ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.48.0-wmf.3 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 2 1547 3102047 3101345 2026-11-08T10:26:53Z Nahum 68 /* דפים במעקב: */ 3102047 wikitext text/x-wiki שמי נחום ונגרוב, ואני בנם של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] וזוגתו רוזה שושנה (לבית ונגר) עליהם השלום, מתלמידיו של מו"ר דודי הרב אפרים הלוי ארץ עליו השלום, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן [[w:שלמה זלמן אויערבאך|הגרש"ז אויערבאך]] זכרו לברכה בישיבת "קול תורה". אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד, פיסוק וטעמי המקרא, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. משמש כבעל קורא מחליף לעיתים בשבתות וחגים במניין התפילה שבבית החולים הדסה הר הצופים. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. <div align=left>{{קטן|ניתן לעקוב אחריי בפדיוורס: https://tooot.im/@NWengrov {{ש}}וכן ניתן לעקוב אחריי שם מחשבון בבלוסקיי באמצעות גשר.}}</div> {{תיבות משתמש|תיבות= {{#babel:he|en-5|yi-1|tmr-3}} }} {{משתמש תרומות|82,000}} <div dir=ltr> {{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.<br /> [http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta] </div> <br /> {{תוכן עניינים ללא מיספור}} {{סוף}} ==דפים במעקב:== לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}} ==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:== *רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]] *מיזמים חדשים: # [[משנה]] מהדורת ניקוד (ועיצוב): סדרי זרעים, מועד, נשים, נזיקין וקדשים. מהד' ניקוד ללא עיצוב: סדרי זרעים, מועד #[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]] ו[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים|דברים]], בשיתוף Dovi ואחרים #[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שיר השירים]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר רות|רות]], [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר איכה|איכה]] ו[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת|קהלת]], בשיתוף Dovi ובאדיבות מהד' מצודת אברהם ואתר ספאריה #[[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע]] [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|ושופטים]], באדיבות מהד' אתר ספאריה #[[קבא דקשייתא]] #טקסטים מולחנים בליליפונד: ## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]] # [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]] # '''[[איכה רבה פתיחתא]]''' # [[מנחת חינוך]] מצוות א-ב ==פרוייקטים בהשהייה, כשיתפנה לי זמן להתחיל לעבוד עליהם:== # {{קטן|[[מפתח:הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רשי, רשבם, רדק וחזקוני.pdf]]}} ## {{קטן|[[הוולגאטה והפרשנות הנוצרית הקדומה לבראשית לאור פרשנות רש"י, רשב"ם, רד"ק וחזקוני]]}} ==תרגומים שלי מאנגלית== #[[קובלא חאן]] #{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}} #{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}} #[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה. #[[זו]] (שיש לציית לה): [[עמוד:She - a history of adventure (IA cu31924098819562).pdf/80]] - בעבודה ==ספרי הספרייה הלאומית== #{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}} #[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]] ==פרוייקט החודש== ===ארכיון פרוייקטי החודש:=== '''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]] *חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ"פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]] *חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]] סימן תרי"ט *חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]''' *חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד"א|החיד"א]]''' עמ' 101 *חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ה]]''' *חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר ב]]''' *חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]''' ===לתשעה באב:=== :'''[[לבוש אורח חיים תקנט]],''' הל' ת"ב, עמ' 193 :'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ג/פרק ט]]''' הגהת הטקסט של פ. בן־יהודה מתחילת הפרק (בעיקר הגהת כתיב מלא) :'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע"ב קט5 ==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע== # '''משנה מנוקדת:''' [[משנה נגעים י ניקוד]]; [[משנה מנוקדת ללא עיצוב]] # '''רש"י מנוקד על נ"ך''' (באדיבות אתר ספאריה)''':''' [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|יהושע]] [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שופטים|שופטים]] [[רש"י מנוקד על המקרא#ספר שמואל|שמואל]] # [[תרגום אונקלוס (דפוס)]] (להעתיק מ[[תרגום אונקלוס]] ולהגיה) בראשית פרק [[תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/יז|יז]] בס"ד # דק"ס {{ק|[שינו"ס מבוססים על פרוייקט "הכי גרסינן" של מכון פרידברג (וקצת מאתר "מאגרים" של האקדמיה), ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי"י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי"י ודפו"י]}}: ## [[ביאור:בבלי ברכות דף יז]] {{ק|(סיימתי דקס על פרק ב והמשכתי עד סוף הדף, ואז עברתי ל-)}}גיטין. הגעתי בינתיים עד [[ביאור:בבלי גיטין דף יט|דף יט]] {{ק|ד' '''פארה''', כת"י '''אר'''אס, '''מ'''ינכן, '''פיר'''קוביץ, '''ו'''תיקן 1, 2, ו-3, ו'''א'''וקספורד)}} # [[מנורת המאור (אלנקאווה)/מנוקד]] # [[הלכות הרי"ף כפשוטן]], מאת [[משתמש:Orvetov|יצחק הראל]] #[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע"פ הרשימה #[[זהר חדש]] סידור העמודים הבודדים. עד סוף חומש בראשית #[[טעם לשד]] ==פרוייקטים נוספים שהתחלתי או שאני משתתף בהם:== ===מקרא ופרשנות:=== #[[ויבינו במקרא]] #[[נחמיאש על משלי]] פרק ז, עמ' 58 (על משלי ז,א); #[[משתמש:Inkbug/שד"ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד"ל) על בראשית]] ##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]]; ##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]]; #[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]] ===הלכה:=== #[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר"ת, עיצוב ופיסוק לב"י וד"מ: [[טור אורח חיים קא]] #[[שולחן ערוך]], ולאו"ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט"ז]], [[ביאור הגר"א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]]; ##[[מפתח:פרי מגדים אורח חיים .pdf]], [[פרי מגדים]]; נשלם סי' א; תכט-תל; רמב; רמח-רנב ##{{ללא גלישה|כרגע: שע"ת ל[[שערי תשובה (מרגליות)/אורח חיים/לב|סימן לב]] בס"ד; [[כף החיים/אורח חיים/נג]], עמ' 171 בקובץ}}; גר"א ע"פ ברכ"א סי' ג סעי' יא, עמ' 20 #[[לבוש אורח חיים]] עמ' 53 עא; [[לבוש האורה]] עמ' 82; #[[שולחן ערוך הרב]]; #[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן מ"ג, עמ' 22 בקובץ; #'''רי"ף''' עם מפרשים, [[רי"ף על הש"ס/ברכות/דף יט עמוד ב]]; #[[מסכת סופרים (היגר)]] #[[עולת שבת]] סי' רמו עמ' 3 ===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:=== #[[ראשית חכמה]], שעה"א פ"ד; שעהי"ר, פי"ג; #[[בני יששכר]]; #[[תורה אור (חב"ד)]], פ' שמות, עמ' 102; #[[האמונות והדעות]] לרס"ג; #[[יסוד ושורש העבודה/ב]]; #[[מדרש האיתמרי]] עמ' 30; ===מדרש:=== # [[ילקוט שמעוני תורה קנז]]; #[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] נשלם חומש בראשית; #[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי; ===תפילה:=== #'''הסליחות לכל השנה''' - [[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|מפתח]] - [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער|הספר המסודר]], מאת זליגמן בר #[[סידור בית יעקב (עמדין)]] #[[סידור תורה אור]]; ##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]] ===שונות:=== #[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]]; #[[ספר המצוות רמב"ן שרשים]] עריכת שורש ב, תחילת עמ' 22 בקובץ; #[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז"ל, עמ' 32 בקובץ #[[מנחת חינוך/ג]] - עריכה ===ספרות חול:=== #[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 5 בקובץ 1130; #[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין), "הענק" #[[חנוך ב]], פי"א ===ספרי רש"ר הירש:=== #[[אגרות צפון]], ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]]; #[[חורב]], ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]]. ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]] ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]] ##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]] #[[עונג שבת]] ==מחברים שיצירתם תהיה חופשית== * [[מנורת המאור (אלנקאווה)]], מהדורת [[:en:w:Hyman G. Enelow]], נפטר 1934, יצירה חופשית *[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית *[[w:מיכאל היגר|ד"ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים (היגר)]], יצירה חופשית *דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], יצירה חופשית *[[טובות זכרונות]], אברהם שטרנהרץ, - גרסאות מחוקות שוחזרו * ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - יצירה חופשית *[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו *[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ"צ להרמב"ם]], 1 בינואר 2031 *[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031 *[[מלכי רבנן]], שיחזור ע"פ דף השיחה, 1 בינואר 2032 *[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033 *[[תפלת מנשה]], ושאר יצירות שנכתבו או נערכו בידי א. ש. הרטום - 1 בינואר 2036 *[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2038 *[[פרנהיים]] , עגנון - 1 בינואר 2041 *[[חיש חיש אלופי]] - ר' [[w:דוד בוזגלו|דוד בוזגלו]] - 1 בינואר 2046 *הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי"ה]] - 1 בינואר 2053 *[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055 *[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], [[ספר שמעתי]], 1 בינואר 2062 *[[חזון אי"ש]], <s>יצירה חופשית</s> [1 בינואר 2062] * [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072 == הרהורים תועים == אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ"ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון. '''עדכון:''' יצא לי להיתקל לאחרונה בצילום כת"י ובו תרגום אונקלוס בניקוד וטעמים. הרעיון קורץ. (מקור: 'Duke of Sussex's German Pentateuch'. 1300-1324) '''עדכון 2:''' [[משתמש:הירש אייזנשטיין/אונקלוס בטעמים]] עוד הרהור תועה (שקשור בעיקר לוויקיפדיה ולא כ"כ לוויקיטקסט): "חסידות חב"ד" כמונח לא אמור להתייחס לקבוצת החסידים, כי אם לשיטת (לימוד) החסידות, שהיא בשיטה שייסד אדה"ז (ר' שניאור זלמן מליאדי). הלומדים והולכים בשיטה זו הם "חסידי חב"ד" ללא תלות באדמו"ר או קבוצה חסידית אליהם הם משתייכים. החסידות עצמה, במובנה הכללי, אמורה להיקרא "חסידות ליובאוויטש", והיא אמורה לסמן את כל הנאמנים לאדמו"רי בית ליובאוויטש לדורותיהם. הבחנה היסטורית זו ניטשטשה מאוד בשמונים ומשהו השנים האחרונות (מאז היגר אדמו"ר הריי"צ ועימו מרכז החסידות לארה"ב) וכיום איננה קיימת, אך אולי הגיע הזמן (בעקבות השינויים והפיצולים בחסידות לאחר פטירת האדמו"ר האחרון) לחדשה. ==קישורים נוספים== *{{תב|הסבר בוט חוקים|חוק חופש המידע}} -- להסבר למי שתיקן במרחב הראשי את [[חוק חופש המידע]] *{{תב|שחזור בוט חוקים}} -- למי שתיקן והבוט כבר שיחזר לו *[[/טיוטה/]] לתווים *[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]] * שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי מראשון}} *לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]] *לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]] *לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]] *לעזרה בהערות שוליים: [[w:עזרה:הערת שוליים]] *[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית *[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע *[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן המהיר של דיקטא] (לא המקצועי) *[https://removenikud.dicta.org.il/ מסיר ניקוד] *[[/ארגז חול/]] *[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.31.1.1?lang=he&with=all&lang2=he גר"א] *[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ"ח בספריא] [https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh.2.3.18?lang=he&with=all&lang2=he כאן] *'''לשלב בדפי הרי"ף:''' [[השגות הראב"ד על רי"ף/ברכות/מד א‏]] [[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]] [[תבנית:חופשת ויקי]] [[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]] [[מדיה ויקי:Sitenotice]] [[תבנית:המרת או.סי.אר 2]] [[תבנית:ממ רמב"ם/קיצור שם]] [[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]] [[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]] [[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]] <div align=ltr dir=ltr> <nowiki>After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: <references responsive /> instead of the plain <references /> tag or a local template.</nowiki> For grouping reference notes: <nowiki>blah blah<ref group="group name">note 1</ref></nowiki> <nowiki>blah blah2<ref group="group name">note 2</ref></nowiki> ... <nowiki><references group="group name" \></nowiki> Quick fix to a bug, causing progress in main namespace to show as 0 length: Add to Common.css: .pr_quality { width: 100px; } </div> ---- מעודכן לתאריך: 2.08.2024 - נחום 2ja4f1145qcj0dt2itqh0a848ke2szr 0 2645 3101881 2722922 2026-11-07T15:56:34Z ~2026-59287-53 46904 /* הגהה */ ( למרות שלפי המדרש המשיח כן אמור להחיות מתים, ראה אוצר המדרשים, משיח,הקדמה ד'), עריכה 3101881 wikitext text/x-wiki {{רמב"ם פרק|ספר שופטים|הלכות מלכים ומלחמות|פרק אחד עשר|הלכות מלכים ומלחמות י|הלכות מלכים ומלחמות יב|e511|14|83|11|[[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]] · [[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]]}} ==הגהה== {{טקסט מוגה במשנה תורה|מלכים ומלחמות|יא}} <קטע התחלה=פרק א/>{{להלכה|א}} <קטע התחלה=א הגהה/>המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם: מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות, ככל מִצְוָתָן האמורה בתורה. וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו – לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה מעידה עליו, שנאמר: "ושב יי אלהיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים. אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך יי אלהיך ומשם יקחך. והביאך יי אלהיך..." {{הפניה לפסוקים|דברים|ל|ג|ה|קט=ללא}}. ואֵלו הדברים המפורשין בתורה, הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר, ושם נִבָּא בשני המשיחים: במשיח ראשון, שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון שיעמוד מבניו, שמושיע את ישראל מיד בני עשו. ושם הוא אומר ([[במדבר כד|במדבר כד]] יז-יח): *"אראנו ולא עתה" – זה דוד; *"אשורנו ולא קרוב" – זה מלך המשיח. *"דרך כוכב מיעקב" – זה דוד; *"וקם שבט מישראל" – זה מלך המשיח. *"ומחץ פאתי מואב" – זה דוד, וכן הוא אומר: "ויך את מואב וימדדם בחבל" ([[שמואל ב ח ב]]); *"וקרקר כל בני שת" – זה המלך המשיח, שנאמר בו: "ומשלו מים עד ים" ([[זכריה ט י]]). *"והיה אדום ירשה" – לדוד, שנאמר: "ותהי אדום לדוד לעבדים..." ([[שמואל ב ח יד]]; [[דברי הימים א יח יג]]); *"והיה ירשה שעיר איביו" – זה המלך המשיח, שנאמר: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" ([[עובדיה א כא]]).<קטע סוף=א הגהה/> {{להלכה|ב}} <קטע התחלה=ב הגהה/>אף בערי מקלט הוא אומר: "ואם ירחיב יי אלהיך את גבולך... ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה" ([[דברים יט]] ח-ט). ומעולם לא היה דבר זה, ולא צוה הקב"ה לתוהו. אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראיה, שכל הספרים מלאים מדבר זה.<קטע סוף=ב הגהה/> {{להלכה|ג}} <קטע התחלה=ג הגהה/>אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם, או מחיה מתים,( למרות שלפי המדרש המשיח כן אמור להחיות מתים, ראה אוצר המדרשים, משיח,הקדמה ד') אין הדבר כן, שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך. והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות; כיון שנהרג, נודע שאינו זה. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת. ועיקרי הדברים ככה הן: שהתורה הזאת – אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן. וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן – הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס.<קטע סוף=ג הגהה/> {{להלכה|ד}} <קטע התחלה=ד הגהה/>ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף בה כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות יי – הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח, ונצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל – הרי זה משיח בוודאי. ואם לא הצליח עד כה, או נהרג – בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר: "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם, ולברר וללבן עד עת קץ, כי עוד למועד" ([[דניאל יא לה]]). אף ישוע הנצרי, שדמה שיהיה משיח ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר: "ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו" ([[דניאל יא יד]]). וכי יש מכשול גדול מזה? שכל הנביאים דיברו שמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוָתן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי יי. אבל מחשבות בורא העולם – אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן העולם כולו לעבוד את יי ביחד, שנאמר: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם יי לעבדו שכם אחד" ([[צפניה ג ט]]). כיצד? כבר נתמלא העולם מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים: דברים נסתרים יש בהן ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגילה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולם חוזרים ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.<קטע סוף=ד הגהה/> ==דפוס== ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא א|הלכה א]]=== <קטע התחלה=א דפוס/>המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל [באחרונה] ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.<קטע סוף=א דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ב|הלכה ב]]=== <קטע התחלה=ב דפוס/>אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש ברוך הוא לתוהו אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.<קטע סוף=ב דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ג|הלכה ג]]=== <קטע התחלה=ג דפוס/>ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן.<קטע סוף=ג דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ד|הלכה ד]]=== <קטע התחלה=ד דפוס/>ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.<קטע סוף=ד דפוס/> 51cuuhjtuvgkk6dfnnwv5iwx9pyxe6k 3101882 3101881 2026-11-07T15:58:19Z ~2026-59287-53 46904 עריכה 3101882 wikitext text/x-wiki {{רמב"ם פרק|ספר שופטים|הלכות מלכים ומלחמות|פרק אחד עשר|הלכות מלכים ומלחמות י|הלכות מלכים ומלחמות יב|e511|14|83|11|[[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]] · [[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]]}} ==הגהה== {{טקסט מוגה במשנה תורה|מלכים ומלחמות|יא}} <קטע התחלה=פרק א/>{{להלכה|א}} <קטע התחלה=א הגהה/>המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם: מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות, ככל מִצְוָתָן האמורה בתורה. וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו – לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה מעידה עליו, שנאמר: "ושב יי אלהיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים. אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך יי אלהיך ומשם יקחך. והביאך יי אלהיך..." {{הפניה לפסוקים|דברים|ל|ג|ה|קט=ללא}}. ואֵלו הדברים המפורשין בתורה, הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר, ושם נִבָּא בשני המשיחים: במשיח ראשון, שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון שיעמוד מבניו, שמושיע את ישראל מיד בני עשו. ושם הוא אומר ([[במדבר כד|במדבר כד]] יז-יח): *"אראנו ולא עתה" – זה דוד; *"אשורנו ולא קרוב" – זה מלך המשיח. *"דרך כוכב מיעקב" – זה דוד; *"וקם שבט מישראל" – זה מלך המשיח. *"ומחץ פאתי מואב" – זה דוד, וכן הוא אומר: "ויך את מואב וימדדם בחבל" ([[שמואל ב ח ב]]); *"וקרקר כל בני שת" – זה המלך המשיח, שנאמר בו: "ומשלו מים עד ים" ([[זכריה ט י]]). *"והיה אדום ירשה" – לדוד, שנאמר: "ותהי אדום לדוד לעבדים..." ([[שמואל ב ח יד]]; [[דברי הימים א יח יג]]); *"והיה ירשה שעיר איביו" – זה המלך המשיח, שנאמר: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" ([[עובדיה א כא]]).<קטע סוף=א הגהה/> {{להלכה|ב}} <קטע התחלה=ב הגהה/>אף בערי מקלט הוא אומר: "ואם ירחיב יי אלהיך את גבולך... ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה" ([[דברים יט]] ח-ט). ומעולם לא היה דבר זה, ולא צוה הקב"ה לתוהו. אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראיה, שכל הספרים מלאים מדבר זה.<קטע סוף=ב הגהה/> {{להלכה|ג}} <קטע התחלה=ג הגהה/>אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם, או מחיה מתים,( למרות שלפי המדרש המשיח כן אמור להחיות מתים, ראה אוצר המדרשים, משיח,הקדמה ד') שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך. והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות; כיון שנהרג, נודע שאינו זה. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת. ועיקרי הדברים ככה הן: שהתורה הזאת – אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן. וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן – הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס.<קטע סוף=ג הגהה/> {{להלכה|ד}} <קטע התחלה=ד הגהה/>ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף בה כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות יי – הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח, ונצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל – הרי זה משיח בוודאי. ואם לא הצליח עד כה, או נהרג – בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר: "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם, ולברר וללבן עד עת קץ, כי עוד למועד" ([[דניאל יא לה]]). אף ישוע הנצרי, שדמה שיהיה משיח ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר: "ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו" ([[דניאל יא יד]]). וכי יש מכשול גדול מזה? שכל הנביאים דיברו שמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוָתן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי יי. אבל מחשבות בורא העולם – אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן העולם כולו לעבוד את יי ביחד, שנאמר: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם יי לעבדו שכם אחד" ([[צפניה ג ט]]). כיצד? כבר נתמלא העולם מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים: דברים נסתרים יש בהן ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגילה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולם חוזרים ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.<קטע סוף=ד הגהה/> ==דפוס== ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא א|הלכה א]]=== <קטע התחלה=א דפוס/>המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל [באחרונה] ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.<קטע סוף=א דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ב|הלכה ב]]=== <קטע התחלה=ב דפוס/>אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש ברוך הוא לתוהו אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.<קטע סוף=ב דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ג|הלכה ג]]=== <קטע התחלה=ג דפוס/>ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן.<קטע סוף=ג דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ד|הלכה ד]]=== <קטע התחלה=ד דפוס/>ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.<קטע סוף=ד דפוס/> brl5kh1hfcbursiucx1j05bjuu0iptt 3101883 3101882 2026-11-07T16:07:25Z ~2026-59287-53 46904 /* הגהה */ הרחבה, הוספת מקורhttps://mikraot.com/read/Otzar%20Midrashim%2C%20Midrashim%20on%20The%20Messiah%2C%20Introduction 3101883 wikitext text/x-wiki {{רמב"ם פרק|ספר שופטים|הלכות מלכים ומלחמות|פרק אחד עשר|הלכות מלכים ומלחמות י|הלכות מלכים ומלחמות יב|e511|14|83|11|[[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]] · [[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]]}} ==הגהה== {{טקסט מוגה במשנה תורה|מלכים ומלחמות|יא}} <קטע התחלה=פרק א/>{{להלכה|א}} <קטע התחלה=א הגהה/>המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם: מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות, ככל מִצְוָתָן האמורה בתורה. וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו – לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה מעידה עליו, שנאמר: "ושב יי אלהיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים. אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך יי אלהיך ומשם יקחך. והביאך יי אלהיך..." {{הפניה לפסוקים|דברים|ל|ג|ה|קט=ללא}}. ואֵלו הדברים המפורשין בתורה, הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר, ושם נִבָּא בשני המשיחים: במשיח ראשון, שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון שיעמוד מבניו, שמושיע את ישראל מיד בני עשו. ושם הוא אומר ([[במדבר כד|במדבר כד]] יז-יח): *"אראנו ולא עתה" – זה דוד; *"אשורנו ולא קרוב" – זה מלך המשיח. *"דרך כוכב מיעקב" – זה דוד; *"וקם שבט מישראל" – זה מלך המשיח. *"ומחץ פאתי מואב" – זה דוד, וכן הוא אומר: "ויך את מואב וימדדם בחבל" ([[שמואל ב ח ב]]); *"וקרקר כל בני שת" – זה המלך המשיח, שנאמר בו: "ומשלו מים עד ים" ([[זכריה ט י]]). *"והיה אדום ירשה" – לדוד, שנאמר: "ותהי אדום לדוד לעבדים..." ([[שמואל ב ח יד]]; [[דברי הימים א יח יג]]); *"והיה ירשה שעיר איביו" – זה המלך המשיח, שנאמר: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" ([[עובדיה א כא]]).<קטע סוף=א הגהה/> {{להלכה|ב}} <קטע התחלה=ב הגהה/>אף בערי מקלט הוא אומר: "ואם ירחיב יי אלהיך את גבולך... ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה" ([[דברים יט]] ח-ט). ומעולם לא היה דבר זה, ולא צוה הקב"ה לתוהו. אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראיה, שכל הספרים מלאים מדבר זה.<קטע סוף=ב הגהה/> {{להלכה|ג}} <קטע התחלה=ג הגהה/>אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם, או מחיה מתים,( למרות שלפי המדרש המשיח כן אמור להחיות מתים, ראה אוצר המדרשים, משיח,הקדמה ד') שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך. והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות; כיון שנהרג, נודע שאינו זה. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת. ועיקרי הדברים ככה הן: שהתורה הזאת – אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן. וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן – הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס.<קטע סוף=ג הגהה/> {{להלכה|ד}} <קטע התחלה=ד הגהה/>ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף בה כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות יי – הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח, ונצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל – הרי זה משיח בוודאי. ואם לא הצליח עד כה, או נהרג – בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר: "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם, ולברר וללבן עד עת קץ, כי עוד למועד" ([[דניאל יא לה]]). אף ישוע הנצרי, שדמה שיהיה משיח ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר: "ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו" ([[דניאל יא יד]]). וכי יש מכשול גדול מזה? שכל הנביאים דיברו שמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוָתן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי יי. אבל מחשבות בורא העולם – אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן העולם כולו לעבוד את יי ביחד, שנאמר: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם יי לעבדו שכם אחד" ([[צפניה ג ט]]). כיצד? כבר נתמלא העולם מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים: דברים נסתרים יש בהן ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגילה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולם חוזרים ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.<קטע סוף=ד הגהה/> **משיח מחייה מתים לפי המדרש: אחר אליהו עד אשר יגשו ביהודה וישראל אשר בארץ ישראל עם משיח בן דוד, עליהם הוא אומר בימים ההם ילכו בית יהודה על בית ישראל וגו׳, ורוב ההרוגים יהיו בתוך הארץ ארבעים יום כי משיח בן יוסף בההרגו תהיה נבלתו מושלכת מ' יום ולא נגע בו דבר טמא עד בא משיח בן דוד ויחייהו בדבר ה׳, וזו תחלת האותות אשר יעשה, והיא תחיית המתים אשר יחיה, ואז ישב משיח בן דוד ואליהו וישראל הבאים מן המדברות לירושלם בטח שאנן ימים רבים ==דפוס== ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא א|הלכה א]]=== <קטע התחלה=א דפוס/>המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל [באחרונה] ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.<קטע סוף=א דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ב|הלכה ב]]=== <קטע התחלה=ב דפוס/>אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש ברוך הוא לתוהו אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.<קטע סוף=ב דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ג|הלכה ג]]=== <קטע התחלה=ג דפוס/>ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן.<קטע סוף=ג דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ד|הלכה ד]]=== <קטע התחלה=ד דפוס/>ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.<קטע סוף=ד דפוס/> bytd2an3700xsqcgdoe69xar06bdnlp 3101885 3101883 2026-11-07T16:11:38Z ~2026-59287-53 46904 /* הלכה ג */ הוספת מקורhttps://mikraot.com/read/Otzar%20Midrashim%2C%20Midrashim%20on%20The%20Messiah%2C%20Introduction 3101885 wikitext text/x-wiki {{רמב"ם פרק|ספר שופטים|הלכות מלכים ומלחמות|פרק אחד עשר|הלכות מלכים ומלחמות י|הלכות מלכים ומלחמות יב|e511|14|83|11|[[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]] · [[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]]}} ==הגהה== {{טקסט מוגה במשנה תורה|מלכים ומלחמות|יא}} <קטע התחלה=פרק א/>{{להלכה|א}} <קטע התחלה=א הגהה/>המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם: מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות, ככל מִצְוָתָן האמורה בתורה. וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו – לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה מעידה עליו, שנאמר: "ושב יי אלהיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים. אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך יי אלהיך ומשם יקחך. והביאך יי אלהיך..." {{הפניה לפסוקים|דברים|ל|ג|ה|קט=ללא}}. ואֵלו הדברים המפורשין בתורה, הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר, ושם נִבָּא בשני המשיחים: במשיח ראשון, שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון שיעמוד מבניו, שמושיע את ישראל מיד בני עשו. ושם הוא אומר ([[במדבר כד|במדבר כד]] יז-יח): *"אראנו ולא עתה" – זה דוד; *"אשורנו ולא קרוב" – זה מלך המשיח. *"דרך כוכב מיעקב" – זה דוד; *"וקם שבט מישראל" – זה מלך המשיח. *"ומחץ פאתי מואב" – זה דוד, וכן הוא אומר: "ויך את מואב וימדדם בחבל" ([[שמואל ב ח ב]]); *"וקרקר כל בני שת" – זה המלך המשיח, שנאמר בו: "ומשלו מים עד ים" ([[זכריה ט י]]). *"והיה אדום ירשה" – לדוד, שנאמר: "ותהי אדום לדוד לעבדים..." ([[שמואל ב ח יד]]; [[דברי הימים א יח יג]]); *"והיה ירשה שעיר איביו" – זה המלך המשיח, שנאמר: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" ([[עובדיה א כא]]).<קטע סוף=א הגהה/> {{להלכה|ב}} <קטע התחלה=ב הגהה/>אף בערי מקלט הוא אומר: "ואם ירחיב יי אלהיך את גבולך... ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה" ([[דברים יט]] ח-ט). ומעולם לא היה דבר זה, ולא צוה הקב"ה לתוהו. אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראיה, שכל הספרים מלאים מדבר זה.<קטע סוף=ב הגהה/> {{להלכה|ג}} <קטע התחלה=ג הגהה/>אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם, או מחיה מתים,( למרות שלפי המדרש המשיח כן אמור להחיות מתים, ראה אוצר המדרשים, משיח,הקדמה ד') שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך. והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות; כיון שנהרג, נודע שאינו זה. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת. ועיקרי הדברים ככה הן: שהתורה הזאת – אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן. וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן – הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס.<קטע סוף=ג הגהה/> {{להלכה|ד}} <קטע התחלה=ד הגהה/>ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף בה כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות יי – הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח, ונצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל – הרי זה משיח בוודאי. ואם לא הצליח עד כה, או נהרג – בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר: "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם, ולברר וללבן עד עת קץ, כי עוד למועד" ([[דניאל יא לה]]). אף ישוע הנצרי, שדמה שיהיה משיח ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר: "ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו" ([[דניאל יא יד]]). וכי יש מכשול גדול מזה? שכל הנביאים דיברו שמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוָתן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי יי. אבל מחשבות בורא העולם – אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן העולם כולו לעבוד את יי ביחד, שנאמר: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם יי לעבדו שכם אחד" ([[צפניה ג ט]]). כיצד? כבר נתמלא העולם מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים: דברים נסתרים יש בהן ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגילה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולם חוזרים ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.<קטע סוף=ד הגהה/> **משיח מחייה מתים לפי המדרש: אחר אליהו עד אשר יגשו ביהודה וישראל אשר בארץ ישראל עם משיח בן דוד, עליהם הוא אומר בימים ההם ילכו בית יהודה על בית ישראל וגו׳, ורוב ההרוגים יהיו בתוך הארץ ארבעים יום כי משיח בן יוסף בההרגו תהיה נבלתו מושלכת מ' יום ולא נגע בו דבר טמא עד בא משיח בן דוד ויחייהו בדבר ה׳, וזו תחלת האותות אשר יעשה, והיא תחיית המתים אשר יחיה, ואז ישב משיח בן דוד ואליהו וישראל הבאים מן המדברות לירושלם בטח שאנן ימים רבים ==דפוס== ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא א|הלכה א]]=== <קטע התחלה=א דפוס/>המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל [באחרונה] ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.<קטע סוף=א דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ב|הלכה ב]]=== <קטע התחלה=ב דפוס/>אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש ברוך הוא לתוהו אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.<קטע סוף=ב דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ג|הלכה ג]]=== <קטע התחלה=ג דפוס/>ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן.<קטע סוף=ג דפוס/> לפי המדרש אוצר המדרשים, משיח הקדמה ד המשיח כן צריך לעשות אותות: ציטוט: וגם משיח בן דוד יגלה לאלה הנשארים בארץ פתרוס, כי כבר כבש את העם לפניו משיח בן יוסף, שנאמר הנני שולח מלאכי ופינה דרך לפניו. וילכו ישראל אשר במדברות אחר אליהו עד אשר יגשו ביהודה וישראל אשר בארץ ישראל עם משיח בן דוד, עליהם הוא אומר בימים ההם ילכו בית יהודה על בית ישראל וגו׳, ורוב ההרוגים יהיו בתוך הארץ ארבעים יום כי משיח בן יוסף בההרגו תהיה נבלתו מושלכת מ' יום ולא נגע בו דבר טמא עד בא משיח בן דוד ויחייהו בדבר ה׳, וזו תחלת האותות אשר יעשה, והיא תחיית המתים אשר יחיה, ואז ישב משיח בן דוד ואליהו וישראל הבאים מן המדברות לירושלם בטח שאנן ימים רבים ויבנו בתים ויטעו כרמים ויצליחו במקנה וקנין, עד שמוע גוג את שמעם, ככתוב ואמרתי אעלה ארץ פרזות אבוא השוקטים יושבי לבטח, וארץ גוג ומגוג מארץ אדום, כי כן נאמר בו נשיא ראש משך ותובל, ויביא עמים מכל סביבותיו ומן אדום, שנאמר ירכתי צפון ואת כל אגפיו ימים רבים, ואף יאספו עמים רבים מכל עיר ועיר מדינה ומדינה אשר יעברו בהן, אנשים רבים רעים, ומוחלטים ליפרע מהם רעים ולכלותם, ואנשים מטובי הגוים עתידים ליכנס תחת כנפי השכינה, ואז יבואו כלם להלחם וילחמו על ירושלם עם משיח בן דוד ואליהו ואנשים אשר בה, ועל אותה שעה הוא אומר הנה אנכי שם את ירושלם סף רעל, וכל האמור בפרשת גוג יחזקאל ל״ח:י״ט ול"ט, ובאותה שעה יהיה רעש גדול על אדמת ישראל וגו׳, ואף ילחם בגוים בהם בארבעה מיני פורעניות, יש ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ד|הלכה ד]]=== <קטע התחלה=ד דפוס/>ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.<קטע סוף=ד דפוס/> bzi7mzmpl3dr3zs7x6dwnkviz4a4gcx 3101886 3101885 2026-11-07T16:14:29Z ~2026-59287-53 46904 /* הלכה ג */ עריכהלפי המדרש אוצר המדרשים, משיח הקדמה ד המשיח כן צריך לעשות אותות ולהחיות מתים 3101886 wikitext text/x-wiki {{רמב"ם פרק|ספר שופטים|הלכות מלכים ומלחמות|פרק אחד עשר|הלכות מלכים ומלחמות י|הלכות מלכים ומלחמות יב|e511|14|83|11|[[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]] · [[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]]}} ==הגהה== {{טקסט מוגה במשנה תורה|מלכים ומלחמות|יא}} <קטע התחלה=פרק א/>{{להלכה|א}} <קטע התחלה=א הגהה/>המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם: מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות, ככל מִצְוָתָן האמורה בתורה. וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו – לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה מעידה עליו, שנאמר: "ושב יי אלהיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים. אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך יי אלהיך ומשם יקחך. והביאך יי אלהיך..." {{הפניה לפסוקים|דברים|ל|ג|ה|קט=ללא}}. ואֵלו הדברים המפורשין בתורה, הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר, ושם נִבָּא בשני המשיחים: במשיח ראשון, שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון שיעמוד מבניו, שמושיע את ישראל מיד בני עשו. ושם הוא אומר ([[במדבר כד|במדבר כד]] יז-יח): *"אראנו ולא עתה" – זה דוד; *"אשורנו ולא קרוב" – זה מלך המשיח. *"דרך כוכב מיעקב" – זה דוד; *"וקם שבט מישראל" – זה מלך המשיח. *"ומחץ פאתי מואב" – זה דוד, וכן הוא אומר: "ויך את מואב וימדדם בחבל" ([[שמואל ב ח ב]]); *"וקרקר כל בני שת" – זה המלך המשיח, שנאמר בו: "ומשלו מים עד ים" ([[זכריה ט י]]). *"והיה אדום ירשה" – לדוד, שנאמר: "ותהי אדום לדוד לעבדים..." ([[שמואל ב ח יד]]; [[דברי הימים א יח יג]]); *"והיה ירשה שעיר איביו" – זה המלך המשיח, שנאמר: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" ([[עובדיה א כא]]).<קטע סוף=א הגהה/> {{להלכה|ב}} <קטע התחלה=ב הגהה/>אף בערי מקלט הוא אומר: "ואם ירחיב יי אלהיך את גבולך... ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה" ([[דברים יט]] ח-ט). ומעולם לא היה דבר זה, ולא צוה הקב"ה לתוהו. אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראיה, שכל הספרים מלאים מדבר זה.<קטע סוף=ב הגהה/> {{להלכה|ג}} <קטע התחלה=ג הגהה/>אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם, או מחיה מתים,( למרות שלפי המדרש המשיח כן אמור להחיות מתים, ראה אוצר המדרשים, משיח,הקדמה ד') שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך. והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות; כיון שנהרג, נודע שאינו זה. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת. ועיקרי הדברים ככה הן: שהתורה הזאת – אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן. וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן – הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס.<קטע סוף=ג הגהה/> {{להלכה|ד}} <קטע התחלה=ד הגהה/>ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף בה כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות יי – הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח, ונצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל – הרי זה משיח בוודאי. ואם לא הצליח עד כה, או נהרג – בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר: "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם, ולברר וללבן עד עת קץ, כי עוד למועד" ([[דניאל יא לה]]). אף ישוע הנצרי, שדמה שיהיה משיח ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר: "ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו" ([[דניאל יא יד]]). וכי יש מכשול גדול מזה? שכל הנביאים דיברו שמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוָתן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי יי. אבל מחשבות בורא העולם – אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן העולם כולו לעבוד את יי ביחד, שנאמר: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם יי לעבדו שכם אחד" ([[צפניה ג ט]]). כיצד? כבר נתמלא העולם מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים: דברים נסתרים יש בהן ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגילה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולם חוזרים ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.<קטע סוף=ד הגהה/> **משיח מחייה מתים לפי המדרש: אחר אליהו עד אשר יגשו ביהודה וישראל אשר בארץ ישראל עם משיח בן דוד, עליהם הוא אומר בימים ההם ילכו בית יהודה על בית ישראל וגו׳, ורוב ההרוגים יהיו בתוך הארץ ארבעים יום כי משיח בן יוסף בההרגו תהיה נבלתו מושלכת מ' יום ולא נגע בו דבר טמא עד בא משיח בן דוד ויחייהו בדבר ה׳, וזו תחלת האותות אשר יעשה, והיא תחיית המתים אשר יחיה, ואז ישב משיח בן דוד ואליהו וישראל הבאים מן המדברות לירושלם בטח שאנן ימים רבים ==דפוס== ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא א|הלכה א]]=== <קטע התחלה=א דפוס/>המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל [באחרונה] ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.<קטע סוף=א דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ב|הלכה ב]]=== <קטע התחלה=ב דפוס/>אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש ברוך הוא לתוהו אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.<קטע סוף=ב דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ג|הלכה ג]]=== <קטע התחלה=ג דפוס/>ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן.<קטע סוף=ג דפוס/> לפי המדרש אוצר המדרשים, משיח הקדמה ד המשיח כן צריך לעשות אותות ולהחיות מתים: ציטוט: וגם משיח בן דוד יגלה לאלה הנשארים בארץ פתרוס, כי כבר כבש את העם לפניו משיח בן יוסף, שנאמר הנני שולח מלאכי ופינה דרך לפניו. וילכו ישראל אשר במדברות אחר אליהו עד אשר יגשו ביהודה וישראל אשר בארץ ישראל עם משיח בן דוד, עליהם הוא אומר בימים ההם ילכו בית יהודה על בית ישראל וגו׳, ורוב ההרוגים יהיו בתוך הארץ ארבעים יום כי משיח בן יוסף בההרגו תהיה נבלתו מושלכת מ' יום ולא נגע בו דבר טמא עד בא משיח בן דוד ויחייהו בדבר ה׳, וזו תחלת האותות אשר יעשה, והיא תחיית המתים אשר יחיה ואז ישב משיח בן דוד ואליהו וישראל הבאים מן המדברות לירושלם בטח שאנן ימים רבים ויבנו בתים ויטעו כרמים ויצליחו במקנה וקנין, עד שמוע גוג את שמעם, ככתוב ואמרתי אעלה ארץ פרזות אבוא השוקטים יושבי לבטח, וארץ גוג ומגוג מארץ אדום, כי כן נאמר בו נשיא ראש משך ותובל, ויביא עמים מכל סביבותיו ומן אדום, שנאמר ירכתי צפון ואת כל אגפיו ימים רבים, ואף יאספו עמים רבים מכל עיר ועיר מדינה ומדינה אשר יעברו בהן, אנשים רבים רעים, ומוחלטים ליפרע מהם רעים ולכלותם, ואנשים מטובי הגוים עתידים ליכנס תחת כנפי השכינה, ואז יבואו כלם להלחם וילחמו על ירושלם עם משיח בן דוד ואליהו ואנשים אשר בה, ועל אותה שעה הוא אומר הנה אנכי שם את ירושלם סף רעל, וכל האמור בפרשת גוג יחזקאל ל״ח:י״ט ול"ט, ובאותה שעה יהיה רעש גדול על אדמת ישראל וגו׳, ואף ילחם בגוים בהם בארבעה מיני פורעניות, יש ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ד|הלכה ד]]=== <קטע התחלה=ד דפוס/>ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.<קטע סוף=ד דפוס/> k4h6ckdprwo5hmm1lluzd7ri3akqhmm 3101888 3101886 2026-11-07T16:38:51Z Roxette5 5159 ההוספות של האלמוני הועברו אל דף השיחה. הדף זה לא מיועד להערות והוספות 2722922 wikitext text/x-wiki {{רמב"ם פרק|ספר שופטים|הלכות מלכים ומלחמות|פרק אחד עשר|הלכות מלכים ומלחמות י|הלכות מלכים ומלחמות יב|e511|14|83|11|[[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]] · [[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]]}} ==הגהה== {{טקסט מוגה במשנה תורה|מלכים ומלחמות|יא}} <קטע התחלה=פרק א/>{{להלכה|א}} <קטע התחלה=א הגהה/>המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם: מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות, ככל מִצְוָתָן האמורה בתורה. וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו – לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה מעידה עליו, שנאמר: "ושב יי אלהיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים. אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך יי אלהיך ומשם יקחך. והביאך יי אלהיך..." {{הפניה לפסוקים|דברים|ל|ג|ה|קט=ללא}}. ואֵלו הדברים המפורשין בתורה, הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר, ושם נִבָּא בשני המשיחים: במשיח ראשון, שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון שיעמוד מבניו, שמושיע את ישראל מיד בני עשו. ושם הוא אומר ([[במדבר כד|במדבר כד]] יז-יח): *"אראנו ולא עתה" – זה דוד; *"אשורנו ולא קרוב" – זה מלך המשיח. *"דרך כוכב מיעקב" – זה דוד; *"וקם שבט מישראל" – זה מלך המשיח. *"ומחץ פאתי מואב" – זה דוד, וכן הוא אומר: "ויך את מואב וימדדם בחבל" ([[שמואל ב ח ב]]); *"וקרקר כל בני שת" – זה המלך המשיח, שנאמר בו: "ומשלו מים עד ים" ([[זכריה ט י]]). *"והיה אדום ירשה" – לדוד, שנאמר: "ותהי אדום לדוד לעבדים..." ([[שמואל ב ח יד]]; [[דברי הימים א יח יג]]); *"והיה ירשה שעיר איביו" – זה המלך המשיח, שנאמר: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" ([[עובדיה א כא]]).<קטע סוף=א הגהה/> {{להלכה|ב}} <קטע התחלה=ב הגהה/>אף בערי מקלט הוא אומר: "ואם ירחיב יי אלהיך את גבולך... ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה" ([[דברים יט]] ח-ט). ומעולם לא היה דבר זה, ולא צוה הקב"ה לתוהו. אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראיה, שכל הספרים מלאים מדבר זה.<קטע סוף=ב הגהה/> {{להלכה|ג}} <קטע התחלה=ג הגהה/>אל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים, ומחדש דברים בעולם, או מחיה מתים, וכיוצא בדברים אלו שהטפשים אומרים. אין הדבר כן, שהרי רבי עקיבה חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזבא המלך. והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעוונות; כיון שנהרג, נודע שאינו זה. ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת. ועיקרי הדברים ככה הן: שהתורה הזאת – אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן. וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן – הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס.<קטע סוף=ג הגהה/> {{להלכה|ד}} <קטע התחלה=ד הגהה/>ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף בה כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות יי – הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח, ונצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל – הרי זה משיח בוודאי. ואם לא הצליח עד כה, או נהרג – בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר: "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם, ולברר וללבן עד עת קץ, כי עוד למועד" ([[דניאל יא לה]]). אף ישוע הנצרי, שדמה שיהיה משיח ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר: "ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו" ([[דניאל יא יד]]). וכי יש מכשול גדול מזה? שכל הנביאים דיברו שמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוָתן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי יי. אבל מחשבות בורא העולם – אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו, אינן אלא לישר דרך למלך המשיח, ולתקן העולם כולו לעבוד את יי ביחד, שנאמר: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם יי לעבדו שכם אחד" ([[צפניה ג ט]]). כיצד? כבר נתמלא העולם מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו אומרים: מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים: דברים נסתרים יש בהן ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח וגילה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולם חוזרים ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.<קטע סוף=ד הגהה/> ==דפוס== ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא א|הלכה א]]=== <קטע התחלה=א דפוס/>המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל [באחרונה] ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.<קטע סוף=א דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ב|הלכה ב]]=== <קטע התחלה=ב דפוס/>אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש ברוך הוא לתוהו אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.<קטע סוף=ב דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ג|הלכה ג]]=== <קטע התחלה=ג דפוס/>ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן.<קטע סוף=ג דפוס/> ===[[רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא ד|הלכה ד]]=== <קטע התחלה=ד דפוס/>ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.<קטע סוף=ד דפוס/> d5vyvslntfnv6pm7b5vzh3znfzy2lxy 1 2646 3101887 2947355 2026-11-07T16:38:19Z Roxette5 5159 /* הערות של אלמוני */ פסקה חדשה 3101887 wikitext text/x-wiki נוסח פרק זה הועתק והוגה על פי כתבי יד שלא שלטה בהם הצנזורה, כפי שנדפס כבר במהדורות שונות. הוגה על פי [http://jnul.huji.ac.il/dl/mss/html/yahheb2_h.htm צילום כת"י] של הספריה הלאומית. -- [[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 09:28, 26 אוקטובר 2005 (UTC) --- הקישור אינו פעיל! גם לפיכך חבל שלא כתוב באיזה כתב יד מדובר. וכדאי גם לתקן את הקישור.--[[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A102:2CEF:CBB4:2281:2DF:1370|2A01:6500:A102:2CEF:CBB4:2281:2DF:1370]] 18:44, 6 ביולי 2025 (IDT) :ראיתי רמב"ם מנוקד, האם המנוקד הוא מקורי? ::למיטב ידיעתי לא. הרמב"ם המנוקד שאני מכיר יצא בהוצאת "רמב"ם לעם" ויש עליו זכויות יוצרים. --[[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 23:55, 1 פברואר 2006 (UTC) == הערות של אלמוני == **משיח מחייה מתים לפי המדרש: אחר אליהו עד אשר יגשו ביהודה וישראל אשר בארץ ישראל עם משיח בן דוד, עליהם הוא אומר בימים ההם ילכו בית יהודה על בית ישראל וגו׳, ורוב ההרוגים יהיו בתוך הארץ ארבעים יום כי משיח בן יוסף בההרגו תהיה נבלתו מושלכת מ' יום ולא נגע בו דבר טמא עד בא משיח בן דוד ויחייהו בדבר ה׳, וזו תחלת האותות אשר יעשה, והיא תחיית המתים אשר יחיה, ואז ישב משיח בן דוד ואליהו וישראל הבאים מן המדברות לירושלם בטח שאנן ימים רבים לפי המדרש אוצר המדרשים, משיח הקדמה ד המשיח כן צריך לעשות אותות ולהחיות מתים: ציטוט: וגם משיח בן דוד יגלה לאלה הנשארים בארץ פתרוס, כי כבר כבש את העם לפניו משיח בן יוסף, שנאמר הנני שולח מלאכי ופינה דרך לפניו. וילכו ישראל אשר במדברות אחר אליהו עד אשר יגשו ביהודה וישראל אשר בארץ ישראל עם משיח בן דוד, עליהם הוא אומר בימים ההם ילכו בית יהודה על בית ישראל וגו׳, ורוב ההרוגים יהיו בתוך הארץ ארבעים יום כי משיח בן יוסף בההרגו תהיה נבלתו מושלכת מ' יום ולא נגע בו דבר טמא עד בא משיח בן דוד ויחייהו בדבר ה׳, וזו תחלת האותות אשר יעשה, והיא תחיית המתים אשר יחיה ואז ישב משיח בן דוד ואליהו וישראל הבאים מן המדברות לירושלם בטח שאנן ימים רבים ויבנו בתים ויטעו כרמים ויצליחו במקנה וקנין, עד שמוע גוג את שמעם, ככתוב ואמרתי אעלה ארץ פרזות אבוא השוקטים יושבי לבטח, וארץ גוג ומגוג מארץ אדום, כי כן נאמר בו נשיא ראש משך ותובל, ויביא עמים מכל סביבותיו ומן אדום, שנאמר ירכתי צפון ואת כל אגפיו ימים רבים, ואף יאספו עמים רבים מכל עיר ועיר מדינה ומדינה אשר יעברו בהן, אנשים רבים רעים, ומוחלטים ליפרע מהם רעים ולכלותם, ואנשים מטובי הגוים עתידים ליכנס תחת כנפי השכינה, ואז יבואו כלם להלחם וילחמו על ירושלם עם משיח בן דוד ואליהו ואנשים אשר בה, ועל אותה שעה הוא אומר הנה אנכי שם את ירושלם סף רעל, וכל האמור בפרשת גוג יחזקאל ל״ח:י״ט ול"ט, ובאותה שעה יהיה רעש גדול על אדמת ישראל וגו׳, ואף ילחם בגוים בהם בארבעה מיני פורעניות, יש [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:38, 7 בנובמבר 2026 (IST) ovg37844uzafdx8upftgaxl5yl9azdu 0 7375 3101912 3101868 2026-11-07T17:54:45Z Yaakov304 38031 /* ליקוטי קמא */ 3101912 wikitext text/x-wiki גירסה מנוקדת ודי מוגהת ניתן למצוא באתר http://breslev.eip.co.il/ ומשם נלקח הטקסט כאן. אישורם מותנה בקישור כל טקסט לטקסט באתרם. {{חיפוש2||כפתור חיפוש=חיפוש בספר ליקוטי מוהר"ן}} == דף השער, הסכמות והקדמות== [[/דף השער/]]<br> [[/הסכמות/]]<br> [[/הקדמה/]] <br> [[/שיר נעים/]]<br> [[/לכו חזו/]] ==מפתח לסימנים== ===ליקוטי קמא=== {{גודל גופן|2|[[לקוטי מוהר"ן א|א]] • [[לקוטי מוהר"ן ב|ב]] • [[לקוטי מוהר"ן ג|ג]] • [[לקוטי מוהר"ן ד|ד]] • [[לקוטי מוהר"ן ה|ה]] • [[לקוטי מוהר"ן ו|ו]] • [[לקוטי מוהר"ן ז|ז]] • [[לקוטי מוהר"ן ח|ח]] • [[לקוטי מוהר"ן ט|ט]] • [[לקוטי מוהר"ן י|י]] • [[לקוטי מוהר"ן יא|יא]] • [[לקוטי מוהר"ן יב|יב]] • [[לקוטי מוהר"ן יג|יג]] • [[לקוטי מוהר"ן יד|יד]] • [[לקוטי מוהר"ן טו|טו]] • [[לקוטי מוהר"ן טז|טז]] • [[לקוטי מוהר"ן יז|יז]] • [[לקוטי מוהר"ן יח|יח]] • [[לקוטי מוהר"ן יט|יט]] • [[לקוטי מוהר"ן כ|כ]] • [[לקוטי מוהר"ן כא|כא]] • [[לקוטי מוהר"ן כב|כב]] • [[לקוטי מוהר"ן כג|כג]] • [[לקוטי מוהר"ן כד|כד]] • [[לקוטי מוהר"ן כה|כה]] • [[לקוטי מוהר"ן כו|כו]] • [[לקוטי מוהר"ן כז|כז]] • [[לקוטי מוהר"ן כח|כח]] • [[לקוטי מוהר"ן כט|כט]] • [[לקוטי מוהר"ן ל|ל]] • [[לקוטי מוהר"ן לא|לא]] • [[לקוטי מוהר"ן לב|לב]] • [[לקוטי מוהר"ן לג|לג]] • [[לקוטי מוהר"ן לד|לד]] • [[לקוטי מוהר"ן לה|לה]] • [[לקוטי מוהר"ן לו|לו]] • [[לקוטי מוהר"ן לז|לז]] • [[לקוטי מוהר"ן לח|לח]] • [[לקוטי מוהר"ן לט|לט]] • [[לקוטי מוהר"ן מ|מ]] • [[לקוטי מוהר"ן מא|מא]] • [[לקוטי מוהר"ן מב|מב]] • [[לקוטי מוהר"ן מג|מג]] • [[לקוטי מוהר"ן מד|מד]] • [[לקוטי מוהר"ן מה|מה]] • [[לקוטי מוהר"ן מו|מו]] • [[לקוטי מוהר"ן מז|מז]] • [[לקוטי מוהר"ן מח|מח]] • [[לקוטי מוהר"ן מט|מט]] • [[לקוטי מוהר"ן נ|נ]] • [[לקוטי מוהר"ן נא|נא]] • [[לקוטי מוהר"ן נב|נב]] • [[לקוטי מוהר"ן נג|נג]] • [[לקוטי מוהר"ן נד|נד]] • [[לקוטי מוהר"ן נה|נה]] • [[לקוטי מוהר"ן נו|נו]] • [[לקוטי מוהר"ן נז|נז]] • [[לקוטי מוהר"ן נח|נח]] • [[לקוטי מוהר"ן נט|נט]] • [[לקוטי מוהר"ן ס|ס]] • [[לקוטי מוהר"ן סא|סא]] • [[לקוטי מוהר"ן סב|סב]] • [[לקוטי מוהר"ן סג|סג]] • [[לקוטי מוהר"ן סד|סד]] • [[לקוטי מוהר"ן סה|סה]] • [[לקוטי מוהר"ן סו|סו]] • [[לקוטי מוהר"ן סז|סז]] • [[לקוטי מוהר"ן סח|סח]] • [[לקוטי מוהר"ן סט|סט]] • [[לקוטי מוהר"ן ע|ע]] • [[לקוטי מוהר"ן עא|עא]] • [[לקוטי מוהר"ן עב|עב]] • [[לקוטי מוהר"ן עג|עג]] • [[לקוטי מוהר"ן עד|עד]] • [[לקוטי מוהר"ן עה|עה]] • [[לקוטי מוהר"ן עו|עו]] • [[לקוטי מוהר"ן עז|עז]] • [[לקוטי מוהר"ן עח|עח]] • [[לקוטי מוהר"ן עט|עט]] • [[לקוטי מוהר"ן פ|פ]] • [[לקוטי מוהר"ן פא|פא]] • [[לקוטי מוהר"ן פב|פב]] • [[לקוטי מוהר"ן פג|פג]] • [[לקוטי מוהר"ן פד|פד]] • [[לקוטי מוהר"ן פה|פה]] • [[לקוטי מוהר"ן פו|פו]] • [[לקוטי מוהר"ן פז|פז]] • [[לקוטי מוהר"ן פח|פח]] • [[לקוטי מוהר"ן פט|פט]] • [[לקוטי מוהר"ן צ|צ]] • [[לקוטי מוהר"ן צא|צא]] • [[לקוטי מוהר"ן צב|צב]] • [[לקוטי מוהר"ן צג|צג]] • [[לקוטי מוהר"ן צד|צד]] • [[לקוטי מוהר"ן צה|צה]] • [[לקוטי מוהר"ן צו|צו]] • [[לקוטי מוהר"ן צז|צז]] • [[לקוטי מוהר"ן צח|צח]] • [[לקוטי מוהר"ן צט|צט]] • [[לקוטי מוהר"ן ק|ק]] • [[לקוטי מוהר"ן קא|קא]] • [[לקוטי מוהר"ן קב|קב]] • [[לקוטי מוהר"ן קג|קג]] • [[לקוטי מוהר"ן קד|קד]] • [[לקוטי מוהר"ן קה|קה]] • [[לקוטי מוהר"ן קו|קו]] • [[לקוטי מוהר"ן קז|קז]] • [[לקוטי מוהר"ן קח|קח]] • [[לקוטי מוהר"ן קט|קט]] • [[לקוטי מוהר"ן קי|קי]] • [[לקוטי מוהר"ן קיא|קיא]] • [[לקוטי מוהר"ן קיב|קיב]] • [[לקוטי מוהר"ן קיג|קיג]] • [[לקוטי מוהר"ן קיד|קיד]] • [[לקוטי מוהר"ן קטו|קטו]] • [[לקוטי מוהר"ן קטז|קטז]] • [[לקוטי מוהר"ן קיז|קיז]] • [[לקוטי מוהר"ן קיח|קיח]] • [[לקוטי מוהר"ן קיט|קיט]] • [[לקוטי מוהר"ן קכ|קכ]] • [[לקוטי מוהר"ן קכא|קכא]] • [[לקוטי מוהר"ן קכב|קכב]] • [[לקוטי מוהר"ן קכג|קכג]] • [[לקוטי מוהר"ן קכד|קכד]] • [[לקוטי מוהר"ן קכה|קכה]] • [[לקוטי מוהר"ן קכו|קכו]] • [[לקוטי מוהר"ן קכז|קכז]] • [[לקוטי מוהר"ן קכח|קכח]] • [[לקוטי מוהר"ן קכט|קכט]] • [[לקוטי מוהר"ן קל|קל]] • [[לקוטי מוהר"ן קלא|קלא]] • [[לקוטי מוהר"ן קלב|קלב]] • [[לקוטי מוהר"ן קלג|קלג]] • [[לקוטי מוהר"ן קלד|קלד]] • [[לקוטי מוהר"ן קלה|קלה]] • [[לקוטי מוהר"ן קלו|קלו]] • [[לקוטי מוהר"ן קלז|קלז]] • [[לקוטי מוהר"ן קלח|קלח]] • [[לקוטי מוהר"ן קלט|קלט]] • [[לקוטי מוהר"ן קמ|קמ]] • [[לקוטי מוהר"ן קמא|קמא]] • [[לקוטי מוהר"ן קמב|קמב]] • [[לקוטי מוהר"ן קמג|קמג]] • [[לקוטי מוהר"ן קמד|קמד]] • [[לקוטי מוהר"ן קמה|קמה]] • [[לקוטי מוהר"ן קמו|קמו]] • [[לקוטי מוהר"ן קמז|קמז]] • [[לקוטי מוהר"ן קמח|קמח]] • [[לקוטי מוהר"ן קמט|קמט]] • [[לקוטי מוהר"ן קנ|קנ]] • [[לקוטי מוהר"ן קנא|קנא]] • [[לקוטי מוהר"ן קנב|קנב]] • [[לקוטי מוהר"ן קנג|קנג]] • [[לקוטי מוהר"ן קנד|קנד]] • [[לקוטי מוהר"ן קנה|קנה]] • [[לקוטי מוהר"ן קנו|קנו]] • [[לקוטי מוהר"ן קנז|קנז]] • [[לקוטי מוהר"ן קנח|קנח]] • [[לקוטי מוהר"ן קנט|קנט]] • [[לקוטי מוהר"ן קס|קס]] • [[לקוטי מוהר"ן קסא|קסא]] • [[לקוטי מוהר"ן קסב|קסב]] • [[לקוטי מוהר"ן קסג|קסג]] • [[לקוטי מוהר"ן קסד|קסד]] • [[לקוטי מוהר"ן קסה|קסה]] • [[לקוטי מוהר"ן קסו|קסו]] • [[לקוטי מוהר"ן קסז|קסז]] • [[לקוטי מוהר"ן קסח|קסח]] • [[לקוטי מוהר"ן קסט|קסט]] • [[לקוטי מוהר"ן קע|קע]] • [[לקוטי מוהר"ן קעא|קעא]] • [[לקוטי מוהר"ן קעב|קעב]] • [[לקוטי מוהר"ן קעג|קעג]] • [[לקוטי מוהר"ן קעד|קעד]] • [[לקוטי מוהר"ן קעה|קעה]] • [[לקוטי מוהר"ן קעו|קעו]] • [[לקוטי מוהר"ן קעז|קעז]] • [[לקוטי מוהר"ן קעח|קעח]] • [[לקוטי מוהר"ן קעט|קעט]] • [[לקוטי מוהר"ן קפ|קפ]] • [[לקוטי מוהר"ן קפא|קפא]] • [[לקוטי מוהר"ן קפב|קפב]] • [[לקוטי מוהר"ן קפג|קפג]] • [[לקוטי מוהר"ן קפד|קפד]] • [[לקוטי מוהר"ן קפה|קפה]] • [[לקוטי מוהר"ן קפו|קפו]] • [[לקוטי מוהר"ן קפז|קפז]] • [[לקוטי מוהר"ן קפח|קפח]] • [[לקוטי מוהר"ן קפט|קפט]] • [[לקוטי מוהר"ן קצ|קצ]] • [[לקוטי מוהר"ן קצא|קצא]] • [[לקוטי מוהר"ן קצב|קצב]] • [[לקוטי מוהר"ן קצג|קצג]] • [[לקוטי מוהר"ן קצד|קצד]] • [[לקוטי מוהר"ן קצה|קצה]] • [[לקוטי מוהר"ן קצו|קצו]] • [[לקוטי מוהר"ן קצז|קצז]] • [[לקוטי מוהר"ן קצח|קצח]] • [[לקוטי מוהר"ן קצט|קצט]] • [[לקוטי מוהר"ן ר|ר]] • [[לקוטי מוהר"ן רא|רא]] • [[לקוטי מוהר"ן רב|רב]] • [[לקוטי מוהר"ן רג|רג]] • [[לקוטי מוהר"ן רד|רד]] • [[לקוטי מוהר"ן רה|רה]] • [[לקוטי מוהר"ן רו|רו]] • [[לקוטי מוהר"ן רז|רז]] • [[לקוטי מוהר"ן רח|רח]] • [[לקוטי מוהר"ן רט|רט]] • [[לקוטי מוהר"ן רי|רי]] • [[לקוטי מוהר"ן ריא|ריא]] • [[לקוטי מוהר"ן ריב|ריב]] • [[לקוטי מוהר"ן ריג|ריג]] • [[לקוטי מוהר"ן ריד|ריד]] • [[לקוטי מוהר"ן רטו|רטו]] • [[לקוטי מוהר"ן רטז|רטז]] • [[לקוטי מוהר"ן ריז|ריז]] • [[לקוטי מוהר"ן ריח|ריח]] • [[לקוטי מוהר"ן ריט|ריט]] • [[לקוטי מוהר"ן רכ|רכ]] • [[לקוטי מוהר"ן רכא|רכא]] • [[לקוטי מוהר"ן רכב|רכב]] • [[לקוטי מוהר"ן רכג|רכג]] • [[לקוטי מוהר"ן רכד|רכד]] • [[לקוטי מוהר"ן רכה|רכה]] • [[לקוטי מוהר"ן רכו|רכו]] • [[לקוטי מוהר"ן רכז|רכז]] • [[לקוטי מוהר"ן רכח|רכח]] • [[לקוטי מוהר"ן רכט|רכט]] • [[לקוטי מוהר"ן רל|רל]] • [[לקוטי מוהר"ן רלא|רלא]] • [[לקוטי מוהר"ן רלב|רלב]] • [[לקוטי מוהר"ן רלג|רלג]] • [[לקוטי מוהר"ן רלד|רלד]] • [[לקוטי מוהר"ן רלה|רלה]] • [[לקוטי מוהר"ן רלו|רלו]] • [[לקוטי מוהר"ן רלז|רלז]] • [[לקוטי מוהר"ן רלח|רלח]] • [[לקוטי מוהר"ן רלט|רלט]] • [[לקוטי מוהר"ן רמ|רמ]] • [[לקוטי מוהר"ן רמא|רמא]] • [[לקוטי מוהר"ן רמב|רמב]] • [[לקוטי מוהר"ן רמג|רמג]] • [[לקוטי מוהר"ן רמד|רמד]] • [[לקוטי מוהר"ן רמה|רמה]] • [[לקוטי מוהר"ן רמו|רמו]] • [[לקוטי מוהר"ן רמז|רמז]] • [[לקוטי מוהר"ן רמח|רמח]] • [[לקוטי מוהר"ן רמט|רמט]] • [[לקוטי מוהר"ן רנ|רנ]] • [[לקוטי מוהר"ן רנא|רנא]] • [[לקוטי מוהר"ן רנב|רנב]] • [[לקוטי מוהר"ן רנג|רנג]] • [[לקוטי מוהר"ן רנד|רנד]] • [[לקוטי מוהר"ן רנה|רנה]] • [[לקוטי מוהר"ן רנו|רנו]] • [[לקוטי מוהר"ן רנז|רנז]] • [[לקוטי מוהר"ן רנח|רנח]] • [[לקוטי מוהר"ן רנט|רנט]] • [[לקוטי מוהר"ן רס|רס]] • [[לקוטי מוהר"ן רסא|רסא]] • [[לקוטי מוהר"ן רסב|רסב]] • [[לקוטי מוהר"ן רסג|רסג]] • [[לקוטי מוהר"ן רסד|רסד]] • [[לקוטי מוהר"ן רסה|רסה]] • [[לקוטי מוהר"ן רסו|רסו]] • [[לקוטי מוהר"ן רסז|רסז]] • [[לקוטי מוהר"ן רסח|רסח]] • [[לקוטי מוהר"ן רסט|רסט]] • [[לקוטי מוהר"ן ער|ער]] • [[לקוטי מוהר"ן רעא|רעא]] • [[לקוטי מוהר"ן ערב|ערב]] • [[לקוטי מוהר"ן רעג|רעג]] • [[לקוטי מוהר"ן רעד|רעד]] • [[לקוטי מוהר"ן ערה|ערה]] • [[לקוטי מוהר"ן רעו|רעו]] • [[לקוטי מוהר"ן רעז|רעז]] • [[לקוטי מוהר"ן רעח|רעח]] • [[לקוטי מוהר"ן רעט|רעט]] • [[לקוטי מוהר"ן רפ|רפ]] • [[לקוטי מוהר"ן רפא|רפא]] • [[לקוטי מוהר"ן רפב|רפב]] • [[לקוטי מוהר"ן רפג|רפג]] • [[לקוטי מוהר"ן רפד|רפד]] • [[לקוטי מוהר"ן רפה|רפה]] • [[לקוטי מוהר"ן רפו|רפו]] }} ===ליקוטי תנינא=== {{גודל גופן|2|[[לקוטי מוהר"ן תנינא א|א]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא ב|ב]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא ג|ג]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא ד|ד]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא ה|ה]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא ו|ו]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא ז|ז]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא ח|ח]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא ט|ט]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא י|י]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא יא|יא]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא יב|יב]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא יג|יג]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא יד|יד]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא טו|טו]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא טז|טז]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא יז|יז]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא יח|יח]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא יט|יט]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא כ|כ]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא כא|כא]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא כב|כב]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא כג|כג]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא כד|כד]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא כה|כה]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא כו|כו]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא כז|כז]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא כח|כח]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא כט|כט]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא ל|ל]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא לא|לא]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא לב|לב]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא לג|לג]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא לד|לד]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא לה|לה]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא לו|לו]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא לז|לז]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא לח|לח]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא לט|לט]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא מ|מ]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא מא|מא]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא מב|מב]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא מג|מג]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא מד|מד]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא מה|מה]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא מו|מו]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא מז|מז]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא מח|מח]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא מט|מט]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא נ|נ]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא נא|נא]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא נב|נב]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא נג|נג]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא נד|נד]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא נה|נה]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא נו|נו]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא נז|נז]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא נח|נח]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא נט|נט]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא ס|ס]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא סא|סא]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא סב|סב]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא סג|סג]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא סד|סד]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא סה|סה]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא סו|סו]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא סז|סז]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא סח|סח]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא סט|סט]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא ע|ע]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא עא|עא]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא עב|עב]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא עג|עג]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא עד|עד]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא עה|עה]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא עו|עו]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא עז|עז]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא עח|עח]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא עט|עט]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא פ|פ]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא פא|פא]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא פב|פב]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא פג|פג]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא פד|פד]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא פה|פה]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא פו|פו]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא פז|פז]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא פח|פח]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא פט|פט]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא צ|צ]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא צא|צא]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא צב|צב]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא צג|צג]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא צד|צד]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא צה|צה]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא צו|צו]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא צז|צז]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא צח|צח]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא צט|צט]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא ק|ק]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קא|קא]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קב|קב]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קג|קג]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קד|קד]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קה|קה]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קו|קו]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קז|קז]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קח|קח]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קט|קט]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קי|קי]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קיא|קיא]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קיב|קיב]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קיג|קיג]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קיד|קיד]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קטו|קטו]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קטז|קטז]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קיז|קיז]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קיח|קיח]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קיט|קיט]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קכ|קכ]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קכא|קכא]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קכב|קכב]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קכג|קכג]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קכד|קכד]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא קכה|קכה]] '''תורה מכתב יד:''' [[לקוטי מוהר"ן תנינא תורה מכתב יד א|א]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא תורה מכתב יד ב|ב]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא תורה מכתב יד ג|ג]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא תורה מכתב יד ד|ד]] • [[לקוטי מוהר"ן תנינא תורה מכתב יד ה|ה]] }} ==תוכן עניינים== ===ליקוטי קמא=== {{שלושה טורים| * [[לקוטי מוהר"ן א|א - אשרי תמימי דרך]]{{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ב|ב - אמור אל הכהנים]]{{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ג|ג - אקרוקתא]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ד|ד - אנכי]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ה|ה - בחצוצרות]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ו|ו - קרא את יהושע]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ז|ז - ואלה המשפטים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ח|ח - מנורת זהב]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ט|ט - תהומות יכסיומו]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן י|י - ואלה המשפטים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן יא|יא - אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן יב|יב - תהלה לדוד ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן יג|יג - להמשיך השגחה שלמה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן יד|יד - להמשיך שלום]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן טו|טו - אור הגנוז]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן טז|טז - ר' יוחנן משתעי]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן יז|יז - ויהי הם מריקים שקיהם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן יח|יח - קרטליתא]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן יט|יט - תפילה לחבקוק]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן כ|כ - ט' תיקונין]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן כא|כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן כב|כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן כג|כג - הוי לן כדניתא וילדה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן כד|כד - אמצעותא דעלמא היכא]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן כה|כה - אחוי לן מנא]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן כו|כו - רציצא דמית בביעותה א]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן כז|כז - רציצא דמית בביעותה ב]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן כח|כח - בני לן ביתא]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן כט|כט - האי גברא]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ל|ל - מישרא דסכינא]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן לא|לא - אית לן בירא ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן לב|לב - אדני שפתי תפתח]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן לג|לג - מי האיש החפץ חיים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן לד|לד - ואתם תהיו לי ממלכת כהנים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן לה|לה - אשרי העם ידעי תרועה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן לו|לו - בקרב עלי מרעים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן לז|לז - דרשו יי ועזו]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן לח|לח - מרכבת פרעה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן לט|לט -ונתתי עשב בשדך]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן מ|מ - אלה מסעי]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן מא|מא - רקודין]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן מב|מב - וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן מג|מג - הדבורים של הרשע]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן מד|מד - מה שמכין כף אל כף]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן מה|מה - מחיאת כפים בתפלה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן מו|מו - מחיאת כף בשעת התפלה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן מז|מז - ואכלתם אכול ושבוע]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן מח|מח - על אשר מעלתם בי]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן מט|מט - לשמש שם אהל בהם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן נ|נ - כל הפוגם בברית]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן נא|נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן נב|נב - הנעור בלילה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן נג|נג - עקר הולדה תלוי בה"א]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן נד|נד - ויהי מקץ שנתים ימים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן נה|נה - אבא שאול אומר קובר מתים הייתי]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן נו|נו - וביום הבכורים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן נז|נז - אֵימָתַי יָבוֹא בֶּן דָּוִד]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן נח|נח - באר וענן ומן]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן נט|נט - מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ס|ס - פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן סא|סא - עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן סב|סב - וַיַּסֵּב אֱלהִים אֶת הָעָם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן סג|סג - סוֹד כַּוָּנַת הַמִּילָה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן סד|סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן סה|סה - ויאמר בעז אל רות]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן סו|סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן סז|סז - וַיִּבֶן ה' אֱלקִים אֶת הַצֵּלָע]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן סח|סח - כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים וּמִתְאַוִּים לְמָמוֹן]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן סט|סט - הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ע|ע - וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן עא|עא - דַּע, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן עב|עב - לִפְעָמִים בָּא לָאָדָם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן עג|עג - כִּי תַעֲבר בַּמַּיִם אִתְּך אָנִי]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן עד|עד - רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן עה|עה - יְבָרְכֵנוּ אֱלקִים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן עו|עו - וְהָאֱלהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן עז|עז - וְהָיָה ה' לְמֶלֶך עַל כָּל הָאָרֶץ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן עח|עח - ויתן עז למלכו]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן עט|עט - בטח בה' ועשה טוב]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן פ|פ - ה' עז לעמו יתן]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן פא|פא - עלו זה בנגב]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן פב|פב - הנעלבים ואינם עולבים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן פג|פג - מתן בסתר יכפה אף]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן פד|פד - במה הארכת ימים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן פה|פה - פוסעים בו פסיעה קטנה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן פו|פו - פוסעים בו פסיעה קטנה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן פז|פז - תתן אמת ליעקב]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן פח|פח - המכסה שמים בעבים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן פט|פט - ותחסרהו מעט מאלקים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן צ|צו - אנכי אשמח בה']] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן צא|צא - ויהי ידיו אמונה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן צב|צב - על ידי מה שאדם נע ונד]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן צג|צג - כל העושה משא ומתן באמונה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן צד|צד - זכר חסדו ואמונתו]] {{ש}} |* [[לקוטי מוהר"ן צה|צה - כשפרנסי הדור]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן צו|צו - זמם רשע לצדיק]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן צז|צז - אלקים אל דמי לך]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן צח|צח - נתן בו עיניו]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן צט|צט - ואתחנן אל ה']] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ק|ק - צדיקים אשר מזגם וטבעם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קא|קא - בקרוב עלי מרעים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קב|קב - אתה תהיה על ביתי]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קג|קג - כל המונע הלכה מפי תלמיד]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קד|קד - בשביל שאמר משה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קה|קה - עזי וזמרת יה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קו|קו - אשרי משכיל אל דל]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קז|קז - כי תצא למלחמה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קח|קח - זבחי אלקים רוח נשברה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קט|קט - יש הבל אשר נעשה על הארץ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קי|קי - לא ימוש ספר התורה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קיא|קיא - ראש בני ישראל]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קיב|קיב - צוהר תעשה לתיבה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קיג|קיג - ונפרעין מן האדם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קיד|קיד - המכסה שמים בעבים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קטו|קטו - ויעמד העם מרחק]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קטז|קטז - הנותן צדקה נצול מעברות]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קיז|קיז - קשה לישן במוצאי שבת]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קיח|קיח - כשלומד איזה דבר]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קיט|קיט - הנכנס לבקר את החולה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קכ|קכ - צריכין לנסע להצדיק]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קכא|קכא - אז אמרתי הנה באתי]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קכב|קכב - וגם נצח ישראל לא ישקר]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קכג|קכג - לקשר עצמו להצדיק שבדור]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קכד|קכד - שיר מזמור למנצח]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קכה|קכה - ויאמר משה אכלוהו היום]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קכו|קכו - ששבחו החבריא את רבי שמעון]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קכז|קכז - הבגדים הם בסוד החשמ"ל]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קכח|קכח - כחלינהו לעינה ושבקוהו]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קכט|קכט - ארץ אכלת יושביה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קל|קל - כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קלא|קלא - צָרִיך לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד מִן הַכָּבוֹד]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קלב|קלב - יֵשׁ צַדִּיק שֶׁהוּא מְפֻרְסָם גָּדוֹל בִּמְדִינָה אַחַת]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קלג|קלג - וְארַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נגַהּ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קלד|קלד - עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה לוֹמַר תּוֹרָה אֲפִילּוּ לְיָחִיד, כָּל שֶׁכֵּן לְרַבִּים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קלה|קלה - כִּי אֶקַּח מוֹעֵד]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קלו|קלו - אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְך עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קלז|קלז - חֶלְקִי ה' אָמַרְתִּי לִשְׁמר דְּבָרֶיך]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קלח|קלח - לְך אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנַי]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קלט|קלט - צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּך וְיָשֵׂם לְדֶרֶך פְּעָמָיו]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קמ|קמ - בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קמא|קמא - אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קמב|קמב - מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמד כְּלָל]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קמג|קמג - מַעֲלַת הַמְקַבֵּל עֵצָה מֵחַכְמֵי הַדּוֹר]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קמד|קמד - אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַאֲוַותוֹ בְּיָדוֹ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קמה|קמה - אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי וְכוּ']] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קמו|קמו - עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קמז|קמז - כְּשֵׁם שֶׁמִּי שֶׁהוּא עַזּוּת פָּנִים אֵין לוֹ חֵלֶק בַּתּוֹרָה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קמח|קמח - מִדַּת הַיִּרְאָה בְּעַצְמָהּ הִיא יְרֵאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קמט|קמט - חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָך עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶך]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קנ|קנ - דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו רָאָה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קנא|קנא - סְגֻלָּה לְזֶרַע שֶׁל קַיָּמָא]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קנב|קנב - כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קנג|קנג - עִנְיַן קַבָּלַת פְּנֵי תַּלְמִיד חָכָם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קנד|קנד - דַּע כִּי יֵשׁ יִרְאוֹת נְפוּלוֹת]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קנה|קנה - עַצְבוּת הוּא מִדָּה רָעָה מְאד]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קנו|קנו - מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ הוּא בְּחִינַת רוּחַ הַקּדֶשׁ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קנז|קנז - אִם יִתְדַּבֵּק עַצְמוֹ לְדִבְרֵי הַתּוֹרָה הַיּוֹצְאִים מִפִּי הַצַּדִּיק]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קנח|קנח - רָאוּ לִפְעָמִים אֵשׁ בּוֹעֵר מֵרָחוֹק]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קנט|קנט - דַּע שֶׁיֵּשׁ אֶמְצָעִי וְהִיא הַשְּׁכִינָה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קס|קס - הַדּפֶק דּוֹפֵק וְנוֹקֵשׁ בָּאָדָם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קסא|קסא - הַמַּחֲלקֶת מַגְבִּיהַּ וּמֵרִים אֶת הָאָדָם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קסב|קסב - בִּימֵי הַמַּגִּיד, הָיָה אִישׁ עָשִׁיר וּמְיֻחָס]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קסג|קסג - לפעמים מנח הדבור]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קסד|קסד - ספורי דברים של הצדיק]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קסה|קסה - ואהבת לרעך כמוך]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קסו|קסו - כשהעולם אצל הצדיק]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קסז|קסז - השבתים ששובתים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קסח|קסח - כשבא לאדם גדלות]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קסט|קסט - והיה עקב תשמעון]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קע|קע - ה מה רבו צרי]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קעא|קעא - ורבים מישני אדמת עפר יקיצו]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קעב|קעב - כל החסרונות שיש לאדם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קעג|קעג - על ידי הכתב]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קעד|קעד - כשהדינין, חס ושלום]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קעה|קעה - מעלת הבכיה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קעו|קעו - צריך האדם למהר מאד לגרש מקרבו הרוח שטות]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קעז|קעז - ויאמר י"י סלחתי כדבריך]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קעח|קעח - צריך דוקא ודוי דברים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קעט|קעט - כנגד כל מיני מחלקת]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קפ|קפ - בענין סגלת הפדיון]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קפא|קפא - כשמתקשרים בקשר איזה אנשים על איש אחד]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קפב|קפב - מה שהעולם מדברים בספירה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קפג|קפג - הצדיקים שבדור הם יושבין בעגול]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קפד|קפד - כשאחד מדבר עם חברו ביראת שמים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קפה|קפה - עקר השלמות היא היראה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קפו|קפו - מה שמספרין מופתים מהצדיקים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קפז|קפז - ולך ה החסד]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קפח|קפח - צריך לנסע להצדיק לחזר על אבדתו]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קפט|קפט - צריך לזהר מאד מעצבות ועצלות]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קצ|קצ - ויגד משה את דברי העם אל ה]] {{ש}} |* [[לקוטי מוהר"ן קצא|קצא - דע שאפשר שישב אחד אצל חברו]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קצב|קצב - דבור אמת שיוצא מפי הצדיק האמת]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קצג|קצג - המחשבה יש לה תקף גדול]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קצד|קצד - מי שרוצה כבוד הוא שוטה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קצה|קצה - בצר הרחבת לי]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קצו|קצו - אל תעשה תפלתך קבע]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קצז|קצז - לשון הרע של העולם מזיק]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קצח|קצח - כשאחד צועק להשם יתברך]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן קצט|קצט - דע שיש המתקה להנצל מענש של אלמן]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ר|ר - הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשירים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רא|רא - בפסח צועקין בהתפלה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רב|רב - כל מי ששכלו קטן ביותר]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רג|רג - מספורי דברים של הנשים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רד|רד - המעות שנותנין לתלמיד חכם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רה|רה - תקון למקרה לילה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רו|רו - תעיתי כשה אבד בקש עבדך]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רז|רז - כל הדבורים הם בחינת גבורות]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רח|רח - צופה רשע לצדיק ומבקש]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רט|רט - תפלות כנגד תמידין תקנום]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רי|רי - על ידי משא ומתן באמונה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ריא|ריא - מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ריב|ריב - בחינת מחאת כף אל כף]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ריג|ריג - כשהקדוש ברוך הוא רוצה להסתיר ולכסות את האדם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ריד|ריד - בדורות הראשונים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רטו|רטו - דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רטז|רטז - הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי"]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ריז|ריז - זכרו תורת משה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ריח|ריח - לפעמים כשנגזר על האדם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן ריט|ריט - בצע אמרתו]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רכ|רכ - יש כמה דברים יקרים בעולם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רכא|רכא - על ידי שנותנין מעשר נצול משונאים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רכב|רכב - צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה בשמחה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רכג|רכג - כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רכד|רכד - אפלו הרחוקים מן הצדיק]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רכה|רכה - כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רכו|רכו - נגונים של יללה ועצבות]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רכז|רכז - מה שאומרים כשעוברין על הקוצרים]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רכח|רכח - כשהקדוש ברוך הוא מסתכל בנשמה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רכט|רכט - דע שיש עצים שכשעושין מהם מטה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רל|רל - מי שיש לו עינים לראות]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רלא|רלא - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רלב|רלב - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רלג|רלג - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רלד|רלד - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רלה|רלה - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רלו|רלו - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רלז|רלז - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רלח|רלח - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רלט|רלט - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רמ|רמ - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רמא|רמא - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רמב|רמב - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רמג|רמג - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רמד|רמד - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רמה|רמה - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רמו|רמו - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רמז|רמז - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רמח|רמח - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רמט|רמט - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רנ|רנ - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רנא|רנא - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רנב|רנב - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רנג|רנג - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רנד|רנד - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רנה|רנה - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רנו|רנו - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רנז|רנז - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רנח|רנח - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רנט|רנט - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רס|רס - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רסא|רסא - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רסב|רסב - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רסג|רסג - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רסד|רסד - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רסה|רסה - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רסו|רסו - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רסז|רסז - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רסח|רסח - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רסט|רסט - ]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רע|רע - כמו שיש התעוררות מאדם לחברו]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רעא|רעא - צריך שיהיה להאדם עזות דקדשה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רעב|רעב - היום אם בקולו תשמעו]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רעג|רעג - יש בני עליה גדולים מאד שמולידים נשמות]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רעד|רעד - יש רשעים שעובדים ויגעים כל ימיהם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רעה|רעה - כל מצוה ומצוה שעושין, נעשה ממנה נר אחד]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רעו|רעו - אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רעז|רעז - כשיש מחלקת על האדם]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רעח|רעח - ]דע שעל חליף סכין שחיטה טוב]]{{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רעט|רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רפ|רפ - מי שצריך לדון לפני דינים בדין תורה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רפא|רפא - דע, כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רפב|רפב - אזמרה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רפג|רפג - יש שני צדיקים שהם משרש אחד]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רפד|רפד - הוכיח את אחד שאמר לו]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רפה|רפה - טעמה כי טוב סחרה]] {{ש}} * [[לקוטי מוהר"ן רפו|רפו - יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן]] {{ש}}|רוחב=1000px}} ===לקוטי מוהר"ן תנינא=== {{טורים|רוחב=60| * [[לקוטי מוהר"ן תנינא דף השער|דף השער]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא הקדמה|הקדמה]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא אחד היה אברהם|אחד היה אברהם]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא א|א - תקעו ממשלה]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא ב|ב - ימי הודאה]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא ג|ג - כשחלה רבי אליעזר הגדול]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא ד|ד - ואת העורבים וביום הבכורים רבי יהודה הינדואה]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא ה|ה - תקעו אמונה]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא ו|ו - ועל ידי זעה טובה]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא ז|ז - כי מרחמם ינהגם]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא ח|ח - תקעו תוכחה]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא ט|ט - אל אשר יהיה שמה הרוח]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא י|י - העולם רחוקים מהשם יתברך]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא יא|יא - כשאדם מתפלל בשדה]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא יב|יב - איה]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא יג|יג - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא יד|יד - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא טו|טו - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא טז|טז - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא יז|יז - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא יח|יח - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא יט|יט - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא כ|כ - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא כא|כא - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא כב|כב - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא כג|כג - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא כד|כד - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא כה|כה - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא כו|כו - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא כז|כז - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא כח|כח - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא כט|כט - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא ל|ל - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא לא|לא - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא לב|לב - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא לג|לג - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא לד|לד - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא לה|לה - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא לז|לז - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא לח|לח - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא לט|לט - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא מ|מ - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא מא|מא - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא מב|מב - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא מג|מג - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא מד|מד - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא מה|מה - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא מו|מו - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא מז|מז - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא מח|מח - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא מט|מט - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא נ|נ - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא נא|נא - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא נב|נב - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא נג|נג - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא נד|נד - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא נה|נה - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא נו|נו - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא נז|נז - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא נח|נח - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא נט|נט - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא ס|ס - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא סא|סא - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא סב|סב - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא סג|סג - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא סד|סד - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא סה|סה - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא סו|סו - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא סז|סז - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא סח|סח - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא סט|סט - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא ע|ע - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא עא|עא - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא עב|עב - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא עג|עג - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא עד|עד - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא עה|עה - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא עו|עו - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא עז|עז - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא עח|עח - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא עט|עט - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא פ|פ - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא פא|פא - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא פב|פב - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא פג|פג - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא פד|פד - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא פה|פה - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא פו|פו - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא פז|פז - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא פח|פח - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא פט|פט - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא צ|צ - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא צא|צא - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא צב|צב - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא צג|צג - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא צד|צד - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא צה|צה - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא צו|צו - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא צז|צז - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא צח|צח - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא צט|צט - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא ק|ק - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קא|קא - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קב|קב - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קג|קג - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קד|קד - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קה|קה - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קו|קו - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קז|קז - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קח|קח - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קט|קט - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קי|קי - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קיא|קיא - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קיב|קיב - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קיג|קיג - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קיד|קיד - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קטו|קטו - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קטז|קטז - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קיז|קיז - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קיח|קיח - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קיט|קיט - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קכ|קכ - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קכא|קכא - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קכב|קכב - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קכג|קכג - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קכד|קכד - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא קכה|קכה - ]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא תורה מכתב יד א|מכתב יד א]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא תורה מכתב יד ב|מכתב יד ב]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא תורה מכתב יד ג|מכתב יד ג]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא תורה מכתב יד ד|מכתב יד ד]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא תורה מכתב יד ה|מכתב יד ה]] * [[לקוטי מוהר"ן תנינא תורה מכתב יד ו|מכתב יד ו]] }} ==מהדורות סרוקות== * {{היברובוקס|לקוטי מוהר"ן|מהדורת ניו-יורק, תשכ"ו|19055}} הספסה הרביעית:<br> * לקוטי מוהר"ן. תרל"ד. (1874) ירושלים. מספר מערכת 990020166130205171 https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020166130205171/NLI * https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Likutei_Moharan_Jerusalem_1874.pdf ==מפרשים על הספר== * [[זמרת הארץ]] {{ק|(מפרשים נוספים, שאפשר ומוגנים בזכויות יוצרים: ביאור הליקוטים, פרפראות לחכמה, מי הנחל, באבי הנחל, מקור חכמה, נעימות נצח, מעיינים בנחלים, יקרא דשבתא)}} [[קטגוריה:רבי נחמן מברסלב]] [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]][[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] [[קטגוריה:ספרי ברסלב]] ==שיעורים על הספר== [https://kabbalah.pw/kab/41898 שיעורים בליקוטי מוהר"ן לפי סדר התורות] [[en:Translation:Likutei Moharan]] pue9t2yfz3m04m3983hvb6z5ksaek98 0 7606 3101952 3029575 2026-11-07T20:48:05Z מו יו הו 37729 3101952 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''יהודה'''}} שַׁעַר הָרַחֲמִים לְעָם בְּךָ בוֹטֵחַ {{ש}} בְּיוֹם רֹאש הַחֹדֶש הַזֶּה יִפָּתֵחַ {{ק|[יוֹם]}} {{סי|יִ}}שְׁעִי לְךָ אֶקְרָא / בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת {{ש}} אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא / נוֹרָא עֲלִילוֹת {{ר1}} שְׁלַח נָא גְאֻלּוֹת / וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ {{ר1}} וְנַקְרִיב עוֹלוֹת {{נוא|קָרְבָּנוֹת}} / עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ {{רפרן|הזחה=3|שער}} {{סי|הָ}}סֵר מֵעָלֵינוּ / צוּר, זַעַם וְעֶבְרָה {{ש}} הֱיֵה נָא בַעֲדֵנוּ / צִנָּה וְסוֹחֵרָה {{ר1}} פֶּשַׁע וַעֲבֵרָה {{נוא|וְעֶבְרָה}} / הֱיֵה נָא סוֹלֵחַ {{ר1}} שְׁעֵה נָא עֲתִירָה / כְּקָרְבַּן {{נוא|בְּקֶרֶב}} הַמִּזְבֵּחַ {{רפרן|הזחה=3|שער}} {{סי|וְ}}עַד אָן עַמְּךָ / יִהְיוּ בֵין צָרִים {{ש}} חֲשֹׂף זְרוֹעֲךָ / עַל רְשָׁעִים אַכְזָרִים {{ר1}} אַדִּיר אַדִּירִים / אֵל, נָא יְהִי עַמְּךָ לָבֶטַח {{ר1}} גְּאֻלָּה לָעִבְרִים {{נוא|לַעֲבָדִים}} / הֱיֵה נָא שׁוֹלֵחַ {{רפרן|הזחה=3|שער}} {{סי|דְּ}}רוֹר תְּהֶא קוֹרֵא / לָעָם הַנִּדְכָּאִים {{ש}} וְאוֹיֵב יְזֻרֶה / הַצֵּל נָא חֵלְכָּאִים {{ר1}} עֲשֵׂה נָא פְלָאִים / וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ {{ר1}} וּבְקוֹל שִׁירִים נָאִים / נַקְטִיר וּנְזַבֵּחַ {{רפרן|הזחה=3|שער}} {{סי|הָ}}שֵׁב נָא שְׁכִינָה / לְבֵית הַבְּחִירָה {{ש}} וְהָסֵר מְגִנָּה / מֵעַל שֶׂה פְזוּרָה {{ר1}} עֵדָה הַסּוֹרֵרָה / כְּבֵדָם פַּלֵּחַ {{ר1}} וּבְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן {{נוא|וּבְרִנָּה}} / אֶת לִבֵּנוּ שַׂמֵּחַ {{רפרן|הזחה=3|שער}} ==נוסח תימן== <קטע התחלה=תימן/>{{הור|סימן: '''יהודה'''}} שַׁעַר הָרַחֲמִים לְעָם בְּךָ בוֹטֵחַ {{ש}} בְּיוֹם רֹאש הַחֹדֶש הַזֶּה יִפָּתֵחַ {{סי|י}}וֹם יִשְׁעִי לְךָ אֶקְרָא / בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת {{ש}} אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא / נוֹרָא עֲלִילוֹת {{ר1}} שְׁלַח נָא גְאֻלּוֹת / וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ {{ר1}} וְנַקְרִיב קָרְבָּנוֹת / עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ {{רפרן|הזחה=3|שער}} {{סי|הָ}}סֵר מֵעָלֵינוּ / צוּר זַעַם וְעֶבְרָה {{ש}} הֱיֵה נָא בַעֲדֵנוּ / צִנָּה וְסוֹחֵרָה {{ר1}} פֶּשַׁע וַעֲבֵרָה / הֱיֵה נָא סוֹלֵחַ {{ר1}} שְׁעֵה נָא עֲתִירָה / כְּקָרְבַּן הַמִּזְבֵּחַ {{רפרן|הזחה=3|שער}} {{סי|וְ}}עַד אָן עַמְּךָ / יִהְיוּ בֵין צָרִים {{ש}} חֲשֹׂף זְרוֹעֲךָ / עַל רְשָׁעִים אַכְזָרִים {{ר1}} אַדִּיר אַדִּירִים / אֵל, נָא יְהִי עַמְּךָ לָבֶטַח {{ר1}} גְּאֻלָּה לַעֲבָדִים / הֱיֵה נָא שׁוֹלֵחַ {{רפרן|הזחה=3|שער}} {{סי|דְּ}}רוֹר תְּהֶא קוֹרֵא / לָעָם הַנִּדְכָּאִים {{ש}} וְאוֹיֵב יְזֻרֶה / הַצֵּל נָא חֵלְכָּאִים {{ר1}} עֲשֵׂה נָא פְלָאִים / וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ {{ר1}} וּבְקוֹל שִׁירִים נָאִים / נַקְטִיר וּנְזַבֵּחַ {{רפרן|הזחה=3|שער}} {{סי|הָ}}שֵׁב נָא שְׁכִינָה / לְבֵית הַבְּחִירָה {{ש}} וְהָסֵר מְגִנָּה / מֵעַל שֶׂה פְזוּרָה {{ר1}} עֵדָה הַסּוֹרֵרָה / כְּבֵדָם פַּלֵּחַ {{ר1}} וּבְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן / אֶת לִבֵּנוּ שַׂמֵּחַ {{רפרן|הזחה=3|שער}}<קטע סוף=תימן/> {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי ראש חודש]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:חתימה]] 6yoyfcp60z0zvz8gd6foguvnu9pirxm 0 91355 3101938 3081611 2026-11-07T19:52:16Z מו יו הו 37729 3101938 wikitext text/x-wiki ==תוכן== *[[/קריאת שמע שעל המיטה/]] *[[/שחרית לחול/]] *[[/מנחה לחול/]] *[[/ערבית לחול/]] *[[/תפילת היחיד/]] *[[/קבלת שבת/]] *[[/ערבית לשבת/]] *[[/קידוש לליל שבת/]] *[[/שחרית לשבת/]] *[[/מוסף לשבת/]] *[[/קדוש ליום שבת/]] *[[/מנחה לשבת/]] *[[/מוצאי שבת/]] *[[/ראש חודש/]] *[[/ברכת הלבנה/]] *[[/חנוכה/]] *[[/פורים/]] *[[/תעניות/]] *[[/קינות לתשעה באב/]] *[[ברכת המזון/בלדי|ברכת המזון]] *[[/מספדות והצדקת הדין/]] … *[[הושענות/נוסח תימן|הושענות]] … *[[/אשמורות/]] *'''[[סידור/לוח הפיוטים/תימן|מפתח הפיוטים]]''' [[קטגוריה:נוסח תימן]] m69g6r3t1v537hvf1kpeame7gr3js5d 3101963 3101938 2026-11-07T21:43:32Z מו יו הו 37729 /* תוכן */ 3101963 wikitext text/x-wiki ==תוכן== * [[/קריאת שמע שעל המיטה/]] * '''חול''' ** [[/שחרית לחול/]] ** [[/מנחה לחול/]] ** [[/ערבית לחול/]] ** [[/תפילת היחיד/]] * '''שבת''' ** [[/קבלת שבת/]] ** [[/ערבית לשבת/]] ** [[/קידוש לליל שבת/]] ** [[/שחרית לשבת/]] ** [[/מוסף לשבת/]] ** [[/קדוש ליום שבת/]] ** [[/מנחה לשבת/]] ** [[/מוצאי שבת/]] * '''ראש חודש ומועדים''' ** [[/הלל/]] ** [[/מוסף לראש חודש/]] ** [[/ברכת הלבנה/]] ** [[/חנוכה/]] ** [[/פורים/]] * '''תעניות''' ** … ** [[/קינות לתשעה באב/]] ** [[ברכת המזון/בלדי|ברכת המזון]] ** [[/מספדות והצדקת הדין/]] * '''שלוש רגלים''' * … ** [[הושענות/נוסח תימן|הושענות]] … * [[/אשמורות/]] *'''[[סידור/לוח הפיוטים/תימן|מפתח הפיוטים]]''' [[קטגוריה:נוסח תימן]] 49aa1sr9sy86t4936qdta4ytnyj0k5j 0 91370 3101944 3101143 2026-11-07T20:29:40Z מו יו הו 37729 /* תפילת עמידה */ 3101944 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} == השכמת הבוקר == === מודה אני === {{הור|כשיעור משנתו יאמר:}} {{ש}} מוֹדֶה {{ק|[/מוֹדָה]}} אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהִחְזַרְתָּ לִי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. === על נטילת ידים === {{הור|אחר שיטול ידיו יברך:}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. === אדון העולמים === {{הור2|ואם עשה צרכיו מברך {{צ|אשר יצר}} ומסמיך לה {{צ|אלהי הנשמה}}. ועכשיו נהגו לסדר כל הברכות בבית הכנסת, חוץ מברכת נטילת ידים שמברכה כל אחד בביתו סמוך לנטילה. ומתחיל ש"ץ בנועם ואומר:}} {{:אדון העולמים}} === אשר יצר === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם סְתוּמִים וּמֵהֶם פְּתוּחִים, שְׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִפָּתֵחַ, אֵינוּ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אַפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. === אלהי הנשמה === אֱלֹהַי, הַנְּשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ‏ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ, וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לְהַחֲזִירָהּ בִּי לָעֲתִיד לָבוֹא. וְכָל זְמָן שֶהַנְּ‏שָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי רִבּ‏וֹן כָּ‏ל הַמַּ‏‏עֲשִׂים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים. ==ברכות השחר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהָבִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}} {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרָכָי. