ויקיטקסט:ארגז חול

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.48.0-wmf.3</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ארגז חול</title>
    <ns>4</ns>
    <id>1349</id>
    <revision>
      <id>3101371</id>
      <parentid>3092738</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T18:52:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>החלפת הדף בתוכן &quot;{{ארגז חול}} &lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;   {{גמט דגש|י&quot;ת ו&quot;ד מ&quot;ד}}&quot;</comment>
      <origin>3101371</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="127" sha1="c5ethxul3w711strqwyvv18slk8z9y7" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;


{{גמט דגש|י&quot;ת ו&quot;ד מ&quot;ד}}</text>
      <sha1>c5ethxul3w711strqwyvv18slk8z9y7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101466</id>
      <parentid>3101371</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T22:30:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3101466</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139" sha1="sjr6hc3kqxsxm3v40ynd7av0ziro5nk" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;


{{גמט דגש|מטטרו&quot;ן שר הפנים}}</text>
      <sha1>sjr6hc3kqxsxm3v40ynd7av0ziro5nk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>3101345</id>
      <parentid>3098925</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T14:05:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע */</comment>
      <origin>3101345</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17982" sha1="syezmzzw0mz26wsim0ojtcfn8korbjp" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנם של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] וזוגתו רוזה שושנה (לבית ונגר) עליהם השלום, מתלמידיו של מו&quot;ר דודי הרב אפרים הלוי ארץ עליו השלום, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן [[w:שלמה זלמן אויערבאך|הגרש&quot;ז אויערבאך]] זכרו לברכה בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד, פיסוק וטעמי המקרא, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. משמש כבעל קורא מחליף לעיתים בשבתות וחגים במניין התפילה שבבית החולים הדסה הר הצופים. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 

&lt;div align=left&gt;{{קטן|ניתן לעקוב אחריי בפדיוורס: https://tooot.im/@NWengrov {{ש}}וכן ניתן לעקוב אחריי שם מחשבון בבלוסקיי באמצעות גשר.}}&lt;/div&gt;

{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-5|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|82,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
*[[ספר שמות המלאכים]]--15:27, 16 באוקטובר 2026 (IDT)--הצבעת מחיקה: 13:31, 18 באוקטובר 2026 (IDT)--נמחק--04:00, 26 באוקטובר 2026 (IST)
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד (ועיצוב): סדרי זרעים, מועד, נשים, נזיקין וקדשים. מהד' ניקוד ללא עיצוב: סדרי זרעים, מועד
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר רות|רות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר איכה|איכה]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר קהלת|קהלת]], בשיתוף Dovi ובאדיבות מהד' מצודת אברהם ואתר ספאריה
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|ושופטים]], באדיבות מהד' אתר ספאריה
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]
# '''[[איכה רבה פתיחתא]]'''
# [[מנחת חינוך]] מצוות א-ב

==פרוייקטים בהשהייה, כשיתפנה לי זמן להתחיל לעבוד עליהם:==
# {{קטן|[[מפתח:הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רשי, רשבם, רדק וחזקוני.pdf]]}}
## {{קטן|[[הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רש&quot;י, רשב&quot;ם, רד&quot;ק וחזקוני]]}}

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.
#[[זו]] (שיש לציית לה): [[עמוד:She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf/80]] - בעבודה

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]] סימן תרי&quot;ט
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ה]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר ב]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

===לתשעה באב:=== 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנט]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 193
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ט]]''' הגהת הטקסט של פ. בן־יהודה מתחילת הפרק (בעיקר הגהת כתיב מלא)
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;ב קט5

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# '''משנה מנוקדת:''' [[משנה נגעים י ניקוד]]; [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]]
# '''רש&quot;י מנוקד על נ&quot;ך''' (באדיבות אתר ספאריה)''':''' [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|יהושע]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|שופטים]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא#ספר שמואל|שמואל]]
# [[תרגום אונקלוס (דפוס)]] (להעתיק מ[[תרגום אונקלוס]] ולהגיה) בראשית פרק [[תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/יז|יז]] בס&quot;ד
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג (וקצת מאתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה), ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף יז]] {{ק|(סיימתי דקס על פרק ב והמשכתי עד סוף הדף, ואז עברתי ל-)}}גיטין. הגעתי בינתיים עד [[ביאור:בבלי גיטין דף יט|דף יט]] {{ק|ד' '''פארה''', כת&quot;י '''אר'''אס, '''מ'''ינכן, '''פיר'''קוביץ, '''ו'''תיקן 1, 2, ו-3, ו'''א'''וקספורד)}} 
# [[מנורת המאור (אלנקאווה)/מנוקד]]
# [[הלכות הרי&quot;ף כפשוטן]], מאת [[משתמש:Orvetov|יצחק הראל]]
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#[[זהר חדש]] סידור העמודים הבודדים. עד סוף חומש בראשית
#[[טעם לשד]]

==פרוייקטים נוספים שהתחלתי או שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ז, עמ' 58 (על משלי ז,א);
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים קא]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##[[מפתח:פרי מגדים אורח חיים .pdf]], [[פרי מגדים]]; נשלם סי' א; תכט-תל; רמב; רמח-רנב
##{{ללא גלישה|כרגע: שע&quot;ת ל[[שערי תשובה (מרגליות)/אורח חיים/לב|סימן לב]] בס&quot;ד; [[כף החיים/אורח חיים/נג]], עמ' 171 בקובץ}}; גר&quot;א ע&quot;פ ברכ&quot;א סי' ג סעי' יא, עמ' 20
#[[לבוש אורח חיים]] עמ' 53 עא; [[לבוש האורה]] עמ' 82;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן מ&quot;ג, עמ' 22 בקובץ;
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף יט עמוד ב]];
#[[מסכת סופרים (היגר)]]
#[[עולת שבת]] סי' רמו עמ' 3

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]], שעה&quot;א פ&quot;ד; שעהי&quot;ר, פי&quot;ג;
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]], פ' שמות, עמ' 102;
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 30;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קנז]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] נשלם חומש בראשית;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#'''הסליחות לכל השנה''' - [[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|מפתח]] - [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער|הספר המסודר]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] עריכת שורש ב, תחילת עמ' 22 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 32 בקובץ
#[[מנחת חינוך/ג]] - עריכה

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 5 בקובץ 1130;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין), &quot;הענק&quot;
#[[חנוך ב]], פי&quot;א

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
* [[מנורת המאור (אלנקאווה)]], מהדורת [[:en:w:Hyman G. Enelow]], נפטר 1934, יצירה חופשית
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים (היגר)]], יצירה חופשית
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], יצירה חופשית
*[[טובות זכרונות]], אברהם שטרנהרץ, - גרסאות מחוקות שוחזרו
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - יצירה חופשית
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[תפלת מנשה]], ושאר יצירות שנכתבו או נערכו בידי א. ש. הרטום - 1 בינואר 2036
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2038
*[[פרנהיים]] , עגנון - 1 בינואר 2041
*[[חיש חיש אלופי]] - ר' [[w:דוד בוזגלו|דוד בוזגלו]] - 1 בינואר 2046
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], [[ספר שמעתי]], 1 בינואר 2062
*[[חזון אי&quot;ש]], &lt;s&gt;יצירה חופשית&lt;/s&gt; [1 בינואר 2062]
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

'''עדכון:''' יצא לי להיתקל לאחרונה בצילום כת&quot;י ובו תרגום אונקלוס בניקוד וטעמים. הרעיון קורץ. (מקור:  'Duke of Sussex's German Pentateuch'. 1300-1324)

'''עדכון 2:''' [[משתמש:הירש אייזנשטיין/אונקלוס בטעמים]]


עוד הרהור תועה (שקשור בעיקר לוויקיפדיה ולא כ&quot;כ לוויקיטקסט):

&quot;חסידות חב&quot;ד&quot; כמונח לא אמור להתייחס לקבוצת החסידים, כי אם לשיטת (לימוד) החסידות, שהיא בשיטה שייסד אדה&quot;ז (ר' שניאור זלמן מליאדי). הלומדים והולכים בשיטה זו הם &quot;חסידי חב&quot;ד&quot; ללא תלות באדמו&quot;ר או קבוצה חסידית אליהם הם משתייכים. החסידות עצמה, במובנה הכללי, אמורה להיקרא &quot;חסידות ליובאוויטש&quot;, והיא אמורה לסמן את כל הנאמנים לאדמו&quot;רי בית ליובאוויטש לדורותיהם.

הבחנה היסטורית זו ניטשטשה מאוד בשמונים ומשהו השנים האחרונות (מאז היגר אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ועימו מרכז החסידות לארה&quot;ב) וכיום איננה קיימת, אך אולי הגיע הזמן (בעקבות השינויים והפיצולים בחסידות לאחר פטירת האדמו&quot;ר האחרון) לחדשה.

==קישורים נוספים==
*{{תב|הסבר בוט חוקים|חוק חופש המידע}} -- להסבר למי שתיקן במרחב הראשי את [[חוק חופש המידע]]
*{{תב|שחזור בוט חוקים}} -- למי שתיקן והבוט כבר שיחזר לו

*[[/טיוטה/]] לתווים
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי מראשון}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*לעזרה בהערות שוליים: [[w:עזרה:הערת שוליים]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן המהיר של דיקטא] (לא המקצועי)
*[https://removenikud.dicta.org.il/ מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.31.1.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא] [https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.2.3.18?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he כאן]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

Quick fix to a bug, causing progress in main namespace to show as 0 length:

Add to Common.css:

.pr_quality {
	width: 100px;
}

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.08.2024 - נחום</text>
      <sha1>syezmzzw0mz26wsim0ojtcfn8korbjp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עץ חיים/שער יד/פרק ט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8523</id>
    <revision>
      <id>3101378</id>
      <parentid>1415268</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T19:45:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3101378</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11378" sha1="4suorzo5bhyyt1grwsprp6wowoqlmx6" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער יד|פרק ח|פרק ט|פרק י|}}

==פרק ט==
===סידור בינה ותבונה על מתכונתם===
דע כי אמא עלאה יש לה הויה דס&quot;ג והוא נוקבא אל אבא שהוא הויה דע&quot;ב. 

והנה הויה זו דס&quot;ג נקודתה בנקודת אלהים כנודע - כי הבינה הויה בניקוד אלהים כנודע. והנה הוי&quot;ה זו נחלקת לד' בחינות בד' אותיותיה והם: ב' אהי&quot;ה דיודי&quot;ן, ואחד דאלפי&quot;ן, ואחד דההי&quot;ן והיא רמוזה ב'''ה'''' ראשונה דהוי&quot;ה הכוללת כל האצילות. ואבא הוא '''י'''' של שם הוי&quot;ה כנ&quot;ל. ואמא זו היא י' ספירות גמורות. 

ואמנם בהתחלקותה לב' בחינת כמ&quot;ש - אז בחינה ראשונה נרמזת במילוי '''ו&quot;ד''' ד'''יוד''' דהויה הכוללת (הנזכר לעיל), ובחינה שנייה נרמזה ב'''ה'''' ראשונה דהויה הכוללת כל האצילות כנודע. ואז בחינה הראשונה הנרמזת במילוי '''יו&quot;ד''' נקרא {{צ|אהיה דיודין}}, ובחינה שנייה נקרא {{צ|שם ס&quot;ג}}. גם הראשונה נקרא {{צ|אמא עלאה}} או {{צ|בינה}}, והשנייה נקרא {{צ|תבונה}}. 

ודע כי הבינה היא בחינת ט' ספירות הראשונים, והתבונה היא בחינת המלכות של הבינה הנ&quot;ל. 

ודע כי כמו שרחל נוקבא דז&quot;א עם שהיא בחי' מלכות שלו עכ&quot;ז מלבשתו מהחזה ולמטה כן תבונה זו שהיא המלכות דבינה מלבשת את הבינה מהחזה ולמטה בלבד ודע כי הבינה יש בה פנימיות וחיצוניות וכן במלכות שלה הנקרא תבונה יש בה פנימית וחיצונית שאי לך דבר בעולם שאין בו פנימית וחצונית ואמנם כדי שלא נאריך הענין נבאר ענין התבונה ומתוכה תבין את הבינה בהיקש. ונבאר עתה בלבד ענין המלכות דבינה הנקרא תבונה ונקרא ה' ראשונה של הוי&quot;ה הכוללת הנקרא שם ס&quot;ג הנה בחי' זו כולה היא שם ס&quot;ג א' שלם כולל כל ט&quot;ס שבה בפנימית וחיצונית והנה ג&quot;ר שבה הם דוגמת ג' פרצופים והם כח&quot;ב ונרמזין ביו&quot;ד ה&quot;י דס&quot;ג הכולל והנה ה&quot;י ראשונה דס&quot;ג היא בינה דתבונה שהוא הפרצוף הג' דס&quot;ג הכולל ויש בה ג' ההי&quot;ן (נ&quot;א ג' שמות ס&quot;ג) א' נגד ג&quot;ר שבה וא' נגד ו&quot;ק שבה וא' נגד מלכות שבה ואמנם ה' זו גי' ג' ההי&quot;ן כי יו&quot;ד של המילוי נעשין ב' ההי&quot;ן והרי הם ג' ההי&quot;ן לפי שג' קוין יש בצורת ה' לכן ה' ראשונה בג' קוין כח&quot;ב שלה ולכן ה' זו פשוטה ועיקרית אך י' של מילוי ה' נחלקת לב' ההי&quot;ן כנ&quot;ל והם בו&quot;ק שלה הא' בג' קוין חג&quot;ת שלה וה' אחרונה בג' קוין בנה&quot;י שלה וכנגדן יש ג' ההי&quot;ן אחרים דחיצוניות. אח&quot;כ הוא ו' דס&quot;ג הכולל והוא ו&quot;ק ז&quot;א שלה דתבונה ואז ב' נקודים תחתונים מן י' שיש ביו&quot;ד דמילוי ה' דבינה כנ&quot;ל בבחי' פנימית עם חיצונית שלהם ג&quot;כ יורדין להעשות בחי' מוחין אל הו&quot;ק אלו שהם ו' דס&quot;ג הכולל כדמיון התבונה שמתלבשת בסוד המוחין אל ז&quot;א ואמנם חיצונית ב' חלקי היו&quot;ד דמילוי ה' ראשונה כנ&quot;ל אלו ירדו בתוך פנימית י' חלקי תחתונים של זו הוא&quot;ו ופנימיות ב' חלקי יו&quot;ד הנ&quot;ל יורדין תוך פנימיות ג' חלקים עליונים של זו הוא&quot;ו שכולה גימטריא י&quot;ג ונודע שיש י&quot;ג פנימיות וי&quot;ג בחיצוניות ואמנם י&quot;ג הפנימית נעשו בחי' חיצונית אל בחי' ב' חלקים מילוי י' של ה' ראשונה האחרונים לחיצוניותן ולפנימיותן ע&quot;ד הנ&quot;ל אך דע כי כמו שיש בז&quot;א מוחין פנימים ומקיפין כן יש לפנימית וא&quot;ו זו דס&quot;ג כולל פנימי ומקיף כי חיצוניות ב' חלקים הנ&quot;ל נעשו הם פנימים תוך י' חלקים התחתונים דוא&quot;ו זו דבחי' פנימית אך פנימית ב' חלקים הנ&quot;ל שנעשו גם הם פנימים תוך ג' חלקים העליונים דו' זו ונמצא שהם ב' תוך ג' וכללותן נעשה ה' אחת וזה הה' נעשה בחי' מקיפין מוחין על ו' זו. ואמנם חיצונית ו' זו שהם י&quot;ג חלקים יתבאר אח&quot;כ מה נעשה בהם כי הנה יש בוא&quot;ו זו פנימית וחיצוניות הנ&quot;ל שהוא פנימית מבינה ופנימית עצמה נעשה חיצוניות אל פנימית הבינה. אח&quot;כ ה' אחרונה דס&quot;ג הכולל היא מלכות דפרצוף דס&quot;ג הכולל וגם היא דוגמת ה' ראשונה שהם ג' ההי&quot;ן ה' בג' קוין ראשונים כח&quot;ב ה' בג' קוין אמצעים חג&quot;ת ה' בג' קוין תחתונים נה&quot;י וכל ג' ההי&quot;ן אלו הם בסוד פנימיות. גם יש אחרת בסוד חיצוניות והם ג' ההי&quot;ן אחרות המתחלקים ע&quot;ד הנ&quot;ל ואמנם כמו שרחל לוקחת האחוריים דז&quot;א בסוד פנימיותה ונעשה בה מוחין כך הוא פה כי החיצוניות של ו' דס&quot;ג הכולל שלא הוצרך במקומו כנ&quot;ל הנה הוא יורד ונעשה פנימית אל ה' אחרונה זו שהיא המלכות דס&quot;ג הכולל כנ&quot;ל. והענין כי הנה ביארנו כי מלכות זו דס&quot;ג הכולל יש בה ג' ההי&quot;ן בה' דפנימיות וג' ההי&quot;ן בה' דחיצוניות והנה ה' הג' תחתונה שבחיצוניות שהיא בחי' החיצוניות של נה&quot;י דמלכות זו דס&quot;ג ירדה תוך ז&quot;א דאצי' לעשות לו מוחין פנימי כנודע נמצא כי המלכות דס&quot;ג (יצא) חסרה ואז נעשית לה נה&quot;י חדשים דחיצוניות כנזכר במ&quot;א איך היו עודפים ותלוין על העורף מאחורי רישא דז&quot;א עד החזה מבחוץ כנזכר שם. והנה עשיית נה&quot;י אלו החדשים הוא זה כי הנה פנימית ה' הג' שהם נה&quot;י דמלכות דס&quot;ג הפנימית הגדילו ונכפלו ונעשו ב' ההי&quot;ן דפנימית ואז ירדו ב' ההי&quot;ן עליונות דחיצוניות שנשארו במקומן ונכנסו תוך אלו ב' ההי&quot;ן פנימית ונעשין פנימיותן ואלו ב' ההי&quot;ן התחתונים הפנימית נעשין חיצוניות להם נשארו עתה למעלה ב' ההי&quot;ן פנימים ואז ירדה וא&quot;ו דחיצוניות הנשארת הנ&quot;ל ונתלבשה בתוך ב' ההי&quot;ן אלו והוא נעשה פנימית להם והם נעשו חיצוניות ואז גדלו כמוהו ונעשו גם הם י&quot;ג שהוא גימטריא וא&quot;ו הרי הם י&quot;ג תוך י&quot;ג שהם פנימית וחיצונית. ונלע&quot;ד אך לא שמעתי והוא כי אפשר כי גם וא&quot;ו תתחלק לב' בחי' כי ו' ב' תכנס בתוך ה' ב' בסוד מוחין פנימית ואות א' הוא כתר שבה אך ו' ראשונה שנתלבשה תוך ה' ראשונה יהיה אור מוחין בבחי' מקיף על ראש מלכות ע&quot;ד שנתבאר לעיל שיש ה' א' בסוד מקיף על ראש הו' אלא ששם שבאו מהתבונה נקרא ה' וכאן שבאים מן ו' נקרא ו' וצ&quot;ע לפע&quot;ד. והרי נתבאר עתה כי חצוניות נה&quot;י דמלכות דתבונה נעשו מוחין פנימית דז&quot;א כלל העולה כי ה' ראשונה של השם היא שם ס&quot;ג א' כולל י' ספירות פנימית וחיצוניות ונקרא תבונה ויש בה ג&quot;ר הנקרא בינה. וו&quot;ק הנקרא תבונה ומלכות שבה נקרא תבונה, וחיצוניות נה&quot;י של המלכות זו נקרא ג&quot;כ תבונה והרי הם בינה א' וג' תבונות, וכל ד' בחי' אלו נקרא תבונה דס&quot;ג דה' ראשונה, ועוד יש בינה עליונה רמוזה ביו&quot;ד של הוי&quot;ה ויש בה דמיון כל בחי' אלו, אלא שנקרא בינה דאהי&quot;ה דיודי&quot;ן, והרי יש בינה עליונה ותבונה והם סוד ס&quot;ם דאפרסמון, וכן בתבונה עצמה יש בינה ותבונה וגם אלו ס&quot;ם דאפרסמון, והבן ותראה איך כל החיצוניות העליון נעשה פנים אל הפנימית תחתון הימנו. וחוזר הפנימית התחתון ההוא בסוד חיצוניות, ואז החיצוניות הראשון שהיה בתחלה על הפנימית התחתון א&quot;א לעמוד שם, ויורד להעשות פנימית תוך פנימית יותר תחתון ממנו, וכעד&quot;ז עד סוף כל המדרגות כולם באופן שא&quot;א להיות שם רק ב' בחי' לבד, שהם פנימית א', וחיצוניות א'. וגם תבין שלעולם אין העליון מתלבש בתחתון אלא חיצוניותו ושם למטה חוזר להיות פנימים גמורים כי אע&quot;פ שבערך העליון נקרא חיצוניות הנה ברדתו למטה יהיה שם במדרגת פנימית. גם תבין איך גם בפרצוף א' לבד יורדין מוחין מספירה זו לספירה זו. אלא שאין זה רק מכתר לחכמה ומחכמה לבינה ומבינה לת&quot;ת ומת&quot;ת למלכות, וכ&quot;ז בפרצוף עצמו, וכעד&quot;ז מפרצוף זה לפרצוף אחר. גם תבין כי החיצוניות של העליון שיורד אינו מכולו, רק מלכות שבחיצוניות דמלכות שבו, כי הרי כשאנו אומרים שנה&quot;י החיצוניות יורדין ר&quot;ל המלכות שבחיצוניות ההוא העומדת בנה&quot;י של החיצוניות אשר כל החיצוניות ההוא אינו רק י' ספירות המלכות של הפרצוף ההוא:


ו' היכלות דבריאה הם ו' דרגין והיכל ז' העליון ד' מוחין כחב&quot;ד הם ד' רגלים ובאלו ד' עליונות יש ד' מוחין בבחי' אורות ונשמת הבריאה והם נאצלות מי' ספירות דמלכות (דאצילות) שבכל שיעורו הוא ד' תחתונות דז&quot;א לבד ואלו הד' אורות הכוללים י' ספירות הם הכסא עצמו אך דע כי כל הד' אורות הם ד&quot;ת שבה ואמנם באלו הד' אורות הנאצלים ממנה ירדה בסוד מיעוט הירח ונתלבשה בהם בסוד אדם הרוכב על הכסא בסוד אמא מקננא בכרסייא אך מיצירה לעשיה ומבריאה ליצירה אינו יורד רק מלכות למלכות לבד בסוד אדם על הכסא ולא כל י' ספירות שבה:

&lt;noinclude&gt;
{{ספר עץ חיים}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>4suorzo5bhyyt1grwsprp6wowoqlmx6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עץ חיים/שער כו/פרק ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8618</id>
    <revision>
      <id>3101373</id>
      <parentid>1415333</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T19:23:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3101373</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7813" sha1="19szv5jushshnwje1gkf6yg9bg2vq16" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער כו|פרק ב|פרק ג|פרק ד|}}

==פרק ג==
דע כי {{גמט דגש|צלם}} עולה {{גמט דגש|קס&quot;א}}. כי {{צ|צלם}} כולל זכר ונקבה, ו{{צ|דמות}} הוא (כולל) נקבה לבד. וכן {{צ|אדם}} כולל שניהן ו{{צ|איש}} זכר לבד. 

ודע כי זעיר אנפין עיקרו מבינה - כי משם המוחין שלו. ובינה נקרא {{צ|אלהים חיים}}. והיה די באלו המוחין כמידתו של זעיר אנפין אבל (אינו) לצורך נוקבא ולצורך התחתונים - לכן הוצרכו שיבואו המוחין מאו&quot;א. וזהו {{צ|נעשה}} בלשון רבים שהם או&quot;א. וכן {{צ|בצלמינו}} שהוא צלם דאבא וצלם דאמא. אבל מוחין לזעיר אנפין לבדו - עליהם נאמר {{צ|בצלם אלהים עשה אותו}} שהוא צלם אחד מבינה לבד הנקרא {{צ|אלהים}}. ולצורך מצרים וזהו {{צ|יהוה איש מלחמה}} - כי {{צ|איש}} הוא זעיר אנפין לבדו. והכוונה עליו לעצמו הם הויות וזהו {{צ|יהוה איש מלחמה}}. כי מה שהם הויות לצורכו הם ולצורך מצרים להלחם עמהם הם מגבורות אלהים כי כבר ידעת כי ג' שרי מצרים והם '''שר המשקים ושר הטבחים ושר האופים''' הם בחינת '''אלהים''' שבגרון. ופרעה מלכם הוא העורף שמשם יניקתן. 

ודע כי למעלה בתקונא קדמאה של הדיקנא נקרא '''אל'''. והם ששה '''אל''' הם. שלשה מימין - '''אל שד&quot;י אל הוי&quot;ה אל אדנ&quot;י'''. ושלשה משמאל כיוצא בהם. ואמנם אינן נזכרים רק חמשה לבד - כי שניים תחתונים שהם '''אל אדנ&quot;י''' שבימין ושבשמאל - הם סוד עולם עשיה. וכדי שלא יהיה אחיזה לחיצונים אשר שם - לא נתגלה, רק שניהן זה כלול בזה כמבואר אצלינו בברכת האל הגדול וכו'. 

והנה נגד אותו '''אל''' שבדיקנא הנקרא 'מצר עליון' בסוד {{צ|מן המצר קראתי י&quot;ה}} - יש ג&quot;כ (ה') אלהים בגרון של בחינת קטנות ואלו נקרא 'מצר תחתון' שהוא צרות גרון. וכשאלו חמישה '''אל''' שבמצר העליון מאירין אל חמישה '''אלהים''' שבמצר תחתון - אז מתבטלים החיצונים היונקין מן הגרון. וזהו {{צ|וסכסכתי מצרים במצרים}} - תחתון בעליון. ועי&quot;ז {{צ|ונעו אלילי מצרים}}. 

וכבר ידעת כי '''אל''' של הדיקנא הוא סוד '''א&quot;ל''' מ'''אלהים''' שבפאה, והוא שורש הדינין. לכן כופה את הדינין שבגרון הנקרא 'אלהים'. 

וזה סוד ג&quot;כ {{צ|ויוסף הורד מצרימה}}. כי {{גמט דגש|יוסף}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|'''אל'''}} הנ&quot;ל, ויוסף הוא סוד היסוד דבינה שבזעיר אנפין. ונאמר ביוסף '''י''''פה '''ת''''ואר '''ו''''יפה '''מ''''ראה - ר&quot;ת '''יתום''' כמבואר אצלינו. ונקרא יפ&quot;ת כנודע כי הסריס אין לו זקן כי זה תלוי בזה. ולכן יוסף סוד היסוד יש לו הדרת פנים עליונים שהם {{גמט דגש|ש&quot;ע}} נהורין כנודע. 

וכן בבינה עצמה. כי מן ס&quot;ג יוצא שם {{גמט דגש|ייא&quot;י}} שהוא {{גמט דגש|אל}} - כי זהו סוד {{צ|אך בצלם יתהלך איש}}. כי איש (שהוא זעיר אנפין) הוא בסוד {{צ|צלם}} הבינה הנקרא {{גמט דגש|אהיה}} גימטריא {{גמט דגש|אך}}. ו'''אהי&quot;ה''' זו במילוי יודי&quot;ן גימטריא {{גמט דגש|צלם}} עם הכולל. וזהו {{צ|אך בצלם יתהלך איש}}. וזהו {{צ|כי בצלם אלהים}}. 


ואמנם כבר ידעת כי המוחין דזעיר אנפין הם כפולים - שהם נה&quot;י דאבא תוך נה&quot;י דאמא. והנה יסוד דאמא מגיע עד שליש תפארת דזעיר אנפין, ויסוד אבא מגיע עד סוף יסוד דזעיר אנפין. נמצא כי כל קו ימין ושמאל נעשה מנצח הוד דאמא ומנצח הוד דאבא - אך הקו האמצעי אינו נעשה בזעיר אנפין מיסוד דאמא רק עד שליש העליון דתפארת שלו, ושאר שני שלישים התפארת. וכן היסוד שלו לא נעשו רק ע&quot;י יסוד אבא. והנה ה' גבורות יורדין עד ההוד של זעיר אנפין ואח&quot;כ נכלל ביסוד של זעיר אנפין. והנה משם יצאו אל הנוקבא ועששו(?) כל הפרצוף של הכלים שלה. 

והנה נודע כי מוח בינה של נוקבא נעשה בה מן ההוד שלו, ושם נגמרו החסדים להתפשט בו, ומשם יצאו הגבורות לה. ולכן אז {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע}} - מלמד שנתן בינה יתירה באשה יותר מבאיש. 


ודע כי יש ג' חלוקים מן הדעת דזעיר אנפין לדעת דנוקבא. 
* '''א'''' - כי הדעת שלו יש בו חמשה חסדים וחמשה גבורות, וכל אחד {{גמט דגש|הוי&quot;ה}} אחת, והם גימטריא {{גמט דגש|ק&quot;ל ק&quot;ל}}. אך דעת שלה ה' גבורות לבד שהם גימטריא {{גמט דגש|קלל}} אחד לבד. וזהו {{צ|דעתן של נשים '''קלה'''}}. 

* '''והשני''' - כי דעת שלו נעשה מן יסוד דאבא ואמא המתלבשים במוח שלו, ושניהן ניתנין תוך הדעת שלו ממש, ומקבל הארתן בהיותן שם ממש. אך הדעת שלה אינה רק מהארת יסוד זעיר אנפין שכנגד דעתה. ובולט בה הארתה לבדה, ופנימיות האור נשאר תוך יסוד זעיר אנפין. וממה שבולט דרך מסך יסוד זעיר אנפין לחוץ הוא סוד הדעת דנוקבא. 

* '''השלישי''' - כי הנוקבא בראה הש&quot;י צרה מלמעלה ורחבה מלמטה כדי לקבל הולד. נמצא כי היסוד דנוקבא הוא רחבה למטה. לכן הדעת של זעיר אנפין - הנעשה מיסוד הבינה שהוא רחבה מלמטה - יש בו אור גדול. אך דעת הנוקבא מיסוד דזעיר אנפין שהוא צר מאד ואורו מועט. 


ותבין מהיכן הוא שהנוקבא רחבה ונתפשטה בה אור בזרועותיה וגופא (ברוחב) כי הוא עור של יסוד זעיר אנפין צר מלמעלה - לכן ראשה צר. אח&quot;כ האיר היסוד בה ומשם התפשטות גופה ואח&quot;כ התרחבת יותר ומשם הדינין והדמים מחמשה גבורות שהם חמשה דמים טמאים באשה שהם חמשה אחוריים ד'''אהי&quot;ה''' שהם גימטריא {{גמט דגש|ד&quot;ם}}. והם לבושים אל {{גמט דגש|ה'}} גבורות. 


והנה הטעם שניתנו לזעיר אנפין כל הב' עטרין - דידיה ודידה - לפי שהבן יורש ולא הבת. אך אחר כך שנשאה ותהי לו לאשה - יהיב לה עטרין דגבורה. אז הוא בסוד {{צ|הבעל חייב לזון את אשתו}}. 

גם דע כי שרש חמישה גבורות נשארין למעלה ביסוד דזעיר אנפין אע&quot;פ שמשם יוצאין להנוקבא:


&lt;noinclude&gt;
{{ספר עץ חיים}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>19szv5jushshnwje1gkf6yg9bg2vq16</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101374</id>
      <parentid>3101373</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T19:23:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3101374</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7811" sha1="ah3w5bmn8yfror2sa1r8dlhqw4b45yl" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער כו|פרק ב|פרק ג|פרק ד|}}

==פרק ג==
דע כי {{גמט דגש|צלם}} עולה {{גמט דגש|קס&quot;א}}. כי {{צ|צלם}} כולל זכר ונקבה, ו{{צ|דמות}} הוא (כולל) נקבה לבד. וכן {{צ|אדם}} כולל שניהן ו{{צ|איש}} זכר לבד. 

ודע כי זעיר אנפין עיקרו מבינה - כי משם המוחין שלו. ובינה נקרא {{צ|אלהים חיים}}. והיה די באלו המוחין כמידתו של זעיר אנפין אבל (אינו) לצורך נוקבא ולצורך התחתונים - לכן הוצרכו שיבואו המוחין מאו&quot;א. וזהו {{צ|נעשה}} בלשון רבים שהם או&quot;א. וכן {{צ|בצלמינו}} שהוא צלם דאבא וצלם דאמא. אבל מוחין לזעיר אנפין לבדו - עליהם נאמר {{צ|בצלם אלהים עשה אותו}} שהוא צלם אחד מבינה לבד הנקרא {{צ|אלהים}}. ולצורך מצרים וזהו {{צ|יהוה איש מלחמה}} - כי {{צ|איש}} הוא זעיר אנפין לבדו. והכוונה עליו לעצמו הם הויות וזהו {{צ|יהוה איש מלחמה}}. כי מה שהם הויות לצורכו הם ולצורך מצרים להלחם עמהם הם מגבורות אלהים כי כבר ידעת כי ג' שרי מצרים והם '''שר המשקים ושר הטבחים ושר האופים''' הם בחינת '''אלהים''' שבגרון. ופרעה מלכם הוא העורף שמשם יניקתן. 

ודע כי למעלה בתקונא קדמאה של הדיקנא נקרא '''אל'''. והם ששה '''אל''' הם. שלשה מימין - '''אל שד&quot;י אל הוי&quot;ה אל אדנ&quot;י'''. ושלשה משמאל כיוצא בהם. ואמנם אינן נזכרים רק חמשה לבד - כי שניים תחתונים שהם '''אל אדנ&quot;י''' שבימין ושבשמאל - הם סוד עולם עשיה. וכדי שלא יהיה אחיזה לחיצונים אשר שם - לא נתגלה, רק שניהן זה כלול בזה כמבואר אצלינו בברכת האל הגדול וכו'. 

והנה נגד אותו '''אל''' שבדיקנא הנקרא 'מצר עליון' בסוד {{צ|מן המצר קראתי י&quot;ה}} - יש ג&quot;כ (ה') אלהים בגרון של בחינת קטנות ואלו נקרא 'מצר תחתון' שהוא צרות גרון. וכשאלו חמישה '''אל''' שבמצר העליון מאירין אל חמישה '''אלהים''' שבמצר תחתון - אז מתבטלים החיצונים היונקין מן הגרון. וזהו {{צ|וסכסכתי מצרים במצרים}} - תחתון בעליון. ועי&quot;ז {{צ|ונעו אלילי מצרים}}. 

וכבר ידעת כי '''אל''' של הדיקנא הוא סוד '''א&quot;ל''' מ'''אלהים''' שבפאה, והוא שורש הדינין. לכן כופה את הדינין שבגרון הנקרא 'אלהים'. 

וזה סוד ג&quot;כ {{צ|ויוסף הורד מצרימה}}. כי {{גמט דגש|יוסף}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|'''אל'''}} הנ&quot;ל, ויוסף הוא סוד היסוד דבינה שבזעיר אנפין. ונאמר ביוסף '''י''''פה '''ת''''ואר '''ו''''יפה '''מ''''ראה - ר&quot;ת '''יתום''' כמבואר אצלינו. ונקרא יפ&quot;ת כנודע כי הסריס אין לו זקן כי זה תלוי בזה. ולכן יוסף סוד היסוד יש לו הדרת פנים עליונים שהם {{גמט דגש|ש&quot;ע}} נהורין כנודע. 

וכן בבינה עצמה. כי מן ס&quot;ג יוצא שם {{גמט דגש|ייא&quot;י}} שהוא {{גמט דגש|אל}} - כי זהו סוד {{צ|אך בצלם יתהלך איש}}. כי איש (שהוא זעיר אנפין) הוא בסוד {{צ|צלם}} הבינה הנקרא {{גמט דגש|אהיה}} גימטריא {{גמט דגש|אך}}. ו'''אהי&quot;ה''' זו במילוי יודי&quot;ן גימטריא {{גמט דגש|צלם}} עם הכולל. וזהו {{צ|אך בצלם יתהלך איש}}. וזהו {{צ|כי בצלם אלהים}}. 


ואמנם כבר ידעת כי המוחין דזעיר אנפין הם כפולים - שהם נה&quot;י דאבא תוך נה&quot;י דאמא. והנה יסוד דאמא מגיע עד שליש תפארת דזעיר אנפין, ויסוד אבא מגיע עד סוף יסוד דזעיר אנפין. נמצא כי כל קו ימין ושמאל נעשה מנצח הוד דאמא ומנצח הוד דאבא - אך הקו האמצעי אינו נעשה בזעיר אנפין מיסוד דאמא רק עד שליש העליון דתפארת שלו, ושאר שני שלישים התפארת. וכן היסוד שלו לא נעשו רק ע&quot;י יסוד אבא. והנה ה' גבורות יורדין עד ההוד של זעיר אנפין ואח&quot;כ נכלל ביסוד של זעיר אנפין. והנה משם יצאו אל הנוקבא ועששו(?) כל הפרצוף של הכלים שלה. 

והנה נודע כי מוח בינה של נוקבא נעשה בה מן ההוד שלו, ושם נגמרו החסדים להתפשט בו, ומשם יצאו הגבורות לה. ולכן אז {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע}} - מלמד שנתן בינה יתירה באשה יותר מבאיש. 


ודע כי יש ג' חלוקים מן הדעת דזעיר אנפין לדעת דנוקבא. 
* '''א'''' - כי הדעת שלו יש בו חמשה חסדים וחמשה גבורות, וכל אחד {{גמט דגש|הוי&quot;ה}} אחת, והם גימטריא {{גמט דגש|ק&quot;ל ק&quot;ל}}. אך דעת שלה ה' גבורות לבד שהם גימטריא {{גמט דגש|קל}} אחד לבד. וזהו {{צ|דעתן של נשים '''קלה'''}}. 

* '''והשני''' - כי דעת שלו נעשה מן יסוד דאבא ואמא המתלבשים במוח שלו, ושניהן ניתנין תוך הדעת שלו ממש, ומקבל הארתן בהיותן שם ממש. אך הדעת שלה אינה רק מהארת יסוד זעיר אנפין שכנגד דעתה. ובולט בה הארתה לבדה, ופנימיות האור נשאר תוך יסוד זעיר אנפין. וממה שבולט דרך מסך יסוד זעיר אנפין לחוץ הוא סוד הדעת דנוקבא. 

* '''השלישי''' - כי הנוקבא בראה הש&quot;י צרה מלמעלה ורחבה מלמטה כדי לקבל הולד. נמצא כי היסוד דנוקבא הוא רחבה למטה. לכן הדעת של זעיר אנפין - הנעשה מיסוד הבינה שהוא רחבה מלמטה - יש בו אור גדול. אך דעת הנוקבא מיסוד דזעיר אנפין שהוא צר מאד ואורו מועט. 


ותבין מהיכן הוא שהנוקבא רחבה ונתפשטה בה אור בזרועותיה וגופא (ברוחב) כי הוא עור של יסוד זעיר אנפין צר מלמעלה - לכן ראשה צר. אח&quot;כ האיר היסוד בה ומשם התפשטות גופה ואח&quot;כ התרחבת יותר ומשם הדינין והדמים מחמשה גבורות שהם חמשה דמים טמאים באשה שהם חמשה אחוריים ד'''אהי&quot;ה''' שהם גימטריא {{גמט דגש|ד&quot;ם}}. והם לבושים אל {{גמט דגש|ה'}} גבורות. 


והנה הטעם שניתנו לזעיר אנפין כל הב' עטרין - דידיה ודידה - לפי שהבן יורש ולא הבת. אך אחר כך שנשאה ותהי לו לאשה - יהיב לה עטרין דגבורה. אז הוא בסוד {{צ|הבעל חייב לזון את אשתו}}. 

גם דע כי שרש חמישה גבורות נשארין למעלה ביסוד דזעיר אנפין אע&quot;פ שמשם יוצאין להנוקבא:


&lt;noinclude&gt;
{{ספר עץ חיים}}
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ah3w5bmn8yfror2sa1r8dlhqw4b45yl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עץ חיים/שער מב/פרק ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8730</id>
    <revision>
      <id>3101369</id>
      <parentid>1415451</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T18:44:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3101369</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7843" sha1="mcz5lixh4oiokqkm1xcy7uep08uowzb" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער מב|פרק ג|פרק ד|פרק ה|}}

==פרק ד==
ונבאר ענין החשמל וקליפת נוגה הנזכר פרשת ויקהל. 

הנה כמו שג' גופות דבינה נכנסו תוך זעיר אנפין כנודע, כן גוף חיצון מכולם (&lt;small&gt;שהוא העור&lt;/small&gt;) נשאר בחוץ סביב עור דזעיר אנפין. והענין כי תוך כלי הבשר דזעיר אנפין נכנס כלי הבשר דנה&quot;י דאמא, ובתוכו נפש פנימי דזעיר אנפין. ואח&quot;כ תוך כלי ב' (&lt;small&gt;שהוא גידין&lt;/small&gt;) דזעיר אנפין נכנס כלי ב' דגידין דאמא, ובתוכם הרוח פנימי דזעיר אנפין. ואח&quot;כ יש כלי שלישי דעצמות זעיר אנפין, ובתוכם כלי ג' דעצמות דאמא, ובתוכם נשמה פנימית דזעיר אנפין. {{ש}}
נשאר עתה עור דבינה שהיה מהראוי שיכנס ג&quot;כ תוך כלי העור דזעיר אנפין על דרך השאר - אכן לא כן היה. אלא נשאר מבחוץ על גבי העור דזעיר אנפין עצמו ונשארו בבחינת {{צ|עור על גבי עור}}. ומבחוץ לכולם הם הצלמים שהם אורות מקיפים דיושר דזעיר אנפין שהם הלבושים שלו כנ&quot;ל. 

והקליפה כבר נתבאר לעיל שהם בין הלבושים והאור המקיף דיושר ובין עור דזעיר אנפין, וע&quot;כ הושם עור בינה מחוץ לעור זעיר אנפין כדי שלא יוכלו הקליפות אשר שם לינק מזעיר אנפין כי עור הבינה מפסיק. והוא בחינת החשמל והלבוש, כנזכר אצלינו שנעשה לזעיר ונוקבא מבינה בסוד {{צ|כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף}}. ואין זה מכלל הלבושים ממש רק הם בחינת עור ממש, ובזה העור נאחזת הקליפה הדקה שבכולם הנקרא &quot;קליפת נגה&quot;, יען בפנימיותו יש נגה ואור רפ&quot;ח ניצוצין של המלכים שנשארו לברר. וזו הקליפה היא רוצה לדבק בזעיר אנפין או בנוקבא, וזה החשמ&quot;ל משמרן. 

וכאשר העונות גורמין - אז החשמל מסתלק ונשאר עור זעיר אנפין לבדו, ויש בו ניצוץ קדושה בפנימותו והוא '''ו'''' שבתוך '''עור''', והעור עצמו נשאר '''רע''' שהוא קליפת נוגה, והיא יונקת משם. וכשמשפיע זעיר אנפין בנוקבא - יונקת קליפה ההיא ונאחזת בעור יסוד של הנוקבא, ואז מושכת אליה טפת יסוד דכורא ומוציאתו לחוץ בסוד {{צ|פולטת שכבת זרע}}. והבן זה מאד. 

וז&quot;ש פרשה תרומה קמ&quot;ד {{ממ זהר|ב|קמד|ב}} ובהאי נגה מפתי סטרא אחרא לחוה כי נדבק בה בסוד ערלה שהוא רע שבעור הה' שהוא נוקבא הנקרא ה' ויונקת מטפה קדושה. 

ובזה תבין מ&quot;ש בסוד המסך שבין אצילות לבריאה וכו', שהוא אותו עור של הבינה החופף על כל זעיר ונוקבא. והבן כי כמו שיש צלם בפנים דה' אורות נרנח&quot;י פנימיים מלובשים בנה&quot;י דאמא, וכנגדם יש ה' מקיפים בבחינת נה&quot;י דלבושין דבינה המתלבשת בג' כלים מקיפים דלבושים דזעיר אנפין עצמו -- כן יש הארת אחרת חיצונית מכולם והיא הארת העור דזעיר אנפין הנקרא &quot;הבל דגרמי&quot;, וזו הארת ג&quot;כ מתלבשת תוך עור הבינה וסובבת עור הזעיר אנפין ויש בה בחינת צלם הבל דגרמי'. ונלע&quot;ד שהם הם בחי' הרפ&quot;ח ניצוצין והבן זה. 

וזאת הבחי' נקרא '''חשמ&quot;ל''' שהוא צלם הבל דגרמי שבעור, והם המלובשים האחרים ממשים בין לבושי זעיר אנפין ובין לבושי נה&quot;י דאמא שהם כלים לאורות מקיפים כולם נקרא חשמל (ממש). ויש חשמל זכר ויש חשמל נקבה שהם המלבושים האמתיים, אבל העור אינו נקרא חשמל גמור כי איננו לבוש נפרד אלא הוא כעין חשמל ולא חשמל ממש. והבן זה מאד. 

ובתוך עור זה יש כלי הנפש שהוא הבשר ושם אופנים וחיות ושרפים. וכנגדם ד' רוחות הגוף -- מזרח מערב וכו'. ובפנים מכולם העצמות -- {{צ|כמראה אדם}} -- בחינת נשמה לנשמה שמעולם אינה מתלבשת בכלי ונקרא אדם בסוד '''חכמה - כ&quot;ח {{גמט|מ&quot;ה}}''' שהוא '''{{גמט|אדם}}'''. והבן זה. 

והנה במש&quot;ל, כי הלבושים הם אור מקיף ועליהם העגולים שהם הרקיעים והיכלות הנקרא שמים -- תבין פסוק {{צ|עוטה אור כשלמה}} {{ממ|תהלים|קד|ב}}. כי נתעטף הקב&quot;ה בטליתו שהוא אור מקיף המתעטף בטליתו שהם הלבושים האמיתים יותר הפנימית, ואז {{צ|נוטה שמים כיריעה}}, כי מהארת הלבושים יצאו משיוריהם בחינת העגולים שהם שמים שהם חיצונים מן הלבושים. 

ונבאר עתה ענין העוה&quot;ז, כי הנה הרקיעים שאנחנו רואים בעינינו הם י' עגולים שבראש המלכות דעשייה ובאותו אמצעי החלל שלהם מתפשט גוף קו יושר דמלכות דעשייה דרך אמצע חלל והוא בג&quot;ע הארץ. וע&quot;ג הגוף הזה הוא עור כנ&quot;ל. וע&quot;ג העור הם הקליפה כנ&quot;ל. וסביבותיהם הלבושים דמלכות דעשייה עם אורותיהם המקיפים. וסביבותיהם הם הרקיעים הנזכר. 

וזה ענין {{ממ|יחזקאל|ה|ה}} {{צ|זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}}. כי מלכות דעשיה נקרא {{צ|ירושלים}}, {{צ|וסביבותיה}} הם הקליפה, שהם הע' שרים הנזכר פרשה ויקהל ר&quot;ט {{ממ זהר|ב|רט|א}}. וקו זה נמשך עד הקרקע. נמצא כי אמצעית קרקע הוא ג&quot;ע הארץ והוא חומר זך מאד קדוש. וסביבותיו הארץ הזאת חומרית מאד, ששם שולטין הקליפה ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם. והוא תכלית הבירור והעבות. כי כמו שג&quot;ע הארץ תכלית גסות ועביות של כל העולמות והיכלות עליונים דקדושה -- כן הארץ הזו תכלית ועביות דקליפות. לכן כל מעשה עוה&quot;ז קשים ורעים והרשעים גוברים בו בסוד {{ממ|קהלת|ח|יד}} {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}}. 

ובזה תבין ענין הכינוים אשר נמצא בכל ספירה וספירה עצמו מספר כי הנה מצאנו כינויים בדומם כמו כסף וזהב אבנים טובות וסלעים וארץ ונהרים ויאורים והרים וגבעות וכל שאר פרטיות ההיכלות המכונים לבתים ושדות וקרקעות ובה' כלולים כל מיני הדומם בי&quot;ס דהיכלות ובפרטות פרטותן וכולם צודקים ממש, ועד&quot;ז כנוים רבים בלבושים, ועד&quot;ז כנוים רבים באיברים וכולם אמתיים נכוחים למוצאיהם.

&lt;noinclude&gt;
{{ספר עץ חיים}}
&lt;/noinclude&gt;


----------</text>
      <sha1>mcz5lixh4oiokqkm1xcy7uep08uowzb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עץ חיים/שער מד/פרק ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8741</id>
    <revision>
      <id>3101467</id>
      <parentid>1415465</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T22:33:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3101467</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22025" sha1="e5kdg6dnai4gk1vi0kcligfh015erq7" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער מד|פרק ו|פרק ז||}}

==פרק ז==
בענין המקיפין דזעיר אנפין דאצילות. 

'''מקיפי כתר שלו''' הם: {{ש}}
'''שיטה א'''' של שמות יש בו ב' שמות המקיפים דחסד ונצח שלו, משולבין זה בזה. זה מתחיל מראשו לסופו וזה מסופו לראשו. כיצד? 
* תחלה הוא '''אל&quot;ף''' מקיף - '''אהיה''' דחסד, 
* ב' לו הוא '''ה&quot;י''' שהוא אחרונה שבמקיף הנצח. {{ש}}
ועל דרך זה כל השאר. 


'''ושיטה הב'''' הוא שילוב מקיפי גבורה והוד שלו יחד על דרך הנ&quot;ל.{{הערה|הלשון קצת מגומגם. אבל הכוונה שמקיפי כתר מורכבים משני שיטות כאשר כל שיטה מורכבת משילוב שתי שמות בכיוון הפוך, ראשו של זה בסופו של זה. שיטה הראשונה מורכבת מראשו של חסד בסופו של נצח, ושיטה השנייה מורכבת מראשו של גבורה בסופו של הוד. וכן ניתן לראות לעיל בפרק ג' ובדף השיחה שם העליתי איור -- ויקיעורך}}

והנה השיטה הראשונה הוא '''אל&quot;ף''' ראשונה של חסד, ואח&quot;כ '''ה&quot;י''' אחרונה של נצח. נמצא כי בסוף השיטה א' - אם תלך מסוף לראש גם כן תלך על דרך זה '''אל&quot;ף''' דנצח ו'''ה&quot;י''' דהחסד. וכן על דרך זה בשיטה הב'. 

'''מקיפי חסד וגבורה ונצח והוד דזעיר אנפין''' הם כך: 
* ההי&quot;ן דנצח-הוד הם מלאים - '''ה&quot;י ה&quot;א''' - ר&quot;ל דיודי&quot;ן דאלפי&quot;ן. 
* אבל מילוי ההי&quot;ן שבחסד גבורה הם ביודי&quot;ן וההי&quot;ן - '''ה&quot;י ה&quot;ה''' - שהוא יותר גרוע. 
והטעם לפי שנצח-הוד הם שבילי הזרע דנחית מן חכמה, לכן הם במילוי יודי&quot;ן אלפי&quot;ן, מה שאין כן בחסד וגבורה.


'''המקיפים דנוקבא הם אלו'''. {{ש}}
דע כי מקיפים שלה הם שם '''אהי&quot;ה''' חוץ ממקיפי הדעת שבה כמ&quot;ש. לכן כל הספירות שהם סוד הדין יש בהם אות '''ה'''' ראשונה של אהי&quot;ה במילוי ההי&quot;ן ו'''ה'''' שניה במילוי אלפין; כי '''ה&quot;א''' דמילוי אלפין הוא רחמים, ו'''ה'''' במילוי ההי&quot;ן הוא דין. ולפי שהוא דין  - מוקדם מילוי '''ה'''' למילוי ה'''א''''. 
* לכן '''בספירת המלכות''' שבה (שהוא דין) - מילוי '''ה'''' ראשונה בההי&quot;ן והשני אלפי&quot;ן. 
* וכן '''בספירת הוד''' שבה. 
* אבל '''ביסוד ונצח''' שבה - שהם רחמים - אז מילוי '''ה'''' ראשונה באלפי&quot;ן והשני בההי&quot;ן, כי רחמים גוברין. 

* '''והתפארת''' שבה כליל נצח הוד - לכן מקיף שלה כולל ב' מלואים דנצח הוד, זה כלול בזה משולבים יחד, אבל לעולם מתחיל מילוי תחלה מצד הנצח לפי שהוא נוטה לצד חסד שהוא רחמים. לכן תחלה הוא '''אלף אלף ה&quot;א''' מצד הנצח, ואח&quot;כ '''אלף אלף הה''' מצד הוד. וכן עד תשלום המילוי שבו. 

* וכן על דרך זה '''בחסד גבורה''' שבה; כי החסד - רחמים גוברין, ובגבורה - הדין גובר. לכן בגבורה מילוי ההי&quot;ן קודם לאלפי&quot;ן, ובחסד מילוי אלפי&quot;ן קודם לההי&quot;ן. ושניהן בסוד הרבוע - הפשוט והמלא מצטרפין - ושניהן יחד. 


* אבל '''בדעת שבה''' - צריך לידע כי תחלה לא היה לה שם בבחינת הפנימיות אלא ב' בחינות לבד שהם {{גמט דגש|ק&quot;ל}} {{גמט דגש|קד&quot;ם}} (נ&quot;ב: ע&quot;ב ק&quot;ל קד&quot;ם עלה למעלה במקום כתר דידה) {{ש}}
ואז היה לה אורות מקיפין מצד '''אהי&quot;ה''' כזה: '''א&quot;א אלף א&quot;א ה&quot;ה אל&quot;ף ה&quot;ה, א&quot;א ה&quot;ה י&quot;י, אלף ה&quot;ה יו&quot;ד, א&quot;א ה&quot;ה י&quot;י ה&quot;ה, אל&quot;ף ה&quot;ה יו&quot;ד ה&quot;ה'''. 

: ואחר ביאה ראשונה של הזעיר אנפין הניח בה אותו הרוח הנזכר בסבא דמשפטים דשביק בה בעלה בזווגא קדמאה - אז ניתוסף בה שם הפנימי של ההוי&quot;ה דההי&quot;ן העולה '''ב&quot;ן''', והוא סוד בנימין וכמ&quot;ש בע&quot;ה. ואז חזר הדעת שלה להיות בסוד זכר, ואז קנתה וניתוסף בה אור המקיף שלה בסוד הזכר בסוד הרבוע של '''יאהדונה&quot;י'''. ואותו אור המקיף הראשון עלה למעלה בכתר שלה ונתחבר עמו רבוע א' מסוד הנצח שבה, ואז היה בכתר שלה ד' ריבועים - ב' פשוטים וב' מלאים. וארבעתן כלולים זה תוך זה. 


'''ואור המקיף לבינה שלה''' הוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ב}} הנקרא '''אהיה אשר אהיה''' (כמ&quot;ש בזהר בכת&quot;י) כי הוא רבוע פשוט מב' שמות '''אהיה''' כלולים זה בזה (ופה הוא מקום שם של מ&quot;ב של אהי&quot;ה הנזכר בזהר ובתקונים וזה עצמו הוא ג&quot;כ בחכמה שלה אלא שהוא במילוי). 

והנה כנגד שם זה אמר הכתוב למשה {{צ|אהיה אשר אהי&quot;ה}} ואחר כך אמר {{צ|כה תאמר לבני ישראל אהיה כו'}}. כי אלו השמות של '''אהיה''' הם באור המקיף של בינה דנוקבא הנקרא '''כה'''. וזהו {{צ|'''כה''' תאמר}}. 

וגם שם של {{גמט דגש|מ&quot;ב}} זה הוא בחכמה שלה אלא שהוא במילוי מספר האורות המקיפים לזעיר אנפין ונוקבא - הם {{גמט דגש|כ&quot;א}}. 
* כי הנה '''י&quot;ט''' פעמים '''אהי&quot;ה''' יש בזעיר אנפין ונוקבא, בי&quot;ט ספירות שלהם, בסוד נר&quot;ן ונשמה לנשמה (לכל י&quot;ס דזעיר אנפין) 
* ואחד אור מקיף לכל י' ספירות דזעיר אנפין, 
* ואחד אור מקיף לכל הספירות דנוקבא דזעיר אנפין 
* הרי {{גמט דגש|כ&quot;א}} '''אהי&quot;ה'''. {{ש}}
והוא סוד ששם '''אהי&quot;ה''' במספר הרבוע שהוא {{מכפלת גימטריא|כ&quot;א|פעם|כ&quot;א}} שעולה גימטריא {{גמט דגש|אמת}}. וזהו {{צ|חותם אמת}} - כי זעיר אנפין ונוקבא נקרא {{צ|אמת}}. 

והנה אותיות {{גמט דגש|חותם}} הם אותיות {{גמט דגש|חומת}} - כי הנה סוד 'אמת' הנ&quot;ל הוא '''חותם''' שהוא אותיות '''חומת''' אור מקיף אל זעיר אנפין ונוקבא. והבן זה. 

אמנם יש עוד אור מקיף אחר המקיף את שניהם שהוא שורש הכל, ואינו במספר. 


'''ונבאר ענין המקיפין והפנימים במספר י' ספירות דבריאה יצירה עשיה''' {{ש}}
כל צירוף שם '''אלהים''' שיש בבריאה-יצירה-עשיה הם {{גמט דגש|ק&quot;ך}}. 
* כי הרי מתחיל מזעיר אנפין ונוקבא דבריאה - הרי {{גמט דגש|ך'}} 
* ואח&quot;כ ביצירה יש {{גמט דגש|נ'}} - {{גמט דגש|ך'}} דאבא ואמא, ו{{גמט דגש|י'}} דאריך אנפין, ו{{גמט דגש|י'}} דזעיר אנפין, ו{{גמט דגש|י'}} דנוקבא 
* ואחר כך {{גמט דגש|נ'}} צרופים אחרים בעשיה על דרך הנ&quot;ל - שהם {{גמט דגש|י'}} באריך אנפין, ו{{גמט דגש|ך'}} באבא ואמא, ו{{גמט דגש|י'}} בזעיר אנפין, ו{{גמט דגש|י'}} דנוקבא 
* הרי הכל הם {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צרופים שיש בשם '''אלהים'''. 

ואמנם בזה תבין כי לסבתם נקרא זעיר אנפין {{צ|אלהים}} כנזכר באדרא רבא ובאדרא זוטה ובספרא דצניעותא. 


ואלו ה{{גמט דגש|ק&quot;ך}} הם סוד {{צ|והיו ימיו משה ועשרים שנה}} הנזכר בספרא דצניעותא ובאדרא רבא. ואלו ה{{גמט דגש|ק&quot;ך}} צרופים הם התפשטות '''אלהים''' מצד הקדושה. ואח&quot;כ מכאן ואילך הם {{צ|אלהים אחרים}}. 


גם דע כי הנה נת&quot;ל כי שם של '''אהי&quot;ה''' סוד נשמה של מקיפין דזעיר אנפין ונוקבא דאצילות. והנה אם תמנה מחוץ לפנים הוא '''אהיה''', ואם תמנה מפנים לחוץ הוא '''היהא'''. והרי הם ב' צרופים - הראשון והאחרון - מ{{גמט דגש|י&quot;ב}} צרופים שיש בשם '''אהיה'''. לכן השאר {{גמט דגש|י'}} צרופים ד'''אהי&quot;ה''' לבדם הם בחינת 'מקיפי זעיר אנפין דבריאה'. 


גם דע כי הנה נתבאר במ&quot;א כי סוד הכסא הוא סוד ג' אורות המתנוצצים ונחתמים בכתר חכמה בינה, והם מתעלמים תוך ג' ראשונות דאריך אנפין דבריאה, ובג' ראשונות דאבא, ובג' ראשונות דאמא, ובג' ראשונות דזעיר אנפין, ובג' ראשונות דנוקבא. והנה בבריאה זעיר אנפין ונוקבא - אין מתגלין שלשתן רק חכמה ובינה לבד. לכן {{גמט דגש|ב'}} צרופים ראשנים דשם '''הוי&quot;ה''' הם רמוזים בחכמה ובינה דזעיר אנפין - כי הכתר שבו אינו ניכר ונגלה, ושאר ה{{גמט דגש|י'}} צרופים הם י' בחינות פנימים דזעיר אנפין דבריאה. {{ש}}
וכן ב' צרופים ראשונים מה{{גמט דגש|י&quot;ב}} צרופים ראשונים של '''אדנ&quot;י''' הם שם בחכמה ובינה דיליה, ושאר {{גמט דגש|י'}} צרופין נשארין מן הי&quot;ב צרופים הם בי' ספירות אמצעית שבו. 

וכיוצא בזה בנוקבא דבריא -ה כי ב' צרופים ראשונים של י&quot;ב צרופים של '''אהי&quot;ה''' הם בחכמה ובינה דילה בסוד הכסא ושאר הי' צרופים הם י' בחי' פנימים של נוקבא דזעיר אנפין דבריאה וכן ב' צרופים הראשונים מי&quot;ב צרופים אחרונים של '''אדנ&quot;י''' הם בחכמה ובינה דילה בסוד הכסא ושאר י' צרופים הם י' בחינות אמצעיות דנוקבא דבריאה:


מ&quot;ב מצאתי בכת&quot;י של מורי זלה&quot;ה יהוה כסדרן בזווג חכמה ובינה תפארת ומלכות. 
* '''{{גדול|יההו}}''' כשעולה מלכות לא&quot;ב&quot;י', ומתחברת '''ה'''' עם '''י'''' ונשארו '''ה&quot;ו''' כסדרן - בינה ע&quot;ג תפארת.  
* '''{{גדול|יוהה}}''' כשעולה תפארת לגבי אבא, ונתחבר '''ו'''' עם '''י'''', ונשארה בינה על מלכות.  
* '''{{גדול|היוה}}''' כשיורד חכמה אל תפארת נשארה בינה למעלה מה'''י'''' (נ&quot;א כשיורד חכמה בבינה ונעלם בה להשפיע ב'''ו&quot;ה''' - תפארת ומלכות.  
* '''{{גדול|הויה}}''' כשחכמה נעלם בתפארת להשפיע בו נמצא שהיה תחת ה'''ו'''' ובתוכו (נ&quot;א כששנעלם במלכות נמצא י' על ה' (נ&quot;א כשנעלם בתפארת להשפיע ביסוד למלכות אז ה'''י'''' תחת '''ו''''  
* '''{{גדול|הוהי}}''' כשחכמה נעלמת עם בתה או להשפיע ב'''ה'''' או בתחתונים  
* '''{{גדול|ההיו}}''' כשהמלכות עולה לבינה וחכמה יורד לתפארת  
* '''{{גדול|היהו}}''' כשחכמה יורד לבינה ומלכות עולה שם ועולה ומתחברת עמו (נ&quot;א כשחכמה יורד בתפארת ומתחברת עם המלכות שם בתפארת 
* '''{{גדול|ההוי}}''' כשהמלכות עולה לבינה וחכמה יורד בתפארת ונעלם בו להשפיע בו או בתחתונים ממנו  
* '''{{גדול|והיה}}''' כשמתחברים חכמה ובינה ויורדין למלכות בה' תתאה שהם תחתיה  
* '''{{גדול|ויהה}}''' כשחכמה יורד בתפארת ונעלם בו והבינה יורדת למטה ונעלמת בה  
* '''{{גדול|וההי}}''' כשיורד חכמה להשפיע בתחתונים ויורדת בינה בתפארת ונעלמת בו (נ&quot;א כשיורד בינה ג&quot;כ במלכות והחכמה תחת הבינה להשפיע לתחתונים ועיין בתקונים ל&quot;א 

ותמצא כי צירוף '''{{גדול|יוהה}}''' בחכמה - כי '''י'''' עם '''ו'''' - שני זכרים לימין, '''ה&quot;ה''' - אמא וברתא לשמאלא. וצירוף '''{{גדול|יההו}}''' בבינה כי להיותו שמאלי - לכ אבא וברתא ואמא עם ברא. מזה תבין סוד תפלין דעלמא דאתי עטרת צדיקים שהם הויות להדדי. 

'''(ע&quot;כ מצאתי בכת&quot;י מורי ז&quot;ל)'''


'''מ&quot;ת '''

הנה שם '''יה&quot;ו''' שהוא ב{{גמט דגש|ו'}} צרופים שהוא בזעיר אנפין דיצירה הוא {{גמט דגש|קכ&quot;ו}} 

ומקרו(?) הוא שם '''אדנ&quot;י''' ברבועו כזה: {{גמט דגש|א אד אדנ אדני}} שגם הוא גימטריא {{גמט דגש|קכ&quot;ו}} 

'''שם שדי''' ב{{גמט דגש|ו'}} צרופיו הנה ה{{גמט דגש|ש'}} עולה {{קיצור|'''אלף ות&quot;ת'''|1800}}. ושתי אותיות {{גמט דגש|ד&quot;י}} - ו' פעמים של ו' צרופים - גימטריא {{גמט דגש|פ&quot;ד}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך}}. {{ש}}
והסוד הוא כי זה ענין ציצית ד{{גמט דגש|מטטרון שר הפנים}} העולה אלף. לכן אמרו רז&quot;ל הזהיר במצות ציצית משמשין לו (לעת&quot;ל ב') {{קיצור|אלף ות&quot;ת|1800}} עבדים. כי הלובש ציצית דמטטרו&quot;ן הוא בסוד 'עבד' - לכן ישמשוהו עבדים. 


'''שם {{גמט|יוד הי וו הי}}''' - גימטריא {{גמט דגש|רל&quot;ו}}, והוא שיעור קומתו של יוצר בראשית. והוא רל&quot;ו אלפים רבבות פרסאות כנין גדול אדונינו ורב כח 


זה כתבתי מעת ששמעתי ואח&quot;כ עיינתי בו כי שם הנ&quot;ל ברבוע הפשוט והמלא הם גימטריא {{גמט דגש|ע&quot;ב קס&quot;ד}} כזה: {{גמט דגש|י יה יהו יהוה, יוד, יוד הי, יוד הי וו, יוד הי וו הי}} - גימטריא {{גמט דגש|רל&quot;ו}} והוא בחי' נששות(?) המקיפין. 


ודע כי הנה כל א' מי&quot;ס חוץ מכתר וחכמה ובינה ותפארת ומלכות אין בשום אחד מהם היכר פרצוף וחילוק איברים פרטים כמו שיש באלו הה' בלבד עם היות שהם כלולים כל א' מי' כנודע. והמשל בזה הוא כמו זרוע אדם אשר בו נכלל כל איברי הגוף ובו כח כולם ועכ&quot;ז אינם ניכרים בו גילוי גמור אלא הם נסתרים ונעלמים בו ואמנם הגובר וניכר בו הוא סוד חסד לבד ועד&quot;ז בשאר הספי' אמנם בה' ספירו' הנ&quot;ל יש בכל א' מהם פרצוף גמור וכל פרטי איברים כולן נגלין בכל א' מהם ונבאר עתה ענין הדעת כי הנה ודאי שבכל ה' פרצופים שיש בעולם אצילות בכל א' מהם יש בו בחי' מוח האמצעי הנקרא דעת ואמנם בביאור דעת של הכתר שהוא א&quot;א אין אנו עסוקים בו עתה משום דשם הם תלויין לבד אבל למטה באלו הארבעה אינון הכלים ממש ונרמזין בד' אותיות הוי&quot;ה כנזכר באד&quot;ר. 


והנה דע כי קודם שנאצל האדם העליון (שהוא תפארת ומלכות) נעשה הזווג דחכמה ובינה אחור באחור לכן אירע הענין ההוא של מלכים קדמאין שמתו כנודע והטעם לפי שהוא בסוד הדין שהוא ענין אחור באחור אמנם אין לנו עסק עתה בביאור ענין אחור באחור של חכמה ובינה קודם שנברא העולם ואמנם אחר שנברא העולם לעולם הם פב&quot;פ אבל זעיר אנפין ונוקבא הם לזמנין פב&quot;פ וזמנין הם אחור באחור והנה בימי החול הדעת החיצון של המלכות שהוא סוד אחור באחור הוא שם מ&quot;ה כזה יוד יוד הא יוד הא ואו יוד הא ואו הא העולה ק&quot;ל והדעת הפנימי של החול הוא סוד הוי&quot;ה דמילוי ההי&quot;ן כזה יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;ה גימטריא ב&quot;ן וזהו פב&quot;פ בחול אבל בשבת הדעת החיצון של החול יורד למטה להאיר בתחתונים וכמ&quot;ש בע&quot;ה. נמצא כי שם ב&quot;ן הנ&quot;ל שהוא נקרא פנימי בימי הול עתה בשבת נקרא חיצון ואז מתגלה בה דעת פנימי אחר יותר גדול והוא שם ס&quot;ג כזה יו&quot;ד ה&quot;י וא&quot;ו ה&quot;י והנה נתבאר ג' חלקי מציאת הדעת של המלכות ואמנם התפארת הנקרא זעיר אנפין בימי החול אז הדעת החצון שלו הוא שם ב&quot;ן הנ&quot;ל והפנימי הוא שם ס&quot;ג הנ&quot;ל ובשבת החיצון שם ס&quot;ג ופנימי שם ע&quot;ב כזה יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו ה&quot;י והרי נתבאר הג' חלקי הדעת של זעיר אנפין ג&quot;כ אמנם חכמה ובינה הנקרא או&quot;א אין בהם בחי' אחור באחור אחר שנברא העולם כי לעולם הם פב&quot;פ ולכן אין בהם רק ב' מיני בחי' דעת לכל א' מהן פנימי וחיצון לבד בין בחול בין בשבת כי שם לעולם הוא שבת והנה דעת חיצון של בינה הוא שם אהי&quot;ה דמילוי אלפין והפנימי אהי&quot;ה דמילוי יודי&quot;ן והחיצון של חכמה הוא חיצון של זעיר אנפין עצמו שבשבת הוא שם ס&quot;ג ופנימי של חכמה הוא פנימי של זעיר אנפין דבשבת הוא שם הוי&quot;ה ע&quot;ב דיודי&quot;ן והענין יובן בסד מה שמו ומה שם בנו כי תדע כי כולם שוין כח הבן מכח האב הוא כנודע. ודע כי זה שכתוב בזוהר פ' בראשית כל יומי שתא אקרי אל והשתא אקרי כבוד אל פי' כי הנה כל השנה אין להמלכות אלא שם אל אבל השתא יש לה דעת פנימי כנודע שהוא שם ס&quot;ג שהוא גימטריא כבוד אל והדעת הזה אין לה אלא בעת הזווג שהוא ביום השבת או ביום השבועות שהוא דוגמת שבת כנודע שלכן אינו אלא יום א' ואינו חג ז' ימים כמו חג המצות או חג הסוכות. והנה דע כי סוד ב&quot;ן דמילוי ההי&quot;ן אשר הוא סוד דעת הפנימי של המלכות בימי החול כנ&quot;ל הנה הוא מתחלק בניקודו כפי הימים פי' ביום ראשון בשבוע תהיה נקודתו כפי יניקתו ויניקתו כפי נקדותו פי' כי ביום א' יו&quot;ד בחולם ה' בסגול והו' בקמץ ה' בסגול אמנם אין בו רק ד' נקודות בד' אותיות הפשוטות ולא באותיות המילוי (כזה יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;א) וכן בכל הז' ימים זולת יום ג' ויום ו' כנזכר למטה וכבר ידעת כי כפי מקור יניקתו כן הניקוד המשל בזה כי י' בחולם מורה כי י' שהוא החכמה שבה יניקתה אז מן תפארת שהוא חולם ה' בסגול מורה כי בינה שבה יונקת מן חסד וכן בשאר הנקודים ושמור כלל זה בידך לכל מיני נקודות שבעולם. ביום ב' י' בחולם ה' בשבא ו' בצירי ה' בשבא כזה יהוה. יום ג' נגד התפארת י' חולם ה' ראשונה בחולם והב' בסגול ו' ראשונה בחולם והב' בסגול ה' ראשונה בחולם והב' בסגול כזה יוד הה וו הה. וסוד הענין הוא כי כל ז' ימים חוץ מיום ג' ויום ו' שהמה סוד תפארת ויסוד אין ניקוד באותיות הכפולות פי' ה' השניה של ה' ראשונה או ו' שניה של ו&quot;ו אמנם תפארת ויסוד מנוקדים אפי' באותיות הכפולות. יום ד' י' חולם ה' ראשונה לבד בחירק וה' הב' אין בה ניקוד כלל כנ&quot;ל ו' ראשונה בפתח ה' ראשונה בחיריק כזה יהוה. יום ה' י' בחולם ה' שורק הנקרא קמץ שפתים ו' שבא ה' קיבוץ כזה יהוה. יום ו' י' חולם ה' ראשונה בשורק והב' בשבא ו' ראשונה בשורק והב' בשבא ה' ראשונה בשורק והב' בשבא כזה יוד הה וו הה יום ז' בניקוד צבאות יהוה כיצד יו&quot;ד שבא ה' קמץ ו' חולם ושאר האותיות אין בהם ניקוד. ודע כי א&quot;א להתלבש אור הא&quot;ס בשום א' מי&quot;ס אם לא ע&quot;י שיתלבש תחלה אור החכמה בהם וז&quot;ס כולם בחכמה עשית ועד&quot;ז אין א' מהו&quot;ק יכול להתלבש בו אור הא&quot;ס אם לא שיתלבש בה תחלה אור החסד וז&quot;ס יומם יצוה ה' חסדו שפי' בזוהר כי החסד נק' יומם ר&quot;ל יומא דכולהו שכולל כל הו' ימים דהיינו כל הו&quot;ק והבן זה:


-----------</text>
      <sha1>e5kdg6dnai4gk1vi0kcligfh015erq7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101468</id>
      <parentid>3101467</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T22:35:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3101468</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22057" sha1="b1jemu2gh71k75zkeyf3ugb5pjlrhm4" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עץ חיים|שער מד|פרק ו|פרק ז||}}

==פרק ז==
בענין המקיפין דזעיר אנפין דאצילות. 

'''מקיפי כתר שלו''' הם: {{ש}}
'''שיטה א'''' של שמות יש בו ב' שמות המקיפים דחסד ונצח שלו, משולבין זה בזה. זה מתחיל מראשו לסופו וזה מסופו לראשו. כיצד? 
* תחלה הוא '''אל&quot;ף''' מקיף - '''אהיה''' דחסד, 
* ב' לו הוא '''ה&quot;י''' שהוא אחרונה שבמקיף הנצח. {{ש}}
ועל דרך זה כל השאר. 


'''ושיטה הב'''' הוא שילוב מקיפי גבורה והוד שלו יחד על דרך הנ&quot;ל.{{הערה|הלשון קצת מגומגם. אבל הכוונה שמקיפי כתר מורכבים משני שיטות כאשר כל שיטה מורכבת משילוב שתי שמות בכיוון הפוך, ראשו של זה בסופו של זה. שיטה הראשונה מורכבת מראשו של חסד בסופו של נצח, ושיטה השנייה מורכבת מראשו של גבורה בסופו של הוד. וכן ניתן לראות לעיל בפרק ג' ובדף השיחה שם העליתי איור -- ויקיעורך}}

והנה השיטה הראשונה הוא '''אל&quot;ף''' ראשונה של חסד, ואח&quot;כ '''ה&quot;י''' אחרונה של נצח. נמצא כי בסוף השיטה א' - אם תלך מסוף לראש גם כן תלך על דרך זה '''אל&quot;ף''' דנצח ו'''ה&quot;י''' דהחסד. וכן על דרך זה בשיטה הב'. 

'''מקיפי חסד וגבורה ונצח והוד דזעיר אנפין''' הם כך: 
* ההי&quot;ן דנצח-הוד הם מלאים - '''ה&quot;י ה&quot;א''' - ר&quot;ל דיודי&quot;ן דאלפי&quot;ן. 
* אבל מילוי ההי&quot;ן שבחסד גבורה הם ביודי&quot;ן וההי&quot;ן - '''ה&quot;י ה&quot;ה''' - שהוא יותר גרוע. 
והטעם לפי שנצח-הוד הם שבילי הזרע דנחית מן חכמה, לכן הם במילוי יודי&quot;ן אלפי&quot;ן, מה שאין כן בחסד וגבורה.


'''המקיפים דנוקבא הם אלו'''. {{ש}}
דע כי מקיפים שלה הם שם '''אהי&quot;ה''' חוץ ממקיפי הדעת שבה כמ&quot;ש. לכן כל הספירות שהם סוד הדין יש בהם אות '''ה'''' ראשונה של אהי&quot;ה במילוי ההי&quot;ן ו'''ה'''' שניה במילוי אלפין; כי '''ה&quot;א''' דמילוי אלפין הוא רחמים, ו'''ה'''' במילוי ההי&quot;ן הוא דין. ולפי שהוא דין  - מוקדם מילוי '''ה'''' למילוי ה'''א''''. 
* לכן '''בספירת המלכות''' שבה (שהוא דין) - מילוי '''ה'''' ראשונה בההי&quot;ן והשני אלפי&quot;ן. 
* וכן '''בספירת הוד''' שבה. 
* אבל '''ביסוד ונצח''' שבה - שהם רחמים - אז מילוי '''ה'''' ראשונה באלפי&quot;ן והשני בההי&quot;ן, כי רחמים גוברין. 

* '''והתפארת''' שבה כליל נצח הוד - לכן מקיף שלה כולל ב' מלואים דנצח הוד, זה כלול בזה משולבים יחד, אבל לעולם מתחיל מילוי תחלה מצד הנצח לפי שהוא נוטה לצד חסד שהוא רחמים. לכן תחלה הוא '''אלף אלף ה&quot;א''' מצד הנצח, ואח&quot;כ '''אלף אלף הה''' מצד הוד. וכן עד תשלום המילוי שבו. 

* וכן על דרך זה '''בחסד גבורה''' שבה; כי החסד - רחמים גוברין, ובגבורה - הדין גובר. לכן בגבורה מילוי ההי&quot;ן קודם לאלפי&quot;ן, ובחסד מילוי אלפי&quot;ן קודם לההי&quot;ן. ושניהן בסוד הרבוע - הפשוט והמלא מצטרפין - ושניהן יחד. 


* אבל '''בדעת שבה''' - צריך לידע כי תחלה לא היה לה שם בבחינת הפנימיות אלא ב' בחינות לבד שהם {{גמט דגש|ק&quot;ל}} {{גמט דגש|קד&quot;ם}} (נ&quot;ב: ע&quot;ב ק&quot;ל קד&quot;ם עלה למעלה במקום כתר דידה) {{ש}}
ואז היה לה אורות מקיפין מצד '''אהי&quot;ה''' כזה: '''א&quot;א אלף א&quot;א ה&quot;ה אל&quot;ף ה&quot;ה, א&quot;א ה&quot;ה י&quot;י, אלף ה&quot;ה יו&quot;ד, א&quot;א ה&quot;ה י&quot;י ה&quot;ה, אל&quot;ף ה&quot;ה יו&quot;ד ה&quot;ה'''. 

: ואחר ביאה ראשונה של הזעיר אנפין הניח בה אותו הרוח הנזכר בסבא דמשפטים דשביק בה בעלה בזווגא קדמאה - אז ניתוסף בה שם הפנימי של ההוי&quot;ה דההי&quot;ן העולה '''ב&quot;ן''', והוא סוד בנימין וכמ&quot;ש בע&quot;ה. ואז חזר הדעת שלה להיות בסוד זכר, ואז קנתה וניתוסף בה אור המקיף שלה בסוד הזכר בסוד הרבוע של '''יאהדונה&quot;י'''. ואותו אור המקיף הראשון עלה למעלה בכתר שלה ונתחבר עמו רבוע א' מסוד הנצח שבה, ואז היה בכתר שלה ד' ריבועים - ב' פשוטים וב' מלאים. וארבעתן כלולים זה תוך זה. 


'''ואור המקיף לבינה שלה''' הוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ב}} הנקרא '''אהיה אשר אהיה''' (כמ&quot;ש בזהר בכת&quot;י) כי הוא רבוע פשוט מב' שמות '''אהיה''' כלולים זה בזה (ופה הוא מקום שם של מ&quot;ב של אהי&quot;ה הנזכר בזהר ובתקונים וזה עצמו הוא ג&quot;כ בחכמה שלה אלא שהוא במילוי). 

והנה כנגד שם זה אמר הכתוב למשה {{צ|אהיה אשר אהי&quot;ה}} ואחר כך אמר {{צ|כה תאמר לבני ישראל אהיה כו'}}. כי אלו השמות של '''אהיה''' הם באור המקיף של בינה דנוקבא הנקרא '''כה'''. וזהו {{צ|'''כה''' תאמר}}. 

וגם שם של {{גמט דגש|מ&quot;ב}} זה הוא בחכמה שלה אלא שהוא במילוי מספר האורות המקיפים לזעיר אנפין ונוקבא - הם {{גמט דגש|כ&quot;א}}. 
* כי הנה '''י&quot;ט''' פעמים '''אהי&quot;ה''' יש בזעיר אנפין ונוקבא, בי&quot;ט ספירות שלהם, בסוד נר&quot;ן ונשמה לנשמה (לכל י&quot;ס דזעיר אנפין) 
* ואחד אור מקיף לכל י' ספירות דזעיר אנפין, 
* ואחד אור מקיף לכל הספירות דנוקבא דזעיר אנפין 
* הרי {{גמט דגש|כ&quot;א}} '''אהי&quot;ה'''. {{ש}}
והוא סוד ששם '''אהי&quot;ה''' במספר הרבוע שהוא {{מכפלת גימטריא|כ&quot;א|פעם|כ&quot;א}} שעולה גימטריא {{גמט דגש|אמת}}. וזהו {{צ|חותם אמת}} - כי זעיר אנפין ונוקבא נקרא {{צ|אמת}}. 

והנה אותיות {{גמט דגש|חותם}} הם אותיות {{גמט דגש|חומת}} - כי הנה סוד 'אמת' הנ&quot;ל הוא '''חותם''' שהוא אותיות '''חומת''' אור מקיף אל זעיר אנפין ונוקבא. והבן זה. 

אמנם יש עוד אור מקיף אחר המקיף את שניהם שהוא שורש הכל, ואינו במספר. 


'''ונבאר ענין המקיפין והפנימים במספר י' ספירות דבריאה יצירה עשיה''' {{ש}}
כל צירוף שם '''אלהים''' שיש בבריאה-יצירה-עשיה הם {{גמט דגש|ק&quot;ך}}. 
* כי הרי מתחיל מזעיר אנפין ונוקבא דבריאה - הרי {{גמט דגש|ך'}} 
* ואח&quot;כ ביצירה יש {{גמט דגש|נ'}} - {{גמט דגש|ך'}} דאבא ואמא, ו{{גמט דגש|י'}} דאריך אנפין, ו{{גמט דגש|י'}} דזעיר אנפין, ו{{גמט דגש|י'}} דנוקבא 
* ואחר כך {{גמט דגש|נ'}} צרופים אחרים בעשיה על דרך הנ&quot;ל - שהם {{גמט דגש|י'}} באריך אנפין, ו{{גמט דגש|ך'}} באבא ואמא, ו{{גמט דגש|י'}} בזעיר אנפין, ו{{גמט דגש|י'}} דנוקבא 
* הרי הכל הם {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צרופים שיש בשם '''אלהים'''. 

ואמנם בזה תבין כי לסבתם נקרא זעיר אנפין {{צ|אלהים}} כנזכר באדרא רבא ובאדרא זוטה ובספרא דצניעותא. 


ואלו ה{{גמט דגש|ק&quot;ך}} הם סוד {{צ|והיו ימיו משה ועשרים שנה}} הנזכר בספרא דצניעותא ובאדרא רבא. ואלו ה{{גמט דגש|ק&quot;ך}} צרופים הם התפשטות '''אלהים''' מצד הקדושה. ואח&quot;כ מכאן ואילך הם {{צ|אלהים אחרים}}. 


גם דע כי הנה נת&quot;ל כי שם של '''אהי&quot;ה''' סוד נשמה של מקיפין דזעיר אנפין ונוקבא דאצילות. והנה אם תמנה מחוץ לפנים הוא '''אהיה''', ואם תמנה מפנים לחוץ הוא '''היהא'''. והרי הם ב' צרופים - הראשון והאחרון - מ{{גמט דגש|י&quot;ב}} צרופים שיש בשם '''אהיה'''. לכן השאר {{גמט דגש|י'}} צרופים ד'''אהי&quot;ה''' לבדם הם בחינת 'מקיפי זעיר אנפין דבריאה'. 


גם דע כי הנה נתבאר במ&quot;א כי סוד הכסא הוא סוד ג' אורות המתנוצצים ונחתמים בכתר חכמה בינה, והם מתעלמים תוך ג' ראשונות דאריך אנפין דבריאה, ובג' ראשונות דאבא, ובג' ראשונות דאמא, ובג' ראשונות דזעיר אנפין, ובג' ראשונות דנוקבא. והנה בבריאה זעיר אנפין ונוקבא - אין מתגלין שלשתן רק חכמה ובינה לבד. לכן {{גמט דגש|ב'}} צרופים ראשנים דשם '''הוי&quot;ה''' הם רמוזים בחכמה ובינה דזעיר אנפין - כי הכתר שבו אינו ניכר ונגלה, ושאר ה{{גמט דגש|י'}} צרופים הם י' בחינות פנימים דזעיר אנפין דבריאה. {{ש}}
וכן ב' צרופים ראשונים מה{{גמט דגש|י&quot;ב}} צרופים ראשונים של '''אדנ&quot;י''' הם שם בחכמה ובינה דיליה, ושאר {{גמט דגש|י'}} צרופין נשארין מן הי&quot;ב צרופים הם בי' ספירות אמצעית שבו. 

וכיוצא בזה בנוקבא דבריא -ה כי ב' צרופים ראשונים של י&quot;ב צרופים של '''אהי&quot;ה''' הם בחכמה ובינה דילה בסוד הכסא ושאר הי' צרופים הם י' בחי' פנימים של נוקבא דזעיר אנפין דבריאה וכן ב' צרופים הראשונים מי&quot;ב צרופים אחרונים של '''אדנ&quot;י''' הם בחכמה ובינה דילה בסוד הכסא ושאר י' צרופים הם י' בחינות אמצעיות דנוקבא דבריאה:


מ&quot;ב מצאתי בכת&quot;י של מורי זלה&quot;ה יהוה כסדרן בזווג חכמה ובינה תפארת ומלכות. 
* '''{{גדול|יההו}}''' כשעולה מלכות לא&quot;ב&quot;י', ומתחברת '''ה'''' עם '''י'''' ונשארו '''ה&quot;ו''' כסדרן - בינה ע&quot;ג תפארת.  
* '''{{גדול|יוהה}}''' כשעולה תפארת לגבי אבא, ונתחבר '''ו'''' עם '''י'''', ונשארה בינה על מלכות.  
* '''{{גדול|היוה}}''' כשיורד חכמה אל תפארת נשארה בינה למעלה מה'''י'''' (נ&quot;א כשיורד חכמה בבינה ונעלם בה להשפיע ב'''ו&quot;ה''' - תפארת ומלכות.  
* '''{{גדול|הויה}}''' כשחכמה נעלם בתפארת להשפיע בו נמצא שהיה תחת ה'''ו'''' ובתוכו (נ&quot;א כששנעלם במלכות נמצא י' על ה' (נ&quot;א כשנעלם בתפארת להשפיע ביסוד למלכות אז ה'''י'''' תחת '''ו''''  
* '''{{גדול|הוהי}}''' כשחכמה נעלמת עם בתה או להשפיע ב'''ה'''' או בתחתונים  
* '''{{גדול|ההיו}}''' כשהמלכות עולה לבינה וחכמה יורד לתפארת  
* '''{{גדול|היהו}}''' כשחכמה יורד לבינה ומלכות עולה שם ועולה ומתחברת עמו (נ&quot;א כשחכמה יורד בתפארת ומתחברת עם המלכות שם בתפארת 
* '''{{גדול|ההוי}}''' כשהמלכות עולה לבינה וחכמה יורד בתפארת ונעלם בו להשפיע בו או בתחתונים ממנו  
* '''{{גדול|והיה}}''' כשמתחברים חכמה ובינה ויורדין למלכות בה' תתאה שהם תחתיה  
* '''{{גדול|ויהה}}''' כשחכמה יורד בתפארת ונעלם בו והבינה יורדת למטה ונעלמת בה  
* '''{{גדול|וההי}}''' כשיורד חכמה להשפיע בתחתונים ויורדת בינה בתפארת ונעלמת בו (נ&quot;א כשיורד בינה ג&quot;כ במלכות והחכמה תחת הבינה להשפיע לתחתונים ועיין בתקונים ל&quot;א 

ותמצא כי צירוף '''{{גדול|יוהה}}''' בחכמה - כי '''י'''' עם '''ו'''' - שני זכרים לימין, '''ה&quot;ה''' - אמא וברתא לשמאלא. וצירוף '''{{גדול|יההו}}''' בבינה כי להיותו שמאלי - לכ אבא וברתא ואמא עם ברא. מזה תבין סוד תפלין דעלמא דאתי עטרת צדיקים שהם הויות להדדי. 

'''(ע&quot;כ מצאתי בכת&quot;י מורי ז&quot;ל)'''


'''מ&quot;ת '''

הנה שם '''יה&quot;ו''' שהוא ב{{גמט דגש|ו'}} צרופים שהוא בזעיר אנפין דיצירה הוא {{גמט דגש|קכ&quot;ו}} 

ומקרו(?) הוא שם '''אדנ&quot;י''' ברבועו כזה: {{גמט דגש|א אד אדנ אדני}} שגם הוא גימטריא {{גמט דגש|קכ&quot;ו}} 

'''שם שדי''' ב{{גמט דגש|ו'}} צרופיו הנה ה{{גמט דגש|ש'}} עולה {{קיצור|'''אלף ות&quot;ת'''|1800}}. ושתי אותיות {{גמט דגש|ד&quot;י}} - ו' פעמים של ו' צרופים - גימטריא {{גמט דגש|פ&quot;ד}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך}}. {{ש}}
והסוד הוא כי זה ענין ציצית ד{{גמט דגש|מטטרון שר הפנים}} העולה אלף. לכן אמרו רז&quot;ל הזהיר במצות ציצית משמשין לו (לעת&quot;ל ב') {{קיצור|אלף ות&quot;ת|1800}} עבדים. כי הלובש ציצית דמטטרו&quot;ן הוא בסוד 'עבד' - לכן ישמשוהו עבדים. 


'''שם {{גמט|יוד הי וו הי}}''' - גימטריא {{גמט דגש|רל&quot;ו}}, והוא שיעור קומתו של יוצר בראשית. והוא רל&quot;ו אלפים רבבות פרסאות כנין(?) {{צ|גדול אדונינו {{גמט דגש|ורב כח}}}}.{{ש}}
זה כתבתי מעת ששמעתי ואח&quot;כ עיינתי בו כי שם הנ&quot;ל ברבוע הפשוט והמלא הם גימטריא {{גמט דגש|ע&quot;ב קס&quot;ד}} כזה: {{גמט דגש|י יה יהו יהוה, יוד, יוד הי, יוד הי וו, יוד הי וו הי}} - גימטריא {{גמט דגש|רל&quot;ו}} והוא בחי' נששות(?) המקיפין. 


ודע כי הנה כל א' מי&quot;ס חוץ מכתר וחכמה ובינה ותפארת ומלכות אין בשום אחד מהם היכר פרצוף וחילוק איברים פרטים כמו שיש באלו הה' בלבד עם היות שהם כלולים כל א' מי' כנודע. והמשל בזה הוא כמו זרוע אדם אשר בו נכלל כל איברי הגוף ובו כח כולם ועכ&quot;ז אינם ניכרים בו גילוי גמור אלא הם נסתרים ונעלמים בו ואמנם הגובר וניכר בו הוא סוד חסד לבד ועד&quot;ז בשאר הספי' אמנם בה' ספירו' הנ&quot;ל יש בכל א' מהם פרצוף גמור וכל פרטי איברים כולן נגלין בכל א' מהם ונבאר עתה ענין הדעת כי הנה ודאי שבכל ה' פרצופים שיש בעולם אצילות בכל א' מהם יש בו בחי' מוח האמצעי הנקרא דעת ואמנם בביאור דעת של הכתר שהוא א&quot;א אין אנו עסוקים בו עתה משום דשם הם תלויין לבד אבל למטה באלו הארבעה אינון הכלים ממש ונרמזין בד' אותיות הוי&quot;ה כנזכר באד&quot;ר. 


והנה דע כי קודם שנאצל האדם העליון (שהוא תפארת ומלכות) נעשה הזווג דחכמה ובינה אחור באחור לכן אירע הענין ההוא של מלכים קדמאין שמתו כנודע והטעם לפי שהוא בסוד הדין שהוא ענין אחור באחור אמנם אין לנו עסק עתה בביאור ענין אחור באחור של חכמה ובינה קודם שנברא העולם ואמנם אחר שנברא העולם לעולם הם פב&quot;פ אבל זעיר אנפין ונוקבא הם לזמנין פב&quot;פ וזמנין הם אחור באחור והנה בימי החול הדעת החיצון של המלכות שהוא סוד אחור באחור הוא שם מ&quot;ה כזה יוד יוד הא יוד הא ואו יוד הא ואו הא העולה ק&quot;ל והדעת הפנימי של החול הוא סוד הוי&quot;ה דמילוי ההי&quot;ן כזה יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;ה גימטריא ב&quot;ן וזהו פב&quot;פ בחול אבל בשבת הדעת החיצון של החול יורד למטה להאיר בתחתונים וכמ&quot;ש בע&quot;ה. נמצא כי שם ב&quot;ן הנ&quot;ל שהוא נקרא פנימי בימי הול עתה בשבת נקרא חיצון ואז מתגלה בה דעת פנימי אחר יותר גדול והוא שם ס&quot;ג כזה יו&quot;ד ה&quot;י וא&quot;ו ה&quot;י והנה נתבאר ג' חלקי מציאת הדעת של המלכות ואמנם התפארת הנקרא זעיר אנפין בימי החול אז הדעת החצון שלו הוא שם ב&quot;ן הנ&quot;ל והפנימי הוא שם ס&quot;ג הנ&quot;ל ובשבת החיצון שם ס&quot;ג ופנימי שם ע&quot;ב כזה יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו ה&quot;י והרי נתבאר הג' חלקי הדעת של זעיר אנפין ג&quot;כ אמנם חכמה ובינה הנקרא או&quot;א אין בהם בחי' אחור באחור אחר שנברא העולם כי לעולם הם פב&quot;פ ולכן אין בהם רק ב' מיני בחי' דעת לכל א' מהן פנימי וחיצון לבד בין בחול בין בשבת כי שם לעולם הוא שבת והנה דעת חיצון של בינה הוא שם אהי&quot;ה דמילוי אלפין והפנימי אהי&quot;ה דמילוי יודי&quot;ן והחיצון של חכמה הוא חיצון של זעיר אנפין עצמו שבשבת הוא שם ס&quot;ג ופנימי של חכמה הוא פנימי של זעיר אנפין דבשבת הוא שם הוי&quot;ה ע&quot;ב דיודי&quot;ן והענין יובן בסד מה שמו ומה שם בנו כי תדע כי כולם שוין כח הבן מכח האב הוא כנודע. ודע כי זה שכתוב בזוהר פ' בראשית כל יומי שתא אקרי אל והשתא אקרי כבוד אל פי' כי הנה כל השנה אין להמלכות אלא שם אל אבל השתא יש לה דעת פנימי כנודע שהוא שם ס&quot;ג שהוא גימטריא כבוד אל והדעת הזה אין לה אלא בעת הזווג שהוא ביום השבת או ביום השבועות שהוא דוגמת שבת כנודע שלכן אינו אלא יום א' ואינו חג ז' ימים כמו חג המצות או חג הסוכות. והנה דע כי סוד ב&quot;ן דמילוי ההי&quot;ן אשר הוא סוד דעת הפנימי של המלכות בימי החול כנ&quot;ל הנה הוא מתחלק בניקודו כפי הימים פי' ביום ראשון בשבוע תהיה נקודתו כפי יניקתו ויניקתו כפי נקדותו פי' כי ביום א' יו&quot;ד בחולם ה' בסגול והו' בקמץ ה' בסגול אמנם אין בו רק ד' נקודות בד' אותיות הפשוטות ולא באותיות המילוי (כזה יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;א) וכן בכל הז' ימים זולת יום ג' ויום ו' כנזכר למטה וכבר ידעת כי כפי מקור יניקתו כן הניקוד המשל בזה כי י' בחולם מורה כי י' שהוא החכמה שבה יניקתה אז מן תפארת שהוא חולם ה' בסגול מורה כי בינה שבה יונקת מן חסד וכן בשאר הנקודים ושמור כלל זה בידך לכל מיני נקודות שבעולם. ביום ב' י' בחולם ה' בשבא ו' בצירי ה' בשבא כזה יהוה. יום ג' נגד התפארת י' חולם ה' ראשונה בחולם והב' בסגול ו' ראשונה בחולם והב' בסגול ה' ראשונה בחולם והב' בסגול כזה יוד הה וו הה. וסוד הענין הוא כי כל ז' ימים חוץ מיום ג' ויום ו' שהמה סוד תפארת ויסוד אין ניקוד באותיות הכפולות פי' ה' השניה של ה' ראשונה או ו' שניה של ו&quot;ו אמנם תפארת ויסוד מנוקדים אפי' באותיות הכפולות. יום ד' י' חולם ה' ראשונה לבד בחירק וה' הב' אין בה ניקוד כלל כנ&quot;ל ו' ראשונה בפתח ה' ראשונה בחיריק כזה יהוה. יום ה' י' בחולם ה' שורק הנקרא קמץ שפתים ו' שבא ה' קיבוץ כזה יהוה. יום ו' י' חולם ה' ראשונה בשורק והב' בשבא ו' ראשונה בשורק והב' בשבא ה' ראשונה בשורק והב' בשבא כזה יוד הה וו הה יום ז' בניקוד צבאות יהוה כיצד יו&quot;ד שבא ה' קמץ ו' חולם ושאר האותיות אין בהם ניקוד. ודע כי א&quot;א להתלבש אור הא&quot;ס בשום א' מי&quot;ס אם לא ע&quot;י שיתלבש תחלה אור החכמה בהם וז&quot;ס כולם בחכמה עשית ועד&quot;ז אין א' מהו&quot;ק יכול להתלבש בו אור הא&quot;ס אם לא שיתלבש בה תחלה אור החסד וז&quot;ס יומם יצוה ה' חסדו שפי' בזוהר כי החסד נק' יומם ר&quot;ל יומא דכולהו שכולל כל הו' ימים דהיינו כל הו&quot;ק והבן זה:


-----------</text>
      <sha1>b1jemu2gh71k75zkeyf3ugb5pjlrhm4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:בראשית א י</title>
    <ns>14</ns>
    <id>25209</id>
    <revision>
      <id>3101346</id>
      <parentid>307508</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T14:20:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>לפנות ערב</username>
        <id>46885</id>
      </contributor>
      <origin>3101346</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="349" sha1="l08q6lwtlp1eaf2w775w0bszrzjjq2l" xml:space="preserve">{{דף של פסוק|בראשית|א|י|בראשית א ט|בראשית א יא|31|1|10|01|01|1|בראשית}}

ולמקוה המים קרא ימים, ימים - לא במובן של אוקינוסים שהוא מקום כינוס המים, אלא ימים - זמן, צורת רבים של יום, שהוא מקום כינוס הזמן ואספתו.</text>
      <sha1>l08q6lwtlp1eaf2w775w0bszrzjjq2l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101347</id>
      <parentid>3101346</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T14:29:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>להד&quot;ם, ימים בפתח ואין שום קשר לימים בקמץ</comment>
      <origin>307508</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="110" sha1="qjb7l9lqcp2tks1jgddrwp3kdcyfg5q" xml:space="preserve">{{דף של פסוק|בראשית|א|י|בראשית א ט|בראשית א יא|31|1|10|01|01|1|בראשית}}</text>
      <sha1>qjb7l9lqcp2tks1jgddrwp3kdcyfg5q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:רש&quot;י בראשית ג</title>
    <ns>106</ns>
    <id>90319</id>
    <revision>
      <id>3101382</id>
      <parentid>2975022</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:19:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>שיפורים, והוספת ציטוטים מהמקורות</comment>
      <origin>3101382</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27314" sha1="1a852u3sies2c9fpnpqqckrs2l0fj21" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט בביאור|רש&amp;quot;י|בראשית|בראשית ב|ג|בראשית ד}}

&lt;div style=&quot;font-size: 120%;&quot;&gt;
{{צ-ברשי|בראשית|ג|א}}

'''וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם''' - 
מַה עִנְיָן {{ב|זֶה|הסיפור על הפיתוי של חוה על ידי הנחש}} {{ב|לְכַאן|לפסוק הקודם שנאמר בו שאדם וחוה היו ערומים}}? הָיָה לוֹ לִסְמוֹךְ {{הערה|פסוק כא}} &quot;וַיַּעַשׂ לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם&quot;?

אֶלָּא לִמֶּדְךָ מֵאֵיזוֹ עֵצָה קָפַץ הַנָּחָשׁ עֲלֵיהֶם: רָאָה אוֹתָם עֲרֻמִּים וַעוֹסְקִים בְּתַשְׁמִישׁ לְעֵין כֹּל {{ב|וְנִתְאַוָּה לָהּ|ולכן החליט לפתות אותם לאכול מעץ הדעת מתוך מחשבה שהאדם ימות בעקבות החטא והוא יוכל לשאת את חוה}}.{{הערה|[[בראשית רבה יח ו]]: 
...לא היה צריך קרא לומר אלא ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו וגו'.
אמר ר' יהושע בן קרחה: להודיעך {{ב|מאי זו חטייה|מאיזו עילה/סיבה הוא קפץ עליהם}}, קפץ עליהם אותו הרשע, מתוך שראה אותן מתעסקין בדרך ארץ, ונתאוה לה.
{{ש}}
גם רש&quot;י חוזר על כך בפירושו לפסוק כ.}}

'''עָרוּם מִכֹּל''' - 
לְפִי עָרְמָתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ הָיְתָה מַפָּלָתוֹ: &quot;עָרוּם מִכֹּל&quot; (כאן), &quot;אָרוּר מִכֹּל&quot; ([[בראשית ג יד|להלן פסוק יד]]).{{הערה|[[בראשית רבה יט א]]: תני בשם רבי מאיר: לפי שהיתה גדולתו של נחש – היתה מפלתו: &quot;ערום מכל&quot; – (בראשית ג, יד): &quot;ארור מכל&quot;.}}

'''אַף כִּי אָמַר וגו'''' - 
שֶׁמָּא אָמַר לָכֶם. 

'''לֹא תֹּאכְלוּ מִכֹּל וגו'''' - 
וְאַף עַל פִּי שֶׁרָאָה אוֹתָם אוֹכְלִים מִשְּׁאָר פֵּרוֹת, {{ב|הִרְבָּה עָלֶיהָ דְבָרִים|הנחש אמר לחוה דברים שהוא יודע שאינם נכונים}} כְּדֵי שֶׁתְּשִׁיבֶנּוּ, וְיָבֹא לְדַבֵּר {{ב|בְּאוֹתוֹ הָעֵץ|על עץ הדעת}}.


{{צ-ברשי|בראשית|ג|ג}}

'''וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ''' - 
הוֹסִיפָה עַל הַצִּוּוּי, לְפִיכָךְ בָּאָה לִידֵי {{ב|גֵּרָעוֹן|חיסרון, שחטאה ונענשה}}, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ל ו]]) &quot;אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו&quot;.{{הערה|[[בראשית רבה יט ג]]: ומפרי העץ אשר בתוך הגן וגו' ולא תגעו בו -- הדא הוא דכתיב (משלי ל) אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת. תני ר' חייא: שלא תעשה את הגדר יותר מן העיקר, שלא יפול ויקצץ הנטיעות. כך אמר הקב&quot;ה: כי ביום אכלך ממנו וגו'. והיא לא אמרה כן, אלא: &quot;אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו&quot;. כיון שראה אותו עוברת לפני העץ, נטלה ודחפה עליו. אמר לה: הא לא מיתת, כמה דלא מיתת במקרביה, כן לא מיתת במיכליה, אלא כי יודע אלהים כי ביום וגו'.{{ש}}[[סנהדרין כט א]]: אמר חזקיה: מניין שכל המוסיף גורע? שנאמר (בראשית ג, ג): אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו.}}


{{צ-ברשי|בראשית|ג|ד}}

'''לֹא מוֹת תְּמוּתוּן''' - 
{{ב|דְּחָפָהּ|הנחש דחף את חוה כלפי העץ}} עַד שֶׁנָּגְעָה בוֹ. אָמַר לָהּ: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מִיתָה בִנְגִיעָה, כָּךְ אֵין מִיתָה בַאֲכִילָה.{{הערה|בראשית רבה, שם}}


{{צ-ברשי|בראשית|ג|ה}}

'''כִּי יוֹדֵעַ''' - 
כָּל אֻמָּן שׂוֹנֵא אֶת {{ב|בְּנֵי אֻמָּנוּתוֹ|האומנים האחרים שעושים את אותה מלאכה שהוא עושה}}, מִן הָעֵץ אָכַל {{ב|וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם|וה' מפחד שאתם תוכלו וגם אתם תוכלו לברא עולמות ולהתחרות בו}}.{{הערה|[[ילקוט שמעוני תורה כז]]: התחיל אומר דלטוריא על בוראו, אמר לה: מאילן זה אכל וברא את העולם, והוא אמר לכם: &quot;לא תאכלו ממנו&quot;, שלא תבראו עולמות אחרות, דכל אנש סני בר אומנותיה.{{ש}}(ולפי פירוש זה, &quot;וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע&quot; משמעו: שתהיו כאלוקים, יוצרי עולמות, וכן גם תהיו יודעי טוב ורע, אבל מכך אין ה' חושש. וחלוקה זאת בין המשמעות של &quot;כֵּאלֹהִים&quot; ל&quot;יֹדְעֵי טוֹב וָרָע&quot; מסתדרת יפה עם פירושו של רש&quot;י לפסוק הבא.}}

'''וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים''' - 
יוֹצְרֵי עוֹלָמוֹת.


{{צ-ברשי|בראשית|ג|ו}}

'''וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה''' - 
רָאֲתָה דְּבָרָיו שֶׁל נָחָשׁ, {{ב|וְהָנְאוּ לָהּ|והיו נאים בעיניה}}, וְהֶאֱמִינַתּוּ.

'''כִּי טוֹב הָעֵץ''' - 
לִהְיוֹת כֵּאלֹהִים.

'''וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם''' - 
כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהּ: &quot;וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם&quot;.

'''וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל''' - 
כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהּ: &quot;יוֹדְעֵי טוֹב וָרָע&quot;.

'''וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ''' - 
שֶׁלֹּא תָמוּת הִיא, וְיִחְיֶה הוּא וְיִשָּׂא אַחֶרֶת.{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר פרק יג]]: וראתה מלאך המות שבא כנגדה, אמרה: &quot;אולי עכשיו אני מתה והקב״ה עושה לו אשה אחרת ונותנה לאדם, אלא הריני גורמת לו שיאכל עמי: אם נמות – שנינו נמות, ואם נחיה – שנינו נחיה&quot;.{{ש}}ויתכן שפירוש זה נרמז בפסוק בכך שלא נכתב &quot;ותתן לאדם&quot; אלא &quot;לְאִישָׁהּ&quot;.}}

'''גַּם''' - 
לְרַבּוֹת בְּהֵמָה וְחַיָּה.{{הערה|[[בראשית רבה יט ה]]: ״גם״ - רבוי, האכילה את הבהמה ואת החיה ואת העופות, הכל שמעו לה חוץ מעוף אחד ושמו חול.}}


{{צ-ברשי|בראשית|ג|ז}}

'''וַתִּפָּקַחְנָה''' - 
לְעִנְיַן הַחָכְמָה דִּבֶּר הַכָּתוּב, וְלֹא לְעִנְיַן רְאִיָּה מַמָּשׁ, וְסוֹף {{ב|הַמִּקְרָא|הפסוק (שהרי כתוב &quot;וידעו כי ערומים הם&quot;, וכפי שרש&quot;י מסביר בהמשך שגם עיוור יודע אם הוא ערום)}} מוֹכִיחַ.

'''וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּים הֵם''' - 
אַף {{ב|הַסּוּמָא|עיור}} יוֹדֵעַ כְּשֶׁהוּא עָרוֹם? אֶלָּא מַהוּ &quot;וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּים הֵם&quot;? מִצְוָה אַחַת הָיְתָה בְּיָדָם {{ב|וְנִתְעַרְטְלוּ הֵימֶנָּה|היתפשטו, הסירו אותה מעצמם}}.{{הערה|בראשית רבה יט ו}}

'''עֲלֵה תְאֵנָה''' - 
הוּא הָעֵץ שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ: בַּדָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בּוֹ נִתַּקְּנוּ, אֲבָל שְׁאָר הָעֵצִים {{ב|מְנָעוּם|מנעו מאדם וחוה (בגלל שחטאו)}} מִלִּטּוֹל {{ב|עֲלֵיהֶם|את העלים שלהם}}.

וּמִפְּנֵי מָה {{ב|לֹא נִתְפַּרְסֵם הָעֵץ|לא כתוב בפירוש שעץ הדעת הוא עץ תאנה}}? שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ {{ב|לְהוֹנוֹת בְּרִיָּה|לגרום צער לאף בריה, אפילו לא לעץ}}, שֶׁלֹּא יַכְלִימוּהָ וְיֹאמְרוּ: זֶהוּ שֶׁלָּקָה הָעוֹלָם עַל יָדוֹ. מִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא.{{הערה|[[מדרש תנחומא וירא יד]]: אני כשבראתי את עולמי לא בקשתי להונות לבריה ולא פרסמתי לבאי עולם מה היה האילן שאכל ממנו אדם הראשון.{{ש}}וכן ראו [[סנהדרין ע ב]]: רבי נחמיה אומר: תאנה היה שבדבר שקלקלו בו נתקנו שנאמר ׳ויתפרו עלה תאנה׳.}}


{{צ-ברשי|בראשית|ג|ח}}

'''וַיִּשְׁמְעוּ''' - 
יֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה רַבִּים, וּכְבָר סִדְּרוּם רַבּוֹתֵינוּ עַל מְכוֹנָם בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה.{{הערה|[[בראשית רבה יט ח]]: שמעו קולן של אילנות [...] שמעו קולן של מלאכים [...]}} וּבִשְׁאָר מִדְרָשׁוֹת. וַאֲנִי לֹא בָאתִי אֶלָּא לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, וּלְאַגָּדָה הַמְיַשֶּׁבֶת דִּבְרֵי הַמִּקְרָא דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו.{{הערה|[[משלי כה יא]]}}

'''וַיִּשְׁמְעוּ''' - מַה שָּׁמְעוּ? שָׁמְעוּ אֶת קוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיָה מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן.

'''לְרוּחַ הַיּוֹם''' - 
לְאוֹתוֹ רוּחַ {{ב|שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ|(רש&quot;י מפרש שהמילה 'יום' פירושה שמש)}} {{ב|בָּאָה|שוקעת}} לְשָׁם, וְזוֹ הִיא מַעֲרָבִית, שֶׁלִּפְנוֹת עֶרֶב חַמָּה בַּמַּעֲרָב, וְהֵם {{ב|סָרְחוּ|חטאו}} {{ב|בַּעֲשִׂירִית|בשעה עשירית מתוך 12 השעות בין הזריחה לשקיעה, כלומר קול ה' עבר בגן עם רוח שבאה לפנות ערב מהכיוון בו השמש שקעה}}.


{{צ-ברשי|בראשית|ג|ט}}

'''אַיֶּכָּה''' - 
יוֹדֵעַ הָיָה הֵיכָן הוּא, אֶלָּא לִכָּנֵס עִמּוֹ בִּדְבָרִים, שֶׁלֹּא יְהֵא נִבְהָל לְהָשִׁיב אִם יַעֲנִישֵׁהוּ פִּתְאוֹם.{{הערה|[[דרך ארץ רבה ה]]: לעולם אל יכנס אדם פתאום לבית חבירו וילמדו כל אדם דרך ארץ מן המקום שעמד על פתח הגן וקרא לו לאדם שנאמר (בראשית ג) ויקרא ה׳ אלהים אל האדם ויאמר לו איכה.}} 
:וְכֵן בְּקַיִן ([[בראשית ד ט]]) אָמַר לוֹ &quot;אֵי הֶבֶל אָחִיךָ&quot;. 
:וְכֵן בְּבִלְעָם ([[במדבר כב ט]]) &quot;מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ&quot;, לִכָּנֵס עִמָּהֶם בִּדְבָרִים.
:וְכֵן בְּחִזְקִיָּהוּ, בִּשְׁלוּחֵי {{ב|מְרוֹדַךְ בַּלְאֲדָן|מלך בבל (אשר גם שם ניגש הנביא ישעיהו לחזקיהו עם שאלה מקדימה: &quot;וַיָּבֹא יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּמֵאַיִן יָבֹאוּ אֵלֶיךָ?&quot;)}} ([[ישעיהו לט א]]).


{{צ-ברשי|בראשית|ג|יא}}

'''מִי הִגִּיד לְךָ''' - מֵאַיִן לְךָ לָדַעַת {{ב|מַה בּוֹשֶׁת|איזו בושה}} יֵשׁ בָּעוֹמֵד עָרוֹם.

'''הֲמִן הָעֵץ''' - בִּתְמִיָּה.


{{צ-ברשי|בראשית|ג|יב}}

'''אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי''' - כַּאן {{ב|כָּפַר בַּטּוֹבָה|אדם היה כפוי טובה, שהרי ה' ברא את האישה למענו}}.{{הערה|[[עבודה זרה ה א]]: אמר להן משה לישראל כפויי טובה בני כפויי טובה [...] בני כפויי טובה - דכתיב (בראשית ג, יב): האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל.}}


{{צ-ברשי|בראשית|ג|יג}}

'''הִשִּׁיאֲנִי''' - הִטְעַנִי, כְּמוֹ ([[דברי הימים ב לב טו]]) &quot;אַל יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ&quot;.{{הערה|[[בראשית רבה יט יב]]: ותאמר האשה, הנחש השיאני ואוכל. גירני, חייבני והטעני. [...] הטעני, כמה דאת אמר: ׳אל ישיא אתכם חזקיהו׳.}}


{{צ-ברשי|בראשית|ג|יד}}

'''כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת''' - מִכַּאן שֶׁאֵין {{ב|מְהַפְּכִים בִּזְכוּתוֹ|מחפשים צד זכות בעברה}} שֶׁל מֵסִית. 
שֶׁאִלּוּ שְׁאָלוֹ &quot;לָמָה עָשִׂיתָ זֹאת&quot;, הָיָה לוֹ לְהָשִׁיב: &quot;דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד - {{ב|דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין|הרי אדם וחוה נצטוו על ידיך, ה' (הרב) שלא לאכול, ואני (התלמיד) אמרתי להם כן לאכול - הרי היו צריכים לשמוע לך ולא לי!}}&quot;.{{הערה|[[סנהדרין כט א]]: אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: מניין שאין טוענין {{ב|למסית|מדיח לע״ז}}? מנחש הקדמוני - דא&quot;ר שמלאי: הרבה טענות היה לו לנחש לטעון ולא טען, ומפני מה לא טען לו הקב&quot;ה? לפי שלא טען הוא. מאי הוה ליה למימר? דברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעין - דברי הרב שומעין.}}

'''מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה''' - אִם {{ב|מִבְּהֵמָה|יותר מבהמה (שזמן עיבורה יותר מן החיה)}} נִתְקַלֵּל, מֵחַיָּה לֹא כָּל שֶׁכֵּן? הֶעֱמִידוּ רַבּוֹתֵינוּ מִדְרָשׁ זֶה בְּמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת {{הערה|[[בכורות ח א]]: ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה - אם מבהמה נתקללה מחיה לא כ&quot;ש אלא לומר לך כשם שנתקללה הבהמה מחיה אחד לשבעה ומאי ניהו חמור מחתול כך נתקלל הוא מבהמה אחת לשבע דהוה ליה שב שני}} {{ב|לְלַמֵּד|כך משמעות הפסוק: ארור אתה מכל הבהמה כמו שהיא ארורה יותר מהחיה}} {{ב|שֶׁיְּמֵי עִבּוּרוֹ שֶׁל נָחָשׁ שֶׁבַע שָׁנִים|ההריון של נקבת הנחש נמשך 7 שנים. בגמרא הדבר נלמד כך: הבהמה נתקללה פי 7 מהחיה, שהרי החתולה יולדת לאחר 52 יום והאתון לאחר 12 חודש, כך גם זמן ההריון של הנחש גדול פי 7 משל החיה}}

'''עַל גְּחוֹנְךָ תֵלֵךְ''' - רַגְלַיִם הָיוּ לוֹ וְנִקְצָצוּ.{{הערה|[[בראשית רבה כ ה]]: על גחונך תלך, בשעה שאמר לו הקב&quot;ה על גחונך תלך, ירדו מלאכי השרת וקצצו ידיו ורגליו והיה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו.}}


{{צ-ברשי|בראשית|ג|טו}}

'''וְאֵיבָה אָשִׁית''' - אַתָּה לֹא נִתְכַּוַּונְתָּ אֶלָּא שֶׁיָּמוּת אָדָם כְּשֶׁיֹּאכַל הוּא תְּחִלָּה וְתִשָּׂא אֶת חַוָּה.{{הערה|[[בראשית רבה כ ה]]: ועפר תאכל כל ימי חייך, אתה בקשת להרוג את האדם ולישא את חוה, ואיבה אשית בינך ובין האשה, הוי מה שבקש לא ניתן לו, ומה שבידו ניטל ממנו.}} 
וְלֹא בָאתָ לְדַבֵּר אֶל חַוָּה תְּחִלָּה אֶלָּא לְפִי שֶׁהַנָּשִׁים דַּעְתָּן קַלּוֹת לְהִתְפַּתּוֹת, וְיוֹדְעוֹת לְפַתּוֹת אֶת בַּעְלֵיהֶן, לְפִיכָךְ {{ב|&quot;וְאֵיבָה אָשִׁית&quot;|נענשת במידה כנגד מידה, כיון שרצית להתקרב לאישה, נענשת בכך שהיא תשנא אותך}}.

'''יְשׁוּפְךָ''' - {{ב|יְכַתֶּתְךָ|יכתוש אותך}}, כְּמוֹ ([[דברים ט כא]]) &quot;וָאֶכֹּת אֹתוֹ&quot;, {{ב|וְתַרְגּוּמוֹ|שתירגם שם אונקלוס (בדברים ט, כא)}}: &quot;וְשַׁפִית יָתֵיהּ&quot;.

'''וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב''' - לֹא יְהֵא לְךָ {{ב|קוֹמָה|קומה גבוהה, לא תהיה גבוה}} וְתִשְּׁכֶנּוּ בַּעֲקֵבוֹ, וְאַף מִשָּׁם תְּמִיתֶנּוּ. 
וּלְשׁוֹן &quot;תְּשׁוּפֶנּוּ&quot; כְּמוֹ &quot;נָשַׁף בָּהֶם&quot; ([[ישעיהו מ כד]]), כֶּשְׁהַנָּחָשׁ בָּא לִנְשׁוֹךְ הוּא נוֹשֵׁף כְּמִין שְׁרִיקָה, וּלְפִי {{ב|שֶׁהַלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַלָּשׁוֹן|המילה 'ישופך' דומה ל'תשופנו' (למרות שמשמעותן שונה) - ראה [[ביאור:לשון נופל על לשון|מאמר בנושא]]}} כָּתַב לְשׁוֹן &quot;נְשִׁיפָה&quot; בִּשְׁנֵיהֶם.


{{צ-ברשי|בראשית|ג|טז}}

'''עִצְּבוֹנֵךְ''' - זֶה צַעַר גִּדּוּל בָּנִים.{{הערה|[[ערובין ק ב]]: עצבונך - זה צער גידול בנים, והרונך - זה צער העיבור, בעצב תלדי בנים - כמשמעו, ואל אישך תשוקתך - מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שיוצא לדרך, והוא ימשל בך - מלמד שהאשה תובעת בלב והאיש תובע בפה, זו היא מדה טובה בנשים.}}

'''וְהֵרֹנֵךְ''' - זֶה צַעַר {{ב|הָעִבּוּר|9 חדשי ההריון}}.

'''בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים''' - זֶה צַעַר {{ב|הַלֵּדָה|(ואמנם הסדר פה היה צריך להיות קודם ההריון, ואז הלידה ולבסוף גידול הילדים, אלא שסודרו הדברים לפי אורכם, כמה זמן הם נמשכים, מהארוך לקצר)}}.

'''וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ''' - לְתַשְׁמִישׁ. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין לָךְ {{ב|מֵצַח|עזות, אומץ}} {{ב|לְתוֹבְעוֹ בַּפֶּה|לבקש ממנו בפירוש}}, 
אֶלָּא &quot;הוּא יִמְשׁוֹל בָּךְ&quot; – הַכֹּל {{ב|מִמֶּנּוּ|ביוזמה שלו}} וְלֹא מִמֵּךְ.

'''תְּשׁוּקָתֵךְ''' - תַּאֲוָתֵךְ, כְּמוֹ ([[ישעיהו כט ח]]) &quot;וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה&quot;.


{{צ-ברשי|בראשית|ג|יז}}

'''אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ''' - 
מַעֲלֶה לְךָ דְּבָרִים אֲרוּרִים, כְּגוֹן: זְבוּבִים, פַּרְעוֹשִׁים וּנְמָלִים.{{הערה|[[בראשית רבה כ ח]]: ארורה האדמה בעבורך - שתהא מעלה לך דברים ארורים כגון יתושין, ופרעושין, וזבובים.}}
  
{{ב|מָשָׁל|למה האדמה מקוללת בזמן שמי שחטא היה האדם? הדבר דומה ל...}} לַיּוֹצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה וְהַבְּרִיּוֹת מְקַלְלוֹת {{ב|שָׁדַיִם שֶׁיָּנַק מֵהֶם|את השדיים של אימו, שהם אלו שנתנו לו את חייו. כך גם האדמה מקוללת כי ממנה נוצר האדם}}.{{הערה|[[ירושלמי כלאים א ז]]: למה נתקללה הארץ? כאינש דאמר: ליט ביזא דכן איינק (כשם שהבריות נוטות לקלל את האם שהניקה ילד שיצא לתרבות רעה).}}


{{צ-ברשי|בראשית|ג|יח}}

'''וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ''' - הָאָרֶץ. כְּשֶׁתִּזְרָעֶנָּה מִינֵי זְרָעִים - תַּצְמִיחַ קוֹץ וְדַרְדַּר, {{ב|קונדס|[[W:ארטישוק|ארטישוק]]}} {{ב|ועכביות|[[W:עכובית הגלגל|עכובית הגלגל]]}}, וְהֵן נֶאֱכָלִים עַל יְדֵי {{ב|תִקּוּן|הכנה (כגון בישול)}}.{{הערה|[[בראשית רבה כ י]]: וקוץ ודרדר תצמיח לך - קוץ זה קנרים, דרדר אלו עכביות. ויש מחליפין: קוץ אלו עכביות דרדר זה קנרים.}}

'''וְאָכַלְתָּ אֵת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה''' - וּמַה קְלָלָה הִיא זוֹ? 
וַהֲלֹא בַּבְּרָכָה נֶאֱמַר לוֹ ([[בראשית א כט|לעיל א כט]]) הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע וגו'? 

אֶלָּא מָה אָמוּר כָּאן בְּרֹאשׁ הָעִנְיָן ([[בראשית ג יז|פסוק יז]]): &quot;אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה&quot;, וְאַחַר הָעִצָּבוֹן &quot;וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ&quot;, 
כְּשֶׁתִּזְרָעֶנָּה קִטְנִית אוֹ יַרְקוֹת גִּנָּה, הִיא תַצְמִיחַ לְךָ קוֹצִים וְדַרְדַּרִים וּשְׁאָר עִשְׂבֵי שָׂדֶה, {{ב|וְעַל כָּרְחֲךָ תֹּאכְלֵם|כלומר, הברכה בפרק א היא שתאכל את העשבים שזרעת, ועכשיו הקללה היא שתאלץ לאכול את עשבי הבר שגדלו}}.


{{צ-ברשי|בראשית|ג|יט}}

'''בְּזֵעַת אַפֶּיךָ''' - לְאַחַר שֶׁתִּטְרַח בּוֹ הַרְבֵּה.


{{צ-ברשי|בראשית|ג|כ}}

'''וַיִּקְרָא הָאָדָם''' - חָזַר הַכָּתוּב לְעִנְיָנוֹ הָרִאשׁוֹן: &quot;וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת&quot;. וְלֹא הִפְסִיק אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁעַל יְדֵי קְרִיאַת שֵׁמוֹת נִזְדַוְּגָה לוֹ חַוָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ([[בראשית ב כ|לעיל ב כ]]) &quot;וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ&quot;, לְפִיכָךְ &quot;וַיַּפֵּל תַּרְדֵּמָה&quot;.

וְעַל יְדֵי שֶׁכָּתַב ([[בראשית ב כה|שם פסוק כה]]) &quot;וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים&quot;, סָמַךְ לוֹ פַּרְשַׁת הַנָּחָשׁ, 
לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁרָאָה עֶרְוָתָהּ וְרָאָה אוֹתָם עֲסוּקִים בְּתַשְׁמִישׁ נִתְאַוָּה לָהּ, וּבָא עֲלֵיהֶם בְּמַחֲשָׁבָה וּבְמִרְמָה.

'''חַוָּה''' - נוֹפֵל עַל לְשׁוֹן &quot;חַיָּה&quot; שֶׁמְּחַיָּה אֶת וְלָדוֹתֶיהָ. 
כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר ([[קהלת ב כב]]) &quot;מֶה הֹוֶה לָאָדָם&quot;, {{ב|בִּלְשׁוֹן &quot;הָיָה&quot;|המילה הֹוֶה  היא כמו 'היה', מה יש לאדם. כך גם במילים חוה-חיה הו&quot;ו והיו&quot;ד  הן ממקור דומה}}.


{{צ-ברשי|בראשית|ג|כא}}

'''כָּתְנוֹת עוֹר''' - יֵשׁ דִּבְרֵי אַגָּדָה אוֹמְרִים: חֲלָקִים כְּצִפּוֹרֶן הָיוּ {{ב|מְדֻבָּקִים עַל עוֹרָן|משמעות המילה 'עוֹר' היא לא שהן היו עשויות מעור, אלא שהיו צמודות לעור}} . 

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: דָּבָר הַבָּא מִן הָעוֹר, כְּגוֹן צֶמֶר הָאַרְנָבִים שֶׁהוּא רַךְ וְחַם, וְעָשָׂה לָהֶם כָּתְנוֹת מִמֶּנּוּ.{{הערה|[[בראשית רבה כ יב]]:  ר' יצחק רביא אומר: חלקים היו כצפורן ונאים כמרגליות [...] כתנות עור שהן דבוקים לעור [...] רבי שמואל בר נחמן אמר: צמר גמלים וצמר ארנבים היו, כתנות עור כתנות שהן באין מעור.{{ש}}[[סוטה יד א]]: כתנות עור - רב ושמואל: חד אמר דבר הבא מן העור, וחד אמר דבר שהעור נהנה ממנו.}}


{{צ-ברשי|בראשית|ג|כב}}

'''הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ''' - הֲרֵי הוּא יָחִיד בַּתַּחְתּוֹנִים כְּמוֹ שֶׁאֲנִי יָחִיד בָּעֶלְיוֹנִים. וּמַה הִיא יְחִידוּתוֹ? &quot;לָדַעַת טוֹב וָרָע&quot;, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבְּהֵמָה וָחַיָּה.

'''וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ''' - ווּמִשֶׁיִּחְיֶה לְעוֹלָם הֲרֵי הוּא קָרוֹב לְהַטְעוֹת הַבְּרִיּוֹת אַחֲרָיו וְלוֹמַר אַף הוּא אֱלוֹהַּ. 
וְיֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, אֲבָל אֵין מְיֻשָּׁבִין עַל פְּשׁוּטוֹ.


{{צ-ברשי|בראשית|ג|כד}}

'''מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן''' - בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל גַּן עֵדֶן, חוּץ לַגָּן.

'''אֶת הַכְּרוּבִים''' - מַלְאֲכֵי חַבָּלָה.{{הערה|[[שמות רבה ט יא]] - ...את להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים - לפי שמעשה כשפים על ידי מלאכי חבלה נעשים.}}

'''הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת''' - ווְלָהּ לַהַט לְאַיֵּם עָלָיו מִלִּכָּנֵס עוֹד לַגָּן. 
תַּרְגּוּם &quot;לַהַט&quot;, &quot;{{ב|שְׁנַן|שיניים חדות}}&quot;, והוּא כְּמוֹ &quot;שְׁלַף {{ב|שְׁנָנָא|להב של רומח (ציטוט מ[[סנהדרין פב א]])}}&quot;, וּבִלְשׁוֹן לַעַ&quot;ז למ&quot;א [lame = להב]. 
וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ, וַאֲנִי אֵינִי בָא אֶלָּא לִפְשׁוּטוֹ.
&lt;/div&gt;

{{סרגל ניווט בביאור|רש&amp;quot;י|בראשית|בראשית ב|ג|בראשית ד}}
&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות שוליים==
&lt;references /&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:רש&quot;י על בראשית]]
[[קטגוריה:בראשית ג]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1a852u3sies2c9fpnpqqckrs2l0fj21</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:ספר הזהר</title>
    <ns>1</ns>
    <id>92193</id>
    <revision>
      <id>3101487</id>
      <parentid>3098365</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T08:45:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>30741</id>
      </contributor>
      <comment>/* ציון שם הפרשה בראש כל עמוד */ תגובה</comment>
      <origin>3101487</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="37708" sha1="i8ua3spdf4wwrq32e9sojrci3nsfi6a" xml:space="preserve">==יישר כח על התחלת הספר==
יישר כוח על התחלת הקלדת ספר הזוהר!

מכיוון שספר הזוהר ערוך כפירוש על התורה, שיניתי את שמות הדפים בהתאם לפורמט המקובל של הפירושים - &quot;פרשן על ספר&quot; (וכן &quot;פרשן על ספר פרק&quot;, &quot;פרשן על ספר פרק פסוק&quot; - ראה למשל [[רבי יונה על משלי]], [[רבי יונה על משלי יד]], [[רבי יונה על משלי יד יט]]).

כך יהיה אפשר בעתיד לשלב את פירושי הזוהר במקראות גדולות.
--[[משתמש:Erel Import Bot|Erel Import Bot]] 06:47, 6 בפברואר 2008 (IST)

:בזזט. טעות.
:ספר הזוהר '''איננו''' ערוך כ'''פירוש''' על התורה, אלא כ'''מדרש חז&quot;ל'''. בדיוק כמו [[מדרש רבה]], [[מדרש תנחומא]], [[ילקוט שמעוני]] ודומיהם. מדרשים אלו '''אינם מפרשים''' את הפסוקים, כי אם '''משתמשים בהם לפתוח בדרשה''', שהקשר הישיר בינה לבין הפסוק לעיתים קרובות לוט בערפל.
:אין שום מקום וטעם לכלול מדרשים אלו ב[[מקראות גדולות]]. 
:אני משנה את שמות הדפים לחלוקה לפרשיות, כמקובל ברוב מהדורות ספר הזהר. בברכה, [[משתמש:נחום|נחום]] 21:38, 9 בפברואר 2008 (IST)

*יש להעיר אך זאת: אולי כדאי להסיר את שמו של המחבר, יש בזה הרבה ספקות שאין המקום כאן. אפשר לפתוח דיון או לשנות שהספר מיוחס לתנא רשב&quot;י. ובוודאי שאא לכנותו &quot;אלוקי&quot;!! אא&quot;כ זהו שער הספר של מהדורה ספציפית (ואז גם הרשב&quot;י וגם האלוקי ישארו) וא&quot;כ הרי שיש לציין זאת. [[משתמש:יודא|יודא]] 02:44, 1 במאי 2009 (IDT)

::נוסח השער בכל דפוסי הזהר הוא בלשון זה, והוא חלק מהטקסט המקורי.
::עכשיו שמתי לב לדף שיחה זו, ואתייחס להערתו של נחום מלפני יותר משנה, אכן ספר הזהר כשאר המדרשים אינם קשורים לפרשה דוקא ואין לקשרם במסגרת מקראות גדולות על הפרשה (למעט ילקוט שמעוני שהוא כן ערוך - פחות או יותר, כמדרש על סדר הפסוקים - וראה בדף ה[[שיחה:ילקוט שמעוני|שיחה]]. כמו כן [[מדרש רבה על שיר השירים]] בנוי לפי הפסוקים ואכן קישרתי אותם למקראות גדולות). אני חלקתי את הזהר לדפים נפרדים כך שאפשר למצוא קטע מהזוהר גם לפי הדף וגם לפי הפרשה (כמו שעשיתי ב[[מדרש רבה]]).
::--[[משתמש:תולדות אדם|&lt;span style=&quot;color:#Af783a; font-family:guttman-Soncino, narkisim;&quot;&gt;'''תּוֹלְדֹת אָדָם'''&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:תולדות אדם|שיחה]] • [[:קטגוריה:ז' אייר|ז' אייר]] ה'תשס&quot;ט 03:28, 1 במאי 2009 (IDT)

==סיכום סטטוס הפרויקט להיום 2.4.13==
אחרי שהקדשתי קצת זמן לתרום יותר לדפים האלו של הזהר ראיתי לנכון לסכם קצת איפה אנחנו עומדים. מה יש ומה אין. איזה חסרונות או בעיות עדיין קיימות. ואיזה מקומות יש לשיפור. לתועלת תורמים ועורכים שיבואו לעתיד. חלקתי את הדברים לשני סוגים: (א) משימות מוכנות להעשות (ב) והערות שונות שבסופו של דבר גם מסתכמות במשימות אולי לעתיד.{{ש}}
{{קו תחתי|משימות מבוקשות}}
# יצרתי כרגע את כל הדפים ועמודים שקיימים בשלשה חלקי הזהר (אמנם עדיין ספרי הזהר חדש ותקוני זהר נשארים ריקים לעת עתה). כל עיקר תוכן הטקסט העליתי בדפים נפרדים של [[זוהר חלק י]] [[זוהר חלק יא]]...וכולי וכולי עד [[זוהר חלק ל]]. מדי פעם נתקלתי בדפים (אולי כ5% מסך כל הדפים) שהכילו קצת תוכן של מלים מנוקדים של הזהר ממשתמשים אחרים. העברתי דפים אלו לתוך פורמט של [זהר '''מנוקד''' X X X]. כך למשל [[זהר מנוקד חלק א רי ב]] כדוגמא. נראה לי כרעיון טוב למשימה לערוך תוך התבנית של {{תב|דף של זהר}} על יד איפה שכתוב המלים &quot;הוסף תרגום&quot; -- איזה קישור לדף המקביל שלו המנוקד.
# נראה לי שאפשר ליצור תבנית חדשה של מראה מקום בזהר עכשיו {{תב|ממ זהר}}. אמנם כאן אני מסתפק אם ניתן גם לכלול בו את האפשרות להפנות אל דפים ועמודים תוך &quot;זהר חדש&quot; ו&quot;תיקוני זהר&quot; למרות שעדיין לא נוצרו דפים לספרים אלו ברובם... בכל אופן, לפחות בשביל הפניות ומראה מקומות אל דפי הזהר, נצטרף תבנית בדומה ל{{תב|ממ משנה}} או {{תב|ממ}}, שיקח 3 פרמטרים (חלק של ספר הזהר [א,ב,ג] , מספר הדף, מספר העמוד). ואם מרכיבים את התבנית גם להפנות אל דפים של זהר חדש ותיקוני זהר אני מניח שנצטרך עוד פרמטר לבחירת איזה ספר מדובר (זהר, זהר חדש, תיקוני זהר). {{בוצע}}
# רציתי לשים את החמשה חומשי תורה בדף זה אל חמשה טורים ולא הצלחתי. מישהו יכול לעשות את זה? {{בוצע}}
# צריך לשנות את סטטוס הזוהר בעמוד הראשי ל75%. לא יודע איך לעשות את זה...{{בוצע}}

{{קו תחתי|הערות}}
# מרכזתי את כל הטקסט האמתי אל 30 דפים שרירותיים וקראתי אותם [[זוהר חלק א]]...[[זוהר חלק יב]]..עד [[זוהר חלק ל]]. כל עריכה על הדפים יצטרך להיות שמה. בהסתכלות אחורה לא היה חכם לקרוא אותם בשם &quot;חלקים&quot; כדי שלא יסתבך עם החלוקה של 3 חלקי הזהור עצמם אבל אחרי מאות דפים ותבניות שהשתמשתי כבר בדפים אלו הדבר כבר היה מאוחר מדי לשנות...
# בחלק 3 חסר כמה וכמה דפים ותוכן (לדוגמא ראה [[זוהר חלק כט]]. העדפתי ליצור דבר שלם שהינו לוקח בחסר מאשר חלק של תוכן מושלמת. לכן נשאר עדיין הרבה חומר ותוכן להוסיף אל תוך ספר הזוהר הזה ולכן אמרתי למעלה שהזוהר כרגע 75% מושלמת.
# קיים הרבה השמטות של ספר הזהר. יצרתי להם דף [[זוהר השמטות]] אבל לא מלאתי את הדף בתוכן (רק הוספתי קצת באופן חלקי) מכיון שאני לא כרגע עוסק ומתעמק בלימוד זה. דרוש העלאת תוכן ואז גם שילוב קטעי השמטות אלו לתוך הטקסט הראשי של הזהר.
# קיים כמה סוגים של ספרים ותת-טקסט בספר הזהר-- &quot;רעיא מהימנא&quot; ו&quot;סתרי תורה&quot; &quot;מדרש הנעלם&quot; &quot;תוספתא&quot; וכולי. ליהוי ידוע שקיים כבר תבנית {{תב|רע&quot;מ}} בשביל פסקאות אלו. כדאי לעורך בעתיד להשתמש בתבנית זו כדי לעצב את פסקאות אלו בצורה שונה מהטקסט הרגיל, בדומה לתבנית {{תב|רמ&quot;א}} של דברי הרמ&quot;א בשולחן ערוך.
# נראה לי היה טוב אם מישהו יכול לעצב טבלא יותר נקיה ומרוכזת של שלשה דפי הזהר הקיימים ([[זהר חלק א]] [[זהר חלק ב]] [[זהר חלק ג]]). משהו בדומה לטבלא של ש&quot;ס...
# אני כרגע עובד על הכנסת פסקאות מסודרות ופאראגראפות בדפי התוכן של הזוהר. אולם, הכל נעשה מתוך סקירה שטחית יחסית בחומר עצמו ומתוך אופן הפיסוק במהדורות אחרות. ריווח הפסקאות אינו מושלם ויתכן שיש הרבה מה לשפר באופן סדר הפאראגראפות מבחינת תוכנם והקשרם הלוגי.
--[[משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar]] ([[שיחת משתמש:Dmokhtar|שיחה]]) 23:28, 2 באפריל 2013 (IDT)

:לגבי 3, מה דעתך? [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 11:34, 3 באפריל 2013 (IDT)
::הרבה יותר טוב. תודה.--[[משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar]] ([[שיחת משתמש:Dmokhtar|שיחה]]) 12:31, 3 באפריל 2013 (IDT)

== רשב&quot;י? ==

למה כתוב שרשב&quot;י חיבר את הזוהר?
הנושא שנוי במחלוקת

ואפילו לפי המסורת רבי אבא חיברהו (כפי שמשתמע מן הספר עצמו). {{שכח לחתום|טלנר}}

:[[משתמש:Roxette5]], אשמח לשמוע את דעתך בנושא.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:38, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

:בינתיים, אחזור ואצטט את [[משתמש:תולדות אדם]] מאחד הדיונים הקודמים בדף זה: &quot;נוסח השער בכל דפוסי הזהר הוא בלשון זה, והוא חלק מהטקסט המקורי.&quot;--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:41, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

:: {{א|טלנר}}, '''שנוי במחלוקת''' לדעתי הוא הגזמה. אבל אשמח לשמוע ממך מקורות בנושא. היקף הספרים המצטטים ומייחסים את זהר אל התנא ר' שמעון בר יוחאי הוא די נרחב, כך שלדעתי &quot;יש על מי לסמוך&quot;. אולם, היות ואכן הדבר אינו נושא מוחלט - הוספתי את המילים '''&quot;אשר מיוחס&quot;''' לצאת ידי כל הדעות, או לפחות לרמוז אליהם.
:: לעניין התנא ר' אבא - אשמח לקבל הפנייה ספציפית. אני מניח שהתשובה תהיה שר' אבא אמנם כתב את הפעולה הפיזית של כתיבת הספר אבל התוכן במהותו הגיע מר' שמעון בר יוחאי, אשר על כן אנו מייחסים הספר אל הרשב&quot;י. בדומה לכך שבצלאל המקראי לא בנה את המשכן הפיזי ובכל זאת הוא מיוחס על שמו באופן גורף...

::להרחבת העניין - אני תמיד אוהב להסתכל [[שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ז#זהר|בספר שם הגדולים של החיד&quot;א]]. למי שמתעניין.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 03:43, 1 בספטמבר 2021 (IDT)

אם אתה מתעניין אני  ממליץ לראות את הדף בויקיפדיה &quot;חיבור ספר הזוהר&quot;. {{שכח לחתום|טלנר}}.
:: {{א|טלנר}} קראתי בעיון. תודה.   לא רואה מקור לכך שר' אבא חיבר אותו. שמא כבודו מתבלבל בכך ששמו של ר' אבא הוא '''ר' אבא הסופר'''?...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:07, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

סליחה.
התבלבלתי. לפי מילות הזוהר עצמם האידרא זוטא, מילותיה של רשב&quot;י וההעתקה עצמה התבצעה בידי ר' אבא. [[משתמש:טלנר|טלנר]] ([[שיחת משתמש:טלנר|שיחה]]) 17:50, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

== סטטוס הפרויקט - שנת 2026 ==

טוב. עברנו כברת דרך משמעותית בזהר - בוא נראה אם אני יכול לסכם ולהציג נאמנה את המצב הקיים

* כרגע אני נמצא ב&quot;אמצע&quot; הליכים כך שאין עקביות בין חלקים שונים של הזהר
* לאחרונה אני עבדתי על החלק השלישי (ויקרא - דברים) אז אציין את השינויים שהוכנסו לשם

# הצגת התוכן בשתי מישורים שונים. אחת - כנאמן לדפים של הדפוס אשר מציגים &quot;זהר&quot; ורעיא מהימנא מעורבים ביחד (כך למשל {{ממ זהר|ג|פא|ב}}). והצגה שנייה כוללת יותר של כל הפרשה עם קטעים שונים של הזהר לבד והרעיא מהימנא לבד - כך למשל [[זוהר חלק כג]].
# קישורי מעבר בין שני ההצגות האלה. 
# עיצוב פסוקים בתבנית {{תב|צ}}
# קישורי {{תב|ממ}} לפסוקים השונים
# תיקוני נוסחאות וגרסאות על פי הספר &quot;מתוק מדבש&quot; ועל פי המפרשים שהוא מציין בספר (הגר&quot;א ביהל אור, הרמ&quot;ק, וכולי).
# פיסוק - כאן אני מסכים כי &quot;התפרעתי&quot; קצת. הכנסתי פסיקים וגם סימני קריאה בהרבה מקומות כאשר נראה כי אכן זה עוזר להבין את התוכן (אנסה לתת דוגמאות בהמשך)
# קיטוע - המתוק מדבש עזר רבות להבין איפה מדובר במאמר חדש וסיום מאמר הקודם. גם עוזר ומביא מקומות שבהם פשוט הזוהר מתחיל מאמר &quot;באמצע מאמר&quot; כאשר תחילת המאמר חסר
# הדגשה של פסוקים שהינם של הפרשה שבו נמצא הזהר. כך למשל הדגשה של פסוקים בפרשת פנחס שמובאים ומוצגים בזהר פרשת פנחס.
# עימוד קטעים של הזהר שבו יש מעין &quot;דיאלוג&quot; בין חכמים, או מעין תיאור של סיפור - להבנת הדברים.  ראו דוגמה {{ממ זהר|ג|קנז|א}}
# הכנסה של קטעים שהיו &quot;נספחים&quot; בדפוס בסוף הספר אל מקומם הנכון בתוך הזהר . ראו דוגמה {{ממ זהר|ג|קנא|א}}.
# הזזה קצת של מעברים בין דפים. כאן שוב &quot;התפרעתי קצת&quot;. אולי נחשב קיצוני. אבל משום מה המעברים בין דפים של הזהר לרוב '''דווקא''' באמצע משפט או פסוק אשר מקשה על ההבנה של הדברים. לפיכך ניהגתי בליברליות והזזתי את סימון מעבר הדפים הדפים לפעמים שיהיה באמצע - בין שני משפטים או קטעים.
# הגהות רלוונטיות מתוך המתוק מדבש

* כל זה נעשתה כפי שאמרתי בחלק השלישי של הזהר ואני ממשיך בעבודה באופן לא רציף.
* אנסה להוסיף ולהרחיב בסטטוס הזה בימים הקרובים ככל שאזכר בדברים נוספים.

לבינתיים, זהו עדכון סטטוס הפרויקט [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 06:19, 3 ביולי 2026 (IDT)

==הצעות לשיפור==
:@Roxette5, אם תרצה, אוכל לשלוח לך סריקה ב־PDF של ספר 'הרעיא מהימנא' שיצא לאחרונה (לפני כמה שנים) בפני עצמו.
:אולי היא תוכל לסייע לך בבירור נוסח הרע&quot;מ, בפיסוק ובאיתור מקורות, ואם תראה לנכון – גם בשילוב הגהות הגר&quot;א (המופיעות שם על מגש של כסף) ובהוספת הערות המהדיר.
:בכל אופן, זו רק הצעה כמובן, והטוב בעיניך עשה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 11:01, 28 בספטמבר 2026 (IDT)
::{{א|יוסף אומץ}} - תודה רבה על ההצעה. אינני מכיר את המהדורה של רעיא מהימנא שאתה מדבר אליו. אשמח לראות בכל מקרה. אני צריך רק לחשוש שיכול לסבך אותי בזכויות יוצרים. אבל שווה לראות.
::בכל מקרה - כרגע קצת הפסקתי את הפעילות בהגהה של הזהר. בגדול עברתי והגהתי על כרך ג' - ויקרא עד דברים. אני כרגע עסוק בהקלדה של ספר [[טוב הארץ]], ואז נראה אם אחזור אל הגהת הזהר או אמשיך במשהו אחר (מעולם לא השלמתי את הספר [[מדרש לפירושים]]...).
::לענין הגהות הגר&quot;א - אני מאמין שמדובר בהגהות שנלקחו מספר '''[[יהל אור]]''' על הזהר  והם כבר מוקלדים כאן (אמנם הוא דורש הרבה שיפור והגהה גם כן מאז שהקלדתי אותו). גם יש אליהם קישור בכל דף ודף פרטני של הזוהר בסרגל הניווט למעלה.
::מה דעתך? בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:36, 28 בספטמבר 2026 (IDT)
:::@[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], '''אל דאגה מזכויות יוצרים''' (אין למהדיר זכויות על הגהות הגר&quot;א, שהוא רק ערך אותן במדור נפרד, או על ציונים לגמרות).
:::עברתי על כמה מקומות ברעיא מהימנא בוויקיטקסט, ואכן ראיתי שהגהות הגר&quot;א כבר נוספו כחלק אינטגרלי מהטקסט, ללא זכר לכך שמדובר בשינוי שערך הגר&quot;א. קודם כל, '''יישר כוח עצום'''.
:::עם זאת, לענ&quot;ד מקובל יותר להביא את ההגהה בסוגריים. לדוגמה, כתוב בזוהר &quot;ועץ דדיו מתפוחים&quot;, והגר&quot;א מגיה שצ&quot;ל &quot;מעפצים&quot; (במקום &quot;מתפוחים&quot;), אם כן יש ארבע אפשרויות כיצד להביא את הגהתו: '''(א)''' &quot;ועץ דדיו מתפוחים &lt;small&gt;(מעפצים [הגר&quot;א])&lt;/small&gt;&quot;; '''(ב)''' &quot;ועץ דדיו מתפוחים &lt;small&gt;(ה&quot;ג: מעפצים)&lt;/small&gt;&quot;, כש&quot;ה&quot;ג&quot; הוא קיצור של &quot;'''ה'''גהות [ה]'''ג'''ר&quot;א&quot;; '''(ג)''' להביא את ההגהות בהערות שוליים; '''(ד)''' למעשה, אולי יש דרך אפילו טובה יותר – להביא אותן בתבנית של [[תבנית:קיצור|קיצור]], כך שכל מי שישים את העכבר על המילה יראה את הנוסח המתוקן של הגר&quot;א (אמנם בד&quot;כ &quot;קיצור&quot; משמש לפתיחת ר&quot;ת ופירושים, אבל בעיניי הוא בהחלט מתאים גם להגהות). היתרון בזה הוא במקומות שבהם הגאון מחליף כמה מילים, כך אפשר לסמן את כולן על ידי הקיצור ולכתוב את הנוסח הנכון, והקורא לא צריך &quot;לשבור את הראש&quot; כדי להבין לאילו מילים מכוונת ההגהה (אם הן היו מובאות בסוגריים אחרי הנוסח שבדפוסים).
:::כמו כן, יש מקומות שבהם בביאור הגר&quot;א על הרעיא מהימנא הוא כותב בפשטות שצריך לומר &quot;בהיפוך&quot;, ולא מציין כיצד יש לומר בדיוק, ובמקומות הללו לא (ראיתי ש)הובא בויקטקסט הנוסח המתוקן. מהדורת הרעיא מהימנא המצורפת מגישה לך על מגש של כסף את כל הגהות הגר&quot;א ואת כוונתו במקומות הנזכרים ובכלל, כמדור פשוט ומובן בפני עצמו.
:::למשל, מובא ברעיא מהימנא (דף רמ&quot;ג ע&quot;א): &quot;מה דאתקיים בי דחדינא ביקרא דאהרן אחי&quot;, והגר&quot;א כותב &quot;ט&quot;ס [טעות סופר] וצ&quot;ל להיפוך&quot;, והיינו כך: &quot;מה דאתקיים באהרון אחי דחדא ביקרי&quot;. לפי הצעתי ה&quot;'''(ד)'''&quot; יש להביא זאת כך: &quot;מה דאתקיים {{קיצור|בי דחדינא ביקרא דאהרון אחי|באהרן אחי דחדא ביקרי}}&quot;, ולפי הצעתי ה&quot;'''(ג)'''&quot; כך: &quot;מה דאתקיים בי דחדינא ביקרא דאהרון אחי &lt;small&gt;(ה&quot;ג: באהרן אחי דחדא ביקרי)&lt;/small&gt;&quot;.
:::ומה נעשה במקומות שבהם הגאון 
:::'''מוחק'''
::: טקסט מסוים? לכאורה, במקרים כאלה צריך להעיר על כך בהערות שוליים; אך למעשה, אולי גם במקומות כאלה כדאי פשוט לסמן אותם באמצעות הקיצור, ובתוך הקיצור לרשום &quot;הגר&quot;א לא גורס זאת&quot;, כדי לשמור על קו עקבי ואחיד לאורך כל המהדורה. 
:::במהדורה של הרע&quot;מ שהזכרתי המהדיר פשוט הקיף את המילים הללו בסוגריים, והוסיף הפניה להערת שוליים למדור 'הגהות הגר&quot;א' ושם כתב את הנוסח הנכון. אולם בעיניי עדיף לא להוסיף סוגריים בתוך הטקסט כי זה מפריע לקורא, ולכן אני מציע את האפשרויות הנ&quot;ל. 
:::אשמח לשמוע בבקשה מה דעתך.
:::החכם מכל אדם אומר &quot;טוב מראה עיניים מהלך נפש&quot;, ומצורף אפוא [https://send.magicode.me/send-file/file/d2dccbba173c447e39c38a664cc7e8ff5f3761b8/view הרעיא מהימנא].
:::בסוגריים לא אמנע מלהעיר כי לעיסוק בזוהר יש מעלה יתירה כידוע (&quot;בספרא דא יפקון מן גלותא&quot;), ובטוחני שלא בכדי התגלגלה לידי כת&quot;ר הזכות העצומה הזו, ולכן כדאי לאחוז בה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:08, 28 בספטמבר 2026 (IDT)

::::{{א|יוסף אומץ}} תודה רבה על ההערות. אז ככה - ממה שאני מכיר כאן וכן עמדתו של {{א|Nahum}} שהם מחמירים בענין זה זכו&quot;י של כתבי יד או אפילו לפעמים &quot;סידור מחדש&quot; של דברים. כך שאינני בטוח שהם יסכימו להטמיע את הספר שציינת של מוסדות &quot;אלף המגן&quot;. אבל נחום מוזמן כאן להביע את דעתו.
:::: לגופו של ענין. דברתי על זה בעבר עם נחום בדף אחר. לדעתי האישית ומהיכרות של חלקים מסוימים של פרשיות הזהר - '''אין אפשרות ישים''' להציג נוסחים של הזהר במיזם אחד עם הערות שוליים או תבניות של הסברים, לרוב. זאת פשוט מפאת גודל ההבדלים והשינויים שיש במקומות שונים. הדבר מגיע למסה קריטית שזה כבר לא מאפשר לקורא להבין את הכתוב. 
:::: הדוגמא הטובה ביותר של תופעה זו ראיתי בפרשת שלח - שם הכל מבולבל. גם גרסאות שונות של מילים, גם סידורים שונים של קטעים, גם ציונים שונים של מאמרים חסרים, וכולי וכולי.ראו לדוגמה בדפים סביב דף {{ממ זהר|ג|קסה|א}}. וכן ראה [[זהר חלק ג קעב א]].  כך שאני שאפתי בהגהה שלי להציג לקורא '''מהלך אחד בלבד של הזהר''' (כפי שעשה הספר מתוק מדבש), והסתפקתי בציון גרסאות שונות אצל הגר&quot;א או אחרים בהערות שוליים.
:::: אין לי בלעדיות על הפרויקט של הזהר במרחב הראשי - ולכן כבודו מוזמן להוסיף שם כרצונך הטוב מה שאתה חושב לנכון. אני רק מזהיר אותך שוב שלדעתי הרעיון של הצגת הערות של נוסחאות שונות בכמה מקומות בזוהר - לענ&quot;ד עלולים להעמיס על הדפים ובמקרים מסיימים יהפכו את הדפים לבלתי קריאים. זאת דעתי. אבל אינני מתנגד שתנסה.
::::הכל טוב. ותודה רבה על האכפתיות ועל הרצון להוסיף ולתקן ולשפר. בכבוד רב, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:13, 28 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::תודה רבה על הדברים.
:::::אין לעורך '''שום''' זכויות יוצרים על כתבי היד, ובכלל, הוא כמעט שלא השתמש בהם להגהת הנוסח של הרעיא מהימנא, 
:::::אלא רק הביא מעט מהם במדור הגהות וציונים.
:::::אגב, בחלק השני של המהדורה שלו תוכל לראות '''זוהר פנחס''' עם הגהה נפלאה מכתב יד (ראה אודותיה במבוא), בלי הרעיא מהימנא (שאותו הוא הביא בנפרד לאחר זוהר פנחס), בשונה משאר הספר, כאמור. 
:::::אולי זה יסייע לך בהגהה על זוהר פנחס, אם תחליט לחזור למלאכת הקודש של ההדרת הזוהר הקדוש.
:::::לגופו של עניין, אני חושב שיש לחלק בין הגהות הגר&quot;א לשינויי נוסח אחרים בזוהר. כידוע לכל באי שער הזוהר, יש בו עשרות נוסחאות שונות, וכמו שכתב לי פעם מקובל גדול:
:::::&quot;נוסח מדויק לזוהר לא יתכן בעוונות, מרוב אופל שיבושי הדפוסים, חלוקת המפרשים ושינויי כתבי היד. ומי יורה לנו דעה.&quot;
:::::אך הגהות הגר&quot;א, לעומת זאת, אינן רבות כל כך, וכלל אינן מכבידות על הדפים. הוספתן בצורה של קיצורים (כאמור) הופכת אותן לכמעט בלתי נראות עבור מי שרוצה ללמוד את הזוהר בפשטות, בלי להסתבך עם אינספור גרסאות ונוסחים.
:::::מכל מקום, ראיתי שכת&quot;ר הוסיף בהרבה מקומות את הגהות הגר&quot;א, ויישר כוח גדול.
:::::אגב, אני ממליץ לך לכתוב [https://milog.co.il/%D7%90%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%98#:~:text=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%98%20%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%20(%D7%92%D7%9D%20%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%98%20%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%99%3B%20%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%20apparatus%20criticus)%20%D7%94%D7%9D%20%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA%2C%20%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%20%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%AA%20%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95%20%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8%20%22Lectio%20difficilior%20potior%22%20%D7%90%D7%95%20%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%94%20%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98 אפארט] למהדורה. 
:::::תוכל להסביר בו את המתודולוגיה שלך, מדוע בחרת להציג נוסח עיקרי אחד (מתוק מדבש), ועוד ועוד. 
:::::כמו כן, כדאי לפרט על מעלות המהדורה. 
:::::אני רואה לנכון לציין לשבח את הפיסוק המקצועי שלך, את החלוקה לפסקאות ואת עצם הנראות של הזוהר – כולל חוסר ההיסוס שלך להשתמש בסימני קריאה וכדומה כשצריך. 
:::::זה בהחלט ראוי לשבח, בפרט בימינו שיש מכונים תורניים שנמנעים אפילו מסימן שאלה, &quot;רחמנא ליצלן&quot;.
:::::ובכלל, כדאי שהקורא יכיר יותר את הפרויקט, ולא ירגיש שהוא נכנס לזוהר אבל לא ברור לו מנין שאוב הנוסח וכו'. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:01, 28 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::שלום. לאחר שקראתי את הכל פעמיים:
::::::* אולי כן אפשר להשתמש בהגהות הגר&quot;א. ואולי לא. אני צריך קודם כל להבין עד כמה מההגהות הנ&quot;ל הינם בפועל רק העתקה של הספר &quot;יהל אור&quot;. אבל לעת עתה, לפחות מבחינתי, הדבר לא רלוונטי כי אני כרגע מתמקד כל כולי בספר &quot;טוב הארץ&quot;.
::::::* יהיה לי כרגע קשה מאוד לערוך הסבר ואפארט מקיף של כל מה שעשיתי. בסך הכל אני עושה את הכל בשעות לא שעות ובאופן לא קבוע. נסיתי לספק מטרה זו למעלה בציון כאן בדף על &quot;סטטוס הפרויקט&quot; אבל אני מבין שזה לא מספיק.  ככלל, אין לי ציפייה שמה שאני מגיה יישאר כעותק סופי. משתמשים יכולים לבא ולשנות... השאיפה הייתה רק להציג מהדורה קריאה של הזהר למען הלומדים. כנ&quot;ל - כרגע אני לא כבר בפרויקט הזה.  אם אכנס אל זה שוב  - בהחלט אשקול את הדברים. 
::::::* תודה רבה על הפרגון המחמיא. שמח שאתה רואה בזה כיתרון. ישנם אתרים אחרים שאני יודע היו מנדים את העותק בגלל הסימני קריאה שהוספתי לצערי...
::::::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:07, 28 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::::לגבי שתי הנקודות הראשונות, מכיוון שכת&quot;ר עסוק כעת בספר 'טוב הארץ', אכן אין טעם להאריך בהן כעת.
:::::::בכל אופן, בהחלט אשמח שנשוב ונדון בדברים אם כת&quot;ר יחזור בעתיד לזוהר הקדוש בע&quot;ה.
:::::::המשך עבודה פורייה על 'טוב הארץ' (ואגב, [[w:נתן_שפירא_הירושלמי#%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95:~:text=%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%AA%20%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%20(%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94).|לינקקתי]] למהדורתך בערך מחבר הספר בויקיפדיה). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:26, 28 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::::לגבי הנקודה השלישית, בהחלט יש מכונים שהיו מנדים את הטקסט ב&quot;עוון&quot; הוספת סימן קריאה,
::::::::אבל האמת היא שסימן קריאה וכן סימן שאלה מוסיפים בהחלט להבנת הטקסט, ובעיניי הם אף מוסיפים לו חן.
::::::::מה גם שלאט לאט סימני פיסוק כאלה נכנסים יותר ויותר; 
::::::::הספרות התורנית הולכת לכיוון הזה, בין אם הם ירצו ובין אם לא. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:33, 28 בספטמבר 2026 (IDT)
::::: אינני בקי כל כך בתחום של ספר הזהר. כעיקרון, אני סומך על נסיונו ושיקול דעתו של [[משתמש:Roxette5]], ולגבי זכויות יוצרים, דע לך, [[משתמש:יוסף אומץ]], שוויקימדיה מאוד מחמירה בזה, הרבה יותר ממו&quot;לים רגילים, ודעתי האישית גם היא שעלינו, כאתר ציבורי המופעל ברובו על ידי יהודים יראי שמים ושומרי מצוות, להתנהל בזהירות ובשקיפות ובשמירה על זכויותיהם של אחרים, בבחינת &quot;והייתם נקיים&quot;.&lt;br&gt; מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 28 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::הרב @[[משתמש:Nahum|Nahum]], אני מסכים. זהירות ושקיפות בעניין זכויות יוצרים, בבחינת &quot;והייתם נקיים&quot;, הן ודאי דבר חשוב. 
::::::אולם דווקא משום כך, חשוב להבחין בין זכויות יוצרים לבין חומר שאין עליו זכויות יוצרים. 
::::::הוספה של הגהות הגר&quot;א, למשל, מתוך מהדורה של 'אלף המגן', אינה הפרה של זכויות היוצרים של המו&quot;ל. 
::::::וכי לאלף המגן יש זכויות יוצרים על הגהות הגר&quot;א עצמן?!
::::::על כן, הצעתי עומדת בעינה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:08, 28 בספטמבר 2026 (IDT)
::::::: אני מסכים איתך בזה, אין לו בעלות על הזכויות של הגהות הגר&quot;א. הבנתי שגם [[משתמש:Roxette5]], על אף ההסתייגויות שהביע, למעשה אינו מתנגד לכך שאתה תוסיף את הגהות הגר&quot;א. עלה והצלח ויהי ה' בעזרך, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:47, 28 בספטמבר 2026 (IDT)

== ציון שם הפרשה בראש כל עמוד ==
קודם כל, יישר כח על פרויקט המדהים. קילורין לעיניים. 

מן הראוי שראש כל עמוד בנוסף לציון איזה חלק ודף הוא יהיה כתוב '''לאיזו פרשה הוא שייך''',

זה חשוב מאוד שכן רוב הלומדים והספרים מציינים לפי פרשות ודפים, ואילו השימוש בחלקים (א, ב, ג) לא מצוי ומקשה על מי שמחפש מקור מסוים (לפי פרשה). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 10:56, 28 בספטמבר 2026 (IDT)

: {{א|יוסף אומץ}}. אכן אני מסכים עמך. וזה בדיוק אחד מן הדברים שהוספתי בהגהות שעשיתי עד עכשיו בכרך ג (ויקרא - דברים). בכל דף פרטני - כמו [[זהר חלק ג קיח א]]. אכן אם אחזור להגיהה בראשית - שמות, אני אמשיך להוסיף את ציון הפרשיות גם שם. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:40, 28 בספטמבר 2026 (IDT)
::נפלא ביותר. אולם לענ&quot;ד כדאי להוסיף את שם הפרשה [גם] בראש הדף ממש, כלומר בתבנית הסגולה, היכן שכתוב &quot;[[זהר חלק ג קיז ב|&lt;&lt;]] '''·''' [[זהר חלק ג]] '''·''' קיח א '''·''' [[זהר חלק ג קיח ב|&gt;&gt;]]&quot;. בכך כל מי שמחפש את הזוהר על פי פרשה יוכל למצוא אותו יותר בנקל, וכבר בתוצאות החיפוש בגוגל תופיע שם הפרשה. זה יהיה שיפור עצום ונורא.
::מה דעתך? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:12, 28 בספטמבר 2026 (IDT)
:::כמובן שזה הכי אידיאלי. אבל למיטב ידיעתי זה מאוד מסובך לעשות מבחינה טכנית דרך התבניות של {{תב|סרגל ניווט}} או {{תב|דף של זהר}}. ולכן אני הסתפקתי במה שזמין כרגע. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:54, 28 בספטמבר 2026 (IDT)
::::והאם אין דרך לקדם את העניין? 
::::אולי הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] שליט&quot;א יוכל לסייע בבקשה בעניין (של יצירת תבנית וכדומה להוספת שם הפרשה בראש כל דף בזוהר, וכאמור)?  [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:02, 28 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::הקפצה. הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 11:37, 27 באוקטובר 2026 (IST)
::::::אם זה באמת חשוב לך אני מוכן לעשות את זה ידני בימים הקרובים. אני יותר בטוח על הידני מאשר הפעלת בוטים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:27, 27 באוקטובר 2026 (IST)
::::::: מאוד כדאי לעשות את זה, זה יהיה מאוד שימושי לאלה מבין המשתמשים שמחפשים בדפי הזוהר לפי פרשות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:21, 27 באוקטובר 2026 (IST)
:::::::זה חשוב לי מאוד מאוד. 
:::::::רבים וטובים מחפשים מקורות בזוהר לפי הפרשיות, ואילו השימוש בחלקים (חלק א, ב וג) כמעט ולא נפוץ.
:::::::זה יהיה זיכוי הרבים גדול מאוד.
:::::::תודה רבה.
:::::::שוב ראיתי שהקדימני הרב @[[משתמש:Nahum|Nahum]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:59, 27 באוקטובר 2026 (IST)
:::::::הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], סליחה שאני מתזכר, אבל מה עם סימון הפרשיות? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 10:45, 5 בנובמבר 2026 (IST)</text>
      <sha1>i8ua3spdf4wwrq32e9sojrci3nsfi6a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אזהרות אבן גבירול</title>
    <ns>0</ns>
    <id>223103</id>
    <revision>
      <id>3101492</id>
      <parentid>3017655</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T09:23:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3101492</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48127" sha1="rjywv02b4fdugfi1yc8ci72j8ubp4po" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= שמור לבי מענה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]]
| תת-סוג =
| מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]]
| מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]]
| מיוחס ל =
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שלמה בן יהודה; שלמה; שלמה
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-1482|א-1482]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ב-1278|ב-1278]]
| מנהגים = נאמרות למנהג קהילות עדות המזרח ותימנים בחג השבועות לפני תפילת מנחה (וגם בקצת קהילות צפון אפריקה אומרים אותן בנוסף על {{צ|[[אי זה מקום בינה|אזהרות ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]}}). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש שאומרים הכל ביום אחד). היו נאמרות גם למנהג איטליה בשבת שלפני שבועות (שבת הגדול של שבועות).{{ש}}
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור2|ליום ראשון:}}&lt;/includeonly&gt;
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==רשות לאזהרות==
{{:אמון יום זה}}

==אזהרות==
{{הור|סימן: '''שלמה בן יהודה''', '''שלמה''', '''שלמה'''. משקל: יתד וארבע תנועות [‿– – – – –]}}
===פתיחה===
&lt;poem&gt;
{{סי|שְׁ}}מֹר {{סי|לִ}}בִּי {{סי|מַ}}עֲנֶה / {{סי|הֱ}}יֶה {{סי|בִ}}מְאֹד {{סי|נַ}}עֲנֶה / {{סי|יְ}}רָא {{סי|הָ}}אֵל {{סי|וּ}}מְנֵה / {{סי|דְּ}}בָרָיו {{סי|הַ}}יְשָׁרִים
וְהוּא יִסְלַח אַשְׁמָה / וְהוּא יַרְבֶּה עָצְמָה / וְהוּא יִתֵּן חָכְמָה / לְהָבִין נִמְהָרִים
אֲסַפֵּר תּוּשִׁיּוֹת / מְתוּקוֹת לַפִּיּוֹת / וְאַצִּיב תַּלְפִּיּוֹת / לְאַשֵּׁר הָעֹבְרִים
&lt;/poem&gt;
===מצוות עשה===
&lt;poem&gt;
וְאַזְכִּיר מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּדָת מָעוֹז וּמַחְסֶה / וְעַל פְּשָׁעַי יְכַסֶּה / מְגַלֶּה נִסְתָּרִים
שְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים / וּמָאתַיִם תְּקוּעִים / כְּמוֹ מַשְׂמֵרוֹת נְטוּעִים / בְּמִסְפַּר אֵבָרִים
בְּסִינַי נוֹדָעוּ / וּמֵרוֹם נִשְׁמָעוּ / וְיַחְדָּו הָטְבָּעוּ / בְּתוֹך עֲשֶׂרֶת דְּבָרִים
אֲשֶׁר הִתְווּ הַתְוֹת / בְּתֵיבוֹת נִשְׁתָּוֹת / בְּמִסְפַּר הַמִּצְוֹת / וּבָהֶם נֶאֱמָרִים
וְהַמּוֹשִׁיעֲךָ / וְהַמּוֹדִיעֲךָ / עַד אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ / נְתָנָם נֶחְקָרִים
וְהִרְעִים אֵל דֵּעוֹת / בְּקוֹל הִפְלִיא זְוָעוֹת / מְקַפֵּץ עַל גְּבָעוֹת / מְדַלֵּג עַל הָרִים
וְעֵת קָרָא אוֹתָם / רְעָדָה אֲחָזָתַם / וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם / בְּרֶטֶט וּשְׁבָרִים
וְהוֹרִיד טַל אֵדָיו / לְעַמּוֹ וַעֲבָדָיו / וְהֵשִׁיב בַּחֲסָדָיו / נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים
אֲנִי הוֹצֵאתִיךָ / אֲנִי הִזְהַרְתִּיךָ / אֲנִי הִדְרַכְתִּיךָ / בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים
לְיַחֵד אֵל אָיֹם / שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם / לְהִתְפַּלֵּל יוֹם יוֹם / עֲרָבִים וּשְׁחָרִים
לְעָבְדוֹ וּלְאָהֳבוֹ / בְּלֵב, וּלְדָבְקָה בוֹ / וְלִתְמֹךְ בִּנְתִיבוֹ / פְּעָמִים וַאֲשׁוּרִים
לְקַדֵּשׁ תַּעֲצוּמוֹ / לְיִרְאָה מִזַּעְמוֹ / לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ / בְּלִי שָׁוְא וּשְׁקָרִים
לְצַדֵּק דִּינֵהוּ / וְלִרְדֹּף צִדְקֵהוּ / וְלִשְׁמֹר דָּתֵהוּ / וְלַעֲשׂוֹת מַאֲמָרִים
דְּבָרָיו שִׂים מַרְפֵּא / עֲלֵי לֵב גַּם עַל פֶּה / וְכָתְבֵם עַל סִפֵּי / מְזוּזוֹת וּשְׁעָרִים
וְשִׁנַּנְתָּם תָּמִיד / לְבִנְךָ וּלְתַלְמִיד / וְהַבְּרָכוֹת תַּצְמִיד / לְמֵאָה נִגְמָרִים
בְּכוֹר בָּנִים תִּפְדֶּה / וְטוֹטָפוֹת תַּעְדֶּה / וּבַכְּנַעֲנִי תִרְדֶּה / וְתִמּוֹל בִּבְשָׂרִים
פְּדֵה פֶּטֶר הַחֲמוֹר / וְהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר / וְהַהַלֵּל תִּגְמֹר / בְּיָמִים נִסְפָּרִים
וְעַל כַּנְפֵי בִגְדָּךְ / גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ / וְהַלְוֵה דַּל וָדָךְ / וּפַיֵּס בִּדְבָרִים
קְבַע בִּרְכַּת מָזוֹן / בְּאַט וּבְחִפָּזוֹן / וְלֹא תִמְצָא רָזוֹן / בְּעִנּוּי כִּפּוּרִים
עֲבוֹט עָנִי הָשֵׁב / וְאִתָּךְ אַל יֵשֵׁב / וְהַגָּזֵל תָּשֵׁב / וְעֹשֶׁק מִסְחָרִים
הֱיֵה לַשָֹּב עָנָו / לְשִׂכְלוֹ וּלְשָׁנָיו / וְתָקוּם מִפָּנָיו / וּפָנָיו נֶהְדָּרִים
וְתִלְמֹד וּתְלַמֵּד / וְהוֹרֶיךָ כַּבֵּד / וְתָשִׁיב כָּל אוֹבֵד / וְתַקְדִּישׁ מְבֻכָּרִים
וְהַדַּלִּים רַחֵם / וְהַחוֹלִים שִׂיחֵם / וְהָאֲבֵלִים נַחֵם / וְתִקְבֹּר נִגְזָרִים
וְלִפְתֹּחַ לָתֵת / לְאֶבְיוֹן יֵחָתֵת / וְלַשְׁמִיד וּלְמוֹתֵת / עֲמָלֵק רֹאשׁ צָרִים
לְבָעֵר מַחְמֶצֶת / לְכָלָה נֶחְרֶצֶת / וְלִשְׂרֹף מִפְלֶצֶת / אֱלִילִים וַאֲשֵׁרִים
לְעַנֵּג יוֹם מְנוּחָה / בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה / וְלָחֹג וּלְשִׂמְחָה / וְלֶאֱהֹב הַגֵּרִים
וְהַצְּדָקָה לַעֲשׂוֹת / כְּפִי יָד וּכְמִסּוֹת / וּמַשְׂאוֹת מַעְמָסוֹת / לְהָקִים וּלְהָרִים
וְתַלְמוּד שַׁעֲשׁוּעִים / לְהַדֵּר וּלְהַנְעִים / וְתוֹכַחַת רֵעִים / וְאַהֲבַת הַחֲבֵרִים
וְתֻמָּה וַעֲנָוָה / וְיֵין קִדּוּשׁ חֶדְוָה / וְיִרְאַת מִקְדָּשׁ וַ/חֲכָמִים עִם הוֹרִים
וְלִמּוּד נֶאֱמָנָה / לְבָנִים בִּרְנָנָה / לְיָתוֹם וְאַלְמָנָה / וְלֵוִי עִם גֵּרִים
שְׁמֹר מַעְשֵׂר עָנִי / וְגַם מַעְשֵׂר שֵׁנִי / וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי / תְּקַדֵּשׁ בַּהֲדָרִים
וּמַעְשֵׂר מִמַּעְשֵׂר / וְגַם וִדּוּי מַעְשֵׂר / וּמִבְּהֵמָה תַעְשֵׂר / וְרֹאשׁ גֵּז הָעֲדָרִים
וְקָדְשֵׁי מַתָּנִי / וּמַעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי / תֹּאכְלֵם בִּמְעוֹנִי / וְהַחַלָּה תָּרִים
וְחַזֵּק מָךְ נָמוֹט / וְלָעַד לֹא תִמּוֹט / וּבַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמֹט / סְפִיחִים וּנְזִירִים
וְתַשְׁמִיט מַשָּׁאוֹת / וְשִׁכְחָה עִם פֵּאוֹת / בְּאִילָן וּתְבוּאוֹת / וְעוֹלְלוֹת מִבְּצִירִים
וְלֶקֶט הַקָּצִיר / וּפֶרֶט הַבָּצִיר / עֲזֹב לִבְלִי תָצִיר / לְדַלִּים נֵאָרִים
וְאֵלֵימוֹ הַבֵּט / בְּהַעֲנֵק וּבְהַעֲבֵט / וְתֵן, פֶּן תִּלָּבֵט / נְדָבוֹת וּנְדָרִים
שְׂמַח וֶאֱמֹר הֶאָח / בְּהַחְיוֹתְךָ הָאָח / וְהַנוֹתָר בָּאָח / יְהֻשְׁלַךְ עַל אוּרִים
וּפִגּוּל כִּי יַבְאֵשׁ / שְׂרֹף אוֹתוֹ בָּאֵשׁ / וּפֶסַח בִּצְלִי אֵשׁ / וּמַצּוֹת וּמְרוֹרִים
וְרִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי / תְּקַדֵּשׁ חַג יִשְׁעִי / וּמִקְרָא שָׁבוּעִי / בְּבִכּוּרֵי קְצִירִים
וְיוֹם זִכְרוֹן תְּרוּעָה / וְיוֹם כִּפּוּר תּוֹעָה / וְסֻכָּה וְאַרְבָּעָה / צְמָחִים נִבְחָרִים
עֲרָבִים בִּסְמָדָר / וְעֵץ עָבֹת נֶהְדָּר / וּבִפְרִי עֵץ הָדָר / וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים
וְכֹהֵן הֻקַם עָל / בְּאַלְמָנָה יִגְעַל / וּבִבְתוּלָה יִבְעַל / וְיָדֵהוּ יָרִים
וְיֵדַע הָעִתִּים / לְטַהֵר סוּת וּבָתִּים / וּפָתֹת הַפִּתִּים / וְהַגֵּשׁ מֻקְטָרִים
וְנִשְׁלַח שָׁלֹחַ / לְקַטֵּר לִמְלֹחַ / לְכַפֵּר לִסְלֹחַ / פְּשָׁעִים נַעְתָּרִים
וְלִיצוֹק וּלְבַלְבֵּל / וְלִשְׁחֹט פָּר וְיוֹבֵל / וְלִמְלֹק וּלְקַבֵּל / וְלִקְמֹץ אֶזְכָּרִים
וְכֵן יִלְמַד עִם זֶה / לְהָנִיף וּלְהַזֵּה / וְהַשּׁוֹק וְהֶחָזֶה / לְחֻקּוֹ נֶעְצָרִים
וְיִלְבַּשׁ לִמְלֶאכֶת / שְׂרָד, וּבְעֵת לֶכֶת / לְבֵית הַפָּרֹכֶת / בְּגָדִים מָשְׁזָרִים
וְתַבְנִית הַמִּשְׁכָּן / וְלֶחֶם הַנִּתְכָּן / וְשֶׁמֶן הַמְתֻכָּן / לְמָשְׁחָה וְלִמְאוֹרִים
חֲנֻכָּה וּמְלֶאכֶת / קְטֹרֶת נִסֶּכֶת / וְשֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת / שְׁתַּיִם כִּכָּרִים
שְׁלָמִים עִם מָנוֹת / וְעוֹלוֹת קָרְבָּנוֹת / וְשָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת / בְּמוֹעֲדִים נִזְכָּרִים
וְהָעֹמֶר נַהֵל / וְנֵר שַׁבָּת יָהֵל / וּפָרָשַׁת הַקְהֵל / וְשׁוֹפְטִים עִם שׁוֹטְרִים
לְמַחְקֹרֶת רִיבוֹת / נְפָשׁוֹת וּמַעְרָבוֹת / וְדִין אַרְבַּע אָבוֹת / נְזִיקִים נִשְׁמָרִים
וְקֶצֶב וּתְכוּנָה / לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה / וּמַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה / לְאַרְבַּע עִם עֶשְׂרִים
וְהַתְּקוּפוֹת מַלֹּאת / וְנֵר חֲנֻכָּה הַעֲלוֹת / וְלֵרָאוֹת לַעֲלוֹת / וּבִשְׁנֵי מַעְשָׂרִים
לְהַנְעִים חֳמָשִׁים / וְגַם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים / וְלִטְבֹּל נִפְרָשִׁים / בְּעִתִּים נִגְזָרִים
וְשֶׁבֶת בִּבְהֵמָה / וְעֶבֶד עִם אָמָה / וּבִכּוּרֵי אֲדָמָה / וּמִקְרָא בִכּוּרִים
וְזֵירוּז מָתְנַיִם / וְצִדּוּק מֹאזְנַיִם / וּמַתַּת פִּי שְׁנַיִם / לְבָנִים הַבְּכוֹרִים
וְחֹק אֵיפוֹתַיִם / וְגַם מִדּוֹתַיִם / וּמוֹצָא שְׂפָתַיִם / וּפִדְיוֹן נִמְכָּרִים
וְחֹפֶשׁ הָאָמָה / בְּסִמָּן נִכְתָּמָה / וְדִין עָרֵי חוֹמָה / וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים
וְאָדָם לֹא יָדוֹן / בְּנִמְכָּר עַל זָדוֹן / בְּיוֹבֵל וּמוֹת אָדוֹן / יְשֻׁלַּח לִדְרוֹרִים
וְצֵאת עִבְרִית חָפְשִׁית / בְּיוֹבֵל וְצֵאת שִׁשִּׁית / וְעוֹרוֹת וַחֲמִישִׁית / וְהַבְדֵּל שֵׁשׁ עָרִים
וְדִין שִׁפְחָה חֲרוּפָה / וְסוֹד עֶגְלָה עֲרוּפָה / וּפֶסַח לִתְרוּפָה / לְלֹא הֵמָּה טְהוֹרִים
וְטָהֳרַת הַדָּוֹת / בְּמֵימֵי הַמִּקְוֹת / וּפָר בָּא עַל מִצְוֹת / וּפַר יוֹם כִּפּוּרִים
וְטָהֳרַת הַטֻּמְאָה / בְּקָרְבָּן הַנִּרְאָה / וְקָרְבַּן חַטָּאָה / וּמוּסָפִין עֶשְׂרִים
וְיוֹרֵד עִם עוֹלֶה / וּוַדַּאי עִם נִתְלֶה / וְחֵרֶם הַמֻּפְלֵא / וְעֵרֶךְ הַנּוֹדְרִים
וְיָד וְיָתֵד לַחְפֹּר / וְהָעֹמֶר לִסְפֹּר / וְאֵם קַן הַצִּפּוֹר / לְשַׁלַּח בַּיְעָרִים
וְכָל טֻמְאָה הַפְלוֹת / בְּשֶׁרֶץ וּנְבֵלוֹת / וְאָדָם עִם מִכְלוֹת / וּמַשְׁקִים נִגָּרִים
וְהַסֵּט וְשֹׁכֶבֶת / וּמִקְרֶה מַחְשֶׁבֶת / וְיִבּוּם נֶעֱזֶבֶת / וְאִגֶּרֶת פּוּרִים
וְחָלֹץ וָרֶקֶת / לְאִשָּׁה נִתֶּקֶת / וְקֹץ כַּף מַחְזֶקֶת / מְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים
וְדִין אֵשֶׁת שִׁבְיָה / וְחֹק פִּרְיָה רִבְיָה / וְתִלְבֹּשֶׁת עֶרְיָה / וְנִסּוּךְ מֵי קָרִים
וְעָרְלָה וְהִלּוּלִים / וּמִשְׁנֶה לַמּוֹשְׁלִים / בְּיוֹמָם תֵּן הַשְׁלִים / שְׂכַר הַנִּשְׂכָּרִים
בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת / וּמֶכֶס וּנְחָלוֹת / וְשִׂיד אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת / וְיוֹבֵל לִדְרוֹרִים
חֲצוֹצְרוֹת הָעֵדָה / וּמוּרָם מִתּוֹדָה / וְטִבּוּל יוֹלֵדָה / וּמִדַּם הַמְּקוֹרִים
וּפָרָה לִשְׂרֵפָה / וְחָזֶה לִתְנוּפָה / וּמַעְשַׂר הָאֵיפָה / וְהַתְּרוּמָה הָרִים
וְעִיר יַד שׁוֹלַחַת / לְמַלֵּט מִשַּׁחַת / וְעִיר הַנִּדַּחַת / לְהַחְרִיב וּלְהַחְרִים
וְעִיר כִּי תִסָּגֵר / אֲבָנֶיהָ תַּגֵּר / נְבֵלָה תֵּן לַגֵּר / וּמָכֹר לַנָּכְרִים
דְּמֵי כֹפֶר תִּשְׁקֹל / וְהַמֵּסִית תִּסְקֹל / בְּיַעַן הֵרִים קוֹל / לְעָבְדָה לַאֲחֵרִים
וְחוֹלֵם וְעֵד זוֹמֵם / כְּאֶחָד הַחֲרִימֵם / לְבִלְתִּי יִתְרוֹמֵם / לְנַבֵּא בִשְׁקָרִים
וּבִפְרָעוֹת תִּפְרַע / לְמוֹצִיאֵי שֵׁם רָע / וְאִישׁ זָב וּמְצֹרָע / בְּהַזּוֹת נִטְהָרִים
וּבָזֶה יֵרָפֵא / טְמֵא מֵת אוֹ נִסְפֶּה / וּמַדִּיחַ תִּסְפֶּה / וְיִירְאוּ נִשְׁאָרִים
וְחוֹבֵל בַּחֲמִשָּׁה / תְּכַסֵּהוּ בוּשָׁה / וְדָם עַל יַבָּשָׁה / תְּכַסֶּה בַּעֲפָרִים
וְהַשּׂוֹטָה תַּשְׁקֶה / לְמַעַן תִּנָּקֶה / וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה / לְהָסִיר מִכְמוֹרִים
וְחָתָן בִּשְׁנָתוֹ / יְהִי נָקִי לְבֵיתוֹ / וְיוֹחֵר מִצֵּאתוֹ / וְלֹא יַעֲבֹר דְּבָרִים
וְיָנִיף יָד רָמָה / מְשׁוּחַ מִלְחָמָה / לְבַל תִּפֹּל אֵימָה / בְּלֵב הַנֶּחְגָּרִים
וְאֵלֶּה מִצְוֹתַי / וְאֵלֶּה חֻקּוֹתַי / וְאֵלֶּה תוֹרוֹתַי / תְּמִימִים וִישָׁרִים
תְּחַיֶּינָה מָהִיר / וְתִסְפֶּינָה יָהִיר / וְהַמַּזְהִיר יַזְהִיר / כְּזֹהַר הַמְּאוֹרִים
וְלַנִּזְהָר יִקְרַב / בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב / וְכָאוֹר הַנֶּעֱרָב / יְשָׁרִים מַכְתִּירִים
&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֶׂה / יְיָ יִהְיֶה לָּנוּ מָעוֹז וּמַחְסֶה}}{{ש}}&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;
&lt;/poem&gt;&lt;noinclude&gt;{{ש}}
&lt;poem&gt;
{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שַׁ}}דַּי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה / {{סי|לְ}}מַעֲנְךָ בְּנֵה קִרְיַת חָנָה / {{סי|מָ}}רוֹם{{הערה|בכ&quot;י הספרייה הבריטית, Harley 5583, נמצאת גירסא: &quot;{{סי|מְ}}רוֹם {{סי|הָ}}רִים&quot;.}} {{סי|הַ}}עֲלֵנוּ בִּרְנָנָה / שָׁלֹשׁ{{הערה|במחזור רומניא הנדפס הנוסח &quot;{{סי|הַ}}שָּׁלֹשׁ&quot;.}} פְּעָמִים בַּשָּׁנָה{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}'''
{{הור|(איש כמתנת ידו... והשיאנו)}}}}}}&lt;/poem&gt;
&lt;/noinclude&gt;

===מצוות לא תעשה===
&lt;includeonly&gt;{{ש}}{{הור2|ליום שני:}}&lt;/includeonly&gt;
&lt;poem&gt;
בְּצֵל שַׁדַּי אֶחֱסֶה / וְצִדְקוֹ לֹא אֲכַסֶּה / בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / וְאַגִּיד מֵישָׁרִים
כְּתוּבִים בֶּאֱמוּנָה / בְּעֵדוּת נֶאֱמָנָה / וְכִימֵי הַשָּׁנָה / בְּמִסְפָּר נֶחְקָרִים
יְקָרִים מִפְּנִינִים / עֲתִידִים וּצְפוּנִים / לְבַת הָאֵיתָנִים / כְּעֶדְיֵי קִשּׁוּרִים
צְאִי נָא לִקְרָאתִי / אֲחוֹתִי רַעְיָתִי / וְשִׁמְעִי תוֹרָתִי / וְלִקְחִי מוּסָרִים
חֲשַׁקְתִּיךְ וָאֹהַב / פְּדִיתִיךְ מֵרַהַב / בְּמוֹ תוֹרֵי זָהָב / צְרוּפִים וּטְהוֹרִים
בְּצֵאתִי נִצָּבָה / בְּאֶלֶף וּרְבָבָה / וְקוֹל דּוֹדִי זֶה בָּא / מְדַלֵּג עַל הָרִים
וְאָנֹכִי יְיָ / קְרָאתִיךְ מִסִּינַי / וְלֹא יִהְיֶה עַל פָּנַי / לְךָ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים
וְלֹא תַעֲשֶׂה פֶסֶל / בְּרֶשַׁע וּבְכֶסֶל / וְלֹא תָשִׂים כֶּסֶל / לְהַקְנִיאוֹ בְּזָרִים
וְגוּר מִלֶּהָבָה / לְהָבִיא תוֹעֵבָה / וְלִבְנוֹת מַצֵּבָה / וְלָטַעַת אֲשֵׁרִים
וְסוּר מִשֵּׁמַע שָׁוְא / וּמֵהַאֲמֵן בַּשָּׁו / וְלֹא תִשָֹּא לַשָּׁוְא / שְׁמוֹתַי הַיְקָרִים
וּמִצְוַת לֹא תִנְאָף / שְׁמֹר, פֶּן יֶחֱרֶה אַף / וְלִגְנֹב לֹא תִשְׁאַף / וְלֹא תַחְמֹד חֲבֵרִים
וְנֶפֶשׁ לֹא תְנַקֵּשׁ / אֲשֶׁר דָּמָהּ אֲבַקֵּשׁ / וְלֹא תִתֵּן מוֹקֵשׁ / לְהַכְשִׁיל הַעִוְרִים
וְשֶׁקֶר לֹא תַעֲנֶה / וְיָתוֹם לֹא תְעַנֶּה / וְאַרְצָךְ לֹא תִזְנֶה / כְּאַרְצוֹת הַזָּרִים
וְהַגֵּר לֹא תוֹנֶה / וְגָזִית לֹא תִבְנֶה / וְעַל רִב לֹא תַעֲנֶה / לְחַרְחֵר מִתְגָּרִים
אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל / וְהַשֵּׁם לֹא תְחַלֵּל / וְכַרְמָךְ לֹא תְעוֹלֵל / וּפֶרֶט הַבְּצִירִים
וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ / חֲמָסוֹ יִדָּרֵשׁ / וְלֹא יַצְמִיד חוֹרֵשׁ / שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים
וְלֹא תְאַחֵר בְּבִצְעָךְ / מְלֵאָתְךָ וְדִמְעָךְ / וְלֹא תַעֲשֹׁק רֵעָךְ / וְלֹא תְאַחֵר נְדָרִים
וְלֹא תַעְשֹׁק שְׂכִירְךָ / וְלֹא תְלַקֵּט קְצִירְךָ / וְלֹא תַחְסֹם שׁוֹרְךָ / בְּדִישׁוֹ הָעֳמָרִים
וְלֹא תְפַאֵר זֵיתְךָ / וְלֹא תְכַלֶּה פְּאָתְךָ / וְלֹא תוֹנֶה עֲמִיתְךָ / בְּמֶקַח וּמִמְכָּרִים
וְלֹא תִשָּׂא חֶטְאוֹ / אֲשֶׁר לִבּוֹ מְלָאוֹ / וְלֹא תַחְשֹׁב לְשָׂנְאוֹ / כְּמַשְׂטֵמַת עָרִים
וְלֹא תִקֹּם עַמְּךָ / לְבַל אֶקֹּם מִמְּךָ / וְלֹא תָלִין עִמְּךָ / פְּעֻלַּת נִשְׂכָּרִים
וְלֹא תִטֹּר אֵיבוֹת / וְלֹא תִשְׁאַל אֹבוֹת / וְלֹא יוּמְתוּ אָבוֹת / וּבָנִים עַל הוֹרִים
וְלֹא תִשְׁמַע דִּבְרֵי / נְבִיא שֶׁקֶר מוֹרֶה / וְלֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי / מְסִיתִים נִבְעָרִים
וְעֶבֶד לֹא תַסְגִּיר / וּפָנִים לֹא תַכִּיר / וְעַל פֶּה לֹא תַזְכִּיר / שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים
וְכַסְפָּם לֹא תַחְמֹד / וְעַל דָּם לֹא תַעֲמֹד / וְהֵחָדֵל לִלְמֹד / שְׁבוּעַת הַשְּׁקָרִים
נְצֹר חֻקַּי עַל דַּל / וְלֹא תִשָֹּא פְנֵי דָל / וּמִנֶּשֶׁךְ תֶּחְדַּל / לְרַבּוֹת בִּמְחִירִים
וּמִצְוַת לֹא תַטֶּה / שְׁמֹר, פֶּן בָּהּ תִּשְׂטֶה / וְדִין יָתוֹם מֻטֶּה / וְאַלְמָנָה וְגֵרִים
וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד / וְלֹא יָעִיד אֶחָד / וְלֹא תֹאכַל יַחַד / נְפָשׁוֹת וּבְשָׂרִים
וְלֹא תַחְמֹד גְּזֵלָה / אֲשֶׁר תִּקַּח אֲפֵלָה / וְלֹא תֹאכַל נְבֵלָה / וְזִבְחֵי הַשְֹּעִירִים
וְלֹא תֹאכַל טְרֵפָה / וְתוֹעֵבָה הֲדוּפָה / וְלֹא תַקְטִין אֵיפָה / לְהַפְקִיעַ שְׁעָרִים
וְלֹא תַעֲשֶׂה רָעוֹת / בְּמִדַּת קַרְקָעוֹת / וּמִשְׁקַל הַמָּעוֹת / וְגַם לֹא בַּמְּשׂוּרִים
וְלֹא תִתֵּן אָכְלְךָ / בְּמַרְבִּית, פֶּן אֲכֶלְךָ / וְלֹא תָרוּץ רַגְלְךָ / מְלָשְׁנִי בַסְּתָרִים
וְלֹא תָשִׁית יָד עִם / רְשָׁעִים וּמְרֵעִים / וְלֹא תִגֹּשׂ רֵעִים / וְאַחִים, כַּנָּכְרִים
עֲזֹב עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ / וְלֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ / לְאַלְמָנָה לְתִתּוֹ / וְלִיתוֹמִים וְגֵרִים
שְׁנַת שֶׁבַע תִּצֹּר / וּבַיּוֹבֵל תַּעְצֹר / סְפִיחִים לֹא תִקְצֹר / וְלֹא תִבְצֹר נְזִירִים
וְלֹא תִזְרַע תַּלְמָךְ / לְהוֹצִיא בוֹ לַחְמָךְ / וְלֹא תִזְמֹר כַּרְמָךְ / וְלֹא יַעֲלֶה סִירִים
וְלֹא תֹאכַל קָלִי / וְגֶרֶשׂ כַּרְמִלִּי / בְּטֶרֶם תָּבִיא לִי / לְרֵאשִׁית הַקְּצִירִים
וְלֹא תֹאכַל עֲרֵלִים / בְּטֶרֶם הִלּוּלִים / וְלֹא תֶהְדַּר גְּדוֹלִים / וְדַלִּים נֶחְפָּרִים
וְלֹא תִהְיֶה נֹשֶׁה / לְאִישׁ עָנִי נִקְשֶׁה / וְלֹא תִתֵּן אִשֶּׁה / בְּעִוְרִים וּשְׁבוּרִים
וְלֹא יַעֲלֶה מְשִׁיחִי / בְּמַעֲלוֹת, עַל מִזְבְּחִי / וְלֹא תִזְבַּח פִּסְחִי / בְּאַחַד הַשְּׁעָרִים
וְהַכֵּלִים תְּמַשֵּׁשׁ / וְהֶחָמֵץ תְּרוֹשֵׁשׁ / וְתִשְׂרְפֶנּוּ בַשֵּׁשׁ / עֲדֵי אֶחָד וְעֶשְׂרִים
וְלֹא תוֹצִיא לַחוּץ / בְּשַׂר פֶּסַח נָחוּץ / וְזָר וְעָרֵל מִחוּץ / וְתוֹשָׁב וּשְׂכִירִים
וְזִבְחִי לֹא תְשַׁמֵּץ / בְּזָבְחוֹ עַל חָמֵץ / וְלִבְּךָ לֹא תְאַמֵּץ / לְתִתֵּן מַחְסוֹרִים
וְנָשִׂיא לֹא תָאֹר / וְלֹא יֵרָאֶה שְׂאֹר / וְלֹא יָלִין עַד אוֹר / בְּשַׂר לֵיל שִׁמּוּרִים
וְחֶלְבֵּי זִבְחֵיכֶם / וְחֶלְבֵּי חַגֵּיכֶם / וְתוֹדוֹת שַׁלְמֵיכֶם / לְהוֹתִיר נֶאֱסָרִים
וְכִי יִגַּע בָּשָׂר / בְּכָל טָמֵא נֶאֱסָר / וְלֹא תֹאכַל מַעְשַׂר / דְּגָנְךָ, בַּשְּׁעָרִים
וְיֵינְךָ וְיִצְהָרְךָ / בְּכוֹרוֹת בִּבְקָרְךָ / תְּרוּמַת יָדֶךָ / וּמִבְחַר הַנְּדָרִים
וְלֹא תֹאכַל עַל דָּם / תְּמִידִי הַנִּקְדָּם / וְהַחֵלֶב וָדָם / שְׁנֵי אֵלֶּה אֲסוּרִים
וְדָג וְחַיָּה שְׁנֵיהֶם / וְעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם / בְּלֹא סִמָּנֵיהֶם / אֲשֶׁר בָּם נִכָּרִים
וּמוּם בּוֹ לֹא יִקְרַב / לְהַקְרִיב שַׁי נֶעֱרָב / בְּגִבֵּן אוֹ גָרָב / וּפִסְחִים אוֹ עִוְרִים
וּמִיַּד בֶּן נֵכָר / לֹא תַקְרִיב אֶשְׁכָּר / וְלֹא יַעֲבֹד אִכָּר / בְּכוֹרֵי הַשְּׁוָרִים
וְלֹא תַעֲלֶה לְרָצוֹן / בְּכָל מָקוֹם חִיצוֹן / וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאן / בְּמַשְׁקֵה הָעֲדָרִים
וְלֹא תָמִיר בְּהֵמָה / מְקֻדֶּשֶׁת חֲתוּמָה / וְלֹא יֹאכְלוּ תְרוּמָה / טְמֵאִים עִם זָרִים
וְלֹא תָבִיא לְמָנָה / מְחִיר כֶּלֶב וְזוֹנָה / וְלֹא תִתֵּן לְבוֹנָה / בְּמִנְחַת הַשְֹּעֹרִים
וְלֹא תִקְרַב לְמָשְׁחָה / בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה / וְלֹא תָשִׂים קָרְחָה / וְשֶׂרֶט בִּבְשָׂרִים
קְטֹרֶת לֹא תִרְקַח / וְעֵינֶיךָ תִּפְקַח / וְכֹפֶר לֹא תִקַּח / לְרוֹצְחֵי מִסְתָּרִים
שְׁמֹר פֶּן תִּנָּשֶׁה / דְּבַר גִּיד הַנָּשֶׁה / וּמִצְוַת לֹא יִקְשֶׁה / בְעֵינֶיךָ, תָּרִים
וְחֹק אֹתוֹ וּבְנוֹ / בְּלִבְּךָ הַצְפִּינוֹ / וּבִנְךָ לֹא תִתְּנוֹ / לְמֹלֶךְ אַכְזָרִים
וְכָל מְלָאכָה לַקְצוֹת / בְּשַׁבָּתוֹת לִרְצוֹת / וּמִקְרָא חַג מַצּוֹת / וְיוֹם הַבִּכּוּרִים
וּמִקְרָא זִכָּרוֹן / לְצֶדֶק וּלְכִשְׁרוֹן / וּמִקְרָאֵי הָרֹן / וְיוֹם הַכִּפֻּרִים
וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבֹּר / בְּלֵיל צֵאתְךָ מִבּוֹר / וְתַעַר לֹא יַעֲבֹר / בְּרָאשֵׁי הַנְּזִירִים
וְלֹא יֵצֵא מִפִּיו / לְהִטַּמֵּא לְאָבִיו / וְלַאֲחוֹתוֹ וְאָחִיו / וְיֶתֶר הַשְּׁאֵרִים
וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן / לְחַכְלִילוּת עַיִן / וְלֹא חֹמֶץ יַיִן / וְיֶתֶר הַדְּבָרִים
כְּתֹבֶת הַקַּעֲקַע / בְּגֵוְךָ לֹא תִרְקַע / וְהַמְקַלֵּל יוּקַע / וְיוּבַל לִקְבָרִים
וּמִקְרֶה הַנִּרְאֶה / בְּמַחֲנֶיךָ הַפְאֵה / וְצוּרְךָ לֹא יִרְאֶה / בְּךָ עֶרְוַת דְּבָרִים
וְנֶשֶׁךְ לֹא תְתַכֵּן / לְהָשִׂים עַל מִסְכֵּן / וְחֹק לֹא תַעֲשׂוּ כֵן / לְאַדִּיר אַדִּירִים
וְעֵינְךָ לֹא תַעְלִים / בְּנִדָּחִים וְנוֹפְלִים / וְלֹא תַעֲשׂוּ אֱלִילִים / כְּהַבְלֵי הַנָּכְרִים
וְצֶמֶר לֹא תִלְבַּשׁ / בְּמוֹ פִשְׁתִּים נֶחְבָּשׁ / וְלֹא תַקְטִיר לִי דְּבַשׁ / תְּמָרִים, וּשְׂאֹרִים
וְלֹא תַעֲלוּ לַחְמִי / וְלֹא תִסְּכוּ לִשְׁמִי / בְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי / אֲשֶׁר לִפְנֵי עֳפָרִים
בְּצֵל נוֹף לֹא תֶחֱסוּ / וְכָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ / וְהָאֵל לֹא תְנַסּוּ / כְּמַסַּת הַמּוֹרִים
וְחֹק לֹא יֵרָאוּ / דְּבָרָיו תִּירָאוּ / וְחַיִּים תִּמְצָאוּ / וְשָׁלוֹם כַּנְּהָרִים
וּבִדְבַר לֹא תְשַׁקְּצוּ / מְאֹד חִזְקוּ וְאִמְצוּ / וְהַגֵּר לֹא תִלְחֲצוּ / כִּי הֱיִיתֶם גֵּרִים
וּבִדְבַר לֹא תְכַחֲשׁוּ / מְאֹד חִקְרוּ דִּרְשׁוּ / וּבִדְבַר לֹא תְנַחֲשׁוּ / כְּנֶאֱלָחִים סָרִים
וּבִדְבַר לֹא תְבַשֵּׁל / חֲדַל מֵהִכָּשֵׁל / וְלֹא תֹאכַל בָּשֵׁל / וְנָא, לֵיל שִׁמּוּרִים
וּבִדְבַר לֹא תְעוֹנֵן / אֲשׁוּרֶיךָ כּוֹנֵן / וְהָעֲבָדִים תְּחוֹנֵן / בִּצֵאתָם לִדְרוֹרִים
וְלֹא תִגְרַע חֻקָּם / לְמַלֹּאת אֶת סִפְקָם / וְלֹא תְשַׁלַּח רֵיקָם / מְרוּדִים וּנְעוּרִים
וְלֹא תַעֲבֹד בָּהֶם / עֲבֹדַת עַבְדֵיהֶם / בְּיַעַן כִּי לִי הֵם / עֲבָדִים נִמְכָּרִים
וְלֹא תִקְפֹּץ כַּפָּךְ / וְלֹא תַקְשֶׁה עָרְפָּךְ / וְלֹא תִתֵּן כַּסְפָּךְ / בְּנֶשֶׁךְ כַּיְהִירִים
וְלֹא יֵרַע לִבָּךְ / בְּתִתְּךָ לְתוֹשָׁבָךְ / וְלֹא יִמָּצֵא בָךְ / קְסָמִים וַחֲבָרִים
וְלֹא תַעֲבִיר בִּנְךָ / וְלֹא תַשְׁחִית זְקָנְךָ / וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ / לְכַלּוֹת הַצּוֹרְרִים
וְלֹא תִכְרֹת לָהֶם / בְּרִית, וְלֵאלֹהֵיהֶם / וְלֹא תַעֲשֶׂה כָהֶם / בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים
וְלֹא תֵלֵךְ אִתָּם / בְּחֻקּוֹת מִשְׁמַרְתָּם / וְלֹא תְחַיֶּה אוֹתָם / וְלֹא תָחֹן צָרִים
בְּאַרְצְךָ לֹא יִשְׁכְּנוּ / וּבָם לֹא תִתְחַתְּנוּ / וּמַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ / כְּהַבְלֵי שָׁוְא שֹׁמְרִים
וְלֹא תַשְׁאִיר עוֹנֶה / בְּעִיר עָלַי תִּזְנֶה / וְהִיא לֹא תִבָּנֶה / אֲבָל הַחֲרֵם תַּחֲרִים
וְחֵרֶם עַם נָבָק / בְּיָדְךָ לֹא יִדְבָּק / וְהָיָה תֵּל אָבָק / כְּמַהְפֵּכַת זָרִים
וְעַמּוֹנִי פַּזֵּר / וּמוֹאָבִי בַּזֵּר / וְלֹא יָבֹא מַמְזֵר / בְּסוֹד עַם נִבְחָרִים
וְלֹא תִדְרֹשׁ שְׁלוֹמִים / לְאַכְזָרִים קָמִים / וְלֹא תָשִׂים דָּמִים / לְהַצִּיב מִכְמוֹרִים
וְלֹא תַהֲרֹג נְקִיִּם / וְצַדִּיקִים עֲנִיִּם / וְלֹא תַעֲזֹב לְוִיִּם / וְלֹא יִנְחֲלוּ עָרִים
וְלֹא תִדְרֹשׁ אֶל מֵת / אֲשֶׁר אֵין עִמּוֹ אֱמֶת / וְהַמְכַשֵּׁף הַצְמֵת / אֲשֶׁר עָרוֹם יַעְרִים
וְלֹא תַסִּיג כָּל גְּבוּל / בְּמִצְוַת שֹׁכֵן זְבוּל / וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ יְבוּל / בְּעֵת תִּבְנֶה מְצוֹרִים
וְלֹא תְחַלֵּל בִּתְּךָ / לְהַזְנוֹת מִדַּעְתְּךָ / וְלֹא תָשִׁיב אִשְׁתְּךָ / בְּלֶכְתָּהּ לַאֲחֵרִים
וְלֹא תִשְׁכַּב אוֹתָהּ / בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ / וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ / לְגַלּוֹת הַמְּקוֹרִים
וְלֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר / בְּעוּלַת אָח נִגְזָר / וְלֹא יֹאכַל מוּזָר / קֳדָשִׁים מֻזָּרִים
וְלֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה / בְּסוֹד עֵדָה קְדוֹשָׁה / וְלֹא תִלְבַּשׁ אִשָּׁה / לְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים
וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אִישִׁים / לְבוּשֵׁי הַנָּשִׁים / וְלֹא יִהְיוּ קְדֵשִׁים / בְּבָנִים נִכְשָׁרִים
וְלֹא תִרְדֶּה בָּחֳרִי / בְּאָחִיךָ עִבְרִי / וְלֹא תַמְלִיךְ נָכְרִי / אֲבָל כִּי בֶּן חוֹרִים
וְלֹא יַרְבֶּה נָשִׁים / וְסוּסִים וּפָרָשִׁים / וְלֹא יָשִׁיב חָפְשִׁים / לְאֶרֶץ הַמִּצְרִים
וְלֹא יָסוּר לִבּוֹ / בְּסוּסֵי מֶרְכָּבוֹ / וְכַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ / וְחֶמְדַּת אוֹצָרִים
וְלֹא תִמְכֹּר עִבְרִי / כְּמִמְכֶּרֶת נָכְרִי / וְלֹא תְתַעֵב מִצְרִי / בְּבֹאוֹ לִמְגוּרִים
וְלֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי / בְּבוֹאוֹ לַהֲדֹמִי / וְלֹא יָבוֹא בְעַמִּי / פְּצוּעִים וּשְׁבוּרִים
וְלֹא תֵצֵא עִבְרִית / אֲשֶׁר תֻּקַּח בִּבְרִית / כְּצֵאת אָמָה נָכְרִית / בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים
וְלֹא יִבְגֹּד גְּבִירָהּ / וְהֶפְדָּהּ בִּמְחִירָהּ / וְלֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ / כְּיֶתֶר מִמְכָּרִים
וְלֹא יִגְרַע אוֹתָהּ / שְׁאֵרָהּ וּכְסוּתָהּ / וּמִשְׁכַּב עוֹנָתָהּ / בְּקַחְתּוֹ בַּת זָרִים
וְאַרְבַּע נָשִׁים הֵן / אֲסוּרוֹת לַכֹּהֵן / וְהָאַחַת מֵהֶן / כְּשֵׁרָה לַאֲחֵרִים
וְלֹא יְגַדֵּל פֶּרַע / וְלֹא יִפְרֹם קֶרַע / וְלֹא יְחַלֵּל זֶרַע / וּמִקְדַּשׁ מִבְצָרִים
וְלֹא יְטַמֵּא עַצְמוֹ / לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ / אֲבָל עַל מֵת עַמּוֹ / אֲשֶׁר אֵין לוֹ קוֹבְרִים
וּבִדְבַר לֹא יֵצֵא / לְפָנַי יֵרָצֶה / וְיָגִיל עֵת יֵצֵא / כְּחָתָן מֵחֲדָרִים
וּבִדְבַר לֹא תִכְבֶּה / גְּדֻלָּתוֹ תִרְבֶּה / וְנֵרוֹ לֹא יִכְבֶּה / וְיִזְרַח כִּמְאוֹרִים
וְלֹא תֹאכַל פִּתּוֹ / בְּקַחַת זָר בִּתּוֹ / אֲבָל תֹּאכַל אִתּוֹ / בְּשׁוּבָהּ כִּנְעוּרִים
וְגַם לֹא יֹאכַל בּוֹ / שְׂכִירוֹ וְתוֹשָׁבוֹ / וְעַל מֵת לֹא יָבֹא / בְּאָהֳלֵי תַמְרוּרִים
וְלֹא יֹאכַל פְּנִימִית / בְּזָדוֹן וּבְתַרְמִית / וְלֹא יַבְדִּיל לְהַצְמִית / שְׁסוּעֵי הַתּוֹרִים
וְלֹא יֹאכַל מִנְחַת / כְּלִילוֹ, פֶּן יֵחַת / וְלֹא יִזְבַּח מָשְׁחָת / בְּאֵילִים גַּם כָּרִים
וְזָר לֹא יִתְגַּלַּע / רְאוֹת קֹדֶשׁ כְּבַלַּע / וְטָמֵא, פֶּן יְבֻלַּע / בְּשָׁאוֹן וּשְׁבָרִים
וְלֹא יְעַבֵּט אֹרַח / וְיִהְיֶה לַטֹּרַח / וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח / וְרֵעָיו הַמַּמְרִים
וְלֵוִי הַזָּקֵן / עֲבוֹדָה לֹא יְתַקֵּן / וְלֹא תִקַּח אֵם קֵן / עַל פְּנֵי הַצִּפֳּרִים
וְיָמֶיךָ אַמְשִׁיךְ / בְּמִצְוַת לֹא תַשִּׁיךְ / וְאוֹרְךָ לֹא יַחְשִׁיךְ / בְּאֶרֶץ לֹא סְדָרִים
וְלֹא תִמּוֹט רַבַּת / בְּמִצְוַת גְּבוּל שַׁבָּת / וְחֹק מִנְחַת מַחֲבַת / וּמַאֲפֵה תַנּוּרִים
וּבֵיתְךָ לֹא יִסַּח / בְּמִצְוַת לֹא יִזַּח / וּמִצְוַת פֶּן תִּשְׁכַּח / שְׁתַּיִם נֶאֱמָרִים
וּמִצְוַת לֹא תְבַעֲרוּ / וּמִצְוַת לֹא תְשַׁקְּרוּ / וּמִצְוַת לֹא תִמְכְּרוּ / שְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרִים
וּמִצְוַת כִּלְאַיִם / וְרֶכֶב וְרֵחַיִם / וְאַבְנֵי מֹאזְנַיִם / בְּכִיסֵי מִסְחָרִים
וּמִצְוַת לֹא תַחְבֹּל / עֲלֵי כָתֵף תִּסְבֹּל / וְעָלְךָ לֹא יִבֹּל / וְיִפְרַח כַּתְּמָרִים
וְחֹק לֹא תוֹסִיפוּ / וְחֹק לֹא תַחֲנִיפוּ / וְחֹק לֹא תַקִּיפוּ / פְּאַת רֹאשׁ כִּכְמָרִים
וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים
וּמִצְוַת לֹא תָנִיף / לְעוֹלָם לֹא תַחֲנִיף / וּמִצְוַת פֶּן יוֹסִיף / לְהַכּוֹת נוֹסָרִים
וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים
וְחֹק לֹא תָתוּרוּ / וְחֹק לֹא תָגוּרוּ / וְחֹק לֹא יָסֻרוּ / וְחֹק שְׁבוּעַת אֱסָרִים
וְחֹק לֹא אָכַלְתִּי / וְחֹק לֹא בִעַרְתִּי / וְחֹק לֹא נָתַתִּי / לְמֵתִים נִגְזָרִים
וּבִתְעוּדַת הָעֲבוֹט / בְּמֵישָׁרִים תִּשְׁפֹּט / וּפָרָשַׁת הֶדְיוֹט / וּפָרָשַׁת שֹׁטְרִים
וְכָל פָּרָשִׁיּוֹת / מְפִיקֵי תוּשִׁיּוֹת / אֲשֶׁר הֵם בַּצִּיּוֹת / מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים
וְאֶחָד וְשִׁבְעִים הֵם / חֲרוּצִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם / וְאֵלֶּה פְקוּדֵיהֶם / בְּמִכְתָּב נִזְכָּרִים
אֲשֶׁר יִתֵּן זַרְעוֹ / לְמֹלֶךְ, בְּרֹב רִשְׁעוֹ / וְהַמְגַדֵּף יִשְׁעוֹ / אֲשֶׁר יָדוֹ יָרִים
וּמֵסִית וּמְחַלֵּל / וּבֵן סֹבֵא וְזוֹלֵל / וּמַכֵּה וּמְקַלֵּל / וּמַדִּיחַ עָרִים
וְהַדּוֹבֵר סָרָה / בְּשֵׁם עֲבֹדָה זָרָה / וּבַעַל אוֹב לְזָרָא / וְיִדְּעוֹנִי שְׁקָרִים
וְנֶפֶשׁ רוֹצַחַת / לְפַחַד וָפַחַת / וְעַם עִיר נִדַּחַת / בְּחֶרֶב נִדְקָרִים
וְנָבִיא מִדַּעַת / תְּכַסֶּה תוֹלַעַת / וְאִשָּׁה נִרְבַּעַת / לְבֶהֱמַת הַיְעָרִים
וְהַבָּא עַל אֲרוּסָה / וְעַל כַּלָּה כְנוּסָה / וְעַל בְּהֵמָה אֲבוּסָה / וְהַבָּא עַל זְכָרִים
וּבָא עַל אֵשֶׁת אִישׁ / מְאֹד יַחְפִּיר וְיַבְאִישׁ / וְדוֹדָתוֹ מַבְאִישׁ / שְׁנֵיהֶם נֵאָרִים
וּבָא עַל יוֹלַדְתּוֹ / וּבִתּוֹ בַת אִשְׁתּוֹ / וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ / לְפִי שְׁאֹל נִפְזָרִים
וְהַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ / וְהַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת הוֹרִים
וְעַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ / וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ / וְעַל נִדָּה בְּשִׁבְתָּהּ / לְמַלֹּאת מִשְׁמָרִים
וְעַל אֵשֶׁת אָבִיו / וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו / וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְחָמִיו / וְכָל אֵלֶּה אֲרוּרִים
וּמִשְׁפַּט בְּנוֹת כֹּהֵן / וּמִשְׁפַּט זוֹמְמֵיהֶן / וּמִשְׁפַּט בֹּעֲלֵיהֶן / לְהַשְׁמִיד וּלְהַחְרִים
וְהַבָּא עַל אֲרַמִּית / בְּרָעָתוֹ לְהַצְמִית / וְהַגּוֹנֵב בְּתַרְמִית / קְשָׂוֹת נִבְחָרִים
וְהַגּוֹנֵב אָדָם / בַּשַּׁחַת יֵרָדַם / וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם / יְהִי כִּיקַר כָּרִים
וְאָרוּר כָּל נוֹכֵל / אֲשֶׁר פִּגּוּל יֹאכֵל / וְהוּא רַק יֵאָכֵל / בְּאֵשׁ הַכִּיּוֹרִים
וְשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם / לְאוֹחֵז עֵינַיִם / וְנִקְיוֹן שִׁנַּיִם / לְאוֹכֵל נוֹתָרִים
וְעוֹבֵד מִפְלֶצֶת / לְכָלָה נֶחֱרֶצֶת / וְאוֹכֵל מַחְמֶצֶת / בְּיָמִים נִשְׁמָרִים
וּפֶסַח לֹא יַעֲשֶׂה / בַּחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה / וְאִישׁ אֹכֵל וְעֹשֶׂה / בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
וְאִישׁ סָךְ וּמְפַטֵּם / בְּעֶבְרָתִי אֶשְׁפְּטֵם / וְאִישׁ אָזְנוֹ יַאְטֵם / לְמִשְׁפַּט הַמּוֹרִים
וְהַשּׁוֹחֵט מִחוּץ / וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ / וּשְׁאֵינוֹ רָחוּץ / בְּמֵימֵי כִיּוֹרִים
וְעוֹבֵר עַל דַּם בְּרִית / תְּהִי נַפְשׁוֹ לְהַכְרִית / וְהִיא תִּקְוָה וְאַחְרִית / לְשַׁלַּח הָאֲסִירִים
וְהַטָּמֵא יוּדָשׁ / בְּבֹאוֹ לַמִּקְדָּשׁ / וְהָאֹכֵל נִקְדָּשׁ / בְּטֻמְאַת הַבְּשָׂרִים
וְהְָאֹכֵל טֶבֶל / יְבוֹאֵהוּ חֶבֶל / וְיִיגַע לַהֶבֶל / וְיֹאחֲזוּהוּ צִירִים
וְזָר אֹכֵל תְּרוּמָה / תְּבוֹאֵהוּ מְהוּמָה / וְכֹהֵן כִּי יִטְמָא / בְּעָבְרוֹ מַאֲמָרִים
וּמִתֵּבֵל יוּסָר / טְבוּל יוֹם הַנִּמְסָר / לְשַׁמֵּשׁ וּמְחֻסַּר / בְּגָדִים נִסְפָּרִים
וְהַזָּר הָעוֹבֵד / בְּמוֹתוֹ אֶכָּבֵד / וּמֵאֶרֶץ יֹאבֵד / מְחֻסַּר כִּפּוּרִים
וְהַמָּוֶת רָתוּי / לְפָרוּעַ וְשָׁתוּי / וְטָמֵא הָאָתוּי / לְשַׁמֵּשׁ בַּחֲדָרִים
&lt;/poem&gt;
===סיום===
&lt;poem&gt;
כָּלוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה / וּמָגֵן לַיְשָׁרִים
וְאֵלֶּה הַתּוֹרוֹת / יְסוֹדוֹת וּבְצוּרוֹת / וְלָהֵנָּה פֹארוֹת / כְּסַנְסִנֵּי תְמָרִים
יְמַהֵר אֵל עֶלְיוֹן / לְקַבֵּץ עַם אֶבְיוֹן / וְיִבְנֶה הַר צִיּוֹן / וְעֵמֶק הַפְּגָרִים
וְיָקִים אֶת סֻכּוֹ / וְיַגִּיהַּ חָשְׁכּוֹ / וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ / וְקַרְנֵנוּ יָרִים
וְיִרְאוּ מְתֵי מִסְפָּר / בְּקוּם יְשֵׁנֵי עָפָר / וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר / וְכִנְשֹׂא נֵס הָרִים
וּמֵרֹאשׁ הֹמִיּוֹת / תְּרַנֵּנָּה פֵיוֹת / וּמִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת / וּמֵהַרְרֵי נְמֵרִים
וְאָז כָּל עָם שֹׁגֵג / בְּרָעָה יִתְמוֹגֵג / לְקוֹל הָמוֹן חוֹגֵג / בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים
וְעַל הַר הַגָּלִיל / נְהַלֵּךְ בֶּחָלִיל / וְאָז תַּחְפֹּץ כָּלִיל / וְאָז יַעֲלוּ פָרִים
&lt;small&gt;&lt;small&gt;{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת  לֹא תַעֲשֶׂה / בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;
{{סוף}}&lt;/poem&gt;&lt;noinclude&gt;{{ש}}
&lt;poem&gt;{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שׁ}}וֹבְבֵנוּ {{סי|לִ}}גְבוּלֵנוּ / {{סי|מְ}}הֵרָה {{סי|הָ}}תֵר עֻלֵּנוּ / וּנְשׁוֹרְרָךְ גּוֹאֲלֵנוּ / בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}'''
{{הור|(איש כמתנת ידו... והשיאנו)}}}}}}
&lt;/poem&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>rjywv02b4fdugfi1yc8ci72j8ubp4po</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור אורח חיים רנב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>264125</id>
    <revision>
      <id>3101364</id>
      <parentid>2699788</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T16:44:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>1אברהם1</username>
        <id>4446</id>
      </contributor>
      <comment>/* בית יוסף */ קצת פסקאות וקצת פיסוק</comment>
      <origin>3101364</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="83402" sha1="tqwvla93s7bofbzk41bmytj25xx1kap" xml:space="preserve">{{טור|אורח חיים|רנא|רנב|רנג|}}
==טור==
מותר להתחיל במלאכה בע&quot;ש סמוך לחשיכה אע&quot;פ שאינו יכול לגומרה מבעוד יום והיא נגמרת מאיליה בשבת. 

כגון לשרות דיו וסמנין במים והן נשרים כל השבת, ולתת אונין של פשתן לתנור כדי שיתלבנו, ולתת צמר לתוך היורה שאינה על גבי האש וטוחה בטיט, אבל אם היתה על האש אסור שמא יחתה בגחלים, או אפילו אינה על האש אם היא פתוחה אסור שמא יגיס בה בכף והמגיס בקדרה אפילו אינה על האש חייב משום מבשל. 

ומותר לפרוס מצודות חיה ועוף ודגים והן ניצודים בשבת. 

ומותר למכור לאינו יהודי ולהטעינו סמוך לחשיכה, רק שיצא מביתו מבעוד יום. 

ומותר ליתן בגדיו לכובס א&quot;י ועורות לעבדן סמוך לחשיכה אם קצץ לו דמים, אבל אם לא קצץ אסור אא&quot;כ ביום ד' או ביום ה'. 

ומותר לפתוח מים לגנה והם נמשכין והולכים בכל השבת, ולהניח קילור עבה על העין אע&quot;פ שאסור בשבת משום ממרח, אבל קילור רך וצלול אפילו בשבת מותר להניחה ע&quot;ג העין. ומותר לתת מוגמר תחת הכלים והם מתגמרים מאליהן כל השבת, ולתת שעורין בגיגית לשרותן, ולתת גחלים בכלי והן דולקין והולכין כל השבת, אע&quot;פ שמשתמש בכלי דקי&quot;ל שביתת כלים לאו דאורייתא, ואפילו אם הכלי עושה מעשה בשבת. 

וטוענין בקורות בית הבד ובית הגת מבעוד יום על זיתים וענבים שנתרסקו מבעוד יום וטוען עליהם להוציא מהן משקין, והשמן והיין היוצא מהן מותר. וכן בוסר ומלילות שנתרסקו מבעוד יום וטען עליהם מבע&quot;י להוציא מהם משקין, מותרין המשקין היוצאים מהם. ודוקא שנידוכו היטב מע&quot;ש ואינן מחוסרים אלא שחיקה, אבל לא נידוכו היטב אלא שנתרסקו מעט, אסורין המשקין היוצאין מהם. 

אבל אסור לתת חיטין לתוך רחיים אלא כדי שיטחנו מבעוד יום, כיון דאוושא מלתא טפי איכא זילותא דשבתא. 

לא יצא החייט במחטו ולא הלבלר בקולמוסו ע&quot;ש סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא בהן בשבת, אבל בתפילין מותר לצאת סמוך לחשיכה ולא חיישינן שמא ישכח ויצא בהן משתחשך, שאסור להסיח דעתו מהם בעודן בראשו. 

מצוה על כל אדם שימשמש בבגדיו בע&quot;ש סמוך לחשיכה שלא יהיה בהן דבר שאסור לצאת בו בשבת.

==בית יוסף==
מותר להתחיל במלאכה ע&quot;ש סמוך לחשיכה וכו' מתבאר כן מתוך הדינין שיבואו בסמוך דאיפליגו ב&quot;ש וב&quot;ה בפ&quot;ק דשבת (יז:) דב&quot;ה שרו לשרות דיו וסמנין ולתת אונין של פשתן לתנור וצמר ליורה ולפרוס מצודות ולמכור לעכו&quot;ם ולהטעינו ולתת בגדיו לכובס עכו&quot;ם ועורות לעבדן וב&quot;ש אסרי וקי&quot;ל כב&quot;ה ואליבא דר&quot;ע דאמר דלא בעו ב&quot;ה כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה אלא בכדי שיצא מפתח ביתו של ישראל מבע&quot;י שרי ומה שהתנה בצמר ליורה שלא תהא ע&quot;ג האש ושתהא טוחה בטיט הכי אוקמוה בגמ' (יח:):

ומה שהתנה בנתינת בגדיו לכובס ועורות לעבדן שקצץ כ&quot;כ שם (יט.) התוס' והרא&quot;ש גבי הא דת&quot;ר אין משלחין אגרת ביד עכו&quot;ם וכו' וכ&quot;כ הר&quot;ן אמתני' כולן ב&quot;ה מתירין עם השמש וכ&quot;כ הרמב&quot;ם בפ&quot;ו וכתב ה&quot;ה שהוא נלמד מדין האגרת שנתבאר בסי' רמ&quot;ז, ושלא כדברי הגהות מרדכי שכתבו שם בשם התוס' דכלים לכובס ונתינת עורות לעבדן מסתמא היינו קציצה שאינו עושה בחנם וטעמא דבעי' קצץ משום דכשלא קצץ מיחזי כאילו הוא שלוחו של ישראל וכשנותנו לו ע&quot;ש נראה כנתנו לו ע&quot;מ שיעשה לו מלאכה בשבת וכי קצץ העכו&quot;ם כי עביד בדנפשיה קא עביד ליטול שכרו ולא מיחזי כשלוחו של ישראל ואע&quot;פ שקצץ לא שרי אלא כשהעכו&quot;ם עושה מלאכה מעצמו אבל אסור לומר לו לעשות המלאכה בשבת וכ&quot;כ בסמ&quot;ג והתרומה וכ&quot;כ הגאון מהרי&quot;א ז&quot;ל בסי' רמ&quot;ז בשם הרשב&quot;א וכ&quot;כ בכלבו וכתוב ברוקח בשם הירו' שאם נתן כליו לכובס עכו&quot;ם וראהו עושה בהם בשבת צריך למחות בידו אא&quot;כ קצץ וטעמא מדגרסינן בירוש' ספ&quot;ק דשבת נתן כליו לכובס עכו&quot;ם ובא ומצאו עובד בו בשבת אסור א&quot;ר יודן ויימא ליה דלא עביד א&quot;ר יודן אבוי דרבי מתניה הדא דתימא בטובת הנייה אבל בשכיר בעבידתיה עסיק וכתב בהגהות מרדכי פ&quot;ק אבל יש לתמוה על הרוקח שכתב אא&quot;כ קצץ דמשמע דאפי' בעושה בשכר קאמר שצריך למחות בידו ושמא י&quot;ל דה&quot;ק אא&quot;כ היה עושה בשכר וקצץ: 

ודע דהא דשרי לתת עורות לעבדן וכלים לכובס דוקא כשהעכו&quot;ם עושה מלאכה בביתו אבל אם עושה מלאכה בביתו של ישראל אסור כדמפורש בירוש' שהבאתי בסי' רמ&quot;ד וכן כתבו התוס' והרא&quot;ש והר&quot;ן בספ&quot;ק דע&quot;ז (כא:) דדוקא בצנעה בביתו של עכו&quot;ם שרי וכ&quot;כ רש&quot;י בפ' מי שהפך (יב.) גבי מקבלי קבולת בתוך התחום אסור וכך הם דברי הרמב&quot;ם בפ&quot;ו וכ&quot;כ שם ה&quot;ה בשם הרשב&quot;א וכתבתי לשונו בסי' רמ&quot;ד וכ&quot;כ סמ&quot;ג וסמ&quot;ק והתרומה ומשמע מדברי כולם דמאי דבעינן שיעשה בבית העכו&quot;ם אינו אלא משום דכל כה&quot;ג לא מינכרא מילתא שהיא מלאכת ישראל ואפשר דכל שעושה אותה העכו&quot;ם בביתו אע&quot;פ שהמלאכה ידוע ומפורסמת שהיא של ישראל שרי דכל בבית עכו&quot;ם לא גזרו ביה רבנן וזהו דעת ר&quot;י בחי&quot;ב וכתב עוד ואם אין המלאכה מפורסמת וידועה לבעליה כגון עורות לעבדן וכלים לכובס אפי' עושה אותה במקום מפורסם מותר אפי' בתוך התחום ואם המלאכ' מפורסמת וידועה לבעליה ועושה אותה במקום מפורסם אסור וכתב בתשוב' הרשב&quot;א שנשאל על יהודי שאמר לעכו&quot;ם מבעוד יום שיחתוך ערבה כדי שתהא מזומנת למ&quot;ש והלך העכו&quot;ם בשבת למקום קרוב לעיר וחתך משם והיו שם רבים ויצא הקול בעיר שביום שבת היו קוצצין ערבה לצורך ישראל והשיב שהיא מותרת דעכו&quot;ם במלאכתו הוא עוסק אבל יפה עשיתם להחמיר כיון שנעשה בפרהסיא ובמקום פרהסיא לחוש לרנון לשעה:

ומ&quot;ש רבי' אא&quot;כ ביום ד' או ביום ה' כ&quot;כ הרא&quot;ש בפ&quot;ק דשבת גבי אין משלחין אגרת דעורות לעבדן וכלים לכובס מותר ליתנם בד' ובה' אע&quot;פ שלא קצץ וכבר נתבאר בסי' רמ&quot;ז שדעת הר&quot;ן כן לגבי אגרת ומשמע דה&quot;ה נמי בעורות לעבדן וכלים לכובס דמ&quot;ש וכבר כתבתי שם דאין דעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם כן אלא דאפי' בד' ובה' בעינן קצץ. 

כתב בשבולי הלקט בשם ה&quot;ר ישעיה דהא דשרי קיבולת בביתו של עכו&quot;ם דוקא בשכר אבל בחנם אסור ליתנה לו בע&quot;ש אלא א&quot;כ יודע שיכול לגומרה קודם חשכה ע&quot;כ ואין נראה כן מדברי הגהות מרדכי שכתבתי בסמוך והכי מסתברא דאע&quot;פ שהוא בחנם שייך למימר ביה בעבידתיה עביד וכבר כתבתי כיוצא בזה בסי' רמ&quot;ז בשם מהרי&quot;א ז&quot;ל. 

כתב הר&quot;ן בפ&quot;ק דשבת אמתני' דוכולן ב&quot;ה מתירין עם השמש ומסתברא לי דכל שקצץ אע&quot;פ שעשה עכו&quot;ם מלאכה בשבת מותר לישראל ללבוש הכלי בשבת עצמה דכל שקצץ אדעתא דנפשיה עביד אבל בהגהת אשיר&quot;י שם כתב ול&quot;נ שאסור להלביש בגדים שנתנו לאומן מע&quot;ש ונגמר מלאכתם בשבת ואף כי נקצץ שכרן ובאגור כתב בשם שבולי הלקט ומורי יעלה לא ס&quot;ל האי פסקא שיהא אסור ללבשו וכ&quot;כ הר&quot;מ עכ&quot;ל. ומרדכי בפ&quot;ק די&quot;ט כתב בשם ר' צמח גאון חלוק שתפרו עכו&quot;ם או בגד שתפרו עכו&quot;ם אסור ליטלו מן העכו&quot;ם בי&quot;ט דהכי פסקינן ס&quot;פ מקום שנהגו (נה:) דאפי' בח&quot;ה אין מביאין כלים מבית האומן אבל ודאי אם שיגר לו כלים תפורים שנגמר מלאכתן מעי&quot;ט מקבל ממנו עכ&quot;ל  וכ&quot;כ בהג&quot;מ פ&quot;ב מה' י&quot;ט וכ&quot;כ בהג&quot;א פ' אין צדין ומדקתני סיפא ואם שיגר לו משמע דהיכא דלא נגמרה מלאכתן מעי&quot;ט אע&quot;פ שהעכו&quot;ם שיגר לו והוא לא הלך ליטלו מבית העכו&quot;ם אסור ואע&quot;ג דגבי ח&quot;ה לא אמרו אלא אין מביאין כלים מבית האומן משמע ליה דה&quot;ה דאם שיגרם האומן אסור ללבשם ואע&quot;ג דבפרק מי שהפך (יג.) שרי להביא כלים מבית האומן לצורך המועד כבר כתב בעל נ&quot;י דטעמא משום דאפי' לזבוני בשוקי לצורך המועד שרי וא&quot;כ בשבת ובי&quot;ט דלא שייך האי טעמא אסור א&quot;נ דלא אסרינן להביא כלים מבית האומן בח&quot;ה אלא אם נגמרה מלאכתן במועד אבל אם נגמרה מלאכתן קודם המועד מותר להביאן וכ&quot;נ מדברי הרוקח שכתב בסימן ש&quot;א חלוק שתפרו עכו&quot;ם או מנעל וסנדל אין מקבלין מן העכו&quot;ם ואין ללבשן אם לא ידוע לו שנגמרה מלאכתן מעי&quot;ט דתנן אין מביאין כלים מבית האומן ואין מוליכין ומשנינן בח&quot;ה כ&quot;ש בי&quot;ט אבל נגמרו מעי&quot;ט מותר לקבלן דלא גרע מדגים ופירות שמותר לקבלן לדורון ע&quot;כ ולהר&quot;ן צ&quot;ל דטעמא דאין מביאין אינו אלא משום טרחא שאינה צריכה ומש&quot;ה שרי לצורך המועד וה&quot;ה נמי דלצורך שבת וי&quot;ט שרי להביא כלים מבית האומן ולא חיישינן למראית העין דמימר אמרי מאתמול גמר לה ולא הספיק ליטלו וא&quot;נ גמר לה היום דילמא קצץ ועכו&quot;ם בדנפשיה קא עביד כתב בהגהות אשיר&quot;י פ' אין צדין עכו&quot;ם שעשה מנעלים בי&quot;ט בסתם למכור לכל מי שירצה ובא יהודי אחד הרגיל אצלו ולקח מהחנות זה היה מעשה ואסרם הרי&quot;ט משום מוקצה וה&quot;ר אליהו התירם הואיל וגמרו בידי אדם ויכול לגמרן בי&quot;ט לית ביה משום מוקצה מא&quot;ז עכ&quot;ל ויש לתמוה על מי שהתיר דאפי' לא יהא מוקצה מ&quot;מ ליתסר משום דאין מביאין כלים מבית האומן בי&quot;ט וכמו שכתבתי בסמוך ושמא י&quot;ל דשאני מנעלים דאין דרך ב&quot;א לתת לו מלאכה לעשות אלא הוא עושה משלו ומוכר הילכך אפי' עשאם בי&quot;ט ל&quot;ל בה דבדידיה קא טרח כתב הרוקח שאם נתן לעכו&quot;ם לעשות לו כלי ועשה לו כלי או מטוה ועשה בגד דינו כמו עושה במחובר וכל שעושה בתוך התחום אסור ולא שרי אלא נותן עורות לעבד וכלים לכבס שאינו התחלת הדבר וכן אם לא נתן לעכו&quot;ם העצים והמטוה אלא קצץ עמו לעשות לו כלי מותרים ואין כן דעת הרמב&quot;ם שהרי התיר בפ&quot;ו לכתוב לו ספר ולארוג לו בגד וכ&quot;כ בספר התרומה וכ&quot;נ שהוא דעת כל הפוסקים שלא חילקו בכך  וכתב עוד הרוקח דבעורות לעבדן וכיוצא בו צריך להמתין בכדי שיעשו ואין לו טעם כיון שלא נעשה בו שום עבירה וכ&quot;נ שהוא דעת הפוסקים שלא הזכירו כן :

ומותר לפתוח מים לגנה ולהניח קילור וכו' ברייתא בפ&quot;ק דשבת (יח.) פותחין מים לגנה וכו' ומניחין קילור ע&quot;ג העין ואספלנית ע&quot;ג מכה ע&quot;ש עם חשיכה ומתרפאת והולכת כל היום כולו:

ומ&quot;ש רבינו אבל קילור רך וצלול אפי' בשבת מותר וכו' יתבאר בסי' שכ&quot;ח בס&quot;ד:

ומ&quot;ש ומותר לתת מוגמר תחת הכלים וכו' ג&quot;ז בברייתא הנזכרת:

ומ&quot;ש ולתת שעורין בגיגית לשרותן הוא מדשרו ב&quot;ה במתניתין לשרות כרשינים:

ומ&quot;ש ולתת גחלים בכלי וכו' מדאוקימנ' שם בגמ' להא דתניא מניחין מוגמר תחת הכלים וכו' לב&quot;ש דאית להו איסור שביתת כלים בדמנחי אארעא מינה נשמע דלב&quot;ה דלית להו איסור שביתת כלים אפילו מנחי גומרי בכלי שרי:

ומ&quot;ש דקי&quot;ל שביתת כלים לאו דאוריית'&lt;i data-commentator=&quot;Hagahot&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; אינו מדוייק דאפילו איסורא דרבנן ליכא דהא לכתחלה שרי אלא דנקט סירכא דלישנא דגמרא למאי דהוה ס&quot;ד דב&quot;ה אית להו שביתת כלים דאורייתא.

וטוענין בקורות בית הבד וכו' משנה שם ושוין אלו ואלו שטוענין בקורות בית הבד ובעיגולי הגת ובגמ' (יט.) מאן תנא דכל מידי דאתי ממילא ש&quot;ד א&quot;ר יוסי בר' חנינא ר' ישמעאל היא דתנן השום והבוסר והמלילות שרסקן מבע&quot;י כלומר ליקח משקה הזב מהם לטבל בו ר' ישמעאל אומר יגמור משתחשך ור&quot;ע אומר לא יגמור ור' אלעזר אמר ר' אליעזר היא דתנן חלות דבש שרסקן בע&quot;ש וכו' ור' אלעזר מ&quot;ט לא אמר כר' יוסי בר' חנינא אמר לך לאו איתמר עלה אמר רבה בב&quot;ח א&quot;ר יוחנן במחוסרין דיכה כ&quot;ע ל&quot;פ כי פליגי במחוסרים שחיקה והני דמתני' כמחוסרין דיכה דמו הורה ר' חנינא כר' ישמעאל ופירש&quot;י יגמור לאחר שרסקן וצברן בכובד יניחם בכלים ויצאו מעצמם ומותר לכתחלה: לא יגמור. אסור להניחן תחת כובדן מבע&quot;י כדי לגמור משתחשך: במחוסרין דיכה כ&quot;ע ל&quot;פ דאסור. דטעינתן היא גומרת ונמצ' הכל עשוי בשבת. שחיקה יותר מדיכה. והתוס' הקשו על פירוש זה וכתבו דלר&quot;י נראה דיגמור היינו דיגמור ויאכל בשבת ולא דמי למשקין שזבו שאסורין גזירה שמא יסחוט דהכ' אפי' יסחוט ליכא איסור' דאורייתא ועי&quot;ל דיגמור בידים משתחשך דלא דמי למתני' דלא שרו ב&quot;ה אלא טעינת קורה אבל בידים לא דהכא כשאין מחוסרין דיכה כדאמרי' בסמוך וכפי' זה פי' הר&quot;ן לדעת הרי&quot;ף וז&quot;ל השום והבוסר והמלילות שרסקן מבע&quot;י האי שרסקן כולל ריסוק ודיכ' דג' מלאכות יש בדברים הנדוכים להוציא מהן משקין ריסוק ודיכה ושחיקה ומתני' מיירי בשלא עשה בהם מבע&quot;י אלא ריסוק שהקורה והעגולים מבע&quot;י אינם אלא מרסקים אבל הכא מיירי שרסקם בידים שפיר עד שהם מרוסקים ונדוכים ואינם מחוסרים אלא שחיקה וקתני ר' ישמעאל אומר יגמור משתחשך כלומר יגמור אפילו בידים ומינה ילפינן דלר' ישמעאל במחוסרים דיכה נמי אי סחיט להו לא מיחייב חטא' דאם איתא דמיחייב בהו חטאת לא ה&quot;ל לר' ישמעאל למישרי כשאין מחוסרים אלא שחיקה וה&quot;ל למגזר אטו מחוסרים דיכה ומדלא גזר ש&quot;מ דבמחוסרים דיכה נמי דומיא דמתני' אי סחיט להו בידים ליכא חיוב חטאת וכן פירש ה&quot;ה בפ&quot;ג דברי הרמב&quot;ם ודעת רבינו בפי' יגמור מסכמת עמהם שכך כתב בסימן שכ&quot;א שום ובוסר ומלילות שרסקן מע&quot;ש אם מחוסרין דיכה אסור לגמור דיכתן בשבת ואם אין מחוסרין אלא שחיקה מותר לגמור בשבת אבל בפירושא דמתני' דטוענין אין דעתו שוה עמהם דלדידהו מתני' במחוסרין דיכה היא ומש&quot;ה לא שרי בידים ומיהו ע&quot;י טעינת קורה שרי כיון שהם מרוסקין דמשעה שנתן הקורה עליהם נתרסקו ולדידיה מתני' בשרסקן תחילה ואח&quot;כ טען קורה עליהם דהשתא ע&quot;י טעינת קורה הויא לה דיכה ואפילו לגמור בידים נמי שרי אבל אם לא נתרסקו קודם טעינה השתא לא עלתה להם טעינה אלא לרסק ועדיין הם מחוסרים דיכה משקין היוצאין אסורין והרי&quot;ף פסקה לדר&quot;י בר חנינא וכתב גם לדרבה בב&quot;ח וכתב הר&quot;ן שהקשו עליו דמשמע בגמרא דהא דרבה בב&quot;ח פליגא אדר&quot;י בר חנינא והיאך פסק לשתיהן והוא ז&quot;ל תירץ דשפיר אתיא דרבה בב&quot;ח כדר&quot;י בר חנינא דלרבה בב&quot;ח כשהם מרוסקים ונידוכים ואינם מחוסרים אלא שחיקה יגמור בידים לר' ישמעאל ומינה נשמע דכשהם מחוסרים דיכה ושחיקה מאחר שהם מרוסקין כגוונא דמתני' דשרי ע&quot;י טעינה וכן פירש ה&quot;ה בפ&quot;ג דברי הרמב&quot;ם והרא&quot;ש גם הוא כתב כדברי הריא&quot;ף וכדי ליישב מה שהקשו על הרי&quot;ף כתב ונ&quot;ל שר&quot;י בר חנינא סבר דמתני' לא חשיב כמחוסרין דיכה וסובר רבינו שדעתו לומר דמתני' כשנתרסקו קודם טעינה היא דהשתא ע&quot;י טעינה הויא לה דיכה ואפי' בידים שרי כר' ישמעאל דאמר יגמור אבל אם לא נתרסקו קודם טעינה משקין היוצאין מהם אסורין אע&quot;פ שיוצאין מעצמם וכן דעת ר&quot;י בח&quot;א דמתני' דטוענין בשנתרסקו קודם טעינה היא ומשמע דלא חשיבי מרוסקין אלא כשנסחטו הזיתים ונדרסו הענבים דוקא ומיהו אם אינו רוצה לשתות בשבת ממשקין היוצאין לא נתברר בדברי רבינו אם מותר לטעון קורה עליהם מבע&quot;י ולכאורה משמע דשרו אע&quot;פ שלא נתרסקו מאחר דקי&quot;ל כב&quot;ה דלית להו שביתת כלים אבל מדברי ר&quot;י בח&quot;א נראה שכל שלא נטחנו הזיתים ונדרכו הענבים אסור לטעון עליהם קורה מבע&quot;י גזירה שמא יסחוט בשבת וצ&quot;ל לפי דעתו דבטעינת קורה לא חשיבי מרוסקים ואי הוה סחיט להו בידים בשבת הוה חייב חטאת הילכך גזרינן בהו שמא יסחוט ומיהו כבר נתבאר דלדעת הרי&quot;ף והרמב&quot;ם שרי והכי נקטינן:

אבל אסור לתת חיטים לתוך ריחיים וכו' ג&quot;ז שם בברייתא (יח.) אבל אין נותנין חטים לתוך הריחים של מים אלא בכדי שיטחנו מבע&quot;י מ&quot;ט אמר רבה מפני שמשמעת קול א&quot;ל רב יוסף ולימא מר משום שביתת כלים אלא אמר רב יוסף משום שביתת כלים ואסיקנא דב&quot;ה לית להו איסור שביתת כלים ולפ&quot;ז לתת חטים לתוך ריחיים לרב יוסף שרי ולרבה אסור מיהו ע&quot;כ ל&quot;פ אלא בשל מים אבל בשל בהמה פשיטא דאסור לכ&quot;ע שהרי הוא מצווה על שביתת בהמתו וכתבו התוס' והרא&quot;ש שר&quot;ת פסק כרב יוסף והם דחו דבריו והעלו דהלכה כרבה וכן פסק ר&quot;ח וכן דעת סמ&quot;ג וסמ&quot;ק והתרומה וכ&quot;כ הגהות בפ&quot;ו והרי&quot;ף הביא ב' הסברות ולא הכריע והרמב&quot;ם לא הזכיר דין זה כלל ומשמע דס&quot;ל כרב יוסף דשרי ומש&quot;ה שתק מיניה דמהי תיתי לן לאסור כיון שאין אדם מוזהר על שביתת כליו כמו שכתב בפ&quot;ו והטעם שלא הזכירו בהדיא הוא לפי שלא הוזכר בתלמוד בהדיא דלרב יוסף שרי ואין דרכו לכתוב אלא מה שהוזכר בתלמוד בהדיא והריב&quot;ש כתב בתשובה ר&quot;ח פסק כרבה אע&quot;ג דרב יוסף פליג עליה אלא שהרי&quot;ף והרמב&quot;ם ור&quot;ת לא פסקו כן והרי&quot;ף כתב שתי הסברות בהלכות ולא הכריע עכ&quot;ל ואע&quot;פ שהרי&quot;ף בהלכות לא הכריע אפשר שבתשובה הסכים דהלכה כר&quot;י ועי&quot;ל דמדבריו בהלכות שכתב ואוקימנא לב&quot;ש אבל לב&quot;ה לית להו שביתת כלים ושרי איכא מ&quot;ד אסור ואפי' לב&quot;ה מפני שמשמעת את הקול ויש להכריע דס&quot;ל כרב יוסף מדכתב הכא ברישא ואידך סברא כתב בלשון איכא מ&quot;ד ולענין הלכה כיון שהרי&quot;ף והרמב&quot;ם ור&quot;ת מתירים ועוד דמילתא דרבנן היא הכי נקטינן אלא שבמקום שנהגו איסור אין להתיר:

לא יצא החייט במחטו וכו' משנה בפרק קמא דשבת (יא.):

ומ&quot;ש אבל בתפילין מותר וכו' עד סוף הסי' ג&quot;ז שם ואמרינן בגמ' (שם:) דלרבא דאמר לא גזרינן כרמלית אטו ר&quot;ה משום דהוי גזירה לגזירה מתני' דלא יצא החייט במחטו ביוצא בה בידו מיתוקמא אבל אם היא תחובה בבגדו כיון דבשבת גופיה לא מיתסר אלא משום שבות לא אסרינן ליה לצאת בה עם חשיכה דא&quot;כ הוי ליה גזירה לגזירה והיינו בשאר כל אדם אבל החייט עצמו פלוגתא דר' יהודה ור&quot;מ היא דלר' יהודה אם יצא בה בשבת תחובה בבגדו חייב חטאת ולר&quot;מ פטור הילכך לר' יהודה אסור לצאת החייט בע&quot;ש סמוך לחשיכה במחטו כשהיא תחובה לו בבגדו גזירה שמא יצא בה בשבת ולר&quot;מ שרי דאל&quot;כ הויא גזירה לגזירה וכתב ר&quot;י בח&quot;א לא יצא החייט במחטו וכו' פירוש ולאו דוקא אומן אלא ה&quot;ה כל אדם ולאו דוקא בידו אלא אפילו תחובה בבגדו וכן נראה סברת הריא&quot;ף שלא הביא אלא המשנה כצורתה והביא הך דתפילין מידכר דכיר ולא הביא ההיא דרבא דהיא גופה גזירה וכו' דלית הלכתא כוותיה דרבא הילכך לאו דוקא חייט אומן ולאו דוקא שהוציאה בידו אלא אפילו תחובה בבגדו אך קשה לי דבפרק המוצא תפילין בההיא דלא יעמוד אדם בר&quot;ה וישתה ברה&quot;י נראה דפסק רי&quot;ף כרבא ואם הלכה כרבא אינו אסור תחובה בבגדו אלא דוקא באומן עכ&quot;ל ותמיהא זו בעצמה יש לתמוה על הרא&quot;ש שהרי כתב כדברי הרי&quot;ף בפ&quot;ק דשבת ובפרק המוצא תפילין לא פחות ולא יותר ואפשר לומר שהם פוסקין כר&quot;י דיוצא במחט תחובה בבגדו בשבת חייב חטאת הילכך סמוך לחשיכה אסור לצאת בה תחובה בבגדו ומתני' ר&quot;י היא דקתני לא יצא החייט דמשמע אומן דוקא אבל מי שאינו אומן יוצא בה תחובה בבגדו והשתא א&quot;ש שכתבו מתני' כצורתה ופסקו לדרבא דלא גזרינן גזירה לגזירה וא&quot;ת א&quot;כ אמאי איצטריכו בההיא דיוצא אדם בתפילין ערב שבת עם חשכה למיהב טעמא משום דאינו מסיח דעתו מהם הא בלא&quot;ה שרי משום דאינו מוציאם בידו אלא על ראשו דדמי למחט תחובה בבגדו דהדיוט יוצא בה לפי שאפי' אם יצא בה כך בשבת פטור וכ&quot;ש תפילין דאפי' למ&quot;ד שבת לאו זמן תפילין היא אם יצא בהם אינו חייב חטאת משום דדרך מלבוש עבידא כדאיתא בפ' במה אשה יוצאה (סא.) ולא עוד אלא דזמנין דנפיק בהו בשבת לכתחילה כדתנן בר&quot;פ המוצא תפילין (צה.) דפשיטא דמותר לצאת בהם סמוך לחשיכה וי&quot;ל דאה&quot;נ דליוצא בהם בראשו בלאו טעמא דאינו מסיח דעתו שרי ולא איצטרכינן להאי טעמא אלא ליוצא בהם כי נקיט להו בידיה או שהם צרורים בכנף בגדו דכה&quot;ג בשבת חייב חטאת ואפ&quot;ה לא גזרו בו בע&quot;ש עם חשיכה משום דאינו מסיח דעתו מהם הילכך מידכר דכיר להו אבל הרמב&quot;ם כתב בפי&quot;ט לא יצא החייט במחט התחובה לו בבגדו ואם יצא פטור וכן פסק רבינו בסימן ש&quot;א א&quot;כ הם פוסקים כר&quot;מ וצ&quot;ל לדבריהם דמתני' דקתני לא יצא החייט במחטו לאו דוקא חייט דה&quot;ה לכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה ואי ביוצא בה תחובה בבגדו אפילו אם הוא חייט שרי דכיון דאפי' אי נפיק בה הכי בשבת לא מיחייב חטאת לא גזרינן בה ע&quot;ש דגזירה לגזירה לא גזרינן אלא ע&quot;כ במוציא בידו הוא דאסרה מתני' בע&quot;ש כיון דאי נפיק בה הכי בשבת חייב חטאת ואין חילוק בין חייט לכל אדם כלל וההיא דיוצא אדם בתפילין ע&quot;ש בהאי גוונא מיפרשא נמי שאם היה מוציאן בראשו בלאו טעמא דאינו מסיח דעתו מהם הוי שרי כיון דאי נפיק בהו הכי בשבת ליכא חיובא אלא במוציאם בידו הוא ואי לאו טעמא דשלא יסיח דעתו מהם היה אסור בע&quot;ש דומיא דמחט וכ&quot;כ הרמב&quot;ם בס&quot;פ י&quot;ט לא יצא החייט במחטו ולא הלבלר בקולמוסו ע&quot;ש סמוך לחשיכה שמא ישכח ויצא ומותר לצאת בתפילין ע&quot;ש עם חשיכה הואיל וחייב אדם למשמש בתפיליו בכל עת אינו שוכחן הרי שכתב בהדיא גבי חייט דלא מיתסר אלא במחטו בידו וה&quot;ה ללבלר בקולמוסו ומדקתני תפילין בהדייהו משמע דביוצא בהם בידו קאמר דומיא דחייט במחטו בידו ומש&quot;ה איצטריך לטעמא דכיון דחייב למשמש בהם כל שעה אינו שוכחם ועוד יש להוכיח דכי אמר מותר לצאת בתפילין ע&quot;ש עם חשיכה ביוצא בהם בידו מיירי מדלא קתני מותר לצאת בתפילין בראשו ובסמוך כתב שכח ויצא בהם לר&quot;ה ונזכר שיש לו תפילין בראשו משמע דכי קתני מותר לצאת בתפילין הואיל וחייב למשמש ביוצא בהם בידו הוא ואפשר שזה היה דעת הרי&quot;ף והרא&quot;ש ואפשר לומר שכן דעת רבינו ואע&quot;פ שכתב אבל בתפילין מותר לצאת וכו' שאסור להסיח דעתו מהם בעודם בראשו י&quot;ל דה&quot;ק כיון דאפי' כשהם בראשו אסור להסיח דעתו מהם כ&quot;ש כשהם בידו &lt;i data-commentator=&quot;Darchei Moshe&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:

מצוה על כל אדם שימשמש בבגדיו וכו' פ&quot;ק דשבת (יב.):

==בית חדש (ב&quot;ח)==
{{המרת או.סי.אר}}
מותר להתחיל במלאכה וכו' עד ועורות לעבדן וכו' הכל במשנה פ&quot;ק דשבת סוף (דף יז) פליגי בהו ב&quot;ש וב&quot;ה דב&quot;ה שרו לשרות דיו וסמנין וכו' וקי&quot;ל כב&quot;ה דמתירין בכל הני ובירו' מסמיך לה אקרא דכתיב ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי ומייתי לה הרוקח בסי' מ&quot;א אבל עיקר טעמא דלית להו לב&quot;ה שביתת כלים ולית להו נמי גזירה ע&quot;ש עם חשיכה אטו חשיכה:

ולתת אונין וכו' פירש&quot;י אגודות של פשתן ונותנין אותם בקדירה לתוך התנור כדי שיתחממו ויתלבנו ואפ&quot;ה שרי עם חשיכה ולא גזרינן שמא יחתה דכיון דקשה להו זיקא לא מגלו להו ובהגהות מרדכי שם כתב ריב&quot;א רצה לפרש פשתן שהעלו מן המשרה ונותנים באור לייבשו ויש בו איסור בישול דכל דבר המתייבש בתחלה נתרכך מחמת הלחלוחית שבו ומתקשה כדאמר פ' כלל גדול האי מאן דשדא סיכתא לאתונא חייב משום מבשל אבל בב&quot;מ סוף (דף כז) אמרי' האונין של פשתן משיתלבנו משמע ליבון כדפ&quot;ה עכ&quot;ל וכן פי' התוס' משיתלבנו אבל בפ' ב&quot;מ כתבו התוס' דנראה לר&quot;י דאונין היינו מטוה וכן פי' בערוך בערך אנין:

ולתת צמר וכו' פי' צמר דלא קשה ליה זיקא חיישינן שמא מגלי להו לפיכך לא שרינן ליה אלא בטוחה בטיט פי' מכוסה בכסוי שלה וטוחה בטיט סביב דכולי האי לא טרח ומדכר. ומ&quot;ש שמא יגיס בה וכו' חייב משום מבשל כ&quot;כ הרא&quot;ש וז&quot;ל ודילמא מגיס בה ופירש&quot;י וה&quot;ל מבשל אע&quot;פ שעקורה מן האור בעודה רותחת המגיס בה הוא מבשל וכ&quot;ש שאסור להכניס כף בקדרה בעודה על הכירה וכ&quot;כ הר&quot;ן אבל בלשון פירש&quot;י שבידינו בגמרא דף י&quot;ח כתוב מגיס מהפך בה ומבשל והוי בישול עכ&quot;ל משמע דר&quot;ל דכיון דבדבר המתבשל ה&quot;ל בישול א&quot;כ הכא בצמר חייב משום צובע וכמ&quot;ש התוס' ז&quot;ל ודילמא מגיס בה והוי צובע עכ&quot;ל. וכן פי' מהרש&quot;ל הא דכתב הרא&quot;ש שאסור להכניס כף בקדרה בעודה על הכירה היינו בדלא בשיל כמב&quot;ד אבל בשיל כמב&quot;ד כתב הר&quot;ן דתו ליכא למיחש למגיס ומבשל מיהו ה&quot;מ בקדרה אבל בצמר לעולם אסור להגיס בו שאע&quot;פ שקלטו העין דרך הצבעים להגיס בהם תמיד שלא יחרכו וה&quot;א בירו' עכ&quot;ל ועיין במ&quot;ש ב&quot;י [[טור אורח חיים שיח#בית יוסף|בסוף סי' שי&quot;ח]]. ובדינין והלכות דמהרי&quot;ו סי' ל' כתוב בסתם דכשמסירים קדרה מן האש להוציא המאכל ממנה אין להגיס בה בכף דהוי כמבשל וכו' משמע דמחמיר אפי' כבר נתבשל כמאכל בן דרוסאי אטו לא נתבשל כמב&quot;ד וכ&quot;כ בהגהות הש&quot;ע [[שולחן ערוך אורח חיים שיח|סוף סי' שי&quot;ח]] ע&quot;ש. וע&quot;ל [[טור אורח חיים שכא|בסוף סי' שכ&quot;א]] במ&quot;ש רבינו בשם הרמב&quot;ם ובב&quot;י לשם:

ומותר לפרוס מצודות וכו' האי בבא איצטריכא דאע&quot;פ דאוזלי ואוהרי קא עבדי מעשה שהפח נקשר ואוחז העוף אפ&quot;ה לית להו לב&quot;ה שביתת כלים ושרי והא דקאמר בסמוך דשביתת כלים לאו דאורייתא אפי' אם הכלי עושה מעשה בשבת לאו דוקא הוא דאפי' איסור דרבנן ליכא אלא דגמרא נקט האי לישנא לאפוקי מב&quot;ש דאית להו שביתת כלים דאורייתא וכן פי' ב&quot;י.

ומותר למכור לעכו&quot;ם וכו' הך בבא לא שייכא להנך דלעיל דליכא הכא משום שביתת כלים אלא כיון דלהני נמי מותר עם חשיכה נקטינהו בהדייהו ובמשנתינו נמי קתני להו בהדדי דמותרין לב&quot;ה ולא אסרינן להו משום דמאן דחזי סבר שלוחו הוא ושליחותיה קעביד א&quot;נ קא עבר על אמירה לעכו&quot;ם שבות דהעכו&quot;ם מוליכו בר&quot;ה בציוויו דישראל דכיון שיוצא מביתו לגמרי מבע&quot;י לא חיישינן להא אבל כשיוצא מביתו בשבת וחפץ ישראל בידו יראה כמי שהלוהו לעכו&quot;ם או משכנו או פסק עמו או מכר לו בשבת. וכ&quot;כ הרמב&quot;ם להדיא בפ&quot;ו ומשמע לפי טעם זה דאפי' ייחד לעכו&quot;ם מקום בביתו והניח שם החפץ אסור אם העכו&quot;ם מוציאו מביתו בשבת וצ&quot;ע דבהגהות מרדכי כתב וז&quot;ל וכל מה שאסרנו מכירה ונתינ' וכו' איירי כשלא ייחד לו מקום ואפי' בלא ייחד לו מקו' קרוב הדבר להתיר כדתנן פשט העני את ידו לפנים ונטל מתוך ידו של בעל הבית ואוקימנא דפטור ומותר לבעה&quot;ב ויש להחמיר שלא להרגיל העכו&quot;ם בכך אבי&quot;ה ולאבא מארי ה&quot;ר מרדכי נראה דהמדקדק לשון הספר בפ&quot;ק דפסחים ימצא דאפי' שכירות לא קניא אלא גבי חמץ מגזירת הכתוב עכ&quot;ל מיהו ק' לפע&quot;ד בהא דמביא ראייה מדתנן פטור ומותר לבעה&quot;ב דלכאורה אינה ראיה דאם נפרש בישראל דפשט ידו לפנים איכא למימר דפטור ומותר מאיסור הוצאה קאמר כיון דאיהו לא קעביד מידי ואם נפרש דאיירי בעכו&quot;ם איכא למימר דבחפץ של עכו&quot;ם איירי דליכא איסורא אפי' נראה כנותן ע&quot;מ להוציא כיון שאין החפץ של ישראל וכמ&quot;ש לשם התו' והרא&quot;ש והר&quot;ן וכ&quot;כ הרמב&quot;ם להדיא וחפץ ישראל בידו משמע דוקא חפץ של ישראל ולא חפץ של עכו&quot;ם מיהו נראה ליישב דאה&quot;נ דראבי&quot;ה גופיה נמי ס&quot;ל הכי שהרי מ&quot;ש בהגהות מרדכי בשם ראבי&quot;ה כתוב במרדכי ישן על שמו אהחזרת משכונות לעכו&quot;ם בשבת וכ' במרדכי בפנים דמותר בייחד לו מקום מבע&quot;י שכבר יצא מרשות ישראל מבע&quot;י לגמרי דעכשיו כיון שניכר שאלו החפצים של עכו&quot;ם הם מעולם וכבר יחד לו מקום מבע&quot;י אז ודאי כשהעכו&quot;ם נוטלם בשבת ליכא איסורא וז&quot;ש דהא דאסרינן מכירה ונתינה וכו' ר&quot;ל דהא דבברייתא משמע דכל נתינה אסור אפי' כה&quot;ג דהחזרת משכונו' היינו דוקא כשלא ייחד לו מקום וכו' ואח&quot;כ אמר דאף בלא ייחד קרוב הדבר להתיר וכו' משום דהחזרת משכונות ניכרים דחפצים של עכו&quot;ם הם ומתניתין נמי דפטור ומותר בעכו&quot;ם איירי ובניכר שהחפץ של עכו&quot;ם והשתא ל&quot;ק מידי וליכא פלוגת' בהא מילתא אלא [[טור אורח חיים שכה|דבסי' שכ&quot;ה]] כתב רבינו דאפי' אם החפצים של עכו&quot;ם אסור שהרואה אינו יודע שהחפץ של העכו&quot;ם והוא מדברי הרא&quot;ש שכתב בריש שבת וכתב שכן מורים באשכנז ואפשר לחלק בין חפץ שניכר לכל שהוא של עכו&quot;ם לחפץ שאינו ניכר לכל אבל בברייתא זו דקתני בש&quot;א לא ימכור אדם חפצו לעכו&quot;ם וכן ממ&quot;ש הרמב&quot;ם וחפץ ישראל בידו משמע דוקא חפצו של ישראל הוא דאסור אבל לא של עכו&quot;ם ומ&quot;ש הרא&quot;ש דכיון דהאיסור הוא מפני הרואים הרואה אינו מכיר של מי החפץ איכא להקשות אטו כל היכא שאסרו חכמים מפני הרואים אסרו בכל ענין הלא בשילוח אגרות דאסור בלא קצץ מפני הרואים דיאמרו בשבת נתן לו להוליך וכו'. ואפ&quot;ה אם קצץ מותר ולא אסרינן לה מפני הרואים דלא ידעי דקצץ וכדלעיל [[טור אורח חיים רמז|בסי' רמ&quot;ז]]. ולענין הלכה נראה כיון דבמרדכי בפ&quot;ק בההיא דמשכנות משמע לאיסור אף כשהחפץ של עכו&quot;ם ואף בייחד לו מקום וכ&quot;כ ב&quot;י לקמן דכמה רבוואתא הכי ס&quot;ל וגם ראבי&quot;ה כתב להחמיר שלא להרגיל עכו&quot;ם בכך צריכים אנחנו להחמיר בכך אם לא בעכו&quot;ם אלם או מפני דרכי שלום. מיהו כל זה במשכנות שנראה שלצורך ישראל הוא נושאו מביתו ונראה כשלוחו אבל בחפץ של עכו&quot;ם המונח בבית ישראל שאין לישראל שום שייכות בזה החפץ משמע שמותר אבל כיון שהרא&quot;ש ורבינו החמירו גם בזה וכתבו שכן מורים באשכנז לאיסור אין לנו לסתור דבריהם:

ומותר ליתן בגדיו לכובס עכו&quot;ם וכו' כ&quot;כ שם התוס' והרא&quot;ש דדין כלים לכובס וכו' כדין שליח אגרות אבל סה&quot;ת והמרדכי ס&quot;ל דלא בעינן קצץ אלא באיגרות לפי שניכר יותר שכתב ישראל ביד עכו&quot;ם הוא ויסברו שבשבת נתנו לו אבל בנתינת בגדים לכובס דקיבולת לחוד סגי דכיון דיודע העכו&quot;ם שישלם לו הישראל לבסוף שרי והכי משמע מדברי סמ&quot;ג וכ&quot;כ בהגהות מרדכי עיין במ&quot;ש [[טור אורח חיים רמז|בסי' רמ&quot;ז]] ולענין הלכה נקטינן כדברי רבינו שהיא דעת רוב פוסקים. כתב ב&quot;י דכתב ברוקח בשם הירוש' שאם נתן כליו לכובס וראהו עושה בהם בשבת צריך למחות בידו אא&quot;כ קצץ והקשה עליו דבירוש' איתא בהדיא דא&quot;צ למחות בידו אלא בעושה בטובת הנאה דהיינו בחנם אבל בעושה בשכר א&quot;צ למחות בידו אפי' לא קצץ עכ&quot;ל אבל בספר הרוקח שבידינו לא כתב אא&quot;כ אלא סתם כתב בעושה בחנם צריך למחות בידו אבל בשכר בעבידתיה טריד וא&quot;צ למחות בידו והכי נקטינן: כתב הר&quot;ן אמתני' דוכולן ב&quot;ה מתירין עם השמש ומסתברא לי דכל שקצץ אף ע&quot;פ שעשה עכו&quot;ם מלאכה בשבת מותר לישראל ללבוש הכלי בשבת עצמה דכל שקצץ אדעתא דנפשיה קעביד ומביאו ב&quot;י אבל מדברי סה&quot;ת סי' רכ&quot;ב וסמ&quot;ג (דף י&quot;ט ע&quot;ד) והגהות מרדכי פ&quot;ק דשבת שכתבו דכל מלאכה שגוף ישראל נהנה מגוף המלאכה שנעשית בשבת בשבילו אסור ליהנות ממנה אע&quot;פ שקצץ כי הא דתנן בפרק כ&quot;כ נכרי שהדליק הנר או עשה האש בשביל ישראל לא ישתמש ישראל לאורו אע&quot;פ שקצץ ושכרו לכך ולא דמי לשולח אגרות דאין גוף ישראל נהנה מגוף השליחות לכך אם קצץ מותר לפי זה גם הבגד שנגמר מלאכתו בשבת בשביל ישראל אפי' נקצץ שכרו מע&quot;ש אסור ללבשו כיון שגוף הישראל נהנה מגוף המלאכה ודלא כהר&quot;ן וכ&quot;כ בהגהות אשיר&quot;י פ&quot;ק דשבת גבי לבישת בגדים לאיסור מטעם זה. והא דכתב במרדכי פ&quot;ק די&quot;ט ע&quot;ש רב צמח גאון טעם אחר דאסור משום דאפי' בח&quot;ה אין מביאין כלים מבית האומן וכו' נראה דהתם איירי בידוע לו שנגמרו מעי&quot;ט ואפ&quot;ה אסור להביאן בי&quot;ט משום דהוה עובדין דחול א&quot;נ מפני מראית העין שיאמרו שבשבת נתן לו לעשות המלאכה אבל אם שיגרן לביתו מותר לקבלן ממנו כיון שנגמרו מעי&quot;ט אבל בנגמרו בשבת וי&quot;ט אפי' שיגרם לביתו אסור מדינא מפני שגוף ישראל נהנה מגוף המלאכה כדפי' וכ&quot;כ בהגהה מיימונית פ&quot;ב מה' י&quot;ט ומשמע ודאי דאפי' לצורך שבת נמי אסור כיון שנגמרה בשבת תדע דהא דשרינן להביא כלים מבית האומן לצורך המועד היינו דוקא שנעשית חודם המועד דהא הך ברייתא באומן ישראל קאמר מדקתני בסופה ואם אין לו מה יאכל נותן לו שכרו ופי' המפרשים שהאומן אין לו מה יאכל בי&quot;ט וכיון דישראל הוא לא עשה בי&quot;ט ומשום הכי שרי להביאו לצורך המועד אבל בעכו&quot;ם שעושה מלאכה בשבת וי&quot;ט אפי' לצורך שבת נמי אסור דומיא דעכו&quot;ם שהדליק את הנר דלצורך הוא ואסור והא דכתב בהגהות אשיר&quot;י ס&quot;פ אין צדין וז&quot;ל חלוק שתפרו עכו&quot;ם או בגד שצבעו עכו&quot;ם בי&quot;ט אסור ליטלו מן העכו&quot;ם אבל אם שיגר לו כלים תפורין שנגמרה מלאכתן מעי&quot;ט מקבל ממנו עכ&quot;ל לאו למימרא דדוקא כשתפרו בי&quot;ט אסור ליטלו ממנו ואם שיגרן לו מותר דהא מסוף לשונו מבואר דאם לא נגמרה מלאכתן מעי&quot;ט אפילו שיגרם לביתו אסור לקבלו אלא תיבת בי&quot;ט לא קאי אמ&quot;ש מקודם אלא נקשר עם סוף הלשון כלומר בי&quot;ט אסור ליטלו מן העכו&quot;ם אע&quot;פ שנגמר מעי&quot;ט והיינו כמ&quot;ש הגהות מיימוני והמרדכי פ&quot;ק די&quot;ט וכ&quot;כ הגהות אשיר&quot;י פ&quot;ק דשבת דאסור להלביש בגדים שנגמרה מלאכתן בשבת ואף כי נקצץ שכרן והר&quot;ן ז&quot;ל דמתיר בעשה עכו&quot;ם בגד בשבת ללבשו בשבת יחיד הוא בדבר זה נגד כל הני רבוותא והכי נהוג לאיסור כתב ב&quot;י דלהר&quot;ן ל&quot;ק מהא דתנן אין מביאין כלים מבית האומן דס&quot;ל דטעמא דאין מביאין אינו אלא משום טירח' שאינה צריכ' ומש&quot;ה שרי לצורך המועד וה&quot;ה נמי דלצורך שבת וי&quot;ט שרי להביא כלים וכו' ושרי ליה מארי' דהר&quot;ן לא התיר אלא ללבשן בשבת משום דעכו&quot;ם אדעתיה דנפשיה קעביד כיון דקצץ והך דכל כתבי עכו&quot;ם שהדליק את הנר בשביל ישראל דאסור להשתמש לאורו התם בלא קצץ ועכו&quot;ם אדעתא דישראל קעביד אבל לא קאמר הר&quot;ן דמותר לישראל להביאו מבית האומן בשבת דזה פשיטא דאסור אפי' נגמרו מעי&quot;ט ושבת מפני מראית העין וגם משום עובדין דחול כדפי' לרב צמח גאון אלא מיירי דשיגרן עכו&quot;ם לביתו של ישראל והתיר הר&quot;ן ללבשן בשבת: כתב הרוקח בסי' ש' חלוק שתפרו עכו&quot;ם או מנעל וסנדל אין מקבלין מן העכו&quot;ם ואין ללובשו אם לא ידוע לו שנגמרה מלאכתן מעי&quot;ט דתנן אין מביאין כלים מבית האומן בח&quot;ה וכ&quot;ש בי&quot;ט אבל נגמרו מעי&quot;ט מותר לקבלן דלא גרע מדגים ופירות שמותר לקבלן לדורון עכ&quot;ל נראה מדכתב אין מקבלין מן העכו&quot;ם אלמא דאפי' אם שיגרן לביתו אין מקבלין והא דתנן אין מביאין לאו דוקא הוא אלא אפי' שיגרן לביתו נמי אסור לקבלן וטעם האיסור הוא משום דנעשית המלאכה במועד בשביל ישראל וז&quot;ש ואין ללובשו אם לא ידוע לו שנגמרה מלאכתן מעי&quot;ט דאסור לקבלו וללובשו אפי' שיגר לו לביתו ואם הוא ודאי שנגמרה מעי&quot;ט מותר פו' ונראה דס&quot;ל להרוקח דאפי' ודאי נגמרו מעי&quot;ט לא שרינן ליה אלא לקבלן אם שיגרן לו בי&quot;ט אבל לילך לבית האומן ולהביאן אסור דמסתמא אינו חולק על דברי רב צמח גאון וכדפי' והכי נקטינן כחומרא זו אבל לא במה שמחמיר הרוקח דאסור לקבלן אם אינו יודע בודאי שנגמרה מלאכתן מעי&quot;ט וכ&quot;כ בהגהות מיימוני פ&quot;ב מה' י&quot;ט ע&quot;ש רב צמח גאון נראה דאין לנהוג כן אלא מסתייה לאסור כשיודע בודאי שהעכו&quot;ם עשאו בשבת כגון שמסר לו הכלי עם חשיכה או כיוצא בזה דיודע שהעכו&quot;ם עשאו בשבת אבל בסתם היכא דיכול היה לעשותו קודם השבת מותר ללובשו בשבת אם שיגרו העכו&quot;ם לביתו וכן פסק בשלטי הגבורים וכן עיקר: כתב הרוקח בסי' קל&quot;ה נתן לעכו&quot;ם עצים לעשות לו כלי ועשה לו כלי או מטוה ועשה בגד אבנים ועצים ועשה בית כל זה אם עשאן בתוך התחום אסורים לעולם וכן ארון וקבר שעשאו עכו&quot;ם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית ואמרינן במ&quot;ק דלא על לגוה עכ&quot;ל. וכתב ב&quot;י ואין כן דעת הרמב&quot;ם שהרי התיר בפ&quot;ו לכתוב לו ספר ולארוג לו בגד וכ&quot;כ בסה&quot;ת וכן נראה שהוא דעת כל הפוסקים שלא חילקו בכך וכתב עוד הרוקח דבעורות לעבדן וכלים לכובס שאינו התחלת הדבר אלא תיקונו צריך להמתין בכדי שיעשו וכן אם לא נתן לעכו&quot;ם העצים והמטוה אלא קצץ עמו לעשות לו כלי שאם ירצה העכו&quot;ם יעכבנה לעצמו אם עשאו עכו&quot;ם מותר וכתב ב&quot;י דמ&quot;ש צריך להמתין בכדי שיעשו אין לו טעם כיון שלא נעשה בו שום עבירה וכ&quot;נ שהוא דעת הפוסקים שלא הזכירו כן עכ&quot;ל ולעד&quot;נ דהרוקח איירי בדלא קצץ דהשתא אדעתא דישראל קעביד עכו&quot;ם בשבת וכשלא עשה אלא תיקונו שרי בכדי שיעשו שלא יהנה ממלאכה שנעשה בשבת זו בשבילו אבל אם נתן לו עצים לעשות כלי ועשה כלי וכו' בתוך התחום דנעשה גוף הכלי באיסור אדעתא דישראל אסור הכלי לעולם כי הך עובדא דמר זוטרא בפ' מי שהפך דכיון דנבנה הבית בשבת בעצים ואבנים של ישראל שמסר ליד עכו&quot;ם לא על לגוה וה&quot;ה במטוה וכלי אסור כיון דלא קצץ אלא בקיבולת בלחוד אבל בנעשה חוץ לתחום מותר דלא גרע מבית דשרי בקבולת אע&quot;פ שלא קצץ ומה שהתיר הרמב&quot;ם בספר ובבגד איירי בקצץ כמבואר בפ&quot;ו ובבית מחמיר הרמב&quot;ם טפי דחוץ לתחום נמי לא שרי אלא בקיבולת וקצץ כמבואר בדבריו והא דכתב ברוקח ואם לא נתן לעכו&quot;ם העצים והמטוה אלא קצץ עמו לעשות לו כלי האי קצץ אין פירושו שקצץ לשלם לו בעד המלאכה סך כך וכך דהתם מודה הרוקח דשרי כמ&quot;ש הוא בעצמו בסי' קל&quot;ו ובסי' מ' דאפי' שילוח אגרות מותר אם קצץ וכן בסי' מ&quot;א דשרי ליתן עורות לעבדן וכלים לכובס עם חשיכה והיינו בקצץ סך כך וכך אלא האי קצץ שכתב הרוקח כאן ר&quot;ל שפסק עמו לעשות לו כלי כך וכך אבל לא קצץ עמו לשלם לו סך כך וכך בעד מלאכתו א&quot;כ אדעתא דישראל קא עביד המלאכה והילכך לא שרי אלא כשאין העצים של ישראל שוב ראיתי בש&quot;ע דכתב דאפי' בקצץ צריך להמתין בכדי שיעשו שכתב וז&quot;ל אע&quot;פ שהתרנו שתיעשה מלאכת ישראל בשבת ע&quot;י עכו&quot;ם בשכר אסור לומר לישראל ליהנות ממנה באותו שבת שכל דבר שעושה העכו&quot;ם בשביל ישראל בשבת בין בשכר בין בחנם אסור לישראל ליהנות ממנה באותה שבת ואפי' למ&quot;ש צריך להמתין בכדי שיעשו עכ&quot;ל ואפשר לומר דהאי בשכר בלא קצץ קאמר ומש&quot;ה בעינן כדי שיעשו כמ&quot;ש לדעת הרוקח אבל בהגהות ש&quot;ע כתב דאסור בכדי שיעשו אפי' בקצץ ע&quot;ש:

ומותר לפתוח מים וכו' ברייתא פ&quot;ק ד[[שבת יח א|שבת (דף יח)]] פי' עושין נגר קטן משפת המעיין לגנה סמוך לחשיכה והם נמשכים בכל השבת ולהניח קילור וכו' שם ומניחין קילור ע&quot;ג העין ואיספלנית ע&quot;ג מכה ע&quot;ש עם חשיכה ומתרפאת והולכת כל היום כולו ופרש&quot;י קילור תחבושת אספלנית רטייה. ומ&quot;ש רבינו לחלק בין עב לרך וצלול הוא מדברי הרא&quot;ש פ&quot;ק דשבת דהקשה מהא דאמרי' פ&quot;ח שרצים שורין קלורין מע&quot;ש ומניחין ע&quot;ג העין בשבת דאלמא דאף בשבת שרי ומיישב דהכא מיירי בקילור שהוא עב דומיא דאספלנית הלכך דוקא מע&quot;ש אבל בשבת אסור להניחו על העין משום גזירת שחיקת סממנים או גזירה שמא ימרח אבל קילור צלול אף בשבת מותר להניח ע&quot;ג העין דכיון דהוא צלול אינו אלא כרוחץ עיניו וליכא למיגזר משום שחיקת סממנין עכ&quot;ל. וס&quot;ל לרבינו דבקילור עב נקט הרא&quot;ש דאסור בשבת מתרתי טעמי. דלא מבעיא דאית ביה משום גזירת שחיקת סממנין אלא דאית ביה נמי בהך קילור גופה גזירה שמא ימרח כיון שהוא עב אבל בקילור צלול א&quot;צ לפרש דלית ביה משום שמא ימרח כיון דלא שייך מירוח בצלול אלא אף משום גזירת שחיקת סממנין לית ביה ואע&quot;ג דאיהו גופיה ידע דלרפואה קעביד אפ&quot;ה כיון דצלול הוא מימר אמר כיון דדרך רחיצה הוא התירו לו אבל לא שאר רפואות ואע&quot;ג דמפי' רש&quot;י מבואר דאף בצלול לא התירו לו אלא לשרותן מע&quot;ש דהשתא הוי היכירא לדידיה וליכא למיגזר משום שחיקת סממנין הרא&quot;ש לא ס&quot;ל כפרש&quot;י אלא דאף בדלא נשרן מע&quot;ש ליכא למיגזר כיון דדרך רחיצה היא כדפי' והא דקאמר שורין קלורין מע&quot;ש לאו דוקא אלא קאמר הכי כדי שיהיו רכין וצלולין בשבת ע&quot;י שריי' מע&quot;ש וכן צריך לפרש לפי דעת התוס' שאכתוב בסמוך דלאו דוקא קאמר שורין קלורין מע&quot;ש ונתבארו דברי רבינו שמה שכתב ולהניח קילור עבה וכו' ונקט ממרח לפי דגזירה זו שייך בקילור עבה גופיה ואצ&quot;ל דאית ביה משום גזירת שחיקת סממנין דגזרו חכמים בכל מידי דעביד לרפואה ונקט על העין משום דאפי' תוך העין שרי בע&quot;ש וברייתא דנקט ע&quot;ג העין לאורויי דווקא דבשבת עצמו אסור אפי' ע&quot;ג העין אי נמי גם בדברי רבינו צריך להגיה על גב העין ונקט לישנא דברייתא אבל פשיטא היא דבע&quot;ש שרי אפי' תוך העין אבל בצלול לא התירו בשבת אלא דוקא ע&quot;ג העין משום דה&quot;ל כרוחץ עיניו אבל תוך העין דמוכחא מילתא דלרפואה קעביד אסור משום גזירת שחיקת סממנים ואפי' ע&quot;ג העין אסור אי עמיץ ופתח כדאיתא פ' ח' שרצים וגם כתב בסתם דרך וצלול מותר אפילו לא נשרן מע&quot;ש וכדפרישית בדברי הרא&quot;ש אך קשה דלקמן [[טור אורח חיים שכח|בסי' שכ&quot;ח]] כתב רבינו דבצלול נמי לא התירו אלא א&quot;כ נשרן מע&quot;ש וצ&quot;ע. מיהו התוס' בפ&quot;ק כתבו דהגירסא בפ&quot;ח שרצים הוא שורין קלורין מע&quot;ש ומניח תחת העין בשבת ומפרשים דבאדם בריא מיירי ואינו מניח בעין לרפואה אלא תחת העין לתענוג וליכא למיחש לשחיקת סממנים והכא מניח בעין לרפואה ולא שריא אלא מע&quot;ש עכ&quot;ל ולפי דבריהם לרפואה אפי' ברך וצלול אסור אפי' ע&quot;ג העין אפילו לא עמיץ ופתח משום גזירת שחיקת סממנים ואצ&quot;ל בעבה דאיכא נמי משום ממרח ואפי' באדם בריא ותחת העין ולתענוג נמי אסור בעבה לדברי הכל ואע&quot;פ שהסה&quot;ת והסמ&quot;ג והסמ&quot;ק והמרדכי לא כתבו לחלק אלא בין תוך העין ובין ע&quot;ג העין ולא כתבו החילוק בין עב לצלול לא משום דע&quot;ג העין שרי בשבת אפי' בעבה דהא פשיטא הוא דבעבה איכא משום ממרח לד&quot;ה כדפי' אלא דמשמע להו דכיון דנקט הכא והכא קילורין בסתם משמע דאידי ואידי בצלול אלא דבפ&quot;ק דשבת מיירי בתוך העין דאסור בשבת משום דמוכח דלרפואה קעביד ובפ&quot;ח שרצים מיירי ע&quot;ג העין דמיחזי כרוחץ ושרי אפי' בשבת. כללא דמילתא בעבה בשבת אסור אפי' לא עביד אלא לתענוג ותחת העין משום ממרח ואצ&quot;ל ע&quot;ג העין או בתוך העין לרפואה דאסור ג&quot;כ משום שחיקת סממנים אבל בע&quot;ש שרי אפי' בעבה ואפי' בתוך העין אפי' לרפואה. אבל בצלול לדעת הפוסקים שרי ע&quot;ג העין בדלא עמיץ ופתח ואפי' בשבת ואפי' עביד לרפואה ולדעת התוס' אסור אי עביד לרפואה והדעת מכרעת כדעת הפוסקים המתירין וכן פסק [[שולחן ערוך אורח חיים שכח|בש&quot;ע סי' שכ&quot;ח]] אלא דאינו מתיר אלא ע&quot;י שרייה מע&quot;ש וכפרש&quot;י ומיהו יש לדקדק על דברי רבינו מפני מה השמיט ולא כתב הך דמניחים אספלנית ע&quot;ג מכה מע&quot;ש השנויה בברייתא באותה בבא דקילור:

ומותר לתת מוגמר וכו' גם זה בברייתא הנזכרת ופירושו דהבגדים הם תלוים ביתד או על כלונסות וקולטין ריח טוב של בשמים שהם למטה על הגחלי' מע&quot;ש ומתגמרי' והולכים כל השבת מאליהן ואע&quot;פ דאי עביד הכי בשבת חייב משום מבעיר ולא חיישינן נמי שמא יחתה בגחלים דאי מחתה סליק בהו קוטרא ומשחיר הבגדים ומפסיד להו וכתב רבינו בסתם ומותר לתת מוגמר תחת הכלים וכו' משום דמשמע השתא דהגחלים והמוגמר שעליהם מונחים על הקרקע בלא כלי ושרי אפי' לב&quot;ש כדאיתא בגמ'.

ולתת שעורין בגיגית וכו' פי' גיגית שהשכר בתוכו וא&quot;א לשופכו לארץ והשעורים נשורין כל השבת ואף יותר מח' ימים והשבת בכלל וכן אפי' גחלים בכלי וכו' או כגון נר הדולק אע&quot;פ דמשתמש בגיגית ובכלי מותר דקי&quot;ל שביתת כלים לאו דאורייתא ואפי' אם הכלי עושה מעשה בשבת כלומר דאי הוה אמרינן בדעבד מעשה הוה דאורייתא הוה נמי ניחא דאסר מדרבנן אפילו בכלי דלא עביד מעשה אבל השתא אין לאסור אפי' מדרבנן כיון דליכא דררא דאורייתא בשביתת כלים ולפיכך אפי' בדעבד מעשה שרי לגמרי דליכא איסורא כלל אפי' מדרבנן וב&quot;י כתב דלישנא דרבינו אינו מדוייק ולמאי דפרישית ליכא קושיא:

וטוענין בקורות בית הבד וכו' משנה שם ושוין אלו ואלו (ב&quot;ש וב&quot;ה) שטוענין בקורות בית הבד ובעיגולי הגת ולפי פרש&quot;י במתני' משמע דמפרש בגמ' הכי דמתני' מיירי שקודם טעינת הקורות נטחנו הזיתים בריחיים והענבים נדרכו ברגל ובלאו קורה נמי משקה נפיק ממילא אלא דלא נפיק שפיר כי השתא ואם היה סוחטן בידים או טען הקורה בשבת ליכא חיוב חטאת הילכך מותר לטעון הקורה מבע&quot;י והמשקין היוצאין מהן מותרין בשבת דלא דמי למשקין שזבו דאסורים גזירה שמא יסחוט בשבת משום דהתם אם יסחוט חייב חטאת אבל הכא אם יסחוט אינו חייב חטאת וקאמר בגמ' דמתני' ר' ישמעאל היא דתנן השום והבוסר והמלילות שריסקן מבע&quot;י ר' ישמעאל אומר יגמור משתחשך ור&quot;ע אומר לא יגמור פי' יגמור יניחם בכובד ויצאו מעצמן והיוצא מהן מותר לאכלו בשבת ואמרו בגמ' הורה ר&quot;י בר חנינא כר' ישמעאל ותו אמר רבב&quot;ח דר' ישמעאל לא התיר אלא היכא שנתרסקו ונידוכו יפה ואין מחוסרין אלא שחיקה ופי' הרא&quot;ש דמדהביא הרי&quot;ף דמתני' ר' ישמעאל היא ודהלכה כר' ישמעאל ור' ישמעאל נמי לא התיר אלא במחוסרין שחיקה אם כן צריך לפרש מתני' נמי מיירי בנידוכו יפה ואין מחוסרין אלא שחיקה ודלא כר&quot;י בר חנינא דמפרש למתניתין במחוסרין דיכה וכך הם דברי רבינו ולכן כתב וטוענין מבע&quot;י על זיתים וענבים שנתרסקו מבע&quot;י ע&quot;י טחינה או דריסת הרגל וכן בוסר וכו' ודוקא שנידוכו היטב מע&quot;ש ואין מחוסרין אלא שחיקה דכיון דאפילו אי שחקן בשבת אינו חייב חטאת לפיכך לא אסרו המשקין היוצא מהם אבל אם לא נתרסקו אלא מעט כיון דמחוסרין דיכה ואם סחטן בשבת חייב חטאת גם משקין היוצא מהן אסורין גזירה שמא יסחוט וזהו שכתב רבינו [[טור אורח חיים שכ|בריש סימן ש&quot;ך]] דזיתים וענבים אם נתרסקו יפה מע&quot;ש מותרין המשקין היוצא מהן דר&quot;ל כיון דאין מחוסרין דיכה אלא שחיקה גרידא ואם היה סוחטן ושוחקן בשבת ליכא חיוב חטאת לא גזרינן שמא יסחוט והמשקין היוצא מהן מותר. אך קשה ממה שכתב רבינו [[טור אורח חיים שכא|סוף סימן שכ&quot;א]] שום ובוסר ומלילות שרסקן מערב שבת אם מחוסרין דיכה אסור לגמור דיכתן בשבת ואם אין מחוסרין אלא שחיקה מותר לגמור בשבת דאלמא דמפרש יגמור בידים משתחשך דלפי זה צ&quot;ל דלא דמי למתני' דלא שרו ב&quot;ה אלא טעינת קורה אבל בידים לא דהכא (גבי שום) כשאין מחוסרין דיכה אבל מתני' במחוסרין דיכה הילכך בידים לא וכמו שכתבו התוס' להדיא להך שינויא דיגמור בידים קאמר וזה סותר מ&quot;ש כאן דבאין מחוסרין אלא שחיקה המשקין היוצא מהן מותרין דאלמא דאסור לסוחטן בידים בשבת מדרבנן דאי שרי לסוחטן בידים אמאי קאמר דטוענין מבע&quot;י והמשקין היוצא מהן מותר הלא אפילו בשבת יכול לטעון עליהם הקורה ואף בידים מותר לסוחטן כיון שכבר בע&quot;ש קודם טעינה היו נידוכין היטב והב&quot;י כתב לדעת רבינו דמתניתין בשרסקן תחילה ואחר כך טען קורה עליהם דהשתא על ידי טעינת קורה הויא לה דיכה ואפילו לגמור בידים נמי שרי אבל אם לא נתרסקו קודם טעינה דהשתא לא עלתה להם טעינה אלא לרסק ועדיין הם מחוסרין דיכה משקין היוצאין אסורין עכ&quot;ל. ולפי זה הא דאמר רבינו ודוקא שנידוכו היטב מע&quot;ש וכו' הכי קאמר ודוקא דכובד טעינת הקורות הוא כובד גדול עד שע&quot;י הטעינה נידוכו היטב מע&quot;ש ואינן מחוסרין אלא שחיקה התם הוא דהמשקין היוצאין מהם בשבת מותרין אבל לא נידוכו היטב ע&quot;י כובד הטעינה אסורים המשקין היוצאין מהם מיהו מ&quot;מ אכתי קשה כיון שנידוכו היטב ע&quot;י טעינת הקורות מע&quot;ש עד שכשנכנס השבת לא היו מחוסרין אלא שחיקה אם כן לפי זה אפילו לגמור בידים שרי מיד כשנכנס השבת ולמה אמר דהמשקין היוצאין מהן מותרין הלא אפילו לסחוט בידים מותר וכן לקמן [[טור אורח חיים שכ|בסי' ש&quot;ך]] דכתב רבינו גבי זיתים וענבים ואם נתרסקו יפה מע&quot;ש מותרין המשקין היוצאין מהן דהיינו דאין מחוסרין דיכה דאי מחוסרין דיכה נתרסקו מעט קרי ליה רבינו הכא אלא ודאי נתרסקו יפה היינו לומר שנידוכו היטב ואם כן למה אמר דהמשקין היוצא מהן מותרין הלא אף בידים מותר לסוחטן ועוד קשה טובא למה כתב דין שום ובוסר ומלילות מחצה כאן ומחצה [[טור אורח חיים שכא|בסימן שכ&quot;א]] היה לו לכתוב כל חילוקי דינין ביחד בסי' אחד. ע&quot;כ נראה דכאן מדבר בשום ובוסר ומלילות שרסקן להוציא מהן משקין דומיא דזיתים וענבים ולעולם כל היכא שנתכוון להוציא משקין אפילו נידוכו היטב מע&quot;ש ואין מחוסרין אלא שחיקה אסור לסחוט בשבת מדרבנן אבל [[טור אורח חיים שכא|בסי' שכ&quot;א]] לא מיירי דריסקן להוציא מהן משקין אלא לרסקן ולערבן ולעשותן כמין דייסא ולאוכלן בעינייהו ומשום דהוי כלש או טוחן נגעו בהן ולכן כתב דין זה דוקא גבי שום ובוסר ומלילות משום דאין בהן כונס משקה אלא לחלוחית שבגופן וכשמרסקן ומערבן נעשו מאכל עב כעין דייסא משא&quot;כ [[טור אורח חיים שכא|בסי' שכ&quot;א]] דאיירי בדיני לישה וטחינה והתם הוא כיון דכבר נידוכו היטב מותר לגמור הלישה והטחינה והעירוב יחד בידים בשבת דקימחא טחינא קא טחין ועיסה נילושה הוא לש כיון שאין מחוסרין אלא שחיקה ואע&quot;ג דבסוגיא מוכח דהך דשום ובוסר ומלילות בלהוציא ממנו משקין קא מיירי ס&quot;ל לרבינו דבהא מילתא נמי איירי והאי יגמור משתחשך תלתא במשמע חדא דאם דעתו להוציא ממנו משקה יניח לגמרו ולמצות המשקין מהם בשבת. אידך משמע יגמור משתחשך ויאכל ממנו בשבת זו ולא דמי למשקין שזבו דהכא כיון דאפי' יסחוט ליכא איסורא דאורייתא ליכא למגזר משום שמא יסחוט. אידך משמע יגמור משתחשך אם ריסקן לעשות ממנו תבשיל כעין דייסא דמערבין אותו כעין לישת עיסה נמי כיון שריסקן ודכן היטב בע&quot;ש יגמור שחיקתן בידים משתחשך דלאו מידי קעביד וליכא למיגזר בהא מילתא כלל כיון דאין דעתו להוציא ממנו משקה:

אבל אסור לתת חיטין לתוך הריחיים וכו' ברייתא שם ואליבא דרבה דאע&quot;פ דברי חיים של מים אין שם אלא משום שביתת כלים דשרי לב&quot;ה אפ&quot;ה כיון שמשמעת קול ואוושא מילתא דיאמרו ריחיים של פלוני עושין מלאכה בשבת איכא זילותא דשבתא מיהו לפי זה משמע דבריחיים של עכו&quot;ם שרי אבל לדעת הרוקח אפי' בשל עכו&quot;ם אסור ועיין במ&quot;ש [[טור אורח חיים רמו|בסימן רמ&quot;ו ס&quot;ב]] בדין זה באורך:

לא יצא החייט במחטו וכו' משנה פ&quot;ק ד[[שבת יא א|שבת (דף יא)]] ובגמרא פליגי בה לאביי אפילו תחובה לו בבגדו אסור גזירה ע&quot;ש סמוך לחשיכה אטו חשיכה ואף ע&quot;ג דמשחשיכה ליכא אלא איסורא דרבנן דאין דרך הוצאה אלא בידו אפ&quot;ה בהוצאה דשבת גזרינן גזירה לגזירה ולרבא לא גזרינן גזירה לגזירה ואין איסור בע&quot;ש אלא בהוציא בידו ואפילו לאומן אין דרך הוצאה בבגדו אלא כשהוא רוצה להכריז על עצמו שהוא אומן לר&quot;מ דאילולר' יהודה אומן שהוציא בבגדו דרך אומנתו חייב אבל בשבת עצמו אסור אפילו לר&quot;מ אפילו תחובה בבגדו מדרבנן וכתבו התוס' דלרבא אין לפרש שמא ישכח המחט דאפילו יצא ליכא איסורא דאורייתא כדאמרינן פ&quot;ק דב&quot;ק הכיר בה ושכחה לעניין שבת פטור מלאכת מחשבת אסרה תורה אלא שמא ישכח את המחט להצניעה עד שיהיה שבת ולבסוף כשיזכור את המחט ישכח שהוא שבת ויצא עכ&quot;ל. ואפי' בידו ליכא איסורא לרבא אלא שלא יצא לר&quot;ה אבל לכרמלית שרי מטעם זה גופיה דה&quot;ל גזירה לגזירה וכאן לא כתב רבינו אלא לשון המשנה אבל לקמן [[טור אורח חיים שא|בסימן ש&quot;א]] פירש וכתב דאפילו אומן שהוציאה בשבת בבגדו לר&quot;ה פטור והיינו כר&quot;מ [[טור אורח חיים שנ|ובסי' ש&quot;ן]] כתב דמותר לעמוד בר&quot;ה ולשתות בכרמלית והיינו כרבא דלא גזר גזירה לגזיר' אפי' בהוצא' דשבת ולפ&quot;ז היה ראוי לרבינו לפרש כאן דבע&quot;ש לא יצא החייט במחטו בידו וכן הלבלר בקולמסו בידו אלא שקיצר אבל הרמב&quot;ם דפסק ג&quot;כ כר&quot;מ וכרבא דק בדבריו בכל זה כמבואר בפט&quot;ו ופי&quot;ט מהל' שבת: כתב הר&quot;ר ירוחם בח&quot;א דמדהביא הרי&quot;ף בפ&quot;ק דשבת המשנה כצורתה משמע דאסור בע&quot;ש אפי ' תחובה בבגדו משום דגזרינן גזירה לגזירה ואפילו לאדם אחר שאינו אומן אסור וזה סותר למ&quot;ש בפרק המוצא תפילין בההיא דלא יעמוד אדם בר&quot;ה וישתה ברה&quot;י דנראה דפסק הרי&quot;ף כרבא ואם הלכה כרבא אינו אסור תחובה בבגדו אלא באומן עכ&quot;ל. וכתב ב&quot;י דתמיהא זו בעצמה יש לתמוה על הרא&quot;ש שהרי כתב כדברי הרי&quot;ף לא פחות ולא יותר וכו'. ואיכא לתמוה על תמיהתם הלא אין גלוי בדברי הרי&quot;ף בפ&quot;ק דשבת דפוסק כאביי וכן בפ' המוצא תפילין אין גילוי בדבריו דפוסק כרבא דהא סיפא וכן בגת איכא לפרושי כאביי וכן בגת כרמלית א&quot;נ כרבא וכן בגת למעשר. ובפ&quot;ק דשבת נמי איכא לפרושי כאביי אפי' תחובה בבגדו א&quot;נ דוקא בידו וכרבא וכדמוקי לה בגמרא. ומ&quot;ש עוד ה&quot;ר ירוחם מדהביא הרי&quot;ף הך דתנא דר&quot;י יוצא אדם בתפילין ע&quot;ש עם חשיכה מטעם דכיון דחייב למשמש בהן כל שעה מדכר דכיר להו ולא הביא ההיא דרבא דהיא גופה גזירה וכו' אלמא דלית הילכתא כוותיה דרבא פירוש דבריו דכיון דתנן בפ' במה אשה היוצא בשבת בתפילין לר&quot;ה אינו חייב חטאת מ&quot;ט דרך מלבוש עבידא השתא כיון דבשבת עצמו לא מיתסר אלא דרבנן א&quot;כ בע&quot;ש ה&quot;ל גזירה לגזירה לרבא ומדלא קאמר האי טעמא דמדכר דכיר אלמא דליתא לדרבא ותימא דאי איתא דמהך ברייתא דתנא דר&quot;י קשיא לרבא אמאי שתקו מינה בגמ' ולא אותובי מינה לרבא ולאוקמיה לרבא בתיובתא וכי היכי דאותיבו לרבא ממתני' ומתרתי ברייתא ופריקו להו ה&quot;נ ה&quot;ל לאותובי מהך ברייתא לרבא ולפרוקי או לאוקמיה בתיובתא אלא בע&quot;כ דליכא מהך ברייתא שום קשיא לרבא ולא איצטריך לפירוקא דפשיטא דרבא מודה בתפילין כיון דאיסורא דלבישת תפילין בשבת אפילו למ&quot;ד שבת זמן תפילין דילמא שקיל להו מרישא אם בא לפנות וממטו להו ד' אמות בר&quot;ה כדאיתא בפ' במה אשה (דף סא) א&quot;כ הך גזירה מילתא דשכיחא היא ואפילו סמוך לחשיכה הוה לן למגזר אי לאו טעמא דמדכר דכיר להו: ומ&quot;ש ב&quot;י דהרא&quot;ש כתב כדברי הרי&quot;ף לא פחות ולא יותר אשתמיטתיה להרב הא דאיתא באשר&quot;י פרק המוצא תפילין (דף ק&quot;ל ע&quot;ג) איבעיא להו כרמלית מאי אמר אביי היא היא רבא אמר היא גופה גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה ומסתמא ודאי הלכה כרבא בכל דוכתא לגבי אביי חוץ מביע&quot;ל קג&quot;ם ע&quot;כ מ&quot;מ ברי&quot;ף קשה למהלא גילה דעתו בפסק הלכה לא בפ&quot;ק דשבת ולא בפ' המוצא תפילין גם תימה מפני מה השמיט ולא הביא פלוגתא דר&quot;מ דנ&quot;מ טובא לרבא דלר&quot;מ דאפי' אומן אינו חייב חטאת א&quot;כ בסמוך לחשיכה לא גזרינן אטו חשיכה דה&quot;ל גזירה לגזירה ולר' יודא דאומן דרך אומנתו חייב ה&quot;ל חדא גזירה ואסור עם חשיכה. ומה שנלפע&quot;ד הוא דודאי לענין דינא הלכה כר&quot;מ וכרבא וכמ&quot;ש הרמב&quot;ם ורבינו כדפרישית אלא כיון דתניא חנניה אומר חייב אדם למשמש בבגדיו ע&quot;ש עם חשיכה השתא כ&quot;ש הוא דלמצוה מן המובחר לא יצא לכתחיל' סמוך לחשיכה ואפי' תחובה לו בבגדו ומזה הטעם כתבו הרי&quot;ף והרא&quot;ש המשנה דלא יצא חייט בסתמא לאורויי דבכל ענין אין לצאת למצוה מן המובחר ולפך גם רבינו כתב כאן בסתם לא יצא חייט ופו' ולא פירש אע&quot;ג דלענין דינא ליכא איסורא אלא בהוציא בידו כרבא: כתב ב&quot;י לרבא קשה אמאי איצטריך לטעמא דמדכר דכיר הא בלאו הכי משום דאינו מוציאם בידו אלא על ראשו ודמי למחט תחובה בבגדו דהדיוט יוצא בה לפי שאפי' אם יצא בה כך בשבת פטור עכ&quot;ל ושארי ליה מארי' דהא באותה סוגיא אמרינן להדיא בהך ברייתא דזב בכיסו דאפילו לר&quot;מ דאפילו באומן אינו חייב חטאת אינו אלא במידי דלאו היינו אורחיה אבל כיס לזב דאין דרך הוצאתו אלא בכך מי שמעת ליה דפטור לפי זה ודאי ה&quot;ה תפילין כיון דהיינו אורחייהו דאין דרך הוצאתן אלא בראשו של המניחן לא דמי למחט התחוב בבגדו דלאו היינו אורחיה. ותו דבס&quot;פ הקומץ איתא אמר רב הונא היוצא בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה בשבת חייב ואע&quot;פ דאין דרך להוציא בכנף בגדו כדתנן בפ' המצניע (דף צב) בשפת חלוקו במנעלו בסנדלו פטור שלא הוציא כדרך המוציאין אלא בעל כרחין גבי ציצית כיון שאין דרך הוצאתו של המתעטף בציצית להוציאן אלא בכנף בגדו שפיר הוה דרך המוציאין לדידיה ה&quot;נ גבי תפילין הוה דרך הוצאתם בראשו וה&quot;ר ירוחם נמי לא הקשה לרבא בהך דתפילין אלא מההיא דפ' במה אשה דכיון דדרך מלבוש עבידא אינו חייב חטאת וא&quot;כ בע&quot;ש הוי גזירה לגזירה וכבר נתבאר דאף מזה לא הוי קשיא לרבא כלל אבל מ&quot;ש ב&quot;י דהא דתני יוצא אדם בתפילין ע&quot;ש עם חשיכה משום דמדכר דכיר לאו היינו ביוצא בהם כי נקיט להו בידיה או שהם צרורים בכנף בגדו דכה&quot;ג בשבת חייב חטאת ואפ&quot;ה לא גזרו בו בע&quot;ש עם חשיכה משום דאינו מסיח דעתו מהם הילכך מדכר דכיר להו עכ&quot;ל והאריך בזה עד סוף הסימן הוא תימה רבה לרב גדול כמוהו להוציא דברים כאילו מתחת קולמסו שהלא הק&quot;ו מציץ אינו נלמד אלא מדכתיב והיה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן אזכרות הרבה ע&quot;א כמה וכמה והא פשיטא דבציץ אם אינו על מצחו אינו בדין שלא יסיח ממנו וכן בתפילין בשאינן על ראשו אלא ודאי בעוד שהתפילין בראשו קאמר דמותר לצאת בהן ע&quot;ש עם חשיכה מטעם דמדכר דכיר להו וכמבואר בדברי רבינו כאן וכן בכל הפוסקים וקושיית ה&quot;ר ירוחם לאו קושיא היא כדפרישית ולפ&quot;ז בהוציאם בידו בכיסן דה&quot;ל דרך המוציאין ובשבת חייב חטאת אסור להוציאם עם חשיכה דליכא הכא טעמא דמדכר דכיר כיון שאינן בראשו אלא בידו אבל אם הם צרורים בכנף בגדו שרי לצאת עם חשיכה אע&quot;ג דלא שייך טעמא דמדכר דכיר להו כיון שאינן בראשו מ&quot;מ כיון דבשבת עצמו ליכא חיוב חטאת כיון שאינו דרך הוצאתן בכך כדתנן בפ' המצניע ה&quot;ל גזירה לגזירה וכל זה הפך ממ&quot;ש ב&quot;י ויש לדונו לזכות דתקפה עליו משנתו:

מצוה על כל אדם וכו' שם תני חנניה אומר חייב אדם למשמש בבגדיו ע&quot;ש עם חשיכה ורבינו כתב מצוה על כל אדם וכו' לאורויי דאין חילוק בין איש לאשה וכ&quot;כ הרוקח וז&quot;ל צריך אדם למשמש בכיסו או בחגורו פן יהיה תלוי בו כיס או סכין או בחגור שבמכנסים והאשה בכיסה או בבתי זרועותיה או בכפה שבראשה עכ&quot;ל:

==דרכי משה==
{{ד&quot;מ|(א)}} ובהגהות מרדכי בפ&quot;ק דשבת בסוף ע&quot;א דאפילו יחד לו העכו&quot;ם מקום בבית ישראל אפ&quot;ה אסור ליטלו ממנו בשבת ויש מתירין ויש להחמיר שלא להרגיל העכו&quot;ם בכך עכ&quot;ל וע&quot;ל סי' שכ&quot;ה מדין זה: 

{{ד&quot;מ|(ב)}} ודברים אלו תמוהים דהא כתב לעיל דהסכמת הפוסקים דבעינן דוקא קצץ אבל בלא קצץ אסור. וכמ&quot;ש רבינו בעל הטור ודלא כהגהות מרדכי ואיך פסק כאן דאף בחנם שרי ואף דיש ליישב דס&quot;ל לב&quot;י דלא אסור בלא קצץ אלא כשעתיד לשלם לו אלא שלא קצץ עמו אבל בחנם לגמרי שרי דאי לאו דעביד ליה ניחא נפשיה לא עביד ליה בחנם וכמו שאכתוב בסמוך לדעתו מ&quot;מ אינו נ&quot;ל והוא נגד דעת כל הפוסקים דנקט ואף ההגהות מרדכי לא שרי אלא בסתמא דודאי יתן לו שכר אבל בחנם ודאי אסור דהיינו לא קצץ. ואע&quot;ג דלעיל סימן רמ&quot;ז כתב בשם מהרי&quot;א דאף בחנם שרי נ&quot;ל היינו דוקא כשהעכו&quot;ם אומר מעצמו לעשות בחנם דאי לאו דעביד ליה הישראל טובה לא הוה עביד ליה והוי כקצץ וכמ&quot;ש שם. אבל בלאו הכי לא דודאי בחנם גרע טפי מאילו לא קצץ לו שכר ומשלם לו אחר כך וכמו שנתבאר מדברי הגה&quot;מ דלעיל והירושלמי שכתבתי דבחנם אסור וצריך למחות בו אפילו עוסק בביתו וכן נראה לי: 

{{ד&quot;מ|(ג)}} ובמהרי&quot;ל פסק לאסור: 

{{ד&quot;מ|(ד)}} וכ&quot;ה בא&quot;ז דיש הלכות שבת וכתב דאם עשה בו העכו&quot;ם מלאכה בשבת אסור למ&quot;ש בכדי שיעשו וכ&quot;ה בהגהות מיימוני פ&quot;ב מהלכות י&quot;ט ובהגהת אשר&quot;י פרק אין צדין משמע הא אם נגמרו מלאכתן בי&quot;ט אסור אע&quot;פ ששגרם לביתו וכ&quot;כ ב&quot;י בשם הרוקח לאסור אם לא שידוע שנגמר מע&quot;ש ואני מצאתי הגה&quot;ת אלפסי דאם הוא ספק אם נגמר מע&quot;ש שרי: 

{{ד&quot;מ|(ה)}} ומדברי הרמב&quot;ם אין ראיה דאפשר דההוא מיירי בדלא נתן לו כלום: 

{{ד&quot;מ|(ו)}} לעיל כתבתי בשם א&quot;ז כדברי הרוקח. ואית ביה ג&quot;כ טעם לדבריו כדי שלא יהנה ממלאכת שבת. והיא דעת רבינו בענין המתנה בכדי שיעשו כמו שיתבאר בסימן שכ&quot;ה וסימן תקט&quot;ו: 

{{ד&quot;מ|(ז)}} ול&quot;נ דמסתמא יש לנהוג איסור כדעת התוספות שדחו דברי ר&quot;ח מאחר שהסכימו עמהן כל בתראי דלעיל מיהו במקום שנהגו היתר אין למחות בידם וכ&quot;נ מדברי מהרי&quot;ו בתשובה סימן ק&quot;ל דנקט לחומרא שכתב על כלי המשקולות שקורים זייגע&quot;ר העשוי להשמיע קול בשבת אסור להעמידו מע&quot;ש דאמרינן אין נותנין חיטין לתוך הריחיים משום השמעת קול עכ&quot;ל וגם באגור כתב לאסור נתינת חיטים לתוך הריחיים וכתב דמ&quot;מ מותר בכלי המשקולות דל&quot;ד לקול הריחיים כי לשם יסברו שנתנו החיטים לתוך הריחיים בשבת אבל בכלי המשקולות הכל יודעים שרגילים לתקנו בכל יום על יום שלאחריו וביום שהיא מקשקש ומשמיע אין מתקנין אותו וכן יש לפסוק הלכה למעשה וכן עמא דבר עכ&quot;ל ובהגהת מיימוניות פ&quot;ו כתב בשם הר&quot;ם מקורבייל על ישראל הממונה על המטבע של מלך ליתן כסף לתקנו בשבת כיון שאין כאן שמיעת קול שהוא של ישראל אין לחוש כיון שהעכו&quot;ם עביד בשכרו עד כאן לשונו ובא&quot;ז כתב דאסור להכותה בשבת משום איסור השמעת קול ואפשר דמיירי ביודעים שהישראל ממונה עליה ולכן אסור דומיא דנתינת חיטים לתוך הריחיים: 

{{ד&quot;מ|(ח)}} ובכלבו ויתיר חגורו להתיר מה שתלוי בה: 

{{ד&quot;מ|(ט)}} ומ&quot;מ צ&quot;ע דהכא משמע דאסור להסיח דעתו מן התפילין כלל ולעיל סימן מ&quot;ד משמע דלא מיקרי היסח הדעת אלא קלות ראש ונראה לומר דה&quot;ק הואיל ואסור להסיח דעתו מהם בקלות ראש לכך זוכרן תמיד ומסלקן בשבת:</text>
      <sha1>tqwvla93s7bofbzk41bmytj25xx1kap</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי הריטב&quot;א על הש&quot;ס/בבא בתרא/פרק ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>358660</id>
    <revision>
      <id>3101489</id>
      <parentid>3005801</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T08:58:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בור- ועמהארץ</username>
        <id>30890</id>
      </contributor>
      <comment>הרחבה,</comment>
      <origin>3101489</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9587" sha1="25n8s4bd8hciinp1oaf2zdqfc8hlxmi" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת בבא בתרא|חידושי הריטב&quot;א|ג}}
{{להשלים}}
===[[בבא בתרא כח א|דף כח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כח א/&gt;

{{דה מפרש|פרק חזקת הבתים}} פי' כל החזקות הנזכרות בכאן הם של ראייה דאוקמוה במקום שטר ועדים ואין זו חזקה דקנין הנזכרת בנכסים שיש להם אחריות ואינן דומות זה לזה כלל דאילו חזקת קנין היא תיקון בגופה של קרקע כדתנן (לקמן מב.) נעל גדר וכו' הרי זו חזקה ואכילת פירות אינו קונה וכדבעינן למימר בפירקין ואילו חזקת ראייה היא בהפך דתיקון אינה ראייה וכדאמרינן לקמן (לו:) מימר אמר כל שיבי דכרבא לעייל בה ואין חזקה אלא אכילת פירות בשופי כדרך שהבעלים אוכלים.

