך במייל את הקבצים בכל מייל אשלח מסכת אחת אשמח אם תוכל להעלות את הקבצים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:17, 15 ביוני 2025 (IDT) ::::::::: לשלום אורי יש חשבון בוט והוא יכול להעלות את הכל ברצף.<br>שיחררתי לך את החסימה. אל תעשה יותר פעולות אוטומטיות על מספר רב של דפים עד שיהיה לך חשבון בוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:22, 15 ביוני 2025 (IDT) :::::::::אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף "תבנית:כותרת לעמוד בגמרא" – ויקיטקסט <span style="background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;"> :::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]</span> יש התנגדות? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:29, 16 ביוני 2025 (IDT) :::::::::: תעלה את השאלה הזו בבקשה לדיון מסודר במזנון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:31, 16 ביוני 2025 (IDT) == יצירת חשבון בוט == דף הוויקיטקסט [[משתמש:Meirveshulibot]] איננו '''חשבון.''' יצירת '''הדף''' איננה יצירת '''חשבון.''' נא '''ליצור חשבון חדש''' בשם Meirveshulibot. [תעשה logout למשתמש הנוכחי שלך ותיצור '''חשבון חדש''']. תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:07, 25 ביוני 2025 (IDT) : אפשר גם ליצור חשבון מתוך החשבון הנוכחי, באמצעות [[מיוחד:יצירת חשבון]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 10:16, 25 ביוני 2025 (IDT) == הקלטת תוספות == בכוונה הוספת הקלטות ב[[שבת קכב א]] במקום ב[[ביאור:הל"מ שבת קכב א]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 17:17, 8 בינואר 2026 (IST) :טעות תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:28, 8 בינואר 2026 (IST) ::בעה עוד כשבועיים שלוש אסיים להקליט שיעורים על כל התוס במסכת שבת וברכות אולי כדאי להעלות הכל לברכו ושבת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:17, 8 בינואר 2026 (IST) :::מה כוונתך? להעלות למרחב הראשי? נדמה לי שמרחב ביאור הוא המקום הראוי בכל אופן. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 20:23, 8 בינואר 2026 (IST) ::::הכוונה שבקטע התוס יופיע הקלטה בצמוד לכל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:40, 8 בינואר 2026 (IST) :::::זה בדיוק מה שאתה עושה עכשיו, לא? ואם כוונתך שיופיע כך במרחב הראשי, אז שוב, לדעתי זה לא שייך שם. מה שכן אפשר לעשות זה לשים קישור לדף הביאור. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 20:51, 8 בינואר 2026 (IST) ::::::אני חושב שתוס נותר די מיותם 99 אחוז מלומדי הדף היומי מתעלמים ממנו בגלל הקושי אם נצרף את ההקלטות זה יוסיף הרבה לומדים במחזור הבא של הדף היומי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:50, 8 בינואר 2026 (IST) :::::::עדיין, המקום הראוי הוא מרחב ביאור. לשיפור החשיפה אפשר להוסיף קישורים. :::::::(ובכל אופן אני לא בטוח עד כמה זה יועיל. הרבה פעמים אנשים לא לומדים תוספות מחוסר זמן, בשביל מי שרוצה להשקיע את הזמן כבר קיימים ספרי ביאור. אבל אולי זה כן יועיל ברמה כלשהי, אני לא יודע. אולי כתיבת ביאור כטקסט תועיל) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י"ט בטבת ה'תשפ"ו • 21:55, 8 בינואר 2026 (IST) ::::::::בעה סיימתי להעלות שיעורי שמע על כל תוספות מסכת ברכות ושבת ואני מתחיל עירובין אני חושב ששווה להכניס את ההקלטות לגרסא הרגילה אם זה נראה מכביד ניתן להפוך את הטקסט המודגש לקישור כך שמבחינה חזותית לא יהיה שינוי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:04, 1 בפברואר 2026 (IST) ::::::::: אני מסכים עם {{א|הירש אייזנשטיין| ר' הירש}}, מקומם של הקישורים להקלטות הללו הוא במרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:52, 1 בפברואר 2026 (IST) ::::::: אני חוזר ומזכיר לך שמקומן של ההקלטות הללו הוא במרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:21, 15 במרץ 2026 (IST) == אזהרה == {{אזהרה|עירובין מח א}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:54, 23 במרץ 2026 (IST) :אני מצטער פשוט אני כל הזמן עובר בין הביאור שבו אני מכניס את השינויים לטקסט הרגיל וקורה שאני בטעות מכניס את השינויים לטקסט המקורי שלא בכוונה סליחה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:09, 23 במרץ 2026 (IST) ::דרך אגב לפני כשנתיים נאמר שתהיה גירסא שתאפשר עריכה בתצוגה יש חדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:18, 23 במרץ 2026 (IST) :: תודה על ההבהרה, וסליחה על שחשדתי בכשרים. חזק וברוך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 02:28, 24 במרץ 2026 (IST) == עבודת הבוט שלך == כמה עוד מסכתות נשאר לבוט שלך לעבור עליהם? אני מבקש שלא תריץ את הבוט מכאן והלאה כלל ועיקר ללא בקשת דגל בוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:14, 3 במאי 2026 (IDT) :נראה לי שהוא כבר סיים לעבור על כל המסכתות איך מבקשים דגל בוט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:22, 3 במאי 2026 (IDT) :: [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות#בקשת הרשאות]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:28, 3 במאי 2026 (IDT) :::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:37, 3 במאי 2026 (IDT) ::::אני מצטרף לבקשה שלא לבצע עריכות בוט המוניות ללא דגל בוט, זה מציף את השינויים האחרונים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:30, 4 במאי 2026 (IDT) :::::שוב סליחה לא ידעתי שצריך לבקש אישור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:59, 4 במאי 2026 (IDT) :::::: למה אתה משקר? הרי קראת את הבקשה שלי ואפילו הגבת עליה. מה זה "לא ידעתי שצריך לבקש אישור?" הרי אפילו שאלת איפה מבקשים אישור ועניתי לך, ואפילו הודית לי על כך. אני לא אוהב שקרנים. נחסמת ל־8 שעות. ראה זאת כאזהרה אחרונה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::לא השתמשתי מאז בבוט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:14, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::: אז מי פרץ לך לחשבון והשתמש בו בשעה ומשהו האחרונות כדי להוסיף תגי /div למסכתות מגילה ובבא קמא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:19, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::::אין לי מושג אני הרצתי את הבוט רק פעם אחת הרצתי במחשב מהחברה אולי משהו פנימי עצר את זה והם חידשו אני אנסה לסגור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:24, 4 במאי 2026 (IDT) :::::::::: תסגור, ואז אפתח לך את החסימה. סליחה שחשדתי בכשרים, ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:25, 4 במאי 2026 (IDT) ::::::::::כן מצטער זה אכן הורץ על ידי המערכת עצרתי את זה הרגע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:31, 4 במאי 2026 (IDT) ::::::::::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:34, 4 במאי 2026 (IDT) :אני מבקש שוב, אם אפשר לא לבצע עריכות בוט בלי דגל בוט. זה ממש מציף את השינויים האחרונים ומקשה על יתר העורכים. סליחה על ההטרדה החוזרת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:46, 29 ביולי 2026 (IDT) ::שוב סליחה אני לא משתמש בבוט אלא בבינה על המחשב המקומי פיצר חדש של קלוד איך אני יכול לעבוד בלי להפריע? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:22, 29 ביולי 2026 (IDT) :::אני לא בטוח, אבל אולי באמת עדיף כן להשתמש בבוט, ולא בכלים אוטומטיים אחרים, כדי שהעריכות האוטומטיות יסומנו ככאלה ולא יכבידו על המערכת. מתייג כאן את [[משתמש:Nahum|Nahum]] שבטח יודע יותר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:17, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::הבעיה עם בוט זה שזה קוד קבוע שלא יכול להגיב למקרים משתנים הבינה מגיבה לדברים משתנים אבל מסכים שחייבים למצא דרך שלא יהיו התגשויות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:21, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::: {{א|מאירושולי}}, הפתרון הוא לתת דגל בוט, בין אם לחשבונך הרגיל לפרק זמן קצר ובין אם לחשבון חדש שתפתח עבור זה, שייועד לפעולות אוטומטיות של סוכן הבינה המלאכותית. בלי זה זה באמת יוצר עומס גדול מדיי על דף השינויים האחרונים ומשבש בצורה קשה את עבודת המנטרים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:32, 29 ביולי 2026 (IDT) ::::::תודה רבה על ההערה וההכוונה, קלוד הסביר לי את הבעיה אפתח חשבון ייעודי לפעולות האוטומטיות ואגיש בקשה לדגל ::::::בוט, ועד אז אקפיד על קצב עריכות מתון. תודה . [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2026 (IDT) :::::::תודה נחום, צדקת! נמצא החשבון — [[משתמש:Meirveshulibot]], וכבר יש לו דגל בוט פעיל :::::::(שימש אותי בעבר בביאור הל"מ). אעביר אליו את הפעולות האוטומטיות, והבקשה כאן מתייתרת. :::::::תודה על הסבלנות וההכוונה. [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:23, 29 ביולי 2026 (IDT) == סימני פסוק בתוך תבניות תנא או אמורא == שים לב שסימני פסוק בתוך התבנית משבשת את פעולת התבנית של התנא או האמורא. צריך להוציא את כל סימני הפיסוק מחוץ לתבניות הללו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:48, 19 ביולי 2026 (IDT) :תודה אני מנסה לתת לקלוד לפסק [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:34, 19 ביולי 2026 (IDT) ::כמו כן עשיתי ניסוי המרתי קובץ קול על תוס לטקסט וביקשתי מקלוד להדגיש את דברי התוס בתוך ההסבר ולדעתי התוצאה טובה הבעיה הזמן להמיר קבצי קול לטקסט וגם למרות המנוי כצות ההמרות מאד קטנה האם יש לויקי איזה כלי שיכול לעשות את העבודה ברקע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:41, 19 ביולי 2026 (IDT) :: כמו שאתה רואה, זה לא רעיון טוב לתת לקלוד לעבוד בלי השגחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:59, 19 ביולי 2026 (IDT) :::מסכים הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מויקי "C:\Users\user\OneDrive\wikitext-clean-edit.zip" [[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%93%D7%A3_%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%97%D7%96%D7%95%D7%AA%D7%99.png]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:56, 20 ביולי 2026 (IDT) :[[קובץ:עריכה במצב חוזי ביאור בטקסט מוקטן.png|250px|יכולת להציג טקסט שונה בתבניות שונות]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:44, 20 ביולי 2026 (IDT) ::[[קובץ:עריכה במצב חוזי הצגת תבניות מבוקשות.png|250px|יכולת להציג תבניות נבחרות ]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:58, 20 ביולי 2026 (IDT) ::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT) ::::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:14, 21 ביולי 2026 (IDT) == הפרדה בין עבודה אוטומטית לעבודה ידנית == אבקש ואחדד שוב: נא להקפיד לעשות את כל העבודה האוטומטית, אם האמצעות בוט ואם באמצעות בינה מלאכותית, אך ורק באמצעות חשבון הבוט. כתיבה ועריכה ידנית נא לבצע באמצעות החשבון הרגיל. מקווה שעכשיו זה מספיק ברור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:18, 29 ביולי 2026 (IDT) אני מתנצל שלא התרעתי על כך בזמן, אבל נראה שנתינת הסיסמה שלך לבינה המלאכותית מהווה הפרה של תנאי השימוש של קרן ויקיקמדיה שוויקיטקסט היא חלק ממנה. ראה כאן. [[wmf:Policy:Terms of Use]] אבקש לחדול מייד מכל עריכה שנעשית על ידי מתן גישה לחשבון שלך לגורם שלישי כלשהו, במיוחד בינה מלאכותית. שבוע טוב והמשך עבודה פוריה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 1 באוגוסט 2026 (IDT) :לא נתתי את הסיסמא לאף אחד יש פיצר חדש שאם אני פותח את קלוד כאקסטנשיין לכרום הוא עובד ממש במקומי לא צריך סיסמא במקביל הרצתי תוכנת פייטון שקראת קבצי שמע מתמללת ממזגת עם הטקסט וכותבת במחשב שלי הבינה יצרה קוד כזה $env:WIKI_USER = "Meirveshulibot@שם-ההרשאה" :$env:WIKI_BOT_PASS = "סיסמת-הבוט" :python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py$env:WIKI_USER = "Meirveshulibot@שם-ההרשאה" :$env:WIKI_BOT_PASS = "סיסמת-הבוט" :python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py את הסיסמא אני מכניס בזמן הריצה בקומנד ליין [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:17, 2 באוגוסט 2026 (IDT) == התלמוד הירושלמי == שלום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]]. רציתי לומר לך תודה, ולהביע הערכה, על העבודה העצומה שאתה עושה ברחבי כל התלמוד הירושלמי: פירוש משולב וקריא בתוך דברי התלמוד, מידע מאורגן ובהיר וחינוכי על כל החכמים הנזכרים בו, פירוש מוקלט לפשט דברי התלמוד ביחד עם תמליל, קישורים לפוסקים ובירור הפסיקות העולות מתוך הסוגיות ביחד עם קישורים לסוגיות המקבילות בתלמוד הבבלי, תעתיק של כתב יד ליידן, חלוקה לפרקים והלכות משולבת עם חלוקה לדפים לפי דפוס וילנא (עבור לומדי הדף היומי בירושלמי) ביחד עם מפרשים שנדפסו על הדף בדפוס וילנא, ושילוב צילום הדף מדפוס וילנא. ויכול להיות שיש עוד מעלות שעוד לא הבנתי אותן, או שלא ראיתי אותן בגלל שהן עדיין בשלבי ביצוע. וכל זה תוך כדי ארגון מסובך וקידוד מורכב, והעלאת קבצי שמע וצילומי ספרים ושילובם בדפי התלמוד. קשה להאמין שבן אדם אחד עשה את כל זה. ממה שהצלחתי להבין, אתה ממש עובר על התלמוד כולו פעם אחרי פעם, דף אחרי דף ופרק אחרי פרק, כדי לתקן ולשפר ולהוסיף עוד מעלות. יישר כוחך על החריצות, ועל החכמה שהשקעת ביצירה הזאת, כדי להנגיש את התלמוד הירושלמי לקהל הלומדים ברישיון חופשי, בעיצוב בהיר ויעיל ובאופן מקוון! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:40, 5 באוקטובר 2026 (IDT) == קוד QR == מאירושולי שלום,<br> '''אנא''' טפל '''בהקדם''' בנושא קוד QR, אותו העליתי בדף [[שיחת ביאור:ירושלמי מאיר#קוד QR]] . זה דחוף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:37, 26 באוקטובר 2026 (IST) : {{א|מאירושולי}}, אנא טפל בנושא, מדובר בחשש לפרצת אבטחה והנושא אינו סובל דיחוי. תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:39, 27 באוקטובר 2026 (IST) == נחסמת == חסמתי אותך ל-72 שעות עקב הצפת דף השינויים האחרונים. זה משבש לי את כל עבודת הניטור באתר. החסימה הבאה תהיה בל"נ לצמיתות. ראה הוזהרת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:00, 1 בנובמבר 2026 (IST) :אני ממש מצטער חידשתי את הרשיון של קלוד ולא שמתי לב שצריך לחזור ולהפעיל את הכללים שהגדרתי לו שכל העריכות לאחר אישור יעברו דרך חשבון הבוט הוא כתב לי את כל השינויים עברתי עליהם וכאשר אישרתי הוא השתמש בחשבון הרגיל ממש מבקש סליחה מבטיח להיות יותר עירני [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:45, 2 בנובמבר 2026 (IST) :: לדעתי, עדיף שתוכל להשתמש בקלוד בצורה טובה יותר, מה שלא ניתן לעשות בוויקיטקסט כפי שהוסבר לך. אני לא חושב שהמקום המתאים לפרוייקט הזה של הירושלמי המאיר הוא אצלנו. אני ממליץ לך לטובתך ולטובת הפרוייקט העצום הזה למצוא לו בהקדם האפשרי מקום אחר ועד אז להפסיק לערוך אותו כאן. :: להזכירך, אצלנו יש מגבלות חמורות על שימוש בבינה מלאכותית, כפי שכבר הוסבר לך (למשל, שאסור לחבר סוכן עצמאי של בינה מלאכותית לחשבון), מה שמגביל את היכולת שלך לפתח את הפרוייקט כמו שצריך. :: בברכת עלה והצלח וחילך לאורייתא,-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:59, 2 בנובמבר 2026 (IST) סליחה, ראיתי את זה רק עכשיו. אני מעריך את הפרויקט שלך, ומקווה שיוכל להיות כאן. ואולי דרך אחרת: לעשות את כל השימוש בקלוד '''מחוץ לאתר''', ורק '''אחר כך''' לעשות שינויים כאן. גם ב"מקרא על פי המסורה" יש שימוש ב-AI כדי לאתר טעויות, לעקוב אחרי שינויים, ועוד דברים. אבל ה'''תוצר''' נעשית כאן באופן ידני, ואפילו אם יש לעתים שימוש בבוט זה נעשה בקפידה רבה על ידי בן אדם בלבד. אסור שפרויקט הירושלמי ישבש את המלאכה באתר כאן. אולם אם תוכל לעבוד בזהירות אולי זה ייתכן. זה ידרוש ממך יותר עבודה, וההתקדמות תהיה יותר איטית, אבל כך גם התוצר שלך יהיה יותר אמין בסופו של דבר, וזה מה שחשוב. אם תוכל לחיות עם זה מה טוב. אבל אם המגבלות כאן על השימוש ב-AI באמת מגבילים את היכולת שלך להתקדם, אז תצטרך לעשות את זה במקום אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:58, 2 בנובמבר 2026 (IST) : @[[משתמש:Nahum|Nahum]], @[[משתמש:Dovi|Dovi]]. חסמתי עכשיו חשבון חולף שנעשה בו שימוש לעקיפת החסימה. החשבון נחסם לשלושה ימים, עד לפקיעת החסימה על החשבון הראשי, אך אני מציע להאריך את חסימת החשבון הראשי והחולף עד שנחליט יחד עם המשתמש על המתכונת בה יוכל לפעול - ולא לשחרר את החסימה עד שהכל יהיה ברור ומקובל על הצדדים. לעת עתה, חסמתי גם את חשבון הבוט כדי למנוע את עקיפת החסימה גם דרכו. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 15:47, 2 בנובמבר 2026 (IST) :: עקיפת החסימה היא עילה לחסימה ארוכה יותר. אאריך את החסימה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:21, 2 בנובמבר 2026 (IST) : בהמשך להארכת החסימה, אבקש מ-[[משתמש: Neriah]] אם אפשר להפעיל הגנה באמצעות הבוט שלו על כל דפי הירושלמי המאיר, כך שרק משתמשים ותיקים יוכלו לערוך בהם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:33, 2 בנובמבר 2026 (IST) :: מדובר באלפי דפים, לדעתי מוגזם להפעיל הגנה ואנחנו יכולים להסתפק באזהרה שעקיפה נוספת של החסימה תביא להרחקה לצמיתות והסרת התוכן מהאתר (בוט יוכל לעשות זאת בקלות). אם נתקל באי-שיתוף פעולה, חוששני שלא תהיה ברירה אלא לנקוט בצעד הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 20:04, 2 בנובמבר 2026 (IST) ::: מוסכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 2 בנובמבר 2026 (IST) :::: מסכים. חבל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:32, 2 בנובמבר 2026 (IST) 933fowbxtd7516677jrqudau7m64aws 8 1704846 3101150 3007747 2026-11-02T23:04:58Z Maintenance script 10687 Use thumb.wikimedia.org for thumbnails ([[phab:T427465]], Operator: Ladsgroup) 3101150 javascript text/javascript //Template parameters wizard //Written by [[User:קיפודנחש]] "use strict"; if(($.inArray(mw.config.get('wgAction'), ['edit', 'submit'])+1) && ( !$('#wpTextbox1').prop( 'readonly' ) ) ) $(function($) { // template parameter is an object with the following fields: // desc: desciption string // defval: default value (optional) // options: object with optional fields: //// multiline: number of lines //// depends: another field's name //// required: boolean //// date: use JS date widget //// choices: array of legal values for the field //// extended: this field will not show on initial screen, and will appear once the user selects "show all fields" var // templateParams is keyed by paramName. templateParams, paramsOrder, // which template are we working on template, // array of pairs - [paramName, inputField] dialogFields, // table rows keyed by paramName rowsBypName, // the fields, keyed by paramName fieldsBypName, // boolean, indicating the source of data is templatedata. tdTemplate, // boolean, indicating the source of the data is analyzing the template page itself. rawTemplate, isInline, rtl = $('body').is('.rtl'), // test to see if a string contains wikiCode and hence needs parsing, or cen be used as is. wikiCodeFinder = /[\[\]\{\}<>]/, globalExplanation = '', extendedParamCssRule, anyExtended = false, localStorageKey = 'templateParamWizard', emptiesKey = 'writeEmpties', oneLineTemplate = 'oneLineTemplate', allAliases = []; function addParam(name) { if ($.inArray(name, paramsOrder) == -1) paramsOrder.push(name); } function paramsFromSelection() { var selection = $("#wpTextbox1").textSelection('getSelection').replace(/^\s*\{\{|\}\}\s*$/g, ''); //scrap the first {{ and last }} var specials = [], match; while (true) { //extract inner links, inner templates and inner params - we don't want to split those. match = selection.match(/(\{\{[^\{\}\]\[]*\}\}|\[\[[^\{\}\]\[]*\]\]|\[[^\{\}\]\[]*\])/); if (! match || ! match.length) break; specials.push(match[0]); selection = selection.replace(match[0], "\0" + specials.length + "\0"); } var params = selection.split(/ *\| */); params.shift(); // remove the template name var ordered = 0; for (var i in params) { var param = params[i]; if ( ! /=/.test(param) ) { param = ++ordered + '=' + param; } var paramPair = param.split("="); var name = $.trim(paramPair.shift()); if ( ! isNaN( name ) ) { ordered = parseInt( name ); // this still won't work as advertise when template contains explicit parameter 2 before implicit 1: {{x | 2 = hey | ho }} } var val = paramPair.join('='); while (true) { match = val.match(/\0(\d+)\0/); if (! match || ! match.length) break; val = val.replace(match[0], specials[parseInt(match[1], 10)-1]); } if (name && paramPair.length) { var tp = templateParams[name] = templateParams[name] || ~allAliases.indexOf(name) && { param:{}, options: {isAlias: 1} } || {param: {}, options: { notInParamPage: 1}}; addParam(name); $.extend( tp.options, { defval: val } ); if ( /\n/.test( val ) ) $.extend( tp.options, { multiline : 5 } ); // next line is for the case where there are "choices"' but current value is not one of them: add it as a new choice. if ( typeof tp.options.choices === 'string' && tp.options.choices.indexOf( val ) < 0 ) tp.options.choices += ( ', ' + val ); } } } function buildParamsRaw(data) { var paramExtractor = /{{3,}(.*?)