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בַּתִּפְאָרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי {{ק|[/גּוֹיָה]}}. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{ק|[/שִׁפְחָה]}}. {{ש}} {{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה. {{ש}} {{הור|נשים אומרות:}} בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שִׁינָה מֵעֵינֵינוּ וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפֵּינוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְתַשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר טוֹב וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר רָע. וּתְחַזְּקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ, וְתִתֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים מִלְּפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים, מֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרַע, מִלְּשׁוֹן הָרַע, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר, מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָאִים רָעִים, מִמִּקְרִים רָעִים, מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, מִדִּין קָשֶׁה, מִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שְׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שְׁאֵינוּ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁלְּגֵיהִנָּם. == ברכות התורה ופרשת התמיד == === תפילה לפני פרשת התמיד === רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲוֹנֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד, וְאֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ.{{ממס|הושע יד ג}} לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ זֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבָּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ. {{ש}} וְנֶאֱמָר: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ, וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ, וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם, וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃{{ממס|ויקרא א#א יא|ויקרא א יא-יג}} {{ש}} וְנֶאֱמָר: זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים׃{{ממס|ויקרא ז לז}} === ברכות התורה === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. הַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|וקורין הציבור יחד עם הש"ץ:}} {{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃ וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} {{ממס1|במדבר ו#ו כב|במדבר ו כב-כז}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃ {{מקורות לסידור|[[פאה פרק א משנה א|פאה א א]], [[שבת קכז א]]}} {{ש}} אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. {{מקורות לסידור|[[מגילה כח ב]], [[ברכות סד א]]}} {{ש}} אָמַר רִבִּי זֵירָא, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶן הִחְמִירוּ עַל עַצְמָן שֶׁאַפִלּוּ רוֹאוֹת דָּם טִפָּה כַּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּם. {{ש}} תַּֽנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שְׁהוּא בֶן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמָר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.{{ממס|חבקוק ג ו}} אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת, אֵלָא הֲלָכוֹת. {{ש}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמָר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} == לעולם יהא אדם == לְעוֹלָם יְהֶא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מַה אָנוּ, מַה חַיֵּינוּ, מַה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה מַּעֲשֵׂינוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. הֲלֹא הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂינוּ תֹהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ: וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, שֶׁנֶּאֱמָר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ, הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל.{{ממס|ישעיהו מ טו}} אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק עֲקִדְךָ שֶׁנֶּעְקָד עַל גַּבֵּי מִזְבְּחֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ קָרָאתָ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן. לְפִיכָּךְ אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְשַׁבְּחֶךָ וּלְפָאֲרֶךָ וְלִתֶּן הוֹדָאָה וּשְׁבָח לִשְׁמֶךָ. וְחַיָּבִים אָנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}} אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, מַה יָּפָה מְאֹד יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְּׁרֵנוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד. אַתָּה הוּא קוֹדֵם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אַתָּה הוּא אֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא אֵל לְעוֹלָם הַבָּא. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. קַדֵּשׁ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ, בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים. אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם:{{ממס|נחמיה ט#ט ו|נחמיה ט ו-ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קב|כח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} === ברכות ציצית ותפילין === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין. == זמירות == === המהולל === {{:המהולל}} === ברוך שאמר === בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. {{ש}} בָּרוּךְ הוּא. {{ש}} בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה. {{ש}} בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. {{ש}} בָּרוּךְ מוֹשִׁיעַ וּמְרַחֵם. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ש}} בָּרוּךְ מַעֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה. {{ש}} בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו. {{ש}} בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, {{ר1}} לֹא כָזָב וְלֹא מִרְמָה, {{ר1}} לֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. {{ש}} בָּרוּךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן כָּל חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו, וּבְשִׁירֵי דָוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹ וּבִזְמִירוֹ, נוֹדָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ, נְפָאֲרָךְ, נַמְלִיכָךְ וְנַזְכִּיר שְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יַחַד יָחִיד חַי הָעוֹלָמִים, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת. === מזמור לתודה === {{ממס1|תהלים ק}} מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ {{ש}} עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃ {{ש}} דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃ {{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ === יהי כבוד === {{צתס|תהלים|קד|לא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קיג|ב|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}{{צתס|תהלים|קיג|ג|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|1em}}{{צתס|תהלים|קיג|ד|מ=לא}}׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלה|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|יט}} {{ש}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃{{ממס|דה"א טז לא}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|י|טז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|י}} {{ש}} רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם׃{{ממס|משלי יט כא}} {{ש}} עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|יא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלב|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלה|ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|צד|יד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} === תהלה לדוד === {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} ===פרקי הללויה=== {{פתל|קמו|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמז|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמח|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמט|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קנ|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} {{ש}} יִמְלֹך יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ === ויברך דוד === {{ממס1|דברי הימים א כט#כט י|דה"א כט י-יג}} וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃ {{ש}} וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃{{ממס|נחמיה ט ה}} === שירת הים === {{מקורות לסידור|[[שמות יד#יד ל|שמות יד ל-לא]], [[שמות טו|שם טו א-כו]]}} וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃ אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃ וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ {{ססס}} וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם׃ וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה׃ וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה׃ וַיִּצְעַק אֶל יְיָ וַיּוֹרֵהוּ יְיָ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃ וַיֹּאמֶר, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ׃ === רפאני === רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה׃{{ממס|ישעיהו יז יד}} {{ש}} וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְיָ כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1.5em}}וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃{{ממס|ישעיהו יב|ישעיהו יב א-ד}} {{ש}} אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|שמואל ב כב#כב ג|ש"ב כב ג}} {{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}} {{ש}} עַל כֵּן אוֹדְךָ יְיָ בַּגּוֹיִם, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר׃{{ממס|ש"ב כב נ}} {{ש}} זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ה|ישעיהו יב ה-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כב|כט}} {{ש}} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}} {{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד, וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קיג|ב|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}{{צתס|תהלים|קיג|ג|מ=לא}}{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ג}} {{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} === ישתבח === יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָח, הַלֵּל וְזִמְרָה, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, נֵצַח וּגְבוּרָה, גְּדֻלָּה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת עֹז וּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מֶלֶךְ גְּדוֹל הַתֻּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, חַי הָעוֹלָמִים. ==קריאת שמע וברכותיה== === חצי קדיש וברכו === {{הור|יקום אחד מן הקהל ויפרוס על שמע, ויאמר:}} יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ. {{ש}} {{הור|ויענו הקהל והוא עמהם:}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. ===ברכה ראשונה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{צתס|תהלים|קד|כד}} הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם שְׁמוֹ לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח הַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא וְטוֹב מִיְּמוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. {{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הִ|0}}תְקִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה, {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ, {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צִ|0}}בְאוֹת {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד יְסַפְּרוּ לָאֵל קְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וְעַל כָּל שְׁבָח מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וּמְאוֹרוֹת אֲשֶׁר יָצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. תִּתְבָּרַךְ לָעַד צוּרֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים. אֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם יַחַד בְּדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם בְּאַהֲבָה. כֻּלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְצוּרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, וּבִנְעִימָה טְהוֹרָה. כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּיִרְאָה, וְאוֹמְרִים: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, יַחַד מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמָּתָם: מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתֻשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְּחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: {{צתס|תהלים|קלו|ז}} הִתְקַנְתָּ מְאוֹרוֹת לְשַׂמֵּחַ עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. ===ברכה שנייה=== אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְדוֹלָה יְתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שְׁמָךְ וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בָךְ, וַתְּלַמְּדֵנוּ חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחָנֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְתֶן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְדַבֵּק בְּלִבֵּנוּ יִרְאָתֶךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה לְבַדֶּךָ, כִּי שֵׁם קָדְשְׁךָ בֱּאֱמֶת נִקְרָא עָלֵינוּ. בַּעֲבוּר שְׁמָךְ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תָרוּם קַרְנֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּךְ בָּטַחְנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, וּבְשִׁמְךָ חָסִינוּ לֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל עַד עוֹלְמֵי עַד. כִּי אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָתָּה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ אַל יַעַזְבוּנוּ נֵצַח סֶלָה וָעֶד. וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עָם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְהוֹדוֹת לָךְ, וּלְיַחֲדָךְ וּלְרוֹמְמָךְ וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. ===קריאת שמע=== שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{הור|בלחש׃}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃ וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃ וַיֹאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ {{הור|מתחילים {{גדול-מודגש|אֱמֶת}}, והש"ץ חוזר על {{צ|יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת}}.}} ===ברכה שלישית=== אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחַבִּיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדוֹר וָדוֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם, כִּסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ קַיֶּמֶת. דְּבָרָיו חַיִּים וְנֶאֱמָנִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עָלֵינוּ וְעַל אֲבוֹתֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹתֵינוּ, עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם בֶּאֱמֶת חָק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ וּמֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ וְצוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ. עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶל מִצְוֹתֶיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמָּךְ, וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מוֹשִׁיעַ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם בַּדֶּבֶר הָרַגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ גָּאַלְתָּ, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים עָבְרוּ מִיָּם, וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם עַד אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. וְעַל זֹאת שִׁבְּחוּ גְאוּלִים, וְרוֹמְמוּ לָאֵל, וְנָתְנוּ יְדִידִים שִׁירוֹת, זְמִירוֹת, תֻּשְׁבָּחוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם. רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל גִּבּוֹר וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים, פּוֹדֶה עֲנָוִים, עוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו. תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ אָמָרוּ. שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה אָמְרוּ כֻלָּם: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ {{ממס|ישעיהו מז ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל. ==תפילת עמידה== === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}} {{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === {| |- |{{ג|אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ:}} נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ וּנְשַׁלֵּשׁ לָךְ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{הור|קהל:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ מְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. {{הור|קהל:}} מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִתְנַשֵּׂא וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ. {{הור|אָמֵן}} תִּשְׁכֹּן תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזָּךְ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשָׁךְ עַל יַד דָּוִד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ. {{הור|קהל:}} {{צתס|תהלים|קמו|י}} {{הור|חזן:}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתָךְ נַקְדִּישׁ. שְׁבָחָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.}} |} {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור}} === עננו === {{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}} {{ש}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.</small> {{סוף}} === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}} {{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}} {{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. }} {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small> {{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. === ברכת כהנים === {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|מכריזים:}} כֹּהֲנִים! יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור|{{הור|כשאין כהנים אומר החזן:}} {{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}}}} === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. {{הור|עד כאן בתפילת שליח הציבור. }} === יהיו לרצון === {{הור|ובתפילת הלחש מוסיפים:}} {{ש}} {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן. == תחנונים == === נפילת אפים === {{:לפניך אני כורע}} <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"> <div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">לעשרת ימי תשובה</div> <div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"> === אבינו מלכנו === {| |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֵלָא אָתָּה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָפֵר עֲצַת כָּל אוֹיְבֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זְכֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹל וּסְלַח לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קְרַע רֹעַ גְּזָר דִּינֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַצְמִיחַ לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְהָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ || {{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ'''}}. |} {{סוף}}{{סוף}} {{מגירה|לשני וחמישי| === תחנון לשני וחמישי === ==== וידוי וי"ג מידות ==== אָנָּא אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשָׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}} מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן וְרוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב. אֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ. {{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לד ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פו|ה}} {{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}} {{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} {{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא. {{ש}} {{הור|קהל וחזן:}} {{מודגש|יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃}} {{ש}} {{ק|[וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא. יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃]}} {{ש}} {{הור|חזן:}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז ט}} ==== והוא רחום ==== {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים מ יב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קו|מז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קל|ג|מ=לא}} {{צתס|תהלים|קל|ד|מ=לא}}{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|י}} {{ש}} אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כה|ו}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|ב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה כְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. {{ש}} וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אֶת עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה, חָטָאנוּ רָשָעְנוּ׃ אֲדֹנָי, כְּכׇל צִדְקֹתֶךָ יָשׇׁב נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלַ͏ִם הַר קׇדְשֶׁךָ, כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֺנוֹת אֲבֹתֵינוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכׇל סְבִיבֹתֵינוּ׃ וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם, לְמַעַן אֲדֹנָי׃ הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט טו|דניאל ט טו-יט}} {{ש}} אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן, הַרְאֵנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}} {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשׇׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|לפני=מתוך|יואל ב יז}} {{ש}} יָדַעְנוּ יְיָ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, אֵלָא שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמֹד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. וּכְרַחֵם אָב עַל בָּנִים רַחֵם עָלֵינוּ. חֲמֹל עַל עַמְּךָ וְרַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ. חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל. חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ. לְךָ יְיָ הַצְּדָקָה, עֹשֶׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת וָעֵת. הַבֶּט נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא צֹאן מַרְעִיתֶךָ. אַל יִמְשָׁל בָּנוּ קֶצֶף, כִּי לְךָ יְיָ הַיְשׁוּעָה. בְּךָ תוֹחַלְתֵּנוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. אָנָּא סְלַח נָא כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם, זְכֹר וְהַבֵּט לִבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדַת יָחִיד. וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ מַלְכֵּנוּ וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה בְּגָלוּתֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. אֵין כָּמוֹךָ חַנּוּן וְרַחוּם אֱלֹהֵינוּ. אֵין כָּמוֹךָ אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. הוֹשִׁיעֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, מֵרַעַשׁ וּמֵרֹגֶז הַצִּילֵנוּ. זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}} שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}} וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמָּוֶת כִּי רַחוּם אָתָּה, כִּי כֵן דַּרְכְּךָ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד חִנָּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ממס|תהלים קיח כה}} אָנָּא יְיָ עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. לְךָ יְיָ קִוִּינוּ, לְךָ יְיָ חִכִּינוּ, לְךָ יְיָ נְיַחֵל, אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ, כִּי נָאֲמוּ גוֹיִם אָבְדָה תִקְוָתָם. כָּל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. הַפּוֹתֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה לְקַבֶּל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים, נִבְהֲלָה נַפְשֵׁנוּ מֵרֹב עִצְּבוֹנֵנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ נֶצַח, קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. אַל תִּשְׁפֹּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ. אֵל, הַבִּיטָה, דַּל כְּבוֹדֵנוּ בַגּוֹיִם וְשִׁקְּצוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה. עַד מָתַי עֻזְּךָ בַשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְיַד צָר. עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. הֵמָּה יִרְאוּ וְיֵבוֹשׁוּ וְיֵחַתּוּ מִגְּבוּרָתָם. אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ תְּלָאוֹתֵינוּ. מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ. לֹא לְמַעֲנֵנוּ אֵלָא לְמַעַנָךְ פְּעֹל, וְאַל תַּשְׁחֵת אֶת זֵכֶר שְׁאֵרִיתֵנוּ, (כִּי לְךָ מְיַחֲלוֹת עֵינֵינוּ,) כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּזְכֹר עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}} ==== ה' אלהי ישראל ==== יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|שמות לב יב}} {{ש}} שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סג יז}} {{ש}} ;תחינה לשני: {{הור|סימן: '''אברהם'''}} {{רן| יְיָ {{סי|אַ}}יֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים / אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ {{סי|בִּ}}זְמַן כְּבוֹדְךָ שָׁכַן / בְּאֹהֶל לְשִׁבְתּוֹ מוּכַן / וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ{{ממס|הושע יב ה}} {{סי|רִ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ זִיו הַשְּׁכִינָה / וְעַתָּה אָנָה פָנָה / אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ{{ממס|דברים כט יד}} {{סי|הֲ}}שִׁיבֵהוּ לְקַדְמוּתוֹ וְיִגְבְּרוּ / בָנֶיךָ, וְאָז יֹאמְרוּ / הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ{{ממס|תהלים קכו ג}} {{סי|מַ}}הֵר לִרְפֹּא נִגְעֵנוּ / שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ{{ממס|תהלים פה ה}}}} ;תחינה לחמישי: {{הור|סימן: '''שמואל'''}} {{רן|יְיָ {{סי|שְׁ}}אֵרִית פְּלֵיטַת אֲרִיאֵל / הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל / אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו{{ממס|תהלים עז י}} {{סי|מָ}}אַס דְּבִירוֹ וְסִפּוֹ / וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ / וְשִׁחֵת רַחֲמָיו{{ממס|עמוס א יא}} {{סי|וְ}}אַיֵּה נִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ עֲבָדָיו / אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו{{ממס|ישעיהו סג ז}} {{סי|אֹ}}מַר בִּרְבוֹת יְגוֹנָי / נִפְּלָה נָא בְּיַד יְיָ / כִּי רַבִּים רַחֲמָיו{{ממס|דה"א כא יג}} {{סי|לִ}}דְבָרוֹ יִחַלְנוּ וְהִתְנֶחָמְנוּ / חַסְדֵי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ / כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו{{ממס|איכה ג כב}}}} {{רפרן|יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃|שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃}} אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:{{ממס|ישעיהו סד ח}} {{ש}} אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:{{ממס|ירמיהו יד כא}} {{ש}} אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ:{{ממס|ירמיהו יד ז}} {{ש}} אָדוֹן סְלַח לָנוּ. {{רפרן|לְךָ חָטָאנוּ. אָדוֹן סְלַח לָנוּ.}} }} === אבינו מלכנו אבינו אתה === אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהוֹשִׁיעֵנוּ. וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה"ב כ יב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כה|ו}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עט|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מד|כז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|כב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קל|ג|מ=לא}} {{צתס|תהלים|קל|ד|מ=לא}}{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|יד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עט|ט}} == חצי קדיש == יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. == קריאת התורה == … == סדר היום == === תהלה לדוד === {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|קטו|יח}} === למנצח === {{פתל|כ|מ"מ=כן}} === קדושה דסדרא === === שיר של יום === === קדיש תתקבל === === פטום הקטורת === === קדיש דעתיד === === עלינו לשבח === dwxuj3nkr6alj8sdqov7blqc52gv6s3 3101945 3101944 2026-11-07T20:30:40Z מו יו הו 37729 /* תחנונים */ 3101945 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} == השכמת הבוקר == === מודה אני === {{הור|כשיעור משנתו יאמר:}} {{ש}} מוֹדֶה {{ק|[/מוֹדָה]}} אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהִחְזַרְתָּ לִי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. === על נטילת ידים === {{הור|אחר שיטול ידיו יברך:}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. === אדון העולמים === {{הור2|ואם עשה צרכיו מברך {{צ|אשר יצר}} ומסמיך לה {{צ|אלהי הנשמה}}. ועכשיו נהגו לסדר כל הברכות בבית הכנסת, חוץ מברכת נטילת ידים שמברכה כל אחד בביתו סמוך לנטילה. ומתחיל ש"ץ בנועם ואומר:}} {{:אדון העולמים}} === אשר יצר === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם סְתוּמִים וּמֵהֶם פְּתוּחִים, שְׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִפָּתֵחַ, אֵינוּ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אַפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. === אלהי הנשמה === אֱלֹהַי, הַנְּשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ‏ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ, וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לְהַחֲזִירָהּ בִּי לָעֲתִיד לָבוֹא. וְכָל זְמָן שֶהַנְּ‏שָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי רִבּ‏וֹן כָּ‏ל הַמַּ‏‏עֲשִׂים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים. ==ברכות השחר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהָבִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}} {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרָכָי. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בַּתִּפְאָרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי {{ק|[/גּוֹיָה]}}. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{ק|[/שִׁפְחָה]}}. {{ש}} {{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה. {{ש}} {{הור|נשים אומרות:}} בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שִׁינָה מֵעֵינֵינוּ וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפֵּינוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְתַשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר טוֹב וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר רָע. וּתְחַזְּקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ, וְתִתֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים מִלְּפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים, מֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרַע, מִלְּשׁוֹן הָרַע, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר, מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָאִים רָעִים, מִמִּקְרִים רָעִים, מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, מִדִּין קָשֶׁה, מִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שְׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שְׁאֵינוּ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁלְּגֵיהִנָּם. == ברכות התורה ופרשת התמיד == === תפילה לפני פרשת התמיד === רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲוֹנֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד, וְאֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ.{{ממס|הושע יד ג}} לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ זֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבָּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ. {{ש}} וְנֶאֱמָר: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ, וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ, וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם, וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃{{ממס|ויקרא א#א יא|ויקרא א יא-יג}} {{ש}} וְנֶאֱמָר: זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים׃{{ממס|ויקרא ז לז}} === ברכות התורה === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. הַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|וקורין הציבור יחד עם הש"ץ:}} {{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃ וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} {{ממס1|במדבר ו#ו כב|במדבר ו כב-כז}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃ {{מקורות לסידור|[[פאה פרק א משנה א|פאה א א]], [[שבת קכז א]]}} {{ש}} אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. {{מקורות לסידור|[[מגילה כח ב]], [[ברכות סד א]]}} {{ש}} אָמַר רִבִּי זֵירָא, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶן הִחְמִירוּ עַל עַצְמָן שֶׁאַפִלּוּ רוֹאוֹת דָּם טִפָּה כַּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּם. {{ש}} תַּֽנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שְׁהוּא בֶן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמָר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.{{ממס|חבקוק ג ו}} אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת, אֵלָא הֲלָכוֹת. {{ש}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמָר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} == לעולם יהא אדם == לְעוֹלָם יְהֶא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מַה אָנוּ, מַה חַיֵּינוּ, מַה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה מַּעֲשֵׂינוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. הֲלֹא הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂינוּ תֹהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ: וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, שֶׁנֶּאֱמָר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ, הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל.{{ממס|ישעיהו מ טו}} אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק עֲקִדְךָ שֶׁנֶּעְקָד עַל גַּבֵּי מִזְבְּחֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ קָרָאתָ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן. לְפִיכָּךְ אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְשַׁבְּחֶךָ וּלְפָאֲרֶךָ וְלִתֶּן הוֹדָאָה וּשְׁבָח לִשְׁמֶךָ. וְחַיָּבִים אָנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}} אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, מַה יָּפָה מְאֹד יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְּׁרֵנוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד. אַתָּה הוּא קוֹדֵם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אַתָּה הוּא אֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא אֵל לְעוֹלָם הַבָּא. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. קַדֵּשׁ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ, בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים. אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם:{{ממס|נחמיה ט#ט ו|נחמיה ט ו-ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קב|כח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} === ברכות ציצית ותפילין === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין. == זמירות == === המהולל === {{:המהולל}} === ברוך שאמר === בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. {{ש}} בָּרוּךְ הוּא. {{ש}} בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה. {{ש}} בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. {{ש}} בָּרוּךְ מוֹשִׁיעַ וּמְרַחֵם. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ש}} בָּרוּךְ מַעֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה. {{ש}} בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו. {{ש}} בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, {{ר1}} לֹא כָזָב וְלֹא מִרְמָה, {{ר1}} לֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. {{ש}} בָּרוּךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן כָּל חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו, וּבְשִׁירֵי דָוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹ וּבִזְמִירוֹ, נוֹדָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ, נְפָאֲרָךְ, נַמְלִיכָךְ וְנַזְכִּיר שְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יַחַד יָחִיד חַי הָעוֹלָמִים, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת. === מזמור לתודה === {{ממס1|תהלים ק}} מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ {{ש}} עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃ {{ש}} דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃ {{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ === יהי כבוד === {{צתס|תהלים|קד|לא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קיג|ב|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}{{צתס|תהלים|קיג|ג|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|1em}}{{צתס|תהלים|קיג|ד|מ=לא}}׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלה|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|יט}} {{ש}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃{{ממס|דה"א טז לא}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|י|טז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|י}} {{ש}} רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם׃{{ממס|משלי יט כא}} {{ש}} עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|יא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלב|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלה|ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|צד|יד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} === תהלה לדוד === {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} ===פרקי הללויה=== {{פתל|קמו|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמז|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמח|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמט|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קנ|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} {{ש}} יִמְלֹך יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ === ויברך דוד === {{ממס1|דברי הימים א כט#כט י|דה"א כט י-יג}} וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃ {{ש}} וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃{{ממס|נחמיה ט ה}} === שירת הים === {{מקורות לסידור|[[שמות יד#יד ל|שמות יד ל-לא]], [[שמות טו|שם טו א-כו]]}} וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃ אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃ וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ {{ססס}} וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם׃ וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה׃ וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה׃ וַיִּצְעַק אֶל יְיָ וַיּוֹרֵהוּ יְיָ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃ וַיֹּאמֶר, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ׃ === רפאני === רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה׃{{ממס|ישעיהו יז יד}} {{ש}} וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְיָ כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1.5em}}וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃{{ממס|ישעיהו יב|ישעיהו יב א-ד}} {{ש}} אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|שמואל ב כב#כב ג|ש"ב כב ג}} {{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}} {{ש}} עַל כֵּן אוֹדְךָ יְיָ בַּגּוֹיִם, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר׃{{ממס|ש"ב כב נ}} {{ש}} זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ה|ישעיהו יב ה-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כב|כט}} {{ש}} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}} {{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד, וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קיג|ב|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}{{צתס|תהלים|קיג|ג|מ=לא}}{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ג}} {{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} === ישתבח === יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָח, הַלֵּל וְזִמְרָה, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, נֵצַח וּגְבוּרָה, גְּדֻלָּה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת עֹז וּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מֶלֶךְ גְּדוֹל הַתֻּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, חַי הָעוֹלָמִים. ==קריאת שמע וברכותיה== === חצי קדיש וברכו === {{הור|יקום אחד מן הקהל ויפרוס על שמע, ויאמר:}} יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ. {{ש}} {{הור|ויענו הקהל והוא עמהם:}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. ===ברכה ראשונה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{צתס|תהלים|קד|כד}} הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם שְׁמוֹ לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח הַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא וְטוֹב מִיְּמוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. {{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הִ|0}}תְקִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה, {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ, {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צִ|0}}בְאוֹת {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד יְסַפְּרוּ לָאֵל קְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וְעַל כָּל שְׁבָח מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וּמְאוֹרוֹת אֲשֶׁר יָצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. תִּתְבָּרַךְ לָעַד צוּרֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים. אֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם יַחַד בְּדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם בְּאַהֲבָה. כֻּלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְצוּרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, וּבִנְעִימָה טְהוֹרָה. כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּיִרְאָה, וְאוֹמְרִים: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, יַחַד מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמָּתָם: מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתֻשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְּחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: {{צתס|תהלים|קלו|ז}} הִתְקַנְתָּ מְאוֹרוֹת לְשַׂמֵּחַ עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. ===ברכה שנייה=== אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְדוֹלָה יְתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שְׁמָךְ וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בָךְ, וַתְּלַמְּדֵנוּ חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחָנֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְתֶן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְדַבֵּק בְּלִבֵּנוּ יִרְאָתֶךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה לְבַדֶּךָ, כִּי שֵׁם קָדְשְׁךָ בֱּאֱמֶת נִקְרָא עָלֵינוּ. בַּעֲבוּר שְׁמָךְ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תָרוּם קַרְנֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּךְ בָּטַחְנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, וּבְשִׁמְךָ חָסִינוּ לֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל עַד עוֹלְמֵי עַד. כִּי אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָתָּה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ אַל יַעַזְבוּנוּ נֵצַח סֶלָה וָעֶד. וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עָם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְהוֹדוֹת לָךְ, וּלְיַחֲדָךְ וּלְרוֹמְמָךְ וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. ===קריאת שמע=== שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{הור|בלחש׃}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃ וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃ וַיֹאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ {{הור|מתחילים {{גדול-מודגש|אֱמֶת}}, והש"ץ חוזר על {{צ|יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת}}.}} ===ברכה שלישית=== אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחַבִּיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדוֹר וָדוֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם, כִּסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ קַיֶּמֶת. דְּבָרָיו חַיִּים וְנֶאֱמָנִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עָלֵינוּ וְעַל אֲבוֹתֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹתֵינוּ, עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם בֶּאֱמֶת חָק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ וּמֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ וְצוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ. עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶל מִצְוֹתֶיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמָּךְ, וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מוֹשִׁיעַ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם בַּדֶּבֶר הָרַגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ גָּאַלְתָּ, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים עָבְרוּ מִיָּם, וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם עַד אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. וְעַל זֹאת שִׁבְּחוּ גְאוּלִים, וְרוֹמְמוּ לָאֵל, וְנָתְנוּ יְדִידִים שִׁירוֹת, זְמִירוֹת, תֻּשְׁבָּחוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם. רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל גִּבּוֹר וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים, פּוֹדֶה עֲנָוִים, עוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו. תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ אָמָרוּ. שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה אָמְרוּ כֻלָּם: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ {{ממס|ישעיהו מז ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל. ==תפילת עמידה== === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}} {{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === {| |- |{{ג|אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ:}} נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ וּנְשַׁלֵּשׁ לָךְ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{הור|קהל:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ מְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. {{הור|קהל:}} מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִתְנַשֵּׂא וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ. {{הור|אָמֵן}} תִּשְׁכֹּן תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזָּךְ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשָׁךְ עַל יַד דָּוִד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ. {{הור|קהל:}} {{צתס|תהלים|קמו|י}} {{הור|חזן:}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתָךְ נַקְדִּישׁ. שְׁבָחָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.}} |} {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור}} === עננו === {{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}} {{ש}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.</small> {{סוף}} === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}} {{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}} {{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. }} {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small> {{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. === ברכת כהנים === {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|מכריזים:}} כֹּהֲנִים! יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור|{{הור|כשאין כהנים אומר החזן:}} {{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}}}} === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. {{הור|עד כאן בתפילת שליח הציבור. }} === יהיו לרצון === {{הור|ובתפילת הלחש מוסיפים:}} {{ש}} {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן. == תחנונים == === נפילת אפים === <קטע התחלה=מנחה/>{{:לפניך אני כורע}} <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"> <div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">לעשרת ימי תשובה</div> <div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"> === אבינו מלכנו === {| |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֵלָא אָתָּה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָפֵר עֲצַת כָּל אוֹיְבֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זְכֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹל וּסְלַח לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קְרַע רֹעַ גְּזָר דִּינֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַצְמִיחַ לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְהָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ || {{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ'''}}. |} {{סוף}}{{סוף}}<קטע סוף=מנחה/> {{מגירה|לשני וחמישי| === תחנון לשני וחמישי === ==== וידוי וי"ג מידות ==== אָנָּא אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשָׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}} מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן וְרוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב. אֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ. {{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לד ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פו|ה}} {{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}} {{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} {{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא. {{ש}} {{הור|קהל וחזן:}} {{מודגש|יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃}} {{ש}} {{ק|[וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא. יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃]}} {{ש}} {{הור|חזן:}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז ט}} ==== והוא רחום ==== {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים מ יב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קו|מז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קל|ג|מ=לא}} {{צתס|תהלים|קל|ד|מ=לא}}{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|י}} {{ש}} אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כה|ו}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|ב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה כְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. {{ש}} וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אֶת עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה, חָטָאנוּ רָשָעְנוּ׃ אֲדֹנָי, כְּכׇל צִדְקֹתֶךָ יָשׇׁב נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלַ͏ִם הַר קׇדְשֶׁךָ, כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֺנוֹת אֲבֹתֵינוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכׇל סְבִיבֹתֵינוּ׃ וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם, לְמַעַן אֲדֹנָי׃ הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט טו|דניאל ט טו-יט}} {{ש}} אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן, הַרְאֵנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}} {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשׇׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|לפני=מתוך|יואל ב יז}} {{ש}} יָדַעְנוּ יְיָ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, אֵלָא שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמֹד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. וּכְרַחֵם אָב עַל בָּנִים רַחֵם עָלֵינוּ. חֲמֹל עַל עַמְּךָ וְרַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ. חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל. חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ. לְךָ יְיָ הַצְּדָקָה, עֹשֶׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת וָעֵת. הַבֶּט נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא צֹאן מַרְעִיתֶךָ. אַל יִמְשָׁל בָּנוּ קֶצֶף, כִּי לְךָ יְיָ הַיְשׁוּעָה. בְּךָ תוֹחַלְתֵּנוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. אָנָּא סְלַח נָא כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם, זְכֹר וְהַבֵּט לִבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדַת יָחִיד. וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ מַלְכֵּנוּ וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה בְּגָלוּתֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. אֵין כָּמוֹךָ חַנּוּן וְרַחוּם אֱלֹהֵינוּ. אֵין כָּמוֹךָ אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. הוֹשִׁיעֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, מֵרַעַשׁ וּמֵרֹגֶז הַצִּילֵנוּ. זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}} שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}} וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמָּוֶת כִּי רַחוּם אָתָּה, כִּי כֵן דַּרְכְּךָ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד חִנָּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ממס|תהלים קיח כה}} אָנָּא יְיָ עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. לְךָ יְיָ קִוִּינוּ, לְךָ יְיָ חִכִּינוּ, לְךָ יְיָ נְיַחֵל, אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ, כִּי נָאֲמוּ גוֹיִם אָבְדָה תִקְוָתָם. כָּל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. הַפּוֹתֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה לְקַבֶּל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים, נִבְהֲלָה נַפְשֵׁנוּ מֵרֹב עִצְּבוֹנֵנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ נֶצַח, קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. אַל תִּשְׁפֹּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ. אֵל, הַבִּיטָה, דַּל כְּבוֹדֵנוּ בַגּוֹיִם וְשִׁקְּצוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה. עַד מָתַי עֻזְּךָ בַשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְיַד צָר. עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. הֵמָּה יִרְאוּ וְיֵבוֹשׁוּ וְיֵחַתּוּ מִגְּבוּרָתָם. אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ תְּלָאוֹתֵינוּ. מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ. לֹא לְמַעֲנֵנוּ אֵלָא לְמַעַנָךְ פְּעֹל, וְאַל תַּשְׁחֵת אֶת זֵכֶר שְׁאֵרִיתֵנוּ, (כִּי לְךָ מְיַחֲלוֹת עֵינֵינוּ,) כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּזְכֹר עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}} ==== ה' אלהי ישראל ==== יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|שמות לב יב}} {{ש}} שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סג יז}} {{ש}} ;תחינה לשני: {{הור|סימן: '''אברהם'''}} {{רן| יְיָ {{סי|אַ}}יֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים / אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ {{סי|בִּ}}זְמַן כְּבוֹדְךָ שָׁכַן / בְּאֹהֶל לְשִׁבְתּוֹ מוּכַן / וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ{{ממס|הושע יב ה}} {{סי|רִ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ זִיו הַשְּׁכִינָה / וְעַתָּה אָנָה פָנָה / אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ{{ממס|דברים כט יד}} {{סי|הֲ}}שִׁיבֵהוּ לְקַדְמוּתוֹ וְיִגְבְּרוּ / בָנֶיךָ, וְאָז יֹאמְרוּ / הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ{{ממס|תהלים קכו ג}} {{סי|מַ}}הֵר לִרְפֹּא נִגְעֵנוּ / שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ{{ממס|תהלים פה ה}}}} ;תחינה לחמישי: {{הור|סימן: '''שמואל'''}} {{רן|יְיָ {{סי|שְׁ}}אֵרִית פְּלֵיטַת אֲרִיאֵל / הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל / אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו{{ממס|תהלים עז י}} {{סי|מָ}}אַס דְּבִירוֹ וְסִפּוֹ / וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ / וְשִׁחֵת רַחֲמָיו{{ממס|עמוס א יא}} {{סי|וְ}}אַיֵּה נִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ עֲבָדָיו / אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו{{ממס|ישעיהו סג ז}} {{סי|אֹ}}מַר בִּרְבוֹת יְגוֹנָי / נִפְּלָה נָא בְּיַד יְיָ / כִּי רַבִּים רַחֲמָיו{{ממס|דה"א כא יג}} {{סי|לִ}}דְבָרוֹ יִחַלְנוּ וְהִתְנֶחָמְנוּ / חַסְדֵי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ / כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו{{ממס|איכה ג כב}}}} {{רפרן|יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃|שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃}} אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:{{ממס|ישעיהו סד ח}} {{ש}} אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:{{ממס|ירמיהו יד כא}} {{ש}} אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ:{{ממס|ירמיהו יד ז}} {{ש}} אָדוֹן סְלַח לָנוּ. {{רפרן|לְךָ חָטָאנוּ. אָדוֹן סְלַח לָנוּ.}} }} === אבינו מלכנו אבינו אתה === אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהוֹשִׁיעֵנוּ. וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה"ב כ יב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כה|ו}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עט|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מד|כז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|כב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קל|ג|מ=לא}} {{צתס|תהלים|קל|ד|מ=לא}}{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|יד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עט|ט}} == חצי קדיש == יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. == קריאת התורה == … == סדר היום == === תהלה לדוד === {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|קטו|יח}} === למנצח === {{פתל|כ|מ"מ=כן}} === קדושה דסדרא === === שיר של יום === === קדיש תתקבל === === פטום הקטורת === === קדיש דעתיד === === עלינו לשבח === 4ump9pt12o2vodx00cnn6j53objmyvi 3101946 3101945 2026-11-07T20:31:08Z מו יו הו 37729 3101946 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} == השכמת הבוקר == === מודה אני === {{הור|כשיעור משנתו יאמר:}} {{ש}} מוֹדֶה {{ק|[/מוֹדָה]}} אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהִחְזַרְתָּ לִי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. === על נטילת ידים === {{הור|אחר שיטול ידיו יברך:}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. === אדון העולמים === {{הור2|ואם עשה צרכיו מברך {{צ|אשר יצר}} ומסמיך לה {{צ|אלהי הנשמה}}. ועכשיו נהגו לסדר כל הברכות בבית הכנסת, חוץ מברכת נטילת ידים שמברכה כל אחד בביתו סמוך לנטילה. ומתחיל ש"ץ בנועם ואומר:}} {{:אדון העולמים}} === אשר יצר === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם סְתוּמִים וּמֵהֶם פְּתוּחִים, שְׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִפָּתֵחַ, אֵינוּ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אַפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. === אלהי הנשמה === אֱלֹהַי, הַנְּשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ‏ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ, וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לְהַחֲזִירָהּ בִּי לָעֲתִיד לָבוֹא. וְכָל זְמָן שֶהַנְּ‏שָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי רִבּ‏וֹן כָּ‏ל הַמַּ‏‏עֲשִׂים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים. ==ברכות השחר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהָבִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}} {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרָכָי. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בַּתִּפְאָרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי {{ק|[/גּוֹיָה]}}. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{ק|[/שִׁפְחָה]}}. {{ש}} {{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה. {{ש}} {{הור|נשים אומרות:}} בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שִׁינָה מֵעֵינֵינוּ וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפֵּינוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְתַשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר טוֹב וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר רָע. וּתְחַזְּקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ, וְתִתֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים מִלְּפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים, מֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרַע, מִלְּשׁוֹן הָרַע, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר, מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָאִים רָעִים, מִמִּקְרִים רָעִים, מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, מִדִּין קָשֶׁה, מִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שְׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שְׁאֵינוּ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁלְּגֵיהִנָּם. == ברכות התורה ופרשת התמיד == === תפילה לפני פרשת התמיד === רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲוֹנֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד, וְאֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ.{{ממס|הושע יד ג}} לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ זֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבָּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ. {{ש}} וְנֶאֱמָר: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ, וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ, וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם, וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃{{ממס|ויקרא א#א יא|ויקרא א יא-יג}} {{ש}} וְנֶאֱמָר: זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים׃{{ממס|ויקרא ז לז}} === ברכות התורה === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. הַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|וקורין הציבור יחד עם הש"ץ:}} {{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃ וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} {{ממס1|במדבר ו#ו כב|במדבר ו כב-כז}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃ {{מקורות לסידור|[[פאה פרק א משנה א|פאה א א]], [[שבת קכז א]]}} {{ש}} אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. {{מקורות לסידור|[[מגילה כח ב]], [[ברכות סד א]]}} {{ש}} אָמַר רִבִּי זֵירָא, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶן הִחְמִירוּ עַל עַצְמָן שֶׁאַפִלּוּ רוֹאוֹת דָּם טִפָּה כַּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּם. {{ש}} תַּֽנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שְׁהוּא בֶן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמָר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.{{ממס|חבקוק ג ו}} אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת, אֵלָא הֲלָכוֹת. {{ש}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמָר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} == לעולם יהא אדם == לְעוֹלָם יְהֶא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מַה אָנוּ, מַה חַיֵּינוּ, מַה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה מַּעֲשֵׂינוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. הֲלֹא הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂינוּ תֹהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ: וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, שֶׁנֶּאֱמָר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ, הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל.{{ממס|ישעיהו מ טו}} אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק עֲקִדְךָ שֶׁנֶּעְקָד עַל גַּבֵּי מִזְבְּחֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ קָרָאתָ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן. לְפִיכָּךְ אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְשַׁבְּחֶךָ וּלְפָאֲרֶךָ וְלִתֶּן הוֹדָאָה וּשְׁבָח לִשְׁמֶךָ. וְחַיָּבִים אָנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}} אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, מַה יָּפָה מְאֹד יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְּׁרֵנוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד. אַתָּה הוּא קוֹדֵם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אַתָּה הוּא אֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא אֵל לְעוֹלָם הַבָּא. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. קַדֵּשׁ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ, בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים. אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם:{{ממס|נחמיה ט#ט ו|נחמיה ט ו-ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קב|כח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} === ברכות ציצית ותפילין === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין. == זמירות == === המהולל === {{:המהולל}} === ברוך שאמר === בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. {{ש}} בָּרוּךְ הוּא. {{ש}} בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה. {{ש}} בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. {{ש}} בָּרוּךְ מוֹשִׁיעַ וּמְרַחֵם. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ש}} בָּרוּךְ מַעֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה. {{ש}} בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו. {{ש}} בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, {{ר1}} לֹא כָזָב וְלֹא מִרְמָה, {{ר1}} לֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. {{ש}} בָּרוּךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן כָּל חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו, וּבְשִׁירֵי דָוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹ וּבִזְמִירוֹ, נוֹדָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ, נְפָאֲרָךְ, נַמְלִיכָךְ וְנַזְכִּיר שְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יַחַד יָחִיד חַי הָעוֹלָמִים, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת. === מזמור לתודה === {{ממס1|תהלים ק}} מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ {{ש}} עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃ {{ש}} דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃ {{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ === יהי כבוד === {{צתס|תהלים|קד|לא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קיג|ב|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}{{צתס|תהלים|קיג|ג|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|1em}}{{צתס|תהלים|קיג|ד|מ=לא}}׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלה|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|יט}} {{ש}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃{{ממס|דה"א טז לא}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|י|טז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|י}} {{ש}} רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם׃{{ממס|משלי יט כא}} {{ש}} עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|יא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלב|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלה|ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|צד|יד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} === תהלה לדוד === {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} ===פרקי הללויה=== {{פתל|קמו|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמז|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמח|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמט|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קנ|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} {{ש}} יִמְלֹך יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ === ויברך דוד === {{ממס1|דברי הימים א כט#כט י|דה"א כט י-יג}} וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃ {{ש}} וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃{{ממס|נחמיה ט ה}} === שירת הים === {{מקורות לסידור|[[שמות יד#יד ל|שמות יד ל-לא]], [[שמות טו|שם טו א-כו]]}} וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃ אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃ וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ {{ססס}} וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם׃ וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה׃ וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה׃ וַיִּצְעַק אֶל יְיָ וַיּוֹרֵהוּ יְיָ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃ וַיֹּאמֶר, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ׃ === רפאני === רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה׃{{ממס|ישעיהו יז יד}} {{ש}} וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְיָ כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1.5em}}וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃{{ממס|ישעיהו יב|ישעיהו יב א-ד}} {{ש}} אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|שמואל ב כב#כב ג|ש"ב כב ג}} {{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}} {{ש}} עַל כֵּן אוֹדְךָ יְיָ בַּגּוֹיִם, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר׃{{ממס|ש"ב כב נ}} {{ש}} זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ה|ישעיהו יב ה-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כב|כט}} {{ש}} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}} {{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד, וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קיג|ב|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}{{צתס|תהלים|קיג|ג|מ=לא}}{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ג}} {{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} === ישתבח === יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָח, הַלֵּל וְזִמְרָה, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, נֵצַח וּגְבוּרָה, גְּדֻלָּה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת עֹז וּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מֶלֶךְ גְּדוֹל הַתֻּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, חַי הָעוֹלָמִים. ==קריאת שמע וברכותיה== === חצי קדיש וברכו === {{הור|יקום אחד מן הקהל ויפרוס על שמע, ויאמר:}} יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ. {{ש}} {{הור|ויענו הקהל והוא עמהם:}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. ===ברכה ראשונה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{צתס|תהלים|קד|כד}} הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם שְׁמוֹ לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח הַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא וְטוֹב מִיְּמוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. {{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הִ|0}}תְקִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה, {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ, {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צִ|0}}בְאוֹת {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד יְסַפְּרוּ לָאֵל קְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וְעַל כָּל שְׁבָח מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וּמְאוֹרוֹת אֲשֶׁר יָצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. תִּתְבָּרַךְ לָעַד צוּרֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים. אֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם יַחַד בְּדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם בְּאַהֲבָה. כֻּלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְצוּרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, וּבִנְעִימָה טְהוֹרָה. כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּיִרְאָה, וְאוֹמְרִים: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, יַחַד מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמָּתָם: מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתֻשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְּחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: {{צתס|תהלים|קלו|ז}} הִתְקַנְתָּ מְאוֹרוֹת לְשַׂמֵּחַ עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. ===ברכה שנייה=== אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְדוֹלָה יְתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שְׁמָךְ וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בָךְ, וַתְּלַמְּדֵנוּ חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחָנֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְתֶן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְדַבֵּק בְּלִבֵּנוּ יִרְאָתֶךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה לְבַדֶּךָ, כִּי שֵׁם קָדְשְׁךָ בֱּאֱמֶת נִקְרָא עָלֵינוּ. בַּעֲבוּר שְׁמָךְ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תָרוּם קַרְנֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּךְ בָּטַחְנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, וּבְשִׁמְךָ חָסִינוּ לֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל עַד עוֹלְמֵי עַד. כִּי אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָתָּה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ אַל יַעַזְבוּנוּ נֵצַח סֶלָה וָעֶד. וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עָם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְהוֹדוֹת לָךְ, וּלְיַחֲדָךְ וּלְרוֹמְמָךְ וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. ===קריאת שמע=== שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{הור|בלחש׃}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃ וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃ וַיֹאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ {{הור|מתחילים {{גדול-מודגש|אֱמֶת}}, והש"ץ חוזר על {{צ|יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת}}.}} ===ברכה שלישית=== אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחַבִּיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדוֹר וָדוֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם, כִּסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ קַיֶּמֶת. דְּבָרָיו חַיִּים וְנֶאֱמָנִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עָלֵינוּ וְעַל אֲבוֹתֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹתֵינוּ, עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם בֶּאֱמֶת חָק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ וּמֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ וְצוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ. עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶל מִצְוֹתֶיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמָּךְ, וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מוֹשִׁיעַ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם בַּדֶּבֶר הָרַגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ גָּאַלְתָּ, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים עָבְרוּ מִיָּם, וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם עַד אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. וְעַל זֹאת שִׁבְּחוּ גְאוּלִים, וְרוֹמְמוּ לָאֵל, וְנָתְנוּ יְדִידִים שִׁירוֹת, זְמִירוֹת, תֻּשְׁבָּחוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם. רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל גִּבּוֹר וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים, פּוֹדֶה עֲנָוִים, עוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו. תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ אָמָרוּ. שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה אָמְרוּ כֻלָּם: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ {{ממס|ישעיהו מז ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל. ==תפילת עמידה== === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}} {{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === {| |- |{{ג|אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ:}} נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ וּנְשַׁלֵּשׁ לָךְ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{הור|קהל:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ מְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. {{הור|קהל:}} מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִתְנַשֵּׂא וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ. {{הור|אָמֵן}} תִּשְׁכֹּן תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזָּךְ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשָׁךְ עַל יַד דָּוִד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ. {{הור|קהל:}} {{צתס|תהלים|קמו|י}} {{הור|חזן:}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתָךְ נַקְדִּישׁ. שְׁבָחָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.}} |} {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור}} === עננו === {{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}} {{ש}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.</small> {{סוף}} === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}} {{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}} {{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. }} {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small> {{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. === ברכת כהנים === {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|מכריזים:}} כֹּהֲנִים! יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור|{{הור|כשאין כהנים אומר החזן:}} {{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}}}} === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. {{הור|עד כאן בתפילת שליח הציבור. }} === יהיו לרצון === {{הור|ובתפילת הלחש מוסיפים:}} {{ש}} {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן. == תחנונים == === נפילת אפים === <קטע התחלה=תחנונים מנחה/>{{:לפניך אני כורע}} <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"> <div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">לעשרת ימי תשובה</div> <div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"> === אבינו מלכנו === {| |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֵלָא אָתָּה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָפֵר עֲצַת כָּל אוֹיְבֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זְכֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹל וּסְלַח לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קְרַע רֹעַ גְּזָר דִּינֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַצְמִיחַ לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְהָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ || {{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ'''}}. |} {{סוף}}{{סוף}}<קטע סוף=תחנונים מנחה/> {{מגירה|לשני וחמישי| === תחנון לשני וחמישי === ==== וידוי וי"ג מידות ==== אָנָּא אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשָׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}} מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן וְרוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב. אֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ. {{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לד ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פו|ה}} {{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}} {{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} {{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא. {{ש}} {{הור|קהל וחזן:}} {{מודגש|יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃}} {{ש}} {{ק|[וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא. יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃]}} {{ש}} {{הור|חזן:}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז ט}} ==== והוא רחום ==== {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים מ יב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קו|מז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קל|ג|מ=לא}} {{צתס|תהלים|קל|ד|מ=לא}}{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|י}} {{ש}} אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כה|ו}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|ב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה כְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. {{ש}} וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אֶת עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה, חָטָאנוּ רָשָעְנוּ׃ אֲדֹנָי, כְּכׇל צִדְקֹתֶךָ יָשׇׁב נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלַ͏ִם הַר קׇדְשֶׁךָ, כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֺנוֹת אֲבֹתֵינוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכׇל סְבִיבֹתֵינוּ׃ וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם, לְמַעַן אֲדֹנָי׃ הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט טו|דניאל ט טו-יט}} {{ש}} אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן, הַרְאֵנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}} {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשׇׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|לפני=מתוך|יואל ב יז}} {{ש}} יָדַעְנוּ יְיָ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, אֵלָא שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמֹד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. וּכְרַחֵם אָב עַל בָּנִים רַחֵם עָלֵינוּ. חֲמֹל עַל עַמְּךָ וְרַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ. חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל. חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ. לְךָ יְיָ הַצְּדָקָה, עֹשֶׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת וָעֵת. הַבֶּט נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא צֹאן מַרְעִיתֶךָ. אַל יִמְשָׁל בָּנוּ קֶצֶף, כִּי לְךָ יְיָ הַיְשׁוּעָה. בְּךָ תוֹחַלְתֵּנוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. אָנָּא סְלַח נָא כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם, זְכֹר וְהַבֵּט לִבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדַת יָחִיד. וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ מַלְכֵּנוּ וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה בְּגָלוּתֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. אֵין כָּמוֹךָ חַנּוּן וְרַחוּם אֱלֹהֵינוּ. אֵין כָּמוֹךָ אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. הוֹשִׁיעֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, מֵרַעַשׁ וּמֵרֹגֶז הַצִּילֵנוּ. זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}} שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}} וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמָּוֶת כִּי רַחוּם אָתָּה, כִּי כֵן דַּרְכְּךָ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד חִנָּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ממס|תהלים קיח כה}} אָנָּא יְיָ עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. לְךָ יְיָ קִוִּינוּ, לְךָ יְיָ חִכִּינוּ, לְךָ יְיָ נְיַחֵל, אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ, כִּי נָאֲמוּ גוֹיִם אָבְדָה תִקְוָתָם. כָּל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. הַפּוֹתֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה לְקַבֶּל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים, נִבְהֲלָה נַפְשֵׁנוּ מֵרֹב עִצְּבוֹנֵנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ נֶצַח, קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. אַל תִּשְׁפֹּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ. אֵל, הַבִּיטָה, דַּל כְּבוֹדֵנוּ בַגּוֹיִם וְשִׁקְּצוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה. עַד מָתַי עֻזְּךָ בַשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְיַד צָר. עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. הֵמָּה יִרְאוּ וְיֵבוֹשׁוּ וְיֵחַתּוּ מִגְּבוּרָתָם. אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ תְּלָאוֹתֵינוּ. מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ. לֹא לְמַעֲנֵנוּ אֵלָא לְמַעַנָךְ פְּעֹל, וְאַל תַּשְׁחֵת אֶת זֵכֶר שְׁאֵרִיתֵנוּ, (כִּי לְךָ מְיַחֲלוֹת עֵינֵינוּ,) כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּזְכֹר עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}} ==== ה' אלהי ישראל ==== יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|שמות לב יב}} {{ש}} שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סג יז}} {{ש}} ;תחינה לשני: {{הור|סימן: '''אברהם'''}} {{רן| יְיָ {{סי|אַ}}יֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים / אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ {{סי|בִּ}}זְמַן כְּבוֹדְךָ שָׁכַן / בְּאֹהֶל לְשִׁבְתּוֹ מוּכַן / וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ{{ממס|הושע יב ה}} {{סי|רִ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ זִיו הַשְּׁכִינָה / וְעַתָּה אָנָה פָנָה / אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ{{ממס|דברים כט יד}} {{סי|הֲ}}שִׁיבֵהוּ לְקַדְמוּתוֹ וְיִגְבְּרוּ / בָנֶיךָ, וְאָז יֹאמְרוּ / הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ{{ממס|תהלים קכו ג}} {{סי|מַ}}הֵר לִרְפֹּא נִגְעֵנוּ / שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ{{ממס|תהלים פה ה}}}} ;תחינה לחמישי: {{הור|סימן: '''שמואל'''}} {{רן|יְיָ {{סי|שְׁ}}אֵרִית פְּלֵיטַת אֲרִיאֵל / הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל / אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו{{ממס|תהלים עז י}} {{סי|מָ}}אַס דְּבִירוֹ וְסִפּוֹ / וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ / וְשִׁחֵת רַחֲמָיו{{ממס|עמוס א יא}} {{סי|וְ}}אַיֵּה נִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ עֲבָדָיו / אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו{{ממס|ישעיהו סג ז}} {{סי|אֹ}}מַר בִּרְבוֹת יְגוֹנָי / נִפְּלָה נָא בְּיַד יְיָ / כִּי רַבִּים רַחֲמָיו{{ממס|דה"א כא יג}} {{סי|לִ}}דְבָרוֹ יִחַלְנוּ וְהִתְנֶחָמְנוּ / חַסְדֵי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ / כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו{{ממס|איכה ג כב}}}} {{רפרן|יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃|שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃}} אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:{{ממס|ישעיהו סד ח}} {{ש}} אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:{{ממס|ירמיהו יד כא}} {{ש}} אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ:{{ממס|ירמיהו יד ז}} {{ש}} אָדוֹן סְלַח לָנוּ. {{רפרן|לְךָ חָטָאנוּ. אָדוֹן סְלַח לָנוּ.}} }} === אבינו מלכנו אבינו אתה === אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהוֹשִׁיעֵנוּ. וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה"ב כ יב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כה|ו}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עט|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מד|כז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|כב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קל|ג|מ=לא}} {{צתס|תהלים|קל|ד|מ=לא}}{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|יד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עט|ט}} == חצי קדיש == יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. == קריאת התורה == … == סדר היום == === תהלה לדוד === {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|קטו|יח}} === למנצח === {{פתל|כ|מ"מ=כן}} === קדושה דסדרא === === שיר של יום === === קדיש תתקבל === === פטום הקטורת === === קדיש דעתיד === === עלינו לשבח === ttte6az5enhy05fdl85tw2wqjlz0837 3101947 3101946 2026-11-07T20:31:27Z מו יו הו 37729 3101947 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} == השכמת הבוקר == === מודה אני === {{הור|כשיעור משנתו יאמר:}} {{ש}} מוֹדֶה {{ק|[/מוֹדָה]}} אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהִחְזַרְתָּ לִי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. === על נטילת ידים === {{הור|אחר שיטול ידיו יברך:}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. === אדון העולמים === {{הור2|ואם עשה צרכיו מברך {{צ|אשר יצר}} ומסמיך לה {{צ|אלהי הנשמה}}. ועכשיו נהגו לסדר כל הברכות בבית הכנסת, חוץ מברכת נטילת ידים שמברכה כל אחד בביתו סמוך לנטילה. ומתחיל ש"ץ בנועם ואומר:}} {{:אדון העולמים}} === אשר יצר === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם סְתוּמִים וּמֵהֶם פְּתוּחִים, שְׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִפָּתֵחַ, אֵינוּ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אַפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. === אלהי הנשמה === אֱלֹהַי, הַנְּשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ‏ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ, וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לְהַחֲזִירָהּ בִּי לָעֲתִיד לָבוֹא. וְכָל זְמָן שֶהַנְּ‏שָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי רִבּ‏וֹן כָּ‏ל הַמַּ‏‏עֲשִׂים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים. ==ברכות השחר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהָבִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}} {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרָכָי. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בַּתִּפְאָרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי {{ק|[/גּוֹיָה]}}. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{ק|[/שִׁפְחָה]}}. {{ש}} {{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה. {{ש}} {{הור|נשים אומרות:}} בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שִׁינָה מֵעֵינֵינוּ וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפֵּינוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְתַשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר טוֹב וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר רָע. וּתְחַזְּקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ, וְתִתֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים מִלְּפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים, מֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרַע, מִלְּשׁוֹן הָרַע, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר, מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָאִים רָעִים, מִמִּקְרִים רָעִים, מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, מִדִּין קָשֶׁה, מִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שְׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שְׁאֵינוּ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁלְּגֵיהִנָּם. == ברכות התורה ופרשת התמיד == === תפילה לפני פרשת התמיד === רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲוֹנֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד, וְאֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ.{{ממס|הושע יד ג}} לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ זֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבָּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ. {{ש}} וְנֶאֱמָר: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ, וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ, וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם, וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃{{ממס|ויקרא א#א יא|ויקרא א יא-יג}} {{ש}} וְנֶאֱמָר: זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים׃{{ממס|ויקרא ז לז}} === ברכות התורה === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. הַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|וקורין הציבור יחד עם הש"ץ:}} {{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃ וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} {{ממס1|במדבר ו#ו כב|במדבר ו כב-כז}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃ {{מקורות לסידור|[[פאה פרק א משנה א|פאה א א]], [[שבת קכז א]]}} {{ש}} אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. {{מקורות לסידור|[[מגילה כח ב]], [[ברכות סד א]]}} {{ש}} אָמַר רִבִּי זֵירָא, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶן הִחְמִירוּ עַל עַצְמָן שֶׁאַפִלּוּ רוֹאוֹת דָּם טִפָּה כַּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּם. {{ש}} תַּֽנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שְׁהוּא בֶן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמָר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.{{ממס|חבקוק ג ו}} אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת, אֵלָא הֲלָכוֹת. {{ש}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמָר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} == לעולם יהא אדם == לְעוֹלָם יְהֶא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מַה אָנוּ, מַה חַיֵּינוּ, מַה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה מַּעֲשֵׂינוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. הֲלֹא הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂינוּ תֹהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ: וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, שֶׁנֶּאֱמָר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ, הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל.{{ממס|ישעיהו מ טו}} אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק עֲקִדְךָ שֶׁנֶּעְקָד עַל גַּבֵּי מִזְבְּחֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ קָרָאתָ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן. לְפִיכָּךְ אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְשַׁבְּחֶךָ וּלְפָאֲרֶךָ וְלִתֶּן הוֹדָאָה וּשְׁבָח לִשְׁמֶךָ. וְחַיָּבִים אָנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}} אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, מַה יָּפָה מְאֹד יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְּׁרֵנוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד. אַתָּה הוּא קוֹדֵם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אַתָּה הוּא אֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא אֵל לְעוֹלָם הַבָּא. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. קַדֵּשׁ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ, בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים. אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם:{{ממס|נחמיה ט#ט ו|נחמיה ט ו-ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קב|כח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} === ברכות ציצית ותפילין === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין. == זמירות == === המהולל === {{:המהולל}} === ברוך שאמר === בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. {{ש}} בָּרוּךְ הוּא. {{ש}} בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה. {{ש}} בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. {{ש}} בָּרוּךְ מוֹשִׁיעַ וּמְרַחֵם. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ש}} בָּרוּךְ מַעֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה. {{ש}} בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו. {{ש}} בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, {{ר1}} לֹא כָזָב וְלֹא מִרְמָה, {{ר1}} לֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. {{ש}} בָּרוּךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן כָּל חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו, וּבְשִׁירֵי דָוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹ וּבִזְמִירוֹ, נוֹדָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ, נְפָאֲרָךְ, נַמְלִיכָךְ וְנַזְכִּיר שְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יַחַד יָחִיד חַי הָעוֹלָמִים, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת. === מזמור לתודה === {{ממס1|תהלים ק}} מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ {{ש}} עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃ {{ש}} דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃ {{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ === יהי כבוד === {{צתס|תהלים|קד|לא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קיג|ב|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}{{צתס|תהלים|קיג|ג|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|1em}}{{צתס|תהלים|קיג|ד|מ=לא}}׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלה|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|יט}} {{ש}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃{{ממס|דה"א טז לא}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|י|טז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|י}} {{ש}} רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם׃{{ממס|משלי יט כא}} {{ש}} עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|יא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלב|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלה|ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|צד|יד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} === תהלה לדוד === {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} ===פרקי הללויה=== {{פתל|קמו|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמז|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמח|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמט|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קנ|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} {{ש}} יִמְלֹך יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ === ויברך דוד === {{ממס1|דברי הימים א כט#כט י|דה"א כט י-יג}} וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃ {{ש}} וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃{{ממס|נחמיה ט ה}} === שירת הים === {{מקורות לסידור|[[שמות יד#יד ל|שמות יד ל-לא]], [[שמות טו|שם טו א-כו]]}} וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃ אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃ וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ {{ססס}} וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם׃ וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה׃ וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה׃ וַיִּצְעַק אֶל יְיָ וַיּוֹרֵהוּ יְיָ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃ וַיֹּאמֶר, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ׃ === רפאני === רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה׃{{ממס|ישעיהו יז יד}} {{ש}} וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְיָ כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1.5em}}וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃{{ממס|ישעיהו יב|ישעיהו יב א-ד}} {{ש}} אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|שמואל ב כב#כב ג|ש"ב כב ג}} {{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}} {{ש}} עַל כֵּן אוֹדְךָ יְיָ בַּגּוֹיִם, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר׃{{ממס|ש"ב כב נ}} {{ש}} זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ה|ישעיהו יב ה-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כב|כט}} {{ש}} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}} {{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד, וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קיג|ב|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}{{צתס|תהלים|קיג|ג|מ=לא}}{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ג}} {{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} === ישתבח === יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָח, הַלֵּל וְזִמְרָה, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, נֵצַח וּגְבוּרָה, גְּדֻלָּה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת עֹז וּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מֶלֶךְ גְּדוֹל הַתֻּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, חַי הָעוֹלָמִים. ==קריאת שמע וברכותיה== === חצי קדיש וברכו === {{הור|יקום אחד מן הקהל ויפרוס על שמע, ויאמר:}} יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ. {{ש}} {{הור|ויענו הקהל והוא עמהם:}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. ===ברכה ראשונה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{צתס|תהלים|קד|כד}} הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם שְׁמוֹ לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח הַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא וְטוֹב מִיְּמוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. {{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הִ|0}}תְקִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה, {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ, {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צִ|0}}בְאוֹת {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד יְסַפְּרוּ לָאֵל קְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וְעַל כָּל שְׁבָח מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וּמְאוֹרוֹת אֲשֶׁר יָצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. תִּתְבָּרַךְ לָעַד צוּרֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים. אֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם יַחַד בְּדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם בְּאַהֲבָה. כֻּלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְצוּרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, וּבִנְעִימָה טְהוֹרָה. כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּיִרְאָה, וְאוֹמְרִים: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, יַחַד מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמָּתָם: מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתֻשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְּחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: {{צתס|תהלים|קלו|ז}} הִתְקַנְתָּ מְאוֹרוֹת לְשַׂמֵּחַ עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. ===ברכה שנייה=== אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְדוֹלָה יְתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שְׁמָךְ וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בָךְ, וַתְּלַמְּדֵנוּ חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחָנֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְתֶן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְדַבֵּק בְּלִבֵּנוּ יִרְאָתֶךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה לְבַדֶּךָ, כִּי שֵׁם קָדְשְׁךָ בֱּאֱמֶת נִקְרָא עָלֵינוּ. בַּעֲבוּר שְׁמָךְ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תָרוּם קַרְנֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּךְ בָּטַחְנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, וּבְשִׁמְךָ חָסִינוּ לֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל עַד עוֹלְמֵי עַד. כִּי אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָתָּה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ אַל יַעַזְבוּנוּ נֵצַח סֶלָה וָעֶד. וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עָם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְהוֹדוֹת לָךְ, וּלְיַחֲדָךְ וּלְרוֹמְמָךְ וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. ===קריאת שמע=== שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{הור|בלחש׃}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃ וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃ וַיֹאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ {{הור|מתחילים {{גדול-מודגש|אֱמֶת}}, והש"ץ חוזר על {{צ|יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת}}.}} ===ברכה שלישית=== אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחַבִּיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדוֹר וָדוֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם, כִּסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ קַיֶּמֶת. דְּבָרָיו חַיִּים וְנֶאֱמָנִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עָלֵינוּ וְעַל אֲבוֹתֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹתֵינוּ, עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם בֶּאֱמֶת חָק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ וּמֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ וְצוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ. עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶל מִצְוֹתֶיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמָּךְ, וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מוֹשִׁיעַ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם בַּדֶּבֶר הָרַגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ גָּאַלְתָּ, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים עָבְרוּ מִיָּם, וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם עַד אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. וְעַל זֹאת שִׁבְּחוּ גְאוּלִים, וְרוֹמְמוּ לָאֵל, וְנָתְנוּ יְדִידִים שִׁירוֹת, זְמִירוֹת, תֻּשְׁבָּחוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם. רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל גִּבּוֹר וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים, פּוֹדֶה עֲנָוִים, עוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו. תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ אָמָרוּ. שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה אָמְרוּ כֻלָּם: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ {{ממס|ישעיהו מז ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל. ==תפילת עמידה== === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}} {{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === {| |- |{{ג|אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ:}} נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ וּנְשַׁלֵּשׁ לָךְ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{הור|קהל:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ מְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. {{הור|קהל:}} מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִתְנַשֵּׂא וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ. {{הור|אָמֵן}} תִּשְׁכֹּן תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזָּךְ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשָׁךְ עַל יַד דָּוִד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ. {{הור|קהל:}} {{צתס|תהלים|קמו|י}} {{הור|חזן:}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתָךְ נַקְדִּישׁ. שְׁבָחָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.}} |} {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור}} === עננו === {{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}} {{ש}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.</small> {{סוף}} === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}} {{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}} {{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. }} {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small> {{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. === ברכת כהנים === {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|מכריזים:}} כֹּהֲנִים! יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור|{{הור|כשאין כהנים אומר החזן:}} {{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}}}} === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. {{הור|עד כאן בתפילת שליח הציבור. }} === יהיו לרצון === {{הור|ובתפילת הלחש מוסיפים:}} {{ש}} {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.<קטע התחלה=תחנונים מנחה/> == תחנונים == === נפילת אפים === {{:לפניך אני כורע}} <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"> <div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">לעשרת ימי תשובה</div> <div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"> === אבינו מלכנו === {| |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֵלָא אָתָּה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָפֵר עֲצַת כָּל אוֹיְבֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זְכֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹל וּסְלַח לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קְרַע רֹעַ גְּזָר דִּינֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַצְמִיחַ לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְהָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ || {{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ'''}}. |} {{סוף}}{{סוף}}<קטע סוף=תחנונים מנחה/> {{מגירה|לשני וחמישי| === תחנון לשני וחמישי === ==== וידוי וי"ג מידות ==== אָנָּא אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשָׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}} מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן וְרוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב. אֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ. {{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לד ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פו|ה}} {{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}} {{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} {{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא. {{ש}} {{הור|קהל וחזן:}} {{מודגש|יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃}} {{ש}} {{ק|[וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא. יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃]}} {{ש}} {{הור|חזן:}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז ט}} ==== והוא רחום ==== {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים מ יב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קו|מז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קל|ג|מ=לא}} {{צתס|תהלים|קל|ד|מ=לא}}{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|י}} {{ש}} אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כה|ו}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|ב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה כְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. {{ש}} וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אֶת עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה, חָטָאנוּ רָשָעְנוּ׃ אֲדֹנָי, כְּכׇל צִדְקֹתֶךָ יָשׇׁב נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלַ͏ִם הַר קׇדְשֶׁךָ, כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֺנוֹת אֲבֹתֵינוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכׇל סְבִיבֹתֵינוּ׃ וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם, לְמַעַן אֲדֹנָי׃ הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט טו|דניאל ט טו-יט}} {{ש}} אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן, הַרְאֵנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}} {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשׇׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|לפני=מתוך|יואל ב יז}} {{ש}} יָדַעְנוּ יְיָ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, אֵלָא שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמֹד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. וּכְרַחֵם אָב עַל בָּנִים רַחֵם עָלֵינוּ. חֲמֹל עַל עַמְּךָ וְרַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ. חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל. חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ. לְךָ יְיָ הַצְּדָקָה, עֹשֶׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת וָעֵת. הַבֶּט נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא צֹאן מַרְעִיתֶךָ. אַל יִמְשָׁל בָּנוּ קֶצֶף, כִּי לְךָ יְיָ הַיְשׁוּעָה. בְּךָ תוֹחַלְתֵּנוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. אָנָּא סְלַח נָא כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם, זְכֹר וְהַבֵּט לִבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדַת יָחִיד. וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ מַלְכֵּנוּ וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה בְּגָלוּתֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. אֵין כָּמוֹךָ חַנּוּן וְרַחוּם אֱלֹהֵינוּ. אֵין כָּמוֹךָ אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. הוֹשִׁיעֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, מֵרַעַשׁ וּמֵרֹגֶז הַצִּילֵנוּ. זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}} שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}} וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמָּוֶת כִּי רַחוּם אָתָּה, כִּי כֵן דַּרְכְּךָ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד חִנָּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ממס|תהלים קיח כה}} אָנָּא יְיָ עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. לְךָ יְיָ קִוִּינוּ, לְךָ יְיָ חִכִּינוּ, לְךָ יְיָ נְיַחֵל, אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ, כִּי נָאֲמוּ גוֹיִם אָבְדָה תִקְוָתָם. כָּל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. הַפּוֹתֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה לְקַבֶּל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים, נִבְהֲלָה נַפְשֵׁנוּ מֵרֹב עִצְּבוֹנֵנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ נֶצַח, קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. אַל תִּשְׁפֹּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ. אֵל, הַבִּיטָה, דַּל כְּבוֹדֵנוּ בַגּוֹיִם וְשִׁקְּצוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה. עַד מָתַי עֻזְּךָ בַשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְיַד צָר. עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. הֵמָּה יִרְאוּ וְיֵבוֹשׁוּ וְיֵחַתּוּ מִגְּבוּרָתָם. אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ תְּלָאוֹתֵינוּ. מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ. לֹא לְמַעֲנֵנוּ אֵלָא לְמַעַנָךְ פְּעֹל, וְאַל תַּשְׁחֵת אֶת זֵכֶר שְׁאֵרִיתֵנוּ, (כִּי לְךָ מְיַחֲלוֹת עֵינֵינוּ,) כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּזְכֹר עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}} ==== ה' אלהי ישראל ==== יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|שמות לב יב}} {{ש}} שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סג יז}} {{ש}} ;תחינה לשני: {{הור|סימן: '''אברהם'''}} {{רן| יְיָ {{סי|אַ}}יֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים / אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ {{סי|בִּ}}זְמַן כְּבוֹדְךָ שָׁכַן / בְּאֹהֶל לְשִׁבְתּוֹ מוּכַן / וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ{{ממס|הושע יב ה}} {{סי|רִ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ זִיו הַשְּׁכִינָה / וְעַתָּה אָנָה פָנָה / אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ{{ממס|דברים כט יד}} {{סי|הֲ}}שִׁיבֵהוּ לְקַדְמוּתוֹ וְיִגְבְּרוּ / בָנֶיךָ, וְאָז יֹאמְרוּ / הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ{{ממס|תהלים קכו ג}} {{סי|מַ}}הֵר לִרְפֹּא נִגְעֵנוּ / שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ{{ממס|תהלים פה ה}}}} ;תחינה לחמישי: {{הור|סימן: '''שמואל'''}} {{רן|יְיָ {{סי|שְׁ}}אֵרִית פְּלֵיטַת אֲרִיאֵל / הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל / אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו{{ממס|תהלים עז י}} {{סי|מָ}}אַס דְּבִירוֹ וְסִפּוֹ / וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ / וְשִׁחֵת רַחֲמָיו{{ממס|עמוס א יא}} {{סי|וְ}}אַיֵּה נִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ עֲבָדָיו / אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו{{ממס|ישעיהו סג ז}} {{סי|אֹ}}מַר בִּרְבוֹת יְגוֹנָי / נִפְּלָה נָא בְּיַד יְיָ / כִּי רַבִּים רַחֲמָיו{{ממס|דה"א כא יג}} {{סי|לִ}}דְבָרוֹ יִחַלְנוּ וְהִתְנֶחָמְנוּ / חַסְדֵי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ / כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו{{ממס|איכה ג כב}}}} {{רפרן|יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃|שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃}} אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:{{ממס|ישעיהו סד ח}} {{ש}} אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:{{ממס|ירמיהו יד כא}} {{ש}} אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ:{{ממס|ירמיהו יד ז}} {{ש}} אָדוֹן סְלַח לָנוּ. {{רפרן|לְךָ חָטָאנוּ. אָדוֹן סְלַח לָנוּ.}} }} === אבינו מלכנו אבינו אתה === אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהוֹשִׁיעֵנוּ. וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה"ב כ יב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כה|ו}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עט|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מד|כז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|כב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קל|ג|מ=לא}} {{צתס|תהלים|קל|ד|מ=לא}}{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|יד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עט|ט}} == חצי קדיש == יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. == קריאת התורה == … == סדר היום == === תהלה לדוד === {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|קטו|יח}} === למנצח === {{פתל|כ|מ"מ=כן}} === קדושה דסדרא === === שיר של יום === === קדיש תתקבל === === פטום הקטורת === === קדיש דעתיד === === עלינו לשבח === ebcgbb8c7s69q8r0shrkzyrvpb5jimc 3101957 3101947 2026-11-07T21:03:12Z מו יו הו 37729 /* על נטילת ידים */ 3101957 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} == השכמת הבוקר == === מודה אני === {{הור|כשיעור משנתו יאמר:}} {{ש}} מוֹדֶה {{ק|[/מוֹדָה]}} אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהִחְזַרְתָּ לִי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. === על נטילת ידים === {{הור|אחר שיטול ידיו יברך:}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. === אדון העולמים === {{הור2|ואם עשה צרכיו מברך {{צ|אשר יצר}} ומסמיך לה {{צ|אלהי הנשמה}}. ועכשיו נהגו לסדר כל הברכות בבית הכנסת, חוץ מברכת נטילת ידים שמברכה כל אחד בביתו סמוך לנטילה. ומתחיל ש"ץ בנועם ואומר:}} {{:אדון העולמים}} === אשר יצר === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם סְתוּמִים וּמֵהֶם פְּתוּחִים, שְׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִפָּתֵחַ, אֵינוּ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אַפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. === אלהי הנשמה === אֱלֹהַי, הַנְּשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ‏ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ, וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לְהַחֲזִירָהּ בִּי לָעֲתִיד לָבוֹא. וְכָל זְמָן שֶהַנְּ‏שָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי רִבּ‏וֹן כָּ‏ל הַמַּ‏‏עֲשִׂים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים. ==ברכות השחר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהָבִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}} {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרָכָי. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בַּתִּפְאָרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי {{ק|[/גּוֹיָה]}}. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{ק|[/שִׁפְחָה]}}. {{ש}} {{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה. {{ש}} {{הור|נשים אומרות:}} בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שִׁינָה מֵעֵינֵינוּ וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפֵּינוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְתַשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר טוֹב וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר רָע. וּתְחַזְּקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ, וְתִתֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים מִלְּפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים, מֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרַע, מִלְּשׁוֹן הָרַע, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר, מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָאִים רָעִים, מִמִּקְרִים רָעִים, מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, מִדִּין קָשֶׁה, מִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שְׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שְׁאֵינוּ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁלְּגֵיהִנָּם. == ברכות התורה ופרשת התמיד == === תפילה לפני פרשת התמיד === רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲוֹנֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד, וְאֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ.{{ממס|הושע יד ג}} לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ זֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבָּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ. {{ש}} וְנֶאֱמָר: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ, וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ, וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם, וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃{{ממס|ויקרא א#א יא|ויקרא א יא-יג}} {{ש}} וְנֶאֱמָר: זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים׃{{ממס|ויקרא ז לז}} === ברכות התורה === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. הַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|וקורין הציבור יחד עם הש"ץ:}} {{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃ וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} {{ממס1|במדבר ו#ו כב|במדבר ו כב-כז}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃ {{מקורות לסידור|[[פאה פרק א משנה א|פאה א א]], [[שבת קכז א]]}} {{ש}} אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. {{מקורות לסידור|[[מגילה כח ב]], [[ברכות סד א]]}} {{ש}} אָמַר רִבִּי זֵירָא, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶן הִחְמִירוּ עַל עַצְמָן שֶׁאַפִלּוּ רוֹאוֹת דָּם טִפָּה כַּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּם. {{ש}} תַּֽנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שְׁהוּא בֶן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמָר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.{{ממס|חבקוק ג ו}} אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת, אֵלָא הֲלָכוֹת. {{ש}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמָר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} == לעולם יהא אדם == לְעוֹלָם יְהֶא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מַה אָנוּ, מַה חַיֵּינוּ, מַה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה מַּעֲשֵׂינוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. הֲלֹא הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂינוּ תֹהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ: וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, שֶׁנֶּאֱמָר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ, הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל.{{ממס|ישעיהו מ טו}} אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק עֲקִדְךָ שֶׁנֶּעְקָד עַל גַּבֵּי מִזְבְּחֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ קָרָאתָ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן. לְפִיכָּךְ אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְשַׁבְּחֶךָ וּלְפָאֲרֶךָ וְלִתֶּן הוֹדָאָה וּשְׁבָח לִשְׁמֶךָ. וְחַיָּבִים אָנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}} אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, מַה יָּפָה מְאֹד יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְּׁרֵנוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד. אַתָּה הוּא קוֹדֵם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אַתָּה הוּא אֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא אֵל לְעוֹלָם הַבָּא. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. קַדֵּשׁ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ, בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים. אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם:{{ממס|נחמיה ט#ט ו|נחמיה ט ו-ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קב|כח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} === ברכות ציצית ותפילין === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין. == זמירות == === המהולל === {{:המהולל}} === ברוך שאמר === בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. {{ש}} בָּרוּךְ הוּא. {{ש}} בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה. {{ש}} בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. {{ש}} בָּרוּךְ מוֹשִׁיעַ וּמְרַחֵם. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ש}} בָּרוּךְ מַעֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה. {{ש}} בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו. {{ש}} בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, {{ר1}} לֹא כָזָב וְלֹא מִרְמָה, {{ר1}} לֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. {{ש}} בָּרוּךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן כָּל חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו, וּבְשִׁירֵי דָוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹ וּבִזְמִירוֹ, נוֹדָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ, נְפָאֲרָךְ, נַמְלִיכָךְ וְנַזְכִּיר שְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יַחַד יָחִיד חַי הָעוֹלָמִים, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת. === מזמור לתודה === {{ממס1|תהלים ק}} מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ {{ש}} עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃ {{ש}} דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃ {{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ === יהי כבוד === {{צתס|תהלים|קד|לא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קיג|ב|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}{{צתס|תהלים|קיג|ג|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|1em}}{{צתס|תהלים|קיג|ד|מ=לא}}׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלה|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|יט}} {{ש}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃{{ממס|דה"א טז לא}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|י|טז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|י}} {{ש}} רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם׃{{ממס|משלי יט כא}} {{ש}} עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|יא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלב|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלה|ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|צד|יד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} === תהלה לדוד === {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} ===פרקי הללויה=== {{פתל|קמו|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמז|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמח|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמט|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קנ|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} {{ש}} יִמְלֹך יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ === ויברך דוד === {{ממס1|דברי הימים א כט#כט י|דה"א כט י-יג}} וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃ {{ש}} וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃{{ממס|נחמיה ט ה}} === שירת הים === {{מקורות לסידור|[[שמות יד#יד ל|שמות יד ל-לא]], [[שמות טו|שם טו א-כו]]}} וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃ אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃ וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ {{ססס}} וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם׃ וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה׃ וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה׃ וַיִּצְעַק אֶל יְיָ וַיּוֹרֵהוּ יְיָ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃ וַיֹּאמֶר, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ׃ === רפאני === רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה׃{{ממס|ישעיהו יז יד}} {{ש}} וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְיָ כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1.5em}}וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃{{ממס|ישעיהו יב|ישעיהו יב א-ד}} {{ש}} אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|שמואל ב כב#כב ג|ש"ב כב ג}} {{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}} {{ש}} עַל כֵּן אוֹדְךָ יְיָ בַּגּוֹיִם, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר׃{{ממס|ש"ב כב נ}} {{ש}} זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ה|ישעיהו יב ה-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כב|כט}} {{ש}} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}} {{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד, וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קיג|ב|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}{{צתס|תהלים|קיג|ג|מ=לא}}{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ג}} {{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} === ישתבח === יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָח, הַלֵּל וְזִמְרָה, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, נֵצַח וּגְבוּרָה, גְּדֻלָּה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת עֹז וּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מֶלֶךְ גְּדוֹל הַתֻּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, חַי הָעוֹלָמִים. ==קריאת שמע וברכותיה== === חצי קדיש וברכו === {{הור|יקום אחד מן הקהל ויפרוס על שמע, ויאמר:}} יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ. {{ש}} {{הור|ויענו הקהל והוא עמהם:}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. ===ברכה ראשונה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{צתס|תהלים|קד|כד}} הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם שְׁמוֹ לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח הַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא וְטוֹב מִיְּמוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. {{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הִ|0}}תְקִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה, {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ, {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צִ|0}}בְאוֹת {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד יְסַפְּרוּ לָאֵל קְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וְעַל כָּל שְׁבָח מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וּמְאוֹרוֹת אֲשֶׁר יָצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. תִּתְבָּרַךְ לָעַד צוּרֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים. אֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם יַחַד בְּדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם בְּאַהֲבָה. כֻּלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְצוּרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, וּבִנְעִימָה טְהוֹרָה. כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּיִרְאָה, וְאוֹמְרִים: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, יַחַד מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמָּתָם: מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתֻשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְּחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: {{צתס|תהלים|קלו|ז}} הִתְקַנְתָּ מְאוֹרוֹת לְשַׂמֵּחַ עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. ===ברכה שנייה=== אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְדוֹלָה יְתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שְׁמָךְ וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בָךְ, וַתְּלַמְּדֵנוּ חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחָנֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְתֶן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְדַבֵּק בְּלִבֵּנוּ יִרְאָתֶךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה לְבַדֶּךָ, כִּי שֵׁם קָדְשְׁךָ בֱּאֱמֶת נִקְרָא עָלֵינוּ. בַּעֲבוּר שְׁמָךְ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תָרוּם קַרְנֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּךְ בָּטַחְנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, וּבְשִׁמְךָ חָסִינוּ לֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל עַד עוֹלְמֵי עַד. כִּי אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָתָּה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ אַל יַעַזְבוּנוּ נֵצַח סֶלָה וָעֶד. וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עָם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְהוֹדוֹת לָךְ, וּלְיַחֲדָךְ וּלְרוֹמְמָךְ וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. ===קריאת שמע=== שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{הור|בלחש׃}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃ וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃ וַיֹאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ {{הור|מתחילים {{גדול-מודגש|אֱמֶת}}, והש"ץ חוזר על {{צ|יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת}}.}} ===ברכה שלישית=== אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחַבִּיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדוֹר וָדוֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם, כִּסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ קַיֶּמֶת. דְּבָרָיו חַיִּים וְנֶאֱמָנִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עָלֵינוּ וְעַל אֲבוֹתֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹתֵינוּ, עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם בֶּאֱמֶת חָק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ וּמֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ וְצוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ. עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶל מִצְוֹתֶיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמָּךְ, וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מוֹשִׁיעַ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם בַּדֶּבֶר הָרַגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ גָּאַלְתָּ, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים עָבְרוּ מִיָּם, וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם עַד אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. וְעַל זֹאת שִׁבְּחוּ גְאוּלִים, וְרוֹמְמוּ לָאֵל, וְנָתְנוּ יְדִידִים שִׁירוֹת, זְמִירוֹת, תֻּשְׁבָּחוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם. רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל גִּבּוֹר וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים, פּוֹדֶה עֲנָוִים, עוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו. תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ אָמָרוּ. שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה אָמְרוּ כֻלָּם: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ {{ממס|ישעיהו מז ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל. ==תפילת עמידה== === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}} {{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === {| |- |{{ג|אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ:}} נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ וּנְשַׁלֵּשׁ לָךְ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{הור|קהל:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ מְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. {{הור|קהל:}} מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִתְנַשֵּׂא וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ. {{הור|אָמֵן}} תִּשְׁכֹּן תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזָּךְ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשָׁךְ עַל יַד דָּוִד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ. {{הור|קהל:}} {{צתס|תהלים|קמו|י}} {{הור|חזן:}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתָךְ נַקְדִּישׁ. שְׁבָחָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.}} |} {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור}} === עננו === {{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}} {{ש}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.</small> {{סוף}} === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}} {{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}} {{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. }} {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small> {{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. === ברכת כהנים === {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|מכריזים:}} כֹּהֲנִים! יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור|{{הור|כשאין כהנים אומר החזן:}} {{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}}}} === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. {{הור|עד כאן בתפילת שליח הציבור. }} === יהיו לרצון === {{הור|ובתפילת הלחש מוסיפים:}} {{ש}} {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.<קטע התחלה=תחנונים מנחה/> == תחנונים == === נפילת אפים === {{:לפניך אני כורע}} <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"> <div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">לעשרת ימי תשובה</div> <div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"> === אבינו מלכנו === {| |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֵלָא אָתָּה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָפֵר עֲצַת כָּל אוֹיְבֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זְכֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹל וּסְלַח לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קְרַע רֹעַ גְּזָר דִּינֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַצְמִיחַ לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְהָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ || {{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ'''}}. |} {{סוף}}{{סוף}}<קטע סוף=תחנונים מנחה/> {{מגירה|לשני וחמישי| === תחנון לשני וחמישי === ==== וידוי וי"ג מידות ==== אָנָּא אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשָׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}} מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן וְרוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב. אֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ. {{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לד ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פו|ה}} {{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}} {{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} {{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא. {{ש}} {{הור|קהל וחזן:}} {{מודגש|יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃}} {{ש}} {{ק|[וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא. יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃]}} {{ש}} {{הור|חזן:}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז ט}} ==== והוא רחום ==== {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים מ יב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קו|מז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קל|ג|מ=לא}} {{צתס|תהלים|קל|ד|מ=לא}}{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|י}} {{ש}} אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כה|ו}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|ב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה כְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. {{ש}} וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אֶת עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה, חָטָאנוּ רָשָעְנוּ׃ אֲדֹנָי, כְּכׇל צִדְקֹתֶךָ יָשׇׁב נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלַ͏ִם הַר קׇדְשֶׁךָ, כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֺנוֹת אֲבֹתֵינוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכׇל סְבִיבֹתֵינוּ׃ וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם, לְמַעַן אֲדֹנָי׃ הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט טו|דניאל ט טו-יט}} {{ש}} אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן, הַרְאֵנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}} {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשׇׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|לפני=מתוך|יואל ב יז}} {{ש}} יָדַעְנוּ יְיָ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, אֵלָא שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמֹד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. וּכְרַחֵם אָב עַל בָּנִים רַחֵם עָלֵינוּ. חֲמֹל עַל עַמְּךָ וְרַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ. חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל. חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ. לְךָ יְיָ הַצְּדָקָה, עֹשֶׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת וָעֵת. הַבֶּט נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא צֹאן מַרְעִיתֶךָ. אַל יִמְשָׁל בָּנוּ קֶצֶף, כִּי לְךָ יְיָ הַיְשׁוּעָה. בְּךָ תוֹחַלְתֵּנוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. אָנָּא סְלַח נָא כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם, זְכֹר וְהַבֵּט לִבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדַת יָחִיד. וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ מַלְכֵּנוּ וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה בְּגָלוּתֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. אֵין כָּמוֹךָ חַנּוּן וְרַחוּם אֱלֹהֵינוּ. אֵין כָּמוֹךָ אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. הוֹשִׁיעֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, מֵרַעַשׁ וּמֵרֹגֶז הַצִּילֵנוּ. זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}} שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}} וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמָּוֶת כִּי רַחוּם אָתָּה, כִּי כֵן דַּרְכְּךָ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד חִנָּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ממס|תהלים קיח כה}} אָנָּא יְיָ עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. לְךָ יְיָ קִוִּינוּ, לְךָ יְיָ חִכִּינוּ, לְךָ יְיָ נְיַחֵל, אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ, כִּי נָאֲמוּ גוֹיִם אָבְדָה תִקְוָתָם. כָּל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. הַפּוֹתֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה לְקַבֶּל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים, נִבְהֲלָה נַפְשֵׁנוּ מֵרֹב עִצְּבוֹנֵנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ נֶצַח, קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. אַל תִּשְׁפֹּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ. אֵל, הַבִּיטָה, דַּל כְּבוֹדֵנוּ בַגּוֹיִם וְשִׁקְּצוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה. עַד מָתַי עֻזְּךָ בַשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְיַד צָר. עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. הֵמָּה יִרְאוּ וְיֵבוֹשׁוּ וְיֵחַתּוּ מִגְּבוּרָתָם. אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ תְּלָאוֹתֵינוּ. מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ. לֹא לְמַעֲנֵנוּ אֵלָא לְמַעַנָךְ פְּעֹל, וְאַל תַּשְׁחֵת אֶת זֵכֶר שְׁאֵרִיתֵנוּ, (כִּי לְךָ מְיַחֲלוֹת עֵינֵינוּ,) כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּזְכֹר עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}} ==== ה' אלהי ישראל ==== יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|שמות לב יב}} {{ש}} שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סג יז}} {{ש}} ;תחינה לשני: {{הור|סימן: '''אברהם'''}} {{רן| יְיָ {{סי|אַ}}יֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים / אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ {{סי|בִּ}}זְמַן כְּבוֹדְךָ שָׁכַן / בְּאֹהֶל לְשִׁבְתּוֹ מוּכַן / וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ{{ממס|הושע יב ה}} {{סי|רִ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ זִיו הַשְּׁכִינָה / וְעַתָּה אָנָה פָנָה / אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ{{ממס|דברים כט יד}} {{סי|הֲ}}שִׁיבֵהוּ לְקַדְמוּתוֹ וְיִגְבְּרוּ / בָנֶיךָ, וְאָז יֹאמְרוּ / הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ{{ממס|תהלים קכו ג}} {{סי|מַ}}הֵר לִרְפֹּא נִגְעֵנוּ / שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ{{ממס|תהלים פה ה}}}} ;תחינה לחמישי: {{הור|סימן: '''שמואל'''}} {{רן|יְיָ {{סי|שְׁ}}אֵרִית פְּלֵיטַת אֲרִיאֵל / הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל / אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו{{ממס|תהלים עז י}} {{סי|מָ}}אַס דְּבִירוֹ וְסִפּוֹ / וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ / וְשִׁחֵת רַחֲמָיו{{ממס|עמוס א יא}} {{סי|וְ}}אַיֵּה נִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ עֲבָדָיו / אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו{{ממס|ישעיהו סג ז}} {{סי|אֹ}}מַר בִּרְבוֹת יְגוֹנָי / נִפְּלָה נָא בְּיַד יְיָ / כִּי רַבִּים רַחֲמָיו{{ממס|דה"א כא יג}} {{סי|לִ}}דְבָרוֹ יִחַלְנוּ וְהִתְנֶחָמְנוּ / חַסְדֵי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ / כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו{{ממס|איכה ג כב}}}} {{רפרן|יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃|שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃}} אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:{{ממס|ישעיהו סד ח}} {{ש}} אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:{{ממס|ירמיהו יד כא}} {{ש}} אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ:{{ממס|ירמיהו יד ז}} {{ש}} אָדוֹן סְלַח לָנוּ. {{רפרן|לְךָ חָטָאנוּ. אָדוֹן סְלַח לָנוּ.}} }} === אבינו מלכנו אבינו אתה === אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהוֹשִׁיעֵנוּ. וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה"ב כ יב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כה|ו}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עט|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מד|כז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|כב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קל|ג|מ=לא}} {{צתס|תהלים|קל|ד|מ=לא}}{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|יד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עט|ט}} == חצי קדיש == יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. == קריאת התורה == … == סדר היום == === תהלה לדוד === {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|קטו|יח}} === למנצח === {{פתל|כ|מ"מ=כן}} === קדושה דסדרא === === שיר של יום === === קדיש תתקבל === === פטום הקטורת === === קדיש דעתיד === === עלינו לשבח === svgrw01qi1r249a4k0rheuqs5raethl 3101958 3101957 2026-11-07T21:23:29Z מו יו הו 37729 /* אבינו מלכנו אבינו אתה */ 3101958 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} == השכמת הבוקר == === מודה אני === {{הור|כשיעור משנתו יאמר:}} {{ש}} מוֹדֶה {{ק|[/מוֹדָה]}} אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהִחְזַרְתָּ לִי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. === על נטילת ידים === {{הור|אחר שיטול ידיו יברך:}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. === אדון העולמים === {{הור2|ואם עשה צרכיו מברך {{צ|אשר יצר}} ומסמיך לה {{צ|אלהי הנשמה}}. ועכשיו נהגו לסדר כל הברכות בבית הכנסת, חוץ מברכת נטילת ידים שמברכה כל אחד בביתו סמוך לנטילה. ומתחיל ש"ץ בנועם ואומר:}} {{:אדון העולמים}} === אשר יצר === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם סְתוּמִים וּמֵהֶם פְּתוּחִים, שְׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִפָּתֵחַ, אֵינוּ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אַפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. === אלהי הנשמה === אֱלֹהַי, הַנְּשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ‏ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ, וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לְהַחֲזִירָהּ בִּי לָעֲתִיד לָבוֹא. וְכָל זְמָן שֶהַנְּ‏שָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי רִבּ‏וֹן כָּ‏ל הַמַּ‏‏עֲשִׂים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים. ==ברכות השחר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהָבִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}} {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרָכָי. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בַּתִּפְאָרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי {{ק|[/גּוֹיָה]}}. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{ק|[/שִׁפְחָה]}}. {{ש}} {{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה. {{ש}} {{הור|נשים אומרות:}} בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שִׁינָה מֵעֵינֵינוּ וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפֵּינוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְתַשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר טוֹב וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר רָע. וּתְחַזְּקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ, וְתִתֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים מִלְּפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים, מֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרַע, מִלְּשׁוֹן הָרַע, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר, מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָאִים רָעִים, מִמִּקְרִים רָעִים, מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, מִדִּין קָשֶׁה, מִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שְׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שְׁאֵינוּ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁלְּגֵיהִנָּם. == ברכות התורה ופרשת התמיד == === תפילה לפני פרשת התמיד === רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲוֹנֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד, וְאֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ.{{ממס|הושע יד ג}} לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ זֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבָּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ. {{ש}} וְנֶאֱמָר: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ, וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ, וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם, וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃{{ממס|ויקרא א#א יא|ויקרא א יא-יג}} {{ש}} וְנֶאֱמָר: זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים׃{{ממס|ויקרא ז לז}} === ברכות התורה === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. הַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|וקורין הציבור יחד עם הש"ץ:}} {{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃ וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} {{ממס1|במדבר ו#ו כב|במדבר ו כב-כז}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃ {{מקורות לסידור|[[פאה פרק א משנה א|פאה א א]], [[שבת קכז א]]}} {{ש}} אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. {{מקורות לסידור|[[מגילה כח ב]], [[ברכות סד א]]}} {{ש}} אָמַר רִבִּי זֵירָא, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶן הִחְמִירוּ עַל עַצְמָן שֶׁאַפִלּוּ רוֹאוֹת דָּם טִפָּה כַּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּם. {{ש}} תַּֽנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שְׁהוּא בֶן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמָר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.{{ממס|חבקוק ג ו}} אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת, אֵלָא הֲלָכוֹת. {{ש}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמָר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} == לעולם יהא אדם == לְעוֹלָם יְהֶא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מַה אָנוּ, מַה חַיֵּינוּ, מַה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה מַּעֲשֵׂינוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. הֲלֹא הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂינוּ תֹהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ: וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, שֶׁנֶּאֱמָר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ, הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל.{{ממס|ישעיהו מ טו}} אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק עֲקִדְךָ שֶׁנֶּעְקָד עַל גַּבֵּי מִזְבְּחֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ קָרָאתָ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן. לְפִיכָּךְ אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְשַׁבְּחֶךָ וּלְפָאֲרֶךָ וְלִתֶּן הוֹדָאָה וּשְׁבָח לִשְׁמֶךָ. וְחַיָּבִים אָנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}} אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, מַה יָּפָה מְאֹד יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְּׁרֵנוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד. אַתָּה הוּא קוֹדֵם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אַתָּה הוּא אֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא אֵל לְעוֹלָם הַבָּא. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. קַדֵּשׁ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ, בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים. אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם:{{ממס|נחמיה ט#ט ו|נחמיה ט ו-ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קב|כח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} === ברכות ציצית ותפילין === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין. == זמירות == === המהולל === {{:המהולל}} === ברוך שאמר === בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. {{ש}} בָּרוּךְ הוּא. {{ש}} בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה. {{ש}} בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. {{ש}} בָּרוּךְ מוֹשִׁיעַ וּמְרַחֵם. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ש}} בָּרוּךְ מַעֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה. {{ש}} בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו. {{ש}} בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, {{ר1}} לֹא כָזָב וְלֹא מִרְמָה, {{ר1}} לֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. {{ש}} בָּרוּךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן כָּל חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו, וּבְשִׁירֵי דָוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹ וּבִזְמִירוֹ, נוֹדָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ, נְפָאֲרָךְ, נַמְלִיכָךְ וְנַזְכִּיר שְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יַחַד יָחִיד חַי הָעוֹלָמִים, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת. === מזמור לתודה === {{ממס1|תהלים ק}} מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ {{ש}} עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃ {{ש}} דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃ {{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ === יהי כבוד === {{צתס|תהלים|קד|לא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קיג|ב|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}{{צתס|תהלים|קיג|ג|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|1em}}{{צתס|תהלים|קיג|ד|מ=לא}}׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלה|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|יט}} {{ש}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃{{ממס|דה"א טז לא}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|י|טז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|י}} {{ש}} רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם׃{{ממס|משלי יט כא}} {{ש}} עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|יא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלב|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלה|ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|צד|יד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} === תהלה לדוד === {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} ===פרקי הללויה=== {{פתל|קמו|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמז|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמח|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמט|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קנ|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} {{ש}} יִמְלֹך יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ === ויברך דוד === {{ממס1|דברי הימים א כט#כט י|דה"א כט י-יג}} וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃ {{ש}} וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃{{ממס|נחמיה ט ה}} === שירת הים === {{מקורות לסידור|[[שמות יד#יד ל|שמות יד ל-לא]], [[שמות טו|שם טו א-כו]]}} וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃ אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃ וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ {{ססס}} וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם׃ וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה׃ וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה׃ וַיִּצְעַק אֶל יְיָ וַיּוֹרֵהוּ יְיָ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃ וַיֹּאמֶר, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ׃ === רפאני === רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה׃{{ממס|ישעיהו יז יד}} {{ש}} וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְיָ כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1.5em}}וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃{{ממס|ישעיהו יב|ישעיהו יב א-ד}} {{ש}} אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|שמואל ב כב#כב ג|ש"ב כב ג}} {{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}} {{ש}} עַל כֵּן אוֹדְךָ יְיָ בַּגּוֹיִם, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר׃{{ממס|ש"ב כב נ}} {{ש}} זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ה|ישעיהו יב ה-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כב|כט}} {{ש}} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}} {{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד, וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קיג|ב|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}{{צתס|תהלים|קיג|ג|מ=לא}}{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ג}} {{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} === ישתבח === יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָח, הַלֵּל וְזִמְרָה, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, נֵצַח וּגְבוּרָה, גְּדֻלָּה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת עֹז וּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מֶלֶךְ גְּדוֹל הַתֻּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, חַי הָעוֹלָמִים. ==קריאת שמע וברכותיה== === חצי קדיש וברכו === {{הור|יקום אחד מן הקהל ויפרוס על שמע, ויאמר:}} יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ. {{ש}} {{הור|ויענו הקהל והוא עמהם:}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. ===ברכה ראשונה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{צתס|תהלים|קד|כד}} הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם שְׁמוֹ לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח הַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא וְטוֹב מִיְּמוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. {{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הִ|0}}תְקִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה, {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ, {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צִ|0}}בְאוֹת {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד יְסַפְּרוּ לָאֵל קְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וְעַל כָּל שְׁבָח מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וּמְאוֹרוֹת אֲשֶׁר יָצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. תִּתְבָּרַךְ לָעַד צוּרֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים. אֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם יַחַד בְּדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם בְּאַהֲבָה. כֻּלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְצוּרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, וּבִנְעִימָה טְהוֹרָה. כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּיִרְאָה, וְאוֹמְרִים: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, יַחַד מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמָּתָם: מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתֻשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְּחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: {{צתס|תהלים|קלו|ז}} הִתְקַנְתָּ מְאוֹרוֹת לְשַׂמֵּחַ עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. ===ברכה שנייה=== אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְדוֹלָה יְתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שְׁמָךְ וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בָךְ, וַתְּלַמְּדֵנוּ חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחָנֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְתֶן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְדַבֵּק בְּלִבֵּנוּ יִרְאָתֶךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה לְבַדֶּךָ, כִּי שֵׁם קָדְשְׁךָ בֱּאֱמֶת נִקְרָא עָלֵינוּ. בַּעֲבוּר שְׁמָךְ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תָרוּם קַרְנֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּךְ בָּטַחְנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, וּבְשִׁמְךָ חָסִינוּ לֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל עַד עוֹלְמֵי עַד. כִּי אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָתָּה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ אַל יַעַזְבוּנוּ נֵצַח סֶלָה וָעֶד. וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עָם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְהוֹדוֹת לָךְ, וּלְיַחֲדָךְ וּלְרוֹמְמָךְ וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. ===קריאת שמע=== שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{הור|בלחש׃}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃ וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃ וַיֹאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ {{הור|מתחילים {{גדול-מודגש|אֱמֶת}}, והש"ץ חוזר על {{צ|יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת}}.}} ===ברכה שלישית=== אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחַבִּיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדוֹר וָדוֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם, כִּסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ קַיֶּמֶת. דְּבָרָיו חַיִּים וְנֶאֱמָנִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עָלֵינוּ וְעַל אֲבוֹתֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹתֵינוּ, עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם בֶּאֱמֶת חָק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ וּמֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ וְצוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ. עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶל מִצְוֹתֶיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמָּךְ, וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מוֹשִׁיעַ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם בַּדֶּבֶר הָרַגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ גָּאַלְתָּ, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים עָבְרוּ מִיָּם, וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם עַד אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. וְעַל זֹאת שִׁבְּחוּ גְאוּלִים, וְרוֹמְמוּ לָאֵל, וְנָתְנוּ יְדִידִים שִׁירוֹת, זְמִירוֹת, תֻּשְׁבָּחוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם. רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל גִּבּוֹר וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים, פּוֹדֶה עֲנָוִים, עוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו. תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ אָמָרוּ. שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה אָמְרוּ כֻלָּם: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ {{ממס|ישעיהו מז ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל. ==תפילת עמידה== === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}} {{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === {| |- |{{ג|אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ:}} נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ וּנְשַׁלֵּשׁ לָךְ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{הור|קהל:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ מְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. {{הור|קהל:}} מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִתְנַשֵּׂא וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ. {{הור|אָמֵן}} תִּשְׁכֹּן תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזָּךְ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשָׁךְ עַל יַד דָּוִד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ. {{הור|קהל:}} {{צתס|תהלים|קמו|י}} {{הור|חזן:}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתָךְ נַקְדִּישׁ. שְׁבָחָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.}} |} {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור}} === עננו === {{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}} {{ש}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.</small> {{סוף}} === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}} {{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}} {{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. }} {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small> {{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. === ברכת כהנים === {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|מכריזים:}} כֹּהֲנִים! יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור|{{הור|כשאין כהנים אומר החזן:}} {{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}}}} === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. {{הור|עד כאן בתפילת שליח הציבור. }} === יהיו לרצון === {{הור|ובתפילת הלחש מוסיפים:}} {{ש}} {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.<קטע התחלה=תחנונים מנחה/> == תחנונים == === נפילת אפים === {{:לפניך אני כורע}} <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"> <div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">לעשרת ימי תשובה</div> <div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"> === אבינו מלכנו === {| |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֵלָא אָתָּה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָפֵר עֲצַת כָּל אוֹיְבֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זְכֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹל וּסְלַח לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קְרַע רֹעַ גְּזָר דִּינֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַצְמִיחַ לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְהָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ || {{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ'''}}. |} {{סוף}}{{סוף}}<קטע סוף=תחנונים מנחה/> {{מגירה|לשני וחמישי| === תחנון לשני וחמישי === ==== וידוי וי"ג מידות ==== אָנָּא אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשָׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}} מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן וְרוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב. אֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ. {{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לד ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פו|ה}} {{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}} {{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} {{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא. {{ש}} {{הור|קהל וחזן:}} {{מודגש|יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃}} {{ש}} {{ק|[וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא. יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃]}} {{ש}} {{הור|חזן:}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז ט}} ==== והוא רחום ==== {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים מ יב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קו|מז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קל|ג|מ=לא}} {{צתס|תהלים|קל|ד|מ=לא}}{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|י}} {{ש}} אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כה|ו}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|ב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה כְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. {{ש}} וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אֶת עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה, חָטָאנוּ רָשָעְנוּ׃ אֲדֹנָי, כְּכׇל צִדְקֹתֶךָ יָשׇׁב נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלַ͏ִם הַר קׇדְשֶׁךָ, כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֺנוֹת אֲבֹתֵינוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכׇל סְבִיבֹתֵינוּ׃ וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם, לְמַעַן אֲדֹנָי׃ הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט טו|דניאל ט טו-יט}} {{ש}} אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן, הַרְאֵנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}} {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשׇׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|לפני=מתוך|יואל ב יז}} {{ש}} יָדַעְנוּ יְיָ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, אֵלָא שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמֹד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. וּכְרַחֵם אָב עַל בָּנִים רַחֵם עָלֵינוּ. חֲמֹל עַל עַמְּךָ וְרַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ. חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל. חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ. לְךָ יְיָ הַצְּדָקָה, עֹשֶׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת וָעֵת. הַבֶּט נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא צֹאן מַרְעִיתֶךָ. אַל יִמְשָׁל בָּנוּ קֶצֶף, כִּי לְךָ יְיָ הַיְשׁוּעָה. בְּךָ תוֹחַלְתֵּנוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. אָנָּא סְלַח נָא כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם, זְכֹר וְהַבֵּט לִבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדַת יָחִיד. וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ מַלְכֵּנוּ וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה בְּגָלוּתֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. אֵין כָּמוֹךָ חַנּוּן וְרַחוּם אֱלֹהֵינוּ. אֵין כָּמוֹךָ אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. הוֹשִׁיעֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, מֵרַעַשׁ וּמֵרֹגֶז הַצִּילֵנוּ. זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}} שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}} וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמָּוֶת כִּי רַחוּם אָתָּה, כִּי כֵן דַּרְכְּךָ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד חִנָּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ממס|תהלים קיח כה}} אָנָּא יְיָ עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. לְךָ יְיָ קִוִּינוּ, לְךָ יְיָ חִכִּינוּ, לְךָ יְיָ נְיַחֵל, אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ, כִּי נָאֲמוּ גוֹיִם אָבְדָה תִקְוָתָם. כָּל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. הַפּוֹתֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה לְקַבֶּל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים, נִבְהֲלָה נַפְשֵׁנוּ מֵרֹב עִצְּבוֹנֵנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ נֶצַח, קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. אַל תִּשְׁפֹּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ. אֵל, הַבִּיטָה, דַּל כְּבוֹדֵנוּ בַגּוֹיִם וְשִׁקְּצוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה. עַד מָתַי עֻזְּךָ בַשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְיַד צָר. עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. הֵמָּה יִרְאוּ וְיֵבוֹשׁוּ וְיֵחַתּוּ מִגְּבוּרָתָם. אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ תְּלָאוֹתֵינוּ. מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ. לֹא לְמַעֲנֵנוּ אֵלָא לְמַעַנָךְ פְּעֹל, וְאַל תַּשְׁחֵת אֶת זֵכֶר שְׁאֵרִיתֵנוּ, (כִּי לְךָ מְיַחֲלוֹת עֵינֵינוּ,) כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּזְכֹר עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}} ==== ה' אלהי ישראל ==== יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|שמות לב יב}} {{ש}} שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סג יז}} {{ש}} ;תחינה לשני: {{הור|סימן: '''אברהם'''}} {{רן| יְיָ {{סי|אַ}}יֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים / אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ {{סי|בִּ}}זְמַן כְּבוֹדְךָ שָׁכַן / בְּאֹהֶל לְשִׁבְתּוֹ מוּכַן / וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ{{ממס|הושע יב ה}} {{סי|רִ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ זִיו הַשְּׁכִינָה / וְעַתָּה אָנָה פָנָה / אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ{{ממס|דברים כט יד}} {{סי|הֲ}}שִׁיבֵהוּ לְקַדְמוּתוֹ וְיִגְבְּרוּ / בָנֶיךָ, וְאָז יֹאמְרוּ / הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ{{ממס|תהלים קכו ג}} {{סי|מַ}}הֵר לִרְפֹּא נִגְעֵנוּ / שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ{{ממס|תהלים פה ה}}}} ;תחינה לחמישי: {{הור|סימן: '''שמואל'''}} {{רן|יְיָ {{סי|שְׁ}}אֵרִית פְּלֵיטַת אֲרִיאֵל / הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל / אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו{{ממס|תהלים עז י}} {{סי|מָ}}אַס דְּבִירוֹ וְסִפּוֹ / וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ / וְשִׁחֵת רַחֲמָיו{{ממס|עמוס א יא}} {{סי|וְ}}אַיֵּה נִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ עֲבָדָיו / אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו{{ממס|ישעיהו סג ז}} {{סי|אֹ}}מַר בִּרְבוֹת יְגוֹנָי / נִפְּלָה נָא בְּיַד יְיָ / כִּי רַבִּים רַחֲמָיו{{ממס|דה"א כא יג}} {{סי|לִ}}דְבָרוֹ יִחַלְנוּ וְהִתְנֶחָמְנוּ / חַסְדֵי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ / כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו{{ממס|איכה ג כב}}}} {{רפרן|יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃|שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃}} אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:{{ממס|ישעיהו סד ח}} {{ש}} אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:{{ממס|ירמיהו יד כא}} {{ש}} אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ:{{ממס|ירמיהו יד ז}} {{ש}} אָדוֹן סְלַח לָנוּ. {{רפרן|לְךָ חָטָאנוּ. אָדוֹן סְלַח לָנוּ.}} }} === אבינו מלכנו אבינו אתה === אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהוֹשִׁיעֵנוּ.<קטע התחלה=תחנונים מנחה/> וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה"ב כ יב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כה|ו}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עט|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מד|כז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|כב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קל|ג|מ=לא}} {{צתס|תהלים|קל|ד|מ=לא}}{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|יד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עט|ט}}<קטע סוף=תחנונים מנחה/> == חצי קדיש == יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. == קריאת התורה == … == סדר היום == === תהלה לדוד === {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|קטו|יח}} === למנצח === {{פתל|כ|מ"מ=כן}} === קדושה דסדרא === === שיר של יום === === קדיש תתקבל === === פטום הקטורת === === קדיש דעתיד === === עלינו לשבח === 8vq5vbyort63rgd3h9xmgw7omy8u33c 3101962 3101958 2026-11-07T21:32:53Z מו יו הו 37729 /* עלינו לשבח */ 3101962 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} == השכמת הבוקר == === מודה אני === {{הור|כשיעור משנתו יאמר:}} {{ש}} מוֹדֶה {{ק|[/מוֹדָה]}} אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶׁהִחְזַרְתָּ לִי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. === על נטילת ידים === {{הור|אחר שיטול ידיו יברך:}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם. === אדון העולמים === {{הור2|ואם עשה צרכיו מברך {{צ|אשר יצר}} ומסמיך לה {{צ|אלהי הנשמה}}. ועכשיו נהגו לסדר כל הברכות בבית הכנסת, חוץ מברכת נטילת ידים שמברכה כל אחד בביתו סמוך לנטילה. ומתחיל ש"ץ בנועם ואומר:}} {{:אדון העולמים}} === אשר יצר === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים וַחֲלָלִים חֲלָלִים, מֵהֶם סְתוּמִים וּמֵהֶם פְּתוּחִים, שְׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִפָּתֵחַ, אֵינוּ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם אַפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת. === אלהי הנשמה === אֱלֹהַי, הַנְּשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ‏ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ וְאַתָּה יְצַרְתָּהּ, וְאַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לְהַחֲזִירָהּ בִּי לָעֲתִיד לָבוֹא. וְכָל זְמָן שֶהַנְּ‏שָׁמָה בְקִרְבִּי, מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי רִבּ‏וֹן כָּ‏ל הַמַּ‏‏עֲשִׂים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים. ==ברכות השחר== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה לְהָבִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, פּוֹקֵחַ עִוְרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַתִּיר אֲסוּרִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹקֵף כְּפוּפִים. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר. {{ש}} {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צְרָכָי. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בַּתִּפְאָרָה. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי {{ק|[/גּוֹיָה]}}. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עָבֶד {{ק|[/שִׁפְחָה]}}. {{ש}} {{הור|אנשים מברכים:}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא עָשַׂנִי אִשָּׁה. {{ש}} {{הור|נשים אומרות:}} בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ. {{הור|ביום הכפורים ובתשעה באב מדלגים על הברכה הבאה.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּעֲבִיר שִׁינָה מֵעֵינֵינוּ וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפֵּינוּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִילֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה, וְתַשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר טוֹב וְאַל תַּשְׁלֶט בָּנוּ יֵצֶר רָע. וּתְחַזְּקֵנוּ בְּמִצְוׂתֶיךָ, וְתִתֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִגְמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים מִלְּפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, מֵעַזֵּי פָנִים, מֵעַזּוּת פָּנִים, מֵאָדָם רָע, מִיֵּצֶר רָע, מֵחָבֵר רָע, מִשָּׁכֵן רָע, מִפֶּגַע רָע, מֵעַיִן הָרַע, מִלְּשׁוֹן הָרַע, מֵעֵדוּת שֶׁקֶר, מִשִּׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מֵעֲלִילָה, מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה, מֵחֳלָאִים רָעִים, מִמִּקְרִים רָעִים, מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, מִדִּין קָשֶׁה, מִבַּעַל דִּין קָשֶׁה, בֵּין שְׁהוּא בֶן בְּרִית וּבֵין שְׁאֵינוּ בֶן בְּרִית, וּמִדִּינָהּ שֶׁלְּגֵיהִנָּם. == ברכות התורה ופרשת התמיד == === תפילה לפני פרשת התמיד === רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם. וְעַתָּה בַּעֲוֹנֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד, וְאֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ. וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ.{{ממס|הושע יד ג}} לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ זֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבָּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְעָמַדְנוּ עַל מַעֲמָדוֹ. {{ש}} וְנֶאֱמָר: וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יְיָ, וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו וְאֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ, וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם, וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃{{ממס|ויקרא א#א יא|ויקרא א יא-יג}} {{ש}} וְנֶאֱמָר: זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים׃{{ממס|ויקרא ז לז}} === ברכות התורה === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. הַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּוֹת עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, נוֹתֵן הַתּוֹרָה. {{הור|וקורין הציבור יחד עם הש"ץ:}} {{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃ וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} {{ממס1|במדבר ו#ו כב|במדבר ו כב-כז}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם׃ יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם׃ {{מקורות לסידור|[[פאה פרק א משנה א|פאה א א]], [[שבת קכז א]]}} {{ש}} אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁעוּר, הַפֵּאָה וְהַבִּכּוּרִים וְהָרֵאָיוֹן וּגְמִילוּת חֲסָדִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה. וְאֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. {{מקורות לסידור|[[מגילה כח ב]], [[ברכות סד א]]}} {{ש}} אָמַר רִבִּי זֵירָא, בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶן הִחְמִירוּ עַל עַצְמָן שֶׁאַפִלּוּ רוֹאוֹת דָּם טִפָּה כַּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִּם. {{ש}} תַּֽנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מֻבְטָח לוֹ שְׁהוּא בֶן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמָר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.{{ממס|חבקוק ג ו}} אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת, אֵלָא הֲלָכוֹת. {{ש}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רִבִּי חֲנִינָא, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמָר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.{{ממס|ישעיהו נד יג}} == לעולם יהא אדם == לְעוֹלָם יְהֶא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. יַשְׁכִּים וְיֹאמַר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מַה אָנוּ, מַה חַיֵּינוּ, מַה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה מַּעֲשֵׂינוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. הֲלֹא הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי רֹב מַעֲשֵׂינוּ תֹהוּ וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשְׁךָ: וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל.{{ממס|קהלת ג יט}} לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְכָל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדֶּךָ, שֶׁנֶּאֱמָר: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ, הֵן אִיִּים כַּדַּק יִטּוֹל.{{ממס|ישעיהו מ טו}} אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, זֶרַע יִצְחָק עֲקִדְךָ שֶׁנֶּעְקָד עַל גַּבֵּי מִזְבְּחֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְכוֹרֶךָ, שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתוֹ וּמִשִּׂמְחָתְךָ שֶׁשָּׂמַחְתָּ בּוֹ קָרָאתָ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן. לְפִיכָּךְ אָנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת לְךָ, וּלְשַׁבְּחֶךָ וּלְפָאֲרֶךָ וְלִתֶּן הוֹדָאָה וּשְׁבָח לִשְׁמֶךָ. וְחַיָּבִים אָנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם עֶרֶב וָבֹקֶר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.{{ממס|דברים ו ד}} אַשְׁרֵינוּ, מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ, מַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ, מַה יָּפָה מְאֹד יְרֻשָּׁתֵנוּ. אַשְּׁרֵנוּ שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וְאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד. אַתָּה הוּא קוֹדֵם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אַתָּה הוּא אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אַתָּה הוּא אֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה הוּא אֵל לְעוֹלָם הַבָּא. אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן. קַדֵּשׁ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ, וּבִישׁוּעָתְךָ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵנוּ, בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בָּרַבִּים. אַתָּה הוּא יְיָ לְבַדֶּךָ, אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים: אַתָּה הוּא יְיָ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם:{{ממס|נחמיה ט#ט ו|נחמיה ט ו-ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קב|כח}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} === ברכות ציצית ותפילין === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין. == זמירות == === המהולל === {{:המהולל}} === ברוך שאמר === בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. {{ש}} בָּרוּךְ הוּא. {{ש}} בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעֹשֶׂה. {{ש}} בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. {{ש}} בָּרוּךְ מוֹשִׁיעַ וּמְרַחֵם. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ. {{ש}} בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת. {{ש}} בָּרוּךְ מַעֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה. {{ש}} בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לִירֵאָיו. {{ש}} בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, {{ר1}} לֹא כָזָב וְלֹא מִרְמָה, {{ר1}} לֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד. {{ש}} בָּרוּךְ אֵל חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּוֹ, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר בִּלְשׁוֹן כָּל חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו, וּבְשִׁירֵי דָוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ נְהַלֶּלְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בִּשְׁבָחוֹ וּבִזְמִירוֹ, נוֹדָךְ וּנְשַׁבְּחָךְ, נְפָאֲרָךְ, נַמְלִיכָךְ וְנַזְכִּיר שְׁמָךְ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ יַחַד יָחִיד חַי הָעוֹלָמִים, מְשֻׁבָּח וּמְפֹאָר עֲדֵי עַד שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתֻּשְׁבָּחוֹת. === מזמור לתודה === {{ממס1|תהלים ק}} מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ׃ {{ש}} עִבְדוּ אֶת יְיָ בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה׃ {{ש}} דְּעוּ כִּי יְיָ הוּא אֱלֹהִים, הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ׃ {{ש}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ש}} כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ === יהי כבוד === {{צתס|תהלים|קד|לא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קיג|ב|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}{{צתס|תהלים|קיג|ג|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|1em}}{{צתס|תהלים|קיג|ד|מ=לא}}׃{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלה|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|יט}} {{ש}} יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ׃{{ממס|דה"א טז לא}} {{ש}} יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|י|טז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|י}} {{ש}} רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וַעֲצַת יְיָ הִיא תָקוּם׃{{ממס|משלי יט כא}} {{ש}} עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל׃{{ממס|ישעיהו ח י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|יא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלב|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קלה|ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|צד|יד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} === תהלה לדוד === {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} ===פרקי הללויה=== {{פתל|קמו|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמז|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמח|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קמט|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{פתל|קנ|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|פט|נג}} {{ש}} יִמְלֹך יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ === ויברך דוד === {{ממס1|דברי הימים א כט#כט י|דה"א כט י-יג}} וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת יְיָ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל, וַיֹּאמֶר דָּוִיד, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם׃ לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ, וְאַתָּה מוֹשֵׁל בַּכֹּל, וּבְיָדְךָ כֹּחַ וּגְבוּרָה, וּבְיָדְךָ לְגַדֵּל וּלְחַזֵּק לַכֹּל׃ וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ׃ {{ש}} וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה׃{{ממס|נחמיה ט ה}} === שירת הים === {{מקורות לסידור|[[שמות יד#יד ל|שמות יד ל-לא]], [[שמות טו|שם טו א-כו]]}} וַיּוֹשַׁע יְיָ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם׃ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ, וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ׃ אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַייָ, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, אָשִׁירָה לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ׃ יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה, יְיָ שְׁמוֹ׃ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף׃ תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ, יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן׃ יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ, יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב׃ וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׃ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם׃ אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי, תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי׃ נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים׃ מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ׃ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ, נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ׃ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת׃ אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן׃ תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְיָ, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ׃ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ׃ יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃ כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב יְיָ עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם׃ וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת׃ וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, שִׁירוּ לַייָ כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם׃ {{ססס}} וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם׃ וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה׃ וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה׃ וַיִּצְעַק אֶל יְיָ וַיּוֹרֵהוּ יְיָ עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׃ וַיֹּאמֶר, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְיָ אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְיָ רֹפְאֶךָ׃ === רפאני === רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה׃{{ממס|ישעיהו יז יד}} {{ש}} וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא, אוֹדְךָ יְיָ כִּי אָנַפְתָּ בִּי, יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1em}}וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה׃ {{ש}} {{ש-רווח|1.5em}}וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא, הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו, הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ׃{{ממס|ישעיהו יב|ישעיהו יב א-ד}} {{ש}} אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}מְהֻלָּל אֶקְרָא יְיָ, וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ׃{{ממס|שמואל ב כב#כב ג|ש"ב כב ג}} {{ש}} כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}} {{ש}} עַל כֵּן אוֹדְךָ יְיָ בַּגּוֹיִם, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר׃{{ממס|ש"ב כב נ}} {{ש}} זַמְּרוּ יְיָ כִּי גֵאוּת עָשָׂה, מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ׃ {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ישעיהו יב#יב ה|ישעיהו יב ה-ו}} {{ש}} וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה יְיָ קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ׃{{ממס|ישעיהו כה ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כב|כט}} {{ש}} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}} {{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד, וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קיג|ב|מ=לא}} {{ש}} {{ש-רווח|0.5em}}{{צתס|תהלים|קיג|ג|מ=לא}}{{ממס|תהלים קיג#קיג ב|תהלים קיג ב-ג}} {{ש}} לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְיָ׃{{ממס|בראשית מט יח}} === ישתבח === יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ שִׁיר וּשְׁבָח, הַלֵּל וְזִמְרָה, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת, נֵצַח וּגְבוּרָה, גְּדֻלָּה תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת עֹז וּמַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מֶלֶךְ גְּדוֹל הַתֻּשְׁבָּחוֹת, אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים. הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, חַי הָעוֹלָמִים. ==קריאת שמע וברכותיה== === חצי קדיש וברכו === {{הור|יקום אחד מן הקהל ויפרוס על שמע, ויאמר:}} יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ. {{ש}} {{הור|ויענו הקהל והוא עמהם:}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. ===ברכה ראשונה=== בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ, הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. {{צתס|תהלים|קד|כד}} הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם שְׁמוֹ לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח הַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא וְטוֹב מִיְּמוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. {{סי|אֵ|0}}ל {{סי|בָּ|0}}רוּךְ {{סי|גְּ|0}}דוֹל {{סי|דֵּ|0}}עָה, {{סי|הִ|0}}תְקִין {{סי|וּ|0}}פָעַל {{סי|זָ|0}}הֳרֵי {{סי|חַ|0}}מָּה, {{סי|ט|0}}וֹב {{סי|יָ|0}}צַר {{סי|כָּ|0}}בוֹד {{סי|לִ|0}}שְׁמוֹ, {{סי|מְ|0}}אוֹרוֹת {{סי|נָ|0}}תַן {{סי|סְ|0}}בִיבוֹת {{סי|עֻ|0}}זּוֹ, {{סי|פִּ|0}}נּוֹת {{סי|צִ|0}}בְאוֹת {{סי|קְ|0}}דוֹשִׁים {{סי|ר|0}}וֹמְמֵי {{סי|שַׁ|0}}דַּי, {{סי|תָּ|0}}מִיד יְסַפְּרוּ לָאֵל קְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, וְעַל כָּל שְׁבָח מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וּמְאוֹרוֹת אֲשֶׁר יָצַרְתָּ הֵמָּה יְפָאֲרוּךָ סֶּלָה. תִּתְבָּרַךְ לָעַד צוּרֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים. יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, יוֹצֵר מְשָׁרְתִים. אֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם, וּמַשְׁמִיעִים אֶת קוֹלָם יַחַד בְּדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כֻּלָּם אֲהוּבִים, כֻּלָּם בְּרוּרִים, כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנֵיהֶם בְּאַהֲבָה. כֻּלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה, וְנוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה לְהַקְדִּישׁ לְצוּרָם בְּנַחַת רוּחַ, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה, וּבִנְעִימָה טְהוֹרָה. כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּיִרְאָה, וְאוֹמְרִים: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, יַחַד מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמָּתָם: מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} לְאֵל בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתֻשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְּחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כָּאָמוּר: {{צתס|תהלים|קלו|ז}} הִתְקַנְתָּ מְאוֹרוֹת לְשַׂמֵּחַ עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. ===ברכה שנייה=== אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חֶמְלָה גְדוֹלָה יְתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, בַּעֲבוּר שְׁמָךְ וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בָךְ, וַתְּלַמְּדֵנוּ חֻקֵּי חַיִּים, כֵּן תְּחָנֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן. הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ, וְתֶן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין, לְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמֹעַ, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְדַבֵּק בְּלִבֵּנוּ יִרְאָתֶךָ, וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה לְבַדֶּךָ, כִּי שֵׁם קָדְשְׁךָ בֱּאֱמֶת נִקְרָא עָלֵינוּ. בַּעֲבוּר שְׁמָךְ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תָרוּם קַרְנֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּךְ בָּטַחְנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, וּבְשִׁמְךָ חָסִינוּ לֹא נִכָּלֵם וְלֹא נִכָּשֵׁל עַד עוֹלְמֵי עַד. כִּי אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָתָּה, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ אַל יַעַזְבוּנוּ נֵצַח סֶלָה וָעֶד. וְהָבֵא עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל עָם וְלָשׁוֹן, וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְהוֹדוֹת לָךְ, וּלְיַחֲדָךְ וּלְרוֹמְמָךְ וּלְאַהֲבָה אֶת שְׁמָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. ===קריאת שמע=== שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{הור|בלחש׃}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃ וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃ וַיֹאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ {{הור|מתחילים {{גדול-מודגש|אֱמֶת}}, והש"ץ חוזר על {{צ|יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת}}.}} ===ברכה שלישית=== אֱמֶת וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחַבִּיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. לְדוֹר וָדוֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם, כִּסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ קַיֶּמֶת. דְּבָרָיו חַיִּים וְנֶאֱמָנִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, עָלֵינוּ וְעַל אֲבוֹתֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל כָּל דּוֹרוֹתֵינוּ, עַל הָרִאשׁוֹנִים וְעַל הָאַחֲרוֹנִים, דָּבָר טוֹב וְקַיָּם בֶּאֱמֶת חָק וְלֹא יַעֲבֹר. אֱמֶת שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מַלְכֵּנוּ וּמֶלֶךְ אֲבוֹתֵינוּ, גּוֹאֲלֵנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ, יוֹצְרֵנוּ וְצוּר יְשׁוּעָתֵנוּ, פּוֹדֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ מֵעוֹלָם הוּא שְׁמֶךָ, וְאֵין לָנוּ אֱלֹהִים עוֹד זוּלָתֶךָ. עֶזְרַת אֲבוֹתֵינוּ אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, מָגֵן וּמוֹשִׁיעַ לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בְּרוּם עוֹלָם מוֹשָׁבֶךָ, וּמִשְׁפָּטֶיךָ וְצִדְקָתְךָ עַד אַפְסֵי אָרֶץ. אֱמֶת אַשְׁרֵי אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁמַע אֶל מִצְוֹתֶיךָ, וְתוֹרָתְךָ וּדְבָרְךָ יָשִׂים עַל לִבּוֹ. אֱמֶת אַתָּה הוּא אָדוֹן לְעַמָּךְ, וּמֶלֶךְ גִּבּוֹר לָרִיב רִיבָם לְאָבוֹת וּבָנִים. אֱמֶת אַתָּה הוּא רִאשׁוֹן וְאַתָּה הוּא אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מוֹשִׁיעַ. אֱמֶת מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם בַּדֶּבֶר הָרַגְתָּ, וּבְכוֹרְךָ גָּאַלְתָּ, וְיַם סוּף בָּקַעְתָּ, וְזֵדִים טִבַּעְתָּ, וִידִידִים עָבְרוּ מִיָּם, וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם עַד אֶחָד מֵהֶם לֹא נוֹתָר. וְעַל זֹאת שִׁבְּחוּ גְאוּלִים, וְרוֹמְמוּ לָאֵל, וְנָתְנוּ יְדִידִים שִׁירוֹת, זְמִירוֹת, תֻּשְׁבָּחוֹת לְמֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם. רָם וְנִשָּׂא, גָּדוֹל גִּבּוֹר וְנוֹרָא, מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים, פּוֹדֶה עֲנָוִים, עוֹזֵר דַּלִּים, וְעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת שַׁוְּעָם אֵלָיו. תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ אָמָרוּ. שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה אָמְרוּ כֻלָּם: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ {{ממס|ישעיהו מז ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל. ==תפילת עמידה== === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}} {{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === {| |- |{{ג|אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ:}} נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ וּנְשַׁלֵּשׁ לָךְ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{הור|קהל:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ מְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. {{הור|קהל:}} מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִתְנַשֵּׂא וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ. {{הור|אָמֵן}} תִּשְׁכֹּן תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזָּךְ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשָׁךְ עַל יַד דָּוִד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ. {{הור|קהל:}} {{צתס|תהלים|קמו|י}} {{הור|חזן:}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתָךְ נַקְדִּישׁ. שְׁבָחָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.}} |} {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור}} === עננו === {{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}} {{ש}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.</small> {{סוף}} === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}} {{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}} {{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. }} {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small> {{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. === ברכת כהנים === {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|מכריזים:}} כֹּהֲנִים! יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור|{{הור|כשאין כהנים אומר החזן:}} {{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}}}} === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. {{הור|עד כאן בתפילת שליח הציבור. }} === יהיו לרצון === {{הור|ובתפילת הלחש מוסיפים:}} {{ש}} {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.<קטע התחלה=תחנונים מנחה/> == תחנונים == === נפילת אפים === {{:לפניך אני כורע}} <div class="NavFrame" style="width:{{{רוחב|100%}}};"> <div class="NavHead" style="text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}">לעשרת ימי תשובה</div> <div class="NavContent" style="display:block; text-align:right"> === אבינו מלכנו === {| |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֵלָא אָתָּה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || בַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת שׂוֹנְאֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָפֵר עֲצַת כָּל אוֹיְבֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כַּלֵּה דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זְכֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹל וּסְלַח לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קְרַע רֹעַ גְּזָר דִּינֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַצְמִיחַ לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || וְהָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || הַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || שְׁמַע קוֹלֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ {{ש-רווח|0.5em}} || נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ. |- |אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ || {{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ'''}}. |} {{סוף}}{{סוף}}<קטע סוף=תחנונים מנחה/> {{מגירה|לשני וחמישי| === תחנון לשני וחמישי === ==== וידוי וי"ג מידות ==== אָנָּא אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשָׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}} מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי. אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן וְרוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב. אֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ. {{ש}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לד ט}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פו|ה}} {{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}} {{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} {{הור|חזן:}} וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא. {{ש}} {{הור|קהל וחזן:}} {{מודגש|יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃}} {{ש}} {{ק|[וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא. יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃]}} {{ש}} {{הור|חזן:}} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז ט}} ==== והוא רחום ==== {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים מ יב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קו|מז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קל|ג|מ=לא}} {{צתס|תהלים|קל|ד|מ=לא}}{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|י}} {{ש}} אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כה|ו}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|ב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה כְּרֹב רַחֲמֶיךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. {{ש}} וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ אֶת עַמְּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כַּיּוֹם הַזֶּה, חָטָאנוּ רָשָעְנוּ׃ אֲדֹנָי, כְּכׇל צִדְקֹתֶךָ יָשׇׁב נָא אַפְּךָ וַחֲמָתְךָ מֵעִירְךָ יְרוּשָׁלַ͏ִם הַר קׇדְשֶׁךָ, כִּי בַחֲטָאֵינוּ וּבַעֲוֺנוֹת אֲבֹתֵינוּ יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעַמְּךָ לְחֶרְפָּה לְכׇל סְבִיבֹתֵינוּ׃ וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם, לְמַעַן אֲדֹנָי׃ הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט טו|דניאל ט טו-יט}} {{ש}} אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן, הַרְאֵנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְקַבֵּץ נְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}} {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ, חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשׇׁל בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|לפני=מתוך|יואל ב יז}} {{ש}} יָדַעְנוּ יְיָ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, אֵלָא שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמֹד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. וּכְרַחֵם אָב עַל בָּנִים רַחֵם עָלֵינוּ. חֲמֹל עַל עַמְּךָ וְרַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ. חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל. חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ. לְךָ יְיָ הַצְּדָקָה, עֹשֶׂה נִפְלָאוֹת בְּכָל עֵת וָעֵת. הַבֶּט נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא צֹאן מַרְעִיתֶךָ. אַל יִמְשָׁל בָּנוּ קֶצֶף, כִּי לְךָ יְיָ הַיְשׁוּעָה. בְּךָ תוֹחַלְתֵּנוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת. אָנָּא סְלַח נָא כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם, זְכֹר וְהַבֵּט לִבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, וְתֵרָאֶה לְפָנֶיךָ עֲקֵדַת יָחִיד. וּלְמַעַן יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ מַלְכֵּנוּ וְאַל תִּשְׁכָּחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה בְּגָלוּתֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. אֵין כָּמוֹךָ חַנּוּן וְרַחוּם אֱלֹהֵינוּ. אֵין כָּמוֹךָ אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. הוֹשִׁיעֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, מֵרַעַשׁ וּמֵרֹגֶז הַצִּילֵנוּ. זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}} שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}} וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמָּוֶת כִּי רַחוּם אָתָּה, כִּי כֵן דַּרְכְּךָ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד חִנָּם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ממס|תהלים קיח כה}} אָנָּא יְיָ עֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. לְךָ יְיָ קִוִּינוּ, לְךָ יְיָ חִכִּינוּ, לְךָ יְיָ נְיַחֵל, אַל תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ, כִּי נָאֲמוּ גוֹיִם אָבְדָה תִקְוָתָם. כָּל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. הַפּוֹתֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה לְקַבֶּל פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים, נִבְהֲלָה נַפְשֵׁנוּ מֵרֹב עִצְּבוֹנֵנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ נֶצַח, קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. אַל תִּשְׁפֹּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ. אֵל, הַבִּיטָה, דַּל כְּבוֹדֵנוּ בַגּוֹיִם וְשִׁקְּצוּנוּ כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה. עַד מָתַי עֻזְּךָ בַשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְיַד צָר. עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. הֵמָּה יִרְאוּ וְיֵבוֹשׁוּ וְיֵחַתּוּ מִגְּבוּרָתָם. אַל יִמְעֲטוּ לְפָנֶיךָ תְּלָאוֹתֵינוּ. מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ. לֹא לְמַעֲנֵנוּ אֵלָא לְמַעַנָךְ פְּעֹל, וְאַל תַּשְׁחֵת אֶת זֵכֶר שְׁאֵרִיתֵנוּ, (כִּי לְךָ מְיַחֲלוֹת עֵינֵינוּ,) כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. וּזְכֹר עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם תָּמִיד, אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃{{ממס|דברים ו ד}} ==== ה' אלהי ישראל ==== יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|שמות לב יב}} {{ש}} שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סג יז}} {{ש}} ;תחינה לשני: {{הור|סימן: '''אברהם'''}} {{רן| יְיָ {{סי|אַ}}יֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים / אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ {{סי|בִּ}}זְמַן כְּבוֹדְךָ שָׁכַן / בְּאֹהֶל לְשִׁבְתּוֹ מוּכַן / וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ{{ממס|הושע יב ה}} {{סי|רִ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ זִיו הַשְּׁכִינָה / וְעַתָּה אָנָה פָנָה / אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ{{ממס|דברים כט יד}} {{סי|הֲ}}שִׁיבֵהוּ לְקַדְמוּתוֹ וְיִגְבְּרוּ / בָנֶיךָ, וְאָז יֹאמְרוּ / הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ{{ממס|תהלים קכו ג}} {{סי|מַ}}הֵר לִרְפֹּא נִגְעֵנוּ / שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ{{ממס|תהלים פה ה}}}} ;תחינה לחמישי: {{הור|סימן: '''שמואל'''}} {{רן|יְיָ {{סי|שְׁ}}אֵרִית פְּלֵיטַת אֲרִיאֵל / הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל / אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו{{ממס|תהלים עז י}} {{סי|מָ}}אַס דְּבִירוֹ וְסִפּוֹ / וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ / וְשִׁחֵת רַחֲמָיו{{ממס|עמוס א יא}} {{סי|וְ}}אַיֵּה נִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ עֲבָדָיו / אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו{{ממס|ישעיהו סג ז}} {{סי|אֹ}}מַר בִּרְבוֹת יְגוֹנָי / נִפְּלָה נָא בְּיַד יְיָ / כִּי רַבִּים רַחֲמָיו{{ממס|דה"א כא יג}} {{סי|לִ}}דְבָרוֹ יִחַלְנוּ וְהִתְנֶחָמְנוּ / חַסְדֵי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ / כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו{{ממס|איכה ג כב}}}} {{רפרן|יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃|שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃}} אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:{{ממס|ישעיהו סד ח}} {{ש}} אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:{{ממס|ירמיהו יד כא}} {{ש}} אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ:{{ממס|ירמיהו יד ז}} {{ש}} אָדוֹן סְלַח לָנוּ. {{רפרן|לְךָ חָטָאנוּ. אָדוֹן סְלַח לָנוּ.}} }} === אבינו מלכנו אבינו אתה === אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אָבִינוּ אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, רַחֵם עָלֵינוּ. {{ש}} אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהוֹשִׁיעֵנוּ.<קטע התחלה=תחנונים מנחה/> וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה"ב כ יב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כה|ו}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עט|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מד|כז}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לג|כב}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קל|ג|מ=לא}} {{צתס|תהלים|קל|ד|מ=לא}}{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קג|יד}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עט|ט}}<קטע סוף=תחנונים מנחה/> == חצי קדיש == יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. == קריאת התורה == … == סדר היום == === תהלה לדוד === {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|קטו|יח}} === למנצח === {{פתל|כ|מ"מ=כן}} === קדושה דסדרא === === שיר של יום === === קדיש תתקבל === === פטום הקטורת === === קדיש דעתיד === === עלינו לשבח === עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּכָל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ {{הור1|בעשי"ת|כָּהֵם}} כְּחֶלְקָם, וְלֹא גוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וְרִיק, וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ {{הור1|בעשי"ת|וּמִתְפַּלְלִים לְלֹא יוֹעִיל}}. וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים <small>[הַקָּדוֹשׁ]</small> בָּרוּךְ הוּא. שְׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ, מוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֵין זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד׃{{ממס|דברים ד לט}} עַל כֵּן נְקַוֶּה לָּךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַכֶּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שְׁמָךְ הַגָּדוֹל יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם עֹל מַלְכוּתֶךָ. וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּךְ הִיא. וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְכָתוּב: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} 9ygdiviqfztl1w0zezolz5hk1wgayax 1 92193 3101892 3101834 2026-11-07T16:46:33Z Roxette5 5159 /* ציון שם הפרשה בראש כל עמוד */ 3101892 wikitext text/x-wiki ==יישר כח על התחלת הספר== יישר כוח על התחלת הקלדת ספר הזוהר! מכיוון שספר הזוהר ערוך כפירוש על התורה, שיניתי את שמות הדפים בהתאם לפורמט המקובל של הפירושים - "פרשן על ספר" (וכן "פרשן על ספר פרק", "פרשן על ספר פרק פסוק" - ראה למשל [[רבי יונה על משלי]], [[רבי יונה על משלי יד]], [[רבי יונה על משלי יד יט]]). כך יהיה אפשר בעתיד לשלב את פירושי הזוהר במקראות גדולות. --[[משתמש:Erel Import Bot|Erel Import Bot]] 06:47, 6 בפברואר 2008 (IST) :בזזט. טעות. :ספר הזוהר '''איננו''' ערוך כ'''פירוש''' על התורה, אלא כ'''מדרש חז"ל'''. בדיוק כמו [[מדרש רבה]], [[מדרש תנחומא]], [[ילקוט שמעוני]] ודומיהם. מדרשים אלו '''אינם מפרשים''' את הפסוקים, כי אם '''משתמשים בהם לפתוח בדרשה''', שהקשר הישיר בינה לבין הפסוק לעיתים קרובות לוט בערפל. :אין שום מקום וטעם לכלול מדרשים אלו ב[[מקראות גדולות]]. :אני משנה את שמות הדפים לחלוקה לפרשיות, כמקובל ברוב מהדורות ספר הזהר. בברכה, [[משתמש:נחום|נחום]] 21:38, 9 בפברואר 2008 (IST) *יש להעיר אך זאת: אולי כדאי להסיר את שמו של המחבר, יש בזה הרבה ספקות שאין המקום כאן. אפשר לפתוח דיון או לשנות שהספר מיוחס לתנא רשב"י. ובוודאי שאא לכנותו "אלוקי"!! אא"כ זהו שער הספר של מהדורה ספציפית (ואז גם הרשב"י וגם האלוקי ישארו) וא"כ הרי שיש לציין זאת. [[משתמש:יודא|יודא]] 02:44, 1 במאי 2009 (IDT) ::נוסח השער בכל דפוסי הזהר הוא בלשון זה, והוא חלק מהטקסט המקורי. ::עכשיו שמתי לב לדף שיחה זו, ואתייחס להערתו של נחום מלפני יותר משנה, אכן ספר הזהר כשאר המדרשים אינם קשורים לפרשה דוקא ואין לקשרם במסגרת מקראות גדולות על הפרשה (למעט ילקוט שמעוני שהוא כן ערוך - פחות או יותר, כמדרש על סדר הפסוקים - וראה בדף ה[[שיחה:ילקוט שמעוני|שיחה]]. כמו כן [[מדרש רבה על שיר השירים]] בנוי לפי הפסוקים ואכן קישרתי אותם למקראות גדולות). אני חלקתי את הזהר לדפים נפרדים כך שאפשר למצוא קטע מהזוהר גם לפי הדף וגם לפי הפרשה (כמו שעשיתי ב[[מדרש רבה]]). ::--[[משתמש:תולדות אדם|<span style="color:#Af783a; font-family:guttman-Soncino, narkisim;">'''תּוֹלְדֹת אָדָם'''</span>]] • [[שיחת משתמש:תולדות אדם|שיחה]] • [[:קטגוריה:ז' אייר|ז' אייר]] ה'תשס"ט 03:28, 1 במאי 2009 (IDT) ==סיכום סטטוס הפרויקט להיום 2.4.13== אחרי שהקדשתי קצת זמן לתרום יותר לדפים האלו של הזהר ראיתי לנכון לסכם קצת איפה אנחנו עומדים. מה יש ומה אין. איזה חסרונות או בעיות עדיין קיימות. ואיזה מקומות יש לשיפור. לתועלת תורמים ועורכים שיבואו לעתיד. חלקתי את הדברים לשני סוגים: (א) משימות מוכנות להעשות (ב) והערות שונות שבסופו של דבר גם מסתכמות במשימות אולי לעתיד.{{ש}} {{קו תחתי|משימות מבוקשות}} # יצרתי כרגע את כל הדפים ועמודים שקיימים בשלשה חלקי הזהר (אמנם עדיין ספרי הזהר חדש ותקוני זהר נשארים ריקים לעת עתה). כל עיקר תוכן הטקסט העליתי בדפים נפרדים של [[זוהר חלק י]] [[זוהר חלק יא]]...וכולי וכולי עד [[זוהר חלק ל]]. מדי פעם נתקלתי בדפים (אולי כ5% מסך כל הדפים) שהכילו קצת תוכן של מלים מנוקדים של הזהר ממשתמשים אחרים. העברתי דפים אלו לתוך פורמט של [זהר '''מנוקד''' X X X]. כך למשל [[זהר מנוקד חלק א רי ב]] כדוגמא. נראה לי כרעיון טוב למשימה לערוך תוך התבנית של {{תב|דף של זהר}} על יד איפה שכתוב המלים "הוסף תרגום" -- איזה קישור לדף המקביל שלו המנוקד. # נראה לי שאפשר ליצור תבנית חדשה של מראה מקום בזהר עכשיו {{תב|ממ זהר}}. אמנם כאן אני מסתפק אם ניתן גם לכלול בו את האפשרות להפנות אל דפים ועמודים תוך "זהר חדש" ו"תיקוני זהר" למרות שעדיין לא נוצרו דפים לספרים אלו ברובם... בכל אופן, לפחות בשביל הפניות ומראה מקומות אל דפי הזהר, נצטרף תבנית בדומה ל{{תב|ממ משנה}} או {{תב|ממ}}, שיקח 3 פרמטרים (חלק של ספר הזהר [א,ב,ג] , מספר הדף, מספר העמוד). ואם מרכיבים את התבנית גם להפנות אל דפים של זהר חדש ותיקוני זהר אני מניח שנצטרך עוד פרמטר לבחירת איזה ספר מדובר (זהר, זהר חדש, תיקוני זהר). {{בוצע}} # רציתי לשים את החמשה חומשי תורה בדף זה אל חמשה טורים ולא הצלחתי. מישהו יכול לעשות את זה? {{בוצע}} # צריך לשנות את סטטוס הזוהר בעמוד הראשי ל75%. לא יודע איך לעשות את זה...{{בוצע}} {{קו תחתי|הערות}} # מרכזתי את כל הטקסט האמתי אל 30 דפים שרירותיים וקראתי אותם [[זוהר חלק א]]...[[זוהר חלק יב]]..עד [[זוהר חלק ל]]. כל עריכה על הדפים יצטרך להיות שמה. בהסתכלות אחורה לא היה חכם לקרוא אותם בשם "חלקים" כדי שלא יסתבך עם החלוקה של 3 חלקי הזהור עצמם אבל אחרי מאות דפים ותבניות שהשתמשתי כבר בדפים אלו הדבר כבר היה מאוחר מדי לשנות... # בחלק 3 חסר כמה וכמה דפים ותוכן (לדוגמא ראה [[זוהר חלק כט]]. העדפתי ליצור דבר שלם שהינו לוקח בחסר מאשר חלק של תוכן מושלמת. לכן נשאר עדיין הרבה חומר ותוכן להוסיף אל תוך ספר הזוהר הזה ולכן אמרתי למעלה שהזוהר כרגע 75% מושלמת. # קיים הרבה השמטות של ספר הזהר. יצרתי להם דף [[זוהר השמטות]] אבל לא מלאתי את הדף בתוכן (רק הוספתי קצת באופן חלקי) מכיון שאני לא כרגע עוסק ומתעמק בלימוד זה. דרוש העלאת תוכן ואז גם שילוב קטעי השמטות אלו לתוך הטקסט הראשי של הזהר. # קיים כמה סוגים של ספרים ותת-טקסט בספר הזהר-- "רעיא מהימנא" ו"סתרי תורה" "מדרש הנעלם" "תוספתא" וכולי. ליהוי ידוע שקיים כבר תבנית {{תב|רע"מ}} בשביל פסקאות אלו. כדאי לעורך בעתיד להשתמש בתבנית זו כדי לעצב את פסקאות אלו בצורה שונה מהטקסט הרגיל, בדומה לתבנית {{תב|רמ"א}} של דברי הרמ"א בשולחן ערוך. # נראה לי היה טוב אם מישהו יכול לעצב טבלא יותר נקיה ומרוכזת של שלשה דפי הזהר הקיימים ([[זהר חלק א]] [[זהר חלק ב]] [[זהר חלק ג]]). משהו בדומה לטבלא של ש"ס... # אני כרגע עובד על הכנסת פסקאות מסודרות ופאראגראפות בדפי התוכן של הזוהר. אולם, הכל נעשה מתוך סקירה שטחית יחסית בחומר עצמו ומתוך אופן הפיסוק במהדורות אחרות. ריווח הפסקאות אינו מושלם ויתכן שיש הרבה מה לשפר באופן סדר הפאראגראפות מבחינת תוכנם והקשרם הלוגי. --[[משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar]] ([[שיחת משתמש:Dmokhtar|שיחה]]) 23:28, 2 באפריל 2013 (IDT) :לגבי 3, מה דעתך? [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 11:34, 3 באפריל 2013 (IDT) ::הרבה יותר טוב. תודה.--[[משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar]] ([[שיחת משתמש:Dmokhtar|שיחה]]) 12:31, 3 באפריל 2013 (IDT) == רשב"י? == למה כתוב שרשב"י חיבר את הזוהר? הנושא שנוי במחלוקת ואפילו לפי המסורת רבי אבא חיברהו (כפי שמשתמע מן הספר עצמו). {{שכח לחתום|טלנר}} :[[משתמש:Roxette5]], אשמח לשמוע את דעתך בנושא.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:38, 31 באוגוסט 2021 (IDT) :בינתיים, אחזור ואצטט את [[משתמש:תולדות אדם]] מאחד הדיונים הקודמים בדף זה: "נוסח השער בכל דפוסי הזהר הוא בלשון זה, והוא חלק מהטקסט המקורי."--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:41, 31 באוגוסט 2021 (IDT) :: {{א|טלנר}}, '''שנוי במחלוקת''' לדעתי הוא הגזמה. אבל אשמח לשמוע ממך מקורות בנושא. היקף הספרים המצטטים ומייחסים את זהר אל התנא ר' שמעון בר יוחאי הוא די נרחב, כך שלדעתי "יש על מי לסמוך". אולם, היות ואכן הדבר אינו נושא מוחלט - הוספתי את המילים '''"אשר מיוחס"''' לצאת ידי כל הדעות, או לפחות לרמוז אליהם. :: לעניין התנא ר' אבא - אשמח לקבל הפנייה ספציפית. אני מניח שהתשובה תהיה שר' אבא אמנם כתב את הפעולה הפיזית של כתיבת הספר אבל התוכן במהותו הגיע מר' שמעון בר יוחאי, אשר על כן אנו מייחסים הספר אל הרשב"י. בדומה לכך שבצלאל המקראי לא בנה את המשכן הפיזי ובכל זאת הוא מיוחס על שמו באופן גורף... ::להרחבת העניין - אני תמיד אוהב להסתכל [[שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ז#זהר|בספר שם הגדולים של החיד"א]]. למי שמתעניין.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 03:43, 1 בספטמבר 2021 (IDT) אם אתה מתעניין אני ממליץ לראות את הדף בויקיפדיה "חיבור ספר הזוהר". {{שכח לחתום|טלנר}}. :: {{א|טלנר}} קראתי בעיון. תודה. לא רואה מקור לכך שר' אבא חיבר אותו. שמא כבודו מתבלבל בכך ששמו של ר' אבא הוא '''ר' אבא הסופר'''?...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:07, 27 בספטמבר 2021 (IDT) סליחה. התבלבלתי. לפי מילות הזוהר עצמם האידרא זוטא, מילותיה של רשב"י וההעתקה עצמה התבצעה בידי ר' אבא. [[משתמש:טלנר|טלנר]] ([[שיחת משתמש:טלנר|שיחה]]) 17:50, 27 בספטמבר 2021 (IDT) == סטטוס הפרויקט - שנת 2026 == טוב. עברנו כברת דרך משמעותית בזהר - בוא נראה אם אני יכול לסכם ולהציג נאמנה את המצב הקיים * כרגע אני נמצא ב"אמצע" הליכים כך שאין עקביות בין חלקים שונים של הזהר * לאחרונה אני עבדתי על החלק השלישי (ויקרא - דברים) אז אציין את השינויים שהוכנסו לשם # הצגת התוכן בשתי מישורים שונים. אחת - כנאמן לדפים של הדפוס אשר מציגים "זהר" ורעיא מהימנא מעורבים ביחד (כך למשל {{ממ זהר|ג|פא|ב}}). והצגה שנייה כוללת יותר של כל הפרשה עם קטעים שונים של הזהר לבד והרעיא מהימנא לבד - כך למשל [[זוהר חלק כג]]. # קישורי מעבר בין שני ההצגות האלה. # עיצוב פסוקים בתבנית {{תב|צ}} # קישורי {{תב|ממ}} לפסוקים השונים # תיקוני נוסחאות וגרסאות על פי הספר "מתוק מדבש" ועל פי המפרשים שהוא מציין בספר (הגר"א ביהל אור, הרמ"ק, וכולי). # פיסוק - כאן אני מסכים כי "התפרעתי" קצת. הכנסתי פסיקים וגם סימני קריאה בהרבה מקומות כאשר נראה כי אכן זה עוזר להבין את התוכן (אנסה לתת דוגמאות בהמשך) # קיטוע - המתוק מדבש עזר רבות להבין איפה מדובר במאמר חדש וסיום מאמר הקודם. גם עוזר ומביא מקומות שבהם פשוט הזוהר מתחיל מאמר "באמצע מאמר" כאשר תחילת המאמר חסר # הדגשה של פסוקים שהינם של הפרשה שבו נמצא הזהר. כך למשל הדגשה של פסוקים בפרשת פנחס שמובאים ומוצגים בזהר פרשת פנחס. # עימוד קטעים של הזהר שבו יש מעין "דיאלוג" בין חכמים, או מעין תיאור של סיפור - להבנת הדברים. ראו דוגמה {{ממ זהר|ג|קנז|א}} # הכנסה של קטעים שהיו "נספחים" בדפוס בסוף הספר אל מקומם הנכון בתוך הזהר . ראו דוגמה {{ממ זהר|ג|קנא|א}}. # הזזה קצת של מעברים בין דפים. כאן שוב "התפרעתי קצת". אולי נחשב קיצוני. אבל משום מה המעברים בין דפים של הזהר לרוב '''דווקא''' באמצע משפט או פסוק אשר מקשה על ההבנה של הדברים. לפיכך ניהגתי בליברליות והזזתי את סימון מעבר הדפים הדפים לפעמים שיהיה באמצע - בין שני משפטים או קטעים. # הגהות רלוונטיות מתוך המתוק מדבש * כל זה נעשתה כפי שאמרתי בחלק השלישי של הזהר ואני ממשיך בעבודה באופן לא רציף. * אנסה להוסיף ולהרחיב בסטטוס הזה בימים הקרובים ככל שאזכר בדברים נוספים. לבינתיים, זהו עדכון סטטוס הפרויקט [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 06:19, 3 ביולי 2026 (IDT) ==הצעות לשיפור== :@Roxette5, אם תרצה, אוכל לשלוח לך סריקה ב־PDF של ספר 'הרעיא מהימנא' שיצא לאחרונה (לפני כמה שנים) בפני עצמו. :אולי היא תוכל לסייע לך בבירור נוסח הרע"מ, בפיסוק ובאיתור מקורות, ואם תראה לנכון – גם בשילוב הגהות הגר"א (המופיעות שם על מגש של כסף) ובהוספת הערות המהדיר. :בכל אופן, זו רק הצעה כמובן, והטוב בעיניך עשה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 11:01, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::{{א|יוסף אומץ}} - תודה רבה על ההצעה. אינני מכיר את המהדורה של רעיא מהימנא שאתה מדבר אליו. אשמח לראות בכל מקרה. אני צריך רק לחשוש שיכול לסבך אותי בזכויות יוצרים. אבל שווה לראות. ::בכל מקרה - כרגע קצת הפסקתי את הפעילות בהגהה של הזהר. בגדול עברתי והגהתי על כרך ג' - ויקרא עד דברים. אני כרגע עסוק בהקלדה של ספר [[טוב הארץ]], ואז נראה אם אחזור אל הגהת הזהר או אמשיך במשהו אחר (מעולם לא השלמתי את הספר [[מדרש לפירושים]]...). ::לענין הגהות הגר"א - אני מאמין שמדובר בהגהות שנלקחו מספר '''[[יהל אור]]''' על הזהר והם כבר מוקלדים כאן (אמנם הוא דורש הרבה שיפור והגהה גם כן מאז שהקלדתי אותו). גם יש אליהם קישור בכל דף ודף פרטני של הזוהר בסרגל הניווט למעלה. ::מה דעתך? בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:36, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::@[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], '''אל דאגה מזכויות יוצרים''' (אין למהדיר זכויות על הגהות הגר"א, שהוא רק ערך אותן במדור נפרד, או על ציונים לגמרות). :::עברתי על כמה מקומות ברעיא מהימנא בוויקיטקסט, ואכן ראיתי שהגהות הגר"א כבר נוספו כחלק אינטגרלי מהטקסט, ללא זכר לכך שמדובר בשינוי שערך הגר"א. קודם כל, '''יישר כוח עצום'''. :::עם זאת, לענ"ד מקובל יותר להביא את ההגהה בסוגריים. לדוגמה, כתוב בזוהר "ועץ דדיו מתפוחים", והגר"א מגיה שצ"ל "מעפצים" (במקום "מתפוחים"), אם כן יש ארבע אפשרויות כיצד להביא את הגהתו: '''(א)''' "ועץ דדיו מתפוחים <small>(מעפצים [הגר"א])</small>"; '''(ב)''' "ועץ דדיו מתפוחים <small>(ה"ג: מעפצים)</small>", כש"ה"ג" הוא קיצור של "'''ה'''גהות [ה]'''ג'''ר"א"; '''(ג)''' להביא את ההגהות בהערות שוליים; '''(ד)''' למעשה, אולי יש דרך אפילו טובה יותר – להביא אותן בתבנית של [[תבנית:קיצור|קיצור]], כך שכל מי שישים את העכבר על המילה יראה את הנוסח המתוקן של הגר"א (אמנם בד"כ "קיצור" משמש לפתיחת ר"ת ופירושים, אבל בעיניי הוא בהחלט מתאים גם להגהות). היתרון בזה הוא במקומות שבהם הגאון מחליף כמה מילים, כך אפשר לסמן את כולן על ידי הקיצור ולכתוב את הנוסח הנכון, והקורא לא צריך "לשבור את הראש" כדי להבין לאילו מילים מכוונת ההגהה (אם הן היו מובאות בסוגריים אחרי הנוסח שבדפוסים). :::כמו כן, יש מקומות שבהם בביאור הגר"א על הרעיא מהימנא הוא כותב בפשטות שצריך לומר "בהיפוך", ולא מציין כיצד יש לומר בדיוק, ובמקומות הללו לא (ראיתי ש)הובא בויקטקסט הנוסח המתוקן. מהדורת הרעיא מהימנא המצורפת מגישה לך על מגש של כסף את כל הגהות הגר"א ואת כוונתו במקומות הנזכרים ובכלל, כמדור פשוט ומובן בפני עצמו. :::למשל, מובא ברעיא מהימנא (דף רמ"ג ע"א): "מה דאתקיים בי דחדינא ביקרא דאהרן אחי", והגר"א כותב "ט"ס [טעות סופר] וצ"ל להיפוך", והיינו כך: "מה דאתקיים באהרון אחי דחדא ביקרי". לפי הצעתי ה"'''(ד)'''" יש להביא זאת כך: "מה דאתקיים {{קיצור|בי דחדינא ביקרא דאהרון אחי|באהרן אחי דחדא ביקרי}}", ולפי הצעתי ה"'''(ג)'''" כך: "מה דאתקיים בי דחדינא ביקרא דאהרון אחי <small>(ה"ג: באהרן אחי דחדא ביקרי)</small>". :::ומה נעשה במקומות שבהם הגאון :::'''מוחק''' ::: טקסט מסוים? לכאורה, במקרים כאלה צריך להעיר על כך בהערות שוליים; אך למעשה, אולי גם במקומות כאלה כדאי פשוט לסמן אותם באמצעות הקיצור, ובתוך הקיצור לרשום "הגר"א לא גורס זאת", כדי לשמור על קו עקבי ואחיד לאורך כל המהדורה. :::במהדורה של הרע"מ שהזכרתי המהדיר פשוט הקיף את המילים הללו בסוגריים, והוסיף הפניה להערת שוליים למדור 'הגהות הגר"א' ושם כתב את הנוסח הנכון. אולם בעיניי עדיף לא להוסיף סוגריים בתוך הטקסט כי זה מפריע לקורא, ולכן אני מציע את האפשרויות הנ"ל. :::אשמח לשמוע בבקשה מה דעתך. :::החכם מכל אדם אומר "טוב מראה עיניים מהלך נפש", ומצורף אפוא [https://send.magicode.me/send-file/file/d2dccbba173c447e39c38a664cc7e8ff5f3761b8/view הרעיא מהימנא]. :::בסוגריים לא אמנע מלהעיר כי לעיסוק בזוהר יש מעלה יתירה כידוע ("בספרא דא יפקון מן גלותא"), ובטוחני שלא בכדי התגלגלה לידי כת"ר הזכות העצומה הזו, ולכן כדאי לאחוז בה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:08, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::{{א|יוסף אומץ}} תודה רבה על ההערות. אז ככה - ממה שאני מכיר כאן וכן עמדתו של {{א|Nahum}} שהם מחמירים בענין זה זכו"י של כתבי יד או אפילו לפעמים "סידור מחדש" של דברים. כך שאינני בטוח שהם יסכימו להטמיע את הספר שציינת של מוסדות "אלף המגן". אבל נחום מוזמן כאן להביע את דעתו. :::: לגופו של ענין. דברתי על זה בעבר עם נחום בדף אחר. לדעתי האישית ומהיכרות של חלקים מסוימים של פרשיות הזהר - '''אין אפשרות ישים''' להציג נוסחים של הזהר במיזם אחד עם הערות שוליים או תבניות של הסברים, לרוב. זאת פשוט מפאת גודל ההבדלים והשינויים שיש במקומות שונים. הדבר מגיע למסה קריטית שזה כבר לא מאפשר לקורא להבין את הכתוב. :::: הדוגמא הטובה ביותר של תופעה זו ראיתי בפרשת שלח - שם הכל מבולבל. גם גרסאות שונות של מילים, גם סידורים שונים של קטעים, גם ציונים שונים של מאמרים חסרים, וכולי וכולי.ראו לדוגמה בדפים סביב דף {{ממ זהר|ג|קסה|א}}. וכן ראה [[זהר חלק ג קעב א]]. כך שאני שאפתי בהגהה שלי להציג לקורא '''מהלך אחד בלבד של הזהר''' (כפי שעשה הספר מתוק מדבש), והסתפקתי בציון גרסאות שונות אצל הגר"א או אחרים בהערות שוליים. :::: אין לי בלעדיות על הפרויקט של הזהר במרחב הראשי - ולכן כבודו מוזמן להוסיף שם כרצונך הטוב מה שאתה חושב לנכון. אני רק מזהיר אותך שוב שלדעתי הרעיון של הצגת הערות של נוסחאות שונות בכמה מקומות בזוהר - לענ"ד עלולים להעמיס על הדפים ובמקרים מסיימים יהפכו את הדפים לבלתי קריאים. זאת דעתי. אבל אינני מתנגד שתנסה. ::::הכל טוב. ותודה רבה על האכפתיות ועל הרצון להוסיף ולתקן ולשפר. בכבוד רב, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:13, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::::תודה רבה על הדברים. :::::אין לעורך '''שום''' זכויות יוצרים על כתבי היד, ובכלל, הוא כמעט שלא השתמש בהם להגהת הנוסח של הרעיא מהימנא, :::::אלא רק הביא מעט מהם במדור הגהות וציונים. :::::אגב, בחלק השני של המהדורה שלו תוכל לראות '''זוהר פנחס''' עם הגהה נפלאה מכתב יד (ראה אודותיה במבוא), בלי הרעיא מהימנא (שאותו הוא הביא בנפרד לאחר זוהר פנחס), בשונה משאר הספר, כאמור. :::::אולי זה יסייע לך בהגהה על זוהר פנחס, אם תחליט לחזור למלאכת הקודש של ההדרת הזוהר הקדוש. :::::לגופו של עניין, אני חושב שיש לחלק בין הגהות הגר"א לשינויי נוסח אחרים בזוהר. כידוע לכל באי שער הזוהר, יש בו עשרות נוסחאות שונות, וכמו שכתב לי פעם מקובל גדול: :::::"נוסח מדויק לזוהר לא יתכן בעוונות, מרוב אופל שיבושי הדפוסים, חלוקת המפרשים ושינויי כתבי היד. ומי יורה לנו דעה." :::::אך הגהות הגר"א, לעומת זאת, אינן רבות כל כך, וכלל אינן מכבידות על הדפים. הוספתן בצורה של קיצורים (כאמור) הופכת אותן לכמעט בלתי נראות עבור מי שרוצה ללמוד את הזוהר בפשטות, בלי להסתבך עם אינספור גרסאות ונוסחים. :::::מכל מקום, ראיתי שכת"ר הוסיף בהרבה מקומות את הגהות הגר"א, ויישר כוח גדול. :::::אגב, אני ממליץ לך לכתוב [https://milog.co.il/%D7%90%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%98#:~:text=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%98%20%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%20(%D7%92%D7%9D%20%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%98%20%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%99%3B%20%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%20apparatus%20criticus)%20%D7%94%D7%9D%20%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA%2C%20%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%20%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%AA%20%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95%20%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8%20%22Lectio%20difficilior%20potior%22%20%D7%90%D7%95%20%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%94%20%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98 אפארט] למהדורה. :::::תוכל להסביר בו את המתודולוגיה שלך, מדוע בחרת להציג נוסח עיקרי אחד (מתוק מדבש), ועוד ועוד. :::::כמו כן, כדאי לפרט על מעלות המהדורה. :::::אני רואה לנכון לציין לשבח את הפיסוק המקצועי שלך, את החלוקה לפסקאות ואת עצם הנראות של הזוהר – כולל חוסר ההיסוס שלך להשתמש בסימני קריאה וכדומה כשצריך. :::::זה בהחלט ראוי לשבח, בפרט בימינו שיש מכונים תורניים שנמנעים אפילו מסימן שאלה, "רחמנא ליצלן". :::::ובכלל, כדאי שהקורא יכיר יותר את הפרויקט, ולא ירגיש שהוא נכנס לזוהר אבל לא ברור לו מנין שאוב הנוסח וכו'. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:01, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::שלום. לאחר שקראתי את הכל פעמיים: ::::::* אולי כן אפשר להשתמש בהגהות הגר"א. ואולי לא. אני צריך קודם כל להבין עד כמה מההגהות הנ"ל הינם בפועל רק העתקה של הספר "יהל אור". אבל לעת עתה, לפחות מבחינתי, הדבר לא רלוונטי כי אני כרגע מתמקד כל כולי בספר "טוב הארץ". ::::::* יהיה לי כרגע קשה מאוד לערוך הסבר ואפארט מקיף של כל מה שעשיתי. בסך הכל אני עושה את הכל בשעות לא שעות ובאופן לא קבוע. נסיתי לספק מטרה זו למעלה בציון כאן בדף על "סטטוס הפרויקט" אבל אני מבין שזה לא מספיק. ככלל, אין לי ציפייה שמה שאני מגיה יישאר כעותק סופי. משתמשים יכולים לבא ולשנות... השאיפה הייתה רק להציג מהדורה קריאה של הזהר למען הלומדים. כנ"ל - כרגע אני לא כבר בפרויקט הזה. אם אכנס אל זה שוב - בהחלט אשקול את הדברים. ::::::* תודה רבה על הפרגון המחמיא. שמח שאתה רואה בזה כיתרון. ישנם אתרים אחרים שאני יודע היו מנדים את העותק בגלל הסימני קריאה שהוספתי לצערי... ::::::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:07, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::::::לגבי שתי הנקודות הראשונות, מכיוון שכת"ר עסוק כעת בספר 'טוב הארץ', אכן אין טעם להאריך בהן כעת. :::::::בכל אופן, בהחלט אשמח שנשוב ונדון בדברים אם כת"ר יחזור בעתיד לזוהר הקדוש בע"ה. :::::::המשך עבודה פורייה על 'טוב הארץ' (ואגב, [[w:נתן_שפירא_הירושלמי#%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95:~:text=%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%AA%20%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%20(%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94).|לינקקתי]] למהדורתך בערך מחבר הספר בויקיפדיה). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:26, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::::לגבי הנקודה השלישית, בהחלט יש מכונים שהיו מנדים את הטקסט ב"עוון" הוספת סימן קריאה, ::::::::אבל האמת היא שסימן קריאה וכן סימן שאלה מוסיפים בהחלט להבנת הטקסט, ובעיניי הם אף מוסיפים לו חן. ::::::::מה גם שלאט לאט סימני פיסוק כאלה נכנסים יותר ויותר; ::::::::הספרות התורנית הולכת לכיוון הזה, בין אם הם ירצו ובין אם לא. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:33, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::: אינני בקי כל כך בתחום של ספר הזהר. כעיקרון, אני סומך על נסיונו ושיקול דעתו של [[משתמש:Roxette5]], ולגבי זכויות יוצרים, דע לך, [[משתמש:יוסף אומץ]], שוויקימדיה מאוד מחמירה בזה, הרבה יותר ממו"לים רגילים, ודעתי האישית גם היא שעלינו, כאתר ציבורי המופעל ברובו על ידי יהודים יראי שמים ושומרי מצוות, להתנהל בזהירות ובשקיפות ובשמירה על זכויותיהם של אחרים, בבחינת "והייתם נקיים".<br> מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::הרב @[[משתמש:Nahum|Nahum]], אני מסכים. זהירות ושקיפות בעניין זכויות יוצרים, בבחינת "והייתם נקיים", הן ודאי דבר חשוב. ::::::אולם דווקא משום כך, חשוב להבחין בין זכויות יוצרים לבין חומר שאין עליו זכויות יוצרים. ::::::הוספה של הגהות הגר"א, למשל, מתוך מהדורה של 'אלף המגן', אינה הפרה של זכויות היוצרים של המו"ל. ::::::וכי לאלף המגן יש זכויות יוצרים על הגהות הגר"א עצמן?! ::::::על כן, הצעתי עומדת בעינה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:08, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::: אני מסכים איתך בזה, אין לו בעלות על הזכויות של הגהות הגר"א. הבנתי שגם [[משתמש:Roxette5]], על אף ההסתייגויות שהביע, למעשה אינו מתנגד לכך שאתה תוסיף את הגהות הגר"א. עלה והצלח ויהי ה' בעזרך, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:47, 28 בספטמבר 2026 (IDT) == ציון שם הפרשה בראש כל עמוד == קודם כל, יישר כח על פרויקט המדהים. קילורין לעיניים. מן הראוי שראש כל עמוד בנוסף לציון איזה חלק ודף הוא יהיה כתוב '''לאיזו פרשה הוא שייך''', זה חשוב מאוד שכן רוב הלומדים והספרים מציינים לפי פרשות ודפים, ואילו השימוש בחלקים (א, ב, ג) לא מצוי ומקשה על מי שמחפש מקור מסוים (לפי פרשה). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 10:56, 28 בספטמבר 2026 (IDT) : {{א|יוסף אומץ}}. אכן אני מסכים עמך. וזה בדיוק אחד מן הדברים שהוספתי בהגהות שעשיתי עד עכשיו בכרך ג (ויקרא - דברים). בכל דף פרטני - כמו [[זהר חלק ג קיח א]]. אכן אם אחזור להגיהה בראשית - שמות, אני אמשיך להוסיף את ציון הפרשיות גם שם. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:40, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::נפלא ביותר. אולם לענ"ד כדאי להוסיף את שם הפרשה [גם] בראש הדף ממש, כלומר בתבנית הסגולה, היכן שכתוב "[[זהר חלק ג קיז ב|<<]] '''·''' [[זהר חלק ג]] '''·''' קיח א '''·''' [[זהר חלק ג קיח ב|>>]]". בכך כל מי שמחפש את הזוהר על פי פרשה יוכל למצוא אותו יותר בנקל, וכבר בתוצאות החיפוש בגוגל תופיע שם הפרשה. זה יהיה שיפור עצום ונורא. ::מה דעתך? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:12, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::כמובן שזה הכי אידיאלי. אבל למיטב ידיעתי זה מאוד מסובך לעשות מבחינה טכנית דרך התבניות של {{תב|סרגל ניווט}} או {{תב|דף של זהר}}. ולכן אני הסתפקתי במה שזמין כרגע. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:54, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::והאם אין דרך לקדם את העניין? ::::אולי הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] שליט"א יוכל לסייע בבקשה בעניין (של יצירת תבנית וכדומה להוספת שם הפרשה בראש כל דף בזוהר, וכאמור)? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:02, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::::הקפצה. הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 11:37, 27 באוקטובר 2026 (IST) ::::::אם זה באמת חשוב לך אני מוכן לעשות את זה ידני בימים הקרובים. אני יותר בטוח על הידני מאשר הפעלת בוטים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:27, 27 באוקטובר 2026 (IST) ::::::: מאוד כדאי לעשות את זה, זה יהיה מאוד שימושי לאלה מבין המשתמשים שמחפשים בדפי הזוהר לפי פרשות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:21, 27 באוקטובר 2026 (IST) :::::::זה חשוב לי מאוד מאוד. :::::::רבים וטובים מחפשים מקורות בזוהר לפי הפרשיות, ואילו השימוש בחלקים (חלק א, ב וג) כמעט ולא נפוץ. :::::::זה יהיה זיכוי הרבים גדול מאוד. :::::::תודה רבה. :::::::שוב ראיתי שהקדימני הרב @[[משתמש:Nahum|Nahum]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:59, 27 באוקטובר 2026 (IST) :::::::הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], סליחה שאני מתזכר, אבל מה עם סימון הפרשיות? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 10:45, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::::::::{{א|יוסף אומץ}} - תודה על התזכורת. בינתיים עשיתי פרשיות בראשית עד לך לך, ועד בכלל. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:39, 5 בנובמבר 2026 (IST) :::::::::מעניין, "חשדתי" בכת"ר שכבר התחיל במלאכת הקודש, אך נכנסתי לפרשת בראשית לפני שכתבתי את הודעתי, ולא ראיתי שנוסף "בראשית" לתגית של פרשת נח, אלא כתוב רק "[[זוהר חלק ב|<<]] '''·''' [[זוהר]] '''·''' חלק ג '''·''' [[זוהר חלק ד|>>]]", וכך גם אתה. :::::::::אם כן מה כוונת כת"ר? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:43, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::::::::::צ"ל "לתגית של פרשת '''בראשית'''". [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:44, 5 בנובמבר 2026 (IST) :::::::::::צ"ל "וכך גם '''עתה'''". [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:44, 5 בנובמבר 2026 (IST) טוב אז היה אי הבנה בינינו. כפי שאמרתי למעלה - למיטב ידיעתי לא ניתן להכניס את השם של הפרשה '''בתוך סרגל הניווט''' (מה שאתה מכנה "בראש הדף"). אני רק יכול ליצור את הכותרת באמצע הדף שכתוב '''זהר - פרשת לך לך'''. נא להודיע לי אם ברצונך שאני אמשיך בכך או שאין לך תועלת בכך ואז אני אפסיק. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:56, 5 בנובמבר 2026 (IST) :בהחלט יש לי תועלת מכך (אמנם פחות מהוספה בתוך סרגל הניווט, ואתייג כאן שוב את הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], שאולי יוכל לסייע בעניין). :ואשמח אם תמשיך בבקשה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 19:27, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], אם הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] יסדר את סרגל הניווט כך שיהיה ניתן להוסיף את שם הפרשה, האם יש היתכנות מצידך לסדר את הפרשות לפי זה, כך שכל '''דף''' יכלול פרשה בפני עצמה, וכאשר יחפשו בגוגל למשל "זוהר בראשית לו ע"א", תופיע התוצאה המתאימה, והלומד יגיע ישירות לזוהר פרשת בראשית דף לו עמוד א? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 19:39, 5 בנובמבר 2026 (IST) :::קצת תלוי באיזה פתרון שלום אורי יציע לבצע בכדי שאוכל להגיד מה אני מוזמן לעשות מצידי. נראה מה הוא יגיב. אבל גם אם יצליח להכניס משהו "בראש הדף" כרצונך - אינני יודע אם בהכרח גוגל תמיד יגיע ישירות אל הדף המבוקש כל עוד ששם הדף נשאר [[זהר חלק א לו א]].... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:01, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::::בסדר גמור. ::::אני חושב שהכנסה של שם הפרשה בראש הדף תעזור, וכמו שכעת בזכות שהוספת את שמות הפרשיות בתור כותרות ראשיות אפשר לחפש בגוגל ״זוהר בראשית״, לקבל תוצאה של ״זוהר חלק א דף פלוני״ – וכשפותחים אותה אכן מגיעים לכותרת הראשית של בראשית. ::::אכן גם לאחר הוספה של שמות הפרשיות בראש הדף עדיין לא בטוח שתמיד הקורא יגיע אליהן דרך גוגל, אבל במקרים רבות אני מאמין שאכן כן. ::::אני חושב שהכנסת שם הפרשה בראש הדף תעזור. כמו שכעת, בזכות שכת״ר הוסיף את שמות הפרשיות בתור כותרות ראשיות, אפשר לחפש בגוגל ״זוהר בראשית״ ולקבל תוצאה של ״זוהר חלק א דף פלוני״, שפתיחתה אכן מובילה לכותרת הראשית של בראשית. ::::אכן גם לאחר הוספת שמות הפרשיות בראש הדף עדיין לא בטוח שהקורא תמיד יגיע אליהן דרך גוגל, אבל במקרים רבים אני מאמין שאכן כך יהיה. ::::האם לא ניתן לשמות גם את שם הדף? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:21, 6 בנובמבר 2026 (IST) ::::: זה כבר פרוייקט מורכב למדיי, ליצור דף לכל פרשה ולהעביר אליו את הטקסט של הפרשה. זה יכול לקחת כמה שנים לדעתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:41, 6 בנובמבר 2026 (IST) ::::::היי שבת שלום, ::::::הוספתי תמיכה בדף {{תב|דף של זהר}} והשימוש בה תלוי ב{{תב|דף של זהר/פרשה}}. הרעיון הוא לציין בתבנית המשנה עמוד התחלה ועמוד סיום של כל פרשה, ואז בטווח שבין העמודים האלה להציג בתבנית הראשית את שם הפרשה. כרגע שמתי בתגובה שאינה מוצגת (תווים <!- והסיומת -->) עד שנוסיף את כל הפרשות. ::::::מספר העמוד הוא בעצם מספר הדף מוכפל ב2 בתוספת מספר העמוד, למשל עבור דף פב עמוד א - מס' העמוד הוא <math>82*2+1=165</math>. ::::::בחנתי את התוצאה על [[זהר חלק א פב א]] (באמצעות "תצוגה מקדימה של הדף עם התבנית הזאת") וזה נראה עובד עם "לך לך". יש להוסיף את כל הפרשות ולבדוק את מקרי הקצה (עמודי המעבר בין פרשות). כרגע אין לי זמן לעשות את זה, אם תוכלו להשלים את המלאכה תבורכו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו בחשוון ה'תשפ"ז • 13:31, 6 בנובמבר 2026 (IST) :::::::יישר כוח עצום הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], זה פתרון גאוני ויעיל מאוד. :::::::רק כדי לוודא שעניין קידום הזוהר של ויקיטקסט בגוגל נפתר עד הסוף, כשהקוד יופעל (אם תהיה מוכנות מצד שהרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] להשלים את כתיבת שמות הפרשות ומחיקת התגיות שגורמת להסתיר אותן), האם שם הפרשה אכן יופיע '''בתוך סרגל הניווט עצמו''' (למשל: [[זהר חלק א קנז א|<<]] · [[זהר חלק א]] · לך לך · קנז ב · [[זהר חלק א קנח א|>>]]. :::::::אם כן, זה בדיוק מה שייחלנו לו! ברגע שזה מופיע בסרגל הניווט, גוגל יסרוק ויקשר בין שם הפרשה לדף ולעמוד. זה יאפשר לכל מי שמחפש ברשת "זוהר לך לך פב א" להגיע ישירות לעמוד הנכון בוויקיטקסט (אפילו ששם הפרשה לא יופיע בשם הדף עצמו), ויעלה את מהדורת ויקיטקסט לראש התוצאות בגוגל. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 13:53, 6 בנובמבר 2026 (IST) :::::::הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], האם יש אפשרות להשתמש במנגנון הפרשיות שבנית כדי לשנות את '''כותרת התצוגה''' שגוגל תציג בפני המשתמש (באמצעות DISPLAYTITLE או ה־Title בתבנית)? :::::::הכוונה היא שהכתובת הפיזית (ה־URL) תישאר כפי שהיא, דהיינו "זהר חלק א פב א", אבל כותרת ה־HTML של הדף '''המוצגת בתוצאות החיפוש בגוגל''' תורכב דינמית ותיראה כך: '''"זהר לך לך פב א"''' (בכוונה ויתרתי על מספר החלק, כי כמעט כולם מחפשים לפי פרשה, דף ועמוד). :::::::בצורה כזו, מי שיחפש ברשת "זוהר לך לך פב א" יראה בתוצאת החיפוש בגוגל התאמה של 100% מול העיניים, מה שיעלה את מהדורת ויקיטקסט למקום הראשון בבטחה מוחלטת. :::::::וכן כאשר המשתמש ייכנס לדף הזה, הוא יראה בתוך הדף עצמו גם את סרגל הניווט המשודרג עם שם הפרשה (על ידי [[שיחה:ספר הזהר#:~:text=היי שבת שלום,יישר|הפתרון המבריק]] שהצעת, שאנחנו מחכים לדעתו הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] עליו) וידע בוודאות שהגיע למקום הנכון. :::::::בסופו של דבר, זה יחסוך לאלפי לומדים טרחה מיותרת, ינגיש את תורת הנסתר בצורה גלויה ויביא לזיכוי הרבים עצום לכל מי שמחפש מקור מדויק בזוהר ומחפש ללמוד בו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 14:04, 6 בנובמבר 2026 (IST) ::::::::הרב@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], בהמשך להודעתי הקודמת, חשבתי על זה – הכי פשוט יהיה פשוט להשאיר גם את מספר החלק (חלק א, ב וכו') ב'''כותרת התצוגה''', וככה נחסוך סיבוכים. ::::::::כלומר, כותרת ה־HTML של גוגל שתוצג בפני המשתמש תיראה כך: '''"זהר חלק א לך לך פב א"'''. ::::::::בכך נרוויח התאמה מלאה בחיפוש, נשמור על המבנה המקורי, וגם תיחסך לך עבודה כי התבנית רק צריכה להוסיף את שם הפרשה באמצע, בלי למחוק את מספר החלק. ומעבר לכך, יש עדיין מיעוט אנשים שמחפשים בזוהר לפי חלקים, ולכן כדאי לשמור גם על מספר החלק בשבילם. ::::::::אשמח לשמוע בבקשה מה דעתך. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 14:14, 6 בנובמבר 2026 (IST) לא לגמרי הבנתי את התיקון של {{א|Shalomori123}}. מאמין שאני אבין יותר ככל שמתקדמים... עם זאת כבר רק אציין ממה שאני כבר הבנתי שצריכים לשים לב כי יש פרשיות שעלול מספר העמודים לעבור את המגבלה של ויקיטקסט. יש להריץ נסיון של הפתרון שלך על פרשיות '''תרומה או פקודי או פנחס''' - שמה יש מספר עמודים רבים. אם ההצעה שלך עובדת שם - אז מאמין שיעבוד על הכל. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:46, 7 בנובמבר 2026 (IST) 2o05lh36klgxc0xxnfpz7rin6of2nd5 3101943 3101892 2026-11-07T20:25:40Z Shalomori123 9336 /* ציון שם הפרשה בראש כל עמוד */ תגובה 3101943 wikitext text/x-wiki ==יישר כח על התחלת הספר== יישר כוח על התחלת הקלדת ספר הזוהר! מכיוון שספר הזוהר ערוך כפירוש על התורה, שיניתי את שמות הדפים בהתאם לפורמט המקובל של הפירושים - "פרשן על ספר" (וכן "פרשן על ספר פרק", "פרשן על ספר פרק פסוק" - ראה למשל [[רבי יונה על משלי]], [[רבי יונה על משלי יד]], [[רבי יונה על משלי יד יט]]). כך יהיה אפשר בעתיד לשלב את פירושי הזוהר במקראות גדולות. --[[משתמש:Erel Import Bot|Erel Import Bot]] 06:47, 6 בפברואר 2008 (IST) :בזזט. טעות. :ספר הזוהר '''איננו''' ערוך כ'''פירוש''' על התורה, אלא כ'''מדרש חז"ל'''. בדיוק כמו [[מדרש רבה]], [[מדרש תנחומא]], [[ילקוט שמעוני]] ודומיהם. מדרשים אלו '''אינם מפרשים''' את הפסוקים, כי אם '''משתמשים בהם לפתוח בדרשה''', שהקשר הישיר בינה לבין הפסוק לעיתים קרובות לוט בערפל. :אין שום מקום וטעם לכלול מדרשים אלו ב[[מקראות גדולות]]. :אני משנה את שמות הדפים לחלוקה לפרשיות, כמקובל ברוב מהדורות ספר הזהר. בברכה, [[משתמש:נחום|נחום]] 21:38, 9 בפברואר 2008 (IST) *יש להעיר אך זאת: אולי כדאי להסיר את שמו של המחבר, יש בזה הרבה ספקות שאין המקום כאן. אפשר לפתוח דיון או לשנות שהספר מיוחס לתנא רשב"י. ובוודאי שאא לכנותו "אלוקי"!! אא"כ זהו שער הספר של מהדורה ספציפית (ואז גם הרשב"י וגם האלוקי ישארו) וא"כ הרי שיש לציין זאת. [[משתמש:יודא|יודא]] 02:44, 1 במאי 2009 (IDT) ::נוסח השער בכל דפוסי הזהר הוא בלשון זה, והוא חלק מהטקסט המקורי. ::עכשיו שמתי לב לדף שיחה זו, ואתייחס להערתו של נחום מלפני יותר משנה, אכן ספר הזהר כשאר המדרשים אינם קשורים לפרשה דוקא ואין לקשרם במסגרת מקראות גדולות על הפרשה (למעט ילקוט שמעוני שהוא כן ערוך - פחות או יותר, כמדרש על סדר הפסוקים - וראה בדף ה[[שיחה:ילקוט שמעוני|שיחה]]. כמו כן [[מדרש רבה על שיר השירים]] בנוי לפי הפסוקים ואכן קישרתי אותם למקראות גדולות). אני חלקתי את הזהר לדפים נפרדים כך שאפשר למצוא קטע מהזוהר גם לפי הדף וגם לפי הפרשה (כמו שעשיתי ב[[מדרש רבה]]). ::--[[משתמש:תולדות אדם|<span style="color:#Af783a; font-family:guttman-Soncino, narkisim;">'''תּוֹלְדֹת אָדָם'''</span>]] • [[שיחת משתמש:תולדות אדם|שיחה]] • [[:קטגוריה:ז' אייר|ז' אייר]] ה'תשס"ט 03:28, 1 במאי 2009 (IDT) ==סיכום סטטוס הפרויקט להיום 2.4.13== אחרי שהקדשתי קצת זמן לתרום יותר לדפים האלו של הזהר ראיתי לנכון לסכם קצת איפה אנחנו עומדים. מה יש ומה אין. איזה חסרונות או בעיות עדיין קיימות. ואיזה מקומות יש לשיפור. לתועלת תורמים ועורכים שיבואו לעתיד. חלקתי את הדברים לשני סוגים: (א) משימות מוכנות להעשות (ב) והערות שונות שבסופו של דבר גם מסתכמות במשימות אולי לעתיד.{{ש}} {{קו תחתי|משימות מבוקשות}} # יצרתי כרגע את כל הדפים ועמודים שקיימים בשלשה חלקי הזהר (אמנם עדיין ספרי הזהר חדש ותקוני זהר נשארים ריקים לעת עתה). כל עיקר תוכן הטקסט העליתי בדפים נפרדים של [[זוהר חלק י]] [[זוהר חלק יא]]...וכולי וכולי עד [[זוהר חלק ל]]. מדי פעם נתקלתי בדפים (אולי כ5% מסך כל הדפים) שהכילו קצת תוכן של מלים מנוקדים של הזהר ממשתמשים אחרים. העברתי דפים אלו לתוך פורמט של [זהר '''מנוקד''' X X X]. כך למשל [[זהר מנוקד חלק א רי ב]] כדוגמא. נראה לי כרעיון טוב למשימה לערוך תוך התבנית של {{תב|דף של זהר}} על יד איפה שכתוב המלים "הוסף תרגום" -- איזה קישור לדף המקביל שלו המנוקד. # נראה לי שאפשר ליצור תבנית חדשה של מראה מקום בזהר עכשיו {{תב|ממ זהר}}. אמנם כאן אני מסתפק אם ניתן גם לכלול בו את האפשרות להפנות אל דפים ועמודים תוך "זהר חדש" ו"תיקוני זהר" למרות שעדיין לא נוצרו דפים לספרים אלו ברובם... בכל אופן, לפחות בשביל הפניות ומראה מקומות אל דפי הזהר, נצטרף תבנית בדומה ל{{תב|ממ משנה}} או {{תב|ממ}}, שיקח 3 פרמטרים (חלק של ספר הזהר [א,ב,ג] , מספר הדף, מספר העמוד). ואם מרכיבים את התבנית גם להפנות אל דפים של זהר חדש ותיקוני זהר אני מניח שנצטרך עוד פרמטר לבחירת איזה ספר מדובר (זהר, זהר חדש, תיקוני זהר). {{בוצע}} # רציתי לשים את החמשה חומשי תורה בדף זה אל חמשה טורים ולא הצלחתי. מישהו יכול לעשות את זה? {{בוצע}} # צריך לשנות את סטטוס הזוהר בעמוד הראשי ל75%. לא יודע איך לעשות את זה...{{בוצע}} {{קו תחתי|הערות}} # מרכזתי את כל הטקסט האמתי אל 30 דפים שרירותיים וקראתי אותם [[זוהר חלק א]]...[[זוהר חלק יב]]..עד [[זוהר חלק ל]]. כל עריכה על הדפים יצטרך להיות שמה. בהסתכלות אחורה לא היה חכם לקרוא אותם בשם "חלקים" כדי שלא יסתבך עם החלוקה של 3 חלקי הזהור עצמם אבל אחרי מאות דפים ותבניות שהשתמשתי כבר בדפים אלו הדבר כבר היה מאוחר מדי לשנות... # בחלק 3 חסר כמה וכמה דפים ותוכן (לדוגמא ראה [[זוהר חלק כט]]. העדפתי ליצור דבר שלם שהינו לוקח בחסר מאשר חלק של תוכן מושלמת. לכן נשאר עדיין הרבה חומר ותוכן להוסיף אל תוך ספר הזוהר הזה ולכן אמרתי למעלה שהזוהר כרגע 75% מושלמת. # קיים הרבה השמטות של ספר הזהר. יצרתי להם דף [[זוהר השמטות]] אבל לא מלאתי את הדף בתוכן (רק הוספתי קצת באופן חלקי) מכיון שאני לא כרגע עוסק ומתעמק בלימוד זה. דרוש העלאת תוכן ואז גם שילוב קטעי השמטות אלו לתוך הטקסט הראשי של הזהר. # קיים כמה סוגים של ספרים ותת-טקסט בספר הזהר-- "רעיא מהימנא" ו"סתרי תורה" "מדרש הנעלם" "תוספתא" וכולי. ליהוי ידוע שקיים כבר תבנית {{תב|רע"מ}} בשביל פסקאות אלו. כדאי לעורך בעתיד להשתמש בתבנית זו כדי לעצב את פסקאות אלו בצורה שונה מהטקסט הרגיל, בדומה לתבנית {{תב|רמ"א}} של דברי הרמ"א בשולחן ערוך. # נראה לי היה טוב אם מישהו יכול לעצב טבלא יותר נקיה ומרוכזת של שלשה דפי הזהר הקיימים ([[זהר חלק א]] [[זהר חלק ב]] [[זהר חלק ג]]). משהו בדומה לטבלא של ש"ס... # אני כרגע עובד על הכנסת פסקאות מסודרות ופאראגראפות בדפי התוכן של הזוהר. אולם, הכל נעשה מתוך סקירה שטחית יחסית בחומר עצמו ומתוך אופן הפיסוק במהדורות אחרות. ריווח הפסקאות אינו מושלם ויתכן שיש הרבה מה לשפר באופן סדר הפאראגראפות מבחינת תוכנם והקשרם הלוגי. --[[משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar]] ([[שיחת משתמש:Dmokhtar|שיחה]]) 23:28, 2 באפריל 2013 (IDT) :לגבי 3, מה דעתך? [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 11:34, 3 באפריל 2013 (IDT) ::הרבה יותר טוב. תודה.--[[משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar]] ([[שיחת משתמש:Dmokhtar|שיחה]]) 12:31, 3 באפריל 2013 (IDT) == רשב"י? == למה כתוב שרשב"י חיבר את הזוהר? הנושא שנוי במחלוקת ואפילו לפי המסורת רבי אבא חיברהו (כפי שמשתמע מן הספר עצמו). {{שכח לחתום|טלנר}} :[[משתמש:Roxette5]], אשמח לשמוע את דעתך בנושא.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:38, 31 באוגוסט 2021 (IDT) :בינתיים, אחזור ואצטט את [[משתמש:תולדות אדם]] מאחד הדיונים הקודמים בדף זה: "נוסח השער בכל דפוסי הזהר הוא בלשון זה, והוא חלק מהטקסט המקורי."--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:41, 31 באוגוסט 2021 (IDT) :: {{א|טלנר}}, '''שנוי במחלוקת''' לדעתי הוא הגזמה. אבל אשמח לשמוע ממך מקורות בנושא. היקף הספרים המצטטים ומייחסים את זהר אל התנא ר' שמעון בר יוחאי הוא די נרחב, כך שלדעתי "יש על מי לסמוך". אולם, היות ואכן הדבר אינו נושא מוחלט - הוספתי את המילים '''"אשר מיוחס"''' לצאת ידי כל הדעות, או לפחות לרמוז אליהם. :: לעניין התנא ר' אבא - אשמח לקבל הפנייה ספציפית. אני מניח שהתשובה תהיה שר' אבא אמנם כתב את הפעולה הפיזית של כתיבת הספר אבל התוכן במהותו הגיע מר' שמעון בר יוחאי, אשר על כן אנו מייחסים הספר אל הרשב"י. בדומה לכך שבצלאל המקראי לא בנה את המשכן הפיזי ובכל זאת הוא מיוחס על שמו באופן גורף... ::להרחבת העניין - אני תמיד אוהב להסתכל [[שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ז#זהר|בספר שם הגדולים של החיד"א]]. למי שמתעניין.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 03:43, 1 בספטמבר 2021 (IDT) אם אתה מתעניין אני ממליץ לראות את הדף בויקיפדיה "חיבור ספר הזוהר". {{שכח לחתום|טלנר}}. :: {{א|טלנר}} קראתי בעיון. תודה. לא רואה מקור לכך שר' אבא חיבר אותו. שמא כבודו מתבלבל בכך ששמו של ר' אבא הוא '''ר' אבא הסופר'''?...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:07, 27 בספטמבר 2021 (IDT) סליחה. התבלבלתי. לפי מילות הזוהר עצמם האידרא זוטא, מילותיה של רשב"י וההעתקה עצמה התבצעה בידי ר' אבא. [[משתמש:טלנר|טלנר]] ([[שיחת משתמש:טלנר|שיחה]]) 17:50, 27 בספטמבר 2021 (IDT) == סטטוס הפרויקט - שנת 2026 == טוב. עברנו כברת דרך משמעותית בזהר - בוא נראה אם אני יכול לסכם ולהציג נאמנה את המצב הקיים * כרגע אני נמצא ב"אמצע" הליכים כך שאין עקביות בין חלקים שונים של הזהר * לאחרונה אני עבדתי על החלק השלישי (ויקרא - דברים) אז אציין את השינויים שהוכנסו לשם # הצגת התוכן בשתי מישורים שונים. אחת - כנאמן לדפים של הדפוס אשר מציגים "זהר" ורעיא מהימנא מעורבים ביחד (כך למשל {{ממ זהר|ג|פא|ב}}). והצגה שנייה כוללת יותר של כל הפרשה עם קטעים שונים של הזהר לבד והרעיא מהימנא לבד - כך למשל [[זוהר חלק כג]]. # קישורי מעבר בין שני ההצגות האלה. # עיצוב פסוקים בתבנית {{תב|צ}} # קישורי {{תב|ממ}} לפסוקים השונים # תיקוני נוסחאות וגרסאות על פי הספר "מתוק מדבש" ועל פי המפרשים שהוא מציין בספר (הגר"א ביהל אור, הרמ"ק, וכולי). # פיסוק - כאן אני מסכים כי "התפרעתי" קצת. הכנסתי פסיקים וגם סימני קריאה בהרבה מקומות כאשר נראה כי אכן זה עוזר להבין את התוכן (אנסה לתת דוגמאות בהמשך) # קיטוע - המתוק מדבש עזר רבות להבין איפה מדובר במאמר חדש וסיום מאמר הקודם. גם עוזר ומביא מקומות שבהם פשוט הזוהר מתחיל מאמר "באמצע מאמר" כאשר תחילת המאמר חסר # הדגשה של פסוקים שהינם של הפרשה שבו נמצא הזהר. כך למשל הדגשה של פסוקים בפרשת פנחס שמובאים ומוצגים בזהר פרשת פנחס. # עימוד קטעים של הזהר שבו יש מעין "דיאלוג" בין חכמים, או מעין תיאור של סיפור - להבנת הדברים. ראו דוגמה {{ממ זהר|ג|קנז|א}} # הכנסה של קטעים שהיו "נספחים" בדפוס בסוף הספר אל מקומם הנכון בתוך הזהר . ראו דוגמה {{ממ זהר|ג|קנא|א}}. # הזזה קצת של מעברים בין דפים. כאן שוב "התפרעתי קצת". אולי נחשב קיצוני. אבל משום מה המעברים בין דפים של הזהר לרוב '''דווקא''' באמצע משפט או פסוק אשר מקשה על ההבנה של הדברים. לפיכך ניהגתי בליברליות והזזתי את סימון מעבר הדפים הדפים לפעמים שיהיה באמצע - בין שני משפטים או קטעים. # הגהות רלוונטיות מתוך המתוק מדבש * כל זה נעשתה כפי שאמרתי בחלק השלישי של הזהר ואני ממשיך בעבודה באופן לא רציף. * אנסה להוסיף ולהרחיב בסטטוס הזה בימים הקרובים ככל שאזכר בדברים נוספים. לבינתיים, זהו עדכון סטטוס הפרויקט [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 06:19, 3 ביולי 2026 (IDT) ==הצעות לשיפור== :@Roxette5, אם תרצה, אוכל לשלוח לך סריקה ב־PDF של ספר 'הרעיא מהימנא' שיצא לאחרונה (לפני כמה שנים) בפני עצמו. :אולי היא תוכל לסייע לך בבירור נוסח הרע"מ, בפיסוק ובאיתור מקורות, ואם תראה לנכון – גם בשילוב הגהות הגר"א (המופיעות שם על מגש של כסף) ובהוספת הערות המהדיר. :בכל אופן, זו רק הצעה כמובן, והטוב בעיניך עשה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 11:01, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::{{א|יוסף אומץ}} - תודה רבה על ההצעה. אינני מכיר את המהדורה של רעיא מהימנא שאתה מדבר אליו. אשמח לראות בכל מקרה. אני צריך רק לחשוש שיכול לסבך אותי בזכויות יוצרים. אבל שווה לראות. ::בכל מקרה - כרגע קצת הפסקתי את הפעילות בהגהה של הזהר. בגדול עברתי והגהתי על כרך ג' - ויקרא עד דברים. אני כרגע עסוק בהקלדה של ספר [[טוב הארץ]], ואז נראה אם אחזור אל הגהת הזהר או אמשיך במשהו אחר (מעולם לא השלמתי את הספר [[מדרש לפירושים]]...). ::לענין הגהות הגר"א - אני מאמין שמדובר בהגהות שנלקחו מספר '''[[יהל אור]]''' על הזהר והם כבר מוקלדים כאן (אמנם הוא דורש הרבה שיפור והגהה גם כן מאז שהקלדתי אותו). גם יש אליהם קישור בכל דף ודף פרטני של הזוהר בסרגל הניווט למעלה. ::מה דעתך? בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:36, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::@[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], '''אל דאגה מזכויות יוצרים''' (אין למהדיר זכויות על הגהות הגר"א, שהוא רק ערך אותן במדור נפרד, או על ציונים לגמרות). :::עברתי על כמה מקומות ברעיא מהימנא בוויקיטקסט, ואכן ראיתי שהגהות הגר"א כבר נוספו כחלק אינטגרלי מהטקסט, ללא זכר לכך שמדובר בשינוי שערך הגר"א. קודם כל, '''יישר כוח עצום'''. :::עם זאת, לענ"ד מקובל יותר להביא את ההגהה בסוגריים. לדוגמה, כתוב בזוהר "ועץ דדיו מתפוחים", והגר"א מגיה שצ"ל "מעפצים" (במקום "מתפוחים"), אם כן יש ארבע אפשרויות כיצד להביא את הגהתו: '''(א)''' "ועץ דדיו מתפוחים <small>(מעפצים [הגר"א])</small>"; '''(ב)''' "ועץ דדיו מתפוחים <small>(ה"ג: מעפצים)</small>", כש"ה"ג" הוא קיצור של "'''ה'''גהות [ה]'''ג'''ר"א"; '''(ג)''' להביא את ההגהות בהערות שוליים; '''(ד)''' למעשה, אולי יש דרך אפילו טובה יותר – להביא אותן בתבנית של [[תבנית:קיצור|קיצור]], כך שכל מי שישים את העכבר על המילה יראה את הנוסח המתוקן של הגר"א (אמנם בד"כ "קיצור" משמש לפתיחת ר"ת ופירושים, אבל בעיניי הוא בהחלט מתאים גם להגהות). היתרון בזה הוא במקומות שבהם הגאון מחליף כמה מילים, כך אפשר לסמן את כולן על ידי הקיצור ולכתוב את הנוסח הנכון, והקורא לא צריך "לשבור את הראש" כדי להבין לאילו מילים מכוונת ההגהה (אם הן היו מובאות בסוגריים אחרי הנוסח שבדפוסים). :::כמו כן, יש מקומות שבהם בביאור הגר"א על הרעיא מהימנא הוא כותב בפשטות שצריך לומר "בהיפוך", ולא מציין כיצד יש לומר בדיוק, ובמקומות הללו לא (ראיתי ש)הובא בויקטקסט הנוסח המתוקן. מהדורת הרעיא מהימנא המצורפת מגישה לך על מגש של כסף את כל הגהות הגר"א ואת כוונתו במקומות הנזכרים ובכלל, כמדור פשוט ומובן בפני עצמו. :::למשל, מובא ברעיא מהימנא (דף רמ"ג ע"א): "מה דאתקיים בי דחדינא ביקרא דאהרן אחי", והגר"א כותב "ט"ס [טעות סופר] וצ"ל להיפוך", והיינו כך: "מה דאתקיים באהרון אחי דחדא ביקרי". לפי הצעתי ה"'''(ד)'''" יש להביא זאת כך: "מה דאתקיים {{קיצור|בי דחדינא ביקרא דאהרון אחי|באהרן אחי דחדא ביקרי}}", ולפי הצעתי ה"'''(ג)'''" כך: "מה דאתקיים בי דחדינא ביקרא דאהרון אחי <small>(ה"ג: באהרן אחי דחדא ביקרי)</small>". :::ומה נעשה במקומות שבהם הגאון :::'''מוחק''' ::: טקסט מסוים? לכאורה, במקרים כאלה צריך להעיר על כך בהערות שוליים; אך למעשה, אולי גם במקומות כאלה כדאי פשוט לסמן אותם באמצעות הקיצור, ובתוך הקיצור לרשום "הגר"א לא גורס זאת", כדי לשמור על קו עקבי ואחיד לאורך כל המהדורה. :::במהדורה של הרע"מ שהזכרתי המהדיר פשוט הקיף את המילים הללו בסוגריים, והוסיף הפניה להערת שוליים למדור 'הגהות הגר"א' ושם כתב את הנוסח הנכון. אולם בעיניי עדיף לא להוסיף סוגריים בתוך הטקסט כי זה מפריע לקורא, ולכן אני מציע את האפשרויות הנ"ל. :::אשמח לשמוע בבקשה מה דעתך. :::החכם מכל אדם אומר "טוב מראה עיניים מהלך נפש", ומצורף אפוא [https://send.magicode.me/send-file/file/d2dccbba173c447e39c38a664cc7e8ff5f3761b8/view הרעיא מהימנא]. :::בסוגריים לא אמנע מלהעיר כי לעיסוק בזוהר יש מעלה יתירה כידוע ("בספרא דא יפקון מן גלותא"), ובטוחני שלא בכדי התגלגלה לידי כת"ר הזכות העצומה הזו, ולכן כדאי לאחוז בה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:08, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::{{א|יוסף אומץ}} תודה רבה על ההערות. אז ככה - ממה שאני מכיר כאן וכן עמדתו של {{א|Nahum}} שהם מחמירים בענין זה זכו"י של כתבי יד או אפילו לפעמים "סידור מחדש" של דברים. כך שאינני בטוח שהם יסכימו להטמיע את הספר שציינת של מוסדות "אלף המגן". אבל נחום מוזמן כאן להביע את דעתו. :::: לגופו של ענין. דברתי על זה בעבר עם נחום בדף אחר. לדעתי האישית ומהיכרות של חלקים מסוימים של פרשיות הזהר - '''אין אפשרות ישים''' להציג נוסחים של הזהר במיזם אחד עם הערות שוליים או תבניות של הסברים, לרוב. זאת פשוט מפאת גודל ההבדלים והשינויים שיש במקומות שונים. הדבר מגיע למסה קריטית שזה כבר לא מאפשר לקורא להבין את הכתוב. :::: הדוגמא הטובה ביותר של תופעה זו ראיתי בפרשת שלח - שם הכל מבולבל. גם גרסאות שונות של מילים, גם סידורים שונים של קטעים, גם ציונים שונים של מאמרים חסרים, וכולי וכולי.ראו לדוגמה בדפים סביב דף {{ממ זהר|ג|קסה|א}}. וכן ראה [[זהר חלק ג קעב א]]. כך שאני שאפתי בהגהה שלי להציג לקורא '''מהלך אחד בלבד של הזהר''' (כפי שעשה הספר מתוק מדבש), והסתפקתי בציון גרסאות שונות אצל הגר"א או אחרים בהערות שוליים. :::: אין לי בלעדיות על הפרויקט של הזהר במרחב הראשי - ולכן כבודו מוזמן להוסיף שם כרצונך הטוב מה שאתה חושב לנכון. אני רק מזהיר אותך שוב שלדעתי הרעיון של הצגת הערות של נוסחאות שונות בכמה מקומות בזוהר - לענ"ד עלולים להעמיס על הדפים ובמקרים מסיימים יהפכו את הדפים לבלתי קריאים. זאת דעתי. אבל אינני מתנגד שתנסה. ::::הכל טוב. ותודה רבה על האכפתיות ועל הרצון להוסיף ולתקן ולשפר. בכבוד רב, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:13, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::::תודה רבה על הדברים. :::::אין לעורך '''שום''' זכויות יוצרים על כתבי היד, ובכלל, הוא כמעט שלא השתמש בהם להגהת הנוסח של הרעיא מהימנא, :::::אלא רק הביא מעט מהם במדור הגהות וציונים. :::::אגב, בחלק השני של המהדורה שלו תוכל לראות '''זוהר פנחס''' עם הגהה נפלאה מכתב יד (ראה אודותיה במבוא), בלי הרעיא מהימנא (שאותו הוא הביא בנפרד לאחר זוהר פנחס), בשונה משאר הספר, כאמור. :::::אולי זה יסייע לך בהגהה על זוהר פנחס, אם תחליט לחזור למלאכת הקודש של ההדרת הזוהר הקדוש. :::::לגופו של עניין, אני חושב שיש לחלק בין הגהות הגר"א לשינויי נוסח אחרים בזוהר. כידוע לכל באי שער הזוהר, יש בו עשרות נוסחאות שונות, וכמו שכתב לי פעם מקובל גדול: :::::"נוסח מדויק לזוהר לא יתכן בעוונות, מרוב אופל שיבושי הדפוסים, חלוקת המפרשים ושינויי כתבי היד. ומי יורה לנו דעה." :::::אך הגהות הגר"א, לעומת זאת, אינן רבות כל כך, וכלל אינן מכבידות על הדפים. הוספתן בצורה של קיצורים (כאמור) הופכת אותן לכמעט בלתי נראות עבור מי שרוצה ללמוד את הזוהר בפשטות, בלי להסתבך עם אינספור גרסאות ונוסחים. :::::מכל מקום, ראיתי שכת"ר הוסיף בהרבה מקומות את הגהות הגר"א, ויישר כוח גדול. :::::אגב, אני ממליץ לך לכתוב [https://milog.co.il/%D7%90%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%98#:~:text=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%98%20%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%20(%D7%92%D7%9D%20%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%98%20%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%99%3B%20%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%20apparatus%20criticus)%20%D7%94%D7%9D%20%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA%2C%20%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%20%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%AA%20%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95%20%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8%20%22Lectio%20difficilior%20potior%22%20%D7%90%D7%95%20%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%94%20%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98 אפארט] למהדורה. :::::תוכל להסביר בו את המתודולוגיה שלך, מדוע בחרת להציג נוסח עיקרי אחד (מתוק מדבש), ועוד ועוד. :::::כמו כן, כדאי לפרט על מעלות המהדורה. :::::אני רואה לנכון לציין לשבח את הפיסוק המקצועי שלך, את החלוקה לפסקאות ואת עצם הנראות של הזוהר – כולל חוסר ההיסוס שלך להשתמש בסימני קריאה וכדומה כשצריך. :::::זה בהחלט ראוי לשבח, בפרט בימינו שיש מכונים תורניים שנמנעים אפילו מסימן שאלה, "רחמנא ליצלן". :::::ובכלל, כדאי שהקורא יכיר יותר את הפרויקט, ולא ירגיש שהוא נכנס לזוהר אבל לא ברור לו מנין שאוב הנוסח וכו'. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:01, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::שלום. לאחר שקראתי את הכל פעמיים: ::::::* אולי כן אפשר להשתמש בהגהות הגר"א. ואולי לא. אני צריך קודם כל להבין עד כמה מההגהות הנ"ל הינם בפועל רק העתקה של הספר "יהל אור". אבל לעת עתה, לפחות מבחינתי, הדבר לא רלוונטי כי אני כרגע מתמקד כל כולי בספר "טוב הארץ". ::::::* יהיה לי כרגע קשה מאוד לערוך הסבר ואפארט מקיף של כל מה שעשיתי. בסך הכל אני עושה את הכל בשעות לא שעות ובאופן לא קבוע. נסיתי לספק מטרה זו למעלה בציון כאן בדף על "סטטוס הפרויקט" אבל אני מבין שזה לא מספיק. ככלל, אין לי ציפייה שמה שאני מגיה יישאר כעותק סופי. משתמשים יכולים לבא ולשנות... השאיפה הייתה רק להציג מהדורה קריאה של הזהר למען הלומדים. כנ"ל - כרגע אני לא כבר בפרויקט הזה. אם אכנס אל זה שוב - בהחלט אשקול את הדברים. ::::::* תודה רבה על הפרגון המחמיא. שמח שאתה רואה בזה כיתרון. ישנם אתרים אחרים שאני יודע היו מנדים את העותק בגלל הסימני קריאה שהוספתי לצערי... ::::::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:07, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::::::לגבי שתי הנקודות הראשונות, מכיוון שכת"ר עסוק כעת בספר 'טוב הארץ', אכן אין טעם להאריך בהן כעת. :::::::בכל אופן, בהחלט אשמח שנשוב ונדון בדברים אם כת"ר יחזור בעתיד לזוהר הקדוש בע"ה. :::::::המשך עבודה פורייה על 'טוב הארץ' (ואגב, [[w:נתן_שפירא_הירושלמי#%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95:~:text=%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%AA%20%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%20(%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94).|לינקקתי]] למהדורתך בערך מחבר הספר בויקיפדיה). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:26, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::::לגבי הנקודה השלישית, בהחלט יש מכונים שהיו מנדים את הטקסט ב"עוון" הוספת סימן קריאה, ::::::::אבל האמת היא שסימן קריאה וכן סימן שאלה מוסיפים בהחלט להבנת הטקסט, ובעיניי הם אף מוסיפים לו חן. ::::::::מה גם שלאט לאט סימני פיסוק כאלה נכנסים יותר ויותר; ::::::::הספרות התורנית הולכת לכיוון הזה, בין אם הם ירצו ובין אם לא. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:33, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::: אינני בקי כל כך בתחום של ספר הזהר. כעיקרון, אני סומך על נסיונו ושיקול דעתו של [[משתמש:Roxette5]], ולגבי זכויות יוצרים, דע לך, [[משתמש:יוסף אומץ]], שוויקימדיה מאוד מחמירה בזה, הרבה יותר ממו"לים רגילים, ודעתי האישית גם היא שעלינו, כאתר ציבורי המופעל ברובו על ידי יהודים יראי שמים ושומרי מצוות, להתנהל בזהירות ובשקיפות ובשמירה על זכויותיהם של אחרים, בבחינת "והייתם נקיים".<br> מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::הרב @[[משתמש:Nahum|Nahum]], אני מסכים. זהירות ושקיפות בעניין זכויות יוצרים, בבחינת "והייתם נקיים", הן ודאי דבר חשוב. ::::::אולם דווקא משום כך, חשוב להבחין בין זכויות יוצרים לבין חומר שאין עליו זכויות יוצרים. ::::::הוספה של הגהות הגר"א, למשל, מתוך מהדורה של 'אלף המגן', אינה הפרה של זכויות היוצרים של המו"ל. ::::::וכי לאלף המגן יש זכויות יוצרים על הגהות הגר"א עצמן?! ::::::על כן, הצעתי עומדת בעינה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:08, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::: אני מסכים איתך בזה, אין לו בעלות על הזכויות של הגהות הגר"א. הבנתי שגם [[משתמש:Roxette5]], על אף ההסתייגויות שהביע, למעשה אינו מתנגד לכך שאתה תוסיף את הגהות הגר"א. עלה והצלח ויהי ה' בעזרך, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:47, 28 בספטמבר 2026 (IDT) == ציון שם הפרשה בראש כל עמוד == קודם כל, יישר כח על פרויקט המדהים. קילורין לעיניים. מן הראוי שראש כל עמוד בנוסף לציון איזה חלק ודף הוא יהיה כתוב '''לאיזו פרשה הוא שייך''', זה חשוב מאוד שכן רוב הלומדים והספרים מציינים לפי פרשות ודפים, ואילו השימוש בחלקים (א, ב, ג) לא מצוי ומקשה על מי שמחפש מקור מסוים (לפי פרשה). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 10:56, 28 בספטמבר 2026 (IDT) : {{א|יוסף אומץ}}. אכן אני מסכים עמך. וזה בדיוק אחד מן הדברים שהוספתי בהגהות שעשיתי עד עכשיו בכרך ג (ויקרא - דברים). בכל דף פרטני - כמו [[זהר חלק ג קיח א]]. אכן אם אחזור להגיהה בראשית - שמות, אני אמשיך להוסיף את ציון הפרשיות גם שם. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:40, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::נפלא ביותר. אולם לענ"ד כדאי להוסיף את שם הפרשה [גם] בראש הדף ממש, כלומר בתבנית הסגולה, היכן שכתוב "[[זהר חלק ג קיז ב|<<]] '''·''' [[זהר חלק ג]] '''·''' קיח א '''·''' [[זהר חלק ג קיח ב|>>]]". בכך כל מי שמחפש את הזוהר על פי פרשה יוכל למצוא אותו יותר בנקל, וכבר בתוצאות החיפוש בגוגל תופיע שם הפרשה. זה יהיה שיפור עצום ונורא. ::מה דעתך? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:12, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::כמובן שזה הכי אידיאלי. אבל למיטב ידיעתי זה מאוד מסובך לעשות מבחינה טכנית דרך התבניות של {{תב|סרגל ניווט}} או {{תב|דף של זהר}}. ולכן אני הסתפקתי במה שזמין כרגע. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:54, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::והאם אין דרך לקדם את העניין? ::::אולי הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] שליט"א יוכל לסייע בבקשה בעניין (של יצירת תבנית וכדומה להוספת שם הפרשה בראש כל דף בזוהר, וכאמור)? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:02, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::::הקפצה. הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 11:37, 27 באוקטובר 2026 (IST) ::::::אם זה באמת חשוב לך אני מוכן לעשות את זה ידני בימים הקרובים. אני יותר בטוח על הידני מאשר הפעלת בוטים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:27, 27 באוקטובר 2026 (IST) ::::::: מאוד כדאי לעשות את זה, זה יהיה מאוד שימושי לאלה מבין המשתמשים שמחפשים בדפי הזוהר לפי פרשות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:21, 27 באוקטובר 2026 (IST) :::::::זה חשוב לי מאוד מאוד. :::::::רבים וטובים מחפשים מקורות בזוהר לפי הפרשיות, ואילו השימוש בחלקים (חלק א, ב וג) כמעט ולא נפוץ. :::::::זה יהיה זיכוי הרבים גדול מאוד. :::::::תודה רבה. :::::::שוב ראיתי שהקדימני הרב @[[משתמש:Nahum|Nahum]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:59, 27 באוקטובר 2026 (IST) :::::::הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], סליחה שאני מתזכר, אבל מה עם סימון הפרשיות? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 10:45, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::::::::{{א|יוסף אומץ}} - תודה על התזכורת. בינתיים עשיתי פרשיות בראשית עד לך לך, ועד בכלל. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:39, 5 בנובמבר 2026 (IST) :::::::::מעניין, "חשדתי" בכת"ר שכבר התחיל במלאכת הקודש, אך נכנסתי לפרשת בראשית לפני שכתבתי את הודעתי, ולא ראיתי שנוסף "בראשית" לתגית של פרשת נח, אלא כתוב רק "[[זוהר חלק ב|<<]] '''·''' [[זוהר]] '''·''' חלק ג '''·''' [[זוהר חלק ד|>>]]", וכך גם אתה. :::::::::אם כן מה כוונת כת"ר? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:43, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::::::::::צ"ל "לתגית של פרשת '''בראשית'''". [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:44, 5 בנובמבר 2026 (IST) :::::::::::צ"ל "וכך גם '''עתה'''". [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:44, 5 בנובמבר 2026 (IST) טוב אז היה אי הבנה בינינו. כפי שאמרתי למעלה - למיטב ידיעתי לא ניתן להכניס את השם של הפרשה '''בתוך סרגל הניווט''' (מה שאתה מכנה "בראש הדף"). אני רק יכול ליצור את הכותרת באמצע הדף שכתוב '''זהר - פרשת לך לך'''. נא להודיע לי אם ברצונך שאני אמשיך בכך או שאין לך תועלת בכך ואז אני אפסיק. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:56, 5 בנובמבר 2026 (IST) :בהחלט יש לי תועלת מכך (אמנם פחות מהוספה בתוך סרגל הניווט, ואתייג כאן שוב את הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], שאולי יוכל לסייע בעניין). :ואשמח אם תמשיך בבקשה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 19:27, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], אם הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] יסדר את סרגל הניווט כך שיהיה ניתן להוסיף את שם הפרשה, האם יש היתכנות מצידך לסדר את הפרשות לפי זה, כך שכל '''דף''' יכלול פרשה בפני עצמה, וכאשר יחפשו בגוגל למשל "זוהר בראשית לו ע"א", תופיע התוצאה המתאימה, והלומד יגיע ישירות לזוהר פרשת בראשית דף לו עמוד א? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 19:39, 5 בנובמבר 2026 (IST) :::קצת תלוי באיזה פתרון שלום אורי יציע לבצע בכדי שאוכל להגיד מה אני מוזמן לעשות מצידי. נראה מה הוא יגיב. אבל גם אם יצליח להכניס משהו "בראש הדף" כרצונך - אינני יודע אם בהכרח גוגל תמיד יגיע ישירות אל הדף המבוקש כל עוד ששם הדף נשאר [[זהר חלק א לו א]].... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:01, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::::בסדר גמור. ::::אני חושב שהכנסה של שם הפרשה בראש הדף תעזור, וכמו שכעת בזכות שהוספת את שמות הפרשיות בתור כותרות ראשיות אפשר לחפש בגוגל ״זוהר בראשית״, לקבל תוצאה של ״זוהר חלק א דף פלוני״ – וכשפותחים אותה אכן מגיעים לכותרת הראשית של בראשית. ::::אכן גם לאחר הוספה של שמות הפרשיות בראש הדף עדיין לא בטוח שתמיד הקורא יגיע אליהן דרך גוגל, אבל במקרים רבות אני מאמין שאכן כן. ::::אני חושב שהכנסת שם הפרשה בראש הדף תעזור. כמו שכעת, בזכות שכת״ר הוסיף את שמות הפרשיות בתור כותרות ראשיות, אפשר לחפש בגוגל ״זוהר בראשית״ ולקבל תוצאה של ״זוהר חלק א דף פלוני״, שפתיחתה אכן מובילה לכותרת הראשית של בראשית. ::::אכן גם לאחר הוספת שמות הפרשיות בראש הדף עדיין לא בטוח שהקורא תמיד יגיע אליהן דרך גוגל, אבל במקרים רבים אני מאמין שאכן כך יהיה. ::::האם לא ניתן לשמות גם את שם הדף? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:21, 6 בנובמבר 2026 (IST) ::::: זה כבר פרוייקט מורכב למדיי, ליצור דף לכל פרשה ולהעביר אליו את הטקסט של הפרשה. זה יכול לקחת כמה שנים לדעתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:41, 6 בנובמבר 2026 (IST) ::::::היי שבת שלום, ::::::הוספתי תמיכה בדף {{תב|דף של זהר}} והשימוש בה תלוי ב{{תב|דף של זהר/פרשה}}. הרעיון הוא לציין בתבנית המשנה עמוד התחלה ועמוד סיום של כל פרשה, ואז בטווח שבין העמודים האלה להציג בתבנית הראשית את שם הפרשה. כרגע שמתי בתגובה שאינה מוצגת (תווים <!- והסיומת -->) עד שנוסיף את כל הפרשות. ::::::מספר העמוד הוא בעצם מספר הדף מוכפל ב2 בתוספת מספר העמוד, למשל עבור דף פב עמוד א - מס' העמוד הוא <math>82*2+1=165</math>. ::::::בחנתי את התוצאה על [[זהר חלק א פב א]] (באמצעות "תצוגה מקדימה של הדף עם התבנית הזאת") וזה נראה עובד עם "לך לך". יש להוסיף את כל הפרשות ולבדוק את מקרי הקצה (עמודי המעבר בין פרשות). כרגע אין לי זמן לעשות את זה, אם תוכלו להשלים את המלאכה תבורכו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו בחשוון ה'תשפ"ז • 13:31, 6 בנובמבר 2026 (IST) :::::::יישר כוח עצום הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], זה פתרון גאוני ויעיל מאוד. :::::::רק כדי לוודא שעניין קידום הזוהר של ויקיטקסט בגוגל נפתר עד הסוף, כשהקוד יופעל (אם תהיה מוכנות מצד שהרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] להשלים את כתיבת שמות הפרשות ומחיקת התגיות שגורמת להסתיר אותן), האם שם הפרשה אכן יופיע '''בתוך סרגל הניווט עצמו''' (למשל: [[זהר חלק א קנז א|<<]] · [[זהר חלק א]] · לך לך · קנז ב · [[זהר חלק א קנח א|>>]]. :::::::אם כן, זה בדיוק מה שייחלנו לו! ברגע שזה מופיע בסרגל הניווט, גוגל יסרוק ויקשר בין שם הפרשה לדף ולעמוד. זה יאפשר לכל מי שמחפש ברשת "זוהר לך לך פב א" להגיע ישירות לעמוד הנכון בוויקיטקסט (אפילו ששם הפרשה לא יופיע בשם הדף עצמו), ויעלה את מהדורת ויקיטקסט לראש התוצאות בגוגל. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 13:53, 6 בנובמבר 2026 (IST) :::::::הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], האם יש אפשרות להשתמש במנגנון הפרשיות שבנית כדי לשנות את '''כותרת התצוגה''' שגוגל תציג בפני המשתמש (באמצעות DISPLAYTITLE או ה־Title בתבנית)? :::::::הכוונה היא שהכתובת הפיזית (ה־URL) תישאר כפי שהיא, דהיינו "זהר חלק א פב א", אבל כותרת ה־HTML של הדף '''המוצגת בתוצאות החיפוש בגוגל''' תורכב דינמית ותיראה כך: '''"זהר לך לך פב א"''' (בכוונה ויתרתי על מספר החלק, כי כמעט כולם מחפשים לפי פרשה, דף ועמוד). :::::::בצורה כזו, מי שיחפש ברשת "זוהר לך לך פב א" יראה בתוצאת החיפוש בגוגל התאמה של 100% מול העיניים, מה שיעלה את מהדורת ויקיטקסט למקום הראשון בבטחה מוחלטת. :::::::וכן כאשר המשתמש ייכנס לדף הזה, הוא יראה בתוך הדף עצמו גם את סרגל הניווט המשודרג עם שם הפרשה (על ידי [[שיחה:ספר הזהר#:~:text=היי שבת שלום,יישר|הפתרון המבריק]] שהצעת, שאנחנו מחכים לדעתו הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] עליו) וידע בוודאות שהגיע למקום הנכון. :::::::בסופו של דבר, זה יחסוך לאלפי לומדים טרחה מיותרת, ינגיש את תורת הנסתר בצורה גלויה ויביא לזיכוי הרבים עצום לכל מי שמחפש מקור מדויק בזוהר ומחפש ללמוד בו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 14:04, 6 בנובמבר 2026 (IST) ::::::::הרב@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], בהמשך להודעתי הקודמת, חשבתי על זה – הכי פשוט יהיה פשוט להשאיר גם את מספר החלק (חלק א, ב וכו') ב'''כותרת התצוגה''', וככה נחסוך סיבוכים. ::::::::כלומר, כותרת ה־HTML של גוגל שתוצג בפני המשתמש תיראה כך: '''"זהר חלק א לך לך פב א"'''. ::::::::בכך נרוויח התאמה מלאה בחיפוש, נשמור על המבנה המקורי, וגם תיחסך לך עבודה כי התבנית רק צריכה להוסיף את שם הפרשה באמצע, בלי למחוק את מספר החלק. ומעבר לכך, יש עדיין מיעוט אנשים שמחפשים בזוהר לפי חלקים, ולכן כדאי לשמור גם על מספר החלק בשבילם. ::::::::אשמח לשמוע בבקשה מה דעתך. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 14:14, 6 בנובמבר 2026 (IST) לא לגמרי הבנתי את התיקון של {{א|Shalomori123}}. מאמין שאני אבין יותר ככל שמתקדמים... עם זאת כבר רק אציין ממה שאני כבר הבנתי שצריכים לשים לב כי יש פרשיות שעלול מספר העמודים לעבור את המגבלה של ויקיטקסט. יש להריץ נסיון של הפתרון שלך על פרשיות '''תרומה או פקודי או פנחס''' - שמה יש מספר עמודים רבים. אם ההצעה שלך עובדת שם - אז מאמין שיעבוד על הכל. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:46, 7 בנובמבר 2026 (IST) :לא ניסיתי אך פעם לערוך את הtitle המובנה של תוכנת ויקימדיה. צריך לבדוק אם זה אפשרי. לגבי סרגל הניווט, כמדומני שיש שדה להוסיף טקסט נוסף בסוף סרגל הניווט, משהו כמו "כותרת=". :הפתרון שלי נועד לאפשר להכניס את המידע על איזה עמוד שייך לאיזו פרשה בדף מרוכז, במקום לעבור עמוד עמוד ולהוסיף כותרת ידנית. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ז • 22:25, 7 בנובמבר 2026 (IST) 8vpzt2ygu0jotlqkwe8wb8x97x0rwdc 3101948 3101943 2026-11-07T20:32:07Z Shalomori123 9336 /* ציון שם הפרשה בראש כל עמוד */ תגובה 3101948 wikitext text/x-wiki ==יישר כח על התחלת הספר== יישר כוח על התחלת הקלדת ספר הזוהר! מכיוון שספר הזוהר ערוך כפירוש על התורה, שיניתי את שמות הדפים בהתאם לפורמט המקובל של הפירושים - "פרשן על ספר" (וכן "פרשן על ספר פרק", "פרשן על ספר פרק פסוק" - ראה למשל [[רבי יונה על משלי]], [[רבי יונה על משלי יד]], [[רבי יונה על משלי יד יט]]). כך יהיה אפשר בעתיד לשלב את פירושי הזוהר במקראות גדולות. --[[משתמש:Erel Import Bot|Erel Import Bot]] 06:47, 6 בפברואר 2008 (IST) :בזזט. טעות. :ספר הזוהר '''איננו''' ערוך כ'''פירוש''' על התורה, אלא כ'''מדרש חז"ל'''. בדיוק כמו [[מדרש רבה]], [[מדרש תנחומא]], [[ילקוט שמעוני]] ודומיהם. מדרשים אלו '''אינם מפרשים''' את הפסוקים, כי אם '''משתמשים בהם לפתוח בדרשה''', שהקשר הישיר בינה לבין הפסוק לעיתים קרובות לוט בערפל. :אין שום מקום וטעם לכלול מדרשים אלו ב[[מקראות גדולות]]. :אני משנה את שמות הדפים לחלוקה לפרשיות, כמקובל ברוב מהדורות ספר הזהר. בברכה, [[משתמש:נחום|נחום]] 21:38, 9 בפברואר 2008 (IST) *יש להעיר אך זאת: אולי כדאי להסיר את שמו של המחבר, יש בזה הרבה ספקות שאין המקום כאן. אפשר לפתוח דיון או לשנות שהספר מיוחס לתנא רשב"י. ובוודאי שאא לכנותו "אלוקי"!! אא"כ זהו שער הספר של מהדורה ספציפית (ואז גם הרשב"י וגם האלוקי ישארו) וא"כ הרי שיש לציין זאת. [[משתמש:יודא|יודא]] 02:44, 1 במאי 2009 (IDT) ::נוסח השער בכל דפוסי הזהר הוא בלשון זה, והוא חלק מהטקסט המקורי. ::עכשיו שמתי לב לדף שיחה זו, ואתייחס להערתו של נחום מלפני יותר משנה, אכן ספר הזהר כשאר המדרשים אינם קשורים לפרשה דוקא ואין לקשרם במסגרת מקראות גדולות על הפרשה (למעט ילקוט שמעוני שהוא כן ערוך - פחות או יותר, כמדרש על סדר הפסוקים - וראה בדף ה[[שיחה:ילקוט שמעוני|שיחה]]. כמו כן [[מדרש רבה על שיר השירים]] בנוי לפי הפסוקים ואכן קישרתי אותם למקראות גדולות). אני חלקתי את הזהר לדפים נפרדים כך שאפשר למצוא קטע מהזוהר גם לפי הדף וגם לפי הפרשה (כמו שעשיתי ב[[מדרש רבה]]). ::--[[משתמש:תולדות אדם|<span style="color:#Af783a; font-family:guttman-Soncino, narkisim;">'''תּוֹלְדֹת אָדָם'''</span>]] • [[שיחת משתמש:תולדות אדם|שיחה]] • [[:קטגוריה:ז' אייר|ז' אייר]] ה'תשס"ט 03:28, 1 במאי 2009 (IDT) ==סיכום סטטוס הפרויקט להיום 2.4.13== אחרי שהקדשתי קצת זמן לתרום יותר לדפים האלו של הזהר ראיתי לנכון לסכם קצת איפה אנחנו עומדים. מה יש ומה אין. איזה חסרונות או בעיות עדיין קיימות. ואיזה מקומות יש לשיפור. לתועלת תורמים ועורכים שיבואו לעתיד. חלקתי את הדברים לשני סוגים: (א) משימות מוכנות להעשות (ב) והערות שונות שבסופו של דבר גם מסתכמות במשימות אולי לעתיד.{{ש}} {{קו תחתי|משימות מבוקשות}} # יצרתי כרגע את כל הדפים ועמודים שקיימים בשלשה חלקי הזהר (אמנם עדיין ספרי הזהר חדש ותקוני זהר נשארים ריקים לעת עתה). כל עיקר תוכן הטקסט העליתי בדפים נפרדים של [[זוהר חלק י]] [[זוהר חלק יא]]...וכולי וכולי עד [[זוהר חלק ל]]. מדי פעם נתקלתי בדפים (אולי כ5% מסך כל הדפים) שהכילו קצת תוכן של מלים מנוקדים של הזהר ממשתמשים אחרים. העברתי דפים אלו לתוך פורמט של [זהר '''מנוקד''' X X X]. כך למשל [[זהר מנוקד חלק א רי ב]] כדוגמא. נראה לי כרעיון טוב למשימה לערוך תוך התבנית של {{תב|דף של זהר}} על יד איפה שכתוב המלים "הוסף תרגום" -- איזה קישור לדף המקביל שלו המנוקד. # נראה לי שאפשר ליצור תבנית חדשה של מראה מקום בזהר עכשיו {{תב|ממ זהר}}. אמנם כאן אני מסתפק אם ניתן גם לכלול בו את האפשרות להפנות אל דפים ועמודים תוך "זהר חדש" ו"תיקוני זהר" למרות שעדיין לא נוצרו דפים לספרים אלו ברובם... בכל אופן, לפחות בשביל הפניות ומראה מקומות אל דפי הזהר, נצטרף תבנית בדומה ל{{תב|ממ משנה}} או {{תב|ממ}}, שיקח 3 פרמטרים (חלק של ספר הזהר [א,ב,ג] , מספר הדף, מספר העמוד). ואם מרכיבים את התבנית גם להפנות אל דפים של זהר חדש ותיקוני זהר אני מניח שנצטרך עוד פרמטר לבחירת איזה ספר מדובר (זהר, זהר חדש, תיקוני זהר). {{בוצע}} # רציתי לשים את החמשה חומשי תורה בדף זה אל חמשה טורים ולא הצלחתי. מישהו יכול לעשות את זה? {{בוצע}} # צריך לשנות את סטטוס הזוהר בעמוד הראשי ל75%. לא יודע איך לעשות את זה...{{בוצע}} {{קו תחתי|הערות}} # מרכזתי את כל הטקסט האמתי אל 30 דפים שרירותיים וקראתי אותם [[זוהר חלק א]]...[[זוהר חלק יב]]..