ולעולם אין צריך לחזקה אלא כשיש לתובע עדים שהיתה שלו או של אבותיו שמתו מתוכה או שדר בה אפילו יום אחד קודם למחזיק הזה, הא לאו הכי אין המחזיק הזה צריך לא עדות ולא חזקה, ונאמן במיגו שלקחה, וכדתנן: מודה ר' יהושע באומר לחבירו שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו נאמן, שהפה שאסר וכו', וכדאיתא בכתובות פרק האשה (טז.).

וכל שצריך לברר חזקה ובירר אותה, י&quot;א שצריך להשבע עדיין היסת שהוא כדבריו, וכן כתב הרמב&quot;ם. ואע&quot;פ שאין נשבעין לקרקעות, שבועת היסת נשבעים, כמו שכתב הרי&quot;ף מההיא סוגיא דהפוגמת כתובתה (כתובות פז.). ויש אומרים דחזקה במקום עדים או שטר עומדת ואין עליו שבועה כלל, וכך היה נראה למורי הר&quot;א נר&quot;ו . ואפילו לדברי האומר שיש שבועת היסת, אומר מורי דדוקא דתובע ברי, אבל לגבי יורש או לוקח שאינו ברי, אין עליו שבועה, וכן שמעתי ממורי הרשב&quot;א נר&quot;ו.

וכן יש שאומר שאין חזקה מועלת אלא לאוקמי ארעא ביד המחזיק כשהוא בתוכה אבל להוציא מיד אחרים לא מהניא, וזה אינו דא&quot;כ יכנס שם המערער שיש לו עידי אבות ויטרוק גלי באנפיה ובטלת כל החזקות, אלא ודאי ליתא וכדמוכח נמי בפרק הגוזל (ב&quot;ק קי&quot;ב א') בעובדא דבר חמוה דר' ירמיה, וכן הודו לי רבותי שיחיו


&lt;קטע סוף=כח א/&gt;

===[[בבא בתרא כט א|דף כט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כט א/&gt;

{{דה מפרש|וכי תימא הכי נמי א&quot;כ נתת דבריך לשיעורין}} פי' קושיא לאו משום דבי בר אלישיב בלחוד דאינהו לא הוו רובא לעלמא, וה&quot;נ משום אינהו בלחוד לא מפליגינן תקנתא או מילתא דהוי לשאר עלמא, אלא הכי אקשינן דהא בקפידא תליא מילתא אין הדעות שוות בזה כלל כי יש מקפיד ביום אחד ויש בחודש ויש בשנה ורובא קפדי בפחות משלש שנים אלא שאין להם פנאי למחות, ועל מה סומך התנא לשנות חזקה של שלש שנים, וההיא דבנתיה דרבי ינאי דפ&quot;ק דקידושין (י&quot;א.) במקומה פירשתי יפה בס&quot;ד.

{{דה מפרש|אלא אמר רבא טעמא משום דשתא קמייתא וכו' תלת שנין לא מיזדהר וכו'}} כך היא הגירסא בספרים הישנים, והכי פירושה: שתא קמייתא או תרתי דאחזיק ביה אכתי מיזדהר בשטריה, וכי אחזיק בה תלת גמורות תו לא מיזדהר. ובודאי דלפום הני טעמי דאביי ורבא, רבנן לא גמרי משור המועד, ותרתי ותלת דאמרי דלא מזדהר, זהו כשאכלן בשופי כדרך שהבעלים עושין. והיינו דבעינן חזקה באכילת שלש שנים בכל מילתא כדרך תשמישם כדתנן במתני'. והיינו נמי דמחאה בסוף כל שלוש ושלוש מבטלה חזקה (לקמן ל.).

ומיהו צריך תלמוד, מה ענין שיפסיד הלה קרקעו מפני שזה אין לו להזהר בשטריה כיון דלית לן השתא לא טעמא דקפידא ולא טעמא דמחילה. והנכון דשורת הדין כיון שזה מחזיק בקרקע ואוכל בשופי גמור ויודעים הבעלים ואינן מוחין דין הוא שתהא ראייה אפילו באכילה אחת כעין שהתפיסה ראיייה במטלטלין, אלא דכיון דקרקעות ועבדים בני שטרא נינהו כי לא מחזי שטרא ריעא חזקתו וכאומרת לבעלה עכשיו גירשתני שאינה נאמנת, דאמרינן אחוי גיטך, אלא כיון דעברו שלש שנים לית ליה לאזדהורי בשטריה איקיימת חזקתיה, וכן אמרו לפנינו (ל&quot;ג ב') אי הכי ארעא נמי ומהדרינן ארעא א&quot;ל אחוי וכו' כנ&quot;ל, וכן פי' לפני מורי הרא&quot;ה נר&quot;ו.

&lt;קטע סוף=כט א/&gt;
===[[בבא בתרא לא א|דף לא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לא א/&gt;
{{דה מפרש|הכי גרסינן אמר רבה מה לו לשקר אי בעי אמר מינך זבינתה וכו'}} ולא גרסינן רבא דלקמן (ל&quot;ג ב') אמרינן דאביי ורבא סברי דמה לי לשקר במקום עדים לא אמרינן, וקשיא לן טובא היכי ס&quot;ד דרבה להאמין שום אדם במיגו במקום שיש עדים מכחישין א&quot;כ יכול אדם לומר לא לויתי במיגו דפרעתי ואף על פי שיש עדים שלוה, וזה אינו, והנכון דאע&quot;ג דלישנא דשל אבותי לפי פשוטו נראה שהיה של אבותיו (שדותיו) [שמתו] מתוכה ולא של אבותיו של זה, סבר רבה דכי איכא מיגו שמתקנינן לישניה דבעי למימר של אבותי שלקחוה מאבותיך, ואביי סבר שאין לנו לתקן לשונו אלא לתפוס כפשוטו ולא אמרינן מה לו לשקר במקום עדים ואפילו בטענה סתומה שיש בה פירוש דחוק.
&lt;קטע סוף=לא א/&gt;

===[[בבא בתרא לב א|דף לב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לב א/&gt;
{{להשלים}}
???ויש מפרשים דרב יוסף סבר דכיון שנתברר לנו שאותה טענה שהיה יכול לטעון היא שקר גמור כגון זו שנתברר לנו שהשטר מזויף ושקר אין לנו לבנות עליו מיגו שלא אמרינן מיגו אלא כשהיא טענה שאינה מבוררת שנאמינהו בה מתוך טענה אחרת שהיה יכול לטעון ולא נתברר בה שום שקר ורבה סבר דאפילו בהא אמרינן מיגו.
&lt;קטע סוף=לב א/&gt;


===[[בבא בתרא מה א|דף מה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מה א/&gt;
{{דה מפרש|דינא הוא דמפצי ליה וכו'}} פירוש רשב&quot;ם יביא עדים וידון עם הגוי אולי יוציאנו מידו דגויים צייתי דינא, ודוקא גוי אבל אי אניס ישראל לא מפצי ליה אלא תובעו בדין דאין כח לישראל לגזול חמורו של חבירו עכ&quot;ל. ויפה כיון רבינו ז&quot;ל דודאי אין חיוב אחריות אלא כשיטרפנו ממנו בדין, דאונסין וגזל לא מקביל עליה בלשון אחריות. וכן פירש רש&quot;י גבי אחוי טרפך שטרפוך ממך בדין וכדפרישית התם בס&quot;ד. אבל הכא דגוי הוא ולא אפשר למיקם עליה בדינא ואיכא קצת הוכחה דבדין שקיל ליה כשמניח האוכף הוא דאמר רב פפא דליפצי ליה שיטרח לדון עם הגוי. ומלשונו של רבינו נראה שלא שלא היה מחייבו רב פפא אלא ללכת ולדון עמו אולי יוציאנו מידו בדין, אבל אם אינו יכול להוציאו ממנו אינו מחייבו לשלם כיון דאונס הוא. ואפילו בהא קי&quot;ל כאמימר שאינו חייב לפצות לו אפילו לדון עם הגוי דאין בכל זה הוכחה שנוטלו כדין ומסתמא דמילתא שקר הוא כדכתיב אשר פיהם דבר שוא, ואין צריך לומר גבי ישראל שאינו חייב לפצות לו עד שיתחייב בדין וכדאמרן וכן הסכימו רבותי.

והיכא שהביא הגוי עידי ישראל פשיטא דחייב מוכר באחריות, אבל כשהוציאו מן ישראל בדיניהם ובעד אחד ישראל ועד אחד גוי שורת הדין דלא מפצי ליה דהא עדות גוי פיו דבר שוא, ואעפ&quot;י שהוא מחוק המלכות להוציאו מידו בעדות זו אינו מחוקי המלכות שיפצה לו ישראל חבירו על פי דיניהם, לכן צריך לכתוב השטר שקיבל עליו אפילו אחריות גוי אפילו בדיניהם.
&lt;קטע סוף=מה א/&gt;</text>
      <sha1>25n8s4bd8hciinp1oaf2zdqfc8hlxmi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקרא מבואר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>375599</id>
    <revision>
      <id>3101494</id>
      <parentid>3101310</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T10:56:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* ספרי הנביאים */</comment>
      <origin>3101494</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27087" sha1="j1a1l915ovjqtlm7jq9ddzxl0m7d4j5" xml:space="preserve">__NOTOC__
&lt;קטע התחלה=תצוגה 1/&gt;
{| width=75% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=5 bgcolor=&quot;yellow&quot; align=center|{{ג|'''מִקְרָא מְבוֹאָר · מֵאֵת הָרַב דָּוִד כּוֹכָב'''}}{{ש}}{{ג|'''[[#תורה|פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ]] · [[#ספרי הנביאים|סִפְרֵי הַנְּבִיאִים]] · [[#ספרי הכתובים|סִפְרֵי הַכְּתוּבִים]]'''}}
|- align=center
!width=20%|{{עוגן בשורה|תורה}}ספר בראשית
!width=20%|ספר שמות
!width=20%|ספר ויקרא
!width=20%|ספר במדבר
!width=20%|ספר דברים
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת בראשית|בְּרֵאשִׁית]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת שמות|שְׁמוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת ויקרא|וַיִּקְרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת במדבר|בְּמִדְבַּר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת דברים|דְּבָרִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת נח|נֹֽחַ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת וארא|וָאֵרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת צו|צַו]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת נשא|נָשֹׂא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ואתחנן|וָאֶתְחַנַּן]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת לך לך|לֶךְ־לְךָ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת בא|בֹּא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת שמיני|שְׁמִינִי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת בהעלותך|בְּהַעֲלֹתְךָ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת עקב|עֵֽקֶב]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וירא|וַיֵּרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת בשלח|בְּשַׁלַּח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת תזריע|תַּזְרִֽיעַ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת שלח|שְׁלַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ראה|רְאֵה]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת חיי שרה|חַיֵּי שָׂרָה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת יתרו|יִתְרוֹ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת מצורע|מְצֹרָע]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת קורח|קֹֽרַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת שופטים|שֹׁפְטִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת תולדות|תּוֹלְדֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת משפטים|מִשְׁפָּטִים]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת אחרי מות|אַחֲרֵי מוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת חוקת|חֻקַּת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת כי תצא|כִּי־תֵצֵא]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויצא|וַיֵּצֵא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת תרומה|תְּרוּמָה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת קדושים|קְדֹשִׁים]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת בלק|בָּלָק]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת כי תבוא|כִּי־תָבוֹא]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וישלח|וַיִּשְׁלַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת תצוה|תְּצַוֶּה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת אמור|אֱמֹר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת פינחס|פִּינְחָס]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ניצבים|נִצָּבִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וישב|וַיֵּֽשֶׁב]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת כי תשא|כִּי תִשָּׂא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת בהר|בְּהַר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת מטות|מַטּוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת וילך|וַיֵּֽלֶךְ]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת מקץ|מִקֵּץ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת ויקהל|וַיַּקְהֵל]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת בחוקותי|בְּחֻקֹּתַי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת מסעי|מַסְעֵי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת האזינו|הַאֲזִֽינוּ]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויגש|וַיִּגַּשׁ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת פקודי|פְּקוּדֵי]]
|colspan=2|
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|וְזֹאת הַבְּרָכָה]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויחי|וַיְחִי]]
|align=center colspan=4|
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַהַפְטָרָה]]
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[תרגום אונקלוס|תַּרְגּוּם אוֹנְקְלוֹס לַתּוֹרָה]] · [[מקרא ותרגום|מִקְרָא וְתַרְגּוּם]] · [[שניים מקרא ואחד תרגום|שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם]]'''
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[רש&quot;י מנוקד על המקרא|רַשִׁ&quot;י מְנֻקָּד עַל הַמִּקְרָא]] · [[מקרא ותרגום ורש&quot;י|מִקְרָא וְתַרְגּוּם וְרַשִׁ&quot;י]]'''
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|colspan=2|{{ק|{{ג|'''[[#פתח דבר|מידע על מהדורה זו]]'''}}{{הערה|ל'''פרקי הבסיס''' לתצוגת &quot;מקרא מבואר&quot; ראו '''[[מקרא מבואר/פרקי בסיס|כאן]]''' (עדיין בשלבי הכנה). ל'''טקסט הגולמי''' להכנת פרקי הבסיס ראו '''[[מקרא מבואר/טקסט גולמי|כאן]]'''. דפים נסיוניים להצגת ספר מלא נמצאים כאן: [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית|בראשית]], [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא|ויקרא]], [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים|דברים]] (יהיה צורך לחלק את רוב הספרים לשני דפים).}}}}
| [[File:CC-BY-SA icon orange.svg|75px|רשיון חופשי|link=:w:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם]]
|colspan=2|'''מקרא מבואר''' שייך לכולם.&lt;br&gt;נא להשתמש בעבודה זו בחופשיות,&lt;br&gt;ולתת לאחרים להשתמש כך בעבודתך.{{קק|{{הערה|את ה&quot;ייחוס&quot; לפי הרשיון החופשי יש לבצע ע&quot;י '''קישור ישיר לדף הנוכחי'''.}}}}
|}

{{ש}}{{חיפוש|בסיס=מקרא מבואר/תצוגה|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש במקרא מבואר}}&lt;קטע סוף=תצוגה 1/&gt;

==פתח דבר==

[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|&quot;פתח דבר&quot; ב'''מִקְרָא מְבוֹאָר''', מאת הרב דוד כוכב.|page=5]]
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|'''מִקְרָא מְבוֹאָר''' מאת הרב דוד כוכב, עמוד השער.|page=1]]

===התרגומים לדורותם===
מימות יהושע בן נון היתה תורה מתבארת באמצעות תרגום, כדברי המשנה: &quot;וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסָדוּהוּ בַּסִּיד, וְכָתְבוּ עָלָיו אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: {{ממ|דברים|כז|ח}} בַּאֵר הֵיטֵב&quot; {{ק|([[משנה סוטה ז ה|מסכת סוטה פרק ז משנה ה]])}}.

וכן בימי עזרא, כדברי רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: &quot;מאי דכתיב: {{ממ|נחמיה|ח|ח}} וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא? ויקראו בספר תורת האלהים – זה מקרא, מפרש – זה תרגום&quot; {{ק|(מ[[מגילה ג א|סכת מגילה דף ג ע&quot;א]])}}.

וכך המשיכו ועשו: יונתן בן עוזיאל, אונקלוס, תרגום ירושלמי, ותרגומים נוספים כבר מזמן חז&quot;ל.

בשעת קריאת התורה היו קוראים בציבור גם את תרגום הקריאה. והוסיפו במסכת סופרים {{ק|([[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת&quot;ד)/י#הלכה ד|פרק יח הלכה ו]])}}: &quot;ומן הדין הוא לתרגם לעם לנשים ולתינוקות כל סדר וסדר ונביא של שבת לאחר קריאת התורה&quot;. ואמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי: &quot;לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום&quot; {{ק|([[ברכות ח א|מסכת ברכות דף ח ע&quot;א]])}}.

אולם רש&quot;י אבן עזרא ושאר ראשונים כתבו את פירושיהם במתכונת שונה, והתמקדו בפירוש מילים ספורות בלבד, והאריכו בהסברים ובבירור מקור פירושם.

===המעלות בתרגום===

שתי מעלות יש בתרגום על פני הפירושים:
*א) הפירושים רגילים לבאר מילות אחדות וענינים מסוימים, ולהותיר מילים וענינים רבים בלא פירוש. לעומת התרגום שאינו מניח אף מילה בלא תרגום.
*ב) בפירושים קיימת אריכות רבה, רק מעטים מספיקים ללמוד את המקרא כולו בפירושיו. ורק מעט מן המעט מצליחים גם להתמיד בשינון ובחזרות על מנת לזוכרו. והתרגום נקרא בשטף, ומתאים גם לתינוקות של בית רבן וגם לזקנים יושבי ישיבה. חובת האב ללמד את בנו מפורשת ברמב&quot;ם {{ק|([[רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א ז|הלכות תלמוד תורה א הלכה ז]])}} ובשו&quot;ע {{ק|([[שולחן ערוך יורה דעה רמה#סעיף ו|יו&quot;ד רמה, ו]])}}: &quot;וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה&quot;. ועוד כתבו: {{ק|([[רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א ג|רמב&quot;ם שם הלכה ג]]; שו&quot;ע שם סעיף א)}}: &quot;מי שלא למדו אביו חייב ללמד את עצמו&quot;.

===מקורות הפירושים בתרגום זה===

הפירושים שבתרגום זה נלקטו ממקורות רבים, מהתרגומים הקדומים כאונקלוס וירושלמי, ומפירושי הראשונים והאחרונים, רש&quot;י, אבן עזרא, רשב&quot;ם, רבי יוסף בכור שור, רמב&quot;ן, רבינו בחיי, חזקוני, ספורנו, הכתב והקבלה, העמק דבר, ועוד.

להלכה אין קפידה על פי איזה פירוש לפרש. השתדלנו לבחור פירוש הנראה כיותר מתאים לפשוטו של דקדוק לשון המקרא ומהלך הענין. מקור הפירוש נמצא לרוב באחד המפרשים על אתר. לפעמים המפרשים לא פירשו במקום, אלא במקום אחר. דוגמה: וְרֹאשׁ פְּתָנִים {{ממ|דברים|לב|לג}}, לשון זה נמצא גם באיוב {{ק|([[איוב כ טז|כ, טז]])}} רֹאשׁ פְּתָנִים יִינָק, מכאן שרֹאשׁ ניתן ליניקה ושתיה. אך פירוש ברור נמצא רק ברש&quot;י על המילים 'מי ראש' בירמיהו {{ק|([[ירמיהו ח יד|ח, יד]])}} – &quot;ראש פתנים הוא ארס שבשיניו&quot;.

לפעמים נלקט הפירוש מצירוף של מספר מפרשים כדי שיהיה מלא ומתאים לפסוק כולו. למשל {{ק|([[שמות ד כה|שמות ד, כה]]–[[שמות ד כו|כו]])}} חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי, חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת.

לפעמים לא פירשו המפרשים ולא נמצא לתרגום מקור מפורש. פעמים ותורגם על פי ראיות.

===תצוגת התרגום===

תרגום זה לא הושם מילה תחת מילה אלא פסוק שלם כנגד פסוק, היות ובמקומות רבים דוקא שינוי סדר המילים בפסוק מבהיר היטב את המשמעות. למשל: &quot;וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו&quot; {{ממ|בראשית|כב|יג}}, המילה 'אַחַר' משמעותה אחורי הסבך, והפירוש הוא: וְהִנֵּה אַיִל מֵאֲחוֹרֵי סְבַךְ הַשִּׂיחִים וְהוּא מִסְתַּבֵּךְ בָּהֶם בְּקַרְנָיו.

===מדוע יש צורך בתרגום לתורה שכבר כתובה בלשון הקודש?===

אמרו בגמרא: {{ק|([[עבודה זרה נח ב|עבודה זרה דף נח ע&quot;ב]]; [[חולין קלז ב|חולין דף קלז ע&quot;ב]])}} &quot;לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמן&quot;, והזהירו שלא להחליף ביניהם במקום העלול להביא לידי טעות. בהמשך הדורות הוסיפה הלשון להשתנות, ומילים רבות שבלשון המקרא משמעותן אחת – נשתנה שימושן למשמעות אחרת. לכן נצרך תרגום גם עבור מילים שמשמעותן אינה מוכרת, וגם עבור מילים הנמצאות בשימוש יום יומי העלול להטעות את הלומד במשמעותו. לדוגמה, גביר בלשון תורה משמעו אדון, ובלשון האחרונים משמעו עשיר.

===האם יוצאים בפירוש זה ידי חובת שנים מקרא ואחד תרגום?===

חלק מהתימנים נוהגים כרמב&quot;ם וכתשובות הגאונים על פי מנהג בבל הקדמון, שיוצאים ידי חובה רק בתרגום 'אונקלוס'. ואם אינו מבינו יוסיף תרגום נוסף. אך השו&quot;ע {{ק|([[שולחן ערוך אורח חיים רפה ב|סימן רפה, ב]])}} והאחרונים פסקו שיוצאים גם בפירוש אחר כגון רש&quot;י. וכן כתב בספר העיתים לר' יהודה הנשיא אלברצלוני {{ק|(סימן קעה)}}: &quot;תרגום של ארץ ישראל... ואמרו שמותר לאומרו בבית הכנסת&quot;, כלומר שמתיר להדיא שאר תרגומים אפילו לתרגום שבציבור.

המשנה ברורה {{ק|(סימן רפה ס&quot;ק ה)}} כותב שראוי לקרוא בתרגום או פירוש שהוא מבין אותו, ובכלל זה גם התרגום ליידיש ספר צאינה וראינה. רק צריך שיהא בנוי על יסוד התלמוד. הביטוי 'בנוי על יסוד התלמוד' לקוח מהמגן אברהם שכתב כן על פירוש רש&quot;י. רש&quot;י כותב במקומות רבים פירוש השונה מהמפורש בגמרא. מכאן שהכוונה היא שהפירוש לא יהא נוגד את ההלכה. ותרגום 'מקרא מבואר' בכלל זה.

===האם ראוי ללמד תינוקות של בית רבן בתרגום?===

בספר בן איש חי {{ק|(הלכות שנה שניה פרשת כי תצא סעיף כה)}} הזכיר שהיו בידם תרגומים בלשון ערבי ובלשון פרסי והיו משתמשים בהם מלמדי תינוקות.

ובמחזור ויטרי לתלמידו של רש&quot;י {{ק|(סימן תקכז ד&quot;ה פרק יח; וכן הוא באגודה מסכת סופרים פרק טז)}} כתב: &quot;יש שקורין ספר קינות בערב, יש שמאחרין עד הבקר לאחר קריאת ספר תורה, שאחר התורה [עומד אחד] וראשו מתפלש בעפר, ובגדיו מטולאין וקורא בבכייה וביללה, אם יודע הוא לתרגמו מוטב, ואם לאו נותנו למי שיודע לתרגם בטוב, '''ומתרגם לפי שיבינו שאר העם והנשים ותינוקות''', שהנשים חייבות לשמוע קריאת ספר תורה כאנשים וכל שכן זכרים: וכן אתה חייב בקריאת שמע ותפילה וברכת המזון ובמזוזה: '''ואם אינם יודעין לשון הקודש מלמדין אותם בכל לשון שיכולות לשמוע וללמוד'''&quot;.

לכן מגמת תרגום זה להשתמש בשפה פשוטה ככל הניתן שתהיה בהירה גם לילדים.

===השיטות בניקוד טעמים ומידות===

הקמץ הקטן סומן בגופן ארוך יותר. ההבחנה בין סוגי הקמצים היא כשיטת המנחת שי {{ק|(שמות כט, לז)}} בשם האבן עזרא בספר צחות והלוית חן, וכך דעת המגיה לספר מכלול {{ק|(דפוס תר&quot;ב)}}, ומדקדקי זמננו. הטעמים שמיקומם קבוע סומנו גם בהברה המוטעמת. נוסף סימן זה֯ לציון שוא נע שאינו בתחילת מילה או אחר שוא או באות דגושה, בהתאם לניקודי חטף בכתבי היד. סימון הגעיות כשיטת מקראות גדולות הכתר, לרוב. מידות הנפח המשקל והאורך תורגמו כדברי הגאונים והרמב&quot;ם.{{הערה|ב&quot;מקרא מבואר&quot; בוויקיטקסט, הפסוקים לפני התרגום מובאים מתוך '''[[משתמש:Dovi/מקרא_על_פי_המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''. יש בהם סימון של קמץ קטן לפי שיטה קרובה, וגם הטעמים שמיקומם קבוע סומנו בהברה המוטעמת. אך אין בהם ציון לשווא נע בהתאם לניקודי חטף בכתבי היד. הרוצה לראות את הפסוקים כפי שהובאו בהדפסת &quot;מקרא מבואר&quot; יעיין ב'''[[:COMMONS:File:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|קובץ במקורי]]''' שלו.}}

פסוקי הקריאה הנהוגים בחול ובמנחה סומנו בכוכבית*, וכשמנהג התמנים שונה סומן בסוגרים [*].{{הערה|ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא_על_פי_המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' סומנו פסוקי הקריאה הנהוגים בחול ובמנחה בשבת כך: &quot;[לוי]&quot;, &quot;[ישראל]&quot;; וראו בהערה הקודמת.}}

===תודות ואחרית דבר===
יבורכו המשתתפים: הר' אלידע כוכב והר' אריאל שילה על הגהותיהם המרובות; הרב משה ארנרייך ורבים נוספים על הערותיהם.

אין די באלפי השעות שהושקעו בספר זה; לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. בעז&quot;ה יתוספו שיפורים נוספים במהדורות הבאות.

==הסכמת הרב מרדכי אליהו זצוק&quot;ל לקונטרס 'הצנע לכת' של המחבר==
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|הסכמת הרב מרדכי אליהו זצוק&quot;ל לקונטרס 'הצנע לכת' של המחבר|page=7]]
{{ש}}
בס&quot;ד י&quot;ב סיון תשס&quot;ה
{{ש}}
{{מרכז|{{ג|'''הסכמה'''}}}}
{{ש}}
ראה ראיתי מה שכתב איש רב פעלים לתורה ולתעודה '''הרב דוד כוכב הי&quot;ו''' בקונטרס &quot;'''הצנע לכת'''&quot;, והנה הדברים דברי אמת.

&quot;ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו&quot; (שמואל א יח,יד) כמו שדרשו בסנהדרין צג: על דוד המלך עליו השלום (שמואל א' טז,יח) ידע נגן – שיודע לישאל, וגבור חיל – שיודע להשיב, ואיש מלחמה – שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה, ונבון דבר – שמבין דבר מתוך דבר, ואיש תאר – שמראה פנים בהלכה, וה' עמו – שהלכה כמותו בכל מקום.

וראויים הדברים לרב המחבר. ויה&quot;ר שיזכו הוא ואחיו ה&quot;ה דן כוכב הי&quot;ו, המוציא לאור להמשיך הלאה להגדיל תורה ולהאדירה, ויפוצו מעינותיהם חוצה, ויהי ה' עמהם בכל אשר הם עושים, אכי&quot;ר.
{{ש}}
{{ש}}
'''מרדכי אליהו'''{{ש}}'''הראשון לציון הרב הראשי לישראל לשעבר'''
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}

==הסכמת הרב זלמן נחמיה גולדברג==
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|הסכמת הרב זלמן נחמיה גולדברג|page=8]]

ב&quot;ה, יום ח' כסלו תשע&quot;א

הראני ידידי הרב דוד כוכב שליט&quot;א חיבור שבו תרגם תורתינו הקדושה לשפה המדוברת בידינו.

וכידוע שלשון תורה לחוד ולשון בני אדם לחוד.{{ש}}ומבואר בגמרא נ[[נדרים מט א|דרים מ&quot;ט א']] שבנדרים הולכים אחר לשון בני אדם ולא אחר לשון תורה.{{ש}}ומצינו בגמרא שבת סוף פרק ב' שבזמן הגמרא השתנו לשון, ומה שבתורה כתוב שופר בלשון בני אדם חצוצרא, ונפקא מינה אם בא אדם לשאול במה לתקוע נאמר לו בחצוצרא ולא לומר לו שופר שאז יקח חצוצרא.

ומעתה לענין לצאת המצוה לומר שנים מקרא ואחד תרגום מבואר בשו&quot;ע {{ק|([[משנה ברורה על אורח חיים רפה|או&quot;ח רפ&quot;ה במשנ&quot;ב ס&quot;ק ה']])}} שיש גם לקרוא בלשון שהוא מבין, כמו &quot;צאנה וראנה&quot; באידיש ואם כן בודאי יש לו לקרוא מה שכתוב בלשון המובנת בלשון בני אדם.

הרב המחבר עיין בפירושי הראשונים ולפי פירושם כתב.{{ש}}[אמר בפסוק ויבשלו הפסח {{ק|([[דברים טז ז|דברים טז, ז]] ובשלת)}} כתב גם כן ויבשלו, ולענ&quot;ד יש לכתוב ויצלו הפסח שבלשון בני אדם צליה אינה בכלל בישול אכן גם בתרגום אונקלוס תרגם ויבשלו {{ק|(ותבשיל)}} ואפשר שגם בלשון ארמית צליה בכלל בישול אבל בשפה שאחר הגמרא לא קראו לצלי בישול].{{הערה|הביאור בעניין צליית קרבן הפסח בדברים טז, ז תוקן על פי דברי הרב.}}

והקב&quot;ה יעזרהו להוציאו לאור עולם לתועלת כלל ישראל.

הכותב לכבוד התורה ולומדיה{{ש}}זלמן נחמיה גולדברג

&lt;קטע התחלה=תצוגה 2/&gt;
==ספרי הנביאים==
'''ספר יהושע'''
*[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע א|ספר יהושע, חלק ראשון: כיבוש הארץ (פרקים א-יב)]]
*[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע ב|ספר יהושע, חלק שני: חלוקת הארץ (פרקים יג-כד)]]

'''ספר שופטים'''

'''ספר שמואל'''

'''ספר מלכים'''

'''ספר ישעיהו'''

'''ספר ירמיהו'''

'''ספר יחזקאל'''

'''תרי עשר''': [[מקרא מבואר/תצוגה/הושע|הושע]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/יואל|יואל]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/עמוס|עמוס]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/עבדיה|עֹבדיה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/יונה|יונה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/מיכה|מיכה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/נחום|נחום]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/חבקוק|חבקוק]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/צפניה|צפניה]] · [מקרא מבואר/תצוגה/חגי|חגי]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/זכריה|זכריה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/מלאכי|מלאכי]]

==ספרי הכתובים==
#'''ספר תהלים'''
#'''ספר משלי'''
#'''ספר איוב'''
#'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]'''
#'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת רות|מגילת רות]]'''
#'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת איכה|מגילת איכה]]'''
#'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת קהלת|מגילת קֹהלת]]'''
#'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת אסתר|מגילת אסתר]]'''
#'''ספר דניאל'''
#'''ספר עזרא'''
#'''ספר דברי הימים'''&lt;קטע סוף=תצוגה 2/&gt;

==המקורות של המהדורה==
'''מקרא מבואר''' מבוסס על '''[[מקרא על פי המסורה]]''' (נוסח המקרא לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים אליו), ועל '''מקרא מבואר''', תרגום לעברית בת-זמננו מאת הרב דוד כוכב (ירושלים, תש&quot;פ). הראשון הוא מהדורה בתוך ויקיטקסט, והשני נלקח מתוך קבצים שהתקבלו מהמחבר. במהדורה המקורית (המודפסת) ערך המחבר גם את המקרא עצמו, וייתכן שיהיו שינויים קלים בין הפסוקים המופיעים בוויקיטקסט לפסוקים המופיעים במהדורה המודפסת.

==קישורים חיצוניים==
*[https://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&amp;id=300 מקרא מבואר] בפורטל הדף היומי
*{{היברובוקס|מקרא מבואר||63877}}

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מקרא מבואר]]</text>
      <sha1>j1a1l915ovjqtlm7jq9ddzxl0m7d4j5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101495</id>
      <parentid>3101494</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T10:56:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ספרי הנביאים */</comment>
      <origin>3101495</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27088" sha1="i9djkb3fbn90cl1nuea39bwfg8v0jyc" xml:space="preserve">__NOTOC__
&lt;קטע התחלה=תצוגה 1/&gt;
{| width=75% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=5 bgcolor=&quot;yellow&quot; align=center|{{ג|'''מִקְרָא מְבוֹאָר · מֵאֵת הָרַב דָּוִד כּוֹכָב'''}}{{ש}}{{ג|'''[[#תורה|פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ]] · [[#ספרי הנביאים|סִפְרֵי הַנְּבִיאִים]] · [[#ספרי הכתובים|סִפְרֵי הַכְּתוּבִים]]'''}}
|- align=center
!width=20%|{{עוגן בשורה|תורה}}ספר בראשית
!width=20%|ספר שמות
!width=20%|ספר ויקרא
!width=20%|ספר במדבר
!width=20%|ספר דברים
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת בראשית|בְּרֵאשִׁית]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת שמות|שְׁמוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת ויקרא|וַיִּקְרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת במדבר|בְּמִדְבַּר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת דברים|דְּבָרִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת נח|נֹֽחַ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת וארא|וָאֵרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת צו|צַו]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת נשא|נָשֹׂא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ואתחנן|וָאֶתְחַנַּן]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת לך לך|לֶךְ־לְךָ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת בא|בֹּא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת שמיני|שְׁמִינִי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת בהעלותך|בְּהַעֲלֹתְךָ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת עקב|עֵֽקֶב]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וירא|וַיֵּרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת בשלח|בְּשַׁלַּח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת תזריע|תַּזְרִֽיעַ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת שלח|שְׁלַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ראה|רְאֵה]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת חיי שרה|חַיֵּי שָׂרָה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת יתרו|יִתְרוֹ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת מצורע|מְצֹרָע]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת קורח|קֹֽרַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת שופטים|שֹׁפְטִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת תולדות|תּוֹלְדֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת משפטים|מִשְׁפָּטִים]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת אחרי מות|אַחֲרֵי מוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת חוקת|חֻקַּת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת כי תצא|כִּי־תֵצֵא]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויצא|וַיֵּצֵא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת תרומה|תְּרוּמָה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת קדושים|קְדֹשִׁים]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת בלק|בָּלָק]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת כי תבוא|כִּי־תָבוֹא]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וישלח|וַיִּשְׁלַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת תצוה|תְּצַוֶּה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת אמור|אֱמֹר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת פינחס|פִּינְחָס]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ניצבים|נִצָּבִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וישב|וַיֵּֽשֶׁב]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת כי תשא|כִּי תִשָּׂא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת בהר|בְּהַר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת מטות|מַטּוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת וילך|וַיֵּֽלֶךְ]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת מקץ|מִקֵּץ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת ויקהל|וַיַּקְהֵל]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת בחוקותי|בְּחֻקֹּתַי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת מסעי|מַסְעֵי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת האזינו|הַאֲזִֽינוּ]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויגש|וַיִּגַּשׁ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת פקודי|פְּקוּדֵי]]
|colspan=2|
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|וְזֹאת הַבְּרָכָה]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויחי|וַיְחִי]]
|align=center colspan=4|
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַהַפְטָרָה]]
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[תרגום אונקלוס|תַּרְגּוּם אוֹנְקְלוֹס לַתּוֹרָה]] · [[מקרא ותרגום|מִקְרָא וְתַרְגּוּם]] · [[שניים מקרא ואחד תרגום|שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם]]'''
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[רש&quot;י מנוקד על המקרא|רַשִׁ&quot;י מְנֻקָּד עַל הַמִּקְרָא]] · [[מקרא ותרגום ורש&quot;י|מִקְרָא וְתַרְגּוּם וְרַשִׁ&quot;י]]'''
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|colspan=2|{{ק|{{ג|'''[[#פתח דבר|מידע על מהדורה זו]]'''}}{{הערה|ל'''פרקי הבסיס''' לתצוגת &quot;מקרא מבואר&quot; ראו '''[[מקרא מבואר/פרקי בסיס|כאן]]''' (עדיין בשלבי הכנה). ל'''טקסט הגולמי''' להכנת פרקי הבסיס ראו '''[[מקרא מבואר/טקסט גולמי|כאן]]'''. דפים נסיוניים להצגת ספר מלא נמצאים כאן: [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית|בראשית]], [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא|ויקרא]], [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים|דברים]] (יהיה צורך לחלק את רוב הספרים לשני דפים).}}}}
| [[File:CC-BY-SA icon orange.svg|75px|רשיון חופשי|link=:w:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם]]
|colspan=2|'''מקרא מבואר''' שייך לכולם.&lt;br&gt;נא להשתמש בעבודה זו בחופשיות,&lt;br&gt;ולתת לאחרים להשתמש כך בעבודתך.{{קק|{{הערה|את ה&quot;ייחוס&quot; לפי הרשיון החופשי יש לבצע ע&quot;י '''קישור ישיר לדף הנוכחי'''.}}}}
|}

{{ש}}{{חיפוש|בסיס=מקרא מבואר/תצוגה|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש במקרא מבואר}}&lt;קטע סוף=תצוגה 1/&gt;

==פתח דבר==

[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|&quot;פתח דבר&quot; ב'''מִקְרָא מְבוֹאָר''', מאת הרב דוד כוכב.|page=5]]
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|'''מִקְרָא מְבוֹאָר''' מאת הרב דוד כוכב, עמוד השער.|page=1]]

===התרגומים לדורותם===
מימות יהושע בן נון היתה תורה מתבארת באמצעות תרגום, כדברי המשנה: &quot;וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסָדוּהוּ בַּסִּיד, וְכָתְבוּ עָלָיו אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: {{ממ|דברים|כז|ח}} בַּאֵר הֵיטֵב&quot; {{ק|([[משנה סוטה ז ה|מסכת סוטה פרק ז משנה ה]])}}.

וכן בימי עזרא, כדברי רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: &quot;מאי דכתיב: {{ממ|נחמיה|ח|ח}} וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא? ויקראו בספר תורת האלהים – זה מקרא, מפרש – זה תרגום&quot; {{ק|(מ[[מגילה ג א|סכת מגילה דף ג ע&quot;א]])}}.

וכך המשיכו ועשו: יונתן בן עוזיאל, אונקלוס, תרגום ירושלמי, ותרגומים נוספים כבר מזמן חז&quot;ל.

בשעת קריאת התורה היו קוראים בציבור גם את תרגום הקריאה. והוסיפו במסכת סופרים {{ק|([[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת&quot;ד)/י#הלכה ד|פרק יח הלכה ו]])}}: &quot;ומן הדין הוא לתרגם לעם לנשים ולתינוקות כל סדר וסדר ונביא של שבת לאחר קריאת התורה&quot;. ואמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי: &quot;לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום&quot; {{ק|([[ברכות ח א|מסכת ברכות דף ח ע&quot;א]])}}.

אולם רש&quot;י אבן עזרא ושאר ראשונים כתבו את פירושיהם במתכונת שונה, והתמקדו בפירוש מילים ספורות בלבד, והאריכו בהסברים ובבירור מקור פירושם.

===המעלות בתרגום===

שתי מעלות יש בתרגום על פני הפירושים:
*א) הפירושים רגילים לבאר מילות אחדות וענינים מסוימים, ולהותיר מילים וענינים רבים בלא פירוש. לעומת התרגום שאינו מניח אף מילה בלא תרגום.
*ב) בפירושים קיימת אריכות רבה, רק מעטים מספיקים ללמוד את המקרא כולו בפירושיו. ורק מעט מן המעט מצליחים גם להתמיד בשינון ובחזרות על מנת לזוכרו. והתרגום נקרא בשטף, ומתאים גם לתינוקות של בית רבן וגם לזקנים יושבי ישיבה. חובת האב ללמד את בנו מפורשת ברמב&quot;ם {{ק|([[רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א ז|הלכות תלמוד תורה א הלכה ז]])}} ובשו&quot;ע {{ק|([[שולחן ערוך יורה דעה רמה#סעיף ו|יו&quot;ד רמה, ו]])}}: &quot;וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה&quot;. ועוד כתבו: {{ק|([[רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א ג|רמב&quot;ם שם הלכה ג]]; שו&quot;ע שם סעיף א)}}: &quot;מי שלא למדו אביו חייב ללמד את עצמו&quot;.

===מקורות הפירושים בתרגום זה===

הפירושים שבתרגום זה נלקטו ממקורות רבים, מהתרגומים הקדומים כאונקלוס וירושלמי, ומפירושי הראשונים והאחרונים, רש&quot;י, אבן עזרא, רשב&quot;ם, רבי יוסף בכור שור, רמב&quot;ן, רבינו בחיי, חזקוני, ספורנו, הכתב והקבלה, העמק דבר, ועוד.

להלכה אין קפידה על פי איזה פירוש לפרש. השתדלנו לבחור פירוש הנראה כיותר מתאים לפשוטו של דקדוק לשון המקרא ומהלך הענין. מקור הפירוש נמצא לרוב באחד המפרשים על אתר. לפעמים המפרשים לא פירשו במקום, אלא במקום אחר. דוגמה: וְרֹאשׁ פְּתָנִים {{ממ|דברים|לב|לג}}, לשון זה נמצא גם באיוב {{ק|([[איוב כ טז|כ, טז]])}} רֹאשׁ פְּתָנִים יִינָק, מכאן שרֹאשׁ ניתן ליניקה ושתיה. אך פירוש ברור נמצא רק ברש&quot;י על המילים 'מי ראש' בירמיהו {{ק|([[ירמיהו ח יד|ח, יד]])}} – &quot;ראש פתנים הוא ארס שבשיניו&quot;.

לפעמים נלקט הפירוש מצירוף של מספר מפרשים כדי שיהיה מלא ומתאים לפסוק כולו. למשל {{ק|([[שמות ד כה|שמות ד, כה]]–[[שמות ד כו|כו]])}} חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי, חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת.

לפעמים לא פירשו המפרשים ולא נמצא לתרגום מקור מפורש. פעמים ותורגם על פי ראיות.

===תצוגת התרגום===

תרגום זה לא הושם מילה תחת מילה אלא פסוק שלם כנגד פסוק, היות ובמקומות רבים דוקא שינוי סדר המילים בפסוק מבהיר היטב את המשמעות. למשל: &quot;וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו&quot; {{ממ|בראשית|כב|יג}}, המילה 'אַחַר' משמעותה אחורי הסבך, והפירוש הוא: וְהִנֵּה אַיִל מֵאֲחוֹרֵי סְבַךְ הַשִּׂיחִים וְהוּא מִסְתַּבֵּךְ בָּהֶם בְּקַרְנָיו.

===מדוע יש צורך בתרגום לתורה שכבר כתובה בלשון הקודש?===

אמרו בגמרא: {{ק|([[עבודה זרה נח ב|עבודה זרה דף נח ע&quot;ב]]; [[חולין קלז ב|חולין דף קלז ע&quot;ב]])}} &quot;לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמן&quot;, והזהירו שלא להחליף ביניהם במקום העלול להביא לידי טעות. בהמשך הדורות הוסיפה הלשון להשתנות, ומילים רבות שבלשון המקרא משמעותן אחת – נשתנה שימושן למשמעות אחרת. לכן נצרך תרגום גם עבור מילים שמשמעותן אינה מוכרת, וגם עבור מילים הנמצאות בשימוש יום יומי העלול להטעות את הלומד במשמעותו. לדוגמה, גביר בלשון תורה משמעו אדון, ובלשון האחרונים משמעו עשיר.

===האם יוצאים בפירוש זה ידי חובת שנים מקרא ואחד תרגום?===

חלק מהתימנים נוהגים כרמב&quot;ם וכתשובות הגאונים על פי מנהג בבל הקדמון, שיוצאים ידי חובה רק בתרגום 'אונקלוס'. ואם אינו מבינו יוסיף תרגום נוסף. אך השו&quot;ע {{ק|([[שולחן ערוך אורח חיים רפה ב|סימן רפה, ב]])}} והאחרונים פסקו שיוצאים גם בפירוש אחר כגון רש&quot;י. וכן כתב בספר העיתים לר' יהודה הנשיא אלברצלוני {{ק|(סימן קעה)}}: &quot;תרגום של ארץ ישראל... ואמרו שמותר לאומרו בבית הכנסת&quot;, כלומר שמתיר להדיא שאר תרגומים אפילו לתרגום שבציבור.

המשנה ברורה {{ק|(סימן רפה ס&quot;ק ה)}} כותב שראוי לקרוא בתרגום או פירוש שהוא מבין אותו, ובכלל זה גם התרגום ליידיש ספר צאינה וראינה. רק צריך שיהא בנוי על יסוד התלמוד. הביטוי 'בנוי על יסוד התלמוד' לקוח מהמגן אברהם שכתב כן על פירוש רש&quot;י. רש&quot;י כותב במקומות רבים פירוש השונה מהמפורש בגמרא. מכאן שהכוונה היא שהפירוש לא יהא נוגד את ההלכה. ותרגום 'מקרא מבואר' בכלל זה.

===האם ראוי ללמד תינוקות של בית רבן בתרגום?===

בספר בן איש חי {{ק|(הלכות שנה שניה פרשת כי תצא סעיף כה)}} הזכיר שהיו בידם תרגומים בלשון ערבי ובלשון פרסי והיו משתמשים בהם מלמדי תינוקות.

ובמחזור ויטרי לתלמידו של רש&quot;י {{ק|(סימן תקכז ד&quot;ה פרק יח; וכן הוא באגודה מסכת סופרים פרק טז)}} כתב: &quot;יש שקורין ספר קינות בערב, יש שמאחרין עד הבקר לאחר קריאת ספר תורה, שאחר התורה [עומד אחד] וראשו מתפלש בעפר, ובגדיו מטולאין וקורא בבכייה וביללה, אם יודע הוא לתרגמו מוטב, ואם לאו נותנו למי שיודע לתרגם בטוב, '''ומתרגם לפי שיבינו שאר העם והנשים ותינוקות''', שהנשים חייבות לשמוע קריאת ספר תורה כאנשים וכל שכן זכרים: וכן אתה חייב בקריאת שמע ותפילה וברכת המזון ובמזוזה: '''ואם אינם יודעין לשון הקודש מלמדין אותם בכל לשון שיכולות לשמוע וללמוד'''&quot;.

לכן מגמת תרגום זה להשתמש בשפה פשוטה ככל הניתן שתהיה בהירה גם לילדים.

===השיטות בניקוד טעמים ומידות===

הקמץ הקטן סומן בגופן ארוך יותר. ההבחנה בין סוגי הקמצים היא כשיטת המנחת שי {{ק|(שמות כט, לז)}} בשם האבן עזרא בספר צחות והלוית חן, וכך דעת המגיה לספר מכלול {{ק|(דפוס תר&quot;ב)}}, ומדקדקי זמננו. הטעמים שמיקומם קבוע סומנו גם בהברה המוטעמת. נוסף סימן זה֯ לציון שוא נע שאינו בתחילת מילה או אחר שוא או באות דגושה, בהתאם לניקודי חטף בכתבי היד. סימון הגעיות כשיטת מקראות גדולות הכתר, לרוב. מידות הנפח המשקל והאורך תורגמו כדברי הגאונים והרמב&quot;ם.{{הערה|ב&quot;מקרא מבואר&quot; בוויקיטקסט, הפסוקים לפני התרגום מובאים מתוך '''[[משתמש:Dovi/מקרא_על_פי_המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''. יש בהם סימון של קמץ קטן לפי שיטה קרובה, וגם הטעמים שמיקומם קבוע סומנו בהברה המוטעמת. אך אין בהם ציון לשווא נע בהתאם לניקודי חטף בכתבי היד. הרוצה לראות את הפסוקים כפי שהובאו בהדפסת &quot;מקרא מבואר&quot; יעיין ב'''[[:COMMONS:File:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|קובץ במקורי]]''' שלו.}}

פסוקי הקריאה הנהוגים בחול ובמנחה סומנו בכוכבית*, וכשמנהג התמנים שונה סומן בסוגרים [*].{{הערה|ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא_על_פי_המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' סומנו פסוקי הקריאה הנהוגים בחול ובמנחה בשבת כך: &quot;[לוי]&quot;, &quot;[ישראל]&quot;; וראו בהערה הקודמת.}}

===תודות ואחרית דבר===
יבורכו המשתתפים: הר' אלידע כוכב והר' אריאל שילה על הגהותיהם המרובות; הרב משה ארנרייך ורבים נוספים על הערותיהם.

אין די באלפי השעות שהושקעו בספר זה; לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. בעז&quot;ה יתוספו שיפורים נוספים במהדורות הבאות.

==הסכמת הרב מרדכי אליהו זצוק&quot;ל לקונטרס 'הצנע לכת' של המחבר==
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|הסכמת הרב מרדכי אליהו זצוק&quot;ל לקונטרס 'הצנע לכת' של המחבר|page=7]]
{{ש}}
בס&quot;ד י&quot;ב סיון תשס&quot;ה
{{ש}}
{{מרכז|{{ג|'''הסכמה'''}}}}
{{ש}}
ראה ראיתי מה שכתב איש רב פעלים לתורה ולתעודה '''הרב דוד כוכב הי&quot;ו''' בקונטרס &quot;'''הצנע לכת'''&quot;, והנה הדברים דברי אמת.

&quot;ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו&quot; (שמואל א יח,יד) כמו שדרשו בסנהדרין צג: על דוד המלך עליו השלום (שמואל א' טז,יח) ידע נגן – שיודע לישאל, וגבור חיל – שיודע להשיב, ואיש מלחמה – שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה, ונבון דבר – שמבין דבר מתוך דבר, ואיש תאר – שמראה פנים בהלכה, וה' עמו – שהלכה כמותו בכל מקום.

וראויים הדברים לרב המחבר. ויה&quot;ר שיזכו הוא ואחיו ה&quot;ה דן כוכב הי&quot;ו, המוציא לאור להמשיך הלאה להגדיל תורה ולהאדירה, ויפוצו מעינותיהם חוצה, ויהי ה' עמהם בכל אשר הם עושים, אכי&quot;ר.
{{ש}}
{{ש}}
'''מרדכי אליהו'''{{ש}}'''הראשון לציון הרב הראשי לישראל לשעבר'''
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}

==הסכמת הרב זלמן נחמיה גולדברג==
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|הסכמת הרב זלמן נחמיה גולדברג|page=8]]

ב&quot;ה, יום ח' כסלו תשע&quot;א

הראני ידידי הרב דוד כוכב שליט&quot;א חיבור שבו תרגם תורתינו הקדושה לשפה המדוברת בידינו.

וכידוע שלשון תורה לחוד ולשון בני אדם לחוד.{{ש}}ומבואר בגמרא נ[[נדרים מט א|דרים מ&quot;ט א']] שבנדרים הולכים אחר לשון בני אדם ולא אחר לשון תורה.{{ש}}ומצינו בגמרא שבת סוף פרק ב' שבזמן הגמרא השתנו לשון, ומה שבתורה כתוב שופר בלשון בני אדם חצוצרא, ונפקא מינה אם בא אדם לשאול במה לתקוע נאמר לו בחצוצרא ולא לומר לו שופר שאז יקח חצוצרא.

ומעתה לענין לצאת המצוה לומר שנים מקרא ואחד תרגום מבואר בשו&quot;ע {{ק|([[משנה ברורה על אורח חיים רפה|או&quot;ח רפ&quot;ה במשנ&quot;ב ס&quot;ק ה']])}} שיש גם לקרוא בלשון שהוא מבין, כמו &quot;צאנה וראנה&quot; באידיש ואם כן בודאי יש לו לקרוא מה שכתוב בלשון המובנת בלשון בני אדם.

הרב המחבר עיין בפירושי הראשונים ולפי פירושם כתב.{{ש}}[אמר בפסוק ויבשלו הפסח {{ק|([[דברים טז ז|דברים טז, ז]] ובשלת)}} כתב גם כן ויבשלו, ולענ&quot;ד יש לכתוב ויצלו הפסח שבלשון בני אדם צליה אינה בכלל בישול אכן גם בתרגום אונקלוס תרגם ויבשלו {{ק|(ותבשיל)}} ואפשר שגם בלשון ארמית צליה בכלל בישול אבל בשפה שאחר הגמרא לא קראו לצלי בישול].{{הערה|הביאור בעניין צליית קרבן הפסח בדברים טז, ז תוקן על פי דברי הרב.}}

והקב&quot;ה יעזרהו להוציאו לאור עולם לתועלת כלל ישראל.

הכותב לכבוד התורה ולומדיה{{ש}}זלמן נחמיה גולדברג

&lt;קטע התחלה=תצוגה 2/&gt;
==ספרי הנביאים==
'''ספר יהושע'''
*[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע א|ספר יהושע, חלק ראשון: כיבוש הארץ (פרקים א-יב)]]
*[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע ב|ספר יהושע, חלק שני: חלוקת הארץ (פרקים יג-כד)]]

'''ספר שופטים'''

'''ספר שמואל'''

'''ספר מלכים'''

'''ספר ישעיהו'''

'''ספר ירמיהו'''

'''ספר יחזקאל'''

'''תרי עשר''': [[מקרא מבואר/תצוגה/הושע|הושע]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/יואל|יואל]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/עמוס|עמוס]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/עבדיה|עֹבדיה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/יונה|יונה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/מיכה|מיכה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/נחום|נחום]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/חבקוק|חבקוק]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/צפניה|צפניה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/חגי|חגי]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/זכריה|זכריה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/מלאכי|מלאכי]]

==ספרי הכתובים==
#'''ספר תהלים'''
#'''ספר משלי'''
#'''ספר איוב'''
#'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]'''
#'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת רות|מגילת רות]]'''
#'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת איכה|מגילת איכה]]'''
#'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת קהלת|מגילת קֹהלת]]'''
#'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת אסתר|מגילת אסתר]]'''
#'''ספר דניאל'''
#'''ספר עזרא'''
#'''ספר דברי הימים'''&lt;קטע סוף=תצוגה 2/&gt;

==המקורות של המהדורה==
'''מקרא מבואר''' מבוסס על '''[[מקרא על פי המסורה]]''' (נוסח המקרא לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים אליו), ועל '''מקרא מבואר''', תרגום לעברית בת-זמננו מאת הרב דוד כוכב (ירושלים, תש&quot;פ). הראשון הוא מהדורה בתוך ויקיטקסט, והשני נלקח מתוך קבצים שהתקבלו מהמחבר. במהדורה המקורית (המודפסת) ערך המחבר גם את המקרא עצמו, וייתכן שיהיו שינויים קלים בין הפסוקים המופיעים בוויקיטקסט לפסוקים המופיעים במהדורה המודפסת.

==קישורים חיצוניים==
*[https://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&amp;id=300 מקרא מבואר] בפורטל הדף היומי
*{{היברובוקס|מקרא מבואר||63877}}

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מקרא מבואר]]</text>
      <sha1>i9djkb3fbn90cl1nuea39bwfg8v0jyc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101496</id>
      <parentid>3101495</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T10:59:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ספרי הכתובים */</comment>
      <origin>3101496</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27088" sha1="bcxyalem10cxoloogqcwdv8y6xzbka8" xml:space="preserve">__NOTOC__
&lt;קטע התחלה=תצוגה 1/&gt;
{| width=75% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=5 bgcolor=&quot;yellow&quot; align=center|{{ג|'''מִקְרָא מְבוֹאָר · מֵאֵת הָרַב דָּוִד כּוֹכָב'''}}{{ש}}{{ג|'''[[#תורה|פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ]] · [[#ספרי הנביאים|סִפְרֵי הַנְּבִיאִים]] · [[#ספרי הכתובים|סִפְרֵי הַכְּתוּבִים]]'''}}
|- align=center
!width=20%|{{עוגן בשורה|תורה}}ספר בראשית
!width=20%|ספר שמות
!width=20%|ספר ויקרא
!width=20%|ספר במדבר
!width=20%|ספר דברים
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת בראשית|בְּרֵאשִׁית]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת שמות|שְׁמוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת ויקרא|וַיִּקְרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת במדבר|בְּמִדְבַּר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת דברים|דְּבָרִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת נח|נֹֽחַ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת וארא|וָאֵרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת צו|צַו]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת נשא|נָשֹׂא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ואתחנן|וָאֶתְחַנַּן]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת לך לך|לֶךְ־לְךָ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת בא|בֹּא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת שמיני|שְׁמִינִי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת בהעלותך|בְּהַעֲלֹתְךָ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת עקב|עֵֽקֶב]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וירא|וַיֵּרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת בשלח|בְּשַׁלַּח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת תזריע|תַּזְרִֽיעַ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת שלח|שְׁלַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ראה|רְאֵה]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת חיי שרה|חַיֵּי שָׂרָה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת יתרו|יִתְרוֹ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת מצורע|מְצֹרָע]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת קורח|קֹֽרַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת שופטים|שֹׁפְטִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת תולדות|תּוֹלְדֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת משפטים|מִשְׁפָּטִים]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת אחרי מות|אַחֲרֵי מוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת חוקת|חֻקַּת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת כי תצא|כִּי־תֵצֵא]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויצא|וַיֵּצֵא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת תרומה|תְּרוּמָה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת קדושים|קְדֹשִׁים]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת בלק|בָּלָק]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת כי תבוא|כִּי־תָבוֹא]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וישלח|וַיִּשְׁלַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת תצוה|תְּצַוֶּה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת אמור|אֱמֹר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת פינחס|פִּינְחָס]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ניצבים|נִצָּבִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וישב|וַיֵּֽשֶׁב]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת כי תשא|כִּי תִשָּׂא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת בהר|בְּהַר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת מטות|מַטּוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת וילך|וַיֵּֽלֶךְ]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת מקץ|מִקֵּץ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת ויקהל|וַיַּקְהֵל]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת בחוקותי|בְּחֻקֹּתַי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת מסעי|מַסְעֵי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת האזינו|הַאֲזִֽינוּ]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויגש|וַיִּגַּשׁ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת פקודי|פְּקוּדֵי]]
|colspan=2|
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|וְזֹאת הַבְּרָכָה]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויחי|וַיְחִי]]
|align=center colspan=4|
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַהַפְטָרָה]]
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[תרגום אונקלוס|תַּרְגּוּם אוֹנְקְלוֹס לַתּוֹרָה]] · [[מקרא ותרגום|מִקְרָא וְתַרְגּוּם]] · [[שניים מקרא ואחד תרגום|שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם]]'''
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[רש&quot;י מנוקד על המקרא|רַשִׁ&quot;י מְנֻקָּד עַל הַמִּקְרָא]] · [[מקרא ותרגום ורש&quot;י|מִקְרָא וְתַרְגּוּם וְרַשִׁ&quot;י]]'''
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|colspan=2|{{ק|{{ג|'''[[#פתח דבר|מידע על מהדורה זו]]'''}}{{הערה|ל'''פרקי הבסיס''' לתצוגת &quot;מקרא מבואר&quot; ראו '''[[מקרא מבואר/פרקי בסיס|כאן]]''' (עדיין בשלבי הכנה). ל'''טקסט הגולמי''' להכנת פרקי הבסיס ראו '''[[מקרא מבואר/טקסט גולמי|כאן]]'''. דפים נסיוניים להצגת ספר מלא נמצאים כאן: [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית|בראשית]], [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא|ויקרא]], [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים|דברים]] (יהיה צורך לחלק את רוב הספרים לשני דפים).}}}}
| [[File:CC-BY-SA icon orange.svg|75px|רשיון חופשי|link=:w:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם]]
|colspan=2|'''מקרא מבואר''' שייך לכולם.&lt;br&gt;נא להשתמש בעבודה זו בחופשיות,&lt;br&gt;ולתת לאחרים להשתמש כך בעבודתך.{{קק|{{הערה|את ה&quot;ייחוס&quot; לפי הרשיון החופשי יש לבצע ע&quot;י '''קישור ישיר לדף הנוכחי'''.}}}}
|}

{{ש}}{{חיפוש|בסיס=מקרא מבואר/תצוגה|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש במקרא מבואר}}&lt;קטע סוף=תצוגה 1/&gt;

==פתח דבר==

[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|&quot;פתח דבר&quot; ב'''מִקְרָא מְבוֹאָר''', מאת הרב דוד כוכב.|page=5]]
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|'''מִקְרָא מְבוֹאָר''' מאת הרב דוד כוכב, עמוד השער.|page=1]]

===התרגומים לדורותם===
מימות יהושע בן נון היתה תורה מתבארת באמצעות תרגום, כדברי המשנה: &quot;וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסָדוּהוּ בַּסִּיד, וְכָתְבוּ עָלָיו אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: {{ממ|דברים|כז|ח}} בַּאֵר הֵיטֵב&quot; {{ק|([[משנה סוטה ז ה|מסכת סוטה פרק ז משנה ה]])}}.

וכן בימי עזרא, כדברי רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: &quot;מאי דכתיב: {{ממ|נחמיה|ח|ח}} וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא? ויקראו בספר תורת האלהים – זה מקרא, מפרש – זה תרגום&quot; {{ק|(מ[[מגילה ג א|סכת מגילה דף ג ע&quot;א]])}}.

וכך המשיכו ועשו: יונתן בן עוזיאל, אונקלוס, תרגום ירושלמי, ותרגומים נוספים כבר מזמן חז&quot;ל.

בשעת קריאת התורה היו קוראים בציבור גם את תרגום הקריאה. והוסיפו במסכת סופרים {{ק|([[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת&quot;ד)/י#הלכה ד|פרק יח הלכה ו]])}}: &quot;ומן הדין הוא לתרגם לעם לנשים ולתינוקות כל סדר וסדר ונביא של שבת לאחר קריאת התורה&quot;. ואמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי: &quot;לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום&quot; {{ק|([[ברכות ח א|מסכת ברכות דף ח ע&quot;א]])}}.

אולם רש&quot;י אבן עזרא ושאר ראשונים כתבו את פירושיהם במתכונת שונה, והתמקדו בפירוש מילים ספורות בלבד, והאריכו בהסברים ובבירור מקור פירושם.

===המעלות בתרגום===

שתי מעלות יש בתרגום על פני הפירושים:
*א) הפירושים רגילים לבאר מילות אחדות וענינים מסוימים, ולהותיר מילים וענינים רבים בלא פירוש. לעומת התרגום שאינו מניח אף מילה בלא תרגום.
*ב) בפירושים קיימת אריכות רבה, רק מעטים מספיקים ללמוד את המקרא כולו בפירושיו. ורק מעט מן המעט מצליחים גם להתמיד בשינון ובחזרות על מנת לזוכרו. והתרגום נקרא בשטף, ומתאים גם לתינוקות של בית רבן וגם לזקנים יושבי ישיבה. חובת האב ללמד את בנו מפורשת ברמב&quot;ם {{ק|([[רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א ז|הלכות תלמוד תורה א הלכה ז]])}} ובשו&quot;ע {{ק|([[שולחן ערוך יורה דעה רמה#סעיף ו|יו&quot;ד רמה, ו]])}}: &quot;וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה&quot;. ועוד כתבו: {{ק|([[רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א ג|רמב&quot;ם שם הלכה ג]]; שו&quot;ע שם סעיף א)}}: &quot;מי שלא למדו אביו חייב ללמד את עצמו&quot;.

===מקורות הפירושים בתרגום זה===

הפירושים שבתרגום זה נלקטו ממקורות רבים, מהתרגומים הקדומים כאונקלוס וירושלמי, ומפירושי הראשונים והאחרונים, רש&quot;י, אבן עזרא, רשב&quot;ם, רבי יוסף בכור שור, רמב&quot;ן, רבינו בחיי, חזקוני, ספורנו, הכתב והקבלה, העמק דבר, ועוד.

להלכה אין קפידה על פי איזה פירוש לפרש. השתדלנו לבחור פירוש הנראה כיותר מתאים לפשוטו של דקדוק לשון המקרא ומהלך הענין. מקור הפירוש נמצא לרוב באחד המפרשים על אתר. לפעמים המפרשים לא פירשו במקום, אלא במקום אחר. דוגמה: וְרֹאשׁ פְּתָנִים {{ממ|דברים|לב|לג}}, לשון זה נמצא גם באיוב {{ק|([[איוב כ טז|כ, טז]])}} רֹאשׁ פְּתָנִים יִינָק, מכאן שרֹאשׁ ניתן ליניקה ושתיה. אך פירוש ברור נמצא רק ברש&quot;י על המילים 'מי ראש' בירמיהו {{ק|([[ירמיהו ח יד|ח, יד]])}} – &quot;ראש פתנים הוא ארס שבשיניו&quot;.

לפעמים נלקט הפירוש מצירוף של מספר מפרשים כדי שיהיה מלא ומתאים לפסוק כולו. למשל {{ק|([[שמות ד כה|שמות ד, כה]]–[[שמות ד כו|כו]])}} חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי, חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת.

לפעמים לא פירשו המפרשים ולא נמצא לתרגום מקור מפורש. פעמים ותורגם על פי ראיות.

===תצוגת התרגום===

תרגום זה לא הושם מילה תחת מילה אלא פסוק שלם כנגד פסוק, היות ובמקומות רבים דוקא שינוי סדר המילים בפסוק מבהיר היטב את המשמעות. למשל: &quot;וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו&quot; {{ממ|בראשית|כב|יג}}, המילה 'אַחַר' משמעותה אחורי הסבך, והפירוש הוא: וְהִנֵּה אַיִל מֵאֲחוֹרֵי סְבַךְ הַשִּׂיחִים וְהוּא מִסְתַּבֵּךְ בָּהֶם בְּקַרְנָיו.

===מדוע יש צורך בתרגום לתורה שכבר כתובה בלשון הקודש?===

אמרו בגמרא: {{ק|([[עבודה זרה נח ב|עבודה זרה דף נח ע&quot;ב]]; [[חולין קלז ב|חולין דף קלז ע&quot;ב]])}} &quot;לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמן&quot;, והזהירו שלא להחליף ביניהם במקום העלול להביא לידי טעות. בהמשך הדורות הוסיפה הלשון להשתנות, ומילים רבות שבלשון המקרא משמעותן אחת – נשתנה שימושן למשמעות אחרת. לכן נצרך תרגום גם עבור מילים שמשמעותן אינה מוכרת, וגם עבור מילים הנמצאות בשימוש יום יומי העלול להטעות את הלומד במשמעותו. לדוגמה, גביר בלשון תורה משמעו אדון, ובלשון האחרונים משמעו עשיר.

===האם יוצאים בפירוש זה ידי חובת שנים מקרא ואחד תרגום?===

חלק מהתימנים נוהגים כרמב&quot;ם וכתשובות הגאונים על פי מנהג בבל הקדמון, שיוצאים ידי חובה רק בתרגום 'אונקלוס'. ואם אינו מבינו יוסיף תרגום נוסף. אך השו&quot;ע {{ק|([[שולחן ערוך אורח חיים רפה ב|סימן רפה, ב]])}} והאחרונים פסקו שיוצאים גם בפירוש אחר כגון רש&quot;י. וכן כתב בספר העיתים לר' יהודה הנשיא אלברצלוני {{ק|(סימן קעה)}}: &quot;תרגום של ארץ ישראל... ואמרו שמותר לאומרו בבית הכנסת&quot;, כלומר שמתיר להדיא שאר תרגומים אפילו לתרגום שבציבור.

המשנה ברורה {{ק|(סימן רפה ס&quot;ק ה)}} כותב שראוי לקרוא בתרגום או פירוש שהוא מבין אותו, ובכלל זה גם התרגום ליידיש ספר צאינה וראינה. רק צריך שיהא בנוי על יסוד התלמוד. הביטוי 'בנוי על יסוד התלמוד' לקוח מהמגן אברהם שכתב כן על פירוש רש&quot;י. רש&quot;י כותב במקומות רבים פירוש השונה מהמפורש בגמרא. מכאן שהכוונה היא שהפירוש לא יהא נוגד את ההלכה. ותרגום 'מקרא מבואר' בכלל זה.

===האם ראוי ללמד תינוקות של בית רבן בתרגום?===

בספר בן איש חי {{ק|(הלכות שנה שניה פרשת כי תצא סעיף כה)}} הזכיר שהיו בידם תרגומים בלשון ערבי ובלשון פרסי והיו משתמשים בהם מלמדי תינוקות.

ובמחזור ויטרי לתלמידו של רש&quot;י {{ק|(סימן תקכז ד&quot;ה פרק יח; וכן הוא באגודה מסכת סופרים פרק טז)}} כתב: &quot;יש שקורין ספר קינות בערב, יש שמאחרין עד הבקר לאחר קריאת ספר תורה, שאחר התורה [עומד אחד] וראשו מתפלש בעפר, ובגדיו מטולאין וקורא בבכייה וביללה, אם יודע הוא לתרגמו מוטב, ואם לאו נותנו למי שיודע לתרגם בטוב, '''ומתרגם לפי שיבינו שאר העם והנשים ותינוקות''', שהנשים חייבות לשמוע קריאת ספר תורה כאנשים וכל שכן זכרים: וכן אתה חייב בקריאת שמע ותפילה וברכת המזון ובמזוזה: '''ואם אינם יודעין לשון הקודש מלמדין אותם בכל לשון שיכולות לשמוע וללמוד'''&quot;.

לכן מגמת תרגום זה להשתמש בשפה פשוטה ככל הניתן שתהיה בהירה גם לילדים.

===השיטות בניקוד טעמים ומידות===

הקמץ הקטן סומן בגופן ארוך יותר. ההבחנה בין סוגי הקמצים היא כשיטת המנחת שי {{ק|(שמות כט, לז)}} בשם האבן עזרא בספר צחות והלוית חן, וכך דעת המגיה לספר מכלול {{ק|(דפוס תר&quot;ב)}}, ומדקדקי זמננו. הטעמים שמיקומם קבוע סומנו גם בהברה המוטעמת. נוסף סימן זה֯ לציון שוא נע שאינו בתחילת מילה או אחר שוא או באות דגושה, בהתאם לניקודי חטף בכתבי היד. סימון הגעיות כשיטת מקראות גדולות הכתר, לרוב. מידות הנפח המשקל והאורך תורגמו כדברי הגאונים והרמב&quot;ם.{{הערה|ב&quot;מקרא מבואר&quot; בוויקיטקסט, הפסוקים לפני התרגום מובאים מתוך '''[[משתמש:Dovi/מקרא_על_פי_המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''. יש בהם סימון של קמץ קטן לפי שיטה קרובה, וגם הטעמים שמיקומם קבוע סומנו בהברה המוטעמת. אך אין בהם ציון לשווא נע בהתאם לניקודי חטף בכתבי היד. הרוצה לראות את הפסוקים כפי שהובאו בהדפסת &quot;מקרא מבואר&quot; יעיין ב'''[[:COMMONS:File:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|קובץ במקורי]]''' שלו.}}

פסוקי הקריאה הנהוגים בחול ובמנחה סומנו בכוכבית*, וכשמנהג התמנים שונה סומן בסוגרים [*].{{הערה|ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא_על_פי_המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' סומנו פסוקי הקריאה הנהוגים בחול ובמנחה בשבת כך: &quot;[לוי]&quot;, &quot;[ישראל]&quot;; וראו בהערה הקודמת.}}

===תודות ואחרית דבר===
יבורכו המשתתפים: הר' אלידע כוכב והר' אריאל שילה על הגהותיהם המרובות; הרב משה ארנרייך ורבים נוספים על הערותיהם.

אין די באלפי השעות שהושקעו בספר זה; לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. בעז&quot;ה יתוספו שיפורים נוספים במהדורות הבאות.

==הסכמת הרב מרדכי אליהו זצוק&quot;ל לקונטרס 'הצנע לכת' של המחבר==
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|הסכמת הרב מרדכי אליהו זצוק&quot;ל לקונטרס 'הצנע לכת' של המחבר|page=7]]
{{ש}}
בס&quot;ד י&quot;ב סיון תשס&quot;ה
{{ש}}
{{מרכז|{{ג|'''הסכמה'''}}}}
{{ש}}
ראה ראיתי מה שכתב איש רב פעלים לתורה ולתעודה '''הרב דוד כוכב הי&quot;ו''' בקונטרס &quot;'''הצנע לכת'''&quot;, והנה הדברים דברי אמת.

&quot;ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו&quot; (שמואל א יח,יד) כמו שדרשו בסנהדרין צג: על דוד המלך עליו השלום (שמואל א' טז,יח) ידע נגן – שיודע לישאל, וגבור חיל – שיודע להשיב, ואיש מלחמה – שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה, ונבון דבר – שמבין דבר מתוך דבר, ואיש תאר – שמראה פנים בהלכה, וה' עמו – שהלכה כמותו בכל מקום.

וראויים הדברים לרב המחבר. ויה&quot;ר שיזכו הוא ואחיו ה&quot;ה דן כוכב הי&quot;ו, המוציא לאור להמשיך הלאה להגדיל תורה ולהאדירה, ויפוצו מעינותיהם חוצה, ויהי ה' עמהם בכל אשר הם עושים, אכי&quot;ר.
{{ש}}
{{ש}}
'''מרדכי אליהו'''{{ש}}'''הראשון לציון הרב הראשי לישראל לשעבר'''
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}

==הסכמת הרב זלמן נחמיה גולדברג==
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|הסכמת הרב זלמן נחמיה גולדברג|page=8]]

ב&quot;ה, יום ח' כסלו תשע&quot;א

הראני ידידי הרב דוד כוכב שליט&quot;א חיבור שבו תרגם תורתינו הקדושה לשפה המדוברת בידינו.

וכידוע שלשון תורה לחוד ולשון בני אדם לחוד.{{ש}}ומבואר בגמרא נ[[נדרים מט א|דרים מ&quot;ט א']] שבנדרים הולכים אחר לשון בני אדם ולא אחר לשון תורה.{{ש}}ומצינו בגמרא שבת סוף פרק ב' שבזמן הגמרא השתנו לשון, ומה שבתורה כתוב שופר בלשון בני אדם חצוצרא, ונפקא מינה אם בא אדם לשאול במה לתקוע נאמר לו בחצוצרא ולא לומר לו שופר שאז יקח חצוצרא.

ומעתה לענין לצאת המצוה לומר שנים מקרא ואחד תרגום מבואר בשו&quot;ע {{ק|([[משנה ברורה על אורח חיים רפה|או&quot;ח רפ&quot;ה במשנ&quot;ב ס&quot;ק ה']])}} שיש גם לקרוא בלשון שהוא מבין, כמו &quot;צאנה וראנה&quot; באידיש ואם כן בודאי יש לו לקרוא מה שכתוב בלשון המובנת בלשון בני אדם.

הרב המחבר עיין בפירושי הראשונים ולפי פירושם כתב.{{ש}}[אמר בפסוק ויבשלו הפסח {{ק|([[דברים טז ז|דברים טז, ז]] ובשלת)}} כתב גם כן ויבשלו, ולענ&quot;ד יש לכתוב ויצלו הפסח שבלשון בני אדם צליה אינה בכלל בישול אכן גם בתרגום אונקלוס תרגם ויבשלו {{ק|(ותבשיל)}} ואפשר שגם בלשון ארמית צליה בכלל בישול אבל בשפה שאחר הגמרא לא קראו לצלי בישול].{{הערה|הביאור בעניין צליית קרבן הפסח בדברים טז, ז תוקן על פי דברי הרב.}}

והקב&quot;ה יעזרהו להוציאו לאור עולם לתועלת כלל ישראל.

הכותב לכבוד התורה ולומדיה{{ש}}זלמן נחמיה גולדברג

&lt;קטע התחלה=תצוגה 2/&gt;
==ספרי הנביאים==
'''ספר יהושע'''
*[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע א|ספר יהושע, חלק ראשון: כיבוש הארץ (פרקים א-יב)]]
*[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע ב|ספר יהושע, חלק שני: חלוקת הארץ (פרקים יג-כד)]]

'''ספר שופטים'''

'''ספר שמואל'''

'''ספר מלכים'''

'''ספר ישעיהו'''

'''ספר ירמיהו'''

'''ספר יחזקאל'''

'''תרי עשר''': [[מקרא מבואר/תצוגה/הושע|הושע]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/יואל|יואל]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/עמוס|עמוס]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/עבדיה|עֹבדיה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/יונה|יונה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/מיכה|מיכה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/נחום|נחום]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/חבקוק|חבקוק]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/צפניה|צפניה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/חגי|חגי]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/זכריה|זכריה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/מלאכי|מלאכי]]

==ספרי הכתובים==

'''ספר תהלים'''

'''ספר משלי'''

'''ספר איוב'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת רות|מגילת רות]]'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת איכה|מגילת איכה]]'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת קהלת|מגילת קֹהלת]]'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת אסתר|מגילת אסתר]]'''

'''ספר דניאל'''

'''ספר עזרא'''
#'''ספר דברי הימים'''&lt;קטע סוף=תצוגה 2/&gt;

==המקורות של המהדורה==
'''מקרא מבואר''' מבוסס על '''[[מקרא על פי המסורה]]''' (נוסח המקרא לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים אליו), ועל '''מקרא מבואר''', תרגום לעברית בת-זמננו מאת הרב דוד כוכב (ירושלים, תש&quot;פ). הראשון הוא מהדורה בתוך ויקיטקסט, והשני נלקח מתוך קבצים שהתקבלו מהמחבר. במהדורה המקורית (המודפסת) ערך המחבר גם את המקרא עצמו, וייתכן שיהיו שינויים קלים בין הפסוקים המופיעים בוויקיטקסט לפסוקים המופיעים במהדורה המודפסת.

==קישורים חיצוניים==
*[https://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&amp;id=300 מקרא מבואר] בפורטל הדף היומי
*{{היברובוקס|מקרא מבואר||63877}}

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מקרא מבואר]]</text>
      <sha1>bcxyalem10cxoloogqcwdv8y6xzbka8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101497</id>
      <parentid>3101496</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T10:59:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ספרי הכתובים */</comment>
      <origin>3101497</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27088" sha1="l7jwa9uplrank29lriebczhwbicqr6o" xml:space="preserve">__NOTOC__
&lt;קטע התחלה=תצוגה 1/&gt;
{| width=75% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=5 bgcolor=&quot;yellow&quot; align=center|{{ג|'''מִקְרָא מְבוֹאָר · מֵאֵת הָרַב דָּוִד כּוֹכָב'''}}{{ש}}{{ג|'''[[#תורה|פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ]] · [[#ספרי הנביאים|סִפְרֵי הַנְּבִיאִים]] · [[#ספרי הכתובים|סִפְרֵי הַכְּתוּבִים]]'''}}
|- align=center
!width=20%|{{עוגן בשורה|תורה}}ספר בראשית
!width=20%|ספר שמות
!width=20%|ספר ויקרא
!width=20%|ספר במדבר
!width=20%|ספר דברים
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת בראשית|בְּרֵאשִׁית]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת שמות|שְׁמוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת ויקרא|וַיִּקְרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת במדבר|בְּמִדְבַּר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת דברים|דְּבָרִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת נח|נֹֽחַ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת וארא|וָאֵרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת צו|צַו]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת נשא|נָשֹׂא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ואתחנן|וָאֶתְחַנַּן]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת לך לך|לֶךְ־לְךָ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת בא|בֹּא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת שמיני|שְׁמִינִי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת בהעלותך|בְּהַעֲלֹתְךָ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת עקב|עֵֽקֶב]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וירא|וַיֵּרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת בשלח|בְּשַׁלַּח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת תזריע|תַּזְרִֽיעַ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת שלח|שְׁלַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ראה|רְאֵה]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת חיי שרה|חַיֵּי שָׂרָה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת יתרו|יִתְרוֹ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת מצורע|מְצֹרָע]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת קורח|קֹֽרַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת שופטים|שֹׁפְטִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת תולדות|תּוֹלְדֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת משפטים|מִשְׁפָּטִים]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת אחרי מות|אַחֲרֵי מוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת חוקת|חֻקַּת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת כי תצא|כִּי־תֵצֵא]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויצא|וַיֵּצֵא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת תרומה|תְּרוּמָה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת קדושים|קְדֹשִׁים]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת בלק|בָּלָק]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת כי תבוא|כִּי־תָבוֹא]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וישלח|וַיִּשְׁלַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת תצוה|תְּצַוֶּה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת אמור|אֱמֹר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת פינחס|פִּינְחָס]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ניצבים|נִצָּבִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וישב|וַיֵּֽשֶׁב]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת כי תשא|כִּי תִשָּׂא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת בהר|בְּהַר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת מטות|מַטּוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת וילך|וַיֵּֽלֶךְ]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת מקץ|מִקֵּץ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת ויקהל|וַיַּקְהֵל]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת בחוקותי|בְּחֻקֹּתַי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת מסעי|מַסְעֵי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת האזינו|הַאֲזִֽינוּ]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויגש|וַיִּגַּשׁ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת פקודי|פְּקוּדֵי]]
|colspan=2|
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|וְזֹאת הַבְּרָכָה]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויחי|וַיְחִי]]
|align=center colspan=4|
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַהַפְטָרָה]]
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[תרגום אונקלוס|תַּרְגּוּם אוֹנְקְלוֹס לַתּוֹרָה]] · [[מקרא ותרגום|מִקְרָא וְתַרְגּוּם]] · [[שניים מקרא ואחד תרגום|שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם]]'''
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[רש&quot;י מנוקד על המקרא|רַשִׁ&quot;י מְנֻקָּד עַל הַמִּקְרָא]] · [[מקרא ותרגום ורש&quot;י|מִקְרָא וְתַרְגּוּם וְרַשִׁ&quot;י]]'''
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|colspan=2|{{ק|{{ג|'''[[#פתח דבר|מידע על מהדורה זו]]'''}}{{הערה|ל'''פרקי הבסיס''' לתצוגת &quot;מקרא מבואר&quot; ראו '''[[מקרא מבואר/פרקי בסיס|כאן]]''' (עדיין בשלבי הכנה). ל'''טקסט הגולמי''' להכנת פרקי הבסיס ראו '''[[מקרא מבואר/טקסט גולמי|כאן]]'''. דפים נסיוניים להצגת ספר מלא נמצאים כאן: [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית|בראשית]], [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא|ויקרא]], [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים|דברים]] (יהיה צורך לחלק את רוב הספרים לשני דפים).}}}}
| [[File:CC-BY-SA icon orange.svg|75px|רשיון חופשי|link=:w:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם]]
|colspan=2|'''מקרא מבואר''' שייך לכולם.&lt;br&gt;נא להשתמש בעבודה זו בחופשיות,&lt;br&gt;ולתת לאחרים להשתמש כך בעבודתך.{{קק|{{הערה|את ה&quot;ייחוס&quot; לפי הרשיון החופשי יש לבצע ע&quot;י '''קישור ישיר לדף הנוכחי'''.}}}}
|}

{{ש}}{{חיפוש|בסיס=מקרא מבואר/תצוגה|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש במקרא מבואר}}&lt;קטע סוף=תצוגה 1/&gt;

==פתח דבר==

[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|&quot;פתח דבר&quot; ב'''מִקְרָא מְבוֹאָר''', מאת הרב דוד כוכב.|page=5]]
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|'''מִקְרָא מְבוֹאָר''' מאת הרב דוד כוכב, עמוד השער.|page=1]]

===התרגומים לדורותם===
מימות יהושע בן נון היתה תורה מתבארת באמצעות תרגום, כדברי המשנה: &quot;וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסָדוּהוּ בַּסִּיד, וְכָתְבוּ עָלָיו אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: {{ממ|דברים|כז|ח}} בַּאֵר הֵיטֵב&quot; {{ק|([[משנה סוטה ז ה|מסכת סוטה פרק ז משנה ה]])}}.

וכן בימי עזרא, כדברי רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: &quot;מאי דכתיב: {{ממ|נחמיה|ח|ח}} וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא? ויקראו בספר תורת האלהים – זה מקרא, מפרש – זה תרגום&quot; {{ק|(מ[[מגילה ג א|סכת מגילה דף ג ע&quot;א]])}}.

וכך המשיכו ועשו: יונתן בן עוזיאל, אונקלוס, תרגום ירושלמי, ותרגומים נוספים כבר מזמן חז&quot;ל.

בשעת קריאת התורה היו קוראים בציבור גם את תרגום הקריאה. והוסיפו במסכת סופרים {{ק|([[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת&quot;ד)/י#הלכה ד|פרק יח הלכה ו]])}}: &quot;ומן הדין הוא לתרגם לעם לנשים ולתינוקות כל סדר וסדר ונביא של שבת לאחר קריאת התורה&quot;. ואמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי: &quot;לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום&quot; {{ק|([[ברכות ח א|מסכת ברכות דף ח ע&quot;א]])}}.

אולם רש&quot;י אבן עזרא ושאר ראשונים כתבו את פירושיהם במתכונת שונה, והתמקדו בפירוש מילים ספורות בלבד, והאריכו בהסברים ובבירור מקור פירושם.

===המעלות בתרגום===

שתי מעלות יש בתרגום על פני הפירושים:
*א) הפירושים רגילים לבאר מילות אחדות וענינים מסוימים, ולהותיר מילים וענינים רבים בלא פירוש. לעומת התרגום שאינו מניח אף מילה בלא תרגום.
*ב) בפירושים קיימת אריכות רבה, רק מעטים מספיקים ללמוד את המקרא כולו בפירושיו. ורק מעט מן המעט מצליחים גם להתמיד בשינון ובחזרות על מנת לזוכרו. והתרגום נקרא בשטף, ומתאים גם לתינוקות של בית רבן וגם לזקנים יושבי ישיבה. חובת האב ללמד את בנו מפורשת ברמב&quot;ם {{ק|([[רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א ז|הלכות תלמוד תורה א הלכה ז]])}} ובשו&quot;ע {{ק|([[שולחן ערוך יורה דעה רמה#סעיף ו|יו&quot;ד רמה, ו]])}}: &quot;וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה&quot;. ועוד כתבו: {{ק|([[רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א ג|רמב&quot;ם שם הלכה ג]]; שו&quot;ע שם סעיף א)}}: &quot;מי שלא למדו אביו חייב ללמד את עצמו&quot;.

===מקורות הפירושים בתרגום זה===

הפירושים שבתרגום זה נלקטו ממקורות רבים, מהתרגומים הקדומים כאונקלוס וירושלמי, ומפירושי הראשונים והאחרונים, רש&quot;י, אבן עזרא, רשב&quot;ם, רבי יוסף בכור שור, רמב&quot;ן, רבינו בחיי, חזקוני, ספורנו, הכתב והקבלה, העמק דבר, ועוד.

להלכה אין קפידה על פי איזה פירוש לפרש. השתדלנו לבחור פירוש הנראה כיותר מתאים לפשוטו של דקדוק לשון המקרא ומהלך הענין. מקור הפירוש נמצא לרוב באחד המפרשים על אתר. לפעמים המפרשים לא פירשו במקום, אלא במקום אחר. דוגמה: וְרֹאשׁ פְּתָנִים {{ממ|דברים|לב|לג}}, לשון זה נמצא גם באיוב {{ק|([[איוב כ טז|כ, טז]])}} רֹאשׁ פְּתָנִים יִינָק, מכאן שרֹאשׁ ניתן ליניקה ושתיה. אך פירוש ברור נמצא רק ברש&quot;י על המילים 'מי ראש' בירמיהו {{ק|([[ירמיהו ח יד|ח, יד]])}} – &quot;ראש פתנים הוא ארס שבשיניו&quot;.

לפעמים נלקט הפירוש מצירוף של מספר מפרשים כדי שיהיה מלא ומתאים לפסוק כולו. למשל {{ק|([[שמות ד כה|שמות ד, כה]]–[[שמות ד כו|כו]])}} חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי, חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת.

לפעמים לא פירשו המפרשים ולא נמצא לתרגום מקור מפורש. פעמים ותורגם על פי ראיות.

===תצוגת התרגום===

תרגום זה לא הושם מילה תחת מילה אלא פסוק שלם כנגד פסוק, היות ובמקומות רבים דוקא שינוי סדר המילים בפסוק מבהיר היטב את המשמעות. למשל: &quot;וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו&quot; {{ממ|בראשית|כב|יג}}, המילה 'אַחַר' משמעותה אחורי הסבך, והפירוש הוא: וְהִנֵּה אַיִל מֵאֲחוֹרֵי סְבַךְ הַשִּׂיחִים וְהוּא מִסְתַּבֵּךְ בָּהֶם בְּקַרְנָיו.

===מדוע יש צורך בתרגום לתורה שכבר כתובה בלשון הקודש?===

אמרו בגמרא: {{ק|([[עבודה זרה נח ב|עבודה זרה דף נח ע&quot;ב]]; [[חולין קלז ב|חולין דף קלז ע&quot;ב]])}} &quot;לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמן&quot;, והזהירו שלא להחליף ביניהם במקום העלול להביא לידי טעות. בהמשך הדורות הוסיפה הלשון להשתנות, ומילים רבות שבלשון המקרא משמעותן אחת – נשתנה שימושן למשמעות אחרת. לכן נצרך תרגום גם עבור מילים שמשמעותן אינה מוכרת, וגם עבור מילים הנמצאות בשימוש יום יומי העלול להטעות את הלומד במשמעותו. לדוגמה, גביר בלשון תורה משמעו אדון, ובלשון האחרונים משמעו עשיר.

===האם יוצאים בפירוש זה ידי חובת שנים מקרא ואחד תרגום?===

חלק מהתימנים נוהגים כרמב&quot;ם וכתשובות הגאונים על פי מנהג בבל הקדמון, שיוצאים ידי חובה רק בתרגום 'אונקלוס'. ואם אינו מבינו יוסיף תרגום נוסף. אך השו&quot;ע {{ק|([[שולחן ערוך אורח חיים רפה ב|סימן רפה, ב]])}} והאחרונים פסקו שיוצאים גם בפירוש אחר כגון רש&quot;י. וכן כתב בספר העיתים לר' יהודה הנשיא אלברצלוני {{ק|(סימן קעה)}}: &quot;תרגום של ארץ ישראל... ואמרו שמותר לאומרו בבית הכנסת&quot;, כלומר שמתיר להדיא שאר תרגומים אפילו לתרגום שבציבור.

המשנה ברורה {{ק|(סימן רפה ס&quot;ק ה)}} כותב שראוי לקרוא בתרגום או פירוש שהוא מבין אותו, ובכלל זה גם התרגום ליידיש ספר צאינה וראינה. רק צריך שיהא בנוי על יסוד התלמוד. הביטוי 'בנוי על יסוד התלמוד' לקוח מהמגן אברהם שכתב כן על פירוש רש&quot;י. רש&quot;י כותב במקומות רבים פירוש השונה מהמפורש בגמרא. מכאן שהכוונה היא שהפירוש לא יהא נוגד את ההלכה. ותרגום 'מקרא מבואר' בכלל זה.

===האם ראוי ללמד תינוקות של בית רבן בתרגום?===

בספר בן איש חי {{ק|(הלכות שנה שניה פרשת כי תצא סעיף כה)}} הזכיר שהיו בידם תרגומים בלשון ערבי ובלשון פרסי והיו משתמשים בהם מלמדי תינוקות.

ובמחזור ויטרי לתלמידו של רש&quot;י {{ק|(סימן תקכז ד&quot;ה פרק יח; וכן הוא באגודה מסכת סופרים פרק טז)}} כתב: &quot;יש שקורין ספר קינות בערב, יש שמאחרין עד הבקר לאחר קריאת ספר תורה, שאחר התורה [עומד אחד] וראשו מתפלש בעפר, ובגדיו מטולאין וקורא בבכייה וביללה, אם יודע הוא לתרגמו מוטב, ואם לאו נותנו למי שיודע לתרגם בטוב, '''ומתרגם לפי שיבינו שאר העם והנשים ותינוקות''', שהנשים חייבות לשמוע קריאת ספר תורה כאנשים וכל שכן זכרים: וכן אתה חייב בקריאת שמע ותפילה וברכת המזון ובמזוזה: '''ואם אינם יודעין לשון הקודש מלמדין אותם בכל לשון שיכולות לשמוע וללמוד'''&quot;.

לכן מגמת תרגום זה להשתמש בשפה פשוטה ככל הניתן שתהיה בהירה גם לילדים.

===השיטות בניקוד טעמים ומידות===

הקמץ הקטן סומן בגופן ארוך יותר. ההבחנה בין סוגי הקמצים היא כשיטת המנחת שי {{ק|(שמות כט, לז)}} בשם האבן עזרא בספר צחות והלוית חן, וכך דעת המגיה לספר מכלול {{ק|(דפוס תר&quot;ב)}}, ומדקדקי זמננו. הטעמים שמיקומם קבוע סומנו גם בהברה המוטעמת. נוסף סימן זה֯ לציון שוא נע שאינו בתחילת מילה או אחר שוא או באות דגושה, בהתאם לניקודי חטף בכתבי היד. סימון הגעיות כשיטת מקראות גדולות הכתר, לרוב. מידות הנפח המשקל והאורך תורגמו כדברי הגאונים והרמב&quot;ם.{{הערה|ב&quot;מקרא מבואר&quot; בוויקיטקסט, הפסוקים לפני התרגום מובאים מתוך '''[[משתמש:Dovi/מקרא_על_פי_המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''. יש בהם סימון של קמץ קטן לפי שיטה קרובה, וגם הטעמים שמיקומם קבוע סומנו בהברה המוטעמת. אך אין בהם ציון לשווא נע בהתאם לניקודי חטף בכתבי היד. הרוצה לראות את הפסוקים כפי שהובאו בהדפסת &quot;מקרא מבואר&quot; יעיין ב'''[[:COMMONS:File:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|קובץ במקורי]]''' שלו.}}

פסוקי הקריאה הנהוגים בחול ובמנחה סומנו בכוכבית*, וכשמנהג התמנים שונה סומן בסוגרים [*].{{הערה|ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא_על_פי_המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' סומנו פסוקי הקריאה הנהוגים בחול ובמנחה בשבת כך: &quot;[לוי]&quot;, &quot;[ישראל]&quot;; וראו בהערה הקודמת.}}

===תודות ואחרית דבר===
יבורכו המשתתפים: הר' אלידע כוכב והר' אריאל שילה על הגהותיהם המרובות; הרב משה ארנרייך ורבים נוספים על הערותיהם.

אין די באלפי השעות שהושקעו בספר זה; לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. בעז&quot;ה יתוספו שיפורים נוספים במהדורות הבאות.

==הסכמת הרב מרדכי אליהו זצוק&quot;ל לקונטרס 'הצנע לכת' של המחבר==
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|הסכמת הרב מרדכי אליהו זצוק&quot;ל לקונטרס 'הצנע לכת' של המחבר|page=7]]
{{ש}}
בס&quot;ד י&quot;ב סיון תשס&quot;ה
{{ש}}
{{מרכז|{{ג|'''הסכמה'''}}}}
{{ש}}
ראה ראיתי מה שכתב איש רב פעלים לתורה ולתעודה '''הרב דוד כוכב הי&quot;ו''' בקונטרס &quot;'''הצנע לכת'''&quot;, והנה הדברים דברי אמת.

&quot;ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו&quot; (שמואל א יח,יד) כמו שדרשו בסנהדרין צג: על דוד המלך עליו השלום (שמואל א' טז,יח) ידע נגן – שיודע לישאל, וגבור חיל – שיודע להשיב, ואיש מלחמה – שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה, ונבון דבר – שמבין דבר מתוך דבר, ואיש תאר – שמראה פנים בהלכה, וה' עמו – שהלכה כמותו בכל מקום.

וראויים הדברים לרב המחבר. ויה&quot;ר שיזכו הוא ואחיו ה&quot;ה דן כוכב הי&quot;ו, המוציא לאור להמשיך הלאה להגדיל תורה ולהאדירה, ויפוצו מעינותיהם חוצה, ויהי ה' עמהם בכל אשר הם עושים, אכי&quot;ר.
{{ש}}
{{ש}}
'''מרדכי אליהו'''{{ש}}'''הראשון לציון הרב הראשי לישראל לשעבר'''
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}

==הסכמת הרב זלמן נחמיה גולדברג==
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|הסכמת הרב זלמן נחמיה גולדברג|page=8]]

ב&quot;ה, יום ח' כסלו תשע&quot;א

הראני ידידי הרב דוד כוכב שליט&quot;א חיבור שבו תרגם תורתינו הקדושה לשפה המדוברת בידינו.

וכידוע שלשון תורה לחוד ולשון בני אדם לחוד.{{ש}}ומבואר בגמרא נ[[נדרים מט א|דרים מ&quot;ט א']] שבנדרים הולכים אחר לשון בני אדם ולא אחר לשון תורה.{{ש}}ומצינו בגמרא שבת סוף פרק ב' שבזמן הגמרא השתנו לשון, ומה שבתורה כתוב שופר בלשון בני אדם חצוצרא, ונפקא מינה אם בא אדם לשאול במה לתקוע נאמר לו בחצוצרא ולא לומר לו שופר שאז יקח חצוצרא.

ומעתה לענין לצאת המצוה לומר שנים מקרא ואחד תרגום מבואר בשו&quot;ע {{ק|([[משנה ברורה על אורח חיים רפה|או&quot;ח רפ&quot;ה במשנ&quot;ב ס&quot;ק ה']])}} שיש גם לקרוא בלשון שהוא מבין, כמו &quot;צאנה וראנה&quot; באידיש ואם כן בודאי יש לו לקרוא מה שכתוב בלשון המובנת בלשון בני אדם.

הרב המחבר עיין בפירושי הראשונים ולפי פירושם כתב.{{ש}}[אמר בפסוק ויבשלו הפסח {{ק|([[דברים טז ז|דברים טז, ז]] ובשלת)}} כתב גם כן ויבשלו, ולענ&quot;ד יש לכתוב ויצלו הפסח שבלשון בני אדם צליה אינה בכלל בישול אכן גם בתרגום אונקלוס תרגם ויבשלו {{ק|(ותבשיל)}} ואפשר שגם בלשון ארמית צליה בכלל בישול אבל בשפה שאחר הגמרא לא קראו לצלי בישול].{{הערה|הביאור בעניין צליית קרבן הפסח בדברים טז, ז תוקן על פי דברי הרב.}}

והקב&quot;ה יעזרהו להוציאו לאור עולם לתועלת כלל ישראל.

הכותב לכבוד התורה ולומדיה{{ש}}זלמן נחמיה גולדברג

&lt;קטע התחלה=תצוגה 2/&gt;
==ספרי הנביאים==
'''ספר יהושע'''
*[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע א|ספר יהושע, חלק ראשון: כיבוש הארץ (פרקים א-יב)]]
*[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע ב|ספר יהושע, חלק שני: חלוקת הארץ (פרקים יג-כד)]]

'''ספר שופטים'''

'''ספר שמואל'''

'''ספר מלכים'''

'''ספר ישעיהו'''

'''ספר ירמיהו'''

'''ספר יחזקאל'''

'''תרי עשר''': [[מקרא מבואר/תצוגה/הושע|הושע]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/יואל|יואל]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/עמוס|עמוס]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/עבדיה|עֹבדיה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/יונה|יונה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/מיכה|מיכה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/נחום|נחום]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/חבקוק|חבקוק]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/צפניה|צפניה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/חגי|חגי]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/זכריה|זכריה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/מלאכי|מלאכי]]

==ספרי הכתובים==

'''ספר תהלים'''

'''ספר משלי'''

'''ספר איוב'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת רות|מגילת רות]]'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת איכה|מגילת איכה]]'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת קהלת|מגילת קֹהלת]]'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת אסתר|מגילת אסתר]]'''

'''ספר דניאל'''

'''ספר עזרא'''

'''ספר דברי הימים'''&lt;קטע סוף=תצוגה 2/&gt;

==המקורות של המהדורה==
'''מקרא מבואר''' מבוסס על '''[[מקרא על פי המסורה]]''' (נוסח המקרא לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים אליו), ועל '''מקרא מבואר''', תרגום לעברית בת-זמננו מאת הרב דוד כוכב (ירושלים, תש&quot;פ). הראשון הוא מהדורה בתוך ויקיטקסט, והשני נלקח מתוך קבצים שהתקבלו מהמחבר. במהדורה המקורית (המודפסת) ערך המחבר גם את המקרא עצמו, וייתכן שיהיו שינויים קלים בין הפסוקים המופיעים בוויקיטקסט לפסוקים המופיעים במהדורה המודפסת.

==קישורים חיצוניים==
*[https://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&amp;id=300 מקרא מבואר] בפורטל הדף היומי
*{{היברובוקס|מקרא מבואר||63877}}

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מקרא מבואר]]</text>
      <sha1>l7jwa9uplrank29lriebczhwbicqr6o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101502</id>
      <parentid>3101497</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T11:04:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ספרי הנביאים */</comment>
      <origin>3101502</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27086" sha1="gxb0yfyiesv2zployuvwfat6oaz3up6" xml:space="preserve">__NOTOC__
&lt;קטע התחלה=תצוגה 1/&gt;
{| width=75% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=5 bgcolor=&quot;yellow&quot; align=center|{{ג|'''מִקְרָא מְבוֹאָר · מֵאֵת הָרַב דָּוִד כּוֹכָב'''}}{{ש}}{{ג|'''[[#תורה|פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ]] · [[#ספרי הנביאים|סִפְרֵי הַנְּבִיאִים]] · [[#ספרי הכתובים|סִפְרֵי הַכְּתוּבִים]]'''}}
|- align=center
!width=20%|{{עוגן בשורה|תורה}}ספר בראשית
!width=20%|ספר שמות
!width=20%|ספר ויקרא
!width=20%|ספר במדבר
!width=20%|ספר דברים
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת בראשית|בְּרֵאשִׁית]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת שמות|שְׁמוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת ויקרא|וַיִּקְרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת במדבר|בְּמִדְבַּר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת דברים|דְּבָרִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת נח|נֹֽחַ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת וארא|וָאֵרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת צו|צַו]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת נשא|נָשֹׂא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ואתחנן|וָאֶתְחַנַּן]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת לך לך|לֶךְ־לְךָ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת בא|בֹּא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת שמיני|שְׁמִינִי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת בהעלותך|בְּהַעֲלֹתְךָ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת עקב|עֵֽקֶב]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וירא|וַיֵּרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת בשלח|בְּשַׁלַּח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת תזריע|תַּזְרִֽיעַ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת שלח|שְׁלַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ראה|רְאֵה]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת חיי שרה|חַיֵּי שָׂרָה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת יתרו|יִתְרוֹ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת מצורע|מְצֹרָע]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת קורח|קֹֽרַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת שופטים|שֹׁפְטִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת תולדות|תּוֹלְדֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת משפטים|מִשְׁפָּטִים]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת אחרי מות|אַחֲרֵי מוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת חוקת|חֻקַּת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת כי תצא|כִּי־תֵצֵא]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויצא|וַיֵּצֵא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת תרומה|תְּרוּמָה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת קדושים|קְדֹשִׁים]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת בלק|בָּלָק]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת כי תבוא|כִּי־תָבוֹא]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וישלח|וַיִּשְׁלַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת תצוה|תְּצַוֶּה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת אמור|אֱמֹר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת פינחס|פִּינְחָס]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ניצבים|נִצָּבִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וישב|וַיֵּֽשֶׁב]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת כי תשא|כִּי תִשָּׂא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת בהר|בְּהַר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת מטות|מַטּוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת וילך|וַיֵּֽלֶךְ]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת מקץ|מִקֵּץ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת ויקהל|וַיַּקְהֵל]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת בחוקותי|בְּחֻקֹּתַי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת מסעי|מַסְעֵי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת האזינו|הַאֲזִֽינוּ]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויגש|וַיִּגַּשׁ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת פקודי|פְּקוּדֵי]]
|colspan=2|
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|וְזֹאת הַבְּרָכָה]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויחי|וַיְחִי]]
|align=center colspan=4|
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַהַפְטָרָה]]
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[תרגום אונקלוס|תַּרְגּוּם אוֹנְקְלוֹס לַתּוֹרָה]] · [[מקרא ותרגום|מִקְרָא וְתַרְגּוּם]] · [[שניים מקרא ואחד תרגום|שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם]]'''
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[רש&quot;י מנוקד על המקרא|רַשִׁ&quot;י מְנֻקָּד עַל הַמִּקְרָא]] · [[מקרא ותרגום ורש&quot;י|מִקְרָא וְתַרְגּוּם וְרַשִׁ&quot;י]]'''
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|colspan=2|{{ק|{{ג|'''[[#פתח דבר|מידע על מהדורה זו]]'''}}{{הערה|ל'''פרקי הבסיס''' לתצוגת &quot;מקרא מבואר&quot; ראו '''[[מקרא מבואר/פרקי בסיס|כאן]]''' (עדיין בשלבי הכנה). ל'''טקסט הגולמי''' להכנת פרקי הבסיס ראו '''[[מקרא מבואר/טקסט גולמי|כאן]]'''. דפים נסיוניים להצגת ספר מלא נמצאים כאן: [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית|בראשית]], [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא|ויקרא]], [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים|דברים]] (יהיה צורך לחלק את רוב הספרים לשני דפים).}}}}
| [[File:CC-BY-SA icon orange.svg|75px|רשיון חופשי|link=:w:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם]]
|colspan=2|'''מקרא מבואר''' שייך לכולם.&lt;br&gt;נא להשתמש בעבודה זו בחופשיות,&lt;br&gt;ולתת לאחרים להשתמש כך בעבודתך.{{קק|{{הערה|את ה&quot;ייחוס&quot; לפי הרשיון החופשי יש לבצע ע&quot;י '''קישור ישיר לדף הנוכחי'''.}}}}
|}

{{ש}}{{חיפוש|בסיס=מקרא מבואר/תצוגה|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש במקרא מבואר}}&lt;קטע סוף=תצוגה 1/&gt;

==פתח דבר==

[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|&quot;פתח דבר&quot; ב'''מִקְרָא מְבוֹאָר''', מאת הרב דוד כוכב.|page=5]]
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|'''מִקְרָא מְבוֹאָר''' מאת הרב דוד כוכב, עמוד השער.|page=1]]

===התרגומים לדורותם===
מימות יהושע בן נון היתה תורה מתבארת באמצעות תרגום, כדברי המשנה: &quot;וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסָדוּהוּ בַּסִּיד, וְכָתְבוּ עָלָיו אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: {{ממ|דברים|כז|ח}} בַּאֵר הֵיטֵב&quot; {{ק|([[משנה סוטה ז ה|מסכת סוטה פרק ז משנה ה]])}}.

וכן בימי עזרא, כדברי רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: &quot;מאי דכתיב: {{ממ|נחמיה|ח|ח}} וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא? ויקראו בספר תורת האלהים – זה מקרא, מפרש – זה תרגום&quot; {{ק|(מ[[מגילה ג א|סכת מגילה דף ג ע&quot;א]])}}.

וכך המשיכו ועשו: יונתן בן עוזיאל, אונקלוס, תרגום ירושלמי, ותרגומים נוספים כבר מזמן חז&quot;ל.

בשעת קריאת התורה היו קוראים בציבור גם את תרגום הקריאה. והוסיפו במסכת סופרים {{ק|([[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת&quot;ד)/י#הלכה ד|פרק יח הלכה ו]])}}: &quot;ומן הדין הוא לתרגם לעם לנשים ולתינוקות כל סדר וסדר ונביא של שבת לאחר קריאת התורה&quot;. ואמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי: &quot;לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום&quot; {{ק|([[ברכות ח א|מסכת ברכות דף ח ע&quot;א]])}}.

אולם רש&quot;י אבן עזרא ושאר ראשונים כתבו את פירושיהם במתכונת שונה, והתמקדו בפירוש מילים ספורות בלבד, והאריכו בהסברים ובבירור מקור פירושם.

===המעלות בתרגום===

שתי מעלות יש בתרגום על פני הפירושים:
*א) הפירושים רגילים לבאר מילות אחדות וענינים מסוימים, ולהותיר מילים וענינים רבים בלא פירוש. לעומת התרגום שאינו מניח אף מילה בלא תרגום.
*ב) בפירושים קיימת אריכות רבה, רק מעטים מספיקים ללמוד את המקרא כולו בפירושיו. ורק מעט מן המעט מצליחים גם להתמיד בשינון ובחזרות על מנת לזוכרו. והתרגום נקרא בשטף, ומתאים גם לתינוקות של בית רבן וגם לזקנים יושבי ישיבה. חובת האב ללמד את בנו מפורשת ברמב&quot;ם {{ק|([[רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א ז|הלכות תלמוד תורה א הלכה ז]])}} ובשו&quot;ע {{ק|([[שולחן ערוך יורה דעה רמה#סעיף ו|יו&quot;ד רמה, ו]])}}: &quot;וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה&quot;. ועוד כתבו: {{ק|([[רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א ג|רמב&quot;ם שם הלכה ג]]; שו&quot;ע שם סעיף א)}}: &quot;מי שלא למדו אביו חייב ללמד את עצמו&quot;.

===מקורות הפירושים בתרגום זה===

הפירושים שבתרגום זה נלקטו ממקורות רבים, מהתרגומים הקדומים כאונקלוס וירושלמי, ומפירושי הראשונים והאחרונים, רש&quot;י, אבן עזרא, רשב&quot;ם, רבי יוסף בכור שור, רמב&quot;ן, רבינו בחיי, חזקוני, ספורנו, הכתב והקבלה, העמק דבר, ועוד.

להלכה אין קפידה על פי איזה פירוש לפרש. השתדלנו לבחור פירוש הנראה כיותר מתאים לפשוטו של דקדוק לשון המקרא ומהלך הענין. מקור הפירוש נמצא לרוב באחד המפרשים על אתר. לפעמים המפרשים לא פירשו במקום, אלא במקום אחר. דוגמה: וְרֹאשׁ פְּתָנִים {{ממ|דברים|לב|לג}}, לשון זה נמצא גם באיוב {{ק|([[איוב כ טז|כ, טז]])}} רֹאשׁ פְּתָנִים יִינָק, מכאן שרֹאשׁ ניתן ליניקה ושתיה. אך פירוש ברור נמצא רק ברש&quot;י על המילים 'מי ראש' בירמיהו {{ק|([[ירמיהו ח יד|ח, יד]])}} – &quot;ראש פתנים הוא ארס שבשיניו&quot;.

לפעמים נלקט הפירוש מצירוף של מספר מפרשים כדי שיהיה מלא ומתאים לפסוק כולו. למשל {{ק|([[שמות ד כה|שמות ד, כה]]–[[שמות ד כו|כו]])}} חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי, חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת.

לפעמים לא פירשו המפרשים ולא נמצא לתרגום מקור מפורש. פעמים ותורגם על פי ראיות.

===תצוגת התרגום===

תרגום זה לא הושם מילה תחת מילה אלא פסוק שלם כנגד פסוק, היות ובמקומות רבים דוקא שינוי סדר המילים בפסוק מבהיר היטב את המשמעות. למשל: &quot;וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו&quot; {{ממ|בראשית|כב|יג}}, המילה 'אַחַר' משמעותה אחורי הסבך, והפירוש הוא: וְהִנֵּה אַיִל מֵאֲחוֹרֵי סְבַךְ הַשִּׂיחִים וְהוּא מִסְתַּבֵּךְ בָּהֶם בְּקַרְנָיו.

===מדוע יש צורך בתרגום לתורה שכבר כתובה בלשון הקודש?===

אמרו בגמרא: {{ק|([[עבודה זרה נח ב|עבודה זרה דף נח ע&quot;ב]]; [[חולין קלז ב|חולין דף קלז ע&quot;ב]])}} &quot;לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמן&quot;, והזהירו שלא להחליף ביניהם במקום העלול להביא לידי טעות. בהמשך הדורות הוסיפה הלשון להשתנות, ומילים רבות שבלשון המקרא משמעותן אחת – נשתנה שימושן למשמעות אחרת. לכן נצרך תרגום גם עבור מילים שמשמעותן אינה מוכרת, וגם עבור מילים הנמצאות בשימוש יום יומי העלול להטעות את הלומד במשמעותו. לדוגמה, גביר בלשון תורה משמעו אדון, ובלשון האחרונים משמעו עשיר.

===האם יוצאים בפירוש זה ידי חובת שנים מקרא ואחד תרגום?===

חלק מהתימנים נוהגים כרמב&quot;ם וכתשובות הגאונים על פי מנהג בבל הקדמון, שיוצאים ידי חובה רק בתרגום 'אונקלוס'. ואם אינו מבינו יוסיף תרגום נוסף. אך השו&quot;ע {{ק|([[שולחן ערוך אורח חיים רפה ב|סימן רפה, ב]])}} והאחרונים פסקו שיוצאים גם בפירוש אחר כגון רש&quot;י. וכן כתב בספר העיתים לר' יהודה הנשיא אלברצלוני {{ק|(סימן קעה)}}: &quot;תרגום של ארץ ישראל... ואמרו שמותר לאומרו בבית הכנסת&quot;, כלומר שמתיר להדיא שאר תרגומים אפילו לתרגום שבציבור.

המשנה ברורה {{ק|(סימן רפה ס&quot;ק ה)}} כותב שראוי לקרוא בתרגום או פירוש שהוא מבין אותו, ובכלל זה גם התרגום ליידיש ספר צאינה וראינה. רק צריך שיהא בנוי על יסוד התלמוד. הביטוי 'בנוי על יסוד התלמוד' לקוח מהמגן אברהם שכתב כן על פירוש רש&quot;י. רש&quot;י כותב במקומות רבים פירוש השונה מהמפורש בגמרא. מכאן שהכוונה היא שהפירוש לא יהא נוגד את ההלכה. ותרגום 'מקרא מבואר' בכלל זה.

===האם ראוי ללמד תינוקות של בית רבן בתרגום?===

בספר בן איש חי {{ק|(הלכות שנה שניה פרשת כי תצא סעיף כה)}} הזכיר שהיו בידם תרגומים בלשון ערבי ובלשון פרסי והיו משתמשים בהם מלמדי תינוקות.

ובמחזור ויטרי לתלמידו של רש&quot;י {{ק|(סימן תקכז ד&quot;ה פרק יח; וכן הוא באגודה מסכת סופרים פרק טז)}} כתב: &quot;יש שקורין ספר קינות בערב, יש שמאחרין עד הבקר לאחר קריאת ספר תורה, שאחר התורה [עומד אחד] וראשו מתפלש בעפר, ובגדיו מטולאין וקורא בבכייה וביללה, אם יודע הוא לתרגמו מוטב, ואם לאו נותנו למי שיודע לתרגם בטוב, '''ומתרגם לפי שיבינו שאר העם והנשים ותינוקות''', שהנשים חייבות לשמוע קריאת ספר תורה כאנשים וכל שכן זכרים: וכן אתה חייב בקריאת שמע ותפילה וברכת המזון ובמזוזה: '''ואם אינם יודעין לשון הקודש מלמדין אותם בכל לשון שיכולות לשמוע וללמוד'''&quot;.

לכן מגמת תרגום זה להשתמש בשפה פשוטה ככל הניתן שתהיה בהירה גם לילדים.

===השיטות בניקוד טעמים ומידות===

הקמץ הקטן סומן בגופן ארוך יותר. ההבחנה בין סוגי הקמצים היא כשיטת המנחת שי {{ק|(שמות כט, לז)}} בשם האבן עזרא בספר צחות והלוית חן, וכך דעת המגיה לספר מכלול {{ק|(דפוס תר&quot;ב)}}, ומדקדקי זמננו. הטעמים שמיקומם קבוע סומנו גם בהברה המוטעמת. נוסף סימן זה֯ לציון שוא נע שאינו בתחילת מילה או אחר שוא או באות דגושה, בהתאם לניקודי חטף בכתבי היד. סימון הגעיות כשיטת מקראות גדולות הכתר, לרוב. מידות הנפח המשקל והאורך תורגמו כדברי הגאונים והרמב&quot;ם.{{הערה|ב&quot;מקרא מבואר&quot; בוויקיטקסט, הפסוקים לפני התרגום מובאים מתוך '''[[משתמש:Dovi/מקרא_על_פי_המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''. יש בהם סימון של קמץ קטן לפי שיטה קרובה, וגם הטעמים שמיקומם קבוע סומנו בהברה המוטעמת. אך אין בהם ציון לשווא נע בהתאם לניקודי חטף בכתבי היד. הרוצה לראות את הפסוקים כפי שהובאו בהדפסת &quot;מקרא מבואר&quot; יעיין ב'''[[:COMMONS:File:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|קובץ במקורי]]''' שלו.}}

פסוקי הקריאה הנהוגים בחול ובמנחה סומנו בכוכבית*, וכשמנהג התמנים שונה סומן בסוגרים [*].{{הערה|ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא_על_פי_המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' סומנו פסוקי הקריאה הנהוגים בחול ובמנחה בשבת כך: &quot;[לוי]&quot;, &quot;[ישראל]&quot;; וראו בהערה הקודמת.}}

===תודות ואחרית דבר===
יבורכו המשתתפים: הר' אלידע כוכב והר' אריאל שילה על הגהותיהם המרובות; הרב משה ארנרייך ורבים נוספים על הערותיהם.

אין די באלפי השעות שהושקעו בספר זה; לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. בעז&quot;ה יתוספו שיפורים נוספים במהדורות הבאות.

==הסכמת הרב מרדכי אליהו זצוק&quot;ל לקונטרס 'הצנע לכת' של המחבר==
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|הסכמת הרב מרדכי אליהו זצוק&quot;ל לקונטרס 'הצנע לכת' של המחבר|page=7]]
{{ש}}
בס&quot;ד י&quot;ב סיון תשס&quot;ה
{{ש}}
{{מרכז|{{ג|'''הסכמה'''}}}}
{{ש}}
ראה ראיתי מה שכתב איש רב פעלים לתורה ולתעודה '''הרב דוד כוכב הי&quot;ו''' בקונטרס &quot;'''הצנע לכת'''&quot;, והנה הדברים דברי אמת.

&quot;ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו&quot; (שמואל א יח,יד) כמו שדרשו בסנהדרין צג: על דוד המלך עליו השלום (שמואל א' טז,יח) ידע נגן – שיודע לישאל, וגבור חיל – שיודע להשיב, ואיש מלחמה – שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה, ונבון דבר – שמבין דבר מתוך דבר, ואיש תאר – שמראה פנים בהלכה, וה' עמו – שהלכה כמותו בכל מקום.

וראויים הדברים לרב המחבר. ויה&quot;ר שיזכו הוא ואחיו ה&quot;ה דן כוכב הי&quot;ו, המוציא לאור להמשיך הלאה להגדיל תורה ולהאדירה, ויפוצו מעינותיהם חוצה, ויהי ה' עמהם בכל אשר הם עושים, אכי&quot;ר.
{{ש}}
{{ש}}
'''מרדכי אליהו'''{{ש}}'''הראשון לציון הרב הראשי לישראל לשעבר'''
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}

==הסכמת הרב זלמן נחמיה גולדברג==
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|הסכמת הרב זלמן נחמיה גולדברג|page=8]]

ב&quot;ה, יום ח' כסלו תשע&quot;א

הראני ידידי הרב דוד כוכב שליט&quot;א חיבור שבו תרגם תורתינו הקדושה לשפה המדוברת בידינו.

וכידוע שלשון תורה לחוד ולשון בני אדם לחוד.{{ש}}ומבואר בגמרא נ[[נדרים מט א|דרים מ&quot;ט א']] שבנדרים הולכים אחר לשון בני אדם ולא אחר לשון תורה.{{ש}}ומצינו בגמרא שבת סוף פרק ב' שבזמן הגמרא השתנו לשון, ומה שבתורה כתוב שופר בלשון בני אדם חצוצרא, ונפקא מינה אם בא אדם לשאול במה לתקוע נאמר לו בחצוצרא ולא לומר לו שופר שאז יקח חצוצרא.

ומעתה לענין לצאת המצוה לומר שנים מקרא ואחד תרגום מבואר בשו&quot;ע {{ק|([[משנה ברורה על אורח חיים רפה|או&quot;ח רפ&quot;ה במשנ&quot;ב ס&quot;ק ה']])}} שיש גם לקרוא בלשון שהוא מבין, כמו &quot;צאנה וראנה&quot; באידיש ואם כן בודאי יש לו לקרוא מה שכתוב בלשון המובנת בלשון בני אדם.

הרב המחבר עיין בפירושי הראשונים ולפי פירושם כתב.{{ש}}[אמר בפסוק ויבשלו הפסח {{ק|([[דברים טז ז|דברים טז, ז]] ובשלת)}} כתב גם כן ויבשלו, ולענ&quot;ד יש לכתוב ויצלו הפסח שבלשון בני אדם צליה אינה בכלל בישול אכן גם בתרגום אונקלוס תרגם ויבשלו {{ק|(ותבשיל)}} ואפשר שגם בלשון ארמית צליה בכלל בישול אבל בשפה שאחר הגמרא לא קראו לצלי בישול].{{הערה|הביאור בעניין צליית קרבן הפסח בדברים טז, ז תוקן על פי דברי הרב.}}

והקב&quot;ה יעזרהו להוציאו לאור עולם לתועלת כלל ישראל.

הכותב לכבוד התורה ולומדיה{{ש}}זלמן נחמיה גולדברג

&lt;קטע התחלה=תצוגה 2/&gt;
==ספרי הנביאים==
'''ספר יהושע'''
*[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע 1|ספר יהושע, חלק ראשון: כיבוש הארץ (פרקים א-יב)]]
*[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע 2|ספר יהושע, חלק שני: חלוקת הארץ (פרקים יג-כד)]]

'''ספר שופטים'''

'''ספר שמואל'''

'''ספר מלכים'''

'''ספר ישעיהו'''

'''ספר ירמיהו'''

'''ספר יחזקאל'''

'''תרי עשר''': [[מקרא מבואר/תצוגה/הושע|הושע]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/יואל|יואל]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/עמוס|עמוס]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/עבדיה|עֹבדיה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/יונה|יונה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/מיכה|מיכה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/נחום|נחום]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/חבקוק|חבקוק]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/צפניה|צפניה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/חגי|חגי]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/זכריה|זכריה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/מלאכי|מלאכי]]

==ספרי הכתובים==

'''ספר תהלים'''

'''ספר משלי'''

'''ספר איוב'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת רות|מגילת רות]]'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת איכה|מגילת איכה]]'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת קהלת|מגילת קֹהלת]]'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת אסתר|מגילת אסתר]]'''

'''ספר דניאל'''

'''ספר עזרא'''

'''ספר דברי הימים'''&lt;קטע סוף=תצוגה 2/&gt;

==המקורות של המהדורה==
'''מקרא מבואר''' מבוסס על '''[[מקרא על פי המסורה]]''' (נוסח המקרא לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים אליו), ועל '''מקרא מבואר''', תרגום לעברית בת-זמננו מאת הרב דוד כוכב (ירושלים, תש&quot;פ). הראשון הוא מהדורה בתוך ויקיטקסט, והשני נלקח מתוך קבצים שהתקבלו מהמחבר. במהדורה המקורית (המודפסת) ערך המחבר גם את המקרא עצמו, וייתכן שיהיו שינויים קלים בין הפסוקים המופיעים בוויקיטקסט לפסוקים המופיעים במהדורה המודפסת.

==קישורים חיצוניים==
*[https://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&amp;id=300 מקרא מבואר] בפורטל הדף היומי
*{{היברובוקס|מקרא מבואר||63877}}

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מקרא מבואר]]</text>
      <sha1>gxb0yfyiesv2zployuvwfat6oaz3up6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101507</id>
      <parentid>3101502</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T11:25:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* ספרי הנביאים */</comment>
      <origin>3101507</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27174" sha1="agqz2qa0rn5osng3yax5f8se6xi0aw7" xml:space="preserve">__NOTOC__
&lt;קטע התחלה=תצוגה 1/&gt;
{| width=75% border=5 cellpadding=2 align=center
|colspan=5 bgcolor=&quot;yellow&quot; align=center|{{ג|'''מִקְרָא מְבוֹאָר · מֵאֵת הָרַב דָּוִד כּוֹכָב'''}}{{ש}}{{ג|'''[[#תורה|פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ]] · [[#ספרי הנביאים|סִפְרֵי הַנְּבִיאִים]] · [[#ספרי הכתובים|סִפְרֵי הַכְּתוּבִים]]'''}}
|- align=center
!width=20%|{{עוגן בשורה|תורה}}ספר בראשית
!width=20%|ספר שמות
!width=20%|ספר ויקרא
!width=20%|ספר במדבר
!width=20%|ספר דברים
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת בראשית|בְּרֵאשִׁית]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת שמות|שְׁמוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת ויקרא|וַיִּקְרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת במדבר|בְּמִדְבַּר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת דברים|דְּבָרִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת נח|נֹֽחַ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת וארא|וָאֵרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת צו|צַו]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת נשא|נָשֹׂא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ואתחנן|וָאֶתְחַנַּן]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת לך לך|לֶךְ־לְךָ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת בא|בֹּא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת שמיני|שְׁמִינִי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת בהעלותך|בְּהַעֲלֹתְךָ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת עקב|עֵֽקֶב]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וירא|וַיֵּרָא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת בשלח|בְּשַׁלַּח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת תזריע|תַּזְרִֽיעַ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת שלח|שְׁלַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ראה|רְאֵה]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת חיי שרה|חַיֵּי שָׂרָה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת יתרו|יִתְרוֹ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת מצורע|מְצֹרָע]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת קורח|קֹֽרַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת שופטים|שֹׁפְטִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת תולדות|תּוֹלְדֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת משפטים|מִשְׁפָּטִים]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת אחרי מות|אַחֲרֵי מוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת חוקת|חֻקַּת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת כי תצא|כִּי־תֵצֵא]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויצא|וַיֵּצֵא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת תרומה|תְּרוּמָה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת קדושים|קְדֹשִׁים]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת בלק|בָּלָק]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת כי תבוא|כִּי־תָבוֹא]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וישלח|וַיִּשְׁלַח]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת תצוה|תְּצַוֶּה]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת אמור|אֱמֹר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת פינחס|פִּינְחָס]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת ניצבים|נִצָּבִים]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת וישב|וַיֵּֽשֶׁב]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת כי תשא|כִּי תִשָּׂא]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת בהר|בְּהַר]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת מטות|מַטּוֹת]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת וילך|וַיֵּֽלֶךְ]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת מקץ|מִקֵּץ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת ויקהל|וַיַּקְהֵל]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא/פרשת בחוקותי|בְּחֻקֹּתַי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר במדבר/פרשת מסעי|מַסְעֵי]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת האזינו|הַאֲזִֽינוּ]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויגש|וַיִּגַּשׁ]]
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר שמות/פרשת פקודי|פְּקוּדֵי]]
|colspan=2|
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים/פרשת וזאת הברכה|וְזֹאת הַבְּרָכָה]]
|- align=center bgcolor=&quot;#6fe7ab&quot;
|[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית/פרשת ויחי|וַיְחִי]]
|align=center colspan=4|
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַהַפְטָרָה]]
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[תרגום אונקלוס|תַּרְגּוּם אוֹנְקְלוֹס לַתּוֹרָה]] · [[מקרא ותרגום|מִקְרָא וְתַרְגּוּם]] · [[שניים מקרא ואחד תרגום|שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם]]'''
|- align=center
|align=center bgcolor=&quot;aqua&quot; colspan=5|'''[[רש&quot;י מנוקד על המקרא|רַשִׁ&quot;י מְנֻקָּד עַל הַמִּקְרָא]] · [[מקרא ותרגום ורש&quot;י|מִקְרָא וְתַרְגּוּם וְרַשִׁ&quot;י]]'''
|- align=center bgcolor=&quot;yellow&quot;
|colspan=2|{{ק|{{ג|'''[[#פתח דבר|מידע על מהדורה זו]]'''}}{{הערה|ל'''פרקי הבסיס''' לתצוגת &quot;מקרא מבואר&quot; ראו '''[[מקרא מבואר/פרקי בסיס|כאן]]''' (עדיין בשלבי הכנה). ל'''טקסט הגולמי''' להכנת פרקי הבסיס ראו '''[[מקרא מבואר/טקסט גולמי|כאן]]'''. דפים נסיוניים להצגת ספר מלא נמצאים כאן: [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר בראשית|בראשית]], [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר ויקרא|ויקרא]], [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר דברים|דברים]] (יהיה צורך לחלק את רוב הספרים לשני דפים).}}}}
| [[File:CC-BY-SA icon orange.svg|75px|רשיון חופשי|link=:w:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם]]
|colspan=2|'''מקרא מבואר''' שייך לכולם.&lt;br&gt;נא להשתמש בעבודה זו בחופשיות,&lt;br&gt;ולתת לאחרים להשתמש כך בעבודתך.{{קק|{{הערה|את ה&quot;ייחוס&quot; לפי הרשיון החופשי יש לבצע ע&quot;י '''קישור ישיר לדף הנוכחי'''.}}}}
|}

{{ש}}{{חיפוש|בסיס=מקרא מבואר/תצוגה|רוחב=22|כפתור חיפוש=חיפוש במקרא מבואר}}&lt;קטע סוף=תצוגה 1/&gt;

==פתח דבר==

[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|&quot;פתח דבר&quot; ב'''מִקְרָא מְבוֹאָר''', מאת הרב דוד כוכב.|page=5]]
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|'''מִקְרָא מְבוֹאָר''' מאת הרב דוד כוכב, עמוד השער.|page=1]]

===התרגומים לדורותם===
מימות יהושע בן נון היתה תורה מתבארת באמצעות תרגום, כדברי המשנה: &quot;וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסָדוּהוּ בַּסִּיד, וְכָתְבוּ עָלָיו אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: {{ממ|דברים|כז|ח}} בַּאֵר הֵיטֵב&quot; {{ק|([[משנה סוטה ז ה|מסכת סוטה פרק ז משנה ה]])}}.

וכן בימי עזרא, כדברי רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: &quot;מאי דכתיב: {{ממ|נחמיה|ח|ח}} וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא? ויקראו בספר תורת האלהים – זה מקרא, מפרש – זה תרגום&quot; {{ק|(מ[[מגילה ג א|סכת מגילה דף ג ע&quot;א]])}}.

וכך המשיכו ועשו: יונתן בן עוזיאל, אונקלוס, תרגום ירושלמי, ותרגומים נוספים כבר מזמן חז&quot;ל.

בשעת קריאת התורה היו קוראים בציבור גם את תרגום הקריאה. והוסיפו במסכת סופרים {{ק|([[מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת&quot;ד)/י#הלכה ד|פרק יח הלכה ו]])}}: &quot;ומן הדין הוא לתרגם לעם לנשים ולתינוקות כל סדר וסדר ונביא של שבת לאחר קריאת התורה&quot;. ואמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי: &quot;לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום&quot; {{ק|([[ברכות ח א|מסכת ברכות דף ח ע&quot;א]])}}.

אולם רש&quot;י אבן עזרא ושאר ראשונים כתבו את פירושיהם במתכונת שונה, והתמקדו בפירוש מילים ספורות בלבד, והאריכו בהסברים ובבירור מקור פירושם.

===המעלות בתרגום===

שתי מעלות יש בתרגום על פני הפירושים:
*א) הפירושים רגילים לבאר מילות אחדות וענינים מסוימים, ולהותיר מילים וענינים רבים בלא פירוש. לעומת התרגום שאינו מניח אף מילה בלא תרגום.
*ב) בפירושים קיימת אריכות רבה, רק מעטים מספיקים ללמוד את המקרא כולו בפירושיו. ורק מעט מן המעט מצליחים גם להתמיד בשינון ובחזרות על מנת לזוכרו. והתרגום נקרא בשטף, ומתאים גם לתינוקות של בית רבן וגם לזקנים יושבי ישיבה. חובת האב ללמד את בנו מפורשת ברמב&quot;ם {{ק|([[רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א ז|הלכות תלמוד תורה א הלכה ז]])}} ובשו&quot;ע {{ק|([[שולחן ערוך יורה דעה רמה#סעיף ו|יו&quot;ד רמה, ו]])}}: &quot;וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה&quot;. ועוד כתבו: {{ק|([[רמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה א ג|רמב&quot;ם שם הלכה ג]]; שו&quot;ע שם סעיף א)}}: &quot;מי שלא למדו אביו חייב ללמד את עצמו&quot;.

===מקורות הפירושים בתרגום זה===

הפירושים שבתרגום זה נלקטו ממקורות רבים, מהתרגומים הקדומים כאונקלוס וירושלמי, ומפירושי הראשונים והאחרונים, רש&quot;י, אבן עזרא, רשב&quot;ם, רבי יוסף בכור שור, רמב&quot;ן, רבינו בחיי, חזקוני, ספורנו, הכתב והקבלה, העמק דבר, ועוד.

להלכה אין קפידה על פי איזה פירוש לפרש. השתדלנו לבחור פירוש הנראה כיותר מתאים לפשוטו של דקדוק לשון המקרא ומהלך הענין. מקור הפירוש נמצא לרוב באחד המפרשים על אתר. לפעמים המפרשים לא פירשו במקום, אלא במקום אחר. דוגמה: וְרֹאשׁ פְּתָנִים {{ממ|דברים|לב|לג}}, לשון זה נמצא גם באיוב {{ק|([[איוב כ טז|כ, טז]])}} רֹאשׁ פְּתָנִים יִינָק, מכאן שרֹאשׁ ניתן ליניקה ושתיה. אך פירוש ברור נמצא רק ברש&quot;י על המילים 'מי ראש' בירמיהו {{ק|([[ירמיהו ח יד|ח, יד]])}} – &quot;ראש פתנים הוא ארס שבשיניו&quot;.

לפעמים נלקט הפירוש מצירוף של מספר מפרשים כדי שיהיה מלא ומתאים לפסוק כולו. למשל {{ק|([[שמות ד כה|שמות ד, כה]]–[[שמות ד כו|כו]])}} חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי, חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת.

לפעמים לא פירשו המפרשים ולא נמצא לתרגום מקור מפורש. פעמים ותורגם על פי ראיות.

===תצוגת התרגום===

תרגום זה לא הושם מילה תחת מילה אלא פסוק שלם כנגד פסוק, היות ובמקומות רבים דוקא שינוי סדר המילים בפסוק מבהיר היטב את המשמעות. למשל: &quot;וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו&quot; {{ממ|בראשית|כב|יג}}, המילה 'אַחַר' משמעותה אחורי הסבך, והפירוש הוא: וְהִנֵּה אַיִל מֵאֲחוֹרֵי סְבַךְ הַשִּׂיחִים וְהוּא מִסְתַּבֵּךְ בָּהֶם בְּקַרְנָיו.

===מדוע יש צורך בתרגום לתורה שכבר כתובה בלשון הקודש?===

אמרו בגמרא: {{ק|([[עבודה זרה נח ב|עבודה זרה דף נח ע&quot;ב]]; [[חולין קלז ב|חולין דף קלז ע&quot;ב]])}} &quot;לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמן&quot;, והזהירו שלא להחליף ביניהם במקום העלול להביא לידי טעות. בהמשך הדורות הוסיפה הלשון להשתנות, ומילים רבות שבלשון המקרא משמעותן אחת – נשתנה שימושן למשמעות אחרת. לכן נצרך תרגום גם עבור מילים שמשמעותן אינה מוכרת, וגם עבור מילים הנמצאות בשימוש יום יומי העלול להטעות את הלומד במשמעותו. לדוגמה, גביר בלשון תורה משמעו אדון, ובלשון האחרונים משמעו עשיר.

===האם יוצאים בפירוש זה ידי חובת שנים מקרא ואחד תרגום?===

חלק מהתימנים נוהגים כרמב&quot;ם וכתשובות הגאונים על פי מנהג בבל הקדמון, שיוצאים ידי חובה רק בתרגום 'אונקלוס'. ואם אינו מבינו יוסיף תרגום נוסף. אך השו&quot;ע {{ק|([[שולחן ערוך אורח חיים רפה ב|סימן רפה, ב]])}} והאחרונים פסקו שיוצאים גם בפירוש אחר כגון רש&quot;י. וכן כתב בספר העיתים לר' יהודה הנשיא אלברצלוני {{ק|(סימן קעה)}}: &quot;תרגום של ארץ ישראל... ואמרו שמותר לאומרו בבית הכנסת&quot;, כלומר שמתיר להדיא שאר תרגומים אפילו לתרגום שבציבור.

המשנה ברורה {{ק|(סימן רפה ס&quot;ק ה)}} כותב שראוי לקרוא בתרגום או פירוש שהוא מבין אותו, ובכלל זה גם התרגום ליידיש ספר צאינה וראינה. רק צריך שיהא בנוי על יסוד התלמוד. הביטוי 'בנוי על יסוד התלמוד' לקוח מהמגן אברהם שכתב כן על פירוש רש&quot;י. רש&quot;י כותב במקומות רבים פירוש השונה מהמפורש בגמרא. מכאן שהכוונה היא שהפירוש לא יהא נוגד את ההלכה. ותרגום 'מקרא מבואר' בכלל זה.

===האם ראוי ללמד תינוקות של בית רבן בתרגום?===

בספר בן איש חי {{ק|(הלכות שנה שניה פרשת כי תצא סעיף כה)}} הזכיר שהיו בידם תרגומים בלשון ערבי ובלשון פרסי והיו משתמשים בהם מלמדי תינוקות.

ובמחזור ויטרי לתלמידו של רש&quot;י {{ק|(סימן תקכז ד&quot;ה פרק יח; וכן הוא באגודה מסכת סופרים פרק טז)}} כתב: &quot;יש שקורין ספר קינות בערב, יש שמאחרין עד הבקר לאחר קריאת ספר תורה, שאחר התורה [עומד אחד] וראשו מתפלש בעפר, ובגדיו מטולאין וקורא בבכייה וביללה, אם יודע הוא לתרגמו מוטב, ואם לאו נותנו למי שיודע לתרגם בטוב, '''ומתרגם לפי שיבינו שאר העם והנשים ותינוקות''', שהנשים חייבות לשמוע קריאת ספר תורה כאנשים וכל שכן זכרים: וכן אתה חייב בקריאת שמע ותפילה וברכת המזון ובמזוזה: '''ואם אינם יודעין לשון הקודש מלמדין אותם בכל לשון שיכולות לשמוע וללמוד'''&quot;.

לכן מגמת תרגום זה להשתמש בשפה פשוטה ככל הניתן שתהיה בהירה גם לילדים.

===השיטות בניקוד טעמים ומידות===

הקמץ הקטן סומן בגופן ארוך יותר. ההבחנה בין סוגי הקמצים היא כשיטת המנחת שי {{ק|(שמות כט, לז)}} בשם האבן עזרא בספר צחות והלוית חן, וכך דעת המגיה לספר מכלול {{ק|(דפוס תר&quot;ב)}}, ומדקדקי זמננו. הטעמים שמיקומם קבוע סומנו גם בהברה המוטעמת. נוסף סימן זה֯ לציון שוא נע שאינו בתחילת מילה או אחר שוא או באות דגושה, בהתאם לניקודי חטף בכתבי היד. סימון הגעיות כשיטת מקראות גדולות הכתר, לרוב. מידות הנפח המשקל והאורך תורגמו כדברי הגאונים והרמב&quot;ם.{{הערה|ב&quot;מקרא מבואר&quot; בוויקיטקסט, הפסוקים לפני התרגום מובאים מתוך '''[[משתמש:Dovi/מקרא_על_פי_המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]'''. יש בהם סימון של קמץ קטן לפי שיטה קרובה, וגם הטעמים שמיקומם קבוע סומנו בהברה המוטעמת. אך אין בהם ציון לשווא נע בהתאם לניקודי חטף בכתבי היד. הרוצה לראות את הפסוקים כפי שהובאו בהדפסת &quot;מקרא מבואר&quot; יעיין ב'''[[:COMMONS:File:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|קובץ במקורי]]''' שלו.}}

פסוקי הקריאה הנהוגים בחול ובמנחה סומנו בכוכבית*, וכשמנהג התמנים שונה סומן בסוגרים [*].{{הערה|ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא_על_פי_המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]''' סומנו פסוקי הקריאה הנהוגים בחול ובמנחה בשבת כך: &quot;[לוי]&quot;, &quot;[ישראל]&quot;; וראו בהערה הקודמת.}}

===תודות ואחרית דבר===
יבורכו המשתתפים: הר' אלידע כוכב והר' אריאל שילה על הגהותיהם המרובות; הרב משה ארנרייך ורבים נוספים על הערותיהם.

אין די באלפי השעות שהושקעו בספר זה; לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. בעז&quot;ה יתוספו שיפורים נוספים במהדורות הבאות.

==הסכמת הרב מרדכי אליהו זצוק&quot;ל לקונטרס 'הצנע לכת' של המחבר==
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|הסכמת הרב מרדכי אליהו זצוק&quot;ל לקונטרס 'הצנע לכת' של המחבר|page=7]]
{{ש}}
בס&quot;ד י&quot;ב סיון תשס&quot;ה
{{ש}}
{{מרכז|{{ג|'''הסכמה'''}}}}
{{ש}}
ראה ראיתי מה שכתב איש רב פעלים לתורה ולתעודה '''הרב דוד כוכב הי&quot;ו''' בקונטרס &quot;'''הצנע לכת'''&quot;, והנה הדברים דברי אמת.

&quot;ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו&quot; (שמואל א יח,יד) כמו שדרשו בסנהדרין צג: על דוד המלך עליו השלום (שמואל א' טז,יח) ידע נגן – שיודע לישאל, וגבור חיל – שיודע להשיב, ואיש מלחמה – שיודע לישא וליתן במלחמתה של תורה, ונבון דבר – שמבין דבר מתוך דבר, ואיש תאר – שמראה פנים בהלכה, וה' עמו – שהלכה כמותו בכל מקום.

וראויים הדברים לרב המחבר. ויה&quot;ר שיזכו הוא ואחיו ה&quot;ה דן כוכב הי&quot;ו, המוציא לאור להמשיך הלאה להגדיל תורה ולהאדירה, ויפוצו מעינותיהם חוצה, ויהי ה' עמהם בכל אשר הם עושים, אכי&quot;ר.
{{ש}}
{{ש}}
'''מרדכי אליהו'''{{ש}}'''הראשון לציון הרב הראשי לישראל לשעבר'''
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}
{{ש}}

==הסכמת הרב זלמן נחמיה גולדברג==
[[קובץ:Mikra-Mevo'ar David-Kochav.pdf|thumb|הסכמת הרב זלמן נחמיה גולדברג|page=8]]

ב&quot;ה, יום ח' כסלו תשע&quot;א

הראני ידידי הרב דוד כוכב שליט&quot;א חיבור שבו תרגם תורתינו הקדושה לשפה המדוברת בידינו.

וכידוע שלשון תורה לחוד ולשון בני אדם לחוד.{{ש}}ומבואר בגמרא נ[[נדרים מט א|דרים מ&quot;ט א']] שבנדרים הולכים אחר לשון בני אדם ולא אחר לשון תורה.{{ש}}ומצינו בגמרא שבת סוף פרק ב' שבזמן הגמרא השתנו לשון, ומה שבתורה כתוב שופר בלשון בני אדם חצוצרא, ונפקא מינה אם בא אדם לשאול במה לתקוע נאמר לו בחצוצרא ולא לומר לו שופר שאז יקח חצוצרא.

ומעתה לענין לצאת המצוה לומר שנים מקרא ואחד תרגום מבואר בשו&quot;ע {{ק|([[משנה ברורה על אורח חיים רפה|או&quot;ח רפ&quot;ה במשנ&quot;ב ס&quot;ק ה']])}} שיש גם לקרוא בלשון שהוא מבין, כמו &quot;צאנה וראנה&quot; באידיש ואם כן בודאי יש לו לקרוא מה שכתוב בלשון המובנת בלשון בני אדם.

הרב המחבר עיין בפירושי הראשונים ולפי פירושם כתב.{{ש}}[אמר בפסוק ויבשלו הפסח {{ק|([[דברים טז ז|דברים טז, ז]] ובשלת)}} כתב גם כן ויבשלו, ולענ&quot;ד יש לכתוב ויצלו הפסח שבלשון בני אדם צליה אינה בכלל בישול אכן גם בתרגום אונקלוס תרגם ויבשלו {{ק|(ותבשיל)}} ואפשר שגם בלשון ארמית צליה בכלל בישול אבל בשפה שאחר הגמרא לא קראו לצלי בישול].{{הערה|הביאור בעניין צליית קרבן הפסח בדברים טז, ז תוקן על פי דברי הרב.}}

והקב&quot;ה יעזרהו להוציאו לאור עולם לתועלת כלל ישראל.

הכותב לכבוד התורה ולומדיה{{ש}}זלמן נחמיה גולדברג

&lt;קטע התחלה=תצוגה 2/&gt;
==ספרי הנביאים==
'''סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ'''
*[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע 1|סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, חֵלֶק רִאשׁוֹן: כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ (פרקים א-יב)]]
*[[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע 2|סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, חֵלֶק שֵׁנִי: חֲלֻקַּת הָאָרֶץ (פרקים יג-כד)]]

'''ספר שופטים'''

'''ספר שמואל'''

'''ספר מלכים'''

'''ספר ישעיהו'''

'''ספר ירמיהו'''

'''ספר יחזקאל'''

'''תרי עשר''': [[מקרא מבואר/תצוגה/הושע|הושע]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/יואל|יואל]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/עמוס|עמוס]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/עבדיה|עֹבדיה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/יונה|יונה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/מיכה|מיכה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/נחום|נחום]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/חבקוק|חבקוק]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/צפניה|צפניה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/חגי|חגי]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/זכריה|זכריה]] · [[מקרא מבואר/תצוגה/מלאכי|מלאכי]]

==ספרי הכתובים==

'''ספר תהלים'''

'''ספר משלי'''

'''ספר איוב'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת שיר השירים|מגילת שיר השירים]]'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת רות|מגילת רות]]'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת איכה|מגילת איכה]]'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת קהלת|מגילת קֹהלת]]'''

'''[[מקרא מבואר/תצוגה/מגילת אסתר|מגילת אסתר]]'''

'''ספר דניאל'''

'''ספר עזרא'''

'''ספר דברי הימים'''&lt;קטע סוף=תצוגה 2/&gt;

==המקורות של המהדורה==
'''מקרא מבואר''' מבוסס על '''[[מקרא על פי המסורה]]''' (נוסח המקרא לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים אליו), ועל '''מקרא מבואר''', תרגום לעברית בת-זמננו מאת הרב דוד כוכב (ירושלים, תש&quot;פ). הראשון הוא מהדורה בתוך ויקיטקסט, והשני נלקח מתוך קבצים שהתקבלו מהמחבר. במהדורה המקורית (המודפסת) ערך המחבר גם את המקרא עצמו, וייתכן שיהיו שינויים קלים בין הפסוקים המופיעים בוויקיטקסט לפסוקים המופיעים במהדורה המודפסת.

==קישורים חיצוניים==
*[https://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&amp;id=300 מקרא מבואר] בפורטל הדף היומי
*{{היברובוקס|מקרא מבואר||63877}}

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:מקרא מבואר]]</text>
      <sha1>agqz2qa0rn5osng3yax5f8se6xi0aw7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנחות ט ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>456126</id>
    <revision>
      <id>3101366</id>
      <parentid>2679762</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T17:13:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-58637-26</username>
        <id>46887</id>
      </contributor>
      <comment>החלפתי שׁ ב-שׂ במילה ״כּבשׂ״</comment>
      <origin>3101366</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7779" sha1="fwnzw233ljord61hbaayt7qrvsv9qr7" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=9|מנחות|ח|ט|י}}&lt;/noinclude&gt;

{{המשנה|א|ט|מנחות}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל יָבֵשׁ הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ: 
:::עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן. 
::רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: 
:::עִשָּׂרוֹן, עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן. 
:עִשָּׂרוֹן, מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ? 
::שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד לְכָל הַמְּנָחוֹת. 
::לֹא הָיָה מוֹדֵד, 
:::לֹא בְּשֶׁל שְׁלֹשָׁה לַפָּר, 
:::וְלֹא בְשֶׁל שְׁנַיִם לָאַיִל, 
::אֶלָּא מוֹדְדָן עֶשְׂרוֹנוֹת. 
:חֲצִי עִשָּׂרוֹן, מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ? 
::שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד חֲבִתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל; 
:::מֶחֱצָה בַּבֹּקֶר, 
:::וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבַּיִם:&lt;קטע סוף=א/&gt;
 
{{המשנה|ב|ט|מנחות}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁל לַח הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ: 
::הִין, 
::וַחֲצִי הַהִין, 
::וּשְׁלִישִׁית הַהִין, 
::וּרְבִיעִית הַהִין, 
::לֹג, 
::וַחֲצִי לֹג, 
::וּרְבִיעִית לֹג. 
:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר: 
::שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּהִין, 
:::עַד כָּאן לַפָּר, 
:::עַד כָּאן לָאַיִל, 
:::עַד כָּאן לַכֶּבֶשׂ. 
:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 
::לֹא הָיָה שָׁם הִין; 
:::וְכִי מֶה הָיָה הַהִין מְשַׁמֵּשׁ? 
::אֶלָּא מִדָּה יְתֵרָה שֶׁל לֹג וּמֶחֱצָה הָיְתָה, 
::שֶׁבָּהּ הָיָה מוֹדֵד לְמִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל; 
:::לֹג וּמֶחֱצָה בַּבֹּקֶר, 
:::וְלֹג וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבַּיִם:&lt;קטע סוף=ב/&gt;
 
{{המשנה|ג|ט|מנחות}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;רְבִיעִית מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת? 
::רְבִיעִית מַיִם לִמְצֹרָע, 
::וּרְבִיעִית שֶׁמֶן לְנָזִיר. 
:חֲצִי לֹג מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ? 
::חֲצִי לֹג מַיִם לְסוֹטָה, 
::וַחֲצִי לֹג שֶׁמֶן לְתוֹדָה. 
:וּבַלֹּג הָיָה מוֹדֵד לְכָל הַמְּנָחוֹת; 
::אֲפִלּוּ מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן, 
::נוֹתֵן לָהּ שִׁשִּׁים לֹג. 
:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: 
::אֲפִלּוּ מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן, 
::אֵין לָהּ אֶלָּא לֻגָּהּ, 
::שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|ויקרא|יד|כא}}: 
:::&quot;לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן&quot;.
:שִׁשָּׁה לַפָּר, 
::אַרְבָּעָה לָאַיִל, 
::שְׁלשָׁה לַכֶּבֶשׂ; 
:שְׁלֹשָׁה וּמֶחֱצָה לַמְּנוֹרָה, 
::מֵחֲצִי לֹג לְכָל נֵר:&lt;קטע סוף=ג/&gt;
 
{{המשנה|ד|ט|מנחות}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;מְעָרְבִין נִסְכֵּי אֵילִים בְּנִסְכֵּי פָּרִים, 
::נִסְכֵּי כְּבָשִׂים בְּנִסְכֵּי כְּבָשִׂים, 
::שֶׁל יָחִיד בְּשֶׁל צִבּוּר, 
::שֶׁל יוֹם בְּשֶׁל אֶמֶשׁ; 
:אֲבָל אֵין מְעָרְבִין נִסְכֵּי כְּבָשִׂים בְּנִסְכֵּי פָּרִים וְאֵילִים. 
:וְאִם בְּלָלָן אֵלּוּ בִּפְנֵי עַצְמָן וְאֵלּוּ בִּפִנֵי עַצְמָן וְנִתְעָרְבוּ, 
:::כְּשֵׁרִין; 
::אִם עַד שֶׁלֹּא בָּלַל, 
:::פָּסוּל. 
:הַכֶּבֶשׂ הַבָּא עִם הָעֹמֶר, 
::אַף עַל פִּי שֶׁמִּנְחָתוֹ כְּפוּלָה, 
::לֹא הָיוּ נְסָכָיו כְּפוּלִין:&lt;קטע סוף=ד/&gt;
 
{{המשנה|ה|ט|מנחות}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;כָּל הַמִּדּוֹת שֶׁהָיוּ בֶַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ נִגְדָּשׁוֹת, 
::חוּץ מִשֶּׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, 
::שֶׁהָיָה גּוֹדְשָׁהּ לְתוֹכָהּ.
: מִדּוֹת הַלַּח, בֵּרוּצֵיהֶן קֹדֶשׁ; 
::וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ, בֵּרוּצֵיהֶן חֹל. 
:רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: 
::מִדּוֹת הַלַּח קֹדֶשׁ, 
:::לְפִיכָךְ בֵּרוּצֵיהֶן קֹדֶשׁ; 
::וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ חֹל, 
:::לְפִיכָךְ בֵּרוּצֵיהֶן חֹל. 
:רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: 
::לֹא מִשּׁוּם זֶה; 
::אֶלָּא שֶׁהַלַּח נֶעְכָּר, 
:::וְהַיָּבֵשׁ אֵינוֹ נֶעְכָּר:&lt;קטע סוף=ה/&gt;
 
{{המשנה|ו|ט|מנחות}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד טְעוּנִין נְסָכִים, 
::חוּץ מִן הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח, 
:::וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם; 
::אֶלָּא שֶׁחַטָּאתוֹ שֶׁל מְצֹרָע וַאֲשָׁמוֹ טְעוּנִין נְסָכִים:&lt;קטע סוף=ו/&gt;
 
{{המשנה|ז|ט|מנחות}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר אֵין בָּהֶם סְמִיכָה, 
::חוּץ מִן הַפָּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת, 
::וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. 
:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 
::אַף שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. 
:כָּל קָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד טְעוּנִים סְמִיכָה, 
::חוּץ מִן הַבְּכוֹר, וְהַמַּעֲשֵׂר, וְהַפֶּסַח. 
:וְהַיּוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ, 
::וּמֵבִיא נְסָכִים, 
::וּמֵמִיר:&lt;קטע סוף=ז/&gt;
 
{{המשנה|ח|ט|מנחות}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;הַכֹּל סוֹמְכִין, 
::חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, 
::סוּמָא, וְנָכְרִי, וְהָעֶבֶד, 
::וְהַשָּׁלִיחַ, וְהָאִשָּׁה. 
:וּסְמִיכָה, 
::שְׁיָרֵי מִצְוָה. 
:עַל הָרֹאשׁ, בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, 
::וּבִמְקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין שׁוֹחֲטִין, 
::וְתֵכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה:&lt;קטע סוף=ח/&gt;
 
{{המשנה|ט|ט|מנחות}} &lt;קטע התחלה=ט/&gt;חֹמֶר בַּסְּמִיכָה מִבַּתְּנוּפָה, וּבַתְּנוּפָה מִבַּסְּמִיכָה. 
:שֶׁאֶחָד מֵנִיף לְכָל הַחֲבֵרִים, 
::וְאֵין אֶחָד סוֹמֵךְ לְכָל הַחֲבֵרִים. 
:וְחֹמֶר בַּתְּנוּפָה, 
::שֶׁהַתְּנוּפָה נוֹהֶגֶת בְּקָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד וּבְקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, 
::בְּחַיִּים וּבִשְׁחוּטִין, 
::בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים 
::וּבְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים; 
:::מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּסְּמִיכָה:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

&lt;noinclude&gt;
{{סוף משנה מנוקדת|מנחות|ח|ט|י}}
[[קטגוריה:משנה מנוקד|מנחות ט]]
[[קטגוריה:מסכת מנחות|ט]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fwnzw233ljord61hbaayt7qrvsv9qr7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:מאירושולי</title>
    <ns>3</ns>
    <id>764064</id>
    <revision>
      <id>3101410</id>
      <parentid>3101314</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:59:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <comment>/* נחסמת */ תגובה למשתמש מאירושולי ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3101410</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="67739" sha1="bpeq5ilkaekj1mr03kw1cf59vccv8f7" xml:space="preserve">== ברוך בואך ==

{{בה}}

--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:19, 5 בינואר 2023 (IST)

== ירושלמי ==

שלום וברכה! ראיתי שאתה עובד הרבה על הירושלמי שתחת המשתמש מושך בשבט. תוכל לפרט מהי המהדורה הזאת, והאם ראוי להעבירה למרחב הראשי? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ&quot;ג • 13:50, 23 במרץ 2023 (IST)

:אני מעלה את הירושלמי ערוך ומבואר לויקיטקסט 
:הבחור שהתחיל להעלות עבורי את הקבצים בחור צעיר בשם ישראל העלה את הקבצים תחת המרחב הזה
:לדעתי בהחלט כדאי לעבור למרחב הראשי רק אין לי מושג איך לעשות את זה
:אשמח אם תעזור לי
:בנוסף האם יש דרך לשרשר קבצי קול כך שמי שמעוניין לשמוע את הקבצים בזה אחר זה יוכל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:05, 23 במרץ 2023 (IST)
::מצוין, מי כתב את הפירוש? אתה? בנוסף, האם הפירוש הודפס כספר או שאתה מעלה אותו רק כמהדורה מקוונת? 2 השאלות האלו ישפיעו על המיקום של הפירוש באתר (האם במרחב הראשי או במרחב הביאור). ברגע שנחליט לאיפה, אני יכול להעביר הכל אוטומטית.
::לגבי קבצי השמע, אני פחות מבין בנושא. כדאי לשאול את {{א|Dovi}}, שהתעסק בכל קבצי השמע של המקרא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • א' בניסן ה'תשפ&quot;ג • 14:14, 23 במרץ 2023 (IST)
:::זה לא פירוש אלא עריכה שברוב המקרים מייתרת את הפירוש כך שנראה לי שזה צריך להיות במרחב הראשי
:::האותיות המודגשות הם תוספת שלי כך שהירושלמי יהיה קריא רציף ומובן
:::הוספתי מילות קישור רקע לפני כל דיון ופסיקה
:::ותרגום צף לכל הארמית
:::לחיצה על שם הדף תקפיץ תצלום של הדף המקורי  בנוסף יהיה נקודת לחצה לפתיחה של פרשנות על הדף
:::אני קורא לזה תלמוד ירושלמי מאיר
:::בנוסף בתחילת כל דף הוספתי קישור לפס קול [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:42, 23 במרץ 2023 (IST)
::::אם העבודה הזאת הודפסה כספר - היא תוכל לעלות למרחב הראשי ללא ספק. אם לא, זה יצריך דיון, אשמח אם תפתח דיון כזה ב[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]]. בכל מקרה, גם מרחב הביאור הוא מקום יותר ממרחב המשתמש מהרבה סיבות, לדוגמה שאפשר למצוא אותו בחיפוש גוגל, או שיותר קוראים יגיעו אליו משם. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשפ&quot;ג • 04:05, 24 במרץ 2023 (IDT)
:::::שלום אורי
:::::האם אין אפשרות בו זמנית להיות גם כראשי וגם כפירוש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:24, 30 במרץ 2023 (IDT)
:::::לדעתי גדול מהלומדים מתחילים במקור וכאשר המקור נראה מאוד לא מובן וקשה לקריאה הם פשוט עוזבים
:::::לכן יש חשיבות שיראו את הגרסא הזו כראשית וממנה יראו את המקור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:37, 31 במרץ 2023 (IDT)
::::::לא, אין אפשרות לגרסא הזו להפוך לגרסה הראשית. היה בזמנו דיון דומה על הבבלי לנדרים, שאני הקטן ערכתי אותו בצורה די דומה לירושלמי שלך. הוחלט אצלנו להשאיר במרחב הראשי את נוסח הבבלי כפי שהוא, ללא עריכה ועימוד, ולשים מהדורות ערוכות, מעוצבות, מעומדות וכיו&quot;ב רק במרחב הביאור, אלא אם הן נדפסו ויצאו לאור בתפוצה רחבה. צר לי אך זו המדיניות הנהוגה כאן והיא חלה גם על הירושלמי. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 08:57, 31 במרץ 2023 (IDT)
אני מציע שתשקול שוב את העברת הירושלמי המאיר למרחב הביאור. כל עוד הוא במרחב המשתמש הוא לא חשוף לאינטרנט ולציבור הרחב, וחבל לציבור שיפסיד מהדורה כזאת. בנוסף דברים כאלה במרחב המשתמש נוטים להשכח עם השנים, ואם המהדורה במרחבים הכלליים היא יותר זמינה לתחזוקה ויותר מכירים בה כחלק מוויקיטקסט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ה באייר ה'תשפ&quot;ג • 18:51, 15 במאי 2023 (IDT)

:אין לי מושג איך אשמח אם תעזור
:אני חושב שזה יותר מתאים למרחב הראשי כיוון שבהמשך אני מתכוון לחבר קישורים לכל מיני תצוגות צורת הדף וכדומה כמו כן יהיו קישורים לפירושים וקבצי קול
:אין דמיון בכלל לכל מה שנעשה בבבלי כיוון שהבבלי די מוסכם ומוגה וכמעט תמיד ניתן ללמוד ללא כל עריכה נוספת 
:בירושלמי יש אין סוף גרסאות הירושלמי לא נערך מעולם ולא מכיר אם אחד שמסוגל ללמוד ירושלמי מהדף המקורי בלי צורך להיעזר בפרשנים שכל אחד מוביל לגרסא שונה דבר שמקשה מאד על הלימוד
:אבל אם נראה לכם שמרחב הפירושים זה המקום אז אין לי שום התנגדות
:רק אשמח אןם תעזור לי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:21, 16 במאי 2023 (IDT)
::אני יכול לעשות את זה. אני מציע להעביר לצורה של [[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות]]. זה בסדר מבחינתך?
::השיוך למרחב שם לא קשור באיכות הטקסט או בכמות השימוש בו. יש לנו טקסטים מאוד איכותיים במרחב הביאור, כמו ביאור מדרשי ההלכה וביאור התנ&quot;ך, שהם ברמה מאוד גבוהה (מוזמן לעיין), ולפי מה שאני רואה גם הירושלמי יצטרף לרשימה המכובדת הזאת. השיוך נקבע לפי פרמטרים אחרים, שזה האם הספר הודפס והופץ (כי ויקיטקסט בעיקרון נועד לדברים כאלה) או שלא. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ה באייר ה'תשפ&quot;ג • 09:15, 16 במאי 2023 (IDT)
:::זה בסדר מבחינתי תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:51, 16 במאי 2023 (IDT)
::::{{בוצע}}, [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ו באייר ה'תשפ&quot;ג • 01:51, 17 במאי 2023 (IDT)

== סימוני עין משפט בירושלמי ==

שלום לך. בהתאם לדיון שלנו בדף [[שיחה:ירושלמי עין משפט ונר מצוה/שקלים/פרק ד]] אני מבקש שתציין מספרי עין משפט רק עם מספר של הסימן - בלי סימון הפרק. תודה רבה לך. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:45, 23 באפריל 2023 (IDT)

:אשמח אם תדריך אותי 
:אם אני מציין עין משפט ללא הפרק אני לא מצליח לחזור לנקודה ממנה יצאתי כיוון שיש משפר נקודות בעלי אותו שם אחד בכל פרק
:אלא אם כן אני אחלק גם את הירושלמי לפרקים
:אולי במקום זה אכין גרסא שמכילה כל מסכת בנוסף לגרסא שמכילה כל פרק בניפרד [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:01, 23 באפריל 2023 (IDT)
::כדאי לדעתי לחלק באמת גם את הירושלמי לפרקים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:15, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::ציון פרק או לא זה תהליך מהיר שתמיד אפשר לעשות אני מעוניין כמה שיותר מהר להעלות את כל העין משפט וגם לבדוק אני מאמין שבתוך שבועיים אסיים את השלב הזה
:::במקביל אולי אתם יכולים לעזור לי בכמה רעיונות עריכה 
:::הייתי רוצה שתהיה אפשרות 
:::בכל דף לבחור קובץ השמעה מתוך רשימה 
:::בכל דף לבחור קובץ תצוגה (צורת הדף מהיברו בוקס , טקס מויקי, תצלום הדף ליידין, ועוד)
:::קישורים לבבלי
:::בחירת פירושים מתוך רשימה 
:::כמו כן האם יש דרך שהתוספות יהיו מקופלות ורק כאש פונים אליהן הם יראו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:56, 23 באפריל 2023 (IDT)
::::תוכל לראות בדפי מיזם [[ויבינו במקרא]] כיצד משלבים אצלנו קבצי אודיו. את הקובץ עצמו יש להעלות ב-Commons.
::::בקשר לקובץ תצוגה, נראה לי ש[[משתמש:Dovi]] יוכל לייעץ לך יותר טוב ממני.
::::באשר לקישורים לבבלי, הבבלי אצלנו מסודר לפי דפים ועמודים, וניתן לקשר אליהם.
::::לגבי בחירת פירושים מתוך רשימה, אתה מוזמן לראות איך הדבר נעשה בתלמוד הבבלי, באמצעות תבנית &quot;מגירה&quot;.
::::בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:44, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::::קודם כל עבודה מדהימה 
:::::האם יש דרך לקפוץ לנקודה מסויימת בדף ויקי קיים 
:::::לדוגמא אם לקטע מסוים בירושלמי יש מקבילה בבבלי לא די בהפניה לדף צריך למקד לשורה ואולי לתחילת הטקסט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:00, 23 באפריל 2023 (IDT)
::::::בנוסף היה מאד נחמד אם היה אפשר להפנות לשורה בהיברו בוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:11, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::::::המממ. כדי להפנות לטקסט ספציפי בדף, יש שתי אפשרויות:
:::::::א. ליצור עוגן בשורה (באמצעות תבנית {{תב|עוגן בשורה}}) בתחילת הטקסט שאתה רוצה להפנות אליו, ואז לקשר לאותו העוגן.
:::::::ב. לעשות אותו הדבר (כמו באופציה א), רק בדף ה&quot;ביאור&quot; (לדוג': [[ביאור:בבלי ברכות דף ב]]), שם הטקסטים כבר מעומדים ומעוצבים בצורה יותר טובה מאשר בדף הבבלי הרגיל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:14, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::::::באשר לשורה בהיברו בוקס, זה בלתי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:17, 23 באפריל 2023 (IDT)
::::::::לגבי המספור אולי כדאי לציין מספר דף - ואז את האינדקס וכך לשמור על המספור שקיים בספרים
::::::::לדוגמא דף צ האינקס כא
::::::::נרשום  צ_כא [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:09, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::אני חושב שאם כבר התחלת בשיטה אחת אז כדאי שתפעל באותה שיטה. אם נמצא פתרון אחר כך, ברגע שהכל יהיה בצורה אחת יהיה אפשרי לשנות את זה יותר בקלות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ&quot;ג • 23:41, 23 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::האידאל היה אם בתצוגה היה אפשר להציג רק את האינדקס אבל בחיפוש לחפש את הכל 
:::::::::אני חושב שלא ניתן יהיה לעבור בקלות ממספור רציף כמו שעשיתי
:::::::::אבל לעבור ממספר דף ואינדקס לתצוגה רק של האינדקס ניתן בקלות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:32, 24 באפריל 2023 (IDT)
::::::::אם היה ניתן לרשת כל דף או למספר כל שורה לא היה צורך לקבוע עוגן בטקסט ויקי קיים וניתן היה לקשר גם מקום בתוך דף מהיברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:34, 24 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::זה עדיין לא מספיק כיוון שאותו אינדקס מופיעה באותו דף מספר פעמים אז צריך עוד ערך שיציין את מספר המופע בדף וגם הוא לא יוצג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:56, 24 באפריל 2023 (IDT)
::::::::::אולי אפשר פשוט להשתמש במיספור רץ מ-א ועד תתקצט או כמה שצריך, לכל המסכת?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:10, 24 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::::הבעיה שרוצים שהמספור יהיה זהה למה שיש בספרים המודפסים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:19, 24 באפריל 2023 (IDT)
::::::::::::אני מבין. הבעייה היא שבספרים המודפסים, למיטב ידיעתי המיספור חוזר לאות א בכל עמוד מחדש. זה יאלץ אותנו לחלק את הירושלמי לעמודים. יש עם זה בעייה, שצורת הדף (כלומר, החולקה לדפים ועמודים) איננה מוסכמת והיא תלויה במהדורה שמשתמשים בה. משום כך, זה בלתי אפשרי לדעתי בכל מקרה להיצמד לחלוטין למה שיש בדפוס. {{א|מאירושולי}}, {{א|Roxette5}}, {{א|Shalomori123}}, מה דעתכם בעניין?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:30, 24 באפריל 2023 (IDT)
:::::::::::::דעתי לתת למאיר לסיים את הפרויקט כפי שהתחיל ואז לדון מחדש. ייתכן שאז  כבר שלום אורי יכול לסדר את הכל באופן גורף. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:36, 24 באפריל 2023 (IDT)
::::::::::::::אני מסכים עם דניאל. אם יהיה שינוי בירושלמי מאיר עצמו וחלוקתו לפרקים זה יהיה הכי קל כי הפתרון יבוא מעצמו. בכל מקרה כרגע אין צורך להתעכב בהעלאת העין משפט. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' באייר ה'תשפ&quot;ג • 12:42, 24 באפריל 2023 (IDT)
::::::::האם לא כדאי לחשוב על דרך שבה מעלים דף לתוך דף עבודה ובו אפשר להוסיף עוגנים
::::::::כך לא נמלא את הדף המקורי בעוגנים
::::::::וכך גם יהיה ניתן להתיחס לכל מקודה בדף כולל בקבצי תמונה 
::::::::אני לדוגמא מעוניין לקשר את הטקסט לכתב יד ליידן 
::::::::אם הייתה לי אפשרות כזו זה היה מאד מועיל [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:49, 16 במאי 2023 (IDT)
:::::::::מבלחינה טכנית, אני לא מכיר אפשרות כזו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:05, 16 במאי 2023 (IDT)
::::::::::כאשר צריך לתקן מילה בודדת צריך לפתוח את כל הקובץ שהרבה פעמים נראה מאד לא ידידותי אולי כדאי לחשוב על דרך לסמן עם העכבר את הקטע שרוצים לתקן ואז רק הוא יפתח לעריכה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:06, 30 במאי 2023 (IDT)
:::::::::::כותרת של קטע, עם סימני שוויון לפני ואחרי הכותרת, יעשו את העבודה, והם משמשים גם כעוגנים.
:::::::::::כך, לדוג', אם לפני דף יד עמוד ב תעשה כותרת, ===דף יד עמוד ב===, זה ייראה כך:
===דף יד עמוד ב=== 
::::::::::--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:39, 30 במאי 2023 (IDT)
:::::::::::ברור שכך מקטינים את הקטע שניפתח אבל עדיין עם כל הסימנים המיוחדים זה נראה מפחיד אני חושב שמה שהצעתי לא מסובך לביצוע ויאפשר להרבה אנשים להיכנס ולתקן ללא חשש 
:::::::::::אם אפשר לפנות לאילו שכותבים את הקוד הייתי שמח לו צרפו את האפשרות הזו בנוסף לקודמות שהצעתי כמו לאפשר העתקה של הדף המקושר לתוך דף ויקי כך שיהיה ניתן לצרף אליו עוגנים בלי לשנות את הדף המקורי וכך גם יהיה אפשר להכניס עוגנים לדפים מחוץ לויקי כמו היברובוקס [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 במאי 2023 (IDT)
::::::::::::זה לא נראה לי אפשרי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:05, 30 במאי 2023 (IDT)
:::::::::::::קהילת המפתחים של ויקי נמצאת כאן: [[phabricator:]], אם תרצה לנסות לפנות אליהם באנגלית. לצערי אני חושב שאף אחד לא יטרח לפתח כלי שאין בו צורך רחב, במיוחד אם זו בקשת פיצ'ר ולא בקשת תיקון של באג. ספק אם מישהו יטרח לקרוא את מה שתכתוב, אבל מוזמן לנסות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;א בסיוון ה'תשפ&quot;ג • 17:00, 31 במאי 2023 (IDT)

== ההקלטות ==

סידרתי אותן ב[[c:Category:ירושלמי_מאיר]]. ישר כח על ההעלאה! [[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] ([[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]]) 10:25, 30 ביוני 2023 (IDT)

:תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:46, 30 ביוני 2023 (IDT)

== מראה דפי הביאור:ירושלמי מאיר ==

ראשית, יישר כח עצום על ההעלאה לאתר.&lt;br&gt;
לענ&quot;ד, הדפים מסודרים בצורה שאינה ידידותית לקורא, לדוגמא, פסקאות לפי הדפים (דף X) מתחילות ב&quot;-----------------------------------דף&quot;, ולפחות לי זה מפריע בעיין. יש עוד כמה שינויים קלים שלדעתי יגרמו לדף להראות מסודר.&lt;br&gt;
אתה מעלה כך את הדפים בכוונה, או שכדאי לסדר את הדפים בצורה אחרת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:42, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

:אשמח לכל עזרה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:35, 10 בספטמבר 2023 (IDT)
::צריך לדעתי למחוק את כל המקפים שלפני המלה &quot;דף&quot;.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:54, 10 בספטמבר 2023 (IDT)
::: ראיתי עכשיו שבחלק מהדפים תוכן העיניינים בתיבה נגללת. אפשר לבטל זאת? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::אני חושב שכן תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:48, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::: {{אגודל למעלה}}. [[משתמש:Shalomori123|שלום אורי]], תוכל להוסיף לתבנית &quot;תיבה נגללת&quot; פרמטר ליישור שמאלה? לדעתי זה יועיל לדפים האלו. תודה! [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:50, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::::@[[משתמש:Neriah|Neriah]], אתה מתכוון להוסיף אפשרות בתבנית עצמה או להוסיף עם בוט את הפרמטר במקרים מסוימים? כי לא הבנתי מה המקרים האלו.. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ג' בתשרי ה'תשפ&quot;ד • 17:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::::: להוסיף בתבנית עצמה את האפשרות &lt;code&gt;&lt;nowiki&gt;|יישור=שמאל&lt;/nowiki&gt;&lt;/code&gt;, ואז כשבוט יסיר את המקפים בכותרות ויטפל בכל הדפים - יוסיף גם את הפרמטר הזה לתבנית. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:59, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::: אם יורשה לי לחזור לשיחתנו מה-10 בספטמבר, לענ&quot;ד הכותרת של הפסקאות צריכה להתחיל במלה &quot;דף&quot;, ללא כל סימון לפני כן.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:28, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::כל מה שנראה טוב יותר אז בשמחה מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:09, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::: אני מעדיף להריץ את כל השינויים בפעם אחת, ולכן אני מבקש משלום אורי להוסיף את הפרמטר, שנוסיף גם אותו באותה עריכה. אני עובד כרגע על רשימת החלפות, ומקווה שאוכל להריץ בקרוב. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  19:01, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::::הוספתי בתבנית. אתה מריץ את הבוט, נכון? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ד' בתשרי ה'תשפ&quot;ד • 20:18, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
::::::: לכאורה כן. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:32, 18 בספטמבר 2023 (IDT)
: העיצוב הנוכחי ב[[ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת בכורים/פרק שני]] מקובל מבחינתך? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  14:19, 30 באפריל 2024 (IDT)
::שלחתי את הקישור לחברים 
::חלקם מצליחים לפתוח ולהגיעה לירושלמי מאיר וחלקם מגיעה לירושלמי הרגיל
::זה הקישור
::ביאור:ירושלמי מאיר – ויקיטקסט (wikisource.org)
::יש רעיון למה זה קורה? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:39, 7 במאי 2024 (IDT)
:::זה לא נראה כמו קישור.
:::אתה יודע איך נראה קישור?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:34, 7 במאי 2024 (IDT)
::::תודה בדקתי במכשירים שלא עובדים התברר שבתצוגה שלהם מופיעה לדוגמא  ^מסכת ברכות פרק א משנה א
::::לחיצה על החץ תביא את הדף המבוקש אבל לחיצה על שם הפרק והמשנה מקפיץ לירושלמי הרגיל
::::הוספתי את ההערה הזו בצמוד לקישור מקווה שזה יעזור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:39, 7 במאי 2024 (IDT)
:::https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8
:::זה הקישור שאתה צריך לשלוח לחברים שלך.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 21:36, 7 במאי 2024 (IDT)

== הדפסת ביאור ירושלמי מאיר: ==

האם יש דרך שחלק מהקוד יראה רק בתצוגה וחלק רק בהדפסה
לדוגמא כל הקישורים חסרי משמעות בהדפסה 
כמו כן אני חושב שאם אפשר לערוך כך ניתן להוריד את התיבה נגללת של העין משפט ולהדפיס את העין משפט בשלמותו 
כמובן גם אתכל התרגום הצף להציג בהדפסה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:30, 19 בנובמבר 2023 (IST)

:מכיוון שהדף בו אתה שואל הוא דף השיחה שלך עצמך, כדאי שתתייג אנשים שאתה רוצה שיראו את השאלה שלך, או שתשאל במזנון או בדף השיחה שלהם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:12, 19 בנובמבר 2023 (IST)

== מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג ==

יישר כח על הוספת השיעור המוקלט לדף [[מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק ג]].

יש לי רק 2 שאלות:

1) אתה הרב יהונתן בלאס? כי אם לא, ייתכן שנחוץ לנו אישור ממנו להעלות את ההקלטה שלו כאן.

2) אתה בטוח שהעלית את השיעור לחלק הנכון? במורה נבוכים יש 3 חלקים, ובכל אחד מהם יש פרק ג.

בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:21, 29 בינואר 2024 (IST)

:הרב מעביר שיעור קבוע בנוה צוף התחיל לפני המלחמה וכיוון שגויסתי לא השתתפתי בעשר השיעורים הראשונים קיבלתי הסכמה בעל פה עד כה הוא העביר 16 שיעורים השגתי רק את השיעור הראשון שני והחל משיעור 11
:מכאן והילך בע&quot;ה העלה שיעור בשבוע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:58, 31 בינואר 2024 (IST)
::1) אני לא בטוח שאישור בעל פה מספיק.
::2) אני אשאל שוב: אתה בטוח שהעלית את השיעור למקומו הנכון?--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:28, 31 בינואר 2024 (IST)
:::יש לי גם בוואטסאף
:::לגבי המיקום כן זה חלק א פרק ג רק הרב מתחיל בסיכום השיעור הקדם אני כעת מעלה את שאר השיעורים עד חלק א פרק ג [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:33, 31 בינואר 2024 (IST)
::::אה, אוקיי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:34, 31 בינואר 2024 (IST)
:::::סיגנון השיעור הוא כזה שהרב קורא קטע ואז מסביר וכך הלאה אני חושב שכדאי לכתוב את ההסברים של הרב בלאס בתוך הטקסט כך שניתן יהיה להבין מתוך קריאה רציפה כמו כן כאשר הרב מקפיץ לקטעים בפרקים אחרים אני חושב שכדאי שהקטעים יופיעו במקום כך שהלימוד יהיה רציף
:::::האם כדאי ליצור העתק של המורה או להוסיף על הקים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:33, 23 במאי 2024 (IDT)
::::::לדעתי אם אתה עושה דבר כזה, זה צריך להיות במרחב הביאור, אבל את דברי המורה לסמן בטקסט המוקרי עם תגי קטע וכך להכליל אותם בדפי הביאור, כדי שלא ליצור כפילות. ניתן פשוט לסמן את הקטעים במספרים מ-1 עד כמה שצריך בכל פרק בנפרד.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 05:37, 24 במאי 2024 (IDT)
:::::::תודה רבה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:42, 24 במאי 2024 (IDT)

== [[הלל בברכה ביום העצמאות]] ==

מי מחבר המאמר, [[הלל בברכה ביום העצמאות]]? נחוץ אישור OTRS ממנו.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:29, 28 באפריל 2024 (IDT)

:אני המחבר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:57, 28 באפריל 2024 (IDT)
::האם יצא כספר מודפס? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ב בניסן ה'תשפ&quot;ד • 04:53, 30 באפריל 2024 (IDT)
:::הודפס כחוברת לפני מספר שנים והופץ והופץ בבתי כנסת בצפון 
:::בע&quot;ה אני רוצה להעלות גם מאמר ושיעור על צורת המנורה ודרך חדשה לחישוב האמה ושיעורי תורה
:::ודרך חדשה לזיהוי מקום המקדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:46, 30 באפריל 2024 (IDT)
::::המקום המתאים למאמרים כאלו הוא לענ&quot;ד מרחב הביאור.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:29, 30 באפריל 2024 (IDT)
:::::מה שנראה לך זה בסדר מבחינתי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:26, 30 באפריל 2024 (IDT)

== ביאור:הל&quot;מ ==

עדיף ששמות הדפים יהיה בלי מקף, כך: [[ביאור:הל&quot;מ ברכות ב א]] ולא: [[ביאור:הל&quot;מ-ברכות ב א]]. זה ייעל את פעולת סרגל ניווט אם נרצה לשים שם (לדעתי נחוץ שיהיה סרגל ניווט והוא יעבוד רק אם לא יהיה שם מקף). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:25, 11 ביוני 2025 (IDT)

:תודה מעדכן [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:27, 11 ביוני 2025 (IDT)
:: תשתדל להקפיד לשים את כל הדפים עם השפם הנכון (&quot;ביאור:הל&quot;מ ברכות יג א&quot; ולא &quot;ביאור:ברכות יג א&quot;). בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:42, 11 ביוני 2025 (IDT)
:::סליחה ותודה על ההערה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:40, 11 ביוני 2025 (IDT)
::::ראיתי שחלק מהקבצי קול שהעלתי נשרו עם סטטוס not ready למרות שעבר הרבה מאד זמן  לדוגמא   תוס_עירובין_6_עד_א_עד שיהו בתים וחצירות פתוחים לתוכו
::::תוס_עירובין_6_עד_ב_ הוה אמינא טעמא דרב משום דאין מבוי 
::::תוס_עירובין_6_א_ב_בפת כ&quot;ע לא פליגי דבחד סגי
::::האם אפשר לקבל רשימה של כל הקבצים שלא סיימו לעלות וכמובן האם אפשר לתקן את זה ניסיתי ריסט לא עזר [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:24, 16 באפריל 2026 (IDT)
::::: אין לי מושג על איזה קבצים אתה מדבר ולאן העלית אותם. ביומן ההעלאות של ויקיטקסט הם אינם מופיעים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:47, 16 באפריל 2026 (IDT)
::::::העלתי לויקישיתוף דוגמא  אם תיגש להורדה תראה הןדעה  שזה לא מוכן
::::::https://commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%AA%D7%95%D7%A1_%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_6_%D7%A2%D7%93_%D7%91_%D7%94%D7%95%D7%94_%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%90_%D7%93%D7%A8%D7%91_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%99.ogg [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:29, 16 באפריל 2026 (IDT)
::::::: הקובץ עלה והוא זמין בפורמט ogg vorbis, שזה הפורמט שבו אתה העלית אותו. ההודעה שזה לא מוכן מתייחסת להמרה לפורמט מפ3, שזה כנראה לא זמין שם כרגע. אם זה מהווה בעייה אתה יכול להמיר בעצמך ל־מפ3 ולהעלות מחדש.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:36, 16 באפריל 2026 (IDT)
::::::::הבעיה שחשבתי להוריד ולהוסיף כמה קטעים אבל לא ניתן להוריד אני לא שמרתי את הקבצים המקוריים ראיתי שחלק מהקבצים לא זמין להורדה למרות שעברו כמה חדשים מאז שהעלתי אותםך [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:44, 16 באפריל 2026 (IDT)
::::::::: כל הקבצים זמינים להורדה כ־ogg, רק לא כ־mp3. בראש הדף תחפש אפשרות לעשות download, צריכה להיות שם אפשרות כזו. לא בלשונית Transcode ששם כתוב שזה לא מוכן והכוונה ל־mp3.{{כ}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:51, 16 באפריל 2026 (IDT)
::::::::::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:22, 16 באפריל 2026 (IDT)

== חשבון בוט ==

לא מקובל בוויקיטקסט לבצע כמות גדולה כזו של עריכות מחשבון רגיל. אנא צור חשבון נפרד עבור בוט והמתן עד יתקבל אישור מהקהילה לתת לחשבון הבוט דגל בוט (זה לוקח שבוע). עד אז אבקשך להפסיק את העלאת החומר לפרוייקט הלכה ממקורה. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:37, 15 ביוני 2025 (IDT)
: סליחה שחסמתי אותך לעשר דקות, נאלצתי להסב את תשומת ליבך לפנייתי. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:43, 15 ביוני 2025 (IDT)
::לא ידעתי על המגבלה נשאר לי רק עוד שני קבצים קטנים יחסית להעלות 
::וחבל לעצור עכשיו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:27, 15 ביוני 2025 (IDT)
::: איזה מסכתות עוד נשאר לך? [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:38, 15 ביוני 2025 (IDT)
::::חשבתי ששתים אבל אני רואה שעצתה אותי באמצע יבמות אז צריך לחזור על סדר נשים וזהו [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:45, 15 ביוני 2025 (IDT)
::::: סדר נשים זה המון. זה מציף את דף השינויים האחרונים ומשבש את עבודת המנטרים. אם תרצה להגביל את זה למסכת אחת בלבד ביום עד לסיום סדר נשים, יבמות היום, כתובות מחר וכו' עד לסיום החומר, זה אפשרי. אם אתה רוצה לעשות הכל בבת אחת, זה רק עם חשבון בוט. אולי {{א|shalomori123}} או {{א|Neriah}} שיש להם כבר חשבון בוט יוכלו לעשות את זה במקומך. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:51, 15 ביוני 2025 (IDT)
::::::מברור עם גיפיטי אני משתמש בחשבון בוט שיצרתי בעבר  'מאירושולי@meirbot1' [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:56, 15 ביוני 2025 (IDT)
:::::::לעיתים הצ'אט ראינו מבין עד הסוף בפרטים טכניים.
:::::::כל עוד לא יצרת חשבון נפרד שניתנה לו ההרשאה, השינויים יוצגו בדף השינויים האחרונים ויעמיסו עליו.
:::::::יש לציין שהעריכות יכולות להיות מועילות מאוד ושאין בהם כל פגם (אם כי גם בזה כדאי להזהר מול הצ'אט ולא לעשות אחריו כמו תוכי), ועדיין לשם כך קיים המנגנון של בוטים, דרכו נכון לבצע כמויות כאלה של עריכות. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ט בסיוון ה'תשפ&quot;ה • 16:14, 15 ביוני 2025 (IDT)
::::::: אני מדבר על חשבון בוט בוויקיטקסט. חשבון משתמש בוויקיטקסט. לשלום אורי ונריה יש חשבון כזה, לך עדיין אין.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:28, 15 ביוני 2025 (IDT)
::::::::שלום אורי אני שולח לך במייל את הקבצים בכל מייל אשלח מסכת אחת אשמח אם תוכל להעלות את הקבצים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 17:17, 15 ביוני 2025 (IDT)
::::::::: לשלום אורי יש חשבון בוט והוא יכול להעלות את הכל ברצף.&lt;br&gt;שיחררתי לך את החסימה. אל תעשה יותר פעולות אוטומטיות על מספר רב של דפים עד שיהיה לך חשבון בוט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:22, 15 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::אני רוצה להוסיף קישור לשיעורי קול הלשון על הבבלי לדף עריכת הדף &quot;תבנית:כותרת לעמוד בגמרא&quot; – ויקיטקסט    &lt;span style=&quot;background: #fff3cd; border: 1px solid #ffc107; border-radius: 4px; padding: 4px 8px; font-weight: bold;&quot;&gt;
:::::::::[https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/100/{{#בחר:{{{1}}}|ברכות=1|פאה=2|דמאי=3|כלאים=4|שביעית=5|תרומות=6|מעשרות=7|מעשר שני=8|חלה=9|ערלה=10|בכורים=11|ביכורים=12|שבת=13|עירובין=14|פסחים=15|שקלים=16|יומא=17|סוכה=18|ביצה=19|ראש השנה=20|תענית=21|מגילה=22|מועד קטן=23|חגיגה=24}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{גימטריה|{{{2}}}}}%7C ^click🎧 לדף חדש]&lt;/span&gt;  יש התנגדות? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:29, 16 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::: תעלה את השאלה הזו בבקשה לדיון מסודר במזנון. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:31, 16 ביוני 2025 (IDT)

== יצירת חשבון בוט ==

דף הוויקיטקסט [[משתמש:Meirveshulibot]] איננו '''חשבון.''' יצירת '''הדף''' איננה יצירת '''חשבון.''' נא '''ליצור חשבון חדש''' בשם Meirveshulibot. [תעשה logout למשתמש הנוכחי שלך ותיצור '''חשבון חדש''']. תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:07, 25 ביוני 2025 (IDT)
: אפשר גם ליצור חשבון מתוך החשבון הנוכחי, באמצעות [[מיוחד:יצירת חשבון]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  10:16, 25 ביוני 2025 (IDT)

== הקלטת תוספות ==

בכוונה הוספת הקלטות ב[[שבת קכב א]] במקום ב[[ביאור:הל&quot;מ שבת קכב א]]? [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 17:17, 8 בינואר 2026 (IST)

:טעות תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 19:28, 8 בינואר 2026 (IST)
::בעה עוד כשבועיים שלוש אסיים להקליט שיעורים על כל התוס במסכת שבת וברכות אולי כדאי להעלות הכל לברכו ושבת [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:17, 8 בינואר 2026 (IST)
:::מה כוונתך? להעלות למרחב הראשי? נדמה לי שמרחב ביאור הוא המקום הראוי בכל אופן. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:23, 8 בינואר 2026 (IST)
::::הכוונה שבקטע התוס יופיע הקלטה בצמוד לכל קטע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:40, 8 בינואר 2026 (IST)
:::::זה בדיוק מה שאתה עושה עכשיו, לא? ואם כוונתך שיופיע כך במרחב הראשי, אז שוב, לדעתי זה לא שייך שם. מה שכן אפשר לעשות זה לשים קישור לדף הביאור. [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 20:51, 8 בינואר 2026 (IST)
::::::אני חושב שתוס נותר די מיותם 99 אחוז מלומדי הדף היומי מתעלמים ממנו בגלל הקושי אם נצרף את ההקלטות זה יוסיף הרבה לומדים במחזור הבא של הדף היומי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:50, 8 בינואר 2026 (IST)
:::::::עדיין, המקום הראוי הוא מרחב ביאור. לשיפור החשיפה אפשר להוסיף קישורים.
:::::::(ובכל אופן אני לא בטוח עד כמה זה יועיל. הרבה פעמים אנשים לא לומדים תוספות מחוסר זמן, בשביל מי שרוצה להשקיע את הזמן כבר קיימים ספרי ביאור. אבל אולי זה כן יועיל ברמה כלשהי, אני לא יודע. אולי כתיבת ביאור כטקסט תועיל) [[משתמש:הירש אייזנשטיין|הירש אייזנשטיין]] • [[שיחת משתמש: הירש אייזנשטיין|שיחה]] • י&quot;ט בטבת ה'תשפ&quot;ו • 21:55, 8 בינואר 2026 (IST)
::::::::בעה סיימתי להעלות שיעורי שמע על כל תוספות מסכת ברכות ושבת ואני מתחיל עירובין אני חושב ששווה להכניס את ההקלטות לגרסא הרגילה אם זה נראה מכביד ניתן להפוך את הטקסט המודגש לקישור כך שמבחינה חזותית לא יהיה שינוי [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:04, 1 בפברואר 2026 (IST)
::::::::: אני מסכים עם {{א|הירש אייזנשטיין| ר' הירש}}, מקומם של הקישורים להקלטות הללו הוא במרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:52, 1 בפברואר 2026 (IST)
::::::: אני חוזר ומזכיר לך שמקומן של ההקלטות הללו הוא במרחב הביאור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:21, 15 במרץ 2026 (IST)

== אזהרה ==

{{אזהרה|עירובין מח א}}-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:54, 23 במרץ 2026 (IST)

:אני מצטער פשוט אני כל הזמן עובר בין הביאור שבו אני מכניס את השינויים לטקסט הרגיל וקורה שאני בטעות מכניס את השינויים לטקסט המקורי שלא בכוונה סליחה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:09, 23 במרץ 2026 (IST)
::דרך אגב לפני כשנתיים נאמר שתהיה גירסא שתאפשר עריכה בתצוגה יש חדש [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 23:18, 23 במרץ 2026 (IST)
:: תודה על ההבהרה, וסליחה על שחשדתי בכשרים. חזק וברוך.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 02:28, 24 במרץ 2026 (IST)

== עבודת הבוט שלך ==

כמה עוד מסכתות נשאר לבוט שלך לעבור עליהם?

אני מבקש שלא תריץ את הבוט מכאן והלאה כלל ועיקר ללא בקשת דגל בוט.

בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:14, 3 במאי 2026 (IDT)

:נראה לי שהוא כבר סיים לעבור על כל המסכתות איך מבקשים דגל בוט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:22, 3 במאי 2026 (IDT)
:: [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות#בקשת הרשאות]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:28, 3 במאי 2026 (IDT)
:::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 16:37, 3 במאי 2026 (IDT)
::::אני מצטרף לבקשה שלא לבצע עריכות בוט המוניות ללא דגל בוט, זה מציף את השינויים האחרונים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:30, 4 במאי 2026 (IDT)
:::::שוב סליחה לא ידעתי שצריך לבקש אישור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 10:59, 4 במאי 2026 (IDT)
:::::: למה אתה משקר? הרי קראת את הבקשה שלי ואפילו הגבת עליה. מה זה &quot;לא ידעתי שצריך לבקש אישור?&quot; הרי אפילו שאלת איפה מבקשים אישור ועניתי לך, ואפילו הודית לי על כך. אני לא אוהב שקרנים. נחסמת ל־8 שעות. ראה זאת כאזהרה אחרונה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:04, 4 במאי 2026 (IDT)
:::::::לא השתמשתי מאז בבוט [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:14, 4 במאי 2026 (IDT)
:::::::: אז מי פרץ לך לחשבון והשתמש בו בשעה ומשהו האחרונות כדי להוסיף תגי /div למסכתות מגילה ובבא קמא?-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:19, 4 במאי 2026 (IDT)
:::::::::אין לי מושג אני הרצתי את הבוט רק פעם אחת הרצתי במחשב מהחברה אולי משהו פנימי עצר את זה והם חידשו אני אנסה לסגור [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:24, 4 במאי 2026 (IDT)
:::::::::: תסגור, ואז אפתח לך את החסימה. סליחה שחשדתי בכשרים, ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:25, 4 במאי 2026 (IDT)
::::::::::כן מצטער זה אכן הורץ על ידי המערכת עצרתי את זה הרגע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:31, 4 במאי 2026 (IDT)
::::::::::: תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 13:34, 4 במאי 2026 (IDT)
:אני מבקש שוב, אם אפשר לא לבצע עריכות בוט בלי דגל בוט. זה ממש מציף את השינויים האחרונים ומקשה על יתר העורכים. סליחה על ההטרדה החוזרת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:46, 29 ביולי 2026 (IDT)
::שוב סליחה אני לא משתמש בבוט אלא בבינה על המחשב המקומי פיצר חדש של קלוד איך אני יכול לעבוד בלי להפריע? [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 07:22, 29 ביולי 2026 (IDT)
:::אני לא בטוח, אבל אולי באמת עדיף כן להשתמש בבוט, ולא בכלים אוטומטיים אחרים, כדי שהעריכות האוטומטיות יסומנו ככאלה ולא יכבידו על המערכת. מתייג כאן את [[משתמש:Nahum|Nahum]] שבטח יודע יותר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:17, 29 ביולי 2026 (IDT)
::::הבעיה עם בוט זה שזה קוד קבוע שלא יכול להגיב למקרים משתנים הבינה מגיבה לדברים משתנים אבל מסכים שחייבים למצא דרך שלא יהיו התגשויות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 11:21, 29 ביולי 2026 (IDT)
::::: {{א|מאירושולי}}, הפתרון הוא לתת דגל בוט, בין אם לחשבונך הרגיל לפרק זמן קצר ובין אם לחשבון חדש שתפתח עבור זה, שייועד לפעולות אוטומטיות של סוכן הבינה המלאכותית. בלי זה זה באמת יוצר עומס גדול מדיי על דף השינויים האחרונים ומשבש בצורה קשה את עבודת המנטרים.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:32, 29 ביולי 2026 (IDT)
::::::תודה רבה על ההערה וההכוונה, קלוד הסביר לי את הבעיה אפתח חשבון ייעודי לפעולות האוטומטיות ואגיש בקשה לדגל
::::::בוט, ועד אז אקפיד על קצב עריכות מתון. תודה . [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 12:59, 29 ביולי 2026 (IDT)
:::::::תודה נחום, צדקת! נמצא החשבון — [[משתמש:Meirveshulibot]], וכבר יש לו דגל בוט פעיל
:::::::(שימש אותי בעבר בביאור הל&quot;מ). אעביר אליו את הפעולות האוטומטיות, והבקשה כאן מתייתרת.
:::::::תודה על הסבלנות וההכוונה. [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 15:23, 29 ביולי 2026 (IDT)

== סימני פסוק בתוך תבניות תנא או אמורא ==

שים לב שסימני פסוק בתוך התבנית משבשת את פעולת התבנית של התנא או האמורא. צריך להוציא את כל סימני הפיסוק מחוץ לתבניות הללו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:48, 19 ביולי 2026 (IDT)

:תודה אני מנסה לתת לקלוד לפסק [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:34, 19 ביולי 2026 (IDT)
::כמו כן עשיתי ניסוי המרתי קובץ קול על תוס לטקסט וביקשתי מקלוד להדגיש את דברי התוס בתוך ההסבר ולדעתי התוצאה טובה הבעיה הזמן להמיר קבצי קול לטקסט וגם למרות המנוי כצות ההמרות מאד קטנה האם יש לויקי איזה כלי שיכול לעשות את העבודה ברקע [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 21:41, 19 ביולי 2026 (IDT)
:: כמו שאתה רואה, זה לא רעיון טוב לתת לקלוד לעבוד בלי השגחה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:59, 19 ביולי 2026 (IDT)
:::מסכים הכנתי תוסף שמאפשר עריכה חזותית מאד פשוטה האם יש דרך להוסיף את זה כחלק מויקי &quot;C:\Users\user\OneDrive\wikitext-clean-edit.zip&quot; 

[[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%93%D7%A3_%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94_%D7%97%D7%96%D7%95%D7%AA%D7%99.png]]
 [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 13:56, 20 ביולי 2026 (IDT)

:[[קובץ:עריכה במצב חוזי ביאור בטקסט מוקטן.png|250px|יכולת להציג טקסט שונה בתבניות שונות]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:44, 20 ביולי 2026 (IDT)
::[[קובץ:עריכה במצב חוזי הצגת תבניות מבוקשות.png|250px|יכולת להציג תבניות נבחרות ]] [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 14:58, 20 ביולי 2026 (IDT)
::: אני מניח שאם תעלה את זה במזנון ותתגבש הסכמה, ניתן לבקש את זה בפאבריקטור [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 20 ביולי 2026 (IDT)
::::תודה [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:14, 21 ביולי 2026 (IDT)

== הפרדה בין עבודה אוטומטית לעבודה ידנית ==

אבקש ואחדד שוב: נא להקפיד לעשות את כל העבודה האוטומטית, אם האמצעות בוט ואם באמצעות בינה מלאכותית, אך ורק באמצעות חשבון הבוט. כתיבה ועריכה ידנית נא לבצע באמצעות החשבון הרגיל. מקווה שעכשיו זה מספיק ברור. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:18, 29 ביולי 2026 (IDT)

אני מתנצל שלא התרעתי על כך בזמן, אבל נראה שנתינת הסיסמה שלך לבינה המלאכותית מהווה הפרה של תנאי השימוש של קרן ויקיקמדיה שוויקיטקסט היא חלק ממנה. ראה כאן. [[wmf:Policy:Terms of Use]]

אבקש לחדול מייד מכל עריכה שנעשית על ידי מתן גישה לחשבון שלך לגורם שלישי כלשהו, במיוחד בינה מלאכותית.

שבוע טוב והמשך עבודה פוריה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:46, 1 באוגוסט 2026 (IDT)

:לא נתתי את הסיסמא לאף אחד יש פיצר חדש שאם אני פותח את קלוד כאקסטנשיין לכרום הוא עובד ממש במקומי לא צריך סיסמא   במקביל הרצתי תוכנת פייטון שקראת קבצי שמע מתמללת ממזגת עם הטקסט וכותבת במחשב שלי   הבינה יצרה קוד כזה  $env:WIKI_USER = &quot;Meirveshulibot@שם-ההרשאה&quot;
:$env:WIKI_BOT_PASS = &quot;סיסמת-הבוט&quot;
:python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py$env:WIKI_USER = &quot;Meirveshulibot@שם-ההרשאה&quot;
:$env:WIKI_BOT_PASS = &quot;סיסמת-הבוט&quot;
:python C:\Users\user\Desktop\wikibot\upload_ready.py     את הסיסמא אני מכניס בזמן הריצה בקומנד ליין [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 00:17, 2 באוגוסט 2026 (IDT)

== התלמוד הירושלמי ==
שלום [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]]. רציתי לומר לך תודה, ולהביע הערכה, על העבודה העצומה שאתה עושה ברחבי כל התלמוד הירושלמי: פירוש משולב וקריא בתוך דברי התלמוד, מידע מאורגן ובהיר וחינוכי על כל החכמים הנזכרים בו, פירוש מוקלט לפשט דברי התלמוד ביחד עם תמליל, קישורים לפוסקים ובירור הפסיקות העולות מתוך הסוגיות ביחד עם קישורים לסוגיות המקבילות בתלמוד הבבלי, תעתיק של כתב יד ליידן, חלוקה לפרקים והלכות משולבת עם חלוקה לדפים לפי דפוס וילנא (עבור לומדי הדף היומי בירושלמי) ביחד עם מפרשים שנדפסו על הדף בדפוס וילנא, ושילוב צילום הדף מדפוס וילנא. ויכול להיות שיש עוד מעלות שעוד לא הבנתי אותן, או שלא ראיתי אותן בגלל שהן עדיין בשלבי ביצוע. וכל זה תוך כדי ארגון מסובך וקידוד מורכב, והעלאת קבצי שמע וצילומי ספרים ושילובם בדפי התלמוד.

קשה להאמין שבן אדם אחד עשה את כל זה. ממה שהצלחתי להבין, אתה ממש עובר על התלמוד כולו פעם אחרי פעם, דף אחרי דף ופרק אחרי פרק, כדי לתקן ולשפר ולהוסיף עוד מעלות. יישר כוחך על החריצות, ועל החכמה שהשקעת ביצירה הזאת, כדי להנגיש את התלמוד הירושלמי לקהל הלומדים ברישיון חופשי, בעיצוב בהיר ויעיל ובאופן מקוון! [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 11:40, 5 באוקטובר 2026 (IDT)

== קוד QR ==
מאירושולי שלום,&lt;br&gt;
'''אנא''' טפל '''בהקדם''' בנושא קוד QR, אותו העליתי בדף [[שיחת ביאור:ירושלמי מאיר#קוד QR]] . זה דחוף. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:37, 26 באוקטובר 2026 (IST)
: {{א|מאירושולי}}, אנא טפל בנושא, מדובר בחשש לפרצת אבטחה והנושא אינו סובל דיחוי. תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 14:39, 27 באוקטובר 2026 (IST)

== נחסמת ==

חסמתי אותך ל-72 שעות עקב הצפת דף השינויים האחרונים. זה משבש לי את כל עבודת הניטור באתר. החסימה הבאה תהיה בל&quot;נ לצמיתות. ראה הוזהרת.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:00, 1 בנובמבר 2026 (IST)

:אני ממש מצטער חידשתי את הרשיון של קלוד ולא שמתי לב שצריך לחזור ולהפעיל את הכללים שהגדרתי לו שכל העריכות לאחר אישור יעברו דרך חשבון הבוט הוא כתב לי את כל השינויים עברתי עליהם וכאשר אישרתי הוא השתמש בחשבון הרגיל ממש מבקש סליחה מבטיח להיות יותר עירני [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 08:45, 2 בנובמבר 2026 (IST)
:: לדעתי, עדיף שתוכל להשתמש בקלוד בצורה טובה יותר, מה שלא ניתן לעשות בוויקיטקסט כפי שהוסבר לך. אני לא חושב שהמקום המתאים לפרוייקט הזה של הירושלמי המאיר הוא אצלנו. אני ממליץ לך לטובתך ולטובת הפרוייקט העצום הזה למצוא לו בהקדם האפשרי מקום אחר ועד אז להפסיק לערוך אותו כאן.
:: להזכירך, אצלנו יש מגבלות חמורות על שימוש בבינה מלאכותית, כפי שכבר הוסבר לך (למשל, שאסור לחבר סוכן עצמאי של בינה מלאכותית לחשבון), מה שמגביל את היכולת שלך לפתח את הפרוייקט כמו שצריך.
:: בברכת עלה והצלח וחילך לאורייתא,-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 09:59, 2 בנובמבר 2026 (IST)
::אנשים יקרים לא התכוונתי לעקוף את החסימה שלחתי הודעה שאני רואה שאני מצליח לשנות ידנית האם זה בסדר אבל החסימה מנעה כל דרך לשלוח הודעות  האם יש אפשרות לנתק את ירושלמי מאיר כך שאוכל לעבוד רק עליו בלי להפריעה וכאשר אסיים נחזיר למקום אני מקוה שזה יקח כשלושה חדשים [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 20:14, 3 בנובמבר 2026 (IST)
::: לא, אין לנו שום דרך לעשות כזה דבר, לצערנו.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 07:55, 4 בנובמבר 2026 (IST)
::::אני יוצא למילואים בשבוע הבא ממש חבל על הזמן תנו לי לערוך אני מתחייב שכל העריכות יהיו ידניות ללא שימוש בבינה עד שתאשרו אם תגלו שערכתי בעזת בוט או בינה תוכלו לסגור לצמיתות [[משתמש:מאירושולי|מאירושולי]] ([[שיחת משתמש:מאירושולי|שיחה]]) 09:05, 4 בנובמבר 2026 (IST)
::::: לא חושב שיש טעם לשחרר את החסימה לעבודה השבוע. צריך לקבל החלטה האם מקום הפרוייקט הוא כאן, במסגרת של ויקי, או שעדיף למצוא פלטפורמה אחרת שתארח את הספר ותאפשר לך גישה חופשית לעשות כרצונך. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:59, 4 בנובמבר 2026 (IST)
סליחה, ראיתי את זה רק עכשיו. אני מעריך את הפרויקט שלך, ומקווה שיוכל להיות כאן. ואולי דרך אחרת: לעשות את כל השימוש בקלוד '''מחוץ לאתר''', ורק '''אחר כך''' לעשות שינויים כאן. גם ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot; יש שימוש ב-AI כדי לאתר טעויות, לעקוב אחרי שינויים, ועוד דברים. אבל ה'''תוצר''' נעשית כאן באופן ידני, ואפילו אם יש לעתים שימוש בבוט זה נעשה בקפידה רבה על ידי בן אדם בלבד. אסור שפרויקט הירושלמי ישבש את המלאכה באתר כאן. אולם אם תוכל לעבוד בזהירות אולי זה ייתכן. זה ידרוש ממך יותר עבודה, וההתקדמות תהיה יותר איטית, אבל כך גם התוצר שלך יהיה יותר אמין בסופו של דבר, וזה מה שחשוב. אם תוכל לחיות עם זה מה טוב. אבל אם המגבלות כאן על השימוש ב-AI באמת מגבילים את היכולת שלך להתקדם, אז תצטרך לעשות את זה במקום אחר. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 10:58, 2 בנובמבר 2026 (IST)
: @[[משתמש:Nahum|Nahum]], @[[משתמש:Dovi|Dovi]]. חסמתי עכשיו חשבון חולף שנעשה בו שימוש לעקיפת החסימה. החשבון נחסם לשלושה ימים, עד לפקיעת החסימה על החשבון הראשי, אך אני מציע להאריך את חסימת החשבון הראשי והחולף עד שנחליט יחד עם המשתמש על המתכונת בה יוכל לפעול - ולא לשחרר את החסימה עד שהכל יהיה ברור ומקובל על הצדדים. לעת עתה, חסמתי גם את חשבון הבוט כדי למנוע את עקיפת החסימה גם דרכו. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  15:47, 2 בנובמבר 2026 (IST)
:: עקיפת החסימה היא עילה לחסימה ארוכה יותר. אאריך את החסימה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:21, 2 בנובמבר 2026 (IST)
: בהמשך להארכת החסימה, אבקש מ-[[משתמש: Neriah]] אם אפשר להפעיל הגנה באמצעות הבוט שלו על כל דפי הירושלמי המאיר, כך שרק משתמשים ותיקים יוכלו לערוך בהם. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:33, 2 בנובמבר 2026 (IST)
:: מדובר באלפי דפים, לדעתי מוגזם להפעיל הגנה ואנחנו יכולים להסתפק באזהרה שעקיפה נוספת של החסימה תביא להרחקה לצמיתות והסרת התוכן מהאתר (בוט יוכל לעשות זאת בקלות). אם נתקל באי-שיתוף פעולה, חוששני שלא תהיה ברירה אלא לנקוט בצעד הזה. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  20:04, 2 בנובמבר 2026 (IST)
::: מוסכם.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 20:52, 2 בנובמבר 2026 (IST)
:::: מסכים. חבל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:32, 2 בנובמבר 2026 (IST)</text>
      <sha1>bpeq5ilkaekj1mr03kw1cf59vccv8f7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מקום המקדש</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1717694</id>
    <revision>
      <id>3101475</id>
      <parentid>2890160</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T03:27:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CommonsDelinker</username>
        <id>434</id>
      </contributor>
      <comment>Removing [[:c:File:מקום_המקדש_על_פי_שגיב.png|מקום_המקדש_על_פי_שגיב.png]], it has been deleted from Commons by [[:c:User:Krd|Krd]] because: No permission since 28 October 2026.</comment>
      <origin>3101475</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30368" sha1="sbblxff50moocxafs02ouu6iqir4uyp" xml:space="preserve">&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;[[File:מקום-המקדש.ogg|thumb|מקום-המקדש]]&lt;/div&gt;
&lt;big&gt;השימוש הפוליטי של מנהיגי האיסלם בהר הבית&lt;/big&gt;
(המקור דוקטור מרדכי קידר) 

על פי ספר של אחד מתלמידי מוחמד מוחמד הקפיד ללכת פעם בחדש ממכה למדינה בדרך הוא היה עוצר בג’יעראנה, בין הערים מכה וטאיף. שם היו שני מסגדים ‘אל־מסג’ד אל־אדנא’ – ‘המסגד הקרוב’, השני, הרחוק יותר, נקרא ‘אל־מסג’ד אל־אקצא’ – ‘המסגד הרחוק’..ומוחמד היה מתפלל בבקר באחד מהם ובערב בשני  כך שכל הסיפור על עליה לשמים ממסגד אל אקצה התרחש כולו בחצי האי ערב בלא שום קשר להר הבית בירושלים

כאשר עומר אבן אל חטאב כובש ירושלים וכעאב העוזר שלו מגיעים להר-הבית, כעב מסיר את נעליו. עומר שואל אותו מה פשר מעשיו? כעב עונה כי מדובר במקום קדוש, עומר מתעצבן ואומר לכעאב שהוא מנסה להחדיר רעיונות יהודיים לתוך האיסלם במקום הזה אין שום קדושה לאיסלם וכעאב חוזר בו ונועל את נעליו. מאוחר יותר פונה עומר לכעב ואומר לו הגיע זמן התפילה איפה לדעתך כדאי להתפלל וכעב מציע להתפלל בצד הצפוני של ההר מתוך כוונה שיתפללו למכה דרך מקום המקדש עומר שוב מתעצבן ואומר לכעאב שיפסיק לנסות להחדיר רעיונות יהודיים לתוך האיסלם במקום הזה אין שום קדושה לאיסלם 

[[File:מקומו האמיתי של מסגד אלאקצה.png|thumb|מקומו האמיתי של מסגד אלאקצה]]


כאשר החליפים מבית אומיא מעבירים את מרכז השילטון לדמשק עבדאלה האשמי מכריז על מרד ובן היתר חוסם את העליה למכה בתגובה החליפים מבית אומיה ממציאים שכביכול אל אקצה זה המסגד הנמצא בירושלים ותוך מספר שנים מפיצים עשרות אגדות כאילו מחמד ציווה לעלות לרגל לירושלים והוא מבטיח שכל עיוור שיעלה לירושלים תפרחנה עניו וכל חולה יבריא ועוד כהנה וכהנה הבטחות
זמן קצר אחר כך יושרו ההדורים ושוב יכלו אנשי דמשק לעלות למכה ומיד יצאו פסקי הלכה האוסרות להתפלל בירושלים והמקום הוזנח לחלוטין
  
[[File:כיפת הסלע 1900.png|thumb|כיפת הסלע בסביבות 1900]]


[[File:כיפת הסלע כיום.png|thumb|כיפת הסלע כיום]]


לפני מספר שנים מכון המקדש שכר את שרותיו הטובים של האדריכל שגיב כדי שישרטט להם את בית המקדש כפי שהוא ממוקם על הר הבית לפי תבליט ההר על פי כל השיטות
מכון המקדש סיפק לאדריכל את כל הנתונים הידועים אך זמן קצר אחרי שהחל בעבודה הפתיעה שגיב את שולחיו כשטען שבית המקדש לא יכול היה להיות במקום שכולנו חושבים 


&lt;big&gt;הטענות שמעלה האדריכל שגיב&lt;/big&gt; 

1)	גובה פתח הצינור שהביא מים מארטס באיזור חברון למקדש נמצא ברחבה היורדת מהרובע היהודי לפני המדרגות היורדות לנקודת הבידוק ברחבת הכותל נמוך מהריצפה של הרחבה של כיפת הסלע בכחמישה מטרים. הכהן טבל במקווה שהיתה על גבי שער המים וכל השערים היו בגובה של כעשרה מטר אז איך המים הגיעו למקווה מעל שער המים שהרי אסור לטבול במים שאובים
[[File:קצה אמת המים בעיר העתיקה.png|thumb|קצה אמת המים בעיר העתיקה]]


אפשר היה לדחות את הקושיה בפשטות ולאמר שאין שום קושיה מהמקוה על שער המים שהרי פלאויוס כותב שבנו מקוואות לאסוף את מי הגשם כך שיתכן להסביר שארבעים סאה מי גשם נשמרו באוצר ואת המקווה שהיה מחובר בהשקה מלאו במים שאובים או על ידי זריעה או כפי שתרץ הרב אריאל שאת המים מלאו בכלים נקובים שאינם הופכים את המים לשאובים .אך מתברר שעל השאלה הזו עונה כבר המאירי שכתב שהמים הגיעו על בסיס של חוק כלים שלובים .מגובה מסוים גבוה מגובה השערים הם הועברו בצינורו ת סגורים 
בית הבחירה למאירי מסכת יומא דף כח עמוד א 
&lt;big&gt;היו באים שם מים מעין עיטם במחילה שתחת הקרקע וכשמגעת לשם מעלין אותה על גג אותה לשכה שכך ידוע שהמים יכול אדם להעלותם בגבהות המקום שיוצאת משם ועין עיטם היתה גבוהה יותר מקרקע העזרה כשיעור כ' אמה של גובה הלשכה וג' אמות של רום המקוה ועובי התקרה והמעזיבה&lt;/big&gt; 

שגיב טען שבלתי אפשר ליצור סיפון מבניה באבן בכזה הפרש גבהים כיוון שהלחץ והזרימה היו מפרקים את החיבורים

גם אם הטענה שלו נכונה יתכן וההסבר פשוט נאמר בבן סירה ששמעון עשה את הצינורות מנחושת יתכן ועד ימי שמעון הטבילה הייתה בבורות בקרקע העזרה ואחר ששמעון העביר את המים בצינורת כנראה כדי ליצור לחץ שיאפשר לנקות את העזרה השתמשו בסיפון גם להביא מים מעל שער המים

[הכהן הגדול שמעון] פרק נ תרגום יצחק פרנקל
&lt;big&gt;(א) שמעון בן חוניו כהן הגדול, חיזק בימיו את בדק הבית ואת היכל ה'. 
(ב) כפלים הגביה יסודם, ואת ההיכל הקיף יציע גבוה. 
(ג) צינורי המים המעיטו מימיהם, ויעשם נחושת וייזלו שלשתים. 
&lt;/big&gt;


2)	מסופר שאגריפס ראה מהארמון שלו את עבודת הכהנים מה שלא מצא חן בעיניהם ולכן הם הגביהו את הקיר המערבי של העזרה. הארמון של אגריפס נמצא באיזור של שער ציון, כדי לראות את עבודת הכהנים משם צריך היה הארמון של אגריפס להיות בגובה של כחמש עשרה קומות  
[[File:כדי לראות את עבודת הכהנים הארמון היה צריך להיות בגובה חמש עשרה קומות.png|thumb|כדי לראות את עבודת הכהנים הארמון היה צריך להיות בגובה חמש עשרה קומות]]


גם טענה זו ניתן להפריך כאמור אגריפס ראה מהארמון שלו עבודת הכהנים ולכן הם הגביהו את הקיר המערבי של העזרה
פלאביוס כותב שהארמון של אגריפס היה צמוד לקסיסטוס שזה לשכת הגזית אלא שלשכת הגזית היה בהר הבית בצפון או בדרום , וזה בלתי אפשרי שאגריפס בנה שם את ארמונו שהרי לא יתכן שיבנה ארמון בהר הבית ,וגם אם מסיבה כל שהיא התירו לו לבנות לא ברור מה עזר הגבהת הקיר הצפוני של העזרה שהרי כאמור הלישכה הייתה בצפון או בדרום
אלא שבחפירות מנהרת הכותל צפונית מעט מקשת וילסון בצמוד למקום שעל פי הארכיאולגים כנראה היה מקום מושבם של הסנהדרין נמצא ארמון חשמונאי אם כך הארמון היה צריך להיות רק בגובה של מעט מעל עשרה מטר שזה גובה חומת העזרה כדי שיוכל לצפות בעבודת המקדש


[[File:מקומו האמיתי של הארמון של אגריפס.png|thumb|מקומו האמיתי של הארמון של אגריפס]]


3)	לפי המסופר בפלאביוס בצד הצפוני היתה גבעה בגובה כשמונה מטר מעל רחבת הר הבית ועליה בנה הורדוס את מצודת אנטוניה. כיום הרחבה של כיפת הסלע היא המקום הגבוה ביותר בהר הבית לאן נעלמה הגבעה?
בתצלום אינפרא נראים יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע שגיב טוען שזה בעצם המצודה ואם כך המקדש צריך להיות נמוך יותר ודרומה משם
[[File:יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע.png|thumb|יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע]]


4)	לפי פלאביוס ההרחבה היתה רק צפונה שהרי כתוב &quot;אחרי כן פרצו בחומת הצפון והוסיפו על תחום המקדש כמדה אשר היה בה אחרי כן כדי להקים חומה מסביב לכל המקדש שתות בנויים שלוש מדרגות הוקמו על הגבעה מסביב משרשיה למטה עד ראשה למעלה&quot;


5)	לא מצאנו מקומות אחרים שהורדוס בנה בעזרת אבנים כאלה גדולות ומסותתות במה שנקרא סיתות הרודיאני אפילו את הארומונות שלו הוא בונה באבנים קטנות רגילות


6)	יהודים לא היו בונים את הכניסה משערי חולדה כך שכל העולים לרגל יעברו תחת קורת גג אחת כיוון שיש איסור לבנות גגות בירושלים מפני הטומאה

לפי המפורש בגמרא הר הבית היה מקורה כמסופר במדרש על חוני שבגלל הגשם עלו כל העם להר הבית

7)	פלאביוס כותב שמלאכת המקדש הסתיימה ונותרו לאגריפס שמונה עשר אלף פועלים מובטלים, איך אפשר לאמר שהמלאכה נסתיימה הרי מצאו אבן שלא סיימו לסתת אותה 
לדעתי השאירו את האבן האחרונה הנוגעת בסלע בלתי מסותת ליצור רושם כאילו האבן ממשיכה את סלע האם

8)	מתחת לאבני הכתל בפינה הדרום מערבית של הכתל המערבי נמצא מטבע מתקופת אגריפס

על פי חלק מהארכיאולוגים הורדוס אמנם התחיל אבל אגריפס היה זה שסיים את בניין הר הבית
אפשרות שניה היא שאת החלק הזה של החומה הרסו הרומאים בחורבן וכאשר אנדריאנוס נתן אישור לבנות את בית המקדש הקטע הזה נבנה מחדש

9)	המשנה אומרת שהר הבית חמש מאות אמה על חמש מאות אמה רובו מן הדרום שני לו מן המזרח שלישי לו מן הצפון ומעוטו מן המערב. הר הבית גדול בהרבה

[[File:בית המקדש והטופוגרפיה של הר הבית.png|thumb|בית המקדש והטופוגרפיה של הר הבית]]


נראה שההר שקודש היה הכיפה שעליה נבנה המקדש אורך כולו אלף אמה ורוחב חמש מאות אמה 
מה שנאמר במשנה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה הכוונה שיהיו שני יחידות של חמש מאות אמה אורך וחמש מאות אמה רוחב אחת מעל השניה מקביל לנאמר בתורה שרוחב המשכן חמישין בחמישים ואולי מכאן גם יצא שהמקדש ממוקם בקצה הדרומי של היחידה הצפונית כמו במשכן שהיה חמישים אמה פנויים

התאור שבא אחר כך רובו בדרום שני לו במזרח וכ&quot;ו בא לתאר את מבנה ההר מבחינה טופוגרפית 
כפי שרואים השלוחה הדרומית היורדת מההר היא הארוכה מכולם אח&quot;כ השלוחה המזרחית אח&quot;כ הצפונית ולבסוף המערבית
בצורה סכמטית זה נראה כך


10)	הנוסע מבורדו מספר שאנדריאנוס הציב את הסוס שלו על מקום קדש הקדשים, ובזהר נאמר שמקום המקדש לא סובל בנין ומבנה כיפת הסלע כבר היה קיים אז לא יתכן שהוא על מקום המקדש

[[File:מקדשים רומיים והסוס שעל פי הנןסע מבןודן עןמד בירןשלים על מקום קדש הקדשים.png|thumb|מקדשים רומיים והסוס שעל פי הנוסע מבוודו עומד בירושלים על מקום קדש הקדשים]]


מכאן מסיק שגיב שמי שבנה את הר הבית היה אנדריאנוס שבנה גם את המקדש בבעל בק
[[File:ארגז החול של המקדש בבעל בק.png|thumb|ארגז החול של המקדש בבעל בק]]

[[File:אבנים מהמקדש בבעל בק.png|thumb|אבנים מהמקדש בבעל בק]]
[[File:המקדש בבעל בק מול תוכנית הר הבית.png|thumb|המקדש בבעל בק מול תוכנית הר הבית]]


[[File:הכס אז והיום.png|thumb|הכס אז והיום]]


[[File:שני הקוים שלדעת שגיב הם קירות המקדש.png|thumb|שני הקוים שלדעת שגיב הם קירות המקדש]]


\


3)	לפי המסופר בפלאביוס בצד הצפוני היתה גבעה בגובה כשמונה מטר מעל רחבת הר הבית ועליה בנה הורדוס את מצודת אנטוניה. כיום הרחבה של כיפת הסלע היא המקום הגבוה ביותר בהר הבית לאן נעלמה הגבעה?
בתצלום אינפרא נראים יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע שגיב טוען שזה בעצם המצודה ואם כך המקדש צריך להיות נמוך יותר ודרומה משם
[[File:יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע.png|thumb|יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע]]


על פי פלאביוס בדרום הר הבית היתה גבעה גבוה הרבה יותר ועליה היתה מצודה יונית שנקראת חקרה. הגבעה נעלמה כנראה שימשה כחומר גלם לבניין המקדש
זה כנראה מה שקרה גם כאן אדריאנוס נתן אישור לבנות את בית המקדש ועם ישראל החל לחצוב אבנים בהחלט יתכן שהגבעה הזו שימשה מחצב לאבני הבניין


4)	לפי פלאביוס ההרחבה היתה רק צפונה שהרי כתוב &quot;אחרי כן פרצו בחומת הצפון והוסיפו על תחום המקדש כמדה אשר היה בה אחרי כן כדי להקים חומה מסביב לכל המקדש שתות בנויים שלוש מדרגות הוקמו על הגבעה מסביב משרשיה למטה עד ראשה למעלה&quot;

הטענה נובעת מהבנה לא נכונה של דברי פלאביוס הרי קדם לכן נאמר שלהר הבית היתה חומה רק בצד המזרחי כמו שכתוב במלחמות פרק ה
כ&lt;big&gt;כבר דברתי כי נוסד בית המקדש בראש גבעה בצורה ובראשונה נשא המישור אשר במרום הגבעה בקשי את ההיכל והמזבח כי מכל עבריה היתה תלולה על פני התהום המלך שלמה הוא אשר בנה את ההיכל הקיף חלק המזרח חומה והעלה על הסוללה אולם אחד וההיכל נשאר חשוף מיתר צדדיו.וכ&quot;ו ובהמשך נאמר ואחרי כן בנו את החומה העליונה ואת החומה התחתונה סביב למקדש&lt;/big&gt;

וכן בהמשך כותב פלאביוס 
&lt;big&gt;במקום השפל נבנתה החומה על יסוד גבוה שלוש מאות אמה ובמקומות רבים עלתה עוד קומת אושיותיה אולם מוסדות הבניין לא נראו בכל עומקם כי נסתם העמק הרבה למען ישר את רחובות העיר ואבני היסוד היו גדולות ארבעים אמה&lt;/big&gt;

כך שברור שהורדוס בנה קירות בגובה רב בצד המערבי ששם הייתה העיר ואכן נמצאו אבנים בגודל עשרים מטר בקיר המערבי
הורדוס לא היה צריך לפרוץ חומות אחרות כי לא היו חומות אחרות והחומה הצפונית שנפרצה היא בכלל חומת העיר שכדי להכניס את המצודה אנטוניה לתוך המתחם הורדוס פרץ את חומת העיר הצפונית אבל ההרחבה וקירות התמך נבנו בצד הדרומי והחומות נבנו מכל הצדדים


5)	לא מצאנו מקומות אחרים שהורדוס בנה בעזרת אבנים כאלה גדולות ומסותתות במה שנקרא סיתות הרודיאני אפילו את הארומונות שלו הוא בונה באבנים קטנות רגילות

אנדריאנוס בנה הרבה מבנים וגם שם לא רואים אבנים גדולות מסותתות בצורה הזו. כמו כן למה היה צורך להגדיל כלכך את הרחבה לצד צפון שכולו ריק. מלבד זאת אנדריאנוס לא יכל לבנות את הר הבית כיוון שהוא מת פחות משלוש שנים אחרי מרד בר כוכבא לא יתכן שהר הבית שלדעת הארכיאולוגים נבנה במשך כמאה וחמישים שנה נבנה על ידי אנדרינוס בשלוש שנים 
דווקא הראיה מהמבנה בבעל בק מוכיח שאכן הורדוס בנה את הר הבית שהרי המשותף לבעל בק בלבנון ולמקדש בירושלים זה שלבנונים בנו אותם שהרי מי שבנה את בית המקדש הראשון עבור שלמה היה חירם מלך צור מהלבנון. (מעניין לראות שמה שנקרא נדבך רבא דהיינו האבנים הענקיות לא נמצאות במקום ההגיוני שיהיו בו אילו הורדוס או כל אדם אחר היה בונה את כל הר הבית אלא רק מול הרחבה המוגבהת ששם ממילא היה שיאו של סלע האם כך שלא היה צורך בכאלה אבנים למנוע קריסה של המילוי אבל אם בונה שלמה בנו ארגז חול רק סביב המתחם בו נבנה בית המקדש וכדי ליצור רושם הניחו את האנים הענקיות סביב כל המתחם הדברים הגיוניים)  
אחרי ששלמה התחיל בצורה כזו הורדוס היה חייב להמשיך לבנות באותה צורה
ובמיוחד שפלביוס כותב במפורש על האבנים הענקיות שהיו בגובה כעשרים וחמש מטר ועל שמונה עשר אלף פועלים שעבדו עד ימי אגריפס


אם זה נכון אפשר לדעת בקרוב טוב את מקום המקדש שכן מהצד המערבי של העזרה ניתן לראות את 
עבודת הכהנים רק מפס צר שהרי המקדש כיסה 50 מטר כך שנשאר  היה פס צר של  כשמונה מטר


[[File:זיהוי מקום המקדש על פי הארמון של אגריפס.png|thumb|זיהוי מקום המקדש על פי הארמון של אגריפס]]

[[File:ארמון של אגריפס ביחס למקדש על פי מכון המקדש.png|thumb|ארמון של אגריפס ביחס למקדש על פי מכון המקדש]]


על פי זה נראה שהמקדש צריך להיות מעט דרומה מכיפת הסלע כיוון שאם המקדש היה במקום של כיפת הסלע היו צריכים להגביה גם את הקיר הדרומי כדי לחסום את אגריפס מלראות את עבודת הכהנים


דרך נוספת היא לנסות לזהות את מקום המקדש על פי מיקום שרפת הפרה 
הכהן השורף את הפרה היה צריך לראות את פתח ההיכל דרך שער העזרה דרך שער ניקנור שכל אחד מהם היה ברוחב חמישה מטר מהמקום בו נשחטה הפרה מה שמאפשר זיהוי מקום המקדש בסטיה של עד מעלה אחת בלבד גם כאן אילו מקום המקדש היה מעט דרומה מכיפת הסלע היה מקום השריפה ממש מול פתח ההיכל

[[File:זיהוי על פי מקום שרפת הפרה.png|thumb|זיהוי על פי מקום שרפת הפרה]]


במסכת פרה פ”ג מתואר טקס שרפת פרה האדומה בהר הזיתים. במשנה ג מובאים מספר פרטים על המתקנים שהיו במקום:
“וכבשׁ היו עושים מהר הבית להר המשחה כיפין על גבי כיפין וכיפה כנגד האֹטֶם מפני קבר התהום, שבו כהן השורף את הפרה, ופרה וכל מסעדיה, יוצאין להר המשחה“. כשהגיעו להר הזיתים, מצאו שם מקום מוכן לשרפת הפרה שהיה נקרא “גת”. זו לא שימשה לדריכת ענבים, אלא היתה ריבוע חצוב בסלע דומה לגת יין, ובו מערכה גדולה של עצים, שעליה נתנו את הפרה לשריפה” (שם משניות ח-י). במקום היה “בית טבילה” לשימוש הכהן השורף את הפרה (משנה ז). המתחם כולו היה בנוי על גבי חלל תת-קרקעי, כדי לחצוץ מפני קבר התהום (תוספתא פרה פ”ג ורמב”ם הל’ פרה אדומה ג,א).
לאחר שרפת הפרה, היו כותשים את האפר, וחלק ממנו היה נשמר שם, על הר הזיתים, בקביעות, ומשם לקחו הכהנים אפר להזאת מי חטאת.
מתיאור זה עולה שמדובר במקום מסויים וקבוע. כל המתקנים שהיו שם היו קבועים בקרקע: הגת החצובה, בית הטבילה, המקום להנחת האפר, החלל התת-קרקעי והכבשׁ הבנוי מהר הבית לאותו מתחם בהר הזיתים.


תוספתא: כבש הפרה אבא שאול אומר כהנים גדולים עושים אותו משל עצמן בנאו ראשון ולא שימש עליו ומת אף שלא שימש עליו אן חברו משמש עליו אלא סותרו ובונה אחר תחתיו ויותר משישים ככרות של זהב יוצאות עליו (30  מליון דולר)
כמעט לא מעשי לבנות גשר מעל נחל קידרון שפרושו בנית גשר בגובה עשרות מטרים בלי שישארו אי אלו שרידים ,כך שהאופציות היו או גשרון שעוקב אחרי פני הנחל מה שאומר שרק הכהן היה מסוגל ללכת עליו וגם אז איך יתכן שלא נשאר שריד ,כך שההגיון אומר שהגשר עבר מצפון והקיף את הנחל ואחר כך חזר דרומה עד מול המקדש חיפשתי תמונות ישנות ואכן ממש מול מקום המקדש בערך באותו קו גובה נראים שרידים של גשר על המקום הזה הוקמה כנסיה דומינו פלויט חיפוש בגוגל מגלה שבמקום נערכו חפירות ארכיאולוגיות בשנות החמישים ואכן במקום   נמצאו הרבה מרכיבים שתואמים למסופר על מקום שרפת הפרה
ואכן המקום זוהה על ידי הרב ד&quot;ר יונתן אדלר כמקום שבו שרפו את הפרה אלא שכל הממצאים תוארכו לתקופה הביזנטית מאות שנים אחר החורבן לי נראה שהגשר הוא הגדר המערבית של הכנסיה והוא קיים גם היום וניתן לראות אותו מהתצפית במגדל דוד

[[File:גשר במקום שרפת הפרה.png|thumb|גשר במקום שרפת הפרה]]


מכל האמור לעיל נראה שמקום המקדש טיפה דרומה מכיפת הסלע באזור המוגבה הריק
כך שמארמון של אגריפס היה אפשר לראות את הכהנים אך די היה בהגבהת הקיר המערבי כדי לחסום אותו וכן שזה יהיה בקו אחד עם השורף את הפרה ,זה גם מאפשר לקבל את הסיפור של הנוסע מבורדו שעל מקום המקדש עומד הסוס של אנדריאנוס ואת דברי הזהר שמקום המקדש לא סובל בניין


[[File:מקום השיתין בפינה הדרום מערבית של המזבח.png|thumb|מקום השיתין בפינה הדרום מערבית של המזבח]]


המכה בפטיש כמובן הוא מקום השיתין כידוע בבית שני הגדילו את המזבח הבבלי מלמד שאף ששלמה הקריב אלף עולות ובבית שני רק כמה עשרות היו זקוקים למזבח גדול יותר כיוון שלא היתה להם ברכה 
אבל אם כל הבעיה הייתה מקום ההקרבה הרי שלמה קידש את כל ריצפת העזרה כך שיכלו להקריב על גבי רצפת העזרה
לכן נראה לי שהמטרה של הגדלת המזבח ועוד רק לכוון דרום מזרח נועדה לסימון מקום המזבח לדורות הבאים 
הנביאים דאגו להגדיל את המזבח עד שפינתו הדרום מערבית תיגע בשיתים
על פי חז&quot;ל השיתים זה סוג של הוטא (פיר טבעי בעומק של עשרות אולי מאות מטרים)
במשך מאות שנים כל יום זרם לתוכו עשרות לטרים של יין הנסכים כך שבוודאי יהיה ניתן למצא ועל פי זה לשחזר את מיקום המזבח ומכאן את מיקום המקדש

הבעיה היא ששום אחד מהבורות המוכרים לא עונה לדרישות עד כדי כך שרבים מהחוקרים טוענים שזו רק גוזמא של חז&quot;ל אבל בפועל היה בור קטן


[[File:בורות המים המוכרים בהר הבית.png|thumb|בורות המים המוכרים בהר הבית]]


על פי זה הרב גורן קבוע שהאבן בתוך כיפת הסלע אינה אבן השתיה אלא המקום בו עמד המזבח והחור המצוי בתוכו זה השיתין
הבעיה הגדולה של זיהוי זה הוא שאם נמקם את השיתין בחור שבאבן ההיא יצא שקירות העזרה יצאו מחוץ לחומת הר הבית

[[File:מקום השיתין החור באבן על פי הרב גורן.png|thumb|מקום השיתין החור באבן על פי הרב גורן מקום השיתין החור באבן על פי הרב גורן]]


אם נבחן את צילום האיפרא שביצע האדריכל שגיב נוכל לראות שבקצה המדרגות היורדות מהרחבה המוגבהת לכיוון הכוס ישנו אזור שחור שככל הנראה מצביעה על כך שבמקום ישנו בור


בחינה של תמונות עתיקות של הר הבית מראה כי אכן ממש באותו מקום ישנו בור  כנראה כאשר עם ישראל התחיל לחזור לארץ היו גורמים שרצו להסתיר כל קשר של הר הבית ליהודים ובמסגרת זו השחיתו הרבה ממצאים ארכיאולוגים וכיסו את ההר בריצוף חדש שיסתיר כל סימן אפשרי למיקום המקדש אבל בעזרת אמצעים טכנולוגיים כמו זה שהציעה האדריכל שגיב ניתן לאתר את מקום המקדש גם בלי להזיז אבן אחת
[[File:תמונה של הבור בראש המדרגות היורדות מהרחבה המוגבהת לכיוון הכוס.png|thumb|תמונה של הבור בראש המדרגות היורדות מהרחבה המוגבהת לכיוון הכוס]]

[[File:מקום המקדש המשוער.png|thumb|מקום המקדש המשוער]]


על פי האמור נראה לי שהמבנה המחומש שראה שגיב בתמונת האינפרא מתחת כיפת הסלע זה מבנה לשכת הגזית.  (ליצור מעין חצי עיגול למושב הסנהדרין) זה יסביר את המדרגות הרחבות לכוון המבנה הזה וגם את התיאור של הרב גץ שסיפר שמהפתח שהוא פתח שהיה מכוון כלפי כיפת הסלע הוא ראה מנהרה שבשלב מסוים עולים ממנה מדרגות הרבה לפני המקום של כיפת הסלע ,אולי אלו המדרגות לבית המוקד שהיה מערבית ללשכת הגזית
זה קצת מסביר את מאמרי חזל על הפסוק שים בסלע קינך שבני יתרו ישבו בלשכת הגזית וכן את מה שנאמר שלשכת הגזית בטבור הארץ ואולי זו הסיבה שהלישכה נקראת כך שהרי כל המקדש היה בנוי מאבני גזית אלא שבה הי סלע גזית 


&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>sbblxff50moocxafs02ouu6iqir4uyp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101476</id>
      <parentid>3101475</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T03:31:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CommonsDelinker</username>
        <id>434</id>
      </contributor>
      <comment>Removing [[:c:File:בורות_המים_המוכרים_בהר_הבית.png|בורות_המים_המוכרים_בהר_הבית.png]], it has been deleted from Commons by [[:c:User:Krd|Krd]] because: No license since 28 October 2026.</comment>
      <origin>3101476</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30247" sha1="0h0go2idbhoq2gi2c0771h79v5p46wy" xml:space="preserve">&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;[[File:מקום-המקדש.ogg|thumb|מקום-המקדש]]&lt;/div&gt;
&lt;big&gt;השימוש הפוליטי של מנהיגי האיסלם בהר הבית&lt;/big&gt;
(המקור דוקטור מרדכי קידר) 

על פי ספר של אחד מתלמידי מוחמד מוחמד הקפיד ללכת פעם בחדש ממכה למדינה בדרך הוא היה עוצר בג’יעראנה, בין הערים מכה וטאיף. שם היו שני מסגדים ‘אל־מסג’ד אל־אדנא’ – ‘המסגד הקרוב’, השני, הרחוק יותר, נקרא ‘אל־מסג’ד אל־אקצא’ – ‘המסגד הרחוק’..ומוחמד היה מתפלל בבקר באחד מהם ובערב בשני  כך שכל הסיפור על עליה לשמים ממסגד אל אקצה התרחש כולו בחצי האי ערב בלא שום קשר להר הבית בירושלים

כאשר עומר אבן אל חטאב כובש ירושלים וכעאב העוזר שלו מגיעים להר-הבית, כעב מסיר את נעליו. עומר שואל אותו מה פשר מעשיו? כעב עונה כי מדובר במקום קדוש, עומר מתעצבן ואומר לכעאב שהוא מנסה להחדיר רעיונות יהודיים לתוך האיסלם במקום הזה אין שום קדושה לאיסלם וכעאב חוזר בו ונועל את נעליו. מאוחר יותר פונה עומר לכעב ואומר לו הגיע זמן התפילה איפה לדעתך כדאי להתפלל וכעב מציע להתפלל בצד הצפוני של ההר מתוך כוונה שיתפללו למכה דרך מקום המקדש עומר שוב מתעצבן ואומר לכעאב שיפסיק לנסות להחדיר רעיונות יהודיים לתוך האיסלם במקום הזה אין שום קדושה לאיסלם 

[[File:מקומו האמיתי של מסגד אלאקצה.png|thumb|מקומו האמיתי של מסגד אלאקצה]]


כאשר החליפים מבית אומיא מעבירים את מרכז השילטון לדמשק עבדאלה האשמי מכריז על מרד ובן היתר חוסם את העליה למכה בתגובה החליפים מבית אומיה ממציאים שכביכול אל אקצה זה המסגד הנמצא בירושלים ותוך מספר שנים מפיצים עשרות אגדות כאילו מחמד ציווה לעלות לרגל לירושלים והוא מבטיח שכל עיוור שיעלה לירושלים תפרחנה עניו וכל חולה יבריא ועוד כהנה וכהנה הבטחות
זמן קצר אחר כך יושרו ההדורים ושוב יכלו אנשי דמשק לעלות למכה ומיד יצאו פסקי הלכה האוסרות להתפלל בירושלים והמקום הוזנח לחלוטין
  
[[File:כיפת הסלע 1900.png|thumb|כיפת הסלע בסביבות 1900]]


[[File:כיפת הסלע כיום.png|thumb|כיפת הסלע כיום]]


לפני מספר שנים מכון המקדש שכר את שרותיו הטובים של האדריכל שגיב כדי שישרטט להם את בית המקדש כפי שהוא ממוקם על הר הבית לפי תבליט ההר על פי כל השיטות
מכון המקדש סיפק לאדריכל את כל הנתונים הידועים אך זמן קצר אחרי שהחל בעבודה הפתיעה שגיב את שולחיו כשטען שבית המקדש לא יכול היה להיות במקום שכולנו חושבים 


&lt;big&gt;הטענות שמעלה האדריכל שגיב&lt;/big&gt; 

1)	גובה פתח הצינור שהביא מים מארטס באיזור חברון למקדש נמצא ברחבה היורדת מהרובע היהודי לפני המדרגות היורדות לנקודת הבידוק ברחבת הכותל נמוך מהריצפה של הרחבה של כיפת הסלע בכחמישה מטרים. הכהן טבל במקווה שהיתה על גבי שער המים וכל השערים היו בגובה של כעשרה מטר אז איך המים הגיעו למקווה מעל שער המים שהרי אסור לטבול במים שאובים
[[File:קצה אמת המים בעיר העתיקה.png|thumb|קצה אמת המים בעיר העתיקה]]


אפשר היה לדחות את הקושיה בפשטות ולאמר שאין שום קושיה מהמקוה על שער המים שהרי פלאויוס כותב שבנו מקוואות לאסוף את מי הגשם כך שיתכן להסביר שארבעים סאה מי גשם נשמרו באוצר ואת המקווה שהיה מחובר בהשקה מלאו במים שאובים או על ידי זריעה או כפי שתרץ הרב אריאל שאת המים מלאו בכלים נקובים שאינם הופכים את המים לשאובים .אך מתברר שעל השאלה הזו עונה כבר המאירי שכתב שהמים הגיעו על בסיס של חוק כלים שלובים .מגובה מסוים גבוה מגובה השערים הם הועברו בצינורו ת סגורים 
בית הבחירה למאירי מסכת יומא דף כח עמוד א 
&lt;big&gt;היו באים שם מים מעין עיטם במחילה שתחת הקרקע וכשמגעת לשם מעלין אותה על גג אותה לשכה שכך ידוע שהמים יכול אדם להעלותם בגבהות המקום שיוצאת משם ועין עיטם היתה גבוהה יותר מקרקע העזרה כשיעור כ' אמה של גובה הלשכה וג' אמות של רום המקוה ועובי התקרה והמעזיבה&lt;/big&gt; 

שגיב טען שבלתי אפשר ליצור סיפון מבניה באבן בכזה הפרש גבהים כיוון שהלחץ והזרימה היו מפרקים את החיבורים

גם אם הטענה שלו נכונה יתכן וההסבר פשוט נאמר בבן סירה ששמעון עשה את הצינורות מנחושת יתכן ועד ימי שמעון הטבילה הייתה בבורות בקרקע העזרה ואחר ששמעון העביר את המים בצינורת כנראה כדי ליצור לחץ שיאפשר לנקות את העזרה השתמשו בסיפון גם להביא מים מעל שער המים

[הכהן הגדול שמעון] פרק נ תרגום יצחק פרנקל
&lt;big&gt;(א) שמעון בן חוניו כהן הגדול, חיזק בימיו את בדק הבית ואת היכל ה'. 
(ב) כפלים הגביה יסודם, ואת ההיכל הקיף יציע גבוה. 
(ג) צינורי המים המעיטו מימיהם, ויעשם נחושת וייזלו שלשתים. 
&lt;/big&gt;


2)	מסופר שאגריפס ראה מהארמון שלו את עבודת הכהנים מה שלא מצא חן בעיניהם ולכן הם הגביהו את הקיר המערבי של העזרה. הארמון של אגריפס נמצא באיזור של שער ציון, כדי לראות את עבודת הכהנים משם צריך היה הארמון של אגריפס להיות בגובה של כחמש עשרה קומות  
[[File:כדי לראות את עבודת הכהנים הארמון היה צריך להיות בגובה חמש עשרה קומות.png|thumb|כדי לראות את עבודת הכהנים הארמון היה צריך להיות בגובה חמש עשרה קומות]]


גם טענה זו ניתן להפריך כאמור אגריפס ראה מהארמון שלו עבודת הכהנים ולכן הם הגביהו את הקיר המערבי של העזרה
פלאביוס כותב שהארמון של אגריפס היה צמוד לקסיסטוס שזה לשכת הגזית אלא שלשכת הגזית היה בהר הבית בצפון או בדרום , וזה בלתי אפשרי שאגריפס בנה שם את ארמונו שהרי לא יתכן שיבנה ארמון בהר הבית ,וגם אם מסיבה כל שהיא התירו לו לבנות לא ברור מה עזר הגבהת הקיר הצפוני של העזרה שהרי כאמור הלישכה הייתה בצפון או בדרום
אלא שבחפירות מנהרת הכותל צפונית מעט מקשת וילסון בצמוד למקום שעל פי הארכיאולגים כנראה היה מקום מושבם של הסנהדרין נמצא ארמון חשמונאי אם כך הארמון היה צריך להיות רק בגובה של מעט מעל עשרה מטר שזה גובה חומת העזרה כדי שיוכל לצפות בעבודת המקדש


[[File:מקומו האמיתי של הארמון של אגריפס.png|thumb|מקומו האמיתי של הארמון של אגריפס]]


3)	לפי המסופר בפלאביוס בצד הצפוני היתה גבעה בגובה כשמונה מטר מעל רחבת הר הבית ועליה בנה הורדוס את מצודת אנטוניה. כיום הרחבה של כיפת הסלע היא המקום הגבוה ביותר בהר הבית לאן נעלמה הגבעה?
בתצלום אינפרא נראים יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע שגיב טוען שזה בעצם המצודה ואם כך המקדש צריך להיות נמוך יותר ודרומה משם
[[File:יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע.png|thumb|יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע]]


4)	לפי פלאביוס ההרחבה היתה רק צפונה שהרי כתוב &quot;אחרי כן פרצו בחומת הצפון והוסיפו על תחום המקדש כמדה אשר היה בה אחרי כן כדי להקים חומה מסביב לכל המקדש שתות בנויים שלוש מדרגות הוקמו על הגבעה מסביב משרשיה למטה עד ראשה למעלה&quot;


5)	לא מצאנו מקומות אחרים שהורדוס בנה בעזרת אבנים כאלה גדולות ומסותתות במה שנקרא סיתות הרודיאני אפילו את הארומונות שלו הוא בונה באבנים קטנות רגילות


6)	יהודים לא היו בונים את הכניסה משערי חולדה כך שכל העולים לרגל יעברו תחת קורת גג אחת כיוון שיש איסור לבנות גגות בירושלים מפני הטומאה

לפי המפורש בגמרא הר הבית היה מקורה כמסופר במדרש על חוני שבגלל הגשם עלו כל העם להר הבית

7)	פלאביוס כותב שמלאכת המקדש הסתיימה ונותרו לאגריפס שמונה עשר אלף פועלים מובטלים, איך אפשר לאמר שהמלאכה נסתיימה הרי מצאו אבן שלא סיימו לסתת אותה 
לדעתי השאירו את האבן האחרונה הנוגעת בסלע בלתי מסותת ליצור רושם כאילו האבן ממשיכה את סלע האם

8)	מתחת לאבני הכתל בפינה הדרום מערבית של הכתל המערבי נמצא מטבע מתקופת אגריפס

על פי חלק מהארכיאולוגים הורדוס אמנם התחיל אבל אגריפס היה זה שסיים את בניין הר הבית
אפשרות שניה היא שאת החלק הזה של החומה הרסו הרומאים בחורבן וכאשר אנדריאנוס נתן אישור לבנות את בית המקדש הקטע הזה נבנה מחדש

9)	המשנה אומרת שהר הבית חמש מאות אמה על חמש מאות אמה רובו מן הדרום שני לו מן המזרח שלישי לו מן הצפון ומעוטו מן המערב. הר הבית גדול בהרבה

[[File:בית המקדש והטופוגרפיה של הר הבית.png|thumb|בית המקדש והטופוגרפיה של הר הבית]]


נראה שההר שקודש היה הכיפה שעליה נבנה המקדש אורך כולו אלף אמה ורוחב חמש מאות אמה 
מה שנאמר במשנה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה הכוונה שיהיו שני יחידות של חמש מאות אמה אורך וחמש מאות אמה רוחב אחת מעל השניה מקביל לנאמר בתורה שרוחב המשכן חמישין בחמישים ואולי מכאן גם יצא שהמקדש ממוקם בקצה הדרומי של היחידה הצפונית כמו במשכן שהיה חמישים אמה פנויים

התאור שבא אחר כך רובו בדרום שני לו במזרח וכ&quot;ו בא לתאר את מבנה ההר מבחינה טופוגרפית 
כפי שרואים השלוחה הדרומית היורדת מההר היא הארוכה מכולם אח&quot;כ השלוחה המזרחית אח&quot;כ הצפונית ולבסוף המערבית
בצורה סכמטית זה נראה כך


10)	הנוסע מבורדו מספר שאנדריאנוס הציב את הסוס שלו על מקום קדש הקדשים, ובזהר נאמר שמקום המקדש לא סובל בנין ומבנה כיפת הסלע כבר היה קיים אז לא יתכן שהוא על מקום המקדש

[[File:מקדשים רומיים והסוס שעל פי הנןסע מבןודן עןמד בירןשלים על מקום קדש הקדשים.png|thumb|מקדשים רומיים והסוס שעל פי הנוסע מבוודו עומד בירושלים על מקום קדש הקדשים]]


מכאן מסיק שגיב שמי שבנה את הר הבית היה אנדריאנוס שבנה גם את המקדש בבעל בק
[[File:ארגז החול של המקדש בבעל בק.png|thumb|ארגז החול של המקדש בבעל בק]]

[[File:אבנים מהמקדש בבעל בק.png|thumb|אבנים מהמקדש בבעל בק]]
[[File:המקדש בבעל בק מול תוכנית הר הבית.png|thumb|המקדש בבעל בק מול תוכנית הר הבית]]


[[File:הכס אז והיום.png|thumb|הכס אז והיום]]


[[File:שני הקוים שלדעת שגיב הם קירות המקדש.png|thumb|שני הקוים שלדעת שגיב הם קירות המקדש]]


\


3)	לפי המסופר בפלאביוס בצד הצפוני היתה גבעה בגובה כשמונה מטר מעל רחבת הר הבית ועליה בנה הורדוס את מצודת אנטוניה. כיום הרחבה של כיפת הסלע היא המקום הגבוה ביותר בהר הבית לאן נעלמה הגבעה?
בתצלום אינפרא נראים יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע שגיב טוען שזה בעצם המצודה ואם כך המקדש צריך להיות נמוך יותר ודרומה משם
[[File:יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע.png|thumb|יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע]]


על פי פלאביוס בדרום הר הבית היתה גבעה גבוה הרבה יותר ועליה היתה מצודה יונית שנקראת חקרה. הגבעה נעלמה כנראה שימשה כחומר גלם לבניין המקדש
זה כנראה מה שקרה גם כאן אדריאנוס נתן אישור לבנות את בית המקדש ועם ישראל החל לחצוב אבנים בהחלט יתכן שהגבעה הזו שימשה מחצב לאבני הבניין


4)	לפי פלאביוס ההרחבה היתה רק צפונה שהרי כתוב &quot;אחרי כן פרצו בחומת הצפון והוסיפו על תחום המקדש כמדה אשר היה בה אחרי כן כדי להקים חומה מסביב לכל המקדש שתות בנויים שלוש מדרגות הוקמו על הגבעה מסביב משרשיה למטה עד ראשה למעלה&quot;

הטענה נובעת מהבנה לא נכונה של דברי פלאביוס הרי קדם לכן נאמר שלהר הבית היתה חומה רק בצד המזרחי כמו שכתוב במלחמות פרק ה
כ&lt;big&gt;כבר דברתי כי נוסד בית המקדש בראש גבעה בצורה ובראשונה נשא המישור אשר במרום הגבעה בקשי את ההיכל והמזבח כי מכל עבריה היתה תלולה על פני התהום המלך שלמה הוא אשר בנה את ההיכל הקיף חלק המזרח חומה והעלה על הסוללה אולם אחד וההיכל נשאר חשוף מיתר צדדיו.וכ&quot;ו ובהמשך נאמר ואחרי כן בנו את החומה העליונה ואת החומה התחתונה סביב למקדש&lt;/big&gt;

וכן בהמשך כותב פלאביוס 
&lt;big&gt;במקום השפל נבנתה החומה על יסוד גבוה שלוש מאות אמה ובמקומות רבים עלתה עוד קומת אושיותיה אולם מוסדות הבניין לא נראו בכל עומקם כי נסתם העמק הרבה למען ישר את רחובות העיר ואבני היסוד היו גדולות ארבעים אמה&lt;/big&gt;

כך שברור שהורדוס בנה קירות בגובה רב בצד המערבי ששם הייתה העיר ואכן נמצאו אבנים בגודל עשרים מטר בקיר המערבי
הורדוס לא היה צריך לפרוץ חומות אחרות כי לא היו חומות אחרות והחומה הצפונית שנפרצה היא בכלל חומת העיר שכדי להכניס את המצודה אנטוניה לתוך המתחם הורדוס פרץ את חומת העיר הצפונית אבל ההרחבה וקירות התמך נבנו בצד הדרומי והחומות נבנו מכל הצדדים


5)	לא מצאנו מקומות אחרים שהורדוס בנה בעזרת אבנים כאלה גדולות ומסותתות במה שנקרא סיתות הרודיאני אפילו את הארומונות שלו הוא בונה באבנים קטנות רגילות

אנדריאנוס בנה הרבה מבנים וגם שם לא רואים אבנים גדולות מסותתות בצורה הזו. כמו כן למה היה צורך להגדיל כלכך את הרחבה לצד צפון שכולו ריק. מלבד זאת אנדריאנוס לא יכל לבנות את הר הבית כיוון שהוא מת פחות משלוש שנים אחרי מרד בר כוכבא לא יתכן שהר הבית שלדעת הארכיאולוגים נבנה במשך כמאה וחמישים שנה נבנה על ידי אנדרינוס בשלוש שנים 
דווקא הראיה מהמבנה בבעל בק מוכיח שאכן הורדוס בנה את הר הבית שהרי המשותף לבעל בק בלבנון ולמקדש בירושלים זה שלבנונים בנו אותם שהרי מי שבנה את בית המקדש הראשון עבור שלמה היה חירם מלך צור מהלבנון. (מעניין לראות שמה שנקרא נדבך רבא דהיינו האבנים הענקיות לא נמצאות במקום ההגיוני שיהיו בו אילו הורדוס או כל אדם אחר היה בונה את כל הר הבית אלא רק מול הרחבה המוגבהת ששם ממילא היה שיאו של סלע האם כך שלא היה צורך בכאלה אבנים למנוע קריסה של המילוי אבל אם בונה שלמה בנו ארגז חול רק סביב המתחם בו נבנה בית המקדש וכדי ליצור רושם הניחו את האנים הענקיות סביב כל המתחם הדברים הגיוניים)  
אחרי ששלמה התחיל בצורה כזו הורדוס היה חייב להמשיך לבנות באותה צורה
ובמיוחד שפלביוס כותב במפורש על האבנים הענקיות שהיו בגובה כעשרים וחמש מטר ועל שמונה עשר אלף פועלים שעבדו עד ימי אגריפס


אם זה נכון אפשר לדעת בקרוב טוב את מקום המקדש שכן מהצד המערבי של העזרה ניתן לראות את 
עבודת הכהנים רק מפס צר שהרי המקדש כיסה 50 מטר כך שנשאר  היה פס צר של  כשמונה מטר


[[File:זיהוי מקום המקדש על פי הארמון של אגריפס.png|thumb|זיהוי מקום המקדש על פי הארמון של אגריפס]]

[[File:ארמון של אגריפס ביחס למקדש על פי מכון המקדש.png|thumb|ארמון של אגריפס ביחס למקדש על פי מכון המקדש]]


על פי זה נראה שהמקדש צריך להיות מעט דרומה מכיפת הסלע כיוון שאם המקדש היה במקום של כיפת הסלע היו צריכים להגביה גם את הקיר הדרומי כדי לחסום את אגריפס מלראות את עבודת הכהנים


דרך נוספת היא לנסות לזהות את מקום המקדש על פי מיקום שרפת הפרה 
הכהן השורף את הפרה היה צריך לראות את פתח ההיכל דרך שער העזרה דרך שער ניקנור שכל אחד מהם היה ברוחב חמישה מטר מהמקום בו נשחטה הפרה מה שמאפשר זיהוי מקום המקדש בסטיה של עד מעלה אחת בלבד גם כאן אילו מקום המקדש היה מעט דרומה מכיפת הסלע היה מקום השריפה ממש מול פתח ההיכל

[[File:זיהוי על פי מקום שרפת הפרה.png|thumb|זיהוי על פי מקום שרפת הפרה]]


במסכת פרה פ”ג מתואר טקס שרפת פרה האדומה בהר הזיתים. במשנה ג מובאים מספר פרטים על המתקנים שהיו במקום:
“וכבשׁ היו עושים מהר הבית להר המשחה כיפין על גבי כיפין וכיפה כנגד האֹטֶם מפני קבר התהום, שבו כהן השורף את הפרה, ופרה וכל מסעדיה, יוצאין להר המשחה“. כשהגיעו להר הזיתים, מצאו שם מקום מוכן לשרפת הפרה שהיה נקרא “גת”. זו לא שימשה לדריכת ענבים, אלא היתה ריבוע חצוב בסלע דומה לגת יין, ובו מערכה גדולה של עצים, שעליה נתנו את הפרה לשריפה” (שם משניות ח-י). במקום היה “בית טבילה” לשימוש הכהן השורף את הפרה (משנה ז). המתחם כולו היה בנוי על גבי חלל תת-קרקעי, כדי לחצוץ מפני קבר התהום (תוספתא פרה פ”ג ורמב”ם הל’ פרה אדומה ג,א).
לאחר שרפת הפרה, היו כותשים את האפר, וחלק ממנו היה נשמר שם, על הר הזיתים, בקביעות, ומשם לקחו הכהנים אפר להזאת מי חטאת.
מתיאור זה עולה שמדובר במקום מסויים וקבוע. כל המתקנים שהיו שם היו קבועים בקרקע: הגת החצובה, בית הטבילה, המקום להנחת האפר, החלל התת-קרקעי והכבשׁ הבנוי מהר הבית לאותו מתחם בהר הזיתים.


תוספתא: כבש הפרה אבא שאול אומר כהנים גדולים עושים אותו משל עצמן בנאו ראשון ולא שימש עליו ומת אף שלא שימש עליו אן חברו משמש עליו אלא סותרו ובונה אחר תחתיו ויותר משישים ככרות של זהב יוצאות עליו (30  מליון דולר)
כמעט לא מעשי לבנות גשר מעל נחל קידרון שפרושו בנית גשר בגובה עשרות מטרים בלי שישארו אי אלו שרידים ,כך שהאופציות היו או גשרון שעוקב אחרי פני הנחל מה שאומר שרק הכהן היה מסוגל ללכת עליו וגם אז איך יתכן שלא נשאר שריד ,כך שההגיון אומר שהגשר עבר מצפון והקיף את הנחל ואחר כך חזר דרומה עד מול המקדש חיפשתי תמונות ישנות ואכן ממש מול מקום המקדש בערך באותו קו גובה נראים שרידים של גשר על המקום הזה הוקמה כנסיה דומינו פלויט חיפוש בגוגל מגלה שבמקום נערכו חפירות ארכיאולוגיות בשנות החמישים ואכן במקום   נמצאו הרבה מרכיבים שתואמים למסופר על מקום שרפת הפרה
ואכן המקום זוהה על ידי הרב ד&quot;ר יונתן אדלר כמקום שבו שרפו את הפרה אלא שכל הממצאים תוארכו לתקופה הביזנטית מאות שנים אחר החורבן לי נראה שהגשר הוא הגדר המערבית של הכנסיה והוא קיים גם היום וניתן לראות אותו מהתצפית במגדל דוד

[[File:גשר במקום שרפת הפרה.png|thumb|גשר במקום שרפת הפרה]]


מכל האמור לעיל נראה שמקום המקדש טיפה דרומה מכיפת הסלע באזור המוגבה הריק
כך שמארמון של אגריפס היה אפשר לראות את הכהנים אך די היה בהגבהת הקיר המערבי כדי לחסום אותו וכן שזה יהיה בקו אחד עם השורף את הפרה ,זה גם מאפשר לקבל את הסיפור של הנוסע מבורדו שעל מקום המקדש עומד הסוס של אנדריאנוס ואת דברי הזהר שמקום המקדש לא סובל בניין


[[File:מקום השיתין בפינה הדרום מערבית של המזבח.png|thumb|מקום השיתין בפינה הדרום מערבית של המזבח]]


המכה בפטיש כמובן הוא מקום השיתין כידוע בבית שני הגדילו את המזבח הבבלי מלמד שאף ששלמה הקריב אלף עולות ובבית שני רק כמה עשרות היו זקוקים למזבח גדול יותר כיוון שלא היתה להם ברכה 
אבל אם כל הבעיה הייתה מקום ההקרבה הרי שלמה קידש את כל ריצפת העזרה כך שיכלו להקריב על גבי רצפת העזרה
לכן נראה לי שהמטרה של הגדלת המזבח ועוד רק לכוון דרום מזרח נועדה לסימון מקום המזבח לדורות הבאים 
הנביאים דאגו להגדיל את המזבח עד שפינתו הדרום מערבית תיגע בשיתים
על פי חז&quot;ל השיתים זה סוג של הוטא (פיר טבעי בעומק של עשרות אולי מאות מטרים)
במשך מאות שנים כל יום זרם לתוכו עשרות לטרים של יין הנסכים כך שבוודאי יהיה ניתן למצא ועל פי זה לשחזר את מיקום המזבח ומכאן את מיקום המקדש

הבעיה היא ששום אחד מהבורות המוכרים לא עונה לדרישות עד כדי כך שרבים מהחוקרים טוענים שזו רק גוזמא של חז&quot;ל אבל בפועל היה בור קטן


על פי זה הרב גורן קבוע שהאבן בתוך כיפת הסלע אינה אבן השתיה אלא המקום בו עמד המזבח והחור המצוי בתוכו זה השיתין
הבעיה הגדולה של זיהוי זה הוא שאם נמקם את השיתין בחור שבאבן ההיא יצא שקירות העזרה יצאו מחוץ לחומת הר הבית

[[File:מקום השיתין החור באבן על פי הרב גורן.png|thumb|מקום השיתין החור באבן על פי הרב גורן מקום השיתין החור באבן על פי הרב גורן]]


אם נבחן את צילום האיפרא שביצע האדריכל שגיב נוכל לראות שבקצה המדרגות היורדות מהרחבה המוגבהת לכיוון הכוס ישנו אזור שחור שככל הנראה מצביעה על כך שבמקום ישנו בור


בחינה של תמונות עתיקות של הר הבית מראה כי אכן ממש באותו מקום ישנו בור  כנראה כאשר עם ישראל התחיל לחזור לארץ היו גורמים שרצו להסתיר כל קשר של הר הבית ליהודים ובמסגרת זו השחיתו הרבה ממצאים ארכיאולוגים וכיסו את ההר בריצוף חדש שיסתיר כל סימן אפשרי למיקום המקדש אבל בעזרת אמצעים טכנולוגיים כמו זה שהציעה האדריכל שגיב ניתן לאתר את מקום המקדש גם בלי להזיז אבן אחת
[[File:תמונה של הבור בראש המדרגות היורדות מהרחבה המוגבהת לכיוון הכוס.png|thumb|תמונה של הבור בראש המדרגות היורדות מהרחבה המוגבהת לכיוון הכוס]]

[[File:מקום המקדש המשוער.png|thumb|מקום המקדש המשוער]]


על פי האמור נראה לי שהמבנה המחומש שראה שגיב בתמונת האינפרא מתחת כיפת הסלע זה מבנה לשכת הגזית.  (ליצור מעין חצי עיגול למושב הסנהדרין) זה יסביר את המדרגות הרחבות לכוון המבנה הזה וגם את התיאור של הרב גץ שסיפר שמהפתח שהוא פתח שהיה מכוון כלפי כיפת הסלע הוא ראה מנהרה שבשלב מסוים עולים ממנה מדרגות הרבה לפני המקום של כיפת הסלע ,אולי אלו המדרגות לבית המוקד שהיה מערבית ללשכת הגזית
זה קצת מסביר את מאמרי חזל על הפסוק שים בסלע קינך שבני יתרו ישבו בלשכת הגזית וכן את מה שנאמר שלשכת הגזית בטבור הארץ ואולי זו הסיבה שהלישכה נקראת כך שהרי כל המקדש היה בנוי מאבני גזית אלא שבה הי סלע גזית 


&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>0h0go2idbhoq2gi2c0771h79v5p46wy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101477</id>
      <parentid>3101476</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T03:31:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CommonsDelinker</username>
        <id>434</id>
      </contributor>
      <comment>Removing [[:c:File:מקומו_האמיתי_של_מסגד_אלאקצה.png|מקומו_האמיתי_של_מסגד_אלאקצה.png]], it has been deleted from Commons by [[:c:User:Krd|Krd]] because: No license since 28 October 2026.</comment>
      <origin>3101477</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30126" sha1="bjgv3fbwgeot2putri1yz38u6agznxe" xml:space="preserve">&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;[[File:מקום-המקדש.ogg|thumb|מקום-המקדש]]&lt;/div&gt;
&lt;big&gt;השימוש הפוליטי של מנהיגי האיסלם בהר הבית&lt;/big&gt;
(המקור דוקטור מרדכי קידר) 

על פי ספר של אחד מתלמידי מוחמד מוחמד הקפיד ללכת פעם בחדש ממכה למדינה בדרך הוא היה עוצר בג’יעראנה, בין הערים מכה וטאיף. שם היו שני מסגדים ‘אל־מסג’ד אל־אדנא’ – ‘המסגד הקרוב’, השני, הרחוק יותר, נקרא ‘אל־מסג’ד אל־אקצא’ – ‘המסגד הרחוק’..ומוחמד היה מתפלל בבקר באחד מהם ובערב בשני  כך שכל הסיפור על עליה לשמים ממסגד אל אקצה התרחש כולו בחצי האי ערב בלא שום קשר להר הבית בירושלים

כאשר עומר אבן אל חטאב כובש ירושלים וכעאב העוזר שלו מגיעים להר-הבית, כעב מסיר את נעליו. עומר שואל אותו מה פשר מעשיו? כעב עונה כי מדובר במקום קדוש, עומר מתעצבן ואומר לכעאב שהוא מנסה להחדיר רעיונות יהודיים לתוך האיסלם במקום הזה אין שום קדושה לאיסלם וכעאב חוזר בו ונועל את נעליו. מאוחר יותר פונה עומר לכעב ואומר לו הגיע זמן התפילה איפה לדעתך כדאי להתפלל וכעב מציע להתפלל בצד הצפוני של ההר מתוך כוונה שיתפללו למכה דרך מקום המקדש עומר שוב מתעצבן ואומר לכעאב שיפסיק לנסות להחדיר רעיונות יהודיים לתוך האיסלם במקום הזה אין שום קדושה לאיסלם 


כאשר החליפים מבית אומיא מעבירים את מרכז השילטון לדמשק עבדאלה האשמי מכריז על מרד ובן היתר חוסם את העליה למכה בתגובה החליפים מבית אומיה ממציאים שכביכול אל אקצה זה המסגד הנמצא בירושלים ותוך מספר שנים מפיצים עשרות אגדות כאילו מחמד ציווה לעלות לרגל לירושלים והוא מבטיח שכל עיוור שיעלה לירושלים תפרחנה עניו וכל חולה יבריא ועוד כהנה וכהנה הבטחות
זמן קצר אחר כך יושרו ההדורים ושוב יכלו אנשי דמשק לעלות למכה ומיד יצאו פסקי הלכה האוסרות להתפלל בירושלים והמקום הוזנח לחלוטין
  
[[File:כיפת הסלע 1900.png|thumb|כיפת הסלע בסביבות 1900]]


[[File:כיפת הסלע כיום.png|thumb|כיפת הסלע כיום]]


לפני מספר שנים מכון המקדש שכר את שרותיו הטובים של האדריכל שגיב כדי שישרטט להם את בית המקדש כפי שהוא ממוקם על הר הבית לפי תבליט ההר על פי כל השיטות
מכון המקדש סיפק לאדריכל את כל הנתונים הידועים אך זמן קצר אחרי שהחל בעבודה הפתיעה שגיב את שולחיו כשטען שבית המקדש לא יכול היה להיות במקום שכולנו חושבים 


&lt;big&gt;הטענות שמעלה האדריכל שגיב&lt;/big&gt; 

1)	גובה פתח הצינור שהביא מים מארטס באיזור חברון למקדש נמצא ברחבה היורדת מהרובע היהודי לפני המדרגות היורדות לנקודת הבידוק ברחבת הכותל נמוך מהריצפה של הרחבה של כיפת הסלע בכחמישה מטרים. הכהן טבל במקווה שהיתה על גבי שער המים וכל השערים היו בגובה של כעשרה מטר אז איך המים הגיעו למקווה מעל שער המים שהרי אסור לטבול במים שאובים
[[File:קצה אמת המים בעיר העתיקה.png|thumb|קצה אמת המים בעיר העתיקה]]


אפשר היה לדחות את הקושיה בפשטות ולאמר שאין שום קושיה מהמקוה על שער המים שהרי פלאויוס כותב שבנו מקוואות לאסוף את מי הגשם כך שיתכן להסביר שארבעים סאה מי גשם נשמרו באוצר ואת המקווה שהיה מחובר בהשקה מלאו במים שאובים או על ידי זריעה או כפי שתרץ הרב אריאל שאת המים מלאו בכלים נקובים שאינם הופכים את המים לשאובים .אך מתברר שעל השאלה הזו עונה כבר המאירי שכתב שהמים הגיעו על בסיס של חוק כלים שלובים .מגובה מסוים גבוה מגובה השערים הם הועברו בצינורו ת סגורים 
בית הבחירה למאירי מסכת יומא דף כח עמוד א 
&lt;big&gt;היו באים שם מים מעין עיטם במחילה שתחת הקרקע וכשמגעת לשם מעלין אותה על גג אותה לשכה שכך ידוע שהמים יכול אדם להעלותם בגבהות המקום שיוצאת משם ועין עיטם היתה גבוהה יותר מקרקע העזרה כשיעור כ' אמה של גובה הלשכה וג' אמות של רום המקוה ועובי התקרה והמעזיבה&lt;/big&gt; 

שגיב טען שבלתי אפשר ליצור סיפון מבניה באבן בכזה הפרש גבהים כיוון שהלחץ והזרימה היו מפרקים את החיבורים

גם אם הטענה שלו נכונה יתכן וההסבר פשוט נאמר בבן סירה ששמעון עשה את הצינורות מנחושת יתכן ועד ימי שמעון הטבילה הייתה בבורות בקרקע העזרה ואחר ששמעון העביר את המים בצינורת כנראה כדי ליצור לחץ שיאפשר לנקות את העזרה השתמשו בסיפון גם להביא מים מעל שער המים

[הכהן הגדול שמעון] פרק נ תרגום יצחק פרנקל
&lt;big&gt;(א) שמעון בן חוניו כהן הגדול, חיזק בימיו את בדק הבית ואת היכל ה'. 
(ב) כפלים הגביה יסודם, ואת ההיכל הקיף יציע גבוה. 
(ג) צינורי המים המעיטו מימיהם, ויעשם נחושת וייזלו שלשתים. 
&lt;/big&gt;


2)	מסופר שאגריפס ראה מהארמון שלו את עבודת הכהנים מה שלא מצא חן בעיניהם ולכן הם הגביהו את הקיר המערבי של העזרה. הארמון של אגריפס נמצא באיזור של שער ציון, כדי לראות את עבודת הכהנים משם צריך היה הארמון של אגריפס להיות בגובה של כחמש עשרה קומות  
[[File:כדי לראות את עבודת הכהנים הארמון היה צריך להיות בגובה חמש עשרה קומות.png|thumb|כדי לראות את עבודת הכהנים הארמון היה צריך להיות בגובה חמש עשרה קומות]]


גם טענה זו ניתן להפריך כאמור אגריפס ראה מהארמון שלו עבודת הכהנים ולכן הם הגביהו את הקיר המערבי של העזרה
פלאביוס כותב שהארמון של אגריפס היה צמוד לקסיסטוס שזה לשכת הגזית אלא שלשכת הגזית היה בהר הבית בצפון או בדרום , וזה בלתי אפשרי שאגריפס בנה שם את ארמונו שהרי לא יתכן שיבנה ארמון בהר הבית ,וגם אם מסיבה כל שהיא התירו לו לבנות לא ברור מה עזר הגבהת הקיר הצפוני של העזרה שהרי כאמור הלישכה הייתה בצפון או בדרום
אלא שבחפירות מנהרת הכותל צפונית מעט מקשת וילסון בצמוד למקום שעל פי הארכיאולגים כנראה היה מקום מושבם של הסנהדרין נמצא ארמון חשמונאי אם כך הארמון היה צריך להיות רק בגובה של מעט מעל עשרה מטר שזה גובה חומת העזרה כדי שיוכל לצפות בעבודת המקדש


[[File:מקומו האמיתי של הארמון של אגריפס.png|thumb|מקומו האמיתי של הארמון של אגריפס]]


3)	לפי המסופר בפלאביוס בצד הצפוני היתה גבעה בגובה כשמונה מטר מעל רחבת הר הבית ועליה בנה הורדוס את מצודת אנטוניה. כיום הרחבה של כיפת הסלע היא המקום הגבוה ביותר בהר הבית לאן נעלמה הגבעה?
בתצלום אינפרא נראים יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע שגיב טוען שזה בעצם המצודה ואם כך המקדש צריך להיות נמוך יותר ודרומה משם
[[File:יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע.png|thumb|יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע]]


4)	לפי פלאביוס ההרחבה היתה רק צפונה שהרי כתוב &quot;אחרי כן פרצו בחומת הצפון והוסיפו על תחום המקדש כמדה אשר היה בה אחרי כן כדי להקים חומה מסביב לכל המקדש שתות בנויים שלוש מדרגות הוקמו על הגבעה מסביב משרשיה למטה עד ראשה למעלה&quot;


5)	לא מצאנו מקומות אחרים שהורדוס בנה בעזרת אבנים כאלה גדולות ומסותתות במה שנקרא סיתות הרודיאני אפילו את הארומונות שלו הוא בונה באבנים קטנות רגילות


6)	יהודים לא היו בונים את הכניסה משערי חולדה כך שכל העולים לרגל יעברו תחת קורת גג אחת כיוון שיש איסור לבנות גגות בירושלים מפני הטומאה

לפי המפורש בגמרא הר הבית היה מקורה כמסופר במדרש על חוני שבגלל הגשם עלו כל העם להר הבית

7)	פלאביוס כותב שמלאכת המקדש הסתיימה ונותרו לאגריפס שמונה עשר אלף פועלים מובטלים, איך אפשר לאמר שהמלאכה נסתיימה הרי מצאו אבן שלא סיימו לסתת אותה 
לדעתי השאירו את האבן האחרונה הנוגעת בסלע בלתי מסותת ליצור רושם כאילו האבן ממשיכה את סלע האם

8)	מתחת לאבני הכתל בפינה הדרום מערבית של הכתל המערבי נמצא מטבע מתקופת אגריפס

על פי חלק מהארכיאולוגים הורדוס אמנם התחיל אבל אגריפס היה זה שסיים את בניין הר הבית
אפשרות שניה היא שאת החלק הזה של החומה הרסו הרומאים בחורבן וכאשר אנדריאנוס נתן אישור לבנות את בית המקדש הקטע הזה נבנה מחדש

9)	המשנה אומרת שהר הבית חמש מאות אמה על חמש מאות אמה רובו מן הדרום שני לו מן המזרח שלישי לו מן הצפון ומעוטו מן המערב. הר הבית גדול בהרבה

[[File:בית המקדש והטופוגרפיה של הר הבית.png|thumb|בית המקדש והטופוגרפיה של הר הבית]]


נראה שההר שקודש היה הכיפה שעליה נבנה המקדש אורך כולו אלף אמה ורוחב חמש מאות אמה 
מה שנאמר במשנה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה הכוונה שיהיו שני יחידות של חמש מאות אמה אורך וחמש מאות אמה רוחב אחת מעל השניה מקביל לנאמר בתורה שרוחב המשכן חמישין בחמישים ואולי מכאן גם יצא שהמקדש ממוקם בקצה הדרומי של היחידה הצפונית כמו במשכן שהיה חמישים אמה פנויים

התאור שבא אחר כך רובו בדרום שני לו במזרח וכ&quot;ו בא לתאר את מבנה ההר מבחינה טופוגרפית 
כפי שרואים השלוחה הדרומית היורדת מההר היא הארוכה מכולם אח&quot;כ השלוחה המזרחית אח&quot;כ הצפונית ולבסוף המערבית
בצורה סכמטית זה נראה כך


10)	הנוסע מבורדו מספר שאנדריאנוס הציב את הסוס שלו על מקום קדש הקדשים, ובזהר נאמר שמקום המקדש לא סובל בנין ומבנה כיפת הסלע כבר היה קיים אז לא יתכן שהוא על מקום המקדש

[[File:מקדשים רומיים והסוס שעל פי הנןסע מבןודן עןמד בירןשלים על מקום קדש הקדשים.png|thumb|מקדשים רומיים והסוס שעל פי הנוסע מבוודו עומד בירושלים על מקום קדש הקדשים]]


מכאן מסיק שגיב שמי שבנה את הר הבית היה אנדריאנוס שבנה גם את המקדש בבעל בק
[[File:ארגז החול של המקדש בבעל בק.png|thumb|ארגז החול של המקדש בבעל בק]]

[[File:אבנים מהמקדש בבעל בק.png|thumb|אבנים מהמקדש בבעל בק]]
[[File:המקדש בבעל בק מול תוכנית הר הבית.png|thumb|המקדש בבעל בק מול תוכנית הר הבית]]


[[File:הכס אז והיום.png|thumb|הכס אז והיום]]


[[File:שני הקוים שלדעת שגיב הם קירות המקדש.png|thumb|שני הקוים שלדעת שגיב הם קירות המקדש]]


\


3)	לפי המסופר בפלאביוס בצד הצפוני היתה גבעה בגובה כשמונה מטר מעל רחבת הר הבית ועליה בנה הורדוס את מצודת אנטוניה. כיום הרחבה של כיפת הסלע היא המקום הגבוה ביותר בהר הבית לאן נעלמה הגבעה?
בתצלום אינפרא נראים יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע שגיב טוען שזה בעצם המצודה ואם כך המקדש צריך להיות נמוך יותר ודרומה משם
[[File:יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע.png|thumb|יסודות מבנה מחומש מתחת כיפת הסלע]]


על פי פלאביוס בדרום הר הבית היתה גבעה גבוה הרבה יותר ועליה היתה מצודה יונית שנקראת חקרה. הגבעה נעלמה כנראה שימשה כחומר גלם לבניין המקדש
זה כנראה מה שקרה גם כאן אדריאנוס נתן אישור לבנות את בית המקדש ועם ישראל החל לחצוב אבנים בהחלט יתכן שהגבעה הזו שימשה מחצב לאבני הבניין


4)	לפי פלאביוס ההרחבה היתה רק צפונה שהרי כתוב &quot;אחרי כן פרצו בחומת הצפון והוסיפו על תחום המקדש כמדה אשר היה בה אחרי כן כדי להקים חומה מסביב לכל המקדש שתות בנויים שלוש מדרגות הוקמו על הגבעה מסביב משרשיה למטה עד ראשה למעלה&quot;

הטענה נובעת מהבנה לא נכונה של דברי פלאביוס הרי קדם לכן נאמר שלהר הבית היתה חומה רק בצד המזרחי כמו שכתוב במלחמות פרק ה
כ&lt;big&gt;כבר דברתי כי נוסד בית המקדש בראש גבעה בצורה ובראשונה נשא המישור אשר במרום הגבעה בקשי את ההיכל והמזבח כי מכל עבריה היתה תלולה על פני התהום המלך שלמה הוא אשר בנה את ההיכל הקיף חלק המזרח חומה והעלה על הסוללה אולם אחד וההיכל נשאר חשוף מיתר צדדיו.וכ&quot;ו ובהמשך נאמר ואחרי כן בנו את החומה העליונה ואת החומה התחתונה סביב למקדש&lt;/big&gt;

וכן בהמשך כותב פלאביוס 
&lt;big&gt;במקום השפל נבנתה החומה על יסוד גבוה שלוש מאות אמה ובמקומות רבים עלתה עוד קומת אושיותיה אולם מוסדות הבניין לא נראו בכל עומקם כי נסתם העמק הרבה למען ישר את רחובות העיר ואבני היסוד היו גדולות ארבעים אמה&lt;/big&gt;

כך שברור שהורדוס בנה קירות בגובה רב בצד המערבי ששם הייתה העיר ואכן נמצאו אבנים בגודל עשרים מטר בקיר המערבי
הורדוס לא היה צריך לפרוץ חומות אחרות כי לא היו חומות אחרות והחומה הצפונית שנפרצה היא בכלל חומת העיר שכדי להכניס את המצודה אנטוניה לתוך המתחם הורדוס פרץ את חומת העיר הצפונית אבל ההרחבה וקירות התמך נבנו בצד הדרומי והחומות נבנו מכל הצדדים


5)	לא מצאנו מקומות אחרים שהורדוס בנה בעזרת אבנים כאלה גדולות ומסותתות במה שנקרא סיתות הרודיאני אפילו את הארומונות שלו הוא בונה באבנים קטנות רגילות

אנדריאנוס בנה הרבה מבנים וגם שם לא רואים אבנים גדולות מסותתות בצורה הזו. כמו כן למה היה צורך להגדיל כלכך את הרחבה לצד צפון שכולו ריק. מלבד זאת אנדריאנוס לא יכל לבנות את הר הבית כיוון שהוא מת פחות משלוש שנים אחרי מרד בר כוכבא לא יתכן שהר הבית שלדעת הארכיאולוגים נבנה במשך כמאה וחמישים שנה נבנה על ידי אנדרינוס בשלוש שנים 
דווקא הראיה מהמבנה בבעל בק מוכיח שאכן הורדוס בנה את הר הבית שהרי המשותף לבעל בק בלבנון ולמקדש בירושלים זה שלבנונים בנו אותם שהרי מי שבנה את בית המקדש הראשון עבור שלמה היה חירם מלך צור מהלבנון. (מעניין לראות שמה שנקרא נדבך רבא דהיינו האבנים הענקיות לא נמצאות במקום ההגיוני שיהיו בו אילו הורדוס או כל אדם אחר היה בונה את כל הר הבית אלא רק מול הרחבה המוגבהת ששם ממילא היה שיאו של סלע האם כך שלא היה צורך בכאלה אבנים למנוע קריסה של המילוי אבל אם בונה שלמה בנו ארגז חול רק סביב המתחם בו נבנה בית המקדש וכדי ליצור רושם הניחו את האנים הענקיות סביב כל המתחם הדברים הגיוניים)  
אחרי ששלמה התחיל בצורה כזו הורדוס היה חייב להמשיך לבנות באותה צורה
ובמיוחד שפלביוס כותב במפורש על האבנים הענקיות שהיו בגובה כעשרים וחמש מטר ועל שמונה עשר אלף פועלים שעבדו עד ימי אגריפס


אם זה נכון אפשר לדעת בקרוב טוב את מקום המקדש שכן מהצד המערבי של העזרה ניתן לראות את 
עבודת הכהנים רק מפס צר שהרי המקדש כיסה 50 מטר כך שנשאר  היה פס צר של  כשמונה מטר


[[File:זיהוי מקום המקדש על פי הארמון של אגריפס.png|thumb|זיהוי מקום המקדש על פי הארמון של אגריפס]]

[[File:ארמון של אגריפס ביחס למקדש על פי מכון המקדש.png|thumb|ארמון של אגריפס ביחס למקדש על פי מכון המקדש]]


על פי זה נראה שהמקדש צריך להיות מעט דרומה מכיפת הסלע כיוון שאם המקדש היה במקום של כיפת הסלע היו צריכים להגביה גם את הקיר הדרומי כדי לחסום את אגריפס מלראות את עבודת הכהנים


דרך נוספת היא לנסות לזהות את מקום המקדש על פי מיקום שרפת הפרה 
הכהן השורף את הפרה היה צריך לראות את פתח ההיכל דרך שער העזרה דרך שער ניקנור שכל אחד מהם היה ברוחב חמישה מטר מהמקום בו נשחטה הפרה מה שמאפשר זיהוי מקום המקדש בסטיה של עד מעלה אחת בלבד גם כאן אילו מקום המקדש היה מעט דרומה מכיפת הסלע היה מקום השריפה ממש מול פתח ההיכל

[[File:זיהוי על פי מקום שרפת הפרה.png|thumb|זיהוי על פי מקום שרפת הפרה]]


במסכת פרה פ”ג מתואר טקס שרפת פרה האדומה בהר הזיתים. במשנה ג מובאים מספר פרטים על המתקנים שהיו במקום:
“וכבשׁ היו עושים מהר הבית להר המשחה כיפין על גבי כיפין וכיפה כנגד האֹטֶם מפני קבר התהום, שבו כהן השורף את הפרה, ופרה וכל מסעדיה, יוצאין להר המשחה“. כשהגיעו להר הזיתים, מצאו שם מקום מוכן לשרפת הפרה שהיה נקרא “גת”. זו לא שימשה לדריכת ענבים, אלא היתה ריבוע חצוב בסלע דומה לגת יין, ובו מערכה גדולה של עצים, שעליה נתנו את הפרה לשריפה” (שם משניות ח-י). במקום היה “בית טבילה” לשימוש הכהן השורף את הפרה (משנה ז). המתחם כולו היה בנוי על גבי חלל תת-קרקעי, כדי לחצוץ מפני קבר התהום (תוספתא פרה פ”ג ורמב”ם הל’ פרה אדומה ג,א).
לאחר שרפת הפרה, היו כותשים את האפר, וחלק ממנו היה נשמר שם, על הר הזיתים, בקביעות, ומשם לקחו הכהנים אפר להזאת מי חטאת.
מתיאור זה עולה שמדובר במקום מסויים וקבוע. כל המתקנים שהיו שם היו קבועים בקרקע: הגת החצובה, בית הטבילה, המקום להנחת האפר, החלל התת-קרקעי והכבשׁ הבנוי מהר הבית לאותו מתחם בהר הזיתים.