[<|}]/mg, m; while (m = paramExtractor.exec(data)) { var paramName = $.trim(m[1]); templateParams[paramName] = { desc: '', options: {multiline: 5}, label: paramName, param:{} }; addParam(paramName); } } function buildParamsTd(data) { var params = data.params, paramOrder = data.paramOrder; function optionsOfParam(param) { var options = {}; if (param.required) options.required = true; if (param.suggestedvalues && param.suggestedvalues.length) options.choices = param.suggestedvalues.join(','); return options; } function onemore(name) { var param = params[name]; if (param.deprecated) return; // ignore deprecated parameters - pretend they are not in TD. templateParams[name] = { desc: param.description || '', options: optionsOfParam(param), label: param.label || name, param: param }; if (param.aliases) $.merge(allAliases, param.aliases); // collect alliases if there are any addParam(name); } isInline = data.format === 'inline'; if (paramOrder && paramOrder.length) for (var ind in paramOrder) onemore(paramOrder[ind]); else // no order - take them as they come. for (var paramname in params) onemore(paramname); // derive placeholders for feilds derived from wikidata if (data.maps && data.maps.hasOwnProperty('wikidata') && mw.config.get('wgWikibaseItemId')) { var wikidataFormattedValues = $('<div>'); for (var k in data.maps['wikidata']) { wikidataFormattedValues.append($('<span>', {id: k, text:'{{#property:' + k + '}}'})) } $.post( mw.util.wikiScript('api'), {action: 'parse', text: wikidataFormattedValues.html(), disablelimitreport: 1, format: 'json', prop: 'text', title: mw.config.get('wgPageName')}, function(wbd) { if (!wbd || !wbd.parse || !wbd.parse.text) return; for (var k in data.maps['wikidata']) { var wikidataVal = $('#' + k, wbd.parse.text['*']).text(), field = fieldsBypName[data.maps['wikidata'][k]]; if (field) field.prop('placeholder', wikidataVal); } } ); } } function buildParams(data) { var lines = data.split("\n"), line; function extractGlobalExplanation() { line = line.replace(/[!\|][^\|]*\|/, ''); if (wikiCodeFinder.test(line)) $.post( mw.util.wikiScript('api'), {action: 'parse', text: line, disablepp: 1, format: 'json'}, function(data) { var html = data.parse.text['*']; globalExplanation = html; $('#tpw_globalExplanation').html(html).find('a').attr({target: '_blank'}); } ); else globalExplanation = line; } while (lines && lines.length) { line = lines.shift(); if (!(/^\|-/.test(line))) // look for |- this is wikitext for table row. continue; line = lines.shift(); if (line.indexOf('globalExplanation') + 1) { extractGlobalExplanation(); continue; } if (! line || ! (/^\|/.test(line))) //wikitext for column continue; line = line.substr(1); // get rid of the leading | var fields = line.split('||'); if (fields.length < 2) continue; var name = $.trim(fields[0]); if (! name) continue; var desc = $.trim(fields[1]); var pAttribs = {desc: desc}; if (fields.length > 2) pAttribs.options = analyzeOptions($.trim(fields[2])); templateParams[name] = pAttribs; addParam(name); } } function analyzeOptions(str) { var res = {}, avail = ['multiline', 'required', 'depends', 'defval', 'choices', 'date', 'extended'], // maybe we'll have more in the future tavail = $.map(avail, i18n), options = str.split(/\s*;\s*/); for (var i in options) { var option = options[i].split(/\s*=\s*/); var ind = $.inArray(option[0], tavail); if (ind + 1) res[avail[ind]] = option.length > 1 ? option[1] : true; } anyExtended = anyExtended || res.extended; return res; } function createWikiCode() { var par = [template], delim = $('#' + oneLineTemplate).prop('checked') ? '' : '\n', paramValueDelim = $('#' + oneLineTemplate).prop('checked') ? '=' : ' = ', createEmpties = $('#createEmpties').prop('checked'), mustNumberNameless, valuedOrdered; for (var i = dialogFields.length - 1; i >= 0; i--) { var field = dialogFields[i], val = $.trim(field[1].val()); if (isNaN(field[0])) continue; // look only at order-based fields mustNumberNameless |= /=/.test(val) // order-based value containing "=" || valuedOrdered && !val; // empty ordered w lower index than a non-empty one. if (val) valuedOrdered = true; } for (var i in dialogFields) { var field = dialogFields[i], name = $.trim(field[0]), f = field[1], opts = f.data('options'), param = templateParams[name], hidden = f.parents('.tpw_hidden').length, val = f.val().replace( /\s+$/, '' ); // leave leading newlines, for lists etc., but remove trailing. if (param && param.param && param.param.type === 'url') val = val.replace(/\|/g, '{{!}}'); if (f.attr('type') == 'checkbox' && ! f.prop('checked')) val = ""; if ( ( !createEmpties || opts.notInParamPage ) && $.trim( val ) === "" ) continue;//skip parameters with no value var next = mustNumberNameless || isNaN(name) ? name + paramValueDelim + $.trim( val ) : $.trim( val ); par.push(next); } return "{{" + par.join(delim + ($('#' + oneLineTemplate).prop('checked')? "|" : "| ")) + delim + "}}"; } function showPreview() { var temp = createWikiCode(); $.post(mw.util.wikiScript('api'), {action: 'parse', title: mw.config.get('wgPageName'), prop: 'text', text: temp, format: 'json' }, function(data) { if (data && data.parse && data.parse.text) { var buttons = [{text: i18n('close'), click: function() {$(this).dialog('close');}}], div = $('<div>').html(data.parse.text['*']); $('a', div).attr('target', '_blank'); // we don't want people to click on links in preview - they'll lose their work. $('<div>') .dialog( {title: i18n('preview'), modal: true, position: [60, 60], buttons: buttons}) .append(div); circumventRtlBug(); } }); } function circumventRtlBug() { if (rtl) $('.ui-dialog-buttonpane button').css({float: 'right'}); // jQuery has problems with rtl dialogs + ie is braindamaged. } function i18n(key, param) { switch (mw.config.get('wgUserLanguage')) { case 'ar': switch (key) { case 'explain': return rawTemplate ? 'قالب "' + template + '" ليس له صفحة وسائط فرعية، لذلك فما من وصف لمعطياته.' : 'الوسائط الضرورية محددة بالأحمر والبقية اختيارية.'; case 'wizard dialog title': return 'وسائط ' + '<a href="' + mw.util.getUrl('قالب:' + template) + '" target="_blank">' + 'قالب:' + template + '</a>'; case 'ok': return 'موافقة'; case 'cancel': return 'إلغاء'; case 'params subpage': return 'وسائط'; case 'preview': return 'معاينة'; case 'options select': return 'اختر معطى'; case 'multiline': return 'عدد صفوف'; case 'close': return 'أغلق'; case 'required': return 'ضروري'; case 'depends': return 'يلزمه'; case 'defval': return 'غيابي'; case 'choices': return 'خيارات'; case 'date': return 'تاريخ'; case 'extended': return 'مفصل'; case 'button hint': return 'معالج وسائط القالب'; case 'template selector title': return 'اكتب اسم القالب:'; case 'notInParamPage': return 'وسيط "' + param + '" ليس من وسائط القالب'; case 'editParamPage': return 'عدل صفحة الوسائط'; case 'unknown error': return 'وقع خطأ.\n' + param; case 'please select template': return 'اسم القالب'; case 'oneliner': return 'اجعله في صف واحد'; case 'createempties': return 'إضافة الوسائط فارغة'; case 'dateFormat': return 'd MM yy'; case 'extended labels': return 'عرض كل الوسائط'; default: return key; } break; case 'he': switch (key) { case 'explain': return hebExplain(); case 'wizard dialog title': return 'מילוי הפרמטרים עבור ' + '<a href="' + mw.util.getUrl('תבנית:' + template) + '" target="_blank">' + 'תבנית:' + template + '</a>'; case 'ok': return 'אישור'; case 'cancel': return 'ביטול'; case 'preview': return 'תצוגה מקדימה'; case 'options select': return 'בחרו ערך מהרשימה'; case 'multiline': return 'מספר שורות'; case 'close': return 'סגור'; case 'required': return 'שדה חובה'; case 'depends': return 'תלוי'; case 'defval': return 'ברירת מחדל'; case 'choices': return 'אפשרויות'; case 'date': return 'תאריך'; case 'extended': return 'משני'; case 'button hint': return 'אשף מילוי תבניות'; case 'template selector title': return 'אנא הזינו את שם התבנית:'; case 'notInParamPage': return 'השדה "' + param + '" לא מופיע ברשימת הפרמטרים של התבנית'; case 'editParamPage': return 'לעריכת דף הפרמטרים'; case 'unknown error': return 'טעות בהפעלת האשף.\n' + param; case 'please select template': return 'שם התבנית'; case 'oneliner': return 'תבנית בשורה אחת'; case 'createempties': return 'רשום שדות ריקים'; case 'dateFormat': return 'd בMM yy'; case 'extended labels': return 'הראה את כל הפרמטרים'; case 'pve-required-empty': return 'התבנית דורשת שפרמטר זה יקבל ערך'; case 'pve-deprecated': return 'שימוש בפרמטר מיושן'; case 'pve-incompatible': return 'שדה זה מצפה לערך מספרי'; case 'pve-no-such-name': return 'שדה זה לא קיים בתבנית'; case 'explain-pve': return 'שדות עם שגיאה מסומנים ברקע ורוד'; case 'pve-approve-close': return 'יש בתבנית שגיאות. אנא אשרו יציאה מהאשף'; } break; case 'ur': switch (key) { case 'explain': return 'جو خانے لازمی ہیں ان کے گرد سرخ رنگ کی لکیر کھینچ دی گئی ہے، بقیہ خانے اختیاری ہوں گے۔'; case 'wizard dialog title': return 'سانچہ: "' + template + '" میں مطلوبہ معلومات درج کریں۔'; case 'ok': return 'ٹھیک'; case 'cancel': return 'منسوخ کریں'; case 'params subpage': return 'پیرامیٹر'; case 'preview': return 'نمائش'; case 'options select': return 'کسی ایک کو منتخب کریں:'; case 'multiline': return 'سطروں کی تعداد'; case 'close': return 'بند کریں'; case 'required': return 'لازمی'; case 'depends': return 'اس پر موقوف ہے'; case 'defval': return 'طے شدہ'; case 'choices': return 'اختیارات'; case 'date': return 'تاریخ'; case 'extended': return 'مفصل'; case 'button hint': return 'ساحر محددات سانچہ'; case 'template selector title': return 'براہ کرم سانچہ کا نام درج کریں'; case 'notInParamPage': return 'پیرامیٹر کی فہرست میں "' + param + '" ظاہر نہیں ہو رہا ہے'; case 'editParamPage': return 'پیرامیٹر کے صفحہ میں ترمیم کریں'; case 'unknown error': return 'نقص پیش آیا: \n' + param; case 'please select template': return 'براہ کرم سانچہ کا نام درج کریں'; case 'oneliner': return 'یک سطری'; case 'createempties': return 'صفحہ میں خالی پیرامیٹر درج کریں'; case 'dateFormat': return 'd MM yy'; case 'extended labels': return 'تمام پیرامیٹر دکھائیں'; } break; case 'ru': switch (key) { case 'explain': return 'поля с красной рамкой обязательны, остальные - по желанию'; case 'wizard dialog title': return 'Настройте параметры для шаблона: ' + template; case 'ok': return 'OK'; case 'cancel': return 'Отмена'; case 'params subpage': return 'Параметры'; case 'preview': return 'Просмотр'; case 'options select': return 'Выбрать:'; case 'multiline': return 'Многострочный вид'; case 'close': return 'Закрыть'; case 'required': return 'Необходимое'; case 'depends': return 'Зависит от'; case 'defval': return 'По умолчанию'; case 'choices': return 'Выбор'; case 'date': return 'Дата'; case 'extended': return 'Расширенный'; case 'button hint': return 'Мастер параметров шаблона'; case 'able templates category name': throw('Необходимо определить название категории для шаблонов с поддержкой мастера'); case 'template selector title': return 'Пожалуйста, введите имя шаблона'; case 'notInParamPage': return 'поле "' + param + '" не отображается в списке параметров шаблона'; case 'editParamPage': return 'Править страницу параметров'; case 'unknown error': return 'Произошла ошибка: \n' + param; case 'please select template': return 'Пожалуйста, введите имя шаблона'; case 'oneliner': return 'Однострочный вид'; case 'dateFormat': return 'ММ дд, гг'; case 'extended labels': return 'Показать все параметры'; } break; default: switch (key) { case 'explain': return 'fields with red border are required, the rest are optional'; case 'wizard dialog title': return 'Set up parameters for template: ' + template; case 'ok': return 'OK'; case 'cancel': return 'Cancel'; case 'params subpage': return 'Parameters'; case 'preview': return 'Preview'; case 'options select': return 'Select one:'; case 'multiline': return 'Multiline'; case 'close': return 'Close'; case 'required': return 'Required'; case 'depends': return 'Depends on'; case 'defval': return 'Default'; case 'choices': return 'Choices'; case 'date': return 'Date'; case 'extended': return 'Extended'; case 'button hint': return 'Template parameters wizard'; case 'template selector title': return 'Please enter the template name'; case 'notInParamPage': return 'field "' + param + '" does not appear in the template\'s parameters list'; case 'editParamPage': return 'Edit paramters page'; case 'unknown error': return 'Error occured: \n' + param; case 'please select template': return 'Please enter template name'; case 'oneliner': return 'Single-line template'; case 'createempties': return 'Write empty parameters to page'; case 'dateFormat': return 'MM d, yy'; case 'extended labels': return 'Show all parameters'; case 'pve-required-empty': return 'The template requires a value for this filedך'; case 'pve-deprecated': return 'deprecated parameter'; case 'pve-incompatible': return 'expaects numteric value'; case 'pve-no-such-name': return 'undercgonzed parameter'; case 'explain-pve': return 'fields with errors are marked with pink background'; case 'pve-approve-close': return 'Template contains errors. Please confim exit'; } } return key; } function hebExplain() { var explanation; if (rawTemplate) return 'לתבנית "' + template + '" אין דף פרמטרים, ולכן לשדות אין תיאור.'; if (anyRequiredParam()) return 'שדות חובה מסומנים במסגרת אדומה'; return ''; } function anyRequiredParam() { for (name in templateParams) { var param = templateParams[name]; if (param.options.required) return true; } return false; } function templatePage() { var t = $.trim(template) return t.match(':') ? t : mw.config.get('wgFormattedNamespaces')[10] + ':' + t; } function updateRawPreview(){ var canOK = 'enable'; for (var i in dialogFields) { var df = dialogFields[i][1]; var opts = df.data('options'); if (opts && opts.required && $.trim(df.val()).length == 0) canOK = 'disable'; if (opts && opts.depends) { var dep = fieldsBypName[opts.depends]; var depEmpty = (dep && dep.val() && $.trim(dep.val())) ? false : true; var row = rowsBypName[df.data('paramName')]; if (row) row.toggleClass('tpw_hidden', depEmpty); } } $(".ui-dialog-buttonpane button:contains('" + i18n('ok') + "')").button(canOK); $('#tpw_preview').text(createWikiCode()); localStorage.setItem(localStorageKey + '.' + emptiesKey, $('#createEmpties').prop('checked')); validate(); } function validate() { function validateField(param, input) { function markError(msg) { input .addClass('tpw-paramvalidation') .attr('title', i18n(msg)); return false; } var hasVal = !! input.val(); if (param.options.notInParamPage && hasVal) return markError('pve-no-such-name'); if (param.param.required && ! hasVal) return markError('pve-required-empty'); if (param.param.deprecated && hasVal) return markError('pve-deprecated'); if (param.param.type === 'number' && isNaN( Number( input.val().replace(/,/g, '') ) ) ) return markError('pve-incompatible'); return true; } var aOK = true; for (var i in dialogFields) { var field = dialogFields[i], name = $.trim(field[0]), input = field[1].removeClass('tpw-paramvalidation'), param = templateParams[name]; aOK = validateField(param, input) && aOK; } $('#tpw-explain').html(i18n(aOK ? 'explain' : 'explain-pve') ); return aOK; } function createInputField(paramName) { var params = templateParams[paramName], options = params.options || {}, f, checkbox = false; if (options.choices) { var choices = options.choices.split(/\s*,\s*/); if (choices.length > 1) { f = $('<select>').append($('<option>', {text: i18n('options select'), value: '' })); for (var i in choices) { var choice = choices[i].trim(); // first and last may carry spaces var option = $('<option>', {text: choice, value: choice}); f.append(option); } } else { checkbox = true; var choice = choices[0].trim(); f = $('<input>', {type: 'checkbox', value: choices[0], text: choices[0].trim()}) .css({float: rtl ? 'right' : 'left'}); f.prop('checked', options.defval && options.defval.trim() == choices[0]); } } else if (options.multiline) { var rows = options.multiline; f = $('<textarea>', {rows: 1}) .focus(function(){this.rows = 5;}) .blur(function(){this.rows = 1}); } else f = $('<input>', {type: 'text'}); if (!checkbox && f.autoCompleteWikiText) // teach the controls to autocomplete. f.autoCompleteWikiText({positionMy: rtl ? "left top" : "right top"}); f.css({width: checkbox ? '1em' : '28em'}) .data({paramName: paramName, options: options}) .on('paste cut drop input change', updateRawPreview); if (options.defval && ! checkbox) f.val(options.defval.trim()); if (options.required) f.addClass('tpw-required'); if (options.date) f.datepicker({dateFormat: typeof options.date == "string" ? options.date : i18n('dateFormat')}); return f; } var timer = null, lastVisited = $('<a>'); function addRow(paramName, table) { var def = templateParams[paramName], inputField = createInputField(paramName), tooltip = def.desc || '', nameColor = def.desc ? 'blue' : def.options.notInParamPage ? 'red' : def.options.isAlias ? 'green' : 'black', tr = $('<tr>') .append( $('<td>', {width: 120}) .css({fontWeight: 'bold', color: nameColor}) .data({ paramname: paramName }) .text(templateParams[paramName].label || paramName) .attr('title', tooltip) .attr('master', 'true') ) .append($('<td>').css({width: '30em'}).append(inputField)); dialogFields.push([paramName, inputField]); if (def.options.extended) tr.addClass('tpw_extended'); table.append(tr); rowsBypName[paramName] = tr; fieldsBypName[paramName] = inputField; } function injectResults() { $("#wpTextbox1").textSelection('encapsulateSelection', {replace: true, peri: createWikiCode()}); } function createExtendedCheckBox() { return $('<p>') .text(i18n('extended labels')) .append($('<input>', {type: 'checkbox'}) .change(function() { extendedParamCssRule.disabled = $(this).prop('checked'); }) ); } function buildDialog(data) { var title = $('<span>').html(i18n('wizard dialog title', template)); $('.tpw_disposable').remove(); if (rawTemplate) buildParamsRaw(data); else if (tdTemplate) { buildParamsTd(data); if (data.description) title.find('a').attr({ title: data.description }); } paramsFromSelection(); var table = $('<table>'); var dialog = $('<div>', {'class': 'tpw_disposable'}) .dialog({height: 'auto', title: title.html(), width: 'auto', overflow: 'auto', position: [$('body').width() * 0.2, $('body').height() * 0.1], open: function() {$(this).css({'max-height': Math.round($('body').height() * 0.7)});} }) .append($('<div>', {id: 'tpw_globalExplanation'}).html(globalExplanation)) .append($('<p>', { id: 'tpw-explain' } ).html(i18n('explain')) ) .append(anyExtended ? createExtendedCheckBox() : '') .append(table) .append($('<p>') .append(i18n('oneliner')) .append($('<input>', {type: 'checkbox', id: oneLineTemplate}).prop('checked', isInline).change(updateRawPreview) ) ) .append($('<p>') .append(i18n('createempties')) .append($('<input>', {type:'checkbox', id:'createEmpties'}) .change(updateRawPreview) .prop('checked', localStorage.getItem(localStorageKey + '.' + emptiesKey) == "true") ) ) .append($('<pre>', {id: 'tpw_preview'}).addClass('tpw-wikicode-preview')); while (paramsOrder.length) addRow(paramsOrder.shift(), table); var buttons = {}; // we need to do it this way, because with literal object, the keys must be literal. buttons[i18n('ok')] = function() { if (! validate() && ! confirm(i18n('pve-approve-close' ) ) ) return; injectResults(); dialog.dialog('close'); }; buttons[i18n('cancel')] = function() {dialog.dialog('close');}; buttons[i18n('preview')] = showPreview; dialog.dialog('option', 'buttons', buttons); circumventRtlBug(); updateRawPreview(); } function init() { template = null; templateParams = {}; paramsOrder = []; dialogFields = []; rowsBypName = {}; fieldsBypName = {}; mw.util.addCSS(".tpw_hidden{display:none;}"); anyExtended = false; extendedParamCssRule = extendedParamCssRule || mw.util.addCSS(".tpw_extended{display:none;}"); } function reportError(a,b,error) { var key; if (typeof console != 'undefined') { for (key in a) if (typeof a[key] != 'function') console.log(key + '=>' + a[key]); console.log(b); console.log(error); } alert(i18n('unknown error', error)); } function pickTemplate(item) { function okButtonPressed(e, ui) { template = ui ? ui.item.value : selector.val(); fireDialog(); templateSelector.dialog("close"); } var selector = $('<input>') .css({width: '28em'}) .autocomplete({ source: function(request, response) { $.getJSON( mw.util.wikiScript('api'), {action:'opensearch', search: request.term, namespace: 10}, function(data){ if(data[1]) response($(data[1]).map(function(index,item){return item.replace(/.