עד [[זוהר חלק ל]]. כל עריכה על הדפים יצטרך להיות שמה. בהסתכלות אחורה לא היה חכם לקרוא אותם בשם "חלקים" כדי שלא יסתבך עם החלוקה של 3 חלקי הזהור עצמם אבל אחרי מאות דפים ותבניות שהשתמשתי כבר בדפים אלו הדבר כבר היה מאוחר מדי לשנות... # בחלק 3 חסר כמה וכמה דפים ותוכן (לדוגמא ראה [[זוהר חלק כט]]. העדפתי ליצור דבר שלם שהינו לוקח בחסר מאשר חלק של תוכן מושלמת. לכן נשאר עדיין הרבה חומר ותוכן להוסיף אל תוך ספר הזוהר הזה ולכן אמרתי למעלה שהזוהר כרגע 75% מושלמת. # קיים הרבה השמטות של ספר הזהר. יצרתי להם דף [[זוהר השמטות]] אבל לא מלאתי את הדף בתוכן (רק הוספתי קצת באופן חלקי) מכיון שאני לא כרגע עוסק ומתעמק בלימוד זה. דרוש העלאת תוכן ואז גם שילוב קטעי השמטות אלו לתוך הטקסט הראשי של הזהר. # קיים כמה סוגים של ספרים ותת-טקסט בספר הזהר-- "רעיא מהימנא" ו"סתרי תורה" "מדרש הנעלם" "תוספתא" וכולי. ליהוי ידוע שקיים כבר תבנית {{תב|רע"מ}} בשביל פסקאות אלו. כדאי לעורך בעתיד להשתמש בתבנית זו כדי לעצב את פסקאות אלו בצורה שונה מהטקסט הרגיל, בדומה לתבנית {{תב|רמ"א}} של דברי הרמ"א בשולחן ערוך. # נראה לי היה טוב אם מישהו יכול לעצב טבלא יותר נקיה ומרוכזת של שלשה דפי הזהר הקיימים ([[זהר חלק א]] [[זהר חלק ב]] [[זהר חלק ג]]). משהו בדומה לטבלא של ש"ס... # אני כרגע עובד על הכנסת פסקאות מסודרות ופאראגראפות בדפי התוכן של הזוהר. אולם, הכל נעשה מתוך סקירה שטחית יחסית בחומר עצמו ומתוך אופן הפיסוק במהדורות אחרות. ריווח הפסקאות אינו מושלם ויתכן שיש הרבה מה לשפר באופן סדר הפאראגראפות מבחינת תוכנם והקשרם הלוגי. --[[משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar]] ([[שיחת משתמש:Dmokhtar|שיחה]]) 23:28, 2 באפריל 2013 (IDT) :לגבי 3, מה דעתך? [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 11:34, 3 באפריל 2013 (IDT) ::הרבה יותר טוב. תודה.--[[משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar]] ([[שיחת משתמש:Dmokhtar|שיחה]]) 12:31, 3 באפריל 2013 (IDT) == רשב"י? == למה כתוב שרשב"י חיבר את הזוהר? הנושא שנוי במחלוקת ואפילו לפי המסורת רבי אבא חיברהו (כפי שמשתמע מן הספר עצמו). {{שכח לחתום|טלנר}} :[[משתמש:Roxette5]], אשמח לשמוע את דעתך בנושא.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:38, 31 באוגוסט 2021 (IDT) :בינתיים, אחזור ואצטט את [[משתמש:תולדות אדם]] מאחד הדיונים הקודמים בדף זה: "נוסח השער בכל דפוסי הזהר הוא בלשון זה, והוא חלק מהטקסט המקורי."--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:41, 31 באוגוסט 2021 (IDT) :: {{א|טלנר}}, '''שנוי במחלוקת''' לדעתי הוא הגזמה. אבל אשמח לשמוע ממך מקורות בנושא. היקף הספרים המצטטים ומייחסים את זהר אל התנא ר' שמעון בר יוחאי הוא די נרחב, כך שלדעתי "יש על מי לסמוך". אולם, היות ואכן הדבר אינו נושא מוחלט - הוספתי את המילים '''"אשר מיוחס"''' לצאת ידי כל הדעות, או לפחות לרמוז אליהם. :: לעניין התנא ר' אבא - אשמח לקבל הפנייה ספציפית. אני מניח שהתשובה תהיה שר' אבא אמנם כתב את הפעולה הפיזית של כתיבת הספר אבל התוכן במהותו הגיע מר' שמעון בר יוחאי, אשר על כן אנו מייחסים הספר אל הרשב"י. בדומה לכך שבצלאל המקראי לא בנה את המשכן הפיזי ובכל זאת הוא מיוחס על שמו באופן גורף... ::להרחבת העניין - אני תמיד אוהב להסתכל [[שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ז#זהר|בספר שם הגדולים של החיד"א]]. למי שמתעניין.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 03:43, 1 בספטמבר 2021 (IDT) אם אתה מתעניין אני ממליץ לראות את הדף בויקיפדיה "חיבור ספר הזוהר". {{שכח לחתום|טלנר}}. :: {{א|טלנר}} קראתי בעיון. תודה. לא רואה מקור לכך שר' אבא חיבר אותו. שמא כבודו מתבלבל בכך ששמו של ר' אבא הוא '''ר' אבא הסופר'''?...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:07, 27 בספטמבר 2021 (IDT) סליחה. התבלבלתי. לפי מילות הזוהר עצמם האידרא זוטא, מילותיה של רשב"י וההעתקה עצמה התבצעה בידי ר' אבא. [[משתמש:טלנר|טלנר]] ([[שיחת משתמש:טלנר|שיחה]]) 17:50, 27 בספטמבר 2021 (IDT) == סטטוס הפרויקט - שנת 2026 == טוב. עברנו כברת דרך משמעותית בזהר - בוא נראה אם אני יכול לסכם ולהציג נאמנה את המצב הקיים * כרגע אני נמצא ב"אמצע" הליכים כך שאין עקביות בין חלקים שונים של הזהר * לאחרונה אני עבדתי על החלק השלישי (ויקרא - דברים) אז אציין את השינויים שהוכנסו לשם # הצגת התוכן בשתי מישורים שונים. אחת - כנאמן לדפים של הדפוס אשר מציגים "זהר" ורעיא מהימנא מעורבים ביחד (כך למשל {{ממ זהר|ג|פא|ב}}). והצגה שנייה כוללת יותר של כל הפרשה עם קטעים שונים של הזהר לבד והרעיא מהימנא לבד - כך למשל [[זוהר חלק כג]]. # קישורי מעבר בין שני ההצגות האלה. # עיצוב פסוקים בתבנית {{תב|צ}} # קישורי {{תב|ממ}} לפסוקים השונים # תיקוני נוסחאות וגרסאות על פי הספר "מתוק מדבש" ועל פי המפרשים שהוא מציין בספר (הגר"א ביהל אור, הרמ"ק, וכולי). # פיסוק - כאן אני מסכים כי "התפרעתי" קצת. הכנסתי פסיקים וגם סימני קריאה בהרבה מקומות כאשר נראה כי אכן זה עוזר להבין את התוכן (אנסה לתת דוגמאות בהמשך) # קיטוע - המתוק מדבש עזר רבות להבין איפה מדובר במאמר חדש וסיום מאמר הקודם. גם עוזר ומביא מקומות שבהם פשוט הזוהר מתחיל מאמר "באמצע מאמר" כאשר תחילת המאמר חסר # הדגשה של פסוקים שהינם של הפרשה שבו נמצא הזהר. כך למשל הדגשה של פסוקים בפרשת פנחס שמובאים ומוצגים בזהר פרשת פנחס. # עימוד קטעים של הזהר שבו יש מעין "דיאלוג" בין חכמים, או מעין תיאור של סיפור - להבנת הדברים. ראו דוגמה {{ממ זהר|ג|קנז|א}} # הכנסה של קטעים שהיו "נספחים" בדפוס בסוף הספר אל מקומם הנכון בתוך הזהר . ראו דוגמה {{ממ זהר|ג|קנא|א}}. # הזזה קצת של מעברים בין דפים. כאן שוב "התפרעתי קצת". אולי נחשב קיצוני. אבל משום מה המעברים בין דפים של הזהר לרוב '''דווקא''' באמצע משפט או פסוק אשר מקשה על ההבנה של הדברים. לפיכך ניהגתי בליברליות והזזתי את סימון מעבר הדפים הדפים לפעמים שיהיה באמצע - בין שני משפטים או קטעים. # הגהות רלוונטיות מתוך המתוק מדבש * כל זה נעשתה כפי שאמרתי בחלק השלישי של הזהר ואני ממשיך בעבודה באופן לא רציף. * אנסה להוסיף ולהרחיב בסטטוס הזה בימים הקרובים ככל שאזכר בדברים נוספים. לבינתיים, זהו עדכון סטטוס הפרויקט [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 06:19, 3 ביולי 2026 (IDT) ==הצעות לשיפור== :@Roxette5, אם תרצה, אוכל לשלוח לך סריקה ב־PDF של ספר 'הרעיא מהימנא' שיצא לאחרונה (לפני כמה שנים) בפני עצמו. :אולי היא תוכל לסייע לך בבירור נוסח הרע"מ, בפיסוק ובאיתור מקורות, ואם תראה לנכון – גם בשילוב הגהות הגר"א (המופיעות שם על מגש של כסף) ובהוספת הערות המהדיר. :בכל אופן, זו רק הצעה כמובן, והטוב בעיניך עשה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 11:01, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::{{א|יוסף אומץ}} - תודה רבה על ההצעה. אינני מכיר את המהדורה של רעיא מהימנא שאתה מדבר אליו. אשמח לראות בכל מקרה. אני צריך רק לחשוש שיכול לסבך אותי בזכויות יוצרים. אבל שווה לראות. ::בכל מקרה - כרגע קצת הפסקתי את הפעילות בהגהה של הזהר. בגדול עברתי והגהתי על כרך ג' - ויקרא עד דברים. אני כרגע עסוק בהקלדה של ספר [[טוב הארץ]], ואז נראה אם אחזור אל הגהת הזהר או אמשיך במשהו אחר (מעולם לא השלמתי את הספר [[מדרש לפירושים]]...). ::לענין הגהות הגר"א - אני מאמין שמדובר בהגהות שנלקחו מספר '''[[יהל אור]]''' על הזהר והם כבר מוקלדים כאן (אמנם הוא דורש הרבה שיפור והגהה גם כן מאז שהקלדתי אותו). גם יש אליהם קישור בכל דף ודף פרטני של הזוהר בסרגל הניווט למעלה. ::מה דעתך? בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:36, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::@[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], '''אל דאגה מזכויות יוצרים''' (אין למהדיר זכויות על הגהות הגר"א, שהוא רק ערך אותן במדור נפרד, או על ציונים לגמרות). :::עברתי על כמה מקומות ברעיא מהימנא בוויקיטקסט, ואכן ראיתי שהגהות הגר"א כבר נוספו כחלק אינטגרלי מהטקסט, ללא זכר לכך שמדובר בשינוי שערך הגר"א. קודם כל, '''יישר כוח עצום'''. :::עם זאת, לענ"ד מקובל יותר להביא את ההגהה בסוגריים. לדוגמה, כתוב בזוהר "ועץ דדיו מתפוחים", והגר"א מגיה שצ"ל "מעפצים" (במקום "מתפוחים"), אם כן יש ארבע אפשרויות כיצד להביא את הגהתו: '''(א)''' "ועץ דדיו מתפוחים <small>(מעפצים [הגר"א])</small>"; '''(ב)''' "ועץ דדיו מתפוחים <small>(ה"ג: מעפצים)</small>", כש"ה"ג" הוא קיצור של "'''ה'''גהות [ה]'''ג'''ר"א"; '''(ג)''' להביא את ההגהות בהערות שוליים; '''(ד)''' למעשה, אולי יש דרך אפילו טובה יותר – להביא אותן בתבנית של [[תבנית:קיצור|קיצור]], כך שכל מי שישים את העכבר על המילה יראה את הנוסח המתוקן של הגר"א (אמנם בד"כ "קיצור" משמש לפתיחת ר"ת ופירושים, אבל בעיניי הוא בהחלט מתאים גם להגהות). היתרון בזה הוא במקומות שבהם הגאון מחליף כמה מילים, כך אפשר לסמן את כולן על ידי הקיצור ולכתוב את הנוסח הנכון, והקורא לא צריך "לשבור את הראש" כדי להבין לאילו מילים מכוונת ההגהה (אם הן היו מובאות בסוגריים אחרי הנוסח שבדפוסים). :::כמו כן, יש מקומות שבהם בביאור הגר"א על הרעיא מהימנא הוא כותב בפשטות שצריך לומר "בהיפוך", ולא מציין כיצד יש לומר בדיוק, ובמקומות הללו לא (ראיתי ש)הובא בויקטקסט הנוסח המתוקן. מהדורת הרעיא מהימנא המצורפת מגישה לך על מגש של כסף את כל הגהות הגר"א ואת כוונתו במקומות הנזכרים ובכלל, כמדור פשוט ומובן בפני עצמו. :::למשל, מובא ברעיא מהימנא (דף רמ"ג ע"א): "מה דאתקיים בי דחדינא ביקרא דאהרן אחי", והגר"א כותב "ט"ס [טעות סופר] וצ"ל להיפוך", והיינו כך: "מה דאתקיים באהרון אחי דחדא ביקרי". לפי הצעתי ה"'''(ד)'''" יש להביא זאת כך: "מה דאתקיים {{קיצור|בי דחדינא ביקרא דאהרון אחי|באהרן אחי דחדא ביקרי}}", ולפי הצעתי ה"'''(ג)'''" כך: "מה דאתקיים בי דחדינא ביקרא דאהרון אחי <small>(ה"ג: באהרן אחי דחדא ביקרי)</small>". :::ומה נעשה במקומות שבהם הגאון :::'''מוחק''' ::: טקסט מסוים? לכאורה, במקרים כאלה צריך להעיר על כך בהערות שוליים; אך למעשה, אולי גם במקומות כאלה כדאי פשוט לסמן אותם באמצעות הקיצור, ובתוך הקיצור לרשום "הגר"א לא גורס זאת", כדי לשמור על קו עקבי ואחיד לאורך כל המהדורה. :::במהדורה של הרע"מ שהזכרתי המהדיר פשוט הקיף את המילים הללו בסוגריים, והוסיף הפניה להערת שוליים למדור 'הגהות הגר"א' ושם כתב את הנוסח הנכון. אולם בעיניי עדיף לא להוסיף סוגריים בתוך הטקסט כי זה מפריע לקורא, ולכן אני מציע את האפשרויות הנ"ל. :::אשמח לשמוע בבקשה מה דעתך. :::החכם מכל אדם אומר "טוב מראה עיניים מהלך נפש", ומצורף אפוא [https://send.magicode.me/send-file/file/d2dccbba173c447e39c38a664cc7e8ff5f3761b8/view הרעיא מהימנא]. :::בסוגריים לא אמנע מלהעיר כי לעיסוק בזוהר יש מעלה יתירה כידוע ("בספרא דא יפקון מן גלותא"), ובטוחני שלא בכדי התגלגלה לידי כת"ר הזכות העצומה הזו, ולכן כדאי לאחוז בה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:08, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::{{א|יוסף אומץ}} תודה רבה על ההערות. אז ככה - ממה שאני מכיר כאן וכן עמדתו של {{א|Nahum}} שהם מחמירים בענין זה זכו"י של כתבי יד או אפילו לפעמים "סידור מחדש" של דברים. כך שאינני בטוח שהם יסכימו להטמיע את הספר שציינת של מוסדות "אלף המגן". אבל נחום מוזמן כאן להביע את דעתו. :::: לגופו של ענין. דברתי על זה בעבר עם נחום בדף אחר. לדעתי האישית ומהיכרות של חלקים מסוימים של פרשיות הזהר - '''אין אפשרות ישים''' להציג נוסחים של הזהר במיזם אחד עם הערות שוליים או תבניות של הסברים, לרוב. זאת פשוט מפאת גודל ההבדלים והשינויים שיש במקומות שונים. הדבר מגיע למסה קריטית שזה כבר לא מאפשר לקורא להבין את הכתוב. :::: הדוגמא הטובה ביותר של תופעה זו ראיתי בפרשת שלח - שם הכל מבולבל. גם גרסאות שונות של מילים, גם סידורים שונים של קטעים, גם ציונים שונים של מאמרים חסרים, וכולי וכולי.ראו לדוגמה בדפים סביב דף {{ממ זהר|ג|קסה|א}}. וכן ראה [[זהר חלק ג קעב א]]. כך שאני שאפתי בהגהה שלי להציג לקורא '''מהלך אחד בלבד של הזהר''' (כפי שעשה הספר מתוק מדבש), והסתפקתי בציון גרסאות שונות אצל הגר"א או אחרים בהערות שוליים. :::: אין לי בלעדיות על הפרויקט של הזהר במרחב הראשי - ולכן כבודו מוזמן להוסיף שם כרצונך הטוב מה שאתה חושב לנכון. אני רק מזהיר אותך שוב שלדעתי הרעיון של הצגת הערות של נוסחאות שונות בכמה מקומות בזוהר - לענ"ד עלולים להעמיס על הדפים ובמקרים מסיימים יהפכו את הדפים לבלתי קריאים. זאת דעתי. אבל אינני מתנגד שתנסה. ::::הכל טוב. ותודה רבה על האכפתיות ועל הרצון להוסיף ולתקן ולשפר. בכבוד רב, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:13, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::::תודה רבה על הדברים. :::::אין לעורך '''שום''' זכויות יוצרים על כתבי היד, ובכלל, הוא כמעט שלא השתמש בהם להגהת הנוסח של הרעיא מהימנא, :::::אלא רק הביא מעט מהם במדור הגהות וציונים. :::::אגב, בחלק השני של המהדורה שלו תוכל לראות '''זוהר פנחס''' עם הגהה נפלאה מכתב יד (ראה אודותיה במבוא), בלי הרעיא מהימנא (שאותו הוא הביא בנפרד לאחר זוהר פנחס), בשונה משאר הספר, כאמור. :::::אולי זה יסייע לך בהגהה על זוהר פנחס, אם תחליט לחזור למלאכת הקודש של ההדרת הזוהר הקדוש. :::::לגופו של עניין, אני חושב שיש לחלק בין הגהות הגר"א לשינויי נוסח אחרים בזוהר. כידוע לכל באי שער הזוהר, יש בו עשרות נוסחאות שונות, וכמו שכתב לי פעם מקובל גדול: :::::"נוסח מדויק לזוהר לא יתכן בעוונות, מרוב אופל שיבושי הדפוסים, חלוקת המפרשים ושינויי כתבי היד. ומי יורה לנו דעה." :::::אך הגהות הגר"א, לעומת זאת, אינן רבות כל כך, וכלל אינן מכבידות על הדפים. הוספתן בצורה של קיצורים (כאמור) הופכת אותן לכמעט בלתי נראות עבור מי שרוצה ללמוד את הזוהר בפשטות, בלי להסתבך עם אינספור גרסאות ונוסחים. :::::מכל מקום, ראיתי שכת"ר הוסיף בהרבה מקומות את הגהות הגר"א, ויישר כוח גדול. :::::אגב, אני ממליץ לך לכתוב [https://milog.co.il/%D7%90%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%98#:~:text=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%98%20%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%20(%D7%92%D7%9D%20%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%98%20%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%99%3B%20%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%20apparatus%20criticus)%20%D7%94%D7%9D%20%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA%2C%20%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%20%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%AA%20%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95%20%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8%20%22Lectio%20difficilior%20potior%22%20%D7%90%D7%95%20%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%94%20%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98 אפארט] למהדורה. :::::תוכל להסביר בו את המתודולוגיה שלך, מדוע בחרת להציג נוסח עיקרי אחד (מתוק מדבש), ועוד ועוד. :::::כמו כן, כדאי לפרט על מעלות המהדורה. :::::אני רואה לנכון לציין לשבח את הפיסוק המקצועי שלך, את החלוקה לפסקאות ואת עצם הנראות של הזוהר – כולל חוסר ההיסוס שלך להשתמש בסימני קריאה וכדומה כשצריך. :::::זה בהחלט ראוי לשבח, בפרט בימינו שיש מכונים תורניים שנמנעים אפילו מסימן שאלה, "רחמנא ליצלן". :::::ובכלל, כדאי שהקורא יכיר יותר את הפרויקט, ולא ירגיש שהוא נכנס לזוהר אבל לא ברור לו מנין שאוב הנוסח וכו'. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:01, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::שלום. לאחר שקראתי את הכל פעמיים: ::::::* אולי כן אפשר להשתמש בהגהות הגר"א. ואולי לא. אני צריך קודם כל להבין עד כמה מההגהות הנ"ל הינם בפועל רק העתקה של הספר "יהל אור". אבל לעת עתה, לפחות מבחינתי, הדבר לא רלוונטי כי אני כרגע מתמקד כל כולי בספר "טוב הארץ". ::::::* יהיה לי כרגע קשה מאוד לערוך הסבר ואפארט מקיף של כל מה שעשיתי. בסך הכל אני עושה את הכל בשעות לא שעות ובאופן לא קבוע. נסיתי לספק מטרה זו למעלה בציון כאן בדף על "סטטוס הפרויקט" אבל אני מבין שזה לא מספיק. ככלל, אין לי ציפייה שמה שאני מגיה יישאר כעותק סופי. משתמשים יכולים לבא ולשנות... השאיפה הייתה רק להציג מהדורה קריאה של הזהר למען הלומדים. כנ"ל - כרגע אני לא כבר בפרויקט הזה. אם אכנס אל זה שוב - בהחלט אשקול את הדברים. ::::::* תודה רבה על הפרגון המחמיא. שמח שאתה רואה בזה כיתרון. ישנם אתרים אחרים שאני יודע היו מנדים את העותק בגלל הסימני קריאה שהוספתי לצערי... ::::::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:07, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::::::לגבי שתי הנקודות הראשונות, מכיוון שכת"ר עסוק כעת בספר 'טוב הארץ', אכן אין טעם להאריך בהן כעת. :::::::בכל אופן, בהחלט אשמח שנשוב ונדון בדברים אם כת"ר יחזור בעתיד לזוהר הקדוש בע"ה. :::::::המשך עבודה פורייה על 'טוב הארץ' (ואגב, [[w:נתן_שפירא_הירושלמי#%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95:~:text=%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%AA%20%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%20(%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94).|לינקקתי]] למהדורתך בערך מחבר הספר בויקיפדיה). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:26, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::::לגבי הנקודה השלישית, בהחלט יש מכונים שהיו מנדים את הטקסט ב"עוון" הוספת סימן קריאה, ::::::::אבל האמת היא שסימן קריאה וכן סימן שאלה מוסיפים בהחלט להבנת הטקסט, ובעיניי הם אף מוסיפים לו חן. ::::::::מה גם שלאט לאט סימני פיסוק כאלה נכנסים יותר ויותר; ::::::::הספרות התורנית הולכת לכיוון הזה, בין אם הם ירצו ובין אם לא. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:33, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::: אינני בקי כל כך בתחום של ספר הזהר. כעיקרון, אני סומך על נסיונו ושיקול דעתו של [[משתמש:Roxette5]], ולגבי זכויות יוצרים, דע לך, [[משתמש:יוסף אומץ]], שוויקימדיה מאוד מחמירה בזה, הרבה יותר ממו"לים רגילים, ודעתי האישית גם היא שעלינו, כאתר ציבורי המופעל ברובו על ידי יהודים יראי שמים ושומרי מצוות, להתנהל בזהירות ובשקיפות ובשמירה על זכויותיהם של אחרים, בבחינת "והייתם נקיים".<br> מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::הרב @[[משתמש:Nahum|Nahum]], אני מסכים. זהירות ושקיפות בעניין זכויות יוצרים, בבחינת "והייתם נקיים", הן ודאי דבר חשוב. ::::::אולם דווקא משום כך, חשוב להבחין בין זכויות יוצרים לבין חומר שאין עליו זכויות יוצרים. ::::::הוספה של הגהות הגר"א, למשל, מתוך מהדורה של 'אלף המגן', אינה הפרה של זכויות היוצרים של המו"ל. ::::::וכי לאלף המגן יש זכויות יוצרים על הגהות הגר"א עצמן?! ::::::על כן, הצעתי עומדת בעינה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:08, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::: אני מסכים איתך בזה, אין לו בעלות על הזכויות של הגהות הגר"א. הבנתי שגם [[משתמש:Roxette5]], על אף ההסתייגויות שהביע, למעשה אינו מתנגד לכך שאתה תוסיף את הגהות הגר"א. עלה והצלח ויהי ה' בעזרך, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:47, 28 בספטמבר 2026 (IDT) == ציון שם הפרשה בראש כל עמוד == קודם כל, יישר כח על פרויקט המדהים. קילורין לעיניים. מן הראוי שראש כל עמוד בנוסף לציון איזה חלק ודף הוא יהיה כתוב '''לאיזו פרשה הוא שייך''', זה חשוב מאוד שכן רוב הלומדים והספרים מציינים לפי פרשות ודפים, ואילו השימוש בחלקים (א, ב, ג) לא מצוי ומקשה על מי שמחפש מקור מסוים (לפי פרשה). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 10:56, 28 בספטמבר 2026 (IDT) : {{א|יוסף אומץ}}. אכן אני מסכים עמך. וזה בדיוק אחד מן הדברים שהוספתי בהגהות שעשיתי עד עכשיו בכרך ג (ויקרא - דברים). בכל דף פרטני - כמו [[זהר חלק ג קיח א]]. אכן אם אחזור להגיהה בראשית - שמות, אני אמשיך להוסיף את ציון הפרשיות גם שם. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:40, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::נפלא ביותר. אולם לענ"ד כדאי להוסיף את שם הפרשה [גם] בראש הדף ממש, כלומר בתבנית הסגולה, היכן שכתוב "[[זהר חלק ג קיז ב|<<]] '''·''' [[זהר חלק ג]] '''·''' קיח א '''·''' [[זהר חלק ג קיח ב|>>]]". בכך כל מי שמחפש את הזוהר על פי פרשה יוכל למצוא אותו יותר בנקל, וכבר בתוצאות החיפוש בגוגל תופיע שם הפרשה. זה יהיה שיפור עצום ונורא. ::מה דעתך? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:12, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::כמובן שזה הכי אידיאלי. אבל למיטב ידיעתי זה מאוד מסובך לעשות מבחינה טכנית דרך התבניות של {{תב|סרגל ניווט}} או {{תב|דף של זהר}}. ולכן אני הסתפקתי במה שזמין כרגע. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:54, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::והאם אין דרך לקדם את העניין? ::::אולי הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] שליט"א יוכל לסייע בבקשה בעניין (של יצירת תבנית וכדומה להוספת שם הפרשה בראש כל דף בזוהר, וכאמור)? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:02, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::::הקפצה. הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 11:37, 27 באוקטובר 2026 (IST) ::::::אם זה באמת חשוב לך אני מוכן לעשות את זה ידני בימים הקרובים. אני יותר בטוח על הידני מאשר הפעלת בוטים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:27, 27 באוקטובר 2026 (IST) ::::::: מאוד כדאי לעשות את זה, זה יהיה מאוד שימושי לאלה מבין המשתמשים שמחפשים בדפי הזוהר לפי פרשות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:21, 27 באוקטובר 2026 (IST) :::::::זה חשוב לי מאוד מאוד. :::::::רבים וטובים מחפשים מקורות בזוהר לפי הפרשיות, ואילו השימוש בחלקים (חלק א, ב וג) כמעט ולא נפוץ. :::::::זה יהיה זיכוי הרבים גדול מאוד. :::::::תודה רבה. :::::::שוב ראיתי שהקדימני הרב @[[משתמש:Nahum|Nahum]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:59, 27 באוקטובר 2026 (IST) :::::::הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], סליחה שאני מתזכר, אבל מה עם סימון הפרשיות? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 10:45, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::::::::{{א|יוסף אומץ}} - תודה על התזכורת. בינתיים עשיתי פרשיות בראשית עד לך לך, ועד בכלל. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:39, 5 בנובמבר 2026 (IST) :::::::::מעניין, "חשדתי" בכת"ר שכבר התחיל במלאכת הקודש, אך נכנסתי לפרשת בראשית לפני שכתבתי את הודעתי, ולא ראיתי שנוסף "בראשית" לתגית של פרשת נח, אלא כתוב רק "[[זוהר חלק ב|<<]] '''·''' [[זוהר]] '''·''' חלק ג '''·''' [[זוהר חלק ד|>>]]", וכך גם אתה. :::::::::אם כן מה כוונת כת"ר? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:43, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::::::::::צ"ל "לתגית של פרשת '''בראשית'''". [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:44, 5 בנובמבר 2026 (IST) :::::::::::צ"ל "וכך גם '''עתה'''". [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:44, 5 בנובמבר 2026 (IST) טוב אז היה אי הבנה בינינו. כפי שאמרתי למעלה - למיטב ידיעתי לא ניתן להכניס את השם של הפרשה '''בתוך סרגל הניווט''' (מה שאתה מכנה "בראש הדף"). אני רק יכול ליצור את הכותרת באמצע הדף שכתוב '''זהר - פרשת לך לך'''. נא להודיע לי אם ברצונך שאני אמשיך בכך או שאין לך תועלת בכך ואז אני אפסיק. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:56, 5 בנובמבר 2026 (IST) :בהחלט יש לי תועלת מכך (אמנם פחות מהוספה בתוך סרגל הניווט, ואתייג כאן שוב את הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], שאולי יוכל לסייע בעניין). :ואשמח אם תמשיך בבקשה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 19:27, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], אם הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] יסדר את סרגל הניווט כך שיהיה ניתן להוסיף את שם הפרשה, האם יש היתכנות מצידך לסדר את הפרשות לפי זה, כך שכל '''דף''' יכלול פרשה בפני עצמה, וכאשר יחפשו בגוגל למשל "זוהר בראשית לו ע"א", תופיע התוצאה המתאימה, והלומד יגיע ישירות לזוהר פרשת בראשית דף לו עמוד א? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 19:39, 5 בנובמבר 2026 (IST) :::קצת תלוי באיזה פתרון שלום אורי יציע לבצע בכדי שאוכל להגיד מה אני מוזמן לעשות מצידי. נראה מה הוא יגיב. אבל גם אם יצליח להכניס משהו "בראש הדף" כרצונך - אינני יודע אם בהכרח גוגל תמיד יגיע ישירות אל הדף המבוקש כל עוד ששם הדף נשאר [[זהר חלק א לו א]].... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:01, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::::בסדר גמור. ::::אני חושב שהכנסה של שם הפרשה בראש הדף תעזור, וכמו שכעת בזכות שהוספת את שמות הפרשיות בתור כותרות ראשיות אפשר לחפש בגוגל ״זוהר בראשית״, לקבל תוצאה של ״זוהר חלק א דף פלוני״ – וכשפותחים אותה אכן מגיעים לכותרת הראשית של בראשית. ::::אכן גם לאחר הוספה של שמות הפרשיות בראש הדף עדיין לא בטוח שתמיד הקורא יגיע אליהן דרך גוגל, אבל במקרים רבות אני מאמין שאכן כן. ::::אני חושב שהכנסת שם הפרשה בראש הדף תעזור. כמו שכעת, בזכות שכת״ר הוסיף את שמות הפרשיות בתור כותרות ראשיות, אפשר לחפש בגוגל ״זוהר בראשית״ ולקבל תוצאה של ״זוהר חלק א דף פלוני״, שפתיחתה אכן מובילה לכותרת הראשית של בראשית. ::::אכן גם לאחר הוספת שמות הפרשיות בראש הדף עדיין לא בטוח שהקורא תמיד יגיע אליהן דרך גוגל, אבל במקרים רבים אני מאמין שאכן כך יהיה. ::::האם לא ניתן לשמות גם את שם הדף? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:21, 6 בנובמבר 2026 (IST) ::::: זה כבר פרוייקט מורכב למדיי, ליצור דף לכל פרשה ולהעביר אליו את הטקסט של הפרשה. זה יכול לקחת כמה שנים לדעתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:41, 6 בנובמבר 2026 (IST) ::::::היי שבת שלום, ::::::הוספתי תמיכה בדף {{תב|דף של זהר}} והשימוש בה תלוי ב{{תב|דף של זהר/פרשה}}. הרעיון הוא לציין בתבנית המשנה עמוד התחלה ועמוד סיום של כל פרשה, ואז בטווח שבין העמודים האלה להציג בתבנית הראשית את שם הפרשה. כרגע שמתי בתגובה שאינה מוצגת (תווים <!- והסיומת -->) עד שנוסיף את כל הפרשות. ::::::מספר העמוד הוא בעצם מספר הדף מוכפל ב2 בתוספת מספר העמוד, למשל עבור דף פב עמוד א - מס' העמוד הוא <math>82*2+1=165</math>. ::::::בחנתי את התוצאה על [[זהר חלק א פב א]] (באמצעות "תצוגה מקדימה של הדף עם התבנית הזאת") וזה נראה עובד עם "לך לך". יש להוסיף את כל הפרשות ולבדוק את מקרי הקצה (עמודי המעבר בין פרשות). כרגע אין לי זמן לעשות את זה, אם תוכלו להשלים את המלאכה תבורכו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו בחשוון ה'תשפ"ז • 13:31, 6 בנובמבר 2026 (IST) :::::::יישר כוח עצום הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], זה פתרון גאוני ויעיל מאוד. :::::::רק כדי לוודא שעניין קידום הזוהר של ויקיטקסט בגוגל נפתר עד הסוף, כשהקוד יופעל (אם תהיה מוכנות מצד שהרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] להשלים את כתיבת שמות הפרשות ומחיקת התגיות שגורמת להסתיר אותן), האם שם הפרשה אכן יופיע '''בתוך סרגל הניווט עצמו''' (למשל: [[זהר חלק א קנז א|<<]] · [[זהר חלק א]] · לך לך · קנז ב · [[זהר חלק א קנח א|>>]]. :::::::אם כן, זה בדיוק מה שייחלנו לו! ברגע שזה מופיע בסרגל הניווט, גוגל יסרוק ויקשר בין שם הפרשה לדף ולעמוד. זה יאפשר לכל מי שמחפש ברשת "זוהר לך לך פב א" להגיע ישירות לעמוד הנכון בוויקיטקסט (אפילו ששם הפרשה לא יופיע בשם הדף עצמו), ויעלה את מהדורת ויקיטקסט לראש התוצאות בגוגל. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 13:53, 6 בנובמבר 2026 (IST) :::::::הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], האם יש אפשרות להשתמש במנגנון הפרשיות שבנית כדי לשנות את '''כותרת התצוגה''' שגוגל תציג בפני המשתמש (באמצעות DISPLAYTITLE או ה־Title בתבנית)? :::::::הכוונה היא שהכתובת הפיזית (ה־URL) תישאר כפי שהיא, דהיינו "זהר חלק א פב א", אבל כותרת ה־HTML של הדף '''המוצגת בתוצאות החיפוש בגוגל''' תורכב דינמית ותיראה כך: '''"זהר לך לך פב א"''' (בכוונה ויתרתי על מספר החלק, כי כמעט כולם מחפשים לפי פרשה, דף ועמוד). :::::::בצורה כזו, מי שיחפש ברשת "זוהר לך לך פב א" יראה בתוצאת החיפוש בגוגל התאמה של 100% מול העיניים, מה שיעלה את מהדורת ויקיטקסט למקום הראשון בבטחה מוחלטת. :::::::וכן כאשר המשתמש ייכנס לדף הזה, הוא יראה בתוך הדף עצמו גם את סרגל הניווט המשודרג עם שם הפרשה (על ידי [[שיחה:ספר הזהר#:~:text=היי שבת שלום,יישר|הפתרון המבריק]] שהצעת, שאנחנו מחכים לדעתו הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] עליו) וידע בוודאות שהגיע למקום הנכון. :::::::בסופו של דבר, זה יחסוך לאלפי לומדים טרחה מיותרת, ינגיש את תורת הנסתר בצורה גלויה ויביא לזיכוי הרבים עצום לכל מי שמחפש מקור מדויק בזוהר ומחפש ללמוד בו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 14:04, 6 בנובמבר 2026 (IST) ::::::::הרב@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], בהמשך להודעתי הקודמת, חשבתי על זה – הכי פשוט יהיה פשוט להשאיר גם את מספר החלק (חלק א, ב וכו') ב'''כותרת התצוגה''', וככה נחסוך סיבוכים. ::::::::כלומר, כותרת ה־HTML של גוגל שתוצג בפני המשתמש תיראה כך: '''"זהר חלק א לך לך פב א"'''. ::::::::בכך נרוויח התאמה מלאה בחיפוש, נשמור על המבנה המקורי, וגם תיחסך לך עבודה כי התבנית רק צריכה להוסיף את שם הפרשה באמצע, בלי למחוק את מספר החלק. ומעבר לכך, יש עדיין מיעוט אנשים שמחפשים בזוהר לפי חלקים, ולכן כדאי לשמור גם על מספר החלק בשבילם. ::::::::אשמח לשמוע בבקשה מה דעתך. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 14:14, 6 בנובמבר 2026 (IST) לא לגמרי הבנתי את התיקון של {{א|Shalomori123}}. מאמין שאני אבין יותר ככל שמתקדמים... עם זאת כבר רק אציין ממה שאני כבר הבנתי שצריכים לשים לב כי יש פרשיות שעלול מספר העמודים לעבור את המגבלה של ויקיטקסט. יש להריץ נסיון של הפתרון שלך על פרשיות '''תרומה או פקודי או פנחס''' - שמה יש מספר עמודים רבים. אם ההצעה שלך עובדת שם - אז מאמין שיעבוד על הכל. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:46, 7 בנובמבר 2026 (IST) :לא ניסיתי אך פעם לערוך את הtitle המובנה של תוכנת ויקימדיה. צריך לבדוק אם זה אפשרי. לגבי סרגל הניווט, כמדומני שיש שדה להוסיף טקסט נוסף בסוף סרגל הניווט, משהו כמו "כותרת=". :הפתרון שלי נועד לאפשר להכניס את המידע על איזה עמוד שייך לאיזו פרשה בדף מרוכז, במקום לעבור עמוד עמוד ולהוסיף כותרת ידנית. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ז • 22:25, 7 בנובמבר 2026 (IST) ::כמובן שמרגע שהמידע יהיה בתבנית יהיה ניתן להשתמש בו בכל אופן שבו תבחרו. כרגע עשיתי זאת בכותרת מסדר שני כמו שהתחלת לעשות ידנית, אבל בתוך התבנית כמות האפשרויות לשחק עם המידע הזה היא בלתי מוגבלת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ז • 22:32, 7 בנובמבר 2026 (IST) mwezsoda4178m2duzgtqy535en5ztht 3101969 3101948 2026-11-07T22:14:50Z יוסף אומץ 30741 /* ציון שם הפרשה בראש כל עמוד */ תגובה 3101969 wikitext text/x-wiki ==יישר כח על התחלת הספר== יישר כוח על התחלת הקלדת ספר הזוהר! מכיוון שספר הזוהר ערוך כפירוש על התורה, שיניתי את שמות הדפים בהתאם לפורמט המקובל של הפירושים - "פרשן על ספר" (וכן "פרשן על ספר פרק", "פרשן על ספר פרק פסוק" - ראה למשל [[רבי יונה על משלי]], [[רבי יונה על משלי יד]], [[רבי יונה על משלי יד יט]]). כך יהיה אפשר בעתיד לשלב את פירושי הזוהר במקראות גדולות. --[[משתמש:Erel Import Bot|Erel Import Bot]] 06:47, 6 בפברואר 2008 (IST) :בזזט. טעות. :ספר הזוהר '''איננו''' ערוך כ'''פירוש''' על התורה, אלא כ'''מדרש חז"ל'''. בדיוק כמו [[מדרש רבה]], [[מדרש תנחומא]], [[ילקוט שמעוני]] ודומיהם. מדרשים אלו '''אינם מפרשים''' את הפסוקים, כי אם '''משתמשים בהם לפתוח בדרשה''', שהקשר הישיר בינה לבין הפסוק לעיתים קרובות לוט בערפל. :אין שום מקום וטעם לכלול מדרשים אלו ב[[מקראות גדולות]]. :אני משנה את שמות הדפים לחלוקה לפרשיות, כמקובל ברוב מהדורות ספר הזהר. בברכה, [[משתמש:נחום|נחום]] 21:38, 9 בפברואר 2008 (IST) *יש להעיר אך זאת: אולי כדאי להסיר את שמו של המחבר, יש בזה הרבה ספקות שאין המקום כאן. אפשר לפתוח דיון או לשנות שהספר מיוחס לתנא רשב"י. ובוודאי שאא לכנותו "אלוקי"!! אא"כ זהו שער הספר של מהדורה ספציפית (ואז גם הרשב"י וגם האלוקי ישארו) וא"כ הרי שיש לציין זאת. [[משתמש:יודא|יודא]] 02:44, 1 במאי 2009 (IDT) ::נוסח השער בכל דפוסי הזהר הוא בלשון זה, והוא חלק מהטקסט המקורי. ::עכשיו שמתי לב לדף שיחה זו, ואתייחס להערתו של נחום מלפני יותר משנה, אכן ספר הזהר כשאר המדרשים אינם קשורים לפרשה דוקא ואין לקשרם במסגרת מקראות גדולות על הפרשה (למעט ילקוט שמעוני שהוא כן ערוך - פחות או יותר, כמדרש על סדר הפסוקים - וראה בדף ה[[שיחה:ילקוט שמעוני|שיחה]]. כמו כן [[מדרש רבה על שיר השירים]] בנוי לפי הפסוקים ואכן קישרתי אותם למקראות גדולות). אני חלקתי את הזהר לדפים נפרדים כך שאפשר למצוא קטע מהזוהר גם לפי הדף וגם לפי הפרשה (כמו שעשיתי ב[[מדרש רבה]]). ::--[[משתמש:תולדות אדם|<span style="color:#Af783a; font-family:guttman-Soncino, narkisim;">'''תּוֹלְדֹת אָדָם'''</span>]] • [[שיחת משתמש:תולדות אדם|שיחה]] • [[:קטגוריה:ז' אייר|ז' אייר]] ה'תשס"ט 03:28, 1 במאי 2009 (IDT) ==סיכום סטטוס הפרויקט להיום 2.4.13== אחרי שהקדשתי קצת זמן לתרום יותר לדפים האלו של הזהר ראיתי לנכון לסכם קצת איפה אנחנו עומדים. מה יש ומה אין. איזה חסרונות או בעיות עדיין קיימות. ואיזה מקומות יש לשיפור. לתועלת תורמים ועורכים שיבואו לעתיד. חלקתי את הדברים לשני סוגים: (א) משימות מוכנות להעשות (ב) והערות שונות שבסופו של דבר גם מסתכמות במשימות אולי לעתיד.{{ש}} {{קו תחתי|משימות מבוקשות}} # יצרתי כרגע את כל הדפים ועמודים שקיימים בשלשה חלקי הזהר (אמנם עדיין ספרי הזהר חדש ותקוני זהר נשארים ריקים לעת עתה). כל עיקר תוכן הטקסט העליתי בדפים נפרדים של [[זוהר חלק י]] [[זוהר חלק יא]]...וכולי וכולי עד [[זוהר חלק ל]]. מדי פעם נתקלתי בדפים (אולי כ5% מסך כל הדפים) שהכילו קצת תוכן של מלים מנוקדים של הזהר ממשתמשים אחרים. העברתי דפים אלו לתוך פורמט של [זהר '''מנוקד''' X X X]. כך למשל [[זהר מנוקד חלק א רי ב]] כדוגמא. נראה לי כרעיון טוב למשימה לערוך תוך התבנית של {{תב|דף של זהר}} על יד איפה שכתוב המלים "הוסף תרגום" -- איזה קישור לדף המקביל שלו המנוקד. # נראה לי שאפשר ליצור תבנית חדשה של מראה מקום בזהר עכשיו {{תב|ממ זהר}}. אמנם כאן אני מסתפק אם ניתן גם לכלול בו את האפשרות להפנות אל דפים ועמודים תוך "זהר חדש" ו"תיקוני זהר" למרות שעדיין לא נוצרו דפים לספרים אלו ברובם... בכל אופן, לפחות בשביל הפניות ומראה מקומות אל דפי הזהר, נצטרף תבנית בדומה ל{{תב|ממ משנה}} או {{תב|ממ}}, שיקח 3 פרמטרים (חלק של ספר הזהר [א,ב,ג] , מספר הדף, מספר העמוד). ואם מרכיבים את התבנית גם להפנות אל דפים של זהר חדש ותיקוני זהר אני מניח שנצטרך עוד פרמטר לבחירת איזה ספר מדובר (זהר, זהר חדש, תיקוני זהר). {{בוצע}} # רציתי לשים את החמשה חומשי תורה בדף זה אל חמשה טורים ולא הצלחתי. מישהו יכול לעשות את זה? {{בוצע}} # צריך לשנות את סטטוס הזוהר בעמוד הראשי ל75%. לא יודע איך לעשות את זה...{{בוצע}} {{קו תחתי|הערות}} # מרכזתי את כל הטקסט האמתי אל 30 דפים שרירותיים וקראתי אותם [[זוהר חלק א]]...[[זוהר חלק יב]]..עד [[זוהר חלק ל]]. כל עריכה על הדפים יצטרך להיות שמה. בהסתכלות אחורה לא היה חכם לקרוא אותם בשם "חלקים" כדי שלא יסתבך עם החלוקה של 3 חלקי הזהור עצמם אבל אחרי מאות דפים ותבניות שהשתמשתי כבר בדפים אלו הדבר כבר היה מאוחר מדי לשנות... # בחלק 3 חסר כמה וכמה דפים ותוכן (לדוגמא ראה [[זוהר חלק כט]]. העדפתי ליצור דבר שלם שהינו לוקח בחסר מאשר חלק של תוכן מושלמת. לכן נשאר עדיין הרבה חומר ותוכן להוסיף אל תוך ספר הזוהר הזה ולכן אמרתי למעלה שהזוהר כרגע 75% מושלמת. # קיים הרבה השמטות של ספר הזהר. יצרתי להם דף [[זוהר השמטות]] אבל לא מלאתי את הדף בתוכן (רק הוספתי קצת באופן חלקי) מכיון שאני לא כרגע עוסק ומתעמק בלימוד זה. דרוש העלאת תוכן ואז גם שילוב קטעי השמטות אלו לתוך הטקסט הראשי של הזהר. # קיים כמה סוגים של ספרים ותת-טקסט בספר הזהר-- "רעיא מהימנא" ו"סתרי תורה" "מדרש הנעלם" "תוספתא" וכולי. ליהוי ידוע שקיים כבר תבנית {{תב|רע"מ}} בשביל פסקאות אלו. כדאי לעורך בעתיד להשתמש בתבנית זו כדי לעצב את פסקאות אלו בצורה שונה מהטקסט הרגיל, בדומה לתבנית {{תב|רמ"א}} של דברי הרמ"א בשולחן ערוך. # נראה לי היה טוב אם מישהו יכול לעצב טבלא יותר נקיה ומרוכזת של שלשה דפי הזהר הקיימים ([[זהר חלק א]] [[זהר חלק ב]] [[זהר חלק ג]]). משהו בדומה לטבלא של ש"ס... # אני כרגע עובד על הכנסת פסקאות מסודרות ופאראגראפות בדפי התוכן של הזוהר. אולם, הכל נעשה מתוך סקירה שטחית יחסית בחומר עצמו ומתוך אופן הפיסוק במהדורות אחרות. ריווח הפסקאות אינו מושלם ויתכן שיש הרבה מה לשפר באופן סדר הפאראגראפות מבחינת תוכנם והקשרם הלוגי. --[[משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar]] ([[שיחת משתמש:Dmokhtar|שיחה]]) 23:28, 2 באפריל 2013 (IDT) :לגבי 3, מה דעתך? [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 11:34, 3 באפריל 2013 (IDT) ::הרבה יותר טוב. תודה.--[[משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar]] ([[שיחת משתמש:Dmokhtar|שיחה]]) 12:31, 3 באפריל 2013 (IDT) == רשב"י? == למה כתוב שרשב"י חיבר את הזוהר? הנושא שנוי במחלוקת ואפילו לפי המסורת רבי אבא חיברהו (כפי שמשתמע מן הספר עצמו). {{שכח לחתום|טלנר}} :[[משתמש:Roxette5]], אשמח לשמוע את דעתך בנושא.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:38, 31 באוגוסט 2021 (IDT) :בינתיים, אחזור ואצטט את [[משתמש:תולדות אדם]] מאחד הדיונים הקודמים בדף זה: "נוסח השער בכל דפוסי הזהר הוא בלשון זה, והוא חלק מהטקסט המקורי."--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:41, 31 באוגוסט 2021 (IDT) :: {{א|טלנר}}, '''שנוי במחלוקת''' לדעתי הוא הגזמה. אבל אשמח לשמוע ממך מקורות בנושא. היקף הספרים המצטטים ומייחסים את זהר אל התנא ר' שמעון בר יוחאי הוא די נרחב, כך שלדעתי "יש על מי לסמוך". אולם, היות ואכן הדבר אינו נושא מוחלט - הוספתי את המילים '''"אשר מיוחס"''' לצאת ידי כל הדעות, או לפחות לרמוז אליהם. :: לעניין התנא ר' אבא - אשמח לקבל הפנייה ספציפית. אני מניח שהתשובה תהיה שר' אבא אמנם כתב את הפעולה הפיזית של כתיבת הספר אבל התוכן במהותו הגיע מר' שמעון בר יוחאי, אשר על כן אנו מייחסים הספר אל הרשב"י. בדומה לכך שבצלאל המקראי לא בנה את המשכן הפיזי ובכל זאת הוא מיוחס על שמו באופן גורף... ::להרחבת העניין - אני תמיד אוהב להסתכל [[שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ז#זהר|בספר שם הגדולים של החיד"א]]. למי שמתעניין.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 03:43, 1 בספטמבר 2021 (IDT) אם אתה מתעניין אני ממליץ לראות את הדף בויקיפדיה "חיבור ספר הזוהר". {{שכח לחתום|טלנר}}. :: {{א|טלנר}} קראתי בעיון. תודה. לא רואה מקור לכך שר' אבא חיבר אותו. שמא כבודו מתבלבל בכך ששמו של ר' אבא הוא '''ר' אבא הסופר'''?...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:07, 27 בספטמבר 2021 (IDT) סליחה. התבלבלתי. לפי מילות הזוהר עצמם האידרא זוטא, מילותיה של רשב"י וההעתקה עצמה התבצעה בידי ר' אבא. [[משתמש:טלנר|טלנר]] ([[שיחת משתמש:טלנר|שיחה]]) 17:50, 27 בספטמבר 2021 (IDT) == סטטוס הפרויקט - שנת 2026 == טוב. עברנו כברת דרך משמעותית בזהר - בוא נראה אם אני יכול לסכם ולהציג נאמנה את המצב הקיים * כרגע אני נמצא ב"אמצע" הליכים כך שאין עקביות בין חלקים שונים של הזהר * לאחרונה אני עבדתי על החלק השלישי (ויקרא - דברים) אז אציין את השינויים שהוכנסו לשם # הצגת התוכן בשתי מישורים שונים. אחת - כנאמן לדפים של הדפוס אשר מציגים "זהר" ורעיא מהימנא מעורבים ביחד (כך למשל {{ממ זהר|ג|פא|ב}}). והצגה שנייה כוללת יותר של כל הפרשה עם קטעים שונים של הזהר לבד והרעיא מהימנא לבד - כך למשל [[זוהר חלק כג]]. # קישורי מעבר בין שני ההצגות האלה. # עיצוב פסוקים בתבנית {{תב|צ}} # קישורי {{תב|ממ}} לפסוקים השונים # תיקוני נוסחאות וגרסאות על פי הספר "מתוק מדבש" ועל פי המפרשים שהוא מציין בספר (הגר"א ביהל אור, הרמ"ק, וכולי). # פיסוק - כאן אני מסכים כי "התפרעתי" קצת. הכנסתי פסיקים וגם סימני קריאה בהרבה מקומות כאשר נראה כי אכן זה עוזר להבין את התוכן (אנסה לתת דוגמאות בהמשך) # קיטוע - המתוק מדבש עזר רבות להבין איפה מדובר במאמר חדש וסיום מאמר הקודם. גם עוזר ומביא מקומות שבהם פשוט הזוהר מתחיל מאמר "באמצע מאמר" כאשר תחילת המאמר חסר # הדגשה של פסוקים שהינם של הפרשה שבו נמצא הזהר. כך למשל הדגשה של פסוקים בפרשת פנחס שמובאים ומוצגים בזהר פרשת פנחס. # עימוד קטעים של הזהר שבו יש מעין "דיאלוג" בין חכמים, או מעין תיאור של סיפור - להבנת הדברים. ראו דוגמה {{ממ זהר|ג|קנז|א}} # הכנסה של קטעים שהיו "נספחים" בדפוס בסוף הספר אל מקומם הנכון בתוך הזהר . ראו דוגמה {{ממ זהר|ג|קנא|א}}. # הזזה קצת של מעברים בין דפים. כאן שוב "התפרעתי קצת". אולי נחשב קיצוני. אבל משום מה המעברים בין דפים של הזהר לרוב '''דווקא''' באמצע משפט או פסוק אשר מקשה על ההבנה של הדברים. לפיכך ניהגתי בליברליות והזזתי את סימון מעבר הדפים הדפים לפעמים שיהיה באמצע - בין שני משפטים או קטעים. # הגהות רלוונטיות מתוך המתוק מדבש * כל זה נעשתה כפי שאמרתי בחלק השלישי של הזהר ואני ממשיך בעבודה באופן לא רציף. * אנסה להוסיף ולהרחיב בסטטוס הזה בימים הקרובים ככל שאזכר בדברים נוספים. לבינתיים, זהו עדכון סטטוס הפרויקט [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 06:19, 3 ביולי 2026 (IDT) ==הצעות לשיפור== :@Roxette5, אם תרצה, אוכל לשלוח לך סריקה ב־PDF של ספר 'הרעיא מהימנא' שיצא לאחרונה (לפני כמה שנים) בפני עצמו. :אולי היא תוכל לסייע לך בבירור נוסח הרע"מ, בפיסוק ובאיתור מקורות, ואם תראה לנכון – גם בשילוב הגהות הגר"א (המופיעות שם על מגש של כסף) ובהוספת הערות המהדיר. :בכל אופן, זו רק הצעה כמובן, והטוב בעיניך עשה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 11:01, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::{{א|יוסף אומץ}} - תודה רבה על ההצעה. אינני מכיר את המהדורה של רעיא מהימנא שאתה מדבר אליו. אשמח לראות בכל מקרה. אני צריך רק לחשוש שיכול לסבך אותי בזכויות יוצרים. אבל שווה לראות. ::בכל מקרה - כרגע קצת הפסקתי את הפעילות בהגהה של הזהר. בגדול עברתי והגהתי על כרך ג' - ויקרא עד דברים. אני כרגע עסוק בהקלדה של ספר [[טוב הארץ]], ואז נראה אם אחזור אל הגהת הזהר או אמשיך במשהו אחר (מעולם לא השלמתי את הספר [[מדרש לפירושים]]...). ::לענין הגהות הגר"א - אני מאמין שמדובר בהגהות שנלקחו מספר '''[[יהל אור]]''' על הזהר והם כבר מוקלדים כאן (אמנם הוא דורש הרבה שיפור והגהה גם כן מאז שהקלדתי אותו). גם יש אליהם קישור בכל דף ודף פרטני של הזוהר בסרגל הניווט למעלה. ::מה דעתך? בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:36, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::@[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], '''אל דאגה מזכויות יוצרים''' (אין למהדיר זכויות על הגהות הגר"א, שהוא רק ערך אותן במדור נפרד, או על ציונים לגמרות). :::עברתי על כמה מקומות ברעיא מהימנא בוויקיטקסט, ואכן ראיתי שהגהות הגר"א כבר נוספו כחלק אינטגרלי מהטקסט, ללא זכר לכך שמדובר בשינוי שערך הגר"א. קודם כל, '''יישר כוח עצום'''. :::עם זאת, לענ"ד מקובל יותר להביא את ההגהה בסוגריים. לדוגמה, כתוב בזוהר "ועץ דדיו מתפוחים", והגר"א מגיה שצ"ל "מעפצים" (במקום "מתפוחים"), אם כן יש ארבע אפשרויות כיצד להביא את הגהתו: '''(א)''' "ועץ דדיו מתפוחים <small>(מעפצים [הגר"א])</small>"; '''(ב)''' "ועץ דדיו מתפוחים <small>(ה"ג: מעפצים)</small>", כש"ה"ג" הוא קיצור של "'''ה'''גהות [ה]'''ג'''ר"א"; '''(ג)''' להביא את ההגהות בהערות שוליים; '''(ד)''' למעשה, אולי יש דרך אפילו טובה יותר – להביא אותן בתבנית של [[תבנית:קיצור|קיצור]], כך שכל מי שישים את העכבר על המילה יראה את הנוסח המתוקן של הגר"א (אמנם בד"כ "קיצור" משמש לפתיחת ר"ת ופירושים, אבל בעיניי הוא בהחלט מתאים גם להגהות). היתרון בזה הוא במקומות שבהם הגאון מחליף כמה מילים, כך אפשר לסמן את כולן על ידי הקיצור ולכתוב את הנוסח הנכון, והקורא לא צריך "לשבור את הראש" כדי להבין לאילו מילים מכוונת ההגהה (אם הן היו מובאות בסוגריים אחרי הנוסח שבדפוסים). :::כמו כן, יש מקומות שבהם בביאור הגר"א על הרעיא מהימנא הוא כותב בפשטות שצריך לומר "בהיפוך", ולא מציין כיצד יש לומר בדיוק, ובמקומות הללו לא (ראיתי ש)הובא בויקטקסט הנוסח המתוקן. מהדורת הרעיא מהימנא המצורפת מגישה לך על מגש של כסף את כל הגהות הגר"א ואת כוונתו במקומות הנזכרים ובכלל, כמדור פשוט ומובן בפני עצמו. :::למשל, מובא ברעיא מהימנא (דף רמ"ג ע"א): "מה דאתקיים בי דחדינא ביקרא דאהרן אחי", והגר"א כותב "ט"ס [טעות סופר] וצ"ל להיפוך", והיינו כך: "מה דאתקיים באהרון אחי דחדא ביקרי". לפי הצעתי ה"'''(ד)'''" יש להביא זאת כך: "מה דאתקיים {{קיצור|בי דחדינא ביקרא דאהרון אחי|באהרן אחי דחדא ביקרי}}", ולפי הצעתי ה"'''(ג)'''" כך: "מה דאתקיים בי דחדינא ביקרא דאהרון אחי <small>(ה"ג: באהרן אחי דחדא ביקרי)</small>". :::ומה נעשה במקומות שבהם הגאון :::'''מוחק''' ::: טקסט מסוים? לכאורה, במקרים כאלה צריך להעיר על כך בהערות שוליים; אך למעשה, אולי גם במקומות כאלה כדאי פשוט לסמן אותם באמצעות הקיצור, ובתוך הקיצור לרשום "הגר"א לא גורס זאת", כדי לשמור על קו עקבי ואחיד לאורך כל המהדורה. :::במהדורה של הרע"מ שהזכרתי המהדיר פשוט הקיף את המילים הללו בסוגריים, והוסיף הפניה להערת שוליים למדור 'הגהות הגר"א' ושם כתב את הנוסח הנכון. אולם בעיניי עדיף לא להוסיף סוגריים בתוך הטקסט כי זה מפריע לקורא, ולכן אני מציע את האפשרויות הנ"ל. :::אשמח לשמוע בבקשה מה דעתך. :::החכם מכל אדם אומר "טוב מראה עיניים מהלך נפש", ומצורף אפוא [https://send.magicode.me/send-file/file/d2dccbba173c447e39c38a664cc7e8ff5f3761b8/view הרעיא מהימנא]. :::בסוגריים לא אמנע מלהעיר כי לעיסוק בזוהר יש מעלה יתירה כידוע ("בספרא דא יפקון מן גלותא"), ובטוחני שלא בכדי התגלגלה לידי כת"ר הזכות העצומה הזו, ולכן כדאי לאחוז בה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:08, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::{{א|יוסף אומץ}} תודה רבה על ההערות. אז ככה - ממה שאני מכיר כאן וכן עמדתו של {{א|Nahum}} שהם מחמירים בענין זה זכו"י של כתבי יד או אפילו לפעמים "סידור מחדש" של דברים. כך שאינני בטוח שהם יסכימו להטמיע את הספר שציינת של מוסדות "אלף המגן". אבל נחום מוזמן כאן להביע את דעתו. :::: לגופו של ענין. דברתי על זה בעבר עם נחום בדף אחר. לדעתי האישית ומהיכרות של חלקים מסוימים של פרשיות הזהר - '''אין אפשרות ישים''' להציג נוסחים של הזהר במיזם אחד עם הערות שוליים או תבניות של הסברים, לרוב. זאת פשוט מפאת גודל ההבדלים והשינויים שיש במקומות שונים. הדבר מגיע למסה קריטית שזה כבר לא מאפשר לקורא להבין את הכתוב. :::: הדוגמא הטובה ביותר של תופעה זו ראיתי בפרשת שלח - שם הכל מבולבל. גם גרסאות שונות של מילים, גם סידורים שונים של קטעים, גם ציונים שונים של מאמרים חסרים, וכולי וכולי.ראו לדוגמה בדפים סביב דף {{ממ זהר|ג|קסה|א}}. וכן ראה [[זהר חלק ג קעב א]]. כך שאני שאפתי בהגהה שלי להציג לקורא '''מהלך אחד בלבד של הזהר''' (כפי שעשה הספר מתוק מדבש), והסתפקתי בציון גרסאות שונות אצל הגר"א או אחרים בהערות שוליים. :::: אין לי בלעדיות על הפרויקט של הזהר במרחב הראשי - ולכן כבודו מוזמן להוסיף שם כרצונך הטוב מה שאתה חושב לנכון. אני רק מזהיר אותך שוב שלדעתי הרעיון של הצגת הערות של נוסחאות שונות בכמה מקומות בזוהר - לענ"ד עלולים להעמיס על הדפים ובמקרים מסיימים יהפכו את הדפים לבלתי קריאים. זאת דעתי. אבל אינני מתנגד שתנסה. ::::הכל טוב. ותודה רבה על האכפתיות ועל הרצון להוסיף ולתקן ולשפר. בכבוד רב, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:13, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::::תודה רבה על הדברים. :::::אין לעורך '''שום''' זכויות יוצרים על כתבי היד, ובכלל, הוא כמעט שלא השתמש בהם להגהת הנוסח של הרעיא מהימנא, :::::אלא רק הביא מעט מהם במדור הגהות וציונים. :::::אגב, בחלק השני של המהדורה שלו תוכל לראות '''זוהר פנחס''' עם הגהה נפלאה מכתב יד (ראה אודותיה במבוא), בלי הרעיא מהימנא (שאותו הוא הביא בנפרד לאחר זוהר פנחס), בשונה משאר הספר, כאמור. :::::אולי זה יסייע לך בהגהה על זוהר פנחס, אם תחליט לחזור למלאכת הקודש של ההדרת הזוהר הקדוש. :::::לגופו של עניין, אני חושב שיש לחלק בין הגהות הגר"א לשינויי נוסח אחרים בזוהר. כידוע לכל באי שער הזוהר, יש בו עשרות נוסחאות שונות, וכמו שכתב לי פעם מקובל גדול: :::::"נוסח מדויק לזוהר לא יתכן בעוונות, מרוב אופל שיבושי הדפוסים, חלוקת המפרשים ושינויי כתבי היד. ומי יורה לנו דעה." :::::אך הגהות הגר"א, לעומת זאת, אינן רבות כל כך, וכלל אינן מכבידות על הדפים. הוספתן בצורה של קיצורים (כאמור) הופכת אותן לכמעט בלתי נראות עבור מי שרוצה ללמוד את הזוהר בפשטות, בלי להסתבך עם אינספור גרסאות ונוסחים. :::::מכל מקום, ראיתי שכת"ר הוסיף בהרבה מקומות את הגהות הגר"א, ויישר כוח גדול. :::::אגב, אני ממליץ לך לכתוב [https://milog.co.il/%D7%90%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%98#:~:text=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%98%20%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%20(%D7%92%D7%9D%20%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%98%20%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%99%3B%20%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%20apparatus%20criticus)%20%D7%94%D7%9D%20%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA%2C%20%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%20%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%AA%20%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95%20%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8%20%22Lectio%20difficilior%20potior%22%20%D7%90%D7%95%20%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%94%20%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98 אפארט] למהדורה. :::::תוכל להסביר בו את המתודולוגיה שלך, מדוע בחרת להציג נוסח עיקרי אחד (מתוק מדבש), ועוד ועוד. :::::כמו כן, כדאי לפרט על מעלות המהדורה. :::::אני רואה לנכון לציין לשבח את הפיסוק המקצועי שלך, את החלוקה לפסקאות ואת עצם הנראות של הזוהר – כולל חוסר ההיסוס שלך להשתמש בסימני קריאה וכדומה כשצריך. :::::זה בהחלט ראוי לשבח, בפרט בימינו שיש מכונים תורניים שנמנעים אפילו מסימן שאלה, "רחמנא ליצלן". :::::ובכלל, כדאי שהקורא יכיר יותר את הפרויקט, ולא ירגיש שהוא נכנס לזוהר אבל לא ברור לו מנין שאוב הנוסח וכו'. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:01, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::שלום. לאחר שקראתי את הכל פעמיים: ::::::* אולי כן אפשר להשתמש בהגהות הגר"א. ואולי לא. אני צריך קודם כל להבין עד כמה מההגהות הנ"ל הינם בפועל רק העתקה של הספר "יהל אור". אבל לעת עתה, לפחות מבחינתי, הדבר לא רלוונטי כי אני כרגע מתמקד כל כולי בספר "טוב הארץ". ::::::* יהיה לי כרגע קשה מאוד לערוך הסבר ואפארט מקיף של כל מה שעשיתי. בסך הכל אני עושה את הכל בשעות לא שעות ובאופן לא קבוע. נסיתי לספק מטרה זו למעלה בציון כאן בדף על "סטטוס הפרויקט" אבל אני מבין שזה לא מספיק. ככלל, אין לי ציפייה שמה שאני מגיה יישאר כעותק סופי. משתמשים יכולים לבא ולשנות... השאיפה הייתה רק להציג מהדורה קריאה של הזהר למען הלומדים. כנ"ל - כרגע אני לא כבר בפרויקט הזה. אם אכנס אל זה שוב - בהחלט אשקול את הדברים. ::::::* תודה רבה על הפרגון המחמיא. שמח שאתה רואה בזה כיתרון. ישנם אתרים אחרים שאני יודע היו מנדים את העותק בגלל הסימני קריאה שהוספתי לצערי... ::::::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:07, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::::::לגבי שתי הנקודות הראשונות, מכיוון שכת"ר עסוק כעת בספר 'טוב הארץ', אכן אין טעם להאריך בהן כעת. :::::::בכל אופן, בהחלט אשמח שנשוב ונדון בדברים אם כת"ר יחזור בעתיד לזוהר הקדוש בע"ה. :::::::המשך עבודה פורייה על 'טוב הארץ' (ואגב, [[w:נתן_שפירא_הירושלמי#%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95:~:text=%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%AA%20%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%20(%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94).|לינקקתי]] למהדורתך בערך מחבר הספר בויקיפדיה). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:26, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::::לגבי הנקודה השלישית, בהחלט יש מכונים שהיו מנדים את הטקסט ב"עוון" הוספת סימן קריאה, ::::::::אבל האמת היא שסימן קריאה וכן סימן שאלה מוסיפים בהחלט להבנת הטקסט, ובעיניי הם אף מוסיפים לו חן. ::::::::מה גם שלאט לאט סימני פיסוק כאלה נכנסים יותר ויותר; ::::::::הספרות התורנית הולכת לכיוון הזה, בין אם הם ירצו ובין אם לא. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:33, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::: אינני בקי כל כך בתחום של ספר הזהר. כעיקרון, אני סומך על נסיונו ושיקול דעתו של [[משתמש:Roxette5]], ולגבי זכויות יוצרים, דע לך, [[משתמש:יוסף אומץ]], שוויקימדיה מאוד מחמירה בזה, הרבה יותר ממו"לים רגילים, ודעתי האישית גם היא שעלינו, כאתר ציבורי המופעל ברובו על ידי יהודים יראי שמים ושומרי מצוות, להתנהל בזהירות ובשקיפות ובשמירה על זכויותיהם של אחרים, בבחינת "והייתם נקיים".<br> מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::הרב @[[משתמש:Nahum|Nahum]], אני מסכים. זהירות ושקיפות בעניין זכויות יוצרים, בבחינת "והייתם נקיים", הן ודאי דבר חשוב. ::::::אולם דווקא משום כך, חשוב להבחין בין זכויות יוצרים לבין חומר שאין עליו זכויות יוצרים. ::::::הוספה של הגהות הגר"א, למשל, מתוך מהדורה של 'אלף המגן', אינה הפרה של זכויות היוצרים של המו"ל. ::::::וכי לאלף המגן יש זכויות יוצרים על הגהות הגר"א עצמן?! ::::::על כן, הצעתי עומדת בעינה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:08, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::: אני מסכים איתך בזה, אין לו בעלות על הזכויות של הגהות הגר"א. הבנתי שגם [[משתמש:Roxette5]], על אף ההסתייגויות שהביע, למעשה אינו מתנגד לכך שאתה תוסיף את הגהות הגר"א. עלה והצלח ויהי ה' בעזרך, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:47, 28 בספטמבר 2026 (IDT) == ציון שם הפרשה בראש כל עמוד == קודם כל, יישר כח על פרויקט המדהים. קילורין לעיניים. מן הראוי שראש כל עמוד בנוסף לציון איזה חלק ודף הוא יהיה כתוב '''לאיזו פרשה הוא שייך''', זה חשוב מאוד שכן רוב הלומדים והספרים מציינים לפי פרשות ודפים, ואילו השימוש בחלקים (א, ב, ג) לא מצוי ומקשה על מי שמחפש מקור מסוים (לפי פרשה). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 10:56, 28 בספטמבר 2026 (IDT) : {{א|יוסף אומץ}}. אכן אני מסכים עמך. וזה בדיוק אחד מן הדברים שהוספתי בהגהות שעשיתי עד עכשיו בכרך ג (ויקרא - דברים). בכל דף פרטני - כמו [[זהר חלק ג קיח א]]. אכן אם אחזור להגיהה בראשית - שמות, אני אמשיך להוסיף את ציון הפרשיות גם שם. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:40, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::נפלא ביותר. אולם לענ"ד כדאי להוסיף את שם הפרשה [גם] בראש הדף ממש, כלומר בתבנית הסגולה, היכן שכתוב "[[זהר חלק ג קיז ב|<<]] '''·''' [[זהר חלק ג]] '''·''' קיח א '''·''' [[זהר חלק ג קיח ב|>>]]". בכך כל מי שמחפש את הזוהר על פי פרשה יוכל למצוא אותו יותר בנקל, וכבר בתוצאות החיפוש בגוגל תופיע שם הפרשה. זה יהיה שיפור עצום ונורא. ::מה דעתך? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:12, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::כמובן שזה הכי אידיאלי. אבל למיטב ידיעתי זה מאוד מסובך לעשות מבחינה טכנית דרך התבניות של {{תב|סרגל ניווט}} או {{תב|דף של זהר}}. ולכן אני הסתפקתי במה שזמין כרגע. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:54, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::והאם אין דרך לקדם את העניין? ::::אולי הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] שליט"א יוכל לסייע בבקשה בעניין (של יצירת תבנית וכדומה להוספת שם הפרשה בראש כל דף בזוהר, וכאמור)? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:02, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::::הקפצה. הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 11:37, 27 באוקטובר 2026 (IST) ::::::אם זה באמת חשוב לך אני מוכן לעשות את זה ידני בימים הקרובים. אני יותר בטוח על הידני מאשר הפעלת בוטים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:27, 27 באוקטובר 2026 (IST) ::::::: מאוד כדאי לעשות את זה, זה יהיה מאוד שימושי לאלה מבין המשתמשים שמחפשים בדפי הזוהר לפי פרשות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:21, 27 באוקטובר 2026 (IST) :::::::זה חשוב לי מאוד מאוד. :::::::רבים וטובים מחפשים מקורות בזוהר לפי הפרשיות, ואילו השימוש בחלקים (חלק א, ב וג) כמעט ולא נפוץ. :::::::זה יהיה זיכוי הרבים גדול מאוד. :::::::תודה רבה. :::::::שוב ראיתי שהקדימני הרב @[[משתמש:Nahum|Nahum]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:59, 27 באוקטובר 2026 (IST) :::::::הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], סליחה שאני מתזכר, אבל מה עם סימון הפרשיות? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 10:45, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::::::::{{א|יוסף אומץ}} - תודה על התזכורת. בינתיים עשיתי פרשיות בראשית עד לך לך, ועד בכלל. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:39, 5 בנובמבר 2026 (IST) :::::::::מעניין, "חשדתי" בכת"ר שכבר התחיל במלאכת הקודש, אך נכנסתי לפרשת בראשית לפני שכתבתי את הודעתי, ולא ראיתי שנוסף "בראשית" לתגית של פרשת נח, אלא כתוב רק "[[זוהר חלק ב|<<]] '''·''' [[זוהר]] '''·''' חלק ג '''·''' [[זוהר חלק ד|>>]]", וכך גם אתה. :::::::::אם כן מה כוונת כת"ר? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:43, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::::::::::צ"ל "לתגית של פרשת '''בראשית'''". [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:44, 5 בנובמבר 2026 (IST) :::::::::::צ"ל "וכך גם '''עתה'''". [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:44, 5 בנובמבר 2026 (IST) טוב אז היה אי הבנה בינינו. כפי שאמרתי למעלה - למיטב ידיעתי לא ניתן להכניס את השם של הפרשה '''בתוך סרגל הניווט''' (מה שאתה מכנה "בראש הדף"). אני רק יכול ליצור את הכותרת באמצע הדף שכתוב '''זהר - פרשת לך לך'''. נא להודיע לי אם ברצונך שאני אמשיך בכך או שאין לך תועלת בכך ואז אני אפסיק. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:56, 5 בנובמבר 2026 (IST) :בהחלט יש לי תועלת מכך (אמנם פחות מהוספה בתוך סרגל הניווט, ואתייג כאן שוב את הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], שאולי יוכל לסייע בעניין). :ואשמח אם תמשיך בבקשה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 19:27, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], אם הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] יסדר את סרגל הניווט כך שיהיה ניתן להוסיף את שם הפרשה, האם יש היתכנות מצידך לסדר את הפרשות לפי זה, כך שכל '''דף''' יכלול פרשה בפני עצמה, וכאשר יחפשו בגוגל למשל "זוהר בראשית לו ע"א", תופיע התוצאה המתאימה, והלומד יגיע ישירות לזוהר פרשת בראשית דף לו עמוד א? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 19:39, 5 בנובמבר 2026 (IST) :::קצת תלוי באיזה פתרון שלום אורי יציע לבצע בכדי שאוכל להגיד מה אני מוזמן לעשות מצידי. נראה מה הוא יגיב. אבל גם אם יצליח להכניס משהו "בראש הדף" כרצונך - אינני יודע אם בהכרח גוגל תמיד יגיע ישירות אל הדף המבוקש כל עוד ששם הדף נשאר [[זהר חלק א לו א]].... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:01, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::::בסדר גמור. ::::אני חושב שהכנסה של שם הפרשה בראש הדף תעזור, וכמו שכעת בזכות שהוספת את שמות הפרשיות בתור כותרות ראשיות אפשר לחפש בגוגל ״זוהר בראשית״, לקבל תוצאה של ״זוהר חלק א דף פלוני״ – וכשפותחים אותה אכן מגיעים לכותרת הראשית של בראשית. ::::אכן גם לאחר הוספה של שמות הפרשיות בראש הדף עדיין לא בטוח שתמיד הקורא יגיע אליהן דרך גוגל, אבל במקרים רבות אני מאמין שאכן כן. ::::אני חושב שהכנסת שם הפרשה בראש הדף תעזור. כמו שכעת, בזכות שכת״ר הוסיף את שמות הפרשיות בתור כותרות ראשיות, אפשר לחפש בגוגל ״זוהר בראשית״ ולקבל תוצאה של ״זוהר חלק א דף פלוני״, שפתיחתה אכן מובילה לכותרת הראשית של בראשית. ::::אכן גם לאחר הוספת שמות הפרשיות בראש הדף עדיין לא בטוח שהקורא תמיד יגיע אליהן דרך גוגל, אבל במקרים רבים אני מאמין שאכן כך יהיה. ::::האם לא ניתן לשמות גם את שם הדף? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:21, 6 בנובמבר 2026 (IST) ::::: זה כבר פרוייקט מורכב למדיי, ליצור דף לכל פרשה ולהעביר אליו את הטקסט של הפרשה. זה יכול לקחת כמה שנים לדעתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:41, 6 בנובמבר 2026 (IST) ::::::היי שבת שלום, ::::::הוספתי תמיכה בדף {{תב|דף של זהר}} והשימוש בה תלוי ב{{תב|דף של זהר/פרשה}}. הרעיון הוא לציין בתבנית המשנה עמוד התחלה ועמוד סיום של כל פרשה, ואז בטווח שבין העמודים האלה להציג בתבנית הראשית את שם הפרשה. כרגע שמתי בתגובה שאינה מוצגת (תווים <!- והסיומת -->) עד שנוסיף את כל הפרשות. ::::::מספר העמוד הוא בעצם מספר הדף מוכפל ב2 בתוספת מספר העמוד, למשל עבור דף פב עמוד א - מס' העמוד הוא <math>82*2+1=165</math>. ::::::בחנתי את התוצאה על [[זהר חלק א פב א]] (באמצעות "תצוגה מקדימה של הדף עם התבנית הזאת") וזה נראה עובד עם "לך לך". יש להוסיף את כל הפרשות ולבדוק את מקרי הקצה (עמודי המעבר בין פרשות). כרגע אין לי זמן לעשות את זה, אם תוכלו להשלים את המלאכה תבורכו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו בחשוון ה'תשפ"ז • 13:31, 6 בנובמבר 2026 (IST) :::::::יישר כוח עצום הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], זה פתרון גאוני ויעיל מאוד. :::::::רק כדי לוודא שעניין קידום הזוהר של ויקיטקסט בגוגל נפתר עד הסוף, כשהקוד יופעל (אם תהיה מוכנות מצד שהרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] להשלים את כתיבת שמות הפרשות ומחיקת התגיות שגורמת להסתיר אותן), האם שם הפרשה אכן יופיע '''בתוך סרגל הניווט עצמו''' (למשל: [[זהר חלק א קנז א|<<]] · [[זהר חלק א]] · לך לך · קנז ב · [[זהר חלק א קנח א|>>]]. :::::::אם כן, זה בדיוק מה שייחלנו לו! ברגע שזה מופיע בסרגל הניווט, גוגל יסרוק ויקשר בין שם הפרשה לדף ולעמוד. זה יאפשר לכל מי שמחפש ברשת "זוהר לך לך פב א" להגיע ישירות לעמוד הנכון בוויקיטקסט (אפילו ששם הפרשה לא יופיע בשם הדף עצמו), ויעלה את מהדורת ויקיטקסט לראש התוצאות בגוגל. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 13:53, 6 בנובמבר 2026 (IST) :::::::הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], האם יש אפשרות להשתמש במנגנון הפרשיות שבנית כדי לשנות את '''כותרת התצוגה''' שגוגל תציג בפני המשתמש (באמצעות DISPLAYTITLE או ה־Title בתבנית)? :::::::הכוונה היא שהכתובת הפיזית (ה־URL) תישאר כפי שהיא, דהיינו "זהר חלק א פב א", אבל כותרת ה־HTML של הדף '''המוצגת בתוצאות החיפוש בגוגל''' תורכב דינמית ותיראה כך: '''"זהר לך לך פב א"''' (בכוונה ויתרתי על מספר החלק, כי כמעט כולם מחפשים לפי פרשה, דף ועמוד). :::::::בצורה כזו, מי שיחפש ברשת "זוהר לך לך פב א" יראה בתוצאת החיפוש בגוגל התאמה של 100% מול העיניים, מה שיעלה את מהדורת ויקיטקסט למקום הראשון בבטחה מוחלטת. :::::::וכן כאשר המשתמש ייכנס לדף הזה, הוא יראה בתוך הדף עצמו גם את סרגל הניווט המשודרג עם שם הפרשה (על ידי [[שיחה:ספר הזהר#:~:text=היי שבת שלום,יישר|הפתרון המבריק]] שהצעת, שאנחנו מחכים לדעתו הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] עליו) וידע בוודאות שהגיע למקום הנכון. :::::::בסופו של דבר, זה יחסוך לאלפי לומדים טרחה מיותרת, ינגיש את תורת הנסתר בצורה גלויה ויביא לזיכוי הרבים עצום לכל מי שמחפש מקור מדויק בזוהר ומחפש ללמוד בו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 14:04, 6 בנובמבר 2026 (IST) ::::::::הרב@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], בהמשך להודעתי הקודמת, חשבתי על זה – הכי פשוט יהיה פשוט להשאיר גם את מספר החלק (חלק א, ב וכו') ב'''כותרת התצוגה''', וככה נחסוך סיבוכים. ::::::::כלומר, כותרת ה־HTML של גוגל שתוצג בפני המשתמש תיראה כך: '''"זהר חלק א לך לך פב א"'''. ::::::::בכך נרוויח התאמה מלאה בחיפוש, נשמור על המבנה המקורי, וגם תיחסך לך עבודה כי התבנית רק צריכה להוסיף את שם הפרשה באמצע, בלי למחוק את מספר החלק. ומעבר לכך, יש עדיין מיעוט אנשים שמחפשים בזוהר לפי חלקים, ולכן כדאי לשמור גם על מספר החלק בשבילם. ::::::::אשמח לשמוע בבקשה מה דעתך. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 14:14, 6 בנובמבר 2026 (IST) לא לגמרי הבנתי את התיקון של {{א|Shalomori123}}. מאמין שאני אבין יותר ככל שמתקדמים... עם זאת כבר רק אציין ממה שאני כבר הבנתי שצריכים לשים לב כי יש פרשיות שעלול מספר העמודים לעבור את המגבלה של ויקיטקסט. יש להריץ נסיון של הפתרון שלך על פרשיות '''תרומה או פקודי או פנחס''' - שמה יש מספר עמודים רבים. אם ההצעה שלך עובדת שם - אז מאמין שיעבוד על הכל. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:46, 7 בנובמבר 2026 (IST) :לא ניסיתי אך פעם לערוך את הtitle המובנה של תוכנת ויקימדיה. צריך לבדוק אם זה אפשרי. לגבי סרגל הניווט, כמדומני שיש שדה להוסיף טקסט נוסף בסוף סרגל הניווט, משהו כמו "כותרת=". :הפתרון שלי נועד לאפשר להכניס את המידע על איזה עמוד שייך לאיזו פרשה בדף מרוכז, במקום לעבור עמוד עמוד ולהוסיף כותרת ידנית. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ז • 22:25, 7 בנובמבר 2026 (IST) ::כמובן שמרגע שהמידע יהיה בתבנית יהיה ניתן להשתמש בו בכל אופן שבו תבחרו. כרגע עשיתי זאת בכותרת מסדר שני כמו שהתחלת לעשות ידנית, אבל בתוך התבנית כמות האפשרויות לשחק עם המידע הזה היא בלתי מוגבלת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ז • 22:32, 7 בנובמבר 2026 (IST) :::הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], :::א. לגבי שינוי שם הדף שיוצג בתוצאת החיפוש בגוגל, נראה שזה לגמרי אפשרי. מצורף נספח (בסוף הודעתי) הכולל הסבר מאת מוהר"ר ג'מיני שליט"א כיצד עושים זאת. שאלתי אותו איך גוגל בוחר את שם התוצאה שהוא מציג והאם זה מסובך לשנות את זה, והוא הסביר שזה פשוט מבוסס על קוד ה-HTML. כלומר, גוגל אינו גוזר את שם התוצאה מה-URL או משמו הפנימית בדף, אלא קורא ישירות את תגית ה-<code><title></code> שנמצאת ב-<code><head></code> של קוד ה-HTML שהשרת מנפיק. מה שמופיע בתגית הזו – זה מה שגוגל מציג בתוצאות החיפוש. :::כיוון שכת"ר הוא בעל הרשאות מתקדמות, אולי ימצא בזה כיוון מעשי להגדרת המערכת אצלנו. נשמח מאוד אם כת"ר יוכל בבקשה לסייע בכך, שכן זה יוכל להיות ה"מכה בפטיש" בהנגשת הזוהר. על ידי זה אלפי(!) החיפושים הנעשים כיום של פרשה ודף מסוים בזוהר אכן יקבלו את '''התוצאה המדויקת והמתאימה''' לחיפושם (ולא פשוט "זוהר חלק פלוני", וזה עוד במקרה טוב). ומעבר לכך, זה יקפיץ את המהדורה של ויקיטקסט לראש רשימת התוצאות (והיא אכן ראויה לכך). :::ב. לגבי השימוש במידע שבתבנית, נראה לי שכדאי להגדיר כבר מעכשיו שברגע שהמידע יוזן, התבנית תכניס אותו ישירות ל'''סרגל הניווט'''. לדוגמה, לאחר שהמידע על פרשת בראשית ימולא על ידי הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], יופיע בסרגל הניווט (בחרתי דף רנדומלי) כך: [[זהר חלק א לה ב|<<]] '''·''' [[זהר חלק א]] · בראשית · לו א '''·''' [[זהר חלק א לו ב|>>]], דהיינו ששם הפרשה יתווסף במרכזו של סרגל הניווט. :::אגב, מבחינתי אפשר לשמור במקביל גם את ההוספה לכותרת מסדר שני שכת"ר הגדיר, שכן זה בהחלט מוסיף, ואם שניהם כאחד טובים, אבל ההוספה של שם הפרשה בסרגל הניווט הרבה חשובה יותר מהכותרת בסדר שני. :::'''<big>הנספח</big>''' :::איך עובד העדכון של תוצאת החיפוש בגוגל בלי לשנות את שם הדף? :::# '''איך גוגל מחליט מה לכתוב בתוצאת החיפוש:''' גוגל אינו מתבסס על כתובת ה-URL של הדף. הסורק של גוגל (Googlebot) מציץ אך ורק על תגית אחת בתוך קוד המקור (ה-HTML) של העמוד – תגית ה-<code><title></code> שנמצאת בראש הקוד (בתוך ה-<code><head></code>). מה שכתוב שם, זה בדיוק מה שגוגל מציג בשורת הכותרת הכחולה בתוצאות החיפוש. :::# '''המטרה שלנו:''' לגרום לכך שקוד ה-HTML של כל דף ישדר לגוגל את השם המלא הכולל את שם הפרשה (למשל: <code>זוהר חלק א בראשית פב ג</code>), בעוד שבפועל, שם הדף האמיתי במערכת וה-URL יישארו בדיוק כפי שהם. :::# '''איך עושים את זה בפועל דרך התבנית:''' במקום לעבור ידנית על אלפי דפים, השינוי מבוצע כולו בתוך התבנית המרכזית של דפי הזוהר בשיטת המיפוי האוטומטי: :::#* '''שליפת הנתונים מהטבלה המרכזית (Data-driven Template):''' במקום לכתוב את שם הפרשה בכל דף בנפרד, התבנית המרכזית מחזיקה טבלת מיפוי (באמצעות פונקציית <code>#switch</code> של מדיה-ויקי). כשהתבנית רצה על עמוד מסוים, היא מזהה את מספר הדף והחלק, ושולפת אוטומטית מתוך הטבלה את שם הפרשה המתאים (<code>בראשית</code>). :::#* '''הזרקת פקודת <code>DISPLAYTITLE</code> בתוך קוד התבנית:''' בתוך קוד התבנית המרכזית משתילים את הפקודה שבה המחרוזת מורכבת דינמית מתוך שדות הנתונים: :::#* <nowiki>{{DISPLAYTITLE:זהר חלק {{#switch: ...}} {{#switch: ...}} {{PAGENAME}}}}</nowiki> :::#* בפועל, עבור הדף שנקרא <code>זוהר חלק א פב ג</code>, התבנית מפיקה ומציבה את הפקודה המלאה: :::#* <nowiki>{{DISPLAYTITLE:זוהר חלק א בראשית פב ג}}</nowiki> :::#* '''הפיכת הפקודה ל-HTML של ה-<code><title></code> (מה שגוגל רואה):''' כשמדיה-ויקי מנדרת (מייצרת) את דף ה-HTML מתוך קוד הוויקי, הפקודה <code>DISPLAYTITLE</code> מעדכנת את תגית ה-<code>pagetitle</code> של ה-HTML (התגית שמגיעה ל-<code><head></code>), מבלי לשנות את ה-URL או את שם הדף במערכת. :::#* '''השפעה רוחבית ומיידית:''' ברגע שהקוד הזה מוגדר בתבנית המרכזית, המערכת של ויקיטקסט מעדכנת בבת אחת את קוד ה-HTML של כל אלפי דפי הזוהר המשויכים לתבנית זו, מבלי שצריך לערוך אף דף בנפרד. :::#* '''איך בודקים אם זה עובד (בדיקת קוד מקור):''' כדי לוודא שהפתרון פעיל, פשוט נכנסים לערך ניסיוני, לוחצים מקש ימני -> "הצג קוד מקור" (View Page Source), ומחפשים בראש הדף את תגית ה-<code><title></code>. כשמופיע שם השם המורחב עם הפרשה – הפתרון עובד ב-100%. :::# '''התוצאה:''' התבנית מעדכנת אוטומטית את התגית עבור כל אלפי הדפים בבת אחת. ברגע שסורקי גוגל יגיעו לעדכן את האינדקס, הם יראו את השם המלא ויציגו אותו בתוצאות החיפוש, מבלי ששם הדף האמיתי או הכתובת שלו השתנו כלל. :::[[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:14, 8 בנובמבר 2026 (IST) 7oerhzm603cb4xrcj360tqtty0ahtxz 3102009 3101969 2026-11-08T08:08:23Z Nahum 68 /* ציון שם הפרשה בראש כל עמוד */ תגובה למשתמש יוסף אומץ ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3102009 wikitext text/x-wiki ==יישר כח על התחלת הספר== יישר כוח על התחלת הקלדת ספר הזוהר! מכיוון שספר הזוהר ערוך כפירוש על התורה, שיניתי את שמות הדפים בהתאם לפורמט המקובל של הפירושים - "פרשן על ספר" (וכן "פרשן על ספר פרק", "פרשן על ספר פרק פסוק" - ראה למשל [[רבי יונה על משלי]], [[רבי יונה על משלי יד]], [[רבי יונה על משלי יד יט]]). כך יהיה אפשר בעתיד לשלב את פירושי הזוהר במקראות גדולות. --[[משתמש:Erel Import Bot|Erel Import Bot]] 06:47, 6 בפברואר 2008 (IST) :בזזט. טעות. :ספר הזוהר '''איננו''' ערוך כ'''פירוש''' על התורה, אלא כ'''מדרש חז"ל'''. בדיוק כמו [[מדרש רבה]], [[מדרש תנחומא]], [[ילקוט שמעוני]] ודומיהם. מדרשים אלו '''אינם מפרשים''' את הפסוקים, כי אם '''משתמשים בהם לפתוח בדרשה''', שהקשר הישיר בינה לבין הפסוק לעיתים קרובות לוט בערפל. :אין שום מקום וטעם לכלול מדרשים אלו ב[[מקראות גדולות]]. :אני משנה את שמות הדפים לחלוקה לפרשיות, כמקובל ברוב מהדורות ספר הזהר. בברכה, [[משתמש:נחום|נחום]] 21:38, 9 בפברואר 2008 (IST) *יש להעיר אך זאת: אולי כדאי להסיר את שמו של המחבר, יש בזה הרבה ספקות שאין המקום כאן. אפשר לפתוח דיון או לשנות שהספר מיוחס לתנא רשב"י. ובוודאי שאא לכנותו "אלוקי"!! אא"כ זהו שער הספר של מהדורה ספציפית (ואז גם הרשב"י וגם האלוקי ישארו) וא"כ הרי שיש לציין זאת. [[משתמש:יודא|יודא]] 02:44, 1 במאי 2009 (IDT) ::נוסח השער בכל דפוסי הזהר הוא בלשון זה, והוא חלק מהטקסט המקורי. ::עכשיו שמתי לב לדף שיחה זו, ואתייחס להערתו של נחום מלפני יותר משנה, אכן ספר הזהר כשאר המדרשים אינם קשורים לפרשה דוקא ואין לקשרם במסגרת מקראות גדולות על הפרשה (למעט ילקוט שמעוני שהוא כן ערוך - פחות או יותר, כמדרש על סדר הפסוקים - וראה בדף ה[[שיחה:ילקוט שמעוני|שיחה]]. כמו כן [[מדרש רבה על שיר השירים]] בנוי לפי הפסוקים ואכן קישרתי אותם למקראות גדולות). אני חלקתי את הזהר לדפים נפרדים כך שאפשר למצוא קטע מהזוהר גם לפי הדף וגם לפי הפרשה (כמו שעשיתי ב[[מדרש רבה]]). ::--[[משתמש:תולדות אדם|<span style="color:#Af783a; font-family:guttman-Soncino, narkisim;">'''תּוֹלְדֹת אָדָם'''</span>]] • [[שיחת משתמש:תולדות אדם|שיחה]] • [[:קטגוריה:ז' אייר|ז' אייר]] ה'תשס"ט 03:28, 1 במאי 2009 (IDT) ==סיכום סטטוס הפרויקט להיום 2.4.13== אחרי שהקדשתי קצת זמן לתרום יותר לדפים האלו של הזהר ראיתי לנכון לסכם קצת איפה אנחנו עומדים. מה יש ומה אין. איזה חסרונות או בעיות עדיין קיימות. ואיזה מקומות יש לשיפור. לתועלת תורמים ועורכים שיבואו לעתיד. חלקתי את הדברים לשני סוגים: (א) משימות מוכנות להעשות (ב) והערות שונות שבסופו של דבר גם מסתכמות במשימות אולי לעתיד.{{ש}} {{קו תחתי|משימות מבוקשות}} # יצרתי כרגע את כל הדפים ועמודים שקיימים בשלשה חלקי הזהר (אמנם עדיין ספרי הזהר חדש ותקוני זהר נשארים ריקים לעת עתה). כל עיקר תוכן הטקסט העליתי בדפים נפרדים של [[זוהר חלק י]] [[זוהר חלק יא]]...וכולי וכולי עד [[זוהר חלק ל]]. מדי פעם נתקלתי בדפים (אולי כ5% מסך כל הדפים) שהכילו קצת תוכן של מלים מנוקדים של הזהר ממשתמשים אחרים. העברתי דפים אלו לתוך פורמט של [זהר '''מנוקד''' X X X]. כך למשל [[זהר מנוקד חלק א רי ב]] כדוגמא. נראה לי כרעיון טוב למשימה לערוך תוך התבנית של {{תב|דף של זהר}} על יד איפה שכתוב המלים "הוסף תרגום" -- איזה קישור לדף המקביל שלו המנוקד. # נראה לי שאפשר ליצור תבנית חדשה של מראה מקום בזהר עכשיו {{תב|ממ זהר}}. אמנם כאן אני מסתפק אם ניתן גם לכלול בו את האפשרות להפנות אל דפים ועמודים תוך "זהר חדש" ו"תיקוני זהר" למרות שעדיין לא נוצרו דפים לספרים אלו ברובם... בכל אופן, לפחות בשביל הפניות ומראה מקומות אל דפי הזהר, נצטרף תבנית בדומה ל{{תב|ממ משנה}} או {{תב|ממ}}, שיקח 3 פרמטרים (חלק של ספר הזהר [א,ב,ג] , מספר הדף, מספר העמוד). ואם מרכיבים את התבנית גם להפנות אל דפים של זהר חדש ותיקוני זהר אני מניח שנצטרך עוד פרמטר לבחירת איזה ספר מדובר (זהר, זהר חדש, תיקוני זהר). {{בוצע}} # רציתי לשים את החמשה חומשי תורה בדף זה אל חמשה טורים ולא הצלחתי. מישהו יכול לעשות את זה? {{בוצע}} # צריך לשנות את סטטוס הזוהר בעמוד הראשי ל75%. לא יודע איך לעשות את זה...{{בוצע}} {{קו תחתי|הערות}} # מרכזתי את כל הטקסט האמתי אל 30 דפים שרירותיים וקראתי אותם [[זוהר חלק א]]...[[זוהר חלק יב]]..עד [[זוהר חלק ל]]. כל עריכה על הדפים יצטרך להיות שמה. בהסתכלות אחורה לא היה חכם לקרוא אותם בשם "חלקים" כדי שלא יסתבך עם החלוקה של 3 חלקי הזהור עצמם אבל אחרי מאות דפים ותבניות שהשתמשתי כבר בדפים אלו הדבר כבר היה מאוחר מדי לשנות... # בחלק 3 חסר כמה וכמה דפים ותוכן (לדוגמא ראה [[זוהר חלק כט]]. העדפתי ליצור דבר שלם שהינו לוקח בחסר מאשר חלק של תוכן מושלמת. לכן נשאר עדיין הרבה חומר ותוכן להוסיף אל תוך ספר הזוהר הזה ולכן אמרתי למעלה שהזוהר כרגע 75% מושלמת. # קיים הרבה השמטות של ספר הזהר. יצרתי להם דף [[זוהר השמטות]] אבל לא מלאתי את הדף בתוכן (רק הוספתי קצת באופן חלקי) מכיון שאני לא כרגע עוסק ומתעמק בלימוד זה. דרוש העלאת תוכן ואז גם שילוב קטעי השמטות אלו לתוך הטקסט הראשי של הזהר. # קיים כמה סוגים של ספרים ותת-טקסט בספר הזהר-- "רעיא מהימנא" ו"סתרי תורה" "מדרש הנעלם" "תוספתא" וכולי. ליהוי ידוע שקיים כבר תבנית {{תב|רע"מ}} בשביל פסקאות אלו. כדאי לעורך בעתיד להשתמש בתבנית זו כדי לעצב את פסקאות אלו בצורה שונה מהטקסט הרגיל, בדומה לתבנית {{תב|רמ"א}} של דברי הרמ"א בשולחן ערוך. # נראה לי היה טוב אם מישהו יכול לעצב טבלא יותר נקיה ומרוכזת של שלשה דפי הזהר הקיימים ([[זהר חלק א]] [[זהר חלק ב]] [[זהר חלק ג]]). משהו בדומה לטבלא של ש"ס... # אני כרגע עובד על הכנסת פסקאות מסודרות ופאראגראפות בדפי התוכן של הזוהר. אולם, הכל נעשה מתוך סקירה שטחית יחסית בחומר עצמו ומתוך אופן הפיסוק במהדורות אחרות. ריווח הפסקאות אינו מושלם ויתכן שיש הרבה מה לשפר באופן סדר הפאראגראפות מבחינת תוכנם והקשרם הלוגי. --[[משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar]] ([[שיחת משתמש:Dmokhtar|שיחה]]) 23:28, 2 באפריל 2013 (IDT) :לגבי 3, מה דעתך? [[משתמש:Inkbug|Inkbug]] ([[שיחת משתמש:Inkbug|שיחה]]) 11:34, 3 באפריל 2013 (IDT) ::הרבה יותר טוב. תודה.--[[משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar]] ([[שיחת משתמש:Dmokhtar|שיחה]]) 12:31, 3 באפריל 2013 (IDT) == רשב"י? == למה כתוב שרשב"י חיבר את הזוהר? הנושא שנוי במחלוקת ואפילו לפי המסורת רבי אבא חיברהו (כפי שמשתמע מן הספר עצמו). {{שכח לחתום|טלנר}} :[[משתמש:Roxette5]], אשמח לשמוע את דעתך בנושא.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:38, 31 באוגוסט 2021 (IDT) :בינתיים, אחזור ואצטט את [[משתמש:תולדות אדם]] מאחד הדיונים הקודמים בדף זה: "נוסח השער בכל דפוסי הזהר הוא בלשון זה, והוא חלק מהטקסט המקורי."--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 18:41, 31 באוגוסט 2021 (IDT) :: {{א|טלנר}}, '''שנוי במחלוקת''' לדעתי הוא הגזמה. אבל אשמח לשמוע ממך מקורות בנושא. היקף הספרים המצטטים ומייחסים את זהר אל התנא ר' שמעון בר יוחאי הוא די נרחב, כך שלדעתי "יש על מי לסמוך". אולם, היות ואכן הדבר אינו נושא מוחלט - הוספתי את המילים '''"אשר מיוחס"''' לצאת ידי כל הדעות, או לפחות לרמוז אליהם. :: לעניין התנא ר' אבא - אשמח לקבל הפנייה ספציפית. אני מניח שהתשובה תהיה שר' אבא אמנם כתב את הפעולה הפיזית של כתיבת הספר אבל התוכן במהותו הגיע מר' שמעון בר יוחאי, אשר על כן אנו מייחסים הספר אל הרשב"י. בדומה לכך שבצלאל המקראי לא בנה את המשכן הפיזי ובכל זאת הוא מיוחס על שמו באופן גורף... ::להרחבת העניין - אני תמיד אוהב להסתכל [[שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ז#זהר|בספר שם הגדולים של החיד"א]]. למי שמתעניין.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 03:43, 1 בספטמבר 2021 (IDT) אם אתה מתעניין אני ממליץ לראות את הדף בויקיפדיה "חיבור ספר הזוהר". {{שכח לחתום|טלנר}}. :: {{א|טלנר}} קראתי בעיון. תודה. לא רואה מקור לכך שר' אבא חיבר אותו. שמא כבודו מתבלבל בכך ששמו של ר' אבא הוא '''ר' אבא הסופר'''?...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:07, 27 בספטמבר 2021 (IDT) סליחה. התבלבלתי. לפי מילות הזוהר עצמם האידרא זוטא, מילותיה של רשב"י וההעתקה עצמה התבצעה בידי ר' אבא. [[משתמש:טלנר|טלנר]] ([[שיחת משתמש:טלנר|שיחה]]) 17:50, 27 בספטמבר 2021 (IDT) == סטטוס הפרויקט - שנת 2026 == טוב. עברנו כברת דרך משמעותית בזהר - בוא נראה אם אני יכול לסכם ולהציג נאמנה את המצב הקיים * כרגע אני נמצא ב"אמצע" הליכים כך שאין עקביות בין חלקים שונים של הזהר * לאחרונה אני עבדתי על החלק השלישי (ויקרא - דברים) אז אציין את השינויים שהוכנסו לשם # הצגת התוכן בשתי מישורים שונים. אחת - כנאמן לדפים של הדפוס אשר מציגים "זהר" ורעיא מהימנא מעורבים ביחד (כך למשל {{ממ זהר|ג|פא|ב}}). והצגה שנייה כוללת יותר של כל הפרשה עם קטעים שונים של הזהר לבד והרעיא מהימנא לבד - כך למשל [[זוהר חלק כג]]. # קישורי מעבר בין שני ההצגות האלה. # עיצוב פסוקים בתבנית {{תב|צ}} # קישורי {{תב|ממ}} לפסוקים השונים # תיקוני נוסחאות וגרסאות על פי הספר "מתוק מדבש" ועל פי המפרשים שהוא מציין בספר (הגר"א ביהל אור, הרמ"ק, וכולי). # פיסוק - כאן אני מסכים כי "התפרעתי" קצת. הכנסתי פסיקים וגם סימני קריאה בהרבה מקומות כאשר נראה כי אכן זה עוזר להבין את התוכן (אנסה לתת דוגמאות בהמשך) # קיטוע - המתוק מדבש עזר רבות להבין איפה מדובר במאמר חדש וסיום מאמר הקודם. גם עוזר ומביא מקומות שבהם פשוט הזוהר מתחיל מאמר "באמצע מאמר" כאשר תחילת המאמר חסר # הדגשה של פסוקים שהינם של הפרשה שבו נמצא הזהר. כך למשל הדגשה של פסוקים בפרשת פנחס שמובאים ומוצגים בזהר פרשת פנחס. # עימוד קטעים של הזהר שבו יש מעין "דיאלוג" בין חכמים, או מעין תיאור של סיפור - להבנת הדברים. ראו דוגמה {{ממ זהר|ג|קנז|א}} # הכנסה של קטעים שהיו "נספחים" בדפוס בסוף הספר אל מקומם הנכון בתוך הזהר . ראו דוגמה {{ממ זהר|ג|קנא|א}}. # הזזה קצת של מעברים בין דפים. כאן שוב "התפרעתי קצת". אולי נחשב קיצוני. אבל משום מה המעברים בין דפים של הזהר לרוב '''דווקא''' באמצע משפט או פסוק אשר מקשה על ההבנה של הדברים. לפיכך ניהגתי בליברליות והזזתי את סימון מעבר הדפים הדפים לפעמים שיהיה באמצע - בין שני משפטים או קטעים. # הגהות רלוונטיות מתוך המתוק מדבש * כל זה נעשתה כפי שאמרתי בחלק השלישי של הזהר ואני ממשיך בעבודה באופן לא רציף. * אנסה להוסיף ולהרחיב בסטטוס הזה בימים הקרובים ככל שאזכר בדברים נוספים. לבינתיים, זהו עדכון סטטוס הפרויקט [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 06:19, 3 ביולי 2026 (IDT) ==הצעות לשיפור== :@Roxette5, אם תרצה, אוכל לשלוח לך סריקה ב־PDF של ספר 'הרעיא מהימנא' שיצא לאחרונה (לפני כמה שנים) בפני עצמו. :אולי היא תוכל לסייע לך בבירור נוסח הרע"מ, בפיסוק ובאיתור מקורות, ואם תראה לנכון – גם בשילוב הגהות הגר"א (המופיעות שם על מגש של כסף) ובהוספת הערות המהדיר. :בכל אופן, זו רק הצעה כמובן, והטוב בעיניך עשה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 11:01, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::{{א|יוסף אומץ}} - תודה רבה על ההצעה. אינני מכיר את המהדורה של רעיא מהימנא שאתה מדבר אליו. אשמח לראות בכל מקרה. אני צריך רק לחשוש שיכול לסבך אותי בזכויות יוצרים. אבל שווה לראות. ::בכל מקרה - כרגע קצת הפסקתי את הפעילות בהגהה של הזהר. בגדול עברתי והגהתי על כרך ג' - ויקרא עד דברים. אני כרגע עסוק בהקלדה של ספר [[טוב הארץ]], ואז נראה אם אחזור אל הגהת הזהר או אמשיך במשהו אחר (מעולם לא השלמתי את הספר [[מדרש לפירושים]]...). ::לענין הגהות הגר"א - אני מאמין שמדובר בהגהות שנלקחו מספר '''[[יהל אור]]''' על הזהר והם כבר מוקלדים כאן (אמנם הוא דורש הרבה שיפור והגהה גם כן מאז שהקלדתי אותו). גם יש אליהם קישור בכל דף ודף פרטני של הזוהר בסרגל הניווט למעלה. ::מה דעתך? בברכה, [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:36, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::@[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], '''אל דאגה מזכויות יוצרים''' (אין למהדיר זכויות על הגהות הגר"א, שהוא רק ערך אותן במדור נפרד, או על ציונים לגמרות). :::עברתי על כמה מקומות ברעיא מהימנא בוויקיטקסט, ואכן ראיתי שהגהות הגר"א כבר נוספו כחלק אינטגרלי מהטקסט, ללא זכר לכך שמדובר בשינוי שערך הגר"א. קודם כל, '''יישר כוח עצום'''. :::עם זאת, לענ"ד מקובל יותר להביא את ההגהה בסוגריים. לדוגמה, כתוב בזוהר "ועץ דדיו מתפוחים", והגר"א מגיה שצ"ל "מעפצים" (במקום "מתפוחים"), אם כן יש ארבע אפשרויות כיצד להביא את הגהתו: '''(א)''' "ועץ דדיו מתפוחים <small>(מעפצים [הגר"א])</small>"; '''(ב)''' "ועץ דדיו מתפוחים <small>(ה"ג: מעפצים)</small>", כש"ה"ג" הוא קיצור של "'''ה'''גהות [ה]'''ג'''ר"א"; '''(ג)''' להביא את ההגהות בהערות שוליים; '''(ד)''' למעשה, אולי יש דרך אפילו טובה יותר – להביא אותן בתבנית של [[תבנית:קיצור|קיצור]], כך שכל מי שישים את העכבר על המילה יראה את הנוסח המתוקן של הגר"א (אמנם בד"כ "קיצור" משמש לפתיחת ר"ת ופירושים, אבל בעיניי הוא בהחלט מתאים גם להגהות). היתרון בזה הוא במקומות שבהם הגאון מחליף כמה מילים, כך אפשר לסמן את כולן על ידי הקיצור ולכתוב את הנוסח הנכון, והקורא לא צריך "לשבור את הראש" כדי להבין לאילו מילים מכוונת ההגהה (אם הן היו מובאות בסוגריים אחרי הנוסח שבדפוסים). :::כמו כן, יש מקומות שבהם בביאור הגר"א על הרעיא מהימנא הוא כותב בפשטות שצריך לומר "בהיפוך", ולא מציין כיצד יש לומר בדיוק, ובמקומות הללו לא (ראיתי ש)הובא בויקטקסט הנוסח המתוקן. מהדורת הרעיא מהימנא המצורפת מגישה לך על מגש של כסף את כל הגהות הגר"א ואת כוונתו במקומות הנזכרים ובכלל, כמדור פשוט ומובן בפני עצמו. :::למשל, מובא ברעיא מהימנא (דף רמ"ג ע"א): "מה דאתקיים בי דחדינא ביקרא דאהרן אחי", והגר"א כותב "ט"ס [טעות סופר] וצ"ל להיפוך", והיינו כך: "מה דאתקיים באהרון אחי דחדא ביקרי". לפי הצעתי ה"'''(ד)'''" יש להביא זאת כך: "מה דאתקיים {{קיצור|בי דחדינא ביקרא דאהרון אחי|באהרן אחי דחדא ביקרי}}", ולפי הצעתי ה"'''(ג)'''" כך: "מה דאתקיים בי דחדינא ביקרא דאהרון אחי <small>(ה"ג: באהרן אחי דחדא ביקרי)</small>". :::ומה נעשה במקומות שבהם הגאון :::'''מוחק''' ::: טקסט מסוים? לכאורה, במקרים כאלה צריך להעיר על כך בהערות שוליים; אך למעשה, אולי גם במקומות כאלה כדאי פשוט לסמן אותם באמצעות הקיצור, ובתוך הקיצור לרשום "הגר"א לא גורס זאת", כדי לשמור על קו עקבי ואחיד לאורך כל המהדורה. :::במהדורה של הרע"מ שהזכרתי המהדיר פשוט הקיף את המילים הללו בסוגריים, והוסיף הפניה להערת שוליים למדור 'הגהות הגר"א' ושם כתב את הנוסח הנכון. אולם בעיניי עדיף לא להוסיף סוגריים בתוך הטקסט כי זה מפריע לקורא, ולכן אני מציע את האפשרויות הנ"ל. :::אשמח לשמוע בבקשה מה דעתך. :::החכם מכל אדם אומר "טוב מראה עיניים מהלך נפש", ומצורף אפוא [https://send.magicode.me/send-file/file/d2dccbba173c447e39c38a664cc7e8ff5f3761b8/view הרעיא מהימנא]. :::בסוגריים לא אמנע מלהעיר כי לעיסוק בזוהר יש מעלה יתירה כידוע ("בספרא דא יפקון מן גלותא"), ובטוחני שלא בכדי התגלגלה לידי כת"ר הזכות העצומה הזו, ולכן כדאי לאחוז בה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:08, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::{{א|יוסף אומץ}} תודה רבה על ההערות. אז ככה - ממה שאני מכיר כאן וכן עמדתו של {{א|Nahum}} שהם מחמירים בענין זה זכו"י של כתבי יד או אפילו לפעמים "סידור מחדש" של דברים. כך שאינני בטוח שהם יסכימו להטמיע את הספר שציינת של מוסדות "אלף המגן". אבל נחום מוזמן כאן להביע את דעתו. :::: לגופו של ענין. דברתי על זה בעבר עם נחום בדף אחר. לדעתי האישית ומהיכרות של חלקים מסוימים של פרשיות הזהר - '''אין אפשרות ישים''' להציג נוסחים של הזהר במיזם אחד עם הערות שוליים או תבניות של הסברים, לרוב. זאת פשוט מפאת גודל ההבדלים והשינויים שיש במקומות שונים. הדבר מגיע למסה קריטית שזה כבר לא מאפשר לקורא להבין את הכתוב. :::: הדוגמא הטובה ביותר של תופעה זו ראיתי בפרשת שלח - שם הכל מבולבל. גם גרסאות שונות של מילים, גם סידורים שונים של קטעים, גם ציונים שונים של מאמרים חסרים, וכולי וכולי.ראו לדוגמה בדפים סביב דף {{ממ זהר|ג|קסה|א}}. וכן ראה [[זהר חלק ג קעב א]]. כך שאני שאפתי בהגהה שלי להציג לקורא '''מהלך אחד בלבד של הזהר''' (כפי שעשה הספר מתוק מדבש), והסתפקתי בציון גרסאות שונות אצל הגר"א או אחרים בהערות שוליים. :::: אין לי בלעדיות על הפרויקט של הזהר במרחב הראשי - ולכן כבודו מוזמן להוסיף שם כרצונך הטוב מה שאתה חושב לנכון. אני רק מזהיר אותך שוב שלדעתי הרעיון של הצגת הערות של נוסחאות שונות בכמה מקומות בזוהר - לענ"ד עלולים להעמיס על הדפים ובמקרים מסיימים יהפכו את הדפים לבלתי קריאים. זאת דעתי. אבל אינני מתנגד שתנסה. ::::הכל טוב. ותודה רבה על האכפתיות ועל הרצון להוסיף ולתקן ולשפר. בכבוד רב, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 15:13, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::::תודה רבה על הדברים. :::::אין לעורך '''שום''' זכויות יוצרים על כתבי היד, ובכלל, הוא כמעט שלא השתמש בהם להגהת הנוסח של הרעיא מהימנא, :::::אלא רק הביא מעט מהם במדור הגהות וציונים. :::::אגב, בחלק השני של המהדורה שלו תוכל לראות '''זוהר פנחס''' עם הגהה נפלאה מכתב יד (ראה אודותיה במבוא), בלי הרעיא מהימנא (שאותו הוא הביא בנפרד לאחר זוהר פנחס), בשונה משאר הספר, כאמור. :::::אולי זה יסייע לך בהגהה על זוהר פנחס, אם תחליט לחזור למלאכת הקודש של ההדרת הזוהר הקדוש. :::::לגופו של עניין, אני חושב שיש לחלק בין הגהות הגר"א לשינויי נוסח אחרים בזוהר. כידוע לכל באי שער הזוהר, יש בו עשרות נוסחאות שונות, וכמו שכתב לי פעם מקובל גדול: :::::"נוסח מדויק לזוהר לא יתכן בעוונות, מרוב אופל שיבושי הדפוסים, חלוקת המפרשים ושינויי כתבי היד. ומי יורה לנו דעה." :::::אך הגהות הגר"א, לעומת זאת, אינן רבות כל כך, וכלל אינן מכבידות על הדפים. הוספתן בצורה של קיצורים (כאמור) הופכת אותן לכמעט בלתי נראות עבור מי שרוצה ללמוד את הזוהר בפשטות, בלי להסתבך עם אינספור גרסאות ונוסחים. :::::מכל מקום, ראיתי שכת"ר הוסיף בהרבה מקומות את הגהות הגר"א, ויישר כוח גדול. :::::אגב, אני ממליץ לך לכתוב [https://milog.co.il/%D7%90%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%98#:~:text=%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%98%20%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%20(%D7%92%D7%9D%20%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%98%20%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%99%3B%20%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA%3A%20apparatus%20criticus)%20%D7%94%D7%9D%20%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA%2C%20%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%20%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%AA%20%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95%20%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8%20%22Lectio%20difficilior%20potior%22%20%D7%90%D7%95%20%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%94%20%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98 אפארט] למהדורה. :::::תוכל להסביר בו את המתודולוגיה שלך, מדוע בחרת להציג נוסח עיקרי אחד (מתוק מדבש), ועוד ועוד. :::::כמו כן, כדאי לפרט על מעלות המהדורה. :::::אני רואה לנכון לציין לשבח את הפיסוק המקצועי שלך, את החלוקה לפסקאות ואת עצם הנראות של הזוהר – כולל חוסר ההיסוס שלך להשתמש בסימני קריאה וכדומה כשצריך. :::::זה בהחלט ראוי לשבח, בפרט בימינו שיש מכונים תורניים שנמנעים אפילו מסימן שאלה, "רחמנא ליצלן". :::::ובכלל, כדאי שהקורא יכיר יותר את הפרויקט, ולא ירגיש שהוא נכנס לזוהר אבל לא ברור לו מנין שאוב הנוסח וכו'. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:01, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::שלום. לאחר שקראתי את הכל פעמיים: ::::::* אולי כן אפשר להשתמש בהגהות הגר"א. ואולי לא. אני צריך קודם כל להבין עד כמה מההגהות הנ"ל הינם בפועל רק העתקה של הספר "יהל אור". אבל לעת עתה, לפחות מבחינתי, הדבר לא רלוונטי כי אני כרגע מתמקד כל כולי בספר "טוב הארץ". ::::::* יהיה לי כרגע קשה מאוד לערוך הסבר ואפארט מקיף של כל מה שעשיתי. בסך הכל אני עושה את הכל בשעות לא שעות ובאופן לא קבוע. נסיתי לספק מטרה זו למעלה בציון כאן בדף על "סטטוס הפרויקט" אבל אני מבין שזה לא מספיק. ככלל, אין לי ציפייה שמה שאני מגיה יישאר כעותק סופי. משתמשים יכולים לבא ולשנות... השאיפה הייתה רק להציג מהדורה קריאה של הזהר למען הלומדים. כנ"ל - כרגע אני לא כבר בפרויקט הזה. אם אכנס אל זה שוב - בהחלט אשקול את הדברים. ::::::* תודה רבה על הפרגון המחמיא. שמח שאתה רואה בזה כיתרון. ישנם אתרים אחרים שאני יודע היו מנדים את העותק בגלל הסימני קריאה שהוספתי לצערי... ::::::[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:07, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::::::לגבי שתי הנקודות הראשונות, מכיוון שכת"ר עסוק כעת בספר 'טוב הארץ', אכן אין טעם להאריך בהן כעת. :::::::בכל אופן, בהחלט אשמח שנשוב ונדון בדברים אם כת"ר יחזור בעתיד לזוהר הקדוש בע"ה. :::::::המשך עבודה פורייה על 'טוב הארץ' (ואגב, [[w:נתן_שפירא_הירושלמי#%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95:~:text=%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%AA%20%D7%91%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%20(%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%20%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94).|לינקקתי]] למהדורתך בערך מחבר הספר בויקיפדיה). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:26, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::::לגבי הנקודה השלישית, בהחלט יש מכונים שהיו מנדים את הטקסט ב"עוון" הוספת סימן קריאה, ::::::::אבל האמת היא שסימן קריאה וכן סימן שאלה מוסיפים בהחלט להבנת הטקסט, ובעיניי הם אף מוסיפים לו חן. ::::::::מה גם שלאט לאט סימני פיסוק כאלה נכנסים יותר ויותר; ::::::::הספרות התורנית הולכת לכיוון הזה, בין אם הם ירצו ובין אם לא. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 22:33, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::: אינני בקי כל כך בתחום של ספר הזהר. כעיקרון, אני סומך על נסיונו ושיקול דעתו של [[משתמש:Roxette5]], ולגבי זכויות יוצרים, דע לך, [[משתמש:יוסף אומץ]], שוויקימדיה מאוד מחמירה בזה, הרבה יותר ממו"לים רגילים, ודעתי האישית גם היא שעלינו, כאתר ציבורי המופעל ברובו על ידי יהודים יראי שמים ושומרי מצוות, להתנהל בזהירות ובשקיפות ובשמירה על זכויותיהם של אחרים, בבחינת "והייתם נקיים".<br> מועדים לשמחה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:03, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::הרב @[[משתמש:Nahum|Nahum]], אני מסכים. זהירות ושקיפות בעניין זכויות יוצרים, בבחינת "והייתם נקיים", הן ודאי דבר חשוב. ::::::אולם דווקא משום כך, חשוב להבחין בין זכויות יוצרים לבין חומר שאין עליו זכויות יוצרים. ::::::הוספה של הגהות הגר"א, למשל, מתוך מהדורה של 'אלף המגן', אינה הפרה של זכויות היוצרים של המו"ל. ::::::וכי לאלף המגן יש זכויות יוצרים על הגהות הגר"א עצמן?! ::::::על כן, הצעתי עומדת בעינה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:08, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::::: אני מסכים איתך בזה, אין לו בעלות על הזכויות של הגהות הגר"א. הבנתי שגם [[משתמש:Roxette5]], על אף ההסתייגויות שהביע, למעשה אינו מתנגד לכך שאתה תוסיף את הגהות הגר"א. עלה והצלח ויהי ה' בעזרך, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:47, 28 בספטמבר 2026 (IDT) == ציון שם הפרשה בראש כל עמוד == קודם כל, יישר כח על פרויקט המדהים. קילורין לעיניים. מן הראוי שראש כל עמוד בנוסף לציון איזה חלק ודף הוא יהיה כתוב '''לאיזו פרשה הוא שייך''', זה חשוב מאוד שכן רוב הלומדים והספרים מציינים לפי פרשות ודפים, ואילו השימוש בחלקים (א, ב, ג) לא מצוי ומקשה על מי שמחפש מקור מסוים (לפי פרשה). [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 10:56, 28 בספטמבר 2026 (IDT) : {{א|יוסף אומץ}}. אכן אני מסכים עמך. וזה בדיוק אחד מן הדברים שהוספתי בהגהות שעשיתי עד עכשיו בכרך ג (ויקרא - דברים). בכל דף פרטני - כמו [[זהר חלק ג קיח א]]. אכן אם אחזור להגיהה בראשית - שמות, אני אמשיך להוסיף את ציון הפרשיות גם שם. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 11:40, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::נפלא ביותר. אולם לענ"ד כדאי להוסיף את שם הפרשה [גם] בראש הדף ממש, כלומר בתבנית הסגולה, היכן שכתוב "[[זהר חלק ג קיז ב|<<]] '''·''' [[זהר חלק ג]] '''·''' קיח א '''·''' [[זהר חלק ג קיח ב|>>]]". בכך כל מי שמחפש את הזוהר על פי פרשה יוכל למצוא אותו יותר בנקל, וכבר בתוצאות החיפוש בגוגל תופיע שם הפרשה. זה יהיה שיפור עצום ונורא. ::מה דעתך? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 12:12, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::כמובן שזה הכי אידיאלי. אבל למיטב ידיעתי זה מאוד מסובך לעשות מבחינה טכנית דרך התבניות של {{תב|סרגל ניווט}} או {{תב|דף של זהר}}. ולכן אני הסתפקתי במה שזמין כרגע. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 14:54, 28 בספטמבר 2026 (IDT) ::::והאם אין דרך לקדם את העניין? ::::אולי הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] שליט"א יוכל לסייע בבקשה בעניין (של יצירת תבנית וכדומה להוספת שם הפרשה בראש כל דף בזוהר, וכאמור)? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 16:02, 28 בספטמבר 2026 (IDT) :::::הקפצה. הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 11:37, 27 באוקטובר 2026 (IST) ::::::אם זה באמת חשוב לך אני מוכן לעשות את זה ידני בימים הקרובים. אני יותר בטוח על הידני מאשר הפעלת בוטים. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 16:27, 27 באוקטובר 2026 (IST) ::::::: מאוד כדאי לעשות את זה, זה יהיה מאוד שימושי לאלה מבין המשתמשים שמחפשים בדפי הזוהר לפי פרשות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 17:21, 27 באוקטובר 2026 (IST) :::::::זה חשוב לי מאוד מאוד. :::::::רבים וטובים מחפשים מקורות בזוהר לפי הפרשיות, ואילו השימוש בחלקים (חלק א, ב וג) כמעט ולא נפוץ. :::::::זה יהיה זיכוי הרבים גדול מאוד. :::::::תודה רבה. :::::::שוב ראיתי שהקדימני הרב @[[משתמש:Nahum|Nahum]]. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:59, 27 באוקטובר 2026 (IST) :::::::הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], סליחה שאני מתזכר, אבל מה עם סימון הפרשיות? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 10:45, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::::::::{{א|יוסף אומץ}} - תודה על התזכורת. בינתיים עשיתי פרשיות בראשית עד לך לך, ועד בכלל. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:39, 5 בנובמבר 2026 (IST) :::::::::מעניין, "חשדתי" בכת"ר שכבר התחיל במלאכת הקודש, אך נכנסתי לפרשת בראשית לפני שכתבתי את הודעתי, ולא ראיתי שנוסף "בראשית" לתגית של פרשת נח, אלא כתוב רק "[[זוהר חלק ב|<<]] '''·''' [[זוהר]] '''·''' חלק ג '''·''' [[זוהר חלק ד|>>]]", וכך גם אתה. :::::::::אם כן מה כוונת כת"ר? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:43, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::::::::::צ"ל "לתגית של פרשת '''בראשית'''". [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:44, 5 בנובמבר 2026 (IST) :::::::::::צ"ל "וכך גם '''עתה'''". [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 18:44, 5 בנובמבר 2026 (IST) טוב אז היה אי הבנה בינינו. כפי שאמרתי למעלה - למיטב ידיעתי לא ניתן להכניס את השם של הפרשה '''בתוך סרגל הניווט''' (מה שאתה מכנה "בראש הדף"). אני רק יכול ליצור את הכותרת באמצע הדף שכתוב '''זהר - פרשת לך לך'''. נא להודיע לי אם ברצונך שאני אמשיך בכך או שאין לך תועלת בכך ואז אני אפסיק. תודה רבה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:56, 5 בנובמבר 2026 (IST) :בהחלט יש לי תועלת מכך (אמנם פחות מהוספה בתוך סרגל הניווט, ואתייג כאן שוב את הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], שאולי יוכל לסייע בעניין). :ואשמח אם תמשיך בבקשה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 19:27, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], אם הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] יסדר את סרגל הניווט כך שיהיה ניתן להוסיף את שם הפרשה, האם יש היתכנות מצידך לסדר את הפרשות לפי זה, כך שכל '''דף''' יכלול פרשה בפני עצמה, וכאשר יחפשו בגוגל למשל "זוהר בראשית לו ע"א", תופיע התוצאה המתאימה, והלומד יגיע ישירות לזוהר פרשת בראשית דף לו עמוד א? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 19:39, 5 בנובמבר 2026 (IST) :::קצת תלוי באיזה פתרון שלום אורי יציע לבצע בכדי שאוכל להגיד מה אני מוזמן לעשות מצידי. נראה מה הוא יגיב. אבל גם אם יצליח להכניס משהו "בראש הדף" כרצונך - אינני יודע אם בהכרח גוגל תמיד יגיע ישירות אל הדף המבוקש כל עוד ששם הדף נשאר [[זהר חלק א לו א]].... [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:01, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::::בסדר גמור. ::::אני חושב שהכנסה של שם הפרשה בראש הדף תעזור, וכמו שכעת בזכות שהוספת את שמות הפרשיות בתור כותרות ראשיות אפשר לחפש בגוגל ״זוהר בראשית״, לקבל תוצאה של ״זוהר חלק א דף פלוני״ – וכשפותחים אותה אכן מגיעים לכותרת הראשית של בראשית. ::::אכן גם לאחר הוספה של שמות הפרשיות בראש הדף עדיין לא בטוח שתמיד הקורא יגיע אליהן דרך גוגל, אבל במקרים רבות אני מאמין שאכן כן. ::::אני חושב שהכנסת שם הפרשה בראש הדף תעזור. כמו שכעת, בזכות שכת״ר הוסיף את שמות הפרשיות בתור כותרות ראשיות, אפשר לחפש בגוגל ״זוהר בראשית״ ולקבל תוצאה של ״זוהר חלק א דף פלוני״, שפתיחתה אכן מובילה לכותרת הראשית של בראשית. ::::אכן גם לאחר הוספת שמות הפרשיות בראש הדף עדיין לא בטוח שהקורא תמיד יגיע אליהן דרך גוגל, אבל במקרים רבים אני מאמין שאכן כך יהיה. ::::האם לא ניתן לשמות גם את שם הדף? [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 01:21, 6 בנובמבר 2026 (IST) ::::: זה כבר פרוייקט מורכב למדיי, ליצור דף לכל פרשה ולהעביר אליו את הטקסט של הפרשה. זה יכול לקחת כמה שנים לדעתי.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 01:41, 6 בנובמבר 2026 (IST) ::::::היי שבת שלום, ::::::הוספתי תמיכה בדף {{תב|דף של זהר}} והשימוש בה תלוי ב{{תב|דף של זהר/פרשה}}. הרעיון הוא לציין בתבנית המשנה עמוד התחלה ועמוד סיום של כל פרשה, ואז בטווח שבין העמודים האלה להציג בתבנית הראשית את שם הפרשה. כרגע שמתי בתגובה שאינה מוצגת (תווים <!- והסיומת -->) עד שנוסיף את כל הפרשות. ::::::מספר העמוד הוא בעצם מספר הדף מוכפל ב2 בתוספת מספר העמוד, למשל עבור דף פב עמוד א - מס' העמוד הוא <math>82*2+1=165</math>. ::::::בחנתי את התוצאה על [[זהר חלק א פב א]] (באמצעות "תצוגה מקדימה של הדף עם התבנית הזאת") וזה נראה עובד עם "לך לך". יש להוסיף את כל הפרשות ולבדוק את מקרי הקצה (עמודי המעבר בין פרשות). כרגע אין לי זמן לעשות את זה, אם תוכלו להשלים את המלאכה תבורכו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ו בחשוון ה'תשפ"ז • 13:31, 6 בנובמבר 2026 (IST) :::::::יישר כוח עצום הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], זה פתרון גאוני ויעיל מאוד. :::::::רק כדי לוודא שעניין קידום הזוהר של ויקיטקסט בגוגל נפתר עד הסוף, כשהקוד יופעל (אם תהיה מוכנות מצד שהרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] להשלים את כתיבת שמות הפרשות ומחיקת התגיות שגורמת להסתיר אותן), האם שם הפרשה אכן יופיע '''בתוך סרגל הניווט עצמו''' (למשל: [[זהר חלק א קנז א|<<]] · [[זהר חלק א]] · לך לך · קנז ב · [[זהר חלק א קנח א|>>]]. :::::::אם כן, זה בדיוק מה שייחלנו לו! ברגע שזה מופיע בסרגל הניווט, גוגל יסרוק ויקשר בין שם הפרשה לדף ולעמוד. זה יאפשר לכל מי שמחפש ברשת "זוהר לך לך פב א" להגיע ישירות לעמוד הנכון בוויקיטקסט (אפילו ששם הפרשה לא יופיע בשם הדף עצמו), ויעלה את מהדורת ויקיטקסט לראש התוצאות בגוגל. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 13:53, 6 בנובמבר 2026 (IST) :::::::הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], האם יש אפשרות להשתמש במנגנון הפרשיות שבנית כדי לשנות את '''כותרת התצוגה''' שגוגל תציג בפני המשתמש (באמצעות DISPLAYTITLE או ה־Title בתבנית)? :::::::הכוונה היא שהכתובת הפיזית (ה־URL) תישאר כפי שהיא, דהיינו "זהר חלק א פב א", אבל כותרת ה־HTML של הדף '''המוצגת בתוצאות החיפוש בגוגל''' תורכב דינמית ותיראה כך: '''"זהר לך לך פב א"''' (בכוונה ויתרתי על מספר החלק, כי כמעט כולם מחפשים לפי פרשה, דף ועמוד). :::::::בצורה כזו, מי שיחפש ברשת "זוהר לך לך פב א" יראה בתוצאת החיפוש בגוגל התאמה של 100% מול העיניים, מה שיעלה את מהדורת ויקיטקסט למקום הראשון בבטחה מוחלטת. :::::::וכן כאשר המשתמש ייכנס לדף הזה, הוא יראה בתוך הדף עצמו גם את סרגל הניווט המשודרג עם שם הפרשה (על ידי [[שיחה:ספר הזהר#:~:text=היי שבת שלום,יישר|הפתרון המבריק]] שהצעת, שאנחנו מחכים לדעתו הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] עליו) וידע בוודאות שהגיע למקום הנכון. :::::::בסופו של דבר, זה יחסוך לאלפי לומדים טרחה מיותרת, ינגיש את תורת הנסתר בצורה גלויה ויביא לזיכוי הרבים עצום לכל מי שמחפש מקור מדויק בזוהר ומחפש ללמוד בו. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 14:04, 6 בנובמבר 2026 (IST) ::::::::הרב@[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], בהמשך להודעתי הקודמת, חשבתי על זה – הכי פשוט יהיה פשוט להשאיר גם את מספר החלק (חלק א, ב וכו') ב'''כותרת התצוגה''', וככה נחסוך סיבוכים. ::::::::כלומר, כותרת ה־HTML של גוגל שתוצג בפני המשתמש תיראה כך: '''"זהר חלק א לך לך פב א"'''. ::::::::בכך נרוויח התאמה מלאה בחיפוש, נשמור על המבנה המקורי, וגם תיחסך לך עבודה כי התבנית רק צריכה להוסיף את שם הפרשה באמצע, בלי למחוק את מספר החלק. ומעבר לכך, יש עדיין מיעוט אנשים שמחפשים בזוהר לפי חלקים, ולכן כדאי לשמור גם על מספר החלק בשבילם. ::::::::אשמח לשמוע בבקשה מה דעתך. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 14:14, 6 בנובמבר 2026 (IST) לא לגמרי הבנתי את התיקון של {{א|Shalomori123}}. מאמין שאני אבין יותר ככל שמתקדמים... עם זאת כבר רק אציין ממה שאני כבר הבנתי שצריכים לשים לב כי יש פרשיות שעלול מספר העמודים לעבור את המגבלה של ויקיטקסט. יש להריץ נסיון של הפתרון שלך על פרשיות '''תרומה או פקודי או פנחס''' - שמה יש מספר עמודים רבים. אם ההצעה שלך עובדת שם - אז מאמין שיעבוד על הכל. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:46, 7 בנובמבר 2026 (IST) :לא ניסיתי אך פעם לערוך את הtitle המובנה של תוכנת ויקימדיה. צריך לבדוק אם זה אפשרי. לגבי סרגל הניווט, כמדומני שיש שדה להוסיף טקסט נוסף בסוף סרגל הניווט, משהו כמו "כותרת=". :הפתרון שלי נועד לאפשר להכניס את המידע על איזה עמוד שייך לאיזו פרשה בדף מרוכז, במקום לעבור עמוד עמוד ולהוסיף כותרת ידנית. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ז • 22:25, 7 בנובמבר 2026 (IST) ::כמובן שמרגע שהמידע יהיה בתבנית יהיה ניתן להשתמש בו בכל אופן שבו תבחרו. כרגע עשיתי זאת בכותרת מסדר שני כמו שהתחלת לעשות ידנית, אבל בתוך התבנית כמות האפשרויות לשחק עם המידע הזה היא בלתי מוגבלת. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ז • 22:32, 7 בנובמבר 2026 (IST) :::הרב @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]], :::א. לגבי שינוי שם הדף שיוצג בתוצאת החיפוש בגוגל, נראה שזה לגמרי אפשרי. מצורף נספח (בסוף הודעתי) הכולל הסבר מאת מוהר"ר ג'מיני שליט"א כיצד עושים זאת. שאלתי אותו איך גוגל בוחר את שם התוצאה שהוא מציג והאם זה מסובך לשנות את זה, והוא הסביר שזה פשוט מבוסס על קוד ה-HTML. כלומר, גוגל אינו גוזר את שם התוצאה מה-URL או משמו הפנימית בדף, אלא קורא ישירות את תגית ה-<code><title></code> שנמצאת ב-<code><head></code> של קוד ה-HTML שהשרת מנפיק. מה שמופיע בתגית הזו – זה מה שגוגל מציג בתוצאות החיפוש. :::כיוון שכת"ר הוא בעל הרשאות מתקדמות, אולי ימצא בזה כיוון מעשי להגדרת המערכת אצלנו. נשמח מאוד אם כת"ר יוכל בבקשה לסייע בכך, שכן זה יוכל להיות ה"מכה בפטיש" בהנגשת הזוהר. על ידי זה אלפי(!) החיפושים הנעשים כיום של פרשה ודף מסוים בזוהר אכן יקבלו את '''התוצאה המדויקת והמתאימה''' לחיפושם (ולא פשוט "זוהר חלק פלוני", וזה עוד במקרה טוב). ומעבר לכך, זה יקפיץ את המהדורה של ויקיטקסט לראש רשימת התוצאות (והיא אכן ראויה לכך). :::ב. לגבי השימוש במידע שבתבנית, נראה לי שכדאי להגדיר כבר מעכשיו שברגע שהמידע יוזן, התבנית תכניס אותו ישירות ל'''סרגל הניווט'''. לדוגמה, לאחר שהמידע על פרשת בראשית ימולא על ידי הרב @[[משתמש:Roxette5|Roxette5]], יופיע בסרגל הניווט (בחרתי דף רנדומלי) כך: [[זהר חלק א לה ב|<<]] '''·''' [[זהר חלק א]] · בראשית · לו א '''·''' [[זהר חלק א לו ב|>>]], דהיינו ששם הפרשה יתווסף במרכזו של סרגל הניווט. :::אגב, מבחינתי אפשר לשמור במקביל גם את ההוספה לכותרת מסדר שני שכת"ר הגדיר, שכן זה בהחלט מוסיף, ואם שניהם כאחד טובים, אבל ההוספה של שם הפרשה בסרגל הניווט הרבה חשובה יותר מהכותרת בסדר שני. :::'''<big>הנספח</big>''' :::איך עובד העדכון של תוצאת החיפוש בגוגל בלי לשנות את שם הדף? :::# '''איך גוגל מחליט מה לכתוב בתוצאת החיפוש:''' גוגל אינו מתבסס על כתובת ה-URL של הדף. הסורק של גוגל (Googlebot) מציץ אך ורק על תגית אחת בתוך קוד המקור (ה-HTML) של העמוד – תגית ה-<code><title></code> שנמצאת בראש הקוד (בתוך ה-<code><head></code>). מה שכתוב שם, זה בדיוק מה שגוגל מציג בשורת הכותרת הכחולה בתוצאות החיפוש. :::# '''המטרה שלנו:''' לגרום לכך שקוד ה-HTML של כל דף ישדר לגוגל את השם המלא הכולל את שם הפרשה (למשל: <code>זוהר חלק א בראשית פב ג</code>), בעוד שבפועל, שם הדף האמיתי במערכת וה-URL יישארו בדיוק כפי שהם. :::# '''איך עושים את זה בפועל דרך התבנית:''' במקום לעבור ידנית על אלפי דפים, השינוי מבוצע כולו בתוך התבנית המרכזית של דפי הזוהר בשיטת המיפוי האוטומטי: :::#* '''שליפת הנתונים מהטבלה המרכזית (Data-driven Template):''' במקום לכתוב את שם הפרשה בכל דף בנפרד, התבנית המרכזית מחזיקה טבלת מיפוי (באמצעות פונקציית <code>#switch</code> של מדיה-ויקי). כשהתבנית רצה על עמוד מסוים, היא מזהה את מספר הדף והחלק, ושולפת אוטומטית מתוך הטבלה את שם הפרשה המתאים (<code>בראשית</code>). :::#* '''הזרקת פקודת <code>DISPLAYTITLE</code> בתוך קוד התבנית:''' בתוך קוד התבנית המרכזית משתילים את הפקודה שבה המחרוזת מורכבת דינמית מתוך שדות הנתונים: :::#* <nowiki>{{DISPLAYTITLE:זהר חלק {{#switch: ...}} {{#switch: ...}} {{PAGENAME}}}}</nowiki> :::#* בפועל, עבור הדף שנקרא <code>זוהר חלק א פב ג</code>, התבנית מפיקה ומציבה את הפקודה המלאה: :::#* <nowiki>{{DISPLAYTITLE:זוהר חלק א בראשית פב ג}}</nowiki> :::#* '''הפיכת הפקודה ל-HTML של ה-<code><title></code> (מה שגוגל רואה):''' כשמדיה-ויקי מנדרת (מייצרת) את דף ה-HTML מתוך קוד הוויקי, הפקודה <code>DISPLAYTITLE</code> מעדכנת את תגית ה-<code>pagetitle</code> של ה-HTML (התגית שמגיעה ל-<code><head></code>), מבלי לשנות את ה-URL או את שם הדף במערכת. :::#* '''השפעה רוחבית ומיידית:''' ברגע שהקוד הזה מוגדר בתבנית המרכזית, המערכת של ויקיטקסט מעדכנת בבת אחת את קוד ה-HTML של כל אלפי דפי הזוהר המשויכים לתבנית זו, מבלי שצריך לערוך אף דף בנפרד. :::#* '''איך בודקים אם זה עובד (בדיקת קוד מקור):''' כדי לוודא שהפתרון פעיל, פשוט נכנסים לערך ניסיוני, לוחצים מקש ימני -> "הצג קוד מקור" (View Page Source), ומחפשים בראש הדף את תגית ה-<code><title></code>. כשמופיע שם השם המורחב עם הפרשה – הפתרון עובד ב-100%. :::# '''התוצאה:''' התבנית מעדכנת אוטומטית את התגית עבור כל אלפי הדפים בבת אחת. ברגע שסורקי גוגל יגיעו לעדכן את האינדקס, הם יראו את השם המלא ויציגו אותו בתוצאות החיפוש, מבלי ששם הדף האמיתי או הכתובת שלו השתנו כלל. :::[[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:14, 8 בנובמבר 2026 (IST) :::: אני לא חושב שיש לנו דרך כלשהי לשנות את קוד ה-HTML עצמו ישירות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:08, 8 בנובמבר 2026 (IST) 4fx8mqazybgez8grxhsrl6gbyl3net7 0 212631 3101941 3078418 2026-11-07T20:06:25Z מו יו הו 37729 /* ראה גם */ 3101941 wikitext text/x-wiki ''דף זה מציג סידור כללי (וחלקי בינתיים) שחלקיו הוקלדו ממקורות שונים. לשני סידורים בנוסח עדות המזרח שהם '''סידורים מלאים שעברו תהליך של הגהה''', ראו את '''[[סידור מהדורת שליח ציבור]]''' (לפי הבן איש חי) ו'''[[סידור ספרדים קורפו]]''' (סידור שיצא לאור ביוון מלווה בתרגום ליוונית).'' {| width=75% border=5 cellpadding=2 align=center |- align=center bgcolor="brown" style="color:white" |= colspan=11|{{גודל|200|סידור, מחזורים וסדרים - נוסח עדות המזרח}} |- |[[W:חצות הלילה (הלכה)|חצות הלילה]] | colspan=10 rowspan="1"|[[תיקון חצות]], [[תפילת הרש"ש]] |- |השכמה | colspan=10 rowspan="1"|[[/ברכה על נטילת ידיים/]] • [[/ברכות השחר/]] • [[ברכות התורה]]• [[/מודעה וגילוי דעת/]] |- |rowspan="4" |ימי החול | colspan=1 rowspan="1"| [[/חול/שחרית|תפילת שחרית]] | colspan=1 rowspan="1"|[[/שחרית עד פסוקי דזמרה/]] • [[פתיחת אליהו]] • [[/בקשות/]] • [[ידיד נפש]] • [[סדר עטיפת טלית]] • [[ברכה לאחר יציאה מהבית]] • [[ברכה כניסה לבית הכנסת]] • [[/תפילת חנה/]] • [[/קודם פרשת העקידה/]] • [[פרשת העקידה]] • [[/פסוקי דזמרה/]] • [[/שמונה עשרה - חול/]] • [[פרשת קרבנות הנשיאים|סדר לימוד לחודש ניסן]]• [[סדר תחנון]] |- | colspan=8 rowspan="1"| [[/חול/מנחה|תפילת מנחה]] |- | colspan=8 rowspan="1"| [[/חול/ערבית/מזמורים לערבית|מזמורים לערבית חול]] • [[/חול/ערבית|תפילת ערבית]] |- | colspan=8 rowspan="1"|[[/קריאת שמע על המטה/]] |- |rowspan=8|ברכות |rowspan="1"|ברכות הנהנין | colspan=8 rowspan="1"| [[/הפרשת חלה/]] • [[/ברכה על נטילת ידיים/]] • [[/ברכת המוציא לחם מן הארץ|המוציא לחם מן הארץ]] • [[/ברכת המזון/]] • [[/ברכת בורא מיני מזונות|בורא מיני מזונות]] • בורא פרי הגפן • בורא פרי העץ • [[/ברכת מעין שלוש|מעין שלוש]] • בורא פרי האדמה • שהכל נהיה בדברו • [[/בורא נפשות/]] |- |rowspan="4"|[[/ברכות המצוות/]] |- |rowspan="1"|[[/סדר ברית מילה/]] • [[סידור מהדורת שליח ציבור/סדר הברכות#סדר פדיון הבן|פדיון הבן]] |- |rowspan="1"|[[סידור מהדורת שליח ציבור/סדר הברכות#סדר אירוסין ונישואין|סדר ברכות אירוסין ונישואין]] |- |rowspan="1"| [[/הפרשת תרומות ומעשרות/]] • [[סדר הפרשת חלה]] • [[/ברכות הריח/]] • [[סידור מהדורת שליח ציבור/סדר הברכות#תפילת הדרך|תפילת הדרך]] • [[/מים אחרונים/]] • [[/ברכת הזמן/]] • [[ברכת מזוזה]] • [[ברכת המעקה]] • [[ברכת טבילת כלים]] |- |rowspan="1"| [[/ברכות הראיה/]] | colspan=8 rowspan="1"|[[/ברכה על קשת/]] • [[/ברכת הלבנה/]] |- |rowspan="1"|[[/ברכות השמיעה/]] | colspan=8 rowspan="1"| |- |- align=center bgcolor="purple" style="color:white" |= colspan=12|<center>{{גודל|200|מועדים}}</center> |- |rowspan="1"| כללי | colspan=8 rowspan="1"|[[הלל]] • [[מקראי מועד]] • [[תפילת עמידה - אמצעית שלש רגלים]] • [[סידור/נוסח עדות המזרח/סדר עירוב תבשילין|סדר עירוב תבשילין]] |- | rowspan="3"|שבת | colspan=1 rowspan="1"|ערב | colspan=8 rowspan="1"|[[הדלקת נרות שבת]] • [[שיר השירים]] • [[/שבת/ערבית|ערבית של שבת]] • [[/שבת/קידוש|קידוש]] {{ש}} חלקי התפילה: [[/שבת/קבלת שבת|קבלת שבת]] • [[לכה דודי]] • [[מזמור שיר ליום השבת]] • [[ה' מלך גאות לבש]] • [[במה מדליקין]] • [[תפילת עמידה לליל שבת]] |- | colspan=1 rowspan="1"|יום | colspan=8 rowspan="1"| [[/שבת/שחרית|שחרית של שבת]] • [[סידור מהדורת שליח ציבור/סדר יום השבת#ברכות ההפטרה|ברכות ההפטרה]] • [[סידור מהדורת שליח ציבור/סדר יום השבת#ברכת הגומל|ברכת הגומל]] • [[/שבת/מוסף|מוסף של שבת]] • [[/שבת/קידוש|קידוש]] • [[זמירות שבת]] • [[/שבת/מנחה|מנחה של שבת]] • [[מסכת שבת]] {{ש}} חלקי התפילות: [[/פסוקי דזמרה/]] • [[תפילת עמידה לבוקר שבת]] • [[תפילת עמידה למוסף שבת]] • [[תפילת עמידה למנחת שבת]] |- | colspan=1 rowspan="1"|מוצאי שבת | colspan=8 rowspan="1"|[[אלפא ביתא|אלפא ביתא - מזמורים לפני ערבית]] • [[ערבית למוצ"ש]] • [[/סדר הבדלה/]] |- |rowspan="1"| ראש חודש | colspan=8 rowspan="1"|[[סידור מהדורת שליח ציבור/סדר המועדים#עמידה למוסף של ראש חודש|מוסף לראש חודש]] • סדר יום כפור קטן • [[סידור מהדורת שליח ציבור/סדר המועדים#הלל לראש חודש ולמועדים|סדר הלל]] |- |rowspan="3"| מחזורי שלש הרגלים | rowspan="1"|[[/סוכות|סוכות]] | colspan=8 rowspan="1"| {{/סוכות}} |- | rowspan="1"|[[/פסח/]] | colspan=8 rowspan="1"| {{/פסח}} |- | rowspan="1"|[[/שבועות/]] | colspan=8 rowspan="1"| {{/שבועות}} |- |rowspan="3"| ימים נוראים | rowspan="1"|חודש אלול | colspan=8 rowspan="1"|[[/סליחות לימי התשובה|סליחות לחודש אלול]] • [[סדר התרת נדרים]] • [[סדר התרת קללות]] |- | rowspan="1"|[[/ראש השנה/]] | colspan=8 rowspan="1"| [[/הדלקת נרות ליום טוב/]] • [[סדר התרת נדרים]] • [[סדר התרת קללות]] • [[סידור/נוסח עדות המזרח/חול/מנחה|מנחה לערב ראש השנה]] • [[/ראש השנה/ערבית|ערבית לראש השנה]] • [[/ראש השנה/קידוש|קידוש]] • [[/ראש השנה/שחרית א|שחרית ליום ראשון]] • [[/ראש השנה/תקיעת שופר|תקיעת שופר]] • [[/ראש השנה/מוסף|מוסף]] • סדר הוצאת ספר תורה • [[מקראי מועד/ראש השנה|קריאת התורה]] • שחרית ליום שני |- | rowspan="1"|[[/יום כיפור/]] | colspan=8 rowspan="1"| |- |rowspan="1" colspan=1| פורים | colspan=8 rowspan="1"|ערבית לפורים • שחרית לפורים • [[מקראי מועד/פורים|קריאה לפורים]] • [[מגילת אסתר]] • [[סידור מהדורת שליח ציבור/סדר המועדים#קריאת המגילה|ברכות המגילה]] • [[על הניסים]] |- |rowspan="1" colspan=1| חנוכה | colspan=8 rowspan="1"|[[סדר הדלקת נרות חנוכה]] • [[מקראי מועד/חנוכה|קריאה לימי חנוכה]] • [[הלל שלם]] • [[על הניסים]] • [[תהילים כב]] • [[זאת חנוכה]] (הנחה של פתק תחת החנוכיה) |- |rowspan="5"| תעניות |rowspan="1" | תשעה באב | colspan=8 rowspan="1"|[[מקראי מועד/תשעה באב|קריאה לתשעה באב]] • [[/קינות לתשעה באב|קינות לתשעה באב - ערבית]] • [[/ערבית לתשעה באב/]] • [[/שחרית לתשעה באב/]] • [[/מנחה לתשעה באב/]] • [[מדרש אלה אזכרה]] • [[מגילת איכה]] • [[/חוק לישראל לתשעה באב/]] |- |rowspan="1" | י"ז בתמוז | colspan=8 rowspan="1"|[[סידור מהדורת שליח ציבור/סדר חמש תעניות#סליחות לשבעה עשר בתמוז|סליחות לשבעה עשר בתמוז]] |- |rowspan="1" | צום גדליה | colspan=8 rowspan="1"|[[סידור מהדורת שליח ציבור/סדר חמש תעניות#סליחות לצום גדליה|סליחות לצום גדליה]] |- |rowspan="1" | עשרה בטבת | colspan=8 rowspan="1"|[[סידור מהדורת שליח ציבור/סדר חמש תעניות#סליחות לשרה בטבת|סליחות לעשרה בטבת]] |- |rowspan="1" |תענית אסתר | colspan=8 rowspan="1"|[[סידור מהדורת שליח ציבור/סדר חמש תעניות#סליחות לתענית אסתר|סליחות לתענית אסתר]] |- |rowspan="1"| אבלות (מעורבב עם נוסחים של עדות אחרות כרגע) | colspan=8 rowspan="1"| [[יש מעלין|פרק יש מעלין לעילוי נשמה]], [[הדלקת נר לעילוי נשמת]], [[תפילות ומזמורים לבית קברות]], [[תהילים לבית קברות]], [[סדר לימוד בבית הנפטר]], [[ברכת בית העלמין]] לסדר: [[:קטגוריה:אבל על מת - תפילה ולמידה]] |- |סגולות | colspan=10 rowspan="1"|[[תפילת השל"ה]], [[תפילה למציאת אבידה]], [[תפילה לזיווג]], [[תפילה להצלחה]], [[תפילה לפרנסה]], [[תפילה לשמירת עיר]], [[תפילה לאישה ליום הטבילה]] |} ==ראה גם == * [[סידור/לוח הפיוטים/ספרד ועדות המזרח|לוח הפיוטים]] * [http://www.daat.ac.il/daat/sidurim/tohen1.htm נוסח המזרח] באתר דעת * [https://www.sefaria.org.il/Siddur_Edot_HaMizrach נוסח המזרח] באתר ספריא [[קטגוריה:סידור כללי - מזרח]] a84jphlbt536ixdikc0fop76ic3ihjh 0 223103 3102030 3101492 2026-11-08T09:56:20Z Nahum 68 /* אזהרות */ 3102030 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= שמור לבי מענה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שלמה בן יהודה; שלמה; שלמה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-1482|א-1482]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ב-1278|ב-1278]] | מנהגים = נאמרות למנהג קהילות עדות המזרח ותימנים בחג השבועות לפני תפילת מנחה (וגם בקצת קהילות צפון אפריקה אומרים אותן בנוסף על {{צ|[[אי זה מקום בינה|אזהרות ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]}}). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש שאומרים הכל ביום אחד). היו נאמרות גם למנהג איטליה בשבת שלפני שבועות (שבת הגדול של שבועות).{{ש}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude><includeonly>{{הור2|ליום ראשון:}}</includeonly> {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==רשות לאזהרות== {{:אמון יום זה}} {{סוף}} {{שמור ליבי מענה}} ==הערות== [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> s1ztqytmxm3wt7zq40omv8u4ne08zvs 3102031 3102030 2026-11-08T09:56:44Z Nahum 68 3102031 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= שמור לבי מענה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שלמה בן יהודה; שלמה; שלמה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-1482|א-1482]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ב-1278|ב-1278]] | מנהגים = נאמרות למנהג קהילות עדות המזרח ותימנים בחג השבועות לפני תפילת מנחה (וגם בקצת קהילות צפון אפריקה אומרים אותן בנוסף על {{צ|[[אי זה מקום בינה|אזהרות ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]}}). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש שאומרים הכל ביום אחד). היו נאמרות גם למנהג איטליה בשבת שלפני שבועות (שבת הגדול של שבועות).{{ש}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude><includeonly>{{הור2|ליום ראשון:}}</includeonly> {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==רשות לאזהרות== {{:אמון יום זה}} {{סוף}} {{:שמור ליבי מענה}} ==הערות== [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> bvvg36whs6t2bzux4j2szo0qt17b21a 3102032 3102031 2026-11-08T09:57:32Z Nahum 68 3102032 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= שמור לבי מענה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שלמה בן יהודה; שלמה; שלמה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-1482|א-1482]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ב-1278|ב-1278]] | מנהגים = נאמרות למנהג קהילות עדות המזרח ותימנים בחג השבועות לפני תפילת מנחה (וגם בקצת קהילות צפון אפריקה אומרים אותן בנוסף על {{צ|[[אי זה מקום בינה|אזהרות ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]}}). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש שאומרים הכל ביום אחד). היו נאמרות גם למנהג איטליה בשבת שלפני שבועות (שבת הגדול של שבועות).{{ש}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude><includeonly>{{הור2|ליום ראשון:}}</includeonly> {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==רשות לאזהרות== {{:אמון יום זה}} = אזהרות = {{סוף}} {{:שמור ליבי מענה}} ==הערות== [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 0mtkeag5tnvnvl9v8p0eifz2sltd110 3102033 3102032 2026-11-08T09:58:09Z Nahum 68 3102033 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= שמור לבי מענה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שלמה בן יהודה; שלמה; שלמה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-1482|א-1482]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ב-1278|ב-1278]] | מנהגים = נאמרות למנהג קהילות עדות המזרח ותימנים בחג השבועות לפני תפילת מנחה (וגם בקצת קהילות צפון אפריקה אומרים אותן בנוסף על {{צ|[[אי זה מקום בינה|אזהרות ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]}}). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש שאומרים הכל ביום אחד). היו נאמרות גם למנהג איטליה בשבת שלפני שבועות (שבת הגדול של שבועות).{{ש}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude><includeonly>{{הור2|ליום ראשון:}}</includeonly> {{טקסט מנוקד|גודל=22}} ==רשות לאזהרות== {{:אמון יום זה}} = אזהרות = {{סוף}} {{:שמור לבי מענה}} ==הערות== [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> kdftdgnr01fgeyplrfjuy6j3xl1aynv 3102035 3102033 2026-11-08T10:06:25Z Yack67 27395 3102035 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {{הור2|ליום ראשון:}} ==רשות לאזהרות== {{:אמון יום זה}} ==אזהרות== {{:שמור לבי מענה}}<noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> eklhhjdbc0ivbp1psyjfcmv2zww4wxh 3102048 3102035 2026-11-08T10:27:53Z Yack67 27395 Yack67 העביר את הדף [[אזהרות אבן גבירול]] לשם [[סידור/נוסח עדות המזרח/שבועות/אזהרות]]: עי' בדף [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/סידור רס"ג]] 3102035 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {{הור2|ליום ראשון:}} ==רשות לאזהרות== {{:אמון יום זה}} ==אזהרות== {{:שמור לבי מענה}}<noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> eklhhjdbc0ivbp1psyjfcmv2zww4wxh 3102052 3102048 2026-11-08T10:35:07Z Yack67 27395 3102052 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> =אזהרות ר' שלמה ן' גבירול= {{הור2|ליום ראשון:}} ===רשות לאזהרות=== {{:אמון יום זה}} ==אזהרות== {{:שמור לבי מענה}}<noinclude> =אזהרות ר' יצחק בן ראובן הברצלוני= {{:אי זה מקום בינה}} {{סוף}} [[קטגוריה:אזהרות]] </noinclude> pvjze6kcu34x9dab3qotm75ockjnh20 1 223104 3102050 3017568 2026-11-08T10:27:53Z Yack67 27395 Yack67 העביר את הדף [[שיחה:אזהרות אבן גבירול]] לשם [[שיחה:סידור/נוסח עדות המזרח/שבועות/אזהרות]]: עי' בדף [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/סידור רס"ג]] 3017568 wikitext text/x-wiki למה "רלב"ג"? [[משתמש:תולדות אדם|<span style="color:#Bf6847; font-family:SBL Hebrew, narkisim;">תּוֹלְדֹת אָדָם</span>]] • [[שיחת משתמש:תולדות אדם|שיחה]] • [[:קטגוריה:י"ט אייר|{{#תנאי:|{{{2}}}|י"ט אייר}}]]{{#שווה:|כן|[[קטגוריה:י"ט אייר]]|}} ה'תש"ע • 22:06 <small>(02/05/10)</small> :צודק. מסתבר שהייתי עייף כשנתתי את הכותרת. יתוקן. [[משתמש:נדב ס|נדב ס]] 23:51, 2 במאי 2010 (IDT) == קטעי מעבר ומקום אמירתו המקורי == צריך עיון אם קטעי מעבר של מנהג איטליה ורומניא הם באמת מרשב"ג. אני לא מומחה גדול בכלל אבל נראה לי שאינם תואמים כ"כ את המשקל והחריזה, ויותר חמור נראה לי שהאקרוסטיכון שבהם אינו עשוי בצורה היאה לרשב"ג. אבל אם זה כן ממנו (וגם אם לא אז לפחות למחבר קטעים אלו), אז יש לנו כאן עוד דוגמה של פיוט אזהרות שמשתלב לפני אמירת "שלוש פעמים בשנה", דבר שהחוקרים עד כאן הגדירו כמנהג צרפתי מובהק (ראו דברי פרנקל במבוא למחזור שבועות עמ' יד). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:05, 25 במאי 2026 (IDT) :גם אם זה לא ממנו, צרפתי זה לא. מצאתי כדבריך בכ"י הספרייה הבריטית, Harley 5583, עמ' 147-א, שם כתוב לאחר "ונשתחוה לפניך בשלוש פעמים רגלינו" ולפני "ככתוב בתורתך": "כאן מתחיל שמו לבי או אמת יהגה". אולי מנהג זה הגיע מצרפת, כפי ש"אמת יהגה" הגיע משם. :אגב, שם (עמ' 163-ב) וגם בכתבי יד אחרים שראיתי הנוסח בקטע המעבר הוא "שלש פעמים" ולא "השלש", ולדעתי כדאי לנקוט כך גם אצלנו, בגלל שה' הידיעה לא תיקנית כאן, וסביר שהוסיפו אותה כדי לשפר את האקרוסטיכון, אבל יותר מסתבר שהאקרוסטיכון המקורי עושה שימוש במילה "העלינו", או במילה "הרים" שנמצאת שם בכתב היד ובכ"י אחרים (גם היא מסתברת יותר: לא כל כך הגיוני, וגם לא כדאי, לבקש לעלות ל"מרום". אבל "מרום הרים" הוא כינוי להר הבית במקרא). [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:18, 25 במאי 2026 (IDT) ::וואו מצאתי תודה על ההפנייה! אני דווקא נוטה לחשוב שנוסח הדפוס יותר מבורר (מלבד ה' הידיעה). לדעתי "מרום" כאן הוא כינוי ופנייה לקב"ה. נוסך "מרום הרים העלנו ברננה" יש בו לא פחות מ-9 תנועות בלי להתחשב ביתדות! [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:31, 25 במאי 2026 (IDT) 3qpj9mlqmrone5g5kgdh7gner28thhb 0 223412 3101913 1450058 2026-11-07T18:11:38Z Yaakov304 38031 3101913 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר{{"}}ן||כט|ל|לא|}} {{ללא הגהה}} תורה ל - מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ, בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא וּמִי אִיכָּא קַרְנָא לְחַמְרָא, וּמֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מִי הֲוֵי אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי, אָמְרוּ לֵהּ, הֵי זוּגְתָא חִוַּרְתָּא וְהֵי זוּגְתָא אֻכְמְתָא אַיְתֵי אִיהוּ תְּרֵי גְּבִינֵי, אָמַר לְהוּ, הֵי דְּעִזָּא חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזָּא אֻכְמְתָא רַשִׁ"י: בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ, עֲרוּגַת סַכִּינִין בְּמַאי גּוֹזְזִין וְקוֹצְצִין אוֹתָהּ מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ וְכוּ' ==א.== הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שֵׂכֶל גָּדוֹל כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כְּמוֹ הַמְלַמֵּד כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל לְהַתַּלְמִיד הוּא צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן וְקָטָן כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַתַּלְמִיד לַהֲבִינוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַצִּיעַ לוֹ מִתְּחִלָּה הַהַקְדָּמוֹת וְשִׂכְלִיּוֹת קְטַנִּים שֶׁמְּסַבֵּב לוֹ תְּחִלָּה כְּדֵי לַהֲבִינוֹ עַל יְדֵי זֶה הַמְכֻוָּן שֶׁהוּא שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל ב. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְלַמֵּד הָגוּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר וּלְהָבִין אוֹתוֹ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת כִּי צָרִיךְ לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל כָּזֶה עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים לַהֲבִינוֹ וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעֵת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה מְאֹד דְּהַיְנוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה הָיוּ צְרִיכִים רַבִּי גָּדוֹל וּמְלַמֵּד גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד דְּהַיְנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּי כָּל מַה שֶׁהוּא קָטָן וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחֱלֶה בְּיוֹתֵר צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר עַל כֵּן אֵין לְהָאָדָם לוֹמַר דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקרָב אֵצֶל אִישׁ נִכְבָּד וִירֵא ה' אַף, שֶׁאֵינוֹ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה כִּי הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִקּדֶם כָּמהוּ אַל יאמַר כֵּן כִּי אַדְּרַבָּא כְּפִי מַה שֶּׁיֵּדַע אֱנָשׁ בְּנַפְשֵׁהּ גּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּרְחַק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ וּכְמוֹ כֵן כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻחָק בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לְנַפְשׁוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזִיר וִיבַקֵּשׁ תָּמִיד לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הַגָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כַּנַּ"ל כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל ג. וְזֶה בְּחִינַת שְׂעָרוֹת שֶׁהַהֶאָרוֹת הַמּחִין יוֹצְאִין בְּהַשְּׂעָרוֹת כֵּן הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן וזה בחינת שַׂעֲרָא בְּעִגּוּלָא בְּחִינַת סִיבּוּבִים דְּהַיְנוּ הַהַקְדָּמוֹת הַמְסַבְּבִין עַד שֶׁבָּאִים אֶל הַמְכֻוָּן כַּנַּ"ל וְהָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . שֶׁסִּבְּבוּהוּ בַּהֲלָכוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצָרַת הַבַּת נִמְצָא שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁדִּבְּרוּ מִקּדֶם לא הָיוּ עִקַּר הַמְכֻוָּן רַק הָיוּ סִיבּוּבִים וְהַקְדָּמוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְצָרַת הַבַּת שֶׁהוּא הַמְכֻוָּן וְזֶה בְּחִינַת 'שַׂעֲרָא אֻכָּמָא' בְּחִינַת: "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה" כִּי הַשַּׁחֲרוּת הוּא מְקַבֵּץ אֶת הָרְאוּת וּמְצַמְצֵם אוֹתוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת הֵיטֵב כֵּן הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת שֶׁמְּצַמְצֵם בּוֹ נָאוָה וְיפִי שֶׁבַּשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְאֵלּוּ הַשְּׂעָרוֹת הֵן בְּחִינַת 'שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא' כִּי הַמִּצְווֹת הֵם חָכְמוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כִּי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ שִׁעוּרִים אֲחֵרִים וּגְבוּלִים כְּגוֹן מִפְּנֵי מָה הַמִּצְוָה הַזּאת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ מִפְּנֵי שֶׁכֵּן חִיְּבָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכֵן מִצְוָה אַחֶרֶת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ לְפִי חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ אוֹתִיּוֹת וְתֵבוֹת וְעִנְיָנִים שֶׁהֵם שִׁעוּרִים וּגְבוּלִים שֶׁמְּצֻמְצָם בָּהֶן חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלקוּת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת 'בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ וּבַכּל שְׁמָהּ' 'בַּת', זֶה בְּחִינַת בַּת עַיִן דְּהַיְנוּ הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשַּׁחֲרוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל וְכוֹלֵל בְּעַצְמוֹ כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים הָעוֹמְדִים לְנֶגְדּוֹ כְּגוֹן הַר גָּדוֹל כְּשֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַבַּת עַיִן, שֶׁהוּא הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן אֲזַי נִגְבָּל כָּל הָהָר, בְּתוֹךְ הַבַּת עַיִן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ כִּי הַשַּׁחֲרוּת שֶׁבָּעַיִן הוּא מְצַמְצֵם כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים וְנִכְלָלִין וְנִרְאִין בְּתוֹכוֹ וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמַשִּׂיגִין הַדָּבָר שֶׁרוֹאִין כְּמוֹ כֵן זֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל הַשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל הָעֶלְיוֹן וְנִכְלָל בְּתוֹכוֹ וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמְבִינִים וּמַשִּׂיגִים אֶת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַגָּדוֹל כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּלַבַּת אֵשׁ" שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לְהַלְבִּישׁ לוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת וְהִלְבִּישׁ לוֹ בִּבְחִינַת בַּת עַיִן הַנַּ"ל . וזה בחינת 'בַּת תְּחִלָּה סִימָן יָפֶה לְבָנִים' 'בַּת תְּחִלָּה', זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא תְּחִלָּה וְהַקְדָּמָה לַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְזֶה בְּחִינַת: 'סִימָן יָפֶה לְבָנִים' 'בָּנִים', זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ" 'הָבִיאִי בָנַי אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל שֶׁדַּעְתָּן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנִים' 'בְּנוֹתַי אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁדַּעְתָּן אֵינָן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנוֹת' נִמְצָא שֶׁבָּנִים הֵם בְּחִינַת דַּעַת מְיֻּשֶּׁבֶת בְּחִינַת שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל הַנַּ"ל שֶׁמַּשִּׂיגִין עַל יְדֵי הַהַקְדָּמוֹת בְּחִינַת שֵׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ 'בַּת תְּחִלָּה', שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן 'סִימָן יָפֶה לְבָנִים' שֶׁעַל יָדוֹ מַשִּׂיגִין הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּנִים כַּנַּ"ל וְזֶהוּ 'סִימָן יָפֶה' שֶׁבּוֹ מְסֻמָּן וּמֻגְבָּל הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת 'שִׁיעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא' בְּחִינוֹת 'שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה' כַּנַּ"ל ד. וְלָבוֹא לְהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי שׂוֹנֵא בֶּצַע שֶׁיִּשְׂנָא הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה כִּי שַׂעֲרָא אֻכָּמָא שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת וְכֵן שׂוֹנֵא בֶּצַע הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת כִּי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינוֹת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם שֶׁהוּא מַנְהִיג אוֹתוֹ הָעוֹלָם שֶׁזֶּה הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַהַנְהָגָה וְהַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת וְעַל כֵּן בְּיוֹמוֹי דִּשְׁמוּאֵל שֶׁנָּפְלוּ רָאשֵׁי הַדּוֹר אֶל הַמָּמוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע" עַל כֵּן תֵּכֶף פָּגְמוּ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כמו שכתוב "כִּי אתִי מָאֲסוּ מִמְּלךְ עֲלֵיהֶם, וְשָׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ כְּכָל הָעַכּוּ"ם" וּבְיוֹמוֹי דִּשְׁלמה שֶׁאֵין כֶּסֶף נֶחֱשָׁב הָיָה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל תִּקּוּנָהּ וּמְכוֹנָהּ "וַיֵּשֶׁב שְׁלמה עַל כִּסֵּא ה'" שֶׁמָּלַךְ עַל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְעַל כֵּן זָכָה שְׁלמה לְזֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם" וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלמה מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם" כִּי זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל אֲבָל עַל יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן הוּא נוֹפֵל לְאֻכָּמָא דְּסִטְרָא אָחֳרָא בְּחִינוֹת: 'שַׁבְּתַאי פָּתְיָא אֻכָּמָא' מָרָה שְׁחוֹרָה בְּחִינוֹת "בְּעִצָּבוֹן תּאכֲלֶנָּה" וְנוֹפֵל לְעִגּוּלָא וְסִיבּוּבִים מִסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינוֹת: "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן" שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק אַחַר הַמָּמוֹן בְּחִינוֹת: "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" 'בִּשְׁטוּתָא', הֶפֶךְ הַחָכְמָה ה. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹתוֹ הַחָכְמָה צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ חִיּוּת לְהַחֲיוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם ועיקר החיות הוא מאור הפנים בבחינת: "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים" וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כִּי עִקַּר אוֹר הַפָּנִים הוּא שִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים" וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מִן הַמִּצְווֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי" וְהַלֵּב שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה הֵם הַשָּׁלשׁ רְגָלִים בְּחִינוֹת: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'" רָאשֵׁי תֵּבוֹת אִמִּ"י כַּמּוּבָא שֶׁהִיא אֵם לַבִּינָה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה הוּא מִתְקַבֵּץ אֶל הַלֵּב, שֶׁהֵם הַשָּׁלשׁ רְגָלִים ועל כן הם ימי שמחה כמו שכתוב: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" וְאָז מֵאִיר הַפָּנִים עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה בִּבְחִינוֹת: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים" בשביל זה נצטווינו, "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלקֶיךָ" בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים. וְזֶה בְּחִינַת: 'חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל' כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים, וּלְהַחֲיוֹת אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת וְזֶה: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ" 'צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא' כְּשֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים הָעִקָּר, עַל יְדֵי בְּחִינוֹת "וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו" הַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה וְכוּ' שֶׁעַל יְדֵיהֶם מְקַבְּלִין מֵאוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל וזה בחינת: "יֵשְבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ" "יְשָׁרִים", הֵם "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" הֵם מְיַשְּׁבִין וּמְאִירִין וּמְסַדְּרִין אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל ו. וְלִפְעָמִים שֶׁנּוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה לַגָּלוּת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כִּי הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינוֹת דָּלֶ"ת בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם כִּי אִם עַל יְדֵי עַנְפֵי הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַמִּתְפַּשְּׁטִין לְשָׁם וְגַם הִיא כְּלוּלָה מֵאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת כִּי בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם יֵשׁ בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהִיא בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הַמַּנְהֶגֶת אֶת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, כֻּלָּם הֵם תַּחַת הַחָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל וּמִשָּׁם יוֹנֵק חָכְמָתָם וּכְשֶׁיּוֹנְקִים, חַס וְשָׁלוֹם, יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לָהֶם אֲזַי מִתְגַּבְּרִים, חַס וְשָׁלוֹם וְנַעֲשֶׂה מֶמְשֶׁלֶת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁהֵם אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת וּמִי יָכוֹל לִסְבּל אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וְהַזְּעָקָה הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁנּוֹפֵל בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּינֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינוֹת: "זַעֲקַת מוֹשֵׁל בִּכְסִילִים" דְּהַיְנוּ הַזְּעָקָה כְּשֶׁנּוֹפֵל הַמֶּמְשָׁלָה בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּין הַכְּסִילִים שֶׁהַכְּסִיל רוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם שֶׁרוֹצִים לִינק וּלְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם כְּסִילוּת בֶּאֱמֶת אֶת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל וְגַם יֵשׁ עוֹד צְעָקָה גְּדוֹלָה מִזֶּה דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּעַצְמוֹ שׁוֹאֵג בִּבְחִינוֹת: "שָׁאג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ" 'עַל נָוֶה דִּילֵהּ' שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁנּוֹפֵל בַּגָּלֻיּוֹת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לַחֲתֹךְ וּלְהַבְדִּיל אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל מִבֵּין הָאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת, וּלְהַעֲלוֹתָהּ מִשָּׁם וְעִקַּר עֲלִיָּתָהּ עַל יְדֵי בְּחִינוֹת הַחֶסֶד בִּבְחִינַת: "וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסֵּא" בחינת: "קִצְרוּ לְפִי חָסֶד" שֶׁעַל יְדֵי הַחֶסֶד קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַדָּלֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת וּמַבְדִּילִין אוֹתָהּ מֵהֶם וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים. וְעַל כֵּן אַבְרָהָם הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לַעֲשׂוֹת חֶסֶד כְּדֵי לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת מֵהֶם וְעַל כֵּן רָדַף אַבְרָהָם אַחַר הָאַרְבָּעָה מְלָכִים כְּדֵי לְהַכְנִיעָם שֶׁהֵן בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כִּי אַבְרָהָם הָיָה שׂוֹנֵא מָמוֹן כִּי מָאַס מָמוֹן סְדוֹם כנו שכתוב: "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ וְכוּ' וְלא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" כִּי אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית בְּחִינַת שַׁחֲרוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת כַּנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין לְתַקֵּן בְּחִינַת זאת עַל יְדֵי שׂוֹנֵא בֶצַע כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן יָצָא מֵאַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל יַעֲקב וְעֵשָׂו שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶחָד חָכָם וְאֶחָד רָשָׁע וְאֶחָד תָּם וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ יִצְחָק, זֶה בְּחִינַת בֵּן חָכָם כִּי יִצְחָק עַל שֵׁם הַצְּחוֹק וְהַשִּׂמְחָה בְּחִינַת: "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב". עֵשָׂו, הוּא בֵּן רָשָׁע. יַעֲקב, הוּא בֵּן תָּם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְיַעֲקב אִישׁ תָּם" יִשְׁמָעֵאל, הוּא בְּחִינַת בֵּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל כִּי יִשְׁמָעֵאל עָשָׂה תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא בִּבְחִינַת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלִשְׁאל כַּפָּרָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁאֵינָם יְדוּעִים שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה בִּבְחִינַת: "אֲשֶׁר לא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב". וְזֶה בְּחִינַת אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית נוֹטְרִיקוֹן חָכָם רָשָׁע תָּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה: וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג כִּי אֲגָג הוּא כְּלָלוּת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק" וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'וַיְשַׁסֵּף חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה' הַיְנוּ שֶׁחָתַךְ וְהִבְדִּיל אֶת הַדָּלֶ"ת שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָא כְּלוּם וְכוּ' כַּנַּ"ל מֵאֲגָג שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא וְהֶעֱלָה אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים וְזֶה וַיְשַׁסֵּף רָאשֵׁי תֵּבוֹת שָׁבוּעוֹת סוכּוֹת פֶּסַח כִּי עִקַּר חִיּוּתָהּ מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁבְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל בבחינת: "וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים" "תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה" זֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁהֵם יְמֵי דִּין, יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'בְּפֶסַח נִדּוֹנִין עַל הַתְּבוּאָה, בַּעֲצֶרֶת' וְכוּ' וְאָז עֵת צֵאת הַמְּלָכִים כַּנַּ"ל שֶׁמּוֹצִיאִין אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִגָּלֻיּוֹת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן יֵשׁ אַרְבַּע בְּחִינוֹת בְּכָל רֶגֶל בְּפֶסַח הֵם אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּשָׁבוּעוֹת הוּא סֵדֶר הַמִּשְׁנָה שֶׁהוּא אַרְבַּע פְּעָמִים בְּיַד כָּל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנֶה וְכוּ' בְּסוכּוֹת הִיא אַרְבָּעָה מִינִים הַכּל כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַד' הַנַּ"ל בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל הָאוֹר הַפָּנִים עַל יְדֵי שִׂמְחוֹת הַמִּצְווֹת שֶׁמִּתְקַבְּצִין לְתוֹךְ הָרְגָלִים כַּנַּ"ל ז. וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדוֹ קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַדָּלֶ"ת הַנַּ"ל מֵאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם הוּא עַל יְדֵי תּוֹכָחָה כִּי עַל יְדֵי פְּתִיחַת פֶּה שֶׁל הַמּוֹכִיחַ נִתְגַּלֶּה חָכְמָה וְעַל יְדֵי זאת הַחָכְמָה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד עַל יְדֵי הַחָכְמָה כִּי 'אֵל נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא' כמו שכתוב: "פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ" וזה: "יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי" הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה נִתְגַּלֶּה חֶסֶד. וּצְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף עַל פִּי שֶׁתּוֹכָחָה שֶׁלָּהֶם הִיא לִפְעָמִים דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן שֶׁמְּבַזִּים אוֹתָנוּ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם כְּדֵי לְקַבֵּל עַל יָדוֹ אֶת הַחֶסֶד, כַּנַּ"ל כִּי מַה שֶּׁתּוֹכַחְתָּם הוֹלֶכֶת לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזּוּי צָרִיךְ לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת כִּי אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ כִּי סוֹבְלִים צַעַר גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ כִּי אֲפִילּוּ מַה שֶּׁהוּא טוֹב אֶצְלֵנוּ הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים' הַיְנוּ כִּי עֲסָקִים וְשִׂיחַת חֻלִּין שֶׁלָּנוּ הוּא בְּוַדַּאי רָעָה אֶצְלָם אֶלָּא אֲפִילּוּ טוֹבוֹתֵינוּ הַיְנוּ הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא בְּעֶרְכֵּנוּ רַק טוֹב הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בִּבְחִינַת: "וּתְפִילָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם" כִּי תְּפִילָּתֵנוּ מְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם כִּי כָּל הָעִרְבּוּב הַדַּעַת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַשְּׁטוּתִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִפְעָמִים הַכּל נִמְשָׁךְ בִּתְפִילָּתֵנוּ כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם לִפְעָמִים הַכּל בָּאִים עַל דַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה דַּיְקָא וְהַכּל נִשְׁמָע אֵלָיו אָז דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בבחינת: "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה', יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ" תְּהִלָּתוֹ, לשון: "וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה" הַיְנוּ עִרְבּוּב וּבִלְבּוּלִים שֶׁאָז מַשְׁמִיעִין אֶת עַצְמָן דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּלְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' וְהוּא בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אוֹ שֶׁבָּאִים לְהִתְתַּקֵּן מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי עַל כֵּן בָּאִים לְהִתְתַּקֵּן כִּי עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן כִּי יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁצְּרִיכִין תִּקּוּן אוֹ בִּבְחִינָה אַחֶרֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל וּבָאִין לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ מִתְּפִילָּתוֹ עַל כָּל פָּנִים, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה דַּיְקָא בָּאִין כָּל הָעִרְבּוּבִים וְכָל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הָאָדָם וְנִשְׁמָעִין אֶצְלוֹ אָז וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִין הַבִּלְבּוּלִים וְהָעִרְבּוּבִים תְּהִלָּה כַּנַּ"ל מֵחֲמַת שֶׁהֵן בָּאִים דַּיְקָא בְּעֵת הַתְּפִילָּה וְהַתְּהִלָּה כַּנַּ"ל וְכָל הַתְּפִילּוֹת הָאֵלּוּ עִם כָּל הָעִרְבּוּבִים בָּאִין אֶל הַצַּדִּיקִים כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁאֵלָיו בָּאִיִן כָּל הַתְּפִילּוֹת לְהַעֲלוֹתָן בבחינת: "וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ" שֶׁכָּל הַתְּהִלּוֹת בָּאִין לִבְחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם בְּחִינַת: "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'" כִּי מָשִׁיחַ הוּא מוֹרַח וְדָאִין בִּבְחִינַת: "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'" היינו בתפילות שהן בחינת: "יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" כִּי הוּא מוֹרַח וּמַרְגִּישׁ בְּהַתְּפִילּוֹת שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא כִּי כָּל הָעִרְבּוּבִים שֶׁל כָּל אֶחָד הֵם בְּתוֹךְ הַתְּפִילָּה כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם סוֹבְלִים צַעַר עַל יְדֵי הַתְּפִילּוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אוֹתָן כַּנַּ"ל וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָנוּ כַּנַּ"ל ח. אָמְנָם לִכְאוֹרָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ, לְהוֹכִיחַ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד הֲלא כָּל הַתְּפִילּוֹת בָּאִין אֶצְלוֹ בְּיַחַד שֶׁל הַכְּשֵׁרִים וְשֶׁל אוֹתָם שֶׁאֵינָן כְּשֵׁרִים וְאֵיךְ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִילָּה בָּאָה מִזֶּה אוֹ מִזֶּה כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ אַךְ הוּא יוֹדֵעַ זאת עַל יְדֵי הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אִם תְּפִילָּתוֹ הָיְתָה כְּהוֹגֶן אִם לָאו כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי עַזּוּת כִּי יֵשׁ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'לא הַבַּיְּשָׁן לָמֵד' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁעַזִּין הֵן' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ 'הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר' ובשביל זה התורה נקראת עז כמו שכתוב: "ה' עז לְעַמּוֹ יִתֵּן" כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וּכְנֶגֶד זֶה, יֵשׁ לְהִפּוּךְ עַזּוּת מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּשָּׁם בָּאִין תּוֹרוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁהֵן תּוֹרוֹת שֶׁלָּהֶן שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּסִילִים כִּי 'כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁלּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי' וְיֵשׁ לוֹ תּוֹרָה מִסִּטְרָא אָחֳרָא הַנִּקְרָאִין פְּסִילִים שֶׁהוּא הֶפֶךְ מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת: "פְּסָל לְךָ" כִּי הִיא נִקְרֵאת פְּסֹלֶת עַל שֵׁם הֶעָתִיד כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'אוֹר שֶׁהוּא יָקָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה קָפוּי וְקַל לָעוֹלָם הַבָּא' שֶׁהִיא בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת שֶׁהוּא קָפוּי וְקַל וְצָף לְמַעְלָה אֲבָל תּוֹרָתוֹ הִיא פְּסֹלֶת אֲפִילּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין פְּסִילִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת שֶׁלָּהֶם מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא מְקַבֵּל תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם בְּחִינַת פְּסִילִים כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי הָעַזּוּת שֶׁהַצַּדִּיק רוֹאֶה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא אִם יֵשׁ לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה אוֹ לְהִפּוּךְ עַל יְדֵי זֶה הוּא יוֹדֵעַ אִם תְּפִילָּתוֹ הָיְתָה תְּפִילָּה הַכְּשֵׁרָה אוֹ לְהִפּוּךְ כִּי גַּם הַתְּפִילָּה הִיא עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲמד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי כָל אֶחָד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ" כָּל חַד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ וְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ שֶׁמְּשָׁעֵר בְּלִבּוֹ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמד וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו וּבִפְרָט הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא פְּלָאוֹת דְּהַיְנוּ שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת שֶׁהַמַּעֲרָכוֹת מְחַיְּבִין כָּךְ וְכָל כּוֹכָב וּמַזָּל קָבוּעַ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ וּמַעֲרָכָה שֶׁלּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁסִּדְּרָם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁיִּהְיוּ קְבוּעִים וּמְסֻדָּרִים כָּךְ וְכָךְ וְהוּא בָּא בִּתְפִילָּתוֹ וְרוֹצֶה לְשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת עַל כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה צָרִיךְ לְסַלֵּק אֶת הַבּוּשָׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ' בָּטְחוּ וְלא בשׁוּ" כִּי עַל יְדֵי הַבּוּשָׁה שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "אַתָּה הָאֵל עוֹשֶׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ" שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה פְּלָאוֹת עַל יְדֵי תְּפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עַל יְדֵי בְּחִינוֹת עַזּוּת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹדִיעַ לְהָעַכּוּ"ם אֶת הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין הָעַכּוּ"ם אֶת הַפְּלָאוֹת הַנַּעֲשִׂין בָּעוֹלָם עַל יְדֵי תְּפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה יוֹדְעִין כַּמָּה גָּדוֹל הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַזּוּת כָּזֶה, לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁרוֹאֶה הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ אֶת הַתְּפִילָּה שֶׁבִּלְבְּלָה אוֹתוֹ מֵאֵיזֶה מֵהֶם בָּאָה וְעַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ וְזֶהוּ '''מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא''' הַיְנוּ בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל בחינת: "הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי" לְשׁוֹן לִמּוּד [כְּתַרְגּוּמוֹ הֲמֵילַף, אַלִיפְנָא] בְּחִינַת: "חֶרֶב נוֹקֶמֶת" שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל מֵישְׁרָא, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'עֲרוּגָה' הַיְנוּ בְּחִינַת: זַעֲקַת מוֹשֵׁל וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כְּאַיָּל תַּעֲרג" '''בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ''' פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'בְּמַאי חוֹתְכִין אוֹתָהּ' הַיְנוּ בַּמֶּה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל כְּדֵי לְהַצִּילָהּ מִזְּעָקָה הַנַּ"ל בִּבְחִינַת: חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה כַּנַּ"ל '''וְהֵשִׁיב''' לָהֶם, '''בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא''' הַיְנוּ עַל יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד וּבָזֶה קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַד' בִּבְחִינוֹת: "קִצְרוּ לְפִי חָסֶד" כַּנַּ"ל קַרְנָא, זֶה בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ בחינת קרן השופר בבחינת: "הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם" הַיְנוּ תּוֹכָחָה הַנַּ"ל חַמְרָא, זֶה בְּחִינַת: "יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם" בְּחִינוֹת: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים" כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹכָחָה מַעֲלִין אוֹתָהּ לָרְגָלִים שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בִּינָה לָעִתִּים כַּנַּ"ל '''אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי''' לְשׁוֹן צְלוֹתָא וּבָעוּתָא בְּחִינוֹת תְּפִילּוֹת '''אָמְרִי, הֵי דְּחִוַּרְתָּא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא''' הַיְנוּ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה מַעֲלִין אֶת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל הֲלא אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ כִּי הֲלא הַתְּפִילּוֹת בָּאִין בְּיַחַד וְאֵיךְ יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ לְפִי הַתְּפִילָּה כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִילָּה שֶׁל הַכָּשֵׁר אוֹ לְהֵפֶךְ וְזֶהוּ '''הֵי דְּחִוַּרְתָא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא''' הַיְנוּ אֵיזֶה תְּפִילָּה מֵאִישׁ כָּשֵׁר אוֹ לְהִפּוּךְ אַיְתֵי לְהוֹ תְּרֵי גְּבִינֵי הַיְנוּ בְּחִינוֹת: "וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי" הַיְנוּ בְּחִינוֹת תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵן בְּחִינוֹת קָפוּי וְקַל, בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת בִּבְחִינוֹת: "פְּסָל לְךָ", וּבְחִינוֹת: "לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" כַּנַּ"ל '''וְאָמַר לְהוֹ, הֵי דְּעִזֵּי חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזֵּי אֻכְמְתָא''' הַיְנוּ תְּרֵי עַזּוּת הַנַּ"ל שֶׁהֵן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמֵּהֶן תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ"ל וּלְפִי הָעַזּוּת יְכוֹלִין לֵידַע אֶת הַתְּפִילּוֹת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָכל לְהוֹכִיחַ אוֹתָם כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת וּמַצִּילִין אוֹתָהּ מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל וּמַעֲלִין אוֹתָהּ לִבְחִינוֹת אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בָּרְגָלִים כַּנַּ"ל. זאת הַתּוֹרָה הִתְחִיל לוֹמַר עַל פָּסוּק: "וַיְהִי מִקֵּץ" וְכוּ' אַךְ לא סִיֵּם לְבָאֵר זֶה הַפָּסוּק עַל פִּי הַתּוֹרָה הַזּאת וְאָמַר אַחַר כָּךְ, שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה לְסַיֵּם פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר עוֹד תּוֹרָה כָּזאת כְּדֵי לְבָאֵר הַפָּסוּק: מִקּוֹלוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלִין לֵידַע אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחִינוֹת מַלְכוּת וְהוּא נִכָּר בְּקוֹלוֹ כִּי אֵין שְׁנֵי קוֹלוֹת שָׁוִין כִּי קוֹל שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ וְעַל כֵּן יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת הָאָדָם בְּקוֹלוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בְּחוּשׁ כִּי כְּפִי בְּחִינוֹת הָאָדָם כֵּן הוּא קוֹלוֹ וְעַל יְדֵי הַקּוֹל יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ "קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, וְקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה" כְּפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְעַל כֵּן שָׁאוּל שֶׁהָיָה רוֹדֵף אֶת דָּוִד עַל שֶׁרָאָה בּוֹ שֶׁיִּמְלךְ מָצִינוּ שָׁם בַּמִּקְרָא כְּשֶׁנִּזְדַּמְּנוּ יַחַד שָׁאוּל וְדָוִד אָמַר לוֹ שָׁאוּל לְדָוִד "הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד" שֶׁהֵבִין שָׁאוּל בְּהַקּוֹל, שֶׁהוּא חָזָק בִּבְחִינוֹת הַמַּלְכוּת וְשָׁאַל אֶת דָּוִד "הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד" שֶׁתָּמַהּ שָׁאוּל עַל קוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד כִּי הֵבִין שֶׁהוּא קוֹל שֶׁל מֶלֶךְ מַמָּשׁ וְעַל כֵּן רָצָה שָׁאוּל לָשֵׂאת אֶת קוֹלוֹ דְּהַיְנוּ לְהַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ לְמַעְלָה מִקּוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד אֲבָל לא הָיָה יָכוֹל וזהו: "וַיִּשָּׂא שָׁאוּל אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ" דְּהַיְנוּ שֶׁרָצָה לָשֵׂאת וּלְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ כַּנַּ"ל אֲבָל הָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה וְזֶה בְּחִינוֹת: "וַיֵּבְךְּ" שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה קוֹל נָמוּךְ שֶׁל בְּכִיָּה עַל כֵּן אָמַר שָׁאוּל אָז אֶל דָּוִד: "יָדַעְתִּי כִּי מָלךְ תִּמְלךְ" כִּי יָדַע זֶה עַל יְדֵי הַקּוֹל כַּנַּ"ל: ==קישורים== [[ליקוטי תפילות חלק א תפילה ל]] http://breslev.eip.co.il/?key=172 [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] bwn8ka21bhp88pobpgn2tzmx9nlnklq 3101914 3101913 2026-11-07T18:15:39Z Yaakov304 38031 3101914 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר{{"}}ן||כט|ל|לא|}} {{ללא הגהה}} תורה ל - מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ, בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא וּמִי אִיכָּא קַרְנָא לְחַמְרָא, וּמֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מִי הֲוֵי אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי, אָמְרוּ לֵהּ, הֵי זוּגְתָא חִוַּרְתָּא וְהֵי זוּגְתָא אֻכְמְתָא אַיְתֵי אִיהוּ תְּרֵי גְּבִינֵי, אָמַר לְהוּ, הֵי דְּעִזָּא חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזָּא אֻכְמְתָא רַשִׁ"י: בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ, עֲרוּגַת סַכִּינִין בְּמַאי גּוֹזְזִין וְקוֹצְצִין אוֹתָהּ מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ וְכוּ' ==א== הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שֵׂכֶל גָּדוֹל כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כְּמוֹ הַמְלַמֵּד כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל לְהַתַּלְמִיד הוּא צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן וְקָטָן כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַתַּלְמִיד לַהֲבִינוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַצִּיעַ לוֹ מִתְּחִלָּה הַהַקְדָּמוֹת וְשִׂכְלִיּוֹת קְטַנִּים שֶׁמְּסַבֵּב לוֹ תְּחִלָּה כְּדֵי לַהֲבִינוֹ עַל יְדֵי זֶה הַמְכֻוָּן שֶׁהוּא שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל ב. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְלַמֵּד הָגוּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר וּלְהָבִין אוֹתוֹ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת כִּי צָרִיךְ לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל כָּזֶה עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים לַהֲבִינוֹ וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעֵת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה מְאֹד דְּהַיְנוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה הָיוּ צְרִיכִים רַבִּי גָּדוֹל וּמְלַמֵּד גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד דְּהַיְנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּי כָּל מַה שֶׁהוּא קָטָן וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחֱלֶה בְּיוֹתֵר צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר עַל כֵּן אֵין לְהָאָדָם לוֹמַר דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקרָב אֵצֶל אִישׁ נִכְבָּד וִירֵא ה' אַף, שֶׁאֵינוֹ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה כִּי הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִקּדֶם כָּמהוּ אַל יאמַר כֵּן כִּי אַדְּרַבָּא כְּפִי מַה שֶּׁיֵּדַע אֱנָשׁ בְּנַפְשֵׁהּ גּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּרְחַק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ וּכְמוֹ כֵן כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻחָק בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לְנַפְשׁוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזִיר וִיבַקֵּשׁ תָּמִיד לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הַגָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כַּנַּ"ל כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל ג. וְזֶה בְּחִינַת שְׂעָרוֹת שֶׁהַהֶאָרוֹת הַמּחִין יוֹצְאִין בְּהַשְּׂעָרוֹת כֵּן הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן וזה בחינת שַׂעֲרָא בְּעִגּוּלָא בְּחִינַת סִיבּוּבִים דְּהַיְנוּ הַהַקְדָּמוֹת הַמְסַבְּבִין עַד שֶׁבָּאִים אֶל הַמְכֻוָּן כַּנַּ"ל וְהָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . שֶׁסִּבְּבוּהוּ בַּהֲלָכוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצָרַת הַבַּת נִמְצָא שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁדִּבְּרוּ מִקּדֶם לא הָיוּ עִקַּר הַמְכֻוָּן רַק הָיוּ סִיבּוּבִים וְהַקְדָּמוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְצָרַת הַבַּת שֶׁהוּא הַמְכֻוָּן וְזֶה בְּחִינַת 'שַׂעֲרָא אֻכָּמָא' בְּחִינַת: "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה" כִּי הַשַּׁחֲרוּת הוּא מְקַבֵּץ אֶת הָרְאוּת וּמְצַמְצֵם אוֹתוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת הֵיטֵב כֵּן הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת שֶׁמְּצַמְצֵם בּוֹ נָאוָה וְיפִי שֶׁבַּשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְאֵלּוּ הַשְּׂעָרוֹת הֵן בְּחִינַת 'שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא' כִּי הַמִּצְווֹת הֵם חָכְמוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כִּי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ שִׁעוּרִים אֲחֵרִים וּגְבוּלִים כְּגוֹן מִפְּנֵי מָה הַמִּצְוָה הַזּאת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ מִפְּנֵי שֶׁכֵּן חִיְּבָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכֵן מִצְוָה אַחֶרֶת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ לְפִי חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ אוֹתִיּוֹת וְתֵבוֹת וְעִנְיָנִים שֶׁהֵם שִׁעוּרִים וּגְבוּלִים שֶׁמְּצֻמְצָם בָּהֶן חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלקוּת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת 'בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ וּבַכּל שְׁמָהּ' 'בַּת', זֶה בְּחִינַת בַּת עַיִן דְּהַיְנוּ הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשַּׁחֲרוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל וְכוֹלֵל בְּעַצְמוֹ כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים הָעוֹמְדִים לְנֶגְדּוֹ כְּגוֹן הַר גָּדוֹל כְּשֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַבַּת עַיִן, שֶׁהוּא הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן אֲזַי נִגְבָּל כָּל הָהָר, בְּתוֹךְ הַבַּת עַיִן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ כִּי הַשַּׁחֲרוּת שֶׁבָּעַיִן הוּא מְצַמְצֵם כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים וְנִכְלָלִין וְנִרְאִין בְּתוֹכוֹ וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמַשִּׂיגִין הַדָּבָר שֶׁרוֹאִין כְּמוֹ כֵן זֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל הַשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל הָעֶלְיוֹן וְנִכְלָל בְּתוֹכוֹ וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמְבִינִים וּמַשִּׂיגִים אֶת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַגָּדוֹל כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּלַבַּת אֵשׁ" שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לְהַלְבִּישׁ לוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת וְהִלְבִּישׁ לוֹ בִּבְחִינַת בַּת עַיִן הַנַּ"ל . וזה בחינת 'בַּת תְּחִלָּה סִימָן יָפֶה לְבָנִים' 'בַּת תְּחִלָּה', זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא תְּחִלָּה וְהַקְדָּמָה לַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְזֶה בְּחִינַת: 'סִימָן יָפֶה לְבָנִים' 'בָּנִים', זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ" 'הָבִיאִי בָנַי אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל שֶׁדַּעְתָּן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנִים' 'בְּנוֹתַי אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁדַּעְתָּן אֵינָן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנוֹת' נִמְצָא שֶׁבָּנִים הֵם בְּחִינַת דַּעַת מְיֻּשֶּׁבֶת בְּחִינַת שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל הַנַּ"ל שֶׁמַּשִּׂיגִין עַל יְדֵי הַהַקְדָּמוֹת בְּחִינַת שֵׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ 'בַּת תְּחִלָּה', שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן 'סִימָן יָפֶה לְבָנִים' שֶׁעַל יָדוֹ מַשִּׂיגִין הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּנִים כַּנַּ"ל וְזֶהוּ 'סִימָן יָפֶה' שֶׁבּוֹ מְסֻמָּן וּמֻגְבָּל הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת 'שִׁיעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא' בְּחִינוֹת 'שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה' כַּנַּ"ל ד. וְלָבוֹא לְהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי שׂוֹנֵא בֶּצַע שֶׁיִּשְׂנָא הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה כִּי שַׂעֲרָא אֻכָּמָא שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת וְכֵן שׂוֹנֵא בֶּצַע הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת כִּי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינוֹת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם שֶׁהוּא מַנְהִיג אוֹתוֹ הָעוֹלָם שֶׁזֶּה הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַהַנְהָגָה וְהַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת וְעַל כֵּן בְּיוֹמוֹי דִּשְׁמוּאֵל שֶׁנָּפְלוּ רָאשֵׁי הַדּוֹר אֶל הַמָּמוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע" עַל כֵּן תֵּכֶף פָּגְמוּ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כמו שכתוב "כִּי אתִי מָאֲסוּ מִמְּלךְ עֲלֵיהֶם, וְשָׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ כְּכָל הָעַכּוּ"ם" וּבְיוֹמוֹי דִּשְׁלמה שֶׁאֵין כֶּסֶף נֶחֱשָׁב הָיָה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל תִּקּוּנָהּ וּמְכוֹנָהּ "וַיֵּשֶׁב שְׁלמה עַל כִּסֵּא ה'" שֶׁמָּלַךְ עַל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְעַל כֵּן זָכָה שְׁלמה לְזֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם" וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלמה מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם" כִּי זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל אֲבָל עַל יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן הוּא נוֹפֵל לְאֻכָּמָא דְּסִטְרָא אָחֳרָא בְּחִינוֹת: 'שַׁבְּתַאי פָּתְיָא אֻכָּמָא' מָרָה שְׁחוֹרָה בְּחִינוֹת "בְּעִצָּבוֹן תּאכֲלֶנָּה" וְנוֹפֵל לְעִגּוּלָא וְסִיבּוּבִים מִסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינוֹת: "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן" שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק אַחַר הַמָּמוֹן בְּחִינוֹת: "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" 'בִּשְׁטוּתָא', הֶפֶךְ הַחָכְמָה ה. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹתוֹ הַחָכְמָה צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ חִיּוּת לְהַחֲיוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם ועיקר החיות הוא מאור הפנים בבחינת: "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים" וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כִּי עִקַּר אוֹר הַפָּנִים הוּא שִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים" וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מִן הַמִּצְווֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי" וְהַלֵּב שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה הֵם הַשָּׁלשׁ רְגָלִים בְּחִינוֹת: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'" רָאשֵׁי תֵּבוֹת אִמִּ"י כַּמּוּבָא שֶׁהִיא אֵם לַבִּינָה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה הוּא מִתְקַבֵּץ אֶל הַלֵּב, שֶׁהֵם הַשָּׁלשׁ רְגָלִים ועל כן הם ימי שמחה כמו שכתוב: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" וְאָז מֵאִיר הַפָּנִים עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה בִּבְחִינוֹת: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים" בשביל זה נצטווינו, "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלקֶיךָ" בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים. וְזֶה בְּחִינַת: 'חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל' כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים, וּלְהַחֲיוֹת אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת וְזֶה: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ" 'צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא' כְּשֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים הָעִקָּר, עַל יְדֵי בְּחִינוֹת "וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו" הַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה וְכוּ' שֶׁעַל יְדֵיהֶם מְקַבְּלִין מֵאוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל וזה בחינת: "יֵשְבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ" "יְשָׁרִים", הֵם "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" הֵם מְיַשְּׁבִין וּמְאִירִין וּמְסַדְּרִין אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל ו. וְלִפְעָמִים שֶׁנּוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה לַגָּלוּת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כִּי הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינוֹת דָּלֶ"ת בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם כִּי אִם עַל יְדֵי עַנְפֵי הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַמִּתְפַּשְּׁטִין לְשָׁם וְגַם הִיא כְּלוּלָה מֵאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת כִּי בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם יֵשׁ בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהִיא בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הַמַּנְהֶגֶת אֶת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, כֻּלָּם הֵם תַּחַת הַחָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל וּמִשָּׁם יוֹנֵק חָכְמָתָם וּכְשֶׁיּוֹנְקִים, חַס וְשָׁלוֹם, יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לָהֶם אֲזַי מִתְגַּבְּרִים, חַס וְשָׁלוֹם וְנַעֲשֶׂה מֶמְשֶׁלֶת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁהֵם אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת וּמִי יָכוֹל לִסְבּל אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וְהַזְּעָקָה הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁנּוֹפֵל בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּינֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינוֹת: "זַעֲקַת מוֹשֵׁל בִּכְסִילִים" דְּהַיְנוּ הַזְּעָקָה כְּשֶׁנּוֹפֵל הַמֶּמְשָׁלָה בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּין הַכְּסִילִים שֶׁהַכְּסִיל רוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם שֶׁרוֹצִים לִינק וּלְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם כְּסִילוּת בֶּאֱמֶת אֶת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל וְגַם יֵשׁ עוֹד צְעָקָה גְּדוֹלָה מִזֶּה דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּעַצְמוֹ שׁוֹאֵג בִּבְחִינוֹת: "שָׁאג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ" 'עַל נָוֶה דִּילֵהּ' שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁנּוֹפֵל בַּגָּלֻיּוֹת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לַחֲתֹךְ וּלְהַבְדִּיל אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל מִבֵּין הָאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת, וּלְהַעֲלוֹתָהּ מִשָּׁם וְעִקַּר עֲלִיָּתָהּ עַל יְדֵי בְּחִינוֹת הַחֶסֶד בִּבְחִינַת: "וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסֵּא" בחינת: "קִצְרוּ לְפִי חָסֶד" שֶׁעַל יְדֵי הַחֶסֶד קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַדָּלֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת וּמַבְדִּילִין אוֹתָהּ מֵהֶם וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים. וְעַל כֵּן אַבְרָהָם הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לַעֲשׂוֹת חֶסֶד כְּדֵי לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת מֵהֶם וְעַל כֵּן רָדַף אַבְרָהָם אַחַר הָאַרְבָּעָה מְלָכִים כְּדֵי לְהַכְנִיעָם שֶׁהֵן בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כִּי אַבְרָהָם הָיָה שׂוֹנֵא מָמוֹן כִּי מָאַס מָמוֹן סְדוֹם כנו שכתוב: "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ וְכוּ' וְלא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" כִּי אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית בְּחִינַת שַׁחֲרוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת כַּנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין לְתַקֵּן בְּחִינַת זאת עַל יְדֵי שׂוֹנֵא בֶצַע כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן יָצָא מֵאַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל יַעֲקב וְעֵשָׂו שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶחָד חָכָם וְאֶחָד רָשָׁע וְאֶחָד תָּם וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ יִצְחָק, זֶה בְּחִינַת בֵּן חָכָם כִּי יִצְחָק עַל שֵׁם הַצְּחוֹק וְהַשִּׂמְחָה בְּחִינַת: "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב". עֵשָׂו, הוּא בֵּן רָשָׁע. יַעֲקב, הוּא בֵּן תָּם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְיַעֲקב אִישׁ תָּם" יִשְׁמָעֵאל, הוּא בְּחִינַת בֵּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל כִּי יִשְׁמָעֵאל עָשָׂה תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא בִּבְחִינַת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלִשְׁאל כַּפָּרָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁאֵינָם יְדוּעִים שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה בִּבְחִינַת: "אֲשֶׁר לא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב". וְזֶה בְּחִינַת אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית נוֹטְרִיקוֹן חָכָם רָשָׁע תָּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה: וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג כִּי אֲגָג הוּא כְּלָלוּת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק" וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'וַיְשַׁסֵּף חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה' הַיְנוּ שֶׁחָתַךְ וְהִבְדִּיל אֶת הַדָּלֶ"ת שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָא כְּלוּם וְכוּ' כַּנַּ"ל מֵאֲגָג שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא וְהֶעֱלָה אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים וְזֶה וַיְשַׁסֵּף רָאשֵׁי תֵּבוֹת שָׁבוּעוֹת סוכּוֹת פֶּסַח כִּי עִקַּר חִיּוּתָהּ מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁבְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל בבחינת: "וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים" "תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה" זֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁהֵם יְמֵי דִּין, יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'בְּפֶסַח נִדּוֹנִין עַל הַתְּבוּאָה, בַּעֲצֶרֶת' וְכוּ' וְאָז עֵת צֵאת הַמְּלָכִים כַּנַּ"ל שֶׁמּוֹצִיאִין אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִגָּלֻיּוֹת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן יֵשׁ אַרְבַּע בְּחִינוֹת בְּכָל רֶגֶל בְּפֶסַח הֵם אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּשָׁבוּעוֹת הוּא סֵדֶר הַמִּשְׁנָה שֶׁהוּא אַרְבַּע פְּעָמִים בְּיַד כָּל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנֶה וְכוּ' בְּסוכּוֹת הִיא אַרְבָּעָה מִינִים הַכּל כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַד' הַנַּ"ל בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל הָאוֹר הַפָּנִים עַל יְדֵי שִׂמְחוֹת הַמִּצְווֹת שֶׁמִּתְקַבְּצִין לְתוֹךְ הָרְגָלִים כַּנַּ"ל ז. וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדוֹ קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַדָּלֶ"ת הַנַּ"ל מֵאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם הוּא עַל יְדֵי תּוֹכָחָה כִּי עַל יְדֵי פְּתִיחַת פֶּה שֶׁל הַמּוֹכִיחַ נִתְגַּלֶּה חָכְמָה וְעַל יְדֵי זאת הַחָכְמָה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד עַל יְדֵי הַחָכְמָה כִּי 'אֵל נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא' כמו שכתוב: "פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ" וזה: "יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי" הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה נִתְגַּלֶּה חֶסֶד. וּצְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף עַל פִּי שֶׁתּוֹכָחָה שֶׁלָּהֶם הִיא לִפְעָמִים דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן שֶׁמְּבַזִּים אוֹתָנוּ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם כְּדֵי לְקַבֵּל עַל יָדוֹ אֶת הַחֶסֶד, כַּנַּ"ל כִּי מַה שֶּׁתּוֹכַחְתָּם הוֹלֶכֶת לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזּוּי צָרִיךְ לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת כִּי אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ כִּי סוֹבְלִים צַעַר גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ כִּי אֲפִילּוּ מַה שֶּׁהוּא טוֹב אֶצְלֵנוּ הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים' הַיְנוּ כִּי עֲסָקִים וְשִׂיחַת חֻלִּין שֶׁלָּנוּ הוּא בְּוַדַּאי רָעָה אֶצְלָם אֶלָּא אֲפִילּוּ טוֹבוֹתֵינוּ הַיְנוּ הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא בְּעֶרְכֵּנוּ רַק טוֹב הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בִּבְחִינַת: "וּתְפִילָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם" כִּי תְּפִילָּתֵנוּ מְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם כִּי כָּל הָעִרְבּוּב הַדַּעַת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַשְּׁטוּתִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִפְעָמִים הַכּל נִמְשָׁךְ בִּתְפִילָּתֵנוּ כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם לִפְעָמִים הַכּל בָּאִים עַל דַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה דַּיְקָא וְהַכּל נִשְׁמָע אֵלָיו אָז דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בבחינת: "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה', יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ" תְּהִלָּתוֹ, לשון: "וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה" הַיְנוּ עִרְבּוּב וּבִלְבּוּלִים שֶׁאָז מַשְׁמִיעִין אֶת עַצְמָן דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּלְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' וְהוּא בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אוֹ שֶׁבָּאִים לְהִתְתַּקֵּן מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי עַל כֵּן בָּאִים לְהִתְתַּקֵּן כִּי עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן כִּי יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁצְּרִיכִין תִּקּוּן אוֹ בִּבְחִינָה אַחֶרֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל וּבָאִין לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ מִתְּפִילָּתוֹ עַל כָּל פָּנִים, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה דַּיְקָא בָּאִין כָּל הָעִרְבּוּבִים וְכָל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הָאָדָם וְנִשְׁמָעִין אֶצְלוֹ אָז וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִין הַבִּלְבּוּלִים וְהָעִרְבּוּבִים תְּהִלָּה כַּנַּ"ל מֵחֲמַת שֶׁהֵן בָּאִים דַּיְקָא בְּעֵת הַתְּפִילָּה וְהַתְּהִלָּה כַּנַּ"ל וְכָל הַתְּפִילּוֹת הָאֵלּוּ עִם כָּל הָעִרְבּוּבִים בָּאִין אֶל הַצַּדִּיקִים כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁאֵלָיו בָּאִיִן כָּל הַתְּפִילּוֹת לְהַעֲלוֹתָן בבחינת: "וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ" שֶׁכָּל הַתְּהִלּוֹת בָּאִין לִבְחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם בְּחִינַת: "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'" כִּי מָשִׁיחַ הוּא מוֹרַח וְדָאִין בִּבְחִינַת: "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'" היינו בתפילות שהן בחינת: "יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" כִּי הוּא מוֹרַח וּמַרְגִּישׁ בְּהַתְּפִילּוֹת שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא כִּי כָּל הָעִרְבּוּבִים שֶׁל כָּל אֶחָד הֵם בְּתוֹךְ הַתְּפִילָּה כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם סוֹבְלִים צַעַר עַל יְדֵי הַתְּפִילּוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אוֹתָן כַּנַּ"ל וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָנוּ כַּנַּ"ל ח. אָמְנָם לִכְאוֹרָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ, לְהוֹכִיחַ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד הֲלא כָּל הַתְּפִילּוֹת בָּאִין אֶצְלוֹ בְּיַחַד שֶׁל הַכְּשֵׁרִים וְשֶׁל אוֹתָם שֶׁאֵינָן כְּשֵׁרִים וְאֵיךְ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִילָּה בָּאָה מִזֶּה אוֹ מִזֶּה כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ אַךְ הוּא יוֹדֵעַ זאת עַל יְדֵי הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אִם תְּפִילָּתוֹ הָיְתָה כְּהוֹגֶן אִם לָאו כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי עַזּוּת כִּי יֵשׁ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'לא הַבַּיְּשָׁן לָמֵד' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁעַזִּין הֵן' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ 'הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר' ובשביל זה התורה נקראת עז כמו שכתוב: "ה' עז לְעַמּוֹ יִתֵּן" כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וּכְנֶגֶד זֶה, יֵשׁ לְהִפּוּךְ עַזּוּת מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּשָּׁם בָּאִין תּוֹרוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁהֵן תּוֹרוֹת שֶׁלָּהֶן שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּסִילִים כִּי 'כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁלּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי' וְיֵשׁ לוֹ תּוֹרָה מִסִּטְרָא אָחֳרָא הַנִּקְרָאִין פְּסִילִים שֶׁהוּא הֶפֶךְ מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת: "פְּסָל לְךָ" כִּי הִיא נִקְרֵאת פְּסֹלֶת עַל שֵׁם הֶעָתִיד כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'אוֹר שֶׁהוּא יָקָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה קָפוּי וְקַל לָעוֹלָם הַבָּא' שֶׁהִיא בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת שֶׁהוּא קָפוּי וְקַל וְצָף לְמַעְלָה אֲבָל תּוֹרָתוֹ הִיא פְּסֹלֶת אֲפִילּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין פְּסִילִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת שֶׁלָּהֶם מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא מְקַבֵּל תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם בְּחִינַת פְּסִילִים כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי הָעַזּוּת שֶׁהַצַּדִּיק רוֹאֶה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא אִם יֵשׁ לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה אוֹ לְהִפּוּךְ עַל יְדֵי זֶה הוּא יוֹדֵעַ אִם תְּפִילָּתוֹ הָיְתָה תְּפִילָּה הַכְּשֵׁרָה אוֹ לְהִפּוּךְ כִּי גַּם הַתְּפִילָּה הִיא עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲמד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי כָל אֶחָד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ" כָּל חַד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ וְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ שֶׁמְּשָׁעֵר בְּלִבּוֹ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמד וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו וּבִפְרָט הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא פְּלָאוֹת דְּהַיְנוּ שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת שֶׁהַמַּעֲרָכוֹת מְחַיְּבִין כָּךְ וְכָל כּוֹכָב וּמַזָּל קָבוּעַ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ וּמַעֲרָכָה שֶׁלּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁסִּדְּרָם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁיִּהְיוּ קְבוּעִים וּמְסֻדָּרִים כָּךְ וְכָךְ וְהוּא בָּא בִּתְפִילָּתוֹ וְרוֹצֶה לְשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת עַל כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה צָרִיךְ לְסַלֵּק אֶת הַבּוּשָׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ' בָּטְחוּ וְלא בשׁוּ" כִּי עַל יְדֵי הַבּוּשָׁה שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "אַתָּה הָאֵל עוֹשֶׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ" שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה פְּלָאוֹת עַל יְדֵי תְּפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עַל יְדֵי בְּחִינוֹת עַזּוּת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹדִיעַ לְהָעַכּוּ"ם אֶת הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין הָעַכּוּ"ם אֶת הַפְּלָאוֹת הַנַּעֲשִׂין בָּעוֹלָם עַל יְדֵי תְּפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה יוֹדְעִין כַּמָּה גָּדוֹל הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַזּוּת כָּזֶה, לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁרוֹאֶה הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ אֶת הַתְּפִילָּה שֶׁבִּלְבְּלָה אוֹתוֹ מֵאֵיזֶה מֵהֶם בָּאָה וְעַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ וְזֶהוּ '''מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא''' הַיְנוּ בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל בחינת: "הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי" לְשׁוֹן לִמּוּד [כְּתַרְגּוּמוֹ הֲמֵילַף, אַלִיפְנָא] בְּחִינַת: "חֶרֶב נוֹקֶמֶת" שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל מֵישְׁרָא, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'עֲרוּגָה' הַיְנוּ בְּחִינַת: זַעֲקַת מוֹשֵׁל וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כְּאַיָּל תַּעֲרג" '''בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ''' פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'בְּמַאי חוֹתְכִין אוֹתָהּ' הַיְנוּ בַּמֶּה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל כְּדֵי לְהַצִּילָהּ מִזְּעָקָה הַנַּ"ל בִּבְחִינַת: חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה כַּנַּ"ל '''וְהֵשִׁיב''' לָהֶם, '''בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא''' הַיְנוּ עַל יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד וּבָזֶה קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַד' בִּבְחִינוֹת: "קִצְרוּ לְפִי חָסֶד" כַּנַּ"ל קַרְנָא, זֶה בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ בחינת קרן השופר בבחינת: "הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם" הַיְנוּ תּוֹכָחָה הַנַּ"ל חַמְרָא, זֶה בְּחִינַת: "יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם" בְּחִינוֹת: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים" כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹכָחָה מַעֲלִין אוֹתָהּ לָרְגָלִים שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בִּינָה לָעִתִּים כַּנַּ"ל '''אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי''' לְשׁוֹן צְלוֹתָא וּבָעוּתָא בְּחִינוֹת תְּפִילּוֹת '''אָמְרִי, הֵי דְּחִוַּרְתָּא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא''' הַיְנוּ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה מַעֲלִין אֶת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל הֲלא אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ כִּי הֲלא הַתְּפִילּוֹת בָּאִין בְּיַחַד וְאֵיךְ יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ לְפִי הַתְּפִילָּה כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִילָּה שֶׁל הַכָּשֵׁר אוֹ לְהֵפֶךְ וְזֶהוּ '''הֵי דְּחִוַּרְתָא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא''' הַיְנוּ אֵיזֶה תְּפִילָּה מֵאִישׁ כָּשֵׁר אוֹ לְהִפּוּךְ אַיְתֵי לְהוֹ תְּרֵי גְּבִינֵי הַיְנוּ בְּחִינוֹת: "וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי" הַיְנוּ בְּחִינוֹת תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵן בְּחִינוֹת קָפוּי וְקַל, בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת בִּבְחִינוֹת: "פְּסָל לְךָ", וּבְחִינוֹת: "לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" כַּנַּ"ל '''וְאָמַר לְהוֹ, הֵי דְּעִזֵּי חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזֵּי אֻכְמְתָא''' הַיְנוּ תְּרֵי עַזּוּת הַנַּ"ל שֶׁהֵן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמֵּהֶן תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ"ל וּלְפִי הָעַזּוּת יְכוֹלִין לֵידַע אֶת הַתְּפִילּוֹת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָכל לְהוֹכִיחַ אוֹתָם כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת וּמַצִּילִין אוֹתָהּ מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל וּמַעֲלִין אוֹתָהּ לִבְחִינוֹת אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בָּרְגָלִים כַּנַּ"ל. זאת הַתּוֹרָה הִתְחִיל לוֹמַר עַל פָּסוּק: "וַיְהִי מִקֵּץ" וְכוּ' אַךְ לא סִיֵּם לְבָאֵר זֶה הַפָּסוּק עַל פִּי הַתּוֹרָה הַזּאת וְאָמַר אַחַר כָּךְ, שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה לְסַיֵּם פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר עוֹד תּוֹרָה כָּזאת כְּדֵי לְבָאֵר הַפָּסוּק: מִקּוֹלוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלִין לֵידַע אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחִינוֹת מַלְכוּת וְהוּא נִכָּר בְּקוֹלוֹ כִּי אֵין שְׁנֵי קוֹלוֹת שָׁוִין כִּי קוֹל שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ וְעַל כֵּן יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת הָאָדָם בְּקוֹלוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בְּחוּשׁ כִּי כְּפִי בְּחִינוֹת הָאָדָם כֵּן הוּא קוֹלוֹ וְעַל יְדֵי הַקּוֹל יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ "קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, וְקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה" כְּפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְעַל כֵּן שָׁאוּל שֶׁהָיָה רוֹדֵף אֶת דָּוִד עַל שֶׁרָאָה בּוֹ שֶׁיִּמְלךְ מָצִינוּ שָׁם בַּמִּקְרָא כְּשֶׁנִּזְדַּמְּנוּ יַחַד שָׁאוּל וְדָוִד אָמַר לוֹ שָׁאוּל לְדָוִד "הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד" שֶׁהֵבִין שָׁאוּל בְּהַקּוֹל, שֶׁהוּא חָזָק בִּבְחִינוֹת הַמַּלְכוּת וְשָׁאַל אֶת דָּוִד "הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד" שֶׁתָּמַהּ שָׁאוּל עַל קוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד כִּי הֵבִין שֶׁהוּא קוֹל שֶׁל מֶלֶךְ מַמָּשׁ וְעַל כֵּן רָצָה שָׁאוּל לָשֵׂאת אֶת קוֹלוֹ דְּהַיְנוּ לְהַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ לְמַעְלָה מִקּוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד אֲבָל לא הָיָה יָכוֹל וזהו: "וַיִּשָּׂא שָׁאוּל אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ" דְּהַיְנוּ שֶׁרָצָה לָשֵׂאת וּלְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ כַּנַּ"ל אֲבָל הָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה וְזֶה בְּחִינוֹת: "וַיֵּבְךְּ" שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה קוֹל נָמוּךְ שֶׁל בְּכִיָּה עַל כֵּן אָמַר שָׁאוּל אָז אֶל דָּוִד: "יָדַעְתִּי כִּי מָלךְ תִּמְלךְ" כִּי יָדַע זֶה עַל יְדֵי הַקּוֹל כַּנַּ"ל: ==קישורים== [[ליקוטי תפילות חלק א תפילה ל]] http://breslev.eip.co.il/?key=172 [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] 0bqeqc7ennuzx1tz8tw52x03zlft38q 3101915 3101914 2026-11-07T18:17:07Z Yaakov304 38031 3101915 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר{{"}}ן||כט|ל|לא|}}{{תוכן עניינים|א|ב}} {{ללא הגהה}} תורה ל - מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ, בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא וּמִי אִיכָּא קַרְנָא לְחַמְרָא, וּמֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מִי הֲוֵי אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי, אָמְרוּ לֵהּ, הֵי זוּגְתָא חִוַּרְתָּא וְהֵי זוּגְתָא אֻכְמְתָא אַיְתֵי אִיהוּ תְּרֵי גְּבִינֵי, אָמַר לְהוּ, הֵי דְּעִזָּא חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזָּא אֻכְמְתָא רַשִׁ"י: בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ, עֲרוּגַת סַכִּינִין בְּמַאי גּוֹזְזִין וְקוֹצְצִין אוֹתָהּ מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ וְכוּ' ==א== הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שֵׂכֶל גָּדוֹל כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כְּמוֹ הַמְלַמֵּד כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל לְהַתַּלְמִיד הוּא צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן וְקָטָן כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַתַּלְמִיד לַהֲבִינוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַצִּיעַ לוֹ מִתְּחִלָּה הַהַקְדָּמוֹת וְשִׂכְלִיּוֹת קְטַנִּים שֶׁמְּסַבֵּב לוֹ תְּחִלָּה כְּדֵי לַהֲבִינוֹ עַל יְדֵי זֶה הַמְכֻוָּן שֶׁהוּא שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל ב. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְלַמֵּד הָגוּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר וּלְהָבִין אוֹתוֹ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת כִּי צָרִיךְ לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל כָּזֶה עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים לַהֲבִינוֹ וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעֵת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה מְאֹד דְּהַיְנוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה הָיוּ צְרִיכִים רַבִּי גָּדוֹל וּמְלַמֵּד גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד דְּהַיְנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּי כָּל מַה שֶׁהוּא קָטָן וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחֱלֶה בְּיוֹתֵר צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר עַל כֵּן אֵין לְהָאָדָם לוֹמַר דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקרָב אֵצֶל אִישׁ נִכְבָּד וִירֵא ה' אַף, שֶׁאֵינוֹ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה כִּי הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִקּדֶם כָּמהוּ אַל יאמַר כֵּן כִּי אַדְּרַבָּא כְּפִי מַה שֶּׁיֵּדַע אֱנָשׁ בְּנַפְשֵׁהּ גּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּרְחַק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ וּכְמוֹ כֵן כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻחָק בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לְנַפְשׁוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזִיר וִיבַקֵּשׁ תָּמִיד לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הַגָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כַּנַּ"ל כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל ג. וְזֶה בְּחִינַת שְׂעָרוֹת שֶׁהַהֶאָרוֹת הַמּחִין יוֹצְאִין בְּהַשְּׂעָרוֹת כֵּן הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן וזה בחינת שַׂעֲרָא בְּעִגּוּלָא בְּחִינַת סִיבּוּבִים דְּהַיְנוּ הַהַקְדָּמוֹת הַמְסַבְּבִין עַד שֶׁבָּאִים אֶל הַמְכֻוָּן כַּנַּ"ל וְהָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . שֶׁסִּבְּבוּהוּ בַּהֲלָכוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצָרַת הַבַּת נִמְצָא שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁדִּבְּרוּ מִקּדֶם לא הָיוּ עִקַּר הַמְכֻוָּן רַק הָיוּ סִיבּוּבִים וְהַקְדָּמוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְצָרַת הַבַּת שֶׁהוּא הַמְכֻוָּן וְזֶה בְּחִינַת 'שַׂעֲרָא אֻכָּמָא' בְּחִינַת: "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה" כִּי הַשַּׁחֲרוּת הוּא מְקַבֵּץ אֶת הָרְאוּת וּמְצַמְצֵם אוֹתוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת הֵיטֵב כֵּן הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת שֶׁמְּצַמְצֵם בּוֹ נָאוָה וְיפִי שֶׁבַּשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְאֵלּוּ הַשְּׂעָרוֹת הֵן בְּחִינַת 'שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא' כִּי הַמִּצְווֹת הֵם חָכְמוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כִּי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ שִׁעוּרִים אֲחֵרִים וּגְבוּלִים כְּגוֹן מִפְּנֵי מָה הַמִּצְוָה הַזּאת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ מִפְּנֵי שֶׁכֵּן חִיְּבָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכֵן מִצְוָה אַחֶרֶת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ לְפִי חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ אוֹתִיּוֹת וְתֵבוֹת וְעִנְיָנִים שֶׁהֵם שִׁעוּרִים וּגְבוּלִים שֶׁמְּצֻמְצָם בָּהֶן חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלקוּת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת 'בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ וּבַכּל שְׁמָהּ' 'בַּת', זֶה בְּחִינַת בַּת עַיִן דְּהַיְנוּ הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשַּׁחֲרוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל וְכוֹלֵל בְּעַצְמוֹ כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים הָעוֹמְדִים לְנֶגְדּוֹ כְּגוֹן הַר גָּדוֹל כְּשֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַבַּת עַיִן, שֶׁהוּא הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן אֲזַי נִגְבָּל כָּל הָהָר, בְּתוֹךְ הַבַּת עַיִן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ כִּי הַשַּׁחֲרוּת שֶׁבָּעַיִן הוּא מְצַמְצֵם כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים וְנִכְלָלִין וְנִרְאִין בְּתוֹכוֹ וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמַשִּׂיגִין הַדָּבָר שֶׁרוֹאִין כְּמוֹ כֵן זֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל הַשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל הָעֶלְיוֹן וְנִכְלָל בְּתוֹכוֹ וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמְבִינִים וּמַשִּׂיגִים אֶת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַגָּדוֹל כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּלַבַּת אֵשׁ" שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לְהַלְבִּישׁ לוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת וְהִלְבִּישׁ לוֹ בִּבְחִינַת בַּת עַיִן הַנַּ"ל . וזה בחינת 'בַּת תְּחִלָּה סִימָן יָפֶה לְבָנִים' 'בַּת תְּחִלָּה', זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא תְּחִלָּה וְהַקְדָּמָה לַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְזֶה בְּחִינַת: 'סִימָן יָפֶה לְבָנִים' 'בָּנִים', זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ" 'הָבִיאִי בָנַי אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל שֶׁדַּעְתָּן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנִים' 'בְּנוֹתַי אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁדַּעְתָּן אֵינָן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנוֹת' נִמְצָא שֶׁבָּנִים הֵם בְּחִינַת דַּעַת מְיֻּשֶּׁבֶת בְּחִינַת שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל הַנַּ"ל שֶׁמַּשִּׂיגִין עַל יְדֵי הַהַקְדָּמוֹת בְּחִינַת שֵׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ 'בַּת תְּחִלָּה', שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן 'סִימָן יָפֶה לְבָנִים' שֶׁעַל יָדוֹ מַשִּׂיגִין הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּנִים כַּנַּ"ל וְזֶהוּ 'סִימָן יָפֶה' שֶׁבּוֹ מְסֻמָּן וּמֻגְבָּל הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת 'שִׁיעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא' בְּחִינוֹת 'שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה' כַּנַּ"ל ד. וְלָבוֹא לְהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי שׂוֹנֵא בֶּצַע שֶׁיִּשְׂנָא הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה כִּי שַׂעֲרָא אֻכָּמָא שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת וְכֵן שׂוֹנֵא בֶּצַע הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת כִּי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינוֹת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם שֶׁהוּא מַנְהִיג אוֹתוֹ הָעוֹלָם שֶׁזֶּה הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַהַנְהָגָה וְהַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת וְעַל כֵּן בְּיוֹמוֹי דִּשְׁמוּאֵל שֶׁנָּפְלוּ רָאשֵׁי הַדּוֹר אֶל הַמָּמוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע" עַל כֵּן תֵּכֶף פָּגְמוּ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כמו שכתוב "כִּי אתִי מָאֲסוּ מִמְּלךְ עֲלֵיהֶם, וְשָׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ כְּכָל הָעַכּוּ"ם" וּבְיוֹמוֹי דִּשְׁלמה שֶׁאֵין כֶּסֶף נֶחֱשָׁב הָיָה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל תִּקּוּנָהּ וּמְכוֹנָהּ "וַיֵּשֶׁב שְׁלמה עַל כִּסֵּא ה'" שֶׁמָּלַךְ עַל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְעַל כֵּן זָכָה שְׁלמה לְזֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם" וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלמה מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם" כִּי זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל אֲבָל עַל יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן הוּא נוֹפֵל לְאֻכָּמָא דְּסִטְרָא אָחֳרָא בְּחִינוֹת: 'שַׁבְּתַאי פָּתְיָא אֻכָּמָא' מָרָה שְׁחוֹרָה בְּחִינוֹת "בְּעִצָּבוֹן תּאכֲלֶנָּה" וְנוֹפֵל לְעִגּוּלָא וְסִיבּוּבִים מִסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינוֹת: "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן" שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק אַחַר הַמָּמוֹן בְּחִינוֹת: "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" 'בִּשְׁטוּתָא', הֶפֶךְ הַחָכְמָה ה. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹתוֹ הַחָכְמָה צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ חִיּוּת לְהַחֲיוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם ועיקר החיות הוא מאור הפנים בבחינת: "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים" וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כִּי עִקַּר אוֹר הַפָּנִים הוּא שִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים" וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מִן הַמִּצְווֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי" וְהַלֵּב שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה הֵם הַשָּׁלשׁ רְגָלִים בְּחִינוֹת: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'" רָאשֵׁי תֵּבוֹת אִמִּ"י כַּמּוּבָא שֶׁהִיא אֵם לַבִּינָה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה הוּא מִתְקַבֵּץ אֶל הַלֵּב, שֶׁהֵם הַשָּׁלשׁ רְגָלִים ועל כן הם ימי שמחה כמו שכתוב: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" וְאָז מֵאִיר הַפָּנִים עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה בִּבְחִינוֹת: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים" בשביל זה נצטווינו, "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלקֶיךָ" בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים. וְזֶה בְּחִינַת: 'חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל' כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים, וּלְהַחֲיוֹת אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת וְזֶה: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ" 'צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא' כְּשֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים הָעִקָּר, עַל יְדֵי בְּחִינוֹת "וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו" הַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה וְכוּ' שֶׁעַל יְדֵיהֶם מְקַבְּלִין מֵאוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל וזה בחינת: "יֵשְבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ" "יְשָׁרִים", הֵם "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" הֵם מְיַשְּׁבִין וּמְאִירִין וּמְסַדְּרִין אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל ו. וְלִפְעָמִים שֶׁנּוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה לַגָּלוּת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כִּי הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינוֹת דָּלֶ"ת בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם כִּי אִם עַל יְדֵי עַנְפֵי הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַמִּתְפַּשְּׁטִין לְשָׁם וְגַם הִיא כְּלוּלָה מֵאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת כִּי בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם יֵשׁ בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהִיא בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הַמַּנְהֶגֶת אֶת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, כֻּלָּם הֵם תַּחַת הַחָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל וּמִשָּׁם יוֹנֵק חָכְמָתָם וּכְשֶׁיּוֹנְקִים, חַס וְשָׁלוֹם, יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לָהֶם אֲזַי מִתְגַּבְּרִים, חַס וְשָׁלוֹם וְנַעֲשֶׂה מֶמְשֶׁלֶת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁהֵם אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת וּמִי יָכוֹל לִסְבּל אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וְהַזְּעָקָה הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁנּוֹפֵל בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּינֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינוֹת: "זַעֲקַת מוֹשֵׁל בִּכְסִילִים" דְּהַיְנוּ הַזְּעָקָה כְּשֶׁנּוֹפֵל הַמֶּמְשָׁלָה בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּין הַכְּסִילִים שֶׁהַכְּסִיל רוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם שֶׁרוֹצִים לִינק וּלְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם כְּסִילוּת בֶּאֱמֶת אֶת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל וְגַם יֵשׁ עוֹד צְעָקָה גְּדוֹלָה מִזֶּה דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּעַצְמוֹ שׁוֹאֵג בִּבְחִינוֹת: "שָׁאג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ" 'עַל נָוֶה דִּילֵהּ' שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁנּוֹפֵל בַּגָּלֻיּוֹת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לַחֲתֹךְ וּלְהַבְדִּיל אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל מִבֵּין הָאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת, וּלְהַעֲלוֹתָהּ מִשָּׁם וְעִקַּר עֲלִיָּתָהּ עַל יְדֵי בְּחִינוֹת הַחֶסֶד בִּבְחִינַת: "וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסֵּא" בחינת: "קִצְרוּ לְפִי חָסֶד" שֶׁעַל יְדֵי הַחֶסֶד קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַדָּלֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת וּמַבְדִּילִין אוֹתָהּ מֵהֶם וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים. וְעַל כֵּן אַבְרָהָם הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לַעֲשׂוֹת חֶסֶד כְּדֵי לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת מֵהֶם וְעַל כֵּן רָדַף אַבְרָהָם אַחַר הָאַרְבָּעָה מְלָכִים כְּדֵי לְהַכְנִיעָם שֶׁהֵן בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כִּי אַבְרָהָם הָיָה שׂוֹנֵא מָמוֹן כִּי מָאַס מָמוֹן סְדוֹם כנו שכתוב: "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ וְכוּ' וְלא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" כִּי אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית בְּחִינַת שַׁחֲרוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת כַּנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין לְתַקֵּן בְּחִינַת זאת עַל יְדֵי שׂוֹנֵא בֶצַע כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן יָצָא מֵאַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל יַעֲקב וְעֵשָׂו שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶחָד חָכָם וְאֶחָד רָשָׁע וְאֶחָד תָּם וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ יִצְחָק, זֶה בְּחִינַת בֵּן חָכָם כִּי יִצְחָק עַל שֵׁם הַצְּחוֹק וְהַשִּׂמְחָה בְּחִינַת: "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב". עֵשָׂו, הוּא בֵּן רָשָׁע. יַעֲקב, הוּא בֵּן תָּם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְיַעֲקב אִישׁ תָּם" יִשְׁמָעֵאל, הוּא בְּחִינַת בֵּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל כִּי יִשְׁמָעֵאל עָשָׂה תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא בִּבְחִינַת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלִשְׁאל כַּפָּרָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁאֵינָם יְדוּעִים שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה בִּבְחִינַת: "אֲשֶׁר לא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב". וְזֶה בְּחִינַת אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית נוֹטְרִיקוֹן חָכָם רָשָׁע תָּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה: וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג כִּי אֲגָג הוּא כְּלָלוּת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק" וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'וַיְשַׁסֵּף חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה' הַיְנוּ שֶׁחָתַךְ וְהִבְדִּיל אֶת הַדָּלֶ"ת שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָא כְּלוּם וְכוּ' כַּנַּ"ל מֵאֲגָג שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא וְהֶעֱלָה אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים וְזֶה וַיְשַׁסֵּף רָאשֵׁי תֵּבוֹת שָׁבוּעוֹת סוכּוֹת פֶּסַח כִּי עִקַּר חִיּוּתָהּ מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁבְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל בבחינת: "וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים" "תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה" זֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁהֵם יְמֵי דִּין, יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'בְּפֶסַח נִדּוֹנִין עַל הַתְּבוּאָה, בַּעֲצֶרֶת' וְכוּ' וְאָז עֵת צֵאת הַמְּלָכִים כַּנַּ"ל שֶׁמּוֹצִיאִין אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִגָּלֻיּוֹת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן יֵשׁ אַרְבַּע בְּחִינוֹת בְּכָל רֶגֶל בְּפֶסַח הֵם אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּשָׁבוּעוֹת הוּא סֵדֶר הַמִּשְׁנָה שֶׁהוּא אַרְבַּע פְּעָמִים בְּיַד כָּל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנֶה וְכוּ' בְּסוכּוֹת הִיא אַרְבָּעָה מִינִים הַכּל כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַד' הַנַּ"ל בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל הָאוֹר הַפָּנִים עַל יְדֵי שִׂמְחוֹת הַמִּצְווֹת שֶׁמִּתְקַבְּצִין לְתוֹךְ הָרְגָלִים כַּנַּ"ל ז. וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדוֹ קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַדָּלֶ"ת הַנַּ"ל מֵאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם הוּא עַל יְדֵי תּוֹכָחָה כִּי עַל יְדֵי פְּתִיחַת פֶּה שֶׁל הַמּוֹכִיחַ נִתְגַּלֶּה חָכְמָה וְעַל יְדֵי זאת הַחָכְמָה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד עַל יְדֵי הַחָכְמָה כִּי 'אֵל נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא' כמו שכתוב: "פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ" וזה: "יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי" הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה נִתְגַּלֶּה חֶסֶד. וּצְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף עַל פִּי שֶׁתּוֹכָחָה שֶׁלָּהֶם הִיא לִפְעָמִים דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן שֶׁמְּבַזִּים אוֹתָנוּ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם כְּדֵי לְקַבֵּל עַל יָדוֹ אֶת הַחֶסֶד, כַּנַּ"ל כִּי מַה שֶּׁתּוֹכַחְתָּם הוֹלֶכֶת לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזּוּי צָרִיךְ לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת כִּי אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ כִּי סוֹבְלִים צַעַר גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ כִּי אֲפִילּוּ מַה שֶּׁהוּא טוֹב אֶצְלֵנוּ הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים' הַיְנוּ כִּי עֲסָקִים וְשִׂיחַת חֻלִּין שֶׁלָּנוּ הוּא בְּוַדַּאי רָעָה אֶצְלָם אֶלָּא אֲפִילּוּ טוֹבוֹתֵינוּ הַיְנוּ הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא בְּעֶרְכֵּנוּ רַק טוֹב הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בִּבְחִינַת: "וּתְפִילָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם" כִּי תְּפִילָּתֵנוּ מְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם כִּי כָּל הָעִרְבּוּב הַדַּעַת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַשְּׁטוּתִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִפְעָמִים הַכּל נִמְשָׁךְ בִּתְפִילָּתֵנוּ כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם לִפְעָמִים הַכּל בָּאִים עַל דַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה דַּיְקָא וְהַכּל נִשְׁמָע אֵלָיו אָז דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בבחינת: "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה', יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ" תְּהִלָּתוֹ, לשון: "וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה" הַיְנוּ עִרְבּוּב וּבִלְבּוּלִים שֶׁאָז מַשְׁמִיעִין אֶת עַצְמָן דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּלְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' וְהוּא בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אוֹ שֶׁבָּאִים לְהִתְתַּקֵּן מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי עַל כֵּן בָּאִים לְהִתְתַּקֵּן כִּי עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן כִּי יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁצְּרִיכִין תִּקּוּן אוֹ בִּבְחִינָה אַחֶרֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל וּבָאִין לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ מִתְּפִילָּתוֹ עַל כָּל פָּנִים, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה דַּיְקָא בָּאִין כָּל הָעִרְבּוּבִים וְכָל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הָאָדָם וְנִשְׁמָעִין אֶצְלוֹ אָז וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִין הַבִּלְבּוּלִים וְהָעִרְבּוּבִים תְּהִלָּה כַּנַּ"ל מֵחֲמַת שֶׁהֵן בָּאִים דַּיְקָא בְּעֵת הַתְּפִילָּה וְהַתְּהִלָּה כַּנַּ"ל וְכָל הַתְּפִילּוֹת הָאֵלּוּ עִם כָּל הָעִרְבּוּבִים בָּאִין אֶל הַצַּדִּיקִים כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁאֵלָיו בָּאִיִן כָּל הַתְּפִילּוֹת לְהַעֲלוֹתָן בבחינת: "וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ" שֶׁכָּל הַתְּהִלּוֹת בָּאִין לִבְחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם בְּחִינַת: "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'" כִּי מָשִׁיחַ הוּא מוֹרַח וְדָאִין בִּבְחִינַת: "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'" היינו בתפילות שהן בחינת: "יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" כִּי הוּא מוֹרַח וּמַרְגִּישׁ בְּהַתְּפִילּוֹת שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא כִּי כָּל הָעִרְבּוּבִים שֶׁל כָּל אֶחָד הֵם בְּתוֹךְ הַתְּפִילָּה כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם סוֹבְלִים צַעַר עַל יְדֵי הַתְּפִילּוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אוֹתָן כַּנַּ"ל וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָנוּ כַּנַּ"ל ח. אָמְנָם לִכְאוֹרָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ, לְהוֹכִיחַ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד הֲלא כָּל הַתְּפִילּוֹת בָּאִין אֶצְלוֹ בְּיַחַד שֶׁל הַכְּשֵׁרִים וְשֶׁל אוֹתָם שֶׁאֵינָן כְּשֵׁרִים וְאֵיךְ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִילָּה בָּאָה מִזֶּה אוֹ מִזֶּה כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ אַךְ הוּא יוֹדֵעַ זאת עַל יְדֵי הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אִם תְּפִילָּתוֹ הָיְתָה כְּהוֹגֶן אִם לָאו כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי עַזּוּת כִּי יֵשׁ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'לא הַבַּיְּשָׁן לָמֵד' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁעַזִּין הֵן' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ 'הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר' ובשביל זה התורה נקראת עז כמו שכתוב: "ה' עז לְעַמּוֹ יִתֵּן" כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וּכְנֶגֶד זֶה, יֵשׁ לְהִפּוּךְ עַזּוּת מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּשָּׁם בָּאִין תּוֹרוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁהֵן תּוֹרוֹת שֶׁלָּהֶן שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּסִילִים כִּי 'כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁלּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי' וְיֵשׁ לוֹ תּוֹרָה מִסִּטְרָא אָחֳרָא הַנִּקְרָאִין פְּסִילִים שֶׁהוּא הֶפֶךְ מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת: "פְּסָל לְךָ" כִּי הִיא נִקְרֵאת פְּסֹלֶת עַל שֵׁם הֶעָתִיד כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'אוֹר שֶׁהוּא יָקָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה קָפוּי וְקַל לָעוֹלָם הַבָּא' שֶׁהִיא בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת שֶׁהוּא קָפוּי וְקַל וְצָף לְמַעְלָה אֲבָל תּוֹרָתוֹ הִיא פְּסֹלֶת אֲפִילּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין פְּסִילִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת שֶׁלָּהֶם מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא מְקַבֵּל תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם בְּחִינַת פְּסִילִים כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי הָעַזּוּת שֶׁהַצַּדִּיק רוֹאֶה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא אִם יֵשׁ לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה אוֹ לְהִפּוּךְ עַל יְדֵי זֶה הוּא יוֹדֵעַ אִם תְּפִילָּתוֹ הָיְתָה תְּפִילָּה הַכְּשֵׁרָה אוֹ לְהִפּוּךְ כִּי גַּם הַתְּפִילָּה הִיא עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲמד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי כָל אֶחָד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ" כָּל חַד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ וְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ שֶׁמְּשָׁעֵר בְּלִבּוֹ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמד וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו וּבִפְרָט הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא פְּלָאוֹת דְּהַיְנוּ שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת שֶׁהַמַּעֲרָכוֹת מְחַיְּבִין כָּךְ וְכָל כּוֹכָב וּמַזָּל קָבוּעַ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ וּמַעֲרָכָה שֶׁלּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁסִּדְּרָם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁיִּהְיוּ קְבוּעִים וּמְסֻדָּרִים כָּךְ וְכָךְ וְהוּא בָּא בִּתְפִילָּתוֹ וְרוֹצֶה לְשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת עַל כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה צָרִיךְ לְסַלֵּק אֶת הַבּוּשָׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ' בָּטְחוּ וְלא בשׁוּ" כִּי עַל יְדֵי הַבּוּשָׁה שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "אַתָּה הָאֵל עוֹשֶׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ" שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה פְּלָאוֹת עַל יְדֵי תְּפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עַל יְדֵי בְּחִינוֹת עַזּוּת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹדִיעַ לְהָעַכּוּ"ם אֶת הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין הָעַכּוּ"ם אֶת הַפְּלָאוֹת הַנַּעֲשִׂין בָּעוֹלָם עַל יְדֵי תְּפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה יוֹדְעִין כַּמָּה גָּדוֹל הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַזּוּת כָּזֶה, לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁרוֹאֶה הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ אֶת הַתְּפִילָּה שֶׁבִּלְבְּלָה אוֹתוֹ מֵאֵיזֶה מֵהֶם בָּאָה וְעַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ וְזֶהוּ '''מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא''' הַיְנוּ בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל בחינת: "הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי" לְשׁוֹן לִמּוּד [כְּתַרְגּוּמוֹ הֲמֵילַף, אַלִיפְנָא] בְּחִינַת: "חֶרֶב נוֹקֶמֶת" שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל מֵישְׁרָא, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'עֲרוּגָה' הַיְנוּ בְּחִינַת: זַעֲקַת מוֹשֵׁל וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כְּאַיָּל תַּעֲרג" '''בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ''' פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'בְּמַאי חוֹתְכִין אוֹתָהּ' הַיְנוּ בַּמֶּה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל כְּדֵי לְהַצִּילָהּ מִזְּעָקָה הַנַּ"ל בִּבְחִינַת: חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה כַּנַּ"ל '''וְהֵשִׁיב''' לָהֶם, '''בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא''' הַיְנוּ עַל יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד וּבָזֶה קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַד' בִּבְחִינוֹת: "קִצְרוּ לְפִי חָסֶד" כַּנַּ"ל קַרְנָא, זֶה בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ בחינת קרן השופר בבחינת: "הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם" הַיְנוּ תּוֹכָחָה הַנַּ"ל חַמְרָא, זֶה בְּחִינַת: "יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם" בְּחִינוֹת: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים" כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹכָחָה מַעֲלִין אוֹתָהּ לָרְגָלִים שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בִּינָה לָעִתִּים כַּנַּ"ל '''אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי''' לְשׁוֹן צְלוֹתָא וּבָעוּתָא בְּחִינוֹת תְּפִילּוֹת '''אָמְרִי, הֵי דְּחִוַּרְתָּא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא''' הַיְנוּ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה מַעֲלִין אֶת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל הֲלא אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ כִּי הֲלא הַתְּפִילּוֹת בָּאִין בְּיַחַד וְאֵיךְ יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ לְפִי הַתְּפִילָּה כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִילָּה שֶׁל הַכָּשֵׁר אוֹ לְהֵפֶךְ וְזֶהוּ '''הֵי דְּחִוַּרְתָא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא''' הַיְנוּ אֵיזֶה תְּפִילָּה מֵאִישׁ כָּשֵׁר אוֹ לְהִפּוּךְ אַיְתֵי לְהוֹ תְּרֵי גְּבִינֵי הַיְנוּ בְּחִינוֹת: "וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי" הַיְנוּ בְּחִינוֹת תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵן בְּחִינוֹת קָפוּי וְקַל, בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת בִּבְחִינוֹת: "פְּסָל לְךָ", וּבְחִינוֹת: "לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" כַּנַּ"ל '''וְאָמַר לְהוֹ, הֵי דְּעִזֵּי חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזֵּי אֻכְמְתָא''' הַיְנוּ תְּרֵי עַזּוּת הַנַּ"ל שֶׁהֵן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמֵּהֶן תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ"ל וּלְפִי הָעַזּוּת יְכוֹלִין לֵידַע אֶת הַתְּפִילּוֹת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָכל לְהוֹכִיחַ אוֹתָם כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת וּמַצִּילִין אוֹתָהּ מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל וּמַעֲלִין אוֹתָהּ לִבְחִינוֹת אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בָּרְגָלִים כַּנַּ"ל. זאת הַתּוֹרָה הִתְחִיל לוֹמַר עַל פָּסוּק: "וַיְהִי מִקֵּץ" וְכוּ' אַךְ לא סִיֵּם לְבָאֵר זֶה הַפָּסוּק עַל פִּי הַתּוֹרָה הַזּאת וְאָמַר אַחַר כָּךְ, שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה לְסַיֵּם פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר עוֹד תּוֹרָה כָּזאת כְּדֵי לְבָאֵר הַפָּסוּק: מִקּוֹלוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלִין לֵידַע אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחִינוֹת מַלְכוּת וְהוּא נִכָּר בְּקוֹלוֹ כִּי אֵין שְׁנֵי קוֹלוֹת שָׁוִין כִּי קוֹל שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ וְעַל כֵּן יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת הָאָדָם בְּקוֹלוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בְּחוּשׁ כִּי כְּפִי בְּחִינוֹת הָאָדָם כֵּן הוּא קוֹלוֹ וְעַל יְדֵי הַקּוֹל יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ "קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, וְקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה" כְּפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְעַל כֵּן שָׁאוּל שֶׁהָיָה רוֹדֵף אֶת דָּוִד עַל שֶׁרָאָה בּוֹ שֶׁיִּמְלךְ מָצִינוּ שָׁם בַּמִּקְרָא כְּשֶׁנִּזְדַּמְּנוּ יַחַד שָׁאוּל וְדָוִד אָמַר לוֹ שָׁאוּל לְדָוִד "הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד" שֶׁהֵבִין שָׁאוּל בְּהַקּוֹל, שֶׁהוּא חָזָק בִּבְחִינוֹת הַמַּלְכוּת וְשָׁאַל אֶת דָּוִד "הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד" שֶׁתָּמַהּ שָׁאוּל עַל קוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד כִּי הֵבִין שֶׁהוּא קוֹל שֶׁל מֶלֶךְ מַמָּשׁ וְעַל כֵּן רָצָה שָׁאוּל לָשֵׂאת אֶת קוֹלוֹ דְּהַיְנוּ לְהַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ לְמַעְלָה מִקּוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד אֲבָל לא הָיָה יָכוֹל וזהו: "וַיִּשָּׂא שָׁאוּל אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ" דְּהַיְנוּ שֶׁרָצָה לָשֵׂאת וּלְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ כַּנַּ"ל אֲבָל הָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה וְזֶה בְּחִינוֹת: "וַיֵּבְךְּ" שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה קוֹל נָמוּךְ שֶׁל בְּכִיָּה עַל כֵּן אָמַר שָׁאוּל אָז אֶל דָּוִד: "יָדַעְתִּי כִּי מָלךְ תִּמְלךְ" כִּי יָדַע זֶה עַל יְדֵי הַקּוֹל כַּנַּ"ל: ==קישורים== [[ליקוטי תפילות חלק א תפילה ל]] http://breslev.eip.co.il/?key=172 [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] 6dj3e15ghwteltgxm539vfi6swbxn8q 3101916 3101915 2026-11-07T18:18:20Z Yaakov304 38031 3101916 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר{{"}}ן||כט|ל|לא|}} {{ללא הגהה}} תורה ל - מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ, בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא וּמִי אִיכָּא קַרְנָא לְחַמְרָא, וּמֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מִי הֲוֵי אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי, אָמְרוּ לֵהּ, הֵי זוּגְתָא חִוַּרְתָּא וְהֵי זוּגְתָא אֻכְמְתָא אַיְתֵי אִיהוּ תְּרֵי גְּבִינֵי, אָמַר לְהוּ, הֵי דְּעִזָּא חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזָּא אֻכְמְתָא רַשִׁ"י: בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ, עֲרוּגַת סַכִּינִין בְּמַאי גּוֹזְזִין וְקוֹצְצִין אוֹתָהּ מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ וְכוּ'{{ש}} ==א== הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שֵׂכֶל גָּדוֹל כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כְּמוֹ הַמְלַמֵּד כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל לְהַתַּלְמִיד הוּא צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן וְקָטָן כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַתַּלְמִיד לַהֲבִינוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַצִּיעַ לוֹ מִתְּחִלָּה הַהַקְדָּמוֹת וְשִׂכְלִיּוֹת קְטַנִּים שֶׁמְּסַבֵּב לוֹ תְּחִלָּה כְּדֵי לַהֲבִינוֹ עַל יְדֵי זֶה הַמְכֻוָּן שֶׁהוּא שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל ב. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְלַמֵּד הָגוּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר וּלְהָבִין אוֹתוֹ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת כִּי צָרִיךְ לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל כָּזֶה עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים לַהֲבִינוֹ וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעֵת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה מְאֹד דְּהַיְנוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה הָיוּ צְרִיכִים רַבִּי גָּדוֹל וּמְלַמֵּד גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד דְּהַיְנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּי כָּל מַה שֶׁהוּא קָטָן וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחֱלֶה בְּיוֹתֵר צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר עַל כֵּן אֵין לְהָאָדָם לוֹמַר דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקרָב אֵצֶל אִישׁ נִכְבָּד וִירֵא ה' אַף, שֶׁאֵינוֹ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה כִּי הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִקּדֶם כָּמהוּ אַל יאמַר כֵּן כִּי אַדְּרַבָּא כְּפִי מַה שֶּׁיֵּדַע אֱנָשׁ בְּנַפְשֵׁהּ גּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּרְחַק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ וּכְמוֹ כֵן כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻחָק בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לְנַפְשׁוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזִיר וִיבַקֵּשׁ תָּמִיד לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הַגָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כַּנַּ"ל כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל ג. וְזֶה בְּחִינַת שְׂעָרוֹת שֶׁהַהֶאָרוֹת הַמּחִין יוֹצְאִין בְּהַשְּׂעָרוֹת כֵּן הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן וזה בחינת שַׂעֲרָא בְּעִגּוּלָא בְּחִינַת סִיבּוּבִים דְּהַיְנוּ הַהַקְדָּמוֹת הַמְסַבְּבִין עַד שֶׁבָּאִים אֶל הַמְכֻוָּן כַּנַּ"ל וְהָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . שֶׁסִּבְּבוּהוּ בַּהֲלָכוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצָרַת הַבַּת נִמְצָא שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁדִּבְּרוּ מִקּדֶם לא הָיוּ עִקַּר הַמְכֻוָּן רַק הָיוּ סִיבּוּבִים וְהַקְדָּמוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְצָרַת הַבַּת שֶׁהוּא הַמְכֻוָּן וְזֶה בְּחִינַת 'שַׂעֲרָא אֻכָּמָא' בְּחִינַת: "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה" כִּי הַשַּׁחֲרוּת הוּא מְקַבֵּץ אֶת הָרְאוּת וּמְצַמְצֵם אוֹתוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת הֵיטֵב כֵּן הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת שֶׁמְּצַמְצֵם בּוֹ נָאוָה וְיפִי שֶׁבַּשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְאֵלּוּ הַשְּׂעָרוֹת הֵן בְּחִינַת 'שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא' כִּי הַמִּצְווֹת הֵם חָכְמוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כִּי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ שִׁעוּרִים אֲחֵרִים וּגְבוּלִים כְּגוֹן מִפְּנֵי מָה הַמִּצְוָה הַזּאת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ מִפְּנֵי שֶׁכֵּן חִיְּבָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכֵן מִצְוָה אַחֶרֶת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ לְפִי חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ אוֹתִיּוֹת וְתֵבוֹת וְעִנְיָנִים שֶׁהֵם שִׁעוּרִים וּגְבוּלִים שֶׁמְּצֻמְצָם בָּהֶן חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלקוּת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת 'בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ וּבַכּל שְׁמָהּ' 'בַּת', זֶה בְּחִינַת בַּת עַיִן דְּהַיְנוּ הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשַּׁחֲרוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל וְכוֹלֵל בְּעַצְמוֹ כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים הָעוֹמְדִים לְנֶגְדּוֹ כְּגוֹן הַר גָּדוֹל כְּשֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַבַּת עַיִן, שֶׁהוּא הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן אֲזַי נִגְבָּל כָּל הָהָר, בְּתוֹךְ הַבַּת עַיִן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ כִּי הַשַּׁחֲרוּת שֶׁבָּעַיִן הוּא מְצַמְצֵם כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים וְנִכְלָלִין וְנִרְאִין בְּתוֹכוֹ וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמַשִּׂיגִין הַדָּבָר שֶׁרוֹאִין כְּמוֹ כֵן זֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל הַשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל הָעֶלְיוֹן וְנִכְלָל בְּתוֹכוֹ וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמְבִינִים וּמַשִּׂיגִים אֶת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַגָּדוֹל כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּלַבַּת אֵשׁ" שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לְהַלְבִּישׁ לוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת וְהִלְבִּישׁ לוֹ בִּבְחִינַת בַּת עַיִן הַנַּ"ל . וזה בחינת 'בַּת תְּחִלָּה סִימָן יָפֶה לְבָנִים' 'בַּת תְּחִלָּה', זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא תְּחִלָּה וְהַקְדָּמָה לַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְזֶה בְּחִינַת: 'סִימָן יָפֶה לְבָנִים' 'בָּנִים', זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ" 'הָבִיאִי בָנַי אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל שֶׁדַּעְתָּן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנִים' 'בְּנוֹתַי אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁדַּעְתָּן אֵינָן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנוֹת' נִמְצָא שֶׁבָּנִים הֵם בְּחִינַת דַּעַת מְיֻּשֶּׁבֶת בְּחִינַת שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל הַנַּ"ל שֶׁמַּשִּׂיגִין עַל יְדֵי הַהַקְדָּמוֹת בְּחִינַת שֵׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ 'בַּת תְּחִלָּה', שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן 'סִימָן יָפֶה לְבָנִים' שֶׁעַל יָדוֹ מַשִּׂיגִין הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּנִים כַּנַּ"ל וְזֶהוּ 'סִימָן יָפֶה' שֶׁבּוֹ מְסֻמָּן וּמֻגְבָּל הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת 'שִׁיעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא' בְּחִינוֹת 'שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה' כַּנַּ"ל ד. וְלָבוֹא לְהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי שׂוֹנֵא בֶּצַע שֶׁיִּשְׂנָא הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה כִּי שַׂעֲרָא אֻכָּמָא שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת וְכֵן שׂוֹנֵא בֶּצַע הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת כִּי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינוֹת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם שֶׁהוּא מַנְהִיג אוֹתוֹ הָעוֹלָם שֶׁזֶּה הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַהַנְהָגָה וְהַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת וְעַל כֵּן בְּיוֹמוֹי דִּשְׁמוּאֵל שֶׁנָּפְלוּ רָאשֵׁי הַדּוֹר אֶל הַמָּמוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע" עַל כֵּן תֵּכֶף פָּגְמוּ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כמו שכתוב "כִּי אתִי מָאֲסוּ מִמְּלךְ עֲלֵיהֶם, וְשָׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ כְּכָל הָעַכּוּ"ם" וּבְיוֹמוֹי דִּשְׁלמה שֶׁאֵין כֶּסֶף נֶחֱשָׁב הָיָה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל תִּקּוּנָהּ וּמְכוֹנָהּ "וַיֵּשֶׁב שְׁלמה עַל כִּסֵּא ה'" שֶׁמָּלַךְ עַל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְעַל כֵּן זָכָה שְׁלמה לְזֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם" וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלמה מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם" כִּי זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל אֲבָל עַל יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן הוּא נוֹפֵל לְאֻכָּמָא דְּסִטְרָא אָחֳרָא בְּחִינוֹת: 'שַׁבְּתַאי פָּתְיָא אֻכָּמָא' מָרָה שְׁחוֹרָה בְּחִינוֹת "בְּעִצָּבוֹן תּאכֲלֶנָּה" וְנוֹפֵל לְעִגּוּלָא וְסִיבּוּבִים מִסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינוֹת: "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן" שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק אַחַר הַמָּמוֹן בְּחִינוֹת: "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" 'בִּשְׁטוּתָא', הֶפֶךְ הַחָכְמָה ה. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹתוֹ הַחָכְמָה צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ חִיּוּת לְהַחֲיוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם ועיקר החיות הוא מאור הפנים בבחינת: "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים" וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כִּי עִקַּר אוֹר הַפָּנִים הוּא שִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים" וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מִן הַמִּצְווֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי" וְהַלֵּב שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה הֵם הַשָּׁלשׁ רְגָלִים בְּחִינוֹת: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'" רָאשֵׁי תֵּבוֹת אִמִּ"י כַּמּוּבָא שֶׁהִיא אֵם לַבִּינָה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה הוּא מִתְקַבֵּץ אֶל הַלֵּב, שֶׁהֵם הַשָּׁלשׁ רְגָלִים ועל כן הם ימי שמחה כמו שכתוב: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" וְאָז מֵאִיר הַפָּנִים עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה בִּבְחִינוֹת: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים" בשביל זה נצטווינו, "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלקֶיךָ" בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים. וְזֶה בְּחִינַת: 'חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל' כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים, וּלְהַחֲיוֹת אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת וְזֶה: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ" 'צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא' כְּשֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים הָעִקָּר, עַל יְדֵי בְּחִינוֹת "וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו" הַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה וְכוּ' שֶׁעַל יְדֵיהֶם מְקַבְּלִין מֵאוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל וזה בחינת: "יֵשְבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ" "יְשָׁרִים", הֵם "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" הֵם מְיַשְּׁבִין וּמְאִירִין וּמְסַדְּרִין אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל ו. וְלִפְעָמִים שֶׁנּוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה לַגָּלוּת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כִּי הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינוֹת דָּלֶ"ת בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם כִּי אִם עַל יְדֵי עַנְפֵי הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַמִּתְפַּשְּׁטִין לְשָׁם וְגַם הִיא כְּלוּלָה מֵאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת כִּי בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם יֵשׁ בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהִיא בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הַמַּנְהֶגֶת אֶת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, כֻּלָּם הֵם תַּחַת הַחָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל וּמִשָּׁם יוֹנֵק חָכְמָתָם וּכְשֶׁיּוֹנְקִים, חַס וְשָׁלוֹם, יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לָהֶם אֲזַי מִתְגַּבְּרִים, חַס וְשָׁלוֹם וְנַעֲשֶׂה מֶמְשֶׁלֶת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁהֵם אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת וּמִי יָכוֹל לִסְבּל אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וְהַזְּעָקָה הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁנּוֹפֵל בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּינֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינוֹת: "זַעֲקַת מוֹשֵׁל בִּכְסִילִים" דְּהַיְנוּ הַזְּעָקָה כְּשֶׁנּוֹפֵל הַמֶּמְשָׁלָה בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּין הַכְּסִילִים שֶׁהַכְּסִיל רוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם שֶׁרוֹצִים לִינק וּלְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם כְּסִילוּת בֶּאֱמֶת אֶת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל וְגַם יֵשׁ עוֹד צְעָקָה גְּדוֹלָה מִזֶּה דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּעַצְמוֹ שׁוֹאֵג בִּבְחִינוֹת: "שָׁאג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ" 'עַל נָוֶה דִּילֵהּ' שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁנּוֹפֵל בַּגָּלֻיּוֹת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לַחֲתֹךְ וּלְהַבְדִּיל אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל מִבֵּין הָאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת, וּלְהַעֲלוֹתָהּ מִשָּׁם וְעִקַּר עֲלִיָּתָהּ עַל יְדֵי בְּחִינוֹת הַחֶסֶד בִּבְחִינַת: "וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסֵּא" בחינת: "קִצְרוּ לְפִי חָסֶד" שֶׁעַל יְדֵי הַחֶסֶד קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַדָּלֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת וּמַבְדִּילִין אוֹתָהּ מֵהֶם וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים. וְעַל כֵּן אַבְרָהָם הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לַעֲשׂוֹת חֶסֶד כְּדֵי לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת מֵהֶם וְעַל כֵּן רָדַף אַבְרָהָם אַחַר הָאַרְבָּעָה מְלָכִים כְּדֵי לְהַכְנִיעָם שֶׁהֵן בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כִּי אַבְרָהָם הָיָה שׂוֹנֵא מָמוֹן כִּי מָאַס מָמוֹן סְדוֹם כנו שכתוב: "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ וְכוּ' וְלא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" כִּי אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית בְּחִינַת שַׁחֲרוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת כַּנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין לְתַקֵּן בְּחִינַת זאת עַל יְדֵי שׂוֹנֵא בֶצַע כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן יָצָא מֵאַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל יַעֲקב וְעֵשָׂו שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶחָד חָכָם וְאֶחָד רָשָׁע וְאֶחָד תָּם וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ יִצְחָק, זֶה בְּחִינַת בֵּן חָכָם כִּי יִצְחָק עַל שֵׁם הַצְּחוֹק וְהַשִּׂמְחָה בְּחִינַת: "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב". עֵשָׂו, הוּא בֵּן רָשָׁע. יַעֲקב, הוּא בֵּן תָּם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְיַעֲקב אִישׁ תָּם" יִשְׁמָעֵאל, הוּא בְּחִינַת בֵּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל כִּי יִשְׁמָעֵאל עָשָׂה תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא בִּבְחִינַת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלִשְׁאל כַּפָּרָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁאֵינָם יְדוּעִים שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה בִּבְחִינַת: "אֲשֶׁר לא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב". וְזֶה בְּחִינַת אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית נוֹטְרִיקוֹן חָכָם רָשָׁע תָּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה: וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג כִּי אֲגָג הוּא כְּלָלוּת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק" וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'וַיְשַׁסֵּף חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה' הַיְנוּ שֶׁחָתַךְ וְהִבְדִּיל אֶת הַדָּלֶ"ת שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָא כְּלוּם וְכוּ' כַּנַּ"ל מֵאֲגָג שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא וְהֶעֱלָה אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים וְזֶה וַיְשַׁסֵּף רָאשֵׁי תֵּבוֹת שָׁבוּעוֹת סוכּוֹת פֶּסַח כִּי עִקַּר חִיּוּתָהּ מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁבְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל בבחינת: "וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים" "תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה" זֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁהֵם יְמֵי דִּין, יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'בְּפֶסַח נִדּוֹנִין עַל הַתְּבוּאָה, בַּעֲצֶרֶת' וְכוּ' וְאָז עֵת צֵאת הַמְּלָכִים כַּנַּ"ל שֶׁמּוֹצִיאִין אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִגָּלֻיּוֹת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן יֵשׁ אַרְבַּע בְּחִינוֹת בְּכָל רֶגֶל בְּפֶסַח הֵם אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּשָׁבוּעוֹת הוּא סֵדֶר הַמִּשְׁנָה שֶׁהוּא אַרְבַּע פְּעָמִים בְּיַד כָּל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנֶה וְכוּ' בְּסוכּוֹת הִיא אַרְבָּעָה מִינִים הַכּל כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַד' הַנַּ"ל בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל הָאוֹר הַפָּנִים עַל יְדֵי שִׂמְחוֹת הַמִּצְווֹת שֶׁמִּתְקַבְּצִין לְתוֹךְ הָרְגָלִים כַּנַּ"ל ז. וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדוֹ קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַדָּלֶ"ת הַנַּ"ל מֵאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם הוּא עַל יְדֵי תּוֹכָחָה כִּי עַל יְדֵי פְּתִיחַת פֶּה שֶׁל הַמּוֹכִיחַ נִתְגַּלֶּה חָכְמָה וְעַל יְדֵי זאת הַחָכְמָה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד עַל יְדֵי הַחָכְמָה כִּי 'אֵל נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא' כמו שכתוב: "פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ" וזה: "יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי" הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה נִתְגַּלֶּה חֶסֶד. וּצְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף עַל פִּי שֶׁתּוֹכָחָה שֶׁלָּהֶם הִיא לִפְעָמִים דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן שֶׁמְּבַזִּים אוֹתָנוּ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם כְּדֵי לְקַבֵּל עַל יָדוֹ אֶת הַחֶסֶד, כַּנַּ"ל כִּי מַה שֶּׁתּוֹכַחְתָּם הוֹלֶכֶת לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזּוּי צָרִיךְ לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת כִּי אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ כִּי סוֹבְלִים צַעַר גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ כִּי אֲפִילּוּ מַה שֶּׁהוּא טוֹב אֶצְלֵנוּ הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים' הַיְנוּ כִּי עֲסָקִים וְשִׂיחַת חֻלִּין שֶׁלָּנוּ הוּא בְּוַדַּאי רָעָה אֶצְלָם אֶלָּא אֲפִילּוּ טוֹבוֹתֵינוּ הַיְנוּ הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא בְּעֶרְכֵּנוּ רַק טוֹב הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בִּבְחִינַת: "וּתְפִילָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם" כִּי תְּפִילָּתֵנוּ מְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם כִּי כָּל הָעִרְבּוּב הַדַּעַת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַשְּׁטוּתִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִפְעָמִים הַכּל נִמְשָׁךְ בִּתְפִילָּתֵנוּ כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם לִפְעָמִים הַכּל בָּאִים עַל דַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה דַּיְקָא וְהַכּל נִשְׁמָע אֵלָיו אָז דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בבחינת: "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה', יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ" תְּהִלָּתוֹ, לשון: "וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה" הַיְנוּ עִרְבּוּב וּבִלְבּוּלִים שֶׁאָז מַשְׁמִיעִין אֶת עַצְמָן דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּלְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' וְהוּא בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אוֹ שֶׁבָּאִים לְהִתְתַּקֵּן מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי עַל כֵּן בָּאִים לְהִתְתַּקֵּן כִּי עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן כִּי יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁצְּרִיכִין תִּקּוּן אוֹ בִּבְחִינָה אַחֶרֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל וּבָאִין לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ מִתְּפִילָּתוֹ עַל כָּל פָּנִים, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה דַּיְקָא בָּאִין כָּל הָעִרְבּוּבִים וְכָל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הָאָדָם וְנִשְׁמָעִין אֶצְלוֹ אָז וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִין הַבִּלְבּוּלִים וְהָעִרְבּוּבִים תְּהִלָּה כַּנַּ"ל מֵחֲמַת שֶׁהֵן בָּאִים דַּיְקָא בְּעֵת הַתְּפִילָּה וְהַתְּהִלָּה כַּנַּ"ל וְכָל הַתְּפִילּוֹת הָאֵלּוּ עִם כָּל הָעִרְבּוּבִים בָּאִין אֶל הַצַּדִּיקִים כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁאֵלָיו בָּאִיִן כָּל הַתְּפִילּוֹת לְהַעֲלוֹתָן בבחינת: "וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ" שֶׁכָּל הַתְּהִלּוֹת בָּאִין לִבְחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם בְּחִינַת: "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'" כִּי מָשִׁיחַ הוּא מוֹרַח וְדָאִין בִּבְחִינַת: "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'" היינו בתפילות שהן בחינת: "יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" כִּי הוּא מוֹרַח וּמַרְגִּישׁ בְּהַתְּפִילּוֹת שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא כִּי כָּל הָעִרְבּוּבִים שֶׁל כָּל אֶחָד הֵם בְּתוֹךְ הַתְּפִילָּה כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם סוֹבְלִים צַעַר עַל יְדֵי הַתְּפִילּוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אוֹתָן כַּנַּ"ל וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָנוּ כַּנַּ"ל ח. אָמְנָם לִכְאוֹרָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ, לְהוֹכִיחַ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד הֲלא כָּל הַתְּפִילּוֹת בָּאִין אֶצְלוֹ בְּיַחַד שֶׁל הַכְּשֵׁרִים וְשֶׁל אוֹתָם שֶׁאֵינָן כְּשֵׁרִים וְאֵיךְ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִילָּה בָּאָה מִזֶּה אוֹ מִזֶּה כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ אַךְ הוּא יוֹדֵעַ זאת עַל יְדֵי הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אִם תְּפִילָּתוֹ הָיְתָה כְּהוֹגֶן אִם לָאו כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי עַזּוּת כִּי יֵשׁ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'לא הַבַּיְּשָׁן לָמֵד' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁעַזִּין הֵן' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ 'הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר' ובשביל זה התורה נקראת עז כמו שכתוב: "ה' עז לְעַמּוֹ יִתֵּן" כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וּכְנֶגֶד זֶה, יֵשׁ לְהִפּוּךְ עַזּוּת מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּשָּׁם בָּאִין תּוֹרוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁהֵן תּוֹרוֹת שֶׁלָּהֶן שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּסִילִים כִּי 'כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁלּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי' וְיֵשׁ לוֹ תּוֹרָה מִסִּטְרָא אָחֳרָא הַנִּקְרָאִין פְּסִילִים שֶׁהוּא הֶפֶךְ מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת: "פְּסָל לְךָ" כִּי הִיא נִקְרֵאת פְּסֹלֶת עַל שֵׁם הֶעָתִיד כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'אוֹר שֶׁהוּא יָקָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה קָפוּי וְקַל לָעוֹלָם הַבָּא' שֶׁהִיא בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת שֶׁהוּא קָפוּי וְקַל וְצָף לְמַעְלָה אֲבָל תּוֹרָתוֹ הִיא פְּסֹלֶת אֲפִילּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין פְּסִילִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת שֶׁלָּהֶם מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא מְקַבֵּל תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם בְּחִינַת פְּסִילִים כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי הָעַזּוּת שֶׁהַצַּדִּיק רוֹאֶה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא אִם יֵשׁ לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה אוֹ לְהִפּוּךְ עַל יְדֵי זֶה הוּא יוֹדֵעַ אִם תְּפִילָּתוֹ הָיְתָה תְּפִילָּה הַכְּשֵׁרָה אוֹ לְהִפּוּךְ כִּי גַּם הַתְּפִילָּה הִיא עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲמד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי כָל אֶחָד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ" כָּל חַד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ וְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ שֶׁמְּשָׁעֵר בְּלִבּוֹ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמד וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו וּבִפְרָט הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא פְּלָאוֹת דְּהַיְנוּ שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת שֶׁהַמַּעֲרָכוֹת מְחַיְּבִין כָּךְ וְכָל כּוֹכָב וּמַזָּל קָבוּעַ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ וּמַעֲרָכָה שֶׁלּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁסִּדְּרָם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁיִּהְיוּ קְבוּעִים וּמְסֻדָּרִים כָּךְ וְכָךְ וְהוּא בָּא בִּתְפִילָּתוֹ וְרוֹצֶה לְשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת עַל כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה צָרִיךְ לְסַלֵּק אֶת הַבּוּשָׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ' בָּטְחוּ וְלא בשׁוּ" כִּי עַל יְדֵי הַבּוּשָׁה שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "אַתָּה הָאֵל עוֹשֶׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ" שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה פְּלָאוֹת עַל יְדֵי תְּפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עַל יְדֵי בְּחִינוֹת עַזּוּת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹדִיעַ לְהָעַכּוּ"ם אֶת הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין הָעַכּוּ"ם אֶת הַפְּלָאוֹת הַנַּעֲשִׂין בָּעוֹלָם עַל יְדֵי תְּפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה יוֹדְעִין כַּמָּה גָּדוֹל הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַזּוּת כָּזֶה, לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁרוֹאֶה הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ אֶת הַתְּפִילָּה שֶׁבִּלְבְּלָה אוֹתוֹ מֵאֵיזֶה מֵהֶם בָּאָה וְעַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ וְזֶהוּ '''מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא''' הַיְנוּ בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל בחינת: "הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי" לְשׁוֹן לִמּוּד [כְּתַרְגּוּמוֹ הֲמֵילַף, אַלִיפְנָא] בְּחִינַת: "חֶרֶב נוֹקֶמֶת" שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל מֵישְׁרָא, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'עֲרוּגָה' הַיְנוּ בְּחִינַת: זַעֲקַת מוֹשֵׁל וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כְּאַיָּל תַּעֲרג" '''בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ''' פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'בְּמַאי חוֹתְכִין אוֹתָהּ' הַיְנוּ בַּמֶּה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל כְּדֵי לְהַצִּילָהּ מִזְּעָקָה הַנַּ"ל בִּבְחִינַת: חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה כַּנַּ"ל '''וְהֵשִׁיב''' לָהֶם, '''בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא''' הַיְנוּ עַל יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד וּבָזֶה קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַד' בִּבְחִינוֹת: "קִצְרוּ לְפִי חָסֶד" כַּנַּ"ל קַרְנָא, זֶה בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ בחינת קרן השופר בבחינת: "הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם" הַיְנוּ תּוֹכָחָה הַנַּ"ל חַמְרָא, זֶה בְּחִינַת: "יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם" בְּחִינוֹת: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים" כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹכָחָה מַעֲלִין אוֹתָהּ לָרְגָלִים שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בִּינָה לָעִתִּים כַּנַּ"ל '''אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי''' לְשׁוֹן צְלוֹתָא וּבָעוּתָא בְּחִינוֹת תְּפִילּוֹת '''אָמְרִי, הֵי דְּחִוַּרְתָּא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא''' הַיְנוּ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה מַעֲלִין אֶת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל הֲלא אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ כִּי הֲלא הַתְּפִילּוֹת בָּאִין בְּיַחַד וְאֵיךְ יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ לְפִי הַתְּפִילָּה כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִילָּה שֶׁל הַכָּשֵׁר אוֹ לְהֵפֶךְ וְזֶהוּ '''הֵי דְּחִוַּרְתָא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא''' הַיְנוּ אֵיזֶה תְּפִילָּה מֵאִישׁ כָּשֵׁר אוֹ לְהִפּוּךְ אַיְתֵי לְהוֹ תְּרֵי גְּבִינֵי הַיְנוּ בְּחִינוֹת: "וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי" הַיְנוּ בְּחִינוֹת תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵן בְּחִינוֹת קָפוּי וְקַל, בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת בִּבְחִינוֹת: "פְּסָל לְךָ", וּבְחִינוֹת: "לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" כַּנַּ"ל '''וְאָמַר לְהוֹ, הֵי דְּעִזֵּי חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזֵּי אֻכְמְתָא''' הַיְנוּ תְּרֵי עַזּוּת הַנַּ"ל שֶׁהֵן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמֵּהֶן תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ"ל וּלְפִי הָעַזּוּת יְכוֹלִין לֵידַע אֶת הַתְּפִילּוֹת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָכל לְהוֹכִיחַ אוֹתָם כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת וּמַצִּילִין אוֹתָהּ מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל וּמַעֲלִין אוֹתָהּ לִבְחִינוֹת אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בָּרְגָלִים כַּנַּ"ל. זאת הַתּוֹרָה הִתְחִיל לוֹמַר עַל פָּסוּק: "וַיְהִי מִקֵּץ" וְכוּ' אַךְ לא סִיֵּם לְבָאֵר זֶה הַפָּסוּק עַל פִּי הַתּוֹרָה הַזּאת וְאָמַר אַחַר כָּךְ, שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה לְסַיֵּם פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר עוֹד תּוֹרָה כָּזאת כְּדֵי לְבָאֵר הַפָּסוּק: מִקּוֹלוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלִין לֵידַע אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחִינוֹת מַלְכוּת וְהוּא נִכָּר בְּקוֹלוֹ כִּי אֵין שְׁנֵי קוֹלוֹת שָׁוִין כִּי קוֹל שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ וְעַל כֵּן יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת הָאָדָם בְּקוֹלוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בְּחוּשׁ כִּי כְּפִי בְּחִינוֹת הָאָדָם כֵּן הוּא קוֹלוֹ וְעַל יְדֵי הַקּוֹל יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ "קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, וְקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה" כְּפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְעַל כֵּן שָׁאוּל שֶׁהָיָה רוֹדֵף אֶת דָּוִד עַל שֶׁרָאָה בּוֹ שֶׁיִּמְלךְ מָצִינוּ שָׁם בַּמִּקְרָא כְּשֶׁנִּזְדַּמְּנוּ יַחַד שָׁאוּל וְדָוִד אָמַר לוֹ שָׁאוּל לְדָוִד "הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד" שֶׁהֵבִין שָׁאוּל בְּהַקּוֹל, שֶׁהוּא חָזָק בִּבְחִינוֹת הַמַּלְכוּת וְשָׁאַל אֶת דָּוִד "הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד" שֶׁתָּמַהּ שָׁאוּל עַל קוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד כִּי הֵבִין שֶׁהוּא קוֹל שֶׁל מֶלֶךְ מַמָּשׁ וְעַל כֵּן רָצָה שָׁאוּל לָשֵׂאת אֶת קוֹלוֹ דְּהַיְנוּ לְהַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ לְמַעְלָה מִקּוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד אֲבָל לא הָיָה יָכוֹל וזהו: "וַיִּשָּׂא שָׁאוּל אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ" דְּהַיְנוּ שֶׁרָצָה לָשֵׂאת וּלְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ כַּנַּ"ל אֲבָל הָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה וְזֶה בְּחִינוֹת: "וַיֵּבְךְּ" שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה קוֹל נָמוּךְ שֶׁל בְּכִיָּה עַל כֵּן אָמַר שָׁאוּל אָז אֶל דָּוִד: "יָדַעְתִּי כִּי מָלךְ תִּמְלךְ" כִּי יָדַע זֶה עַל יְדֵי הַקּוֹל כַּנַּ"ל: ==קישורים== [[ליקוטי תפילות חלק א תפילה ל]] http://breslev.eip.co.il/?key=172 [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] 7mlzkycez5blnn330zoag80y8yppa9e 3101917 3101916 2026-11-07T18:20:13Z Yaakov304 38031 3101917 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר{{"}}ן||כט|ל|לא|}} {{ללא הגהה}} תורה ל - מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ, בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא וּמִי אִיכָּא קַרְנָא לְחַמְרָא, וּמֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מִי הֲוֵי אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי, אָמְרוּ לֵהּ, הֵי זוּגְתָא חִוַּרְתָּא וְהֵי זוּגְתָא אֻכְמְתָא אַיְתֵי אִיהוּ תְּרֵי גְּבִינֵי, אָמַר לְהוּ, הֵי דְּעִזָּא חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזָּא אֻכְמְתָא רַשִׁ"י: בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ, עֲרוּגַת סַכִּינִין בְּמַאי גּוֹזְזִין וְקוֹצְצִין אוֹתָהּ מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ וְכוּ'{{ש}} ==א== הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שֵׂכֶל גָּדוֹל כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כְּמוֹ הַמְלַמֵּד כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל לְהַתַּלְמִיד הוּא צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן וְקָטָן כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַתַּלְמִיד לַהֲבִינוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַצִּיעַ לוֹ מִתְּחִלָּה הַהַקְדָּמוֹת וְשִׂכְלִיּוֹת קְטַנִּים שֶׁמְּסַבֵּב לוֹ תְּחִלָּה כְּדֵי לַהֲבִינוֹ עַל יְדֵי זֶה הַמְכֻוָּן שֶׁהוּא שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל ב. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְלַמֵּד הָגוּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר וּלְהָבִין אוֹתוֹ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת כִּי צָרִיךְ לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל כָּזֶה עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים לַהֲבִינוֹ וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעֵת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה מְאֹד דְּהַיְנוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה הָיוּ צְרִיכִים רַבִּי גָּדוֹל וּמְלַמֵּד גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד דְּהַיְנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּי כָּל מַה שֶׁהוּא קָטָן וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחֱלֶה בְּיוֹתֵר צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר עַל כֵּן אֵין לְהָאָדָם לוֹמַר דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקרָב אֵצֶל אִישׁ נִכְבָּד וִירֵא ה' אַף, שֶׁאֵינוֹ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה כִּי הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִקּדֶם כָּמהוּ אַל יאמַר כֵּן כִּי אַדְּרַבָּא כְּפִי מַה שֶּׁיֵּדַע אֱנָשׁ בְּנַפְשֵׁהּ גּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּרְחַק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ וּכְמוֹ כֵן כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻחָק בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לְנַפְשׁוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזִיר וִיבַקֵּשׁ תָּמִיד לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הַגָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כַּנַּ"ל כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל ג. וְזֶה בְּחִינַת שְׂעָרוֹת שֶׁהַהֶאָרוֹת הַמּחִין יוֹצְאִין בְּהַשְּׂעָרוֹת כֵּן הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן וזה בחינת שַׂעֲרָא בְּעִגּוּלָא בְּחִינַת סִיבּוּבִים דְּהַיְנוּ הַהַקְדָּמוֹת הַמְסַבְּבִין עַד שֶׁבָּאִים אֶל הַמְכֻוָּן כַּנַּ"ל וְהָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . שֶׁסִּבְּבוּהוּ בַּהֲלָכוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצָרַת הַבַּת נִמְצָא שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁדִּבְּרוּ מִקּדֶם לא הָיוּ עִקַּר הַמְכֻוָּן רַק הָיוּ סִיבּוּבִים וְהַקְדָּמוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְצָרַת הַבַּת שֶׁהוּא הַמְכֻוָּן וְזֶה בְּחִינַת 'שַׂעֲרָא אֻכָּמָא' בְּחִינַת: "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה" כִּי הַשַּׁחֲרוּת הוּא מְקַבֵּץ אֶת הָרְאוּת וּמְצַמְצֵם אוֹתוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת הֵיטֵב כֵּן הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת שֶׁמְּצַמְצֵם בּוֹ נָאוָה וְיפִי שֶׁבַּשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְאֵלּוּ הַשְּׂעָרוֹת הֵן בְּחִינַת 'שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא' כִּי הַמִּצְווֹת הֵם חָכְמוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כִּי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ שִׁעוּרִים אֲחֵרִים וּגְבוּלִים כְּגוֹן מִפְּנֵי מָה הַמִּצְוָה הַזּאת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ מִפְּנֵי שֶׁכֵּן חִיְּבָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכֵן מִצְוָה אַחֶרֶת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ לְפִי חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ אוֹתִיּוֹת וְתֵבוֹת וְעִנְיָנִים שֶׁהֵם שִׁעוּרִים וּגְבוּלִים שֶׁמְּצֻמְצָם בָּהֶן חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלקוּת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת 'בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ וּבַכּל שְׁמָהּ' 'בַּת', זֶה בְּחִינַת בַּת עַיִן דְּהַיְנוּ הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשַּׁחֲרוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל וְכוֹלֵל בְּעַצְמוֹ כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים הָעוֹמְדִים לְנֶגְדּוֹ כְּגוֹן הַר גָּדוֹל כְּשֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַבַּת עַיִן, שֶׁהוּא הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן אֲזַי נִגְבָּל כָּל הָהָר, בְּתוֹךְ הַבַּת עַיִן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ כִּי הַשַּׁחֲרוּת שֶׁבָּעַיִן הוּא מְצַמְצֵם כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים וְנִכְלָלִין וְנִרְאִין בְּתוֹכוֹ וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמַשִּׂיגִין הַדָּבָר שֶׁרוֹאִין כְּמוֹ כֵן זֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל הַשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל הָעֶלְיוֹן וְנִכְלָל בְּתוֹכוֹ וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמְבִינִים וּמַשִּׂיגִים אֶת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַגָּדוֹל כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּלַבַּת אֵשׁ" שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לְהַלְבִּישׁ לוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת וְהִלְבִּישׁ לוֹ בִּבְחִינַת בַּת עַיִן הַנַּ"ל . וזה בחינת 'בַּת תְּחִלָּה סִימָן יָפֶה לְבָנִים' 'בַּת תְּחִלָּה', זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא תְּחִלָּה וְהַקְדָּמָה לַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְזֶה בְּחִינַת: 'סִימָן יָפֶה לְבָנִים' 'בָּנִים', זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ" 'הָבִיאִי בָנַי אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל שֶׁדַּעְתָּן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנִים' 'בְּנוֹתַי אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁדַּעְתָּן אֵינָן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנוֹת' נִמְצָא שֶׁבָּנִים הֵם בְּחִינַת דַּעַת מְיֻּשֶּׁבֶת בְּחִינַת שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל הַנַּ"ל שֶׁמַּשִּׂיגִין עַל יְדֵי הַהַקְדָּמוֹת בְּחִינַת שֵׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ 'בַּת תְּחִלָּה', שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן 'סִימָן יָפֶה לְבָנִים' שֶׁעַל יָדוֹ מַשִּׂיגִין הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּנִים כַּנַּ"ל וְזֶהוּ 'סִימָן יָפֶה' שֶׁבּוֹ מְסֻמָּן וּמֻגְבָּל הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת 'שִׁיעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא' בְּחִינוֹת 'שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה' כַּנַּ"ל ד. וְלָבוֹא לְהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי שׂוֹנֵא בֶּצַע שֶׁיִּשְׂנָא הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה כִּי שַׂעֲרָא אֻכָּמָא שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת וְכֵן שׂוֹנֵא בֶּצַע הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת כִּי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינוֹת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם שֶׁהוּא מַנְהִיג אוֹתוֹ הָעוֹלָם שֶׁזֶּה הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַהַנְהָגָה וְהַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת וְעַל כֵּן בְּיוֹמוֹי דִּשְׁמוּאֵל שֶׁנָּפְלוּ רָאשֵׁי הַדּוֹר אֶל הַמָּמוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע" עַל כֵּן תֵּכֶף פָּגְמוּ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כמו שכתוב "כִּי אתִי מָאֲסוּ מִמְּלךְ עֲלֵיהֶם, וְשָׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ כְּכָל הָעַכּוּ"ם" וּבְיוֹמוֹי דִּשְׁלמה שֶׁאֵין כֶּסֶף נֶחֱשָׁב הָיָה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל תִּקּוּנָהּ וּמְכוֹנָהּ "וַיֵּשֶׁב שְׁלמה עַל כִּסֵּא ה'" שֶׁמָּלַךְ עַל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְעַל כֵּן זָכָה שְׁלמה לְזֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם" וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלמה מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם" כִּי זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל אֲבָל עַל יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן הוּא נוֹפֵל לְאֻכָּמָא דְּסִטְרָא אָחֳרָא בְּחִינוֹת: 'שַׁבְּתַאי פָּתְיָא אֻכָּמָא' מָרָה שְׁחוֹרָה בְּחִינוֹת "בְּעִצָּבוֹן תּאכֲלֶנָּה" וְנוֹפֵל לְעִגּוּלָא וְסִיבּוּבִים מִסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינוֹת: "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן" שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק אַחַר הַמָּמוֹן בְּחִינוֹת: "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" 'בִּשְׁטוּתָא', הֶפֶךְ הַחָכְמָה ה. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹתוֹ הַחָכְמָה צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ חִיּוּת לְהַחֲיוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם ועיקר החיות הוא מאור הפנים בבחינת: "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים" וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כִּי עִקַּר אוֹר הַפָּנִים הוּא שִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים" וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מִן הַמִּצְווֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי" וְהַלֵּב שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה הֵם הַשָּׁלשׁ רְגָלִים בְּחִינוֹת: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'" רָאשֵׁי תֵּבוֹת אִמִּ"י כַּמּוּבָא שֶׁהִיא אֵם לַבִּינָה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה הוּא מִתְקַבֵּץ אֶל הַלֵּב, שֶׁהֵם הַשָּׁלשׁ רְגָלִים ועל כן הם ימי שמחה כמו שכתוב: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" וְאָז מֵאִיר הַפָּנִים עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה בִּבְחִינוֹת: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים" בשביל זה נצטווינו, "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלקֶיךָ" בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים. וְזֶה בְּחִינַת: 'חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל' כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים, וּלְהַחֲיוֹת אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת וְזֶה: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ" 'צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא' כְּשֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים הָעִקָּר, עַל יְדֵי בְּחִינוֹת "וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו" הַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה וְכוּ' שֶׁעַל יְדֵיהֶם מְקַבְּלִין מֵאוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל וזה בחינת: "יֵשְבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ" "יְשָׁרִים", הֵם "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" הֵם מְיַשְּׁבִין וּמְאִירִין וּמְסַדְּרִין אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל ו. וְלִפְעָמִים שֶׁנּוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה לַגָּלוּת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כִּי הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינוֹת דָּלֶ"ת בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם כִּי אִם עַל יְדֵי עַנְפֵי הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַמִּתְפַּשְּׁטִין לְשָׁם וְגַם הִיא כְּלוּלָה מֵאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת כִּי בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם יֵשׁ בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהִיא בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הַמַּנְהֶגֶת אֶת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, כֻּלָּם הֵם תַּחַת הַחָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל וּמִשָּׁם יוֹנֵק חָכְמָתָם וּכְשֶׁיּוֹנְקִים, חַס וְשָׁלוֹם, יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לָהֶם אֲזַי מִתְגַּבְּרִים, חַס וְשָׁלוֹם וְנַעֲשֶׂה מֶמְשֶׁלֶת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁהֵם אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת וּמִי יָכוֹל לִסְבּל אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וְהַזְּעָקָה הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁנּוֹפֵל בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּינֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינוֹת: "זַעֲקַת מוֹשֵׁל בִּכְסִילִים" דְּהַיְנוּ הַזְּעָקָה כְּשֶׁנּוֹפֵל הַמֶּמְשָׁלָה בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּין הַכְּסִילִים שֶׁהַכְּסִיל רוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם שֶׁרוֹצִים לִינק וּלְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם כְּסִילוּת בֶּאֱמֶת אֶת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל וְגַם יֵשׁ עוֹד צְעָקָה גְּדוֹלָה מִזֶּה דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּעַצְמוֹ שׁוֹאֵג בִּבְחִינוֹת: "שָׁאג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ" 'עַל נָוֶה דִּילֵהּ' שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁנּוֹפֵל בַּגָּלֻיּוֹת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לַחֲתֹךְ וּלְהַבְדִּיל אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל מִבֵּין הָאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת, וּלְהַעֲלוֹתָהּ מִשָּׁם וְעִקַּר עֲלִיָּתָהּ עַל יְדֵי בְּחִינוֹת הַחֶסֶד בִּבְחִינַת: "וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסֵּא" בחינת: "קִצְרוּ לְפִי חָסֶד" שֶׁעַל יְדֵי הַחֶסֶד קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַדָּלֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת וּמַבְדִּילִין אוֹתָהּ מֵהֶם וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים. וְעַל כֵּן אַבְרָהָם הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לַעֲשׂוֹת חֶסֶד כְּדֵי לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת מֵהֶם וְעַל כֵּן רָדַף אַבְרָהָם אַחַר הָאַרְבָּעָה מְלָכִים כְּדֵי לְהַכְנִיעָם שֶׁהֵן בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כִּי אַבְרָהָם הָיָה שׂוֹנֵא מָמוֹן כִּי מָאַס מָמוֹן סְדוֹם כנו שכתוב: "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ וְכוּ' וְלא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" כִּי אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית בְּחִינַת שַׁחֲרוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת כַּנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין לְתַקֵּן בְּחִינַת זאת עַל יְדֵי שׂוֹנֵא בֶצַע כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן יָצָא מֵאַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל יַעֲקב וְעֵשָׂו שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶחָד חָכָם וְאֶחָד רָשָׁע וְאֶחָד תָּם וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ יִצְחָק, זֶה בְּחִינַת בֵּן חָכָם כִּי יִצְחָק עַל שֵׁם הַצְּחוֹק וְהַשִּׂמְחָה בְּחִינַת: "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב". עֵשָׂו, הוּא בֵּן רָשָׁע. יַעֲקב, הוּא בֵּן תָּם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְיַעֲקב אִישׁ תָּם" יִשְׁמָעֵאל, הוּא בְּחִינַת בֵּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל כִּי יִשְׁמָעֵאל עָשָׂה תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא בִּבְחִינַת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלִשְׁאל כַּפָּרָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁאֵינָם יְדוּעִים שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה בִּבְחִינַת: "אֲשֶׁר לא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב". וְזֶה בְּחִינַת אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית נוֹטְרִיקוֹן חָכָם רָשָׁע תָּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה: וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג כִּי אֲגָג הוּא כְּלָלוּת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק" וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'וַיְשַׁסֵּף חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה' הַיְנוּ שֶׁחָתַךְ וְהִבְדִּיל אֶת הַדָּלֶ"ת שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָא כְּלוּם וְכוּ' כַּנַּ"ל מֵאֲגָג שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא וְהֶעֱלָה אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים וְזֶה וַיְשַׁסֵּף רָאשֵׁי תֵּבוֹת שָׁבוּעוֹת סוכּוֹת פֶּסַח כִּי עִקַּר חִיּוּתָהּ מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁבְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל בבחינת: "וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים" "תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה" זֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁהֵם יְמֵי דִּין, יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'בְּפֶסַח נִדּוֹנִין עַל הַתְּבוּאָה, בַּעֲצֶרֶת' וְכוּ' וְאָז עֵת צֵאת הַמְּלָכִים כַּנַּ"ל שֶׁמּוֹצִיאִין אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִגָּלֻיּוֹת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן יֵשׁ אַרְבַּע בְּחִינוֹת בְּכָל רֶגֶל בְּפֶסַח הֵם אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּשָׁבוּעוֹת הוּא סֵדֶר הַמִּשְׁנָה שֶׁהוּא אַרְבַּע פְּעָמִים בְּיַד כָּל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנֶה וְכוּ' בְּסוכּוֹת הִיא אַרְבָּעָה מִינִים הַכּל כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַד' הַנַּ"ל בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל הָאוֹר הַפָּנִים עַל יְדֵי שִׂמְחוֹת הַמִּצְווֹת שֶׁמִּתְקַבְּצִין לְתוֹךְ הָרְגָלִים כַּנַּ"ל ז. וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדוֹ קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַדָּלֶ"ת הַנַּ"ל מֵאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם הוּא עַל יְדֵי תּוֹכָחָה כִּי עַל יְדֵי פְּתִיחַת פֶּה שֶׁל הַמּוֹכִיחַ נִתְגַּלֶּה חָכְמָה וְעַל יְדֵי זאת הַחָכְמָה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד עַל יְדֵי הַחָכְמָה כִּי 'אֵל נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא' כמו שכתוב: "פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ" וזה: "יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי" הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה נִתְגַּלֶּה חֶסֶד. וּצְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף עַל פִּי שֶׁתּוֹכָחָה שֶׁלָּהֶם הִיא לִפְעָמִים דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן שֶׁמְּבַזִּים אוֹתָנוּ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם כְּדֵי לְקַבֵּל עַל יָדוֹ אֶת הַחֶסֶד, כַּנַּ"ל כִּי מַה שֶּׁתּוֹכַחְתָּם הוֹלֶכֶת לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזּוּי צָרִיךְ לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת כִּי אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ כִּי סוֹבְלִים צַעַר גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ כִּי אֲפִילּוּ מַה שֶּׁהוּא טוֹב אֶצְלֵנוּ הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים' הַיְנוּ כִּי עֲסָקִים וְשִׂיחַת חֻלִּין שֶׁלָּנוּ הוּא בְּוַדַּאי רָעָה אֶצְלָם אֶלָּא אֲפִילּוּ טוֹבוֹתֵינוּ הַיְנוּ הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא בְּעֶרְכֵּנוּ רַק טוֹב הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בִּבְחִינַת: "וּתְפִילָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם" כִּי תְּפִילָּתֵנוּ מְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם כִּי כָּל הָעִרְבּוּב הַדַּעַת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַשְּׁטוּתִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִפְעָמִים הַכּל נִמְשָׁךְ בִּתְפִילָּתֵנוּ כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם לִפְעָמִים הַכּל בָּאִים עַל דַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה דַּיְקָא וְהַכּל נִשְׁמָע אֵלָיו אָז דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בבחינת: "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה', יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ" תְּהִלָּתוֹ, לשון: "וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה" הַיְנוּ עִרְבּוּב וּבִלְבּוּלִים שֶׁאָז מַשְׁמִיעִין אֶת עַצְמָן דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּלְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' וְהוּא בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אוֹ שֶׁבָּאִים לְהִתְתַּקֵּן מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי עַל כֵּן בָּאִים לְהִתְתַּקֵּן כִּי עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן כִּי יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁצְּרִיכִין תִּקּוּן אוֹ בִּבְחִינָה אַחֶרֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל וּבָאִין לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ מִתְּפִילָּתוֹ עַל כָּל פָּנִים, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה דַּיְקָא בָּאִין כָּל הָעִרְבּוּבִים וְכָל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הָאָדָם וְנִשְׁמָעִין אֶצְלוֹ אָז וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִין הַבִּלְבּוּלִים וְהָעִרְבּוּבִים תְּהִלָּה כַּנַּ"ל מֵחֲמַת שֶׁהֵן בָּאִים דַּיְקָא בְּעֵת הַתְּפִילָּה וְהַתְּהִלָּה כַּנַּ"ל וְכָל הַתְּפִילּוֹת הָאֵלּוּ עִם כָּל הָעִרְבּוּבִים בָּאִין אֶל הַצַּדִּיקִים כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁאֵלָיו בָּאִיִן כָּל הַתְּפִילּוֹת לְהַעֲלוֹתָן בבחינת: "וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ" שֶׁכָּל הַתְּהִלּוֹת בָּאִין לִבְחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם בְּחִינַת: "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'" כִּי מָשִׁיחַ הוּא מוֹרַח וְדָאִין בִּבְחִינַת: "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'" היינו בתפילות שהן בחינת: "יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" כִּי הוּא מוֹרַח וּמַרְגִּישׁ בְּהַתְּפִילּוֹת שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא כִּי כָּל הָעִרְבּוּבִים שֶׁל כָּל אֶחָד הֵם בְּתוֹךְ הַתְּפִילָּה כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם סוֹבְלִים צַעַר עַל יְדֵי הַתְּפִילּוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אוֹתָן כַּנַּ"ל וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָנוּ כַּנַּ"ל ח. אָמְנָם לִכְאוֹרָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ, לְהוֹכִיחַ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד הֲלא כָּל הַתְּפִילּוֹת בָּאִין אֶצְלוֹ בְּיַחַד שֶׁל הַכְּשֵׁרִים וְשֶׁל אוֹתָם שֶׁאֵינָן כְּשֵׁרִים וְאֵיךְ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִילָּה בָּאָה מִזֶּה אוֹ מִזֶּה כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ אַךְ הוּא יוֹדֵעַ זאת עַל יְדֵי הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אִם תְּפִילָּתוֹ הָיְתָה כְּהוֹגֶן אִם לָאו כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי עַזּוּת כִּי יֵשׁ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'לא הַבַּיְּשָׁן לָמֵד' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁעַזִּין הֵן' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ 'הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר' ובשביל זה התורה נקראת עז כמו שכתוב: "ה' עז לְעַמּוֹ יִתֵּן" כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וּכְנֶגֶד זֶה, יֵשׁ לְהִפּוּךְ עַזּוּת מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּשָּׁם בָּאִין תּוֹרוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁהֵן תּוֹרוֹת שֶׁלָּהֶן שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּסִילִים כִּי 'כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁלּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי' וְיֵשׁ לוֹ תּוֹרָה מִסִּטְרָא אָחֳרָא הַנִּקְרָאִין פְּסִילִים שֶׁהוּא הֶפֶךְ מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת: "פְּסָל לְךָ" כִּי הִיא נִקְרֵאת פְּסֹלֶת עַל שֵׁם הֶעָתִיד כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'אוֹר שֶׁהוּא יָקָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה קָפוּי וְקַל לָעוֹלָם הַבָּא' שֶׁהִיא בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת שֶׁהוּא קָפוּי וְקַל וְצָף לְמַעְלָה אֲבָל תּוֹרָתוֹ הִיא פְּסֹלֶת אֲפִילּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין פְּסִילִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת שֶׁלָּהֶם מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא מְקַבֵּל תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם בְּחִינַת פְּסִילִים כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי הָעַזּוּת שֶׁהַצַּדִּיק רוֹאֶה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא אִם יֵשׁ לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה אוֹ לְהִפּוּךְ עַל יְדֵי זֶה הוּא יוֹדֵעַ אִם תְּפִילָּתוֹ הָיְתָה תְּפִילָּה הַכְּשֵׁרָה אוֹ לְהִפּוּךְ כִּי גַּם הַתְּפִילָּה הִיא עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲמד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי כָל אֶחָד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ" כָּל חַד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ וְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ שֶׁמְּשָׁעֵר בְּלִבּוֹ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמד וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו וּבִפְרָט הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא פְּלָאוֹת דְּהַיְנוּ שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת שֶׁהַמַּעֲרָכוֹת מְחַיְּבִין כָּךְ וְכָל כּוֹכָב וּמַזָּל קָבוּעַ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ וּמַעֲרָכָה שֶׁלּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁסִּדְּרָם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁיִּהְיוּ קְבוּעִים וּמְסֻדָּרִים כָּךְ וְכָךְ וְהוּא בָּא בִּתְפִילָּתוֹ וְרוֹצֶה לְשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת עַל כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה צָרִיךְ לְסַלֵּק אֶת הַבּוּשָׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ' בָּטְחוּ וְלא בשׁוּ" כִּי עַל יְדֵי הַבּוּשָׁה שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "אַתָּה הָאֵל עוֹשֶׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ" שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה פְּלָאוֹת עַל יְדֵי תְּפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עַל יְדֵי בְּחִינוֹת עַזּוּת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹדִיעַ לְהָעַכּוּ"ם אֶת הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין הָעַכּוּ"ם אֶת הַפְּלָאוֹת הַנַּעֲשִׂין בָּעוֹלָם עַל יְדֵי תְּפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה יוֹדְעִין כַּמָּה גָּדוֹל הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַזּוּת כָּזֶה, לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁרוֹאֶה הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ אֶת הַתְּפִילָּה שֶׁבִּלְבְּלָה אוֹתוֹ מֵאֵיזֶה מֵהֶם בָּאָה וְעַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ וְזֶהוּ '''מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא''' הַיְנוּ בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל בחינת: "הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי" לְשׁוֹן לִמּוּד [כְּתַרְגּוּמוֹ הֲמֵילַף, אַלִיפְנָא] בְּחִינַת: "חֶרֶב נוֹקֶמֶת" שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל מֵישְׁרָא, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'עֲרוּגָה' הַיְנוּ בְּחִינַת: זַעֲקַת מוֹשֵׁל וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כְּאַיָּל תַּעֲרג" '''בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ''' פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'בְּמַאי חוֹתְכִין אוֹתָהּ' הַיְנוּ בַּמֶּה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל כְּדֵי לְהַצִּילָהּ מִזְּעָקָה הַנַּ"ל בִּבְחִינַת: חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה כַּנַּ"ל '''וְהֵשִׁיב''' לָהֶם, '''בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא''' הַיְנוּ עַל יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד וּבָזֶה קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַד' בִּבְחִינוֹת: "קִצְרוּ לְפִי חָסֶד" כַּנַּ"ל קַרְנָא, זֶה בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ בחינת קרן השופר בבחינת: "הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם" הַיְנוּ תּוֹכָחָה הַנַּ"ל חַמְרָא, זֶה בְּחִינַת: "יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם" בְּחִינוֹת: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים" כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹכָחָה מַעֲלִין אוֹתָהּ לָרְגָלִים שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בִּינָה לָעִתִּים כַּנַּ"ל '''אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי''' לְשׁוֹן צְלוֹתָא וּבָעוּתָא בְּחִינוֹת תְּפִילּוֹת '''אָמְרִי, הֵי דְּחִוַּרְתָּא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא''' הַיְנוּ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה מַעֲלִין אֶת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל הֲלא אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ כִּי הֲלא הַתְּפִילּוֹת בָּאִין בְּיַחַד וְאֵיךְ יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ לְפִי הַתְּפִילָּה כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִילָּה שֶׁל הַכָּשֵׁר אוֹ לְהֵפֶךְ וְזֶהוּ '''הֵי דְּחִוַּרְתָא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא''' הַיְנוּ אֵיזֶה תְּפִילָּה מֵאִישׁ כָּשֵׁר אוֹ לְהִפּוּךְ אַיְתֵי לְהוֹ תְּרֵי גְּבִינֵי הַיְנוּ בְּחִינוֹת: "וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי" הַיְנוּ בְּחִינוֹת תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵן בְּחִינוֹת קָפוּי וְקַל, בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת בִּבְחִינוֹת: "פְּסָל לְךָ", וּבְחִינוֹת: "לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" כַּנַּ"ל '''וְאָמַר לְהוֹ, הֵי דְּעִזֵּי חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזֵּי אֻכְמְתָא''' הַיְנוּ תְּרֵי עַזּוּת הַנַּ"ל שֶׁהֵן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמֵּהֶן תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ"ל וּלְפִי הָעַזּוּת יְכוֹלִין לֵידַע אֶת הַתְּפִילּוֹת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָכל לְהוֹכִיחַ אוֹתָם כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת וּמַצִּילִין אוֹתָהּ מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל וּמַעֲלִין אוֹתָהּ לִבְחִינוֹת אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בָּרְגָלִים כַּנַּ"ל. זאת הַתּוֹרָה הִתְחִיל לוֹמַר עַל פָּסוּק: "וַיְהִי מִקֵּץ" וְכוּ' אַךְ לא סִיֵּם לְבָאֵר זֶה הַפָּסוּק עַל פִּי הַתּוֹרָה הַזּאת וְאָמַר אַחַר כָּךְ, שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה לְסַיֵּם פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר עוֹד תּוֹרָה כָּזאת כְּדֵי לְבָאֵר הַפָּסוּק: מִקּוֹלוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלִין לֵידַע אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחִינוֹת מַלְכוּת וְהוּא נִכָּר בְּקוֹלוֹ כִּי אֵין שְׁנֵי קוֹלוֹת שָׁוִין כִּי קוֹל שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ וְעַל כֵּן יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת הָאָדָם בְּקוֹלוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בְּחוּשׁ כִּי כְּפִי בְּחִינוֹת הָאָדָם כֵּן הוּא קוֹלוֹ וְעַל יְדֵי הַקּוֹל יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ "קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, וְקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה" כְּפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְעַל כֵּן שָׁאוּל שֶׁהָיָה רוֹדֵף אֶת דָּוִד עַל שֶׁרָאָה בּוֹ שֶׁיִּמְלךְ מָצִינוּ שָׁם בַּמִּקְרָא כְּשֶׁנִּזְדַּמְּנוּ יַחַד שָׁאוּל וְדָוִד אָמַר לוֹ שָׁאוּל לְדָוִד "הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד" שֶׁהֵבִין שָׁאוּל בְּהַקּוֹל, שֶׁהוּא חָזָק בִּבְחִינוֹת הַמַּלְכוּת וְשָׁאַל אֶת דָּוִד "הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד" שֶׁתָּמַהּ שָׁאוּל עַל קוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד כִּי הֵבִין שֶׁהוּא קוֹל שֶׁל מֶלֶךְ מַמָּשׁ וְעַל כֵּן רָצָה שָׁאוּל לָשֵׂאת אֶת קוֹלוֹ דְּהַיְנוּ לְהַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ לְמַעְלָה מִקּוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד אֲבָל לא הָיָה יָכוֹל וזהו: "וַיִּשָּׂא שָׁאוּל אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ" דְּהַיְנוּ שֶׁרָצָה לָשֵׂאת וּלְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ כַּנַּ"ל אֲבָל הָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה וְזֶה בְּחִינוֹת: "וַיֵּבְךְּ" שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה קוֹל נָמוּךְ שֶׁל בְּכִיָּה עַל כֵּן אָמַר שָׁאוּל אָז אֶל דָּוִד: "יָדַעְתִּי כִּי מָלךְ תִּמְלךְ" כִּי יָדַע זֶה עַל יְדֵי הַקּוֹל כַּנַּ"ל: ==קישורים== [[ליקוטי תפילות חלק א תפילה ל]] http://breslev.eip.co.il/?key=172 [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] mpx608wvczqjq7gpl8lwlextiaupi8n 3101922 3101917 2026-11-07T18:26:38Z Yaakov304 38031 3101922 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר{{"}}ן||כט|ל|לא|}} {{ללא הגהה}} תורה ל - מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ, בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא וּמִי אִיכָּא קַרְנָא לְחַמְרָא, וּמֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מִי הֲוֵי אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי, אָמְרוּ לֵהּ, הֵי זוּגְתָא חִוַּרְתָּא וְהֵי זוּגְתָא אֻכְמְתָא אַיְתֵי אִיהוּ תְּרֵי גְּבִינֵי, אָמַר לְהוּ, הֵי דְּעִזָּא חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזָּא אֻכְמְתָא רַשִׁ"י: בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ, עֲרוּגַת סַכִּינִין בְּמַאי גּוֹזְזִין וְקוֹצְצִין אוֹתָהּ מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ וְכוּ'{{ש}} ==א== הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שֵׂכֶל גָּדוֹל כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כְּמוֹ הַמְלַמֵּד כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל לְהַתַּלְמִיד הוּא צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן וְקָטָן כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַתַּלְמִיד לַהֲבִינוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַצִּיעַ לוֹ מִתְּחִלָּה הַהַקְדָּמוֹת וְשִׂכְלִיּוֹת קְטַנִּים שֶׁמְּסַבֵּב לוֹ תְּחִלָּה כְּדֵי לַהֲבִינוֹ עַל יְדֵי זֶה הַמְכֻוָּן שֶׁהוּא שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל ==ב== וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְלַמֵּד הָגוּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר וּלְהָבִין אוֹתוֹ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת כִּי צָרִיךְ לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל כָּזֶה עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים לַהֲבִינוֹ וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעֵת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה מְאֹד דְּהַיְנוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה הָיוּ צְרִיכִים רַבִּי גָּדוֹל וּמְלַמֵּד גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד דְּהַיְנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּי כָּל מַה שֶׁהוּא קָטָן וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחֱלֶה בְּיוֹתֵר צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר עַל כֵּן אֵין לְהָאָדָם לוֹמַר דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקרָב אֵצֶל אִישׁ נִכְבָּד וִירֵא ה' אַף, שֶׁאֵינוֹ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה כִּי הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִקּדֶם כָּמהוּ אַל יאמַר כֵּן כִּי אַדְּרַבָּא כְּפִי מַה שֶּׁיֵּדַע אֱנָשׁ בְּנַפְשֵׁהּ גּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּרְחַק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ וּכְמוֹ כֵן כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻחָק בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לְנַפְשׁוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזִיר וִיבַקֵּשׁ תָּמִיד לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הַגָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כַּנַּ"ל כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל ==ג== וְזֶה בְּחִינַת שְׂעָרוֹת שֶׁהַהֶאָרוֹת הַמּחִין יוֹצְאִין בְּהַשְּׂעָרוֹת כֵּן הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן וזה בחינת שַׂעֲרָא בְּעִגּוּלָא בְּחִינַת סִיבּוּבִים דְּהַיְנוּ הַהַקְדָּמוֹת הַמְסַבְּבִין עַד שֶׁבָּאִים אֶל הַמְכֻוָּן כַּנַּ"ל וְהָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . שֶׁסִּבְּבוּהוּ בַּהֲלָכוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצָרַת הַבַּת נִמְצָא שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁדִּבְּרוּ מִקּדֶם לא הָיוּ עִקַּר הַמְכֻוָּן רַק הָיוּ סִיבּוּבִים וְהַקְדָּמוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְצָרַת הַבַּת שֶׁהוּא הַמְכֻוָּן וְזֶה בְּחִינַת 'שַׂעֲרָא אֻכָּמָא' בְּחִינַת: "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה" כִּי הַשַּׁחֲרוּת הוּא מְקַבֵּץ אֶת הָרְאוּת וּמְצַמְצֵם אוֹתוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת הֵיטֵב כֵּן הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת שֶׁמְּצַמְצֵם בּוֹ נָאוָה וְיפִי שֶׁבַּשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְאֵלּוּ הַשְּׂעָרוֹת הֵן בְּחִינַת 'שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא' כִּי הַמִּצְווֹת הֵם חָכְמוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כִּי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ שִׁעוּרִים אֲחֵרִים וּגְבוּלִים כְּגוֹן מִפְּנֵי מָה הַמִּצְוָה הַזּאת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ מִפְּנֵי שֶׁכֵּן חִיְּבָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכֵן מִצְוָה אַחֶרֶת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ לְפִי חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ אוֹתִיּוֹת וְתֵבוֹת וְעִנְיָנִים שֶׁהֵם שִׁעוּרִים וּגְבוּלִים שֶׁמְּצֻמְצָם בָּהֶן חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלקוּת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת 'בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ וּבַכּל שְׁמָהּ' 'בַּת', זֶה בְּחִינַת בַּת עַיִן דְּהַיְנוּ הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשַּׁחֲרוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל וְכוֹלֵל בְּעַצְמוֹ כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים הָעוֹמְדִים לְנֶגְדּוֹ כְּגוֹן הַר גָּדוֹל כְּשֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַבַּת עַיִן, שֶׁהוּא הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן אֲזַי נִגְבָּל כָּל הָהָר, בְּתוֹךְ הַבַּת עַיִן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ כִּי הַשַּׁחֲרוּת שֶׁבָּעַיִן הוּא מְצַמְצֵם כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים וְנִכְלָלִין וְנִרְאִין בְּתוֹכוֹ וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמַשִּׂיגִין הַדָּבָר שֶׁרוֹאִין כְּמוֹ כֵן זֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל הַשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל הָעֶלְיוֹן וְנִכְלָל בְּתוֹכוֹ וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמְבִינִים וּמַשִּׂיגִים אֶת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַגָּדוֹל כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּלַבַּת אֵשׁ" שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לְהַלְבִּישׁ לוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת וְהִלְבִּישׁ לוֹ בִּבְחִינַת בַּת עַיִן הַנַּ"ל . וזה בחינת 'בַּת תְּחִלָּה סִימָן יָפֶה לְבָנִים' 'בַּת תְּחִלָּה', זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא תְּחִלָּה וְהַקְדָּמָה לַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְזֶה בְּחִינַת: 'סִימָן יָפֶה לְבָנִים' 'בָּנִים', זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ" 'הָבִיאִי בָנַי אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל שֶׁדַּעְתָּן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנִים' 'בְּנוֹתַי אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁדַּעְתָּן אֵינָן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנוֹת' נִמְצָא שֶׁבָּנִים הֵם בְּחִינַת דַּעַת מְיֻּשֶּׁבֶת בְּחִינַת שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל הַנַּ"ל שֶׁמַּשִּׂיגִין עַל יְדֵי הַהַקְדָּמוֹת בְּחִינַת שֵׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ 'בַּת תְּחִלָּה', שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן 'סִימָן יָפֶה לְבָנִים' שֶׁעַל יָדוֹ מַשִּׂיגִין הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּנִים כַּנַּ"ל וְזֶהוּ 'סִימָן יָפֶה' שֶׁבּוֹ מְסֻמָּן וּמֻגְבָּל הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת 'שִׁיעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא' בְּחִינוֹת 'שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה' כַּנַּ"ל ==ד.