תוספתא: כבש הפרה אבא שאול אומר כהנים גדולים עושים אותו משל עצמן בנאו ראשון ולא שימש עליו ומת אף שלא שימש עליו אן חברו משמש עליו אלא סותרו ובונה אחר תחתיו ויותר משישים ככרות של זהב יוצאות עליו (30  מליון דולר)
כמעט לא מעשי לבנות גשר מעל נחל קידרון שפרושו בנית גשר בגובה עשרות מטרים בלי שישארו אי אלו שרידים ,כך שהאופציות היו או גשרון שעוקב אחרי פני הנחל מה שאומר שרק הכהן היה מסוגל ללכת עליו וגם אז איך יתכן שלא נשאר שריד ,כך שההגיון אומר שהגשר עבר מצפון והקיף את הנחל ואחר כך חזר דרומה עד מול המקדש חיפשתי תמונות ישנות ואכן ממש מול מקום המקדש בערך באותו קו גובה נראים שרידים של גשר על המקום הזה הוקמה כנסיה דומינו פלויט חיפוש בגוגל מגלה שבמקום נערכו חפירות ארכיאולוגיות בשנות החמישים ואכן במקום   נמצאו הרבה מרכיבים שתואמים למסופר על מקום שרפת הפרה
ואכן המקום זוהה על ידי הרב ד&quot;ר יונתן אדלר כמקום שבו שרפו את הפרה אלא שכל הממצאים תוארכו לתקופה הביזנטית מאות שנים אחר החורבן לי נראה שהגשר הוא הגדר המערבית של הכנסיה והוא קיים גם היום וניתן לראות אותו מהתצפית במגדל דוד

[[File:גשר במקום שרפת הפרה.png|thumb|גשר במקום שרפת הפרה]]


מכל האמור לעיל נראה שמקום המקדש טיפה דרומה מכיפת הסלע באזור המוגבה הריק
כך שמארמון של אגריפס היה אפשר לראות את הכהנים אך די היה בהגבהת הקיר המערבי כדי לחסום אותו וכן שזה יהיה בקו אחד עם השורף את הפרה ,זה גם מאפשר לקבל את הסיפור של הנוסע מבורדו שעל מקום המקדש עומד הסוס של אנדריאנוס ואת דברי הזהר שמקום המקדש לא סובל בניין


[[File:מקום השיתין בפינה הדרום מערבית של המזבח.png|thumb|מקום השיתין בפינה הדרום מערבית של המזבח]]


המכה בפטיש כמובן הוא מקום השיתין כידוע בבית שני הגדילו את המזבח הבבלי מלמד שאף ששלמה הקריב אלף עולות ובבית שני רק כמה עשרות היו זקוקים למזבח גדול יותר כיוון שלא היתה להם ברכה 
אבל אם כל הבעיה הייתה מקום ההקרבה הרי שלמה קידש את כל ריצפת העזרה כך שיכלו להקריב על גבי רצפת העזרה
לכן נראה לי שהמטרה של הגדלת המזבח ועוד רק לכוון דרום מזרח נועדה לסימון מקום המזבח לדורות הבאים 
הנביאים דאגו להגדיל את המזבח עד שפינתו הדרום מערבית תיגע בשיתים
על פי חז&quot;ל השיתים זה סוג של הוטא (פיר טבעי בעומק של עשרות אולי מאות מטרים)
במשך מאות שנים כל יום זרם לתוכו עשרות לטרים של יין הנסכים כך שבוודאי יהיה ניתן למצא ועל פי זה לשחזר את מיקום המזבח ומכאן את מיקום המקדש

הבעיה היא ששום אחד מהבורות המוכרים לא עונה לדרישות עד כדי כך שרבים מהחוקרים טוענים שזו רק גוזמא של חז&quot;ל אבל בפועל היה בור קטן


על פי זה הרב גורן קבוע שהאבן בתוך כיפת הסלע אינה אבן השתיה אלא המקום בו עמד המזבח והחור המצוי בתוכו זה השיתין
הבעיה הגדולה של זיהוי זה הוא שאם נמקם את השיתין בחור שבאבן ההיא יצא שקירות העזרה יצאו מחוץ לחומת הר הבית

[[File:מקום השיתין החור באבן על פי הרב גורן.png|thumb|מקום השיתין החור באבן על פי הרב גורן מקום השיתין החור באבן על פי הרב גורן]]


אם נבחן את צילום האיפרא שביצע האדריכל שגיב נוכל לראות שבקצה המדרגות היורדות מהרחבה המוגבהת לכיוון הכוס ישנו אזור שחור שככל הנראה מצביעה על כך שבמקום ישנו בור


בחינה של תמונות עתיקות של הר הבית מראה כי אכן ממש באותו מקום ישנו בור  כנראה כאשר עם ישראל התחיל לחזור לארץ היו גורמים שרצו להסתיר כל קשר של הר הבית ליהודים ובמסגרת זו השחיתו הרבה ממצאים ארכיאולוגים וכיסו את ההר בריצוף חדש שיסתיר כל סימן אפשרי למיקום המקדש אבל בעזרת אמצעים טכנולוגיים כמו זה שהציעה האדריכל שגיב ניתן לאתר את מקום המקדש גם בלי להזיז אבן אחת
[[File:תמונה של הבור בראש המדרגות היורדות מהרחבה המוגבהת לכיוון הכוס.png|thumb|תמונה של הבור בראש המדרגות היורדות מהרחבה המוגבהת לכיוון הכוס]]

[[File:מקום המקדש המשוער.png|thumb|מקום המקדש המשוער]]


על פי האמור נראה לי שהמבנה המחומש שראה שגיב בתמונת האינפרא מתחת כיפת הסלע זה מבנה לשכת הגזית.  (ליצור מעין חצי עיגול למושב הסנהדרין) זה יסביר את המדרגות הרחבות לכוון המבנה הזה וגם את התיאור של הרב גץ שסיפר שמהפתח שהוא פתח שהיה מכוון כלפי כיפת הסלע הוא ראה מנהרה שבשלב מסוים עולים ממנה מדרגות הרבה לפני המקום של כיפת הסלע ,אולי אלו המדרגות לבית המוקד שהיה מערבית ללשכת הגזית
זה קצת מסביר את מאמרי חזל על הפסוק שים בסלע קינך שבני יתרו ישבו בלשכת הגזית וכן את מה שנאמר שלשכת הגזית בטבור הארץ ואולי זו הסיבה שהלישכה נקראת כך שהרי כל המקדש היה בנוי מאבני גזית אלא שבה הי סלע גזית 


&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>bjgv3fbwgeot2putri1yz38u6agznxe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1726318</id>
    <revision>
      <id>3101458</id>
      <parentid>3076620</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:26:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3101458</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1910" sha1="8ov3rv5fxxnxh2v51hjw7y31v5r87uv" xml:space="preserve">&lt;center&gt;&lt;div style=&quot;background-color: #f0f0f0; border: 4px solid #ff0000; padding: 15px; border-radius: 5px;width: 400px;&quot;&gt;
שימו לב: דפי הלוח הועברו ל[[סידור/לוח הפיוטים]], חוץ מהקישורים {{צבע רקע|צהוב|המסומנים}}
&lt;/div&gt;&lt;/center&gt;
=לוח הפיוטים=
&lt;big&gt;&lt;b&gt;
* [[/מחזור אשכנז/]]&lt;/b&gt;&lt;/big&gt; 
** נספחים: 
*# {{צבע רקע|צהוב|[[/מחזור אשכנז/פיוטים מכתבי יד|פיוטים מכתבי יד]]}}
*# [[/מחזור אשכנז/סליחות מקומיות|סליחות מקומיות]]
*# {{צבע רקע|צהוב|[[/מחזור אשכנז/סדרי סליחות נוספים|סדרי סליחות נוספים]]}}
&lt;big&gt;&lt;b&gt;
*[[/מחזור ספרדי/]]
*[[/תכלאל/]]
*[[/מחזור בני רומא/]]&lt;/b&gt;&lt;/big&gt; 
==מנהגים ישנים (1)==
{{הור2|מפתחות למנהגים נוספים שהגיעו לדפוס, רובם אינם נהוגים עוד.}}
*[[/רומניא/]]
*[[/פרובנס/]]
*[[/קטלוניה/]]
*[[/אראגון/]]
*[[/שפתי רננות/]]
*[[/ארג'יל/]]
*[[/אוראן ותלמסאן/]]
*[[/קונסטנטין/]]
*[[/תוניס/]]
*[[/אהבת הקדמונים/]]
*[[/סיסילייא/]]
*[[/ארם צובא/]]
*[[/קוצ'ין/]]
*[[/סליחות תימנים (ישן)/]]
*[[/פורטוגל/]]

==מנהגים ישנים (2)==
{{הור2|מחזורי תפילה שנדפסו לאחר שבטל המנהג.}}
*[[/סידור רס&quot;ג/]] (בבל)
*[[/מחזור ויטרי/]] (צרפת)
*[[/תשלום אבודרהם/]] (ספרד)
*[[/סרע&quot;ג (מהד' קורונל)/]] (ספרד)

==מנהגים ישנים (3)==
{{הור2|מנהגים ממוסדים שלא נדפסו.}}
*{{צבע רקע|צהוב|[[/אפ&quot;ם/]]}}
*{{צבע רקע|צהוב|[[/מגנצא/]] (בתקופת מהרי&quot;ל)}}
==מנהגים ישנים (4)==
{{הור2|מפתחות לפיוטים שבכתבי יד.}}</text>
      <sha1>8ov3rv5fxxnxh2v51hjw7y31v5r87uv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/איטליה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732477</id>
    <revision>
      <id>3101402</id>
      <parentid>3098305</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:56:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור בני רומא]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/איטליה]]</comment>
      <origin>3098305</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32318" sha1="snq499r34lzpqdv7feub7ekvt7lf2f4" xml:space="preserve">=מחזור בני רומא=
{{הור2|
* קיצורים:
** {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}} {{=}} פיוטים שנדפסו במחזור בולוניא ש'-ש&quot;א ולא הגיעו אל מחזור ליוורנו תרט&quot;ז.
** {{צבע גופן|#00DA00|(+)}} {{=}} פיוטים שאינם במחזור בולוניא ומובאים במחזור ליוורנו.
** {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} {{=}} פיוטים שנמצאים במחזור ליוורנו ואינם נהוגים עוד בימינו (ע&quot;פ מחזור הרטום).
* הערה: נוספו קישורים לפיוטים שקיימים בוויקיטקסט, גם אם הגירסה שבאתר אינה תואמת את נוסח איטליה.
}}
==כל השנה==
* [[אדון עולם]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה#נוסח איטליה|כל ברואי]]
* נפילת אפים: [[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* לשני וחמישי: 
** [[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
** [[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך]]
* קבלת שבת: [[לכה דודי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* ליל שבת: [[יגדל]], [[אדון עולם]]
* [[אל אדון]]
* בהבדלה: [[אליהו הנביא]] {{צבע גופן|#00DA00|(סידור פנציירי)}}

==שבת ראש חדש==
* יוצר: [[תאמת אור בקדש]]

==שבת בראשית==
* יוצר: [[אלהינו אלהים אמת#נוסח איטליה|אלהינו אלהים אמת]]
* רשות לחתן בראשית: [[מרשות האל הגדול#נוסח איטליה|מרשות האל הגדול]] (או: [[מרשות אלהי האלהים]])
* [[בת ברורה]], [[אתכם אזביד]]

==שבת חנוכה==
* יוצר לשבת: [[אודך כי אנפת#נוסח איטליה|אודך כי אנפת]]
* עושה שלום: [[יתנו צדקות יה]]
* יוצר לשבת שנייה: [[אזכור מעללי יה]]

==עשרה בטבת==
* קרובה: [[בן אדם אלות אנח בשמעך]]
* סליחות:
** [[אבותינו בשלוותם]]
** [[אז בעזבי מקרא דת]]
** [[אריה מסבכו]]
* תחנונים:
** [[זכור ברית אב המוני]]
** [[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
** תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
** תחינה אחרת: [[יומם עינינו תלויות]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** תחינה: [[תהיינה עיניך פקוחות]]

==שבת שקלים==
* יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש#נוסח איטליה|אל מתנשא לכל לראש]]

==שבת זכור==
* יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]]
* [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
* סליחות:
** [[אבשרה בקהל רב]]
** [[אלופי דת וחכמי דורות]]
** [[אתה האל עושה פלא]]
* תחינות:
** [[שוכן עליונים]]
** [[אל אחד ואין שני]]

==פורים==
* אחר קריאת המגילה: [[קוראי מגילה]]
{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
===שושן פורים שחל בשבת===
*  יוצר: [[צרי טבח הכינו]]
{{סוף}}
==שבת פרה==
* יוצר: [[אום אשר בך דבוקה#נוסח איטליה|אום אשר בך דבוקה]]

==שבת החודש==
* יוצר: [[אות זה החדש]]
==שבת הגדול==
* יוצר: [[אני חומה ושדי כמגדלות]]
* [[אז כגולגל שעבוד הורים]]

==פסח==
* מעריב לליל א' וב': 
** [[ליל שמורים אותו אל חצה]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** [[פסח אכלו פחוזים|ליל שמורים פסח אכלו פחוזים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
*  ליל הסדר:
** [[דיינו]]
** [[אז רוב ניסים]]
** [[אומץ גבורותיך הפלאת בפסח]]
** [[כי לו נאה]]
* רשות לנשמת: [[בקר אעיר אקראך]]
* רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר ליום א': [[אנעים חדושי שירים#יוצר|אנעים חדושי שירים]]
** סילוק: [[אנעים חדושי שירים#סילוק|צאינה וראינה שמחת יום חתונה]]
** אופן: [[אנעים חדושי שירים#אופן|גן נעול אושר בחצובי להבים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* יוצר אחר: [[אדבר מישרים#יוצר|אדבר מישרים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
* עושה שלום: [[איש מלאכי חפצתי בו]]
* יוצר ליום ב': [[אור ישע מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]]
** סילוק: [[אור ישע מאושרים#סילוק|צאינה וראינה משכיל שיר ידידים]]
** אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* יוצר אחר: [[שיר אשר נואמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* יוצר ליום ז': [[אתה הארת#יוצר|אתה הארת]]
** סילוק / אופן: [[אתה הארת#אופן|אסר רכבו בשלישי חילו]]
* רשות לברכו: [[ארוממך אלהים המרומם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* עושה שלום: [[אתיו אמונים גזעי שלשה]]
* יוצר ליום ח': [[אופל המוני]]
* בהוצאת ס&quot;ת: 
** [[תאיר נוגה]]
** [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]]
** [[מי כמוך אומר ומקים]]
** [[יתרומם זה אלי ואנוהו]]
** [[אב הרחמים אדון השלום]]

==שבת לפני שבועות==
* יוצר: [[אמונת עתים]]
* אזהרות: 
** [[שמור לבי מענה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[בצל שדי אחסה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אז שש מאות]]

==שבועות==
* רשות לנשמת: [[אזכור מקדם פלאי אל]]
* רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]] / [[יה מלכי]]
* יוצר ליום א': [[אור ישראל קדושי]]
* יוצר ליום ב': [[אלהים בהנחילך]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* פיוט להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
* יוצר אחר ליום ב': [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** סילוק: [[אילת אהבים מתנת סיני#סילוק|וכל העם ראו גבורתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* אופן: [[אורחות אראלים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* אזהרות ליום א': [[אזהרת ראשית]] 
* אזהרות ליום ב': [[אתה הנחלת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==י&quot;ז תמוז==
* קרובה: [[ארבעים יום הם ימי שבר]]
* סליחות:
** [[אתאנו לך יוצר רוחות]]
** [[תחילת אורח]]
** [[אנהים במר יחידתי]]
* תחינה: [[כנסת ישראל]]

==שבת איכה==
* יוצר: [[איכה אופל גאון עוזנו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* זולת: [[איך לזמר הגיון]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==תשעה באב==
* י&quot;א לפני איכה: [[למי אבכה]]
* קרובות: [[זכור איכה]]
* קינות:
** [[שבת סורו מני]]
** [[איכה אצת באפך]]
** [[אאדה עד חוג שמים]]
** [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]]
** [[איכה אשפתו פתוח כקבר]]
** [[איכה ישבה חבצלת השרון]]
** [[אהלי אני עבטתי]]
** [[איכה אהובים נאמנים]]
** [[זכור את אשר עשה צר|זכור אשר עשה]]
** [[אוי כי אוסרתי]]
** [[אויל כהכניס תרף בהיכל]]
** [[אנה אלך ואזיל דמעות כמים]]
** [[איכה אלי קוננו מאליו]]
** [[אוי כי מחלוקת]]
** [[במכת אהלה]]
** [[עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים]]
** [[אם תאכלנה נשים פרים]]
** [[אם תעירו תלונותיכם]]
** [[אז בחטאינו]]
** [[בת ציון שמעתי]]
** [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]]
** [[אש תוקד בקרבי]]
* נחמה:
** [[אנכי אנכי אנחם]]
** [[בימים ההם ובעת ההיא]]
** סלוק: [[ויכון עולם על מלאתו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [קינה למנחה: [[אקרא יום זה מרה]]] (מנהג פירארא)

==שבת נחמו==
* יוצר: [[את יום פדותכם]]
* זולת: [[ארחמך מרחמי]]

==סליחות==
* תחנונים:
** [[הביטה וראה את אנחותינו]]
** [[אל תבישנו]]
** [[אלהינו שבשמים חננו]]
** [[תכלה ממנו אפך וחמתך]]
** [[עשה למען שמך]]
** [[עננו אבינו]]
** [[דעני לעניי]]
** [[כשענית לאברהם]]
** [[רחמנא חטינן]]
** [[רחמנא אידכר לן]]
** [[למקדימים בתפילה]]
** [[מחי ומסי]]
** [[מה נפתח ונימא]]
** [[מוחץ ורופא]]
** [[הלא אמרית ליך]]
** [[מרן דבשמיא]]
** בת ציון עינה למרה תליא
** אלהא על כל מליך
** אל עביד גבורן
** מרן דבשמיא בנפיש חטינן
** [[תורתא דמרביא]]
** [[שומר ישראל|מתרצה ברחמים, שומר ישראל]]
* אחרי קדיש: [[אעירה שחר על דברתך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}

==שבת קודם ראש השנה==
* יוצר: [[אקרא לאלהים עליון]]

==ראש השנה==
* [[אחות קטנה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* שחרית:
** רשות לנשמת: [[אכרע אקוד לפני מלכי]]
** רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
** יוצר ליום א': [[מלך אזור גבורה]]
*** סילוק לשני הימים: [[מלך עתיק ימים]]
*** אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
*** [[מלך אמיץ ואיום]]
** זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]] {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
** יוצר ליום ב': [[מלך אדיר ונורא]]
** רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* (בהוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]])
* לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]
* מוסף:
** [[ונתנה תוקף]]
** לזכרונות יום א': [[אב לא חמל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** לזכרונות יום ב': [[אב לא חס]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** לשופרות: [[אסופים אסופי אשפתות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** עושה שלום ליום א': [[את פני ה' יום תראו]]
** עושה שלום ליום ב': [[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
* קרובה: [[אבל במר נפש מתענים]]
* סליחות:
** עקידה: [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
** [[תאלת יום ענוי]]
** [[אמרנו נגזרנו לנו]]
* תחינות:
** [[זכור ברית אב המוני]]
** [[זכור ברית - אליך ה' אקרא]]
** תחינה: [[אל דמי לך רב וגואל]]
** תחינה: [[שלומי עליון ישני מכפלה]]

==שבת תשובה==
* יוצר: [[אלי שובה איומתי]]

==ליל יום כיפור==
* [[שמע קולי]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* פתיחה:
** [[אהבת צדק ותשנא רשע]]
** [[יעלה תחנוננו]]
** [[היה עם פיפיות]]
* סליחות:
** [[דלתיך הלילה]]
** [[יום יעלה נקראה]]
** [[ישראל בחירי אל ילידי איתניך]]
** [[יה אשר גאה גאה]]
** [[ברוך אלהי עליון]]
** [[ירצה עם אביון]]

==שחרית ליום כיפור==
===יוצרות===
* רשות לנשמת: [[שחי לאל]] / [[מי העומד בהראה]]
* רשות לקדיש: [[יה נמצא ולא נרצה]]
* יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
** אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
* (י&quot;א רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}
* (י&quot;א זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]) {{צבע גופן|#00DA00|(ב)}}

===קדושתא===
* רשות: [[מתני אחזו חלחלה]]
* מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]]
* מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
* תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
* משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
* [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
* [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
* [[שושן עמק#אשפכה לפניך שיחה|אשפכה לפניך שיחה]]
* [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז מעונו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים]]
* [[שושן עמק#כי אמרתך|כי אמרתך לא תפיל]]
* [[שושן עמק#אך אומרים|אך אומרים לפניך]]
* [[שושן עמק#באנף לא תאניפנו|באנף לא תאניפנו]]
* [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]]
* [[שושן עמק#אילי מרום|אילי מרום]]
* סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]]
* קדושה:
** [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן|תמיד תתלונן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[חמול על מעשיך]]
* [[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[האומרים אחד]]

===סליחות===
* [[אהלת מתוחים]]
* תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
* וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* פתיחה: [[היה עם פיפיות]]
* [[שופט כל הארץ]]
* [[יהי נועם עתה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
* [[שבץ אחזני]] {{צבע גופן|#00DA00|(+) (-)}}
* [[יערב חין ערכנו]]
* [[ביום עשור קראתיך]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[בני ציון היקרים]]
* [[ביום הלבנת פשעי]]
* [[ישן אל תרדם]]
* [[יצו האל לדל שואל]]
* [[יה צור עולמים]]
* [[ידידי אל ברכוהו]]
* [[ביום כפרת עווני]]
* [[יחידתי בצרתי]]
* [[מולך מוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[יציץ צור מחרכו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* בשבת: [[שרי קודש היום]]
* בשבת: [[יום שבת וכפורים]]
* [[ישראל עם קדוש]]
* [[לא בקשתי אל אבטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אל נכספתי לראותך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[בליל על משכבי]]
* [[אלהי קדם מעונה]]
* [[יעירוני רעיוני]]
* [[יה למתי צפנת]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[בקר אערך לך ואצפה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
* [[יוסף אשר מקדם]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[בעשור יום גילות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[דרשנוך בכל לב]]
* [[קול יעקב קורא]]
* [[מצרי ערי יצרי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזנו יצורי אלי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אודך ה' כי אנפת בי]] (חטאנו) {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[את פני מבין צפוני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[ארעדה ואפחדה]]
* [[אלהי אל תבישני בדיני]]
* [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* [[ה' אך בך בטח לבבי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אקום חצות לילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[ביום שבתון עינוי יונה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
* [[בעלות יום החקר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[שביה עניה]]
* [[שכולה גלמודה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
*  תוכחה: [[אדם איך ינקה]]
*  תוכחה: [[איום ונורא משפט יום בוערה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* פיוטים לאחר הסליחות:
** [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
** [[יום אמיץ זה לאוהבי אמרים]]
** [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
** [[אהללך בקול רם]]

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]]
* מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלוית עדנה]]
* משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]]
* [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]]
* [[אשען במעש אזרח#אות קידושיך אימנתי|אות קידושיך אימנתי]]
* [[אשען במעש אזרח#אנא אזון שועת חנון|אנא אזון שועת חנון]]
* [[אשען במעש אזרח#אשר אימתך|אשר אימתך בחצי שחקים]]
* [[אשען במעש אזרח#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אמת פעלו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אשען במעש אזרח#בתגרת שוד|בתגרת שוד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[אשען במעש אזרח#המכירים|המכירים אומצך]]
* [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטית מעילו]]
* סילוק: [[אשען במעש אזרח#סילוק|מי ימלל גבורות חייליך]]
* [[ונתנה תוקף]]
* [[חמול על מעשיך]]
* [[המאמירים באימה]]

===סדר העבודה===
* סדר בריות: [[אזרת עוז מלפנים]]
* רשות: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#רשות לסדר העבודה|באור דברי נכוחות]]
* סדר עבודה: [[אזכר סלה לשם פה לאדם#סדר עבודה|אזכר סלה לשם פה לאדם]]
* תפילת כהן גדול: [[שתאמץ אהבת אמוניך]]
* תפילת כהן גדול: [[שנת אוצרך הטוב]]
* תוכחה: [[אנוש איך יתכפר]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* פיוטים לאחר הסליחות:
** [[אעשה למען שמי]]
** [[יום אדיר ומיוחד]]
** [[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
** [[אדון אביר במעשיו כביר]]
===עושה שלום===
* [[היום תאמצנו]]

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: [[אודך בקול ערב#מגן|אודך בקול ערב]]
* מחיה: [[אודך בקול ערב#מחיה|הקשיבה לקול משוועך]]
* משלש: [[אודך בקול ערב#משלש|טהר עם עולם]]
* [[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתאר נכון]]
* [[אודך בקול ערב#אנא חון בטי תפילה|אנא חון בטי תפילה]]
* [[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]]
* [[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
* סילוק: [[אודך בקול ערב#סילוק|ובבא אהרן]]
* קדושה: [[אודך בקול ערב#וחיות ארבע נושאות כסא|וחיות ארבע נושאות כסא]]
* [[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
* [[אפננת ערוגים]]
* וידוי: [[במה אקדם ה']]
* [[היה עם פיפיות]]
* [[ידך פשוט ופתחה]]
* [[בת עמי לא תחשה]]
* [[במקדש אל והיכליו]]
* חטאנו: [[אביעה כתם עווני]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* תוכחה: [[איום ונורא צום העשור]]
* פיוטים לאחר הסליחות:
** [[אצתי צום כפור]]
** [[אשפוך תחינה]]
** [[אומן אמונים יכון]]

==נעילה==
* [[אל נורא עלילה]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}
===קדושתא===
* מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
* מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
* משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
* [[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]]
* [[חמול על מעשיך]]

===סליחות===
* [[היה עם פיפיות]]
* [[בטרם שמש יבוא]]
* [[אלהים דר מרומך]]
* [[יהיו נא אמרי פי]]
* [[בטרם שמש בחדרו]]
* [[תפילה לעני כי יעטוף רוחו]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* [[עב קל ממרומך]]
* [[עת שערי רצון להפתח]]
* [[אביון אשר כפיו לך שוטח]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* תוכחה: [[אל בפלסך כל מעשים]]
* מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע]]
===עושה שלום===
* [[היום תאמצנו]]

===תחינות===
* [[למקדימים בתפילה]]
* [[מחי ומסי]]
* [[מה נפתח ונימא]]

==שבת לפני סוכות==
* יוצר: [[שולמית הנבחרת מעמים]] {{צבע גופן|#00DA00|(+)}}

==סוכות==
* רשות לנשמת: [[שירו לאל הודו לשמו]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר ליום א': [[אכתיר זר תהילה]]
* אופן ליום א': [[אאמיר אותך סלה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}} (במחזור ליוורנו מופיע כחלק מהיוצר)
* גאולה ליום א': [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
* יוצר ליום ב': [[אומץ קצות דרכיך]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* הושענות ליום א': [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
* הושענות ליום ב': [[כהושעת אלים]]
* יוצר לשבת חול המועד: [[את עמי טובות אבשר]]
===הושענא רבה===
* רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
* רשות לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* גאולה: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
* [סילוק למוסף: [[ונתנה תוקף]]]
* הקפות:
** הקפה א': [[למענך אלהי האלהים]]
** הקפה ב': [[למען אמיתך]]
** הקפה ג': [[אבן שתיה]]
** הקפה ד': [[אדון המושיע]]
** הקפה ה': [[אומרים לאדרך]]
** הקפה ו': [[אדם ובהמה]]
** הקפה ז': [[אל למושעות]]
* אחרי ההקפות:
** [[אנא אזון חין תאבי ישעך]]
** [[כהושעת אלים]]
** [[למען תמים בדורותיו]]
** [[אל טוב וסלח אדמתנו הצלח]]
** [[אז כעיני עבדים]]
** [[תענה אמונים]]
** [[אל נא תעינו כשה אובד]]
** [[אנא רחום אל תפן לרשענו]]
** [[אומן ישעך בא|אומן ישעך בא, אבי עד חש לתארך]]

==שמיני עצרת==
* רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר: [[אום כאישון ננצרת]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* להוצאת ס&quot;ת: [[אפתח נא שפתי]]
* [להוצאת ס&quot;ת: תאיר נוגה וכו']
* עושה שלום: [[אל חי יפתח השמים]]

==שמחת תורה==
* רשות לנשמת: [[צמאה נפשי]]
* רשות לקדיש: [[יה מלכי]] / [[יה שמך ארוממך]]
* יוצר: [[אמרת רנן אערוכה]]
* רשות לברכו: [[יעידון כל עבדיך]]
* רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
* פיוטים לסיום התורה:
** [[בת ברורה|בת ברורה, אתכם אזביד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אשריך ישראל - אשלי מטע גן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[התקבצו מלאכים]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אז מרחם אמי]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אז כל בריות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[לא אמות לא אמות]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[שח ציר נאמן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[איש אשר הוקרן]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אורח זו אלך]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
** [[אזלת יוכבד]] {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}
* עושה שלום: [[היום תאמצנו]]

==סדר תענית ציבור {{צבע גופן|#00DA00|(-)}}==
* זולת: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
* קרובות: [[קרב אורך לעניה]]
* תחינות:
** [[כי הנה כחומר|הנה כחומר ביד היוצר]]
** סליחה לריבוי חולים: [[אליך ה' נשאנו עינינו]]
** [[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]]
** [[אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי]]
** [[אבוא היום בתפילה]]
** [[אגיד נפלאותיך איום ונורא]]
** [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
** [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
* [[בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה|תפילה על כל צרה שלא תבוא]]

{{רקע אפור}}
{{הור2|במנהג האיטלקי בירושלים נוסף:}}
==יום העצמאות==
*  רשות לנשמת: [[מציון מכלל יופי]]
*  רשות לקדיש: [[יה מלכי]]
*  יוצר: ראו טובות יה גמלנו
{{סוף}}

=הסליחות לאשמורות=
{{הור2|ע&quot;פ ספר &quot;תחנונים וסליחות ללילי אשמורות כמנהג ק&quot;ק איטליאני&quot; שנדפס בכמה מהדורות}}
* תוכחה קודם הוידוי: [[נפשי עוז תדרכי]]
==סליחות==
* [[שופט כל הארץ]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[בני ציון היקרים]]
* [[ישן אל תרדם]]
* [[יצו האל לדל שואל]]
* [[יחידתי בצרתי]]
* [[מולך מוני]]
* [[יציץ צור מחרכו]]
* [[ישראל עם קדוש]]
* [[לא בקשתי אל אבטח]]
* [[אל נכספתי לראותך]]
* [[בליל על משכבי]]
* [[אלהי קדם מעונה]]
* [[יעירוני רעיוני]]
* [[יה למתי צפנת]]
* [[בקר אערך לך ואצפה]]
* [[הורית דרך תשובה|אז מקדם הקדמת תשובה]]
* [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
* [[יוסף אשר מקדם]]
* [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי]]
* [[אנוש במה יצדק|אנוש מה יצדק]]
* [[למענך אלהי]]
* [[דרשנוך בכל לב]]
* [[מצרי ערי יצרי]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזנו יצורי אלי]]
* [[אודך ה' כי אנפת בי]]
* [[את פני מבין צפוני]]
* [[ארעדה ואפחדה]]
* [[אלהי אל תבישני בדיני]]
* [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* [[ה' אך בך בטח לבבי]]
* [[אקום חצות לילה]]
* [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
* [[בעלות יום החקר]]
* [[שביה עניה]]
* [[שכולה גלמודה]]

==תוספת במהד' ונציה שמ&quot;ז==
* בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
* בקשה: [[שמע קולי]]
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי|ה' נגדך כל תאותי]]
* סליחה: [[יה איום]]
* בקשה: [[לך ניבי עדי ערבי ויומי]]
* [[שרידי עם אשר נפעם]]
* פיוט קודם ברכי נפשי: [[הונך ועזבונך]]
* בקשה: [[חבוש אל נשברה]]
* סליחה: [[לך אלי יחידתי]]
* סליחה: [[אלהי לפניך אפיל תחינתי]]
* בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
* סליחה: [[ברכי אצולה]]
* תחינה: [[משול יצר עבוד יוצר]]
* תחנון: [[אלהי עוז היה מעוז]]
* [[עת שערי רצון להפתח]]
* וידוי: אלהי נפלו פני (מתוך [[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות לרשב&quot;ג]])

==תוספת במהדורות אחרות==
{{הור|כגון ונציה תק&quot;ב, מנטובה תקל&quot;ח}}
* [[עת שערי רצון להפתח]]
* [[יה איום]]
* [[ישראל בחירי אל]]
* [[אביון אשר כפיו לך שוטח]]

==מנהגי הסליחות ע&quot;פ מחזור הרטום==
{|class=&quot;wikitable&quot;
|-
! !! מנהג מילאנו !! מנהג טורינו
|-
|א || [[שחר קמתי להודות]] || [[שופט כל הארץ]]
|-
|ב || [[שופט כל הארץ]] ||[[בני ציון היקרים]]
|-
|ג || [[בני ציון היקרים]] || [[יצו האל לדל שואל]]
|-
|ד ||[[ישן אל תרדם]] || [[אין לי בטחון כי אם עליך]]
|-
|ה ||[[יצו האל לדל שואל]] || [[דרשנוך בכל לב]]
|-
|ו ||[[יחידתי בצרתי]] || [[אלהי אל תבישני בדיני]]
|-
|ז ||[[יציץ צור מחרכו]] ||[[שביה עניה]]
|}

= סידור מברכה =

== שבת ==

* קבלת שבת: [[לכבוד שבת בת כבבת]]
* [[כי אשמרה שבת]]
* [[יום זה מכובד]]
* [[דשנת בשמן ראשי]]
* [[יפעת אלי אומר]]
* לכניסת שבת: [[זכור את יום (זמירות)|זכור את יום]]
* [[צור משלו]]
* [[נברך אלהינו משלו האכילנו]]
* [[מזמור ליום שבת]]
* [[יום שביעי שבת]] (נוסף במהדורות מאוחרות)
* [[לכבד שכינה ושבת עדינה]]

== מוצאי שבת ==

* [[משביח שאון ימים]]
* [[במוצאי יום מנוחה]]
* [[אלהים כוננה את אשר נעשה]]
* [[שיר אענה]]
* [[המבדיל בין קודש לחול]]
* [[אותותינו התמהמהו]]
* [[בעת פנות אור יום]] (נוסף במהדורות מאוחרות)

== פורים ==

* [[קוראי מגילה]]

== ליל הסדר ==

* [[דיינו]]
* [[ויהי בחצי הלילה]]
* [[ואמרתם זבח פסח]]
* [[אדיר במלוכה]]
* [[אדיר הוא]]

== ברית מילה ==

* [[ארזי לבנון יפרחו]]

== נישואין ==

* לחתן וכלה: [[קחי כינור שאי גילה]]
* לחופה: 
** [[אשא תפילה בעד חתן וכלה]]
** [[יפרו וירבו כרעננים]]
** [[יבורכו חתן וכלה]]
* לשבע ברכות: [[בשם אל חי]]

== צידוק הדין ==
* [[הצור תמים#נוסח איטליה|הצור תמים]]

= סדרים מקומיים =
{{מקורות לסידור|
* אילת השחר, מנטובה שע&quot;ב (לשומרים לבקר)
* משמרת החודש, ונציה ת&quot;כ (הרמ&quot;ז, לשומרים לבוקר מנטובה)
* תיקון שובבי&quot;ם, מנטובה תל&quot;ד (הרמ&quot;ז)
* תיקון חצות הרמ&quot;ז
* אור בקר, ונציה תס&quot;ט (לשומרים לבקר אנקונא)
* פזמונים לשמחת תורה (לר' יוסף פיאמיטא, נדפסו במחזור שד&quot;ל קצז עמ' א ואילך)
* שפר חמשה סדרים, ונציה תצ&quot;ג
* גל עיני, ליוורנו תקס&quot;ד (תיקון ל&quot;ג בעומר לק&quot;ק פירארא)
}}
…</text>
      <sha1>snq499r34lzpqdv7feub7ekvt7lf2f4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/אשכנז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732478</id>
    <revision>
      <id>3101338</id>
      <parentid>3099175</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T13:43:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* לליל שבת */ נדפס בסדר עבודת ישראל תוך הסכמה של מחבר הפיוט, ובזמירות ליל שבת פרנקפורט תרפ&quot;ב</comment>
      <origin>3101338</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="241871" sha1="cghd8mgm5iuctyzurlcm7gv743f4w8v" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
{{רקע אפור}}
*תיקון חצות:
** [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]]
** [[קול ברמה נשמע ביללה]]
** [[עד מתי ה']]
** [[בהיכלך שמיר ושית]]
** [[על היכלי אבכה]]
** [[עורה נא ימינך רמה]]
{{סוף}}
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[הבט משמים וראה]]
*[[שומר ישראל]]
*[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
===כללי===
* [[אור עולם באוצר חיים]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[שבח: [[שבח מי יגמור]]{{הערה|שם=רסח|נדפס בסידור כמנהג אשכנז מערבי, דפוס שונצינו, פיזרו רס&quot;ח.}}]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[שלח אמתך ואורך]]{{הערה|שם=רסח}}]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[שבעה שחקים לא יכלכלוך]]{{הערה|שם=רסח}}]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[יוצר בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו משבחים בכל העולם]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות: [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות: [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות: [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]] (א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**&lt;small&gt;([[בהיות ארון בבית קדשי הקדשים]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אין לנו לא אשים ולא אשם]]{{הערה|נמצא גם במחזורי רעדעלהיים כמנהג אשכנז אבל לא במקורות אחרים למנהג זה.}}
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[תעינו מאחריך]]
|
*&lt;small&gt;([[לא ארמון על משפטו]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תעינו מאחריך]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
|}
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
**[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (א)
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג וורמייזא, מגנצא ופיורדא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#וחיות ארבע|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ועמך זכור למו|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואתה מקדם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואנחנו קמנו|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג וורמייזא, מגנצא ופיורדא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)
* הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת&quot;ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{הערה|זהו מנהג פוזנא, וכך נדפס במהד' פרנקפורט דאודר ת&quot;ם. אבל במהדורות אחרות מופיע [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]].}} {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אמוניך שעה]]
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*עקידה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]{{הערה|זהו מנהג פוזנא, כמופיע בפנקס פוזנא, נדפס בספר ברכה למנחם, עמוד 268. מסתבר שבקהילות אחרות שנהג בהם סדר סליחות זה אמרו את פיוטי 'חטאנו' כמופיע במחזור.|שם=פוז}}
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]{{הערה|שם=פוז}}
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אוי לי על שברי]]
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]{{הערה|שם=אסב}}
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.|שם=אסב}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
! וורמייזא
|-
! כל יום
| colspan =&quot;3&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|
&lt;center&gt;
[[אדון המושיע]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדם ובהמה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|
&lt;center&gt;
לסירוגין:{{ש}}
[[כהושעת אלים]]{{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
או: [[אל למושעות]]{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;3&quot; |
&lt;center&gt;
[[כהושעת אלים]]{{ש}}
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטי ברכת המזון=
;לברית מילה
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)#הרחמן הוא יזכנו|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)
;לנישואין
*[[דוי הסר]]

=זמירות=

{{הור2|שירים שאינם נדפסים עוד בימינו מסומנים {{סימון אפור|באפור}}}}

==זמירות שבת==

===לליל שבת===

* [[שלום עליכם מלאכי השרת]]
* [[אזמר בשבחין]]
* [[כל מקדש שביעי]]
* [[מנוחה ושמחה]]
* [[מה ידידות]]
* [[מה יפית]]
* [[יום שבת קדש הוא]]
* [[יה ריבון]]
* [[צור משלו]]
* [[צמאה נפשי]]
* [[יום זה לישראל]]
* [[יה אכסוף]]
* {{סימון אפור|[[אשליך יגון ואנחה]]}}
* {{סימון אפור|[[אנכי לה׳ אשירה]]}}

===ליום השבת===

* [[אסדר לסעודתא]]
* [[חי ה']]
* [[ברוך ה' יום יום]]
* [[ברוך אל עליון]]
* [[יום זה מכובד]]
* [[יום שבתון]]
* [[כי אשמרה]]
* [[שמרו שבתותי]]
* [[דרור יקרא]]
* [[שבת היום לה']]

===סעודה שלישית===

* [[בני היכלא]]
* [[ידיד נפש]]
* [[אל מסתתר]]

===מוצאי שבת===

* [[המבדיל בין קדש לחול]]
* [[במוצאי יום מנוחה]]
* [[חדש ששוני]]
* [[אגיל ואשמח]]
* [[אלהים יסעדנו]]
* [[אלי חיש גואלי]]
* [[אדיר איום ונורא]]
* [[אמר ה' ליעקב]]
* [[איש חסיד]]
* [[אליהו הנביא]]
* {{סימון אפור|[[ברבות עתים וימים]]}}
* {{סימון אפור|[[אזי מים שטפוני]]}}
* {{סימון אפור|[[אלי אלי חיש גואלי]]}}
* {{סימון אפור|[[שומר יגיה חשכי]]}}

==ליל הסדר==

* [[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
* [[דיינו]]
* [[חסל סידור פסח]]
* [[ויהי בחצי הלילה]]
* [[ואמרתם זבח פסח]]
* [[אדיר במלוכה]]
* [[אדיר הוא]]
* [[אחד מי יודע]]
* [[חד גדיא]]

==חנוכה==

* [[מעוז צור]]
* {{סימון אפור|[[ישמחו וירננו גיל במורא]]}}
* [[אכלו משמנים]]
* {{סימון אפור|[[אזכרה רחמיך]]}}

==פורים==

* [[אגגי קם לאבד ידידים]]
* {{סימון אפור|[[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]}}

==ל&quot;ג בעומר==

* [[בר יוחאי]]
* [[ואמרתם כה לחי]]

==ברית מילה==

* [[יום ליבשה]]

==חתונה==

* [[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
* {{סימון אפור|[[אחד יחיד ומיוחד אל]]}}
* {{סימון אפור|[[ישמח חתן ושושביניו]]}}

==צידוק הדין==

* [[הצור תמים]]

=הערות=</text>
      <sha1>cghd8mgm5iuctyzurlcm7gv743f4w8v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101339</id>
      <parentid>3101338</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T13:49:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ליום השבת */ נדפס כנראה אך ורק בסדר עבודת ישראל איני יודע אם מספיק</comment>
      <origin>3101339</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="241952" sha1="l3l2vxvixitjqfxlhkrc7s7eiyf2dcd" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
{{רקע אפור}}
*תיקון חצות:
** [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]]
** [[קול ברמה נשמע ביללה]]
** [[עד מתי ה']]
** [[בהיכלך שמיר ושית]]
** [[על היכלי אבכה]]
** [[עורה נא ימינך רמה]]
{{סוף}}
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[הבט משמים וראה]]
*[[שומר ישראל]]
*[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
===כללי===
* [[אור עולם באוצר חיים]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[שבח: [[שבח מי יגמור]]{{הערה|שם=רסח|נדפס בסידור כמנהג אשכנז מערבי, דפוס שונצינו, פיזרו רס&quot;ח.}}]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[שלח אמתך ואורך]]{{הערה|שם=רסח}}]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[שבעה שחקים לא יכלכלוך]]{{הערה|שם=רסח}}]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[יוצר בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו משבחים בכל העולם]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות: [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות: [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות: [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]] (א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**&lt;small&gt;([[בהיות ארון בבית קדשי הקדשים]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אין לנו לא אשים ולא אשם]]{{הערה|נמצא גם במחזורי רעדעלהיים כמנהג אשכנז אבל לא במקורות אחרים למנהג זה.}}
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[תעינו מאחריך]]
|
*&lt;small&gt;([[לא ארמון על משפטו]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תעינו מאחריך]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
|}
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
**[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (א)
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג וורמייזא, מגנצא ופיורדא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#וחיות ארבע|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ועמך זכור למו|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואתה מקדם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואנחנו קמנו|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג וורמייזא, מגנצא ופיורדא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)
* הזכרת נשמות לשבת לפני שבועות ולפני ת&quot;ב: [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]] (מץ)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{הערה|זהו מנהג פוזנא, וכך נדפס במהד' פרנקפורט דאודר ת&quot;ם. אבל במהדורות אחרות מופיע [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]].}} {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אמוניך שעה]]
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*עקידה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]{{הערה|זהו מנהג פוזנא, כמופיע בפנקס פוזנא, נדפס בספר ברכה למנחם, עמוד 268. מסתבר שבקהילות אחרות שנהג בהם סדר סליחות זה אמרו את פיוטי 'חטאנו' כמופיע במחזור.|שם=פוז}}
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]{{הערה|שם=פוז}}
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אוי לי על שברי]]
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]{{הערה|שם=אסב}}
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.|שם=אסב}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
! וורמייזא
|-
! כל יום
| colspan =&quot;3&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|
&lt;center&gt;
[[אדון המושיע]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדם ובהמה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|
&lt;center&gt;
לסירוגין:{{ש}}
[[כהושעת אלים]]{{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
או: [[אל למושעות]]{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;3&quot; |
&lt;center&gt;
[[כהושעת אלים]]{{ש}}
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטי ברכת המזון=
;לברית מילה
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)#הרחמן הוא יזכנו|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)
;לנישואין
*[[דוי הסר]]

=זמירות=

{{הור2|שירים שאינם נדפסים עוד בימינו מסומנים {{סימון אפור|באפור}}}}

==זמירות שבת==

===לליל שבת===

* [[שלום עליכם מלאכי השרת]]
* [[אזמר בשבחין]]
* [[כל מקדש שביעי]]
* [[מנוחה ושמחה]]
* [[מה ידידות]]
* [[מה יפית]]
* [[יום שבת קדש הוא]]
* [[יה ריבון]]
* [[צור משלו]]
* [[צמאה נפשי]]
* [[יום זה לישראל]]
* [[יה אכסוף]]
* {{סימון אפור|[[אשליך יגון ואנחה]]}}
* {{סימון אפור|[[אנכי לה׳ אשירה]]}}

===ליום השבת===

* [[אסדר לסעודתא]]
* [[חי ה']]
* [[ברוך ה' יום יום]]
* [[ברוך אל עליון]]
* [[יום זה מכובד]]
* [[יום שבתון]]
* [[כי אשמרה]]
* [[שמרו שבתותי]]
* [[דרור יקרא]]
* [[שבת היום לה']]
* {{סימון אפור|[[אשירה ואזמרה לאל אדיר ונורא]]}}

===סעודה שלישית===

* [[בני היכלא]]
* [[ידיד נפש]]
* [[אל מסתתר]]

===מוצאי שבת===

* [[המבדיל בין קדש לחול]]
* [[במוצאי יום מנוחה]]
* [[חדש ששוני]]
* [[אגיל ואשמח]]
* [[אלהים יסעדנו]]
* [[אלי חיש גואלי]]
* [[אדיר איום ונורא]]
* [[אמר ה' ליעקב]]
* [[איש חסיד]]
* [[אליהו הנביא]]
* {{סימון אפור|[[ברבות עתים וימים]]}}
* {{סימון אפור|[[אזי מים שטפוני]]}}
* {{סימון אפור|[[אלי אלי חיש גואלי]]}}
* {{סימון אפור|[[שומר יגיה חשכי]]}}

==ליל הסדר==

* [[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
* [[דיינו]]
* [[חסל סידור פסח]]
* [[ויהי בחצי הלילה]]
* [[ואמרתם זבח פסח]]
* [[אדיר במלוכה]]
* [[אדיר הוא]]
* [[אחד מי יודע]]
* [[חד גדיא]]

==חנוכה==

* [[מעוז צור]]
* {{סימון אפור|[[ישמחו וירננו גיל במורא]]}}
* [[אכלו משמנים]]
* {{סימון אפור|[[אזכרה רחמיך]]}}

==פורים==

* [[אגגי קם לאבד ידידים]]
* {{סימון אפור|[[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]}}

==ל&quot;ג בעומר==

* [[בר יוחאי]]
* [[ואמרתם כה לחי]]

==ברית מילה==

* [[יום ליבשה]]

==חתונה==

* [[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
* {{סימון אפור|[[אחד יחיד ומיוחד אל]]}}
* {{סימון אפור|[[ישמח חתן ושושביניו]]}}

==צידוק הדין==

* [[הצור תמים]]

=הערות=</text>
      <sha1>l3l2vxvixitjqfxlhkrc7s7eiyf2dcd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101379</id>
      <parentid>3101339</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T19:59:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מעביר אל [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור אשכנז/סליחות מקומיות]]</comment>
      <origin>3101379</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="241816" sha1="1p6xsvi8ki3u8hzhstqoy98dj0oaxu9" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
{{רקע אפור}}
*תיקון חצות:
** [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]]
** [[קול ברמה נשמע ביללה]]
** [[עד מתי ה']]
** [[בהיכלך שמיר ושית]]
** [[על היכלי אבכה]]
** [[עורה נא ימינך רמה]]
{{סוף}}
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[הבט משמים וראה]]
*[[שומר ישראל]]
*[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
===כללי===
* [[אור עולם באוצר חיים]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[שבח: [[שבח מי יגמור]]{{הערה|שם=רסח|נדפס בסידור כמנהג אשכנז מערבי, דפוס שונצינו, פיזרו רס&quot;ח.}}]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[שלח אמתך ואורך]]{{הערה|שם=רסח}}]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[שבעה שחקים לא יכלכלוך]]{{הערה|שם=רסח}}]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[יוצר בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו משבחים בכל העולם]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות: [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות: [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות: [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]] (א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**&lt;small&gt;([[בהיות ארון בבית קדשי הקדשים]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אין לנו לא אשים ולא אשם]]{{הערה|נמצא גם במחזורי רעדעלהיים כמנהג אשכנז אבל לא במקורות אחרים למנהג זה.}}
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[תעינו מאחריך]]
|
*&lt;small&gt;([[לא ארמון על משפטו]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תעינו מאחריך]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
|}
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
**[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (א)
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג וורמייזא, מגנצא ופיורדא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#וחיות ארבע|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ועמך זכור למו|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואתה מקדם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואנחנו קמנו|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג וורמייזא, מגנצא ופיורדא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{הערה|זהו מנהג פוזנא, וכך נדפס במהד' פרנקפורט דאודר ת&quot;ם. אבל במהדורות אחרות מופיע [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]].}} {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אמוניך שעה]]
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*עקידה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]{{הערה|זהו מנהג פוזנא, כמופיע בפנקס פוזנא, נדפס בספר ברכה למנחם, עמוד 268. מסתבר שבקהילות אחרות שנהג בהם סדר סליחות זה אמרו את פיוטי 'חטאנו' כמופיע במחזור.|שם=פוז}}
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]{{הערה|שם=פוז}}
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אוי לי על שברי]]
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]{{הערה|שם=אסב}}
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.|שם=אסב}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
! וורמייזא
|-
! כל יום
| colspan =&quot;3&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|
&lt;center&gt;
[[אדון המושיע]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדם ובהמה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|
&lt;center&gt;
לסירוגין:{{ש}}
[[כהושעת אלים]]{{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
או: [[אל למושעות]]{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;3&quot; |
&lt;center&gt;
[[כהושעת אלים]]{{ש}}
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטי ברכת המזון=
;לברית מילה
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)#הרחמן הוא יזכנו|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)
;לנישואין
*[[דוי הסר]]

=זמירות=

{{הור2|שירים שאינם נדפסים עוד בימינו מסומנים {{סימון אפור|באפור}}}}

==זמירות שבת==

===לליל שבת===

* [[שלום עליכם מלאכי השרת]]
* [[אזמר בשבחין]]
* [[כל מקדש שביעי]]
* [[מנוחה ושמחה]]
* [[מה ידידות]]
* [[מה יפית]]
* [[יום שבת קדש הוא]]
* [[יה ריבון]]
* [[צור משלו]]
* [[צמאה נפשי]]
* [[יום זה לישראל]]
* [[יה אכסוף]]
* {{סימון אפור|[[אשליך יגון ואנחה]]}}
* {{סימון אפור|[[אנכי לה׳ אשירה]]}}

===ליום השבת===

* [[אסדר לסעודתא]]
* [[חי ה']]
* [[ברוך ה' יום יום]]
* [[ברוך אל עליון]]
* [[יום זה מכובד]]
* [[יום שבתון]]
* [[כי אשמרה]]
* [[שמרו שבתותי]]
* [[דרור יקרא]]
* [[שבת היום לה']]
* {{סימון אפור|[[אשירה ואזמרה לאל אדיר ונורא]]}}

===סעודה שלישית===

* [[בני היכלא]]
* [[ידיד נפש]]
* [[אל מסתתר]]

===מוצאי שבת===

* [[המבדיל בין קדש לחול]]
* [[במוצאי יום מנוחה]]
* [[חדש ששוני]]
* [[אגיל ואשמח]]
* [[אלהים יסעדנו]]
* [[אלי חיש גואלי]]
* [[אדיר איום ונורא]]
* [[אמר ה' ליעקב]]
* [[איש חסיד]]
* [[אליהו הנביא]]
* {{סימון אפור|[[ברבות עתים וימים]]}}
* {{סימון אפור|[[אזי מים שטפוני]]}}
* {{סימון אפור|[[אלי אלי חיש גואלי]]}}
* {{סימון אפור|[[שומר יגיה חשכי]]}}

==ליל הסדר==

* [[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
* [[דיינו]]
* [[חסל סידור פסח]]
* [[ויהי בחצי הלילה]]
* [[ואמרתם זבח פסח]]
* [[אדיר במלוכה]]
* [[אדיר הוא]]
* [[אחד מי יודע]]
* [[חד גדיא]]

==חנוכה==

* [[מעוז צור]]
* {{סימון אפור|[[ישמחו וירננו גיל במורא]]}}
* [[אכלו משמנים]]
* {{סימון אפור|[[אזכרה רחמיך]]}}

==פורים==

* [[אגגי קם לאבד ידידים]]
* {{סימון אפור|[[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]}}

==ל&quot;ג בעומר==

* [[בר יוחאי]]
* [[ואמרתם כה לחי]]

==ברית מילה==

* [[יום ליבשה]]

==חתונה==

* [[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
* {{סימון אפור|[[אחד יחיד ומיוחד אל]]}}
* {{סימון אפור|[[ישמח חתן ושושביניו]]}}

==צידוק הדין==

* [[הצור תמים]]

=הערות=</text>
      <sha1>1p6xsvi8ki3u8hzhstqoy98dj0oaxu9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101386</id>
      <parentid>3101379</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:51:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים]] לשם [[סידור/לוח פיוטים/אשכנז]]</comment>
      <origin>3101379</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="241816" sha1="1p6xsvi8ki3u8hzhstqoy98dj0oaxu9" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
{{רקע אפור}}
*תיקון חצות:
** [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]]
** [[קול ברמה נשמע ביללה]]
** [[עד מתי ה']]
** [[בהיכלך שמיר ושית]]
** [[על היכלי אבכה]]
** [[עורה נא ימינך רמה]]
{{סוף}}
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[הבט משמים וראה]]
*[[שומר ישראל]]
*[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
===כללי===
* [[אור עולם באוצר חיים]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[שבח: [[שבח מי יגמור]]{{הערה|שם=רסח|נדפס בסידור כמנהג אשכנז מערבי, דפוס שונצינו, פיזרו רס&quot;ח.}}]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[שלח אמתך ואורך]]{{הערה|שם=רסח}}]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[שבעה שחקים לא יכלכלוך]]{{הערה|שם=רסח}}]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[יוצר בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו משבחים בכל העולם]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות: [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות: [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות: [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]] (א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**&lt;small&gt;([[בהיות ארון בבית קדשי הקדשים]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אין לנו לא אשים ולא אשם]]{{הערה|נמצא גם במחזורי רעדעלהיים כמנהג אשכנז אבל לא במקורות אחרים למנהג זה.}}
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[תעינו מאחריך]]
|
*&lt;small&gt;([[לא ארמון על משפטו]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תעינו מאחריך]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
|}
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
**[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (א)
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג וורמייזא, מגנצא ופיורדא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#וחיות ארבע|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ועמך זכור למו|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואתה מקדם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואנחנו קמנו|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג וורמייזא, מגנצא ופיורדא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{הערה|זהו מנהג פוזנא, וכך נדפס במהד' פרנקפורט דאודר ת&quot;ם. אבל במהדורות אחרות מופיע [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]].}} {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אמוניך שעה]]
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*עקידה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]{{הערה|זהו מנהג פוזנא, כמופיע בפנקס פוזנא, נדפס בספר ברכה למנחם, עמוד 268. מסתבר שבקהילות אחרות שנהג בהם סדר סליחות זה אמרו את פיוטי 'חטאנו' כמופיע במחזור.|שם=פוז}}
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]{{הערה|שם=פוז}}
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אוי לי על שברי]]
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]{{הערה|שם=אסב}}
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.|שם=אסב}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
! וורמייזא
|-
! כל יום
| colspan =&quot;3&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|
&lt;center&gt;
[[אדון המושיע]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדם ובהמה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|
&lt;center&gt;
לסירוגין:{{ש}}
[[כהושעת אלים]]{{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
או: [[אל למושעות]]{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;3&quot; |
&lt;center&gt;
[[כהושעת אלים]]{{ש}}
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטי ברכת המזון=
;לברית מילה
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)#הרחמן הוא יזכנו|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)
;לנישואין
*[[דוי הסר]]

=זמירות=

{{הור2|שירים שאינם נדפסים עוד בימינו מסומנים {{סימון אפור|באפור}}}}

==זמירות שבת==

===לליל שבת===

* [[שלום עליכם מלאכי השרת]]
* [[אזמר בשבחין]]
* [[כל מקדש שביעי]]
* [[מנוחה ושמחה]]
* [[מה ידידות]]
* [[מה יפית]]
* [[יום שבת קדש הוא]]
* [[יה ריבון]]
* [[צור משלו]]
* [[צמאה נפשי]]
* [[יום זה לישראל]]
* [[יה אכסוף]]
* {{סימון אפור|[[אשליך יגון ואנחה]]}}
* {{סימון אפור|[[אנכי לה׳ אשירה]]}}

===ליום השבת===

* [[אסדר לסעודתא]]
* [[חי ה']]
* [[ברוך ה' יום יום]]
* [[ברוך אל עליון]]
* [[יום זה מכובד]]
* [[יום שבתון]]
* [[כי אשמרה]]
* [[שמרו שבתותי]]
* [[דרור יקרא]]
* [[שבת היום לה']]
* {{סימון אפור|[[אשירה ואזמרה לאל אדיר ונורא]]}}

===סעודה שלישית===

* [[בני היכלא]]
* [[ידיד נפש]]
* [[אל מסתתר]]

===מוצאי שבת===

* [[המבדיל בין קדש לחול]]
* [[במוצאי יום מנוחה]]
* [[חדש ששוני]]
* [[אגיל ואשמח]]
* [[אלהים יסעדנו]]
* [[אלי חיש גואלי]]
* [[אדיר איום ונורא]]
* [[אמר ה' ליעקב]]
* [[איש חסיד]]
* [[אליהו הנביא]]
* {{סימון אפור|[[ברבות עתים וימים]]}}
* {{סימון אפור|[[אזי מים שטפוני]]}}
* {{סימון אפור|[[אלי אלי חיש גואלי]]}}
* {{סימון אפור|[[שומר יגיה חשכי]]}}

==ליל הסדר==

* [[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
* [[דיינו]]
* [[חסל סידור פסח]]
* [[ויהי בחצי הלילה]]
* [[ואמרתם זבח פסח]]
* [[אדיר במלוכה]]
* [[אדיר הוא]]
* [[אחד מי יודע]]
* [[חד גדיא]]

==חנוכה==

* [[מעוז צור]]
* {{סימון אפור|[[ישמחו וירננו גיל במורא]]}}
* [[אכלו משמנים]]
* {{סימון אפור|[[אזכרה רחמיך]]}}

==פורים==

* [[אגגי קם לאבד ידידים]]
* {{סימון אפור|[[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]}}

==ל&quot;ג בעומר==

* [[בר יוחאי]]
* [[ואמרתם כה לחי]]

==ברית מילה==

* [[יום ליבשה]]

==חתונה==

* [[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
* {{סימון אפור|[[אחד יחיד ומיוחד אל]]}}
* {{סימון אפור|[[ישמח חתן ושושביניו]]}}

==צידוק הדין==

* [[הצור תמים]]

=הערות=</text>
      <sha1>1p6xsvi8ki3u8hzhstqoy98dj0oaxu9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101390</id>
      <parentid>3101386</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:52:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[סידור/לוח פיוטים/אשכנז]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/אשכנז]]</comment>
      <origin>3101379</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="241816" sha1="1p6xsvi8ki3u8hzhstqoy98dj0oaxu9" xml:space="preserve">{{מסגרת|&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;לוח הפיוטים&lt;/big&gt;''' {{ש}}
מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.&lt;/center&gt;
הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר.

קיצורים:
*פ {{=}} פולין
*א {{=}} אשכנז
*ק&quot;ק {{=}} קצת קהילות
}}
=כל השנה=
{{רקע אפור}}
*תיקון חצות:
** [[הקבצו ושמעו (קינה)|הקבצו ושמעו]]
** [[קול ברמה נשמע ביללה]]
** [[עד מתי ה']]
** [[בהיכלך שמיר ושית]]
** [[על היכלי אבכה]]
** [[עורה נא ימינך רמה]]
{{סוף}}
*[[אדון עולם]]
*[[יגדל]]
*[[הבט משמים וראה]]
*[[שומר ישראל]]
*[[אין כאלקינו|אין כאלהינו]]
*[[לכה דודי]]
*[[אל אדון]]
*[[שיר הכבוד]]
*[[שיר היחוד]]
*[[יה אלי וגואלי]]

=פיוטים על סדר התפילה=
==מערביות==
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! style=&quot;text-align:center;&quot; | פולין !! style=&quot;text-align:center;&quot; | אשכנז
|-
! ליל ראשון של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של ראש השנה
|style=&quot;text-align:center;&quot; |
(אין אומרים)
|style=&quot;text-align:center;&quot; |&lt;small&gt;
[בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
[[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל שני של סוכות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}}
ביכור: [[סוכת שלם]]]&lt;/small&gt;
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}}
ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]
|-
! שמיני עצרת
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אעניד לך תפארה והלל]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}}
ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שמחת תורה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[את יום השמיני בטוב יזמיני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}}
ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ליל ראשון של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}}
עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}}
ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א)
|-
! ליל שני של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}}
ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
|-
! ליל שביעי של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע ה' אום למושעות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}}
ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]]
|-
! ליל אחרון של פסח
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[ויושע אומן אשכלות]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}}
או: [[אור לשביעי גש]]
|-
! ליל ראשון של שבועות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אביר יעקב]]
|-
! ליל שני של שבועות
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]]
|style=&quot;text-align:center;&quot; | 
[[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}}
ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}}
ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]&lt;/small&gt;
|}

==יוצרות==
===כללי===
* [[אור עולם באוצר חיים]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! מועד !! פולין !! אשכנז
|-
! שבת ברית מילה
|
יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]] 
|
יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}}
אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}}
זולת: [[אות ברית שלשתי]]
|-
! שבת חתונה 
|
נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]]
|
רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}}
יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[שבח: [[שבח מי יגמור]]{{הערה|שם=רסח|נדפס בסידור כמנהג אשכנז מערבי, דפוס שונצינו, פיזרו רס&quot;ח.}}]&lt;/small&gt; {{ש}}
אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[שלח אמתך ואורך]]{{הערה|שם=רסח}}]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אמהות עת נכבשה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[שבעה שחקים לא יכלכלוך]]{{הערה|שם=רסח}}]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ראש חודש
|
יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}}
אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|
יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}}
אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}}
זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]]
|-
! שבת לפני ר&quot;ה
|
יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}}
אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}}
זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]]
|
(אין אומרים)
|-
! א של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! ב של ראש השנה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
|-
! שבת שובה
|
יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}}
אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}}
זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]]
|
יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}}
אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}}
זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא:{{ש}}
יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}}
אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}}
זולת: [[אדני מעון אתה]]]&lt;/small&gt;
|-
! יום כיפור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}}
אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
|-
! שבת בין יו&quot;כ לסוכות
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|(אין אומרים) {{ש}}
&lt;small&gt;[יוצר בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]&lt;/small&gt;
|-
! א של סוכות
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! ב של סוכות
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא תרב עליצותך]]
|
יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}}
אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}}
זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]]
|-
! שבת חוה&quot;מ סוכות
|
יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}}
אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]]
|
יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}}
זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]]
|-
! שמיני עצרת
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|
יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}}
זולת: [[אמונים אשר נאספו]]
|-
! שמחת תורה
|
נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}}
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}}
אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|
יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}}
[סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}}
אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}}
זולת: [[אז בקשוב עניו]]
|-
! שבת בראשית
|
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}}
זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]]
|-
! שבת וירא
|
אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת א של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|
יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}}
מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}}
זולת: [[אין צור חלף]]
|-
! שבת ב של חנוכה
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]] {{ש}}
אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}}
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אין מושיע וגואל]]
|
יוצר: [[אודך כי עניתני וחייתני]]{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת בשלח (שירה)
|
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת יתרו
|
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שקלים
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}}
אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה אהבת עמך]]
|-
! הפסקה ראשונה
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}}
אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}}
זולת: [[אחור וקדם צרת]]
|
יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]]
|-
! שבת זכור
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אתה מלא רחמים]]
|-
! פורים
|
מאורה: [[שיר אל נעלם]]
|
(אין אומרים)
|-
! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר&quot;ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז (לפחות בחלק מהקהילות) בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}}
|
יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}}
אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}}
זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]]
|
יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]]
|-
! שבת פרה
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}}
אופן: [[כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אשרי כל חוסי בך]]
|-
! שבת החודש
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; |
יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו משבחים בכל העולם]] (פ; מגנצא){{ש}}
זולת: [[אל עושה נפלאות]]
|-
! שבת הגדול
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}}
או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}}
אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אז כארשת בתולה]]
|
יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}}
זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]]
|-
! א של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}}
אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}}
זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}}
גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}}
אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}}
זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}}
גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוה״מ פסח
|colspan=&quot;2&quot; style=&quot;text-align:center;&quot; | 
יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}}
אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}}
זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}}
גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]]
|-
! שביעי של פסח
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}}
או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
גאולה: [[יום ליבשה]]
|
יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אתה הארת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[גאולה: [[יום ליבשה]]]&lt;/small&gt;
|-
! אחרון של פסח
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|
יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}}
[אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
זולת: [[אי פתרוס בעברך]]
|-
! שבת א אחרי פסח
|
יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}}
אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}}
זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}}
גאולה: [[שביה עניה]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת ב אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יחיד ערץ]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}}
זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}}
גאולה: [[שנותינו ספו]]
|
'''שבת ראשונה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt; {{ש}}
|-
! שבת ג אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[לבעל התפארת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}}
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}}
גאולה: [[שדודים נדודים]]
|
'''שבת שניה אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ד אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}}
זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}}
גאולה: [[שכולה אכולה]]
|
'''שבת שלישית אחר ר&quot;ח אייר:''' {{ש}}
זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}}
&lt;small&gt;[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}}
[בוורמייזא: [[זולתך אדונים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ה אחרי פסח
|
&lt;small&gt;[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[אופן: [[יקודי אש]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}}
זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}}
גאולה: [[יקוש בעניו]]
|
'''שבת בהר:''' {{ש}}
זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר&quot;ח אייר:'''{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני שבועות
|
יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}}
אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}}
זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}}
גאולה: [[יונה נשאתה]]
|
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
|-
! א של שבועות
|
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
&lt;small&gt;[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]&lt;/small&gt;
|-
! ב של שבועות
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}}
זולת: [[אנכי שימעת]]
|
יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא: [[אדון אימנני]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]&lt;/small&gt; {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא וק&quot;ק: [[אנכי שימעת]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
|-
! שבת אחרי שבועות
|
יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}}
אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}}
אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}}
זולת: [[אור ישראל וקדושו]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת בהעלותך
|
מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שלח
|
אהבה: [[שש מאות נקראות]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר י&quot;ג סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת חוקת
|
אהבה: [[אל מחוללי]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת אחר כ&quot;ה סיון
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת א אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אל אל חי ארנן]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת אחר כ' תמוז
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת ב אחר י&quot;ז תמוז
|
(אין אומרים)
|
זולת: [[אריות הדיחו פזורה]]{{ש}}
&lt;small&gt;[במגנצא ובוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;
|-
! שבת לפני תשעה באב 
| 
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]&lt;/small&gt;{{ש}}
אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא א&quot;א]&lt;/small&gt;{{ש}}
זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}}
&lt;small&gt;[בוורמייזא: [[אודה שמך עליון]]]&lt;/small&gt;
|-
! שבת נחמו
|
יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}}
אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|
יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}}
אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}}
זולת: [[אמת משל היה]]
|-
! שבת עקב
|
אהבה: [[ידיד עליון]]
|
(אין אומרים)
|-
! שבת שופטים
|
(אין אומרים)
|
&lt;small&gt;[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]&lt;/small&gt;
|}

==קרובות==
===כללי===
*[[מסוד חכמים]]
===שחרית ליום ראשון של ראש השנה===
*רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ)
*מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]]
*[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ)
*[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום ראשון של ראש השנה===
*מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות: [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**זכרונות: [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**שופרות: [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום שני של ראש השנה===
*רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]]
*[[מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[כל שנאני שחק באמר מאדירים]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: (פ)
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]]
**[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]

===מוסף ליום שני של ראש השנה===
*([[לאל עורך דין]]) (פ)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*קדושה:
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]]
**[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*תקיעתא:
**מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]]
**זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]

===שחרית ליום כיפור===
*רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
*מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]]
*מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]]
*תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]]
*משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]] (פולין ועלזאס)
*[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]]
*[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]]
*[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]]
*[[איומה בחר]] (פ)
*[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]]
*[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]]
*[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]]
*[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]]
*[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
*[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
*[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
*[[האדרת והאמונה]]
*[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
*[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
*[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]]
*[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
*[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]]
*[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
*[[לאל עורך דין]] (פ)
*סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
*קדושה:
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
**[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]]
*[[חמול על מעשיך]]
*[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
*[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים)
*[[האזורים באהב]]
*[סליחות - ראה בהמשך]
*אחרי וידוי:
**[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א)
**[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]]
**[[אהללך בקול רם]]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===מוסף ליום כיפור===
*מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ)
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א)
*[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א)
*[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ)
*[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ)
*[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ)
*[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]]
*[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]]
*סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]] (א)
*סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ)
*קדושה:
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס)
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[[וכל מאמינים]]
*[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א)
*[[לך יאדיר כל יציר]] (א)
*[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א)
*[[האומרים אחד]] (א)
*[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ)
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: [[אמיץ כח]] &lt;small&gt;( / [[אתה כוננת עולם מראש]])&lt;/small&gt;
**[[שנת אוצרך הטוב]]
**[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]]
**&lt;small&gt;([[בהיות ארון בבית קדשי הקדשים]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
**[[אשרי עין ראתה אהלנו]]
*קינות ותחינות לאחר סדר העבודה:
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אין לנו לא אשים ולא אשם]]{{הערה|נמצא גם במחזורי רעדעלהיים כמנהג אשכנז אבל לא במקורות אחרים למנהג זה.}}
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[תעינו מאחריך]]
|
*&lt;small&gt;([[לא ארמון על משפטו]]) (וורמייזא)&lt;/small&gt;
*[[תכפו עלינו צרות]]
*[[תנות צרות לא נוכל]]
*[[תאות לב לא השגנו]]
*[[כתועים ואין לבקש]]
*[[אם תעינו לא תתענו]]
*[[תעינו מאחריך]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[תאמר למחות אשמינו]]
*[[אורך תזריח לחשוכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
|}
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]]
**[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה ליום כיפור===
*מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
*[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא)
*[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ&quot;ל)
*[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא)
*[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*אחרי וידוי
**[[יום אשר הוחק לכפרתנו]]
**[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ)

===נעילה ליום כיפור===
*מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]]
*מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]]
*משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]]
*&lt;small&gt;([[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]) (עלזאס)&lt;/small&gt;
**[[אב_ידעך#קיקלר|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא)
*סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]]
*קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]])
*[[חמול על מעשיך]]
*[סליחות - ראו בהמשך]
*[[היום תאמצנו]] (א)

===שחרית ליום ראשון של סוכות===
*מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]]
*מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]]
*משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א)
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]]
*[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ)
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (א)
*סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]]
(לפי מנהג וורמייזא, מגנצא ופיורדא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]])

===מוסף ליום ראשון של סוכות===
*קדושה: (וורמייזא)
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#וחיות ארבע|וחיות ארבע אשר כס עומסות]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ועמך זכור למו|ועמך זכור למו נסה סוכה]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואתה מקדם|ואתה מקדם תאבת שלם]]
**[[וחיות ארבע אשר כס עומסות#ואנחנו קמנו|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]]

===שחרית ליום שני של סוכות===
*מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]]
*מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]]
*משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]]
*סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]]
(לפי מנהג וורמייזא, מגנצא ופיורדא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]])

===שחרית לשמיני עצרת===
(מנהג וורמייזא)
*מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]]
*מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]]
*משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]]
*[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת)
*סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]]

===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)===
*א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]]
*ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]]
*רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]]
*סדר יצירה:
**[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]]
**[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]]
*סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]]
*[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א)
*[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]]

===שחרית לשבת שקלים===
*מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]]
*מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]]
*משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]]
*סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]]

===מוסף לשבת שקלים===
*[[אשכול איווי תאות כל נפש]]
===שחרית לשבת זכור===
*מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]]
*מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]]
*משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]]
*סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]]

===שחרית לפורים===
*[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]
**[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]]
**[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]]
**[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]]
**[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]]
**[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]]

===שחרית לשבת פרה===
*מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]]
*מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]]
*משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]]
*י&quot;א: [[אצילי עם עולי גולה]]
*סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]]

===שחרית לשבת החודש===
*מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]]
*מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]]
*משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]]
*סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]]

===מוסף לשבת החודש===
*[[ראשון אמצת לפרח שושנים]]
===שחרית לשבת הגדול===
;פולין
*מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]]
*מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]]
*משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]]
*[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]]
*רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]]
*סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]]
*סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]]
;אשכנז
*מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]]
*מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]]
*משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]]
*סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה).
*סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]]

===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)===
*א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]]
*ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]]
*רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]]
*סדר יצירה:
**[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]]
**[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]]
*סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]]
*[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]]
*[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]]

===שחרית ליום שני של פסח===
*מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]]
*מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]]
*משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]]
*[[אל נא לעולם תוערץ]]
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ)
*[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]]
*סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]]

===שחרית לשביעי של פסח===
*מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]]
*מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]]
*משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]]
*[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא)
*סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]]
*סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]])

===שחרית לאחרון של פסח===
*מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]]
*מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]]
*משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]]
*[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]]
*[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]]
*([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק&quot;ק)
*סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]]
*סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]]
(לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]])

===שחרית ליום ראשון של שבועות===

{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|}

===מוסף ליום ראשון של שבועות===
*[[אתה הנחלת]]
*[[אז שש מאות]]
===שחרית ליום שני של שבועות===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז
|-
|
*מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}}
*מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}}
*משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}}
*[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}}
*[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק&quot;ק) {{ש}}
*סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}}
*סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]]
|
*מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}}
*מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}}
*משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}}
*[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}}
* [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}}
*סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}}
*סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}}
*סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]]
|}

===מוסף ליום שני של שבועות===
*[[אזהרת ראשית]]
*[[אז שש מאות]]

===שחרית לתשעה באב===
(אשכנז)
* [[אאביך ביום מבך]]

===פיוטי אלהיכם===
(אשכנז)
*לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
*לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]]
*לשבת ר&quot;ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]]
*לשבת חוה&quot;מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]]
*לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]]
*לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]]
*לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]]
*לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] &lt;small&gt;(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])&lt;/small&gt;

==אחרים==
* לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]]
* רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א)

=סליחות=
==פיוטים במסגרת הסליחות==
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[רחמנא דעני]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]]
*[[רחמנא אידכר לן]] (ביו&quot;כ קטן)

==סליחות לימי התשובה==
{{מסגרת|&lt;small&gt;
;הערות
*בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח:
**פולין: פראג תמ&quot;ז
**ליטא: אמשטרדם ת&quot;פ, מחזור כל-בו וילנא תרס&quot;ה
**בהמן: פראג שע&quot;ט
**פוזנא-הורודנא: פפד&quot;א ת&quot;מ, פיורדא תקע&quot;ז
**ביה&quot;כ הישן של פראג: פראג שס&quot;ה
**פפד&quot;מ: רדלהיים תרכ&quot;ה
**עלזאס: פפד&quot;מ תפ&quot;ה
**וורמייזא: זולצבאך תצ&quot;ז
**האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל&quot;ה
**קוילן: פפד&quot;מ תנ&quot;ד
*בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע&quot;י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה&quot;ב.}}
*לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי&quot;ם ת&quot;ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות.
&lt;/small&gt;}}
===מנהג אשכנז המזרחי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! מנהג פוזנא-הורודנא
!ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום ראשון
|&lt;!-- פולין א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- ליטא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] 
|&lt;!-- בהמן א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פוזנא א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|&lt;!-- פראג א --&gt;
א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שני
|&lt;!-- פולין ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- ליטא ב --&gt;
ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] 
|&lt;!-- בהמן ב --&gt;
ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פוזנא ב --&gt;
ה. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|&lt;!-- פראג ב --&gt;
ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שלישי
|&lt;!-- פולין ג --&gt;
ח. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- ליטא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג --&gt;
ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פוזנא ג --&gt;
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|&lt;!-- פראג ג --&gt;
י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום רביעי
|&lt;!-- פולין ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- ליטא ד --&gt;
יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] 
|&lt;!-- בהמן ד --&gt;
יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פוזנא ד --&gt;
יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]
|&lt;!-- פראג ד --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|&lt;!-- פולין ה --&gt;
יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- ליטא ה --&gt;
יד. [[ישראל עמך]] {{ש}}
טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] 
|&lt;!-- בהמן ה --&gt;
טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|&lt;!-- פוזנא ה --&gt;
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]
|&lt;!-- פראג ה --&gt;
יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שישי
|&lt;!-- פולין ו --&gt;
יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- ליטא ו --&gt;
יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] 
|&lt;!-- בהמן ו --&gt;
יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פוזנא ו --&gt;
יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
|&lt;!-- פראג ו --&gt;
כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|&lt;!-- פולין ז --&gt;
כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- ליטא ז --&gt;
כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}}
כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] 
|&lt;!-- בהמן ז --&gt;
כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}}
כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|&lt;!-- פוזנא ז --&gt;
כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
|&lt;!-- פראג ז --&gt;
כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}}
כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}}
כט. פזמון: [[ישראל נושע]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פולין ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לז. פסוקים) {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- ליטא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]]  {{ש}}
כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}}
כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}}
ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}}
לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}}
לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}}
לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}}
לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}}
לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}}
מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}}
מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}}
מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]]  {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}}
מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}}
מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}}
מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] 
|&lt;!-- בהמן ער&quot;ה --&gt;
כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פוזנא ער&quot;ה --&gt;
כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}}
ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
(לה. פסוקים) {{ש}}
לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פראג ער&quot;ה --&gt;
לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}}
לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}}
לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}}
מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}}
מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פולין צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
|&lt;!-- ליטא צו&quot;ג --&gt;
מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}}
מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}}
נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}}
נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}}
נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}}
נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}}
נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}}
נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}}
נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}}
נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] 
|&lt;!-- בהמן צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
נ. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פוזנא צו&quot;ג --&gt;
מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}}
נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}}
נד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פראג צו&quot;ג --&gt;
נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ב עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ב עשי&quot;ת --&gt;
נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|&lt;!-- ליטא ב עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}}
סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}}
סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] 
|&lt;!-- בהמן ב עשי&quot;ת --&gt;
נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}}
נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}}
נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
| rowspan=4|&lt;!-- פוזנא --&gt;
'''ב עשי&quot;ת''' [ד' תשרי]: {{ש}}
נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}}
נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]


'''ג עשי&quot;ת''' [ה' תשרי]: {{ש}}
סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]


'''ד עשי&quot;ת''' [ו' תשרי]: {{ש}}
עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]


'''ה עשי&quot;ת''' [ז' תשרי]: {{ש}}
עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{הערה|זהו מנהג פוזנא, וכך נדפס במהד' פרנקפורט דאודר ת&quot;ם. אבל במהדורות אחרות מופיע [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]].}} {{ש}}
פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
[[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]


'''ו עשי&quot;ת''' [ח' תשרי]: {{ש}}
צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}}
|&lt;!-- פראג ב עשי&quot;ת --&gt;
נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}}
סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}}
סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- ליטא ג עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}}
ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}}
עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}}
עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}}
עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}}
עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}}
עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] 
|&lt;!-- בהמן ג עשי&quot;ת --&gt;
ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|&lt;!-- פראג  ג עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}}
ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}}
עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}}
עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}}
עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ד עשי&quot;ת --&gt;
סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}}
סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}}
ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- ליטא ד עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}}
עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}}
פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}}
פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}}
פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}}
פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}}
פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] 
|&lt;!-- בהמן ד עשי&quot;ת --&gt;
סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|&lt;!-- פראג ד עשי&quot;ת --&gt;
עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}}
עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}}
פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}}
פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|&lt;!-- פולין ה עשי&quot;ת --&gt;
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- ליטא ה עשי&quot;ת --&gt;
פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}}
פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}}
צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}}
צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}}
צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}}
צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}}
צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] 
|&lt;!-- בהמן ה עשי&quot;ת --&gt;
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פ. [[אזנך הטה]] {{ש}}
פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}}
פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]
|&lt;!-- פראג ה עשי&quot;ת --&gt;
פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}}
פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}}
פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}}
צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}}
צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]]
|-
! ערב יו&quot;כ
| &lt;!-- פולין עיו&quot;כ --&gt;
פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|&lt;!-- ליטא עיו&quot;כ --&gt;
צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}}
צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] 
| &lt;!-- בהמן עיו&quot;כ --&gt;
פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פוזנא עיו&quot;כ --&gt;
צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
| &lt;!-- פראג עיו&quot;כ --&gt;
צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]
|}

===מנהג אשכנז המערבי===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! יום
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום ראשון
|
א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}}
ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שני
|
ו. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]

|
ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
ז. [[ישראל עמך]] {{ש}}
ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שלישי
|
יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}}
יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}}
יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}}
טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|
יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}}
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום רביעי
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]
|
יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}}
יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}}
חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום חמישי
|
כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}}
כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]]
|
כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}}
כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | יום שישי
|
כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}}
כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}}
ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
|
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]]
|
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
[[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}}
פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
|
כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
|
[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}}
[[אפס מרצה]] {{ש}}
[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום שביעי
|
לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לד. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}}
לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]]
|
לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
לו. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
|
[[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
[[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]]
|
לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}}
לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]]
|
[[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}}
[[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}}
[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב ר&quot;ה
|&lt;!-- פפד&quot;מ ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- עלזאס ער&quot;ה --&gt;
לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}}
לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}}
נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- וורמייזא ער&quot;ה --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- איטליה ער&quot;ה --&gt;
לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- נירנברג ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}}
מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}}
מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}}
מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}}
נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}}
נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}}
נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
נו. [[תעלת צרי]] {{ש}}
נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}}
סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- פלאס ער&quot;ה --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א&quot;צ יושב]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | צום גדליה
|&lt;!-- פפד&quot;מ צום גדליה --&gt;
נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סב. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
סז. תחינה: [[תורה הקדושה]]{{ש}}
&lt;small&gt;(תחנון בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|&lt;!-- עלזאס צום גדליה --&gt;
סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סד. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}}
ע. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- וורמייזא צום גדליה --&gt;
נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
נה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}}
נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
סד. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
סה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
עא. תחינה: [[תורה הקדושה]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|
פתיחה: [[איך נפתח פה]]{{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[את צום השביעי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|&lt;!-- קוילן צום גדליה --&gt;
סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
עה. [[את צום השביעי]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}}
פא. [[תורה הקדושה]]
|&lt;!-- פלאס צום גדליה --&gt;
פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}}
[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}}
[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}}
תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ב עשי&quot;ת
|
סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
עח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}}
עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}}
פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}}
[[אקרא בשמך]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}}
שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ג עשי&quot;ת
|
עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}}
פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[אטתי מטתי]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}}
שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}}
[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}

פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}}
צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}}
צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}}
צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}}
ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}}
קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
[[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}}
[[אנה אלך מרוחך]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ד עשי&quot;ת
|
פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}}
צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}}
ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}}
צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}}
צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}}
צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
צט. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת]] {{ש}}
ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}}
קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[ישראל עמך]] {{ש}}
[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
[[אחריש ואתאפק]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}}
תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]
|
פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}}
[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}}
[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}}
[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}}
עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}}
קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}}
קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}}
קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}}
קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|
פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}}
[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
[[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}}
שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}}
פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}}
חטאנו: [[אמוניך שעה]]
תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ה עשי&quot;ת
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}}
קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}}
קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}}
קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}}
קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}}
קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}}
קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}}
קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}}
קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}}
קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}}
קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}
קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}}
[[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}}

[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}}
[[תשובה חשובה]] {{ש}}

[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}}
שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}}
עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}}
פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}}
חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}

קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}}
קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}}
קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}}
קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}}
קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}}
קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}}
קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}}
קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}}
קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}}
קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|
פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}}
[[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}}
[[אנוש במה יצדק]] {{ש}}
[[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}}
שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}}
עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}}
חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}}
[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}}
תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; | ערב יו&quot;כ
|&lt;!-- פפד&quot;מ עיו&quot;כ --&gt;
קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- עלזאס עיו&quot;כ --&gt;
קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- וורמייזא עיו&quot;כ --&gt;
קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה&quot;ר אנו סמוכים]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
|&lt;!-- איטליה עיו&quot;כ --&gt;
לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- נירנברג עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|&lt;!-- שוואבן עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אביוני עמך]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}}
[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה&quot;ר]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}}
תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]
|&lt;!-- קוילן עיו&quot;כ --&gt;
קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}}
קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}}
[[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
[[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
[[אוילי המתעה]] {{ש}}
[[תעוב שמלות]] {{ש}}
קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}}
קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}}
קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס עיו&quot;כ --&gt;
פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה&quot;צ נורא]] {{ש}}
[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
[[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
|}

==סליחות ליום כיפור==
===ערבית===
*[[יעלה תחנוננו]]
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|-
|
*[[אמנם אשמינו]]
*[[סלח נא אשמות]]
*[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]]
*פזמון: [[כי הנה כחומר]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|
*פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]]
*[[סלח נא אשמות]]
*עקידה: [[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]]
*במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]]
**(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]])
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
**(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]])
|}
*[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות)
*[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה)

===שחרית, מוסף ומנחה===
====מנהג אשכנז המזרחי====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! פולין
! ליטא
! בהמן-אונגארן
! פוזנא-הורודנא
! ביה&quot;כ הישן בפראג
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פולין שחרית --&gt;
פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}}
צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- ליטא שחרית --&gt;
קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- בהמן שחרית --&gt;
צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}}
צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- פוזנא שחרית --&gt;
קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}}
קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}}
קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}}
קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}}
קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]{{הערה|זהו מנהג פוזנא, כמופיע בפנקס פוזנא, נדפס בספר ברכה למנחם, עמוד 268. מסתבר שבקהילות אחרות שנהג בהם סדר סליחות זה אמרו את פיוטי 'חטאנו' כמופיע במחזור.|שם=פוז}}
|&lt;!-- פראג שחרית --&gt;
קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה&quot;צ צג]] {{ש}}
קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}}
קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}}
קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}}
קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פולין מוסף --&gt;
קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}}
קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}}
קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
[[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}}
קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- ליטא מוסף --&gt;
קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- בהמן מוסף --&gt;
קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}}
קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}}
קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פוזנא מוסף --&gt;
קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}}
קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]{{הערה|שם=פוז}}
|&lt;!-- פראג מוסף --&gt;
קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}}
קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}}
קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}}
קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}

קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פולין מנחה --&gt;
קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}}
קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}}
קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- ליטא מנחה --&gt;
קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}}
קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}}
קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|&lt;!-- בהמן מנחה --&gt;
קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה&quot;צ יושב]] {{ש}}
קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}}
קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פוזנא מנחה --&gt;
קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}}
קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
|&lt;!-- פראג מנחה --&gt;
קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}}
קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}}
קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}}
קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}}
קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}}
קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}}
קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}}
קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}}
קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]]
|}

====מנהג אשכנז המערבי====

{| class=&quot;wikitable&quot;
! תפילה
! אשכנז-פפד&quot;מ
! עלזאס
! וורמייזא
! האשכנזים שבאיטליה
! נירנברג-פיורדא
! שוואבן-שוויץ
! קוילן
! פֿלאָס
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |שחרית
|&lt;!-- פפד&quot;מ שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}}
קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- עלזאס שחרית --&gt;
קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}}
קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- וורמייזא שחרית --&gt;
קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]]
|&lt;!-- איטליה שחרית --&gt;
קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}}
קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]]
|&lt;!-- נירנברג שחרית --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}}
(עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן שחרית --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
[[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
[[תעלת צרי]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]] {{ש}}
|&lt;!-- קוילן שחרית --&gt;
קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}}
קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
[[אדון בפקדך]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|&lt;!-- פלאס שחרית --&gt;
[[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}}
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}}
[[ואתה הוא ותיק]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}}
עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}}
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מוסף
|&lt;!-- פפד&quot;מ מוסף --&gt;
קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}}
שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- עלזאס מוסף --&gt;
קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}}
קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}}
קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- וורמייזא מוסף --&gt;
קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}}
קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- איטליה מוסף --&gt;
קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}}
קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}}
קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
קלט. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- נירנברג מוסף --&gt;
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- שוואבן מוסף --&gt;
[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}}
[[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}}
[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]]
|&lt;!-- קוילן מוסף --&gt;
קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}}
קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- פלאס מוסף --&gt;
[[אפס מזיח]] {{ש}}
[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[איך אשא ראש]] {{ש}}
[[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
[[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}}
שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}}
[[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}}
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אני הוא השואל]] {{ש}}
עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}}
פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |מנחה
|&lt;!-- פפד&quot;מ מנחה --&gt;
[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}}
קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}}
קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}}
קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}}
[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר&quot;י]]
|&lt;!-- עלזאס מנחה --&gt;
קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}}
קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}}
קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}}
קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}}
קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|&lt;!-- וורמייזא מנחה --&gt;
קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}}
קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}}
קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}}
בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}}
קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|&lt;!-- איטליה מנחה --&gt;
קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}}
קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}
קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}}
קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}}
קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}}
קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}}
{{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}}
קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}}
קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}}
קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
|&lt;!-- נירנברג מנחה --&gt;
[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}}
[[אדון בשפטך]] {{ש}}
[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}}
פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}}
|&lt;!-- שוואבן מנחה --&gt;
[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}}
[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}}
[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}}
[[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}}

[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}}
עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}}
פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}}
חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]]
|&lt;!-- קוילן מנחה --&gt;
קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}}
קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}}
קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}}
קנה. חטאנו: [[גדול עווני]]
|&lt;!-- פלאס מנחה --&gt;
[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}}
[[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}}
[[אני אני המדבר]] {{ש}}
עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}}
עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}}
פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}}
חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]]
|}

===נעילה===
{| class=&quot;wikitable&quot;
! פולין !! אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
*קטעים מהסליחות:
**[[תעלת צרי]]
**[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]]
**[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]
**[[אנקת מסלדיך]]
*פזמונים של הפיוטים:
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[יחביאנו צל ידו]]
**[[ישמיענו סלחתי]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]]
|
*קטעים מהפיוטים:
**[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו)
**[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}})
* [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו)
*פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים):
**[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (במץ אין אומרים)
**[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**[[מלאכי רחמים]]
**[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת]]
**[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
**[[אנקת מסלדיך]]
**[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] (במץ אין אומרים)
**[[כי הנה כחומר]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]
*[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']])
|}

====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים====
{| class=&quot;wikitable&quot;
! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
|
* [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}}
* [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}}
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[חננו יי חננו]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[מלאכי רחמים]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל&quot;ה, סליחות אוגשפורג רצ&quot;ו), אין פזמון זה.}}{{ש}}
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}}
|
* [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}}
* [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}}
* [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}}
* [[אנקת מסלדיך]]{{ש}}
* [[כי הנה כחומר]]{{ש}}
* [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}}
* שמע ישראל{{ש}}
*כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}}
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}}
|}

==סליחות לתענית ציבור==
{| class=&quot;wikitable&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יום !! colspan=&quot;3&quot; | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan=&quot;4&quot; | מנהג אשכנז המערבי
|-
! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה&quot;כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא
|-
! שני קמא
|
*[[ישראל עמך]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*קמב. [[ישראל עמך]]
*קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קמז. [[ישראל עמך]]
*קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|
*[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*[[ישראל עמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]
|-
! חמישי
|
*[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*[[אנשי אמנה אבדו]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
*קמו. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
*קנא. [[אנשי אמנה אבדו]]
*קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
|
*[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
*[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
*קנט. [[אקרא בשמך]]
*[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
*חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
*חטאנו: [[גדול עווני]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]
|-
! שני תנינא
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*קמח. [[אפפונו מים]]
*קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנג. [[אפפונו מים]]
*קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]
*קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
*פזמון: [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|
*[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]]
*[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]]
|
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! עשרה בטבת
|
*[[אזכרה מצוק]]
*[[אבן הראשה]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
|
*קנא. [[אזכרה מצוק]]
*קנב. [[אבן הראשה]]
*קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנו. [[אזכרה מצוק]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}}
|
*קלו. [[אדברה וירוח לי]]
*קלז. [[אבן הראשה]]
*קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנב. [[אדברה וירוח לי]]
*קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
*קנד. [[אבן הראשה]]
*קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
*[[אדברה וירוח לי]]
*[[אבן הראשה]]
*[[אפפו עלי רעות]]
*פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
*חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|
* [[אדברה וירוח לי]]
* [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]]
* [[אבן הראשה]]
* פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]
* חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|-
! תענית אסתר
|
*[[אדם בקום עלינו]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קנד. [[אדם בקום עלינו]]
*קנה. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קנט. [[אדם בקום עלינו]]
*קס. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
|
*קמ. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קמא. [[אתה האל עושה פלא]]
*קמב. [[אדם בקום עלינו]]
*קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קנה. [[אתה האל עושה פלא]]
*קנו. [[אתה האל עושה פלאות]]
*קנז. [[אדם בקום עלינו]]
*קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|
*[[אתה האל עושה פלא]]
*[[אתה האל עושה פלאות]]
*[[אדם בקום עלינו]]
*פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
*חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]]
*תחינה: [[עינינו לך תלינו]]
|
* [[אתה האל עושה פלא]]
* [[אתה האל עושה פלאות]]
* [[אדם בקום עלינו]]
* פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]]
|-
! י&quot;ז בתמוז
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]]
*קנט. פזמון: [[שעה נאסר]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]])
|
*קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קנז. [[אבן הראשה]]
*קסג.  פזמון: [[שעה נאסר]]
|
*קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמה. [[אפפונו מצוקות]]
*קמו. [[אדאג מחטאתי]]
*קמז. פזמון: [[שעה נאסר]]
*קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
* &lt;small&gt;([[איך מכל אומות]])&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;(תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]])&lt;/small&gt;
|
*קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*קמט. [[אפפונו מצוקות]]
*קנ. [[אדאג מחטאתי]]
*קנא. פזמון: [[שעה נאסר]]
*[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|
*[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
*[[אפפונו מצוקות]]
*[[אפפונו חבלי מות]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
|
* [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]]
* [[אפפונו מצוקות]]
* [[אדאג מחטאתי]]
* פזמון: [[שעה נאסר]]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]]
|}
בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי&quot;ל ובמהר&quot;ז יענט, בשינויים קלים מאד.
===ברית מילה ביום של תענית===
(מנהגים שונים)
*[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]]
* פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא)
*[[זכור ברית - אות ברית]]
*קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא)
===כ' סיון===
*[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
*[[איה כל נפלאותיך]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אמוני שלומי ישראל]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*[[אל מלא רחמים של כ' סיון]]

===יום כיפור קטן===
*[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
*[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
*פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
*[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
*[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]
===שובבי&quot;ם ת&quot;ת===
*שמות
**[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
**[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
**פזמון: [[מלאכי רחמים]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*וארא
**[[ישראל עמך]]
**[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
**פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בא
**[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
**[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*בשלח
**[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
**[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
**פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*יתרו
**[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
**[[אלהים אין בלתך]]
**פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*משפטים
**[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
**[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
**פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תרומה
**[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
**[[איה כל נפלאותיך]]
**פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
*תצוה
**[[אפפונו מים]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]

=קינות לתשעה באב=
{|class=&quot;wikitable&quot;&quot;
|-
! !!פולין!!אשכנז
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |לילה
|
א. [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
ב. [[איך מפי בן ובת]] (למוצאי שבת){{ש}}
[&lt;small&gt;[[אוי נא לנו כי חטאנו]]&lt;/small&gt;] {{ש}}
ג. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]] {{ש}}
ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}}
|
[[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}}
א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
[ב. [[בליל זה יבכיון - בליל זה תיליל]]] {{ש}}
ג. [[אז בחטאינו]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |יום
|
ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[אי כה אומר]] {{ש}}
יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}}
כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}}
כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}}
כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
לג. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]]
|
ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}}
ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}}
ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}}
ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}}
ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}}
ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}}
י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}}
יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}}
יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}}
יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}}
יד. [[אי כה אומר]] {{ש}}
טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}}
טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}}
יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}}
יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}}
יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}}
כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}}
כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}}
כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}}
כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}}
כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}}
כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}}
כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}}
כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}}
כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}}
כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}}
ל. [[אבל אעורר]] {{ש}}
לא. [[אמונים שררו]] {{ש}}
לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}}
לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}}
לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}}
לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}}
לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}}
לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}}
לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}}
לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}}
מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}}
מא. [[יבכיון מר]] {{ש}}
מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}}
מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}}
מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}}
[מה. [[ארזי הלבנון]]]
|- style=&quot;vertical-align: top;&quot;
! style=&quot;vertical-align: middle;&quot; |ציונים
|
לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}}
מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}}
מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}}
מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}}
מה. [[אלי ציון]] {{ש}}
[[שומרון קול תתן]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|
מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}}
מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}}
מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}}
מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}}
נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}}
נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}}
נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}}
נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}}
נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}}
נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}}
נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}}
נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}}
נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}}
נט. [[אלי ציון]] {{ש}}
ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}}
[[אז בחטאינו]]
|}
*למנהג פפד&quot;מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]].
*למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]].
*למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]]
==קינות נוספות==
;קינה לליל תשעה באב במוצ&quot;ש:
* [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא)
;קינות ממחזור שלוניקי ש&quot;י
* [[אוי לי על שברי]]
* [[אשיחה ואהמה]]
* [[אלכה וירדתי על ההרים]]
* [[אמרות ה' נחמות]]
* [[טמן רשתו ודרך קשתו]]{{הערה|שם=אסב}}
* [[אבי מלכי וקדושי]]
* [[הורידו מאין הפוגות]]
* [[שמש וירח וכוכבי שמים]]
* [[אבכה לקשה יום]]
* [[אשא בכי ונהי]]
* [[אללי לי כי באו רגע]]
* [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי&quot;ז-שכ&quot;א.|שם=אסב}}
* [[ארץ לא מטוהרה]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
;נספח לקינות פולין לובלין שע&quot;ז
* [[עם קדושיך נפלו]]
* [[הילילו הה ליום]]
* [[ציון אריוך בכי]]
* [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]]
* [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]]
* [[ציון מנת שלום]]
* [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]]
* [[ציון מעוז קרית מלך]]
* [[ציון קדוש משכני עליון]]
* [[ציון אלהים אביר יעקב]]
* [[ציון מעון חשקי]]
* [[ציון ה' לכס בחר]]
* [[ירושלים קודש הילולים]]
* [[ואתאונן ואקונן]]
* [[יבכיון מר]]
* [[על הר ציון אש אוכלה]]
* [[ציון הורידי כנחל דמעה]]

=הושענות=
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! 
! פולין
! אשכנז
! וורמייזא
|-
! כל יום
| colspan =&quot;3&quot; |
&lt;center&gt;[[למענך אלהינו]]&lt;/center&gt;
|-
! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות
| 
&lt;center&gt;
[[למען אמיתך]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אדון המושיע]]
&lt;/center&gt;
| 
&lt;center&gt;
[[אערוך שועי]] {{ש}}
[[אל למושעות]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|
&lt;center&gt;
[[אדון המושיע]] {{ש}}
[[אום אני חומה]] {{ש}}
[[אבן שתיה]] {{ש}}
[[אדם ובהמה]] {{ש}}
[[אדמה מארר]]
&lt;/center&gt;
|-
! כל יום
|colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;[[כהושעת אלים]]&lt;/center&gt;
|
&lt;center&gt;
לסירוגין:{{ש}}
[[כהושעת אלים]]{{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! שבת
| 
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אדם]]
&lt;/center&gt;
| colspan =&quot;2&quot; |
&lt;center&gt;
[[אום נצורה]] {{ש}}
[[כהושעת אב המון]]
&lt;/center&gt;
|-
! 
הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה
| 
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
| 
א. [[למען אמיתך]]{{ש}}
ב. [[אערוך שועי]]{{ש}}
או: [[אל למושעות]]{{ש}}
ג. [[אדון המושיע]]{{ש}}
ד. [[אום אני חומה]]{{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}}
ו. [[למען איתן]]{{ש}}
ז. [[תתננו לשם ולתהלה]]
|
א. [[למען אמיתך]] {{ש}}
ב. [[אדון המושיע]] {{ש}}
ג. [[אום אני חומה]] {{ש}}
ד. [[אבן שתיה]] {{ש}}
ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}}
ו. [[אדמה מארר]] {{ש}}
ז. [[למען איתן]]
|-
! 
הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות
|colspan =&quot;3&quot; |
&lt;center&gt;
[[כהושעת אלים]]{{ש}}
[[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}}
[[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}}
[[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}}
[[למען תמים בדורותיו]] {{ש}}
[[תענה אמונים]] {{ש}}
[[אז כעיני עבדים]] {{ש}}
[[אומן ישעך בא]]
&lt;/center&gt;
|}

=פיוטים במסגרת הקריאות=
==חתונה==
* [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ)
* [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא)
* [[אתניה שבחיה]]
* [[במקהלות ברכו]] (פ)
* [[יפרח חתן]] (פ)
* [[יה בשר שר צבאיך]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]

==שמחת תורה==
*בהוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]]
*רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]]
*רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א)
* [[אחד יחיד ומיוחד אל]]
* [[אלוה מני עד]] (פ)
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[במקהלות ברכו]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יפרח חתן]]]
* &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[יה בשר שר צבאיך]]]
*לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ)
*אחרי ההפטרה: 
**[[אשר בגלל אבות]]
**[[שישו ושמחו בשמחת תורה]]
**[[התקבצו מלאכים]]
**[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
**[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]

==שבועות==
*[[אקדמות]]
*[[ארכין]]
*[[יציב פתגם]]

==פורים==
*[[אשר הניא]]

=פיוטי ברכת המזון=
;לברית מילה
*[[נודה לשמך בתוך אמוני]]
*[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א)
*[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א)
*[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ)
*[[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)#הרחמן הוא יזכנו|הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח]] (א)
;לנישואין
*[[דוי הסר]]

=זמירות=

{{הור2|שירים שאינם נדפסים עוד בימינו מסומנים {{סימון אפור|באפור}}}}

==זמירות שבת==

===לליל שבת===

* [[שלום עליכם מלאכי השרת]]
* [[אזמר בשבחין]]
* [[כל מקדש שביעי]]
* [[מנוחה ושמחה]]
* [[מה ידידות]]
* [[מה יפית]]
* [[יום שבת קדש הוא]]
* [[יה ריבון]]
* [[צור משלו]]
* [[צמאה נפשי]]
* [[יום זה לישראל]]
* [[יה אכסוף]]
* {{סימון אפור|[[אשליך יגון ואנחה]]}}
* {{סימון אפור|[[אנכי לה׳ אשירה]]}}

===ליום השבת===

* [[אסדר לסעודתא]]
* [[חי ה']]
* [[ברוך ה' יום יום]]
* [[ברוך אל עליון]]
* [[יום זה מכובד]]
* [[יום שבתון]]
* [[כי אשמרה]]
* [[שמרו שבתותי]]
* [[דרור יקרא]]
* [[שבת היום לה']]
* {{סימון אפור|[[אשירה ואזמרה לאל אדיר ונורא]]}}

===סעודה שלישית===

* [[בני היכלא]]
* [[ידיד נפש]]
* [[אל מסתתר]]

===מוצאי שבת===

* [[המבדיל בין קדש לחול]]
* [[במוצאי יום מנוחה]]
* [[חדש ששוני]]
* [[אגיל ואשמח]]
* [[אלהים יסעדנו]]
* [[אלי חיש גואלי]]
* [[אדיר איום ונורא]]
* [[אמר ה' ליעקב]]
* [[איש חסיד]]
* [[אליהו הנביא]]
* {{סימון אפור|[[ברבות עתים וימים]]}}
* {{סימון אפור|[[אזי מים שטפוני]]}}
* {{סימון אפור|[[אלי אלי חיש גואלי]]}}
* {{סימון אפור|[[שומר יגיה חשכי]]}}

==ליל הסדר==

* [[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]]
* [[דיינו]]
* [[חסל סידור פסח]]
* [[ויהי בחצי הלילה]]
* [[ואמרתם זבח פסח]]
* [[אדיר במלוכה]]
* [[אדיר הוא]]
* [[אחד מי יודע]]
* [[חד גדיא]]

==חנוכה==

* [[מעוז צור]]
* {{סימון אפור|[[ישמחו וירננו גיל במורא]]}}
* [[אכלו משמנים]]
* {{סימון אפור|[[אזכרה רחמיך]]}}

==פורים==

* [[אגגי קם לאבד ידידים]]
* {{סימון אפור|[[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]]}}

==ל&quot;ג בעומר==

* [[בר יוחאי]]
* [[ואמרתם כה לחי]]

==ברית מילה==

* [[יום ליבשה]]

==חתונה==

* [[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]]
* {{סימון אפור|[[אחד יחיד ומיוחד אל]]}}
* {{סימון אפור|[[ישמח חתן ושושביניו]]}}

==צידוק הדין==

* [[הצור תמים]]

=הערות=</text>
      <sha1>1p6xsvi8ki3u8hzhstqoy98dj0oaxu9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/ספרד ועדות המזרח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732495</id>
    <revision>
      <id>3101397</id>
      <parentid>3099311</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:54:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3101397</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31305" sha1="1fvj7ya6oayjudr80bt30sgeintilat" xml:space="preserve">==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(לשני : [[ה' איה חסדיך הראשונים]])
**(לחמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[רחמנא אידכר לן]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[רבונו של עולם אתוודה על עבירות|רבש&quot;ע אתוודה על עברות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[מיוחד באהיה אשר אהיה]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אבינו]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[ה' חננו והקימנו]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביוניך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' אלהים מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) 
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: [[אריד בשיחי ואהימה]]}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]]
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]]
*	פזמון: [[יענה בבור אבות]]
*	מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]]
*	פזמון: [[יום צדו צעדי]]
*	משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם]]
*	פזמון: [[יום צעקו שבים]]
*	פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: [[שולמית יספה שועה ותיישר/מגן|שולמית יספה]]
*	פזמון: [[יוספים שנית]]
*	מחיה: [[יונה שוכבת בין שפתים/מחיה|אבני קודש]]
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: [[ה' מה אדם]]
*	פזמון: [[החרשים שמעו]]
*	פזמון: [[כל המיחלים לישע צורכם]]
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: [[לכו נפיל פנינו]]
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: [[יעירוני סעיפי]]
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח]]
*פזמון: [[לאבות ראשונים]]
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*[[יה אשר אשפוך לפניו]]
*[[עיננו לך צופיה]]
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*[[מדמי הלבבות]]
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]
*סילוק: [[אמת בספרך בראת עולמך]]
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] 
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) 
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) 

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*הקפות:
**א. [[אנא אל אחד ושמו אחד]]
**ב. [[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
**ג. [[אנא האל הנקדש]]
**ד. [[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
**ה. [[אנא המיחד לכבודו]]
**ו. [[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
**ז. [[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
* קטע בכל הקפה:
**[[יה איום זכור היום]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[אלהינו שבשמים]]
**[[עננו אלהי אברהם]]
**[[ה' חננו והקימנו]]
**[[עשה למען שמך]]
**[[חוסה על ישראל עמך]]
**[[דעני לעניי|דעני לאברהם]]
*לאחר ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==שמיני עצרת==
*תיקון הגשם:
**מגן: [[שפעת רביבים#מגן|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון|מכסה שמים]]
**כרוג': [[שפעת רביבים#כרוג|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[שפעת רביבים#מחיה|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון_2|אל חי יפתח]]
**[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
*להוצאת ס&quot;ת:
**	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] 
**	פזמון: [[יה השב לבצרון]] 
**	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] 
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטים לאחר ההפטרה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שבת שירה==
* ([[אשירה כשירת משה]] - מנהג מרוקו)

==שבת זכור==
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: 
**מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
**מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון|מבטח כל היצור]]
**כרוג': [[שזופת שמש#כרוג|לשוני בוננת]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון_2|לך לשלום גשם]]
**[[שזופת שמש#בטללי אורה|בטללי אורה]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*אזהרות:
**רשות: [[אמון יום זה]]
**מצוות עשה: [[שמור לבי מענה]]
**מצוות לא תעשה: [[בצל שדי אחסה]]
*למנהג צפו&quot;א: [[אי זה מקום בינה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
{{רקע אפור}}&lt;small&gt;
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[אילילה אלכה שולל]]&lt;/small&gt;
{{סוף}}
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===קרובות===
*רשות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*מגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#א|בחודש החמישי אנו]]
*(מחיה): [[ירדתי לתחתיות]]
*מחיה: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ב|בחודש החמישי נותק]]
*קינה: [[דוק וחוג רעשו]]
*קינה: [[שכינה צועקת בהרע]]
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*סלוק: [[דממו שרפים]]
*משלש: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ד|בחודש החמישי ירו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ה|בחודש החמישי הו הו]]
*פתיחה: [[אך זה היום]]
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: [[איכה צאן ההרגה]]
*קינה: [[שאי קינה במגינה]]
*קינה: [[גרושים מבית תענוגיהם]]
*קינה: [[איך נוי שודד]]

===קינות===
*[[אליכם עדה נאמנה]]
*פתיחה: [[אש תוקד בקרבי]]
*[[אלי עדתי והילילי]]
*[[איך ידידות נפש]]
*[[שכורה ולא מיין]]
*[[יום אכפי הכבדתי]]
*[[בת עמי תייליל]]
*[[איך נוי חטאתי השמימה]]
*[[אבכה ועל שוד זבולי]]
*[[יהודה וישראל דעו]]
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*[[יום קינה היום]]
*[[אחזיק נא לי]]
*[[ארים על שפיים]]
*[[אל ים גלותנו]]
*[[יה שור אם נטושה]]
*[[על הר המוריה]]
*[[שתה ימי גלותי]]
*[[מתי נשמה דלה]]
*[[אפתח בחידה]] 
*[[אבל יחיד אעשה]] 
*[[ברוב יגוני ארים]] 
*[[לשאת על ירושלים מספד]] 
*[[ניחר בקראי גרוני]] 
*[[אביר ישראל עד אנה]]
*[[למה לנצח תאבד תקותי]]
*[[יונה הומיה]]
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה]]
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]]
*[[אחות רעיה הגלי]]
*[[יום מאורי חשך]]
*[[חלפו ימי]]
*[[גולת ספרד]] 
*[[יום הגליתי]]
*[[עד מתי הצור]] 
*[[קל מרירא מחצפא]] 
*[[על שבר בת עמי]]
*[[הילילי בבכיה]]
*[[שור ה' וראה]]
*[[ימי חלדי וחבלי]] 
*[[זרים צרים]] 
*[[מר לי כי חזות קשה]] 
*[[הן מאד מר לי]] 
*[[שכינתא קדישתא]] 
*[[כנישתך במרירו בכיא]]
*[[אסדר נהי וקינה]]
*[[אללי לי ואויה לי]]
*[[אצרח במר נפשי]]
*[[שומרון כלביא צעקתה]]
*[[לבבי מלא יגון]]
*[[מי זה במר יפצה פיהו]]
*[[אל יום זה יאות קינה]]
*[[מרפא אל ציר נאמן]]
*[[ראש מרומים]]
*[[היום אשכח נגינתי]]
*[[אזור שק אחגורה]]
*[[יום עמי הגלה]]
*[[רוחי נדהמה הומה]]
*[[רוחי נדהמה איך ציון]]
*[[היך שפירתא בכולא]]
*[[עת נפתחו]]
*[[אוי לי כי שדי המר לי]]
*[[אהה אזעק]]
*[[פנה בעוד יום]]
{{סוף}}
*[[יתומים היינו בארץ נכריה]]
*[[עיני עיני יורדה מים]]
*[[הרגת ביום אפך]]
*[[זאבי ערב]]
*[[שומרון קול תתן]]
*[[קול יללה אשמיעה]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*[[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*[[לשכינה עלתה]]
*[[אללי לי אללי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות (בית אב):}}
*[[הודי נהפך]]
*[[ארים בקול בכיה]]
*[[גוזל נגזל]]
*[[מנודדיך מזעיר בניך]]
*[[מהולל שם האל]]
*[[אננו ספדו]]
*[[אבינו הגמול הזה]]
*[[מי האב ייסר בנו]]
*[[על שוד היכלנו]]
{{סוף}}

===בהוצאת ס&quot;ת===
*[[אקום במר נפשי]]
*[[ספר אמרי שפר]]
*בפתיחת ההיכל: [[אל תדום בת עיני]]
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: [[ספדי והילילי]]
*בהוצאת ס&quot;ת: [[קומי וספדי תורה]]
*[[במקום אשרי העם]]
*[[במקום ישמחו השמים]]

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*[[ארץ חפץ]]
*[[אמרה לך עיר הצדק]]
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: [[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]]
**פזמון אחר: [[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]]

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי קדם הדר במעונה]] || שמחת תורה
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמונים ערכו שבח]] ||פסח
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אשיר לדוד שירתו]] || שמחת תורה
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[בי תמכה ימינך]] ||שמחת תורה
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[בשאר שמחות שירים תענו]] || שמחת תורה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי את אהוב לבי]] || שמחת תורה
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יונה מה תהגי]] || שמחת תורה
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לבית לוי ומשפחתו]] ||
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה]] || 
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[נפוצותינו כנס]] || שמחת תורה
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[פצחו רון ותהילה]] || שמחת תורה
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[קמתי להלל]] || שבת
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שאו שערים ראשיכם (פיוט)|שאו שערים ראשיכם]] || שמחת תורה
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות, שמחת תורה
|-
|[[שוכנת בשדה]] || שמחת תורה
|-
|[[שולמית שובי]] || שמחת תורה
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שיר חדש אשיר]] || פסח
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער אשר נסגר]] || שמחת תורה
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>1fvj7ya6oayjudr80bt30sgeintilat</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101398</id>
      <parentid>3101397</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:55:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור ספרדי]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/ספרד ועדות המזרח]]</comment>
      <origin>3101397</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31305" sha1="1fvj7ya6oayjudr80bt30sgeintilat" xml:space="preserve">==כל השנה==
*[[אדון עולם]]
*לשני וחמישי:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**[[תמהנו מרעות]]
**(לשני : [[ה' איה חסדיך הראשונים]])
**(לחמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]])
*ליל שבת: [[יגדל]]
*(יו&quot;ט וימי&quot;נ: [[האדרת והאמונה]])

==סליחות==
*([[מלכי עולם בורא]])
*[[קמתי באשמורת]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*בעשי&quot;ת: [[למענך אלהי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*([[שם אל קמתי לברך]])
*[[רחמנא אידכר לן]]
*([[אנא כעב זדוני תמחהו]])
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[רבונו של עולם אתוודה על עבירות|רבש&quot;ע אתוודה על עברות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*([[יצו האל לדל שואל]])
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[מיוחד באהיה אשר אהיה]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*י&quot;א [[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אבינו]]
*[[עננו אלהי אברהם]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[ה' חננו והקימנו]]
*[[חוסה על ישראל עמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*בעשי&quot;ת: [[יה שמע אביוניך]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]]
*תחינות:
**[[ה' שועת עמך הקשיבה]]
**[[ה' יחיד]]
**[[ה' דלו עיני]]
**[[ה' אם גדל עווני]]
**[[ה' שעה נודד מקנו]]
**[[ה' אלהים מושיב יחידים]]
**[[אם אשמנו כתולע האדים]]
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**[[מרנא דבשמיא]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
**[[הושיענו למען שמך]]
**[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
**[[שומר ישראל]]
**[[בת אהובת אל קמה בשחר]]

==ראש השנה==
===לפני ערבית===
*ליל א': [[אחות קטנה]]
*(ליל ב': [[חון תחון]])
===יום א===
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]]
*רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
*פזמון: [[שופט כל הארץ]]
*אופן: [[ידי רשים]]
*רשות לחזרת הש&quot;ץ:
**([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) 
**([[ה' שמעתי שמעך]])
**[[אתאנו לחלות פניך]]
**במוסף: [[אוחילה לאל]]
*[[היום תאמצנו]]
===יום ב===
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש)
*לתקיעת שופר:
**יום א': [[עת שערי רצון להפתח]]
**יום ב': [[אם אפס]]
**([[המלך ה']])
**[[ה' בקול שופר]]
*[[היום תאמצנו]]

==צום גדליה==
*פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*([[יוקם דם עבדיך]])
*(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]])

==יום כיפור==
===ליל יום כיפור===
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]]
*(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]])
*(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]])
*{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}}
*פזמון: [[אנא בקראנו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: [[אריד בשיחי ואהימה]]}}
*([[ירצה עם אביון]])
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות)

===שחרית===
*[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]]
*[[שופט כל הארץ]]
*[[אדני נגדך כל תאותי]]
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
*וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]]
*[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום)
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	רשות למגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]]
*	פזמון: [[למענך אלהי]]
*	מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]]
*	פזמון: [[יענה בבור אבות]]
*	מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]]
*	פזמון: [[יום צדו צעדי]]
*	משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם]]
*	פזמון: [[יום צעקו שבים]]
*	פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
{{סוף}}

===מוסף===
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ונתנה תוקף]]]
*&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[חון תחון]]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*סדר העבודה:
**[[היה עם פיפיות]]
**רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
**סדר העבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
**תפילתו של כ&quot;ג: [[שנת אורה שנת ברכה]]
**מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
*וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
*פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]]
*פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]]
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]]
*תוכחה: [[בן אדמה]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	מגן: [[שולמית יספה שועה ותיישר/מגן|שולמית יספה]]
*	פזמון: [[יוספים שנית]]
*	מחיה: [[יונה שוכבת בין שפתים/מחיה|אבני קודש]]
*	פזמון: [[ישראל עבדיך]]
*	פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
*	פזמון: [[ה' מה אדם]]
*	פזמון: [[החרשים שמעו]]
*	פזמון: [[כל המיחלים לישע צורכם]]
*	פזמון: [[יה איום זכור היום]]
*	פזמון: [[לכו נפיל פנינו]]
*	פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*	פזמון: [[יעירוני סעיפי]]
{{סוף}}

===מנחה===
*סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
*סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
*פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח]]
*פזמון: [[לאבות ראשונים]]
*פזמון: [[יה שמע אביונך]]
*[[יה אשר אשפוך לפניו]]
*[[עיננו לך צופיה]]
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*[[מדמי הלבבות]]
*[[מקור עיני]]
{{סוף}}

===נעילה===
*תוכחה: [[ברכי אצולה]]
*[[אל נורא עלילה]]
*קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]]
*סילוק: [[אמת בספרך בראת עולמך]]
*[[אוחילה לאל]]
*וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]]
*פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*פזמון: [[מצעק מעלות השחר]]
*פזמון: [[ידידיך מאמש]]
*פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]]
*פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
*פזמון: [[בנשף קדמתי]]
*פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

==שלש רגלים==
*רשות לנשמת: [[שפל רוח]] 
*רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]]
*(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) 
*רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]]
*(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) 

==סוכות==
===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*[[למענך אדיר אדירים]]
====ליום א====
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל אחרון וראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

====ליום ב==== 
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]]
*[[אנא יוצרי דרשני]]
*[[כהושעת יגיעי נשם]]
====ליום ג====
*[[אנא האל הנקדש]]
*[[אמצני אלהי]]
*[[אנא יסד יסודות מקדשי]]
*[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]
====ליום ד====
*[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
*[[אל פתחך ירון שה אובד]]
*[[אנא יערב לך שועי]]
*[[כהושעת יקיר]]
====ליום ה====
*[[אנא המיחד לכבודו]]
*[[אמוניך מתחננים]]
*[[אנא יוצרי וקדושי]]
*[[כהושעת יקושי מלבן]]
====ליום ו====
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*[[למען אב אץ לבוא]]
*[[אנא ישר מערכי]]
*[[כהושעת ילידי אהב]]

====(לשבת====
*[[אום נצורה]]
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]]
*[[ביום שבת קדש]]
*[[אנא חיש נא ישעי]]
*[[כהושעת יוצאי פתרוס]]
*[[באנו ליחד שם האל]])
====להושענא רבה====
*הקפות:
**א. [[אנא אל אחד ושמו אחד]]
**ב. [[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
**ג. [[אנא האל הנקדש]]
**ד. [[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
**ה. [[אנא המיחד לכבודו]]
**ו. [[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
**ז. [[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
* קטע בכל הקפה:
**[[יה איום זכור היום]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[אלהינו שבשמים]]
**[[עננו אלהי אברהם]]
**[[ה' חננו והקימנו]]
**[[עשה למען שמך]]
**[[חוסה על ישראל עמך]]
**[[דעני לעניי|דעני לאברהם]]
*לאחר ההקפות:
**[[אנא ישר עם בא]]
**[[כהושעת ידידים (להו&quot;ר)|כהושעת ידידים]]
**[[אל נא אוצרך הטוב]]
**[[אל נא יום זה]]
**[[אל נא למען אב אומץ]]
**[[למען אב נפקד]]
**[[יושב קדם איום]]
**[[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
**[[יפה נוף אנופף]]

==שמיני עצרת==
*תיקון הגשם:
**מגן: [[שפעת רביבים#מגן|שפעת רביבים]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון|מכסה שמים]]
**כרוג': [[שפעת רביבים#כרוג|לשוני כוננת]]
**מחיה: [[שפעת רביבים#מחיה|ישבעון ידידיך]]
**פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון_2|אל חי יפתח]]
**[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה]]

==שמחת תורה==
*להוצאת ס&quot;ת:
**	פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] 
**	פזמון: [[יה השב לבצרון]] 
**	פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] 
{{רקע אפור}}
{{הור|פיוטים לאחר ההפטרה מסידור ונציה רפ&quot;ד:}}
*	פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]]
*	פזמון: [[אשריך הר העברים]]
*	פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]]
*	פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]]
{{סוף}}

==עשרה בטבת==
*קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]]
*פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]])

==שבת שירה==
* ([[אשירה כשירת משה]] - מנהג מרוקו)

==שבת זכור==
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]

==תענית אסתר==
*פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*פזמון: [[יהירים קמו]]
*פזמון: [[איך זרים אכזרים]]
*(תחינה: [[ה' אויב גבר]])

==פסח==
*{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}}
*תיקון הטל: 
**מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
**מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון|מבטח כל היצור]]
**כרוג': [[שזופת שמש#כרוג|לשוני בוננת]]
**פזמון: [[שזופת שמש#פזמון_2|לך לשלום גשם]]
**[[שזופת שמש#בטללי אורה|בטללי אורה]]

==שבועות==
*[[כתובה לחג השבועות]]
*אזהרות:
**רשות: [[אמון יום זה]]
**מצוות עשה: [[שמור לבי מענה]]
**מצוות לא תעשה: [[בצל שדי אחסה]]
*למנהג צפו&quot;א: [[אי זה מקום בינה]]

==י&quot;ז בתמוז==
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]]
*פזמון: [[שעה נאסר]]
*פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]])

==שבת דברי==
*רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]]
*רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]]
*לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]]
*רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]]
*רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]]
*רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]]

==שבת שמעו==
*רשות: [[שמעו והאזינו]]
*לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]]
*רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]]
*רשות לברכו: [[יום כמו נד]]
*רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]]
*הכרזת ר&quot;ח אב: [[אשחר עדתי]]

==שבת איכה==
*רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]]
*אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]]
*רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]]
*אחר: [[הלנופלים תקומה]]
*לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]]
*ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]]
*רשות לקדיש: [[היכל ה']]
*רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]]
*רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]]
*אחר: [[בורא עד אנה]]

==תשעה באב==
===ליל תשעה באב===
*לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*רשות לאיכה: [[למי אבכה]]
{{רקע אפור}}&lt;small&gt;
*רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]]
*רשות לאיכה: [[אילילה אלכה שולל]]&lt;/small&gt;
{{סוף}}
*קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
*קינה: [[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]]
*קינה: [[מדי שנה קינה]]
*קינה: [[על זה היה דוה לבנו]]
*קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]]
*קינה: [[אוי כי ירד אש]]
*קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
*קינה: [[אליכם עדה קדושה]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אוי כי קינה רבת]]
*קינה למוצ&quot;ש: [[אני הגבר אקונן]]
*קינה: [[אז בחטאינו]]
*נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]]
*[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===קרובות===
*רשות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*מגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#א|בחודש החמישי אנו]]
*(מחיה): [[ירדתי לתחתיות]]
*מחיה: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ב|בחודש החמישי נותק]]
*קינה: [[דוק וחוג רעשו]]
*קינה: [[שכינה צועקת בהרע]]
*קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*סלוק: [[דממו שרפים]]
*משלש: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ד|בחודש החמישי ירו]]
*[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ה|בחודש החמישי הו הו]]
*פתיחה: [[אך זה היום]]
*קינה: [[עד מתי ה']]
*קינה: [[איכה צאן ההרגה]]
*קינה: [[שאי קינה במגינה]]
*קינה: [[גרושים מבית תענוגיהם]]
*קינה: [[איך נוי שודד]]

===קינות===
*[[אליכם עדה נאמנה]]
*פתיחה: [[אש תוקד בקרבי]]
*[[אלי עדתי והילילי]]
*[[איך ידידות נפש]]
*[[שכורה ולא מיין]]
*[[יום אכפי הכבדתי]]
*[[בת עמי תייליל]]
*[[איך נוי חטאתי השמימה]]
*[[אבכה ועל שוד זבולי]]
*[[יהודה וישראל דעו]]
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות:}}
*[[יום קינה היום]]
*[[אחזיק נא לי]]
*[[ארים על שפיים]]
*[[אל ים גלותנו]]
*[[יה שור אם נטושה]]
*[[על הר המוריה]]
*[[שתה ימי גלותי]]
*[[מתי נשמה דלה]]
*[[אפתח בחידה]] 
*[[אבל יחיד אעשה]] 
*[[ברוב יגוני ארים]] 
*[[לשאת על ירושלים מספד]] 
*[[ניחר בקראי גרוני]] 
*[[אביר ישראל עד אנה]]
*[[למה לנצח תאבד תקותי]]
*[[יונה הומיה]]
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה]]
*[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]]
*[[אחות רעיה הגלי]]
*[[יום מאורי חשך]]
*[[חלפו ימי]]
*[[גולת ספרד]] 
*[[יום הגליתי]]
*[[עד מתי הצור]] 
*[[קל מרירא מחצפא]] 
*[[על שבר בת עמי]]
*[[הילילי בבכיה]]
*[[שור ה' וראה]]
*[[ימי חלדי וחבלי]] 
*[[זרים צרים]] 
*[[מר לי כי חזות קשה]] 
*[[הן מאד מר לי]] 
*[[שכינתא קדישתא]] 
*[[כנישתך במרירו בכיא]]
*[[אסדר נהי וקינה]]
*[[אללי לי ואויה לי]]
*[[אצרח במר נפשי]]
*[[שומרון כלביא צעקתה]]
*[[לבבי מלא יגון]]
*[[מי זה במר יפצה פיהו]]
*[[אל יום זה יאות קינה]]
*[[מרפא אל ציר נאמן]]
*[[ראש מרומים]]
*[[היום אשכח נגינתי]]
*[[אזור שק אחגורה]]
*[[יום עמי הגלה]]
*[[רוחי נדהמה הומה]]
*[[רוחי נדהמה איך ציון]]
*[[היך שפירתא בכולא]]
*[[עת נפתחו]]
*[[אוי לי כי שדי המר לי]]
*[[אהה אזעק]]
*[[פנה בעוד יום]]
{{סוף}}
*[[יתומים היינו בארץ נכריה]]
*[[עיני עיני יורדה מים]]
*[[הרגת ביום אפך]]
*[[זאבי ערב]]
*[[שומרון קול תתן]]
*[[קול יללה אשמיעה]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*[[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*[[לשכינה עלתה]]
*[[אללי לי אללי]]
{{רקע אפור}}
{{הור|קינות קטנות (בית אב):}}
*[[הודי נהפך]]
*[[ארים בקול בכיה]]
*[[גוזל נגזל]]
*[[מנודדיך מזעיר בניך]]
*[[מהולל שם האל]]
*[[אננו ספדו]]
*[[אבינו הגמול הזה]]
*[[מי האב ייסר בנו]]
*[[על שוד היכלנו]]
{{סוף}}

===בהוצאת ס&quot;ת===
*[[אקום במר נפשי]]
*[[ספר אמרי שפר]]
*בפתיחת ההיכל: [[אל תדום בת עיני]]
*בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]]
*בפתיחת ההיכל: [[ספדי והילילי]]
*בהוצאת ס&quot;ת: [[קומי וספדי תורה]]
*[[במקום אשרי העם]]
*[[במקום ישמחו השמים]]

===מנחה===
{{רקע אפור}}
*[[ארץ הקדושה]]
*[[ארץ חפץ]]
*[[אמרה לך עיר הצדק]]
{{סוף}}
*נחמות:
**פזמון: [[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]]
**פזמון אחר: [[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]]

==בקשות ופזמונים==
{| class=&quot;wikitable sortable&quot;
|-
!שם השיר !! ייעוד
|-
|[[אבני אקדח]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגדלך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדון עולם]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר
|-
| [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה
|-
| [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה
|-
|[[אודה לאל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אוחיל יום יום אשתאה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת
|-
|[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת
|-
|[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר
|-
|[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור
|-
|[[אל אליהו]] || מוצאי שבת
|-
| [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה
|-
|[[אל מאד נעלה]] || חתן
|-
|[[אל מסתתר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי עז תהלתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אלהי קדם הדר במעונה]] || שמחת תורה
|-
| [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה
|-
|[[אלי אלי למה עזבתנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת
|-
|[[אליו מי הקשה]] || שבת
|-
|[[אליך אקרא יה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה
|-
|[[אם ננעלו]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אם פגע בך האי מנוול]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אמונים ערכו שבח]] ||פסח
|-
|[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה
|-
|[[אמת אתה חתננו]] || חתן
|-
|[[אני מפקיד יחידתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת
|-
|[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה
|-
| [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה
|-
|[[ארץ הקדושה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת
|-
|[[אשאל אלהי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[אשיר לאל]] || שבת
|-
|[[אשיר לדוד שירתו]] || שמחת תורה
|-
|[[אתה אהובי]] || ברית מילה
|-
|[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש
|-
|[[בי תמכה ימינך]] ||שמחת תורה
|-
|[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת
|-
|[[בני היכלא]] || תיקוני שבת
|-
|[[בר יוחאי]] || שבת
|-
|[[ברוך אל עליון]] || שבת
|-
|[[ברוך בא בשם ה']] || שבת
|-
|[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה
|-
|[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה
|-
|[[בשאר שמחות שירים תענו]] || שמחת תורה
|-
|[[דיינו]] || ליל הסדר
|-
|[[דודי ירד לגנו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[דרור יקרא]] || שבת
|-
|[[האדרת והאמונה]] || שחרית
|-
| [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה
|-
|[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת
|-
| [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה
|-
|[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה
|-
|[[חד גדיא]] || ליל הסדר
|-
|[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת
|-
|[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש
|-
|[[חי ה']] || שבת
|-
|[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[חתן נעים עלה]] || חתן
|-
|[[יבוא הגואל]] || ברית מילה
|-
|[[יגדל]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידיד נפש]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ידידי את אהוב לבי]] || שמחת תורה
|-
|[[ידידי השכחת]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[ידך תנחני]] || סוכות
|-
|[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות
|-
| [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה
|-
|[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה
|-
|[[יה חדשך]] || ראש חודש
|-
|[[יה ריבון]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יהי שלום]] || ברית מילה
|-
|[[יודוך רעיוני]] || שבת
|-
|[[יונה מה תהגי]] || שמחת תורה
|-
|[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת
|-
|[[יום זה לישראל]] || שבת
|-
|[[יום זה מכובד]] || שבת
|-
|[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות
|-
|[[יום שבתון]] || שבת
|-
|[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה
|-
|[[יומא טבא]] || בר מצוה
|-
|[[יוצר בחכמה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יוצר מידו]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יחיד ואין בלתו אחר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[יעלה יעלה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת
|-
|[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור
|-
|[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים
|-
|[[יקרה מיקר]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים
|-
|[[ישמח חתני]] || חתן
|-
|[[כי אשמרה]] || שבת
|-
|[[כל ברואי מעלה ומטה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[לבית לוי ומשפחתו]] ||
|-
|[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת
|-
|[[מה ידידות]] || שבת
|-
|[[מה לך יצרי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[מה נאוו עלי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש
|-
|[[מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה]] || 
|-
|[[מנוחה ושמחה]] || שבת
|-
|[[מעוז צור]] || חנוכה
|-
| [[מפי אל]] || שמחת תורה
|-
|[[מקהלות עם]] || חתן
|-
|[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת
|-
|[[נכון לבו]] || פסח
|-
|[[נפוצותינו כנס]] || שמחת תורה
|-
|[[סוכה ולולב]] || סוכות
|-
| [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה
|-
|[[עובדי האל באמונה]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[עזר מצרי]] || פורים
|-
|[[עזרני אל חי]] || &lt;!-- לכל עת --&gt;
|-
|[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת
|-
|[[על משכבי בלילות]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[פורים פורים]] || פורים
|-
|[[פצחו רון ותהילה]] || שמחת תורה
|-
|[[צור משלו]] || שבת (לברהמ&quot;ז)
|-
|[[צמאה נפשי]] || שבת
|-
|[[קום חתן]] || חתן
|-
|[[קוראי מגילה]] || פורים
|-
|[[קמתי להלל]] || שבת
|-
|[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה
|-
|[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין
|-
|[[רפא צירי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שאו שערים ראשיכם (פיוט)|שאו שערים ראשיכם]] || שמחת תורה
|-
|[[שבת ומילה]] || ברית מילה
|-
|[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה&quot;ת בשבת הגדול
|-
|[[שדי אל מה נורא]] || סוכות, שמחת תורה
|-
|[[שוכנת בשדה]] || שמחת תורה
|-
|[[שולמית שובי]] || שמחת תורה
|-
|[[שחר אבקשך]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שחר להודות לך קמתי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שימני ראש]] || למפטיר זכור
|-
|[[שיר אענה]] || מוצאי שבת
|-
|[[שיר חדש אשיר]] || פסח
|-
|[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר&quot;ח
|-
|[[שירות ותשבחות אתנה]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום לך דודי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת
|-
| [[שמחו נא]] || שמחת תורה
|-
|[[שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו]] || שמחת תורה
|-
|[[שמע קולי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שמרו שבתותי]] || שבת
|-
|[[שער אשר נסגר]] || שמחת תורה
|-
|[[שער הרחמים]] || ראש חודש
|-
|[[שעריך בדפקי]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
|[[שפל רוח]] || &lt;!-- בקשות --&gt;
|-
| [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה
|}
===שירת הבקשות (ארם צובא)===
*א. [[אל מסתתר]]
*ב. [[למענך ולא לנו]]
*ג. [[יאמר נא ישראל]]
*ד. [[ימותי קלו כצבאות]]
*ה. [[אנא הושע מאור עיני]]
*ו. [[אשיר עז]]
*ז. [[אודה לאל לבב חוקר]]
*ח. [[אני אשוע בבקר]]
*ט. [[אודה אל חי שמך]]
*י. [[ה' בקר אערך לך]]
*יא. [[כמה אלהי]]
*יב. [[שחר אבקשך]]
*יג. [[אערך צפצופי]]
*יד. [[יסד בסודו]]
*טו. [[ארץ ורום בהבראם]]
*טז. [[ישראל נושע בה']]
*יז. [[מה נכבד היום]]
*יח. [[מי לה' אתי עורך]]
*יט. [[אור עליון]]
*כ. [[עורו שירו שיר]]
*כא. [[יום זה שירו לאל]]
*כב. [[כי אשמרה שבת]]
*כג. [[אשתבח בתהלות]]
*כד. [[שיר חדש זמרו]]
*כה. [[אליו מי הקשה וישלם]]
*כו. [[יערה עלינו רוח]]
*כז. [[יום זה לישראל]]
*כח. [[יודוך רעיוני]]
*כט. [[יה מסי כיבין]]
*ל. [[יודוך מלך]]
*לא. [[אנכי שמי אדני]]
*לב. [[עורי נצורה כבבת]]
*לג. [[רם אור גדול נעלם]]
*לד. [[שלום וצדק נשקו]]
*לה. [[יראנו כקדם נפלאות]]
*לו. [[חי ונעלם]]
*לז. [[מלא פי שירה]]
*לח. [[אשא לבי אל כפים]]
*לט. [[יה אלה מלכות]]
*מ. [[יה ריבון]]
*מא. [[אני אספר באמרי שפר]]
*מב. [[מהללך ורב גדלך]]
*מג. [[משמים שלום לעם]]
*מד. [[רנו ושבחו לאל]]
*מה. [[שבחו אל עדת ישראל]]
*מו. [[יה מלך רם]]
*מז. [[יה אלי נכספה נפשי]]
*מח. [[יודו שמך אים ונורא]]
*מט. [[יודוך כל המיחלים]]
*נ. [[אנכי אשאל מעם]]
*נא. [[ישמרך כאישון בת]]
*נב. [[יה אל גדול ונאדר]]
*נג. [[יום ליום אודה]]
*[[בר יוחאי]]
*נד. [[מרומים ישכן]]
*נה. [[אור צח ופשוט]]
*נו. [[מה נעים נאוה תהילה]]
*נז. [[אור צח ומצוחצח]]
*נח. [[אדון יחיד יסד]]
*נט. [[דרשתי את שם ה']]
*ס. [[יושב תהלות ישראל]]
*סא. [[ידיד נפש]]
*סב. [[אגדלך]]</text>
      <sha1>1fvj7ya6oayjudr80bt30sgeintilat</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/תימן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732627</id>
    <revision>
      <id>3101400</id>
      <parentid>3084447</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:56:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[סידור/נוסח תימן בלדי/מפתח הפיוטים]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/תימן]]</comment>
      <origin>3084447</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15632" sha1="ezayt9ffbusmmat2dr58956b08m1db8" xml:space="preserve">==תפילות חול==
*שחרית: [[אדון העולמים]]
*לשני וחמישי: 
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**לשני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
**לחמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]]
==תפילות שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכה דודי]]
**[[בר יוחאי]]
**[[יגדל]]
**לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*[[שלום עליכם מלאכי השרת|שלום עליכם]]
*[[אל אדון]]
*להכנסת ס&quot;ת: [[אהוב נגלה על הר סיני]]
*לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]], [[ישמח חתני]], [[קום חתן]]
*[[אדון עולם]]
*למוצ&quot;ש: [[אליהו הנביא]]
*לשבת זכור: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]]

==ראש חודש==
*לליל ר&quot;ח: [[שער הרחמים]]
==ד' צומות==
===עשירי בטבת===
*[[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*[[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*[[שעה עליון לקול אביון]]
*[[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]
===שבעה עשר בתמוז===
*[[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*[[אזי בבגדי אמרי דר מעוני|אז בבגדי]]
*[[שעה נאסר]]
*[[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*תחינה: [[ה' שטופה חטופה]]
===צום גדליה===
*[[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*[[יוקם דם עבדיך]]
*תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]]
===צום אסתר===
*[[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*[[יהירים קמו]]
*[[איך זרים אכזרים]]
*תחינה: [[ה' אויב גבר]]
===לד' צומות===
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]

==תשעה באב==
===ערבית===
*פתיחה: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]]
*קינות: 
**[[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
**[[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]]
**[[מדי שנה קינה]]
**[[על זה היה דוה לבנו]]
**[[על יום חורבן היכל מקודש]]
**[[אוי כי ירד אש]]
**[[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
**[[אליכם עדה קדושה]]
**[[אז בבית שביינו]]
**[[עורה נא ימינך רמה]]
**[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===שחרית===
*קינות:
**[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
**[[ירדתי לתחתיות]]
**[[דוק וחוג רעשו]]
**[[שכינה צועקת בהרע]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[דממו שרפים]]
**[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
**[[אך זה היום]]
**[[עד מתי ה']]
**[[איכה צאן ההרגה]]
**[[שאי קינה במגינה]]
**[[גרושים מבית תענוגיהם]]
**[[איך נוי שודד]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
**[[אלי עדתי והילילי]]
**[[שאו קינה בקול מרה]]
**[[איך ידידות נפשי]]
**[[שכורת ולא מיין]]
**[[יונה מה לך מקוננת]]
**[[יום אכפי הכבדתי]]
**[[אומללה יולדת השבעה]]
**[[איך נוי חטאתי השמימה]]
**[[אבכה ועל שוד זבולי]]
**[[יתומים היינו בארץ נכריה]]
**[[עיני עיני יורדה מים]]
**[[הרגת ביום אפך]]
**[[שומרון קול תתן]]
**[[קול יללה אשמיעה]]
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
**[[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]] (שלם)
**[[יום חובי ענה בי]]
**[[אמרה ציון איך יצאוני בני]]
**[[אח ועבד הדימוני]]
**[[ארץ צבי תפרש כפיה]]
**[[זכור ה' מה היה לאבותינו]]
**[[אהה ידועת מכאובות]]
**[[אמרה ציון מצאוני עווני]]
**[[לשכינה עלתה]]
**[[אללי לי אללי]]
*להוצאת ס&quot;ת:
**[[על היכלי אבכה]]
**[[על שוד היכלנו]]
**[[ספר אמרי שפר]]
**[[ספדי והילילי]]
**קינה על הספר: [[קומי וספדי תורה]]
**[[במקום אשרי העם]]
**[[במקום ישמחו השמים]]
*סיום:
**לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]]
**אחרי איכה: [[אז בבית שביינו]]
**נחמה: תרומם שפלה

===מנחה===
*[[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]]
*[[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]]
*[[אנא אב הרחמן אל עליון]]

==חופה==
*[[אהוב מהר המור]]

==הצדקת הדין==
*הצור תמים… אהוב הוא ה' אלהים אמת
*נצדיק דין אהוב
*הצור תמים… אהוב ירחמו
*[[רחם נא עליו]]
*צור ממעונו

==מספדות==
*אהובי וחמודי נסע וילך
*בזכרי יום הדין
*אהוב ירחמו שוכן ערבות
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפר
*אבכה ואקונן קינה אחר קינה
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפרה
*אהוב ירחמו מרעיף מטרים
*אהוב הוא ה' אלהים
*אהוב ירחמו שוכן מרומים
*נעימה בנשים

==רגלים==
*בשבועות ושמחת תורה לאחר הוצאת ס&quot;ת: [[אצולה לפנים]]
===ליל הסדר===
*בקידוש: [[תרומה הבדילנו]]
*[[דיינו]]
*בברכת אשר גאלנו: [[אתה גאלת את אבותינו]]

===תיקון הטל===
*[[שזופת שמש]]

===אזהרות===
*פתיחה: [[אמון יום זה]]
*מצוות עשה: [[שמור לבי מענה]]
*מצוות ל&quot;ת: [[בצל שדי אחסה]]

===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*ליום א:
**[[למענך אדיר באדירים]]
**[[ענה אתויים]]
**[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*ליום ב:
**[[למען אב עקד בן]]
**[[ענה תאבי ישעך]]
**[[אנא אל אחד ומבייש אומרי שנים]]
*ליום ג:
**[[מארוד וארפד]]
**[[ענה אוחזי ארבעה מינים]]
**[[אנא אל אחד הנקדש]]
*ליום ד:
**[[למען אב ידעך]]
**[[ענה אומני חוקה נסוכה]]
**[[אנא השם בכסאו]]
*ליום ה:
**[[למענך תקיף]]
**[[ענה איומה אמרתך לוקחת]]
**[[אנא המיחד לכבודו]]
*ליום ו:
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[למען אב נם יוקח נא]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ענה איומים בעוז]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*להושענא רבה:
**(לפני ההקפות אומרים פיוטים מהימים הקודמים)
**[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
**[[יה איום זכור היום]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[אלהינו שבשמים]]

===תיקון הגשם===
*[[שפעת רביבים]]

===שמחת תורה===
*[[מברך רחמנא]]
*[[אמונה יצרה]]
*[[אשר בגלל אבות]]
*[[שמחו בשמחת תורת משה]]
*[[אנה משה רחימא]]
*[[שמחו בשמחת תורה]]
*[[חדו חדו רבנן]]
*[[אשמחה בדודי]]
*[[סימן טוב יהיה לכל]]
*[[מפי אל]] (קצר)
*[[מפי אל]] (ארוך)
*[[כי בשם אדיר תצאון]]
==אשמורות==
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*[[קמתי ותדד שנתי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*[[בעת רצון תחנתי]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אבינו]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי|דעני לעשיקי]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]]
*[[ה' איה חסדיך הראשונים]]
*[[ה' שארית פליטת אריאל]]
*[[ה' מושיב יחידים]]
*[[אם אשמנו כתולע האדים]]
*מרנות:
**[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
**מתרצה ברחמים
**[[שומר ישראל]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים|רחמים בקשנו, חיים שאלנו]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[הושיענו למען שמך]]
*[[אבינו מלכנו אבינו אתה|אבינו מלכנו רחם עלינו]]
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*[[אם תאהב דרך]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]]
*י&quot;א בשחרית: [[שופט כל הארץ]]
*לתקיעת שופר:
**[[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]]
**[[המלך ה']], [[ה' בקול שופר]] (לסירוגין)
*סליחות לליל ב':
**[[יעלו לאלף ולרבבה]]
**[[רומה אלהים שמך לקדש]]
**[[בליל זה בראש השנה]]
**[[מנומם בעת קומם]]
**[[שירו לאל שיר חדש]]
**[[יום זה למול מלך ישפר]]
**[[ישראל עם קדוש]]

==יום כיפור==
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*[[יראים שלחוני]]
*סדר העבודה:
**פתיחה: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**פתיחה: [[אערוך מדברי דתי]]
**[[אתה כוננת עולם מראש]]
**[[שנת אורה שנת ברכה]]
**[[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**([[אבל בחטאינו]])
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
**([[תתמוך גורלנו]])
{{רקע אפור}}
*סדר העבודה הישן:
**פתיחה: [[אזכירה סדר עבודה]]
**[[אמוני לבב]]
**[[אשרי עין ראתה קדש הקדשים]]
{{סוף}}
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות]]
*[[אל נורא עלילה]]
*סליחות לנעילה:
**[[ידידיך מאמש]]
**[[את גומל מערבות]]
**[[בנשף קדמתי]]
**[[עם ה' השלחה]]
**[[עב קל ממרומיך]]
**[[אשר לו כל תפילה]]
**[[בני ישראל שמחו]]

===סליחות===
* פתיחה: [[בשם אלהי אברהם אפתחה]]
*ליל יום כיפור:
** [[משתחוים להדרת קודש]]
** [[ירצה עם אביון]]
** [[דלתיך הלילה]]
** [[ישראל בחירי אל ילדי איתניך]]
** [[יצורים וצפון חובם]]
** [[אשר לו ים וחרבה]]
** [[אלהים שחרתיך]]
** [[חרדתי ופחדתי מתגרת ידך]]
*ליום:
** [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
** [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]]
** [[רחמיך שאלתי]]
** [[יצו האל לדל שואל]]
** [[ילוד יעקב יצעק]]
** [[ימינך נושא עווני]]
** [[ידידי אל ברכוהו]]
** [[ביום זה כפור עוונינו]]
** [[ישראל עמך שמך במו קדש]]
** [[בעשור לחדש ביום בוא]]
** [[לשערי חסדיך]]
** [[ישראל עבדיך לפניך נאספים]]
** [[לכו נפיל פנינו]]
** [[יקירים אדירים]]
** [[שנאנים שאננים]]
** [[ידי דלים נחשלים]]
** [[יה שמך ארוממך]]
** [[יה למתי צפנת]]
** [[יצרי ראשית צרי]]
** [[יחו לשון חזות אישון]]
** [[שובי נפשי למנוחיכי (פיוט)|שובי נפשי]]
** [[יונה פותה]]
** [[יה אנה אמצאך]]
** [[אל איום שלח פדיום]]
** [[שטפוני דמעותי]]
** [[יעזוב רשע נתיבו]]
** [[מלך במעונך נשגב]]
** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
** [[אם עוונות יענו בנו]]
** [[לאט האל בעם נדכה]]
** [[אליך אלכה]]
** [[ליום להיטיב תקרא]]
** [[ירושלים למוגיך השקי]]
** [[ירושלים האנחי]]
** [[יונה נשאתה]]
** [[אלהי קדם מעונה]]
** [[יונות הושתו שכם]]
** [[יונה מה תהגי]]
** [[לכם בני ציון הכואבים]]
** [[יה מלאך שמך בקרבו]]
** [[יוני גאיות הומות בפחדן]]
** [[שבועה קבועה]]
** [[שכולה עכורה]]
** [[שנותינו ספו]]
** [[שולחה אמי בעוונותי]]
** [[שדודים נדודים]]
** [[שחורה ונאוה]]
** [[צור ישראל קדושו]]
** [[ציון וירושלים עד מה לא תרחמה]]
** [[צורנו הקשיבה]]
** [[צהלי יונה בתולת ישראל]]
** [[צר ומצוק מצאוני]]
** [[צדיק אתה ה' וישר משפטיך]]
** [[צמח בימינו תביא אלהינו]]
** [[צדקות אלהי אזכירה]]
** [[צדקנו אלהינו במשפטיך]]
** [[צוחתנו תשמעה]]
** סליחות מסידור רס&quot;ג:
*** [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*** [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]]
*** [[תפן להקשיב ממעונים]]
*** [[אזון שלש עשרה מדות]]
*** [[תאחר מיום זכרון]]
*** [[אשחר תשועתך]]
*** [[תהום השוטף על ראשי צפה]]
*** [[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]]
*** [[אל תתעלם מתחנתי]]
*** [[אביר יום העשור]]
*** [[אערוץ ביום צומי]]
*** [[אב הרחמן אשר הסליחה עמו]]
*** [[אחננה לך רחום]]
*** [[אמרתי נגזרתי]]
*** [[הרבינו לפשוע]]
** [[דרכי שבעה רועים]]

===נצ'ד אלרחמים===
*[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה]]
*[[אתאנו על שמך (פיוט)|אתאנו על שמך]]
*[[רחמנא רחם עלן בקל ויעבור]]
*[[הביטה וראה את אנחותינו]]
*[[למה יאמרו הגוים (פיוט)|למה יאמרו הגוים]]
*[[אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין]]
*[[רחמנא דא היא אוריתך]]
*[[אב הרחמן מלא רחמים]]
*[[רחמנא חטינן]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]]
*[[כשענית לאברהם]]
*[[רחמנא ענינן בהדא שעתא]]
*[[הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין]]
*מרנות:
**[[תורתא דמרביא]]
**[[ה' את הוא אלהא מלך]]
**[[אסתכל בעמך]]
**[[ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא]]
**[[ה' דבידיה אסו]]
**[[ה' דסגיאין רחמוהי]]
**[[ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה]]
**[[מרן דבשמיא מר על כל מרי]]
**[[את הוא אלהא דגלן]]
**[[ה' אלהא דכל דמטמר]]
**[[מלך עלמין דגלגלוהי]]
**[[אכן אתה אל]]
**[[במאי פומא נפתח]]
**[[הא כעיני עבדיא]]
**[[ה' אלהא את אמרת לכנישתא]]
**[[שלמא לכון שארא דישראל]]
**[[ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי]]
**[[אנא אלהי הנאדר]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[מכניסי רחמים]]</text>
      <sha1>ezayt9ffbusmmat2dr58956b08m1db8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101455</id>
      <parentid>3101400</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:21:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3101455</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21352" sha1="k66v7x8xgnqk2nfe5xusxae1j6bytby" xml:space="preserve">= תכלאל בלדי =

==תפילות חול==
*שחרית: [[אדון העולמים]]
*לשני וחמישי: 
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**לשני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
**לחמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]]
==תפילות שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכה דודי]]
**[[בר יוחאי]]
**[[יגדל]]
**לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*[[שלום עליכם מלאכי השרת|שלום עליכם]]
*[[אל אדון]]
*להכנסת ס&quot;ת: [[אהוב נגלה על הר סיני]]
*לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]], [[ישמח חתני]], [[קום חתן]]
*[[אדון עולם]]
*למוצ&quot;ש: [[אליהו הנביא]]
*לשבת זכור: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]]

==ראש חודש==
*לליל ר&quot;ח: [[שער הרחמים]]
==ד' צומות==
===עשירי בטבת===
*[[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*[[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*[[שעה עליון לקול אביון]]
*[[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]
===שבעה עשר בתמוז===
*[[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*[[אזי בבגדי אמרי דר מעוני|אז בבגדי]]
*[[שעה נאסר]]
*[[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*תחינה: [[ה' שטופה חטופה]]
===צום גדליה===
*[[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*[[יוקם דם עבדיך]]
*תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]]
===צום אסתר===
*[[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*[[יהירים קמו]]
*[[איך זרים אכזרים]]
*תחינה: [[ה' אויב גבר]]
===לד' צומות===
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]

==תשעה באב==
===ערבית===
*פתיחה: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]]
*קינות: 
**[[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
**[[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]]
**[[מדי שנה קינה]]
**[[על זה היה דוה לבנו]]
**[[על יום חורבן היכל מקודש]]
**[[אוי כי ירד אש]]
**[[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
**[[אליכם עדה קדושה]]
**[[אז בבית שביינו]]
**[[עורה נא ימינך רמה]]
**[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===שחרית===
*קינות:
**[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
**[[ירדתי לתחתיות]]
**[[דוק וחוג רעשו]]
**[[שכינה צועקת בהרע]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[דממו שרפים]]
**[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
**[[אך זה היום]]
**[[עד מתי ה']]
**[[איכה צאן ההרגה]]
**[[שאי קינה במגינה]]
**[[גרושים מבית תענוגיהם]]
**[[איך נוי שודד]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
**[[אלי עדתי והילילי]]
**[[שאו קינה בקול מרה]]
**[[איך ידידות נפשי]]
**[[שכורת ולא מיין]]
**[[יונה מה לך מקוננת]]
**[[יום אכפי הכבדתי]]
**[[אומללה יולדת השבעה]]
**[[איך נוי חטאתי השמימה]]
**[[אבכה ועל שוד זבולי]]
**[[יתומים היינו בארץ נכריה]]
**[[עיני עיני יורדה מים]]
**[[הרגת ביום אפך]]
**[[שומרון קול תתן]]
**[[קול יללה אשמיעה]]
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
**[[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]] (שלם)
**[[יום חובי ענה בי]]
**[[אמרה ציון איך יצאוני בני]]
**[[אח ועבד הדימוני]]
**[[ארץ צבי תפרש כפיה]]
**[[זכור ה' מה היה לאבותינו]]
**[[אהה ידועת מכאובות]]
**[[אמרה ציון מצאוני עווני]]
**[[לשכינה עלתה]]
**[[אללי לי אללי]]
*להוצאת ס&quot;ת:
**[[על היכלי אבכה]]
**[[על שוד היכלנו]]
**[[ספר אמרי שפר]]
**[[ספדי והילילי]]
**קינה על הספר: [[קומי וספדי תורה]]
**[[במקום אשרי העם]]
**[[במקום ישמחו השמים]]
*סיום:
**לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]]
**אחרי איכה: [[אז בבית שביינו]]
**נחמה: תרומם שפלה

===מנחה===
*[[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]]
*[[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]]
*[[אנא אב הרחמן אל עליון]]

==חופה==
*[[אהוב מהר המור]]

==הצדקת הדין==
*הצור תמים… אהוב הוא ה' אלהים אמת
*נצדיק דין אהוב
*הצור תמים… אהוב ירחמו
*[[רחם נא עליו]]
*צור ממעונו

==מספדות==
*אהובי וחמודי נסע וילך
*בזכרי יום הדין
*אהוב ירחמו שוכן ערבות
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפר
*אבכה ואקונן קינה אחר קינה
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפרה
*אהוב ירחמו מרעיף מטרים
*אהוב הוא ה' אלהים
*אהוב ירחמו שוכן מרומים
*נעימה בנשים

==רגלים==
*בשבועות ושמחת תורה לאחר הוצאת ס&quot;ת: [[אצולה לפנים]]
===ליל הסדר===
*בקידוש: [[תרומה הבדילנו]]
*[[דיינו]]
*בברכת אשר גאלנו: [[אתה גאלת את אבותינו]]

===תיקון הטל===
*[[שזופת שמש]]

===אזהרות===
*פתיחה: [[אמון יום זה]]
*מצוות עשה: [[שמור לבי מענה]]
*מצוות ל&quot;ת: [[בצל שדי אחסה]]

===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*ליום א:
**[[למענך אדיר באדירים]]
**[[ענה אתויים]]
**[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*ליום ב:
**[[למען אב עקד בן]]
**[[ענה תאבי ישעך]]
**[[אנא אל אחד ומבייש אומרי שנים]]
*ליום ג:
**[[מארוד וארפד]]
**[[ענה אוחזי ארבעה מינים]]
**[[אנא אל אחד הנקדש]]
*ליום ד:
**[[למען אב ידעך]]
**[[ענה אומני חוקה נסוכה]]
**[[אנא השם בכסאו]]
*ליום ה:
**[[למענך תקיף]]
**[[ענה איומה אמרתך לוקחת]]
**[[אנא המיחד לכבודו]]
*ליום ו:
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[למען אב נם יוקח נא]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ענה איומים בעוז]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*להושענא רבה:
**(לפני ההקפות אומרים פיוטים מהימים הקודמים)
**[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
**[[יה איום זכור היום]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[אלהינו שבשמים]]

===תיקון הגשם===
*[[שפעת רביבים]]

===שמחת תורה===
*[[מברך רחמנא]]
*[[אמונה יצרה]]
*[[אשר בגלל אבות]]
*[[שמחו בשמחת תורת משה]]
*[[אנה משה רחימא]]
*[[שמחו בשמחת תורה]]
*[[חדו חדו רבנן]]
*[[אשמחה בדודי]]
*[[סימן טוב יהיה לכל]]
*[[מפי אל]] (קצר)
*[[מפי אל]] (ארוך)
*[[כי בשם אדיר תצאון]]
==אשמורות==
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*[[קמתי ותדד שנתי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*[[בעת רצון תחנתי]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אבינו]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי|דעני לעשיקי]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]]
*[[ה' איה חסדיך הראשונים]]
*[[ה' שארית פליטת אריאל]]
*[[ה' מושיב יחידים]]
*[[אם אשמנו כתולע האדים]]
*מרנות:
**[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
**מתרצה ברחמים
**[[שומר ישראל]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים|רחמים בקשנו, חיים שאלנו]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[הושיענו למען שמך]]
*[[אבינו מלכנו אבינו אתה|אבינו מלכנו רחם עלינו]]
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*[[אם תאהב דרך]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]]
*י&quot;א בשחרית: [[שופט כל הארץ]]
*לתקיעת שופר:
**[[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]]
**[[המלך ה']], [[ה' בקול שופר]] (לסירוגין)
*סליחות לליל ב':
**[[יעלו לאלף ולרבבה]]
**[[רומה אלהים שמך לקדש]]
**[[בליל זה בראש השנה]]
**[[מנומם בעת קומם]]
**[[שירו לאל שיר חדש]]
**[[יום זה למול מלך ישפר]]
**[[ישראל עם קדוש]]

==יום כיפור==
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*[[יראים שלחוני]]
*סדר העבודה:
**פתיחה: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**פתיחה: [[אערוך מדברי דתי]]
**[[אתה כוננת עולם מראש]]
**[[שנת אורה שנת ברכה]]
**[[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**([[אבל בחטאינו]])
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
**([[תתמוך גורלנו]])
{{רקע אפור}}
*סדר העבודה הישן:
**פתיחה: [[אזכירה סדר עבודה]]
**[[אמוני לבב]]
**[[אשרי עין ראתה קדש הקדשים]]
{{סוף}}
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות]]
*[[אל נורא עלילה]]
*סליחות לנעילה:
**[[ידידיך מאמש]]
**[[את גומל מערבות]]
**[[בנשף קדמתי]]
**[[עם ה' השלחה]]
**[[עב קל ממרומיך]]
**[[אשר לו כל תפילה]]
**[[בני ישראל שמחו]]

===סליחות===
* פתיחה: [[בשם אלהי אברהם אפתחה]]
*ליל יום כיפור:
** [[משתחוים להדרת קודש]]
** [[ירצה עם אביון]]
** [[דלתיך הלילה]]
** [[ישראל בחירי אל ילדי איתניך]]
** [[יצורים וצפון חובם]]
** [[אשר לו ים וחרבה]]
** [[אלהים שחרתיך]]
** [[חרדתי ופחדתי מתגרת ידך]]
*ליום:
** [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
** [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]]
** [[רחמיך שאלתי]]
** [[יצו האל לדל שואל]]
** [[ילוד יעקב יצעק]]
** [[ימינך נושא עווני]]
** [[ידידי אל ברכוהו]]
** [[ביום זה כפור עוונינו]]
** [[ישראל עמך שמך במו קדש]]
** [[בעשור לחדש ביום בוא]]
** [[לשערי חסדיך]]
** [[ישראל עבדיך לפניך נאספים]]
** [[לכו נפיל פנינו]]
** [[יקירים אדירים]]
** [[שנאנים שאננים]]
** [[ידי דלים נחשלים]]
** [[יה שמך ארוממך]]
** [[יה למתי צפנת]]
** [[יצרי ראשית צרי]]
** [[יחו לשון חזות אישון]]
** [[שובי נפשי למנוחיכי (פיוט)|שובי נפשי]]
** [[יונה פותה]]
** [[יה אנה אמצאך]]
** [[אל איום שלח פדיום]]
** [[שטפוני דמעותי]]
** [[יעזוב רשע נתיבו]]
** [[מלך במעונך נשגב]]
** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
** [[אם עוונות יענו בנו]]
** [[לאט האל בעם נדכה]]
** [[אליך אלכה]]
** [[ליום להיטיב תקרא]]
** [[ירושלים למוגיך השקי]]
** [[ירושלים האנחי]]
** [[יונה נשאתה]]
** [[אלהי קדם מעונה]]
** [[יונות הושתו שכם]]
** [[יונה מה תהגי]]
** [[לכם בני ציון הכואבים]]
** [[יה מלאך שמך בקרבו]]
** [[יוני גאיות הומות בפחדן]]
** [[שבועה קבועה]]
** [[שכולה עכורה]]
** [[שנותינו ספו]]
** [[שולחה אמי בעוונותי]]
** [[שדודים נדודים]]
** [[שחורה ונאוה]]
** [[צור ישראל קדושו]]
** [[ציון וירושלים עד מה לא תרחמה]]
** [[צורנו הקשיבה]]
** [[צהלי יונה בתולת ישראל]]
** [[צר ומצוק מצאוני]]
** [[צדיק אתה ה' וישר משפטיך]]
** [[צמח בימינו תביא אלהינו]]
** [[צדקות אלהי אזכירה]]
** [[צדקנו אלהינו במשפטיך]]
** [[צוחתנו תשמעה]]
** סליחות מסידור רס&quot;ג:
*** [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*** [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]]
*** [[תפן להקשיב ממעונים]]
*** [[אזון שלש עשרה מדות]]
*** [[תאחר מיום זכרון]]
*** [[אשחר תשועתך]]
*** [[תהום השוטף על ראשי צפה]]
*** [[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]]
*** [[אל תתעלם מתחנתי]]
*** [[אביר יום העשור]]
*** [[אערוץ ביום צומי]]
*** [[אב הרחמן אשר הסליחה עמו]]
*** [[אחננה לך רחום]]
*** [[אמרתי נגזרתי]]
*** [[הרבינו לפשוע]]
** [[דרכי שבעה רועים]]

===נצ'ד אלרחמים===
*[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה]]
*[[אתאנו על שמך (פיוט)|אתאנו על שמך]]
*[[רחמנא רחם עלן בקל ויעבור]]
*[[הביטה וראה את אנחותינו]]
*[[למה יאמרו הגוים (פיוט)|למה יאמרו הגוים]]
*[[אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין]]
*[[רחמנא דא היא אוריתך]]
*[[אב הרחמן מלא רחמים]]
*[[רחמנא חטינן]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]]
*[[כשענית לאברהם]]
*[[רחמנא ענינן בהדא שעתא]]
*[[הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין]]
*מרנות:
**[[תורתא דמרביא]]
**[[ה' את הוא אלהא מלך]]
**[[אסתכל בעמך]]
**[[ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא]]
**[[ה' דבידיה אסו]]
**[[ה' דסגיאין רחמוהי]]
**[[ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה]]
**[[מרן דבשמיא מר על כל מרי]]
**[[את הוא אלהא דגלן]]
**[[ה' אלהא דכל דמטמר]]
**[[מלך עלמין דגלגלוהי]]
**[[אכן אתה אל]]
**[[במאי פומא נפתח]]
**[[הא כעיני עבדיא]]
**[[ה' אלהא את אמרת לכנישתא]]
**[[שלמא לכון שארא דישראל]]
**[[ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי]]
**[[אנא אלהי הנאדר]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[מכניסי רחמים]]

= סליחות (ישן) =

{{מקורות לסידור|סליחות כמנהג קהל קדוש תימנים, ירושלים תרמ&quot;ז; ליוורנו תרצ&quot;ט}}

הסליחות שלא מופיעות כיום ב[[סידור/נוסח תימן בלדי/מפתח הפיוטים|תכלאל]] מסומנות באמצעות *
===סליחות===
*א. [[בשם אלהי אברהם אפתחה]]
*ב. [[יעלו לאלף ולרבבה]]
*ג. [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]]
*ד. [[רחמיך שאלתי]]
*ה. [[משתחוים להדרת קודש]]
*ו. [[אלהים שחרתיך]]
*ז. [[יצו האל לדל שואל]]
*ח. [[יה למתי צפנת]]
*ט. [[לאט האל בעם נדכה]]
*י. מה יתרון לאדם *
*יא. [[יה מלאך שמך בקרבו|מלאך שמך בקרבו]]
*יב. [[אליך אלכה]]
*יג. [[ידי דלים נחשלים]]
*יד. [[ילוד יעקב יצעק|יליד יעקב יצעק]]
*טו. [[יצורים וצפון חובם]]
*טז. [[ליום להיטיב תקרא]]
*יז. [[יצרי ראשית צרי]]
*יח. [[יעירוני רעיוני]]
*יט. [[ירושלים למוגיך השקי]]
*כ. [[ירושלים האנחי]]
*כא. [[יונה נשאתה]]
*כב. [[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] *
*כג. ה' שמע נא *
*כד. [[אלהי קדם מעונה]]
*כה. אם אויבי *
*כו. אלהי הודיעני *
*כז. אפתח שפתי בנגינותי *
*כח. אל בית המלך *
*כט. סמר גבי *
*ל. ה' מה אדם *
*לא. [[שבועה קבועה]]
*לב. [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*לג. שני חיי ומאויי *
*לד. [[שחר קמתי להודות]] *
*לה. [[שופט כל הארץ]]
*לו. [[שחורה ונאוה]]
*לז. [[שנותינו ספו]]
*לח. שבת משושי *
*מ. הנשא והעיר פלאות *
*מא. אל דמי לכם ילדי איתני *
*מב. מדמי הלבבות *
*מג. משאת שיר וזמירות *
*מד. יונה זמריך הרבי *
*מה. [[יה שמך ארוממך]]
*מו. [[בליל זה בראש השנה]]
*מז. [[בזכרי על משכבי]] *
*מח. [[ביום זה כפור עוונינו|ביום זה כפור זדוננו]]
*מט. אשר יסד ארקים *
*נ. יצבתי עמודים *
*נא. יום ערום אעמוד *
*נב. לאיש כמוני *
*נג. [[כמפעלי צור גואלי]]
*נד. [[אם עוונות יענו בנו]]
*נה. [[דלתיך הלילה]]
*נו. [[בעשור לחדש ביום בוא]]
*נז. [[ידידיך מאמש]]
*נח. אנא בערכנו *
*נט. סליחה בקשתי *
*ס. ייושעון קהליך *
*סא. [[ידיד עליון]] *
*סב. יה שועת מתענה *
*סג. [[יחו לשון חזות אישון]]
*סד. [[יה אנה אמצאך]]
*סה. [[מנומם בעת קומם]]
*סו. [[ישן אל תרדם]] *
*סז. ה' מה נעמה *
*סח. יומם ולילה אפיל תחנוני *
*סט. בצר לי אקרא צור *
*ע. [[ה' בקול שופר]] *
*עא. [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]] *
*עב. יום לבי סבותי *
*עג. [[יה איום זכור היום]]
*עד. אבי יתומים מלא רחמים *
*עה. [[ימינך נושא עווני]]
*עו. שולמית בלי תרמית *
*עז. לך עיני צופיות *
*עח. כל מעשה ה' *
*עט. [[ישראל עם קדוש|ישראל עם קודש]]
*פ. מלא רחמים ונושא עוון *
*פא. יערבו לפניך *
*פב. [[שבעה שחקים לא יכלכלוך]] *
*פג. שחר קמתי גם נכלמתי *
*פד. היום יגאל *
*פה. [[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]] *
*פו. עובר על פשע ונושא חובה *
*פז. [[ישראל בחירי אל ילדי איתניך]]
*פח. [[אשר לו ים וחרבה]]
*פט. שבח בראש *
*צ. [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]]
*צא. מאזין לצעקה *
*צב. יה להלל *
*צג. אל מעון *
*צד. יבושר עם *
*צה. אות לטובה יעשה לי *
*צו. שועת דל הקשב *
*צז. רועה ישראל המפליא פלאות *
*צח. כל המיחלים לישע צורכם *
*צט. אל אל אשא עיני *
*ק. [[עם ה' השלחה]]

===נצ'ד אלרחמים===
רוב הפיוטים בתכלאל, נוסף סדר זה:
*אליך אתודה שוכן מעונים *
*אליך אתודה על עוונות ופשעים *
*אנוסה עדיך לבקש רחמיך *
*אלהי אזכירה ושינה אסירה *
*[[אליך ה' נשאתי עיני|אליך נשאתי עיני]]
*אשא עיני אקוד על אפים *
*אשוב אל ביתי *
*יה מתי תשבור *
*ירצה שוע קהל *
*אנא אלהי הנאדר *
*יגורתי מפני שמים קונה *
*אדרוש בוטח *
*אזמרך עליון בשובי ברציון *
*אנוסה בעזרה *
*דרכך היטיבי *
*יונה נודדת מקינה *
===סליחות לרס&quot;ג===
(כמו ב[[סידור/נוסח תימן בלדי/מפתח הפיוטים|תכלאל]])
===סדר עבודה לראב&quot;ע===
*[[אזכירה סדר עבודה]] *
*[[אמוני לבב]] *
*[[אשרי עין ראתה קדש הקדשים]] *
*[[לא אשם ולא אשים]] *
*[[אבל בחטאינו]] *
*[[תתמוך גורלנו]] *
*אל תעש עמנו כחטאינו *
===עוד סליחות===
*[[בעת רצון תחנתי]]
*[[אם תאהב דרך]]
*[[קמתי ותדד שנתי]]
*בשם ה' אל עולם *
*למוצאי יו&quot;כ: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו|המבדיל - יצו ה' חסדו]] *
*[[בני ישראל שמחו]]
*ורם על כל תהלה *
*אלהי האלהים שעה שועת כמהים *</text>
      <sha1>k66v7x8xgnqk2nfe5xusxae1j6bytby</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/גרמנית יהודית/א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733952</id>
    <revision>
      <id>3101333</id>
      <parentid>3101064</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T12:15:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3101333</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4457" sha1="8qaw4f0ntq6lblumb5yeghl2xsf1dpz" xml:space="preserve">(א) [א, א] &lt;קטע התחלה=א/&gt;אללע וויזהייט איזט פאן גאטט, עוויג איזט זיא בייא איהם:&lt;קטע סוף=א/&gt;

(ב) [א, ב] &lt;קטע התחלה=ב/&gt;ווער קאן דען זאנד דער אערדע אונד דיא טראפפען דעם רעגענס, ווער קאן דיא טאגע דער וועלט צעהלן?&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(ג) [א, ג] &lt;קטע התחלה=ג/&gt;ווער ווילל דיא העהע דעס היממעלס, דיא ברייטע דער ערדע, אונד דיא טיפע דעם אעערט אויסמעססן:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(ד) [א, ד] &lt;קטע התחלה=ד/&gt;דיזע אללע איבערטריפט דיא ווייזהייט, אונד איהרע איינזיכטען זינד אונערגרינדליך:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(ה) [א, ו] &lt;קטע התחלה=ו/&gt;ווער האט דער ווייזהייטס קוועללע ענטדעקט?{{ש}}וועם איזט איהר אורשפרונג קונד געטהאן ווארדן?:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(ו) [א, ח] &lt;קטע התחלה=ח/&gt;איינער איזטס, דער האכהייליגער אונד עהרפורכטספאללער גאטט, דער איבר איהרע טעטלע וואלטעט:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(ז)  [א, ט] &lt;קטע התחלה=ט/&gt;דיזער האטטע זיא אונערזוכט, בטראכטט אונד געלעהלט, אונד האטטע זיא איינגעטהיילט אין אלל זיינע ווערקע:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(ח) [א, י] &lt;קטע התחלה=י/&gt;ער גאֶט אויך ווייזהייט אויף יעדען קרעאַטור נאך זיינער אייגנזיכֿט, רייכֿרעס מאָאס אבער אויף דיא, דיא איהם פֿירכֿטען:&lt;קטע סוף=י/&gt;

(ט) [א, יא] &lt;קטע התחלה=יא/&gt;דיא פֿורכֿט גאטטעס איזט עהרע אונד רוהם, וואָננע אונד איינע פֿעסטליכֿע קראָנע:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(י) [א, יב] &lt;קטע התחלה=יב/&gt;דיא פֿערעהרונג גאטטעס ערפֿרייעט דאס הערץ, שענקט הייטערקייט אונד פֿערגניגען אונד לאנגעם לעבן:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(יא) [א, יג] &lt;קטע התחלה=יג/&gt;דעם פֿראממען געהט עס דאך אם ענדע וואָהל, אונד נאך אים טאָרע ווירד ער גנאדע פֿינדן:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(יב) [א, יד] &lt;קטע התחלה=יד/&gt;דער ווייזהייט אנפֿאנג איזט ג[א]טטעספֿורכֿט, זיא ווירד אים מוטטערלייבע מיט דען גאטטעספֿערעהרערן געשאפֿפֿען:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(יג) [א, טו] &lt;קטע התחלה=טו/&gt;בייא דען ווהארהייט-ליבענדן האט זיא איין עוויגע וואהנונג אויפֿגעשלאגען, אונד פֿאנד בייא איהרען נאכֿקאָממן גלויבן:&lt;קטע סוף=טו/&gt;

(יד) [א, טז] &lt;קטע התחלה=טז/&gt;גאטטעספֿורכֿט זעטיגעט מיט ווייזהייט, זיא טרענקט דיא מענשן מיט איהרעם גוועכֿס:&lt;קטע סוף=טז/&gt;

(טו) [א, יז] &lt;קטע התחלה=יז/&gt;זיא פֿיללעט איהר הויז מיט קענטניס, אונד אללע שאֶטצע מיט איהרן פֿריכֿטען:&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(טז) [א, יח] &lt;קטע התחלה=יח/&gt;דיא קראָנע דער ווייזהייט איזט גאטטעספֿורכֿט, זיא ברינגעט פֿרידען אונד דויערנדע געזונדהייט:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(יז) [א, יט] &lt;קטע התחלה=יט/&gt;זיא איזט איינע פעסטע שטיצע, דענן דיא זיך אן איהר האלטען, אונד ווער זיא בעזיצט דעסן רוהם ווירד דורך זיא ערהעהט:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

(יח) [א, כ] &lt;קטע התחלה=כ/&gt;דיא וואורצעל דער ווייזהייט איזט עוויגע גליקזעליגקייט, אונד איהרע צווייגען לאנגעס לעבן:&lt;קטע סוף=כ/&gt;

(יט) הייל דעם מאַננע! דער אין איהר נאכֿדענקט, זיא איזט איהם וועהרטר אלס אללע שאֶטצע:

(כ) הייל דעם מאננע דער זיך צו איהר העלט, אונד נאך איהרער פֿאָרשריפֿט האנדעלט:

{{לא נשלם}}

קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36413&amp;st=&amp;pgnum=17

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>8qaw4f0ntq6lblumb5yeghl2xsf1dpz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/לוח הפיוטים/אשכנז</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1734033</id>
    <revision>
      <id>3101388</id>
      <parentid>3024125</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:51:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[שיחה:סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים]] לשם [[שיחה:סידור/לוח פיוטים/אשכנז]]</comment>
      <origin>3024125</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32960" sha1="6fapvuouv04pw5hsbrrh8qgtjttvv5a" xml:space="preserve">== סדר הסליחות בעשרת ימי תשובה למנהג פוזנא-הורודנא ==

מה שהבאת שני מנהגים ב&quot;ה עשי&quot;ת&quot; זו טעות.
העניין הוא שבמנהג זה הסליחות בעשרת ימי תשובה תלויים גם בתאריך, ואף פעם לא אומרים את כל הסליחות.

וכך הסדר הראוי:
במקביל ליום שלישי של סליחות יש להביא גם את הסליחות המצויינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שלישי של עשי&quot;ת וגם את המצויינות כסליחות ליום רביעי (וכדי למנוע בלבול יש לציינם לפי תאריך: ה' תשרי, ו' תשרי).
ובמקביל ליום רביעי של סליחות יש להביא את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום חמישי של עשי&quot;ת המכונה &quot;יום הגזירה&quot; (ז' תשרי),
ובמקביל ליום חמישי של סליחות יש להביא '''רק''' את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שישי של עשי&quot;ת.

ויש להוסיף הערות:
ביום שני של עשי&quot;ת יש להעיר שכשזה בה' תשרי (שחל ביום שני בשבוע) אז אומרים את הסליחות לה' תשרי המובאות כאופן הראשון ביום שלישי של עשי&quot;ת (ולענ&quot;ד זה האופן היחיד שאומרים את הפזמון של יום זה, ומה שנדפס בסליחות שכשחל יוה&quot;כ בשבת או ביום שני לא אומרים זאת - זו טעות לדעתי וצריך לומר &quot;ביום ד&quot; במקום &quot;בשבת&quot; [והטעות כנראה הגיעה על ידי שמישהו כתב ד באופן שנראה ז, והמעתיק שאחריו כתב &quot;בשבת&quot; במקום &quot;ביום ז&quot;] אבל למעשה בעקבות הכתוב בסליחות נהגו גם במקרה זה לא לומר פזמון זה, וכך כתוב בפנקס פוזנן [נדפס בספר &quot;ברכה למנחם&quot; עמוד 273] שבכל אופני הקביעות לא אומרים פזמון זה והדפסתו בסליחות של מנהג פוזנא הוא טעות).
וביום שלישי צריך שיצויין שהאופן הראשון הוא בה' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת כשהוא בימים רביעי או שישי, אבל אומרים את הפזמון של האופן השני), והאופן השני הוא בו' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת כשהוא בימים ראשון או שלישי, אבל כשו' תשרי הוא יום רביעי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת [דהיינו כשהוא ביום רביעי בשבוע] אז אין נאמרים בו סליחות אלו).
ולגבי ימים רביעי וחמישי יש לציינם בלי תאריך בחודש, ורק להעיר שכשהם חלים בימים חמישי ושישי (שאז הם ו' ז', ולא כבשאר הקביעויות שהם ז' ח') אז חלק מהפיוטים מוחלפים ביניהם [כמבואר באריכות בפנקס בעמוד המצויין והעמוד שאחריו]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-26933-23|&amp;#126;2025-26933-23]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-26933-23|שיחה]] 02:42, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

:תודה רבה על המידע החשוב! אני עדיין לא בטוח שמה שכתוב בלוח זו טעות, התבססתי על &quot;סדר סליחות לימים נוראים כמנהג פוזנן והוראדני ועוד קהילות רבות&quot; ווילנא תרנ&quot;ט. בדף עג-א (עמ' 145), לאחר הסליחות ליום חמישי של עשי&quot;ת, מובא שם סדר הסליחות האחרון ולפניו כתוב: &quot;בקצת מקומות נוהגין לומר אלו הסליחות ביום חמישי של עשי&quot;ת ע&quot;כ הצגנום ג&quot;כ פה כסדר&quot;. לכאורה מוזכרים כאן 2 מנהגים ששניהם אינם זה שבפנקס. כנראה שכבר כשהוא נכתב לא היה זה המנהג בכל הקהילות של ענף זה, כי אני רואה שכתוב שם: &quot;נ&quot;ב: '''בפוזנא''' כשחל ר&quot;ה בשבת אז אומרים זה הסדר ביום ד' של ימי התשובה&quot;, ומסתבר שהכוונה להבדיל מהקהילות האחרות בנות אותו ענף, ולא מאלו שהיה להן בכלל סדר אחר. ובכלל, במידה וה&quot;נ&quot;ב&quot; מציין הוספה מאוחרת לפנקס, אני תוהה למה הכותב המקורי לא טרח כלל לציין שהסדר שהוא מביא ליום ד' רלוונטי רק לשנים שבהן ר&quot;ה חל בשבת (גם חילופי הפזמונים כתובים בנ&quot;ב, אם כן בגוף הפנקס לא הוזכר שום רמז לחילוף כלשהו). למרות זאת מסתבר שהמנהג של פוזנא הוא המנהג ה'מקורי', אחרת קשה להסביר איך 'צמח' סדר סליחות ליום נוסף של עשי&quot;ת. אף על פי כן אני מתלבט אם הלוח צריך להציג דווקא אותו. אני מקווה ללמוד קצת יותר טוב את פרטי המנהג שמוזכר שם כדי שיהיה לי יותר ברור מה כדאי לעשות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:19, 28 בספטמבר 2025 (IDT)
::לאחר מחשבה נוספת הבנתי שחלק ממה שכתבתי היה טעות. זה לא תמוה שכותב הפנקס לא הזכיר חילופים, לגביו &quot;יום ד' של עשי&quot;ת&quot; זהו תאריך ולא מספר של יום סליחות, אז לא חילוף. וגם, מקודם ראיתי רק את מהדו' פיורדא תקע&quot;ז שבה סדר הסליחות האחרון מכונה סתם &quot;סליחות לעשרת ימי תשובה&quot;, ואת מהדו' וילנא שבה הוא מובא כסדר אחר ליום ה' (וכך זה גם במהדו' ורשא תרל&quot;ט), והסקתי שמנהג פוזנא כבר לא רווח בעידן הדפוס. אבל עכשיו ראיתי שבמהדו' קרטשין תרי&quot;ז ויוהנסבורג תרכ&quot;ד הן מכונות &quot;סליחות ליום ששי של עשי&quot;ת&quot;. ואולי גם המנהג הנוסף שמובא במהדו' וילנא וורשא אינו באמת מנהג שלישי, אלא הכוונה למנהג פוזנא, והמדפיסים קיצרו ולא פירטו את שינויי המנהגים בשאר הימים כי מבחינתם זהו מנהג מישני. אם זה נכון, אז הלוח אכן לא מדויק. לאור זאת אני מתכוון לתקן. לגבי החילוף בפזמון אני נוטה להתעלם (הלוח לא מתיימר להיות מפורט עד כדי כך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:58, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
:::לאור מה שכתבת, אם אני מבין נכון את הכתוב בפנקס, הכוונה היא שאכן אחד מימי הסליחות מתבטל אם חל בשבת, אבל אם יום ששי מעשי&quot;ת (ח' בתשרי, שמכונה ברוב המנהגים חמישי בתשובה) חל בשבת, לא רוצים לבטל את הסליחות שלו, שנחשבות בדרך כלל חשובות במיוחד, בגלל הסליחה אזכרה אלקים ואולי מעוד סיבות, ולכן כשחל ר&quot;ה בשבת, שאז יחול גם ח' בתשרי בשבת, מבטלים את הסליחות של יום ד' מעשי&quot;ת, ומחלקים את הסדר של יום ו' בין יום ד' ויום ה'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:00, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
::::הסרתי את ההוראה על פרטי המנהג, לדעתי עדיף ללא פירוט מאשר פירוט חלקי ולא מדוייק, ואולי באמת אין טעם להעמיס על הלוח את כל פרטי-הפרטים של המנהג, בסופו של דבר הייעוד שלו הוא בעיקר להציג רשימות של הפיוטים שקיימים בכל המנהגים שנדפסו, ו&quot;תפסת מרובה לא תפסת&quot; (כמו שאין פירוט על סדרי ההושענות של מנהג פולין לפי שנים וכו' וכו'). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:05, 30 בספטמבר 2025 (IDT)

== העברת הלוח ==

שלום!{{ש}}
העברתי את הלוח אל המאגר עצמו, על מנת להגדיל את החשיפה והתועלת הפוטנציאלית.{{ש}}
יצרתי אותו כדי שישמש כלי עזר בעריכה, בסופו של דבר הוא התפתח יותר ממה ששיערתי, אז אני חושב שכאן מקומו.{{ש}}
מאחר שזה לא 'טקסט' רגיל של ויקיטקסט אני משער שיהיה יותר נכון שהוא יהיה חלק מהמפתח של סידור אשכנז ולא דף ראשי.{{ש}}
תודה ל[[מש:בן עדריאל|בן עדריאל]] על כל ההוספות-שיפורים-תיקונים-דיוקים, ולשאר העורכים שתרמו/יתרמו. {{ש}}
בשלב זה הוצאתי ממנו את סדרי הסליחות שנהגו בקהילות שונות באופן מקומי והעברתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף אחר]], הן משום שנראה לי שהחלק הזה עדיין בהתהוות, והן משום שאני מסופק אם הוא מתאים להיות חלק מהמפתח של המחזור.{{ש}}
מציע להפיץ את הקישור ללוח אצל המתעניינים בנושא, פורומים, אתרים ייעודיים, ע&quot;מ להגדיל את התועלת שלו ולעודד עורכים פוטנציאליים להשתתף ולהרחיב את המאגר.{{ש}}
בברכה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:16, 18 בינואר 2026 (IST)

== עיצוב לוח היוצרות ==

שלום ל[[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]]!{{ש}}
כנראה נכון לצמצם למינימום את החלוקה בין המנהגים.{{ש}}
אולי כדאי לאחד גם בימים בהם יש רק הבדלים קלים ולסמן את ההבדלים,{{ש}}
אני מתכוון בעיקר למקרים שבהם במנהג אחד אומרים את '''כל''' הפיוטים הנאמרים גם בשני, אלא שמוסיפים עליהם. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:36, 20 בינואר 2026 (IST)
:אני נוטה שלא לאחד במקרים האלה, כי אני חושש שזה יבלבל יותר מאשר יבהיר, אבל אפשר לחשוב על זה עוד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:25, 21 בינואר 2026 (IST)
::העניין הוא שבאופן הזה מציגים מערכת שלמה, כאשר כביכול באחד המנהגים (אשכנז בדר&quot;כ) מדלגים על חלק מהפיוטים (ואולי מבחינה היסטורית זה אכן כך). זה די דומה למצב בחלק מהקרובות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:48, 21 בינואר 2026 (IST)

== פיוטי דיברות ==

אני תוהה אם דף [[פיוטי דברות]] צריך להופיע בלוח, מכיון שלפי הידוע לי (אשמח לקבל מידע אחר) הם לא הגיעו לדפוס, והלוח מגביל את עצמו כרגע לפיוטים שהגיעו לדפוס. אני חושב שכדאי כרגע לשמור על ההגבלה הזו בגלל שאחרת זה יהיה 'דבר שאין לו קצבה'. אגב, בלי קשר, אני ממש בעד שהפיוטים האלה יהיו בוויקיטקסט. הם מאוד חשובים, מזמן רציתי להעלות אותם ואולי אפילו התחלתי קצת לעבוד על זה, אבל אני מוגבל בגלל שאני לא בקיא בדקדוק של הארמית במידה מספיקה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:49, 20 בינואר 2026 (IST)
:אף אני סובר כמוך, כמו שכתבתי בתקציר העריכה [[מי:הבדלים/2978242|כאן]] (אגב, יש מעט פיוט דיברין אחד שעוד הגיע למנהגי מהרי&quot;א טירנא, אבל הספיק להישמט מהמנהג עד הדפוס, למרות שבד&quot;כ דפוסי פולין מייצגים די בנאמנות את מהרי&quot;ט). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:12, 21 בינואר 2026 (IST)
::בעיקבות הדיון עשיתי משהו שכבר תכננתי מזמן לעשות, והוספתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|נספחים]] לוח עבור הפיוטים שהיו בכתבי יד של מנהגי אשכנז וצרפת ולא שרדו עד הדפוס. סביר להניח שייקח זמן רב עד שהלוח הזה יושלם אבל אפשר להתחיל מלשים שם קישורים לפיוטים שכבר נמצאים בוויקיטקס (התחלתי). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:16, 21 בינואר 2026 (IST)

== סליחות לנעילה במנהגי אשכנז המערבי ==

יש רק את רשימת הפזמונים כפי שהיא נהוגה כיום, אבל יש סדרים אחרים שנדפסו בדפוסים הישנים (זה מאד תלוי במה אמרו בימי הסליחות). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 02:22, 21 בינואר 2026 (IST)

== פיוט אתה הוא אלקינו למנהג עלזאס ==

במנהג עלזאס נוהגים לומר אותו בכל תפילות הימים נוראים שיש בהן קרובה. זה גם נדפס בחלק מהמקומות במחזור לינעוויל תקנ&quot;ז ובחלק ממחזורי רעדלהיים (לדוגמא מחזור יו&quot;כ תרכ&quot;ח), וזאת גם הסיבה שפיוט זה נדפס בכמה מהדורות סליחות כמנהג עלזאס. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 03:07, 21 בינואר 2026 (IST)

== החלפת הזולתות בשבתות הספירה ==

[[מש:Yack67]], בסידורים הכותרת היא 'שבת שניה' ו'שבת שלישית' בהתאמה. נכון שמחליפים את הפיוטים כדי להתאים לשבת בהר, אבל לענ&quot;ד הנסיון לשקף את ההחלפה בלוח כאן יהיה יותר מבלבל מאשר מועיל. באותו אופן, לא מופיעות כאן בדף הנחיות להחלפת הפיוטים כשר&quot;ה חל בשבת. כמה שאני מבין, עדיף לשמור את הלוח הזה כסוג של מפתח קישורים לכל הפיוטים במנהג אשכנז, איש על מקומו כפי שנדפס, ואת ההנחיות המפורטות לאמירת הפיוטים והחלפתם וכו' לשמור לדפי המחזור. שים לב שיש לכל פיוט גם דף מחזור שבו הוא משולב בתפילה, ושם יש הנחיות מפורטות, כמו למשל [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)]]. בברכה, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:48, 21 בינואר 2026 (IST)

:בסדר אבל יש גם קהילות שמהפכים הסדר לא קשור לפרשת בהר וכן מנהג פפד&quot;ם, וזה כתוב בסדורים (לדוגמא סדר עבודת ישראל מערבי עמ' 713). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:59, 21 בינואר 2026 (IST)
::: מעניין דף השילוב אבל גם על זה יש מה להגיד לדוגמא זה בעייתי בעיני שבדף שאמור לשקף נוסח אשכנז המערבי מופיע פסוק &quot;גואלנו&quot; לפני ברכת &quot;גאל ישראל&quot; ואפילו בלי סוגריים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:03, 21 בינואר 2026 (IST)
::::לגבי הזולתות, אתה צודק. ראה איך שכתבתי עכשיו בדף, נראה לי שזה עדיף כך.
::::לגבי הדפים משובלבים. באופן כללי יש באתר מערכת כפולה של דפים - דף המוקדש לכל פיוט בפנ&quot;ע, בלי התפילה (ולפעמים כוללים קטעים שלא נאמרים באשכנז וכד'), ודפי מחזור שבהם הפיוטים משתלבים בתפילה בהתאם למנהגי אשכנז. דפי הפיוטים מופיעים בלוח שכאן, ודפי המחזור מקושרים כולם מהדף הראשי של [[סידור/נוסח אשכנז]]. דפי המחזור מבוססים על לקיחת הנוסח הראשי של נוסח הקבע שיש בויקיטקסט, בלי הבדל בין מ&quot;א המערבי והמזרחי, ולכן מטבע הדברים יש חילופי נוסח שלא משתקפים שם עדיין. מ&quot;מ הוספתי עכשיו סוגרים ל'גואלנו' כמו שציינת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:22, 21 בינואר 2026 (IST)
:::::כן עכשיו יותר טוב בהחלט תודה. זה חשוב כי כיום ברוב מקומות בארץ ובאמריקה נוהגים בזה כמנהג פפדם וכך מופיע בדרך כלל במחזורים היוצאים לאור בימינו. בעומק העניין מסדרי הסידור לא חרו כ&quot;כ טוב את המונח כי בעצם זה יכול להיות אפילו שבת רביעית, אבל מה לעשות.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:50, 21 בינואר 2026 (IST)

== מנהג מגנצא ==

חוששני שלגבי מנהגי מגנצא קיימת הבעיה שעלתה באשר לפיוטי הדברות, משום שלמיטב הבנתי המנהג הזה נכחד עם גירוש יהודי העיר בשלהי המאה ה-15. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:03, 22 בינואר 2026 (IST)
:צריך להבדיל בין שני דברים: מנהג מגנצא הקדום, על הפיוטים המיוחדים לו, אכן בטל ברובו עם הגירוש במאה ה-15. אבל, גם לקהילת מגנצא בעת החדשה היו מנהגים ייחודיים לה (חלקם שימור של מנהג מגנצא העתיק, חלקם חדשים). בתחום הפיוטים הוא התמצה בסדר שונה של פיוטים, ומבלי פיוטים ייחודיים לו. לחלק ממהדורות סידור &quot;שפת אמת&quot; נספח קונטרס 'מנהגי ק&quot;ק מגנצא' (הקונטרס מצוי, בנפרד, באוצר החכמה), והוא נדפס בשנית עם הערות בירושתנו כרך ו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:08, 22 בינואר 2026 (IST)
::אכן נשמרתי לכלול רק דברים שמופיעים בסידור הנ&quot;ל.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:10, 22 בינואר 2026 (IST)
:::אגב, מחבר המאמר הנ&quot;ל בירושתנו, משער שמנהגי מגנצא הללו אין מקורם במסורת כלשהי, אלא הם נוצרו באופן יזום לפי הפרטים הנזכרים בספר מהרי&quot;ל הנדפס כמנהג מגנצא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:17, 22 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המידע החשוב, ותודה ל[[מש:Yack67]] על התרומה הרבה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:25, 22 בינואר 2026 (IST)

== מחזור אלטונא תקל&quot;ב ==

{{א|בן עדריאל}}, כהמשך לתקציר העריכה שלך, מחזור אלטונא תקל&quot;ב נמצא [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012514960205171/NLI?volumeItem=3 כאן] (הקישור ישירות לחלק ב' הרלוונטי) אלוה מני עד אכן מצורף שם למי שברך לחתן בראשית בדף קמד ע&quot;א. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:16, 8 במרץ 2026 (IST)
:{{א|מו יו הו}}, תודה רבה! חפשתי בה&quot;ב ובאוצה&quot;ח ויש שם רק כרך א, ובגוגל ספרים לא מצאתי, ושכחתי לבדוק בספה&quot;ל... אני רואה ששם יש גם את יתר הפיוטים שמזמרים לחתן בפולין. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:27, 8 במרץ 2026 (IST)

== מערבית ראש השנה ==

לפי מחזור שבאתר הספרייה הלאומית נקרא: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001674590205171/NLI#$FL39256222 מחזור מנהג אשכנז המערבי (וורמיזא) לימים נוראים ולסוכות] עמ' 138 אמרו  כסא אורי וישעי בלילה הראשונה (המופיע כאן בליל שני) ו[[מלך אמיץ כח רב עלילה]] בלילה השנייה. [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 02:29, 18 באפריל 2026 (IDT)
:ככלל, הלוח הזה מייצג את מנהג אשכנז ה'ממוסד', כפי שהוא מתבטא בדפוסים. לפני עידן הדפוס היה גיוון גדול בהרבה בפיוטים שנאמרו ובסדריהם. במקרה של מנהג וורמייזא, המנהג הממוסד, כפי שמופיע בספרי המנהגים של הקהילה וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=2 קונטרס הנדפס] של הפיוטים המקומיים, תואם את המופיע כעת בלוח. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:48, 20 באפריל 2026 (IDT)

== המנהג בא&quot;י ==

לציין את אלה שאומרים כשיש יום טוב אחד [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 17:04, 2 ביוני 2026 (IDT)

:כפי שנכתב כבר למעלה, אני בעד שלא להרבות בפירוט, אין לדבר סוף ותמיד יהיה מה להוסיף ולפרט: חילופי פיוטים בחגים מסוימים כשחלים בשבת, סדר הושענות לכל שנה מנהג מזרחי, התנגשויות של יוצרות, חילופים בסליחות לעשי&quot;ת בחלק מהשנים למנהגי מזרח אשכנז, כל מיני תתי-מנהגים ומנהגים משולבים ומקוצצים וכו' וכו'. אבל אני לא כופה את דעתי ובהחלט מבין שאפשר גם לחשוב אחרת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:42, 2 ביוני 2026 (IDT)
::הכל כבר מופיע בסידור. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:03, 2 ביוני 2026 (IDT)
:::גם אני חושב שפירוט המנהגים ברמה הזו יכול להופיע בדפי הסידור והמחזור (ואולי גם בתבניות המידע בדפי הפיוטים עצמם). באופן כללי, כמעט תמיד אומרים בא&quot;י את פיוטי היום הראשון, למעט בחלק מפיוטי שמחת תורה. כך נראה לי שנהוג ברוב הקהילות בארץ שאומרות פיוטים. (אגב, במנהג איטליה זה לא כך, והקהילה בארץ בחרה לעצמה לעתים דוקא את פיוטי היום השני.) [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:04, 3 ביוני 2026 (IDT)
::::להשלמת הנושא:
::::בנוסף לשמחת תורה יש שאלה על הקרובה ב-ז' של פסח כשחל ח' של פסח בשבת (שבחו&quot;ל מחליפים כדי לומר בח' היוצר והקרובה של ר' שמעון הגדול), אותה שאלה נשאלה גם בחו&quot;ל לגבי קהילות (חסידים) שלא אומרים פיוטים בברכות קריאת שמע, עיינו ליקוטי מהרי&quot;ח. למסקנה שמה אומר כן להחליף משום לא פלוג, אבל למעשה בקהילות משמרת אשכנז לא מחליפים. אין לי ידע על קהילות אחרות בארץ שאומרות פיוטים מה עושים בשנה כזו.
::::בשנה כזו לכאורה יש גם נושא למנהג המזרחי איך לחלק הפיוטים לשבתות העומר מכיון שיש שבת נוספת, אבל לא נראה לי ששום קהילה בארץ אומרת בפועל פיוטים אלו, זה יותר כמו לשאול מה לא לומר (עקרונית אפשר למצוא פיתרון עם האהבות והגאולות האחרות שבכה&quot;י והזולתות של המנהג המערבי לחדש אייר). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:05, 3 ביוני 2026 (IDT)

== מהו פיוט ==

חשבתי שאוכל לחסוך את ההסבר, אבל נראה שהוא נצרך, אז הנה:
* קטעי פיוטים המשוקעים בתפילה אינם נחשבים פיוטים ואין מקומם כאן. אני מתנגד גם ליצירת דפים נפרדים עבורם, מכיון שהם לא נחשבים למשהו שלם בפני עצמו: בעבר הם היו (ברוב המקרים רק לפי תיאוריה) '''חלק''' מפיוט, וכיום הם '''חלק''' מברכה. היוצא מן הכלל היחיד בעניין זה הוא &quot;אל אדון&quot; שעד היום הוא נותר בתודעת הציבור כ'פיוט', מה שבא לידי ביטוי בכך שמדפיסים אותו כקטע בפני עצמו המחולק לסטרופות וברוב הקהילות (אולי כולן?) אומרים אותו בניגון. לאור זאת התלבטתי לגביו, הנטייה שלי היתה להשמיט אותו, אבל {{א|בן עדריאל}} שם אותו, אז לא התנגדתי. 
* אב הרחמים (שניהם) הם לא פיוט אלא תפילה הכתובה בפרוזה גבוהה, קצת חריזה לא הופכת אותן אוטומטית לפיוט. 
* לגבי אין כאלהינו אפשר להסכים שבסגנונו נראה כמו פיוט, אם כי פשוט מאוד, מאידך הוא נאמר רק כהקדמה לפיטום הקטורת. אני אישית מעדיף שהוא לא יהיה כאן. 
* אל ארך אפים הוא היחיד שאולי אפשר לשקול להחשיב לפיוט, בעיקר בשל ההיסטוריה שלו, גם אם כן, מאחר שזה לוח למנהג '''אשכנז''' יהיה נכון יותר לשים אותו במסגרת הסליחות.
* שומר ישראל הוא בפירוש '''כן''' פיוט: במנהגי כל עדות ישראל הוא חלק מפיוטי מסגרת הסליחות לימי התשובה, במנהג אשכנז הוסיפו לאומרו גם אחרי התפילה בתענית ציבור, המנהג לאומרו כל יום הוא יחסית 'חדש', ורק במזרח אשכנז. 
* באופן כללי בנושא הזה צריך להפעיל שיקול דעת בריא, קטע תפילה שברור כי רוב האנשים שנשאל לא יחשיבו אוטומטית לפיוט, בדרך כלל לא מתאים לכאן. במבחר השירה של בראדי (תרפ&quot;ב) מביא בתחילת הספר כמה קטעים מהתפילה (כמו רבון כל העולמים ומלכויות זכרונות ושופרות) אבל ברור שהם לא עונים להגדרה הזו כאן. בנוסף, יש לשים לב שכאשר עורך מכין דף כזה שבו יש מקום לשיקול דעת, לא רק ההחלטה מה לשים בו נחשבת 'החלטה' אלא גם ההחלטה מה '''לא''' לשים בו היא 'החלטה', ומכיון שהיו כאן עורכים שערכו את הדף הזה באופן מקיף והחליטו על פי שיקול דעתם מה להכניס ומה להשאיר בחוץ, הרי שכאשר באים לעשות בו שינוי משמעותי, במידה מסוימת כבר קיימת התנגדות-פסיבית לשינוי הזה, ולכן מן הראוי להעלות את השאלה לדיון. אגב, זה נכון גם לגבי דפים אחרים שעריכתם נשלמה, ואפילו לגבי דפים שרק עורך אחד עבד עליהם, מכיון שבשאלות של שיקול דעת נהוג לתת עדיפות לדעתו של יוצר הדף.
[[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:15, 12 ביולי 2026 (IDT)
:אני מצטרף לנקודות שהעלה {{א|מו יו הו}}. על הנקודה הראשונה אני אוסיף שבהרבה מקרים קטעי תפילה הם ב'תחום האפור', וכנראה נכתבו בתקופה שבה עוד התעצבו תפילות הקבע מצד אחד, ויש כבר ניצנים של תקופת הפיוט מצד שני (אקרוסטיכון לא מדויק או לא שלם, מקצב חלקי). גם תפילות החגים וכד' כתובות בפרוזה גבוהה יחסית לתפילות החול. שאלת קיומם או אי-קיומם של מאפיינים פיוטיים בקטעים כאלה היא בעיני נושא לחוקרים של התפתחות התפילה, אבל אני לא חושב שבויקיטקסט, ומנקודת המבט של הדורות האחרונים, צריך להתיחס אליהם כפיוט. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:58, 13 ביולי 2026 (IDT)
::גם לפי התנאים האלו אין לי ספק שאדם מן השורה יזהה 'אין כאלהינו' כפיוט יותר מ'אל אדון'. גם הוא נוהגים בהרבה קהילות לשיר, ויש (חסידים) ששרים אותו בין הזמירות לסעודה שלישית. הופעתו לפני פיטום הקטורת היא שהיא מקרה, שהרי הפוסקים אינם מקשרים ביניהם (וקיימות כמה השערות על מקומו המקורי), וגם אם לא וכי פתיחה היא לא סוג רווה של פיוטים?
::אני יודע שהעמוד הזה לא שלי ואין כוונתי כאן אלא להציע, בהבנה מתחילה שההחלטה בסוף לא תהיה שלי. ואף כתבתי כן במפורש אז בתקציר עריכה. אבל אני רואה ששיטה זו הרבה יותר יעילה מהעלת דברים בדף השיחה. אם הייתי מחכה לתשובה כאן שני הנושאים שפתחתי למעלה עדיין לא היו מקבלים מענה, אבל אם אני ממחיש את ההצעה זה מטופל תמיד בזמן קצר. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:30, 13 ביולי 2026 (IDT)
:::אני גם מוכן להסכים ש'אין כאלהינו' הוא פיוט, ונטייתי היא שגם 'אל אדון' נותר במקום מובחן יותר מיתר הברכה ולא נטמע בה.
:::ביחס לנקודה האחרונה – מסכים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:42, 13 ביולי 2026 (IDT)
::::אני חושב שאפשר לסכם שהפיוטים שלרוב הדעות כאן (לפחות 2 מתוך 3) הפיוטים שראויים להתווסף הם: אל אדון, אין כאלהינו, שומר ישראל. אז אוסיף אותם. תודה {{א|Yack67}} שהעלית את הנושא וכך הגענו לסוג של מסקנה לגבי הרכב רשימת 'כל השנה' (כמובן שאם מישהו רוצה להמשיך את הדיון זה בסדר). אגב, היתה לי טעות מקודם כי חשבתי שה&quot;אל ארך אפים&quot; שהיה כאן היה [[אל ארך אפים אתה]] ולא [[אל ארך אפים ורב חסד ואמת]], ומה שכתבתי למעלה התייחס אל הראשון ולא אל השני. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:21, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>6fapvuouv04pw5hsbrrh8qgtjttvv5a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101392</id>
      <parentid>3101388</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:52:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[שיחה:סידור/לוח פיוטים/אשכנז]] לשם [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/אשכנז]]</comment>
      <origin>3024125</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32960" sha1="6fapvuouv04pw5hsbrrh8qgtjttvv5a" xml:space="preserve">== סדר הסליחות בעשרת ימי תשובה למנהג פוזנא-הורודנא ==

מה שהבאת שני מנהגים ב&quot;ה עשי&quot;ת&quot; זו טעות.
העניין הוא שבמנהג זה הסליחות בעשרת ימי תשובה תלויים גם בתאריך, ואף פעם לא אומרים את כל הסליחות.

וכך הסדר הראוי:
במקביל ליום שלישי של סליחות יש להביא גם את הסליחות המצויינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שלישי של עשי&quot;ת וגם את המצויינות כסליחות ליום רביעי (וכדי למנוע בלבול יש לציינם לפי תאריך: ה' תשרי, ו' תשרי).
ובמקביל ליום רביעי של סליחות יש להביא את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום חמישי של עשי&quot;ת המכונה &quot;יום הגזירה&quot; (ז' תשרי),
ובמקביל ליום חמישי של סליחות יש להביא '''רק''' את הסליחות המצוינות בסליחות פוזנא כסליחות ליום שישי של עשי&quot;ת.

ויש להוסיף הערות:
ביום שני של עשי&quot;ת יש להעיר שכשזה בה' תשרי (שחל ביום שני בשבוע) אז אומרים את הסליחות לה' תשרי המובאות כאופן הראשון ביום שלישי של עשי&quot;ת (ולענ&quot;ד זה האופן היחיד שאומרים את הפזמון של יום זה, ומה שנדפס בסליחות שכשחל יוה&quot;כ בשבת או ביום שני לא אומרים זאת - זו טעות לדעתי וצריך לומר &quot;ביום ד&quot; במקום &quot;בשבת&quot; [והטעות כנראה הגיעה על ידי שמישהו כתב ד באופן שנראה ז, והמעתיק שאחריו כתב &quot;בשבת&quot; במקום &quot;ביום ז&quot;] אבל למעשה בעקבות הכתוב בסליחות נהגו גם במקרה זה לא לומר פזמון זה, וכך כתוב בפנקס פוזנן [נדפס בספר &quot;ברכה למנחם&quot; עמוד 273] שבכל אופני הקביעות לא אומרים פזמון זה והדפסתו בסליחות של מנהג פוזנא הוא טעות).
וביום שלישי צריך שיצויין שהאופן הראשון הוא בה' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת כשהוא בימים רביעי או שישי, אבל אומרים את הפזמון של האופן השני), והאופן השני הוא בו' תשרי (שהוא יום שלישי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת כשהוא בימים ראשון או שלישי, אבל כשו' תשרי הוא יום רביעי של אמירת סליחות בעשי&quot;ת [דהיינו כשהוא ביום רביעי בשבוע] אז אין נאמרים בו סליחות אלו).
ולגבי ימים רביעי וחמישי יש לציינם בלי תאריך בחודש, ורק להעיר שכשהם חלים בימים חמישי ושישי (שאז הם ו' ז', ולא כבשאר הקביעויות שהם ז' ח') אז חלק מהפיוטים מוחלפים ביניהם [כמבואר באריכות בפנקס בעמוד המצויין והעמוד שאחריו]. [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2025-26933-23|&amp;#126;2025-26933-23]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2025-26933-23|שיחה]] 02:42, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

:תודה רבה על המידע החשוב! אני עדיין לא בטוח שמה שכתוב בלוח זו טעות, התבססתי על &quot;סדר סליחות לימים נוראים כמנהג פוזנן והוראדני ועוד קהילות רבות&quot; ווילנא תרנ&quot;ט. בדף עג-א (עמ' 145), לאחר הסליחות ליום חמישי של עשי&quot;ת, מובא שם סדר הסליחות האחרון ולפניו כתוב: &quot;בקצת מקומות נוהגין לומר אלו הסליחות ביום חמישי של עשי&quot;ת ע&quot;כ הצגנום ג&quot;כ פה כסדר&quot;. לכאורה מוזכרים כאן 2 מנהגים ששניהם אינם זה שבפנקס. כנראה שכבר כשהוא נכתב לא היה זה המנהג בכל הקהילות של ענף זה, כי אני רואה שכתוב שם: &quot;נ&quot;ב: '''בפוזנא''' כשחל ר&quot;ה בשבת אז אומרים זה הסדר ביום ד' של ימי התשובה&quot;, ומסתבר שהכוונה להבדיל מהקהילות האחרות בנות אותו ענף, ולא מאלו שהיה להן בכלל סדר אחר. ובכלל, במידה וה&quot;נ&quot;ב&quot; מציין הוספה מאוחרת לפנקס, אני תוהה למה הכותב המקורי לא טרח כלל לציין שהסדר שהוא מביא ליום ד' רלוונטי רק לשנים שבהן ר&quot;ה חל בשבת (גם חילופי הפזמונים כתובים בנ&quot;ב, אם כן בגוף הפנקס לא הוזכר שום רמז לחילוף כלשהו). למרות זאת מסתבר שהמנהג של פוזנא הוא המנהג ה'מקורי', אחרת קשה להסביר איך 'צמח' סדר סליחות ליום נוסף של עשי&quot;ת. אף על פי כן אני מתלבט אם הלוח צריך להציג דווקא אותו. אני מקווה ללמוד קצת יותר טוב את פרטי המנהג שמוזכר שם כדי שיהיה לי יותר ברור מה כדאי לעשות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:19, 28 בספטמבר 2025 (IDT)
::לאחר מחשבה נוספת הבנתי שחלק ממה שכתבתי היה טעות. זה לא תמוה שכותב הפנקס לא הזכיר חילופים, לגביו &quot;יום ד' של עשי&quot;ת&quot; זהו תאריך ולא מספר של יום סליחות, אז לא חילוף. וגם, מקודם ראיתי רק את מהדו' פיורדא תקע&quot;ז שבה סדר הסליחות האחרון מכונה סתם &quot;סליחות לעשרת ימי תשובה&quot;, ואת מהדו' וילנא שבה הוא מובא כסדר אחר ליום ה' (וכך זה גם במהדו' ורשא תרל&quot;ט), והסקתי שמנהג פוזנא כבר לא רווח בעידן הדפוס. אבל עכשיו ראיתי שבמהדו' קרטשין תרי&quot;ז ויוהנסבורג תרכ&quot;ד הן מכונות &quot;סליחות ליום ששי של עשי&quot;ת&quot;. ואולי גם המנהג הנוסף שמובא במהדו' וילנא וורשא אינו באמת מנהג שלישי, אלא הכוונה למנהג פוזנא, והמדפיסים קיצרו ולא פירטו את שינויי המנהגים בשאר הימים כי מבחינתם זהו מנהג מישני. אם זה נכון, אז הלוח אכן לא מדויק. לאור זאת אני מתכוון לתקן. לגבי החילוף בפזמון אני נוטה להתעלם (הלוח לא מתיימר להיות מפורט עד כדי כך). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:58, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
:::לאור מה שכתבת, אם אני מבין נכון את הכתוב בפנקס, הכוונה היא שאכן אחד מימי הסליחות מתבטל אם חל בשבת, אבל אם יום ששי מעשי&quot;ת (ח' בתשרי, שמכונה ברוב המנהגים חמישי בתשובה) חל בשבת, לא רוצים לבטל את הסליחות שלו, שנחשבות בדרך כלל חשובות במיוחד, בגלל הסליחה אזכרה אלקים ואולי מעוד סיבות, ולכן כשחל ר&quot;ה בשבת, שאז יחול גם ח' בתשרי בשבת, מבטלים את הסליחות של יום ד' מעשי&quot;ת, ומחלקים את הסדר של יום ו' בין יום ד' ויום ה'. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:00, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
::::הסרתי את ההוראה על פרטי המנהג, לדעתי עדיף ללא פירוט מאשר פירוט חלקי ולא מדוייק, ואולי באמת אין טעם להעמיס על הלוח את כל פרטי-הפרטים של המנהג, בסופו של דבר הייעוד שלו הוא בעיקר להציג רשימות של הפיוטים שקיימים בכל המנהגים שנדפסו, ו&quot;תפסת מרובה לא תפסת&quot; (כמו שאין פירוט על סדרי ההושענות של מנהג פולין לפי שנים וכו' וכו'). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:05, 30 בספטמבר 2025 (IDT)

== העברת הלוח ==

שלום!{{ש}}
העברתי את הלוח אל המאגר עצמו, על מנת להגדיל את החשיפה והתועלת הפוטנציאלית.{{ש}}
יצרתי אותו כדי שישמש כלי עזר בעריכה, בסופו של דבר הוא התפתח יותר ממה ששיערתי, אז אני חושב שכאן מקומו.{{ש}}
מאחר שזה לא 'טקסט' רגיל של ויקיטקסט אני משער שיהיה יותר נכון שהוא יהיה חלק מהמפתח של סידור אשכנז ולא דף ראשי.{{ש}}
תודה ל[[מש:בן עדריאל|בן עדריאל]] על כל ההוספות-שיפורים-תיקונים-דיוקים, ולשאר העורכים שתרמו/יתרמו. {{ש}}
בשלב זה הוצאתי ממנו את סדרי הסליחות שנהגו בקהילות שונות באופן מקומי והעברתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף אחר]], הן משום שנראה לי שהחלק הזה עדיין בהתהוות, והן משום שאני מסופק אם הוא מתאים להיות חלק מהמפתח של המחזור.{{ש}}
מציע להפיץ את הקישור ללוח אצל המתעניינים בנושא, פורומים, אתרים ייעודיים, ע&quot;מ להגדיל את התועלת שלו ולעודד עורכים פוטנציאליים להשתתף ולהרחיב את המאגר.{{ש}}
בברכה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:16, 18 בינואר 2026 (IST)

== עיצוב לוח היוצרות ==

שלום ל[[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]]!{{ש}}
כנראה נכון לצמצם למינימום את החלוקה בין המנהגים.{{ש}}
אולי כדאי לאחד גם בימים בהם יש רק הבדלים קלים ולסמן את ההבדלים,{{ש}}
אני מתכוון בעיקר למקרים שבהם במנהג אחד אומרים את '''כל''' הפיוטים הנאמרים גם בשני, אלא שמוסיפים עליהם. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:36, 20 בינואר 2026 (IST)
:אני נוטה שלא לאחד במקרים האלה, כי אני חושש שזה יבלבל יותר מאשר יבהיר, אבל אפשר לחשוב על זה עוד. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:25, 21 בינואר 2026 (IST)
::העניין הוא שבאופן הזה מציגים מערכת שלמה, כאשר כביכול באחד המנהגים (אשכנז בדר&quot;כ) מדלגים על חלק מהפיוטים (ואולי מבחינה היסטורית זה אכן כך). זה די דומה למצב בחלק מהקרובות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:48, 21 בינואר 2026 (IST)

== פיוטי דיברות ==

אני תוהה אם דף [[פיוטי דברות]] צריך להופיע בלוח, מכיון שלפי הידוע לי (אשמח לקבל מידע אחר) הם לא הגיעו לדפוס, והלוח מגביל את עצמו כרגע לפיוטים שהגיעו לדפוס. אני חושב שכדאי כרגע לשמור על ההגבלה הזו בגלל שאחרת זה יהיה 'דבר שאין לו קצבה'. אגב, בלי קשר, אני ממש בעד שהפיוטים האלה יהיו בוויקיטקסט. הם מאוד חשובים, מזמן רציתי להעלות אותם ואולי אפילו התחלתי קצת לעבוד על זה, אבל אני מוגבל בגלל שאני לא בקיא בדקדוק של הארמית במידה מספיקה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:49, 20 בינואר 2026 (IST)
:אף אני סובר כמוך, כמו שכתבתי בתקציר העריכה [[מי:הבדלים/2978242|כאן]] (אגב, יש מעט פיוט דיברין אחד שעוד הגיע למנהגי מהרי&quot;א טירנא, אבל הספיק להישמט מהמנהג עד הדפוס, למרות שבד&quot;כ דפוסי פולין מייצגים די בנאמנות את מהרי&quot;ט). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:12, 21 בינואר 2026 (IST)
::בעיקבות הדיון עשיתי משהו שכבר תכננתי מזמן לעשות, והוספתי ל[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|נספחים]] לוח עבור הפיוטים שהיו בכתבי יד של מנהגי אשכנז וצרפת ולא שרדו עד הדפוס. סביר להניח שייקח זמן רב עד שהלוח הזה יושלם אבל אפשר להתחיל מלשים שם קישורים לפיוטים שכבר נמצאים בוויקיטקס (התחלתי). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:16, 21 בינואר 2026 (IST)

== סליחות לנעילה במנהגי אשכנז המערבי ==

יש רק את רשימת הפזמונים כפי שהיא נהוגה כיום, אבל יש סדרים אחרים שנדפסו בדפוסים הישנים (זה מאד תלוי במה אמרו בימי הסליחות). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 02:22, 21 בינואר 2026 (IST)

== פיוט אתה הוא אלקינו למנהג עלזאס ==

במנהג עלזאס נוהגים לומר אותו בכל תפילות הימים נוראים שיש בהן קרובה. זה גם נדפס בחלק מהמקומות במחזור לינעוויל תקנ&quot;ז ובחלק ממחזורי רעדלהיים (לדוגמא מחזור יו&quot;כ תרכ&quot;ח), וזאת גם הסיבה שפיוט זה נדפס בכמה מהדורות סליחות כמנהג עלזאס. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 03:07, 21 בינואר 2026 (IST)

== החלפת הזולתות בשבתות הספירה ==

[[מש:Yack67]], בסידורים הכותרת היא 'שבת שניה' ו'שבת שלישית' בהתאמה. נכון שמחליפים את הפיוטים כדי להתאים לשבת בהר, אבל לענ&quot;ד הנסיון לשקף את ההחלפה בלוח כאן יהיה יותר מבלבל מאשר מועיל. באותו אופן, לא מופיעות כאן בדף הנחיות להחלפת הפיוטים כשר&quot;ה חל בשבת. כמה שאני מבין, עדיף לשמור את הלוח הזה כסוג של מפתח קישורים לכל הפיוטים במנהג אשכנז, איש על מקומו כפי שנדפס, ואת ההנחיות המפורטות לאמירת הפיוטים והחלפתם וכו' לשמור לדפי המחזור. שים לב שיש לכל פיוט גם דף מחזור שבו הוא משולב בתפילה, ושם יש הנחיות מפורטות, כמו למשל [[סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)]]. בברכה, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:48, 21 בינואר 2026 (IST)

:בסדר אבל יש גם קהילות שמהפכים הסדר לא קשור לפרשת בהר וכן מנהג פפד&quot;ם, וזה כתוב בסדורים (לדוגמא סדר עבודת ישראל מערבי עמ' 713). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:59, 21 בינואר 2026 (IST)
::: מעניין דף השילוב אבל גם על זה יש מה להגיד לדוגמא זה בעייתי בעיני שבדף שאמור לשקף נוסח אשכנז המערבי מופיע פסוק &quot;גואלנו&quot; לפני ברכת &quot;גאל ישראל&quot; ואפילו בלי סוגריים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:03, 21 בינואר 2026 (IST)
::::לגבי הזולתות, אתה צודק. ראה איך שכתבתי עכשיו בדף, נראה לי שזה עדיף כך.
::::לגבי הדפים משובלבים. באופן כללי יש באתר מערכת כפולה של דפים - דף המוקדש לכל פיוט בפנ&quot;ע, בלי התפילה (ולפעמים כוללים קטעים שלא נאמרים באשכנז וכד'), ודפי מחזור שבהם הפיוטים משתלבים בתפילה בהתאם למנהגי אשכנז. דפי הפיוטים מופיעים בלוח שכאן, ודפי המחזור מקושרים כולם מהדף הראשי של [[סידור/נוסח אשכנז]]. דפי המחזור מבוססים על לקיחת הנוסח הראשי של נוסח הקבע שיש בויקיטקסט, בלי הבדל בין מ&quot;א המערבי והמזרחי, ולכן מטבע הדברים יש חילופי נוסח שלא משתקפים שם עדיין. מ&quot;מ הוספתי עכשיו סוגרים ל'גואלנו' כמו שציינת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:22, 21 בינואר 2026 (IST)
:::::כן עכשיו יותר טוב בהחלט תודה. זה חשוב כי כיום ברוב מקומות בארץ ובאמריקה נוהגים בזה כמנהג פפדם וכך מופיע בדרך כלל במחזורים היוצאים לאור בימינו. בעומק העניין מסדרי הסידור לא חרו כ&quot;כ טוב את המונח כי בעצם זה יכול להיות אפילו שבת רביעית, אבל מה לעשות.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:50, 21 בינואר 2026 (IST)

== מנהג מגנצא ==

חוששני שלגבי מנהגי מגנצא קיימת הבעיה שעלתה באשר לפיוטי הדברות, משום שלמיטב הבנתי המנהג הזה נכחד עם גירוש יהודי העיר בשלהי המאה ה-15. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:03, 22 בינואר 2026 (IST)
:צריך להבדיל בין שני דברים: מנהג מגנצא הקדום, על הפיוטים המיוחדים לו, אכן בטל ברובו עם הגירוש במאה ה-15. אבל, גם לקהילת מגנצא בעת החדשה היו מנהגים ייחודיים לה (חלקם שימור של מנהג מגנצא העתיק, חלקם חדשים). בתחום הפיוטים הוא התמצה בסדר שונה של פיוטים, ומבלי פיוטים ייחודיים לו. לחלק ממהדורות סידור &quot;שפת אמת&quot; נספח קונטרס 'מנהגי ק&quot;ק מגנצא' (הקונטרס מצוי, בנפרד, באוצר החכמה), והוא נדפס בשנית עם הערות בירושתנו כרך ו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:08, 22 בינואר 2026 (IST)
::אכן נשמרתי לכלול רק דברים שמופיעים בסידור הנ&quot;ל.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:10, 22 בינואר 2026 (IST)
:::אגב, מחבר המאמר הנ&quot;ל בירושתנו, משער שמנהגי מגנצא הללו אין מקורם במסורת כלשהי, אלא הם נוצרו באופן יזום לפי הפרטים הנזכרים בספר מהרי&quot;ל הנדפס כמנהג מגנצא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:17, 22 בינואר 2026 (IST)
::::תודה על המידע החשוב, ותודה ל[[מש:Yack67]] על התרומה הרבה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 19:25, 22 בינואר 2026 (IST)

== מחזור אלטונא תקל&quot;ב ==

{{א|בן עדריאל}}, כהמשך לתקציר העריכה שלך, מחזור אלטונא תקל&quot;ב נמצא [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012514960205171/NLI?volumeItem=3 כאן] (הקישור ישירות לחלק ב' הרלוונטי) אלוה מני עד אכן מצורף שם למי שברך לחתן בראשית בדף קמד ע&quot;א. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:16, 8 במרץ 2026 (IST)
:{{א|מו יו הו}}, תודה רבה! חפשתי בה&quot;ב ובאוצה&quot;ח ויש שם רק כרך א, ובגוגל ספרים לא מצאתי, ושכחתי לבדוק בספה&quot;ל... אני רואה ששם יש גם את יתר הפיוטים שמזמרים לחתן בפולין. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:27, 8 במרץ 2026 (IST)

== מערבית ראש השנה ==

לפי מחזור שבאתר הספרייה הלאומית נקרא: [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001674590205171/NLI#$FL39256222 מחזור מנהג אשכנז המערבי (וורמיזא) לימים נוראים ולסוכות] עמ' 138 אמרו  כסא אורי וישעי בלילה הראשונה (המופיע כאן בליל שני) ו[[מלך אמיץ כח רב עלילה]] בלילה השנייה. [[משתמש:AdoniTzedek|AdoniTzedek]] ([[שיחת משתמש:AdoniTzedek|שיחה]]) 02:29, 18 באפריל 2026 (IDT)
:ככלל, הלוח הזה מייצג את מנהג אשכנז ה'ממוסד', כפי שהוא מתבטא בדפוסים. לפני עידן הדפוס היה גיוון גדול בהרבה בפיוטים שנאמרו ובסדריהם. במקרה של מנהג וורמייזא, המנהג הממוסד, כפי שמופיע בספרי המנהגים של הקהילה וב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&amp;st=&amp;pgnum=2 קונטרס הנדפס] של הפיוטים המקומיים, תואם את המופיע כעת בלוח. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:48, 20 באפריל 2026 (IDT)

== המנהג בא&quot;י ==

לציין את אלה שאומרים כשיש יום טוב אחד [[משתמש:YaakAM|YaakAM]] ([[שיחת משתמש:YaakAM|שיחה]]) 17:04, 2 ביוני 2026 (IDT)

:כפי שנכתב כבר למעלה, אני בעד שלא להרבות בפירוט, אין לדבר סוף ותמיד יהיה מה להוסיף ולפרט: חילופי פיוטים בחגים מסוימים כשחלים בשבת, סדר הושענות לכל שנה מנהג מזרחי, התנגשויות של יוצרות, חילופים בסליחות לעשי&quot;ת בחלק מהשנים למנהגי מזרח אשכנז, כל מיני תתי-מנהגים ומנהגים משולבים ומקוצצים וכו' וכו'. אבל אני לא כופה את דעתי ובהחלט מבין שאפשר גם לחשוב אחרת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:42, 2 ביוני 2026 (IDT)
::הכל כבר מופיע בסידור. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:03, 2 ביוני 2026 (IDT)
:::גם אני חושב שפירוט המנהגים ברמה הזו יכול להופיע בדפי הסידור והמחזור (ואולי גם בתבניות המידע בדפי הפיוטים עצמם). באופן כללי, כמעט תמיד אומרים בא&quot;י את פיוטי היום הראשון, למעט בחלק מפיוטי שמחת תורה. כך נראה לי שנהוג ברוב הקהילות בארץ שאומרות פיוטים. (אגב, במנהג איטליה זה לא כך, והקהילה בארץ בחרה לעצמה לעתים דוקא את פיוטי היום השני.) [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:04, 3 ביוני 2026 (IDT)
::::להשלמת הנושא:
::::בנוסף לשמחת תורה יש שאלה על הקרובה ב-ז' של פסח כשחל ח' של פסח בשבת (שבחו&quot;ל מחליפים כדי לומר בח' היוצר והקרובה של ר' שמעון הגדול), אותה שאלה נשאלה גם בחו&quot;ל לגבי קהילות (חסידים) שלא אומרים פיוטים בברכות קריאת שמע, עיינו ליקוטי מהרי&quot;ח. למסקנה שמה אומר כן להחליף משום לא פלוג, אבל למעשה בקהילות משמרת אשכנז לא מחליפים. אין לי ידע על קהילות אחרות בארץ שאומרות פיוטים מה עושים בשנה כזו.
::::בשנה כזו לכאורה יש גם נושא למנהג המזרחי איך לחלק הפיוטים לשבתות העומר מכיון שיש שבת נוספת, אבל לא נראה לי ששום קהילה בארץ אומרת בפועל פיוטים אלו, זה יותר כמו לשאול מה לא לומר (עקרונית אפשר למצוא פיתרון עם האהבות והגאולות האחרות שבכה&quot;י והזולתות של המנהג המערבי לחדש אייר). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:05, 3 ביוני 2026 (IDT)

== מהו פיוט ==

חשבתי שאוכל לחסוך את ההסבר, אבל נראה שהוא נצרך, אז הנה:
* קטעי פיוטים המשוקעים בתפילה אינם נחשבים פיוטים ואין מקומם כאן. אני מתנגד גם ליצירת דפים נפרדים עבורם, מכיון שהם לא נחשבים למשהו שלם בפני עצמו: בעבר הם היו (ברוב המקרים רק לפי תיאוריה) '''חלק''' מפיוט, וכיום הם '''חלק''' מברכה. היוצא מן הכלל היחיד בעניין זה הוא &quot;אל אדון&quot; שעד היום הוא נותר בתודעת הציבור כ'פיוט', מה שבא לידי ביטוי בכך שמדפיסים אותו כקטע בפני עצמו המחולק לסטרופות וברוב הקהילות (אולי כולן?) אומרים אותו בניגון. לאור זאת התלבטתי לגביו, הנטייה שלי היתה להשמיט אותו, אבל {{א|בן עדריאל}} שם אותו, אז לא התנגדתי. 
* אב הרחמים (שניהם) הם לא פיוט אלא תפילה הכתובה בפרוזה גבוהה, קצת חריזה לא הופכת אותן אוטומטית לפיוט. 
* לגבי אין כאלהינו אפשר להסכים שבסגנונו נראה כמו פיוט, אם כי פשוט מאוד, מאידך הוא נאמר רק כהקדמה לפיטום הקטורת. אני אישית מעדיף שהוא לא יהיה כאן. 
* אל ארך אפים הוא היחיד שאולי אפשר לשקול להחשיב לפיוט, בעיקר בשל ההיסטוריה שלו, גם אם כן, מאחר שזה לוח למנהג '''אשכנז''' יהיה נכון יותר לשים אותו במסגרת הסליחות.
* שומר ישראל הוא בפירוש '''כן''' פיוט: במנהגי כל עדות ישראל הוא חלק מפיוטי מסגרת הסליחות לימי התשובה, במנהג אשכנז הוסיפו לאומרו גם אחרי התפילה בתענית ציבור, המנהג לאומרו כל יום הוא יחסית 'חדש', ורק במזרח אשכנז. 
* באופן כללי בנושא הזה צריך להפעיל שיקול דעת בריא, קטע תפילה שברור כי רוב האנשים שנשאל לא יחשיבו אוטומטית לפיוט, בדרך כלל לא מתאים לכאן. במבחר השירה של בראדי (תרפ&quot;ב) מביא בתחילת הספר כמה קטעים מהתפילה (כמו רבון כל העולמים ומלכויות זכרונות ושופרות) אבל ברור שהם לא עונים להגדרה הזו כאן. בנוסף, יש לשים לב שכאשר עורך מכין דף כזה שבו יש מקום לשיקול דעת, לא רק ההחלטה מה לשים בו נחשבת 'החלטה' אלא גם ההחלטה מה '''לא''' לשים בו היא 'החלטה', ומכיון שהיו כאן עורכים שערכו את הדף הזה באופן מקיף והחליטו על פי שיקול דעתם מה להכניס ומה להשאיר בחוץ, הרי שכאשר באים לעשות בו שינוי משמעותי, במידה מסוימת כבר קיימת התנגדות-פסיבית לשינוי הזה, ולכן מן הראוי להעלות את השאלה לדיון. אגב, זה נכון גם לגבי דפים אחרים שעריכתם נשלמה, ואפילו לגבי דפים שרק עורך אחד עבד עליהם, מכיון שבשאלות של שיקול דעת נהוג לתת עדיפות לדעתו של יוצר הדף.
[[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:15, 12 ביולי 2026 (IDT)
:אני מצטרף לנקודות שהעלה {{א|מו יו הו}}. על הנקודה הראשונה אני אוסיף שבהרבה מקרים קטעי תפילה הם ב'תחום האפור', וכנראה נכתבו בתקופה שבה עוד התעצבו תפילות הקבע מצד אחד, ויש כבר ניצנים של תקופת הפיוט מצד שני (אקרוסטיכון לא מדויק או לא שלם, מקצב חלקי). גם תפילות החגים וכד' כתובות בפרוזה גבוהה יחסית לתפילות החול. שאלת קיומם או אי-קיומם של מאפיינים פיוטיים בקטעים כאלה היא בעיני נושא לחוקרים של התפתחות התפילה, אבל אני לא חושב שבויקיטקסט, ומנקודת המבט של הדורות האחרונים, צריך להתיחס אליהם כפיוט. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 14:58, 13 ביולי 2026 (IDT)
::גם לפי התנאים האלו אין לי ספק שאדם מן השורה יזהה 'אין כאלהינו' כפיוט יותר מ'אל אדון'. גם הוא נוהגים בהרבה קהילות לשיר, ויש (חסידים) ששרים אותו בין הזמירות לסעודה שלישית. הופעתו לפני פיטום הקטורת היא שהיא מקרה, שהרי הפוסקים אינם מקשרים ביניהם (וקיימות כמה השערות על מקומו המקורי), וגם אם לא וכי פתיחה היא לא סוג רווה של פיוטים?
::אני יודע שהעמוד הזה לא שלי ואין כוונתי כאן אלא להציע, בהבנה מתחילה שההחלטה בסוף לא תהיה שלי. ואף כתבתי כן במפורש אז בתקציר עריכה. אבל אני רואה ששיטה זו הרבה יותר יעילה מהעלת דברים בדף השיחה. אם הייתי מחכה לתשובה כאן שני הנושאים שפתחתי למעלה עדיין לא היו מקבלים מענה, אבל אם אני ממחיש את ההצעה זה מטופל תמיד בזמן קצר. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:30, 13 ביולי 2026 (IDT)
:::אני גם מוכן להסכים ש'אין כאלהינו' הוא פיוט, ונטייתי היא שגם 'אל אדון' נותר במקום מובחן יותר מיתר הברכה ולא נטמע בה.
:::ביחס לנקודה האחרונה – מסכים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:42, 13 ביולי 2026 (IDT)
::::אני חושב שאפשר לסכם שהפיוטים שלרוב הדעות כאן (לפחות 2 מתוך 3) הפיוטים שראויים להתווסף הם: אל אדון, אין כאלהינו, שומר ישראל. אז אוסיף אותם. תודה {{א|Yack67}} שהעלית את הנושא וכך הגענו לסוג של מסקנה לגבי הרכב רשימת 'כל השנה' (כמובן שאם מישהו רוצה להמשיך את הדיון זה בסדר). אגב, היתה לי טעות מקודם כי חשבתי שה&quot;אל ארך אפים&quot; שהיה כאן היה [[אל ארך אפים אתה]] ולא [[אל ארך אפים ורב חסד ואמת]], ומה שכתבתי למעלה התייחס אל הראשון ולא אל השני. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:21, 13 ביולי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>6fapvuouv04pw5hsbrrh8qgtjttvv5a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ארך אפים אתה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1734979</id>
    <revision>
      <id>3101457</id>
      <parentid>3080764</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:23:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3101457</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12389" sha1="e91x0qki1cr9312o1kgg6qzmczrbwjn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|מסגרת סליחות ליום כיפור בסידור רב סעדיה גאון{{הערה| מקור הנוסח https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20685&amp;st=&amp;pgnum=364 על חשיבות הפיוט וסדר הפסוקים הנשלבים בתוכו ראו [[w:אל ארך אפים#תפקידו בהיווצרות הסליחות|בוויקיפדיה]]}}}}{{ש}}
{{סי|אֶֽ}}רֶךְ אַפַּֽיִם אַתָּה{{ש}}
{{סי|בַּֽ}}עַל הָרַחֲמִים נִקְרֵֽאתָ{{ש}}
{{סי|גְּ}}דֻלַּת רַחֲמֶֽיךָ וְחַסְדֶּֽךָ{{ש}}
{{סי|דָּ}}ע עָנָו מִקֶּֽדֶם{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=14}}
וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ: וַיֵּ֤רֶד יְהוָה֙ בֶּעָנָ֔ן וַיִּתְיַצֵּ֥ב עִמּ֖וֹ שָׁ֑ם וַיִּקְרָ֥א בְשֵׁ֖ם יְהוָֽה: וַיַּעֲבֹ֨ר יְהוָ֥ה ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ יְהוָ֣ה ׀ יְהוָ֔ה אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת: נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֺ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙. חָטָֽאנוּ צוּרֵֽנוּ סְלַח לָֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ.{{ש}}

{{הור|(אומרים כאן שאר סליחות) והציבור עונה אחר כל אלף־בית {{מודגש|ויעבור}}, ואחר כל הסליחות אומרים את הדברים האלה והם המשך האלף-בית:}}{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{סי|הִ}}רְבִּֽינוּ לִפְשֹֽׁעַ{{ש}}
{{סי|וּ}}בִקֵּשׁ צִיר בַּעֲדֵֽנוּ{{ש}}
{{סי|זָ}}עַק לְפָנֶֽיךָ &quot;סְלַח נָא&quot;{{ש}}
{{סי|חֲ}}נַנְתּוֹ &quot;סָלַֽחְתִּי&quot;{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=14}}
כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: סְלַֽח־נָ֗א לַעֲוֺ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ וְכַאֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה מִמִּצְרַ֖יִם וְעַד־הֵֽנָּה׃ וְאַף אַתָּה שָׁמַֽעְתָּ תְּפִלָּתוֹ עָשִֽׂיתָ בַּקָּשָׁתוֹ הֲשֵׁבֹתוֹ כְּדַרְכֵי טוּבְךָ חֲנַנְתּוֹ וּבְשָׂרָתוֹ וְאָמַֽרְתָּ לוֹ סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽיךָ כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{סי|טָ}}רַֽדְתָּ רַבָּתִי עָם{{ש}}
{{סי|יָ}}שְׁבָה בָּדָד{{ש}}
{{סי|כִּ}}י הֵעִֽיזָה מֵֽצַח{{ש}}
{{סי|לֵ}}אמֹר לֹא חָטָֽאתִי{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=14}}
וְאָֽנוּ בּוֹשִׁים בְּמַעֲשֵֽׂינוּ נִכְלָמִים בְּעוֺנוֹתֵֽינוּ נָמַס לִבֵּֽנוּ מִפְּנֵי חֲטָאֵֽינוּ נִכְפְּפָה קוֹמָתֵֽנוּ מִפְּנֵי אַשְׁמָתֵֽנוּ אֵין לָֽנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵֽצַח לְהָרִים רֹאשׁ הֵיאַךְ אָֽנוּ יְכוֹלִין שֶׁנָּעִיז אֶת פָּנֵֽינוּ וְנָקְשָׁה אֶת עׇרְפֵּֽנוּ וְנִפְתַּח פִּֽנּוּ וְנֹאמַר לְפָנֶֽיךָ צַדִּיקִים אֲנַֽחְנוּ וְלֹא חָטָֽאנוּ אֲבָל חָטָֽאנוּ עָוִֽינוּ פָּשַֽׁעְנוּ מָרַֽדְנוּ וְסַֽרְנוּ מִמַּצּוֺתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָֽׁוָה לָֽנוּ וְאַתָּ֣ה צַדִּ֔יק עַ֖ל כׇּל־הַבָּ֣א עָלֵ֑ינוּ כִּֽי־אֱמֶ֥ת עָשִׂ֖יתָ וַאֲנַ֥חְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ:{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{סי|מֶֽ}}לֶךְ הַכָּבוֹד{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר זֹאת לָעַד{{ש}}
{{סי|שִׂ}}יחַת אִישׁ חֲמוּדוֹת{{ש}}
{{סי|עַ}}ל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=14}}
כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: הַטֵּ֨ה אֱלֹהַ֥י ׀ אׇזְנְךָ֘ וּֽשֲׁמָע֒ (פְּקַ֣חה) פְּקַ֣ח עֵינֶ֗יךָ וּרְאֵה֙ שֹֽׁמְמֹתֵ֔ינוּ וְהָעִ֕יר אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שִׁמְךָ֖ עָלֶ֑יהָ כִּ֣י׀ לֹ֣א עַל־צִדְקֹתֵ֗ינוּ אֲנַ֨חְנוּ מַפִּילִ֤ים תַּחֲנוּנֵ֙ינוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ כִּ֖י עַל־רַחֲמֶ֥יךָ הָרַבִּֽים: אֲדנָ֤י ׀ שְׁמָ֙עָה֙ אֲדנָ֣י ׀ סְלָ֔חָה אֲדנָ֛י הַֽקְשִׁ֥יבָה וַעֲשֵׂ֖ה אַל־תְּאַחַ֑ר לְמַעַנְךָ֣ אֱלֹהַ֔י כִּֽי־שִׁמְךָ֣ נִקְרָ֔א עַל־עִירְךָ֖ וְעַל־עַמֶּֽךָ: עַמְּךָ רְעֵבֵי טוּבְךָ צְמָאִי צִדְקֶֽךָ מְחַכֵּי יִשְׁעֶֽךָ יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַה׳ אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת.{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{סי|פָּ}}נַי מׇכְלָמוֹת{{ש}}
{{סי|צָ}}עַק סוֹפֵר{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל וִדּוּי עָרַךְ{{ש}}
{{סי|רַ}}בּוּ פְּשָׁעֵֽינוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=14}}
כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהַי֙ בֹּ֣שְׁתִּי וְנִכְלַ֔מְתִּי לְהָרִ֧ים אֱלֹהַ֛י פָּנַ֖י אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י עֲוֺנֹתֵ֤ינוּ רָבוּ֙ לְמַ֣עְלָה רֹּ֔אשׁ וְאַשְׁמָתֵ֥נוּ גָדְלָ֖ה עַ֥ד לַשָּׁמָֽיִם: וְאַתָּה֩ אֱל֨וֹהַּ סְלִיח֜וֹת [חַנּ֧וּן וְרַח֛וּם] אֶֽרֶךְ־אַפַּ֥יִם וְרַב־חֶ֖סֶד וְלֹ֥א עֲזַבְתָּֽם אַל תַּעַזְבֵֽנוּ אָבִֽינוּ וְאַל תִּטְּשֵֽׁנוּ מַלְכֵּֽנוּ וְאַל תִּזְנָחֵֽנוּ אֱלֹהֵֽינוּ וְאַל תַּֽעַשׂ עִמָּֽנוּ כָּלָה כַּחֲטָאֵֽינוּ, עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּרֹב צִדְקוֹתֶֽיךָ, וּכְרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ.{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{סי|שִׁ}}וַּע אֵלֶֽיךָ{{ש}}
אִישׁ נְבוֹן דָּבָר{{ש}}
{{סי|תְּ}}חִלַּת שִׁמְךָ קָרָא{{ש}}
רַחוּם וְחַנּוּן סְלָֽחָה{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=14}}
כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: רַח֣וּם וְחַנּ֣וּן יְהוָ֑ה אֶ֖רֶךְ אַפַּ֣יִם וְרַב־חָֽסֶד: לֹא־לָנֶ֥צַח יָרִ֑יב וְלֹ֖א לְעוֹלָ֣ם יִטּֽוֹר: לֹ֣א כַ֭חֲטָאֵינוּ עָ֣שָׂה לָ֑נוּ וְלֹ֥א כַ֝עֲוֺנֹתֵ֗ינוּ גָּמַ֥ל עָלֵֽינוּ: כִּ֤י כִגְבֹ֣הַּ שָׁ֭מַיִם עַל־הָאָ֑רֶץ גָּבַ֥ר חַ֝סְדּ֗וֹ עַל־יְרֵאָֽיו: כִּרְחֹ֣ק מִ֭זְרָח מִֽמַּעֲרָ֑ב הִֽרְחִ֥יק מִ֝מֶּ֗נּוּ אֶת־פְּשָׁעֵֽינוּ: כְּרַחֵ֣ם אָ֭ב עַל־בָּנִ֑ים רַחֵם אַתָּה עָלֵינוּ.{{ש}}
דָּוִיד מְשִֽׁיחַ צִדְקְֽךָ אָמַר לְפָנֶֽיךָ אִם־עֲוֺנ֥וֹת תִּשְׁמָר־יָ֑הּ אֲ֝דנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד: כִּֽי־עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְ֝מַ֗עַן תִּוָּרֵֽא: דִּבְרֵי עֲוֺנוֹת גָּבְרוּ מֶֽנּוּ פְּשָׁעֵֽינוּ אַתָּה תְּכַפְּרֵם.{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=12}}
תְּחַטְּאֵֽנוּ בְאֵזוֹב וְנִטְהַר תְּכַבְּסֵֽנוּ וּמִשֶּֽׁלֶג נַלְבִּין. הַסֹּלֵ֥חַ לְכׇל־עֲוֺנֵ֑כִי הָ֝רֹפֵ֗א לְכׇל־תַּחֲלוּאָֽיְכִי: הַגּוֹאֵ֣ל מִשַּׁ֣חַת חַיָּ֑יְכִי הַֽ֝מְעַטְּרֵ֗כִי חֶ֣סֶד וְרַחֲמִֽים: הַמַּשְׂבִּ֣יעַ בַּטּ֣וֹב עֶדְיֵ֑ךְ תִּתְחַדֵּ֖שׁ כַּנֶּ֣שֶׁר נְעוּרָֽיְכִי: וְנֶאֱמַר: וְה֤וּא רַח֨וּם׀ יְכַפֵּ֥ר עָוֺן֮ וְֽלֹא־יַֽ֫שְׁחִ֥ית וְ֭הִרְבָּה לְהָשִׁ֣יב אַפּ֑וֹ וְלֹא־יָ֝עִ֗יר כׇּל־חֲמָתֽוֹ: וְנֶאֱמַר: שְׁגִיא֥וֹת מִֽי־יָבִ֑ין מִֽנִּסְתָּר֥וֹת נַקֵּֽנִי: נַקֵּֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מִכׇּל פְּשָׁעֵֽינוּ וְטַהֲרֵֽנוּ מִטֻּמְאוֹתֵֽינוּ וּזְרֹק עָלֵֽינוּ מַֽיִם טְהוֹרִים וְטַהֵר גְּוִיָּתֵֽנוּ מִכׇּל דָּבָר רַע הִרְהוּר עֲבֵרָה וְעָוֺן כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְזָרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם מִכֹּ֧ל טֻמְאוֹתֵיכֶ֛ם וּמִכׇּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם אֲטַהֵ֥ר אֶתְכֶֽם:{{ש}}
עֲקֹר מִמֶּֽנּוּ אֶת לֵב הָאֶֽבֶן וְתֵן לָֽנוּ לֵב בָּשָׂר לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶֽךָ כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם וַהֲסִ֨רֹתִ֜י אֶת־לֵ֤ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשַׂרְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר:{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵֽנוּ לְתוֹרָתֶֽךָ וּלְיִרְאָתֶֽךָ וּלְאַהֲבָתֶֽךָ וּכְפֹף אֶת יִצְרֵֽנוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: וּמָ֨ל יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ:{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
פְּאֵרְךָ נָשִֽׂיחַ{{ש}}
וְעֻזֶּֽךָ נְרַנֵּן{{ש}}
בְּעֵת יְבֻקַּשׁ{{ש}}
עֲוֺנֵֽנוּ וְאֵינֶֽנּוּ{{ש}}
&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=14}}
כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֩ וּבָעֵ֨ת הַהִ֜יא נְאֻם־יְהוָ֗ה יְבֻקַּ֞שׁ אֶת־עֲוֺ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ וְאֵינֶ֔נּוּ וְאֶת־חַטֹּ֥את יְהוּדָ֖ה וְלֹ֣א תִמָּצֶ֑אינָה כִּ֥י אֶסְלַ֖ח לַאֲשֶׁ֥ר אַשְׁאִֽיר: וְנֶאֱמַר: וְלֹ֧א יְלַמְּד֣וּ ע֗וֹד אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֜הוּ וְאִ֤ישׁ אֶת־אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר דְּע֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה כִּֽי־כוּלָּם֩ יֵדְע֨וּ אוֹתִ֜י לְמִקְּטַנָּ֤ם וְעַד־גְּדוֹלָם֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּ֤י אֶסְלַח֙ לַעֲוֺנָ֔ם וּלְחַטָּאתָ֖ם לֹ֥א אֶזְכָּר־עֽוֹד:

&lt;noinclude&gt;
==הערות==
&lt;references /&gt;
[[קטגוריה:סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:פתיחות לי&quot;ג מידות]]
[[קטגוריה:רב סעדיה גאון]]
[[קטגוריה:פיוטי סדר פסוקים ליום כיפור]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>e91x0qki1cr9312o1kgg6qzmczrbwjn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/טז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1737186</id>
    <revision>
      <id>3101340</id>
      <parentid>2991918</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T13:55:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3101340</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5860" sha1="hwbyyij0lm789unsggkm8huhly5p21t" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|תרגום אונקלוס (דפוס)|ספר בראשית|טו|טז|יז||}}
{{כותרת אונקלוס דפוס}}
&lt;קטע התחלה=בראשית טז/&gt;(א) &lt;קטע התחלה=טז א/&gt;וְשָׂרַי אִתַּת אַבְרָם לָא יְלֵידַת לֵיהּ וְלָהּ אַמְתָא מִצְרֵיתָא וּשְׁמָהּ הָגָר׃&lt;קטע סוף=טז א/&gt;

(ב) &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;וַאֲמַרַת שָׂרַי לְאַבְרָם הָא כְעַן מַנְעַנִי יְיָ מִלְּמֵילַד עוֹל {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: עוּל]]}} כְּעַן לְוַת אַמְתִי מָא אִם{{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: מָאִים]}} אִתְבְּנִי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: אִתְבְּנֵי]}} מִנָּהּ וְקַבֵּיל אַבְרָם לְמֵימַר שָׂרָי׃&lt;קטע סוף=טז ב/&gt;

(ג) &lt;קטע התחלה=טז ג/&gt;וּדְבַרַת {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְדַבָּרַת]}} שָׂרַי אִתַּת אַבְרָם יַת הָגָר מִצְרֵיתָא אַמְתָהּ מִסּוֹף עֲשַׂר שְׁנִין לְמִתַּב אַבְרָם בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן וִיהַבַת {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְיַהֲבַת]}} יָתָהּ לְאַבְרָם בַּעֲלָהּ לֵיהּ לְאִתּוּ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: לְאִנתּוּ]}}׃&lt;קטע סוף=טז ג/&gt;

(ד) &lt;קטע התחלה=טז ד/&gt;וְעַל לְוַת הָגָר וְעַדִּיאָת וַחֲזַת אֲרֵי עַדִּיאַת וְקַלַת רִבַּנְתָּהּ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: רִבּוֹנְתָּהּ]}} בְּעֵינָהָא׃&lt;קטע סוף=טז ד/&gt;

(ה) &lt;קטע התחלה=טז ה/&gt;וַאֲמַרַת שָׂרַי לְאַבְרָם דִּין לִי עֲלָךְ אֲנָא יְהַבִית {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: יַהֲבֵית]}} אַמְתִי לָךְ וַחֲזַת אֲרֵי עַדִּיאַת וְקַלִית {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְקַלֵית]}} בְּעֵינָהָא יְדִין יְיָ בֵּינָא {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: בֵּינִי]}} וּבֵינָךְ׃&lt;קטע סוף=טז ה/&gt;

(ו) &lt;קטע התחלה=טז ו/&gt;וַאֲמַר אַבְרָם לְשָׂרַי הָא אַמְתִיךְ בִּידִיךְ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: בִּידֵךְ]}} עִיבִידִי לַהּ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: עֲבִידִי לָהּ]}} דְּתָקֵין {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: כִּדְתָקין]}} בְּעֵינָיְכִי וְעַנִּיתָהּ שָׂרַי וַעֲרָקַת מִן קֳדָמָהָא׃&lt;קטע סוף=טז ו/&gt;

(ז) &lt;קטע התחלה=טז ז/&gt;וְאַשְׁכְּחַהּ מַלְאָכָא דַּייָ עַל עֵינָא דְּמַיָּא בְּמַדְבְּרָא עַל עֵינָא בְּאוֹרְחָא דְּחַגְרָא׃&lt;קטע סוף=טז ז/&gt;

(ח) &lt;קטע התחלה=טז ח/&gt;וַאֲמַר הָגָר אַמְתָאּ דְּשָׂרַי מְנַן אַתְּ אָתְיָא וּלְאָן אַתְּ אָזְלָא וַאֲמַרַת מִן קֳדָם שָׂרַי רִבַּנְתִּי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: רִבּוֹנְתִּי]}} אֲנָא עָרָקָא {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: עַרְקֵת]}}׃&lt;קטע סוף=טז ח/&gt;

(ט) &lt;קטע התחלה=טז ט/&gt;וַאֲמַר לַהּ מַלְאָכָא דַּייָ תּוּבִי לְוַת רִבַּנְתִּיךְ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: רִבּוֹנְתִּיךְ]}} וְאִשְׁתַּעְבְּדִי תְּחוֹת יְדָהָא׃&lt;קטע סוף=טז ט/&gt;

(י) &lt;קטע התחלה=טז י/&gt;וַאֲמַר לַהּ מַלְאָכָא דַּייָ אַסְגָּאָה אַסְגִּי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: אַסְגֵּי]}} יַת בְּנָכִי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: בְּנָיְכִי]}} וְלָא יִתְמְנוֹן מִסְּגֵי׃&lt;קטע סוף=טז י/&gt;

(יא) &lt;קטע התחלה=טז יא/&gt;וַאֲמַר לַהּ מַלְאָכָא דַּייָ הָא אַתְּ מְעַדְּיָא וּתְלִידִין {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְתֵלְדִין]}} בַּר וְתִקְרַן {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְתִקְרִין]}} שְׁמֵיהּ יִשְׁמָעֵאל אֲרֵי קַבֵּיל יְיָ צְלוֹתִיךְ׃&lt;קטע סוף=טז יא/&gt;

(יב) &lt;קטע התחלה=טז יב/&gt;וְהוּא יְהֵא מָרוֹד בְּאֵינָשָׁא {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: מְרוֹד בֶּאֱנָשָׁא]}} הוּא יְהֵי צְרִיךְ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: צָרִיךְ]}} לְכוֹלָא וְאַף אֵינָשָׁא {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: כָּל בְּנֵי אֱנָשָׁא]}} יְהוֹן צְרִיכִין לֵיהּ וְעַל אַפֵּי כָל אַחוֹהִי יִשְׁרֵי׃&lt;קטע סוף=טז יב/&gt;

(יג) &lt;קטע התחלה=טז יג/&gt;וְצַלִּיאַת בִּשְׁמָא דַּייָ דְּאִתְמַלֵּל עִמַּהּ אֲמַרַת אַתְּ הוּא אֱלָהָא חָזֵי כוֹלָא אֲרֵי אֲמַרַת אַף אֲנָא שָׁרֵיתִי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: שְׁרֵיתִי]}} חַזְיָא בָּתַר דְּאִתְגְּלֵי לִי׃&lt;קטע סוף=טז יג/&gt;

(יד) &lt;קטע התחלה=טז יד/&gt;עַל כֵּן קְרָא לְבֵירָא בֵּירָא דְּמַלְאַךְ קַיָּימָא אִתְחֲזֵי עֲלַהּ הָא [הִיא] בֵּין רְקָם וּבֵין חַגְרָא׃&lt;קטע סוף=טז יד/&gt;

(טו) &lt;קטע התחלה=טז טו/&gt;וִילֵידַת הָגָר לְאַבְרָם בַּר וּקְרָא אַבְרָם שׁוּם בְּרֵיהּ דִּילֵידַת הָגָר יִשְׁמָעֵאל׃&lt;קטע סוף=טז טו/&gt;

(טז) &lt;קטע התחלה=טז טז/&gt;וְאַבְרָם בַּר תְּמָנָן {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: תַּמְנָן]} וְשֵׁית שְׁנִין כַּד יְלֵידַת הָגָר יַת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם׃&lt;קטע סוף=טז טז/&gt;&lt;קטע סוף=בראשית טז/&gt;

{{סוף}}</text>
      <sha1>hwbyyij0lm789unsggkm8huhly5p21t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101341</id>
      <parentid>3101340</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T14:01:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3101341</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5859" sha1="8z68zy9l7th08s9cjf7ddkif2w0hgad" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|תרגום אונקלוס (דפוס)|ספר בראשית|טו|טז|יז||}}
{{כותרת אונקלוס דפוס}}
&lt;קטע התחלה=בראשית טז/&gt;(א) &lt;קטע התחלה=טז א/&gt;וְשָׂרַי אִתַּת אַבְרָם לָא יְלֵידַת לֵיהּ וְלָהּ אַמְתָא מִצְרֵיתָא וּשְׁמָהּ הָגָר׃&lt;קטע סוף=טז א/&gt;

(ב) &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;וַאֲמַרַת שָׂרַי לְאַבְרָם הָא כְעַן מַנְעַנִי יְיָ מִלְּמֵילַד עוֹל {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: עוּל]}} כְּעַן לְוַת אַמְתִי מָא אִם{{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: מָאִים]}} אִתְבְּנִי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: אִתְבְּנֵי]}} מִנָּהּ וְקַבֵּיל אַבְרָם לְמֵימַר שָׂרָי׃&lt;קטע סוף=טז ב/&gt;

(ג) &lt;קטע התחלה=טז ג/&gt;וּדְבַרַת {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְדַבָּרַת]}} שָׂרַי אִתַּת אַבְרָם יַת הָגָר מִצְרֵיתָא אַמְתָהּ מִסּוֹף עֲשַׂר שְׁנִין לְמִתַּב אַבְרָם בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן וִיהַבַת {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְיַהֲבַת]}} יָתָהּ לְאַבְרָם בַּעֲלָהּ לֵיהּ לְאִתּוּ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: לְאִנתּוּ]}}׃&lt;קטע סוף=טז ג/&gt;

(ד) &lt;קטע התחלה=טז ד/&gt;וְעַל לְוַת הָגָר וְעַדִּיאָת וַחֲזַת אֲרֵי עַדִּיאַת וְקַלַת רִבַּנְתָּהּ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: רִבּוֹנְתָּהּ]}} בְּעֵינָהָא׃&lt;קטע סוף=טז ד/&gt;

(ה) &lt;קטע התחלה=טז ה/&gt;וַאֲמַרַת שָׂרַי לְאַבְרָם דִּין לִי עֲלָךְ אֲנָא יְהַבִית {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: יַהֲבֵית]}} אַמְתִי לָךְ וַחֲזַת אֲרֵי עַדִּיאַת וְקַלִית {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְקַלֵית]}} בְּעֵינָהָא יְדִין יְיָ בֵּינָא {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: בֵּינִי]}} וּבֵינָךְ׃&lt;קטע סוף=טז ה/&gt;

(ו) &lt;קטע התחלה=טז ו/&gt;וַאֲמַר אַבְרָם לְשָׂרַי הָא אַמְתִיךְ בִּידִיךְ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: בִּידֵךְ]}} עִיבִידִי לַהּ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: עֲבִידִי לָהּ]}} דְּתָקֵין {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: כִּדְתָקין]}} בְּעֵינָיְכִי וְעַנִּיתָהּ שָׂרַי וַעֲרָקַת מִן קֳדָמָהָא׃&lt;קטע סוף=טז ו/&gt;

(ז) &lt;קטע התחלה=טז ז/&gt;וְאַשְׁכְּחַהּ מַלְאָכָא דַּייָ עַל עֵינָא דְּמַיָּא בְּמַדְבְּרָא עַל עֵינָא בְּאוֹרְחָא דְּחַגְרָא׃&lt;קטע סוף=טז ז/&gt;

(ח) &lt;קטע התחלה=טז ח/&gt;וַאֲמַר הָגָר אַמְתָאּ דְּשָׂרַי מְנַן אַתְּ אָתְיָא וּלְאָן אַתְּ אָזְלָא וַאֲמַרַת מִן קֳדָם שָׂרַי רִבַּנְתִּי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: רִבּוֹנְתִּי]}} אֲנָא עָרָקָא {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: עַרְקֵת]}}׃&lt;קטע סוף=טז ח/&gt;

(ט) &lt;קטע התחלה=טז ט/&gt;וַאֲמַר לַהּ מַלְאָכָא דַּייָ תּוּבִי לְוַת רִבַּנְתִּיךְ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: רִבּוֹנְתִּיךְ]}} וְאִשְׁתַּעְבְּדִי תְּחוֹת יְדָהָא׃&lt;קטע סוף=טז ט/&gt;

(י) &lt;קטע התחלה=טז י/&gt;וַאֲמַר לַהּ מַלְאָכָא דַּייָ אַסְגָּאָה אַסְגִּי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: אַסְגֵּי]}} יַת בְּנָכִי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: בְּנָיְכִי]}} וְלָא יִתְמְנוֹן מִסְּגֵי׃&lt;קטע סוף=טז י/&gt;

(יא) &lt;קטע התחלה=טז יא/&gt;וַאֲמַר לַהּ מַלְאָכָא דַּייָ הָא אַתְּ מְעַדְּיָא וּתְלִידִין {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְתֵלְדִין]}} בַּר וְתִקְרַן {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְתִקְרִין]}} שְׁמֵיהּ יִשְׁמָעֵאל אֲרֵי קַבֵּיל יְיָ צְלוֹתִיךְ׃&lt;קטע סוף=טז יא/&gt;

(יב) &lt;קטע התחלה=טז יב/&gt;וְהוּא יְהֵא מָרוֹד בְּאֵינָשָׁא {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: מְרוֹד בֶּאֱנָשָׁא]}} הוּא יְהֵי צְרִיךְ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: צָרִיךְ]}} לְכוֹלָא וְאַף אֵינָשָׁא {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: כָּל בְּנֵי אֱנָשָׁא]}} יְהוֹן צְרִיכִין לֵיהּ וְעַל אַפֵּי כָל אַחוֹהִי יִשְׁרֵי׃&lt;קטע סוף=טז יב/&gt;

(יג) &lt;קטע התחלה=טז יג/&gt;וְצַלִּיאַת בִּשְׁמָא דַּייָ דְּאִתְמַלֵּל עִמַּהּ אֲמַרַת אַתְּ הוּא אֱלָהָא חָזֵי כוֹלָא אֲרֵי אֲמַרַת אַף אֲנָא שָׁרֵיתִי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: שְׁרֵיתִי]}} חַזְיָא בָּתַר דְּאִתְגְּלֵי לִי׃&lt;קטע סוף=טז יג/&gt;

(יד) &lt;קטע התחלה=טז יד/&gt;עַל כֵּן קְרָא לְבֵירָא בֵּירָא דְּמַלְאַךְ קַיָּימָא אִתְחֲזֵי עֲלַהּ הָא [הִיא] בֵּין רְקָם וּבֵין חַגְרָא׃&lt;קטע סוף=טז יד/&gt;

(טו) &lt;קטע התחלה=טז טו/&gt;וִילֵידַת הָגָר לְאַבְרָם בַּר וּקְרָא אַבְרָם שׁוּם בְּרֵיהּ דִּילֵידַת הָגָר יִשְׁמָעֵאל׃&lt;קטע סוף=טז טו/&gt;

(טז) &lt;קטע התחלה=טז טז/&gt;וְאַבְרָם בַּר תְּמָנָן {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: תַּמְנָן]} וְשֵׁית שְׁנִין כַּד יְלֵידַת הָגָר יַת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם׃&lt;קטע סוף=טז טז/&gt;&lt;קטע סוף=בראשית טז/&gt;

{{סוף}}</text>
      <sha1>8z68zy9l7th08s9cjf7ddkif2w0hgad</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101342</id>
      <parentid>3101341</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T14:02:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3101342</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5860" sha1="nysfqlbx999o6dgruyl16kemcgusng7" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|תרגום אונקלוס (דפוס)|ספר בראשית|טו|טז|יז||}}
{{כותרת אונקלוס דפוס}}
&lt;קטע התחלה=בראשית טז/&gt;(א) &lt;קטע התחלה=טז א/&gt;וְשָׂרַי אִתַּת אַבְרָם לָא יְלֵידַת לֵיהּ וְלָהּ אַמְתָא מִצְרֵיתָא וּשְׁמָהּ הָגָר׃&lt;קטע סוף=טז א/&gt;

(ב) &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;וַאֲמַרַת שָׂרַי לְאַבְרָם הָא כְעַן מַנְעַנִי יְיָ מִלְּמֵילַד עוֹל {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: עוּל]}} כְּעַן לְוַת אַמְתִי מָא אִם{{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: מָאִים]}} אִתְבְּנִי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: אִתְבְּנֵי]}} מִנָּהּ וְקַבֵּיל אַבְרָם לְמֵימַר שָׂרָי׃&lt;קטע סוף=טז ב/&gt;

(ג) &lt;קטע התחלה=טז ג/&gt;וּדְבַרַת {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְדַבָּרַת]}} שָׂרַי אִתַּת אַבְרָם יַת הָגָר מִצְרֵיתָא אַמְתָהּ מִסּוֹף עֲשַׂר שְׁנִין לְמִתַּב אַבְרָם בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן וִיהַבַת {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְיַהֲבַת]}} יָתָהּ לְאַבְרָם בַּעֲלָהּ לֵיהּ לְאִתּוּ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: לְאִנתּוּ]}}׃&lt;קטע סוף=טז ג/&gt;

(ד) &lt;קטע התחלה=טז ד/&gt;וְעַל לְוַת הָגָר וְעַדִּיאָת וַחֲזַת אֲרֵי עַדִּיאַת וְקַלַת רִבַּנְתָּהּ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: רִבּוֹנְתָּהּ]}} בְּעֵינָהָא׃&lt;קטע סוף=טז ד/&gt;

(ה) &lt;קטע התחלה=טז ה/&gt;וַאֲמַרַת שָׂרַי לְאַבְרָם דִּין לִי עֲלָךְ אֲנָא יְהַבִית {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: יַהֲבֵית]}} אַמְתִי לָךְ וַחֲזַת אֲרֵי עַדִּיאַת וְקַלִית {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְקַלֵית]}} בְּעֵינָהָא יְדִין יְיָ בֵּינָא {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: בֵּינִי]}} וּבֵינָךְ׃&lt;קטע סוף=טז ה/&gt;

(ו) &lt;קטע התחלה=טז ו/&gt;וַאֲמַר אַבְרָם לְשָׂרַי הָא אַמְתִיךְ בִּידִיךְ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: בִּידֵךְ]}} עִיבִידִי לַהּ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: עֲבִידִי לָהּ]}} דְּתָקֵין {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: כִּדְתָקין]}} בְּעֵינָיְכִי וְעַנִּיתָהּ שָׂרַי וַעֲרָקַת מִן קֳדָמָהָא׃&lt;קטע סוף=טז ו/&gt;

(ז) &lt;קטע התחלה=טז ז/&gt;וְאַשְׁכְּחַהּ מַלְאָכָא דַּייָ עַל עֵינָא דְּמַיָּא בְּמַדְבְּרָא עַל עֵינָא בְּאוֹרְחָא דְּחַגְרָא׃&lt;קטע סוף=טז ז/&gt;

(ח) &lt;קטע התחלה=טז ח/&gt;וַאֲמַר הָגָר אַמְתָאּ דְּשָׂרַי מְנַן אַתְּ אָתְיָא וּלְאָן אַתְּ אָזְלָא וַאֲמַרַת מִן קֳדָם שָׂרַי רִבַּנְתִּי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: רִבּוֹנְתִּי]}} אֲנָא עָרָקָא {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: עַרְקֵת]}}׃&lt;קטע סוף=טז ח/&gt;

(ט) &lt;קטע התחלה=טז ט/&gt;וַאֲמַר לַהּ מַלְאָכָא דַּייָ תּוּבִי לְוַת רִבַּנְתִּיךְ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: רִבּוֹנְתִּיךְ]}} וְאִשְׁתַּעְבְּדִי תְּחוֹת יְדָהָא׃&lt;קטע סוף=טז ט/&gt;

(י) &lt;קטע התחלה=טז י/&gt;וַאֲמַר לַהּ מַלְאָכָא דַּייָ אַסְגָּאָה אַסְגִּי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: אַסְגֵּי]}} יַת בְּנָכִי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: בְּנָיְכִי]}} וְלָא יִתְמְנוֹן מִסְּגֵי׃&lt;קטע סוף=טז י/&gt;

(יא) &lt;קטע התחלה=טז יא/&gt;וַאֲמַר לַהּ מַלְאָכָא דַּייָ הָא אַתְּ מְעַדְּיָא וּתְלִידִין {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְתֵלְדִין]}} בַּר וְתִקְרַן {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְתִקְרִין]}} שְׁמֵיהּ יִשְׁמָעֵאל אֲרֵי קַבֵּיל יְיָ צְלוֹתִיךְ׃&lt;קטע סוף=טז יא/&gt;

(יב) &lt;קטע התחלה=טז יב/&gt;וְהוּא יְהֵא מָרוֹד בְּאֵינָשָׁא {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: מְרוֹד בֶּאֱנָשָׁא]}} הוּא יְהֵי צְרִיךְ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: צָרִיךְ]}} לְכוֹלָא וְאַף אֵינָשָׁא {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: כָּל בְּנֵי אֱנָשָׁא]}} יְהוֹן צְרִיכִין לֵיהּ וְעַל אַפֵּי כָל אַחוֹהִי יִשְׁרֵי׃&lt;קטע סוף=טז יב/&gt;

(יג) &lt;קטע התחלה=טז יג/&gt;וְצַלִּיאַת בִּשְׁמָא דַּייָ דְּאִתְמַלֵּל עִמַּהּ אֲמַרַת אַתְּ הוּא אֱלָהָא חָזֵי כוֹלָא אֲרֵי אֲמַרַת אַף אֲנָא שָׁרֵיתִי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: שְׁרֵיתִי]}} חַזְיָא בָּתַר דְּאִתְגְּלֵי לִי׃&lt;קטע סוף=טז יג/&gt;

(יד) &lt;קטע התחלה=טז יד/&gt;עַל כֵּן קְרָא לְבֵירָא בֵּירָא דְּמַלְאַךְ קַיָּימָא אִתְחֲזֵי עֲלַהּ הָא [הִיא] בֵּין רְקָם וּבֵין חַגְרָא׃&lt;קטע סוף=טז יד/&gt;

(טו) &lt;קטע התחלה=טז טו/&gt;וִילֵידַת הָגָר לְאַבְרָם בַּר וּקְרָא אַבְרָם שׁוּם בְּרֵיהּ דִּילֵידַת הָגָר יִשְׁמָעֵאל׃&lt;קטע סוף=טז טו/&gt;

(טז) &lt;קטע התחלה=טז טז/&gt;וְאַבְרָם בַּר תְּמָנָן {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: תַּמְנָן]}} וְשֵׁית שְׁנִין כַּד יְלֵידַת הָגָר יַת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם׃&lt;קטע סוף=טז טז/&gt;&lt;קטע סוף=בראשית טז/&gt;

{{סוף}}</text>
      <sha1>nysfqlbx999o6dgruyl16kemcgusng7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101343</id>
      <parentid>3101342</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T14:02:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3101343</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5861" sha1="bba46wo5k72ib4fjue8c0w9pv3c944a" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|תרגום אונקלוס (דפוס)|ספר בראשית|טו|טז|יז||}}
{{כותרת אונקלוס דפוס}}
&lt;קטע התחלה=בראשית טז/&gt;(א) &lt;קטע התחלה=טז א/&gt;וְשָׂרַי אִתַּת אַבְרָם לָא יְלֵידַת לֵיהּ וְלָהּ אַמְתָא מִצְרֵיתָא וּשְׁמָהּ הָגָר׃&lt;קטע סוף=טז א/&gt;

(ב) &lt;קטע התחלה=טז ב/&gt;וַאֲמַרַת שָׂרַי לְאַבְרָם הָא כְעַן מַנְעַנִי יְיָ מִלְּמֵילַד עוֹל {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: עוּל]}} כְּעַן לְוַת אַמְתִי מָא אִם {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: מָאִים]}} אִתְבְּנִי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: אִתְבְּנֵי]}} מִנָּהּ וְקַבֵּיל אַבְרָם לְמֵימַר שָׂרָי׃&lt;קטע סוף=טז ב/&gt;

(ג) &lt;קטע התחלה=טז ג/&gt;וּדְבַרַת {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְדַבָּרַת]}} שָׂרַי אִתַּת אַבְרָם יַת הָגָר מִצְרֵיתָא אַמְתָהּ מִסּוֹף עֲשַׂר שְׁנִין לְמִתַּב אַבְרָם בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן וִיהַבַת {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְיַהֲבַת]}} יָתָהּ לְאַבְרָם בַּעֲלָהּ לֵיהּ לְאִתּוּ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: לְאִנתּוּ]}}׃&lt;קטע סוף=טז ג/&gt;

(ד) &lt;קטע התחלה=טז ד/&gt;וְעַל לְוַת הָגָר וְעַדִּיאָת וַחֲזַת אֲרֵי עַדִּיאַת וְקַלַת רִבַּנְתָּהּ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: רִבּוֹנְתָּהּ]}} בְּעֵינָהָא׃&lt;קטע סוף=טז ד/&gt;

(ה) &lt;קטע התחלה=טז ה/&gt;וַאֲמַרַת שָׂרַי לְאַבְרָם דִּין לִי עֲלָךְ אֲנָא יְהַבִית {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: יַהֲבֵית]}} אַמְתִי לָךְ וַחֲזַת אֲרֵי עַדִּיאַת וְקַלִית {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְקַלֵית]}} בְּעֵינָהָא יְדִין יְיָ בֵּינָא {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: בֵּינִי]}} וּבֵינָךְ׃&lt;קטע סוף=טז ה/&gt;

(ו) &lt;קטע התחלה=טז ו/&gt;וַאֲמַר אַבְרָם לְשָׂרַי הָא אַמְתִיךְ בִּידִיךְ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: בִּידֵךְ]}} עִיבִידִי לַהּ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: עֲבִידִי לָהּ]}} דְּתָקֵין {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: כִּדְתָקין]}} בְּעֵינָיְכִי וְעַנִּיתָהּ שָׂרַי וַעֲרָקַת מִן קֳדָמָהָא׃&lt;קטע סוף=טז ו/&gt;

(ז) &lt;קטע התחלה=טז ז/&gt;וְאַשְׁכְּחַהּ מַלְאָכָא דַּייָ עַל עֵינָא דְּמַיָּא בְּמַדְבְּרָא עַל עֵינָא בְּאוֹרְחָא דְּחַגְרָא׃&lt;קטע סוף=טז ז/&gt;

(ח) &lt;קטע התחלה=טז ח/&gt;וַאֲמַר הָגָר אַמְתָאּ דְּשָׂרַי מְנַן אַתְּ אָתְיָא וּלְאָן אַתְּ אָזְלָא וַאֲמַרַת מִן קֳדָם שָׂרַי רִבַּנְתִּי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: רִבּוֹנְתִּי]}} אֲנָא עָרָקָא {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: עַרְקֵת]}}׃&lt;קטע סוף=טז ח/&gt;

(ט) &lt;קטע התחלה=טז ט/&gt;וַאֲמַר לַהּ מַלְאָכָא דַּייָ תּוּבִי לְוַת רִבַּנְתִּיךְ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: רִבּוֹנְתִּיךְ]}} וְאִשְׁתַּעְבְּדִי תְּחוֹת יְדָהָא׃&lt;קטע סוף=טז ט/&gt;

(י) &lt;קטע התחלה=טז י/&gt;וַאֲמַר לַהּ מַלְאָכָא דַּייָ אַסְגָּאָה אַסְגִּי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: אַסְגֵּי]}} יַת בְּנָכִי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: בְּנָיְכִי]}} וְלָא יִתְמְנוֹן מִסְּגֵי׃&lt;קטע סוף=טז י/&gt;

(יא) &lt;קטע התחלה=טז יא/&gt;וַאֲמַר לַהּ מַלְאָכָא דַּייָ הָא אַתְּ מְעַדְּיָא וּתְלִידִין {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְתֵלְדִין]}} בַּר וְתִקְרַן {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: וְתִקְרִין]}} שְׁמֵיהּ יִשְׁמָעֵאל אֲרֵי קַבֵּיל יְיָ צְלוֹתִיךְ׃&lt;קטע סוף=טז יא/&gt;

(יב) &lt;קטע התחלה=טז יב/&gt;וְהוּא יְהֵא מָרוֹד בְּאֵינָשָׁא {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: מְרוֹד בֶּאֱנָשָׁא]}} הוּא יְהֵי צְרִיךְ {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: צָרִיךְ]}} לְכוֹלָא וְאַף אֵינָשָׁא {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: כָּל בְּנֵי אֱנָשָׁא]}} יְהוֹן צְרִיכִין לֵיהּ וְעַל אַפֵּי כָל אַחוֹהִי יִשְׁרֵי׃&lt;קטע סוף=טז יב/&gt;

(יג) &lt;קטע התחלה=טז יג/&gt;וְצַלִּיאַת בִּשְׁמָא דַּייָ דְּאִתְמַלֵּל עִמַּהּ אֲמַרַת אַתְּ הוּא אֱלָהָא חָזֵי כוֹלָא אֲרֵי אֲמַרַת אַף אֲנָא שָׁרֵיתִי {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: שְׁרֵיתִי]}} חַזְיָא בָּתַר דְּאִתְגְּלֵי לִי׃&lt;קטע סוף=טז יג/&gt;

(יד) &lt;קטע התחלה=טז יד/&gt;עַל כֵּן קְרָא לְבֵירָא בֵּירָא דְּמַלְאַךְ קַיָּימָא אִתְחֲזֵי עֲלַהּ הָא [הִיא] בֵּין רְקָם וּבֵין חַגְרָא׃&lt;קטע סוף=טז יד/&gt;

(טו) &lt;קטע התחלה=טז טו/&gt;וִילֵידַת הָגָר לְאַבְרָם בַּר וּקְרָא אַבְרָם שׁוּם בְּרֵיהּ דִּילֵידַת הָגָר יִשְׁמָעֵאל׃&lt;קטע סוף=טז טו/&gt;

(טז) &lt;קטע התחלה=טז טז/&gt;וְאַבְרָם בַּר תְּמָנָן {{ק|[{{ק|נ&quot;א}}: תַּמְנָן]}} וְשֵׁית שְׁנִין כַּד יְלֵידַת הָגָר יַת יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם׃&lt;קטע סוף=טז טז/&gt;&lt;קטע סוף=בראשית טז/&gt;

{{סוף}}</text>
      <sha1>bba46wo5k72ib4fjue8c0w9pv3c944a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/טריפולי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738965</id>
    <revision>
      <id>3101413</id>
      <parentid>3083561</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/שפתי רננות]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/טריפולי]]</comment>
      <origin>3083561</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20134" sha1="rxrmnw4t57hqlvgwd22cmhq25bb2r9r" xml:space="preserve">=מפתח שפתי רננות=
{{הור2|הפיוטים {{סימון אפור|המסומנים}} נדפסו במהד' ליוורנו תרכ&quot;ה ממקורות קדומים.}}
===ליל ראשון===
*החלותי לחלות פניך מחוללי
*אתאנו לך היום
*[[יחידה לחנות מחנה]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אשאלה משוכני סנה}}
*יום לאל צמאתי
*מדי ימי ושני
*מסתגאב: בשם ה' אדמות ומרומות
*ירצה נא את שועי
*בנים בלבב נכלם
*משאת שיר וזמירות
*בתחלת תחנוני
*[[אנא בקראנו]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*חטאנו: אין לנו אורים ותומים

===אחרי נפילת אפים===
*[[אמנם עוונינו למאד גברו]]
*[[אמנם עוונינו למאד גברו|זכור נא מלך ברית אבות]]
*[[אמנם עוונינו למאד גברו|אפפונו צרות כחומה]]
*[[אתאנו לחלות פניך]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל]]
*אם לחובנא חזית

===ליל שני===
*פתיחה: אלהים אלי אתה לבדך
*[[ישן אל תרדם]]
*אשר יסד ארקים
*[[בזכרי על משכבי]]
*מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
*עזרי יבוא אל מאין
*אל תבוא במשפט עם בנים נאמנים
*[[שחר קמתי להודות]]
*כמפעלי צורי גואלי
*תוכחה: לכופר נפשותינו
*חטאנו: אודה עלי פשעי להתוודות

===ליל שלישי===
*פתיחה: אל אמיץ עושה נפלאות
*אלכה אליך
*[[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]]
*מסתגאב: בך אומץ חושלים
*פזמון: יבן בעניינו
*צור יעקב קדושו
*[[יה למתי צפנת]]
*היכל ה' ומקדש הדומו
*תוכחה: [[שובי נפשי לקונך]]
*חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]

===ליל רביעי===
*פתיחה: אלהים מלטני מיד בני נכר
*מדי חרות ובגדי חופש
*מהרה עורה כבודי עורה
*אנא בערכנו לך שוענו
*{{סימון אפור|יערבו לפניך אמרי שיר תהלתי}}
*אלהים שחרתיך
*לך עיני צופיות
*מסתגאב: ה' שלומך שים עלינו
*מלך דר במרומים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*חטאנו: אשפוך לפניך שיחי בהתעטף עלי רוחי
===ליל חמישי===
*פתיחה: אנחותי יניאוני לילי ויומי
*כל מעשה ה' מאד נורא הוא
*על רוב עווני וחטאת סבלי
*משכן רום פניתי
*שלשת ישני חברונה
*{{סימון אפור|מסתגאב: שארית יוסף ייחלון}}
*יום עין נשאתי לשמי גבוהים
*יה מרום הקשיבה
*מסתגאב: אדיר נוטה עליות
*יום עמדתי להודות כחשי
*תוכחה: איך מלאני לבי
*חטאנו: אגדיל כים נהמתי
===ליל שישי===
*פתיחה: [[איך אוכל לבוא עדיך]]
*להודות באתי על חטא סתרי
*יום יום יחידתי הוי חודרת
*{{סימון אפור|אני המעלה רפואה}}
*ישן בערש נעימים
*ישן מתי תקיץ מחשק נשפך
*חטאי מנשוא גברו
*בני תמימים משכימים
*מסתגאב: אמיץ אשר לו הגדולה
*[[למתודה חטאתיו]]
*תוכחה: איך תמו מאויי
*חטאנו: אלי אליך אנוה
===ליל שביעי===
*פתיחה: אגעה ואפעה כהרה
*בלבב בר מאד נשבר
*אל נכספתי לראותך
*יום עמדתי לחבר מלין
*לבי יחיל בקרבי
*מסתגאב: אכף לפניך בשבחי
*יום צר עלי יצור
*מבשר ואומר ית ה'
*[[לא בקשתי אל אבטח]]
*אוכיח כפי רוחי
*חטאנו: אלהים אלי אתה אשחרך אתיתי בתחן

===ליל שמיני===
*פתיחה: אליכם אישים ארימה קולי
*נורא מכל ואיום
*יום להיטיב תקרא
*{{סימון אפור|מסתגאב: ה' אליו נשאתי נפשי}}
*יליד יעקב יצעק לאל שוכן גבוהים
*האל התולה על בלימה תבל
*מהיום הבא ומפחד היותו
*יצאוני בחורותי ובאוני מהומותי
*ישאו אמוני אמרים נברים
*מסתגאב: אזכיר קצות הנוראות
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*חטאנו: אשנס מתני במחגורת פחד
===ליל ערב ראש השנה===
*פתיחה: אזלו הימים וארך הזמן
*יחיל לבי בקרבי
*בהקיצי ישיחני לבי
*יום לפני אל עילום
*{{סימון אפור|שוגה בהבלי תאוה}}
*אנא ה' לצעקי הקשיב
*יראתי מאימת משפט
*מסתגאב: יהיו לרצון הגיוני
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*אלהי עולם הקשב לחשי
*[[אחות קטנה]]
*חטאנו: אשאלה ממך את ישע עמך
*מושב: בשבתי וקומי יה זכרתיך
===ליל א' של ראש השנה===
*פתיחה: אני היום אקח מועד
*מנומם בעת קומם
*שוכן עד מאז
*לפני המלך אשפוך את עתירתי
*מסתגאב: מחסה לשחר פניך קמתי
*אל בית מלך לבוא נקראתי
*מסתגאב: יחיד טרם היות עולם ומתכונתו
*ישראל עם קדושו 
*יונה זמיריך הרבי ושיריך
*יום זה מאז בחרתו
*מסתגאב: יעיר לבבי הגיוני
*מלאך שמך בקרבו
*מסתגאב: ה' שמך ארנן ברנני
*משמר הציבו
*מסתגאב: יושבים בארץ מוני
*יודעי תרועה בליל זה להושיעם
*עת שערי רחמים פתח לנו
*מלך האחד והמיוחד
*מי כמוך באלים ה' רם ונשא
{{הור|בלילות שבת, ר&quot;ה ויו&quot;כ:}}
*ה' מה נעמה אהבתך
*[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ה' מלך. אז עד לא גשמי עליה
===ליל ב' של ראש השנה===
*פתיחה: אסמך היום על רחמי רצונך
*יום לריב תעמוד ולדין עמים
*מסתגאב: יה לישע אוחיל
*אנא הינשא להעיר פלאות
*מסתגאב: אתיו אמונים ביחד
*מפני פחד ה'
*מסתגאב: אלהים אודה שמך
*יעלו לאלף ולרבבה
*יפהפיה השבויה
*עובר על פשע ונושא חובה
*מסתגאב: אור ישעך יגיה חשכי
*אל דמי לכם ילדי איתני
*מי גוי גדול כעמו
*זרע ידידי לי בחרתיהו
*מסתגאב: אדון לאב המון ברב גדלו
*אנא זכור נא את יום העקידה
*מבשר שלום משמיע ישועה
*תוקעים למצוא פדיום
*מסתגאב: לאדיר נורא תהלות
*[[עת שערי רצון להפתח]] – באחרית נוסה
*מי כמוך באלים ה' רם ונשא
*ה' מלך. קדם פעל וקנה יקרה מפז
===ליל תענית===
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[איתן למד דעת בטרם ידעוך כל]]
*אל צור ציר קרא
*אחר נוגנים שירו
*[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים באיטום אוזנינו]]
*אתאנו על שמך ענה עם מבקשי שמך


*אדיר ונאור חטאנו לפניך רחם עלינו
*[[עשה למען שמך]]
*עננו
*[[כשענית לאברהם]]
*[[דעני לעניי]]
===ליל צום גדליה===
*פתיחה: איגש שפל רוח
*[[יעירוני רעיוני]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אסיר בכלוא מצוקה}}
*חי בכל ממשלתו
*לאיש כמוני רשעי
*יחפש מכה ומכה
*מסתגאב: און זרענו ועמל קצרנו
*אצילים בראש בנים קראתם
*בליל צאת המועד
*תוכחה: [[יחידה החטאה]]
*חטאנו: שובנו אלהי ישענו
*מושב: שבת משושי ורבו יגוני
===ליל ב' של עשי&quot;ת===
*פתיחה: אנא אזון חין עם ערב ובקר ייחדוך
*אמונים שיחרו פני אדוניהם
*הן לא קצרה
*יוצק דמע
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*מבטן אתה גוזי
*שפכו נפש מול אלהיכם
*מסתגאב: אנשי אמונה נקדשו
*[[שופט כל הארץ]]
*בלב חרד מאד רועד
*תוכחה: אשרי איש שם לבו
*חטאנו: אשפל אדל
*מושב: יה לאסירים שערים יפתחו

===ליל ג' של עשי&quot;ת===
*פתיחה: אנשי אמת עמלי תורות
*שוחרי רצון אל
*מסתגאב: שובו אל אביכם שבשמים
*[[אשר לו ים וחרבה]]
*[[יעזוב רשע נתיבו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: שובו שובו מחטאות}}
*ידעו הבנים השובבים
*ממרום לבן ערום
*[[ממרום קול עובר]]
*אל היכל קדשו
*תוכחה: אותות מעשה אלהים
*חטאנו: [[מנומי קמתי ובאתי]]
*מושב: פתחי תהלות אסיריך פתחו

===ליל ד' של עשי&quot;ת===
*פתיחה: אנא ה' רחמיך ייראו
*מתי רוחות עצובות
*אנא התעשת
*מסתגאב: אז מקדם קדמוני
*שומע לאביונים
*משכיל נגינותי
*[[עת שערי רצון – אני מזכיר היום]]
*יושב הכרובים על ארון חונה
*יום בדינך אעמוד אלהי עולם
*תוכחה: [[רוח ובשר צמדו]]
*חטאנו: אל ארך אפים אתה מושיעי
*מושב: מרעד מפני צורו שיחר

===ליל ה' של עשי&quot;ת===
*פתיחה: אמנם אלהי אני אשמתי
*ימינך נושא עווני
*מסתגאב: יסר יצרך וגעור ברוחך
*שובו שובבים מחטאיכם
*לבית אל באנו
*{{סימון אפור|מסתגאב: רב אודך כל ימי חיי}}
*[[מקור עיני]]
*[[למתודה חטאתיו]]
*תוכחה: ישני לב התעוררו
*חטאנו: ימי קלו מני רץ
*מושב: אל ממגינה תסתירני

===ליל ערב יום כיפור===
*פתיחה: אין דורש ואין מבקש
*[[משתחוים להדרת קודש]]
*[[ירצה עם אביון]]
*מסתגאב: זועק בקראו גרונו ניחר
*שמעתי אלהי קולך בתוכי
*מנום אנחה העיר חוזה
*צועקה מים חטא
*בלבבי דיברתי
*מושב: שמך להודות לבי לא אחר

===ליל צומא רבא===
*פתיחה: איך אתיצבה היום
*מלא רחמים ונושא עוון
*מסתגאב: אוילים מדרך פשעם זכרו
*[[דלתיך הלילה]]
*מסתגאב: אליכם אישים אקרא
*אלהי קדם צפון לב חוזה
*מסתגאב: אלי אתה ארוממך
*גדל יגוני מיום איום
*מסתגאב: אשמתי ואשמו נאות משכני
*בליל עשור להתכפר
*{{סימון אפור|מסתגאב: ישראל כולכם}}
*ערכו תהלות עוז בני אפרים
*יערב שיחי לפני קדוש
*מסתגאב: אמוני לבב הבינו
*יום נועדו בו כל בני אפרים
*בעשור לחודש ביום כיפור עווני
*{{סימון אפור|מסתגאב: ה' אלהי ישראל מושיע וגואל}}
*יום דרוש העומדים כפרתי
*[[ביום עשור קראתיך]]
*{{סימון אפור|שוחריך הלילה}}
===שבת א'===
*פתיחה: בשם אלהי אברהם אפתחה
*ישמעני אלהים בקראי לנגדו
*אנא נותן מנוחה
*מסתגאב: אדון כל מעשיו גבוהים
*ישרים דורשי נופש
*לעמך ישראל נתת מנוחה
*את יום השבת במיטב שיר לדרשו
*אוהלי רון ברעדה
*עזרי יבוא אל מאין
*חתימה: חנון הנחיל מנוחה מאתו
===שבת ב'===
*פתיחה: אדון אשר יצוריו יצר
*מבית צבי ארמונה
*יום שביעי קידשת
*מסתגאב: לה' את יום השביעי
*לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*יונים בידי יוונים
*שבת מה טוב להודות לאל
*ירושלים למוניך
*מחולל כל בקו יושר
*אלהי קדם מעונה ישובב יונה הגלה
*חתימה: אנשי מליצה ותבונה
===שבת ג'===
*פתיחה: אז משבעים לשון
*בירושלים אור חדש תחדש
*ידבר פי בסוד אלפי
*מסתגאב: אם תשמור חוקי הרשומים
*עמך לשחרך
*אצפה לאלי וידלני
*יום שבת ומשמריו
*אכן בעובדי לך
*יום ליל שמתי
*חתימה: שוררו ילדי אמוני

===שבת ד'===
*פתיחה: אז שש מאות ושלש עשרה מצוות חרוזות
*יישרתי תפילתי
*תן זמירות עמי
*מסתגאב: אל תשיב כפועלי
*אשרי אדם יעוז בצורו
*ישאו ישרים ידיהם למעלה
*ישראל מכל עם
*[[יום שבתון|יום שבתון אין לשכוח]]
*שתיל עמי אל ושרשו
*מסתגאב: כי בו אלהים דבר בקדשו
*חתימה: שבחך אל סידרתי כפי כוחי
===שבת תשובה===
*פתיחה: אשא לב ועין
*ידיכם צבאות ה'
*אמונים בליל זה ערכו
*אל בחר בישראל לזכותם
*משכנות מבטחים ובית מנוח
*יום המנוחה וחבלה
*היום מה נכבד ויקר להמוני
*תוכחה: אשווע אל אלי
*יום באתם לחלות
*מסתגאב: אנחנו אשמים קדחנו
*תוכחה: חלו נא פני אל בלילכם

===מעמדות===
*לליל ראשון: 
**יונת אלם קבעה מעונה
**[[יום צעקי מאישון|יום צעקי באישון]]
*לליל שני: 
**ישנו נדיבים להלל
**ישאו אל אל בשמים
*לליל שלישי: 
**מה לך נרדם עורה וקמת
**שקדתי על דלתי פתחיך
**יפיקון רצונך מתים ידרושו
*לליל רביעי: 
**יה צדקו רם מעל
**יערב מעמד תחנון רביעים
*לליל חמישי: 
**יה הדרש לעדה חשה
*לליל שישי: 
**יה כל לספר אודות
*לליל שביעי: 
**ינעם מהלל שוועת 
*לליל שמיני: 
**יחיד אשר עד שוכן
*לליל תשיעי: 
**יד הצבתי לשורר והודות
*לליל עשירי: 
**יעשה תבואה ופרי
*לליל י&quot;א: 
**יה הדרש והואל
*לליל י&quot;ב: 
**ירצה עם חרדו
*לליל י&quot;ג (ער&quot;ה): 
**יה מפחדך חל כל בשר
**יצוה ישועתנו
*לליל י&quot;ד (א של ר&quot;ה): 
**יושב כס תהלות שמעה
*לליל ט&quot;ו (ב של ר&quot;ה):
**יעתר שם פניו
*לליל ט&quot;ז (צום גדליה): 
**ייצבתי עמודים
*לליל י&quot;ז (ד' תשרי): 
**יש מאין בורא
*לליל י&quot;ח (ה' תשרי): 
**יערב שיח בן יסר
*לליל י&quot;ט (ו' תשרי): 
**יום לבי סבותי
*לליל כ (ז' תשרי): 
**יעלו דברים בעשרים אמרים
*לליל כ&quot;א (ח' תשרי): 
**מלכי לך שיטחתי
*לליל כ&quot;ב (ערב יו&quot;כ): 
**בלילה תקדם
*לליל כ&quot;ג (יו&quot;כ): 
**ליל עשרים ושלשה

===מעמד לצומא רבא===
*אעירה שחר על דברתך
*לברוך שאמר: יה צורי אורי נרי
*אופן: שנאנים שאננים
*רשות לנשמת: אעירה שחר אישוני לב
*רשות לנשמת: אשכימה שחר יום ייחדת
*(אופן): לך שדי ואמור די
*מצדר: ויהי הכל במאמר אל עליון
*(יוצר): אלהי אחפש ימותי למצוא נוהו

===מעמד לשחרית===
*רשות למגן: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/רשות|וארץ איכף לאלהי]]
*מגן: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מגן|אמוניו נוצר ומושך לחיק בני]]
*פזמון: [[יענה בבור אבות]]
*כרוג': [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מגן#כרוג'|יושיע צופים]]
*מחיה: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מחיה|אבן שתיה]]
*פזמון: [[יום צדו צעדי]]
*כרוג: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מחיה#כרוג'|יעזרוני צדקות אלהי אבותיכם]]
*משלש: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/משלש|אוהל צדק]]
*פזמון: [[יום צעקו שבים]]
*תוכחה: מה נפש נוכחת
*'''מה''' אמונה נאה לדרוש
*פזמון: יום עירם אעמוד מצדקתי
*'''רבו''' יתרו מפלאות
*פזמון: מה רבו פלאיך
*'''מעשיך''' אין ערוך אלימו
*פזמון: עמקו מחשבותיך ועצמו נפלאותיך
*'''ה'''' אבי עד באין נולד ומוליד
*אבאר שם אדיר
*'''כולם''' יצורי חומר
*פזמון: לידך בני עולם
*אדר יקריו
*'''בחכמה''' יסדת עולם
*בחכמתך אזרת הוד
*פזמון: מי ימלל גבורתו וישמיע כל תהלתו
*'''עשית''' ארבעה אדנים
*פזמון: לך תאות תהילה מושל גאיוני
*'''מלאה''' ימינך טובות
*אז כסאך טרם הדומך תכנת
*'''הארץ''' אדניה על בלימה הטבעת
*פזמון: מלאה הארץ ישמיע באזני
*'''קניניך''' יורו ויגידו
*קניניך ארבע יסודות
*פזמון: יד תתיר לבן מעתיר

===מעמד למוסף===
*מגן: יונה שוכבת בינות שפתים
*פזמון: [[יוספים שנית]]
*כרוג: ישעך הלבש
*מחיה: [[יונה שוכבת בין שפתים/מחיה|אבני קודש]]
*פזמון: אלהים מה טובו
*כרוג: יקח צפצוף חין קוראי איה
*משלש: תמימי אורח
*תוכחה: מאד חלתי וזחלתי
*'''אודך''' יושב תהלות
*פזמון: מוסד מכיל עולם
*'''על''' יוצרי ישעי וכבודי
*פזמון: יספת אלהים לנחלתך
*'''נוראות''' אז מני עד
*פזמון: פי יספר צדקתך
*'''נפלאתי''' אל ראשון
*'''מעשיך''' אמיץ
*'''נפשי''' ימיה תקוה
*פזמון: יתרת כל גביר יכול
*יפה לאל להלל

===סדר עבודה===
*רשות לסדר עבודה: [[אכון לחלות פניך]]
*סדר עבודה: [[אל אל אשא דעי]]
*מה נהדר: [[בצאתו מן הדביר שלם]]
*[[אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים]]
*תפלתו של כ&quot;ג: [[שנת ארץ תתן יבולה]]

===סליחות===
*מסתגאב: [כי] אשפוך כמים מי דמעות
===מנחה===
*מגן: יספה שלישית להקריב מנחה
*כרוג: יתפאר צעיפי
*מחיה: ישרים כיום מבקשי פניך
*כרוג: ישראל צורו מגמת פניו
*{{סימון אפור|מסתגאב: הלוא זה יום יחיד}}
*משלש: יונה חפשה בנטות היום
*תוכחה: [[מה יתרון לאדם]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: ישראל בחירי לעם בחרתיך}}
*אז ברבות חטאים
*יום זה הואל
*חטאנו: את שם ה' אברך
*{{סימון אפור|מסתגאב: אפיל תחינתי לפניך}}
===נעילה===
*[[אל נורא עלילה]]
*רשות: וארץ אשא בשיר קולי
*מגן: ברביעית עורכת תמה תפילה
*כרוג: יושיעם ויחתום
*מחיה: במקהל מזער
*כרוג: ישעך ועוזך
*משלש: יחידים קדמו לפניך
*סלוק: ארשת שפתי פציתי ואפער
*מסתגאב: אלי אתה ארוממך ואשאל סליחה ממך
*סליחה: [[עב קל ממרומך|על עב קל ממרומך]]
*סליחה: [[ידידיך מאמש]]
*את נפשך גוי קדוש הופעתי
*סליחה: [[בנשף קדמתי]]
*תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]]</text>
      <sha1>rxrmnw4t57hqlvgwd22cmhq25bb2r9r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/קטלוניה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738966</id>
    <revision>
      <id>3101408</id>
      <parentid>3083520</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:58:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קטלוניה]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/קטלוניה]]</comment>
      <origin>3083520</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8358" sha1="lgmhnflivu9yeas0hddzunj7fujv2u2" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|על פי: מחזור לנוסח ברצלונה מנהג קאטאלוניה, סלוניקי רפ&quot;ז}}

==ראש השנה==

===שבת לפני ר&quot;ה===

* אזהרות: אלהים נצב בעדת אל
* פזמון: אסיר תקוה לקץ ימין

===ערבית לראש השנה===

* פזמון: [[אחות קטנה]]

===שחרית יום א'===

* רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: [[נשמת ידידי עליון]]
* קדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* אופן: [[ידי רשים|ידי רשים נחלשים]]
* זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
* מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]]
* פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]]
* מסתג'אב: מלך שדי השוכן
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עוז שם ה']]
* סליחה: מלאך שמך בקרבו
* מסתג'אב: אזכיר קצות הנוראות
* כרוג': ישראל להשית חלקם בחיים
* משלש: למשפט כונן כסאו
* פזמון: יוצר רום בבינה
* מסתג'אב: לאדיר נורא תהלות
* תוכחה: אם חסדך שכחנו
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* פזמון: אדירי ישורון יברכו בקול
* סלוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]]
* [[היום תאמצנו|היום תאמצם]]
* פזמון לאחר תקיעת שופר: קול שופר הדרור

===שחרית יום ב'===

* רשות: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
* נשמת: נשמת ישורון יום זה
* אופן: חרדו רעיוני
* זולת: שב מן הפסילים
* מגן: אדר היקר העיר מזבוליו
* פזמון: יום לריב תעמוד
* פזמון: [[המלך ה']]
* מסתג'אב: מחסי לשחר פניך קמתי
* כרוג': יושיע וישיב
* מחיה: יונת אלם מזת האור
* פזמון: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* מסתג'אב: אמיץ גוזר ומקים
* כרוג': ייראה ויוקשב
* משלש: צמח צדיק אצפצף קורותיו
* פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* מסתג'אב: אל איום ונורא מכין הרים בגבורה
* תוכחה: יגדל נא חסדך
* פזמון: מלאכי צבא מעלה
* סלוק: לך יאתה יקר תפארת המלוכה
* פזמון לאחר תקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]

==יום כיפור==

===ערבית===

* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו]]
* סליחה: יעשה תבואה ופרי
* סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
* פזמון: שירו ילדי אמוני
* תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
* [[רחמנא אידכר לן]]
* גמר (חטאנו): יצר עזוב חטא ומעל
* גמר (שמע): [[אנשי לבב שמעו לי]]
* גמר (בשכמל&quot;ו): אעזבה מחשבות און
* [[אלהינו שבשמים]]
* [[שנת אורה שנת ברכה]]
* פזמון: בליל עשור להתכפר
* סליחה: מבורך זה היום
* מסתג'אב: ה' הקשיבה

===שחרית===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות לנשמת: אקום להודות לך
* נשמת: נשמת אסירי עוונות
* מסתג'אב: [[ברכי אצולה]]
* אופן: התעוררו תמהים
* זולת: אחלה פניך באימתה
* כרוג': אמרים עמכם קחו
* רשות למגן: וארץ אקוד ואשתחוה בפחד
* פזמון: ה' רצה נא מחמד הילולי
* מגן: אמונת השורש
* פזמון: יענה כבוד אבות
* כרוג': אמץ בן רצוי
* מחיה: אלמד ארחות אלהי
* פזמון: חרדים לבית תפלתם
* כרוג': אל ביתך רצתי
* משלש: אמון יוכח ודרכו תמימה
* פזמון: יום צעקו שבים
* קיקלר: שעה זכרון דתי
* פזמון: אפס גאון עוזי
* מסתג'אב: אפיל תחינתי לפניך
* תוכחה: אין מילה בלשוני
* פזמון: אסיר מעל יצף פועל
* פזמון: תקרב ותרצה ותבחר
* פזמון: כל המיחלים לישע צורכם
* מסתג'אב: אחרי שובי נחמתי
* מסתג'אב: [[מראש מקדמי עולמים]]
* מסתג'אב: [[ה' מה אדם]]
* עסתריוטא: את חטאי נוכח פני שמתי
* רהיט: [[החרשים שמעו]]
* פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
* פזמון: ממרום לבן עירם
* סלוק: אל אל הנורא

====סליחות לשחרית====

* מה נאמר לפניך אדון הסליחות
* פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
* פזמון: נורא מכל ואיום
* פזמון: ידידים לבית אל חשו
* תוכחה: ישני לב מה לכם
* פזמון: [[יה איום]]
* גמר (חטאנו): אליכם אקרא נמהרים
* גמר (שמע): אזמרה למפיק מאויי
* גמר (בשכמל&quot;ו): אצלצלה ברכותיך
* גמר (ה' מלך): בטרם אמון תחלת כל תחלה
* מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים

===מוסף===

* מגן: אלהים למשפטיך עמדו היום
* פזמון: אל מעמדי שבתי
* כרוג': משמים עוונימו
* מחיה: אילת אהבים נגידי
* פזמון: נאור מקור חיים
* כרוג': מקשיב מענה
* מחיה: תמהים מחובם
* תוכחה: ימי האדם צבא
* רהיט: חי אני תמים דעים
* רהיט: אנה אדון עולם
* רהיט: [[ישן אל תרדם]]
* תוכחה: שעה קולי בהתעטפי
* פזמון: זה אל זה ישאלון
* קדושה: [[אלהים אל מי אמשילך]]

====סדר עבודה====

* [[אוחילה לאל]]
* פזמון רשות: אנא אל נאור
* [[היה עם פיפיות]]
* רשות: [[אבואה ברשיון מחוללי]]
* עבודה: [[אל אלהים בך יצדקו צדוק]]
* מה נהדר: [[כאור בקוע באשנבו]]
* אשרי עין: [[אשרי עין ראתה ארון הקדש|ארון הקדש בני אהרן]]
* [[לא אשים ולא אשם|אין לנו לא אשים ולא אשם]]

====סליחות למוסף====

* פזמון: יוספים שנית לעמוד
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע נתיבות]]
* גמר (חטאנו): אומללנו בנפש אנושה
* גמר (שמע): אזמר לאל המיוחד
* מי אל כמוך: [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]

===מנחה===

* מגן: אשלש תפלות
* כרוג': ה' נאמי יקרב אצלך
* מחיה: בקר וערב שם אל להודות
* כרוג': ארנן בקול רם
* משלש: השכם והערב לצורי מניתי
* תוכחה: נפשי אל צורך ילדך
* פזמון: היום יוודע אל רם
* סילוק: אחד לבדו באין סמוך

====סליחות למנחה====

* פזמון: מעלות השחר קראתיך
* פזמון: יה אשר אשפוך לפניו
* עקידה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
* גמר (חטאנו): מחטאתי אדאג תמיד
* גמר (שמע): מיחד כל יום שם האל

===נעילה===

* מגן: אדון היושב על חוג הארץ
* כרוג': כחגבים נחשבו
* מחיה: בבכי יונת אלם
* כרוג': ענך בחמלתו
* משלש: אילי הצדק
* תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]]
* סלוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]

====סליחות לנעילה====

* פזמון: [[בנשף קדמתי]]
* פזמון: [[אל נורא עלילה]]
* פזמון: אנא ה' חתמנו לחיים
* פזמון: ידעו הבנים השובבים
* סליחה: [[אנא בקראנו]]
* פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
* מי אל כמוך: [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]</text>
      <sha1>lgmhnflivu9yeas0hddzunj7fujv2u2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/ארם צובא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738967</id>
    <revision>
      <id>3101437</id>
      <parentid>3086369</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:15:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/ארם צובא]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/ארם צובא]]</comment>
      <origin>3086369</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29077" sha1="lenuorm16mtf1jxjkpdnsyhv62ojzgc" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|מחזור ארם צובא (שני חלקים), ונציה רפ&quot;ז}}

==חלק א==

==כל השנה==

===בקשות===

* [[כתר מלכות (אבן גבירול)]]
* [[לך אלי תשוקתי]] (טו.)
* [[כל ברואי מעלה ומטה]] (יו:)
* [[אדון עולם]] (יז.)
* [[שמע קולי]] (יז:)
* [[קמתי להלל]] (יח:)
* [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (יט.)
* [[אם אפס]] (יט:)
* [[אדני נגדך כל תאותי]] (כ:)
* [[המבדיל בין קדש לחול]] (כא.)
* [[בת אהובת אל קמה בשחר]] (כא:)
* [[אשתחוה אפים ארצה]] (כב:)
* [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (כג.)
* [[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]] (כג:)
* [[שופט כל הארץ]] (כד:)
* [[שחר אבקשך]] (כה.)
* [[חשתי ולא התמהמתי בתנומות]] (כה.)
* תחנון: אבי יתומים ודיין אלמנות חטאנו לפניך רחם עלינו (נב:)
* ליל שבת: [[יגדל]] (עח:)
* שחרית של שבת (פתיחה לפסוד&quot;ז): אנעים זמירות לאדיר ונורא (עט.)
* מוצאי שבת: [[אליהו הנביא|איש אשר קינא]] (קלו.)