*:/, '');})); } ); }, select: okButtonPressed }); var templateSelector = $('<div>').dialog({ title: i18n('template selector title'), height: 'auto', width: 'auto', modal: true, buttons: [ {text: i18n('ok'), click: okButtonPressed}, {text: i18n('cancel'), click: function(){templateSelector.dialog("close")}} ] }).append(selector); circumventRtlBug(); selector.focus(); } function fireDialog() { var readRaw = function() { rawTemplate = true; $.ajax({ url: mw.util.wikiScript(), data: {title: templatePage(), action: 'raw'}, dataType: 'text', success: buildDialog, error: reportError }); }, readTemplateData = function() { $.ajax({ url: mw.util.wikiScript('api'), data: {action: 'templatedata', titles: templatePage(), redirects: true, format: 'json', lang: mw.config.get('wgUserLanguage') }, dataType: 'json', success: function(data) { var found = false; if (data && data.pages) for (var pageid in data.pages) { tdTemplate = true; found = true; buildDialog(data.pages[pageid]); break; } if (! found) readRaw(); }, error: readRaw }); }; rawTemplate = false; readTemplateData(); } function templateContext() { var selection = $("#wpTextbox1").textSelection('getSelection'), caretPos, beforeText, afterText, templateStart, templateEnd; // trust the user if ( selection.length > 0 ) { return selection; } caretPos = $("#wpTextbox1").textSelection('getCaretPosition'); beforeText = $("#wpTextbox1").val().substr(0, caretPos); afterText = $("#wpTextbox1").val().substr(caretPos); templateStart = beforeText.lastIndexOf('{{'); templateEnd = afterText.indexOf('}}') + 2; // only under opportunistic template context assumptions if ( $("#wpTextbox1").val().split('{').length != $("#wpTextbox1").val().split('}').length || (beforeText.split('{{').length === beforeText.split('}}').length) || (afterText.split('{{').length === afterText.split('}}').length) ) return ''; // determine the start and the end of the template context while (beforeText.substr(templateStart).split('{{').length <= beforeText.substr(templateStart).split('}}').length) templateStart = beforeText.lastIndexOf('{{', templateStart - 1); while (afterText.substr(0, templateEnd).split('{{').length >= afterText.substr(0, templateEnd).split('}}').length) templateEnd = afterText.indexOf('}}', templateEnd) + 2; // extend the selection to the current template context $("#wpTextbox1").focus().textSelection('setSelection', { start: templateStart, end: caretPos + templateEnd }); return $("#wpTextbox1").textSelection('getSelection'); } function doIt() { // as a gadget, dependencies are already defined in mediawiki:gadgets-definition. we call loader.using here as a courtesy // so this script will work when loaded from another wiki not as a gadget. mw.loader.using(['jquery.ui','jquery.textSelection', 'mediawiki.api'], function() { init(); var match = templateContext().match(/^\{\{([^|}]*)/); template = match ? $.trim(match[1]) : null; if (template) fireDialog(); else pickTemplate(); }); } function addToWikiEditor(){ $('#wpTextbox1').wikiEditor('addToToolbar', { section: 'main', group: 'insert', tools: { 'templateParamsWizard': { label: i18n('button hint'), type: 'button', icon: '//thumb.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/7e/Template_alt_full_black_22.svg/40px-Template_alt_full_black_22.svg.png', action: {type: 'callback', execute: doIt} } } }); } if (mw.user.options.get('usebetatoolbar')) mw.loader.using(['ext.wikiEditor'], function() { if(typeof $.wikiEditor != 'undefined') { if ($('#wikiEditor-ui-toolbar').length === 1) addToWikiEditor();//in case it loaded after toolbar initaliztion else $( '#wpTextbox1' ).on( 'wikiEditor-toolbar-doneInitialSections', addToWikiEditor); } }); else $('div #toolbar').append( // "old style" $('<img>', {src: '//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/e/eb/Button_plantilla.png', title: i18n('button hint'), 'class': 'mw-toolbar-editbutton'}) .css({cursor: 'pointer'}) .click(doIt) ); } ); rt68oplep8ijobcihpcf9wmhij1s7ch 0 1713277 3101134 3078803 2026-11-02T21:16:53Z מו יו הו 37729 /* נוסח אשכנז המערבי */ 3101134 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> ==נוסח אשכנז המזרחי== <קטע התחלה=עשית/><קטע התחלה=תענית/><includeonly>{{ארון|פ}}</includeonly> אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}}<קטע סוף=תענית/><קטע סוף=עשית/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}} <קטע התחלה=עשית/>אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה.{{ש}}<קטע סוף=עשית/> {{הור|בתענית ציבור:}} <קטע התחלה=תענית/>אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בָּרֵךְ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה.{{ש}} <קטע התחלה=עשית/>אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְתֹם פִּיּוֹת מַשְׂטִינֵינוּ וּמְקַטְרְגֵינוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית (וְעָוֹן) וּשְׁמַד מִבְּנֵי בְּרִיתֶךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְלַח וּמְחַל לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ.{{ש}} {{הור|בהרבה קהילות החזן אומר את הפסקאות הבאות בקול, ואחריו הקהל:}}{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קְרַע רֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ.{{ש}}<קטע סוף=עשית/><קטע סוף=תענית/> {{הור|בעשרת ימי תשובה:}}{{ש}} <קטע התחלה=עשית/>אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ <noinclude>{{הור1|בנעילה|חָתְמֵנוּ}} </noinclude>בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ <noinclude>{{הור1|בנעילה|חָתְמֵנוּ}} </noinclude>בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ <noinclude>{{הור1|בנעילה|חָתְמֵנוּ}} </noinclude>בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ <noinclude>{{הור1|בנעילה|חָתְמֵנוּ}} </noinclude>בְּסֵפֶר זְכֻיּוֹת.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ <noinclude>{{הור1|בנעילה|חָתְמֵנוּ}} </noinclude>בְּסֵפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה.{{ש}}<קטע סוף=עשית/> {{הור|בתענית ציבור:'''}}{{ש}}<קטע התחלה=תענית/> אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ לִגְאֻלָּה וִישׁוּעָה.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ לְפַרְנָסָה וְכַלְכָּלָה.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ לִזְכֻיּוֹת.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ לִסְלִיחָה וּמְחִילָה.{{ש}}<קטע התחלה=עשית/> {{הור|עד כאן חזן וקהל.}}{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַצְמַח לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַלֵּא אֲסָמֵינוּ שָׂבָע.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ פְּתַח שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לִתְפִלָּתֵנוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זְכוֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חֲמֹל עָלֵינוּ וְעַל עוֹלָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן בָּאֵי בָאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נְקֹם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ. <includeonly>{{ארון|ס}}</includeonly><קטע סוף=עשית/><קטע סוף=תענית/> ==נוסח אשכנז המערבי== {{הור2|למנהג זה אומרים {{צ|אבינו מלכנו}} רק בעשרת ימי תשובה (ויש גם ביו"כ קטן).}} <קטע התחלה=מערבי/><קטע התחלה=יוכק מערבי/>{{הור|חזן וקהל:}}{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} <קטע סוף=יוכק מערבי/>אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה.{{ש}} <קטע התחלה=יוכק מערבי/>אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָפֵר עֲצַת אוֹיְבֵינוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית (וּמַגֵּפָה) מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְלַח וּמְחַל לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קְרַע רֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכוֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ.{{ש}} <קטע סוף=יוכק מערבי/>אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ <noinclude>{{הור1|בנעילה|חָתְמֵנוּ}} </noinclude>בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ <noinclude>{{הור1|בנעילה|חָתְמֵנוּ}} </noinclude>בְּסֵפֶר זְכֻיּוֹת.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ <noinclude>{{הור1|בנעילה|חָתְמֵנוּ}} </noinclude>בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ <noinclude>{{הור1|בנעילה|חָתְמֵנוּ}} </noinclude>בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ <noinclude>{{הור1|בנעילה|חָתְמֵנוּ}} </noinclude>בְּסֵפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה.{{ש}} <קטע התחלה=יוכק מערבי/>אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַצְמַח לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן בָּאֵי בָאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נְקֹם [לְעֵינֵינוּ] נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים.{{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ.{{ש}} {{הור|בלחש:}} {{ק|אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ.}}<קטע סוף=מערבי/><קטע סוף=יוכק מערבי/> cxaelrx0ow33y5d9mtampevh4ujsyfn 0 1716349 3101130 3088156 2026-11-02T21:00:58Z מו יו הו 37729 /* ויתן לך */ 3101130 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} =ערבית למוצאי שבת= ==לדוד ברוך== {{פתל|קמד|מ"מ=כן}} {{פתל|סז|מ"מ=כן}} ==קריאת שמע וברכותיה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ברכו ב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ב}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|ג|ט}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|י}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע ערבית|יג}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז}} ==עמידה== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|ג כ}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א|ד א}}'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה חוננתנו}}'''{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ד חננו|ו כי}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ו ת|ז ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ח כ|יד א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יד ת|טז א}} {{מגירה|בזמן עצירת גשמים|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ועננו}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|טז כי|יז א}} {{מגירה|בראש חודש ובחול המועד|{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=חודש ומועד}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח א}} {{על הנסים אשכנז}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל|וכתוב}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שלום רב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב|אלהי א}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון|במרומיו}} {{הור|אם חל יום טוב במהלך השבוע הבא, מדלגים כאן ל[[#קדיש שלם|קדיש שלם]].}} <קטע התחלה=ויהי נועם/> ==חצי קדיש== {{קדיש אשכנז|עשי"ת=לא}} ==ויהי נועם== {{מקורות לסידור|[[תהלים צ יז]] - [[תהלים צא]]}}{{ש}} וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃ {{פתל|צא}}{{ש}} {{ק|'''אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי׃'''}} ==קדושה דסידרא== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קדושה דסידרא|ואתה קדוש}}<קטע סוף=ויהי נועם/> ==קדיש שלם== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם}} {{הור|בין פסח לשבועות סופרים כאן ספירת העומר:}} {{מגירה|ספירת העומר| ==ספירת העומר== {{:סידור/נוסח אשכנז/ספירת העומר}}}} {{הור|במוצאי שבת חנוכה מדליקים כאן נרות חנוכה}} ==ויתן לך== {{#קטע:ויתן לך|אשכנז}} == הבדלה == {{הור|הש"ץ אומר הבדלה על הכוס (ויש נוהגים להבדיל לעיל, לפני {{צ|שיר המעלות}}):}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר הבדלה|בית הכנסת}} ==עלינו לשבח== {{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}} {{מגירה|מראש חודש אלול עד הושענא רבה אומרים {{צ|לדוד}}| ==לדוד== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/שיר של יום|לדוד}} ===קדיש יתום=== {{קדיש אשכנז|קדיש=יתום}}}} {{:סידור/נוסח אשכנז/קידוש לבנה}} ==שינויי נוסחאות== m3f5jozn99z3u2rrc33njgqhoob01rr 0 1727359 3101105 2943888 2026-11-02T15:55:00Z Nahum 68 3101105 wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|כף החיים|אורח חיים|נב|נג|נד}} {{תוכן עניינים שטוח}} === [[שולחן ערוך אורח חיים נג א|סעיף א]] === <קטע התחלה=א/>{{משע|כהח|א|סעיף א: אומר ש"צ ישתבח מעומד}} — כדי שיסמוך לו הקדיש מיד. {{ק|בית יוסף, ב"ח, ט"ז ס"ק א, מגן אברהם ס"ק א}}. אבל היחיד אין צריך לעמוד באמירת ישתבח, {{ק|כמ"ש לעיל [[כף החיים/אורח חיים/נא#כהח מב|סימן נ"א אות מ"ב]]}}. ומה שכתב המגן אברהם דבסוף סימן נ"א משמע דצריך לעמוד, כתב האליה רבה אות א, צריך לומר דהתם ממנהגא והכא מדינא, {{ק|יעו"ש, והביאו פרי מגדים במשבצות זהב אות א}}. וכבר כתבנו לעיל דהמנהג פשוט בינינו שאין היחיד עומד באמירת ישתבח, יעו"ש: {{משע|כהח|ב|}} כתב מגן אברהם בריש הסימן בשם השל"ה, דכל הט"ו שבחים שבישתבח, מן "שיר ושבחה" וכו' עד "מעתה", יאמר בנשימה אחת. אמנם בזוהר פרשת תרומה [[זהר חלק ב קלב א|דף קל"ב ע"א]] לא משמע כן, אלא דהאיסור הוא אם מפסיק בדיבור. ואינם אלא י"ג שבחים, מן "שיר ושבחה" וכו' עד "ומלכות", כאשר יעו"ש. {{ק|וכן כתב השלמי צבור דף ע ע"ד}}, וכן האר"י ז"ל לא זכר זה בשער הכוונות שיהיה בנשימה אחת, {{ק|כאשר הבאנו לשונו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/מח|סימן מ"ח]] יעו"ש}}. וכן כתב החיד"א {{ק|בקשר גודל סימן ז אות מ"ז בשם סידור הרב יעב"ץ}} דלא יאמרם בנשימה אחת, כי צריך לאמרם בנעימה כמסדר שבחו של מלך, עכ"ל. {{ק|וכן כתב סידור בית עובד אות י"ג, שערי תשובה אות א', וכן כתב חיי אדם כלל י"ח אות ד' בשם הגר"א וזוהר הקדוש}}. ונוסח ישתבח ומי תיקנו כבר כתבנו לעיל {{ק|בסימן מ"ח בשם שער הכוונות יעו"ש, וכן כתב שלמי צבור דף ע ע"ד ודף ע"א ע"א, סידור בית עובד אות י"ד}}. ולעניין עניית אמן וכל דבר שבקדושה דינו כמו ברוך שאמר, {{ק|עיין לעיל [[כף החיים/אורח חיים/נא#כהח יא|סימן נ"א אות י"א]] [[כף החיים/אורח חיים/ה#כהח ד|וסימן ה אות ד]]}}, רק בי"ג שבחים יזהר שלא להביא עצמו לידי כך: {{משע|כהח|ג|}} חי העולמים בפתח. {{ק|ברכי יוסף סימן ר"ז, קשר גודל סימן ז' אות מ"ט}}. וכן עמא דבר. {{ק|ועיין לקמן סימן ד"ן אות ו}}:<קטע סוף=א/> === [[שולחן ערוך אורח חיים נג ב|סעיף ב]] === <קטע התחלה=ב/>{{משע|כהח|ד|סעיף ב: אין לומר ישתבח אלא אם כן אמר ברוך שאמר וקצת פסוקי דזמרה}} — מפני שהיא ברכה אחרונה על פסוקי דזמרה, כמו שכתוב [[שולחן ערוך אורח חיים נא א|ריש סימן נ"א]]. {{ק|מגן אברהם ס"ק ב, רבינו זלמן אות ב}}. ורבים טועים כשהם בדרך ואין עת להאריך שמתחילין מישתבח, ומי שעושה כן מברך תחלה ברכה לבטלה. {{ק|אליה רבה אות ב בשם נחלת צבי, רבינו זלמן שם}}. וכן יש בני אדם שמתעכבים ביום השבת מלבוא לבית הכנסת עד אשר יאמרו הציבור נשמת כל חי, ומתחילים לומר עמהם נשמת כל חי, לא יאמרו ישתבח מפני חשש ברכה לבטלה אלא יאמרו נשמת כל חי בלא ישתבח, והוא פשוט:<קטע סוף=ב/> === [[שולחן ערוך אורח חיים נג ג|סעיף ג]] === <קטע התחלה=ג/>{{משע|כהח|ה|סעיף ג: אין לברך על עטיפת ציצית בין פסוקי דזמרה}} וכו' — דהרי אפילו לצורך מצוה אסור להפסיק, כמו שכתב [[שולחן ערוך אורח חיים נא ד|סימן נ"א סעיף ד]]. {{ק|מגן אברהם ס"ק ג, רבינו זלמן אות ג}}. אבל בין ישתבח ליוצר קיל מבין ברוך שאמר לישתבח, ששם רשאי לדבר מצוה, כמו שכתב [[שולחן ערוך אורח חיים נד ג|בסימן נ"ד סעיף ג]]. {{ק|פרי מגדים אשל אברהם אות ג, רבינו זלמן שם. ועיין לקמן [[#כהח ז|אות ז]] [[כף החיים/אורח חיים/נד#כהח יא|ובסימן ד"ן אות י"א]]}}: {{משע|כהח|ו|שם: אין לברך על עטיפת ציצית}} וכו' — ודין תפילין כמו טלית. {{ק|תומת ישרים, סולת בלולה במקור חכמה אות א, יפה ללב סימן ד"ן אות ג'. ועיין באות שאחר זה}}: {{משע|כהח|ז|שם: אלא בין ישתבח ליוצר}} — והוא הדין בין מזמור למזמור. {{ק|מהר"י בנימין, והביאו מהר"י זיין בתשובה בספר גינת ורדים חלק אורח חיים כלל א' סימן נ"א, יד אהרן בהגהות בית יוסף, ברכי יוסף אות ד'}}. ומהר"א הלוי שם בסימן ב"ן כתב דהיינו דווקא בנאנס לצרכיו, אבל אם לא נאנס לצרכיו ונזדמן לו ציצית ותפילין, ראוי לו שלא ללבשן ולברך עליהן בתוך פסוקי דזמרה, אלא בין ישתבח ליוצר, יעו"ש. והביא דבריו הברכי יוסף שם, וכתב עליו וזה לשונו: והפריז הרב בהוראה זו, ופוק חזי בתשובות '''הרמב"ם''' בספר פאר הדור הנדפס מחדש סימן קמ"ז שפסק להפך וזה לשונו: מי שנזדמן לו טלית ותפילין והוא עומד בפסוקי דזמרה, אם מותר לו ללבשם ולברך עליהם. '''תשובה:''' אין שום איסור בברכה על ציצית ותפילין בתוך המזמורים, שאין הפסקה כזאת בפסוקי דזמרה אסורה, ואינה תפילה ולא קריאת שמע עד שיאסור הפסקה כזאת, עכ"ל. נמצא לפי זה דשלש מחלוקות יש בדבר הזה, דלסברת הרמב"ם מותר להפסיק לברך על טלית ותפילין בתוך פסוקי דזמרה, ומשמע מדבריו דאפילו אם הוא באמצע המזמורים. ולסברת מהר"י בנימין דווקא בין מזמור למזמור. ולסברת מהר"א הלוי דווקא אם נאנס לצרכיו, אבל נזדמן לו ציצית ותפילין ראוי שלא ללבשן ולברך עליהם אלא בין ישתבח ליוצר, וכן משמע מסתמיות דברי מרן ז"ל דלא יש חילוק ואין לברך עליהם כי אם בין ישתבח ליוצר, {{ק|כמו שכתב כסא אליהו אות ג', ובסידור בית עובד אות ט', ויפה ללב אות ג'}}, ודלא כמו שכתב שיירי כנסת הגדולה {{ק|בהגהת בית יוסף אות ד}}. וכן משמע מטעם שנתן המגן אברהם והאחרונים שכתבנו לעיל אות ה, דאין חילוק בין מזמור למזמור לאמצע המזמור אלא החילוק הוא בין ברוך שאמר לישתבח ובין ישתבח ליוצר, כיעו"ש, {{ק|וכן משמע מדברי רבינו זלמן אות ג יעו"ש, וכן כתב הערך השלחן אות א}}. ותימה על הברכי יוסף שכתב על הגינת ורדים שהפריז בהוראה זו, {{ק|ועיין זכור ליצחק הררי סימן ח שתמה גם כן על הברכי יוסף יעו"ש}}. ולא דמי למה שכתב מרן [[שולחן ערוך אורח חיים סו ב|בסימן ס"ו סעיף ב]] דבין הפרקים מפסיק להניח ציצית ותפילין, דהתם שאני מפני שהם צורך קריאת שמע שלא יהא כמעיד עדות שקר בעצמו כמו שכתב בית יוסף בשם שבלי הלקט, אבל אינם לצורך פסוקי דזמרה; ועוד, דהכא אפשר להניחם בין ישתבח ליוצר שהוא קיל טפי, לא כן התם דלא יש מקום אחר. ואפילו לדברי האר"י ז"ל שכתבנו לעיל דצריך להניחם קודם פרשת התמיד, הכא כיון דכבר עבר הזמן ולא עשה המצוה כתיקונה אין לו להפסיק בפסוקי דזמרה. ועל כן יש להחמיר מי שלא היה לו ציצית ותפילין ונזדמן לו אחר ברוך שאמר שלא ללבשן ולברך עליהם כי אם בין ישתבח ליוצר. וכן מה שכתב שם הגינת ורדים במי שנצרך לנקביו בתוך פסוקי דזמרה דיטול ידיו ויברך אשר יצר, נכון הוא שלא להפסיק ולברך כי אם אחר ישתבח כמו שכתבנו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/נא#כהח כח|סימן נ"א אות כ"ח]]. אמנם בעיקר הדין שכתב הגינת ורדים: הנצרך לנקביו ונכנס לבית הכסא שיחזור ויברך על ציצית ותפילין, כבר כתבנו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/ח#כהח נב|סימן ח אות נ"ב]] [[כף החיים/אורח חיים/כה#עח|וסימן כ"ה אות ע"ח]] דיש פלוגתא בזה וספק ברכות להקל, יעו"ש. ואם כן הכא נמי, מי שנצרך לנקביו בתוך פסוקי דזמרה ופשט הציצית והתפילין ונכנס לבית הכסא, כשיצא מבית הכסא ויטול ידיו אין צריך לחזור ולברך על ציצית ותפילין אלא ילבשם בלא ברכה, משום ספק ברכות להקל: tpvyapj9504xj0qyyib7hq3vld64a9f 3101106 3101105 2026-11-02T16:06:30Z Nahum 68 לע"נ אמי מורתי רוזה בת יצחק ע"ה 3101106 wikitext text/x-wiki {{פרשן על שו"ע|כף החיים|אורח חיים|נב|נג|נד}} {{תוכן עניינים שטוח}} === [[שולחן ערוך אורח חיים נג א|סעיף א]] === <קטע התחלה=א/>{{משע|כהח|א|סעיף א: אומר ש"צ ישתבח מעומד}} — כדי שיסמוך לו הקדיש מיד. {{ק|בית יוסף, ב"ח, ט"ז ס"ק א, מגן אברהם ס"ק א}}. אבל היחיד אין צריך לעמוד באמירת ישתבח, {{ק|כמ"ש לעיל [[כף החיים/אורח חיים/נא#כהח מב|סימן נ"א אות מ"ב]]}}. ומה שכתב המגן אברהם דבסוף סימן נ"א משמע דצריך לעמוד, כתב האליה רבה אות א, צריך לומר דהתם ממנהגא והכא מדינא, {{ק|יעו"ש, והביאו פרי מגדים במשבצות זהב אות א}}. וכבר כתבנו לעיל דהמנהג פשוט בינינו שאין היחיד עומד באמירת ישתבח, יעו"ש: {{משע|כהח|ב|}} כתב מגן אברהם בריש הסימן בשם השל"ה, דכל הט"ו שבחים שבישתבח, מן "שיר ושבחה" וכו' עד "מעתה", יאמר בנשימה אחת. אמנם בזוהר פרשת תרומה [[זהר חלק ב קלב א|דף קל"ב ע"א]] לא משמע כן, אלא דהאיסור הוא אם מפסיק בדיבור. ואינם אלא י"ג שבחים, מן "שיר ושבחה" וכו' עד "ומלכות", כאשר יעו"ש. {{ק|וכן כתב השלמי צבור דף ע ע"ד}}, וכן האר"י ז"ל לא זכר זה בשער הכוונות שיהיה בנשימה אחת, {{ק|כאשר הבאנו לשונו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/מח|סימן מ"ח]] יעו"ש}}. וכן כתב החיד"א {{ק|בקשר גודל סימן ז אות מ"ז בשם סידור הרב יעב"ץ}} דלא יאמרם בנשימה אחת, כי צריך לאמרם בנעימה כמסדר שבחו של מלך, עכ"ל. {{ק|וכן כתב סידור בית עובד אות י"ג, שערי תשובה אות א', וכן כתב חיי אדם כלל י"ח אות ד' בשם הגר"א וזוהר הקדוש}}. ונוסח ישתבח ומי תיקנו כבר כתבנו לעיל {{ק|בסימן מ"ח בשם שער הכוונות יעו"ש, וכן כתב שלמי צבור דף ע ע"ד ודף ע"א ע"א, סידור בית עובד אות י"ד}}. ולעניין עניית אמן וכל דבר שבקדושה דינו כמו ברוך שאמר, {{ק|עיין לעיל [[כף החיים/אורח חיים/נא#כהח יא|סימן נ"א אות י"א]] [[כף החיים/אורח חיים/ה#כהח ד|וסימן ה אות ד]]}}, רק בי"ג שבחים יזהר שלא להביא עצמו לידי כך: {{משע|כהח|ג|}} חי העולמים בפתח. {{ק|ברכי יוסף סימן ר"ז, קשר גודל סימן ז' אות מ"ט}}. וכן עמא דבר. {{ק|ועיין