==שבת זכור==

* [[אדון חסדך בל יחדל]] (קנה:)

==פסח==

* מדכר עבדכון (טל) (רכז:)
* שנת רצון שנת רחמים (רכח:)
* [[שנת אורה שנת ברכה]] (רכח:)

==שבועות==

* פיוט לאחר ההפטרה: שוכן עד וקדוש (רעב.)
* רשות לאזהרות יום א': 
** אל רוכב שמים בעזרו (רעב:)
** [[אי זה מקום בינה]] (רעג.)
** [[אוחילה לאל]] (רעד:)
* אזהרות: [[שמור לבי מענה]] (רעה.)
* רשות לאזהרות יום ב': 
** אבוא בדתך להתחכמה (רפו.)
** [[אוחילה לאל]] (רפז.)
* אזהרות: [[בצל שדי אחסה]] (רפז.)

==י&quot;ז בתמוז==

* [[אנשי אמונה אבדו]] (רצז.)
* [[תמהנו מרעות]] (רצז:)
* אלהי הרוחות לכל בשר (רצח.)
* תוחלת אבותינו (רצח:)
* (סדר פסוקים:) הרבינו לפשוע (רצט.)
* חטאנו: אמרתי לנטעי אתה נוטעי (שג.)
* חטאנו למנחה: דפקו דלתיך בתחנוניהם (שד:)

==תשעה באב==

===ליל תשעה באב===

* ברוך הדן בצדק ושופט ברחמים (שיב:)
* אלא דמתחדתא (שיג.)
* תחת אשר לא שמענו (שיג:)
* אלי ציון ועריה - אלי ציון לאפריון (שיד.)
* בכו עמי וחגרו שק (שיד:)
* אני עדה מועדה (שיו.)
* איך נחרב ברוב כחשי (שיו:)
* שמעו קולי אני זכריה (שיז:)
* יום אכפי הכבדתי (שיח.)
* עיני עיני ירדה מים (שיט.)
* אבכה ואצוח לקהלי (שיט:)
* למוצ&quot;ש: אוי מפי בן ובת - יונה המהוללה (שכ.)
* לבי לציון כים יהמה (שכ:)
* חטאנו: אנשי לבב שמעו זאת (שכא.)
* בליל זה יבכיון (שכב.)
* אלי ציון ועריה - לאהלך אשר שודד (שכב:)
* כי כלו ביגון חיי (שכג:)
* סגולה בה בחרי (שכד.)
* למוצ&quot;ש: בליל זה נפקדתי (שכה.)

===שחרית===

* אייליל הה ליום (שכט.)
* אבוי לירח חמישי (שכט:)
* אנא אל עליון (של.)
* איכה ישבה בדד עיר תהלות (של:)
* איכה יעיב באפו עיר מבצר (שלא.)
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (שלא:)

===מנחה===

* חטאנו: [[אומללה יולדת השבעה]] (שלד.)
* חטאנו: אצפצף תלאי ועצבי (שלה.)

==סדר שבתות הרחמים==

===לשבת ור&quot;ח והוא שבת ראה===

* אראלי רום ועליה (שלט.)
* שנאני מרומים (שלט:)
* משאת שיר ותהלה (שמ.)
* ישאו ישרים ידיהם למעלה (שמא.)
* מאין יבוא עזרי ומאין (שמא:)
* נפוגותי וחלתי באהבתך (שמב.)
* בקשו אל וחלו פניו (שמב:)
* יחיד יחידה יחדי (שמג.)
* ישמיעני אלהים בקראי לנגדו (שמד.)
* יום שביעי קדשת (שמד:)
* יסוד הכל וכל יכול (שמה.)
* שובו נא משובת (שמו.)
* אדון אשר יציריו יצר (שמז:)
* ידיכם צבאות ה' (שמז:)
* תבוא לפניך תפלתי (שמח.)
* אז משבעים לאומים (שמח:)
* נאום עבדך צור (שמט.)
* יעלו צור ישראל קדושו (שנ.)
* יקר שירים מהודרים (שנא.)
* שמחו נא קהל קדש (שנא:)
* עם האל קדושו (שנב.)
* יה מרום השקיפה (שנב:)
* צור עולמים יה ה' (שנב:)

===סיום===

* [[רחמנא אידכר לן]] (שנד.)
* [[עשה למען שמך]] (שנד:)

===שופטים===

* בשם אלהי אברהם אפתחה - אליך כפי שטוחה (שנה:)
* היכל ה' ומקדש הדומו (שנו.)
* אליך אלכה (שנו.)
* ה' שומר את עמו ישראל (שנז.)
* לשמך יהללו עם עני ואביון (שנח.)
* שוחר צורך אליו שבת (שנח:)
* ישן עד מתי תנומתך (שנט.)
* הלל תמלל (שס.)
* מוסד מכיל עולם (שסא.)
* בחצות לילה הקמים אמוני (שסא:)
* [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]] (שסב.)
* שנאני אלים (שסב:)
* זעירא ורבא קדמך תבנא (שסה.)
* בכיסופא אתינא לבית ריבוננא (שסה:)
* אמונתך יודיעו (שסו.)
* שמע קול עשוקים (שסו:)
* איום צוה את עמו (שסח.)
* שבת זכור ושמור (שסח:)
* התבשרי ענייה (שסט.)
* שמע נא לקולות בוטים (שסט:)
* עתירתנו תקבל (שע:)

===כי תצא===

* שעריך לדל עומד נגדך (שעא.)
* שלח לנו משיח (שעא:)
* יחידה ממסגרות (שעב.)
* יחיש פדיון (שעב:)
* רנו ושמחו בני יעקב (שעג:)
* ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך (שעד.)
* אשחר קוני (שעד:)
* אשר יסד ארקים (שעה.)
* ידידי צור (שעו:)
* כבוד וחן יתן ה' (שעז.)
* תן זמירות עמי (שעז:)
* יום יום יחידתי (שעח.)
* ה' שמעה נא את קולנו (שעט.)
* אשר נטה שחקים (שעט:)
* יעירוני סעיפי (שפא.)
* שבח אסדיר (שפא.)
* שבח יזכירו עם קודש (שפג.)
* ברוך ה' אשר נתן מנוחה לזרע איתני (שפג:)
* שבת טוב ומבורך לכם (שפד:)
* עדי נפשי (שפה:)
* ענו עמי סגולת אל (שפו.)
* שוכן בגלות (שפז.)
* למילה: ענו בהמון שיר כל המוני (שפז:)

===כי תבוא===

* [[בשם אלהי אברהם אפתחה]] (שפח.)
* [[לא בקשתי אל אבטח]] (שפח:)
* אספר פלאך נגד עמים (שפט.)
* אלהי האלהים בעמדי נגדך (שצ.)
* צבא מרום יתנו לך (שצא.)
* יקושים מחטא הזרה (שצב.)
* עם סגולתך ממך רהו (שצב:)
* נדיבים בניבים (שצג.)
* עזרי מעם מגני וסתרי (שצד.)
* נפשי דרשי צורך וקונך (שצד:)
* ה' ה' אל רם (שצד:)
* שרפי צבא שחק (שצה:)
* אמונתך ואמרתך (שצו:)
* הקיצוני עבותות אהבתך (שצז:)
* אלהי הצבאות ובעל הפלאות (שצח.)
* בשם ה' אדמות ומרומות נקראו (שצט.)
* נודה ממציא יש מאין (תא:)
* חנון הנחיל מנוחה מאתו (תב:)
* יהי נא חסדך האל (תב:)
* קהלי זה יפיק רצונכם (תג.)
* אשר אמר במאמרו (תג:)
* לחתן: ענו בשבח ובתהלה (תו:)
* אעלוז אלהי בזכרך (תז.)

===נצבים===

* בשם אלהי אברהם אפתחה - שוכן עד וקדוש נקראת (תז:)
* להודות לשמך שחר קמנו (תח.)
* מי עוד שאלתי (תח:)
* משען לכל אביון (תט.)
* יה צרי ניחתו בי (תי.)
* משגיב בכוחו (תי:)
* יה שוכן מעוניך (תיא.)
* עמדו פלכים קט (תיא:)
* יה רם על שחקים (תיב:)
* לשם אל המיוחד (תיג:)
* ישן עורה מחמת שכלך (תיד.)
* עומדים בני יעקב (תיד.)
* ה' שלומך שים עלינו (תטו.)
* שדי ממעון שבתך (תטז:)
* יקירים ואדירים (תיז.)
* שירו לאל ידידים (תיח.)
* שמעה אלהים קול רננינו (תיט.)
* לעמו ישראל יצו שדי סליחה (תכ:)
* ששוני בקול רינה אפציחה (תכא.)
* איום ונורא עוטה אורה (תכא:)
* זרע הקודש שיחו בשירכם (תכב.)

===תקון סליחות===

* [[רחמנא אידכר לן]] (תכג:)
* [[אנשי אמונה אבדו]] (תכד:)
* [[תמהנו מרעות]] (תכה.)
* [[אל תעש עמנו כלה]] (תכה.)
* [[אשמנו מכל עם]] (תכו.)
* [[אראלי מעלה]] (תכו.)
* [[בטרם שחקים וארקים נמתחו]] (תכו:)
* [[לקדושת שמך]] (תכו:)
* [[אלהינו שבשמים]] (תכז.)
* [[אלהים אתה ידעת]] (תכח:)
* [[עננו אבינו]] (תכח:)
* [[אדון הסליחות]] (תכט.)
* [[עשה למען שמך]] (תכט:)
* [[דעני לעניי]] (תל:)
* [[למתודה חטאתיו]] (תלא.)
* [[ה' מושיב יחידים]] (תלא:)
* [[אם אשמנו כתולע האדים]] (תלא:)
* [[אתאנו לחלות פניך]] (תלב.)
* [[מרנא דבשמיא]] (תלב.)
* [[מתרצה ברחמים]] (תלב.)
* [[שומר ישראל]] (תלב:)
* [[מחי ומסי]] (תלב:)
* [[רחמים פשוטים|חיים טובים שאלנו]] (תלב:)
* [[אליך ה' נשאתי עיני]] (תלג)
* [[הושיענו למען שמך]] (תלד.)

==חלק ב==

==ראש השנה==

===סליחות===

* ה' שמעה בקולי ראה עניי ועמלי (תמ:)
* יונה זמיריך הרבי (תמא.)
* [[יחידה לחנות מחנה]] (תמא:)
* ה' לקראתי חסדיך הקרה (תמב.)
* [[יום צעקי מאישון]] (תמג.)
* שדי שוכן רום (תמג:)
* שוב דל והלך (תמד.)
* נצבה יונה בשערי תחנה (תמד:)
* ישראל עם קדש יגל וישמח לבו (תמה.)
* אל דמי לכם ילידי איתני (תמו.)
* יום לריב תעמוד (תמז.)
* [[מנומם בעת קומם]] (תמז:)
* יוצר רום ונשיה (תמח.)
* אנא הושיעה לאום בך נושעה (תמט.)
* אל רם ונשא החיש ישועה (תנ.)
* ציון גדריך אבנה ועריך (תנא.)
* שדי שעה שועת (תנא:)
* יודעי תרועה בליל זה (תנב.)
* שיר ורון מגרון (תנב:)
* [[בליל זה בראש השנה|בליל ראש השנה]] (תנג.)
* [[המלך ה']], [[ה' בקול שופר]] (לסירוגין) (תנד.)
* [[יום זה למול מלך ישפר]] (תנה.)
* אל נדרש לשואל (תנה:)
* קול שופר ההדור (תנו.)
* יום זה באו (תנו:)
* באנו לחלותך (תנז.)
* שועת עניים באו להלום (תנז:)
* שמע עמי אחווך (תנח.)
* שדי לדורשו (תס.)
* ה' נגדך כל תאותי רצה נא (תס:)
* אנא זוכר הברית (תסא.)
* מלאך שמך בקרבו (תסא:)
* עליון עלה על כל רמים (תסב:)
* שוכן על ממעל (תסג.)
* עקידה: [[יה איום]] (תסד.)
* עקידה: אנא זכור נא את יום העקדה (תסה.)
* אלהים לא תבזה (תסה:)
* אנא כשלג (תסו:)
* על פתחך באה (תסז:)
* תפלה לעני יעטוף בלקחו (תסח:)
* סלח ורב חסד (תסט:)
* זך אערוך לך שיר (תעא.)
* שעריך שוקדה (תעא:)
* (עקידה:) שערי רצון פתח (תעב.)
* אלהים אל דמי לך (תעג.)
* שירו לאל שיר חדש (תעד.)
* אל ההרים נשאתי עיני (תעד:)
* חסדך זכור שדי (תעה.)
* [[ישראל בחירי אל ילידי איתניך]] (תעו.)
* אלהי ישראל אל תפן (תעח:)
* אלהי ישראל ישעה קול רנני (תעט.)
* (עקידה:) [[עת שערי צדק לעם פתחת]] (תעט:)
* שירו לאלהים פליטת (תפא.)
* [[יעלו לאלף ולרבבה]] (תפב.)
* (עקידה:) שומר צאנו ונוקד (תפב:)
* חנון פשעינו הדיקם (תפד:)
* אם יאמרו אויבי (תפה:)
* עם עוברים כבני מרון (תפו:)
* שדי גדולתו ברום מושלת (תפז.)
* (עקידה:) עת אהבת אוהב (תפח:)
* (עקידה:) עוקד לעקוד לקח ועלה (תצא:)
* (עקידה:) [[עת שערי רצון להפתח]] (תצב.)
* (עקידה:) אלהי התעודה (תצג:)
* נאלם שופך לבו (תצד.)
* אלוה רם במלכותו (תצד:)
* ישלח פדות לעם נשבה (תצה.)

==צום גדליה==

===סליחות===

* ענני ה' ענני ובדרך אמת נחני (תקטו.)
* שומע לאביונים (תקטו:)
* [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (תקטז:)
* רחמיך שאלתי (תקיז.)
* [[יעירוני רעיוני]] (תקיח.)
* שובב בעולמך כמו אורח (תקיט.)
* [[יה למתי צפנת]] (תקיט:)
* ישנתי ואעירה (תקכ.)
* ענני ה' ענני מן המצר (תקכא.)
* [[יצו האל לדל שואל]] (תקכב.)
* בליל צאת המועד (תקכב:)
* חי בכל ממשלתו (תקכג:)
* ידיכם קודש תשאו (תקכד.)
* עת שערי רחמים (תקכד:)
* שלום שלום תקרא (תקכה.)
* יומם ולילה אשפוך שיחה (תקכו.)
* חטאנו: שמע קול תחנוננו (תקכו.)
* מחי ומסי - באי דין פומא (תקכו:)
* שערי רחמים תפתח לרחומים (תקכז.)
* בערב כפורים שמע קול נעצרים (תקכז:)
* מכניסי רחמים זכרו במרומים (תקכח.)
* אנא אל עליון שוכן רום חביון (תקכט.)
* שחותי לפני כוכבים מונה (תקכט.)
* שחר אעירה אזמר אשירה (תקכט:)
* שדי שוב ורצה (תקל:)

===שחרית===

* [[אבלה נפשי וחשך תארי]] (תקלא.)
* [[תאלת יום ענוי]] (תקלא:)
* חטאנו: שערי רחמיך דפקתי בתשובתי (תקלב:)
* חטאנו למנחה: דרוש נא ידידיך (תקלג:)
* חטאנו למנחה: שדי מה תעשה (תקלד:)

==שבת שובה==

===סליחות===

* דלתי רחמיך פתח נא לשביך (תקלה:)
* שינה אזורר (תקלו.)
* שבנו אליך נערים ושבים (תקלו:)
* שובו שובו עזבו חטאות (תקלז.)
* אשר עשה וכל נושא (תקלח.)
* משתחוים לפני דביר היכלך (תקלח:)
* סומך לבבנו (תקלט.)
* ידעו הבנים השובבים (תקלט:)
* [[יעזוב רשע נתיבו]] (תקמ:)
* מלא רחמים מגלה סתומים (תקמא:)
* היום דרשנוך (תקמא:)
* שובה שובה שובה (תקמב:)
* שוב אדם לצור קדם (תקמג.)
* אלהים ברוב חסדך שמע אנקת דליך (תקמד.)
* יום עמדתי להודות (תקמד:)
* שלשת ישני חברונה (תקמה.)
* עומדים בלילות על מצבה (תקמה:)
* שובה ה' את שביתנו רחם ואל תבזה ענותנו (תקמז:)
* ימינך נושא עווני (תקמח.)
* רופא משובה (תקמט.)
* עזוב בן אדם עווניך (תקמט:)
* שמע קולי סלח מעלי (תקנ.)
* שלום שלום לזרע שלום (תקנ:)
* [[אשר לו ים וחרבה]] (תקנא:)
* אם עוונינו ענו בנו והרחיקו צור ממנו (תקנב:)
* בשערי רחמיך עדתך נצבה (תקנג.)
* יחיד נדרש לקוראיו (תקנג:)
* יעקב חבלי (תקנד.)

==יום כיפור==

===סליחות לערבית===

* בשם אלהי אברהם אפתחה - דובבתי לשפוך שיחה (תקסד.)
* על פתחך עם זו קם (תקסד:)
* דלתי רחמיך (תקסה.)
* ישעך לעמך שלח נא ממרומך (תקסו.)
* [[משתחוים להדרת קודש]] (תקסו:)
* בך בטחו אל נורא (תקסז.)
* אנוש עצל בלבב מר (תקסז:)
* שוררו ילידי אמוני (תקסח.)
* [[ברכי אצולה]] (תקסח:)
* הללי אזורה בעוז (תקעא.)

===סליחות לאשמורת===

* שקדו עלי דלת (תקעג:)
* מי יפתח שערי רחמים (תקעד.)
* [[דלתיך הלילה]] (תקעד:)
* ענה עמך אלי (תקעה.)
* יראים מרוב מעלם (תקעה:)
* יה למלל ביום וליל (תקעו.)
* תכון תפילתי קטורת לפניך (תקעז.)
* אל איום שלח פדיום (תקעז:)
* עבדי זמן אל יד אדונים (תקעח.)
* יום עירם אעמוד מצדקתי (תקעח:)
* סגולתי בשובכם (תקעט.)
* [[ישן אל תרדם]] (תקעט:)
* מאין יבוא עזרי ומאין (תקפא.)
* מלא רחמים ונושא עוון (תקפא:)
* שחקי רום גבהו (תקפב.)
* ידידי אל ברכוהו (תקפב:)
* לבי לכה נשוב (תקפג.)
* אלהי קדם צפון לב חוזה (תקפג:)
* ביום כפור פשעים (תקפה.)
* בני ישראל שמחו היום (תקפה:)
* ישראל עמך שמך במו קדש (תקפו.)
* צועקה מים חטא (תקפו:)
* בעשור לחודש ביום כפור עווני (תקפז:)
* שירו לעם זה שלום לכם (תקפז:)
* מאמש עבדיך (תקפח:)
* חלו נא פני אל בלילכם (תקפט.)

===סליחות לשחרית===

* [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]] (תקצה.)
* תפן להקשיב ממעונים (תקצה:)
* [[אזון שלש עשרה מדות]] (תקצו.)
* [[תאחר מיום זכרון]] (תקצז.)
* אשחר תשועתך נוצר חסדים (תקצז:)
* תהום השוטף על ראשי צפה (תקצח:)
* חטאנו: אז בסיני הורתנו (תקצט:)
* אם אשמתנו גדלה (תר:)
* שמע קול תחנונינו ורחם עלינו… אדון שמע קול תחנונינו (תרא:)
* רועה ישראל האזינה לקול צאנך (תרב.)
* שלח עזרי מקודש אל רועי (תרב:)

===סליחות לנעילה===

* [[ידידיך מאמש]] (תרטז.)
* מאמש עמדתי לפני יוצר נשמתי (תריז.)
* חסדך בל תמש (תריז:)
* [[עב קל ממרומך|עב קל ממרומיך]] (תריח.)
* אשר לו כל תפילה (תריח:)
* חרדים לאל צמאו (תריט:)
* [[בנשף קדמתי]] (תרכ.)
* שמעו משמי מעלה (תרכ:)

==הושענות==

=== לכל יום ===

* למען עמידת סיני (תרלב.)

===יום א===

* [[למענך אדיר באדירים]] (תרלב:)
* [[ענה אומני חוקה נסוכה|ענה אומני חוקת נסוכה]] (תרלג.)
* [[למענך אל שוכן עליה]] (תרלג:)
* [[אנא אל אחד ושמו אחד]] (תרלד:)

===יום ב===

* [[למען אב ידעך]] (תרמא.)
* [[ענה אוחזי ארבעה מינים]] (תרמא:)
* [[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] (תרמב.)

===יום ג===

* [[למענך תקיף]] (תרמז.)
* [[ענה תאבי ישעך]] (תרמז:)
* [[מארוד וארפד]] (תרמח.)
* [[אנא האל הנקדש]] (תרמט.)

===יום ד===

* [[למען אב עקד בן]] (תרמט:)
* [[ענה איומה אמרתך לוקחת]] (תרנ.)
* [[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]] (תרנ:)

===יום ה===

* [[אנא המיחד לכבודו]] (תרנא.)

===יום ו===

* [[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] (תרנב.)

===יום ז===

* [[למענך תקיף]] (תרמז.)
* [[ענה אתויים]] (תרנב:)
* [[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]] (תרנג.)
* [[תענה אמונים]] (תרנג:)
* קול מבשר: [[אמרו לנמהרי לב]] (תרנד.)

==שמיני עצרת==

* מדכר עבדכון (גשם) (תרנח:)
* אנא ה' חדש לנו מלוכה (תרנט:)

==שמחת תורה==

===פיוטים===

* אלהי קדם הדר במעונה (תרסח:)
* פצחו רון ותהלה (תרסט.)
* קום ועלה משה (תרסט:)
* איה גביר (תרע.)
* על משה ארגז (תרע:)
* על משה גביר כל המוני (תרעא:)
* לבי ליוכבד (תרעב.)
* [[בשאר שמחות שירים תענו|בשאר שמחות]] (תרעג.)
* ידידים זכרו (תרעג:)
* אל עליון ונורא (תרעג:)
* בא&quot;י [[אשר בגלל אבות]] (תרעד:)
* שמחו בשמחת תורת משה{{הערה|נראה כלקט של קטעים, בין השאר מהפיוטים [[שמחו בשמחת תורת משה]] ו[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל]].}} (תרעה:)
* [[שמחו בשמחת תורה]] (תרעו.)
* שמחו נא שמחו נא (תרעו.)
* [[יום שמחה לישראל]] (תרעו:)
* [[שדי אל מה נורא]] (תרעז.)
* [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] (תרעז:)
* [[זה אלי זה אלי ואנוהו#אלוה נאמן בברית|אלוה נאמן בברית]] (תרעז:)
* שמו לעד לי מסעד (תרעח.)
* אחו פלא תמים דעה (תרעח:)
* מפי אל – אלוה חי וגם קיים (תרפ.)
* שבטי יה שבטי יה (תרפ.)
* ה' לי ה' לי (תרפ:)
* ענו שירים ומהללים (תרפא.)
* קול מבשר – [[אמרו לנמהרי לב]] (תרפא:)
* רשות לתרגום מעונה (תרפב.)
* רשות לתרגום ויעל (תרפב:)
* אחרת לויעל: [[מרשות האל הגדול]] (תרפג.)

==עשרה בטבת==

===סליחות===

* [[אז בעזבי מקרא דת]] (תרפה.)
* [[אבותינו בשלוותם]] (תרפו.)
* חטאנו: אריה עלה מסובכו (תרפו:)
* חטאנו למנחה: דכאונו ניני אדום (תרפז:)

==צום אסתר==

===סליחות===

* אז בגורי בצל מלכי פרס (תרפח:)
* תלאותי ביום צומי אספרה (תרפט.)
* אזכור מעלליך בכל פעלתם (תרפט:)
* חטאנו: אתאנו עדיך היום רחמיך לדרוש (תרצ:)
* חטאנו למנחה: ה' מה רבו צרי בקום עלי (תרצא.)

==שירים==

===פסח===

* שלמים נכנסו תחתם שבחים
* ארומם יה אדוני האדונים
* אברך שם כבוד שוכן מעונים
* שמנים מבשמי שיר רקוחים
* שיר אענה היום לאל שמים
* שמחו ועלצו כל בני אפרים
* תמים דעים נחה עמך
* במיטב שיר ענו היום בשמחה
* בידך כוס קחה ראשית תחילה
* לאל אשר נטה בעוז שמים
* אהלל אל נערץ בסוד קדושים
* תנו תודה לאל גאל ידידים
* ארומם צור עושה גדולות
* ששון ויקר נתחברו
* ידידים יוצאים מפרך ענמים
* ישראל שמחו בחג
* חבושים גדושים
* שמחו אמוני ואמרו לפני
* שמחו אמוני ואמרו נאמני
* מי כמוך באלים אל עליון מי כמוך
* בין שבת ומועד מלחמה ערוכה
* אמונים ערכו שבח לאל
* שדי ראה לחצנו
* שיחו נוראותיו אל נעלה
* זרע יעקב מבחר יצור
* ליל שמורים תתענגו דודים
* יונה מה תהגי ומה תהמי

===שבועות===

* אברך שם כבוד נורא עלילה
* זכור משכיל עשרת הדברים
* שלשת מועדי האל היקרים
* אשבח לאל אשר יצר יצורים
* אמת עלי לספר מאמרות
* יבורך עם נברא
* דביר קדשך פתח יומי
* רוח חכמה ובינה
* ברוך אשר על סיני להמוני
* שש אנכי יום נחלו
* שוכן עד וקדוש נגלה בשמי מעונו
* מקול התרועה
* יום מעמד סיני
* אלה ימי מועדים
* יוצאת חפשית עולך נשבר
* יום קבלו תורה בנים בהר סיני
* יגדל שמך נורא

===סוכות===

* בסתר חסדך נורא עלילה
* ארבעת מינים בלולב
* מתי תתן צורי ברכת
* סורה ידיד לגנה
* יום נחית גאולים
* האל תמים דרכו
* עדת יעקב הקדושים
* אל חי יואל ממעונה
* יוצאים מנוף ופרך ענמים
* שמחו עמי בנים ואבות… הרנינו עם
* שמח עמי בנים ואבות… מלכי ציוה
* איתנים ונאמנים
* זרע חכמים
* שרי הללו שמעו תמימים

===שמחת תורה===

* ירעפו שחקים
* סגולת אל ועדה נאמנה
* שמיני חג עצרת

===ראש השנה===

* היום הזה לזרע הקודש
* אלהי לא כמעלי תגמלני
* שמע אנקת עבדיך
* שוכן מרומי

===יום טוב===

* שרינו קהל הקדש

===מילה===

* יבורך שם כבוד שוכן מעונים
* בטח לבי באל שוכן מרומים
* שמחו חברים בני איתני
* ילד שנולד ולשמונה נימול
* אלהים חק ביום גילה
* הגישו כשי עולות
* הקריבו כשה תמים
* ילד שנולד יוחק לחיים
* ברינת וגילת
* למשוש רננים
* אודך אל בקהל אמוני
* שמח יולד בילד זה
* יחונן צור בחמלתו
* מילה היא זכות נשלם
* כל שיר אשר יושר ברננים
* לבית לוי ומשפחתו
* יאות לכם להודות לה'
* יחיד חמול על עמך
* פקוד אפקוד עמי אמוני
* אל שמחת גילי
* ארים קול שירים נחמדים
* נצר אשר קם בחצריך
* אל נורא עמך הצדק
* לשבת ומילה: שבת ומילה שם דר מעונה
* פיצחו ברנה קהל אמוני
* מאד צוה לילד ברכה
* בני לוי ביחד רוממו אל
* שיר מזמור שירו לנו… יגל שחק
* יקיים אל ברית שבת ומילה
* קדושים שבחו לאל ולשמו
* יהי שלום בחילינו שלוה בקהלנו

===חתן===

* בלבי צמחו היום שמחות
* סהר וחמה מזבול ירדו
* יהולל אל בפי שרפי מעונה
* יחי חתן כמו עיש וכימה
* בטרם יערוך לבי אמרות
* אהלל אל ברוב שמחה ושירים
* חתני מה מאוד יקרה מנתו
* שמע מכל עבריך שלומות
* אברך שם כבוד שוכן מעונים
* ראו חתן צעיר ימים ושנים
* הקול כנור אם זה קול זמירות
* חתן עמוד ביקר הדרך
* נופת וצוף דבש לשונך
* חתן יהי שלום סביביך
* יום זה ארנן ברנני
* אל אשר לו הגדולה
* אלהים יברך חתן וכלה
* אנא שפתי אל באמרתך
* היום יהי ראשית ששוניך
* דרוש אדרוש שם דר מעוני
* אמונים ברכו שם דר מעונים
* צבי פניו מאירים
* השר שמח כי רב הדרך

===לקורא ההפטרה===

* שוכן בלבבי
* היום יהי שמחה ובשורה
* אל תירא אל תירא

===קינות על המתים===

* צידוק הדין: הצור תמים (תשעא:)
* אנא הלך זה (תשעב.)
* לבשי יחידה עוז (תשעב:)
* יום הנדוד כלו עיני (תשעג:)
* תדמו כי יכילוני מגורות (תשעד.)
* שמשי הלוא ערבה (תשעה:)
* על בחורה בתומתה (תשעו:)
* על פלוני הבחור (תשעז.)
* איך סוד חתנים ואנה (תשעז:)
* ספדוני רעי בקול נהי (תשעח.)
* איך פן תהי יורד שאול קמיע (תשעח:)
* יום סוב השר (תשעט:)
* אבל המר מאוד (תשפ.)
* לקול צועק במרוצה (תשפא.)
* [[שכחי יגונך]] (תשפא.)
* היום שמחו מתים (תשפב.)
* על אשה בתומתה (תשפב:)
* סעדאל סעדאל (תשפב:)
* אהה נלקח ארון (תשפג:)
* יחזו הדר וכבוד (תשפד:)
* שאון לבי וגם צערו (תשפה.)
* יריבוני לרוב בכיי (תשפה:)
* בני הזכירוני (תשפו.)
* ידיד נפשי חביב רוחי (תשפו:)
* צדיק וחסיד בכל מעשה (תשפו:)
* נפשי תני לבך (תשפז:)
* ספדו נא הבנות (תשפז:)
* בכו עמי קהל צובה (תשפח:)
* אצילי עם שאו קינה (תשפט:)
* הצור חמסי עליך (תשצ.)
* הצור הצדיק אבד (תשצ:)
* הצור עיני נגרה (תשצ:)
* הצור החסיד נפטר (תשצא:)
* הצור היום אעורר בכי (תשצב.)

== הערות ==</text>
      <sha1>lenuorm16mtf1jxjkpdnsyhv62ojzgc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/פאס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738968</id>
    <revision>
      <id>3101433</id>
      <parentid>3086384</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:13:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/אהבת הקדמונים]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/פאס]]</comment>
      <origin>3086384</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8595" sha1="6k583gw54vn5pq9l6d0c405ig2pbu5f" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|על פי: ספר אהבת הקדמונים סידור תפלות מכל השנה כמנהג ק&quot;ק התושבים יצ&quot;ו שבעוב&quot;י פאס יע&quot;א (מארוקו), ירושלים תרמ&quot;ט}}

==בקשות קודם התפילה==

* [[שעריך בדפקי]]
* &lt;small&gt;[[שחר אבקשך]] וכו'&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;[[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] וכו'&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;[[אדון עולם]] וכו'&lt;/small&gt;
* [[יגדל]]
* למדו נדעה נרדפה
* אבוא ביתך למחנה שכינה
* מציאותו ואחדותו ואין גוף
* אלהי הנשמה שנתת
* [[אגדלך]]

==בקשות של שבת==

* אל אל אשחר ואפללה
* לאדון כל אודה בקול גילה

==פיוטים נוספים==

* פזמון אחר הכרזת ר&quot;ח: אברך ברנני עדתכם נאמני
* למוצ&quot;ש: [[אליהו הנביא]]
* פזמון לז' אדר: היום נלקח אדון כל חוזה חזיונים
* לפורים (בשירת הים לפני מי כמוך באלים): אומר לה' מחסי
* במנחה של ת&quot;ב: אלהי קדם מעונה ישובב יונה דגלה

==ראש השנה==

* ליל ר&quot;ה, אחר [[אחות קטנה]]: [[ברכי אצולה]]
* [[היום תאמצנו]]
* שחרית של ר&quot;ה, פזמון לה' מלך (של פסוד&quot;ז?): [[אדירי איומה]]
* לפני שיר למעלות בפסוד&quot;ז: יום באתי ליחדך
* אחרי שיר למעלות: יום גשתי להללך
* אחרי שיר המעלות שמחתי: הנה כעיני עבד
* לפני ברוך שאמר: יה צורי אור נרי 
* אחרי שירת הים: &lt;small&gt;([[אלהי אל תדינני כמעלי|אלהי אל תדינני]] ככתוב במחזורים)&lt;/small&gt;, [[שופט כל הארץ]]
* רשות לנשמת: סעיפי נבהלו והתחלחלו
* &lt;small&gt;[[יה שמך ארוממך|יה שמך]] ככתוב במחזורים&lt;/small&gt;
* רשות לקדיש: יסוד הסוד וסוד היסוד
* רשות אחר לקדיש: ספורותי ושירותי

==לתקיעת שופר==

* [[קול שופר הדרור]]
* [[המלך ה']]
* [[אנא בקראנו]]
* [[מרום וקדוש שעה]]
* [[ה' בקול שופר]]

==ב' של ר&quot;ה==

* ליל ב' במקום אחות קטנה: קדוש תבשר עדתך
* לאחר שירת הים: יום זה דר במרומים
* לנשמת: [[שואף כמו עבד]]
* רשות לנשמת: [[שפל רוח]]
* רשות אחר: [[שחי לאל|שיחי לאל]]
* רשות לקדיש: אנצח אשבח

==צום גדליה==

* &lt;small&gt;סליחות: [[אנשי אמונה אבדו|אנשי אמונה]], [[תמהנו מרעות|תמהנו]], [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]], [[אשמנו מכל עם]], [[אשמנו באומר ובפועל]], וכסדר הזה בשאר תעניות&lt;/small&gt;

==ליל יום כיפור==

* לפני ערבית: [[ברכי אצולה]]

==מעמד הלילה==

* פזמון: שלח מלאך מליץ
* פזמון: [[דלתיך הלילה]]
* פזמון: אבינו אל ארך אפים
* פזמון: [[אנא בקראנו]]
* תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
* פזמון: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* [[אל רחום שמך]]
* [[ה' חננו והקימנו]]
* [[חוסה על ישראל עמך]]
* [[עשה למען שמך]], עשה למען מלאכיך
* [[דעני לעניי]]
* [[עננו אבינו]]
* [[עננו אלהי אברהם]]
* [[אדון הסליחות]]
* [[רחמנא אידכר לן]]
* [[אלהינו שבשמים]]
* [[מחי ומסי]]
* [[שומר ישראל]]
* [[היום תאמצנו]]

==שחרית ליום כיפור==

* לפני ברוך שאמר: ה' ה' אל רם על כל אל
* &lt;small&gt;יה צורי דלעיל&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;אחרי השירה: [[לך אלי תשוקתי]] דלעיל&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;[[אלהים אלי אתה|אלהים אלי]] שבמחזורים קודם נשמת&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;[[שנאנים שאננים|שנאנים]] ככתוב במחזור&lt;/small&gt;
* לקדיש: יהי רצון לקבץ צאן
==מעמד שחרית==
* פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
* פזמון: היום תישע
* פזמון: [[למענך אלהי]]
* פזמון: [[יום צעקו שבים]]
* פזמון: [[יענה בבור אבות]]
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* פזמון: &lt;small&gt;[[אלהי אל תדינני כמעלי|אלהי אל תדינני]] הכתובה במחזור ר&quot;ה&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;אל רחום שמך וכו'&lt;/small&gt;
* אחרי א&quot;ש ויעבור: [[אלהא רבא]]
* &lt;small&gt;בהוצאת ס&quot;ת: [[עת שערי רצון להפתח]] הכתוב במחזור ר&quot;ה&lt;/small&gt;
* &lt;small&gt;אחרי עלינו: [[אוחילה לאל]], סדר עבודה כבמחזור עד כמו כן מפינו תשמע ותושיע, ואח&quot;כ:&lt;/small&gt; [[שנת אורה שנת ברכה]] (ארוך יותר?)
* אחרי ואני הרשעתי: אלהי בושתי ונכלמתי לעמוד לפניך

==מעמד למוסף==
* פזמון: נאור מקור חיים
* פזמון: שמם הר ציון
* פזמון: יה להלל ביום וליל
* תוכחה: שעה קולי בהתעטפי
* בקשה: ברחמיך אלהי רחמני
* תחינה: אנת הוא אלהא לית בר מינך
==מנחה ליום כיפור==
* מנחה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* לוידוי בחזרת הש&quot;ץ: על חטא שחטאנו לפניך באהבת אדם
==מעמד למנחה==
* קראתי מצרה
* יחיד אלהי אמן
* רצה רינת מתוודים
* תוכחה: אימות עלי נפלו
* בקשה: בחסדך יה עוון עבדך סלחה
* תחינה: אלה אלהין מרי מלכין ודחילא

==נעילה==

* לאשרי: [[מלכי עולם בורא]]

==מעמד לנעילה==

* פזמון: [[בנשף קדמתי]]
* פזמון: אחרית ותקוה
* פזמון: [[ידידיך מאמש]]
* פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]]
* &lt;small&gt;אל רחום שמך…&lt;/small&gt;
* [[עננו אלהי אברהם]]{{הערה|בנוסח דומה לזה שאומרים במנהג אשכנז בסדר יוכ&quot;ק.}}

==הושענות==

===כל יום===

* (תחינה קצרה)
* [[אהבת אברהם ברכה תשית]]
* [[הושענא למענך אלהינו]]
(ההושענות של היום)
* [[אנא אל אחד אחד ואין לו שני]]
* [[תבנה ציון ברנה|תבנה ציון]]
* [[תתפרקון ותשתזבון|תתפרקון תשתזבון]]

===יום א===

* [[למענך אדיר אדירים]]
* [[אנא אל אחד ושמו אחד]]
* [[אנא אל אחרון וראשון]]
* [[כהושעת ירויי היאור]]

===יום ב===
* [[למען אב ידעך]]
* [[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
* [[אנא יוצרי דרשני]]
* [[כהושעת יגיעי נשם]]

===יום ג===

* [[למען אב חדשת שמו לנקוב]]
* [[אנא האל הנקדש]]
* [[אנא יסד יסודות מקדשי|אנא יסד יסוד מקדשי]]
* [[כהושעת ידידים מכף מעבידים]]

===יום ד===

* [[למען אב עקד בן]]
* [[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]]
* [[אנא יערב לך שועי]]
* [[כהושעת יקיר]]

===יום ה===

* [[למענך אל הושיעה]]
* [[אנא המיחד לכבודו]]
* [[אנא יוצרי וקדושי]]
* [[כהושעת יקושי מלבן]]

===יום ו===

* [[למען תפר עלה תאנה|למען טוב להודות ברנה]]
* [[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
* [[אנא ישר מערכי|אנא הישר מערכי]]
* [[כהושעת ילידי אהב]]

===הו&quot;ר===
* [[מארם ומאדום וממואב]]
* [[למען אב השכים|למען אב את שני נעריו קח]]
* [[תתננו לשם ולתהלה]]
* [[אנא אחוז כס]]
* [[אני אמרתי אל מוציאו]]
* [[אנא תומכי בדי ערבה]]
* [[למען אב נמשך אחריך כמים]]
* [[אבי עד חש לתארך|אבי עד חש לפארך]]

(הקפות דומות לשל הספרדים)

* [[תפתח ארץ ויפרו ישע]]
* [[יפה נוף אנופף]]
* אחרי קדיש: [[שמע קולי]]

===שמחת תורה אחר ההפטרה===

* [[קומו ברינה עדת אמוני]]
* [[אשריך הר העברים]]

===תחנון לשני וחמישי===

* ליום שני: [[ה' יונתך שבעה קלון]]
* ליום חמישי: [[ה' יושב הכרובים]]

==הערות==</text>
      <sha1>6k583gw54vn5pq9l6d0c405ig2pbu5f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/אלג'יר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738969</id>
    <revision>
      <id>3101416</id>
      <parentid>3099180</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:01:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/ארג'יל]] לשם [[משתמש:סידור/לוח הפיוטים/אלג'יר]]</comment>
      <origin>3099180</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18032" sha1="7nheiz2ywsw4hv7qmomx5ogn7obdy4z" xml:space="preserve">=חכמת המסכן=

{{מקורות לסידור|על פי: ספר חכמת המסכן, ליוורנו תקל&quot;ב}}

==עד פסח==

===שבת פורים===

* רשות: אל חי משוש לבי
* מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
* נשמת: נשמת ישראל עמך לביתך משכימים
* שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
* קדיש: אלהים על שבח רמת
* ברכו: יחדו ייחודו יחיד ואין בלעדו
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
* אחר תתקבל, פזמון: בשנת בוקר (פתיחה למי כמוך)
* מי כמוך: אדיר טובתך תמימה רמה

====למנחה====

* אשרי, פזמון: מרום לעמך גאלת (פתיחה למי כמוך)
* מי כמוך: אדון אשר לו תאות מלוכה
* גאולה: אם קמי לחרדתי
* ובא לציון, לקדיש: אל שמחת גילי
* זולת: אומר לצפון תני

===ד' מרחשוון פורים אדום===

* זולת: עושה נפלאות בורא נוראות
* לקדיש: אל שמחת גילי שוכן הדביר
* ברכו: השתחווי וברכי
* מסתגאב: (לפני ובא לציון, רשות למי כמוך) אמליך אל ראשון בלי תכלה
* מי כמוך: אביר יעקב חסדך הפק
* קדיש: אל יחיד ומיוחד
* ברכו: צור לבבי רב חסדים

===שקלים===

* מגן: יונה בצלמון
* פזמון: ירד צווה אז מענה
* כרוג': עדר נפוץ
* מחיה: ידך נשאת
* פזמון: יוסיף לקנות
* כרוג': ה' יחיה
* משלש: זיו כבודך
* פזמון: זבוד יה
* קיקלר: ימי פרישה וזמן קדושה
* עסטריותא: ילבש צדקה כשריון
* פזמון: יושב תהילות מאין תחילות
* סילוק: כי אתה יוצר נגוהים

===זכור===

* רשות: דורשי ומצילי
* מחרך: תרומה הרמנו
* נשמת: נשמת ידועי חלאים
* רשות למי כמוך: מי כמוך באלים ידידים קדמוך
* מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
* קדיש: שיר אה&lt;!-- % --&gt; בה חדש
* ברכו: סודך לא נחקר
* מגן: את מלחמות ה'
* פזמון: יעץ הצר תחבולות
* כרוג': ירים הוד המוניו
* מחיה: מכנף הארץ
* כרוג': לפניו ילין בכי
* משלש: לוכד חכמים בערמם
* פזמון: יאמר נא ישראל
* פזמון: יושב תהילות
* סילוק: אמר אויב ארדוף כאריה

===פורים===

* ביום לפני המגילה:
* יסוד הכול אשר אין לו תחילה
* פזמון: על אודות ימי הפורים
* פזמון: קומה אלהים עזרתה לי
* מאורה: איומה נאוה ושחורה
* פזמון: זכר פורים לא יעבור
* פזמון: יום פוריא יומא דנן
* פזמון: [[קוראי מגילה]]
* פזמון: יום שאת ויתר
* פזמון: המן נלחץ

===שבת פרה===

* מגן: אספרה אל חוק
* פזמון: אלהים צמאה לך נפש גולים
* כרוג': ישראל יושיע אל
* מחיה: טהור עינים בצוותו
* כרוג': הפרה עוד יגל אל
* משלש: פדות שלח מראש
* פזמון: יושב תהלות
* סילוק: אלפתנו להטהר

===שבת החודש===

* מגן: ירח למועדים
* פזמון: יה אור מסות
* כרוג': יעקב יתר צור
* מחיה: יצאת לישע
* פזמון: יודעי דעת אלהיכם
* כרוג': ה' יואל צפות
* משלש: יוסף ידו
* פזמון: יוצק יום יום לחשו
* פזמון: יושב תהלות
* סילוק: כי אתה אל עולם

===שבת הגדול===

* אזהרות:
** [[בנים שמעו לי ילדי איתני]]
** פזמון: ימינך אל נגלתה

==פסח==

===ליל פסח===

* [[ליל שמורים אותו אל חצה]]

===א' של פסח===

* רשות: יונה מעונה מה
* מחרך: כיום ולחי
* נשמת: נשמת חוגגי חג המצות
* שבח: אתה נורא אתה
* קדיש: [[האל העירה וראה]]
* מאורה: ירוחם בך
* ברכו: יבורך גואלי
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
* אופן: יקרו להלל

===טל===

* מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
* מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
* סדר הטל:
** בטל אצור לברר וללבן
** פזמון: יום הפילי תחינתי
** גאולה: יום פדותי
** פזמון: [[שזופת שמש#לך|לך שלום גשם]]

===ב' של פסח===

* רשות: בצר פקדנוך
* מחרך: יקרו נסיך
* אופן: יושב הכרובים על כנפי שחקים
* נשמת: נשמת ישראל עמך
* קדיש: שעה ניב דל
* מאורה: יזכרו פלאך
* ברכו: שחק וכל המון זבול
* גאולה: אמרו בני אלהים
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]

===שבת חוה&quot;מ פסח===

* רשות: שאל להודות לך
* מחרך: אערוך בשבחי
* נשמת: נשמת שומרי משמרת
* שבח: אתה נורא אתה
* קדיש: ברום גלגל
* אופן: מחנות עליונים
* ברכו: צור לבבי רב חסדים
* אהבה: יונה נכספה
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]

===יום שירה===

* רשות: יקרה תהלתך
* מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
* נשמת: נשמת ישראל עמך
* שבח: אתה נורא 
* קדיש: [[שבעה שחקים לא יכלכלוך]]
* אופן: יחיד בגאונו וחסדו
* ברכו: השתחווי וברכי
* גאולה: [[יום ליבשה]]
* יצאו בני ישראל חמושים

===אחרון של פסח===

* רשות: שורש בנו ישי
* מחרך: נגדך אשים מגמתי
* אופן: יה שכינתך
* נשמת: נשמת שזופת שמש
* קדיש: אל שמחת גילי
* מאורה: כל פה צח
* ברכו: זמירות אפצחה
* אהבה: אהבה נוססה בי
* גאולה: אני יום פדותי
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
* גאולה: כי ימי צבאי
* זולת: תביאמו ותטעמו ותקל כובד נוגשים

==שבועות==

===א' שבועות===

* רשות: יום מעמד סיני
* מחרך: דת אלהים צלך
* מאורה: השכל והדת
* נשמת: נשמת ידידים זרע איתני
* שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
* קדיש: קול מהלל יגדל
* אהבה: אם תאהב דרך אמת
* ברכו: נעים שמך להודות
* זולת: אומר לצפון תני
* פזמון אחרי הקריאה: אמת עלי לספר מאמרות
* פזמון: בצר מנוסי אשימה
* רשות לאזהרות: שולמית שחרחורת
* אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]]
* פזמון: יום יצאה כלת עדנים
* אזהרות: [[אי זה מקום בינה]]

===ב' שבועות===

* רשות: יעירוני בשמך רעיוני
* מחרך: אל אלהים נצחי
* פזמון: בצר מנוסי אשימה
* נשמת: נשמת ישורון ממטיף
* קדיש: ה' אלהי גדלת
* מאורה: כימי הנעורים
* ברכו: עם בחרתם
* אהבה: אל בדתך האמרתנו
* גאולה: ישעך אקו בגלותי
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
* פזמון: אמת עלי לספר מאמרות
* רשות למל&quot;ת: כמה ירדפני
* מל&quot;ת: [[בצל שדי אחסה]]
* פזמון: אלוה מתימן יבוא
* אזהרות מל&quot;ת: [[אי זה מקום בינה#מצוות לא תעשה|איסרה אתכם אמוני]]

==סוכות==

===א' של סוכות===

* רשות: יצב גבול שמם
* מחרך: שם אל אשר אין לו ערך
* אופן: מחנות עליונים
* נשמת: נשמת ישורון החוגג
* שבח: אתה נורא אתה
* קדיש: יחד קרבי
* מאורה: שאלו ידידי בעדי
* ברכו: השתחווי וברכי
* אהבה: חופף עלינו כל היום
* גאולה: יהמה לבבי
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]

===הושענות ליום א===

* [[למענך אלהינו]]
* [[אנא אל אחד ושמו אחד]]
* [[אנא אל אחרון וראשון]]
* [[כהושעת ירויי היאור]]

===ב' של סוכות===

* רשות: לשובב נות בית
* מחרך: אל חי בקרבי
* נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
* קדיש: יחד בני עליון
* ברכו: אפצחה רינה ותודה
* אופן: יעריצון אלי
* מאורה: יעלת אהבים שמחי ורוני
* אהבה: יונה איך תדמי
* גאולה: אחשוק ולא אדע מקום

===הושענות יום ב===

* [[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
* [[אנא יוצרי דרשני]]
* [[כהושעת יגיעי נשם]]

===הושענות יום ג===

* [[אנא האל הנקדש]]
* [[אנא יסד יסודות מקדשי]]
* [[כהושעת ידידים מכף מעבידים|כהושעת יפה נוף]]

===הושענות יום ד===

* [[אנא השם בכסאו]]
* [[אנא צור מושיעי]]
* [[כהושעת יקיר]]

===הושענות יום ה===

* אנא האל המיחד
* [[אנא יוצרי וקדושי]]
* [[כהושעת יקושי מלבן]]

===הושענות יום ו===

* [[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
* [[אנא ישר מערכי]]
* [[כהושעת ילידי אהב]]

===שבת חוה&quot;מ===

* רשות: יסוד הכל והוא בכל
* מחרך: נגדך אשים מגמתי
* נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
* קדיש: יה לרוב חסדך
* אופן: יעריצון אלי מלכי בקדש
* ברכו: ידך אלהים יסדה
* מאורה: אל אלהים חילי
* אהבה: בעלת אוב וקסם
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]

===הושענות לשבת===

* אלהים אזון בטובך
* אנא הנראה בלבת
* [[כהושעת יהודה ואפרים]]

===הו&quot;ר===

* נראה שזה כמו הספרדים אבל נוסף בהקפה ד' סליחה: יום באתם לחלות
* הקפה ה': צאן מרעיתך לביתך פונות
* צריך לבדוק שוב
* סיום: נא חתמנו לחיים

==שמיני עצרת ושמחת תורה==

===שמיני עצרת===

* רשות: ידועת אמונות
* מחרך: בשם אל חי הגיון לשוננו
* אופן: אל אשר מעשיו עצומים
* נשמת: נשמת מחנות מקהלות
* קדיש: ישראל בחירי אל
* ברכו: שאלוני בליל גדוד רעיוני
* אהבה: ימי קדם לבן רודם
* מאורה: יום תאוה

===תקון הגשם===

* מגן: אל חי יפתח אוצר
* מחיה: אל חי יפתח ידו
* עסטריותא: אל מעלה נשיאים
* פזמון: אל בשמים
* פזמון: אל חי יפתח אוצרות שמים
* בגשמי אורה תאיר אדמה

===שמחת תורה===

* רשות: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]]
* מחרך: מנחה טהורה
* נשמת להקת עם אל
* ברכו: אל פעליו גברו
* מאורה: [[אמרות האל טהורות]]
* אהבה: נודע בכל המון

===פזמונים על פטירת מרע&quot;ה===

* יצורי כצל כולם
* למי נתן צור מתן
* [[אשריך הר העברים]]
* אז איש עניו כשעלה אל הר העברים
* קול מבשר: [[אבי עד חש לתארך|אבי עד חש לטהרך]]
* גאולה: אסכלה נדודי
* פזמון: [[צעקה יוכבד]]

=מחזור קטן=

{{מקורות לסידור|על פי: ספר מחזור קטן לימים נוראים כמנהג ק&quot;ק ארגיל יע&quot;א, ליוורנו תרמ&quot;א}}

==ראש השנה==

===שחרית יום א'===

* פתיחה: אקום לשורר
* בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: [[נשמת ידידי עליון]]
* אופן: [[ידי רשים]]
* זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
* מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]]
* פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]]
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עז שם ה']]
* פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו
* פזמון (לשבת): שני ימים מקוימים
* כרוג': ישראל להשית
* משלש: למשפט כונן כסאו
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
* סלוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]]

===שחרית יום ב'===

* פתיחה: סמר גבי צור משגבי
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
* נשמת: נשמת יראיך
* אופן: [[יה שמך ארוממך]]
* זולת: שב מן הפסילים
* רשות למגן: וארץ אתנפל
* פזמון: יחיד אלהי אמן
* מגן: אב המון גוים
* פזמון: יום לריב תעמוד
* כרוג': יאזין צורי
* מחיה: איתן אוהבך
* פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* כרוג': יחיה צבאיו אל דעות
* משלש: אהוב מבטן
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול
* סלוק: יאתה לך יקר תפארת המלוכה

==יום כיפור==

* בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
* בקשה: [[שמע קולי]]
* מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
* מסתגאב: אוילים מדרך פשעם

===סליחות ליל כיפור===

* פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי
* [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* סליחה: בליל עשור להתכפר
* סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
* תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
* [[רחמנא אידכר לן]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]]
* מי אל כמוך: אשמינו תבלע

===בקשות לחזרה===

* שחרית: ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה
* מוסף: ה' בצר פקדוך
* מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו
* נעילה: ה' חסדו יצוה

===שחרית===

* פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג
* פתיחה: סלח רשעתי
* בקשה: שעה שוועי
* רשות: אקום להודות לך
* נשמת: נשמת אסירי עוונות
* אופן: התעוררו תמהים
* מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
* אהבה: אסירי תקותם
* זולת: אחלה פניך באימתה
* כרוג': אמרים עמכם קחו
* רשות למגן: מארץ שפלנו
* מגן: אזרח רענן
* פזמון: מדמי הלבבות
* כרוג': מחבש עצבות שרידי פאות
* מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
* פזמון: חרדים לבית תפלתם
* כרוג': מרפא יהיה דבר פי ועניניו
* משלש: תם אהל צדק
* עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי
* (רהיט): החרשים שמעו
* פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
* פזמון: מרום וקדוש שעה
* ה' מלך: בטרם אמון
* סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח

====סליחות לשחרית====

* סליחה: [[שופט כל הארץ]]
* סליחה: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
* מי אל כמוך: אשמנו תבלע

===מוסף===
* מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום
* פזמון: נאור מקור חיים
* כרוג': משמים עוונימו
* מחיה: אילת אהבים
* פזמון: יוספים שנית לעמוד
* כרוג': מקשיב מענה
* משלש: תמהים מחובם
* תוכחה: ימי האדם צבא
* (רהיט): אנא אדון עולם
* פזמון: [[ישן אל תרדם]]
* סלוק: אתה אלהי האלהים

====סדר עבודה====

* רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
* עבודה: [[אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני]]
* [[שנת אורה שנת ברכה]]
* [[כמראה השמש באדר וזוהר]]
* [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]]
* [[אין לנו לא אשם ולא אשים]]

====סליחות למוסף====

* [[ישראל עבדיך]]
* מסתגאב: אומר אני מעשי למלך
* רהוטה: אדני חזקי ארחמך
* מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים

===מנחה===

* תוכחה: [[בן אדמה]]
* פזמון: אשם זע מזדונהו
* פזמון: [[יה שמע אביוניך]]
* מגן: אנושי לב כארי
* כרוג': ישע יעטרהו
* מחיה: מפרי שפתיו
* כרוג': קדש תפארתנו
* משלש: אתיתי מתחנן
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* פזמון: מושכי עול עוונים
* היום יוודע
* סילוק: אדיר אשר עולם בראת

====סליחות למנחה====

* יה אשר אשפוך לפניו
* קראתי מצרה
* מי אל כמוך: [[אדיר ונאור]]

===נעילה===

* רשות לאשרי: [[מלכי עולם בורא]]
* מגן: אדון היושב על חוג הארץ
* כרוג': כחגבים נחשבו
* מחיה: בבכי יונת אלם
* כרוג': ענך בחמלתו
* משלש: אילי הצדק
* תוכחה: [[מצעק מעלות שחר]]
* אדירי ישורון יברכו בקול
* סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]

====סליחות לנעילה====

* [[בנשף קדמתי]]
* [[אל נורא עלילה]]
* [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]</text>
      <sha1>7nheiz2ywsw4hv7qmomx5ogn7obdy4z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101419</id>
      <parentid>3101416</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:02:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:סידור/לוח הפיוטים/אלג'יר]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/אלג'יר]]</comment>
      <origin>3099180</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18032" sha1="7nheiz2ywsw4hv7qmomx5ogn7obdy4z" xml:space="preserve">=חכמת המסכן=

{{מקורות לסידור|על פי: ספר חכמת המסכן, ליוורנו תקל&quot;ב}}

==עד פסח==

===שבת פורים===

* רשות: אל חי משוש לבי
* מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
* נשמת: נשמת ישראל עמך לביתך משכימים
* שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
* קדיש: אלהים על שבח רמת
* ברכו: יחדו ייחודו יחיד ואין בלעדו
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
* אחר תתקבל, פזמון: בשנת בוקר (פתיחה למי כמוך)
* מי כמוך: אדיר טובתך תמימה רמה

====למנחה====

* אשרי, פזמון: מרום לעמך גאלת (פתיחה למי כמוך)
* מי כמוך: אדון אשר לו תאות מלוכה
* גאולה: אם קמי לחרדתי
* ובא לציון, לקדיש: אל שמחת גילי
* זולת: אומר לצפון תני

===ד' מרחשוון פורים אדום===

* זולת: עושה נפלאות בורא נוראות
* לקדיש: אל שמחת גילי שוכן הדביר
* ברכו: השתחווי וברכי
* מסתגאב: (לפני ובא לציון, רשות למי כמוך) אמליך אל ראשון בלי תכלה
* מי כמוך: אביר יעקב חסדך הפק
* קדיש: אל יחיד ומיוחד
* ברכו: צור לבבי רב חסדים

===שקלים===

* מגן: יונה בצלמון
* פזמון: ירד צווה אז מענה
* כרוג': עדר נפוץ
* מחיה: ידך נשאת
* פזמון: יוסיף לקנות
* כרוג': ה' יחיה
* משלש: זיו כבודך
* פזמון: זבוד יה
* קיקלר: ימי פרישה וזמן קדושה
* עסטריותא: ילבש צדקה כשריון
* פזמון: יושב תהילות מאין תחילות
* סילוק: כי אתה יוצר נגוהים

===זכור===

* רשות: דורשי ומצילי
* מחרך: תרומה הרמנו
* נשמת: נשמת ידועי חלאים
* רשות למי כמוך: מי כמוך באלים ידידים קדמוך
* מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
* קדיש: שיר אה&lt;!-- % --&gt; בה חדש
* ברכו: סודך לא נחקר
* מגן: את מלחמות ה'
* פזמון: יעץ הצר תחבולות
* כרוג': ירים הוד המוניו
* מחיה: מכנף הארץ
* כרוג': לפניו ילין בכי
* משלש: לוכד חכמים בערמם
* פזמון: יאמר נא ישראל
* פזמון: יושב תהילות
* סילוק: אמר אויב ארדוף כאריה

===פורים===

* ביום לפני המגילה:
* יסוד הכול אשר אין לו תחילה
* פזמון: על אודות ימי הפורים
* פזמון: קומה אלהים עזרתה לי
* מאורה: איומה נאוה ושחורה
* פזמון: זכר פורים לא יעבור
* פזמון: יום פוריא יומא דנן
* פזמון: [[קוראי מגילה]]
* פזמון: יום שאת ויתר
* פזמון: המן נלחץ

===שבת פרה===

* מגן: אספרה אל חוק
* פזמון: אלהים צמאה לך נפש גולים
* כרוג': ישראל יושיע אל
* מחיה: טהור עינים בצוותו
* כרוג': הפרה עוד יגל אל
* משלש: פדות שלח מראש
* פזמון: יושב תהלות
* סילוק: אלפתנו להטהר

===שבת החודש===

* מגן: ירח למועדים
* פזמון: יה אור מסות
* כרוג': יעקב יתר צור
* מחיה: יצאת לישע
* פזמון: יודעי דעת אלהיכם
* כרוג': ה' יואל צפות
* משלש: יוסף ידו
* פזמון: יוצק יום יום לחשו
* פזמון: יושב תהלות
* סילוק: כי אתה אל עולם

===שבת הגדול===

* אזהרות:
** [[בנים שמעו לי ילדי איתני]]
** פזמון: ימינך אל נגלתה

==פסח==

===ליל פסח===

* [[ליל שמורים אותו אל חצה]]

===א' של פסח===

* רשות: יונה מעונה מה
* מחרך: כיום ולחי
* נשמת: נשמת חוגגי חג המצות
* שבח: אתה נורא אתה
* קדיש: [[האל העירה וראה]]
* מאורה: ירוחם בך
* ברכו: יבורך גואלי
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
* אופן: יקרו להלל

===טל===

* מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]]
* מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]]
* סדר הטל:
** בטל אצור לברר וללבן
** פזמון: יום הפילי תחינתי
** גאולה: יום פדותי
** פזמון: [[שזופת שמש#לך|לך שלום גשם]]

===ב' של פסח===

* רשות: בצר פקדנוך
* מחרך: יקרו נסיך
* אופן: יושב הכרובים על כנפי שחקים
* נשמת: נשמת ישראל עמך
* קדיש: שעה ניב דל
* מאורה: יזכרו פלאך
* ברכו: שחק וכל המון זבול
* גאולה: אמרו בני אלהים
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]

===שבת חוה&quot;מ פסח===

* רשות: שאל להודות לך
* מחרך: אערוך בשבחי
* נשמת: נשמת שומרי משמרת
* שבח: אתה נורא אתה
* קדיש: ברום גלגל
* אופן: מחנות עליונים
* ברכו: צור לבבי רב חסדים
* אהבה: יונה נכספה
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]

===יום שירה===

* רשות: יקרה תהלתך
* מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
* נשמת: נשמת ישראל עמך
* שבח: אתה נורא 
* קדיש: [[שבעה שחקים לא יכלכלוך]]
* אופן: יחיד בגאונו וחסדו
* ברכו: השתחווי וברכי
* גאולה: [[יום ליבשה]]
* יצאו בני ישראל חמושים

===אחרון של פסח===

* רשות: שורש בנו ישי
* מחרך: נגדך אשים מגמתי
* אופן: יה שכינתך
* נשמת: נשמת שזופת שמש
* קדיש: אל שמחת גילי
* מאורה: כל פה צח
* ברכו: זמירות אפצחה
* אהבה: אהבה נוססה בי
* גאולה: אני יום פדותי
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
* גאולה: כי ימי צבאי
* זולת: תביאמו ותטעמו ותקל כובד נוגשים

==שבועות==

===א' שבועות===

* רשות: יום מעמד סיני
* מחרך: דת אלהים צלך
* מאורה: השכל והדת
* נשמת: נשמת ידידים זרע איתני
* שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך
* קדיש: קול מהלל יגדל
* אהבה: אם תאהב דרך אמת
* ברכו: נעים שמך להודות
* זולת: אומר לצפון תני
* פזמון אחרי הקריאה: אמת עלי לספר מאמרות
* פזמון: בצר מנוסי אשימה
* רשות לאזהרות: שולמית שחרחורת
* אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]]
* פזמון: יום יצאה כלת עדנים
* אזהרות: [[אי זה מקום בינה]]

===ב' שבועות===

* רשות: יעירוני בשמך רעיוני
* מחרך: אל אלהים נצחי
* פזמון: בצר מנוסי אשימה
* נשמת: נשמת ישורון ממטיף
* קדיש: ה' אלהי גדלת
* מאורה: כימי הנעורים
* ברכו: עם בחרתם
* אהבה: אל בדתך האמרתנו
* גאולה: ישעך אקו בגלותי
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]
* פזמון: אמת עלי לספר מאמרות
* רשות למל&quot;ת: כמה ירדפני
* מל&quot;ת: [[בצל שדי אחסה]]
* פזמון: אלוה מתימן יבוא
* אזהרות מל&quot;ת: [[אי זה מקום בינה#מצוות לא תעשה|איסרה אתכם אמוני]]

==סוכות==

===א' של סוכות===

* רשות: יצב גבול שמם
* מחרך: שם אל אשר אין לו ערך
* אופן: מחנות עליונים
* נשמת: נשמת ישורון החוגג
* שבח: אתה נורא אתה
* קדיש: יחד קרבי
* מאורה: שאלו ידידי בעדי
* ברכו: השתחווי וברכי
* אהבה: חופף עלינו כל היום
* גאולה: יהמה לבבי
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]

===הושענות ליום א===

* [[למענך אלהינו]]
* [[אנא אל אחד ושמו אחד]]
* [[אנא אל אחרון וראשון]]
* [[כהושעת ירויי היאור]]

===ב' של סוכות===

* רשות: לשובב נות בית
* מחרך: אל חי בקרבי
* נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
* קדיש: יחד בני עליון
* ברכו: אפצחה רינה ותודה
* אופן: יעריצון אלי
* מאורה: יעלת אהבים שמחי ורוני
* אהבה: יונה איך תדמי
* גאולה: אחשוק ולא אדע מקום

===הושענות יום ב===

* [[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
* [[אנא יוצרי דרשני]]
* [[כהושעת יגיעי נשם]]

===הושענות יום ג===

* [[אנא האל הנקדש]]
* [[אנא יסד יסודות מקדשי]]
* [[כהושעת ידידים מכף מעבידים|כהושעת יפה נוף]]

===הושענות יום ד===

* [[אנא השם בכסאו]]
* [[אנא צור מושיעי]]
* [[כהושעת יקיר]]

===הושענות יום ה===

* אנא האל המיחד
* [[אנא יוצרי וקדושי]]
* [[כהושעת יקושי מלבן]]

===הושענות יום ו===

* [[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
* [[אנא ישר מערכי]]
* [[כהושעת ילידי אהב]]

===שבת חוה&quot;מ===

* רשות: יסוד הכל והוא בכל
* מחרך: נגדך אשים מגמתי
* נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
* קדיש: יה לרוב חסדך
* אופן: יעריצון אלי מלכי בקדש
* ברכו: ידך אלהים יסדה
* מאורה: אל אלהים חילי
* אהבה: בעלת אוב וקסם
* [[שמחים בצאתם ובביאתם]]

===הושענות לשבת===

* אלהים אזון בטובך
* אנא הנראה בלבת
* [[כהושעת יהודה ואפרים]]

===הו&quot;ר===

* נראה שזה כמו הספרדים אבל נוסף בהקפה ד' סליחה: יום באתם לחלות
* הקפה ה': צאן מרעיתך לביתך פונות
* צריך לבדוק שוב
* סיום: נא חתמנו לחיים

==שמיני עצרת ושמחת תורה==

===שמיני עצרת===

* רשות: ידועת אמונות
* מחרך: בשם אל חי הגיון לשוננו
* אופן: אל אשר מעשיו עצומים
* נשמת: נשמת מחנות מקהלות
* קדיש: ישראל בחירי אל
* ברכו: שאלוני בליל גדוד רעיוני
* אהבה: ימי קדם לבן רודם
* מאורה: יום תאוה

===תקון הגשם===

* מגן: אל חי יפתח אוצר
* מחיה: אל חי יפתח ידו
* עסטריותא: אל מעלה נשיאים
* פזמון: אל בשמים
* פזמון: אל חי יפתח אוצרות שמים
* בגשמי אורה תאיר אדמה

===שמחת תורה===

* רשות: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]]
* מחרך: מנחה טהורה
* נשמת להקת עם אל
* ברכו: אל פעליו גברו
* מאורה: [[אמרות האל טהורות]]
* אהבה: נודע בכל המון

===פזמונים על פטירת מרע&quot;ה===

* יצורי כצל כולם
* למי נתן צור מתן
* [[אשריך הר העברים]]
* אז איש עניו כשעלה אל הר העברים
* קול מבשר: [[אבי עד חש לתארך|אבי עד חש לטהרך]]
* גאולה: אסכלה נדודי
* פזמון: [[צעקה יוכבד]]

=מחזור קטן=

{{מקורות לסידור|על פי: ספר מחזור קטן לימים נוראים כמנהג ק&quot;ק ארגיל יע&quot;א, ליוורנו תרמ&quot;א}}

==ראש השנה==

===שחרית יום א'===

* פתיחה: אקום לשורר
* בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: [[נשמת ידידי עליון]]
* אופן: [[ידי רשים]]
* זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
* מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]]
* פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]]
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עז שם ה']]
* פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו
* פזמון (לשבת): שני ימים מקוימים
* כרוג': ישראל להשית
* משלש: למשפט כונן כסאו
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
* סלוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]]

===שחרית יום ב'===

* פתיחה: סמר גבי צור משגבי
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
* נשמת: נשמת יראיך
* אופן: [[יה שמך ארוממך]]
* זולת: שב מן הפסילים
* רשות למגן: וארץ אתנפל
* פזמון: יחיד אלהי אמן
* מגן: אב המון גוים
* פזמון: יום לריב תעמוד
* כרוג': יאזין צורי
* מחיה: איתן אוהבך
* פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* כרוג': יחיה צבאיו אל דעות
* משלש: אהוב מבטן
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול
* סלוק: יאתה לך יקר תפארת המלוכה

==יום כיפור==

* בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
* בקשה: [[שמע קולי]]
* מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
* מסתגאב: אוילים מדרך פשעם

===סליחות ליל כיפור===

* פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי
* [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* סליחה: בליל עשור להתכפר
* סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
* תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
* [[רחמנא אידכר לן]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]]
* מי אל כמוך: אשמינו תבלע

===בקשות לחזרה===

* שחרית: ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה
* מוסף: ה' בצר פקדוך
* מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו
* נעילה: ה' חסדו יצוה

===שחרית===

* פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג
* פתיחה: סלח רשעתי
* בקשה: שעה שוועי
* רשות: אקום להודות לך
* נשמת: נשמת אסירי עוונות
* אופן: התעוררו תמהים
* מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
* אהבה: אסירי תקותם
* זולת: אחלה פניך באימתה
* כרוג': אמרים עמכם קחו
* רשות למגן: מארץ שפלנו
* מגן: אזרח רענן
* פזמון: מדמי הלבבות
* כרוג': מחבש עצבות שרידי פאות
* מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
* פזמון: חרדים לבית תפלתם
* כרוג': מרפא יהיה דבר פי ועניניו
* משלש: תם אהל צדק
* עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי
* (רהיט): החרשים שמעו
* פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
* פזמון: מרום וקדוש שעה
* ה' מלך: בטרם אמון
* סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח

====סליחות לשחרית====

* סליחה: [[שופט כל הארץ]]
* סליחה: [[יה איום זכור היום|יה איום]]
* רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
* מי אל כמוך: אשמנו תבלע

===מוסף===
* מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום
* פזמון: נאור מקור חיים
* כרוג': משמים עוונימו
* מחיה: אילת אהבים
* פזמון: יוספים שנית לעמוד
* כרוג': מקשיב מענה
* משלש: תמהים מחובם
* תוכחה: ימי האדם צבא
* (רהיט): אנא אדון עולם
* פזמון: [[ישן אל תרדם]]
* סלוק: אתה אלהי האלהים

====סדר עבודה====

* רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
* עבודה: [[אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני]]
* [[שנת אורה שנת ברכה]]
* [[כמראה השמש באדר וזוהר]]
* [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]]
* [[אין לנו לא אשם ולא אשים]]

====סליחות למוסף====

* [[ישראל עבדיך]]
* מסתגאב: אומר אני מעשי למלך
* רהוטה: אדני חזקי ארחמך
* מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים

===מנחה===

* תוכחה: [[בן אדמה]]
* פזמון: אשם זע מזדונהו
* פזמון: [[יה שמע אביוניך]]
* מגן: אנושי לב כארי
* כרוג': ישע יעטרהו
* מחיה: מפרי שפתיו
* כרוג': קדש תפארתנו
* משלש: אתיתי מתחנן
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* פזמון: מושכי עול עוונים
* היום יוודע
* סילוק: אדיר אשר עולם בראת

====סליחות למנחה====

* יה אשר אשפוך לפניו
* קראתי מצרה
* מי אל כמוך: [[אדיר ונאור]]

===נעילה===

* רשות לאשרי: [[מלכי עולם בורא]]
* מגן: אדון היושב על חוג הארץ
* כרוג': כחגבים נחשבו
* מחיה: בבכי יונת אלם
* כרוג': ענך בחמלתו
* משלש: אילי הצדק
* תוכחה: [[מצעק מעלות שחר]]
* אדירי ישורון יברכו בקול
* סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]

====סליחות לנעילה====

* [[בנשף קדמתי]]
* [[אל נורא עלילה]]
* [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]</text>
      <sha1>7nheiz2ywsw4hv7qmomx5ogn7obdy4z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/קונסטנטין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739013</id>
    <revision>
      <id>3101428</id>
      <parentid>3079350</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:08:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קונסטנטין]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/קונסטנטין]]</comment>
      <origin>3079350</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7292" sha1="mqcarpehji96uaezpqujpbx03mipmhn" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|
מקורות:
* מחזור קטן – קצונטינא, ליוורנו תרל&quot;ב
* מחזור קטן – קצונטינא, תונס תרע&quot;ג
הפיוטים שקוצצו במהדורת תרע&quot;ג מסומנים {{סימון אפור|באפור}}{{ש}}
הפיוטים שנוספו במהדורה זו מסומנים באמצעות *
}}

===א' של ראש השנה===

* יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא
* בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: [[נשמת ידידי עליון]]
* שבח: האל המלך יושב
* אופן: [[ידי רשים]]
* קדיש: יה צור העולמים
{{רקע אפור}}
* קדיש: מרומם אל בישראל
* יוצר: אסיר משחר
* מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]]
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עוז]]
* משלש: למשפט כונן כסאו
* סילוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]]
{{סוף}}
* סליחה למלכיות: יום לריב תעמוד* 
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* [[עת שערי רצון להפתח]]* 
* [[ה' בקול שופר]]* 
* פזמון: קול שופר הדרור
* אדירי ישורון יברכו בקול

===בקשות===

* לאדון כל (פתיחה לכל ברואי)
* [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* ישתבח שמך (פתיחה לאדון עולם)
* [[אדון עולם]]
* יתברך צור (פתיחה ליגדל)
* [[יגדל]]
* [[בת אהובת אל קמה בשחר]]
* [[שופט כל הארץ]]
* יום זה דר במרומים
* [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

===ב' של ראש השנה===

* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
* נשמת: נשמת יראיך עורכי
* אופן: [[יה שמך ארוממך]]
{{רקע אפור}}
* רשות למגן: וארץ אתנפל
* פזמון: ירצה צור
* מגן: אב המון גוים
* סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
{{סוף}}
* כרוג': יאזין צור היום
* מחיה: איתן אוהבך
{{רקע אפור}}
* ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* משלש: אהוב מבטן
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* סלוק: יאתה לך
{{סוף}}
* ה' מלך: מלאכי צבא מעלה
* פזמון: ה' אלהינו יחיד הוא ושמו

=== יום כיפור===

{{רקע אפור}}
* יחיד ומיוחד צדיק ונושע הוא
{{סוף}}
* רשות לה' מלך: שבחי איומה ה' אחד
* רשות להלל הגדול: שוררו נאמני
* נשמת: נשמת אסירי עוונות
* שבח: האל המלך
* שבח: אל אדון סלח נא
* אופן: התעוררו תמהים
* מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
* רשות לקדיש: שמעה אדון עולם
{{רקע אפור}}
* רשות: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]]
{{סוף}}
* סליחה: [[יה איום]]
{{רקע אפור}}
* מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]]
* סליחה: [[יענה בבור אבות]]
* כרוג': [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן#כרוג'|שמע לחש]]
* מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]]
* כרוג': [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה#כרוג'|שלום רב]]
* משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם יושב]]
{{סוף}}
* סליחה: [[יום צעקו שבים]]
* וזה אל זה שואלים. זוהר הרקיע בעין חשמליו
* סליחה: מה לך בן אדם
{{רקע אפור}}
* פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע דרכו ונתיבו]]
* ועתה ה' אלהינו לא בצדקתי
* סליחה: כל מעשה ה'
* קרוב אתה לכל מבקשיך
* יה&quot;ר שתחשב עמידתי
* חרדים לבית תפילתם
* מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים
{{סוף}}
* ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
{{רקע אפור}}
* בקשה: שעה שועי ורפא מחלתי
{{סוף}}

===מוסף===

* סלוק: אלהי ישראל אאדירה
* רשות לסדר עבודה: [[אדברה וירוח לי]]
* סדר עבודה: [[אזכיר גבורות אלוה]]{{הערה|לפי המנהג שבמהד' תרל&quot;ב החזן מפסיקים באות ק' והחזן אומר את סדר העבודה שבדפוס ([[אתה כוננת עולם מראש]]), ואחר כך ממשיכים מהמקום שהפסיקו. במהד' תרע&quot;ג קיצצו את סדר העבודה משם ואילך.}}
{{רקע אפור}}
* מה נהדר: [[כאומן רופא]]
* [[אשרי עין ראתה ארון התפארת]]
* [[נשארנו ריקים וצועקים]]
{{סוף}}
;סליחות:
{{רקע אפור}}
* סליחה: אמצה ממנו אשמתנו
* סליחה: [[יוספים שנית]]
* אנה אדון העולם
* אבאר דת שעשועים
* מחרך: לערוך שיר באנו
* סליחה: אלהי נשמת אנוש
* סליחה: מציב אדמה
* סליחה: האומרים בקול שירים
* סליחה: כל היצור יאבד
* סליחה: שוכן שמי ערץ
* סליחה: [[שנאנים שאננים]]
* סליחה: שם ה' צבאות
* סליחה: יה יעריצון
* סליחה: שובה שביתנו
* מי כמוך אל יוסד אדניי
* מי כמוך שדי עד לא ראשית
* אנחנו החומר
* [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]]
* [[שושן עמק#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]]
* [[כי רכובו בערבות]]
* יתגדל אדיר בשמי ערץ
* סליחה: יה צוה הנחה
* סליחה: יום אחד בשנה
* סליחה: מושכי עול עוונים
* היום יודע אל רם
{{סוף}}
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
{{רקע אפור}}
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
{{סוף}}
* סליחה: יה אשר אשפוך לפני
* סליחה: ייטב רחשי
* סליחה: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
{{רקע אפור}}
* סליחה: אלהי קדם מעונה
* סליחה: [[מרום וקדוש שעה]]
* סליחה: רועה ישראל האזן
* סליחה: זכור נא אלהינו
* סליחה: [[מצעק מעלות השחר]]
* פזמון: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
* סליחה: [[ידידיך מאמש]]
* סליחה: [[בנשף קדמתי]]
* סליחה: אנא ה' היטיבה חתימה
* סליחה: [[אל נורא עלילה]]
{{סוף}}
* סליחה: [[מלכי עולם בורא]]
{{רקע אפור}}
* סליחה: [[שם אל קמתי לברך]]
* סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
{{סוף}}

===עשרת ימי תשובה===

* סליחה: ה' יושב קדם

==בקשות ופזמונים==

…

==הערות==</text>
      <sha1>mqcarpehji96uaezpqujpbx03mipmhn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/תוניס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739014</id>
    <revision>
      <id>3101431</id>
      <parentid>3080582</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:12:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/תוניס]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/תוניס]]</comment>
      <origin>3080582</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7559" sha1="biu9t5rly7a8jjguzzdcex6q6cf56sz" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|על פי: מחזור קטן כמנהג ק&quot;ק תוניס יע&quot;א, ליוורנו תרל&quot;ח}}

==ראש השנה==

===שחרית יום א===

* בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: [[נשמת ידידי עליון]]
* קדיש: מרומם אל בישראל
* אופן: [[ידי רשים]]
* מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]]
* פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]]
* מסתגאב: מחסי לשחר פניך קמתי
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עוז]]
* פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו
* מסתגאב: אמיץ גוזר ומקים
* כרוג': ישראל להשית
* משלש: למשפט כונן כסאו
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* מסתגאב: אל איום ונורא
* תוכחה: אנא צורי וגואלי
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
* מי אשר יכול
* ה' מלך: מלאכי צבא מעלה
* סלוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]]

===שחרית יום ב'===

* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
* אופן: [[יה שמך ארוממך]]
* רשות למגן: וארץ אתנפל
* פזמון: יחיד אלהי אמן
* מגן: אב המון גוים
* פזמון: יום לריב תעמוד
* מסתגאב: אחזתני היום רעדה
* כרוג': יאזין צורי
* מחיה: איתן אוהבך
* פזמון: יבואוני חסדיך
* מסתגאב: אזכיר קצות הנוראות
* כרוג': יחיה צבאיו אל דעות
* משלש: אהוב מבטן
* פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* מסתגאב: לאדיר נורא תהלות
* תוכחה: יגדל נא חסדך
* עקידה גדולה: [[עת שערי רצון להפתח]]
* פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
* מי אשר יכול
* ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
* סילוק: יאתה לך
===לתקיעות===
* [[ה' בקול שופר]]

===מוסף===

* קודם חזרת מוסף: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
* [[בת אהובת אל קמה בשחר#חון תחון|חון תחון על בניך]]
* פזמון למוסף יום א': ה' אלהים שמעה
* פזמון למוסף יום ב': קול שופר הדרור

==יום כיפור==

===ליל כפור===

* בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
* בקשה: [[שמע קולי]]
* סליחות:
** פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי
** [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
** סליחה: בליל עשור להתכפר
** [[אנשי אמונה אבדו]]
** סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
** [[תמהנו מרעות]]
** מסתגאב: איותה אל נפשי
** תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
** [[רחמנא אידכר לן]]
** [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]

===בקשות לחזרה===

* שחרית: ה' שמעתי שמעך
* מוסף: ה' בצר פקדוך
* מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו
* נעילה: ה' חסדו יצוה

===שחרית===

* [[אתאנו לחלות פניך]]
* אבוא כעני
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים]]
* סליחות:
** סליחה: [[שופט כל הארץ]]
** פזמון: ממרום לבן עירם
** תוכחה: תקרב תרצה ותבחר
** רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו

===סדר מחזור לשחרית===

* פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש
* בקשה: שעה שועי ורפא מחלתי
* רשות: אקום להודות לך
* נשמת: נשמת אסירי עוונות
* קדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
* אופן: התעוררו תמהים
* מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
* אהבה: אסירי תקותם
* זולת: אחלה פניך באימתה
* כרוג' לזולת: אמרים עמכם קחו
* רשות למגן: מארץ שפלנו ברובי עוונינו
* פזמון: מדמי הלבבות
* מגן: אזרח רענן
* פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
* כרוג': מחבש עצבות
* מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
* פזמון: מלך מכל על מרומם ומתנשא
* כרוג': מרפא יהיה
* משלש: תם אהל צדק
* פזמון: יום צעקו שבים
* פזמון: חרדים לבית תפלתם
* עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי
* החרשים שמעו מפי נוראות
* מסתגאב: [[מראש מקדמי עולמים]]
* פזמון: מרום וקדוש שעה
* מי אשר יכול
* ה' מלך: בטרם אמון
* סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח

===מוסף===

(בסדר חזרת הש&quot;ץ מופיע [[אתה כוננת עולם מראש|סדר העבודה הספרדי]])

סליחות: 
* [[ישראל עבדיך]]
* תוכחה: אם חסדך שכחנו
* אל מי מגואלי דם אצעק
* [[אם אפס]]
* סליחה: [[יה איום]]
* פזמון: [[מקור עיני]]
* סליחה: בני תמימים משכימים
* תוכחה: שעה קול בהתעטפי
* רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו

===מחזור למוסף===

* מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום
* פזמון: [[יוספים שנית]]
* כרוג': משמים עוונימו
* מחיה: איילת אהבים
* כרוג': מקשיב מענה
* משלש: תמהים מחובם
* פזמון: [[ישן אל תרדם]]
* (אנא) [אנה] אדון עולם אברח ממך
* סילוק: אתה אלהי האלהים

===סליחות למנחה===

* סליחה: קראתי מצרה
* תוכחה: מזמרת שירתי
* סליחה: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
* סליחה: אליך ה' אקרא
* סליחה: יה אשר אשפוך לפניו
* תוכחה: אם חסדך שכחנו
* סליחה: קראתי מצרה
* תוכחה: מזמרת שירתי
* תוכחה: ימי האדם צבא 
* פזמון: [[אם אפס]]

===מחזור למנחה===

* מגן: אנושי לב כארי
* כרוג': ישע יעטרהו
* מחיה: מפרי שפתיו
* כרוג': קדש תפארתנו
* משלש: אתיתי מתחנן
* פזמון: מושבי עול עוונים
* היום יודע אל רם
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* סליחה: [[אנא בקראנו]]
* סילוק: אדיר אשר עולם בראת

===נעילה===

* פתיחה לנעילה: [[אל נורא עלילה]]
* וידוי: רבון העולמים חתמנו לחיים
* ([[שבט יהודה בדוחק ובצער]])
* (סליחה: [[אנא כעב זדוני תמחהו]])
* רחמנא חתמינן
* סליחות: [[בנשף קדמתי]]

* מגן: אדון היושב על חוג הארץ
* כרוג': כחגבים נחשבו
* מחיה: בבכי יונת אלם תתן קולה
* פזמון: אחרית ותקוה יתן אלהיכם
* כרוג': ענך בחמלתו
* משלש: אילי הצדק עברו בשערים
* תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]]
* סלוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם|אנשי חסד הנושאים את הוד קולם]]
* סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
* [[שומר ישראל]]</text>
      <sha1>biu9t5rly7a8jjguzzdcex6q6cf56sz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/רומניא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739281</id>
    <revision>
      <id>3101404</id>
      <parentid>3095039</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:57:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/רומניא]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/רומניא]]</comment>
      <origin>3095039</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39205" sha1="nwac9uvm433s401nh56utp7qotjetjf" xml:space="preserve">{{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ&quot;ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}}
==שבת==
* [[ברוך שאמר בסימן א&quot;ב]] (58)
* להוצאת ס&quot;ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64)
* להוצאת ס&quot;ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64)
* [[יגדל]] (69)
* [[אדון עולם]] (70)
* [[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70)
* זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80)

==שבת ראש חודש==
* פתיחה: [[איומה לגוף ירדה]] (86)
* פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87)
* פתיחה: [[ימים מאז הוקדשו]] (87)
* יוצר: [[אהלל למאיר תוהו ובוהו]] (87)
* (מצדר:) [[ויהי אדיר שחקים]] (88)
* יוצר: [[מה מתקו טעמי שבת]] (88)
* אופן: [[לאל נערץ בסוד קדושים]] (89)
* זולת: [[אמת אומנתי לעמוסים]] (90)
* [[מי כמוך אומר ומקים]] (90)
* [[מי כמוך ים בדברו גוזר]] (91)

==שבת חנוכה==
* פתיחה: [[בנר חנוכה אודך צור בשירי]] (102)
* {{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}}
* פתיחה: [[אלהינו לך יאתה מלוכה]] (102)
* קדיש: [[ישעך יזכירו]] (102)
* יוצר: [[איום מבראשית]] (103)
* אופן: [[שני זיתים נכרתים]] (104)
* זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104)
* מי כמוך [[שבת וחנוכה נגשו]] (105)
* [[מי כמוך שמים כוננת]] (106)

==עשרה בטבת==
* קרובות: [[את שמועתנו מי האמין]] (110)
* [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (112)
* סליחה: אויל יעץ (112)
* סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112)
* סליחה: אזכור ואאנח (113)
* סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113)
* סליחה: חיים שאלתי (114)
* סליחה: אפסו אמונים (115)
* סליחה: איך נמכרו בנים (115)
* סליחה: איך נפלה (116)
* תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116)
* {{ק|י&quot;א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}}
* תחנון: אלוה מכין תבל (117)
* תחנון: לדוברת יחודך (117)
* חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118)
* חטאנו: תשובי עשה אלי (118)
* וידוי: או&quot;א איך ארמון היכלך (119)

==שקלים==
* הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123)
* פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125)
* פתיחה: ממחצית שקל (125)
* פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125)
* יוצר: אשא דעי (125)
* יוצר: אורח חיים לצדיק (126)
* אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127)
* אופן: אחזו אחזו אלים (128)
* אופן: מלאכים ממליכים (128)
* זולת: אקומה ולב אבינה (128)
* זולת: אדברה בצר רוחי (129)
* מי כמוך שמים נטית כיריעה (130)
* מי כמוך אל אלהי הצבאות (130)
* [[מי כמוך אופני מעוני]] (132)

==זכור==
* הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134)
* פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135)
* פתיחה: יום בהמן (136)
* פתיחה: יום בשם בן יאיר (136)
* {{ק|י&quot;א ברכו ידידי אל (136)}}
* יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136)
* אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137)
* אופן: יוצר הכל הקדים (138)
* זולת: אלו שלש מצוות (139)
* זולת: את ה' דרשתי (139)
* מי כמוך: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]] (140)

==צום אסתר==
* קרובות: ומרדכי ידע (147)
* [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (148)
* סליחה: אחות פתשגן (150)
* סליחה: את פניך ה' בבקשי (151)
* סליחה: אגגי בקש (151)
* תחנון: [[יהירים קמו]] (152)
* תחנון: יום רכב (152)
* סליחה: אגגי אז כעמד (153)
* סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154)
* תחנון: מזנב אז בראשית בא (154)
* תחנון: ארבה גזם וילק (155)
* סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155)
* תחנון: שועלים מחבלים (156)
* סליחה: אגגי שקד (157)
* סליחה: איש צר ואויב (158)
* תחנון: אז בגלותי (159)
* סליחה: אתה אלהים מתנשא (159)
* תחנון: המן נלחץ (160)
* סליחה: אגגי אשר חשב (160)
* תחנון: יום דלה ונאנחה (161)
* סליחה: חיים אשאלה ממך (161)
* חטאנו: ה' מה רבו צרי (162)

==פורים==
* אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170)
* קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171)
* בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173)
* שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173)
* עושה שלום: אז בקומם עלי (175)
* פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176)
* פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177)

==פרה==
* הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177)
* פתיחה: שחרית אקדמה (179)
* פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179)
* פתיחה: אשרו המוני (180)
* {{ק|וי&quot;א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}}
* ברכו: ישורון צא (180)
* יוצר: אקרא יומם (181)
* אופן: אומרים קדוש (182)
* אופן: ישעך יכתירו (182)
* אופן: מחנות עליונים (182)
* זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183)
* מי כמוך אל אלהי הרוחות (184)
* מי כמוך שוכן בשמי קדם (185)
* מי כמוך שוכן שמי ערץ (186)

==החדש==
* הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188)
* פתיחה: שעה אלי (190)
* פתיחה: אשר נקדש (190)
* פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190)
* {{ק|י&quot;א קדיש אבא בשיר (190)}}
* פתיחה: מקבץ המוני (190)
* {{ק|י&quot;א קדיש לקראת מקור חיים (191)}}
* יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191)
* סלוק: יציאות שבת שתים (192)
* אופן: מלאכים ממליכים (192)
* אופן: שובב בירחי ראש (192)
* זולת: אז מראש הודחתי (193)
* מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194)
* מי כמוך שומר עמך ישראל (195)
* מי כמוך שתים בגבורה (196)

==שבת הגדול==
* פתיחה: נדיבי עמים (199)
* קדיש: נעלה ברוב אונים (199)
* ברכו: שארית תם הטוב (200)
* {{ק|י&quot;א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}}
* וי&quot;א ברכו: ידי אל תנו (200)
* יוצר: אלי צורי וישועתי (200)
* יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201)
* אופן: לחייך בתורים (204)
* אופן: שוקיו עמודי שש (204)
* אהבה: לפליטת בן בכור (204)
* זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205)
* זולת: אלכה לי ואשובה (205)
* מי כמוך אל נורא תהלות (206)
* מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207)
* גאולה: [[יום ליבשה]] (213)
* הכרזה:
** כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214)
** [[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214)

==יום ראשון של פסח==
* מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218)
* ליל הסדר: [[דיינו]] (224)
* [[אז רוב ניסים]] (232)
* עושה פלא במצרים (232)
* קול נתנה (233)
* פתיחה: שמחו איתני (233)
* פתיחה: אומר לצפון תני (234)
* פתיחה: אמרי הגיוני (234)
* פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235)
* קדיש: אחוה מפלאות (235)
* קדיש: אספר נפלאות (235)
* ברכו: [[שחי לאל]] (236)
* ברכו: שאי עין יחידתי (236)
* יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236)
* אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239)
* זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240)
* מי כמוך שוכן עד (241)
* {{ק|לאחר עושה פלא: י&quot;א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}}
* תפילת טל:
** [[אוחילה לאל]] (250)
** [[בדעתו אביעה חידות]] (250)
** [[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250)
** [[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251)
** [[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251)
** [[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253)
** [[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253)
** י&quot;א: אמונים החסודים (257)
** וי&quot;א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258)

==יום שני של פסח==
* מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259)
* פתיחה: שירו נאמני (260)
* יוצר: [[אדבר מישרים]] (261)
* סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262)
* אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263)
* זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263)

==שביעי של פסח==
* מעריב: יה שלח אורו (272)
* פתיחה: עברו העברים בים (273)
* פתיחה: יעירוני ימי קדם (273)
* פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274)
* פתיחה: שורש בנו ישי (274)
* יוצר: [[אתה הארת]] (275)
* אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276)
* זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276)
* זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277)
* מי כמוך שמים נטית (277)

==שמיני של פסח==
* מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282)
* פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283)
* יוצר: [[אופל המוני]] (283)
* אופן: כבודו מלאכים מתנים (285)

==שבת הגדול של שבועות==
* הכרזה:
** כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340)
** בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340)
==יום ראשון של שבועות==
* מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343)
* פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346)
* פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346)
* קדיש: מתוק דבר תורה (347)
* ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347)
* יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347)
* אופן: [[אורחות אראלים]] (348)
* זולת: ומשה עלה (349)
* תוספת: וקדוש נגלה (349)
* מי כמוך אלהי קדם מעונה (350)
* אזהרות: 
** [[אתה הנחלת]] (356)
** [[אז שש מאות]] (361)

==יום שני של שבועות==
* מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363)
* פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364)
* פתיחה: אמת עלי לספר (364)
* קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364)
* יוצר: {{ק|י&quot;א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי&quot;א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365)
* אופן: בעלותו ההרה (366)
* זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366)
* אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367)
* אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375)
* {{ק|וי&quot;א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ&quot;ע}}
{{רקע אפור}}
במהדורת של&quot;ד נדפסו גם:
* אזהרות: אברך לאל נורא{{הערה|הם האזהרות לר' אליהו צלפי שנזכרו במהד' רפ&quot;ג.}} (קמ.)
* אזהרות: מאלהים מאד נעלה אשאלה{{הערה|אזהרות לר' מנחם אגוזי על סדר [[משנה תורה לרמב&quot;ם]].}} (קמד:)
{{סוף}}

==שבעה עשר בתמוז==
* קרובות: אגן המזג אז חסר (379)
* סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380)
* סליחה: אני לבדי נלכדתי (380)
* סליחה: אעיר יגוני עם (381)
* סליחה: איכה ראש הפסגה (381)
* סליחה: היום אמרר בבכי (282)
* תחנון: [[שעה נאסר]] (282)
* סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383)
* סליחה: מדי ימים ימימה (384)
* תחנון: יום זה עריצים (384)
* סליחה: אעורר בכיי (385)
* תחנון: אוספו החצובות (385)
* סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386)
* חטאנו: אפיקי מים נחלים (386)
* חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387)
* חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388)

==תשעה באב==
* משאגת כפירים (398)
* איכה אבי אשו בי הבעיר (398)
* אנחתי ונאלמתי (399)
* דעכו כאש קוצים נרות (400)
* קרובה: [[זכור איכה]] (401)
* [[שבת סורו מני]] (403)
* [[איכה אצת באפך]] (404)
* [[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405)
* אשמתנו גדלה (406)
* [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406)
* [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408)
* [[איכה אלי קוננו מאליו]] (410)
* [[כי אם תועי דרך]] (411)
* [[אם תאכלנה נשים פרים]] (411)
* [[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412)
* [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413)
* [[איכה אהובים נאמנים]] (414)
* [[אמרתי שמעו אמונים]] (415)
* [[אתמיד בבכיה]] (416)
* [[משה אמר איכה]] (416)
* [[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417)
* [[אם יתקע שופר בעיר]] (417)
* [[באו אדומים]] (418)
* [[איך אופל בית הלהב]] (418)
* [[שומרון קול תתן]] (419)
* [[איך חרב בכחשי רב]] (419)
* [[אלי ציון]] (420)
* [[איך נוי חטאתי השמימה]] (420)
* [[בכו אחים וגם ספדו]] (421)
* [[שמם נתיב גלגל]] (422)
* (ציונים:)
** [[לבי למואב הלא ידאב]] (422)
** [[ילל במרר שאי]] (423)
** [[ציון הלא תדעי]] (424)
** [[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425)
* נחמות:
** [[אנכי אנכי אנחם|אנכי אנכי אנכי מנחם]] (447)
** [[תריק חנית ורומח]] (448)
** אנכי אנכי הוא מנחמכם (449)
** [[בימים ההם ובעת ההיא]] (449)
** יאמר לשכולה אתיו בניך (451)
** [[תאמץ אהל ארמונך]] (451)
** אב ינחם בנים בחביון (451)
** אהוב נא שערי ציון (452)
** תתנחם לרחם ציון (452)
** אנא רחם ציון (453)
** [[ויכון עולם על מלאתו]] (454)

==סליחות ללילי אשמורות==
* [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460)
* [[הביטה וראה את אנחותינו|אדון הביטה]] (462)
* [[אשמנו מכל עם]] (467)
* [[אלהינו שבשמים]] (468)
* [[אב הרחמן מלא רחמים]] (470)
* [[עשה למען שמך]] (470)
* [[עננו אבינו]] (470)
* [[כשענית לאברהם]] (471)
* [[דעני לעניי]] (471)
* [[קול יעקב קורא]] (472)
* [[מכניסי רחמים]] (472)
* [[מחי ומסי]] (472)
* [[מה נפתח ונימא]] (472)
* [[הלא אמרית ליך]] (473)
* [[הלא על כי אין אלהי בקרבי]] (473)
* [[תורתא דמרביא]] (473)
* [[מרן דבשמיא]] (473)
* [[מתרצה ברחמים]] (474)
* [[שומר ישראל]] (474)

===פתיחות===

* [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474)
* יה חון עמך (475)
* בלבי ורעיוני (475)
* אברכה את ה' כל ימי ושני (475)
* בלבי וברעיון (476)
* שחרים יחידתי (476)
* במה יזכה (476)

===סליחות===

* [[ברכי אצולה]] (476)
* ה' שם איום ונורא (478)
* אלהי אם מעלתי מעל (478)
* ע&quot;ס הברכה:
** '''ברוך''' אלהים הנותן עז (479)
** '''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480)
** '''ה'''' משנאי רבו (481)
** '''אלהינו''' אדוני האדונים (482)
** '''מלך''' אליך אתחנן (482)
** '''העולם''' אל נעלם (483)
* ע&quot;ס [[תהלים קז ח]]:
** '''יודו''' אליך מיחליך (484)
** '''לה'''' מרום ונישא (484)
** '''חסדו''' אלהי ירעף (485)
** '''ונפלאותיו''' אשר פעל (485)
** '''לבני''' אמוניך הופיעה (486)
** '''אדם''' אפר יסודו (487)
* ע&quot;ס [[תהלים ג ט]]:
** '''לה'''' אמיץ כח (487)
** '''הישועה''' מני קדם (488)
** '''על''' אלהים נורא (489)
** '''עמך''' אלהים ביד מונים (490)
* גדול אדיר הנשגב (491)
* ה' אלהי הושיעני (492)
* צבאות חילי מגדולי (493)
* מעון אדיר מאז ראשון (494)
* אבאר שם אדיר (495)
* אל אביר השוכני (496)
* ע&quot;ס [[תהלים יט טו]]:
** '''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497)
** '''לרצון''' מיחלים היום (498)
** '''אמרי''' אלהותך (498)
** '''פי''' אפתח להללך (499)
** '''והגיון''' משרתיך (499)
** '''לבי''' אעורר להגות (500)
** '''לפניך''' אודה אתודה (501)
** '''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501)
** '''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502)
** '''וגואלי''' אלי אתה (503)
* אליך נשאתי את עיני להאירי (503)
* [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504)
* אליך אקרא דודי אדום וצח (505)
* ע&quot;ס [[ישעיהו לח יט]]:
** '''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506)
** '''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507)
** '''הוא''' אחד ומיוחד (507)
** '''יודך''' אדיר נפלא (508)
** '''כמוני''' שפל ברך (509)
** &lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)]
** '''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509)
** '''בנים''' אמיץ אונים (510)
** '''יודיע''' שמו הנשגב (511)
** '''אל''' אלוה אעתר (511)
** '''אמתך''' שחקים יעידו (512)
* ע&quot;ס [[תהלים ה ח]]:
** אילי מרומים… '''ואני''' (512)
** '''ברוב''' ארשת שפתי (514)
** '''חסדך''' אדיר במרום (515)
** '''אבוא''' אדרוש אל אל (517)
* אוי לי ביום צאתי (518)
* אלהים אשא נפשי אליך (518)
* ה' אילפת שמך המפורש (519)
* שמו אחד ומהולל (519)
* שמע נא צעקת עם עני (520)
* ה' אמרי האזינה (521)
* לה' אדונינו יום מיוחד (521)
* כי אקח מועד עולם ועד (522)
* אתפלל אחלה (523)
* שדי שמרה נפשי (523)
* אמנם מקדם אתה גואל (524)
* מלך אקרא בניב רטוב (525)
* הללו לדר נהורא (526)
* אין כמוך גדול בגבורה (527)
* ה' במי ידמוך המושלים (528)
* רומה אלהים והושיענו (528)
* תחנונים:
* אלהי קדם מעונה (529)
* אל נכספתי אל ביתך (529)
* [[בזכרי על משכבי]] (530)
* אנוש רימה בחייך (530)
* ישמע ה' קול תחנוני (531)
* יום להיטיב תקרא (531)
* [[יצו האל לדל שואל]] (532)
* יוושעון עבדיך (533)
* [[אביון אשר כפיו לך שוטח]] (533)
* יצרי ראשית צרי (534)
* להודות באתי (534)
* [[ממרום קול עובר]] (534)
* מתי שכל בלי תכל (535)
* שבת משושי ורבו יגוני (535)
* עת שערי רחמים לך נפתחו (536)
* מרעיד פני צורו שיחר (536)

===חטאנו===

* אשכולות בטלו ואומללנו (537)
* [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538)
* אשחה במר שיחי (539)
* אשא בשרי בשיני (541)
* אשובה עדיך משגבי (542)
* אכין קרב וסרעפים (544)
* אבותינו חטאו ואינם (545)
* מנעי יחידה רוע פעלך (545)
* אשא אישון (547)
* אזלו בכליון וחרץ (547)
* מקדם ימים חשבתי (549)
* אליכם אקרא נמהרים (549)
* אויה לי שחטאתי (550)

===וידוי===

* אנוש אל צור מעריצך (551)
* [[שטר עלי בעדים וקנין]] (553)
* אל יסיתך נפשי (554)
* [[שוממתי ברב יגוני]] (554)
* אני הגבר בזכרי זדוני (555)
* יה נורא ואיום (556)
* [[את פני מבין צפוני]] (556)
* [[שוכני בתי חמר]] (558)
* ידום לנוגן חליל (קינה) (558)
* אם יאמר לי קוני (559)
* אומצתי אויילתי (559)
* [[רוח ובשר צמדו]] (559)
* יצרי וזדון לבי (560)
* שמעו למלי עם אמוני (561)
* אנוש בינה משפט הארץ (562)

===תפילות לעשי&quot;ת===

* אברך את ה' אשר יעצני (563)
* [[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573)
* תפילה לרבי שלמה שרביט (584)
* [[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595)
* [[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס&quot;ג]] (602)
* וידוי: אברכה את אדוני (607)
* בית הלוי (608)

==הכרזה של ראש השנה==
* [[אז בסכות נבוני לחשים|כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה]] (612)
* [[אז בסכות נבוני לחשים]] (612)

==ראש השנה==
* מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615)
* פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619)
* {{ק|וי&quot;א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי&quot;א [[עת שערי רצון להפתח]]}}
* פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620)
* פתיחה: [[שמע קולי]] (620)
* פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621)
* יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622)
* סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623)
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624)
* זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624)
* ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624)
* ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625)
* קדושתא לשחרית:
** מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]] (626)
** מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]] (627)
** משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]] (627)
** [[את חיל יום פקודה#אדרת ממלכה|אדרת ממלכה]] (628)
** [[את חיל יום פקודה#אם אשר בצדק|אם אשר בצדק]] (629)
** [[אדירי איומה]] (629)
** סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] (629)
* לפני התקיעות:
** יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635)
** ביום ב: [[המלך ה']] (636)
** זכור ברית: אדון אשר רוכב (637)
* במוסף: [[אוחילה לאל]] (640)
* מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645)

==צום גדליה==
* סליחה: אלצני ביום זה (648)
* סליחה: שברה לבי אנחתי (649)
* סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651)
* תחנון: שעה עליון לעם אביון (651)
* חטאנו: אחלה פני אלהי (651)

==ליל יום כיפור==
===מעריב===
* [[מי אל כמוך אדיר המלוכה]] (657)

===סליחות===
* בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663)
* סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664)
* סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664)
* סליחה: לילה שקד עמך (665)
* סליחה: לילה אקדמה פניו (666)
* סליחה: לילה ממעון קדשך (667)
* סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667)
* סליחה: מהלל מלכך (668)
* תחנון: שכם אחד מתי המוני (669)
* תחנון: [[משול יצר עבוד יוצר]] (670)
* תחנון: אשר נטה שחקים (670)
* תחנון: שוחרי אל החרדים (671)
* חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672)

===פיוטים לאחר הוידוי===
* [[ארחותיכם ישרתי]] (673)
* [[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674)
* [[ידידים לנגדם שמוך]] (675)

==שחרית יום כיפור==
===יוצרות===
* פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676)
* יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677)
* אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677)
* זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678)
* רשות לחזרת הש&quot;ץ: [[היה עם פיפיות]] (679)
===קדושתא===
* מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] (680)
* מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים]] (680)
* משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] (681)
* [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] (682)
* [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] (683)
* [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז]] (683)
* אשר אימתו בחצי ברקים (684)
* [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (684)
** מעשה אנוש תחרות רחמיו (685)
* אמרו לאלהים אמת פעלו (685)
* אלוה סליחות אתה (687)
* אבירי לב לטייבך (687)
* [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]] (687)
* אילי מרום אומרים גדלו (688)
* וקרא אופן לכרוב (688)
* וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689)
* סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]] (689)
* קדושה: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] (692)

===סליחות===
* פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692)
* סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693)
* סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694)
* סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695)
* סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696)
* סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696)
* תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697)
* סליחה: אז דברת בחזון (697)
* סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698)
* תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699)
* סליחה: אדון לאב המון (699)
* תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700)
* תחנון: חנות אתכם יחזה (700)
* תחנון: [[אלהי עוז היה מעוז]] (701)
* סליחה: אלהים אתה צוית (702)
* תחנון: לטהר אתכם יזה (702)
* סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703)
* תחנון: ידי דלים ונחשלים (703)
* סליחה: ה' נסי ומחסי (704)
* תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704)
* סליחה: אז בהר המור (705)
* תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705)
* סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706)
* סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707)
* סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707)
* תחנון: יערב חין ערכנו (708)
* תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709)
* חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710)
* הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713)

===פיוטים לאחר הוידוי===
* תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714)
* [[אעשה למען שמי]] (716)

==מוסף ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726)
* מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727)
* משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728)
* [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729)
* [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729)
* [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730)
* {{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}}
* סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731)

===סדר עבודה===
* [[אוחילה לאל]] (732)
* עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732)
* תפילת כ&quot;ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740)
* מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740)
* [[בהיות ארון הבית על כנו]] (741)

===סליחות===
* פתיחה: תען לשוני אמרתך (742)
* פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742)
* [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742)
* אתיו אמונים בפחד (743)
* ישראל חלו פני אל (744)
* אהרן ישר (745)
* [[יה למתי צפנת]] (746)
* אמרה גולה וסורה (747)
* תחנון: [[יוספים שנית]] (748)
* הודו אדיר נורא (748)
* תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749)
* את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749)
* תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750)
* השמים אישש (750)
* תחנון: ישני חברון מערת (751)
* [[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752)
* תחנון: שארית בר וכל נשבר (753)
* אל הקדש פנימה (753)
* תחנון: יום זה למרום שאו (754)
* בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754)
* תחנון: חסדך בל תמש (755)
* היום אתנה לפניכם (755)
* חטאנו: אשא לבבי בכפים (756)
* חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757)

===פיוטים לאחר הוידוי===
* תוכחה: [[אדם איך ינקה]] (758)
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759)
* [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759)
* [[אלוה הסליחות אזון שיחות]] (761)

==מנחה ליום כיפור==
===קדושתא===
* מגן: אחר עצם היום (764)
* מחיה: מעת תחן גש (765)
* משלש: תמור ארבעה (765)
* אתן תהלות למלך (765)
* המכירים אומצך (766)
* אראלי איום (767)
* סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767)
* אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768)
===סליחות===
* פתיחה: דלתי שמי שחק (768)
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769)
* [[ה' שמעה תפילת המנחה]] (769)
* מנחת מרחשת ארשת שפתי (770)
* תחנון: מערכות ישראל בשירה (771)
* אשלש תפילות (771)
* תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771)
* אנשי לבב עוצו (772)
* תחנון: שדי הזכרתני (773)
* תחנון: קראתי מצרה (773)
* חיים מול ישראל (773)
* אנא שא נא לעוון מייחליך (774)
* חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775)
* חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775)

===פיוטים לאחר הוידוי===
* תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777)
* [[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777)

==נעילה==
===קדושתא===
* מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781)
* מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781)
* משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781)
* קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782)
* [[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782)
* [[אבן מעמסה]] (782)
===סליחות===
* מלפניך משפטינו יצא (784)
* ממרום הבט נא עמך (784)
* מגדל עוז שם ה' (784)
* תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785)
* איומה עד מתי תשבי עגומה (785)
* איום ונורא שכלל מהרה (786)
* תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786)
* תחנון: [[בנשף קדמתי]] (786)
* אלהים אליך באו מיחליך (786)

==יום ראשון של סוכות==
* מעריב: אתלונן בצל מחורב (797)
* פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800)
* פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800)
* פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800)
* קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801)
* קדיש: שדי אשר יקשיב (801)
* ברכו: [[שפל רוח]] (801)
* יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801)
* אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802)
* זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802)
* מי כמוך שבעה עמודי הוד (803)

==יום שני של סוכות==
* מעריב: [[אוחזי בידם]] (809)
* יוצר: אכוף ואיכף (810)
* זולת: אמונת עתי הקץ (811)

==הושענות==
* [[למען אמיתך]] (816)
* [[אל למושעות]] (816)
* [[אדם ובהמה]] (817)
* [[אדון המושיע]] (817)
* [[אערוך שועי]] (817)
* [[אבן שתיה]] (818)
* [[למען איתן]] (818)
* [[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818)
* [[כהושעת אלים]] (819)
* [[למען תמים בדורותיו]] (819)
* [[אל נא תעינו כשה אובד]] (820)
* [[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821)
* [[אז כעיני עבדים]] (821)
* [[אומן ישעך בא]] (822)

==שמיני עצרת==
* מעריב: זה יום אשש (823)
* פתיחה: דופק פתחי ישינה (823)
* פתיחה: אלהי שוב פקוד (824)
* ברכו: ישירון כל בני איתן (824)
* ברכו: אם לבבי בעצתו (824)
* יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] (825)
* אופן: אמרו לאל תודה (825)
* זולת: [[אמונים אשר נאספו]] (825)
* מי כמוך שמים כוננת בתבונה (827)

==מוסף==
* [[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828)
* [[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828)
* [[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829)
* [[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829)
* [[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830)
* [[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834)

==שמחת תורה==
* מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836)
* פתיחה: אקרא בצר רוחי (852)
* ברכו: אל לך עוז ועטרת (853)
* פיוטים:
** חתן תורה משחתיך (855)
** אצילי קום קרא (856)
** {{ק|וי&quot;א אל לחתני וי&quot;א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}}
** ארבעה כלילין (856)
** לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856)
** חזקו ואמצו כושלי ברכים (857)
** לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857)
** לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858)
** פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858)
** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865)
** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865)
** קול יאמר אני ארעה צאני (865)
** אשריך ישראל מי כמוך (866)
** הנא יום בא (866)
** [[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866)
** אל בנה מקדשך (866)
** יום גילה - יבוא אדיר (867)
** הנחילנו אדון (867)
** הודו לו אדיר (867)
** רוצו רוצו (867)
** אמוני מערכה (868)
** אום נאוה (868)
** וקווי וקווי (868)

==שבת בראשית==
* פתיחה: במבטא הכול (870)
* פתיחה: אשורר הילולים (870)
* יוצר: אהלל לנוטה (871)
* (מצדר:) [[ויהי אדיר שחקים]] (871)
* יוצר: [[בראשית ארק ודוק]] (871)
* אופן: אומרים קדוש קדוש (872)
* זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873)
* מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873)
* מי כמוך שמים נטית בגבורה (874)

==סדר מילה==
* פתיחה: ילד אשר יולד (879)
* פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879)
* ירושת נחלה (880)
* יחי הילד לאביו ולאמו (880)
* [[יהי שלום]] (880)
* משוש וגילה מעם נורא עלילה (880)

==סדר אירוסין==
* ארוסים מתארסים (883)

==סדר נישואין==
* לחתן: פאר חתני (884)
* לחתן: ממעונו אור זורח (884)
* לכלה: מצא אשה מצא טוב (885)
* לכלה: לקראת פני חתן (885)
* לכלה: שמור חתן וכלה (885)
* יה שוכן בשמי ערץ (886)
* ישמח חתן עם כלה (886)
* אדיר הוא אלהינו (887)
* אלהיכם יאדירכם (887)

==שבת חתן==
* פתיחה: לחתני מחמד עיני (888)
* פתיחה: את חתני צור קונהו (888)
* קדיש: [[אגדלך]] (888)
* קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889)
* קדיש: לקראת מקור חיי (889)
* קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889)
* קדיש: אבוא בשיר ערב (889)
* ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889)
* ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889)
* יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890)
* סלוק: אל אשר לו הגדולה (891)
* אופן: קול ששון וקול שמחה (893)
* זולת: [[אז בהיות כלה]] (893)
* מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894)
* מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896)
* פיוט לחתן: אל לחתני זה (897)
* רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897)
* פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897)
* פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898)

==הערות==</text>
      <sha1>nwac9uvm433s401nh56utp7qotjetjf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/300</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739583</id>
    <revision>
      <id>3101355</id>
      <parentid>3003664</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T15:19:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3101355</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3940" sha1="gkfphfgcgxwwiwysdcc39w5x3c5un0q" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫זקני הגליל בשלפי השמד באושא

שסה

&lt;קטע התחלה=פרק כב/&gt;
ומזה עצמו נוכל להבין ולדעת כי הי׳ זה בימי שלפי השמד באושא.

וכן גם ר׳ אלעזר בן פרטא הראשון מזקני הגליל הי׳ וכמו שהוא בתנחומא
וב[[במדבר רבה כג א|במדבר רבה ריש פרשה מסעי]]:

״אמרו רבותינו מעשה שבאו לגדולי צפורי כתבים רעים מן המלכות (בשבת)
הלכו ואמרו לר׳ אלעזר בן פרטא רבי כתבים רעים באו לנו מן המלכות מה
אתה אומר נברח והי׳ מתירא לאמר להם ברחו ואמר להם ברמז ולי אתם שואלים
לכו ושאלו את יעקב ואת משה ואת דוד וכו׳.״

ומבואר שהי׳ זה בשעת השמד, והי׳ מקומו בצפורי בהגליל.

וב[[עבודה זרה יז ב|מס׳ ע״ז ד׳ י&quot;ז]] מבואר שנתפס בשעת השמד יחד עם חבירו ר׳ חנינא בן
תרדיון, ור׳ חנינא נהרג והוא ניצל ובא שם ״תנו רבנן כשנתפסו ר׳ אלעזר בן
פרטא ור׳ חנינא בן תרדיון אמר ליה ר׳ אלעזר בן פרטא לר&quot;ח בן תרדיון אשריך
שנתפסת על דבר אחד וכו'״ ומבואר שם כי ניצל.

ולא באו דבריו עם הדור הקודם כר׳ עקיבא ור' ישמעאל ור׳ יוחנן בן נורי
וחבריהם.

אבל בימי שלפי השמד בחפשם אחרי כל קבלה אשר נשארה בידי זקני
הדור השרידים מדור העבר, אז נמצא גם אותו ובא במס׳ [[גיטין כח ב|גיטין ד׳ כ&quot;ח]] ([[משנה גיטין ג ד|פ&quot;ג מ&quot;ד]]):

״שלשה דברים אמר ר׳ אלעזר בן פרטא '''לפני חכמים וקיימו את'''
'''דבריו''' על עיר שהקיפה כרכום ועל הספינה המיטרפת בים ועל היוצא לידון
שהן בחזקת קיימין, אבל עיר שכבשה כרכום וספינה שאבדה בים והיוצא ליהרנ
נותנין עליהם חומרי חייים וחומרי מתים וכו׳.״

והדעת מכרעת כי זה הוא ר׳ אלעזר בן פרטא חכירו של ר׳ חנינא בן
תרדיון.

ולא נמצא גם אותו עמהם יותר, לפי שהי׳ גם הוא מהדור האמצעי, צעירים
מר׳ טרפון ר׳ עקיבא ר׳ יוחנן בן נורי וחביריהם, וקשישים הרבה מר׳ מאיר ר׳
יהודה ר׳ יוסי ור׳ שמעון וחביריהם.

ובימי שלפי השמד אשר כמו שנתבאר הי׳ בערך ע&quot;ב—ע&quot;ג לחרבן הבית
וכעשר שנים אחרי לכידת ביתר היו גם הם זקנים גדולים, ולא ארכו להם הימים עוד.

ונשובה ליתר המעשים בימי שלפי השמד וכל דבר האסיפה אז.
&lt;קטע סוף=פרק כב/&gt;

‫פרק כ״ג

יתר המעשים בשלפי השמד
&lt;קטע התחלה=פרק כג/&gt;

במדרש שיר השירים שם נאמר‬ ״'''נתכנסו ולמדו ועשו כל'''
'''צרכיהם'''&quot;.

והדברים האלה בכל קיצורם יורו לנו כי גם לבד לימודם עסקו שם בכל
הדברים אשר השעה צריכה לכך.
&lt;קטע סוף=פרק כג/&gt;

------------------
&lt;קטע התחלה=הערות כב/&gt;
אבל גם אי אפשר כלל לשבש הגירסא ולגרוס ״רשב״ג&quot; שהרי בימיו כבר לא הי׳ נדרש
‬‫עדות על זה שכבר נעשה זה בגליל פעמים רבות.

רק בימי רבן גמליאל בהרדיפות בימי דאמיסיאן הי׳ זה בפעם הראשונה, וחפשו אחרי
עדות ממי שקיבל בן מזקני דור הקודם בתור קבלה.

&lt;קטע סוף=הערות כב/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gkfphfgcgxwwiwysdcc39w5x3c5un0q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/אוראן ותלמסאן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739610</id>
    <revision>
      <id>3101426</id>
      <parentid>3083156</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:07:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/אוראן ותלמסאן]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/אוראן ותלמסאן]]</comment>
      <origin>3083156</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7912" sha1="72t7c8o70u1wxwkhe4keiq9dzcvj092" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|
מקורות: 
* מחזור לראש השנה כמנהג ק&quot;ק והראן תלמסאן ומעסכר ואגפיהם, וינה תרמ&quot;ח
* מחזור ליום הכפורים כמנהג ק&quot;ק והראן תלמסאן ומעסכר ואגפיהם, וינה תרמ&quot;ח
* מחזור קטן לימים נוראים כמנהג ק&quot;ק תלמסאן יע&quot;א, ליוורנו תרס&quot;ח
}}

==ראש השנה==

===יום ראשון של ראש השנה===

* בקשה: אקום לשורר וזמר אעורר
* פזמון: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
* בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: [[נשמת ידידי עליון]]
* אופן: [[יה שמך ארוממך]]
* (קדיש?) חנון קח
* יחיד השיבנו (קטע מ[[ברכי אצולה]])
* ליוצר: אל אדון יוצר רוח אדם
* אופן: [[ידי רשים]]
* זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
* מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]]
* פזמון: ירצה צור
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עז שם ה']]
* כרוג': ישראל להשית
* משלש: למשפט כונן כסאו
* פזמון: יום לריב תעמוד
* פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* פזמון: [[המלך ה']]
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* סלוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]]
* ה' מלך: אדירי ישורון

===יום שני של ראש השנה===

* פתיחה: יה מושיעי
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: מי יתנני עבד
* נשמת: נשמת יראיך
* קדיש: יסוד הסוד וסוד היסוד
* זולת: שב מן הפסילים
* רשות למגן: וארץ אתנפל
* פזמון: יחיד אלהי אמן
* מגן: אב המון גוים
* פזמון: יגלה צור ישועתו
* כרוג': יאזין צורי
* מחיה: איתן אוהבך
* פזמון: יבואוני חסדיך
* כרוג': יחיה צבאיו
* משלש: אהוב מבטן
* פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* עקידה גדולה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
* סלוק: יאתה לך
* ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול

===תקיעות===

* עקידה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
** (תוספת: חזק והכן לב / אמר לאברהם אדון שמים)
* [[ה' בקול שופר]]

==יום הכיפורים==

===ליל כיפור===

* בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
* בקשה: [[שמע קולי]]
* פזמון (לפני שהחיינו): לזמן הזה צור הגיענו
* מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
* מסתגאב: אוילים מדרך פשעם

===סליחות לערבית===

* לך ה' הצדקה מעונה אלהי קדם
* פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי
* סליחה: בליל עשור להתכפר
* סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
* סליחה: שעה שועתי בשקדי
* סליחה: [[מרום וקדוש שעה]]
* סליחה לשבת: יצו שדי לעמו ישראל סליחה
* תוכחה: [[יחידה עקבך כרוך]]

===בקשות===

* לחזרת שחרית: ה' אלהי צבאות
* לחזרת מוסף: ה' בצר פקדוך
* לחזרת מנחה: ה' אשר עמדתי
* לחזרת נעילה: ה' חסדו יצוה

===שחרית===

* פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחלד
* אשתחוה אפים ארצה כי אין למטה ממנה
* פזמון: אלוה מאד נעלה
* בקשה: [[שמע קולי]]
* רשות: אקום להודות לך אלהי
* נשמת: נשמת אסירי עוונות
* קדיש: אלה מהימן די ברא זמן
* ליוצר: אל אדון יוצר רוח אדם
* אופן: [[התעוררו תמהים]]
* מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
* אהבה: אסירי תקותם
* זולת: אז דברת תמים דעים
* רשות למגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל ואפיל תחנתי]]
* מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]]
* פזמון: [[יענה בבור אבות]]
* כרוג': שמע לחש מעון השליט
* מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]]
* פזמון: [[יום צדו צעדי]]
* כרוג': שלום לרוב מזבול הנערב
* משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם יושב]]
* פזמון: [[יום צעקו שבים]]
* פזמון: היום תישע
* תוכחה: ישני לב מה לכם
* סלוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]

===סליחות לשחרית===

* סליחה: זמן הבלי ימי סבלי
* סליחה: קול יעקב יקרא ממעמקים
* סליחה: שני חיי ומאויי
* סליחה: יערב לפניך מעמד השחר
* פזמון: ממרום לבן ערום
* סליחה: [[שופט כל הארץ]]
* סליחה: [[אנא בקראנו]]
* סליחה: זכור נא אלהינו ברחמיך
* תוכחה: אמונת יה נפשי חכי

===לאחר ההפטרה===

* פזמון (בין הפטרה לאשרי): אדון עולם אשר נעלה

===סדר העבודה===

* רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
* רשות: [[אערוך מדברי דתי]]
* [[אתה כוננת עולם מראש]]
* [[שנת אורה שנת ברכה]]
* [[כמראה השמש באדר וזוהר]]
* [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]]
* [[אין לנו לא אשם ולא אשים]]

===מוסף===

* מגן: יונה שוכבת 
* פזמון: [[יוספים שנית]]
* כרוג': ישעך אל תלבש
* מחיה: [[יונה שוכבת בין שפתים/מחיה|אבני קדש]]
* [[ישראל עבדיך]]
* כרוג': יקח צפצוף
* משלש: תמימי אורה
* פזמון: ה' ה' אל רם
* תוכחה: [[אין מילה בלשוני]]
* סילוק: אתה אלהי האלהים

===סליחות למוסף===

* סליחה: [[יה איום זכור היום]]
* פזמון: יערב לפניך
* תוכחה: ימי האדם צבא

===לפני מנחה===

* פזמון: [[בן אדמה]]
* פזמון: [[יה שמע אביוניך]]

===מנחה===

* מגן: שלישית שוקדת
* פזמון: אליך עינינו אל חנון וחומל
* כרוג': יבואו ותבשרם
* מחיה: יונה מצפצפת בקול ערב
* סליחה: קראתי מצרה
* כרוג': ישע ועוז
* משלש: צפרתי משחר
* היום יודע 
* מסתגאב: ה' הוא בורא כל בחכמה
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* סילוק: אמונתך אצחצחה

===סליחות למנחה===

* פזמון: מושכי עול עוונים
* סליחה: יערב לפניך תפילת המנחה
* סליחה: בלבב בר
* תוכחה: [[שכחי יגונך]]

===נעילה===

* מגן: ברביעית עורכת
* כרוג': יושיעם ויחתום
* מחיה: במקהל מצער
* כרוג': ישעך ועוזך
* משלש: יחידים קדמו
* פזמון: אנא ה' המסדר כוכבים
* סליחה: [[ידידיך מאמש]]
* סילוק: ארשת שפתי פציתי ואפער

===סליחות לנעילה===

* סליחה: [[בנשף קדמתי]]
* פזמון: אחרית ותקוה
* [[אל נורא עלילה]]
* סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
* תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]]</text>
      <sha1>72t7c8o70u1wxwkhe4keiq9dzcvj092</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/פרובנס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739611</id>
    <revision>
      <id>3101372</id>
      <parentid>3083560</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T19:18:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* צום גדליה */</comment>
      <origin>3101372</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43966" sha1="77lz710q8gt5xtrpqb44a1fw4ik30qt" xml:space="preserve">=סדר התמיד=
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ&quot;ז}}
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ&quot;ז}}
==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה ריבון]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]

==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]

==ימים טובים של קהל==
*כ&quot;ח בשבט (א)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט&quot;ו בכסלו (ק)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (ק)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ&quot;ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ&quot;ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]

==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]
=סדר הקונטרס=
* {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}}
==לשבת==
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[יה ריבון]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*דשנת בשמן ראשי
*לכבוד שבת
*זכור את יום
*מזמור ליום שבת
*לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*לשבת ור&quot;ח: אלהים אשחרך
*[[צור משלו]]
*אברך צור בשמו
==למוצאי שבת==
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*משביח שאון ימים
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אליהו הנביא]]
==לפורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסירי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי
*[[חד גדיא]]
==ליום טוב==
(אולי לסוכות?)
*נברך אלהינו משלו האכילנו
*[[אחד מי יודע]]
==לחתנים==
*לחופה
**את צביה נדרשת
**צאי נא לקראתי
**אם תלכי לך

*לשחרית של שבת חתן:
**שאלי יפהפיה
**מחרך: נחל אל עליון
**נשמת יראיך תמים דעי
**לאחר קדיש: היית לי סגולה
**לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]]
**לפני &quot;ואברהם זקן&quot;: יסוד כל נבראים
**לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך
**לאחר מי שברך: המונים באו הלום
**אח&quot;כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני
**לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל
*(לסעודה): היושבת בגנים
*לדרשה: השתונן והיכונן
*אחר: יושב תהלות מאין תחלות
*נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו')
==לברית מילה==
*ישמעו אחי ורעי
*אפתח שפתי ברינה
*שירו נא עדת אמוניי
*משביע לכל חי
*עניים ומרודים שירו
*ילד היולד
*לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון)
==להכנסת ס&quot;ת==
*אזמרה לאל נורא
*אזמרה שמך מעוזי
*יבורך עם נברא
==לשמחות==
*אתה האל עושה פלא
*אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות
*אשיר שירה חדשה
*אשא קולי לך אקרא
*אליך נפשי ה' אשא
*אהללה שם אלהים 
*אשירה לה' בחיי
*אגדלך… אין קדוש
*אתה הוא אלהינו לבדך
*אברכה שמך 
*אודך בכל לבי אל נעלם
*אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך
*אשיר שירי לאל עליון
*אשיר במישרים לשוכן מרומים
*נהלל מלכנו
*ראשון לציון העזובה
*גואלי שעה קולי
*אשירה אשירה
*שירו שירו אתם עמי
*השב עבודה למקומה
*אודה לאל פודה וגואל
*אזמר שם כבוד מלכותך
*שירי עמי קול גדול
*פרשז עלי
*סומך נופלים
*אל מסתתר עין לא תשורך
*רננו זמרו
*לשביעי של פסח: מי כמוך באלים 
*התקבצו כל נדחים
*נוצרי מצוותיך
*לשבת וחנוכה: האל ראה
*[[אדיר הוא]]
=ארבע צומות וארבע פרשיות=
* {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ב}}
==פרשת שקלים==
*[מגן]: יונה בצלמון
*פזמון: ירד ציוה אז מענה
*כרוג: ימנה עד נפוץ
*מחיה: ידך נשאת לעם
*פזמון: יוסיף לקנות מקנה
*כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו
*[משלש]: זיו כבודך תמוץ
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה
*פזמון: ידך תחיש לישא
*פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו)
*סלוק: כי אתה יוצר נגוהים
*פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה

==פרשת זכור==
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת ידועי חלאים
*מאורה: איומה נאוה שחורה
*זולת: אלהים ה' חילי
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*[מגן]: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ זמירות
*פזמון: יזם אגגי לחלק
*כרוג: ילין בכי ערב
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יראיו בתום מנחה
*סלוק: אמר אויב ארדוף
*להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה
*שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם

==תענית אסתר==
*קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה
*סליחה: חנון ורחום ה'
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: [[איך זרים אכזרים]]
*רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]]
*תחינה: ה' הרימה יד מהומות

==פרשת פרה==

*[מגן]: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים
*כרוג: ישראל יושיע
*מחיה: טהור עינים
*פזמון: אסירים המקוים
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יסוד טעם סתרי חוק
*סליק: אלפתנו להטהר
*להוצאת התורה: אמרות האל טהורות
*שלום: הגיון דל ואביון

==פרשת החודש==
*[מגן]: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות אור
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: יה יואל צפות
*משלש: יוסף שנית ידו
*פזמון: ימי חדות מעוזכם
*סלוק: כי אתה אל עולם
*להוצאת התורה: שמש יודיע 
*שלום: ישעו יחיש אלהיכם

==י&quot;ז תמוז==

*רשות למגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה|בחדש הרביעי אפפו עלי רעות]]
*סליחה: [[שעה נאסר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: שרקתי וקבצתי
*רהוטה: יחיל לבי
*תחינה: [[ה' זעקתי בחבלי]]

==תשעה באב==

===ערבית===
*קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה
*השפילו שבו
*[[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]]
*במוצ&quot;ש: [[בליל זה יבכיון - בליל זה אשומם]]
*[[אליכם עדה קדושה]]
*[[אוי כי קינה רבת]]
*לאיכה: איכף ואך כף
*צור עד מתי תהי
*קולי הקשב
*[[זכור ה' - בתינו לנכרים אכזרים]]
*[[אז בחטאינו]]

===שחרית===
*[[אש תוקד בקרבי]]
*אמרה ציון מצאוני עווני
*אללי לי אללי
*[[אוי כי ירד אש]]
*[[איך נוי שודד]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*אשפוך כים מי דמעות
*נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים 
*אבכה בלב מר
*יומם ולילה אבכה
*נחמה: חסדי האל אקו
*אדברה במר נפשי
*נחמה: הקם נא בית תפילתך
*על שבר בת עמי
*זאבי ערב
*יריעות שלמה איך
*יום נלחמו בי
*[[יהודה וישראל דעו]]
*לשכינה עלתה
*מקור דמעה אתן עיני
*מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון
*נחמה: לחוץ ומחוץ
*אחרת: גולה וסורה חכי לצורך
*בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון
*[[ציון הלא תשאלי]]
*עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו

==צום גדליה==
(סליחות לשחרית בנוסף לסדר האשמורת)

*סליחה: רנתי לפניך
*רהוטה: אבדה ממנו אמונה
*סליחה: יום באתם לחלות
*רהוטה: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*תחינה: [[ה' רבו משערות ראשי]]

==עשרה בטבת==

*רשות למגן: מתוך [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: בחדש העשירי אאנח בשברון מתנים
*סליחה: שארית אום נעצבת
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: צור ישעי ומושיעי
*רהוטה: שחותי ונדכיתי
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]

==לעצירת גשמים==
*אשפוך כים מי דמעות
*האל הגדול קדמון נמצא יחיד בעולמו
*נקה ינקה לשבים
*אנא האלהים הנותן מטר
*[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה תאדר אדמה]]

==סדר אבלים==
*הקפות: [[רחם נא עליו]]
*צידוק הדין: הצור תמים 
*תנחומי אבלים: כולא מאית

=שלש רגלים=
* {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקי&quot;ט}}

==פסח==

===שבת הגדול===

*אזהרות: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|בנים שמעו לי זרע אמוני]]
*פזמון: ימינך אל נגלתה
*כשחל י&quot;ד בשבת: אליכם אישים אקרא

===יום א===

*רשות לשחרית: יחיד עולם אשר כל היצורים
*מחרך: זמיר מצחי
*נשמת ילד עונה ומפיל תחינה
*בשבת: נשמת יראיך יודעיך
*לפני הלל: כמה במאסרי
*להוצאת התורה: יבושר עם אביון
*אלהיכם: אלהים אל עליון השוכן ברום חביון
*טל:
**מגן: אמון מנעוריו אל אל שם לבו
**רשות: אחד צר כל צורה
**סדר הטל: אלוה טובו לא נכחד
**לך לשלום גשם
**או&quot;א בטללי אורות תאדר אדמה
**שלום: צרי חיים קוה
**אחר: יבוא כטל להמוניי

===יום ב===

*קודם ברכו לשבת: ה' ברכה עד בלי די
*פיוט למוצ&quot;ש: מבשר ששון למועד 
*רשות לשחרית: יונה מעונה
*אחר: [[שפל רוח]]
*מחרך: בפסח אקרא 
*אחר ליום ההסגר: בהיכל סוגרה
*נשמת ישראל עמך מייחלים פדות וגאולה
*ליום ההסגר: נשמת לחוץ ומחוץ
*לפני הלל: בורא כל יש מלא יש
*להוצאת התורה: אתה כוננת זבול צאצאיך

===שבת חול המועד===

*קודם ברכו: ראשון לכל מועד
*אחר: צור אשר בששה ימים
*רשות לשחרית: יחיש להקים
*מחרך: אשפוך שיחי
*נשמת הדופים רדופים
*להלל: שעני נא רצני
*להוצאת התורה: שער אשר נסגר
*אחר: מלך בורא חיי
*שלום למנחה: עד מתי צור

===שביעי של פסח===

*קודם ברכו: עוד אתנה פדיום
*רשות לשחרית: חזק יחידתי
*אחר (על הנס): יה צור ישראל ותהלתם
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת ישורון ישורר לנשגב בהדומו
*נשמת על הנס (תי&quot;א): נשמת העניים והאביונים הקהל הקדוש הזה
*להלל: הראנו ידו הנפלאה
*להוצאת התורה: גלילי זבול ראו
*אחר: דברו בצוען שלח
*מי כמוך (על הנס הנ&quot;ל): מי כמוך באלים ה'… אודך ה' בכל לבבי כי פדית אותי
*שלום: רחש תנין לוחשי אמוני
*שלום למנחה: אל גבור צאן לצבור

===שמיני של פסח===

*קודם ברכו: [[אשיר במישרים]]
*רשות לשחרית: שורש בנו ישי
*מחרך: הלל תהלל
*נשמת שארית עדת אל
*לשבת: נשמת אלוה באפיו
*להלל: קומו ענו 
*להוצאת התורה: צאינה וראינה משפיל שיר ידידים
*שלום: היושבת בגנים צופיה הומיה

==שבועות==
===יום א===

*לפני ברכו: בידך עיתותיי
*רשות לשחרית: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: מציב אדמה וכל גבוליה
*נשמת ידידים חרדים נועדים בכל המוניי
*להלל: בורא כל יש מלא יש
*אחר לשבת (!): [[אזהרות אבן גבירול|ותפדה פטר חמור]] (קטע מאזהרות)
*להוצאת התורה: לא אהלך במעקשים
*פזמון קודם האזהרות: לבי חלל בחליל יהמה ממרי
*רשות: [[אמון יום זה]]
*אזהרות: [[שמור לבי מענה]]
*פזמון: שלמו בחוקותם
*אזהרות למנחה, פזמון: יושב נענה
*מצוות עשה: [[אני בינה שוכנה]]

===יום ב===

*לברכו: בקול רינה ותודות
*רשות לשחרית: מלא פחד בביתך אעמודה
*מחרך: השכל והדעת שני מאורות
*נשמת נעימה פנימה
*להלל: רחום בך אתגברה
*להוצאת התורה: שובה אלהי שבות עמים
*פזמון קודם האזהרות: אוחילה לאל חי
*אזהרות ליום ב: [[בצל שדי אחסה]]
*אזהרות למנחה, פזמון: לו יסיעך
*לא תעשה: אני פי מלך שמור

==סוכות==
===יום א===
*קודם ברכו: ישרי לב מספרים
*רשות לשחרית: יסוד הכל
*מחרך: צורי משגבי
*נשמת יושבים כואבים
*לשבת: נשמת יראיך יודעיך
*לנטילת לולב: אענה ואומר שיר
*להלל: רחום בך אתגברה
*אחר לשבת: [[אזהרות אבן גבירול|לענג יום מנוחה]] (קטע מאזהרות)
*להוצאת התורה: פשעו ואשמתו
===יום ב===
*קודם ברכו: שם כבוד
*רשות לשחרית: לשובב נות בית
*מחרך: לעם מיישר
*נשמת ידידים מקוים
*לנטילת לולב: [[אזהרות אבן גבירול|ויום זכרון תרועה]] (קטע מאזהרות)
*להלל: בורא כל יש
*להוצאת התורה: בחמלתך תנה
*אחר: ה' השפלתי משנאי

===הושענות===
;יום א
*להוצאת התורה: אלהים מה טובו
*[[למענך אלהינו]]
*לחזן: אותותיך הראה והשפיל גוי כביר
*לקהל: [[למענך אדיר אדירים]]
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*לקהל: [[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל ראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

=אשמורות=
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ&quot;ג}}
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}}
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר&quot;ה ועיו&quot;כ] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א  – כולל סליחות לעיו&quot;כ בסדר שונה מהנדפס ב&quot;אשמורות&quot;, כדלהלן}}
==יום א==
*[גמר]: בנפש לך שוקקה
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*סליחה: [[יחידה לחנות מחנה]]
*תוכחה: [[אין מילה בלשוני]]
*רהוטה: אדון הביטה משמיך
*סליחה: יום לאל צמאתי
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*סליחה: בני תמימים משכימים
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל
*[[שומר ישראל]]

==מוצאי שבת==
*סליחה: [[במוצאי מנוחה תהילות תצמיח|במוצאי שבת תהלות תצמיח]]
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: [[אשירה ואזמרה שמך גואלי]]
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: ישאו קולם חרדים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*בקשה: ה' אצתי להסתופף

==יום ב==
*סליחה: יוצר רום ונשיה
*תוכחה: [[יחידה עקבך כרוך]]
*רהוטה: אבדה מפינו אמונה
*סליחה: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

==יום ג==
*סליחה: יה מלכי וקדושי
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: חוסה ה' על עמך
*סליחה: בוקר התנפלתי
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: עד אנה ה'
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]

==יום ד==
*סליחה: אעירה שנת עיני
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: דלת חסד ושערו
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]]
*סליחה: [[בלילי על משכבי]]
*תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות
*רהוטה: מי יעלה לי השמים

==יום ה==
*סליחה: יה שימה פדיום
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: יוצר נשיה
*סליחה: יצרי ראשית צרי
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: אלכה ואשובה
*סליחה: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל

==יום ו==
*סליחה: יה לספר אודות
*תוכחה: קולי במוסר ארים
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: זמן הבלי 
*תוכחה: יחד עשיר ואביון
*רהוטה: את מי זנחת נצח
*סליחה: חופש חדרי צפוני
*תוכחה: [[יחידה החטאה]]
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
*בקשה: תחי נפשי ותהללך

==ערב ראש השנה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: רינתי לפניך
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*תוכחה: באו ימי פקודתכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*סליחה: יום באתם לחלות
*תוכחה: יצורי שורו מתי
*רהוטה: אלי אליך
*סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו
*(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]]
*תחינה: [[אחות קטנה]]

==צום גדליה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[יעירוני רעיוני]]
*תוכחה: מאד כל יצר יהים
*רהוטה: אויבי יאמרו 
*מסתג'אב: לאומר ועושה בלי יגיעה
*סליחה למלכיות: אל בית המלך
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: [[אזכור ימים מקדם]]
*מסתג'אב: מלך שדי השוכן רומה
*סליחה: חצות לילה אקום
*תוכחה: [[רוח ובשר צמדו|רוח ובשר נצמדו]]
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק
*עלי רחמנא: המון חסדו וטובו
*אחר: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*תחינה: מרעיד פני צורו שיחר
*[[אבינו מלכנו]]

==ב עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתג'אב: ה' אדיר השוכן מרומים
*סליחה: קרוב לכל קוראיך
*תוכחה: אמונת יה נפש חכי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתג'אב: אנא אזון נא שוענו
*סליחה: יעלה שועת עמך
*תוכחה: [[יחידה החטאה]]
*רהוטה: האל מעון לכל נברא

==ג עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: מתרצה בתחנונים
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מסתג'אב: אמרי האזינו עדת אמוני
*סליחה: [[שחר קמתי להודות]]
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתג'אב: ה' דרך עדותיך הביננו
*סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]]
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם

==ד עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
*תוכחה: מאד כל יציר יהים
*רהוטה: אלכה ואשובה
*מסתג'אב: שוכן עד מאז נשגב לבדו
*סליחה: יוושעון ידידיך
*תוכחה: מתי תבל התקוששו
*רהוטה: [[אהה נפשי]]
*מסתג'אב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: רצה רינת מתוודים
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו

==ה' עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: יום בדינך אעמוד
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]]
*רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*מסתג'אב: [[לך אמר לבי בעודי]]
*סליחה: ידידי אל עליון
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
*מסתג'אב: אשפוך כים מי דמעות
*סליחה: בלב חרד
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: עדר צאן הנהלאה
*תחינה: יה הדרש לעדה חשה

==ערב צום כפור (תקכ&quot;ג)==
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*(מסתג'אב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני
*סליחה: אל חסדך ייחלנו
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: [[מנומי קמתי ובאתי]]
*מסתג'אב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: אנא שעה שה פזורה
*תוכחה: מהרו להשיג תשובה
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתג'אב: [[אריד בשיחי ואהימה]]
*סליחה: צור יעקב קדושו
*תוכחה: עמך בית ישראל
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*מסתג'אב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אודה עלי פשעי לה'
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[מסתג'אב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו 
*תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד)

==ערב יום כיפור (תקכ&quot;א)==
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*מסתג'אב: כונן תכונן
*סליחה למוצ&quot;ש: [[במוצאי מנוחה תהילות תצמיח|במוצאי שבת תהלות תצמיח]]
*רהוטה למוצ&quot;ש: [[אשירה ואזמרה שמך גואלי]]
*מסתג'אב: [[אריד בשיחי ואהימה]]
*סליחה: [[יענה בבור אבות|יענה כבוד (!) אבות]]
*תוכחה: [[אין מילה בלשוני]]
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*מסתג'אב: איותה נפשי למקום נפשה
*סליחה: [[יום צדו צעדי|יום צרו צעדי וניטתה]]
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*מסתג'אב: אמיץ אשר לו הגדולה
*סליחה: [[יום צעקו שבים]]
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*מסתג'אב: אספר גבורות אל נורא עלילה
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
*רהוטה: [[תמהנו מרעות]]
*מסתג'אב: אסור בכלוא מצוקה
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: אין דורש ואין מבקש
*סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
*רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו
*פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[אבינו מלכנו]]
*[[שומר ישראל]]
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי

=ראש השנה=

* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תצ&quot;ט}}
* {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==יום א==

*לפני ערבית: [[אחות קטנה]]
*מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון
*פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*[[נשמת ידידי עליון]]
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (א)
*פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*לברכו: שנה שנה (א)
*יוצר: אסיר משחר פני רבו
*זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
*אחר יותר נכון: נוה האולם
*מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]]
*פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]]
*אל כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עוז]]
*פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים
*פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי
*אל כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: [[ה' בקול שופר]]
*פזמון: שם ה' לבדו (א)
*[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות
*[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול 
*פזמון לקדושה: חרדו רעיוני
*מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א)
*סלוק לקדושה: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]]
*פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק)
*פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק)
*פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]] (א)
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה 
*פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: ארנן לאל חי 
*פזמון: שכינת עוזך אל
*זכרונות: אחלה פני אל
*פזמון: שערי תפילה פתח
*שופרות: אפכה דמעיי
*פזמון: שופר המבשר

==יום ב==

*לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה
*אתה האל עושה פלא (א)
*מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק)
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק)
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת שאר יעקב
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק)
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אחר: שנה שנה (ק)
*[יוצר]: מלך אשר דמותו
*זולת: זך הכיר תמים דעים
*מגן: אביר אזרחים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*אל כרוג: מאד מושך נצח
*מחיה: אשורו צרף 
*פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק
*כרוג: מציל מעיר נשיה
*משלש: אהול מנוער
*פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א)
*פזמון: יוצר מרומות ונגהם
*[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות
*פזמון: ימלוך מבין נעלם (א)
*[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו
*פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים
*סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך
*פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק)
*להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]]
*פזמון: ?יה? מוסרך נאוה
*זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
*פזמון: אפסי ארץ
*שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*פזמון: אלהים נפלאת

=יום כיפור=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תצ&quot;ט (דרוש מידע על סריקה זמינה)}}
* {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==ערבית==
*לשהחיינו: לזמן הזה צור הגיענו
*מסתג'אב: אוילים מדרך פשעם זכרו
*מסתג'אב לשבת: [[ברכי אצולה]]
*סליחות סדר אויניון
**סליחה: [[בליל עשור להתכפר]]
**מסתג'אב: אותה נפשי אל מקום נפשה
**סליחה: [[אלהים שחרתיך]]
**סליחה לשבת: יצו שדי לעמו
**מסתג'אב לשבת: מזמור יתנו עם קדש
**סליחה: יה לשועת מתענה
**סליחה: [[משתחוים להדרת קודש|ישראל משתחוים להדרת קודש]]
**מסתג'אב: זועק בקראו 
**סליחה: [[ירצה עם אביון]]
**תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
**סליחה: [[ירצה צום עמך]]
**סליחה: שעה שועתי בשקדי
**רהוטה: אל נגלה במדות
*סליחות סדר קארפינטראץ
**סליחה: [[בליל עשור להתכפר]]
**סליחה: ישראל משתחוים להדרת
**תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
**סליחה: [[ירצה עם אביון]]
**מסתג'אב: זועק בקראו 
**סליחה: יה לשועת מתענה
**סליחה: [[אלהים שחרתיך]]
**מסתג'אב: אותה נפשי אל מקום נפשה
**סליחה לשבת: יצו שדי לעמו
**מסתג'אב לשבת: מזמור יתנו עם קדש
**סליחה: שעה שועתי בשקדי
**סליחה לוידוי: בלבב בר
**רהוטה: אל נגלה במדות
*וידוי: [[אשמנו מכל עם]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]

==שחרית==
*וידוי: טרם אענה אני שוגג (א)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (א)
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (ק)
*רשות לנשמת: אקום להודות לך
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*נשמת לשבת: נשמת מתענה ביום עונג (א)
*נשמת לשבת: נשמת צבאות נוחלי אש (ק)
*יוצר: אלהים אל נורא
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*אהבה: אסירי תקותם
*זולת: אז דברת תמים דעים
*רשות למגן: מארץ שפלנו
*מגן: אזרח רענן
*פזמון: [[יענה כבוד אבות]]
*כרוג': מחבש עצבות
*מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
*פזמון: [[יום צדו צעדי]]
*כרוג': מרפא יהיה
*משלש: תם אוהל צדק
*פזמון: [[יום צעקו שבים]]
*קיקלר: מעשה שמרתי במו פי
*פזמון: [[מדמי הלבבות]]
* עסתריוטא: את חטאי נוכח פני
*החרשים שמעו
*פזמון: האל התולה על בלימה
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהיט: כל אשר עלה במחשבה (ק)
*פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
*פזמון: מקור עיני (א)
*מסתג'אב: מי תמים יעיר לבבו
*פזמון: מי אל נסתר מפני
*פזמון: [[חרדים לבית תפילתם]]
*פזמון: מרום וקדוש
*פזמון: ממרום לבן ערום
*פזמון: שרפים וקדושים (א)
*פזמון לסילוק: חרדו רעיוני (ק)
*סילוק: אל אל הנורא (א)
*סילוק: האל הנקרא ממערב ומזרח (ק)
===סליחות לשחרית===
*אויניון
**סליחה: [[שופט כל הארץ]]
**תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
**סליחה: בבוקר בבוקר בתום לבבו
**סליחה: ירצה לפניך מעמד השחר
**סליחה: נורא מכל ואיום
**סליחה לשבת: ידידים לבית אל
**סליחה: [[יה איום]]
**סליחה: בני תמימים משכימים
**רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*קארפינטראץ
**סליחה: [[שופט כל הארץ]]
**סליחה לשבת: ידידים לבית אל
**סליחה: נורא מכל ואיום
**סליחה: ירצה לפניך מעמד השחר
**תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
**סליחה: [[יה איום]]
**[[ירצה צום עמך]]
**סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
**רהוטה: אל נגלה במדות
*וידוי: [[אשמנו מכל עם]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]
*[[היום תאמצנו]]

*לשיר של יום: צדק כפרך תגדיל (ק)
*למי שברך: אנא אלהים חיים (א)

==מוסף==
*מגן: אלהים למשפטיך
*פזמון: אל מעמדי שבתי
*כרוג': משמים עוונימו
*מחיה: אילת אהבים
*פזמון: נאור מקור חיים
*כרוג': מקשיב מענה
*משלש: תמהים מחובם
*תוכחה: ימי האדם צבא
*קיקלר: חי אני תמים דעים
*קיקלר: אנה אדון עולם
*עסתריוטא: ויאמן אומר
*תוכחה: שעה קולי בהתעטפי
*פזמון: ידי דלים נחשלים
*סילוק: אתה אלהי האלהים
*[[אוחילה לאל]]
*[[היה עם פיפיות|היה עם פיות]]
*רשות לסדר עבודה: [[אזכירה סדר עבודה|אזכיר סדר עבודה]]
*עבודה: [[אמוני לבב]]
*מראה כהן: [[כמראה השמש באדר וזוהר]]
*אשרי עין: [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]]
*[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
===סליחות למוסף===
*סליחה: [[יוספים שנית לעמוד]]
*סליחה: יערב לפניך
*תוכחה: אם חסדך שכחנו (א)
*סליחה: [[ישראל עבדיך]]
*סליחה: זמן הבלי
*סליחה לוידוי: בלבב בר (ק)
*רהוטה: אל נגלה במדות (ק)
*וידוי: [[אשמנו מכל עם]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]
*[[היום תאמצנו]]
==מנחה==
*קודם מנחה: שבחי אמלל (א)
*קודם מנחה: אקום להודות לך (ק)
*שעה צור קדושי (א)
*שער חנינה (א)
*ה' יה שמך (א)
*להוצאת ספר תורה: נפשי נשפכה (א)
*להוצאת ספר תורה: מליץ טוב (ק)
*מגן: אנושי לב
*כרוג': ישע יעטרהו
*מחיה: מפרי שפתיו
*כרוג': קדש תפארתנו
*משלש: אתיתי מתחנן
*תוכחה: נחמתי על זדוני
*קיקלר: יה שעה שופכי שיחה
*סילוק: אדיר אשר עולם בראת
===סליחות למנחה===
*אויניון
**סליחה: תערב לפניך תפילת המנחה
**תוכחה: מזמרת שירתי
**סליחה: קראתי מצרה
*קארפינטראץ
**סליחה: קראתי מצרה
**סליחה: תערב לפניך תפילת המנחה
**תוכחה: מזמרת שירתי
*וידוי: [[אשמנו מכל עם]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]
*[[היום תאמצנו]] (א)
==נעילה==
*לפני נעילה: אחלה ליוצרי
*שערי חנינה
*מגן: אדון היושב על חוג
*כרוג': כחגבים נחשבו
*מחיה: בבכי יונת אלם
*כרוג': ענך בחמלתו
*משלש: אילי הצדק
*תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]]
*סילוק: אנשי חסד הנושאים קולם (ק)
*[[אבי עד חש לתארך|חיים נמצא והנחה]] (א)
===סליחות לנעילה===
*סליחה: [[בנשף קדמתי]]
*סליחה: אלהים צמאו לך (א)
*סליחה: אחרית ותקוה
*סליחה: יהיו נא אמרי פי (ק)
*סליחה לשבת: במוצאי שבת תהלות תצמיח (ק)
*סליחה: [[אל נורא עלילה]]
*סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
*המון חסדו וטובו (ק)
* יום באתם לחלות (ק)
*[[רחמנא אידכר לן]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]
*[[היום תאמצנו]]
*עושה השלום: אלהים צמאו לך (ק)</text>
      <sha1>77lz710q8gt5xtrpqb44a1fw4ik30qt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101406</id>
      <parentid>3101372</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:58:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/פרובנס]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/פרובנס]]</comment>
      <origin>3101372</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43966" sha1="77lz710q8gt5xtrpqb44a1fw4ik30qt" xml:space="preserve">=סדר התמיד=
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק א, אויניון תקכ&quot;ז}}
* {{מקורות לסידור|סדר התמיד חלק ב, אויניון תקכ&quot;ז}}
==כל השנה==
*בקשות קודם התפילה:
** [[אודה לאל לבב חוקר]]
** [[יה ריבון]]
** [[ידיד נפש]]
** [[שחר להודות לך קמתי]]
** [[שחר אבקשך]]
** [[ה' בקר אערך לך]]
** [[אדון עולם]]
** [[יגדל]]
* בשבת לפני ברוך שאמר: [[כי אשמרה שבת]]
* לפני ישתבח: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
* תחינה לשני וחמישי: [[הבט משמים וראה|קולנו תשמע ותחון]]
*[[לכה דודי]]
===תחינות לשני וחמישי===
*נח: [[ה' ארכו שני|ה' ארכו בגלות שני]]
*לך לך: [[ה' רב העליליה]]
*וירא: [[ה' ריבה את יריבי]]
*חיי שרה: [[ה' רחמיך אשאלה]]
*תולדות: [[ה' רבו תלאות]]
*ויצא: [[ה' ראש נשאו צרי]]
*וישלח: [[ה' רפא נא שברי]]
*וישב: [[ה' רועה נאמן]]
*מקץ: [[ה' רצה נא צורי אל]]
*ויגש: [[ה' ראה עניי וחלצני]]
*ויחי: [[ה' רם ונשא יראה]]
*שמות: [[ה' רבת צררוני]]
*וארא: [[ה' רבו משנאים]]
*בא: [[ה' רבים רדפונו]]
*בשלח: [[ה' רזי לי]]
*יתרו: [[ה' מה רבו צרי (יתרו)|ה' מה רבו צרי]]
*משפטים: [[ה' רבו משנאי וערי]]
*תרומה: [[ה' רב כל מחולל]]
*תצוה: [[ה' ראה כי אזלה ידנו]]
*כי תשא: [[ה' רם ונשא]]
*ויקהל: [[ה' רבו תלאות]]
*פקודי: [[ה' רנתי לפניך תקרב]]
*ויקרא: [[ה' רום לבבי אשוחה]]
*צו: [[ה' יוצר כל]]
*שמיני: [[ה' שמעה תפלתי]]
*תזריע: [[ה' מה רבו צרי נגדך כל צוררי]]
*מצורע: [[ה' רעת משנאי תדרוש]]
*אחרי מות: [[ה' רשת לרגלי פרשו]]
*קדשים: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אמור: [[ה' אלהי ישועתי]]
*בהר: [[ה' רם על כל רמים]]
*בחקתי: [[ה' שמע קול תחנוני]]
*במדבר: [[ה' ראה תראה בעני עמך]]
*נשא: [[ה' רוחך ממרום יערה]]
*בהעלתך: [[ה' רוחי חובלה]]
*שלח: [[ה' רצה אל עליון]]
*קרח: [[ה' רצון יראיו יעשה]]
*חקת: [[ה' רשעים זו שדונו]]
*בלק: [[ה' רוחך העיר]]
*פינחס: [[ה' רבת שבעה לה נפשנו]]
*מטות: [[ה' רפא שבריה]]
*מסעי: [[ה' מה רבו צרי (מסעי)|ה' מה רבו צרי]]
*דברים: [[ה' רשעים קוו לאבדני]]
*ואתחנן: [[ה' רועה ישראל]]
*עקב: [[ה' רוע מפעלי]]
*ראה: [[ה' ראה אנכי]]
*שופטים: [[ה' רחום וחנון]]
*כי תצא: [[ה' רחום רחם]]
*כי תבוא: [[ה' רחמנו כרחם אב]]
*נצבים: [[ה' רשים ודלים]]
*האזינו: [[ה' רעד ופחד ואימה]]
*לעשרת ימי תשובה: [[ה' רוכב ערבות]]
*לערב ראש חודש: [[ה' רוח רחמים השב]]

==שבת בראשית==
*עושה שלום למוסף: [[עד מתי צור]]
==שבת חנוכה==
*רשות: [[חבוש מחצה]]
*מחרך: [[כל הנפשים נגהים]]
*נשמת: [[נשמת קרואים סגולה]]
*לפני הלל: [[נסים להזכיר]]
*להוצאת ס&quot;ת: [[לא אהלך במעקשים]]
*למוצאי שבת: [[שאלוני בעת נדוד]], [[יתנני לשמור]], [[אור עולם]], [[חוסן שדי אחגורה]], [[נועצו כל עצי ארץ]]
==שבת זכור==
*[[אדון חסדך בל יחדל]]

==פורים==
*לפני המגילה: [[יסוד הכל אשר אין לו תחלה]]
*לפני הוצאת ספר תורה: [[שירו עם תופשי תורה]]
*לפני המגילה: [[יום פוריא יומא דנן]]
*אחרי המגילה: [[קוראי מגילה]]
*לפני קדיש: [[יום פורים רנה פצחו]]

==ימים טובים של קהל==
*כ&quot;ח בשבט (א)
** [[על הנסים ועל הנפלאות]]
*ט&quot;ו בכסלו (ק)
**רשות לברכו: [[שאלוני בעת נדוד]]
**[[על הנסים הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת בניך הוצאתם]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*ט' בניסן (ק)
**רשות לברכו: [[שבח יקר וגדולה]]
**[[על הנסים ועל הנפלאות הראית אלינו]]
**רשות: [[אלוה חי אשר הכל בידו]]
**מחרך: [[לאל חי נפשי צאי]]
**נשמת: [[נשמת איש היה בתם לבבו]]
**לפני הלל: [[ישעך תשלח]]
*כ&quot;ה באייר (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[בשיר נעים]]
**[[על הנסים ועל הגבורות]]
*כ&quot;ט בסיוון (קוואליאון)
**רשות לברכו: [[במקהלות שירו]]
*[[על הנסים ועל הפורקן והעל הגבורות]]
==להולדת בן==
*[[יה בשר שר צבאיך]]
==ברית מילה==
*זמירות לברית מילה:
**[[מה יקר חסדך אלהים אספרה]]
**[[אפתח שפתי ברנה]]
**[[שמעו עמים דברתי]]
**[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
**[[שבת ומילה]]
**[[ארזי לבנון יפרחו]]

==פדיון הבן==
*[[ברוך אשר כרת את אברהם]]
=סדר הקונטרס=
* {{מקורות לסידור|סדר הקונטיריס, אויניון תקכ״ה}}
==לשבת==
*[[מנוחה ושמחה]]
*[[יה ריבון]]
*[[כי אשמרה שבת]]
*[[יום זה מכובד]]
*דשנת בשמן ראשי
*לכבוד שבת
*זכור את יום
*מזמור ליום שבת
*לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*לשבת ור&quot;ח: אלהים אשחרך
*[[צור משלו]]
*אברך צור בשמו
==למוצאי שבת==
*[[במוצאי יום מנוחה]]
*משביח שאון ימים
*[[המבדיל בין קודש לחול]]
*[[אליהו הנביא]]
==לפורים==
*[[קוראי מגילה]]
==ליל הסדר==
*[[דיינו]]
*פסח מצרים אסירי יצאו חופשים
*מבית אוון שבת מדניי
*[[חד גדיא]]
==ליום טוב==
(אולי לסוכות?)
*נברך אלהינו משלו האכילנו
*[[אחד מי יודע]]
==לחתנים==
*לחופה
**את צביה נדרשת
**צאי נא לקראתי
**אם תלכי לך

*לשחרית של שבת חתן:
**שאלי יפהפיה
**מחרך: נחל אל עליון
**נשמת יראיך תמים דעי
**לאחר קדיש: היית לי סגולה
**לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]]
**לפני &quot;ואברהם זקן&quot;: יסוד כל נבראים
**לפני שיידור נדרו: בבואך אל בית אלהיך
**לאחר מי שברך: המונים באו הלום
**אח&quot;כ: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון), לך חתני
**לפני קדיש תתקבל של מוסף: יסוד הסודות האל
*(לסעודה): היושבת בגנים
*לדרשה: השתונן והיכונן
*אחר: יושב תהלות מאין תחלות
*נשמתים על שמות בני ישראל (פיוטי נשמת לפי שם וכדו')
==לברית מילה==
*ישמעו אחי ורעי
*אפתח שפתי ברינה
*שירו נא עדת אמוניי
*משביע לכל חי
*עניים ומרודים שירו
*ילד היולד
*לשום הנערים בעריסה: [[יה בשר שר צבאיך]] (קטע ראשון)
==להכנסת ס&quot;ת==
*אזמרה לאל נורא
*אזמרה שמך מעוזי
*יבורך עם נברא
==לשמחות==
*אתה האל עושה פלא
*אל אלהי הרוחות מהולל בתשבחות
*אשיר שירה חדשה
*אשא קולי לך אקרא
*אליך נפשי ה' אשא
*אהללה שם אלהים 
*אשירה לה' בחיי
*אגדלך… אין קדוש
*אתה הוא אלהינו לבדך
*אברכה שמך 
*אודך בכל לבי אל נעלם
*אודך בכל לבי אגיד נפלאותיך
*אשיר שירי לאל עליון
*אשיר במישרים לשוכן מרומים
*נהלל מלכנו
*ראשון לציון העזובה
*גואלי שעה קולי
*אשירה אשירה
*שירו שירו אתם עמי
*השב עבודה למקומה
*אודה לאל פודה וגואל
*אזמר שם כבוד מלכותך
*שירי עמי קול גדול
*פרשז עלי
*סומך נופלים
*אל מסתתר עין לא תשורך
*רננו זמרו
*לשביעי של פסח: מי כמוך באלים 
*התקבצו כל נדחים
*נוצרי מצוותיך
*לשבת וחנוכה: האל ראה
*[[אדיר הוא]]
=ארבע צומות וארבע פרשיות=
* {{מקורות לסידור|סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ״ב}}
==פרשת שקלים==
*[מגן]: יונה בצלמון
*פזמון: ירד ציוה אז מענה
*כרוג: ימנה עד נפוץ
*מחיה: ידך נשאת לעם
*פזמון: יוסיף לקנות מקנה
*כרוג: ה' יחיה שארית אביוניו
*[משלש]: זיו כבודך תמוץ
*פזמון: זבוד יה
*קיקלר: ימי פרישה
*פזמון: ידך תחיש לישא
*פזמון לקדושה: יושב תהלות (בשבתות האחרות מופיע קיצור ממנו)
*סלוק: כי אתה יוצר נגוהים
*פיוט להוצאת התורה: היית לי סגולה

==פרשת זכור==
*רשות: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: ינתן לי בשאלתי
*נשמת ידועי חלאים
*מאורה: איומה נאוה שחורה
*זולת: אלהים ה' חילי
*מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
*[מגן]: את מלחמות ה'
*פזמון: יעץ הצר תחבולות
*כרוג: ירים הוד המוניו
*מחיה: מכנף הארץ זמירות
*פזמון: יזם אגגי לחלק
*כרוג: ילין בכי ערב
*משלש: לוכד חכמים בערמם
*פזמון: יראיו בתום מנחה
*סלוק: אמר אויב ארדוף
*להוצאת התורה: קומה אלהים עזרתה
*שלום (לפני קדיש תתקבל): האל נתן לי נקם

==תענית אסתר==
*קרובות: כי אלי אבלי המיר לגילה
*סליחה: חנון ורחום ה'
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: [[איך זרים אכזרים]]
*רהוטה: [[אגגי בהעמיקו|אגגי אז בהעמיק]]
*תחינה: ה' הרימה יד מהומות

==פרשת פרה==

*[מגן]: אספרה אל חוק
*פזמון: אלהים צמאה לך נפשות גולים
*כרוג: ישראל יושיע
*מחיה: טהור עינים
*פזמון: אסירים המקוים
*כרוג: הפרה עוד יגל אל
*משלש: פדות שלח מראש
*פזמון: יסוד טעם סתרי חוק
*סליק: אלפתנו להטהר
*להוצאת התורה: אמרות האל טהורות
*שלום: הגיון דל ואביון

==פרשת החודש==
*[מגן]: ירח למועדים
*פזמון: יה אור מסות אור
*כרוג: יעקב יתר צור
*מחיה: יצאת לישע
*פזמון: יודעי דעת אלהיכם
*כרוג: יה יואל צפות
*משלש: יוסף שנית ידו
*פזמון: ימי חדות מעוזכם
*סלוק: כי אתה אל עולם
*להוצאת התורה: שמש יודיע 
*שלום: ישעו יחיש אלהיכם

==י&quot;ז תמוז==

*רשות למגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה|בחדש הרביעי אפפו עלי רעות]]
*סליחה: [[שעה נאסר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: שרקתי וקבצתי
*רהוטה: יחיל לבי
*תחינה: [[ה' זעקתי בחבלי]]

==תשעה באב==

===ערבית===
*קודם והוא רחום: יחיל לבבי והומה
*השפילו שבו
*[[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]]
*במוצ&quot;ש: [[בליל זה יבכיון - בליל זה אשומם]]
*[[אליכם עדה קדושה]]
*[[אוי כי קינה רבת]]
*לאיכה: איכף ואך כף
*צור עד מתי תהי
*קולי הקשב
*[[זכור ה' - בתינו לנכרים אכזרים]]
*[[אז בחטאינו]]

===שחרית===
*[[אש תוקד בקרבי]]
*אמרה ציון מצאוני עווני
*אללי לי אללי
*[[אוי כי ירד אש]]
*[[איך נוי שודד]]
*[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*אשפוך כים מי דמעות
*נחמה: קול ברמה נהי ותמרורים 
*אבכה בלב מר
*יומם ולילה אבכה
*נחמה: חסדי האל אקו
*אדברה במר נפשי
*נחמה: הקם נא בית תפילתך
*על שבר בת עמי
*זאבי ערב
*יריעות שלמה איך
*יום נלחמו בי
*[[יהודה וישראל דעו]]
*לשכינה עלתה
*מקור דמעה אתן עיני
*מפתח לנחמות: הגיון דל ואביון
*נחמה: לחוץ ומחוץ
*אחרת: גולה וסורה חכי לצורך
*בקומו יאמר: אתה תקום תרחם ציון
*[[ציון הלא תשאלי]]
*עלי ובא לציון: קוממיות נהלנו

==צום גדליה==
(סליחות לשחרית בנוסף לסדר האשמורת)

*סליחה: רנתי לפניך
*רהוטה: אבדה ממנו אמונה
*סליחה: יום באתם לחלות
*רהוטה: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
*תחינה: [[ה' רבו משערות ראשי]]

==עשרה בטבת==

*רשות למגן: מתוך [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
*קרובות: בחדש העשירי אאנח בשברון מתנים
*סליחה: שארית אום נעצבת
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: צור ישעי ומושיעי
*רהוטה: שחותי ונדכיתי
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]

==לעצירת גשמים==
*אשפוך כים מי דמעות
*האל הגדול קדמון נמצא יחיד בעולמו
*נקה ינקה לשבים
*אנא האלהים הנותן מטר
*[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה תאדר אדמה]]

==סדר אבלים==
*הקפות: [[רחם נא עליו]]
*צידוק הדין: הצור תמים 
*תנחומי אבלים: כולא מאית

=שלש רגלים=
* {{מקורות לסידור|סדר לשלש רגלים כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקי&quot;ט}}

==פסח==

===שבת הגדול===

*אזהרות: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|בנים שמעו לי זרע אמוני]]
*פזמון: ימינך אל נגלתה
*כשחל י&quot;ד בשבת: אליכם אישים אקרא

===יום א===

*רשות לשחרית: יחיד עולם אשר כל היצורים
*מחרך: זמיר מצחי
*נשמת ילד עונה ומפיל תחינה
*בשבת: נשמת יראיך יודעיך
*לפני הלל: כמה במאסרי
*להוצאת התורה: יבושר עם אביון
*אלהיכם: אלהים אל עליון השוכן ברום חביון
*טל:
**מגן: אמון מנעוריו אל אל שם לבו
**רשות: אחד צר כל צורה
**סדר הטל: אלוה טובו לא נכחד
**לך לשלום גשם
**או&quot;א בטללי אורות תאדר אדמה
**שלום: צרי חיים קוה
**אחר: יבוא כטל להמוניי

===יום ב===

*קודם ברכו לשבת: ה' ברכה עד בלי די
*פיוט למוצ&quot;ש: מבשר ששון למועד 
*רשות לשחרית: יונה מעונה
*אחר: [[שפל רוח]]
*מחרך: בפסח אקרא 
*אחר ליום ההסגר: בהיכל סוגרה
*נשמת ישראל עמך מייחלים פדות וגאולה
*ליום ההסגר: נשמת לחוץ ומחוץ
*לפני הלל: בורא כל יש מלא יש
*להוצאת התורה: אתה כוננת זבול צאצאיך

===שבת חול המועד===

*קודם ברכו: ראשון לכל מועד
*אחר: צור אשר בששה ימים
*רשות לשחרית: יחיש להקים
*מחרך: אשפוך שיחי
*נשמת הדופים רדופים
*להלל: שעני נא רצני
*להוצאת התורה: שער אשר נסגר
*אחר: מלך בורא חיי
*שלום למנחה: עד מתי צור

===שביעי של פסח===

*קודם ברכו: עוד אתנה פדיום
*רשות לשחרית: חזק יחידתי
*אחר (על הנס): יה צור ישראל ותהלתם
*מחרך: כל הנשמה תהלל במליה
*נשמת ישורון ישורר לנשגב בהדומו
*נשמת על הנס (תי&quot;א): נשמת העניים והאביונים הקהל הקדוש הזה
*להלל: הראנו ידו הנפלאה
*להוצאת התורה: גלילי זבול ראו
*אחר: דברו בצוען שלח
*מי כמוך (על הנס הנ&quot;ל): מי כמוך באלים ה'… אודך ה' בכל לבבי כי פדית אותי
*שלום: רחש תנין לוחשי אמוני
*שלום למנחה: אל גבור צאן לצבור

===שמיני של פסח===

*קודם ברכו: [[אשיר במישרים]]
*רשות לשחרית: שורש בנו ישי
*מחרך: הלל תהלל
*נשמת שארית עדת אל
*לשבת: נשמת אלוה באפיו
*להלל: קומו ענו 
*להוצאת התורה: צאינה וראינה משפיל שיר ידידים
*שלום: היושבת בגנים צופיה הומיה

==שבועות==
===יום א===

*לפני ברכו: בידך עיתותיי
*רשות לשחרית: [[ידידי השכחת]]
*מחרך: מציב אדמה וכל גבוליה
*נשמת ידידים חרדים נועדים בכל המוניי
*להלל: בורא כל יש מלא יש
*אחר לשבת (!): [[אזהרות אבן גבירול|ותפדה פטר חמור]] (קטע מאזהרות)
*להוצאת התורה: לא אהלך במעקשים
*פזמון קודם האזהרות: לבי חלל בחליל יהמה ממרי
*רשות: [[אמון יום זה]]
*אזהרות: [[שמור לבי מענה]]
*פזמון: שלמו בחוקותם
*אזהרות למנחה, פזמון: יושב נענה
*מצוות עשה: [[אני בינה שוכנה]]

===יום ב===

*לברכו: בקול רינה ותודות
*רשות לשחרית: מלא פחד בביתך אעמודה
*מחרך: השכל והדעת שני מאורות
*נשמת נעימה פנימה
*להלל: רחום בך אתגברה
*להוצאת התורה: שובה אלהי שבות עמים
*פזמון קודם האזהרות: אוחילה לאל חי
*אזהרות ליום ב: [[בצל שדי אחסה]]
*אזהרות למנחה, פזמון: לו יסיעך
*לא תעשה: אני פי מלך שמור

==סוכות==
===יום א===
*קודם ברכו: ישרי לב מספרים
*רשות לשחרית: יסוד הכל
*מחרך: צורי משגבי
*נשמת יושבים כואבים
*לשבת: נשמת יראיך יודעיך
*לנטילת לולב: אענה ואומר שיר
*להלל: רחום בך אתגברה
*אחר לשבת: [[אזהרות אבן גבירול|לענג יום מנוחה]] (קטע מאזהרות)
*להוצאת התורה: פשעו ואשמתו
===יום ב===
*קודם ברכו: שם כבוד
*רשות לשחרית: לשובב נות בית
*מחרך: לעם מיישר
*נשמת ידידים מקוים
*לנטילת לולב: [[אזהרות אבן גבירול|ויום זכרון תרועה]] (קטע מאזהרות)
*להלל: בורא כל יש
*להוצאת התורה: בחמלתך תנה
*אחר: ה' השפלתי משנאי

===הושענות===
;יום א
*להוצאת התורה: אלהים מה טובו
*[[למענך אלהינו]]
*לחזן: אותותיך הראה והשפיל גוי כביר
*לקהל: [[למענך אדיר אדירים]]
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*לקהל: [[אל ישעך צמאתי]]
*[[אנא אל ראשון]]
*[[כהושעת ירויי היאור]]

=אשמורות=
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ לישולא קאוואליאון, אמשטרדם תקכ&quot;ג}}
* {{מקורות לסידור|סדר האשמורות מר&quot;ח אלול ועשי&quot;ת כמנהג ק&quot;ק אויניון, אמשטרדם תקכ״ג – סדר זהה לקודם}}
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ר&quot;ה ועיו&quot;כ] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תקכ&quot;א  – כולל סליחות לעיו&quot;כ בסדר שונה מהנדפס ב&quot;אשמורות&quot;, כדלהלן}}
==יום א==
*[גמר]: בנפש לך שוקקה
*מה נאמר לפניך אדון הסליחות
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*סליחה: [[יחידה לחנות מחנה]]
*תוכחה: [[אין מילה בלשוני]]
*רהוטה: אדון הביטה משמיך
*סליחה: יום לאל צמאתי
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*סליחה: בני תמימים משכימים
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*רהוטה: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*עלי שומר ישראל: בלילה קמנו להודות לאל
*[[שומר ישראל]]

==מוצאי שבת==
*סליחה: [[במוצאי מנוחה תהילות תצמיח|במוצאי שבת תהלות תצמיח]]
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: [[אשירה ואזמרה שמך גואלי]]
*סליחה: יחידה לחנות מחנה
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: ישאו קולם חרדים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*בקשה: ה' אצתי להסתופף

==יום ב==
*סליחה: יוצר רום ונשיה
*תוכחה: [[יחידה עקבך כרוך]]
*רהוטה: אבדה מפינו אמונה
*סליחה: [[ישן אל תרדם]]
*תוכחה: אוכיח בפי רוחי
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אזעק
*סליחה: בלבב בר
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]

==יום ג==
*סליחה: יה מלכי וקדושי
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: חוסה ה' על עמך
*סליחה: בוקר התנפלתי
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: עד אנה ה'
*בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]

==יום ד==
*סליחה: אעירה שנת עיני
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*סליחה: דלת חסד ושערו
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: [[אנשי אמנה עברו]]
*סליחה: [[בלילי על משכבי]]
*תוכחה: אל אלהי הרוחות שת חכמה בטוחות
*רהוטה: מי יעלה לי השמים

==יום ה==
*סליחה: יה שימה פדיום
*תוכחה: אני בחפשי את רוחי
*רהוטה: יוצר נשיה
*סליחה: יצרי ראשית צרי
*תוכחה: אשרי איש שם אל לבו
*רהוטה: אלכה ואשובה
*סליחה: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: אותות מעשי אלהים
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל

==יום ו==
*סליחה: יה לספר אודות
*תוכחה: קולי במוסר ארים
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחה: זמן הבלי 
*תוכחה: יחד עשיר ואביון
*רהוטה: את מי זנחת נצח
*סליחה: חופש חדרי צפוני
*תוכחה: [[יחידה החטאה]]
*רהוטה: למה אלהים זנחת את ישראל
*בקשה: תחי נפשי ותהללך

==ערב ראש השנה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: רינתי לפניך
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אהה אלהים כמה אחרו ישועותי
*סליחה: מרום וקדוש שעה
*תוכחה: באו ימי פקודתכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*סליחה: אנא בקראנו לקול שוענו ה' שמעה
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*סליחה: יום באתם לחלות
*תוכחה: יצורי שורו מתי
*רהוטה: אלי אליך
*סליחה: בבקר בבקר בתם לבבו
*(אחרת) [תוכחה]: [[שמעו נא תוכחת]]
*תחינה: [[אחות קטנה]]

==צום גדליה==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[יעירוני רעיוני]]
*תוכחה: מאד כל יצר יהים
*רהוטה: אויבי יאמרו 
*מסתג'אב: לאומר ועושה בלי יגיעה
*סליחה למלכיות: אל בית המלך
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: [[אזכור ימים מקדם]]
*מסתג'אב: מלך שדי השוכן רומה
*סליחה: חצות לילה אקום
*תוכחה: [[רוח ובשר צמדו|רוח ובשר נצמדו]]
*רהוטה: אל מי מגואלי דם אצעק
*עלי רחמנא: המון חסדו וטובו
*אחר: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*תחינה: מרעיד פני צורו שיחר
*[[אבינו מלכנו]]

==ב עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: אלהים שחרתיך
*תוכחה: ישני לב מה לכם
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתג'אב: ה' אדיר השוכן מרומים
*סליחה: קרוב לכל קוראיך
*תוכחה: אמונת יה נפש חכי
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתג'אב: אנא אזון נא שוענו
*סליחה: יעלה שועת עמך
*תוכחה: [[יחידה החטאה]]
*רהוטה: האל מעון לכל נברא

==ג עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: מתרצה בתחנונים
*תוכחה: אם חסדך שכחנו
*רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו
*מסתג'אב: אמרי האזינו עדת אמוני
*סליחה: [[שחר קמתי להודות]]
*תוכחה: שפכו בבית אל שיחה
*רהוטה: אנא סלח נא לשבים עדיך
*מסתג'אב: ה' דרך עדותיך הביננו
*סליחה: [[שעה עליון לקול אביון]]
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
*רהוטה: אני אדרוש אל אל
*תחינה: אמונים שחרו פני אדוניהם

==ד עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: [[מנומם בעת קומם]]
*תוכחה: מאד כל יציר יהים
*רהוטה: אלכה ואשובה
*מסתג'אב: שוכן עד מאז נשגב לבדו
*סליחה: יוושעון ידידיך
*תוכחה: מתי תבל התקוששו
*רהוטה: [[אהה נפשי]]
*מסתג'אב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: רצה רינת מתוודים
*תוכחה: אמלא פי תוכחות
*רהוטה: יושב קדם בחביון מרומיו

==ה' עשי&quot;ת==
*[גמר]: שפל רוח אני
*סליחה: יום בדינך אעמוד
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני|שוממתי לרוב (!) יגוני]]
*רהוטה: [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
*מסתג'אב: [[לך אמר לבי בעודי]]
*סליחה: ידידי אל עליון
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: מי יעלה לי השמים
*מסתג'אב: אשפוך כים מי דמעות
*סליחה: בלב חרד
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: עדר צאן הנהלאה
*תחינה: יה הדרש לעדה חשה

==ערב צום כפור (תקכ&quot;ג)==
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*אלהי ישראל כפר לעמך ישראל
*[פתיחה]: שפתי אפתח ברנני
*(מסתג'אב) [ה' מלך]: בעוד אדני אפדני
*סליחה: אל חסדך ייחלנו
*תוכחה: שמעו ותחי נפשכם
*רהוטה: [[מנומי קמתי ובאתי]]
*מסתג'אב: [[שדודים נדודים]]
*סליחה: אנא שעה שה פזורה
*תוכחה: מהרו להשיג תשובה
*רהוטה: האל יסלח לכל זדון
*מסתג'אב: [[אריד בשיחי ואהימה]]
*סליחה: צור יעקב קדושו
*תוכחה: עמך בית ישראל
*רהוטה: האל מעון לכל נברא
*מסתג'אב: אפיל תחינתי לפניך
*סליחה: [[אנא בקראנו]]
*תוכחה: שובה ישראל עד
*רהוטה: אודה עלי פשעי לה'
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[מסתג'אב]: אבל חטאתי בדבר פי ופעלי
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו 
*תכון תפלתי לאל ישועתי (סדר תמיד)

==ערב יום כיפור (תקכ&quot;א)==
*סליחה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*מסתג'אב: כונן תכונן
*סליחה למוצ&quot;ש: [[במוצאי מנוחה תהילות תצמיח|במוצאי שבת תהלות תצמיח]]
*רהוטה למוצ&quot;ש: [[אשירה ואזמרה שמך גואלי]]
*מסתג'אב: [[אריד בשיחי ואהימה]]
*סליחה: [[יענה בבור אבות|יענה כבוד (!) אבות]]
*תוכחה: [[אין מילה בלשוני]]
*רהוטה: [[אנשי אמנה אבדו]]
*מסתג'אב: איותה נפשי למקום נפשה
*סליחה: [[יום צדו צעדי|יום צרו צעדי וניטתה]]
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*מסתג'אב: אמיץ אשר לו הגדולה
*סליחה: [[יום צעקו שבים]]
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*רהוטה: אנחנו בני גלות
*מסתג'אב: אספר גבורות אל נורא עלילה
*סליחה: [[שופט כל הארץ]]
*תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
*רהוטה: [[תמהנו מרעות]]
*מסתג'אב: אסור בכלוא מצוקה
*סליחה: [[יה איום זכור היום]]
*תוכחה: ימי האדם צבא
*רהוטה: אין דורש ואין מבקש
*סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
*רהוטה לוידוי: [[אל נגלה במדות שלש עשרה]]
*פיוט לרחמנא: המון חסדו וטובו
*פיוט אחר לרחמנא: יום באתם לחלות
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אדון הסליחות|אב הרחמן – אדון הסליחות]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]
*[[אבינו מלכנו]]
*[[שומר ישראל]]
*מפתח לתפלת תכון: שפל מאד בעיניו
*תכון תפלתי לאל ישועתי

=ראש השנה=

* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [א] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תצ&quot;ט}}
* {{מקורות לסידור|סדר של ראש השנה כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ה}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==יום א==

*לפני ערבית: [[אחות קטנה]]
*מפתח: אודך ה' בכל לבבי… כי אתה אל רחום וחנון
*פיוט: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*[בקשה]: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*רשות: [[שואף כמו עבד]]
*מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*[[נשמת ידידי עליון]]
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (א)
*פיוט לקדיש: [[יה שמך ארוממך]]
*לברכו: שנה שנה (א)
*יוצר: אסיר משחר פני רבו
*זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
*אחר יותר נכון: נוה האולם
*מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]]
*פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]]
*אל כרוג: יחזו פנימו
*מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עוז]]
*פזמון כשחל בשבת: שני ימים מקוימים
*פזמון כשחל בחול: יצרי ראשית צרי
*אל כרוג: ישראל להשית
*משלש: למשפט כונן כסאו
*פזמון: [[ה' בקול שופר]]
*פזמון: שם ה' לבדו (א)
*[מלך עליון] סלו לרוכב בערבות
*[ה' מלך] אדירי ישורון יברכו בקול 
*פזמון לקדושה: חרדו רעיוני
*מפתח לסלוק: אחדש לקדש (א)
*סלוק לקדושה: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]]
*פזמון לאבינו מלכנו: לך יהגה חכנו (ק)
*פזמון להוצאת התורה: לך יהמה לבי (ק)
*פזמון אחר: קרב ישעך לעדת כמהים (ק)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]] (א)
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה 
*פזמון אחר: קול שופר הדרור (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: ארנן לאל חי 
*פזמון: שכינת עוזך אל
*זכרונות: אחלה פני אל
*פזמון: שערי תפילה פתח
*שופרות: אפכה דמעיי
*פזמון: שופר המבשר

==יום ב==

*לפני ערבית: מרום נורא עלילותיה
*אתה האל עושה פלא (א)
*מפתח: תעה לבבי אחרי התוהו (ק)
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]] (ק)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
*רשות: [[ישנה בחיק ילדות]] (ק)
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת שאר יעקב
*מי כמוך: יצרי ויצוריי (ק)
*לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
*אחר: שנה שנה (ק)
*[יוצר]: מלך אשר דמותו
*זולת: זך הכיר תמים דעים
*מגן: אביר אזרחים
*פזמון: יגלה צור ישועתו
*אל כרוג: מאד מושך נצח
*מחיה: אשורו צרף 
*פזמון: יבואוני חסדיך צורי שוכן שחק
*כרוג: מציל מעיר נשיה
*משלש: אהול מנוער
*פזמון: [[ה' בקול שופר]] (א)
*פזמון: יוצר מרומות ונגהם
*[מלך כל מלך] סולו לרוכב בערבות
*פזמון: ימלוך מבין נעלם (א)
*[ה' מלך] בעוד אדני אפדנו
*פזמון לקדושה: ידי דלים נחשלים
*סלוק לקדושה: אלהים אל מי אמשילך
*פיוט לאבינו מלכנו: אל מנת חלקנו (ק)
*להוצאת התורה: אלהים דבר בקדשו (א)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
*פזמון לתקיעת שופר: יונה הבלועה (א)
*פזמון לתקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]] (ק)
*תקיעתא: (א)
*מלכיות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהלל אלהי]]
*פזמון: ?יה? מוסרך נאוה
*זכרונות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
*פזמון: אפסי ארץ
*שופרות: [[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*פזמון: אלהים נפלאת

=יום כיפור=
* {{מקורות לסידור|סדר לימים נוראים [ב] כמנהג ק&quot;ק קארפינטראץ, אמשטרדם תצ&quot;ט (דרוש מידע על סריקה זמינה)}}
* {{מקורות לסידור|סדר של יום כפור כמנהג ק&quot;ק אויגניון, אמשטרדם תקכ״ו}}
{{מקורות לסידור|פיוט שמופיע באחד הסדרים בלבד מסומן באמצעות ק' ({{=}}קרפנטרץ) או א' ({{=}}אויניון)}}

==ערבית==
*לשהחיינו: לזמן הזה צור הגיענו
*מסתג'אב: אוילים מדרך פשעם זכרו
*מסתג'אב לשבת: [[ברכי אצולה]]
*סליחות סדר אויניון
**סליחה: [[בליל עשור להתכפר]]
**מסתג'אב: אותה נפשי אל מקום נפשה
**סליחה: [[אלהים שחרתיך]]
**סליחה לשבת: יצו שדי לעמו
**מסתג'אב לשבת: מזמור יתנו עם קדש
**סליחה: יה לשועת מתענה
**סליחה: [[משתחוים להדרת קודש|ישראל משתחוים להדרת קודש]]
**מסתג'אב: זועק בקראו 
**סליחה: [[ירצה עם אביון]]
**תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
**סליחה: [[ירצה צום עמך]]
**סליחה: שעה שועתי בשקדי
**רהוטה: אל נגלה במדות
*סליחות סדר קארפינטראץ
**סליחה: [[בליל עשור להתכפר]]
**סליחה: ישראל משתחוים להדרת
**תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
**סליחה: [[ירצה עם אביון]]
**מסתג'אב: זועק בקראו 
**סליחה: יה לשועת מתענה
**סליחה: [[אלהים שחרתיך]]
**מסתג'אב: אותה נפשי אל מקום נפשה
**סליחה לשבת: יצו שדי לעמו
**מסתג'אב לשבת: מזמור יתנו עם קדש
**סליחה: שעה שועתי בשקדי
**סליחה לוידוי: בלבב בר
**רהוטה: אל נגלה במדות
*וידוי: [[אשמנו מכל עם]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]

==שחרית==
*וידוי: טרם אענה אני שוגג (א)
*בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (א)
*בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (ק)
*רשות לנשמת: אקום להודות לך
*נשמת: נשמת אסירי עוונות
*נשמת לשבת: נשמת מתענה ביום עונג (א)
*נשמת לשבת: נשמת צבאות נוחלי אש (ק)
*יוצר: אלהים אל נורא
*אופן: התעוררו תמהים
*מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
*אהבה: אסירי תקותם
*זולת: אז דברת תמים דעים
*רשות למגן: מארץ שפלנו
*מגן: אזרח רענן
*פזמון: [[יענה כבוד אבות]]
*כרוג': מחבש עצבות
*מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
*פזמון: [[יום צדו צעדי]]
*כרוג': מרפא יהיה
*משלש: תם אוהל צדק
*פזמון: [[יום צעקו שבים]]
*קיקלר: מעשה שמרתי במו פי
*פזמון: [[מדמי הלבבות]]
* עסתריוטא: את חטאי נוכח פני
*החרשים שמעו
*פזמון: האל התולה על בלימה
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*רהיט: כל אשר עלה במחשבה (ק)
*פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
*פזמון: מקור עיני (א)
*מסתג'אב: מי תמים יעיר לבבו
*פזמון: מי אל נסתר מפני
*פזמון: [[חרדים לבית תפילתם]]
*פזמון: מרום וקדוש
*פזמון: ממרום לבן ערום
*פזמון: שרפים וקדושים (א)
*פזמון לסילוק: חרדו רעיוני (ק)
*סילוק: אל אל הנורא (א)
*סילוק: האל הנקרא ממערב ומזרח (ק)
===סליחות לשחרית===
*אויניון
**סליחה: [[שופט כל הארץ]]
**תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
**סליחה: בבוקר בבוקר בתום לבבו
**סליחה: ירצה לפניך מעמד השחר
**סליחה: נורא מכל ואיום
**סליחה לשבת: ידידים לבית אל
**סליחה: [[יה איום]]
**סליחה: בני תמימים משכימים
**רהוטה: אשתחוה אפים ארצה
*קארפינטראץ
**סליחה: [[שופט כל הארץ]]
**סליחה לשבת: ידידים לבית אל
**סליחה: נורא מכל ואיום
**סליחה: ירצה לפניך מעמד השחר
**תוכחה: תקרב ותרצה ותבחר
**סליחה: [[יה איום]]
**[[ירצה צום עמך]]
**סליחה לוידוי: בני תמימים משכימים
**רהוטה: אל נגלה במדות
*וידוי: [[אשמנו מכל עם]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]
*[[היום תאמצנו]]

*לשיר של יום: צדק כפרך תגדיל (ק)
*למי שברך: אנא אלהים חיים (א)

==מוסף==
*מגן: אלהים למשפטיך
*פזמון: אל מעמדי שבתי
*כרוג': משמים עוונימו
*מחיה: אילת אהבים
*פזמון: נאור מקור חיים
*כרוג': מקשיב מענה
*משלש: תמהים מחובם
*תוכחה: ימי האדם צבא
*קיקלר: חי אני תמים דעים
*קיקלר: אנה אדון עולם
*עסתריוטא: ויאמן אומר
*תוכחה: שעה קולי בהתעטפי
*פזמון: ידי דלים נחשלים
*סילוק: אתה אלהי האלהים
*[[אוחילה לאל]]
*[[היה עם פיפיות|היה עם פיות]]
*רשות לסדר עבודה: [[אזכירה סדר עבודה|אזכיר סדר עבודה]]
*עבודה: [[אמוני לבב]]
*מראה כהן: [[כמראה השמש באדר וזוהר]]
*אשרי עין: [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]]
*[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
===סליחות למוסף===
*סליחה: [[יוספים שנית לעמוד]]
*סליחה: יערב לפניך
*תוכחה: אם חסדך שכחנו (א)
*סליחה: [[ישראל עבדיך]]
*סליחה: זמן הבלי
*סליחה לוידוי: בלבב בר (ק)
*רהוטה: אל נגלה במדות (ק)
*וידוי: [[אשמנו מכל עם]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]
*[[היום תאמצנו]]
==מנחה==
*קודם מנחה: שבחי אמלל (א)
*קודם מנחה: אקום להודות לך (ק)
*שעה צור קדושי (א)
*שער חנינה (א)
*ה' יה שמך (א)
*להוצאת ספר תורה: נפשי נשפכה (א)
*להוצאת ספר תורה: מליץ טוב (ק)
*מגן: אנושי לב
*כרוג': ישע יעטרהו
*מחיה: מפרי שפתיו
*כרוג': קדש תפארתנו
*משלש: אתיתי מתחנן
*תוכחה: נחמתי על זדוני
*קיקלר: יה שעה שופכי שיחה
*סילוק: אדיר אשר עולם בראת
===סליחות למנחה===
*אויניון
**סליחה: תערב לפניך תפילת המנחה
**תוכחה: מזמרת שירתי
**סליחה: קראתי מצרה
*קארפינטראץ
**סליחה: קראתי מצרה
**סליחה: תערב לפניך תפילת המנחה
**תוכחה: מזמרת שירתי
*וידוי: [[אשמנו מכל עם]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]
*[[היום תאמצנו]] (א)
==נעילה==
*לפני נעילה: אחלה ליוצרי
*שערי חנינה
*מגן: אדון היושב על חוג
*כרוג': כחגבים נחשבו
*מחיה: בבכי יונת אלם
*כרוג': ענך בחמלתו
*משלש: אילי הצדק
*תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]]
*סילוק: אנשי חסד הנושאים קולם (ק)
*[[אבי עד חש לתארך|חיים נמצא והנחה]] (א)
===סליחות לנעילה===
*סליחה: [[בנשף קדמתי]]
*סליחה: אלהים צמאו לך (א)
*סליחה: אחרית ותקוה
*סליחה: יהיו נא אמרי פי (ק)
*סליחה לשבת: במוצאי שבת תהלות תצמיח (ק)
*סליחה: [[אל נורא עלילה]]
*סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
*המון חסדו וטובו (ק)
* יום באתם לחלות (ק)
*[[רחמנא אידכר לן]]
*מי אל כמוך: [[אשמינו תבלע|אשמנו תבלע]]
*[[היום תאמצנו]]
*עושה השלום: אלהים צמאו לך (ק)</text>
      <sha1>77lz710q8gt5xtrpqb44a1fw4ik30qt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/סיסילייא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739636</id>
    <revision>
      <id>3101435</id>
      <parentid>3087269</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:14:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/סיסילייא]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/סיסילייא]]</comment>
      <origin>3087269</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26763" sha1="2q8hljzbchzrd04vubzt85qfc1bzscf" xml:space="preserve">=חיזונים=

{{מקורות לסידור|חזונים כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא, קושטא שמ&quot;ה}}

==עד פסח==

===שבת בראשית===

* רשות: אלהים הוא אשר ברא בחכמה
* מחרך: על בלימה אדמות
* נשמת: נשמת נוחלי דתותיך
* אלו פינו: את שם אלהינו מי יאמיר
* כל עצמותי: אישן עצל ואתעורר
* לברכו: יפי שירי ומנעמי רנני
* מצדר: ויהי הכל במאמר אדון עולמים
* יוצר: אכתיר בעוזו למלך
* אופן: לבורא כל וכל יכול
* מאורה: יושב בחגוי השבי
* אהבה: שביעי לעם זו קדשת
* זולת: אזכור חסדי ה' במלה נכוחה
* מי כמוך: [[שליט יוצר כל פועל]]
* גאולה: צור המקורא בצור ישראל

===שבת חנוכה===

* רשות לנשמת: לך שדי איומתך מחכה
* מחרך: נפשי תודה אל אל דעות
* נשמת: נשמת מכתירים בנזר ורביד
* כל עצמותי: אנטיוכוס מלך יוונים
* לברכו: אל בשפלנו
* יוצר: אזכרה שש חניכות
* כרוג': מקדש צוה
* כרוג': מושל יחידים
* אומר בשיר משיבת (לשבת ר&quot;ח טבת)
* כרוג': היום ישתלש
* פזמון: יוצר שמי ערץ
* פזמון: הללו זרע הקדש (לשבת ר&quot;ח טבת)
* אופן: ענו קדושת אל
* מאורה: שמור דת חנוכה
* אהבה: סוד ה' מכל נבצר
* זולת: עשה למענך אל עליון
* מי כמוך: מי כמוך אל אדיר ונאור
* לקדיש: אם קמי לחרדתי

===שבת שקלים===

* רשות לנשמת: עלי מחשב
* מחרך: ביום צעקי
* נשמת: נשמת משמעין על השקלים
* כל עצמותי: שקלי מתי אהי שוקל
* מצדר: יחיד שקל בפלס הרים
* יוצר: ארבעה פרקים בכל שנה אשמור
* (יוצר) גירה: אלהים דבר לעניו ואמניהם
* אופן: יחדו ברננים
* מאורה: בידך כל נחויים
* אהבה: חולת אהבה רעית צבי
* זולת: אתויי לצוען
* מי כמוך: אברכה את ה' אשר יעצני
* גאולה: שמרתי יום גלות

===שבת זכור===

* רשות: במה אקדמך אכף לך אלי
* מחרך: ינתן לי בשאלתי
* נשמת: נשמת ידועי חלאים
* ואילו פינו: [[צרי טבח הכינו]]
* כל עצמותי: יחיד הרב את ריב עמו
* קדיש: חסדי האל אגיד בסוד
* מצדר: איום צוה בדת רמיזות
* יוצר: אגגי הנותן רוזנים משחק
* אופן: עושה כל וכל יכול
* מאורה: קראו יום זה יום בשורה
* מאורה גירה: יום בשם בן יאיר קרא
* מאורה גירה: יום בהמן אף אל חרה
* אהבה: מרדכי לבש ארגמן
* זולת: אחוה פלאות רזות
* מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]]
* גאולה: קומה אלהים עזרתה לי

===שבת שושן פורים===

* רשות: [[ידידי השכחת]]
* מחרך: תנתן לי בשאלתי נפשי ועמי בבקשתי
* מי כמוך: אשר שמענו ונדעם לזכרון (י&quot;נ בפורים וי&quot;נ בשושן פורים שחל בשבת)

===שבת פרה===

* רשות לנשמת: יחידתי אלהי את שמרת
* מחרך: אלהי נשמה שנתת בי טהורה ואתה משמרה בקרבי
* נשמת: נשמת ישרים תמימים וחכמי בית הועד
* כל עצמותי: אדון לשמך עשיתני
* פזמון: אלהים צמאו לך נפשות גולים
* מצדר: יהי אור אמר עוטה אורה
* אופן: את אשר בקשתי לראות לא אשיגנו
* מאורה: אמרות ימים לימים יהגו טהורות
* אהבה: יעלת יפת קול
* זולת: אז לשעבר
* מי כמוך: אחד רבה אמונתך
* גאולה: ידידים ודודים לביתך תחבר

===שבת החודש===

* רשות: שחרתיך מחולל כל נפשים
* מחרך: על עם הקדש מי ישעך הזה
* נשמת: נשמת מקהלות ישראל
* קדיש: יושב בכס נקדש
* פזמון: מבשר לעם שפל ונבזה
* מצדר: אנעים זמר במקהלות קדושים
* יוצר: החדש הזה אמנתי לקהל שושנה
* אופן גירה: מחנות עליונים
* מאורה: שמשי עלה נא זורח
* אהבה: ישעו יחיש אלהיכם
* מרום מרום שמי קדשו (כשר&quot;ח ניסן חל בשבת)
* זולת: אם ארך קץ תשועת עם קדש
* מי כמוך: אזכיר חסדי נורא
* קדיש: עוד יאמרו לאל במקדש

===שבת הגדול===

* רשות לנשמת: אני קטון מאד מן החסדים
* מחרך: על מה חכמה מאנוש נפלאה
* נשמת: אברכה את ה' בכל עת
* כל עצמותי: אפס בלתך בעת צרה
* פזמון: יחדי איומה
* מצדר: יהו כל יצורים
* קדיש: אור דברו נר לרגלי
* כרוג': שלח מלאך אל חסון
* אופן: יתרומם צור זמם
* מאורה: ימינך אל נגלתה
* אהבה: מוסר אל תפרע
* זולת: [[בנים שמעו לי ילדי איתני|את מועדי ה' אקרא]]
* מי כמוך: אבאר קצות פלאי אלהים
* לקדיש: [[האל העירה וראה]]

==פסח==

===יום ראשון של פסח===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אשר יצר עולמו
* מחרך: יודו אלהים כל צבא עולם
* רשות לנשמת: יום זה במו ענין
* מחרך: אערוך שבחי
* נשמת: נשמת אלוה באפו
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - לנו ארח
* כל עצמותי: אנא רצה עם לך מרצה
* פזמון: יום זה הנחילנו על ידי חוזה
* מחרך: אל נשגב בהודו
* מצדר: יחיד ומיוחד ראשון ואחרון
* כרוג': ישירו וישוררו
* אופן: [[יה אנה אמצאך]]
* מאורה: אל ראשון באין סוף
* אהבה: אל בדתך האמרתנו
* מחרך לזולת: נדיבי עמים צורכם לחלות
* זולת: אשנן מפעלות שוכן שמי ערץ
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אלהי ישראל
* מי כמוך: שדי שוכן עליונים
* גאולה: [[יונה נשאתה]]
* תקון הטל: 
** (רשות:) אשאלה טל מאיום
** (סדר פסוקים:) בטל אצור לברר וללבן
** או&quot;א דודי לי ואני לו כי הוא מחמדים כולו
** פזמון: שב לשלום גשם
** יה&quot;ר שיהא לברכה

===יום שני של פסח===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אל אשר נעלם ממראה
* מחרך: בני תבל כולם
* רשות לנשמת: יונה מעונה
* מחרך: ממלון מטתי
* נשמת: נשמת ילדיך הגאולים ממצר
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - ישומו על בשתם
* כל עצמותי: אומר לה' מחסי
* פזמון: יעורר נאום חוזה לפדות השבויה{{הערה|נמצא להלן לאחר יום שני של ר&quot;ה, המיקום משוער.}}
* מחרך לברכו: שמים וחילם
* מצדר: שור או כשב
* יוצר: אלהים צוה דתותיו לשמור
* אופן: אראלים וחשמלים
* מאורה: אחרה עת פדותי
* אהבה: ידידות נעורים
* מחרך לזולת: שובה שביתנו
* זולת: אמת אנעים לאלי מזמור
* מי כמוך: יחודך ליחד אפקח עיני
* גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]]

===ליום טוב ושבת===

* רשות: יפת פעם ובין אומות נדוחה
* מחרך: שבחי נפשי לצורך
* נשמת: נשמת אמוניך קוראים בגרון
* כל עצמותי: שדי מרום הופעת
* פזמון: שביעי לעם זו קדשת
* מצדר: יצרת מאורות בשמי רקיעיך
* כרוג': יראיך הזהרת
* אופן: יקר אדון הנפלאות
* מאורה: בת בני בת בכורי
* אהבה: אהבת עולם אהבתיך
* (אח&quot;כ ישלים החִזון כפי היום אם ראשון ואם שני)

===שבת חול המועד===

* רשות לנשמת: רם פלאך ראו
* מחרך: אדיר בעוזו וכל מחולל
* נשמת: נשמת שבטי ישורון סגולת המוני
* כל עצמותי: שדי שוכן שמי זבולים
* מצדר: יוצר יצר מאורות בחכמה
* יוצר: משה עבד מלך
* כרוג': שלש עשרה למדהו
* זולת: אז להודיע גבורות העתידות להמוני
* מי כמוך: אדון ארץ ושמים גמר
* לקדיש: בקהל אנשים

===יום שביעי של פסח===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אשר קדמון נקרא
* מחרך: הכל יודוך אל בפי מהללם
* רשות לנשמת: שחרים לבית האל
* מחרך: מתגרת כפיך
* נשמת: נשמת ישראל עמך להללך מתועד
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - אלי בך אילותי
* כל עצמותי: ארזי לבנון שברת
* פזמון: ישועתך גלה
* מצדר: ויהי הכל במישרים
* אופן: יענה את מהלל יוצרו
* מאורה: אל בימין רמה
* אהבה: מה נעים ביום זה שירך
* זולת: וידבר אביר שרי ונוגני
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אלהי ישראל - אותות אל לילה
* מי כמוך: אין אלוה מבלעדיך
* גאולה: [[יום ליבשה]]

===יום שמיני של פסח===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אל מושיב יחידים ביתה בחסדו
* מחרך לברוך שאמר: יענו חיות בלי נשמע קולם
* רשות לנשמת: בצר פקדנוך זוכר ברית אבות
* מחרך: לאל חי אין לו ערך
* נשמת: נשמת אהובים אמונים משוררים
* ואילו פינו: לנו כטל תהיה - אמיר אל האמירו
* כל עצמותי: יושב על כסא המרכבה
* פזמון: שדי ראה לחצנו
* לקדיש: [[ארוממך כי נשגב]]
* מצדר: יוצר במאמרו פועל דוק וחלד
* יוצר: אומר ציוה לשמור
* אופן: שרפים יעידון ויאמרו אמת
* מאורה: אל אל גדול ומהולל
* אהבה: מה לאחותי כי חשבה
* זולת: אז בבוא מלך אשור
* מחרך למי כמוך: מי כמוך אל יוסד אדני
* מי כמוך: מי אישש בלתך אדמה
* גאולה: קראו מלאכי שלום

==שבועות==

===יום ראשון של שבועות===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אל ראשון לא ככל ראשון
* מחרך: בני תבל כולם
* רשות לנשמת: [[יום מעמד סיני]]
* מחרך: השכל והדת
* נשמת: נשמת שבטי ישורון לישעך שואפים
* ואילו פינו: ואילו פינו מלא כים שיר לאל תמים פעלו
* כל עצמותי: יחדוך אל רעיוני
* פזמון: [[אמון יום זה]]
* לברכו: עוד אתנה פדיום
* מצדר: יוצר אורים פודה וגואל
* יוצר: את עוז אלהותך
* אופן: לב ולשון אכונן
* מאורה: חק ומשפט נורא
* אהבה: יענו שפתי חסדך
* זולת: אדון אמץ ראובן בניסן
* מי כמוך: אלהי קדם נעלה על כל גבוהים
* גאולה: [[שביה עניה|שבויה עניה]]
* אזהרות: [[שמור לבי מענה]]

===יום שני של שבועות===

* רשות לברוך שאמר: ברוך יוסד שמים וארץ ושכללם
* מחרך לברוך שאמר: ברכו אלהים אל רם ונעלם
* רשות לנשמת: [[יעירוני בשמך רעיוני]]
* מחרך: בפתחך אנכי ראש דברותיך
* נשמת: נשמת ידידים הנחלת להם חכמה
* ואילו פינו: ואילו פינו שירות מלא
* כל עצמותי: מי יעמוד בסודך
* פזמון: יה בקול המולה
* רשות לקדיש:
* מצדר: יוצר עולם יצר בחכמה
* יוצר: אנכי נמת
* אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]
* מאורה: אל אל גדול ומהולל
* אהבה: נודע בכל המון
* זולת: אבא בגבורות ה' אלהי
* מי כמוך: אלהים בקדש חזיתיך
* לקדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
* אזהרות: [[בצל שדי אחסה]]

===שבת נחמו===

* רשות: מנחם חיש להניס את יגוני
* מחרך: כל הנקרא בשמי מעי המו עליכם
* נשמת: נשמת מפוזרת מביתה וממעונה
* כל עצמותי: אלי בזרוע רמה
* לקדיש: שבויים בגלות לאל ייחלו
* מצדר: יהו כל יצורים
* יוצר: אמונים אשר לקו בזעמי
* אופן: ינוחמו ירוחמו
* מאורה: ישרו דרכי מסלה
* אהבה: אדמת צבי גיא חיזיון
* זולת: אמרי טוב טעמי
* מי כמוך: שדי הוציא אור תעלומה
* גאולה: [[יונה מה תהגי]]

===ראש השנה===

* סליחה ליל א: [[אחות קטנה]]
* סליחה ליל ב: יונה לקונה

===יום ראשון של ראש השנה===

* סליחה לנשמת: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: שכם אחד קראנוך בשמך
* מחרך: צדק ומשפט - מרום וקדוש גדלך לא נחקר
* נשמת: נשמת דחופים רדופים ביד בוזזינו
* נשמת לשבת: נשמת אמוני איומה באי מועד
* כל עצמותי: מלך אין קצה לנסיו
* עסטריוטא: אזנך לי הטה אלהי אבי
* קדיש: מרומם אל בישראל
* לשבת:
** מצדר: יודע רזים ומבין כל לחשים
** יוצר: אל אשר סיגל כל שביעי
** כרוג': ישראל ויהודה
* לחול:
** מצדר: יוצר ובורא ונאזר בגבורה
** יוצר: אל באוותו
** כרוג': יצחק ביוצר תמך אשוריו
* פזמון: מלכותך גלה, לעם צועקים והומים
* אופן: [[ידי רשים|ידי דלים נחלשים]]
* מאורה: זכריכם נכתב לחיים
* אהבה: מרום יחיש ישועה
* זולת: ויהי איש אחד תקיף רמתי
* מי כמוך: אפס יש מבלעדיך
* גאולה: [[שכחי יגונך]]
===יום שני של ראש השנה===

* סליחה: [[אלהי נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: נשמת אסירי עוונות שבויי אשמים
* כל עצמותי: יה זכור את יום העקידה
* עסטריוטא: יוצר וסומך סמכני פדני
* קדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* מצדר: מלך אדיר רם ונשא
* יוצר: קול יחידך היום יושפר
* כרוג': זכור תומת תמים
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* אופן: ירנן ישרון לקונהו, וישיר בשובו לנוהו
* מאורה: יאורי יבקע יום אחי למגדול
* אהבה: אפס אמת בלתך והכל לך
* זולת: כה אמר תקיף צור פודהו וגואל
* מי כמוך: את המלך ה' נשתחוה ונכרעה
* גאולה: יחידה שובי ואל נא תגורי

===יום ראשון של סוכות===

* רשות לנשמת: יצב גבול שמם
* מחרך: ידידים נצרו כדת דר מרומים
* נשמת: נשמת ידידים מקוים קץ תנחומים
* נשמת לשבת: נשמת יראיך יודעיך רועי
* כל עצמותי: יראי ה' הללוהו
* פזמון: אל חי יואל ומנה
* מצדר: יוצר יצר בחכמה יצורים
* יוצר: אגודת הדס
* אופן: יקירים אדירים
* מאורה: יום זה אלי אשוררך
* אהבה: אנעים חכי
* זולת: אבאר מצות סוכה
* מי כמוך: אבאר קצות פלאי אלהים
* גאולה: [[שכולה אכולה]]

===יום שני של סוכות===

* רשות: [[שחי לאל]]
* מחרך: צמאה לך אל גם בך רותה נפשי
* נשמת: נשמת ישרון החוגג ימי חגיגתו
* כל עצמותי: אשפוך שיחי פני אל
* פזמון: לנוחלי דתך חקים ישרים
* מצדר: בקר אערך לך ואצפה
* יוצר: אנעים זמר ואיטיב בהגיון
* אופן: עמוסיך וחוסיך
* מאורה: משוכה תקוה ותוחלת
* אהבה: שחרחורת חרס
* זולת: אגדיל שיר ושבח לאל וארוממו
* מי כמוך: אפתחה שערי רעי
* גאולה: יחיד ונאדר בשמי מרומים

===שמיני עצרת===

* רשות: שחרתיך בכל שחרי ונשפי
* מחרך: כאיל על מים תערוג ותהים
* נשמת: נשמת נדיבי עם שואלים
* כל עצמותי: אל השקיף ממכון שבתו
* פזמון: יחד ערכו רנניכם
* יוצר: אתה אלהי עמדי
* אופן: אל אשר מעשיו עצומים
* מאורה: צור אשר מנוף גאלנו
* אהבה: מה תשאלי אותי שאלי
* זולת: אז מאד שמחו כל המוני
* מי כמוך: אדיר במרום מהולל במרץ
* גאולה: ירושלם למוגיך

===שמחת תורה===

* רשות: שמיני חג עצרת חג ליי
* מחרך: יחד יודו בני אדמות
* נשמת: נשמת להקת עם אל
* כל עצמותי: אפס בלתך בעת צרה
* לקדיש: [[ארוממך כי נשגב]]
* פזמון: שדי מאז קניתני
* יוצר: אומן לאור חיים עת דרך
* כרוג': בידך ידידיך
* אופן: אל נערץ בסוד גלגלו
* מאורה: אחרה עת פדותי
* אהבה: איש האלהים מנוף גאלנו
* זולת: אמון חלה פני יוצר הרים
* מי כמוך: אלהים פלאי סודיך
* גאולה: יום פדותי

=מחזור בלתי נודע=

{{מקורות לסידור|'מחזור בלתי נודע', ונציה שמ&quot;ב}}

===ליל כיפור===

* מערבית: [[מי אל כמוך אדיר המלוכה]]

===סליחות לליל כיפור===

* יום באתי ליחדך שעני יוצרי
* אל בית המלך לבוא נקראתי
* [[ירצה צום עמך]]
* ה' ה' רם על כל אל
* יום להיטיב תקרא מי זה יכיל טובך
* יום אחד בשנה יום באו לפניו

===שחרית===

* פזמון לפני ה' מלך: יענו חכמי לב
* צור אין צורה לו בגבורה
* רשות לברוך שאמר: ברוך אל ראשון בלי תחלה
* מחרך לברוך שאמר: שירו לאלהים מכל נעלם
* עסטריוטא: אזכיר צדקתך בינות אנשים
* רשות לנשמת: אעירה שחר אישוני לב
* נשמת: נשמת יושבי גנים חכמה תענם
* כל עצמותי: יצרי ויצורי ממך היו
* מציל: מציל ממעמקי יגונים לא ישכילו
* עסטריוטא: את חטאי נכח פני שמתי
* קדיש: ישראל בחירי אל
* מצדר: יוצר נשמות בפגרי יצורים
* יוצר: אב לזרז ולהפחיד ביתרון
* אופן: התעוררו תמהים ראות
* מאורה: אעמוד במשמר מנעימי
* אהבה: אסירי תקותם מכלוא מעצבה
* זולת: ואמר אדיר שוכן מרומי
* מי כמוך: אז בטרם עולם נברא
* גאולה: [[אם לא תדעי נפשי אחריתך]]
* אל אדון יוצר רוח אדם

===קרובות לשחרית===

* רשות למגן: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/רשות|וארץ אכף לאלהי ואתחנן]]
* מגן: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מגן|אמוניו נוצר ומושך לחיק בני]]
* פזמון: [[יענה כבוד אבות]]
* כרוג': יושיע צופים
* מחיה: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מחיה|אבן שתיה בקדש הושתה]]
* פזמון: [[יום צדו צעדי]]
* כרוג': יעזרוני צדקות אלהי אבותיכם
* משלש: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/משלש|אהל צדק ומקדש קדש]]
* פזמון: [[יום צעקו שבים]]
* תוכחה: מה נפש נוכחת
* '''מה''' אמונה נאה לדרוש
* פזמון: יום ערום אעמוד
* '''רבו''' יתרי מפלאות צורי
* פזמון: מה רבו פלאיך
* '''מעשיך''' אין ערוך אלימו
* פזמון: עמקו מחשבותיך ועצמו נפלאותיך
* '''ה'''' אבי עד באין נולד
* אבאר שם אדיר
* אדר יקריו
* '''בחכמה''' יסדת עולם
* בחכמתך אזרת הוד
* פזמון: מי ימלל גבורתו
* '''עשית''' ארבעה אדנים
* פזמון: לך תאות תהילה מושל גאיוני
* '''מלאה''' ימינך טובות
* אז כסאך טרם הדומך תכנת
* פזמון: מלאה הארץ ישמיע באזני
* '''קניניך''' יורו ויגידו
* קניניך ארבע יסודות
* סלוק: 
** [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]]
** אתה אל מסתתר בחביון מושבו
* וידוי: רבש&quot;ע תעה לבבי אחרי התוהו

===סליחות לשחרית===

* מסתגאב: הלא זה יום יחיד בו יכפר
* סליחה: ישראל בחירי לעם בחרתיך
* סליחה: ואלהי יעקב
* סליחה: אהלל רם ואזמר
* סליחה: יום לריב תעמוד
* סליחה: היכל ה' ומקדש הדומו
* חטאנו: ארומם שם האל המיוחד

===קרובות למוסף===

* מגן: יונה שוכבת בינות שפתים
* פזמון: יוספים שנית לעמוד
* כרוג': ישעך הלבש
* מחיה: [[יונה שוכבת בין שפתים/מחיה|אבני קודש ומצוקי ארץ]]
* פזמון: אלהים מה טובו
* כרוג': יקח צפצוף חין קוראי איה
* תוכחה: מאד חלתי וזחלתי
* '''אודך''' יושב תהלות
* משלש: תמימי אורח
* פזמון: מוסד מכיל עולם
* '''על''' יוצרי ישעי וכבודי
* פזמון: יספת אלהים לנחלתך
* '''נוראות''' אז מני עד
* פזמון: פי יספר צדקתך
* '''נפלאתי''' אל ראשון
* '''מעשיך''' אמיץ
* '''נפשי''' ימיה תקוה
* פזמון: יתרת כל גביר יכול
* יפה לאל להלל
* סלוק: 
** מלאכי רום אל מול אל שואלים
** אגודות קדושות חברת וחמדת
* וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]

===סדר עבודה===

* רשות לסדר עבודה: [[אכון לחלות פניך]]
* סדר עבודה: [[אל אל אשא דעי]]
* מה נהדר: [[בצאתו מן הדביר שלם]]
* [[אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים]]
* תפלתו של כ&quot;ג: [[שנת ארץ תתן יבולה]]

===סליחות למוסף===

* מסתג'אב: אשפוך כמים מי דמעות
* סליחה: [[יה איום זכור היום]]
* סליחה: קול יעקב יקרא ממעמקים
* סליחה: יום באתם לחלות פני אל רמים

===מנחה===

* מגן: יספה שלישית להקריב מנחה
* כרוג': יתפאר צעיפי
* מחיה: ישרים כיום מבקשי פניך
* כרוג': ישראל צורו מגמת פניו
* משלש: יונה חפשה בנטות היום
* תוכחה: מה יתרון לאדם כעוף יתעופף כבודם
* אז ברבות חטאים
* יום זה הואל
* סלוק: אומץ אדרך מי ימלל

===סליחות למנחה===

* מסתגאב: אפיל תחינתי לפניך
* סליחה: יה אשר אשפוך לפניו
* סליחה: את זבחי הבאתי
* סליחה: קראתי מצרה
* סליחה: קול בני איתני
* חטאנו: את שם ה' אברך

===נעילה===

* [[אל נורא עלילה]]
* רשות: וארץ אשא בשיר קולי
* מגן: ברביעית עורכת תמה תפילה
* כרוג': יושיעם ויחתום
* מחיה: במקהל מזער
* כרוג': ישעך ועוזך
* משלש: יחידים קדמו לפניך
* סלוק: ארשת שפתי פציתי ואפער

===סליחות לנעילה===

* מסתגאב: אלי אתה ארוממך ואשאל סליחה ממך
* סליחה: [[עב קל ממרומך|על עב קל ממרומך]]
* סליחה: [[ידידיך מאמש]]
* את נפשך גוי קדוש הופעתי

=הושענות=

{{מקורות לסידור|ספר הושענות כמנהג הקהלות קדושות והטהורות סיסילייא ישן וחדש יע&quot;א, שלוניקי תקכ&quot;ז}}

===יום ראשון===
*[[למען אמיתך]]
*[[אדון האדונים בוחן לבבות]]
*[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי]]
*[[אמצני אלהי]]
*כל יום (לפני 'אנא'):
**[[אנא אחוז כס]]
**[[אני אמרתי אל מוציאו]]
*[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*[[אל נא תיסד ארמון]]
===יום שני===
*[[אדיר באדירים בקי בתחבולות]]
*[[אלהים אמץ איומה נדגלת]]
*[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
===יום שלישי===
*[[אבן שתיה]]
*[[אהובת נוער באבות משולשת]]
*[[אנא האל הנקדש]]
===יום רביעי===
*[[למענך אדיר באדירים]]
*[[אלהים אמץ אום]]
*[[אנא השם בכסאו]]
===יום חמישי===
*[[אדם ובהמה]]
*[[אחלה היום]]
*[[אנא המיחד לכבודו]]
===יום שישי===
*[[אדיר באלים בקי בתחבולות]]
*[[למען אב מאס אשרים]]
*[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
===הושענא רבה===
*[[למען תשתבח למען תתפאר]]
*[[למען אמיתך]]
*[[למען אב ידעך]]
*[[מארוד וארפד]]
*[[אנא אחוז כס]]
*[[יה איום זכור היום]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*עננו
*[[אני אמרתי אל מוציאו]]
*[[אנא תומכי בדי ערבה|אל נא תומכי בדי ערבה]]
*[[למען אב נמשך אחריך כמים]]
*[[אל אלהים ה' אדמה תרוה ממעוני]]
*[[איש תשבי ישולח בדבר איום]]
*[[אומן ישעך בא]]
*[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]</text>
      <sha1>2q8hljzbchzrd04vubzt85qfc1bzscf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/סליחות תימנים (ישן)</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739663</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/תימן" />
    <revision>
      <id>3101456</id>
      <parentid>3099181</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:22:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[סידור/לוח הפיוטים/תימן#סליחות (ישן)]]</comment>
      <origin>3101456</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79" sha1="pp8fmdsdmxy24ka2qyo9f7l3ca6bvk1" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/תימן#סליחות (ישן)]]</text>
      <sha1>pp8fmdsdmxy24ka2qyo9f7l3ca6bvk1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/313</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739671</id>
    <revision>
      <id>3101422</id>
      <parentid>3005526</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:04:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3101422</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4033" sha1="8hpdy1gia6182yd7jmy0l5u4ec88b6k" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪742‬

השתדלותם להשיב שבות המתיבתא ליבנה
&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;
ובאמת שכל דברי הירושלמי בזה הנם רק מפי רב הונא תלמידו של רב,
ולשון [[ירושלמי ברכות ז א|הירושלמי שם בברכות פ&quot;ז ה&quot;א]]:

״אין תימר זו הטוב והמטיב לית את יכול שנייא היא '''דאמר רב הונא'''
משניתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב
שניתנו לקבורה אמר רב הונא{{שוליים|(לד)}} תיפתר בר׳ ישמעאל וכו׳.״

והוא ממש כלשונו של רב מתנה בבבלי שם ״דאמר רב מתנה אותו היום
שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב
שניתנו לקבורה.״

ומבואר כי כל עיקר הדברים שפה אחת ודברים אחדים לפי ששניהם רב
מתנה בבבלי ורב הונא בירושלמי קבלו הדברים כן מרב רבם.

והנה לא ראה ווייס גם את אשר בין עיניו כי גם בירושלמי הביאו בזה רק
דברי תלמידו של רב, דברי רב הונא מבבל, ויבוא ויאמר כי רק בארץ ישראל
ידעו הדבר כמו שהוא ולא בבבל.

והחכם ווייס טעה לחשוב כי אין לנו דבר על השתדלותם אז להשיב שבות
המתיבתא ביבנה כי אם המקום הזה כי ברכת הטוב והמטיב ביבנה תקנוה.

ועל כן הנה את רב נחמן ורב מתנה הכחיש והברייתות על זה מצא כי
איזה לבלר בכ״י פאריז טעה והשמיט יבנה, והנה כבר עלה בידו הכל ויאמר
״ואף ששנו בברייתא גם כן וכו׳ דע שבכ״י פאריס שהביאה ר״נ ראבינאווייץ יחסר
מלת יבנה, ועל כן גם הראי' שהביאו המחברים מברכת הטוב והמטיב שהי' מושבם
בשלפי השמד ביבנה נפלה בבירא.״

ולא ידע כי גם בלא המקום הזה יש לנו בברייתות דבר היותם אז ביבנה.

כמו שכבר הובא לנו ב[[ברכות סג ב|ברכות ד' ס״ג]] ״תנו רבנן כשנכנסו רבותינו בכרם
ביבנה היו שם ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ נחמי׳ וכו׳.״

ושם גם אי אפשר כלל לשבש הגירסא שכן מפורש שם גם ברש״י גם
ברבינו נסים גאון, ולשונו של רב נסים:

״תנו רבנן כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה, בגמ' דבני מערבא וכו׳ בכרם
ביבנה וכי כרם הי׳ שם אלא אלו תלמידי חכמים וכו׳.״

ולשונו של רש&quot;י ז&quot;ל שם ״לכרם, על שם שהיו יושבין שורות שורות
ככרם וכו׳.״

וכן ב[[שבת לג ב|שבת ד׳ ל״ג]] ״כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה היו שם ר׳ יהודח ור׳
אלעזר בר׳ יוסי (הגלילי) ור׳ שמעון וכו׳.״

וכבר גם הובאו לנו דברי המדרש שגם רבי ור׳ יוסי בר׳ יהודה הלכו
ללמוד שם.

והטעות הכללי בכל זה אשר טעו כל החוקרים האלה יחד הי׳ כי חשבו
אשר אסיפתם בשלפי השמד באושא הי׳ כי קבעו שם אז מתיבתא שלמה וקבועה
עד שבמקום הזה עצמו עמוד ‪145‬ יאמר ווייס:
&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;
----------------------
&lt;קטע התחלה=הערות כו/&gt;

{{שולייםלמטה|(לד)}} גם רב הונא המדבר בזה אחר רכ הונא גם חוא אמורא בבלאי שעלה לארץ
ישראל, והוא הי׳ כבר תלמידו של רב הונא, עי׳ דברינו על זה בח&quot;ב עמוד ‪427‬.

&lt;קטע סוף=הערות כו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8hpdy1gia6182yd7jmy0l5u4ec88b6k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/פורטוגל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739708</id>
    <revision>
      <id>3101443</id>
      <parentid>3005372</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:16:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/פורטוגל]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/פורטוגל]]</comment>
      <origin>3005372</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="378" sha1="p58jeurbq0lv62bbmnspxsn38en05mj" xml:space="preserve">פיוטים להוצאת ס&quot;ת בשבתות ד' פרשיות פורטוגל (סלוניקי תרי&quot;ח)

*לשבת שקלים: ממחצית השקל האמור בתורתי
*לשבת זכור: את הרשום בכתב
*לשבת פרה: את חוק האל הודע
*לשבת החודש: שאו מרום עיניכם
*(פזמון לפורים: אזכיר חסדי אל הנאמן)</text>
      <sha1>p58jeurbq0lv62bbmnspxsn38en05mj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/סידור רס&quot;ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739719</id>
    <revision>
      <id>3101445</id>
      <parentid>3084215</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:17:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/סידור רס&quot;ג]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/סידור רס&quot;ג]]</comment>
      <origin>3084215</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4432" sha1="3mjg0z4vc25lge9fu83mgnialr91g8k" xml:space="preserve">;סידור רס&quot;ג, ירושלים תשכ&quot;ג
*[[אל אדיר במרום]] (לז)
*[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון]] (מז)
*[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (סד)
*[[תרומה הבדילנו]] (קמא)
*[[אתה גאלת את אבותינו]] (קמד)
*[[ספר המצוות לרס&quot;ג]] (קנז)
*[[אזהרות לרס&quot;ג]] (קפה)
*[[אהללה אלהי אשירה עזו]] (רכו)
*הושענות: (רמ)
**[[למענך אדיר באדירים]]
**[[למען אב עקד בן]]
**[[למען אב ידעך]]
**[[למענך תקיף]]
**[[מארוד וארפד]]
**[[ענה אתויים]]
**[[ענה תאבי ישעך]]
**[[ענה אוחזי ארבעה מינים]]
**[[ענה אומני חוקה נסוכה]]
**[[ענה איומה אמרתך לוקחת]]
**[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
**[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
**[[אנא האל הנקדש]]
**[[אנא השם בכסאו]]
**[[אנא המיחד לכבודו]]
**[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
**[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
**[[תענה אמונים]]
**[[אמרו לנמהרי לב]]
*[[אזכיר גבורות אלוה]] (רסד)
*[[אתה כוננת עולם מראש]] (רעה)
*[[בה' יצדקו ויודוהו]] (רפ)
*סליחות לשחרית של יום כיפור (רצ)
**[[אנשי אמונה נעלמו מדורות]]
**[[תפן להקשיב ממעונים]]
**[[אזון שלש עשרה מדות]]
**[[תאחר מיום זכרון]]
**[[אשחר תשועתך]]
**[[תהום השוטף על ראשי צפה]]
**[[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]]
**[[אל תתעלם מתחנתי]]
**[[אביר יום העשור|אזכיר יום המישור]]
**[[אערוץ ביום צומי]]
**[[אב הרחמן אשר הסליחה עמו|אב הרחמים אשר הסליחה עמך]]
**[[אחננה לך רחום]]
**[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
**[[ארך אפים אתה]]
**[[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחות למוסף: (שט)
**אבדו אנשי אמנה
**תהלתך הקשיבה מגוי גדול
**אשפוך לפניך שיח תחינה
**אם עוונינו ענו בנו ומרייה
**אם כאש נתכה עברה
**אין לנו אורים ותומים
**אלהים אתה יוצרנו
*סליחות לנעילה: (שיד)
**ארבעים יום עמד עניו
**אתחנן בבכי וקול ארעים
**אתאנו עדיך לערוך שועה
*סליחות לתשעה באב: (שיט)
**איליל הה ליום
**אבוי לירח חמישי
**אויה לי כי נלטשו נסכנות
**איכה מעביר כפי
**תקרא שפתי קינה
**אני הגבר מנעורי
**איכה רחובות
**זכור תבוסת צאן טבחה
**אמרה אם מה יתרון לי כבר
**תגרת יום קרב ומלחמה
**אנא אל עליון
*סליחות לי&quot;ז תמוז: (שלב)
**אל אלהי הרוחות לכל בשר
**תוחלת אבותינו
*סליחות לג' בתשרי: (שלג)
**[[אבלה נפשי וחשך תארי]]
**תאלת יום מבוכה
*סליחות לי' בטבת: (שלה)
**[[אז בעזבי מקרא דת]]
**[[אבותינו בשלוותם]]
*סליחות לי&quot;ג באדר: (שלו)
**אז בגורי
**תלאות ביום צומי אספרה
*סליחות פשוטות: (שלח)
**[[אנשי אמנה אבדו]]
**[[תמהנו מרעות]]
**ארבנו זה בזה
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**איך נפתח פה כי נאלמנו
**תמנו ספנו מדור אל דור
**אפפונו צרות
**תלאות הקיפונו
*רחמין: 
**אלהי ישראל אל תפן לרשענו
**באיטום אזנינו
**בארבנו דם
**רחמנא אתרצי לן בקול ויעבור
**רחמנא את הוא דאזהרתא
**[[הביטה וראה את אנחותינו|הביטה וראה את אנחתנו]]
**אלהינו שבשמים אל תעמוד עלינו במידת הדין
**רחמנא דא היא אוריתך
**[[עשה למען שמך]]
***עשה למען אמרתך
***עשה למען אוהביך שוכני עפר
***עשה למען חכמים ותלמידיהם
***עשה למען האומרים ה' אחד
**אלוה סליחות אלהי ישראל (חלר&quot;ע)
**רחמנא חטן
**רחמנא עינינן פרוקינן
**אחר נפילת אפים:
***[[מרן דבשמיא]]
***[[מכניסי רחמים]]</text>
      <sha1>3mjg0z4vc25lge9fu83mgnialr91g8k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101459</id>
      <parentid>3101445</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:26:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3101459</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4566" sha1="2sad9qlngo7mtit2vjoaodi8y10t3ok" xml:space="preserve">;סידור רס&quot;ג, ירושלים תשכ&quot;ג
*[[אל אדיר במרום]] (לז)
*[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון]] (מז)
*[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (סד)
*[[תרומה הבדילנו]] (קמא)
*[[אתה גאלת את אבותינו]] (קמד)
*[[ספר המצוות לרס&quot;ג|את ה' אלהיך תירא]] (קנז)
*[[אזהרות לרס&quot;ג|אלהים אצל יום זה]] (קפה)
*[[אזהרות לרס&quot;ג#אזהרות|אנכי אש אוכלה]] (קצא)
*[[אהללה אלהי אשירה עזו]] (רכו)
*הושענות: (רמ)
**[[למענך אדיר באדירים]]
**[[למען אב עקד בן]]
**[[למען אב ידעך]]
**[[למענך תקיף]]
**[[מארוד וארפד]]
**[[ענה אתויים]]
**[[ענה תאבי ישעך]]
**[[ענה אוחזי ארבעה מינים]]
**[[ענה אומני חוקה נסוכה]]
**[[ענה איומה אמרתך לוקחת]]
**[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
**[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
**[[אנא האל הנקדש]]
**[[אנא השם בכסאו]]
**[[אנא המיחד לכבודו]]
**[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
**[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
**[[תענה אמונים]]
**[[אמרו לנמהרי לב]]
*[[אזכיר גבורות אלוה]] (רסד)
*[[אתה כוננת עולם מראש]] (רעה)
*[[בה' יצדקו ויודוהו]] (רפ)
*סליחות לשחרית של יום כיפור (רצ)
**[[אנשי אמונה נעלמו מדורות]]
**[[תפן להקשיב ממעונים]]
**[[אזון שלש עשרה מדות]]
**[[תאחר מיום זכרון]]
**[[אשחר תשועתך]]
**[[תהום השוטף על ראשי צפה]]
**[[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]]
**[[אל תתעלם מתחנתי]]
**[[אביר יום העשור|אזכיר יום המישור]]
**[[אערוץ ביום צומי]]
**[[אב הרחמן אשר הסליחה עמו|אב הרחמים אשר הסליחה עמך]]
**[[אחננה לך רחום]]
**[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
**[[ארך אפים אתה]]
**[[אנשי אמנה אבדו]]
*סליחות למוסף: (שט)
**אבדו אנשי אמנה
**תהלתך הקשיבה מגוי גדול
**אשפוך לפניך שיח תחינה
**אם עוונינו ענו בנו ומרייה
**אם כאש נתכה עברה
**אין לנו אורים ותומים
**אלהים אתה יוצרנו
*סליחות לנעילה: (שיד)
**ארבעים יום עמד עניו
**אתחנן בבכי וקול ארעים
**אתאנו עדיך לערוך שועה
*סליחות לתשעה באב: (שיט)
**איליל הה ליום
**אבוי לירח חמישי
**אויה לי כי נלטשו נסכנות
**איכה מעביר כפי
**תקרא שפתי קינה
**אני הגבר מנעורי
**איכה רחובות
**זכור תבוסת צאן טבחה
**אמרה אם מה יתרון לי כבר
**תגרת יום קרב ומלחמה
**אנא אל עליון
*סליחות לי&quot;ז תמוז: (שלב)
**אל אלהי הרוחות לכל בשר
**תוחלת אבותינו
*סליחות לג' בתשרי: (שלג)
**[[אבלה נפשי וחשך תארי]]
**תאלת יום מבוכה
*סליחות לי' בטבת: (שלה)
**[[אז בעזבי מקרא דת]]
**[[אבותינו בשלוותם]]
*סליחות לי&quot;ג באדר: (שלו)
**אז בגורי
**תלאות ביום צומי אספרה
*סליחות פשוטות: (שלח)
**[[אנשי אמנה אבדו]]
**[[תמהנו מרעות]]
**ארבנו זה בזה
**[[תנות צרות לא נוכל]]
**איך נפתח פה כי נאלמנו
**תמנו ספנו מדור אל דור
**אפפונו צרות
**תלאות הקיפונו
*רחמין: 
**אלהי ישראל אל תפן לרשענו
**באיטום אזנינו
**בארבנו דם
**רחמנא אתרצי לן בקול ויעבור
**רחמנא את הוא דאזהרתא
**[[הביטה וראה את אנחותינו|הביטה וראה את אנחתנו]]
**אלהינו שבשמים אל תעמוד עלינו במידת הדין
**רחמנא דא היא אוריתך
**[[עשה למען שמך]]
***עשה למען אמרתך
***עשה למען אוהביך שוכני עפר
***עשה למען חכמים ותלמידיהם
***עשה למען האומרים ה' אחד
**אלוה סליחות אלהי ישראל (חלר&quot;ע)
**רחמנא חטן
**רחמנא עינינן פרוקינן
**אחר נפילת אפים:
***[[מרן דבשמיא]]
***[[מכניסי רחמים]]</text>
      <sha1>2sad9qlngo7mtit2vjoaodi8y10t3ok</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/תשלום אבודרהם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739720</id>
    <revision>
      <id>3101451</id>
      <parentid>3083524</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:18:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/תשלום אבודרהם]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/תשלום אבודרהם]]</comment>
      <origin>3083524</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5125" sha1="mrbnhgs5g96q9sdwcwygogujfjs47if" xml:space="preserve">תשלום אבודרהם - פיוטי מחזור ליום כיפור (ברלין תר&quot;ס)
===ליל יום כיפור===
*(פתיחה לסליחות:) [[אנא ה' רחמיך יראו]] (3)
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] (4)
*פזמון: [[משתחוים להדרת קודש]] (7)
===שחרית===
*סדר קדושה: [[אפודי שש]] (8)
*(סלוק:) [[אלהים אל מי אמשילך#ה' צבאות|ה' צבאות שם כבוד מלכותך]] (10)
===פיוטי שחרית===
*(רשות ל)מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]] (14)
*מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]] (17)
*פזמון: [[יענה כבוד אבות]] (20)
*מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר מור]] (20)
*משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם]] (23)
*פזמון: [[חרדים לבית תפלתם]] (25)
*פזמון: [[יה איום זכור היום]] (26) 
*פזמון: [[יצו האל לדל שואל]] (27) 
*לרמב&quot;ע: [[למתודה חטאתיו]] (29)
===מוסף===
*קדושת מוסף: [[במרומי ערץ]] (30)
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]] (31)
*פזמון: [[ה' אל נמצא]] (32)
*מסתג'אב: [[אריד בשיחי ואהימה]] (33)
===סדר עבודה===
*רשות לסדר עבודה: [[ארוממך חזקי וחלקי]] (34)
*סדר עבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]] (37)
*פזמון: [[אשרי עין ראתה שושנת השרון]] (68)
*פזמון: [[אשרי עין ראתה ארץ צבי]] (69)
*פזמון: [[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת|אשרי עין ראתה כהן בהוד ועטרת]] (70)
*פזמון: [[שמם הר ציון]] (72)
*תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]] (72)
===פיוטי מוסף===
*מגן: שולמית יספה (74)
*פזמון: יוספים שנית (76)
*מחיה: אבני קדש (77)
*פזמון: [[אנא בקראנו]] (78)
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]] (78)
*פזמון: [[למענך אלהי]] (80)
*פזמון: [[יום צדו צעדי]] (81) 
*פזמון: [[יום צעקו שבים]] (84)
*פזמון: [[ארחותיך למדני]] (85)
*קיקלר: [[אלוה שוכן מרומות]] (84)
*פזמון: [[מדמי הלבבות]] (86) 
*מסתג'אב: אנושים וענושים (87)
*פזמון: גו נרפש ונרפס (91)
*פזמון: מלך מכל על (93)
*פזמון: החדשים אקרא (93)
*פזמון: האל התולה (97)
*פזמון: כל מעשה ה' (98)
*פזמון: מקור עיני (99) 
*פזמון: [[יום עירום אעמוד מצדקתי]] (100)
*פזמון: לידד בני עולם (101)
*פזמון: ימינך נושא עווני (102)
*תוכחה: [[אבי עבור על רשעי]] (104)
*תוכחה: אם חסדך שכחנו (106)
*פזמון: אל בית המלך (108)
*תוכחה: [[שובי נפשי לקונך]] (109)
*תוכחה: משמעך רהו (110)
*פזמון: אמנם כי דברך (111)
*תוכחה: אימות עלי נפלו (112)
*פזמון (סליחה): [[ישראל עבדיך]] (113)
*תוכחה: אין מילה בלשוני (114)
*תוכחה: [[אם לא תדעי נפשי אחריתך]] (115)
*משלש: תמימי אורח (116)
*פזמון: יום להיטיב תקרא (117)
*מחיה: שזופי פליטי (118)
*פזמון: יצרי ראשית צרי (121)
*פזמון: הן לא קצרה (122)
*תוכחה: שעה קולי בהתעטפי (123)

===מנחה===

*פזמון לקדושה: גבהי שמים (125)

===פיוטי מנחה===
*מגן: אשלש תפלות (126)
*פזמון: יה אשר אשפוך לפניו (127)
*פזמון: [[מצעק מעלות שחר]] (128)
*פזמון: קראתי מצרה (129)
*פזמון: מושכי עול (131)
*פזמון: ובכן אזכיר (131)
*פזמון: [[עת שערי רצון להפתח]] (133)
*פזמון (עקידה קטנה): [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום|אני מזכיר היום]] (135)
*תוכחה: [[שכחי יגונך]] (136)
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] (137)
*מסתג'אב: יום זה הואל (139)

===נעילה===
*סדר קדושה: [[אמת בספרך בראת עולמך]] (139)

===פיוטי נעילה===
*מגן: אשל צדק היום (140)
*פזמון: [[ידידיך מאמש]] (140)
*פזמון: [[יה למתי צפנת]] (142)
*פזמון: יד תתיר (143)
*פזמון: אלהים מה טובו (145)
*פזמון: יספת אלהים (146)
*מסתג'אב: אשפוך כמים (146)
*מסתג'אב: אלבש היום (148)
*פזמון: אל אלוה דלפה נפש קורא (151)
*פזמון: יצו אל ממרומו (153)
*מסתג'אב: אתה אדון לכל הנמצאות (153)
*פזמון: ידענו אלהים עוונותינו (156)
*מחיה: בקר וערב נעים להודות (156)
*פזמון: יום אעטוף (אעמוד) כשואל (157)
*משלש: השכם והערב (158)
*פזמון: מעלות השחר (159)
*פזמון: אין מנחה רקוחה (159)</text>
      <sha1>mrbnhgs5g96q9sdwcwygogujfjs47if</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/315</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739728</id>
    <revision>
      <id>3101430</id>
      <parentid>3005655</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:08:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3101430</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3705" sha1="43sa9klwc7i4u8ahwcimo0wu0tn7i2e" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫744

‫השתדלותם להשיב שבות המתיבתא ליבנה
&lt;קטע התחלה=פרק כו/&gt;
וזה הוא באמת ענין דברי רב מתנה להודיע לנו כי לא נעשה זה מיד
בשלפי השמד, כי אם אחר זה כאשר כבר השתדלו ביבנה לקבוע המתיבתא שם.

וכבר נתבאר כי לא ארכו להם הימים שם, ובכל אשר לא הוקם הנשיא
עוד והוא גם לא בא עמהם, החלו הרומיים להרגיש כי ינהרו תלמידים לשם,
ויעמידו שומרים על הדרכים לבדוק את הבאים ליבנה.

וכאשר ראו חכמי ישראל כי אין ביכולתם לשובב להם נחלתם בארץ
יהודה וביבנה מקום התורה מאז, שבו בלב נשבר לארץ הגליל ויחלו להשיב דבר
המתיבתא שם בבחינת זעיר אנפין.
&lt;קטע סוף=פרק כו/&gt;

פרק כ״ז.

המתיבתא בשפרעם.
&lt;קטע התחלה=פרק כז/&gt;
כבר נתבאר לנו כי לפני המלחמה היתה המתיבתא הכוללת באושא תחת
יד ר׳ עקיבא אשר הוא הי׳ שם המציע את המשנה וראש המתיבתא.

מאז החלה המלחמה ועוד לפני זה נתבטלה המתיבתא באושא, אבל לא
שנתבטלה באושא והיתה במקום אחר, כי אם שנתבטלה לגמרי.

כי בתוך כובד מלחמה לא הי׳ אפשר שיהיו שם סדרי מתיבתא.

ואחרי המלחמה הנה הי׳ תחלה ההרג והאבדון ואחר זה השמד הנורא, וגם
ראשי חכמי הדור וגם התלמידים נסו מהארץ.

וכבר נתבאר כי בשלפי השמד עדין הי׳ שם פחד גדול, וכל זמן אשר לא
הוסרו על ידי הקיסר החדש גזרותיו של אדריאנוס יראו חכמי ישראל לגשת אל
דבר המתיבתא והנשיאות.

כי על כן הנה מאז בטלה המתיבתא באושא לפני המלחמה ‬עד אשר נוסדה
עתה מחדש בשפרעם, לא היתה שמה מתיבתא.

והן דברי ר׳ יוחנן במס׳ [[ראש השנה לא ב|ראש השנה ד׳ ל&quot;א]] בעשר גלויות שגלתה סנהדרין
״'''ומאושא לשפרעם'''.״

והיא קרובה מאד לאושא כמו שיוצא מדברי הגמ׳ במס׳ [[סנהדרין יד א|סנהדרין ד׳ י&quot;ד]]:

״שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל שכל הסומך וכו׳
ותחומין שסומכין בהן יעקרו מה עשה ר׳ יהודה בן בבא הלך וישב לו בין שני
הרים גדולים ובין שתי '''עיירות גדולות''' ובין שני תחומי שבת '''בין אושא'''
'''לשפרעם''' וסמך שם חמשה זקנים וכו׳.״

אבל לא רצו לעשות זה באושא עצמה כי אחרי רואם כי הרומיים כאשר
אך ראו מהם תנועה קלה '''ביבנה''', כבר שמרו שם צעדיהם, יראו לבלי תהי
עינם רעה גם באושא אשר היא היתה מקום המתיבתא לפני המלחמה.

כי על כן בחרו במקום חדש, מקום אשר לא הי׳ שם עוד מתיבתא
'''בשפרעם'''.

ובהיותה קרובה כל כך לאושא, יכולים עוד יותר להסב עין הרומיים
מעליהם, כי רבים מחכמי הדור אשר היה שם מקומם הקבוע מזה רבות בשנים
כמו ר׳ יהודה אשר הי׳ שם ביתו עוד מלפני המלחמה, ולשם גם שב לביתו
&lt;קטע סוף=פרק כז/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>43sa9klwc7i4u8ahwcimo0wu0tn7i2e</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/321</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1739777</id>
    <revision>
      <id>3101481</id>
      <parentid>3005902</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T07:29:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3101481</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3730" sha1="due9ewq6hf1b050vg0ncbs48sdaewkh" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪750‬‬

ראשית ימי ראשי הדור הזה
&lt;קטע התחלה=פרק כח/&gt;
ונפלא לראות כי כל החוקרים האלה באו לכתוב ולסדר סדרי המעשים
והדורות מבלי אשר ידעו שם גם ראשית הידיעות.

עד שיסדר לנו גרעץ כי מאה שנה אחר החרבן, אז הותחלו ימי פעולותיו
של ר׳ שמעון, ואך אז יסד ר׳ שמעון את ישיבתו בתקוע ואך אז נסע לרומא,
מבלי לדעת שאילו הי׳ ר׳ שמעון חי אז עדין, הי׳ אז כבר כמאה שנה.

ואמנם כי כל הדברים הנם אחרת לגמרי מאשר חשבו כל החוקרים כולם.
&lt;קטע סוף=פרק כח/&gt;

פרק כ״ט.
ברורי הדברים.
&lt;קטע התחלה=פרק כט/&gt;
הדור הזה של &quot;שלפי השמד&quot; אשר הנהו יחד עם זה גם דור האחרון
‬‫למקבלי המשנה, שונה הוא בזמן פעולותיו לגמרי מכל דור ודור.

כי תחת אשר בכל דברי ימי עולם ימצאו לפנינו הדור הקם תחת אבותיו
בשחרות ימיהם ובימי העמידה,

לא הי׳ זה אפשר להיות בימי הדור הזה, לפי שבעצם הזמן אשר הדור
הקודם רובם סעו למנוחות והגיע זמן הדור החדש לפעול ולעשות תחתיהם אם
לעצמם או יחד עם פליטת סופרים מהזקנים אשר חיו עוד בעצם הזמן הזה
נהפכה הארץ.

תחילה גזרות אדריאנוס, ואחר זה המלחמה הגדולה והארוכה, ואחר המלחמה
המטבח הכללי והשמד הנורא, אשר בכל הזמן הזה ערך כעשרים שנה היינו מן
ערך נ״ג אחר החרבן עד ערך ע&quot;ג רעשה ותרעד הארץ.

כי על כל זאת אין לנו מכל הזמן הזה כל ידיעות ממעשי גדולי חכמי
התורה, ופעולותיהם לא יכלו לבוא ולא יכלו להגלות.

והידיעות מפעולותיהם ומכל ענינם באות אלינו כמעט רק מאחרי ימי שלפי
השמד.

אבל דברי ימי ישראל גם במקום אשר בהכרח לא באו עליהם בזמנם
ידיעות מפורטות ולא יכלו לבוא הנם בכל זה מביעים ואומרים.

וגם כשיחסרו שם ידיעות מפורטות בדרך ישר, ימצא בכל זה פעם כה
ופעם כה אומר ודברים, אשר בהתאחדם יחד ימלאו את החסרון ויבררו הדבר.

כבר הובאו לנו בפרק הקודם דברי הגמרא ב[[ברכות כח א|ברכות כ&quot;ח]] המפורשים על ר׳
שמעון &quot;ואותו תלמיד ר׳ שמעון בן יוחאי הוה.״

ומזה הננו יודעים כי כבר בימי המאורע של '''בו ביום''' אשר הי׳ רק ערך
כחמש עשרה שנה או שש עשרה אחר החרבן דהיינו שנת תתמ&quot;ה כבר הי׳ ר׳
שמעון ליוצא ונכנס בהמתיבתא ביבנה.

ואף שלא הי׳ עוד לא תלמידו של רבן גמליאל ולא תלמידו של ר'
יהושע בכל זה כבר הגיע לזה כי בא ושאל מהם אם תפלת ערבית רשות או חובה.

ומזה ידענו בבירור גמור כי בימי שלפי השמד הי׳ כבר קרוב לשבעים שנה.

ואם כי חביריו היו מעט פחות מזה, אבל זה ודאי שלא נבדלו זה מזה הרבה.

ועי׳ גם ב[[משנה סוכה ב א|משנה סוכה פ&quot;ב משנה א׳]] ([[סוכה כ ב|ד׳ כ׳]]):
&lt;קטע סוף=פרק כט/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>due9ewq6hf1b050vg0ncbs48sdaewkh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהיכם שיכנו שם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1739855</id>
    <revision>
      <id>3101462</id>
      <parentid>3092672</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:49:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3101462</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2046" sha1="hcxawqmk8o39emmb2mjn24gca0fzyiy" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
|שם = אלהיכם שכנו שם
|סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]]
|מחבר = ר' שמואל
|מיוחס ל = [[מחבר:רבי שמואל החסיד|רבי שמואל החסיד]], [[מחבר:רבי יהודה החסיד|רבי יהודה החסיד]], רבי שמואל ברבי יצחק סגן לויה{{הערה|לפי מסורת המובאת בידי ר' זלמן משוטיגווערא תלמיד מהרי&quot;ל, ראו י&quot;מ תא-שמע, &quot;רבנו ישעיה מוייל – חכם בלתי נודע מזמן מהר&quot;ם מרוטנבורג, סיני סו (תש&quot;ל), עמ' קמא.}}
|אקרוסטיכון = שמואל חזק
|צורה = 
|אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-4601}}
|מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בשבת חתונה (בריילפט),{{הערה|כלומר כשעורכים את החופה ביום ו', וסעודת ושמחת הנישואין בליל שבת.}} (ובדורות האחרונים בכמה קהילות גם בשבת של ז' ימי המשתה).
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמואל חזק'''}}

אֱלֹהֵיכֶם
:{{סי|שִׁ}}כְנוֹ שָׂם כֵּס עֵילָמוֹ
:{{סי|מַ}}לְאָכָיו רוּחוֹת רָז לֹא לָֽמוֹ
:{{סי|וְ}}אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ הוֹלָמוֹ
:{{סי|א}}וֹמְרִים 'בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ'{{ממס|יחזקאל ג יב}}
:{{סי|לָ}}עֵת יִמְלֹךְ לְיוֹם קוּמוֹ
:{{סי|חֲ}}זֵה צִיּוֹן גָּנֹן בִּמְקוֹמוֹ
:{{סי|זֶ}}ה יִרְאוּ וְיֵדְעוּ כָּל יְקוּמוֹ
:{{סי|קְ}}רֹא לִירוּשָׁלִַֽם כִּסֵּא מְקוֹמוֹ.&lt;noinclude&gt;
{{הור|ובדברי קדשך}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אלהיכם לשבת חתונה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hcxawqmk8o39emmb2mjn24gca0fzyiy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/קוצ'ין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740163</id>
    <revision>
      <id>3101439</id>
      <parentid>3099182</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:15:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קוצ'ין]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/קוצ'ין]]</comment>
      <origin>3099182</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16426" sha1="8c0eyn8r5kgsbwodmzeq0dbff0ma8z5" xml:space="preserve">=שירי רננות בומביי תרל&quot;ד=
==פסח==
===ליל א===
*קודם ערבית: [[ה' יערב לך]]
*קודם קדיש בתרא: [[שלח לחולים]]
===יום א===
*קודם נשמת: [[רוחי יה]]
*קודם ואילו פינו: [[נשמת ישראל עמך]]
*קודם קדיש: [[גואלי פדני יה]]
*קודם אתה הראת: אל שוכן שמים
*לאחר הוצאת ס&quot;ת: ימי חרפי אהבתני
*לפני קדיש בתרא: יפטירו שפתי לאל

===ליל ב===
*קודם קדיש בתרא: יום יום ידרושון
===יום ב===
*קודם נשמת: יפה ענף
*קודם קדיש: יכסוף לבי
*קודם קדיש: ינוב פי
*קודם אתה הראת: יעוף חלומי
*קודם אתה הראת: ישאו עיניך
*קודם קדיש בתרא: ירחיק נדוד
*קודם קדיש בתרא: אל ההרים
===ליל שבת חול המועד===
*קודם קדיש בתרא: אזמר לך אל
===יום שבת חול המועד===
*קודם נשמת: ויברכו שם כבודך
*קודם קדיש: עורה לבבי עורה
*קודם אתה הראת: יתנו שבחך
*קודם קדיש בתרא: יפו לי רגלי
===ליל שביעי===
*קודם קדיש בתרא: יקו לאור לב
===יום שביעי===
*קודם נשמת: אלי אלי אלי 
*קודם ואלו פינו: [[נשמת לוית חן]]
*קודם קדיש: [[יעלם שבני]]
*קודם אתה הראת: יום נושעו
*לפני קריאת התורה: [[ישיר ישראל שיר נועם]]
*קודם קדיש בתרא: שיר חדש אשירה

===ליל שמיני===
*קודם קדיש בתרא: אל יחיד יושב שמימה
===יום שמיני===
*קודם נשמת: גורי גורי
*קודם קדיש: יושיע ציון
*קודם אתה הראת: ירום ונשא
*קודם קדיש בתרא: יבוא דודי לגן עדנו
*קודם קדיש בתרא: ירחיק נדוד

==שבועות==
===ליל א===
*לפני התפילה: דרשו היש
*קודם קדיש בתרא: יחדו גדודי
===יום א===
*קודם נשמת: יתבורך שם כבודך
*קודם ואלו פינו: נשמת להקת
*קודם קדיש: [[יום יום אודה]]
*קודם אתה הראת: אנכי ה' אלהיך
*לאחר הוצאת ס&quot;ת: ירד דודי לגנו
*קודם קדיש בתרא: ימסו הרים
===ליל ב===
*קודם קדיש בתרא: יתר שאת תתן אל עם
===יום ב===
*קודם נשמת: נאמר שירה
*קודם אתה הראת: ישרו בעיני
*לאחר הוצאת ס&quot;ת: ירד אל חי
*קודם קדיש בתרא: אשר שכן
==סוכות ושמיני עצרת==
===ליל א===
*קודם קדיש בתרא: ה' יערב
*קודם קדיש בתרא: יפית ונעמת צבית חן
*קודם קדיש בתרא: [[יערת דבש]]
===יום א===
*קודם נשמת: אודך יום חדותי
*קודם ואלו פינו: נשמת ידידים פלטת זרע איתני
*קודם קדיש: מלכי שובה
*קודם אתה הראת: יפה ענף
*לאחר הוצאת ס&quot;ת: ימי חרפי
*קודם קדיש בתרא: יפטירו שפתי תהלה
===ליל ב===
*קודם קדיש בתרא: ייטיבו נגן בתרועה
===יום ב===
*קודם נשמת: צור שוכן עלי שמים
*קודם קדיש: אמן ואמן
*קודם אתה הראת: מה נמלצו אמרותיך
*קודם קדיש בתרא: ידיד רם 
*קודם קדיש בתרא: ה' מלך
===ליל שבת חול המועד===
*קודם קדיש בתרא: למה דוד לנצח
===יום שבת חול המועד===
*קודם נשמת: נאמר שירה
*קודם נשמת: ויברכו שם כבודך
*קודם קדיש: האל העירה
*קודם אתה הראת: נערץ בסוד רבה
*לאחר הוצאת ס&quot;ת: שאו שערים
*קודם קדיש בתרא: יהיה צדיק
===ליל שמיני עצרת===
*קודם קדיש: שמיני חג עצרת
*קודם קדיש בתרא: יפית ונעמת צבית חן
===יום שמיני עצרת===
*קודם נשמת: ידיד בלתך
*קודם ואלו פינו: נשמת מחנות מקהלות
*קודם קדיש: ידד ידיד
*קודם אתה הראת: שובב לציון 
*לאחר הוצאת ס&quot;ת: קומה דודי
*קודם קדיש בתרא: יזכרו פלאך
;אזהרות:
*ה' מסיני בא דיבר בפני

===ליל ש&quot;ת===
*קודם קדיש: יהודה פי
*קודם קדיש בתרא: ישבה בחיק ונאוה
===יום ש&quot;ת===
*קודם נשמת: יתבורך שם כבודך
*קודם ואלו פינו: נשמת להקת עם
*קודם קדיש: [[מפי אל]]
*קודם אתה הראת: אשבח שם נורא
*קודם יהי ה': [[אל רם בכל נודעת]]
*קודם ויהי בנסוע: [[יה השב לבצרון]]
*קודם קומה ה': [[קומה ה' למנוחתך]]
*לאחר הוצאת ס&quot;ת: ידידי מכם בקשתי
===הקפות===
*קומו ברינה
*[[אשריך הר העברים]]
*נפוצותינו כנס אל עיר נאמנה
*[[שבעה שחקים לא יכלכלוך]]
*[[מתי יבושר עם]]
*אל ישיב היכלו
*[[שער אשר נסגר]]
*[[ישישו בו כל חוסיו]]
*צורי גואלי יה
*חצבי לנהרא דמיא
*אשריכם אשריכם - שדי אל מה נורא
*זה אלי זה אלי - אלהים עד מאד קדוש
*שמחו נא - ישמחו אהובים
*שירה נרננה
*הללי הללי
*הללויה הללויה - הללו את שם אדיר
*אדיר אתה בציון
*[[אדיר כבודו]]
*יום שמחה - אהובים ישראל
*הללויה אודה ה'
*וכל ישראל

===מנחה לשמחת תורה===
*קודם עלינו לשבח: קול שמחה
==שבתות==
===יום שבת בראשית===
*קודם נשמת: [[קמתי להלל]]
*קודם קדיש: [[יום זה לישראל]]
*קודם אתה הראת: [[יום השבת אין כמוהו]]
===יום שבת ר&quot;ח===
*קודם נשמת: [[שירו לאל נבוני]]
*קודם קדיש: [[אז תפיל בנעימים חבלך]]
*קודם אתה הראת: [[חודש ישועה חדש לי]]
*לאחר הוצאת ס&quot;ת: [[שער הרחמים]]
===ליל שבת חנוכה===
*קודם קדיש בתרא: יתרועעו אף ישירו
===יום שבת חנוכה===
*קודם נשמת: ימי חנוכה גואלי
*קודם קדיש: [[ארץ ורום בהבראם]]
*קודם אתה הראת: [[אליו מי הקשה|אליו מקשה וישלם]]
*אחר מוסף: אכלו משמנים
===יום שבת מקץ===
*קודם נשמת: יה צר התם
*קודם קדיש: ידך תנחני
*קודם אתה הראת: אמון ישמח
*לאחר הוצאת ס&quot;ת: פרשז עלי
*קודם קדיש בתרא: יזכרו פלאך
===ליל שבת בשלח===
*קודם קדיש בתרא: ארנן לאלי
===יום שבת בשלח===
*קודם נשמת: אל גדול ונורא
*קודם קדיש: [[שיר חדש אשיר]]
*קודם אתה הראת: [[יהללך ניב שפתי]]
===ליל שבת יתרו===
*קודם קדיש בתרא: אפטיר בשיר שפה
===יום שבת יתרו===
*קודם נשמת: אל אל שפוך סיני
*קודם קדיש: יה אל צורי
*קודם קדיש: [[יגלה כבוד מלכותך]]
===שבת שקלים===
*קודם נשמת: [[אגדלך]]
*קודם קדיש: [[שחר אבקשך]]
*קודם אתה הראת: [[דרור יקרא]]
===שבת זכור===
*קודם נשמת: [[שמרו שבתותי]]
*קודם קדיש: ישראל מי כמוך
*קודם אתה הראת: [[שימני ראש]]
===שבת פרה===
*קודם נשמת: [[ברוך אל עליון]]
*קודם קדיש: [[יום שבתון]]
*קודם אתה הראת: [[יום זה מכובד]]
===שבת החודש===
*(שלוש שירות כפי שירצה)
===שבת ואתחנן===
*(שלש שירות כפי שירצה)
===ליל קידוש===
*אמוני עם ישורון
===ליל שבת חתונה===
*קודם קדיש בתרא: יונתי זיו יפעתך
===יום שבת חתונה===
*קודם נשמת: יונתי מה לך
*קודם קדיש: מלך נעלה
*קודם אתה הראת: יונה הומה
*קודם נשמת: בואי נא
*לאחר הוצאת ס&quot;ת: יעלה לקרוא חתני
*קודם קדיש בתרא: ימטר הרים
===יום שבת מילה===
*קודם נשמת: בוא יבוא נושא
*(קודם קדיש אומר שעריך)
*קודם אתה הראת: [[ארץ ורום בהבראם]]
*קודם אתה הראת: שיר חדש
*קודם אתה הראת: [[יהי שלום]]
*לאחר הוצאת ס&quot;ת: [[ברוכים אתם קהל אמוני]]
*[[שבת ומילה]]
*קודם קדיש בתרא: יפו לי רגלי מבשר
*קודם קדיש בתרא: [[מהולל אקרא ה']]
*קודם קדיש בתרא: יפיפיה לבבתיני
*קודם קדיש בתרא: אין די באר 
*קודם קדיש בתרא: שוכן עד תשב
*קודם קדיש בתרא: ישמח צדיק
*קודם קדיש בתרא: דלתיך פתח
*קודם קדיש בתרא: דודי צח ואדום
*קודם קדיש בתרא: [[למענך ולא לנו]]
*קודם קדיש בתרא: ארבעה כלילין

=חופת חתנים ליוורנו תר&quot;ט=
==שמחת תורה==
===שחרית===
*[[אל רם בכל נודעת]]
*[[יה השב לבצרון]]
*[[קומה ה' למנוחתך]]
*[[אשר בגלל אבות]]
*[[קומו ברינה עדת אמוני]]
*[[אשריך הר העברים]]
*[[וזאת הברכה (פיוט)]]
*קול מבשר – [[ישישו בו כל חוסיו]]
===מנחה===
*אב לחכמים משה
*ישרו מסילה
*אז למרומים עלה משה
*אם תמיתני
*מצוה מאירת עיני
*שאר בן פורת
*אגידה ידידיי
*אתר מתקן דאתקנית לך
*אלהא שרי בשמיא
*[[שמחו בשמחת תורת משה]]
*[[שמחו בשמחת תורה]]
*שמחו בתורת משה
*סיני סיני איה משה
*תרבה אהבה
===לסביבה ראשונה===
*תורת ה' תמימה – אהלל ברינה לשוכן מעונה
*יום בקול המולה
===לסביבה שניה===
*בני גידולי נסוכה
*אנא (!) משה רחימא
*עץ חיים היא
===לסביבה שלישית===
*אהלל בנעימה לשוכן רומה
*כי בשמחה תצאו - אהובים בשמחה תצאו
*[[קול מבשר משמיע הטו אוזן]]
*קול רינה קול רינה
*קודם קדיש בתרא: קבל לפניו ברצון
===פזמונים===
(מא ע&quot;א)
*תרומם בת רמה
*תנו כבוד לתורה ותנו לראשה עטרה
*תורת אמת נתן לנו
*לאל עולם אדבר שיר
*ירד אל חי
*יקרבנו ה' לעבודתו
*משיח וגם אליה
*מתי מתי
*מתי יה
*מפי אל
*אין צור כאלהינו
*אליך אור
*יחיד ה' אדון על כל חי
*אלהי עולם עליון לגאלם
*אל דר רום
*ירחיב ה' גבולך
*דשן מעגלותיך
*יעלת חן אילת אהב
*אין די באר חסדי
*מי זאת עולה יפיפיה
*יעלה יעלה
*אוחיל יום יום
*ישמעו ענוים שירה
==נישואין==
===סדר חופה שנהגו אנשי שינגילי===
*יפה כלבנה
*יתברך שם כבודך
*אמרי נא לי עדה
*אמון ישמח
*אהללך אדון ברתת ובחכמה
*שער אשר נסגר
*עלי כל אכילה
*כליל חתן לברכה
*שירה נרננה
*ישרו בעיני כל דרכיך
*שמים וחילם
*איך אשבח במעלי
*ברכת אל חי תבואך - אשרי תמימי
*ברכת אל חי תבואך - ישמח אביך
*ברכת אל חי תבואך - ילך חתן
*החתן במלבושים
*ישמח חתן בכלה
*אל אחד ואין לו שני
*כתר מלכות בראשי קשר
*זה היום זה היום
===ליל חמישי===
(שני לשבע ברכות)
*ישמח חתן בכלה - אהוב שלום
*יעלה יעלה יעלה חתן לראש
===ליל שישי===
*ישמח חתן בכלה - אדון יברכך
*אל אשר לך הגדולה
===ליל שבת===
*אם אשמרה שבת
*יתנו שבחך
===יום שבת===
*לשחרית: ארבעה כלילין
*לסעודה: 
**אם אשמרה שבת
**על אהבתך
**בצל השבת
*למנחה קודם קדיש בתרא: שם טוב ושכל קנה
*כשיוצאין מבית הכנסת: כי זרע שלום
*לסעודה שלישית: אל טוב ומטיב
===ליל שני===
*ישמח חתן בכלה - אברכך חתן בשמונה
*נאמר שירה בשירים
===ליל שלישי===
*ישמח חתן בכלה - שמן ששון משוחים
*סימן טוב סימן טוב
*בתופים ובמחולות - אהוב די במרומא
*בתופים ובמחולות - אהוב ממצרים
*לי בזמן
*חתני שש
*[[ככלות ייני]]
*שולמית שובי
*שבע ברכות ינחילך
==הבדלה==
*יבדיל האלהים
*שוכן עליה
*אדם הראשון ברא בחכמה
*אותותינו התמהמהו - בן שומע
*אותותינו התמהמהו - אדיר נביא
*אותותינו התמהמהו - מתי יבוא
*[[שביה עניה]]
==ברית מילה==
===ביום המילה===
*[[יהי שלום]]
*[[ברוכים אתם קהל אמוני]]
*ידידי אל ישראל
*יכונו אמרי
*יונה לדאגתך
*שיר חדש בפי כולנו
*שיר מזמור שירו לנו
*יחונן צור בחמלתו
*מילה מבורכה
*אל עליון ינצרך כאישון
===בסעודה===
*על בן ברית
*היום בהתבוסס
*יום המילה יום ברכה
*אשבח ליום המילה
*ירושת נחלה
*נוגנים שרים
*נגינותי ושירותי
*נשיר בצהלה
*נוגנים שירו נא
==לפורים==
*אלהא דבשמיא
*ברוך ה' אלהי ישראל
*אשיר שירים וזמירות
==ליל פסח==
*[[אתה גאלת]]
*שלח לחולים
=ימים נוראים=
{{הור2|
*ש {{=}} שירי רננות
*ח {{=}} חופת חתנים
*פ {{=}} פזמונים פונה תר&quot;ל (ההוספות לסליחות גם בסליחות פונה תרל&quot;ד)
*פר {{=}} פראור תש&quot;ט
}}
==ליל סליחות==
*קודם קדיש: [[אתאנו לפניך אבות ובנים]] (ח)
*לך חנות לך רחמים (ח)
*באי דין פומא נרצך (ח)
*פתיחות
**יום א: אל ראשון בליל ראשון (פ)
**יום ב: אב רחמן היה מוחל (פ)
**יום ג: לך חנות לך רחמים (פ)
**יום ד: לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים ואיך נישא לבבנו (פ)
**יום ה: לך ה' ארים נאומי (פ)
**יום ו: לך ה' הצדקה והכתר עליון (פ)
*בעשי&quot;ת:
**קודם ויעבור ב: קבל ברחמים שועת עמך (פ)
**קודם ויעבור ג: שובה שבות עמך (פ)
**קודם ויעבור ד: באים לפניך (פ)
**קודם ויעבור ה: שמע קול שועתם (פ)
==ראש השנה==
*ליל ר&quot;ה קודם קדיש לעילא: מלך אלהים על גוים (ח)
*לשחרית יום א קודם קדיש בתרא: למענך אלהי (פר)
*לשחרית יום ב קודם קדיש בתרא: יענה בבור אבות (פר)
*פזמון לתקיעת שופר יום א: נורא אשר לך (ח, פר)
*פזמון לתקיעת שופר יום ב: [[המלך ה']], [[ה' בקול שופר]] (לסירוגין) (ח, פר)
*לפני מוסף יום א: אהיה במאמר (ש, ח, פר)
*לפני מוסף יום ב: [[ארשת שפתינו]] (ש, ח, פר)

==יום כפור==
===ליל כפור===
*[[שפל רוח]] (ש)
===שחרית===
*מרום וקדוש (פר)
===מוסף===
*לפני קדיש לעילא: אשפוך דמי נפשי (ש, ח, פר)
===מנחה===
*לפני קדיש לעילא: [[ארשת שפתינו]] (ש, ח, פר)
**נאור הדר בכס הדר (ח)
===נעילה===
*לפני קדיש לעילא: [[מכניסי רחמים]] (ש, ח, פר)
*[[המבדיל - יצוה ה' חסדו|המבדיל - יצו ה' חסדו]] (ש, פר)
*אחר המבדיל: אל יה עדת עדינה אנונה (ח)
*מרום וקדוש (ש)
*קודם קדיש בתרא: תענו ותעתרו מן השמים בשר נא (ח, פר)


[[קטגוריה:פיוטי יהדות קוצ'ין]]</text>
      <sha1>8c0eyn8r5kgsbwodmzeq0dbff0ma8z5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/לוח הפיוטים/קוצ'ין</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1740171</id>
    <revision>
      <id>3101441</id>
      <parentid>3011167</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:15:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[שיחת משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קוצ'ין]] לשם [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/קוצ'ין]]</comment>
      <origin>3011167</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1710" sha1="rv8ed3c2122sdtpdw3qcdzarrk48biw" xml:space="preserve">==מהדורות==
אני לא בקיא במנהגי קוצ'ין ולכן אני לא יודע להסביר, אבל באוצר החכמה יש שני קונטרסים: שירות למועדים, נבטים תשכ&quot;ד; פזמונים לחגים לפי מנהג יהודי קוצ'ין, קרית מוצקין חש&quot;ד (מועתק בכתב יד). כל אחד מהם שונה מהסדר שהובא כאן, והם שונים זה מזה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:53, 4 במאי 2026 (IDT)

:באוצר החכמה יש גם קובץ נוסף בשם &quot;ארשת שפתינו&quot; בהוצאת ביהכ&quot;נ שומר ישראל באשדוד. גם אני לא בקיא, אבל ברשימה שהעתקתי יש הרבה פיוטים מאוחרים (של ר' ישראל נג'ארה וכדו'), ואפילו פיוטים שמקורם בזמירות שבת של מסורת אשכנז שמן הסתם הגיעו לשם בתיווך סידורי &quot;תפילת החודש&quot;. כמו כן במקומות רבים הפיוט המוצע הוא רק המלצה וכתוב שאפשר גם פיוט אחר (&quot;או מה שירצה&quot;). כל זה אולי מלמד שהמנהג הזה מעולם לא ממש התגבש והתקבע והוא מטבעו גמיש ופתוח לשינויים. לאור זאת אולי כדאי לחשוב על צורה אחרת למפתח של מנהג זה; אולי למיין את הפיוטים לסוגים ולא לפי מועדים, או אפילו להביא רק את הפיוטים הייחודיים לו. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:50, 4 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>rv8ed3c2122sdtpdw3qcdzarrk48biw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/סדר רב עמרם (קורונל)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744093</id>
    <revision>
      <id>3101449</id>
      <parentid>3079092</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:18:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/סרע&quot;ג (מהד' קורונל)]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/סדר רב עמרם (קורונל)]]</comment>
      <origin>3079092</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12815" sha1="cpi5c0riczgehe6f6pzb0crq5lzesp1" xml:space="preserve">=חלק א=
תחינות לשני וחמישי:
*[[ה' נגרו דמעי]] 
*[[ה' נזלו עיני]]
*[[ה' לגזע הימן]]
*[[ה' נפלאות עשית]]
*[[ה' נתתנו לשמה]]
*[[ה' שדודים נדודים]]
*[[ה' יגענו וסבלנו צרות]]
*[[ה' ימין עוזך הרם]]
*[[ה' נלכד במוקש]]
*[[ה' אני הגבר ראה שבר]]
*[[ה' אנחתנו גדלה]]
*[[ה' אפפונו מענים]]
*[[ה' ידענו מעלנו]]
*[[ה' שארית פליטת אריאל]]
*[[ה' שובה ממרומיך]]
*[[ה' שעה עם נדכה]]
*[[ה' שעה עדתך]]
*[[ה' יבואונו רחמיך]]
(מכאן גם בכ&quot;י אחרים)
*חטאנו: [[אדון הרחמים שוכן מרומים]]
*[[אבינו מעולם שמך]]
*[[כשענית לאברהם]]
*[[רחמים פשוטים|חיים שאלנו]]
*[[אבינו הרחמן הושיענו למען שמך|אבינו אב הרחמן הושיענו למען שמך]]

=חלק ב=
==אשמורות==
===ליל א===
*גמר: זאת פעם ראשונה
*תוכחה: [[שמעו נא תוכחת]]
*פזמון א: משאת שיר
*פזמון ב: יום לאל צמאתי
*פזמון ג: קודש ישראל
*פזמון ד: מדי ימי ושני
*פזמון ה: בנים בלבב נשלם
*פזמון ו: לימי תשובה
*מסתג'אב: [[ה' יחיד יושב הכרובים]]
*מסתג'אב: [[בשם ה' אל עולם]]
*תחנה: [[ה' שועת עמך הקשיבה]]
*מיושב: חשוף זרוע לעם הנבחר

===ליל ב===
*גמר: לך – שומר נפשות חסידיו
*פזמון ז: יום התנפלנו
*פזמון ח: מפיל אני
*פזמון ט: יושב הכרובים
*פזמון י: יקיר גלה כבודו
*מסתג'אב: אוילים מדרך פשעם
*תחנה: [[ה' דאגה שברה לבי]]
*מיושב: אקום להודות לך

===ליל ג===
*גמר: לך זרוע עם גבורה יה רצני
*תוכחה: אין מלה בלשוני
*פזמון יא: יום אשר כליתי
*פזמון יב: אל תרחיק ממני
*פזמון יג: מה לך אנוש
*מסתג'אב: אשפוך כיום
*תחנה: [[ה' ישועה צוה]]
*מיושב: שחר להודות לך קמתי
===ליל ד===
*גמר: לך – אל נקדש בצדקה
*תוכחה: כאין כל משובה
*פזמון יד: אדון אשר צדקתו
*פזמון טו: למען הפרנו את בריתך
*פזמון טז: מתגרת הדין
*מסתג'אב: אנשי אמונה נקדשו
*תחנה: [[ה' דכאונו הממונו]]
*מיושב: מים טהורים
===ליל ה===
*גמר: לך – יחיד חי העולמים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*פזמון יז: יחידה ממסגרות
*פזמון יח: יושבים ביד גוליכם
*פזמון יט: מחסי בך צור שמתי
*תחנה: [[ה' אדונינו (תחינה)|ה' אדונינו]]
*מיושב: סמר גבי
===ליל ו===
*גמר: אדיר שוכן מעונים
*תוכחה: אתודה על זדוני
*פזמון כ: אנא זכור הברית
*פזמון כא: שוגה בהבלי תאוה
*מסתג'אב: ה' שם איום ונורא
*תחנה: [[ה' אם גדל עווני]]
*מיושב: יום ישבתי להודות כחשי
===ליל ז===
*גמר: לך – שדי אומר ועושה
*תוכחה: נחמתי על זדוני
*פזמון כב: שומע תפלה שמע את קולנו
*פזמון כג: שחרתי ברננה
*פזמון כד: [[במוצאי מנוחה תהילות תצמיח|במוצאי שבת תהלות תצמיח]]
*תחנה: [[ה' אודך בכל לבבי]]
*מיושב: יומי ולילי

===ליל ח===
*גמר: לך – שדי שוכן כרובים
*תוכחה: ישני לב
*פזמון כה: שח לבי
*מסתג'אב: ה' שם איום ונורא (כדלעיל)
*תחנה: [[ה' יערבו לפניך]]
*מיושב: שחר קמתי וגם נכלמתי
===ליל ט===
*גמר: לך – שדי עולם סובל
*תוכחה: התבוננו ונדעה
*פזמון כו: שכונים בבור עלטה
*פזמון כז: יראתי ונבהלתי
*תחנה: [[ה' דל כבודנו]]
*מיושב: היכל ה'
===ליל י===
*גמר: לך – לובש מלבוש צדקה
*תוכחה: שובו שובו
*פזמון כח: שטפוני דמעותי
*מסתג'אב: אפיל תחנתי
*תחנה: [[ה' אליך אזעק]]
*מיושב: מרום איה חסדיך
===ליל יא===
*גמר: יוצרי וצור ישועתי
*תוכחה: בחסד אלהים ינוחם
*פזמון כט: מתרצה בתחנונים
*פזמון ל: אמונים עומדים נגדך
*תחנה: [[ה' אליך כסיתי]]
*מיושב: להודות לשמך
===ליל יב===
*גמר: לך – צור יושב ברום זבולה
*תוכחה: אם חסדך
*פזמון לא: בלילי על משכבי
*פזמון לב: שארית יוסף
*תחנה: [[ה' דאבה רוחי]]
*מיושב: [[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
===ליל יג===
*גמר: הולכי דרך לא טוב
*פזמון לג: ישורון קם
*מסתג'אב: אנא זכרה
*תחנה: [[ה' ארכו שני]]
*מיושב: מרעיד פני צורו שחר
===ליל יד===
*גמר: לך – בוחן לבות יצורים
*פזמון לד: שוכן בחיק תרדמות
*פזמון לה: שובה שובב
*תחנה: [[ה' את מפעליך אזכור]]
*מיושב: מה נפלאת
===ליל טו===
*גמר: לך – שוכן עד לא יתם
*פזמון לו: אסירי עם
*פזמון לז: עצמה ירבה
*פזמון לח: טובך אל תצפון
*פזמון לט: יה שמע ממעונך
*פזמון מ: כל המיחלים
*תחנה: [[ה' דרוש רחומיך]]
*מיושב: מנוס אנחה
===[רחמין]===
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[עננו אבינו]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[דעני לעניי]]
*[[אתאנו לחלות פניך]]
*[[מרן דבשמיא]]
*[[מתרצה ברחמים]]
*[[שומר ישראל]]
*[[מחי ומסי]]
*[[קולי אל אלהים]]
*[[רחמים פשוטים|חיים שאלנו]]
*בקשה: [[אליך ה' נשאתי עיני]]
*[[הושיענו למען שמך]]
*[[אבינו מלכנו אבינו אתה]]
==ראש השנה==
===ליל א===
*פזמון מא: יחיד בקראי לך
*פזמון מב: לך תעטוף קהלה
*מסתג'אב: ובידך אומץ ועזרה
*תוכחה: הנשמה לך לבדך
*מקדמה למשפטיות: אכה כפי
*פזמון מג: יום זה מאז בחרתו
*מסתג'אב: כי ה' ברא עולמו
*פזמון מד: ימותי ומדת שני
*פזמון מה: יהי נועם על עם
*מקדמה למלכיות: אכון לחלות פני אל
*מסתג'אב: אמליך אל ראשון
*פזמון מו: קרוב לכל קוראיך
*פזמון מז: זמרו משכיל
*פזמון מח: מנומם בעת קומם
*פזמון מט: אל בית המלך
*מקדמה לזכרונות: נחמתי על אשר אשמתי
*מסתג'אב: אזכיר יחוד שמך
*פזמון נ: יצרי ראשית צרי
*פזמון נא: ימי ילדות
*פזמון נב: אל דמי לכם
*מקדמה לשופרות: אל כנד כונס
*מסתג'אב: לאדיר נורא תהלות
*פזמון נג: [[המלך ה']]
*פזמון נד: קול שופר
*פזמון נה: [[אנא בקראנו]]

===ליל ב===
*פזמון נו: יחיד בקראי לך
*פזמון נז: לך אערוך תפלה
*תוכחה: ביום למשפט אקרא
*מקדמה למשפטיות: אלהי רעיוני העירוני
*מסתג'אב: [[יחיד לבקש רצונך]]
*פזמון נח: צדק ומשפט
*מקדמה למלכיות: אתיתי ירא ונדמע
*פזמון נט: ה' הוא שמך
*פזמון ס: יום לריב
*מסתג'אב: שוכן עד מאז
*פזמון סא: לפני המלך
*מסתג'אב: מפיל אני תחנתי
*מקדמה לזכרונות: שוחר טוב
*פזמון סב: אלהי תהלתי
*מסתג'אב: אזכיר קצות נוראות
*פזמון סג: זכור נא אלהינו
*מקדמה לשופרות: קחו עמכם דברים
*פזמון סד: [[ה' בקול שופר]]
*מסתג'אב: אל שוכן ברום מעוני
*פזמון סה: משמר הציבו
*מסתג'אב: יושבים בארצות מוני
*פזמון סו: מי כמכה באלים ה' רם ונשא

==ליל שבת בין ר&quot;ה ליו&quot;כ==
*פזמון סז: יה הפלא חסדיך
*מסתג'אב: מעשיך אין ערוך
*פזמון סח: עמדי יחידתי
*מסתג'אב: [[ברכי אצולה]]
*מסתג'אב: אאמיר אאדיר
*תוכחה: אברך אל אשר יעד
*פזמון סט: שירו ילדי אמוני
*פזמון ע: ה' מה נעמת
*פזמון עא: בכל הארץ יחזון
*פזמון עב: אמונתך יודיעו
*פזמון עג: יום להיטיב
*מסתג'אב: בך אומץ חושלים
*מסתג'אב: ה' אחד שלא ישנה
*פזמון עד: לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*פזמון עה: משכנות מבטחים
*מסתג'אב: נוטה שפריר עליה
*פזמון עו: בה' אלהיכם
*מסתג'אב: שיר יתנו עם קודש
*פזמון עז: הקשיבה לקול שועי
*פזמון עח: מרום וקדוש
*פזמון עט: לובשי סות אימים
==יום כיפור==
===ערבית===
*פזמון פ: אנא ה' רחמיך יראו
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*פזמון פא: ישתחוו להדרת קודש
*פזמון פב: ה' אדונינו – ה' אל נמצא
*מסתג'אב: אריד בשיחי
*מסתג'אב: אתה אלהים לבדך
*אנשי אמונה אבדו
*תמהנו מרעות
*גמר (לחטאנו): שדי אשר חסדו אחכה
*גמר (לשמע): אשנסה מותני
*גמר (לברוך): אשתחוה מול אולם
*גמר (לה' הוא האלהים): [[אראלי מעלה]]
*גמר (לה' מלך): בטרם שחקים וארקים
*גמר: וחוסה על ישראל עמך
*לקדושת שמך
*אלהינו שבשמים (אולי אחר)
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
===שחרית===
*רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]]
*רשות: אקום להודות לך
*מחרך: [[רעה בשבטך]]
*נשמת אסירי עוונות
*אופן: [[שנאנים שאננים]]
*מאורה: אעמוד במשמר
*סדר קדושה: [[אפודי שש]]
*סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]]
*[[וידוי הגדול לרבנו נסים]]
*מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|ארץ אשפיל]]
*פזמון פג: יערב לפניך
*מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בחן]]
*פזמון פד: [[יענה כבוד אבות]]
*מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]]
*פזמון פה: [[יום צדו צעדי]]
*קיקלר: ובכן למדני דתך – שעה זכרון דתי
*פזמון פו: יום צעקו
*גמר (לחטאנו): אומללנו בנפש אנושה
*גמר לשמע: אחד צורנו ברום גבוהיך
*גמר לברוך: ארומם למבין

===מוסף===
*סדר קדושה: [[במרומי ערץ]]
*סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]]
*[[היה עם פיפיות]]
*רשות לסדר העבודה: [[אערוך מדברי דתי]]
*סדר עבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]]
*שנת אורה שנת ברכה
*[[כאחלמה קבועה בעטרת]]
*אשרי עין: [[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
*[[לא אשים ולא אשם|לא אשם ולא אישים]]
*פזמון פח: שמם הר ציון
*גמר לחטאנו: אתודה היום
*גמר לשמע: אזמרה למפיק מאויי
*גמר לברוך: אהללה לדר בשמי זבולים
===מנחה===
*קדושה: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]
*מגן: שולמית יספה
*פזמון פט: יוספים שנית
*מחיה: שזופי פליטי
*פזמון צ: יום בדינך
*מסתג'אב: אנושים וענושים
*פזמון צא: ה' מה אדם
*פזמון צב: יום ערום אעמוד
*מגן: אשלש תפלות
*תוכחה: משמעך רהו
*פזמון צג: אמנם כי דברך
*תוכחה: אימות עלי נפלו
*תוכחה: יה שעה שופכי שיחה
*פזמון צד: מושכי עול
*פזמון צה: ממקדש הודך
*פזמון צו: כל מעשה ה'
*פזמון צז: ארחותיך למדני
*פזמון צח: לידך בני עולם
*פזמון צט: חרדים לבית תפלתם
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*פזמון ק: מתי רוחות עצובות
===נעילה===
*אמת בספרך
*מגן: אשל צדק
*פזמון קא: [[ידידיך מאמש]]</text>
      <sha1>cpi5c0riczgehe6f6pzb0crq5lzesp1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744945</id>
    <revision>
      <id>3101381</id>
      <parentid>3077087</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:17:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה ע&quot;פ המקור, הדקדוק והמקורות במקרא ובחז&quot;ל</comment>
      <origin>3101381</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11138" sha1="9fgcpx3qewt6s8eiei5wf7eo7ksxxob" xml:space="preserve">{{פיוט|
| שם= אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פיוטים על גזירות|פיוט של גזרות]]{{הערה|נתחבר על [[W:גזרות ת&quot;ח–ת&quot;ט|גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]] שהמחבר חיוה בבשרו.}}
| תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אל מלא רחמים|אל מלא רחמים]]
| מועד =
| מחבר = [[W:משה ירמיה הכהן|ר' משה ירמיה (כ&quot;ץ) הכהן]] מ[[W:נארול|נארול]]
| מיוחס ל =
| שנה = 
| חי בשנים = 
| אקרוסטיכון = אני משה הכהן
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-3796}}
| מנהגים = נתקבל בקהילת מץ (בה כיהן הרב נארול בכס הרבנות) לאמרו לפני {{צ|[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]}} בשבת שלפני שבועות (שווארץ שבת) ובשבת שלפני תשעה באב (שבת חזון).
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אני משה הכהן'''}}

{{סי|אֵ}}ל מָלֵא רַחֲמִים חוֹפֵף בְּכַנְפֵי יוֹנָה {{ש}}
בְּאֶבְרָתוֹ יָסֵךְ נֶגְבָּה וְצָפוֹנָה {{ש}}
הַמְצִיא מְנוּחָה נְכוֹנָה {{ש}}
בַּמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה לַתִּיכוֹנָה

{{סי|נִ}}שְׁמַת עַמְּךָ מִנִּי בֶטֶן עֲמוּסִים {{ש}}
גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסִים {{ש}}
נָתַתָּ אוֹתָם נִבְזִים שְׁפָלִים וּמְאוּסִים {{ש}}
עַד מָתַי תֵּת קֹדֶשׁ וְצָבָא רְמוּסִים

{{סי|יְ}}הוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים חֲלָלִים {{ש}}
בְּיוֹם הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִים {{ש}}
עַל מֵאֲנָם קַחַת מוּסַר הֲבָלִים {{ש}}
הָיוּ לִשְׂרֵפַת אֵשׁ יִמּוֹטוּ עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים

{{סי|מִ}}נְּשָׁרִים קַלּוּ וּמֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ {{ש}}
עֵת לַייָ תּוֹרָתְךָ לֹא הֵפֵרוּ {{ש}}
מִדְבָּרָם נָאוֶה הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ {{ש}}
לְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק אִישׁ מֵרָעָה הִשָּׁמֵרוּ

{{סי|שֹׁ}}מֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו {{ש}}
בּוֹ נִדְבַּק יֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו {{ש}}
עַל שְׁמִירַת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו {{ש}}
נִתַּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ וְאֶת עָשִׁיר בְּמוֹתָיו

{{סי|הֵ}}ן הַיּוֹם נַקְרִיב אֶת קׇרְבַּן נַפְשֵׁנוּ {{ש}}
חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד אֱלֹהֵינוּ {{ש}}
יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד זֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ יְיָ צִדְקֵנוּ {{ש}}
יְיָ שֹׁפְטֵנוּ יְיָ מְחֹקְקֵנוּ יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ

{{סי|הָ}}יְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ גָּלוּי לְכׇל הָעַמִּים {{ש}}
עָצְמוּ לִי אַלְמְנֹתָיו מֵחוֹל יַמִּים {{ש}}
שָׁפְכוּ דָמָם עַל הַנְּהָרֹת עַל הַיְאֹרִים וְעַל הָאֲגַמִּים {{ש}}
יָקָר דָּמוֹ בְּעֵינֶיךָ כִּקְטֹרֶת סַמִּים

{{סי|כִּ}}י מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ אֶת הַנְּתָחִים {{ש}}
כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַנֶּאֱנָקִים וְהַנֶּאֱנָחִים {{ש}}
זֶבַח מִשְׁפָּחָה לָהֶם וַיִּזְבְּחוּ לַייָ זְבָחִים {{ש}}
יְיָ זִכְרְךָ לְדוֹר וָדוֹר לְנֵצַח נְצָחִים

{{סי|הַ}}מְחַכִּים לַמָּוֶת וַיַּחְפְּרֻהוּ מִמַּטְמוֹנִים {{ש}}
רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל חֲכָמִים וּנְבוֹנִים {{ש}}
אָנוּ לְיָהּ וּלְיָהּ עֵינֵינוּ שׁוֹנִים {{ש}}
וַיָּמוּתוּ עַל קְדֻשַּׁת אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים

{{סי|נַ}}עֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת וַאֲחָזַנִי פַּלָּצוֹת {{ש}}
אֵיךְ תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כׇּל חוּצוֹת {{ש}}
וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע קֹדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת {{ש}}
וּמִקְדְּשֵׁי מְעַט כְּאַבְנֵי גִר מְנֻפָּצוֹת

{{מודגש|פּוֹלִין}} הָעֲדִינָה הַקְּדוּמָה לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה {{ש}}
לְמִיּוֹם סוּר אֶפְרַיִם מֵעַל יְהוּדָה {{ש}}
חָתוּם תּוֹרָה בְּלִמּוּדָהּ {{ש}}
וְעַתָּה גֹּלָה וְסוּרָה שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה

לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כׇל הָעֲדָרִים {{ש}}
עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים יוֹם לִבְנוֹת גְּדֵרִים {{ש}}
נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ וַיִדְּרוּ נְדָרִים {{ש}}
לְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט בְּשִׁשָּׁה סְדָרִים

וְהָאִידְנָא כֻּלּוֹ תַּנּוֹיֵי בְּנִזָּקִין {{ש}}
מַאן דְּתָנֵי מַצִּיקִין וּמַאן דְּתָנֵי מַסִּיקִין {{ש}}
עַל הַזְּוָעוֹת וְעַל הַזִּיקִין {{ש}}
לֹא הָיוּ גוֹמְרִין כְּוָתִיקִין

מָה אֲעִידֵךְ וּמָה אַדַמֶּה לָּךְ אֶרֶץ פּוֹלִין {{ש}}
יְגַעְתֶּם בְּאֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִים וּבְפֶּרֶק כֵּיצַד צוֹלִין {{ש}}
שְׁנִיתֶם בְּאֵלּוּ הֵן הַנֶּחֱנָקִין וּבְפֶרֶק תּוֹלִין {{ש}}
בְּפֶרֶק אֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין וּבְפֶרֶק אֵלּוּ הֵן הַגּוֹלִין

מַאן תָּנֵי לָן סִפְרָא סִפְרֵי וְתוֹסֶפְתָּא {{ש}}
חֲבַל עַל דְאָבְדִין בָּטְלוּ דַּיָּנֵי וְקָמוּ גַזְרַפְתָּא {{ש}}
חוֹבְטִין אֶת הָעָם בְּמַקְלוֹת וּמָחוּ לְהוּ בְּמַרְזַפְתָּא {{ש}}
וְקָטְלוּ מִנָּן מַלְכָּא וְרוֹפִילָא וְאַלְקַפְתָּא

נָכְסוּ אַבָּא לְפוּם בְּרָא וּבְרָא לְפוּם אַבָּא {{ש}}
בַּהֲדֵי הוּצָא לָקֵי כַּרְבָּא {{ש}}
וַי דְּחָסְרוּ יִשְׂרָאֵל גַּבְרָא רַבָּא {{ש}}
כׇּל דַּהֲוָה בְּאַשְׁכַּבְתַּיְהוּ מְזֻמָּן לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא

מַאן יָלִיף לָן עֻקְצִין קִנִּין וּפִתְחֵי נִדּוֹת {{ש}}
וְיֵדַע לְמִשְׁקַל וּלְמִטְרַח בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת {{ש}}
וּמְפָרֵשׁ לְכׇל חֲלָלֵי דְעָלְמָא בְּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידוֹת {{ש}}
מִתְּהוֹם אַרְעָא וְעַד רוּם רָקִיעַ שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת

אַיֵּה מְעוֹן אֲרָיוֹת חַכְמֵי הַיְשִׁיבוֹת {{ש}}
אַיֵּה בֵּית נָדִיב יָקוּם עַל נְדִיבוֹת {{ש}}
אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל גֹּדֵר גָּדֵר מְשׁוֹבֵב נְתִיבוֹת {{ש}}
אַיֵּה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם וְדִבְרֵי רִיבוֹת

מִי יָעִיר לָנוּ אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים {{ש}}
מִי יַעֲלֶה לָנוּ הַשָּׁמַיְמָה לְהָבִין סוֹד עֲקֻדִּים נְקֻדִּים {{ש}}
וְדָתָא נֶפְקַת וְחַכִּימַיָּא מִתְקַטְּלִין זֶרַע הַיְּהוּדִים {{ש}}
חֶרֶב לַייָ הֻדַּשְׁנָה מֵחֶלֶב מִדַּם פָּרִים וְעַתֻּדִים

מִי יְבִינֵנוּ תּוֹסְפוֹת רַבּוֹתֵינוּ הַצׇּרְפָתִים {{ש}}
אֵשׁ נִשְּׂקָה בְיַעֲקֹב מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן בְּאֶפְרָתִים {{ש}}
עוֹלָל מִחוּץ בַּחוּרִים מֵרְחֹבוֹת נִכְרָתִים {{ש}}
אֵין גְּדָיִים אֵין תְּיָשִׁים אֵין בָּקָר בָּרְפָתִים

מִי יִדְרֹשׁ לָנוּ הַתּוֹרָה בְּמֵ&quot;ם טֵי&quot;ת פָּנִים {{ש}}
בְּהוֹלִיךְ כֹּהֲנִים שׁוֹלָל וַיְסַלֵּף אֵתָנִים {{ש}}
אֵין עוֹד חׇכְמָה כְּהֵימָן אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים {{ש}}
בְּהִלָּקַח אֲרוֹן אֱלֹהִים חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָרַבָּנִים

חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ וְאַל תִּתְּנֵנוּ בִּידֵי אַכְזָרִים {{ש}}
לְבֹשׁ בִּגְדֵי נָקָם וְנֶפֶשׁ חֲלָלִים מְצֻיָּרִים {{ש}}
אֲשֶׁר הֶעֱרוּ לַמָּוֶת נַפְשָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים לַייָ פָּרִים {{ש}}
קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים {{ש}}
נִשְׁמָתָם צְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֲשֶׁר שָׁם יְקַנְּנוּ צִפֳּרִים {{ש}}
פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפּוֹת תְּמָרִים {{ש}}
בְּחֶלְקַת מְחוֹקֵק סָפוּן בְּהַר הָעֲבָרִים {{ש}}
עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים {{ש}}
קוֹיֵי יְיָ יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים {{ש}}
אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃{{ממס|תהלים נא כא}} {{ש}}
{{הור|אב הרחמים}}
{{סוף}}

==הערה==
[[קטגוריה:פיוטי אל מלא רחמים]]
[[קטגוריה:פיוטים על גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]]
[[קטגוריה:פיוטי שבת חזון]]
[[קטגוריה:פיוטי שבתות ספירת העומר]]
[[קטגוריה:מנהג מץ]]</text>
      <sha1>9fgcpx3qewt6s8eiei5wf7eo7ksxxob</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/אראגון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744960</id>
    <revision>
      <id>3101411</id>
      <parentid>3081318</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:59:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/אראגון]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/אראגון]]</comment>
      <origin>3081318</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6840" sha1="33gpvfju1c4v4lgdmccdlqfp6bnpu33" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|
מקורות: 
* 'מחזור של ראש השנה ויום הכפורים למנהג קהלות הקדש אשר היו מקדם במלכות ארגון', שלוניקי, דפוס שונצינו רפ&quot;ט
* 'בית תפילה: מחזור לראש השנה ויום הכפורים למנהג ק&quot;ק אראגון', שלוניקי תקס&quot;ד
* פיוטים המופיעים רק בדפוס רפ&quot;ט מסומנים ברקע אפור. פיוטים המופיעים רק בדפוס תקס&quot;ד מסומנים בכוכבית.
}}

==ראש השנה==

===ערבית יום א'===

{{רקע אפור}}
* פזמון: [[אחות קטנה]]
{{סוף}}

===שחרית יום א'===

* בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]]
{{רקע אפור}}
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
{{סוף}}
* נשמת: נשמת ישורון יום זה
* קדיש: [[ידי רשים|ידי רשים נחלשים]]
* זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
* מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]]
* פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]]
* מסתגאב: מלך שדי השוכן
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עוז שם ה']]
* פזמון: יה מלאך שמך בקרבו
* מסתגאב: אזכיר קצות הנוראות
* כרוג': ישראל להשית חלקם בחיים
* משלש: [[אתה כוננת מישרים/משלש|למשפט כונן כסאו]]
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* מסתגאב: לאדיר נורא תהלות
* פזמון: אדירי ישורון יברכו בקול
* סלוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]]
* [[היום תאמצנו]]
*פזמון לפני תקיעת שופר: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]*
*שיר לפני התקיעות: [[אם ישבו כסאות במרום]]*
* פזמון לאחר תקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]

===שחרית יום ב'===

* בקשה: [[שמע קולי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* נשמת: [[נשמת ידידי עליון]]
* קדיש: [[יה שמך ארוממך]]
{{רקע אפור}}
* זולת: שב מן הפסילים
{{סוף}}
* מגן: אדר היקר העיר מזבוליו
* פזמון: יום לריב תעמוד
* מסתגאב: מחסי לשחר פניך קמתי
* כרוג': יושע וישיב
* מחיה: יונת אלם מזת האור
* פזמון: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* מסתגאב: אמיץ גוזר ומקים
* כרוג': ייראה ויוקשב
* משלש: צמח צדיק אצפצף קורותיו
* פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* מסתגאב: אל איום ונורא מכין הרים בגבורה
* פזמון: מלאכי צבא מעלה
* סלוק: לך יאתה יקר תפארת המלוכה
* פזמון לתקיעת שופר: [[עת שערי רצון להפתח]] 
* פזמון לאחר תקיעת שופר: [[קול שופר הדרור]]

==יום כיפור==

===ערבית===
*[[לך אלי תשוקתי]]*
* בקשה: [[שמע קולי]]
* תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
* פזמון: [[ירצה עם אביון]]
{{רקע אפור}}
* מסתגאב: זועק בקראו גרונו נחר
{{סוף}}
* פזמון: [[משתחוים להדרת קודש]]
*[[אשמנו מכל עם]]*
*[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]*
===שחרית===

* לברוך שאמר: [[ברוך אשר אשש]]
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: אשכימה שחר
* נשמת: נשמת ישראל כולם
*[[שנאנים שאננים]]*
* רשות למגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]]
* מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]]
* פזמון: [[יענה בבור אבות]]
* כרוג': שמע לחש
* מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]]
* פזמון: [[יום צדו צעדי]]
* כרוג': שלום לרוב
* משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם יושב]]
* פזמון: יום צעקו שבים
* סילוק: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/סילוק|ה' אל אדיר]]
* תוכחה: [[שוממתי ברב יגוני]]
* סליחה: אשתחוה אפים ארצה
* פזמון: [[יצו האל לדל שואל]]
* [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
* [[היום תאמצנו]]

===מוסף===

* מגן: [[שולמית יספה שועה ותיישר/מגן|שולמית יספה]]
* פזמון: [[יוספים שנית]]
* כרוג': [[שולמית יספה שועה ותיישר/מגן#כרוג'|שמך להלל]]
* מחיה: ציצת חבצלת
* פזמון: אלהים מה טובו
* כרוג': שתחפץ לקבץ
* משלש: תמימי אורח
* סילוק: אאמיר אאדיר אפודת
* [[אוחילה לאל]]
* רשות לעבודה: [[אבואה ברשיון מחוללי]]
* עבודה: [[אלהים אל בך יצדקו צדוק]]
* מה נהדר: [[באפוד חושן נקבעת]]
* אשרי עין: [[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
* [[ובכן היה לאין]]
* [[אין לנו לא שבח להשתבח]]
* [[תאיר אורנו]]
* תוכחה: [[מה יתרון לאדם]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו]]
* פזמון: [[יה איום]]
* וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]]
* [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
* [[היום תאמצנו]]

===מנחה===

* מגן: שלישית שוקדת
* כרוג': שחותי לפניך
* מחיה: יונה מצפצפת
* כרוג': ישע ועוז
* משלש: צפרתי משחר
* פזמון: היום יודע
* סילוק: את אומץ אמונתך
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* סליחה: [[תמהנו מרעות]]
* פזמון: יה אשר אשפוך לפניו
* וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]]
* [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
* [[היום תאמצנו]]

===נעילה===
*[[אל נורא עלילה]]*
* מגן: ברביעית עורכת
* כרוג': יושיעם ויחתום
* מחיה: במקהל מצעד
* כרוג': ישעך ועוזך
* משלש: יחידים קדמו
* סילוק: ארשת שפתי
* תוכחה: [[מצעק מעלות השחר|מצעק מעלות שחר]]
* סליחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
{{רקע אפור}}
* פזמון: [[אל נורא עלילה]]
{{סוף}}
*[[אל תעש עמנו כלה]]*
* [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]
* [[היום תאמצנו]]</text>
      <sha1>33gpvfju1c4v4lgdmccdlqfp6bnpu33</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/אפ&quot;ם</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1745019</id>
    <revision>
      <id>3101460</id>
      <parentid>3083271</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:28:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>אני לא רואה מה פה לא גמור. (אם טעיתי, והלוח עוד לא מושלם, מוזמנים לשחזר)</comment>
      <origin>3101460</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14953" sha1="kn6cubcwwl8q9t2amy33b8qqkgt9mrm" xml:space="preserve">{{הור2|מחזור [[W:יהדות אסטי#נוסח אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)|אפ&quot;ם (אסטיג'יאנו)]], ענף של [[W:נוסח צרפת|מנהג צרפת]]. נהג בימים נוראים בקהילות [[W:אסטי|אסטי]], פוסאנו ו[[W:מונקאלוו|מונקאלוו]] אשר במחוז [[W:פיימונטה|פיימונטה]] בצפון-מערב [[W:איטליה|איטליה]] עד תחילת המאה ה-20, אבל לא ראה אור הדפוס. בשאר ימות השנה השתמשו קהילות אלו בנוסח האשכנזים באיטליה.}}
==ראש השנה==
===מעריב ליל א'===
*מערבית: [[אמוני נכונים|אמוני נבונים]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום א'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אזור גבורה]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]]
*מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]]
*משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[את חיל יום פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]]
*[[אגן הסהר#באתי לחלותך ברשיון|באתי לחלותך ברשיון]]
*[[את חיל יום פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]]
*[[מלך עליון אל דר במרום]]
*[[אדירי איומה]]
*[[לאל עורך דין]]
*סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]]
*קדושה:
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל סקרת|אז מאז כל מפעל סקרת]]
**[[אז מאז כל מפעל סקרת#אז מאז כל מפעל הכנת|אז מאז כל מפעל הכנת]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום א'===
====קרובה====
*רשות: [[אסתופף באולמך]]
*מגן: [[אופד מאז#מגן|אופד מאז]]
*מחיה: [[אופד מאז#מחיה|תפן במכון]]
*משלש: [[אופד מאז#משלש|אף אורח משפטיך]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*קיקלר: [[אופד מאז#אומץ אדירי כל חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אלהי צורי אייחדו]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]:
**[[אנסיכה מלכי#אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]]
**[[אנסיכה מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]]
**[[אנסיכה מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]]
*[[היום תאמצנו]]
===מעריב ליל ב'===
*מערבית: [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (רק ב' בתים ראשונים)
===שחרית יום ב'===
====יוצר====
* יוצר: [[מלך אמון מאמרך]]
* אופן: [[כבודו אהל כהיום]]
====קרובה====
*רשות: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#רשות|אתיתי לחננך]]
*מגן: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מגן|אמרתך צרופה]]
*מחיה: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מחיה|תמים פעלך]]
*משלש: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#משלש|שולחתי במלאכות]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
* [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#אדר והוד|אדר והוד]]
* [[יראים מבקשי פניך]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#אתן לפועלי צדק|אתן לפועלי צדק]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]] (כותרות בלבד)
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#מלך עליון|מלך עליון אמיץ המנושא]]
*[[אוירי ערץ]]
*[[לאל סודר דין]]
*סילוק: [[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#סילוק|אשר מי יעשה]]
*קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש אש אוכלה אש]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
===מוסף יום ב'===
*רשות: [[איככה אוכל פני להרים]]
*מגן: [[אגן הסהר#מגן|אגן הסהר]]
*מחיה: [[אגן הסהר#מחיה|תחבושת אילפת]]
*משלש: [[אגן הסהר#משלש|ברוח נשברה]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אגן הסהר#איום תמים דעים|אים תמים דעים]]
*[[אז אמרתי הנה באתי]]
*[[אגן הסהר#אסלד לקורא הדורות|אסלד לקורא הדורות]]
*[[מלך עליון ארתכי תרשישים]]
*[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#כל שנאני שחק|כל שנאני שחק]]
*[[אתה בקרבנו מלך]]
*סילוק: [[ונתנה תוקף]]
*[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|קדושה]]:
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#וחיות אשר הנה|וחיות אשר הנה]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#ועמך תלואים בתשובה|ועמך תלואים]]
**[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא#תהלות כבודך|תהלות כבודך]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]:
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#מלכויות|אהללה אלהי]]
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#זכרונות|אפחד במעשי]]
**[[אהללה אלהי אשירה עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]]
*[[היום תאמצנו]]
==יום כיפור==
===ערבית===
;סליחות
*פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים]]
*[[אמנם אנחנו חטאנו]]
* פזמון: [[משתחוים להדרת קודש|ישראל משתחוים להדרת קודש]]
* פזמון: [[ירצה עם אביון]]
*[[בליל כפור ועשור]]
* פזמון: [[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]]
* פזמון: [[דלתיך הלילה]]
* עקידה: [[אמונים בני מאמינים]]
* ה' שמעה: [[ה' שמעה תפילת הלילה]]
* זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
*חטאנו: [[אותך אדרוש]]
*[[אתה מבין]]
*[[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
*[[אל רחום שמך]]
*[[עננו אבינו]]
*[[מי שענה לאברהם אבינו]]

===שחרית===
====יוצר====
* יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]
* אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]]
====קרובה====
* רשות: [[אמצת עשור#רשות|אימיך נשאתי]]
* מגן: [[אמצת עשור#מגן|אמצת עשור]]
* מחיה: [[אמצת עשור#מחיה|תאות נפש]]
* משולש: [[אמצת עשור#משולש|איחדת יום זה]]
* [[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
* [[אמצת עשור#מורה חטאים|מורה חטאים]]
* [[אמצת עשור#אדר יקר אלי|אדר יקר אלי]]
* [[אמצת עשור#אנא אלהים חיים|אנא אלהים חיים]]
* [[אמצת עשור#אך אתים|אך אתים]]
* [[אמצת עשור#אמרו לאלהים|אמרו לאלהים - ארך אפים וגדל כח]]
* [[אמצת עשור#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו - אין מי בשחק]]
* [[אמצת עשור#אשר אומץ תהלתך|אשר אומץ תהלתך באילי שחק]]
* [[אמצת עשור#על ישראל אמונתו|על ישראל אמונתו]]
* [[אמצת עשור#אפסי ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]]
* [[אמצת עשור#מי כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]]
* [[אמצת עשור#אין כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]]
* [[האדרת והאמונה]]
* [[אמצת עשור#רוממו אדיר ונורא|רוממו אדיר ונורא]]
* [[אמצת עשור#רוממו אל מלך נאמן|רוממו אל מלך נאמן]]
* [[אמצת עשור#נאמירך באימה|נאמירך באימה]]
* [[אמצת עשור#אמונתך בעליונים|אמונתך בעליונים]]
* [[אמצת עשור#הנקדש באלפי אלפים|הנקדש באלפי אלפים]]
* [[אמצת עשור#אילי שחק|אילי שחק חצובי להבים]]
* [[אמצת עשור#אין מספר לגדודי צבא חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]]
* סילוק: [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]]
* קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש אש אוכלה אש]]
* [[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
* [[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[האדיר בשמי עליות|האדיר בשמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, רק עד 'לך', בלי 'הגוים')
* [[ויאתיו כל לעבדך]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות|לרשימת הסליחות לשחרית, מוסף ומנחה של יום כפור כמנהג האשכנזים באיטליה ראו [[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים#מנהג אשכנז המערבי 2|כאן]]}}
* וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
===מוסף===
* רשות: [[ארעד ואפחד]]
*מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק איומה]]
*מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים הוחס]]
*משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]]
*[[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]]
*[[שושן עמק#אנא אזון|אנא אזון שועת חינון]]
*[[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו - אדיר בויעודו]]
*[[שושן עמק#אשר אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]]
*[[שושן עמק#אמיצי שחקים|אמיצי שחקים ממעל]]
*[[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]]
*סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]]
*[[אל ברוב עצות תכן את רוח|קדושה]]: 
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אל ברוב עצות|אל ברוב עצות תיכן את רוח]]
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#תמיד תתלונן בידך|תמיד תתלונן בידך כל נפש]]
**[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, מ'יאתה' עד'חכמי')
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*סדר עבודה: 
**רשות: [[אתן תהלה לאל המהולל]]
** [[אתה כוננת עולם ברב חסד]]
**[[שנת אורה שנת ברכה שנת גאולה]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות}}
*וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
*[[היום תאמצנו]]

===מנחה===
*מגן: [[איתן הכיר אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]]
*מחיה: [[איתן הכיר אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]]
*משלש: [[איתן הכיר אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אפאר למלכי בקודש]]
*[[אודך בקול ערב#אל אדיר רב חילו|אל אדיר רב חילו]]
*סילוק: [[כי רכובו בערבות]]
*קדושה: [[וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש#אחד קדוש|אחד קדוש]]
*[[חמול על מעשיך|כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
* [[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים, 'ובכל' ו'מאין כמוך')
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
* סליחות: כמו שכתוב במחזור{{הערה|שם=סליחות}}
*וידוי: [[אתה מבין]]
* [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] (נוסח יותר קצר ממנהגי אשכנז)
===נעילה===
*מגן: [[אשל צדק#מגן|אשל צדק]]
*מחיה: [[אשל צדק#מחיה|אהובת נוער]]
*משלש: [[ברביעית עורכת#משלש|יחידים קדמו]]
*[[אתה הוא אלהינו בשמים ובארץ]]
*[[אשל צדק#אל אל יקוו|אל אל יקוו]]
*סילוק: [[אמת בספרך בראת עולמך]]
*קדושה: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]]
*[[כי מקדישיך]]
*[[וכל מאמינים|האוחז ביד]]
*[[ויאתיו כל לעבדך]]
*[[היה עם פיפיות]]
*[[אוחילה לאל]]
*[[אז לפנות ערב]]
*[[אבן מעמסה]]
* ה' שמעה: [[ה' שמעה תפילת הנעילה]]
*פזמונים (כמו מנהג האשכנזים באיטליה):
** [[אדני שמעה אדני סלחה]]
** [[לך ה' הצדקה תלבושת]]
** [[חננו יי חננו]]
** [[כי הנה כחומר]]
** [[רועה ישראל האזינה]]
** [[מלאכי רחמים]]
** [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
** [[אם עוונינו ענו בנו]]
** [[אנקת מסלדיך]]
** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
** [[אזכרה אלהים ואהמיה]]
**כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול]]
*[[היום תאמצנו]]

==הערות==</text>
      <sha1>kn6cubcwwl8q9t2amy33b8qqkgt9mrm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/מחזור ויטרי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1754391</id>
    <revision>
      <id>3101447</id>
      <parentid>3085724</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:17:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור ויטרי]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/מחזור ויטרי]]</comment>
      <origin>3085724</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14225" sha1="21d2smgfcl0eoch4gb7b9fi639e9h6u" xml:space="preserve">==מחזור ויטרי==
(על פי מהד' הורוויץ, נירנברג תרפ״ג)
===חול===
* צג. [[תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי|רבון העולמים יהי רצון מלפניך]]
* צג. [[הבט משמים וראה]]
===שבת ויום טוב===
* זמירות לליל שבת:
** קנח. [[יקר יום שבת תגדיל]]
** קנט. [[כל מקדש שביעי]]
** קס. [[על אהבתך]]
* שחרית של שבת:
** קסא. [[אל אדון]]
* קדושה ליום טוב:
** קסד. [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]]
* רשויות למתרגם הפטרת יו&quot;ט:
** קסז. [[אסב רשות מכולכון]]
** קסח. נצחן קרביא ומרי מלכיא
** קסט. אתא ודוגמא בריבותא וקדושתך בריבבתא
** קע. אילו פומי וכל נימי
** קעא. אוגר מתורגמנא בעי הרמנא
** קעב. אי יממיא ומיא כי מילנין
** קעג. ארו שותא בלא רשותא
** קעד. [[יציב פתגם]]
** קעה. שדי עובדוהי מהחוויי סגיין
** קעו. שפר ישפר מלכי קדם מרי דיכי
** קעז. אלהא מקמא בעינא רשותא
** קעט. אלימו כען דמינכון כזיז
** קפז. יהודון כל נשמי למריה
** קפט. ייתון בני עממין למשאל
** קפא. אתעבדנא קלן ואפריה
* למוסף של יום טוב:
** קצב. [[כתר לאדון נכתיר]]
** קצב. [[היום תאמצנו]]
* זמירות ליום שבת:
** קצד. [[ברוך ה' יום יום]]
** קצה. [[דרור יקרא#נוסח מחזור ויטרי|דרור יקרא]]
** קצו. [[דרור יקרא#דלה שובב|דלה שובב]]
** קצז. [[כי אשמרה שבת]]
** קצח. [[אשיר במישרים]]
===הבדלות===
* רג. [[אליהו הנביא#נוסח מחזור ויטרי|אליהו הנביא]]
* רג. [[איש חסיד]]
* רה. [[המבדיל בין קודש לחול]], [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
* רו. [[במוצאי יום מנוחה]]
* רז. [[במוצאי יום מכובד]]
* רח. [[אדיר איום ונורא#נוסח מחזור ויטרי|אדיר איום ונורא]]
* רט. [[ה' חזקי אשר ארחם]]
* רי. [[נביא מנביאכם]]
* ריא. [[יושב צל עליון]]
* ריב. [[שעה שיח קהל עניה]]
* ריג. [[בגלות בארץ נכריה]]
* ריד. [[סוערה עניה]]
* רטו. [[צאן אובדות בגלות להו]]
* רטז. [[חדש ששוני]]
* ריז. [[אותותינו התמהמהו]]
* ריח. [[שיר אענה]]
* ריט. [[יד ושם חיש חדשם]]
* רכ. [[הנה כעב טל בציה]]
* רכא. [[שוכן מרום אליך קויתי]]
* רכב. [[במוצאי יום קודש]]
* רכג. [[צור יריח בבשורה]]
* רכד. [[אמר ה' ליעקב#נוסח מחזור ויטרי|אל תיראי תולעת יעקב]]
* רכה. [[אל אשר טוב גמלנו]]

===פורים===
* רמח. [[אשר הניא]]
* רמט. [[יום שקם שבט]]
* רנ. [[ארור המן#ארור המן אשר ביקש לאבדי|ארור המן אשר בקש לאבדי]]
* רנא. [[יום שאת ויתר]]
* רנג. [[מושיע ומגן לבו חוסים]]
* רנד. [[קוראי מגילה]]
* רנה. [[יונה בחגוי סלע נחבאה]]

===פסח===
(בין סימן רפד לסימן רפה)
* קא. [[יצלצלו חובבים]]
* קז. איזול משה
===שבועות===
* פיוטי תרגום:
** רצז. יציב אבעה קדם קודשא
** רצז. אלי יונה בראש שורה במרה
** רצח. [[אפילו כל נימי]]
** שא. אציתו למימרי
** שב. [[פיוטי דברות#ארעא רקדא|ארעא רקדא]]
** שג. חנניה מישאל ועזריה
** שג. מישך שדרך ועבד נגו
** שד. אמין שיתין לרומא
** שה. אריא וגנבי
** שו. אמר משה נבייא
** שז. ארקא ורקיע
** שח. אמר יצחק לאברהם אבוהי
** שט. איתגבר בחיליה
** שי. יוסף תקיף יצריה
** שיא. אוי מאן דאיתתא

===יום כיפור===
* שנב. [[אתה מבין]]
===סוכות===
* הושענות:
** שפו. [[הושענא למענך אלהינו]]
** שפו. [[למען אהבת קדומים]]
** שפז. [[למענך אל אחד ואין שני]]
** שפח. [[אנא אזון שועת מיחלים]]
** שפט. [[אהל שכנת באדם]]
** שצ. [[אום בלי קשר אסורה]]
** שצא. [[כהושעת אלים]]
** שצב. [[כהושעת אב המון]]
** שצג. [[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]]
** שצד. [[כהושעת יהודה ואפרים]]
** שצה. [[למען אדם אשר בכף נוצר]]
** שצו. [[למען אב נצטוה]]
** שצז. [[אלהי אברהם מאויבי עז]]
** שצח. [[למען אב הנוסה בעשרה]]
** שצט. [[אביר ישראל]]
** ת. [[למענך אל עוטה אורות]]
** תא. [[למען אסף להחיות]]
** תב. [[כהושעת ישע לזכרון]]
** תג. [[אל נא תעינו כשה אובד]]
** תד. [[למען תמים בדורותיו]]
** תה. [[תענה אמונים]]
** תו. [[אנא רחום אל תפן לרשענו#נוסח צרפת|אנא רחום אל תפן לרשענו]]
** תז. [[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון]]
** תח. [[אנא אנקת אסירי הבן]]
** תט. [[אומץ ישעך בא]]

===שמחת תורה===
* להוצאת ס&quot;ת:
** תיא. [[אוהבי ה' זרע עבדיו]]
** תיב. [[ידידי אל עדת לאומו]]
** תיד. [[אלהי הרוחות הושיעה נא|אל אלהי הרוחות הושיעה נא]]
* לקריאת התורה:
** תטו. [[מרשות האל הגדול]]
** תטז. [[מושך חסד ליודעיו]]
** תיז. [[מרשות אלהי האלהים]]
** תיח. [[מקדים וראש לקוראים]]
* לאחר הקריאות:
** תיט. [[אשר בגלל אבות]]
** תכ. [[לא קם נביא]]
** תכא. [[התקבצו מלאכים]]
** תכב. [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]]
** תכב2. [[אגיל ואשמח בשמחת תורה]]
** תכג. [[אשריך הר העברים]]
===פיוטי מעריב===
* רשויות למעריבים:
** תל. [[עם אשר יה ברך]]
** תלא. [[יחדיו לב נשלם]]
** תלב. [[מתי יעקב תפארון]]
** תלג. [[ידכם שאו משאת]]
** תלד. [[אשיר בהוד נועם]]
** תלה. [[אמרו לאלהים עם אחריו נוהים]]
** תלו. [[שירו לה' בחורי וזקני]]
** תלז. [[שיר ושבח עירכו]]
** תלח. [[שירו לאל נועם]]
** תלט. [[יחדיו בשיר מעלות]]
** תמ. [[אור עט אדרת]]
** תמא. [[אראה לפני אלהים ברנני]]
** תמב. [[יעירוני בשמך רעיוני]]
** תמג. [[אחי שאו משאת]]
** תמד. [[יאתה שדי לך]]
** תמה. [[אהבו את ה']]
* מעריבים:
** תמו. [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]]
** תמו. [[אזכרה שנות עולמים]]
** תמו. [[אומר אף אני]]
** תמז. [[ליל שמורים אור ישראל]]
** תמח. [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]]
** תמט. [[אמת שבת לאות בנים אהובים]]
** תנ. [[ויושע ה' אבן ישראל]]
** תנא. [[ויושע ה' אום למושעות]]
** תנב. [[וירד אביר יעקב]]
** תנג. [[ימות עולמים שנים קדמוניות]]
** תנד. [[אנכי אחת דיבר בקדשו]]
** תנה. [[אמוני נכונים]]
** תנו. [[מלך אמיץ כח רב עלילה]]
** תנז. [[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]]
** תנח. [[אל אלהים ה' כמקראו]]
** תנט. [[אל אלהים ה' כמקראו#ביכור|אזכרה נגינתי לילות וימים]]
** תס. [[יושבי קצוות יראו]]
** תסא. [[ימים מקדם אזכרה]]
** תסב. [[אלהים דבר בקול ערב]]
** תסג. [[יספת ה' לגוי נכבדת]]
** תסד. [[אעניד לך תפארה והלל]]
** תסה. [[ליל שיכורים]]

===פיוטי שבת שלחופה===
* יוצרות:
** תעח. [[איחד שם שוכן תרשישים]]
** תעט. [[אקדמה בתודה וזמרה]]
** תפ. [[ארוסת אמונתו]]
** תפא. [[מלוא כל הארץ כבוד מלכותו]]
** תפב. [[אמהות עת נכבשה]]
* קריאת התורה:
** תפג. [[הכל הבו (לשבת חתן)]]
** תפד. [[מרשות שוכן עד]]
** תפה. [[אלהים ה' האל גואל]]
** תפו. [[יברך ה' חתן וכלה]]
** תפז. [[יה בשר שר צבאיך]]
** תפח. [[יושב ימין חתן]]
** תפט. [[אקרא לאיש נדיב]]
* שירים:
** תצ. [[ישמח חתן בכלה]]
** תצא. [[שיר וברכה אערכה]]
** תצא. [[יבטלו תורתם בעלי אסופה]]
** תצב. [[יחיד וזולתו עזרי מאין]]
* ברכת המזון:
** תצג-תצו. [[אספרה שמו לאחי]]
** תצז. [[אות מבראשית הוכתרה]]

===לברית מילה===
* תקז. [[שירו לה' הודו לו]]

==קונטרס הפיוטים==
(על פי מהד' בראדי, ברלין תרנ&quot;ד)
===לברכו (1)===
*א. [[אמרו לאלהים עם אחריו נוהים]]
*ב. [[שירו לה' בחורי וזקני]]
*ג. [[שירו לאל נועם]]
*ד. [[אור עט אדרת]]
*ה. [[עם אשר יה ברך]]
*ו. [[בשירים ובתהלות]]
*ז. [[שאי עין יחידתי]]
*ח. [[שאלוני סעיפי התמהים]]
*ט. [[אחי שאו משאת]]
===לאל אדון===
*י. [[אשישת שלוחתו]]
*יא. [[אל אדון על כל המעשים אמר ויהי]]
*יב. [[אל אדון אמיתו צינה וכידון]]
*יג. [[אל אדון על כל פעלים]]

===אופנים===
*יד. [[יקר אדון הנפלאות]]
*טו. [[יחדו נא כל איש]]
*טז. [[שלשו קדוש עונים ברום עבות]]
*יז. [[יבשו אלי וספו אלי]]
*יח. [[שלשו קדוש וכשרפים שמו קדשו]]
*יט. [[יקדישון היום שלוש]]
*כ. [[יקירים אדירים]]
*כא. [[יה בפי קדושים]]
*כב. [[מחנות עליונים]]
*כג. [[כבודו אות ברבואות]]
*כד. [[יום הודו וכבודו]]
*כה. [[יחו לשון חזות אישון]]
*כו. […] יחד לאל אחד
*כז. [[יה יושב בכס זבולו]]
*כח. [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]]
*כט. [[אופני הוד ושרפי להבה]]
*ל. [[ידודון ידודון כל חיילי קרטון]]
*לא. [[אשנבי שחקים]]
*לב. [[יאתה שדי לך]]
*לג. [[אשא דעי אל אל רועי]]
*לד. […] יעריצון ריבי ריבבן
*לה. [[אשיר שיר לאל אשר]]
*לו. [[יחיד ערץ]]
===מאורות===
*לז. [[אמרות האל טהורות]]
*לח. [[ידך אל שנה]]
*לט. [[יזכרו פלאך]]
*מ. [[יעלת אהבים שמחי ורוני]]
*מא. [[חיל אזור נכשל בעול]]
*מב. [[אילה על דוד עגבה]]
*מג. [[ירוחם בך יתום]]
*מד. [[יריעות שלמה איך]]
*מה. [[אין בפי מילה]]
*מו. […] רחשי מעל אדמות
*מז. י[חי]דה ירודה ילדיכי
*מח. [[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי]]
*מט. [[אחרה עת פדותי]]
===אהבות (1)===
*נ. [[יקרה מיקר]]
*נא. [[יושב במעמק מצולה ומעמד]]
*נב. [[אלהי ימי שנותי כלו|ימי שנותי כלו]]
*נג. [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
*נד. [[יפו בעיני כל דרכיך]]
*נה. [[מה לאחותי כי חשבה]]
*נו. [[ירשו למצער אהוביך והתנכרו]]

===זולתות===
*נז. [[אם אויבי יאמרו רע לי]]
*נח. [[יודעי יגוני]]
*נט. [[אל לקחני לנחלה]]
*ס. [[אל מחוללם רואה כל נסתרות]]
===לנשמת===
*סא. [[נשמת אחוזים מעמים בחורים]]
*סב. [[אל חסדך אשכים ואצפור]]
*סג. [[הנני שלחוני לפניך קהלך]]
*סד. [[יודו לאל חי]]
*סה. [[נשמת ידידים נוצרים יום מרגעת]]
*סו. [[נשמת שבטי ישורון לישעך שואפים]]
*סז. [[ידועת אמונות דחי השקרים]]
*סח. [[שפל רוח]]
*סט. [[שכחי יגונך]]
*ע. [[אברך לך ברך ואקודה]]
*עא. [[מרעיד עמדתי]]
*עב. [[ידעתני בטרם תצרני]]
*עג. [[צמאה נפשי|לבי ובשרי ירננו אל חי]]
*עד. [[יגוני מר חכי]]
*עה. [[אתה גוחי מבטן]]
*עו. [[יחידה שחרי בית אל וספיו]]
*עז. [[שחי לאל]]
*עח. [[אודה לאל חיי|אודה לאל חי]]
*עט. [[ששוני רב בך]]
*פ. [[בביתך בית תפלה]]
===לברכו (2)===
*פא. [[שפתי ישבחון ברנוני]]
*פב. [[שיר ושבח עירכו]]
*פג. [[יחדיו לב נשלם]]
*פד. [[אראה לפני אלהים ברנני]]
*פה. [[אשא ראשי אברך קדושי]]
*פו. [[אל דרכיו נועם]]
===לקדיש===
*פז. [[אלהי הרוחות לכל בשר אתה]]
*פח. [[שיר יחודש במקדש]]
*פט. [[שבעה שחקים לא יכלכלוך]]
*צ. [[יגדל כוחך ניב דל]]
*צא. [[יה שמך ארוממך]]
*צב. [[יחד קרבי תצהלינה]]
===לאילו פינו===
*צג. [[יה רעיון לבך]]
*צד. [[הנשיג ערוך שיר]]
*צה. [[ואילו שירה כים]]
*צו. [[ופיות כים שיר ממולאות]]
===למי ידמה לך===
*צז. [[יענו חכמי לב שואל]]
*צח. [[אשפוך שיחי לפני אל]]
===אהבות (2)===
*צט. [[יודעי הפיצוני ימי עוני]]
*ק. [[לחוצה באורך גלות משכלת]]
*קא. [[שביה בת ציון]]
*קב. [[יעלה נשואה בכנפי נשרים]]
*קג. [[אל בדתך האמרתנו]]
*קד. [[שתי פעמים מקוימים]]
*קה. [[שש מאות נקראות]]
*קו. […] ויפה על כל עלמות 
*קז. [[אבי איך בתך תתה]]</text>
      <sha1>21d2smgfcl0eoch4gb7b9fi639e9h6u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים/אשכנז/סליחות מקומיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1754557</id>
    <revision>
      <id>3101380</id>
      <parentid>3096914</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T19:59:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>אמנם לא סליחה, אבל נראה לי שלפחות בינתיים אפשר שתהיה כאן</comment>
      <origin>3101380</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47282" sha1="0w76k1k0cgolnugeavytjbhhe28j0vh" xml:space="preserve">== יום כיפור קטן ==

=== הסדר הנפוץ ===

* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]

=== מנהג מנטובה (מעירי שחר) ===

שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

== שובבי&quot;ם ת&quot;ת ==

=== מנהגים שונים ===

{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות כדלהלן.}}

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{הערה|על פי סדר סליחות מכל השנה, קרלסרוהה תקע&quot;ז.}} !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]{{הערה|למנהג ירושלים (נדפס ירושלים תרל&quot;ד) אומרים במקום סליחה זו את הסליחה [[אזעק אל אלהים קולי]], ואחריה את השלמונית [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]. בשנה פשוטה אומרים למנהג זה בשבוע פרשת משפטים את סדר הסליחות של תצוה.}}
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

=== מנהג מנטובה ===

{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.{{הערה|מקור: 'סדר נכון מסליחות ופיוטים' מנטובה תל&quot;ב.}}}}

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שחרית{{ש}}יום שני{{הערה|סליחות אלו נאמרו גם במנחה של א' אלול.}}
|
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|-
!מנחה{{ש}}יום שני
|
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי#פניך|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|-
!שחרית{{ש}}יום חמישי
|
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|-
!מנחה{{ש}}יום חמישי
|
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|}
=== מנהג פוזנא{{הערה|מקור: קונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ו}} ===

* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אנא ה' אלהי השמים|אנא אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]

== תענית חברה קדישא ==

{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא;{{הערה|היה נהוג בט&quot;ו כסלו. נדפס בסליחות כמנהג ליטא וילנא תרל&quot;ט ובמקורות רבים נוספים.}}{{ש}}ירושלים{{הערה|נהוג בז' אדר. נדפס ירושלים תרכ״ג ובספר 'דרך החיים'.}}
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*([[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחה זו לא נמצאת בכל הדפוסים, אבל נדפסה כאן בסליחות ליטא נובי דבור תקמ&quot;ה.}}
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא{{הערה|מקורות: סליחות לחברא קדישא גומלי חסד של אמת, מינסק תק&quot;ע; סידור ומחזור כל בו ח&quot;ג (ספרד), וילנא תרפ&quot;ג.}}
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*שלמונית: [[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*([[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחות אלו אינן מופיעות בסליחות לח&quot;ק מינסק תק&quot;ע, אבל הן מובאות בסדר כמנהג קצת קהילות שמובא בסידור כל בו.}}
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ו כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
!פוזנא{{הערה|על פי 'סדר ב' שמות' שנדפס בתוך 'סדר חברא קדישא ובקור חולים ד&quot;ק פאזען והמדינה', קרוטושין תרי&quot;ח.}}
|
*[[אין מי יקרא בצדק]]
*[[אליך ה' שועתי]]
*[[אנא אלהי השמים]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]])
*תחינה לבי&quot;ק: [[אנא אדון כל העולמים]]
*תחינה לבי&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! (פוזנא)-הורודנא{{הערה|זהו הסדר המצורף לסליחות כמנהג פוזנא-הורדנא שנדפסו בווילנא בשנת תרנ&quot;ט, וכן נדפס כקונטרס בפני עצמו בווילנא בשנת תער&quot;ב, ובשער כתוב: 'סליחות בעד חברא קדישא גמלות חסד של אמת (גחש&quot;א) כמנהג פוזנא הורדנא והגליל שאומרים בהן הסליחות האלה ביום החמישי שאחר בה&quot;ב בחודש מרחשון'. אולם נראה שבאמת לא היה זה מנהג פוזנא אלא מנהג הורדנא בלבד. סדר הסליחות כמנהג פוזנא ליום ב' של פרשת שמות מובא למעלה ושם צוין מקורו. יצוין שכבר בסליחות לשובבי&quot;ם ת&quot;ת שנדפסו בקונטרס של מנהג פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ו, משולבת הסליחה [[אנא אלהי השמים]] כ'סליחה של החברה', והיא אכן כלולה בסדר דלעיל. גם זמן התענית המצוין בשער של מהד' וילנא תער&quot;ב צריך בדיקה. }}
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! קראקא{{הערה|נדפס בשנת תק&quot;ע. בקהילה זו התענית הזו היתה נהוגה ביום ב' של פרשת שמות.}}
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! וינה תקמ&quot;ה{{הערה|סדר זה נדפס בוינה בשנה זו (עבור ט&quot;ו בכסלו), אך לא צוין בו היכן הוא נהוג.}}
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אדם איך יזכה]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט{{הערה|נדפס ואנדסבק תס&quot;ט. לט&quot;ו כסלו.}}
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט דמיין{{הערה|נדפס בשנת תנ&quot;ז ובשנת תפ&quot;ד. בקהילה זו התענית הזו היתה נהוגה ביום ב' של פרשת שמות.}}
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין{{הערה|על פי 'סדר ז' אדר לאנשי חברא קדישא בתוך עדת ישראל פה ברלין'. ע&quot;פ הסה&quot;ל נדפס בתר&quot;ס לערך.}}
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(תחינה אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים (תחינה)|אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]], אפען תקע&quot;ח, לערב ראש חודש אדר.}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

== ליל הושענא רבה ==

{{הור2|נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן.{{הערה|מקור: מחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה}}}}

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! מנהג ליטא
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* עקדה: [[אז בהר מור]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! מנהג פוזנא וגליציה{{ש}}(פולין?)
|
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
* [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
* [[אך במתח דין|אך במתח]]
* [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]
|}

== שומרים לבוקר ==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]

==כ' סיון==

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא{{הערה|ע&quot;פ לוח מנהגי קהילה זו שנדפס במחזור כל-בו.}}
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
5 הסליחות הבאות כבמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף (בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה){{הערה|סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.}}
|
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
| הורודנא{{הערה|סדר זה מופיע בסליחות מהד' וילנא תרנ&quot;ט. אף שהדבר לא צוין שם, יתכן שסליחות אלו נדפסו עבור בני הורודנא (הקרובה לווילנא), בעוד מנהג פוזנא היה שונה, כדלהלן. (אולם בעותק סליחות פוזנא-הורודנא נובי דבור תקס&quot;א הסרוק באתר הספריה הלאומית, נכתב בגליון סדר סליחות אחר בשם מנהג הורודנא.)}}
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח]]
* [[תחרות רוגז הניח]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
|-
|פוזנא{{הערה|נדפס בקונטרס מנהג של פוזנא תקנ&quot;ו. בסליחות כמנהג פוזנא מהד' קראטשין תר&quot;ה מופיע הסדר הנפוץ ולפניו בנפרד הסליחה [[שבתי בבית ה']] המופיעה כאן כחלק מהסדר. בכמה מהדורות אחרות נדפסה הסליחה הזו בלבד.}}
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לר' שעפטיל סגל
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר{{הערה|נדפס בפני עצמו, קראקא ת&quot;י, ושוב למברג תקנ&quot;ו.}}
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לבעל תוי&quot;ט
|-
| ליטא{{הערה|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך ונוסף לכמה מהדורות של הסליחות כמנהג ליטא.}}
|
* [[ישראל אין מלך]]
* [[אלהים באו גוים בקרב מחניך]]
* חטאנו: [[אלהים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל משכנותיך]]
* קינה: [[ציון אל ירפי ידיך]]
* קינה: [[ארים קול ילך כנחש]]
* קינה: [[ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה]]
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק{{הערה|סדר שתיקן הט&quot;ז, נדפס בספר ילקוט מנחם.}}
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח]]
* [[אמרתי נא אספרה]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

== תעניות מקומיות ==

{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות !! פרטים נוספים
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
* [[אנוסה לעזרה עדיך]]
* [[ארכו הימים ותלאה רבתה]]
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|בעקבות הסכנה שריחפה על יהודי העיר בשנת שפ&quot;א בזמן [[w:קרב ההר הלבן|קרב ההר הלבן]] (בזמן מלחמת שלושים השנים), והצלתם ממנה. חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר.
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|על הצלת יהודי העיר מידי פורעים בשנת תמ&quot;ח.
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|תענית בקהילת בהמיש ליפא (כיום צ'סקה ליפה) בשל פרעות שנערכו ביהודי עיר זו בשנת תק&quot;ה.
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: [[את ה' נודה בפינו]]
|בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת תנ&quot;ח בשעה שנפלה כיפת בית הכנסת.
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
|'תענית שריפה' בעקבות שרפה בעיר זו בשנת תע&quot;א. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז.
|-
|כ&quot;ט טבת||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|'תענית גירוש וורמייזא' על הגירוש בשנת שע&quot;ה (בתאריך חזרת היהודים אל העיר בשנת שע&quot;ו).
|-
|ב' אדר||פראג||
* [[אלה אזכרה ואשפכה]]
* שלמונית: [[תולעת יעקב אל תיראי]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה כי שמת בנפשנו מועקה]]
|על הצלת יהודי העיר במלחמה בשנת שע&quot;א. חיבר רבי [[מחבר:שלמה אפרים מלונטשיץ|שלמה אפרים מלונטשיץ]] (ה'כלי יקר').
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|על גזירות בעיר זו בשנת ק&quot;ט (ימי המגפה השחורה).
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|'תענית וינץ' לזכר היום שבו שבו יהודי העיר מן הגירוש בשנת שע&quot;ו. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז.
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]])
|
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרהא
|
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|על הצלת יהודי העיר מהיידמקים בשנת תקכ&quot;ח.
|-
| א' אייר
| קראקא (ועוד)
| 
* [[ממנו רחק מנחם]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
| על קדושי גומבין. הסליחה נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז. המידע על סדר הסליחות הופיע בפנקס הח&quot;ק בקראקא.{{הערה|ע&quot;פ פ' ה' וטשטיין, לתולדות גדולי ישראל}}
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|תענית בעקבות הטבח הראשון ביהודי העיר בשנת תתנ&quot;ו.
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|בעקבות שרפה בשנת תרי&quot;ט.
|-
|ערב ר&quot;ח סיון||פרעמישלא
|
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[אליך נשואות עינינו]]
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אתה הוא אלהי האלהים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*[[אל הר המור]]
|'קדוש סליחות' על ר' משה ב&quot;ר ישראל שנהרג בשנת ש&quot;צ בעקבות עלילה. את הסליחה &quot;אתה הוא אלהי האלהים&quot; חיבר [[w:שבתי סופר|ר' שבתי סופר]].
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
|בעקבות הטבח השני ביהודי העיר בשנת תתנ&quot;ו.
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
|בעקבות הטבח ביהודי העיר בשנת תתנ&quot;ו.
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* [[מי יודע ישוב]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|בעקבות 'גזרת פויקר' בשבועות רצ&quot;ח.
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|בעקבות גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק||
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|ייסדן הט&quot;ז בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת ת&quot;ח. הסדר נדפס בספר ילקוט מנחם, וילנא תרס&quot;ג
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]]
|
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[יום זה לנו לזכרון]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|בעקבות גזירה בפוזנא בשנת תי&quot;ו. הסדר נדפס בקונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ז
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (בתקופות מסוימות)
|סליחות אלו שנאמרו בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום בעקבות גירוש בשנת שע&quot;ד. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז.
|}

==סליחות על קדושים==
{{הור2|סליחות אלו נוספו על פי רוב אל סדרי הסליחות שבתפילות יום כיפור}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! הפיוט
! פרטים נוספים
|-
|
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]
|
על גזירות פראג. נדפסו בסליחות כמנהג בהמן. ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.
|-
| 
* [[אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי]]
|על קדושי גומבין. מסליחות פוזנא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[אלהים למדתני מנעורי]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בסליחות פולין דפו&quot;ר שס&quot;ג, ואחר כך בכמה מהד' של סליחות ליטא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[ממעמקים אקרא]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, בהוראת הלבוש, בכדי להיאמר במוסף יו&quot;כ בפוזנא.
|-
|
* [[אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך]]
| לר' נתן שפירא בעל 'מגלה עמוקות', על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א), למוסף יו&quot;כ.{{הערה|לפי הערה בקונטרס, נאמרו בקראקא גם בשמחת תורה ובחול המועד פסח ואחר הפסח.}} נדפסו שם שצ&quot;א.
|-
|
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
|סליחה ליו&quot;כ מאת רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל].}} נתחברה בעקבות מותם של שני קדושים בלובלין בשנת שצ&quot;ו וסכנת גירוש שאיימה על יהודי העיר עקב כך.
|-
| 
* [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]]
| בקשה לפני אב הרחמים בשבת חזון ובשבת לפני שבועות בק&quot;ק מץ. נדפסה לראשונה באמשטרדם תי&quot;ז.
|-
|
* [[אנא אדון העולמים פועל פעלת]]
|על קדושי ראזיניי (ת&quot;כ). נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים, פטרבורג תרנ&quot;ז-תרנ&quot;ח.
|}

==סליחות לעת צרה==

=== בזמן מגיפה ותחלואי ילדים{{הערה|הסליחות דלהלן מלוקטות ממקורות שונים. נועדו בדרך כלל לזמן מגיפת אבעבועות שחורות (&quot;באלטרן&quot;).}} ===

* [[אם אבות אכלו בוסר]]
* פזמון: [[מושל בעליונים אתה ידעת]]
* פזמון: [[אם בעוון פרקתי עול תורה]]{{הערה|מקור: סדר הסליחות של שובבי&quot;ם ת&quot;ת, ברין תקט&quot;ו.}}
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]

=== סליחות של רבי אליעזר אשכנזי{{הערה|מקורות: סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד}} ===

* בשעת המגפה:
** [[אלהים עליון גדול גבור ונורא]]
** פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]

* לרעב וליוקר המים:
** [[אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים]]
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה]]

* לשלום המלכות:
** [[אנא האל הנותן עוז ותעצומות]]
** פזמון: [[ה' בעזך ישמח מלך]]

* למצוא חן בעיני המלך:
** [[אל מלך יושב על כסא רם ונשא]]
** פזמון: [[מלך מלכים ה']]

=== סליחות לעצירת מגפה{{הערה|לרבי דוד אופנהיים. נדפסו בפראג תע&quot;ג. נדפסו מחדש בשנת תשפ&quot;ב ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד]}} ===

*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]

=== סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם{{הערה|נדפסה בפראג תס&quot;ח בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב.}} ===

* אתה זן מקרני ראמים

==הערות==</text>
      <sha1>0w76k1k0cgolnugeavytjbhhe28j0vh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101395</id>
      <parentid>3101380</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:54:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור אשכנז/סליחות מקומיות]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/אשכנז/סליחות מקומיות]]</comment>
      <origin>3101380</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47282" sha1="0w76k1k0cgolnugeavytjbhhe28j0vh" xml:space="preserve">== יום כיפור קטן ==

=== הסדר הנפוץ ===

* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]

=== מנהג מנטובה (מעירי שחר) ===

שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

== שובבי&quot;ם ת&quot;ת ==

=== מנהגים שונים ===

{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות כדלהלן.}}

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{הערה|על פי סדר סליחות מכל השנה, קרלסרוהה תקע&quot;ז.}} !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]{{הערה|למנהג ירושלים (נדפס ירושלים תרל&quot;ד) אומרים במקום סליחה זו את הסליחה [[אזעק אל אלהים קולי]], ואחריה את השלמונית [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]. בשנה פשוטה אומרים למנהג זה בשבוע פרשת משפטים את סדר הסליחות של תצוה.}}
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

=== מנהג מנטובה ===

{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.{{הערה|מקור: 'סדר נכון מסליחות ופיוטים' מנטובה תל&quot;ב.}}}}

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שחרית{{ש}}יום שני{{הערה|סליחות אלו נאמרו גם במנחה של א' אלול.}}
|
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|-
!מנחה{{ש}}יום שני
|
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי#פניך|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|-
!שחרית{{ש}}יום חמישי
|
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|-
!מנחה{{ש}}יום חמישי
|
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|}
=== מנהג פוזנא{{הערה|מקור: קונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ו}} ===

* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אנא ה' אלהי השמים|אנא אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]

== תענית חברה קדישא ==

{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא;{{הערה|היה נהוג בט&quot;ו כסלו. נדפס בסליחות כמנהג ליטא וילנא תרל&quot;ט ובמקורות רבים נוספים.}}{{ש}}ירושלים{{הערה|נהוג בז' אדר. נדפס ירושלים תרכ״ג ובספר 'דרך החיים'.}}
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*([[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחה זו לא נמצאת בכל הדפוסים, אבל נדפסה כאן בסליחות ליטא נובי דבור תקמ&quot;ה.}}
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא{{הערה|מקורות: סליחות לחברא קדישא גומלי חסד של אמת, מינסק תק&quot;ע; סידור ומחזור כל בו ח&quot;ג (ספרד), וילנא תרפ&quot;ג.}}
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*שלמונית: [[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*([[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחות אלו אינן מופיעות בסליחות לח&quot;ק מינסק תק&quot;ע, אבל הן מובאות בסדר כמנהג קצת קהילות שמובא בסידור כל בו.}}
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ו כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
!פוזנא{{הערה|על פי 'סדר ב' שמות' שנדפס בתוך 'סדר חברא קדישא ובקור חולים ד&quot;ק פאזען והמדינה', קרוטושין תרי&quot;ח.}}
|
*[[אין מי יקרא בצדק]]
*[[אליך ה' שועתי]]
*[[אנא אלהי השמים]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]])
*תחינה לבי&quot;ק: [[אנא אדון כל העולמים]]
*תחינה לבי&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! (פוזנא)-הורודנא{{הערה|זהו הסדר המצורף לסליחות כמנהג פוזנא-הורדנא שנדפסו בווילנא בשנת תרנ&quot;ט, וכן נדפס כקונטרס בפני עצמו בווילנא בשנת תער&quot;ב, ובשער כתוב: 'סליחות בעד חברא קדישא גמלות חסד של אמת (גחש&quot;א) כמנהג פוזנא הורדנא והגליל שאומרים בהן הסליחות האלה ביום החמישי שאחר בה&quot;ב בחודש מרחשון'. אולם נראה שבאמת לא היה זה מנהג פוזנא אלא מנהג הורדנא בלבד. סדר הסליחות כמנהג פוזנא ליום ב' של פרשת שמות מובא למעלה ושם צוין מקורו. יצוין שכבר בסליחות לשובבי&quot;ם ת&quot;ת שנדפסו בקונטרס של מנהג פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ו, משולבת הסליחה [[אנא אלהי השמים]] כ'סליחה של החברה', והיא אכן כלולה בסדר דלעיל. גם זמן התענית המצוין בשער של מהד' וילנא תער&quot;ב צריך בדיקה. }}
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! קראקא{{הערה|נדפס בשנת תק&quot;ע. בקהילה זו התענית הזו היתה נהוגה ביום ב' של פרשת שמות.}}
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! וינה תקמ&quot;ה{{הערה|סדר זה נדפס בוינה בשנה זו (עבור ט&quot;ו בכסלו), אך לא צוין בו היכן הוא נהוג.}}
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אדם איך יזכה]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט{{הערה|נדפס ואנדסבק תס&quot;ט. לט&quot;ו כסלו.}}
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט דמיין{{הערה|נדפס בשנת תנ&quot;ז ובשנת תפ&quot;ד. בקהילה זו התענית הזו היתה נהוגה ביום ב' של פרשת שמות.}}
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין{{הערה|על פי 'סדר ז' אדר לאנשי חברא קדישא בתוך עדת ישראל פה ברלין'. ע&quot;פ הסה&quot;ל נדפס בתר&quot;ס לערך.}}
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(תחינה אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים (תחינה)|אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]], אפען תקע&quot;ח, לערב ראש חודש אדר.}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

== ליל הושענא רבה ==

{{הור2|נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן.{{הערה|מקור: מחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה}}}}

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! מנהג ליטא
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* עקדה: [[אז בהר מור]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! מנהג פוזנא וגליציה{{ש}}(פולין?)
|
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
* [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
* [[אך במתח דין|אך במתח]]
* [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]
|}

== שומרים לבוקר ==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]

==כ' סיון==

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא{{הערה|ע&quot;פ לוח מנהגי קהילה זו שנדפס במחזור כל-בו.}}
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
5 הסליחות הבאות כבמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף (בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה){{הערה|סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.}}
|
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
| הורודנא{{הערה|סדר זה מופיע בסליחות מהד' וילנא תרנ&quot;ט. אף שהדבר לא צוין שם, יתכן שסליחות אלו נדפסו עבור בני הורודנא (הקרובה לווילנא), בעוד מנהג פוזנא היה שונה, כדלהלן. (אולם בעותק סליחות פוזנא-הורודנא נובי דבור תקס&quot;א הסרוק באתר הספריה הלאומית, נכתב בגליון סדר סליחות אחר בשם מנהג הורודנא.)}}
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח]]
* [[תחרות רוגז הניח]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
|-
|פוזנא{{הערה|נדפס בקונטרס מנהג של פוזנא תקנ&quot;ו. בסליחות כמנהג פוזנא מהד' קראטשין תר&quot;ה מופיע הסדר הנפוץ ולפניו בנפרד הסליחה [[שבתי בבית ה']] המופיעה כאן כחלק מהסדר. בכמה מהדורות אחרות נדפסה הסליחה הזו בלבד.}}
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לר' שעפטיל סגל
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר{{הערה|נדפס בפני עצמו, קראקא ת&quot;י, ושוב למברג תקנ&quot;ו.}}
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לבעל תוי&quot;ט
|-
| ליטא{{הערה|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך ונוסף לכמה מהדורות של הסליחות כמנהג ליטא.}}
|
* [[ישראל אין מלך]]
* [[אלהים באו גוים בקרב מחניך]]
* חטאנו: [[אלהים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל משכנותיך]]
* קינה: [[ציון אל ירפי ידיך]]
* קינה: [[ארים קול ילך כנחש]]
* קינה: [[ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה]]
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק{{הערה|סדר שתיקן הט&quot;ז, נדפס בספר ילקוט מנחם.}}
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח]]
* [[אמרתי נא אספרה]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

== תעניות מקומיות ==

{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות !! פרטים נוספים
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
* [[אנוסה לעזרה עדיך]]
* [[ארכו הימים ותלאה רבתה]]
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|בעקבות הסכנה שריחפה על יהודי העיר בשנת שפ&quot;א בזמן [[w:קרב ההר הלבן|קרב ההר הלבן]] (בזמן מלחמת שלושים השנים), והצלתם ממנה. חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר.
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|על הצלת יהודי העיר מידי פורעים בשנת תמ&quot;ח.
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|תענית בקהילת בהמיש ליפא (כיום צ'סקה ליפה) בשל פרעות שנערכו ביהודי עיר זו בשנת תק&quot;ה.
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: [[את ה' נודה בפינו]]
|בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת תנ&quot;ח בשעה שנפלה כיפת בית הכנסת.
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
|'תענית שריפה' בעקבות שרפה בעיר זו בשנת תע&quot;א. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז.
|-
|כ&quot;ט טבת||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|'תענית גירוש וורמייזא' על הגירוש בשנת שע&quot;ה (בתאריך חזרת היהודים אל העיר בשנת שע&quot;ו).
|-
|ב' אדר||פראג||
* [[אלה אזכרה ואשפכה]]
* שלמונית: [[תולעת יעקב אל תיראי]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה כי שמת בנפשנו מועקה]]
|על הצלת יהודי העיר במלחמה בשנת שע&quot;א. חיבר רבי [[מחבר:שלמה אפרים מלונטשיץ|שלמה אפרים מלונטשיץ]] (ה'כלי יקר').
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|על גזירות בעיר זו בשנת ק&quot;ט (ימי המגפה השחורה).
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|'תענית וינץ' לזכר היום שבו שבו יהודי העיר מן הגירוש בשנת שע&quot;ו. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז.
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]])
|
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרהא
|
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|על הצלת יהודי העיר מהיידמקים בשנת תקכ&quot;ח.
|-
| א' אייר
| קראקא (ועוד)
| 
* [[ממנו רחק מנחם]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
| על קדושי גומבין. הסליחה נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז. המידע על סדר הסליחות הופיע בפנקס הח&quot;ק בקראקא.{{הערה|ע&quot;פ פ' ה' וטשטיין, לתולדות גדולי ישראל}}
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|תענית בעקבות הטבח הראשון ביהודי העיר בשנת תתנ&quot;ו.
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|בעקבות שרפה בשנת תרי&quot;ט.
|-
|ערב ר&quot;ח סיון||פרעמישלא
|
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[אליך נשואות עינינו]]
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אתה הוא אלהי האלהים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*[[אל הר המור]]
|'קדוש סליחות' על ר' משה ב&quot;ר ישראל שנהרג בשנת ש&quot;צ בעקבות עלילה. את הסליחה &quot;אתה הוא אלהי האלהים&quot; חיבר [[w:שבתי סופר|ר' שבתי סופר]].
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
|בעקבות הטבח השני ביהודי העיר בשנת תתנ&quot;ו.
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
|בעקבות הטבח ביהודי העיר בשנת תתנ&quot;ו.
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* [[מי יודע ישוב]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|בעקבות 'גזרת פויקר' בשבועות רצ&quot;ח.
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|בעקבות גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק||
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|ייסדן הט&quot;ז בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת ת&quot;ח. הסדר נדפס בספר ילקוט מנחם, וילנא תרס&quot;ג
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]]
|
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[יום זה לנו לזכרון]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|בעקבות גזירה בפוזנא בשנת תי&quot;ו. הסדר נדפס בקונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ז
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (בתקופות מסוימות)
|סליחות אלו שנאמרו בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום בעקבות גירוש בשנת שע&quot;ד. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז.
|}

==סליחות על קדושים==
{{הור2|סליחות אלו נוספו על פי רוב אל סדרי הסליחות שבתפילות יום כיפור}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! הפיוט
! פרטים נוספים
|-
|
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]
|
על גזירות פראג. נדפסו בסליחות כמנהג בהמן. ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.
|-
| 
* [[אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי]]
|על קדושי גומבין. מסליחות פוזנא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[אלהים למדתני מנעורי]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בסליחות פולין דפו&quot;ר שס&quot;ג, ואחר כך בכמה מהד' של סליחות ליטא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[ממעמקים אקרא]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, בהוראת הלבוש, בכדי להיאמר במוסף יו&quot;כ בפוזנא.
|-
|
* [[אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך]]
| לר' נתן שפירא בעל 'מגלה עמוקות', על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א), למוסף יו&quot;כ.{{הערה|לפי הערה בקונטרס, נאמרו בקראקא גם בשמחת תורה ובחול המועד פסח ואחר הפסח.}} נדפסו שם שצ&quot;א.
|-
|
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
|סליחה ליו&quot;כ מאת רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל].}} נתחברה בעקבות מותם של שני קדושים בלובלין בשנת שצ&quot;ו וסכנת גירוש שאיימה על יהודי העיר עקב כך.
|-
| 
* [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]]
| בקשה לפני אב הרחמים בשבת חזון ובשבת לפני שבועות בק&quot;ק מץ. נדפסה לראשונה באמשטרדם תי&quot;ז.
|-
|
* [[אנא אדון העולמים פועל פעלת]]
|על קדושי ראזיניי (ת&quot;כ). נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים, פטרבורג תרנ&quot;ז-תרנ&quot;ח.
|}

==סליחות לעת צרה==

=== בזמן מגיפה ותחלואי ילדים{{הערה|הסליחות דלהלן מלוקטות ממקורות שונים. נועדו בדרך כלל לזמן מגיפת אבעבועות שחורות (&quot;באלטרן&quot;).}} ===

* [[אם אבות אכלו בוסר]]
* פזמון: [[מושל בעליונים אתה ידעת]]
* פזמון: [[אם בעוון פרקתי עול תורה]]{{הערה|מקור: סדר הסליחות של שובבי&quot;ם ת&quot;ת, ברין תקט&quot;ו.}}
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]

=== סליחות של רבי אליעזר אשכנזי{{הערה|מקורות: סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד}} ===

* בשעת המגפה:
** [[אלהים עליון גדול גבור ונורא]]
** פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]

* לרעב וליוקר המים:
** [[אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים]]
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה]]

* לשלום המלכות:
** [[אנא האל הנותן עוז ותעצומות]]
** פזמון: [[ה' בעזך ישמח מלך]]

* למצוא חן בעיני המלך:
** [[אל מלך יושב על כסא רם ונשא]]
** פזמון: [[מלך מלכים ה']]

=== סליחות לעצירת מגפה{{הערה|לרבי דוד אופנהיים. נדפסו בפראג תע&quot;ג. נדפסו מחדש בשנת תשפ&quot;ב ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד]}} ===

*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]

=== סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם{{הערה|נדפסה בפראג תס&quot;ח בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב.}} ===

* אתה זן מקרני ראמים

==הערות==</text>
      <sha1>0w76k1k0cgolnugeavytjbhhe28j0vh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101454</id>
      <parentid>3101395</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:21:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* מנהג פוזנא{{הערה|מקור: קונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ו}} */ למרות הכותרת בקונטרס של מנהג פוזנן, די ברור שאלו סליחות של ח&quot;ק ולא של שובבי&quot;ם (והן אכן כבר מופיעות בפסקה המתאימה!), פשוט בפוזנא נהגו לקיים תענית ח&quot;ק בפרשת שמות, ולכן הדפיסון בכותרת הזו.</comment>
      <origin>3101454</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="46879" sha1="ouql70620jqjwxat9aj3w4v0jsxju0d" xml:space="preserve">== יום כיפור קטן ==

=== הסדר הנפוץ ===

* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]

=== מנהג מנטובה (מעירי שחר) ===

שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

== שובבי&quot;ם ת&quot;ת ==

=== מנהגים שונים ===

{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות כדלהלן.}}

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{הערה|על פי סדר סליחות מכל השנה, קרלסרוהה תקע&quot;ז.}} !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]{{הערה|למנהג ירושלים (נדפס ירושלים תרל&quot;ד) אומרים במקום סליחה זו את הסליחה [[אזעק אל אלהים קולי]], ואחריה את השלמונית [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]. בשנה פשוטה אומרים למנהג זה בשבוע פרשת משפטים את סדר הסליחות של תצוה.}}
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

=== מנהג מנטובה ===

{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.{{הערה|מקור: 'סדר נכון מסליחות ופיוטים' מנטובה תל&quot;ב.}}}}

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שחרית{{ש}}יום שני{{הערה|סליחות אלו נאמרו גם במנחה של א' אלול.}}
|
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|-
!מנחה{{ש}}יום שני
|
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי#פניך|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|-
!שחרית{{ש}}יום חמישי
|
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|-
!מנחה{{ש}}יום חמישי
|
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|}
== תענית חברה קדישא ==

{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא;{{הערה|היה נהוג בט&quot;ו כסלו. נדפס בסליחות כמנהג ליטא וילנא תרל&quot;ט ובמקורות רבים נוספים.}}{{ש}}ירושלים{{הערה|נהוג בז' אדר. נדפס ירושלים תרכ״ג ובספר 'דרך החיים'.}}
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*([[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחה זו לא נמצאת בכל הדפוסים, אבל נדפסה כאן בסליחות ליטא נובי דבור תקמ&quot;ה.}}
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא{{הערה|מקורות: סליחות לחברא קדישא גומלי חסד של אמת, מינסק תק&quot;ע; סידור ומחזור כל בו ח&quot;ג (ספרד), וילנא תרפ&quot;ג.}}
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*שלמונית: [[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*([[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחות אלו אינן מופיעות בסליחות לח&quot;ק מינסק תק&quot;ע, אבל הן מובאות בסדר כמנהג קצת קהילות שמובא בסידור כל בו.}}
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ו כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
!פוזנא{{הערה|על פי 'סדר ב' שמות' שנדפס בתוך 'סדר חברא קדישא ובקור חולים ד&quot;ק פאזען והמדינה', קרוטושין תרי&quot;ח.}}
|
*[[אין מי יקרא בצדק]]
*[[אליך ה' שועתי]]
*[[אנא אלהי השמים]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]])
*תחינה לבי&quot;ק: [[אנא אדון כל העולמים]]
*תחינה לבי&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! (פוזנא)-הורודנא{{הערה|זהו הסדר המצורף לסליחות כמנהג פוזנא-הורדנא שנדפסו בווילנא בשנת תרנ&quot;ט, וכן נדפס כקונטרס בפני עצמו בווילנא בשנת תער&quot;ב, ובשער כתוב: 'סליחות בעד חברא קדישא גמלות חסד של אמת (גחש&quot;א) כמנהג פוזנא הורדנא והגליל שאומרים בהן הסליחות האלה ביום החמישי שאחר בה&quot;ב בחודש מרחשון'. אולם נראה שבאמת לא היה זה מנהג פוזנא אלא מנהג הורדנא בלבד. סדר הסליחות כמנהג פוזנא ליום ב' של פרשת שמות מובא למעלה ושם צוין מקורו. יצוין שכבר בסליחות לשובבי&quot;ם ת&quot;ת שנדפסו בקונטרס של מנהג פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ו, משולבת הסליחה [[אנא אלהי השמים]] כ'סליחה של החברה', והיא אכן כלולה בסדר דלעיל. גם זמן התענית המצוין בשער של מהד' וילנא תער&quot;ב צריך בדיקה. }}
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! קראקא{{הערה|נדפס בשנת תק&quot;ע. בקהילה זו התענית הזו היתה נהוגה ביום ב' של פרשת שמות.}}
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! וינה תקמ&quot;ה{{הערה|סדר זה נדפס בוינה בשנה זו (עבור ט&quot;ו בכסלו), אך לא צוין בו היכן הוא נהוג.}}
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אדם איך יזכה]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט{{הערה|נדפס ואנדסבק תס&quot;ט. לט&quot;ו כסלו.}}
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט דמיין{{הערה|נדפס בשנת תנ&quot;ז ובשנת תפ&quot;ד. בקהילה זו התענית הזו היתה נהוגה ביום ב' של פרשת שמות.}}
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין{{הערה|על פי 'סדר ז' אדר לאנשי חברא קדישא בתוך עדת ישראל פה ברלין'. ע&quot;פ הסה&quot;ל נדפס בתר&quot;ס לערך.}}
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(תחינה אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים (תחינה)|אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]], אפען תקע&quot;ח, לערב ראש חודש אדר.}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

== ליל הושענא רבה ==

{{הור2|נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן.{{הערה|מקור: מחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה}}}}

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! מנהג ליטא
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* עקדה: [[אז בהר מור]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! מנהג פוזנא וגליציה{{ש}}(פולין?)
|
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
* [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
* [[אך במתח דין|אך במתח]]
* [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]
|}

== שומרים לבוקר ==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]

==כ' סיון==

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא{{הערה|ע&quot;פ לוח מנהגי קהילה זו שנדפס במחזור כל-בו.}}
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
5 הסליחות הבאות כבמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף (בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה){{הערה|סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.}}
|
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
| הורודנא{{הערה|סדר זה מופיע בסליחות מהד' וילנא תרנ&quot;ט. אף שהדבר לא צוין שם, יתכן שסליחות אלו נדפסו עבור בני הורודנא (הקרובה לווילנא), בעוד מנהג פוזנא היה שונה, כדלהלן. (אולם בעותק סליחות פוזנא-הורודנא נובי דבור תקס&quot;א הסרוק באתר הספריה הלאומית, נכתב בגליון סדר סליחות אחר בשם מנהג הורודנא.)}}
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח]]
* [[תחרות רוגז הניח]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
|-
|פוזנא{{הערה|נדפס בקונטרס מנהג של פוזנא תקנ&quot;ו. בסליחות כמנהג פוזנא מהד' קראטשין תר&quot;ה מופיע הסדר הנפוץ ולפניו בנפרד הסליחה [[שבתי בבית ה']] המופיעה כאן כחלק מהסדר. בכמה מהדורות אחרות נדפסה הסליחה הזו בלבד.}}
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לר' שעפטיל סגל
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר{{הערה|נדפס בפני עצמו, קראקא ת&quot;י, ושוב למברג תקנ&quot;ו.}}
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לבעל תוי&quot;ט
|-
| ליטא{{הערה|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך ונוסף לכמה מהדורות של הסליחות כמנהג ליטא.}}
|
* [[ישראל אין מלך]]
* [[אלהים באו גוים בקרב מחניך]]
* חטאנו: [[אלהים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל משכנותיך]]
* קינה: [[ציון אל ירפי ידיך]]
* קינה: [[ארים קול ילך כנחש]]
* קינה: [[ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה]]
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק{{הערה|סדר שתיקן הט&quot;ז, נדפס בספר ילקוט מנחם.}}
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח]]
* [[אמרתי נא אספרה]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

== תעניות מקומיות ==

{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות !! פרטים נוספים
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
* [[אנוסה לעזרה עדיך]]
* [[ארכו הימים ותלאה רבתה]]
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|בעקבות הסכנה שריחפה על יהודי העיר בשנת שפ&quot;א בזמן [[w:קרב ההר הלבן|קרב ההר הלבן]] (בזמן מלחמת שלושים השנים), והצלתם ממנה. חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר.
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|על הצלת יהודי העיר מידי פורעים בשנת תמ&quot;ח.
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|תענית בקהילת בהמיש ליפא (כיום צ'סקה ליפה) בשל פרעות שנערכו ביהודי עיר זו בשנת תק&quot;ה.
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: [[את ה' נודה בפינו]]
|בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת תנ&quot;ח בשעה שנפלה כיפת בית הכנסת.
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
|'תענית שריפה' בעקבות שרפה בעיר זו בשנת תע&quot;א. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז.
|-
|כ&quot;ט טבת||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|'תענית גירוש וורמייזא' על הגירוש בשנת שע&quot;ה (בתאריך חזרת היהודים אל העיר בשנת שע&quot;ו).
|-
|ב' אדר||פראג||
* [[אלה אזכרה ואשפכה]]
* שלמונית: [[תולעת יעקב אל תיראי]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה כי שמת בנפשנו מועקה]]
|על הצלת יהודי העיר במלחמה בשנת שע&quot;א. חיבר רבי [[מחבר:שלמה אפרים מלונטשיץ|שלמה אפרים מלונטשיץ]] (ה'כלי יקר').
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|על גזירות בעיר זו בשנת ק&quot;ט (ימי המגפה השחורה).
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|'תענית וינץ' לזכר היום שבו שבו יהודי העיר מן הגירוש בשנת שע&quot;ו. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז.
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]])
|
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרהא
|
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|על הצלת יהודי העיר מהיידמקים בשנת תקכ&quot;ח.
|-
| א' אייר
| קראקא (ועוד)
| 
* [[ממנו רחק מנחם]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
| על קדושי גומבין. הסליחה נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז. המידע על סדר הסליחות הופיע בפנקס הח&quot;ק בקראקא.{{הערה|ע&quot;פ פ' ה' וטשטיין, לתולדות גדולי ישראל}}
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|תענית בעקבות הטבח הראשון ביהודי העיר בשנת תתנ&quot;ו.
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|בעקבות שרפה בשנת תרי&quot;ט.
|-
|ערב ר&quot;ח סיון||פרעמישלא
|
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[אליך נשואות עינינו]]
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אתה הוא אלהי האלהים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*[[אל הר המור]]
|'קדוש סליחות' על ר' משה ב&quot;ר ישראל שנהרג בשנת ש&quot;צ בעקבות עלילה. את הסליחה &quot;אתה הוא אלהי האלהים&quot; חיבר [[w:שבתי סופר|ר' שבתי סופר]].
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
|בעקבות הטבח השני ביהודי העיר בשנת תתנ&quot;ו.
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
|בעקבות הטבח ביהודי העיר בשנת תתנ&quot;ו.
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* [[מי יודע ישוב]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|בעקבות 'גזרת פויקר' בשבועות רצ&quot;ח.
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|בעקבות גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק||
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|ייסדן הט&quot;ז בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת ת&quot;ח. הסדר נדפס בספר ילקוט מנחם, וילנא תרס&quot;ג
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]]
|
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[יום זה לנו לזכרון]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|בעקבות גזירה בפוזנא בשנת תי&quot;ו. הסדר נדפס בקונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ז
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (בתקופות מסוימות)
|סליחות אלו שנאמרו בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום בעקבות גירוש בשנת שע&quot;ד. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז.
|}

==סליחות על קדושים==
{{הור2|סליחות אלו נוספו על פי רוב אל סדרי הסליחות שבתפילות יום כיפור}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! הפיוט
! פרטים נוספים
|-
|
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]
|
על גזירות פראג. נדפסו בסליחות כמנהג בהמן. ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.
|-
| 
* [[אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי]]
|על קדושי גומבין. מסליחות פוזנא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[אלהים למדתני מנעורי]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בסליחות פולין דפו&quot;ר שס&quot;ג, ואחר כך בכמה מהד' של סליחות ליטא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[ממעמקים אקרא]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, בהוראת הלבוש, בכדי להיאמר במוסף יו&quot;כ בפוזנא.
|-
|
* [[אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך]]
| לר' נתן שפירא בעל 'מגלה עמוקות', על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א), למוסף יו&quot;כ.{{הערה|לפי הערה בקונטרס, נאמרו בקראקא גם בשמחת תורה ובחול המועד פסח ואחר הפסח.}} נדפסו שם שצ&quot;א.
|-
|
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
|סליחה ליו&quot;כ מאת רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל].}} נתחברה בעקבות מותם של שני קדושים בלובלין בשנת שצ&quot;ו וסכנת גירוש שאיימה על יהודי העיר עקב כך.
|-
| 
* [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]]
| בקשה לפני אב הרחמים בשבת חזון ובשבת לפני שבועות בק&quot;ק מץ. נדפסה לראשונה באמשטרדם תי&quot;ז.
|-
|
* [[אנא אדון העולמים פועל פעלת]]
|על קדושי ראזיניי (ת&quot;כ). נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים, פטרבורג תרנ&quot;ז-תרנ&quot;ח.
|}

==סליחות לעת צרה==

=== בזמן מגיפה ותחלואי ילדים{{הערה|הסליחות דלהלן מלוקטות ממקורות שונים. נועדו בדרך כלל לזמן מגיפת אבעבועות שחורות (&quot;באלטרן&quot;).}} ===

* [[אם אבות אכלו בוסר]]
* פזמון: [[מושל בעליונים אתה ידעת]]
* פזמון: [[אם בעוון פרקתי עול תורה]]{{הערה|מקור: סדר הסליחות של שובבי&quot;ם ת&quot;ת, ברין תקט&quot;ו.}}
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]

=== סליחות של רבי אליעזר אשכנזי{{הערה|מקורות: סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד}} ===

* בשעת המגפה:
** [[אלהים עליון גדול גבור ונורא]]
** פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]

* לרעב וליוקר המים:
** [[אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים]]
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה]]

* לשלום המלכות:
** [[אנא האל הנותן עוז ותעצומות]]
** פזמון: [[ה' בעזך ישמח מלך]]

* למצוא חן בעיני המלך:
** [[אל מלך יושב על כסא רם ונשא]]
** פזמון: [[מלך מלכים ה']]

=== סליחות לעצירת מגפה{{הערה|לרבי דוד אופנהיים. נדפסו בפראג תע&quot;ג. נדפסו מחדש בשנת תשפ&quot;ב ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד]}} ===

*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]

=== סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם{{הערה|נדפסה בפראג תס&quot;ח בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב.}} ===

* אתה זן מקרני ראמים

==הערות==</text>
      <sha1>ouql70620jqjwxat9aj3w4v0jsxju0d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101463</id>
      <parentid>3101454</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T22:04:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* תענית חברה קדישא */</comment>
      <origin>3101463</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="47074" sha1="oakdmal7d5v0ritt7p8xm4zvjiqngp5" xml:space="preserve">== יום כיפור קטן ==

=== הסדר הנפוץ ===

* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]

=== מנהג מנטובה (מעירי שחר) ===

שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

== שובבי&quot;ם ת&quot;ת ==

=== מנהגים שונים ===

{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות כדלהלן.}}

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{הערה|על פי סדר סליחות מכל השנה, קרלסרוהה תקע&quot;ז.}} !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]{{הערה|למנהג ירושלים (נדפס ירושלים תרל&quot;ד) אומרים במקום סליחה זו את הסליחה [[אזעק אל אלהים קולי]], ואחריה את השלמונית [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]. בשנה פשוטה אומרים למנהג זה בשבוע פרשת משפטים את סדר הסליחות של תצוה.}}
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

=== מנהג מנטובה ===

{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.{{הערה|מקור: 'סדר נכון מסליחות ופיוטים' מנטובה תל&quot;ב.}}}}

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שחרית{{ש}}יום שני{{הערה|סליחות אלו נאמרו גם במנחה של א' אלול.}}
|
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|-
!מנחה{{ש}}יום שני
|
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי#פניך|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|-
!שחרית{{ש}}יום חמישי
|
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|-
!מנחה{{ש}}יום חמישי
|
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|}
== תענית חברה קדישא ==

{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא;{{הערה|היה נהוג בט&quot;ו כסלו. נדפס בסליחות כמנהג ליטא וילנא תרל&quot;ט ובמקורות רבים נוספים.}}{{ש}}ירושלים{{הערה|נהוג בז' אדר. נדפס ירושלים תרכ״ג ובספר 'דרך החיים'.}}
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*([[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחה זו לא נמצאת בכל הדפוסים, אבל נדפסה כאן בסליחות ליטא נובי דבור תקמ&quot;ה.}}
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא{{הערה|מקורות: סליחות לחברא קדישא גומלי חסד של אמת, מינסק תק&quot;ע; סידור ומחזור כל בו ח&quot;ג (ספרד), וילנא תרפ&quot;ג.}}
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*שלמונית: [[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*([[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחות אלו אינן מופיעות בסליחות לח&quot;ק מינסק תק&quot;ע, אבל הן מובאות בסדר כמנהג קצת קהילות שמובא בסידור כל בו.}}
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ו כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
!פוזנא{{הערה|על פי 'סדר ב' שמות' שנדפס בתוך 'סדר חברא קדישא ובקור חולים ד&quot;ק פאזען והמדינה', קרוטושין תרי&quot;ח. הסדר ללא התחינות נדפס גם בקונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ו תחת הכותרת &quot;סליחות לשובבי&quot;ם ת&quot;ת&quot;.}}
|
*[[אין מי יקרא בצדק]]
*[[אליך ה' שועתי]]
*[[אנא אלהי השמים]]
*[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]])
*תחינה לבי&quot;ק: [[אנא אדון כל העולמים]]
*תחינה לבי&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! (פוזנא)-הורודנא{{הערה|זהו הסדר המצורף לסליחות כמנהג פוזנא-הורדנא שנדפסו בווילנא בשנת תרנ&quot;ט, וכן נדפס כקונטרס בפני עצמו בווילנא בשנת תער&quot;ב, ובשער כתוב: 'סליחות בעד חברא קדישא גמלות חסד של אמת (גחש&quot;א) כמנהג פוזנא הורדנא והגליל שאומרים בהן הסליחות האלה ביום החמישי שאחר בה&quot;ב בחודש מרחשון'. אולם נראה שבאמת לא היה זה מנהג פוזנא אלא מנהג הורדנא בלבד. סדר הסליחות כמנהג פוזנא ליום ב' של פרשת שמות מובא למעלה ושם צוין מקורו. יצוין שכבר בסליחות לשובבי&quot;ם ת&quot;ת שנדפסו בקונטרס של מנהג פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ו, משולבת הסליחה [[אנא אלהי השמים]] כ'סליחה של החברה', והיא אכן כלולה בסדר דלעיל. גם זמן התענית המצוין בשער של מהד' וילנא תער&quot;ב צריך בדיקה. }}
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! קראקא{{הערה|נדפס בשנת תק&quot;ע. בקהילה זו התענית הזו היתה נהוגה ביום ב' של פרשת שמות.}}
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! וינה תקמ&quot;ה{{הערה|סדר זה נדפס בוינה בשנה זו (עבור ט&quot;ו בכסלו), אך לא צוין בו היכן הוא נהוג.}}
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אדם איך יזכה]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט{{הערה|נדפס ואנדסבק תס&quot;ט. לט&quot;ו כסלו.}}
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט דמיין{{הערה|נדפס בשנת תנ&quot;ז ובשנת תפ&quot;ד. בקהילה זו התענית הזו היתה נהוגה ביום ב' של פרשת שמות.}}
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין{{הערה|על פי 'סדר ז' אדר לאנשי חברא קדישא בתוך עדת ישראל פה ברלין'. ע&quot;פ הסה&quot;ל נדפס בתר&quot;ס לערך.}}
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(תחינה אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים (תחינה)|אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]], אפען תקע&quot;ח, לערב ראש חודש אדר.}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

== ליל הושענא רבה ==

{{הור2|נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן.{{הערה|מקור: מחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה}}}}

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! מנהג ליטא
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* עקדה: [[אז בהר מור]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! מנהג פוזנא וגליציה{{ש}}(פולין?)
|
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
* [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
* [[אך במתח דין|אך במתח]]
* [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]
|}

== שומרים לבוקר ==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]

==כ' סיון==

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא{{הערה|ע&quot;פ לוח מנהגי קהילה זו שנדפס במחזור כל-בו.}}
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
5 הסליחות הבאות כבמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף (בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה){{הערה|סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.}}
|
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
| הורודנא{{הערה|סדר זה מופיע בסליחות מהד' וילנא תרנ&quot;ט. אף שהדבר לא צוין שם, יתכן שסליחות אלו נדפסו עבור בני הורודנא (הקרובה לווילנא), בעוד מנהג פוזנא היה שונה, כדלהלן. (אולם בעותק סליחות פוזנא-הורודנא נובי דבור תקס&quot;א הסרוק באתר הספריה הלאומית, נכתב בגליון סדר סליחות אחר בשם מנהג הורודנא.)}}
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח]]
* [[תחרות רוגז הניח]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
|-
|פוזנא{{הערה|נדפס בקונטרס מנהג של פוזנא תקנ&quot;ו. בסליחות כמנהג פוזנא מהד' קראטשין תר&quot;ה מופיע הסדר הנפוץ ולפניו בנפרד הסליחה [[שבתי בבית ה']] המופיעה כאן כחלק מהסדר. בכמה מהדורות אחרות נדפסה הסליחה הזו בלבד.}}
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לר' שעפטיל סגל
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר{{הערה|נדפס בפני עצמו, קראקא ת&quot;י, ושוב למברג תקנ&quot;ו.}}
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לבעל תוי&quot;ט
|-
| ליטא{{הערה|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך ונוסף לכמה מהדורות של הסליחות כמנהג ליטא.}}
|
* [[ישראל אין מלך]]
* [[אלהים באו גוים בקרב מחניך]]
* חטאנו: [[אלהים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל משכנותיך]]
* קינה: [[ציון אל ירפי ידיך]]
* קינה: [[ארים קול ילך כנחש]]
* קינה: [[ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה]]
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק{{הערה|סדר שתיקן הט&quot;ז, נדפס בספר ילקוט מנחם.}}
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח]]
* [[אמרתי נא אספרה]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

== תעניות מקומיות ==

{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות !! פרטים נוספים
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
* [[אנוסה לעזרה עדיך]]
* [[ארכו הימים ותלאה רבתה]]
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|בעקבות הסכנה שריחפה על יהודי העיר בשנת שפ&quot;א בזמן [[w:קרב ההר הלבן|קרב ההר הלבן]] (בזמן מלחמת שלושים השנים), והצלתם ממנה. חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר.
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|על הצלת יהודי העיר מידי פורעים בשנת תמ&quot;ח.
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|תענית בקהילת בהמיש ליפא (כיום צ'סקה ליפה) בשל פרעות שנערכו ביהודי עיר זו בשנת תק&quot;ה.
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: [[את ה' נודה בפינו]]
|בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת תנ&quot;ח בשעה שנפלה כיפת בית הכנסת.
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
|'תענית שריפה' בעקבות שרפה בעיר זו בשנת תע&quot;א. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז.
|-
|כ&quot;ט טבת||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|'תענית גירוש וורמייזא' על הגירוש בשנת שע&quot;ה (בתאריך חזרת היהודים אל העיר בשנת שע&quot;ו).
|-
|ב' אדר||פראג||
* [[אלה אזכרה ואשפכה]]
* שלמונית: [[תולעת יעקב אל תיראי]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה כי שמת בנפשנו מועקה]]
|על הצלת יהודי העיר במלחמה בשנת שע&quot;א. חיבר רבי [[מחבר:שלמה אפרים מלונטשיץ|שלמה אפרים מלונטשיץ]] (ה'כלי יקר').
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|על גזירות בעיר זו בשנת ק&quot;ט (ימי המגפה השחורה).
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|'תענית וינץ' לזכר היום שבו שבו יהודי העיר מן הגירוש בשנת שע&quot;ו. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז.
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]])
|
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרהא
|
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|על הצלת יהודי העיר מהיידמקים בשנת תקכ&quot;ח.
|-
| א' אייר
| קראקא (ועוד)
| 
* [[ממנו רחק מנחם]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
| על קדושי גומבין. הסליחה נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז. המידע על סדר הסליחות הופיע בפנקס הח&quot;ק בקראקא.{{הערה|ע&quot;פ פ' ה' וטשטיין, לתולדות גדולי ישראל}}
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|תענית בעקבות הטבח הראשון ביהודי העיר בשנת תתנ&quot;ו.
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|בעקבות שרפה בשנת תרי&quot;ט.
|-
|ערב ר&quot;ח סיון||פרעמישלא
|
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[אליך נשואות עינינו]]
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אתה הוא אלהי האלהים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*[[אל הר המור]]
|'קדוש סליחות' על ר' משה ב&quot;ר ישראל שנהרג בשנת ש&quot;צ בעקבות עלילה. את הסליחה &quot;אתה הוא אלהי האלהים&quot; חיבר [[w:שבתי סופר|ר' שבתי סופר]].
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
|בעקבות הטבח השני ביהודי העיר בשנת תתנ&quot;ו.
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
|בעקבות הטבח ביהודי העיר בשנת תתנ&quot;ו.
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* [[מי יודע ישוב]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|בעקבות 'גזרת פויקר' בשבועות רצ&quot;ח.
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|בעקבות גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק||
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|ייסדן הט&quot;ז בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת ת&quot;ח. הסדר נדפס בספר ילקוט מנחם, וילנא תרס&quot;ג
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]]
|
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[יום זה לנו לזכרון]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|בעקבות גזירה בפוזנא בשנת תי&quot;ו. הסדר נדפס בקונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ז
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (בתקופות מסוימות)
|סליחות אלו שנאמרו בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום בעקבות גירוש בשנת שע&quot;ד. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז.
|}

==סליחות על קדושים==
{{הור2|סליחות אלו נוספו על פי רוב אל סדרי הסליחות שבתפילות יום כיפור}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! הפיוט
! פרטים נוספים
|-
|
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]
|
על גזירות פראג. נדפסו בסליחות כמנהג בהמן. ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.
|-
| 
* [[אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי]]
|על קדושי גומבין. מסליחות פוזנא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[אלהים למדתני מנעורי]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בסליחות פולין דפו&quot;ר שס&quot;ג, ואחר כך בכמה מהד' של סליחות ליטא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[ממעמקים אקרא]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, בהוראת הלבוש, בכדי להיאמר במוסף יו&quot;כ בפוזנא.
|-
|
* [[אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך]]
| לר' נתן שפירא בעל 'מגלה עמוקות', על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א), למוסף יו&quot;כ.{{הערה|לפי הערה בקונטרס, נאמרו בקראקא גם בשמחת תורה ובחול המועד פסח ואחר הפסח.}} נדפסו שם שצ&quot;א.
|-
|
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
|סליחה ליו&quot;כ מאת רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל].}} נתחברה בעקבות מותם של שני קדושים בלובלין בשנת שצ&quot;ו וסכנת גירוש שאיימה על יהודי העיר עקב כך.
|-
| 
* [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]]
| בקשה לפני אב הרחמים בשבת חזון ובשבת לפני שבועות בק&quot;ק מץ. נדפסה לראשונה באמשטרדם תי&quot;ז.
|-
|
* [[אנא אדון העולמים פועל פעלת]]
|על קדושי ראזיניי (ת&quot;כ). נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים, פטרבורג תרנ&quot;ז-תרנ&quot;ח.
|}

==סליחות לעת צרה==

=== בזמן מגיפה ותחלואי ילדים{{הערה|הסליחות דלהלן מלוקטות ממקורות שונים. נועדו בדרך כלל לזמן מגיפת אבעבועות שחורות (&quot;באלטרן&quot;).}} ===

* [[אם אבות אכלו בוסר]]
* פזמון: [[מושל בעליונים אתה ידעת]]
* פזמון: [[אם בעוון פרקתי עול תורה]]{{הערה|מקור: סדר הסליחות של שובבי&quot;ם ת&quot;ת, ברין תקט&quot;ו.}}
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]

=== סליחות של רבי אליעזר אשכנזי{{הערה|מקורות: סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד}} ===

* בשעת המגפה:
** [[אלהים עליון גדול גבור ונורא]]
** פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]

* לרעב וליוקר המים:
** [[אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים]]
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה]]

* לשלום המלכות:
** [[אנא האל הנותן עוז ותעצומות]]
** פזמון: [[ה' בעזך ישמח מלך]]

* למצוא חן בעיני המלך:
** [[אל מלך יושב על כסא רם ונשא]]
** פזמון: [[מלך מלכים ה']]

=== סליחות לעצירת מגפה{{הערה|לרבי דוד אופנהיים. נדפסו בפראג תע&quot;ג. נדפסו מחדש בשנת תשפ&quot;ב ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד]}} ===

*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]

=== סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם{{הערה|נדפסה בפראג תס&quot;ח בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב.}} ===

* אתה זן מקרני ראמים

==הערות==</text>
      <sha1>oakdmal7d5v0ritt7p8xm4zvjiqngp5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101464</id>
      <parentid>3101463</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T22:17:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3101464</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="46702" sha1="no2z406akq8jyf89oa2xt5seaoczzc0" xml:space="preserve">== יום כיפור קטן ==

=== הסדר הנפוץ ===

* [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]]
* [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]]
* [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]]
* פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]]
* (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ&quot;ז)
* [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]]
* [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]]

=== מנהג מנטובה (מעירי שחר) ===

שחרית:
* פתיחה: [[איך נפתח פה]]
*[[אנשי אמנה עברו]]
*[[אקרא בשמך]]
*עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]]
*פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
*במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]])

כשא&quot;א תחנון:
* [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]]
* [[ותיק וחסיד אתה]]
* [[שחר קמתי להודות]]
* [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]

מנחה:
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]]
*[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]]
* (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]])
* [[אבן הראשה]]
*עקדה: [[אמונים בני מאמינים]]
*פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]]
*חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]]
*לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]]
* [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

כשאין אומרים תחנון:
*[[אתה המאזין עתירה]]
*[[תתן אחרית לעמך]]
* [[תאמר למחות אשמינו]]
* [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]]
*[[אופל אלמנה תאיר]]
*פזמונים של הפיוטים
**[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]
**[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
**[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**[[כי הנה כחומר]]
**[[רועה ישראל האזינה]]
**[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]
*[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]]
* [[יקום יעקב כי קטן הוא]]

== שובבי&quot;ם ת&quot;ת ==

=== מנהגים שונים ===

{{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות כדלהלן.}}

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שבוע
! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{הערה|על פי סדר סליחות מכל השנה, קרלסרוהה תקע&quot;ז.}} !! נירנברג-פיורדא
|-
!שמות
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]
* [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]
* פזמון: [[מלאכי רחמים]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!וארא
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ישראל עמך]]
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בא
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!בשלח
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]]
* [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]]
* [[אטתי מטתי]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!יתרו
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איככה אפצה פה]]
* [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]]
* [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!משפטים
|
* [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]]
* [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אזעק אל אלהים קולי]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]
* [[אורך ואמיתך שלח]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תרומה
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]]
* [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|-
!תצוה
|
* [[אפפונו מים]]{{הערה|למנהג ירושלים (נדפס ירושלים תרל&quot;ד) אומרים במקום סליחה זו את הסליחה [[אזעק אל אלהים קולי]], ואחריה את השלמונית [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה]]. בשנה פשוטה אומרים למנהג זה בשבוע פרשת משפטים את סדר הסליחות של תצוה.}}
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אפפונו מים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']]
* [[אליך נשואות עינינו]]
* פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]]
|}

=== מנהג מנטובה ===

{{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק&quot;ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי&quot;ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.{{הערה|מקור: 'סדר נכון מסליחות ופיוטים' מנטובה תל&quot;ב.}}}}

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! שחרית{{ש}}יום שני{{הערה|סליחות אלו נאמרו גם במנחה של א' אלול.}}
|
*פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]]
*[[אדון בפקדך]]
*[[אדון דין אם ידוקדק]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
*חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|-
!מנחה{{ש}}יום שני
|
*פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]]
*[[אדון בשפטך]]
*[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]]
*פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]]
*חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי#פניך|פניך לנו האירה]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|-
!שחרית{{ש}}יום חמישי
|
*פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]]
*[[אל באפך פן תמעיט]]
*[[אקרא אל אלהים קולי]]
*פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]]
*חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|-
!מנחה{{ש}}יום חמישי
|
*פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]]
*[[אוילי המתעה]]
*[[שוממתי ברב יגוני]]
*פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]]
*חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]]
*[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]]
|}
== תענית חברה קדישא ==

{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
!קהילה
!סדר
|-
!ליטא;{{הערה|היה נהוג בט&quot;ו כסלו. נדפס בסליחות כמנהג ליטא וילנא תרל&quot;ט ובמקורות רבים נוספים.}}{{ש}}ירושלים{{הערה|נהוג בז' אדר. נדפס ירושלים תרכ״ג ובספר 'דרך החיים'.}}
|
*[[אנא השם הנכבד והנורא]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*([[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחה זו לא נמצאת בכל הדפוסים, אבל נדפסה כאן בסליחות ליטא נובי דבור תקמ&quot;ה.}}
*עקידה: [[אם אפס]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
*(תוספת לוידוי כבער&quot;ה)
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|- 
!קצת קהילות{{ש}}ליטא{{הערה|מקורות: סליחות לחברא קדישא גומלי חסד של אמת, מינסק תק&quot;ע; סידור ומחזור כל בו ח&quot;ג (ספרד), וילנא תרפ&quot;ג.}}
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*[[תנחם על עפר ואפר]]
*שלמונית: [[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]]
*([[אדם איך יזכה]]
*[[שוכני בתי חמר]]
*[[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחות אלו אינן מופיעות בסליחות לח&quot;ק מינסק תק&quot;ע, אבל הן מובאות בסדר כמנהג קצת קהילות שמובא בסידור כל בו.}}
*פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
!בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח&quot;ק כמנהג ליטא שאמרו בט&quot;ו כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ&quot;ז תשרי, נד' תרע&quot;ד ותרפ&quot;ט, והוא המובא כאן.}}
|
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]]
*[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
!פוזנא{{הערה|על פי 'סדר ב' שמות' שנדפס בתוך 'סדר חברא קדישא ובקור חולים ד&quot;ק פאזען והמדינה', קרוטושין תרי&quot;ח. הסדר ללא התחינות נדפס גם בקונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ו תחת הכותרת &quot;סליחות לשובבי&quot;ם ת&quot;ת&quot;.}}
|
*[[אין מי יקרא בצדק]]
*[[אליך ה' שועתי]]
*[[אנא אלהי השמים]]
*[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*עקדה: [[אל הר המור]]
*(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]])
*תחינה לבי&quot;ק: [[אנא אדון כל העולמים]]
*תחינה לבי&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! (פוזנא)-הורודנא{{הערה|זהו הסדר המצורף לסליחות כמנהג פוזנא-הורדנא שנדפסו בווילנא בשנת תרנ&quot;ט, וכן נדפס כקונטרס בפני עצמו בווילנא בשנת תער&quot;ב, ובשער כתוב: 'סליחות בעד חברא קדישא גמלות חסד של אמת (גחש&quot;א) כמנהג פוזנא הורדנא והגליל שאומרים בהן הסליחות האלה ביום החמישי שאחר בה&quot;ב בחודש מרחשון'. אולם נראה שבאמת לא היה זה מנהג פוזנא אלא מנהג הורדנא בלבד. סדר הסליחות כמנהג פוזנא ליום ב' של פרשת שמות מובא למעלה ושם צוינו מקורותיו. }}
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[שוממתי ברב יגוני]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[איככה אפצה פה]]
* [[שוכני בתי חמר]]
* [[אזכרה יום מותי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אז בהר מור]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! קראקא{{הערה|נדפס בשנת תק&quot;ע. בקהילה זו התענית הזו היתה נהוגה ביום ב' של פרשת שמות.}}
|
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אנשי אמנה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
! וינה תקמ&quot;ה{{הערה|סדר זה נדפס בוינה בשנה זו (עבור ט&quot;ו בכסלו), אך לא צוין בו היכן הוא נהוג.}}
|
*[[אנחנו בני החבורה]]
*שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]]
*[[אדם איך יזכה]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*עקידה: [[איתן למד דעת]]
*פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
*תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים הצור תמים]]
|-
! הלברשטאדט{{הערה|נדפס ואנדסבק תס&quot;ט. לט&quot;ו כסלו.}}
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* [[אנשי אמונה עברו]]
* [[אם אפס|אהל שכן]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש&quot;ע קודם כל דבר]]
* תחינה לביה&quot;ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]]
|-
! פרנקפורט דמיין{{הערה|נדפס בשנת תנ&quot;ז ובשנת תפ&quot;ד. בקהילה זו התענית הזו היתה נהוגה ביום ב' של פרשת שמות.}}
|
* [[אנא אלהי אברהם]]
* [[אנא ה' אלהי השמים]]
* [[אדם איך יזכה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|-
! ברלין{{הערה|על פי 'סדר ז' אדר לאנשי חברא קדישא בתוך עדת ישראל פה ברלין'. ע&quot;פ הסה&quot;ל נדפס בתר&quot;ס לערך.}}
|
* [[אנשי אמונה אבדו]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*(תחינה אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים (תחינה)|אנא ה' אלהי השמים]])
|-
! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש&quot;א חיפה תש&quot;ל.}}
|
* [[אם עוונינו רבו להגדיל]]
* [[אך בך לדל מעוז]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|-
! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]], אפען תקע&quot;ח, לערב ראש חודש אדר.}}
|
*אדני אחת מאתך שאלתנו
*פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו
*תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך
*(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים)
|}

== ליל הושענא רבה ==

{{הור2|נהגו לדלג על אמירת י&quot;ג המידות עצמן.{{הערה|מקור: מחזור כל בו וילנא תרס&quot;ה}}}}

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
! מנהג ליטא
|
* [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]
* עקדה: [[אז בהר מור]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
|-
! מנהג פוזנא וגליציה{{ש}}(פולין?)
|
* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]]
* [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]
* [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]]
* [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]
* [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]
* [[אך במתח דין|אך במתח]]
* [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]
* [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]
* [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]
|}

== שומרים לבוקר ==
;לימות השנה
* ליום ראשון:
**[[אנשי אמונה אבדו]]
**עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]])
**פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']])
**חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]]
**קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי)
**בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה
* ליום שני:
**[[תבוא לפניך שועת חנון]]
**[[אזון תחן והסכת עתירה]]
**פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
**חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]]
**קינה: [[בת ציון שמעתי]]
*ליום שלישי:
**[[אקרא בשמך]]
**עקידה: [[אז בהר מור]]
**פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]]
**חטאנו: [[אודה עלי פשעי]]
**קינה: [[אך זה היום]]
*ליום רביעי:
**[[אך בך מקוה ישראל]]
**עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]]
**פזמון: [[יציץ צור מחרכו]]
**חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]
**קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]]
*ליום חמישי:
**[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]]
**עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]]
**פזמון: [[כי הנה כחומר]]
**חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]]
**קינה: [[איך ידידות נפש]]
*ליום ששי:
**[[מצרי ערי יצרי]]
**עקידה: [[אל הר המור]]
**פזמון: [[שחר קמתי להודות]]
**חטאנו: [[גדול עווני]]
**קינה: [[אלי ציון]]
;כשאין אומרים תחנון
*לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]]
*ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
*ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]]
*ליום רביעי: [[צמאה נפשי]]
*ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]]
*ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]]
*לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]]

;תוספות ממנהגים שונים
*לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]]
*ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]]
*לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]]
*לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]]

*כשיש חולה:
**[[אני קראתיך כי תענני אל]]
**[[אליך נשואות עינינו]]
**פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
**חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]
*כשיש בר מינן:
**פזמון: [[שוכני בתי חמר]]
**חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]]

*תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]]
*תוספת לערב ר&quot;ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]]
*תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש
**[[אנא השם הנכבד והנורא]]
**[[אנא אלהי אברהם]]
**[[אדם איך יזכה]]
**[[אלהים אין בלתך]]

==כ' סיון==

{| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;width: auto;&quot;
|-
!style=&quot;width: 20%;&quot; | מקום 
! סדר
|-
|המנהג הנפוץ
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון)
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים)
* [[אל מלא רחמים של כ' סיון]]
|-ו
|בי&quot;כ הגדול אוסטרא{{הערה|ע&quot;פ לוח מנהגי קהילה זו שנדפס במחזור כל-בו.}}
|2 סליחות ראשונות:
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
5 הסליחות הבאות כבמנהג הנפוץ.
|-
|מנהג נוסף (בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה){{הערה|סליחות פולין וינה תקנ&quot;ד, סליחות בהמן פראג תר&quot;כ ועוד.}}
|
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[אני אני המדבר]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[תחרות רוגז הניח]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|-
| הורודנא{{הערה|סדר זה מופיע בסליחות מהד' וילנא תרנ&quot;ט. אף שהדבר לא צוין שם, יתכן שסליחות אלו נדפסו עבור בני הורודנא (הקרובה לווילנא), בעוד מנהג פוזנא היה שונה, כדלהלן. (אולם בעותק סליחות פוזנא-הורודנא נובי דבור תקס&quot;א הסרוק באתר הספריה הלאומית, נכתב בגליון סדר סליחות אחר בשם מנהג הורודנא.)}}
|
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* [[ברית כרותה מלשכוח]]
* [[תחרות רוגז הניח]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
|-
|פוזנא{{הערה|נדפס בקונטרס מנהג של פוזנא תקנ&quot;ו. בסליחות כמנהג פוזנא מהד' קראטשין תר&quot;ה מופיע הסדר הנפוץ ולפניו בנפרד הסליחה [[שבתי בבית ה']] המופיעה כאן כחלק מהסדר. בכמה מהדורות אחרות נדפסה הסליחה הזו בלבד.}}
|
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[שבתי בבית ה']]
* פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
* עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]]
* תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]]
* קינה: [[אמרתי שעו מני]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לר' שעפטיל סגל
|-
| סדר רבי יום טוב ליפמן הלר{{הערה|נדפס בפני עצמו, קראקא ת&quot;י, ושוב למברג תקנ&quot;ו.}}
|
* [[אלהים באוזנינו שמענו]] (בשינוי)
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אליך צורי כפים שטחתי]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[את דבר קדשך זכור]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש]]
* תחינה: [[מיכאל וגבריאל]]
* אל מלא רחמים של כ' סיון לבעל תוי&quot;ט
|-
| ליטא{{הערה|הסדר שתיקן בעל הש&quot;ך ונוסף לכמה מהדורות של הסליחות כמנהג ליטא.}}
|
* [[ישראל אין מלך]]
* [[אלהים באו גוים בקרב מחניך]]
* חטאנו: [[אלהים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל משכנותיך]]
* קינה: [[ציון אל ירפי ידיך]]
* קינה: [[ארים קול ילך כנחש]]
* קינה: [[ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה]]
|-
| מנהג ק&quot;ק אליק{{הערה|סדר שתיקן הט&quot;ז, נדפס בספר ילקוט מנחם.}}
|
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[אליך ה' שועתי]]
* [[אלהים אין בלתך]]
* [[תחרות רוגז הניח]]
* [[אמרתי נא אספרה]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקדה: [[אל הר המור]]
|}

== תעניות מקומיות ==

{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות !! פרטים נוספים
|-
|שמחת תורה{{ש}}כ&quot;ג תשרי||קראקא||
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אמוני שלומי ישראל]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
|
|-
|י&quot;ד חשוון||פראג||
* [[אנוסה לעזרה עדיך]]
* [[ארכו הימים ותלאה רבתה]]
* פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]]
|בעקבות הסכנה שריחפה על יהודי העיר בשנת שפ&quot;א בזמן [[w:קרב ההר הלבן|קרב ההר הלבן]] (בזמן מלחמת שלושים השנים), והצלתם ממנה. חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר.
|-
|ה' כסלו||פוזנא||
* [[ישראל עמך]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* [[אל הר המור]]
|על הצלת יהודי העיר מידי פורעים בשנת תמ&quot;ח.
|-
|ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}}
|
*[[אפפונו מים]]
*[[אלהים בישראל גדול נודעת]]
*פזמון: [[ישראל נושע בה']]
*חטאנו: [[על אלה תרדנה]]
*תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]]
*בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]]
|תענית בקהילת בהמיש ליפא (כיום צ'סקה ליפה) בשל פרעות שנערכו ביהודי עיר זו בשנת תק&quot;ה.
|-
|י&quot;א טבת||לונדנבורג||
* [[איה קנאתך וגבורותיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אם אפס]]
* חטאנו: [[את ה' נודה בפינו]]
|בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת תנ&quot;ח בשעה שנפלה כיפת בית הכנסת.
|-
|כ&quot;ד טבת||פרנקפורט||
* [[אין מי יקרא בצדק]]
* [[ארכו הימים ודבר חזון]]
* [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]]
* [[אל נא תיסר באי עדיך]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]]
|'תענית שריפה' בעקבות שרפה בעיר זו בשנת תע&quot;א. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז.
|-
|כ&quot;ט טבת||וורמייזא||
* [[איה כל נפלאותיך]]
* [[ישראל עמך]]
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]]
|'תענית גירוש וורמייזא' על הגירוש בשנת שע&quot;ה (בתאריך חזרת היהודים אל העיר בשנת שע&quot;ו).
|-
|ב' אדר||פראג||
* [[אלה אזכרה ואשפכה]]
* שלמונית: [[תולעת יעקב אל תיראי]]
* פזמון: [[לך ה' הצדקה כי שמת בנפשנו מועקה]]
|על הצלת יהודי העיר במלחמה בשנת שע&quot;א. חיבר רבי [[מחבר:שלמה אפרים מלונטשיץ|שלמה אפרים מלונטשיץ]] (ה'כלי יקר').
|-
|י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|על גזירות בעיר זו בשנת ק&quot;ט (ימי המגפה השחורה).
|-
|י&quot;ט באדר||פרנקפורט||
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* [[אקרא אל אלהים קולי]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]
|'תענית וינץ' לזכר היום שבו שבו יהודי העיר מן הגירוש בשנת שע&quot;ו. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז.
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}ניסן||פיורדא
|
* [[אך בך לדל מעוז]]
* [[אלהים בישראל גדול נודעת]]
* [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]]
* [[אמונת אומן עצות מרחוק]]
* פזמון: [[רועה ישראל האזינה]]
* חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]]
* (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]])
|
|-
|אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרהא
|
* [[אליך נשואות עינינו]]
* [[אני יום אירא אליך אקרא]]
* [[איה כל נפלאותיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
|על הצלת יהודי העיר מהיידמקים בשנת תקכ&quot;ח.
|-
| א' אייר
| קראקא (ועוד)
| 
* [[ממנו רחק מנחם]]
* [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
| על קדושי גומבין. הסליחה נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ&quot;ז. המידע על סדר הסליחות הופיע בפנקס הח&quot;ק בקראקא.{{הערה|ע&quot;פ פ' ה' וטשטיין, לתולדות גדולי ישראל}}
|-
|כ&quot;ג אייר||וורמייזא
|
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]]
* חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]
* תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|תענית בעקבות הטבח הראשון ביהודי העיר בשנת תתנ&quot;ו.
|-
|כ&quot;ד אייר||בומסלא
|
*[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]]
*פזמון: [[יחביאנו צל ידו]]
*[[אל אלהים דומיה נפשי]]
|בעקבות שרפה בשנת תרי&quot;ט.
|-
|ערב ר&quot;ח סיון||פרעמישלא
|
*[[אין כמדת בשר מדתך]]
*[[אליך נשואות עינינו]]
*[[אני יום אירא אליך אקרא]]
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[אתה הוא אלהי האלהים]]
*[[אזון תחן והסכת עתירה]]
*[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
*[[אל הר המור]]
|'קדוש סליחות' על ר' משה ב&quot;ר ישראל שנהרג בשנת ש&quot;צ בעקבות עלילה. את הסליחה &quot;אתה הוא אלהי האלהים&quot; חיבר [[w:שבתי סופר|ר' שבתי סופר]].
|-
|ר&quot;ח סיון||וורמייזא||
* [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
|בעקבות הטבח השני ביהודי העיר בשנת תתנ&quot;ו.
|-
|ג' סיון||מגנצא||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[את הקול קול יעקב נוהם]]
* פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]]
* חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]]
* תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]]
|בעקבות הטבח ביהודי העיר בשנת תתנ&quot;ו.
|-
|אסרו חג{{ש}}שבועות||בי&quot;כ הישן{{ש}}בפראג||
* [[מי יודע ישוב]]
* [[אלהים אל דמי לדמי]]
* [[משוד עניים אנקת אביוניי]]
|בעקבות 'גזרת פויקר' בשבועות רצ&quot;ח.
|-
|כ' סיון||colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''ראו למעלה'''}}
|בעקבות גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט
|-
|כ&quot;ו סיון||אליק||
* [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]]
* [[אודך על כי נוראות נפלאתי]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* [[אזון תחן והסכת עתירה]]
* פזמון: [[דודי אדום וצח]]
|ייסדן הט&quot;ז בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת ת&quot;ח. הסדר נדפס בספר ילקוט מנחם, וילנא תרס&quot;ג
|-
|כ&quot;ב תמוז||דייץ||
* [[ישראל עמך]]
* [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]]
* [[אליך נקרא איום ונורא]]
* פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]
* חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]]
|
|-
|ערב ר&quot;ח{{ש}}אב||פיורדא||
* [[אנשי אמנה עברו]]
* [[מקוה ישראל מושיעו]]
* [[תאות נפש ולב]]
* [[איך אוכל לבוא עדיך]]
* פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]]
* חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]]
* תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]]
|
|-
|ה' אב||פוזנא||
* [[אך בך מקוה ישראל]]
* [[יום זה לנו לזכרון]]
* פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]
* עקידה: [[אל הר המור]]
|בעקבות גזירה בפוזנא בשנת תי&quot;ו. הסדר נדפס בקונטרס של מנהג ק&quot;ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ&quot;ז
|-
|כ&quot;ז אלול||פרנקפורט||
* [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]
* [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (בתקופות מסוימות)
|סליחות אלו שנאמרו בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום בעקבות גירוש בשנת שע&quot;ד. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד&quot;מ תרנ&quot;ז.
|}

==סליחות על קדושים==
{{הור2|סליחות אלו נוספו על פי רוב אל סדרי הסליחות שבתפילות יום כיפור}}
{| class=&quot;wikitable&quot;
|-
! הפיוט
! פרטים נוספים
|-
|
* סליחות של רבי אביגדור קרא:
** [[אלהים אל דמי לדמי]]
** [[את כל התלאה]]
** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]]
* סליחות של רבי אברהם ב&quot;ר אביגדור:
** [[אנא אלהי אברהם]]
|
על גזירות פראג. נדפסו בסליחות כמנהג בהמן. ע&quot;פ צונץ התענית על גזירת קמ&quot;ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק&quot;ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו&quot;כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית.
|-
| 
* [[אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי]]
|על קדושי גומבין. מסליחות פוזנא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[אלהים למדתני מנעורי]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בסליחות פולין דפו&quot;ר שס&quot;ג, ואחר כך בכמה מהד' של סליחות ליטא. תוספת למוסף יו&quot;כ.
|-
| 
* [[ממעמקים אקרא]]
| על קדושי גומבין. נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ&quot;ז, בהוראת הלבוש, בכדי להיאמר במוסף יו&quot;כ בפוזנא.
|-
|
* [[אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי]]
* פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך]]
| לר' נתן שפירא בעל 'מגלה עמוקות', על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ&quot;א), למוסף יו&quot;כ.{{הערה|לפי הערה בקונטרס, נאמרו בקראקא גם בשמחת תורה ובחול המועד פסח ואחר הפסח.}} נדפסו שם שצ&quot;א.
|-
|
* אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל
|סליחה ליו&quot;כ מאת רבי צבי הירש ב&quot;ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה&quot;ל].}} נתחברה בעקבות מותם של שני קדושים בלובלין בשנת שצ&quot;ו וסכנת גירוש שאיימה על יהודי העיר עקב כך.
|-
| 
* [[אל מלא רחמים חופף בכנפי יונה]]
| בקשה לפני אב הרחמים בשבת חזון ובשבת לפני שבועות בק&quot;ק מץ. נדפסה לראשונה באמשטרדם תי&quot;ז.
|-
|
* [[אנא אדון העולמים פועל פעלת]]
|על קדושי ראזיניי (ת&quot;כ). נאמרה שם במוסף יו&quot;כ. נדפסה בספר דעת קדושים, פטרבורג תרנ&quot;ז-תרנ&quot;ח.
|}

==סליחות לעת צרה==

=== בזמן מגיפה ותחלואי ילדים{{הערה|הסליחות דלהלן מלוקטות ממקורות שונים. נועדו בדרך כלל לזמן מגיפת אבעבועות שחורות (&quot;באלטרן&quot;).}} ===

* [[אם אבות אכלו בוסר]]
* פזמון: [[מושל בעליונים אתה ידעת]]
* פזמון: [[אם בעוון פרקתי עול תורה]]{{הערה|מקור: סדר הסליחות של שובבי&quot;ם ת&quot;ת, ברין תקט&quot;ו.}}
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]

=== סליחות של רבי אליעזר אשכנזי{{הערה|מקורות: סליחות בי&quot;כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח&quot;ד}} ===

* בשעת המגפה:
** [[אלהים עליון גדול גבור ונורא]]
** פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]

* לרעב וליוקר המים:
** [[אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים]]
** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה]]

* לשלום המלכות:
** [[אנא האל הנותן עוז ותעצומות]]
** פזמון: [[ה' בעזך ישמח מלך]]

* למצוא חן בעיני המלך:
** [[אל מלך יושב על כסא רם ונשא]]
** פזמון: [[מלך מלכים ה']]

=== סליחות לעצירת מגפה{{הערה|לרבי דוד אופנהיים. נדפסו בפראג תע&quot;ג. נדפסו מחדש בשנת תשפ&quot;ב ע&quot;י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד]}} ===

*[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]]
*אערוך שועי בבקר שוועי
*ה' ה' קודם שיחטא
* פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]]
* חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]

=== סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם{{הערה|נדפסה בפראג תס&quot;ח בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה&quot;נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח&quot;ב עמ' רפב.}} ===

* אתה זן מקרני ראמים

==הערות==</text>
      <sha1>no2z406akq8jyf89oa2xt5seaoczzc0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טוב הארץ/משנה כלים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755695</id>
    <revision>
      <id>3101375</id>
      <parentid>3101294</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T19:32:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* החיל מקודש ממנו */</comment>
      <origin>3101375</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="221516" sha1="2sjyqu39nulj0ngv88fcz9qet6tqkcu" xml:space="preserve">__TOC__

==משנה דמסכת כלים==
===ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות===
'''עשר קדושות הן. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה? שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם. מה שאין מביאין כן מכל הארצות {{ממ משנה|כלים|א|ו}}'''

אש&quot;ר ד&quot;רכו נס&quot;תרה י&quot;אציל שפ&quot;ע דע&quot;ת י&quot;שרה עלי, להבין ולהשכיל סתרי המשנה הזאת על אמתתה כי ארוכה מארץ מדה, וזה החלי בעזרת אלי.

'''הנה''' נודע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש ביאור המלכים, {{ש}}
שכאשר יצא כל האצילות מבחינת שם {{גמט|ב&quot;ן}} לבד והיה כולל עתיק ואריך אנפין ואבא ואמא וזעיר ונוקביה. ואז יצאו תחלה כל הכלים שלהם זה תחת זה עד סיום עולם האצילות, ואחר כך יצאו האורות ד{{גמט|ב&quot;ן}} - כל פרטי האצילות. {{ש}}
ויצא תחילה כתר דעתיק דאצילות, ובו נכללים כל האורות. ונתקיים. ואחר כך יצא חכמה דעתיק בכלי שלו, ובו כוללים{{הערה|נראה דיש להגיה &quot;כלולים&quot; או &quot;נכללים&quot; - ויקיעורך}} כל שאר האורות. ונתקיים. ואחר כך יצאה בינה דעתיק, ובה כלולים כל שאר האורות. ונתקיימה.{{ש}}
ואחר כך יצאו שבעת תחתונות דעתיק מהדעת ולמטה - כל אחד בכלי שלו, ובו כלולים כל שאר האורות. והיה נשבר. וירד פנימיות הכלי בבריאה, ותיכוניות הכלי יותר למטה ביצירה, וחיצוניות הכלי בעשיה. ואחר כך האור ההוא נשאר בלא כלי. 

ושאר האורות ירדו בכלי השביעי של שבעה תחתונות. וגם הוא נשבר על דרך הנזכר. והאור שלו נשאר בלי לבוש. ושאר האורות ירדו בכלי של מטה ממנו.

וכן על דרך זה עד שנגמרו שבעה תחתונות שלו. ואחר שירדו כל השבעה תחתונות שבו, פנים ואחור, בבריאה יצירה עשיה - אז גם ירדו האחורים דחכמה ובינה דעתיק לבד באצילות עצמו בסופו, אך לא בבריאה.  אבל לא הפנים. ולכן אין בהם מיתה רק ירידה. ואז ירדו גם נצח הוד יסוד דאחורים דכתר דעתיק. ואחר כך נכנס בכתר דאריך אנפין בכלי שלו, ובו כלולים שאר האורות על דרך הנזכר בעתיק. {{ש}}
וכן באבא ואמא. וכן בזעיר ונוקביה. 

נמצא שנשברו שבעה תחתונות דנוקבא, ושבעה תחתונות דזעיר אנפין, ושבעה תחתונות דבינה, ושבעה תחתונות דחכמה, ושבעה תחתונות דאריך אנפין, ושבעה תחתונות דעתיק.{{ש}}
נמצאו שמתו {{גמט דגש|מ&quot;ב}} מלכים. וזהו שרמז {{צ|{{גמט דגש|ואלה}} המלכים אשר מלכו בארץ אדום}}. ירצה במספר {{גמט דגש|ואלה}} מלכו ומתו. וזהו שאמרו {{צ|תולה ארץ על '''בלי מה'''}}. ר&quot;ל שהיה תולה ארץ אדום ברעיון בעבור {{גמט דגש|בלי}} {{גמט דגש|מה}} - ש{{גמט דגש|מ&quot;ב}} מלכים שהם מספר {{גמט דגש|בל&quot;י}}, היו בלי {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - שהיו חסר מהם שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} החדש כנודע. ולכן נשברו. ואחר כך שיצא {{גמט דגש|מ&quot;ה}} נתקנו כולם בסוד {{צ|חצבה עמודיה שבעה}} - שעשה ותיקן כל שבעה תחתונות של כל פרצוף ופרצוף בסוד שבעה עמודים, והם סוד קוים. ולכן נתקיימו כנודע.

'''עד כאן לשונו'''


כלל העולה ש{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים חיצונים נפלו בעשיה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים תיכונים נפלו ביצירה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים פנימיים נפלו בבריאה. {{ש}}
וזהו סוד שאין עלייה לשום דבר בעולמות אלא על ידי שם {{גמט דגש|מ&quot;ב}}. ולכן יש גם כן כנגדם שלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}}:
* '''אבגי&quot;תץ וכו'''' ביצירה - כדי להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דעשיה שנפלו שם
* וגם {{גמט דגש|אהי&quot;ה יה&quot;ו}} בבריאה להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דיצירה שנפלו לשם
* וגם {{גמט דגש|מ&quot;ב}} אותיות דמילוי המילוי דשם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} דאלפין בעולם האצילות כדי להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דבריאה שנפלו שם.

וזהו סוד {{צ|'''ברן''' יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים}} {{ממ|איוב|לח|ז}}. רוצה לומר כשמעלים השלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} חדשים לשלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} הישנים ומתחברים כולם ביחד ביסוד דנוקבא דאצילות. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד}} - כי {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|קכ&quot;ו}} - גימטריה {{גמט דגש|ברן}}. כשהם יחד הם {{צ|ככבי בוקר}} - שנתקנים ונמתקים ביחד על ידי החסדים שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}}. ואז {{צ|ויריעו כל בני אלהים}} - ר&quot;ל ואז נשברים ונמתקים כל '''בנ&quot;י''' שהם כל שלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} של שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} שנפלו בבריאה יצירה עשיה ונעשים כולם כוכבים שהם חסדים, ומאירים בנוקבא. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד {{גמט דגש|ככבי}} בקר}}.{{ש}}
וזהו סוד {{צ|סומך יהוה לכל הנופלים}}. ר&quot;ל השלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} שהם גימטריא {{גמט דגש|סומך}}, הם סומכים לכל הנופלים משם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}.  


והנה נודע כי על ידי שני צירים ושני דלתות שיש בה יותר ממה שיש בו נשלמה ל{{גמט דגש|רנ&quot;ב}} - ולכן ה{{גמט דגש|ו'}} {{גמט דגש|מ&quot;ב}} מתקבצים ביחד ונכנסים בתוך ההיכל שהוא יסוד דנוקבא דאצילות שהי' מלובש' בתוך היכל קדש הקדשים כנודע, ששם ביסוד שלה נשלמים ה{{גמט דגש|רנ&quot;ב}}.  ולכן שם גם כן נכנסים {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|מ&quot;ב}} שגימטריא {{גמט דגש|רנ&quot;ב}} כדי לעשות לה מיין נוקבין.


{{הערה|לא נראה לענ&quot;ד קשר עם מה שנזכר למעלה. ואולי חסר טקסט. וצע&quot;ע - ויקיעורך}}הנה נודע כי בארץ ישראל שלטא עולם היצירה, ובחוץ לארץ שלטא עולם העשיה כנזכר בתקונים. ולכן עיקר התיקונים שעושים בני חוץ לארץ הוא בעולם העשיה, ועיקר התיקונים שעושים בני ארץ ישראל הוא בעולם היצירה. כי מאחר שארץ ישראל הוא אמצע הישוב - לכן שם גם כן יש להם יכולת לתקן כלים אמצעים של שבירת הכלים שנפלו שם, ואין צריך להכניס עצמם בסכנה לתקן כלים החיצונים שהם בעשיה דתמן נתערבו הקליפות עם הקדושה ביחד. אלא כל תיקונם הוא ביצירה דתמן הוא הקליפה דבוקה לבד ואינה מעורבת, ואין להם כל כך טורח לתקנם כמו אנשי חוץ לארץ. 

וזהו שאמרו רז&quot;ל '''{{צ|ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות}}''' - ר&quot;ל כי עולם היצירה דשלטא בארץ ישראל היא מקודשת מכל עולם העשיה דשלטה בכל הארצות של חוץ לארץ. 


'''{{צ|ומה היא קדושתה?}}''' - ורמזו רז&quot;ל באומרו {{צ|ומה היא קדושתה}} להורות כי בעולם העשיה הוא שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}, ובעולם היצירה הוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} כנודע. וזהו שאמרו '''{{צ|ומה}}''' - ר&quot;ל שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - {{צ|היא קדושתה}}.

'''{{צ|שמביאין ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם}}''' - שהם נצח הוד יסוד מלכות דיצירה, שמשם מעלים מיין נוקבין דאצילות. {{ש}}
'''וגם כתב האר&quot;י זלה&quot;ה''' שהעלות{{הערה|אולי יש להגיה &quot;שהעלאת&quot; - ויקיעורך}} הביכורים והעומר ושתי לחם הוא להעלות האורות של {{קיצור|נהי&quot;ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דיצירה למעלה כדי שלא ינקו מהם החיצונים. כי ביצירה אנו מקפידים שלא ינקו מהם. אבל בעשיה אין אנו חוששים לזה כי שם מדור הקליפות. 

והנה '''העמר''' - היא המלכות כמ&quot;ש בתיקונים דף ל&quot;ז ע&quot;ב {{צ|ושכינתא תתאה איהי ספירת העמר דבה מני שבע יומין דאינון שבע שבתות דאית בהון {{גמט דגש|מ&quot;ב}} יומין וגו'}}. 

וגם {{גמט דגש|עמר}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|אל}} - כי המלכות היא נקראת {{צ|{{גמט דגש|אל}} זועם בכל יום}} על החיצונים, והיא כלולה מכל עשר ספירות כמ&quot;ש בזוהר פרשת לך לך דף צ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|א|צא|א}} {{צ|דבר אחר: כי מי '''אל'''{{הערה|כרגע בויקיטקסט הגירסא שם בזוהר הוא &quot;כי מי אלוה&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} - דא רזא דמל' דהא '''אל''' כללא הוא דאתכליל מכלהו דרגין}}, כנזכר שם בזוהר. 


והרי הם  {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|עמר}},  ו{{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|בכורים}},  {{קיצור|וששה פעמים '''אל'''|186}} בשתי לחם כמו שיתבאר -- סך הכל {{מכפלת גימטריא|כ&quot;ה|פעמים|'''אל'''}} להורות שעל ידי התעוררות אלו {{מכפלת גימטריא|כ&quot;ה|פעמים|'''אל'''}} ביסוד דמלכות לעשות לה מיין נוקבין - גרמו שקבלה המלכות גם כן שפע מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} תקוני דיקנא דאריך אנפין, ומתשעה דזעיר אנפין. הרי {{גמט דגש|כ&quot;ב}}. וגם הזעיר אנפין נותן לה {{גמט דגש|ג'}} שהם תורה נביכים כתובים. הרי {{גמט דגש|כ&quot;ה}}. ולכן נקראת המלכות '''כה'''.{{ש}}
וזהו שכתוב {{צ|וחסידך}} - שהם חסד אל - {{צ|יברכו '''כה'''}} - הם גורמים שהיא מתברך מ{{צ|'''כ&quot;ה''' תברכו}}. 

ומאחר שמלכות דיצירה נקרא {{צ|אל זועם}} - ולכן היה כח ליהושוע (שהוא פני סיהרא) לכבוש {{גמט דגש|ל&quot;א}} מלכים כנגד שם {{גמט דגש|אל}}. ובזה {{גמט דגש|אל}} דנוקבא(?) היה כלולים בו התשעה {{גמט דגש|אל}} עליונים. כי {{גמט דגש|אל הויה}} הוא ביצירה. ונתחברו {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אל'''}} ביחד. ולכן קדש יהושוע ארץ ישראל בעשר קדושות ונתקנה ברכת '''הזן''' לישראל - כי {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|זן}}. 

ולכן גם כן היה צריך להקיף יריחו שבעה פעמים שהם כנגד {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|אל}} - כי {{גמט דגש|אלף למד}} גימטריא {{גמט דגש|הקף}}. וכן ששת ימים בכל יום היו מקיפים שבעה כהנים עם שבעה שופרות. וביום השביעי היו מקיפים ז' פעמים - הרי {{גמט דגש|מ&quot;ט}} כהנים ו{{גמט דגש|מ&quot;ט}} שופרות. הרי {{גמט דגש|מ&quot;ב}} ו{{גמט דגש|מ&quot;ט}} - גימטריא {{גמט דגש|צ&quot;א}} במספר {{גמט דגש|הויה אדני}} כהנים, ובמספר {{גמט דגש|הויה אדני}} שופרות. 
וזה היה כדי להמשיך {{גמט דגש|צ&quot;א}} חסדים (שהם בחינת כהנים שהם בחסד) ו{{גמט דגש|צ&quot;א}} גבורות (שהם בחינת שופורות שהם בחינה דדינין מתערין מינה). כי אלו ההקפות גרמו חיבור ד{{גמט דגש|יאהדונה&quot;י}}.  והשבתת הקליפות כשזה נופל זה קם. והנה {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|'''הויה אדני'''}} עם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|אל}} - שהם ששה חסדים בסוד {{צ|חסד {{גמט דגש|אל}}}} הכלולים ביסוד. 

וכל הנ&quot;ל להורות שכל הבחינות שהיו בארץ ישראל הם בחינות של {{גמט דגש|אל}}. מפני ש{{גמט דגש|אל הויה}} שביצירה שלטא בארץ ישראל כנזכר. וכן במקדש היו {{גמט דגש|צ&quot;ג}} כלים כנגד {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|'''אל'''}}. כאלה וכאלה רבות, ואין להאריך.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי '''הרב משה זכות נר&quot;ו''' אמר כי על כן נגלה ליהושוע שר צבא ה' בבואו לארץ והוא מט&quot;ט השולט בה. ואמר לו {{צ|עתה באתי}}, ואמרו רז&quot;ל, ולא כימי משה רבנו ע&quot;ה דזכה לבינה סוד בריאה בגדולתו. כי בילדותו היתה בחינתו מ&quot;טט שר הפנים - ראשי תיבות '''משה'''.  ולכן נקרא {{צ|טוב}} בסוד {{צ|אמרו צדיק כי טוב}}. כי כן היה יוסף {{צ|והוא נער בן {{גמט דגש|י&quot;ז}} שנה}} - כמנין {{גמט דגש|טוב}}. והוא סוד {{גמט|קטנה=1|הויה}} במספר קטן. וגם שם הדעת כידוע. לכן נקרא '''{{צ|ארץ החיים}}'''. כי {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|טוב}} הוא {{גמט דגש|חיים}} בסוד ד' המוחין. וזהו סוד {{צ|'''חיים טובים'''}}. 

ועל זה נאמר {{צ|'''טוב הארץ''' תאכלו}}.  כי {{גמט דגש|טוב}} הוא {{גמט דגש|י&quot;ז}}, ו{{גמט|קטנה=1|הארץ}} במספר קטן גם כן כך. והוא כנגד ב' בחינות של {{גמט דגש|י&quot;ז}} הנזכר. 

והיודע סוד שורש יהושוע ישכיל למה נקרא {{צ|טבור הארץ}} {{ממ|שופטים|ט|לז}} {{ממ|יחזקאל|לח|יב}}, ואמרו רז&quot;ל {{צ|פני יהושע פני לבנה}} ולא אמרו &quot;פני יהושוע כלבנה&quot;. ובתוך '''יהושע''' כזה '''יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו שי&quot;ן עי&quot;ן'''{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד י' י&quot;ו י&quot;ן י&quot;ן}} - ויקיעורך}} תמצא {{גמט דגש|יוסף}} זקנו, שהוא הנער הנזכר. וכן נקרא יהושע נער שלא ימוש מתוך {{גמט דגש|אהל מועד}} - הוא בגימטריא {{גמט דגש|יוסף}}, שהוא בתוכו.

ואחר כך נתעלה מדרגה על זקנו והיה זקן. ואמרו רז&quot;ל כי פסוק {{צ|נער הייתי גם זקנתי}} שר העולם אמרו. כי בזקנתו מגיע לחצי הבריאה. ולכן {{גמט דגש|זקן}} - חצי {{גמט דגש|שדי}}. וחייו כחיי יוסף בסוד {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ו{{גמט דגש|ס&quot;ה}}. והדברים עתיקים.  &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה בכורים הוא ביסוד, כמ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס דף רנ&quot;ג ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רנג|ב}}: {{צ|בכורים אתקרי בן בוכרא על שם אות ברית דאיהו '''י'''' טפה קדמאה דאתמשך מניה זרע יורה כחץ וכו' ותמן הוא פרי חדש פרי צדיק עץ חיים}}. {{ש}}
הנה היסוד הוא ספירה התשיעי ולכן נכללים {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}}. וזהו רמז כי {{גמט דגש|בכורים}} עם הכולל גימטריא ט' פעמים '''אל'''. וכן {{גמט דגש|בכורים}} גימטריא {{גמט דגש|אור הגנוז}} לצדיקים, שהם צדיק וצדק, ואותו האור נקרא 'בכור' של כל האורות. 

וכן {{צ|חסד {{גמט דגש|לאברהם}}}} גימטריא {{גמט דגש|בכורים}}. והוא אותיות '''לאבר מה''' - ר&quot;ל כל טפת חסדים הוא ל'''אבר''' (שהוא יסוד) דשם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - שהוא יצירה דתמן מקננא זעיר דאצילות, ושם מתגלים כל פרי חדש כדי להכנס בתוך הנוקבא. 

וזהו שאמר הכתוב {{צ|ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך}}. כי על ידי הבכורים היה מעלים הבירורים מבכורות (שהן ממלכין קדמאין שמלכו בארץ אדום) מיין נוקבין לנוקבא דזעיר אנפין כדי לקבל ממנו פרי חדש שהוא מנחה חדשה. וז&quot;ש {{צ|ראשית בכורי אדמתך}} - ר&quot;ל המבחר והראשית של בכורים שמתו בארץ אדום. וזהו {{צ|אדמתך}} דייקא. צריך להעלות לירושלים כדי להביא אותם {{צ|בית יהוה אלהיך}} שהיא יסוד דנוקבא בעת שהיא בסוד אחורי דזעיר. אזי נכנסים נצח הוד יסוד דאבא ואמא לתוכה בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע}}. וזהו שכתוב {{צ|בית יהוה אהליך}} - שאז היא בית לאבא ואמא הנקרא {{צ|יהוה אלהיך}}, כדי שיוכלו לבא אחר כך פנים בפנים. 

ובזה החיצונים בורחים ממנה. וזהו שכתוב {{צ|לא תבשל גדי בחלב אמו}} - שלא ינקא ההוא סטרא מחלבא דאימא שהיא סוד תרין צפרין שמביא הזוהר בפרשת ויחי, עיין בדרוש הקליפות פרק ב' ותבין רזא דמלה. 

ונודע שיש שני מיני חיבורים - חיבור דנשיקין שהוא בגלוי, וחיבור תחתון שהוא במכוסה. וזהו רמז בכאן {{צ|'''ר''''אשית '''ב''''כורי '''א''''דמתך}} - ראשי תיבות '''אבר''', שהיא היסוד. {{צ|'''תביא''' בית יהוה אלהיך}} - ר&quot;ל שתתחבר עם היסוד דנוקבא. ורמז ב' פעמים תבי&quot;א -   אחד בפירוש ואחד בראשי תיבות - להורות על שני מיני חיבורים; אחד במגולה ואחד במכוסה. כי {{צ|תביא}} הוא לשון 'ביאה' וחיבור. 

ונודע  שבעת החיבור היא מקבלת טפת החסדים, ולכן כתיב {{צ|ולקח הכהן}} (שהוא טפת החסד) {{צ|{{גמט דגש|הטנא}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}} - כדי להשפיע בתוכה השפע. והבן.


'''שתי הלחם''' הם נצח והוד פנימים שהם שתי כליות. וזהו סוד {{צ|חלב כליות חטה}} {{ממ|דברים|לב|יד}}. ולכן היו שתי לחם של חטה גם כן. 

והנה מן כתר עד נצח הם ו' ספירות - כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת. והם {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}.  וזהו {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|לחם}} - גימטריא ששה הויות - כל אחד עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות והכולל - הרי {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}. כי נצח והוד הם תרי פלגי גופא, והוד כלול בנצח. ולכן הנצח מקבל הששה פעמים {{גמט דגש|אל}} ומחלק חציו להוד. 
ולכן השתי לחם הביאום ביחד - כי הם גוף אחד. 

והנה על ידי התעוררות הבירורין מן נצח הוד יסוד מלכות דיצירה (שהם עמר והביכורים ושתי הלחם כנזכר) - ועשו מיין נוקבין ביסוד דנוקבא דאצילות - גורמים הורדת המוחין בזעיר אנפין כדי להתחבר עם הנוקבא (שהם חכמה ובינה חסד וגבורה). 
* כי '''עמר''' הוא בחכמה - {{צ|עומר לגולגולת}}, ותמן {{צ|להנחיל אוהבי {{גמט דגש|יש}}}} במספר {{גמט דגש|עמר}} בסוד {{צ|'''בישישים''' חכמה}} {{ממ|איוב|יב|יב}}. 
* '''והבכורים''' בבינה ששם היו בסוד העיבור הבכורות דמלכין קדמאין. ומתמן יצאו ונשברו.
* '''ושתי הלחם''' בדעת שהם חסד וגבורה בחלל אחד. ולכן באים ביחד. 

והנה לעשות זה התיקון היו מוכרחים להביא אותם מארץ ישראל דווקא, ולא משאר ארצות שהן חוץ לארץ. ובזה נתקדשה ארץ ישראל מכל שאר ארצות.

===עיירות המוקפות חומה===
'''עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה, שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבים לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו {{ממ משנה|כלים|א|ז}}'''

צריך לדעת מה '''שפירש האר&quot;י זלה&quot;ה''' בדרוש של '''מעקה''' {{ממ עץ חיים|מב|יב}}. ושם בסוף הדרוש אמר:{{ש}}
והנה מעקה של העשיה הוא כי הלא גם העשיה היה האור שלה מתפשט ויורד מאד בסוף הרקיע. שאמרו רז&quot;ל שהיה נמתח והולך עד בלי די. ואז חזר לעלות ונעשה מעקה וכותל בגג העשיה אל היצירה, כדי שרגלי בני עליה (שהם זעיר ונוקבא דיצירה) - שלא תפול הארתם לאחורי העשיה בתוך הקליפות. 

וזהו שכתוב '''{{צ|עיירות המוקפות חומה}}''' - פירוש מימות יהושע בן נון, כי פני יהושע הוא פנה לבנה, הוא מלכות עולם העשיה. ומה'''חשמל''' המכסה על עשיה שנקרא {{צ|מימות יהושע}}, שהם ימים וספירות דמלכות דאצילות המקננא בעשיה - אותו החשמל נעשה חומה לזעיר אנפין (שהוא יצירה) בסוד {{צ|נקבה תסובב גבר}}. וזהו שאמרו רז&quot;ל {{צ|השרוי בלא אשה שרוי בלא חומה}}. 
וזהו {{גמט דגש|מימות}} - גימטריא {{גמט דגש|מלכות}} שהוא יהושע. 

והנה מעקה הבריאה הוא כדי שלא ירד אור האצילות אל הבריאה. ומעקה היצירה הוא כדי שלא ירד אור הבריאה ליצירה. ומעקה העשיה הוא כדי שלא יתפשט אור היצירה אחורי העשיה בתוך הקליפות. 

והנה מעקה העשיה הוא משם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} דההי&quot;ן, שנודע כי הויה זו היא בעשיה. ונעשה בסוד {{גמט דגש|עב}} {{גמט דגש|קדם}} שהוא {{גמט דגש|י' י&quot;ה יה&quot;ו יהו&quot;ה}} - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;ה}}. שהם האחורים דעשיה והם בגימטריא {{גמט דגש|רי&quot;ו}} במספר {{גמט דגש|מעקה}}. אבל בעולם העשיה לא נמצא מעקה והוא נשאר מגולה מפני שהוא מדור הקליפות כנודע. 

וז&quot;ש '''{{צ|עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה}}''' - ירצה כי עיירות המוקפות חומה הם אחוריים של עולם היצירה, שהוא חיצוניות הכלים דיצירה. והנה נודע כי כל עולם ועולם הוא כלול מ'''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן'''. 
* הנה אחוריים ד{{גמט דגש|ע&quot;ב}} הוא {{גמט דגש|דפ&quot;ק}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} הוא {{גמט דגש|קס&quot;ו}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} הוא {{גמט דגש|ק&quot;ל}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}} הוא {{גמט דגש|קדם}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|הויה}} פשוטה - {{גמט דגש|ע&quot;ב}}

הרי {{גמט דגש|דפ&quot;ק, קס&quot;ו, ק&quot;ל, קד&quot;ם, ע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|עיירות}}. ושם הוא סביביו '''חומה''' לשמור אותם אחוריים שלא יאחזו בהם הקליפות. הנה החומה הוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|קדם}} של עולם העשיה שעולה {{גמט דגש|רי&quot;ו}}. והנה {{גמט דגש|רי&quot;ו}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|'''אל'''}} כנזכר. 

וזה סוד {{גמט דגש|אל יהוה}} שהוא עולם היצירה, דתמן שולט '''אל הויה''' כנזכר. הנה החומה שלו הוא במספר {{צ|{{גמט דגש|ויאר}} לנו}}, שלא יתאחזו בהם הקליפות. וגם כן {{גמט דגש|חומה}} גימטריא {{גמט דגש|אל הויה}} עם {{גמט דגש|ב'}} כוללים.   

הנה אלו עיירות הם מקודשות ממנה דעולם עשיה, ששם הוא מגולה ויש כח לחיצונים ליינק מכל עיירות שלהם. אבל בעולם היצירה - אין כח לחיצונים ליינק משם. 


ולכן '''{{צ|משלחים מתוכם את המצורעים}}'''.{{ש}}
כי נודע מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש הקליפות פרק שני {{ממ עץ חיים|מח|ב}} וזה לשונו:{{ש}}
דע כי ממלכות דאצילות יונקים כל הקליפות. ואמנם ביום אשר אז תגבורת הזכר - אז אותם התרין מוחין דזעיר דקליפות דאצילות הם העולים למעלה ביום ויונקים מן המלכות שבאצילות דקדושה. אבל להיות כי ביום אין הדינין מתגברין - לכן הם יונקים בחשאי. וזהו סוד {{צ|וישלח יהושע בן נון שנים אנשים מרגלים חרש לאמר}} {{ממ|יהושע|ב|א}} - ר&quot;ל בחשאי, כי יהושע בן נון הוא לבנה סיהרא קדישא. {{ש}}
{{צ|לכו וראו את הארץ}} יריחו לרגל אותם וליניק משם - כי הקליפה היא צורך גבוה כנודע, כמו שאמרו {{צ|והנה טוב מאד - זה מלאך המות}}. אבל תרין צפרין - שהם תרין מוחין דנוקבא דזעיר של אצילות דקליפה - אינם יכולים לינק ביום אלא בלילה, לפי שאז דינין של נקיבה שולטין. 

וכן הוא הענין בבריאה. כי הקליפות אשר שם יונקים מן המלכות דבריאה דקדושה; הזכר ביום, והנקבה בלילה. וכן ביצירה. אמנם כמו שבקדושה אינה עולה בלילה רק לאה - גם אלו התרין צפרין העולין בלילה לינק הם אותם תרין מוחין של אות' בחינה של לאה שיש בקליפות. 

'''עד כאן לשונו'''.


הנה התרין צפרין נקראים {{צ|מצורעים}} והם '''נעמה ואגרת'''. וזהו סוד {{צ|אל תאכלו ממנו '''נא'''}}.  ולכן המצורע ביום טהרתו היה מביא תרין צפרין. והצפור השמאל (שהיא בינה דנוקבא דינין קשין) - לכן שוחטים אותה כדי למתקה. אבל הציפור השנית מצד הימין - חכמה דנוקבא דקליפה - היא יותר ממותקת, ולכן לא היה צריך לשחוט אותה אלא {{צ|ושלח את הצפור החיה על פני השדה}} של הקליפות. וזהו {{צ|חיה}} דייקא שהיא חכמה, בחינת חיה שלה. כדמיון שני שעירים - גורל אחד להשם וגורל אחד לעזאזל. עיין שם בדרוש דקליפות פרק תשיעי {{ממ עץ חיים|מט|ט}}.

והנה מביא שם כי אחר יניקתם הם רוצים לעלות יותר למעלה במקום הראוי להם כנגד כל אורך זעיר ונוקבא דקדושה. ואז משתמטי רגלייהו בנוקבא דתהומא רבא וכו', עיין שם. 


'''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''.{{ש}}
ז&quot;ש '''{{צ|שמשלחין מתוכן את המצורעים}}''' שהם התרין צפרין הנקראים 'מצורעין' - שולחין אותן לנוקבא דתהומא רבא, ואין להן כדי לינק ביום ממלכות דיצירה. ומכל שכן מהספירות של מעלה מהן. אבל בעולם העשיה תמיד הקליפות יונקים ממלכות דעשיה דתמן הוא סוד {{צ|שכינה בגלות}}, שושנה בין החוחים כנודע. וזהו הקדושה יתירה שיש למלכות דיצירה על מלכות דעשיה. 

ועוד קדושה אחרת '''{{צ|שמסבבין לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו}}'''. כי הנה נודע כי הרע הגמור שנתברר שאין בו טוב כלל - הם השלשה קליפות החיצוניות - {{צ|רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת}}. אבל {{צ|ונוגה}} הרביעית - לא נתברר לגמרי. ולכן נשארת בבחינת לבוש ועור על הקדושה. ומבררת מעט מעט ונעשית גוף גמור, כי הם {{גמט דגש|רח&quot;ף}} כלים שבורים של {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת נוגה. ולכן נקרא הנוגה {{צ|אילנא דמותא}} כנזכר בתיקון ס' דף צ&quot;ו ע&quot;ב. 

ומה שנתדבק מ'''נגה''' על הקדושה חוזר להיות 'תוספת שבת' גמור טוב. מה שאין כן בחול כנזכר בזוהר ויקהל ר&quot;ג ב' {{ממ זהר|ב|רג|ב}}. הנה בכל עיין שם. כאשר רוצה קליפות נגה לעלות בקדושה כנודע אזי השלשה קליפות אחרות אומרים לה &quot;גם כן אנחנו נעלה יחד עמך ולמה נגרע ממך?&quot;. ואז היא נותנת להם היד ומחזקת אותם ואומרת להם &quot;התדבקו עמי ונעלה יחד&quot;. וכשהיא עולה עם חברותיה - אזי יוצאה(?) שלהובתא דאשא מתחת כסא הכבוד ומוחצת ראשם של השלשה קליפות שנדבקו בקליפת נוגה, ומפריד אותם ממנה. ונופלים ויורדים עד נוקבא דתהומא רבא, ושם נגנזים וסוגרים עליהם פי התהום כדי שלא יצאו לחוץ בכל יום שבת. ונגה לבדה נשארת דבוקה בקדושה. וזהו סוד רחיצות במים חמין בערב שבת. שצריך לכוין בסוד {{צ|'''שלהבת יה'''}}, שהוא אותה שלהבת הנזכר לעיל כמו שמבואר בספר כוונות עיין שם (&lt;small&gt;[[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ג]]&lt;/small&gt;). 


וזהו סוד כוונת המשנה במסכת שבת פרק י&quot;ז {{ממ משנה|שבת|יז|ג}} {{צ|קנה של זתים אם יש קשר בראשו מקבלים טומאה. ואם לאו(?) אין מקבלים טומאה. ובין כך ובין כך נוטלין בשבת}}.

פירוש כי הארבע קליפות נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}}. הוא טוב - הטוביות של נגה. ורע - הוא הרע של נגה עם השלשה קליפות אחרות. ונקרא '''{{צ|קנה של זתים}}''' שהם מרורים לישראל כזיתים. וזהו שרמזו רז&quot;ל שהזיתים מי שאוכל אותם משכח תלמודו להורות מי שממשיך עליו הקליפות גורמים לו שמשכח תלמודו מפני שהם מחשכים עיני השכל שלו. וזהו שכתב '''{{צ|קנה של זיתים}}'''.

'''{{צ|אם יש קשר בראשו}}''' - דהיינו שהשלשה קליפות קשורים בראש שלהם, שהיא '''הנגה''' - אז '''{{צ|מקבלים טומאה}}''' - ר&quot;ל הטומאה (שהם השלשה קליפין) מקבלין מהנגה ומפתים אותה שתגנוב מהקדושה ותתן להם. ואז הם מטמאין גם כן כל חיצוניות העולמות ושולטים בעולם. 

'''{{צ|ואם לאו}}''' - שאינם מקושרים עם הנגה - כמו לעתיד לבא שיתבטלו הקליפות מן העולם, ואז הנגה תחזור לקדושה גמורה. וזהו סוד אמרם רז&quot;ל {{צ|למה נקרא שמו 'חזיר' על שם שעתיד הקב&quot;ה להחזירו להיות מותר לישראל}}. שהיא '''נגה''' שנקראת 'קליפת חזיר', שהיא חוזרת פעם  לקליפה ופעם לקדושה. ולעתיד יהיה הכל קדושה.

והנה '''{{צ|בי&quot;ן כ&quot;ך ובי&quot;ן כ&quot;ך}}''' - ר&quot;ל בין כך שאנו בגלות והם שולטים, ובין כך כמו לעתיד שיתבטלו מן כל וכל - מכל מקום '''{{צ|נוטלין בשבת}}''' - ר&quot;ל שבכל שבת השלשה קליפות מתבטלין על ידי שלהובתא דאשא כנזכר, ו'''נגה''' נכנסת ונעשית קדושה.

וזהו סוד {{צ|יגמור '''נא רע''' רשעים}} {{ממ|תהלים|ז|י}}.  ר&quot;ל בעת שישראל חס ושלום רובם חייבים שנקראים רשעים - אזי גורמים שמתחברים כל הארבע קליפות ביחד ונשלם הרע שלהם. כי '''נא רע''' ראשי תיבות '''נ''''גה, '''א''''ש מתלקחת, '''ר''''וח סערה, '''ע''''נן גדול. וז&quot;ש {{צ|יגמור '''נא רע'''}} - מי גורם להם זה? {{צ|רשעים}} - בזמן שישראל הם רשעים. אבל כשהם טובים גורמים שהנגה מתחברת עם הקדושה והשלשה אחרות נופלות בתהומא רבא. 


'''ועתה נבא אל ביאור לשון המשנה שלנו'''{{ש}}
מ&quot;ש '''{{צ|ומסבבין לתוכה מת}}''' - ר&quot;ל שקליפת נגה היא דקה, והיא דבוקה על הפרי ומסבבת כל הקדושה, והיא נקראת {{צ|מת}} על שם 'אילנא דמותא' שהם מלכין דמיתו שריין בתוכה. וז&quot;ש שמסבבין '''{{צ|לתוכה}}''' - הוא בין ה'''חשמל''' לזעיר ונוקבא.  '''{{צ|המת}}''' - שהיא קליפת נגה כדי לברר ממנה הטוב שנשאר בתוכה מן המלכים דמיתו. וזהו בזמן שישראל מסוגלים במצות, וכן בשבת. 

ונשארת שם קליפת נגה '''{{צ|עד שירצו}}''' - פי' שבעה טובי העיר לקברו שם בתוך העיר, כי שבעה טובי העיר הם שבעה תחתונות דבינה, '''ע'''' רברבא ד{{צ|שמע}}. מהעור שלהם נעשה החשמלים אל כל העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה כנזכר במרכבת יחזקאל פרק עשירי עיין שם באריכות. והם נקראים {{צ|טובי העיר}} מפני שהם מטיבים עם הנוקבא דזעיר שהיא נקראת {{גמט דגש|עיר}} - גימטריא {{גמט דגש|מנצפך}} שכל פרצופה נהנית על ידי הגבורות בעת שהיא עולה בקריאת שמע שם בתיבת '''שמע - שם ע'''' כנודע.  

וכשהם רוצים מניחים הנגה בתוך החומה שהוא בתוך ה'''חשמל'''. וכשהם אינם רוצים - מגרשים אותה לחוץ כי החיצונים בורחים מהארת '''חשמל''' דבינה המשמרת את זעיר ונוקבא (כנודע בסוד ברכת &quot;מלביש ערומים&quot;, עיין שם). 

והנה הגם כי זה החשמל הוא לבוש והוא יותר עב וגס מן הכלים של זעיר ונוקבא - עם כל זה להיותו מבחינת בינה - אין הקליפות יכולות להתאחז כלל באור המקיף מן{{הערה|בדפוס ויניציא נראה כמלת 'עה', ובדפוס ירושלים הגיהו אל &quot;מן&quot; כנראה - ויקיעורך}} זה המלבוש של החשמל. הנה{{הערה|כך מופיע בדפוס ויניציא וכן ירושלים. ואני קצת מסופק בזה כי בדפוס ויניציא לא נראה כלל שמדובר בקטע חדש וכן לא מופיע נקודה של סוף משפט. ובכן אני מסופק שאולי צריך להגיה &quot;הזה&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} בשבת או בעת שמסוגלים ישראל במעשים טובים - אזי קוברים שם המת בתוך העיר לפנים מן החומה כדי לברר מהם הבירורים כנזכר. 

אבל '''{{צ|אם יצא אין מחזירין}}''' - רוצה לומר אם יצא קליפת '''נגה''' ונתדבקה בשלשה קליפות אחרים - כבר היא נטמאת ואין מחזרין פעם אחרת לקדושה כדי שלא יקבלו טומאה. ואז משמרין את זעיר ונוקביה מחיצונים שלא יאחזו מהם. וזהו כמו בששת ימי החול שהנגה היא דבוקה בשאר השלשה קליפות ולכן אין מחזירין אותה. 

אבל בעולם העשיה - אף על פי שיצאה הנגה - מכל מקום מחזרין אותה, כי שם תמיד היא יונקת מהקדושה ותמיד היא דבוקה בכלי חיצון דנגה בסוד {{צ|ופנה ויטול ידיו}}, ובסוד {{צ|צא תאמר לו}} (כנזכר במרכבת יחזקאל פרק שביעי). וזהו כדי להוציא השפע מהכלים חיצוניים לפרנס את שאר חברותיה. אבל ארץ ישראל בזה היא מקודשת מחוץ לארץ שאין מחזירין אותה כנזכר לעיל.

===לפנים מן החומה===
'''לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

הנה אמרנו לעיל כי על ידי העמר והביכורים ושתי לחם שמביאין מארץ ישראל העלינו האורות דנצח הוד יסוד מלכות דיצירה  בסוד מיין נוקבין שהם סוד הארת נוקבא דזעיר דיצירה עם הארת כלי חיצון דזעיר הנקרא **&quot;ו{{הערה|בדפוס ירושלים כתבו '''נה&quot;י''' ולא נראה כך בדפוס ויניציא וכן לא נשמע לעניות דעתי מתאים. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כנודע, ששם דבוקים כל כלים פנימים שנפלו מן האצילות בתוך הנגה דיצירה, והנגה היא דבוקה בעור הזעיר שהוא כלי חיצון כנז&quot;ל.

ועתה נבאר איך עולים הארת כלים תכונים(?) ד{{גמט דגש|ו'}} קצוות דזעיר דיצירה.{{ש}}
ודע כי {{צ|לפנים מן החומה}} (שהוא חומת ירושלים) הוא היכל קדש קדשים דיצירה, והוא יותר מקודש מכל היצירה. והנה כמו שירושלים הוא באמצע ארץ ישראל - כך היכל קדש קדשים הוא באמצע תרין עלמין; בין בריאה ליצירה. שהכל נקרא {{צ|ארץ ישראל}} כמ&quot;ש בעזה&quot;י. 

ויש טעם אחר. כי {{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}} נקרא 'כלי פנימי' מכל הכלים, והוא באמצעית השלשה כלים שיש שם ביצירה. ולכן חב&quot;ד דיצירה נקרא {{צ|ירושלים}} שהוא באמצע ארץ ישראל. ו{{צ|חומת  ירושלים}} הם תרין תפוחין דיסוד דמלכות דבריאה המלובשת בתוך היכל קדש קדשים דיצירה, והם שלשה '''אהי&quot;ה''' - דיודי&quot;ן ואלפי&quot;ן והה&quot;ין{{הערה|{{גמט דגש|אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד ה&quot;י, אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד ה&quot;א, אל&quot;ף ה&quot;ה יו&quot;ד ה&quot;ה}}}} - שגימטריא {{גמט דגש|חומת}} כנודע. 

'''והיכל קדש קדשים''' הוא נקודת ציון שבה ששם אינם יכולים ליכנס המצורעים - שהם התרין ציפורין הנ&quot;ל, כי המצורע היה יוצא מחוץ שלש מחנות שהוא מחוץ לירושלים כמ&quot;ש בעזה&quot;י. 

ומה היא קדושתה? '''{{צ|שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני}}'''

ונודע כי כלים פנימים בכל הספירות נקראים 'קדש קדשים'. אבל כלים אמצעים בכל הפרצופים הם נקראים 'קדשים קלים'. והנה שם {{גמט דגש|ע&quot;ב}} מתלבש במוחין בכל הפרצופים, ושם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} בכלי פנימי, ושם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} בכלי אמצעי, ושם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בכלי חיצון.  והנה {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה}} גימטריא {{גמט דגש|קלים}} מפני שכלי תיכון מקבל מן השלשה שמות. 

וגם {{גמט דגש|קלים}} עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות גימטריא {{גמט דגש|דפ&quot;ק}}. ומלת {{גמט דגש|קדשים}} גימטריא {{גמט דגש|דתן}}. שניהם ביחד{{הערה|{{גמט דגש|דפ&quot;ק דת&quot;ן}}}} גימטריא {{גמט דגש|תרל&quot;ח}} - במספר {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. כי כלי התיכון הוא {{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}}. כן הוא בכל הפרצופים. וחב&quot;ד הוא כלי פנימי. 


והנה נודע שלאה עומדת כנגד חג&quot;ת דזעיר באחוריים שלהם. ולכן כשעולים החג&quot;ת עולים עמהם גם כן לאה כמו שמביא הר' חיים ויטל זלה&quot;ה בספר עץ החיים '''וזה לשונו:'''{{ש}}
ענין המעשר ראשון הוא סוד חזרת האור של רחל (שהיא מעשר) לשורשו של הלוי - שהוא {{גמט דגש|ה'}} גבורות שבדעת זעיר אנפין ששם שורשם. ולכן הוא אחד מעשרה כי הנוקבא היא נקודה אחת מעשרה נקודות שיצאו. {{ש}}
אך ענין המעשר שני הוא סוד חזרת האור של לאה למקום הבינה, שהיא מלכות דאימא, שלא יתאחזו בה החיצונים. ולכן נאכל בירושלים במקום לאה בסוד '''ל&quot;ם''' ד'''צלם'''. שהמלכות ההיא נקרא {{צ|ירושלים של מעלה}}. כי {{צ|ציון}} ברחל אך {{צ|ירושלים}} היא לאה העומדת ב'''ל&quot;ם''' ד'''צלם''' כנזכר אצלנו בדרוש קין והבל.{{ש}}
'''עד כאן לשון עץ החיים'''.

ונראה לי כי רחל היא עשירית של זעיר אנפין, ולאה היא עשירית של תבונה. וזהו רמז כי '''מעשר''' ראשי תיבות '''מ''''לכות '''ע''''שירית '''ש''''ביעית '''ר''''ביעית. כי '''מלכות''' היא עשירית של עשר ספירות. והיא שביעית של שבע ימי הבנין. והיא רביעית של ארבע רגלי המרכבה.

וגם {{גמט דגש|מעשר שני}} גימטריא {{גמט דגש|שקוצית אדני}}. כי המלכות שהוא '''אדני''' הוא בשם שביעי דשם {{גמט דגש|מ&quot;ב}}.


ונחזור. כי על ידי אכילת קדשים קלים ומעשר שני שהיו אוכלים לפנים מן החומה היו גורמים שעלו מאורות דחסד גבורה תפארת עם הארת לאה בהיכל קדש קדשים, שיאכלו {{צ|הבעלים}} שהם אבא ואמא, ששם מתחברים בהיכל קדש קדשים דיצירה. ולשון 'אכילה' הוא בסוד {{צ|אכלה ומחתה את פיה}}, והוא לשון חיבור. כי על ידי האורות הנ&quot;ל שעולים שם בהיכל קדש קדשים - אז שם בירושלים (שהוא קדש קדשים דיצירה) - {{צ|אוכלים הבעלים}}, ר&quot;ל מתחברים על ידם אבא ואמא. כי לעולם היכל קדש קדשים הוא כולל חב&quot;ד ביחד, שהם אבא ואמא ודעת המחברם.

וזה היה בזמן שבית המקדש היה קיים. אבל בעולם העשיה - אפילו בהיכל קדש קדשים אינם יכולים לחבר אפילו שבזמן שבית המקדש היה קיים - מפני שלא יאחזו בהם החיצונים. אבל בזמן הזה - כל ההיכלות אינם מתחברים אלא בעת שעולים בהיכל קדש קדשים דבריאה ב{{צ|שים שלום}} בזמן שמתחברים יעקב ורחל בשחרית של אחר העמידה. עיין שם בספר הכוונות.

===הר הבית מקודש ממנו===
'''הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

הנה נודע כי '''{{צ|הר הבית}}''' הוא נקרא כל עולם הבריאה בכללות שבו היה עומד כל בית המקדש. ולכן היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה שהם אלף אמות, שהם כנגד כללות הבריאה שיש בו עשר ספירות - כל אחד כלולה ממאה - הרי אלף. וגם '''אל שדי''' במילוי{{הערה|{{גמט דגש|אל&quot;ף למ&quot;ד שי&quot;ן דל&quot;ת יו&quot;ד}}}} שעולה אלף הוא בבריאה כנודע. 

וחמשה שערים היו להר הבית מפני שיש חמשה פרצופים - 
* אריך ונוקבא{{הערה|לא הבנתי למה הכוונה - ויקיעורך}}
* אבא ואמא
* ישראל סבא ותבונה
* ישראל ורחל
* יעקב ולאה{{ש}}
וכל יסוד דנוקבא נקרא {{צ|שער}}. הרי חמשה שערים. 

וגם בינה מקננת בבריאה שיש בה חמשים שערי בינה - כל עשר שערים הוא בנין אחד של עשר ספירות ונקראו 'שער' אחד. והם חמשה שערים הנ&quot;ל.


וכן גם כן הר הבית היה מוקף חומה סביב. שזהו סוד החשמל המלביש הבריאה לשמרם מפני החיצונים שלא יתאחזו בהם. ונודע כי אחוריים דבינה (שהוא אחוריים ד'''אהי&quot;ה דיודי&quot;ן''' שעולה {{גמט דגש|קדמת}}{{הערה|{{גמט|אל&quot;ף, אל&quot;ף ה&quot;י, אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד, אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד ה&quot;י}}}}) הוא נקרא 'חומת' שמסבבת כל הבינה בסוד אחוריים שלה כדי שלא ינקו ממנה החיצונים. וזהו '''חומה''' במילוי כזה: {{גמט דגש|חי&quot;ת וי&quot;ו מ&quot;ם ה&quot;י}}, עם {{גמט דגש|י'}} אותיות - גימטריא {{גמט דגש|קדמ&quot;ת}}. 

וגם זהו סוד {{גמט דגש|חשמל}}. כי המילוי של {{גמט דגש|ח&quot;ת שי&quot;ן מ&quot;ם למ&quot;ד}} לבד{{הערה|{{גמט דגש|ת' י&quot;ן ם' מ&quot;ד}}}} גימטריא גם כן {{גמט דגש|קדמת}}, שהוא ריבוע ד'''אהיה'''. שהחיצונים מתיראים ממנו כנודע. 

והנה נודע כי העשיה נקרא '''{{קיצור|נה&quot;י|נצח הוד יסוד}}'''. ויצירה נקרא '''{{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}}'''. ובריאה נקרא '''{{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}}'''. ונודע כי חב&quot;ד (שהם המוחין) נקרא {{צ|קדש}}. ולכן נקרא הבריאה {{צ|בית המקדש}} כי שם כללות המוחין הנקרא 'קדש'. וכן {{גמט דגש|הר הבית}} גימטריא {{גמט דגש|בריאה קדש}}. 

והנה נודע כי בעשיה הקליפות הם מעורבות עם הקדושה, וביצירה הקליפות הן דבוקות עם הקדושה ביחד אבל אינם מתערבות עמה, ובבריאה הקליפה עומדת כנגד הקדושה ואינה יכולה אפילו להדבק בה. {{ש}}
וז&quot;ש כאן '''{{צ|הר הבית מקודש ממנו}}''', שהוא מן עולם היצירה, '''{{צ|שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם}}''', שיכולים להדבק אפילו בחומת הר הבית, אלא הם עומדים כנגדם בלבד.


והנה נבאר מי הם אלו '''{{צ|זבים וזבות וגו'}}. {{ש}}
דע שמביא הר' חיים ויטל זלה&quot;ה בדרוש הקליפות פרק שני {{ממ עץ חיים|מח|ב}} כי שני מוחין דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|שנים אנשים מרגלים}}, ושני מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|תרין צפרין}}. אבל בשלשה עולמות בריאה יצירה עשיה דקליפות - כל בחינות המוחין אשר שם בקליפות, בין דאבא ואמא בין דזעיר ונוקבא, כולן נקרא בלשון {{צ|שתים נשים זונות}} הנזכר בפרשת אחרי מות ס&quot;ב {{ממ זהר|ג|סב|א}}. 
וטעם הדבר לפי שבריאה יצירה עשיה הם עולמות של הנקבה ולכן נקראות בלשון 'נשים' אפילו כל הזכרים שלהם.

גם דע  כי שבעה היכלין של כל עולם מאלו השלשה (בריאה יצירה עשיה דקליפה) הם מכוונין כנגד שית היכלין תתאין בלבד דקדושה של העולם ההוא תמיד. אך הקליפות דאצילות אינן כן. אמנם זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות שהם בחינת {{צ|שנים אנשים מרגלים}} ו{{צ|תרין צפרין}} - הם למטה כנגד האחוריים של קדש קדשים דבריאה בלבד. וקליפות דבריאה הם כנגד שית היכלין דבריאה לבד. וכן ביצירה ובעשיה כנ&quot;ל. 

והטעם מפני שלעולם האצילות הוא נעלם מאד ולכן אי אפשר אל הקליפות שלהם לישב שם אלא למטה באחורי היכל קדש קדשים דבריאה.

'''עד כאן לשונו'''. ועיין שם בדרוש דקליפות פרק ששי{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ עץ חיים|מט|ו}}, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 


'''ועתה נבא אל ביאור'''{{ש}}
כי '''{{צ|זבים}}''' הם {{צ|שנים אנשים מרגלים}} - תרין מוחין דזעיר דקליפה היושב שם באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. ו'''{{צ|זבות}}''' הם {{צ|תרין צפרין}}, '''נעמה ואגרת''', תרין מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה היושבות גם כן באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. 

וכן {{גמט דגש|זבים וזבות}} גימטריא {{גמט דגש|לילית}} - כי זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות הם סמא&quot;ל ולילי&quot;ת, והנוקבא נקרא {{צ|יותרת הכבד}} שהיא שולטת על דכורא כנודע. ולכן הזכר הוא טפל אצלה - להפך מן הקדושה. עיין בפרשת פנחס רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. ולכן רמוז ב{{גמט דגש|זבים וזבות}} שמה לבדו, והוא כלול עמה.

'''{{צ|נדות}}''' - הם אבא ואמא דקליפה דבריאה. כי בבריאה יצירה עשיה - כולם נקרא בלשון נקבות. 

ו'''{{צ|יולדות}}''' הם זעיר ונוקבא דבריאה דקליפה שהם מולדין נפשות של אומות העולם ולכן נקראו {{צ|יולדות}}. הנה כל בניהם שהם מולדים הם מתין ואין להם חיות. ואז הולכת '''לילי&quot;ת''' ומתחממת עם בני אדם, וגורמת להוציא זרע לבטלה, ואז מושכת היא נשמה אחת ומכנסת אותה תוך בנים משחיתים שלה. ובזה הם חיים. ועל ידי קריאת שמע על המטה יוכל האדם להמית אלף ומאה ועשרים וחמש. 

והנה כל אלו הנזכר אין נכנסים לשם אלא הם יושבים כנגד ה'''חשמל''' דבריאה, ומשם יונקים כדי חיותם בלבד. כי הוא מוכרח להמשיך חיות המלכים שלא נתבררו כי הם ניצוצי הקדושה כנודע.

===החיל מקודש ממנו===
'''החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

הנה קודם שנבא לבאר החיל נבאר מתחילה מ&quot;ש בפרק שני ממסכת מדות {{ממ משנה|מדות|ב|ג}} - לפנים מחומת הר הבית סורג - מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים, והוא עשוי מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבים אותן זו על זו באלכסון.

הנה צריך להבין מה היה משמש שם הסורג?{{ש}}
והנה בעל תוספות יום טוב ז&quot;ל [[תוספות יום טוב על מדות ב|כתב במסכת מדות פרק שני]] שהסורג היה לתת מקום והבדל בין העכו&quot;ם הנכנסין להתפלל בבית ה' ובין ישראל. ולכן בשביל כן היוונים פרצו בו פרצות - הואיל ונעשה להבדיל אותם מבוא יותר פנימי. ולכן כשחזרו ישראל וזכו לגדרם - תקנו על כל גדר השתחויה להודות לה' כי טוב. עד כאן לשונו.

ונלע&quot;ד שכך אמת הדבר וכיון אל דרך האמת.


והנה מביא האר&quot;י זלה&quot;ה במרכבת יחזקאל פרק ששי {{הערה|אני מצאתיו ([[עץ חיים/שער מב/פרק ד]]) - ויקיעורך}} וזה לשונו: {{ש}}
הנה כמו ששלשים כלים דבינה נכנסו תוך זעיר אנפין כנודע - כן כלי החיצון מכולם נשאר בחוץ סביב דזעיר אנפין. והענין כי תוך כלי הבשר דזעיר אנפין נכנס כלי הבשר דנצח הוד יסוד דבינה, ובתוכו נפש פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך תוך כלי שני דזעיר אנפין נכנס כלי שני ובתוכה הרוח פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך יש כלי שלישי דעצמות דזעיר אנפין ובתוכו נכנס כלי שלישי דעצמות דבינה, ובתוכו נשמת פנימי' דזעיר אנפין. 

נשאר עתה החיצוניות של בינה שהיה מן הראוי שיכנס גם כן תוך כלי החיצון של זעיר אנפין על דרך השאר. אכן לא היה כן. אלא נשאר מבחוץ על גבי כלי החיצון של זעיר  אנפין עצמו, ונשארו כבחינת 'עור על גבי עור'. וזה העור דתבונה נקרא {{צ|חשמל}} ונקרא {{צ|כנפי נשרים}}, כי נשר היא בינה עילאה. וזהו סוד {{צ|כנשר יעיר קנו על גוזליו יכו'}}.    

וכאשר היו הקליפות רוצים להתאחז בזעיר אנפין - לא יוכלו כי אין להם אחיזה בעור התבונה.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''.

ונלע&quot;ד כי זה {{צ|עור בעד עור}} {{ממ|איוב|ב|ד}} - שהם העור דזעיר אנפין ועור דבינה שהם זה על גב זה. {{צ|וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - ר&quot;ל {{צ|וכל אשר לאיש}} בסוד חשמל, הוא בעבור {{צ|נפשו}} - לשמרו מפני חיצונים כנזכר. 


והנה ידוע כי נצח והוד הם נקראים 'בתי בראי'. אבל היסוד הוא פנימי - כי ברית וגוף חשבינן חד. והנה ה'''חשמל''' הוא  העור של נצח והוד שנקראים {{צ|חיות אש ממללות}}, שהם שני שמות '''יאהדונה&quot;י''', שהם תרין נהורין דנפקין מ'''חשמל'''; חיוור וסומק - '''יהוה''' בנצח, '''אדני''' בהוד. ואחר כך ביסוד מתחברים שניהם ביחד והוא נקרא גם כן '''חשמל''', חיור וסומק, '''יאהדונה&quot;י'''. והם {{צ|עתים חשות עתים ממללות}}. והם {{צ|חומת אש}} סביב הבריאה - כי בינה מקננת בבריאה בסוד {{צ|ואני '''אהיה''' לה נאם יהוה חומת אש סביב}}. ר&quot;ל משם '''אהי&quot;ה''', משלשה מילויים דיודי&quot;ן אלפי&quot;ן ההי&quot;ן - נעשה {{גמט דגש|חומת}} אש סביב, והוא חומת הר הבית כנז&quot;ל שהיא חומה חיצונית הנעשה מנצח הוד הנקראות לבר מגופא, {{צ|בתי בראי}}, כנודע. 
אבל היסוד שהוא פנימי - לכן נעשה מהחיצוניות של היסוד '''חשמל''' אחרת שהוא חומה אחרת, ונקרא {{גמט דגש|סורג}}. 


וז&quot;ש '''{{צ|לפנים מחומת הר הבית סורג גבוה עשרה טפחים וכו'}}'''. כי נודע שבינה יש ביסוד שלה חמשה חסדים וחמשה גבורות, וגם היא מקבלת מחכמה גם כן חמשה חסדים וחמשה גבורות. וכל חסד הוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}}, וכל גבורה הוא שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}. הרי עשרה '''אדם''' ועשרה '''בנים'''. וכל {{גמט דגש|מ&quot;ה ב&quot;ן}} גימטריא {{גמט דגש|טפח}}. נמצא שיש ביסוד דבינה עשרה '''טפחים'''. 
ולכן הסורג (שהוא העור של יסוד דבינה) היה גבוה עשרה '''טפחים'''. והבן היטב.


ונודע מה שכתוב בכוונת ברכת הנהנין (&lt;small&gt;[[שער הכוונות/דרושי השחר/כוונת הברכות]]&lt;/small&gt;) כי בעטרה דיסוד דבינה יש שלשה '''אהי&quot;ה''' (דיודי&quot;ן ואלפי&quot;ן וההי&quot;ן). עיין שם שהם גימטריא {{צ|{{גמט דגש|חומת}} ירושלים}} כנודע.  ולכן ה'''סורג''' שנעשה מן העור של העטרה דיסוד דבינה כשתכתוב '''סורג''' במילוי כזה: {{גמט דגש|סמ&quot;ך ו&quot;ו רי&quot;ש גימ&quot;ל}} - המילוי שלו בלבד{{הערה|{{גמט דגש|מ&quot;ך ו' י&quot;ש ימ&quot;ל}}}} גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} עם הכולל.  

וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. כי '{{גמט דגש|חומת}} הר הבית' הוא כללות נצח הוד יסוד דבינה, שיש בהם שלשה אהי&quot;ה במילוי בגימטריא {{גמט דגש|חותם}}. '''וחומת הסורג''' הוא {{גמט דגש|חותם}} השני שנעשה מעטרת היסוד דבינה עצמה, והוא כדי שלא יכנסו הגוים לשם שהם החיצונים שיושבים כנגד עולם הבריאה כנז&quot;ל.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הרב משה זכות נר&quot;ו כתב אם תסתכל במילוי '''סורג''' ו'''חיל'''{{הערה|{{גמט דגש|ת' ו&quot;ד מ&quot;ד}}}} תמצאנו בגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. וידוע כי שלשה בחינות תפארת נצח הוד הם כמ&quot;ש לקמן. והבט מילוי '''חותם''' כזה: {{גמט דגש|ח&quot;ת וא&quot;ו תא&quot;ו מ&quot;ם}}{{הערה|{{גמט דגש|ת' א&quot;ו א&quot;ו מ'}}}} - ותמצא חותם אחר. וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. 

ושלשה בחינות {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} הם:
* ראשון  מ'''אהי&quot;ה'''
* ושניה {{קיצור|מס&quot;ת|מסופי תיבות}} מילוי '''שדי'''{{הערה|שי''''ן''' דל''''ת''' יו''''ד'''}}
* ושלשית - {{קיצור|מחמשה פעמים '''צ&quot;א'''|454}}

והנה {{גמט דגש|אהי&quot;ה הוי&quot;ה אדני שד&quot;י}} הם עולים {{גמט דגש|תכ&quot;ו}}. וסימנם {{צ|חותם ב{{גמט דגש|תוך}} חותם}}.

ודע כי בשם '''שדי - שי&quot;ן דל&quot;ת יו&quot;ד''' - יש שלשה חילוקים; {{גמט דגש|שדי}}, {{גמט דגש|לוי}}, {{גמט דגש|תנ&quot;ד}}. וכך היה נחלק סודו בבית המקדש. 
* כי הכהן היה מבפנים - הוא הוא הפנים של שם '''שדי''', שכן בהיכל אהבה נאמר {{צ|בין שדי ילין}}. וכן {{גמט דגש|בן אהרון}} מלא ב{{גמט דגש|ו'}} הוא המקום שמתגלה בו. גם {{גמט דגש|בן אהרן}} בלא {{גמט דגש|ו'}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|אלעזר}} דאיהו מנצח.
* ואמנם {{גמט דגש|לוי}} הוא מבחוץ. 
* חוץ ללוי - {{גמט דגש|חומת}} הר הבית דאיהו {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}. 

ולכן כל הר הבית היה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה{{הערה|דהיינו לוי וחומת ביחד - ויקיעורך}} &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ובזה בא מכוון מ&quot;ש בעל תוספת יום טוב במסכת מדות פרק שני שאמר שהסור&quot;ג היה לתת מקום והבדל בין העכו&quot;ם הנכנסים להתפלל בבית ה' ובין ישראל, עיין שם. 

ומ&quot;ש במשנה ש{{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות היו שם שפרצום מלכי יון וחזרו וגדרום וגזרו כנגדם {{גמט דגש|י&quot;ג}} השתחויות - הכונה הוא כי יסוד דבינה נקרא {{גמט דגש|יוסף}} כנודע בפסוק {{צ|ויוסף הורד מצרימה}} (עיין שם [[עץ חיים/שער כו/פרק ג|בדרוש החלומות של שר המשקים]]{{הערה|נ&quot;ל כי מדובר ב[[עץ חיים/שער כו/פרק ג]] - ויקיעורך}}). והנה {{גמט דגש|מלך יון}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. וגם {{גמט דגש|אנטיוכס}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. ולכן בא ופרץ גם כן {{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות בסורג שהוא רומז ליסוד דבינה הנקרא {{גמט דגש|יוסף}} שהיה רוצה לינק משם. 

ורזא דמילה יובן ממה שכתבו חכמי הניתוח שהיסוד של הנערה הוא סתום והוא נארג בין צדדיו מזה לזה כמעשה אורג. ובעת החיבור תקרע  אותה האריגה ותשבר. והבן. וזהו סוד '''הסורג''' שהיה מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים כנזכר שם. ולכן {{גמט דגש|מלך יון}} (שהוא היסוד דקליפה) גבר ידו ונשבר ונפרץ ב'''סורג''' (שהוא היסוד דבינה) {{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות. והבן היטב סוד גדול שהיה בכאן גם כן אותה הבחינה מה שאמרו רז&quot;ל אצל בת שבע בעת זקנת דוד המלך ע&quot;ה כדי לנקות זוהמת י&quot;ג פרצות מן היסוד שטמא. ולכן היו אותם ה{{גמט דגש|י&quot;ג}} השתחויות במקדש. והבן מאד. 

וגם מה שאמרנו לעיל שסוד '''הסורג''' הוא סוד שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. והנה {{גמט דגש|סמ&quot;ך וא&quot;ו רי&quot;ש גימ&quot;ל}} גימטריא {{גמט דגש|חומת}} ו{{קיצור|י&quot;ג פעמים אהי&quot;ה פשוטים|13*21=273}}. 

וכנגד {{מכפלת גימטריא|י&quot;ג||אהיה}} עשה מלך יון {{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות בחומת הסורג כדי לגבור עלה'(?) ח&quot;ו. והנה '''אהיה''' בא&quot;ת ב&quot;ש - {{גמט דגש|תצמ&quot;ץ}} - גימטריא {{גמט דגש|כתר}}.  ו'''כתר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - {{גמט דגש|גאל}}. והכוונה הוא שאדרבא - אז נתעורר שם '''אהיה''' שבכתר וגאל ישראל על ידי {{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דיקנא שמשם ירד השפע על מתתיהו כהן גדול ועל בניו הכהנים כנודע, וגברה ידם על מלכי יוונים וחזרו וגדרו. ולכן תקנו {{גמט דגש|י&quot;ג}} השתחויות להודות על אבדן מלכות יון. 

וכל השתחויה היה כדי להמשיך תמיד שפע מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דדיקנא כדי שלא יפג[ם]{{הערה|ככה נלע&quot;ד. בדפוס ויניציא כתוב '''יפג'''', ובדפוס ירושלים בטעות כתבו '''יפג''' - ויקיעורך}} ח&quot;ו פעם אחרת. 


'''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''{{ש}}
מה שאמרו לפנים מאותו סורג היה מקום פנוי עשר אמות והוא נקרא '''חיל'''. וצריך להבין ומה היה רמוז סוד החיל?{{ש}}
ונודע מה שכתבנו לעיל כי בינה מקננא בבריאה והיא נקרא '''ס''' (כנודע [[עץ חיים/שער יד/פרק ט|בשער אבא ואמא פרק תשיעי]]{{הערה|נראה שמדובר בכאן [[עץ חיים/שער יד/פרק ט]] - ויקיעורך}}, עיין שם). והנה אם תמלא הסמ&quot;ך של הבינה תהיה {{גמט דגש|סמ&quot;ך}} שגימטריא {{גמט דגש|ק&quot;ך}}, שהם {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים ד'''אלהים''', שהם בכל האחוריים דעשר ספירות של בינה שנקראת {{גמט דגש|סמ&quot;ך}}. 

אמנם להיותו סוד בינה טמירה וגניזא יתיר - לכן אין בחינת {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים אלו ניכרים אלא מזעיר ונוקבא דבריאה בלבד (כנודע בשער השמות עיין שם, ש{{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים''' מתחילין מזעיר ונוקבא דבריאה עד סוף עולם העשיה).

והנה החיל הוא חיצוניות עולם הבריאה - דבה מקננא בינה כנזכר. ותמן הוא {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים ד'''אלהים''' שמספרם {{גמט דגש|סמ&quot;ך}}. וזהו '''חיל''' בא&quot;ת ב&quot;ש - {{גמט דגש|סמ&quot;ך}}.  ולכן היה רוחב '''{{צ|עשר אמות}}''' שהם עשרה ספירות חיצוניות דבריאה.

ונודע מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה במרכבת יחזקאל פרק ג' (&lt;small&gt;[[עץ חיים/שער מט/פרק ג]]&lt;/small&gt;) וזה לשונו:{{ש}}
כי {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים''' הוא מזעיר דבריאה עד סיום המלכות, כמבואר אצלנו שהם כלים החיצונים אשר שם. וחוץ מהם הוא '''החשמל'''. וחוץ מהם היא '''אלהים דנגה'''. ומשם מתחילין {{צ|אלהים אחרים}}.  וזהו סוד {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת '''נגה''' ומשם ה{{גמט דגש|ממזר}} - {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} בגימטריא.  ושם נקרא ‏‏{{צ|כורסייא דשבבין וגו'}} כנזכר באדרת נשא. וקליפת '''נגה''' שכנגד אצילות הוא {{צ|אלהים קדושים}}, {{צ|כרסייא דשביבין}}. ומזעיר אנפין דבריאת ולמטה הם טוב ורע וגו'.{{ש}}
עד כאן לשונו.


וז&quot;ש '''{{צ|החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם}}''' - ר&quot;ל כי הגוים בכלל נקרא אלו {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים'''. וכן {{גמט דגש|נגה}} גימטריא {{גמט דגש|גוים}} עם הכולל. וזה סוד {{צ|מלך אלהים על גוים}} ר&quot;ל 'אלהים דקדושה' הוא מלך על 'אלהים ד'''נגה'''', בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}}. ובעת חרבן בית המקדש בעונותינו הרבים אמר {{צ|אלהים באו גוים בנחלתיך}} מפני ש'אלהים אחרים' שנקראו גוים יונקים מ'אלהים קדושים' על ידי חטא ישראל, כנזכר שם בפירוש האידרא על כורסיא דשביבין. עיין שם סוד עמוק ונפלא מאד. 

ונודע כי שורש ה{{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים יוצאים מ'''אלהים''' אחד פשוטו מ{{גמט דגש|ה'}} אותיות. והנה {{גמט דגש|אלהים}} פשוטו ו{{גמט דגש|ק&quot;ך}} - גימטריא {{גמט דגש|ר&quot;ו}}, שהוא במספר '''גוים''' במילוי כזה: {{גמט דגש|גימ&quot;ל וי&quot;ו יו&quot;ד מ&quot;ם}} - להורות כי {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים של קליפות נגה כנזכר רמוזים במלת '''גוים'''. 

והנה גם כן '''גוים''' הוא שם כולל כל הארבע קליפות '''רוח אש ענן נגה''', והם כנגד ארבע גליות '''בבל יון מדי אדום''' כנודע. ולכן רמוז גם כן במלת '''גוים''' במילוי הנ&quot;ל {{גמט דגש|גימ&quot;ל וי&quot;ו יו&quot;ד מ&quot;ם}} - עולה מספרם {{גמט דגש|בבל יון מדי אדום}}. וזהו סוד הפסוק {{צ|ואתכם אזרה '''בגוים'''}} שהם ישראל הנפוצים בארבע גליות. וזהו סוד {{צ|לעשות נקמה '''בגוים'''}} שהם ישראל הנפוצים בגוים '''רבים''' - ראשי תיבות '''ר''''ומי, '''ב''''בל, '''י''''ון, '''מ''''די. {{ש}}
וזהו גם כן {{צ|וקרב פזורנו מבין '''הגוים'''}}. 

וזה סוד {{צ|ראשית '''גוים''' עמלק}} - ר&quot;ל הראש של כל הארבע גליות הוא עמלק; עד שלא יכרת זרעו - לא תבא הגאולה.  והוא יותר קשה לישראל מכל הארבע גליות כנודע.  וגם {{גמט דגש|עמלק}} הוא גימטריא ב' פעמים {{גמט דגש|ק&quot;ך ק&quot;ך}} - להורות שהוא כולל {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים''' דנגה, והוא יונק בעונותינו הרבים גם כן מ{{גמט דגש|ק&quot;ך}} צרופי '''אלהים''' דקדושה. והיניקה שלו הוא בעשיה והיצירה. אבל באחורים של הבריאה אין לו יניקה מפני ששם מקננת בינה שהקליפות בורחות ממנה. וכנפי נשרים שלה מכסים על אחוריים דבריאה כנזכר לעיל. 

וזהו שכתוב '''{{צ|שאין גוים נכנסים לשם}}'''.


וכן '''{{צ|טמא מת}}'''. כבר ביארנו לעיל בשם ספר התיקונים שקליפת '''נגה''' נקרא {{צ|אילנא דמותא}} מפני שבתוכה הם מלכין קדמאין דמיתו כנז&quot;ל, עיין שם. ונודע כי '''נגה''' נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} כי ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב וטהור (כנזכר בתיקונים דף ק'), ממראה מתניו ולמטה הוא רע וטמא. והיא הנוקבא לילית כנזכר במרכבת יחזקאל פרק חמישי (&lt;small&gt;[[עץ חיים/שער מט/פרק ה]]&lt;/small&gt;).

וז&quot;ש '''{{צ|שאין טמא מת}}''' - שהיא הנוקבא דנגה שנקרא 'טמא מת' על שם אילנא דמותא כנזכר. וז&quot;ש {{צ|שאין גוים {{גמט דגש|וטמא מת}} נכנסים לשם}} - שכן {{גמט דגש|וטמא מת}} גימטריא {{גמט דגש|מלכות}}. שהיא מלכות הנגה {{גמט דגש|לילית}} - אין לה כח ליינק מן הבריאה. אבל הזכר דנגה שנקרא 'טוב' כנזכר ממראה מתניו ולמעלה - יש לו כח ליינק מהבריאה מהאחוריים שלה כנזכר בסוד {{צ|עור של תפילין}} (כנזכר שם בפרק שביעי דמרכבת יחזקאל, ועיין שם).

===עזרת נשים מקודשת ממנו===
'''עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם ואין חייבים עליה חטאת {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

דע כי הכוונה הוא שהטעם שלמטה בבית המקדש לא היה יכול ליכנס בעזרת נשים טבול יום הוא כמ&quot;ש הזוהר פרשת ואתחנן דף רס&quot;ז ע&quot;א {{ממ זהר|ג|רסז|א}} {{צ|תא חזי האי רוחא בישא דשארי בין תרעי - ווי ליה לבר נש דלא ידע לאזדהרא מניה, ולא רשים לפיתחא דביתיה שמא עילאה קדישא דישתכח עימיה! דהא אית ליה תלת מאה ושתין וחמש שמשין בישין מקטרגין - כל חד משמש יומיה, וכלהו משתכחי עמיה כל יומי שתא, ומקטרגא ביה לעילא ותתא. וכלהו משתכחי עמיה ביממא ובליליא. ביממא - לקטרגא ליה. בליליא - לצערא ליה בחלמיה}}. עד כאן לשונו עיין שם.

הנה הכוונה של המאמר הזה הוא '''על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה במרכבת יחזקאל''', כי קליפת '''נגה''' - ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב ושם {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} מצות עשה והם {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} מלאכים וכולם זכרים. וממראה מתניו ולמטה הוא רע, ושם {{גמט דגש|שס&quot;ה}} מצות לא תעשה, והם {{גמט דגש|שס&quot;ה}} שדים וכולם נקבות, והם כנגד {{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה. ובכל יום שולט שד אחד עם כמה חיילות אשר תחתיו.

וכולם עומדים בפתח העליון כמ&quot;ש {{צ|לפתח חטאת רובץ}} - שהיא הנוקבא ד'''נגה''' שתלויה בה {{גמט דגש|שס&quot;ה}} שדים, והם רובצים כנגד הפתח של היכל לבנת הספיר שמשם יוצאים הנשמות לעולם. ועל ידי שם '''שדי''' שמתגלה שם ביסוד דקודשה - בורחים מתמן כל השדים. ולכן גם כן למטה צריך לרשום '''שדי''' בפתחא כדי לגרש משם החטאת הרובץ בפתחא. {{ש}}
ואינו(?) יכול להאריך בכאן. עיין שם בכוונת המזוזה באורך.

והנה גם כן כשמטמאים האדם בקרי בלילה כנז&quot;ל במאמר הזוהר - אזי אותו השד הוא שולט עליו כל אותו היום שהוא משמש בו עד הלילה. לכן אף על פי שהוא טובל עצמו ביום - מכל מקום דבוק בו אותו השד ואינו מסתלק ממנו עד {{צ|ובא השמש וטהר}} שאז נשלם שליטתו של יום אחד משלו מ{{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה. 

ולכן אמר דווקא {{צ|ובא השמש וטהר}}, ואינו אומר &quot;מצאת הכוכבים&quot; או &quot;עד הלילה&quot;, אלא {{צ|ובא השמש}} - כי הטומאה ששולטת עליו הוא אחד מ{{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה ולכן {{צ|ובא השמש וטהר}}. ולכן גם כן גזרו זה דווקא על עזרת נשים ולא על כל מחנה לויה כנזכר שם במסכת כלים ברבינו עובדיה {{ממ משנה|כלים|א|ח}}, שיהושפט ובית דינו גזרו על טבול יום שלא יכנס לעזרת נשים, עיין שם. {{ש}}
והטעם הוא כי עזרת נשים היא כנגד מלכותא קדישא (כמ&quot;ש אחר כך בעזה&quot;י), וזאת הטומאה היא מן שפחה בישא {{גמט דגש|לילית}} הרשעה, נוקבא ד'''נגה'''. ולכן אין ראוי שתכנס השפחה בהיכל הגברתה. ולכן לא יוכל לכנס טבול יום בעזרת הנשים.

ועתה נבאר{{הערה|כל זה עדיין המשך דבריו של האר&quot;י זלה&quot;ה, כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} איזה בחינה נקרא '''{{צ|טבול יום}}''' למעלה. {{ש}}
דע כשהאדם עובר על מצוה לא תעשה - אז הוא גורם שמשליט השלשה קליפות רעות על הנוקבא ד'''נגה''' (דתמן טוב ורע) ונעשית רע גמור. והם מוציאים לחוץ אותה בחינה של הנוקבא ד'''נגה''' שפגם בה שבה {{גמט דגש|שס&quot;ה}} מלא תעשה וכנזכר לעיל. וזהו סיבת עונש העובר על מצוה לא תעשה. בזה יובן מה שאמרו רז&quot;ל כי יש חוזר בתשובה שהזדונות נעשו לו כזכיות. כי על ידי התשובה גורם שחוזרת הקדושה שהיתה מתחלה מעורבת בתוך נוקבא ד'''נגה''' ונכנסת בקדושה לגמרי לעשות מיין נוקבין. ולכן הם כזכיות. כי מה שהיה מתחלה זדונות שנכנסו בתוך שלשה קליפות רעות - עתה שחזרו קדושה גמורה ולא נשארו בנוקבא ד'''נגה''' - ולכן נקרא זכיות. 

אמנם יש זדונות נעשות כשגגות - הוא שעל ידי התשובה הלואי שיחזור הכל כבתחלה מחוברים טוב ורע בקליפת '''נגה''', שאז הם נקרא 'שגגות' - חציו טוב וחציו רע, ויצאו מכלל 'זדונות' שהם השלש קליפות רעות גמורות. אך לא יספיק שיתפרדו לגמרי ויכנסו בתוך הקדושה גמורה כדי לעשות זכיות.{{ש}}
'''עד כאן לשונו''' 


והנה כשחטא אדם הראשון בעץ הדעת דזעיר אנפין - גרם שנתאחזת בהם '''הנגה''' ולקח החסדים והגבורות לעצמה. ואז נעשית קליפת '''נגה''' {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} לפי שהחסדים לעולם נשארים טוב ונעשה מהם מלאכים. ולא מלאכים ממש אלא {{צ|די ממנן על צבא השמים}} כנזכר בתיקונים דף ק'.  אך בוודאי שיש בהם רע כל שהוא - לא מפאת עצמם, רק מפאת רעת הגבורות הנאחז בהם. 

ואמנם הגבורות נדבקו בהם הרע של החיצונים וחזרו להיות שדים הדומים למלאכים כמו שאמרו רז&quot;ל, ונעשו רובם קליפה ומיעוטם מוחא. ולכן נעשה רע ואז נקרא קליפת '''נגה''' - {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} - דהיינו בחינת חסדים וגבורות.

ומי שעובר על מצות לא תעשה גורם שהשלשה קליפות אחרים אוחזים בהגבורות ומוציאים אותם לחוץ ונעשים רע גמור. וכשחוזר בתשובה הוא גורם שחוזרים כמתחלה למקומן בנוקבא ד'''נגה''' ששם הגבורות נפלו. ואז נקרא אותן הגבורות '''{{צ|טבול יום}}'''.  כי כמו שלמטה על ידי הטבילה נפרדו ממנו הקליפות קשות ועדיין נשארים דבוקים בו הקליפות דקות עד {{צ|ובא השמש וטהר}} כנזכר - כך למעלה על ידי מתחלה נכנסים בנוקבא ד'''נגה''' ואז נתפרדו מהשלשה קליפות קשים ועדיין הם דבוקים ב'''נגה''' שהיא קליפה דקה על הקדושה - ולכן נקרא {{צ|טבול יום}} שהוא כמו חולין  שאינה קליפה ואינה קדושה. 

וכן {{גמט דגש|טבול יום}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|חולין}}. שהוא עדיין מעורב טוב ורע דתמן סוד {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין שגימטריא {{גמט דגש|טוב רע}}. {{ש}}
וכן {{גמט דגש|טבול יום}} הוא {{גמט דגש|ליום טוב}} - הכוונה כשהם ב'''נגה''' - מתמן מצפים לכנס ליום שכולו טוב שהוא בקדושה גמורה ביסוד דנוקבא דקדושה לעשות שם מיין נוקבין. ולא כמו בזמן שהוא נקרא {{צ|טבול '''יום'''}} - עדיין אינו טוב גמור אלא מעורב עם מעט רע אבל אחר כך בהערב השמש אז יורדים זעיר ונוקבא (דהיינו השלשה כלים שלהם) לעשות נשמה בבריאה יצירה עשיה, ואז מבררים מקליפת '''נוגה''' של בריאה יצירה עשיה אותן הברורים  ומכניסים אותן בקדושה גמורה.

וז&quot;ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - כי אין יורדין הכלים דזעיר ונוקביה בבריאה יצירה עשיה אלא בלילות (כמ&quot;ש אחר כך בקדושת '''עזרת''' ישראל, עיין שם). ולכן היה צריך להתעכב עד שיתטהר מטומאת נוקבא דנגה גם כן, ואז היה נכנס בעזרת נשים.


'''או נלע&quot;ד''' הכוונה הוא כמ&quot;ש הר' חיים ויטל זלה&quot;ה בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו עליו השלום, עיין שם, שעזרת נשים  היא שיעור קומתה בבחינת המלכות שבה. דהיינו כשהיא קטנה בבחינת היכל לבנת הספיר שלה עצמה. כי בנוקבא דזעיר דבריאה יש לה שבעה היכלות כנודע. וזהו בעת גדלותה. אבל כשהיא קטנה תחת היסוד דזעיר - אזי היא קטנה כמו בחינת לבנת הספיר כשהיא בגדלותא בכל אורך הזעיר, ואז לבנת הספיר הוא בחינת מלכות ויסוד שלה בלבד (כנודע בבחינת היכלות). 

והיכל לבנת הספיר נקרא {{צ|עזרת נשים}} בסוד {{צ|'''עריה תעור''' קשתך}} כנזכר בתיקונים דף ק&quot;ב ב'. {{גמט דגש|תעור}} איהו גימטריא {{גמט דגש|עזרת}} עם הכולל - ששם ניכרת בין איש לאשה. 

והנה כשמלכות דבריאה היא בבחינת הנ&quot;ל - אזי צריך להעלות לה מיין נוקבין שהם מבירורי מלכין קדמאין כדי שתוכל אחר כך להתגדל בכל שיעור קומתה. ונודע שהיסוד שלה נקרא {{גמט דגש|תמר}} שגימטריא {{גמט דגש|שמש}}, בסוד {{צ|צדיק '''כתמר''' יפרח}}, בסוד {{צ|'''שמש''' ומגן יהוה אלהים}} כנזכר בזוהר. 

וז&quot;ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - ר&quot;ל כשאותן הבירורין נכנסו ב{{צ|שמש}} (דהיינו ביסוד שלה) - אזי {{צ|וטהר}} - ר&quot;ל שהיא מטהרת אותן הבירורין בסוד מיין נוקבין כדי להתעברו(?) מהם. כאמא שמטהרת צואת בנה - כן היא מנקה אותה הנשמה עד שמטהרת אותה. אבל כל זמן שהוא טבול יום ולא העריב השמש (שנסתלקה ממנו אותה קליפה דקה נוקבא ד'''נגה''') - לא היה יכול לכנס בעזרת נשים כי אינה מקבלת אותם מאחר שהוא עדיין דבוקה בנוקבא דנגה. לכן לא קבלה אותה נוקבא דקדושה אלא פולט אותה בסוד {{צ|הנפילים היו בארץ}}; כי אי אפשר לצאת ממנו פרי בעלמא. אבל כשהעריב עליו השמש שנסתלקה ממנו בחינת נוקבא דנגה שהי' דבוק בה - אזי יכנס ביסוד דקודשה  כנזכר - {{צ|וטהר}}.  

וזהו סוד '''{{צ|ואין חייבים עליה חטאת}}''' - ר&quot;ל אם טבול יום נכנס שם בשוגג - אין חייב להביא קרבן חטאת כדי לטהר הטומאה מן עזרת נשים. הכוונה הוא למעלה כשגוברת נוקבא ד'''נגה''' על הקדושה - אזי מכנסת בעל כרחה ביסוד שלה אותן הנשמות שהן עדיין מלוכלכות בטומאה אבל מכל מקום שאינם עושים שום פגם שם כי היא תכף פולטת אותם. וזהו '''{{צ|שאין חייבים}}''' הנשמות '''{{צ|עליה}}''' - בעבור מלכות קדישא לנקות הטומאה.  וז&quot;ש {{צ|חטאות}} - לשון ניקוי כמו {{צ|ולקח לחטאת הבית שתי צפרים וגו'}} - כי היא מטהרת עצמה לבדה ואינה מקבלת אותם. 

וטעם הדבר לפי שידוע לפניה שאין בהם תועלת והם דינים קשים - ולכן הפילתם. וזהו סוד שהיתה עזרת נשים ארך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש, שהוא סוד כי בעת התחברות עמה הזעיר - אזי נותן לה ביסוד שלה חמשה חסדים. והיא יש לה חמשה גבורות. והנה כל חסד וכל גבורה הוא {{גמט דגש|הויה}} אחד. הרי חמשה הויות חסדים עם חמשה כוללים הם גימטריה {{גמט דגש|קל&quot;ה}}. וכן חמשה הויות גבורות עם חמשה כוללים - הרי {{גמט דגש|קל&quot;ה}}. הרי {{גמט דגש|קל&quot;ה}} אמה על {{גמט דגש|קל&quot;ה}} אמה בסוד {{צ|נשים דעתן '''קלה'''}}. ועיין שם.


===עזרת ישראל מקודשת ממנה===

'''עזרת ישראל מקודשת ממנה שאין מחוסר כפורים נכנס לשם וחייבין עליה חטאת {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

הנה '''כתב הר' חיים ויטל זלה&quot;ה''' בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו ע&quot;ה, זה לשונו:{{ש}}
דע כי רגלים שהם נצח הוד שהם שנים רגלים, ונכללים במכריע יסוד ונעשה רגל שלישי. וזה סוד {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}} - כי המלכות נקרא 'חג' דכלהו (כנזכר בריש התיקונים בהקדמתו), והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנזכר. נמצא כי שלש רגלים אלו הם המאירים בה שלש פעמים בשנה, ובכחם נעשית שלש חגים בשלשה זמנים האלו. 

והנה אף על פי כי השלשה חגים הם חסד גבורה תפארת - עם כל זה הוא הארת חסד גבורה תפארת בנצח הוד יסוד. ועל ידיהם נצח הוד יסוד מאירים במלכות. וזהו סוד חובת ראיה ברגלים. {{ש}}
והענין כי מצות ראיה כך היא - שיעלה כל אדם לעזרת ישראל להראות שם בחגים. ואין חיוב אלא לאנשים זכרים. והענין להעלות ברגלים ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בשלש רגלים. ולכן לא נאמר &quot;שלש מועדים&quot; אלא {{צ|שלש רגלים}} - לרמוז כי ענין הארת שלשה חגים האלו הם על ידי הרגלים העליונים - נצח הוד יסוד - המאירים במלכות (שהיא {{צ|עזרת ישראל}}).  

והאמת כי {{צ|עזרת ישראל}} היא המלכות בשיעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד דזעיר, אלא שעתה בחגים היא פנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. וז&quot;ש {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. ולכן כל חובת מצוה זו תלויה ברגלים כי לטעם זה החגר והסומא הם פטורים כנזכר בגמרא. וכולהו יליף מלשון 'רגלים' כנזכר בחגיגה פרק קמא. 

גם הקטן שיוכל לעלות ברגליו מחנכין אותו - שהוא בבחינת זעיר בהיות יעקב הקטן צורת '''ו'''' לבד - גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחינה. 

וכל זה עדיין הם חצרות ועזרות בתי בראי. כי עד שם יש יכולת לנשמות לעלות כנזכר בפרשת ויקהל קצ&quot;ה ב' {{ממ זהר|ב|קצה|ב}} על {{צ|מי יעלה בהר יהוה}} - דא הר הבית. {{צ|ומי יקום במקום קדשו}} - דא עזרת ישראל וכו'.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

והנה ביארנו לעיל כי טבול יום יוצא משלש קליפות ונכנס בקליפת נגה. ובהערב השמש יוצא גם כן מ'''נגה''' ונכנס בתוך יסוד דנוקבא. ועתה צריך לעלות מיין נוקבין כדי לקרב זעיר ונוקבא ביחד שהוא סוד הקרבן שמקרב '''ה'''' ב'''ו'''' ו'''ה'''' ב'''י'''' בסוד {{צ|קרבן ליהוה}} כנודע. כי על ידי עון אדם הראשון כנזכר כשיצאו החסדים וגבורות - גרמו פירוד בין זעיר ונוקבא, ולכן עתה צריך פעם אחרת לחבר אותם ביחד ולחברם. 

וצריך לדעת כי אף על פי שעולים הבירורים בתוך יסוד דנוקבא ומתחבר עם זעיר - מכל מקום לא נעשה מבירורים צורת נשמה כלל, כי עדיין אינם ראוים ליתקן באותה שעה שעלו מתוך הקליפות. אבל הם עומדים שם עד שנעשה התחברות אחר - ואז עולין מיין נוקבין אחרים (כנודע שבכל זיווג עולין מיין נוקבין חדשים). ואז אותם המיין נוקבין הראשונים הם עתה מצטיירים ונתקנים - שכבר נשתהו תוך הנקבה אותה הזמן וכבר נתקנו. והמיין נוקבין החדשים מתעכבים שם בלתי ציור נשמה עד חיבור אחר. וכן על דרך זה נמשך מבריאת העולם עד ימות המשיח.

כלל העולה שאין שום בחינת מיין נוקבין בעולם שאין עולים פעם ראשונה בבחינת מיין נוקבין ואחר כך בחיבור שני שלאחריו הם נמתקים ומצטיירים ונעשה נשמה מתוקנת. ואז יורדות ומתלבשות בגוף בעז&quot;ה. 

והטעם הוא צריך לדעת סדר עליות הבירורים.{{ש}}
דע כי אחר שחטא אדם הראשון - אז כל {{גמט דגש|ט'}} בחינותיה דנוקבא דאצילות ירדו אל הקליפות {{קיצור|ר&quot;ל|רחמנא ליצלן(?)}}. כי כל כלי הפנימי היה נשמת הבריאה, והכלי האמצעי נשמת יצירה, והכלי החיצון נשמת עשיה. ואז הקליפות דבריאה יצירה עשיה יונקין משם ממנה. וזהו 'גלות שכינה' כנזכר במקום אחר. 

וכן השלשה כלים דזעיר יורדים בבריאה יצירה עשיה גם כן ומתלבשים בשלשה כלים דנוקבא. ומשם ניזונים החיצונים בלילה. וכן כל חייליה של מלכות בסוד {{צ|ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה}}. והם מלקטים ומבררים בירורים מהם, ובבקר חוזרים לעלות עם מה שבררו. ועולים מעולם לעולם בארבע בחינות{{הערה|כאן פתחתי ראשי תיבות של '''בחי'''' שמופיע בדפוס ויניציא. ובדפוס ירושלים כתבו '''בתי'''' ולכאורה אין בזה הבנה לענ&quot;ד - ויקיעורך}} שיש בתפלת שחרית. ועולים הבירורים דעשיה בסוד {{צ|יהוה מלך}} כנזכר במקומו, וזה על ידי כלים חיצונים דזעיר ונוקבא שירדו שם בלילה והם נותנים לנוקבא דעשיה בסוד מיין נוקבין לחבר עם זעיר דעשיה. ומשם נותנן למיין נוקבין לבינה דעשיה. וכן משם מתבררין יותר עד שעולין ליצירה. ואחר כך הבירורים דיצירה על ידי הכלים של זעיר ונוקבא האמצעים, ואז נעשים מיין נוקבין למלכות דיצירה לחבר עם הזעיר אנפין דיצירה, והיא מעלה אחר כך לבינה דיצירה. וכן עולים עד מלכות דבריאה.

ואז ב{{צ|יוצר}} - עולים הבירורים דבריאה על ידי הכלים פנימים דזעיר ונוקבא והם נותנים לנוקבא דבריאה, ומשם עולים לבינה דבריאה למיין נוקבין שלה כדי לחבר עם חכמה. וכן עולים עד העמידה. ואז כל אלו השלשה כלים עולים באצילות עם הבירורים שביררו כולם עד נוקבא דאצילות. וחזרה היא לברר מהמלכות דאצילות (שהם אחוריים דאבא ואמא) ומעלים מיין נוקבין עד בינה. ואז נמתקים שם בעיבור הבינה ואחר כך ניתנים מתוקנים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא בעמידה. 

ונמצא כי בכל פרצוף שבכל עולם הוא חיבור בפני עצמו לתקן המיין נוקבין בכל מדרגה שעולין. וכן בירידה חוזרים כל הפרצופים להתחבר שנית להתברר שם עד סוף העשיה. והפסולת יוצא לחוץ לקליפות בסוד {{צ|צא תאמר לו}}. אך כשעלו לא היו מבוררים  והוצרכו כולם לעלות ברום המדרגות. אך בירידה - כל אחד מתברר במקומו.

'''עד כאן לשונו'''{{הערה|כך מובא בדפוס. ולא הבנתי את הכוונה כי לא רואה שהפנה אל ציטוט של מישהו לפני כן, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ונמצא כי השלשה כלים דבזעיר ונוקבא אינם עולים בזעיר ונוקבא עצמו, רק תחלה עולים בסוד מיין נוקבין בבינה כדי לברר מה שהעלו, ואחר כך בקריאת שמע ובעמידה נכנסים בסוד מוחין ממש לזעיר ונוקבא. חוזרים להתברר בסוד חיבור דנפילת אפים - שאז יורד הטפה מן המוחין דזעיר ונוקבא שבא להם מחדש ונעשה מהם נשמה אחת.

אם כן שהמיין נוקבין ראשונים לא נעשים מהם צורת נשמה אפילו שמתחברים זעיר ונוקבא ביחד על ידי מיין נוקבין אלו אלא עד שעולים בסוד מיין נוקבין לבינה ואחר כך חוזרים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא. ואז מצטיירת שם נשמה אחת ומתלבש בגוף בעולם הזה.

הנה אף על פי שאמרנו לעיל {{צ|ובא השמש וטהר}} שאז בלילה זעיר ונוקבא מבררין מה'''נגה''' ומכניסים אותן הבירורין ביסוד דנוקבא (שאז נקרא {{צ|טהור}}) - מכל מקום עדיין חסר ממנו צורת נשמה, שאי אפשר להעשות עד שיעלו בסוד מיין נוקבין לבינה הנקראת {{צ|יום כיפור}}, ושם מתטהרת יותר הבירורים, ואז נעשים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא כנז&quot;ל.  ואז יכולים ליכנס אחר כך בעזרת ישראל בסוד העיבור.

וזה שאמר '''{{צ|עשת ישראל}}''' - שהיא הנוקבא דזעיר שעומדת בפרצוף שלם כנגד נצח הוד יסוד דזעיר (כנזכר לעיל בדברי הר' חיים ויטל זלה&quot;ה) - '''{{צ|היא מוקדשת}}''' אז '''{{צ|שאין מחו&quot;סר כפורים נכנסת לשם}}''' בסוד העיבור להצטייר בה צורת הנשמה. אף על פי שהיא מתחברת עם הזעיר - מכל מקום לא מתעברת מהם עד שעולין מתחלה בסוד מיין נוקבין לבינה הנקרא {{צ|יום כיפורים}} להתברר הפסולת מהם, ואחר כך יורדים בסוד מוחין לנוקבא, ואחר כך בעת התחברות עם זעיר יורד מהמוחין שלה טפת מיין נוקבין ומאותה טפת מיין נוקבין נעשתה אחר כך צורת הנשמה כנזכר לעיל.

והנה הבינה - 
* הכלי חיצון הוא {{גמט דגש|אהיה}}
* האמצעי - {{גמט דגש|אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד ה&quot;א}}
* הפנימי - {{גמט דגש|אל&quot;ף, אל&quot;ף ה&quot;א, אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד, אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד ה&quot;א}}
* סך הכל {{גמט דגש|תרע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|מחוסר כפורים}} עם {{גמט דגש|ב'}} תיבות.

הרי בבינה סוד מחוסר כיפורים.

ולכן כל זמן שהוא מחוסר כיפורים - שעדיין לא עלה בבינה להתברר -  אי אפשר לעשות מהם צורת הנשמה, ואינם יכולים ליכנס בתפארת דנוקבא כדי להתעבר מהם. ולכן נקראת {{צ|עזרת ישראל}} שהוא תפארת דנוקבא הנקרא {{צ|ישראל}}. ושם כל הנשמות עומדות בסוד העיבור.

והנה לשון {{צ|עזרת}} - מביא תלמוד ירושלמי בפרק תפלת השחר שהוא לשון '''עֶזרה''' - אות '''ע'''' בסגו&quot;ל, שמשם עזרה בא לעולם שנאמר {{צ|ישלח עזרך מִקֹּדֶשׁ}} {{ממ|תהלים|כ|ג}}. וכן כתב הראב&quot;יה. ועיין בתוספת יום טוב מסכת מדות פרק ב'. והכונה בסוד הפסוק {{צ|ישלח עזרך}} שהם נשמות ישראל שעוזרים לשכינה מאיזה מקום שהם באים. וזהו שאמר {{צ|מִקֹּדֶשׁ}} - שהם המוחין שלה הנקרא 'קדש', ומשם יורדת הטפה כנז&quot;ל ומתעברים בתפארת שלה בחצי התחתון ששם סוד העיבור.


והנה הנוקבא כשהיה בבחינת יניקה - אזי היא נגדלת בסוד פרצופ' עד החזה דזעיר בלבד, שאז נקרא {{צ|עזרת ישראל}} כנזכר. ואז המוחין שלה הם חכמה שבה - הוא שם '''אלהים''' במילוי אלפי&quot;ן. ומוח הבינה שבה הוא שם '''אלהים''' דמילוי ההי&quot;ן - כי כל אות '''ה'''' הוא בבינה. ומוח הדעת הוא '''אלהים''' פשוט בלי מילוי מפני שהדעת של הנקבה הוא {{גמט דגש|קל}}. ומכל שכן בזמן היניקה כמ&quot;ש בדרוש &quot;שבע בחינות שיש לנוקבא&quot;, עיין שם בבחינה שלישי.

הנה כאשר נתחבר השלשה '''אלהים''' כנזכר ביחד{{הערה|{{גמט דגש|אלהים, אל&quot;ף למ&quot;ד ה&quot;ה יו&quot;ד מ&quot;ם, אל&quot;ף למ&quot;ד ה&quot;א יו&quot;ד מ&quot;ם}}}} - יעלו {{גמט דגש|תרע&quot;א}}, והוא במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}, להורות כשהבירורים הם מחוסרי כפורים (שאינם עולים בבינה) - אזי אין להם מוחין חדשים דנוקבא שעולים במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}. 


'''{{צ|וחייבים עליהם חטאת}}''' - בפרק הקומץ רבה דף כ&quot;ז {{ממ|מנחות|כז|א}} תנא מחוסר כפרה שנכנס לעזרת ישראל שוגג חייב חטאת. במזיד ענוש כרת וגו'.{{ש}}
הכוונה היא אף על פי שהעריב עליו השמש ונכנס בעזרת הנשים שהוא ביסוד שלה בסוד מיין נוקבין - מכל מקום אסור לעלות בתפארת שלה אחר כך בזמן גדלותה להתעבר שם עד שעולה מתחילה בסוד מיין נוקבין בבינה כנזכר לעיל. 

והנה כשזאת הנשמה עלתה בתפארת דנוקבא מחמת קיטרוג החיצונים - צריך להביא קרבן. ר&quot;ל לחבר אותם ביחד זעיר ונוקבא כדי לטהר החטא שהוא הטומאה של נוקבה ד'''נגה''' הנקרא {{צ|חטאת}}. שבעת החיבור הקליפות בורחות משם. וזה החיבור חייב לעשות לאחר שיבא בזה העולם בגוף. וכל זמן שאינו גורם חיבור למעלה כדי לטהר טומאתו - עדיין נשמתו אינה מתוקנת. אבל כשהוא עדיין מלוכלך כל כך בטומאה שהוא מורד בקודשא בריך הוא ועולה בתפארת דנוקבה במזיד - אזי הוא חייב כרת שאז תכף השכינה משליכה נשמתו לחוץ פעם אחרת בתוך שלש קליפות החיצונים, ואז נאמר {{צ|ונכרתה הנפש ההיא וגו'}}. ואין לו תיקון עד ביאת המשיח בעזרת האל.


===עזרת הכהנים מקודשת ממנה===

'''עזרת הכהנים מקודשת ממנה שאין ישראלים נכנסין לשם אלא בשעת צרכיהם לסמיכה לשחיטה ולתנופה {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''


הנה נודע מה שמביא '''האר&quot;י זלה&quot;ה''' בסוד לחם הפנים שהיו {{גמט|י&quot;ב}} חלות ותמיד היה חם. סוד הענין הוא כי כבר נודע שיש לעילא כמה חיבורים שהם סוד האכילה. והוא סוד {{צ|אִכלו רעים}}. והנה סוד חבור אבא ואמא נעשה על ידי מזלא דדיקנא דעתיקא קדישא. ו{{גמט דגש|לחם}} גימטריא {{גמט דגש|מזלא}}. והוא סוד ה{{גמט דגש|ו&quot;ו}} שהיא כפולה - {{גמט דגש|ו&quot;ו}}. והן {{גמט דגש|י&quot;ב}} חלות - שש ושש. והן הן עצמן סוד {{גמט דגש|ה&quot;א ה&quot;א}} שהן {{גמט דגש|י&quot;ב}}.

ואמנם {{גמט|י&quot;ב}} אלו נמשכים מסוד שלשה שמות '''הויה''' אשר במזלא ובהם {{גמט|י&quot;ב}} אותיות. ו{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|הויה}} עולין {{גמט דגש|לחם}} ו{{גמט דגש|מזלא}}. ולפי שחיבור אבא ואמא אינו פוסק לעולם  - לכן היה הלחם הזה שהוא המזל המעוררן אל החיבור שהיה תמיד על השולחן - {{צ|לחם פנים לפני תמיד}}.  ולזה היה חם תמיד שנאמר {{צ|לשום לחם חם ביום הלקחו}} {{ממ|ש&quot;א|כא|ז}} - לרמוז שתמיד הוא חם ומעורר החיבור העליון בלי הפסק. שכן מצינו שהחיבור נקרא 'חמום', שנאמר {{צ|בכל יחם הצאן}}. 

ולחם זה היו אוכלים אותו הכהנים. {{ש}}
והסוד הוא כי הלא סוד הכהנים העליונים הם באבא ואמא. ולכן לחם הפנים מאכל לכהנים שהם חכמה ובינה.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

והנה גם כן הנוקבא דזעיר כשהיא נגדלת עד חסד גבורה תפארת דזעיר  - כמו בחזרת העמידה של שחרית דחול אז הנוקבא נגדלת בכל חסד גבורה תפארת דזעיר - ונמצא שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. כי הדיקנא דזעיר אנפין מגיע עד החזה שלו. ואז מתחברים חכמה ובינה דנוקבא דזעיר על ידי המזלא - כנז&quot;ל באבא ואמא העומדים תחת דיקנא דאריך אנפין - כך ממש כאן בנוקבא עם יעקב העומדים תחת דיקנא ד'''זעיר''' תחת מזלא '''ונקה''', ואז הם אוכלים {{צ|{{גמט דגש|לחם}} חם}} - שלשה הויות כנז&quot;ל. ומתחברים גם כן על ידי הלחם בסוד {{צ|כי אם '''הלחם''' אשר הוא אוכל}}. 

והם נקראים כהנים האוכלים לחם חם, לחם הפנים, כנזכר באריך אנפין שהם שלשה היויות - י&quot;ב אותיות כנגד י&quot;ב חלות. ואחר כך כל אות נעשה '''הויה''' אחת, והכללות הוא גם כן '''הויה''' אחת - הרי {{גמט דגש|י&quot;ג}} הויות שהם כנגד {{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין שנעשה לו על ידי סוד '''ויעבור'''.

וכן {{גמט דגש|י&quot;ג}} הויות במזלא עילאה שהוא {{צ|נוצר חסד}} של דיקנא דזעיר אנפין - הרי {{מכפלת גימטריא|כ&quot;ו|פעמים|הויה}} שמקבלת הנוקבא דזעיר הארתם בעת שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. 

ולכן אז נקרא '''{{צ|עזרת כהנים}}''' כי העזר שלה הוא בא מן '''כ&quot;ו הויות''' שגימטריא {{גמט דגש|עזרת}}, והם כולם חסדים (שהם נקרא 'כהנים'). ולכן נקרא על שם {{צ|עזרת כהנים}}. 

ואף על פי שזעיר עולה גם כן למעלה כדי להתחבר עם לאה מן החזה ולמעלה, ואז עולים נצח הוד  יסוד שלו במקום חסד גבורה תפארת, ואם כן אף על פי שהנוקבא עולה בחסד גבורה תפארת דזעיר - אינו אלא בנצח הוד יסוד שלו, אם כן איך היא עומדת תחת הדיקנא?

הטעם הוא אף על פי שעולה זעיר אנפין למעלה - מכל מקום קיימן לן שהחיצוניות בלבד עולה למעלה אבל הפנימיות שלו נשאר במקומו. ולכן מפנימיות הדיקנא מקבלת הנוקבא הארה גדולה בסוד הלחם כנזכר. 


ועוד נוכל לומר לפי '''מה שכתב הר' חיים ויטל זלה&quot;ה''' בכוונת ברכת כהנים (&lt;small&gt;[[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ה|שעה&quot;כ דרושי חזרת העמידה, דרוש ה]]&lt;/small&gt;) וזה לשונו:{{ש}}
ואמנם כפי מה ששמעתי שהמקיפים הם ה'''ל'''' ד'''צלם''' בחסד גבורה תפארת של התבונה, וה'''ם'''' ד'''צלם''' בארבע ראשונות - נמצא בתפלת שחרית דחול עולה הזעיר  עד ראש התבונה, אך לא שהוא עולה עד שם, רק הם יורדים למקומו כמו שהוא בליל שבת. ונמצא שחרית דחול כמו ערבית דשבת.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

ונמצא כאשר עולים יעקב ורחל בחסד גבורה תפארת דזעיר אנפין בחזרת עמידת שחרית דחול - אם כן הם ממש עומדים תחת דיקנא דזעיר.


וגם נוכל לומר הנוקבא מקבלת אז החמשה חסדים בעת החיבור, וחמשה חסדים הם {{גמט דגש|ה'}} הויות שגימטריא {{גמט דגש|ק&quot;ל}} - במספר {{גמט דגש|הכהנים}}.


ועוד טעם אחר כפי מה שמפרש '''האר&quot;י זלה&quot;ה בברכת כהנים''' וזה לשונו:{{ש}}
והנה בברכת כהנים 
* יש בה {{גמט דגש|י&quot;ג}} יודי&quot;ן כנגד {{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דאריך. 
* ו{{גמט דגש|ט'}} וו&quot;ין כנגד {{גמט דגש|ט'}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין הנקרא '''ו'''' שבשם. 
* ושית ההי&quot;ן כנגד מלכות הנקרא '''ה'''' תתאה, ויש בה שית תיקוני דיקנא בלי שער, והם סוד {{צ|שש מעלות לכסא}}.  

ותכוין להאיר מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} דאריך אנפין ל{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ושניהם ביחד לששה דנוקבא. ואז נקרא עתה רחל {{גמט דגש|כה}} תברכו  בסוד {{גמט דגש|כה}} אותיות של פסוק {{צ|ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום}}. וגם {{גמט דגש|כ&quot;ב}} תיקונים ו{{גמט דגש|ג'}} פסוקים - הרי {{גמט דגש|כ&quot;ה}}. ואז ניתוספו בה {{גמט דגש|ג'}} תיקונים כמו שניתוספו בזעיר  אנפין, ונשארת היא בעלת {{גמט דגש|ט'}} תיקונים כמו שהיה בזעיר.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

ונמצא שהיא מקבלת {{גמט דגש|י&quot;ג}} דאריך אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} שלה - הרי {{גמט דגש|ל&quot;א}} תיקונים במספר {{צ|{{גמט דגש|אל}} רחום}}, בסוד {{צ|חסד אל}}. כי כל תיקון הוא '''הויה''' אחד - הרי {{מכפלת גימטריא|ל&quot;א||הוי&quot;ה}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}}. מפני שכל הויות אלו הם במילוי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} במספר {{גמט דגש|חסד}} שנקרא {{גמט דגש|כהן}}. ולכן נקרא אז הנוקבא {{צ|'''עזרת''' כהנים}}.

וגם {{גמט דגש|ט'}} תיקונים הם סוד {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - כנודע ביחוד שם '''שדי''' - הרי {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}} עם שתי תיבות והכולל - שהם מתפשטים אחר כך בעשר ספירות שלה כנודע. 


וז&quot;ש '''{{צ|עזרת כהנים מקודשת ממנו שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם וכו'}}'''{{ש}}
כבר אמרנו לעיל בעת שהנוקבא עומדת כנגד חסד גבורה תפארת דזעיר אנפין נקראת היא {{צ|עזרת הכהנים}} מפני ששם הם הידות של הכהן הגדול (שהוא זעיר) שמגביה אותם בעת קבלת השפע דאריך אנפין (כנודע בכוונת ברכת הכהנים). ונודע שבמלת {{צ|ישראל}} של קריאת שמע -- בין קריאת שמע דקרבנות, בין קריאת שמע דיוצר, בין קריאת שמע דערבית, בין קריאת שמע דעל המטה -- לעולם המוחין דיניקה נכנסים במלת {{צ|ישראל}}. או מוחין מקיפים דבינה, או פנימים דחכמה, או מקיפין דחכמה. וכולם בבחינת מוחין דיניקה לפי הזמן שהוא (כי פנימים דמוחין דיניקה של בינה לעולם אינם מסתלקין מזעיר אנפין - עיין שם בכוונת קריאת שמע{{הערה|מצאתי ב[[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ד]] - ויקיעורך}}). 

ונודע גם כן בעת שנכנסים המוחין דגדלות שהם שלשה ראשונות דנצח הוד יסוד דבינה - אז מורידין את המוחין דקטנות בגרון. ואחר כך בכניסת שלשה תחתונות דנצח הוד יסוד דחכמה - יורדין מוחין דקטנות עד חסד גבורה תפארת דזעיר. והוא בברכת אבות. ואז מתחיל סוד החיבוק ב{{צ|מגן אבות}} - {{צ|ימינו תחבקני}}. ב{{צ|אתה גבור}}  - שמאלו תחת לראשה. {{צ|האל הקדוש}} - הוא חיבור של הזעיר ביחד.{{ש}}
ואחר כך כשנכנסים מוחין דגדלות גורם החיבור דזעיר ונוקבא כנודע.

אם כן כשיורדין המוחין דיניקה בחסד גבורה תפארת גורם החיבוק, אבל אחר כך מחסד גבורה תפארת ולמטה אין עושין שום פעולה עד שיורדין ביסוד דזעיר כדי לתת לנוקבא בעת החיבור (כנזכר בדרוש דקטנות עיין שם). 

וז&quot;ש '''{{צ|עזרת הכהנים מקודשת ממנו}}''' - שהם חסד גבורה תפארת דזעיר ששם עומדת הנוקבא. '''{{צ|שאין {{קו תחתי|ישראל}}}}''' - שהם המוחין דיניקה, '''{{צ|נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם}}''' של חסד גבורה תפארת כדי לעשות החיבוק. וז&quot;ש '''{{צ|לסמיכה}}'''.

וזהו בסוד הפסוק {{צ|ויאמר יהוה למשה}} - שהוא זעיר אנפין, {{צ|קח לך את יהושע בן נון}} - שהיא סיהרא קדישא נוקבא דזעיר, {{צ|איש אשר רוח בו}} - כי כשהיא פנים בפנים אז נקראת הנוקבא גם כן בשם זכר כנודע. ומאחר שהיא עלתה בחזרת העמידה עד חסד גבורה תפארת דזעיר ששם בחינת רוח - לכן אמר {{צ|אשר רוח בו}}. {{צ|וסמכת את ידך עליו}} - כדי לחבקה בימין ששם ירד מוח חכמה דקטנות. {{ש}}
לכן אמר {{צ|ויהושע בן נון מלא רוח '''חכמה''' כי סמך משה את ידיו}} שהוא יד שמאל כלול ביד ימין.

והנה בזמן החבוק נקרא הנוקבא סוד הקרבן כי אז היא נקרבת לזעיר בסוד '''ה'''' לגבי '''ו'''' על ידי ימין ושמאל. בעת כניסת המוחין הוא סוד הקרבן '''י'''' לגבי '''ה'''' ואז נקרא '''קרבן שלמים''' - שזעיר ונוקבא הם שלימים במוחין. וקרבן עולה הוא כמו עת שעולים זעיר ונוקבא באבא ואמא ביום שבת שאז נשאר פנימיות דזעיר ונוקבא למטה וחיצוניות שלהם עולים למעלה מפנימיותם באבא ואמא. וזהו רמוז במלת '''עולה - על ו&quot;ה'''.

והנה כשהיא בין זרועותיו נמצא כי אין חיבוק הזה גמור רק בראשה לבד, ואז הבעל (שהוא הזעיר) 'סמך ידיו על ראש קרבנו' - שהוא על ראש הנוקבא ולא על גופה כמו שכתוב בשעיר המשתלח {{צ|וסמך אהרן שתי ידיו}} - {{צ|ידו}} חסר כתיב. ו{{צ|שתי}} זה בנה אב לכל הסמיכות שיהיו בשתי ידים. הכוונה ששמאל כלול בימין ונראה כיד אחת ולכן כתיב {{צ|ידו}} חסר - רוצה לומר שהגבורות הם נמתקות, שאין נראה כי אם חסדים שהוא יד אחת כדי לעשות לה סוד המקיף (כנזכר בכוונת הסוכה עיין שם &lt;small&gt;([[דרושי חג הסוכות (הכל)|שעה&quot;כ דרושי סוכות]])&lt;/small&gt; שהוא סוד {{צ|ימינו תחבקני}}). ולכן נעשה זאת הסמיכה על ידי ישראל כנזכר שהוא כינוי לזעיר אנפין, בעלה דקרבן הנוקרא 'נוקבא דזעיר'.

והנה אמרנו שהמוחין דחכמה מתלבשים בחסד דזעיר שהם {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג}} - גימטריא {{גמט דגש|קלה}}. וזהו סוד {{גמט דגש|סמיכה}} - גימטריא {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג}} - '''סמך י&quot;ה''' שהם חכמה ובינה דחכמה.

גם ביד ימין יש {{גמט דגש|ה'}} חסדים שהם {{גמט דגש|ה'}} הויות שגימטריא {{גמט דגש|ק&quot;ל}}, והם מחבקים למלכות שהיא {{גמט דגש|ה'}} אחרונה שבשם -- הרי {{גמט דגש|קל&quot;ה}}. 


'''{{צ|לשחיטה}}''' - אמרו רז&quot;ל שהשחיטה כשרה בזר.  ואף על פי שאפשר בכהנים ואפשר נמי לזר לשחוט בעזרת ישראל - אפילו הכי לא אסרו לישראל ליכנס בעזרת הכהנים לשחוט הקרבן!

הכוונה הוא כי לעולם החסדים (שהם הכהנים) ממתקים הגבורות. וזהו סוד השחיטה בסוד {{צ|זבחי אלהים}}. וזהו נעשה בעת החיבור - שטיפת החסדים ממתקת הגבורות שביסוד דנוקבא. אבל בסוד החיבוק - אפילו ישראל שהם המוחין דיניקה כנזכר לעיל המתלבשים ביד שמאל - הוא שוחט וממתק הגבורות דנוקבא בסוד {{צ|שמאלו תחת לראשי}}. כי אחוריים של הנוקבא שהם מלא דינים אינם נמתקים אלא בשרשם שהוא גבורה, יד שמאל דזעיר (כנזכר בכוונת ראש השנה). ולכן הוא מחבק ביד שמאלו תחת לראשה כדי למתק הגבורות. 
וגם ביד שמאל אמרנו שמלובשין בתוכו המוחין דבינה שנותנים כח בזרוע כדי למתק הגבורות דנוקבא.  

והנה המוחין דבינה הם שלשה מילואי '''אהיה''' שרמוזים בשלשה אלפין ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} המתגלה בזעיר אנפין בשלשה מקומות
* אחד בדעת שלו
* ואחד בלב שלו
* ואחד נכנסת ביסוד דנוקבא

והם שלשה מיני דמים שיש 
* בוורידים, 
* ורביעית דם שיש בלב, 
* וגם הדמים שהם ביסוד דנוקבא. 

כי כל '''אהיה''' הוא בריבוע{{הערה|{{גמט דגש|א, אה, אהי, אהיה}}}} העולה {{גמט דגש|ד&quot;ם}} כנודע בדרוש דפסח.

והנה השחיטה שהוא בשמאל הוא ממתק גם כן השלשה דמים שיש בנוקבא דזעיר, ולכן גם כן רומזים שלשה אלפי&quot;ן במלת {{גמט דגש|שחיטה}} - כי {{גמט דגש|שחיטה}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|אל&quot;ף}}. וזהו גם כן '''שחיטה - שחט י&quot;ה''' - שהם חכמה ובינה דבינה.

והנה {{גמט דגש|ה'}} גבורות {{גמט דגש|מנצפ&quot;ך}} מתלבשים בחמשה אצבעות יד שמאל. וגם רמז ביד שמאל שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בציור '''ה''' ידות כנודע. והנה {{גמט דגש|פ&quot;ר}} ו{{גמט דגש|ב&quot;ן}} גימטריא {{גמט דגש|שחיטה}}.


ואחר כך '''{{צ|תנופה}}'''{{ש}}
הנה סוד ה' שהכהן היה מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף. הכוונה הוא כי בתפארת דזעיר - שם יורדים שתי ידות - שהם {{גמט דגש|ה'}} חסדים (שהם חמשה אצבעות דיד ימין), ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות (שהם חמשה אצבעות דיד שמאלא). ונודע שחמשה חסדים יורדים תחלה מפני שהם בסוד מים, ויוצאים תחלה מיסוד דתבונה. ואחר כך יוצאים חמשה גבורות. ובעת שחוזרים לעלות החסדים בסוד 'אור חוזר' - אז הם ממתקים גם כן שני גבורות ושליש. כי בירידה ממתקים שנים חסדים{{הערה|לא הבנתי. והייתי חושב שצריכים להגיה כאן 'גבורות', וצע&quot;ע - ויקיעורך}} ושני שלישים, ובאור חוזר ממתקים הנשארות. 

ולכן היה מניח יד הכהן (שהם החסדים) תחת יד הגבורות כדי שיצאו תחלה, שיכולים לעלות בסוד 'אור חוזר' למתק הגבורות שהם יד הבעל, שהוא יד הזעיר כשהוא בסוד ו' קצוות, ואז הוא בסוד גבורות.

ולעולם הזעיר נקרא '''אלהים''' ולכן נקרא {{צ|זהב התנופה}} - כי הגבורות אינם נמתקות אלא בסוד התנופה. וכן נחשת התנופה שהוא בתפארת (כי נחשת הוא בתפארת), ושם מתמתקים הגבורות בסוד אור חוזר (כנודע בדרוש ירידת חסדים וגבורות, עיין שם).

וזהו סוד תנופה שהוא מוליך ומביא למי שארבע רוחות העולם שלו וכו'. כנודע שתפארת דזעיר כלול בו ששה קצוות ולכן צריך להניף כל התפשטות החסדים של הששה קצוות דתפארת ביסוד דבינה כנודע. וזה רמז בסוד תיבת '''תנופה''' - כי {{גמט דגש|תנ&quot;ו}} גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק}} שהם חסדים וגבורות שמתגלים דרך {{גמט דגש|פה}} דיסוד דתבונה.
{{ש}}
וגם {{גמט דגש|תנופה}} גימטריא {{גמט דגש|ישראל}} - כמו שמביא בכוונת {{צ|אלהי אברהם אלהי יצחק וגומר}} שהם בחינת הדעת הכולל שלשה מוחין; כי הם תרין עטרין הנקראים חסדים וגבורות ובאמצעיתם יש בחינת '''דעת''' המחברם ונקרא {{צ|תפארת ישראל}}. וכללות שלשתם נקרא דעת. עיין שם. לכן גם כן הדעת נקרא {{גמט דגש|תנופה}} שגימטריא {{גמט דגש|ישראל}} המחבר חסדים וגבורות ביחד שהם '''אברהם ויצחק''' כנז&quot;ל.

והנה הנוקבא דזעיר בעת שמקבלת החסדים וגבורות דיד אמצעית שנקרא תפארת שהוא {{צ|יד התנופה}} - אזי הנוקבא מתגדלת ונעשית שוה עם הזעיר. וזהו '''תנופה - תנוף ה'''', שהוא כדי לארמותא הנוקבא שהיא '''ה'''' תתאה ד'''הויה'''. וזהו סוד {{צ|תנו עוז לאלהים}} - כי {{גמט דגש|תנ&quot;ו}} - גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק}} שהם חסדים וגבורות כנזכר כשהם ניתנים {{צ|לאלהים}} - שהיא הנוקבא הנקראת {{גמט דגש|אלהים}} שגימטריא {{גמט דגש|פ&quot;ה}}. אזי היא נקראת {{גמט דגש|תנופה}} בסוד {{צ|זהב '''התנופה'''}} שהוא {{גמט דגש|דוד}} - בגימטריא {{גמט דגש|זהב}}. שהיא הנוקבא שמתגדלת שוה בשוה עם הזעיר.

אם כן על ידי {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} הם מעלים המלכות למעלה בסוד תנופה, ואז הוא סוד החיבור שלם{{הערה|כך נראה מדפוס קורץ. ובדפוס ירושלים כתבו &quot;שלה&quot; - ויקיעורך}} זעיר ונוקבא - כי היא עולה כנגד שלשה ראשונות דזעיר, והם עשר ספירות דנוקבא כנגד עשר דזעיר, וכתר שלה כנגד כתר שלו.

והנה מביא בדרוש השמות {{ממ עץ חיים|מד|ד}} בסוד כתר חכמה בינה דעת דנוקבא בסוד ג' כלים:
* הכתר - 
** הכלי חיצון - {{גמט דגש|י' י&quot;ה יה&quot;ו יהו&quot;ה}},
** האמצעים - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;א, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}},
** הפנימי - {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;ה}}
* החכמה - 
** החיצון - {{גמט דגש|י' י&quot;ה יה&quot;ו יהו&quot;ה}},
** האמצע - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;א, יו&quot;ד ה&quot;א ו&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;א ו&quot;ו ה&quot;ה}},
** הפנימי - {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א ו&quot;ו ה&quot;ה}}
* הבינה - 
** החיצון - {{גמט דגש|א' א&quot;ה אה&quot;י אהי&quot;ה}},
** האמצעי - {{גמט דגש|אהי&quot;ה}},
** הפנימי - {{גמט דגש|אל&quot;ף ה&quot;ה יו&quot;ד ה&quot;ה}}
* הדעת -
** החיצון - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;א, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}},{{הערה|עד כאן מה שמובא בדפוסים השונים. והשמיטו את המשך השמות של דעת. ואני השלמתי כאן על פי עץ החיים שם בדרוש השמות. וזה רק מראה עד כמה הדפוסים של ספר זה לקויים באיכות וצריכים זהירות - ויקיעורך}}
** האמצעי - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;ה}}
** הפנימי - {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;ה}}


סך הכל עולה {{קיצור|אלף ועשרים ושלשה|1,023}}{{הערה|לא מסתדר החשבון. אני קבלתי 1045. וצע&quot;ע איך ליישב החשבון - ויקיעורך}} - במספר {{גמט דגש|סמיכה שחיטה תנופה}} עם {{גמט דגש|י&quot;ה}} אותיותיהם. להורות שעל ידי שלשה עבודות אלו גרמו גדלות הנוקבא בסוד שלשה מוחין שלה עם הכתר שלה. 

והנה כל אלו הבחינות שיש לנוקבא דאצילות כן יש גם כן לנוקבא דזעיר דבריאה. ולכן כל אלו שלשה עזרות הנ&quot;ל הם הכל בפרצוף דנוקבא בסוד י' ספירות שלה.

ועתה נבאר פרצוף זעיר דבריאה בכל עשר ספירות שלו.

===בין האולם ולמזבח===
'''בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ט}}'''

הנה נודע כי האולם הוא סוד נה&quot;י דתבונה המלובשת בתוך הזעיר עד נה&quot;י שלו. {{ש}}
והנה פתחו של אולם הוא פי היסוד דתבונה שהוא המלכות שלה. ולכן היה גבוה הפתח ארבעים אמה שהוא בסוד '''ם''' סתומה - שני דלתות ושני צירים כזה [ציור]. ורחבו עשרים אמה שהוא כ&quot;ף כפופה - מלכות הנקרא {{צ|'''כסא''' הכבוד}}, כנזכר בפירוש האותיות של הקדמת הזוהר מהר' חיים ויטל זלה&quot;ה, עיין שם. 

וגם {{גמט דגש|אולם}} גימטריא {{גמט דגש|מזל}} - כי {{צ|בני חיי ומזוני במזלא תליא}}, שהוא יסוד דתבונה שמשם מתגלים שלשה הויות שגימטריא {{גמט דגש|מזלא}}, שהוא במזלא עילאה של דיקנא דאריך אנפין. ויסוד לעולם נקרא {{צ|צדיק יסוד עולם}}. ולכן {{גמט דגש|בני חיי מזוני}} - גימטריא {{גמט דגש|צדיק}} - כי כל '''צדיק''' נקרא '''מזלא''', דתלוין ביה תריסר מזלות כנזכר בתיקונים דף ק&quot;ג ע&quot;א, עיין שם. 

: &lt;big&gt;[&lt;/big&gt; ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו אמר כי זה סוד {{צ|'''ה''''נה '''נ''''חלת '''י''''הוה '''ב''''נים}} - ראשי תיבות '''בינה'''.  וגם בלאה כתיב {{צ|ויר''''א''' יהו''''ה''' כ''''י''' שנוא''''ה''' לאה}} - סופי תיבות '''אהיה'''.  ולכן לא נמסרו שלשה המפתחות ביד שליח שסוד' מג' המילואים. וכן {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שעולה שלשה '''אהיה''' התפללה על ה'. ואם תצרף {{גמט דגש|ע&quot;ג}} דאיהי {{גמט דגש|ס&quot;ג}}{{הערה|הכוונה אל שם ס״ג עם עשר אותיותיה}} לג' המילואים דאינון {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} בסוד {{גמט דגש|חותם}} - תמצא {{גמט דגש|מפחת}}. הרי כי {{גמט דגש|חותם}} ו{{גמט דגש|מפתח}} דרך אחד להם.{{ש}}
ובזה תבין למה לא אמרו רז&quot;ל 'חותם ומנעול'.

:ואמנם {{גמט דגש|ע&quot;ג}} עם אותיות השורש הוא {{גמט דגש|אולם}}. ואם  תמלא '''אולם''' (ה'''ו'''' ביו&quot;ד){{הערה|הכוונה למילוי של מלת 'אולם' בלבד - {{גמט דגש|ל&quot;ף י&quot;ו מ&quot;ד ם'}}}} - תמצא י' פעמים אהיה. הוא סוד התפשטותה בתוך זעיר אנפין. וגם בסוד חמשה חסדים וחמשה גבורות לזעיר ונוקבא שמכאן כל כחן. ו'אולם' מלשון {{צ|ובריא אולם}}. 

:ולכן היה האולם עודף על ההיכל {{גמט דגש|ט&quot;ו}} אמה מן הצפון ו{{גמט דגש|ט&quot;ו}} מן הדרום - דאיהו רביעה על בנין. וב' פעמים {{גמט|ט&quot;ו}} הוא סוד {{גמט דגש|ל}} ד'''צלם'''. והבן  &lt;big&gt;]&lt;/big&gt;
 
ומה שאמרו רז&quot;ל {{ממ משנה|מדות|ב|ג}} כל הפתחים והשערים שהיו שם גובהן עשרים ורחבן עשר אמות חוץ משל אולם שהיה יותר רחב מכל השערים - כי היסוד דתבונה הוא רחב ונקרא {{צ|רחובות הנהר}} כנודע. וז&quot;ש גם כן כל הפתחים שהיו שם היו להן דלתות חוץ משל אולם שלא היו בו דלתות - כי תמיד הוא פתוח, כי היסוד דישראל סבא תמיד בתוכה ופותח אותם בסוד רעים דלא מתפרשין לעלמין.

====סוד הגפן====
והנה סוד הגפן של זהב שהיה עומד באולם {{ממ משנה|מדות|ג|ח}} הוא סוד היסוד דתבונה שבתוכה הגבורות הנזכר. יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. ולכן היה של זהב שהם הגבורות שהיו בתוך הגפן. וגם {{גמט דגש|הגפן}} גימטריא {{גמט דגש|לבנון}} - '''לב''' נתיבות, '''נו&quot;ן''' שערי בינה. ונקרא {{צ|הר '''לבנון'''}} שמלבנת עונותיו של ישראל בסוד יום הכיפורים הנקרא {{צ|תבונה}} שהיא מכפרת כנודע. 

ולכן היה משקלה  אלף ככרי זהב טהור בסוד {{צ|'''אלף''' בינה}}. ולכן היה הגפן נושא פירות כי משם יוצאים כל הנשמות לעולם שהם פירות עליונים - {{צ|פרי צדיק עץ חיים}}.

====סוד שני עמודי נחשת====
סוד שני עמודי נחשת שהיו עומדים באולם אשר שמם היה '''יכין ובועז''', הם נצח והוד דתבונה. {{ש}}
והנה נודע כי '''הויה''' בנצח, '''אדני''' בהוד. ומשום שהוד כליל בנצח - ולכן יש בנצח '''יאה&quot;דונהי''', על כן עמוד הימיני {{גמט דגש|יכין}} שגימטריא {{גמט דגש|יאהד&quot;ונהי}}. וכן בהוד הוא {{גמט דגש|אלהים}} - כי איהי בהוד ואיהו בנצח. ולכן {{גמט דגש|בועז}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}}.

וכן {{גמט דגש|בעז}} חסר כתיב ומספרם ביחד - {{גמט דגש|יכין בעז}} - גימטריא {{גמט דגש|נצח והוד}}.

והנה בכאן הוא רמוז סוד הפסוק {{צ|ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם}}. כי המילוי של '''יכין''' בלבד כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד כ&quot;ף יו&quot;ד נו&quot;ן}}{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד ף' ו&quot;ד ו&quot;ן}}}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}.  והמילוי של '''בועז''' בלבד כזה {{גמט דגש|בי&quot;ת וי&quot;ו עי&quot;ן זיי&quot;ן}}{{הערה|{{גמט דגש|י&quot;ת י&quot;ו י&quot;ן יי&quot;ן}}}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}} עם {{גמט דגש|ה'}} אותיות. 

ונודע כי ההוד נאמר עליו {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}}, שהוא מילוי של {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;ה}}{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד ה'}}}} - כנודע ביחוד '''הגא&quot;וה''', על שם ששם יש אחיזה לחיצונים אפילו בהוד דתבונה. ולכן ישראל (הרמוז בזה ההוד דתבונה) אמר אל {{גמט דגש|יוסף}} (שהוא רמוז בנצח דתבונה) {{צ|הנה אנכי מת}} בסוד {{צ|רגליה יורדות מות}}, {{צ|והיה אלהים עמכם}} - כי לעולם כשעולים נצח הוד יסוד בחסד גבורה תפארת אזי ההוד הוא כלול בנצח בסוד {{צ|וקרא זה אל זה}}. וזהו שאמר הכתוב {{צ|והיה '''אלהים'''}} - שהוא ההוד שגימטריא {{גמט דגש|בועז}} - מחובר {{צ|עמכם}} - שהם יסוד ונצח שכלולים ביחד. {{ש}}
אזי {{צ|והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם}} שהוא סימן שיעלו נצח הוד יסוד בחסד גבורה תפארת שנקרא 'אבות'. ומה שהיה ההוד בסוד מיתה נעשה עתה חיים בסוד {{צ|אלהים '''חיים'''}}. וזהו שאמר רז&quot;ל {{צ|יעקב אבינו לא מת}} כי כשעולה למעלה הוא נשאר בחיים.

====סוד המזבח====
הנה ה{{גמט דגש|מזבח}} הוא {{קיצור|נהי&quot;ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דזעיר אנפין שגימטריא {{גמט דגש|אל הויה}}, שהוא בזעיר אנפין כנודע. ולכן היה שלשה דפוסים זה על גב זה שהם '''יסוד המזבח, והסובב, והמערכה'''. שהם כנגד נצח הוד יסוד דזעיר. 

ולמעלה היה ארבע קרנות שהם כנגד עטרה שביסוד שנקרא מלכות ונקרא '''ד'''' מפני שתמיד פרצופה כנגד {{גמט דגש|ד'}} ספירות תפארת נצח הוד יסוד כנודע. ונקרא  היא גם כן '''קרן''' כמ&quot;ש בזוהר פרשת במדבר על {{צ|קרן דרומית וגו'}}{{הערה|{{ממ זהר|ג|קכ|א}}}}.

והנה הנצח הוד יסוד דזעיר הוא פרצוף חיצון של זעיר והוא שלם בעשר ספירות חב&quot;ד חג&quot;ת נהי&quot;ם. ולכן היה המזבח גם כן גבוה עשר אמות.{{ש}}
* והוא מתחלה היה '''היסוד''' גבוה אמה אחת, והוא כנגד '''כתר'''. 
* ואחר כך היה '''הסובב''' חמש אמה כנגד חכמה ובינה חסד גבורה תפארת. 
* ואחר כך המערכה שלש אמות כנגד נצח הוד יסוד.
* והקרנות  אמה אחת כנגד מלכות.


וגם נוכל לומר מלמטה למעלה -
* כי קרקע של העזרה היא '''מלכות'''
* ושלשה דפוסים הנ&quot;ל הם נה&quot;י חג&quot;ת חב&quot;ד, 
* וארבע קרנות הם {{גמט דגש|ד'}} מוחין של כלי חיצון דזעיר שהם בסוד {{צ|{{גמט דגש|שנות}} חיים}} שגימטריא {{גמט דגש|קרנות}} (כנזכר אצל {{צ|אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח}}, עיין שם).


והנה בין האולם ולמזבח היה כ&quot;ב אמה. הכוונה הוא כי כל האיברים נעשים ומצטיירים ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון כנודע, כי הגוף נעשה מן האותיות. ולכן הארת ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון דכורין שמהם נצטייר עצמותו לצורך גופו שהם האיברים שלו ממש. מהארתם נתקבצו ביסוד ונעשה כלי היסוד דדכורא. וכן בנקבה מהארת {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות שהם אברים עצמן שלה נעשים כלי היסוד שבה. עיין בדרוש טנת&quot;א.

והנה כבר נודע שיסוד דתבונה שנקרא {{צ|פתחו של אולם}} כנז&quot;ל - היא מסתיימת בחזה דזעיר, ומשם יוצא יסוד דחכמה ומתפשט עד יסוד דזעיר. והוא מגולה מן שני שלישים תחתונים של תפארת דזעיר אנפין. 

והנה {{צ|בין האולם}} שהוא היסוד דתבונה, {{צ|ובין המזבח}} שהוא נצח הוד יסוד דזעיר - שם מגולה יסוד דחכמה שיש בו {{גמט|כ&quot;ב}} אותיות. וזהו {{גמט|כ&quot;ב}} אמה שהיה בין זה לזה.

====סוד הכיור====
הנה הכיור היה בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי דרום. והיה לו שנים עשר דדים בעבור ירחצו ממנו יחד ידיהם ורגליהם השנים עשר כהנים אשר ישרתו בקדש בקרבן התמיד כל הימים.

והנה הכוונה הוא כי חכמה הוא נקרא 'דרום', ובינה - 'צפון', מפני שהם מלבישים השני זרועות דאריך - חסד וגבורה, דרום וצפון. ולכן כל הדברים שהיו עומדים בדרום של המזבח הוא בחינות של חכמה, וכל הדברים שהיו עומדים בצפון המזבח הם בחינות של הבינה.

והנה אמרנו לעיל כי כל היסודות נקראים 'מזלא' כי מהם נוזלים שפע ברכה. ובפרט יסוד דחכמה מפני שבינה מקבלת מן מזלא תתאה {{צ|ונקה}}, וחכמה מקבל  ממזלא עילאה - {{צ|נוצר חסד}}. ולכן הוא יותר חשוב מכולם. 

והנה ביסוד דחכמה כלולים בו {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}, ועם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{גמט דגש|רל&quot;ו}} במספר {{גמט דגש|כיור}}. ולכן היסוד דחכמה נקרא {{גמט דגש|כיור}}. 

והמים שהיו בו הם מן ה{{גמט דגש|ט'}} יודין שיש ב{{גמט דגש|ד'}} שמות שהם גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ומה שהיו נוזלים המים מן {{גמט דגש|י&quot;ב}} דדים - הכוונה שאמרנו שחכמה מקבל מן מזלא עילאה {{צ|נוצר חסד}},  שהם שלשה הויות ויש בהם {{גמט דגש|י&quot;ב}} אותיות. ולכן היה גם כן ב{{גמט דגש|כיור}} - {{גמט דגש|י&quot;ב}} דדים הנוזלים מהם מים.

ונודע כי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ב{{גמט דגש|חסד}}, ו{{גמט דגש|ס&quot;ג}} בגבורה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ה}} בתפארת, ו{{גמט דגש|ב&quot;ן}} במלכות. שהם ארבע רגלי המרכבה. וזהו רמז כי '''כיור''' במילוי כזה {{גמט דגש|כ&quot;ף יו&quot;ד וי&quot;ו רי&quot;ש}} - גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב דוד}}  שהם ד' רגלי המרכבה.  ו{{גמט דגש|י&quot;ב}} דדים רומזים על {{גמט דגש|י&quot;ב}} שבטים.

====סוד העשר שלחנות====
סוד העשר שלחנות של שיש הנזכרים במסכת שקלים פרק ששה משנה ד' {{ממ משנה|שקלים|ו|ד}} ששתי שולחנות היו נתונים לצד הדרומי של המזבח, והשמונה שלחנות היו נתונים לצד צפוני של המזבח.

וגם היו עשרה כיורות המצוקות מנחושת כנזכר במלכים א' ז' ל&quot;ט {{ממ|מ&quot;א|ז|לט}} - חמשה מהם היו נתונים על מכונות הנחשת מצד דרומי למזבח, וחמשה מהם הנשארות היו נתונים מצד צפוני למזבח.

והנה השלחנות רומזות אל עשר גבורות, וסימנך {{צ|שלחן בצפון}}. והכיורות רומזים אל עשר חסדים שבתוכם היה נתונים מימי החסדים. {{ש}}
וצריך לידע כי יש חמשה חסדים וחמשה גבורות דחכמה, וחמשה חסדים וחמשה גבורות דתבונה. והנה {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה הם {{גמט דגש|ה'}} כיורות של צד ימין - כי חכמה הוא מימין כנז&quot;ל. ו{{גמט דגש|ה'}} חסדים דתבונה הם {{גמט דגש|ה'}} כיורות של צד שמאל - כי תבונה היא מצד שמאל כנז&quot;ל.

ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות דבינה הממותקות על ידי {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה, ועוד {{גמט דגש|ג'}} גבורות מגולות של חכמה הנמתקות - הם מתחברים ביחד בסוד {{גמט דגש|יצחק}} - ח' הויות כנז&quot;ל, בסוד הג' מ&quot;ל ה' גבורות ג' גבורות ע&quot;ש, והם השמונה שולחנות של צד שמאל{{הערה|העתקתיו כפי שהוא. ולא הבנתי את המילים או את הכוונה - ויקיעורך}}.

וגם היסוד דתבונה נקרא '''יצחק - קץ חי'''. והשני גבורות שאינם נמתקות הם מחוברות עם {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה כדי למתקם גם כן, והם השתי שלחנות של צד ימין שהם בכלל שבעה הויות במספר {{גמט דגש|יעקב}} שהוא מתחבר תמיד בימין. וכן היסוד דחכמה נקרא {{גמט דגש|יעקב}}. וחמשה חסדים הנשארים של חכמה עם כללותם ביסוד - הרי הם ששה הויות במספר {{גמט דגש|יוסף}}.


====סוד השמונה עמודים====
סוד השמונה עמודים שהיו מצד השמאל למזבח כנזכר במסכת פסחים פרק ה' משנה ט' {{ממ משנה|פסחים|ה|ט}}. והם כנגד {{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|אל}} הנמשך מפנים העליונים, והם במספר {{גמט דגש|אברהם}}. וזה היה כדי למתק ה' הויות של גבורות אשר היה שם בסוד {{צ|ויעקוד {{גמט דגש|אברהם}}}} (ח' פעמים '''אל'''), {{צ|את {{גמט דגש|יצחק}} בנו}} ({{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|הויה}} של גבורות כנז&quot;ל). ולכן היו עומדים בצד שמאל למזבח.


====סוד ים הנחשת====
סוד ים הנחשת הנתון גם כן מכתף הימיני של המזבח הוא כנגד המלכות דחכמה שהוא עטרת יסוד שלו המלובש בתוך יסוד דזעיר כלו. כי בעטרה מתקבץ כל השפע של היסוד ולכן הוא נקרא העטרה בחינת '''ים''' על שם קיבוץ השפע שמתקבץ שם כדי לתת לנוקבא דזעיר בעת התחברות ביחד זעיר אנפין ונוקבא. 

====סוד שתי שלחנות====
סוד שתי שלחנות שהיו באולם מבפנים על פתח הבית כנזכר במסכת מנחות פרק י&quot;א ז' {{ממ משנה|מנחות|יא|ז}}, והיו אחד של שיש ואחד של זהב. על של שיש נותנים לחם הפנים בכניסתו, ועל של זהב ביציאתו.

הכוונה כי הם היו רומזים על נצח והוד דאבא המלובשים בתוך נצח והוד דבינה שהיא נקרא '''אולם''' כנזכר לעיל. כי לחם הפנים הוא בסוד החכמה האוכל אותם, כמ&quot;ש בקדושת עזרת הכהנים בהקדמת המשנה, עיין שם. הרי פירשנו נהי&quot;ם דזעיר, ונהי&quot;ם דבינה, ונהי&quot;ם דחכמה - המלובשים זה בתוך זה בעולם הבריאה כמו בעולם האצילות.


ועתה נבאר מה שאמר במשנה שלנו '''{{צ|בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם}}'''.{{ש}}
זה יובן במה שמביא האר&quot;י ז&quot;ל בדרוש המוחין דקטנות, כי בהיות המוחין דיניקה תחלה ברישא דזעיר אנפין - אז הם {{גמט דגש|ג'}} שמות {{גמט דגש|אלהים}} בשלשה מוחין. והם {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים'''. ואחר כך יורדין המוחין דיניקה בגרון דזעיר אנפין ושם מתמעטין. ואינו יורד כי אם שליש אחד מהם - והוא {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים בלבד. ואחר כך יורדין ביסוד דזעיר ומתמעטים החצי שלהם והם {{גמט דגש|ס'}} צירופי '''אלהים'''.

ואמנם כל ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות הם מציאות אחד - כי הכל נקרא גוף אחד. לכן אין ב' מעוטין ד'''אלהים''' אחד בשלשה אמצעיות ואחד בשלשה תחתונות - כי הכל גוף אחד. ולא יש רק מיעוט אחד שהוא אחר רדתן  ליסוד סיומא דגופא. ואחר כך יורדין משם {{גמט דגש|ל'}} צירופי '''אלהים''' לראש דנוקבא וכו' - עד הראש הבריאה. עיין שם באורך גדול כי איני יכול להאריך בזה הענין.

הכלל העולה מדבריו כי המוחין דקטנות הם מתמעטים שלשה פעמים בזעיר - פעם אחד בראש, שנית בגרון, שלישית ביסוד. ובכל שלשה מקומות מניחים קצת מחלקם ויורד יותר למטה. אבל בחסד גבורה תפארת נצח הוד דזעיר - אין להם שם שום חנייה - כי תכף יורדים ביסוד דזעיר ואין מניחין מחלקם שום חלק, אלא תכף מגרון יורדין ביסוד. 

וכן גם כן תמצא בסוד ירידת חסדים וגבורות מיסוד דבינה המסתיים בחזה דזעיר. כי החסדים יוצאים מתחלה ומתפשטים בקוים של הקצוות. אבל הגבורות אין להם מקום להתפשט ויורדין תכף בעטרת היסוד דזעיר כנודע. נמצינו למדים ש'''{{צ|בין האולם}}''' (שהוא יסוד דתבונה כנזכר), '''{{צ|ובין המזבח}}''' (שהם הנצח הוד יסוד דזעיר כנזכר, והוא בשני שלישי תפארת דזעיר) - אין שם שום חנייה וחלק מן השלשה מוחין דקטנות.

ונודע כי ביניקה יש שלשה מוחין ד'''אלהים''' דישראל סבא, ושלשה מוחין ד'''אלהים''' דתבונה. ושלשה מוחין דחכמה לעולם הם מתלבשין בשלשה מוחין דתבונה. והנה בעת שאלו המוחין היו עדיין למעלה בגרון דזעיר אנפין - אז היתה לחיצונים קצת אחיזה בשלשה '''אלהים''' דתבונה בסוד 'העורף' כנודע. ואז נעשו השלשה '''אלהים''' בעלי מומין על ידי אחיזת החיצונים. אבל השלשה '''אלהים''' דחכמה - מאחר שהם סתומים בתוך התבונה - אין לחיצונים אחיזה בהם. אבל אם הם היו מתעכבים בשני שלישים התחתונים של תפארת דזעיר אנפין המגולים - אז היה כח לחיצונים לאחוז בהם מאחר שהם מגולים. ומכל שכן בשלשה '''אלהים''' דתבונה אם היו מתעכבים שם שהיו אוחזים בהם החיצונים הרבה מאד. 

ולכן יורדים במרוצה ביסוד דזעיר. וזהו סוד {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}. ר&quot;ל {{צ|ערום}} שהם הגבורות כשהם במקום מגולה וראו עצמם ערומים בלי לבוש - אזי תכף {{צ|ונסתר}} בתוך היסוד מפני החיצונים. ונודע כי ממותרי המוח של החכמה מתרבים השערות בראש הזעיר (כנזכר בשער אריך אנפין במוחא סתימאה שלו, עיין שם בפרק י&quot;א). ולכן נקראים מוחין דחכמה {{צ|פרועי ראש}} מפני שגורמים גדלות השערות בראש דזעיר אנפין. וזהו '''פרוע''' שמתגלים מה שיש '''בראש'''. שהם 
* ג' מוחין ד'''אלהים''' דיניקה  שהוא מוח החכמה - '''אלהים''' במילוי יודי&quot;ן - גימטריא {{גמט דגש|ש'}}. 
* ומוח הבינה - '''אלהים''' בריבוע - {{גמט דגש|ר'}}
* ומוח הדעת - הוא אות '''א'''' של '''ראש'''. כי בדעת אינו ניכר בו רק כללות '''א'''' לבדו. כי הרי בעיבור לא היה ניכר כלל. גם שהוא מלא באלפי&quot;ן (כנודע כי '''אלהים''' של דעת מלואו באלפין). וזהו '''א'''' של '''ראש'''.

והנה כתוב בדרוש דקטנות כי השלשה '''אלהים''' שיש בזעיר בזמן היניקה - יש לכל אחד {{גמט דגש|ק&quot;כ}} צירופים של '''אלהים''', ו{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ק&quot;ך}} - הרי {{גמט דגש|ש&quot;ס}}. ו{{גמט דגש|ה'}} אותיות של '''אלהים''' - הרי {{גמט דגש|שס&quot;ה}}.  ומכאן הם סוד {{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה וגו'. עיין שם.

והנה {{גמט דגש|פרועי}} - גימטריא {{גמט דגש|שס&quot;ה}}. וז&quot;ש {{צ|פרועי '''ראש'''}} - ר&quot;ל ה{{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה מתגלים מן ה'''ראש''' - שהם שלשה מוחין ד'''אלהים''' הנרמזים בתיבת '''ראש''' כנזכר לעיל.

ואל תקרי &quot;ימות החמה&quot; אלא &quot;ימות החֵמה&quot; בנקודת צי&quot;רי מפני שהם דינים קשים. 

וז&quot;ש '''{{צ|בין האולם ולמזבח מקודשת ממנה שאין בעלי מומין}}''', שהם שלשה {{גמט דגש|אלהים}} דבינה, שכן גם כן {{גמט דגש|בעלי מומין}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|אלהים}} - כי {{גמט דגש|מום}} הוא {{גמט דגש|אלהים}}. {{גמט דגש|בעלי מומין}} הם שלשה {{גמט דגש|אלהים}}. וכן {{גמט דגש|פרועי}} ראש כנזכר לעיל שהם מוחין דחכמה יכולים ליכנס שם ולהתעכב שם מפני גודל הקדושה שיש שם יסוד דחכמה מגולה. ולכן אין הגבורות יכולים להתעכב שם כנגד הארת יסוד דחכמה - ולכן יורדים במרוצה בתוך יסוד דזעיר אנפין. ומאחר שהגבורות עוברים שם במרוצה - נחשב להם שמעולם לא היו נכנסים לשם. וז&quot;ש '''{{צ|שאין נכנסים לשם}}'''.

===ההיכל מקודש ממנו===
'''ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים {{ממ משנה|כלים|א|ט}}'''

הנה נודע שהיכל כולו הוא סוד כללות דבינה עילאה. ושער ההיכל הוא עטרה שביסוד דבינה, שהיא מלכות הנקרא {{גמט דגש|תרעא}} - מילוי '''אדני'''{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף ל&quot;ת ו&quot;ן ו&quot;ד}}}}. ושני דלתות היה בו - הוא סוד '''ם''' סתומה של פסוק {{צ|למרבה המשרה}} שהוא בסוד שני דלתות כזה [ציור]. כי על ידי שני דלתות אלו נסתם היסוד דבינה הנקרא 'היכל' כנזכר לעיל ביסוד התבונה.

ונודע שכל '''ד''' הוא '''י'''' ושני '''ו&quot;ו''' שהם במספר {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון. משני ווי&quot;ן נעשה '''ד''' אחת, ואות '''י'''' הוא נקרא {{גמט דגש|ציר}} אחד. וכן בדלת השני. הרי יש בכאן מתחלה '''י'''' שהוא הציר, ואחר כך '''ו'''', ואחר כך '''ד'''' - וסימנך '''יוד''' במילוי. 

ולכן היה פתחו של היכל גבוה עשרים אמה - שהוא {{גמט דגש|יו&quot;ד}} במילוי, ורחבו עשר אמה - כי יו&quot;ד הוא עשר. 

וארבע דלתות היו לו שם - שתים בפנים ושתים בחוץ - שהם בכלי חיצון ובכלי תיכון, שהוא סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. וגם '''מ'''' במילוי הוא '''מ&quot;ם''' אחרת. וכל [ציור של שתי דלתות, אחת ישר ואחת הפוכה] היא שני דלתות - הרי ארבע דלתות. 

וכן [ציור] היא ציור שני פעמים '''יד יד'''. והנה '''יד''' במילוי - {{גמט דגש|יו&quot;ד דל&quot;ת}} - גימטריא {{גמט דגש|חותם}}. הרי באות '''ם''' רומז סוד {{צ|חותם בתוך {{גמט דגש|חותם}}}} להורות כי היסוד דנוקבא (שהוא צורת '''ם''' מרובעת) - יש שם בתוכה חותם בתוך חותם. 
וז&quot;ש {{צ|וביד כל אדם '''יחתום'''}}. 

אבל הכלי הפנימי שם הוא מזבח הפנימי שהוא מזבח הקטרת ששם מקוטר ומקושר החיבור של תרין יסודות ביחד 
דחכמה ובינה. ונודע כי ביסוד דחכמה הם {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}, וביסוד דבינה הם {{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}. ובנקודת ציון מתחברים ביחד - הרי במספר {{גמט דגש|תורף}}. והבן זה מאד.

ואם תחבר עמהם שני דלתות עם שני צירים - שהם שני פעמים {{גמט דגש|י&quot;ד י&quot;ד}} שמספרם {{גמט דגש|כ&quot;ח}} - הרי {{גמט דגש|תרפ&quot;ז}} ו{{גמט דגש|כ&quot;ח}}{{הערה|{{גמט דגש|תרפ&quot;ז כ&quot;ח}}}} - גימטריא {{גמט דגש|קטורת}}.

ולכן נקרא נקודת ציון {{צ|מזבח הקטורת}} כדי לקשר בין שתי ידות שהם צורת [ציור] מרובעת ה{{גמט דגש|ז'}} שמות הנזכר לעיל שהם במספר {{גמט דגש|תזריע}}, בסוד {{צ|אשה כי {{גמט דגש|תזריע}} וילדה זכר}}. שהיא '''ה''' עליונה כשהיא מזרעת במספר {{גמט דגש|תזריע}} (שהם {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}) - אזי 'וילדה {{גמט דגש|ברכה}}' שהוא במספר {{צ|{{גמט דגש|זכר}}}}.

וזהו סוד {{צ|מזבח חדש בציון תכין}} - ר&quot;ל שהמזבח תכין בנקודת ציון שבה. וכן ראשי תיבות שלהם הוא {{גמט דגש|מחבת}}, עם ארבע אותיות - גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}} שהם כלולים ביסוד דבינה כנזכר לעיל.

וכן {{גמט דגש|מזבח קטורת}} גימטריא {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א אלהים}} - להורות כי ה{{גמט דגש|ז'}} שמות ממתיקים ה{{גמט דגש|ה'}} גבורות ד'''אלהים''' שיש ביסוד שלה. 


====סוד ב' כני הזהר====
סוד {{גמט דגש|ב'}} כני הזהב אשר היו נתונים תוך ההיכל - עליהם יניח הכהן הגדול ביום הכיפורים את שני כפורי הזהב אשר היו נותנים בהם את דם הזבחים של אותו היום. כנזכר במסכת יומא פרק ה' משנה ג' {{ממ משנה|יומא|ה|ג}}. הם נצח והוד של בינה עילאה. מפני שהיא נקראת {{צ|יום הכיפור}} כנודע שמכפרת עונותיהם של ישראל . ונודע כי בנצח הוד דבינה יש שלשה מילוי '''אהיה'''.  ולעולם נצח הוד כלולים ביסוד. וזהו רמז {{גמט דגש|שני כני הזהב}} - גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}} עם {{גמט דגש|ג'}} כוללים.


====סוד שלחנות הזהב====
סוד שלחנות הזהב אחד עשר. 
* האחד מהם שעשה משה במדבר - הוא נתון באמצע
* וחמשה מן השלחנות האחרים נתונים לימין השלחן הזה,
* והחמשה הנשארים נתונים לצד השמאלי ממנו.

איתא בספר תיקונים דף פ&quot;ז, זה לשונו: 
: פתורא איהי סמכא על ארבע סמכין דאיהי כגוונין דגופא דסמכין ליה דרועין ושוקא דאינון ארבע. וצריך שית נהמין מהאי סטרא ושית נהמין מהאי סטרא. '''ורזא''' דמלה {{צ|זה השלחן אשר לפני יהוה}} - {{גמט דגש|זה}} בחושבן {{גמט דגש|ו&quot;ו}} דאינון שית פרקין דתרין דרועין ושית פרקין דתרין שוקין. דהא שכינתא אתעבידת גופא למלכא בכל תקונא דילה וגו'.

וזה יובן ממה שכתוב בשער הזעיר אנפין חלק שמיני פרק י&quot;א וזה לשונו:
: הנה אכילת אבא ואמא נחלקת לשנים. 
: אחד הוא נמשך מעתיק יומין המתלבש תוך גולגלתא דאריך כנזכר שם. ומשם נמשך השפע והמזון עד פה דאריך, ומשם יוצא לחוץ. כי מרוב אורו אינו יכול ליגבל בפנים. ומשם נמשך דרך הדיקנא דאריך ויורד השפע ההוא עד כנגד פה דאבא ואמא. ואינן יכולין לקבלו - כי אפילו תוך אריך לא היה יכול ליכנס כנזכר. ואז נשאר שם בסוד הבל פומא דאריך ונשאר בסוד אור מקיף לאבא ואמא. ומשם שואפים ושואבים אבא ואמא בפיהם וניזונין ממנו דרך שאיבה לבד, ולא בסוד אכילה ממש. והמזון הזה הוא לשלש ראשונות דאבא ואמא.
: אכילה שנית היא ממוחא סתימאה דאריך אנפין שנמשכת משם אל פיו דאריך, ומשם נכנס בפנימיות דרך הגרון ששם הוא כתר דאבא ואמא. ומתפשט עד פה דאבא ואמא. ואז יורד בפנימיות גרונם עד ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות שלהם, ומזה ניזונים ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות דאבא ואמא.{{ש}}
עכ&quot;ל.


ונודע גם כן שיש שלשה הויות בכל ראש מתלת רישין שהם '''גולגלתא, ואוירא, ומוחא'''. והנה ה{{גמט דגש|ג'}} הויות דמוחא סתימאה מתלבשא בדיקנא דאריך אנפין ושם נעשים {{גמט דגש|י&quot;ב}} הויות. ואחר כך כלולים במזלא עילאה. ואחר כך המזלא עילאה מתחבר עם מזלא תתאה ומשפיע בו ה{{גמט דגש|י&quot;ב}} הויות.

וגם נודע שחכמה מקבל ממזלא עילאה ד{{צ|נוצר חסד}}, ובינה עילאה מקבלת ממזלא תתאה ד{{צ|ונקה}}. ולכן כשמתפשט השפע של מוחא סתימאה דרך הפה דאריך אנפין ומשם לתוך ו' קצוות דבינה - אזי מתפשטים ה{{גמט דגש|י&quot;ב}} אותיות של שלשה הויות דמוחא סתימא ונעשי&quot;ם {{גמט דגש|י&quot;ב}} הויות בי&quot;ב אברים שלה, שהם שית פרקין דתרין דרועין ושית פרקין דתרין רגלין. ושם נקראים {{צ|לחם הפנים}} - כי השלשה הויות שגימטריא {{גמט דגש|לחם}} נכנסים בפנימיות דבינה של ו' קצוות.

אבל השלשה הויות שבגלגלתא נשארים בסוד אור מקיף, והם סוד שנים עשר שבטים. וזה שאמר {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה}} - שהם י&quot;ב הויות שבי&quot;ב פרקים דבינה עילאה. 

וז&quot;ש {{צ|זה השלחן אשר לפני יהוה}} - ר&quot;ל שהוא בפנימיות של הבינה הנקרא יהו&quot;ה. 

ולפי המאמר של התיקונים הנ&quot;ל שאמר {{צ|ורזא דמלה זה השלחן אשר לפני יהוה - {{גמט דגש|זה}} בחושבן {{גמט דגש|ו&quot;ו}} וגו'}} - הכוונה שהבינה בעת התחברות עם החכמה - אזי הוא שוכב בין חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד של הנוקבא, והוא מחבק אותם עם החסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד אחר החיבור בעת שנותן לה סוד הטיפה. ואזי היא {{צ|לפני יהוה}} - כלומר פנים בפנים. והי&quot;ב פרקין הם למעלה על גבי השלחן שהוא גופא דילה.

ולכן צריך לסדר ה{{גמט|י&quot;ב}} על השלחן כמו תרין סגו&quot;לין - זה על גב זה שהוא רומז על סוד החיבוק בשתי ידים זה על גב זה, שהם תרין סגו&quot;לין. ובשתי רגלים גם כן זה על גב זה - הרי עוד שנני סגו&quot;לין.

והנה התפארת דבינה (שהוא הגוף שלה) הוא השלחן בעצמו שהיו מונחים עליו ה{{גמט|י&quot;ב}} לחם הפנים כנזכר, ותמים היו חמים - שהוא בסוד החיבור.

וגם הכהן גדול (שהוא החכמה שנקרא 'כהן גדול' כנודע) - תמיד היה אוכל הלחם חם כמ&quot;ש {{צ|ביום הלקחו}}. וזהו בסוד {{צ|כי אם הלחם אשר הוא אוכל}}. וכבר אמרנו לעיל שהי&quot;ב לחמים היו כנגד י&quot;ב הויות של דיקנא דאריך אנפין, ובי&quot;ב הויות יש {{גמט דגש|מ&quot;ח}} אותיות שהוא {{גמט דגש|חם}}. ולכן היה לחם הפנים תמיד {{גמט דגש|חם}} כנזכר לעיל.


ואמנם מזה הלחם יורד שפע ומזון לכל העולמות כמ&quot;ש בזוהר פרשה תרומה דף קנ&quot;ה ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קנה|א}}, וזה לשונו: {{צ|לחם הפנים - מיכלא דאינון פנים. מזונא וסיפוקא דנפיק לעלמא מנייהו אתי ושריא על ההוא פתורא, בגין דשלחן דא מקבלא מזונא וסיפוקא לאינון פנים דלעילא ואיהי אפיקת מזונין וספוקין מאינון פנימאין. ומזונא דאפיקת - איהו ההוא לחם כדקאמרן}}. עד כאן לשונו. {{ש}}
ועם הקדמה הנ&quot;ל יובן המאמר היטב. 

והנה כשנכנסים אלו ה{{גמט|י&quot;ב}} לחם ביסוד שלה בחמימות כדי לעורר החיבור - אז השלחן (שהוא התפארת שלה) מקבל י&quot;ב הויות אחרים ממזלא כנז&quot;ל. אזי נקרא היסוד {{צ|מזבח {{גמט דגש|חדש}}}} - גימטריא י&quot;ב הויות{{הערה|{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|הויה}}}} שהם {{צ|בציון תכין}} - דהיינו בנקודת ציון שבה.

הנה מלבד התפשטות י&quot;ב הויות הנ&quot;ל בגופא - יש עוד התפשטות ה' חסדים וה' גבורות מן הדעת ש&quot;לה{{הערה|יש גרשיים בדפוס שבדרך כלל הכוונה להיות מודגש, ולא הבנתי למה - ויקיעורך}} לבינה עצמה כנודע. והם  והם {{גמט דגש|ה'}} שלחנות ימינים ו{{גמט דגש|ה'}} שלחנות שמאלים, שהם גם כן עשר הויות כנודע, שלא נשתמשו בם שום דבר.

והנה לפי ההקדמה שהקדמנו יובן מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלחן בצפון}} כאשר נודע כי גבורה דעתיק מתלבש במוחא סתימאה שהוא שמאל שנקרא 'צפון'. והמוחא אחר כך מתלבש בגופא דבינה הנקרא {{צ|שלחן}}. לכן אמר {{צ|שלחן בצפון}} - ר&quot;ל התיקון של השלחן אינו נעשה אלא בצפון  ר&quot;ל במוחא סתימאה שהוא גבורה דעתיק כנודע.


====סוד מנורת הזהב====
סוד מנורת הזהב - אחר עשר
* אשר האחת מהנה היא אותה שעשה משה במדבר - היא נתונה באמצע, 
* וחמשה מן המנורות האחרות נתונות לימין המנורה הזאת, 
* וחמשה הנשארות נתונות לצד השמאלי ממנה.

הנה זה יובן עם מה שמביא בספר התיקונים דף ע&quot;ב ע&quot;א וזה לשונו:
: {{צ|מנרתא - דא רישא. ושבעה נרותיה עליה - אינון תרין אודנין ותרין עיינין ותרין נוקבא, חוטמא ופומא. ומנרתא לימינה. ואתמר בה הרוצה להחכים ידרים - בגין דתמן מוחא ברישא וחכמה במוחא שריא וביה נהיר מנרתא בגין דאיהו משחא דאתמר ביה כשמן הטוב על הראש}}. 

והנה עם הקדמה שהקדמנו לעיל כי מה שנמשך מעתיק יומין המתלבש תוך גולגלתא דאריך נמשך עד פה דאריך, ומשם יוצא לחוץ ונעשה מקיף לשלש ראשונות דאבא ואמא כנזכר לעיל. ונודע כי החסד דעתיק מתלבש בתוך גולגלתא דאריך אנפין, ולעולם בחסד כליל כל הששה תחתונות כי הוא נקרא {{צ|יומם יצוה יהוה '''חסדו'''}} - '''חסד ו'''' - שהוא מצוה ושולט על כל ה{{גמט דגש|ו'}} חסדים אחרים.

ונודע כי השפע היורד על גולגלת דאריך אנפין נקרא {{צ|שמן}} - כי אות '''ש''' מורה על {{גמט דגש|ג'}} ראשונות חכמה בינה דעת דעתיק בסוד שלשה קוים. והם שנקרא {{צ|רישא דלא אתידע}} שעומד למעלה דאריך אנפין בסוד מקיף. וכשהדעת מתחלק לשנים בסוד חסדים וגבורות - הרי {{גמט דגש|ד'}} מוחין שהוא אות '''ם''' ד'''שמן'''. ואם תחבר עמהם הכתר דעתיק - הרי {{גמט דגש|ה'}} ספירות והוא אות '''ן'''' ד'''שמן'''.

וזהו סוד מאמר הזוהר פרשת אמור דף פ&quot;ח ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|פח|ב}} {{צ|כשמן הטוב על הראש - דא משח רבות קדישא עילאה דנגיד ונפיק מרישא דכל רישין סתימא דכל סתימין}} - שהוא מרישא דלא אתידע. {{ש}}
{{צ|על הראש ודאי! רישא דאדם קדמאה}} - ר&quot;ל כי השלשה ראשונות אינם מתלבשים ברישא דאריך אנפין הנקרא {{צ|אדם קדמאה}} בסוד {{גמט דגש|ז'}} תיקוני גולגלתא. אלא עומדים למעלה על הראש בסוד אור מקיף.{{ש}}
{{צ|יורד על הזקן - דא דיקנא יקירא}} - כמו שפירשנו לעיל כי השמן שמתלבש בגלגלתא יורד אחר כך בפה דאריך אנפין, ומשם יוצא לחוץ על הדיקנא דאריך אנפין.

{{צ|זקן אהרן - דא כהן גדול דלעילא}} - זה יובן עם מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד י&quot;ג מדות. כי מן {{צ|אל רחום}} עד {{צ|ורב חסד}} נקרא 'זקן' דאריך סתם. ומן {{צ|ורב חסד}} עד {{צ|ונקה}} נקרא 'זקנא דכהנא רבא', דאתקן ב{{גמט דגש|ח'}} תיקונים כנגד {{גמט דגש|ח'}} בגדי כהונה.  

כי החסד דעתיק מתלבש בגו {{גמט דגש|ח'}} תחיקונים. וז&quot;ש {{צ|יורד על הזקן זקן אהרן}} - כי הם 'זקן בתוך זקן'. כי ממדת ששי ואילך מתחיל 'זקן' אחר - מתלבש ב{{גמט דגש|ח'}} בגדים. ותיקונים אלו הם לו כנשמה, לפיכך נגלים על ידי התלבשות שמונה בשמונה וכו'. עיין שם.

{{צ|וההוא שמן יורד על פי מדותיו - דמאינון משיחן נגיד ונפיק ונחית לתתאי}} - שהוא על שלשה ראשונות דאבא ואמא כנזכר. וזהו גם כן סוד רעיא מהימנא שם בפרשת אמור {{ממ זהר|ג|פח|ב}} {{צ|אוקימנא ברזא דמנורה ואיהו רזא כגוונא דלעילא, בגין דנהירו עילאה במשח רבו נחית על רישא דכהנא בקדמיתא}} - שהוא חסד דעתיק הנקרא {{צ|כהנא רבא}} המתלבש בגולגלתא דאריך. {{ש}}
{{צ|לבתר איהו אדליק ואנהיר כל בוצינין דכתיב כשמן הטוב וגו'}} - הכוונה מאחר שהחסד כלולים בו כל השבעה - לכן בעת שמתגל' מפה דאריך אנפין בסוד אור מקיף לאבא ואמא - אזי הוא מאיר דרך ה{{גמט דגש|ז'}} חלונות שהם תרין אודנין עיינין וגו', ומדליק אותם בסוד שבעה קני המנורה. והחסד זה גורם הרגשה של הארבע חושים שיש בראש - חוש השמע, חוש הראות, חוש הריח, חוש הטעם. וזהו סוד {{צ|מנורה בדרום}} - כי הראש דבינה מקבלת מן החסד דעתיק כנז&quot;ל הנקרא 'דרום' כנודע. 

והנה בדעת דבינה יש חמשה חסדים שהם חמשה המנורות ימינים. וחמשה גבורות שהם חמשה מנורות שמאלים. שהם נקרא {{צ|תרין עטרין}}. ואלו העשרה מנורות לא היו בהם נרות כי החסד דעתיק אינו נכנס בפנים של המוחין דאבא ואמא, אלא נשאר בחוץ בסוד אור המקיף. ולא מאיר אלא דרך שבעה הנקבים שיש בראש. ולכן לא היו דולקים אלא שבעה נרות בבית המקדש שלמטה.

והנה ביארנו כל הפרצוף של הבינה עילאה הנקרא {{צ|היכל}}. כי המנורה הוא בסוד רישא, והשלחן בסוד {{קיצור|ה&quot;ק|ה' קצוות(?)}} גופא דבינה - חסד גבורה תפארת נצח הוד. והם נצח הוד יסוד פנימים. ושני '''כני''' זהב - נצח הוד חיצונים. כי יש שני בחינות נצח והוד כנודע. 

וה{{גמט דגש|מזבח}} הפנימי הוא יסוד הפנימי - נקודת ציון שבה. ודלתות ההיכל הוא המלכות דבינה שבה. והכהן הגדול שבתוך ההיכל הוא חכמה עילאה שמתחבר עם  ההיכל בחיבור אחד. 


והנה מ&quot;ש '''{{צ|ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים}}''' - זה יובן במה שכתוב בדרוש אדם קדמון. וזה לשונו {{ממ עץ חיים|ט|ב}}:
: {{צ|הנה השם השני הוא '''קרע שטן''' והוא בגבורה שהוא המלך השני, אשר במיתתו נפלו אחורי דבינה גם כן. ולכן גרמו ביטול אחורי אבא ואמא בשם הזה.  וזה ביאורו}}.{{ש}}
: {{צ|'''קרע''' - ר&quot;ל כי כאן לא היתה מיתה ונתיצה ממש כמו בשבעה מלכים, רק קריעה ושבירה בעלמא, ונשאר במקומו. אבל הנתיצה הוא הפלת האבן בכח ממקומו למקום אחר כנזכר שם. ועל ידי קריעה זו יצאו הקליפות הנקרא בשם '''שטן'''. וזהו '''קרע שטן'''}}.

והנה הפנים דחכמה ובינה עם {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|קס&quot;א}} - שגימטריא {{גמט דגש|זכור}}. כי הזכירה באה מצד הפנים. ובבחינת אחוריים שלהם הם שתי שמות - {{גמט דגש|דפ&quot;ק}} {{גמט דגש|קדמת}}, אשר שניהם בגימטריא {{גמט דגש|תשכח}} - כי השכחה באה מצד האחוריים. 

אמנם {{גמט דגש|קרע שטן}} בגימטריא {{גמט דגש|תשכח}} כמנין האחוריים הנזכר לרמוז על נפילת אחורי אבא ואמא. וכן רמוז במלת {{גמט דגש|מרחפת}} שגימטריא גם כן {{גמט דגש|קרע שטן}}. 

והנה אלו אחוריים של חכמה ובינה עילאין הם נעשים בחינת 'פנים' בישראל סבא ותבונה. ולכן השם הראשון שהוא כנגד ישראל סבא הוא בגימטריא {{גמט דגש|פקד}} להורות כי בשם זה הוא מתחבר עם התבונה בסוד פנים בפנים, ופוקד אותם כנודע.  כי החיבור נקרא {{צ|פקידה}} כמו שאמר הכתוב {{צ|ופקדת את נוך ולא תחטא}}. גם תראה כי שתי שמות אלו{{הערה|לא מובן לי. ואולי יש להגיה כאן {{צ|תראה כי השם השני הוא בגימטריא וכו'}} - ואז מובן וצע&quot;ע - ויקיעורך}} הם בגימטריא {{גמט דגש|מקדם}}, {{גמט דגש|קדמת}} - להורות כי מה שהיה למעלה בסוד אחור הוא עתה קדם, שהוא בחינת פנים בפנים, כמ&quot;ש {{צ|אחור וקדם צרתני}}.

ובזה תבין מ&quot;ש ברעיא מהימנא פרשה קדושים דף פ&quot;ב ע&quot;א {{ממ זהר|ג|פב|א}} {{צ|בדרגין דילך דאינון אבא ואמא וגו' ותרוויהו אינון כרסייא וספסל תחותך ליקרך}}. פירש כי אבא ואמא נעשים כסא אל כתר. 

וזהו סוד מה שאנו אומרים בעמידה דראש השנה {{צ|אין שכחה לפני כסא כבודך}} - ר&quot;ל בפנים דאבא ואמא אין שכחה, אלא {{גמט דגש|ע&quot;ב קס&quot;א}} - שגימטריא {{גמט דגש|זכור}} - שהוא '''זכירה - זכר י&quot;ה'''. אבל באחוריים שלהם יש שכחה שהוא {{גמט דגש|תשכח}} הנ&quot;ל.  וכנגד אלו השתי בחינות נאמר בתורה {{צ|'''זכור''' ואל '''תשכח'''}} בענין עמלק. 

ונודע כי בינה ותבונה הוא פרצף אחד; כי בינה הוא ששה ספירות עליונות (לכן נקרא אות '''ס'''), ותבונה כנגד ארבע תחתונות ולכן נקרא אות '''ם'''. וזהו רמז במלת {{גמט דגש|תשכח}}. כי {{גמט דגש|תשכח}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|רגל}} (שהם נגד נצח הוד יסוד דבינה). וה{{גמט דגש|כ&quot;ח}} היתרים - הוא בחינת המלכות שלה שיש בה שני דלתות ושהם תרין - {{גמט דגש|ד ד}}, ושני צירים שהם תרין יודי&quot;ן אחורי הדלתין. והרי הם ב' פעמים {{גמט דגש|י&quot;ד י&quot;ד}} - במספר {{גמט דגש|כ&quot;ח}} כנזכר לעיל.

וזהו סוד {{צ|'''תשש כחו''' כנקבה}} - כי תבונה היא מלכות דבינה שראה שעונות ישראל גרמו לאחיזת החיצונים באחוריים דבינה שהוא {{גמט דגש|תשכח}}, ומאחר שמשה זכה לבינה - לכן אמר {{צ|הרגני נא הרוג}} - כי על ידי הריגה עושים מיין נוקבין בבינה כדי לתקן הפגם שלה. והנה אחוריים דאבא ואמא בעת שעולים מן האצילות בסוד מיין נוקבין על ידי זעיר ונוקבא דאצילות - אזי מתלבשים מתחלה בישראל סבא ותבונה בסוד 'פנים בפנים' כנזכר, שהם בסוד נצח הוד יסוד מלכות דאבא ואמא עילאין. ועל ידי אלו מיין נוקבין מתחברים ביחד ומבררים אותם, ואחר כך מעלים אותם בסוד מיין נוקבין לאבא ואמא עילאין. אבל קודם שנבררים אחורים דאבא ואמא בתוך ישראל סבא ובתבונה - אין  נכנסים לשם ביסוד דבינה לעשות לה מיין נוקבין.

וזהו שאמרו '''{{צ|ההיכל מקודש ממנו}}''' - שהיא הבינה, '''{{צ|שאין נכנסים לשם שלא רחוץ ידים ורגלים}}''' - כי {{צ|רחוץ}} הוא לשון חיבור כמ&quot;ש {{צ|לך רד ורחץ רגליך}}. רוצה לומר - כל זמן שלא נכנסו הידים והרגלים (שהם סוד האחוריים דאבא ואמא שהוא {{גמט דגש|תשכח}}, שגימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|רגל}} ו{{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|יד}}, בסוד חיבור דישראל סבא ותבונה) - אי אפשר שיכולים ליכנס בסוד פנימיות אבא ואמא לעשות להם מיין נוקבין מפני שמתחלה גם כן היו בסוד אחוריים דאבא ואמא בלבד. 

ולכן עתה בעת התיקון  והבירור - אם נכנסים בפנימיות ישראל סבא ותבונה ומתבררים שם - יכולים הם גם כן לעשות אחר כך בפנימיות אבא ואמא עילאין. אם לא נכנסו מתחלה שם - אזי אי אפשר ליכנס שם בפנימיותם. ולכן אחר שנתבררו שם באבא ואמא עילאין - אז חוזרים ויורדים ונעשים מוחין פנימים בישראל סבא ותבונה, ואז גם הם חוזרים ומזדווגים פעם אחר על ידי {{גמט דגש|פקד}} ו{{גמט דגש|קדמת}} כנזכר. ואז אחוריים העליונים נעשים פנימיים למה שלמטה מהם. והבן זה היטב.

===קדש הקדשים מקודש ממנו===
'''קדש הקדשים מקודש ממנו שאין נכנס לשם אלא הכהן הגדול ביום הכפורים בשעת העבודה {{ממ משנה|כלים|א|ט}}'''

הנה נודע כי לעולם המלכות של עולם העליון נעשה כתר לעולם התחתון ממנו. וכן מלכות דאצילות היא כתר דבריאה. והיא נקראת '''סוד{{הערה|בדפוסים הובאו מילים אלו ככותרת מודגשת וקטע חדש. ולולי דמסתפינא הייתי מוחק מלת 'סוד' שלדעתי הוכנס רק לצורך הכותרת ולא נראה שהוא חלק של תוכן הספר עצמו. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} אבן השתיה''' כמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה על המאמר של הזוהר דפרשה ויחי המתחיל {{צ|על מה אדניה הטבעו וכו'}} {{ממ זהר|א|רלא|א}}. 

ואמר שם {{צ|והאי אבנא קיימא לאות באמצעיתא דעלמא}} - כי כשהיא עולה באצילות באחורי החזה דזעיר שהוא נקרא {{צ|עולם}}, בעל שש קצוות, אזי היא עומדת {{צ|באמצעיתא דעלמא}}. ושם היה תחלת אצילותה בתר חדוי דזעיר כנודע באידרא רבא. 

והנה {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אדני}} שהם בעשר ספירות דמלכות דאצילות, שהם גימטריא {{גמט דגש|תר&quot;נ}}, ועוד שם אחד של {{גמט דגש|אדני}} שהיא כלללות המלכות  - גימטריא {{גמט דגש|שתיה}}. ושם {{גמט דגש|בן}} שיש לה בנקודת ציון שלה שהוא בסוד {{צ|רוחא דשבק בעלה בגווה}} בחיבורא ראשונה -  גימטריא {{גמט דגש|אבן}}. הרי המלכות דאצילות הנקרא '''אבן שתיה'''.

ולכן היתה אבן שתיה גבוה מן הארץ שלש אצבעות מפני שהיא עומדת תמיד כנגד נצח הוד יסוד דזעיר אשר מהם נעשה כל פרצופה. ולכן גם כן תחת אבן הזאת היו מטמוניות להורות שהשפע של כל האצילות - הכל מתקבץ ביסוד שלה מפני שהיא נקראת {{צ|אוצר בית יהוה}} כנודע.

ומ&quot;ש {{צ|ובהאי נקודה קיימא קדש הקדשים}} - הכוונה היא כי כל עולם האצילות בכלל נקרא {{צ|קדש קדשים}}. כי {{צ|קדש}} הוא עתיק ונוקביה. ומלת {{צ|'''הקדשים'''}} הוא '''ה' קדשים''', שהם {{גמט דגש|ה'}} פרצופים - אריך ונוקביה, חכמה ובינה, ישראל סבא ותבונה, ישראל ורחל, יעקב ולאה.  או {{גמט דגש|ה'}} פרצופים בלי זוגות שהם אריך, אבא ואמא, זעיר ונוקבא כנודע. 

הנה עולם האצילות נתקן ב{{גמט דגש|י&quot;ב}} פרצופין שהם עתיק ונוקביה, אריך ונוקביה, אבא ואמא, ישראל סבא ותבונה, זעיר ונוקביה, יעקב ולאה. ובכל אחד יש '''הויה''' במילוי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שגימטריא {{גמט דגש|חסד}} - כי {{צ|עולם חסד יבנה}}. הרי {{מכפלת גימטריא|י&quot;ב|פעמים|ע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. {{ש}}
הרי איך עולם האצילות בכללו נקרא {{צ|קדש '''הקדשים'''}}.