לקמן סימן ד"ן אות ו}}:<קטע סוף=א/> === [[שולחן ערוך אורח חיים נג ב|סעיף ב]] === <קטע התחלה=ב/>{{משע|כהח|ד|סעיף ב: אין לומר ישתבח אלא אם כן אמר ברוך שאמר וקצת פסוקי דזמרה}} — מפני שהיא ברכה אחרונה על פסוקי דזמרה, כמו שכתוב [[שולחן ערוך אורח חיים נא א|ריש סימן נ"א]]. {{ק|מגן אברהם ס"ק ב, רבינו זלמן אות ב}}. ורבים טועים כשהם בדרך ואין עת להאריך שמתחילין מישתבח, ומי שעושה כן מברך תחלה ברכה לבטלה. {{ק|אליה רבה אות ב בשם נחלת צבי, רבינו זלמן שם}}. וכן יש בני אדם שמתעכבים ביום השבת מלבוא לבית הכנסת עד אשר יאמרו הציבור נשמת כל חי, ומתחילים לומר עמהם נשמת כל חי, לא יאמרו ישתבח מפני חשש ברכה לבטלה אלא יאמרו נשמת כל חי בלא ישתבח, והוא פשוט:<קטע סוף=ב/> === [[שולחן ערוך אורח חיים נג ג|סעיף ג]] === <קטע התחלה=ג/>{{משע|כהח|ה|סעיף ג: אין לברך על עטיפת ציצית בין פסוקי דזמרה}} וכו' — דהרי אפילו לצורך מצוה אסור להפסיק, כמו שכתב [[שולחן ערוך אורח חיים נא ד|סימן נ"א סעיף ד]]. {{ק|מגן אברהם ס"ק ג, רבינו זלמן אות ג}}. אבל בין ישתבח ליוצר קיל מבין ברוך שאמר לישתבח, ששם רשאי לדבר מצוה, כמו שכתב [[שולחן ערוך אורח חיים נד ג|בסימן נ"ד סעיף ג]]. {{ק|פרי מגדים אשל אברהם אות ג, רבינו זלמן שם. ועיין לקמן [[#כהח ז|אות ז]] [[כף החיים/אורח חיים/נד#כהח יא|ובסימן ד"ן אות י"א]]}}: {{משע|כהח|ו|שם: אין לברך על עטיפת ציצית}} וכו' — ודין תפילין כמו טלית. {{ק|תומת ישרים, סולת בלולה במקור חכמה אות א, יפה ללב סימן ד"ן אות ג'. ועיין באות שאחר זה}}: {{משע|כהח|ז|שם: אלא בין ישתבח ליוצר}} — והוא הדין בין מזמור למזמור. {{ק|מהר"י בנימין, והביאו מהר"י זיין בתשובה בספר גינת ורדים חלק אורח חיים כלל א' סימן נ"א, יד אהרן בהגהות בית יוסף, ברכי יוסף אות ד'}}. ומהר"א הלוי שם בסימן ב"ן כתב דהיינו דווקא בנאנס לצרכיו, אבל אם לא נאנס לצרכיו ונזדמן לו ציצית ותפילין, ראוי לו שלא ללבשן ולברך עליהן בתוך פסוקי דזמרה, אלא בין ישתבח ליוצר, יעו"ש. והביא דבריו הברכי יוסף שם, וכתב עליו וזה לשונו: והפריז הרב בהוראה זו, ופוק חזי בתשובות '''הרמב"ם''' בספר פאר הדור הנדפס מחדש סימן קמ"ז שפסק להפך וזה לשונו: מי שנזדמן לו טלית ותפילין והוא עומד בפסוקי דזמרה, אם מותר לו ללבשם ולברך עליהם. '''תשובה:''' אין שום איסור בברכה על ציצית ותפילין בתוך המזמורים, שאין הפסקה כזאת בפסוקי דזמרה אסורה, ואינה תפילה ולא קריאת שמע עד שיאסור הפסקה כזאת, עכ"ל. נמצא לפי זה דשלש מחלוקות יש בדבר הזה, דלסברת הרמב"ם מותר להפסיק לברך על טלית ותפילין בתוך פסוקי דזמרה, ומשמע מדבריו דאפילו אם הוא באמצע המזמורים. ולסברת מהר"י בנימין דווקא בין מזמור למזמור. ולסברת מהר"א הלוי דווקא אם נאנס לצרכיו, אבל נזדמן לו ציצית ותפילין ראוי שלא ללבשן ולברך עליהם אלא בין ישתבח ליוצר, וכן משמע מסתמיות דברי מרן ז"ל דלא יש חילוק ואין לברך עליהם כי אם בין ישתבח ליוצר, {{ק|כמו שכתב כסא אליהו אות ג', ובסידור בית עובד אות ט', ויפה ללב אות ג'}}, ודלא כמו שכתב שיירי כנסת הגדולה {{ק|בהגהת בית יוסף אות ד}}. וכן משמע מטעם שנתן המגן אברהם והאחרונים שכתבנו לעיל אות ה, דאין חילוק בין מזמור למזמור לאמצע המזמור אלא החילוק הוא בין ברוך שאמר לישתבח ובין ישתבח ליוצר, כיעו"ש, {{ק|וכן משמע מדברי רבינו זלמן אות ג יעו"ש, וכן כתב הערך השלחן אות א}}. ותימה על הברכי יוסף שכתב על הגינת ורדים שהפריז בהוראה זו, {{ק|ועיין זכור ליצחק הררי סימן ח שתמה גם כן על הברכי יוסף יעו"ש}}. ולא דמי למה שכתב מרן [[שולחן ערוך אורח חיים סו ב|בסימן ס"ו סעיף ב]] דבין הפרקים מפסיק להניח ציצית ותפילין, דהתם שאני מפני שהם צורך קריאת שמע שלא יהא כמעיד עדות שקר בעצמו כמו שכתב בית יוסף בשם שבלי הלקט, אבל אינם לצורך פסוקי דזמרה; ועוד, דהכא אפשר להניחם בין ישתבח ליוצר שהוא קיל טפי, לא כן התם דלא יש מקום אחר. ואפילו לדברי האר"י ז"ל שכתבנו לעיל דצריך להניחם קודם פרשת התמיד, הכא כיון דכבר עבר הזמן ולא עשה המצוה כתיקונה אין לו להפסיק בפסוקי דזמרה. ועל כן יש להחמיר מי שלא היה לו ציצית ותפילין ונזדמן לו אחר ברוך שאמר שלא ללבשן ולברך עליהם כי אם בין ישתבח ליוצר. וכן מה שכתב שם הגינת ורדים במי שנצרך לנקביו בתוך פסוקי דזמרה דיטול ידיו ויברך אשר יצר, נכון הוא שלא להפסיק ולברך כי אם אחר ישתבח כמו שכתבנו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/נא#כהח כח|סימן נ"א אות כ"ח]]. אמנם בעיקר הדין שכתב הגינת ורדים: הנצרך לנקביו ונכנס לבית הכסא שיחזור ויברך על ציצית ותפילין, כבר כתבנו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/ח#כהח נב|סימן ח אות נ"ב]] [[כף החיים/אורח חיים/כה#עח|וסימן כ"ה אות ע"ח]] דיש פלוגתא בזה וספק ברכות להקל, יעו"ש. ואם כן הכא נמי, מי שנצרך לנקביו בתוך פסוקי דזמרה ופשט הציצית והתפילין ונכנס לבית הכסא, כשיצא מבית הכסא ויטול ידיו אין צריך לחזור ולברך על ציצית ותפילין אלא ילבשם בלא ברכה, משום ספק ברכות להקל: {{משע|כהח|ח|שם הגה: השליח ציבור אם לא היה לו טלית תחלה יתעטף בציצית קודם שיתחיל ישתבח}} וכו' — ודווקא החזן, דאין לו לחזור ולירד מן התיבה לאחר שהתחיל ישתבח. אבל יחיד ימתין עד לאחר ישתבח, ואז יתעטף בציצית ויברך עליהם, דאז עדיף טפי להפסיק, כדלעיל ריש סימן נ"א. {{ק|דרכי משה, לבוש, שיירי כנסת הגדולה בהגהת בית יוסף אות ד, ערך השלחן אות א, פרי מגדים אשל אברהם אות ג, רבינו זלמן אות ג. ומה שכתב הכסא אליהו ז"ל, עיין עליו יפה ללב אות ד}}: {{משע|כהח|ט|שם בהגה: קודם שיתחיל ישתבח}} וכו' — אבל אם לא הביאו רק לאחר ישתבח, אף הש"ץ יתעטף ויברך בין ישתבח לקדיש. {{ק|[[מגן אברהם על אורח חיים נד#מא ד|מגן אברהם סימן נ"ד ס"ק ד]], סולת בלולה שם אות ד, רבינו זלמן שם אות ג, פרי מגדים אשל אברהם בזה הסימן אות ג, יפה ללב שם אות ג}}. אבל בין קדיש לברכו לא יפסיק בשום דבר, וכל שכן שלא יפסיק לאחר שאמר הש"ץ ברכו קודם שמתחילין ברכת יוצר. {{ק|[[שולחן ערוך אורח חיים נד|מור"ם בהגה סוף סימן נ"ד]]}}. ואין חילוק בין ש"ץ עצמו בין אחר. {{ק|לבוש בהגה על סימן זה ובסימן נ"ד אות ג, רבינו זלמן שם אות ג{{. ועיין פרי מגדים {{ק|באשל אברהם על זה הסימן אות ג ובסימן נ"ד אות ד}} שכתב דבין קדיש לברכו הוי כבין הפרקים ובין ברכו ליוצר הוי כאמצע הפרק, דהא ברכו קאי איוצר אור יעו"ש, {{ק|וכן כתב אליה רבה שם סימן נ"ד אות ה', וכן משמע מדברי הלבוש שם}}. ואם כן זה הוא לפי סברת מור"ם {{ק|בהגה [[שולחן ערוך אורח חיים סו ב|סימן ס"ו סעיף ב]]}} דסבירא ליה דאין לברך על הטלית בין הפרקים כאשר יעו"ש, ושם יתבאר בס"ד: orho4mhn8cjkgagj40dstv2pfwnwp1k 0 1733952 3101064 3099486 2026-11-02T12:19:53Z Editor259 28663 3101064 wikitext text/x-wiki (א) [א, א] <קטע התחלה=א/>אללע וויזהייט איזט פאן גאטט, עוויג איזט זיא בייא איהם:<קטע סוף=א/> (ב) [א, ב] <קטע התחלה=ב/>ווער קאן דען זאנד דער אערדע אונד דיא טראפפען דעם רעגענס, ווער קאן דיא טאגע דער וועלט צעהלן?<קטע סוף=ב/> (ג) [א, ג] <קטע התחלה=ג/>ווער ווילל דיא העהע דעס היממעלס, דיא ברייטע דער ערדע, אונד דיא טיפע דעם אעערט אויסמעססן:<קטע סוף=ג/> (ד) [א, ד] <קטע התחלה=ד/>דיזע אללע איבערטריפט דיא ווייזהייט, אונד איהרע איינזיכטען זינד אונערגרינדליך:<קטע סוף=ד/> (ה) [א, ו] <קטע התחלה=ו/>ווער האט דער ווייזהייטס קוועללע ענטדעקט?{{ש}}וועם איזט איהר אורשפרונג קונד געטהאן ווארדן?:<קטע סוף=ו/> (ו) [א, ח] <קטע התחלה=ח/>איינער איזטס, דער האכהייליגער אונד עהרפורכטספאללער גאטט, דער איבר איהרע טעטלע וואלטעט:<קטע סוף=ח/> (ז) [א, ט] <קטע התחלה=ט/>דיזער האטטע זיא אונערזוכט, בטראכטט אונד געלעהלט, אונד האטטע זיא איינגעטהיילט אין אלל זיינע ווערקע:<קטע סוף=ט/> (ח) [א, י] <קטע התחלה=י/>ער גאֶט אויך ווייזהייט אויף יעדען קרעאַטור נאך זיינער אייגנזיכֿט, רייכֿרעס מאָאס אבער אויף דיא, דיא איהם פֿירכֿטען:<קטע סוף=י/> (ט) [א, יא] <קטע התחלה=יא/>דיא פֿורכֿט גאטטעס איזט עהרע אונד רוהם, וואָננע אונד איינע פֿעסטליכֿע קראָנע:<קטע סוף=יא/> (י) [א, יב] <קטע התחלה=יב/>דיא פֿערעהרונג גאטטעס ערפֿרייעט דאס הערץ, שענקט הייטערקייט אונד פֿערגניגען אונד לאנגעם לעבן:<קטע סוף=יב/> (יא) [א, יג] <קטע התחלה=יג/>דעם פֿראממען געהט עס דאך אם ענדע וואָהל, אונד נאך אים טאָרע ווירד ער גנאדע פֿינדן:<קטע סוף=יג/> (יב) [א, יד] <קטע התחלה=יד/>דער ווייזהייט אנפֿאנג איזט ג[א]טטעספֿורכֿט, זיא ווירד אים מוטטערלייבע מיט דען גאטטעספֿערעהרערן געשאפֿפֿען:<קטע סוף=יד/> (יג) [א, טו] <קטע התחלה=טו/>בייא דען ווהארהייט-ליבענדן האט זיא איין עוויגע וואהנונג אויפֿגעשלאגען, אונד פֿאנד בייא איהרען נאכֿקאָממן גלויבן:<קטע סוף=טו/> (יד) [א, טז] <קטע התחלה=טז/>גאטטעספֿורכֿט זעטיגעט מיט ווייזהייט, זיא טרענקט דיא מענשן מיט איהרעם גוועכֿס:<קטע סוף=טז/> (טו) [א, יז] <קטע התחלה=יז/>זיא פֿיללעט איהר הויז מיט קענטניס, אונד אללע שאֶטצע מיט איהרן פֿריכֿטען:<קטע סוף=יז/> (טז) [א, יח] <קטע התחלה=יח/>דיא קראָנע דער ווייזהייט איזט גאטטעספֿורכֿט, זיא ברינגעט פֿרידען אונד דויערנדע געזונדהייט:<קטע סוף=יח/> (יז) [א, יט] <קטע התחלה=יט/>זיא איזט איינע פעסטע שטיצע, דענן דיא זיך אן איהר האלטען, אונד ווער זיא בעזיצט דעסן רוהם ווירד דורך זיא ערהעהט:<קטע סוף=יט/> (יח) [א, כ] <קטע התחלה=כ/>דיא וואורצעל דער ווייזהייט איזט עוויגע גליקזעליגקייט, אונד איהרע צווייגען לאנגעס לעבן:<קטע סוף=כ/> {{לא נשלם}} קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36413&st=&pgnum=17 [[קטגוריה:בן סירא]] 36ijmv4zw1v8gapcxpwfldnaltmjrtm 106 1736059 3101154 2986358 2026-11-03T06:16:49Z Ori229 476 ביאור ומקורות 3101154 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט בביאור|רש&quot;י|בראשית|בראשית מט|נ|שמות א}} {{מ:טעמי המקרא|18}} <קטע התחלה=בראשית נ/>{{צ-ברשי|בראשית|נ|ב}} <קטע התחלה=ב/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=נ|פסוק=ב|דיבור=לַחֲנֹט אֶת אָבִיו}}{{ב|עִנְיַן מִרְקַחַת בְּשָׂמִים הוּא|חניטה משמעותה טיפול בגופה בעזרת בשמים}}.{{הערה|תרגום יונתן: וּפְקַד יוֹסֵף יַת עַבְדוֹי יַת אַסְוָותָא '''לְבַסְמָא''' יַת אָבוֹי וּבְסִימוּ אַסְוָותָא יַת יִשְרָאֵל.}}<קטע סוף=ב/> {{צ-ברשי|בראשית|נ|ג}} <קטע התחלה=ג/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=נ|פסוק=ג|דיבור=וַיִּמְלְאוּ לוֹ}}{{ב|הִשְׁלִימוּ לוֹ|הרופאים עסקו במלאכת החניטה של יעקב ברציפות, עד שהשלימו בדיוק ארבעים ימים שלמים הנדרשים כדי לסיים את התהליך}} יְמֵי חֲנִיטָתוֹ עַד שֶׁמָּלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם}}{{ב|אַרְבָּעִים לַחֲנִיטָה|במהלך 40 הימים בהם חנטו אותו הרופאים}} {{ב|וּשְׁלֹשִׁים לִבְכִיָּה|וכן במהלך 30 ימים נוספים, כפי שהיה נהוג במצרים}}; לְפִי שֶׁבָּאָה לָהֶם בְּרָכָה לְרַגְלוֹ, שֶׁכָּלָה הָרָעָב, וְהָיוּ מֵי נִילוּס מִתְבָּרְכִין.{{הערה|[[תוספתא/סוטה/י|תוספתא סוטא י, הלכה ג]]: עד שלא ירד יעקב למצרים היה רעב שנא' (בראשית מה) כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ וגו'. משירד מהו אומר (בראשית מו): הא לכם זרע וזרעתם את האדמה. א"ר יוסי כיון שמת יעקב אבינו חזר הרעב ליושנו שנא' (בראשית נ): ועתה אל תיראו, אנכי אכלכל אתכם [ואת טפכם וגו']. נאמר כאן ׳כלכול׳ ונאמר להלן ׳כלכול׳ - מה כלכול האמור להלן רעב אף כלכול האמור כאן רעב.}}<קטע סוף=ג/> {{צ-ברשי|בראשית|נ|ה}} <קטע התחלה=ה/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=נ|פסוק=ה|דיבור=אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי}}{{ב|כִּפְשׁוּטוֹ|שחפרתי לעצמי}}, כְּמוֹ "כִּי יִכְרֶה אִישׁ" {{קטן|([[שמות כא לג|שמות כא, לג]])}}.{{הערה|תרגום יונתן: בְּקִבְרִי דַחֲפָרִית לִי בְּאַרְעָא דִכְנָעַן}}{{ש}} {{ב|וּמִדְרָשׁוֹ|המדרש המספר על כך שיעקב קנה את חלקו של עשו במערת המכפלה}} עוֹד מִתְיַשֵּׁב עַל הַלָּשׁוֹן, כְּמוֹ "אֲשֶׁר קָנִיתִי"; אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כְּשֶׁהָלַכְתִי לִכְרַכֵּי הַיָּם, הָיוּ קוֹרִין לִמְכִירָה כִּירָה.{{הערה|[[ראש השנה כו א|ר"ה כ"ו ע"א]]: אמר רבי: כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה ׳כירה׳. למאי נפקא מינה? לפרושי ׳אשר כריתי לי׳.}}{{ש}} וְעוֹד מִדְרָשׁוֹ לְשׁוֹן {{ב|כְּרִי|״כָּרִיתִי״ מלשון ״כרי״, ערימת תבואה}}, {{ב|דְּגוֹר|ערימה (דגורא בארמית: גל, ערימה - ר׳ למשל באונקלוס על [[בראשית לא מו]])}}; שֶׁנָּטַל יַעֲקֹב כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהֵבִיא מִבֵּית לָבָן וְעָשָׂה אוֹתוֹ כְּרִי, וְאָמַר לְעֵשָׂו: טֹל זֶה בִּשְׁבִיל חֶלְקְךָ בַּמְּעָרָה.{{הערה|[[שמות רבה לא יז|שמ"ר לא, יז]]: בשעה שמת יצחק באו יעקב ועשו וחלקו את הכל. אמר יעקב: רשע זה עתיד הוא ליכנס הוא ובניו למערת המכפלה ויהא לו חלק ודירה עם הצדיקים הקבורים בתוכה?! מיד עמד ונטל את כל הממון שהיה בידו ועשה אותו כרי, ואמר לעשו: אחי חלק שיש לך במערה זו תרצה או הכסף והזהב הזה? באותה שעה אמר עשו: הרי זה בית קבורה מצוי בכל מקום ובשביל קבר אחד שיש לי במערה אני מאבד כל הממון הזה? מיד עמד ונטל כל אותו הממון ונתן לו חלקו. הוא שיעקב אומר ליוסף: "בקברי אשר כריתי לי" - ׳קניתי׳ אין כתיב כאן אלא "כריתי" - אמר להן: כרי של דנרין נתתי לעשו הוי ולא ידע כי חסר יבואנו. ומהו חסר? שלא נכנס במערת המכפלה.{{ש}}ר׳ גם מדרש תנחומא שהובא לעיל על [[ביאור:רש"י בראשית מו|רש״י מו, ו]]}}<קטע סוף=ה/> {{צ-ברשי|בראשית|נ|ו}} <קטע התחלה=ו/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=נ|פסוק=ו|דיבור=כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ}}וְאִם לֹא בִּשְׁבִיל הַשְּׁבוּעָה, לֹא הָיִיתִי מַנִּיחֲךָ. אֲבָל יָרֵא לוֹמַר: עֲבֹר עַל הַשְּׁבוּעָה, שֶׁלֹּא יֹאמַר: אִם כֵּן, אֶעֱבֹר עַל הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִי לְךָ שֶׁלֹּא אֲגַלֶּה עַל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאֲנִי מַכִּיר עוֹדֵף עַל שִׁבְעִים לָשׁוֹן וְאַתָּה אֵינְךָ מַכִּיר בּוֹ, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה.{{הערה|[[סוטה לו ב|דף ל"ו ע"ב]]: א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: בשעה שאמר לו פרעה ליוסף (בראשית מא, מד) ובלעדיך לא ירים איש את ידו וגו' אמרו איצטגניני פרעה עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו אמר להן גנוני מלכות אני רואה בו אמרו לו א"כ יהא יודע בשבעים לשון בא גבריאל ולימדו שבעים לשון לא הוה קגמר הוסיף לו אות אחת משמו של הקב"ה ולמד שנאמר (תהלים פא, ו) עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים (שפת לא ידעתי אשמע) ולמחר כל לישנא דאישתעי פרעה בהדיה אהדר ליה אישתעי איהו בלשון הקדש לא הוה קא ידע מאי הוה אמר א"ל אגמרי אגמריה ולא גמר אמר ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לו כי א"ל (בראשית נ, ה) אבי השביעני לאמור א"ל זיל איתשיל אשבועתך אמר ליה ואיתשלי נמי אדידך ואע"ג דלא ניחא ליה א"ל עלה וקבור את אביך כאשר השביעך.}}<קטע סוף=ו/> {{צ-ברשי|בראשית|נ|י}} <קטע התחלה=י/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=נ|פסוק=י|דיבור=גֹּרֶן הָאָטָד}}מֻקָּף {{ב|אֲטָדִין|קוֹצִים}} הָיָה.{{ש}} וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ עַל שֵׁם הַמְּאֹרָע: שֶׁבָּאוּ כָּל מַלְכֵי כְנַעַן וּנְשְׂיאֵי יִשְׁמָעֵאל לְמִלְחָמָה; וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ {{ב|כִּתְרוֹ שֶׁל יוֹסֵף|שהיה מלך במצרים, ופחדו ממנו}} תָּלוּי בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, עָמְדוּ כֻּלָּן וְתָלוּ בוֹ כִּתְרֵיהֶם, וְהִקִּיפוּהוּ כְּתָרִים כַּגֹּרֶן הַמֻּקָּף סְיָג שֶׁל קוֹצִים.{{הערה|[[סוטה יג א|שם י"ג ע"א]]: {{ב|וכי גורן יש לו לאטד|גורן הוא משטח בו דשים תבואה, אך אין זה סביר שיהיה גורן בו דשים קוצים}}? א"ר אבהו: מלמד שהקיפוהו כתרים לארונו של יעקב כגורן זה שמקיפים לו אטד. שבאו בני עשו ובני ישמעאל ובני קטורה, {{ב|תנא|ולמדנו ש-}} כולם למלחמה באו. כיון שראו כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב נטלו כולן כתריהן ותלאום בארונו של יעקב. תנא: שלשים וששה כתרים נתלו בארונו של יעקב.}}<קטע סוף=י/> {{צ-ברשי|בראשית|נ|יב}} <קטע התחלה=יב/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=נ|פסוק=יב|דיבור=כַּאֲשֶׁר צִוָּם}}מַהוּ אֲשֶׁר צִוָּם?–<קטע סוף=יב/> {{צ-ברשי|בראשית|נ|יג}} <קטע התחלה=יג/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=נ|פסוק=יג|דיבור=וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו}}וְלֹא בְּנֵי בָּנָיו, שֶׁכָּךְ צִוָּם: אַל יִשְׂאוּ מִטָּתִי, לֹא אִישׁ מִצְרִי, וְלֹא אֶחָד מִבְּנֵיכֶם, שֶׁהֵם מִבְּנוֹת כְּנַעַן, אֶלָּא אַתֶּם. וְקָבַע לָהֶם מָקוֹם, שְׁלֹשָׁה לַמִּזְרָח, וְכֵן לְאַרְבַּע רוּחוֹת; וּכְסִדְרָן לְמַסָּע וּמַחֲנֶה שֶׁל דְּגָלִים נִקְבְּעוּ כָּאן. לֵוִי לֹא יִשָּׂא, שֶׁהוּא עָתִיד לָשֵׂאת אֶת הָאָרוֹן, וְיוֹסֵף לֹא יִשָּׂא, שֶׁהוּא מֶלֶךְ; מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם יִהְיוּ תַּחְתֵּיהֶם. וְזֶהוּ "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאוֹתוֹת" {{קטן|([[במדבר ב ב|במדבר ב, ב]])}}, בְּאוֹת שֶׁמָּסַר לָהֶם אֲבִיהֶם לִשָּׂא מִטָּתוֹ.{{הערה|[[מדרש תנחומא במדבר|תנחומא במדבר, יב]]: אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב אָבִינוּ מִן הָעוֹלָם, אָמַר לְבָנָיו, וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי (בראשית מח, ל). חָזַר עַל כָּל בָּנָיו וּבֵרְכָן וּפוֹקְדָן, אָמַר לָהֶן, כְּשֶׁתִּטְּלוּ אוֹתִי, בְּיִרְאָה וּבְכָבוֹד טְלוּ אוֹתִי. וְלֹא יִגַּע אָדָם אַחֵר בְּמִטָּתִי, וְלֹא אֶחָד מִן הַמִּצְרִים, וְלֹא אֶחָד מִבְּנֵיכֶם, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּכֶם שֶׁנָּשָׂא מִבְּנוֹת כְּנַעַן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיַּעֲשׂוּ בָּנָיו לוֹ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּם, וַיִּשְּׂאוּ אוֹתוֹ בָּנָיו אַרְצָה כְּנַעַן (שם נ, יב-יג), וְלֹא בְּנֵי בָנָיו. וְהֵיאַךְ צִוָּם. אָמַר לָהֶם: יְהוּדָה וְיִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן יִטְעֲנוּ מִטָּתִי מִן הַמִּזְרָח, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְגָד יִטְעֲנוּ מִן הַדָּרוֹם, דָּן וְאָשֵׁר וְנַפְתָּלִי יִטְעֲנוּ מִן הַצָּפוֹן, בִּנְיָמִין אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִטְעֲנוּ מִן הַמַּעֲרָב. יוֹסֵף אַל יִטְעוֹן, לָמָּה. שֶׁהוּא מֶלֶךְ, וְאַתֶּם צְרִיכִין לַחֲלוֹק לוֹ כָּבוֹד. לֵוִי אַל יִטְעוֹן. לָמָּה, שֶׁעֲתִידִין לִישָׂא אֶת הָאֲרוֹן, וּמִי שֶׁטּוֹעֵן אֶת אֲרוֹנוֹ שֶׁל חַי הָעוֹלָמִים, לֹא יִשָּׂא אֲרוֹנוֹ שֶׁל מֵת. וְאִם תַּעֲשׂוּ כֵן וּטְעַנְתֶּם אֶת מִטָּתִי כְּשֵׁם שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהַשְׁרוֹת אֶתְכֶם דְּגָלִים דְּגָלִים. כֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר, טָעֲנוּ אוֹתוֹ כְּשֵׁם שֶׁצִּוָּה שֶׁיִּטְעֲנוּ אוֹתוֹ. מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב: וַיַּעֲשׂוּ בָּנָיו לוֹ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּם (בראשית נ, יב). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, וַיִּשְּׂאוּ אוֹתוֹ בָּנָיו אַרְצָה כְּנַעַן.;{{ש}}[[בראשית רבה ק ב|ב"ר ק, ב]]: ...אלא כסדר הזה עשו לי: שאו אותי שלשה מן הצפון ושלשה מן הדרום שלשה מן המזרח שלשה מן המערב, כשם שאתם עושין לי כך אתם עתידין להעשות ד' דגלים במדבר והשכינה באמצע.}}<קטע סוף=יג/> {{צ-ברשי|בראשית|נ|יד}} <קטע התחלה=יד/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=נ|פסוק=יד|דיבור=הוּא וְאֶחָיו וְכָל הָעֹלִים אִתּוֹ}}בַּחֲזָרָתָן כָּאן הִקְדִּים אֶחָיו לַמִּצְרִים הָעוֹלִים אִתּוֹ; וּבַהֲלִיכָתָן הִקְדִּים מִצְרִים לְאֶחָיו, שֶׁנֶּאֱמַר :"וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה" וְגוֹ׳, וְאַחַר כָּךְ "כֹּל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו" {{קטן|([[בראשית נ ז|לעיל פסוק ז]]-[[בראשית נ ח|ח]])}}? אֶלָּא לְפִי שֶׁרָאוּ הַכָּבוֹד שֶׁעָשׂוּ מַלְכֵי כְּנַעַן, שֶׁתָּלוּ כִּתְרֵיהֶם בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, {{ב|נָהֲגוּ בָּהֶם כָּבוֹד|המיצרים כיבדו את בני ישראל בכך שנתנו להם ללכת בראש השיירה}}.{{הערה|[[סוטה יג א|סוטה י"ג ע"א]]: מאי שנא מעיקרא דכתיב (בראשית נ, ז) ויעל יוסף לקבור את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה וגו' והדר (בראשית נ, ח) וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו ומאי שנא לבסוף דכתיב (בראשית נ, יד) וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו והדר וכל העולים אתו לקבור את אביו? א"ר יוחנן: בתחילה עד שלא ראו בכבודן של ישראל לא נהגו בהן כבוד ולבסוף שראו בכבודן נהגו בהן כבוד.}}<קטע סוף=יד/> {{צ-ברשי|בראשית|נ|טו}} <קטע התחלה=טו/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=נ|פסוק=טו|דיבור=וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם}}מַהוּ {{ב|וַיִּרְאוּ|הרי בודאי אין הכוונה לראיה בעין - לכן מפרש רש״י שהכוונה להבנת ההשלכות}}? הִכִּירוּ בְּמִיתָתוֹ אֵצֶל יוֹסֵף; שֶׁהָיוּ רְגִילִים לִסְעֹד עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְהָיָה מְקָרְבָן בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אָבִיו, וּמִשֶּׁמֵּת יַעֲקֹב לֹא קֵרְבָן.{{הערה|[[ילקוט שמעוני תורה קסב]] (וכן בתנחומא ישן, שמות ב): ויראו אחי יוסף כי מת אביהם - מה ראו? כל ימים שהיה יעקב קיים היה סועד עמהם והיו אוכלין על שלחנו. וכיון שמת יעקב לא אכלו על שלחנו. אמרו יש רעה טמונה בלבו של יוסף [...] ׳ויצוו אל יוסף׳ - למי צוו? לבלהה [...] ויבך יוסף על שחשדוהו;{{ש}}[[בראשית רבה ק ח|ב"ר ק, ח]]: וישב יוסף מצרימה וגו' ר' לוי ור' יצחק. [ר' לוי] אמר: שלא זמנן לסעודה. א"ר תנחומא הוא לא נתכוון אלא לשם שמים - אמר: לשעבר אבא מושיב לי למעלה מיהודה שהוא מלך ולמעלה מראובן שהוא בכור, ועכשיו {{ב|אינו בדין|אין ראוי (כדי לא לפגוע בכבודם של אחיו ולמנוע את המבוכה שבישיבה, בחר יוסף פשוט לא לערוך סעודות משותפות)}} שאשב למעלה מהן. והן לא אמרו כן אלא: ׳לו ישטמנו יוסף׳.