עוד נוכל לומר על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בשעה אריך אנפין פרק ז'{{הערה|אני רק מצאתי משהו רלוונטי [[עץ חיים/שער יג/פרק ג|בעץ בשער אריך אנפין פרק ג']], וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  בתיקון {{צ|קרומא דאוירא  אזדכך וסתים}}. פירוש {{צ|אזדכיך}} כדי שיוכל לעבור אור האוירא דבגו גולגלתא להאיר דרך האי קרומא במוחא סתימאה. אך עם כל זה הוא {{צ|סתום}} - כי אותו האור המועט הלואי שיוכל האי מוח לקבלו. מש&quot;כ{{הערה|לא הבנתי. ואולי צריך להגיה '''מכ&quot;ש''' והכוונה אל &quot;מכל שכן&quot; - ויקיעורך}} אם היה פתוח. ובתוך האי קרומא מתלבשת תפארת דעתיק כי הקרום החופה הוא דמיון רקיע שהוא תפארת. 

וזהו סוד הזוהר בראשית דף נ&quot;ב ב' {{ממ זהר|א|נב|ב}} - הרקיע המבדיל בין מים למים - שהם חסד וגבורה דעתיק המתלבשים בין גולגלתא ומוחא. והתפארת הפוסק בין שניהם ומבדילם ומכריע ביניהם. כי התפארת הוא '''ו'''' שבשם כנודע, והוא דמיון הרקיע הנטוי כעין '''ו''', כמ&quot;ש {{צ|נוטה שמים כיריעה}} שהוא סוד זה הקרום כמו היריעה וכו', עיין שם.

וז&quot;ש שם בזוהר בדף הנ&quot;ל {{צ|ועל רזא דא כתיב והבדילה לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים}}. ר&quot;ל כי הקרום מפסיק בין מוחא סתימאה הנקרא {{צ|קדש}} (כי סתם חכמה נקרא 'קדש'), ובין {{צ|קדש}} (שהוא רישא דלא אתידע) {{צ|הקדשים}} (שהם גולגלתא ואוירא).

וגם נוכל לומר על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה על פירוש המאמר של אדרא זוטא וזה לשונו: {{ש}}
: {{צ|האי עתיקא קדישא טמיר וגניז וכו' תלת ראשין אתגלפן דא לגו מן דא וגו' - והביאור הוא דע כי זה העתיקא קדישא הנזכר כאן - אינו מדבר על הזכר הנעשה מבחינת '''מ&quot;ה''', אלא על נוקבא דעתיק והאריך הנעשים מבחינת ספירת הכתר של שם  '''ב&quot;ן''' של הנקודות של המלכים שמתו. והכתר בכללות כולו נקרא &quot;עתיקא קדישא&quot;. והוא נחלק לשלשה חלקים שהם התלת ראשין וכו'}}, עיין שם.

ונראה מאחר שזה ה'''ב&quot;ן''' של הכתר ד'''ב&quot;ן''' היא בחינה ראשונה דכל האצילות ונקרא {{צ|עתיקא קדישא}}  - לכן בהתחלקות לתלת ראשין דאריך אנפין נקראו תלת רישין {{צ|קדש קדשים}}. כי {{צ|קדש}} נקרא השלשה ראשונות דנוקבא דעתיק שנשאר למעלה מראש דאריך מגולה, ואחר כך תרין רישין אחרנין נקרא {{צ|קדשים}} - מיעוט רבים שנים. 

וזהו רמז כי שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} דכתר ד'''ב&quot;ן''' הוא שני הויות{{הערה|2*26=52}}. ונודע בכל '''הויה''' הוא שני {{גמט דגש|רי&quot;ו}} כזה - {{גמט דגש|יר&quot;ו ור&quot;י}}. הרי שתי הויות - {{מכפלת גימטריא|ד'||רי&quot;ו}} שהם {{קיצור|י&quot;ב פעמים הויה דע&quot;ב|864}}. ולכן נעשה בכל ראש מהשלשה רישין '''י&quot;ב י&quot;ב'''. דהיינו {{גמט דגש|י&quot;ב}} חיוורתי בגולגלתא, {{גמט דגש|י&quot;ב}} נימין באוירא דכיא, {{גמט דגש|י&quot;ב}} תיקוני דיקנא. כי כל אחד כלול מהשלשה.

והנה {{מכפלת גימטריא|י&quot;ב|פעמים|ע&quot;ב}} גימטריא {{גמט דגש|קודש קדשים}}, או גימטריא {{גמט דגש|קדש הקדשים}} - להורות כי התלת רישין בכלל נקרא {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. 

והנה אמר באדרא רבא דף קל&quot;ב ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קלב|א}} וזה לשונו:{{ש}}
{{צ|תאנא אי עתיק דעתיקין '''קדישא דקדישין''' לא אתתקן באילין תקונין  - לא אשתכחו עילאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי}}. {{ש}}
הכוונה דאלמלא שנוקבא דעתיק לא נתקנה בסוד תלת רישין - לא היו יכולים שאר הנקבות להתקן. כי כל הנקבות דאצילות הם משם '''ב&quot;ן''' דעולם התוהו, והזכרים הם משם '''מ&quot;ה''' דעולם התיקון. וז&quot;ש הפסוק {{צ|צאנה וראנה בנות ציון}} שהם הנקבות ד'''ב&quot;ן''' הנקראים {{צ|בנות ציון}} מפני שיצאו מנקודות ציון דמלכות דאדם קדמון. כלומר שהמאציל העליון אמר לנקבות שתצאנה כל אחת ואחת מתוקנת. וזהו {{צ|במלך שלמה}} - ר&quot;ל בעבור שיצא המלך השמיני{{הערה|עפ&quot;י דפוס ויניציא ובשים לב כי בדפוס ירושלים כתבו בטעות '''הט'''' - ויקיעורך}}  הדר שהוא '''שלמה - של מ&quot;ה''', שהוא שם '''מ&quot;ה''' החדש שהוא הזכר עם אשתו {{צ|מהיטבאל}}, ואז נתקנו כל הנקבות ד'''ב&quot;ן'''.

וזה גרם גם כן {{צ|בעטרה שעטרה לו אמו}} - ר&quot;ל בעטרה שהיא הנוקבא דעתיק שנקרא {{צ|עטרת כלילת יופי}}. {{צ|שעטרה לו אמו}} - שנוקבא דאדם קדמון (שהיא אמו דאריך אנפין) תיקון הנוקבא דעתיק בסוד 'עטרה' שהן תלת רישין לאריך. ועל ידי זה התיקון עתה  יכולים גם כן כל הנוקבות לצאת מתוקנות.

ובעת שיצא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} החדש נאמר עליו {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו}}. ולכן אמר הפסוק {{צ|ביום חתנתו ביום שמחת לבו}} - שאז נתקנת הכלה שלו בסוד תלת רישין הנקרא {{צ|{{גמט דגש|קדש הקדשים}}}} שמספרם {{צ|{{גמט דגש|חתנתו}}}}. 


====סוד הארון====
הנה נודע כי דכורא של עתיק מתלבש בנוקבא שלו, ושניהם נכנסים באריך אנפין לעשות לו מוחין. כמו אבא ואמא הנכנסים בזעיר כנודע. והיסוד דנוקבא דעתיק יומין מסתיים בחזה דאריך אנפין כמו היסוד דזעיר. והיסוד דכורא דעתיק בוקע יסוד דנוקביה ויוצא לחוץ עד סוף תפארת דאריך. והעטרה שלו מתלבש ביסוד דאריך כמו היסוד דחכמה בזעיר כנודע.

הנה בחינת מה שיוצא מן היסוד דנוקבא דעתיק ומתפשט חוץ ממנה - זהו בחינת ארון התורה. כי הוא מתפשט באורך כדמות הארון, וכן {{גמט דגש|ארון}} גימטריא {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|דפ&quot;ק}} - שהוא כמו היסוד דחכמה. ונודע כי השפע של כל הגוף הוא נכנס ביסוד. והנה התלת רישין הנקרא {{צ|קודש הקדשים}} - כולם הם כלולים ביסוד דעתיק. 

וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארון ברית}} גימטריא {{גמט דגש|קודש הקדשים}}. וכן '''ארון''' במילוי כזה: {{גמט דגש|אל&quot;ף רי&quot;ש וא&quot;ו נו&quot;ן}} - הוא גימטריא {{גמט דגש|ארון העדות}}. ר&quot;ל כי המילוי הוא שנתמלא היסוד דעתיק ובתוכו הם לחות '''העדו&quot;ת''', כי היסוד שהוא הברית דעתיק נקרא {{צ|ארון}}, והאורות שבתוכו (שהם חמשה חסדים וחמשה גבורות) הם {{צ|שתי לוחות העדות}}. חמשה דברות מול חמשה שהם תורה שבכתב, כי הטפה זרעית לעולם הוא סוד {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון כנודע.

וז&quot;ש באדרא רבא דף קכ&quot;ח ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קכח|א}}:{{ש}}
{{צ|פתח ר' שמעון עת לעשות ליהוה - אמאי עת לעשות? משום דהפרו תורתיך. מאי הפרו תורתך? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונו. שמא דא לעתיק יומין אתמר}}.{{ש}}
הכוונה שהיה צריך לתקן הנוקבא דעתיק שנקרא {{צ|'''עת''' ליהוה}} - לדכורא דעתיק כדי שתהיה התורה שהוא הטיפה דיסוד דדכורא נדרשת ביסוד דנוקבא. ועל ידי זה יכולים הספירות לקבל התורה מיסוד דכורא. אם לא חס ושלום נתקן הנוקבא - יצא התורה בלי לבוש ולא יוכלו לקבלו ויתבטלו מעלמא - שהם הספירות של האצילות ח&quot;ו. ולכן {{צ|עת לעשות ליהוה}}.


====סוד הכפורת====
הנה נבאר מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה ביסוד דבינה וזה לשונו:{{ש}}
הנה פי היסוד דבינה איננו פתוח ממש לגמרי. כי אם יהיה פתוח לגמרי יצאו החסדים בגילוי גמור למטה, ואפשר שיתאחזו בהם החיצונים וגו'. ועל כן המאציל העליון המשיך בחינת הארת לבוש היסוד דבינה כפי היסוד עצמו שלה, ונעשית שם  בחינת לבוש ומסך בפי היסוד ההוא. אבל אינו סיתום גמור. ונמצא כי כאשר יוצאין החסדים התחתונים משם ולחוץ - לוקחים עמהם הארת הלבוש ההוא. ובזה אינו יורד עצמותם - רק מה שיכול לעבור דרך המסך ההוא בלבד. ובכל מקום שהם הולכים לבושים עמהם - עם כל זה נקרא 'חסדים מגולים' לפי שאינו רק מסך ולבוש דק מאד.

והנה על דרך שנתבאר  בחסדים של בינה עצמה - כן הוא הענין ביסוד עצמו דחכמה. כי כשיוצא מחוץ אל היסוד דבינה - להיותו יותר ארוך - והנה הוא מוכרח לבקוע פי המסך של פי היסוד ההוא דבינה. ובצאתו גם הוא מתלבש במסך ההוא ויורד ומתפשט. ולבושו עמו כי אין חכמה מתגלה אלא מתוך התלבשותו בבינה.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

כן הו?? גם כן היסוד דעתיק דדכורא ע? היסוד דנוקבא. ולכן זה הלבוש של הנוקבא נקרא '''כפורת''' הפרוש על הארון. והנה בנצח הוד יסוד דעתיקא קדישא שהי' נוקבא דעתיק - יש שלשה מילוי '''יה'''.
* '''בנצח''' - '''י&quot;ה''' במלוי יודי&quot;ן - גימטריא {{גמט דגש|ל&quot;ה}}.  ואחר כך תכה אותו {{מכפלת גימטריא|יו&quot;ד|פעם|ה&quot;י}} - הם {{גמט דגש|ש'}}. הרי {{גמט דגש|של&quot;ה}} בנצח.
* '''ובהוד''' יש בו '''י&quot;ה''' במילוי הה&quot;ין שגימטריא {{גמט דגש|ל'}}. ואחר כך תכה {{מכפלת גימטריא|יו&quot;ד|פעם|ה&quot;ה}} - הרי {{גמט דגש|ר&quot;ל}}.
* '''וביסוד'''  יש '''י&quot;ה''' באלפין שגימטריא {{גמט דגש|כ&quot;ו}}. ואחר כך תכה {{מכפלת גימטריא|יו&quot;ד|פעם|ה&quot;א}} - הם {{גמט דגש|ק&quot;כ}}. הרי {{גמט דגש|קמ&quot;ו}}.

ושלשתם מאירים ביסוד דנוקבא שהוא האמצעי שבה. ואם תחבר השלשה - {{גמט דגש|של&quot;ה ר&quot;ל קמ&quot;ו}} -  הרי {{גמט דגש|אשתי}} כמנין {{גמט דגש|הכפורת}}.

והנה ז&quot;ה הלבוש הוא עודף למעלה על הארון לפי שהוא נתון בפי היסוד עצמו, והוא גבוה מעט מן הארון.  ובח-ינה זו היא נקרא '''זר זהב''' שעל '''הכפורת'''. והנה {{גמט דגש|זר}} גימטריא {{גמט דגש|אל&quot;ף למ&quot;ד אהיה}} - כאשר נודע כי שם {{גמט דגש|אהיה}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|כ&quot;א}}, ועם {{גמט דגש|י'}} אותיות מילוי - הרי {{גמט דגש|ל&quot;א}} כמנין {{גמט דגש|אל}}. הרי איך שם {{גמט דגש|אל}} יוצא משם {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. ושניהם הם בנוקבא דעתיק, ולכן במלת {{גמט דגש|זר}} נרמזו שני שמות האלו - '''א''' במילוי, ו'''אהיה'''.

====סוד ב' בדי ארון====
סוד שני בדי ארון שהיו נראים מחוץ לבית כשני דדים הם נצח והוד דעתיק דדכורא. כאשר נודע בשער אריך פרק שני שחסד גבורה תפארת דעתיק מתלבש בכתר חכמה בינה דאריך. 
* ואחר כך הנצח הוד יסוד דעתיק - התרין פרקין עילאין התלבשו בחסד וגבורה דאריך, והיסוד בתפארת דאריך.
* ושני פרקין אמצעיים דנצח הוד התלבשו בנצח והוד דאריך, 
* ועטרת יסוד דעתיק ביסוד דאריך, 
* ומלכות דעתיק במלכות דאריך, כי צריך להעשות ממנה פרצוף של הנוקבא ולכן לקחת מדה אחת שלימה.

ונמצאו עתה נשארו שני פרקין תתאין דנצח והוד דעתיק למטה מכל הנצח הוד דאריך, ונשארו מגולים. ואלו נתחברו יחד במלכות דאריך, ונעשה שם אליה שני דדים בשנ&quot;י צדדיה. ומהם היו יונקים המלכות שירדו בבריאה קודם  שנתקנו במקומ'. 

וזהו סוד {{צ|גמולי חלב '''עתיקי משדים'''}} - כי היו יונקים מהדדים והשדים דעתיק יומין.{{ש}}
וזהו סוד המלך הנקרא '''הדד''' בן '''בדד''' - שהם השני דדים הנ&quot;ל. {{ש}}
'''עד כאן לשונו.'''{{הערה|לא הבנתי מי מצטטים כאן וממתי. וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

וזאת הבחינה נראת {{צ|שני בדי ארון}} שהם נצח והוד דעתיק שהיו יוצאים מחוץ ל'קדש הקדשים'  - שהוא מחוץ לאצילות לתוך אבא ואמא של בריאה שנקרא {{צ|היכל יהוה}} כנז&quot;ל.

====סוד שני כרובים====
סוד שני כרובים - זהב טהור. עומדים על רגליהם ופניהם איש אל אחיו מנגד. כל אחד מעשרה טפחים בקומתו, ולכל אחד ארבעה פנים וששה עשר כנפים. ארבע כנפים לכל צורה - באופן שבשתי הכנפים העליונים מכל צורה להנה פורשים למעלה כדמות מעופפים וסוככים על הארון ועל בדיו מלמעלה. ושתי כנפים התחתונות אשר להם יכסה כל אחד גויתו. 

הנה בחינת הכרובים הם אבא ואמא כנזכר בתיקונים דף קל&quot;ה ע&quot;ב  - {{צ|חכמה ובינה עלייהו אתמר &quot;והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה&quot;}} מפני שהם מלבישים הזרועות דאריך הנקראים &quot;כנפים העליונים&quot;. ומגיעים עד החזה דאריך, ושם מתגלה היסוד דכורא דעתיק בתוך האריך(?) שנקרא {{צ|ארון הקדש}} כנזכר. נמצא שהם סוככים על הכפרת ששם מסתיים יסוד דנוקבא דדכורא כנזכר.

ופניהם איש אל אחיו כנודע כי אבא ואמא הם תמיד פנים בפנים, וכותל אחד ביניהם בלבד, והם נקראים {{צ|רעים דלא אתפרשן לעלמין}}.

והטעם שנקראים כרובים {{צ|אנפי רביא}} כנזכר בשער אריך פרק שני - 
: כי {{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}} דעתיק דנוקבא מתלבש ב{{קיצור|כח&quot;ב|כתר חכמה ובינה}} דאריך, ו{{קיצור|נה&quot;י|נצח הוד יסוד}} דעתיק בחסד גבורה תפארת דאריך - מפני ש{{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}} דאריך נעשים אחר כך מוחין בג' ראשונות דאבא ואמא ולכן עיקר הארת נצח הוד יסוד ב{{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}} דאריך להאיר אל מוחי אבא ואמא. 
: ואחר כך מן יסוד דעתיק יצא אור לבד ונתפשט לנצח הוד יסוד דאריך וכו' {{ש}}
עיין שם. 

ונמצא כי אבא ואמא מלבישים נצח והוד דעתיק הנקרא {{צ|אנפי רביא}}, ולכן נקראים כרובים {{צ|אנפי זוטרי}} להורות שמתוכם נראה הפנימיות של נצח הוד דעתיק הנקרא {{צ|אנפי כרובים}}.

ועוד טעם אחר כי הכרובים היו בלא חתימת זקן להורות כי אבא ואמא אין להם חתימת זקן ואין להם שערות כלל, ואפילו בראשם. כי הם מכוסים תחת דיקנא דאריך אנפין. אבל בזעיר אנפין ובאריך אנפין יש להם דיקנא ושערות בראשם כנודע.


ועתה נבאר הבחינה של אבא ואמא שיש להם {{גמט דגש|ד'}} פנים לכל אחד, ושמונה גדפין לכל אחד. ויובן זה על פי הבחינה שיש לזעיר אנפין - משם נלמוד הסתום מן המפורש. 

דע כי זעיר אנפין היה בעת העיבור בבחינת נצח הוד יסוד לבד. כי פחות מזה איננו נקרא פרצוף - כי צריכים שלשה קוין - ימין ושמאל ומכריע - ועל כן יש שלשה ספירות אשר אורכן אינם רק גובה ספירה אחד לבד אלא שברחבה יש בו ג' ספירות. והוא כי 
* ג' פרקים של הנצח משמשים לו בבחינת '''חכמה חסד נצח''' - קו ימין.
* וג' פרקים של ההוד היו לו בבחינה '''בינה וגבורה הוד''' - קו שמאל,
* ושני פרקים דיסוד הם '''דעת ותפארת'''. ועטרה היתה יסוד. והרי נשלמו לג' קוים כשלשה ספירות

ובין שלשתם הם עשר ספירות דזמן עיבור. וזאת הבחינה נקרא עשיה שבזעיר אנפין פרצוף שלם, ואינן רק נצח הוד יסוד. ואמנם היו לו בחינת ראש שהם שיעור שני שלישי תפארת של זמן היניקה. וזה הפרצוף נקרא {{צ|יעקב}}. ואחר כך בזמן היניקה באים לו {{גמט|ג' אמצעיות}} ונקראו חסד גבורה תפארת. ומתפשטים ונכנסים בתוך הפרצוף השני ומתלבשים בתוכו על דרך הבינה המתפשטת תוך זעיר אנפין - כך אלו. 

ויש בהם גם כן פרצוף שלם של עשר ספירות על דרך הנזכר בנצח הוד יסוד. והכתר של הפרצוף הראשון מתחיל להלביש לזה הפרצוף השני מן החזה שלו ולמטה. ונשארו שני שלישי התפארת של הפרצוף הזה מלובשים בתוך כתר של הפרצוף הראשון, ונצח הוד יסוד של הפרצוף השני מתפשטים בכל שיעור קומת הפרצוף הראשון. והכתר של זה הפרצוף הוא כנגד שני שלישים התחתונים של הדעת דגדלות. וזה הפרצוף נקרא {{צ|ישורון}} ונקרא {{צ|יצירה}}. {{ש}}
אחר כך בזמן הגדלות באים לו ג' ראשונות שהם {{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}} ואלו גם כן הם בחינת עשר ספירות שלימות כנז&quot;ל בשני פרצופים הראשונים. והפרצוף השני הוא מתחיל להלבישו מן החזה של זה הפרצוף השלישי המלובש בתוכו. וה{{קיצור|נה&quot;י|נצח הוד יסוד}} של זה הפרצוף השלישי - גם הוא מתלבש  בכל קומת זה הפרצוף השני כלו. וזה הפרצוף נקרא {{צ|ישראל}} ונקרא {{צ|בריאה}}. 

אחר כך יש בחינה רביעית פרצוף רביעי. והוא כתר דזעיר אנפין הוא. וגדול מכולם. והפרצוף הפנימי ה{{גמט דגש|ג'}} הגבוה - מלביש לזה מן התפארת שבו ולמטה על דרך האחרים ממש.

והרי הם {{גמט דגש|ד'}} ארבע פרצופים - כל אחד מעשר ספירות, והם '''אבי&quot;ע''', וכולם יחד נקראו '''זעיר אנפין'''.

ועל דרך זה הוא בכל פרצוף ופרצוף מן חמשה פרצופים שהם אריך, אבא ואמא, וזעיר ונוקבא שיש באצילות - כל אחד נחלק לארבע פרצופים זה בתוך זה. והבן מאד.{{ש}}
'''עיין שם באורך'''.


והנה בארבע פרצופים יש בכל פנים אחד - הרי ארבע פנים לאחד. וזהו בסוד שם '''הוי&quot;ה''' - כי אות '''ה'''' הוא מתלבש בסוד {{קיצור|נה&quot;י|נצח הוד יסוד}} שבכל פרצוף ופרצוף, ואות '''ו'''' ב{{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}}, ואות '''ה'''' ראשונה ב{{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}}, ואות '''י'''' בכתר. 

וגם כל פרצוף מהארבעה פרצופים - יש בכל אחד שני זרועות שהם חסד וגבורה.  ונודע שתמיד הזרועות נקרא 'כנפים' - הרי שמונה זרועות שהם שמונה כנפים שהיה בכל כרוב וכרוב וארבעה פנים. והבן היטב. 


ועוד אמרו רז&quot;ל וכן הובא בתיקונים דף פ&quot;ג ע&quot;ב {{צ|בההיא זמנא דהוו ישראל זכאין הוו אנפין באנפין מתדבקין דא בדא. וכד לא הוו זכאין הוו מהדרין אנפייהו דא מן דא. ועל רזין אלין הוו ידעין אי ישראל זכאין אי לא וכו'}}, עיין שם באורך.

הנה נודע כי ישראל סבא נקרא 'אחורי' דאבא ואמא עילאין (כנזכר בכמה מקומות בדרושים). ונודע כי יש {{גמט דגש|ב'}} מיני חיבורים - אחד באבא ואמא עילאין שהוא להוציא נשמות חדשות, ואחד בישראל סבא ותבונה לחיות העולמות.

והנה כד הוו זכאין ישראל היו הכרובים {{צ|אנפין באנפין}} - שהם סוד  החיבור של אבא ואמא עילאין בסוד נשמות חדשות. וכד לא הוו זכאין הוו מהדרין אנפייהו דא מן דא בסוד אחור ואחור. שהוא סוד החיבור דישראל סבא ותבונה בסוד חיי העולמות. ונקרא 'חיבור אחור באחור'  כי הם  האחורים דאבא ואמא עילאין. והבן זה.

====סוד מטה אהרן====
היה נתון בתוך קדשי קדשים לפני ארון העדות לאשר היה שם לעד כנודע.

הנה בחינת {{גמט דגש|אהרן}} הוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|דפ&quot;ק}} שהם אחורים פשוטים ואחורים מלאין  ביודי&quot;ן דיסוד דישראל סבא. ומתמן היה יורד השפע על מטה אהרן והיה פורח בשקדים ובציצים. כי היסוד דומה למטה והיה בו שמות במספר {{גמט דגש|אהרן}}, ולכן היה נתון לפני {{גמט דגש|ארון}} העדות. הכוונה כי ישראל סבא ותבונה מלבישים האריך אנפין מן החזה עד הטבור. ובחזה - שם מתגלה {{צ|ארון העדות}} כנזכר לעיל שהוא יסוד דעתיק כנז&quot;ל. וישראל סבא ותבונה הם מלבישים ממש שם מבחוץ מכנגד הארון. ולכן גם כן בכאן למטה היה נתון מטה אהרן לפני הארון. וכן {{גמט דגש|מטה אהרן}} - גימטריא {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אל'''}} - שהם עשר חסדים שיוצאים מיסוד דחכמה - כנודע כי חמשה גבורות דחכמה הם חמשה חסדים דבינה. הרי י' פעמים חסד {{גמט דגש|אל}} שגימטריא {{גמט דגש|מטה אהרן}}. 


====סוד צנצנת המן====
סוד צנצנת המן של זכוכית היתה בקדש הקדשים נתונה לפני ארון העדות למען יהיה שמה למשמרת לדורות העתידים.

הנה ידוע כי המן שהיה יורד לישראל במדבר היה בא ממוחא סתימאה דאריך אנפין הנקרא {{גמט דגש|טלא דבדולחא}} שגימטריא {{גמט דגש|המן}}. וז&quot;ש {{צ|והמן כזרע גד הוא ועינו כעין '''הבדולח'''}}. 

ונודע כי חכמה תמיד הוא מקבל השפע מגולגלתא, ובינה מקבל תמיד ממוחא סתימאה. כי חכמה הוא מלביש לחסד אריך ולכן הוא מקבל גם כן מחסד דעתיק, ובינה מלבשת שמאל דאריך ולכן גם כן מקבלת מן גבורה דעתיק. ואחר כך מתקבץ כל השפע דמוחא סתימאה ביסוד דתבונה. וזהו סוד שהמזונות באים מצד שמאל בסוד {{צ|קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף}} - שהם מצד הדין והגבורה דעתיק שמפשיע המזונות על ידי הבינה דדינין מתערין מינה. 

וז&quot;ש {{צ|לחם מן '''ה'''שמים}} הידועים - שהם שמים עליונים, {{גמט דגש|ז'}} רקיעין דעתיק יומין. ולכן גם כן היתה נתונה לפני ארון העדות כי התבונה מלבשת האריך מהחזה עד הטבור כנזכר, שהוא מכנגד יסוד דעתיק הנקרא {{צ|ארון העדות}} כנזכר. ונודע כי יסוד דבינה נקרא {{צ|נהר '''פרת'''}} על שם שכלולים בה חמשה קולות. כי {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|קו&quot;ל}} - גימטריא {{גמט דגש|פרת}}. 

והנה {{גמט דגש|צנצנת}} גימטריא {{גמט דגש|פרת}}. וגם בתוכה יורד המן, ואז נקרא {{צ|נהר פרת}}. כי '''המן''' הם {{גמט דגש|ה'}} חסדים ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות שהם עשר הויות שגימטריא {{גמט דגש|הנהר}}.

====סוד קרן של שמן המשחה====
קרן של שמן המשחה היה גם כן למשמרת נתון בתוך המקום הזה למשוח בו הכהנים הגדולים לעת הצורך. וגם מלכי בית דוד. וגם את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש.

הנה נודע כי המוחין דחכמה נקרא {{צ|שמן}}, והמוחין דבינה נקרא {{צ|קטורת}}. בסוד {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} כמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה. והנה בעת שהיסוד דחכמה הוא מתפשט לחוץ מיסוד דבינה, והתלבש בתוך יסוד דזעיר - אזי יסוד דזעיר אנפין נקרא '''{{צ|קרן בן שמן}}''', כנזכר בזוהר פרשת לך לך דף צ&quot;ו ע&quot;א {{ממ זהר|א|צו|א}} שהוא {{צ|קרן היובל}} בסוד בן חורין. כי ביסוד דזעיר משפיעים התרין יסודות דאבא ואמא כנודע. 

וזהו סוד כי רבוע ד{{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהוא {{גמט דגש|דפ&quot;ק}}, ורבוע ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהוא {{גמט דגש|קס&quot;ו}} - גימטריא {{גמט דגש|קרן}}. כי האחוריים דחכמה ובינה נעשה פנים בזעיר, ובעת שיסוד דחכמה הוא מלובש שם ביסוד דזעיר - אזי שמן ורבו נגיד ונפיק מתמן ונכנס הכל בתוך יסוד דמלכות, ואיהי כניש כל ההוא שמן '''המשחה''' (אותיות '''השמחה''') שמשח אותה בעת החיבור. ואזי נקרא גם כן היסוד דנוקבא {{צ|קרן המשחה}}. בגין כך לית משיחותא דמלכותא אלא בקרן. ועל דא אתמשך מלכותא דדוד דאתמשח בקרן ואתאחיד ביה.


====המשך המאמר====
והנה קודם עת חורבן הבית נגנז תחת אבן שתיה ארון העדות עם שני לוחות האבנים, וגם מטה אהרן וצנצנת המן, וקרן של שמן המשחה
להורות שכל היסודות - דהיינו יסוד דעתיק  מתלבש ביסוד דאריך, ושניהם מתלבשים ביסוד דחכמה, ואחר כך כולם נכנסים בבינה, ומשם מתלבשים כולם בזעיר עד היסוד שלו, ואחר כך בעת החיבור כל השפע של האורות מכל היסודות הנ&quot;ל נגנזים בתוך יסוד דמלכות שנקרא {{צ|אוצר המלך}} כנודע. 


'''ועתה''' נחזור אל המשנה '''{{צ|קדש קדשים מקודש ממנה שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה}}'''.

הנה נודע מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בשער הקליפות פרק ה' חלק שני כי בקליפה דאצילות לא נתקנו זולתי זעיר ונוקבא. נמצא שאין קליפה 
כנגד האצילות אלא כנגד זעיר ונוקבא לבד. אך מבינה ולמעלה אין אחיזה אל הקליפה כלל. ולכן גם כן בקליפה דאצילות לא נתקנו ה{{גמט דגש|ג'}} ראשונות שלהם. אבל ב{{גמט דגש|ג'}} עולמות דבריאה יצירה עשיה יש אחיזה אל החיצונים אפילו בשלשה ראשונות. כי {{גמט דגש|ז'}} היכלין דקליפה דאצילות יכולין להאיר ולשלוט ממקומה עד למטה כנגד היכל קדש קדשים דבריאה (שהם השלשה ראשונות דבריאה). 

אף על פי שאנו אומרים כי {{גמט דגש|ז'}} היכלין דקליפה אין מקומם ושיעורם אלא בשית היכלין תתאין, ולא כנגד היכל קדש קדשים שבכל עולם ועולם  - אכן אלו ה{{גמט דגש|ז'}} היכלין עילאין דקליפה הם יכולים להאיר ולשלוט ממקומם עד למטה כנגד היכל קדש קדשים האחר(?) העליון שלמטה ממנו. {{ש}}
עיין שם באורך.


והכוונה הוא כי באצילות מתפשטים הכל - חסדים גמורים עד הבינה, ואפילו הגבורות הם ממותקים בבינה ולכן נקרא {{צ|אלהים חיים}} כמ&quot;ש האר&quot;י בשער אריך חלק שני פרק ששי וזה לשונו:{{ש}}
והנה מן הראוי היה שעתיק יומין לא תגלה הארתו העיקרית רק ברישא קדמאה שהוא הגולגלת, ואחר כך תאיר זו הגולגתא ברישא אחרא שהוא מוחא סתימאה, חכמה דאריך. אמנם לא כך היה - כי אם - שהעתיק מתגלה בהני תרין רישין כחדא! וטעם הדבר הוא כי הנה אבא ואמא דתחוץ  אריך אנפין נמשך בהם החיות מהני תרין רישין גולגלתא ומוחא (כנזכר שם בשער ד' חלק א' פרק ב', עיין שם).  ובענין דאבא ואמא הויין כחדא נפקין וכחדא שריין.

ולכן הוצרכו אלו התרין רישין להתגלות בהם העתיק בהשואה אחת גם כן. ולכן החסד דעתיק נתלבש בגלגלתא, והגבורה במוחא - היא חכמה. ואז נכלל החסד בגבורה והגבורה בחסד והיו שוין וגו'. עיין שם. אם כן אפילו הגבורות שלה הם חסדים גמורים של עתיק יומין. 

ונודע כי החיצונים אין להם אחיזה בחסדים אלא בגבורות. ולכן בעת שמתגלים הגבורות דבינה ממנה ולחוץ - אזי דינין מתערין מינה, כי אין קליפה באצילות אלא מזעיר ונוקבא ולמטה. דהיינו כי בקליפת נגה דאצילות אין השלשה קליפות (שהם '''רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת''') אוחזות בה אלא כנגד זעיר ונוקבא שלה. אבל בשלשה ראשונות שלה - אין לשלשה קליפות אחיזה בהם מפני שהוא כולו טוב כנודע.

ואפילו בזעיר ונוקבא שלה אין אחיזה בהם אלא מעט כדי חיותם בלבד, אבל בקדושה עצמו דאצילות נאמר {{צ|לא יגורך רע}} אפילו במלכות דאצילות, כמ&quot;ש {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}}. ואין פה מקום להאריך.

והנה הנגה דאצילות הוא דבוק בזעיר ונוקבא דאצילות בעור שעל הבשר כנזכר במרכבת יחזקאל פרק ז'. ולכן בעת שמתגלות הגבורות מבינה ולחוץ לתוך זעיר ונוקבא - אזי יש קצת אחיזה לנגה בגבורות אלו, מחמת פיתוי השלשה קליפות אחרות. כנודע אצל הנחש שפיתה לחוה על ידי הנגה. ולכן נקרא בינה דאצילות {{צ|דינין מתערין מינה}}. אבל מבינה ולמעלה - הכל חסדים ממותקים. 

וז&quot;ש '''{{צ|קדש קדשים מקודש ממנה}}''', שהוא עולם האצילות כנזכר. '''{{צ|שאין נכנס להם אלא כהן גדול ביום כיפורים}}''' - ר&quot;ל שאין התפשטות באצילות עד הבינה הנקראת {{צ|יום הכיפורים}} אלא 'הכהן הגדול' בעצמו - שהוא החסד הגדול של עתיק יומין המתפשט בבינה כנזכר.

וזהו '''{{צ|בשעת העבודה}}''' - ר&quot;ל מעת החיבור דאבא ואמא ביחד - אזי כל החסדים דעתיק מקבלת בינה כל ידי חכמה כנודע. וזהו {{גמט דגש|העבודה}} - גימטריא {{גמט דגש|הויה אדני}} שגימטריא {{גמט דגש|אמן}} - שהוא הדעת המחברם. אבל משם ולמטה בכל הגבורות אפילו מאריך דבריאה יש אחיזה אל החיצונים בהם. לבד מבינה דאצילות (ומכל שכן לעילא מינה) שאפילו בגבורות שלה אין אחיזה לחיצונים בהם. 

ולכן גם כן למטה אין כהן גדול נכנס לקדש קדשים אלא ביום הכיפורים דווקא - להורות על הכהן העליון שאין מתפשט אלא עד הבינה הנקרא {{צ|יום הכיפורים}} בכל יום. ומשם  ולמטה דינין מתערין מינה.{{ש}}
ובזאת הבחינה היה קודש קדשים מקודש מכל שאר העולמות בריאה יצירה עשייה כנזכר לעיל. והבן היטב.

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן.'''

==דרך אחרת של הרב משה זכות בכללות סודות בית המקדש==
'''אמר המחבר''', ראיתי לאהובי הרב משה זכות נר&quot;ו דרך אחרת בכללות סודות בית המקדש. וגם כי כמעט נתכוננו לדעת אחד - מכל מקום אציעה דרכו בקוצר נמרץ להיותה יותר פשוטה וקלה להבין אפילו למי שאין לו כל כתבי האר&quot;י ז&quot;ל.

'''והוא על דרך זה'''

* הנה ירושלים הוא מלכות דמלכות דבריאה המקננה ביצירה.
* והר הבית וסורג וחיל - הוא בשבעה היכלי מלכות הבריאה
* ושלשה עזרות - היכלי זעיר אנפין דבריאה
* האולם וההיכל - היכלי אבא ואמא
* וקדש קדשים - היכלי אריך אנפין

ולכן עיקר העבודות במקדש היה בהיכלי הזכרים ולא בשל הנקבות - כי הפועל עיקרו מהחסדים. 

ועל כן תמצא {{גמט דגש|שילה}} עולה {{גמט דגש|אל שדי}} שהוא בבריאה. וכן {{גמט דגש|משה}} העולה כן הקים המשכן. ו{{גמט דגש|היכל אל שדי}} בגימטריא {{גמט דגש|משכן}} - אלא שהוא בסוד אריך אנפין דבריאה הנקרא 'קודש' דאיהו {{גמט דגש|משכן}}.

ובעת שהוקם נתקן {{צ|יושב בסתר}} כי {{גמט דגש|אכתריאל}} השולט שם עולה {{גמט דגש|בסתר}}. וגם מילואו כזה: '''אל&quot;ף כ&quot;ף ת&quot;ו ר&quot;ש יו&quot;ד אל&quot;ף למ&quot;ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף ף' ו' ש' ו&quot;ד ל&quot;ף מ&quot;ד}}}} - עולה בכיוון {{גמט דגש|סתר}}. והיינו {{צ|יושב '''בסתר'''}}. שם {{גמט דגש|מעון}} ל{{גמט דגש|נועם}} עליון כוננה {{גמט דגש|עלינו}}.

ואותו ראה ר' ישמעאל כהן גדול בבואו לקדש קדשים דאיהו אריך אנפין דבריאה. וביום הכפורים דבינה מקננא תמן - שלכן היה מזכיר עשר הויות דספר [[ברית מנוחה]] דאינון סוד עצמות הבריאה ששולט ביום הכפורים.

וידוע כי {{גמט דגש|אכתריאל}} הוא ראש הברית, ו{{גמט דגש|מטטרון}} שש קצוות, ו{{גמט דגש|סנדלפון}} מלכות. ועליהם נאמר {{ממ|דברים|כח|ח}} {{צ|{{גמט דגש|הברכה}}}} (דאיהו {{גמט דגש|רל&quot;ב}} מן האצילות{{הערה|{{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}}})  {{צ|'''באסמיך'''}} - ראשי תיבות שלשתן '''אס&quot;מ'''. כי הם מלבישין  האור הפנימי.

ושלשתן ב{{צ|ויהי נועם}} {{ממ|תהלים|צ|יז}}. כי בפסוק זה {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|'''נ&quot;ו'''}}{{הערה|{{צ|אלהינו עלינו..ידנו...עלינו...ידינו}} - ויקיעורך}} הוא {{גמט דגש|סנדלפון}}. ו{{גמט דגש|בסתר}} - {{גמט דגש|אכתריאל}}. ו{{צ|בצל {{גמט דגש|שדי}}}} - הוא {{גמט דגש|מטטרון}}.  וסדרם על דרך '''כוננהו''' - '''ה'''' על '''ו'''', כידוע בסוד מ&quot;ש(?)/מ&quot;ם(?). והם בגימטריא '''ארון''' באלף רבתי{{הערה|1256 = {{גמט דגש|אכתריאל מטטרון סנדלפון}} - ויקיעורך}} שבתוכם אור העצמות - {{גמט דגש|י'}} הדברות, {{גמט דגש|י'}} הויות. ובעונותינו הרבים נסתרו בגניזת הארון. והשפע בא מהחיצונים הוא 'אבן {{גמט דגש|שתיה}}' - {{מכפלת גימטריא|י&quot;א||אדני}} כנזכר לעיל.  

ולכן אמר לר' ישמעאל {{צ|'''בני''' ברכני}} בסוד {{גמט דגש|הברכה}} הנ&quot;ל. {{גמט דגש|ב&quot;ן}} המתפשט ב{{גמט דגש|נועם}} שהוא {{גמט דגש|קס&quot;ו}} - הרי {{גמט דגש|בריאה}}. 

וידוע כי בבריאה {{גמט דגש|ג'}} בחינות שמות בכלל - {{גמט דגש|אל שדי}}, ו{{גמט דגש|תנ&quot;ה}}, ו{{גמט דגש|ס&quot;ג}} - ועולים בכיוון{{הערה|{{גמט דגש|אל שדי, תנ&quot;ה, ס&quot;ג}}}} {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. שלשה קדושות בסוד שלש השמות. ובו היה נכנס הכהן גדול כי שם עיקר הבינה דאיהי {{צ|יום הכפורים}} - {{צ|כפורים}} תרי משמע, היינו {{גמט דגש|ב&quot;ן}} ו{{גמט דגש|קס&quot;ו}} הנזכר. 

וקדש קדשים נתקן מחסד דמלכין קדמאין ואיהו 'כהן גדול'. וזהו {{צ|ישמעאל {{גמט דגש|בני}}}} - דתמן '''בני''' קדם. וגם הוא {{גמט דגש|אם אהיה}}. וגם פנים ואחורים ד'''אהי&quot;ה''' - כולם בסוד {{גמט דגש|ב&quot;ן}} והם בבריאה. והוא {{צ|גדול}} שסודו במדת הגדולות. הגדולה דאיהו אהבה רבה שבקדש קדשים. ולכן כהן גדול היה מזכיר שם גדול '''אהבה''' בנקודת ידועות לנו בסוד הייחוד הפנימי דנשיקין.

'''עד כאן לשונו - לשון של זהורית'''.

ומי שיש לו מוח בקדקדו יבין וישכיל כי שנינו בדרך אחד הולכים בענין כללות הסדר הישר. ומיני ומיניה מסתיים שמעתתא אליבא דהלכתא דגמורי לה מפי הרב האר&quot;י זלה&quot;ה, ומפי התלמיד הנאמן הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה אשר תורתו תורת אמת, אותה '''נתן משה''' נחלה, על פיה' אלו(?) נשא לבבנו ונחנו בדרכי יושר להבין ולהשכיל סתרי סודותיו. 

וכאשר הורנו רזי בית מקדשו בכל דבר ודבר למד מענינו - כן יראנו בבנינו הנכבד הנוסף, ואז {{ש}}
{{גדול-מודגש|יוד}}והו {{גדול-מודגש|ו}}יהללוהו {{גדול-מודגש|ד}}ורשיו {{גדול-מודגש|הי}}שרים {{גדול-מודגש|י}}ברכוהו {{גדול-מודגש|ויו}}סיפו {{גדול-מודגש|א}}ומץ {{גדול-מודגש|ו}}גבורה {{גדול-מודגש|הי}}ואבים {{גדול-מודגש|י}}שועתו {{ש}}
{{גדול-מודגש|י}}פתח {{גדול-מודגש|א}}וצרות {{גדול-מודגש|ה}}יכל {{גדול-מודגש|ה}}עליון {{גדול-מודגש|ו}}בהם {{גדול-מודגש|י}}כונן {{גדול-מודגש|ה}}מקדש {{גדול-מודגש|ה}}מעוז {{ש}}
{{גדול-מודגש|יוד}}יענו {{גדול-מודגש|ו}}ילמדנו {{גדול-מודגש|ד}}עת {{גדול-מודגש|הא}}מונה {{גדול-מודגש|ה}}נכונה {{גדול-מודגש|ואו}}שר {{גדול-מודגש|ו}}תיקות {{גדול-מודגש|הא}}רח {{גדול-מודגש|ה}}צדיק {{ש}}
{{גדול-מודגש|י}}רומם {{גדול-מודגש|א}}ת {{גדול-מודגש|ה}}דר {{גדול-מודגש|ד}}גלנו {{גדול-מודגש|ו}}ישא {{גדול-מודגש|נ}}ס {{גדול-מודגש|ה}}בת {{גדול-מודגש|י}}רושלים {{ש}}
{{גדול-מודגש|יכת&quot;ירנו בחכמה בתבונה ובדעת להגדיל ולהגביר תפארתו ובנצח הודו ויסד מלכותו מלכות כל עולמים}}.


--------------</text>
      <sha1>2sjyqu39nulj0ngv88fcz9qet6tqkcu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101469</id>
      <parentid>3101375</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T22:39:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3101469</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="221547" sha1="a52gfx9luzd6purumvibsv8v8o71q0d" xml:space="preserve">__TOC__

==משנה דמסכת כלים==
===ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות===
'''עשר קדושות הן. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה? שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם. מה שאין מביאין כן מכל הארצות {{ממ משנה|כלים|א|ו}}'''

אש&quot;ר ד&quot;רכו נס&quot;תרה י&quot;אציל שפ&quot;ע דע&quot;ת י&quot;שרה עלי, להבין ולהשכיל סתרי המשנה הזאת על אמתתה כי ארוכה מארץ מדה, וזה החלי בעזרת אלי.

'''הנה''' נודע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש ביאור המלכים, {{ש}}
שכאשר יצא כל האצילות מבחינת שם {{גמט|ב&quot;ן}} לבד והיה כולל עתיק ואריך אנפין ואבא ואמא וזעיר ונוקביה. ואז יצאו תחלה כל הכלים שלהם זה תחת זה עד סיום עולם האצילות, ואחר כך יצאו האורות ד{{גמט|ב&quot;ן}} - כל פרטי האצילות. {{ש}}
ויצא תחילה כתר דעתיק דאצילות, ובו נכללים כל האורות. ונתקיים. ואחר כך יצא חכמה דעתיק בכלי שלו, ובו כוללים{{הערה|נראה דיש להגיה &quot;כלולים&quot; או &quot;נכללים&quot; - ויקיעורך}} כל שאר האורות. ונתקיים. ואחר כך יצאה בינה דעתיק, ובה כלולים כל שאר האורות. ונתקיימה.{{ש}}
ואחר כך יצאו שבעת תחתונות דעתיק מהדעת ולמטה - כל אחד בכלי שלו, ובו כלולים כל שאר האורות. והיה נשבר. וירד פנימיות הכלי בבריאה, ותיכוניות הכלי יותר למטה ביצירה, וחיצוניות הכלי בעשיה. ואחר כך האור ההוא נשאר בלא כלי. 

ושאר האורות ירדו בכלי השביעי של שבעה תחתונות. וגם הוא נשבר על דרך הנזכר. והאור שלו נשאר בלי לבוש. ושאר האורות ירדו בכלי של מטה ממנו.

וכן על דרך זה עד שנגמרו שבעה תחתונות שלו. ואחר שירדו כל השבעה תחתונות שבו, פנים ואחור, בבריאה יצירה עשיה - אז גם ירדו האחורים דחכמה ובינה דעתיק לבד באצילות עצמו בסופו, אך לא בבריאה.  אבל לא הפנים. ולכן אין בהם מיתה רק ירידה. ואז ירדו גם נצח הוד יסוד דאחורים דכתר דעתיק. ואחר כך נכנס בכתר דאריך אנפין בכלי שלו, ובו כלולים שאר האורות על דרך הנזכר בעתיק. {{ש}}
וכן באבא ואמא. וכן בזעיר ונוקביה. 

נמצא שנשברו שבעה תחתונות דנוקבא, ושבעה תחתונות דזעיר אנפין, ושבעה תחתונות דבינה, ושבעה תחתונות דחכמה, ושבעה תחתונות דאריך אנפין, ושבעה תחתונות דעתיק.{{ש}}
נמצאו שמתו {{גמט דגש|מ&quot;ב}} מלכים. וזהו שרמז {{צ|{{גמט דגש|ואלה}} המלכים אשר מלכו בארץ אדום}}. ירצה במספר {{גמט דגש|ואלה}} מלכו ומתו. וזהו שאמרו {{צ|תולה ארץ על '''בלי מה'''}}. ר&quot;ל שהיה תולה ארץ אדום ברעיון בעבור {{גמט דגש|בלי}} {{גמט דגש|מה}} - ש{{גמט דגש|מ&quot;ב}} מלכים שהם מספר {{גמט דגש|בל&quot;י}}, היו בלי {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - שהיו חסר מהם שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} החדש כנודע. ולכן נשברו. ואחר כך שיצא {{גמט דגש|מ&quot;ה}} נתקנו כולם בסוד {{צ|חצבה עמודיה שבעה}} - שעשה ותיקן כל שבעה תחתונות של כל פרצוף ופרצוף בסוד שבעה עמודים, והם סוד קוים. ולכן נתקיימו כנודע.

'''עד כאן לשונו'''


כלל העולה ש{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים חיצונים נפלו בעשיה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים תיכונים נפלו ביצירה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים פנימיים נפלו בבריאה. {{ש}}
וזהו סוד שאין עלייה לשום דבר בעולמות אלא על ידי שם {{גמט דגש|מ&quot;ב}}. ולכן יש גם כן כנגדם שלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}}:
* '''אבגי&quot;תץ וכו'''' ביצירה - כדי להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דעשיה שנפלו שם
* וגם {{גמט דגש|אהי&quot;ה יה&quot;ו}} בבריאה להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דיצירה שנפלו לשם
* וגם {{גמט דגש|מ&quot;ב}} אותיות דמילוי המילוי דשם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} דאלפין בעולם האצילות כדי להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דבריאה שנפלו שם.

וזהו סוד {{צ|'''ברן''' יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים}} {{ממ|איוב|לח|ז}}. רוצה לומר כשמעלים השלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} חדשים לשלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} הישנים ומתחברים כולם ביחד ביסוד דנוקבא דאצילות. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד}} - כי {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|קכ&quot;ו}} - גימטריה {{גמט דגש|ברן}}. כשהם יחד הם {{צ|ככבי בוקר}} - שנתקנים ונמתקים ביחד על ידי החסדים שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}}. ואז {{צ|ויריעו כל בני אלהים}} - ר&quot;ל ואז נשברים ונמתקים כל '''בנ&quot;י''' שהם כל שלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} של שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} שנפלו בבריאה יצירה עשיה ונעשים כולם כוכבים שהם חסדים, ומאירים בנוקבא. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד {{גמט דגש|ככבי}} בקר}}.{{ש}}
וזהו סוד {{צ|סומך יהוה לכל הנופלים}}. ר&quot;ל השלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} שהם גימטריא {{גמט דגש|סומך}}, הם סומכים לכל הנופלים משם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}.  


והנה נודע כי על ידי שני צירים ושני דלתות שיש בה יותר ממה שיש בו נשלמה ל{{גמט דגש|רנ&quot;ב}} - ולכן ה{{גמט דגש|ו'}} {{גמט דגש|מ&quot;ב}} מתקבצים ביחד ונכנסים בתוך ההיכל שהוא יסוד דנוקבא דאצילות שהי' מלובש' בתוך היכל קדש הקדשים כנודע, ששם ביסוד שלה נשלמים ה{{גמט דגש|רנ&quot;ב}}.  ולכן שם גם כן נכנסים {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|מ&quot;ב}} שגימטריא {{גמט דגש|רנ&quot;ב}} כדי לעשות לה מיין נוקבין.


{{הערה|לא נראה לענ&quot;ד קשר עם מה שנזכר למעלה. ואולי חסר טקסט. וצע&quot;ע - ויקיעורך}}הנה נודע כי בארץ ישראל שלטא עולם היצירה, ובחוץ לארץ שלטא עולם העשיה כנזכר בתקונים. ולכן עיקר התיקונים שעושים בני חוץ לארץ הוא בעולם העשיה, ועיקר התיקונים שעושים בני ארץ ישראל הוא בעולם היצירה. כי מאחר שארץ ישראל הוא אמצע הישוב - לכן שם גם כן יש להם יכולת לתקן כלים אמצעים של שבירת הכלים שנפלו שם, ואין צריך להכניס עצמם בסכנה לתקן כלים החיצונים שהם בעשיה דתמן נתערבו הקליפות עם הקדושה ביחד. אלא כל תיקונם הוא ביצירה דתמן הוא הקליפה דבוקה לבד ואינה מעורבת, ואין להם כל כך טורח לתקנם כמו אנשי חוץ לארץ. 

וזהו שאמרו רז&quot;ל '''{{צ|ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות}}''' - ר&quot;ל כי עולם היצירה דשלטא בארץ ישראל היא מקודשת מכל עולם העשיה דשלטה בכל הארצות של חוץ לארץ. 


'''{{צ|ומה היא קדושתה?}}''' - ורמזו רז&quot;ל באומרו {{צ|ומה היא קדושתה}} להורות כי בעולם העשיה הוא שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}, ובעולם היצירה הוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} כנודע. וזהו שאמרו '''{{צ|ומה}}''' - ר&quot;ל שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - {{צ|היא קדושתה}}.

'''{{צ|שמביאין ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם}}''' - שהם נצח הוד יסוד מלכות דיצירה, שמשם מעלים מיין נוקבין דאצילות. {{ש}}
'''וגם כתב האר&quot;י זלה&quot;ה''' שהעלות{{הערה|אולי יש להגיה &quot;שהעלאת&quot; - ויקיעורך}} הביכורים והעומר ושתי לחם הוא להעלות האורות של {{קיצור|נהי&quot;ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דיצירה למעלה כדי שלא ינקו מהם החיצונים. כי ביצירה אנו מקפידים שלא ינקו מהם. אבל בעשיה אין אנו חוששים לזה כי שם מדור הקליפות. 

והנה '''העמר''' - היא המלכות כמ&quot;ש בתיקונים דף ל&quot;ז ע&quot;ב {{צ|ושכינתא תתאה איהי ספירת העמר דבה מני שבע יומין דאינון שבע שבתות דאית בהון {{גמט דגש|מ&quot;ב}} יומין וגו'}}. 

וגם {{גמט דגש|עמר}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|אל}} - כי המלכות היא נקראת {{צ|{{גמט דגש|אל}} זועם בכל יום}} על החיצונים, והיא כלולה מכל עשר ספירות כמ&quot;ש בזוהר פרשת לך לך דף צ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|א|צא|א}} {{צ|דבר אחר: כי מי '''אל'''{{הערה|כרגע בויקיטקסט הגירסא שם בזוהר הוא &quot;כי מי אלוה&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} - דא רזא דמל' דהא '''אל''' כללא הוא דאתכליל מכלהו דרגין}}, כנזכר שם בזוהר. 


והרי הם  {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|עמר}},  ו{{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|בכורים}},  {{קיצור|וששה פעמים '''אל'''|186}} בשתי לחם כמו שיתבאר -- סך הכל {{מכפלת גימטריא|כ&quot;ה|פעמים|'''אל'''}} להורות שעל ידי התעוררות אלו {{מכפלת גימטריא|כ&quot;ה|פעמים|'''אל'''}} ביסוד דמלכות לעשות לה מיין נוקבין - גרמו שקבלה המלכות גם כן שפע מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} תקוני דיקנא דאריך אנפין, ומתשעה דזעיר אנפין. הרי {{גמט דגש|כ&quot;ב}}. וגם הזעיר אנפין נותן לה {{גמט דגש|ג'}} שהם תורה נביכים כתובים. הרי {{גמט דגש|כ&quot;ה}}. ולכן נקראת המלכות '''כה'''.{{ש}}
וזהו שכתוב {{צ|וחסידך}} - שהם חסד אל - {{צ|יברכו '''כה'''}} - הם גורמים שהיא מתברך מ{{צ|'''כ&quot;ה''' תברכו}}. 

ומאחר שמלכות דיצירה נקרא {{צ|אל זועם}} - ולכן היה כח ליהושוע (שהוא פני סיהרא) לכבוש {{גמט דגש|ל&quot;א}} מלכים כנגד שם {{גמט דגש|אל}}. ובזה {{גמט דגש|אל}} דנוקבא(?) היה כלולים בו התשעה {{גמט דגש|אל}} עליונים. כי {{גמט דגש|אל הויה}} הוא ביצירה. ונתחברו {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אל'''}} ביחד. ולכן קדש יהושוע ארץ ישראל בעשר קדושות ונתקנה ברכת '''הזן''' לישראל - כי {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|זן}}. 

ולכן גם כן היה צריך להקיף יריחו שבעה פעמים שהם כנגד {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|אל}} - כי {{גמט דגש|אלף למד}} גימטריא {{גמט דגש|הקף}}. וכן ששת ימים בכל יום היו מקיפים שבעה כהנים עם שבעה שופרות. וביום השביעי היו מקיפים ז' פעמים - הרי {{גמט דגש|מ&quot;ט}} כהנים ו{{גמט דגש|מ&quot;ט}} שופרות. הרי {{גמט דגש|מ&quot;ב}} ו{{גמט דגש|מ&quot;ט}} - גימטריא {{גמט דגש|צ&quot;א}} במספר {{גמט דגש|הויה אדני}} כהנים, ובמספר {{גמט דגש|הויה אדני}} שופרות. 
וזה היה כדי להמשיך {{גמט דגש|צ&quot;א}} חסדים (שהם בחינת כהנים שהם בחסד) ו{{גמט דגש|צ&quot;א}} גבורות (שהם בחינת שופורות שהם בחינה דדינין מתערין מינה). כי אלו ההקפות גרמו חיבור ד{{גמט דגש|יאהדונה&quot;י}}.  והשבתת הקליפות כשזה נופל זה קם. והנה {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|'''הויה אדני'''}} עם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|אל}} - שהם ששה חסדים בסוד {{צ|חסד {{גמט דגש|אל}}}} הכלולים ביסוד. 

וכל הנ&quot;ל להורות שכל הבחינות שהיו בארץ ישראל הם בחינות של {{גמט דגש|אל}}. מפני ש{{גמט דגש|אל הויה}} שביצירה שלטא בארץ ישראל כנזכר. וכן במקדש היו {{גמט דגש|צ&quot;ג}} כלים כנגד {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|'''אל'''}}. כאלה וכאלה רבות, ואין להאריך.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי '''הרב משה זכות נר&quot;ו''' אמר כי על כן נגלה ליהושוע שר צבא ה' בבואו לארץ והוא מט&quot;ט השולט בה. ואמר לו {{צ|עתה באתי}}, ואמרו רז&quot;ל, ולא כימי משה רבנו ע&quot;ה דזכה לבינה סוד בריאה בגדולתו. כי בילדותו היתה בחינתו מ&quot;טט שר הפנים - ראשי תיבות '''משה'''.  ולכן נקרא {{צ|טוב}} בסוד {{צ|אמרו צדיק כי טוב}}. כי כן היה יוסף {{צ|והוא נער בן {{גמט דגש|י&quot;ז}} שנה}} - כמנין {{גמט דגש|טוב}}. והוא סוד {{גמט|קטנה=1|הויה}} במספר קטן. וגם שם הדעת כידוע. לכן נקרא '''{{צ|ארץ החיים}}'''. כי {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|טוב}} הוא {{גמט דגש|חיים}} בסוד ד' המוחין. וזהו סוד {{צ|'''חיים טובים'''}}. 

ועל זה נאמר {{צ|'''טוב הארץ''' תאכלו}}.  כי {{גמט דגש|טוב}} הוא {{גמט דגש|י&quot;ז}}, ו{{גמט|קטנה=1|הארץ}} במספר קטן גם כן כך. והוא כנגד ב' בחינות של {{גמט דגש|י&quot;ז}} הנזכר. 

והיודע סוד שורש יהושוע ישכיל למה נקרא {{צ|טבור הארץ}} {{ממ|שופטים|ט|לז}} {{ממ|יחזקאל|לח|יב}}, ואמרו רז&quot;ל {{צ|פני יהושע פני לבנה}} ולא אמרו &quot;פני יהושוע כלבנה&quot;. ובתוך '''יהושע''' כזה '''יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו שי&quot;ן עי&quot;ן'''{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד י' י&quot;ו י&quot;ן י&quot;ן}} - ויקיעורך}} תמצא {{גמט דגש|יוסף}} זקנו, שהוא הנער הנזכר. וכן נקרא יהושע נער שלא ימוש מתוך {{גמט דגש|אהל מועד}} - הוא בגימטריא {{גמט דגש|יוסף}}, שהוא בתוכו.

ואחר כך נתעלה מדרגה על זקנו והיה זקן. ואמרו רז&quot;ל כי פסוק {{צ|נער הייתי גם זקנתי}} שר העולם אמרו. כי בזקנתו מגיע לחצי הבריאה. ולכן {{גמט דגש|זקן}} - חצי {{גמט דגש|שדי}}. וחייו כחיי יוסף בסוד {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ו{{גמט דגש|ס&quot;ה}}. והדברים עתיקים.  &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה בכורים הוא ביסוד, כמ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס דף רנ&quot;ג ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רנג|ב}}: {{צ|בכורים אתקרי בן בוכרא על שם אות ברית דאיהו '''י'''' טפה קדמאה דאתמשך מניה זרע יורה כחץ וכו' ותמן הוא פרי חדש פרי צדיק עץ חיים}}. {{ש}}
הנה היסוד הוא ספירה התשיעי ולכן נכללים {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}}. וזהו רמז כי {{גמט דגש|בכורים}} עם הכולל גימטריא ט' פעמים '''אל'''. וכן {{גמט דגש|בכורים}} גימטריא {{גמט דגש|אור הגנוז}} לצדיקים, שהם צדיק וצדק, ואותו האור נקרא 'בכור' של כל האורות. 

וכן {{צ|חסד {{גמט דגש|לאברהם}}}} גימטריא {{גמט דגש|בכורים}}. והוא אותיות '''לאבר מה''' - ר&quot;ל כל טפת חסדים הוא ל'''אבר''' (שהוא יסוד) דשם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - שהוא יצירה דתמן מקננא זעיר דאצילות, ושם מתגלים כל פרי חדש כדי להכנס בתוך הנוקבא. 

וזהו שאמר הכתוב {{צ|ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך}}. כי על ידי הבכורים היה מעלים הבירורים מבכורות (שהן ממלכין קדמאין שמלכו בארץ אדום) מיין נוקבין לנוקבא דזעיר אנפין כדי לקבל ממנו פרי חדש שהוא מנחה חדשה. וז&quot;ש {{צ|ראשית בכורי אדמתך}} - ר&quot;ל המבחר והראשית של בכורים שמתו בארץ אדום. וזהו {{צ|אדמתך}} דייקא. צריך להעלות לירושלים כדי להביא אותם {{צ|בית יהוה אלהיך}} שהיא יסוד דנוקבא בעת שהיא בסוד אחורי דזעיר. אזי נכנסים נצח הוד יסוד דאבא ואמא לתוכה בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע}}. וזהו שכתוב {{צ|בית יהוה אהליך}} - שאז היא בית לאבא ואמא הנקרא {{צ|יהוה אלהיך}}, כדי שיוכלו לבא אחר כך פנים בפנים. 

ובזה החיצונים בורחים ממנה. וזהו שכתוב {{צ|לא תבשל גדי בחלב אמו}} - שלא ינקא ההוא סטרא מחלבא דאימא שהיא סוד תרין צפרין שמביא הזוהר בפרשת ויחי, עיין בדרוש הקליפות פרק ב' ותבין רזא דמלה. 

ונודע שיש שני מיני חיבורים - חיבור דנשיקין שהוא בגלוי, וחיבור תחתון שהוא במכוסה. וזהו רמז בכאן {{צ|'''ר''''אשית '''ב''''כורי '''א''''דמתך}} - ראשי תיבות '''אבר''', שהיא היסוד. {{צ|'''תביא''' בית יהוה אלהיך}} - ר&quot;ל שתתחבר עם היסוד דנוקבא. ורמז ב' פעמים תבי&quot;א -   אחד בפירוש ואחד בראשי תיבות - להורות על שני מיני חיבורים; אחד במגולה ואחד במכוסה. כי {{צ|תביא}} הוא לשון 'ביאה' וחיבור. 

ונודע  שבעת החיבור היא מקבלת טפת החסדים, ולכן כתיב {{צ|ולקח הכהן}} (שהוא טפת החסד) {{צ|{{גמט דגש|הטנא}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}} - כדי להשפיע בתוכה השפע. והבן.


'''שתי הלחם''' הם נצח והוד פנימים שהם שתי כליות. וזהו סוד {{צ|חלב כליות חטה}} {{ממ|דברים|לב|יד}}. ולכן היו שתי לחם של חטה גם כן. 

והנה מן כתר עד נצח הם ו' ספירות - כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת. והם {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}.  וזהו {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|לחם}} - גימטריא ששה הויות - כל אחד עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות והכולל - הרי {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}. כי נצח והוד הם תרי פלגי גופא, והוד כלול בנצח. ולכן הנצח מקבל הששה פעמים {{גמט דגש|אל}} ומחלק חציו להוד. 
ולכן השתי לחם הביאום ביחד - כי הם גוף אחד. 

והנה על ידי התעוררות הבירורין מן נצח הוד יסוד מלכות דיצירה (שהם עמר והביכורים ושתי הלחם כנזכר) - ועשו מיין נוקבין ביסוד דנוקבא דאצילות - גורמים הורדת המוחין בזעיר אנפין כדי להתחבר עם הנוקבא (שהם חכמה ובינה חסד וגבורה). 
* כי '''עמר''' הוא בחכמה - {{צ|עומר לגולגולת}}, ותמן {{צ|להנחיל אוהבי {{גמט דגש|יש}}}} במספר {{גמט דגש|עמר}} בסוד {{צ|'''בישישים''' חכמה}} {{ממ|איוב|יב|יב}}. 
* '''והבכורים''' בבינה ששם היו בסוד העיבור הבכורות דמלכין קדמאין. ומתמן יצאו ונשברו.
* '''ושתי הלחם''' בדעת שהם חסד וגבורה בחלל אחד. ולכן באים ביחד. 

והנה לעשות זה התיקון היו מוכרחים להביא אותם מארץ ישראל דווקא, ולא משאר ארצות שהן חוץ לארץ. ובזה נתקדשה ארץ ישראל מכל שאר ארצות.

===עיירות המוקפות חומה===
'''עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה, שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבים לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו {{ממ משנה|כלים|א|ז}}'''

צריך לדעת מה '''שפירש האר&quot;י זלה&quot;ה''' בדרוש של '''מעקה''' {{ממ עץ חיים|מב|יב}}. ושם בסוף הדרוש אמר:{{ש}}
והנה מעקה של העשיה הוא כי הלא גם העשיה היה האור שלה מתפשט ויורד מאד בסוף הרקיע. שאמרו רז&quot;ל שהיה נמתח והולך עד בלי די. ואז חזר לעלות ונעשה מעקה וכותל בגג העשיה אל היצירה, כדי שרגלי בני עליה (שהם זעיר ונוקבא דיצירה) - שלא תפול הארתם לאחורי העשיה בתוך הקליפות. 

וזהו שכתוב '''{{צ|עיירות המוקפות חומה}}''' - פירוש מימות יהושע בן נון, כי פני יהושע הוא פנה לבנה, הוא מלכות עולם העשיה. ומה'''חשמל''' המכסה על עשיה שנקרא {{צ|מימות יהושע}}, שהם ימים וספירות דמלכות דאצילות המקננא בעשיה - אותו החשמל נעשה חומה לזעיר אנפין (שהוא יצירה) בסוד {{צ|נקבה תסובב גבר}}. וזהו שאמרו רז&quot;ל {{צ|השרוי בלא אשה שרוי בלא חומה}}. 
וזהו {{גמט דגש|מימות}} - גימטריא {{גמט דגש|מלכות}} שהוא יהושע. 

והנה מעקה הבריאה הוא כדי שלא ירד אור האצילות אל הבריאה. ומעקה היצירה הוא כדי שלא ירד אור הבריאה ליצירה. ומעקה העשיה הוא כדי שלא יתפשט אור היצירה אחורי העשיה בתוך הקליפות. 

והנה מעקה העשיה הוא משם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} דההי&quot;ן, שנודע כי הויה זו היא בעשיה. ונעשה בסוד {{גמט דגש|עב}} {{גמט דגש|קדם}} שהוא {{גמט דגש|י' י&quot;ה יה&quot;ו יהו&quot;ה}} - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;ה}}. שהם האחורים דעשיה והם בגימטריא {{גמט דגש|רי&quot;ו}} במספר {{גמט דגש|מעקה}}. אבל בעולם העשיה לא נמצא מעקה והוא נשאר מגולה מפני שהוא מדור הקליפות כנודע. 

וז&quot;ש '''{{צ|עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה}}''' - ירצה כי עיירות המוקפות חומה הם אחוריים של עולם היצירה, שהוא חיצוניות הכלים דיצירה. והנה נודע כי כל עולם ועולם הוא כלול מ'''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן'''. 
* הנה אחוריים ד{{גמט דגש|ע&quot;ב}} הוא {{גמט דגש|דפ&quot;ק}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} הוא {{גמט דגש|קס&quot;ו}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} הוא {{גמט דגש|ק&quot;ל}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}} הוא {{גמט דגש|קדם}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|הויה}} פשוטה - {{גמט דגש|ע&quot;ב}}

הרי {{גמט דגש|דפ&quot;ק, קס&quot;ו, ק&quot;ל, קד&quot;ם, ע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|עיירות}}. ושם הוא סביביו '''חומה''' לשמור אותם אחוריים שלא יאחזו בהם הקליפות. הנה החומה הוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|קדם}} של עולם העשיה שעולה {{גמט דגש|רי&quot;ו}}. והנה {{גמט דגש|רי&quot;ו}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|'''אל'''}} כנזכר. 

וזה סוד {{גמט דגש|אל יהוה}} שהוא עולם היצירה, דתמן שולט '''אל הויה''' כנזכר. הנה החומה שלו הוא במספר {{צ|{{גמט דגש|ויאר}} לנו}}, שלא יתאחזו בהם הקליפות. וגם כן {{גמט דגש|חומה}} גימטריא {{גמט דגש|אל הויה}} עם {{גמט דגש|ב'}} כוללים.   

הנה אלו עיירות הם מקודשות ממנה דעולם עשיה, ששם הוא מגולה ויש כח לחיצונים ליינק מכל עיירות שלהם. אבל בעולם היצירה - אין כח לחיצונים ליינק משם. 


ולכן '''{{צ|משלחים מתוכם את המצורעים}}'''.{{ש}}
כי נודע מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש הקליפות פרק שני {{ממ עץ חיים|מח|ב}} וזה לשונו:{{ש}}
דע כי ממלכות דאצילות יונקים כל הקליפות. ואמנם ביום אשר אז תגבורת הזכר - אז אותם התרין מוחין דזעיר דקליפות דאצילות הם העולים למעלה ביום ויונקים מן המלכות שבאצילות דקדושה. אבל להיות כי ביום אין הדינין מתגברין - לכן הם יונקים בחשאי. וזהו סוד {{צ|וישלח יהושע בן נון שנים אנשים מרגלים חרש לאמר}} {{ממ|יהושע|ב|א}} - ר&quot;ל בחשאי, כי יהושע בן נון הוא לבנה סיהרא קדישא. {{ש}}
{{צ|לכו וראו את הארץ}} יריחו לרגל אותם וליניק משם - כי הקליפה היא צורך גבוה כנודע, כמו שאמרו {{צ|והנה טוב מאד - זה מלאך המות}}. אבל תרין צפרין - שהם תרין מוחין דנוקבא דזעיר של אצילות דקליפה - אינם יכולים לינק ביום אלא בלילה, לפי שאז דינין של נקיבה שולטין. 

וכן הוא הענין בבריאה. כי הקליפות אשר שם יונקים מן המלכות דבריאה דקדושה; הזכר ביום, והנקבה בלילה. וכן ביצירה. אמנם כמו שבקדושה אינה עולה בלילה רק לאה - גם אלו התרין צפרין העולין בלילה לינק הם אותם תרין מוחין של אות' בחינה של לאה שיש בקליפות. 

'''עד כאן לשונו'''.


הנה התרין צפרין נקראים {{צ|מצורעים}} והם '''נעמה ואגרת'''. וזהו סוד {{צ|אל תאכלו ממנו '''נא'''}}.  ולכן המצורע ביום טהרתו היה מביא תרין צפרין. והצפור השמאל (שהיא בינה דנוקבא דינין קשין) - לכן שוחטים אותה כדי למתקה. אבל הציפור השנית מצד הימין - חכמה דנוקבא דקליפה - היא יותר ממותקת, ולכן לא היה צריך לשחוט אותה אלא {{צ|ושלח את הצפור החיה על פני השדה}} של הקליפות. וזהו {{צ|חיה}} דייקא שהיא חכמה, בחינת חיה שלה. כדמיון שני שעירים - גורל אחד להשם וגורל אחד לעזאזל. עיין שם בדרוש דקליפות פרק תשיעי {{ממ עץ חיים|מט|ט}}.

והנה מביא שם כי אחר יניקתם הם רוצים לעלות יותר למעלה במקום הראוי להם כנגד כל אורך זעיר ונוקבא דקדושה. ואז משתמטי רגלייהו בנוקבא דתהומא רבא וכו', עיין שם. 


'''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''.{{ש}}
ז&quot;ש '''{{צ|שמשלחין מתוכן את המצורעים}}''' שהם התרין צפרין הנקראים 'מצורעין' - שולחין אותן לנוקבא דתהומא רבא, ואין להן כדי לינק ביום ממלכות דיצירה. ומכל שכן מהספירות של מעלה מהן. אבל בעולם העשיה תמיד הקליפות יונקים ממלכות דעשיה דתמן הוא סוד {{צ|שכינה בגלות}}, שושנה בין החוחים כנודע. וזהו הקדושה יתירה שיש למלכות דיצירה על מלכות דעשיה. 

ועוד קדושה אחרת '''{{צ|שמסבבין לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו}}'''. כי הנה נודע כי הרע הגמור שנתברר שאין בו טוב כלל - הם השלשה קליפות החיצוניות - {{צ|רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת}}. אבל {{צ|ונוגה}} הרביעית - לא נתברר לגמרי. ולכן נשארת בבחינת לבוש ועור על הקדושה. ומבררת מעט מעט ונעשית גוף גמור, כי הם {{גמט דגש|רח&quot;ף}} כלים שבורים של {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת נוגה. ולכן נקרא הנוגה {{צ|אילנא דמותא}} כנזכר בתיקון ס' דף צ&quot;ו ע&quot;ב. 

ומה שנתדבק מ'''נגה''' על הקדושה חוזר להיות 'תוספת שבת' גמור טוב. מה שאין כן בחול כנזכר בזוהר ויקהל ר&quot;ג ב' {{ממ זהר|ב|רג|ב}}. הנה בכל עיין שם. כאשר רוצה קליפות נגה לעלות בקדושה כנודע אזי השלשה קליפות אחרות אומרים לה &quot;גם כן אנחנו נעלה יחד עמך ולמה נגרע ממך?&quot;. ואז היא נותנת להם היד ומחזקת אותם ואומרת להם &quot;התדבקו עמי ונעלה יחד&quot;. וכשהיא עולה עם חברותיה - אזי יוצאה(?) שלהובתא דאשא מתחת כסא הכבוד ומוחצת ראשם של השלשה קליפות שנדבקו בקליפת נוגה, ומפריד אותם ממנה. ונופלים ויורדים עד נוקבא דתהומא רבא, ושם נגנזים וסוגרים עליהם פי התהום כדי שלא יצאו לחוץ בכל יום שבת. ונגה לבדה נשארת דבוקה בקדושה. וזהו סוד רחיצות במים חמין בערב שבת. שצריך לכוין בסוד {{צ|'''שלהבת יה'''}}, שהוא אותה שלהבת הנזכר לעיל כמו שמבואר בספר כוונות עיין שם (&lt;small&gt;[[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ג]]&lt;/small&gt;). 


וזהו סוד כוונת המשנה במסכת שבת פרק י&quot;ז {{ממ משנה|שבת|יז|ג}} {{צ|קנה של זתים אם יש קשר בראשו מקבלים טומאה. ואם לאו(?) אין מקבלים טומאה. ובין כך ובין כך נוטלין בשבת}}.

פירוש כי הארבע קליפות נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}}. הוא טוב - הטוביות של נגה. ורע - הוא הרע של נגה עם השלשה קליפות אחרות. ונקרא '''{{צ|קנה של זתים}}''' שהם מרורים לישראל כזיתים. וזהו שרמזו רז&quot;ל שהזיתים מי שאוכל אותם משכח תלמודו להורות מי שממשיך עליו הקליפות גורמים לו שמשכח תלמודו מפני שהם מחשכים עיני השכל שלו. וזהו שכתב '''{{צ|קנה של זיתים}}'''.

'''{{צ|אם יש קשר בראשו}}''' - דהיינו שהשלשה קליפות קשורים בראש שלהם, שהיא '''הנגה''' - אז '''{{צ|מקבלים טומאה}}''' - ר&quot;ל הטומאה (שהם השלשה קליפין) מקבלין מהנגה ומפתים אותה שתגנוב מהקדושה ותתן להם. ואז הם מטמאין גם כן כל חיצוניות העולמות ושולטים בעולם. 

'''{{צ|ואם לאו}}''' - שאינם מקושרים עם הנגה - כמו לעתיד לבא שיתבטלו הקליפות מן העולם, ואז הנגה תחזור לקדושה גמורה. וזהו סוד אמרם רז&quot;ל {{צ|למה נקרא שמו 'חזיר' על שם שעתיד הקב&quot;ה להחזירו להיות מותר לישראל}}. שהיא '''נגה''' שנקראת 'קליפת חזיר', שהיא חוזרת פעם  לקליפה ופעם לקדושה. ולעתיד יהיה הכל קדושה.

והנה '''{{צ|בי&quot;ן כ&quot;ך ובי&quot;ן כ&quot;ך}}''' - ר&quot;ל בין כך שאנו בגלות והם שולטים, ובין כך כמו לעתיד שיתבטלו מן כל וכל - מכל מקום '''{{צ|נוטלין בשבת}}''' - ר&quot;ל שבכל שבת השלשה קליפות מתבטלין על ידי שלהובתא דאשא כנזכר, ו'''נגה''' נכנסת ונעשית קדושה.

וזהו סוד {{צ|יגמור '''נא רע''' רשעים}} {{ממ|תהלים|ז|י}}.  ר&quot;ל בעת שישראל חס ושלום רובם חייבים שנקראים רשעים - אזי גורמים שמתחברים כל הארבע קליפות ביחד ונשלם הרע שלהם. כי '''נא רע''' ראשי תיבות '''נ''''גה, '''א''''ש מתלקחת, '''ר''''וח סערה, '''ע''''נן גדול. וז&quot;ש {{צ|יגמור '''נא רע'''}} - מי גורם להם זה? {{צ|רשעים}} - בזמן שישראל הם רשעים. אבל כשהם טובים גורמים שהנגה מתחברת עם הקדושה והשלשה אחרות נופלות בתהומא רבא. 


'''ועתה נבא אל ביאור לשון המשנה שלנו'''{{ש}}
מ&quot;ש '''{{צ|ומסבבין לתוכה מת}}''' - ר&quot;ל שקליפת נגה היא דקה, והיא דבוקה על הפרי ומסבבת כל הקדושה, והיא נקראת {{צ|מת}} על שם 'אילנא דמותא' שהם מלכין דמיתו שריין בתוכה. וז&quot;ש שמסבבין '''{{צ|לתוכה}}''' - הוא בין ה'''חשמל''' לזעיר ונוקבא.  '''{{צ|המת}}''' - שהיא קליפת נגה כדי לברר ממנה הטוב שנשאר בתוכה מן המלכים דמיתו. וזהו בזמן שישראל מסוגלים במצות, וכן בשבת. 

ונשארת שם קליפת נגה '''{{צ|עד שירצו}}''' - פי' שבעה טובי העיר לקברו שם בתוך העיר, כי שבעה טובי העיר הם שבעה תחתונות דבינה, '''ע'''' רברבא ד{{צ|שמע}}. מהעור שלהם נעשה החשמלים אל כל העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה כנזכר במרכבת יחזקאל פרק עשירי עיין שם באריכות. והם נקראים {{צ|טובי העיר}} מפני שהם מטיבים עם הנוקבא דזעיר שהיא נקראת {{גמט דגש|עיר}} - גימטריא {{גמט דגש|מנצפך}} שכל פרצופה נהנית על ידי הגבורות בעת שהיא עולה בקריאת שמע שם בתיבת '''שמע - שם ע'''' כנודע.  

וכשהם רוצים מניחים הנגה בתוך החומה שהוא בתוך ה'''חשמל'''. וכשהם אינם רוצים - מגרשים אותה לחוץ כי החיצונים בורחים מהארת '''חשמל''' דבינה המשמרת את זעיר ונוקבא (כנודע בסוד ברכת &quot;מלביש ערומים&quot;, עיין שם). 

והנה הגם כי זה החשמל הוא לבוש והוא יותר עב וגס מן הכלים של זעיר ונוקבא - עם כל זה להיותו מבחינת בינה - אין הקליפות יכולות להתאחז כלל באור המקיף מן{{הערה|בדפוס ויניציא נראה כמלת 'עה', ובדפוס ירושלים הגיהו אל &quot;מן&quot; כנראה - ויקיעורך}} זה המלבוש של החשמל. הנה{{הערה|כך מופיע בדפוס ויניציא וכן ירושלים. ואני קצת מסופק בזה כי בדפוס ויניציא לא נראה כלל שמדובר בקטע חדש וכן לא מופיע נקודה של סוף משפט. ובכן אני מסופק שאולי צריך להגיה &quot;הזה&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} בשבת או בעת שמסוגלים ישראל במעשים טובים - אזי קוברים שם המת בתוך העיר לפנים מן החומה כדי לברר מהם הבירורים כנזכר. 

אבל '''{{צ|אם יצא אין מחזירין}}''' - רוצה לומר אם יצא קליפת '''נגה''' ונתדבקה בשלשה קליפות אחרים - כבר היא נטמאת ואין מחזרין פעם אחרת לקדושה כדי שלא יקבלו טומאה. ואז משמרין את זעיר ונוקביה מחיצונים שלא יאחזו מהם. וזהו כמו בששת ימי החול שהנגה היא דבוקה בשאר השלשה קליפות ולכן אין מחזירין אותה. 

אבל בעולם העשיה - אף על פי שיצאה הנגה - מכל מקום מחזרין אותה, כי שם תמיד היא יונקת מהקדושה ותמיד היא דבוקה בכלי חיצון דנגה בסוד {{צ|ופנה ויטול ידיו}}, ובסוד {{צ|צא תאמר לו}} (כנזכר במרכבת יחזקאל פרק שביעי). וזהו כדי להוציא השפע מהכלים חיצוניים לפרנס את שאר חברותיה. אבל ארץ ישראל בזה היא מקודשת מחוץ לארץ שאין מחזירין אותה כנזכר לעיל.

===לפנים מן החומה===
'''לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

הנה אמרנו לעיל כי על ידי העמר והביכורים ושתי לחם שמביאין מארץ ישראל העלינו האורות דנצח הוד יסוד מלכות דיצירה  בסוד מיין נוקבין שהם סוד הארת נוקבא דזעיר דיצירה עם הארת כלי חיצון דזעיר הנקרא **&quot;ו{{הערה|בדפוס ירושלים כתבו '''נה&quot;י''' ולא נראה כך בדפוס ויניציא וכן לא נשמע לעניות דעתי מתאים. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כנודע, ששם דבוקים כל כלים פנימים שנפלו מן האצילות בתוך הנגה דיצירה, והנגה היא דבוקה בעור הזעיר שהוא כלי חיצון כנז&quot;ל.

ועתה נבאר איך עולים הארת כלים תכונים(?) ד{{גמט דגש|ו'}} קצוות דזעיר דיצירה.{{ש}}
ודע כי {{צ|לפנים מן החומה}} (שהוא חומת ירושלים) הוא היכל קדש קדשים דיצירה, והוא יותר מקודש מכל היצירה. והנה כמו שירושלים הוא באמצע ארץ ישראל - כך היכל קדש קדשים הוא באמצע תרין עלמין; בין בריאה ליצירה. שהכל נקרא {{צ|ארץ ישראל}} כמ&quot;ש בעזה&quot;י. 

ויש טעם אחר. כי {{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}} נקרא 'כלי פנימי' מכל הכלים, והוא באמצעית השלשה כלים שיש שם ביצירה. ולכן חב&quot;ד דיצירה נקרא {{צ|ירושלים}} שהוא באמצע ארץ ישראל. ו{{צ|חומת  ירושלים}} הם תרין תפוחין דיסוד דמלכות דבריאה המלובשת בתוך היכל קדש קדשים דיצירה, והם שלשה '''אהי&quot;ה''' - דיודי&quot;ן ואלפי&quot;ן והה&quot;ין{{הערה|{{גמט דגש|אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד ה&quot;י, אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד ה&quot;א, אל&quot;ף ה&quot;ה יו&quot;ד ה&quot;ה}}}} - שגימטריא {{גמט דגש|חומת}} כנודע. 

'''והיכל קדש קדשים''' הוא נקודת ציון שבה ששם אינם יכולים ליכנס המצורעים - שהם התרין ציפורין הנ&quot;ל, כי המצורע היה יוצא מחוץ שלש מחנות שהוא מחוץ לירושלים כמ&quot;ש בעזה&quot;י. 

ומה היא קדושתה? '''{{צ|שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני}}'''

ונודע כי כלים פנימים בכל הספירות נקראים 'קדש קדשים'. אבל כלים אמצעים בכל הפרצופים הם נקראים 'קדשים קלים'. והנה שם {{גמט דגש|ע&quot;ב}} מתלבש במוחין בכל הפרצופים, ושם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} בכלי פנימי, ושם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} בכלי אמצעי, ושם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בכלי חיצון.  והנה {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה}} גימטריא {{גמט דגש|קלים}} מפני שכלי תיכון מקבל מן השלשה שמות. 

וגם {{גמט דגש|קלים}} עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות גימטריא {{גמט דגש|דפ&quot;ק}}. ומלת {{גמט דגש|קדשים}} גימטריא {{גמט דגש|דתן}}. שניהם ביחד{{הערה|{{גמט דגש|דפ&quot;ק דת&quot;ן}}}} גימטריא {{גמט דגש|תרל&quot;ח}} - במספר {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. כי כלי התיכון הוא {{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}}. כן הוא בכל הפרצופים. וחב&quot;ד הוא כלי פנימי. 


והנה נודע שלאה עומדת כנגד חג&quot;ת דזעיר באחוריים שלהם. ולכן כשעולים החג&quot;ת עולים עמהם גם כן לאה כמו שמביא הר' חיים ויטל זלה&quot;ה בספר עץ החיים '''וזה לשונו:'''{{ש}}
ענין המעשר ראשון הוא סוד חזרת האור של רחל (שהיא מעשר) לשורשו של הלוי - שהוא {{גמט דגש|ה'}} גבורות שבדעת זעיר אנפין ששם שורשם. ולכן הוא אחד מעשרה כי הנוקבא היא נקודה אחת מעשרה נקודות שיצאו. {{ש}}
אך ענין המעשר שני הוא סוד חזרת האור של לאה למקום הבינה, שהיא מלכות דאימא, שלא יתאחזו בה החיצונים. ולכן נאכל בירושלים במקום לאה בסוד '''ל&quot;ם''' ד'''צלם'''. שהמלכות ההיא נקרא {{צ|ירושלים של מעלה}}. כי {{צ|ציון}} ברחל אך {{צ|ירושלים}} היא לאה העומדת ב'''ל&quot;ם''' ד'''צלם''' כנזכר אצלנו בדרוש קין והבל.{{ש}}
'''עד כאן לשון עץ החיים'''.

ונראה לי כי רחל היא עשירית של זעיר אנפין, ולאה היא עשירית של תבונה. וזהו רמז כי '''מעשר''' ראשי תיבות '''מ''''לכות '''ע''''שירית '''ש''''ביעית '''ר''''ביעית. כי '''מלכות''' היא עשירית של עשר ספירות. והיא שביעית של שבע ימי הבנין. והיא רביעית של ארבע רגלי המרכבה.

וגם {{גמט דגש|מעשר שני}} גימטריא {{גמט דגש|שקוצית אדני}}. כי המלכות שהוא '''אדני''' הוא בשם שביעי דשם {{גמט דגש|מ&quot;ב}}.


ונחזור. כי על ידי אכילת קדשים קלים ומעשר שני שהיו אוכלים לפנים מן החומה היו גורמים שעלו מאורות דחסד גבורה תפארת עם הארת לאה בהיכל קדש קדשים, שיאכלו {{צ|הבעלים}} שהם אבא ואמא, ששם מתחברים בהיכל קדש קדשים דיצירה. ולשון 'אכילה' הוא בסוד {{צ|אכלה ומחתה את פיה}}, והוא לשון חיבור. כי על ידי האורות הנ&quot;ל שעולים שם בהיכל קדש קדשים - אז שם בירושלים (שהוא קדש קדשים דיצירה) - {{צ|אוכלים הבעלים}}, ר&quot;ל מתחברים על ידם אבא ואמא. כי לעולם היכל קדש קדשים הוא כולל חב&quot;ד ביחד, שהם אבא ואמא ודעת המחברם.

וזה היה בזמן שבית המקדש היה קיים. אבל בעולם העשיה - אפילו בהיכל קדש קדשים אינם יכולים לחבר אפילו שבזמן שבית המקדש היה קיים - מפני שלא יאחזו בהם החיצונים. אבל בזמן הזה - כל ההיכלות אינם מתחברים אלא בעת שעולים בהיכל קדש קדשים דבריאה ב{{צ|שים שלום}} בזמן שמתחברים יעקב ורחל בשחרית של אחר העמידה. עיין שם בספר הכוונות.

===הר הבית מקודש ממנו===
'''הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

הנה נודע כי '''{{צ|הר הבית}}''' הוא נקרא כל עולם הבריאה בכללות שבו היה עומד כל בית המקדש. ולכן היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה שהם אלף אמות, שהם כנגד כללות הבריאה שיש בו עשר ספירות - כל אחד כלולה ממאה - הרי אלף. וגם '''אל שדי''' במילוי{{הערה|{{גמט דגש|אל&quot;ף למ&quot;ד שי&quot;ן דל&quot;ת יו&quot;ד}}}} שעולה אלף הוא בבריאה כנודע. 

וחמשה שערים היו להר הבית מפני שיש חמשה פרצופים - 
* אריך ונוקבא{{הערה|לא הבנתי למה הכוונה - ויקיעורך}}
* אבא ואמא
* ישראל סבא ותבונה
* ישראל ורחל
* יעקב ולאה{{ש}}
וכל יסוד דנוקבא נקרא {{צ|שער}}. הרי חמשה שערים. 

וגם בינה מקננת בבריאה שיש בה חמשים שערי בינה - כל עשר שערים הוא בנין אחד של עשר ספירות ונקראו 'שער' אחד. והם חמשה שערים הנ&quot;ל.


וכן גם כן הר הבית היה מוקף חומה סביב. שזהו סוד החשמל המלביש הבריאה לשמרם מפני החיצונים שלא יתאחזו בהם. ונודע כי אחוריים דבינה (שהוא אחוריים ד'''אהי&quot;ה דיודי&quot;ן''' שעולה {{גמט דגש|קדמת}}{{הערה|{{גמט|אל&quot;ף, אל&quot;ף ה&quot;י, אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד, אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד ה&quot;י}}}}) הוא נקרא 'חומת' שמסבבת כל הבינה בסוד אחוריים שלה כדי שלא ינקו ממנה החיצונים. וזהו '''חומה''' במילוי כזה: {{גמט דגש|חי&quot;ת וי&quot;ו מ&quot;ם ה&quot;י}}, עם {{גמט דגש|י'}} אותיות - גימטריא {{גמט דגש|קדמ&quot;ת}}. 

וגם זהו סוד {{גמט דגש|חשמל}}. כי המילוי של {{גמט דגש|ח&quot;ת שי&quot;ן מ&quot;ם למ&quot;ד}} לבד{{הערה|{{גמט דגש|ת' י&quot;ן ם' מ&quot;ד}}}} גימטריא גם כן {{גמט דגש|קדמת}}, שהוא ריבוע ד'''אהיה'''. שהחיצונים מתיראים ממנו כנודע. 

והנה נודע כי העשיה נקרא '''{{קיצור|נה&quot;י|נצח הוד יסוד}}'''. ויצירה נקרא '''{{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}}'''. ובריאה נקרא '''{{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}}'''. ונודע כי חב&quot;ד (שהם המוחין) נקרא {{צ|קדש}}. ולכן נקרא הבריאה {{צ|בית המקדש}} כי שם כללות המוחין הנקרא 'קדש'. וכן {{גמט דגש|הר הבית}} גימטריא {{גמט דגש|בריאה קדש}}. 

והנה נודע כי בעשיה הקליפות הם מעורבות עם הקדושה, וביצירה הקליפות הן דבוקות עם הקדושה ביחד אבל אינם מתערבות עמה, ובבריאה הקליפה עומדת כנגד הקדושה ואינה יכולה אפילו להדבק בה. {{ש}}
וז&quot;ש כאן '''{{צ|הר הבית מקודש ממנו}}''', שהוא מן עולם היצירה, '''{{צ|שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם}}''', שיכולים להדבק אפילו בחומת הר הבית, אלא הם עומדים כנגדם בלבד.


והנה נבאר מי הם אלו '''{{צ|זבים וזבות וגו'}}. {{ש}}
דע שמביא הר' חיים ויטל זלה&quot;ה בדרוש הקליפות פרק שני {{ממ עץ חיים|מח|ב}} כי שני מוחין דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|שנים אנשים מרגלים}}, ושני מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|תרין צפרין}}. אבל בשלשה עולמות בריאה יצירה עשיה דקליפות - כל בחינות המוחין אשר שם בקליפות, בין דאבא ואמא בין דזעיר ונוקבא, כולן נקרא בלשון {{צ|שתים נשים זונות}} הנזכר בפרשת אחרי מות ס&quot;ב {{ממ זהר|ג|סב|א}}. 
וטעם הדבר לפי שבריאה יצירה עשיה הם עולמות של הנקבה ולכן נקראות בלשון 'נשים' אפילו כל הזכרים שלהם.

גם דע  כי שבעה היכלין של כל עולם מאלו השלשה (בריאה יצירה עשיה דקליפה) הם מכוונין כנגד שית היכלין תתאין בלבד דקדושה של העולם ההוא תמיד. אך הקליפות דאצילות אינן כן. אמנם זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות שהם בחינת {{צ|שנים אנשים מרגלים}} ו{{צ|תרין צפרין}} - הם למטה כנגד האחוריים של קדש קדשים דבריאה בלבד. וקליפות דבריאה הם כנגד שית היכלין דבריאה לבד. וכן ביצירה ובעשיה כנ&quot;ל. 

והטעם מפני שלעולם האצילות הוא נעלם מאד ולכן אי אפשר אל הקליפות שלהם לישב שם אלא למטה באחורי היכל קדש קדשים דבריאה.

'''עד כאן לשונו'''. ועיין שם בדרוש דקליפות פרק ששי{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ עץ חיים|מט|ו}}, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 


'''ועתה נבא אל ביאור'''{{ש}}
כי '''{{צ|זבים}}''' הם {{צ|שנים אנשים מרגלים}} - תרין מוחין דזעיר דקליפה היושב שם באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. ו'''{{צ|זבות}}''' הם {{צ|תרין צפרין}}, '''נעמה ואגרת''', תרין מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה היושבות גם כן באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. 

וכן {{גמט דגש|זבים וזבות}} גימטריא {{גמט דגש|לילית}} - כי זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות הם סמא&quot;ל ולילי&quot;ת, והנוקבא נקרא {{צ|יותרת הכבד}} שהיא שולטת על דכורא כנודע. ולכן הזכר הוא טפל אצלה - להפך מן הקדושה. עיין בפרשת פנחס רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. ולכן רמוז ב{{גמט דגש|זבים וזבות}} שמה לבדו, והוא כלול עמה.

'''{{צ|נדות}}''' - הם אבא ואמא דקליפה דבריאה. כי בבריאה יצירה עשיה - כולם נקרא בלשון נקבות. 

ו'''{{צ|יולדות}}''' הם זעיר ונוקבא דבריאה דקליפה שהם מולדין נפשות של אומות העולם ולכן נקראו {{צ|יולדות}}. הנה כל בניהם שהם מולדים הם מתין ואין להם חיות. ואז הולכת '''לילי&quot;ת''' ומתחממת עם בני אדם, וגורמת להוציא זרע לבטלה, ואז מושכת היא נשמה אחת ומכנסת אותה תוך בנים משחיתים שלה. ובזה הם חיים. ועל ידי קריאת שמע על המטה יוכל האדם להמית אלף ומאה ועשרים וחמש. 

והנה כל אלו הנזכר אין נכנסים לשם אלא הם יושבים כנגד ה'''חשמל''' דבריאה, ומשם יונקים כדי חיותם בלבד. כי הוא מוכרח להמשיך חיות המלכים שלא נתבררו כי הם ניצוצי הקדושה כנודע.

===החיל מקודש ממנו===
'''החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

הנה קודם שנבא לבאר החיל נבאר מתחילה מ&quot;ש בפרק שני ממסכת מדות {{ממ משנה|מדות|ב|ג}} - לפנים מחומת הר הבית סורג - מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים, והוא עשוי מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבים אותן זו על זו באלכסון.

הנה צריך להבין מה היה משמש שם הסורג?{{ש}}
והנה בעל תוספות יום טוב ז&quot;ל [[תוספות יום טוב על מדות ב|כתב במסכת מדות פרק שני]] שהסורג היה לתת מקום והבדל בין העכו&quot;ם הנכנסין להתפלל בבית ה' ובין ישראל. ולכן בשביל כן היוונים פרצו בו פרצות - הואיל ונעשה להבדיל אותם מבוא יותר פנימי. ולכן כשחזרו ישראל וזכו לגדרם - תקנו על כל גדר השתחויה להודות לה' כי טוב. עד כאן לשונו.

ונלע&quot;ד שכך אמת הדבר וכיון אל דרך האמת.


והנה מביא האר&quot;י זלה&quot;ה במרכבת יחזקאל פרק ששי {{הערה|אני מצאתיו ([[עץ חיים/שער מב/פרק ד]]) - ויקיעורך}} וזה לשונו: {{ש}}
הנה כמו ששלשים כלים דבינה נכנסו תוך זעיר אנפין כנודע - כן כלי החיצון מכולם נשאר בחוץ סביב דזעיר אנפין. והענין כי תוך כלי הבשר דזעיר אנפין נכנס כלי הבשר דנצח הוד יסוד דבינה, ובתוכו נפש פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך תוך כלי שני דזעיר אנפין נכנס כלי שני ובתוכה הרוח פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך יש כלי שלישי דעצמות דזעיר אנפין ובתוכו נכנס כלי שלישי דעצמות דבינה, ובתוכו נשמת פנימי' דזעיר אנפין. 

נשאר עתה החיצוניות של בינה שהיה מן הראוי שיכנס גם כן תוך כלי החיצון של זעיר אנפין על דרך השאר. אכן לא היה כן. אלא נשאר מבחוץ על גבי כלי החיצון של זעיר  אנפין עצמו, ונשארו כבחינת 'עור על גבי עור'. וזה העור דתבונה נקרא {{צ|חשמל}} ונקרא {{צ|כנפי נשרים}}, כי נשר היא בינה עילאה. וזהו סוד {{צ|כנשר יעיר קנו על גוזליו יכו'}}.    

וכאשר היו הקליפות רוצים להתאחז בזעיר אנפין - לא יוכלו כי אין להם אחיזה בעור התבונה.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''.

ונלע&quot;ד כי זה {{צ|עור בעד עור}} {{ממ|איוב|ב|ד}} - שהם העור דזעיר אנפין ועור דבינה שהם זה על גב זה. {{צ|וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - ר&quot;ל {{צ|וכל אשר לאיש}} בסוד חשמל, הוא בעבור {{צ|נפשו}} - לשמרו מפני חיצונים כנזכר. 


והנה ידוע כי נצח והוד הם נקראים 'בתי בראי'. אבל היסוד הוא פנימי - כי ברית וגוף חשבינן חד. והנה ה'''חשמל''' הוא  העור של נצח והוד שנקראים {{צ|חיות אש ממללות}}, שהם שני שמות '''יאהדונה&quot;י''', שהם תרין נהורין דנפקין מ'''חשמל'''; חיוור וסומק - '''יהוה''' בנצח, '''אדני''' בהוד. ואחר כך ביסוד מתחברים שניהם ביחד והוא נקרא גם כן '''חשמל''', חיור וסומק, '''יאהדונה&quot;י'''. והם {{צ|עתים חשות עתים ממללות}}. והם {{צ|חומת אש}} סביב הבריאה - כי בינה מקננת בבריאה בסוד {{צ|ואני '''אהיה''' לה נאם יהוה חומת אש סביב}}. ר&quot;ל משם '''אהי&quot;ה''', משלשה מילויים דיודי&quot;ן אלפי&quot;ן ההי&quot;ן - נעשה {{גמט דגש|חומת}} אש סביב, והוא חומת הר הבית כנז&quot;ל שהיא חומה חיצונית הנעשה מנצח הוד הנקראות לבר מגופא, {{צ|בתי בראי}}, כנודע. 
אבל היסוד שהוא פנימי - לכן נעשה מהחיצוניות של היסוד '''חשמל''' אחרת שהוא חומה אחרת, ונקרא {{גמט דגש|סורג}}. 


וז&quot;ש '''{{צ|לפנים מחומת הר הבית סורג גבוה עשרה טפחים וכו'}}'''. כי נודע שבינה יש ביסוד שלה חמשה חסדים וחמשה גבורות, וגם היא מקבלת מחכמה גם כן חמשה חסדים וחמשה גבורות. וכל חסד הוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}}, וכל גבורה הוא שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}. הרי עשרה '''אדם''' ועשרה '''בנים'''. וכל {{גמט דגש|מ&quot;ה ב&quot;ן}} גימטריא {{גמט דגש|טפח}}. נמצא שיש ביסוד דבינה עשרה '''טפחים'''. 
ולכן הסורג (שהוא העור של יסוד דבינה) היה גבוה עשרה '''טפחים'''. והבן היטב.


ונודע מה שכתוב בכוונת ברכת הנהנין (&lt;small&gt;[[שער הכוונות/דרושי השחר/כוונת הברכות]]&lt;/small&gt;) כי בעטרה דיסוד דבינה יש שלשה '''אהי&quot;ה''' (דיודי&quot;ן ואלפי&quot;ן וההי&quot;ן). עיין שם שהם גימטריא {{צ|{{גמט דגש|חומת}} ירושלים}} כנודע.  ולכן ה'''סורג''' שנעשה מן העור של העטרה דיסוד דבינה כשתכתוב '''סורג''' במילוי כזה: {{גמט דגש|סמ&quot;ך ו&quot;ו רי&quot;ש גימ&quot;ל}} - המילוי שלו בלבד{{הערה|{{גמט דגש|מ&quot;ך ו' י&quot;ש ימ&quot;ל}}}} גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} עם הכולל.  

וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. כי '{{גמט דגש|חומת}} הר הבית' הוא כללות נצח הוד יסוד דבינה, שיש בהם שלשה אהי&quot;ה במילוי בגימטריא {{גמט דגש|חותם}}. '''וחומת הסורג''' הוא {{גמט דגש|חותם}} השני שנעשה מעטרת היסוד דבינה עצמה, והוא כדי שלא יכנסו הגוים לשם שהם החיצונים שיושבים כנגד עולם הבריאה כנז&quot;ל.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הרב משה זכות נר&quot;ו כתב אם תסתכל במילוי '''סורג''' ו'''חיל'''{{הערה|{{גמט דגש|ת' ו&quot;ד מ&quot;ד}}}} תמצאנו בגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. וידוע כי שלשה בחינות תפארת נצח הוד הם כמ&quot;ש לקמן. והבט מילוי '''חותם''' כזה: {{גמט דגש|ח&quot;ת וא&quot;ו תא&quot;ו מ&quot;ם}}{{הערה|{{גמט דגש|ת' א&quot;ו א&quot;ו מ'}}}} - ותמצא חותם אחר. וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. 

ושלשה בחינות {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} הם:
* ראשון  מ'''אהי&quot;ה'''
* ושניה {{קיצור|מס&quot;ת|מסופי תיבות}} מילוי '''שדי'''{{הערה|שי''''ן''' דל''''ת''' יו''''ד'''}}
* ושלשית - {{קיצור|מחמשה פעמים '''צ&quot;א'''|454}}

והנה {{גמט דגש|אהי&quot;ה הוי&quot;ה אדני שד&quot;י}} הם עולים {{גמט דגש|תכ&quot;ו}}. וסימנם {{צ|חותם ב{{גמט דגש|תוך}} חותם}}.

ודע כי בשם '''שדי - שי&quot;ן דל&quot;ת יו&quot;ד''' - יש שלשה חילוקים; {{גמט דגש|שדי}}, {{גמט דגש|לוי}}, {{גמט דגש|תנ&quot;ד}}. וכך היה נחלק סודו בבית המקדש. 
* כי הכהן היה מבפנים - הוא הוא הפנים של שם '''שדי''', שכן בהיכל אהבה נאמר {{צ|בין שדי ילין}}. וכן {{גמט דגש|בן אהרון}} מלא ב{{גמט דגש|ו'}} הוא המקום שמתגלה בו. גם {{גמט דגש|בן אהרן}} בלא {{גמט דגש|ו'}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|אלעזר}} דאיהו מנצח.
* ואמנם {{גמט דגש|לוי}} הוא מבחוץ. 
* חוץ ללוי - {{גמט דגש|חומת}} הר הבית דאיהו {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}. 

ולכן כל הר הבית היה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה{{הערה|דהיינו לוי וחומת ביחד - ויקיעורך}} &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ובזה בא מכוון מ&quot;ש בעל תוספת יום טוב במסכת מדות פרק שני שאמר שהסור&quot;ג היה לתת מקום והבדל בין העכו&quot;ם הנכנסים להתפלל בבית ה' ובין ישראל, עיין שם. 

ומ&quot;ש במשנה ש{{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות היו שם שפרצום מלכי יון וחזרו וגדרום וגזרו כנגדם {{גמט דגש|י&quot;ג}} השתחויות - הכונה הוא כי יסוד דבינה נקרא {{גמט דגש|יוסף}} כנודע בפסוק {{צ|ויוסף הורד מצרימה}} (עיין שם [[עץ חיים/שער כו/פרק ג|בדרוש החלומות של שר המשקים]]{{הערה|נ&quot;ל כי מדובר ב[[עץ חיים/שער כו/פרק ג]] - ויקיעורך}}). והנה {{גמט דגש|מלך יון}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. וגם {{גמט דגש|אנטיוכס}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. ולכן בא ופרץ גם כן {{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות בסורג שהוא רומז ליסוד דבינה הנקרא {{גמט דגש|יוסף}} שהיה רוצה לינק משם. 

ורזא דמילה יובן ממה שכתבו חכמי הניתוח שהיסוד של הנערה הוא סתום והוא נארג בין צדדיו מזה לזה כמעשה אורג. ובעת החיבור תקרע  אותה האריגה ותשבר. והבן. וזהו סוד '''הסורג''' שהיה מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים כנזכר שם. ולכן {{גמט דגש|מלך יון}} (שהוא היסוד דקליפה) גבר ידו ונשבר ונפרץ ב'''סורג''' (שהוא היסוד דבינה) {{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות. והבן היטב סוד גדול שהיה בכאן גם כן אותה הבחינה מה שאמרו רז&quot;ל אצל בת שבע בעת זקנת דוד המלך ע&quot;ה כדי לנקות זוהמת י&quot;ג פרצות מן היסוד שטמא. ולכן היו אותם ה{{גמט דגש|י&quot;ג}} השתחויות במקדש. והבן מאד. 

וגם מה שאמרנו לעיל שסוד '''הסורג''' הוא סוד שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. והנה {{גמט דגש|סמ&quot;ך וא&quot;ו רי&quot;ש גימ&quot;ל}} גימטריא {{גמט דגש|חומת}} ו{{קיצור|י&quot;ג פעמים אהי&quot;ה פשוטים|13*21=273}}. 

וכנגד {{מכפלת גימטריא|י&quot;ג||אהיה}} עשה מלך יון {{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות בחומת הסורג כדי לגבור עלה'(?) ח&quot;ו. והנה '''אהיה''' בא&quot;ת ב&quot;ש - {{גמט דגש|תצמ&quot;ץ}} - גימטריא {{גמט דגש|כתר}}.  ו'''כתר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - {{גמט דגש|גאל}}. והכוונה הוא שאדרבא - אז נתעורר שם '''אהיה''' שבכתר וגאל ישראל על ידי {{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דיקנא שמשם ירד השפע על מתתיהו כהן גדול ועל בניו הכהנים כנודע, וגברה ידם על מלכי יוונים וחזרו וגדרו. ולכן תקנו {{גמט דגש|י&quot;ג}} השתחויות להודות על אבדן מלכות יון. 

וכל השתחויה היה כדי להמשיך תמיד שפע מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דדיקנא כדי שלא יפג[ם]{{הערה|ככה נלע&quot;ד. בדפוס ויניציא כתוב '''יפג'''', ובדפוס ירושלים בטעות כתבו '''יפג''' - ויקיעורך}} ח&quot;ו פעם אחרת. 


'''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''{{ש}}
מה שאמרו לפנים מאותו סורג היה מקום פנוי עשר אמות והוא נקרא '''חיל'''. וצריך להבין ומה היה רמוז סוד החיל?{{ש}}
ונודע מה שכתבנו לעיל כי בינה מקננא בבריאה והיא נקרא '''ס''' (כנודע [[עץ חיים/שער יד/פרק ט|בשער אבא ואמא פרק תשיעי]]{{הערה|נראה שמדובר בכאן [[עץ חיים/שער יד/פרק ט]] - ויקיעורך}}, עיין שם). והנה אם תמלא הסמ&quot;ך של הבינה תהיה {{גמט דגש|סמ&quot;ך}} שגימטריא {{גמט דגש|ק&quot;ך}}, שהם {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים ד'''אלהים''', שהם בכל האחוריים דעשר ספירות של בינה שנקראת {{גמט דגש|סמ&quot;ך}}. 

אמנם להיותו סוד בינה טמירה וגניזא יתיר - לכן אין בחינת {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים אלו ניכרים אלא מזעיר ונוקבא דבריאה בלבד (כנודע בשער השמות עיין שם {{ממ עץ חיים|מד|ז}}, ש{{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים''' מתחילין מזעיר ונוקבא דבריאה עד סוף עולם העשיה).

והנה החיל הוא חיצוניות עולם הבריאה - דבה מקננא בינה כנזכר. ותמן הוא {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים ד'''אלהים''' שמספרם {{גמט דגש|סמ&quot;ך}}. וזהו '''חיל''' בא&quot;ת ב&quot;ש - {{גמט דגש|סמ&quot;ך}}.  ולכן היה רוחב '''{{צ|עשר אמות}}''' שהם עשרה ספירות חיצוניות דבריאה.

ונודע מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה במרכבת יחזקאל פרק ג' (&lt;small&gt;[[עץ חיים/שער מט/פרק ג]]&lt;/small&gt;) וזה לשונו:{{ש}}
כי {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים''' הוא מזעיר דבריאה עד סיום המלכות, כמבואר אצלנו שהם כלים החיצונים אשר שם. וחוץ מהם הוא '''החשמל'''. וחוץ מהם היא '''אלהים דנגה'''. ומשם מתחילין {{צ|אלהים אחרים}}.  וזהו סוד {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת '''נגה''' ומשם ה{{גמט דגש|ממזר}} - {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} בגימטריא.  ושם נקרא ‏‏{{צ|כורסייא דשבבין וגו'}} כנזכר באדרת נשא. וקליפת '''נגה''' שכנגד אצילות הוא {{צ|אלהים קדושים}}, {{צ|כרסייא דשביבין}}. ומזעיר אנפין דבריאת ולמטה הם טוב ורע וגו'.{{ש}}
עד כאן לשונו.


וז&quot;ש '''{{צ|החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם}}''' - ר&quot;ל כי הגוים בכלל נקרא אלו {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים'''. וכן {{גמט דגש|נגה}} גימטריא {{גמט דגש|גוים}} עם הכולל. וזה סוד {{צ|מלך אלהים על גוים}} ר&quot;ל 'אלהים דקדושה' הוא מלך על 'אלהים ד'''נגה'''', בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}}. ובעת חרבן בית המקדש בעונותינו הרבים אמר {{צ|אלהים באו גוים בנחלתיך}} מפני ש'אלהים אחרים' שנקראו גוים יונקים מ'אלהים קדושים' על ידי חטא ישראל, כנזכר שם בפירוש האידרא על כורסיא דשביבין. עיין שם סוד עמוק ונפלא מאד. 

ונודע כי שורש ה{{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים יוצאים מ'''אלהים''' אחד פשוטו מ{{גמט דגש|ה'}} אותיות. והנה {{גמט דגש|אלהים}} פשוטו ו{{גמט דגש|ק&quot;ך}} - גימטריא {{גמט דגש|ר&quot;ו}}, שהוא במספר '''גוים''' במילוי כזה: {{גמט דגש|גימ&quot;ל וי&quot;ו יו&quot;ד מ&quot;ם}} - להורות כי {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים של קליפות נגה כנזכר רמוזים במלת '''גוים'''. 

והנה גם כן '''גוים''' הוא שם כולל כל הארבע קליפות '''רוח אש ענן נגה''', והם כנגד ארבע גליות '''בבל יון מדי אדום''' כנודע. ולכן רמוז גם כן במלת '''גוים''' במילוי הנ&quot;ל {{גמט דגש|גימ&quot;ל וי&quot;ו יו&quot;ד מ&quot;ם}} - עולה מספרם {{גמט דגש|בבל יון מדי אדום}}. וזהו סוד הפסוק {{צ|ואתכם אזרה '''בגוים'''}} שהם ישראל הנפוצים בארבע גליות. וזהו סוד {{צ|לעשות נקמה '''בגוים'''}} שהם ישראל הנפוצים בגוים '''רבים''' - ראשי תיבות '''ר''''ומי, '''ב''''בל, '''י''''ון, '''מ''''די. {{ש}}
וזהו גם כן {{צ|וקרב פזורנו מבין '''הגוים'''}}. 

וזה סוד {{צ|ראשית '''גוים''' עמלק}} - ר&quot;ל הראש של כל הארבע גליות הוא עמלק; עד שלא יכרת זרעו - לא תבא הגאולה.  והוא יותר קשה לישראל מכל הארבע גליות כנודע.  וגם {{גמט דגש|עמלק}} הוא גימטריא ב' פעמים {{גמט דגש|ק&quot;ך ק&quot;ך}} - להורות שהוא כולל {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים''' דנגה, והוא יונק בעונותינו הרבים גם כן מ{{גמט דגש|ק&quot;ך}} צרופי '''אלהים''' דקדושה. והיניקה שלו הוא בעשיה והיצירה. אבל באחורים של הבריאה אין לו יניקה מפני ששם מקננת בינה שהקליפות בורחות ממנה. וכנפי נשרים שלה מכסים על אחוריים דבריאה כנזכר לעיל. 

וזהו שכתוב '''{{צ|שאין גוים נכנסים לשם}}'''.


וכן '''{{צ|טמא מת}}'''. כבר ביארנו לעיל בשם ספר התיקונים שקליפת '''נגה''' נקרא {{צ|אילנא דמותא}} מפני שבתוכה הם מלכין קדמאין דמיתו כנז&quot;ל, עיין שם. ונודע כי '''נגה''' נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} כי ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב וטהור (כנזכר בתיקונים דף ק'), ממראה מתניו ולמטה הוא רע וטמא. והיא הנוקבא לילית כנזכר במרכבת יחזקאל פרק חמישי (&lt;small&gt;[[עץ חיים/שער מט/פרק ה]]&lt;/small&gt;).

וז&quot;ש '''{{צ|שאין טמא מת}}''' - שהיא הנוקבא דנגה שנקרא 'טמא מת' על שם אילנא דמותא כנזכר. וז&quot;ש {{צ|שאין גוים {{גמט דגש|וטמא מת}} נכנסים לשם}} - שכן {{גמט דגש|וטמא מת}} גימטריא {{גמט דגש|מלכות}}. שהיא מלכות הנגה {{גמט דגש|לילית}} - אין לה כח ליינק מן הבריאה. אבל הזכר דנגה שנקרא 'טוב' כנזכר ממראה מתניו ולמעלה - יש לו כח ליינק מהבריאה מהאחוריים שלה כנזכר בסוד {{צ|עור של תפילין}} (כנזכר שם בפרק שביעי דמרכבת יחזקאל, ועיין שם).

===עזרת נשים מקודשת ממנו===
'''עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם ואין חייבים עליה חטאת {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

דע כי הכוונה הוא שהטעם שלמטה בבית המקדש לא היה יכול ליכנס בעזרת נשים טבול יום הוא כמ&quot;ש הזוהר פרשת ואתחנן דף רס&quot;ז ע&quot;א {{ממ זהר|ג|רסז|א}} {{צ|תא חזי האי רוחא בישא דשארי בין תרעי - ווי ליה לבר נש דלא ידע לאזדהרא מניה, ולא רשים לפיתחא דביתיה שמא עילאה קדישא דישתכח עימיה! דהא אית ליה תלת מאה ושתין וחמש שמשין בישין מקטרגין - כל חד משמש יומיה, וכלהו משתכחי עמיה כל יומי שתא, ומקטרגא ביה לעילא ותתא. וכלהו משתכחי עמיה ביממא ובליליא. ביממא - לקטרגא ליה. בליליא - לצערא ליה בחלמיה}}. עד כאן לשונו עיין שם.

הנה הכוונה של המאמר הזה הוא '''על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה במרכבת יחזקאל''', כי קליפת '''נגה''' - ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב ושם {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} מצות עשה והם {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} מלאכים וכולם זכרים. וממראה מתניו ולמטה הוא רע, ושם {{גמט דגש|שס&quot;ה}} מצות לא תעשה, והם {{גמט דגש|שס&quot;ה}} שדים וכולם נקבות, והם כנגד {{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה. ובכל יום שולט שד אחד עם כמה חיילות אשר תחתיו.

וכולם עומדים בפתח העליון כמ&quot;ש {{צ|לפתח חטאת רובץ}} - שהיא הנוקבא ד'''נגה''' שתלויה בה {{גמט דגש|שס&quot;ה}} שדים, והם רובצים כנגד הפתח של היכל לבנת הספיר שמשם יוצאים הנשמות לעולם. ועל ידי שם '''שדי''' שמתגלה שם ביסוד דקודשה - בורחים מתמן כל השדים. ולכן גם כן למטה צריך לרשום '''שדי''' בפתחא כדי לגרש משם החטאת הרובץ בפתחא. {{ש}}
ואינו(?) יכול להאריך בכאן. עיין שם בכוונת המזוזה באורך.

והנה גם כן כשמטמאים האדם בקרי בלילה כנז&quot;ל במאמר הזוהר - אזי אותו השד הוא שולט עליו כל אותו היום שהוא משמש בו עד הלילה. לכן אף על פי שהוא טובל עצמו ביום - מכל מקום דבוק בו אותו השד ואינו מסתלק ממנו עד {{צ|ובא השמש וטהר}} שאז נשלם שליטתו של יום אחד משלו מ{{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה. 

ולכן אמר דווקא {{צ|ובא השמש וטהר}}, ואינו אומר &quot;מצאת הכוכבים&quot; או &quot;עד הלילה&quot;, אלא {{צ|ובא השמש}} - כי הטומאה ששולטת עליו הוא אחד מ{{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה ולכן {{צ|ובא השמש וטהר}}. ולכן גם כן גזרו זה דווקא על עזרת נשים ולא על כל מחנה לויה כנזכר שם במסכת כלים ברבינו עובדיה {{ממ משנה|כלים|א|ח}}, שיהושפט ובית דינו גזרו על טבול יום שלא יכנס לעזרת נשים, עיין שם. {{ש}}
והטעם הוא כי עזרת נשים היא כנגד מלכותא קדישא (כמ&quot;ש אחר כך בעזה&quot;י), וזאת הטומאה היא מן שפחה בישא {{גמט דגש|לילית}} הרשעה, נוקבא ד'''נגה'''. ולכן אין ראוי שתכנס השפחה בהיכל הגברתה. ולכן לא יוכל לכנס טבול יום בעזרת הנשים.

ועתה נבאר{{הערה|כל זה עדיין המשך דבריו של האר&quot;י זלה&quot;ה, כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} איזה בחינה נקרא '''{{צ|טבול יום}}''' למעלה. {{ש}}
דע כשהאדם עובר על מצוה לא תעשה - אז הוא גורם שמשליט השלשה קליפות רעות על הנוקבא ד'''נגה''' (דתמן טוב ורע) ונעשית רע גמור. והם מוציאים לחוץ אותה בחינה של הנוקבא ד'''נגה''' שפגם בה שבה {{גמט דגש|שס&quot;ה}} מלא תעשה וכנזכר לעיל. וזהו סיבת עונש העובר על מצוה לא תעשה. בזה יובן מה שאמרו רז&quot;ל כי יש חוזר בתשובה שהזדונות נעשו לו כזכיות. כי על ידי התשובה גורם שחוזרת הקדושה שהיתה מתחלה מעורבת בתוך נוקבא ד'''נגה''' ונכנסת בקדושה לגמרי לעשות מיין נוקבין. ולכן הם כזכיות. כי מה שהיה מתחלה זדונות שנכנסו בתוך שלשה קליפות רעות - עתה שחזרו קדושה גמורה ולא נשארו בנוקבא ד'''נגה''' - ולכן נקרא זכיות. 

אמנם יש זדונות נעשות כשגגות - הוא שעל ידי התשובה הלואי שיחזור הכל כבתחלה מחוברים טוב ורע בקליפת '''נגה''', שאז הם נקרא 'שגגות' - חציו טוב וחציו רע, ויצאו מכלל 'זדונות' שהם השלש קליפות רעות גמורות. אך לא יספיק שיתפרדו לגמרי ויכנסו בתוך הקדושה גמורה כדי לעשות זכיות.{{ש}}
'''עד כאן לשונו''' 


והנה כשחטא אדם הראשון בעץ הדעת דזעיר אנפין - גרם שנתאחזת בהם '''הנגה''' ולקח החסדים והגבורות לעצמה. ואז נעשית קליפת '''נגה''' {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} לפי שהחסדים לעולם נשארים טוב ונעשה מהם מלאכים. ולא מלאכים ממש אלא {{צ|די ממנן על צבא השמים}} כנזכר בתיקונים דף ק'.  אך בוודאי שיש בהם רע כל שהוא - לא מפאת עצמם, רק מפאת רעת הגבורות הנאחז בהם. 

ואמנם הגבורות נדבקו בהם הרע של החיצונים וחזרו להיות שדים הדומים למלאכים כמו שאמרו רז&quot;ל, ונעשו רובם קליפה ומיעוטם מוחא. ולכן נעשה רע ואז נקרא קליפת '''נגה''' - {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} - דהיינו בחינת חסדים וגבורות.

ומי שעובר על מצות לא תעשה גורם שהשלשה קליפות אחרים אוחזים בהגבורות ומוציאים אותם לחוץ ונעשים רע גמור. וכשחוזר בתשובה הוא גורם שחוזרים כמתחלה למקומן בנוקבא ד'''נגה''' ששם הגבורות נפלו. ואז נקרא אותן הגבורות '''{{צ|טבול יום}}'''.  כי כמו שלמטה על ידי הטבילה נפרדו ממנו הקליפות קשות ועדיין נשארים דבוקים בו הקליפות דקות עד {{צ|ובא השמש וטהר}} כנזכר - כך למעלה על ידי מתחלה נכנסים בנוקבא ד'''נגה''' ואז נתפרדו מהשלשה קליפות קשים ועדיין הם דבוקים ב'''נגה''' שהיא קליפה דקה על הקדושה - ולכן נקרא {{צ|טבול יום}} שהוא כמו חולין  שאינה קליפה ואינה קדושה. 

וכן {{גמט דגש|טבול יום}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|חולין}}. שהוא עדיין מעורב טוב ורע דתמן סוד {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין שגימטריא {{גמט דגש|טוב רע}}. {{ש}}
וכן {{גמט דגש|טבול יום}} הוא {{גמט דגש|ליום טוב}} - הכוונה כשהם ב'''נגה''' - מתמן מצפים לכנס ליום שכולו טוב שהוא בקדושה גמורה ביסוד דנוקבא דקדושה לעשות שם מיין נוקבין. ולא כמו בזמן שהוא נקרא {{צ|טבול '''יום'''}} - עדיין אינו טוב גמור אלא מעורב עם מעט רע אבל אחר כך בהערב השמש אז יורדים זעיר ונוקבא (דהיינו השלשה כלים שלהם) לעשות נשמה בבריאה יצירה עשיה, ואז מבררים מקליפת '''נוגה''' של בריאה יצירה עשיה אותן הברורים  ומכניסים אותן בקדושה גמורה.

וז&quot;ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - כי אין יורדין הכלים דזעיר ונוקביה בבריאה יצירה עשיה אלא בלילות (כמ&quot;ש אחר כך בקדושת '''עזרת''' ישראל, עיין שם). ולכן היה צריך להתעכב עד שיתטהר מטומאת נוקבא דנגה גם כן, ואז היה נכנס בעזרת נשים.


'''או נלע&quot;ד''' הכוונה הוא כמ&quot;ש הר' חיים ויטל זלה&quot;ה בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו עליו השלום, עיין שם, שעזרת נשים  היא שיעור קומתה בבחינת המלכות שבה. דהיינו כשהיא קטנה בבחינת היכל לבנת הספיר שלה עצמה. כי בנוקבא דזעיר דבריאה יש לה שבעה היכלות כנודע. וזהו בעת גדלותה. אבל כשהיא קטנה תחת היסוד דזעיר - אזי היא קטנה כמו בחינת לבנת הספיר כשהיא בגדלותא בכל אורך הזעיר, ואז לבנת הספיר הוא בחינת מלכות ויסוד שלה בלבד (כנודע בבחינת היכלות). 

והיכל לבנת הספיר נקרא {{צ|עזרת נשים}} בסוד {{צ|'''עריה תעור''' קשתך}} כנזכר בתיקונים דף ק&quot;ב ב'. {{גמט דגש|תעור}} איהו גימטריא {{גמט דגש|עזרת}} עם הכולל - ששם ניכרת בין איש לאשה. 

והנה כשמלכות דבריאה היא בבחינת הנ&quot;ל - אזי צריך להעלות לה מיין נוקבין שהם מבירורי מלכין קדמאין כדי שתוכל אחר כך להתגדל בכל שיעור קומתה. ונודע שהיסוד שלה נקרא {{גמט דגש|תמר}} שגימטריא {{גמט דגש|שמש}}, בסוד {{צ|צדיק '''כתמר''' יפרח}}, בסוד {{צ|'''שמש''' ומגן יהוה אלהים}} כנזכר בזוהר. 

וז&quot;ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - ר&quot;ל כשאותן הבירורין נכנסו ב{{צ|שמש}} (דהיינו ביסוד שלה) - אזי {{צ|וטהר}} - ר&quot;ל שהיא מטהרת אותן הבירורין בסוד מיין נוקבין כדי להתעברו(?) מהם. כאמא שמטהרת צואת בנה - כן היא מנקה אותה הנשמה עד שמטהרת אותה. אבל כל זמן שהוא טבול יום ולא העריב השמש (שנסתלקה ממנו אותה קליפה דקה נוקבא ד'''נגה''') - לא היה יכול לכנס בעזרת נשים כי אינה מקבלת אותם מאחר שהוא עדיין דבוקה בנוקבא דנגה. לכן לא קבלה אותה נוקבא דקדושה אלא פולט אותה בסוד {{צ|הנפילים היו בארץ}}; כי אי אפשר לצאת ממנו פרי בעלמא. אבל כשהעריב עליו השמש שנסתלקה ממנו בחינת נוקבא דנגה שהי' דבוק בה - אזי יכנס ביסוד דקודשה  כנזכר - {{צ|וטהר}}.  

וזהו סוד '''{{צ|ואין חייבים עליה חטאת}}''' - ר&quot;ל אם טבול יום נכנס שם בשוגג - אין חייב להביא קרבן חטאת כדי לטהר הטומאה מן עזרת נשים. הכוונה הוא למעלה כשגוברת נוקבא ד'''נגה''' על הקדושה - אזי מכנסת בעל כרחה ביסוד שלה אותן הנשמות שהן עדיין מלוכלכות בטומאה אבל מכל מקום שאינם עושים שום פגם שם כי היא תכף פולטת אותם. וזהו '''{{צ|שאין חייבים}}''' הנשמות '''{{צ|עליה}}''' - בעבור מלכות קדישא לנקות הטומאה.  וז&quot;ש {{צ|חטאות}} - לשון ניקוי כמו {{צ|ולקח לחטאת הבית שתי צפרים וגו'}} - כי היא מטהרת עצמה לבדה ואינה מקבלת אותם. 

וטעם הדבר לפי שידוע לפניה שאין בהם תועלת והם דינים קשים - ולכן הפילתם. וזהו סוד שהיתה עזרת נשים ארך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש, שהוא סוד כי בעת התחברות עמה הזעיר - אזי נותן לה ביסוד שלה חמשה חסדים. והיא יש לה חמשה גבורות. והנה כל חסד וכל גבורה הוא {{גמט דגש|הויה}} אחד. הרי חמשה הויות חסדים עם חמשה כוללים הם גימטריה {{גמט דגש|קל&quot;ה}}. וכן חמשה הויות גבורות עם חמשה כוללים - הרי {{גמט דגש|קל&quot;ה}}. הרי {{גמט דגש|קל&quot;ה}} אמה על {{גמט דגש|קל&quot;ה}} אמה בסוד {{צ|נשים דעתן '''קלה'''}}. ועיין שם.


===עזרת ישראל מקודשת ממנה===

'''עזרת ישראל מקודשת ממנה שאין מחוסר כפורים נכנס לשם וחייבין עליה חטאת {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

הנה '''כתב הר' חיים ויטל זלה&quot;ה''' בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו ע&quot;ה, זה לשונו:{{ש}}
דע כי רגלים שהם נצח הוד שהם שנים רגלים, ונכללים במכריע יסוד ונעשה רגל שלישי. וזה סוד {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}} - כי המלכות נקרא 'חג' דכלהו (כנזכר בריש התיקונים בהקדמתו), והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנזכר. נמצא כי שלש רגלים אלו הם המאירים בה שלש פעמים בשנה, ובכחם נעשית שלש חגים בשלשה זמנים האלו. 

והנה אף על פי כי השלשה חגים הם חסד גבורה תפארת - עם כל זה הוא הארת חסד גבורה תפארת בנצח הוד יסוד. ועל ידיהם נצח הוד יסוד מאירים במלכות. וזהו סוד חובת ראיה ברגלים. {{ש}}
והענין כי מצות ראיה כך היא - שיעלה כל אדם לעזרת ישראל להראות שם בחגים. ואין חיוב אלא לאנשים זכרים. והענין להעלות ברגלים ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בשלש רגלים. ולכן לא נאמר &quot;שלש מועדים&quot; אלא {{צ|שלש רגלים}} - לרמוז כי ענין הארת שלשה חגים האלו הם על ידי הרגלים העליונים - נצח הוד יסוד - המאירים במלכות (שהיא {{צ|עזרת ישראל}}).  

והאמת כי {{צ|עזרת ישראל}} היא המלכות בשיעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד דזעיר, אלא שעתה בחגים היא פנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. וז&quot;ש {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. ולכן כל חובת מצוה זו תלויה ברגלים כי לטעם זה החגר והסומא הם פטורים כנזכר בגמרא. וכולהו יליף מלשון 'רגלים' כנזכר בחגיגה פרק קמא. 

גם הקטן שיוכל לעלות ברגליו מחנכין אותו - שהוא בבחינת זעיר בהיות יעקב הקטן צורת '''ו'''' לבד - גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחינה. 

וכל זה עדיין הם חצרות ועזרות בתי בראי. כי עד שם יש יכולת לנשמות לעלות כנזכר בפרשת ויקהל קצ&quot;ה ב' {{ממ זהר|ב|קצה|ב}} על {{צ|מי יעלה בהר יהוה}} - דא הר הבית. {{צ|ומי יקום במקום קדשו}} - דא עזרת ישראל וכו'.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

והנה ביארנו לעיל כי טבול יום יוצא משלש קליפות ונכנס בקליפת נגה. ובהערב השמש יוצא גם כן מ'''נגה''' ונכנס בתוך יסוד דנוקבא. ועתה צריך לעלות מיין נוקבין כדי לקרב זעיר ונוקבא ביחד שהוא סוד הקרבן שמקרב '''ה'''' ב'''ו'''' ו'''ה'''' ב'''י'''' בסוד {{צ|קרבן ליהוה}} כנודע. כי על ידי עון אדם הראשון כנזכר כשיצאו החסדים וגבורות - גרמו פירוד בין זעיר ונוקבא, ולכן עתה צריך פעם אחרת לחבר אותם ביחד ולחברם. 

וצריך לדעת כי אף על פי שעולים הבירורים בתוך יסוד דנוקבא ומתחבר עם זעיר - מכל מקום לא נעשה מבירורים צורת נשמה כלל, כי עדיין אינם ראוים ליתקן באותה שעה שעלו מתוך הקליפות. אבל הם עומדים שם עד שנעשה התחברות אחר - ואז עולין מיין נוקבין אחרים (כנודע שבכל זיווג עולין מיין נוקבין חדשים). ואז אותם המיין נוקבין הראשונים הם עתה מצטיירים ונתקנים - שכבר נשתהו תוך הנקבה אותה הזמן וכבר נתקנו. והמיין נוקבין החדשים מתעכבים שם בלתי ציור נשמה עד חיבור אחר. וכן על דרך זה נמשך מבריאת העולם עד ימות המשיח.

כלל העולה שאין שום בחינת מיין נוקבין בעולם שאין עולים פעם ראשונה בבחינת מיין נוקבין ואחר כך בחיבור שני שלאחריו הם נמתקים ומצטיירים ונעשה נשמה מתוקנת. ואז יורדות ומתלבשות בגוף בעז&quot;ה. 

והטעם הוא צריך לדעת סדר עליות הבירורים.{{ש}}
דע כי אחר שחטא אדם הראשון - אז כל {{גמט דגש|ט'}} בחינותיה דנוקבא דאצילות ירדו אל הקליפות {{קיצור|ר&quot;ל|רחמנא ליצלן(?)}}. כי כל כלי הפנימי היה נשמת הבריאה, והכלי האמצעי נשמת יצירה, והכלי החיצון נשמת עשיה. ואז הקליפות דבריאה יצירה עשיה יונקין משם ממנה. וזהו 'גלות שכינה' כנזכר במקום אחר. 

וכן השלשה כלים דזעיר יורדים בבריאה יצירה עשיה גם כן ומתלבשים בשלשה כלים דנוקבא. ומשם ניזונים החיצונים בלילה. וכן כל חייליה של מלכות בסוד {{צ|ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה}}. והם מלקטים ומבררים בירורים מהם, ובבקר חוזרים לעלות עם מה שבררו. ועולים מעולם לעולם בארבע בחינות{{הערה|כאן פתחתי ראשי תיבות של '''בחי'''' שמופיע בדפוס ויניציא. ובדפוס ירושלים כתבו '''בתי'''' ולכאורה אין בזה הבנה לענ&quot;ד - ויקיעורך}} שיש בתפלת שחרית. ועולים הבירורים דעשיה בסוד {{צ|יהוה מלך}} כנזכר במקומו, וזה על ידי כלים חיצונים דזעיר ונוקבא שירדו שם בלילה והם נותנים לנוקבא דעשיה בסוד מיין נוקבין לחבר עם זעיר דעשיה. ומשם נותנן למיין נוקבין לבינה דעשיה. וכן משם מתבררין יותר עד שעולין ליצירה. ואחר כך הבירורים דיצירה על ידי הכלים של זעיר ונוקבא האמצעים, ואז נעשים מיין נוקבין למלכות דיצירה לחבר עם הזעיר אנפין דיצירה, והיא מעלה אחר כך לבינה דיצירה. וכן עולים עד מלכות דבריאה.

ואז ב{{צ|יוצר}} - עולים הבירורים דבריאה על ידי הכלים פנימים דזעיר ונוקבא והם נותנים לנוקבא דבריאה, ומשם עולים לבינה דבריאה למיין נוקבין שלה כדי לחבר עם חכמה. וכן עולים עד העמידה. ואז כל אלו השלשה כלים עולים באצילות עם הבירורים שביררו כולם עד נוקבא דאצילות. וחזרה היא לברר מהמלכות דאצילות (שהם אחוריים דאבא ואמא) ומעלים מיין נוקבין עד בינה. ואז נמתקים שם בעיבור הבינה ואחר כך ניתנים מתוקנים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא בעמידה. 

ונמצא כי בכל פרצוף שבכל עולם הוא חיבור בפני עצמו לתקן המיין נוקבין בכל מדרגה שעולין. וכן בירידה חוזרים כל הפרצופים להתחבר שנית להתברר שם עד סוף העשיה. והפסולת יוצא לחוץ לקליפות בסוד {{צ|צא תאמר לו}}. אך כשעלו לא היו מבוררים  והוצרכו כולם לעלות ברום המדרגות. אך בירידה - כל אחד מתברר במקומו.

'''עד כאן לשונו'''{{הערה|כך מובא בדפוס. ולא הבנתי את הכוונה כי לא רואה שהפנה אל ציטוט של מישהו לפני כן, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ונמצא כי השלשה כלים דבזעיר ונוקבא אינם עולים בזעיר ונוקבא עצמו, רק תחלה עולים בסוד מיין נוקבין בבינה כדי לברר מה שהעלו, ואחר כך בקריאת שמע ובעמידה נכנסים בסוד מוחין ממש לזעיר ונוקבא. חוזרים להתברר בסוד חיבור דנפילת אפים - שאז יורד הטפה מן המוחין דזעיר ונוקבא שבא להם מחדש ונעשה מהם נשמה אחת.

אם כן שהמיין נוקבין ראשונים לא נעשים מהם צורת נשמה אפילו שמתחברים זעיר ונוקבא ביחד על ידי מיין נוקבין אלו אלא עד שעולים בסוד מיין נוקבין לבינה ואחר כך חוזרים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא. ואז מצטיירת שם נשמה אחת ומתלבש בגוף בעולם הזה.

הנה אף על פי שאמרנו לעיל {{צ|ובא השמש וטהר}} שאז בלילה זעיר ונוקבא מבררין מה'''נגה''' ומכניסים אותן הבירורין ביסוד דנוקבא (שאז נקרא {{צ|טהור}}) - מכל מקום עדיין חסר ממנו צורת נשמה, שאי אפשר להעשות עד שיעלו בסוד מיין נוקבין לבינה הנקראת {{צ|יום כיפור}}, ושם מתטהרת יותר הבירורים, ואז נעשים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא כנז&quot;ל.  ואז יכולים ליכנס אחר כך בעזרת ישראל בסוד העיבור.

וזה שאמר '''{{צ|עשת ישראל}}''' - שהיא הנוקבא דזעיר שעומדת בפרצוף שלם כנגד נצח הוד יסוד דזעיר (כנזכר לעיל בדברי הר' חיים ויטל זלה&quot;ה) - '''{{צ|היא מוקדשת}}''' אז '''{{צ|שאין מחו&quot;סר כפורים נכנסת לשם}}''' בסוד העיבור להצטייר בה צורת הנשמה. אף על פי שהיא מתחברת עם הזעיר - מכל מקום לא מתעברת מהם עד שעולין מתחלה בסוד מיין נוקבין לבינה הנקרא {{צ|יום כיפורים}} להתברר הפסולת מהם, ואחר כך יורדים בסוד מוחין לנוקבא, ואחר כך בעת התחברות עם זעיר יורד מהמוחין שלה טפת מיין נוקבין ומאותה טפת מיין נוקבין נעשתה אחר כך צורת הנשמה כנזכר לעיל.

והנה הבינה - 
* הכלי חיצון הוא {{גמט דגש|אהיה}}
* האמצעי - {{גמט דגש|אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד ה&quot;א}}
* הפנימי - {{גמט דגש|אל&quot;ף, אל&quot;ף ה&quot;א, אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד, אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד ה&quot;א}}
* סך הכל {{גמט דגש|תרע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|מחוסר כפורים}} עם {{גמט דגש|ב'}} תיבות.

הרי בבינה סוד מחוסר כיפורים.

ולכן כל זמן שהוא מחוסר כיפורים - שעדיין לא עלה בבינה להתברר -  אי אפשר לעשות מהם צורת הנשמה, ואינם יכולים ליכנס בתפארת דנוקבא כדי להתעבר מהם. ולכן נקראת {{צ|עזרת ישראל}} שהוא תפארת דנוקבא הנקרא {{צ|ישראל}}. ושם כל הנשמות עומדות בסוד העיבור.

והנה לשון {{צ|עזרת}} - מביא תלמוד ירושלמי בפרק תפלת השחר שהוא לשון '''עֶזרה''' - אות '''ע'''' בסגו&quot;ל, שמשם עזרה בא לעולם שנאמר {{צ|ישלח עזרך מִקֹּדֶשׁ}} {{ממ|תהלים|כ|ג}}. וכן כתב הראב&quot;יה. ועיין בתוספת יום טוב מסכת מדות פרק ב'. והכונה בסוד הפסוק {{צ|ישלח עזרך}} שהם נשמות ישראל שעוזרים לשכינה מאיזה מקום שהם באים. וזהו שאמר {{צ|מִקֹּדֶשׁ}} - שהם המוחין שלה הנקרא 'קדש', ומשם יורדת הטפה כנז&quot;ל ומתעברים בתפארת שלה בחצי התחתון ששם סוד העיבור.


והנה הנוקבא כשהיה בבחינת יניקה - אזי היא נגדלת בסוד פרצופ' עד החזה דזעיר בלבד, שאז נקרא {{צ|עזרת ישראל}} כנזכר. ואז המוחין שלה הם חכמה שבה - הוא שם '''אלהים''' במילוי אלפי&quot;ן. ומוח הבינה שבה הוא שם '''אלהים''' דמילוי ההי&quot;ן - כי כל אות '''ה'''' הוא בבינה. ומוח הדעת הוא '''אלהים''' פשוט בלי מילוי מפני שהדעת של הנקבה הוא {{גמט דגש|קל}}. ומכל שכן בזמן היניקה כמ&quot;ש בדרוש &quot;שבע בחינות שיש לנוקבא&quot;, עיין שם בבחינה שלישי.

הנה כאשר נתחבר השלשה '''אלהים''' כנזכר ביחד{{הערה|{{גמט דגש|אלהים, אל&quot;ף למ&quot;ד ה&quot;ה יו&quot;ד מ&quot;ם, אל&quot;ף למ&quot;ד ה&quot;א יו&quot;ד מ&quot;ם}}}} - יעלו {{גמט דגש|תרע&quot;א}}, והוא במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}, להורות כשהבירורים הם מחוסרי כפורים (שאינם עולים בבינה) - אזי אין להם מוחין חדשים דנוקבא שעולים במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}. 


'''{{צ|וחייבים עליהם חטאת}}''' - בפרק הקומץ רבה דף כ&quot;ז {{ממ|מנחות|כז|א}} תנא מחוסר כפרה שנכנס לעזרת ישראל שוגג חייב חטאת. במזיד ענוש כרת וגו'.{{ש}}
הכוונה היא אף על פי שהעריב עליו השמש ונכנס בעזרת הנשים שהוא ביסוד שלה בסוד מיין נוקבין - מכל מקום אסור לעלות בתפארת שלה אחר כך בזמן גדלותה להתעבר שם עד שעולה מתחילה בסוד מיין נוקבין בבינה כנזכר לעיל. 

והנה כשזאת הנשמה עלתה בתפארת דנוקבא מחמת קיטרוג החיצונים - צריך להביא קרבן. ר&quot;ל לחבר אותם ביחד זעיר ונוקבא כדי לטהר החטא שהוא הטומאה של נוקבה ד'''נגה''' הנקרא {{צ|חטאת}}. שבעת החיבור הקליפות בורחות משם. וזה החיבור חייב לעשות לאחר שיבא בזה העולם בגוף. וכל זמן שאינו גורם חיבור למעלה כדי לטהר טומאתו - עדיין נשמתו אינה מתוקנת. אבל כשהוא עדיין מלוכלך כל כך בטומאה שהוא מורד בקודשא בריך הוא ועולה בתפארת דנוקבה במזיד - אזי הוא חייב כרת שאז תכף השכינה משליכה נשמתו לחוץ פעם אחרת בתוך שלש קליפות החיצונים, ואז נאמר {{צ|ונכרתה הנפש ההיא וגו'}}. ואין לו תיקון עד ביאת המשיח בעזרת האל.


===עזרת הכהנים מקודשת ממנה===

'''עזרת הכהנים מקודשת ממנה שאין ישראלים נכנסין לשם אלא בשעת צרכיהם לסמיכה לשחיטה ולתנופה {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''


הנה נודע מה שמביא '''האר&quot;י זלה&quot;ה''' בסוד לחם הפנים שהיו {{גמט|י&quot;ב}} חלות ותמיד היה חם. סוד הענין הוא כי כבר נודע שיש לעילא כמה חיבורים שהם סוד האכילה. והוא סוד {{צ|אִכלו רעים}}. והנה סוד חבור אבא ואמא נעשה על ידי מזלא דדיקנא דעתיקא קדישא. ו{{גמט דגש|לחם}} גימטריא {{גמט דגש|מזלא}}. והוא סוד ה{{גמט דגש|ו&quot;ו}} שהיא כפולה - {{גמט דגש|ו&quot;ו}}. והן {{גמט דגש|י&quot;ב}} חלות - שש ושש. והן הן עצמן סוד {{גמט דגש|ה&quot;א ה&quot;א}} שהן {{גמט דגש|י&quot;ב}}.

ואמנם {{גמט|י&quot;ב}} אלו נמשכים מסוד שלשה שמות '''הויה''' אשר במזלא ובהם {{גמט|י&quot;ב}} אותיות. ו{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|הויה}} עולין {{גמט דגש|לחם}} ו{{גמט דגש|מזלא}}. ולפי שחיבור אבא ואמא אינו פוסק לעולם  - לכן היה הלחם הזה שהוא המזל המעוררן אל החיבור שהיה תמיד על השולחן - {{צ|לחם פנים לפני תמיד}}.  ולזה היה חם תמיד שנאמר {{צ|לשום לחם חם ביום הלקחו}} {{ממ|ש&quot;א|כא|ז}} - לרמוז שתמיד הוא חם ומעורר החיבור העליון בלי הפסק. שכן מצינו שהחיבור נקרא 'חמום', שנאמר {{צ|בכל יחם הצאן}}. 

ולחם זה היו אוכלים אותו הכהנים. {{ש}}
והסוד הוא כי הלא סוד הכהנים העליונים הם באבא ואמא. ולכן לחם הפנים מאכל לכהנים שהם חכמה ובינה.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

והנה גם כן הנוקבא דזעיר כשהיא נגדלת עד חסד גבורה תפארת דזעיר  - כמו בחזרת העמידה של שחרית דחול אז הנוקבא נגדלת בכל חסד גבורה תפארת דזעיר - ונמצא שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. כי הדיקנא דזעיר אנפין מגיע עד החזה שלו. ואז מתחברים חכמה ובינה דנוקבא דזעיר על ידי המזלא - כנז&quot;ל באבא ואמא העומדים תחת דיקנא דאריך אנפין - כך ממש כאן בנוקבא עם יעקב העומדים תחת דיקנא ד'''זעיר''' תחת מזלא '''ונקה''', ואז הם אוכלים {{צ|{{גמט דגש|לחם}} חם}} - שלשה הויות כנז&quot;ל. ומתחברים גם כן על ידי הלחם בסוד {{צ|כי אם '''הלחם''' אשר הוא אוכל}}. 

והם נקראים כהנים האוכלים לחם חם, לחם הפנים, כנזכר באריך אנפין שהם שלשה היויות - י&quot;ב אותיות כנגד י&quot;ב חלות. ואחר כך כל אות נעשה '''הויה''' אחת, והכללות הוא גם כן '''הויה''' אחת - הרי {{גמט דגש|י&quot;ג}} הויות שהם כנגד {{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין שנעשה לו על ידי סוד '''ויעבור'''.

וכן {{גמט דגש|י&quot;ג}} הויות במזלא עילאה שהוא {{צ|נוצר חסד}} של דיקנא דזעיר אנפין - הרי {{מכפלת גימטריא|כ&quot;ו|פעמים|הויה}} שמקבלת הנוקבא דזעיר הארתם בעת שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. 

ולכן אז נקרא '''{{צ|עזרת כהנים}}''' כי העזר שלה הוא בא מן '''כ&quot;ו הויות''' שגימטריא {{גמט דגש|עזרת}}, והם כולם חסדים (שהם נקרא 'כהנים'). ולכן נקרא על שם {{צ|עזרת כהנים}}. 

ואף על פי שזעיר עולה גם כן למעלה כדי להתחבר עם לאה מן החזה ולמעלה, ואז עולים נצח הוד  יסוד שלו במקום חסד גבורה תפארת, ואם כן אף על פי שהנוקבא עולה בחסד גבורה תפארת דזעיר - אינו אלא בנצח הוד יסוד שלו, אם כן איך היא עומדת תחת הדיקנא?

הטעם הוא אף על פי שעולה זעיר אנפין למעלה - מכל מקום קיימן לן שהחיצוניות בלבד עולה למעלה אבל הפנימיות שלו נשאר במקומו. ולכן מפנימיות הדיקנא מקבלת הנוקבא הארה גדולה בסוד הלחם כנזכר. 


ועוד נוכל לומר לפי '''מה שכתב הר' חיים ויטל זלה&quot;ה''' בכוונת ברכת כהנים (&lt;small&gt;[[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ה|שעה&quot;כ דרושי חזרת העמידה, דרוש ה]]&lt;/small&gt;) וזה לשונו:{{ש}}
ואמנם כפי מה ששמעתי שהמקיפים הם ה'''ל'''' ד'''צלם''' בחסד גבורה תפארת של התבונה, וה'''ם'''' ד'''צלם''' בארבע ראשונות - נמצא בתפלת שחרית דחול עולה הזעיר  עד ראש התבונה, אך לא שהוא עולה עד שם, רק הם יורדים למקומו כמו שהוא בליל שבת. ונמצא שחרית דחול כמו ערבית דשבת.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

ונמצא כאשר עולים יעקב ורחל בחסד גבורה תפארת דזעיר אנפין בחזרת עמידת שחרית דחול - אם כן הם ממש עומדים תחת דיקנא דזעיר.


וגם נוכל לומר הנוקבא מקבלת אז החמשה חסדים בעת החיבור, וחמשה חסדים הם {{גמט דגש|ה'}} הויות שגימטריא {{גמט דגש|ק&quot;ל}} - במספר {{גמט דגש|הכהנים}}.


ועוד טעם אחר כפי מה שמפרש '''האר&quot;י זלה&quot;ה בברכת כהנים''' וזה לשונו:{{ש}}
והנה בברכת כהנים 
* יש בה {{גמט דגש|י&quot;ג}} יודי&quot;ן כנגד {{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דאריך. 
* ו{{גמט דגש|ט'}} וו&quot;ין כנגד {{גמט דגש|ט'}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין הנקרא '''ו'''' שבשם. 
* ושית ההי&quot;ן כנגד מלכות הנקרא '''ה'''' תתאה, ויש בה שית תיקוני דיקנא בלי שער, והם סוד {{צ|שש מעלות לכסא}}.  

ותכוין להאיר מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} דאריך אנפין ל{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ושניהם ביחד לששה דנוקבא. ואז נקרא עתה רחל {{גמט דגש|כה}} תברכו  בסוד {{גמט דגש|כה}} אותיות של פסוק {{צ|ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום}}. וגם {{גמט דגש|כ&quot;ב}} תיקונים ו{{גמט דגש|ג'}} פסוקים - הרי {{גמט דגש|כ&quot;ה}}. ואז ניתוספו בה {{גמט דגש|ג'}} תיקונים כמו שניתוספו בזעיר  אנפין, ונשארת היא בעלת {{גמט דגש|ט'}} תיקונים כמו שהיה בזעיר.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

ונמצא שהיא מקבלת {{גמט דגש|י&quot;ג}} דאריך אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} שלה - הרי {{גמט דגש|ל&quot;א}} תיקונים במספר {{צ|{{גמט דגש|אל}} רחום}}, בסוד {{צ|חסד אל}}. כי כל תיקון הוא '''הויה''' אחד - הרי {{מכפלת גימטריא|ל&quot;א||הוי&quot;ה}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}}. מפני שכל הויות אלו הם במילוי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} במספר {{גמט דגש|חסד}} שנקרא {{גמט דגש|כהן}}. ולכן נקרא אז הנוקבא {{צ|'''עזרת''' כהנים}}.

וגם {{גמט דגש|ט'}} תיקונים הם סוד {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - כנודע ביחוד שם '''שדי''' - הרי {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}} עם שתי תיבות והכולל - שהם מתפשטים אחר כך בעשר ספירות שלה כנודע. 


וז&quot;ש '''{{צ|עזרת כהנים מקודשת ממנו שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם וכו'}}'''{{ש}}
כבר אמרנו לעיל בעת שהנוקבא עומדת כנגד חסד גבורה תפארת דזעיר אנפין נקראת היא {{צ|עזרת הכהנים}} מפני ששם הם הידות של הכהן הגדול (שהוא זעיר) שמגביה אותם בעת קבלת השפע דאריך אנפין (כנודע בכוונת ברכת הכהנים). ונודע שבמלת {{צ|ישראל}} של קריאת שמע -- בין קריאת שמע דקרבנות, בין קריאת שמע דיוצר, בין קריאת שמע דערבית, בין קריאת שמע דעל המטה -- לעולם המוחין דיניקה נכנסים במלת {{צ|ישראל}}. או מוחין מקיפים דבינה, או פנימים דחכמה, או מקיפין דחכמה. וכולם בבחינת מוחין דיניקה לפי הזמן שהוא (כי פנימים דמוחין דיניקה של בינה לעולם אינם מסתלקין מזעיר אנפין - עיין שם בכוונת קריאת שמע{{הערה|מצאתי ב[[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ד]] - ויקיעורך}}). 

ונודע גם כן בעת שנכנסים המוחין דגדלות שהם שלשה ראשונות דנצח הוד יסוד דבינה - אז מורידין את המוחין דקטנות בגרון. ואחר כך בכניסת שלשה תחתונות דנצח הוד יסוד דחכמה - יורדין מוחין דקטנות עד חסד גבורה תפארת דזעיר. והוא בברכת אבות. ואז מתחיל סוד החיבוק ב{{צ|מגן אבות}} - {{צ|ימינו תחבקני}}. ב{{צ|אתה גבור}}  - שמאלו תחת לראשה. {{צ|האל הקדוש}} - הוא חיבור של הזעיר ביחד.{{ש}}
ואחר כך כשנכנסים מוחין דגדלות גורם החיבור דזעיר ונוקבא כנודע.

אם כן כשיורדין המוחין דיניקה בחסד גבורה תפארת גורם החיבוק, אבל אחר כך מחסד גבורה תפארת ולמטה אין עושין שום פעולה עד שיורדין ביסוד דזעיר כדי לתת לנוקבא בעת החיבור (כנזכר בדרוש דקטנות עיין שם). 

וז&quot;ש '''{{צ|עזרת הכהנים מקודשת ממנו}}''' - שהם חסד גבורה תפארת דזעיר ששם עומדת הנוקבא. '''{{צ|שאין {{קו תחתי|ישראל}}}}''' - שהם המוחין דיניקה, '''{{צ|נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם}}''' של חסד גבורה תפארת כדי לעשות החיבוק. וז&quot;ש '''{{צ|לסמיכה}}'''.

וזהו בסוד הפסוק {{צ|ויאמר יהוה למשה}} - שהוא זעיר אנפין, {{צ|קח לך את יהושע בן נון}} - שהיא סיהרא קדישא נוקבא דזעיר, {{צ|איש אשר רוח בו}} - כי כשהיא פנים בפנים אז נקראת הנוקבא גם כן בשם זכר כנודע. ומאחר שהיא עלתה בחזרת העמידה עד חסד גבורה תפארת דזעיר ששם בחינת רוח - לכן אמר {{צ|אשר רוח בו}}. {{צ|וסמכת את ידך עליו}} - כדי לחבקה בימין ששם ירד מוח חכמה דקטנות. {{ש}}
לכן אמר {{צ|ויהושע בן נון מלא רוח '''חכמה''' כי סמך משה את ידיו}} שהוא יד שמאל כלול ביד ימין.

והנה בזמן החבוק נקרא הנוקבא סוד הקרבן כי אז היא נקרבת לזעיר בסוד '''ה'''' לגבי '''ו'''' על ידי ימין ושמאל. בעת כניסת המוחין הוא סוד הקרבן '''י'''' לגבי '''ה'''' ואז נקרא '''קרבן שלמים''' - שזעיר ונוקבא הם שלימים במוחין. וקרבן עולה הוא כמו עת שעולים זעיר ונוקבא באבא ואמא ביום שבת שאז נשאר פנימיות דזעיר ונוקבא למטה וחיצוניות שלהם עולים למעלה מפנימיותם באבא ואמא. וזהו רמוז במלת '''עולה - על ו&quot;ה'''.

והנה כשהיא בין זרועותיו נמצא כי אין חיבוק הזה גמור רק בראשה לבד, ואז הבעל (שהוא הזעיר) 'סמך ידיו על ראש קרבנו' - שהוא על ראש הנוקבא ולא על גופה כמו שכתוב בשעיר המשתלח {{צ|וסמך אהרן שתי ידיו}} - {{צ|ידו}} חסר כתיב. ו{{צ|שתי}} זה בנה אב לכל הסמיכות שיהיו בשתי ידים. הכוונה ששמאל כלול בימין ונראה כיד אחת ולכן כתיב {{צ|ידו}} חסר - רוצה לומר שהגבורות הם נמתקות, שאין נראה כי אם חסדים שהוא יד אחת כדי לעשות לה סוד המקיף (כנזכר בכוונת הסוכה עיין שם &lt;small&gt;([[דרושי חג הסוכות (הכל)|שעה&quot;כ דרושי סוכות]])&lt;/small&gt; שהוא סוד {{צ|ימינו תחבקני}}). ולכן נעשה זאת הסמיכה על ידי ישראל כנזכר שהוא כינוי לזעיר אנפין, בעלה דקרבן הנוקרא 'נוקבא דזעיר'.

והנה אמרנו שהמוחין דחכמה מתלבשים בחסד דזעיר שהם {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג}} - גימטריא {{גמט דגש|קלה}}. וזהו סוד {{גמט דגש|סמיכה}} - גימטריא {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג}} - '''סמך י&quot;ה''' שהם חכמה ובינה דחכמה.

גם ביד ימין יש {{גמט דגש|ה'}} חסדים שהם {{גמט דגש|ה'}} הויות שגימטריא {{גמט דגש|ק&quot;ל}}, והם מחבקים למלכות שהיא {{גמט דגש|ה'}} אחרונה שבשם -- הרי {{גמט דגש|קל&quot;ה}}. 


'''{{צ|לשחיטה}}''' - אמרו רז&quot;ל שהשחיטה כשרה בזר.  ואף על פי שאפשר בכהנים ואפשר נמי לזר לשחוט בעזרת ישראל - אפילו הכי לא אסרו לישראל ליכנס בעזרת הכהנים לשחוט הקרבן!

הכוונה הוא כי לעולם החסדים (שהם הכהנים) ממתקים הגבורות. וזהו סוד השחיטה בסוד {{צ|זבחי אלהים}}. וזהו נעשה בעת החיבור - שטיפת החסדים ממתקת הגבורות שביסוד דנוקבא. אבל בסוד החיבוק - אפילו ישראל שהם המוחין דיניקה כנזכר לעיל המתלבשים ביד שמאל - הוא שוחט וממתק הגבורות דנוקבא בסוד {{צ|שמאלו תחת לראשי}}. כי אחוריים של הנוקבא שהם מלא דינים אינם נמתקים אלא בשרשם שהוא גבורה, יד שמאל דזעיר (כנזכר בכוונת ראש השנה). ולכן הוא מחבק ביד שמאלו תחת לראשה כדי למתק הגבורות. 
וגם ביד שמאל אמרנו שמלובשין בתוכו המוחין דבינה שנותנים כח בזרוע כדי למתק הגבורות דנוקבא.  

והנה המוחין דבינה הם שלשה מילואי '''אהיה''' שרמוזים בשלשה אלפין ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} המתגלה בזעיר אנפין בשלשה מקומות
* אחד בדעת שלו
* ואחד בלב שלו
* ואחד נכנסת ביסוד דנוקבא

והם שלשה מיני דמים שיש 
* בוורידים, 
* ורביעית דם שיש בלב, 
* וגם הדמים שהם ביסוד דנוקבא. 

כי כל '''אהיה''' הוא בריבוע{{הערה|{{גמט דגש|א, אה, אהי, אהיה}}}} העולה {{גמט דגש|ד&quot;ם}} כנודע בדרוש דפסח.

והנה השחיטה שהוא בשמאל הוא ממתק גם כן השלשה דמים שיש בנוקבא דזעיר, ולכן גם כן רומזים שלשה אלפי&quot;ן במלת {{גמט דגש|שחיטה}} - כי {{גמט דגש|שחיטה}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|אל&quot;ף}}. וזהו גם כן '''שחיטה - שחט י&quot;ה''' - שהם חכמה ובינה דבינה.

והנה {{גמט דגש|ה'}} גבורות {{גמט דגש|מנצפ&quot;ך}} מתלבשים בחמשה אצבעות יד שמאל. וגם רמז ביד שמאל שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בציור '''ה''' ידות כנודע. והנה {{גמט דגש|פ&quot;ר}} ו{{גמט דגש|ב&quot;ן}} גימטריא {{גמט דגש|שחיטה}}.


ואחר כך '''{{צ|תנופה}}'''{{ש}}
הנה סוד ה' שהכהן היה מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף. הכוונה הוא כי בתפארת דזעיר - שם יורדים שתי ידות - שהם {{גמט דגש|ה'}} חסדים (שהם חמשה אצבעות דיד ימין), ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות (שהם חמשה אצבעות דיד שמאלא). ונודע שחמשה חסדים יורדים תחלה מפני שהם בסוד מים, ויוצאים תחלה מיסוד דתבונה. ואחר כך יוצאים חמשה גבורות. ובעת שחוזרים לעלות החסדים בסוד 'אור חוזר' - אז הם ממתקים גם כן שני גבורות ושליש. כי בירידה ממתקים שנים חסדים{{הערה|לא הבנתי. והייתי חושב שצריכים להגיה כאן 'גבורות', וצע&quot;ע - ויקיעורך}} ושני שלישים, ובאור חוזר ממתקים הנשארות. 

ולכן היה מניח יד הכהן (שהם החסדים) תחת יד הגבורות כדי שיצאו תחלה, שיכולים לעלות בסוד 'אור חוזר' למתק הגבורות שהם יד הבעל, שהוא יד הזעיר כשהוא בסוד ו' קצוות, ואז הוא בסוד גבורות.

ולעולם הזעיר נקרא '''אלהים''' ולכן נקרא {{צ|זהב התנופה}} - כי הגבורות אינם נמתקות אלא בסוד התנופה. וכן נחשת התנופה שהוא בתפארת (כי נחשת הוא בתפארת), ושם מתמתקים הגבורות בסוד אור חוזר (כנודע בדרוש ירידת חסדים וגבורות, עיין שם).

וזהו סוד תנופה שהוא מוליך ומביא למי שארבע רוחות העולם שלו וכו'. כנודע שתפארת דזעיר כלול בו ששה קצוות ולכן צריך להניף כל התפשטות החסדים של הששה קצוות דתפארת ביסוד דבינה כנודע. וזה רמז בסוד תיבת '''תנופה''' - כי {{גמט דגש|תנ&quot;ו}} גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק}} שהם חסדים וגבורות שמתגלים דרך {{גמט דגש|פה}} דיסוד דתבונה.
{{ש}}
וגם {{גמט דגש|תנופה}} גימטריא {{גמט דגש|ישראל}} - כמו שמביא בכוונת {{צ|אלהי אברהם אלהי יצחק וגומר}} שהם בחינת הדעת הכולל שלשה מוחין; כי הם תרין עטרין הנקראים חסדים וגבורות ובאמצעיתם יש בחינת '''דעת''' המחברם ונקרא {{צ|תפארת ישראל}}. וכללות שלשתם נקרא דעת. עיין שם. לכן גם כן הדעת נקרא {{גמט דגש|תנופה}} שגימטריא {{גמט דגש|ישראל}} המחבר חסדים וגבורות ביחד שהם '''אברהם ויצחק''' כנז&quot;ל.

והנה הנוקבא דזעיר בעת שמקבלת החסדים וגבורות דיד אמצעית שנקרא תפארת שהוא {{צ|יד התנופה}} - אזי הנוקבא מתגדלת ונעשית שוה עם הזעיר. וזהו '''תנופה - תנוף ה'''', שהוא כדי לארמותא הנוקבא שהיא '''ה'''' תתאה ד'''הויה'''. וזהו סוד {{צ|תנו עוז לאלהים}} - כי {{גמט דגש|תנ&quot;ו}} - גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק}} שהם חסדים וגבורות כנזכר כשהם ניתנים {{צ|לאלהים}} - שהיא הנוקבא הנקראת {{גמט דגש|אלהים}} שגימטריא {{גמט דגש|פ&quot;ה}}. אזי היא נקראת {{גמט דגש|תנופה}} בסוד {{צ|זהב '''התנופה'''}} שהוא {{גמט דגש|דוד}} - בגימטריא {{גמט דגש|זהב}}. שהיא הנוקבא שמתגדלת שוה בשוה עם הזעיר.

אם כן על ידי {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} הם מעלים המלכות למעלה בסוד תנופה, ואז הוא סוד החיבור שלם{{הערה|כך נראה מדפוס קורץ. ובדפוס ירושלים כתבו &quot;שלה&quot; - ויקיעורך}} זעיר ונוקבא - כי היא עולה כנגד שלשה ראשונות דזעיר, והם עשר ספירות דנוקבא כנגד עשר דזעיר, וכתר שלה כנגד כתר שלו.

והנה מביא בדרוש השמות {{ממ עץ חיים|מד|ד}} בסוד כתר חכמה בינה דעת דנוקבא בסוד ג' כלים:
* הכתר - 
** הכלי חיצון - {{גמט דגש|י' י&quot;ה יה&quot;ו יהו&quot;ה}},
** האמצעים - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;א, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}},
** הפנימי - {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;ה}}
* החכמה - 
** החיצון - {{גמט דגש|י' י&quot;ה יה&quot;ו יהו&quot;ה}},
** האמצע - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;א, יו&quot;ד ה&quot;א ו&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;א ו&quot;ו ה&quot;ה}},
** הפנימי - {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א ו&quot;ו ה&quot;ה}}
* הבינה - 
** החיצון - {{גמט דגש|א' א&quot;ה אה&quot;י אהי&quot;ה}},
** האמצעי - {{גמט דגש|אהי&quot;ה}},
** הפנימי - {{גמט דגש|אל&quot;ף ה&quot;ה יו&quot;ד ה&quot;ה}}
* הדעת -
** החיצון - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;א, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}},{{הערה|עד כאן מה שמובא בדפוסים השונים. והשמיטו את המשך השמות של דעת. ואני השלמתי כאן על פי עץ החיים שם בדרוש השמות. וזה רק מראה עד כמה הדפוסים של ספר זה לקויים באיכות וצריכים זהירות - ויקיעורך}}
** האמצעי - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;ה}}
** הפנימי - {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;ה}}


סך הכל עולה {{קיצור|אלף ועשרים ושלשה|1,023}}{{הערה|לא מסתדר החשבון. אני קבלתי 1045. וצע&quot;ע איך ליישב החשבון - ויקיעורך}} - במספר {{גמט דגש|סמיכה שחיטה תנופה}} עם {{גמט דגש|י&quot;ה}} אותיותיהם. להורות שעל ידי שלשה עבודות אלו גרמו גדלות הנוקבא בסוד שלשה מוחין שלה עם הכתר שלה. 

והנה כל אלו הבחינות שיש לנוקבא דאצילות כן יש גם כן לנוקבא דזעיר דבריאה. ולכן כל אלו שלשה עזרות הנ&quot;ל הם הכל בפרצוף דנוקבא בסוד י' ספירות שלה.

ועתה נבאר פרצוף זעיר דבריאה בכל עשר ספירות שלו.

===בין האולם ולמזבח===
'''בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ט}}'''

הנה נודע כי האולם הוא סוד נה&quot;י דתבונה המלובשת בתוך הזעיר עד נה&quot;י שלו. {{ש}}
והנה פתחו של אולם הוא פי היסוד דתבונה שהוא המלכות שלה. ולכן היה גבוה הפתח ארבעים אמה שהוא בסוד '''ם''' סתומה - שני דלתות ושני צירים כזה [ציור]. ורחבו עשרים אמה שהוא כ&quot;ף כפופה - מלכות הנקרא {{צ|'''כסא''' הכבוד}}, כנזכר בפירוש האותיות של הקדמת הזוהר מהר' חיים ויטל זלה&quot;ה, עיין שם. 

וגם {{גמט דגש|אולם}} גימטריא {{גמט דגש|מזל}} - כי {{צ|בני חיי ומזוני במזלא תליא}}, שהוא יסוד דתבונה שמשם מתגלים שלשה הויות שגימטריא {{גמט דגש|מזלא}}, שהוא במזלא עילאה של דיקנא דאריך אנפין. ויסוד לעולם נקרא {{צ|צדיק יסוד עולם}}. ולכן {{גמט דגש|בני חיי מזוני}} - גימטריא {{גמט דגש|צדיק}} - כי כל '''צדיק''' נקרא '''מזלא''', דתלוין ביה תריסר מזלות כנזכר בתיקונים דף ק&quot;ג ע&quot;א, עיין שם. 

: &lt;big&gt;[&lt;/big&gt; ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו אמר כי זה סוד {{צ|'''ה''''נה '''נ''''חלת '''י''''הוה '''ב''''נים}} - ראשי תיבות '''בינה'''.  וגם בלאה כתיב {{צ|ויר''''א''' יהו''''ה''' כ''''י''' שנוא''''ה''' לאה}} - סופי תיבות '''אהיה'''.  ולכן לא נמסרו שלשה המפתחות ביד שליח שסוד' מג' המילואים. וכן {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שעולה שלשה '''אהיה''' התפללה על ה'. ואם תצרף {{גמט דגש|ע&quot;ג}} דאיהי {{גמט דגש|ס&quot;ג}}{{הערה|הכוונה אל שם ס״ג עם עשר אותיותיה}} לג' המילואים דאינון {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} בסוד {{גמט דגש|חותם}} - תמצא {{גמט דגש|מפחת}}. הרי כי {{גמט דגש|חותם}} ו{{גמט דגש|מפתח}} דרך אחד להם.{{ש}}
ובזה תבין למה לא אמרו רז&quot;ל 'חותם ומנעול'.

:ואמנם {{גמט דגש|ע&quot;ג}} עם אותיות השורש הוא {{גמט דגש|אולם}}. ואם  תמלא '''אולם''' (ה'''ו'''' ביו&quot;ד){{הערה|הכוונה למילוי של מלת 'אולם' בלבד - {{גמט דגש|ל&quot;ף י&quot;ו מ&quot;ד ם'}}}} - תמצא י' פעמים אהיה. הוא סוד התפשטותה בתוך זעיר אנפין. וגם בסוד חמשה חסדים וחמשה גבורות לזעיר ונוקבא שמכאן כל כחן. ו'אולם' מלשון {{צ|ובריא אולם}}. 

:ולכן היה האולם עודף על ההיכל {{גמט דגש|ט&quot;ו}} אמה מן הצפון ו{{גמט דגש|ט&quot;ו}} מן הדרום - דאיהו רביעה על בנין. וב' פעמים {{גמט|ט&quot;ו}} הוא סוד {{גמט דגש|ל}} ד'''צלם'''. והבן  &lt;big&gt;]&lt;/big&gt;
 
ומה שאמרו רז&quot;ל {{ממ משנה|מדות|ב|ג}} כל הפתחים והשערים שהיו שם גובהן עשרים ורחבן עשר אמות חוץ משל אולם שהיה יותר רחב מכל השערים - כי היסוד דתבונה הוא רחב ונקרא {{צ|רחובות הנהר}} כנודע. וז&quot;ש גם כן כל הפתחים שהיו שם היו להן דלתות חוץ משל אולם שלא היו בו דלתות - כי תמיד הוא פתוח, כי היסוד דישראל סבא תמיד בתוכה ופותח אותם בסוד רעים דלא מתפרשין לעלמין.

====סוד הגפן====
והנה סוד הגפן של זהב שהיה עומד באולם {{ממ משנה|מדות|ג|ח}} הוא סוד היסוד דתבונה שבתוכה הגבורות הנזכר. יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. ולכן היה של זהב שהם הגבורות שהיו בתוך הגפן. וגם {{גמט דגש|הגפן}} גימטריא {{גמט דגש|לבנון}} - '''לב''' נתיבות, '''נו&quot;ן''' שערי בינה. ונקרא {{צ|הר '''לבנון'''}} שמלבנת עונותיו של ישראל בסוד יום הכיפורים הנקרא {{צ|תבונה}} שהיא מכפרת כנודע. 

ולכן היה משקלה  אלף ככרי זהב טהור בסוד {{צ|'''אלף''' בינה}}. ולכן היה הגפן נושא פירות כי משם יוצאים כל הנשמות לעולם שהם פירות עליונים - {{צ|פרי צדיק עץ חיים}}.

====סוד שני עמודי נחשת====
סוד שני עמודי נחשת שהיו עומדים באולם אשר שמם היה '''יכין ובועז''', הם נצח והוד דתבונה. {{ש}}
והנה נודע כי '''הויה''' בנצח, '''אדני''' בהוד. ומשום שהוד כליל בנצח - ולכן יש בנצח '''יאה&quot;דונהי''', על כן עמוד הימיני {{גמט דגש|יכין}} שגימטריא {{גמט דגש|יאהד&quot;ונהי}}. וכן בהוד הוא {{גמט דגש|אלהים}} - כי איהי בהוד ואיהו בנצח. ולכן {{גמט דגש|בועז}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}}.

וכן {{גמט דגש|בעז}} חסר כתיב ומספרם ביחד - {{גמט דגש|יכין בעז}} - גימטריא {{גמט דגש|נצח והוד}}.

והנה בכאן הוא רמוז סוד הפסוק {{צ|ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם}}. כי המילוי של '''יכין''' בלבד כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד כ&quot;ף יו&quot;ד נו&quot;ן}}{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד ף' ו&quot;ד ו&quot;ן}}}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}.  והמילוי של '''בועז''' בלבד כזה {{גמט דגש|בי&quot;ת וי&quot;ו עי&quot;ן זיי&quot;ן}}{{הערה|{{גמט דגש|י&quot;ת י&quot;ו י&quot;ן יי&quot;ן}}}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}} עם {{גמט דגש|ה'}} אותיות. 

ונודע כי ההוד נאמר עליו {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}}, שהוא מילוי של {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;ה}}{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד ה'}}}} - כנודע ביחוד '''הגא&quot;וה''', על שם ששם יש אחיזה לחיצונים אפילו בהוד דתבונה. ולכן ישראל (הרמוז בזה ההוד דתבונה) אמר אל {{גמט דגש|יוסף}} (שהוא רמוז בנצח דתבונה) {{צ|הנה אנכי מת}} בסוד {{צ|רגליה יורדות מות}}, {{צ|והיה אלהים עמכם}} - כי לעולם כשעולים נצח הוד יסוד בחסד גבורה תפארת אזי ההוד הוא כלול בנצח בסוד {{צ|וקרא זה אל זה}}. וזהו שאמר הכתוב {{צ|והיה '''אלהים'''}} - שהוא ההוד שגימטריא {{גמט דגש|בועז}} - מחובר {{צ|עמכם}} - שהם יסוד ונצח שכלולים ביחד. {{ש}}
אזי {{צ|והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם}} שהוא סימן שיעלו נצח הוד יסוד בחסד גבורה תפארת שנקרא 'אבות'. ומה שהיה ההוד בסוד מיתה נעשה עתה חיים בסוד {{צ|אלהים '''חיים'''}}. וזהו שאמר רז&quot;ל {{צ|יעקב אבינו לא מת}} כי כשעולה למעלה הוא נשאר בחיים.

====סוד המזבח====
הנה ה{{גמט דגש|מזבח}} הוא {{קיצור|נהי&quot;ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דזעיר אנפין שגימטריא {{גמט דגש|אל הויה}}, שהוא בזעיר אנפין כנודע. ולכן היה שלשה דפוסים זה על גב זה שהם '''יסוד המזבח, והסובב, והמערכה'''. שהם כנגד נצח הוד יסוד דזעיר. 

ולמעלה היה ארבע קרנות שהם כנגד עטרה שביסוד שנקרא מלכות ונקרא '''ד'''' מפני שתמיד פרצופה כנגד {{גמט דגש|ד'}} ספירות תפארת נצח הוד יסוד כנודע. ונקרא  היא גם כן '''קרן''' כמ&quot;ש בזוהר פרשת במדבר על {{צ|קרן דרומית וגו'}}{{הערה|{{ממ זהר|ג|קכ|א}}}}.

והנה הנצח הוד יסוד דזעיר הוא פרצוף חיצון של זעיר והוא שלם בעשר ספירות חב&quot;ד חג&quot;ת נהי&quot;ם. ולכן היה המזבח גם כן גבוה עשר אמות.{{ש}}
* והוא מתחלה היה '''היסוד''' גבוה אמה אחת, והוא כנגד '''כתר'''. 
* ואחר כך היה '''הסובב''' חמש אמה כנגד חכמה ובינה חסד גבורה תפארת. 
* ואחר כך המערכה שלש אמות כנגד נצח הוד יסוד.
* והקרנות  אמה אחת כנגד מלכות.


וגם נוכל לומר מלמטה למעלה -
* כי קרקע של העזרה היא '''מלכות'''
* ושלשה דפוסים הנ&quot;ל הם נה&quot;י חג&quot;ת חב&quot;ד, 
* וארבע קרנות הם {{גמט דגש|ד'}} מוחין של כלי חיצון דזעיר שהם בסוד {{צ|{{גמט דגש|שנות}} חיים}} שגימטריא {{גמט דגש|קרנות}} (כנזכר אצל {{צ|אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח}}, עיין שם).


והנה בין האולם ולמזבח היה כ&quot;ב אמה. הכוונה הוא כי כל האיברים נעשים ומצטיירים ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון כנודע, כי הגוף נעשה מן האותיות. ולכן הארת ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון דכורין שמהם נצטייר עצמותו לצורך גופו שהם האיברים שלו ממש. מהארתם נתקבצו ביסוד ונעשה כלי היסוד דדכורא. וכן בנקבה מהארת {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות שהם אברים עצמן שלה נעשים כלי היסוד שבה. עיין בדרוש טנת&quot;א.

והנה כבר נודע שיסוד דתבונה שנקרא {{צ|פתחו של אולם}} כנז&quot;ל - היא מסתיימת בחזה דזעיר, ומשם יוצא יסוד דחכמה ומתפשט עד יסוד דזעיר. והוא מגולה מן שני שלישים תחתונים של תפארת דזעיר אנפין. 

והנה {{צ|בין האולם}} שהוא היסוד דתבונה, {{צ|ובין המזבח}} שהוא נצח הוד יסוד דזעיר - שם מגולה יסוד דחכמה שיש בו {{גמט|כ&quot;ב}} אותיות. וזהו {{גמט|כ&quot;ב}} אמה שהיה בין זה לזה.

====סוד הכיור====
הנה הכיור היה בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי דרום. והיה לו שנים עשר דדים בעבור ירחצו ממנו יחד ידיהם ורגליהם השנים עשר כהנים אשר ישרתו בקדש בקרבן התמיד כל הימים.

והנה הכוונה הוא כי חכמה הוא נקרא 'דרום', ובינה - 'צפון', מפני שהם מלבישים השני זרועות דאריך - חסד וגבורה, דרום וצפון. ולכן כל הדברים שהיו עומדים בדרום של המזבח הוא בחינות של חכמה, וכל הדברים שהיו עומדים בצפון המזבח הם בחינות של הבינה.

והנה אמרנו לעיל כי כל היסודות נקראים 'מזלא' כי מהם נוזלים שפע ברכה. ובפרט יסוד דחכמה מפני שבינה מקבלת מן מזלא תתאה {{צ|ונקה}}, וחכמה מקבל  ממזלא עילאה - {{צ|נוצר חסד}}. ולכן הוא יותר חשוב מכולם. 

והנה ביסוד דחכמה כלולים בו {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}, ועם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{גמט דגש|רל&quot;ו}} במספר {{גמט דגש|כיור}}. ולכן היסוד דחכמה נקרא {{גמט דגש|כיור}}. 

והמים שהיו בו הם מן ה{{גמט דגש|ט'}} יודין שיש ב{{גמט דגש|ד'}} שמות שהם גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ומה שהיו נוזלים המים מן {{גמט דגש|י&quot;ב}} דדים - הכוונה שאמרנו שחכמה מקבל מן מזלא עילאה {{צ|נוצר חסד}},  שהם שלשה הויות ויש בהם {{גמט דגש|י&quot;ב}} אותיות. ולכן היה גם כן ב{{גמט דגש|כיור}} - {{גמט דגש|י&quot;ב}} דדים הנוזלים מהם מים.

ונודע כי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ב{{גמט דגש|חסד}}, ו{{גמט דגש|ס&quot;ג}} בגבורה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ה}} בתפארת, ו{{גמט דגש|ב&quot;ן}} במלכות. שהם ארבע רגלי המרכבה. וזהו רמז כי '''כיור''' במילוי כזה {{גמט דגש|כ&quot;ף יו&quot;ד וי&quot;ו רי&quot;ש}} - גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב דוד}}  שהם ד' רגלי המרכבה.  ו{{גמט דגש|י&quot;ב}} דדים רומזים על {{גמט דגש|י&quot;ב}} שבטים.

====סוד העשר שלחנות====
סוד העשר שלחנות של שיש הנזכרים במסכת שקלים פרק ששה משנה ד' {{ממ משנה|שקלים|ו|ד}} ששתי שולחנות היו נתונים לצד הדרומי של המזבח, והשמונה שלחנות היו נתונים לצד צפוני של המזבח.

וגם היו עשרה כיורות המצוקות מנחושת כנזכר במלכים א' ז' ל&quot;ט {{ממ|מ&quot;א|ז|לט}} - חמשה מהם היו נתונים על מכונות הנחשת מצד דרומי למזבח, וחמשה מהם הנשארות היו נתונים מצד צפוני למזבח.

והנה השלחנות רומזות אל עשר גבורות, וסימנך {{צ|שלחן בצפון}}. והכיורות רומזים אל עשר חסדים שבתוכם היה נתונים מימי החסדים. {{ש}}
וצריך לידע כי יש חמשה חסדים וחמשה גבורות דחכמה, וחמשה חסדים וחמשה גבורות דתבונה. והנה {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה הם {{גמט דגש|ה'}} כיורות של צד ימין - כי חכמה הוא מימין כנז&quot;ל. ו{{גמט דגש|ה'}} חסדים דתבונה הם {{גמט דגש|ה'}} כיורות של צד שמאל - כי תבונה היא מצד שמאל כנז&quot;ל.

ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות דבינה הממותקות על ידי {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה, ועוד {{גמט דגש|ג'}} גבורות מגולות של חכמה הנמתקות - הם מתחברים ביחד בסוד {{גמט דגש|יצחק}} - ח' הויות כנז&quot;ל, בסוד הג' מ&quot;ל ה' גבורות ג' גבורות ע&quot;ש, והם השמונה שולחנות של צד שמאל{{הערה|העתקתיו כפי שהוא. ולא הבנתי את המילים או את הכוונה - ויקיעורך}}.

וגם היסוד דתבונה נקרא '''יצחק - קץ חי'''. והשני גבורות שאינם נמתקות הם מחוברות עם {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה כדי למתקם גם כן, והם השתי שלחנות של צד ימין שהם בכלל שבעה הויות במספר {{גמט דגש|יעקב}} שהוא מתחבר תמיד בימין. וכן היסוד דחכמה נקרא {{גמט דגש|יעקב}}. וחמשה חסדים הנשארים של חכמה עם כללותם ביסוד - הרי הם ששה הויות במספר {{גמט דגש|יוסף}}.


====סוד השמונה עמודים====
סוד השמונה עמודים שהיו מצד השמאל למזבח כנזכר במסכת פסחים פרק ה' משנה ט' {{ממ משנה|פסחים|ה|ט}}. והם כנגד {{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|אל}} הנמשך מפנים העליונים, והם במספר {{גמט דגש|אברהם}}. וזה היה כדי למתק ה' הויות של גבורות אשר היה שם בסוד {{צ|ויעקוד {{גמט דגש|אברהם}}}} (ח' פעמים '''אל'''), {{צ|את {{גמט דגש|יצחק}} בנו}} ({{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|הויה}} של גבורות כנז&quot;ל). ולכן היו עומדים בצד שמאל למזבח.


====סוד ים הנחשת====
סוד ים הנחשת הנתון גם כן מכתף הימיני של המזבח הוא כנגד המלכות דחכמה שהוא עטרת יסוד שלו המלובש בתוך יסוד דזעיר כלו. כי בעטרה מתקבץ כל השפע של היסוד ולכן הוא נקרא העטרה בחינת '''ים''' על שם קיבוץ השפע שמתקבץ שם כדי לתת לנוקבא דזעיר בעת התחברות ביחד זעיר אנפין ונוקבא. 

====סוד שתי שלחנות====
סוד שתי שלחנות שהיו באולם מבפנים על פתח הבית כנזכר במסכת מנחות פרק י&quot;א ז' {{ממ משנה|מנחות|יא|ז}}, והיו אחד של שיש ואחד של זהב. על של שיש נותנים לחם הפנים בכניסתו, ועל של זהב ביציאתו.

הכוונה כי הם היו רומזים על נצח והוד דאבא המלובשים בתוך נצח והוד דבינה שהיא נקרא '''אולם''' כנזכר לעיל. כי לחם הפנים הוא בסוד החכמה האוכל אותם, כמ&quot;ש בקדושת עזרת הכהנים בהקדמת המשנה, עיין שם. הרי פירשנו נהי&quot;ם דזעיר, ונהי&quot;ם דבינה, ונהי&quot;ם דחכמה - המלובשים זה בתוך זה בעולם הבריאה כמו בעולם האצילות.


ועתה נבאר מה שאמר במשנה שלנו '''{{צ|בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם}}'''.{{ש}}
זה יובן במה שמביא האר&quot;י ז&quot;ל בדרוש המוחין דקטנות, כי בהיות המוחין דיניקה תחלה ברישא דזעיר אנפין - אז הם {{גמט דגש|ג'}} שמות {{גמט דגש|אלהים}} בשלשה מוחין. והם {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים'''. ואחר כך יורדין המוחין דיניקה בגרון דזעיר אנפין ושם מתמעטין. ואינו יורד כי אם שליש אחד מהם - והוא {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים בלבד. ואחר כך יורדין ביסוד דזעיר ומתמעטים החצי שלהם והם {{גמט דגש|ס'}} צירופי '''אלהים'''.

ואמנם כל ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות הם מציאות אחד - כי הכל נקרא גוף אחד. לכן אין ב' מעוטין ד'''אלהים''' אחד בשלשה אמצעיות ואחד בשלשה תחתונות - כי הכל גוף אחד. ולא יש רק מיעוט אחד שהוא אחר רדתן  ליסוד סיומא דגופא. ואחר כך יורדין משם {{גמט דגש|ל'}} צירופי '''אלהים''' לראש דנוקבא וכו' - עד הראש הבריאה. עיין שם באורך גדול כי איני יכול להאריך בזה הענין.

הכלל העולה מדבריו כי המוחין דקטנות הם מתמעטים שלשה פעמים בזעיר - פעם אחד בראש, שנית בגרון, שלישית ביסוד. ובכל שלשה מקומות מניחים קצת מחלקם ויורד יותר למטה. אבל בחסד גבורה תפארת נצח הוד דזעיר - אין להם שם שום חנייה - כי תכף יורדים ביסוד דזעיר ואין מניחין מחלקם שום חלק, אלא תכף מגרון יורדין ביסוד. 

וכן גם כן תמצא בסוד ירידת חסדים וגבורות מיסוד דבינה המסתיים בחזה דזעיר. כי החסדים יוצאים מתחלה ומתפשטים בקוים של הקצוות. אבל הגבורות אין להם מקום להתפשט ויורדין תכף בעטרת היסוד דזעיר כנודע. נמצינו למדים ש'''{{צ|בין האולם}}''' (שהוא יסוד דתבונה כנזכר), '''{{צ|ובין המזבח}}''' (שהם הנצח הוד יסוד דזעיר כנזכר, והוא בשני שלישי תפארת דזעיר) - אין שם שום חנייה וחלק מן השלשה מוחין דקטנות.

ונודע כי ביניקה יש שלשה מוחין ד'''אלהים''' דישראל סבא, ושלשה מוחין ד'''אלהים''' דתבונה. ושלשה מוחין דחכמה לעולם הם מתלבשין בשלשה מוחין דתבונה. והנה בעת שאלו המוחין היו עדיין למעלה בגרון דזעיר אנפין - אז היתה לחיצונים קצת אחיזה בשלשה '''אלהים''' דתבונה בסוד 'העורף' כנודע. ואז נעשו השלשה '''אלהים''' בעלי מומין על ידי אחיזת החיצונים. אבל השלשה '''אלהים''' דחכמה - מאחר שהם סתומים בתוך התבונה - אין לחיצונים אחיזה בהם. אבל אם הם היו מתעכבים בשני שלישים התחתונים של תפארת דזעיר אנפין המגולים - אז היה כח לחיצונים לאחוז בהם מאחר שהם מגולים. ומכל שכן בשלשה '''אלהים''' דתבונה אם היו מתעכבים שם שהיו אוחזים בהם החיצונים הרבה מאד. 

ולכן יורדים במרוצה ביסוד דזעיר. וזהו סוד {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}. ר&quot;ל {{צ|ערום}} שהם הגבורות כשהם במקום מגולה וראו עצמם ערומים בלי לבוש - אזי תכף {{צ|ונסתר}} בתוך היסוד מפני החיצונים. ונודע כי ממותרי המוח של החכמה מתרבים השערות בראש הזעיר (כנזכר בשער אריך אנפין במוחא סתימאה שלו, עיין שם בפרק י&quot;א). ולכן נקראים מוחין דחכמה {{צ|פרועי ראש}} מפני שגורמים גדלות השערות בראש דזעיר אנפין. וזהו '''פרוע''' שמתגלים מה שיש '''בראש'''. שהם 
* ג' מוחין ד'''אלהים''' דיניקה  שהוא מוח החכמה - '''אלהים''' במילוי יודי&quot;ן - גימטריא {{גמט דגש|ש'}}. 
* ומוח הבינה - '''אלהים''' בריבוע - {{גמט דגש|ר'}}
* ומוח הדעת - הוא אות '''א'''' של '''ראש'''. כי בדעת אינו ניכר בו רק כללות '''א'''' לבדו. כי הרי בעיבור לא היה ניכר כלל. גם שהוא מלא באלפי&quot;ן (כנודע כי '''אלהים''' של דעת מלואו באלפין). וזהו '''א'''' של '''ראש'''.

והנה כתוב בדרוש דקטנות כי השלשה '''אלהים''' שיש בזעיר בזמן היניקה - יש לכל אחד {{גמט דגש|ק&quot;כ}} צירופים של '''אלהים''', ו{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ק&quot;ך}} - הרי {{גמט דגש|ש&quot;ס}}. ו{{גמט דגש|ה'}} אותיות של '''אלהים''' - הרי {{גמט דגש|שס&quot;ה}}.  ומכאן הם סוד {{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה וגו'. עיין שם.

והנה {{גמט דגש|פרועי}} - גימטריא {{גמט דגש|שס&quot;ה}}. וז&quot;ש {{צ|פרועי '''ראש'''}} - ר&quot;ל ה{{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה מתגלים מן ה'''ראש''' - שהם שלשה מוחין ד'''אלהים''' הנרמזים בתיבת '''ראש''' כנזכר לעיל.

ואל תקרי &quot;ימות החמה&quot; אלא &quot;ימות החֵמה&quot; בנקודת צי&quot;רי מפני שהם דינים קשים. 

וז&quot;ש '''{{צ|בין האולם ולמזבח מקודשת ממנה שאין בעלי מומין}}''', שהם שלשה {{גמט דגש|אלהים}} דבינה, שכן גם כן {{גמט דגש|בעלי מומין}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|אלהים}} - כי {{גמט דגש|מום}} הוא {{גמט דגש|אלהים}}. {{גמט דגש|בעלי מומין}} הם שלשה {{גמט דגש|אלהים}}. וכן {{גמט דגש|פרועי}} ראש כנזכר לעיל שהם מוחין דחכמה יכולים ליכנס שם ולהתעכב שם מפני גודל הקדושה שיש שם יסוד דחכמה מגולה. ולכן אין הגבורות יכולים להתעכב שם כנגד הארת יסוד דחכמה - ולכן יורדים במרוצה בתוך יסוד דזעיר אנפין. ומאחר שהגבורות עוברים שם במרוצה - נחשב להם שמעולם לא היו נכנסים לשם. וז&quot;ש '''{{צ|שאין נכנסים לשם}}'''.

===ההיכל מקודש ממנו===
'''ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים {{ממ משנה|כלים|א|ט}}'''

הנה נודע שהיכל כולו הוא סוד כללות דבינה עילאה. ושער ההיכל הוא עטרה שביסוד דבינה, שהיא מלכות הנקרא {{גמט דגש|תרעא}} - מילוי '''אדני'''{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף ל&quot;ת ו&quot;ן ו&quot;ד}}}}. ושני דלתות היה בו - הוא סוד '''ם''' סתומה של פסוק {{צ|למרבה המשרה}} שהוא בסוד שני דלתות כזה [ציור]. כי על ידי שני דלתות אלו נסתם היסוד דבינה הנקרא 'היכל' כנזכר לעיל ביסוד התבונה.

ונודע שכל '''ד''' הוא '''י'''' ושני '''ו&quot;ו''' שהם במספר {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון. משני ווי&quot;ן נעשה '''ד''' אחת, ואות '''י'''' הוא נקרא {{גמט דגש|ציר}} אחד. וכן בדלת השני. הרי יש בכאן מתחלה '''י'''' שהוא הציר, ואחר כך '''ו'''', ואחר כך '''ד'''' - וסימנך '''יוד''' במילוי. 

ולכן היה פתחו של היכל גבוה עשרים אמה - שהוא {{גמט דגש|יו&quot;ד}} במילוי, ורחבו עשר אמה - כי יו&quot;ד הוא עשר. 

וארבע דלתות היו לו שם - שתים בפנים ושתים בחוץ - שהם בכלי חיצון ובכלי תיכון, שהוא סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. וגם '''מ'''' במילוי הוא '''מ&quot;ם''' אחרת. וכל [ציור של שתי דלתות, אחת ישר ואחת הפוכה] היא שני דלתות - הרי ארבע דלתות. 

וכן [ציור] היא ציור שני פעמים '''יד יד'''. והנה '''יד''' במילוי - {{גמט דגש|יו&quot;ד דל&quot;ת}} - גימטריא {{גמט דגש|חותם}}. הרי באות '''ם''' רומז סוד {{צ|חותם בתוך {{גמט דגש|חותם}}}} להורות כי היסוד דנוקבא (שהוא צורת '''ם''' מרובעת) - יש שם בתוכה חותם בתוך חותם. 
וז&quot;ש {{צ|וביד כל אדם '''יחתום'''}}. 

אבל הכלי הפנימי שם הוא מזבח הפנימי שהוא מזבח הקטרת ששם מקוטר ומקושר החיבור של תרין יסודות ביחד 
דחכמה ובינה. ונודע כי ביסוד דחכמה הם {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}, וביסוד דבינה הם {{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}. ובנקודת ציון מתחברים ביחד - הרי במספר {{גמט דגש|תורף}}. והבן זה מאד.

ואם תחבר עמהם שני דלתות עם שני צירים - שהם שני פעמים {{גמט דגש|י&quot;ד י&quot;ד}} שמספרם {{גמט דגש|כ&quot;ח}} - הרי {{גמט דגש|תרפ&quot;ז}} ו{{גמט דגש|כ&quot;ח}}{{הערה|{{גמט דגש|תרפ&quot;ז כ&quot;ח}}}} - גימטריא {{גמט דגש|קטורת}}.

ולכן נקרא נקודת ציון {{צ|מזבח הקטורת}} כדי לקשר בין שתי ידות שהם צורת [ציור] מרובעת ה{{גמט דגש|ז'}} שמות הנזכר לעיל שהם במספר {{גמט דגש|תזריע}}, בסוד {{צ|אשה כי {{גמט דגש|תזריע}} וילדה זכר}}. שהיא '''ה''' עליונה כשהיא מזרעת במספר {{גמט דגש|תזריע}} (שהם {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}) - אזי 'וילדה {{גמט דגש|ברכה}}' שהוא במספר {{צ|{{גמט דגש|זכר}}}}.

וזהו סוד {{צ|מזבח חדש בציון תכין}} - ר&quot;ל שהמזבח תכין בנקודת ציון שבה. וכן ראשי תיבות שלהם הוא {{גמט דגש|מחבת}}, עם ארבע אותיות - גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}} שהם כלולים ביסוד דבינה כנזכר לעיל.

וכן {{גמט דגש|מזבח קטורת}} גימטריא {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א אלהים}} - להורות כי ה{{גמט דגש|ז'}} שמות ממתיקים ה{{גמט דגש|ה'}} גבורות ד'''אלהים''' שיש ביסוד שלה. 


====סוד ב' כני הזהר====
סוד {{גמט דגש|ב'}} כני הזהב אשר היו נתונים תוך ההיכל - עליהם יניח הכהן הגדול ביום הכיפורים את שני כפורי הזהב אשר היו נותנים בהם את דם הזבחים של אותו היום. כנזכר במסכת יומא פרק ה' משנה ג' {{ממ משנה|יומא|ה|ג}}. הם נצח והוד של בינה עילאה. מפני שהיא נקראת {{צ|יום הכיפור}} כנודע שמכפרת עונותיהם של ישראל . ונודע כי בנצח הוד דבינה יש שלשה מילוי '''אהיה'''.  ולעולם נצח הוד כלולים ביסוד. וזהו רמז {{גמט דגש|שני כני הזהב}} - גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}} עם {{גמט דגש|ג'}} כוללים.


====סוד שלחנות הזהב====
סוד שלחנות הזהב אחד עשר. 
* האחד מהם שעשה משה במדבר - הוא נתון באמצע
* וחמשה מן השלחנות האחרים נתונים לימין השלחן הזה,
* והחמשה הנשארים נתונים לצד השמאלי ממנו.

איתא בספר תיקונים דף פ&quot;ז, זה לשונו: 
: פתורא איהי סמכא על ארבע סמכין דאיהי כגוונין דגופא דסמכין ליה דרועין ושוקא דאינון ארבע. וצריך שית נהמין מהאי סטרא ושית נהמין מהאי סטרא. '''ורזא''' דמלה {{צ|זה השלחן אשר לפני יהוה}} - {{גמט דגש|זה}} בחושבן {{גמט דגש|ו&quot;ו}} דאינון שית פרקין דתרין דרועין ושית פרקין דתרין שוקין. דהא שכינתא אתעבידת גופא למלכא בכל תקונא דילה וגו'.

וזה יובן ממה שכתוב בשער הזעיר אנפין חלק שמיני פרק י&quot;א וזה לשונו:
: הנה אכילת אבא ואמא נחלקת לשנים. 
: אחד הוא נמשך מעתיק יומין המתלבש תוך גולגלתא דאריך כנזכר שם. ומשם נמשך השפע והמזון עד פה דאריך, ומשם יוצא לחוץ. כי מרוב אורו אינו יכול ליגבל בפנים. ומשם נמשך דרך הדיקנא דאריך ויורד השפע ההוא עד כנגד פה דאבא ואמא. ואינן יכולין לקבלו - כי אפילו תוך אריך לא היה יכול ליכנס כנזכר. ואז נשאר שם בסוד הבל פומא דאריך ונשאר בסוד אור מקיף לאבא ואמא. ומשם שואפים ושואבים אבא ואמא בפיהם וניזונין ממנו דרך שאיבה לבד, ולא בסוד אכילה ממש. והמזון הזה הוא לשלש ראשונות דאבא ואמא.
: אכילה שנית היא ממוחא סתימאה דאריך אנפין שנמשכת משם אל פיו דאריך, ומשם נכנס בפנימיות דרך הגרון ששם הוא כתר דאבא ואמא. ומתפשט עד פה דאבא ואמא. ואז יורד בפנימיות גרונם עד ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות שלהם, ומזה ניזונים ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות דאבא ואמא.{{ש}}
עכ&quot;ל.


ונודע גם כן שיש שלשה הויות בכל ראש מתלת רישין שהם '''גולגלתא, ואוירא, ומוחא'''. והנה ה{{גמט דגש|ג'}} הויות דמוחא סתימאה מתלבשא בדיקנא דאריך אנפין ושם נעשים {{גמט דגש|י&quot;ב}} הויות. ואחר כך כלולים במזלא עילאה. ואחר כך המזלא עילאה מתחבר עם מזלא תתאה ומשפיע בו ה{{גמט דגש|י&quot;ב}} הויות.

וגם נודע שחכמה מקבל ממזלא עילאה ד{{צ|נוצר חסד}}, ובינה עילאה מקבלת ממזלא תתאה ד{{צ|ונקה}}. ולכן כשמתפשט השפע של מוחא סתימאה דרך הפה דאריך אנפין ומשם לתוך ו' קצוות דבינה - אזי מתפשטים ה{{גמט דגש|י&quot;ב}} אותיות של שלשה הויות דמוחא סתימא ונעשי&quot;ם {{גמט דגש|י&quot;ב}} הויות בי&quot;ב אברים שלה, שהם שית פרקין דתרין דרועין ושית פרקין דתרין רגלין. ושם נקראים {{צ|לחם הפנים}} - כי השלשה הויות שגימטריא {{גמט דגש|לחם}} נכנסים בפנימיות דבינה של ו' קצוות.

אבל השלשה הויות שבגלגלתא נשארים בסוד אור מקיף, והם סוד שנים עשר שבטים. וזה שאמר {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה}} - שהם י&quot;ב הויות שבי&quot;ב פרקים דבינה עילאה. 

וז&quot;ש {{צ|זה השלחן אשר לפני יהוה}} - ר&quot;ל שהוא בפנימיות של הבינה הנקרא יהו&quot;ה. 

ולפי המאמר של התיקונים הנ&quot;ל שאמר {{צ|ורזא דמלה זה השלחן אשר לפני יהוה - {{גמט דגש|זה}} בחושבן {{גמט דגש|ו&quot;ו}} וגו'}} - הכוונה שהבינה בעת התחברות עם החכמה - אזי הוא שוכב בין חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד של הנוקבא, והוא מחבק אותם עם החסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד אחר החיבור בעת שנותן לה סוד הטיפה. ואזי היא {{צ|לפני יהוה}} - כלומר פנים בפנים. והי&quot;ב פרקין הם למעלה על גבי השלחן שהוא גופא דילה.

ולכן צריך לסדר ה{{גמט|י&quot;ב}} על השלחן כמו תרין סגו&quot;לין - זה על גב זה שהוא רומז על סוד החיבוק בשתי ידים זה על גב זה, שהם תרין סגו&quot;לין. ובשתי רגלים גם כן זה על גב זה - הרי עוד שנני סגו&quot;לין.

והנה התפארת דבינה (שהוא הגוף שלה) הוא השלחן בעצמו שהיו מונחים עליו ה{{גמט|י&quot;ב}} לחם הפנים כנזכר, ותמים היו חמים - שהוא בסוד החיבור.

וגם הכהן גדול (שהוא החכמה שנקרא 'כהן גדול' כנודע) - תמיד היה אוכל הלחם חם כמ&quot;ש {{צ|ביום הלקחו}}. וזהו בסוד {{צ|כי אם הלחם אשר הוא אוכל}}. וכבר אמרנו לעיל שהי&quot;ב לחמים היו כנגד י&quot;ב הויות של דיקנא דאריך אנפין, ובי&quot;ב הויות יש {{גמט דגש|מ&quot;ח}} אותיות שהוא {{גמט דגש|חם}}. ולכן היה לחם הפנים תמיד {{גמט דגש|חם}} כנזכר לעיל.


ואמנם מזה הלחם יורד שפע ומזון לכל העולמות כמ&quot;ש בזוהר פרשה תרומה דף קנ&quot;ה ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קנה|א}}, וזה לשונו: {{צ|לחם הפנים - מיכלא דאינון פנים. מזונא וסיפוקא דנפיק לעלמא מנייהו אתי ושריא על ההוא פתורא, בגין דשלחן דא מקבלא מזונא וסיפוקא לאינון פנים דלעילא ואיהי אפיקת מזונין וספוקין מאינון פנימאין. ומזונא דאפיקת - איהו ההוא לחם כדקאמרן}}. עד כאן לשונו. {{ש}}
ועם הקדמה הנ&quot;ל יובן המאמר היטב. 

והנה כשנכנסים אלו ה{{גמט|י&quot;ב}} לחם ביסוד שלה בחמימות כדי לעורר החיבור - אז השלחן (שהוא התפארת שלה) מקבל י&quot;ב הויות אחרים ממזלא כנז&quot;ל. אזי נקרא היסוד {{צ|מזבח {{גמט דגש|חדש}}}} - גימטריא י&quot;ב הויות{{הערה|{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|הויה}}}} שהם {{צ|בציון תכין}} - דהיינו בנקודת ציון שבה.

הנה מלבד התפשטות י&quot;ב הויות הנ&quot;ל בגופא - יש עוד התפשטות ה' חסדים וה' גבורות מן הדעת ש&quot;לה{{הערה|יש גרשיים בדפוס שבדרך כלל הכוונה להיות מודגש, ולא הבנתי למה - ויקיעורך}} לבינה עצמה כנודע. והם  והם {{גמט דגש|ה'}} שלחנות ימינים ו{{גמט דגש|ה'}} שלחנות שמאלים, שהם גם כן עשר הויות כנודע, שלא נשתמשו בם שום דבר.

והנה לפי ההקדמה שהקדמנו יובן מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלחן בצפון}} כאשר נודע כי גבורה דעתיק מתלבש במוחא סתימאה שהוא שמאל שנקרא 'צפון'. והמוחא אחר כך מתלבש בגופא דבינה הנקרא {{צ|שלחן}}. לכן אמר {{צ|שלחן בצפון}} - ר&quot;ל התיקון של השלחן אינו נעשה אלא בצפון  ר&quot;ל במוחא סתימאה שהוא גבורה דעתיק כנודע.


====סוד מנורת הזהב====
סוד מנורת הזהב - אחר עשר
* אשר האחת מהנה היא אותה שעשה משה במדבר - היא נתונה באמצע, 
* וחמשה מן המנורות האחרות נתונות לימין המנורה הזאת, 
* וחמשה הנשארות נתונות לצד השמאלי ממנה.

הנה זה יובן עם מה שמביא בספר התיקונים דף ע&quot;ב ע&quot;א וזה לשונו:
: {{צ|מנרתא - דא רישא. ושבעה נרותיה עליה - אינון תרין אודנין ותרין עיינין ותרין נוקבא, חוטמא ופומא. ומנרתא לימינה. ואתמר בה הרוצה להחכים ידרים - בגין דתמן מוחא ברישא וחכמה במוחא שריא וביה נהיר מנרתא בגין דאיהו משחא דאתמר ביה כשמן הטוב על הראש}}. 

והנה עם הקדמה שהקדמנו לעיל כי מה שנמשך מעתיק יומין המתלבש תוך גולגלתא דאריך נמשך עד פה דאריך, ומשם יוצא לחוץ ונעשה מקיף לשלש ראשונות דאבא ואמא כנזכר לעיל. ונודע כי החסד דעתיק מתלבש בתוך גולגלתא דאריך אנפין, ולעולם בחסד כליל כל הששה תחתונות כי הוא נקרא {{צ|יומם יצוה יהוה '''חסדו'''}} - '''חסד ו'''' - שהוא מצוה ושולט על כל ה{{גמט דגש|ו'}} חסדים אחרים.

ונודע כי השפע היורד על גולגלת דאריך אנפין נקרא {{צ|שמן}} - כי אות '''ש''' מורה על {{גמט דגש|ג'}} ראשונות חכמה בינה דעת דעתיק בסוד שלשה קוים. והם שנקרא {{צ|רישא דלא אתידע}} שעומד למעלה דאריך אנפין בסוד מקיף. וכשהדעת מתחלק לשנים בסוד חסדים וגבורות - הרי {{גמט דגש|ד'}} מוחין שהוא אות '''ם''' ד'''שמן'''. ואם תחבר עמהם הכתר דעתיק - הרי {{גמט דגש|ה'}} ספירות והוא אות '''ן'''' ד'''שמן'''.

וזהו סוד מאמר הזוהר פרשת אמור דף פ&quot;ח ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|פח|ב}} {{צ|כשמן הטוב על הראש - דא משח רבות קדישא עילאה דנגיד ונפיק מרישא דכל רישין סתימא דכל סתימין}} - שהוא מרישא דלא אתידע. {{ש}}
{{צ|על הראש ודאי! רישא דאדם קדמאה}} - ר&quot;ל כי השלשה ראשונות אינם מתלבשים ברישא דאריך אנפין הנקרא {{צ|אדם קדמאה}} בסוד {{גמט דגש|ז'}} תיקוני גולגלתא. אלא עומדים למעלה על הראש בסוד אור מקיף.{{ש}}
{{צ|יורד על הזקן - דא דיקנא יקירא}} - כמו שפירשנו לעיל כי השמן שמתלבש בגלגלתא יורד אחר כך בפה דאריך אנפין, ומשם יוצא לחוץ על הדיקנא דאריך אנפין.

{{צ|זקן אהרן - דא כהן גדול דלעילא}} - זה יובן עם מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד י&quot;ג מדות. כי מן {{צ|אל רחום}} עד {{צ|ורב חסד}} נקרא 'זקן' דאריך סתם. ומן {{צ|ורב חסד}} עד {{צ|ונקה}} נקרא 'זקנא דכהנא רבא', דאתקן ב{{גמט דגש|ח'}} תיקונים כנגד {{גמט דגש|ח'}} בגדי כהונה.  

כי החסד דעתיק מתלבש בגו {{גמט דגש|ח'}} תחיקונים. וז&quot;ש {{צ|יורד על הזקן זקן אהרן}} - כי הם 'זקן בתוך זקן'. כי ממדת ששי ואילך מתחיל 'זקן' אחר - מתלבש ב{{גמט דגש|ח'}} בגדים. ותיקונים אלו הם לו כנשמה, לפיכך נגלים על ידי התלבשות שמונה בשמונה וכו'. עיין שם.

{{צ|וההוא שמן יורד על פי מדותיו - דמאינון משיחן נגיד ונפיק ונחית לתתאי}} - שהוא על שלשה ראשונות דאבא ואמא כנזכר. וזהו גם כן סוד רעיא מהימנא שם בפרשת אמור {{ממ זהר|ג|פח|ב}} {{צ|אוקימנא ברזא דמנורה ואיהו רזא כגוונא דלעילא, בגין דנהירו עילאה במשח רבו נחית על רישא דכהנא בקדמיתא}} - שהוא חסד דעתיק הנקרא {{צ|כהנא רבא}} המתלבש בגולגלתא דאריך. {{ש}}
{{צ|לבתר איהו אדליק ואנהיר כל בוצינין דכתיב כשמן הטוב וגו'}} - הכוונה מאחר שהחסד כלולים בו כל השבעה - לכן בעת שמתגל' מפה דאריך אנפין בסוד אור מקיף לאבא ואמא - אזי הוא מאיר דרך ה{{גמט דגש|ז'}} חלונות שהם תרין אודנין עיינין וגו', ומדליק אותם בסוד שבעה קני המנורה. והחסד זה גורם הרגשה של הארבע חושים שיש בראש - חוש השמע, חוש הראות, חוש הריח, חוש הטעם. וזהו סוד {{צ|מנורה בדרום}} - כי הראש דבינה מקבלת מן החסד דעתיק כנז&quot;ל הנקרא 'דרום' כנודע. 

והנה בדעת דבינה יש חמשה חסדים שהם חמשה המנורות ימינים. וחמשה גבורות שהם חמשה מנורות שמאלים. שהם נקרא {{צ|תרין עטרין}}. ואלו העשרה מנורות לא היו בהם נרות כי החסד דעתיק אינו נכנס בפנים של המוחין דאבא ואמא, אלא נשאר בחוץ בסוד אור המקיף. ולא מאיר אלא דרך שבעה הנקבים שיש בראש. ולכן לא היו דולקים אלא שבעה נרות בבית המקדש שלמטה.

והנה ביארנו כל הפרצוף של הבינה עילאה הנקרא {{צ|היכל}}. כי המנורה הוא בסוד רישא, והשלחן בסוד {{קיצור|ה&quot;ק|ה' קצוות(?)}} גופא דבינה - חסד גבורה תפארת נצח הוד. והם נצח הוד יסוד פנימים. ושני '''כני''' זהב - נצח הוד חיצונים. כי יש שני בחינות נצח והוד כנודע. 

וה{{גמט דגש|מזבח}} הפנימי הוא יסוד הפנימי - נקודת ציון שבה. ודלתות ההיכל הוא המלכות דבינה שבה. והכהן הגדול שבתוך ההיכל הוא חכמה עילאה שמתחבר עם  ההיכל בחיבור אחד. 


והנה מ&quot;ש '''{{צ|ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים}}''' - זה יובן במה שכתוב בדרוש אדם קדמון. וזה לשונו {{ממ עץ חיים|ט|ב}}:
: {{צ|הנה השם השני הוא '''קרע שטן''' והוא בגבורה שהוא המלך השני, אשר במיתתו נפלו אחורי דבינה גם כן. ולכן גרמו ביטול אחורי אבא ואמא בשם הזה.  וזה ביאורו}}.{{ש}}
: {{צ|'''קרע''' - ר&quot;ל כי כאן לא היתה מיתה ונתיצה ממש כמו בשבעה מלכים, רק קריעה ושבירה בעלמא, ונשאר במקומו. אבל הנתיצה הוא הפלת האבן בכח ממקומו למקום אחר כנזכר שם. ועל ידי קריעה זו יצאו הקליפות הנקרא בשם '''שטן'''. וזהו '''קרע שטן'''}}.

והנה הפנים דחכמה ובינה עם {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|קס&quot;א}} - שגימטריא {{גמט דגש|זכור}}. כי הזכירה באה מצד הפנים. ובבחינת אחוריים שלהם הם שתי שמות - {{גמט דגש|דפ&quot;ק}} {{גמט דגש|קדמת}}, אשר שניהם בגימטריא {{גמט דגש|תשכח}} - כי השכחה באה מצד האחוריים. 

אמנם {{גמט דגש|קרע שטן}} בגימטריא {{גמט דגש|תשכח}} כמנין האחוריים הנזכר לרמוז על נפילת אחורי אבא ואמא. וכן רמוז במלת {{גמט דגש|מרחפת}} שגימטריא גם כן {{גמט דגש|קרע שטן}}. 

והנה אלו אחוריים של חכמה ובינה עילאין הם נעשים בחינת 'פנים' בישראל סבא ותבונה. ולכן השם הראשון שהוא כנגד ישראל סבא הוא בגימטריא {{גמט דגש|פקד}} להורות כי בשם זה הוא מתחבר עם התבונה בסוד פנים בפנים, ופוקד אותם כנודע.  כי החיבור נקרא {{צ|פקידה}} כמו שאמר הכתוב {{צ|ופקדת את נוך ולא תחטא}}. גם תראה כי שתי שמות אלו{{הערה|לא מובן לי. ואולי יש להגיה כאן {{צ|תראה כי השם השני הוא בגימטריא וכו'}} - ואז מובן וצע&quot;ע - ויקיעורך}} הם בגימטריא {{גמט דגש|מקדם}}, {{גמט דגש|קדמת}} - להורות כי מה שהיה למעלה בסוד אחור הוא עתה קדם, שהוא בחינת פנים בפנים, כמ&quot;ש {{צ|אחור וקדם צרתני}}.

ובזה תבין מ&quot;ש ברעיא מהימנא פרשה קדושים דף פ&quot;ב ע&quot;א {{ממ זהר|ג|פב|א}} {{צ|בדרגין דילך דאינון אבא ואמא וגו' ותרוויהו אינון כרסייא וספסל תחותך ליקרך}}. פירש כי אבא ואמא נעשים כסא אל כתר. 

וזהו סוד מה שאנו אומרים בעמידה דראש השנה {{צ|אין שכחה לפני כסא כבודך}} - ר&quot;ל בפנים דאבא ואמא אין שכחה, אלא {{גמט דגש|ע&quot;ב קס&quot;א}} - שגימטריא {{גמט דגש|זכור}} - שהוא '''זכירה - זכר י&quot;ה'''. אבל באחוריים שלהם יש שכחה שהוא {{גמט דגש|תשכח}} הנ&quot;ל.  וכנגד אלו השתי בחינות נאמר בתורה {{צ|'''זכור''' ואל '''תשכח'''}} בענין עמלק. 

ונודע כי בינה ותבונה הוא פרצף אחד; כי בינה הוא ששה ספירות עליונות (לכן נקרא אות '''ס'''), ותבונה כנגד ארבע תחתונות ולכן נקרא אות '''ם'''. וזהו רמז במלת {{גמט דגש|תשכח}}. כי {{גמט דגש|תשכח}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|רגל}} (שהם נגד נצח הוד יסוד דבינה). וה{{גמט דגש|כ&quot;ח}} היתרים - הוא בחינת המלכות שלה שיש בה שני דלתות ושהם תרין - {{גמט דגש|ד ד}}, ושני צירים שהם תרין יודי&quot;ן אחורי הדלתין. והרי הם ב' פעמים {{גמט דגש|י&quot;ד י&quot;ד}} - במספר {{גמט דגש|כ&quot;ח}} כנזכר לעיל.

וזהו סוד {{צ|'''תשש כחו''' כנקבה}} - כי תבונה היא מלכות דבינה שראה שעונות ישראל גרמו לאחיזת החיצונים באחוריים דבינה שהוא {{גמט דגש|תשכח}}, ומאחר שמשה זכה לבינה - לכן אמר {{צ|הרגני נא הרוג}} - כי על ידי הריגה עושים מיין נוקבין בבינה כדי לתקן הפגם שלה. והנה אחוריים דאבא ואמא בעת שעולים מן האצילות בסוד מיין נוקבין על ידי זעיר ונוקבא דאצילות - אזי מתלבשים מתחלה בישראל סבא ותבונה בסוד 'פנים בפנים' כנזכר, שהם בסוד נצח הוד יסוד מלכות דאבא ואמא עילאין. ועל ידי אלו מיין נוקבין מתחברים ביחד ומבררים אותם, ואחר כך מעלים אותם בסוד מיין נוקבין לאבא ואמא עילאין. אבל קודם שנבררים אחורים דאבא ואמא בתוך ישראל סבא ובתבונה - אין  נכנסים לשם ביסוד דבינה לעשות לה מיין נוקבין.

וזהו שאמרו '''{{צ|ההיכל מקודש ממנו}}''' - שהיא הבינה, '''{{צ|שאין נכנסים לשם שלא רחוץ ידים ורגלים}}''' - כי {{צ|רחוץ}} הוא לשון חיבור כמ&quot;ש {{צ|לך רד ורחץ רגליך}}. רוצה לומר - כל זמן שלא נכנסו הידים והרגלים (שהם סוד האחוריים דאבא ואמא שהוא {{גמט דגש|תשכח}}, שגימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|רגל}} ו{{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|יד}}, בסוד חיבור דישראל סבא ותבונה) - אי אפשר שיכולים ליכנס בסוד פנימיות אבא ואמא לעשות להם מיין נוקבין מפני שמתחלה גם כן היו בסוד אחוריים דאבא ואמא בלבד. 

ולכן עתה בעת התיקון  והבירור - אם נכנסים בפנימיות ישראל סבא ותבונה ומתבררים שם - יכולים הם גם כן לעשות אחר כך בפנימיות אבא ואמא עילאין. אם לא נכנסו מתחלה שם - אזי אי אפשר ליכנס שם בפנימיותם. ולכן אחר שנתבררו שם באבא ואמא עילאין - אז חוזרים ויורדים ונעשים מוחין פנימים בישראל סבא ותבונה, ואז גם הם חוזרים ומזדווגים פעם אחר על ידי {{גמט דגש|פקד}} ו{{גמט דגש|קדמת}} כנזכר. ואז אחוריים העליונים נעשים פנימיים למה שלמטה מהם. והבן זה היטב.

===קדש הקדשים מקודש ממנו===
'''קדש הקדשים מקודש ממנו שאין נכנס לשם אלא הכהן הגדול ביום הכפורים בשעת העבודה {{ממ משנה|כלים|א|ט}}'''

הנה נודע כי לעולם המלכות של עולם העליון נעשה כתר לעולם התחתון ממנו. וכן מלכות דאצילות היא כתר דבריאה. והיא נקראת '''סוד{{הערה|בדפוסים הובאו מילים אלו ככותרת מודגשת וקטע חדש. ולולי דמסתפינא הייתי מוחק מלת 'סוד' שלדעתי הוכנס רק לצורך הכותרת ולא נראה שהוא חלק של תוכן הספר עצמו. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} אבן השתיה''' כמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה על המאמר של הזוהר דפרשה ויחי המתחיל {{צ|על מה אדניה הטבעו וכו'}} {{ממ זהר|א|רלא|א}}. 

ואמר שם {{צ|והאי אבנא קיימא לאות באמצעיתא דעלמא}} - כי כשהיא עולה באצילות באחורי החזה דזעיר שהוא נקרא {{צ|עולם}}, בעל שש קצוות, אזי היא עומדת {{צ|באמצעיתא דעלמא}}. ושם היה תחלת אצילותה בתר חדוי דזעיר כנודע באידרא רבא. 

והנה {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אדני}} שהם בעשר ספירות דמלכות דאצילות, שהם גימטריא {{גמט דגש|תר&quot;נ}}, ועוד שם אחד של {{גמט דגש|אדני}} שהיא כלללות המלכות  - גימטריא {{גמט דגש|שתיה}}. ושם {{גמט דגש|בן}} שיש לה בנקודת ציון שלה שהוא בסוד {{צ|רוחא דשבק בעלה בגווה}} בחיבורא ראשונה -  גימטריא {{גמט דגש|אבן}}. הרי המלכות דאצילות הנקרא '''אבן שתיה'''.

ולכן היתה אבן שתיה גבוה מן הארץ שלש אצבעות מפני שהיא עומדת תמיד כנגד נצח הוד יסוד דזעיר אשר מהם נעשה כל פרצופה. ולכן גם כן תחת אבן הזאת היו מטמוניות להורות שהשפע של כל האצילות - הכל מתקבץ ביסוד שלה מפני שהיא נקראת {{צ|אוצר בית יהוה}} כנודע.

ומ&quot;ש {{צ|ובהאי נקודה קיימא קדש הקדשים}} - הכוונה היא כי כל עולם האצילות בכלל נקרא {{צ|קדש קדשים}}. כי {{צ|קדש}} הוא עתיק ונוקביה. ומלת {{צ|'''הקדשים'''}} הוא '''ה' קדשים''', שהם {{גמט דגש|ה'}} פרצופים - אריך ונוקביה, חכמה ובינה, ישראל סבא ותבונה, ישראל ורחל, יעקב ולאה.  או {{גמט דגש|ה'}} פרצופים בלי זוגות שהם אריך, אבא ואמא, זעיר ונוקבא כנודע. 

הנה עולם האצילות נתקן ב{{גמט דגש|י&quot;ב}} פרצופין שהם עתיק ונוקביה, אריך ונוקביה, אבא ואמא, ישראל סבא ותבונה, זעיר ונוקביה, יעקב ולאה. ובכל אחד יש '''הויה''' במילוי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שגימטריא {{גמט דגש|חסד}} - כי {{צ|עולם חסד יבנה}}. הרי {{מכפלת גימטריא|י&quot;ב|פעמים|ע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. {{ש}}
הרי איך עולם האצילות בכללו נקרא {{צ|קדש '''הקדשים'''}}.


עוד נוכל לומר על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בשעה אריך אנפין פרק ז'{{הערה|אני רק מצאתי משהו רלוונטי [[עץ חיים/שער יג/פרק ג|בעץ בשער אריך אנפין פרק ג']], וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  בתיקון {{צ|קרומא דאוירא  אזדכך וסתים}}. פירוש {{צ|אזדכיך}} כדי שיוכל לעבור אור האוירא דבגו גולגלתא להאיר דרך האי קרומא במוחא סתימאה. אך עם כל זה הוא {{צ|סתום}} - כי אותו האור המועט הלואי שיוכל האי מוח לקבלו. מש&quot;כ{{הערה|לא הבנתי. ואולי צריך להגיה '''מכ&quot;ש''' והכוונה אל &quot;מכל שכן&quot; - ויקיעורך}} אם היה פתוח. ובתוך האי קרומא מתלבשת תפארת דעתיק כי הקרום החופה הוא דמיון רקיע שהוא תפארת. 

וזהו סוד הזוהר בראשית דף נ&quot;ב ב' {{ממ זהר|א|נב|ב}} - הרקיע המבדיל בין מים למים - שהם חסד וגבורה דעתיק המתלבשים בין גולגלתא ומוחא. והתפארת הפוסק בין שניהם ומבדילם ומכריע ביניהם. כי התפארת הוא '''ו'''' שבשם כנודע, והוא דמיון הרקיע הנטוי כעין '''ו''', כמ&quot;ש {{צ|נוטה שמים כיריעה}} שהוא סוד זה הקרום כמו היריעה וכו', עיין שם.

וז&quot;ש שם בזוהר בדף הנ&quot;ל {{צ|ועל רזא דא כתיב והבדילה לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים}}. ר&quot;ל כי הקרום מפסיק בין מוחא סתימאה הנקרא {{צ|קדש}} (כי סתם חכמה נקרא 'קדש'), ובין {{צ|קדש}} (שהוא רישא דלא אתידע) {{צ|הקדשים}} (שהם גולגלתא ואוירא).

וגם נוכל לומר על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה על פירוש המאמר של אדרא זוטא וזה לשונו: {{ש}}
: {{צ|האי עתיקא קדישא טמיר וגניז וכו' תלת ראשין אתגלפן דא לגו מן דא וגו' - והביאור הוא דע כי זה העתיקא קדישא הנזכר כאן - אינו מדבר על הזכר הנעשה מבחינת '''מ&quot;ה''', אלא על נוקבא דעתיק והאריך הנעשים מבחינת ספירת הכתר של שם  '''ב&quot;ן''' של הנקודות של המלכים שמתו. והכתר בכללות כולו נקרא &quot;עתיקא קדישא&quot;. והוא נחלק לשלשה חלקים שהם התלת ראשין וכו'}}, עיין שם.

ונראה מאחר שזה ה'''ב&quot;ן''' של הכתר ד'''ב&quot;ן''' היא בחינה ראשונה דכל האצילות ונקרא {{צ|עתיקא קדישא}}  - לכן בהתחלקות לתלת ראשין דאריך אנפין נקראו תלת רישין {{צ|קדש קדשים}}. כי {{צ|קדש}} נקרא השלשה ראשונות דנוקבא דעתיק שנשאר למעלה מראש דאריך מגולה, ואחר כך תרין רישין אחרנין נקרא {{צ|קדשים}} - מיעוט רבים שנים. 

וזהו רמז כי שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} דכתר ד'''ב&quot;ן''' הוא שני הויות{{הערה|2*26=52}}. ונודע בכל '''הויה''' הוא שני {{גמט דגש|רי&quot;ו}} כזה - {{גמט דגש|יר&quot;ו ור&quot;י}}. הרי שתי הויות - {{מכפלת גימטריא|ד'||רי&quot;ו}} שהם {{קיצור|י&quot;ב פעמים הויה דע&quot;ב|864}}. ולכן נעשה בכל ראש מהשלשה רישין '''י&quot;ב י&quot;ב'''. דהיינו {{גמט דגש|י&quot;ב}} חיוורתי בגולגלתא, {{גמט דגש|י&quot;ב}} נימין באוירא דכיא, {{גמט דגש|י&quot;ב}} תיקוני דיקנא. כי כל אחד כלול מהשלשה.

והנה {{מכפלת גימטריא|י&quot;ב|פעמים|ע&quot;ב}} גימטריא {{גמט דגש|קודש קדשים}}, או גימטריא {{גמט דגש|קדש הקדשים}} - להורות כי התלת רישין בכלל נקרא {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. 

והנה אמר באדרא רבא דף קל&quot;ב ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קלב|א}} וזה לשונו:{{ש}}
{{צ|תאנא אי עתיק דעתיקין '''קדישא דקדישין''' לא אתתקן באילין תקונין  - לא אשתכחו עילאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי}}. {{ש}}
הכוונה דאלמלא שנוקבא דעתיק לא נתקנה בסוד תלת רישין - לא היו יכולים שאר הנקבות להתקן. כי כל הנקבות דאצילות הם משם '''ב&quot;ן''' דעולם התוהו, והזכרים הם משם '''מ&quot;ה''' דעולם התיקון. וז&quot;ש הפסוק {{צ|צאנה וראנה בנות ציון}} שהם הנקבות ד'''ב&quot;ן''' הנקראים {{צ|בנות ציון}} מפני שיצאו מנקודות ציון דמלכות דאדם קדמון. כלומר שהמאציל העליון אמר לנקבות שתצאנה כל אחת ואחת מתוקנת. וזהו {{צ|במלך שלמה}} - ר&quot;ל בעבור שיצא המלך השמיני{{הערה|עפ&quot;י דפוס ויניציא ובשים לב כי בדפוס ירושלים כתבו בטעות '''הט'''' - ויקיעורך}}  הדר שהוא '''שלמה - של מ&quot;ה''', שהוא שם '''מ&quot;ה''' החדש שהוא הזכר עם אשתו {{צ|מהיטבאל}}, ואז נתקנו כל הנקבות ד'''ב&quot;ן'''.

וזה גרם גם כן {{צ|בעטרה שעטרה לו אמו}} - ר&quot;ל בעטרה שהיא הנוקבא דעתיק שנקרא {{צ|עטרת כלילת יופי}}. {{צ|שעטרה לו אמו}} - שנוקבא דאדם קדמון (שהיא אמו דאריך אנפין) תיקון הנוקבא דעתיק בסוד 'עטרה' שהן תלת רישין לאריך. ועל ידי זה התיקון עתה  יכולים גם כן כל הנוקבות לצאת מתוקנות.

ובעת שיצא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} החדש נאמר עליו {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו}}. ולכן אמר הפסוק {{צ|ביום חתנתו ביום שמחת לבו}} - שאז נתקנת הכלה שלו בסוד תלת רישין הנקרא {{צ|{{גמט דגש|קדש הקדשים}}}} שמספרם {{צ|{{גמט דגש|חתנתו}}}}. 


====סוד הארון====
הנה נודע כי דכורא של עתיק מתלבש בנוקבא שלו, ושניהם נכנסים באריך אנפין לעשות לו מוחין. כמו אבא ואמא הנכנסים בזעיר כנודע. והיסוד דנוקבא דעתיק יומין מסתיים בחזה דאריך אנפין כמו היסוד דזעיר. והיסוד דכורא דעתיק בוקע יסוד דנוקביה ויוצא לחוץ עד סוף תפארת דאריך. והעטרה שלו מתלבש ביסוד דאריך כמו היסוד דחכמה בזעיר כנודע.

הנה בחינת מה שיוצא מן היסוד דנוקבא דעתיק ומתפשט חוץ ממנה - זהו בחינת ארון התורה. כי הוא מתפשט באורך כדמות הארון, וכן {{גמט דגש|ארון}} גימטריא {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|דפ&quot;ק}} - שהוא כמו היסוד דחכמה. ונודע כי השפע של כל הגוף הוא נכנס ביסוד. והנה התלת רישין הנקרא {{צ|קודש הקדשים}} - כולם הם כלולים ביסוד דעתיק. 

וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארון ברית}} גימטריא {{גמט דגש|קודש הקדשים}}. וכן '''ארון''' במילוי כזה: {{גמט דגש|אל&quot;ף רי&quot;ש וא&quot;ו נו&quot;ן}} - הוא גימטריא {{גמט דגש|ארון העדות}}. ר&quot;ל כי המילוי הוא שנתמלא היסוד דעתיק ובתוכו הם לחות '''העדו&quot;ת''', כי היסוד שהוא הברית דעתיק נקרא {{צ|ארון}}, והאורות שבתוכו (שהם חמשה חסדים וחמשה גבורות) הם {{צ|שתי לוחות העדות}}. חמשה דברות מול חמשה שהם תורה שבכתב, כי הטפה זרעית לעולם הוא סוד {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון כנודע.

וז&quot;ש באדרא רבא דף קכ&quot;ח ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קכח|א}}:{{ש}}
{{צ|פתח ר' שמעון עת לעשות ליהוה - אמאי עת לעשות? משום דהפרו תורתיך. מאי הפרו תורתך? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונו. שמא דא לעתיק יומין אתמר}}.{{ש}}
הכוונה שהיה צריך לתקן הנוקבא דעתיק שנקרא {{צ|'''עת''' ליהוה}} - לדכורא דעתיק כדי שתהיה התורה שהוא הטיפה דיסוד דדכורא נדרשת ביסוד דנוקבא. ועל ידי זה יכולים הספירות לקבל התורה מיסוד דכורא. אם לא חס ושלום נתקן הנוקבא - יצא התורה בלי לבוש ולא יוכלו לקבלו ויתבטלו מעלמא - שהם הספירות של האצילות ח&quot;ו. ולכן {{צ|עת לעשות ליהוה}}.


====סוד הכפורת====
הנה נבאר מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה ביסוד דבינה וזה לשונו:{{ש}}
הנה פי היסוד דבינה איננו פתוח ממש לגמרי. כי אם יהיה פתוח לגמרי יצאו החסדים בגילוי גמור למטה, ואפשר שיתאחזו בהם החיצונים וגו'. ועל כן המאציל העליון המשיך בחינת הארת לבוש היסוד דבינה כפי היסוד עצמו שלה, ונעשית שם  בחינת לבוש ומסך בפי היסוד ההוא. אבל אינו סיתום גמור. ונמצא כי כאשר יוצאין החסדים התחתונים משם ולחוץ - לוקחים עמהם הארת הלבוש ההוא. ובזה אינו יורד עצמותם - רק מה שיכול לעבור דרך המסך ההוא בלבד. ובכל מקום שהם הולכים לבושים עמהם - עם כל זה נקרא 'חסדים מגולים' לפי שאינו רק מסך ולבוש דק מאד.

והנה על דרך שנתבאר  בחסדים של בינה עצמה - כן הוא הענין ביסוד עצמו דחכמה. כי כשיוצא מחוץ אל היסוד דבינה - להיותו יותר ארוך - והנה הוא מוכרח לבקוע פי המסך של פי היסוד ההוא דבינה. ובצאתו גם הוא מתלבש במסך ההוא ויורד ומתפשט. ולבושו עמו כי אין חכמה מתגלה אלא מתוך התלבשותו בבינה.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

כן הו?? גם כן היסוד דעתיק דדכורא ע? היסוד דנוקבא. ולכן זה הלבוש של הנוקבא נקרא '''כפורת''' הפרוש על הארון. והנה בנצח הוד יסוד דעתיקא קדישא שהי' נוקבא דעתיק - יש שלשה מילוי '''יה'''.
* '''בנצח''' - '''י&quot;ה''' במלוי יודי&quot;ן - גימטריא {{גמט דגש|ל&quot;ה}}.  ואחר כך תכה אותו {{מכפלת גימטריא|יו&quot;ד|פעם|ה&quot;י}} - הם {{גמט דגש|ש'}}. הרי {{גמט דגש|של&quot;ה}} בנצח.
* '''ובהוד''' יש בו '''י&quot;ה''' במילוי הה&quot;ין שגימטריא {{גמט דגש|ל'}}. ואחר כך תכה {{מכפלת גימטריא|יו&quot;ד|פעם|ה&quot;ה}} - הרי {{גמט דגש|ר&quot;ל}}.
* '''וביסוד'''  יש '''י&quot;ה''' באלפין שגימטריא {{גמט דגש|כ&quot;ו}}. ואחר כך תכה {{מכפלת גימטריא|יו&quot;ד|פעם|ה&quot;א}} - הם {{גמט דגש|ק&quot;כ}}. הרי {{גמט דגש|קמ&quot;ו}}.

ושלשתם מאירים ביסוד דנוקבא שהוא האמצעי שבה. ואם תחבר השלשה - {{גמט דגש|של&quot;ה ר&quot;ל קמ&quot;ו}} -  הרי {{גמט דגש|אשתי}} כמנין {{גמט דגש|הכפורת}}.

והנה ז&quot;ה הלבוש הוא עודף למעלה על הארון לפי שהוא נתון בפי היסוד עצמו, והוא גבוה מעט מן הארון.  ובח-ינה זו היא נקרא '''זר זהב''' שעל '''הכפורת'''. והנה {{גמט דגש|זר}} גימטריא {{גמט דגש|אל&quot;ף למ&quot;ד אהיה}} - כאשר נודע כי שם {{גמט דגש|אהיה}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|כ&quot;א}}, ועם {{גמט דגש|י'}} אותיות מילוי - הרי {{גמט דגש|ל&quot;א}} כמנין {{גמט דגש|אל}}. הרי איך שם {{גמט דגש|אל}} יוצא משם {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. ושניהם הם בנוקבא דעתיק, ולכן במלת {{גמט דגש|זר}} נרמזו שני שמות האלו - '''א''' במילוי, ו'''אהיה'''.

====סוד ב' בדי ארון====
סוד שני בדי ארון שהיו נראים מחוץ לבית כשני דדים הם נצח והוד דעתיק דדכורא. כאשר נודע בשער אריך פרק שני שחסד גבורה תפארת דעתיק מתלבש בכתר חכמה בינה דאריך. 
* ואחר כך הנצח הוד יסוד דעתיק - התרין פרקין עילאין התלבשו בחסד וגבורה דאריך, והיסוד בתפארת דאריך.
* ושני פרקין אמצעיים דנצח הוד התלבשו בנצח והוד דאריך, 
* ועטרת יסוד דעתיק ביסוד דאריך, 
* ומלכות דעתיק במלכות דאריך, כי צריך להעשות ממנה פרצוף של הנוקבא ולכן לקחת מדה אחת שלימה.

ונמצאו עתה נשארו שני פרקין תתאין דנצח והוד דעתיק למטה מכל הנצח הוד דאריך, ונשארו מגולים. ואלו נתחברו יחד במלכות דאריך, ונעשה שם אליה שני דדים בשנ&quot;י צדדיה. ומהם היו יונקים המלכות שירדו בבריאה קודם  שנתקנו במקומ'. 

וזהו סוד {{צ|גמולי חלב '''עתיקי משדים'''}} - כי היו יונקים מהדדים והשדים דעתיק יומין.{{ש}}
וזהו סוד המלך הנקרא '''הדד''' בן '''בדד''' - שהם השני דדים הנ&quot;ל. {{ש}}
'''עד כאן לשונו.'''{{הערה|לא הבנתי מי מצטטים כאן וממתי. וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

וזאת הבחינה נראת {{צ|שני בדי ארון}} שהם נצח והוד דעתיק שהיו יוצאים מחוץ ל'קדש הקדשים'  - שהוא מחוץ לאצילות לתוך אבא ואמא של בריאה שנקרא {{צ|היכל יהוה}} כנז&quot;ל.

====סוד שני כרובים====
סוד שני כרובים - זהב טהור. עומדים על רגליהם ופניהם איש אל אחיו מנגד. כל אחד מעשרה טפחים בקומתו, ולכל אחד ארבעה פנים וששה עשר כנפים. ארבע כנפים לכל צורה - באופן שבשתי הכנפים העליונים מכל צורה להנה פורשים למעלה כדמות מעופפים וסוככים על הארון ועל בדיו מלמעלה. ושתי כנפים התחתונות אשר להם יכסה כל אחד גויתו. 

הנה בחינת הכרובים הם אבא ואמא כנזכר בתיקונים דף קל&quot;ה ע&quot;ב  - {{צ|חכמה ובינה עלייהו אתמר &quot;והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה&quot;}} מפני שהם מלבישים הזרועות דאריך הנקראים &quot;כנפים העליונים&quot;. ומגיעים עד החזה דאריך, ושם מתגלה היסוד דכורא דעתיק בתוך האריך(?) שנקרא {{צ|ארון הקדש}} כנזכר. נמצא שהם סוככים על הכפרת ששם מסתיים יסוד דנוקבא דדכורא כנזכר.

ופניהם איש אל אחיו כנודע כי אבא ואמא הם תמיד פנים בפנים, וכותל אחד ביניהם בלבד, והם נקראים {{צ|רעים דלא אתפרשן לעלמין}}.

והטעם שנקראים כרובים {{צ|אנפי רביא}} כנזכר בשער אריך פרק שני - 
: כי {{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}} דעתיק דנוקבא מתלבש ב{{קיצור|כח&quot;ב|כתר חכמה ובינה}} דאריך, ו{{קיצור|נה&quot;י|נצח הוד יסוד}} דעתיק בחסד גבורה תפארת דאריך - מפני ש{{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}} דאריך נעשים אחר כך מוחין בג' ראשונות דאבא ואמא ולכן עיקר הארת נצח הוד יסוד ב{{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}} דאריך להאיר אל מוחי אבא ואמא. 
: ואחר כך מן יסוד דעתיק יצא אור לבד ונתפשט לנצח הוד יסוד דאריך וכו' {{ש}}
עיין שם. 

ונמצא כי אבא ואמא מלבישים נצח והוד דעתיק הנקרא {{צ|אנפי רביא}}, ולכן נקראים כרובים {{צ|אנפי זוטרי}} להורות שמתוכם נראה הפנימיות של נצח הוד דעתיק הנקרא {{צ|אנפי כרובים}}.

ועוד טעם אחר כי הכרובים היו בלא חתימת זקן להורות כי אבא ואמא אין להם חתימת זקן ואין להם שערות כלל, ואפילו בראשם. כי הם מכוסים תחת דיקנא דאריך אנפין. אבל בזעיר אנפין ובאריך אנפין יש להם דיקנא ושערות בראשם כנודע.


ועתה נבאר הבחינה של אבא ואמא שיש להם {{גמט דגש|ד'}} פנים לכל אחד, ושמונה גדפין לכל אחד. ויובן זה על פי הבחינה שיש לזעיר אנפין - משם נלמוד הסתום מן המפורש. 

דע כי זעיר אנפין היה בעת העיבור בבחינת נצח הוד יסוד לבד. כי פחות מזה איננו נקרא פרצוף - כי צריכים שלשה קוין - ימין ושמאל ומכריע - ועל כן יש שלשה ספירות אשר אורכן אינם רק גובה ספירה אחד לבד אלא שברחבה יש בו ג' ספירות. והוא כי 
* ג' פרקים של הנצח משמשים לו בבחינת '''חכמה חסד נצח''' - קו ימין.
* וג' פרקים של ההוד היו לו בבחינה '''בינה וגבורה הוד''' - קו שמאל,
* ושני פרקים דיסוד הם '''דעת ותפארת'''. ועטרה היתה יסוד. והרי נשלמו לג' קוים כשלשה ספירות

ובין שלשתם הם עשר ספירות דזמן עיבור. וזאת הבחינה נקרא עשיה שבזעיר אנפין פרצוף שלם, ואינן רק נצח הוד יסוד. ואמנם היו לו בחינת ראש שהם שיעור שני שלישי תפארת של זמן היניקה. וזה הפרצוף נקרא {{צ|יעקב}}. ואחר כך בזמן היניקה באים לו {{גמט|ג' אמצעיות}} ונקראו חסד גבורה תפארת. ומתפשטים ונכנסים בתוך הפרצוף השני ומתלבשים בתוכו על דרך הבינה המתפשטת תוך זעיר אנפין - כך אלו. 

ויש בהם גם כן פרצוף שלם של עשר ספירות על דרך הנזכר בנצח הוד יסוד. והכתר של הפרצוף הראשון מתחיל להלביש לזה הפרצוף השני מן החזה שלו ולמטה. ונשארו שני שלישי התפארת של הפרצוף הזה מלובשים בתוך כתר של הפרצוף הראשון, ונצח הוד יסוד של הפרצוף השני מתפשטים בכל שיעור קומת הפרצוף הראשון. והכתר של זה הפרצוף הוא כנגד שני שלישים התחתונים של הדעת דגדלות. וזה הפרצוף נקרא {{צ|ישורון}} ונקרא {{צ|יצירה}}. {{ש}}
אחר כך בזמן הגדלות באים לו ג' ראשונות שהם {{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}} ואלו גם כן הם בחינת עשר ספירות שלימות כנז&quot;ל בשני פרצופים הראשונים. והפרצוף השני הוא מתחיל להלבישו מן החזה של זה הפרצוף השלישי המלובש בתוכו. וה{{קיצור|נה&quot;י|נצח הוד יסוד}} של זה הפרצוף השלישי - גם הוא מתלבש  בכל קומת זה הפרצוף השני כלו. וזה הפרצוף נקרא {{צ|ישראל}} ונקרא {{צ|בריאה}}. 

אחר כך יש בחינה רביעית פרצוף רביעי. והוא כתר דזעיר אנפין הוא. וגדול מכולם. והפרצוף הפנימי ה{{גמט דגש|ג'}} הגבוה - מלביש לזה מן התפארת שבו ולמטה על דרך האחרים ממש.

והרי הם {{גמט דגש|ד'}} ארבע פרצופים - כל אחד מעשר ספירות, והם '''אבי&quot;ע''', וכולם יחד נקראו '''זעיר אנפין'''.

ועל דרך זה הוא בכל פרצוף ופרצוף מן חמשה פרצופים שהם אריך, אבא ואמא, וזעיר ונוקבא שיש באצילות - כל אחד נחלק לארבע פרצופים זה בתוך זה. והבן מאד.{{ש}}
'''עיין שם באורך'''.


והנה בארבע פרצופים יש בכל פנים אחד - הרי ארבע פנים לאחד. וזהו בסוד שם '''הוי&quot;ה''' - כי אות '''ה'''' הוא מתלבש בסוד {{קיצור|נה&quot;י|נצח הוד יסוד}} שבכל פרצוף ופרצוף, ואות '''ו'''' ב{{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}}, ואות '''ה'''' ראשונה ב{{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}}, ואות '''י'''' בכתר. 

וגם כל פרצוף מהארבעה פרצופים - יש בכל אחד שני זרועות שהם חסד וגבורה.  ונודע שתמיד הזרועות נקרא 'כנפים' - הרי שמונה זרועות שהם שמונה כנפים שהיה בכל כרוב וכרוב וארבעה פנים. והבן היטב. 


ועוד אמרו רז&quot;ל וכן הובא בתיקונים דף פ&quot;ג ע&quot;ב {{צ|בההיא זמנא דהוו ישראל זכאין הוו אנפין באנפין מתדבקין דא בדא. וכד לא הוו זכאין הוו מהדרין אנפייהו דא מן דא. ועל רזין אלין הוו ידעין אי ישראל זכאין אי לא וכו'}}, עיין שם באורך.

הנה נודע כי ישראל סבא נקרא 'אחורי' דאבא ואמא עילאין (כנזכר בכמה מקומות בדרושים). ונודע כי יש {{גמט דגש|ב'}} מיני חיבורים - אחד באבא ואמא עילאין שהוא להוציא נשמות חדשות, ואחד בישראל סבא ותבונה לחיות העולמות.

והנה כד הוו זכאין ישראל היו הכרובים {{צ|אנפין באנפין}} - שהם סוד  החיבור של אבא ואמא עילאין בסוד נשמות חדשות. וכד לא הוו זכאין הוו מהדרין אנפייהו דא מן דא בסוד אחור ואחור. שהוא סוד החיבור דישראל סבא ותבונה בסוד חיי העולמות. ונקרא 'חיבור אחור באחור'  כי הם  האחורים דאבא ואמא עילאין. והבן זה.

====סוד מטה אהרן====
היה נתון בתוך קדשי קדשים לפני ארון העדות לאשר היה שם לעד כנודע.

הנה בחינת {{גמט דגש|אהרן}} הוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|דפ&quot;ק}} שהם אחורים פשוטים ואחורים מלאין  ביודי&quot;ן דיסוד דישראל סבא. ומתמן היה יורד השפע על מטה אהרן והיה פורח בשקדים ובציצים. כי היסוד דומה למטה והיה בו שמות במספר {{גמט דגש|אהרן}}, ולכן היה נתון לפני {{גמט דגש|ארון}} העדות. הכוונה כי ישראל סבא ותבונה מלבישים האריך אנפין מן החזה עד הטבור. ובחזה - שם מתגלה {{צ|ארון העדות}} כנזכר לעיל שהוא יסוד דעתיק כנז&quot;ל. וישראל סבא ותבונה הם מלבישים ממש שם מבחוץ מכנגד הארון. ולכן גם כן בכאן למטה היה נתון מטה אהרן לפני הארון. וכן {{גמט דגש|מטה אהרן}} - גימטריא {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אל'''}} - שהם עשר חסדים שיוצאים מיסוד דחכמה - כנודע כי חמשה גבורות דחכמה הם חמשה חסדים דבינה. הרי י' פעמים חסד {{גמט דגש|אל}} שגימטריא {{גמט דגש|מטה אהרן}}. 


====סוד צנצנת המן====
סוד צנצנת המן של זכוכית היתה בקדש הקדשים נתונה לפני ארון העדות למען יהיה שמה למשמרת לדורות העתידים.

הנה ידוע כי המן שהיה יורד לישראל במדבר היה בא ממוחא סתימאה דאריך אנפין הנקרא {{גמט דגש|טלא דבדולחא}} שגימטריא {{גמט דגש|המן}}. וז&quot;ש {{צ|והמן כזרע גד הוא ועינו כעין '''הבדולח'''}}. 

ונודע כי חכמה תמיד הוא מקבל השפע מגולגלתא, ובינה מקבל תמיד ממוחא סתימאה. כי חכמה הוא מלביש לחסד אריך ולכן הוא מקבל גם כן מחסד דעתיק, ובינה מלבשת שמאל דאריך ולכן גם כן מקבלת מן גבורה דעתיק. ואחר כך מתקבץ כל השפע דמוחא סתימאה ביסוד דתבונה. וזהו סוד שהמזונות באים מצד שמאל בסוד {{צ|קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף}} - שהם מצד הדין והגבורה דעתיק שמפשיע המזונות על ידי הבינה דדינין מתערין מינה. 

וז&quot;ש {{צ|לחם מן '''ה'''שמים}} הידועים - שהם שמים עליונים, {{גמט דגש|ז'}} רקיעין דעתיק יומין. ולכן גם כן היתה נתונה לפני ארון העדות כי התבונה מלבשת האריך מהחזה עד הטבור כנזכר, שהוא מכנגד יסוד דעתיק הנקרא {{צ|ארון העדות}} כנזכר. ונודע כי יסוד דבינה נקרא {{צ|נהר '''פרת'''}} על שם שכלולים בה חמשה קולות. כי {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|קו&quot;ל}} - גימטריא {{גמט דגש|פרת}}. 

והנה {{גמט דגש|צנצנת}} גימטריא {{גמט דגש|פרת}}. וגם בתוכה יורד המן, ואז נקרא {{צ|נהר פרת}}. כי '''המן''' הם {{גמט דגש|ה'}} חסדים ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות שהם עשר הויות שגימטריא {{גמט דגש|הנהר}}.

====סוד קרן של שמן המשחה====
קרן של שמן המשחה היה גם כן למשמרת נתון בתוך המקום הזה למשוח בו הכהנים הגדולים לעת הצורך. וגם מלכי בית דוד. וגם את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש.

הנה נודע כי המוחין דחכמה נקרא {{צ|שמן}}, והמוחין דבינה נקרא {{צ|קטורת}}. בסוד {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} כמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה. והנה בעת שהיסוד דחכמה הוא מתפשט לחוץ מיסוד דבינה, והתלבש בתוך יסוד דזעיר - אזי יסוד דזעיר אנפין נקרא '''{{צ|קרן בן שמן}}''', כנזכר בזוהר פרשת לך לך דף צ&quot;ו ע&quot;א {{ממ זהר|א|צו|א}} שהוא {{צ|קרן היובל}} בסוד בן חורין. כי ביסוד דזעיר משפיעים התרין יסודות דאבא ואמא כנודע. 

וזהו סוד כי רבוע ד{{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהוא {{גמט דגש|דפ&quot;ק}}, ורבוע ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהוא {{גמט דגש|קס&quot;ו}} - גימטריא {{גמט דגש|קרן}}. כי האחוריים דחכמה ובינה נעשה פנים בזעיר, ובעת שיסוד דחכמה הוא מלובש שם ביסוד דזעיר - אזי שמן ורבו נגיד ונפיק מתמן ונכנס הכל בתוך יסוד דמלכות, ואיהי כניש כל ההוא שמן '''המשחה''' (אותיות '''השמחה''') שמשח אותה בעת החיבור. ואזי נקרא גם כן היסוד דנוקבא {{צ|קרן המשחה}}. בגין כך לית משיחותא דמלכותא אלא בקרן. ועל דא אתמשך מלכותא דדוד דאתמשח בקרן ואתאחיד ביה.


====המשך המאמר====
והנה קודם עת חורבן הבית נגנז תחת אבן שתיה ארון העדות עם שני לוחות האבנים, וגם מטה אהרן וצנצנת המן, וקרן של שמן המשחה
להורות שכל היסודות - דהיינו יסוד דעתיק  מתלבש ביסוד דאריך, ושניהם מתלבשים ביסוד דחכמה, ואחר כך כולם נכנסים בבינה, ומשם מתלבשים כולם בזעיר עד היסוד שלו, ואחר כך בעת החיבור כל השפע של האורות מכל היסודות הנ&quot;ל נגנזים בתוך יסוד דמלכות שנקרא {{צ|אוצר המלך}} כנודע. 


'''ועתה''' נחזור אל המשנה '''{{צ|קדש קדשים מקודש ממנה שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה}}'''.

הנה נודע מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בשער הקליפות פרק ה' חלק שני כי בקליפה דאצילות לא נתקנו זולתי זעיר ונוקבא. נמצא שאין קליפה 
כנגד האצילות אלא כנגד זעיר ונוקבא לבד. אך מבינה ולמעלה אין אחיזה אל הקליפה כלל. ולכן גם כן בקליפה דאצילות לא נתקנו ה{{גמט דגש|ג'}} ראשונות שלהם. אבל ב{{גמט דגש|ג'}} עולמות דבריאה יצירה עשיה יש אחיזה אל החיצונים אפילו בשלשה ראשונות. כי {{גמט דגש|ז'}} היכלין דקליפה דאצילות יכולין להאיר ולשלוט ממקומה עד למטה כנגד היכל קדש קדשים דבריאה (שהם השלשה ראשונות דבריאה). 

אף על פי שאנו אומרים כי {{גמט דגש|ז'}} היכלין דקליפה אין מקומם ושיעורם אלא בשית היכלין תתאין, ולא כנגד היכל קדש קדשים שבכל עולם ועולם  - אכן אלו ה{{גמט דגש|ז'}} היכלין עילאין דקליפה הם יכולים להאיר ולשלוט ממקומם עד למטה כנגד היכל קדש קדשים האחר(?) העליון שלמטה ממנו. {{ש}}
עיין שם באורך.


והכוונה הוא כי באצילות מתפשטים הכל - חסדים גמורים עד הבינה, ואפילו הגבורות הם ממותקים בבינה ולכן נקרא {{צ|אלהים חיים}} כמ&quot;ש האר&quot;י בשער אריך חלק שני פרק ששי וזה לשונו:{{ש}}
והנה מן הראוי היה שעתיק יומין לא תגלה הארתו העיקרית רק ברישא קדמאה שהוא הגולגלת, ואחר כך תאיר זו הגולגתא ברישא אחרא שהוא מוחא סתימאה, חכמה דאריך. אמנם לא כך היה - כי אם - שהעתיק מתגלה בהני תרין רישין כחדא! וטעם הדבר הוא כי הנה אבא ואמא דתחוץ  אריך אנפין נמשך בהם החיות מהני תרין רישין גולגלתא ומוחא (כנזכר שם בשער ד' חלק א' פרק ב', עיין שם).  ובענין דאבא ואמא הויין כחדא נפקין וכחדא שריין.

ולכן הוצרכו אלו התרין רישין להתגלות בהם העתיק בהשואה אחת גם כן. ולכן החסד דעתיק נתלבש בגלגלתא, והגבורה במוחא - היא חכמה. ואז נכלל החסד בגבורה והגבורה בחסד והיו שוין וגו'. עיין שם. אם כן אפילו הגבורות שלה הם חסדים גמורים של עתיק יומין. 

ונודע כי החיצונים אין להם אחיזה בחסדים אלא בגבורות. ולכן בעת שמתגלים הגבורות דבינה ממנה ולחוץ - אזי דינין מתערין מינה, כי אין קליפה באצילות אלא מזעיר ונוקבא ולמטה. דהיינו כי בקליפת נגה דאצילות אין השלשה קליפות (שהם '''רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת''') אוחזות בה אלא כנגד זעיר ונוקבא שלה. אבל בשלשה ראשונות שלה - אין לשלשה קליפות אחיזה בהם מפני שהוא כולו טוב כנודע.

ואפילו בזעיר ונוקבא שלה אין אחיזה בהם אלא מעט כדי חיותם בלבד, אבל בקדושה עצמו דאצילות נאמר {{צ|לא יגורך רע}} אפילו במלכות דאצילות, כמ&quot;ש {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}}. ואין פה מקום להאריך.

והנה הנגה דאצילות הוא דבוק בזעיר ונוקבא דאצילות בעור שעל הבשר כנזכר במרכבת יחזקאל פרק ז'. ולכן בעת שמתגלות הגבורות מבינה ולחוץ לתוך זעיר ונוקבא - אזי יש קצת אחיזה לנגה בגבורות אלו, מחמת פיתוי השלשה קליפות אחרות. כנודע אצל הנחש שפיתה לחוה על ידי הנגה. ולכן נקרא בינה דאצילות {{צ|דינין מתערין מינה}}. אבל מבינה ולמעלה - הכל חסדים ממותקים. 

וז&quot;ש '''{{צ|קדש קדשים מקודש ממנה}}''', שהוא עולם האצילות כנזכר. '''{{צ|שאין נכנס להם אלא כהן גדול ביום כיפורים}}''' - ר&quot;ל שאין התפשטות באצילות עד הבינה הנקראת {{צ|יום הכיפורים}} אלא 'הכהן הגדול' בעצמו - שהוא החסד הגדול של עתיק יומין המתפשט בבינה כנזכר.

וזהו '''{{צ|בשעת העבודה}}''' - ר&quot;ל מעת החיבור דאבא ואמא ביחד - אזי כל החסדים דעתיק מקבלת בינה כל ידי חכמה כנודע. וזהו {{גמט דגש|העבודה}} - גימטריא {{גמט דגש|הויה אדני}} שגימטריא {{גמט דגש|אמן}} - שהוא הדעת המחברם. אבל משם ולמטה בכל הגבורות אפילו מאריך דבריאה יש אחיזה אל החיצונים בהם. לבד מבינה דאצילות (ומכל שכן לעילא מינה) שאפילו בגבורות שלה אין אחיזה לחיצונים בהם. 

ולכן גם כן למטה אין כהן גדול נכנס לקדש קדשים אלא ביום הכיפורים דווקא - להורות על הכהן העליון שאין מתפשט אלא עד הבינה הנקרא {{צ|יום הכיפורים}} בכל יום. ומשם  ולמטה דינין מתערין מינה.{{ש}}
ובזאת הבחינה היה קודש קדשים מקודש מכל שאר העולמות בריאה יצירה עשייה כנזכר לעיל. והבן היטב.

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן.'''

==דרך אחרת של הרב משה זכות בכללות סודות בית המקדש==
'''אמר המחבר''', ראיתי לאהובי הרב משה זכות נר&quot;ו דרך אחרת בכללות סודות בית המקדש. וגם כי כמעט נתכוננו לדעת אחד - מכל מקום אציעה דרכו בקוצר נמרץ להיותה יותר פשוטה וקלה להבין אפילו למי שאין לו כל כתבי האר&quot;י ז&quot;ל.

'''והוא על דרך זה'''

* הנה ירושלים הוא מלכות דמלכות דבריאה המקננה ביצירה.
* והר הבית וסורג וחיל - הוא בשבעה היכלי מלכות הבריאה
* ושלשה עזרות - היכלי זעיר אנפין דבריאה
* האולם וההיכל - היכלי אבא ואמא
* וקדש קדשים - היכלי אריך אנפין

ולכן עיקר העבודות במקדש היה בהיכלי הזכרים ולא בשל הנקבות - כי הפועל עיקרו מהחסדים. 

ועל כן תמצא {{גמט דגש|שילה}} עולה {{גמט דגש|אל שדי}} שהוא בבריאה. וכן {{גמט דגש|משה}} העולה כן הקים המשכן. ו{{גמט דגש|היכל אל שדי}} בגימטריא {{גמט דגש|משכן}} - אלא שהוא בסוד אריך אנפין דבריאה הנקרא 'קודש' דאיהו {{גמט דגש|משכן}}.

ובעת שהוקם נתקן {{צ|יושב בסתר}} כי {{גמט דגש|אכתריאל}} השולט שם עולה {{גמט דגש|בסתר}}. וגם מילואו כזה: '''אל&quot;ף כ&quot;ף ת&quot;ו ר&quot;ש יו&quot;ד אל&quot;ף למ&quot;ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף ף' ו' ש' ו&quot;ד ל&quot;ף מ&quot;ד}}}} - עולה בכיוון {{גמט דגש|סתר}}. והיינו {{צ|יושב '''בסתר'''}}. שם {{גמט דגש|מעון}} ל{{גמט דגש|נועם}} עליון כוננה {{גמט דגש|עלינו}}.

ואותו ראה ר' ישמעאל כהן גדול בבואו לקדש קדשים דאיהו אריך אנפין דבריאה. וביום הכפורים דבינה מקננא תמן - שלכן היה מזכיר עשר הויות דספר [[ברית מנוחה]] דאינון סוד עצמות הבריאה ששולט ביום הכפורים.

וידוע כי {{גמט דגש|אכתריאל}} הוא ראש הברית, ו{{גמט דגש|מטטרון}} שש קצוות, ו{{גמט דגש|סנדלפון}} מלכות. ועליהם נאמר {{ממ|דברים|כח|ח}} {{צ|{{גמט דגש|הברכה}}}} (דאיהו {{גמט דגש|רל&quot;ב}} מן האצילות{{הערה|{{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}}})  {{צ|'''באסמיך'''}} - ראשי תיבות שלשתן '''אס&quot;מ'''. כי הם מלבישין  האור הפנימי.

ושלשתן ב{{צ|ויהי נועם}} {{ממ|תהלים|צ|יז}}. כי בפסוק זה {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|'''נ&quot;ו'''}}{{הערה|{{צ|אלהינו עלינו..ידנו...עלינו...ידינו}} - ויקיעורך}} הוא {{גמט דגש|סנדלפון}}. ו{{גמט דגש|בסתר}} - {{גמט דגש|אכתריאל}}. ו{{צ|בצל {{גמט דגש|שדי}}}} - הוא {{גמט דגש|מטטרון}}.  וסדרם על דרך '''כוננהו''' - '''ה'''' על '''ו'''', כידוע בסוד מ&quot;ש(?)/מ&quot;ם(?). והם בגימטריא '''ארון''' באלף רבתי{{הערה|1256 = {{גמט דגש|אכתריאל מטטרון סנדלפון}} - ויקיעורך}} שבתוכם אור העצמות - {{גמט דגש|י'}} הדברות, {{גמט דגש|י'}} הויות. ובעונותינו הרבים נסתרו בגניזת הארון. והשפע בא מהחיצונים הוא 'אבן {{גמט דגש|שתיה}}' - {{מכפלת גימטריא|י&quot;א||אדני}} כנזכר לעיל.  

ולכן אמר לר' ישמעאל {{צ|'''בני''' ברכני}} בסוד {{גמט דגש|הברכה}} הנ&quot;ל. {{גמט דגש|ב&quot;ן}} המתפשט ב{{גמט דגש|נועם}} שהוא {{גמט דגש|קס&quot;ו}} - הרי {{גמט דגש|בריאה}}. 

וידוע כי בבריאה {{גמט דגש|ג'}} בחינות שמות בכלל - {{גמט דגש|אל שדי}}, ו{{גמט דגש|תנ&quot;ה}}, ו{{גמט דגש|ס&quot;ג}} - ועולים בכיוון{{הערה|{{גמט דגש|אל שדי, תנ&quot;ה, ס&quot;ג}}}} {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. שלשה קדושות בסוד שלש השמות. ובו היה נכנס הכהן גדול כי שם עיקר הבינה דאיהי {{צ|יום הכפורים}} - {{צ|כפורים}} תרי משמע, היינו {{גמט דגש|ב&quot;ן}} ו{{גמט דגש|קס&quot;ו}} הנזכר. 

וקדש קדשים נתקן מחסד דמלכין קדמאין ואיהו 'כהן גדול'. וזהו {{צ|ישמעאל {{גמט דגש|בני}}}} - דתמן '''בני''' קדם. וגם הוא {{גמט דגש|אם אהיה}}. וגם פנים ואחורים ד'''אהי&quot;ה''' - כולם בסוד {{גמט דגש|ב&quot;ן}} והם בבריאה. והוא {{צ|גדול}} שסודו במדת הגדולות. הגדולה דאיהו אהבה רבה שבקדש קדשים. ולכן כהן גדול היה מזכיר שם גדול '''אהבה''' בנקודת ידועות לנו בסוד הייחוד הפנימי דנשיקין.

'''עד כאן לשונו - לשון של זהורית'''.

ומי שיש לו מוח בקדקדו יבין וישכיל כי שנינו בדרך אחד הולכים בענין כללות הסדר הישר. ומיני ומיניה מסתיים שמעתתא אליבא דהלכתא דגמורי לה מפי הרב האר&quot;י זלה&quot;ה, ומפי התלמיד הנאמן הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה אשר תורתו תורת אמת, אותה '''נתן משה''' נחלה, על פיה' אלו(?) נשא לבבנו ונחנו בדרכי יושר להבין ולהשכיל סתרי סודותיו. 

וכאשר הורנו רזי בית מקדשו בכל דבר ודבר למד מענינו - כן יראנו בבנינו הנכבד הנוסף, ואז {{ש}}
{{גדול-מודגש|יוד}}והו {{גדול-מודגש|ו}}יהללוהו {{גדול-מודגש|ד}}ורשיו {{גדול-מודגש|הי}}שרים {{גדול-מודגש|י}}ברכוהו {{גדול-מודגש|ויו}}סיפו {{גדול-מודגש|א}}ומץ {{גדול-מודגש|ו}}גבורה {{גדול-מודגש|הי}}ואבים {{גדול-מודגש|י}}שועתו {{ש}}
{{גדול-מודגש|י}}פתח {{גדול-מודגש|א}}וצרות {{גדול-מודגש|ה}}יכל {{גדול-מודגש|ה}}עליון {{גדול-מודגש|ו}}בהם {{גדול-מודגש|י}}כונן {{גדול-מודגש|ה}}מקדש {{גדול-מודגש|ה}}מעוז {{ש}}
{{גדול-מודגש|יוד}}יענו {{גדול-מודגש|ו}}ילמדנו {{גדול-מודגש|ד}}עת {{גדול-מודגש|הא}}מונה {{גדול-מודגש|ה}}נכונה {{גדול-מודגש|ואו}}שר {{גדול-מודגש|ו}}תיקות {{גדול-מודגש|הא}}רח {{גדול-מודגש|ה}}צדיק {{ש}}
{{גדול-מודגש|י}}רומם {{גדול-מודגש|א}}ת {{גדול-מודגש|ה}}דר {{גדול-מודגש|ד}}גלנו {{גדול-מודגש|ו}}ישא {{גדול-מודגש|נ}}ס {{גדול-מודגש|ה}}בת {{גדול-מודגש|י}}רושלים {{ש}}
{{גדול-מודגש|יכת&quot;ירנו בחכמה בתבונה ובדעת להגדיל ולהגביר תפארתו ובנצח הודו ויסד מלכותו מלכות כל עולמים}}.


--------------</text>
      <sha1>a52gfx9luzd6purumvibsv8v8o71q0d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101478</id>
      <parentid>3101469</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T07:24:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* הר הבית מקודש ממנו */</comment>
      <origin>3101478</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="221562" sha1="127zvu3ii6iev6j72ouz21r4ijs751q" xml:space="preserve">__TOC__

==משנה דמסכת כלים==
===ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות===
'''עשר קדושות הן. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה? שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם. מה שאין מביאין כן מכל הארצות {{ממ משנה|כלים|א|ו}}'''

אש&quot;ר ד&quot;רכו נס&quot;תרה י&quot;אציל שפ&quot;ע דע&quot;ת י&quot;שרה עלי, להבין ולהשכיל סתרי המשנה הזאת על אמתתה כי ארוכה מארץ מדה, וזה החלי בעזרת אלי.

'''הנה''' נודע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש ביאור המלכים, {{ש}}
שכאשר יצא כל האצילות מבחינת שם {{גמט|ב&quot;ן}} לבד והיה כולל עתיק ואריך אנפין ואבא ואמא וזעיר ונוקביה. ואז יצאו תחלה כל הכלים שלהם זה תחת זה עד סיום עולם האצילות, ואחר כך יצאו האורות ד{{גמט|ב&quot;ן}} - כל פרטי האצילות. {{ש}}
ויצא תחילה כתר דעתיק דאצילות, ובו נכללים כל האורות. ונתקיים. ואחר כך יצא חכמה דעתיק בכלי שלו, ובו כוללים{{הערה|נראה דיש להגיה &quot;כלולים&quot; או &quot;נכללים&quot; - ויקיעורך}} כל שאר האורות. ונתקיים. ואחר כך יצאה בינה דעתיק, ובה כלולים כל שאר האורות. ונתקיימה.{{ש}}
ואחר כך יצאו שבעת תחתונות דעתיק מהדעת ולמטה - כל אחד בכלי שלו, ובו כלולים כל שאר האורות. והיה נשבר. וירד פנימיות הכלי בבריאה, ותיכוניות הכלי יותר למטה ביצירה, וחיצוניות הכלי בעשיה. ואחר כך האור ההוא נשאר בלא כלי. 

ושאר האורות ירדו בכלי השביעי של שבעה תחתונות. וגם הוא נשבר על דרך הנזכר. והאור שלו נשאר בלי לבוש. ושאר האורות ירדו בכלי של מטה ממנו.

וכן על דרך זה עד שנגמרו שבעה תחתונות שלו. ואחר שירדו כל השבעה תחתונות שבו, פנים ואחור, בבריאה יצירה עשיה - אז גם ירדו האחורים דחכמה ובינה דעתיק לבד באצילות עצמו בסופו, אך לא בבריאה.  אבל לא הפנים. ולכן אין בהם מיתה רק ירידה. ואז ירדו גם נצח הוד יסוד דאחורים דכתר דעתיק. ואחר כך נכנס בכתר דאריך אנפין בכלי שלו, ובו כלולים שאר האורות על דרך הנזכר בעתיק. {{ש}}
וכן באבא ואמא. וכן בזעיר ונוקביה. 

נמצא שנשברו שבעה תחתונות דנוקבא, ושבעה תחתונות דזעיר אנפין, ושבעה תחתונות דבינה, ושבעה תחתונות דחכמה, ושבעה תחתונות דאריך אנפין, ושבעה תחתונות דעתיק.{{ש}}
נמצאו שמתו {{גמט דגש|מ&quot;ב}} מלכים. וזהו שרמז {{צ|{{גמט דגש|ואלה}} המלכים אשר מלכו בארץ אדום}}. ירצה במספר {{גמט דגש|ואלה}} מלכו ומתו. וזהו שאמרו {{צ|תולה ארץ על '''בלי מה'''}}. ר&quot;ל שהיה תולה ארץ אדום ברעיון בעבור {{גמט דגש|בלי}} {{גמט דגש|מה}} - ש{{גמט דגש|מ&quot;ב}} מלכים שהם מספר {{גמט דגש|בל&quot;י}}, היו בלי {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - שהיו חסר מהם שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} החדש כנודע. ולכן נשברו. ואחר כך שיצא {{גמט דגש|מ&quot;ה}} נתקנו כולם בסוד {{צ|חצבה עמודיה שבעה}} - שעשה ותיקן כל שבעה תחתונות של כל פרצוף ופרצוף בסוד שבעה עמודים, והם סוד קוים. ולכן נתקיימו כנודע.

'''עד כאן לשונו'''


כלל העולה ש{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים חיצונים נפלו בעשיה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים תיכונים נפלו ביצירה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים פנימיים נפלו בבריאה. {{ש}}
וזהו סוד שאין עלייה לשום דבר בעולמות אלא על ידי שם {{גמט דגש|מ&quot;ב}}. ולכן יש גם כן כנגדם שלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}}:
* '''אבגי&quot;תץ וכו'''' ביצירה - כדי להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דעשיה שנפלו שם
* וגם {{גמט דגש|אהי&quot;ה יה&quot;ו}} בבריאה להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דיצירה שנפלו לשם
* וגם {{גמט דגש|מ&quot;ב}} אותיות דמילוי המילוי דשם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} דאלפין בעולם האצילות כדי להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דבריאה שנפלו שם.

וזהו סוד {{צ|'''ברן''' יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים}} {{ממ|איוב|לח|ז}}. רוצה לומר כשמעלים השלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} חדשים לשלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} הישנים ומתחברים כולם ביחד ביסוד דנוקבא דאצילות. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד}} - כי {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|קכ&quot;ו}} - גימטריה {{גמט דגש|ברן}}. כשהם יחד הם {{צ|ככבי בוקר}} - שנתקנים ונמתקים ביחד על ידי החסדים שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}}. ואז {{צ|ויריעו כל בני אלהים}} - ר&quot;ל ואז נשברים ונמתקים כל '''בנ&quot;י''' שהם כל שלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} של שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} שנפלו בבריאה יצירה עשיה ונעשים כולם כוכבים שהם חסדים, ומאירים בנוקבא. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד {{גמט דגש|ככבי}} בקר}}.{{ש}}
וזהו סוד {{צ|סומך יהוה לכל הנופלים}}. ר&quot;ל השלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} שהם גימטריא {{גמט דגש|סומך}}, הם סומכים לכל הנופלים משם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}.  


והנה נודע כי על ידי שני צירים ושני דלתות שיש בה יותר ממה שיש בו נשלמה ל{{גמט דגש|רנ&quot;ב}} - ולכן ה{{גמט דגש|ו'}} {{גמט דגש|מ&quot;ב}} מתקבצים ביחד ונכנסים בתוך ההיכל שהוא יסוד דנוקבא דאצילות שהי' מלובש' בתוך היכל קדש הקדשים כנודע, ששם ביסוד שלה נשלמים ה{{גמט דגש|רנ&quot;ב}}.  ולכן שם גם כן נכנסים {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|מ&quot;ב}} שגימטריא {{גמט דגש|רנ&quot;ב}} כדי לעשות לה מיין נוקבין.


{{הערה|לא נראה לענ&quot;ד קשר עם מה שנזכר למעלה. ואולי חסר טקסט. וצע&quot;ע - ויקיעורך}}הנה נודע כי בארץ ישראל שלטא עולם היצירה, ובחוץ לארץ שלטא עולם העשיה כנזכר בתקונים. ולכן עיקר התיקונים שעושים בני חוץ לארץ הוא בעולם העשיה, ועיקר התיקונים שעושים בני ארץ ישראל הוא בעולם היצירה. כי מאחר שארץ ישראל הוא אמצע הישוב - לכן שם גם כן יש להם יכולת לתקן כלים אמצעים של שבירת הכלים שנפלו שם, ואין צריך להכניס עצמם בסכנה לתקן כלים החיצונים שהם בעשיה דתמן נתערבו הקליפות עם הקדושה ביחד. אלא כל תיקונם הוא ביצירה דתמן הוא הקליפה דבוקה לבד ואינה מעורבת, ואין להם כל כך טורח לתקנם כמו אנשי חוץ לארץ. 

וזהו שאמרו רז&quot;ל '''{{צ|ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות}}''' - ר&quot;ל כי עולם היצירה דשלטא בארץ ישראל היא מקודשת מכל עולם העשיה דשלטה בכל הארצות של חוץ לארץ. 


'''{{צ|ומה היא קדושתה?}}''' - ורמזו רז&quot;ל באומרו {{צ|ומה היא קדושתה}} להורות כי בעולם העשיה הוא שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}, ובעולם היצירה הוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} כנודע. וזהו שאמרו '''{{צ|ומה}}''' - ר&quot;ל שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - {{צ|היא קדושתה}}.

'''{{צ|שמביאין ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם}}''' - שהם נצח הוד יסוד מלכות דיצירה, שמשם מעלים מיין נוקבין דאצילות. {{ש}}
'''וגם כתב האר&quot;י זלה&quot;ה''' שהעלות{{הערה|אולי יש להגיה &quot;שהעלאת&quot; - ויקיעורך}} הביכורים והעומר ושתי לחם הוא להעלות האורות של {{קיצור|נהי&quot;ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דיצירה למעלה כדי שלא ינקו מהם החיצונים. כי ביצירה אנו מקפידים שלא ינקו מהם. אבל בעשיה אין אנו חוששים לזה כי שם מדור הקליפות. 

והנה '''העמר''' - היא המלכות כמ&quot;ש בתיקונים דף ל&quot;ז ע&quot;ב {{צ|ושכינתא תתאה איהי ספירת העמר דבה מני שבע יומין דאינון שבע שבתות דאית בהון {{גמט דגש|מ&quot;ב}} יומין וגו'}}. 

וגם {{גמט דגש|עמר}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|אל}} - כי המלכות היא נקראת {{צ|{{גמט דגש|אל}} זועם בכל יום}} על החיצונים, והיא כלולה מכל עשר ספירות כמ&quot;ש בזוהר פרשת לך לך דף צ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|א|צא|א}} {{צ|דבר אחר: כי מי '''אל'''{{הערה|כרגע בויקיטקסט הגירסא שם בזוהר הוא &quot;כי מי אלוה&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} - דא רזא דמל' דהא '''אל''' כללא הוא דאתכליל מכלהו דרגין}}, כנזכר שם בזוהר. 


והרי הם  {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|עמר}},  ו{{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|בכורים}},  {{קיצור|וששה פעמים '''אל'''|186}} בשתי לחם כמו שיתבאר -- סך הכל {{מכפלת גימטריא|כ&quot;ה|פעמים|'''אל'''}} להורות שעל ידי התעוררות אלו {{מכפלת גימטריא|כ&quot;ה|פעמים|'''אל'''}} ביסוד דמלכות לעשות לה מיין נוקבין - גרמו שקבלה המלכות גם כן שפע מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} תקוני דיקנא דאריך אנפין, ומתשעה דזעיר אנפין. הרי {{גמט דגש|כ&quot;ב}}. וגם הזעיר אנפין נותן לה {{גמט דגש|ג'}} שהם תורה נביכים כתובים. הרי {{גמט דגש|כ&quot;ה}}. ולכן נקראת המלכות '''כה'''.{{ש}}
וזהו שכתוב {{צ|וחסידך}} - שהם חסד אל - {{צ|יברכו '''כה'''}} - הם גורמים שהיא מתברך מ{{צ|'''כ&quot;ה''' תברכו}}. 

ומאחר שמלכות דיצירה נקרא {{צ|אל זועם}} - ולכן היה כח ליהושוע (שהוא פני סיהרא) לכבוש {{גמט דגש|ל&quot;א}} מלכים כנגד שם {{גמט דגש|אל}}. ובזה {{גמט דגש|אל}} דנוקבא(?) היה כלולים בו התשעה {{גמט דגש|אל}} עליונים. כי {{גמט דגש|אל הויה}} הוא ביצירה. ונתחברו {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אל'''}} ביחד. ולכן קדש יהושוע ארץ ישראל בעשר קדושות ונתקנה ברכת '''הזן''' לישראל - כי {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|זן}}. 

ולכן גם כן היה צריך להקיף יריחו שבעה פעמים שהם כנגד {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|אל}} - כי {{גמט דגש|אלף למד}} גימטריא {{גמט דגש|הקף}}. וכן ששת ימים בכל יום היו מקיפים שבעה כהנים עם שבעה שופרות. וביום השביעי היו מקיפים ז' פעמים - הרי {{גמט דגש|מ&quot;ט}} כהנים ו{{גמט דגש|מ&quot;ט}} שופרות. הרי {{גמט דגש|מ&quot;ב}} ו{{גמט דגש|מ&quot;ט}} - גימטריא {{גמט דגש|צ&quot;א}} במספר {{גמט דגש|הויה אדני}} כהנים, ובמספר {{גמט דגש|הויה אדני}} שופרות. 
וזה היה כדי להמשיך {{גמט דגש|צ&quot;א}} חסדים (שהם בחינת כהנים שהם בחסד) ו{{גמט דגש|צ&quot;א}} גבורות (שהם בחינת שופורות שהם בחינה דדינין מתערין מינה). כי אלו ההקפות גרמו חיבור ד{{גמט דגש|יאהדונה&quot;י}}.  והשבתת הקליפות כשזה נופל זה קם. והנה {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|'''הויה אדני'''}} עם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|אל}} - שהם ששה חסדים בסוד {{צ|חסד {{גמט דגש|אל}}}} הכלולים ביסוד. 

וכל הנ&quot;ל להורות שכל הבחינות שהיו בארץ ישראל הם בחינות של {{גמט דגש|אל}}. מפני ש{{גמט דגש|אל הויה}} שביצירה שלטא בארץ ישראל כנזכר. וכן במקדש היו {{גמט דגש|צ&quot;ג}} כלים כנגד {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|'''אל'''}}. כאלה וכאלה רבות, ואין להאריך.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי '''הרב משה זכות נר&quot;ו''' אמר כי על כן נגלה ליהושוע שר צבא ה' בבואו לארץ והוא מט&quot;ט השולט בה. ואמר לו {{צ|עתה באתי}}, ואמרו רז&quot;ל, ולא כימי משה רבנו ע&quot;ה דזכה לבינה סוד בריאה בגדולתו. כי בילדותו היתה בחינתו מ&quot;טט שר הפנים - ראשי תיבות '''משה'''.  ולכן נקרא {{צ|טוב}} בסוד {{צ|אמרו צדיק כי טוב}}. כי כן היה יוסף {{צ|והוא נער בן {{גמט דגש|י&quot;ז}} שנה}} - כמנין {{גמט דגש|טוב}}. והוא סוד {{גמט|קטנה=1|הויה}} במספר קטן. וגם שם הדעת כידוע. לכן נקרא '''{{צ|ארץ החיים}}'''. כי {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|טוב}} הוא {{גמט דגש|חיים}} בסוד ד' המוחין. וזהו סוד {{צ|'''חיים טובים'''}}. 

ועל זה נאמר {{צ|'''טוב הארץ''' תאכלו}}.  כי {{גמט דגש|טוב}} הוא {{גמט דגש|י&quot;ז}}, ו{{גמט|קטנה=1|הארץ}} במספר קטן גם כן כך. והוא כנגד ב' בחינות של {{גמט דגש|י&quot;ז}} הנזכר. 

והיודע סוד שורש יהושוע ישכיל למה נקרא {{צ|טבור הארץ}} {{ממ|שופטים|ט|לז}} {{ממ|יחזקאל|לח|יב}}, ואמרו רז&quot;ל {{צ|פני יהושע פני לבנה}} ולא אמרו &quot;פני יהושוע כלבנה&quot;. ובתוך '''יהושע''' כזה '''יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו שי&quot;ן עי&quot;ן'''{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד י' י&quot;ו י&quot;ן י&quot;ן}} - ויקיעורך}} תמצא {{גמט דגש|יוסף}} זקנו, שהוא הנער הנזכר. וכן נקרא יהושע נער שלא ימוש מתוך {{גמט דגש|אהל מועד}} - הוא בגימטריא {{גמט דגש|יוסף}}, שהוא בתוכו.

ואחר כך נתעלה מדרגה על זקנו והיה זקן. ואמרו רז&quot;ל כי פסוק {{צ|נער הייתי גם זקנתי}} שר העולם אמרו. כי בזקנתו מגיע לחצי הבריאה. ולכן {{גמט דגש|זקן}} - חצי {{גמט דגש|שדי}}. וחייו כחיי יוסף בסוד {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ו{{גמט דגש|ס&quot;ה}}. והדברים עתיקים.  &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה בכורים הוא ביסוד, כמ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס דף רנ&quot;ג ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רנג|ב}}: {{צ|בכורים אתקרי בן בוכרא על שם אות ברית דאיהו '''י'''' טפה קדמאה דאתמשך מניה זרע יורה כחץ וכו' ותמן הוא פרי חדש פרי צדיק עץ חיים}}. {{ש}}
הנה היסוד הוא ספירה התשיעי ולכן נכללים {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}}. וזהו רמז כי {{גמט דגש|בכורים}} עם הכולל גימטריא ט' פעמים '''אל'''. וכן {{גמט דגש|בכורים}} גימטריא {{גמט דגש|אור הגנוז}} לצדיקים, שהם צדיק וצדק, ואותו האור נקרא 'בכור' של כל האורות. 

וכן {{צ|חסד {{גמט דגש|לאברהם}}}} גימטריא {{גמט דגש|בכורים}}. והוא אותיות '''לאבר מה''' - ר&quot;ל כל טפת חסדים הוא ל'''אבר''' (שהוא יסוד) דשם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - שהוא יצירה דתמן מקננא זעיר דאצילות, ושם מתגלים כל פרי חדש כדי להכנס בתוך הנוקבא. 

וזהו שאמר הכתוב {{צ|ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך}}. כי על ידי הבכורים היה מעלים הבירורים מבכורות (שהן ממלכין קדמאין שמלכו בארץ אדום) מיין נוקבין לנוקבא דזעיר אנפין כדי לקבל ממנו פרי חדש שהוא מנחה חדשה. וז&quot;ש {{צ|ראשית בכורי אדמתך}} - ר&quot;ל המבחר והראשית של בכורים שמתו בארץ אדום. וזהו {{צ|אדמתך}} דייקא. צריך להעלות לירושלים כדי להביא אותם {{צ|בית יהוה אלהיך}} שהיא יסוד דנוקבא בעת שהיא בסוד אחורי דזעיר. אזי נכנסים נצח הוד יסוד דאבא ואמא לתוכה בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע}}. וזהו שכתוב {{צ|בית יהוה אהליך}} - שאז היא בית לאבא ואמא הנקרא {{צ|יהוה אלהיך}}, כדי שיוכלו לבא אחר כך פנים בפנים. 

ובזה החיצונים בורחים ממנה. וזהו שכתוב {{צ|לא תבשל גדי בחלב אמו}} - שלא ינקא ההוא סטרא מחלבא דאימא שהיא סוד תרין צפרין שמביא הזוהר בפרשת ויחי, עיין בדרוש הקליפות פרק ב' ותבין רזא דמלה. 

ונודע שיש שני מיני חיבורים - חיבור דנשיקין שהוא בגלוי, וחיבור תחתון שהוא במכוסה. וזהו רמז בכאן {{צ|'''ר''''אשית '''ב''''כורי '''א''''דמתך}} - ראשי תיבות '''אבר''', שהיא היסוד. {{צ|'''תביא''' בית יהוה אלהיך}} - ר&quot;ל שתתחבר עם היסוד דנוקבא. ורמז ב' פעמים תבי&quot;א -   אחד בפירוש ואחד בראשי תיבות - להורות על שני מיני חיבורים; אחד במגולה ואחד במכוסה. כי {{צ|תביא}} הוא לשון 'ביאה' וחיבור. 

ונודע  שבעת החיבור היא מקבלת טפת החסדים, ולכן כתיב {{צ|ולקח הכהן}} (שהוא טפת החסד) {{צ|{{גמט דגש|הטנא}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}} - כדי להשפיע בתוכה השפע. והבן.


'''שתי הלחם''' הם נצח והוד פנימים שהם שתי כליות. וזהו סוד {{צ|חלב כליות חטה}} {{ממ|דברים|לב|יד}}. ולכן היו שתי לחם של חטה גם כן. 

והנה מן כתר עד נצח הם ו' ספירות - כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת. והם {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}.  וזהו {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|לחם}} - גימטריא ששה הויות - כל אחד עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות והכולל - הרי {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}. כי נצח והוד הם תרי פלגי גופא, והוד כלול בנצח. ולכן הנצח מקבל הששה פעמים {{גמט דגש|אל}} ומחלק חציו להוד. 
ולכן השתי לחם הביאום ביחד - כי הם גוף אחד. 

והנה על ידי התעוררות הבירורין מן נצח הוד יסוד מלכות דיצירה (שהם עמר והביכורים ושתי הלחם כנזכר) - ועשו מיין נוקבין ביסוד דנוקבא דאצילות - גורמים הורדת המוחין בזעיר אנפין כדי להתחבר עם הנוקבא (שהם חכמה ובינה חסד וגבורה). 
* כי '''עמר''' הוא בחכמה - {{צ|עומר לגולגולת}}, ותמן {{צ|להנחיל אוהבי {{גמט דגש|יש}}}} במספר {{גמט דגש|עמר}} בסוד {{צ|'''בישישים''' חכמה}} {{ממ|איוב|יב|יב}}. 
* '''והבכורים''' בבינה ששם היו בסוד העיבור הבכורות דמלכין קדמאין. ומתמן יצאו ונשברו.
* '''ושתי הלחם''' בדעת שהם חסד וגבורה בחלל אחד. ולכן באים ביחד. 

והנה לעשות זה התיקון היו מוכרחים להביא אותם מארץ ישראל דווקא, ולא משאר ארצות שהן חוץ לארץ. ובזה נתקדשה ארץ ישראל מכל שאר ארצות.

===עיירות המוקפות חומה===
'''עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה, שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבים לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו {{ממ משנה|כלים|א|ז}}'''

צריך לדעת מה '''שפירש האר&quot;י זלה&quot;ה''' בדרוש של '''מעקה''' {{ממ עץ חיים|מב|יב}}. ושם בסוף הדרוש אמר:{{ש}}
והנה מעקה של העשיה הוא כי הלא גם העשיה היה האור שלה מתפשט ויורד מאד בסוף הרקיע. שאמרו רז&quot;ל שהיה נמתח והולך עד בלי די. ואז חזר לעלות ונעשה מעקה וכותל בגג העשיה אל היצירה, כדי שרגלי בני עליה (שהם זעיר ונוקבא דיצירה) - שלא תפול הארתם לאחורי העשיה בתוך הקליפות. 

וזהו שכתוב '''{{צ|עיירות המוקפות חומה}}''' - פירוש מימות יהושע בן נון, כי פני יהושע הוא פנה לבנה, הוא מלכות עולם העשיה. ומה'''חשמל''' המכסה על עשיה שנקרא {{צ|מימות יהושע}}, שהם ימים וספירות דמלכות דאצילות המקננא בעשיה - אותו החשמל נעשה חומה לזעיר אנפין (שהוא יצירה) בסוד {{צ|נקבה תסובב גבר}}. וזהו שאמרו רז&quot;ל {{צ|השרוי בלא אשה שרוי בלא חומה}}. 
וזהו {{גמט דגש|מימות}} - גימטריא {{גמט דגש|מלכות}} שהוא יהושע. 

והנה מעקה הבריאה הוא כדי שלא ירד אור האצילות אל הבריאה. ומעקה היצירה הוא כדי שלא ירד אור הבריאה ליצירה. ומעקה העשיה הוא כדי שלא יתפשט אור היצירה אחורי העשיה בתוך הקליפות. 

והנה מעקה העשיה הוא משם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} דההי&quot;ן, שנודע כי הויה זו היא בעשיה. ונעשה בסוד {{גמט דגש|עב}} {{גמט דגש|קדם}} שהוא {{גמט דגש|י' י&quot;ה יה&quot;ו יהו&quot;ה}} - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;ה}}. שהם האחורים דעשיה והם בגימטריא {{גמט דגש|רי&quot;ו}} במספר {{גמט דגש|מעקה}}. אבל בעולם העשיה לא נמצא מעקה והוא נשאר מגולה מפני שהוא מדור הקליפות כנודע. 

וז&quot;ש '''{{צ|עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה}}''' - ירצה כי עיירות המוקפות חומה הם אחוריים של עולם היצירה, שהוא חיצוניות הכלים דיצירה. והנה נודע כי כל עולם ועולם הוא כלול מ'''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן'''. 
* הנה אחוריים ד{{גמט דגש|ע&quot;ב}} הוא {{גמט דגש|דפ&quot;ק}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} הוא {{גמט דגש|קס&quot;ו}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} הוא {{גמט דגש|ק&quot;ל}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}} הוא {{גמט דגש|קדם}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|הויה}} פשוטה - {{גמט דגש|ע&quot;ב}}

הרי {{גמט דגש|דפ&quot;ק, קס&quot;ו, ק&quot;ל, קד&quot;ם, ע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|עיירות}}. ושם הוא סביביו '''חומה''' לשמור אותם אחוריים שלא יאחזו בהם הקליפות. הנה החומה הוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|קדם}} של עולם העשיה שעולה {{גמט דגש|רי&quot;ו}}. והנה {{גמט דגש|רי&quot;ו}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|'''אל'''}} כנזכר. 

וזה סוד {{גמט דגש|אל יהוה}} שהוא עולם היצירה, דתמן שולט '''אל הויה''' כנזכר. הנה החומה שלו הוא במספר {{צ|{{גמט דגש|ויאר}} לנו}}, שלא יתאחזו בהם הקליפות. וגם כן {{גמט דגש|חומה}} גימטריא {{גמט דגש|אל הויה}} עם {{גמט דגש|ב'}} כוללים.   

הנה אלו עיירות הם מקודשות ממנה דעולם עשיה, ששם הוא מגולה ויש כח לחיצונים ליינק מכל עיירות שלהם. אבל בעולם היצירה - אין כח לחיצונים ליינק משם. 


ולכן '''{{צ|משלחים מתוכם את המצורעים}}'''.{{ש}}
כי נודע מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש הקליפות פרק שני {{ממ עץ חיים|מח|ב}} וזה לשונו:{{ש}}
דע כי ממלכות דאצילות יונקים כל הקליפות. ואמנם ביום אשר אז תגבורת הזכר - אז אותם התרין מוחין דזעיר דקליפות דאצילות הם העולים למעלה ביום ויונקים מן המלכות שבאצילות דקדושה. אבל להיות כי ביום אין הדינין מתגברין - לכן הם יונקים בחשאי. וזהו סוד {{צ|וישלח יהושע בן נון שנים אנשים מרגלים חרש לאמר}} {{ממ|יהושע|ב|א}} - ר&quot;ל בחשאי, כי יהושע בן נון הוא לבנה סיהרא קדישא. {{ש}}
{{צ|לכו וראו את הארץ}} יריחו לרגל אותם וליניק משם - כי הקליפה היא צורך גבוה כנודע, כמו שאמרו {{צ|והנה טוב מאד - זה מלאך המות}}. אבל תרין צפרין - שהם תרין מוחין דנוקבא דזעיר של אצילות דקליפה - אינם יכולים לינק ביום אלא בלילה, לפי שאז דינין של נקיבה שולטין. 

וכן הוא הענין בבריאה. כי הקליפות אשר שם יונקים מן המלכות דבריאה דקדושה; הזכר ביום, והנקבה בלילה. וכן ביצירה. אמנם כמו שבקדושה אינה עולה בלילה רק לאה - גם אלו התרין צפרין העולין בלילה לינק הם אותם תרין מוחין של אות' בחינה של לאה שיש בקליפות. 

'''עד כאן לשונו'''.


הנה התרין צפרין נקראים {{צ|מצורעים}} והם '''נעמה ואגרת'''. וזהו סוד {{צ|אל תאכלו ממנו '''נא'''}}.  ולכן המצורע ביום טהרתו היה מביא תרין צפרין. והצפור השמאל (שהיא בינה דנוקבא דינין קשין) - לכן שוחטים אותה כדי למתקה. אבל הציפור השנית מצד הימין - חכמה דנוקבא דקליפה - היא יותר ממותקת, ולכן לא היה צריך לשחוט אותה אלא {{צ|ושלח את הצפור החיה על פני השדה}} של הקליפות. וזהו {{צ|חיה}} דייקא שהיא חכמה, בחינת חיה שלה. כדמיון שני שעירים - גורל אחד להשם וגורל אחד לעזאזל. עיין שם בדרוש דקליפות פרק תשיעי {{ממ עץ חיים|מט|ט}}.

והנה מביא שם כי אחר יניקתם הם רוצים לעלות יותר למעלה במקום הראוי להם כנגד כל אורך זעיר ונוקבא דקדושה. ואז משתמטי רגלייהו בנוקבא דתהומא רבא וכו', עיין שם. 


'''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''.{{ש}}
ז&quot;ש '''{{צ|שמשלחין מתוכן את המצורעים}}''' שהם התרין צפרין הנקראים 'מצורעין' - שולחין אותן לנוקבא דתהומא רבא, ואין להן כדי לינק ביום ממלכות דיצירה. ומכל שכן מהספירות של מעלה מהן. אבל בעולם העשיה תמיד הקליפות יונקים ממלכות דעשיה דתמן הוא סוד {{צ|שכינה בגלות}}, שושנה בין החוחים כנודע. וזהו הקדושה יתירה שיש למלכות דיצירה על מלכות דעשיה. 

ועוד קדושה אחרת '''{{צ|שמסבבין לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו}}'''. כי הנה נודע כי הרע הגמור שנתברר שאין בו טוב כלל - הם השלשה קליפות החיצוניות - {{צ|רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת}}. אבל {{צ|ונוגה}} הרביעית - לא נתברר לגמרי. ולכן נשארת בבחינת לבוש ועור על הקדושה. ומבררת מעט מעט ונעשית גוף גמור, כי הם {{גמט דגש|רח&quot;ף}} כלים שבורים של {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת נוגה. ולכן נקרא הנוגה {{צ|אילנא דמותא}} כנזכר בתיקון ס' דף צ&quot;ו ע&quot;ב. 

ומה שנתדבק מ'''נגה''' על הקדושה חוזר להיות 'תוספת שבת' גמור טוב. מה שאין כן בחול כנזכר בזוהר ויקהל ר&quot;ג ב' {{ממ זהר|ב|רג|ב}}. הנה בכל עיין שם. כאשר רוצה קליפות נגה לעלות בקדושה כנודע אזי השלשה קליפות אחרות אומרים לה &quot;גם כן אנחנו נעלה יחד עמך ולמה נגרע ממך?&quot;. ואז היא נותנת להם היד ומחזקת אותם ואומרת להם &quot;התדבקו עמי ונעלה יחד&quot;. וכשהיא עולה עם חברותיה - אזי יוצאה(?) שלהובתא דאשא מתחת כסא הכבוד ומוחצת ראשם של השלשה קליפות שנדבקו בקליפת נוגה, ומפריד אותם ממנה. ונופלים ויורדים עד נוקבא דתהומא רבא, ושם נגנזים וסוגרים עליהם פי התהום כדי שלא יצאו לחוץ בכל יום שבת. ונגה לבדה נשארת דבוקה בקדושה. וזהו סוד רחיצות במים חמין בערב שבת. שצריך לכוין בסוד {{צ|'''שלהבת יה'''}}, שהוא אותה שלהבת הנזכר לעיל כמו שמבואר בספר כוונות עיין שם (&lt;small&gt;[[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ג]]&lt;/small&gt;). 


וזהו סוד כוונת המשנה במסכת שבת פרק י&quot;ז {{ממ משנה|שבת|יז|ג}} {{צ|קנה של זתים אם יש קשר בראשו מקבלים טומאה. ואם לאו(?) אין מקבלים טומאה. ובין כך ובין כך נוטלין בשבת}}.

פירוש כי הארבע קליפות נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}}. הוא טוב - הטוביות של נגה. ורע - הוא הרע של נגה עם השלשה קליפות אחרות. ונקרא '''{{צ|קנה של זתים}}''' שהם מרורים לישראל כזיתים. וזהו שרמזו רז&quot;ל שהזיתים מי שאוכל אותם משכח תלמודו להורות מי שממשיך עליו הקליפות גורמים לו שמשכח תלמודו מפני שהם מחשכים עיני השכל שלו. וזהו שכתב '''{{צ|קנה של זיתים}}'''.

'''{{צ|אם יש קשר בראשו}}''' - דהיינו שהשלשה קליפות קשורים בראש שלהם, שהיא '''הנגה''' - אז '''{{צ|מקבלים טומאה}}''' - ר&quot;ל הטומאה (שהם השלשה קליפין) מקבלין מהנגה ומפתים אותה שתגנוב מהקדושה ותתן להם. ואז הם מטמאין גם כן כל חיצוניות העולמות ושולטים בעולם. 