}} {{ד"ה ברש"י|דיבור=לוּ יִשְׂטְמֵנוּ}}שֶׁמָּא יִשְׂטְמֵנוּ. "לוּ" מִתְחַלֵּק לְעִנְיָנִים הַרְבֵּה: :יֵשׁ "לוּ" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן '''בַּקָּשָׁה''' וּלְשׁוֹן "הַלְוַאי", כְּגוֹן: "לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ" {{קטן|([[בראשית ל לד|בראשית ל, לד]])}}; "לוּ שְׁמָעֵנִי" {{קטן|([[בראשית כג יג|בראשית כג, יג]])}}; "וְלוּ הוֹאַלְנוּ" {{קטן|([[יהושע ז ז|יהושע ז, ז]])}}; "לוּ מַתְנוּ" {{קטן|([[במדבר יד ב|במדבר יד, ב]])}}. :וְיֵשׁ "לוּ" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן '''"אִם"''' וְ"אוּלַי"{{הערה|נ"א: "ואִלּוּ"}}, כְּגוֹן: "לוּ חָכְמוּ" {{קטן|([[דברים לב כט|דברים לב, כט]])}}; "לוּ הִקְשַׁבְתָּ לְמִצְוֹתָי" {{קטן|([[ישעיהו מח יח|ישעיהו מח, יח]])}}; "וְלוּ אָנֹכִי שׁוֹקֵל עַל כַּפַּי" {{קטן|([[שמואל ב יח יב|שמ"ב יח, יב]])}}. :וְיֵשׁ "לוּ" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן '''"{{ב|שֶׁמָּא|יתכן ש-}}"''': לוּ יִשְׂטְמֵנוּ, וְאֵין לוֹ עוֹד {{ב|דּוֹמֶה בַּמִּקְרָא|שימוש במשמעות זאת בכל התנ״ך, חוץ מבפסוקינו}}. {{ב|וְהוּא לְשׁוֹן "אוּלַי"|המילה אוּלַי היא מילה נרדפת למילה לוּ. להלן דוגמאות לשימוש במילה אוּלַי באותן 3 המשמעויות}}, :כְּמוֹ: "אוּלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָׁה אַחֲרָי" {{קטן|([[בראשית כד לט|בראשית כד, לט]])}}, לְשׁוֹן '''"שֶׁמָּא"''' הוּא. :וְיֵשׁ "אוּלַי" לְשׁוֹן '''בַּקָּשָׁה''', כְּגוֹן: "אוּלַי יִרְאֶה ה' בְּעֵינִי" {{קטן|([[שמואל ב טז יב|שמ"ב טז, יב]])}}; "אוּלַי ה' אוֹתִי" {{קטן|([[יהושע יד יב|יהושע יד, יב]])}}, הֲרֵי הוּא כְּמוֹ "לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ" {{קטן|([[בראשית ל לד|בראשית ל, לד]])}}. :וְיֵשׁ "אוּלַי" לְשׁוֹן '''"אִם"''': "אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִׁים צַדִּיקִים" {{קטן|([[בראשית יח כד|בראשית יח, כד]])}}.<קטע סוף=טו/> {{צ-ברשי|בראשית|נ|טז}} <קטע התחלה=טז/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=נ|פסוק=טז|דיבור=וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף}}כְּמוֹ "וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" {{קטן|([[שמות ו יג|שמות ו, יג]])}}: צִוָּה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לִהְיוֹת שְׁלוּחִים אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אַף זֶה, וַיְצַוּוּ אֶל שְׁלוּחָם לִהְיוֹת שָׁלִיחַ אֶל יוֹסֵף לוֹמַר לוֹ כֵּן. וְאֶת מִי צִוּוּ? אֶת {{ב|בְּנֵי בִּלְהָה|כשרש"י אומר שהם שלחו את "בני בלהה", הוא מתכוון שהגרעין המרכזי של האחים (בעיקר בני לאה, כמו ראובן, שמעון, לוי ויהודה, שהיו הדומיננטיים והמסוכסכים ביותר עם יוסף) מינו נציגים מתוך המשפחה שייגשו ליוסף ראשונים. הנציגים האלו היו דן ונפתלי (בני בלהה).}}, שֶׁהָיוּ רְגִילִין אֶצְלוֹ,{{הערה|ר׳ הפניה לילקוט שמעוני ותנחומא ישן לעיל}} שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה" {{קטן|([[בראשית לז ב|בראשית לז, ב]])}}. {{ד"ה ברש"י|דיבור=אָבִיךָ צִוָּה}}{{ב|שִׁנּוּ בַּדָּבָר|שיקרו}} {{ב|מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם|לצורך מטרה חשובה, השכנת שלום}}; כִּי לֹא צִוָּה יַעֲקֹב כֵּן, שֶׁלֹּא נֶחֱשַׁד יוֹסֵף בְּעֵינָיו. {{הערה|[[יבמות סה ב|יבמות ס"ה ע"ב]]: מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום שנאמר (בראשית נ, טז) אביך צוה וגו' כה תאמרו ליוסף אנא שא נא וגו';{{ש}} [[מדרש תנחומא תולדות א]]: ואמר רשב"י: גדול הוא השלום, שדברה התורה דברי בדאי בשביל שלום. ואי זה? ׳כה תאמרו ליוסף: אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם׳ (בראשית, נ), ואין אנו מוצאים שצוה כלום מכל הדברים האלה! אלא לפי שהיה יודע חסידותו של יוסף ולא היה חושדו ומחזיק אותו כשופכי דמים;{{ש}}[[בראשית רבה ק ח|ב"ר ק, ח]]: תני ר' שמעון בן גמליאל אומר: גדול השלום שאף השבטים דברו דברים בדוים בשביל להטיל שלום בין יוסף לשבטים.}}<קטע סוף=טז/> {{צ-ברשי|בראשית|נ|יז}} <קטע התחלה=יז/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=נ|פסוק=יז|דיבור=שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ}}{{ב|אִם אָבִיךָ מֵת|למרות שיעקב מת, ויתכן שלכבודו ריחמת עלינו עד עכשיו - זכור ש-}}, אֱלֹהָיו קַיָּם{{הערה|תנחומא ישן שמות ב: לפשע עבדי אלהי אביך - ׳לפשע עבדיך׳ אין כתיב כאן אלא ׳לפשע עבדי אלהי אביך׳ - אעפ״י שמת אביך הוי יודע שאלהיו קיים}} וְהֵם עֲבָדָיו.<קטע סוף=יז/> {{צ-ברשי|בראשית|נ|יח}} <קטע התחלה=יח/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=נ|פסוק=יח|דיבור=וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו}}מוּסָף [{{ק|ספרים אחרים:}} מוּסָב] {{ב|עַל הַשְּׁלִיחוּת|המילה ״גַּם״ כוונתה שבנוסף על השליחים (״וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר״) גם האחים התיצבו לפניו. (ולא מוסבת על ״וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו״ כי האחים השתחוו ולא השלוחים)}}.<קטע סוף=יח/> {{צ-ברשי|בראשית|נ|יט}} <קטע התחלה=יט/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=נ|פסוק=יט|דיבור=כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי}}שֶׁמָּא בִּמְקוֹמוֹ אֲנִי?! {{ב|בִּתְמִיָּה|בתמיהה}}. אִם הָיִיתִי רוֹצֶה לְהָרַע לָכֶם, כְּלוּם אֲנִי יָכוֹל? {{ב|וַהֲלֹא|רש״י כאן ממשיך בביאור הפסוק הבא (ולפי פירושו הפסוק הבא הבא מהווה המשך הטיעון שבפסוק זה): ״וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה, אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה״}} אַתֶּם כֻּלְּכֶם "חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה" וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה", {{ב|וְהֵיאַךְ|קל וחומר שאחד לא יצליח לפגוע ברבים}} אֲנִי לְבַדִּי יָכוֹל לְהָרַע לָכֶם?{{הערה|[[בראשית רבה ק ט|ב"ר ק, ט]]: נמשלתם ככוכבים – מי יכול לסייף את הכוכבים? עשרה כוכבים בקשו לאבד כוכב אחד ולא יכלו לו!}}<קטע סוף=יט/> {{צ-ברשי|בראשית|נ|כא}} <קטע התחלה=כא/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=נ|פסוק=כא|דיבור=וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם}}דְּבָרִים הַמִּתְקַבְּלִים עַל הַלֵּב: עַד שֶׁלֹּא יְרַדְתֶּם לְכָאן – הָיוּ מְרַנְּנִים עָלַי שֶׁאֲנִי עֶבֶד, וְעַל יְדֵיכֶם נוֹדַע שֶׁאֲנִי בֶּן חוֹרִין; וַאֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם, מָה הַבְּרִיוֹת אוֹמְרוֹת? כַּת שֶׁל בַּחוּרִים רָאָה, וְנִשְׁתַּבֵּחַ בָּהֶם וְאָמַר: אַחַי הֵם, וּלְבַסּוֹף הָרַג אוֹתָם. יֵשׁ לְךָ אָח שֶׁהוֹרֵג אֶת אֶחָיו?{{הערה|תנחומא ישן שם: דברים שהן סמוכין על הלב, אמר להם, עד שלא ירדתם למצרים, היו חלוקים הבריות עלי לומר עבד הוא, והורדתם והודעתם שאני בן חורין, ואני הורג אתכם, יאמרו יש אדם שהורג את אחיו?;{{ש}}ב"ר שם: ולא עוד אלא עד שלא ירדתם לכאן היו קוראים אותי עבד, ומאחר שירדתם לכאן הודעתי הוגנוסים שלי אם כן אני הורג אתכם אתמהה אם הורג אני אתכם הם אומרין אין לשמור אמנה עם זה עם אחיו לא שמר אמנה עם מי הוא משמר אמנה הן אומרין לא היו אחיו אלא כת של בחורים ראה וקרא אותן אחיו, תדע לך שהרי הוא בסוף הביא עליהן עילה והרגן.}}{{ש}} דָּבָר אַחֵר, עֲשָׂרָה נֵרוֹת לֹא יָכְלוּ לְכַבּוֹת נֵר אֶחָד וְכוּ׳.{{הערה|[[מגילה טז ב|מגילה ט"ז ע"ב]]: וינחם אותם וידבר על לבם - אמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר: מלמד שאמר להם דברים שמתקבלין על הלב: ומה עשרה נרות לא יכלו לכבות נר אחד - נר אחד היאך יכול לכבות עשרה נרות.}}<קטע סוף=כא/> {{צ-ברשי|בראשית|נ|כג}} <קטע התחלה=כג/> {{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=נ|פסוק=כג|דיבור=עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף}}כְּתַרְגּוּמוֹ,{{הערה|אונקלוס: אִתְיְלִידוּ, יולדו}} גִּדְּלָן בֵּין בִּרְכָּיו.{{הערה|ר׳ [[ביאור:רש"י בראשית ל|רש״י על בראשית ל, ג]].}}<קטע סוף=כג/><קטע סוף=בראשית נ/> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות שוליים== <references/> {{סרגל ניווט בביאור|רש&quot;י|בראשית|בראשית מט|נ|שמות א}} <noinclude> [[קטגוריה:בראשית נ]] </noinclude> 5x3dwx56txc5xbxrpjxrpljyjdu7j2s 0 1736789 3101131 3088932 2026-11-02T21:03:09Z בן משק 35391 ניקוד 3101131 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ שִׁמְךָ וּמְבֹרָךְ שִׁמְךָ, וּמַלְכוּתְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה. כִּי שִׁמְךָ בְּךָ, כִּי לִפְנֵי כֹל נָכוֹן שִׁמְךָ, וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים שְׁמֶךָ. וּמִשִּׁמְךָ יִרְעֲדוּ גְּדוּדֵי אֵשׁ וּמְפָאֲרִים אֶת שִׁמְךָ, וְשִׁמְךָ לֹא חָזוּ. וּמִשִּׁמְךָ יָנוּס הַיָּם לְאָחוֹר, וְכָל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ מְאַדְּרִים אֶת שִׁמְךָ, וְאֶרֶץ בְּהַבִּיטְךָ תִּרְעַד, וְעַמּוּדֶיהָ יְנוּדוּן מִיִּרְאַת שִׁמְךָ. וְכָל דָּרֵי מַעְלָה שֶׁבְּכָל מָעוֹן וּמָעוֹן מֵאֵימָתְךָ יִרְעֲדוּן, וְיִפְחֲדוּן אֶרֶץ וְדָרֶיהָ, תְּהוֹם וַאֲבַדּוֹן צִיָּה וְצַלְמָוֶת מִשִּׁמְךָ יְרוֹפְפוּן, גַּן עֵדֶן וְכָל חֲסִידֶיהָ לְשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ, וְכֹל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפּוֹ בִּנְעִימַת לָשׁוֹן יָשִׂים כָּבוֹד לִשְׁמֶךָ. וְגַם אֲנִי עַבְדְּךָ, עָפָר וָאֵפֶר רִמָּה וְתוֹלֵעָה צֵל עוֹבֵר כְּצִיץ הַשָּׂדֶה, בָּאתִי לְהַפִּיל תְּחִנָּה לְפָנֶיךָ, לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלִּפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדְךָ, שֶׁתַּעֲנֵנִי וּתְחָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי וּתְחַיֵּנִי וּתְבָרְכֵנִי, וְתִכְתְּבֵנִי בְּסֵפֶר הַצַּדִּיקִים, וְתָשׂוּם גּוֹרָלִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְתֵן לִי מִטּוּבְךָ וּמִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמִמִּחְיָתֶךָ, וְתֵיטִיב וּתְבָרֵךְ וְתַצְלִיחַ אֶת דַּרְכִּי וְכָל מַעֲשֵׂה יָדַי. פְּתַח לִי שַׁעֲרֵי אֹרַח חַיִּים וְשַׁעֲרֵי רַחֲמִים וְשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה וְשַׁעֲרֵי מְחִילָה וְשַׁעֲרֵי כַּפָּרָה וְשַׁעֲרֵי חָכְמָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל, וּפְתַח לִי שַׁעֲרֵי פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה, וְתֵן לִי חַיִּים וְלֵב טוֹב וְיֵצֶר טוֹב, וְתוֹלִיכֵנִי בְּדֶרֶךְ קוֹמְמִיּוּת, וְתוֹסִיף וְתִתֵּן וְתַטֶּה עָלַי חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְכָבוֹד, לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאָי. כִּי אַתָּה קָרוֹב לְכָל קֹרְאֶיךָ וּמָצוּי לְדֹרְשֶׁיךָ. קְרָאתִיךָ בֶּאֱמֶת, מַהֵר עֲנֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי, וְאֶשְׁמְרָה עֵדוֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ, וַעֲשֵׂה שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי בְּרַחֲמִים בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל. בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.<noinclude> [[קטגוריה:תחינות ובקשות]] [[קטגוריה:אליהו הנביא]] mxnx4r41yte3uaw83zb7szwuf2mia1l 0 1739577 3101109 3100978 2026-11-02T18:29:02Z Do2or 5565 /* בית מועד */ 3101109 wikitext text/x-wiki {{ספר |שם=בית מועד |מחבר=מנחם רבא |עורך= |שם בשפת המקור= |שפת המקור=עברית |נושא=דרושים לחגים ולמועדים |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה=ויניציאה |שנת הוצאה=שס"ה |דפוס ראשון=1605 |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מסת"ב= |היברו=5591 |היברו=45355 |לאומית=990011882660205171}} {{דף שער|ספר=ספר|{{כו|בית מועד}}|}} <center>חיבור מחמשים דרושים<br /><center /> <center>שהם תשעים וששה.{{ש}}כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת{{ש}}בחגים ובמועדים אגבן דרושים על נושאים אחרים{{ש}}טובים למראה ונחמדים להשכיל דבר בעתו מה טוב<br /><center /> <center>{{קישור למחבר|מנחם רבא}} זצוק"ל בכמה"ר משה רבא זלה"ה<br /><center /> <center>היה מתושבי פאדוב"א<br /><center /> <center>{{חיפוש|בסיס=בית מועד|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש בספר זה}}<br /><center /> {{-}} [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] ===[[בית מועד/הקדמה|הקדמת המחבר]]=== ===בית מועד=== {{טורים| :[[בית מועד/דרוש א|<big>דרוש א</big> - ליום ראשון של ראש חדש - במיעוט הירח]] ♦ :[[בית מועד/דרוש ד|<big>דרוש רביעי לתשובה</big> - לראש חדש אלול וזה יוליד ארבעים פרקים בעניני תשובה רצופים]] ♦ ::[[בית מועד/דרוש ד/פרק א|<big>פרק א'</big> - בריבוי הדרכים שיש לאדם לעשות טוב ורע]] ♦ ::[[בית מועד/דרוש ד/פרק ח|<big>פרק ח'</big> - שהקב"ה מדריכנו לתשובה]] ♦ ::[[בית מועד/דרוש ד/פרק ט|<big>פרק ט'</big> - בסכנת החוטא להיותו מרוחק מהבורא]] ♦ ::[[בית מועד/דרוש ד/פרק י|<big>פרק י'</big> - לב יודע מרת נפשו ולכן התשובה נכונה אצלו]] ♦ ::[[בית מועד/דרוש ד/פרק יט|<big>פרק יט</big> - שבכל עצב יהיה מותר ליצר טוב על יצר הרע]] ♦ ::[[בית מועד/דרוש ד/פרק לא|<big>פרק לא</big> - שהתשובה תמידית ועתית]] ♦ ::[[בית מועד/דרוש ד/פרק לה|<big>פרק לה</big> - בכח התשובה המכרעת לזכות]] ♦ :[[בית מועד/דרוש ו|<big>דרוש ו</big> - ליום ב' של ראש השנה]] ♦ :[[בית מועד/דרוש ט|<big>דרוש ט</big> - ליום ראשון של סכות]] ♦ :[[בית מועד/דרוש י|<big>דרוש י</big> - ליום שני של סוכות]] ♦ :[[בית מועד/דרוש יא|<big>דרוש יא</big> - לשבת שבתוך חג הסוכות]] ♦ :[[בית מועד/דרוש יב|<big>דרוש יב</big> - לשמיני עצרת]] ♦ :[[בית מועד/דרוש יד|<big>דרוש יד</big> - לשבת וחנוכה]] ♦ :[[בית מועד/דרוש טו|<big>דרוש טו</big> - לעשרה בטבת]] ♦ :[[בית מועד/דרוש טז|<big>דרוש טז</big> - לפרשת שקלים]] ♦ :[[בית מועד/דרוש יז|<big>דרוש יז</big> - לפרשת זכור]] ♦ :[[בית מועד/דרוש יח|<big>דרוש יח</big> - לתענית פורים]] ♦ :[[בית מועד/דרוש יט|<big>דרוש יט</big> - ליום פורים]] ♦ :[[בית מועד/דרוש כ|<big>דרוש כ</big> - לפרשת פרה]] ♦ :[[בית מועד/דרוש כז|<big>דרוש כז</big> - לשביעי של פסח]] ♦ :[[בית מועד/דרוש כח|<big>דרוש כח</big> - לשמיני של פסח]] ♦ :[[בית מועד/דרוש כט|<big>דרוש כט</big> - בנסים]] ♦ :[[בית מועד/דרוש ל|<big>דרוש ל</big> - בהכנות התורה]] ♦ :[[בית מועד/דרוש לא|<big>דרוש לא</big> - לליל ראשון של שבועות]] ♦ :[[בית מועד/דרוש לד|<big>דרוש לד</big> - ליום ב' של שבועות]] ♦ :[[בית מועד/דרוש מג|<big>דרוש מג</big> - לחינוך תורה ומצות]] ♦ :[[בית מועד/דרוש נ|<big>דרוש נ</big> - בעתים]] ♦ | }} {{הורדה}} ------------- [[קטגוריה:בית מועד]] [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] [[קטגוריה:קבלה]] [[קטגוריה:ספרי מוסר ומידות]] a75k56qeok329xu7m6zr3wp83b483q8 3101111 3101109 2026-11-02T18:33:37Z Do2or 5565 /* בית מועד */ 3101111 wikitext text/x-wiki {{ספר |שם=בית מועד |מחבר=מנחם רבא |עורך= |שם בשפת המקור= |שפת המקור=עברית |נושא=דרושים לחגים ולמועדים |הסכמות= |תרגומים= |הוצאה=ויניציאה |שנת הוצאה=שס"ה |דפוס ראשון=1605 |דפוס שני= |דפוסים נוספים= |מהדורה מדעית= |מסת"ב= |היברו=5591 |היברו=45355 |לאומית=990011882660205171}} {{דף שער|ספר=ספר|{{כו|בית מועד}}|}} <center>חיבור מחמשים דרושים<br /><center /> <center>שהם תשעים וששה.{{ש}}כלם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת{{ש}}בחגים ובמועדים אגבן דרושים על נושאים אחרים{{ש}}טובים למראה ונחמדים להשכיל דבר בעתו מה טוב<br /><center /> <center>{{קישור למחבר|מנחם רבא}} זצוק"ל בכמה"ר משה רבא זלה"ה<br /><center /> <center>היה מתושבי פאדוב"א<br /><center /> <center>{{חיפוש|בסיס=בית מועד|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש בספר זה}}<br /><center /> {{-}} [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] ===[[בית מועד/הקדמה|הקדמת המחבר]]=== ===בית מועד=== {{טורים| :[[בית מועד/דרוש א|<big>דרוש א</big> - ליום ראשון של ראש חדש]] ♦ :[[בית מועד/דרוש ד|<big>דרוש רביעי לתשובה</big> - לראש חדש אלול וזה יוליד ארבעים פרקים בעניני תשובה רצופים]] ♦ ::[[בית מועד/דרוש ד/פרק א|<big>פרק א'</big> - בריבוי הדרכים שיש לאדם לעשות טוב ורע]] ♦ ::[[בית מועד/דרוש ד/פרק ח|<big>פרק ח'</big> - שהקב"ה מדריכנו לתשובה]] ♦ ::[[בית מועד/דרוש ד/פרק ט|<big>פרק ט'</big> - בסכנת החוטא להיותו מרוחק מהבורא]] ♦ ::[[בית מועד/דרוש ד/פרק י|<big>פרק י'</big> - לב יודע מרת נפשו ולכן התשובה נכונה אצלו]] ♦ ::[[בית מועד/דרוש ד/פרק יט|<big>פרק יט</big> - שבכל עצב יהיה מותר ליצר טוב על יצר הרע]] ♦ ::[[בית מועד/דרוש ד/פרק לא|<big>פרק לא</big> - שהתשובה תמידית ועתית]] ♦ ::[[בית מועד/דרוש ד/פרק לה|<big>פרק לה</big> - בכח התשובה המכרעת לזכות]] ♦ :[[בית מועד/דרוש ו|<big>דרוש ו</big> - ליום ב' של ראש השנה]] ♦ :[[בית מועד/דרוש ט|<big>דרוש ט</big> - ליום ראשון של סכות]] ♦ :[[בית מועד/דרוש י|<big>דרוש י</big> - ליום שני של סוכות]] ♦ :[[בית מועד/דרוש יא|<big>דרוש יא</big> - לשבת שבתוך חג הסוכות]] ♦ :[[בית מועד/דרוש יב|<big>דרוש יב</big> - לשמיני עצרת]] ♦ :[[בית מועד/דרוש יד|<big>דרוש יד</big> - לשבת וחנוכה]] ♦ :[[בית מועד/דרוש טו|<big>דרוש טו</big> - לעשרה בטבת]] ♦ :[[בית מועד/דרוש טז|<big>דרוש טז</big> - לפרשת שקלים]] ♦ :[[בית מועד/דרוש יז|<big>דרוש יז</big> - לפרשת זכור]] ♦ :[[בית מועד/דרוש יח|<big>דרוש יח</big> - לתענית פורים]] ♦ :[[בית מועד/דרוש יט|<big>דרוש יט</big> - ליום פורים]] ♦ :[[בית מועד/דרוש כ|<big>דרוש כ</big> - לפרשת פרה]] ♦ :[[בית מועד/דרוש כז|<big>דרוש כז</big> - לשביעי של פסח]] ♦ :[[בית מועד/דרוש כח|<big>דרוש כח</big> - לשמיני של פסח]] ♦ :[[בית מועד/דרוש כט|<big>דרוש כט</big> - בנסים]] ♦ :[[בית מועד/דרוש ל|<big>דרוש ל</big> - בהכנות התורה]] ♦ :[[בית מועד/דרוש לא|<big>דרוש לא</big> - לליל ראשון של שבועות]] ♦ :[[בית מועד/דרוש לד|<big>דרוש לד</big> - ליום ב' של שבועות]] ♦ :[[בית מועד/דרוש מג|<big>דרוש מג</big> - לחינוך תורה ומצות]] ♦ :[[בית מועד/דרוש נ|<big>דרוש נ</big> - בעתים]] ♦ | }} {{הורדה}} ------------- [[קטגוריה:בית מועד]] [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] [[קטגוריה:קבלה]] [[קטגוריה:ספרי מוסר ומידות]] 9e3k91n5sx91pambq8o3d774xqr4x69 0 1756323 3101178 3098944 2026-11-03T10:37:33Z בן עדריאל 9444 3101178 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם = אלהיכם יוסיף כס יה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי ברית מילה|שבת וברית מילה]] | מחבר = | מיוחס ל = [[מחבר:אלעזר מגרמייזא|ר' אלעזר מגרמיזא בעל הרוקח]]{{הערה|כן כתוב בכ"י אוקספורד 1099.}} | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יקוק אדני{{הערה|בכ"י פריס 647 השורות בסדר אחר ויוצא אקרוסטיכון "יהודא". ובכ"י פרמה 1904 יוצא "יהודה אני". ע"פ זה ייחסוהו צונץ ודוידזון ל'יהודה' אנונימי.}} | צורה = | אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-4579}}={{אוצר השירה|א-4580}} | מנהגים = נאמר בימי הביניים בק"ק אשכנז המערבי לשבת ברית מילה, ובאחרות לשבת תשובה. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יקוק אדני'''}} אֱלֹהֵיכֶם :{{סי|י}}וֹסִיף כֵּס יָהּ אִוָּה לִגְמוֹר :{{סי|הָ}}אוֹיֵב תָּם פְֹּארוֹתָיו לִזְמוֹר :{{סי|וַ}}ייָ לְעוֹלָם יֵשֵׁב כִּסֵּא לִתְמוֹר :{{סי|ה}}וּכַן בְּחֶסֶד כִּסְאוֹ רַחֲמָיו לִכְמוֹר :{{סי|אָ}}ז יִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק כִּקְטוֹרֶת לִתְמוֹר :{{סי|דֶּ}}רֶךְ לַעֲבוֹר {{הור1|בברית מילה|כְּרוּתֵי בְרִית}}<noinclude>{{הערה|המילים "כְּרוּתֵי בְרִית" מופיעות בחלק מכה"י. מכ"י יסלזון 17 עולה שמדובר בנוסח חלופי, במקום 'גאולים', למילה.}}</noinclude> גְּאוּלִים אֶל הַר הַמּוֹר :{{סי|נֶ}}צַח יִמְלוֹךְ וְעַמּוֹ יְנַגְּנוּ מִזְמוֹר :{{סי|יְ}}רוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה יִבְנֶה וְעַמּוֹ יִשְׁמוֹר<noinclude> {{הור|ובדברי קדשך כתוב לאמֹר}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]] [[קטגוריה:פיוטי אלהיכם לברית מילה]] [[קטגוריה:פיוטי שבתות התשובה]] </noinclude> 8e9bdqf6bcztlh0ibnmpdjorz6k7784 0 1756831 3101160 3096970 2026-11-03T08:27:12Z יעקב 15222 3101160 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=פרק מג |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מב |רישום הקודם=פרק מב |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק א |רישום הבא=חלק שני/פרק א |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=206 to=208 onlysection="פרק מג"/> ==הערות== <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=206 to=208 onlysection="הערות מג"/> ad264dyqjrbzeww3ttbt5i626jj3i1y 0 1756891 3101110 2026-11-02T18:32:43Z Do2or 5565 יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|בית מועד|||דרוש א|דרוש ב|}} == דרוש ראשון - ליום ראשון של ראש חדש: == '''<big><big>במיעוט הירח</big></big>'''. '''<big>ושעיר עזים אחד לחטאת לה'</big>'''. '''בפרק אלו טרפות אמרינן''': '''רמי ר' שמעון כתיב: ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים. וכתיב את המאור הגדול. ואת המאור הקט..." 3101110 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|בית מועד|||דרוש א|דרוש ב|}} == דרוש ראשון - ליום ראשון של ראש חדש: == '''<big><big>במיעוט הירח</big></big>'''. '''<big>ושעיר עזים אחד לחטאת לה'</big>'''. '''בפרק אלו טרפות אמרינן''': '''רמי ר' שמעון כתיב: ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים. וכתיב את המאור הגדול. ואת המאור הקטון. אמרה ירח לפני הקב"ה רבונו של עולם אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד. אמר לה הב"ה לכי ומעטי את עצמך. אמרה לפניו רבונו של עולם בשביל שאמרתי לפניך דבר הגון אמעט את עצמי. אמר לה לכי ומשלי ביום ובלילה. אמרה לה מאי רבותיה דשרגא בטיהרא מאי מהניא. א"ל זילי ביך ימנו ישראל ימים ושנים. לדידיה נמי לא סגיא דלא מנו דכתיב והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים. א"ל צדיקים יקראו על שמך, יעקב הקטן. שמואל הקטן. דוד הקטן. לא מיתבא דעתה. אמר הקב"ה הביאו כו'. והיינו דאמר רשב"ל מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו חטאת לה'. אמר הקב"ה וכו'''': '''באשר''' ראה האל ה' בורא קצות הארץ. שהיה רוצה לבראות העולם באופן מה שהוא. כי טוב בעיניו ב"ה להיות כך מפני הנמשך הגלוי לפניו. לפיכך העמידו במצב שירבה ויחסר בדרך הילוכו בעלייה וירידה כדי שימצאו בו דברים שונים והפכים. בעבור שיהיה מקום לבחירה לצאת ולבא ולשכר ולעונש הנגללים עמה לנוח במחיצתה. ועם שהכוונה בעצם וראשונה היתה לתת שכר לצדיקים שהם העיקר. עם כל זה נמשך נגד השכר המזומן לצדיקים הפכו. והוא העונש המוכן לרשעים שהם הטפל. וזה הכרחי לעולם. שלכן שמהו בוראו ית' על מאזני משפט וצדקה רחמים ודין משותפים. והם כאחד סבה לחיבור והרכבת כל הדברים עם שהם הפכים. ואלו ראשי שורות כל המדות שבהן משוערות כל הנבראות ונאחזות בם. ובאופן אחר לא היה אפשר לעולם שיתקיים. כי גם שבכח חכמתו ברוך הוא היה אפשר לעשות העולם כרצונו. ובכל אופן אחר ממה שהוא עם השלמות המתייחס לו. הנה כפי מה שבראו מורכב ומחובר כפי השערת חכמתו. ובעל הפכים לשלמותו וצרכו של עולם. בצד אחר לא היה עולה יפה. ובזה הסגנון לבד יוכל לעמוד. ואם רצתה החכמה שישב עולם לפני אלקים במילוי ושיווי מתמיד בלתי היות בו עירוב והפכים לא היו המדות נבחנות. והכל היה פשוט. ולא היה מקום לבחירה ולשכר ולעונש. עד שעולם כזה היה נמנע שיהיה ויבא אם לא ע"י התפשטות וריבוי מדות שהן שוות לדבר והפכו. ===כוונת אמרם שהיה בונה עולמות.