'''{{צ|ואם לאו}}''' - שאינם מקושרים עם הנגה - כמו לעתיד לבא שיתבטלו הקליפות מן העולם, ואז הנגה תחזור לקדושה גמורה. וזהו סוד אמרם רז&quot;ל {{צ|למה נקרא שמו 'חזיר' על שם שעתיד הקב&quot;ה להחזירו להיות מותר לישראל}}. שהיא '''נגה''' שנקראת 'קליפת חזיר', שהיא חוזרת פעם  לקליפה ופעם לקדושה. ולעתיד יהיה הכל קדושה.

והנה '''{{צ|בי&quot;ן כ&quot;ך ובי&quot;ן כ&quot;ך}}''' - ר&quot;ל בין כך שאנו בגלות והם שולטים, ובין כך כמו לעתיד שיתבטלו מן כל וכל - מכל מקום '''{{צ|נוטלין בשבת}}''' - ר&quot;ל שבכל שבת השלשה קליפות מתבטלין על ידי שלהובתא דאשא כנזכר, ו'''נגה''' נכנסת ונעשית קדושה.

וזהו סוד {{צ|יגמור '''נא רע''' רשעים}} {{ממ|תהלים|ז|י}}.  ר&quot;ל בעת שישראל חס ושלום רובם חייבים שנקראים רשעים - אזי גורמים שמתחברים כל הארבע קליפות ביחד ונשלם הרע שלהם. כי '''נא רע''' ראשי תיבות '''נ''''גה, '''א''''ש מתלקחת, '''ר''''וח סערה, '''ע''''נן גדול. וז&quot;ש {{צ|יגמור '''נא רע'''}} - מי גורם להם זה? {{צ|רשעים}} - בזמן שישראל הם רשעים. אבל כשהם טובים גורמים שהנגה מתחברת עם הקדושה והשלשה אחרות נופלות בתהומא רבא. 


'''ועתה נבא אל ביאור לשון המשנה שלנו'''{{ש}}
מ&quot;ש '''{{צ|ומסבבין לתוכה מת}}''' - ר&quot;ל שקליפת נגה היא דקה, והיא דבוקה על הפרי ומסבבת כל הקדושה, והיא נקראת {{צ|מת}} על שם 'אילנא דמותא' שהם מלכין דמיתו שריין בתוכה. וז&quot;ש שמסבבין '''{{צ|לתוכה}}''' - הוא בין ה'''חשמל''' לזעיר ונוקבא.  '''{{צ|המת}}''' - שהיא קליפת נגה כדי לברר ממנה הטוב שנשאר בתוכה מן המלכים דמיתו. וזהו בזמן שישראל מסוגלים במצות, וכן בשבת. 

ונשארת שם קליפת נגה '''{{צ|עד שירצו}}''' - פי' שבעה טובי העיר לקברו שם בתוך העיר, כי שבעה טובי העיר הם שבעה תחתונות דבינה, '''ע'''' רברבא ד{{צ|שמע}}. מהעור שלהם נעשה החשמלים אל כל העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה כנזכר במרכבת יחזקאל פרק עשירי עיין שם באריכות. והם נקראים {{צ|טובי העיר}} מפני שהם מטיבים עם הנוקבא דזעיר שהיא נקראת {{גמט דגש|עיר}} - גימטריא {{גמט דגש|מנצפך}} שכל פרצופה נהנית על ידי הגבורות בעת שהיא עולה בקריאת שמע שם בתיבת '''שמע - שם ע'''' כנודע.  

וכשהם רוצים מניחים הנגה בתוך החומה שהוא בתוך ה'''חשמל'''. וכשהם אינם רוצים - מגרשים אותה לחוץ כי החיצונים בורחים מהארת '''חשמל''' דבינה המשמרת את זעיר ונוקבא (כנודע בסוד ברכת &quot;מלביש ערומים&quot;, עיין שם). 

והנה הגם כי זה החשמל הוא לבוש והוא יותר עב וגס מן הכלים של זעיר ונוקבא - עם כל זה להיותו מבחינת בינה - אין הקליפות יכולות להתאחז כלל באור המקיף מן{{הערה|בדפוס ויניציא נראה כמלת 'עה', ובדפוס ירושלים הגיהו אל &quot;מן&quot; כנראה - ויקיעורך}} זה המלבוש של החשמל. הנה{{הערה|כך מופיע בדפוס ויניציא וכן ירושלים. ואני קצת מסופק בזה כי בדפוס ויניציא לא נראה כלל שמדובר בקטע חדש וכן לא מופיע נקודה של סוף משפט. ובכן אני מסופק שאולי צריך להגיה &quot;הזה&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} בשבת או בעת שמסוגלים ישראל במעשים טובים - אזי קוברים שם המת בתוך העיר לפנים מן החומה כדי לברר מהם הבירורים כנזכר. 

אבל '''{{צ|אם יצא אין מחזירין}}''' - רוצה לומר אם יצא קליפת '''נגה''' ונתדבקה בשלשה קליפות אחרים - כבר היא נטמאת ואין מחזרין פעם אחרת לקדושה כדי שלא יקבלו טומאה. ואז משמרין את זעיר ונוקביה מחיצונים שלא יאחזו מהם. וזהו כמו בששת ימי החול שהנגה היא דבוקה בשאר השלשה קליפות ולכן אין מחזירין אותה. 

אבל בעולם העשיה - אף על פי שיצאה הנגה - מכל מקום מחזרין אותה, כי שם תמיד היא יונקת מהקדושה ותמיד היא דבוקה בכלי חיצון דנגה בסוד {{צ|ופנה ויטול ידיו}}, ובסוד {{צ|צא תאמר לו}} (כנזכר במרכבת יחזקאל פרק שביעי). וזהו כדי להוציא השפע מהכלים חיצוניים לפרנס את שאר חברותיה. אבל ארץ ישראל בזה היא מקודשת מחוץ לארץ שאין מחזירין אותה כנזכר לעיל.

===לפנים מן החומה===
'''לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

הנה אמרנו לעיל כי על ידי העמר והביכורים ושתי לחם שמביאין מארץ ישראל העלינו האורות דנצח הוד יסוד מלכות דיצירה  בסוד מיין נוקבין שהם סוד הארת נוקבא דזעיר דיצירה עם הארת כלי חיצון דזעיר הנקרא **&quot;ו{{הערה|בדפוס ירושלים כתבו '''נה&quot;י''' ולא נראה כך בדפוס ויניציא וכן לא נשמע לעניות דעתי מתאים. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כנודע, ששם דבוקים כל כלים פנימים שנפלו מן האצילות בתוך הנגה דיצירה, והנגה היא דבוקה בעור הזעיר שהוא כלי חיצון כנז&quot;ל.

ועתה נבאר איך עולים הארת כלים תכונים(?) ד{{גמט דגש|ו'}} קצוות דזעיר דיצירה.{{ש}}
ודע כי {{צ|לפנים מן החומה}} (שהוא חומת ירושלים) הוא היכל קדש קדשים דיצירה, והוא יותר מקודש מכל היצירה. והנה כמו שירושלים הוא באמצע ארץ ישראל - כך היכל קדש קדשים הוא באמצע תרין עלמין; בין בריאה ליצירה. שהכל נקרא {{צ|ארץ ישראל}} כמ&quot;ש בעזה&quot;י. 

ויש טעם אחר. כי {{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}} נקרא 'כלי פנימי' מכל הכלים, והוא באמצעית השלשה כלים שיש שם ביצירה. ולכן חב&quot;ד דיצירה נקרא {{צ|ירושלים}} שהוא באמצע ארץ ישראל. ו{{צ|חומת  ירושלים}} הם תרין תפוחין דיסוד דמלכות דבריאה המלובשת בתוך היכל קדש קדשים דיצירה, והם שלשה '''אהי&quot;ה''' - דיודי&quot;ן ואלפי&quot;ן והה&quot;ין{{הערה|{{גמט דגש|אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד ה&quot;י, אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד ה&quot;א, אל&quot;ף ה&quot;ה יו&quot;ד ה&quot;ה}}}} - שגימטריא {{גמט דגש|חומת}} כנודע. 

'''והיכל קדש קדשים''' הוא נקודת ציון שבה ששם אינם יכולים ליכנס המצורעים - שהם התרין ציפורין הנ&quot;ל, כי המצורע היה יוצא מחוץ שלש מחנות שהוא מחוץ לירושלים כמ&quot;ש בעזה&quot;י. 

ומה היא קדושתה? '''{{צ|שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני}}'''

ונודע כי כלים פנימים בכל הספירות נקראים 'קדש קדשים'. אבל כלים אמצעים בכל הפרצופים הם נקראים 'קדשים קלים'. והנה שם {{גמט דגש|ע&quot;ב}} מתלבש במוחין בכל הפרצופים, ושם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} בכלי פנימי, ושם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} בכלי אמצעי, ושם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בכלי חיצון.  והנה {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה}} גימטריא {{גמט דגש|קלים}} מפני שכלי תיכון מקבל מן השלשה שמות. 

וגם {{גמט דגש|קלים}} עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות גימטריא {{גמט דגש|דפ&quot;ק}}. ומלת {{גמט דגש|קדשים}} גימטריא {{גמט דגש|דתן}}. שניהם ביחד{{הערה|{{גמט דגש|דפ&quot;ק דת&quot;ן}}}} גימטריא {{גמט דגש|תרל&quot;ח}} - במספר {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. כי כלי התיכון הוא {{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}}. כן הוא בכל הפרצופים. וחב&quot;ד הוא כלי פנימי. 


והנה נודע שלאה עומדת כנגד חג&quot;ת דזעיר באחוריים שלהם. ולכן כשעולים החג&quot;ת עולים עמהם גם כן לאה כמו שמביא הר' חיים ויטל זלה&quot;ה בספר עץ החיים '''וזה לשונו:'''{{ש}}
ענין המעשר ראשון הוא סוד חזרת האור של רחל (שהיא מעשר) לשורשו של הלוי - שהוא {{גמט דגש|ה'}} גבורות שבדעת זעיר אנפין ששם שורשם. ולכן הוא אחד מעשרה כי הנוקבא היא נקודה אחת מעשרה נקודות שיצאו. {{ש}}
אך ענין המעשר שני הוא סוד חזרת האור של לאה למקום הבינה, שהיא מלכות דאימא, שלא יתאחזו בה החיצונים. ולכן נאכל בירושלים במקום לאה בסוד '''ל&quot;ם''' ד'''צלם'''. שהמלכות ההיא נקרא {{צ|ירושלים של מעלה}}. כי {{צ|ציון}} ברחל אך {{צ|ירושלים}} היא לאה העומדת ב'''ל&quot;ם''' ד'''צלם''' כנזכר אצלנו בדרוש קין והבל.{{ש}}
'''עד כאן לשון עץ החיים'''.

ונראה לי כי רחל היא עשירית של זעיר אנפין, ולאה היא עשירית של תבונה. וזהו רמז כי '''מעשר''' ראשי תיבות '''מ''''לכות '''ע''''שירית '''ש''''ביעית '''ר''''ביעית. כי '''מלכות''' היא עשירית של עשר ספירות. והיא שביעית של שבע ימי הבנין. והיא רביעית של ארבע רגלי המרכבה.

וגם {{גמט דגש|מעשר שני}} גימטריא {{גמט דגש|שקוצית אדני}}. כי המלכות שהוא '''אדני''' הוא בשם שביעי דשם {{גמט דגש|מ&quot;ב}}.


ונחזור. כי על ידי אכילת קדשים קלים ומעשר שני שהיו אוכלים לפנים מן החומה היו גורמים שעלו מאורות דחסד גבורה תפארת עם הארת לאה בהיכל קדש קדשים, שיאכלו {{צ|הבעלים}} שהם אבא ואמא, ששם מתחברים בהיכל קדש קדשים דיצירה. ולשון 'אכילה' הוא בסוד {{צ|אכלה ומחתה את פיה}}, והוא לשון חיבור. כי על ידי האורות הנ&quot;ל שעולים שם בהיכל קדש קדשים - אז שם בירושלים (שהוא קדש קדשים דיצירה) - {{צ|אוכלים הבעלים}}, ר&quot;ל מתחברים על ידם אבא ואמא. כי לעולם היכל קדש קדשים הוא כולל חב&quot;ד ביחד, שהם אבא ואמא ודעת המחברם.

וזה היה בזמן שבית המקדש היה קיים. אבל בעולם העשיה - אפילו בהיכל קדש קדשים אינם יכולים לחבר אפילו שבזמן שבית המקדש היה קיים - מפני שלא יאחזו בהם החיצונים. אבל בזמן הזה - כל ההיכלות אינם מתחברים אלא בעת שעולים בהיכל קדש קדשים דבריאה ב{{צ|שים שלום}} בזמן שמתחברים יעקב ורחל בשחרית של אחר העמידה. עיין שם בספר הכוונות.

===הר הבית מקודש ממנו===
'''הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

הנה נודע כי '''{{צ|הר הבית}}''' הוא נקרא כל עולם הבריאה בכללות שבו היה עומד כל בית המקדש. ולכן היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה שהם אלף אמות, שהם כנגד כללות הבריאה שיש בו עשר ספירות - כל אחד כלולה ממאה - הרי אלף. וגם '''אל שדי''' במילוי{{הערה|{{גמט דגש|אל&quot;ף למ&quot;ד שי&quot;ן דל&quot;ת יו&quot;ד}}}} שעולה אלף הוא בבריאה כנודע. 

וחמשה שערים היו להר הבית מפני שיש חמשה פרצופים - 
* אריך ונוקבא{{הערה|לא הבנתי למה הכוונה - ויקיעורך}}
* אבא ואמא
* ישראל סבא ותבונה
* ישראל ורחל
* יעקב ולאה{{ש}}
וכל יסוד דנוקבא נקרא {{צ|שער}}. הרי חמשה שערים. 

וגם בינה מקננת בבריאה שיש בה חמשים שערי בינה - כל עשר שערים הוא בנין אחד של עשר ספירות ונקראו 'שער' אחד. והם חמשה שערים הנ&quot;ל.


וכן גם כן הר הבית היה מוקף חומה סביב. שזהו סוד החשמל המלביש הבריאה לשמרם מפני החיצונים שלא יתאחזו בהם. ונודע כי אחוריים דבינה (שהוא אחוריים ד'''אהי&quot;ה דיודי&quot;ן''' שעולה {{גמט דגש|קדמת}}{{הערה|{{גמט|אל&quot;ף, אל&quot;ף ה&quot;י, אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד, אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד ה&quot;י}}}}) הוא נקרא 'חומת' שמסבבת כל הבינה בסוד אחוריים שלה כדי שלא ינקו ממנה החיצונים. וזהו '''חומה''' במילוי כזה: {{גמט דגש|חי&quot;ת וי&quot;ו מ&quot;ם ה&quot;י}}, עם {{גמט דגש|י'}} אותיות - גימטריא {{גמט דגש|קדמ&quot;ת}}. 

וגם זהו סוד {{גמט דגש|חשמל}}. כי המילוי של {{גמט דגש|ח&quot;ת שי&quot;ן מ&quot;ם למ&quot;ד}} לבד{{הערה|{{גמט דגש|ת' י&quot;ן ם' מ&quot;ד}}}} גימטריא גם כן {{גמט דגש|קדמת}}, שהוא ריבוע ד'''אהיה'''. שהחיצונים מתיראים ממנו כנודע. 

והנה נודע כי העשיה נקרא '''{{קיצור|נה&quot;י|נצח הוד יסוד}}'''. ויצירה נקרא '''{{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}}'''. ובריאה נקרא '''{{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}}'''. ונודע כי חב&quot;ד (שהם המוחין) נקרא {{צ|קדש}}. ולכן נקרא הבריאה {{צ|בית המקדש}} כי שם כללות המוחין הנקרא 'קדש'. וכן {{גמט דגש|הר הבית}} גימטריא {{גמט דגש|בריאה קדש}}. 

והנה נודע כי בעשיה הקליפות הם מעורבות עם הקדושה, וביצירה הקליפות הן דבוקות עם הקדושה ביחד אבל אינם מתערבות עמה, ובבריאה הקליפה עומדת כנגד הקדושה ואינה יכולה אפילו להדבק בה. {{ש}}
וז&quot;ש כאן '''{{צ|הר הבית מקודש ממנו}}''', שהוא מן עולם היצירה, '''{{צ|שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם}}''', שיכולים להדבק אפילו בחומת הר הבית, אלא הם עומדים כנגדם בלבד.


והנה נבאר מי הם אלו '''{{צ|זבים וזבות וגו'}}. {{ש}}
דע שמביא הר' חיים ויטל זלה&quot;ה בדרוש הקליפות פרק שני {{ממ עץ חיים|מח|ב}} כי שני מוחין דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|שנים אנשים מרגלים}}, ושני מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|תרין צפרין}}. אבל בשלשה עולמות בריאה יצירה עשיה דקליפות - כל בחינות המוחין אשר שם בקליפות, בין דאבא ואמא בין דזעיר ונוקבא, כולן נקרא בלשון {{צ|שתים נשים זונות}} הנזכר בפרשת אחרי מות ס&quot;ב {{ממ זהר|ג|סב|א}}. 
וטעם הדבר לפי שבריאה יצירה עשיה הם עולמות של הנקבה ולכן נקראות בלשון 'נשים' אפילו כל הזכרים שלהם.

גם דע  כי שבעה היכלין של כל עולם מאלו השלשה (בריאה יצירה עשיה דקליפה) הם מכוונין כנגד שית היכלין תתאין בלבד דקדושה של העולם ההוא תמיד. אך הקליפות דאצילות אינן כן. אמנם זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות שהם בחינת {{צ|שנים אנשים מרגלים}} ו{{צ|תרין צפרין}} - הם למטה כנגד האחוריים של קדש קדשים דבריאה בלבד. וקליפות דבריאה הם כנגד שית היכלין דבריאה לבד. וכן ביצירה ובעשיה כנ&quot;ל. 

והטעם מפני שלעולם האצילות הוא נעלם מאד ולכן אי אפשר אל הקליפות שלהם לישב שם אלא למטה באחורי היכל קדש קדשים דבריאה.

'''עד כאן לשונו'''. ועיין שם בדרוש דקליפות פרק ששי{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ עץ חיים|מט|ו}}, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 


'''ועתה נבא אל ביאור'''{{ש}}
כי '''{{צ|זבים}}''' הם {{צ|שנים אנשים מרגלים}} - תרין מוחין דזעיר דקליפה היושב שם באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. ו'''{{צ|זבות}}''' הם {{צ|תרין צפרין}}, '''נעמה ואגרת''', תרין מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה היושבות גם כן באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. 

וכן {{גמט דגש|זבים וזבות}} גימטריא {{גמט דגש|לילית}} - כי זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות הם סמא&quot;ל ולילי&quot;ת, והנוקבא נקרא {{צ|יותרת הכבד}} שהיא שולטת על דכורא כנודע. ולכן הזכר הוא טפל אצלה - להפך מן הקדושה. עיין בפרשת פנחס רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. ולכן רמוז ב{{גמט דגש|זבים וזבות}} שמה לבדו, והוא כלול עמה.

'''{{צ|נדות}}''' - הם אבא ואמא דקליפה דבריאה. כי בבריאה יצירה עשיה - כולם נקרא בלשון נקבות. 

ו'''{{צ|יולדות}}''' הם זעיר ונוקבא דבריאה דקליפה שהם מולדין נפשות של אומות העולם ולכן נקראו {{צ|יולדות}}. הנה כל בניהם שהם מולדים הם מתין ואין להם חיות. ואז הולכת '''לילי&quot;ת''' ומתחממת עם בני אדם, וגורמת להוציא זרע לבטלה, ואז מושכת היא נשמה אחת ומכנסת אותה תוך בנים משחיתים שלה. ובזה הם חיים. ועל ידי קריאת שמע על המטה יוכל האדם להמית אלף ומאה ועשרים וחמש. 

והנה כל אלו הנזכר '''{{צ|אין נכנסים לשם}} ''', אלא הם יושבים כנגד ה'''חשמל''' דבריאה, ומשם יונקים כדי חיותם בלבד. כי הוא מוכרח להמשיך חיות המלכים שלא נתבררו כי הם ניצוצי הקדושה כנודע.

===החיל מקודש ממנו===
'''החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

הנה קודם שנבא לבאר החיל נבאר מתחילה מ&quot;ש בפרק שני ממסכת מדות {{ממ משנה|מדות|ב|ג}} - לפנים מחומת הר הבית סורג - מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים, והוא עשוי מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבים אותן זו על זו באלכסון.

הנה צריך להבין מה היה משמש שם הסורג?{{ש}}
והנה בעל תוספות יום טוב ז&quot;ל [[תוספות יום טוב על מדות ב|כתב במסכת מדות פרק שני]] שהסורג היה לתת מקום והבדל בין העכו&quot;ם הנכנסין להתפלל בבית ה' ובין ישראל. ולכן בשביל כן היוונים פרצו בו פרצות - הואיל ונעשה להבדיל אותם מבוא יותר פנימי. ולכן כשחזרו ישראל וזכו לגדרם - תקנו על כל גדר השתחויה להודות לה' כי טוב. עד כאן לשונו.

ונלע&quot;ד שכך אמת הדבר וכיון אל דרך האמת.


והנה מביא האר&quot;י זלה&quot;ה במרכבת יחזקאל פרק ששי {{הערה|אני מצאתיו ([[עץ חיים/שער מב/פרק ד]]) - ויקיעורך}} וזה לשונו: {{ש}}
הנה כמו ששלשים כלים דבינה נכנסו תוך זעיר אנפין כנודע - כן כלי החיצון מכולם נשאר בחוץ סביב דזעיר אנפין. והענין כי תוך כלי הבשר דזעיר אנפין נכנס כלי הבשר דנצח הוד יסוד דבינה, ובתוכו נפש פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך תוך כלי שני דזעיר אנפין נכנס כלי שני ובתוכה הרוח פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך יש כלי שלישי דעצמות דזעיר אנפין ובתוכו נכנס כלי שלישי דעצמות דבינה, ובתוכו נשמת פנימי' דזעיר אנפין. 

נשאר עתה החיצוניות של בינה שהיה מן הראוי שיכנס גם כן תוך כלי החיצון של זעיר אנפין על דרך השאר. אכן לא היה כן. אלא נשאר מבחוץ על גבי כלי החיצון של זעיר  אנפין עצמו, ונשארו כבחינת 'עור על גבי עור'. וזה העור דתבונה נקרא {{צ|חשמל}} ונקרא {{צ|כנפי נשרים}}, כי נשר היא בינה עילאה. וזהו סוד {{צ|כנשר יעיר קנו על גוזליו יכו'}}.    

וכאשר היו הקליפות רוצים להתאחז בזעיר אנפין - לא יוכלו כי אין להם אחיזה בעור התבונה.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''.

ונלע&quot;ד כי זה {{צ|עור בעד עור}} {{ממ|איוב|ב|ד}} - שהם העור דזעיר אנפין ועור דבינה שהם זה על גב זה. {{צ|וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - ר&quot;ל {{צ|וכל אשר לאיש}} בסוד חשמל, הוא בעבור {{צ|נפשו}} - לשמרו מפני חיצונים כנזכר. 


והנה ידוע כי נצח והוד הם נקראים 'בתי בראי'. אבל היסוד הוא פנימי - כי ברית וגוף חשבינן חד. והנה ה'''חשמל''' הוא  העור של נצח והוד שנקראים {{צ|חיות אש ממללות}}, שהם שני שמות '''יאהדונה&quot;י''', שהם תרין נהורין דנפקין מ'''חשמל'''; חיוור וסומק - '''יהוה''' בנצח, '''אדני''' בהוד. ואחר כך ביסוד מתחברים שניהם ביחד והוא נקרא גם כן '''חשמל''', חיור וסומק, '''יאהדונה&quot;י'''. והם {{צ|עתים חשות עתים ממללות}}. והם {{צ|חומת אש}} סביב הבריאה - כי בינה מקננת בבריאה בסוד {{צ|ואני '''אהיה''' לה נאם יהוה חומת אש סביב}}. ר&quot;ל משם '''אהי&quot;ה''', משלשה מילויים דיודי&quot;ן אלפי&quot;ן ההי&quot;ן - נעשה {{גמט דגש|חומת}} אש סביב, והוא חומת הר הבית כנז&quot;ל שהיא חומה חיצונית הנעשה מנצח הוד הנקראות לבר מגופא, {{צ|בתי בראי}}, כנודע. 
אבל היסוד שהוא פנימי - לכן נעשה מהחיצוניות של היסוד '''חשמל''' אחרת שהוא חומה אחרת, ונקרא {{גמט דגש|סורג}}. 


וז&quot;ש '''{{צ|לפנים מחומת הר הבית סורג גבוה עשרה טפחים וכו'}}'''. כי נודע שבינה יש ביסוד שלה חמשה חסדים וחמשה גבורות, וגם היא מקבלת מחכמה גם כן חמשה חסדים וחמשה גבורות. וכל חסד הוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}}, וכל גבורה הוא שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}. הרי עשרה '''אדם''' ועשרה '''בנים'''. וכל {{גמט דגש|מ&quot;ה ב&quot;ן}} גימטריא {{גמט דגש|טפח}}. נמצא שיש ביסוד דבינה עשרה '''טפחים'''. 
ולכן הסורג (שהוא העור של יסוד דבינה) היה גבוה עשרה '''טפחים'''. והבן היטב.


ונודע מה שכתוב בכוונת ברכת הנהנין (&lt;small&gt;[[שער הכוונות/דרושי השחר/כוונת הברכות]]&lt;/small&gt;) כי בעטרה דיסוד דבינה יש שלשה '''אהי&quot;ה''' (דיודי&quot;ן ואלפי&quot;ן וההי&quot;ן). עיין שם שהם גימטריא {{צ|{{גמט דגש|חומת}} ירושלים}} כנודע.  ולכן ה'''סורג''' שנעשה מן העור של העטרה דיסוד דבינה כשתכתוב '''סורג''' במילוי כזה: {{גמט דגש|סמ&quot;ך ו&quot;ו רי&quot;ש גימ&quot;ל}} - המילוי שלו בלבד{{הערה|{{גמט דגש|מ&quot;ך ו' י&quot;ש ימ&quot;ל}}}} גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} עם הכולל.  

וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. כי '{{גמט דגש|חומת}} הר הבית' הוא כללות נצח הוד יסוד דבינה, שיש בהם שלשה אהי&quot;ה במילוי בגימטריא {{גמט דגש|חותם}}. '''וחומת הסורג''' הוא {{גמט דגש|חותם}} השני שנעשה מעטרת היסוד דבינה עצמה, והוא כדי שלא יכנסו הגוים לשם שהם החיצונים שיושבים כנגד עולם הבריאה כנז&quot;ל.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הרב משה זכות נר&quot;ו כתב אם תסתכל במילוי '''סורג''' ו'''חיל'''{{הערה|{{גמט דגש|ת' ו&quot;ד מ&quot;ד}}}} תמצאנו בגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. וידוע כי שלשה בחינות תפארת נצח הוד הם כמ&quot;ש לקמן. והבט מילוי '''חותם''' כזה: {{גמט דגש|ח&quot;ת וא&quot;ו תא&quot;ו מ&quot;ם}}{{הערה|{{גמט דגש|ת' א&quot;ו א&quot;ו מ'}}}} - ותמצא חותם אחר. וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. 

ושלשה בחינות {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} הם:
* ראשון  מ'''אהי&quot;ה'''
* ושניה {{קיצור|מס&quot;ת|מסופי תיבות}} מילוי '''שדי'''{{הערה|שי''''ן''' דל''''ת''' יו''''ד'''}}
* ושלשית - {{קיצור|מחמשה פעמים '''צ&quot;א'''|454}}

והנה {{גמט דגש|אהי&quot;ה הוי&quot;ה אדני שד&quot;י}} הם עולים {{גמט דגש|תכ&quot;ו}}. וסימנם {{צ|חותם ב{{גמט דגש|תוך}} חותם}}.

ודע כי בשם '''שדי - שי&quot;ן דל&quot;ת יו&quot;ד''' - יש שלשה חילוקים; {{גמט דגש|שדי}}, {{גמט דגש|לוי}}, {{גמט דגש|תנ&quot;ד}}. וכך היה נחלק סודו בבית המקדש. 
* כי הכהן היה מבפנים - הוא הוא הפנים של שם '''שדי''', שכן בהיכל אהבה נאמר {{צ|בין שדי ילין}}. וכן {{גמט דגש|בן אהרון}} מלא ב{{גמט דגש|ו'}} הוא המקום שמתגלה בו. גם {{גמט דגש|בן אהרן}} בלא {{גמט דגש|ו'}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|אלעזר}} דאיהו מנצח.
* ואמנם {{גמט דגש|לוי}} הוא מבחוץ. 
* חוץ ללוי - {{גמט דגש|חומת}} הר הבית דאיהו {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}. 

ולכן כל הר הבית היה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה{{הערה|דהיינו לוי וחומת ביחד - ויקיעורך}} &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ובזה בא מכוון מ&quot;ש בעל תוספת יום טוב במסכת מדות פרק שני שאמר שהסור&quot;ג היה לתת מקום והבדל בין העכו&quot;ם הנכנסים להתפלל בבית ה' ובין ישראל, עיין שם. 

ומ&quot;ש במשנה ש{{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות היו שם שפרצום מלכי יון וחזרו וגדרום וגזרו כנגדם {{גמט דגש|י&quot;ג}} השתחויות - הכונה הוא כי יסוד דבינה נקרא {{גמט דגש|יוסף}} כנודע בפסוק {{צ|ויוסף הורד מצרימה}} (עיין שם [[עץ חיים/שער כו/פרק ג|בדרוש החלומות של שר המשקים]]{{הערה|נ&quot;ל כי מדובר ב[[עץ חיים/שער כו/פרק ג]] - ויקיעורך}}). והנה {{גמט דגש|מלך יון}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. וגם {{גמט דגש|אנטיוכס}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. ולכן בא ופרץ גם כן {{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות בסורג שהוא רומז ליסוד דבינה הנקרא {{גמט דגש|יוסף}} שהיה רוצה לינק משם. 

ורזא דמילה יובן ממה שכתבו חכמי הניתוח שהיסוד של הנערה הוא סתום והוא נארג בין צדדיו מזה לזה כמעשה אורג. ובעת החיבור תקרע  אותה האריגה ותשבר. והבן. וזהו סוד '''הסורג''' שהיה מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים כנזכר שם. ולכן {{גמט דגש|מלך יון}} (שהוא היסוד דקליפה) גבר ידו ונשבר ונפרץ ב'''סורג''' (שהוא היסוד דבינה) {{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות. והבן היטב סוד גדול שהיה בכאן גם כן אותה הבחינה מה שאמרו רז&quot;ל אצל בת שבע בעת זקנת דוד המלך ע&quot;ה כדי לנקות זוהמת י&quot;ג פרצות מן היסוד שטמא. ולכן היו אותם ה{{גמט דגש|י&quot;ג}} השתחויות במקדש. והבן מאד. 

וגם מה שאמרנו לעיל שסוד '''הסורג''' הוא סוד שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. והנה {{גמט דגש|סמ&quot;ך וא&quot;ו רי&quot;ש גימ&quot;ל}} גימטריא {{גמט דגש|חומת}} ו{{קיצור|י&quot;ג פעמים אהי&quot;ה פשוטים|13*21=273}}. 

וכנגד {{מכפלת גימטריא|י&quot;ג||אהיה}} עשה מלך יון {{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות בחומת הסורג כדי לגבור עלה'(?) ח&quot;ו. והנה '''אהיה''' בא&quot;ת ב&quot;ש - {{גמט דגש|תצמ&quot;ץ}} - גימטריא {{גמט דגש|כתר}}.  ו'''כתר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - {{גמט דגש|גאל}}. והכוונה הוא שאדרבא - אז נתעורר שם '''אהיה''' שבכתר וגאל ישראל על ידי {{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דיקנא שמשם ירד השפע על מתתיהו כהן גדול ועל בניו הכהנים כנודע, וגברה ידם על מלכי יוונים וחזרו וגדרו. ולכן תקנו {{גמט דגש|י&quot;ג}} השתחויות להודות על אבדן מלכות יון. 

וכל השתחויה היה כדי להמשיך תמיד שפע מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דדיקנא כדי שלא יפג[ם]{{הערה|ככה נלע&quot;ד. בדפוס ויניציא כתוב '''יפג'''', ובדפוס ירושלים בטעות כתבו '''יפג''' - ויקיעורך}} ח&quot;ו פעם אחרת. 


'''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''{{ש}}
מה שאמרו לפנים מאותו סורג היה מקום פנוי עשר אמות והוא נקרא '''חיל'''. וצריך להבין ומה היה רמוז סוד החיל?{{ש}}
ונודע מה שכתבנו לעיל כי בינה מקננא בבריאה והיא נקרא '''ס''' (כנודע [[עץ חיים/שער יד/פרק ט|בשער אבא ואמא פרק תשיעי]]{{הערה|נראה שמדובר בכאן [[עץ חיים/שער יד/פרק ט]] - ויקיעורך}}, עיין שם). והנה אם תמלא הסמ&quot;ך של הבינה תהיה {{גמט דגש|סמ&quot;ך}} שגימטריא {{גמט דגש|ק&quot;ך}}, שהם {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים ד'''אלהים''', שהם בכל האחוריים דעשר ספירות של בינה שנקראת {{גמט דגש|סמ&quot;ך}}. 

אמנם להיותו סוד בינה טמירה וגניזא יתיר - לכן אין בחינת {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים אלו ניכרים אלא מזעיר ונוקבא דבריאה בלבד (כנודע בשער השמות עיין שם {{ממ עץ חיים|מד|ז}}, ש{{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים''' מתחילין מזעיר ונוקבא דבריאה עד סוף עולם העשיה).

והנה החיל הוא חיצוניות עולם הבריאה - דבה מקננא בינה כנזכר. ותמן הוא {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים ד'''אלהים''' שמספרם {{גמט דגש|סמ&quot;ך}}. וזהו '''חיל''' בא&quot;ת ב&quot;ש - {{גמט דגש|סמ&quot;ך}}.  ולכן היה רוחב '''{{צ|עשר אמות}}''' שהם עשרה ספירות חיצוניות דבריאה.

ונודע מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה במרכבת יחזקאל פרק ג' (&lt;small&gt;[[עץ חיים/שער מט/פרק ג]]&lt;/small&gt;) וזה לשונו:{{ש}}
כי {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים''' הוא מזעיר דבריאה עד סיום המלכות, כמבואר אצלנו שהם כלים החיצונים אשר שם. וחוץ מהם הוא '''החשמל'''. וחוץ מהם היא '''אלהים דנגה'''. ומשם מתחילין {{צ|אלהים אחרים}}.  וזהו סוד {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת '''נגה''' ומשם ה{{גמט דגש|ממזר}} - {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} בגימטריא.  ושם נקרא ‏‏{{צ|כורסייא דשבבין וגו'}} כנזכר באדרת נשא. וקליפת '''נגה''' שכנגד אצילות הוא {{צ|אלהים קדושים}}, {{צ|כרסייא דשביבין}}. ומזעיר אנפין דבריאת ולמטה הם טוב ורע וגו'.{{ש}}
עד כאן לשונו.


וז&quot;ש '''{{צ|החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם}}''' - ר&quot;ל כי הגוים בכלל נקרא אלו {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים'''. וכן {{גמט דגש|נגה}} גימטריא {{גמט דגש|גוים}} עם הכולל. וזה סוד {{צ|מלך אלהים על גוים}} ר&quot;ל 'אלהים דקדושה' הוא מלך על 'אלהים ד'''נגה'''', בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}}. ובעת חרבן בית המקדש בעונותינו הרבים אמר {{צ|אלהים באו גוים בנחלתיך}} מפני ש'אלהים אחרים' שנקראו גוים יונקים מ'אלהים קדושים' על ידי חטא ישראל, כנזכר שם בפירוש האידרא על כורסיא דשביבין. עיין שם סוד עמוק ונפלא מאד. 

ונודע כי שורש ה{{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים יוצאים מ'''אלהים''' אחד פשוטו מ{{גמט דגש|ה'}} אותיות. והנה {{גמט דגש|אלהים}} פשוטו ו{{גמט דגש|ק&quot;ך}} - גימטריא {{גמט דגש|ר&quot;ו}}, שהוא במספר '''גוים''' במילוי כזה: {{גמט דגש|גימ&quot;ל וי&quot;ו יו&quot;ד מ&quot;ם}} - להורות כי {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים של קליפות נגה כנזכר רמוזים במלת '''גוים'''. 

והנה גם כן '''גוים''' הוא שם כולל כל הארבע קליפות '''רוח אש ענן נגה''', והם כנגד ארבע גליות '''בבל יון מדי אדום''' כנודע. ולכן רמוז גם כן במלת '''גוים''' במילוי הנ&quot;ל {{גמט דגש|גימ&quot;ל וי&quot;ו יו&quot;ד מ&quot;ם}} - עולה מספרם {{גמט דגש|בבל יון מדי אדום}}. וזהו סוד הפסוק {{צ|ואתכם אזרה '''בגוים'''}} שהם ישראל הנפוצים בארבע גליות. וזהו סוד {{צ|לעשות נקמה '''בגוים'''}} שהם ישראל הנפוצים בגוים '''רבים''' - ראשי תיבות '''ר''''ומי, '''ב''''בל, '''י''''ון, '''מ''''די. {{ש}}
וזהו גם כן {{צ|וקרב פזורנו מבין '''הגוים'''}}. 

וזה סוד {{צ|ראשית '''גוים''' עמלק}} - ר&quot;ל הראש של כל הארבע גליות הוא עמלק; עד שלא יכרת זרעו - לא תבא הגאולה.  והוא יותר קשה לישראל מכל הארבע גליות כנודע.  וגם {{גמט דגש|עמלק}} הוא גימטריא ב' פעמים {{גמט דגש|ק&quot;ך ק&quot;ך}} - להורות שהוא כולל {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים''' דנגה, והוא יונק בעונותינו הרבים גם כן מ{{גמט דגש|ק&quot;ך}} צרופי '''אלהים''' דקדושה. והיניקה שלו הוא בעשיה והיצירה. אבל באחורים של הבריאה אין לו יניקה מפני ששם מקננת בינה שהקליפות בורחות ממנה. וכנפי נשרים שלה מכסים על אחוריים דבריאה כנזכר לעיל. 

וזהו שכתוב '''{{צ|שאין גוים נכנסים לשם}}'''.


וכן '''{{צ|טמא מת}}'''. כבר ביארנו לעיל בשם ספר התיקונים שקליפת '''נגה''' נקרא {{צ|אילנא דמותא}} מפני שבתוכה הם מלכין קדמאין דמיתו כנז&quot;ל, עיין שם. ונודע כי '''נגה''' נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} כי ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב וטהור (כנזכר בתיקונים דף ק'), ממראה מתניו ולמטה הוא רע וטמא. והיא הנוקבא לילית כנזכר במרכבת יחזקאל פרק חמישי (&lt;small&gt;[[עץ חיים/שער מט/פרק ה]]&lt;/small&gt;).

וז&quot;ש '''{{צ|שאין טמא מת}}''' - שהיא הנוקבא דנגה שנקרא 'טמא מת' על שם אילנא דמותא כנזכר. וז&quot;ש {{צ|שאין גוים {{גמט דגש|וטמא מת}} נכנסים לשם}} - שכן {{גמט דגש|וטמא מת}} גימטריא {{גמט דגש|מלכות}}. שהיא מלכות הנגה {{גמט דגש|לילית}} - אין לה כח ליינק מן הבריאה. אבל הזכר דנגה שנקרא 'טוב' כנזכר ממראה מתניו ולמעלה - יש לו כח ליינק מהבריאה מהאחוריים שלה כנזכר בסוד {{צ|עור של תפילין}} (כנזכר שם בפרק שביעי דמרכבת יחזקאל, ועיין שם).

===עזרת נשים מקודשת ממנו===
'''עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם ואין חייבים עליה חטאת {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

דע כי הכוונה הוא שהטעם שלמטה בבית המקדש לא היה יכול ליכנס בעזרת נשים טבול יום הוא כמ&quot;ש הזוהר פרשת ואתחנן דף רס&quot;ז ע&quot;א {{ממ זהר|ג|רסז|א}} {{צ|תא חזי האי רוחא בישא דשארי בין תרעי - ווי ליה לבר נש דלא ידע לאזדהרא מניה, ולא רשים לפיתחא דביתיה שמא עילאה קדישא דישתכח עימיה! דהא אית ליה תלת מאה ושתין וחמש שמשין בישין מקטרגין - כל חד משמש יומיה, וכלהו משתכחי עמיה כל יומי שתא, ומקטרגא ביה לעילא ותתא. וכלהו משתכחי עמיה ביממא ובליליא. ביממא - לקטרגא ליה. בליליא - לצערא ליה בחלמיה}}. עד כאן לשונו עיין שם.

הנה הכוונה של המאמר הזה הוא '''על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה במרכבת יחזקאל''', כי קליפת '''נגה''' - ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב ושם {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} מצות עשה והם {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} מלאכים וכולם זכרים. וממראה מתניו ולמטה הוא רע, ושם {{גמט דגש|שס&quot;ה}} מצות לא תעשה, והם {{גמט דגש|שס&quot;ה}} שדים וכולם נקבות, והם כנגד {{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה. ובכל יום שולט שד אחד עם כמה חיילות אשר תחתיו.

וכולם עומדים בפתח העליון כמ&quot;ש {{צ|לפתח חטאת רובץ}} - שהיא הנוקבא ד'''נגה''' שתלויה בה {{גמט דגש|שס&quot;ה}} שדים, והם רובצים כנגד הפתח של היכל לבנת הספיר שמשם יוצאים הנשמות לעולם. ועל ידי שם '''שדי''' שמתגלה שם ביסוד דקודשה - בורחים מתמן כל השדים. ולכן גם כן למטה צריך לרשום '''שדי''' בפתחא כדי לגרש משם החטאת הרובץ בפתחא. {{ש}}
ואינו(?) יכול להאריך בכאן. עיין שם בכוונת המזוזה באורך.

והנה גם כן כשמטמאים האדם בקרי בלילה כנז&quot;ל במאמר הזוהר - אזי אותו השד הוא שולט עליו כל אותו היום שהוא משמש בו עד הלילה. לכן אף על פי שהוא טובל עצמו ביום - מכל מקום דבוק בו אותו השד ואינו מסתלק ממנו עד {{צ|ובא השמש וטהר}} שאז נשלם שליטתו של יום אחד משלו מ{{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה. 

ולכן אמר דווקא {{צ|ובא השמש וטהר}}, ואינו אומר &quot;מצאת הכוכבים&quot; או &quot;עד הלילה&quot;, אלא {{צ|ובא השמש}} - כי הטומאה ששולטת עליו הוא אחד מ{{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה ולכן {{צ|ובא השמש וטהר}}. ולכן גם כן גזרו זה דווקא על עזרת נשים ולא על כל מחנה לויה כנזכר שם במסכת כלים ברבינו עובדיה {{ממ משנה|כלים|א|ח}}, שיהושפט ובית דינו גזרו על טבול יום שלא יכנס לעזרת נשים, עיין שם. {{ש}}
והטעם הוא כי עזרת נשים היא כנגד מלכותא קדישא (כמ&quot;ש אחר כך בעזה&quot;י), וזאת הטומאה היא מן שפחה בישא {{גמט דגש|לילית}} הרשעה, נוקבא ד'''נגה'''. ולכן אין ראוי שתכנס השפחה בהיכל הגברתה. ולכן לא יוכל לכנס טבול יום בעזרת הנשים.

ועתה נבאר{{הערה|כל זה עדיין המשך דבריו של האר&quot;י זלה&quot;ה, כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} איזה בחינה נקרא '''{{צ|טבול יום}}''' למעלה. {{ש}}
דע כשהאדם עובר על מצוה לא תעשה - אז הוא גורם שמשליט השלשה קליפות רעות על הנוקבא ד'''נגה''' (דתמן טוב ורע) ונעשית רע גמור. והם מוציאים לחוץ אותה בחינה של הנוקבא ד'''נגה''' שפגם בה שבה {{גמט דגש|שס&quot;ה}} מלא תעשה וכנזכר לעיל. וזהו סיבת עונש העובר על מצוה לא תעשה. בזה יובן מה שאמרו רז&quot;ל כי יש חוזר בתשובה שהזדונות נעשו לו כזכיות. כי על ידי התשובה גורם שחוזרת הקדושה שהיתה מתחלה מעורבת בתוך נוקבא ד'''נגה''' ונכנסת בקדושה לגמרי לעשות מיין נוקבין. ולכן הם כזכיות. כי מה שהיה מתחלה זדונות שנכנסו בתוך שלשה קליפות רעות - עתה שחזרו קדושה גמורה ולא נשארו בנוקבא ד'''נגה''' - ולכן נקרא זכיות. 

אמנם יש זדונות נעשות כשגגות - הוא שעל ידי התשובה הלואי שיחזור הכל כבתחלה מחוברים טוב ורע בקליפת '''נגה''', שאז הם נקרא 'שגגות' - חציו טוב וחציו רע, ויצאו מכלל 'זדונות' שהם השלש קליפות רעות גמורות. אך לא יספיק שיתפרדו לגמרי ויכנסו בתוך הקדושה גמורה כדי לעשות זכיות.{{ש}}
'''עד כאן לשונו''' 


והנה כשחטא אדם הראשון בעץ הדעת דזעיר אנפין - גרם שנתאחזת בהם '''הנגה''' ולקח החסדים והגבורות לעצמה. ואז נעשית קליפת '''נגה''' {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} לפי שהחסדים לעולם נשארים טוב ונעשה מהם מלאכים. ולא מלאכים ממש אלא {{צ|די ממנן על צבא השמים}} כנזכר בתיקונים דף ק'.  אך בוודאי שיש בהם רע כל שהוא - לא מפאת עצמם, רק מפאת רעת הגבורות הנאחז בהם. 

ואמנם הגבורות נדבקו בהם הרע של החיצונים וחזרו להיות שדים הדומים למלאכים כמו שאמרו רז&quot;ל, ונעשו רובם קליפה ומיעוטם מוחא. ולכן נעשה רע ואז נקרא קליפת '''נגה''' - {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} - דהיינו בחינת חסדים וגבורות.

ומי שעובר על מצות לא תעשה גורם שהשלשה קליפות אחרים אוחזים בהגבורות ומוציאים אותם לחוץ ונעשים רע גמור. וכשחוזר בתשובה הוא גורם שחוזרים כמתחלה למקומן בנוקבא ד'''נגה''' ששם הגבורות נפלו. ואז נקרא אותן הגבורות '''{{צ|טבול יום}}'''.  כי כמו שלמטה על ידי הטבילה נפרדו ממנו הקליפות קשות ועדיין נשארים דבוקים בו הקליפות דקות עד {{צ|ובא השמש וטהר}} כנזכר - כך למעלה על ידי מתחלה נכנסים בנוקבא ד'''נגה''' ואז נתפרדו מהשלשה קליפות קשים ועדיין הם דבוקים ב'''נגה''' שהיא קליפה דקה על הקדושה - ולכן נקרא {{צ|טבול יום}} שהוא כמו חולין  שאינה קליפה ואינה קדושה. 

וכן {{גמט דגש|טבול יום}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|חולין}}. שהוא עדיין מעורב טוב ורע דתמן סוד {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין שגימטריא {{גמט דגש|טוב רע}}. {{ש}}
וכן {{גמט דגש|טבול יום}} הוא {{גמט דגש|ליום טוב}} - הכוונה כשהם ב'''נגה''' - מתמן מצפים לכנס ליום שכולו טוב שהוא בקדושה גמורה ביסוד דנוקבא דקדושה לעשות שם מיין נוקבין. ולא כמו בזמן שהוא נקרא {{צ|טבול '''יום'''}} - עדיין אינו טוב גמור אלא מעורב עם מעט רע אבל אחר כך בהערב השמש אז יורדים זעיר ונוקבא (דהיינו השלשה כלים שלהם) לעשות נשמה בבריאה יצירה עשיה, ואז מבררים מקליפת '''נוגה''' של בריאה יצירה עשיה אותן הברורים  ומכניסים אותן בקדושה גמורה.

וז&quot;ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - כי אין יורדין הכלים דזעיר ונוקביה בבריאה יצירה עשיה אלא בלילות (כמ&quot;ש אחר כך בקדושת '''עזרת''' ישראל, עיין שם). ולכן היה צריך להתעכב עד שיתטהר מטומאת נוקבא דנגה גם כן, ואז היה נכנס בעזרת נשים.


'''או נלע&quot;ד''' הכוונה הוא כמ&quot;ש הר' חיים ויטל זלה&quot;ה בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו עליו השלום, עיין שם, שעזרת נשים  היא שיעור קומתה בבחינת המלכות שבה. דהיינו כשהיא קטנה בבחינת היכל לבנת הספיר שלה עצמה. כי בנוקבא דזעיר דבריאה יש לה שבעה היכלות כנודע. וזהו בעת גדלותה. אבל כשהיא קטנה תחת היסוד דזעיר - אזי היא קטנה כמו בחינת לבנת הספיר כשהיא בגדלותא בכל אורך הזעיר, ואז לבנת הספיר הוא בחינת מלכות ויסוד שלה בלבד (כנודע בבחינת היכלות). 

והיכל לבנת הספיר נקרא {{צ|עזרת נשים}} בסוד {{צ|'''עריה תעור''' קשתך}} כנזכר בתיקונים דף ק&quot;ב ב'. {{גמט דגש|תעור}} איהו גימטריא {{גמט דגש|עזרת}} עם הכולל - ששם ניכרת בין איש לאשה. 

והנה כשמלכות דבריאה היא בבחינת הנ&quot;ל - אזי צריך להעלות לה מיין נוקבין שהם מבירורי מלכין קדמאין כדי שתוכל אחר כך להתגדל בכל שיעור קומתה. ונודע שהיסוד שלה נקרא {{גמט דגש|תמר}} שגימטריא {{גמט דגש|שמש}}, בסוד {{צ|צדיק '''כתמר''' יפרח}}, בסוד {{צ|'''שמש''' ומגן יהוה אלהים}} כנזכר בזוהר. 

וז&quot;ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - ר&quot;ל כשאותן הבירורין נכנסו ב{{צ|שמש}} (דהיינו ביסוד שלה) - אזי {{צ|וטהר}} - ר&quot;ל שהיא מטהרת אותן הבירורין בסוד מיין נוקבין כדי להתעברו(?) מהם. כאמא שמטהרת צואת בנה - כן היא מנקה אותה הנשמה עד שמטהרת אותה. אבל כל זמן שהוא טבול יום ולא העריב השמש (שנסתלקה ממנו אותה קליפה דקה נוקבא ד'''נגה''') - לא היה יכול לכנס בעזרת נשים כי אינה מקבלת אותם מאחר שהוא עדיין דבוקה בנוקבא דנגה. לכן לא קבלה אותה נוקבא דקדושה אלא פולט אותה בסוד {{צ|הנפילים היו בארץ}}; כי אי אפשר לצאת ממנו פרי בעלמא. אבל כשהעריב עליו השמש שנסתלקה ממנו בחינת נוקבא דנגה שהי' דבוק בה - אזי יכנס ביסוד דקודשה  כנזכר - {{צ|וטהר}}.  

וזהו סוד '''{{צ|ואין חייבים עליה חטאת}}''' - ר&quot;ל אם טבול יום נכנס שם בשוגג - אין חייב להביא קרבן חטאת כדי לטהר הטומאה מן עזרת נשים. הכוונה הוא למעלה כשגוברת נוקבא ד'''נגה''' על הקדושה - אזי מכנסת בעל כרחה ביסוד שלה אותן הנשמות שהן עדיין מלוכלכות בטומאה אבל מכל מקום שאינם עושים שום פגם שם כי היא תכף פולטת אותם. וזהו '''{{צ|שאין חייבים}}''' הנשמות '''{{צ|עליה}}''' - בעבור מלכות קדישא לנקות הטומאה.  וז&quot;ש {{צ|חטאות}} - לשון ניקוי כמו {{צ|ולקח לחטאת הבית שתי צפרים וגו'}} - כי היא מטהרת עצמה לבדה ואינה מקבלת אותם. 

וטעם הדבר לפי שידוע לפניה שאין בהם תועלת והם דינים קשים - ולכן הפילתם. וזהו סוד שהיתה עזרת נשים ארך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש, שהוא סוד כי בעת התחברות עמה הזעיר - אזי נותן לה ביסוד שלה חמשה חסדים. והיא יש לה חמשה גבורות. והנה כל חסד וכל גבורה הוא {{גמט דגש|הויה}} אחד. הרי חמשה הויות חסדים עם חמשה כוללים הם גימטריה {{גמט דגש|קל&quot;ה}}. וכן חמשה הויות גבורות עם חמשה כוללים - הרי {{גמט דגש|קל&quot;ה}}. הרי {{גמט דגש|קל&quot;ה}} אמה על {{גמט דגש|קל&quot;ה}} אמה בסוד {{צ|נשים דעתן '''קלה'''}}. ועיין שם.


===עזרת ישראל מקודשת ממנה===

'''עזרת ישראל מקודשת ממנה שאין מחוסר כפורים נכנס לשם וחייבין עליה חטאת {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

הנה '''כתב הר' חיים ויטל זלה&quot;ה''' בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו ע&quot;ה, זה לשונו:{{ש}}
דע כי רגלים שהם נצח הוד שהם שנים רגלים, ונכללים במכריע יסוד ונעשה רגל שלישי. וזה סוד {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}} - כי המלכות נקרא 'חג' דכלהו (כנזכר בריש התיקונים בהקדמתו), והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנזכר. נמצא כי שלש רגלים אלו הם המאירים בה שלש פעמים בשנה, ובכחם נעשית שלש חגים בשלשה זמנים האלו. 

והנה אף על פי כי השלשה חגים הם חסד גבורה תפארת - עם כל זה הוא הארת חסד גבורה תפארת בנצח הוד יסוד. ועל ידיהם נצח הוד יסוד מאירים במלכות. וזהו סוד חובת ראיה ברגלים. {{ש}}
והענין כי מצות ראיה כך היא - שיעלה כל אדם לעזרת ישראל להראות שם בחגים. ואין חיוב אלא לאנשים זכרים. והענין להעלות ברגלים ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בשלש רגלים. ולכן לא נאמר &quot;שלש מועדים&quot; אלא {{צ|שלש רגלים}} - לרמוז כי ענין הארת שלשה חגים האלו הם על ידי הרגלים העליונים - נצח הוד יסוד - המאירים במלכות (שהיא {{צ|עזרת ישראל}}).  

והאמת כי {{צ|עזרת ישראל}} היא המלכות בשיעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד דזעיר, אלא שעתה בחגים היא פנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. וז&quot;ש {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. ולכן כל חובת מצוה זו תלויה ברגלים כי לטעם זה החגר והסומא הם פטורים כנזכר בגמרא. וכולהו יליף מלשון 'רגלים' כנזכר בחגיגה פרק קמא. 

גם הקטן שיוכל לעלות ברגליו מחנכין אותו - שהוא בבחינת זעיר בהיות יעקב הקטן צורת '''ו'''' לבד - גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחינה. 

וכל זה עדיין הם חצרות ועזרות בתי בראי. כי עד שם יש יכולת לנשמות לעלות כנזכר בפרשת ויקהל קצ&quot;ה ב' {{ממ זהר|ב|קצה|ב}} על {{צ|מי יעלה בהר יהוה}} - דא הר הבית. {{צ|ומי יקום במקום קדשו}} - דא עזרת ישראל וכו'.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

והנה ביארנו לעיל כי טבול יום יוצא משלש קליפות ונכנס בקליפת נגה. ובהערב השמש יוצא גם כן מ'''נגה''' ונכנס בתוך יסוד דנוקבא. ועתה צריך לעלות מיין נוקבין כדי לקרב זעיר ונוקבא ביחד שהוא סוד הקרבן שמקרב '''ה'''' ב'''ו'''' ו'''ה'''' ב'''י'''' בסוד {{צ|קרבן ליהוה}} כנודע. כי על ידי עון אדם הראשון כנזכר כשיצאו החסדים וגבורות - גרמו פירוד בין זעיר ונוקבא, ולכן עתה צריך פעם אחרת לחבר אותם ביחד ולחברם. 

וצריך לדעת כי אף על פי שעולים הבירורים בתוך יסוד דנוקבא ומתחבר עם זעיר - מכל מקום לא נעשה מבירורים צורת נשמה כלל, כי עדיין אינם ראוים ליתקן באותה שעה שעלו מתוך הקליפות. אבל הם עומדים שם עד שנעשה התחברות אחר - ואז עולין מיין נוקבין אחרים (כנודע שבכל זיווג עולין מיין נוקבין חדשים). ואז אותם המיין נוקבין הראשונים הם עתה מצטיירים ונתקנים - שכבר נשתהו תוך הנקבה אותה הזמן וכבר נתקנו. והמיין נוקבין החדשים מתעכבים שם בלתי ציור נשמה עד חיבור אחר. וכן על דרך זה נמשך מבריאת העולם עד ימות המשיח.

כלל העולה שאין שום בחינת מיין נוקבין בעולם שאין עולים פעם ראשונה בבחינת מיין נוקבין ואחר כך בחיבור שני שלאחריו הם נמתקים ומצטיירים ונעשה נשמה מתוקנת. ואז יורדות ומתלבשות בגוף בעז&quot;ה. 

והטעם הוא צריך לדעת סדר עליות הבירורים.{{ש}}
דע כי אחר שחטא אדם הראשון - אז כל {{גמט דגש|ט'}} בחינותיה דנוקבא דאצילות ירדו אל הקליפות {{קיצור|ר&quot;ל|רחמנא ליצלן(?)}}. כי כל כלי הפנימי היה נשמת הבריאה, והכלי האמצעי נשמת יצירה, והכלי החיצון נשמת עשיה. ואז הקליפות דבריאה יצירה עשיה יונקין משם ממנה. וזהו 'גלות שכינה' כנזכר במקום אחר. 

וכן השלשה כלים דזעיר יורדים בבריאה יצירה עשיה גם כן ומתלבשים בשלשה כלים דנוקבא. ומשם ניזונים החיצונים בלילה. וכן כל חייליה של מלכות בסוד {{צ|ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה}}. והם מלקטים ומבררים בירורים מהם, ובבקר חוזרים לעלות עם מה שבררו. ועולים מעולם לעולם בארבע בחינות{{הערה|כאן פתחתי ראשי תיבות של '''בחי'''' שמופיע בדפוס ויניציא. ובדפוס ירושלים כתבו '''בתי'''' ולכאורה אין בזה הבנה לענ&quot;ד - ויקיעורך}} שיש בתפלת שחרית. ועולים הבירורים דעשיה בסוד {{צ|יהוה מלך}} כנזכר במקומו, וזה על ידי כלים חיצונים דזעיר ונוקבא שירדו שם בלילה והם נותנים לנוקבא דעשיה בסוד מיין נוקבין לחבר עם זעיר דעשיה. ומשם נותנן למיין נוקבין לבינה דעשיה. וכן משם מתבררין יותר עד שעולין ליצירה. ואחר כך הבירורים דיצירה על ידי הכלים של זעיר ונוקבא האמצעים, ואז נעשים מיין נוקבין למלכות דיצירה לחבר עם הזעיר אנפין דיצירה, והיא מעלה אחר כך לבינה דיצירה. וכן עולים עד מלכות דבריאה.

ואז ב{{צ|יוצר}} - עולים הבירורים דבריאה על ידי הכלים פנימים דזעיר ונוקבא והם נותנים לנוקבא דבריאה, ומשם עולים לבינה דבריאה למיין נוקבין שלה כדי לחבר עם חכמה. וכן עולים עד העמידה. ואז כל אלו השלשה כלים עולים באצילות עם הבירורים שביררו כולם עד נוקבא דאצילות. וחזרה היא לברר מהמלכות דאצילות (שהם אחוריים דאבא ואמא) ומעלים מיין נוקבין עד בינה. ואז נמתקים שם בעיבור הבינה ואחר כך ניתנים מתוקנים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא בעמידה. 

ונמצא כי בכל פרצוף שבכל עולם הוא חיבור בפני עצמו לתקן המיין נוקבין בכל מדרגה שעולין. וכן בירידה חוזרים כל הפרצופים להתחבר שנית להתברר שם עד סוף העשיה. והפסולת יוצא לחוץ לקליפות בסוד {{צ|צא תאמר לו}}. אך כשעלו לא היו מבוררים  והוצרכו כולם לעלות ברום המדרגות. אך בירידה - כל אחד מתברר במקומו.

'''עד כאן לשונו'''{{הערה|כך מובא בדפוס. ולא הבנתי את הכוונה כי לא רואה שהפנה אל ציטוט של מישהו לפני כן, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ונמצא כי השלשה כלים דבזעיר ונוקבא אינם עולים בזעיר ונוקבא עצמו, רק תחלה עולים בסוד מיין נוקבין בבינה כדי לברר מה שהעלו, ואחר כך בקריאת שמע ובעמידה נכנסים בסוד מוחין ממש לזעיר ונוקבא. חוזרים להתברר בסוד חיבור דנפילת אפים - שאז יורד הטפה מן המוחין דזעיר ונוקבא שבא להם מחדש ונעשה מהם נשמה אחת.

אם כן שהמיין נוקבין ראשונים לא נעשים מהם צורת נשמה אפילו שמתחברים זעיר ונוקבא ביחד על ידי מיין נוקבין אלו אלא עד שעולים בסוד מיין נוקבין לבינה ואחר כך חוזרים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא. ואז מצטיירת שם נשמה אחת ומתלבש בגוף בעולם הזה.

הנה אף על פי שאמרנו לעיל {{צ|ובא השמש וטהר}} שאז בלילה זעיר ונוקבא מבררין מה'''נגה''' ומכניסים אותן הבירורין ביסוד דנוקבא (שאז נקרא {{צ|טהור}}) - מכל מקום עדיין חסר ממנו צורת נשמה, שאי אפשר להעשות עד שיעלו בסוד מיין נוקבין לבינה הנקראת {{צ|יום כיפור}}, ושם מתטהרת יותר הבירורים, ואז נעשים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא כנז&quot;ל.  ואז יכולים ליכנס אחר כך בעזרת ישראל בסוד העיבור.

וזה שאמר '''{{צ|עשת ישראל}}''' - שהיא הנוקבא דזעיר שעומדת בפרצוף שלם כנגד נצח הוד יסוד דזעיר (כנזכר לעיל בדברי הר' חיים ויטל זלה&quot;ה) - '''{{צ|היא מוקדשת}}''' אז '''{{צ|שאין מחו&quot;סר כפורים נכנסת לשם}}''' בסוד העיבור להצטייר בה צורת הנשמה. אף על פי שהיא מתחברת עם הזעיר - מכל מקום לא מתעברת מהם עד שעולין מתחלה בסוד מיין נוקבין לבינה הנקרא {{צ|יום כיפורים}} להתברר הפסולת מהם, ואחר כך יורדים בסוד מוחין לנוקבא, ואחר כך בעת התחברות עם זעיר יורד מהמוחין שלה טפת מיין נוקבין ומאותה טפת מיין נוקבין נעשתה אחר כך צורת הנשמה כנזכר לעיל.

והנה הבינה - 
* הכלי חיצון הוא {{גמט דגש|אהיה}}
* האמצעי - {{גמט דגש|אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד ה&quot;א}}
* הפנימי - {{גמט דגש|אל&quot;ף, אל&quot;ף ה&quot;א, אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד, אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד ה&quot;א}}
* סך הכל {{גמט דגש|תרע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|מחוסר כפורים}} עם {{גמט דגש|ב'}} תיבות.

הרי בבינה סוד מחוסר כיפורים.

ולכן כל זמן שהוא מחוסר כיפורים - שעדיין לא עלה בבינה להתברר -  אי אפשר לעשות מהם צורת הנשמה, ואינם יכולים ליכנס בתפארת דנוקבא כדי להתעבר מהם. ולכן נקראת {{צ|עזרת ישראל}} שהוא תפארת דנוקבא הנקרא {{צ|ישראל}}. ושם כל הנשמות עומדות בסוד העיבור.

והנה לשון {{צ|עזרת}} - מביא תלמוד ירושלמי בפרק תפלת השחר שהוא לשון '''עֶזרה''' - אות '''ע'''' בסגו&quot;ל, שמשם עזרה בא לעולם שנאמר {{צ|ישלח עזרך מִקֹּדֶשׁ}} {{ממ|תהלים|כ|ג}}. וכן כתב הראב&quot;יה. ועיין בתוספת יום טוב מסכת מדות פרק ב'. והכונה בסוד הפסוק {{צ|ישלח עזרך}} שהם נשמות ישראל שעוזרים לשכינה מאיזה מקום שהם באים. וזהו שאמר {{צ|מִקֹּדֶשׁ}} - שהם המוחין שלה הנקרא 'קדש', ומשם יורדת הטפה כנז&quot;ל ומתעברים בתפארת שלה בחצי התחתון ששם סוד העיבור.


והנה הנוקבא כשהיה בבחינת יניקה - אזי היא נגדלת בסוד פרצופ' עד החזה דזעיר בלבד, שאז נקרא {{צ|עזרת ישראל}} כנזכר. ואז המוחין שלה הם חכמה שבה - הוא שם '''אלהים''' במילוי אלפי&quot;ן. ומוח הבינה שבה הוא שם '''אלהים''' דמילוי ההי&quot;ן - כי כל אות '''ה'''' הוא בבינה. ומוח הדעת הוא '''אלהים''' פשוט בלי מילוי מפני שהדעת של הנקבה הוא {{גמט דגש|קל}}. ומכל שכן בזמן היניקה כמ&quot;ש בדרוש &quot;שבע בחינות שיש לנוקבא&quot;, עיין שם בבחינה שלישי.

הנה כאשר נתחבר השלשה '''אלהים''' כנזכר ביחד{{הערה|{{גמט דגש|אלהים, אל&quot;ף למ&quot;ד ה&quot;ה יו&quot;ד מ&quot;ם, אל&quot;ף למ&quot;ד ה&quot;א יו&quot;ד מ&quot;ם}}}} - יעלו {{גמט דגש|תרע&quot;א}}, והוא במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}, להורות כשהבירורים הם מחוסרי כפורים (שאינם עולים בבינה) - אזי אין להם מוחין חדשים דנוקבא שעולים במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}. 


'''{{צ|וחייבים עליהם חטאת}}''' - בפרק הקומץ רבה דף כ&quot;ז {{ממ|מנחות|כז|א}} תנא מחוסר כפרה שנכנס לעזרת ישראל שוגג חייב חטאת. במזיד ענוש כרת וגו'.{{ש}}
הכוונה היא אף על פי שהעריב עליו השמש ונכנס בעזרת הנשים שהוא ביסוד שלה בסוד מיין נוקבין - מכל מקום אסור לעלות בתפארת שלה אחר כך בזמן גדלותה להתעבר שם עד שעולה מתחילה בסוד מיין נוקבין בבינה כנזכר לעיל. 

והנה כשזאת הנשמה עלתה בתפארת דנוקבא מחמת קיטרוג החיצונים - צריך להביא קרבן. ר&quot;ל לחבר אותם ביחד זעיר ונוקבא כדי לטהר החטא שהוא הטומאה של נוקבה ד'''נגה''' הנקרא {{צ|חטאת}}. שבעת החיבור הקליפות בורחות משם. וזה החיבור חייב לעשות לאחר שיבא בזה העולם בגוף. וכל זמן שאינו גורם חיבור למעלה כדי לטהר טומאתו - עדיין נשמתו אינה מתוקנת. אבל כשהוא עדיין מלוכלך כל כך בטומאה שהוא מורד בקודשא בריך הוא ועולה בתפארת דנוקבה במזיד - אזי הוא חייב כרת שאז תכף השכינה משליכה נשמתו לחוץ פעם אחרת בתוך שלש קליפות החיצונים, ואז נאמר {{צ|ונכרתה הנפש ההיא וגו'}}. ואין לו תיקון עד ביאת המשיח בעזרת האל.


===עזרת הכהנים מקודשת ממנה===

'''עזרת הכהנים מקודשת ממנה שאין ישראלים נכנסין לשם אלא בשעת צרכיהם לסמיכה לשחיטה ולתנופה {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''


הנה נודע מה שמביא '''האר&quot;י זלה&quot;ה''' בסוד לחם הפנים שהיו {{גמט|י&quot;ב}} חלות ותמיד היה חם. סוד הענין הוא כי כבר נודע שיש לעילא כמה חיבורים שהם סוד האכילה. והוא סוד {{צ|אִכלו רעים}}. והנה סוד חבור אבא ואמא נעשה על ידי מזלא דדיקנא דעתיקא קדישא. ו{{גמט דגש|לחם}} גימטריא {{גמט דגש|מזלא}}. והוא סוד ה{{גמט דגש|ו&quot;ו}} שהיא כפולה - {{גמט דגש|ו&quot;ו}}. והן {{גמט דגש|י&quot;ב}} חלות - שש ושש. והן הן עצמן סוד {{גמט דגש|ה&quot;א ה&quot;א}} שהן {{גמט דגש|י&quot;ב}}.

ואמנם {{גמט|י&quot;ב}} אלו נמשכים מסוד שלשה שמות '''הויה''' אשר במזלא ובהם {{גמט|י&quot;ב}} אותיות. ו{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|הויה}} עולין {{גמט דגש|לחם}} ו{{גמט דגש|מזלא}}. ולפי שחיבור אבא ואמא אינו פוסק לעולם  - לכן היה הלחם הזה שהוא המזל המעוררן אל החיבור שהיה תמיד על השולחן - {{צ|לחם פנים לפני תמיד}}.  ולזה היה חם תמיד שנאמר {{צ|לשום לחם חם ביום הלקחו}} {{ממ|ש&quot;א|כא|ז}} - לרמוז שתמיד הוא חם ומעורר החיבור העליון בלי הפסק. שכן מצינו שהחיבור נקרא 'חמום', שנאמר {{צ|בכל יחם הצאן}}. 

ולחם זה היו אוכלים אותו הכהנים. {{ש}}
והסוד הוא כי הלא סוד הכהנים העליונים הם באבא ואמא. ולכן לחם הפנים מאכל לכהנים שהם חכמה ובינה.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

והנה גם כן הנוקבא דזעיר כשהיא נגדלת עד חסד גבורה תפארת דזעיר  - כמו בחזרת העמידה של שחרית דחול אז הנוקבא נגדלת בכל חסד גבורה תפארת דזעיר - ונמצא שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. כי הדיקנא דזעיר אנפין מגיע עד החזה שלו. ואז מתחברים חכמה ובינה דנוקבא דזעיר על ידי המזלא - כנז&quot;ל באבא ואמא העומדים תחת דיקנא דאריך אנפין - כך ממש כאן בנוקבא עם יעקב העומדים תחת דיקנא ד'''זעיר''' תחת מזלא '''ונקה''', ואז הם אוכלים {{צ|{{גמט דגש|לחם}} חם}} - שלשה הויות כנז&quot;ל. ומתחברים גם כן על ידי הלחם בסוד {{צ|כי אם '''הלחם''' אשר הוא אוכל}}. 

והם נקראים כהנים האוכלים לחם חם, לחם הפנים, כנזכר באריך אנפין שהם שלשה היויות - י&quot;ב אותיות כנגד י&quot;ב חלות. ואחר כך כל אות נעשה '''הויה''' אחת, והכללות הוא גם כן '''הויה''' אחת - הרי {{גמט דגש|י&quot;ג}} הויות שהם כנגד {{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין שנעשה לו על ידי סוד '''ויעבור'''.

וכן {{גמט דגש|י&quot;ג}} הויות במזלא עילאה שהוא {{צ|נוצר חסד}} של דיקנא דזעיר אנפין - הרי {{מכפלת גימטריא|כ&quot;ו|פעמים|הויה}} שמקבלת הנוקבא דזעיר הארתם בעת שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. 

ולכן אז נקרא '''{{צ|עזרת כהנים}}''' כי העזר שלה הוא בא מן '''כ&quot;ו הויות''' שגימטריא {{גמט דגש|עזרת}}, והם כולם חסדים (שהם נקרא 'כהנים'). ולכן נקרא על שם {{צ|עזרת כהנים}}. 

ואף על פי שזעיר עולה גם כן למעלה כדי להתחבר עם לאה מן החזה ולמעלה, ואז עולים נצח הוד  יסוד שלו במקום חסד גבורה תפארת, ואם כן אף על פי שהנוקבא עולה בחסד גבורה תפארת דזעיר - אינו אלא בנצח הוד יסוד שלו, אם כן איך היא עומדת תחת הדיקנא?

הטעם הוא אף על פי שעולה זעיר אנפין למעלה - מכל מקום קיימן לן שהחיצוניות בלבד עולה למעלה אבל הפנימיות שלו נשאר במקומו. ולכן מפנימיות הדיקנא מקבלת הנוקבא הארה גדולה בסוד הלחם כנזכר. 


ועוד נוכל לומר לפי '''מה שכתב הר' חיים ויטל זלה&quot;ה''' בכוונת ברכת כהנים (&lt;small&gt;[[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ה|שעה&quot;כ דרושי חזרת העמידה, דרוש ה]]&lt;/small&gt;) וזה לשונו:{{ש}}
ואמנם כפי מה ששמעתי שהמקיפים הם ה'''ל'''' ד'''צלם''' בחסד גבורה תפארת של התבונה, וה'''ם'''' ד'''צלם''' בארבע ראשונות - נמצא בתפלת שחרית דחול עולה הזעיר  עד ראש התבונה, אך לא שהוא עולה עד שם, רק הם יורדים למקומו כמו שהוא בליל שבת. ונמצא שחרית דחול כמו ערבית דשבת.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

ונמצא כאשר עולים יעקב ורחל בחסד גבורה תפארת דזעיר אנפין בחזרת עמידת שחרית דחול - אם כן הם ממש עומדים תחת דיקנא דזעיר.


וגם נוכל לומר הנוקבא מקבלת אז החמשה חסדים בעת החיבור, וחמשה חסדים הם {{גמט דגש|ה'}} הויות שגימטריא {{גמט דגש|ק&quot;ל}} - במספר {{גמט דגש|הכהנים}}.


ועוד טעם אחר כפי מה שמפרש '''האר&quot;י זלה&quot;ה בברכת כהנים''' וזה לשונו:{{ש}}
והנה בברכת כהנים 
* יש בה {{גמט דגש|י&quot;ג}} יודי&quot;ן כנגד {{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דאריך. 
* ו{{גמט דגש|ט'}} וו&quot;ין כנגד {{גמט דגש|ט'}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין הנקרא '''ו'''' שבשם. 
* ושית ההי&quot;ן כנגד מלכות הנקרא '''ה'''' תתאה, ויש בה שית תיקוני דיקנא בלי שער, והם סוד {{צ|שש מעלות לכסא}}.  

ותכוין להאיר מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} דאריך אנפין ל{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ושניהם ביחד לששה דנוקבא. ואז נקרא עתה רחל {{גמט דגש|כה}} תברכו  בסוד {{גמט דגש|כה}} אותיות של פסוק {{צ|ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום}}. וגם {{גמט דגש|כ&quot;ב}} תיקונים ו{{גמט דגש|ג'}} פסוקים - הרי {{גמט דגש|כ&quot;ה}}. ואז ניתוספו בה {{גמט דגש|ג'}} תיקונים כמו שניתוספו בזעיר  אנפין, ונשארת היא בעלת {{גמט דגש|ט'}} תיקונים כמו שהיה בזעיר.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

ונמצא שהיא מקבלת {{גמט דגש|י&quot;ג}} דאריך אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} שלה - הרי {{גמט דגש|ל&quot;א}} תיקונים במספר {{צ|{{גמט דגש|אל}} רחום}}, בסוד {{צ|חסד אל}}. כי כל תיקון הוא '''הויה''' אחד - הרי {{מכפלת גימטריא|ל&quot;א||הוי&quot;ה}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}}. מפני שכל הויות אלו הם במילוי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} במספר {{גמט דגש|חסד}} שנקרא {{גמט דגש|כהן}}. ולכן נקרא אז הנוקבא {{צ|'''עזרת''' כהנים}}.

וגם {{גמט דגש|ט'}} תיקונים הם סוד {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - כנודע ביחוד שם '''שדי''' - הרי {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}} עם שתי תיבות והכולל - שהם מתפשטים אחר כך בעשר ספירות שלה כנודע. 


וז&quot;ש '''{{צ|עזרת כהנים מקודשת ממנו שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם וכו'}}'''{{ש}}
כבר אמרנו לעיל בעת שהנוקבא עומדת כנגד חסד גבורה תפארת דזעיר אנפין נקראת היא {{צ|עזרת הכהנים}} מפני ששם הם הידות של הכהן הגדול (שהוא זעיר) שמגביה אותם בעת קבלת השפע דאריך אנפין (כנודע בכוונת ברכת הכהנים). ונודע שבמלת {{צ|ישראל}} של קריאת שמע -- בין קריאת שמע דקרבנות, בין קריאת שמע דיוצר, בין קריאת שמע דערבית, בין קריאת שמע דעל המטה -- לעולם המוחין דיניקה נכנסים במלת {{צ|ישראל}}. או מוחין מקיפים דבינה, או פנימים דחכמה, או מקיפין דחכמה. וכולם בבחינת מוחין דיניקה לפי הזמן שהוא (כי פנימים דמוחין דיניקה של בינה לעולם אינם מסתלקין מזעיר אנפין - עיין שם בכוונת קריאת שמע{{הערה|מצאתי ב[[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ד]] - ויקיעורך}}). 

ונודע גם כן בעת שנכנסים המוחין דגדלות שהם שלשה ראשונות דנצח הוד יסוד דבינה - אז מורידין את המוחין דקטנות בגרון. ואחר כך בכניסת שלשה תחתונות דנצח הוד יסוד דחכמה - יורדין מוחין דקטנות עד חסד גבורה תפארת דזעיר. והוא בברכת אבות. ואז מתחיל סוד החיבוק ב{{צ|מגן אבות}} - {{צ|ימינו תחבקני}}. ב{{צ|אתה גבור}}  - שמאלו תחת לראשה. {{צ|האל הקדוש}} - הוא חיבור של הזעיר ביחד.{{ש}}
ואחר כך כשנכנסים מוחין דגדלות גורם החיבור דזעיר ונוקבא כנודע.

אם כן כשיורדין המוחין דיניקה בחסד גבורה תפארת גורם החיבוק, אבל אחר כך מחסד גבורה תפארת ולמטה אין עושין שום פעולה עד שיורדין ביסוד דזעיר כדי לתת לנוקבא בעת החיבור (כנזכר בדרוש דקטנות עיין שם). 

וז&quot;ש '''{{צ|עזרת הכהנים מקודשת ממנו}}''' - שהם חסד גבורה תפארת דזעיר ששם עומדת הנוקבא. '''{{צ|שאין {{קו תחתי|ישראל}}}}''' - שהם המוחין דיניקה, '''{{צ|נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם}}''' של חסד גבורה תפארת כדי לעשות החיבוק. וז&quot;ש '''{{צ|לסמיכה}}'''.

וזהו בסוד הפסוק {{צ|ויאמר יהוה למשה}} - שהוא זעיר אנפין, {{צ|קח לך את יהושע בן נון}} - שהיא סיהרא קדישא נוקבא דזעיר, {{צ|איש אשר רוח בו}} - כי כשהיא פנים בפנים אז נקראת הנוקבא גם כן בשם זכר כנודע. ומאחר שהיא עלתה בחזרת העמידה עד חסד גבורה תפארת דזעיר ששם בחינת רוח - לכן אמר {{צ|אשר רוח בו}}. {{צ|וסמכת את ידך עליו}} - כדי לחבקה בימין ששם ירד מוח חכמה דקטנות. {{ש}}
לכן אמר {{צ|ויהושע בן נון מלא רוח '''חכמה''' כי סמך משה את ידיו}} שהוא יד שמאל כלול ביד ימין.

והנה בזמן החבוק נקרא הנוקבא סוד הקרבן כי אז היא נקרבת לזעיר בסוד '''ה'''' לגבי '''ו'''' על ידי ימין ושמאל. בעת כניסת המוחין הוא סוד הקרבן '''י'''' לגבי '''ה'''' ואז נקרא '''קרבן שלמים''' - שזעיר ונוקבא הם שלימים במוחין. וקרבן עולה הוא כמו עת שעולים זעיר ונוקבא באבא ואמא ביום שבת שאז נשאר פנימיות דזעיר ונוקבא למטה וחיצוניות שלהם עולים למעלה מפנימיותם באבא ואמא. וזהו רמוז במלת '''עולה - על ו&quot;ה'''.

והנה כשהיא בין זרועותיו נמצא כי אין חיבוק הזה גמור רק בראשה לבד, ואז הבעל (שהוא הזעיר) 'סמך ידיו על ראש קרבנו' - שהוא על ראש הנוקבא ולא על גופה כמו שכתוב בשעיר המשתלח {{צ|וסמך אהרן שתי ידיו}} - {{צ|ידו}} חסר כתיב. ו{{צ|שתי}} זה בנה אב לכל הסמיכות שיהיו בשתי ידים. הכוונה ששמאל כלול בימין ונראה כיד אחת ולכן כתיב {{צ|ידו}} חסר - רוצה לומר שהגבורות הם נמתקות, שאין נראה כי אם חסדים שהוא יד אחת כדי לעשות לה סוד המקיף (כנזכר בכוונת הסוכה עיין שם &lt;small&gt;([[דרושי חג הסוכות (הכל)|שעה&quot;כ דרושי סוכות]])&lt;/small&gt; שהוא סוד {{צ|ימינו תחבקני}}). ולכן נעשה זאת הסמיכה על ידי ישראל כנזכר שהוא כינוי לזעיר אנפין, בעלה דקרבן הנוקרא 'נוקבא דזעיר'.

והנה אמרנו שהמוחין דחכמה מתלבשים בחסד דזעיר שהם {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג}} - גימטריא {{גמט דגש|קלה}}. וזהו סוד {{גמט דגש|סמיכה}} - גימטריא {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג}} - '''סמך י&quot;ה''' שהם חכמה ובינה דחכמה.

גם ביד ימין יש {{גמט דגש|ה'}} חסדים שהם {{גמט דגש|ה'}} הויות שגימטריא {{גמט דגש|ק&quot;ל}}, והם מחבקים למלכות שהיא {{גמט דגש|ה'}} אחרונה שבשם -- הרי {{גמט דגש|קל&quot;ה}}. 


'''{{צ|לשחיטה}}''' - אמרו רז&quot;ל שהשחיטה כשרה בזר.  ואף על פי שאפשר בכהנים ואפשר נמי לזר לשחוט בעזרת ישראל - אפילו הכי לא אסרו לישראל ליכנס בעזרת הכהנים לשחוט הקרבן!

הכוונה הוא כי לעולם החסדים (שהם הכהנים) ממתקים הגבורות. וזהו סוד השחיטה בסוד {{צ|זבחי אלהים}}. וזהו נעשה בעת החיבור - שטיפת החסדים ממתקת הגבורות שביסוד דנוקבא. אבל בסוד החיבוק - אפילו ישראל שהם המוחין דיניקה כנזכר לעיל המתלבשים ביד שמאל - הוא שוחט וממתק הגבורות דנוקבא בסוד {{צ|שמאלו תחת לראשי}}. כי אחוריים של הנוקבא שהם מלא דינים אינם נמתקים אלא בשרשם שהוא גבורה, יד שמאל דזעיר (כנזכר בכוונת ראש השנה). ולכן הוא מחבק ביד שמאלו תחת לראשה כדי למתק הגבורות. 
וגם ביד שמאל אמרנו שמלובשין בתוכו המוחין דבינה שנותנים כח בזרוע כדי למתק הגבורות דנוקבא.  

והנה המוחין דבינה הם שלשה מילואי '''אהיה''' שרמוזים בשלשה אלפין ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} המתגלה בזעיר אנפין בשלשה מקומות
* אחד בדעת שלו
* ואחד בלב שלו
* ואחד נכנסת ביסוד דנוקבא

והם שלשה מיני דמים שיש 
* בוורידים, 
* ורביעית דם שיש בלב, 
* וגם הדמים שהם ביסוד דנוקבא. 

כי כל '''אהיה''' הוא בריבוע{{הערה|{{גמט דגש|א, אה, אהי, אהיה}}}} העולה {{גמט דגש|ד&quot;ם}} כנודע בדרוש דפסח.

והנה השחיטה שהוא בשמאל הוא ממתק גם כן השלשה דמים שיש בנוקבא דזעיר, ולכן גם כן רומזים שלשה אלפי&quot;ן במלת {{גמט דגש|שחיטה}} - כי {{גמט דגש|שחיטה}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|אל&quot;ף}}. וזהו גם כן '''שחיטה - שחט י&quot;ה''' - שהם חכמה ובינה דבינה.

והנה {{גמט דגש|ה'}} גבורות {{גמט דגש|מנצפ&quot;ך}} מתלבשים בחמשה אצבעות יד שמאל. וגם רמז ביד שמאל שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בציור '''ה''' ידות כנודע. והנה {{גמט דגש|פ&quot;ר}} ו{{גמט דגש|ב&quot;ן}} גימטריא {{גמט דגש|שחיטה}}.


ואחר כך '''{{צ|תנופה}}'''{{ש}}
הנה סוד ה' שהכהן היה מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף. הכוונה הוא כי בתפארת דזעיר - שם יורדים שתי ידות - שהם {{גמט דגש|ה'}} חסדים (שהם חמשה אצבעות דיד ימין), ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות (שהם חמשה אצבעות דיד שמאלא). ונודע שחמשה חסדים יורדים תחלה מפני שהם בסוד מים, ויוצאים תחלה מיסוד דתבונה. ואחר כך יוצאים חמשה גבורות. ובעת שחוזרים לעלות החסדים בסוד 'אור חוזר' - אז הם ממתקים גם כן שני גבורות ושליש. כי בירידה ממתקים שנים חסדים{{הערה|לא הבנתי. והייתי חושב שצריכים להגיה כאן 'גבורות', וצע&quot;ע - ויקיעורך}} ושני שלישים, ובאור חוזר ממתקים הנשארות. 

ולכן היה מניח יד הכהן (שהם החסדים) תחת יד הגבורות כדי שיצאו תחלה, שיכולים לעלות בסוד 'אור חוזר' למתק הגבורות שהם יד הבעל, שהוא יד הזעיר כשהוא בסוד ו' קצוות, ואז הוא בסוד גבורות.

ולעולם הזעיר נקרא '''אלהים''' ולכן נקרא {{צ|זהב התנופה}} - כי הגבורות אינם נמתקות אלא בסוד התנופה. וכן נחשת התנופה שהוא בתפארת (כי נחשת הוא בתפארת), ושם מתמתקים הגבורות בסוד אור חוזר (כנודע בדרוש ירידת חסדים וגבורות, עיין שם).

וזהו סוד תנופה שהוא מוליך ומביא למי שארבע רוחות העולם שלו וכו'. כנודע שתפארת דזעיר כלול בו ששה קצוות ולכן צריך להניף כל התפשטות החסדים של הששה קצוות דתפארת ביסוד דבינה כנודע. וזה רמז בסוד תיבת '''תנופה''' - כי {{גמט דגש|תנ&quot;ו}} גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק}} שהם חסדים וגבורות שמתגלים דרך {{גמט דגש|פה}} דיסוד דתבונה.
{{ש}}
וגם {{גמט דגש|תנופה}} גימטריא {{גמט דגש|ישראל}} - כמו שמביא בכוונת {{צ|אלהי אברהם אלהי יצחק וגומר}} שהם בחינת הדעת הכולל שלשה מוחין; כי הם תרין עטרין הנקראים חסדים וגבורות ובאמצעיתם יש בחינת '''דעת''' המחברם ונקרא {{צ|תפארת ישראל}}. וכללות שלשתם נקרא דעת. עיין שם. לכן גם כן הדעת נקרא {{גמט דגש|תנופה}} שגימטריא {{גמט דגש|ישראל}} המחבר חסדים וגבורות ביחד שהם '''אברהם ויצחק''' כנז&quot;ל.

והנה הנוקבא דזעיר בעת שמקבלת החסדים וגבורות דיד אמצעית שנקרא תפארת שהוא {{צ|יד התנופה}} - אזי הנוקבא מתגדלת ונעשית שוה עם הזעיר. וזהו '''תנופה - תנוף ה'''', שהוא כדי לארמותא הנוקבא שהיא '''ה'''' תתאה ד'''הויה'''. וזהו סוד {{צ|תנו עוז לאלהים}} - כי {{גמט דגש|תנ&quot;ו}} - גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק}} שהם חסדים וגבורות כנזכר כשהם ניתנים {{צ|לאלהים}} - שהיא הנוקבא הנקראת {{גמט דגש|אלהים}} שגימטריא {{גמט דגש|פ&quot;ה}}. אזי היא נקראת {{גמט דגש|תנופה}} בסוד {{צ|זהב '''התנופה'''}} שהוא {{גמט דגש|דוד}} - בגימטריא {{גמט דגש|זהב}}. שהיא הנוקבא שמתגדלת שוה בשוה עם הזעיר.

אם כן על ידי {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} הם מעלים המלכות למעלה בסוד תנופה, ואז הוא סוד החיבור שלם{{הערה|כך נראה מדפוס קורץ. ובדפוס ירושלים כתבו &quot;שלה&quot; - ויקיעורך}} זעיר ונוקבא - כי היא עולה כנגד שלשה ראשונות דזעיר, והם עשר ספירות דנוקבא כנגד עשר דזעיר, וכתר שלה כנגד כתר שלו.

והנה מביא בדרוש השמות {{ממ עץ חיים|מד|ד}} בסוד כתר חכמה בינה דעת דנוקבא בסוד ג' כלים:
* הכתר - 
** הכלי חיצון - {{גמט דגש|י' י&quot;ה יה&quot;ו יהו&quot;ה}},
** האמצעים - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;א, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}},
** הפנימי - {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;ה}}
* החכמה - 
** החיצון - {{גמט דגש|י' י&quot;ה יה&quot;ו יהו&quot;ה}},
** האמצע - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;א, יו&quot;ד ה&quot;א ו&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;א ו&quot;ו ה&quot;ה}},
** הפנימי - {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א ו&quot;ו ה&quot;ה}}
* הבינה - 
** החיצון - {{גמט דגש|א' א&quot;ה אה&quot;י אהי&quot;ה}},
** האמצעי - {{גמט דגש|אהי&quot;ה}},
** הפנימי - {{גמט דגש|אל&quot;ף ה&quot;ה יו&quot;ד ה&quot;ה}}
* הדעת -
** החיצון - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;א, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}},{{הערה|עד כאן מה שמובא בדפוסים השונים. והשמיטו את המשך השמות של דעת. ואני השלמתי כאן על פי עץ החיים שם בדרוש השמות. וזה רק מראה עד כמה הדפוסים של ספר זה לקויים באיכות וצריכים זהירות - ויקיעורך}}
** האמצעי - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;ה}}
** הפנימי - {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;ה}}


סך הכל עולה {{קיצור|אלף ועשרים ושלשה|1,023}}{{הערה|לא מסתדר החשבון. אני קבלתי 1045. וצע&quot;ע איך ליישב החשבון - ויקיעורך}} - במספר {{גמט דגש|סמיכה שחיטה תנופה}} עם {{גמט דגש|י&quot;ה}} אותיותיהם. להורות שעל ידי שלשה עבודות אלו גרמו גדלות הנוקבא בסוד שלשה מוחין שלה עם הכתר שלה. 

והנה כל אלו הבחינות שיש לנוקבא דאצילות כן יש גם כן לנוקבא דזעיר דבריאה. ולכן כל אלו שלשה עזרות הנ&quot;ל הם הכל בפרצוף דנוקבא בסוד י' ספירות שלה.

ועתה נבאר פרצוף זעיר דבריאה בכל עשר ספירות שלו.

===בין האולם ולמזבח===
'''בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ט}}'''

הנה נודע כי האולם הוא סוד נה&quot;י דתבונה המלובשת בתוך הזעיר עד נה&quot;י שלו. {{ש}}
והנה פתחו של אולם הוא פי היסוד דתבונה שהוא המלכות שלה. ולכן היה גבוה הפתח ארבעים אמה שהוא בסוד '''ם''' סתומה - שני דלתות ושני צירים כזה [ציור]. ורחבו עשרים אמה שהוא כ&quot;ף כפופה - מלכות הנקרא {{צ|'''כסא''' הכבוד}}, כנזכר בפירוש האותיות של הקדמת הזוהר מהר' חיים ויטל זלה&quot;ה, עיין שם. 

וגם {{גמט דגש|אולם}} גימטריא {{גמט דגש|מזל}} - כי {{צ|בני חיי ומזוני במזלא תליא}}, שהוא יסוד דתבונה שמשם מתגלים שלשה הויות שגימטריא {{גמט דגש|מזלא}}, שהוא במזלא עילאה של דיקנא דאריך אנפין. ויסוד לעולם נקרא {{צ|צדיק יסוד עולם}}. ולכן {{גמט דגש|בני חיי מזוני}} - גימטריא {{גמט דגש|צדיק}} - כי כל '''צדיק''' נקרא '''מזלא''', דתלוין ביה תריסר מזלות כנזכר בתיקונים דף ק&quot;ג ע&quot;א, עיין שם. 

: &lt;big&gt;[&lt;/big&gt; ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו אמר כי זה סוד {{צ|'''ה''''נה '''נ''''חלת '''י''''הוה '''ב''''נים}} - ראשי תיבות '''בינה'''.  וגם בלאה כתיב {{צ|ויר''''א''' יהו''''ה''' כ''''י''' שנוא''''ה''' לאה}} - סופי תיבות '''אהיה'''.  ולכן לא נמסרו שלשה המפתחות ביד שליח שסוד' מג' המילואים. וכן {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שעולה שלשה '''אהיה''' התפללה על ה'. ואם תצרף {{גמט דגש|ע&quot;ג}} דאיהי {{גמט דגש|ס&quot;ג}}{{הערה|הכוונה אל שם ס״ג עם עשר אותיותיה}} לג' המילואים דאינון {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} בסוד {{גמט דגש|חותם}} - תמצא {{גמט דגש|מפחת}}. הרי כי {{גמט דגש|חותם}} ו{{גמט דגש|מפתח}} דרך אחד להם.{{ש}}
ובזה תבין למה לא אמרו רז&quot;ל 'חותם ומנעול'.

:ואמנם {{גמט דגש|ע&quot;ג}} עם אותיות השורש הוא {{גמט דגש|אולם}}. ואם  תמלא '''אולם''' (ה'''ו'''' ביו&quot;ד){{הערה|הכוונה למילוי של מלת 'אולם' בלבד - {{גמט דגש|ל&quot;ף י&quot;ו מ&quot;ד ם'}}}} - תמצא י' פעמים אהיה. הוא סוד התפשטותה בתוך זעיר אנפין. וגם בסוד חמשה חסדים וחמשה גבורות לזעיר ונוקבא שמכאן כל כחן. ו'אולם' מלשון {{צ|ובריא אולם}}. 

:ולכן היה האולם עודף על ההיכל {{גמט דגש|ט&quot;ו}} אמה מן הצפון ו{{גמט דגש|ט&quot;ו}} מן הדרום - דאיהו רביעה על בנין. וב' פעמים {{גמט|ט&quot;ו}} הוא סוד {{גמט דגש|ל}} ד'''צלם'''. והבן  &lt;big&gt;]&lt;/big&gt;
 
ומה שאמרו רז&quot;ל {{ממ משנה|מדות|ב|ג}} כל הפתחים והשערים שהיו שם גובהן עשרים ורחבן עשר אמות חוץ משל אולם שהיה יותר רחב מכל השערים - כי היסוד דתבונה הוא רחב ונקרא {{צ|רחובות הנהר}} כנודע. וז&quot;ש גם כן כל הפתחים שהיו שם היו להן דלתות חוץ משל אולם שלא היו בו דלתות - כי תמיד הוא פתוח, כי היסוד דישראל סבא תמיד בתוכה ופותח אותם בסוד רעים דלא מתפרשין לעלמין.

====סוד הגפן====
והנה סוד הגפן של זהב שהיה עומד באולם {{ממ משנה|מדות|ג|ח}} הוא סוד היסוד דתבונה שבתוכה הגבורות הנזכר. יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. ולכן היה של זהב שהם הגבורות שהיו בתוך הגפן. וגם {{גמט דגש|הגפן}} גימטריא {{גמט דגש|לבנון}} - '''לב''' נתיבות, '''נו&quot;ן''' שערי בינה. ונקרא {{צ|הר '''לבנון'''}} שמלבנת עונותיו של ישראל בסוד יום הכיפורים הנקרא {{צ|תבונה}} שהיא מכפרת כנודע. 

ולכן היה משקלה  אלף ככרי זהב טהור בסוד {{צ|'''אלף''' בינה}}. ולכן היה הגפן נושא פירות כי משם יוצאים כל הנשמות לעולם שהם פירות עליונים - {{צ|פרי צדיק עץ חיים}}.

====סוד שני עמודי נחשת====
סוד שני עמודי נחשת שהיו עומדים באולם אשר שמם היה '''יכין ובועז''', הם נצח והוד דתבונה. {{ש}}
והנה נודע כי '''הויה''' בנצח, '''אדני''' בהוד. ומשום שהוד כליל בנצח - ולכן יש בנצח '''יאה&quot;דונהי''', על כן עמוד הימיני {{גמט דגש|יכין}} שגימטריא {{גמט דגש|יאהד&quot;ונהי}}. וכן בהוד הוא {{גמט דגש|אלהים}} - כי איהי בהוד ואיהו בנצח. ולכן {{גמט דגש|בועז}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}}.

וכן {{גמט דגש|בעז}} חסר כתיב ומספרם ביחד - {{גמט דגש|יכין בעז}} - גימטריא {{גמט דגש|נצח והוד}}.

והנה בכאן הוא רמוז סוד הפסוק {{צ|ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם}}. כי המילוי של '''יכין''' בלבד כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד כ&quot;ף יו&quot;ד נו&quot;ן}}{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד ף' ו&quot;ד ו&quot;ן}}}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}.  והמילוי של '''בועז''' בלבד כזה {{גמט דגש|בי&quot;ת וי&quot;ו עי&quot;ן זיי&quot;ן}}{{הערה|{{גמט דגש|י&quot;ת י&quot;ו י&quot;ן יי&quot;ן}}}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}} עם {{גמט דגש|ה'}} אותיות. 

ונודע כי ההוד נאמר עליו {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}}, שהוא מילוי של {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;ה}}{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד ה'}}}} - כנודע ביחוד '''הגא&quot;וה''', על שם ששם יש אחיזה לחיצונים אפילו בהוד דתבונה. ולכן ישראל (הרמוז בזה ההוד דתבונה) אמר אל {{גמט דגש|יוסף}} (שהוא רמוז בנצח דתבונה) {{צ|הנה אנכי מת}} בסוד {{צ|רגליה יורדות מות}}, {{צ|והיה אלהים עמכם}} - כי לעולם כשעולים נצח הוד יסוד בחסד גבורה תפארת אזי ההוד הוא כלול בנצח בסוד {{צ|וקרא זה אל זה}}. וזהו שאמר הכתוב {{צ|והיה '''אלהים'''}} - שהוא ההוד שגימטריא {{גמט דגש|בועז}} - מחובר {{צ|עמכם}} - שהם יסוד ונצח שכלולים ביחד. {{ש}}
אזי {{צ|והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם}} שהוא סימן שיעלו נצח הוד יסוד בחסד גבורה תפארת שנקרא 'אבות'. ומה שהיה ההוד בסוד מיתה נעשה עתה חיים בסוד {{צ|אלהים '''חיים'''}}. וזהו שאמר רז&quot;ל {{צ|יעקב אבינו לא מת}} כי כשעולה למעלה הוא נשאר בחיים.

====סוד המזבח====
הנה ה{{גמט דגש|מזבח}} הוא {{קיצור|נהי&quot;ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דזעיר אנפין שגימטריא {{גמט דגש|אל הויה}}, שהוא בזעיר אנפין כנודע. ולכן היה שלשה דפוסים זה על גב זה שהם '''יסוד המזבח, והסובב, והמערכה'''. שהם כנגד נצח הוד יסוד דזעיר. 

ולמעלה היה ארבע קרנות שהם כנגד עטרה שביסוד שנקרא מלכות ונקרא '''ד'''' מפני שתמיד פרצופה כנגד {{גמט דגש|ד'}} ספירות תפארת נצח הוד יסוד כנודע. ונקרא  היא גם כן '''קרן''' כמ&quot;ש בזוהר פרשת במדבר על {{צ|קרן דרומית וגו'}}{{הערה|{{ממ זהר|ג|קכ|א}}}}.

והנה הנצח הוד יסוד דזעיר הוא פרצוף חיצון של זעיר והוא שלם בעשר ספירות חב&quot;ד חג&quot;ת נהי&quot;ם. ולכן היה המזבח גם כן גבוה עשר אמות.{{ש}}
* והוא מתחלה היה '''היסוד''' גבוה אמה אחת, והוא כנגד '''כתר'''. 
* ואחר כך היה '''הסובב''' חמש אמה כנגד חכמה ובינה חסד גבורה תפארת. 
* ואחר כך המערכה שלש אמות כנגד נצח הוד יסוד.
* והקרנות  אמה אחת כנגד מלכות.


וגם נוכל לומר מלמטה למעלה -
* כי קרקע של העזרה היא '''מלכות'''
* ושלשה דפוסים הנ&quot;ל הם נה&quot;י חג&quot;ת חב&quot;ד, 
* וארבע קרנות הם {{גמט דגש|ד'}} מוחין של כלי חיצון דזעיר שהם בסוד {{צ|{{גמט דגש|שנות}} חיים}} שגימטריא {{גמט דגש|קרנות}} (כנזכר אצל {{צ|אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח}}, עיין שם).


והנה בין האולם ולמזבח היה כ&quot;ב אמה. הכוונה הוא כי כל האיברים נעשים ומצטיירים ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון כנודע, כי הגוף נעשה מן האותיות. ולכן הארת ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון דכורין שמהם נצטייר עצמותו לצורך גופו שהם האיברים שלו ממש. מהארתם נתקבצו ביסוד ונעשה כלי היסוד דדכורא. וכן בנקבה מהארת {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות שהם אברים עצמן שלה נעשים כלי היסוד שבה. עיין בדרוש טנת&quot;א.

והנה כבר נודע שיסוד דתבונה שנקרא {{צ|פתחו של אולם}} כנז&quot;ל - היא מסתיימת בחזה דזעיר, ומשם יוצא יסוד דחכמה ומתפשט עד יסוד דזעיר. והוא מגולה מן שני שלישים תחתונים של תפארת דזעיר אנפין. 

והנה {{צ|בין האולם}} שהוא היסוד דתבונה, {{צ|ובין המזבח}} שהוא נצח הוד יסוד דזעיר - שם מגולה יסוד דחכמה שיש בו {{גמט|כ&quot;ב}} אותיות. וזהו {{גמט|כ&quot;ב}} אמה שהיה בין זה לזה.

====סוד הכיור====
הנה הכיור היה בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי דרום. והיה לו שנים עשר דדים בעבור ירחצו ממנו יחד ידיהם ורגליהם השנים עשר כהנים אשר ישרתו בקדש בקרבן התמיד כל הימים.

והנה הכוונה הוא כי חכמה הוא נקרא 'דרום', ובינה - 'צפון', מפני שהם מלבישים השני זרועות דאריך - חסד וגבורה, דרום וצפון. ולכן כל הדברים שהיו עומדים בדרום של המזבח הוא בחינות של חכמה, וכל הדברים שהיו עומדים בצפון המזבח הם בחינות של הבינה.

והנה אמרנו לעיל כי כל היסודות נקראים 'מזלא' כי מהם נוזלים שפע ברכה. ובפרט יסוד דחכמה מפני שבינה מקבלת מן מזלא תתאה {{צ|ונקה}}, וחכמה מקבל  ממזלא עילאה - {{צ|נוצר חסד}}. ולכן הוא יותר חשוב מכולם. 

והנה ביסוד דחכמה כלולים בו {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}, ועם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{גמט דגש|רל&quot;ו}} במספר {{גמט דגש|כיור}}. ולכן היסוד דחכמה נקרא {{גמט דגש|כיור}}. 

והמים שהיו בו הם מן ה{{גמט דגש|ט'}} יודין שיש ב{{גמט דגש|ד'}} שמות שהם גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ומה שהיו נוזלים המים מן {{גמט דגש|י&quot;ב}} דדים - הכוונה שאמרנו שחכמה מקבל מן מזלא עילאה {{צ|נוצר חסד}},  שהם שלשה הויות ויש בהם {{גמט דגש|י&quot;ב}} אותיות. ולכן היה גם כן ב{{גמט דגש|כיור}} - {{גמט דגש|י&quot;ב}} דדים הנוזלים מהם מים.

ונודע כי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ב{{גמט דגש|חסד}}, ו{{גמט דגש|ס&quot;ג}} בגבורה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ה}} בתפארת, ו{{גמט דגש|ב&quot;ן}} במלכות. שהם ארבע רגלי המרכבה. וזהו רמז כי '''כיור''' במילוי כזה {{גמט דגש|כ&quot;ף יו&quot;ד וי&quot;ו רי&quot;ש}} - גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב דוד}}  שהם ד' רגלי המרכבה.  ו{{גמט דגש|י&quot;ב}} דדים רומזים על {{גמט דגש|י&quot;ב}} שבטים.

====סוד העשר שלחנות====
סוד העשר שלחנות של שיש הנזכרים במסכת שקלים פרק ששה משנה ד' {{ממ משנה|שקלים|ו|ד}} ששתי שולחנות היו נתונים לצד הדרומי של המזבח, והשמונה שלחנות היו נתונים לצד צפוני של המזבח.

וגם היו עשרה כיורות המצוקות מנחושת כנזכר במלכים א' ז' ל&quot;ט {{ממ|מ&quot;א|ז|לט}} - חמשה מהם היו נתונים על מכונות הנחשת מצד דרומי למזבח, וחמשה מהם הנשארות היו נתונים מצד צפוני למזבח.

והנה השלחנות רומזות אל עשר גבורות, וסימנך {{צ|שלחן בצפון}}. והכיורות רומזים אל עשר חסדים שבתוכם היה נתונים מימי החסדים. {{ש}}
וצריך לידע כי יש חמשה חסדים וחמשה גבורות דחכמה, וחמשה חסדים וחמשה גבורות דתבונה. והנה {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה הם {{גמט דגש|ה'}} כיורות של צד ימין - כי חכמה הוא מימין כנז&quot;ל. ו{{גמט דגש|ה'}} חסדים דתבונה הם {{גמט דגש|ה'}} כיורות של צד שמאל - כי תבונה היא מצד שמאל כנז&quot;ל.

ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות דבינה הממותקות על ידי {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה, ועוד {{גמט דגש|ג'}} גבורות מגולות של חכמה הנמתקות - הם מתחברים ביחד בסוד {{גמט דגש|יצחק}} - ח' הויות כנז&quot;ל, בסוד הג' מ&quot;ל ה' גבורות ג' גבורות ע&quot;ש, והם השמונה שולחנות של צד שמאל{{הערה|העתקתיו כפי שהוא. ולא הבנתי את המילים או את הכוונה - ויקיעורך}}.

וגם היסוד דתבונה נקרא '''יצחק - קץ חי'''. והשני גבורות שאינם נמתקות הם מחוברות עם {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה כדי למתקם גם כן, והם השתי שלחנות של צד ימין שהם בכלל שבעה הויות במספר {{גמט דגש|יעקב}} שהוא מתחבר תמיד בימין. וכן היסוד דחכמה נקרא {{גמט דגש|יעקב}}. וחמשה חסדים הנשארים של חכמה עם כללותם ביסוד - הרי הם ששה הויות במספר {{גמט דגש|יוסף}}.


====סוד השמונה עמודים====
סוד השמונה עמודים שהיו מצד השמאל למזבח כנזכר במסכת פסחים פרק ה' משנה ט' {{ממ משנה|פסחים|ה|ט}}. והם כנגד {{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|אל}} הנמשך מפנים העליונים, והם במספר {{גמט דגש|אברהם}}. וזה היה כדי למתק ה' הויות של גבורות אשר היה שם בסוד {{צ|ויעקוד {{גמט דגש|אברהם}}}} (ח' פעמים '''אל'''), {{צ|את {{גמט דגש|יצחק}} בנו}} ({{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|הויה}} של גבורות כנז&quot;ל). ולכן היו עומדים בצד שמאל למזבח.


====סוד ים הנחשת====
סוד ים הנחשת הנתון גם כן מכתף הימיני של המזבח הוא כנגד המלכות דחכמה שהוא עטרת יסוד שלו המלובש בתוך יסוד דזעיר כלו. כי בעטרה מתקבץ כל השפע של היסוד ולכן הוא נקרא העטרה בחינת '''ים''' על שם קיבוץ השפע שמתקבץ שם כדי לתת לנוקבא דזעיר בעת התחברות ביחד זעיר אנפין ונוקבא. 

====סוד שתי שלחנות====
סוד שתי שלחנות שהיו באולם מבפנים על פתח הבית כנזכר במסכת מנחות פרק י&quot;א ז' {{ממ משנה|מנחות|יא|ז}}, והיו אחד של שיש ואחד של זהב. על של שיש נותנים לחם הפנים בכניסתו, ועל של זהב ביציאתו.

הכוונה כי הם היו רומזים על נצח והוד דאבא המלובשים בתוך נצח והוד דבינה שהיא נקרא '''אולם''' כנזכר לעיל. כי לחם הפנים הוא בסוד החכמה האוכל אותם, כמ&quot;ש בקדושת עזרת הכהנים בהקדמת המשנה, עיין שם. הרי פירשנו נהי&quot;ם דזעיר, ונהי&quot;ם דבינה, ונהי&quot;ם דחכמה - המלובשים זה בתוך זה בעולם הבריאה כמו בעולם האצילות.


ועתה נבאר מה שאמר במשנה שלנו '''{{צ|בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם}}'''.{{ש}}
זה יובן במה שמביא האר&quot;י ז&quot;ל בדרוש המוחין דקטנות, כי בהיות המוחין דיניקה תחלה ברישא דזעיר אנפין - אז הם {{גמט דגש|ג'}} שמות {{גמט דגש|אלהים}} בשלשה מוחין. והם {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים'''. ואחר כך יורדין המוחין דיניקה בגרון דזעיר אנפין ושם מתמעטין. ואינו יורד כי אם שליש אחד מהם - והוא {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים בלבד. ואחר כך יורדין ביסוד דזעיר ומתמעטים החצי שלהם והם {{גמט דגש|ס'}} צירופי '''אלהים'''.

ואמנם כל ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות הם מציאות אחד - כי הכל נקרא גוף אחד. לכן אין ב' מעוטין ד'''אלהים''' אחד בשלשה אמצעיות ואחד בשלשה תחתונות - כי הכל גוף אחד. ולא יש רק מיעוט אחד שהוא אחר רדתן  ליסוד סיומא דגופא. ואחר כך יורדין משם {{גמט דגש|ל'}} צירופי '''אלהים''' לראש דנוקבא וכו' - עד הראש הבריאה. עיין שם באורך גדול כי איני יכול להאריך בזה הענין.

הכלל העולה מדבריו כי המוחין דקטנות הם מתמעטים שלשה פעמים בזעיר - פעם אחד בראש, שנית בגרון, שלישית ביסוד. ובכל שלשה מקומות מניחים קצת מחלקם ויורד יותר למטה. אבל בחסד גבורה תפארת נצח הוד דזעיר - אין להם שם שום חנייה - כי תכף יורדים ביסוד דזעיר ואין מניחין מחלקם שום חלק, אלא תכף מגרון יורדין ביסוד. 

וכן גם כן תמצא בסוד ירידת חסדים וגבורות מיסוד דבינה המסתיים בחזה דזעיר. כי החסדים יוצאים מתחלה ומתפשטים בקוים של הקצוות. אבל הגבורות אין להם מקום להתפשט ויורדין תכף בעטרת היסוד דזעיר כנודע. נמצינו למדים ש'''{{צ|בין האולם}}''' (שהוא יסוד דתבונה כנזכר), '''{{צ|ובין המזבח}}''' (שהם הנצח הוד יסוד דזעיר כנזכר, והוא בשני שלישי תפארת דזעיר) - אין שם שום חנייה וחלק מן השלשה מוחין דקטנות.

ונודע כי ביניקה יש שלשה מוחין ד'''אלהים''' דישראל סבא, ושלשה מוחין ד'''אלהים''' דתבונה. ושלשה מוחין דחכמה לעולם הם מתלבשין בשלשה מוחין דתבונה. והנה בעת שאלו המוחין היו עדיין למעלה בגרון דזעיר אנפין - אז היתה לחיצונים קצת אחיזה בשלשה '''אלהים''' דתבונה בסוד 'העורף' כנודע. ואז נעשו השלשה '''אלהים''' בעלי מומין על ידי אחיזת החיצונים. אבל השלשה '''אלהים''' דחכמה - מאחר שהם סתומים בתוך התבונה - אין לחיצונים אחיזה בהם. אבל אם הם היו מתעכבים בשני שלישים התחתונים של תפארת דזעיר אנפין המגולים - אז היה כח לחיצונים לאחוז בהם מאחר שהם מגולים. ומכל שכן בשלשה '''אלהים''' דתבונה אם היו מתעכבים שם שהיו אוחזים בהם החיצונים הרבה מאד. 

ולכן יורדים במרוצה ביסוד דזעיר. וזהו סוד {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}. ר&quot;ל {{צ|ערום}} שהם הגבורות כשהם במקום מגולה וראו עצמם ערומים בלי לבוש - אזי תכף {{צ|ונסתר}} בתוך היסוד מפני החיצונים. ונודע כי ממותרי המוח של החכמה מתרבים השערות בראש הזעיר (כנזכר בשער אריך אנפין במוחא סתימאה שלו, עיין שם בפרק י&quot;א). ולכן נקראים מוחין דחכמה {{צ|פרועי ראש}} מפני שגורמים גדלות השערות בראש דזעיר אנפין. וזהו '''פרוע''' שמתגלים מה שיש '''בראש'''. שהם 
* ג' מוחין ד'''אלהים''' דיניקה  שהוא מוח החכמה - '''אלהים''' במילוי יודי&quot;ן - גימטריא {{גמט דגש|ש'}}. 
* ומוח הבינה - '''אלהים''' בריבוע - {{גמט דגש|ר'}}
* ומוח הדעת - הוא אות '''א'''' של '''ראש'''. כי בדעת אינו ניכר בו רק כללות '''א'''' לבדו. כי הרי בעיבור לא היה ניכר כלל. גם שהוא מלא באלפי&quot;ן (כנודע כי '''אלהים''' של דעת מלואו באלפין). וזהו '''א'''' של '''ראש'''.

והנה כתוב בדרוש דקטנות כי השלשה '''אלהים''' שיש בזעיר בזמן היניקה - יש לכל אחד {{גמט דגש|ק&quot;כ}} צירופים של '''אלהים''', ו{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ק&quot;ך}} - הרי {{גמט דגש|ש&quot;ס}}. ו{{גמט דגש|ה'}} אותיות של '''אלהים''' - הרי {{גמט דגש|שס&quot;ה}}.  ומכאן הם סוד {{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה וגו'. עיין שם.

והנה {{גמט דגש|פרועי}} - גימטריא {{גמט דגש|שס&quot;ה}}. וז&quot;ש {{צ|פרועי '''ראש'''}} - ר&quot;ל ה{{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה מתגלים מן ה'''ראש''' - שהם שלשה מוחין ד'''אלהים''' הנרמזים בתיבת '''ראש''' כנזכר לעיל.

ואל תקרי &quot;ימות החמה&quot; אלא &quot;ימות החֵמה&quot; בנקודת צי&quot;רי מפני שהם דינים קשים. 

וז&quot;ש '''{{צ|בין האולם ולמזבח מקודשת ממנה שאין בעלי מומין}}''', שהם שלשה {{גמט דגש|אלהים}} דבינה, שכן גם כן {{גמט דגש|בעלי מומין}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|אלהים}} - כי {{גמט דגש|מום}} הוא {{גמט דגש|אלהים}}. {{גמט דגש|בעלי מומין}} הם שלשה {{גמט דגש|אלהים}}. וכן {{גמט דגש|פרועי}} ראש כנזכר לעיל שהם מוחין דחכמה יכולים ליכנס שם ולהתעכב שם מפני גודל הקדושה שיש שם יסוד דחכמה מגולה. ולכן אין הגבורות יכולים להתעכב שם כנגד הארת יסוד דחכמה - ולכן יורדים במרוצה בתוך יסוד דזעיר אנפין. ומאחר שהגבורות עוברים שם במרוצה - נחשב להם שמעולם לא היו נכנסים לשם. וז&quot;ש '''{{צ|שאין נכנסים לשם}}'''.

===ההיכל מקודש ממנו===
'''ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים {{ממ משנה|כלים|א|ט}}'''

הנה נודע שהיכל כולו הוא סוד כללות דבינה עילאה. ושער ההיכל הוא עטרה שביסוד דבינה, שהיא מלכות הנקרא {{גמט דגש|תרעא}} - מילוי '''אדני'''{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף ל&quot;ת ו&quot;ן ו&quot;ד}}}}. ושני דלתות היה בו - הוא סוד '''ם''' סתומה של פסוק {{צ|למרבה המשרה}} שהוא בסוד שני דלתות כזה [ציור]. כי על ידי שני דלתות אלו נסתם היסוד דבינה הנקרא 'היכל' כנזכר לעיל ביסוד התבונה.

ונודע שכל '''ד''' הוא '''י'''' ושני '''ו&quot;ו''' שהם במספר {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון. משני ווי&quot;ן נעשה '''ד''' אחת, ואות '''י'''' הוא נקרא {{גמט דגש|ציר}} אחד. וכן בדלת השני. הרי יש בכאן מתחלה '''י'''' שהוא הציר, ואחר כך '''ו'''', ואחר כך '''ד'''' - וסימנך '''יוד''' במילוי. 

ולכן היה פתחו של היכל גבוה עשרים אמה - שהוא {{גמט דגש|יו&quot;ד}} במילוי, ורחבו עשר אמה - כי יו&quot;ד הוא עשר. 

וארבע דלתות היו לו שם - שתים בפנים ושתים בחוץ - שהם בכלי חיצון ובכלי תיכון, שהוא סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. וגם '''מ'''' במילוי הוא '''מ&quot;ם''' אחרת. וכל [ציור של שתי דלתות, אחת ישר ואחת הפוכה] היא שני דלתות - הרי ארבע דלתות. 

וכן [ציור] היא ציור שני פעמים '''יד יד'''. והנה '''יד''' במילוי - {{גמט דגש|יו&quot;ד דל&quot;ת}} - גימטריא {{גמט דגש|חותם}}. הרי באות '''ם''' רומז סוד {{צ|חותם בתוך {{גמט דגש|חותם}}}} להורות כי היסוד דנוקבא (שהוא צורת '''ם''' מרובעת) - יש שם בתוכה חותם בתוך חותם. 
וז&quot;ש {{צ|וביד כל אדם '''יחתום'''}}. 

אבל הכלי הפנימי שם הוא מזבח הפנימי שהוא מזבח הקטרת ששם מקוטר ומקושר החיבור של תרין יסודות ביחד 
דחכמה ובינה. ונודע כי ביסוד דחכמה הם {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}, וביסוד דבינה הם {{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}. ובנקודת ציון מתחברים ביחד - הרי במספר {{גמט דגש|תורף}}. והבן זה מאד.

ואם תחבר עמהם שני דלתות עם שני צירים - שהם שני פעמים {{גמט דגש|י&quot;ד י&quot;ד}} שמספרם {{גמט דגש|כ&quot;ח}} - הרי {{גמט דגש|תרפ&quot;ז}} ו{{גמט דגש|כ&quot;ח}}{{הערה|{{גמט דגש|תרפ&quot;ז כ&quot;ח}}}} - גימטריא {{גמט דגש|קטורת}}.

ולכן נקרא נקודת ציון {{צ|מזבח הקטורת}} כדי לקשר בין שתי ידות שהם צורת [ציור] מרובעת ה{{גמט דגש|ז'}} שמות הנזכר לעיל שהם במספר {{גמט דגש|תזריע}}, בסוד {{צ|אשה כי {{גמט דגש|תזריע}} וילדה זכר}}. שהיא '''ה''' עליונה כשהיא מזרעת במספר {{גמט דגש|תזריע}} (שהם {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}) - אזי 'וילדה {{גמט דגש|ברכה}}' שהוא במספר {{צ|{{גמט דגש|זכר}}}}.

וזהו סוד {{צ|מזבח חדש בציון תכין}} - ר&quot;ל שהמזבח תכין בנקודת ציון שבה. וכן ראשי תיבות שלהם הוא {{גמט דגש|מחבת}}, עם ארבע אותיות - גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}} שהם כלולים ביסוד דבינה כנזכר לעיל.

וכן {{גמט דגש|מזבח קטורת}} גימטריא {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א אלהים}} - להורות כי ה{{גמט דגש|ז'}} שמות ממתיקים ה{{גמט דגש|ה'}} גבורות ד'''אלהים''' שיש ביסוד שלה. 


====סוד ב' כני הזהר====
סוד {{גמט דגש|ב'}} כני הזהב אשר היו נתונים תוך ההיכל - עליהם יניח הכהן הגדול ביום הכיפורים את שני כפורי הזהב אשר היו נותנים בהם את דם הזבחים של אותו היום. כנזכר במסכת יומא פרק ה' משנה ג' {{ממ משנה|יומא|ה|ג}}. הם נצח והוד של בינה עילאה. מפני שהיא נקראת {{צ|יום הכיפור}} כנודע שמכפרת עונותיהם של ישראל . ונודע כי בנצח הוד דבינה יש שלשה מילוי '''אהיה'''.  ולעולם נצח הוד כלולים ביסוד. וזהו רמז {{גמט דגש|שני כני הזהב}} - גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}} עם {{גמט דגש|ג'}} כוללים.


====סוד שלחנות הזהב====
סוד שלחנות הזהב אחד עשר. 
* האחד מהם שעשה משה במדבר - הוא נתון באמצע
* וחמשה מן השלחנות האחרים נתונים לימין השלחן הזה,
* והחמשה הנשארים נתונים לצד השמאלי ממנו.

איתא בספר תיקונים דף פ&quot;ז, זה לשונו: 
: פתורא איהי סמכא על ארבע סמכין דאיהי כגוונין דגופא דסמכין ליה דרועין ושוקא דאינון ארבע. וצריך שית נהמין מהאי סטרא ושית נהמין מהאי סטרא. '''ורזא''' דמלה {{צ|זה השלחן אשר לפני יהוה}} - {{גמט דגש|זה}} בחושבן {{גמט דגש|ו&quot;ו}} דאינון שית פרקין דתרין דרועין ושית פרקין דתרין שוקין. דהא שכינתא אתעבידת גופא למלכא בכל תקונא דילה וגו'.

וזה יובן ממה שכתוב בשער הזעיר אנפין חלק שמיני פרק י&quot;א וזה לשונו:
: הנה אכילת אבא ואמא נחלקת לשנים. 
: אחד הוא נמשך מעתיק יומין המתלבש תוך גולגלתא דאריך כנזכר שם. ומשם נמשך השפע והמזון עד פה דאריך, ומשם יוצא לחוץ. כי מרוב אורו אינו יכול ליגבל בפנים. ומשם נמשך דרך הדיקנא דאריך ויורד השפע ההוא עד כנגד פה דאבא ואמא. ואינן יכולין לקבלו - כי אפילו תוך אריך לא היה יכול ליכנס כנזכר. ואז נשאר שם בסוד הבל פומא דאריך ונשאר בסוד אור מקיף לאבא ואמא. ומשם שואפים ושואבים אבא ואמא בפיהם וניזונין ממנו דרך שאיבה לבד, ולא בסוד אכילה ממש. והמזון הזה הוא לשלש ראשונות דאבא ואמא.
: אכילה שנית היא ממוחא סתימאה דאריך אנפין שנמשכת משם אל פיו דאריך, ומשם נכנס בפנימיות דרך הגרון ששם הוא כתר דאבא ואמא. ומתפשט עד פה דאבא ואמא. ואז יורד בפנימיות גרונם עד ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות שלהם, ומזה ניזונים ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות דאבא ואמא.{{ש}}
עכ&quot;ל.


ונודע גם כן שיש שלשה הויות בכל ראש מתלת רישין שהם '''גולגלתא, ואוירא, ומוחא'''. והנה ה{{גמט דגש|ג'}} הויות דמוחא סתימאה מתלבשא בדיקנא דאריך אנפין ושם נעשים {{גמט דגש|י&quot;ב}} הויות. ואחר כך כלולים במזלא עילאה. ואחר כך המזלא עילאה מתחבר עם מזלא תתאה ומשפיע בו ה{{גמט דגש|י&quot;ב}} הויות.

וגם נודע שחכמה מקבל ממזלא עילאה ד{{צ|נוצר חסד}}, ובינה עילאה מקבלת ממזלא תתאה ד{{צ|ונקה}}. ולכן כשמתפשט השפע של מוחא סתימאה דרך הפה דאריך אנפין ומשם לתוך ו' קצוות דבינה - אזי מתפשטים ה{{גמט דגש|י&quot;ב}} אותיות של שלשה הויות דמוחא סתימא ונעשי&quot;ם {{גמט דגש|י&quot;ב}} הויות בי&quot;ב אברים שלה, שהם שית פרקין דתרין דרועין ושית פרקין דתרין רגלין. ושם נקראים {{צ|לחם הפנים}} - כי השלשה הויות שגימטריא {{גמט דגש|לחם}} נכנסים בפנימיות דבינה של ו' קצוות.

אבל השלשה הויות שבגלגלתא נשארים בסוד אור מקיף, והם סוד שנים עשר שבטים. וזה שאמר {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה}} - שהם י&quot;ב הויות שבי&quot;ב פרקים דבינה עילאה. 

וז&quot;ש {{צ|זה השלחן אשר לפני יהוה}} - ר&quot;ל שהוא בפנימיות של הבינה הנקרא יהו&quot;ה. 

ולפי המאמר של התיקונים הנ&quot;ל שאמר {{צ|ורזא דמלה זה השלחן אשר לפני יהוה - {{גמט דגש|זה}} בחושבן {{גמט דגש|ו&quot;ו}} וגו'}} - הכוונה שהבינה בעת התחברות עם החכמה - אזי הוא שוכב בין חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד של הנוקבא, והוא מחבק אותם עם החסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד אחר החיבור בעת שנותן לה סוד הטיפה. ואזי היא {{צ|לפני יהוה}} - כלומר פנים בפנים. והי&quot;ב פרקין הם למעלה על גבי השלחן שהוא גופא דילה.

ולכן צריך לסדר ה{{גמט|י&quot;ב}} על השלחן כמו תרין סגו&quot;לין - זה על גב זה שהוא רומז על סוד החיבוק בשתי ידים זה על גב זה, שהם תרין סגו&quot;לין. ובשתי רגלים גם כן זה על גב זה - הרי עוד שנני סגו&quot;לין.

והנה התפארת דבינה (שהוא הגוף שלה) הוא השלחן בעצמו שהיו מונחים עליו ה{{גמט|י&quot;ב}} לחם הפנים כנזכר, ותמים היו חמים - שהוא בסוד החיבור.

וגם הכהן גדול (שהוא החכמה שנקרא 'כהן גדול' כנודע) - תמיד היה אוכל הלחם חם כמ&quot;ש {{צ|ביום הלקחו}}. וזהו בסוד {{צ|כי אם הלחם אשר הוא אוכל}}. וכבר אמרנו לעיל שהי&quot;ב לחמים היו כנגד י&quot;ב הויות של דיקנא דאריך אנפין, ובי&quot;ב הויות יש {{גמט דגש|מ&quot;ח}} אותיות שהוא {{גמט דגש|חם}}. ולכן היה לחם הפנים תמיד {{גמט דגש|חם}} כנזכר לעיל.


ואמנם מזה הלחם יורד שפע ומזון לכל העולמות כמ&quot;ש בזוהר פרשה תרומה דף קנ&quot;ה ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קנה|א}}, וזה לשונו: {{צ|לחם הפנים - מיכלא דאינון פנים. מזונא וסיפוקא דנפיק לעלמא מנייהו אתי ושריא על ההוא פתורא, בגין דשלחן דא מקבלא מזונא וסיפוקא לאינון פנים דלעילא ואיהי אפיקת מזונין וספוקין מאינון פנימאין. ומזונא דאפיקת - איהו ההוא לחם כדקאמרן}}. עד כאן לשונו. {{ש}}
ועם הקדמה הנ&quot;ל יובן המאמר היטב. 

והנה כשנכנסים אלו ה{{גמט|י&quot;ב}} לחם ביסוד שלה בחמימות כדי לעורר החיבור - אז השלחן (שהוא התפארת שלה) מקבל י&quot;ב הויות אחרים ממזלא כנז&quot;ל. אזי נקרא היסוד {{צ|מזבח {{גמט דגש|חדש}}}} - גימטריא י&quot;ב הויות{{הערה|{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|הויה}}}} שהם {{צ|בציון תכין}} - דהיינו בנקודת ציון שבה.

הנה מלבד התפשטות י&quot;ב הויות הנ&quot;ל בגופא - יש עוד התפשטות ה' חסדים וה' גבורות מן הדעת ש&quot;לה{{הערה|יש גרשיים בדפוס שבדרך כלל הכוונה להיות מודגש, ולא הבנתי למה - ויקיעורך}} לבינה עצמה כנודע. והם  והם {{גמט דגש|ה'}} שלחנות ימינים ו{{גמט דגש|ה'}} שלחנות שמאלים, שהם גם כן עשר הויות כנודע, שלא נשתמשו בם שום דבר.

והנה לפי ההקדמה שהקדמנו יובן מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלחן בצפון}} כאשר נודע כי גבורה דעתיק מתלבש במוחא סתימאה שהוא שמאל שנקרא 'צפון'. והמוחא אחר כך מתלבש בגופא דבינה הנקרא {{צ|שלחן}}. לכן אמר {{צ|שלחן בצפון}} - ר&quot;ל התיקון של השלחן אינו נעשה אלא בצפון  ר&quot;ל במוחא סתימאה שהוא גבורה דעתיק כנודע.


====סוד מנורת הזהב====
סוד מנורת הזהב - אחר עשר
* אשר האחת מהנה היא אותה שעשה משה במדבר - היא נתונה באמצע, 
* וחמשה מן המנורות האחרות נתונות לימין המנורה הזאת, 
* וחמשה הנשארות נתונות לצד השמאלי ממנה.

הנה זה יובן עם מה שמביא בספר התיקונים דף ע&quot;ב ע&quot;א וזה לשונו:
: {{צ|מנרתא - דא רישא. ושבעה נרותיה עליה - אינון תרין אודנין ותרין עיינין ותרין נוקבא, חוטמא ופומא. ומנרתא לימינה. ואתמר בה הרוצה להחכים ידרים - בגין דתמן מוחא ברישא וחכמה במוחא שריא וביה נהיר מנרתא בגין דאיהו משחא דאתמר ביה כשמן הטוב על הראש}}. 

והנה עם הקדמה שהקדמנו לעיל כי מה שנמשך מעתיק יומין המתלבש תוך גולגלתא דאריך נמשך עד פה דאריך, ומשם יוצא לחוץ ונעשה מקיף לשלש ראשונות דאבא ואמא כנזכר לעיל. ונודע כי החסד דעתיק מתלבש בתוך גולגלתא דאריך אנפין, ולעולם בחסד כליל כל הששה תחתונות כי הוא נקרא {{צ|יומם יצוה יהוה '''חסדו'''}} - '''חסד ו'''' - שהוא מצוה ושולט על כל ה{{גמט דגש|ו'}} חסדים אחרים.

ונודע כי השפע היורד על גולגלת דאריך אנפין נקרא {{צ|שמן}} - כי אות '''ש''' מורה על {{גמט דגש|ג'}} ראשונות חכמה בינה דעת דעתיק בסוד שלשה קוים. והם שנקרא {{צ|רישא דלא אתידע}} שעומד למעלה דאריך אנפין בסוד מקיף. וכשהדעת מתחלק לשנים בסוד חסדים וגבורות - הרי {{גמט דגש|ד'}} מוחין שהוא אות '''ם''' ד'''שמן'''. ואם תחבר עמהם הכתר דעתיק - הרי {{גמט דגש|ה'}} ספירות והוא אות '''ן'''' ד'''שמן'''.

וזהו סוד מאמר הזוהר פרשת אמור דף פ&quot;ח ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|פח|ב}} {{צ|כשמן הטוב על הראש - דא משח רבות קדישא עילאה דנגיד ונפיק מרישא דכל רישין סתימא דכל סתימין}} - שהוא מרישא דלא אתידע. {{ש}}
{{צ|על הראש ודאי! רישא דאדם קדמאה}} - ר&quot;ל כי השלשה ראשונות אינם מתלבשים ברישא דאריך אנפין הנקרא {{צ|אדם קדמאה}} בסוד {{גמט דגש|ז'}} תיקוני גולגלתא. אלא עומדים למעלה על הראש בסוד אור מקיף.{{ש}}
{{צ|יורד על הזקן - דא דיקנא יקירא}} - כמו שפירשנו לעיל כי השמן שמתלבש בגלגלתא יורד אחר כך בפה דאריך אנפין, ומשם יוצא לחוץ על הדיקנא דאריך אנפין.

{{צ|זקן אהרן - דא כהן גדול דלעילא}} - זה יובן עם מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד י&quot;ג מדות. כי מן {{צ|אל רחום}} עד {{צ|ורב חסד}} נקרא 'זקן' דאריך סתם. ומן {{צ|ורב חסד}} עד {{צ|ונקה}} נקרא 'זקנא דכהנא רבא', דאתקן ב{{גמט דגש|ח'}} תיקונים כנגד {{גמט דגש|ח'}} בגדי כהונה.  

כי החסד דעתיק מתלבש בגו {{גמט דגש|ח'}} תחיקונים. וז&quot;ש {{צ|יורד על הזקן זקן אהרן}} - כי הם 'זקן בתוך זקן'. כי ממדת ששי ואילך מתחיל 'זקן' אחר - מתלבש ב{{גמט דגש|ח'}} בגדים. ותיקונים אלו הם לו כנשמה, לפיכך נגלים על ידי התלבשות שמונה בשמונה וכו'. עיין שם.

{{צ|וההוא שמן יורד על פי מדותיו - דמאינון משיחן נגיד ונפיק ונחית לתתאי}} - שהוא על שלשה ראשונות דאבא ואמא כנזכר. וזהו גם כן סוד רעיא מהימנא שם בפרשת אמור {{ממ זהר|ג|פח|ב}} {{צ|אוקימנא ברזא דמנורה ואיהו רזא כגוונא דלעילא, בגין דנהירו עילאה במשח רבו נחית על רישא דכהנא בקדמיתא}} - שהוא חסד דעתיק הנקרא {{צ|כהנא רבא}} המתלבש בגולגלתא דאריך. {{ש}}
{{צ|לבתר איהו אדליק ואנהיר כל בוצינין דכתיב כשמן הטוב וגו'}} - הכוונה מאחר שהחסד כלולים בו כל השבעה - לכן בעת שמתגל' מפה דאריך אנפין בסוד אור מקיף לאבא ואמא - אזי הוא מאיר דרך ה{{גמט דגש|ז'}} חלונות שהם תרין אודנין עיינין וגו', ומדליק אותם בסוד שבעה קני המנורה. והחסד זה גורם הרגשה של הארבע חושים שיש בראש - חוש השמע, חוש הראות, חוש הריח, חוש הטעם. וזהו סוד {{צ|מנורה בדרום}} - כי הראש דבינה מקבלת מן החסד דעתיק כנז&quot;ל הנקרא 'דרום' כנודע. 

והנה בדעת דבינה יש חמשה חסדים שהם חמשה המנורות ימינים. וחמשה גבורות שהם חמשה מנורות שמאלים. שהם נקרא {{צ|תרין עטרין}}. ואלו העשרה מנורות לא היו בהם נרות כי החסד דעתיק אינו נכנס בפנים של המוחין דאבא ואמא, אלא נשאר בחוץ בסוד אור המקיף. ולא מאיר אלא דרך שבעה הנקבים שיש בראש. ולכן לא היו דולקים אלא שבעה נרות בבית המקדש שלמטה.

והנה ביארנו כל הפרצוף של הבינה עילאה הנקרא {{צ|היכל}}. כי המנורה הוא בסוד רישא, והשלחן בסוד {{קיצור|ה&quot;ק|ה' קצוות(?)}} גופא דבינה - חסד גבורה תפארת נצח הוד. והם נצח הוד יסוד פנימים. ושני '''כני''' זהב - נצח הוד חיצונים. כי יש שני בחינות נצח והוד כנודע. 

וה{{גמט דגש|מזבח}} הפנימי הוא יסוד הפנימי - נקודת ציון שבה. ודלתות ההיכל הוא המלכות דבינה שבה. והכהן הגדול שבתוך ההיכל הוא חכמה עילאה שמתחבר עם  ההיכל בחיבור אחד. 


והנה מ&quot;ש '''{{צ|ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים}}''' - זה יובן במה שכתוב בדרוש אדם קדמון. וזה לשונו {{ממ עץ חיים|ט|ב}}:
: {{צ|הנה השם השני הוא '''קרע שטן''' והוא בגבורה שהוא המלך השני, אשר במיתתו נפלו אחורי דבינה גם כן. ולכן גרמו ביטול אחורי אבא ואמא בשם הזה.  וזה ביאורו}}.{{ש}}
: {{צ|'''קרע''' - ר&quot;ל כי כאן לא היתה מיתה ונתיצה ממש כמו בשבעה מלכים, רק קריעה ושבירה בעלמא, ונשאר במקומו. אבל הנתיצה הוא הפלת האבן בכח ממקומו למקום אחר כנזכר שם. ועל ידי קריעה זו יצאו הקליפות הנקרא בשם '''שטן'''. וזהו '''קרע שטן'''}}.

והנה הפנים דחכמה ובינה עם {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|קס&quot;א}} - שגימטריא {{גמט דגש|זכור}}. כי הזכירה באה מצד הפנים. ובבחינת אחוריים שלהם הם שתי שמות - {{גמט דגש|דפ&quot;ק}} {{גמט דגש|קדמת}}, אשר שניהם בגימטריא {{גמט דגש|תשכח}} - כי השכחה באה מצד האחוריים. 

אמנם {{גמט דגש|קרע שטן}} בגימטריא {{גמט דגש|תשכח}} כמנין האחוריים הנזכר לרמוז על נפילת אחורי אבא ואמא. וכן רמוז במלת {{גמט דגש|מרחפת}} שגימטריא גם כן {{גמט דגש|קרע שטן}}. 

והנה אלו אחוריים של חכמה ובינה עילאין הם נעשים בחינת 'פנים' בישראל סבא ותבונה. ולכן השם הראשון שהוא כנגד ישראל סבא הוא בגימטריא {{גמט דגש|פקד}} להורות כי בשם זה הוא מתחבר עם התבונה בסוד פנים בפנים, ופוקד אותם כנודע.  כי החיבור נקרא {{צ|פקידה}} כמו שאמר הכתוב {{צ|ופקדת את נוך ולא תחטא}}. גם תראה כי שתי שמות אלו{{הערה|לא מובן לי. ואולי יש להגיה כאן {{צ|תראה כי השם השני הוא בגימטריא וכו'}} - ואז מובן וצע&quot;ע - ויקיעורך}} הם בגימטריא {{גמט דגש|מקדם}}, {{גמט דגש|קדמת}} - להורות כי מה שהיה למעלה בסוד אחור הוא עתה קדם, שהוא בחינת פנים בפנים, כמ&quot;ש {{צ|אחור וקדם צרתני}}.

ובזה תבין מ&quot;ש ברעיא מהימנא פרשה קדושים דף פ&quot;ב ע&quot;א {{ממ זהר|ג|פב|א}} {{צ|בדרגין דילך דאינון אבא ואמא וגו' ותרוויהו אינון כרסייא וספסל תחותך ליקרך}}. פירש כי אבא ואמא נעשים כסא אל כתר. 

וזהו סוד מה שאנו אומרים בעמידה דראש השנה {{צ|אין שכחה לפני כסא כבודך}} - ר&quot;ל בפנים דאבא ואמא אין שכחה, אלא {{גמט דגש|ע&quot;ב קס&quot;א}} - שגימטריא {{גמט דגש|זכור}} - שהוא '''זכירה - זכר י&quot;ה'''. אבל באחוריים שלהם יש שכחה שהוא {{גמט דגש|תשכח}} הנ&quot;ל.  וכנגד אלו השתי בחינות נאמר בתורה {{צ|'''זכור''' ואל '''תשכח'''}} בענין עמלק. 

ונודע כי בינה ותבונה הוא פרצף אחד; כי בינה הוא ששה ספירות עליונות (לכן נקרא אות '''ס'''), ותבונה כנגד ארבע תחתונות ולכן נקרא אות '''ם'''. וזהו רמז במלת {{גמט דגש|תשכח}}. כי {{גמט דגש|תשכח}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|רגל}} (שהם נגד נצח הוד יסוד דבינה). וה{{גמט דגש|כ&quot;ח}} היתרים - הוא בחינת המלכות שלה שיש בה שני דלתות ושהם תרין - {{גמט דגש|ד ד}}, ושני צירים שהם תרין יודי&quot;ן אחורי הדלתין. והרי הם ב' פעמים {{גמט דגש|י&quot;ד י&quot;ד}} - במספר {{גמט דגש|כ&quot;ח}} כנזכר לעיל.

וזהו סוד {{צ|'''תשש כחו''' כנקבה}} - כי תבונה היא מלכות דבינה שראה שעונות ישראל גרמו לאחיזת החיצונים באחוריים דבינה שהוא {{גמט דגש|תשכח}}, ומאחר שמשה זכה לבינה - לכן אמר {{צ|הרגני נא הרוג}} - כי על ידי הריגה עושים מיין נוקבין בבינה כדי לתקן הפגם שלה. והנה אחוריים דאבא ואמא בעת שעולים מן האצילות בסוד מיין נוקבין על ידי זעיר ונוקבא דאצילות - אזי מתלבשים מתחלה בישראל סבא ותבונה בסוד 'פנים בפנים' כנזכר, שהם בסוד נצח הוד יסוד מלכות דאבא ואמא עילאין. ועל ידי אלו מיין נוקבין מתחברים ביחד ומבררים אותם, ואחר כך מעלים אותם בסוד מיין נוקבין לאבא ואמא עילאין. אבל קודם שנבררים אחורים דאבא ואמא בתוך ישראל סבא ובתבונה - אין  נכנסים לשם ביסוד דבינה לעשות לה מיין נוקבין.

וזהו שאמרו '''{{צ|ההיכל מקודש ממנו}}''' - שהיא הבינה, '''{{צ|שאין נכנסים לשם שלא רחוץ ידים ורגלים}}''' - כי {{צ|רחוץ}} הוא לשון חיבור כמ&quot;ש {{צ|לך רד ורחץ רגליך}}. רוצה לומר - כל זמן שלא נכנסו הידים והרגלים (שהם סוד האחוריים דאבא ואמא שהוא {{גמט דגש|תשכח}}, שגימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|רגל}} ו{{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|יד}}, בסוד חיבור דישראל סבא ותבונה) - אי אפשר שיכולים ליכנס בסוד פנימיות אבא ואמא לעשות להם מיין נוקבין מפני שמתחלה גם כן היו בסוד אחוריים דאבא ואמא בלבד. 

ולכן עתה בעת התיקון  והבירור - אם נכנסים בפנימיות ישראל סבא ותבונה ומתבררים שם - יכולים הם גם כן לעשות אחר כך בפנימיות אבא ואמא עילאין. אם לא נכנסו מתחלה שם - אזי אי אפשר ליכנס שם בפנימיותם. ולכן אחר שנתבררו שם באבא ואמא עילאין - אז חוזרים ויורדים ונעשים מוחין פנימים בישראל סבא ותבונה, ואז גם הם חוזרים ומזדווגים פעם אחר על ידי {{גמט דגש|פקד}} ו{{גמט דגש|קדמת}} כנזכר. ואז אחוריים העליונים נעשים פנימיים למה שלמטה מהם. והבן זה היטב.

===קדש הקדשים מקודש ממנו===
'''קדש הקדשים מקודש ממנו שאין נכנס לשם אלא הכהן הגדול ביום הכפורים בשעת העבודה {{ממ משנה|כלים|א|ט}}'''

הנה נודע כי לעולם המלכות של עולם העליון נעשה כתר לעולם התחתון ממנו. וכן מלכות דאצילות היא כתר דבריאה. והיא נקראת '''סוד{{הערה|בדפוסים הובאו מילים אלו ככותרת מודגשת וקטע חדש. ולולי דמסתפינא הייתי מוחק מלת 'סוד' שלדעתי הוכנס רק לצורך הכותרת ולא נראה שהוא חלק של תוכן הספר עצמו. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} אבן השתיה''' כמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה על המאמר של הזוהר דפרשה ויחי המתחיל {{צ|על מה אדניה הטבעו וכו'}} {{ממ זהר|א|רלא|א}}. 

ואמר שם {{צ|והאי אבנא קיימא לאות באמצעיתא דעלמא}} - כי כשהיא עולה באצילות באחורי החזה דזעיר שהוא נקרא {{צ|עולם}}, בעל שש קצוות, אזי היא עומדת {{צ|באמצעיתא דעלמא}}. ושם היה תחלת אצילותה בתר חדוי דזעיר כנודע באידרא רבא. 

והנה {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אדני}} שהם בעשר ספירות דמלכות דאצילות, שהם גימטריא {{גמט דגש|תר&quot;נ}}, ועוד שם אחד של {{גמט דגש|אדני}} שהיא כלללות המלכות  - גימטריא {{גמט דגש|שתיה}}. ושם {{גמט דגש|בן}} שיש לה בנקודת ציון שלה שהוא בסוד {{צ|רוחא דשבק בעלה בגווה}} בחיבורא ראשונה -  גימטריא {{גמט דגש|אבן}}. הרי המלכות דאצילות הנקרא '''אבן שתיה'''.

ולכן היתה אבן שתיה גבוה מן הארץ שלש אצבעות מפני שהיא עומדת תמיד כנגד נצח הוד יסוד דזעיר אשר מהם נעשה כל פרצופה. ולכן גם כן תחת אבן הזאת היו מטמוניות להורות שהשפע של כל האצילות - הכל מתקבץ ביסוד שלה מפני שהיא נקראת {{צ|אוצר בית יהוה}} כנודע.

ומ&quot;ש {{צ|ובהאי נקודה קיימא קדש הקדשים}} - הכוונה היא כי כל עולם האצילות בכלל נקרא {{צ|קדש קדשים}}. כי {{צ|קדש}} הוא עתיק ונוקביה. ומלת {{צ|'''הקדשים'''}} הוא '''ה' קדשים''', שהם {{גמט דגש|ה'}} פרצופים - אריך ונוקביה, חכמה ובינה, ישראל סבא ותבונה, ישראל ורחל, יעקב ולאה.  או {{גמט דגש|ה'}} פרצופים בלי זוגות שהם אריך, אבא ואמא, זעיר ונוקבא כנודע. 

הנה עולם האצילות נתקן ב{{גמט דגש|י&quot;ב}} פרצופין שהם עתיק ונוקביה, אריך ונוקביה, אבא ואמא, ישראל סבא ותבונה, זעיר ונוקביה, יעקב ולאה. ובכל אחד יש '''הויה''' במילוי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שגימטריא {{גמט דגש|חסד}} - כי {{צ|עולם חסד יבנה}}. הרי {{מכפלת גימטריא|י&quot;ב|פעמים|ע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. {{ש}}
הרי איך עולם האצילות בכללו נקרא {{צ|קדש '''הקדשים'''}}.


עוד נוכל לומר על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בשעה אריך אנפין פרק ז'{{הערה|אני רק מצאתי משהו רלוונטי [[עץ חיים/שער יג/פרק ג|בעץ בשער אריך אנפין פרק ג']], וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  בתיקון {{צ|קרומא דאוירא  אזדכך וסתים}}. פירוש {{צ|אזדכיך}} כדי שיוכל לעבור אור האוירא דבגו גולגלתא להאיר דרך האי קרומא במוחא סתימאה. אך עם כל זה הוא {{צ|סתום}} - כי אותו האור המועט הלואי שיוכל האי מוח לקבלו. מש&quot;כ{{הערה|לא הבנתי. ואולי צריך להגיה '''מכ&quot;ש''' והכוונה אל &quot;מכל שכן&quot; - ויקיעורך}} אם היה פתוח. ובתוך האי קרומא מתלבשת תפארת דעתיק כי הקרום החופה הוא דמיון רקיע שהוא תפארת. 

וזהו סוד הזוהר בראשית דף נ&quot;ב ב' {{ממ זהר|א|נב|ב}} - הרקיע המבדיל בין מים למים - שהם חסד וגבורה דעתיק המתלבשים בין גולגלתא ומוחא. והתפארת הפוסק בין שניהם ומבדילם ומכריע ביניהם. כי התפארת הוא '''ו'''' שבשם כנודע, והוא דמיון הרקיע הנטוי כעין '''ו''', כמ&quot;ש {{צ|נוטה שמים כיריעה}} שהוא סוד זה הקרום כמו היריעה וכו', עיין שם.

וז&quot;ש שם בזוהר בדף הנ&quot;ל {{צ|ועל רזא דא כתיב והבדילה לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים}}. ר&quot;ל כי הקרום מפסיק בין מוחא סתימאה הנקרא {{צ|קדש}} (כי סתם חכמה נקרא 'קדש'), ובין {{צ|קדש}} (שהוא רישא דלא אתידע) {{צ|הקדשים}} (שהם גולגלתא ואוירא).

וגם נוכל לומר על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה על פירוש המאמר של אדרא זוטא וזה לשונו: {{ש}}
: {{צ|האי עתיקא קדישא טמיר וגניז וכו' תלת ראשין אתגלפן דא לגו מן דא וגו' - והביאור הוא דע כי זה העתיקא קדישא הנזכר כאן - אינו מדבר על הזכר הנעשה מבחינת '''מ&quot;ה''', אלא על נוקבא דעתיק והאריך הנעשים מבחינת ספירת הכתר של שם  '''ב&quot;ן''' של הנקודות של המלכים שמתו. והכתר בכללות כולו נקרא &quot;עתיקא קדישא&quot;. והוא נחלק לשלשה חלקים שהם התלת ראשין וכו'}}, עיין שם.

ונראה מאחר שזה ה'''ב&quot;ן''' של הכתר ד'''ב&quot;ן''' היא בחינה ראשונה דכל האצילות ונקרא {{צ|עתיקא קדישא}}  - לכן בהתחלקות לתלת ראשין דאריך אנפין נקראו תלת רישין {{צ|קדש קדשים}}. כי {{צ|קדש}} נקרא השלשה ראשונות דנוקבא דעתיק שנשאר למעלה מראש דאריך מגולה, ואחר כך תרין רישין אחרנין נקרא {{צ|קדשים}} - מיעוט רבים שנים. 

וזהו רמז כי שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} דכתר ד'''ב&quot;ן''' הוא שני הויות{{הערה|2*26=52}}. ונודע בכל '''הויה''' הוא שני {{גמט דגש|רי&quot;ו}} כזה - {{גמט דגש|יר&quot;ו ור&quot;י}}. הרי שתי הויות - {{מכפלת גימטריא|ד'||רי&quot;ו}} שהם {{קיצור|י&quot;ב פעמים הויה דע&quot;ב|864}}. ולכן נעשה בכל ראש מהשלשה רישין '''י&quot;ב י&quot;ב'''. דהיינו {{גמט דגש|י&quot;ב}} חיוורתי בגולגלתא, {{גמט דגש|י&quot;ב}} נימין באוירא דכיא, {{גמט דגש|י&quot;ב}} תיקוני דיקנא. כי כל אחד כלול מהשלשה.

והנה {{מכפלת גימטריא|י&quot;ב|פעמים|ע&quot;ב}} גימטריא {{גמט דגש|קודש קדשים}}, או גימטריא {{גמט דגש|קדש הקדשים}} - להורות כי התלת רישין בכלל נקרא {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. 

והנה אמר באדרא רבא דף קל&quot;ב ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קלב|א}} וזה לשונו:{{ש}}
{{צ|תאנא אי עתיק דעתיקין '''קדישא דקדישין''' לא אתתקן באילין תקונין  - לא אשתכחו עילאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי}}. {{ש}}
הכוונה דאלמלא שנוקבא דעתיק לא נתקנה בסוד תלת רישין - לא היו יכולים שאר הנקבות להתקן. כי כל הנקבות דאצילות הם משם '''ב&quot;ן''' דעולם התוהו, והזכרים הם משם '''מ&quot;ה''' דעולם התיקון. וז&quot;ש הפסוק {{צ|צאנה וראנה בנות ציון}} שהם הנקבות ד'''ב&quot;ן''' הנקראים {{צ|בנות ציון}} מפני שיצאו מנקודות ציון דמלכות דאדם קדמון. כלומר שהמאציל העליון אמר לנקבות שתצאנה כל אחת ואחת מתוקנת. וזהו {{צ|במלך שלמה}} - ר&quot;ל בעבור שיצא המלך השמיני{{הערה|עפ&quot;י דפוס ויניציא ובשים לב כי בדפוס ירושלים כתבו בטעות '''הט'''' - ויקיעורך}}  הדר שהוא '''שלמה - של מ&quot;ה''', שהוא שם '''מ&quot;ה''' החדש שהוא הזכר עם אשתו {{צ|מהיטבאל}}, ואז נתקנו כל הנקבות ד'''ב&quot;ן'''.

וזה גרם גם כן {{צ|בעטרה שעטרה לו אמו}} - ר&quot;ל בעטרה שהיא הנוקבא דעתיק שנקרא {{צ|עטרת כלילת יופי}}. {{צ|שעטרה לו אמו}} - שנוקבא דאדם קדמון (שהיא אמו דאריך אנפין) תיקון הנוקבא דעתיק בסוד 'עטרה' שהן תלת רישין לאריך. ועל ידי זה התיקון עתה  יכולים גם כן כל הנוקבות לצאת מתוקנות.

ובעת שיצא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} החדש נאמר עליו {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו}}. ולכן אמר הפסוק {{צ|ביום חתנתו ביום שמחת לבו}} - שאז נתקנת הכלה שלו בסוד תלת רישין הנקרא {{צ|{{גמט דגש|קדש הקדשים}}}} שמספרם {{צ|{{גמט דגש|חתנתו}}}}. 


====סוד הארון====
הנה נודע כי דכורא של עתיק מתלבש בנוקבא שלו, ושניהם נכנסים באריך אנפין לעשות לו מוחין. כמו אבא ואמא הנכנסים בזעיר כנודע. והיסוד דנוקבא דעתיק יומין מסתיים בחזה דאריך אנפין כמו היסוד דזעיר. והיסוד דכורא דעתיק בוקע יסוד דנוקביה ויוצא לחוץ עד סוף תפארת דאריך. והעטרה שלו מתלבש ביסוד דאריך כמו היסוד דחכמה בזעיר כנודע.

הנה בחינת מה שיוצא מן היסוד דנוקבא דעתיק ומתפשט חוץ ממנה - זהו בחינת ארון התורה. כי הוא מתפשט באורך כדמות הארון, וכן {{גמט דגש|ארון}} גימטריא {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|דפ&quot;ק}} - שהוא כמו היסוד דחכמה. ונודע כי השפע של כל הגוף הוא נכנס ביסוד. והנה התלת רישין הנקרא {{צ|קודש הקדשים}} - כולם הם כלולים ביסוד דעתיק. 

וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארון ברית}} גימטריא {{גמט דגש|קודש הקדשים}}. וכן '''ארון''' במילוי כזה: {{גמט דגש|אל&quot;ף רי&quot;ש וא&quot;ו נו&quot;ן}} - הוא גימטריא {{גמט דגש|ארון העדות}}. ר&quot;ל כי המילוי הוא שנתמלא היסוד דעתיק ובתוכו הם לחות '''העדו&quot;ת''', כי היסוד שהוא הברית דעתיק נקרא {{צ|ארון}}, והאורות שבתוכו (שהם חמשה חסדים וחמשה גבורות) הם {{צ|שתי לוחות העדות}}. חמשה דברות מול חמשה שהם תורה שבכתב, כי הטפה זרעית לעולם הוא סוד {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון כנודע.

וז&quot;ש באדרא רבא דף קכ&quot;ח ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קכח|א}}:{{ש}}
{{צ|פתח ר' שמעון עת לעשות ליהוה - אמאי עת לעשות? משום דהפרו תורתיך. מאי הפרו תורתך? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונו. שמא דא לעתיק יומין אתמר}}.{{ש}}
הכוונה שהיה צריך לתקן הנוקבא דעתיק שנקרא {{צ|'''עת''' ליהוה}} - לדכורא דעתיק כדי שתהיה התורה שהוא הטיפה דיסוד דדכורא נדרשת ביסוד דנוקבא. ועל ידי זה יכולים הספירות לקבל התורה מיסוד דכורא. אם לא חס ושלום נתקן הנוקבא - יצא התורה בלי לבוש ולא יוכלו לקבלו ויתבטלו מעלמא - שהם הספירות של האצילות ח&quot;ו. ולכן {{צ|עת לעשות ליהוה}}.


====סוד הכפורת====
הנה נבאר מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה ביסוד דבינה וזה לשונו:{{ש}}
הנה פי היסוד דבינה איננו פתוח ממש לגמרי. כי אם יהיה פתוח לגמרי יצאו החסדים בגילוי גמור למטה, ואפשר שיתאחזו בהם החיצונים וגו'. ועל כן המאציל העליון המשיך בחינת הארת לבוש היסוד דבינה כפי היסוד עצמו שלה, ונעשית שם  בחינת לבוש ומסך בפי היסוד ההוא. אבל אינו סיתום גמור. ונמצא כי כאשר יוצאין החסדים התחתונים משם ולחוץ - לוקחים עמהם הארת הלבוש ההוא. ובזה אינו יורד עצמותם - רק מה שיכול לעבור דרך המסך ההוא בלבד. ובכל מקום שהם הולכים לבושים עמהם - עם כל זה נקרא 'חסדים מגולים' לפי שאינו רק מסך ולבוש דק מאד.

והנה על דרך שנתבאר  בחסדים של בינה עצמה - כן הוא הענין ביסוד עצמו דחכמה. כי כשיוצא מחוץ אל היסוד דבינה - להיותו יותר ארוך - והנה הוא מוכרח לבקוע פי המסך של פי היסוד ההוא דבינה. ובצאתו גם הוא מתלבש במסך ההוא ויורד ומתפשט. ולבושו עמו כי אין חכמה מתגלה אלא מתוך התלבשותו בבינה.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

כן הו?? גם כן היסוד דעתיק דדכורא ע? היסוד דנוקבא. ולכן זה הלבוש של הנוקבא נקרא '''כפורת''' הפרוש על הארון. והנה בנצח הוד יסוד דעתיקא קדישא שהי' נוקבא דעתיק - יש שלשה מילוי '''יה'''.
* '''בנצח''' - '''י&quot;ה''' במלוי יודי&quot;ן - גימטריא {{גמט דגש|ל&quot;ה}}.  ואחר כך תכה אותו {{מכפלת גימטריא|יו&quot;ד|פעם|ה&quot;י}} - הם {{גמט דגש|ש'}}. הרי {{גמט דגש|של&quot;ה}} בנצח.
* '''ובהוד''' יש בו '''י&quot;ה''' במילוי הה&quot;ין שגימטריא {{גמט דגש|ל'}}. ואחר כך תכה {{מכפלת גימטריא|יו&quot;ד|פעם|ה&quot;ה}} - הרי {{גמט דגש|ר&quot;ל}}.
* '''וביסוד'''  יש '''י&quot;ה''' באלפין שגימטריא {{גמט דגש|כ&quot;ו}}. ואחר כך תכה {{מכפלת גימטריא|יו&quot;ד|פעם|ה&quot;א}} - הם {{גמט דגש|ק&quot;כ}}. הרי {{גמט דגש|קמ&quot;ו}}.

ושלשתם מאירים ביסוד דנוקבא שהוא האמצעי שבה. ואם תחבר השלשה - {{גמט דגש|של&quot;ה ר&quot;ל קמ&quot;ו}} -  הרי {{גמט דגש|אשתי}} כמנין {{גמט דגש|הכפורת}}.

והנה ז&quot;ה הלבוש הוא עודף למעלה על הארון לפי שהוא נתון בפי היסוד עצמו, והוא גבוה מעט מן הארון.  ובח-ינה זו היא נקרא '''זר זהב''' שעל '''הכפורת'''. והנה {{גמט דגש|זר}} גימטריא {{גמט דגש|אל&quot;ף למ&quot;ד אהיה}} - כאשר נודע כי שם {{גמט דגש|אהיה}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|כ&quot;א}}, ועם {{גמט דגש|י'}} אותיות מילוי - הרי {{גמט דגש|ל&quot;א}} כמנין {{גמט דגש|אל}}. הרי איך שם {{גמט דגש|אל}} יוצא משם {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. ושניהם הם בנוקבא דעתיק, ולכן במלת {{גמט דגש|זר}} נרמזו שני שמות האלו - '''א''' במילוי, ו'''אהיה'''.

====סוד ב' בדי ארון====
סוד שני בדי ארון שהיו נראים מחוץ לבית כשני דדים הם נצח והוד דעתיק דדכורא. כאשר נודע בשער אריך פרק שני שחסד גבורה תפארת דעתיק מתלבש בכתר חכמה בינה דאריך. 
* ואחר כך הנצח הוד יסוד דעתיק - התרין פרקין עילאין התלבשו בחסד וגבורה דאריך, והיסוד בתפארת דאריך.
* ושני פרקין אמצעיים דנצח הוד התלבשו בנצח והוד דאריך, 
* ועטרת יסוד דעתיק ביסוד דאריך, 
* ומלכות דעתיק במלכות דאריך, כי צריך להעשות ממנה פרצוף של הנוקבא ולכן לקחת מדה אחת שלימה.

ונמצאו עתה נשארו שני פרקין תתאין דנצח והוד דעתיק למטה מכל הנצח הוד דאריך, ונשארו מגולים. ואלו נתחברו יחד במלכות דאריך, ונעשה שם אליה שני דדים בשנ&quot;י צדדיה. ומהם היו יונקים המלכות שירדו בבריאה קודם  שנתקנו במקומ'. 

וזהו סוד {{צ|גמולי חלב '''עתיקי משדים'''}} - כי היו יונקים מהדדים והשדים דעתיק יומין.{{ש}}
וזהו סוד המלך הנקרא '''הדד''' בן '''בדד''' - שהם השני דדים הנ&quot;ל. {{ש}}
'''עד כאן לשונו.'''{{הערה|לא הבנתי מי מצטטים כאן וממתי. וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

וזאת הבחינה נראת {{צ|שני בדי ארון}} שהם נצח והוד דעתיק שהיו יוצאים מחוץ ל'קדש הקדשים'  - שהוא מחוץ לאצילות לתוך אבא ואמא של בריאה שנקרא {{צ|היכל יהוה}} כנז&quot;ל.

====סוד שני כרובים====
סוד שני כרובים - זהב טהור. עומדים על רגליהם ופניהם איש אל אחיו מנגד. כל אחד מעשרה טפחים בקומתו, ולכל אחד ארבעה פנים וששה עשר כנפים. ארבע כנפים לכל צורה - באופן שבשתי הכנפים העליונים מכל צורה להנה פורשים למעלה כדמות מעופפים וסוככים על הארון ועל בדיו מלמעלה. ושתי כנפים התחתונות אשר להם יכסה כל אחד גויתו. 

הנה בחינת הכרובים הם אבא ואמא כנזכר בתיקונים דף קל&quot;ה ע&quot;ב  - {{צ|חכמה ובינה עלייהו אתמר &quot;והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה&quot;}} מפני שהם מלבישים הזרועות דאריך הנקראים &quot;כנפים העליונים&quot;. ומגיעים עד החזה דאריך, ושם מתגלה היסוד דכורא דעתיק בתוך האריך(?) שנקרא {{צ|ארון הקדש}} כנזכר. נמצא שהם סוככים על הכפרת ששם מסתיים יסוד דנוקבא דדכורא כנזכר.

ופניהם איש אל אחיו כנודע כי אבא ואמא הם תמיד פנים בפנים, וכותל אחד ביניהם בלבד, והם נקראים {{צ|רעים דלא אתפרשן לעלמין}}.

והטעם שנקראים כרובים {{צ|אנפי רביא}} כנזכר בשער אריך פרק שני - 
: כי {{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}} דעתיק דנוקבא מתלבש ב{{קיצור|כח&quot;ב|כתר חכמה ובינה}} דאריך, ו{{קיצור|נה&quot;י|נצח הוד יסוד}} דעתיק בחסד גבורה תפארת דאריך - מפני ש{{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}} דאריך נעשים אחר כך מוחין בג' ראשונות דאבא ואמא ולכן עיקר הארת נצח הוד יסוד ב{{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}} דאריך להאיר אל מוחי אבא ואמא. 
: ואחר כך מן יסוד דעתיק יצא אור לבד ונתפשט לנצח הוד יסוד דאריך וכו' {{ש}}
עיין שם. 

ונמצא כי אבא ואמא מלבישים נצח והוד דעתיק הנקרא {{צ|אנפי רביא}}, ולכן נקראים כרובים {{צ|אנפי זוטרי}} להורות שמתוכם נראה הפנימיות של נצח הוד דעתיק הנקרא {{צ|אנפי כרובים}}.

ועוד טעם אחר כי הכרובים היו בלא חתימת זקן להורות כי אבא ואמא אין להם חתימת זקן ואין להם שערות כלל, ואפילו בראשם. כי הם מכוסים תחת דיקנא דאריך אנפין. אבל בזעיר אנפין ובאריך אנפין יש להם דיקנא ושערות בראשם כנודע.


ועתה נבאר הבחינה של אבא ואמא שיש להם {{גמט דגש|ד'}} פנים לכל אחד, ושמונה גדפין לכל אחד. ויובן זה על פי הבחינה שיש לזעיר אנפין - משם נלמוד הסתום מן המפורש. 

דע כי זעיר אנפין היה בעת העיבור בבחינת נצח הוד יסוד לבד. כי פחות מזה איננו נקרא פרצוף - כי צריכים שלשה קוין - ימין ושמאל ומכריע - ועל כן יש שלשה ספירות אשר אורכן אינם רק גובה ספירה אחד לבד אלא שברחבה יש בו ג' ספירות. והוא כי 
* ג' פרקים של הנצח משמשים לו בבחינת '''חכמה חסד נצח''' - קו ימין.
* וג' פרקים של ההוד היו לו בבחינה '''בינה וגבורה הוד''' - קו שמאל,
* ושני פרקים דיסוד הם '''דעת ותפארת'''. ועטרה היתה יסוד. והרי נשלמו לג' קוים כשלשה ספירות

ובין שלשתם הם עשר ספירות דזמן עיבור. וזאת הבחינה נקרא עשיה שבזעיר אנפין פרצוף שלם, ואינן רק נצח הוד יסוד. ואמנם היו לו בחינת ראש שהם שיעור שני שלישי תפארת של זמן היניקה. וזה הפרצוף נקרא {{צ|יעקב}}. ואחר כך בזמן היניקה באים לו {{גמט|ג' אמצעיות}} ונקראו חסד גבורה תפארת. ומתפשטים ונכנסים בתוך הפרצוף השני ומתלבשים בתוכו על דרך הבינה המתפשטת תוך זעיר אנפין - כך אלו. 

ויש בהם גם כן פרצוף שלם של עשר ספירות על דרך הנזכר בנצח הוד יסוד. והכתר של הפרצוף הראשון מתחיל להלביש לזה הפרצוף השני מן החזה שלו ולמטה. ונשארו שני שלישי התפארת של הפרצוף הזה מלובשים בתוך כתר של הפרצוף הראשון, ונצח הוד יסוד של הפרצוף השני מתפשטים בכל שיעור קומת הפרצוף הראשון. והכתר של זה הפרצוף הוא כנגד שני שלישים התחתונים של הדעת דגדלות. וזה הפרצוף נקרא {{צ|ישורון}} ונקרא {{צ|יצירה}}. {{ש}}
אחר כך בזמן הגדלות באים לו ג' ראשונות שהם {{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}} ואלו גם כן הם בחינת עשר ספירות שלימות כנז&quot;ל בשני פרצופים הראשונים. והפרצוף השני הוא מתחיל להלבישו מן החזה של זה הפרצוף השלישי המלובש בתוכו. וה{{קיצור|נה&quot;י|נצח הוד יסוד}} של זה הפרצוף השלישי - גם הוא מתלבש  בכל קומת זה הפרצוף השני כלו. וזה הפרצוף נקרא {{צ|ישראל}} ונקרא {{צ|בריאה}}. 

אחר כך יש בחינה רביעית פרצוף רביעי. והוא כתר דזעיר אנפין הוא. וגדול מכולם. והפרצוף הפנימי ה{{גמט דגש|ג'}} הגבוה - מלביש לזה מן התפארת שבו ולמטה על דרך האחרים ממש.

והרי הם {{גמט דגש|ד'}} ארבע פרצופים - כל אחד מעשר ספירות, והם '''אבי&quot;ע''', וכולם יחד נקראו '''זעיר אנפין'''.

ועל דרך זה הוא בכל פרצוף ופרצוף מן חמשה פרצופים שהם אריך, אבא ואמא, וזעיר ונוקבא שיש באצילות - כל אחד נחלק לארבע פרצופים זה בתוך זה. והבן מאד.{{ש}}
'''עיין שם באורך'''.


והנה בארבע פרצופים יש בכל פנים אחד - הרי ארבע פנים לאחד. וזהו בסוד שם '''הוי&quot;ה''' - כי אות '''ה'''' הוא מתלבש בסוד {{קיצור|נה&quot;י|נצח הוד יסוד}} שבכל פרצוף ופרצוף, ואות '''ו'''' ב{{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}}, ואות '''ה'''' ראשונה ב{{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}}, ואות '''י'''' בכתר. 

וגם כל פרצוף מהארבעה פרצופים - יש בכל אחד שני זרועות שהם חסד וגבורה.  ונודע שתמיד הזרועות נקרא 'כנפים' - הרי שמונה זרועות שהם שמונה כנפים שהיה בכל כרוב וכרוב וארבעה פנים. והבן היטב. 


ועוד אמרו רז&quot;ל וכן הובא בתיקונים דף פ&quot;ג ע&quot;ב {{צ|בההיא זמנא דהוו ישראל זכאין הוו אנפין באנפין מתדבקין דא בדא. וכד לא הוו זכאין הוו מהדרין אנפייהו דא מן דא. ועל רזין אלין הוו ידעין אי ישראל זכאין אי לא וכו'}}, עיין שם באורך.

הנה נודע כי ישראל סבא נקרא 'אחורי' דאבא ואמא עילאין (כנזכר בכמה מקומות בדרושים). ונודע כי יש {{גמט דגש|ב'}} מיני חיבורים - אחד באבא ואמא עילאין שהוא להוציא נשמות חדשות, ואחד בישראל סבא ותבונה לחיות העולמות.

והנה כד הוו זכאין ישראל היו הכרובים {{צ|אנפין באנפין}} - שהם סוד  החיבור של אבא ואמא עילאין בסוד נשמות חדשות. וכד לא הוו זכאין הוו מהדרין אנפייהו דא מן דא בסוד אחור ואחור. שהוא סוד החיבור דישראל סבא ותבונה בסוד חיי העולמות. ונקרא 'חיבור אחור באחור'  כי הם  האחורים דאבא ואמא עילאין. והבן זה.

====סוד מטה אהרן====
היה נתון בתוך קדשי קדשים לפני ארון העדות לאשר היה שם לעד כנודע.

הנה בחינת {{גמט דגש|אהרן}} הוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|דפ&quot;ק}} שהם אחורים פשוטים ואחורים מלאין  ביודי&quot;ן דיסוד דישראל סבא. ומתמן היה יורד השפע על מטה אהרן והיה פורח בשקדים ובציצים. כי היסוד דומה למטה והיה בו שמות במספר {{גמט דגש|אהרן}}, ולכן היה נתון לפני {{גמט דגש|ארון}} העדות. הכוונה כי ישראל סבא ותבונה מלבישים האריך אנפין מן החזה עד הטבור. ובחזה - שם מתגלה {{צ|ארון העדות}} כנזכר לעיל שהוא יסוד דעתיק כנז&quot;ל. וישראל סבא ותבונה הם מלבישים ממש שם מבחוץ מכנגד הארון. ולכן גם כן בכאן למטה היה נתון מטה אהרן לפני הארון. וכן {{גמט דגש|מטה אהרן}} - גימטריא {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אל'''}} - שהם עשר חסדים שיוצאים מיסוד דחכמה - כנודע כי חמשה גבורות דחכמה הם חמשה חסדים דבינה. הרי י' פעמים חסד {{גמט דגש|אל}} שגימטריא {{גמט דגש|מטה אהרן}}. 


====סוד צנצנת המן====
סוד צנצנת המן של זכוכית היתה בקדש הקדשים נתונה לפני ארון העדות למען יהיה שמה למשמרת לדורות העתידים.

הנה ידוע כי המן שהיה יורד לישראל במדבר היה בא ממוחא סתימאה דאריך אנפין הנקרא {{גמט דגש|טלא דבדולחא}} שגימטריא {{גמט דגש|המן}}. וז&quot;ש {{צ|והמן כזרע גד הוא ועינו כעין '''הבדולח'''}}. 

ונודע כי חכמה תמיד הוא מקבל השפע מגולגלתא, ובינה מקבל תמיד ממוחא סתימאה. כי חכמה הוא מלביש לחסד אריך ולכן הוא מקבל גם כן מחסד דעתיק, ובינה מלבשת שמאל דאריך ולכן גם כן מקבלת מן גבורה דעתיק. ואחר כך מתקבץ כל השפע דמוחא סתימאה ביסוד דתבונה. וזהו סוד שהמזונות באים מצד שמאל בסוד {{צ|קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף}} - שהם מצד הדין והגבורה דעתיק שמפשיע המזונות על ידי הבינה דדינין מתערין מינה. 

וז&quot;ש {{צ|לחם מן '''ה'''שמים}} הידועים - שהם שמים עליונים, {{גמט דגש|ז'}} רקיעין דעתיק יומין. ולכן גם כן היתה נתונה לפני ארון העדות כי התבונה מלבשת האריך מהחזה עד הטבור כנזכר, שהוא מכנגד יסוד דעתיק הנקרא {{צ|ארון העדות}} כנזכר. ונודע כי יסוד דבינה נקרא {{צ|נהר '''פרת'''}} על שם שכלולים בה חמשה קולות. כי {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|קו&quot;ל}} - גימטריא {{גמט דגש|פרת}}. 

והנה {{גמט דגש|צנצנת}} גימטריא {{גמט דגש|פרת}}. וגם בתוכה יורד המן, ואז נקרא {{צ|נהר פרת}}. כי '''המן''' הם {{גמט דגש|ה'}} חסדים ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות שהם עשר הויות שגימטריא {{גמט דגש|הנהר}}.

====סוד קרן של שמן המשחה====
קרן של שמן המשחה היה גם כן למשמרת נתון בתוך המקום הזה למשוח בו הכהנים הגדולים לעת הצורך. וגם מלכי בית דוד. וגם את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש.

הנה נודע כי המוחין דחכמה נקרא {{צ|שמן}}, והמוחין דבינה נקרא {{צ|קטורת}}. בסוד {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} כמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה. והנה בעת שהיסוד דחכמה הוא מתפשט לחוץ מיסוד דבינה, והתלבש בתוך יסוד דזעיר - אזי יסוד דזעיר אנפין נקרא '''{{צ|קרן בן שמן}}''', כנזכר בזוהר פרשת לך לך דף צ&quot;ו ע&quot;א {{ממ זהר|א|צו|א}} שהוא {{צ|קרן היובל}} בסוד בן חורין. כי ביסוד דזעיר משפיעים התרין יסודות דאבא ואמא כנודע. 

וזהו סוד כי רבוע ד{{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהוא {{גמט דגש|דפ&quot;ק}}, ורבוע ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהוא {{גמט דגש|קס&quot;ו}} - גימטריא {{גמט דגש|קרן}}. כי האחוריים דחכמה ובינה נעשה פנים בזעיר, ובעת שיסוד דחכמה הוא מלובש שם ביסוד דזעיר - אזי שמן ורבו נגיד ונפיק מתמן ונכנס הכל בתוך יסוד דמלכות, ואיהי כניש כל ההוא שמן '''המשחה''' (אותיות '''השמחה''') שמשח אותה בעת החיבור. ואזי נקרא גם כן היסוד דנוקבא {{צ|קרן המשחה}}. בגין כך לית משיחותא דמלכותא אלא בקרן. ועל דא אתמשך מלכותא דדוד דאתמשח בקרן ואתאחיד ביה.


====המשך המאמר====
והנה קודם עת חורבן הבית נגנז תחת אבן שתיה ארון העדות עם שני לוחות האבנים, וגם מטה אהרן וצנצנת המן, וקרן של שמן המשחה
להורות שכל היסודות - דהיינו יסוד דעתיק  מתלבש ביסוד דאריך, ושניהם מתלבשים ביסוד דחכמה, ואחר כך כולם נכנסים בבינה, ומשם מתלבשים כולם בזעיר עד היסוד שלו, ואחר כך בעת החיבור כל השפע של האורות מכל היסודות הנ&quot;ל נגנזים בתוך יסוד דמלכות שנקרא {{צ|אוצר המלך}} כנודע. 


'''ועתה''' נחזור אל המשנה '''{{צ|קדש קדשים מקודש ממנה שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה}}'''.

הנה נודע מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בשער הקליפות פרק ה' חלק שני כי בקליפה דאצילות לא נתקנו זולתי זעיר ונוקבא. נמצא שאין קליפה 
כנגד האצילות אלא כנגד זעיר ונוקבא לבד. אך מבינה ולמעלה אין אחיזה אל הקליפה כלל. ולכן גם כן בקליפה דאצילות לא נתקנו ה{{גמט דגש|ג'}} ראשונות שלהם. אבל ב{{גמט דגש|ג'}} עולמות דבריאה יצירה עשיה יש אחיזה אל החיצונים אפילו בשלשה ראשונות. כי {{גמט דגש|ז'}} היכלין דקליפה דאצילות יכולין להאיר ולשלוט ממקומה עד למטה כנגד היכל קדש קדשים דבריאה (שהם השלשה ראשונות דבריאה). 

אף על פי שאנו אומרים כי {{גמט דגש|ז'}} היכלין דקליפה אין מקומם ושיעורם אלא בשית היכלין תתאין, ולא כנגד היכל קדש קדשים שבכל עולם ועולם  - אכן אלו ה{{גמט דגש|ז'}} היכלין עילאין דקליפה הם יכולים להאיר ולשלוט ממקומם עד למטה כנגד היכל קדש קדשים האחר(?) העליון שלמטה ממנו. {{ש}}
עיין שם באורך.


והכוונה הוא כי באצילות מתפשטים הכל - חסדים גמורים עד הבינה, ואפילו הגבורות הם ממותקים בבינה ולכן נקרא {{צ|אלהים חיים}} כמ&quot;ש האר&quot;י בשער אריך חלק שני פרק ששי וזה לשונו:{{ש}}
והנה מן הראוי היה שעתיק יומין לא תגלה הארתו העיקרית רק ברישא קדמאה שהוא הגולגלת, ואחר כך תאיר זו הגולגתא ברישא אחרא שהוא מוחא סתימאה, חכמה דאריך. אמנם לא כך היה - כי אם - שהעתיק מתגלה בהני תרין רישין כחדא! וטעם הדבר הוא כי הנה אבא ואמא דתחוץ  אריך אנפין נמשך בהם החיות מהני תרין רישין גולגלתא ומוחא (כנזכר שם בשער ד' חלק א' פרק ב', עיין שם).  ובענין דאבא ואמא הויין כחדא נפקין וכחדא שריין.

ולכן הוצרכו אלו התרין רישין להתגלות בהם העתיק בהשואה אחת גם כן. ולכן החסד דעתיק נתלבש בגלגלתא, והגבורה במוחא - היא חכמה. ואז נכלל החסד בגבורה והגבורה בחסד והיו שוין וגו'. עיין שם. אם כן אפילו הגבורות שלה הם חסדים גמורים של עתיק יומין. 

ונודע כי החיצונים אין להם אחיזה בחסדים אלא בגבורות. ולכן בעת שמתגלים הגבורות דבינה ממנה ולחוץ - אזי דינין מתערין מינה, כי אין קליפה באצילות אלא מזעיר ונוקבא ולמטה. דהיינו כי בקליפת נגה דאצילות אין השלשה קליפות (שהם '''רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת''') אוחזות בה אלא כנגד זעיר ונוקבא שלה. אבל בשלשה ראשונות שלה - אין לשלשה קליפות אחיזה בהם מפני שהוא כולו טוב כנודע.

ואפילו בזעיר ונוקבא שלה אין אחיזה בהם אלא מעט כדי חיותם בלבד, אבל בקדושה עצמו דאצילות נאמר {{צ|לא יגורך רע}} אפילו במלכות דאצילות, כמ&quot;ש {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}}. ואין פה מקום להאריך.

והנה הנגה דאצילות הוא דבוק בזעיר ונוקבא דאצילות בעור שעל הבשר כנזכר במרכבת יחזקאל פרק ז'. ולכן בעת שמתגלות הגבורות מבינה ולחוץ לתוך זעיר ונוקבא - אזי יש קצת אחיזה לנגה בגבורות אלו, מחמת פיתוי השלשה קליפות אחרות. כנודע אצל הנחש שפיתה לחוה על ידי הנגה. ולכן נקרא בינה דאצילות {{צ|דינין מתערין מינה}}. אבל מבינה ולמעלה - הכל חסדים ממותקים. 

וז&quot;ש '''{{צ|קדש קדשים מקודש ממנה}}''', שהוא עולם האצילות כנזכר. '''{{צ|שאין נכנס להם אלא כהן גדול ביום כיפורים}}''' - ר&quot;ל שאין התפשטות באצילות עד הבינה הנקראת {{צ|יום הכיפורים}} אלא 'הכהן הגדול' בעצמו - שהוא החסד הגדול של עתיק יומין המתפשט בבינה כנזכר.

וזהו '''{{צ|בשעת העבודה}}''' - ר&quot;ל מעת החיבור דאבא ואמא ביחד - אזי כל החסדים דעתיק מקבלת בינה כל ידי חכמה כנודע. וזהו {{גמט דגש|העבודה}} - גימטריא {{גמט דגש|הויה אדני}} שגימטריא {{גמט דגש|אמן}} - שהוא הדעת המחברם. אבל משם ולמטה בכל הגבורות אפילו מאריך דבריאה יש אחיזה אל החיצונים בהם. לבד מבינה דאצילות (ומכל שכן לעילא מינה) שאפילו בגבורות שלה אין אחיזה לחיצונים בהם. 

ולכן גם כן למטה אין כהן גדול נכנס לקדש קדשים אלא ביום הכיפורים דווקא - להורות על הכהן העליון שאין מתפשט אלא עד הבינה הנקרא {{צ|יום הכיפורים}} בכל יום. ומשם  ולמטה דינין מתערין מינה.{{ש}}
ובזאת הבחינה היה קודש קדשים מקודש מכל שאר העולמות בריאה יצירה עשייה כנזכר לעיל. והבן היטב.

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן.'''

==דרך אחרת של הרב משה זכות בכללות סודות בית המקדש==
'''אמר המחבר''', ראיתי לאהובי הרב משה זכות נר&quot;ו דרך אחרת בכללות סודות בית המקדש. וגם כי כמעט נתכוננו לדעת אחד - מכל מקום אציעה דרכו בקוצר נמרץ להיותה יותר פשוטה וקלה להבין אפילו למי שאין לו כל כתבי האר&quot;י ז&quot;ל.

'''והוא על דרך זה'''

* הנה ירושלים הוא מלכות דמלכות דבריאה המקננה ביצירה.
* והר הבית וסורג וחיל - הוא בשבעה היכלי מלכות הבריאה
* ושלשה עזרות - היכלי זעיר אנפין דבריאה
* האולם וההיכל - היכלי אבא ואמא
* וקדש קדשים - היכלי אריך אנפין

ולכן עיקר העבודות במקדש היה בהיכלי הזכרים ולא בשל הנקבות - כי הפועל עיקרו מהחסדים. 

ועל כן תמצא {{גמט דגש|שילה}} עולה {{גמט דגש|אל שדי}} שהוא בבריאה. וכן {{גמט דגש|משה}} העולה כן הקים המשכן. ו{{גמט דגש|היכל אל שדי}} בגימטריא {{גמט דגש|משכן}} - אלא שהוא בסוד אריך אנפין דבריאה הנקרא 'קודש' דאיהו {{גמט דגש|משכן}}.

ובעת שהוקם נתקן {{צ|יושב בסתר}} כי {{גמט דגש|אכתריאל}} השולט שם עולה {{גמט דגש|בסתר}}. וגם מילואו כזה: '''אל&quot;ף כ&quot;ף ת&quot;ו ר&quot;ש יו&quot;ד אל&quot;ף למ&quot;ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף ף' ו' ש' ו&quot;ד ל&quot;ף מ&quot;ד}}}} - עולה בכיוון {{גמט דגש|סתר}}. והיינו {{צ|יושב '''בסתר'''}}. שם {{גמט דגש|מעון}} ל{{גמט דגש|נועם}} עליון כוננה {{גמט דגש|עלינו}}.

ואותו ראה ר' ישמעאל כהן גדול בבואו לקדש קדשים דאיהו אריך אנפין דבריאה. וביום הכפורים דבינה מקננא תמן - שלכן היה מזכיר עשר הויות דספר [[ברית מנוחה]] דאינון סוד עצמות הבריאה ששולט ביום הכפורים.

וידוע כי {{גמט דגש|אכתריאל}} הוא ראש הברית, ו{{גמט דגש|מטטרון}} שש קצוות, ו{{גמט דגש|סנדלפון}} מלכות. ועליהם נאמר {{ממ|דברים|כח|ח}} {{צ|{{גמט דגש|הברכה}}}} (דאיהו {{גמט דגש|רל&quot;ב}} מן האצילות{{הערה|{{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}}})  {{צ|'''באסמיך'''}} - ראשי תיבות שלשתן '''אס&quot;מ'''. כי הם מלבישין  האור הפנימי.

ושלשתן ב{{צ|ויהי נועם}} {{ממ|תהלים|צ|יז}}. כי בפסוק זה {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|'''נ&quot;ו'''}}{{הערה|{{צ|אלהינו עלינו..ידנו...עלינו...ידינו}} - ויקיעורך}} הוא {{גמט דגש|סנדלפון}}. ו{{גמט דגש|בסתר}} - {{גמט דגש|אכתריאל}}. ו{{צ|בצל {{גמט דגש|שדי}}}} - הוא {{גמט דגש|מטטרון}}.  וסדרם על דרך '''כוננהו''' - '''ה'''' על '''ו'''', כידוע בסוד מ&quot;ש(?)/מ&quot;ם(?). והם בגימטריא '''ארון''' באלף רבתי{{הערה|1256 = {{גמט דגש|אכתריאל מטטרון סנדלפון}} - ויקיעורך}} שבתוכם אור העצמות - {{גמט דגש|י'}} הדברות, {{גמט דגש|י'}} הויות. ובעונותינו הרבים נסתרו בגניזת הארון. והשפע בא מהחיצונים הוא 'אבן {{גמט דגש|שתיה}}' - {{מכפלת גימטריא|י&quot;א||אדני}} כנזכר לעיל.  

ולכן אמר לר' ישמעאל {{צ|'''בני''' ברכני}} בסוד {{גמט דגש|הברכה}} הנ&quot;ל. {{גמט דגש|ב&quot;ן}} המתפשט ב{{גמט דגש|נועם}} שהוא {{גמט דגש|קס&quot;ו}} - הרי {{גמט דגש|בריאה}}. 

וידוע כי בבריאה {{גמט דגש|ג'}} בחינות שמות בכלל - {{גמט דגש|אל שדי}}, ו{{גמט דגש|תנ&quot;ה}}, ו{{גמט דגש|ס&quot;ג}} - ועולים בכיוון{{הערה|{{גמט דגש|אל שדי, תנ&quot;ה, ס&quot;ג}}}} {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. שלשה קדושות בסוד שלש השמות. ובו היה נכנס הכהן גדול כי שם עיקר הבינה דאיהי {{צ|יום הכפורים}} - {{צ|כפורים}} תרי משמע, היינו {{גמט דגש|ב&quot;ן}} ו{{גמט דגש|קס&quot;ו}} הנזכר. 

וקדש קדשים נתקן מחסד דמלכין קדמאין ואיהו 'כהן גדול'. וזהו {{צ|ישמעאל {{גמט דגש|בני}}}} - דתמן '''בני''' קדם. וגם הוא {{גמט דגש|אם אהיה}}. וגם פנים ואחורים ד'''אהי&quot;ה''' - כולם בסוד {{גמט דגש|ב&quot;ן}} והם בבריאה. והוא {{צ|גדול}} שסודו במדת הגדולות. הגדולה דאיהו אהבה רבה שבקדש קדשים. ולכן כהן גדול היה מזכיר שם גדול '''אהבה''' בנקודת ידועות לנו בסוד הייחוד הפנימי דנשיקין.

'''עד כאן לשונו - לשון של זהורית'''.

ומי שיש לו מוח בקדקדו יבין וישכיל כי שנינו בדרך אחד הולכים בענין כללות הסדר הישר. ומיני ומיניה מסתיים שמעתתא אליבא דהלכתא דגמורי לה מפי הרב האר&quot;י זלה&quot;ה, ומפי התלמיד הנאמן הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה אשר תורתו תורת אמת, אותה '''נתן משה''' נחלה, על פיה' אלו(?) נשא לבבנו ונחנו בדרכי יושר להבין ולהשכיל סתרי סודותיו. 

וכאשר הורנו רזי בית מקדשו בכל דבר ודבר למד מענינו - כן יראנו בבנינו הנכבד הנוסף, ואז {{ש}}
{{גדול-מודגש|יוד}}והו {{גדול-מודגש|ו}}יהללוהו {{גדול-מודגש|ד}}ורשיו {{גדול-מודגש|הי}}שרים {{גדול-מודגש|י}}ברכוהו {{גדול-מודגש|ויו}}סיפו {{גדול-מודגש|א}}ומץ {{גדול-מודגש|ו}}גבורה {{גדול-מודגש|הי}}ואבים {{גדול-מודגש|י}}שועתו {{ש}}
{{גדול-מודגש|י}}פתח {{גדול-מודגש|א}}וצרות {{גדול-מודגש|ה}}יכל {{גדול-מודגש|ה}}עליון {{גדול-מודגש|ו}}בהם {{גדול-מודגש|י}}כונן {{גדול-מודגש|ה}}מקדש {{גדול-מודגש|ה}}מעוז {{ש}}
{{גדול-מודגש|יוד}}יענו {{גדול-מודגש|ו}}ילמדנו {{גדול-מודגש|ד}}עת {{גדול-מודגש|הא}}מונה {{גדול-מודגש|ה}}נכונה {{גדול-מודגש|ואו}}שר {{גדול-מודגש|ו}}תיקות {{גדול-מודגש|הא}}רח {{גדול-מודגש|ה}}צדיק {{ש}}
{{גדול-מודגש|י}}רומם {{גדול-מודגש|א}}ת {{גדול-מודגש|ה}}דר {{גדול-מודגש|ד}}גלנו {{גדול-מודגש|ו}}ישא {{גדול-מודגש|נ}}ס {{גדול-מודגש|ה}}בת {{גדול-מודגש|י}}רושלים {{ש}}
{{גדול-מודגש|יכת&quot;ירנו בחכמה בתבונה ובדעת להגדיל ולהגביר תפארתו ובנצח הודו ויסד מלכותו מלכות כל עולמים}}.


--------------</text>
      <sha1>127zvu3ii6iev6j72ouz21r4ijs751q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101482</id>
      <parentid>3101478</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T07:35:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3101482</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="221556" sha1="qr4n0nx056pt2ycqy32lwk8ulecqp9q" xml:space="preserve">__TOC__

==משנה דמסכת כלים==
===ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות===
'''עשר קדושות הן. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה? שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם. מה שאין מביאין כן מכל הארצות {{ממ משנה|כלים|א|ו}}'''

אש&quot;ר ד&quot;רכו נס&quot;תרה י&quot;אציל שפ&quot;ע דע&quot;ת י&quot;שרה עלי, להבין ולהשכיל סתרי המשנה הזאת על אמתתה כי ארוכה מארץ מדה, וזה החלי בעזרת אלי.

'''הנה''' נודע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש ביאור המלכים, {{ש}}
שכאשר יצא כל האצילות מבחינת שם {{גמט|ב&quot;ן}} לבד והיה כולל עתיק ואריך אנפין ואבא ואמא וזעיר ונוקביה. ואז יצאו תחלה כל הכלים שלהם זה תחת זה עד סיום עולם האצילות, ואחר כך יצאו האורות ד{{גמט|ב&quot;ן}} - כל פרטי האצילות. {{ש}}
ויצא תחילה כתר דעתיק דאצילות, ובו נכללים כל האורות. ונתקיים. ואחר כך יצא חכמה דעתיק בכלי שלו, ובו כוללים{{הערה|נראה דיש להגיה &quot;כלולים&quot; או &quot;נכללים&quot; - ויקיעורך}} כל שאר האורות. ונתקיים. ואחר כך יצאה בינה דעתיק, ובה כלולים כל שאר האורות. ונתקיימה.{{ש}}
ואחר כך יצאו שבעת תחתונות דעתיק מהדעת ולמטה - כל אחד בכלי שלו, ובו כלולים כל שאר האורות. והיה נשבר. וירד פנימיות הכלי בבריאה, ותיכוניות הכלי יותר למטה ביצירה, וחיצוניות הכלי בעשיה. ואחר כך האור ההוא נשאר בלא כלי. 

ושאר האורות ירדו בכלי השביעי של שבעה תחתונות. וגם הוא נשבר על דרך הנזכר. והאור שלו נשאר בלי לבוש. ושאר האורות ירדו בכלי של מטה ממנו.

וכן על דרך זה עד שנגמרו שבעה תחתונות שלו. ואחר שירדו כל השבעה תחתונות שבו, פנים ואחור, בבריאה יצירה עשיה - אז גם ירדו האחורים דחכמה ובינה דעתיק לבד באצילות עצמו בסופו, אך לא בבריאה.  אבל לא הפנים. ולכן אין בהם מיתה רק ירידה. ואז ירדו גם נצח הוד יסוד דאחורים דכתר דעתיק. ואחר כך נכנס בכתר דאריך אנפין בכלי שלו, ובו כלולים שאר האורות על דרך הנזכר בעתיק. {{ש}}
וכן באבא ואמא. וכן בזעיר ונוקביה. 

נמצא שנשברו שבעה תחתונות דנוקבא, ושבעה תחתונות דזעיר אנפין, ושבעה תחתונות דבינה, ושבעה תחתונות דחכמה, ושבעה תחתונות דאריך אנפין, ושבעה תחתונות דעתיק.{{ש}}
נמצאו שמתו {{גמט דגש|מ&quot;ב}} מלכים. וזהו שרמז {{צ|{{גמט דגש|ואלה}} המלכים אשר מלכו בארץ אדום}}. ירצה במספר {{גמט דגש|ואלה}} מלכו ומתו. וזהו שאמרו {{צ|תולה ארץ על '''בלי מה'''}}. ר&quot;ל שהיה תולה ארץ אדום ברעיון בעבור {{גמט דגש|בלי}} {{גמט דגש|מה}} - ש{{גמט דגש|מ&quot;ב}} מלכים שהם מספר {{גמט דגש|בל&quot;י}}, היו בלי {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - שהיו חסר מהם שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} החדש כנודע. ולכן נשברו. ואחר כך שיצא {{גמט דגש|מ&quot;ה}} נתקנו כולם בסוד {{צ|חצבה עמודיה שבעה}} - שעשה ותיקן כל שבעה תחתונות של כל פרצוף ופרצוף בסוד שבעה עמודים, והם סוד קוים. ולכן נתקיימו כנודע.

'''עד כאן לשונו'''


כלל העולה ש{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים חיצונים נפלו בעשיה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים תיכונים נפלו ביצירה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ב}} כלים פנימיים נפלו בבריאה. {{ש}}
וזהו סוד שאין עלייה לשום דבר בעולמות אלא על ידי שם {{גמט דגש|מ&quot;ב}}. ולכן יש גם כן כנגדם שלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}}:
* '''אבגי&quot;תץ וכו'''' ביצירה - כדי להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דעשיה שנפלו שם
* וגם {{גמט דגש|אהי&quot;ה יה&quot;ו}} בבריאה להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דיצירה שנפלו לשם
* וגם {{גמט דגש|מ&quot;ב}} אותיות דמילוי המילוי דשם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} דאלפין בעולם האצילות כדי להעלות {{גמט דגש|מ&quot;ב}} דבריאה שנפלו שם.

וזהו סוד {{צ|'''ברן''' יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים}} {{ממ|איוב|לח|ז}}. רוצה לומר כשמעלים השלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} חדשים לשלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} הישנים ומתחברים כולם ביחד ביסוד דנוקבא דאצילות. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד}} - כי {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|קכ&quot;ו}} - גימטריה {{גמט דגש|ברן}}. כשהם יחד הם {{צ|ככבי בוקר}} - שנתקנים ונמתקים ביחד על ידי החסדים שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}}. ואז {{צ|ויריעו כל בני אלהים}} - ר&quot;ל ואז נשברים ונמתקים כל '''בנ&quot;י''' שהם כל שלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} של שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} שנפלו בבריאה יצירה עשיה ונעשים כולם כוכבים שהם חסדים, ומאירים בנוקבא. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד {{גמט דגש|ככבי}} בקר}}.{{ש}}
וזהו סוד {{צ|סומך יהוה לכל הנופלים}}. ר&quot;ל השלשה {{גמט דגש|מ&quot;ב}} שהם גימטריא {{גמט דגש|סומך}}, הם סומכים לכל הנופלים משם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}.  


והנה נודע כי על ידי שני צירים ושני דלתות שיש בה יותר ממה שיש בו נשלמה ל{{גמט דגש|רנ&quot;ב}} - ולכן ה{{גמט דגש|ו'}} {{גמט דגש|מ&quot;ב}} מתקבצים ביחד ונכנסים בתוך ההיכל שהוא יסוד דנוקבא דאצילות שהי' מלובש' בתוך היכל קדש הקדשים כנודע, ששם ביסוד שלה נשלמים ה{{גמט דגש|רנ&quot;ב}}.  ולכן שם גם כן נכנסים {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|מ&quot;ב}} שגימטריא {{גמט דגש|רנ&quot;ב}} כדי לעשות לה מיין נוקבין.


{{הערה|לא נראה לענ&quot;ד קשר עם מה שנזכר למעלה. ואולי חסר טקסט. וצע&quot;ע - ויקיעורך}}הנה נודע כי בארץ ישראל שלטא עולם היצירה, ובחוץ לארץ שלטא עולם העשיה כנזכר בתקונים. ולכן עיקר התיקונים שעושים בני חוץ לארץ הוא בעולם העשיה, ועיקר התיקונים שעושים בני ארץ ישראל הוא בעולם היצירה. כי מאחר שארץ ישראל הוא אמצע הישוב - לכן שם גם כן יש להם יכולת לתקן כלים אמצעים של שבירת הכלים שנפלו שם, ואין צריך להכניס עצמם בסכנה לתקן כלים החיצונים שהם בעשיה דתמן נתערבו הקליפות עם הקדושה ביחד. אלא כל תיקונם הוא ביצירה דתמן הוא הקליפה דבוקה לבד ואינה מעורבת, ואין להם כל כך טורח לתקנם כמו אנשי חוץ לארץ. 

וזהו שאמרו רז&quot;ל '''{{צ|ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות}}''' - ר&quot;ל כי עולם היצירה דשלטא בארץ ישראל היא מקודשת מכל עולם העשיה דשלטה בכל הארצות של חוץ לארץ. 


'''{{צ|ומה היא קדושתה?}}''' - ורמזו רז&quot;ל באומרו {{צ|ומה היא קדושתה}} להורות כי בעולם העשיה הוא שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}, ובעולם היצירה הוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} כנודע. וזהו שאמרו '''{{צ|ומה}}''' - ר&quot;ל שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - {{צ|היא קדושתה}}.

'''{{צ|שמביאין ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם}}''' - שהם נצח הוד יסוד מלכות דיצירה, שמשם מעלים מיין נוקבין דאצילות. {{ש}}
'''וגם כתב האר&quot;י זלה&quot;ה''' שהעלות{{הערה|אולי יש להגיה &quot;שהעלאת&quot; - ויקיעורך}} הביכורים והעומר ושתי לחם הוא להעלות האורות של {{קיצור|נהי&quot;ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דיצירה למעלה כדי שלא ינקו מהם החיצונים. כי ביצירה אנו מקפידים שלא ינקו מהם. אבל בעשיה אין אנו חוששים לזה כי שם מדור הקליפות. 

והנה '''העמר''' - היא המלכות כמ&quot;ש בתיקונים דף ל&quot;ז ע&quot;ב {{צ|ושכינתא תתאה איהי ספירת העמר דבה מני שבע יומין דאינון שבע שבתות דאית בהון {{גמט דגש|מ&quot;ב}} יומין וגו'}}. 

וגם {{גמט דגש|עמר}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|אל}} - כי המלכות היא נקראת {{צ|{{גמט דגש|אל}} זועם בכל יום}} על החיצונים, והיא כלולה מכל עשר ספירות כמ&quot;ש בזוהר פרשת לך לך דף צ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|א|צא|א}} {{צ|דבר אחר: כי מי '''אל'''{{הערה|כרגע בויקיטקסט הגירסא שם בזוהר הוא &quot;כי מי אלוה&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} - דא רזא דמל' דהא '''אל''' כללא הוא דאתכליל מכלהו דרגין}}, כנזכר שם בזוהר. 


והרי הם  {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|עמר}},  ו{{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|בכורים}},  {{קיצור|וששה פעמים '''אל'''|186}} בשתי לחם כמו שיתבאר -- סך הכל {{מכפלת גימטריא|כ&quot;ה|פעמים|'''אל'''}} להורות שעל ידי התעוררות אלו {{מכפלת גימטריא|כ&quot;ה|פעמים|'''אל'''}} ביסוד דמלכות לעשות לה מיין נוקבין - גרמו שקבלה המלכות גם כן שפע מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} תקוני דיקנא דאריך אנפין, ומתשעה דזעיר אנפין. הרי {{גמט דגש|כ&quot;ב}}. וגם הזעיר אנפין נותן לה {{גמט דגש|ג'}} שהם תורה נביכים כתובים. הרי {{גמט דגש|כ&quot;ה}}. ולכן נקראת המלכות '''כה'''.{{ש}}
וזהו שכתוב {{צ|וחסידך}} - שהם חסד אל - {{צ|יברכו '''כה'''}} - הם גורמים שהיא מתברך מ{{צ|'''כ&quot;ה''' תברכו}}. 

ומאחר שמלכות דיצירה נקרא {{צ|אל זועם}} - ולכן היה כח ליהושוע (שהוא פני סיהרא) לכבוש {{גמט דגש|ל&quot;א}} מלכים כנגד שם {{גמט דגש|אל}}. ובזה {{גמט דגש|אל}} דנוקבא(?) היה כלולים בו התשעה {{גמט דגש|אל}} עליונים. כי {{גמט דגש|אל הויה}} הוא ביצירה. ונתחברו {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אל'''}} ביחד. ולכן קדש יהושוע ארץ ישראל בעשר קדושות ונתקנה ברכת '''הזן''' לישראל - כי {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|זן}}. 

ולכן גם כן היה צריך להקיף יריחו שבעה פעמים שהם כנגד {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|אל}} - כי {{גמט דגש|אלף למד}} גימטריא {{גמט דגש|הקף}}. וכן ששת ימים בכל יום היו מקיפים שבעה כהנים עם שבעה שופרות. וביום השביעי היו מקיפים ז' פעמים - הרי {{גמט דגש|מ&quot;ט}} כהנים ו{{גמט דגש|מ&quot;ט}} שופרות. הרי {{גמט דגש|מ&quot;ב}} ו{{גמט דגש|מ&quot;ט}} - גימטריא {{גמט דגש|צ&quot;א}} במספר {{גמט דגש|הויה אדני}} כהנים, ובמספר {{גמט דגש|הויה אדני}} שופרות. 
וזה היה כדי להמשיך {{גמט דגש|צ&quot;א}} חסדים (שהם בחינת כהנים שהם בחסד) ו{{גמט דגש|צ&quot;א}} גבורות (שהם בחינת שופורות שהם בחינה דדינין מתערין מינה). כי אלו ההקפות גרמו חיבור ד{{גמט דגש|יאהדונה&quot;י}}.  והשבתת הקליפות כשזה נופל זה קם. והנה {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|'''הויה אדני'''}} עם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|אל}} - שהם ששה חסדים בסוד {{צ|חסד {{גמט דגש|אל}}}} הכלולים ביסוד. 

וכל הנ&quot;ל להורות שכל הבחינות שהיו בארץ ישראל הם בחינות של {{גמט דגש|אל}}. מפני ש{{גמט דגש|אל הויה}} שביצירה שלטא בארץ ישראל כנזכר. וכן במקדש היו {{גמט דגש|צ&quot;ג}} כלים כנגד {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|'''אל'''}}. כאלה וכאלה רבות, ואין להאריך.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי '''הרב משה זכות נר&quot;ו''' אמר כי על כן נגלה ליהושוע שר צבא ה' בבואו לארץ והוא מט&quot;ט השולט בה. ואמר לו {{צ|עתה באתי}}, ואמרו רז&quot;ל, ולא כימי משה רבנו ע&quot;ה דזכה לבינה סוד בריאה בגדולתו. כי בילדותו היתה בחינתו מ&quot;טט שר הפנים - ראשי תיבות '''משה'''.  ולכן נקרא {{צ|טוב}} בסוד {{צ|אמרו צדיק כי טוב}}. כי כן היה יוסף {{צ|והוא נער בן {{גמט דגש|י&quot;ז}} שנה}} - כמנין {{גמט דגש|טוב}}. והוא סוד {{גמט|קטנה=1|הויה}} במספר קטן. וגם שם הדעת כידוע. לכן נקרא '''{{צ|ארץ החיים}}'''. כי {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|טוב}} הוא {{גמט דגש|חיים}} בסוד ד' המוחין. וזהו סוד {{צ|'''חיים טובים'''}}. 

ועל זה נאמר {{צ|'''טוב הארץ''' תאכלו}}.  כי {{גמט דגש|טוב}} הוא {{גמט דגש|י&quot;ז}}, ו{{גמט|קטנה=1|הארץ}} במספר קטן גם כן כך. והוא כנגד ב' בחינות של {{גמט דגש|י&quot;ז}} הנזכר. 

והיודע סוד שורש יהושוע ישכיל למה נקרא {{צ|טבור הארץ}} {{ממ|שופטים|ט|לז}} {{ממ|יחזקאל|לח|יב}}, ואמרו רז&quot;ל {{צ|פני יהושע פני לבנה}} ולא אמרו &quot;פני יהושוע כלבנה&quot;. ובתוך '''יהושע''' כזה '''יו&quot;ד ה&quot;י וי&quot;ו שי&quot;ן עי&quot;ן'''{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד י' י&quot;ו י&quot;ן י&quot;ן}} - ויקיעורך}} תמצא {{גמט דגש|יוסף}} זקנו, שהוא הנער הנזכר. וכן נקרא יהושע נער שלא ימוש מתוך {{גמט דגש|אהל מועד}} - הוא בגימטריא {{גמט דגש|יוסף}}, שהוא בתוכו.

ואחר כך נתעלה מדרגה על זקנו והיה זקן. ואמרו רז&quot;ל כי פסוק {{צ|נער הייתי גם זקנתי}} שר העולם אמרו. כי בזקנתו מגיע לחצי הבריאה. ולכן {{גמט דגש|זקן}} - חצי {{גמט דגש|שדי}}. וחייו כחיי יוסף בסוד {{גמט דגש|מ&quot;ה}} ו{{גמט דגש|ס&quot;ה}}. והדברים עתיקים.  &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה בכורים הוא ביסוד, כמ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס דף רנ&quot;ג ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רנג|ב}}: {{צ|בכורים אתקרי בן בוכרא על שם אות ברית דאיהו '''י'''' טפה קדמאה דאתמשך מניה זרע יורה כחץ וכו' ותמן הוא פרי חדש פרי צדיק עץ חיים}}. {{ש}}
הנה היסוד הוא ספירה התשיעי ולכן נכללים {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}}. וזהו רמז כי {{גמט דגש|בכורים}} עם הכולל גימטריא ט' פעמים '''אל'''. וכן {{גמט דגש|בכורים}} גימטריא {{גמט דגש|אור הגנוז}} לצדיקים, שהם צדיק וצדק, ואותו האור נקרא 'בכור' של כל האורות. 

וכן {{צ|חסד {{גמט דגש|לאברהם}}}} גימטריא {{גמט דגש|בכורים}}. והוא אותיות '''לאבר מה''' - ר&quot;ל כל טפת חסדים הוא ל'''אבר''' (שהוא יסוד) דשם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} - שהוא יצירה דתמן מקננא זעיר דאצילות, ושם מתגלים כל פרי חדש כדי להכנס בתוך הנוקבא. 

וזהו שאמר הכתוב {{צ|ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך}}. כי על ידי הבכורים היה מעלים הבירורים מבכורות (שהן ממלכין קדמאין שמלכו בארץ אדום) מיין נוקבין לנוקבא דזעיר אנפין כדי לקבל ממנו פרי חדש שהוא מנחה חדשה. וז&quot;ש {{צ|ראשית בכורי אדמתך}} - ר&quot;ל המבחר והראשית של בכורים שמתו בארץ אדום. וזהו {{צ|אדמתך}} דייקא. צריך להעלות לירושלים כדי להביא אותם {{צ|בית יהוה אלהיך}} שהיא יסוד דנוקבא בעת שהיא בסוד אחורי דזעיר. אזי נכנסים נצח הוד יסוד דאבא ואמא לתוכה בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע}}. וזהו שכתוב {{צ|בית יהוה אהליך}} - שאז היא בית לאבא ואמא הנקרא {{צ|יהוה אלהיך}}, כדי שיוכלו לבא אחר כך פנים בפנים. 

ובזה החיצונים בורחים ממנה. וזהו שכתוב {{צ|לא תבשל גדי בחלב אמו}} - שלא ינקא ההוא סטרא מחלבא דאימא שהיא סוד תרין צפרין שמביא הזוהר בפרשת ויחי, עיין בדרוש הקליפות פרק ב' ותבין רזא דמלה. 

ונודע שיש שני מיני חיבורים - חיבור דנשיקין שהוא בגלוי, וחיבור תחתון שהוא במכוסה. וזהו רמז בכאן {{צ|'''ר''''אשית '''ב''''כורי '''א''''דמתך}} - ראשי תיבות '''אבר''', שהיא היסוד. {{צ|'''תביא''' בית יהוה אלהיך}} - ר&quot;ל שתתחבר עם היסוד דנוקבא. ורמז ב' פעמים תבי&quot;א -   אחד בפירוש ואחד בראשי תיבות - להורות על שני מיני חיבורים; אחד במגולה ואחד במכוסה. כי {{צ|תביא}} הוא לשון 'ביאה' וחיבור. 

ונודע  שבעת החיבור היא מקבלת טפת החסדים, ולכן כתיב {{צ|ולקח הכהן}} (שהוא טפת החסד) {{צ|{{גמט דגש|הטנא}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}} - כדי להשפיע בתוכה השפע. והבן.


'''שתי הלחם''' הם נצח והוד פנימים שהם שתי כליות. וזהו סוד {{צ|חלב כליות חטה}} {{ממ|דברים|לב|יד}}. ולכן היו שתי לחם של חטה גם כן. 

והנה מן כתר עד נצח הם ו' ספירות - כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת. והם {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}.  וזהו {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|לחם}} - גימטריא ששה הויות - כל אחד עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות והכולל - הרי {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}. כי נצח והוד הם תרי פלגי גופא, והוד כלול בנצח. ולכן הנצח מקבל הששה פעמים {{גמט דגש|אל}} ומחלק חציו להוד. 
ולכן השתי לחם הביאום ביחד - כי הם גוף אחד. 

והנה על ידי התעוררות הבירורין מן נצח הוד יסוד מלכות דיצירה (שהם עמר והביכורים ושתי הלחם כנזכר) - ועשו מיין נוקבין ביסוד דנוקבא דאצילות - גורמים הורדת המוחין בזעיר אנפין כדי להתחבר עם הנוקבא (שהם חכמה ובינה חסד וגבורה). 
* כי '''עמר''' הוא בחכמה - {{צ|עומר לגולגולת}}, ותמן {{צ|להנחיל אוהבי {{גמט דגש|יש}}}} במספר {{גמט דגש|עמר}} בסוד {{צ|'''בישישים''' חכמה}} {{ממ|איוב|יב|יב}}. 
* '''והבכורים''' בבינה ששם היו בסוד העיבור הבכורות דמלכין קדמאין. ומתמן יצאו ונשברו.
* '''ושתי הלחם''' בדעת שהם חסד וגבורה בחלל אחד. ולכן באים ביחד. 

והנה לעשות זה התיקון היו מוכרחים להביא אותם מארץ ישראל דווקא, ולא משאר ארצות שהן חוץ לארץ. ובזה נתקדשה ארץ ישראל מכל שאר ארצות.

===עיירות המוקפות חומה===
'''עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה, שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבים לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו {{ממ משנה|כלים|א|ז}}'''

צריך לדעת מה '''שפירש האר&quot;י זלה&quot;ה''' בדרוש של '''מעקה''' {{ממ עץ חיים|מב|יב}}. ושם בסוף הדרוש אמר:{{ש}}
והנה מעקה של העשיה הוא כי הלא גם העשיה היה האור שלה מתפשט ויורד מאד בסוף הרקיע. שאמרו רז&quot;ל שהיה נמתח והולך עד בלי די. ואז חזר לעלות ונעשה מעקה וכותל בגג העשיה אל היצירה, כדי שרגלי בני עליה (שהם זעיר ונוקבא דיצירה) - שלא תפול הארתם לאחורי העשיה בתוך הקליפות. 

וזהו שכתוב '''{{צ|עיירות המוקפות חומה}}''' - פירוש מימות יהושע בן נון, כי פני יהושע הוא פנה לבנה, הוא מלכות עולם העשיה. ומה'''חשמל''' המכסה על עשיה שנקרא {{צ|מימות יהושע}}, שהם ימים וספירות דמלכות דאצילות המקננא בעשיה - אותו החשמל נעשה חומה לזעיר אנפין (שהוא יצירה) בסוד {{צ|נקבה תסובב גבר}}. וזהו שאמרו רז&quot;ל {{צ|השרוי בלא אשה שרוי בלא חומה}}. 
וזהו {{גמט דגש|מימות}} - גימטריא {{גמט דגש|מלכות}} שהוא יהושע. 

והנה מעקה הבריאה הוא כדי שלא ירד אור האצילות אל הבריאה. ומעקה היצירה הוא כדי שלא ירד אור הבריאה ליצירה. ומעקה העשיה הוא כדי שלא יתפשט אור היצירה אחורי העשיה בתוך הקליפות. 

והנה מעקה העשיה הוא משם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} דההי&quot;ן, שנודע כי הויה זו היא בעשיה. ונעשה בסוד {{גמט דגש|עב}} {{גמט דגש|קדם}} שהוא {{גמט דגש|י' י&quot;ה יה&quot;ו יהו&quot;ה}} - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;ה}}. שהם האחורים דעשיה והם בגימטריא {{גמט דגש|רי&quot;ו}} במספר {{גמט דגש|מעקה}}. אבל בעולם העשיה לא נמצא מעקה והוא נשאר מגולה מפני שהוא מדור הקליפות כנודע. 

וז&quot;ש '''{{צ|עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה}}''' - ירצה כי עיירות המוקפות חומה הם אחוריים של עולם היצירה, שהוא חיצוניות הכלים דיצירה. והנה נודע כי כל עולם ועולם הוא כלול מ'''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן'''. 
* הנה אחוריים ד{{גמט דגש|ע&quot;ב}} הוא {{גמט דגש|דפ&quot;ק}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} הוא {{גמט דגש|קס&quot;ו}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} הוא {{גמט דגש|ק&quot;ל}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|ב&quot;ן}} הוא {{גמט דגש|קדם}}
* ואחוריים ד{{גמט דגש|הויה}} פשוטה - {{גמט דגש|ע&quot;ב}}

הרי {{גמט דגש|דפ&quot;ק, קס&quot;ו, ק&quot;ל, קד&quot;ם, ע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|עיירות}}. ושם הוא סביביו '''חומה''' לשמור אותם אחוריים שלא יאחזו בהם הקליפות. הנה החומה הוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|קדם}} של עולם העשיה שעולה {{גמט דגש|רי&quot;ו}}. והנה {{גמט דגש|רי&quot;ו}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|'''אל'''}} כנזכר. 

וזה סוד {{גמט דגש|אל יהוה}} שהוא עולם היצירה, דתמן שולט '''אל הויה''' כנזכר. הנה החומה שלו הוא במספר {{צ|{{גמט דגש|ויאר}} לנו}}, שלא יתאחזו בהם הקליפות. וגם כן {{גמט דגש|חומה}} גימטריא {{גמט דגש|אל הויה}} עם {{גמט דגש|ב'}} כוללים.   

הנה אלו עיירות הם מקודשות ממנה דעולם עשיה, ששם הוא מגולה ויש כח לחיצונים ליינק מכל עיירות שלהם. אבל בעולם היצירה - אין כח לחיצונים ליינק משם. 


ולכן '''{{צ|משלחים מתוכם את המצורעים}}'''.{{ש}}
כי נודע מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש הקליפות פרק שני {{ממ עץ חיים|מח|ב}} וזה לשונו:{{ש}}
דע כי ממלכות דאצילות יונקים כל הקליפות. ואמנם ביום אשר אז תגבורת הזכר - אז אותם התרין מוחין דזעיר דקליפות דאצילות הם העולים למעלה ביום ויונקים מן המלכות שבאצילות דקדושה. אבל להיות כי ביום אין הדינין מתגברין - לכן הם יונקים בחשאי. וזהו סוד {{צ|וישלח יהושע בן נון שנים אנשים מרגלים חרש לאמר}} {{ממ|יהושע|ב|א}} - ר&quot;ל בחשאי, כי יהושע בן נון הוא לבנה סיהרא קדישא. {{ש}}
{{צ|לכו וראו את הארץ}} יריחו לרגל אותם וליניק משם - כי הקליפה היא צורך גבוה כנודע, כמו שאמרו {{צ|והנה טוב מאד - זה מלאך המות}}. אבל תרין צפרין - שהם תרין מוחין דנוקבא דזעיר של אצילות דקליפה - אינם יכולים לינק ביום אלא בלילה, לפי שאז דינין של נקיבה שולטין. 

וכן הוא הענין בבריאה. כי הקליפות אשר שם יונקים מן המלכות דבריאה דקדושה; הזכר ביום, והנקבה בלילה. וכן ביצירה. אמנם כמו שבקדושה אינה עולה בלילה רק לאה - גם אלו התרין צפרין העולין בלילה לינק הם אותם תרין מוחין של אות' בחינה של לאה שיש בקליפות. 

'''עד כאן לשונו'''.


הנה התרין צפרין נקראים {{צ|מצורעים}} והם '''נעמה ואגרת'''. וזהו סוד {{צ|אל תאכלו ממנו '''נא'''}}.  ולכן המצורע ביום טהרתו היה מביא תרין צפרין. והצפור השמאל (שהיא בינה דנוקבא דינין קשין) - לכן שוחטים אותה כדי למתקה. אבל הציפור השנית מצד הימין - חכמה דנוקבא דקליפה - היא יותר ממותקת, ולכן לא היה צריך לשחוט אותה אלא {{צ|ושלח את הצפור החיה על פני השדה}} של הקליפות. וזהו {{צ|חיה}} דייקא שהיא חכמה, בחינת חיה שלה. כדמיון שני שעירים - גורל אחד להשם וגורל אחד לעזאזל. עיין שם בדרוש דקליפות פרק תשיעי {{ממ עץ חיים|מט|ט}}.

והנה מביא שם כי אחר יניקתם הם רוצים לעלות יותר למעלה במקום הראוי להם כנגד כל אורך זעיר ונוקבא דקדושה. ואז משתמטי רגלייהו בנוקבא דתהומא רבא וכו', עיין שם. 


'''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''.{{ש}}
ז&quot;ש '''{{צ|שמשלחין מתוכן את המצורעים}}''' שהם התרין צפרין הנקראים 'מצורעין' - שולחין אותן לנוקבא דתהומא רבא, ואין להן כדי לינק ביום ממלכות דיצירה. ומכל שכן מהספירות של מעלה מהן. אבל בעולם העשיה תמיד הקליפות יונקים ממלכות דעשיה דתמן הוא סוד {{צ|שכינה בגלות}}, שושנה בין החוחים כנודע. וזהו הקדושה יתירה שיש למלכות דיצירה על מלכות דעשיה. 

ועוד קדושה אחרת '''{{צ|שמסבבין לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו}}'''. כי הנה נודע כי הרע הגמור שנתברר שאין בו טוב כלל - הם השלשה קליפות החיצוניות - {{צ|רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת}}. אבל {{צ|ונוגה}} הרביעית - לא נתברר לגמרי. ולכן נשארת בבחינת לבוש ועור על הקדושה. ומבררת מעט מעט ונעשית גוף גמור, כי הם {{גמט דגש|רח&quot;ף}} כלים שבורים של {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת נוגה. ולכן נקרא הנוגה {{צ|אילנא דמותא}} כנזכר בתיקון ס' דף צ&quot;ו ע&quot;ב. 

ומה שנתדבק מ'''נגה''' על הקדושה חוזר להיות 'תוספת שבת' גמור טוב. מה שאין כן בחול כנזכר בזוהר ויקהל ר&quot;ג ב' {{ממ זהר|ב|רג|ב}}. הנה בכל עיין שם. כאשר רוצה קליפות נגה לעלות בקדושה כנודע אזי השלשה קליפות אחרות אומרים לה &quot;גם כן אנחנו נעלה יחד עמך ולמה נגרע ממך?&quot;. ואז היא נותנת להם היד ומחזקת אותם ואומרת להם &quot;התדבקו עמי ונעלה יחד&quot;. וכשהיא עולה עם חברותיה - אזי יוצאה(?) שלהובתא דאשא מתחת כסא הכבוד ומוחצת ראשם של השלשה קליפות שנדבקו בקליפת נוגה, ומפריד אותם ממנה. ונופלים ויורדים עד נוקבא דתהומא רבא, ושם נגנזים וסוגרים עליהם פי התהום כדי שלא יצאו לחוץ בכל יום שבת. ונגה לבדה נשארת דבוקה בקדושה. וזהו סוד רחיצות במים חמין בערב שבת. שצריך לכוין בסוד {{צ|'''שלהבת יה'''}}, שהוא אותה שלהבת הנזכר לעיל כמו שמבואר בספר כוונות עיין שם (&lt;small&gt;[[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ג]]&lt;/small&gt;). 


וזהו סוד כוונת המשנה במסכת שבת פרק י&quot;ז {{ממ משנה|שבת|יז|ג}} {{צ|קנה של זתים אם יש קשר בראשו מקבלים טומאה. ואם לאו(?) אין מקבלים טומאה. ובין כך ובין כך נוטלין בשבת}}.

פירוש כי הארבע קליפות נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}}. הוא טוב - הטוביות של נגה. ורע - הוא הרע של נגה עם השלשה קליפות אחרות. ונקרא '''{{צ|קנה של זתים}}''' שהם מרורים לישראל כזיתים. וזהו שרמזו רז&quot;ל שהזיתים מי שאוכל אותם משכח תלמודו להורות מי שממשיך עליו הקליפות גורמים לו שמשכח תלמודו מפני שהם מחשכים עיני השכל שלו. וזהו שכתב '''{{צ|קנה של זיתים}}'''.

'''{{צ|אם יש קשר בראשו}}''' - דהיינו שהשלשה קליפות קשורים בראש שלהם, שהיא '''הנגה''' - אז '''{{צ|מקבלים טומאה}}''' - ר&quot;ל הטומאה (שהם השלשה קליפין) מקבלין מהנגה ומפתים אותה שתגנוב מהקדושה ותתן להם. ואז הם מטמאין גם כן כל חיצוניות העולמות ושולטים בעולם. 

'''{{צ|ואם לאו}}''' - שאינם מקושרים עם הנגה - כמו לעתיד לבא שיתבטלו הקליפות מן העולם, ואז הנגה תחזור לקדושה גמורה. וזהו סוד אמרם רז&quot;ל {{צ|למה נקרא שמו 'חזיר' על שם שעתיד הקב&quot;ה להחזירו להיות מותר לישראל}}. שהיא '''נגה''' שנקראת 'קליפת חזיר', שהיא חוזרת פעם  לקליפה ופעם לקדושה. ולעתיד יהיה הכל קדושה.

והנה '''{{צ|בי&quot;ן כ&quot;ך ובי&quot;ן כ&quot;ך}}''' - ר&quot;ל בין כך שאנו בגלות והם שולטים, ובין כך כמו לעתיד שיתבטלו מן כל וכל - מכל מקום '''{{צ|נוטלין בשבת}}''' - ר&quot;ל שבכל שבת השלשה קליפות מתבטלין על ידי שלהובתא דאשא כנזכר, ו'''נגה''' נכנסת ונעשית קדושה.

וזהו סוד {{צ|יגמור '''נא רע''' רשעים}} {{ממ|תהלים|ז|י}}.  ר&quot;ל בעת שישראל חס ושלום רובם חייבים שנקראים רשעים - אזי גורמים שמתחברים כל הארבע קליפות ביחד ונשלם הרע שלהם. כי '''נא רע''' ראשי תיבות '''נ''''גה, '''א''''ש מתלקחת, '''ר''''וח סערה, '''ע''''נן גדול. וז&quot;ש {{צ|יגמור '''נא רע'''}} - מי גורם להם זה? {{צ|רשעים}} - בזמן שישראל הם רשעים. אבל כשהם טובים גורמים שהנגה מתחברת עם הקדושה והשלשה אחרות נופלות בתהומא רבא. 


'''ועתה נבא אל ביאור לשון המשנה שלנו'''{{ש}}
מ&quot;ש '''{{צ|ומסבבין לתוכה מת}}''' - ר&quot;ל שקליפת נגה היא דקה, והיא דבוקה על הפרי ומסבבת כל הקדושה, והיא נקראת {{צ|מת}} על שם 'אילנא דמותא' שהם מלכין דמיתו שריין בתוכה. וז&quot;ש שמסבבין '''{{צ|לתוכה}}''' - הוא בין ה'''חשמל''' לזעיר ונוקבא.  '''{{צ|המת}}''' - שהיא קליפת נגה כדי לברר ממנה הטוב שנשאר בתוכה מן המלכים דמיתו. וזהו בזמן שישראל מסוגלים במצות, וכן בשבת. 

ונשארת שם קליפת נגה '''{{צ|עד שירצו}}''' - פי' שבעה טובי העיר לקברו שם בתוך העיר, כי שבעה טובי העיר הם שבעה תחתונות דבינה, '''ע'''' רברבא ד{{צ|שמע}}. מהעור שלהם נעשה החשמלים אל כל העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה כנזכר במרכבת יחזקאל פרק עשירי עיין שם באריכות. והם נקראים {{צ|טובי העיר}} מפני שהם מטיבים עם הנוקבא דזעיר שהיא נקראת {{גמט דגש|עיר}} - גימטריא {{גמט דגש|מנצפך}} שכל פרצופה נהנית על ידי הגבורות בעת שהיא עולה בקריאת שמע שם בתיבת '''שמע - שם ע'''' כנודע.  

וכשהם רוצים מניחים הנגה בתוך החומה שהוא בתוך ה'''חשמל'''. וכשהם אינם רוצים - מגרשים אותה לחוץ כי החיצונים בורחים מהארת '''חשמל''' דבינה המשמרת את זעיר ונוקבא (כנודע בסוד ברכת &quot;מלביש ערומים&quot;, עיין שם). 

והנה הגם כי זה החשמל הוא לבוש והוא יותר עב וגס מן הכלים של זעיר ונוקבא - עם כל זה להיותו מבחינת בינה - אין הקליפות יכולות להתאחז כלל באור המקיף מן{{הערה|בדפוס ויניציא נראה כמלת 'עה', ובדפוס ירושלים הגיהו אל &quot;מן&quot; כנראה - ויקיעורך}} זה המלבוש של החשמל. הנה{{הערה|כך מופיע בדפוס ויניציא וכן ירושלים. ואני קצת מסופק בזה כי בדפוס ויניציא לא נראה כלל שמדובר בקטע חדש וכן לא מופיע נקודה של סוף משפט. ובכן אני מסופק שאולי צריך להגיה &quot;הזה&quot;, וצע&quot;ע - ויקיעורך}} בשבת או בעת שמסוגלים ישראל במעשים טובים - אזי קוברים שם המת בתוך העיר לפנים מן החומה כדי לברר מהם הבירורים כנזכר. 

אבל '''{{צ|אם יצא אין מחזירין}}''' - רוצה לומר אם יצא קליפת '''נגה''' ונתדבקה בשלשה קליפות אחרים - כבר היא נטמאת ואין מחזרין פעם אחרת לקדושה כדי שלא יקבלו טומאה. ואז משמרין את זעיר ונוקביה מחיצונים שלא יאחזו מהם. וזהו כמו בששת ימי החול שהנגה היא דבוקה בשאר השלשה קליפות ולכן אין מחזירין אותה. 

אבל בעולם העשיה - אף על פי שיצאה הנגה - מכל מקום מחזרין אותה, כי שם תמיד היא יונקת מהקדושה ותמיד היא דבוקה בכלי חיצון דנגה בסוד {{צ|ופנה ויטול ידיו}}, ובסוד {{צ|צא תאמר לו}} (כנזכר במרכבת יחזקאל פרק שביעי). וזהו כדי להוציא השפע מהכלים חיצוניים לפרנס את שאר חברותיה. אבל ארץ ישראל בזה היא מקודשת מחוץ לארץ שאין מחזירין אותה כנזכר לעיל.

===לפנים מן החומה===
'''לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

הנה אמרנו לעיל כי על ידי העמר והביכורים ושתי לחם שמביאין מארץ ישראל העלינו האורות דנצח הוד יסוד מלכות דיצירה  בסוד מיין נוקבין שהם סוד הארת נוקבא דזעיר דיצירה עם הארת כלי חיצון דזעיר הנקרא **&quot;ו{{הערה|בדפוס ירושלים כתבו '''נה&quot;י''' ולא נראה כך בדפוס ויניציא וכן לא נשמע לעניות דעתי מתאים. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כנודע, ששם דבוקים כל כלים פנימים שנפלו מן האצילות בתוך הנגה דיצירה, והנגה היא דבוקה בעור הזעיר שהוא כלי חיצון כנז&quot;ל.

ועתה נבאר איך עולים הארת כלים תכונים(?) ד{{גמט דגש|ו'}} קצוות דזעיר דיצירה.{{ש}}
ודע כי {{צ|לפנים מן החומה}} (שהוא חומת ירושלים) הוא היכל קדש קדשים דיצירה, והוא יותר מקודש מכל היצירה. והנה כמו שירושלים הוא באמצע ארץ ישראל - כך היכל קדש קדשים הוא באמצע תרין עלמין; בין בריאה ליצירה. שהכל נקרא {{צ|ארץ ישראל}} כמ&quot;ש בעזה&quot;י. 

ויש טעם אחר. כי {{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}} נקרא 'כלי פנימי' מכל הכלים, והוא באמצעית השלשה כלים שיש שם ביצירה. ולכן חב&quot;ד דיצירה נקרא {{צ|ירושלים}} שהוא באמצע ארץ ישראל. ו{{צ|חומת  ירושלים}} הם תרין תפוחין דיסוד דמלכות דבריאה המלובשת בתוך היכל קדש קדשים דיצירה, והם שלשה '''אהי&quot;ה''' - דיודי&quot;ן ואלפי&quot;ן והה&quot;ין{{הערה|{{גמט דגש|אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד ה&quot;י, אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד ה&quot;א, אל&quot;ף ה&quot;ה יו&quot;ד ה&quot;ה}}}} - שגימטריא {{גמט דגש|חומת}} כנודע. 

'''והיכל קדש קדשים''' הוא נקודת ציון שבה ששם אינם יכולים ליכנס המצורעים - שהם התרין ציפורין הנ&quot;ל, כי המצורע היה יוצא מחוץ שלש מחנות שהוא מחוץ לירושלים כמ&quot;ש בעזה&quot;י. 

ומה היא קדושתה? '''{{צ|שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני}}'''

ונודע כי כלים פנימים בכל הספירות נקראים 'קדש קדשים'. אבל כלים אמצעים בכל הפרצופים הם נקראים 'קדשים קלים'. והנה שם {{גמט דגש|ע&quot;ב}} מתלבש במוחין בכל הפרצופים, ושם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} בכלי פנימי, ושם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} בכלי אמצעי, ושם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בכלי חיצון.  והנה {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה}} גימטריא {{גמט דגש|קלים}} מפני שכלי תיכון מקבל מן השלשה שמות. 

וגם {{גמט דגש|קלים}} עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות גימטריא {{גמט דגש|דפ&quot;ק}}. ומלת {{גמט דגש|קדשים}} גימטריא {{גמט דגש|דתן}}. שניהם ביחד{{הערה|{{גמט דגש|דפ&quot;ק דת&quot;ן}}}} גימטריא {{גמט דגש|תרל&quot;ח}} - במספר {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. כי כלי התיכון הוא {{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}}. כן הוא בכל הפרצופים. וחב&quot;ד הוא כלי פנימי. 


והנה נודע שלאה עומדת כנגד חג&quot;ת דזעיר באחוריים שלהם. ולכן כשעולים החג&quot;ת עולים עמהם גם כן לאה כמו שמביא הר' חיים ויטל זלה&quot;ה בספר עץ החיים '''וזה לשונו:'''{{ש}}
ענין המעשר ראשון הוא סוד חזרת האור של רחל (שהיא מעשר) לשורשו של הלוי - שהוא {{גמט דגש|ה'}} גבורות שבדעת זעיר אנפין ששם שורשם. ולכן הוא אחד מעשרה כי הנוקבא היא נקודה אחת מעשרה נקודות שיצאו. {{ש}}
אך ענין המעשר שני הוא סוד חזרת האור של לאה למקום הבינה, שהיא מלכות דאימא, שלא יתאחזו בה החיצונים. ולכן נאכל בירושלים במקום לאה בסוד '''ל&quot;ם''' ד'''צלם'''. שהמלכות ההיא נקרא {{צ|ירושלים של מעלה}}. כי {{צ|ציון}} ברחל אך {{צ|ירושלים}} היא לאה העומדת ב'''ל&quot;ם''' ד'''צלם''' כנזכר אצלנו בדרוש קין והבל.{{ש}}
'''עד כאן לשון עץ החיים'''.

ונראה לי כי רחל היא עשירית של זעיר אנפין, ולאה היא עשירית של תבונה. וזהו רמז כי '''מעשר''' ראשי תיבות '''מ''''לכות '''ע''''שירית '''ש''''ביעית '''ר''''ביעית. כי '''מלכות''' היא עשירית של עשר ספירות. והיא שביעית של שבע ימי הבנין. והיא רביעית של ארבע רגלי המרכבה.

וגם {{גמט דגש|מעשר שני}} גימטריא {{גמט דגש|שקוצית אדני}}. כי המלכות שהוא '''אדני''' הוא בשם שביעי דשם {{גמט דגש|מ&quot;ב}}.


ונחזור. כי על ידי אכילת קדשים קלים ומעשר שני שהיו אוכלים לפנים מן החומה היו גורמים שעלו מאורות דחסד גבורה תפארת עם הארת לאה בהיכל קדש קדשים, שיאכלו {{צ|הבעלים}} שהם אבא ואמא, ששם מתחברים בהיכל קדש קדשים דיצירה. ולשון 'אכילה' הוא בסוד {{צ|אכלה ומחתה את פיה}}, והוא לשון חיבור. כי על ידי האורות הנ&quot;ל שעולים שם בהיכל קדש קדשים - אז שם בירושלים (שהוא קדש קדשים דיצירה) - {{צ|אוכלים הבעלים}}, ר&quot;ל מתחברים על ידם אבא ואמא. כי לעולם היכל קדש קדשים הוא כולל חב&quot;ד ביחד, שהם אבא ואמא ודעת המחברם.

וזה היה בזמן שבית המקדש היה קיים. אבל בעולם העשיה - אפילו בהיכל קדש קדשים אינם יכולים לחבר אפילו שבזמן שבית המקדש היה קיים - מפני שלא יאחזו בהם החיצונים. אבל בזמן הזה - כל ההיכלות אינם מתחברים אלא בעת שעולים בהיכל קדש קדשים דבריאה ב{{צ|שים שלום}} בזמן שמתחברים יעקב ורחל בשחרית של אחר העמידה. עיין שם בספר הכוונות.

===הר הבית מקודש ממנו===
'''הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

הנה נודע כי '''{{צ|הר הבית}}''' הוא נקרא כל עולם הבריאה בכללות שבו היה עומד כל בית המקדש. ולכן היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה שהם אלף אמות, שהם כנגד כללות הבריאה שיש בו עשר ספירות - כל אחד כלולה ממאה - הרי אלף. וגם '''אל שדי''' במילוי{{הערה|{{גמט דגש|אל&quot;ף למ&quot;ד שי&quot;ן דל&quot;ת יו&quot;ד}}}} שעולה אלף הוא בבריאה כנודע. 

וחמשה שערים היו להר הבית מפני שיש חמשה פרצופים - 
* אריך ונוקבא{{הערה|לא הבנתי למה הכוונה - ויקיעורך}}
* אבא ואמא
* ישראל סבא ותבונה
* ישראל ורחל
* יעקב ולאה{{ש}}
וכל יסוד דנוקבא נקרא {{צ|שער}}. הרי חמשה שערים. 

וגם בינה מקננת בבריאה שיש בה חמשים שערי בינה - כל עשר שערים הוא בנין אחד של עשר ספירות ונקראו 'שער' אחד. והם חמשה שערים הנ&quot;ל.


וכן גם כן הר הבית היה מוקף חומה סביב. שזהו סוד החשמל המלביש הבריאה לשמרם מפני החיצונים שלא יתאחזו בהם. ונודע כי אחוריים דבינה (שהוא אחוריים ד'''אהי&quot;ה דיודי&quot;ן''' שעולה {{גמט דגש|קדמת}}{{הערה|{{גמט|אל&quot;ף, אל&quot;ף ה&quot;י, אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד, אל&quot;ף ה&quot;י יו&quot;ד ה&quot;י}}}}) הוא נקרא 'חומת' שמסבבת כל הבינה בסוד אחוריים שלה כדי שלא ינקו ממנה החיצונים. וזהו '''חומה''' במילוי כזה: {{גמט דגש|חי&quot;ת וי&quot;ו מ&quot;ם ה&quot;י}}, עם {{גמט דגש|י'}} אותיות - גימטריא {{גמט דגש|קדמ&quot;ת}}. 

וגם זהו סוד {{גמט דגש|חשמל}}. כי המילוי של {{גמט דגש|ח&quot;ת שי&quot;ן מ&quot;ם למ&quot;ד}} לבד{{הערה|{{גמט דגש|ת' י&quot;ן ם' מ&quot;ד}}}} גימטריא גם כן {{גמט דגש|קדמת}}, שהוא ריבוע ד'''אהיה'''. שהחיצונים מתיראים ממנו כנודע. 

והנה נודע כי העשיה נקרא '''{{קיצור|נה&quot;י|נצח הוד יסוד}}'''. ויצירה נקרא '''{{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}}'''. ובריאה נקרא '''{{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}}'''. ונודע כי חב&quot;ד (שהם המוחין) נקרא {{צ|קדש}}. ולכן נקרא הבריאה {{צ|בית המקדש}} כי שם כללות המוחין הנקרא 'קדש'. וכן {{גמט דגש|הר הבית}} גימטריא {{גמט דגש|בריאה קדש}}. 

והנה נודע כי בעשיה הקליפות הם מעורבות עם הקדושה, וביצירה הקליפות הן דבוקות עם הקדושה ביחד אבל אינם מתערבות עמה, ובבריאה הקליפה עומדת כנגד הקדושה ואינה יכולה אפילו להדבק בה. {{ש}}
וז&quot;ש כאן '''{{צ|הר הבית מקודש ממנו}}''', שהוא מן עולם היצירה, '''{{צ|שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם}}''', שיכולים להדבק אפילו בחומת הר הבית, אלא הם עומדים כנגדם בלבד.


והנה נבאר מי הם אלו '''{{צ|זבים וזבות וגו'}}. {{ש}}
דע שמביא הר' חיים ויטל זלה&quot;ה בדרוש הקליפות פרק שני {{ממ עץ חיים|מח|ב}} כי שני מוחין דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|שנים אנשים מרגלים}}, ושני מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|תרין צפרין}}. אבל בשלשה עולמות בריאה יצירה עשיה דקליפות - כל בחינות המוחין אשר שם בקליפות, בין דאבא ואמא בין דזעיר ונוקבא, כולן נקרא בלשון {{צ|שתים נשים זונות}} הנזכר בפרשת אחרי מות ס&quot;ב {{ממ זהר|ג|סב|א}}. 
וטעם הדבר לפי שבריאה יצירה עשיה הם עולמות של הנקבה ולכן נקראות בלשון 'נשים' אפילו כל הזכרים שלהם.

גם דע  כי שבעה היכלין של כל עולם מאלו השלשה (בריאה יצירה עשיה דקליפה) הם מכוונין כנגד שית היכלין תתאין בלבד דקדושה של העולם ההוא תמיד. אך הקליפות דאצילות אינן כן. אמנם זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות שהם בחינת {{צ|שנים אנשים מרגלים}} ו{{צ|תרין צפרין}} - הם למטה כנגד האחוריים של קדש קדשים דבריאה בלבד. וקליפות דבריאה הם כנגד שית היכלין דבריאה לבד. וכן ביצירה ובעשיה כנ&quot;ל. 

והטעם מפני שלעולם האצילות הוא נעלם מאד ולכן אי אפשר אל הקליפות שלהם לישב שם אלא למטה באחורי היכל קדש קדשים דבריאה.

'''עד כאן לשונו'''. ועיין שם בדרוש דקליפות פרק ששי{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ עץ חיים|מט|ו}}, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 


'''ועתה נבא אל ביאור'''{{ש}}
כי '''{{צ|זבים}}''' הם {{צ|שנים אנשים מרגלים}} - תרין מוחין דזעיר דקליפה היושב שם באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. ו'''{{צ|זבות}}''' הם {{צ|תרין צפרין}}, '''נעמה ואגרת''', תרין מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה היושבות גם כן באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. 

וכן {{גמט דגש|זבים וזבות}} גימטריא {{גמט דגש|לילית}} - כי זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות הם סמא&quot;ל ולילי&quot;ת, והנוקבא נקרא {{צ|יותרת הכבד}} שהיא שולטת על דכורא כנודע. ולכן הזכר הוא טפל אצלה - להפך מן הקדושה. עיין בפרשת פנחס רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. ולכן רמוז ב{{גמט דגש|זבים וזבות}} שמה לבדו, והוא כלול עמה.

'''{{צ|נדות}}''' - הם אבא ואמא דקליפה דבריאה. כי בבריאה יצירה עשיה - כולם נקרא בלשון נקבות. 

ו'''{{צ|יולדות}}''' הם זעיר ונוקבא דבריאה דקליפה שהם מולדין נפשות של אומות העולם ולכן נקראו {{צ|יולדות}}. הנה כל בניהם שהם מולדים הם מתין ואין להם חיות. ואז הולכת '''לילי&quot;ת''' ומתחממת עם בני אדם, וגורמת להוציא זרע לבטלה, ואז מושכת היא נשמה אחת ומכנסת אותה תוך בנים משחיתים שלה. ובזה הם חיים. ועל ידי קריאת שמע על המטה יוכל האדם להמית אלף ומאה ועשרים וחמש. 

והנה כל אלו הנזכר '''{{צ|אין נכנסים לשם}} ''', אלא הם יושבים כנגד ה'''חשמל''' דבריאה, ומשם יונקים כדי חיותם בלבד. כי הוא מוכרח להמשיך חיות המלכים שלא נתבררו כי הם ניצוצי הקדושה כנודע.

===החיל מקודש ממנו===
'''החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

הנה קודם שנבא לבאר החיל נבאר מתחילה מ&quot;ש בפרק שני ממסכת מדות {{ממ משנה|מדות|ב|ג}} - לפנים מחומת הר הבית סורג - מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים, והוא עשוי מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבים אותן זו על זו באלכסון.

הנה צריך להבין מה היה משמש שם הסורג?{{ש}}
והנה בעל תוספות יום טוב ז&quot;ל [[תוספות יום טוב על מדות ב|כתב במסכת מדות פרק שני]] שהסורג היה לתת מקום והבדל בין העכו&quot;ם הנכנסין להתפלל בבית ה' ובין ישראל. ולכן בשביל כן היוונים פרצו בו פרצות - הואיל ונעשה להבדיל אותם מבוא יותר פנימי. ולכן כשחזרו ישראל וזכו לגדרם - תקנו על כל גדר השתחויה להודות לה' כי טוב. עד כאן לשונו.

ונלע&quot;ד שכך אמת הדבר וכיון אל דרך האמת.


והנה מביא האר&quot;י זלה&quot;ה במרכבת יחזקאל פרק ששי {{הערה|אני מצאתיו ([[עץ חיים/שער מב/פרק ד]]) - ויקיעורך}} וזה לשונו: {{ש}}
הנה כמו ששלשים כלים דבינה נכנסו תוך זעיר אנפין כנודע - כן כלי החיצון מכולם נשאר בחוץ סביב דזעיר אנפין. והענין כי תוך כלי הבשר דזעיר אנפין נכנס כלי הבשר דנצח הוד יסוד דבינה, ובתוכו נפש פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך תוך כלי שני דזעיר אנפין נכנס כלי שני ובתוכה הרוח פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך יש כלי שלישי דעצמות דזעיר אנפין ובתוכו נכנס כלי שלישי דעצמות דבינה, ובתוכו נשמת פנימי' דזעיר אנפין. 

נשאר עתה החיצוניות של בינה שהיה מן הראוי שיכנס גם כן תוך כלי החיצון של זעיר אנפין על דרך השאר. אכן לא היה כן. אלא נשאר מבחוץ על גבי כלי החיצון של זעיר  אנפין עצמו, ונשארו כבחינת 'עור על גבי עור'. וזה העור דתבונה נקרא {{צ|חשמל}} ונקרא {{צ|כנפי נשרים}}, כי נשר היא בינה עילאה. וזהו סוד {{צ|כנשר יעיר קנו על גוזליו יכו'}}.    

וכאשר היו הקליפות רוצים להתאחז בזעיר אנפין - לא יוכלו כי אין להם אחיזה בעור התבונה.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''.

ונלע&quot;ד כי זה {{צ|עור בעד עור}} {{ממ|איוב|ב|ד}} - שהם העור דזעיר אנפין ועור דבינה שהם זה על גב זה. {{צ|וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - ר&quot;ל {{צ|וכל אשר לאיש}} בסוד חשמל, הוא בעבור {{צ|נפשו}} - לשמרו מפני חיצונים כנזכר. 


והנה ידוע כי נצח והוד הם נקראים 'בתי בראי'. אבל היסוד הוא פנימי - כי ברית וגוף חשבינן חד. והנה ה'''חשמל''' הוא  העור של נצח והוד שנקראים {{צ|חיות אש ממללות}}, שהם שני שמות '''יאהדונה&quot;י''', שהם תרין נהורין דנפקין מ'''חשמל'''; חיוור וסומק - '''יהוה''' בנצח, '''אדני''' בהוד. ואחר כך ביסוד מתחברים שניהם ביחד והוא נקרא גם כן '''חשמל''', חיור וסומק, '''יאהדונה&quot;י'''. והם {{צ|עתים חשות עתים ממללות}}. והם {{צ|חומת אש}} סביב הבריאה - כי בינה מקננת בבריאה בסוד {{צ|ואני '''אהיה''' לה נאם יהוה חומת אש סביב}}. ר&quot;ל משם '''אהי&quot;ה''', משלשה מילויים דיודי&quot;ן אלפי&quot;ן ההי&quot;ן - נעשה {{גמט דגש|חומת}} אש סביב, והוא חומת הר הבית כנז&quot;ל שהיא חומה חיצונית הנעשה מנצח הוד הנקראות לבר מגופא, {{צ|בתי בראי}}, כנודע. 
אבל היסוד שהוא פנימי - לכן נעשה מהחיצוניות של היסוד '''חשמל''' אחרת שהוא חומה אחרת, ונקרא {{גמט דגש|סורג}}. 


וז&quot;ש '''{{צ|לפנים מחומת הר הבית סורג גבוה עשרה טפחים וכו'}}'''. כי נודע שבינה יש ביסוד שלה חמשה חסדים וחמשה גבורות, וגם היא מקבלת מחכמה גם כן חמשה חסדים וחמשה גבורות. וכל חסד הוא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}}, וכל גבורה הוא שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}}. הרי עשרה '''אדם''' ועשרה '''בנים'''. וכל {{גמט דגש|מ&quot;ה ב&quot;ן}} גימטריא {{גמט דגש|טפח}}. נמצא שיש ביסוד דבינה עשרה '''טפחים'''. 
ולכן הסורג (שהוא העור של יסוד דבינה) היה גבוה עשרה '''טפחים'''. והבן היטב.


ונודע מה שכתוב בכוונת ברכת הנהנין (&lt;small&gt;[[שער הכוונות/דרושי השחר/כוונת הברכות]]&lt;/small&gt;) כי בעטרה דיסוד דבינה יש שלשה '''אהי&quot;ה''' (דיודי&quot;ן ואלפי&quot;ן וההי&quot;ן). עיין שם שהם גימטריא {{צ|{{גמט דגש|חומת}} ירושלים}} כנודע.  ולכן ה'''סורג''' שנעשה מן העור של העטרה דיסוד דבינה כשתכתוב '''סורג''' במילוי כזה: {{גמט דגש|סמ&quot;ך ו&quot;ו רי&quot;ש גימ&quot;ל}} - המילוי שלו בלבד{{הערה|{{גמט דגש|מ&quot;ך ו' י&quot;ש ימ&quot;ל}}}} גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} עם הכולל.  

וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. כי '{{גמט דגש|חומת}} הר הבית' הוא כללות נצח הוד יסוד דבינה, שיש בהם שלשה אהי&quot;ה במילוי בגימטריא {{גמט דגש|חותם}}. '''וחומת הסורג''' הוא {{גמט דגש|חותם}} השני שנעשה מעטרת היסוד דבינה עצמה, והוא כדי שלא יכנסו הגוים לשם שהם החיצונים שיושבים כנגד עולם הבריאה כנז&quot;ל.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הרב משה זכות נר&quot;ו כתב אם תסתכל במילוי '''סורג''' ו'''חיל'''{{הערה|{{גמט דגש|ת' ו&quot;ד מ&quot;ד}}}} תמצאנו בגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. וידוע כי שלשה בחינות תפארת נצח הוד הם כמ&quot;ש לקמן. והבט מילוי '''חותם''' כזה: {{גמט דגש|ח&quot;ת וא&quot;ו תא&quot;ו מ&quot;ם}}{{הערה|{{גמט דגש|ת' א&quot;ו א&quot;ו מ'}}}} - ותמצא חותם אחר. וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. 

ושלשה בחינות {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} הם:
* ראשון  מ'''אהי&quot;ה'''
* ושניה {{קיצור|מס&quot;ת|מסופי תיבות}} מילוי '''שדי'''{{הערה|שי''''ן''' דל''''ת''' יו''''ד'''}}
* ושלשית - {{קיצור|מחמשה פעמים '''צ&quot;א'''|454}}

והנה {{גמט דגש|אהי&quot;ה הוי&quot;ה אדני שד&quot;י}} הם עולים {{גמט דגש|תכ&quot;ו}}. וסימנם {{צ|חותם ב{{גמט דגש|תוך}} חותם}}.

ודע כי בשם '''שדי - שי&quot;ן דל&quot;ת יו&quot;ד''' - יש שלשה חילוקים; {{גמט דגש|שדי}}, {{גמט דגש|לוי}}, {{גמט דגש|תנ&quot;ד}}. וכך היה נחלק סודו בבית המקדש. 
* כי הכהן היה מבפנים - הוא הוא הפנים של שם '''שדי''', שכן בהיכל אהבה נאמר {{צ|בין שדי ילין}}. וכן {{גמט דגש|בן אהרון}} מלא ב{{גמט דגש|ו'}} הוא המקום שמתגלה בו. גם {{גמט דגש|בן אהרן}} בלא {{גמט דגש|ו'}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|אלעזר}} דאיהו מנצח.
* ואמנם {{גמט דגש|לוי}} הוא מבחוץ. 
* חוץ ללוי - {{גמט דגש|חומת}} הר הבית דאיהו {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}. 

ולכן כל הר הבית היה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה{{הערה|דהיינו לוי וחומת ביחד - ויקיעורך}} &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ובזה בא מכוון מ&quot;ש בעל תוספת יום טוב במסכת מדות פרק שני שאמר שהסור&quot;ג היה לתת מקום והבדל בין העכו&quot;ם הנכנסים להתפלל בבית ה' ובין ישראל, עיין שם. 

ומ&quot;ש במשנה ש{{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות היו שם שפרצום מלכי יון וחזרו וגדרום וגזרו כנגדם {{גמט דגש|י&quot;ג}} השתחויות - הכונה הוא כי יסוד דבינה נקרא {{גמט דגש|יוסף}} כנודע בפסוק {{צ|ויוסף הורד מצרימה}} (עיין שם [[עץ חיים/שער כו/פרק ג|בדרוש החלומות של שר המשקים]]{{הערה|נ&quot;ל כי מדובר ב[[עץ חיים/שער כו/פרק ג]] - ויקיעורך}}). והנה {{גמט דגש|מלך יון}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. וגם {{גמט דגש|אנטיוכס}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. ולכן בא ופרץ גם כן {{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות בסורג שהוא רומז ליסוד דבינה הנקרא {{גמט דגש|יוסף}} שהיה רוצה לינק משם. 

ורזא דמילה יובן ממה שכתבו חכמי הניתוח שהיסוד של הנערה הוא סתום והוא נארג בין צדדיו מזה לזה כמעשה אורג. ובעת החיבור תקרע  אותה האריגה ותשבר. והבן. וזהו סוד '''הסורג''' שהיה מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים כנזכר שם. ולכן {{גמט דגש|מלך יון}} (שהוא היסוד דקליפה) גבר ידו ונשבר ונפרץ ב'''סורג''' (שהוא היסוד דבינה) {{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות. והבן היטב סוד גדול שהיה בכאן גם כן אותה הבחינה מה שאמרו רז&quot;ל אצל בת שבע בעת זקנת דוד המלך ע&quot;ה כדי לנקות זוהמת י&quot;ג פרצות מן היסוד שטמא. ולכן היו אותם ה{{גמט דגש|י&quot;ג}} השתחויות במקדש. והבן מאד. 

וגם מה שאמרנו לעיל שסוד '''הסורג''' הוא סוד שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. והנה {{גמט דגש|סמ&quot;ך וא&quot;ו רי&quot;ש גימ&quot;ל}} גימטריא {{גמט דגש|חומת}} ו{{קיצור|י&quot;ג פעמים אהי&quot;ה פשוטים|273}}. 

וכנגד {{מכפלת גימטריא|י&quot;ג||אהיה}} עשה מלך יון {{גמט דגש|י&quot;ג}} פרצות בחומת הסורג כדי לגבור עלה'(?) ח&quot;ו. והנה '''אהיה''' בא&quot;ת ב&quot;ש - {{גמט דגש|תצמ&quot;ץ}} - גימטריא {{גמט דגש|כתר}}.  ו'''כתר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - {{גמט דגש|גאל}}. והכוונה הוא שאדרבא - אז נתעורר שם '''אהיה''' שבכתר וגאל ישראל על ידי {{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דיקנא שמשם ירד השפע על מתתיהו כהן גדול ועל בניו הכהנים כנודע, וגברה ידם על מלכי יוונים וחזרו וגדרו. ולכן תקנו {{גמט דגש|י&quot;ג}} השתחויות להודות על אבדן מלכות יון. 

וכל השתחויה היה כדי להמשיך תמיד שפע מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דדיקנא כדי שלא יפג[ם]{{הערה|ככה נלע&quot;ד. בדפוס ויניציא כתוב '''יפג'''', ובדפוס ירושלים בטעות כתבו '''יפג''' - ויקיעורך}} ח&quot;ו פעם אחרת. 


'''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''{{ש}}
מה שאמרו לפנים מאותו סורג היה מקום פנוי עשר אמות והוא נקרא '''חיל'''. וצריך להבין ומה היה רמוז סוד החיל?{{ש}}
ונודע מה שכתבנו לעיל כי בינה מקננא בבריאה והיא נקרא '''ס''' (כנודע [[עץ חיים/שער יד/פרק ט|בשער אבא ואמא פרק תשיעי]]{{הערה|נראה שמדובר בכאן [[עץ חיים/שער יד/פרק ט]] - ויקיעורך}}, עיין שם). והנה אם תמלא הסמ&quot;ך של הבינה תהיה {{גמט דגש|סמ&quot;ך}} שגימטריא {{גמט דגש|ק&quot;ך}}, שהם {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים ד'''אלהים''', שהם בכל האחוריים דעשר ספירות של בינה שנקראת {{גמט דגש|סמ&quot;ך}}. 

אמנם להיותו סוד בינה טמירה וגניזא יתיר - לכן אין בחינת {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים אלו ניכרים אלא מזעיר ונוקבא דבריאה בלבד (כנודע בשער השמות עיין שם {{ממ עץ חיים|מד|ז}}, ש{{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים''' מתחילין מזעיר ונוקבא דבריאה עד סוף עולם העשיה).

והנה החיל הוא חיצוניות עולם הבריאה - דבה מקננא בינה כנזכר. ותמן הוא {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים ד'''אלהים''' שמספרם {{גמט דגש|סמ&quot;ך}}. וזהו '''חיל''' בא&quot;ת ב&quot;ש - {{גמט דגש|סמ&quot;ך}}.  ולכן היה רוחב '''{{צ|עשר אמות}}''' שהם עשרה ספירות חיצוניות דבריאה.

ונודע מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה במרכבת יחזקאל פרק ג' (&lt;small&gt;[[עץ חיים/שער מט/פרק ג]]&lt;/small&gt;) וזה לשונו:{{ש}}
כי {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים''' הוא מזעיר דבריאה עד סיום המלכות, כמבואר אצלנו שהם כלים החיצונים אשר שם. וחוץ מהם הוא '''החשמל'''. וחוץ מהם היא '''אלהים דנגה'''. ומשם מתחילין {{צ|אלהים אחרים}}.  וזהו סוד {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת '''נגה''' ומשם ה{{גמט דגש|ממזר}} - {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} בגימטריא.  ושם נקרא ‏‏{{צ|כורסייא דשבבין וגו'}} כנזכר באדרת נשא. וקליפת '''נגה''' שכנגד אצילות הוא {{צ|אלהים קדושים}}, {{צ|כרסייא דשביבין}}. ומזעיר אנפין דבריאת ולמטה הם טוב ורע וגו'.{{ש}}
עד כאן לשונו.


וז&quot;ש '''{{צ|החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם}}''' - ר&quot;ל כי הגוים בכלל נקרא אלו {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים'''. וכן {{גמט דגש|נגה}} גימטריא {{גמט דגש|גוים}} עם הכולל. וזה סוד {{צ|מלך אלהים על גוים}} ר&quot;ל 'אלהים דקדושה' הוא מלך על 'אלהים ד'''נגה'''', בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}}. ובעת חרבן בית המקדש בעונותינו הרבים אמר {{צ|אלהים באו גוים בנחלתיך}} מפני ש'אלהים אחרים' שנקראו גוים יונקים מ'אלהים קדושים' על ידי חטא ישראל, כנזכר שם בפירוש האידרא על כורסיא דשביבין. עיין שם סוד עמוק ונפלא מאד. 

ונודע כי שורש ה{{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים יוצאים מ'''אלהים''' אחד פשוטו מ{{גמט דגש|ה'}} אותיות. והנה {{גמט דגש|אלהים}} פשוטו ו{{גמט דגש|ק&quot;ך}} - גימטריא {{גמט דגש|ר&quot;ו}}, שהוא במספר '''גוים''' במילוי כזה: {{גמט דגש|גימ&quot;ל וי&quot;ו יו&quot;ד מ&quot;ם}} - להורות כי {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים של קליפות נגה כנזכר רמוזים במלת '''גוים'''. 

והנה גם כן '''גוים''' הוא שם כולל כל הארבע קליפות '''רוח אש ענן נגה''', והם כנגד ארבע גליות '''בבל יון מדי אדום''' כנודע. ולכן רמוז גם כן במלת '''גוים''' במילוי הנ&quot;ל {{גמט דגש|גימ&quot;ל וי&quot;ו יו&quot;ד מ&quot;ם}} - עולה מספרם {{גמט דגש|בבל יון מדי אדום}}. וזהו סוד הפסוק {{צ|ואתכם אזרה '''בגוים'''}} שהם ישראל הנפוצים בארבע גליות. וזהו סוד {{צ|לעשות נקמה '''בגוים'''}} שהם ישראל הנפוצים בגוים '''רבים''' - ראשי תיבות '''ר''''ומי, '''ב''''בל, '''י''''ון, '''מ''''די. {{ש}}
וזהו גם כן {{צ|וקרב פזורנו מבין '''הגוים'''}}. 

וזה סוד {{צ|ראשית '''גוים''' עמלק}} - ר&quot;ל הראש של כל הארבע גליות הוא עמלק; עד שלא יכרת זרעו - לא תבא הגאולה.  והוא יותר קשה לישראל מכל הארבע גליות כנודע.  וגם {{גמט דגש|עמלק}} הוא גימטריא ב' פעמים {{גמט דגש|ק&quot;ך ק&quot;ך}} - להורות שהוא כולל {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים''' דנגה, והוא יונק בעונותינו הרבים גם כן מ{{גמט דגש|ק&quot;ך}} צרופי '''אלהים''' דקדושה. והיניקה שלו הוא בעשיה והיצירה. אבל באחורים של הבריאה אין לו יניקה מפני ששם מקננת בינה שהקליפות בורחות ממנה. וכנפי נשרים שלה מכסים על אחוריים דבריאה כנזכר לעיל. 

וזהו שכתוב '''{{צ|שאין גוים נכנסים לשם}}'''.


וכן '''{{צ|טמא מת}}'''. כבר ביארנו לעיל בשם ספר התיקונים שקליפת '''נגה''' נקרא {{צ|אילנא דמותא}} מפני שבתוכה הם מלכין קדמאין דמיתו כנז&quot;ל, עיין שם. ונודע כי '''נגה''' נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} כי ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב וטהור (כנזכר בתיקונים דף ק'), ממראה מתניו ולמטה הוא רע וטמא. והיא הנוקבא לילית כנזכר במרכבת יחזקאל פרק חמישי (&lt;small&gt;[[עץ חיים/שער מט/פרק ה]]&lt;/small&gt;).

וז&quot;ש '''{{צ|שאין טמא מת}}''' - שהיא הנוקבא דנגה שנקרא 'טמא מת' על שם אילנא דמותא כנזכר. וז&quot;ש {{צ|שאין גוים {{גמט דגש|וטמא מת}} נכנסים לשם}} - שכן {{גמט דגש|וטמא מת}} גימטריא {{גמט דגש|מלכות}}. שהיא מלכות הנגה {{גמט דגש|לילית}} - אין לה כח ליינק מן הבריאה. אבל הזכר דנגה שנקרא 'טוב' כנזכר ממראה מתניו ולמעלה - יש לו כח ליינק מהבריאה מהאחוריים שלה כנזכר בסוד {{צ|עור של תפילין}} (כנזכר שם בפרק שביעי דמרכבת יחזקאל, ועיין שם).

===עזרת נשים מקודשת ממנו===
'''עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם ואין חייבים עליה חטאת {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

דע כי הכוונה הוא שהטעם שלמטה בבית המקדש לא היה יכול ליכנס בעזרת נשים טבול יום הוא כמ&quot;ש הזוהר פרשת ואתחנן דף רס&quot;ז ע&quot;א {{ממ זהר|ג|רסז|א}} {{צ|תא חזי האי רוחא בישא דשארי בין תרעי - ווי ליה לבר נש דלא ידע לאזדהרא מניה, ולא רשים לפיתחא דביתיה שמא עילאה קדישא דישתכח עימיה! דהא אית ליה תלת מאה ושתין וחמש שמשין בישין מקטרגין - כל חד משמש יומיה, וכלהו משתכחי עמיה כל יומי שתא, ומקטרגא ביה לעילא ותתא. וכלהו משתכחי עמיה ביממא ובליליא. ביממא - לקטרגא ליה. בליליא - לצערא ליה בחלמיה}}. עד כאן לשונו עיין שם.

הנה הכוונה של המאמר הזה הוא '''על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה במרכבת יחזקאל''', כי קליפת '''נגה''' - ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב ושם {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} מצות עשה והם {{גמט דגש|רמ&quot;ח}} מלאכים וכולם זכרים. וממראה מתניו ולמטה הוא רע, ושם {{גמט דגש|שס&quot;ה}} מצות לא תעשה, והם {{גמט דגש|שס&quot;ה}} שדים וכולם נקבות, והם כנגד {{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה. ובכל יום שולט שד אחד עם כמה חיילות אשר תחתיו.

וכולם עומדים בפתח העליון כמ&quot;ש {{צ|לפתח חטאת רובץ}} - שהיא הנוקבא ד'''נגה''' שתלויה בה {{גמט דגש|שס&quot;ה}} שדים, והם רובצים כנגד הפתח של היכל לבנת הספיר שמשם יוצאים הנשמות לעולם. ועל ידי שם '''שדי''' שמתגלה שם ביסוד דקודשה - בורחים מתמן כל השדים. ולכן גם כן למטה צריך לרשום '''שדי''' בפתחא כדי לגרש משם החטאת הרובץ בפתחא. {{ש}}
ואינו(?) יכול להאריך בכאן. עיין שם בכוונת המזוזה באורך.

והנה גם כן כשמטמאים האדם בקרי בלילה כנז&quot;ל במאמר הזוהר - אזי אותו השד הוא שולט עליו כל אותו היום שהוא משמש בו עד הלילה. לכן אף על פי שהוא טובל עצמו ביום - מכל מקום דבוק בו אותו השד ואינו מסתלק ממנו עד {{צ|ובא השמש וטהר}} שאז נשלם שליטתו של יום אחד משלו מ{{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה. 

ולכן אמר דווקא {{צ|ובא השמש וטהר}}, ואינו אומר &quot;מצאת הכוכבים&quot; או &quot;עד הלילה&quot;, אלא {{צ|ובא השמש}} - כי הטומאה ששולטת עליו הוא אחד מ{{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה ולכן {{צ|ובא השמש וטהר}}. ולכן גם כן גזרו זה דווקא על עזרת נשים ולא על כל מחנה לויה כנזכר שם במסכת כלים ברבינו עובדיה {{ממ משנה|כלים|א|ח}}, שיהושפט ובית דינו גזרו על טבול יום שלא יכנס לעזרת נשים, עיין שם. {{ש}}
והטעם הוא כי עזרת נשים היא כנגד מלכותא קדישא (כמ&quot;ש אחר כך בעזה&quot;י), וזאת הטומאה היא מן שפחה בישא {{גמט דגש|לילית}} הרשעה, נוקבא ד'''נגה'''. ולכן אין ראוי שתכנס השפחה בהיכל הגברתה. ולכן לא יוכל לכנס טבול יום בעזרת הנשים.

ועתה נבאר{{הערה|כל זה עדיין המשך דבריו של האר&quot;י זלה&quot;ה, כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} איזה בחינה נקרא '''{{צ|טבול יום}}''' למעלה. {{ש}}
דע כשהאדם עובר על מצוה לא תעשה - אז הוא גורם שמשליט השלשה קליפות רעות על הנוקבא ד'''נגה''' (דתמן טוב ורע) ונעשית רע גמור. והם מוציאים לחוץ אותה בחינה של הנוקבא ד'''נגה''' שפגם בה שבה {{גמט דגש|שס&quot;ה}} מלא תעשה וכנזכר לעיל. וזהו סיבת עונש העובר על מצוה לא תעשה. בזה יובן מה שאמרו רז&quot;ל כי יש חוזר בתשובה שהזדונות נעשו לו כזכיות. כי על ידי התשובה גורם שחוזרת הקדושה שהיתה מתחלה מעורבת בתוך נוקבא ד'''נגה''' ונכנסת בקדושה לגמרי לעשות מיין נוקבין. ולכן הם כזכיות. כי מה שהיה מתחלה זדונות שנכנסו בתוך שלשה קליפות רעות - עתה שחזרו קדושה גמורה ולא נשארו בנוקבא ד'''נגה''' - ולכן נקרא זכיות. 

אמנם יש זדונות נעשות כשגגות - הוא שעל ידי התשובה הלואי שיחזור הכל כבתחלה מחוברים טוב ורע בקליפת '''נגה''', שאז הם נקרא 'שגגות' - חציו טוב וחציו רע, ויצאו מכלל 'זדונות' שהם השלש קליפות רעות גמורות. אך לא יספיק שיתפרדו לגמרי ויכנסו בתוך הקדושה גמורה כדי לעשות זכיות.{{ש}}
'''עד כאן לשונו''' 


והנה כשחטא אדם הראשון בעץ הדעת דזעיר אנפין - גרם שנתאחזת בהם '''הנגה''' ולקח החסדים והגבורות לעצמה. ואז נעשית קליפת '''נגה''' {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} לפי שהחסדים לעולם נשארים טוב ונעשה מהם מלאכים. ולא מלאכים ממש אלא {{צ|די ממנן על צבא השמים}} כנזכר בתיקונים דף ק'.  אך בוודאי שיש בהם רע כל שהוא - לא מפאת עצמם, רק מפאת רעת הגבורות הנאחז בהם. 

ואמנם הגבורות נדבקו בהם הרע של החיצונים וחזרו להיות שדים הדומים למלאכים כמו שאמרו רז&quot;ל, ונעשו רובם קליפה ומיעוטם מוחא. ולכן נעשה רע ואז נקרא קליפת '''נגה''' - {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} - דהיינו בחינת חסדים וגבורות.

ומי שעובר על מצות לא תעשה גורם שהשלשה קליפות אחרים אוחזים בהגבורות ומוציאים אותם לחוץ ונעשים רע גמור. וכשחוזר בתשובה הוא גורם שחוזרים כמתחלה למקומן בנוקבא ד'''נגה''' ששם הגבורות נפלו. ואז נקרא אותן הגבורות '''{{צ|טבול יום}}'''.  כי כמו שלמטה על ידי הטבילה נפרדו ממנו הקליפות קשות ועדיין נשארים דבוקים בו הקליפות דקות עד {{צ|ובא השמש וטהר}} כנזכר - כך למעלה על ידי מתחלה נכנסים בנוקבא ד'''נגה''' ואז נתפרדו מהשלשה קליפות קשים ועדיין הם דבוקים ב'''נגה''' שהיא קליפה דקה על הקדושה - ולכן נקרא {{צ|טבול יום}} שהוא כמו חולין  שאינה קליפה ואינה קדושה. 

וכן {{גמט דגש|טבול יום}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|חולין}}. שהוא עדיין מעורב טוב ורע דתמן סוד {{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין שגימטריא {{גמט דגש|טוב רע}}. {{ש}}
וכן {{גמט דגש|טבול יום}} הוא {{גמט דגש|ליום טוב}} - הכוונה כשהם ב'''נגה''' - מתמן מצפים לכנס ליום שכולו טוב שהוא בקדושה גמורה ביסוד דנוקבא דקדושה לעשות שם מיין נוקבין. ולא כמו בזמן שהוא נקרא {{צ|טבול '''יום'''}} - עדיין אינו טוב גמור אלא מעורב עם מעט רע אבל אחר כך בהערב השמש אז יורדים זעיר ונוקבא (דהיינו השלשה כלים שלהם) לעשות נשמה בבריאה יצירה עשיה, ואז מבררים מקליפת '''נוגה''' של בריאה יצירה עשיה אותן הברורים  ומכניסים אותן בקדושה גמורה.

וז&quot;ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - כי אין יורדין הכלים דזעיר ונוקביה בבריאה יצירה עשיה אלא בלילות (כמ&quot;ש אחר כך בקדושת '''עזרת''' ישראל, עיין שם). ולכן היה צריך להתעכב עד שיתטהר מטומאת נוקבא דנגה גם כן, ואז היה נכנס בעזרת נשים.


'''או נלע&quot;ד''' הכוונה הוא כמ&quot;ש הר' חיים ויטל זלה&quot;ה בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו עליו השלום, עיין שם, שעזרת נשים  היא שיעור קומתה בבחינת המלכות שבה. דהיינו כשהיא קטנה בבחינת היכל לבנת הספיר שלה עצמה. כי בנוקבא דזעיר דבריאה יש לה שבעה היכלות כנודע. וזהו בעת גדלותה. אבל כשהיא קטנה תחת היסוד דזעיר - אזי היא קטנה כמו בחינת לבנת הספיר כשהיא בגדלותא בכל אורך הזעיר, ואז לבנת הספיר הוא בחינת מלכות ויסוד שלה בלבד (כנודע בבחינת היכלות). 

והיכל לבנת הספיר נקרא {{צ|עזרת נשים}} בסוד {{צ|'''עריה תעור''' קשתך}} כנזכר בתיקונים דף ק&quot;ב ב'. {{גמט דגש|תעור}} איהו גימטריא {{גמט דגש|עזרת}} עם הכולל - ששם ניכרת בין איש לאשה. 

והנה כשמלכות דבריאה היא בבחינת הנ&quot;ל - אזי צריך להעלות לה מיין נוקבין שהם מבירורי מלכין קדמאין כדי שתוכל אחר כך להתגדל בכל שיעור קומתה. ונודע שהיסוד שלה נקרא {{גמט דגש|תמר}} שגימטריא {{גמט דגש|שמש}}, בסוד {{צ|צדיק '''כתמר''' יפרח}}, בסוד {{צ|'''שמש''' ומגן יהוה אלהים}} כנזכר בזוהר. 

וז&quot;ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - ר&quot;ל כשאותן הבירורין נכנסו ב{{צ|שמש}} (דהיינו ביסוד שלה) - אזי {{צ|וטהר}} - ר&quot;ל שהיא מטהרת אותן הבירורין בסוד מיין נוקבין כדי להתעברו(?) מהם. כאמא שמטהרת צואת בנה - כן היא מנקה אותה הנשמה עד שמטהרת אותה. אבל כל זמן שהוא טבול יום ולא העריב השמש (שנסתלקה ממנו אותה קליפה דקה נוקבא ד'''נגה''') - לא היה יכול לכנס בעזרת נשים כי אינה מקבלת אותם מאחר שהוא עדיין דבוקה בנוקבא דנגה. לכן לא קבלה אותה נוקבא דקדושה אלא פולט אותה בסוד {{צ|הנפילים היו בארץ}}; כי אי אפשר לצאת ממנו פרי בעלמא. אבל כשהעריב עליו השמש שנסתלקה ממנו בחינת נוקבא דנגה שהי' דבוק בה - אזי יכנס ביסוד דקודשה  כנזכר - {{צ|וטהר}}.  

וזהו סוד '''{{צ|ואין חייבים עליה חטאת}}''' - ר&quot;ל אם טבול יום נכנס שם בשוגג - אין חייב להביא קרבן חטאת כדי לטהר הטומאה מן עזרת נשים. הכוונה הוא למעלה כשגוברת נוקבא ד'''נגה''' על הקדושה - אזי מכנסת בעל כרחה ביסוד שלה אותן הנשמות שהן עדיין מלוכלכות בטומאה אבל מכל מקום שאינם עושים שום פגם שם כי היא תכף פולטת אותם. וזהו '''{{צ|שאין חייבים}}''' הנשמות '''{{צ|עליה}}''' - בעבור מלכות קדישא לנקות הטומאה.  וז&quot;ש {{צ|חטאות}} - לשון ניקוי כמו {{צ|ולקח לחטאת הבית שתי צפרים וגו'}} - כי היא מטהרת עצמה לבדה ואינה מקבלת אותם. 

וטעם הדבר לפי שידוע לפניה שאין בהם תועלת והם דינים קשים - ולכן הפילתם. וזהו סוד שהיתה עזרת נשים ארך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש, שהוא סוד כי בעת התחברות עמה הזעיר - אזי נותן לה ביסוד שלה חמשה חסדים. והיא יש לה חמשה גבורות. והנה כל חסד וכל גבורה הוא {{גמט דגש|הויה}} אחד. הרי חמשה הויות חסדים עם חמשה כוללים הם גימטריה {{גמט דגש|קל&quot;ה}}. וכן חמשה הויות גבורות עם חמשה כוללים - הרי {{גמט דגש|קל&quot;ה}}. הרי {{גמט דגש|קל&quot;ה}} אמה על {{גמט דגש|קל&quot;ה}} אמה בסוד {{צ|נשים דעתן '''קלה'''}}. ועיין שם.


===עזרת ישראל מקודשת ממנה===

'''עזרת ישראל מקודשת ממנה שאין מחוסר כפורים נכנס לשם וחייבין עליה חטאת {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''

הנה '''כתב הר' חיים ויטל זלה&quot;ה''' בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו ע&quot;ה, זה לשונו:{{ש}}
דע כי רגלים שהם נצח הוד שהם שנים רגלים, ונכללים במכריע יסוד ונעשה רגל שלישי. וזה סוד {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}} - כי המלכות נקרא 'חג' דכלהו (כנזכר בריש התיקונים בהקדמתו), והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנזכר. נמצא כי שלש רגלים אלו הם המאירים בה שלש פעמים בשנה, ובכחם נעשית שלש חגים בשלשה זמנים האלו. 

והנה אף על פי כי השלשה חגים הם חסד גבורה תפארת - עם כל זה הוא הארת חסד גבורה תפארת בנצח הוד יסוד. ועל ידיהם נצח הוד יסוד מאירים במלכות. וזהו סוד חובת ראיה ברגלים. {{ש}}
והענין כי מצות ראיה כך היא - שיעלה כל אדם לעזרת ישראל להראות שם בחגים. ואין חיוב אלא לאנשים זכרים. והענין להעלות ברגלים ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בשלש רגלים. ולכן לא נאמר &quot;שלש מועדים&quot; אלא {{צ|שלש רגלים}} - לרמוז כי ענין הארת שלשה חגים האלו הם על ידי הרגלים העליונים - נצח הוד יסוד - המאירים במלכות (שהיא {{צ|עזרת ישראל}}).  

והאמת כי {{צ|עזרת ישראל}} היא המלכות בשיעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד דזעיר, אלא שעתה בחגים היא פנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. וז&quot;ש {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. ולכן כל חובת מצוה זו תלויה ברגלים כי לטעם זה החגר והסומא הם פטורים כנזכר בגמרא. וכולהו יליף מלשון 'רגלים' כנזכר בחגיגה פרק קמא. 

גם הקטן שיוכל לעלות ברגליו מחנכין אותו - שהוא בבחינת זעיר בהיות יעקב הקטן צורת '''ו'''' לבד - גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחינה. 

וכל זה עדיין הם חצרות ועזרות בתי בראי. כי עד שם יש יכולת לנשמות לעלות כנזכר בפרשת ויקהל קצ&quot;ה ב' {{ממ זהר|ב|קצה|ב}} על {{צ|מי יעלה בהר יהוה}} - דא הר הבית. {{צ|ומי יקום במקום קדשו}} - דא עזרת ישראל וכו'.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

והנה ביארנו לעיל כי טבול יום יוצא משלש קליפות ונכנס בקליפת נגה. ובהערב השמש יוצא גם כן מ'''נגה''' ונכנס בתוך יסוד דנוקבא. ועתה צריך לעלות מיין נוקבין כדי לקרב זעיר ונוקבא ביחד שהוא סוד הקרבן שמקרב '''ה'''' ב'''ו'''' ו'''ה'''' ב'''י'''' בסוד {{צ|קרבן ליהוה}} כנודע. כי על ידי עון אדם הראשון כנזכר כשיצאו החסדים וגבורות - גרמו פירוד בין זעיר ונוקבא, ולכן עתה צריך פעם אחרת לחבר אותם ביחד ולחברם. 

וצריך לדעת כי אף על פי שעולים הבירורים בתוך יסוד דנוקבא ומתחבר עם זעיר - מכל מקום לא נעשה מבירורים צורת נשמה כלל, כי עדיין אינם ראוים ליתקן באותה שעה שעלו מתוך הקליפות. אבל הם עומדים שם עד שנעשה התחברות אחר - ואז עולין מיין נוקבין אחרים (כנודע שבכל זיווג עולין מיין נוקבין חדשים). ואז אותם המיין נוקבין הראשונים הם עתה מצטיירים ונתקנים - שכבר נשתהו תוך הנקבה אותה הזמן וכבר נתקנו. והמיין נוקבין החדשים מתעכבים שם בלתי ציור נשמה עד חיבור אחר. וכן על דרך זה נמשך מבריאת העולם עד ימות המשיח.

כלל העולה שאין שום בחינת מיין נוקבין בעולם שאין עולים פעם ראשונה בבחינת מיין נוקבין ואחר כך בחיבור שני שלאחריו הם נמתקים ומצטיירים ונעשה נשמה מתוקנת. ואז יורדות ומתלבשות בגוף בעז&quot;ה. 

והטעם הוא צריך לדעת סדר עליות הבירורים.{{ש}}
דע כי אחר שחטא אדם הראשון - אז כל {{גמט דגש|ט'}} בחינותיה דנוקבא דאצילות ירדו אל הקליפות {{קיצור|ר&quot;ל|רחמנא ליצלן(?)}}. כי כל כלי הפנימי היה נשמת הבריאה, והכלי האמצעי נשמת יצירה, והכלי החיצון נשמת עשיה. ואז הקליפות דבריאה יצירה עשיה יונקין משם ממנה. וזהו 'גלות שכינה' כנזכר במקום אחר. 

וכן השלשה כלים דזעיר יורדים בבריאה יצירה עשיה גם כן ומתלבשים בשלשה כלים דנוקבא. ומשם ניזונים החיצונים בלילה. וכן כל חייליה של מלכות בסוד {{צ|ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה}}. והם מלקטים ומבררים בירורים מהם, ובבקר חוזרים לעלות עם מה שבררו. ועולים מעולם לעולם בארבע בחינות{{הערה|כאן פתחתי ראשי תיבות של '''בחי'''' שמופיע בדפוס ויניציא. ובדפוס ירושלים כתבו '''בתי'''' ולכאורה אין בזה הבנה לענ&quot;ד - ויקיעורך}} שיש בתפלת שחרית. ועולים הבירורים דעשיה בסוד {{צ|יהוה מלך}} כנזכר במקומו, וזה על ידי כלים חיצונים דזעיר ונוקבא שירדו שם בלילה והם נותנים לנוקבא דעשיה בסוד מיין נוקבין לחבר עם זעיר דעשיה. ומשם נותנן למיין נוקבין לבינה דעשיה. וכן משם מתבררין יותר עד שעולין ליצירה. ואחר כך הבירורים דיצירה על ידי הכלים של זעיר ונוקבא האמצעים, ואז נעשים מיין נוקבין למלכות דיצירה לחבר עם הזעיר אנפין דיצירה, והיא מעלה אחר כך לבינה דיצירה. וכן עולים עד מלכות דבריאה.

ואז ב{{צ|יוצר}} - עולים הבירורים דבריאה על ידי הכלים פנימים דזעיר ונוקבא והם נותנים לנוקבא דבריאה, ומשם עולים לבינה דבריאה למיין נוקבין שלה כדי לחבר עם חכמה. וכן עולים עד העמידה. ואז כל אלו השלשה כלים עולים באצילות עם הבירורים שביררו כולם עד נוקבא דאצילות. וחזרה היא לברר מהמלכות דאצילות (שהם אחוריים דאבא ואמא) ומעלים מיין נוקבין עד בינה. ואז נמתקים שם בעיבור הבינה ואחר כך ניתנים מתוקנים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא בעמידה. 

ונמצא כי בכל פרצוף שבכל עולם הוא חיבור בפני עצמו לתקן המיין נוקבין בכל מדרגה שעולין. וכן בירידה חוזרים כל הפרצופים להתחבר שנית להתברר שם עד סוף העשיה. והפסולת יוצא לחוץ לקליפות בסוד {{צ|צא תאמר לו}}. אך כשעלו לא היו מבוררים  והוצרכו כולם לעלות ברום המדרגות. אך בירידה - כל אחד מתברר במקומו.

'''עד כאן לשונו'''{{הערה|כך מובא בדפוס. ולא הבנתי את הכוונה כי לא רואה שהפנה אל ציטוט של מישהו לפני כן, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

ונמצא כי השלשה כלים דבזעיר ונוקבא אינם עולים בזעיר ונוקבא עצמו, רק תחלה עולים בסוד מיין נוקבין בבינה כדי לברר מה שהעלו, ואחר כך בקריאת שמע ובעמידה נכנסים בסוד מוחין ממש לזעיר ונוקבא. חוזרים להתברר בסוד חיבור דנפילת אפים - שאז יורד הטפה מן המוחין דזעיר ונוקבא שבא להם מחדש ונעשה מהם נשמה אחת.

אם כן שהמיין נוקבין ראשונים לא נעשים מהם צורת נשמה אפילו שמתחברים זעיר ונוקבא ביחד על ידי מיין נוקבין אלו אלא עד שעולים בסוד מיין נוקבין לבינה ואחר כך חוזרים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא. ואז מצטיירת שם נשמה אחת ומתלבש בגוף בעולם הזה.

הנה אף על פי שאמרנו לעיל {{צ|ובא השמש וטהר}} שאז בלילה זעיר ונוקבא מבררין מה'''נגה''' ומכניסים אותן הבירורין ביסוד דנוקבא (שאז נקרא {{צ|טהור}}) - מכל מקום עדיין חסר ממנו צורת נשמה, שאי אפשר להעשות עד שיעלו בסוד מיין נוקבין לבינה הנקראת {{צ|יום כיפור}}, ושם מתטהרת יותר הבירורים, ואז נעשים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא כנז&quot;ל.  ואז יכולים ליכנס אחר כך בעזרת ישראל בסוד העיבור.

וזה שאמר '''{{צ|עשת ישראל}}''' - שהיא הנוקבא דזעיר שעומדת בפרצוף שלם כנגד נצח הוד יסוד דזעיר (כנזכר לעיל בדברי הר' חיים ויטל זלה&quot;ה) - '''{{צ|היא מוקדשת}}''' אז '''{{צ|שאין מחו&quot;סר כפורים נכנסת לשם}}''' בסוד העיבור להצטייר בה צורת הנשמה. אף על פי שהיא מתחברת עם הזעיר - מכל מקום לא מתעברת מהם עד שעולין מתחלה בסוד מיין נוקבין לבינה הנקרא {{צ|יום כיפורים}} להתברר הפסולת מהם, ואחר כך יורדים בסוד מוחין לנוקבא, ואחר כך בעת התחברות עם זעיר יורד מהמוחין שלה טפת מיין נוקבין ומאותה טפת מיין נוקבין נעשתה אחר כך צורת הנשמה כנזכר לעיל.

והנה הבינה - 
* הכלי חיצון הוא {{גמט דגש|אהיה}}
* האמצעי - {{גמט דגש|אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד ה&quot;א}}
* הפנימי - {{גמט דגש|אל&quot;ף, אל&quot;ף ה&quot;א, אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד, אל&quot;ף ה&quot;א יו&quot;ד ה&quot;א}}
* סך הכל {{גמט דגש|תרע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|מחוסר כפורים}} עם {{גמט דגש|ב'}} תיבות.

הרי בבינה סוד מחוסר כיפורים.

ולכן כל זמן שהוא מחוסר כיפורים - שעדיין לא עלה בבינה להתברר -  אי אפשר לעשות מהם צורת הנשמה, ואינם יכולים ליכנס בתפארת דנוקבא כדי להתעבר מהם. ולכן נקראת {{צ|עזרת ישראל}} שהוא תפארת דנוקבא הנקרא {{צ|ישראל}}. ושם כל הנשמות עומדות בסוד העיבור.

והנה לשון {{צ|עזרת}} - מביא תלמוד ירושלמי בפרק תפלת השחר שהוא לשון '''עֶזרה''' - אות '''ע'''' בסגו&quot;ל, שמשם עזרה בא לעולם שנאמר {{צ|ישלח עזרך מִקֹּדֶשׁ}} {{ממ|תהלים|כ|ג}}. וכן כתב הראב&quot;יה. ועיין בתוספת יום טוב מסכת מדות פרק ב'. והכונה בסוד הפסוק {{צ|ישלח עזרך}} שהם נשמות ישראל שעוזרים לשכינה מאיזה מקום שהם באים. וזהו שאמר {{צ|מִקֹּדֶשׁ}} - שהם המוחין שלה הנקרא 'קדש', ומשם יורדת הטפה כנז&quot;ל ומתעברים בתפארת שלה בחצי התחתון ששם סוד העיבור.


והנה הנוקבא כשהיה בבחינת יניקה - אזי היא נגדלת בסוד פרצופ' עד החזה דזעיר בלבד, שאז נקרא {{צ|עזרת ישראל}} כנזכר. ואז המוחין שלה הם חכמה שבה - הוא שם '''אלהים''' במילוי אלפי&quot;ן. ומוח הבינה שבה הוא שם '''אלהים''' דמילוי ההי&quot;ן - כי כל אות '''ה'''' הוא בבינה. ומוח הדעת הוא '''אלהים''' פשוט בלי מילוי מפני שהדעת של הנקבה הוא {{גמט דגש|קל}}. ומכל שכן בזמן היניקה כמ&quot;ש בדרוש &quot;שבע בחינות שיש לנוקבא&quot;, עיין שם בבחינה שלישי.

הנה כאשר נתחבר השלשה '''אלהים''' כנזכר ביחד{{הערה|{{גמט דגש|אלהים, אל&quot;ף למ&quot;ד ה&quot;ה יו&quot;ד מ&quot;ם, אל&quot;ף למ&quot;ד ה&quot;א יו&quot;ד מ&quot;ם}}}} - יעלו {{גמט דגש|תרע&quot;א}}, והוא במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}, להורות כשהבירורים הם מחוסרי כפורים (שאינם עולים בבינה) - אזי אין להם מוחין חדשים דנוקבא שעולים במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}. 


'''{{צ|וחייבים עליהם חטאת}}''' - בפרק הקומץ רבה דף כ&quot;ז {{ממ|מנחות|כז|א}} תנא מחוסר כפרה שנכנס לעזרת ישראל שוגג חייב חטאת. במזיד ענוש כרת וגו'.{{ש}}
הכוונה היא אף על פי שהעריב עליו השמש ונכנס בעזרת הנשים שהוא ביסוד שלה בסוד מיין נוקבין - מכל מקום אסור לעלות בתפארת שלה אחר כך בזמן גדלותה להתעבר שם עד שעולה מתחילה בסוד מיין נוקבין בבינה כנזכר לעיל. 

והנה כשזאת הנשמה עלתה בתפארת דנוקבא מחמת קיטרוג החיצונים - צריך להביא קרבן. ר&quot;ל לחבר אותם ביחד זעיר ונוקבא כדי לטהר החטא שהוא הטומאה של נוקבה ד'''נגה''' הנקרא {{צ|חטאת}}. שבעת החיבור הקליפות בורחות משם. וזה החיבור חייב לעשות לאחר שיבא בזה העולם בגוף. וכל זמן שאינו גורם חיבור למעלה כדי לטהר טומאתו - עדיין נשמתו אינה מתוקנת. אבל כשהוא עדיין מלוכלך כל כך בטומאה שהוא מורד בקודשא בריך הוא ועולה בתפארת דנוקבה במזיד - אזי הוא חייב כרת שאז תכף השכינה משליכה נשמתו לחוץ פעם אחרת בתוך שלש קליפות החיצונים, ואז נאמר {{צ|ונכרתה הנפש ההיא וגו'}}. ואין לו תיקון עד ביאת המשיח בעזרת האל.


===עזרת הכהנים מקודשת ממנה===

'''עזרת הכהנים מקודשת ממנה שאין ישראלים נכנסין לשם אלא בשעת צרכיהם לסמיכה לשחיטה ולתנופה {{ממ משנה|כלים|א|ח}}'''


הנה נודע מה שמביא '''האר&quot;י זלה&quot;ה''' בסוד לחם הפנים שהיו {{גמט|י&quot;ב}} חלות ותמיד היה חם. סוד הענין הוא כי כבר נודע שיש לעילא כמה חיבורים שהם סוד האכילה. והוא סוד {{צ|אִכלו רעים}}. והנה סוד חבור אבא ואמא נעשה על ידי מזלא דדיקנא דעתיקא קדישא. ו{{גמט דגש|לחם}} גימטריא {{גמט דגש|מזלא}}. והוא סוד ה{{גמט דגש|ו&quot;ו}} שהיא כפולה - {{גמט דגש|ו&quot;ו}}. והן {{גמט דגש|י&quot;ב}} חלות - שש ושש. והן הן עצמן סוד {{גמט דגש|ה&quot;א ה&quot;א}} שהן {{גמט דגש|י&quot;ב}}.

ואמנם {{גמט|י&quot;ב}} אלו נמשכים מסוד שלשה שמות '''הויה''' אשר במזלא ובהם {{גמט|י&quot;ב}} אותיות. ו{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|הויה}} עולין {{גמט דגש|לחם}} ו{{גמט דגש|מזלא}}. ולפי שחיבור אבא ואמא אינו פוסק לעולם  - לכן היה הלחם הזה שהוא המזל המעוררן אל החיבור שהיה תמיד על השולחן - {{צ|לחם פנים לפני תמיד}}.  ולזה היה חם תמיד שנאמר {{צ|לשום לחם חם ביום הלקחו}} {{ממ|ש&quot;א|כא|ז}} - לרמוז שתמיד הוא חם ומעורר החיבור העליון בלי הפסק. שכן מצינו שהחיבור נקרא 'חמום', שנאמר {{צ|בכל יחם הצאן}}. 

ולחם זה היו אוכלים אותו הכהנים. {{ש}}
והסוד הוא כי הלא סוד הכהנים העליונים הם באבא ואמא. ולכן לחם הפנים מאכל לכהנים שהם חכמה ובינה.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

והנה גם כן הנוקבא דזעיר כשהיא נגדלת עד חסד גבורה תפארת דזעיר  - כמו בחזרת העמידה של שחרית דחול אז הנוקבא נגדלת בכל חסד גבורה תפארת דזעיר - ונמצא שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. כי הדיקנא דזעיר אנפין מגיע עד החזה שלו. ואז מתחברים חכמה ובינה דנוקבא דזעיר על ידי המזלא - כנז&quot;ל באבא ואמא העומדים תחת דיקנא דאריך אנפין - כך ממש כאן בנוקבא עם יעקב העומדים תחת דיקנא ד'''זעיר''' תחת מזלא '''ונקה''', ואז הם אוכלים {{צ|{{גמט דגש|לחם}} חם}} - שלשה הויות כנז&quot;ל. ומתחברים גם כן על ידי הלחם בסוד {{צ|כי אם '''הלחם''' אשר הוא אוכל}}. 

והם נקראים כהנים האוכלים לחם חם, לחם הפנים, כנזכר באריך אנפין שהם שלשה היויות - י&quot;ב אותיות כנגד י&quot;ב חלות. ואחר כך כל אות נעשה '''הויה''' אחת, והכללות הוא גם כן '''הויה''' אחת - הרי {{גמט דגש|י&quot;ג}} הויות שהם כנגד {{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין שנעשה לו על ידי סוד '''ויעבור'''.

וכן {{גמט דגש|י&quot;ג}} הויות במזלא עילאה שהוא {{צ|נוצר חסד}} של דיקנא דזעיר אנפין - הרי {{מכפלת גימטריא|כ&quot;ו|פעמים|הויה}} שמקבלת הנוקבא דזעיר הארתם בעת שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. 

ולכן אז נקרא '''{{צ|עזרת כהנים}}''' כי העזר שלה הוא בא מן '''כ&quot;ו הויות''' שגימטריא {{גמט דגש|עזרת}}, והם כולם חסדים (שהם נקרא 'כהנים'). ולכן נקרא על שם {{צ|עזרת כהנים}}. 

ואף על פי שזעיר עולה גם כן למעלה כדי להתחבר עם לאה מן החזה ולמעלה, ואז עולים נצח הוד  יסוד שלו במקום חסד גבורה תפארת, ואם כן אף על פי שהנוקבא עולה בחסד גבורה תפארת דזעיר - אינו אלא בנצח הוד יסוד שלו, אם כן איך היא עומדת תחת הדיקנא?

הטעם הוא אף על פי שעולה זעיר אנפין למעלה - מכל מקום קיימן לן שהחיצוניות בלבד עולה למעלה אבל הפנימיות שלו נשאר במקומו. ולכן מפנימיות הדיקנא מקבלת הנוקבא הארה גדולה בסוד הלחם כנזכר. 


ועוד נוכל לומר לפי '''מה שכתב הר' חיים ויטל זלה&quot;ה''' בכוונת ברכת כהנים (&lt;small&gt;[[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ה|שעה&quot;כ דרושי חזרת העמידה, דרוש ה]]&lt;/small&gt;) וזה לשונו:{{ש}}
ואמנם כפי מה ששמעתי שהמקיפים הם ה'''ל'''' ד'''צלם''' בחסד גבורה תפארת של התבונה, וה'''ם'''' ד'''צלם''' בארבע ראשונות - נמצא בתפלת שחרית דחול עולה הזעיר  עד ראש התבונה, אך לא שהוא עולה עד שם, רק הם יורדים למקומו כמו שהוא בליל שבת. ונמצא שחרית דחול כמו ערבית דשבת.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

ונמצא כאשר עולים יעקב ורחל בחסד גבורה תפארת דזעיר אנפין בחזרת עמידת שחרית דחול - אם כן הם ממש עומדים תחת דיקנא דזעיר.


וגם נוכל לומר הנוקבא מקבלת אז החמשה חסדים בעת החיבור, וחמשה חסדים הם {{גמט דגש|ה'}} הויות שגימטריא {{גמט דגש|ק&quot;ל}} - במספר {{גמט דגש|הכהנים}}.


ועוד טעם אחר כפי מה שמפרש '''האר&quot;י זלה&quot;ה בברכת כהנים''' וזה לשונו:{{ש}}
והנה בברכת כהנים 
* יש בה {{גמט דגש|י&quot;ג}} יודי&quot;ן כנגד {{גמט דגש|י&quot;ג}} תיקוני דאריך. 
* ו{{גמט דגש|ט'}} וו&quot;ין כנגד {{גמט דגש|ט'}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין הנקרא '''ו'''' שבשם. 
* ושית ההי&quot;ן כנגד מלכות הנקרא '''ה'''' תתאה, ויש בה שית תיקוני דיקנא בלי שער, והם סוד {{צ|שש מעלות לכסא}}.  

ותכוין להאיר מ{{גמט דגש|י&quot;ג}} דאריך אנפין ל{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ושניהם ביחד לששה דנוקבא. ואז נקרא עתה רחל {{גמט דגש|כה}} תברכו  בסוד {{גמט דגש|כה}} אותיות של פסוק {{צ|ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום}}. וגם {{גמט דגש|כ&quot;ב}} תיקונים ו{{גמט דגש|ג'}} פסוקים - הרי {{גמט דגש|כ&quot;ה}}. ואז ניתוספו בה {{גמט דגש|ג'}} תיקונים כמו שניתוספו בזעיר  אנפין, ונשארת היא בעלת {{גמט דגש|ט'}} תיקונים כמו שהיה בזעיר.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

ונמצא שהיא מקבלת {{גמט דגש|י&quot;ג}} דאריך אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} שלה - הרי {{גמט דגש|ל&quot;א}} תיקונים במספר {{צ|{{גמט דגש|אל}} רחום}}, בסוד {{צ|חסד אל}}. כי כל תיקון הוא '''הויה''' אחד - הרי {{מכפלת גימטריא|ל&quot;א||הוי&quot;ה}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}}. מפני שכל הויות אלו הם במילוי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} במספר {{גמט דגש|חסד}} שנקרא {{גמט דגש|כהן}}. ולכן נקרא אז הנוקבא {{צ|'''עזרת''' כהנים}}.

וגם {{גמט דגש|ט'}} תיקונים הם סוד {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - כנודע ביחוד שם '''שדי''' - הרי {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}} עם שתי תיבות והכולל - שהם מתפשטים אחר כך בעשר ספירות שלה כנודע. 