=== ואמנם כפי דעתו ית' הבלתי בעל תכלית החריט הרבה עולמות קודם שגלה העולם הזה. ואותן היו נעלמות בסבת פשיטותו והוא אמרם ז"ל בב"ר פרק ג' מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן, מלמד שהיה בונה עולמות ומחריבן. כי הנה לא מחסרון כח ודעת ח"ו נחרבו העולמות שקדמו. אבל לרוב התעלמות כח ודעתו ית' הוצרך לבנות עולמות נעלמות אין מספר קודם שנברא העה"ז הנגלה, ואם כן גם אותם העולמות היו לצורך שעה ולא לבטלה. אשר אחריהן נמשך זה העולם המורכב ואותן היו פשוטים ולדקותם נעלמו וזהו ומחריבן, ולאו דוקא כי אין חרבן בבנינו של הקב"ה, אך חרבנן היינו אסיפתן לצד אחד ליתן ריוח שיברא זה העולם כמו שהוא שהבריות אומרות עליו מה נאה חומר זה מה נאה צורה זו. ===פי' בדעתו תהומות נבקעו.=== ובעולמות הקודמים לא היו בהן בריות נבחנות לפשיטותן. אבל היה מציאותן דרך העברה לתת חלק לשבע"ה וגם לשמנ"ה. אם כן איפה גמר הקב"ה בדעתו להחריט ולקבוע קצוות בעולם לשימצאו בו בריות רבות, וזה אמרו: בדעתו תהומות נבקעו. והן הרחקות הקצוות העמוקות שעליהם כתיב: ממעמקים קראתיך ה'. שכל קצה נקרא עמק ותהום. ומהקצוות העמוקות נמצאו הבריות ומתוכן קוראות אל בוראם. והן סבות ההפכיות וההרכבות אשר עליהן סובבות כל הבריות ובפרט האדם שבו כל הקצוות וההרכבות, ולכן הוא בעל בחירה וראוי לשכר ועונש מה שאין כן זולתו מהבריות. ===פי' בעשרה מאמרות נברא העולם.=== והיא הכוונה לרז"ל באמרם: בעשרה מאמרות נברא העולם, ומה ת"ל והלא במאמר אחד יכול להבראות וכו'. והרצון שמצד הבורא שהוא אחד פשוט היה העולם יכול להבראות במאמר אחד פשוט. אמנם אם נברא כן היה כלו פשוט ובלתי הפכיות עד שלא היתה בחירה מוצאת לאדם. ולכך נברא בי' מאמרות שבהן נמצאו הקצוות כלן. והדברים המתהפכים בסבתם אשר מהם תצא הבחירה ועמה השכר והעונש. והוא אמרו ומה ת"ל אלא ליתן שכר וכו'. כי הצדיקים והרשעים נבחנים מצד הבחירה כי זה תכלית העולם באשר הוא שם ובהתפשטות המדות וריבויים נשלם המכוון. והנה עם שהיה העולם צריך למדות רבות לשיברא באופן זה בעבור הקצוות וההרחקות השייכות בו. כי על כן נברא בעשרה מאמרות שבהן כוללות כל הפאות בכל זאת המדות היותר נגלות ושבהן ערוכות כל שאר המדות בהיותן כלי כל הפעולות וראשי צבאות מעלה ומטה אשר מהן ההפכיות מצויות. הלא הם שתי מדות שגורות ושלוחות כל המדות מד"ת הרחמים ומד"ת הדין, והרחמים יונקים מהחסד והדין מהפחד, ואלו הם מדת יום ומדת לילה. וגם שנברא בדין ראשונה ואחר כך שתף עמו מדת רחמים הרי הרחמים קודמים בכח והדין בפועל כאמרם ז"ל: ראה שאין העולם מתקיים שתף מדת רחמים עם מדת הדין. ובבחינה זו קדם הערב לבקר הלילה ליום. ועל שתי מדות הללו שבהן כרוכות כל שאר המדות והן המתגלות בבריאת העולם. אמר ר' יהודה בר סימן בב"ר: יהי ערב אין כתיב כאן אלא ויהי ערב, מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן. כי מדת הערב והבקר שהוא סדר זמנים היינו דין ורחמים, כי כן כינויים היה קודם לכן בכח החכמה בשווי גמור בלי הבדל. אמנם בפועל העולם וגילויו. נמצא בהן הבדל כהבדל היום מהלילה אשר אחריהם נחלקו ונבדלו הנמצאים ויצאו כל ההפכיים. ולמה שהיתה הכוונה בבריאת העולם בעבור הצדקים לכן נתיחדו שתי מדות הנזכרות שכל פעולות העולם נחתכות על ידן להיותם כאחד. כשם שהצדיקים מיחדים מעשיהם כך הרחמים והדין פועלות עמהם ביחד. ===פי' לך היום מקלס.=== ולפי שהיום יתואר במדת רחמים והלילה למדת הדין. יתוארו כמו כן שני המאורות הגדולים היינו השמש והירח לרחמים ולדין, והם כלים משמשים למדות הללו, שכל גזירות העולם יוצאות באמצעותן, ונבראו שניהם גדולים בפעולתם מצד יחודן עם הצדיקים כי הם שוים אצלם. וזה אמרם בב"ר פ' ו'. לך יום אף לך לילה, לך היום מקלס לך הלילה מקלס, מה היום ברשותך אף הלילה ברשותך. בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום לך יום. ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה אף לך לילה. בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום אנו אומרים לפניך שירה ביום. ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה אנו אומרים לפניך שירה בלילה. עשית לנו נסים ביום ואמרנו לפניך שירה ביום שנאמר: ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום וכו'. עשית לנו נסים בלילה ואמרנו לפניך שירה בלילה. שנאמר השיר יהיה לכם כליל התקדש חג. לך נאה שירה ביום ולך נאה שירה בלילה. למה שאתה הכינות מאור ושמש ואתה עשית את שני המאורות שנאמר ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים. הנה מבואר מדבריהם שכל המדות ששם הב"ה פקודות בעולם הנם שוות אצל הצדיקים כי הם תכלית הכל ובאות המדות לפי דרכם שהיא מיוחדת בבחירת הטוב וגם שהמדות הללו הפכייות בפעולות הרי הן שוות בבחינת מה שיפעלו בעבור הצדיקים לפי שהם מיוחדים אליהן וכלולין מהן. ובזה יש קילוס להקב"ה שעם היות שהמציא מדות הפכיות אין ההפכיות מצד כח הממציא ב"ה כי מצדו הכל שוה. אמנם ההתהפכו מצד הנמצאים המקבלים פעולות המדות כפי מהותם, והראיה שהמדות מתיחדות ביחוד מעשה הצדיקים והקילוס הוא על היות יחוד זה מורה על יחוד אלקותו ושבחו ב"ה הוא היותו כח לכל המדות. וזה שאמר לך היום מקלס לך הלילה וכו'. ירצה שכך מעיד על יחודו הלילה כמו היום עם שהם הפכיים וכן מדת הדין כמו מדת רחמים כי הכל שוה אצלו ית' ולילה כיום יאיר. ולא לבד היום והלילה מעידים על יחוד האלקות במה שהם ברשותו וכחו. אבל גם כן מצד הנמשך מהיום והלילה ניכר שהכל ממנו ב"ה ולא מהמדות עצמן לחוד, כי בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום לך יום, כלומר ניכר שהרחמים מתוארים לך לא למדה. ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה אף לך לילה ניכר שהדין מתואר לך. ולא עוד אלא כי גם אנחנו המקבלים הנסים ופעולות המדות אנו מיחדים המדות אליך ומתיחדים ע"י כי בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום אנו אומרים וכו'. כלומר שנפשנו מתמלאת רחמים ומעוררת שיר על פעולות הרחמים שאתה עושה. ובשעה שאתה עושה דין נפשנו מתעוררת לשורר על פעולות הדין שאתה עושה בעבורנו. עשית לנו נסים ביום וכו' היינו נסים נגלים ברחמים ואמרנו לפניך שירה ביום כי אתה בעל הרחמים. עשית לנו נסים בלילה היינו נסים נסתרים בדין ואמרנו וכו' כי אתה בעל הדין לך נאה וכו'. ירצה הכל מעיד על יחודך והכל שוה אצלך ואין שינוי המדות שינוי בכח האלקות למה שאתה הכינות מאור ושמש ובכח אחד עשית הדברים שמהם ההפכים יוצאים והכינות הלבנה והשמש לכך. והמעיד שכל דבר שוה אצלך ואין השינוי אלא מהנמשך כי הנה אתה עשית את שני המאורות הגדולים שניהם שוים. והשינוי שהיה אח"כ שבא אחד קטון מפני שכן הוצרך לריבוי הבריות והשתנותם. ולעולם פעולות המדות שוות אצל הצדיקים שהם מכריעים לחבר הדברי וליחד במעשיהם הטובים ולכן יתרועעו אף ישירו על כל מדה ומדה הן מדה טובה הן מדת פורענות. אמנם הרשעים נרתעים להפריד ולהפסיד בקלקולם ומעוררים ומרבים תאניה ואניה בכל מדה ומדה והם שגרמו מיעוט וקטרוג בבריאת העולם ושמדת הדין טרודה לביתה ואינה מקבלת תנחומין כמו שאין מקבלים תנחומים על החיים האבודים וכן הם הרשעים ועד לא יתמו חטאים לא תהיה השלוה כתקנה והנחמה כדרכה. ===מאורות הגדולים.=== את כל זה ראיתי ונתון אל לבי מדברי המאמר הנזכר לפרשו בדרך נוח לנגלה ולנסתר כי ממנו נתבאר איך האלקים עשה ותקן את שני המאורות הגדולים כי בבחינת היותם כלים ועלולים קראם הכתוב מארת לשון נקבה. ובבחינת הכח האלקי המתפשט בהם שהוא עצמות ועלה קראם גדולים לשון זכר. ושני מאורות הללו שמש וירח היו שוים כנגד מדת הרחמים ומדת הדין. ועל שם שהם תמימים ותאומים אמר מארת חסר להורות על אחדות גמור כאילו הן אחד לבד. א"נ נכתב חסר על שם המיעוט שאירע בירח שגרם צער ומארה בעולם לפי שהמיעוט חסרון. ורצה הקב"ה שיהיו שניהם משותפים בכל פעולותיהם לטוב לפני האלקים מסכים לכח היחוד. ולכן אם בהנהגת העליונים והתחתונים ואם בשכר ועונש שיפול על האנשים תהיה יד שניהם שוה. וכל זה שלא יתפרק העולם מחיבורו לסבת השתנותו בדרך הילוכו ולא יתהפך בנטותו לצדדין כמנהגו. והנה בזה לא נתקררה דעת מדת הדין. ולכך אמרה ירח לפני הקב"ה רבונו של עולם וכו'. ויש לדעת כי ויכוח זה אינו דבר שיהיה נגד רצונו יתעלה כי מי יאמר לו מה תעשה, נוסף כי אין זה חוץ ממנו ב"ה. ===פי' המאמר.=== אמנם מרוצת מליצת הויכוח בא לרמוז שהנהגת העולם באופן שמתנהג ע"י המדות הנזכרות עם שיש בו דבר יראה זר והוא טירוף הצדיקים ושלוה הרשעים כי זה בא ממיעוט הירח כידוע לחכמים, ועם כל זה רצה הקב"ה לסבה נכונה גלויה לפניו אשר כבר גזר עליו ואין דבר חדש אצלו וזאת הצעת וגזרת המאמר. אמרה ירח וכו' היינו מדת הדין שקטרגה וערערה על מה שהוטל עליה ועל מדת הרחמים יחד בשוה ההנהגה בכללה ששתיהן תהיין עוסקות בכל דבר כאחת, ואמרה אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד כי כל מדה נקראת מלך בבחינת הכח האלקי שבה בשלמות נגלה וכל מעלה נקראת כתר בבחינת היותה שלמה ופעולה אלקית, ולכן אמרה אפשר לשתי מדות מדת הרחמים ומדת הדין שישתמשו בפעולה אחת הלא יראה תשות כח במדה אחת ח"ו ויותר ראוי שתהיה מלאכת העליונים ונתינת השכר מסורה למדת אחת. ומלאכת התחתונים ונתינת העונש מסורה למדה אחרת וזה לא לפירוד ח"ו רק שכן הגון לחלק המדות כפי המדרגות כי בזה נחבן יפה סדר הנהגת האלקות. ואמנם הקב"ה שרואה צורך בריותיו עם שהיה בדין לא הסכים שתהיה מדת הדין גומרת לעצמה כי תחריב העולם, אבל רצה שתהיה זקוקה למדת הרחמים ואפילו בעונש הרשעים תהיה מצויה מדת הרחמים כאמרו: ארך אפים. ופירשו חז"ל אפילו לרשעים שנדונים בדין עם הרחמים, וכן וה' המטיר הוא ובית דינו. אכן שמע אליה בשתהיה מנהגת התחתונים ומחלקת להם קליו"ת ואגוזי"ם ומענשת הראויים לעונש אך לא בעוז כחה ובקושי דינה אבל שתהיה רפה ולא חזקה, וזהו לכי ומעטי את עצמך. כלומר לכי ומלכי על התחתונים ומעניש הרשעים. אמנם תהיה נשמעת למדת רחמים ועם שממיעוט הירח נמשך מיעוט ההארה וההטבה ונתרבו הדינין והיסורין. הנה מהמכה עצמה הקב"ה מביא רפואה ולכן תיקן הדבר שיהיה המיעוט מעלה ארוכה ומביא לטובה מרובה והיה זה לה מיעוט אם מהיות שולטת בתחתונים. ועוד שצריכה להמתין רשות מדת הרחמים, אמרה לפניו רבונו של עולם בשביל וכו' דבר הגון הוא שתעשה מדת הדין פעולתה כמתנת ידה, כי זה יורה על תוקף כח האלקות והמיעוט שגזרת על כנסת ישראל מורה ההפך היינו שמבלתי יכולת אינך מתנקם בדין. או כמי שאינו יכול לשאת דבר בידו אחת ונושאה בשתיהם. אמר לה לכי ומשלי ביום ובלילה. מה שאני ממעט ממך שלא תפעלי בחזקת היד מרבה אני אותו אליך במה שתהיה משתתפת עם מדת הרחמים ותהיה לך ממשלה עמה עד שיאמר שמפני הרחמים לא עשיתי כלה ולא מפני שאין כח במדת הדין. ועוד בשכר הצדיקים ממש יהיה לך יד ושם כי בדין הוא שיקבלו שכר. ובכן יש חלק לך בעליונים ובשכר הצדיקים ואינך מסולקת מהם. אמרה ליה מאי רבותיה וכו' כי גם שיהיה לי קצת ממשלה בנתינת שכר הצדיקים לא יקרא על שמי כי אם על שם מדת הרחמים הגוברים עלי ושרגא בטיהרא וכו', כלומר הארתי וטובתי אצל הארת וטובת מדת הרחמים לא מינכר הנר ביום שאינו מאיר ולא יחשב לכלום. אמר ליה זילי וכו' ירצה שמעשיהם של צדיקים כלם הם כפי הדין כי יאמרו בדינים כן הדין נותן גם המצות התלויות בימים ושנים על סדר הילוך הירח הם מונים, באופן שזה מספיק לך להיות שמך בגדולים, לדידיה נמי לא סגיא דלא מנו, אחרי שכל עצמי תלוי ברחמים גם מה שיסדרו על פי יש בו חלק גדול למדת הרחמים המכונת בשמש, ודין הצדיקים הוא רחמים, ואם כן הוי כאילו אין לי חלק בהם, וזה אינו מן הראוי כי גם אני נבראתי לפעול בעבור הצדיקים, ואם אין שמי נקרא על העיקר למה זה אנכי טורחת בשביל הרשעים שהם הטפל. א"ל צדיקים יקראו על שמך אל תחשבי שהמיעוט שגזרתי עליך הוא לרעה כי לטובה הוא, היינו לא למעט שכר הצדיקים ולמעט עונש הרשעים, אלא להרבות שכר לצדיקים ולהרבות עונש לרשעים אך במשפט. והראיה שהצדיקים השלמים יקראו על שמך שאומרים מעט ועושים הרבה, וא"כ הקטנות אינו חסרון אדרבה הוא שלימות, כי המקטין והממעיט עצמו סימן שהוא עולה ומתרבה. כאמרו: קרוב ה' לנשברי לב. לא מיתבא דעתיה כי עם שמיעוטה להוסיף ריבוי בין כך יש בה פגם, ובמה שנחסרה לה הנהגת התחתונים נראה היותה ראש לשועלים לא זנב לאריות כמו שבאמת היא מכללות המדות האלקיות. אמר הקדוש ברוך הוא הביאו וכו', כלומר שיתפרסם משעיר ראש חדש כי מיעוט הלבנה אינו מצד עצמה וחסרונה ח"ו אלא מיעוטה כדי שלא יכלו הבריות מרוב כחה. אמנם יהיה שהות לרשעים לשוב ולהתכפר, וזה אמרו: הביאו וכו'. והרצון תחזרו אחר כפרתכם. יען מיעטתי הירח, לכך כדי שתוכלו להתכפר מחטאתכם. ועוד יש בקרבן זה כבוד מדת הדין שהיה נראה כאילו היא רצועת מרדות ואין לה רשות כי אם על שלוחי מדת הדין ובשעיר החטאת של ראש חדש שבו רמוזים שלוחי מדת הדין יתאמת שהם ברשות הקב"ה שהוא סובל כל, ואם החוטאים מתכפרים ושלוחי מדת הדין כשרים לפניו ית' כל שכן מדת הדין עצמה שהיא ממדות האלקות. ובתחלה היו שני המאורות גדולים שוים המורים על שלמות הבריות. אמנם אח"כ נתמעט הירח בסבת הרשעים שלא יחרב העולם במדת הדין. אך ילקו בפורענות וימרקו ולא יכלו לגמרי ובמיעוט הירח נתן מקום למיתה ויסורין לכפר ולמרק. וגם שלוקים הצדיקים בסבת הרשעים זהו לפי שאין מדת הרחמים מתרצית אלא ביסורי הצדיקים שהם המכפרים ביסוריהם על העולם, ולכן יש להם לסבול והדין דין אמת יען כי העולם נברא בשבילם וכדי שלא יחרב בסבת קלקלת הרשעים שהם גרמו המיעוט אשר מצדו כל חולי וכל מכה. הרי הצדיקים חייבים באחריות הרשעים אחרי שבעבורם נברא העולם. ולפיכך יש להם לעמוד בפרץ ולקבל עליהם יסורין לכפר ולהגין על הפורענות. ===טעם לתענית ערב ראש חדש.=== וזה הנרמז בשעיר ראש חדש שבא על מיעוט הירח היינו על היסורין שבאין על מיעוט הירח שצריך לצדיקים לסבול אותם כי עליהן הוטלו וכמו שהשעיר מכפר כך יסורין מכפרין. ואיתקש שעיר ראש חדש לשעיר יה"כ בכפרה, ולכן הוא כפור קטן וזה טעם התענית בערב ראש חדש והוא צער על מיעוט הירח ויסורי הצדיקים ומדת הדין לוקה שלא תעשה כליה ברשעים מפני הצדיקים, ולכן יש ללקות כנגדה כדי שתתפייס מדת הדין. והתענית כנגד המיעוט. והמלקות כנגד לקות הירח ובעבור שבסבת מיעוט הירח נמצא מקום לחיצונים להכנס לפנים בבית הסתרים על כן שעיר ראש חדש היה מכפר על טומאת מקדש וקדשיו שאינה ידועה אלא לה'. וזה שנשתנה שעיר ראש חדש שכתוב בו לה' שהיה בא לטהר טומאת מקדש ה' שנזרקה בו במיעוט הירח שאילו לא נתמעטה היתה מדת הדין מכלה כל זדים וכל עושי רשעה ולא היה מקום לטומאה, ולכן הביאו כפרה וכו' כי בעבור צרכיכם מיעטתיה עם שאינו לפי כבודי כי מיעוט הירח מראה חסרון ופירוד ח"ו גם תשות כח. וכן לקות הירח יורה על שעבוד ישראל תחת האומות כי זה חשך אפילה כבד מצער וצרת המיעוט שהגלות והשעבוד בושה וכלימה מלבד הצער שבו. ולכן הצדיקים והחסידים לוקים בערבי ראש חדש בעבור החירוף והגידוף שיש בגלות כי כן המלקות חרפה ובוז. וקשה הלקות מהמיעוט כי המיעוט מיד האלקית הוא והלקות מיד שרי העמים המפסיקים בינינו ובין האורה של מעלה לפי שעה קלה, והמיעוט גם הלקות הוא העדר קבלת אורה אשר בסבת זו ההשפעה ממעטת בכל הפנים ויש תגר וקטטה בכל בריה. ===כשירבו המאורות.=== ועם כל זה לפי דרכנו למדנו כי מיעוט הירח היה לצורך, ושירבה שכר הצדיקים במה שיחזיקו בבחירת הטוב בחזקת היד מצורף שיסבלו יסורין בעבור מיעוט הירח, כי לכך יהיו ראויין לתענוגים העתידים, באופן כי לצדיקים גמורים מדת הדין להם היא רחמים, כי מהפכין מדת הדין למדת רחמים. בהיות הכל עליהם לטובה. אמנם לצדיקים שאינם גמורים מדת הרחמים משותפת עם מדת הדין ויהיו נענשים על מקצת מעשיהם הרעים. ולרשעים גמורים מדת הדין משותפת עם מדת רחמים כי יש להם ארך אפים כאמרו: ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו. וכמו שבסוף המיעוט חוזר הריבוי ואחר הלקות נמשך האור כן ימלא חסרון ופגם העולם שהגיע ממיעוט הירח וישתלם ממה שנגרע בלקותה ומילוי וריבוי זה יהיה כשתתיחד מדת הדין עם מדת הרחמים כמאז היתה קודם המיעוט כמו שמיועד מהרבה פסוקים שעתיד העולם לחזור לתקונו הראשון מהיחוד הגמור, וכל הבריות יתהפכו לעבודתו ית' כמו שנאמר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וכו'. וכל הנבואות חתומות בענין זה, ובפרט במה שכתוב: והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון. והיה אור הלבנה כאור החמה וכו' והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ===כוונת מאמר לא כעה"ז וכו'.=== וארז"ל בפסחים אטו עד האידנא לאו אחד הוא, א"ר אחא בר חנינא אמר ר' אסי לא כעה"ז העה"ב, העה"ז על שמועות טובות אומר הטוב והמטיב ועל שמועות רעות ברוך דיין האמת. אבל לעה"ב כלו הטוב והמטיב. ושמו אחד אטו עד האידנא לאו שמו אחד הוא, אמר רב נחמן ב"י לא כעה"ז העה"ב העה"ז נכתב בידו"ד ונקרא באדנ"י העה"ב נכתב בידו"ד ונקרא בידו"ד. סבר רבא למדרשיה בפירקא א"ל ההוא סבא לעלם כתיב שנאמר זה שמי לעלם וזה זכרי לא כשאני נכתב אני נקרא אני נכתב בידו"ד ונקרא באדנ"י. הדברים ברורים שהכוונה לומר שהמדות האלקיות מצד הכח הפועל בהן כלן דבר אחד. אמנם מצד הנמצא המתפעל מהן נראות רבות והפכיות ולפיכך אמר לא כעה"ז וכו' כי עתה בעה"ז מדת הרחמים הפכית למדת הדין כי לכן על שמועות טובות אומר הטוב והמטיב כנגד מדת הרחמים. ועל שמועות רעות אומר ברוך דיין האמת כנגד מדת הדין. אבל לעה"ב היינו כשתחזור מדת הדין להתיחד עם מדת הרחמים כלו הטוב והמטיב וזהו ה' אחד כלומר מדת הרחמים מיוחד עם מדת הדין, ושמו אחד אטו וכו' חזר להקשות וכי גם עתה מדת הרחמים שהיא שמו אעפ"י שפעולתה בדין הרי היא מיוחדת עם מדת הרחמים שכשהקב"ה עושה דין ברשעים שמו מתגדל ומתקדש, ובזה הדין הוא רחמים, ר"נ וכו' אמת שתסכים מדת הדין עם מדת הרחמים בפנימיותה אך כפי פרסומה אינו נראה כך. כי העה"ז נכתב וכו' כלומר נברא בנס ומתנהג בטבע וזה הרמוז בכתיבה ובקריאה הנ"ל, ולעתיד הכל יהיה בנס היינו נס היינו רחמים היינו טבע היינו דין. סבר רבא למדרשיה בפירקא וכו' רצה לברר שהגאולה הכרחית אם בדין ואם ברחמים אחרי שעתידות המדות להתאחד, א"ל ההוא סבא לעלם כתיב וכו' כי סוד ה' ליראיו ואין לגזור על הגאולה מטבע המדות כי הדבר מסור לרצון המתפשט שהוא מניע ומחדש הטבע להיות נס והנס להיות טבע. ===טעם שר"ח לפעמים ב' ימים וזה תלוי בסוד העבור.=== ואולם הגאולה תלויה בחדוש היחוד העתיד והמקווה אשר בו יהיה איבוד ושבירת הרשעים ובמיתת והצלחת הצדיקים, ואבדן הרשעים יבא במקרה ותשועת צדיקים בעצם, ולפי ששני דברים הללו נמשכים ורצופים על כן לפעמים יהיה ראש חדש שני ינים. הראשון ממנו רומז לשבירת הרשעים שיתנו בתחלת החידוש מהירח. ולפי שאין זה שלמות רק הצעה אליו אין יום ראשון של ראש חדש שלם בעצמו ולכן אינו נמנה כי אם עם החדש העובר כי בכלל המיעוט הוא, אבל יום השני הוא תמים ושלם ראשון לחידוש רומז להצלחת הצדיקים שיעלו ויתחדשו וירבו מגלות לגאולה. מחולי לבריאות. מדלות לעשירות. ה' ברחמיו יזכרנו לטובה להצלה ולברכה אמן כן יהי רצון. 65qca97r9zikrbc0dkais4tcchsh41d 3101117 3101110 2026-11-02T19:00:50Z Do2or 5565 /* טעם שר"ח לפעמים ב' ימים וזה תלוי בסוד העבור. */ 3101117 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|בית מועד|||דרוש א|דרוש ב|}} == דרוש ראשון - ליום ראשון של ראש חדש: == '''<big><big>במיעוט הירח</big></big>'''. '''<big>ושעיר עזים אחד לחטאת לה'</big>'''. '''בפרק אלו טרפות אמרינן''': '''רמי ר' שמעון כתיב: ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים. וכתיב את המאור הגדול. ואת המאור הקטון. אמרה ירח לפני הקב"ה רבונו של עולם אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד. אמר לה הב"ה לכי ומעטי את עצמך. אמרה לפניו רבונו של עולם בשביל שאמרתי לפניך דבר הגון אמעט את עצמי. אמר לה לכי ומשלי ביום ובלילה. אמרה לה מאי רבותיה דשרגא בטיהרא מאי מהניא. א"ל זילי ביך ימנו ישראל ימים ושנים. לדידיה נמי לא סגיא דלא מנו דכתיב והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים. א"ל צדיקים יקראו על שמך, יעקב הקטן. שמואל הקטן. דוד הקטן. לא מיתבא דעתה. אמר הקב"ה הביאו כו'. והיינו דאמר רשב"ל מה נשתנה שעיר של ראש חדש שנאמר בו חטאת לה'. אמר הקב"ה וכו'''': '''באשר''' ראה האל ה' בורא קצות הארץ. שהיה רוצה לבראות העולם באופן מה שהוא. כי טוב בעיניו ב"ה להיות כך מפני הנמשך הגלוי לפניו. לפיכך העמידו במצב שירבה ויחסר בדרך הילוכו בעלייה וירידה כדי שימצאו בו דברים שונים והפכים. בעבור שיהיה מקום לבחירה לצאת ולבא ולשכר ולעונש הנגללים עמה לנוח במחיצתה. ועם שהכוונה בעצם וראשונה היתה לתת שכר לצדיקים שהם העיקר. עם כל זה נמשך נגד השכר המזומן לצדיקים הפכו. והוא העונש המוכן לרשעים שהם הטפל. וזה הכרחי לעולם. שלכן שמהו בוראו ית' על מאזני משפט וצדקה רחמים ודין משותפים. והם כאחד סבה לחיבור והרכבת כל הדברים עם שהם הפכים. ואלו ראשי שורות כל המדות שבהן משוערות כל הנבראות ונאחזות בם. ובאופן אחר לא היה אפשר לעולם שיתקיים. כי גם שבכח חכמתו ברוך הוא היה אפשר לעשות העולם כרצונו. ובכל אופן אחר ממה שהוא עם השלמות המתייחס לו. הנה כפי מה שבראו מורכב ומחובר כפי השערת חכמתו. ובעל הפכים לשלמותו וצרכו של עולם. בצד אחר לא היה עולה יפה. ובזה הסגנון לבד יוכל לעמוד. ואם רצתה החכמה שישב עולם לפני אלקים במילוי ושיווי מתמיד בלתי היות בו עירוב והפכים לא היו המדות נבחנות. והכל היה פשוט. ולא היה מקום לבחירה ולשכר ולעונש. עד שעולם כזה היה נמנע שיהיה ויבא אם לא ע"י התפשטות וריבוי מדות שהן שוות לדבר והפכו. ===כוונת אמרם שהיה בונה עולמות.=== ואמנם כפי דעתו ית' הבלתי בעל תכלית החריט הרבה עולמות קודם שגלה העולם הזה. ואותן היו נעלמות בסבת פשיטותו והוא אמרם ז"ל בב"ר פרק ג' מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן, מלמד שהיה בונה עולמות ומחריבן. כי הנה לא מחסרון כח ודעת ח"ו נחרבו העולמות שקדמו. אבל לרוב התעלמות כח ודעתו ית' הוצרך לבנות עולמות נעלמות אין מספר קודם שנברא העה"ז הנגלה, ואם כן גם אותם העולמות היו לצורך שעה ולא לבטלה. אשר אחריהן נמשך זה העולם המורכב ואותן היו פשוטים ולדקותם נעלמו וזהו ומחריבן, ולאו דוקא כי אין חרבן בבנינו של הקב"ה, אך חרבנן היינו אסיפתן לצד אחד ליתן ריוח שיברא זה העולם כמו שהוא שהבריות אומרות עליו מה נאה חומר זה מה נאה צורה זו. ===פי' בדעתו תהומות נבקעו.=== ובעולמות הקודמים לא היו בהן בריות נבחנות לפשיטותן. אבל היה מציאותן דרך העברה לתת חלק לשבע"ה וגם לשמנ"ה. אם כן איפה גמר הקב"ה בדעתו להחריט ולקבוע קצוות בעולם לשימצאו בו בריות רבות, וזה אמרו: בדעתו תהומות נבקעו. והן הרחקות הקצוות העמוקות שעליהם כתיב: ממעמקים קראתיך ה'. שכל קצה נקרא עמק ותהום. ומהקצוות העמוקות נמצאו הבריות ומתוכן קוראות אל בוראם. והן סבות ההפכיות וההרכבות אשר עליהן סובבות כל הבריות ובפרט האדם שבו כל הקצוות וההרכבות, ולכן הוא בעל בחירה וראוי לשכר ועונש מה שאין כן זולתו מהבריות. ===פי' בעשרה מאמרות נברא העולם.=== והיא הכוונה לרז"ל באמרם: בעשרה מאמרות נברא העולם, ומה ת"ל והלא במאמר אחד יכול להבראות וכו'. והרצון שמצד הבורא שהוא אחד פשוט היה העולם יכול להבראות במאמר אחד פשוט. אמנם אם נברא כן היה כלו פשוט ובלתי הפכיות עד שלא היתה בחירה מוצאת לאדם. ולכך נברא בי' מאמרות שבהן נמצאו הקצוות כלן. והדברים המתהפכים בסבתם אשר מהם תצא הבחירה ועמה השכר והעונש. והוא אמרו ומה ת"ל אלא ליתן שכר וכו'. כי הצדיקים והרשעים נבחנים מצד הבחירה כי זה תכלית העולם באשר הוא שם ובהתפשטות המדות וריבויים נשלם המכוון. והנה עם שהיה העולם צריך למדות רבות לשיברא באופן זה בעבור הקצוות וההרחקות השייכות בו. כי על כן נברא בעשרה מאמרות שבהן כוללות כל הפאות בכל זאת המדות היותר נגלות ושבהן ערוכות כל שאר המדות בהיותן כלי כל הפעולות וראשי צבאות מעלה ומטה אשר מהן ההפכיות מצויות. הלא הם שתי מדות שגורות ושלוחות כל המדות מד"ת הרחמים ומד"ת הדין, והרחמים יונקים מהחסד והדין מהפחד, ואלו הם מדת יום ומדת לילה. וגם שנברא בדין ראשונה ואחר כך שתף עמו מדת רחמים הרי הרחמים קודמים בכח והדין בפועל כאמרם ז"ל: ראה שאין העולם מתקיים שתף מדת רחמים עם מדת הדין. ובבחינה זו קדם הערב לבקר הלילה ליום. ועל שתי מדות הללו שבהן כרוכות כל שאר המדות והן המתגלות בבריאת העולם. אמר ר' יהודה בר סימן בב"ר: יהי ערב אין כתיב כאן אלא ויהי ערב, מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן. כי מדת הערב והבקר שהוא סדר זמנים היינו דין ורחמים, כי כן כינויים היה קודם לכן בכח החכמה בשווי גמור בלי הבדל. אמנם בפועל העולם וגילויו. נמצא בהן הבדל כהבדל היום מהלילה אשר אחריהם נחלקו ונבדלו הנמצאים ויצאו כל ההפכיים. ולמה שהיתה הכוונה בבריאת העולם בעבור הצדקים לכן נתיחדו שתי מדות הנזכרות שכל פעולות העולם נחתכות על ידן להיותם כאחד. כשם שהצדיקים מיחדים מעשיהם כך הרחמים והדין פועלות עמהם ביחד. ===פי' לך היום מקלס.=== ולפי שהיום יתואר במדת רחמים והלילה למדת הדין. יתוארו כמו כן שני המאורות הגדולים היינו השמש והירח לרחמים ולדין, והם כלים משמשים למדות הללו, שכל גזירות העולם יוצאות באמצעותן, ונבראו שניהם גדולים בפעולתם מצד יחודן עם הצדיקים כי הם שוים אצלם. וזה אמרם בב"ר פ' ו'. לך יום אף לך לילה, לך היום מקלס לך הלילה מקלס, מה היום ברשותך אף הלילה ברשותך. בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום לך יום. ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה אף לך לילה. בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום אנו אומרים לפניך שירה ביום. ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה אנו אומרים לפניך שירה בלילה. עשית לנו נסים ביום ואמרנו לפניך שירה ביום שנאמר: ותשר דבורה וברק בן אבינועם ביום וכו'. עשית לנו נסים בלילה ואמרנו לפניך שירה בלילה. שנאמר השיר יהיה לכם כליל התקדש חג. לך נאה שירה ביום ולך נאה שירה בלילה. למה שאתה הכינות מאור ושמש ואתה עשית את שני המאורות שנאמר ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים. הנה מבואר מדבריהם שכל המדות ששם הב"ה פקודות בעולם הנם שוות אצל הצדיקים כי הם תכלית הכל ובאות המדות לפי דרכם שהיא מיוחדת בבחירת הטוב וגם שהמדות הללו הפכייות בפעולות הרי הן שוות בבחינת מה שיפעלו בעבור הצדיקים לפי שהם מיוחדים אליהן וכלולין מהן. ובזה יש קילוס להקב"ה שעם היות שהמציא מדות הפכיות אין ההפכיות מצד כח הממציא ב"ה כי מצדו הכל שוה. אמנם ההתהפכו מצד הנמצאים המקבלים פעולות המדות כפי מהותם, והראיה שהמדות מתיחדות ביחוד מעשה הצדיקים והקילוס הוא על היות יחוד זה מורה על יחוד אלקותו ושבחו ב"ה הוא היותו כח לכל המדות. וזה שאמר לך היום מקלס לך הלילה וכו'. ירצה שכך מעיד על יחודו הלילה כמו היום עם שהם הפכיים וכן מדת הדין כמו מדת רחמים כי הכל שוה אצלו ית' ולילה כיום יאיר. ולא לבד היום והלילה מעידים על יחוד האלקות במה שהם ברשותו וכחו. אבל גם כן מצד הנמשך מהיום והלילה ניכר שהכל ממנו ב"ה ולא מהמדות עצמן לחוד, כי בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום לך יום, כלומר ניכר שהרחמים מתוארים לך לא למדה. ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה אף לך לילה ניכר שהדין מתואר לך. ולא עוד אלא כי גם אנחנו המקבלים הנסים ופעולות המדות אנו מיחדים המדות אליך ומתיחדים ע"י כי בשעה שאתה עושה לנו נסים ביום אנו אומרים וכו'. כלומר שנפשנו מתמלאת רחמים ומעוררת שיר על פעולות הרחמים שאתה עושה. ובשעה שאתה עושה דין נפשנו מתעוררת לשורר על פעולות הדין שאתה עושה בעבורנו. עשית לנו נסים ביום וכו' היינו נסים נגלים ברחמים ואמרנו לפניך שירה ביום כי אתה בעל הרחמים. עשית לנו נסים בלילה היינו נסים נסתרים בדין ואמרנו וכו' כי אתה בעל הדין לך נאה וכו'. ירצה הכל מעיד על יחודך והכל שוה אצלך ואין שינוי המדות שינוי בכח האלקות למה שאתה הכינות מאור ושמש ובכח אחד עשית הדברים שמהם ההפכים יוצאים והכינות הלבנה והשמש לכך. והמעיד שכל דבר שוה אצלך ואין השינוי אלא מהנמשך כי הנה אתה עשית את שני המאורות הגדולים שניהם שוים. והשינוי שהיה אח"כ שבא אחד קטון מפני שכן הוצרך לריבוי הבריות והשתנותם. ולעולם פעולות המדות שוות אצל הצדיקים שהם מכריעים לחבר הדברי וליחד במעשיהם הטובים ולכן יתרועעו אף ישירו על כל מדה ומדה הן מדה טובה הן מדת פורענות. אמנם הרשעים נרתעים להפריד ולהפסיד בקלקולם ומעוררים ומרבים תאניה ואניה בכל מדה ומדה והם שגרמו מיעוט וקטרוג בבריאת העולם ושמדת הדין טרודה לביתה ואינה מקבלת תנחומין כמו שאין מקבלים תנחומים על החיים האבודים וכן הם הרשעים ועד לא יתמו חטאים לא תהיה השלוה כתקנה והנחמה כדרכה. ===מאורות הגדולים.=== את כל זה ראיתי ונתון אל לבי מדברי המאמר הנזכר לפרשו בדרך נוח לנגלה ולנסתר כי ממנו נתבאר איך האלקים עשה ותקן את שני המאורות הגדולים כי בבחינת היותם כלים ועלולים קראם הכתוב מארת לשון נקבה. ובבחינת הכח האלקי המתפשט בהם שהוא עצמות ועלה קראם גדולים לשון זכר. ושני מאורות הללו שמש וירח היו שוים כנגד מדת הרחמים ומדת הדין. ועל שם שהם תמימים ותאומים אמר מארת חסר להורות על אחדות גמור כאילו הן אחד לבד. א"נ נכתב חסר על שם המיעוט שאירע בירח שגרם צער ומארה בעולם לפי שהמיעוט חסרון. ורצה הקב"ה שיהיו שניהם משותפים בכל פעולותיהם לטוב לפני האלקים מסכים לכח היחוד. ולכן אם בהנהגת העליונים והתחתונים ואם בשכר ועונש שיפול על האנשים תהיה יד שניהם שוה. וכל זה שלא יתפרק העולם מחיבורו לסבת השתנותו בדרך הילוכו ולא יתהפך בנטותו לצדדין כמנהגו. והנה בזה לא נתקררה דעת מדת הדין. ולכך אמרה ירח לפני הקב"ה רבונו של עולם וכו'. ויש לדעת כי ויכוח זה אינו דבר שיהיה נגד רצונו יתעלה כי מי יאמר לו מה תעשה, נוסף כי אין זה חוץ ממנו ב"ה. ===פי' המאמר.=== אמנם מרוצת מליצת הויכוח בא לרמוז שהנהגת העולם באופן שמתנהג ע"י המדות הנזכרות עם שיש בו דבר יראה זר והוא טירוף הצדיקים ושלוה הרשעים כי זה בא ממיעוט הירח כידוע לחכמים, ועם כל זה רצה הקב"ה לסבה נכונה גלויה לפניו אשר כבר גזר עליו ואין דבר חדש אצלו וזאת הצעת וגזרת המאמר. אמרה ירח וכו' היינו מדת הדין שקטרגה וערערה על מה שהוטל עליה ועל מדת הרחמים יחד בשוה ההנהגה בכללה ששתיהן תהיין עוסקות בכל דבר כאחת, ואמרה אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד כי כל מדה נקראת מלך בבחינת הכח האלקי שבה בשלמות נגלה וכל מעלה נקראת כתר בבחינת היותה שלמה ופעולה אלקית, ולכן אמרה אפשר לשתי מדות מדת הרחמים ומדת הדין שישתמשו בפעולה אחת הלא יראה תשות כח במדה אחת ח"ו ויותר ראוי שתהיה מלאכת העליונים ונתינת השכר מסורה למדת אחת. ומלאכת התחתונים ונתינת העונש מסורה למדה אחרת וזה לא לפירוד ח"ו רק שכן הגון לחלק המדות כפי המדרגות כי בזה נחבן יפה סדר הנהגת האלקות. ואמנם הקב"ה שרואה צורך בריותיו עם שהיה בדין לא הסכים שתהיה מדת הדין גומרת לעצמה כי תחריב העולם, אבל רצה שתהיה זקוקה למדת הרחמים ואפילו בעונש הרשעים תהיה מצויה מדת הרחמים כאמרו: ארך אפים. ופירשו חז"ל אפילו לרשעים שנדונים בדין עם הרחמים, וכן וה' המטיר הוא ובית דינו. אכן שמע אליה בשתהיה מנהגת התחתונים ומחלקת להם קליו"ת ואגוזי"ם ומענשת הראויים לעונש אך לא בעוז כחה ובקושי דינה אבל שתהיה רפה ולא חזקה, וזהו לכי ומעטי את עצמך. כלומר לכי ומלכי על התחתונים ומעניש הרשעים. אמנם תהיה נשמעת למדת רחמים ועם שממיעוט הירח נמשך מיעוט ההארה וההטבה ונתרבו הדינין והיסורין. הנה מהמכה עצמה הקב"ה מביא רפואה ולכן תיקן הדבר שיהיה המיעוט מעלה ארוכה ומביא לטובה מרובה והיה זה לה מיעוט אם מהיות שולטת בתחתונים. ועוד שצריכה להמתין רשות מדת הרחמים, אמרה לפניו רבונו של עולם בשביל וכו' דבר הגון הוא שתעשה מדת הדין פעולתה כמתנת ידה, כי זה יורה על תוקף כח האלקות והמיעוט שגזרת על כנסת ישראל מורה ההפך היינו שמבלתי יכולת אינך מתנקם בדין. או כמי שאינו יכול לשאת דבר בידו אחת ונושאה בשתיהם. אמר לה לכי ומשלי ביום ובלילה. מה שאני ממעט ממך שלא תפעלי בחזקת היד מרבה אני אותו אליך במה שתהיה משתתפת עם מדת הרחמים ותהיה לך ממשלה עמה עד שיאמר שמפני הרחמים לא עשיתי כלה ולא מפני שאין כח במדת הדין. ועוד בשכר הצדיקים ממש יהיה לך יד ושם כי בדין הוא שיקבלו שכר. ובכן יש חלק לך בעליונים ובשכר הצדיקים ואינך מסולקת מהם. אמרה ליה מאי רבותיה וכו' כי גם שיהיה לי קצת ממשלה בנתינת שכר הצדיקים לא יקרא על שמי כי אם על שם מדת הרחמים הגוברים עלי ושרגא בטיהרא וכו', כלומר הארתי וטובתי אצל הארת וטובת מדת הרחמים לא מינכר הנר ביום שאינו מאיר ולא יחשב לכלום. אמר ליה זילי וכו' ירצה שמעשיהם של צדיקים כלם הם כפי הדין כי יאמרו בדינים כן הדין נותן גם המצות התלויות בימים ושנים על סדר הילוך הירח הם מונים, באופן שזה מספיק לך להיות שמך בגדולים, לדידיה נמי לא סגיא דלא מנו, אחרי שכל עצמי תלוי ברחמים גם מה שיסדרו על פי יש בו חלק גדול למדת הרחמים המכונת בשמש, ודין הצדיקים הוא רחמים, ואם כן הוי כאילו אין לי חלק בהם, וזה אינו מן הראוי כי גם אני נבראתי לפעול בעבור הצדיקים, ואם אין שמי נקרא על העיקר למה זה אנכי טורחת בשביל הרשעים שהם הטפל. א"ל צדיקים יקראו על שמך אל תחשבי שהמיעוט שגזרתי עליך הוא לרעה כי לטובה הוא, היינו לא למעט שכר הצדיקים ולמעט עונש הרשעים, אלא להרבות שכר לצדיקים ולהרבות עונש לרשעים אך במשפט. והראיה שהצדיקים השלמים יקראו על שמך שאומרים מעט ועושים הרבה, וא"כ הקטנות אינו חסרון אדרבה הוא שלימות, כי המקטין והממעיט עצמו סימן שהוא עולה ומתרבה. כאמרו: קרוב ה' לנשברי לב. לא מיתבא דעתיה כי עם שמיעוטה להוסיף ריבוי בין כך יש בה פגם, ובמה שנחסרה לה הנהגת התחתונים נראה היותה ראש לשועלים לא זנב לאריות כמו שבאמת היא מכללות המדות האלקיות. אמר הקדוש ברוך הוא הביאו וכו', כלומר שיתפרסם משעיר ראש חדש כי מיעוט הלבנה אינו מצד עצמה וחסרונה ח"ו אלא מיעוטה כדי שלא יכלו הבריות מרוב כחה. אמנם יהיה שהות לרשעים לשוב ולהתכפר, וזה אמרו: הביאו וכו'. והרצון תחזרו אחר כפרתכם. יען מיעטתי הירח, לכך כדי שתוכלו להתכפר מחטאתכם. ועוד יש בקרבן זה כבוד מדת הדין שהיה נראה כאילו היא רצועת מרדות ואין לה רשות כי אם על שלוחי מדת הדין ובשעיר החטאת של ראש חדש שבו רמוזים שלוחי מדת הדין יתאמת שהם ברשות הקב"ה שהוא סובל כל, ואם החוטאים מתכפרים ושלוחי מדת הדין כשרים לפניו ית' כל שכן מדת הדין עצמה שהיא ממדות האלקות. ובתחלה היו שני המאורות גדולים שוים המורים על שלמות הבריות. אמנם אח"כ נתמעט הירח בסבת הרשעים שלא יחרב העולם במדת הדין. אך ילקו בפורענות וימרקו ולא יכלו לגמרי ובמיעוט הירח נתן מקום למיתה ויסורין לכפר ולמרק. וגם שלוקים הצדיקים בסבת הרשעים זהו לפי שאין מדת הרחמים מתרצית אלא ביסורי הצדיקים שהם המכפרים ביסוריהם על העולם, ולכן יש להם לסבול והדין דין אמת יען כי העולם נברא בשבילם וכדי שלא יחרב בסבת קלקלת הרשעים שהם גרמו המיעוט אשר מצדו כל חולי וכל מכה. הרי הצדיקים חייבים באחריות הרשעים אחרי שבעבורם נברא העולם. ולפיכך יש להם לעמוד בפרץ ולקבל עליהם יסורין לכפר ולהגין על הפורענות. ===טעם לתענית ערב ראש חדש.=== וזה הנרמז בשעיר ראש חדש שבא על מיעוט הירח היינו על היסורין שבאין על מיעוט הירח שצריך לצדיקים לסבול אותם כי עליהן הוטלו וכמו שהשעיר מכפר כך יסורין מכפרין. ואיתקש שעיר ראש חדש לשעיר יה"כ בכפרה, ולכן הוא כפור קטן וזה טעם התענית בערב ראש חדש והוא צער על מיעוט הירח ויסורי הצדיקים ומדת הדין לוקה שלא תעשה כליה ברשעים מפני הצדיקים, ולכן יש ללקות כנגדה כדי שתתפייס מדת הדין. והתענית כנגד המיעוט. והמלקות כנגד לקות הירח ובעבור שבסבת מיעוט הירח נמצא מקום לחיצונים להכנס לפנים בבית הסתרים על כן שעיר ראש חדש היה מכפר על טומאת מקדש וקדשיו שאינה ידועה אלא לה'. וזה שנשתנה שעיר ראש חדש שכתוב בו לה' שהיה בא לטהר טומאת מקדש ה' שנזרקה בו במיעוט הירח שאילו לא נתמעטה היתה מדת הדין מכלה כל זדים וכל עושי רשעה ולא היה מקום לטומאה, ולכן הביאו כפרה וכו' כי בעבור צרכיכם מיעטתיה עם שאינו לפי כבודי כי מיעוט הירח מראה חסרון ופירוד ח"ו גם תשות כח. וכן לקות הירח יורה על שעבוד ישראל תחת האומות כי זה חשך אפילה כבד מצער וצרת המיעוט שהגלות והשעבוד בושה וכלימה מלבד הצער שבו. ולכן הצדיקים והחסידים לוקים בערבי ראש חדש בעבור החירוף והגידוף שיש בגלות כי כן המלקות חרפה ובוז. וקשה הלקות מהמיעוט כי המיעוט מיד האלקית הוא והלקות מיד שרי העמים המפסיקים בינינו ובין האורה של מעלה לפי שעה קלה, והמיעוט גם הלקות הוא העדר קבלת אורה אשר בסבת זו ההשפעה ממעטת בכל הפנים ויש תגר וקטטה בכל בריה. ===כשירבו המאורות.=== ועם כל זה לפי דרכנו למדנו כי מיעוט הירח היה לצורך, ושירבה שכר הצדיקים במה שיחזיקו בבחירת הטוב בחזקת היד מצורף שיסבלו יסורין בעבור מיעוט הירח, כי לכך יהיו ראויין לתענוגים העתידים, באופן כי לצדיקים גמורים מדת הדין להם היא רחמים, כי מהפכין מדת הדין למדת רחמים. בהיות הכל עליהם לטובה. אמנם לצדיקים שאינם גמורים מדת הרחמים משותפת עם מדת הדין ויהיו נענשים על מקצת מעשיהם הרעים. ולרשעים גמורים מדת הדין משותפת עם מדת רחמים כי יש להם ארך אפים כאמרו: ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו. וכמו שבסוף המיעוט חוזר הריבוי ואחר הלקות נמשך האור כן ימלא חסרון ופגם העולם שהגיע ממיעוט הירח וישתלם ממה שנגרע בלקותה ומילוי וריבוי זה יהיה כשתתיחד מדת הדין עם מדת הרחמים כמאז היתה קודם המיעוט כמו שמיועד מהרבה פסוקים שעתיד העולם לחזור לתקונו הראשון מהיחוד הגמור, וכל הבריות יתהפכו לעבודתו ית' כמו שנאמר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וכו'. וכל הנבואות חתומות בענין זה, ובפרט במה שכתוב: והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון. והיה אור הלבנה כאור החמה וכו' והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ===כוונת מאמר לא כעה"ז וכו'.=== וארז"ל בפסחים אטו עד האידנא לאו אחד הוא, א"ר אחא בר חנינא אמר ר' אסי לא כעה"ז העה"ב, העה"ז על שמועות טובות אומר הטוב והמטיב ועל שמועות רעות ברוך דיין האמת. אבל לעה"ב כלו הטוב והמטיב. ושמו אחד אטו עד האידנא לאו שמו אחד הוא, אמר רב נחמן ב"י לא כעה"ז העה"ב העה"ז נכתב בידו"ד ונקרא באדנ"י העה"ב נכתב בידו"ד ונקרא בידו"ד. סבר רבא למדרשיה בפירקא א"ל ההוא סבא לעלם כתיב שנאמר זה שמי לעלם וזה זכרי לא כשאני נכתב אני נקרא אני נכתב בידו"ד ונקרא באדנ"י. הדברים ברורים שהכוונה לומר שהמדות האלקיות מצד הכח הפועל בהן כלן דבר אחד. אמנם מצד הנמצא המתפעל מהן נראות רבות והפכיות ולפיכך אמר לא כעה"ז וכו' כי עתה בעה"ז מדת הרחמים הפכית למדת הדין כי לכן על שמועות טובות אומר הטוב והמטיב כנגד מדת הרחמים. ועל שמועות רעות אומר ברוך דיין האמת כנגד מדת הדין. אבל לעה"ב היינו כשתחזור מדת הדין להתיחד עם מדת הרחמים כלו הטוב והמטיב וזהו ה' אחד כלומר מדת הרחמים מיוחד עם מדת הדין, ושמו אחד אטו וכו' חזר להקשות וכי גם עתה מדת הרחמים שהיא שמו אעפ"י שפעולתה בדין הרי היא מיוחדת עם מדת הרחמים שכשהקב"ה עושה דין ברשעים שמו מתגדל ומתקדש, ובזה הדין הוא רחמים, ר"נ וכו' אמת שתסכים מדת הדין עם מדת הרחמים בפנימיותה אך כפי פרסומה אינו נראה כך. כי העה"ז נכתב וכו' כלומר נברא בנס ומתנהג בטבע וזה הרמוז בכתיבה ובקריאה הנ"ל, ולעתיד הכל יהיה בנס היינו נס היינו רחמים היינו טבע היינו דין. סבר רבא למדרשיה בפירקא וכו' רצה לברר שהגאולה הכרחית אם בדין ואם ברחמים אחרי שעתידות המדות להתאחד, א"ל ההוא סבא לעלם כתיב וכו' כי סוד ה' ליראיו ואין לגזור על הגאולה מטבע המדות כי הדבר מסור לרצון המתפשט שהוא מניע ומחדש הטבע להיות נס והנס להיות טבע. ===טעם שר"ח לפעמים ב' ימים.=== ואולם הגאולה תלויה בחדוש היחוד העתיד והמקווה אשר בו יהיה איבוד ושבירת הרשעים ובמיתת והצלחת הצדיקים, ואבדן הרשעים יבא במקרה ותשועת צדיקים בעצם, ולפי ששני דברים הללו נמשכים ורצופים על כן לפעמים יהיה ראש חדש שני ימים (וזה תלוי בסוד העבור). הראשון ממנו רומז לשבירת הרשעים שיתמו בתחלת החידוש מהירח. ולפי שאין זה שלמות רק הצעה אליו אין יום ראשון של ראש חדש שלם בעצמו ולכן אינו נמנה כי אם עם החדש העובר כי בכלל המיעוט הוא, אבל יום השני הוא תמים ושלם ראשון לחידוש רומז להצלחת הצדיקים שיעלו ויתחדשו וירבו מגלות לגאולה. מחולי לבריאות. מדלות לעשירות. ה' ברחמיו יזכרנו לטובה להצלה ולברכה אמן כן יהי רצון. 76axdpp4vyu58mjknk9z2bxqqgzl5gl 104 1756892 3101137 2026-11-02T21:34:29Z Sije 2668 על פי דף [[דברי הימים ב ט/טעמים]] - קרדיט בדף "גרסאות קודמות" שם 3101137 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Sije" /></noinclude>{{טקסט מנוקד}} בִירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֛}}ם עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ט|31}}וַיִּשְׁכַּ֤ב שְׁלֹמֹה֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקְבְּרֻ֕הוּ בְּעִ֖יר דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ רְחַבְעָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃<noinclude></noinclude> gr55uqfu4dvawy77vfhun16317lc11o 3101138 3101137 2026-11-02T21:36:38Z Sije 2668 הרחבה 3101138 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Sije" /></noinclude>{{טקסט מנוקד}} בִירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֛}}ם עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֖ל אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|ט|31}}וַיִּשְׁכַּ֤ב שְׁלֹמֹה֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקְבְּרֻ֕הוּ בְּעִ֖יר דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ רְחַבְעָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ {{סוף}} '''{{מרכז|י}}''' {{טקסט מנוקד‎‎}} {{מ:פסוק|דברי הימים ב|י|א}}<noinclude></noinclude> becs1ofv5ylrtkyfgcrn52fisktgi8y 0 1756893 3101153 2026-11-03T05:29:58Z Dovi 1 יצירת דף עם התוכן "==פרק א== *<קטע התחלה=כותרת א/>חִזּוּק יְהוֹשֻׁעַ<קטע סוף=כותרת א/> <קטע התחלה=א/>אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה', אָמַר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הַמְּשָׁרֵת שֶׁל מֹשֶׁה:<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=ב/>עַבְדִּי מֹשֶׁה מֵת, וְעַכְשָׁיו קוּם וַעֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵּן יַ..." 3101153 wikitext text/x-wiki ==פרק א== *<קטע התחלה=כותרת א/>חִזּוּק יְהוֹשֻׁעַ<קטע סוף=כותרת א/> <קטע התחלה=א/>אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה', אָמַר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הַמְּשָׁרֵת שֶׁל מֹשֶׁה:<קטע סוף=א/> <קטע התחלה=ב/>עַבְדִּי מֹשֶׁה מֵת, וְעַכְשָׁיו קוּם וַעֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵּן יַחַד עִם כָּל הָעָם, לָאָרֶץ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=ג/>כָּל מָקוֹם שֶׁתִּדְרוֹךְ בּוֹ כַּף רַגְלְכֶם – לָכֶם נָתַתִּי אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁדִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=ד/>הַשֶּׁטַח שֶׁלָּכֶם יִהְיֶה מֵהַמִּדְבָּר וּמֵאֶרֶץ הַלְּבָנוֹן וְעַד לַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת, כָּל אֶרֶץ צֶאֱצָאֵי חֵת; וְעַד לַיָּם הַתִּיכוֹן שֶׁנִּמְצָא בְּכִוּוּן שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=ה/>שׁוּם אִישׁ לֹא יַצְלִיחַ לְהִתְיַצֵּב מוּלְךָ בְּכָל יְמֵי חַיֶּיךָ, כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי עִם מֹשֶׁה כָּךְ אֶהְיֶה אִתְּךָ, לֹא אַפְסִיק לַעֲזוֹר לְךָ וְלֹא אֶעֱזוֹב אוֹתְךָ.<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=ו/>הֱיֵה חָזָק וְאַמִּיץ! כִּי אַתָּה תַּנְחִיל לָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁאֶתֵּן אוֹתָהּ לָהֶם.<קטע סוף=ו/> <קטע התחלה=ז/>רַק תִּהְיֶה חָזָק וְתִתְאַמֵּץ מְאוֹד לְהַקְפִּיד לְקַיֵּם אֶת כָּל הַתּוֹרָה כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתְךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי, אַל תָּסוּר מִמֶּנָּה יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה, כְּדֵי שֶׁתַּצְלִיחַ בְּכָל דֶּרֶךְ שֶׁתֵּלֵךְ.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=ח/>אַל יִפָּסֵק מִפִּיךָ הַלִּמּוּד בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, הִתְבּוֹנֵן בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה כְּדֵי לָדַעַת כֵּיצַד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מַה שֶּׁכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תִּפְעַל בְּהַצְלָחָה וְתִלְמַד לִפְעוֹל בִּתְבוּנָה.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=ט/>הֲרֵי צִוִּיתִי אוֹתְךָ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ, אַל תִּפְחַד וְאַל תִּשָּׁבֵר, כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ נִמְצָא אִתְּךָ בְּכָל דֶּרֶךְ שֶׁתֵּלֵךְ בָּהּ.<קטע סוף=ט/> *<קטע התחלה=כותרת י/>הֲכָנַת הָעָם<קטע סוף=כותרת י/> <קטע התחלה=י/>יְהוֹשֻׁעַ צִוָּה אֶת שׁוֹטְרֵי הָעָם וְאָמַר:<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=יא/>עִבְרוּ בְּמֶרְחַב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם וְאִמְרוּ: הָכִינוּ לָכֶם אֶת צָרְכֵיכֶם לַדֶּרֶךְ, כִּי בְּעוֹד שְׁלוֹשָׁה יָמִים תַּעַבְרוּ אֶת נְהַר הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא וְלִכְבּוֹשׁ אֶת הָאָרֶץ שֶׁה' אֱלֹהֵיכֶם נוֹתֵן לָכֶם לְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ.<קטע סוף=יא/> *<קטע התחלה=כותרת יב/>שִׁבְטֵי עֵבֶר הַיַּרְדֵּן<קטע סוף=כותרת יב/> <קטע התחלה=יב/>וּלְשִׁבְטֵי רְאוּבֵן וְגָד וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה אָמַר יְהוֹשֻׁעַ:<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=יג/>זִכְרוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁצִּוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד ה': ה' אֱלֹהֵיכֶם מַשְׁאִיר לָכֶם וְנָתַן לָכֶם אֶת הַצַּד הַמִּזְרָחִי שֶׁל הַיַּרְדֵּן.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=יד/>הִסְכַּמְתֶּם שֶׁנְּשֵׁיכֶם יַלְדֵּיכֶם וּבְהֵמוֹתֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ שֶׁמֹּשֶׁה נָתַן לָכֶם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאִלּוּ כָּל גִּבּוֹרֵי הַמִּלְחָמָה שֶׁבָּכֶם יַעַבְרוּ חֲמוּשִׁים בְּנֶשֶׁק לִפְנֵי אֲחֵיכֶם וְתַעַזְרוּ לָהֶם.<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=טו/>עַד שֶׁה' יִתֵּן מְנוּחָה לַאֲחֵיכֶם כְּמוֹ שֶׁנָּתַן לָכֶם, וְיִכְבְּשׁוּ גַּם הֵם אֶת הָאָרֶץ שֶׁה' אֱלֹהֵיכֶם נוֹתֵן לָהֶם, וְאָז תָּשׁוּבוּ לָאֶרֶץ שֶׁקִּבַּלְתֶּם וְתִתְיַשְּׁבוּ בָּהּ, בָּאָרֶץ שֶׁמֹּשֶׁה עֶבֶד ה' נָתַן לָכֶם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=טז/>וְכָךְ עָנוּ לִיהוֹשֻׁעַ: נַעֲשֶׂה אֶת כָּל מַה שֶּׁצִּוִּיתָ אוֹתָנוּ, וְנֵלֵךְ לְכָל מְשִׂימָה שֶׁתִּשְׁלַח אוֹתָנוּ.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=יז/>כְּמוֹ כָּל מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ בְּקוֹל מֹשֶׁה כָּךְ נִשְׁמַע בְּקוֹלְךָ, רַק שֶׁיִּהְיֶה ה' אֱלֹהֶיךָ אִתְּךָ כְּמוֹ שֶׁהָיָה עִם מֹשֶׁה.<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=יח/>כָּל אִישׁ שֶׁיְּסָרֵב לִפְקֻדָּתְךָ וְלֹא יִשְׁמַע לִדְבָרֶיךָ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁתְּצַוֶּה אוֹתוֹ – הוּא יוּמַת, הֱיֵה רַק חָזָק וְאַמִּיץ.<קטע סוף=יח/> [[קטגוריה:מקרא מבואר]] d0a1620gdzbe2xwr4wo3pj8uiru95h5 0 1756894 3101163 2026-11-03T08:41:33Z יעקב 15222 יצירת דף עם התוכן "{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק א |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מג |רישום הקודם=פרק מג |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק ב |רישום הבא=חלק שני/פרק ב |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages ind..." 3101163 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק א |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/המתיבתא בהגליל באושא/פרק מג |רישום הקודם=פרק מג |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק ב |רישום הבא=חלק שני/פרק ב |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=209 to=212 onlysection="פרק א"/> ==הערות== <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=209 to=212 onlysection="הערות א"/> 02wg3q7mj71eal5u052qizonkwlafgv 0 1756895 3101164 2026-11-03T08:43:54Z יעקב 15222 יצירת דף עם התוכן "{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק ב |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק א |רישום הקודם=פרק א |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק ג |רישום הבא=חלק שני/פרק ג |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשוני..." 3101164 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק ב |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק א |רישום הקודם=פרק א |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק ג |רישום הבא=חלק שני/פרק ג |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=212 to=215 onlysection="פרק ב"/> ==הערות== <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=212 to=215 onlysection="הערות ב"/> rm1i4cmugvqa8nob7e5cdll9to9p4sc 0 1756896 3101167 2026-11-03T08:57:57Z יעקב 15222 יצירת דף עם התוכן "{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק ג |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק ב |רישום הקודם=פרק ב |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק ד |רישום הבא=חלק שני/פרק ד |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשוני..." 3101167 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק ג |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק ב |רישום הקודם=פרק ב |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק ד |רישום הבא=חלק שני/פרק ד |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=215 to=217 onlysection="פרק ג"/> ==הערות== <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=215 to=217 onlysection="הערות ג"/> srvw6w9ggisn4d6cqofar0b58r67da6 0 1756897 3101168 2026-11-03T08:59:35Z יעקב 15222 יצירת דף עם התוכן "{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק ד |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק ג |רישום הקודם=פרק ג |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק ה |רישום הבא=חלק שני/פרק ה |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשוני..." 3101168 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק ד |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק ג |רישום הקודם=פרק ג |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק ה |רישום הבא=חלק שני/פרק ה |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=217 to=222 onlysection="פרק ד"/> ==הערות== <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=217 to=222 onlysection="הערות ד"/> 3re1ocbxnfwdzzyrqx4e65ys2zl4hac 0 1756898 3101170 2026-11-03T09:04:50Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/זבחים/פרק יא|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''זבחים פרק יב''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/זבחים/פרק יג|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 3101170 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/זבחים/פרק יא|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''זבחים פרק יב''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/זבחים/פרק יג|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} b6d2hyo5wbeq60jgl3kmg4e65phtojh 3101171 3101170 2026-11-03T09:12:19Z Nahum 68 3101171 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/זבחים/פרק יא|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''זבחים פרק יב''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/זבחים/פרק יג|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|יב|זבחים}} <קטע התחלה=א/>טְבוּל יוֹם וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, אֵינָן חוֹלְקִין בַּקֳּדָשִׁים לֶאֱכֹל לָעֶרֶב. אוֹנֵן, נוֹגֵעַ, וְאֵינוֹ מַקְרִיב, וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכֹל לָעֶרֶב. בַּעֲלֵי מוּמִין, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין עוֹבְרִין, חוֹלְקִין וְאוֹכְלִין, אֲבָל לֹא מַקְרִיבִין. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַעֲבוֹדָה, אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר. וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ בַּבָּשָׂר, אֵין לוֹ בָּעוֹרוֹת. אֲפִלּוּ טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים וְטָהוֹר בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים, אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|ויקרא|ז|לג}}: "הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן, לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה":<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|יב|זבחים}} <קטע התחלה=ב/>כָּל שֶׁלֹּא זָכָה הַמִּזְבֵּחַ בִּבְשָׂרָהּ, לֹא זָכוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|ויקרא|ז|ח}}: "עוֹלַת אִישׁ", עוֹלָה שֶׁעָלְתָה לָאִישׁ. עוֹלָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָלְתָה לַבְּעָלִים, עוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים; אֶחָד עוֹלַת הָאִישׁ וְאֶחָד עוֹלַת הָאִשָּׁה, עוֹרוֹתֵיהֶן לַכֹּהֲנִים:<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|יב|זבחים}} <קטע התחלה=ג/>עוֹרוֹת קָדָשִׁים קַלִּים לַבְּעָלִים, וְעוֹרוֹת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לַכֹּהֲנִים. קַל וָחֹמֶר: מָה אִם עוֹלָה, שֶׁלֹּא זָכוּ בִּבְשָׂרָהּ, זָכוּ בְּעוֹרָהּ; קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁזָּכוּ בִּבְשָׂרָהּ, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּזְכּוּ בְּעוֹרָהּ? אֵין מִזְבֵּחַ יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין לוֹ עוֹר מִכָּל מָקוֹם:<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|יב|זבחים}} <קטע התחלה=ד/>כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵרַע בָּהֶם פְּסוּל קֹדֶם לְהֶפְשֵׁטָן, אֵין עוֹרוֹתֵיהֶם לַכֹּהֲנִים; לְאַחַר הֶפְשֵׁטָן, עוֹרוֹתֵיהֶם לַכֹּהֲנִים. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים: מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי עוֹר יוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ, שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּכוֹר וְנִמְצָא טְרֵפָה, שֶׁיֵּאוֹתוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין לֹא רָאִינוּ רְאָיָה, אֶלָּא יוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה:<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|יב|זבחים}} <קטע התחלה=ה/>פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, בִּזְמַן שֶׁהֵם נִשְׂרָפִין כְּמִצְוָתָן, נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַדֶּשֶׁן, וּמְטַמְּאִין בְּגָדִים. וְאִם אֵינָן נִשְׂרָפִין כְּמִצְוָתָן, נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַבִּירָה, וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּגָדִים:<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|יב|זבחים}} <קטע התחלה=ו/>הָיוּ סוֹבְלִין אוֹתָן בְּמוֹטוֹת. יָצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה וְהָאַחֲרוֹנִים לֹא יָצְאוּ, הָרִאשׁוֹנִים מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְהָאַחֲרוֹנִים אֵינָן מְטַמְּאִים בְּגָדִים, עַד שֶׁיֵּצְאוּ. יָצְאוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אֵלּוּ וְאֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּגָדִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵלּוּ וְאֵלּוּ אֵינָן מְטַמְּאִין בְּגָדִים, עַד שֶׁיֻּצַּת הָאוּר בְּרֻבָּן. נִתַּךְ הַבָּשָׂר, אֵין הַשּׂוֹרֵף מְטַמֵּא בְּגָדִים:<קטע סוף=ו/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|זבחים יב]] [[קטגוריה:מסכת זבחים|יב]] </noinclude> 8d0zdvxxsra4sxxpu1x20vzlnsbzwfz 0 1756899 3101172 2026-11-03T09:21:07Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/זבחים/פרק יב|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''זבחים פרק יג''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/זבחים/פרק יד|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 3101172 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/זבחים/פרק יב|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''זבחים פרק יג''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/זבחים/פרק יד|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} p05sakdx3ityhjj7shwjo7tagukgc4h 3101175 3101172 2026-11-03T09:32:03Z Nahum 68 3101175 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/זבחים/פרק יב|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''זבחים פרק יג''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/זבחים/פרק יד|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|יג|זבחים}} <קטע התחלה=א/>הַשּׁוֹחֵט וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ, חַיָּב עַל הַשְּׁחִיטְָה, וְחַיָּב עַל הָעֲלִיָּה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: שָׁחַט בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ, חַיָּב; שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ, פָּטוּר, שֶׁלֹּא הֶעֱלָה בַּחוּץ אֶלָּא דָּבָר פָּסוּל. אָמְרוּ לוֹ: אַף הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ, כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיאוֹ, פְּסָלוֹ:<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|יג|זבחים}} <קטע התחלה=ב/>טָמֵא שֶׁאָכַל, בֵּין קֹדֶשׁ טָמֵא וּבֵין קֹדֶשׁ טָהוֹר, חַיָּב. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: טָמֵא שֶׁאָכַל טָהוֹר, חַיָּב; וְטָמֵא שֶׁאָכַל טָמֵא, פָּטוּר, שֶׁלֹּא אָכַל אֶלָּא דָּבָר טָמֵא. אָמְרוּ לוֹ: אַף טָמֵא שֶׁאָכַל טָהוֹר, כֵּיוָן שֶׁנָּגַע בּוֹ, טִמְּאָהוּ. וְטָהוֹר שֶׁאָכַל טָמֵא, פָּטוּר; שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל טֻמְאַת הַגּוּף:<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|יג|זבחים}} <קטע התחלה=ג/>חֹמֶר בִּשְׁחִיטָה מִבַּעֲלִיָּה, וּבַעֲלִיָּה מִבִּשְׁחִיטָה. חֹמֶר בִּשְׁחִיטָה, שֶׁהַשּׁוֹחֵט לְהֶדְיוֹט, חַיָּב; וְהַמַּעֲלֶה לְהֶדְיוֹט, פָּטוּר. חֹמֶר בַּעֲלִיָּה, שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְּסַכִּין וְשָׁחַטוּ, פְּטוּרִים; אָחֲזוּ בְּאֵבָר וְהֶעֱלוּהוּ, חַיָּבִין. הֶעֱלָה וְחָזַר וְהֶעֱלָה וְחָזַר וְהֶעֱלָה, חַיָּב עַל כָּל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. וְאֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִלּוּ הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הָאֶבֶן, חַיָּב:<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|יג|זבחים}} <קטע התחלה=ד/>אֶחָד קָדָשִׁים כְּשֵׁרִין וְאֶחָד קָדָשִׁים פְּסוּלִין, שֶׁהָיָה פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ, וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ, חַיָּב. הַמַּעֲלֶה כַּזַּיִת מִן הָעוֹלָה וּמִן הָאֵמוּרִין בַּחוּץ, חַיָּב. הַקֹּמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִין, שֶׁהִקְרִיב מֵאֶחָד מֵהֶן כַּזַיִת בַּחוּץ, חַיָּב. רַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת כֻּלּוֹ. וְכֻלָּם שֶׁהִקְרִיבָן בִּפְנִים וְשִׁיֵּר בָּהֶן כַּזַּיִת, וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ, חַיָּב. וְכֻלָּן שֶׁחָסְרוּ כָּל שֶׁהֵן וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ, פָּטוּר:<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|יג|זבחים}} <קטע התחלה=ה/>הַמַּקְרִיב קָדָשִׁים וְאֵמוּרֵיהֶם בַּחוּץ, חַיָּב. מִנְחָה שֶׁלֹּא נִקְמְצָה, וְהִקְרִיבָהּ בַּחוּץ, פָּטוּר. קְמָצָהּ וְחָזַר קֻמְצָהּ לְתוֹכָהּ, וְהִקְרִיבָהּ בַּחוּץ, חַיָּב:<קטע סוף=ה/> {{המשנה|ו|יג|זבחים}} <קטע התחלה=ו/>הַקֹּמֶץ וְהַלְּבוֹנָה, שֶׁהִקְרִיב אֶת אֶחָד מֵהֶן בַּחוּץ, חַיָּב. רַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת הַשֵּׁנִי. אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ, חַיָּב. שְׁנֵי בָּזִיכֵי לְבוֹנָה, שֶׁהִקְרִיב אֶת אֶחָד מֵהֶן בַּחוּץ, חַיָּב. רַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת הַשֵּׁנִי. אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ, חַיָּב. הַזּוֹרֵק מִקְצָת דָּמִים בַּחוּץ, חַיָּב. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף הַמְּנַסֵּךְ מֵי חַג בַּחַג בַּחוּץ, חַיָּב. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: שְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ, חַיָּב:<קטע סוף=ו/> {{המשנה|ז|יג|זבחים}} <קטע התחלה=ז/>הַמּוֹלֵק אֶת הָעוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ, חַיָּב; מָלַק בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ, פָּטוּר. הַשּׁוֹחֵט אֶת הָעוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ, פָּטוּר; שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ, חַיָּב. נִמְצָא, דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁרוֹ מִבִּפְנִים, פְּטוּרוֹ בַּחוּץ; דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁרוֹ בַּחוּץ, פְּטוּרוֹ בִּפְנִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו בַּחוּץ, חַיָּבִין עַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ בִּפְנִים שֶׁהֶעֱלָהוּ בַּחוּץ, חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ:<קטע סוף=ז/> {{המשנה|ח|יג|זבחים}} <קטע התחלה=ח/>הַחַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָה בְּכוֹס אֶחָד, נָתַן בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים, בִּפְנִים וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ, חַיָּב, שֶׁכֻּלּוֹ רָאוּי לָבוֹא בִּפְנִים. קִבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁנֵי כּוֹסוֹת, נָתַן שְׁנֵיהֶן בִּפְנִים, פָּטוּר; שְׁנֵיהֶן בַּחוּץ, חַיָּב; אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ, פָּטוּר; אֶחָד בַּחוּץ וְאֶחָד בִּפְנִים, חַיָּב עַל הַחִיצוֹן, וְהַפְּנִימִי מְכַפֵּר. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמַפְרִישׁ חַטָּאתוֹ, וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת, שָׁחַט שְׁתֵּיהֶן בִּפְנִים, פָּטוּר; שָׁחַט שְׁתֵּיהֶן בַּחוּץ, חַיָּב; אַחַת בִּפְנִים וְאַחַת בַּחוּץ, פָּטוּר; אַחַת בַּחוּץ וְאַחַת בִּפְנִים, חַיָּב עַל הַחִיצוֹנָה, וְהַפְּנִימִית מְכַפֶּרֶת. כְּשֵׁם שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ, כָּךְ הוּא פּוֹטֵר אֶת בְּשַׂר חֲבֶרְתָּה:<קטע סוף=ח/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|זבחים יג]] [[קטגוריה:מסכת זבחים|יג]] </noinclude> 61qes3xtajz0pys7otrc7yrlhcu8uoe 0 1756900 3101180 2026-11-03T10:51:42Z בן עדריאל 9444 משולב מכ"י גינצבורג ומכ"י אוקספורד מיכאל 573. לא מצאתי את הפיוט בכ"י ציריך 17. 3101180 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''יצחק ברבי מאיר חזק'''}} אֱלֹהֵיכֶם :{{סי|י}}וֹפִיעַ הוֹד בֵּית רְפִידָתוֹ :{{סי|צִ}}יּוֹן בְּשׁוּבוֹ עַם סְגֻלָּתוֹ :{{סי|ח}}וֹמוֹת וָחֵל יָשִׁית יְשׁוּעָתוֹ :{{סי|קִ}}רְיַת דָּוִד חָנָה תַּחֲנוּתוֹ :{{סי|בִּרְ}}צוֹת יְיָ דַּרְכֵי אֻמָּתוֹ :{{סי|בֵּי}}ת בְּחִירָתוֹ יַחֲזִיר לְקַדְמָתוֹ :{{סי|מַ}}שְׁמִיעַ שָׁלוֹם יַגִּיד בְּשׂוֹרָתוֹ{{הערה|בכ"י אוקספורד מיכאל 573 מנוקד 'בְּשׁוּרָתוֹ', ונקדתי לפי ההקשר ולפי לשון הכתוב ב[[ישעיהו נב ז]]. בכ"י גינצבורג 622 נכתב 'בְּשִירָתוֹ'.}} :{{סי|אֹ}}מֶץ יוֹסִיף לְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ :{{סי|יַרְ}}אֶה לָמוֹ זִיו שְׁכִינָתוֹ :{{סי|חֲ}}סִידָיו יְרַנְּנוּ בְּעֵדֶן גִּנָּתוֹ :{{סי|זֶ}}ה אֱלֹהֵינוּ בְּמָחוֹל לְהַנְאוֹתוֹ :{{סי|קָ}}דוֹשׁ יִמְלֹךְ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכוּתוֹ {{הור|ובדברי קדשך}} [[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] [[קטגוריה:חתימה]] 0li3mrsco1k0mr5ejxc5h5orkfd2p1m 3101181 3101180 2026-11-03T10:52:07Z בן עדריאל 9444 בן עדריאל העביר את הדף [[אלהיכם יופיע הוד רפידתו]] לשם [[אלהיכם יופיע הוד בית רפידתו]] 3101180 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''יצחק ברבי מאיר חזק'''}} אֱלֹהֵיכֶם :{{סי|י}}וֹפִיעַ הוֹד בֵּית רְפִידָתוֹ :{{סי|צִ}}יּוֹן בְּשׁוּבוֹ עַם סְגֻלָּתוֹ :{{סי|ח}}וֹמוֹת וָחֵל יָשִׁית יְשׁוּעָתוֹ :{{סי|קִ}}רְיַת דָּוִד חָנָה תַּחֲנוּתוֹ :{{סי|בִּרְ}}צוֹת יְיָ דַּרְכֵי אֻמָּתוֹ :{{סי|בֵּי}}ת בְּחִירָתוֹ יַחֲזִיר לְקַדְמָתוֹ :{{סי|מַ}}שְׁמִיעַ שָׁלוֹם יַגִּיד בְּשׂוֹרָתוֹ{{הערה|בכ"י אוקספורד מיכאל 573 מנוקד 'בְּשׁוּרָתוֹ', ונקדתי לפי ההקשר ולפי לשון הכתוב ב[[ישעיהו נב ז]]. בכ"י גינצבורג 622 נכתב 'בְּשִירָתוֹ'.}} :{{סי|אֹ}}מֶץ יוֹסִיף לְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ :{{סי|יַרְ}}אֶה לָמוֹ זִיו שְׁכִינָתוֹ :{{סי|חֲ}}סִידָיו יְרַנְּנוּ בְּעֵדֶן גִּנָּתוֹ :{{סי|זֶ}}ה אֱלֹהֵינוּ בְּמָחוֹל לְהַנְאוֹתוֹ :{{סי|קָ}}דוֹשׁ יִמְלֹךְ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכוּתוֹ {{הור|ובדברי קדשך}} [[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] [[קטגוריה:חתימה]] 0li3mrsco1k0mr5ejxc5h5orkfd2p1m 0 1756901 3101182 2026-11-03T10:52:07Z בן עדריאל 9444 בן עדריאל העביר את הדף [[אלהיכם יופיע הוד רפידתו]] לשם [[אלהיכם יופיע הוד בית רפידתו]] 3101182 wikitext text/x-wiki #הפניה [[אלהיכם יופיע הוד בית רפידתו]] 14wxkvfwfg08nyrfvam21csaifoukvh 0 1756902 3101183 2026-11-03T11:01:38Z בן עדריאל 9444 יסלזון 17. מסתבר שבפיוט הזה הכוונה הייתה לא לומר אחריו שוב 'ובדברי קדשך'. 3101183 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''שמואל הלוי חזק'''}} אלֹהֵיכֶם :{{סי|שְׂ}}רָפִים {{סי|מְ}}רַנְּנִים כְּבוֹדוֹ בְּמִזְמוֹר :{{סי|וּ}}בִבְנֵי{{הערה|אולי צריך להיות 'וּבְנֵי'.}} {{סי|אֵ}}לִים זְרִיזִים חֻקָּיו לִשְׁמֹר :{{סי|ל}}וֹ {{סי|הֵ}}ם מְיַחֲדִים רַחֲמִים לִכְמֹר :{{סי|לְ}}נִין {{סי|וְ}}נֶכֶד אֱדוֹם מֵהֲדוֹם לִזְמֹר :{{סי|יֹ}}פִי מִכְלָל שַׁכְלֵל בְּבִנְיָנוֹ לִגְמֹר :{{סי|חָ}}תָן זֶה בְּיָמָיו יַעֲלוּ לְךָ קְטֹרֶת מֹר :{{סי|זְ}}מִירוֹת לְוִיֶּיךָ אָז יְשׁוֹרְרוּ בְּהַר מוֹר :{{סי|קְ}}דֻשָּׁתָךְ יְנַשְּׂאוּ וְיַעֲרִיצוּךָ לֵאמֹר [[קטגוריה:פיוטי אלהיכם לשבת חתונה]] [[קטגוריה:חתימה]] 8n6h89lwuewoybn9uatn1wzocsmb22u 3101184 3101183 2026-11-03T11:01:55Z בן עדריאל 9444 3101184 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''שמואל הלוי חזק'''}} אֱלֹהֵיכֶם :{{סי|שְׂ}}רָפִים {{סי|מְ}}רַנְּנִים כְּבוֹדוֹ בְּמִזְמוֹר :{{סי|וּ}}בִבְנֵי{{הערה|אולי צריך להיות 'וּבְנֵי'.}} {{סי|אֵ}}לִים זְרִיזִים חֻקָּיו לִשְׁמֹר :{{סי|ל}}וֹ {{סי|הֵ}}ם מְיַחֲדִים רַחֲמִים לִכְמֹר :{{סי|לְ}}נִין {{סי|וְ}}נֶכֶד אֱדוֹם מֵהֲדוֹם לִזְמֹר :{{סי|יֹ}}פִי מִכְלָל שַׁכְלֵל בְּבִנְיָנוֹ לִגְמֹר :{{סי|חָ}}תָן זֶה בְּיָמָיו יַעֲלוּ לְךָ קְטֹרֶת מֹר :{{סי|זְ}}מִירוֹת לְוִיֶּיךָ אָז יְשׁוֹרְרוּ בְּהַר מוֹר :{{סי|קְ}}דֻשָּׁתָךְ יְנַשְּׂאוּ וְיַעֲרִיצוּךָ לֵאמֹר [[קטגוריה:פיוטי אלהיכם לשבת חתונה]] [[קטגוריה:חתימה]] 3pt7qlnsi3gz6mza1idd6re1vxm0lke