וז&quot;ש '''{{צ|עזרת כהנים מקודשת ממנו שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם וכו'}}'''{{ש}}
כבר אמרנו לעיל בעת שהנוקבא עומדת כנגד חסד גבורה תפארת דזעיר אנפין נקראת היא {{צ|עזרת הכהנים}} מפני ששם הם הידות של הכהן הגדול (שהוא זעיר) שמגביה אותם בעת קבלת השפע דאריך אנפין (כנודע בכוונת ברכת הכהנים). ונודע שבמלת {{צ|ישראל}} של קריאת שמע -- בין קריאת שמע דקרבנות, בין קריאת שמע דיוצר, בין קריאת שמע דערבית, בין קריאת שמע דעל המטה -- לעולם המוחין דיניקה נכנסים במלת {{צ|ישראל}}. או מוחין מקיפים דבינה, או פנימים דחכמה, או מקיפין דחכמה. וכולם בבחינת מוחין דיניקה לפי הזמן שהוא (כי פנימים דמוחין דיניקה של בינה לעולם אינם מסתלקין מזעיר אנפין - עיין שם בכוונת קריאת שמע{{הערה|מצאתי ב[[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ד]] - ויקיעורך}}). 

ונודע גם כן בעת שנכנסים המוחין דגדלות שהם שלשה ראשונות דנצח הוד יסוד דבינה - אז מורידין את המוחין דקטנות בגרון. ואחר כך בכניסת שלשה תחתונות דנצח הוד יסוד דחכמה - יורדין מוחין דקטנות עד חסד גבורה תפארת דזעיר. והוא בברכת אבות. ואז מתחיל סוד החיבוק ב{{צ|מגן אבות}} - {{צ|ימינו תחבקני}}. ב{{צ|אתה גבור}}  - שמאלו תחת לראשה. {{צ|האל הקדוש}} - הוא חיבור של הזעיר ביחד.{{ש}}
ואחר כך כשנכנסים מוחין דגדלות גורם החיבור דזעיר ונוקבא כנודע.

אם כן כשיורדין המוחין דיניקה בחסד גבורה תפארת גורם החיבוק, אבל אחר כך מחסד גבורה תפארת ולמטה אין עושין שום פעולה עד שיורדין ביסוד דזעיר כדי לתת לנוקבא בעת החיבור (כנזכר בדרוש דקטנות עיין שם). 

וז&quot;ש '''{{צ|עזרת הכהנים מקודשת ממנו}}''' - שהם חסד גבורה תפארת דזעיר ששם עומדת הנוקבא. '''{{צ|שאין {{קו תחתי|ישראל}}}}''' - שהם המוחין דיניקה, '''{{צ|נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם}}''' של חסד גבורה תפארת כדי לעשות החיבוק. וז&quot;ש '''{{צ|לסמיכה}}'''.

וזהו בסוד הפסוק {{צ|ויאמר יהוה למשה}} - שהוא זעיר אנפין, {{צ|קח לך את יהושע בן נון}} - שהיא סיהרא קדישא נוקבא דזעיר, {{צ|איש אשר רוח בו}} - כי כשהיא פנים בפנים אז נקראת הנוקבא גם כן בשם זכר כנודע. ומאחר שהיא עלתה בחזרת העמידה עד חסד גבורה תפארת דזעיר ששם בחינת רוח - לכן אמר {{צ|אשר רוח בו}}. {{צ|וסמכת את ידך עליו}} - כדי לחבקה בימין ששם ירד מוח חכמה דקטנות. {{ש}}
לכן אמר {{צ|ויהושע בן נון מלא רוח '''חכמה''' כי סמך משה את ידיו}} שהוא יד שמאל כלול ביד ימין.

והנה בזמן החבוק נקרא הנוקבא סוד הקרבן כי אז היא נקרבת לזעיר בסוד '''ה'''' לגבי '''ו'''' על ידי ימין ושמאל. בעת כניסת המוחין הוא סוד הקרבן '''י'''' לגבי '''ה'''' ואז נקרא '''קרבן שלמים''' - שזעיר ונוקבא הם שלימים במוחין. וקרבן עולה הוא כמו עת שעולים זעיר ונוקבא באבא ואמא ביום שבת שאז נשאר פנימיות דזעיר ונוקבא למטה וחיצוניות שלהם עולים למעלה מפנימיותם באבא ואמא. וזהו רמוז במלת '''עולה - על ו&quot;ה'''.

והנה כשהיא בין זרועותיו נמצא כי אין חיבוק הזה גמור רק בראשה לבד, ואז הבעל (שהוא הזעיר) 'סמך ידיו על ראש קרבנו' - שהוא על ראש הנוקבא ולא על גופה כמו שכתוב בשעיר המשתלח {{צ|וסמך אהרן שתי ידיו}} - {{צ|ידו}} חסר כתיב. ו{{צ|שתי}} זה בנה אב לכל הסמיכות שיהיו בשתי ידים. הכוונה ששמאל כלול בימין ונראה כיד אחת ולכן כתיב {{צ|ידו}} חסר - רוצה לומר שהגבורות הם נמתקות, שאין נראה כי אם חסדים שהוא יד אחת כדי לעשות לה סוד המקיף (כנזכר בכוונת הסוכה עיין שם &lt;small&gt;([[דרושי חג הסוכות (הכל)|שעה&quot;כ דרושי סוכות]])&lt;/small&gt; שהוא סוד {{צ|ימינו תחבקני}}). ולכן נעשה זאת הסמיכה על ידי ישראל כנזכר שהוא כינוי לזעיר אנפין, בעלה דקרבן הנוקרא 'נוקבא דזעיר'.

והנה אמרנו שהמוחין דחכמה מתלבשים בחסד דזעיר שהם {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג}} - גימטריא {{גמט דגש|קלה}}. וזהו סוד {{גמט דגש|סמיכה}} - גימטריא {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג}} - '''סמך י&quot;ה''' שהם חכמה ובינה דחכמה.

גם ביד ימין יש {{גמט דגש|ה'}} חסדים שהם {{גמט דגש|ה'}} הויות שגימטריא {{גמט דגש|ק&quot;ל}}, והם מחבקים למלכות שהיא {{גמט דגש|ה'}} אחרונה שבשם -- הרי {{גמט דגש|קל&quot;ה}}. 


'''{{צ|לשחיטה}}''' - אמרו רז&quot;ל שהשחיטה כשרה בזר.  ואף על פי שאפשר בכהנים ואפשר נמי לזר לשחוט בעזרת ישראל - אפילו הכי לא אסרו לישראל ליכנס בעזרת הכהנים לשחוט הקרבן!

הכוונה הוא כי לעולם החסדים (שהם הכהנים) ממתקים הגבורות. וזהו סוד השחיטה בסוד {{צ|זבחי אלהים}}. וזהו נעשה בעת החיבור - שטיפת החסדים ממתקת הגבורות שביסוד דנוקבא. אבל בסוד החיבוק - אפילו ישראל שהם המוחין דיניקה כנזכר לעיל המתלבשים ביד שמאל - הוא שוחט וממתק הגבורות דנוקבא בסוד {{צ|שמאלו תחת לראשי}}. כי אחוריים של הנוקבא שהם מלא דינים אינם נמתקים אלא בשרשם שהוא גבורה, יד שמאל דזעיר (כנזכר בכוונת ראש השנה). ולכן הוא מחבק ביד שמאלו תחת לראשה כדי למתק הגבורות. 
וגם ביד שמאל אמרנו שמלובשין בתוכו המוחין דבינה שנותנים כח בזרוע כדי למתק הגבורות דנוקבא.  

והנה המוחין דבינה הם שלשה מילואי '''אהיה''' שרמוזים בשלשה אלפין ד{{גמט דגש|מ&quot;ה}} המתגלה בזעיר אנפין בשלשה מקומות
* אחד בדעת שלו
* ואחד בלב שלו
* ואחד נכנסת ביסוד דנוקבא

והם שלשה מיני דמים שיש 
* בוורידים, 
* ורביעית דם שיש בלב, 
* וגם הדמים שהם ביסוד דנוקבא. 

כי כל '''אהיה''' הוא בריבוע{{הערה|{{גמט דגש|א, אה, אהי, אהיה}}}} העולה {{גמט דגש|ד&quot;ם}} כנודע בדרוש דפסח.

והנה השחיטה שהוא בשמאל הוא ממתק גם כן השלשה דמים שיש בנוקבא דזעיר, ולכן גם כן רומזים שלשה אלפי&quot;ן במלת {{גמט דגש|שחיטה}} - כי {{גמט דגש|שחיטה}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|אל&quot;ף}}. וזהו גם כן '''שחיטה - שחט י&quot;ה''' - שהם חכמה ובינה דבינה.

והנה {{גמט דגש|ה'}} גבורות {{גמט דגש|מנצפ&quot;ך}} מתלבשים בחמשה אצבעות יד שמאל. וגם רמז ביד שמאל שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בציור '''ה''' ידות כנודע. והנה {{גמט דגש|פ&quot;ר}} ו{{גמט דגש|ב&quot;ן}} גימטריא {{גמט דגש|שחיטה}}.


ואחר כך '''{{צ|תנופה}}'''{{ש}}
הנה סוד ה' שהכהן היה מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף. הכוונה הוא כי בתפארת דזעיר - שם יורדים שתי ידות - שהם {{גמט דגש|ה'}} חסדים (שהם חמשה אצבעות דיד ימין), ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות (שהם חמשה אצבעות דיד שמאלא). ונודע שחמשה חסדים יורדים תחלה מפני שהם בסוד מים, ויוצאים תחלה מיסוד דתבונה. ואחר כך יוצאים חמשה גבורות. ובעת שחוזרים לעלות החסדים בסוד 'אור חוזר' - אז הם ממתקים גם כן שני גבורות ושליש. כי בירידה ממתקים שנים חסדים{{הערה|לא הבנתי. והייתי חושב שצריכים להגיה כאן 'גבורות', וצע&quot;ע - ויקיעורך}} ושני שלישים, ובאור חוזר ממתקים הנשארות. 

ולכן היה מניח יד הכהן (שהם החסדים) תחת יד הגבורות כדי שיצאו תחלה, שיכולים לעלות בסוד 'אור חוזר' למתק הגבורות שהם יד הבעל, שהוא יד הזעיר כשהוא בסוד ו' קצוות, ואז הוא בסוד גבורות.

ולעולם הזעיר נקרא '''אלהים''' ולכן נקרא {{צ|זהב התנופה}} - כי הגבורות אינם נמתקות אלא בסוד התנופה. וכן נחשת התנופה שהוא בתפארת (כי נחשת הוא בתפארת), ושם מתמתקים הגבורות בסוד אור חוזר (כנודע בדרוש ירידת חסדים וגבורות, עיין שם).

וזהו סוד תנופה שהוא מוליך ומביא למי שארבע רוחות העולם שלו וכו'. כנודע שתפארת דזעיר כלול בו ששה קצוות ולכן צריך להניף כל התפשטות החסדים של הששה קצוות דתפארת ביסוד דבינה כנודע. וזה רמז בסוד תיבת '''תנופה''' - כי {{גמט דגש|תנ&quot;ו}} גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק}} שהם חסדים וגבורות שמתגלים דרך {{גמט דגש|פה}} דיסוד דתבונה.
{{ש}}
וגם {{גמט דגש|תנופה}} גימטריא {{גמט דגש|ישראל}} - כמו שמביא בכוונת {{צ|אלהי אברהם אלהי יצחק וגומר}} שהם בחינת הדעת הכולל שלשה מוחין; כי הם תרין עטרין הנקראים חסדים וגבורות ובאמצעיתם יש בחינת '''דעת''' המחברם ונקרא {{צ|תפארת ישראל}}. וכללות שלשתם נקרא דעת. עיין שם. לכן גם כן הדעת נקרא {{גמט דגש|תנופה}} שגימטריא {{גמט דגש|ישראל}} המחבר חסדים וגבורות ביחד שהם '''אברהם ויצחק''' כנז&quot;ל.

והנה הנוקבא דזעיר בעת שמקבלת החסדים וגבורות דיד אמצעית שנקרא תפארת שהוא {{צ|יד התנופה}} - אזי הנוקבא מתגדלת ונעשית שוה עם הזעיר. וזהו '''תנופה - תנוף ה'''', שהוא כדי לארמותא הנוקבא שהיא '''ה'''' תתאה ד'''הויה'''. וזהו סוד {{צ|תנו עוז לאלהים}} - כי {{גמט דגש|תנ&quot;ו}} - גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק}} שהם חסדים וגבורות כנזכר כשהם ניתנים {{צ|לאלהים}} - שהיא הנוקבא הנקראת {{גמט דגש|אלהים}} שגימטריא {{גמט דגש|פ&quot;ה}}. אזי היא נקראת {{גמט דגש|תנופה}} בסוד {{צ|זהב '''התנופה'''}} שהוא {{גמט דגש|דוד}} - בגימטריא {{גמט דגש|זהב}}. שהיא הנוקבא שמתגדלת שוה בשוה עם הזעיר.

אם כן על ידי {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} הם מעלים המלכות למעלה בסוד תנופה, ואז הוא סוד החיבור שלם{{הערה|כך נראה מדפוס קורץ. ובדפוס ירושלים כתבו &quot;שלה&quot; - ויקיעורך}} זעיר ונוקבא - כי היא עולה כנגד שלשה ראשונות דזעיר, והם עשר ספירות דנוקבא כנגד עשר דזעיר, וכתר שלה כנגד כתר שלו.

והנה מביא בדרוש השמות {{ממ עץ חיים|מד|ד}} בסוד כתר חכמה בינה דעת דנוקבא בסוד ג' כלים:
* הכתר - 
** הכלי חיצון - {{גמט דגש|י' י&quot;ה יה&quot;ו יהו&quot;ה}},
** האמצעים - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;א, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}},
** הפנימי - {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;ה}}
* החכמה - 
** החיצון - {{גמט דגש|י' י&quot;ה יה&quot;ו יהו&quot;ה}},
** האמצע - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;א, יו&quot;ד ה&quot;א ו&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;א ו&quot;ו ה&quot;ה}},
** הפנימי - {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;א ו&quot;ו ה&quot;ה}}
* הבינה - 
** החיצון - {{גמט דגש|א' א&quot;ה אה&quot;י אהי&quot;ה}},
** האמצעי - {{גמט דגש|אהי&quot;ה}},
** הפנימי - {{גמט דגש|אל&quot;ף ה&quot;ה יו&quot;ד ה&quot;ה}}
* הדעת -
** החיצון - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;א, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}},{{הערה|עד כאן מה שמובא בדפוסים השונים. והשמיטו את המשך השמות של דעת. ואני השלמתי כאן על פי עץ החיים שם בדרוש השמות. וזה רק מראה עד כמה הדפוסים של ספר זה לקויים באיכות וצריכים זהירות - ויקיעורך}}
** האמצעי - {{גמט דגש|יו&quot;ד, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו, יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;ה}}
** הפנימי - {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו ה&quot;ה}}


סך הכל עולה {{קיצור|אלף ועשרים ושלשה|1,023}}{{הערה|לא מסתדר החשבון. אני קבלתי 1045. וצע&quot;ע איך ליישב החשבון - ויקיעורך}} - במספר {{גמט דגש|סמיכה שחיטה תנופה}} עם {{גמט דגש|י&quot;ה}} אותיותיהם. להורות שעל ידי שלשה עבודות אלו גרמו גדלות הנוקבא בסוד שלשה מוחין שלה עם הכתר שלה. 

והנה כל אלו הבחינות שיש לנוקבא דאצילות כן יש גם כן לנוקבא דזעיר דבריאה. ולכן כל אלו שלשה עזרות הנ&quot;ל הם הכל בפרצוף דנוקבא בסוד י' ספירות שלה.

ועתה נבאר פרצוף זעיר דבריאה בכל עשר ספירות שלו.

===בין האולם ולמזבח===
'''בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ט}}'''

הנה נודע כי האולם הוא סוד נה&quot;י דתבונה המלובשת בתוך הזעיר עד נה&quot;י שלו. {{ש}}
והנה פתחו של אולם הוא פי היסוד דתבונה שהוא המלכות שלה. ולכן היה גבוה הפתח ארבעים אמה שהוא בסוד '''ם''' סתומה - שני דלתות ושני צירים כזה [ציור]. ורחבו עשרים אמה שהוא כ&quot;ף כפופה - מלכות הנקרא {{צ|'''כסא''' הכבוד}}, כנזכר בפירוש האותיות של הקדמת הזוהר מהר' חיים ויטל זלה&quot;ה, עיין שם. 

וגם {{גמט דגש|אולם}} גימטריא {{גמט דגש|מזל}} - כי {{צ|בני חיי ומזוני במזלא תליא}}, שהוא יסוד דתבונה שמשם מתגלים שלשה הויות שגימטריא {{גמט דגש|מזלא}}, שהוא במזלא עילאה של דיקנא דאריך אנפין. ויסוד לעולם נקרא {{צ|צדיק יסוד עולם}}. ולכן {{גמט דגש|בני חיי מזוני}} - גימטריא {{גמט דגש|צדיק}} - כי כל '''צדיק''' נקרא '''מזלא''', דתלוין ביה תריסר מזלות כנזכר בתיקונים דף ק&quot;ג ע&quot;א, עיין שם. 

: &lt;big&gt;[&lt;/big&gt; ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו אמר כי זה סוד {{צ|'''ה''''נה '''נ''''חלת '''י''''הוה '''ב''''נים}} - ראשי תיבות '''בינה'''.  וגם בלאה כתיב {{צ|ויר''''א''' יהו''''ה''' כ''''י''' שנוא''''ה''' לאה}} - סופי תיבות '''אהיה'''.  ולכן לא נמסרו שלשה המפתחות ביד שליח שסוד' מג' המילואים. וכן {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שעולה שלשה '''אהיה''' התפללה על ה'. ואם תצרף {{גמט דגש|ע&quot;ג}} דאיהי {{גמט דגש|ס&quot;ג}}{{הערה|הכוונה אל שם ס״ג עם עשר אותיותיה}} לג' המילואים דאינון {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} בסוד {{גמט דגש|חותם}} - תמצא {{גמט דגש|מפחת}}. הרי כי {{גמט דגש|חותם}} ו{{גמט דגש|מפתח}} דרך אחד להם.{{ש}}
ובזה תבין למה לא אמרו רז&quot;ל 'חותם ומנעול'.

:ואמנם {{גמט דגש|ע&quot;ג}} עם אותיות השורש הוא {{גמט דגש|אולם}}. ואם  תמלא '''אולם''' (ה'''ו'''' ביו&quot;ד){{הערה|הכוונה למילוי של מלת 'אולם' בלבד - {{גמט דגש|ל&quot;ף י&quot;ו מ&quot;ד ם'}}}} - תמצא י' פעמים אהיה. הוא סוד התפשטותה בתוך זעיר אנפין. וגם בסוד חמשה חסדים וחמשה גבורות לזעיר ונוקבא שמכאן כל כחן. ו'אולם' מלשון {{צ|ובריא אולם}}. 

:ולכן היה האולם עודף על ההיכל {{גמט דגש|ט&quot;ו}} אמה מן הצפון ו{{גמט דגש|ט&quot;ו}} מן הדרום - דאיהו רביעה על בנין. וב' פעמים {{גמט|ט&quot;ו}} הוא סוד {{גמט דגש|ל}} ד'''צלם'''. והבן  &lt;big&gt;]&lt;/big&gt;
 
ומה שאמרו רז&quot;ל {{ממ משנה|מדות|ב|ג}} כל הפתחים והשערים שהיו שם גובהן עשרים ורחבן עשר אמות חוץ משל אולם שהיה יותר רחב מכל השערים - כי היסוד דתבונה הוא רחב ונקרא {{צ|רחובות הנהר}} כנודע. וז&quot;ש גם כן כל הפתחים שהיו שם היו להן דלתות חוץ משל אולם שלא היו בו דלתות - כי תמיד הוא פתוח, כי היסוד דישראל סבא תמיד בתוכה ופותח אותם בסוד רעים דלא מתפרשין לעלמין.

====סוד הגפן====
והנה סוד הגפן של זהב שהיה עומד באולם {{ממ משנה|מדות|ג|ח}} הוא סוד היסוד דתבונה שבתוכה הגבורות הנזכר. יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. ולכן היה של זהב שהם הגבורות שהיו בתוך הגפן. וגם {{גמט דגש|הגפן}} גימטריא {{גמט דגש|לבנון}} - '''לב''' נתיבות, '''נו&quot;ן''' שערי בינה. ונקרא {{צ|הר '''לבנון'''}} שמלבנת עונותיו של ישראל בסוד יום הכיפורים הנקרא {{צ|תבונה}} שהיא מכפרת כנודע. 

ולכן היה משקלה  אלף ככרי זהב טהור בסוד {{צ|'''אלף''' בינה}}. ולכן היה הגפן נושא פירות כי משם יוצאים כל הנשמות לעולם שהם פירות עליונים - {{צ|פרי צדיק עץ חיים}}.

====סוד שני עמודי נחשת====
סוד שני עמודי נחשת שהיו עומדים באולם אשר שמם היה '''יכין ובועז''', הם נצח והוד דתבונה. {{ש}}
והנה נודע כי '''הויה''' בנצח, '''אדני''' בהוד. ומשום שהוד כליל בנצח - ולכן יש בנצח '''יאה&quot;דונהי''', על כן עמוד הימיני {{גמט דגש|יכין}} שגימטריא {{גמט דגש|יאהד&quot;ונהי}}. וכן בהוד הוא {{גמט דגש|אלהים}} - כי איהי בהוד ואיהו בנצח. ולכן {{גמט דגש|בועז}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}}.

וכן {{גמט דגש|בעז}} חסר כתיב ומספרם ביחד - {{גמט דגש|יכין בעז}} - גימטריא {{גמט דגש|נצח והוד}}.

והנה בכאן הוא רמוז סוד הפסוק {{צ|ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם}}. כי המילוי של '''יכין''' בלבד כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד כ&quot;ף יו&quot;ד נו&quot;ן}}{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד ף' ו&quot;ד ו&quot;ן}}}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}.  והמילוי של '''בועז''' בלבד כזה {{גמט דגש|בי&quot;ת וי&quot;ו עי&quot;ן זיי&quot;ן}}{{הערה|{{גמט דגש|י&quot;ת י&quot;ו י&quot;ן יי&quot;ן}}}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}} עם {{גמט דגש|ה'}} אותיות. 

ונודע כי ההוד נאמר עליו {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}}, שהוא מילוי של {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;ה}}{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד ה'}}}} - כנודע ביחוד '''הגא&quot;וה''', על שם ששם יש אחיזה לחיצונים אפילו בהוד דתבונה. ולכן ישראל (הרמוז בזה ההוד דתבונה) אמר אל {{גמט דגש|יוסף}} (שהוא רמוז בנצח דתבונה) {{צ|הנה אנכי מת}} בסוד {{צ|רגליה יורדות מות}}, {{צ|והיה אלהים עמכם}} - כי לעולם כשעולים נצח הוד יסוד בחסד גבורה תפארת אזי ההוד הוא כלול בנצח בסוד {{צ|וקרא זה אל זה}}. וזהו שאמר הכתוב {{צ|והיה '''אלהים'''}} - שהוא ההוד שגימטריא {{גמט דגש|בועז}} - מחובר {{צ|עמכם}} - שהם יסוד ונצח שכלולים ביחד. {{ש}}
אזי {{צ|והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם}} שהוא סימן שיעלו נצח הוד יסוד בחסד גבורה תפארת שנקרא 'אבות'. ומה שהיה ההוד בסוד מיתה נעשה עתה חיים בסוד {{צ|אלהים '''חיים'''}}. וזהו שאמר רז&quot;ל {{צ|יעקב אבינו לא מת}} כי כשעולה למעלה הוא נשאר בחיים.

====סוד המזבח====
הנה ה{{גמט דגש|מזבח}} הוא {{קיצור|נהי&quot;ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דזעיר אנפין שגימטריא {{גמט דגש|אל הויה}}, שהוא בזעיר אנפין כנודע. ולכן היה שלשה דפוסים זה על גב זה שהם '''יסוד המזבח, והסובב, והמערכה'''. שהם כנגד נצח הוד יסוד דזעיר. 

ולמעלה היה ארבע קרנות שהם כנגד עטרה שביסוד שנקרא מלכות ונקרא '''ד'''' מפני שתמיד פרצופה כנגד {{גמט דגש|ד'}} ספירות תפארת נצח הוד יסוד כנודע. ונקרא  היא גם כן '''קרן''' כמ&quot;ש בזוהר פרשת במדבר על {{צ|קרן דרומית וגו'}}{{הערה|{{ממ זהר|ג|קכ|א}}}}.

והנה הנצח הוד יסוד דזעיר הוא פרצוף חיצון של זעיר והוא שלם בעשר ספירות חב&quot;ד חג&quot;ת נהי&quot;ם. ולכן היה המזבח גם כן גבוה עשר אמות.{{ש}}
* והוא מתחלה היה '''היסוד''' גבוה אמה אחת, והוא כנגד '''כתר'''. 
* ואחר כך היה '''הסובב''' חמש אמה כנגד חכמה ובינה חסד גבורה תפארת. 
* ואחר כך המערכה שלש אמות כנגד נצח הוד יסוד.
* והקרנות  אמה אחת כנגד מלכות.


וגם נוכל לומר מלמטה למעלה -
* כי קרקע של העזרה היא '''מלכות'''
* ושלשה דפוסים הנ&quot;ל הם נה&quot;י חג&quot;ת חב&quot;ד, 
* וארבע קרנות הם {{גמט דגש|ד'}} מוחין של כלי חיצון דזעיר שהם בסוד {{צ|{{גמט דגש|שנות}} חיים}} שגימטריא {{גמט דגש|קרנות}} (כנזכר אצל {{צ|אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח}}, עיין שם).


והנה בין האולם ולמזבח היה כ&quot;ב אמה. הכוונה הוא כי כל האיברים נעשים ומצטיירים ב{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון כנודע, כי הגוף נעשה מן האותיות. ולכן הארת ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון דכורין שמהם נצטייר עצמותו לצורך גופו שהם האיברים שלו ממש. מהארתם נתקבצו ביסוד ונעשה כלי היסוד דדכורא. וכן בנקבה מהארת {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות שהם אברים עצמן שלה נעשים כלי היסוד שבה. עיין בדרוש טנת&quot;א.

והנה כבר נודע שיסוד דתבונה שנקרא {{צ|פתחו של אולם}} כנז&quot;ל - היא מסתיימת בחזה דזעיר, ומשם יוצא יסוד דחכמה ומתפשט עד יסוד דזעיר. והוא מגולה מן שני שלישים תחתונים של תפארת דזעיר אנפין. 

והנה {{צ|בין האולם}} שהוא היסוד דתבונה, {{צ|ובין המזבח}} שהוא נצח הוד יסוד דזעיר - שם מגולה יסוד דחכמה שיש בו {{גמט|כ&quot;ב}} אותיות. וזהו {{גמט|כ&quot;ב}} אמה שהיה בין זה לזה.

====סוד הכיור====
הנה הכיור היה בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי דרום. והיה לו שנים עשר דדים בעבור ירחצו ממנו יחד ידיהם ורגליהם השנים עשר כהנים אשר ישרתו בקדש בקרבן התמיד כל הימים.

והנה הכוונה הוא כי חכמה הוא נקרא 'דרום', ובינה - 'צפון', מפני שהם מלבישים השני זרועות דאריך - חסד וגבורה, דרום וצפון. ולכן כל הדברים שהיו עומדים בדרום של המזבח הוא בחינות של חכמה, וכל הדברים שהיו עומדים בצפון המזבח הם בחינות של הבינה.

והנה אמרנו לעיל כי כל היסודות נקראים 'מזלא' כי מהם נוזלים שפע ברכה. ובפרט יסוד דחכמה מפני שבינה מקבלת מן מזלא תתאה {{צ|ונקה}}, וחכמה מקבל  ממזלא עילאה - {{צ|נוצר חסד}}. ולכן הוא יותר חשוב מכולם. 

והנה ביסוד דחכמה כלולים בו {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}, ועם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{גמט דגש|רל&quot;ו}} במספר {{גמט דגש|כיור}}. ולכן היסוד דחכמה נקרא {{גמט דגש|כיור}}. 

והמים שהיו בו הם מן ה{{גמט דגש|ט'}} יודין שיש ב{{גמט דגש|ד'}} שמות שהם גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ומה שהיו נוזלים המים מן {{גמט דגש|י&quot;ב}} דדים - הכוונה שאמרנו שחכמה מקבל מן מזלא עילאה {{צ|נוצר חסד}},  שהם שלשה הויות ויש בהם {{גמט דגש|י&quot;ב}} אותיות. ולכן היה גם כן ב{{גמט דגש|כיור}} - {{גמט דגש|י&quot;ב}} דדים הנוזלים מהם מים.

ונודע כי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ב{{גמט דגש|חסד}}, ו{{גמט דגש|ס&quot;ג}} בגבורה, ו{{גמט דגש|מ&quot;ה}} בתפארת, ו{{גמט דגש|ב&quot;ן}} במלכות. שהם ארבע רגלי המרכבה. וזהו רמז כי '''כיור''' במילוי כזה {{גמט דגש|כ&quot;ף יו&quot;ד וי&quot;ו רי&quot;ש}} - גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב דוד}}  שהם ד' רגלי המרכבה.  ו{{גמט דגש|י&quot;ב}} דדים רומזים על {{גמט דגש|י&quot;ב}} שבטים.

====סוד העשר שלחנות====
סוד העשר שלחנות של שיש הנזכרים במסכת שקלים פרק ששה משנה ד' {{ממ משנה|שקלים|ו|ד}} ששתי שולחנות היו נתונים לצד הדרומי של המזבח, והשמונה שלחנות היו נתונים לצד צפוני של המזבח.

וגם היו עשרה כיורות המצוקות מנחושת כנזכר במלכים א' ז' ל&quot;ט {{ממ|מ&quot;א|ז|לט}} - חמשה מהם היו נתונים על מכונות הנחשת מצד דרומי למזבח, וחמשה מהם הנשארות היו נתונים מצד צפוני למזבח.

והנה השלחנות רומזות אל עשר גבורות, וסימנך {{צ|שלחן בצפון}}. והכיורות רומזים אל עשר חסדים שבתוכם היה נתונים מימי החסדים. {{ש}}
וצריך לידע כי יש חמשה חסדים וחמשה גבורות דחכמה, וחמשה חסדים וחמשה גבורות דתבונה. והנה {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה הם {{גמט דגש|ה'}} כיורות של צד ימין - כי חכמה הוא מימין כנז&quot;ל. ו{{גמט דגש|ה'}} חסדים דתבונה הם {{גמט דגש|ה'}} כיורות של צד שמאל - כי תבונה היא מצד שמאל כנז&quot;ל.

ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות דבינה הממותקות על ידי {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה, ועוד {{גמט דגש|ג'}} גבורות מגולות של חכמה הנמתקות - הם מתחברים ביחד בסוד {{גמט דגש|יצחק}} - ח' הויות כנז&quot;ל, בסוד הג' מ&quot;ל ה' גבורות ג' גבורות ע&quot;ש, והם השמונה שולחנות של צד שמאל{{הערה|העתקתיו כפי שהוא. ולא הבנתי את המילים או את הכוונה - ויקיעורך}}.

וגם היסוד דתבונה נקרא '''יצחק - קץ חי'''. והשני גבורות שאינם נמתקות הם מחוברות עם {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה כדי למתקם גם כן, והם השתי שלחנות של צד ימין שהם בכלל שבעה הויות במספר {{גמט דגש|יעקב}} שהוא מתחבר תמיד בימין. וכן היסוד דחכמה נקרא {{גמט דגש|יעקב}}. וחמשה חסדים הנשארים של חכמה עם כללותם ביסוד - הרי הם ששה הויות במספר {{גמט דגש|יוסף}}.


====סוד השמונה עמודים====
סוד השמונה עמודים שהיו מצד השמאל למזבח כנזכר במסכת פסחים פרק ה' משנה ט' {{ממ משנה|פסחים|ה|ט}}. והם כנגד {{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|אל}} הנמשך מפנים העליונים, והם במספר {{גמט דגש|אברהם}}. וזה היה כדי למתק ה' הויות של גבורות אשר היה שם בסוד {{צ|ויעקוד {{גמט דגש|אברהם}}}} (ח' פעמים '''אל'''), {{צ|את {{גמט דגש|יצחק}} בנו}} ({{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|הויה}} של גבורות כנז&quot;ל). ולכן היו עומדים בצד שמאל למזבח.


====סוד ים הנחשת====
סוד ים הנחשת הנתון גם כן מכתף הימיני של המזבח הוא כנגד המלכות דחכמה שהוא עטרת יסוד שלו המלובש בתוך יסוד דזעיר כלו. כי בעטרה מתקבץ כל השפע של היסוד ולכן הוא נקרא העטרה בחינת '''ים''' על שם קיבוץ השפע שמתקבץ שם כדי לתת לנוקבא דזעיר בעת התחברות ביחד זעיר אנפין ונוקבא. 

====סוד שתי שלחנות====
סוד שתי שלחנות שהיו באולם מבפנים על פתח הבית כנזכר במסכת מנחות פרק י&quot;א ז' {{ממ משנה|מנחות|יא|ז}}, והיו אחד של שיש ואחד של זהב. על של שיש נותנים לחם הפנים בכניסתו, ועל של זהב ביציאתו.

הכוונה כי הם היו רומזים על נצח והוד דאבא המלובשים בתוך נצח והוד דבינה שהיא נקרא '''אולם''' כנזכר לעיל. כי לחם הפנים הוא בסוד החכמה האוכל אותם, כמ&quot;ש בקדושת עזרת הכהנים בהקדמת המשנה, עיין שם. הרי פירשנו נהי&quot;ם דזעיר, ונהי&quot;ם דבינה, ונהי&quot;ם דחכמה - המלובשים זה בתוך זה בעולם הבריאה כמו בעולם האצילות.


ועתה נבאר מה שאמר במשנה שלנו '''{{צ|בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם}}'''.{{ש}}
זה יובן במה שמביא האר&quot;י ז&quot;ל בדרוש המוחין דקטנות, כי בהיות המוחין דיניקה תחלה ברישא דזעיר אנפין - אז הם {{גמט דגש|ג'}} שמות {{גמט דגש|אלהים}} בשלשה מוחין. והם {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ק&quot;ך}} צירופי '''אלהים'''. ואחר כך יורדין המוחין דיניקה בגרון דזעיר אנפין ושם מתמעטין. ואינו יורד כי אם שליש אחד מהם - והוא {{גמט דגש|ק&quot;ך}} צירופים בלבד. ואחר כך יורדין ביסוד דזעיר ומתמעטים החצי שלהם והם {{גמט דגש|ס'}} צירופי '''אלהים'''.

ואמנם כל ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות הם מציאות אחד - כי הכל נקרא גוף אחד. לכן אין ב' מעוטין ד'''אלהים''' אחד בשלשה אמצעיות ואחד בשלשה תחתונות - כי הכל גוף אחד. ולא יש רק מיעוט אחד שהוא אחר רדתן  ליסוד סיומא דגופא. ואחר כך יורדין משם {{גמט דגש|ל'}} צירופי '''אלהים''' לראש דנוקבא וכו' - עד הראש הבריאה. עיין שם באורך גדול כי איני יכול להאריך בזה הענין.

הכלל העולה מדבריו כי המוחין דקטנות הם מתמעטים שלשה פעמים בזעיר - פעם אחד בראש, שנית בגרון, שלישית ביסוד. ובכל שלשה מקומות מניחים קצת מחלקם ויורד יותר למטה. אבל בחסד גבורה תפארת נצח הוד דזעיר - אין להם שם שום חנייה - כי תכף יורדים ביסוד דזעיר ואין מניחין מחלקם שום חלק, אלא תכף מגרון יורדין ביסוד. 

וכן גם כן תמצא בסוד ירידת חסדים וגבורות מיסוד דבינה המסתיים בחזה דזעיר. כי החסדים יוצאים מתחלה ומתפשטים בקוים של הקצוות. אבל הגבורות אין להם מקום להתפשט ויורדין תכף בעטרת היסוד דזעיר כנודע. נמצינו למדים ש'''{{צ|בין האולם}}''' (שהוא יסוד דתבונה כנזכר), '''{{צ|ובין המזבח}}''' (שהם הנצח הוד יסוד דזעיר כנזכר, והוא בשני שלישי תפארת דזעיר) - אין שם שום חנייה וחלק מן השלשה מוחין דקטנות.

ונודע כי ביניקה יש שלשה מוחין ד'''אלהים''' דישראל סבא, ושלשה מוחין ד'''אלהים''' דתבונה. ושלשה מוחין דחכמה לעולם הם מתלבשין בשלשה מוחין דתבונה. והנה בעת שאלו המוחין היו עדיין למעלה בגרון דזעיר אנפין - אז היתה לחיצונים קצת אחיזה בשלשה '''אלהים''' דתבונה בסוד 'העורף' כנודע. ואז נעשו השלשה '''אלהים''' בעלי מומין על ידי אחיזת החיצונים. אבל השלשה '''אלהים''' דחכמה - מאחר שהם סתומים בתוך התבונה - אין לחיצונים אחיזה בהם. אבל אם הם היו מתעכבים בשני שלישים התחתונים של תפארת דזעיר אנפין המגולים - אז היה כח לחיצונים לאחוז בהם מאחר שהם מגולים. ומכל שכן בשלשה '''אלהים''' דתבונה אם היו מתעכבים שם שהיו אוחזים בהם החיצונים הרבה מאד. 

ולכן יורדים במרוצה ביסוד דזעיר. וזהו סוד {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}. ר&quot;ל {{צ|ערום}} שהם הגבורות כשהם במקום מגולה וראו עצמם ערומים בלי לבוש - אזי תכף {{צ|ונסתר}} בתוך היסוד מפני החיצונים. ונודע כי ממותרי המוח של החכמה מתרבים השערות בראש הזעיר (כנזכר בשער אריך אנפין במוחא סתימאה שלו, עיין שם בפרק י&quot;א). ולכן נקראים מוחין דחכמה {{צ|פרועי ראש}} מפני שגורמים גדלות השערות בראש דזעיר אנפין. וזהו '''פרוע''' שמתגלים מה שיש '''בראש'''. שהם 
* ג' מוחין ד'''אלהים''' דיניקה  שהוא מוח החכמה - '''אלהים''' במילוי יודי&quot;ן - גימטריא {{גמט דגש|ש'}}. 
* ומוח הבינה - '''אלהים''' בריבוע - {{גמט דגש|ר'}}
* ומוח הדעת - הוא אות '''א'''' של '''ראש'''. כי בדעת אינו ניכר בו רק כללות '''א'''' לבדו. כי הרי בעיבור לא היה ניכר כלל. גם שהוא מלא באלפי&quot;ן (כנודע כי '''אלהים''' של דעת מלואו באלפין). וזהו '''א'''' של '''ראש'''.

והנה כתוב בדרוש דקטנות כי השלשה '''אלהים''' שיש בזעיר בזמן היניקה - יש לכל אחד {{גמט דגש|ק&quot;כ}} צירופים של '''אלהים''', ו{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ק&quot;ך}} - הרי {{גמט דגש|ש&quot;ס}}. ו{{גמט דגש|ה'}} אותיות של '''אלהים''' - הרי {{גמט דגש|שס&quot;ה}}.  ומכאן הם סוד {{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה וגו'. עיין שם.

והנה {{גמט דגש|פרועי}} - גימטריא {{גמט דגש|שס&quot;ה}}. וז&quot;ש {{צ|פרועי '''ראש'''}} - ר&quot;ל ה{{גמט דגש|שס&quot;ה}} ימות החמה מתגלים מן ה'''ראש''' - שהם שלשה מוחין ד'''אלהים''' הנרמזים בתיבת '''ראש''' כנזכר לעיל.

ואל תקרי &quot;ימות החמה&quot; אלא &quot;ימות החֵמה&quot; בנקודת צי&quot;רי מפני שהם דינים קשים. 

וז&quot;ש '''{{צ|בין האולם ולמזבח מקודשת ממנה שאין בעלי מומין}}''', שהם שלשה {{גמט דגש|אלהים}} דבינה, שכן גם כן {{גמט דגש|בעלי מומין}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|אלהים}} - כי {{גמט דגש|מום}} הוא {{גמט דגש|אלהים}}. {{גמט דגש|בעלי מומין}} הם שלשה {{גמט דגש|אלהים}}. וכן {{גמט דגש|פרועי}} ראש כנזכר לעיל שהם מוחין דחכמה יכולים ליכנס שם ולהתעכב שם מפני גודל הקדושה שיש שם יסוד דחכמה מגולה. ולכן אין הגבורות יכולים להתעכב שם כנגד הארת יסוד דחכמה - ולכן יורדים במרוצה בתוך יסוד דזעיר אנפין. ומאחר שהגבורות עוברים שם במרוצה - נחשב להם שמעולם לא היו נכנסים לשם. וז&quot;ש '''{{צ|שאין נכנסים לשם}}'''.

===ההיכל מקודש ממנו===
'''ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים {{ממ משנה|כלים|א|ט}}'''

הנה נודע שהיכל כולו הוא סוד כללות דבינה עילאה. ושער ההיכל הוא עטרה שביסוד דבינה, שהיא מלכות הנקרא {{גמט דגש|תרעא}} - מילוי '''אדני'''{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף ל&quot;ת ו&quot;ן ו&quot;ד}}}}. ושני דלתות היה בו - הוא סוד '''ם''' סתומה של פסוק {{צ|למרבה המשרה}} שהוא בסוד שני דלתות כזה [ציור]. כי על ידי שני דלתות אלו נסתם היסוד דבינה הנקרא 'היכל' כנזכר לעיל ביסוד התבונה.

ונודע שכל '''ד''' הוא '''י'''' ושני '''ו&quot;ו''' שהם במספר {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון. משני ווי&quot;ן נעשה '''ד''' אחת, ואות '''י'''' הוא נקרא {{גמט דגש|ציר}} אחד. וכן בדלת השני. הרי יש בכאן מתחלה '''י'''' שהוא הציר, ואחר כך '''ו'''', ואחר כך '''ד'''' - וסימנך '''יוד''' במילוי. 

ולכן היה פתחו של היכל גבוה עשרים אמה - שהוא {{גמט דגש|יו&quot;ד}} במילוי, ורחבו עשר אמה - כי יו&quot;ד הוא עשר. 

וארבע דלתות היו לו שם - שתים בפנים ושתים בחוץ - שהם בכלי חיצון ובכלי תיכון, שהוא סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. וגם '''מ'''' במילוי הוא '''מ&quot;ם''' אחרת. וכל [ציור של שתי דלתות, אחת ישר ואחת הפוכה] היא שני דלתות - הרי ארבע דלתות. 

וכן [ציור] היא ציור שני פעמים '''יד יד'''. והנה '''יד''' במילוי - {{גמט דגש|יו&quot;ד דל&quot;ת}} - גימטריא {{גמט דגש|חותם}}. הרי באות '''ם''' רומז סוד {{צ|חותם בתוך {{גמט דגש|חותם}}}} להורות כי היסוד דנוקבא (שהוא צורת '''ם''' מרובעת) - יש שם בתוכה חותם בתוך חותם. 
וז&quot;ש {{צ|וביד כל אדם '''יחתום'''}}. 

אבל הכלי הפנימי שם הוא מזבח הפנימי שהוא מזבח הקטרת ששם מקוטר ומקושר החיבור של תרין יסודות ביחד 
דחכמה ובינה. ונודע כי ביסוד דחכמה הם {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}, וביסוד דבינה הם {{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}. ובנקודת ציון מתחברים ביחד - הרי במספר {{גמט דגש|תורף}}. והבן זה מאד.

ואם תחבר עמהם שני דלתות עם שני צירים - שהם שני פעמים {{גמט דגש|י&quot;ד י&quot;ד}} שמספרם {{גמט דגש|כ&quot;ח}} - הרי {{גמט דגש|תרפ&quot;ז}} ו{{גמט דגש|כ&quot;ח}}{{הערה|{{גמט דגש|תרפ&quot;ז כ&quot;ח}}}} - גימטריא {{גמט דגש|קטורת}}.

ולכן נקרא נקודת ציון {{צ|מזבח הקטורת}} כדי לקשר בין שתי ידות שהם צורת [ציור] מרובעת ה{{גמט דגש|ז'}} שמות הנזכר לעיל שהם במספר {{גמט דגש|תזריע}}, בסוד {{צ|אשה כי {{גמט דגש|תזריע}} וילדה זכר}}. שהיא '''ה''' עליונה כשהיא מזרעת במספר {{גמט דגש|תזריע}} (שהם {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}) - אזי 'וילדה {{גמט דגש|ברכה}}' שהוא במספר {{צ|{{גמט דגש|זכר}}}}.

וזהו סוד {{צ|מזבח חדש בציון תכין}} - ר&quot;ל שהמזבח תכין בנקודת ציון שבה. וכן ראשי תיבות שלהם הוא {{גמט דגש|מחבת}}, עם ארבע אותיות - גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}} שהם כלולים ביסוד דבינה כנזכר לעיל.

וכן {{גמט דגש|מזבח קטורת}} גימטריא {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א אלהים}} - להורות כי ה{{גמט דגש|ז'}} שמות ממתיקים ה{{גמט דגש|ה'}} גבורות ד'''אלהים''' שיש ביסוד שלה. 


====סוד ב' כני הזהר====
סוד {{גמט דגש|ב'}} כני הזהב אשר היו נתונים תוך ההיכל - עליהם יניח הכהן הגדול ביום הכיפורים את שני כפורי הזהב אשר היו נותנים בהם את דם הזבחים של אותו היום. כנזכר במסכת יומא פרק ה' משנה ג' {{ממ משנה|יומא|ה|ג}}. הם נצח והוד של בינה עילאה. מפני שהיא נקראת {{צ|יום הכיפור}} כנודע שמכפרת עונותיהם של ישראל . ונודע כי בנצח הוד דבינה יש שלשה מילוי '''אהיה'''.  ולעולם נצח הוד כלולים ביסוד. וזהו רמז {{גמט דגש|שני כני הזהב}} - גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}} עם {{גמט דגש|ג'}} כוללים.


====סוד שלחנות הזהב====
סוד שלחנות הזהב אחד עשר. 
* האחד מהם שעשה משה במדבר - הוא נתון באמצע
* וחמשה מן השלחנות האחרים נתונים לימין השלחן הזה,
* והחמשה הנשארים נתונים לצד השמאלי ממנו.

איתא בספר תיקונים דף פ&quot;ז, זה לשונו: 
: פתורא איהי סמכא על ארבע סמכין דאיהי כגוונין דגופא דסמכין ליה דרועין ושוקא דאינון ארבע. וצריך שית נהמין מהאי סטרא ושית נהמין מהאי סטרא. '''ורזא''' דמלה {{צ|זה השלחן אשר לפני יהוה}} - {{גמט דגש|זה}} בחושבן {{גמט דגש|ו&quot;ו}} דאינון שית פרקין דתרין דרועין ושית פרקין דתרין שוקין. דהא שכינתא אתעבידת גופא למלכא בכל תקונא דילה וגו'.

וזה יובן ממה שכתוב בשער הזעיר אנפין חלק שמיני פרק י&quot;א וזה לשונו:
: הנה אכילת אבא ואמא נחלקת לשנים. 
: אחד הוא נמשך מעתיק יומין המתלבש תוך גולגלתא דאריך כנזכר שם. ומשם נמשך השפע והמזון עד פה דאריך, ומשם יוצא לחוץ. כי מרוב אורו אינו יכול ליגבל בפנים. ומשם נמשך דרך הדיקנא דאריך ויורד השפע ההוא עד כנגד פה דאבא ואמא. ואינן יכולין לקבלו - כי אפילו תוך אריך לא היה יכול ליכנס כנזכר. ואז נשאר שם בסוד הבל פומא דאריך ונשאר בסוד אור מקיף לאבא ואמא. ומשם שואפים ושואבים אבא ואמא בפיהם וניזונין ממנו דרך שאיבה לבד, ולא בסוד אכילה ממש. והמזון הזה הוא לשלש ראשונות דאבא ואמא.
: אכילה שנית היא ממוחא סתימאה דאריך אנפין שנמשכת משם אל פיו דאריך, ומשם נכנס בפנימיות דרך הגרון ששם הוא כתר דאבא ואמא. ומתפשט עד פה דאבא ואמא. ואז יורד בפנימיות גרונם עד ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות שלהם, ומזה ניזונים ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות דאבא ואמא.{{ש}}
עכ&quot;ל.


ונודע גם כן שיש שלשה הויות בכל ראש מתלת רישין שהם '''גולגלתא, ואוירא, ומוחא'''. והנה ה{{גמט דגש|ג'}} הויות דמוחא סתימאה מתלבשא בדיקנא דאריך אנפין ושם נעשים {{גמט דגש|י&quot;ב}} הויות. ואחר כך כלולים במזלא עילאה. ואחר כך המזלא עילאה מתחבר עם מזלא תתאה ומשפיע בו ה{{גמט דגש|י&quot;ב}} הויות.

וגם נודע שחכמה מקבל ממזלא עילאה ד{{צ|נוצר חסד}}, ובינה עילאה מקבלת ממזלא תתאה ד{{צ|ונקה}}. ולכן כשמתפשט השפע של מוחא סתימאה דרך הפה דאריך אנפין ומשם לתוך ו' קצוות דבינה - אזי מתפשטים ה{{גמט דגש|י&quot;ב}} אותיות של שלשה הויות דמוחא סתימא ונעשי&quot;ם {{גמט דגש|י&quot;ב}} הויות בי&quot;ב אברים שלה, שהם שית פרקין דתרין דרועין ושית פרקין דתרין רגלין. ושם נקראים {{צ|לחם הפנים}} - כי השלשה הויות שגימטריא {{גמט דגש|לחם}} נכנסים בפנימיות דבינה של ו' קצוות.

אבל השלשה הויות שבגלגלתא נשארים בסוד אור מקיף, והם סוד שנים עשר שבטים. וזה שאמר {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה}} - שהם י&quot;ב הויות שבי&quot;ב פרקים דבינה עילאה. 

וז&quot;ש {{צ|זה השלחן אשר לפני יהוה}} - ר&quot;ל שהוא בפנימיות של הבינה הנקרא יהו&quot;ה. 

ולפי המאמר של התיקונים הנ&quot;ל שאמר {{צ|ורזא דמלה זה השלחן אשר לפני יהוה - {{גמט דגש|זה}} בחושבן {{גמט דגש|ו&quot;ו}} וגו'}} - הכוונה שהבינה בעת התחברות עם החכמה - אזי הוא שוכב בין חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד של הנוקבא, והוא מחבק אותם עם החסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד אחר החיבור בעת שנותן לה סוד הטיפה. ואזי היא {{צ|לפני יהוה}} - כלומר פנים בפנים. והי&quot;ב פרקין הם למעלה על גבי השלחן שהוא גופא דילה.

ולכן צריך לסדר ה{{גמט|י&quot;ב}} על השלחן כמו תרין סגו&quot;לין - זה על גב זה שהוא רומז על סוד החיבוק בשתי ידים זה על גב זה, שהם תרין סגו&quot;לין. ובשתי רגלים גם כן זה על גב זה - הרי עוד שנני סגו&quot;לין.

והנה התפארת דבינה (שהוא הגוף שלה) הוא השלחן בעצמו שהיו מונחים עליו ה{{גמט|י&quot;ב}} לחם הפנים כנזכר, ותמים היו חמים - שהוא בסוד החיבור.

וגם הכהן גדול (שהוא החכמה שנקרא 'כהן גדול' כנודע) - תמיד היה אוכל הלחם חם כמ&quot;ש {{צ|ביום הלקחו}}. וזהו בסוד {{צ|כי אם הלחם אשר הוא אוכל}}. וכבר אמרנו לעיל שהי&quot;ב לחמים היו כנגד י&quot;ב הויות של דיקנא דאריך אנפין, ובי&quot;ב הויות יש {{גמט דגש|מ&quot;ח}} אותיות שהוא {{גמט דגש|חם}}. ולכן היה לחם הפנים תמיד {{גמט דגש|חם}} כנזכר לעיל.


ואמנם מזה הלחם יורד שפע ומזון לכל העולמות כמ&quot;ש בזוהר פרשה תרומה דף קנ&quot;ה ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קנה|א}}, וזה לשונו: {{צ|לחם הפנים - מיכלא דאינון פנים. מזונא וסיפוקא דנפיק לעלמא מנייהו אתי ושריא על ההוא פתורא, בגין דשלחן דא מקבלא מזונא וסיפוקא לאינון פנים דלעילא ואיהי אפיקת מזונין וספוקין מאינון פנימאין. ומזונא דאפיקת - איהו ההוא לחם כדקאמרן}}. עד כאן לשונו. {{ש}}
ועם הקדמה הנ&quot;ל יובן המאמר היטב. 

והנה כשנכנסים אלו ה{{גמט|י&quot;ב}} לחם ביסוד שלה בחמימות כדי לעורר החיבור - אז השלחן (שהוא התפארת שלה) מקבל י&quot;ב הויות אחרים ממזלא כנז&quot;ל. אזי נקרא היסוד {{צ|מזבח {{גמט דגש|חדש}}}} - גימטריא י&quot;ב הויות{{הערה|{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|הויה}}}} שהם {{צ|בציון תכין}} - דהיינו בנקודת ציון שבה.

הנה מלבד התפשטות י&quot;ב הויות הנ&quot;ל בגופא - יש עוד התפשטות ה' חסדים וה' גבורות מן הדעת ש&quot;לה{{הערה|יש גרשיים בדפוס שבדרך כלל הכוונה להיות מודגש, ולא הבנתי למה - ויקיעורך}} לבינה עצמה כנודע. והם  והם {{גמט דגש|ה'}} שלחנות ימינים ו{{גמט דגש|ה'}} שלחנות שמאלים, שהם גם כן עשר הויות כנודע, שלא נשתמשו בם שום דבר.

והנה לפי ההקדמה שהקדמנו יובן מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלחן בצפון}} כאשר נודע כי גבורה דעתיק מתלבש במוחא סתימאה שהוא שמאל שנקרא 'צפון'. והמוחא אחר כך מתלבש בגופא דבינה הנקרא {{צ|שלחן}}. לכן אמר {{צ|שלחן בצפון}} - ר&quot;ל התיקון של השלחן אינו נעשה אלא בצפון  ר&quot;ל במוחא סתימאה שהוא גבורה דעתיק כנודע.


====סוד מנורת הזהב====
סוד מנורת הזהב - אחר עשר
* אשר האחת מהנה היא אותה שעשה משה במדבר - היא נתונה באמצע, 
* וחמשה מן המנורות האחרות נתונות לימין המנורה הזאת, 
* וחמשה הנשארות נתונות לצד השמאלי ממנה.

הנה זה יובן עם מה שמביא בספר התיקונים דף ע&quot;ב ע&quot;א וזה לשונו:
: {{צ|מנרתא - דא רישא. ושבעה נרותיה עליה - אינון תרין אודנין ותרין עיינין ותרין נוקבא, חוטמא ופומא. ומנרתא לימינה. ואתמר בה הרוצה להחכים ידרים - בגין דתמן מוחא ברישא וחכמה במוחא שריא וביה נהיר מנרתא בגין דאיהו משחא דאתמר ביה כשמן הטוב על הראש}}. 

והנה עם הקדמה שהקדמנו לעיל כי מה שנמשך מעתיק יומין המתלבש תוך גולגלתא דאריך נמשך עד פה דאריך, ומשם יוצא לחוץ ונעשה מקיף לשלש ראשונות דאבא ואמא כנזכר לעיל. ונודע כי החסד דעתיק מתלבש בתוך גולגלתא דאריך אנפין, ולעולם בחסד כליל כל הששה תחתונות כי הוא נקרא {{צ|יומם יצוה יהוה '''חסדו'''}} - '''חסד ו'''' - שהוא מצוה ושולט על כל ה{{גמט דגש|ו'}} חסדים אחרים.

ונודע כי השפע היורד על גולגלת דאריך אנפין נקרא {{צ|שמן}} - כי אות '''ש''' מורה על {{גמט דגש|ג'}} ראשונות חכמה בינה דעת דעתיק בסוד שלשה קוים. והם שנקרא {{צ|רישא דלא אתידע}} שעומד למעלה דאריך אנפין בסוד מקיף. וכשהדעת מתחלק לשנים בסוד חסדים וגבורות - הרי {{גמט דגש|ד'}} מוחין שהוא אות '''ם''' ד'''שמן'''. ואם תחבר עמהם הכתר דעתיק - הרי {{גמט דגש|ה'}} ספירות והוא אות '''ן'''' ד'''שמן'''.

וזהו סוד מאמר הזוהר פרשת אמור דף פ&quot;ח ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|פח|ב}} {{צ|כשמן הטוב על הראש - דא משח רבות קדישא עילאה דנגיד ונפיק מרישא דכל רישין סתימא דכל סתימין}} - שהוא מרישא דלא אתידע. {{ש}}
{{צ|על הראש ודאי! רישא דאדם קדמאה}} - ר&quot;ל כי השלשה ראשונות אינם מתלבשים ברישא דאריך אנפין הנקרא {{צ|אדם קדמאה}} בסוד {{גמט דגש|ז'}} תיקוני גולגלתא. אלא עומדים למעלה על הראש בסוד אור מקיף.{{ש}}
{{צ|יורד על הזקן - דא דיקנא יקירא}} - כמו שפירשנו לעיל כי השמן שמתלבש בגלגלתא יורד אחר כך בפה דאריך אנפין, ומשם יוצא לחוץ על הדיקנא דאריך אנפין.

{{צ|זקן אהרן - דא כהן גדול דלעילא}} - זה יובן עם מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד י&quot;ג מדות. כי מן {{צ|אל רחום}} עד {{צ|ורב חסד}} נקרא 'זקן' דאריך סתם. ומן {{צ|ורב חסד}} עד {{צ|ונקה}} נקרא 'זקנא דכהנא רבא', דאתקן ב{{גמט דגש|ח'}} תיקונים כנגד {{גמט דגש|ח'}} בגדי כהונה.  

כי החסד דעתיק מתלבש בגו {{גמט דגש|ח'}} תחיקונים. וז&quot;ש {{צ|יורד על הזקן זקן אהרן}} - כי הם 'זקן בתוך זקן'. כי ממדת ששי ואילך מתחיל 'זקן' אחר - מתלבש ב{{גמט דגש|ח'}} בגדים. ותיקונים אלו הם לו כנשמה, לפיכך נגלים על ידי התלבשות שמונה בשמונה וכו'. עיין שם.

{{צ|וההוא שמן יורד על פי מדותיו - דמאינון משיחן נגיד ונפיק ונחית לתתאי}} - שהוא על שלשה ראשונות דאבא ואמא כנזכר. וזהו גם כן סוד רעיא מהימנא שם בפרשת אמור {{ממ זהר|ג|פח|ב}} {{צ|אוקימנא ברזא דמנורה ואיהו רזא כגוונא דלעילא, בגין דנהירו עילאה במשח רבו נחית על רישא דכהנא בקדמיתא}} - שהוא חסד דעתיק הנקרא {{צ|כהנא רבא}} המתלבש בגולגלתא דאריך. {{ש}}
{{צ|לבתר איהו אדליק ואנהיר כל בוצינין דכתיב כשמן הטוב וגו'}} - הכוונה מאחר שהחסד כלולים בו כל השבעה - לכן בעת שמתגל' מפה דאריך אנפין בסוד אור מקיף לאבא ואמא - אזי הוא מאיר דרך ה{{גמט דגש|ז'}} חלונות שהם תרין אודנין עיינין וגו', ומדליק אותם בסוד שבעה קני המנורה. והחסד זה גורם הרגשה של הארבע חושים שיש בראש - חוש השמע, חוש הראות, חוש הריח, חוש הטעם. וזהו סוד {{צ|מנורה בדרום}} - כי הראש דבינה מקבלת מן החסד דעתיק כנז&quot;ל הנקרא 'דרום' כנודע. 

והנה בדעת דבינה יש חמשה חסדים שהם חמשה המנורות ימינים. וחמשה גבורות שהם חמשה מנורות שמאלים. שהם נקרא {{צ|תרין עטרין}}. ואלו העשרה מנורות לא היו בהם נרות כי החסד דעתיק אינו נכנס בפנים של המוחין דאבא ואמא, אלא נשאר בחוץ בסוד אור המקיף. ולא מאיר אלא דרך שבעה הנקבים שיש בראש. ולכן לא היו דולקים אלא שבעה נרות בבית המקדש שלמטה.

והנה ביארנו כל הפרצוף של הבינה עילאה הנקרא {{צ|היכל}}. כי המנורה הוא בסוד רישא, והשלחן בסוד {{קיצור|ה&quot;ק|ה' קצוות(?)}} גופא דבינה - חסד גבורה תפארת נצח הוד. והם נצח הוד יסוד פנימים. ושני '''כני''' זהב - נצח הוד חיצונים. כי יש שני בחינות נצח והוד כנודע. 

וה{{גמט דגש|מזבח}} הפנימי הוא יסוד הפנימי - נקודת ציון שבה. ודלתות ההיכל הוא המלכות דבינה שבה. והכהן הגדול שבתוך ההיכל הוא חכמה עילאה שמתחבר עם  ההיכל בחיבור אחד. 


והנה מ&quot;ש '''{{צ|ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים}}''' - זה יובן במה שכתוב בדרוש אדם קדמון. וזה לשונו {{ממ עץ חיים|ט|ב}}:
: {{צ|הנה השם השני הוא '''קרע שטן''' והוא בגבורה שהוא המלך השני, אשר במיתתו נפלו אחורי דבינה גם כן. ולכן גרמו ביטול אחורי אבא ואמא בשם הזה.  וזה ביאורו}}.{{ש}}
: {{צ|'''קרע''' - ר&quot;ל כי כאן לא היתה מיתה ונתיצה ממש כמו בשבעה מלכים, רק קריעה ושבירה בעלמא, ונשאר במקומו. אבל הנתיצה הוא הפלת האבן בכח ממקומו למקום אחר כנזכר שם. ועל ידי קריעה זו יצאו הקליפות הנקרא בשם '''שטן'''. וזהו '''קרע שטן'''}}.

והנה הפנים דחכמה ובינה עם {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|קס&quot;א}} - שגימטריא {{גמט דגש|זכור}}. כי הזכירה באה מצד הפנים. ובבחינת אחוריים שלהם הם שתי שמות - {{גמט דגש|דפ&quot;ק}} {{גמט דגש|קדמת}}, אשר שניהם בגימטריא {{גמט דגש|תשכח}} - כי השכחה באה מצד האחוריים. 

אמנם {{גמט דגש|קרע שטן}} בגימטריא {{גמט דגש|תשכח}} כמנין האחוריים הנזכר לרמוז על נפילת אחורי אבא ואמא. וכן רמוז במלת {{גמט דגש|מרחפת}} שגימטריא גם כן {{גמט דגש|קרע שטן}}. 

והנה אלו אחוריים של חכמה ובינה עילאין הם נעשים בחינת 'פנים' בישראל סבא ותבונה. ולכן השם הראשון שהוא כנגד ישראל סבא הוא בגימטריא {{גמט דגש|פקד}} להורות כי בשם זה הוא מתחבר עם התבונה בסוד פנים בפנים, ופוקד אותם כנודע.  כי החיבור נקרא {{צ|פקידה}} כמו שאמר הכתוב {{צ|ופקדת את נוך ולא תחטא}}. גם תראה כי שתי שמות אלו{{הערה|לא מובן לי. ואולי יש להגיה כאן {{צ|תראה כי השם השני הוא בגימטריא וכו'}} - ואז מובן וצע&quot;ע - ויקיעורך}} הם בגימטריא {{גמט דגש|מקדם}}, {{גמט דגש|קדמת}} - להורות כי מה שהיה למעלה בסוד אחור הוא עתה קדם, שהוא בחינת פנים בפנים, כמ&quot;ש {{צ|אחור וקדם צרתני}}.

ובזה תבין מ&quot;ש ברעיא מהימנא פרשה קדושים דף פ&quot;ב ע&quot;א {{ממ זהר|ג|פב|א}} {{צ|בדרגין דילך דאינון אבא ואמא וגו' ותרוויהו אינון כרסייא וספסל תחותך ליקרך}}. פירש כי אבא ואמא נעשים כסא אל כתר. 

וזהו סוד מה שאנו אומרים בעמידה דראש השנה {{צ|אין שכחה לפני כסא כבודך}} - ר&quot;ל בפנים דאבא ואמא אין שכחה, אלא {{גמט דגש|ע&quot;ב קס&quot;א}} - שגימטריא {{גמט דגש|זכור}} - שהוא '''זכירה - זכר י&quot;ה'''. אבל באחוריים שלהם יש שכחה שהוא {{גמט דגש|תשכח}} הנ&quot;ל.  וכנגד אלו השתי בחינות נאמר בתורה {{צ|'''זכור''' ואל '''תשכח'''}} בענין עמלק. 

ונודע כי בינה ותבונה הוא פרצף אחד; כי בינה הוא ששה ספירות עליונות (לכן נקרא אות '''ס'''), ותבונה כנגד ארבע תחתונות ולכן נקרא אות '''ם'''. וזהו רמז במלת {{גמט דגש|תשכח}}. כי {{גמט דגש|תשכח}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|רגל}} (שהם נגד נצח הוד יסוד דבינה). וה{{גמט דגש|כ&quot;ח}} היתרים - הוא בחינת המלכות שלה שיש בה שני דלתות ושהם תרין - {{גמט דגש|ד ד}}, ושני צירים שהם תרין יודי&quot;ן אחורי הדלתין. והרי הם ב' פעמים {{גמט דגש|י&quot;ד י&quot;ד}} - במספר {{גמט דגש|כ&quot;ח}} כנזכר לעיל.

וזהו סוד {{צ|'''תשש כחו''' כנקבה}} - כי תבונה היא מלכות דבינה שראה שעונות ישראל גרמו לאחיזת החיצונים באחוריים דבינה שהוא {{גמט דגש|תשכח}}, ומאחר שמשה זכה לבינה - לכן אמר {{צ|הרגני נא הרוג}} - כי על ידי הריגה עושים מיין נוקבין בבינה כדי לתקן הפגם שלה. והנה אחוריים דאבא ואמא בעת שעולים מן האצילות בסוד מיין נוקבין על ידי זעיר ונוקבא דאצילות - אזי מתלבשים מתחלה בישראל סבא ותבונה בסוד 'פנים בפנים' כנזכר, שהם בסוד נצח הוד יסוד מלכות דאבא ואמא עילאין. ועל ידי אלו מיין נוקבין מתחברים ביחד ומבררים אותם, ואחר כך מעלים אותם בסוד מיין נוקבין לאבא ואמא עילאין. אבל קודם שנבררים אחורים דאבא ואמא בתוך ישראל סבא ובתבונה - אין  נכנסים לשם ביסוד דבינה לעשות לה מיין נוקבין.

וזהו שאמרו '''{{צ|ההיכל מקודש ממנו}}''' - שהיא הבינה, '''{{צ|שאין נכנסים לשם שלא רחוץ ידים ורגלים}}''' - כי {{צ|רחוץ}} הוא לשון חיבור כמ&quot;ש {{צ|לך רד ורחץ רגליך}}. רוצה לומר - כל זמן שלא נכנסו הידים והרגלים (שהם סוד האחוריים דאבא ואמא שהוא {{גמט דגש|תשכח}}, שגימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|רגל}} ו{{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|יד}}, בסוד חיבור דישראל סבא ותבונה) - אי אפשר שיכולים ליכנס בסוד פנימיות אבא ואמא לעשות להם מיין נוקבין מפני שמתחלה גם כן היו בסוד אחוריים דאבא ואמא בלבד. 

ולכן עתה בעת התיקון  והבירור - אם נכנסים בפנימיות ישראל סבא ותבונה ומתבררים שם - יכולים הם גם כן לעשות אחר כך בפנימיות אבא ואמא עילאין. אם לא נכנסו מתחלה שם - אזי אי אפשר ליכנס שם בפנימיותם. ולכן אחר שנתבררו שם באבא ואמא עילאין - אז חוזרים ויורדים ונעשים מוחין פנימים בישראל סבא ותבונה, ואז גם הם חוזרים ומזדווגים פעם אחר על ידי {{גמט דגש|פקד}} ו{{גמט דגש|קדמת}} כנזכר. ואז אחוריים העליונים נעשים פנימיים למה שלמטה מהם. והבן זה היטב.

===קדש הקדשים מקודש ממנו===
'''קדש הקדשים מקודש ממנו שאין נכנס לשם אלא הכהן הגדול ביום הכפורים בשעת העבודה {{ממ משנה|כלים|א|ט}}'''

הנה נודע כי לעולם המלכות של עולם העליון נעשה כתר לעולם התחתון ממנו. וכן מלכות דאצילות היא כתר דבריאה. והיא נקראת '''סוד{{הערה|בדפוסים הובאו מילים אלו ככותרת מודגשת וקטע חדש. ולולי דמסתפינא הייתי מוחק מלת 'סוד' שלדעתי הוכנס רק לצורך הכותרת ולא נראה שהוא חלק של תוכן הספר עצמו. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} אבן השתיה''' כמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה על המאמר של הזוהר דפרשה ויחי המתחיל {{צ|על מה אדניה הטבעו וכו'}} {{ממ זהר|א|רלא|א}}. 

ואמר שם {{צ|והאי אבנא קיימא לאות באמצעיתא דעלמא}} - כי כשהיא עולה באצילות באחורי החזה דזעיר שהוא נקרא {{צ|עולם}}, בעל שש קצוות, אזי היא עומדת {{צ|באמצעיתא דעלמא}}. ושם היה תחלת אצילותה בתר חדוי דזעיר כנודע באידרא רבא. 

והנה {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אדני}} שהם בעשר ספירות דמלכות דאצילות, שהם גימטריא {{גמט דגש|תר&quot;נ}}, ועוד שם אחד של {{גמט דגש|אדני}} שהיא כלללות המלכות  - גימטריא {{גמט דגש|שתיה}}. ושם {{גמט דגש|בן}} שיש לה בנקודת ציון שלה שהוא בסוד {{צ|רוחא דשבק בעלה בגווה}} בחיבורא ראשונה -  גימטריא {{גמט דגש|אבן}}. הרי המלכות דאצילות הנקרא '''אבן שתיה'''.

ולכן היתה אבן שתיה גבוה מן הארץ שלש אצבעות מפני שהיא עומדת תמיד כנגד נצח הוד יסוד דזעיר אשר מהם נעשה כל פרצופה. ולכן גם כן תחת אבן הזאת היו מטמוניות להורות שהשפע של כל האצילות - הכל מתקבץ ביסוד שלה מפני שהיא נקראת {{צ|אוצר בית יהוה}} כנודע.

ומ&quot;ש {{צ|ובהאי נקודה קיימא קדש הקדשים}} - הכוונה היא כי כל עולם האצילות בכלל נקרא {{צ|קדש קדשים}}. כי {{צ|קדש}} הוא עתיק ונוקביה. ומלת {{צ|'''הקדשים'''}} הוא '''ה' קדשים''', שהם {{גמט דגש|ה'}} פרצופים - אריך ונוקביה, חכמה ובינה, ישראל סבא ותבונה, ישראל ורחל, יעקב ולאה.  או {{גמט דגש|ה'}} פרצופים בלי זוגות שהם אריך, אבא ואמא, זעיר ונוקבא כנודע. 

הנה עולם האצילות נתקן ב{{גמט דגש|י&quot;ב}} פרצופין שהם עתיק ונוקביה, אריך ונוקביה, אבא ואמא, ישראל סבא ותבונה, זעיר ונוקביה, יעקב ולאה. ובכל אחד יש '''הויה''' במילוי {{גמט דגש|ע&quot;ב}} שגימטריא {{גמט דגש|חסד}} - כי {{צ|עולם חסד יבנה}}. הרי {{מכפלת גימטריא|י&quot;ב|פעמים|ע&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. {{ש}}
הרי איך עולם האצילות בכללו נקרא {{צ|קדש '''הקדשים'''}}.


עוד נוכל לומר על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בשעה אריך אנפין פרק ז'{{הערה|אני רק מצאתי משהו רלוונטי [[עץ חיים/שער יג/פרק ג|בעץ בשער אריך אנפין פרק ג']], וצע&quot;ע - ויקיעורך}}  בתיקון {{צ|קרומא דאוירא  אזדכך וסתים}}. פירוש {{צ|אזדכיך}} כדי שיוכל לעבור אור האוירא דבגו גולגלתא להאיר דרך האי קרומא במוחא סתימאה. אך עם כל זה הוא {{צ|סתום}} - כי אותו האור המועט הלואי שיוכל האי מוח לקבלו. מש&quot;כ{{הערה|לא הבנתי. ואולי צריך להגיה '''מכ&quot;ש''' והכוונה אל &quot;מכל שכן&quot; - ויקיעורך}} אם היה פתוח. ובתוך האי קרומא מתלבשת תפארת דעתיק כי הקרום החופה הוא דמיון רקיע שהוא תפארת. 

וזהו סוד הזוהר בראשית דף נ&quot;ב ב' {{ממ זהר|א|נב|ב}} - הרקיע המבדיל בין מים למים - שהם חסד וגבורה דעתיק המתלבשים בין גולגלתא ומוחא. והתפארת הפוסק בין שניהם ומבדילם ומכריע ביניהם. כי התפארת הוא '''ו'''' שבשם כנודע, והוא דמיון הרקיע הנטוי כעין '''ו''', כמ&quot;ש {{צ|נוטה שמים כיריעה}} שהוא סוד זה הקרום כמו היריעה וכו', עיין שם.

וז&quot;ש שם בזוהר בדף הנ&quot;ל {{צ|ועל רזא דא כתיב והבדילה לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים}}. ר&quot;ל כי הקרום מפסיק בין מוחא סתימאה הנקרא {{צ|קדש}} (כי סתם חכמה נקרא 'קדש'), ובין {{צ|קדש}} (שהוא רישא דלא אתידע) {{צ|הקדשים}} (שהם גולגלתא ואוירא).

וגם נוכל לומר על דרך שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה על פירוש המאמר של אדרא זוטא וזה לשונו: {{ש}}
: {{צ|האי עתיקא קדישא טמיר וגניז וכו' תלת ראשין אתגלפן דא לגו מן דא וגו' - והביאור הוא דע כי זה העתיקא קדישא הנזכר כאן - אינו מדבר על הזכר הנעשה מבחינת '''מ&quot;ה''', אלא על נוקבא דעתיק והאריך הנעשים מבחינת ספירת הכתר של שם  '''ב&quot;ן''' של הנקודות של המלכים שמתו. והכתר בכללות כולו נקרא &quot;עתיקא קדישא&quot;. והוא נחלק לשלשה חלקים שהם התלת ראשין וכו'}}, עיין שם.

ונראה מאחר שזה ה'''ב&quot;ן''' של הכתר ד'''ב&quot;ן''' היא בחינה ראשונה דכל האצילות ונקרא {{צ|עתיקא קדישא}}  - לכן בהתחלקות לתלת ראשין דאריך אנפין נקראו תלת רישין {{צ|קדש קדשים}}. כי {{צ|קדש}} נקרא השלשה ראשונות דנוקבא דעתיק שנשאר למעלה מראש דאריך מגולה, ואחר כך תרין רישין אחרנין נקרא {{צ|קדשים}} - מיעוט רבים שנים. 

וזהו רמז כי שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} דכתר ד'''ב&quot;ן''' הוא שני הויות{{הערה|2*26=52}}. ונודע בכל '''הויה''' הוא שני {{גמט דגש|רי&quot;ו}} כזה - {{גמט דגש|יר&quot;ו ור&quot;י}}. הרי שתי הויות - {{מכפלת גימטריא|ד'||רי&quot;ו}} שהם {{קיצור|י&quot;ב פעמים הויה דע&quot;ב|864}}. ולכן נעשה בכל ראש מהשלשה רישין '''י&quot;ב י&quot;ב'''. דהיינו {{גמט דגש|י&quot;ב}} חיוורתי בגולגלתא, {{גמט דגש|י&quot;ב}} נימין באוירא דכיא, {{גמט דגש|י&quot;ב}} תיקוני דיקנא. כי כל אחד כלול מהשלשה.

והנה {{מכפלת גימטריא|י&quot;ב|פעמים|ע&quot;ב}} גימטריא {{גמט דגש|קודש קדשים}}, או גימטריא {{גמט דגש|קדש הקדשים}} - להורות כי התלת רישין בכלל נקרא {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. 

והנה אמר באדרא רבא דף קל&quot;ב ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קלב|א}} וזה לשונו:{{ש}}
{{צ|תאנא אי עתיק דעתיקין '''קדישא דקדישין''' לא אתתקן באילין תקונין  - לא אשתכחו עילאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי}}. {{ש}}
הכוונה דאלמלא שנוקבא דעתיק לא נתקנה בסוד תלת רישין - לא היו יכולים שאר הנקבות להתקן. כי כל הנקבות דאצילות הם משם '''ב&quot;ן''' דעולם התוהו, והזכרים הם משם '''מ&quot;ה''' דעולם התיקון. וז&quot;ש הפסוק {{צ|צאנה וראנה בנות ציון}} שהם הנקבות ד'''ב&quot;ן''' הנקראים {{צ|בנות ציון}} מפני שיצאו מנקודות ציון דמלכות דאדם קדמון. כלומר שהמאציל העליון אמר לנקבות שתצאנה כל אחת ואחת מתוקנת. וזהו {{צ|במלך שלמה}} - ר&quot;ל בעבור שיצא המלך השמיני{{הערה|עפ&quot;י דפוס ויניציא ובשים לב כי בדפוס ירושלים כתבו בטעות '''הט'''' - ויקיעורך}}  הדר שהוא '''שלמה - של מ&quot;ה''', שהוא שם '''מ&quot;ה''' החדש שהוא הזכר עם אשתו {{צ|מהיטבאל}}, ואז נתקנו כל הנקבות ד'''ב&quot;ן'''.

וזה גרם גם כן {{צ|בעטרה שעטרה לו אמו}} - ר&quot;ל בעטרה שהיא הנוקבא דעתיק שנקרא {{צ|עטרת כלילת יופי}}. {{צ|שעטרה לו אמו}} - שנוקבא דאדם קדמון (שהיא אמו דאריך אנפין) תיקון הנוקבא דעתיק בסוד 'עטרה' שהן תלת רישין לאריך. ועל ידי זה התיקון עתה  יכולים גם כן כל הנוקבות לצאת מתוקנות.

ובעת שיצא שם {{גמט דגש|מ&quot;ה}} החדש נאמר עליו {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו}}. ולכן אמר הפסוק {{צ|ביום חתנתו ביום שמחת לבו}} - שאז נתקנת הכלה שלו בסוד תלת רישין הנקרא {{צ|{{גמט דגש|קדש הקדשים}}}} שמספרם {{צ|{{גמט דגש|חתנתו}}}}. 


====סוד הארון====
הנה נודע כי דכורא של עתיק מתלבש בנוקבא שלו, ושניהם נכנסים באריך אנפין לעשות לו מוחין. כמו אבא ואמא הנכנסים בזעיר כנודע. והיסוד דנוקבא דעתיק יומין מסתיים בחזה דאריך אנפין כמו היסוד דזעיר. והיסוד דכורא דעתיק בוקע יסוד דנוקביה ויוצא לחוץ עד סוף תפארת דאריך. והעטרה שלו מתלבש ביסוד דאריך כמו היסוד דחכמה בזעיר כנודע.

הנה בחינת מה שיוצא מן היסוד דנוקבא דעתיק ומתפשט חוץ ממנה - זהו בחינת ארון התורה. כי הוא מתפשט באורך כדמות הארון, וכן {{גמט דגש|ארון}} גימטריא {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|דפ&quot;ק}} - שהוא כמו היסוד דחכמה. ונודע כי השפע של כל הגוף הוא נכנס ביסוד. והנה התלת רישין הנקרא {{צ|קודש הקדשים}} - כולם הם כלולים ביסוד דעתיק. 

וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארון ברית}} גימטריא {{גמט דגש|קודש הקדשים}}. וכן '''ארון''' במילוי כזה: {{גמט דגש|אל&quot;ף רי&quot;ש וא&quot;ו נו&quot;ן}} - הוא גימטריא {{גמט דגש|ארון העדות}}. ר&quot;ל כי המילוי הוא שנתמלא היסוד דעתיק ובתוכו הם לחות '''העדו&quot;ת''', כי היסוד שהוא הברית דעתיק נקרא {{צ|ארון}}, והאורות שבתוכו (שהם חמשה חסדים וחמשה גבורות) הם {{צ|שתי לוחות העדות}}. חמשה דברות מול חמשה שהם תורה שבכתב, כי הטפה זרעית לעולם הוא סוד {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אתוון כנודע.

וז&quot;ש באדרא רבא דף קכ&quot;ח ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קכח|א}}:{{ש}}
{{צ|פתח ר' שמעון עת לעשות ליהוה - אמאי עת לעשות? משום דהפרו תורתיך. מאי הפרו תורתך? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונו. שמא דא לעתיק יומין אתמר}}.{{ש}}
הכוונה שהיה צריך לתקן הנוקבא דעתיק שנקרא {{צ|'''עת''' ליהוה}} - לדכורא דעתיק כדי שתהיה התורה שהוא הטיפה דיסוד דדכורא נדרשת ביסוד דנוקבא. ועל ידי זה יכולים הספירות לקבל התורה מיסוד דכורא. אם לא חס ושלום נתקן הנוקבא - יצא התורה בלי לבוש ולא יוכלו לקבלו ויתבטלו מעלמא - שהם הספירות של האצילות ח&quot;ו. ולכן {{צ|עת לעשות ליהוה}}.


====סוד הכפורת====
הנה נבאר מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה ביסוד דבינה וזה לשונו:{{ש}}
הנה פי היסוד דבינה איננו פתוח ממש לגמרי. כי אם יהיה פתוח לגמרי יצאו החסדים בגילוי גמור למטה, ואפשר שיתאחזו בהם החיצונים וגו'. ועל כן המאציל העליון המשיך בחינת הארת לבוש היסוד דבינה כפי היסוד עצמו שלה, ונעשית שם  בחינת לבוש ומסך בפי היסוד ההוא. אבל אינו סיתום גמור. ונמצא כי כאשר יוצאין החסדים התחתונים משם ולחוץ - לוקחים עמהם הארת הלבוש ההוא. ובזה אינו יורד עצמותם - רק מה שיכול לעבור דרך המסך ההוא בלבד. ובכל מקום שהם הולכים לבושים עמהם - עם כל זה נקרא 'חסדים מגולים' לפי שאינו רק מסך ולבוש דק מאד.

והנה על דרך שנתבאר  בחסדים של בינה עצמה - כן הוא הענין ביסוד עצמו דחכמה. כי כשיוצא מחוץ אל היסוד דבינה - להיותו יותר ארוך - והנה הוא מוכרח לבקוע פי המסך של פי היסוד ההוא דבינה. ובצאתו גם הוא מתלבש במסך ההוא ויורד ומתפשט. ולבושו עמו כי אין חכמה מתגלה אלא מתוך התלבשותו בבינה.{{ש}}
'''עד כאן לשונו'''

כן הו?? גם כן היסוד דעתיק דדכורא ע? היסוד דנוקבא. ולכן זה הלבוש של הנוקבא נקרא '''כפורת''' הפרוש על הארון. והנה בנצח הוד יסוד דעתיקא קדישא שהי' נוקבא דעתיק - יש שלשה מילוי '''יה'''.
* '''בנצח''' - '''י&quot;ה''' במלוי יודי&quot;ן - גימטריא {{גמט דגש|ל&quot;ה}}.  ואחר כך תכה אותו {{מכפלת גימטריא|יו&quot;ד|פעם|ה&quot;י}} - הם {{גמט דגש|ש'}}. הרי {{גמט דגש|של&quot;ה}} בנצח.
* '''ובהוד''' יש בו '''י&quot;ה''' במילוי הה&quot;ין שגימטריא {{גמט דגש|ל'}}. ואחר כך תכה {{מכפלת גימטריא|יו&quot;ד|פעם|ה&quot;ה}} - הרי {{גמט דגש|ר&quot;ל}}.
* '''וביסוד'''  יש '''י&quot;ה''' באלפין שגימטריא {{גמט דגש|כ&quot;ו}}. ואחר כך תכה {{מכפלת גימטריא|יו&quot;ד|פעם|ה&quot;א}} - הם {{גמט דגש|ק&quot;כ}}. הרי {{גמט דגש|קמ&quot;ו}}.

ושלשתם מאירים ביסוד דנוקבא שהוא האמצעי שבה. ואם תחבר השלשה - {{גמט דגש|של&quot;ה ר&quot;ל קמ&quot;ו}} -  הרי {{גמט דגש|אשתי}} כמנין {{גמט דגש|הכפורת}}.

והנה ז&quot;ה הלבוש הוא עודף למעלה על הארון לפי שהוא נתון בפי היסוד עצמו, והוא גבוה מעט מן הארון.  ובח-ינה זו היא נקרא '''זר זהב''' שעל '''הכפורת'''. והנה {{גמט דגש|זר}} גימטריא {{גמט דגש|אל&quot;ף למ&quot;ד אהיה}} - כאשר נודע כי שם {{גמט דגש|אהיה}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|כ&quot;א}}, ועם {{גמט דגש|י'}} אותיות מילוי - הרי {{גמט דגש|ל&quot;א}} כמנין {{גמט דגש|אל}}. הרי איך שם {{גמט דגש|אל}} יוצא משם {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. ושניהם הם בנוקבא דעתיק, ולכן במלת {{גמט דגש|זר}} נרמזו שני שמות האלו - '''א''' במילוי, ו'''אהיה'''.

====סוד ב' בדי ארון====
סוד שני בדי ארון שהיו נראים מחוץ לבית כשני דדים הם נצח והוד דעתיק דדכורא. כאשר נודע בשער אריך פרק שני שחסד גבורה תפארת דעתיק מתלבש בכתר חכמה בינה דאריך. 
* ואחר כך הנצח הוד יסוד דעתיק - התרין פרקין עילאין התלבשו בחסד וגבורה דאריך, והיסוד בתפארת דאריך.
* ושני פרקין אמצעיים דנצח הוד התלבשו בנצח והוד דאריך, 
* ועטרת יסוד דעתיק ביסוד דאריך, 
* ומלכות דעתיק במלכות דאריך, כי צריך להעשות ממנה פרצוף של הנוקבא ולכן לקחת מדה אחת שלימה.

ונמצאו עתה נשארו שני פרקין תתאין דנצח והוד דעתיק למטה מכל הנצח הוד דאריך, ונשארו מגולים. ואלו נתחברו יחד במלכות דאריך, ונעשה שם אליה שני דדים בשנ&quot;י צדדיה. ומהם היו יונקים המלכות שירדו בבריאה קודם  שנתקנו במקומ'. 

וזהו סוד {{צ|גמולי חלב '''עתיקי משדים'''}} - כי היו יונקים מהדדים והשדים דעתיק יומין.{{ש}}
וזהו סוד המלך הנקרא '''הדד''' בן '''בדד''' - שהם השני דדים הנ&quot;ל. {{ש}}
'''עד כאן לשונו.'''{{הערה|לא הבנתי מי מצטטים כאן וממתי. וצע&quot;ע - ויקיעורך}}

וזאת הבחינה נראת {{צ|שני בדי ארון}} שהם נצח והוד דעתיק שהיו יוצאים מחוץ ל'קדש הקדשים'  - שהוא מחוץ לאצילות לתוך אבא ואמא של בריאה שנקרא {{צ|היכל יהוה}} כנז&quot;ל.

====סוד שני כרובים====
סוד שני כרובים - זהב טהור. עומדים על רגליהם ופניהם איש אל אחיו מנגד. כל אחד מעשרה טפחים בקומתו, ולכל אחד ארבעה פנים וששה עשר כנפים. ארבע כנפים לכל צורה - באופן שבשתי הכנפים העליונים מכל צורה להנה פורשים למעלה כדמות מעופפים וסוככים על הארון ועל בדיו מלמעלה. ושתי כנפים התחתונות אשר להם יכסה כל אחד גויתו. 

הנה בחינת הכרובים הם אבא ואמא כנזכר בתיקונים דף קל&quot;ה ע&quot;ב  - {{צ|חכמה ובינה עלייהו אתמר &quot;והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה&quot;}} מפני שהם מלבישים הזרועות דאריך הנקראים &quot;כנפים העליונים&quot;. ומגיעים עד החזה דאריך, ושם מתגלה היסוד דכורא דעתיק בתוך האריך(?) שנקרא {{צ|ארון הקדש}} כנזכר. נמצא שהם סוככים על הכפרת ששם מסתיים יסוד דנוקבא דדכורא כנזכר.

ופניהם איש אל אחיו כנודע כי אבא ואמא הם תמיד פנים בפנים, וכותל אחד ביניהם בלבד, והם נקראים {{צ|רעים דלא אתפרשן לעלמין}}.

והטעם שנקראים כרובים {{צ|אנפי רביא}} כנזכר בשער אריך פרק שני - 
: כי {{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}} דעתיק דנוקבא מתלבש ב{{קיצור|כח&quot;ב|כתר חכמה ובינה}} דאריך, ו{{קיצור|נה&quot;י|נצח הוד יסוד}} דעתיק בחסד גבורה תפארת דאריך - מפני ש{{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}} דאריך נעשים אחר כך מוחין בג' ראשונות דאבא ואמא ולכן עיקר הארת נצח הוד יסוד ב{{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}} דאריך להאיר אל מוחי אבא ואמא. 
: ואחר כך מן יסוד דעתיק יצא אור לבד ונתפשט לנצח הוד יסוד דאריך וכו' {{ש}}
עיין שם. 

ונמצא כי אבא ואמא מלבישים נצח והוד דעתיק הנקרא {{צ|אנפי רביא}}, ולכן נקראים כרובים {{צ|אנפי זוטרי}} להורות שמתוכם נראה הפנימיות של נצח הוד דעתיק הנקרא {{צ|אנפי כרובים}}.

ועוד טעם אחר כי הכרובים היו בלא חתימת זקן להורות כי אבא ואמא אין להם חתימת זקן ואין להם שערות כלל, ואפילו בראשם. כי הם מכוסים תחת דיקנא דאריך אנפין. אבל בזעיר אנפין ובאריך אנפין יש להם דיקנא ושערות בראשם כנודע.


ועתה נבאר הבחינה של אבא ואמא שיש להם {{גמט דגש|ד'}} פנים לכל אחד, ושמונה גדפין לכל אחד. ויובן זה על פי הבחינה שיש לזעיר אנפין - משם נלמוד הסתום מן המפורש. 

דע כי זעיר אנפין היה בעת העיבור בבחינת נצח הוד יסוד לבד. כי פחות מזה איננו נקרא פרצוף - כי צריכים שלשה קוין - ימין ושמאל ומכריע - ועל כן יש שלשה ספירות אשר אורכן אינם רק גובה ספירה אחד לבד אלא שברחבה יש בו ג' ספירות. והוא כי 
* ג' פרקים של הנצח משמשים לו בבחינת '''חכמה חסד נצח''' - קו ימין.
* וג' פרקים של ההוד היו לו בבחינה '''בינה וגבורה הוד''' - קו שמאל,
* ושני פרקים דיסוד הם '''דעת ותפארת'''. ועטרה היתה יסוד. והרי נשלמו לג' קוים כשלשה ספירות

ובין שלשתם הם עשר ספירות דזמן עיבור. וזאת הבחינה נקרא עשיה שבזעיר אנפין פרצוף שלם, ואינן רק נצח הוד יסוד. ואמנם היו לו בחינת ראש שהם שיעור שני שלישי תפארת של זמן היניקה. וזה הפרצוף נקרא {{צ|יעקב}}. ואחר כך בזמן היניקה באים לו {{גמט|ג' אמצעיות}} ונקראו חסד גבורה תפארת. ומתפשטים ונכנסים בתוך הפרצוף השני ומתלבשים בתוכו על דרך הבינה המתפשטת תוך זעיר אנפין - כך אלו. 

ויש בהם גם כן פרצוף שלם של עשר ספירות על דרך הנזכר בנצח הוד יסוד. והכתר של הפרצוף הראשון מתחיל להלביש לזה הפרצוף השני מן החזה שלו ולמטה. ונשארו שני שלישי התפארת של הפרצוף הזה מלובשים בתוך כתר של הפרצוף הראשון, ונצח הוד יסוד של הפרצוף השני מתפשטים בכל שיעור קומת הפרצוף הראשון. והכתר של זה הפרצוף הוא כנגד שני שלישים התחתונים של הדעת דגדלות. וזה הפרצוף נקרא {{צ|ישורון}} ונקרא {{צ|יצירה}}. {{ש}}
אחר כך בזמן הגדלות באים לו ג' ראשונות שהם {{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}} ואלו גם כן הם בחינת עשר ספירות שלימות כנז&quot;ל בשני פרצופים הראשונים. והפרצוף השני הוא מתחיל להלבישו מן החזה של זה הפרצוף השלישי המלובש בתוכו. וה{{קיצור|נה&quot;י|נצח הוד יסוד}} של זה הפרצוף השלישי - גם הוא מתלבש  בכל קומת זה הפרצוף השני כלו. וזה הפרצוף נקרא {{צ|ישראל}} ונקרא {{צ|בריאה}}. 

אחר כך יש בחינה רביעית פרצוף רביעי. והוא כתר דזעיר אנפין הוא. וגדול מכולם. והפרצוף הפנימי ה{{גמט דגש|ג'}} הגבוה - מלביש לזה מן התפארת שבו ולמטה על דרך האחרים ממש.

והרי הם {{גמט דגש|ד'}} ארבע פרצופים - כל אחד מעשר ספירות, והם '''אבי&quot;ע''', וכולם יחד נקראו '''זעיר אנפין'''.

ועל דרך זה הוא בכל פרצוף ופרצוף מן חמשה פרצופים שהם אריך, אבא ואמא, וזעיר ונוקבא שיש באצילות - כל אחד נחלק לארבע פרצופים זה בתוך זה. והבן מאד.{{ש}}
'''עיין שם באורך'''.


והנה בארבע פרצופים יש בכל פנים אחד - הרי ארבע פנים לאחד. וזהו בסוד שם '''הוי&quot;ה''' - כי אות '''ה'''' הוא מתלבש בסוד {{קיצור|נה&quot;י|נצח הוד יסוד}} שבכל פרצוף ופרצוף, ואות '''ו'''' ב{{קיצור|חג&quot;ת|חסד גבורה תפארת}}, ואות '''ה'''' ראשונה ב{{קיצור|חב&quot;ד|חכמה בינה דעת}}, ואות '''י'''' בכתר. 

וגם כל פרצוף מהארבעה פרצופים - יש בכל אחד שני זרועות שהם חסד וגבורה.  ונודע שתמיד הזרועות נקרא 'כנפים' - הרי שמונה זרועות שהם שמונה כנפים שהיה בכל כרוב וכרוב וארבעה פנים. והבן היטב. 


ועוד אמרו רז&quot;ל וכן הובא בתיקונים דף פ&quot;ג ע&quot;ב {{צ|בההיא זמנא דהוו ישראל זכאין הוו אנפין באנפין מתדבקין דא בדא. וכד לא הוו זכאין הוו מהדרין אנפייהו דא מן דא. ועל רזין אלין הוו ידעין אי ישראל זכאין אי לא וכו'}}, עיין שם באורך.

הנה נודע כי ישראל סבא נקרא 'אחורי' דאבא ואמא עילאין (כנזכר בכמה מקומות בדרושים). ונודע כי יש {{גמט דגש|ב'}} מיני חיבורים - אחד באבא ואמא עילאין שהוא להוציא נשמות חדשות, ואחד בישראל סבא ותבונה לחיות העולמות.

והנה כד הוו זכאין ישראל היו הכרובים {{צ|אנפין באנפין}} - שהם סוד  החיבור של אבא ואמא עילאין בסוד נשמות חדשות. וכד לא הוו זכאין הוו מהדרין אנפייהו דא מן דא בסוד אחור ואחור. שהוא סוד החיבור דישראל סבא ותבונה בסוד חיי העולמות. ונקרא 'חיבור אחור באחור'  כי הם  האחורים דאבא ואמא עילאין. והבן זה.

====סוד מטה אהרן====
היה נתון בתוך קדשי קדשים לפני ארון העדות לאשר היה שם לעד כנודע.

הנה בחינת {{גמט דגש|אהרן}} הוא {{גמט דגש|ע&quot;ב}} ו{{גמט דגש|דפ&quot;ק}} שהם אחורים פשוטים ואחורים מלאין  ביודי&quot;ן דיסוד דישראל סבא. ומתמן היה יורד השפע על מטה אהרן והיה פורח בשקדים ובציצים. כי היסוד דומה למטה והיה בו שמות במספר {{גמט דגש|אהרן}}, ולכן היה נתון לפני {{גמט דגש|ארון}} העדות. הכוונה כי ישראל סבא ותבונה מלבישים האריך אנפין מן החזה עד הטבור. ובחזה - שם מתגלה {{צ|ארון העדות}} כנזכר לעיל שהוא יסוד דעתיק כנז&quot;ל. וישראל סבא ותבונה הם מלבישים ממש שם מבחוץ מכנגד הארון. ולכן גם כן בכאן למטה היה נתון מטה אהרן לפני הארון. וכן {{גמט דגש|מטה אהרן}} - גימטריא {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אל'''}} - שהם עשר חסדים שיוצאים מיסוד דחכמה - כנודע כי חמשה גבורות דחכמה הם חמשה חסדים דבינה. הרי י' פעמים חסד {{גמט דגש|אל}} שגימטריא {{גמט דגש|מטה אהרן}}. 


====סוד צנצנת המן====
סוד צנצנת המן של זכוכית היתה בקדש הקדשים נתונה לפני ארון העדות למען יהיה שמה למשמרת לדורות העתידים.

הנה ידוע כי המן שהיה יורד לישראל במדבר היה בא ממוחא סתימאה דאריך אנפין הנקרא {{גמט דגש|טלא דבדולחא}} שגימטריא {{גמט דגש|המן}}. וז&quot;ש {{צ|והמן כזרע גד הוא ועינו כעין '''הבדולח'''}}. 

ונודע כי חכמה תמיד הוא מקבל השפע מגולגלתא, ובינה מקבל תמיד ממוחא סתימאה. כי חכמה הוא מלביש לחסד אריך ולכן הוא מקבל גם כן מחסד דעתיק, ובינה מלבשת שמאל דאריך ולכן גם כן מקבלת מן גבורה דעתיק. ואחר כך מתקבץ כל השפע דמוחא סתימאה ביסוד דתבונה. וזהו סוד שהמזונות באים מצד שמאל בסוד {{צ|קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף}} - שהם מצד הדין והגבורה דעתיק שמפשיע המזונות על ידי הבינה דדינין מתערין מינה. 

וז&quot;ש {{צ|לחם מן '''ה'''שמים}} הידועים - שהם שמים עליונים, {{גמט דגש|ז'}} רקיעין דעתיק יומין. ולכן גם כן היתה נתונה לפני ארון העדות כי התבונה מלבשת האריך מהחזה עד הטבור כנזכר, שהוא מכנגד יסוד דעתיק הנקרא {{צ|ארון העדות}} כנזכר. ונודע כי יסוד דבינה נקרא {{צ|נהר '''פרת'''}} על שם שכלולים בה חמשה קולות. כי {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|קו&quot;ל}} - גימטריא {{גמט דגש|פרת}}. 

והנה {{גמט דגש|צנצנת}} גימטריא {{גמט דגש|פרת}}. וגם בתוכה יורד המן, ואז נקרא {{צ|נהר פרת}}. כי '''המן''' הם {{גמט דגש|ה'}} חסדים ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות שהם עשר הויות שגימטריא {{גמט דגש|הנהר}}.

====סוד קרן של שמן המשחה====
קרן של שמן המשחה היה גם כן למשמרת נתון בתוך המקום הזה למשוח בו הכהנים הגדולים לעת הצורך. וגם מלכי בית דוד. וגם את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש.

הנה נודע כי המוחין דחכמה נקרא {{צ|שמן}}, והמוחין דבינה נקרא {{צ|קטורת}}. בסוד {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} כמ&quot;ש האר&quot;י זלה&quot;ה. והנה בעת שהיסוד דחכמה הוא מתפשט לחוץ מיסוד דבינה, והתלבש בתוך יסוד דזעיר - אזי יסוד דזעיר אנפין נקרא '''{{צ|קרן בן שמן}}''', כנזכר בזוהר פרשת לך לך דף צ&quot;ו ע&quot;א {{ממ זהר|א|צו|א}} שהוא {{צ|קרן היובל}} בסוד בן חורין. כי ביסוד דזעיר משפיעים התרין יסודות דאבא ואמא כנודע. 

וזהו סוד כי רבוע ד{{גמט דגש|ע&quot;ב}} שהוא {{גמט דגש|דפ&quot;ק}}, ורבוע ד{{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהוא {{גמט דגש|קס&quot;ו}} - גימטריא {{גמט דגש|קרן}}. כי האחוריים דחכמה ובינה נעשה פנים בזעיר, ובעת שיסוד דחכמה הוא מלובש שם ביסוד דזעיר - אזי שמן ורבו נגיד ונפיק מתמן ונכנס הכל בתוך יסוד דמלכות, ואיהי כניש כל ההוא שמן '''המשחה''' (אותיות '''השמחה''') שמשח אותה בעת החיבור. ואזי נקרא גם כן היסוד דנוקבא {{צ|קרן המשחה}}. בגין כך לית משיחותא דמלכותא אלא בקרן. ועל דא אתמשך מלכותא דדוד דאתמשח בקרן ואתאחיד ביה.


====המשך המאמר====
והנה קודם עת חורבן הבית נגנז תחת אבן שתיה ארון העדות עם שני לוחות האבנים, וגם מטה אהרן וצנצנת המן, וקרן של שמן המשחה
להורות שכל היסודות - דהיינו יסוד דעתיק  מתלבש ביסוד דאריך, ושניהם מתלבשים ביסוד דחכמה, ואחר כך כולם נכנסים בבינה, ומשם מתלבשים כולם בזעיר עד היסוד שלו, ואחר כך בעת החיבור כל השפע של האורות מכל היסודות הנ&quot;ל נגנזים בתוך יסוד דמלכות שנקרא {{צ|אוצר המלך}} כנודע. 


'''ועתה''' נחזור אל המשנה '''{{צ|קדש קדשים מקודש ממנה שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה}}'''.

הנה נודע מה שכתב האר&quot;י זלה&quot;ה בשער הקליפות פרק ה' חלק שני כי בקליפה דאצילות לא נתקנו זולתי זעיר ונוקבא. נמצא שאין קליפה 
כנגד האצילות אלא כנגד זעיר ונוקבא לבד. אך מבינה ולמעלה אין אחיזה אל הקליפה כלל. ולכן גם כן בקליפה דאצילות לא נתקנו ה{{גמט דגש|ג'}} ראשונות שלהם. אבל ב{{גמט דגש|ג'}} עולמות דבריאה יצירה עשיה יש אחיזה אל החיצונים אפילו בשלשה ראשונות. כי {{גמט דגש|ז'}} היכלין דקליפה דאצילות יכולין להאיר ולשלוט ממקומה עד למטה כנגד היכל קדש קדשים דבריאה (שהם השלשה ראשונות דבריאה). 

אף על פי שאנו אומרים כי {{גמט דגש|ז'}} היכלין דקליפה אין מקומם ושיעורם אלא בשית היכלין תתאין, ולא כנגד היכל קדש קדשים שבכל עולם ועולם  - אכן אלו ה{{גמט דגש|ז'}} היכלין עילאין דקליפה הם יכולים להאיר ולשלוט ממקומם עד למטה כנגד היכל קדש קדשים האחר(?) העליון שלמטה ממנו. {{ש}}
עיין שם באורך.


והכוונה הוא כי באצילות מתפשטים הכל - חסדים גמורים עד הבינה, ואפילו הגבורות הם ממותקים בבינה ולכן נקרא {{צ|אלהים חיים}} כמ&quot;ש האר&quot;י בשער אריך חלק שני פרק ששי וזה לשונו:{{ש}}
והנה מן הראוי היה שעתיק יומין לא תגלה הארתו העיקרית רק ברישא קדמאה שהוא הגולגלת, ואחר כך תאיר זו הגולגתא ברישא אחרא שהוא מוחא סתימאה, חכמה דאריך. אמנם לא כך היה - כי אם - שהעתיק מתגלה בהני תרין רישין כחדא! וטעם הדבר הוא כי הנה אבא ואמא דתחוץ  אריך אנפין נמשך בהם החיות מהני תרין רישין גולגלתא ומוחא (כנזכר שם בשער ד' חלק א' פרק ב', עיין שם).  ובענין דאבא ואמא הויין כחדא נפקין וכחדא שריין.

ולכן הוצרכו אלו התרין רישין להתגלות בהם העתיק בהשואה אחת גם כן. ולכן החסד דעתיק נתלבש בגלגלתא, והגבורה במוחא - היא חכמה. ואז נכלל החסד בגבורה והגבורה בחסד והיו שוין וגו'. עיין שם. אם כן אפילו הגבורות שלה הם חסדים גמורים של עתיק יומין. 

ונודע כי החיצונים אין להם אחיזה בחסדים אלא בגבורות. ולכן בעת שמתגלים הגבורות דבינה ממנה ולחוץ - אזי דינין מתערין מינה, כי אין קליפה באצילות אלא מזעיר ונוקבא ולמטה. דהיינו כי בקליפת נגה דאצילות אין השלשה קליפות (שהם '''רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת''') אוחזות בה אלא כנגד זעיר ונוקבא שלה. אבל בשלשה ראשונות שלה - אין לשלשה קליפות אחיזה בהם מפני שהוא כולו טוב כנודע.

ואפילו בזעיר ונוקבא שלה אין אחיזה בהם אלא מעט כדי חיותם בלבד, אבל בקדושה עצמו דאצילות נאמר {{צ|לא יגורך רע}} אפילו במלכות דאצילות, כמ&quot;ש {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}}. ואין פה מקום להאריך.

והנה הנגה דאצילות הוא דבוק בזעיר ונוקבא דאצילות בעור שעל הבשר כנזכר במרכבת יחזקאל פרק ז'. ולכן בעת שמתגלות הגבורות מבינה ולחוץ לתוך זעיר ונוקבא - אזי יש קצת אחיזה לנגה בגבורות אלו, מחמת פיתוי השלשה קליפות אחרות. כנודע אצל הנחש שפיתה לחוה על ידי הנגה. ולכן נקרא בינה דאצילות {{צ|דינין מתערין מינה}}. אבל מבינה ולמעלה - הכל חסדים ממותקים. 

וז&quot;ש '''{{צ|קדש קדשים מקודש ממנה}}''', שהוא עולם האצילות כנזכר. '''{{צ|שאין נכנס להם אלא כהן גדול ביום כיפורים}}''' - ר&quot;ל שאין התפשטות באצילות עד הבינה הנקראת {{צ|יום הכיפורים}} אלא 'הכהן הגדול' בעצמו - שהוא החסד הגדול של עתיק יומין המתפשט בבינה כנזכר.

וזהו '''{{צ|בשעת העבודה}}''' - ר&quot;ל מעת החיבור דאבא ואמא ביחד - אזי כל החסדים דעתיק מקבלת בינה כל ידי חכמה כנודע. וזהו {{גמט דגש|העבודה}} - גימטריא {{גמט דגש|הויה אדני}} שגימטריא {{גמט דגש|אמן}} - שהוא הדעת המחברם. אבל משם ולמטה בכל הגבורות אפילו מאריך דבריאה יש אחיזה אל החיצונים בהם. לבד מבינה דאצילות (ומכל שכן לעילא מינה) שאפילו בגבורות שלה אין אחיזה לחיצונים בהם. 

ולכן גם כן למטה אין כהן גדול נכנס לקדש קדשים אלא ביום הכיפורים דווקא - להורות על הכהן העליון שאין מתפשט אלא עד הבינה הנקרא {{צ|יום הכיפורים}} בכל יום. ומשם  ולמטה דינין מתערין מינה.{{ש}}
ובזאת הבחינה היה קודש קדשים מקודש מכל שאר העולמות בריאה יצירה עשייה כנזכר לעיל. והבן היטב.

'''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן.'''

==דרך אחרת של הרב משה זכות בכללות סודות בית המקדש==
'''אמר המחבר''', ראיתי לאהובי הרב משה זכות נר&quot;ו דרך אחרת בכללות סודות בית המקדש. וגם כי כמעט נתכוננו לדעת אחד - מכל מקום אציעה דרכו בקוצר נמרץ להיותה יותר פשוטה וקלה להבין אפילו למי שאין לו כל כתבי האר&quot;י ז&quot;ל.

'''והוא על דרך זה'''

* הנה ירושלים הוא מלכות דמלכות דבריאה המקננה ביצירה.
* והר הבית וסורג וחיל - הוא בשבעה היכלי מלכות הבריאה
* ושלשה עזרות - היכלי זעיר אנפין דבריאה
* האולם וההיכל - היכלי אבא ואמא
* וקדש קדשים - היכלי אריך אנפין

ולכן עיקר העבודות במקדש היה בהיכלי הזכרים ולא בשל הנקבות - כי הפועל עיקרו מהחסדים. 

ועל כן תמצא {{גמט דגש|שילה}} עולה {{גמט דגש|אל שדי}} שהוא בבריאה. וכן {{גמט דגש|משה}} העולה כן הקים המשכן. ו{{גמט דגש|היכל אל שדי}} בגימטריא {{גמט דגש|משכן}} - אלא שהוא בסוד אריך אנפין דבריאה הנקרא 'קודש' דאיהו {{גמט דגש|משכן}}.

ובעת שהוקם נתקן {{צ|יושב בסתר}} כי {{גמט דגש|אכתריאל}} השולט שם עולה {{גמט דגש|בסתר}}. וגם מילואו כזה: '''אל&quot;ף כ&quot;ף ת&quot;ו ר&quot;ש יו&quot;ד אל&quot;ף למ&quot;ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ל&quot;ף ף' ו' ש' ו&quot;ד ל&quot;ף מ&quot;ד}}}} - עולה בכיוון {{גמט דגש|סתר}}. והיינו {{צ|יושב '''בסתר'''}}. שם {{גמט דגש|מעון}} ל{{גמט דגש|נועם}} עליון כוננה {{גמט דגש|עלינו}}.

ואותו ראה ר' ישמעאל כהן גדול בבואו לקדש קדשים דאיהו אריך אנפין דבריאה. וביום הכפורים דבינה מקננא תמן - שלכן היה מזכיר עשר הויות דספר [[ברית מנוחה]] דאינון סוד עצמות הבריאה ששולט ביום הכפורים.

וידוע כי {{גמט דגש|אכתריאל}} הוא ראש הברית, ו{{גמט דגש|מטטרון}} שש קצוות, ו{{גמט דגש|סנדלפון}} מלכות. ועליהם נאמר {{ממ|דברים|כח|ח}} {{צ|{{גמט דגש|הברכה}}}} (דאיהו {{גמט דגש|רל&quot;ב}} מן האצילות{{הערה|{{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}}})  {{צ|'''באסמיך'''}} - ראשי תיבות שלשתן '''אס&quot;מ'''. כי הם מלבישין  האור הפנימי.

ושלשתן ב{{צ|ויהי נועם}} {{ממ|תהלים|צ|יז}}. כי בפסוק זה {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|'''נ&quot;ו'''}}{{הערה|{{צ|אלהינו עלינו..ידנו...עלינו...ידינו}} - ויקיעורך}} הוא {{גמט דגש|סנדלפון}}. ו{{גמט דגש|בסתר}} - {{גמט דגש|אכתריאל}}. ו{{צ|בצל {{גמט דגש|שדי}}}} - הוא {{גמט דגש|מטטרון}}.  וסדרם על דרך '''כוננהו''' - '''ה'''' על '''ו'''', כידוע בסוד מ&quot;ש(?)/מ&quot;ם(?). והם בגימטריא '''ארון''' באלף רבתי{{הערה|1256 = {{גמט דגש|אכתריאל מטטרון סנדלפון}} - ויקיעורך}} שבתוכם אור העצמות - {{גמט דגש|י'}} הדברות, {{גמט דגש|י'}} הויות. ובעונותינו הרבים נסתרו בגניזת הארון. והשפע בא מהחיצונים הוא 'אבן {{גמט דגש|שתיה}}' - {{מכפלת גימטריא|י&quot;א||אדני}} כנזכר לעיל.  

ולכן אמר לר' ישמעאל {{צ|'''בני''' ברכני}} בסוד {{גמט דגש|הברכה}} הנ&quot;ל. {{גמט דגש|ב&quot;ן}} המתפשט ב{{גמט דגש|נועם}} שהוא {{גמט דגש|קס&quot;ו}} - הרי {{גמט דגש|בריאה}}. 

וידוע כי בבריאה {{גמט דגש|ג'}} בחינות שמות בכלל - {{גמט דגש|אל שדי}}, ו{{גמט דגש|תנ&quot;ה}}, ו{{גמט דגש|ס&quot;ג}} - ועולים בכיוון{{הערה|{{גמט דגש|אל שדי, תנ&quot;ה, ס&quot;ג}}}} {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. שלשה קדושות בסוד שלש השמות. ובו היה נכנס הכהן גדול כי שם עיקר הבינה דאיהי {{צ|יום הכפורים}} - {{צ|כפורים}} תרי משמע, היינו {{גמט דגש|ב&quot;ן}} ו{{גמט דגש|קס&quot;ו}} הנזכר. 

וקדש קדשים נתקן מחסד דמלכין קדמאין ואיהו 'כהן גדול'. וזהו {{צ|ישמעאל {{גמט דגש|בני}}}} - דתמן '''בני''' קדם. וגם הוא {{גמט דגש|אם אהיה}}. וגם פנים ואחורים ד'''אהי&quot;ה''' - כולם בסוד {{גמט דגש|ב&quot;ן}} והם בבריאה. והוא {{צ|גדול}} שסודו במדת הגדולות. הגדולה דאיהו אהבה רבה שבקדש קדשים. ולכן כהן גדול היה מזכיר שם גדול '''אהבה''' בנקודת ידועות לנו בסוד הייחוד הפנימי דנשיקין.

'''עד כאן לשונו - לשון של זהורית'''.

ומי שיש לו מוח בקדקדו יבין וישכיל כי שנינו בדרך אחד הולכים בענין כללות הסדר הישר. ומיני ומיניה מסתיים שמעתתא אליבא דהלכתא דגמורי לה מפי הרב האר&quot;י זלה&quot;ה, ומפי התלמיד הנאמן הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה אשר תורתו תורת אמת, אותה '''נתן משה''' נחלה, על פיה' אלו(?) נשא לבבנו ונחנו בדרכי יושר להבין ולהשכיל סתרי סודותיו. 

וכאשר הורנו רזי בית מקדשו בכל דבר ודבר למד מענינו - כן יראנו בבנינו הנכבד הנוסף, ואז {{ש}}
{{גדול-מודגש|יוד}}והו {{גדול-מודגש|ו}}יהללוהו {{גדול-מודגש|ד}}ורשיו {{גדול-מודגש|הי}}שרים {{גדול-מודגש|י}}ברכוהו {{גדול-מודגש|ויו}}סיפו {{גדול-מודגש|א}}ומץ {{גדול-מודגש|ו}}גבורה {{גדול-מודגש|הי}}ואבים {{גדול-מודגש|י}}שועתו {{ש}}
{{גדול-מודגש|י}}פתח {{גדול-מודגש|א}}וצרות {{גדול-מודגש|ה}}יכל {{גדול-מודגש|ה}}עליון {{גדול-מודגש|ו}}בהם {{גדול-מודגש|י}}כונן {{גדול-מודגש|ה}}מקדש {{גדול-מודגש|ה}}מעוז {{ש}}
{{גדול-מודגש|יוד}}יענו {{גדול-מודגש|ו}}ילמדנו {{גדול-מודגש|ד}}עת {{גדול-מודגש|הא}}מונה {{גדול-מודגש|ה}}נכונה {{גדול-מודגש|ואו}}שר {{גדול-מודגש|ו}}תיקות {{גדול-מודגש|הא}}רח {{גדול-מודגש|ה}}צדיק {{ש}}
{{גדול-מודגש|י}}רומם {{גדול-מודגש|א}}ת {{גדול-מודגש|ה}}דר {{גדול-מודגש|ד}}גלנו {{גדול-מודגש|ו}}ישא {{גדול-מודגש|נ}}ס {{גדול-מודגש|ה}}בת {{גדול-מודגש|י}}רושלים {{ש}}
{{גדול-מודגש|יכת&quot;ירנו בחכמה בתבונה ובדעת להגדיל ולהגביר תפארתו ובנצח הודו ויסד מלכותו מלכות כל עולמים}}.


--------------</text>
      <sha1>qr4n0nx056pt2ycqy32lwk8ulecqp9q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/לוח הפיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756282</id>
    <revision>
      <id>3101385</id>
      <parentid>3087381</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:51:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>הרחבה</comment>
      <origin>3101385</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39" sha1="gwk7wfxdqenmextb3ujm1w8hkmwgzkd" xml:space="preserve">{{לוח הפיוטים|ראשי=כן}}</text>
      <sha1>gwk7wfxdqenmextb3ujm1w8hkmwgzkd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת קטגוריה:פיוטי אלהיכם</title>
    <ns>15</ns>
    <id>1756532</id>
    <revision>
      <id>3101334</id>
      <parentid>3099131</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T12:17:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3101334</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21222" sha1="id7pvzppstdvxd0z9005mf5ss1by6jx" xml:space="preserve">== מיזם העלאת פיוטי &quot;אלהיכם&quot; מכי&quot;י ==
להלן רשימת פיוטים אלו המוכרים לי כרגע, מחולקת ל-3 קבוצות:{{ש}}
1) הנמצאים במאגר:{{ש}}
{{רן|
4570 – אלהיכם אני ואתם עמי
4571 – אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית
4573 – אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר
4574 – אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו
4576 – אלהיכם זרויין יאסף ויצבור
אלהיכם יביא משיחו אזור צדק ומשפט רביד
4577 – אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם
4579 – אלהיכם אלהיכם יוסיף כס יה
4580 – אלהיכם יוסיף כס יה איוה
4581 – אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו
4585 – אלהיכם יחשוף זרועו לקבץ פזוריכם
4586 – אלהיכם יצחצח קדושתו
4587 – אלהיכם יצרי מבטן להיות בריתי אתו
4588 – אלהיכם ישיב שלם סכו ומעונתו
4589 – אלהיכם ישכיל עבדו יכון כסאו כמראשית
4590 – אלהיכם ישלח משיחו אזור צדק והאמונה ירביד
אלהיכם רמה ידו
4600 – אלהיכם שופט צדק ובמישור לאמים
4601 – אלהיכם שכנו שם כס עילמו}}

2) אלו שמצאתי להם מקורות בכי&quot;י:
{{רן|
4565 – אלהיכם אור עטר ומזיו טלית (פרמה 3005 – 112)
4567 – אלהיכם אל כל מקום גדולתו (פריס 647 – 159v) אל כל מקום גלותי (פרמה 3144 – 203)
4572 – אלהיכם אני פצתה צרור המור (פרמה 1904 – 128) (פריס 647 – 159r) (פרמה 1762 – 85) (פריס 644 – 8v)
אלהיכם דרכו והלוכו בקדש (פרמה 1904 – 99)
4575 – אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו (פרמה 1904 – 99) (פרמה 3144 – 203)
4578 – אלהיכם יוסף ידו שנית (פרמה 1904 – 130) (פריס 647 – 158v) (פרמה 3144 – 202)
אלהיכם יזריח שמשו באשו (פרמה 1904 – 99)
4583 – אלהיכם יחיד בעולמו (פרמה 3005 – 112) (פריס 647 – 158r) (פרמה 3144 – 203)
4592 – אלהיכם מלכי ודודי צרור המור (פרמה 3005 – 112) (פריס 647 – 159v)
4595 – אלהיכם משרתיו שואלים איה מקום ישיבתו (פרמה 3005 – 111) (פריס 647 – 158v) (פרמה 3144 – 204)
אלהיכם סביביו נסערה מאד (JTS 8972 – 92ב)
4598 – אלהיכם פץ ה' ה' (מינכן 69 – 191r)
4603 – אלהיכם שמים שת רכובו (פריס 647 – 158v)
4604 – אלהיכם שמש ומגן ה' (פרמה 3144 – 202)}}

3) המוזכרים ע&quot;י דוידזון שטרם מצאתי להם מקור בכי&quot;י (לפעמים יש ציון מקור אצל צונץ שלא מצאתי):
{{רן|
4563 – אלהיכם אדיר שמו ומיוחד
4564 – אלהיכם אדירכם (מהמקור אולי הוא פיוט לש&quot;ת שאינו קשור).
4566 – אלהיכם אל אדיר ויחיד
4568 – אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים
4569 – אלהיכם אלהים חיים
4582 – אלהיכם יחזיר שכינתו
4584 – אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם
4591 – אלהיכם מושבו וממשלתו
4593 – אלהיכם משלה מלכותו בכל קצוי אדמתו
4594 – אלהיכם משרתיו אש
4596 – אלהיכם נכתב לעלם בשמוש אותיות (מיכאל 533)
4597 – אלהיכם נערץ בקדש בסוד עשר ספירות (מחזור כ&quot;י פראג)
4599 – אלהיכם קולך צהלי וחיילי
4602 – אלהיכם שליט בעולמו
4605 – אלהיכם תפארתו ממעל (אוקספורד 1099/1 לא סרוק) (שירת הרוקח 72 תחת זכויות יוצרים)}}

{{א|בן עדריאל}} אני אשמח מאד אם תוכל בהזדמנות לעזור לי למצוא מקורות לקבוצה השלישית. אני מניח שחלק גדול מהם נמצא במחזור וסרמן-פרנקל לשבת חתונה ולשבת ברית מילה שאם הבנתי טוב יש לך אותו (וסביר להניח שיש שם עוד כמה פיוטים מסוג זה שלא נמצאים ברשימה שלי). תודה מראש. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 10:02, 16 באוקטובר 2026 (IDT)

:תודה על המיזם, אשמח להשתתף. האם היית רוצה להתחיל להעלות בעצמך את הפיוטים שמצאת להם מקור, ולקבל עזרה בהגהה, מקורות וכדו', או שאתה מעדיף לחלק את העבודה כבר בשלב הראשון? אם תבחר באפשרות השניה, יהיה ניתן לסכם מראש שמי שמתחיל לעבוד על פיוט יכתוב זאת כאן כדי למנוע עבודה כפולה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:33, 16 באוקטובר 2026 (IDT)
::תודה רבה. בודאי, אשמח בהשתתפות כל מי שרוצה בכלל, ובשלך בפרט. אני חשבתי להתחיל בהזדמנויות להעלות הפיוטים, כי לא חשבתי שלכם פיוטים אלו הם מטרה לתווך קצר, אבל בודאי אשמח גם שאחרים יעשו את זה, ובשביל זה העליתי כבר את המקורות שמצאתי. אשמח לקבל עזרה גם בהגהה, הניקוד שלי בדרך כלל אינו מושלם. וכן במקורות כמו שכתבתי ל{{א|בן עדריאל}}.{{ש}}
::רעיון מעולה לציין כאן את העבודות שכבר התחלנו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:10, 18 באוקטובר 2026 (IDT)
:::התחלתי את [[אלהיכם אור עטר|אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]] [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:49, 18 באוקטובר 2026 (IDT)
::::את רובם מצאתי עכשיו בכי&quot;י אוקספורד Can. Or. 70 ואוקספורד מיכאל 573. אעדכן את הרשימה בקרוב. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:33, 18 באוקטובר 2026 (IDT)
:יישר כח, רעיון יפה! 'אלהיכם' הוא באמת סוג קטן למדי, ויש הזדמנות שהמאגר שלנו 'יקיף' אותו בשלמות. כרגע אני די עמוס אז אני לא יודע כמה אוכל להשתתף בעצמי, אבל כמיסת הפנאי... בכל אופן, אני אעשה כאן רשימה של הפיוטים שנדפסו אצל פרנקל-וסרמן, בפיוטים שעדיין אינם באתר מצוינים כתבי היד.:
;לחתונה
{{רן|
1) 4601 – [[אלהיכם שיכנו שם]]
4574 – [[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]

2) 4594 – אלהיכם משרתיו אש (אוקספורד מיכאל 573, נויבאואר 1099)
אלהיכם ה' צבאות (אין דווידזון; אוקספורד קאנ. 70, נויבאואר 1147)
אלהיכם אלהים חיים ומלך עולם והוא ראשון (אין דווידזון; ורונה 43)
4582 – אלהיכם יחזיר שכינתו (אוקספורד אופנהיים 673, נויבאואר 1149; אוקספורד אופנהיים 642, נויבאואר 1106; ציריך יסלזון 17)
אלהיכם מעיל צדק (אין דווידזון; ורונה 43)
אלהיכם ראשית דרכו (אין דווידזון; לונדון 2772)
}}
;למילה
{{רן|
1) 4571 – [[אלהיכם אני זוכר הברית]]
4576 – [[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]
4587 – [[אלהיכם יוצרי מבטן]]
2)
4592 – אלהיכם (ו)מלכי ודודי צרור המור (פרמה 3005 – 112; פריס 647 – 159v; מוסקבה גינצבורג 611; ורונה 43)
אלהיכם ישרי לב (אין דווידזון; מוסקבה גינצבורג 611; אוקספורג מיכאל 573, נויבאואר 1099)
אלהיכם יה שמו (אין דווידזון; אוקספורג מיכאל 573, נויבאואר 1099)
אלהיכם יחכה לחננכם (אין דווידזון; אוקספורד קאנ. 70, נויבאואר 1147)
4569 – אלהיכם אלהים חיים ומלך עולם לעמו צוה (אוקספורד אופנהיים 673, נויבאואר 1149)
אלהיכם הנחיל ברית 
אליהכם חתם שבת וברית
אלהיכם ישלח מלאך הברית
אלהיכם מוצא שפתיך (ארבעתם אין בדווידזון; ארבעתם בורונה 43).
}}
בברכה, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:56, 18 באוקטובר 2026 (IDT)

:אלהיכם חתם שבת וברית, אלהיכם אלהים חיים ומלך עולם והוא ראשון – גם ב: ספריית פלטינה, Cod. Parm. 2342 עמ' 285א
:אלהיכם אני פצתה צרור המור – גם ב: Parma 2574 (מחזור ויטרי) עמ' 66א [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:23, 18 באוקטובר 2026 (IDT)
::תודה לשניכם. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:47, 19 באוקטובר 2026 (IDT)
רשימה מעודכנת:
{{רן|
4563 – [[אלהיכם אדיר שמו|אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]] (אוקספורד מיכאל 573 – 145a) (גינצבורג 611 – 89ב)
4564 – [[אלהיכם אדירכם]]
[[אלהיכם ה' צבאות|אלהיכם ה' צבאות חשמלים קוראי קדושתו]] (אוקספורד Can. Or. 70 – 95v)
4565 – [[אלהיכם אור עטר|אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]] (פרמה 3005 – 112)
4566 – [[אלהיכם אל אדיר ויחיד]] (אוקספורד מיכאל 573 – 146b) 
4567 – [[אלהיכם אל כל מקום|אלהיכם אל כל מקום גדולתו]] (פריס 647 – 159v) אל כל מקום גלותי (פרמה 3144 – 203) (גינצבורג 611 – 89ב)
4568 – [[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים|אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]] (המבורג 40c –{{כ}} 96r)
[[אלהיכם אלהים חיים ומלך עולם והוא ראשון]] (ורונה 43) (פרמה 2342 - 285א)
4569 – [[אלהיכם אלהים חיים ומלך עולם לעמו צוה|אלהיכם אלהים חיים]] (אוקספורד אופנהיים 673)
4570 – [[כתר לאדון נכתיר#אלהיכם אני|אלהיכם אני ואתם עמי]] 
4571 – [[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]
4572 – [[אלהיכם אני פצתה צרור המור]] (פרמה 1904 – 128) (פריס 647 – 159r) (אוקספורד מיכאל 573 – 144b) (פרמה 2574 - 66א) (גינצבורג 611 – 89א) (JTS 8972 –{{כ}} 92r) (קמבריג' אד. 667, 1 – 26v) (פרמה 1762 – 85) (פריס 644 – 8v)
[[אלהיכם אנכי אל שדי]] (אוקספורד מיכאל 573 – 144b) (גינצבורג 611 – 90ב)
4573 – [[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]
4574 – [[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]
[[אלהיכם דרכו והלוכו בקדש]] (פרמה 1904 – 99)
4575 – [[אלהיכם דרשו קראו|אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]] (פרמה 1904 – 99) (פרמה 3144 – 203)
[[אלהיכם הנחיל ברית]] (ורונה 43)
4576 – [[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]] 
[[אלהיכם חתם שבת וברית]] (ורונה 43) (פרמה 2342 - 285א)
[[אלהיכם יביא משיחו|אלהיכם יביא משיחו אזור צדק ומשפט רביד]]
[[אלהיכם יה שמו|אלהיכם יה שמו צוה לכם ברית]] (אוקספורד מיכאל 573 – 145b) (גינצבורג 611 – 90ב)
4577 – [[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]
4578 – [[אלהיכם יוסף ידו שנית]] (פרמה 1904 – 130) (פריס 647 – 158v) (פרמה 3144 – 202) (אוקספורד מיכאל 573 – 144b) (JTS 8972 –{{כ}} 92v) (לייפציג 36 – 81)
4579 – [[אלהיכם יוסיף כס יה איוה|אלהיכם יוסיף כס יה]]
4580 – [[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]
[[אלהיכם יופיע הוד רפידתו]] (אוקספורד מיכאל 573 – 146a) (גינצבורג 611 – 90א) (ציריך יסלזון 17 – 152)
4581 – [[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]
[[אלהיכם יזריח שמשו באשו]] (פרמה 1904 – 99)
4582 – [[אלהיכם יחזיר שכינתו]] (אוקספורד אופנהיים 673) (אוקספורד אופנהיים 642) (ציריך יסלזון 17 – 147)
4583 – [[אלהיכם יחיד בעולמו]] (פרמה 3005 – 112) (פריס 647 – 158r) (פרמה 3144 – 203) (אוקספורד מיכאל 573 – 144b) (וטיקן 318) (גינצבורג 611 – 88ב) (JTS 8972 –{{כ}} 92v) (ציריך יסלזון 17 – 153)
4584 – [[אלהיכם יחיד ונשא|אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]] (אוקספורד מיכאל 573 – 146b)
[[אלהיכם יחכה לחננכם|אלהיכם יחכה לחננכם ויבין]] (אוקספורד Can. Or. 70 – 96r)
4585 – [[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבץ פזוריכם]]
4586 – [[אלהיכם יצחצח קדושתו]]
4587 – [[אלהיכם יוצרי מבטן|אלהיכם יצרי מבטן להיות בריתי אתו]]
4588 – [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו|אלהיכם ישיב שלם סכו ומעונתו]]
4589 – [[אלהיכם ישכיל עבדו|אלהיכם ישכיל עבדו יכון כסאו כמראשית]]
[[אלהיכם ישלח מלאך הברית]] (ורונה 43)
4590 – [[אלהיכם ישלח משיחו|אלהיכם ישלח משיחו אזור צדק והאמונה ירביד]]
[[אלהיכם ישרי לב]] (אוקספורד מיכאל 573 – 146a) (מוסקבה גינצבורג 611 – 90ב)
[[אלהיכם מוצא שפתיך]] (ורונה 43)
4591 – [[אלהיכם מושבו וממשלתו]] (אוקספורד Opp. 653?)
4592 – [[אלהיכם מלכי ודודי|אלהיכם מלכי ודודי צרור המור]] (פרמה 3005 – 112) (פריס 647 – 159v) (מוסקבה גינצבורג 611 – 90ב) (ורונה 43)
[[אלהיכם מעיל צדק]] (ורונה 43)
4593 – [[אלהיכם משלה מלכותו|אלהיכם משלה מלכותו בכל קצוי אדמתו]] (אוקספורד מיכאל 573 – 146b)
4594 – [[אלהיכם משרתיו אש]] (אוקספורד מיכאל 573 – 145b)
4595 – [[אלהיכם משרתיו שואלים|אלהיכם משרתיו שואלים איה מקום ישיבתו]] (פרמה 3005 – 111) (פריס 647 – 158v) (פרמה 3144 – 204) (אוקספורד מיכאל 573 – 145b) (גינצבורג 611 – 89א) (ציריך יסלזון 17 –  146)
4596 – [[אלהיכם נכתב לעלם בשמוש אותיות]] (אוקספורד מיכאל 573 – 146a) (גינצבורג 611 – 90א) (ציריך יסלזון 17 – 152)
4597 – [[אלהיכם נערץ בקדש בסוד עשר ספירות]] (הספריה הלאומית של צכיה XVIII F 7 – 17r) (אוקספורד Can. Or. 70 – 96v)
[[אלהיכם סביביו נסערה מאד]] (JTS 8972{{כ}} – 92ב)
[[אלהיכם עשה את הכל|אלהיכם עשה את הכל יפה בעתו]] (אוקספורד Can. Or. 70 – 96r)
4598 – [[כבודו אראלים מספרים#אלהיכם פץ ה' ה'|אלהיכם פץ ה' ה']] (מינכן 69 – 191r) – לא פיוט 'אלהיכם' אלא חלק פיוט ט&lt;sup&gt;4&lt;/sup&gt; רגיל
4599 – [[אלהיכם קולך צהלי| אלהיכם קולך צהלי וחיילי]] (אוקספורד מיכאל 573 – 145b) (גינצבורג 611 – 89ב) (ציריך יסלזון 17 – 153 (קטוע))
[[אלהיכם ראשית דרכו]] (לונדון 2772 – 197ב)
[[אלהיכם רוממה ימינו|אלהיכם רוממה ימינו ואין קץ לגדולתו]] (וטיקן 318 - 143r)
[[אלהיכם רמה ידו]]
4600 – [[אלהיכם שופט צדק|אלהיכם שופט צדק ובמישור לאמים]]
[[אלהיכם שוכן שחקים|אלהיכם שוכן שחקים בכלי זמרה]] (שווייץ פרטי – 149)
4601 – [[אלהיכם שיכנו שם|אלהיכם שכנו שם כס עילמו]]
4602 – [[אלהיכם שליט בעולמו]] (אוקספורד מיכאל 573 – 146b) (ציריך יסלזון 17 –  146)
4603 – [[אלהיכם שמים שת רכובו]] (פריס 647 – 158v) (גינצבורג 611 – 88ב) (ציריך יסלזון 17 – 152)
4604 – [[אלהיכם שמש ומגן ה']] (פרמה 3144 – 202) (אוקספורד מיכאל 573 – 144a) (גינצבורג 611 – 90א) (ציריך יסלזון 17 –  146)
[[אלהיכם שרפים מרננים כבודו]] (ציריך יסלזון 17 – 148)
4605 – [[אלהיכם תפארתו ממעל]] (אוקספורד מיכאל 573 – 146b) (ציריך יסלזון 17 – 147)}}{{ש}}
ממש עבודה מעולה! רק לדאבוני לא מצאתי את כ&quot;י ורונה 43.
:גם אני לא הצלחתי למצוא אותו. אולי יש ט&quot;ס בספר של וסרמן והכוונה ל[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS990001699480205171 ורונה 34]. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:01, 19 באוקטובר 2026 (IDT)

:אני חושב שהוספת הקישורים כאן מייתרת את הצורך לעדכן על עבודה על פיוט, אפשר פשוט ליצור את הדף בתחילת העבודה. בכל אופן, הוספתי עכשיו את [[אלהיכם רוממה ימינו ואין קץ לגדולתו]]. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 15:08, 19 באוקטובר 2026 (IDT)
::מאחר שכמה פיוטי אלהיכם שנמצאים רק במיכאל 573 או בגינצבורג 611 לא נמנו אצל דווידזון, מסתבר ששני כתבי יד אלה לא עמדו לפני צונץ. אם כן הוא, לכל הפיוטים שכן נמנו אצל דווידזון באוצרו ובינתים מצאנום רק בכ&quot;י אלו, סביר שיש מקורות נוספים. אנחנו רק צריכים לחפש... [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:42, 21 באוקטובר 2026 (IDT)
:::מעניין. עוד דבר. שני הפיוטים [[אלהיכם אל אדיר ויחיד]] ו'אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים' ([[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-4568|א-4568]]) רשומים אצל [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 צונץ] בין פיוטי ר' אלעזר בן יהודה הכהן לשבת אחרי חתונה. כנראה מצא כולם בכ&quot;י אחד, כלומר כ&quot;י {{כ}} H. h. 40c {{כ}} שהוא מביא בסוף. כנראה הכוונה לספריית הרוו&quot;ה ולא הצלחתי למצוא את הכ&quot;י. אבל גם מעניין ששני פיוטים אלו ע&quot;פ מה שכתבת לא נדפסו במהדורת וסרמן. האם שאר פיוטי המערכת כן נדפסו שם? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:51, 21 באוקטובר 2026 (IDT)
::::מצאתי אותו מדובר בכ&quot;י המבורג {{כ}} 40c. {{כ}} [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:59, 21 באוקטובר 2026 (IDT)
:::::נדמה לי שאף אחד מן הפיוטים הללו לא נכלל במהדורת פרנקל-וסרמן. המדיניות שלהם לא לכלול פיוטים שלא ברור שנכתבו דוקא לנישואין, גם אם היו קהילות שאמרו אותם בנישואין (למעט פיוטים שהגיעו למנהגי הדפוס). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:49, 22 באוקטובר 2026 (IDT)
::::::עוד אוסף גדול בכ&quot;י ציריך יסלזון 17, אבל גם בו יש שלא הובאו בדוידזון.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:57, 22 באוקטובר 2026 (IDT)
:::::::{{א|בן עדריאל}} נכון, בחלק מכי&quot;י שראיתי כמנהג צרפת מבואר שבצרפת בכל שבת יש שאמרו 'אדיר אדירנו' ויש 'אלהיכם אני פצתה'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:58, 22 באוקטובר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>id7pvzppstdvxd0z9005mf5ss1by6jx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהיכם יופיע הוד בית רפידתו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756900</id>
    <revision>
      <id>3101335</id>
      <parentid>3101181</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T12:32:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3101335</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1950" sha1="cszovicqkd0luipklt8a0wo62a223ua" xml:space="preserve">{{פיוט
| שם = אלהיכם יופיע הוד בית רפידתו
| סוג = [[:קט:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]]
| מועד = [[:קטגוריה:שבת|שבת]]
| מחבר = ר' יצחק בן מאיר
| מיוחס ל = 
| אקרוסטיכון = יצחק ברבי מאיר חזק
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#אלהיכם יופיע הוד בית רפידתו|לא מונה]]
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יצחק ברבי מאיר חזק'''}}

אֱלֹהֵיכֶם
:{{סי|י}}וֹפִיעַ הוֹד בֵּית רְפִידָתוֹ
:{{סי|צִ}}יּוֹן בְּשׁוּבוֹ עַם סְגֻלָּתוֹ
:{{סי|ח}}וֹמוֹת וָחֵל יָשִׁית יְשׁוּעָתוֹ
:{{סי|קִ}}רְיַת דָּוִד חָנָה תַּחֲנוּתוֹ
:{{סי|בִּרְ}}צוֹת יְיָ דַּרְכֵי אֻמָּתוֹ
:{{סי|בֵּי}}ת בְּחִירָתוֹ יַחֲזִיר לְקַדְמָתוֹ
:{{סי|מַ}}שְׁמִיעַ שָׁלוֹם יַגִּיד בְּשׂוֹרָתוֹ{{הערה|בכ&quot;י אוקספורד מיכאל 573 מנוקד 'בְּשׁוּרָתוֹ', ובכ&quot;י גינצבורג 622 נכתב 'בְּשִירָתוֹ'. נוסח הפנים מופיע בכ&quot;י ציריך יסלזון 17, וכן נראה לפי ההקשר ולפי לשון הכתוב ב[[ישעיהו נב ז]].}}
:{{סי|אֹ}}מֶץ יוֹסִיף לְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ
:{{סי|יַרְ}}אֶה לָמוֹ זִיו שְׁכִינָתוֹ
:{{סי|חֲ}}סִידָיו יְרַנְּנוּ בְּעֵדֶן גִּנָּתוֹ
:'{{סי|זֶ}}ה אֱלֹהֵינוּ' בְּמָחוֹל לְהַנְאוֹתוֹ
:{{סי|קָ}}דוֹשׁ יִמְלֹךְ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכוּתוֹ
{{הור|ובדברי קדשך}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>cszovicqkd0luipklt8a0wo62a223ua</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהיכם שוכן שחקים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756979</id>
    <revision>
      <id>3101336</id>
      <timestamp>2026-11-04T13:03:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>ע&quot;פ כ&quot;י מאוסף פרטי אבל סרוק [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&amp;scope=KTIV&amp;docId=PNX_MANUSCRIPTS997013721658605171]. הניקוד כולו שלי ולא הבנתי הכל גם ייתכן שיש בלבול.</comment>
      <origin>3101336</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1730" sha1="hx8q856jq5feq16vibg9ocmrd4pf5zn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
|שם = אלהיכם שוכן שחקים
|סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]]
|מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|שמחת תורה]]
|מחבר = ר' שלמה בן יצחק
|מיוחס ל =
|אקרוסטיכון = שלמה בר יצחק חזק חזק ואמץ
|צורה = 
|אוצר השירה = [[אוצר_השירה_והפיוט/ערכים#אלהיכם שוכן שחקים|לא מונה]]
|מנהגים = ע&quot;פ כה&quot;י בו הוא מופיע נועד להיאמר בשמחת תורה.
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שלמה בר יצחק חזק חזק ואמץ'''}}

אֱלֹהֵיכֶם
:{{סי|ש}}וֹכֵן שְׁחָקִים בְּכְלֵי זִמְרָה
:{{סי|לְ}}מַרְבֵּה לְשָׁלוֹם אֵין קֵץ הַמִּשְׂרָה
:{{סי|מְ}}קוֹמוֹ מְרוֹמוֹ עוֹמְדִים בְּשּׁוּרָה
:{{סי|הַ}}שְׁלֵם הַכֵּס וְשֵׁם הַנּוֹרָא
:{{סי|בְּ}}סִתְרוֹ בְּזִכְרוֹ דָּר בִּנְהוֹרָא
:{{סי|רֹ}}ב בִּנְיָן בְּעִנְיַן צֶמַח {{סי|יִצְ}}מַח ושְׂחוֹק יִשְׂ{{סי|חֹק}} אֲעוֹרְרָה
:{{סי|חַזֵּק}} לִגְדֹּר לְמְדוֹר צִיּוֹן לְחׇזְרָה
:קַרְנָם יָרוּם מִשֵָׁשִֵׁי חֲרָרָה
:{{סי|חִזְּק}}וּ {{סי|וְאִמְּצ}}וּ קְדֻשָּׁתוֹ לְפָאֲרָה.&lt;noinclude&gt;
{{הור|ובדברי קדשך}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hx8q856jq5feq16vibg9ocmrd4pf5zn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101337</id>
      <parentid>3101336</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T13:06:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3101337</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1730" sha1="kj9mzxykbxv5g75drfcuxceithsvsrj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
|שם = אלהיכם שוכן שחקים
|סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]]
|מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|שמחת תורה]]
|מחבר = ר' שלמה בן יצחק
|מיוחס ל =
|אקרוסטיכון = שלמה בר יצחק חזק חזק ואמץ
|צורה = 
|אוצר השירה = [[אוצר_השירה_והפיוט/ערכים#אלהיכם שוכן שחקים|לא מונה]]
|מנהגים = ע&quot;פ כה&quot;י בו הוא מופיע נועד להיאמר בשמחת תורה.
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שלמה בר יצחק חזק חזק ואמץ'''}}

אֱלֹהֵיכֶם
:{{סי|ש}}וֹכֵן שְׁחָקִים בְּכְלֵי זִמְרָה
:{{סי|לְ}}מַרְבֵּה לְשָׁלוֹם אֵין קֵץ הַמִּשְׂרָה
:{{סי|מְ}}קוֹמוֹ מְרוֹמוֹ עוֹמְדִים בְּשּׁוּרָה
:{{סי|הַ}}שְׁלֵם הַכֵּס וְשֵׁם הַנּוֹרָא
:{{סי|בְּ}}סִתְרוֹ בְּזִכְרוֹ דָּר בִּנְהוֹרָא
:{{סי|רֹ}}ב בִּנְיָן בְּעִנְיַן צֶמַח {{סי|יִצְ}}מַח ושְׂחוֹק יִשְׂ{{סי|חֹק}} אֲעוֹרְרָה
:{{סי|חַזֵּק}} לִגְדֹּר לְמָדוֹר צִיּוֹן לְחׇזְרָה
:קַרְנָם יָרוּם מִשֵָׁשִֵׁי חֲרָרָה
:{{סי|חִזְּק}}וּ {{סי|וְאִמְּצ}}וּ קְדֻשָּׁתוֹ לְפָאֲרָה.&lt;noinclude&gt;
{{הור|ובדברי קדשך}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>kj9mzxykbxv5g75drfcuxceithsvsrj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101365</id>
      <parentid>3101337</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T17:06:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>תיקוני ניקוד קלים. אני לא מבין מה זה 'מששי חררה', וגם לא איך אתה התכוונת לנקד.</comment>
      <origin>3101365</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1737" sha1="aa6ve2q3w8xvv7lu5bruy8v7z6r1zlv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
|שם = אלהיכם שוכן שחקים
|סוג = [[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]]
|מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|שמחת תורה]]
|מחבר = ר' שלמה בן יצחק
|מיוחס ל =
|אקרוסטיכון = שלמה בר יצחק חזק חזק ואמץ
|צורה = 
|אוצר השירה = [[אוצר_השירה_והפיוט/ערכים#אלהיכם שוכן שחקים|לא מונה]]
|מנהגים = ע&quot;פ כה&quot;י בו הוא מופיע נועד להיאמר בשמחת תורה.
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שלמה בר יצחק חזק חזק ואמץ'''}}

אֱלֹהֵיכֶם
:{{סי|ש}}וֹכֵן שְׁחָקִים בִּכְלֵי זִמְרָה
:{{סי|לְ}}מַרְבֵּה לְשָׁלוֹם אֵין קֵץ הַמִּשְׂרָה
:{{סי|מְ}}קוֹמוֹ מְרוֹמוֹ עוֹמְדִים בְּשׁוּרָה
:{{סי|הַ}}שְׁלֵם הַכֵּס וְשֵׁם הַנּוֹרָא
:{{סי|בְּ}}סִתְרוֹ בְּזִכְרוֹ דָּר בִּנְהוֹרָא
:{{סי|רֹ}}ב בִּנְיָן בְּעִנְיָן צֶמַח {{סי|יִצְ}}מַח ושְׂחוֹק יִשְׂ{{סי|חֹק}} אֲעוֹרְרָה
:{{סי|חַזֵּ}}ק לִגְדֹּר לְמָדוֹר צִיּוֹן לְחׇזְרָה
:{{סי|קַ}}רְנָם יָרוּם מִשֵָׁשִֵׁי חֲרָרָה
:{{סי|חִזְּק}}וּ {{סי|וְאִמְּצ}}וּ קְדֻשָּׁתוֹ לְפָאֲרָה.&lt;noinclude&gt;
{{הור|ובדברי קדשך}}
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>aa6ve2q3w8xvv7lu5bruy8v7z6r1zlv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/יז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756980</id>
    <revision>
      <id>3101344</id>
      <timestamp>2026-11-04T14:04:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תשתית</comment>
      <origin>3101344</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="136" sha1="0302s57xjuokermlj31kasikem57eak" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|תרגום אונקלוס (דפוס)|ספר בראשית|טו|טז|יז||}}
{{כותרת אונקלוס דפוס}}</text>
      <sha1>0302s57xjuokermlj31kasikem57eak</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:לפנות ערב</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1756981</id>
    <revision>
      <id>3101348</id>
      <timestamp>2026-11-04T14:30:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ברוך הבא */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3101348</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="252" sha1="g34t2yh68whxp75y4ha3kj7xskmxfz1" xml:space="preserve">== ברוך הבא ==
{{בה}}

נ.ב.ב. המקום לביאורים הוא במרחב הביאור, לדוג': [[ביאור:בראשית א י]].-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:30, 4 בנובמבר 2026 (IST)</text>
      <sha1>g34t2yh68whxp75y4ha3kj7xskmxfz1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:לפנות ערב</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1756982</id>
    <revision>
      <id>3101349</id>
      <timestamp>2026-11-04T14:30:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3101349</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לנבוכי הדור/פרק כב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756983</id>
    <revision>
      <id>3101350</id>
      <timestamp>2026-11-04T15:03:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ד ק</username>
        <id>39669</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;הדבר שהוא נורא מכל, ושגרם תמיד את כל המהומה של ערבובי הדעות בעולם, ושמושל ברעש גדול גם כן בזמן הזה בתור זמן של תסיסת הדעות, הוא קוצר החוג של ההשקפה. הדמיון של כל משקיף על איזה חלק מהמעלות, בין שהן מדעיות בין מוסריות או מעשיות, מדיניות או אישיות, בדמיון שרק או...&quot;</comment>
      <origin>3101350</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6861" sha1="16m4csrdft0ci5c4l06038yifwt3cks" xml:space="preserve">הדבר שהוא נורא מכל, ושגרם תמיד את כל המהומה של ערבובי הדעות בעולם, ושמושל ברעש גדול גם כן בזמן הזה בתור זמן של תסיסת הדעות, הוא קוצר החוג של ההשקפה. הדמיון של כל משקיף על איזה חלק מהמעלות, בין שהן מדעיות בין מוסריות או מעשיות, מדיניות או אישיות, בדמיון שרק אותו הצד האהוב לו הקרוב לחוגו הוא הנהו העיקר, ויתר העובדות שבחיים אין כדאי לטפל בהן. ואם עוד הדברים שהם רחוקים מחוגו יתבעו על פי טבעם הרחבה גדולה, דקדוק רב והפרחה, אז תתעורר מכל צד מלחמה עצומה, כאילו באים לבלע ולעקור את הפרט החביב שלו. מובן הדבר שהרעש עצמו מוליד נטיה כמותה ממש בבעלי חוגים אחרים, ללכת בדרך קיצוני כזה גם כן, על ההגנה על חוגם הם, ולראות גם כן כל דבר היוצא מחוגם בתור דבר משחית מבלה עולם ולכל היותר טפל ושגעון. דבר זה נוהג בין בני אדם בכלל ולנו בני ישראל בפרט, הרבה מאד.
מתי יפקחו העינים לראות כי לנו אין צורך בהרס והשחתה. להוסיף בנין אנחנו צריכים ולא לגרוע. דיה היא לנו המלחמה הטבעית, שהיא מוכרחת במה שפעמים הרבה מתנגשים שני ענינים שכל אחד בפני עצמו הוא מועיל ומוכרח, ואין הזמן והכח מספיק לצאת ידי חובת שניהם, אז המלחמה מתעוררת בשאלת מי נדחה מפני מי. אמנם גם מלחמה כזאת צריכה להתנהג בחשבון, לא להשפיל עד עפר את הערך של הדבר שאנו מוצאים שהוא צריך להדחות, מפני שמה שניקח תמורתו יהיה לנו יותר נצרך ויותר מועיל. אדרבא, עלינו להודיע כי סבת עזיבת דבר אחד, שגם בו יש חפץ, אינה תלויה בביטול הערך של הקנין המדעי, המעשי, או המוסרי ההוא, כי אם בקוצר כחנו, מפני שאין אני יכולים להכניס בכלינו המצומצם את כל החפצים שהם חמודים, על כן עלינו לשקול מה לקרב ומה לרחק. זהו הדרך של המשקל הבנוי על יסוד האמת שיכול גם כן להביא את ברכת השלום על הנושאים הבוחרים.
התאוה לסתור, להשחית דבר בלא הכרח גמור, היא מושרשת ביצר הרע של האדם, באהבת עצמו הנפרזה, המביאה גם כן לשנאת זולתו. איסור ההשחתה 'בל תשחית' עומד בחזק נגד פראות המדה הזאת. עוד בימים הראשונים להרחבת הדעות התוריות, על ידי השפעת ההשכלה בעמנו, נעשתה תסיסה כזאת, ודוגמאות וענפים ממנה מתגלגלים בכל דור ודור. המושכל, המוסר העצמי הטהור, והחקים, חקי התורה, בהעמקה שכלית הובן שהם שני נושאים, אבל כי יש צורך של מלחמה ביניהם זה נולד רק מקוצר החוג. בעלי התוך שהשכילו אל המוסר הפנימי, וחשקו בהשלמת האדם במוסרו הטוב על פי טעם הצדק הטבעי החפשי, תחת אשר היה להם להכיר כי הלא החקים נותנים עזר רב להתפתחות המוסר האנושי הטהור, אם כן ישנן כמה מעלות טובות שהחקים נותנים אותן לנו. על כן אם גם נפנה לחוג אחר, שנראהו לפי מושגינו יותר רחב, מאותו המושג הפשוט של השאיפה רק לקיום החקים לבדם, היה ראוי תמיד לבקש את דרך השלום, איך שמכנסים שתי המעלות ביחד: היתרון של המוסר הטהור הטבעי, והיתרון של המוסר החקי. ואם היו מבקשים היו מוצאים, שהמוסר של קיום החקים, לא די שמעיק איננו את המוסר הטהור הטבעי, כי אם הוא מבססו ומרחיבו. לא כן אמנם עשו הנלהבים של המוסר הטבעי. הם צעקו שהמוסר החוקי מצר הוא את צעדי המוסר הטבעי, על כן התחילו בקנאה לקצץ בנטיעות. הקרובים אל המוסר החוקי, שומרי תורה ומצות, ראו את המלחמה, הנובעת מההלהבה של המוסר הטבעי, החלו לעומת זה למצא פגמים במוסר הטבעי החפשי, ומתוך כך נבעה פרץ גדול, עד שמחפשי המוסר הטבעי התחילו לקצץ בנטיעות היהדות בפועל, ויצאו בתור כתה נפרדה, שאחר כך נסתעפה מזה תולדה רבה הצוררת לאותה האומה עצמה שממנה שאבו מקורי השפעתם. והנה עמדו על רגל אחת, רגל המוסר הטבעי, וכל הטוב הגדול שהמוסר החוקי נותן אבדו בידים, כי חשבוהו לכלי אין חפץ. על כן לא עלה בידם מבוקשם. ולא די שלא מיעטו את ההתבצרות במוסר החוקים, כי אם עוד היה הכרח גמור לעמוד על נפש המוסר החוקי, שהוא הכח המחיה הנצחי את המוסר הטבעי שלא ישפל מתגרת יד המלחמה המדומה שהמציאו בעלי המוסר הטבעי, שהמוסר הטבעי כאילו נלחם בהמוסר החוקי. על כן עוד היה הכרח להוסיף אומץ במוסר החוקי, והדיוק הנמרץ הוסיף כחו לדקדק הרבה בפרטי פרטים, מה שלא היה כל כך צורך לולא ההתנשאות של מהרסי המוסר החוקי לשלח יד בקדשי שמים, החקים והמצות המעשיות. אמנם, סוף כל סוף יביאו גם אלה תועלת רבה. עומק הדיוק ישריש יפה בלב את הצד האלהי, את ערך הגדולה שיש במעשים התוריים. וזה יכין את כח החושב לחשוב ולחקור ביסודי המוסר שעליהם החקים בנויים, במאור אלהי נפלא, עד שתלך ההשקפה הלוך והתפשט, ומקרבת את הקצוות, מבארת את היסוד המוטעה של ההריסה, ומביאה להשכיל את הערך הגדול של מוסר החקי דוקא בתור מקור חיים להמוסר הטבעי, של צדק עולמים.</text>
      <sha1>16m4csrdft0ci5c4l06038yifwt3cks</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756984</id>
    <revision>
      <id>3101351</id>
      <timestamp>2026-11-04T15:13:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק כ |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק יט |רישום הקודם=פרק יט |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כא |רישום הבא=חלק שני/פרק כא |סוגה=דורות הראשונים ד }} &lt;pages index=&quot;דורות הרא...&quot;</comment>
      <origin>3101351</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="633" sha1="5mttsb4bgez5kssbus3d55dlu45f10i" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יצחק אייזיק הלוי
|שם ספר=דורות הראשונים
|רישום ספר=
|שם נוסף=חלק שני/פרק כ
|הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק יט
|רישום הקודם=פרק יט
|הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כא
|רישום הבא=חלק שני/פרק כא
|סוגה=דורות הראשונים ד
}}
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=288 to=293 onlysection=&quot;פרק כ&quot;/&gt;

==הערות==
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=288 to=293 onlysection=&quot;הערות כ&quot;/&gt;</text>
      <sha1>5mttsb4bgez5kssbus3d55dlu45f10i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756985</id>
    <revision>
      <id>3101352</id>
      <timestamp>2026-11-04T15:14:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק כא |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כ |רישום הקודם=פרק כ |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כב |רישום הבא=חלק שני/פרק כב |סוגה=דורות הראשונים ד }} &lt;pages index=&quot;דורות הראש...&quot;</comment>
      <origin>3101352</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="635" sha1="f1wvepa3pkrwnovxj2wbupqpymfpx3j" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יצחק אייזיק הלוי
|שם ספר=דורות הראשונים
|רישום ספר=
|שם נוסף=חלק שני/פרק כא
|הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כ
|רישום הקודם=פרק כ
|הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כב
|רישום הבא=חלק שני/פרק כב
|סוגה=דורות הראשונים ד
}}
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=293 to=298 onlysection=&quot;פרק כא&quot;/&gt;

==הערות==
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=293 to=298 onlysection=&quot;הערות כא&quot;/&gt;</text>
      <sha1>f1wvepa3pkrwnovxj2wbupqpymfpx3j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756986</id>
    <revision>
      <id>3101353</id>
      <timestamp>2026-11-04T15:17:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק כב |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כא |רישום הקודם=פרק כא |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כג |רישום הבא=חלק שני/פרק כג |סוגה=דורות הראשונים ד }} &lt;pages index=&quot;דורות הר...&quot;</comment>
      <origin>3101353</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="639" sha1="c3bkqz6gjafuk9qj5gt4wltybjg3zot" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יצחק אייזיק הלוי
|שם ספר=דורות הראשונים
|רישום ספר=
|שם נוסף=חלק שני/פרק כב
|הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כא
|רישום הקודם=פרק כא
|הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כג
|רישום הבא=חלק שני/פרק כג
|סוגה=דורות הראשונים ד
}}
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=298 to=300 onlysection=&quot;פרק כב&quot;/&gt;

==הערות==
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=298 to=300 onlysection=&quot;הערות כב&quot;/&gt;</text>
      <sha1>c3bkqz6gjafuk9qj5gt4wltybjg3zot</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756987</id>
    <revision>
      <id>3101354</id>
      <timestamp>2026-11-04T15:18:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק כג |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כב |רישום הקודם=פרק כב |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כד |רישום הבא=חלק שני/פרק כד |סוגה=דורות הראשונים ד }} &lt;pages index=&quot;דורות הר...&quot;</comment>
      <origin>3101354</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="639" sha1="0wkgwfum3957385slwtq7vdipiwjn38" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יצחק אייזיק הלוי
|שם ספר=דורות הראשונים
|רישום ספר=
|שם נוסף=חלק שני/פרק כג
|הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כב
|רישום הקודם=פרק כב
|הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כד
|רישום הבא=חלק שני/פרק כד
|סוגה=דורות הראשונים ד
}}
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=300 to=305 onlysection=&quot;פרק כג&quot;/&gt;

==הערות==
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=300 to=305 onlysection=&quot;הערות כג&quot;/&gt;</text>
      <sha1>0wkgwfum3957385slwtq7vdipiwjn38</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756988</id>
    <revision>
      <id>3101356</id>
      <timestamp>2026-11-04T15:20:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק כד |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כג |רישום הקודם=פרק כג |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כה |רישום הבא=חלק שני/פרק כה |סוגה=דורות הראשונים ד }} &lt;pages index=&quot;דורות הר...&quot;</comment>
      <origin>3101356</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="639" sha1="moethyu8rfosw1w9untqmju4i8yjtgv" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יצחק אייזיק הלוי
|שם ספר=דורות הראשונים
|רישום ספר=
|שם נוסף=חלק שני/פרק כד
|הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כג
|רישום הקודם=פרק כג
|הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כה
|רישום הבא=חלק שני/פרק כה
|סוגה=דורות הראשונים ד
}}
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=305 to=309 onlysection=&quot;פרק כד&quot;/&gt;

==הערות==
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=305 to=309 onlysection=&quot;הערות כד&quot;/&gt;</text>
      <sha1>moethyu8rfosw1w9untqmju4i8yjtgv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע 1</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756989</id>
    <revision>
      <id>3101357</id>
      <timestamp>2026-11-04T16:29:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <comment>דף תצוגה חדש במקרא מבואר</comment>
      <origin>3101357</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16611" sha1="6ssfl9repdwvlaxvztdjv0szg1sa3v0" xml:space="preserve">{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת י}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת יב}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ב|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ג|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ג|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ה|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ה|כותרת יג}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ו|כותרת ב}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ו|כותרת כו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ח|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ח|כותרת ל}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לה}}
{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ט|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/י|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/י|כותרת כח}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ל}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יא|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יא|כותרת ו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כ}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יב|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כד}}

[[קטגוריה:מקרא מבואר|ספר יהושע א]]</text>
      <sha1>6ssfl9repdwvlaxvztdjv0szg1sa3v0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101498</id>
      <parentid>3101357</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T11:03:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Dovi העביר את הדף [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע א]] לשם [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע 1]]</comment>
      <origin>3101357</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16611" sha1="6ssfl9repdwvlaxvztdjv0szg1sa3v0" xml:space="preserve">{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת י}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת יב}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ב|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ג|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ג|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ה|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ה|כותרת יג}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ו|כותרת ב}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ו|כותרת כו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ח|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ח|כותרת ל}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לה}}
{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ט|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/י|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/י|כותרת כח}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ל}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יא|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יא|כותרת ו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כ}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יב|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כד}}

[[קטגוריה:מקרא מבואר|ספר יהושע א]]</text>
      <sha1>6ssfl9repdwvlaxvztdjv0szg1sa3v0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101503</id>
      <parentid>3101498</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T11:11:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3101503</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17430" sha1="7g6x2kr9sivd3sh0kgwiqsq3qjni17g" xml:space="preserve">{{ג|'''סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, חֵלֶק רִאשׁוֹן: כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ'''{{ש}}(פרקים א-יב){{ש}}'''נוֹשְׂאִים: חִזּוּק יְהוֹשֻׁעַ, הֲכָנַת הָעָם, שִׁבְטֵי עֵבֶר הַיַּרְדֵּן, רִגּוּל יְרִיחוֹ, עֲמִידַת מֵי הַיַּרְדֵּן,בְּרִית הַמִּילָה, הִתְגַּלּוּת שַׂר צְבָא ה', כִּבּוּשׁ יְרִיחוֹ, הַנִּיסָה בָּעַי, כִּבּוּשׁ הָעַי, מִזְבַּח הַר עֵיבָל, הַגִּבְעוֹנִים, חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים, מִלְחֲמוֹת הַדָּרוֹם, בְּרִית מַלְכֵי הַצָּפוֹן, מִלְחֲמוֹת הַצָּפוֹן, מַלְכֵי כְנַעַן}}

{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת י}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת יב}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ב|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ג|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ג|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ה|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ה|כותרת יג}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ו|כותרת ב}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ו|כותרת כו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ח|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ח|כותרת ל}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לה}}
{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ט|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/י|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/י|כותרת כח}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ל}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יא|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יא|כותרת ו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כ}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יב|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כד}}

[[קטגוריה:מקרא מבואר|ספר יהושע א]]</text>
      <sha1>7g6x2kr9sivd3sh0kgwiqsq3qjni17g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101504</id>
      <parentid>3101503</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T11:12:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3101504</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17536" sha1="dj390a37ry5tjpybthvyyar1wjgnnlv" xml:space="preserve">{{מרכז|{{ג|'''סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, חֵלֶק רִאשׁוֹן: כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ'''{{ש}}(פרקים א-יב){{ש}}'''נוֹשְׂאִים: חִזּוּק יְהוֹשֻׁעַ, הֲכָנַת הָעָם, שִׁבְטֵי עֵבֶר הַיַּרְדֵּן, רִגּוּל יְרִיחוֹ, עֲמִידַת מֵי הַיַּרְדֵּן,בְּרִית הַמִּילָה, הִתְגַּלּוּת שַׂר צְבָא ה', כִּבּוּשׁ יְרִיחוֹ, הַנִּיסָה בָּעַי, כִּבּוּשׁ הָעַי, מִזְבַּח הַר עֵיבָל, הַגִּבְעוֹנִים, חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים, מִלְחֲמוֹת הַדָּרוֹם, בְּרִית מַלְכֵי הַצָּפוֹן, מִלְחֲמוֹת הַצָּפוֹן, מַלְכֵי כְנַעַן'''{{ש}}פרקים: [[#א א|א]], [[#ב א|ב]], ג, ד, ה, ו, ז, ח, ט, י, יא, יב}}}}

{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת י}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת יב}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ב|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ג|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ג|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ה|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ה|כותרת יג}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ו|כותרת ב}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ו|כותרת כו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ח|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ח|כותרת ל}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לה}}
{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ט|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/י|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/י|כותרת כח}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ל}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יא|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יא|כותרת ו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כ}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יב|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כד}}

[[קטגוריה:מקרא מבואר|ספר יהושע א]]</text>
      <sha1>dj390a37ry5tjpybthvyyar1wjgnnlv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101505</id>
      <parentid>3101504</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T11:14:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3101505</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17657" sha1="iuvi10p50uze1zec9vi87rd1izjvwf2" xml:space="preserve">{{מרכז|{{ג|'''סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, חֵלֶק רִאשׁוֹן: כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ'''{{ש}}(פרקים א-יב){{ש}}'''נוֹשְׂאִים: חִזּוּק יְהוֹשֻׁעַ, הֲכָנַת הָעָם, שִׁבְטֵי עֵבֶר הַיַּרְדֵּן, רִגּוּל יְרִיחוֹ, עֲמִידַת מֵי הַיַּרְדֵּן,בְּרִית הַמִּילָה, הִתְגַּלּוּת שַׂר צְבָא ה', כִּבּוּשׁ יְרִיחוֹ, הַנִּיסָה בָּעַי, כִּבּוּשׁ הָעַי, מִזְבַּח הַר עֵיבָל, הַגִּבְעוֹנִים, חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים, מִלְחֲמוֹת הַדָּרוֹם, בְּרִית מַלְכֵי הַצָּפוֹן, מִלְחֲמוֹת הַצָּפוֹן, מַלְכֵי כְנַעַן'''{{ש}}פרקים: [[#א א|א]], [[#ב א|ב]], [[#ג א|ג]], [[#ד א|ד]], [[#ה א|ה]], [[#ו א|ו]], [[#ז א|ז]], [[#ח א|ח]], [[#ט א|ט]], [[#י א|י]], [[#יא א|יא]], [[#יב א|יב]]}}}}
-----


{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת י}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת יב}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ב|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ג|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ג|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ה|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ה|כותרת יג}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ו|כותרת ב}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ו|כותרת כו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ח|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ח|כותרת ל}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לה}}
{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ט|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/י|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/י|כותרת כח}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ל}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יא|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יא|כותרת ו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כ}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יב|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כד}}

[[קטגוריה:מקרא מבואר|ספר יהושע א]]</text>
      <sha1>iuvi10p50uze1zec9vi87rd1izjvwf2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101506</id>
      <parentid>3101505</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T11:24:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <origin>3101506</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17903" sha1="4lc1ulpe88w92xwldvomf6vxhxd668a" xml:space="preserve">{{מרכז|{{ג|'''סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, חֵלֶק רִאשׁוֹן: כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ'''{{ש}}(פרקים א-יב){{ש}}'''נוֹשְׂאִים: [[#א א|חִזּוּק יְהוֹשֻׁעַ]], [[#א י|הֲכָנַת הָעָם]], [[#א יב|שִׁבְטֵי עֵבֶר הַיַּרְדֵּן]], [[#ב א|רִגּוּל יְרִיחוֹ]], [[#ג א|אֲרוֹן הַבְּרִית]], [[#ג ט|עֲמִידַת מֵי הַיַּרְדֵּן]], [[#ה א|בְּרִית הַמִּילָה]], [[#ה יג|הִתְגַּלּוּת שַׂר צְבָא ה']], [[#ו ב|כִּבּוּשׁ יְרִיחוֹ]], [[#ו כו|הַנִּיסָה בָּעַי]], [[#ח א|כִּבּוּשׁ הָעַי]], [[#ח ל|מִזְבַּח הַר עֵיבָל]], [[#ט א|הַגִּבְעוֹנִים]], [[#י א|חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים]], [[#י כח|מִלְחֲמוֹת הַדָּרוֹם]], [[#יא א|בְּרִית מַלְכֵי הַצָּפוֹן]], [[#יא ו|מִלְחֲמוֹת הַצָּפוֹן]], [[#יב ט|מַלְכֵי כְנַעַן]]'''{{ש}}פרקים: [[#א א|א]], [[#ב א|ב]], [[#ג א|ג]], [[#ד א|ד]], [[#ה א|ה]], [[#ו א|ו]], [[#ז א|ז]], [[#ח א|ח]], [[#ט א|ט]], [[#י א|י]], [[#יא א|יא]], [[#יב א|יב]]}}}}
-----


{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת י}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת יב}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ב|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ג|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ג|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ה|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ה|כותרת יג}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ו|כותרת ב}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ו|כותרת כו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ח|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ח|כותרת ל}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לה}}
{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ט|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/י|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/י|כותרת כח}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ל}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יא|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יא|כותרת ו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כ}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יב|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כד}}

[[קטגוריה:מקרא מבואר|ספר יהושע א]]</text>
      <sha1>4lc1ulpe88w92xwldvomf6vxhxd668a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101508</id>
      <parentid>3101506</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T11:26:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3101508</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17905" sha1="416xcbz27c7zscc6ssl2hbmknjh27rf" xml:space="preserve">{{מרכז|{{ג|'''סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, חֵלֶק רִאשׁוֹן: כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ'''{{ש}}(פרקים א-יב){{ש}}'''נוֹשְׂאִים: [[#א א|חִזּוּק יְהוֹשֻׁעַ]], [[#א י|הֲכָנַת הָעָם]], [[#א יב|שִׁבְטֵי עֵבֶר הַיַּרְדֵּן]], [[#ב א|רִגּוּל יְרִיחוֹ]], [[#ג א|אֲרוֹן הַבְּרִית]], [[#ג ט|עֲמִידַת מֵי הַיַּרְדֵּן]], [[#ה א|בְּרִית הַמִּילָה]], [[#ה יג|הִתְגַּלּוּת שַׂר צְבָא ה']], [[#ו ב|כִּבּוּשׁ יְרִיחוֹ]], [[#ו כו|הַנִּיסָה בָּעַי]], [[#ח א|כִּבּוּשׁ הָעַי]], [[#ח ל|מִזְבַּח הַר עֵיבָל]], [[#ט א|הַגִּבְעוֹנִים]], [[#י א|חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים]], [[#י כח|מִלְחֲמוֹת הַדָּרוֹם]], [[#יא א|בְּרִית מַלְכֵי הַצָּפוֹן]], [[#יא ו|מִלְחֲמוֹת הַצָּפוֹן]], [[#יב ט|מַלְכֵי כְנַעַן]]'''{{ש}}(פרקים: [[#א א|א]], [[#ב א|ב]], [[#ג א|ג]], [[#ד א|ד]], [[#ה א|ה]], [[#ו א|ו]], [[#ז א|ז]], [[#ח א|ח]], [[#ט א|ט]], [[#י א|י]], [[#יא א|יא]], [[#יב א|יב]])}}}}
-----


{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת י}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/א|כותרת יב}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|א|יח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ב|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ב|כד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ג|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ג|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ג|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ד|כד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ה|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ה|כותרת יג}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ה|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ו|כותרת ב}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ו|כותרת כו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ו|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ז|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ח|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|כט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ח|כותרת ל}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ח|לה}}
{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/ט|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|ט|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/י|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/י|כותרת כח}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|כט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|ל}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|לט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|י|מג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יא|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יא|כותרת ו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כ}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יא|כג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יב|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יב|כד}}

[[קטגוריה:מקרא מבואר|ספר יהושע א]]</text>
      <sha1>416xcbz27c7zscc6ssl2hbmknjh27rf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע 2</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756990</id>
    <revision>
      <id>3101358</id>
      <timestamp>2026-11-04T16:29:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <comment>דף תצוגה חדש במקרא מבואר</comment>
      <origin>3101358</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21125" sha1="avkvwerhcykhq1dl2q6m53rj8wy26wp" xml:space="preserve">{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יג|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יג|כותרת טו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יג|כותרת כד}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|לב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יג|כותרת לג}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|לג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|ה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יד|כותרת ו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|טו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/טו|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|יט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/טו|כותרת כ}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ס}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|סא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|סב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|סג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/טז|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|י}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יז|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|יג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יז|כותרת יד}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|יח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יח|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|י}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יח|כותרת יא}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כ}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יט|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יט|כותרת י}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|טז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יט|כותרת יז}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יט|כותרת כד}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יט|כותרת לב}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יט|כותרת מ}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|נ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|נא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/כ|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/כא|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|יב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|טז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|יט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|מ}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|מא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|מב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|מג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/כב|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/כב|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|יב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כ}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|לב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|לד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/כג|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|טז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/כד|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|טו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/כד|כותרת כט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|לב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|לג}}

[[קטגוריה:מקרא מבואר|ספר יהושע ב]]</text>
      <sha1>avkvwerhcykhq1dl2q6m53rj8wy26wp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101500</id>
      <parentid>3101358</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T11:04:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Dovi העביר את הדף [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע ב]] לשם [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע 2]]</comment>
      <origin>3101358</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21125" sha1="avkvwerhcykhq1dl2q6m53rj8wy26wp" xml:space="preserve">{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יג|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יג|כותרת טו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יג|כותרת כד}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|כט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|לב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יג|כותרת לג}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יג|לג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|ה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יד|כותרת ו}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יד|טו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/טו|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|יט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/טו|כותרת כ}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|כט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|לט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|מט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|נט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|ס}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|סא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|סב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טו|סג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/טז|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|טז|י}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יז|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|יג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יז|כותרת יד}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יז|יח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יח|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|י}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יח|כותרת יא}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כ}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יח|כח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יט|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יט|כותרת י}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|טז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יט|כותרת יז}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יט|כותרת כד}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|כט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יט|כותרת לב}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|לט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/יט|כותרת מ}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|מט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|נ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|יט|נא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/כ|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כ|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/כא|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|יב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|טז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|יט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|כט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|לט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|מ}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|מא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|מב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כא|מג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/כב|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/כב|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|יב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כ}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|כט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|לב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|לג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כב|לד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/כג|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|טו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כג|טז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/כד|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|א}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ו}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|י}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|יא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|יב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|יג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|יד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|טו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|טז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|יז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|יח}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|יט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כג}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כד}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כה}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כז}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יהושע/כד|כותרת כט}}}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|כט}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|ל}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|לא}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|לב}}
{{מקרא מבואר|יהושע|כד|לג}}

[[קטגוריה:מקרא מבואר|ספר יהושע ב]]</text>
      <sha1>avkvwerhcykhq1dl2q6m53rj8wy26wp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקרא מבואר/תצוגה/הושע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756991</id>
    <revision>
      <id>3101359</id>
      <timestamp>2026-11-04T16:29:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <comment>דף תצוגה חדש במקרא מבואר</comment>
      <origin>3101359</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10013" sha1="058aqo1kp49igbkiw00qsilfq003utk" xml:space="preserve">{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר הושע/א|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|הושע|א|א}}
{{מקרא מבואר|הושע|א|ב}}
{{מקרא מבואר|הושע|א|ג}}
{{מקרא מבואר|הושע|א|ד}}
{{מקרא מבואר|הושע|א|ה}}
{{מקרא מבואר|הושע|א|ו}}
{{מקרא מבואר|הושע|א|ז}}
{{מקרא מבואר|הושע|א|ח}}
{{מקרא מבואר|הושע|א|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר הושע/ב|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|א}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|ב}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|ג}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|ד}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|ה}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|ו}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|ז}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|ח}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|ט}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|י}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|יא}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|יב}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|יג}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|יד}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|טו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|טז}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|יז}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|יח}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|יט}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|כ}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|כא}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|כב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|כג}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|כד}}
{{מקרא מבואר|הושע|ב|כה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר הושע/ג|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|הושע|ג|א}}
{{מקרא מבואר|הושע|ג|ב}}
{{מקרא מבואר|הושע|ג|ג}}
{{מקרא מבואר|הושע|ג|ד}}
{{מקרא מבואר|הושע|ג|ה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר הושע/ד|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|א}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|ב}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|ג}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|ד}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|ה}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|ו}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|ז}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|ח}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|ט}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|י}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|יא}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|יב}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|יג}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|יד}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|טו}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|טז}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|יז}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|יח}}
{{מקרא מבואר|הושע|ד|יט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר הושע/ה|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|הושע|ה|א}}
{{מקרא מבואר|הושע|ה|ב}}
{{מקרא מבואר|הושע|ה|ג}}
{{מקרא מבואר|הושע|ה|ד}}
{{מקרא מבואר|הושע|ה|ה}}
{{מקרא מבואר|הושע|ה|ו}}
{{מקרא מבואר|הושע|ה|ז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|הושע|ה|ח}}
{{מקרא מבואר|הושע|ה|ט}}
{{מקרא מבואר|הושע|ה|י}}
{{מקרא מבואר|הושע|ה|יא}}
{{מקרא מבואר|הושע|ה|יב}}
{{מקרא מבואר|הושע|ה|יג}}
{{מקרא מבואר|הושע|ה|יד}}
{{מקרא מבואר|הושע|ה|טו}}
{{מקרא מבואר|הושע|ו|א}}
{{מקרא מבואר|הושע|ו|ב}}
{{מקרא מבואר|הושע|ו|ג}}
{{מקרא מבואר|הושע|ו|ד}}
{{מקרא מבואר|הושע|ו|ה}}
{{מקרא מבואר|הושע|ו|ו}}
{{מקרא מבואר|הושע|ו|ז}}
{{מקרא מבואר|הושע|ו|ח}}
{{מקרא מבואר|הושע|ו|ט}}
{{מקרא מבואר|הושע|ו|י}}
{{מקרא מבואר|הושע|ו|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר הושע/ז|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|הושע|ז|א}}
{{מקרא מבואר|הושע|ז|ב}}
{{מקרא מבואר|הושע|ז|ג}}
{{מקרא מבואר|הושע|ז|ד}}
{{מקרא מבואר|הושע|ז|ה}}
{{מקרא מבואר|הושע|ז|ו}}
{{מקרא מבואר|הושע|ז|ז}}
{{מקרא מבואר|הושע|ז|ח}}
{{מקרא מבואר|הושע|ז|ט}}
{{מקרא מבואר|הושע|ז|י}}
{{מקרא מבואר|הושע|ז|יא}}
{{מקרא מבואר|הושע|ז|יב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר הושע/ז|כותרת יג}}}}
{{מקרא מבואר|הושע|ז|יג}}
{{מקרא מבואר|הושע|ז|יד}}
{{מקרא מבואר|הושע|ז|טו}}
{{מקרא מבואר|הושע|ז|טז}}
{{מקרא מבואר|הושע|ח|א}}
{{מקרא מבואר|הושע|ח|ב}}
{{מקרא מבואר|הושע|ח|ג}}
{{מקרא מבואר|הושע|ח|ד}}
{{מקרא מבואר|הושע|ח|ה}}
{{מקרא מבואר|הושע|ח|ו}}
{{מקרא מבואר|הושע|ח|ז}}
{{מקרא מבואר|הושע|ח|ח}}
{{מקרא מבואר|הושע|ח|ט}}
{{מקרא מבואר|הושע|ח|י}}
{{מקרא מבואר|הושע|ח|יא}}
{{מקרא מבואר|הושע|ח|יב}}
{{מקרא מבואר|הושע|ח|יג}}
{{מקרא מבואר|הושע|ח|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר הושע/ט|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|הושע|ט|א}}
{{מקרא מבואר|הושע|ט|ב}}
{{מקרא מבואר|הושע|ט|ג}}
{{מקרא מבואר|הושע|ט|ד}}
{{מקרא מבואר|הושע|ט|ה}}
{{מקרא מבואר|הושע|ט|ו}}
{{מקרא מבואר|הושע|ט|ז}}
{{מקרא מבואר|הושע|ט|ח}}
{{מקרא מבואר|הושע|ט|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|הושע|ט|י}}
{{מקרא מבואר|הושע|ט|יא}}
{{מקרא מבואר|הושע|ט|יב}}
{{מקרא מבואר|הושע|ט|יג}}
{{מקרא מבואר|הושע|ט|יד}}
{{מקרא מבואר|הושע|ט|טו}}
{{מקרא מבואר|הושע|ט|טז}}
{{מקרא מבואר|הושע|ט|יז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר הושע/י|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|הושע|י|א}}
{{מקרא מבואר|הושע|י|ב}}
{{מקרא מבואר|הושע|י|ג}}
{{מקרא מבואר|הושע|י|ד}}
{{מקרא מבואר|הושע|י|ה}}
{{מקרא מבואר|הושע|י|ו}}
{{מקרא מבואר|הושע|י|ז}}
{{מקרא מבואר|הושע|י|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר הושע/י|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|הושע|י|ט}}
{{מקרא מבואר|הושע|י|י}}
{{מקרא מבואר|הושע|י|יא}}
{{מקרא מבואר|הושע|י|יב}}
{{מקרא מבואר|הושע|י|יג}}
{{מקרא מבואר|הושע|י|יד}}
{{מקרא מבואר|הושע|י|טו}}
{{מקרא מבואר|הושע|יא|א}}
{{מקרא מבואר|הושע|יא|ב}}
{{מקרא מבואר|הושע|יא|ג}}
{{מקרא מבואר|הושע|יא|ד}}
{{מקרא מבואר|הושע|יא|ה}}
{{מקרא מבואר|הושע|יא|ו}}
{{מקרא מבואר|הושע|יא|ז}}
{{מקרא מבואר|הושע|יא|ח}}
{{מקרא מבואר|הושע|יא|ט}}
{{מקרא מבואר|הושע|יא|י}}
{{מקרא מבואר|הושע|יא|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|הושע|יב|א}}
{{מקרא מבואר|הושע|יב|ב}}
{{מקרא מבואר|הושע|יב|ג}}
{{מקרא מבואר|הושע|יב|ד}}
{{מקרא מבואר|הושע|יב|ה}}
{{מקרא מבואר|הושע|יב|ו}}
{{מקרא מבואר|הושע|יב|ז}}
{{מקרא מבואר|הושע|יב|ח}}
{{מקרא מבואר|הושע|יב|ט}}
{{מקרא מבואר|הושע|יב|י}}
{{מקרא מבואר|הושע|יב|יא}}
{{מקרא מבואר|הושע|יב|יב}}
{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר הושע/יב|כותרת יג}}}}
{{מקרא מבואר|הושע|יב|יג}}
{{מקרא מבואר|הושע|יב|יד}}
{{מקרא מבואר|הושע|יב|טו}}
{{מקרא מבואר|הושע|יג|א}}
{{מקרא מבואר|הושע|יג|ב}}
{{מקרא מבואר|הושע|יג|ג}}
{{מקרא מבואר|הושע|יג|ד}}
{{מקרא מבואר|הושע|יג|ה}}
{{מקרא מבואר|הושע|יג|ו}}
{{מקרא מבואר|הושע|יג|ז}}
{{מקרא מבואר|הושע|יג|ח}}
{{מקרא מבואר|הושע|יג|ט}}
{{מקרא מבואר|הושע|יג|י}}
{{מקרא מבואר|הושע|יג|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר הושע/יג|כותרת יב}}}}
{{מקרא מבואר|הושע|יג|יב}}
{{מקרא מבואר|הושע|יג|יג}}
{{מקרא מבואר|הושע|יג|יד}}
{{מקרא מבואר|הושע|יג|טו}}
{{מקרא מבואר|הושע|יד|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר הושע/יד|כותרת ב}}}}
{{מקרא מבואר|הושע|יד|ב}}
{{מקרא מבואר|הושע|יד|ג}}
{{מקרא מבואר|הושע|יד|ד}}
{{מקרא מבואר|הושע|יד|ה}}
{{מקרא מבואר|הושע|יד|ו}}
{{מקרא מבואר|הושע|יד|ז}}
{{מקרא מבואר|הושע|יד|ח}}
{{מקרא מבואר|הושע|יד|ט}}
{{מקרא מבואר|הושע|יד|י}}

[[קטגוריה:מקרא מבואר|הושע]]</text>
      <sha1>058aqo1kp49igbkiw00qsilfq003utk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקרא מבואר/תצוגה/יואל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756992</id>
    <revision>
      <id>3101360</id>
      <timestamp>2026-11-04T16:29:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <comment>דף תצוגה חדש במקרא מבואר</comment>
      <origin>3101360</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3566" sha1="mxmlloaosok3rzame4yiz8cufsph90d" xml:space="preserve">{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יואל/א|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|א}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|ב}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|ג}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|ד}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|ה}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|ו}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|ז}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|ח}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|ט}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|י}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|יא}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|יב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|יג}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|יד}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|טו}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|טז}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|יז}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|יח}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|יט}}
{{מקרא מבואר|יואל|א|כ}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|א}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|ב}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|ג}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|ד}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|ה}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|ו}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|ז}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|ח}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|ט}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|י}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|יא}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|יב}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|יג}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יואל/ב|כותרת טו}}}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|טו}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|טז}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|יז}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|יח}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|יט}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|כ}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|כא}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|כב}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|כג}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|כד}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|כה}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|כו}}
{{מקרא מבואר|יואל|ב|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יואל/ג|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יואל|ג|א}}
{{מקרא מבואר|יואל|ג|ב}}
{{מקרא מבואר|יואל|ג|ג}}
{{מקרא מבואר|יואל|ג|ד}}
{{מקרא מבואר|יואל|ג|ה}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|א}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|ב}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|ג}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|ד}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|ה}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|ו}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|ז}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|ט}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|י}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|יא}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|יב}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|יג}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|יד}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|טו}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|טז}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|יז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|יח}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|יט}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|כ}}
{{מקרא מבואר|יואל|ד|כא}}

[[קטגוריה:מקרא מבואר|יואל]]</text>
      <sha1>mxmlloaosok3rzame4yiz8cufsph90d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקרא מבואר/תצוגה/עמוס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756993</id>
    <revision>
      <id>3101361</id>
      <timestamp>2026-11-04T16:29:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <comment>דף תצוגה חדש במקרא מבואר</comment>
      <origin>3101361</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9187" sha1="9tmevr3845pu8wk1mu3ytdnawa1yaop" xml:space="preserve">{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/א|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|א|א}}
{{מקרא מבואר|עמוס|א|ב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/א|כותרת ג}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|א|ג}}
{{מקרא מבואר|עמוס|א|ד}}
{{מקרא מבואר|עמוס|א|ה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/א|כותרת ו}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|א|ו}}
{{מקרא מבואר|עמוס|א|ז}}
{{מקרא מבואר|עמוס|א|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/א|כותרת ט}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|א|ט}}
{{מקרא מבואר|עמוס|א|י}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/א|כותרת יא}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|א|יא}}
{{מקרא מבואר|עמוס|א|יב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/א|כותרת יג}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|א|יג}}
{{מקרא מבואר|עמוס|א|יד}}
{{מקרא מבואר|עמוס|א|טו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/ב|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ב|א}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ב|ב}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ב|ג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/ב|כותרת ד}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ב|ד}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ב|ה}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/ב|כותרת ו}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ב|ו}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ב|ז}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ב|ח}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ב|ט}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ב|י}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ב|יא}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ב|יב}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ב|יג}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ב|יד}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ב|טו}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ב|טז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/ג|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ג|א}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ג|ב}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ג|ג}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ג|ד}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ג|ה}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ג|ו}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ג|ז}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ג|ח}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ג|ט}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ג|י}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ג|יא}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ג|יב}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ג|יג}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ג|יד}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ג|טו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/ד|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ד|א}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ד|ב}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ד|ג}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ד|ד}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ד|ה}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ד|ו}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ד|ז}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ד|ח}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ד|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ד|י}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ד|יא}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ד|יב}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ד|יג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/ה|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|א}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|ב}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|ג}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|ד}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|ה}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|ו}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|ז}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|ח}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|ט}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|י}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|יא}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|יב}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|יג}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|יד}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|טו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|טז}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|יז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/ה|כותרת יח}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|יח}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|יט}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|כ}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|כא}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|כב}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|כג}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|כד}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|כה}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|כו}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ה|כז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/ו|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ו|א}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ו|ב}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ו|ג}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ו|ד}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ו|ה}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ו|ו}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ו|ז}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ו|ח}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ו|ט}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ו|י}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ו|יא}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ו|יב}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ו|יג}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ו|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/ז|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ז|א}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ז|ב}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ז|ג}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ז|ד}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ז|ה}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ז|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/ז|כותרת ז}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ז|ז}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ז|ח}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ז|ט}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ז|י}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ז|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ז|יב}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ז|יג}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ז|יד}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ז|טו}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ז|טז}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ז|יז}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/ח|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ח|א}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ח|ב}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ח|ג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ח|ד}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ח|ה}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ח|ו}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ח|ז}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ח|ח}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ח|ט}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ח|י}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/ח|כותרת יא}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ח|יא}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ח|יב}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ח|יג}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ח|יד}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/ט|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ט|א}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ט|ב}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ט|ג}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ט|ד}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ט|ה}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ט|ו}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/ט|כותרת ז}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ט|ז}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ט|ח}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ט|ט}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ט|י}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ט|יא}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ט|יב}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עמוס/ט|כותרת יג}}}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ט|יג}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ט|יד}}
{{מקרא מבואר|עמוס|ט|טו}}

[[קטגוריה:מקרא מבואר|עמוס]]</text>
      <sha1>9tmevr3845pu8wk1mu3ytdnawa1yaop</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקרא מבואר/תצוגה/עבדיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756994</id>
    <revision>
      <id>3101362</id>
      <timestamp>2026-11-04T16:30:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <comment>דף תצוגה חדש במקרא מבואר</comment>
      <origin>3101362</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1106" sha1="gam29uy98rzgrzp936pofltcdxt8fh0" xml:space="preserve">{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר עובדיה/א|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|א}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|ב}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|ג}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|ד}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|ה}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|ו}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|ז}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|ח}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|ט}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|י}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|יא}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|יב}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|יג}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|יד}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|טו}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|טז}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|יז}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|יח}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|יט}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|כ}}
{{מקרא מבואר|עובדיה|א|כא}}

[[קטגוריה:מקרא מבואר|עבדיה]]</text>
      <sha1>gam29uy98rzgrzp936pofltcdxt8fh0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקרא מבואר/תצוגה/יונה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756995</id>
    <revision>
      <id>3101363</id>
      <timestamp>2026-11-04T16:30:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>BDencklaBot</username>
        <id>37295</id>
      </contributor>
      <comment>דף תצוגה חדש במקרא מבואר</comment>
      <origin>3101363</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2523" sha1="hre6k9uwyocqbe7fcs35g7k0lhp8pw1" xml:space="preserve">{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יונה/א|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יונה|א|א}}
{{מקרא מבואר|יונה|א|ב}}
{{מקרא מבואר|יונה|א|ג}}
{{מקרא מבואר|יונה|א|ד}}
{{מקרא מבואר|יונה|א|ה}}
{{מקרא מבואר|יונה|א|ו}}
{{מקרא מבואר|יונה|א|ז}}
{{מקרא מבואר|יונה|א|ח}}
{{מקרא מבואר|יונה|א|ט}}
{{מקרא מבואר|יונה|א|י}}
{{מקרא מבואר|יונה|א|יא}}
{{מקרא מבואר|יונה|א|יב}}
{{מקרא מבואר|יונה|א|יג}}
{{מקרא מבואר|יונה|א|יד}}
{{מקרא מבואר|יונה|א|טו}}
{{מקרא מבואר|יונה|א|טז}}
{{מקרא מבואר|יונה|ב|א}}
{{פרשה במקרא מבואר|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יונה/ב|כותרת ב}}}}
{{מקרא מבואר|יונה|ב|ב}}
{{מקרא מבואר|יונה|ב|ג}}
{{מקרא מבואר|יונה|ב|ד}}
{{מקרא מבואר|יונה|ב|ה}}
{{מקרא מבואר|יונה|ב|ו}}
{{מקרא מבואר|יונה|ב|ז}}
{{מקרא מבואר|יונה|ב|ח}}
{{מקרא מבואר|יונה|ב|ט}}
{{מקרא מבואר|יונה|ב|י}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ}}
{{מקרא מבואר|יונה|ב|יא}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=ס|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יונה/ג|כותרת א}}}}
{{מקרא מבואר|יונה|ג|א}}
{{מקרא מבואר|יונה|ג|ב}}
{{מקרא מבואר|יונה|ג|ג}}
{{מקרא מבואר|יונה|ג|ד}}
{{מקרא מבואר|יונה|ג|ה}}
{{מקרא מבואר|יונה|ג|ו}}
{{מקרא מבואר|יונה|ג|ז}}
{{מקרא מבואר|יונה|ג|ח}}
{{מקרא מבואר|יונה|ג|ט}}
{{מקרא מבואר|יונה|ג|י}}
{{מקרא מבואר|יונה|ד|א}}
{{מקרא מבואר|יונה|ד|ב}}
{{מקרא מבואר|יונה|ד|ג}}
{{פרשה במקרא מבואר|פרשה=פ|כותרת={{#קטע:מקרא מבואר/פרקי בסיס/ספר יונה/ד|כותרת ד}}}}
{{מקרא מבואר|יונה|ד|ד}}
{{מקרא מבואר|יונה|ד|ה}}
{{מקרא מבואר|יונה|ד|ו}}
{{מקרא מבואר|יונה|ד|ז}}
{{מקרא מבואר|יונה|ד|ח}}
{{מקרא מבואר|יונה|ד|ט}}
{{מקרא מבואר|יונה|ד|י}}
{{מקרא מבואר|יונה|ד|יא}}

[[קטגוריה:מקרא מבואר|יונה]]</text>
      <sha1>hre6k9uwyocqbe7fcs35g7k0lhp8pw1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהיכם תפארתו ממעל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756996</id>
    <revision>
      <id>3101367</id>
      <timestamp>2026-11-04T17:30:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{פיוט | שם = אלהיכם תפארתו ממעל | סוג = [[:קט:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]] | מיוחס ל = ר' אלעזר מוורמייזא בעל הרוקח{{הערה|כך לפי הייחוס בכותרת בכ&quot;י אוקספורד מיכאל 573.}} | אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-4605}} }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} אֱלֹהֵיכֶם :תִּפְאַרְתּוֹ מִמַּעַל וְאֵין בִּלְע...&quot;</comment>
      <origin>3101367</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1573" sha1="jzmbgvjuz4eeskg6rsowecgbub1w5lg" xml:space="preserve">{{פיוט
| שם = אלהיכם תפארתו ממעל
| סוג = [[:קט:פיוטי אלהיכם|אלהיכם]]
| מיוחס ל = ר' אלעזר מוורמייזא בעל הרוקח{{הערה|כך לפי הייחוס בכותרת בכ&quot;י אוקספורד מיכאל 573.}}
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|א-4605}}
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אֱלֹהֵיכֶם
:תִּפְאַרְתּוֹ מִמַּעַל וְאֵין בִּלְעֲדוֹ
:תִּפְאַרְתְּךָ אַרְבַּע הָאוֹתִיּוֹת זִכְרְךָ לְהוֹדוֹ
:בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ
:מִמַּעַל לוֹ נִרְתָּעִים וְנִפְחָדִים מֵהוֹדוֹ
:דַּק מִכָּל דַּק אֵין קֵצֶה לְיִחוּדוֹ
:גַּס מִכָּל גַּס מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ
:רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ
:לֹא שִׁנָּה בְּמַעֲשָׂיו בִּנְטוֹת שָׁמַיִם יָדוֹ
:בְּכֵן אֵין קֵצֶה לְעִלּוּמוֹ וְסוֹדוֹ
:זוּלָתוֹ אֵין מִי אִתּוֹ בְּמַעְבָּדוֹ
:לָכֵן כָּל יְצוּרָיו יִפְצְחוּ פֶּה לְסַלְּדוֹ
:וְיָחִישׁ מַלְכוּתוֹ בְּבִיאַת מְשִׁיחוֹ וְעַבְדּוֹ
{{הור|ובדברי קדשך}}
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי אלהיכם]][[קטגוריה:אלעזר מגרמייזא]]</text>
      <sha1>jzmbgvjuz4eeskg6rsowecgbub1w5lg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Biblia Hebraica.pdf/996</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1756997</id>
    <revision>
      <id>3101368</id>
      <timestamp>2026-11-04T18:42:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>על פי דף [[דברי הימים ב יא/טעמים]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3101368</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6582" sha1="7p9zdgype9kpgb56vkv6o2aft729opi" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;'''{{מרכז|יא}}'''
{{טקסט מנוקד‎‎}}
{{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|א}}וַיָּבֹ֣א רְחַבְעָם֮ יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|}}ם֒ וַיַּקְהֵל֩ אֶת־בֵּ֨ית יְהוּדָ֜ה וּבִנְיָמִ֗ן מֵאָ֨ה וּשְׁמוֹנִ֥ים אֶ֛לֶף בָּח֖וּר עֹשֵׂ֣ה מִלְחָמָ֑ה לְהִלָּחֵם֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל לְהָשִׁ֥יב אֶת־הַמַּמְלָכָ֖ה לִרְחַבְעָֽם׃
{{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|2}}וַיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶל־שְׁמַעְיָ֥הוּ אִישׁ־הָֽאֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|3}}אֱמֹ֕ר אֶל־רְחַבְעָ֥ם בֶּן־שְׁלֹמֹ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְאֶל֙ כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בִּֽיהוּדָ֥ה וּבִנְיָמִ֖ן לֵאמֹֽר׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|4}}כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֡ה לֹֽא־תַֽעֲלוּ֩ וְלֹֽא־תִלָּֽ֨חֲמ֜וּ עִם־אֲחֵיכֶ֗ם שׁ֚וּבוּ אִ֣ישׁ לְבֵית֔וֹ כִּי־מֵֽאִתִּ֛י נִֽהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיִּשְׁמְעוּ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיָּשֻׁ֖בוּ מִלֶּ֥כֶת אֶל־יָֽרׇבְעָֽם׃
{{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|ה}}וַיֵּ֥שֶׁב רְחַבְעָ֖ם בִּירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וַיִּ֧בֶן עָרִ֛ים לְמָצ֖וֹר בִּֽיהוּדָֽה׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|6}}וַיִּ֧בֶן אֶת־בֵּית־לֶ֛חֶם וְאֶת־עֵיטָ֖ם וְאֶת־תְּקֽוֹעַ׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|7}}וְאֶת־בֵּית־צ֥וּר וְאֶת־שׂוֹכ֖וֹ וְאֶת־עֲדֻלָּֽם׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|8}}וְאֶת־גַּ֥ת וְאֶת־מָֽרֵשָׁ֖ה וְאֶת־זִֽיף׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|9}}וְאֶת־אֲדוֹרַ֥יִם וְאֶת־לָכִ֖ישׁ וְאֶת־עֲזֵקָֽה׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|י}}וְאֶת־צׇרְעָה֙ וְאֶת־אַיָּל֔וֹן וְאֶ֨ת־חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁ֥ר בִּֽיהוּדָ֖ה וּבְבִנְיָמִ֑ן עָרֵ֖י מְצוּרֽוֹת׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|11}}וַיְחַזֵּ֖ק אֶת־הַמְּצוּר֑וֹת וַיִּתֵּ֤ן בָּהֶם֙ נְגִידִ֔ים וְאֹֽצְר֥וֹת מַֽאֲכָ֖ל וְשֶׁ֥מֶן וָיָֽיִן׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|12}}וּבְכׇל־עִ֤יר וָעִיר֙ צִנּ֣וֹת וּרְמָחִ֔ים וַיְחַזְּקֵ֖ם לְהַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־ל֖וֹ יְהוּדָ֥ה וּבִנְיָמִֽן׃
{{סס}}{{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|13}}וְהַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַֽלְוִיִּ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּכׇל־יִשְׂרָאֵ֑ל הִֽתְיַצְּב֥וּ עָלָ֖יו מִכׇּל־גְּבוּלָֽם׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|14}}כִּי־עָֽזְב֣וּ הַֽלְוִיִּ֗ם אֶת־מִגְרְשֵׁיהֶם֙ וַֽאֲחֻזָּתָ֔ם וַיֵּֽלְכ֥וּ לִֽיהוּדָ֖ה וְלִירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם כִּי־הִזְנִיחָ֤ם יָֽרׇבְעָם֙ וּבָנָ֔יו מִכַּהֵ֖ן לַֽיהֹוָֽה׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|טו}}וַיַּֽעֲמֶד־לוֹ֙ כֹּֽהֲנִ֔ים לַבָּמ֖וֹת וְלַשְּׂעִירִ֑ים וְלַֽעֲגָלִ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|16}}וְאַֽחֲרֵיהֶ֗ם מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַנֹּֽתְנִים֙ אֶת־לְבָבָ֔ם לְבַקֵּ֕שׁ אֶת־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בָּ֚אוּ יְר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם לִזְבּ֕וֹחַ לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֽוֹתֵיהֶֽם׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|17}}וַיְחַזְּקוּ֙ אֶת־מַלְכ֣וּת יְהוּדָ֔ה וַיְאַמְּצ֛וּ אֶת־רְחַבְעָ֥ם בֶּן־שְׁלֹמֹ֖ה לְשָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ כִּ֣י הָֽלְכ֗וּ בְּדֶ֧רֶךְ דָּוִ֛יד וּשְׁלֹמֹ֖ה לְשָׁנִ֥ים שָׁלֽוֹשׁ׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|18}}וַיִּקַּח־ל֤וֹ רְחַבְעָם֙ אִשָּׁ֔ה אֶת־מַ֣חֲלַ֔ת בַּת{{הערה|במס' {{גדול|בֶּן־}} כ' {{גדול|בַּת־}} ק'}}־יְרִימ֖וֹת בֶּן־דָּוִ֑יד אֲבִיחַ֕יִל בַּת־אֱלִיאָ֖ב בֶּן־יִשָֽׁי׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|19}}וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ בָּנִ֑ים אֶת־יְע֥וּשׁ וְאֶת־שְׁמַרְיָ֖ה וְאֶת־זָֽהַם׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|כ}}וְאַֽחֲרֶ֣יהָ לָקַ֔ח אֶת־מַֽעֲכָ֖ה בַּת־אַבְשָׁל֑וֹם וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־אֲבִיָּה֙ וְאֶת־עַתַּ֔י וְאֶת־זִיזָ֖א וְאֶת־שְׁלֹמִֽית׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|21}}וַיֶּֽאֱהַ֨ב רְחַבְעָ֜ם אֶת־מַֽעֲכָ֣ה בַת־אַבְשָׁל֗וֹם מִכׇּל־נָשָׁיו֙ וּפִֽילַגְשָׁ֔יו כִּ֠י נָשִׁ֤ים שְׁמוֹנֶֽה־עֶשְׂרֵה֙ נָשָׂ֔א וּפִֽילַגְשִׁ֖ים שִׁשִּׁ֑ים וַיּ֗וֹלֶד עֶשְׂרִ֧ים וּשְׁמוֹנָ֛ה בָּנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֥ים בָּנֽוֹת׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|22}}וַיַּֽעֲמֵ֨ד לָרֹ֧אשׁ רְחַבְעָ֛ם אֶת־אֲבִיָּ֥ה בֶן־מַֽעֲכָ֖ה לְנָגִ֣יד בְּאֶחָ֑יו כִּ֖י לְהַמְלִיכֽוֹ׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|23}}וַיָּבֶן֩ וַיִּפְרֹ֨ץ מִכׇּל־בָּנָ֜יו לְכׇל־אַרְצ֧וֹת יְהוּדָ֣ה וּבִנְיָמִ֗ן לְכֹל֙ עָרֵ֣י הַמְּצֻר֔וֹת וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם הַמָּז֖וֹן לָרֹ֑ב וַיִּשְׁאַ֖ל הֲמ֥וֹן נָשִֽׁים׃
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>7p9zdgype9kpgb56vkv6o2aft729opi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101370</id>
      <parentid>3101368</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T18:46:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>/* הוגה */ על פי דף [[דברי הימים ב יב/טעמים]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3101370</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6868" sha1="61mczbwlonmzv664boziq908g29hwl8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;'''{{מרכז|יא}}'''
{{טקסט מנוקד‎‎}}
{{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|א}}וַיָּבֹ֣א רְחַבְעָם֮ יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|}}ם֒ וַיַּקְהֵל֩ אֶת־בֵּ֨ית יְהוּדָ֜ה וּבִנְיָמִ֗ן מֵאָ֨ה וּשְׁמוֹנִ֥ים אֶ֛לֶף בָּח֖וּר עֹשֵׂ֣ה מִלְחָמָ֑ה לְהִלָּחֵם֙ עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל לְהָשִׁ֥יב אֶת־הַמַּמְלָכָ֖ה לִרְחַבְעָֽם׃
{{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|2}}וַיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶל־שְׁמַעְיָ֥הוּ אִישׁ־הָֽאֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|3}}אֱמֹ֕ר אֶל־רְחַבְעָ֥ם בֶּן־שְׁלֹמֹ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְאֶל֙ כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בִּֽיהוּדָ֥ה וּבִנְיָמִ֖ן לֵאמֹֽר׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|4}}כֹּ֣ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֡ה לֹֽא־תַֽעֲלוּ֩ וְלֹֽא־תִלָּֽ֨חֲמ֜וּ עִם־אֲחֵיכֶ֗ם שׁ֚וּבוּ אִ֣ישׁ לְבֵית֔וֹ כִּי־מֵֽאִתִּ֛י נִֽהְיָ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיִּשְׁמְעוּ֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וַיָּשֻׁ֖בוּ מִלֶּ֥כֶת אֶל־יָֽרׇבְעָֽם׃
{{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|ה}}וַיֵּ֥שֶׁב רְחַבְעָ֖ם בִּירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם וַיִּ֧בֶן עָרִ֛ים לְמָצ֖וֹר בִּֽיהוּדָֽה׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|6}}וַיִּ֧בֶן אֶת־בֵּית־לֶ֛חֶם וְאֶת־עֵיטָ֖ם וְאֶת־תְּקֽוֹעַ׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|7}}וְאֶת־בֵּית־צ֥וּר וְאֶת־שׂוֹכ֖וֹ וְאֶת־עֲדֻלָּֽם׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|8}}וְאֶת־גַּ֥ת וְאֶת־מָֽרֵשָׁ֖ה וְאֶת־זִֽיף׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|9}}וְאֶת־אֲדוֹרַ֥יִם וְאֶת־לָכִ֖ישׁ וְאֶת־עֲזֵקָֽה׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|י}}וְאֶת־צׇרְעָה֙ וְאֶת־אַיָּל֔וֹן וְאֶ֨ת־חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁ֥ר בִּֽיהוּדָ֖ה וּבְבִנְיָמִ֑ן עָרֵ֖י מְצוּרֽוֹת׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|11}}וַיְחַזֵּ֖ק אֶת־הַמְּצוּר֑וֹת וַיִּתֵּ֤ן בָּהֶם֙ נְגִידִ֔ים וְאֹֽצְר֥וֹת מַֽאֲכָ֖ל וְשֶׁ֥מֶן וָיָֽיִן׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|12}}וּבְכׇל־עִ֤יר וָעִיר֙ צִנּ֣וֹת וּרְמָחִ֔ים וַיְחַזְּקֵ֖ם לְהַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־ל֖וֹ יְהוּדָ֥ה וּבִנְיָמִֽן׃
{{סס}}{{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|13}}וְהַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַֽלְוִיִּ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּכׇל־יִשְׂרָאֵ֑ל הִֽתְיַצְּב֥וּ עָלָ֖יו מִכׇּל־גְּבוּלָֽם׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|14}}כִּי־עָֽזְב֣וּ הַֽלְוִיִּ֗ם אֶת־מִגְרְשֵׁיהֶם֙ וַֽאֲחֻזָּתָ֔ם וַיֵּֽלְכ֥וּ לִֽיהוּדָ֖ה וְלִירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם כִּי־הִזְנִיחָ֤ם יָֽרׇבְעָם֙ וּבָנָ֔יו מִכַּהֵ֖ן לַֽיהֹוָֽה׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|טו}}וַיַּֽעֲמֶד־לוֹ֙ כֹּֽהֲנִ֔ים לַבָּמ֖וֹת וְלַשְּׂעִירִ֑ים וְלַֽעֲגָלִ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|16}}וְאַֽחֲרֵיהֶ֗ם מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַנֹּֽתְנִים֙ אֶת־לְבָבָ֔ם לְבַקֵּ֕שׁ אֶת־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בָּ֚אוּ יְר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם לִזְבּ֕וֹחַ לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֽוֹתֵיהֶֽם׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|17}}וַיְחַזְּקוּ֙ אֶת־מַלְכ֣וּת יְהוּדָ֔ה וַיְאַמְּצ֛וּ אֶת־רְחַבְעָ֥ם בֶּן־שְׁלֹמֹ֖ה לְשָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ כִּ֣י הָֽלְכ֗וּ בְּדֶ֧רֶךְ דָּוִ֛יד וּשְׁלֹמֹ֖ה לְשָׁנִ֥ים שָׁלֽוֹשׁ׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|18}}וַיִּקַּח־ל֤וֹ רְחַבְעָם֙ אִשָּׁ֔ה אֶת־מַ֣חֲלַ֔ת בַּת{{הערה|במס' {{גדול|בֶּן־}} כ' {{גדול|בַּת־}} ק'}}־יְרִימ֖וֹת בֶּן־דָּוִ֑יד אֲבִיחַ֕יִל בַּת־אֱלִיאָ֖ב בֶּן־יִשָֽׁי׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|19}}וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ בָּנִ֑ים אֶת־יְע֥וּשׁ וְאֶת־שְׁמַרְיָ֖ה וְאֶת־זָֽהַם׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|כ}}וְאַֽחֲרֶ֣יהָ לָקַ֔ח אֶת־מַֽעֲכָ֖ה בַּת־אַבְשָׁל֑וֹם וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־אֲבִיָּה֙ וְאֶת־עַתַּ֔י וְאֶת־זִיזָ֖א וְאֶת־שְׁלֹמִֽית׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|21}}וַיֶּֽאֱהַ֨ב רְחַבְעָ֜ם אֶת־מַֽעֲכָ֣ה בַת־אַבְשָׁל֗וֹם מִכׇּל־נָשָׁיו֙ וּפִֽילַגְשָׁ֔יו כִּ֠י נָשִׁ֤ים שְׁמוֹנֶֽה־עֶשְׂרֵה֙ נָשָׂ֔א וּפִֽילַגְשִׁ֖ים שִׁשִּׁ֑ים וַיּ֗וֹלֶד עֶשְׂרִ֧ים וּשְׁמוֹנָ֛ה בָּנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֥ים בָּנֽוֹת׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|22}}וַיַּֽעֲמֵ֨ד לָרֹ֧אשׁ רְחַבְעָ֛ם אֶת־אֲבִיָּ֥ה בֶן־מַֽעֲכָ֖ה לְנָגִ֣יד בְּאֶחָ֑יו כִּ֖י לְהַמְלִיכֽוֹ׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יא|23}}וַיָּבֶן֩ וַיִּפְרֹ֨ץ מִכׇּל־בָּנָ֜יו לְכׇל־אַרְצ֧וֹת יְהוּדָ֣ה וּבִנְיָמִ֗ן לְכֹל֙ עָרֵ֣י הַמְּצֻר֔וֹת וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם הַמָּז֖וֹן לָרֹ֑ב וַיִּשְׁאַ֖ל הֲמ֥וֹן נָשִֽׁים׃
{{סוף}}
'''{{מרכז|יב}}'''
{{טקסט מנוקד‎‎}}
{{מ:פסוק|דברי הימים ב|יב|א}}וַיְהִ֗י כְּהָכִ֞ין מַלְכ֤וּת רְחַבְעָם֙ וּכְחֶזְקָת֔וֹ עָזַ֖ב אֶת־תּוֹרַ֣ת יְהֹוָ֑ה וְכׇל־
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>61mczbwlonmzv664boziq908g29hwl8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אזכור ימים מקדם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1756998</id>
    <revision>
      <id>3101376</id>
      <timestamp>2026-11-04T19:37:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>על פי סליחות לאשמורות כמנהג אויניון אמשטרדם תקכ&quot;ג. כמה תיקונים על פי כ&quot;י ליסבון Ms. Iluminado 3 וספר &quot;על נהרות ספרד&quot; המבוסס עליו.</comment>
      <origin>3101376</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12879" sha1="q18w0kez2s4ze3e78osl9h25nsataus" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אני יהוסף האזובי'''}}

{{סי|אֶ}}זְכֹּר יָמִים מִקֶּדֶם וְרִשְׁפֵּי יָגוֹן בִּכְסָלַי אַבְעִיר {{ש}}
עַל עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מְלוּכָה כְּאַלּוּף הוֹבִילוּם לַטֶּבַח אַלּוּפֵי בְּנֵי שֵׂעִיר {{ש}}
אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כְּתַנִּין וְאֵבֶל כַּיְעֵנִים אָעִיר {{ר1}}
מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר{{ממס|קהלת ז יט}}

{{סי|נְ}}בָרִים לִקְרֹא בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים שָׂמוּ דִבְרֵיהֶם {{ש}}
וּבְהַגִּיעָם לְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ קֵיסָר שׁוֹמֵעַ וּמֵבִין אֲמָרֵיהֶם {{ש}}
וּבְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים שְׁאָלָם סוֹד דִּינֵיהֶם {{ר1}}
וּמִשְׁפָּטִים לֹא חָיוּ בָּהֶם{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל כ כה}}

{{סי|יָ}}הִיר זֵד אֲשֶׁר כַּנָּחָשׁ יִשֹּׁךְ וְכַצִּפְעוֹנִי יַפְרִישׁ {{ש}}
קֵיסָר אִישׁ צַר וְאוֹיֵב עֲלֵיהֶם רָעָה הֶחֱרִישׁ {{ש}}
עָשָׂה בְעָקְבָּה וּמִשְׁפַּט גֹּנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ לִפְנֵיהֶם הִגִּישׁ {{ר1}}
וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם מֶה מִשְׁפַּט הָאִישׁ{{ממס|מ&quot;ב א ז}}

{{סי|יְ}}שָׁרִים אֲשֶׁר נַפְשׁוֹתָם בִּפְעֻלּוֹת תֹּם וְיֹשֶׁר אֲחוּזוֹת {{ש}}
לֹא נִשְׁמְרוּ מֵחֶרֶב שׂוֹנֵא וְתוֹאֲנוֹתָיו הַקָּשׁוֹת וְהָעַזּוֹת {{ש}}
לֹא יָדְעוּ כִּי בְנַפְשָׁם הוּא וַיְגַלּוּהוּ רָזוֹת {{ר1}}
חַי יְיָ כִּי בֶן מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת{{ממס|ש&quot;ב יב ה}}

{{סי|הֵ}}שִׁיב בְּדִבְרֵי אָוֶן לָהֶם קֵיסָר תְּשׁוּבוֹת {{ש}}
אֲבוֹתֵיכֶם מָכְרוּ אֲחִיהֶם וְהָיוּ אַשְׁמוֹתָם עַל רָאשֵׁיכֶם מוּשָׁבוֹת {{ש}}
וְאִלּוּ הֵם חַיִּים הָיִיתִי פּוֹקֵד עֲוֹנוֹת בְּאָבוֹת {{ר1}}
מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת{{ממס|דברים יח ח}}

{{סי|וְ}}הֵם עָנוּהוּ בְּלֵב דּוֹאֵג וּפָנִים נִזְעָמִים {{ש}}
כַּתַּר לָנוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לְבַקֵּשׁ שׁוֹכֵן מְרוֹמִים {{ש}}
וַיִּשְׁמַע לְקוֹלָם אִישׁ הַבְּלִיַּעַל וְאִישׁ הַדָּמִים {{ר1}}
וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל מִשְׁמָר שְׁלֹשֶׁת יָמִים{{ממס|בראשית מב יז}}

{{סי|שָׂ}}רִים זוֹעֲפִים אֻסְּפוּ אֶל מִשְׁמַר שׁוֹמְרֵי מִשְׁמֶרֶת יְיָ {{ש}}
וְעַל רֹאשָׁם בֶּן גַּמְלִיאֵל נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל וּבֶן אֱלִישָׁע רֹאשׁ כֹּהֲנַי {{ש}}
אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר רָאשֵׁי אַלּוּפֵי אֱמוּנַי {{ר1}}
שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בָּחַר יְיָ{{ממס|ירמיהו לג כד}}

{{סי|פַּ}}חַד פָּחֲדוּ וּמִשְׁמַן בְּשָׂרָם יֵרָזֶה {{ש}}
וְיִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל מַזֶּה בֶּן מַזֶּה {{ש}}
קִדַּשׁ לַעֲלוֹת לִפְנֵי אֵל לָדַעַת בַּמַּחֲזֶה {{ר1}}
אִם מֵאֵת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה{{ממס|מ&quot;א א כז}}

{{סי|הֵ}}ן אֶרְאֶלָּם זָעֲקוּ וּלְקוֹלוֹ יְקוֹנְנוּ וְיִתְאוֹנְנוּ {{ש}}
וַיְּשִׁיבוּהוּ: דְּבַר גְּזֵרָה הִיא מִלִּפְנֵי דַּר מְעוֹנֵנוּ {{ש}}
כֵּן מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד שָׁמְעוּ אָזְנֵינוּ {{ר1}}
מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ{{ממס|תהלים קיח כג}}

{{סי|אָ}}בְלוּ כֻלָּם וְצָעֲקוּ אוֹי כִּי בַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ כָּשַׁלְנוּ {{ש}}
יָשׁוּב עַל רֹאשֵׁנוּ אָוֶן לֹא פָעַלְנוּ {{ש}}
אֲשֶׁר לֹא יָדַעְנוּ יִשְׁאָלוּנוּ לֹא חָטָאנוּ וְלֹא נוֹאַלְנוּ {{ר1}}
אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ{{ממס|איכה ה ז}}

{{סי|זַ}}ךְ וּנְקִי כַפַּיִם רַבָּן שִׁמְעוֹן קָם מֵאֵת קֵיסָר לִשְׁאֹל {{ש}}
לְהוֹרִידוֹ טֶרֶם יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל לִשְׁאוֹל {{ש}}
כִּי אָמַר אוּלַי אֶחְיֶה כְרֶגַע אַחֲרֵי אֲשֶׁר נֵר יִשְׂרָאֵל יֶחְדַּל חָדוֹל {{ר1}}
אַחֲרֵי מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל{{ממס|במדבר לה כח}}

{{סי|וְ}}כָמֹהוּ יִשְׁמָעֵאל כֹּהֵן גָּדוֹל לְדַבֵּר הִפְלִיא {{ש}}
חָלִילָה לִּי מֵרְאוֹת מוֹת נְשִׂיא עַמִּי וְרֹעֶה קְהָלִי {{ש}}
וּלְהַפִּיל גּוֹרָל אָמַר קֵיסָר וַיֹּאמֶר יִשְׁמָעֵאל מְשָׁרֵת דָּת זְבוּלִי {{ר1}}
אֶל שִׁמְעוֹן אָחִיו: עֲלֵה אִתִּי בְגוֹרָלִי{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שופטים א ג}}

{{סי|בָּ}}אוּ לְהַפִּיל גּוֹרָל בֵּין יִשְׁמָעֵאל וּמְשָׁרֵת דַּר מָעוֹן {{ש}}
וְעַל הַנָּשִׂיא נָפַל הַגּוֹרָל לִדְקֹר תְּחִלָּה גְּוִיָּתוֹ וְלִטְעֹן {{ש}}
וַיָּבוֹא קֵיסָר כְּנָחָשׁ וְכַצִּפְעוֹן {{ר1}}
וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן{{ממס|בראשית מב כד}}

{{סי|יָ}}רַד לַטֶּבַח נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל וְרוּחוֹ עָלְתָה לְאֵל עֵילוֹם {{ש}}
וּבֶן אֱלִישָׁע רֹאֶה וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי גִּזְרַת סַפִּיר וְיַהֲלוֹם {{ש}}
וְעַל לֵב טָהוֹר וְרוּחַ קְדוֹשָׁה הִתְאַבֵּל בְּלֵב נָמוֹג וַהֲלֹם {{ר1}}
וַיֹּאמֶר לָהֶם הַכֹּהֵן לְכוּ לְשָׁלוֹם{{ממס|שופטים יח ו}}

חֲשַׁקְתָּהוּ בַּת קֵיסָר וַתֹּאמֶר לְאָבִיהָ הַט אָזְנֶךָ {{ש}}
לִהְיוֹת בֶּן אֱלִישָׁע נוֹשָׁע מֵחֶרֶב חֲרוֹנֶךָ {{ש}}
לְיִשְׁמָעֵאל שְׁמָעֵנִי אִם טוֹבָה אֲנִי בְּעֵינֶיךָ {{ר1}}
לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ{{ממס|בראשית יז יח}}

מֵאֵן הַצָּר לָתֵת שְׁאֵלַת בִּתּוֹ {{ש}}
וַתְּסִיתֵהוּ עוֹד לְהַפְשִׁיט עוֹר פָּנָיו וְאֵלֶיהָ לְתִתּוֹ {{ש}}
כִּי אָמְרָה בְלִבָּהּ מֵאֲשֶׁר רַבָּה תִפְאַרְתּוֹ {{ר1}}
כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ{{ממס|שמות לד כט}}

צָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה עַד לִקְצוֹת הָאָרֶץ הָלְכָה {{ש}}
וְאֵלָיו בְּנֵי הָאֱלֹהִים יִקְרְאוּ: בָּא הַדִּין דַּיַן אֱמֶת דַּר זְבוּלְךָ {{ש}}
אִם שֵׁנִית תִּזְעַק עוֹלָמוֹ יַחֲרִיב לָכֵן הֶרֶף לְךָ {{ר1}}
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי דָן אַל תַּשְׁמַע קוֹלְךָ{{ממס|שופטים יח כה}}

לֻקַּח אַחֲרָיו רַבִּי עֲקִיבָא לֵב כָּל אִישׁ עַל מוֹתוֹ יִדָּם {{ש}}
סָרְקוּ בְשָׂרוֹ וּמִדָּמוֹ עֲפַר הָאָרֶץ הִתְאַדָּם {{ש}}
אוֹי וַאֲבוֹי כִּי בְמוֹת רַבִּי עֲקִיבָא פְּאֵר חֲכָמִים וּמַחְמַדָּם {{ר1}}
קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם{{ממס|הושע ו ח}}

עַל מוֹת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן דֶּלֶף טוֹרֵד לְכָל עֵינַיִם {{ש}}
יָזַם לְשָׂרְפוֹ וּלְהָבִיא סְפוֹגֵי צֶמֶר טְבוּלִים בְּמַיִם {{ש}}
וְרַעְיוֹנָיו הַמְחַכִּים לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ קוֹרְאִים אֶל אֵל בַּשָּׁמַיִם {{ר1}}
בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם{{ממס|תהלים סו יב}}

וְעוֹד הוֹצִיאוּ לְהִשָּׂרֵף עַם עִמְקֵי שָׂפָה {{ש}}
סֵפֶר תּוֹרָה הֵנִיחַ בְּחֵיקוֹ בְּנֶפֶשׁ מָרָה וּזְעוּפָה {{ש}}
נִשְׂרַף הוּא וַתְּהִי עִמּוֹ שְׂרוּפָה {{ר1}}
אִמְרַת יְיָ צְרוּפָה{{ממס|ש&quot;ב כב לא}}

מָה מַר מְאֹד הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נִגְזַר {{ש}}
לְהָמִית רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ נְגִיד חָכְמוֹת וּמִנְזָר {{ש}}
יוֹם קֵיסָר צִוָּה: קְחוּ כּוֹס חֲמַת תַּנִּינִים פְּתָנִים אַכְזָר {{ר1}}
וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר{{ממס|במדבר יט ג}}

יוֹם נְהִי וּבְכִי תַמְרוּרִים {{ש}}
עַל רַבִּי יְשֵׁבָב הַסּוֹפֵר וּשְׁבִיבֵי אֵשׁ בִּלְבָבוֹ בּוֹעֲרִים {{ש}}
לִבֵּנוּ יֶהְגֶּה אֵימָה אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל בְּפֶלֶס שִׂכְלוֹ הָרִים {{ר1}}
אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט סֹפְרִים{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו ח ח}}

יָכֹף כָּל אִישׁ כְּאַגְמוֹן רֹאשׁוֹ {{ש}}
וּתְקוֹנֵן וְתִתְאוֹנֵן וְתִבְכֶּה בְּמִסְתָּרִים נַפְשׁוֹ {{ש}}
יוֹם לְהָמִית רַבִּי חוּצְפִּית הַתֻּרְגְּמָן חוֹשֵׂף סִתְרִי קָדְשׁוֹ {{ר1}}
חָשַׂף יְיָ אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ{{ממס|ישעיהו נב י}}

אָעִיר נְהִי וְאַגְדִּיל יְגוֹנַי {{ש}}
לְמוֹת רַבִּי יְהוּדָה בֶּן דָּמָא לֹא דָמָה אִישׁ בְּשֵׂכֶל תַּחְכְּמוֹנַי {{ש}}
אוֹי וַאֲבוֹי לִשְׁפֹּךְ דַּם בֶּן דָּמָא דִּמָּה רֹאשׁ גְּאֵיוֹנַי {{ר1}}
חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ יְיָ{{ממס|מלאכי ב יא}}

עַל אֵלֶּה עֵינִי בוֹכִיָּה וְנַפְשִׁי עֲצֵבָה {{ש}}
וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה רָמָה וְנִשְׂגָּבָה {{ש}}
הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹדֶשׁ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא {{ר1}}
קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא בָא{{ממס|ירמיהו מו כ}}

אֵלֶּה הֵם הָעֲשָׂרָה חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרָה {{ש}}
נִתְפְּסוּ בַּעֲוֹן דּוֹרָם וְחַטָּאתָם כִּי נִכְּרָה {{ש}}
אָנָּא זְכוּתָם תַּעֲמֹד לָנוּ וּמִמְּרוֹמְךָ לְעַמְּךָ תִקְרָא {{ר1}}
לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה{{ממס|בראשית יח לב}}

יְיָ רָם וְנִשָּׂא צוּר שׁוֹכֵן מְרוֹמִים {{ש}}
הַיּוֹם תְּכַפֵּר לַעֲוֹנוֹת וְתִסְלַח אֲשָׁמִים {{ש}}
וּזְכֹר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם בְּרִית אָבוֹת לְבָנִים נִדְהָמִים {{ר1}}
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:פיוטים על עשרה הרוגי מלכות]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>q18w0kez2s4ze3e78osl9h25nsataus</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/צב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1756999</id>
    <revision>
      <id>3101377</id>
      <timestamp>2026-11-04T19:40:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|צא ב|צב א|צב ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף צב א}}  ==תרגום לעברית== אמר רבי יהודה, זהו בוודאי שקשים זיווגים לפני הקדוש ברוך הוא. אשרי חלקם של ישראל, שהתורה מלמדת אותם דרכיו של הקדוש ברוך הוא, וכל הנסתרות והגנזים שגנוזים לפניו, ודאי כתוב: &quot;תּוֹרַ...&quot;</comment>
      <origin>3101377</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5853" sha1="4vypekcsfk48qon7xgl5vjfbfwuwvtd" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|צא ב|צב א|צב ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף צב א}}

==תרגום לעברית==
אמר רבי יהודה, זהו בוודאי שקשים זיווגים לפני הקדוש ברוך הוא. אשרי חלקם של ישראל, שהתורה מלמדת אותם דרכיו של הקדוש ברוך הוא, וכל הנסתרות והגנזים שגנוזים לפניו, ודאי כתוב: &quot;תּוֹרַת ה' תְּמִימָה&quot; {{ממ|תהלים|יט|ח}}, אשרי חלקו מי שמשתדל בתורה ולא נפרד ממנה, שכל מי שנתפרד מן התורה אפילו שעה אחת, כאילו נפרד מחיי העולם, שכתוב: &quot;כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|ל|כ}}, וכתוב: &quot;כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ&quot; {{ממ|משלי|ג|ב}}.

אמר רבי יוסי: (ישעיהו ס, כא) &quot;ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ וגו'&quot;, אשרי הם ישראל מכל שאר העמים, שהקדוש ברוך הוא קרא אותם צדיקים, דתניא: מאה ועשרים (ויאמרו: או שלשים וחמש) ושמונה אלף בעלי כנפיים, ההולכים וטסים בכל העולם, ושומעים קול ואוחזים בו באותו קול, כמו ששנינו: אין לך דבר בעולם שאין לו קול, והולך וטס ברקיע, ואוחזים בו בעלי כנפיים, ומעלים אותו הקול (ויאמרו: לריבונם שאומרים / שדנים), ודנים אותו הן לטוב הן לרע, דכתיב (קהלת י, כ) &quot;כי עוף השמים יוליך את הקול וגו'&quot;.

&quot;וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה&quot; {{ממ|בראשית|יז|א}}; רבי יוסי פתח: &quot;וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ&quot; {{ממ|ישעיהו|ס|כא}}, אשריהם ישראל מכל שאר העמים, שהקדוש ברוך הוא קרא אותם צדיקים, שלמדנו: מאה ועשרים ושמונה אלף בעלי כנפיים, ההולכים וטסים בכל העולם, ושומעים קול ואוחזים בו באותו קול. כמו ששנינו: אין לך דבר בעולם שאין לו קול, והולך וטס ברקיע, ואוחזים בו בעלי כנפיים, ומעלים אותו הקול, ודנים אותו הן לטוב הן לרע, שכתוב: &quot;כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל&quot; {{ממ|קהלת|י|כ}}.

מתי דנים את אותו הקול? רבי חייא אמר: בשעה שבן אדם שוכב וישן ונשמתו יוצאת ממנו, והיא מעידה בבן אדם, וכדין דנים את אותו הקול, שכתוב: &quot;מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִיךָ&quot; {{ממ|מיכה|ז|ה}}, מה הטעם? משום דהיא מעידה בבן אדם. רבי יהודה אמר: כל מה שבן אדם עושה בכל יום, נשמתו מעידה בו בבן אדם בלילה.

שנינו, אמר רבי אלעזר: בתחילת השעה הראשונה בלילה, כשהיום נושף והשמש נכנסת, ממוני מפתחות שממונה על השמש נכנסים בשנים עשר שערים הפתוחים ביום, לאחר שנכנס בכולם, כל אותם שערים נסגרים. הכרוז עומד ומתחיל להכריז: עמוד מי שעומד ואחוז באותם מפתחות. לאחר שמסיים הכרוז, כל אותם שומרי העולם מתכנסים ועולים, ואין מי שפותח פה, הכל משתתקים. כדין דינים של מטה מתעורים והולכים ומשוטטים בעולם, והלבנה מתחילה להאיר. ובעלי היבבה תוקעים ומיללים. תוקעים שנית. אז מתעוררות השירות ומזמרות לפני ריבונם, כמה בעלי מגינים עומדים במשמרתם, ומתעוררים הדינים בעולם. אז בני האדם ישנים, והנשמה יוצאת ומעידה עדות, ומתחייבת בדין, והקדוש ברוך הוא עושה חסד עם האדם והנשמה שבה למקומה. בחצות הלילה, כשהציפורים מתעוררות, צד צפון מתעורר ברוח, עומד במשמרתו השרביט שבצד דרום ומכה באותה רוח ושוכך ומתבסם. אז מתעורר הקדוש ברוך הוא בחוקותיו להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן. באותה שעה, אשרי חלקו של אדם שעומד להשתעשע בתורה, שהרי הקדוש ברוך הוא וכל הצדיקים שבגן עדן כולו מאזינים לקולו, זהו שכתוב: &quot;הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי&quot; {{ממ|שיר השירים|ח|יג}}. ולא עוד, אלא שהקדוש ברוך הוא ממושך עליו חוט אחד של חסד, להיות שמור בעולם, שהרי העליונים ותחתונים שומרים אותו, הדא הוא דכתיב (תהלים מב, ט) &quot;יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי&quot; {{ממ|תהלים|מב|ט}}.

אמר רבי חזקיה: כל מי שמשתדל בשעה הזאת בתורה, בוודאי יש לו חלק תמיד בעולם הבא. אמר רבי יוסי: מה הטעם תמיד? אמר לו: כך למדנו, שכל חצות לילה כאשר הקדוש ברוך הוא מתעורר בגן עדן, כל אותם נטיעות של הגן משקים יותר מאותו הנחל שנקרא</text>
      <sha1>4vypekcsfk48qon7xgl5vjfbfwuwvtd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:לוח הפיוטים</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1757000</id>
    <revision>
      <id>3101383</id>
      <timestamp>2026-11-04T20:45:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>תבנית ניווט</comment>
      <origin>3101383</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2808" sha1="k5j2b955kktz2mgsm48kpiav0qz1tri" xml:space="preserve">{| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center
|-  bgcolor=&quot;#FFFEEF&quot;
|
&lt;center&gt;[[סידור/לוח הפיוטים|'''{{גופן|{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן=6|5}}|דוד|לוח הפיוטים}}''']]{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן={{ש}}{{גופן|3|דוד|'''למנהגי עדות ישראל'''}}{{הערה|הלוח נועד עבור המנהגים שהגיעו אל הדפוס, בעיקר אלו שנדפסו כמנהגים חיים.}}}}{{ש}}
{{ג{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן=ג}}|'''[[סידור/לוח הפיוטים/אשכנז|אשכנז]]''' {{קק|([[סידור/לוח הפיוטים/אשכנז/סליחות מקומיות|נספחים]])}} · '''[[סידור/לוח הפיוטים/ספרד ועדות המזרח|ספרד ועדות המזרח]] · [[סידור/לוח הפיוטים/תימן|תימן]] · [[סידור/לוח הפיוטים/איטליה|איטליה]]'''}}{{ש}}
{{ק|'''מנהגים ישנים'''{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן={{הערה|מנהגים אלו הגיעו לדפוס, אך ברובם אינם נהוגים עוד, ומיעוטם נהוג באופן חלקי ומצומצם.}}}}}}{{ש}}
[[סידור/לוח הפיוטים/רומניא|רומניא]] · [[סידור/לוח הפיוטים/פרובנס|פרובנס]] · [[סידור/לוח הפיוטים/קטלוניה|קטלוניה]] · [[סידור/לוח הפיוטים/אראגון|אראגון]] · [[סידור/לוח הפיוטים/טריפולי|טריפולי]] · [[סידור/לוח הפיוטים/אלג'יר|אלג'יר]] · [[סידור/לוח הפיוטים/אוראן ותלמסאן|אוראן ותלמסאן]] · [[סידור/לוח הפיוטים/קונסטנטין|קונסטנטין]] · [[סידור/לוח הפיוטים/תוניס|תוניס]] · [[סידור/לוח הפיוטים/פאס|פאס]] · [[סידור/לוח הפיוטים/סיסילייא|סיסילייא]] · [[סידור/לוח הפיוטים/ארם צובא|ארם צובא]] · [[סידור/לוח הפיוטים/קוצ'ין|קוצ'ין]] · [[סידור/לוח הפיוטים/פורטוגל|פורטוגל]]{{ש}}
{{ק|'''מנהגים קדומים'''{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן={{הערה|מנהגים אלו נדפסו לאחר שבטל המנהג.}}}}}}{{ש}}
[[סידור/לוח הפיוטים/סידור רס&quot;ג|סידור רס&quot;ג]] · [[סידור/לוח הפיוטים/מחזור ויטרי|מחזור ויטרי]] · [[סידור/לוח הפיוטים/תשלום אבודרהם|תשלום אבודרהם]] · [[סידור/לוח הפיוטים/סדר רב עמרם (מהד' קורונל)|סדר רב עמרם (מהד' קורונל)]]{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן=
&lt;/center&gt;
{{ש-רווח}}____________________{{ש}}
{{הערות שוליים}}}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:תבניות ניווט]]</text>
      <sha1>k5j2b955kktz2mgsm48kpiav0qz1tri</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101384</id>
      <parentid>3101383</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:50:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3101384</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2830" sha1="4te3trzyx1feo3un1vz3gayizl71pch" xml:space="preserve">{| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center
|-  bgcolor=&quot;#FFFEEF&quot;
|
&lt;center&gt;[[סידור/לוח הפיוטים|'''{{גופן|{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן=6|5}}|דוד|לוח הפיוטים}}''']]{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן={{ש}}{{גופן|3|דוד|'''למנהגי עדות ישראל'''}}{{הערה|הלוח נועד עבור המנהגים שהגיעו אל הדפוס, בעיקר אלו שנדפסו כמנהגים חיים.}}}}{{ש}}{{ג{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן=ג}}|'''[[סידור/לוח הפיוטים/אשכנז|אשכנז]]''' {{קק|([[סידור/לוח הפיוטים/אשכנז/סליחות מקומיות|נספחים]])}} · '''[[סידור/לוח הפיוטים/ספרד ועדות המזרח|ספרד ועדות המזרח]] · [[סידור/לוח הפיוטים/תימן|תימן]] · [[סידור/לוח הפיוטים/איטליה|איטליה]]'''}}{{ש}}{{ק|'''מנהגים ישנים'''{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן={{הערה|מנהגים אלו הגיעו לדפוס, אך ברובם אינם נהוגים עוד, ומיעוטם נהוג באופן חלקי ומצומצם.}}}}}}{{ש}}[[סידור/לוח הפיוטים/רומניא|רומניא]] · [[סידור/לוח הפיוטים/פרובנס|פרובנס]] · [[סידור/לוח הפיוטים/קטלוניה|קטלוניה]] · [[סידור/לוח הפיוטים/אראגון|אראגון]] · [[סידור/לוח הפיוטים/טריפולי|טריפולי]] · [[סידור/לוח הפיוטים/אלג'יר|אלג'יר]] · [[סידור/לוח הפיוטים/אוראן ותלמסאן|אוראן ותלמסאן]] · [[סידור/לוח הפיוטים/קונסטנטין|קונסטנטין]] · [[סידור/לוח הפיוטים/תוניס|תוניס]] · [[סידור/לוח הפיוטים/פאס|פאס]] · [[סידור/לוח הפיוטים/סיסילייא|סיסילייא]] · [[סידור/לוח הפיוטים/ארם צובא|ארם צובא]] · [[סידור/לוח הפיוטים/קוצ'ין|קוצ'ין]] · [[סידור/לוח הפיוטים/פורטוגל|פורטוגל]]{{ש}}{{ק|'''מנהגים קדומים'''{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן={{הערה|מנהגים אלו נדפסו לאחר שבטל המנהג.}}}}}}{{ש}}[[סידור/לוח הפיוטים/סידור רס&quot;ג|סידור רס&quot;ג]] · [[סידור/לוח הפיוטים/מחזור ויטרי|מחזור ויטרי]] · [[סידור/לוח הפיוטים/תשלום אבודרהם|תשלום אבודרהם]] · [[סידור/לוח הפיוטים/סדר רב עמרם (מהד' קורונל)|סדר רב עמרם (מהד' קורונל)]]{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן=&lt;/center&gt;
{{ש-רווח}}____________________{{ש}}{{גופן||נרקיסים|{{הערות שוליים}}}}}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:תבניות ניווט]]</text>
      <sha1>4te3trzyx1feo3un1vz3gayizl71pch</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101415</id>
      <parentid>3101384</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:01:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3101415</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2828" sha1="tg86ks5bw18wmha7cfww75k1gwx0esq" xml:space="preserve">{| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center
|-  bgcolor=&quot;#FFFEEF&quot;
|
&lt;center&gt;[[סידור/לוח הפיוטים|'''{{גופן|{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן=6|5}}|דוד|לוח הפיוטים}}''']]{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן={{ש}}{{גופן|3|דוד|'''למנהגי עדות ישראל'''}}{{הערה|הלוח נועד עבור המנהגים שהגיעו אל הדפוס, בפרט אלו שנדפסו כמנהגים חיים.}}}}{{ש}}{{ג{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן=ג}}|'''[[סידור/לוח הפיוטים/אשכנז|אשכנז]]''' {{קק|([[סידור/לוח הפיוטים/אשכנז/סליחות מקומיות|נספחים]])}} · '''[[סידור/לוח הפיוטים/ספרד ועדות המזרח|ספרד ועדות המזרח]] · [[סידור/לוח הפיוטים/תימן|תימן]] · [[סידור/לוח הפיוטים/איטליה|איטליה]]'''}}{{ש}}{{ק|'''מנהגים ישנים'''{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן={{הערה|מנהגים אלו הגיעו לדפוס, אך ברובם אינם נהוגים עוד, ומיעוטם נהוג באופן חלקי ומצומצם.}}}}}}{{ש}}[[סידור/לוח הפיוטים/רומניא|רומניא]] · [[סידור/לוח הפיוטים/פרובנס|פרובנס]] · [[סידור/לוח הפיוטים/קטלוניה|קטלוניה]] · [[סידור/לוח הפיוטים/אראגון|אראגון]] · [[סידור/לוח הפיוטים/טריפולי|טריפולי]] · [[סידור/לוח הפיוטים/אלג'יר|אלג'יר]] · [[סידור/לוח הפיוטים/אוראן ותלמסאן|אוראן ותלמסאן]] · [[סידור/לוח הפיוטים/קונסטנטין|קונסטנטין]] · [[סידור/לוח הפיוטים/תוניס|תוניס]] · [[סידור/לוח הפיוטים/פאס|פאס]] · [[סידור/לוח הפיוטים/סיסילייא|סיסילייא]] · [[סידור/לוח הפיוטים/ארם צובא|ארם צובא]] · [[סידור/לוח הפיוטים/קוצ'ין|קוצ'ין]] · [[סידור/לוח הפיוטים/פורטוגל|פורטוגל]]{{ש}}{{ק|'''מנהגים קדומים'''{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן={{הערה|מנהגים אלו נדפסו לאחר שבטל המנהג.}}}}}}{{ש}}[[סידור/לוח הפיוטים/סידור רס&quot;ג|סידור רס&quot;ג]] · [[סידור/לוח הפיוטים/מחזור ויטרי|מחזור ויטרי]] · [[סידור/לוח הפיוטים/תשלום אבודרהם|תשלום אבודרהם]] · [[סידור/לוח הפיוטים/סדר רב עמרם (מהד' קורונל)|סדר רב עמרם (מהד' קורונל)]]{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן=&lt;/center&gt;
{{ש-רווח}}____________________{{ש}}{{גופן||נרקיסים|{{הערות שוליים}}}}}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:תבניות ניווט]]</text>
      <sha1>tg86ks5bw18wmha7cfww75k1gwx0esq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101425</id>
      <parentid>3101415</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:06:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3101425</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2845" sha1="9xw5v35n6ld3319t91yazhd480ks0ko" xml:space="preserve">{| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center
|-  bgcolor=&quot;#FFFEEF&quot;
|
&lt;center&gt;[[סידור/לוח הפיוטים|'''{{גופן|{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן=6|5}}|דוד|לוח הפיוטים}}''']]{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן={{ש}}{{גופן|3|דוד|'''למנהגי עדות ישראל'''}}{{הערה|הלוח נועד עבור המנהגים שהגיעו אל הדפוס, בפרט אלו שנדפסו כמנהגים חיים.}}}}{{ש}}{{ג{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן=ג}}|'''[[סידור/לוח הפיוטים/אשכנז|אשכנז]]''' {{קק|([[סידור/לוח הפיוטים/אשכנז/סליחות מקומיות|נספחים]])}} · '''[[סידור/לוח הפיוטים/ספרד ועדות המזרח|ספרד ועדות המזרח]] · [[סידור/לוח הפיוטים/תימן|תימן]] · [[סידור/לוח הפיוטים/איטליה|איטליה]]'''}}{{ש}}{{ק|'''מנהגים ישנים'''{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן={{הערה|מנהגים אלו הגיעו לדפוס, אך ברובם אינם נהוגים עוד, ומיעוטם נהוג באופן חלקי ומצומצם.}}}}}}{{ש}}[[סידור/לוח הפיוטים/רומניא|רומניא]] · [[סידור/לוח הפיוטים/פרובנס|פרובנס]] · [[סידור/לוח הפיוטים/קטלוניה|קטלוניה]] · [[סידור/לוח הפיוטים/אראגון|אראגון]] · [[סידור/לוח הפיוטים/טריפולי|טריפולי]] · [[סידור/לוח הפיוטים/אלג'יר|אלג'יר]] · [[סידור/לוח הפיוטים/אוראן ותלמסאן|אוראן ותלמסאן]] · [[סידור/לוח הפיוטים/קונסטנטין|קונסטנטין]] · [[סידור/לוח הפיוטים/תוניס|תוניס]] · [[סידור/לוח הפיוטים/פאס|פאס]] · [[סידור/לוח הפיוטים/סיסילייא|סיסילייא]] · [[סידור/לוח הפיוטים/ארם צובא|ארם צובא]] · [[סידור/לוח הפיוטים/קוצ'ין|קוצ'ין]] · [[סידור/לוח הפיוטים/פורטוגל|פורטוגל]]{{ש}}{{ק|'''מנהגים קדומים'''{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן={{הערה|מנהגים אלו נדפסו לאחר שבטל המנהג.}}}}}}{{ש}}[[סידור/לוח הפיוטים/סידור רס&quot;ג|סידור רס&quot;ג]] · [[סידור/לוח הפיוטים/מחזור ויטרי|מחזור ויטרי]] · [[סידור/לוח הפיוטים/תשלום אבודרהם|תשלום אבודרהם]] · [[סידור/לוח הפיוטים/סדר רב עמרם (מהד' קורונל)|סדר רב עמרם (מהד' קורונל)]]{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן=
{{חיפוש2}}
&lt;/center&gt;
{{ש-רווח}}____________________{{ש}}{{גופן||נרקיסים|{{הערות שוליים}}}}}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:תבניות ניווט]]</text>
      <sha1>9xw5v35n6ld3319t91yazhd480ks0ko</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101453</id>
      <parentid>3101425</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:18:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3101453</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2837" sha1="l0tpszjqfmn4xkvdiv7t28xb27cuvka" xml:space="preserve">{| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center
|-  bgcolor=&quot;#FFFEEF&quot;
|
&lt;center&gt;[[סידור/לוח הפיוטים|'''{{גופן|{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן=6|5}}|דוד|לוח הפיוטים}}''']]{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן={{ש}}{{גופן|3|דוד|'''למנהגי עדות ישראל'''}}{{הערה|הלוח נועד עבור המנהגים שהגיעו אל הדפוס, בפרט אלו שנדפסו כמנהגים חיים.}}}}{{ש}}{{ג{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן=ג}}|'''[[סידור/לוח הפיוטים/אשכנז|אשכנז]]''' {{קק|([[סידור/לוח הפיוטים/אשכנז/סליחות מקומיות|נספחים]])}} · '''[[סידור/לוח הפיוטים/ספרד ועדות המזרח|ספרד ועדות המזרח]] · [[סידור/לוח הפיוטים/תימן|תימן]] · [[סידור/לוח הפיוטים/איטליה|איטליה]]'''}}{{ש}}{{ק|'''מנהגים ישנים'''{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן={{הערה|מנהגים אלו הגיעו לדפוס, אך ברובם אינם נהוגים עוד, ומיעוטם נהוג באופן חלקי ומצומצם.}}}}}}{{ש}}[[סידור/לוח הפיוטים/רומניא|רומניא]] · [[סידור/לוח הפיוטים/פרובנס|פרובנס]] · [[סידור/לוח הפיוטים/קטלוניה|קטלוניה]] · [[סידור/לוח הפיוטים/אראגון|אראגון]] · [[סידור/לוח הפיוטים/טריפולי|טריפולי]] · [[סידור/לוח הפיוטים/אלג'יר|אלג'יר]] · [[סידור/לוח הפיוטים/אוראן ותלמסאן|אוראן ותלמסאן]] · [[סידור/לוח הפיוטים/קונסטנטין|קונסטנטין]] · [[סידור/לוח הפיוטים/תוניס|תוניס]] · [[סידור/לוח הפיוטים/פאס|פאס]] · [[סידור/לוח הפיוטים/סיסילייא|סיסילייא]] · [[סידור/לוח הפיוטים/ארם צובא|ארם צובא]] · [[סידור/לוח הפיוטים/קוצ'ין|קוצ'ין]] · [[סידור/לוח הפיוטים/פורטוגל|פורטוגל]]{{ש}}{{ק|'''מנהגים קדומים'''{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן={{הערה|מנהגים אלו נדפסו לאחר שבטל המנהג.}}}}}}{{ש}}[[סידור/לוח הפיוטים/סידור רס&quot;ג|סידור רס&quot;ג]] · [[סידור/לוח הפיוטים/מחזור ויטרי|מחזור ויטרי]] · [[סידור/לוח הפיוטים/תשלום אבודרהם|תשלום אבודרהם]] · [[סידור/לוח הפיוטים/סדר רב עמרם (קורונל)|סדר רב עמרם (מהד' קורונל)]]{{#בחר: {{{ראשי|}}}|כן=
{{חיפוש2}}
&lt;/center&gt;
{{ש-רווח}}____________________{{ש}}{{גופן||נרקיסים|{{הערות שוליים}}}}}}
|}&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:תבניות ניווט]]</text>
      <sha1>l0tpszjqfmn4xkvdiv7t28xb27cuvka</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1757001</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/אשכנז" />
    <revision>
      <id>3101387</id>
      <timestamp>2026-11-04T20:51:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים]] לשם [[סידור/לוח פיוטים/אשכנז]]</comment>
      <origin>3101387</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57" sha1="0t52v0zpmhryp6krmhipldbdlo62psn" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח פיוטים/אשכנז]]</text>
      <sha1>0t52v0zpmhryp6krmhipldbdlo62psn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101394</id>
      <parentid>3101387</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T20:52:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>שינוי יעד ההפניה מהדף [[סידור/לוח פיוטים/אשכנז]] לדף [[סידור/לוח הפיוטים/אשכנז]]</comment>
      <origin>3101394</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="59" sha1="65fqco4uerfoixcch9qf53r9tne9df5" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/אשכנז]]</text>
      <sha1>65fqco4uerfoixcch9qf53r9tne9df5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1757002</id>
    <redirect title="שיחה:סידור/לוח פיוטים/אשכנז" />
    <revision>
      <id>3101389</id>
      <timestamp>2026-11-04T20:51:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[שיחה:סידור/נוסח אשכנז/לוח פיוטים]] לשם [[שיחה:סידור/לוח פיוטים/אשכנז]]</comment>
      <origin>3101389</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66" sha1="trteubmjzini6nkc995qvf85oy5hgjg" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:סידור/לוח פיוטים/אשכנז]]</text>
      <sha1>trteubmjzini6nkc995qvf85oy5hgjg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/לוח פיוטים/אשכנז</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1757004</id>
    <redirect title="שיחה:סידור/לוח הפיוטים/אשכנז" />
    <revision>
      <id>3101393</id>
      <timestamp>2026-11-04T20:52:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[שיחה:סידור/לוח פיוטים/אשכנז]] לשם [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/אשכנז]]</comment>
      <origin>3101393</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="68" sha1="ob195fbbsmsybgmn3sam0q7sxdimgwq" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/אשכנז]]</text>
      <sha1>ob195fbbsmsybgmn3sam0q7sxdimgwq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור אשכנז/סליחות מקומיות</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757005</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/אשכנז/סליחות מקומיות" />
    <revision>
      <id>3101396</id>
      <timestamp>2026-11-04T20:54:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור אשכנז/סליחות מקומיות]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/אשכנז/סליחות מקומיות]]</comment>
      <origin>3101396</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="87" sha1="svla2pm77ztbtteny6gd6a1rov730zi" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/אשכנז/סליחות מקומיות]]</text>
      <sha1>svla2pm77ztbtteny6gd6a1rov730zi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור ספרדי</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757006</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/ספרד ועדות המזרח" />
    <revision>
      <id>3101399</id>
      <timestamp>2026-11-04T20:55:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור ספרדי]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/ספרד ועדות המזרח]]</comment>
      <origin>3101399</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79" sha1="dtmyisy41w5fxkrveu3vau1evaihv55" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/ספרד ועדות המזרח]]</text>
      <sha1>dtmyisy41w5fxkrveu3vau1evaihv55</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח תימן בלדי/מפתח הפיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1757007</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/תימן" />
    <revision>
      <id>3101401</id>
      <timestamp>2026-11-04T20:56:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[סידור/נוסח תימן בלדי/מפתח הפיוטים]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/תימן]]</comment>
      <origin>3101401</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57" sha1="ax9l7kiu37hgnf4f8cfs0fwoth4g3z4" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/תימן]]</text>
      <sha1>ax9l7kiu37hgnf4f8cfs0fwoth4g3z4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור בני רומא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757008</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/איטליה" />
    <revision>
      <id>3101403</id>
      <timestamp>2026-11-04T20:56:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור בני רומא]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/איטליה]]</comment>
      <origin>3101403</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61" sha1="g1csvb2l7uzxbwrjpkdtfljb8jxs304" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/איטליה]]</text>
      <sha1>g1csvb2l7uzxbwrjpkdtfljb8jxs304</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/רומניא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757009</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/רומניא" />
    <revision>
      <id>3101405</id>
      <timestamp>2026-11-04T20:57:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/רומניא]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/רומניא]]</comment>
      <origin>3101405</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61" sha1="cj0b2t2whipme7d0jepgr7kp39wkxi1" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/רומניא]]</text>
      <sha1>cj0b2t2whipme7d0jepgr7kp39wkxi1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/פרובנס</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757010</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/פרובנס" />
    <revision>
      <id>3101407</id>
      <timestamp>2026-11-04T20:58:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/פרובנס]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/פרובנס]]</comment>
      <origin>3101407</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61" sha1="peog4ivbjvkdxouljz8ukfyw4bd36hm" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/פרובנס]]</text>
      <sha1>peog4ivbjvkdxouljz8ukfyw4bd36hm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קטלוניה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757011</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/קטלוניה" />
    <revision>
      <id>3101409</id>
      <timestamp>2026-11-04T20:58:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קטלוניה]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/קטלוניה]]</comment>
      <origin>3101409</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="63" sha1="0xnpj4e2laxduuwm1rxi4si8u5bhwgx" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/קטלוניה]]</text>
      <sha1>0xnpj4e2laxduuwm1rxi4si8u5bhwgx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/אראגון</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757012</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/אראגון" />
    <revision>
      <id>3101412</id>
      <timestamp>2026-11-04T20:59:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/אראגון]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/אראגון]]</comment>
      <origin>3101412</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61" sha1="q0r617hintqn5kznzhpau8h5et9cb96" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/אראגון]]</text>
      <sha1>q0r617hintqn5kznzhpau8h5et9cb96</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/שפתי רננות</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757013</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/טריפולי" />
    <revision>
      <id>3101414</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/שפתי רננות]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/טריפולי]]</comment>
      <origin>3101414</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="63" sha1="qitcz0e3gu8ld4m5ifwf4rnc5owfwm8" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/טריפולי]]</text>
      <sha1>qitcz0e3gu8ld4m5ifwf4rnc5owfwm8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/ארג'יל</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757014</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/אלג&#039;יר" />
    <revision>
      <id>3101417</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:01:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/ארג'יל]] לשם [[משתמש:סידור/לוח הפיוטים/אלג'יר]]</comment>
      <origin>3101417</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="71" sha1="kunoeyuzv1jdcjtwvg1hllwaxjaq3a6" xml:space="preserve">#הפניה [[משתמש:סידור/לוח הפיוטים/אלג'יר]]</text>
      <sha1>kunoeyuzv1jdcjtwvg1hllwaxjaq3a6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101421</id>
      <parentid>3101417</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T21:03:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>שינוי יעד ההפניה מהדף [[משתמש:סידור/לוח הפיוטים/אלג'יר]] לדף [[סידור/לוח הפיוטים/אלג'יר]]</comment>
      <origin>3101421</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60" sha1="apzznbemee0tbn4fp3dbgpzlzbgw6zv" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/אלג'יר]]</text>
      <sha1>apzznbemee0tbn4fp3dbgpzlzbgw6zv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1757015</id>
    <revision>
      <id>3101418</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:02:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק כה |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כד |רישום הקודם=פרק כד |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כו |רישום הבא=חלק שני/פרק כו |סוגה=דורות הראשונים ד }} &lt;pages index=&quot;דורות הר...&quot;</comment>
      <origin>3101418</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="639" sha1="h6jvz4jcepb1c6f6qqdumgmq1binja9" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יצחק אייזיק הלוי
|שם ספר=דורות הראשונים
|רישום ספר=
|שם נוסף=חלק שני/פרק כה
|הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כד
|רישום הקודם=פרק כד
|הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כו
|רישום הבא=חלק שני/פרק כו
|סוגה=דורות הראשונים ד
}}
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=309 to=311 onlysection=&quot;פרק כה&quot;/&gt;

==הערות==
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=309 to=311 onlysection=&quot;הערות כה&quot;/&gt;</text>
      <sha1>h6jvz4jcepb1c6f6qqdumgmq1binja9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1757017</id>
    <revision>
      <id>3101423</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:05:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק כו |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כה |רישום הקודם=פרק כה |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כז |רישום הבא=חלק שני/פרק כז |סוגה=דורות הראשונים ד }} &lt;pages index=&quot;דורות הר...&quot;</comment>
      <origin>3101423</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="639" sha1="1qbr6q07pu18jdk395ipu91wzmzlkl5" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יצחק אייזיק הלוי
|שם ספר=דורות הראשונים
|רישום ספר=
|שם נוסף=חלק שני/פרק כו
|הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כה
|רישום הקודם=פרק כה
|הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כז
|רישום הבא=חלק שני/פרק כז
|סוגה=דורות הראשונים ד
}}
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=311 to=315 onlysection=&quot;פרק כו&quot;/&gt;

==הערות==
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=311 to=315 onlysection=&quot;הערות כו&quot;/&gt;</text>
      <sha1>1qbr6q07pu18jdk395ipu91wzmzlkl5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1757018</id>
    <revision>
      <id>3101424</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:06:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק כז |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כו |רישום הקודם=פרק כו |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כח |רישום הבא=חלק שני/פרק כח |סוגה=דורות הראשונים ד }} &lt;pages index=&quot;דורות הר...&quot;</comment>
      <origin>3101424</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="639" sha1="emeqo7erht6aufm4t0whml2r5bc2kdr" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יצחק אייזיק הלוי
|שם ספר=דורות הראשונים
|רישום ספר=
|שם נוסף=חלק שני/פרק כז
|הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כו
|רישום הקודם=פרק כו
|הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כח
|רישום הבא=חלק שני/פרק כח
|סוגה=דורות הראשונים ד
}}
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=315 to=316 onlysection=&quot;פרק כז&quot;/&gt;

==הערות==
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=315 to=316 onlysection=&quot;הערות כז&quot;/&gt;</text>
      <sha1>emeqo7erht6aufm4t0whml2r5bc2kdr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/אוראן ותלמסאן</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757019</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/אוראן ותלמסאן" />
    <revision>
      <id>3101427</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:07:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/אוראן ותלמסאן]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/אוראן ותלמסאן]]</comment>
      <origin>3101427</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="74" sha1="617n1yw2m1zogbma2yrrt4w1whusm25" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/אוראן ותלמסאן]]</text>
      <sha1>617n1yw2m1zogbma2yrrt4w1whusm25</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קונסטנטין</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757020</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/קונסטנטין" />
    <revision>
      <id>3101429</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:08:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קונסטנטין]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/קונסטנטין]]</comment>
      <origin>3101429</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="67" sha1="exj45ydji1wo05totkd2k8zm69s2qoo" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/קונסטנטין]]</text>
      <sha1>exj45ydji1wo05totkd2k8zm69s2qoo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/תוניס</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757021</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/תוניס" />
    <revision>
      <id>3101432</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:12:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/תוניס]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/תוניס]]</comment>
      <origin>3101432</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="59" sha1="pbz8zgf37uilg536hab9iohlnim0198" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/תוניס]]</text>
      <sha1>pbz8zgf37uilg536hab9iohlnim0198</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/אהבת הקדמונים</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757022</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/פאס" />
    <revision>
      <id>3101434</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:13:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/אהבת הקדמונים]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/פאס]]</comment>
      <origin>3101434</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="55" sha1="8su06z9rzadihnfhqgh9l9fw0d8hyuk" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/פאס]]</text>
      <sha1>8su06z9rzadihnfhqgh9l9fw0d8hyuk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/סיסילייא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757023</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/סיסילייא" />
    <revision>
      <id>3101436</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:14:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/סיסילייא]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/סיסילייא]]</comment>
      <origin>3101436</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="65" sha1="qsopo7e39dftdettf9s09if0ge5sksi" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/סיסילייא]]</text>
      <sha1>qsopo7e39dftdettf9s09if0ge5sksi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/ארם צובא</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757024</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/ארם צובא" />
    <revision>
      <id>3101438</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:15:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/ארם צובא]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/ארם צובא]]</comment>
      <origin>3101438</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="64" sha1="rfsvw1ov534hiu7602lefma9si053tw" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/ארם צובא]]</text>
      <sha1>rfsvw1ov534hiu7602lefma9si053tw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קוצ'ין</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757025</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/קוצ&#039;ין" />
    <revision>
      <id>3101440</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:15:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קוצ'ין]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/קוצ'ין]]</comment>
      <origin>3101440</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60" sha1="hxh96fx5jmyniyz9dlh7z0twr6464qx" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/קוצ'ין]]</text>
      <sha1>hxh96fx5jmyniyz9dlh7z0twr6464qx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קוצ'ין</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1757026</id>
    <redirect title="שיחה:סידור/לוח הפיוטים/קוצ&#039;ין" />
    <revision>
      <id>3101442</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:15:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[שיחת משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קוצ'ין]] לשם [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/קוצ'ין]]</comment>
      <origin>3101442</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69" sha1="fq4q8ej9fpew8u0h3zu17v7eunm5xdy" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/קוצ'ין]]</text>
      <sha1>fq4q8ej9fpew8u0h3zu17v7eunm5xdy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/פורטוגל</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757027</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/פורטוגל" />
    <revision>
      <id>3101444</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:16:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/פורטוגל]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/פורטוגל]]</comment>
      <origin>3101444</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="63" sha1="d77ryla576mozh4c73pawtqe6tt6zxi" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/פורטוגל]]</text>
      <sha1>d77ryla576mozh4c73pawtqe6tt6zxi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/סידור רס&quot;ג</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757028</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/סידור רס&quot;ג" />
    <revision>
      <id>3101446</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:17:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/סידור רס&quot;ג]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/סידור רס&quot;ג]]</comment>
      <origin>3101446</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="67" sha1="4w8srdrwx9y6gqnf7pzi80o43jmbeav" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/סידור רס&quot;ג]]</text>
      <sha1>4w8srdrwx9y6gqnf7pzi80o43jmbeav</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור ויטרי</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757029</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/מחזור ויטרי" />
    <revision>
      <id>3101448</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:17:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור ויטרי]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/מחזור ויטרי]]</comment>
      <origin>3101448</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="70" sha1="st0sze1hpzwh7j0398kp4ist4929ou5" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/מחזור ויטרי]]</text>
      <sha1>st0sze1hpzwh7j0398kp4ist4929ou5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/סרע&quot;ג (מהד' קורונל)</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757030</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/סדר רב עמרם (קורונל)" />
    <revision>
      <id>3101450</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:18:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/סרע&quot;ג (מהד' קורונל)]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/סדר רב עמרם (קורונל)]]</comment>
      <origin>3101450</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="84" sha1="9wjeocctwx9695v2u7z4o3ten6yubr0" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/סדר רב עמרם (קורונל)]]</text>
      <sha1>9wjeocctwx9695v2u7z4o3ten6yubr0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/תשלום אבודרהם</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1757031</id>
    <redirect title="סידור/לוח הפיוטים/תשלום אבודרהם" />
    <revision>
      <id>3101452</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:18:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/תשלום אבודרהם]] לשם [[סידור/לוח הפיוטים/תשלום אבודרהם]]</comment>
      <origin>3101452</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="74" sha1="5m5boncyjq5ah82no1xfmck3qbyv41k" xml:space="preserve">#הפניה [[סידור/לוח הפיוטים/תשלום אבודרהם]]</text>
      <sha1>5m5boncyjq5ah82no1xfmck3qbyv41k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Biblia Hebraica.pdf/997</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1757032</id>
    <revision>
      <id>3101461</id>
      <timestamp>2026-11-04T21:48:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>על פי דף [[דברי הימים ב יב/טעמים]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3101461</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5390" sha1="p4m8l7sn9j52y8iiiav2xvkr4osu5o1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{טקסט מנוקד‎‎}}
יִשְׂרָאֵ֖ל עִמּֽוֹ׃
{{מ:פסוק|דברי הימים ב|יב|2}}וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֤ה הַֽחֲמִישִׁית֙ לַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֔ם עָלָ֛ה שִׁישַׁ֥ק מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם עַל־יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|֑}}ם כִּ֥י מָֽעֲל֖וּ בַּֽיהֹוָֽה׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יב|3}}בְּאֶ֤לֶף וּמָאתַ֙יִם֙ רֶ֔כֶב וּבְשִׁשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף פָּֽרָשִׁ֑ים וְאֵ֣ין מִסְפָּ֗ר לָעָ֞ם אֲשֶׁר־בָּ֤אוּ עִמּוֹ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לוּבִ֥ים סֻכִּיִּ֖ים וְכוּשִֽׁים׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יב|4}}וַיִּלְכֹּ֛ד אֶת־עָרֵ֥י הַמְּצֻר֖וֹת אֲשֶׁ֣ר לִֽיהוּדָ֑ה וַיָּבֹ֖א עַד־יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יב|ה}}וּשְׁמַעְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ בָּ֣א אֶל־רְחַבְעָ֔ם וְשָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־נֶֽאֶסְפ֥וּ אֶל־יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם מִפְּנֵ֣י שִׁישָׁ֑ק וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אַתֶּם֙ עֲזַבְתֶּ֣ם אֹתִ֔י וְאַף־אֲנִ֛י עָזַ֥בְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּיַד־שִׁישָֽׁק׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יב|6}}וַיִּכָּֽנְע֥וּ שָׂרֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְהַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּֽאמְר֖וּ צַדִּ֥יק{{מ:פסק}}יְהֹוָֽה׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יב|7}}וּבִרְא֤וֹת יְהֹוָה֙ כִּ֣י נִכְנָ֔עוּ הָיָה֩ דְבַר־יְהֹוָ֨ה אֶל־שְׁמַעְיָ֧ה{{מ:פסק}}לֵאמֹ֛ר נִכְנְע֖וּ לֹ֣א אַשְׁחִיתֵ֑ם וְנָֽתַתִּ֨י לָהֶ֤ם כִּמְעָט֙ לִפְלֵיטָ֔ה וְלֹֽא־תִתַּ֧ךְ חֲמָתִ֛י בִּירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם בְּיַד־שִׁישָֽׁק׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יב|8}}כִּ֥י יִֽהְיוּ־ל֖וֹ לַֽעֲבָדִ֑ים וְיֵֽדְעוּ֙ עֲב֣וֹדָתִ֔י וַֽעֲבוֹדַ֖ת מַמְלְכ֥וֹת הָֽאֲרָצֽוֹת׃
{{מ:פסוק|דברי הימים ב|יב|9}}וַיַּ֨עַל שִׁישַׁ֥ק מֶֽלֶךְ־מִצְרַיִם֮ עַל־יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֒}}ם֒ וַיִּקַּ֞ח אֶת־אֹֽצְר֣וֹת בֵּית־יְהֹוָ֗ה וְאֶת־אֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ אֶת־הַכֹּ֖ל לָקָ֑ח וַיִּקַּח֙ אֶת־מָֽגִנֵּ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה שְׁלֹמֹֽה׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יב|י}}וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֤לֶךְ רְחַבְעָם֙ תַּחְתֵּיהֶ֔ם מָֽגִנֵּ֖י נְח֑שֶׁת וְהִפְקִ֗יד עַל־יַד֙ שָׂרֵ֣י הָֽרָצִ֔ים הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים פֶּ֖תַח בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יב|11}}וַיְהִ֛י מִדֵּי־ב֥וֹא הַמֶּ֖לֶךְ בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה בָּ֤אוּ הָֽרָצִים֙ וּנְשָׂא֔וּם וֶֽהֱשִׁב֖וּם אֶל־תָּ֥א הָֽרָצִֽים׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יב|12}}וּבְהִכָּֽנְע֗וֹ שָׁ֤ב מִמֶּ֙נּוּ֙ אַף־יְהֹוָ֔ה וְלֹ֥א לְהַשְׁחִ֖ית לְכָלָ֑ה וְגַם֙ בִּֽיהוּדָ֔ה הָיָ֖ה דְּבָרִ֥ים טוֹבִֽים׃
{{מ:פסוק|דברי הימים ב|יב|13}}וַיִּתְחַזֵּ֞ק הַמֶּ֧לֶךְ רְחַבְעָ֛ם בִּירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֖}}ם וַיִּמְלֹ֑ךְ כִּי־בֶן־אַרְבָּעִ֣ים וְאַחַ֣ת שָׁנָה֩ רְחַבְעָ֨ם בְּמׇלְכ֜וֹ וּשְׁבַ֨ע עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} מָלַ֣ךְ בִּירֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֗}}ם הָ֠עִיר אֲשֶׁר־בָּחַ֨ר יְהֹוָ֜ה לָשׂ֨וּם אֶת־שְׁמ֥וֹ שָׁם֙ מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ נַֽעֲמָ֖ה הָֽעַמֹּנִֽית׃ {{מ:פסוק|דברי הימים ב|יב|14}}וַיַּ֖עַשׂ הָרָ֑ע כִּ֣י לֹ֤א הֵכִין֙ לִבּ֔וֹ לִדְר֖וֹשׁ אֶת־יְהֹוָֽה׃
{{מ:פסוק|דברי הימים ב|יב|טו}}וְדִבְרֵ֣י רְחַבְעָ֗ם הָרִֽאשֹׁנִים֙ וְהָאַ֣חֲרוֹנִ֔ים הֲלֹא־הֵ֨ם כְּתוּבִ֜ים בְּדִבְרֵ֨י שְׁמַעְיָ֧ה הַנָּבִ֛יא וְעִדּ֥וֹ הַֽחֹזֶ֖ה לְהִתְיַחֵ֑שׂ וּמִלְחֲמ֧וֹת רְחַבְעָ֛ם וְיָֽרׇבְעָ֖ם כׇּל־הַיָּמִֽים׃{{מ:פסוק|דברי הימים ב|יב|16}}וַיִּשְׁכַּ֤ב רְחַבְעָם֙ עִם־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲבִיָּ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>p4m8l7sn9j52y8iiiav2xvkr4osu5o1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/לוח הפיוטים/אשכנז/סליחות מקומיות</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1757033</id>
    <revision>
      <id>3101465</id>
      <timestamp>2026-11-04T22:26:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סליחות לח&quot;ק/ שובבי&quot;ם ת&quot;ת בפוזנא */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3101465</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1988" sha1="ra2ok10k3gsr8e0nwlmp30k2ig1q3z1" xml:space="preserve">== סליחות לח&quot;ק/ שובבי&quot;ם ת&quot;ת בפוזנא ==
שלום {{א|בן עדריאל}}. בהמשך לדבריך ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8/%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA&amp;diff=prev&amp;oldid=3101454 תקציר העריכה]. תודה על ההערה, אפילו לא שמתי לב שהעתקתי את אותו סדר פעמיים משני מקומות. באמת לא ממש הבנתי למה שכל מי שצם בשובבי&quot;ם ת&quot;ת יאמר את הסליחה [[אנא אלהי השמים]] של החברה קדישא. בנוסף, ב'סדר חברה קדישא וביקור חולים פוזנן' קרטשין תרי״ח, אכן הסדר מכונה 'סדר '''ב' שמות''''. מאידך, קשה להבין את הטעות (שחוזרת פעמיים: בכותרת ובהוראה שתחתיה), האם המדפיס לא הבין את משמעות ראשי התיבות?. בנוסף, מעניין לשים לב לכך שבנוסח הסליחה הנ&quot;ל אמרו בפוזנא {{צ|סדרנו תפלה תשובה צדקה ביום זה בחילה / '''ספר''' פרשת שמות בני ישראל הבאים מצרימה הגולה}}, במקום {{צ|'''בפרשת''' שמות}} שבנוסחים האחרים (פפד&quot;ם, קרקוב). נראה קצת כמו התאמה מכוונת. לא ממש יודע להסביר. ראיתי פעם בספר 'מקורות וקורות' שהיו קהילות שבהן היתה קבוצה מסוימת של אנשים שהתענו בשובבי&quot;ם ת&quot;ת, ואני תוהה אם יתכן שבפוזנא בתקופה כלשהי היו אלו אנשי הח&quot;ק שלקחו זאת על עצמם. למה דווקא הם? צריך עיון. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:26, 5 בנובמבר 2026 (IST)</text>
      <sha1>ra2ok10k3gsr8e0nwlmp30k2ig1q3z1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101470</id>
      <parentid>3101465</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T22:40:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3101470</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3339" sha1="g0v74quchfrfic7m3reqp4lvtvdys8x" xml:space="preserve">== סליחות לח&quot;ק/ שובבי&quot;ם ת&quot;ת בפוזנא ==
שלום {{א|בן עדריאל}}. בהמשך לדבריך ב[https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8/%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA&amp;diff=prev&amp;oldid=3101454 תקציר העריכה]. תודה על ההערה, אפילו לא שמתי לב שהעתקתי את אותו סדר פעמיים משני מקומות. באמת לא ממש הבנתי למה שכל מי שצם בשובבי&quot;ם ת&quot;ת יאמר את הסליחה [[אנא אלהי השמים]] של החברה קדישא. בנוסף, ב'סדר חברה קדישא וביקור חולים פוזנן' קרטשין תרי״ח, אכן הסדר מכונה 'סדר '''ב' שמות''''. מאידך, קשה להבין את הטעות (שחוזרת פעמיים: בכותרת ובהוראה שתחתיה), האם המדפיס לא הבין את משמעות ראשי התיבות?. בנוסף, מעניין לשים לב לכך שבנוסח הסליחה הנ&quot;ל אמרו בפוזנא {{צ|סדרנו תפלה תשובה צדקה ביום זה בחילה / '''ספר''' פרשת שמות בני ישראל הבאים מצרימה הגולה}}, במקום {{צ|'''בפרשת''' שמות}} שבנוסחים האחרים (פפד&quot;ם, קרקוב). נראה קצת כמו התאמה מכוונת. לא ממש יודע להסביר. ראיתי פעם בספר 'מקורות וקורות' שהיו קהילות שבהן היתה קבוצה מסוימת של אנשים שהתענו בשובבי&quot;ם ת&quot;ת, ואני תוהה אם יתכן שבפוזנא בתקופה כלשהי היו אלו אנשי הח&quot;ק שלקחו זאת על עצמם. למה דווקא הם? צריך עיון. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:26, 5 בנובמבר 2026 (IST)
:בשעתו כשעברתי על סדר קונטרס פוזנא הייתי באמת נבוך בעניין (ולכן לא הקלדתי אותו ללוח), ואני מודה שגם עכשיו הדברים לא ברורים לי. נדמה לי שנסיתי אז לחפש אם יש אזכור בפנקס מנהגי בית הכנסת של פוזנא ולא מצאתי. סביר שאתה צודק, שהקבוצה שהתענתה שובבי&quot;ם היתה בעיקר ח&quot;ק. למה דוקא הם? אולי הם נתפסו כחברה שעומדת לדברים שבקדושה והנהגות מיוחדות?
:אולי בתקופות מסוימות הח&quot;ק לא היתה מסתפקת בתענית אחת בב' שמות, אלא מתענה כל ימי שובבי&quot;ם, וזה פשר הכותרת בקונטרס וגם השינוי בנוסח הסליחה שהערת עליו. אבל קצת מוזר שיאמרו אותו סדר סליחות בדיוק שוב ושוב. וגם – אם כבר טרחו והתאימו את הנוסח, הרי בסליחה כתוב בפירוש גם שמתענים רק יום אחד בשנה, אז את זה לא יכלו להתאים גם כן? גם אני בעיקר לא בטוח בהקשר הזה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 00:40, 5 בנובמבר 2026 (IST)</text>
      <sha1>g0v74quchfrfic7m3reqp4lvtvdys8x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/לוח הפיוטים/סידור רס&quot;ג</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1757034</id>
    <revision>
      <id>3101471</id>
      <timestamp>2026-11-04T23:11:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* השם 'ספר המצוות לרס&quot;גי */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3101471</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="380" sha1="hku1hjf4n8ye0jthe2xbgmmdu87bear" xml:space="preserve">== השם 'ספר המצוות לרס&quot;גי ==
שם זה ניתן לפיוט בטעות קיים ספר מצוות אמיתי שחברו רס&quot;ג. הפיוט הוא 'אזהרות' ולא יותר.{{ש}}
https://books.ybz.org.il/product/the-book-of-commandments-of-saadia-gaon/ [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:11, 5 בנובמבר 2026 (IST)</text>
      <sha1>hku1hjf4n8ye0jthe2xbgmmdu87bear</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101472</id>
      <parentid>3101471</parentid>
      <timestamp>2026-11-04T23:11:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* השם 'ספר המצוות לרס&quot;גי */</comment>
      <origin>3101472</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="378" sha1="8orxvrfi0q0r9eplpegp2pvbxcxk764" xml:space="preserve">== השם 'ספר המצוות לרס&quot;ג ==
שם זה ניתן לפיוט בטעות קיים ספר מצוות אמיתי שחברו רס&quot;ג. הפיוט הוא 'אזהרות' ולא יותר.{{ש}}
https://books.ybz.org.il/product/the-book-of-commandments-of-saadia-gaon/ [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:11, 5 בנובמבר 2026 (IST)</text>
      <sha1>8orxvrfi0q0r9eplpegp2pvbxcxk764</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101484</id>
      <parentid>3101472</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T07:44:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* השם 'ספר המצוות לרס&quot;ג */</comment>
      <origin>3101484</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="993" sha1="2wdcce3iddmec8tgud1yaa3ckoc3syl" xml:space="preserve">== השם 'ספר המצוות לרס&quot;ג ==
שם זה ניתן לפיוט בטעות קיים ספר מצוות אמיתי שחברו רס&quot;ג. הפיוט הוא 'אזהרות' ולא יותר.{{ש}}
https://books.ybz.org.il/product/the-book-of-commandments-of-saadia-gaon/ [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:11, 5 בנובמבר 2026 (IST)
:נכון, אבל אני מניח שהשתמשו בו כאן בהתאם לדפוס, וכדי להבדיל בינו ובין פיוט האזהרות השני של רס&quot;ג. בכל מקרה, לפי ההמנהג שנהגנו ביתר הפיוטים, אולי בכלל עדיף להעביר לשם הפיוט עצמו ([[את ה' אלהיך תירא]]). אם כי אני רואה עכשיו שגם [[אזהרות אבן גבירול]] קרויות כך ולא לפי התחלתן. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:44, 5 בנובמבר 2026 (IST)</text>
      <sha1>2wdcce3iddmec8tgud1yaa3ckoc3syl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101491</id>
      <parentid>3101484</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T09:20:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* השם 'ספר המצוות לרס&quot;ג */ תגובה</comment>
      <origin>3101491</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1411" sha1="oye5pm8qekeodkq0l7yfwqwbn3pl838" xml:space="preserve">== השם 'ספר המצוות לרס&quot;ג ==
שם זה ניתן לפיוט בטעות קיים ספר מצוות אמיתי שחברו רס&quot;ג. הפיוט הוא 'אזהרות' ולא יותר.{{ש}}
https://books.ybz.org.il/product/the-book-of-commandments-of-saadia-gaon/ [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:11, 5 בנובמבר 2026 (IST)
:נכון, אבל אני מניח שהשתמשו בו כאן בהתאם לדפוס, וכדי להבדיל בינו ובין פיוט האזהרות השני של רס&quot;ג. בכל מקרה, לפי ההמנהג שנהגנו ביתר הפיוטים, אולי בכלל עדיף להעביר לשם הפיוט עצמו ([[את ה' אלהיך תירא]]). אם כי אני רואה עכשיו שגם [[אזהרות אבן גבירול]] קרויות כך ולא לפי התחלתן. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:44, 5 בנובמבר 2026 (IST)
::לפחות שמה זה נכון. אני גם בעד שיהיה על שם הפיוט עצמו, אבל אם מתעקשים ניתן להבחין ביניהם גם ע&quot;י שאחד יהיה 'אזהרות רס&quot;ג' והשני 'שבעתת-אזהרות לרס&quot;ג'. כך לפחות השמות מתאימים לתוכן. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:20, 5 בנובמבר 2026 (IST)</text>
      <sha1>oye5pm8qekeodkq0l7yfwqwbn3pl838</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/לוח הפיוטים/פרובנס</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1757035</id>
    <revision>
      <id>3101473</id>
      <timestamp>2026-11-04T23:28:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* שם המנהג */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3101473</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="366" sha1="se2gsjttv98cn1oidifn6tndzcdj77z" xml:space="preserve">== שם המנהג ==
אני לא בטוח שהשם 'פרובנס' הולם כ&quot;כ למנהג המאוחר של קהילות קל&quot;א שהושפע רבות ממנהגי הספרדים. הייתי מציע לקרוא לו 'קומטדין' או פשוט 'קל&quot;א'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:28, 5 בנובמבר 2026 (IST)</text>
      <sha1>se2gsjttv98cn1oidifn6tndzcdj77z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101483</id>
      <parentid>3101473</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T07:39:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* שם המנהג */</comment>
      <origin>3101483</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1080" sha1="9ri3w6omsotfke5flua3lge13j49m4k" xml:space="preserve">== שם המנהג ==
אני לא בטוח שהשם 'פרובנס' הולם כ&quot;כ למנהג המאוחר של קהילות קל&quot;א שהושפע רבות ממנהגי הספרדים. הייתי מציע לקרוא לו 'קומטדין' או פשוט 'קל&quot;א'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:28, 5 בנובמבר 2026 (IST)
:ברור שהמנהג המאוחר שונה מהמנהג הקדום וספג השפעות וכו', כמו בכל מקום. אבל בעיני זה סביר, משום שסו&quot;ס זה כן השריד הנדפס מתוך מנהג פרובנס כולו. כלומר, ל'מנהג פרובנס' היו כמה ענפים (גם בתקופות קדומות מבחינים בין פרובנס ללנגדוק, למשל), אחד הענפים ספג השפעה ספרדית יותר מחבריו, והוא זה שנדפס. אגב, מהו הכינוי 'קומטדין'? איני מכירו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:39, 5 בנובמבר 2026 (IST)</text>
      <sha1>9ri3w6omsotfke5flua3lge13j49m4k</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101490</id>
      <parentid>3101483</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T09:06:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* שם המנהג */ תגובה</comment>
      <origin>3101490</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1974" sha1="slpf6bavpn778gc2cgevpr4g8yuy4zz" xml:space="preserve">== שם המנהג ==
אני לא בטוח שהשם 'פרובנס' הולם כ&quot;כ למנהג המאוחר של קהילות קל&quot;א שהושפע רבות ממנהגי הספרדים. הייתי מציע לקרוא לו 'קומטדין' או פשוט 'קל&quot;א'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:28, 5 בנובמבר 2026 (IST)
:ברור שהמנהג המאוחר שונה מהמנהג הקדום וספג השפעות וכו', כמו בכל מקום. אבל בעיני זה סביר, משום שסו&quot;ס זה כן השריד הנדפס מתוך מנהג פרובנס כולו. כלומר, ל'מנהג פרובנס' היו כמה ענפים (גם בתקופות קדומות מבחינים בין פרובנס ללנגדוק, למשל), אחד הענפים ספג השפעה ספרדית יותר מחבריו, והוא זה שנדפס. אגב, מהו הכינוי 'קומטדין'? איני מכירו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:39, 5 בנובמבר 2026 (IST)
::שם האזור בצרפתית הוא 'Comtat Venaissin', ושם התואר של הגרים שם הוא 'Comtadin', בעברית 'קומטדין' (עכשיו אני רואה שבויקיפדיה בעברית ([[W:קונטה ונסן]]) כותבים עם 'נ', זה לא כזה מוצלח כי באזור שם יש עדיין הבדל במבטא בין עם 'מ' לעם 'נ').{{ש}}
::ניתן לראות תואר זה משמש ליהודי האזור בין היתר [[W:fr:Comtat_Venaissin#Les_papes_et_les_Juifs_du_Comtat|כאן]], [[W:fr:Juifs du pape|כאן]] ו[https://www.destinationluberon.com/decouvrir/sites-culturels/synagogue-de-cavaillon כאן]. התואר החילופי, 'יהודי האפיפיור', אינו כזה מתאים לתיאור של מנהגי תפילה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:06, 5 בנובמבר 2026 (IST)</text>
      <sha1>slpf6bavpn778gc2cgevpr4g8yuy4zz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3101493</id>
      <parentid>3101490</parentid>
      <timestamp>2026-11-05T09:51:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* שם המנהג */</comment>
      <origin>3101493</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2323" sha1="9fxq57odg5ob6mjokl5g0yue66wzqt3" xml:space="preserve">== שם המנהג ==
אני לא בטוח שהשם 'פרובנס' הולם כ&quot;כ למנהג המאוחר של קהילות קל&quot;א שהושפע רבות ממנהגי הספרדים. הייתי מציע לקרוא לו 'קומטדין' או פשוט 'קל&quot;א'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:28, 5 בנובמבר 2026 (IST)
:ברור שהמנהג המאוחר שונה מהמנהג הקדום וספג השפעות וכו', כמו בכל מקום. אבל בעיני זה סביר, משום שסו&quot;ס זה כן השריד הנדפס מתוך מנהג פרובנס כולו. כלומר, ל'מנהג פרובנס' היו כמה ענפים (גם בתקופות קדומות מבחינים בין פרובנס ללנגדוק, למשל), אחד הענפים ספג השפעה ספרדית יותר מחבריו, והוא זה שנדפס. אגב, מהו הכינוי 'קומטדין'? איני מכירו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:39, 5 בנובמבר 2026 (IST)
::שם האזור בצרפתית הוא 'Comtat Venaissin', ושם התואר של הגרים שם הוא 'Comtadin', בעברית 'קומטדין' (עכשיו אני רואה שבויקיפדיה בעברית ([[W:קונטה ונסן]]) כותבים עם 'נ', זה לא כזה מוצלח כי באזור שם יש עדיין הבדל במבטא בין עם 'מ' לעם 'נ').{{ש}}
::ניתן לראות תואר זה משמש ליהודי האזור בין היתר [[W:fr:Comtat_Venaissin#Les_papes_et_les_Juifs_du_Comtat|כאן]], [[W:fr:Juifs du pape|כאן]] ו[https://www.destinationluberon.com/decouvrir/sites-culturels/synagogue-de-cavaillon כאן]. התואר החילופי, 'יהודי האפיפיור', אינו כזה מתאים לתיאור של מנהגי תפילה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:06, 5 בנובמבר 2026 (IST)
:::תודה על ההסבר! אני לפחות, מעולם לא נתקלתי בכינוי הזה בעברית, ואם הוא לא מקובל בעברית אני בספק אם כדאי להשתמש בו כאן. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 11:51, 5 בנובמבר 2026 (IST)</text>
      <sha1>9fxq57odg5ob6mjokl5g0yue66wzqt3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סידור/לוח הפיוטים/פאס</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1757036</id>
    <revision>
      <id>3101474</id>
      <timestamp>2026-11-04T23:31:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* שם המנהג */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3101474</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="267" sha1="eco25nxh7pw2xvdgzlcmclif2eaun4f" xml:space="preserve">== שם המנהג ==
בפאס היתה גם קהילה גדולה של מגורשים. אולי יותר טוב לקרוא למנהג 'התושבים בפאס'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:31, 5 בנובמבר 2026 (IST)</text>
      <sha1>eco25nxh7pw2xvdgzlcmclif2eaun4f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1757037</id>
    <revision>
      <id>3101479</id>
      <timestamp>2026-11-05T07:27:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק כח |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כז |רישום הקודם=פרק כז |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כט |רישום הבא=חלק שני/פרק כט |סוגה=דורות הראשונים ד }} &lt;pages index=&quot;דורות הר...&quot;</comment>
      <origin>3101479</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="639" sha1="ktjoxpvzhxjk1lhiqy5d74zy8dipz6c" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יצחק אייזיק הלוי
|שם ספר=דורות הראשונים
|רישום ספר=
|שם נוסף=חלק שני/פרק כח
|הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כז
|רישום הקודם=פרק כז
|הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כט
|רישום הבא=חלק שני/פרק כט
|סוגה=דורות הראשונים ד
}}
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=316 to=321 onlysection=&quot;פרק כח&quot;/&gt;

==הערות==
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=316 to=321 onlysection=&quot;הערות כח&quot;/&gt;</text>
      <sha1>ktjoxpvzhxjk1lhiqy5d74zy8dipz6c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1757038</id>
    <revision>
      <id>3101480</id>
      <timestamp>2026-11-05T07:28:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק כט |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כח |רישום הקודם=פרק כח |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק ל |רישום הבא=חלק שני/פרק ל |סוגה=דורות הראשונים ד }} &lt;pages index=&quot;דורות הראש...&quot;</comment>
      <origin>3101480</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="635" sha1="psoa04j6oz0i79fyjojz4yzwx9mt5zf" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יצחק אייזיק הלוי
|שם ספר=דורות הראשונים
|רישום ספר=
|שם נוסף=חלק שני/פרק כט
|הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כח
|רישום הקודם=פרק כח
|הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק ל
|רישום הבא=חלק שני/פרק ל
|סוגה=דורות הראשונים ד
}}
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=321 to=326 onlysection=&quot;פרק כט&quot;/&gt;

==הערות==
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=321 to=326 onlysection=&quot;הערות כט&quot;/&gt;</text>
      <sha1>psoa04j6oz0i79fyjojz4yzwx9mt5zf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1757039</id>
    <revision>
      <id>3101485</id>
      <timestamp>2026-11-05T07:44:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק ל |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כט |רישום הקודם=פרק כט |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לא |רישום הבא=חלק שני/פרק לא |סוגה=דורות הראשונים ד }} &lt;pages index=&quot;דורות הרא...&quot;</comment>
      <origin>3101485</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="633" sha1="22fjd9oeym8j907x33xjumucr75i1ga" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יצחק אייזיק הלוי
|שם ספר=דורות הראשונים
|רישום ספר=
|שם נוסף=חלק שני/פרק ל
|הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק כט
|רישום הקודם=פרק כט
|הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לא
|רישום הבא=חלק שני/פרק לא
|סוגה=דורות הראשונים ד
}}
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=326 to=333 onlysection=&quot;פרק ל&quot;/&gt;

==הערות==
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=326 to=333 onlysection=&quot;הערות ל&quot;/&gt;</text>
      <sha1>22fjd9oeym8j907x33xjumucr75i1ga</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1757040</id>
    <revision>
      <id>3101486</id>
      <timestamp>2026-11-05T07:45:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק לא |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק ל |רישום הקודם=פרק ל |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לב |רישום הבא=חלק שני/פרק לב |סוגה=דורות הראשונים ד }} &lt;pages index=&quot;דורות הראש...&quot;</comment>
      <origin>3101486</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="635" sha1="f056tof9a9uzdn4dn5m73z0mazdf9z9" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יצחק אייזיק הלוי
|שם ספר=דורות הראשונים
|רישום ספר=
|שם נוסף=חלק שני/פרק לא
|הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק ל
|רישום הקודם=פרק ל
|הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לב
|רישום הבא=חלק שני/פרק לב
|סוגה=דורות הראשונים ד
}}
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=334 to=335 onlysection=&quot;פרק לא&quot;/&gt;

==הערות==
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=334 to=335 onlysection=&quot;הערות לא&quot;/&gt;</text>
      <sha1>f056tof9a9uzdn4dn5m73z0mazdf9z9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/צב ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1757041</id>
    <revision>
      <id>3101488</id>
      <timestamp>2026-11-05T08:47:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|צב א|צב ב|צג א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף צב ב}}  ==תרגום לעברית== נחל קדומים נחל עדנים אשר אינם פוסקים מימיו לעולמים, כביכול ההוא העומד ועוסק בתורה, כאילו אותו נחל נמשך על ראשו והשקה אותו בתוך אותם נטיעות שבגן עדן, ולא עוד אלא הואיל וכל הצדיק...&quot;</comment>
      <origin>3101488</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5107" sha1="7ta8088sk3f42xnz9fzyuraq8jsb1xf" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|צב א|צב ב|צג א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף צב ב}}

==תרגום לעברית==
נחל קדומים נחל עדנים אשר אינם פוסקים מימיו לעולמים, כביכול ההוא העומד ועוסק בתורה, כאילו אותו נחל נמשך על ראשו והשקה אותו בתוך אותם נטיעות שבגן עדן, ולא עוד אלא הואיל וכל הצדיקים שתוך גן עדן מקשיבים לו, חֵלק שווים לו באותו השקאה של הנחל, נמצא שיש לו חלק תמיד בעולם הבא.

===מעשה רבי אבא בא מטבריה===
רבי אבא היה בא מטבריה לבית טרוניא שלחמיו, ורבי יעקב בנו היה עמו, נזדמנו לכפר טרשא, כשרצו לשכב, אמר רבי אבא לבעל הבית: היש כאן תרנגול? אמר לו בעל הבית: למה? אמר לו: מפני שאקום בחצות הלילה ממש. אמר לו אינו צריך, שהרי סימן הוא לי בבית, שזה הכלי של לפני מטתי, ממלא אני אותו ממים ונוטף טיפה טיפה, ובחצות הלילה ממש נתרוקנו כל המים, ומתגלגל הגלגל הזה ונוהם, ונשמע קולו בכל הבית, וכך הוא חצות הלילה ממש, וזקן אחד היה לי שהיה קם בכל חצות הלילה ועוסק בתורה, ובשבילו עשה זה. אמר רבי אבא ברוך הרחמן ששלחני לכאן. בחצות הלילה נהם אותו הגלגל, קמו רבי אבא ורבי יעקב.

שמעו לאותו אדם שהיה יושב בירכתי הבית ושני בניו עמו, והיה אומר כתוב: &quot;חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|קיט|סב}}, מה ראה דוד שהוא אמר חצות לילה ולא בחצות לילה? אלא חצות לילה ממש לקדוש ברוך הוא אמר כך, וכי כך נקרא הקדוש ברוך הוא? כן, שהרי חצות לילה ממש הקדוש ברוך הוא נמצא וסיעתו, ואז היא שעה שנכנס בגן עדן להשתעשע עם הצדיקים. אמר רבי אבא לרבי יעקב, בוודאי נשתתף בשכינה ונתחבר יחד, קרבו ויושבו עמו, אמרו לו: אמר דבר פיך שיפה אמרת, מניין לך זאת? אמר להם דבר זה למדתי מסבי.

ועוד היה אומר, ששלוש שעות ראשונות של הלילה, כל הדינים שלמטה מתעוררים והולכים ומשוטטים בעולם. ובחצות הלילה ממש הקדוש ברוך הוא מתעורר בגן עדן, ודינים שלמטה אינם נמצאים, וכל הנהגות שלמעלה בלילה אינם נמצאים אלא בחצות הלילה ממש. מניין לנו? מאברהם שכתוב: &quot;וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה&quot; {{ממ|בראשית|יד|טו}}; במצרים: &quot;וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה&quot; {{ממ|שמות|יב|כט}}, ובמקומות רבים בתורה כך נמצא. ודוד היה יודע, ומהיכן היה יודע, אלא כך אמר סבא, שמלכותו שלו בלילה הזה תלויה, ועל כך עמד באותה שעה ואמר שירה, ולשם כך קרא להקדוש ברוך הוא &quot;חֲצוֹת לַיְלָה&quot; {{ממ|תהלים|קיט|סב}} ממש; &quot;אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ&quot;, שהרי כל הדינים תלויים מכאן, ודיני מלכות משם נמצאים, ואותה שעה נקשר בה דוד וקם ואמר שירה. בא רבי אבא ונשקו, אמר לו בוודאי כך הוא, ברוך הרחמן ששלחני לכאן. בא ראה: לילה דין הוא בכל מקום והרי העמדנו את הדברים, וכך הוא בוודאי, והרי הערתי לפני רבי שמעון.

אמר אותו הילד בנו של אותו איש, אם כך למה כתוב &quot;חֲצוֹת לַיְלָה&quot;? אמר לו, הרי נאמר שבחצות הלילה מלכות שמים מתעוררת. אמר, אני שמעתי דבר. אמר לו רבי אבא אמור בני טוב, שהרי דבר פיך יהיה קול המאור. אמר: אני שמעתי שהרי לילה דין של מלכות הוא ובכל מקום דין הוא, וזה שאמר חצות, משום שיונקת בשני גוונים, בדין ובחסד, ובוודאי חצי הראשון דין הוא, שהרי חצי האחר מאירים פניה בצד החסד, ועל כך חצות לילה כתוב בוודאי.

קם רבי אבא ושם ידיו על ראשו וברכו, אמר בוודאי חשבתי שחכמה אינה נמצאת אלא באותם זכאים שזכו בה, עתה רואה אני שאפילו תינוקות בדורו של רבי שמעון זכו לחכמה עליונה, זכאי אתה רבי שמעון, אוי לדור שאתה תסתלק ממנו, ישבו עד</text>
      <sha1>7ta8088sk3f42xnz9fzyuraq8jsb1xf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1757042</id>
    <redirect title="מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע 1" />
    <revision>
      <id>3101499</id>
      <timestamp>2026-11-05T11:03:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>Dovi העביר את הדף [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע א]] לשם [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע 1]]</comment>
      <origin>3101499</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66" sha1="qq51tjr0586tvj9qs7u9ywnochum6tb" xml:space="preserve">#הפניה [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע 1]]</text>
      <sha1>qq51tjr0586tvj9qs7u9ywnochum6tb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1757043</id>
    <redirect title="מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע 2" />
    <revision>
      <id>3101501</id>
      <timestamp>2026-11-05T11:04:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>Dovi העביר את הדף [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע ב]] לשם [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע 2]]</comment>
      <origin>3101501</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66" sha1="7lmn16skkma1z6pex7qkplmwfb5rbh2" xml:space="preserve">#הפניה [[מקרא מבואר/תצוגה/ספר יהושע 2]]</text>
      <sha1>7lmn16skkma1z6pex7qkplmwfb5rbh2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1757044</id>
    <revision>
      <id>3101509</id>
      <timestamp>2026-11-05T11:52:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק לב |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לא |רישום הקודם=פרק לא |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לג |רישום הבא=חלק שני/פרק לג |סוגה=דורות הראשונים ד }} &lt;pages index=&quot;דורות הר...&quot;</comment>
      <origin>3101509</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="639" sha1="sv2q1b62vldf7gflbqh66de7y6utgob" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יצחק אייזיק הלוי
|שם ספר=דורות הראשונים
|רישום ספר=
|שם נוסף=חלק שני/פרק לב
|הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לא
|רישום הקודם=פרק לא
|הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לג
|רישום הבא=חלק שני/פרק לג
|סוגה=דורות הראשונים ד
}}
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=335 to=339 onlysection=&quot;פרק לב&quot;/&gt;

==הערות==
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=335 to=339 onlysection=&quot;הערות לב&quot;/&gt;</text>
      <sha1>sv2q1b62vldf7gflbqh66de7y6utgob</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1757045</id>
    <revision>
      <id>3101510</id>
      <timestamp>2026-11-05T11:53:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק לג |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לב |רישום הקודם=פרק לב |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לד |רישום הבא=חלק שני/פרק לד |סוגה=דורות הראשונים ד }} &lt;pages index=&quot;דורות הר...&quot;</comment>
      <origin>3101510</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="639" sha1="c089l9dc7sefkqh2xjbh6ls3mqbnrch" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יצחק אייזיק הלוי
|שם ספר=דורות הראשונים
|רישום ספר=
|שם נוסף=חלק שני/פרק לג
|הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לב
|רישום הקודם=פרק לב
|הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לד
|רישום הבא=חלק שני/פרק לד
|סוגה=דורות הראשונים ד
}}
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=340 to=344 onlysection=&quot;פרק לג&quot;/&gt;

==הערות==
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=340 to=344 onlysection=&quot;הערות לג&quot;/&gt;</text>
      <sha1>c089l9dc7sefkqh2xjbh6ls3mqbnrch</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1757046</id>
    <revision>
      <id>3101511</id>
      <timestamp>2026-11-05T11:54:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק לד |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לג |רישום הקודם=פרק לג |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לה |רישום הבא=חלק שני/פרק לה |סוגה=דורות הראשונים ד }} &lt;pages index=&quot;דורות הר...&quot;</comment>
      <origin>3101511</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="639" sha1="lzi5ivkprno3bz0au8paxxd5ztakk4n" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=יצחק אייזיק הלוי
|שם ספר=דורות הראשונים
|רישום ספר=
|שם נוסף=חלק שני/פרק לד
|הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לג
|רישום הקודם=פרק לג
|הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק לה
|רישום הבא=חלק שני/פרק לה
|סוגה=דורות הראשונים ד
}}
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=344 to=346 onlysection=&quot;פרק לד&quot;/&gt;

==הערות==
&lt;pages index=&quot;דורות הראשונים ד.pdf&quot; from=344 to=346 onlysection=&quot;הערות לד&quot;/&gt;</text>
      <sha1>lzi5ivkprno3bz0au8paxxd5ztakk4n</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>