== וְלָבוֹא לְהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי שׂוֹנֵא בֶּצַע שֶׁיִּשְׂנָא הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה כִּי שַׂעֲרָא אֻכָּמָא שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת וְכֵן שׂוֹנֵא בֶּצַע הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת כִּי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינוֹת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם שֶׁהוּא מַנְהִיג אוֹתוֹ הָעוֹלָם שֶׁזֶּה הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַהַנְהָגָה וְהַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת וְעַל כֵּן בְּיוֹמוֹי דִּשְׁמוּאֵל שֶׁנָּפְלוּ רָאשֵׁי הַדּוֹר אֶל הַמָּמוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע" עַל כֵּן תֵּכֶף פָּגְמוּ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כמו שכתוב "כִּי אתִי מָאֲסוּ מִמְּלךְ עֲלֵיהֶם, וְשָׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ כְּכָל הָעַכּוּ"ם" וּבְיוֹמוֹי דִּשְׁלמה שֶׁאֵין כֶּסֶף נֶחֱשָׁב הָיָה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל תִּקּוּנָהּ וּמְכוֹנָהּ "וַיֵּשֶׁב שְׁלמה עַל כִּסֵּא ה'" שֶׁמָּלַךְ עַל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְעַל כֵּן זָכָה שְׁלמה לְזֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם" וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלמה מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם" כִּי זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל אֲבָל עַל יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן הוּא נוֹפֵל לְאֻכָּמָא דְּסִטְרָא אָחֳרָא בְּחִינוֹת: 'שַׁבְּתַאי פָּתְיָא אֻכָּמָא' מָרָה שְׁחוֹרָה בְּחִינוֹת "בְּעִצָּבוֹן תּאכֲלֶנָּה" וְנוֹפֵל לְעִגּוּלָא וְסִיבּוּבִים מִסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינוֹת: "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן" שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק אַחַר הַמָּמוֹן בְּחִינוֹת: "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" 'בִּשְׁטוּתָא', הֶפֶךְ הַחָכְמָה ==ה.== וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹתוֹ הַחָכְמָה צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ חִיּוּת לְהַחֲיוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם ועיקר החיות הוא מאור הפנים בבחינת: "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים" וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כִּי עִקַּר אוֹר הַפָּנִים הוּא שִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים" וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מִן הַמִּצְווֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי" וְהַלֵּב שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה הֵם הַשָּׁלשׁ רְגָלִים בְּחִינוֹת: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'" רָאשֵׁי תֵּבוֹת אִמִּ"י כַּמּוּבָא שֶׁהִיא אֵם לַבִּינָה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה הוּא מִתְקַבֵּץ אֶל הַלֵּב, שֶׁהֵם הַשָּׁלשׁ רְגָלִים ועל כן הם ימי שמחה כמו שכתוב: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" וְאָז מֵאִיר הַפָּנִים עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה בִּבְחִינוֹת: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים" בשביל זה נצטווינו, "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלקֶיךָ" בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים. וְזֶה בְּחִינַת: 'חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל' כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים, וּלְהַחֲיוֹת אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת וְזֶה: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ" 'צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא' כְּשֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים הָעִקָּר, עַל יְדֵי בְּחִינוֹת "וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו" הַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה וְכוּ' שֶׁעַל יְדֵיהֶם מְקַבְּלִין מֵאוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל וזה בחינת: "יֵשְבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ" "יְשָׁרִים", הֵם "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" הֵם מְיַשְּׁבִין וּמְאִירִין וּמְסַדְּרִין אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל ==ו.== וְלִפְעָמִים שֶׁנּוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה לַגָּלוּת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כִּי הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינוֹת דָּלֶ"ת בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם כִּי אִם עַל יְדֵי עַנְפֵי הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַמִּתְפַּשְּׁטִין לְשָׁם וְגַם הִיא כְּלוּלָה מֵאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת כִּי בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם יֵשׁ בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהִיא בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הַמַּנְהֶגֶת אֶת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, כֻּלָּם הֵם תַּחַת הַחָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל וּמִשָּׁם יוֹנֵק חָכְמָתָם וּכְשֶׁיּוֹנְקִים, חַס וְשָׁלוֹם, יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לָהֶם אֲזַי מִתְגַּבְּרִים, חַס וְשָׁלוֹם וְנַעֲשֶׂה מֶמְשֶׁלֶת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁהֵם אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת וּמִי יָכוֹל לִסְבּל אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וְהַזְּעָקָה הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁנּוֹפֵל בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּינֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינוֹת: "זַעֲקַת מוֹשֵׁל בִּכְסִילִים" דְּהַיְנוּ הַזְּעָקָה כְּשֶׁנּוֹפֵל הַמֶּמְשָׁלָה בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּין הַכְּסִילִים שֶׁהַכְּסִיל רוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם שֶׁרוֹצִים לִינק וּלְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם כְּסִילוּת בֶּאֱמֶת אֶת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל וְגַם יֵשׁ עוֹד צְעָקָה גְּדוֹלָה מִזֶּה דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּעַצְמוֹ שׁוֹאֵג בִּבְחִינוֹת: "שָׁאג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ" 'עַל נָוֶה דִּילֵהּ' שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁנּוֹפֵל בַּגָּלֻיּוֹת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לַחֲתֹךְ וּלְהַבְדִּיל אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל מִבֵּין הָאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת, וּלְהַעֲלוֹתָהּ מִשָּׁם וְעִקַּר עֲלִיָּתָהּ עַל יְדֵי בְּחִינוֹת הַחֶסֶד בִּבְחִינַת: "וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסֵּא" בחינת: "קִצְרוּ לְפִי חָסֶד" שֶׁעַל יְדֵי הַחֶסֶד קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַדָּלֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת וּמַבְדִּילִין אוֹתָהּ מֵהֶם וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים. וְעַל כֵּן אַבְרָהָם הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לַעֲשׂוֹת חֶסֶד כְּדֵי לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת מֵהֶם וְעַל כֵּן רָדַף אַבְרָהָם אַחַר הָאַרְבָּעָה מְלָכִים כְּדֵי לְהַכְנִיעָם שֶׁהֵן בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כִּי אַבְרָהָם הָיָה שׂוֹנֵא מָמוֹן כִּי מָאַס מָמוֹן סְדוֹם כנו שכתוב: "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ וְכוּ' וְלא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" כִּי אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית בְּחִינַת שַׁחֲרוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת כַּנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין לְתַקֵּן בְּחִינַת זאת עַל יְדֵי שׂוֹנֵא בֶצַע כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן יָצָא מֵאַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל יַעֲקב וְעֵשָׂו שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶחָד חָכָם וְאֶחָד רָשָׁע וְאֶחָד תָּם וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ יִצְחָק, זֶה בְּחִינַת בֵּן חָכָם כִּי יִצְחָק עַל שֵׁם הַצְּחוֹק וְהַשִּׂמְחָה בְּחִינַת: "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב". עֵשָׂו, הוּא בֵּן רָשָׁע. יַעֲקב, הוּא בֵּן תָּם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְיַעֲקב אִישׁ תָּם" יִשְׁמָעֵאל, הוּא בְּחִינַת בֵּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל כִּי יִשְׁמָעֵאל עָשָׂה תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא בִּבְחִינַת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלִשְׁאל כַּפָּרָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁאֵינָם יְדוּעִים שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה בִּבְחִינַת: "אֲשֶׁר לא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב". וְזֶה בְּחִינַת אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית נוֹטְרִיקוֹן חָכָם רָשָׁע תָּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה: וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג כִּי אֲגָג הוּא כְּלָלוּת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק" וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'וַיְשַׁסֵּף חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה' הַיְנוּ שֶׁחָתַךְ וְהִבְדִּיל אֶת הַדָּלֶ"ת שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָא כְּלוּם וְכוּ' כַּנַּ"ל מֵאֲגָג שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא וְהֶעֱלָה אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים וְזֶה וַיְשַׁסֵּף רָאשֵׁי תֵּבוֹת שָׁבוּעוֹת סוכּוֹת פֶּסַח כִּי עִקַּר חִיּוּתָהּ מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁבְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל בבחינת: "וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים" "תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה" זֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁהֵם יְמֵי דִּין, יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'בְּפֶסַח נִדּוֹנִין עַל הַתְּבוּאָה, בַּעֲצֶרֶת' וְכוּ' וְאָז עֵת צֵאת הַמְּלָכִים כַּנַּ"ל שֶׁמּוֹצִיאִין אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִגָּלֻיּוֹת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן יֵשׁ אַרְבַּע בְּחִינוֹת בְּכָל רֶגֶל בְּפֶסַח הֵם אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּשָׁבוּעוֹת הוּא סֵדֶר הַמִּשְׁנָה שֶׁהוּא אַרְבַּע פְּעָמִים בְּיַד כָּל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנֶה וְכוּ' בְּסוכּוֹת הִיא אַרְבָּעָה מִינִים הַכּל כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַד' הַנַּ"ל בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל הָאוֹר הַפָּנִים עַל יְדֵי שִׂמְחוֹת הַמִּצְווֹת שֶׁמִּתְקַבְּצִין לְתוֹךְ הָרְגָלִים כַּנַּ"ל ==ז.== וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדוֹ קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַדָּלֶ"ת הַנַּ"ל מֵאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם הוּא עַל יְדֵי תּוֹכָחָה כִּי עַל יְדֵי פְּתִיחַת פֶּה שֶׁל הַמּוֹכִיחַ נִתְגַּלֶּה חָכְמָה וְעַל יְדֵי זאת הַחָכְמָה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד עַל יְדֵי הַחָכְמָה כִּי 'אֵל נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא' כמו שכתוב: "פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ" וזה: "יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי" הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה נִתְגַּלֶּה חֶסֶד. וּצְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף עַל פִּי שֶׁתּוֹכָחָה שֶׁלָּהֶם הִיא לִפְעָמִים דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן שֶׁמְּבַזִּים אוֹתָנוּ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם כְּדֵי לְקַבֵּל עַל יָדוֹ אֶת הַחֶסֶד, כַּנַּ"ל כִּי מַה שֶּׁתּוֹכַחְתָּם הוֹלֶכֶת לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזּוּי צָרִיךְ לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת כִּי אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ כִּי סוֹבְלִים צַעַר גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ כִּי אֲפִילּוּ מַה שֶּׁהוּא טוֹב אֶצְלֵנוּ הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים' הַיְנוּ כִּי עֲסָקִים וְשִׂיחַת חֻלִּין שֶׁלָּנוּ הוּא בְּוַדַּאי רָעָה אֶצְלָם אֶלָּא אֲפִילּוּ טוֹבוֹתֵינוּ הַיְנוּ הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא בְּעֶרְכֵּנוּ רַק טוֹב הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בִּבְחִינַת: "וּתְפִילָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם" כִּי תְּפִילָּתֵנוּ מְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם כִּי כָּל הָעִרְבּוּב הַדַּעַת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַשְּׁטוּתִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִפְעָמִים הַכּל נִמְשָׁךְ בִּתְפִילָּתֵנוּ כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם לִפְעָמִים הַכּל בָּאִים עַל דַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה דַּיְקָא וְהַכּל נִשְׁמָע אֵלָיו אָז דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בבחינת: "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה', יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ" תְּהִלָּתוֹ, לשון: "וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה" הַיְנוּ עִרְבּוּב וּבִלְבּוּלִים שֶׁאָז מַשְׁמִיעִין אֶת עַצְמָן דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּלְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' וְהוּא בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אוֹ שֶׁבָּאִים לְהִתְתַּקֵּן מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי עַל כֵּן בָּאִים לְהִתְתַּקֵּן כִּי עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן כִּי יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁצְּרִיכִין תִּקּוּן אוֹ בִּבְחִינָה אַחֶרֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל וּבָאִין לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ מִתְּפִילָּתוֹ עַל כָּל פָּנִים, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה דַּיְקָא בָּאִין כָּל הָעִרְבּוּבִים וְכָל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הָאָדָם וְנִשְׁמָעִין אֶצְלוֹ אָז וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִין הַבִּלְבּוּלִים וְהָעִרְבּוּבִים תְּהִלָּה כַּנַּ"ל מֵחֲמַת שֶׁהֵן בָּאִים דַּיְקָא בְּעֵת הַתְּפִילָּה וְהַתְּהִלָּה כַּנַּ"ל וְכָל הַתְּפִילּוֹת הָאֵלּוּ עִם כָּל הָעִרְבּוּבִים בָּאִין אֶל הַצַּדִּיקִים כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁאֵלָיו בָּאִיִן כָּל הַתְּפִילּוֹת לְהַעֲלוֹתָן בבחינת: "וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ" שֶׁכָּל הַתְּהִלּוֹת בָּאִין לִבְחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם בְּחִינַת: "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'" כִּי מָשִׁיחַ הוּא מוֹרַח וְדָאִין בִּבְחִינַת: "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'" היינו בתפילות שהן בחינת: "יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" כִּי הוּא מוֹרַח וּמַרְגִּישׁ בְּהַתְּפִילּוֹת שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא כִּי כָּל הָעִרְבּוּבִים שֶׁל כָּל אֶחָד הֵם בְּתוֹךְ הַתְּפִילָּה כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם סוֹבְלִים צַעַר עַל יְדֵי הַתְּפִילּוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אוֹתָן כַּנַּ"ל וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָנוּ כַּנַּ"ל ==ח.== אָמְנָם לִכְאוֹרָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ, לְהוֹכִיחַ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד הֲלא כָּל הַתְּפִילּוֹת בָּאִין אֶצְלוֹ בְּיַחַד שֶׁל הַכְּשֵׁרִים וְשֶׁל אוֹתָם שֶׁאֵינָן כְּשֵׁרִים וְאֵיךְ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִילָּה בָּאָה מִזֶּה אוֹ מִזֶּה כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ אַךְ הוּא יוֹדֵעַ זאת עַל יְדֵי הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אִם תְּפִילָּתוֹ הָיְתָה כְּהוֹגֶן אִם לָאו כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי עַזּוּת כִּי יֵשׁ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'לא הַבַּיְּשָׁן לָמֵד' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁעַזִּין הֵן' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ 'הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר' ובשביל זה התורה נקראת עז כמו שכתוב: "ה' עז לְעַמּוֹ יִתֵּן" כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וּכְנֶגֶד זֶה, יֵשׁ לְהִפּוּךְ עַזּוּת מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּשָּׁם בָּאִין תּוֹרוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁהֵן תּוֹרוֹת שֶׁלָּהֶן שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּסִילִים כִּי 'כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁלּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי' וְיֵשׁ לוֹ תּוֹרָה מִסִּטְרָא אָחֳרָא הַנִּקְרָאִין פְּסִילִים שֶׁהוּא הֶפֶךְ מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת: "פְּסָל לְךָ" כִּי הִיא נִקְרֵאת פְּסֹלֶת עַל שֵׁם הֶעָתִיד כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'אוֹר שֶׁהוּא יָקָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה קָפוּי וְקַל לָעוֹלָם הַבָּא' שֶׁהִיא בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת שֶׁהוּא קָפוּי וְקַל וְצָף לְמַעְלָה אֲבָל תּוֹרָתוֹ הִיא פְּסֹלֶת אֲפִילּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין פְּסִילִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת שֶׁלָּהֶם מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא מְקַבֵּל תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם בְּחִינַת פְּסִילִים כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי הָעַזּוּת שֶׁהַצַּדִּיק רוֹאֶה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא אִם יֵשׁ לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה אוֹ לְהִפּוּךְ עַל יְדֵי זֶה הוּא יוֹדֵעַ אִם תְּפִילָּתוֹ הָיְתָה תְּפִילָּה הַכְּשֵׁרָה אוֹ לְהִפּוּךְ כִּי גַּם הַתְּפִילָּה הִיא עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲמד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי כָל אֶחָד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ" כָּל חַד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ וְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ שֶׁמְּשָׁעֵר בְּלִבּוֹ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמד וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו וּבִפְרָט הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא פְּלָאוֹת דְּהַיְנוּ שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת שֶׁהַמַּעֲרָכוֹת מְחַיְּבִין כָּךְ וְכָל כּוֹכָב וּמַזָּל קָבוּעַ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ וּמַעֲרָכָה שֶׁלּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁסִּדְּרָם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁיִּהְיוּ קְבוּעִים וּמְסֻדָּרִים כָּךְ וְכָךְ וְהוּא בָּא בִּתְפִילָּתוֹ וְרוֹצֶה לְשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת עַל כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה צָרִיךְ לְסַלֵּק אֶת הַבּוּשָׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ' בָּטְחוּ וְלא בשׁוּ" כִּי עַל יְדֵי הַבּוּשָׁה שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "אַתָּה הָאֵל עוֹשֶׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ" שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה פְּלָאוֹת עַל יְדֵי תְּפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עַל יְדֵי בְּחִינוֹת עַזּוּת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹדִיעַ לְהָעַכּוּ"ם אֶת הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין הָעַכּוּ"ם אֶת הַפְּלָאוֹת הַנַּעֲשִׂין בָּעוֹלָם עַל יְדֵי תְּפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה יוֹדְעִין כַּמָּה גָּדוֹל הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַזּוּת כָּזֶה, לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁרוֹאֶה הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ אֶת הַתְּפִילָּה שֶׁבִּלְבְּלָה אוֹתוֹ מֵאֵיזֶה מֵהֶם בָּאָה וְעַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ וְזֶהוּ '''מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא''' הַיְנוּ בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל בחינת: "הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי" לְשׁוֹן לִמּוּד [כְּתַרְגּוּמוֹ הֲמֵילַף, אַלִיפְנָא] בְּחִינַת: "חֶרֶב נוֹקֶמֶת" שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל מֵישְׁרָא, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'עֲרוּגָה' הַיְנוּ בְּחִינַת: זַעֲקַת מוֹשֵׁל וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כְּאַיָּל תַּעֲרג" '''בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ''' פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'בְּמַאי חוֹתְכִין אוֹתָהּ' הַיְנוּ בַּמֶּה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל כְּדֵי לְהַצִּילָהּ מִזְּעָקָה הַנַּ"ל בִּבְחִינַת: חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה כַּנַּ"ל '''וְהֵשִׁיב''' לָהֶם, '''בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא''' הַיְנוּ עַל יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד וּבָזֶה קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַד' בִּבְחִינוֹת: "קִצְרוּ לְפִי חָסֶד" כַּנַּ"ל קַרְנָא, זֶה בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ בחינת קרן השופר בבחינת: "הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם" הַיְנוּ תּוֹכָחָה הַנַּ"ל חַמְרָא, זֶה בְּחִינַת: "יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם" בְּחִינוֹת: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים" כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹכָחָה מַעֲלִין אוֹתָהּ לָרְגָלִים שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בִּינָה לָעִתִּים כַּנַּ"ל '''אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי''' לְשׁוֹן צְלוֹתָא וּבָעוּתָא בְּחִינוֹת תְּפִילּוֹת '''אָמְרִי, הֵי דְּחִוַּרְתָּא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא''' הַיְנוּ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה מַעֲלִין אֶת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל הֲלא אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ כִּי הֲלא הַתְּפִילּוֹת בָּאִין בְּיַחַד וְאֵיךְ יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ לְפִי הַתְּפִילָּה כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִילָּה שֶׁל הַכָּשֵׁר אוֹ לְהֵפֶךְ וְזֶהוּ '''הֵי דְּחִוַּרְתָא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא''' הַיְנוּ אֵיזֶה תְּפִילָּה מֵאִישׁ כָּשֵׁר אוֹ לְהִפּוּךְ אַיְתֵי לְהוֹ תְּרֵי גְּבִינֵי הַיְנוּ בְּחִינוֹת: "וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי" הַיְנוּ בְּחִינוֹת תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵן בְּחִינוֹת קָפוּי וְקַל, בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת בִּבְחִינוֹת: "פְּסָל לְךָ", וּבְחִינוֹת: "לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" כַּנַּ"ל '''וְאָמַר לְהוֹ, הֵי דְּעִזֵּי חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזֵּי אֻכְמְתָא''' הַיְנוּ תְּרֵי עַזּוּת הַנַּ"ל שֶׁהֵן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמֵּהֶן תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ"ל וּלְפִי הָעַזּוּת יְכוֹלִין לֵידַע אֶת הַתְּפִילּוֹת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָכל לְהוֹכִיחַ אוֹתָם כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת וּמַצִּילִין אוֹתָהּ מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל וּמַעֲלִין אוֹתָהּ לִבְחִינוֹת אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בָּרְגָלִים כַּנַּ"ל. זאת הַתּוֹרָה הִתְחִיל לוֹמַר עַל פָּסוּק: "וַיְהִי מִקֵּץ" וְכוּ' אַךְ לא סִיֵּם לְבָאֵר זֶה הַפָּסוּק עַל פִּי הַתּוֹרָה הַזּאת וְאָמַר אַחַר כָּךְ, שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה לְסַיֵּם פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר עוֹד תּוֹרָה כָּזאת כְּדֵי לְבָאֵר הַפָּסוּק: מִקּוֹלוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלִין לֵידַע אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחִינוֹת מַלְכוּת וְהוּא נִכָּר בְּקוֹלוֹ כִּי אֵין שְׁנֵי קוֹלוֹת שָׁוִין כִּי קוֹל שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ וְעַל כֵּן יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת הָאָדָם בְּקוֹלוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בְּחוּשׁ כִּי כְּפִי בְּחִינוֹת הָאָדָם כֵּן הוּא קוֹלוֹ וְעַל יְדֵי הַקּוֹל יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ "קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, וְקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה" כְּפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְעַל כֵּן שָׁאוּל שֶׁהָיָה רוֹדֵף אֶת דָּוִד עַל שֶׁרָאָה בּוֹ שֶׁיִּמְלךְ מָצִינוּ שָׁם בַּמִּקְרָא כְּשֶׁנִּזְדַּמְּנוּ יַחַד שָׁאוּל וְדָוִד אָמַר לוֹ שָׁאוּל לְדָוִד "הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד" שֶׁהֵבִין שָׁאוּל בְּהַקּוֹל, שֶׁהוּא חָזָק בִּבְחִינוֹת הַמַּלְכוּת וְשָׁאַל אֶת דָּוִד "הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד" שֶׁתָּמַהּ שָׁאוּל עַל קוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד כִּי הֵבִין שֶׁהוּא קוֹל שֶׁל מֶלֶךְ מַמָּשׁ וְעַל כֵּן רָצָה שָׁאוּל לָשֵׂאת אֶת קוֹלוֹ דְּהַיְנוּ לְהַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ לְמַעְלָה מִקּוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד אֲבָל לא הָיָה יָכוֹל וזהו: "וַיִּשָּׂא שָׁאוּל אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ" דְּהַיְנוּ שֶׁרָצָה לָשֵׂאת וּלְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ כַּנַּ"ל אֲבָל הָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה וְזֶה בְּחִינוֹת: "וַיֵּבְךְּ" שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה קוֹל נָמוּךְ שֶׁל בְּכִיָּה עַל כֵּן אָמַר שָׁאוּל אָז אֶל דָּוִד: "יָדַעְתִּי כִּי מָלךְ תִּמְלךְ" כִּי יָדַע זֶה עַל יְדֵי הַקּוֹל כַּנַּ"ל: ==קישורים== [[ליקוטי תפילות חלק א תפילה ל]] http://breslev.eip.co.il/?key=172 [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] it6iu4ha7b2ff60md69re2uuwl2tot6 3101923 3101922 2026-11-07T18:29:34Z Yaakov304 38031 3101923 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר{{"}}ן||כט|ל|לא|}} {{ללא הגהה}} תורה ל - מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ, בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא וּמִי אִיכָּא קַרְנָא לְחַמְרָא, וּמֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מִי הֲוֵי אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי, אָמְרוּ לֵהּ, הֵי זוּגְתָא חִוַּרְתָּא וְהֵי זוּגְתָא אֻכְמְתָא אַיְתֵי אִיהוּ תְּרֵי גְּבִינֵי, אָמַר לְהוּ, הֵי דְּעִזָּא חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזָּא אֻכְמְתָא רַשִׁ"י: בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ, עֲרוּגַת סַכִּינִין בְּמַאי גּוֹזְזִין וְקוֹצְצִין אוֹתָהּ מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ וְכוּ'{{ש}} ==א== הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שֵׂכֶל גָּדוֹל כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כְּמוֹ הַמְלַמֵּד כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל לְהַתַּלְמִיד הוּא צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן וְקָטָן כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַתַּלְמִיד לַהֲבִינוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַצִּיעַ לוֹ מִתְּחִלָּה הַהַקְדָּמוֹת וְשִׂכְלִיּוֹת קְטַנִּים שֶׁמְּסַבֵּב לוֹ תְּחִלָּה כְּדֵי לַהֲבִינוֹ עַל יְדֵי זֶה הַמְכֻוָּן שֶׁהוּא שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל ==ב== וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְלַמֵּד הָגוּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר וּלְהָבִין אוֹתוֹ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת כִּי צָרִיךְ לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל כָּזֶה עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים לַהֲבִינוֹ וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעֵת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה מְאֹד דְּהַיְנוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה הָיוּ צְרִיכִים רַבִּי גָּדוֹל וּמְלַמֵּד גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד דְּהַיְנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּי כָּל מַה שֶׁהוּא קָטָן וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחֱלֶה בְּיוֹתֵר צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר עַל כֵּן אֵין לְהָאָדָם לוֹמַר דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקרָב אֵצֶל אִישׁ נִכְבָּד וִירֵא ה' אַף, שֶׁאֵינוֹ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה כִּי הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִקּדֶם כָּמהוּ אַל יאמַר כֵּן כִּי אַדְּרַבָּא כְּפִי מַה שֶּׁיֵּדַע אֱנָשׁ בְּנַפְשֵׁהּ גּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּרְחַק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ וּכְמוֹ כֵן כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻחָק בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לְנַפְשׁוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזִיר וִיבַקֵּשׁ תָּמִיד לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הַגָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כַּנַּ"ל כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל ==ג== וְזֶה בְּחִינַת שְׂעָרוֹת שֶׁהַהֶאָרוֹת הַמּחִין יוֹצְאִין בְּהַשְּׂעָרוֹת כֵּן הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן וזה בחינת שַׂעֲרָא בְּעִגּוּלָא בְּחִינַת סִיבּוּבִים דְּהַיְנוּ הַהַקְדָּמוֹת הַמְסַבְּבִין עַד שֶׁבָּאִים אֶל הַמְכֻוָּן כַּנַּ"ל וְהָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . שֶׁסִּבְּבוּהוּ בַּהֲלָכוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצָרַת הַבַּת נִמְצָא שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁדִּבְּרוּ מִקּדֶם לא הָיוּ עִקַּר הַמְכֻוָּן רַק הָיוּ סִיבּוּבִים וְהַקְדָּמוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְצָרַת הַבַּת שֶׁהוּא הַמְכֻוָּן וְזֶה בְּחִינַת 'שַׂעֲרָא אֻכָּמָא' בְּחִינַת: "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה" כִּי הַשַּׁחֲרוּת הוּא מְקַבֵּץ אֶת הָרְאוּת וּמְצַמְצֵם אוֹתוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת הֵיטֵב כֵּן הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת שֶׁמְּצַמְצֵם בּוֹ נָאוָה וְיפִי שֶׁבַּשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְאֵלּוּ הַשְּׂעָרוֹת הֵן בְּחִינַת 'שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא' כִּי הַמִּצְווֹת הֵם חָכְמוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כִּי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ שִׁעוּרִים אֲחֵרִים וּגְבוּלִים כְּגוֹן מִפְּנֵי מָה הַמִּצְוָה הַזּאת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ מִפְּנֵי שֶׁכֵּן חִיְּבָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכֵן מִצְוָה אַחֶרֶת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ לְפִי חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ אוֹתִיּוֹת וְתֵבוֹת וְעִנְיָנִים שֶׁהֵם שִׁעוּרִים וּגְבוּלִים שֶׁמְּצֻמְצָם בָּהֶן חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלקוּת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת 'בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ וּבַכּל שְׁמָהּ' 'בַּת', זֶה בְּחִינַת בַּת עַיִן דְּהַיְנוּ הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשַּׁחֲרוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל וְכוֹלֵל בְּעַצְמוֹ כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים הָעוֹמְדִים לְנֶגְדּוֹ כְּגוֹן הַר גָּדוֹל כְּשֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַבַּת עַיִן, שֶׁהוּא הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן אֲזַי נִגְבָּל כָּל הָהָר, בְּתוֹךְ הַבַּת עַיִן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ כִּי הַשַּׁחֲרוּת שֶׁבָּעַיִן הוּא מְצַמְצֵם כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים וְנִכְלָלִין וְנִרְאִין בְּתוֹכוֹ וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמַשִּׂיגִין הַדָּבָר שֶׁרוֹאִין כְּמוֹ כֵן זֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל הַשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל הָעֶלְיוֹן וְנִכְלָל בְּתוֹכוֹ וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמְבִינִים וּמַשִּׂיגִים אֶת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַגָּדוֹל כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּלַבַּת אֵשׁ" שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לְהַלְבִּישׁ לוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת וְהִלְבִּישׁ לוֹ בִּבְחִינַת בַּת עַיִן הַנַּ"ל . וזה בחינת 'בַּת תְּחִלָּה סִימָן יָפֶה לְבָנִים' 'בַּת תְּחִלָּה', זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא תְּחִלָּה וְהַקְדָּמָה לַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְזֶה בְּחִינַת: 'סִימָן יָפֶה לְבָנִים' 'בָּנִים', זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ" 'הָבִיאִי בָנַי אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל שֶׁדַּעְתָּן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנִים' 'בְּנוֹתַי אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁדַּעְתָּן אֵינָן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנוֹת' נִמְצָא שֶׁבָּנִים הֵם בְּחִינַת דַּעַת מְיֻּשֶּׁבֶת בְּחִינַת שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל הַנַּ"ל שֶׁמַּשִּׂיגִין עַל יְדֵי הַהַקְדָּמוֹת בְּחִינַת שֵׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ 'בַּת תְּחִלָּה', שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן 'סִימָן יָפֶה לְבָנִים' שֶׁעַל יָדוֹ מַשִּׂיגִין הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּנִים כַּנַּ"ל וְזֶהוּ 'סִימָן יָפֶה' שֶׁבּוֹ מְסֻמָּן וּמֻגְבָּל הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת 'שִׁיעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא' בְּחִינוֹת 'שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה' כַּנַּ"ל ==ד== וְלָבוֹא לְהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי שׂוֹנֵא בֶּצַע שֶׁיִּשְׂנָא הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה כִּי שַׂעֲרָא אֻכָּמָא שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת וְכֵן שׂוֹנֵא בֶּצַע הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת כִּי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינוֹת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם שֶׁהוּא מַנְהִיג אוֹתוֹ הָעוֹלָם שֶׁזֶּה הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַהַנְהָגָה וְהַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת וְעַל כֵּן בְּיוֹמוֹי דִּשְׁמוּאֵל שֶׁנָּפְלוּ רָאשֵׁי הַדּוֹר אֶל הַמָּמוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע" עַל כֵּן תֵּכֶף פָּגְמוּ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כמו שכתוב "כִּי אתִי מָאֲסוּ מִמְּלךְ עֲלֵיהֶם, וְשָׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ כְּכָל הָעַכּוּ"ם" וּבְיוֹמוֹי דִּשְׁלמה שֶׁאֵין כֶּסֶף נֶחֱשָׁב הָיָה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל תִּקּוּנָהּ וּמְכוֹנָהּ "וַיֵּשֶׁב שְׁלמה עַל כִּסֵּא ה'" שֶׁמָּלַךְ עַל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְעַל כֵּן זָכָה שְׁלמה לְזֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם" וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלמה מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם" כִּי זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל אֲבָל עַל יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן הוּא נוֹפֵל לְאֻכָּמָא דְּסִטְרָא אָחֳרָא בְּחִינוֹת: 'שַׁבְּתַאי פָּתְיָא אֻכָּמָא' מָרָה שְׁחוֹרָה בְּחִינוֹת "בְּעִצָּבוֹן תּאכֲלֶנָּה" וְנוֹפֵל לְעִגּוּלָא וְסִיבּוּבִים מִסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינוֹת: "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן" שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק אַחַר הַמָּמוֹן בְּחִינוֹת: "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" 'בִּשְׁטוּתָא', הֶפֶךְ הַחָכְמָה ==ה.== וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹתוֹ הַחָכְמָה צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ חִיּוּת לְהַחֲיוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם ועיקר החיות הוא מאור הפנים בבחינת: "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים" וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כִּי עִקַּר אוֹר הַפָּנִים הוּא שִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים" וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מִן הַמִּצְווֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי" וְהַלֵּב שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה הֵם הַשָּׁלשׁ רְגָלִים בְּחִינוֹת: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'" רָאשֵׁי תֵּבוֹת אִמִּ"י כַּמּוּבָא שֶׁהִיא אֵם לַבִּינָה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה הוּא מִתְקַבֵּץ אֶל הַלֵּב, שֶׁהֵם הַשָּׁלשׁ רְגָלִים ועל כן הם ימי שמחה כמו שכתוב: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" וְאָז מֵאִיר הַפָּנִים עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה בִּבְחִינוֹת: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים" בשביל זה נצטווינו, "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלקֶיךָ" בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים. וְזֶה בְּחִינַת: 'חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל' כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים, וּלְהַחֲיוֹת אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת וְזֶה: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ" 'צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא' כְּשֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים הָעִקָּר, עַל יְדֵי בְּחִינוֹת "וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו" הַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה וְכוּ' שֶׁעַל יְדֵיהֶם מְקַבְּלִין מֵאוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל וזה בחינת: "יֵשְבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ" "יְשָׁרִים", הֵם "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" הֵם מְיַשְּׁבִין וּמְאִירִין וּמְסַדְּרִין אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל ==ו.== וְלִפְעָמִים שֶׁנּוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה לַגָּלוּת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כִּי הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינוֹת דָּלֶ"ת בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם כִּי אִם עַל יְדֵי עַנְפֵי הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַמִּתְפַּשְּׁטִין לְשָׁם וְגַם הִיא כְּלוּלָה מֵאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת כִּי בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם יֵשׁ בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהִיא בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הַמַּנְהֶגֶת אֶת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, כֻּלָּם הֵם תַּחַת הַחָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל וּמִשָּׁם יוֹנֵק חָכְמָתָם וּכְשֶׁיּוֹנְקִים, חַס וְשָׁלוֹם, יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לָהֶם אֲזַי מִתְגַּבְּרִים, חַס וְשָׁלוֹם וְנַעֲשֶׂה מֶמְשֶׁלֶת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁהֵם אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת וּמִי יָכוֹל לִסְבּל אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וְהַזְּעָקָה הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁנּוֹפֵל בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּינֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינוֹת: "זַעֲקַת מוֹשֵׁל בִּכְסִילִים" דְּהַיְנוּ הַזְּעָקָה כְּשֶׁנּוֹפֵל הַמֶּמְשָׁלָה בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּין הַכְּסִילִים שֶׁהַכְּסִיל רוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם שֶׁרוֹצִים לִינק וּלְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם כְּסִילוּת בֶּאֱמֶת אֶת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל וְגַם יֵשׁ עוֹד צְעָקָה גְּדוֹלָה מִזֶּה דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּעַצְמוֹ שׁוֹאֵג בִּבְחִינוֹת: "שָׁאג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ" 'עַל נָוֶה דִּילֵהּ' שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁנּוֹפֵל בַּגָּלֻיּוֹת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לַחֲתֹךְ וּלְהַבְדִּיל אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל מִבֵּין הָאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת, וּלְהַעֲלוֹתָהּ מִשָּׁם וְעִקַּר עֲלִיָּתָהּ עַל יְדֵי בְּחִינוֹת הַחֶסֶד בִּבְחִינַת: "וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסֵּא" בחינת: "קִצְרוּ לְפִי חָסֶד" שֶׁעַל יְדֵי הַחֶסֶד קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַדָּלֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת וּמַבְדִּילִין אוֹתָהּ מֵהֶם וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים. וְעַל כֵּן אַבְרָהָם הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לַעֲשׂוֹת חֶסֶד כְּדֵי לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת מֵהֶם וְעַל כֵּן רָדַף אַבְרָהָם אַחַר הָאַרְבָּעָה מְלָכִים כְּדֵי לְהַכְנִיעָם שֶׁהֵן בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כִּי אַבְרָהָם הָיָה שׂוֹנֵא מָמוֹן כִּי מָאַס מָמוֹן סְדוֹם כנו שכתוב: "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ וְכוּ' וְלא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" כִּי אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית בְּחִינַת שַׁחֲרוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת כַּנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין לְתַקֵּן בְּחִינַת זאת עַל יְדֵי שׂוֹנֵא בֶצַע כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן יָצָא מֵאַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל יַעֲקב וְעֵשָׂו שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶחָד חָכָם וְאֶחָד רָשָׁע וְאֶחָד תָּם וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ יִצְחָק, זֶה בְּחִינַת בֵּן חָכָם כִּי יִצְחָק עַל שֵׁם הַצְּחוֹק וְהַשִּׂמְחָה בְּחִינַת: "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב". עֵשָׂו, הוּא בֵּן רָשָׁע. יַעֲקב, הוּא בֵּן תָּם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְיַעֲקב אִישׁ תָּם" יִשְׁמָעֵאל, הוּא בְּחִינַת בֵּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל כִּי יִשְׁמָעֵאל עָשָׂה תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא בִּבְחִינַת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלִשְׁאל כַּפָּרָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁאֵינָם יְדוּעִים שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה בִּבְחִינַת: "אֲשֶׁר לא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב". וְזֶה בְּחִינַת אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית נוֹטְרִיקוֹן חָכָם רָשָׁע תָּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה: וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג כִּי אֲגָג הוּא כְּלָלוּת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק" וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'וַיְשַׁסֵּף חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה' הַיְנוּ שֶׁחָתַךְ וְהִבְדִּיל אֶת הַדָּלֶ"ת שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָא כְּלוּם וְכוּ' כַּנַּ"ל מֵאֲגָג שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא וְהֶעֱלָה אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים וְזֶה וַיְשַׁסֵּף רָאשֵׁי תֵּבוֹת שָׁבוּעוֹת סוכּוֹת פֶּסַח כִּי עִקַּר חִיּוּתָהּ מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁבְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל בבחינת: "וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים" "תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה" זֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁהֵם יְמֵי דִּין, יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'בְּפֶסַח נִדּוֹנִין עַל הַתְּבוּאָה, בַּעֲצֶרֶת' וְכוּ' וְאָז עֵת צֵאת הַמְּלָכִים כַּנַּ"ל שֶׁמּוֹצִיאִין אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִגָּלֻיּוֹת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן יֵשׁ אַרְבַּע בְּחִינוֹת בְּכָל רֶגֶל בְּפֶסַח הֵם אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּשָׁבוּעוֹת הוּא סֵדֶר הַמִּשְׁנָה שֶׁהוּא אַרְבַּע פְּעָמִים בְּיַד כָּל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנֶה וְכוּ' בְּסוכּוֹת הִיא אַרְבָּעָה מִינִים הַכּל כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַד' הַנַּ"ל בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל הָאוֹר הַפָּנִים עַל יְדֵי שִׂמְחוֹת הַמִּצְווֹת שֶׁמִּתְקַבְּצִין לְתוֹךְ הָרְגָלִים כַּנַּ"ל ==ז.== וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדוֹ קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַדָּלֶ"ת הַנַּ"ל מֵאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם הוּא עַל יְדֵי תּוֹכָחָה כִּי עַל יְדֵי פְּתִיחַת פֶּה שֶׁל הַמּוֹכִיחַ נִתְגַּלֶּה חָכְמָה וְעַל יְדֵי זאת הַחָכְמָה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד עַל יְדֵי הַחָכְמָה כִּי 'אֵל נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא' כמו שכתוב: "פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ" וזה: "יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי" הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה נִתְגַּלֶּה חֶסֶד. וּצְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף עַל פִּי שֶׁתּוֹכָחָה שֶׁלָּהֶם הִיא לִפְעָמִים דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן שֶׁמְּבַזִּים אוֹתָנוּ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם כְּדֵי לְקַבֵּל עַל יָדוֹ אֶת הַחֶסֶד, כַּנַּ"ל כִּי מַה שֶּׁתּוֹכַחְתָּם הוֹלֶכֶת לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזּוּי צָרִיךְ לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת כִּי אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ כִּי סוֹבְלִים צַעַר גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ כִּי אֲפִילּוּ מַה שֶּׁהוּא טוֹב אֶצְלֵנוּ הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים' הַיְנוּ כִּי עֲסָקִים וְשִׂיחַת חֻלִּין שֶׁלָּנוּ הוּא בְּוַדַּאי רָעָה אֶצְלָם אֶלָּא אֲפִילּוּ טוֹבוֹתֵינוּ הַיְנוּ הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא בְּעֶרְכֵּנוּ רַק טוֹב הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בִּבְחִינַת: "וּתְפִילָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם" כִּי תְּפִילָּתֵנוּ מְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם כִּי כָּל הָעִרְבּוּב הַדַּעַת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַשְּׁטוּתִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִפְעָמִים הַכּל נִמְשָׁךְ בִּתְפִילָּתֵנוּ כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם לִפְעָמִים הַכּל בָּאִים עַל דַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה דַּיְקָא וְהַכּל נִשְׁמָע אֵלָיו אָז דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בבחינת: "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה', יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ" תְּהִלָּתוֹ, לשון: "וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה" הַיְנוּ עִרְבּוּב וּבִלְבּוּלִים שֶׁאָז מַשְׁמִיעִין אֶת עַצְמָן דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּלְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' וְהוּא בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אוֹ שֶׁבָּאִים לְהִתְתַּקֵּן מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי עַל כֵּן בָּאִים לְהִתְתַּקֵּן כִּי עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן כִּי יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁצְּרִיכִין תִּקּוּן אוֹ בִּבְחִינָה אַחֶרֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל וּבָאִין לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ מִתְּפִילָּתוֹ עַל כָּל פָּנִים, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה דַּיְקָא בָּאִין כָּל הָעִרְבּוּבִים וְכָל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הָאָדָם וְנִשְׁמָעִין אֶצְלוֹ אָז וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִין הַבִּלְבּוּלִים וְהָעִרְבּוּבִים תְּהִלָּה כַּנַּ"ל מֵחֲמַת שֶׁהֵן בָּאִים דַּיְקָא בְּעֵת הַתְּפִילָּה וְהַתְּהִלָּה כַּנַּ"ל וְכָל הַתְּפִילּוֹת הָאֵלּוּ עִם כָּל הָעִרְבּוּבִים בָּאִין אֶל הַצַּדִּיקִים כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁאֵלָיו בָּאִיִן כָּל הַתְּפִילּוֹת לְהַעֲלוֹתָן בבחינת: "וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ" שֶׁכָּל הַתְּהִלּוֹת בָּאִין לִבְחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם בְּחִינַת: "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'" כִּי מָשִׁיחַ הוּא מוֹרַח וְדָאִין בִּבְחִינַת: "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'" היינו בתפילות שהן בחינת: "יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" כִּי הוּא מוֹרַח וּמַרְגִּישׁ בְּהַתְּפִילּוֹת שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא כִּי כָּל הָעִרְבּוּבִים שֶׁל כָּל אֶחָד הֵם בְּתוֹךְ הַתְּפִילָּה כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם סוֹבְלִים צַעַר עַל יְדֵי הַתְּפִילּוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אוֹתָן כַּנַּ"ל וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָנוּ כַּנַּ"ל ==ח.== אָמְנָם לִכְאוֹרָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ, לְהוֹכִיחַ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד הֲלא כָּל הַתְּפִילּוֹת בָּאִין אֶצְלוֹ בְּיַחַד שֶׁל הַכְּשֵׁרִים וְשֶׁל אוֹתָם שֶׁאֵינָן כְּשֵׁרִים וְאֵיךְ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִילָּה בָּאָה מִזֶּה אוֹ מִזֶּה כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ אַךְ הוּא יוֹדֵעַ זאת עַל יְדֵי הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אִם תְּפִילָּתוֹ הָיְתָה כְּהוֹגֶן אִם לָאו כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי עַזּוּת כִּי יֵשׁ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'לא הַבַּיְּשָׁן לָמֵד' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁעַזִּין הֵן' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ 'הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר' ובשביל זה התורה נקראת עז כמו שכתוב: "ה' עז לְעַמּוֹ יִתֵּן" כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וּכְנֶגֶד זֶה, יֵשׁ לְהִפּוּךְ עַזּוּת מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּשָּׁם בָּאִין תּוֹרוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁהֵן תּוֹרוֹת שֶׁלָּהֶן שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּסִילִים כִּי 'כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁלּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי' וְיֵשׁ לוֹ תּוֹרָה מִסִּטְרָא אָחֳרָא הַנִּקְרָאִין פְּסִילִים שֶׁהוּא הֶפֶךְ מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת: "פְּסָל לְךָ" כִּי הִיא נִקְרֵאת פְּסֹלֶת עַל שֵׁם הֶעָתִיד כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'אוֹר שֶׁהוּא יָקָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה קָפוּי וְקַל לָעוֹלָם הַבָּא' שֶׁהִיא בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת שֶׁהוּא קָפוּי וְקַל וְצָף לְמַעְלָה אֲבָל תּוֹרָתוֹ הִיא פְּסֹלֶת אֲפִילּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין פְּסִילִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת שֶׁלָּהֶם מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא מְקַבֵּל תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם בְּחִינַת פְּסִילִים כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי הָעַזּוּת שֶׁהַצַּדִּיק רוֹאֶה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא אִם יֵשׁ לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה אוֹ לְהִפּוּךְ עַל יְדֵי זֶה הוּא יוֹדֵעַ אִם תְּפִילָּתוֹ הָיְתָה תְּפִילָּה הַכְּשֵׁרָה אוֹ לְהִפּוּךְ כִּי גַּם הַתְּפִילָּה הִיא עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲמד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי כָל אֶחָד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ" כָּל חַד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ וְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ שֶׁמְּשָׁעֵר בְּלִבּוֹ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמד וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו וּבִפְרָט הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא פְּלָאוֹת דְּהַיְנוּ שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת שֶׁהַמַּעֲרָכוֹת מְחַיְּבִין כָּךְ וְכָל כּוֹכָב וּמַזָּל קָבוּעַ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ וּמַעֲרָכָה שֶׁלּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁסִּדְּרָם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁיִּהְיוּ קְבוּעִים וּמְסֻדָּרִים כָּךְ וְכָךְ וְהוּא בָּא בִּתְפִילָּתוֹ וְרוֹצֶה לְשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת עַל כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה צָרִיךְ לְסַלֵּק אֶת הַבּוּשָׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ' בָּטְחוּ וְלא בשׁוּ" כִּי עַל יְדֵי הַבּוּשָׁה שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "אַתָּה הָאֵל עוֹשֶׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ" שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה פְּלָאוֹת עַל יְדֵי תְּפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עַל יְדֵי בְּחִינוֹת עַזּוּת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹדִיעַ לְהָעַכּוּ"ם אֶת הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין הָעַכּוּ"ם אֶת הַפְּלָאוֹת הַנַּעֲשִׂין בָּעוֹלָם עַל יְדֵי תְּפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה יוֹדְעִין כַּמָּה גָּדוֹל הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַזּוּת כָּזֶה, לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁרוֹאֶה הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ אֶת הַתְּפִילָּה שֶׁבִּלְבְּלָה אוֹתוֹ מֵאֵיזֶה מֵהֶם בָּאָה וְעַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ וְזֶהוּ '''מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא''' הַיְנוּ בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל בחינת: "הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי" לְשׁוֹן לִמּוּד [כְּתַרְגּוּמוֹ הֲמֵילַף, אַלִיפְנָא] בְּחִינַת: "חֶרֶב נוֹקֶמֶת" שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל מֵישְׁרָא, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'עֲרוּגָה' הַיְנוּ בְּחִינַת: זַעֲקַת מוֹשֵׁל וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כְּאַיָּל תַּעֲרג" '''בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ''' פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'בְּמַאי חוֹתְכִין אוֹתָהּ' הַיְנוּ בַּמֶּה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל כְּדֵי לְהַצִּילָהּ מִזְּעָקָה הַנַּ"ל בִּבְחִינַת: חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה כַּנַּ"ל '''וְהֵשִׁיב''' לָהֶם, '''בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא''' הַיְנוּ עַל יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד וּבָזֶה קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַד' בִּבְחִינוֹת: "קִצְרוּ לְפִי חָסֶד" כַּנַּ"ל קַרְנָא, זֶה בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ בחינת קרן השופר בבחינת: "הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם" הַיְנוּ תּוֹכָחָה הַנַּ"ל חַמְרָא, זֶה בְּחִינַת: "יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם" בְּחִינוֹת: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים" כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹכָחָה מַעֲלִין אוֹתָהּ לָרְגָלִים שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בִּינָה לָעִתִּים כַּנַּ"ל '''אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי''' לְשׁוֹן צְלוֹתָא וּבָעוּתָא בְּחִינוֹת תְּפִילּוֹת '''אָמְרִי, הֵי דְּחִוַּרְתָּא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא''' הַיְנוּ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה מַעֲלִין אֶת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל הֲלא אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ כִּי הֲלא הַתְּפִילּוֹת בָּאִין בְּיַחַד וְאֵיךְ יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ לְפִי הַתְּפִילָּה כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִילָּה שֶׁל הַכָּשֵׁר אוֹ לְהֵפֶךְ וְזֶהוּ '''הֵי דְּחִוַּרְתָא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא''' הַיְנוּ אֵיזֶה תְּפִילָּה מֵאִישׁ כָּשֵׁר אוֹ לְהִפּוּךְ אַיְתֵי לְהוֹ תְּרֵי גְּבִינֵי הַיְנוּ בְּחִינוֹת: "וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי" הַיְנוּ בְּחִינוֹת תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵן בְּחִינוֹת קָפוּי וְקַל, בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת בִּבְחִינוֹת: "פְּסָל לְךָ", וּבְחִינוֹת: "לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" כַּנַּ"ל '''וְאָמַר לְהוֹ, הֵי דְּעִזֵּי חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזֵּי אֻכְמְתָא''' הַיְנוּ תְּרֵי עַזּוּת הַנַּ"ל שֶׁהֵן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמֵּהֶן תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ"ל וּלְפִי הָעַזּוּת יְכוֹלִין לֵידַע אֶת הַתְּפִילּוֹת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָכל לְהוֹכִיחַ אוֹתָם כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת וּמַצִּילִין אוֹתָהּ מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל וּמַעֲלִין אוֹתָהּ לִבְחִינוֹת אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בָּרְגָלִים כַּנַּ"ל. זאת הַתּוֹרָה הִתְחִיל לוֹמַר עַל פָּסוּק: "וַיְהִי מִקֵּץ" וְכוּ' אַךְ לא סִיֵּם לְבָאֵר זֶה הַפָּסוּק עַל פִּי הַתּוֹרָה הַזּאת וְאָמַר אַחַר כָּךְ, שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה לְסַיֵּם פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר עוֹד תּוֹרָה כָּזאת כְּדֵי לְבָאֵר הַפָּסוּק: מִקּוֹלוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלִין לֵידַע אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחִינוֹת מַלְכוּת וְהוּא נִכָּר בְּקוֹלוֹ כִּי אֵין שְׁנֵי קוֹלוֹת שָׁוִין כִּי קוֹל שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ וְעַל כֵּן יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת הָאָדָם בְּקוֹלוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בְּחוּשׁ כִּי כְּפִי בְּחִינוֹת הָאָדָם כֵּן הוּא קוֹלוֹ וְעַל יְדֵי הַקּוֹל יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ "קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, וְקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה" כְּפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְעַל כֵּן שָׁאוּל שֶׁהָיָה רוֹדֵף אֶת דָּוִד עַל שֶׁרָאָה בּוֹ שֶׁיִּמְלךְ מָצִינוּ שָׁם בַּמִּקְרָא כְּשֶׁנִּזְדַּמְּנוּ יַחַד שָׁאוּל וְדָוִד אָמַר לוֹ שָׁאוּל לְדָוִד "הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד" שֶׁהֵבִין שָׁאוּל בְּהַקּוֹל, שֶׁהוּא חָזָק בִּבְחִינוֹת הַמַּלְכוּת וְשָׁאַל אֶת דָּוִד "הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד" שֶׁתָּמַהּ שָׁאוּל עַל קוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד כִּי הֵבִין שֶׁהוּא קוֹל שֶׁל מֶלֶךְ מַמָּשׁ וְעַל כֵּן רָצָה שָׁאוּל לָשֵׂאת אֶת קוֹלוֹ דְּהַיְנוּ לְהַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ לְמַעְלָה מִקּוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד אֲבָל לא הָיָה יָכוֹל וזהו: "וַיִּשָּׂא שָׁאוּל אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ" דְּהַיְנוּ שֶׁרָצָה לָשֵׂאת וּלְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ כַּנַּ"ל אֲבָל הָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה וְזֶה בְּחִינוֹת: "וַיֵּבְךְּ" שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה קוֹל נָמוּךְ שֶׁל בְּכִיָּה עַל כֵּן אָמַר שָׁאוּל אָז אֶל דָּוִד: "יָדַעְתִּי כִּי מָלךְ תִּמְלךְ" כִּי יָדַע זֶה עַל יְדֵי הַקּוֹל כַּנַּ"ל: ==קישורים== [[ליקוטי תפילות חלק א תפילה ל]] http://breslev.eip.co.il/?key=172 [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] r6saepx24iu3lwx94xevl1c5f5op4af 3101924 3101923 2026-11-07T18:33:12Z Yaakov304 38031 3101924 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר{{"}}ן||כט|ל|לא|}} {{ללא הגהה}} תורה ל - מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ, בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא וּמִי אִיכָּא קַרְנָא לְחַמְרָא, וּמֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא מִי הֲוֵי אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי, אָמְרוּ לֵהּ, הֵי זוּגְתָא חִוַּרְתָּא וְהֵי זוּגְתָא אֻכְמְתָא אַיְתֵי אִיהוּ תְּרֵי גְּבִינֵי, אָמַר לְהוּ, הֵי דְּעִזָּא חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזָּא אֻכְמְתָא רַשִׁ"י: בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ, עֲרוּגַת סַכִּינִין בְּמַאי גּוֹזְזִין וְקוֹצְצִין אוֹתָהּ מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ וְכוּ'{{ש}} ==א== הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כִּי אִם עַל יְדֵי צִמְצוּמִים רַבִּים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג שֵׂכֶל גָּדוֹל כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כְּמוֹ הַמְלַמֵּד כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל לְהַתַּלְמִיד הוּא צָרִיךְ לְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ בְּשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן וְקָטָן כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הַתַּלְמִיד לַהֲבִינוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַצִּיעַ לוֹ מִתְּחִלָּה הַהַקְדָּמוֹת וְשִׂכְלִיּוֹת קְטַנִּים שֶׁמְּסַבֵּב לוֹ תְּחִלָּה כְּדֵי לַהֲבִינוֹ עַל יְדֵי זֶה הַמְכֻוָּן שֶׁהוּא שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל ==ב== וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַקֵּשׁ מְאֹד מְלַמֵּד הָגוּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר וּלְהָבִין אוֹתוֹ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת כִּי צָרִיךְ לָזֶה רַבִּי גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד שֶׁיּוּכַל לְהַסְבִּיר שֵׂכֶל גָּדוֹל כָּזֶה עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַקְּטַנִּים לַהֲבִינוֹ וְכָל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּעֵת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה מְאֹד דְּהַיְנוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה הָיוּ צְרִיכִים רַבִּי גָּדוֹל וּמְלַמֵּד גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד דְּהַיְנוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּי כָּל מַה שֶׁהוּא קָטָן וּמְרֻחָק בְּיוֹתֵר צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה אֻמָּן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַלְבִּישׁ שֵׂכֶל עֶלְיוֹן כָּזֶה דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְקָטָן וּמְרֻחָק כְּמוֹתוֹ כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחוֹלֶה נֶחֱלֶה בְּיוֹתֵר צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר עַל כֵּן אֵין לְהָאָדָם לוֹמַר דַּי לִי אִם אֶהְיֶה מְקרָב אֵצֶל אִישׁ נִכְבָּד וִירֵא ה' אַף, שֶׁאֵינוֹ מֻפְלָג בְּמַעֲלָה כִּי הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה מִקּדֶם כָּמהוּ אַל יאמַר כֵּן כִּי אַדְּרַבָּא כְּפִי מַה שֶּׁיֵּדַע אֱנָשׁ בְּנַפְשֵׁהּ גּדֶל פְּחִיתוּתוֹ וְגדֶל רִחוּקוֹ שֶׁנִּרְחַק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ וּכְמוֹ כֵן כָּל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מְרֻחָק בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ לְנַפְשׁוֹ רוֹפֵא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזִיר וִיבַקֵּשׁ תָּמִיד לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לְהָרַבִּי הַגָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כַּנַּ"ל כִּי כָּל מַה שֶּׁהוּא קָטָן בְּיוֹתֵר צָרִיךְ מְלַמֵּד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל ==ג== וְזֶה בְּחִינַת שְׂעָרוֹת שֶׁהַהֶאָרוֹת הַמּחִין יוֹצְאִין בְּהַשְּׂעָרוֹת כֵּן הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת הוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן וזה בחינת שַׂעֲרָא בְּעִגּוּלָא בְּחִינַת סִיבּוּבִים דְּהַיְנוּ הַהַקְדָּמוֹת הַמְסַבְּבִין עַד שֶׁבָּאִים אֶל הַמְכֻוָּן כַּנַּ"ל וְהָעִקָּר הוּא הַמְכֻוָּן כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . שֶׁסִּבְּבוּהוּ בַּהֲלָכוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְצָרַת הַבַּת נִמְצָא שֶׁכָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁדִּבְּרוּ מִקּדֶם לא הָיוּ עִקַּר הַמְכֻוָּן רַק הָיוּ סִיבּוּבִים וְהַקְדָּמוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְצָרַת הַבַּת שֶׁהוּא הַמְכֻוָּן וְזֶה בְּחִינַת 'שַׂעֲרָא אֻכָּמָא' בְּחִינַת: "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה" כִּי הַשַּׁחֲרוּת הוּא מְקַבֵּץ אֶת הָרְאוּת וּמְצַמְצֵם אוֹתוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת הֵיטֵב כֵּן הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת שֶׁמְּצַמְצֵם בּוֹ נָאוָה וְיפִי שֶׁבַּשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְאֵלּוּ הַשְּׂעָרוֹת הֵן בְּחִינַת 'שִׁעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא' כִּי הַמִּצְווֹת הֵם חָכְמוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כִּי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ שִׁעוּרִים אֲחֵרִים וּגְבוּלִים כְּגוֹן מִפְּנֵי מָה הַמִּצְוָה הַזּאת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ מִפְּנֵי שֶׁכֵּן חִיְּבָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכֵן מִצְוָה אַחֶרֶת מִצְוָתָהּ בְּכָךְ לְפִי חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה יֵשׁ לָהּ אוֹתִיּוֹת וְתֵבוֹת וְעִנְיָנִים שֶׁהֵם שִׁעוּרִים וּגְבוּלִים שֶׁמְּצֻמְצָם בָּהֶן חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְלַבְּשׁוּת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בַּשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלקוּת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת 'בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ וּבַכּל שְׁמָהּ' 'בַּת', זֶה בְּחִינַת בַּת עַיִן דְּהַיְנוּ הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשַּׁחֲרוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל וְכוֹלֵל בְּעַצְמוֹ כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים הָעוֹמְדִים לְנֶגְדּוֹ כְּגוֹן הַר גָּדוֹל כְּשֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַבַּת עַיִן, שֶׁהוּא הַשָּׁחֹר שֶׁבָּעַיִן אֲזַי נִגְבָּל כָּל הָהָר, בְּתוֹךְ הַבַּת עַיִן שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ כִּי הַשַּׁחֲרוּת שֶׁבָּעַיִן הוּא מְצַמְצֵם כָּל הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים וְנִכְלָלִין וְנִרְאִין בְּתוֹכוֹ וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמַשִּׂיגִין הַדָּבָר שֶׁרוֹאִין כְּמוֹ כֵן זֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן מְצַמְצֵם וּמַגְבִּיל הַשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל הָעֶלְיוֹן וְנִכְלָל בְּתוֹכוֹ וְעַל יְדֵי זֶה רוֹאִין וּמְבִינִים וּמַשִּׂיגִים אֶת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַגָּדוֹל כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּלַבַּת אֵשׁ" שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לְהַלְבִּישׁ לוֹ הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת וְהִלְבִּישׁ לוֹ בִּבְחִינַת בַּת עַיִן הַנַּ"ל . וזה בחינת 'בַּת תְּחִלָּה סִימָן יָפֶה לְבָנִים' 'בַּת תְּחִלָּה', זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא תְּחִלָּה וְהַקְדָּמָה לַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן וְזֶה בְּחִינַת: 'סִימָן יָפֶה לְבָנִים' 'בָּנִים', זֶה בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ" 'הָבִיאִי בָנַי אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל שֶׁדַּעְתָּן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנִים' 'בְּנוֹתַי אֵלּוּ גָּלֻיּוֹת שֶׁבִּשְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁדַּעְתָּן אֵינָן מְיֻּשֶּׁבֶת כְּבָנוֹת' נִמְצָא שֶׁבָּנִים הֵם בְּחִינַת דַּעַת מְיֻּשֶּׁבֶת בְּחִינַת שֵׂכֶל עֶלְיוֹן וְגָדוֹל הַנַּ"ל שֶׁמַּשִּׂיגִין עַל יְדֵי הַהַקְדָּמוֹת בְּחִינַת שֵׂכֶל הַתַּחְתּוֹן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ 'בַּת תְּחִלָּה', שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן 'סִימָן יָפֶה לְבָנִים' שֶׁעַל יָדוֹ מַשִּׂיגִין הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּנִים כַּנַּ"ל וְזֶהוּ 'סִימָן יָפֶה' שֶׁבּוֹ מְסֻמָּן וּמֻגְבָּל הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת 'שִׁיעוּרָא דְּאַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא' בְּחִינוֹת 'שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה' כַּנַּ"ל ==ד== וְלָבוֹא לְהַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי שׂוֹנֵא בֶּצַע שֶׁיִּשְׂנָא הַמָּמוֹן בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה כִּי שַׂעֲרָא אֻכָּמָא שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת וְכֵן שׂוֹנֵא בֶּצַע הוּא מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת כִּי הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הוּא בְּחִינוֹת מַלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם שֶׁהוּא מַנְהִיג אוֹתוֹ הָעוֹלָם שֶׁזֶּה הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַהַנְהָגָה וְהַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת חָכְמָה וְשֵׂכֶל תַּחְתּוֹן כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת וְעַל כֵּן בְּיוֹמוֹי דִּשְׁמוּאֵל שֶׁנָּפְלוּ רָאשֵׁי הַדּוֹר אֶל הַמָּמוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע" עַל כֵּן תֵּכֶף פָּגְמוּ בְּמַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כמו שכתוב "כִּי אתִי מָאֲסוּ מִמְּלךְ עֲלֵיהֶם, וְשָׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ כְּכָל הָעַכּוּ"ם" וּבְיוֹמוֹי דִּשְׁלמה שֶׁאֵין כֶּסֶף נֶחֱשָׁב הָיָה מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל תִּקּוּנָהּ וּמְכוֹנָהּ "וַיֵּשֶׁב שְׁלמה עַל כִּסֵּא ה'" שֶׁמָּלַךְ עַל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְעַל כֵּן זָכָה שְׁלמה לְזֶה הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם" וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלמה מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם" כִּי זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל אֲבָל עַל יְדֵי אַהֲבַת מָמוֹן הוּא נוֹפֵל לְאֻכָּמָא דְּסִטְרָא אָחֳרָא בְּחִינוֹת: 'שַׁבְּתַאי פָּתְיָא אֻכָּמָא' מָרָה שְׁחוֹרָה בְּחִינוֹת "בְּעִצָּבוֹן תּאכֲלֶנָּה" וְנוֹפֵל לְעִגּוּלָא וְסִיבּוּבִים מִסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִינוֹת: "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן" שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק אַחַר הַמָּמוֹן בְּחִינוֹת: "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" 'בִּשְׁטוּתָא', הֶפֶךְ הַחָכְמָה ==ה== וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹתוֹ הַחָכְמָה צָרִיךְ לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ חִיּוּת לְהַחֲיוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּפִי בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם ועיקר החיות הוא מאור הפנים בבחינת: "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים" וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת אֶת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כִּי עִקַּר אוֹר הַפָּנִים הוּא שִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים" וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא מִן הַמִּצְווֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" וְעִקַּר הַשִּׂמְחָה הוּא בַּלֵּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי" וְהַלֵּב שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה הֵם הַשָּׁלשׁ רְגָלִים בְּחִינוֹת: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'" רָאשֵׁי תֵּבוֹת אִמִּ"י כַּמּוּבָא שֶׁהִיא אֵם לַבִּינָה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל הַשָּׁנָה הוּא מִתְקַבֵּץ אֶל הַלֵּב, שֶׁהֵם הַשָּׁלשׁ רְגָלִים ועל כן הם ימי שמחה כמו שכתוב: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" וְאָז מֵאִיר הַפָּנִים עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה בִּבְחִינוֹת: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים" בשביל זה נצטווינו, "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלקֶיךָ" בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים. וְזֶה בְּחִינַת: 'חַיָּב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל' כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹר הַפָּנִים, וּלְהַחֲיוֹת אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת וְזֶה: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ" 'צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא' כְּשֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים הָעִקָּר, עַל יְדֵי בְּחִינוֹת "וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו" הַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה וְכוּ' שֶׁעַל יְדֵיהֶם מְקַבְּלִין מֵאוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל וזה בחינת: "יֵשְבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ" "יְשָׁרִים", הֵם "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב" הֵם מְיַשְּׁבִין וּמְאִירִין וּמְסַדְּרִין אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ"ל ==ו== וְלִפְעָמִים שֶׁנּוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה לַגָּלוּת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כִּי הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינוֹת דָּלֶ"ת בְּגִין דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם כִּי אִם עַל יְדֵי עַנְפֵי הַשֵּׂכֶל הָעֶלְיוֹן הַמִּתְפַּשְּׁטִין לְשָׁם וְגַם הִיא כְּלוּלָה מֵאַרְבָּעָה עוֹלָמוֹת כִּי בְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם יֵשׁ בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהִיא בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הַמַּנְהֶגֶת אֶת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל וְכָל הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, כֻּלָּם הֵם תַּחַת הַחָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל וּמִשָּׁם יוֹנֵק חָכְמָתָם וּכְשֶׁיּוֹנְקִים, חַס וְשָׁלוֹם, יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לָהֶם אֲזַי מִתְגַּבְּרִים, חַס וְשָׁלוֹם וְנַעֲשֶׂה מֶמְשֶׁלֶת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, שֶׁהֵם אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת וּמִי יָכוֹל לִסְבּל אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וְהַזְּעָקָה הַגְּדוֹלָה כְּשֶׁנּוֹפֵל בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּינֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם בִּבְחִינוֹת: "זַעֲקַת מוֹשֵׁל בִּכְסִילִים" דְּהַיְנוּ הַזְּעָקָה כְּשֶׁנּוֹפֵל הַמֶּמְשָׁלָה בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת, בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה, בֵּין הַכְּסִילִים שֶׁהַכְּסִיל רוֹצֶה לְהִתְחַכֵּם שֶׁרוֹצִים לִינק וּלְהַמְשִׁיךְ לְתוֹךְ הַחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם כְּסִילוּת בֶּאֱמֶת אֶת בְּחִינוֹת הַחָכְמָה הָאֲמִתִּיּוֹת בְּחִינוֹת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל וְגַם יֵשׁ עוֹד צְעָקָה גְּדוֹלָה מִזֶּה דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּעַצְמוֹ שׁוֹאֵג בִּבְחִינוֹת: "שָׁאג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ" 'עַל נָוֶה דִּילֵהּ' שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁנּוֹפֵל בַּגָּלֻיּוֹת שֶׁל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת. וְצָרִיךְ לִרְאוֹת לַחֲתֹךְ וּלְהַבְדִּיל אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל מִבֵּין הָאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת, וּלְהַעֲלוֹתָהּ מִשָּׁם וְעִקַּר עֲלִיָּתָהּ עַל יְדֵי בְּחִינוֹת הַחֶסֶד בִּבְחִינַת: "וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסֵּא" בחינת: "קִצְרוּ לְפִי חָסֶד" שֶׁעַל יְדֵי הַחֶסֶד קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַדָּלֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת וּמַבְדִּילִין אוֹתָהּ מֵהֶם וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים. וְעַל כֵּן אַבְרָהָם הָיָה אִישׁ הַחֶסֶד וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לַעֲשׂוֹת חֶסֶד כְּדֵי לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת מֵהֶם וְעַל כֵּן רָדַף אַבְרָהָם אַחַר הָאַרְבָּעָה מְלָכִים כְּדֵי לְהַכְנִיעָם שֶׁהֵן בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כִּי אַבְרָהָם הָיָה שׂוֹנֵא מָמוֹן כִּי מָאַס מָמוֹן סְדוֹם כנו שכתוב: "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ וְכוּ' וְלא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" כִּי אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית בְּחִינַת שַׁחֲרוּת הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַתַּחְתּוֹן הַנַּ"ל בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁחֲרוּת כַּנַּ"ל שֶׁזּוֹכִין לְתַקֵּן בְּחִינַת זאת עַל יְדֵי שׂוֹנֵא בֶצַע כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן יָצָא מֵאַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל יַעֲקב וְעֵשָׂו שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶחָד חָכָם וְאֶחָד רָשָׁע וְאֶחָד תָּם וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כַּיָּדוּעַ יִצְחָק, זֶה בְּחִינַת בֵּן חָכָם כִּי יִצְחָק עַל שֵׁם הַצְּחוֹק וְהַשִּׂמְחָה בְּחִינַת: "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב". עֵשָׂו, הוּא בֵּן רָשָׁע. יַעֲקב, הוּא בֵּן תָּם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְיַעֲקב אִישׁ תָּם" יִשְׁמָעֵאל, הוּא בְּחִינַת בֵּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל כִּי יִשְׁמָעֵאל עָשָׂה תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא בִּבְחִינַת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאל הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלִשְׁאל כַּפָּרָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל שֶׁאֵינָם יְדוּעִים שֶׁזֶּה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה בִּבְחִינַת: "אֲשֶׁר לא גָזַלְתִּי אָז אָשִׁיב". וְזֶה בְּחִינַת אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית נוֹטְרִיקוֹן חָכָם רָשָׁע תָּם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה: וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג כִּי אֲגָג הוּא כְּלָלוּת הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק" וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'וַיְשַׁסֵּף חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה' הַיְנוּ שֶׁחָתַךְ וְהִבְדִּיל אֶת הַדָּלֶ"ת שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָא כְּלוּם וְכוּ' כַּנַּ"ל מֵאֲגָג שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת דְּסִטְרָא אָחֳרָא וְהֶעֱלָה אֶת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים וְזֶה וַיְשַׁסֵּף רָאשֵׁי תֵּבוֹת שָׁבוּעוֹת סוכּוֹת פֶּסַח כִּי עִקַּר חִיּוּתָהּ מֵאוֹר הַפָּנִים שֶׁבְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל בבחינת: "וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמְּלָכִים" "תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה" זֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ רְגָלִים שֶׁהֵם יְמֵי דִּין, יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'בְּפֶסַח נִדּוֹנִין עַל הַתְּבוּאָה, בַּעֲצֶרֶת' וְכוּ' וְאָז עֵת צֵאת הַמְּלָכִים כַּנַּ"ל שֶׁמּוֹצִיאִין אֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מִגָּלֻיּוֹת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וּמַעֲלִין אוֹתָהּ אֶל אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בְּשָׁלֹשׁ רְגָלִים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן יֵשׁ אַרְבַּע בְּחִינוֹת בְּכָל רֶגֶל בְּפֶסַח הֵם אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּשָׁבוּעוֹת הוּא סֵדֶר הַמִּשְׁנָה שֶׁהוּא אַרְבַּע פְּעָמִים בְּיַד כָּל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כֵּיצַד סֵדֶר מִשְׁנֶה וְכוּ' בְּסוכּוֹת הִיא אַרְבָּעָה מִינִים הַכּל כְּנֶגֶד בְּחִינַת הַד' הַנַּ"ל בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל הָאוֹר הַפָּנִים עַל יְדֵי שִׂמְחוֹת הַמִּצְווֹת שֶׁמִּתְקַבְּצִין לְתוֹךְ הָרְגָלִים כַּנַּ"ל ==ז== וְעִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדוֹ קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַדָּלֶ"ת הַנַּ"ל מֵאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם הוּא עַל יְדֵי תּוֹכָחָה כִּי עַל יְדֵי פְּתִיחַת פֶּה שֶׁל הַמּוֹכִיחַ נִתְגַּלֶּה חָכְמָה וְעַל יְדֵי זאת הַחָכְמָה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַחֶסֶד עַל יְדֵי הַחָכְמָה כִּי 'אֵל נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא' כמו שכתוב: "פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ" וזה: "יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי" הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה נִתְגַּלֶּה חֶסֶד. וּצְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף עַל פִּי שֶׁתּוֹכָחָה שֶׁלָּהֶם הִיא לִפְעָמִים דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן שֶׁמְּבַזִּים אוֹתָנוּ אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין אָנוּ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם כְּדֵי לְקַבֵּל עַל יָדוֹ אֶת הַחֶסֶד, כַּנַּ"ל כִּי מַה שֶּׁתּוֹכַחְתָּם הוֹלֶכֶת לִפְעָמִים בְּדֶרֶךְ בִּזּוּי צָרִיךְ לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת כִּי אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ כִּי סוֹבְלִים צַעַר גָּדוֹל מֵאִתָּנוּ כִּי אֲפִילּוּ מַה שֶּׁהוּא טוֹב אֶצְלֵנוּ הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים וּכְעֵין מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'כָּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים' הַיְנוּ כִּי עֲסָקִים וְשִׂיחַת חֻלִּין שֶׁלָּנוּ הוּא בְּוַדַּאי רָעָה אֶצְלָם אֶלָּא אֲפִילּוּ טוֹבוֹתֵינוּ הַיְנוּ הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא בְּעֶרְכֵּנוּ רַק טוֹב הוּא רָעָה אֵצֶל הַצַּדִּיקִים בִּבְחִינַת: "וּתְפִילָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם" כִּי תְּפִילָּתֵנוּ מְבַלְבֶּלֶת אוֹתָם כִּי כָּל הָעִרְבּוּב הַדַּעַת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַשְּׁטוּתִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִפְעָמִים הַכּל נִמְשָׁךְ בִּתְפִילָּתֵנוּ כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם לִפְעָמִים הַכּל בָּאִים עַל דַּעְתּוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה דַּיְקָא וְהַכּל נִשְׁמָע אֵלָיו אָז דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בבחינת: "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה', יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ" תְּהִלָּתוֹ, לשון: "וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה" הַיְנוּ עִרְבּוּב וּבִלְבּוּלִים שֶׁאָז מַשְׁמִיעִין אֶת עַצְמָן דַּיְקָא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּלְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' וְהוּא בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אוֹ שֶׁבָּאִים לְהִתְתַּקֵּן מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה כָּרָאוּי עַל כֵּן בָּאִים לְהִתְתַּקֵּן כִּי עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְתַּקֵּן כִּי יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצוֹת קְדוֹשִׁים שֶׁצְּרִיכִין תִּקּוּן אוֹ בִּבְחִינָה אַחֶרֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל וּבָאִין לְבַלְבֵּל אוֹתוֹ מִתְּפִילָּתוֹ עַל כָּל פָּנִים, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה דַּיְקָא בָּאִין כָּל הָעִרְבּוּבִים וְכָל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל הָאָדָם וְנִשְׁמָעִין אֶצְלוֹ אָז וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִין הַבִּלְבּוּלִים וְהָעִרְבּוּבִים תְּהִלָּה כַּנַּ"ל מֵחֲמַת שֶׁהֵן בָּאִים דַּיְקָא בְּעֵת הַתְּפִילָּה וְהַתְּהִלָּה כַּנַּ"ל וְכָל הַתְּפִילּוֹת הָאֵלּוּ עִם כָּל הָעִרְבּוּבִים בָּאִין אֶל הַצַּדִּיקִים כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁאֵלָיו בָּאִיִן כָּל הַתְּפִילּוֹת לְהַעֲלוֹתָן בבחינת: "וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ" שֶׁכָּל הַתְּהִלּוֹת בָּאִין לִבְחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת חֹטֶם בְּחִינַת: "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'" כִּי מָשִׁיחַ הוּא מוֹרַח וְדָאִין בִּבְחִינַת: "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'" היינו בתפילות שהן בחינת: "יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" כִּי הוּא מוֹרַח וּמַרְגִּישׁ בְּהַתְּפִילּוֹת שֶׁמְּקַבֵּל מֵהֶם אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא כִּי כָּל הָעִרְבּוּבִים שֶׁל כָּל אֶחָד הֵם בְּתוֹךְ הַתְּפִילָּה כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם סוֹבְלִים צַעַר עַל יְדֵי הַתְּפִילּוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אוֹתָן כַּנַּ"ל וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְקַבֵּל תּוֹכַחְתָּם אַף שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָנוּ כַּנַּ"ל ==ח== אָמְנָם לִכְאוֹרָה אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ, לְהוֹכִיחַ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד הֲלא כָּל הַתְּפִילּוֹת בָּאִין אֶצְלוֹ בְּיַחַד שֶׁל הַכְּשֵׁרִים וְשֶׁל אוֹתָם שֶׁאֵינָן כְּשֵׁרִים וְאֵיךְ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִילָּה בָּאָה מִזֶּה אוֹ מִזֶּה כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ אַךְ הוּא יוֹדֵעַ זאת עַל יְדֵי הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אִם תְּפִילָּתוֹ הָיְתָה כְּהוֹגֶן אִם לָאו כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי עַזּוּת כִּי יֵשׁ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'לא הַבַּיְּשָׁן לָמֵד' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'מִפְּנֵי מָה נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי שֶׁעַזִּין הֵן' וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ 'הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר' ובשביל זה התורה נקראת עז כמו שכתוב: "ה' עז לְעַמּוֹ יִתֵּן" כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הַתּוֹרָה כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וּכְנֶגֶד זֶה, יֵשׁ לְהִפּוּךְ עַזּוּת מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמִּשָּׁם בָּאִין תּוֹרוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁהֵן תּוֹרוֹת שֶׁלָּהֶן שֶׁהֵם בְּחִינַת פְּסִילִים כִּי 'כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁלּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי' וְיֵשׁ לוֹ תּוֹרָה מִסִּטְרָא אָחֳרָא הַנִּקְרָאִין פְּסִילִים שֶׁהוּא הֶפֶךְ מִן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת: "פְּסָל לְךָ" כִּי הִיא נִקְרֵאת פְּסֹלֶת עַל שֵׁם הֶעָתִיד כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'אוֹר שֶׁהוּא יָקָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִהְיֶה קָפוּי וְקַל לָעוֹלָם הַבָּא' שֶׁהִיא בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת שֶׁהוּא קָפוּי וְקַל וְצָף לְמַעְלָה אֲבָל תּוֹרָתוֹ הִיא פְּסֹלֶת אֲפִילּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִין פְּסִילִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת שֶׁלָּהֶם מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא מְקַבֵּל תּוֹרָה שֶׁלָּהֶם בְּחִינַת פְּסִילִים כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי הָעַזּוּת שֶׁהַצַּדִּיק רוֹאֶה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁהוּא אִם יֵשׁ לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה אוֹ לְהִפּוּךְ עַל יְדֵי זֶה הוּא יוֹדֵעַ אִם תְּפִילָּתוֹ הָיְתָה תְּפִילָּה הַכְּשֵׁרָה אוֹ לְהִפּוּךְ כִּי גַּם הַתְּפִילָּה הִיא עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲמד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת כִּי כָל אֶחָד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ" כָּל חַד לְפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ וְכָל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ שֶׁמְּשָׁעֵר בְּלִבּוֹ אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמד וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו וּבִפְרָט הַתְּפִילָּה שֶׁהִיא פְּלָאוֹת דְּהַיְנוּ שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת שֶׁהַמַּעֲרָכוֹת מְחַיְּבִין כָּךְ וְכָל כּוֹכָב וּמַזָּל קָבוּעַ עַל מִשְׁמַרְתּוֹ וּמַעֲרָכָה שֶׁלּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁסִּדְּרָם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁיִּהְיוּ קְבוּעִים וּמְסֻדָּרִים כָּךְ וְכָךְ וְהוּא בָּא בִּתְפִילָּתוֹ וְרוֹצֶה לְשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת עַל כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה צָרִיךְ לְסַלֵּק אֶת הַבּוּשָׁה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ וְכוּ' בָּטְחוּ וְלא בשׁוּ" כִּי עַל יְדֵי הַבּוּשָׁה שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אִם עַל יְדֵי עַזּוּת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "אַתָּה הָאֵל עוֹשֶׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ" שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה פְּלָאוֹת עַל יְדֵי תְּפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עַל יְדֵי בְּחִינוֹת עַזּוּת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹדִיעַ לְהָעַכּוּ"ם אֶת הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין הָעַכּוּ"ם אֶת הַפְּלָאוֹת הַנַּעֲשִׂין בָּעוֹלָם עַל יְדֵי תְּפִילּוֹת יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה יוֹדְעִין כַּמָּה גָּדוֹל הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַזּוּת כָּזֶה, לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת פְּלָאוֹת כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק עַל יְדֵי שֶׁרוֹאֶה הָעַזּוּת וְהַתּוֹרָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ אֶת הַתְּפִילָּה שֶׁבִּלְבְּלָה אוֹתוֹ מֵאֵיזֶה מֵהֶם בָּאָה וְעַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ וְזֶהוּ '''מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא''' הַיְנוּ בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל בחינת: "הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי" לְשׁוֹן לִמּוּד [כְּתַרְגּוּמוֹ הֲמֵילַף, אַלִיפְנָא] בְּחִינַת: "חֶרֶב נוֹקֶמֶת" שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ"ל מֵישְׁרָא, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'עֲרוּגָה' הַיְנוּ בְּחִינַת: זַעֲקַת מוֹשֵׁל וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כְּאַיָּל תַּעֲרג" '''בְּמַאי קָטְלֵי לֵהּ''' פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'בְּמַאי חוֹתְכִין אוֹתָהּ' הַיְנוּ בַּמֶּה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל כְּדֵי לְהַצִּילָהּ מִזְּעָקָה הַנַּ"ל בִּבְחִינַת: חֲתָכוֹ לְאַרְבָּעָה כַּנַּ"ל '''וְהֵשִׁיב''' לָהֶם, '''בְּקַרְנָא דְּחַמְרָא''' הַיְנוּ עַל יְדֵי תּוֹכָחָה שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה הַחֶסֶד וּבָזֶה קוֹצְרִין וְחוֹתְכִין אֶת הַד' בִּבְחִינוֹת: "קִצְרוּ לְפִי חָסֶד" כַּנַּ"ל קַרְנָא, זֶה בְּחִינַת קוֹל הַמּוֹכִיחַ בחינת קרן השופר בבחינת: "הָרֵם כַּשּׁוֹפָר קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם" הַיְנוּ תּוֹכָחָה הַנַּ"ל חַמְרָא, זֶה בְּחִינַת: "יִשָּׂשׂכָר חֲמוֹר גָּרֶם" בְּחִינוֹת: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִּינָה לָעִתִּים" כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹכָחָה מַעֲלִין אוֹתָהּ לָרְגָלִים שֶׁהוּא בְּחִינוֹת בִּינָה לָעִתִּים כַּנַּ"ל '''אַיְתוּ לֵהּ תְּרֵי בֵּיעֵי''' לְשׁוֹן צְלוֹתָא וּבָעוּתָא בְּחִינוֹת תְּפִילּוֹת '''אָמְרִי, הֵי דְּחִוַּרְתָּא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא''' הַיְנוּ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר שֶׁעַל יְדֵי תּוֹכָחָה מַעֲלִין אֶת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל הֲלא אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהוֹכִיחַ כִּי הֲלא הַתְּפִילּוֹת בָּאִין בְּיַחַד וְאֵיךְ יוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ לְפִי הַתְּפִילָּה כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה תְּפִילָּה שֶׁל הַכָּשֵׁר אוֹ לְהֵפֶךְ וְזֶהוּ '''הֵי דְּחִוַּרְתָא וְהֵי דְּאֻכְמְתָא''' הַיְנוּ אֵיזֶה תְּפִילָּה מֵאִישׁ כָּשֵׁר אוֹ לְהִפּוּךְ אַיְתֵי לְהוֹ תְּרֵי גְּבִינֵי הַיְנוּ בְּחִינוֹת: "וְכַגְּבִינָה תַּקְפִּיאֵנִי" הַיְנוּ בְּחִינוֹת תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵן בְּחִינוֹת קָפוּי וְקַל, בְּחִינוֹת פְּסֹלֶת בִּבְחִינוֹת: "פְּסָל לְךָ", וּבְחִינוֹת: "לא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל" כַּנַּ"ל '''וְאָמַר לְהוֹ, הֵי דְּעִזֵּי חִוַּרְתָּא וְהֵי דְּעִזֵּי אֻכְמְתָא''' הַיְנוּ תְּרֵי עַזּוּת הַנַּ"ל שֶׁהֵן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁמֵּהֶן תְּרֵי תּוֹרוֹת הַנַּ"ל וּלְפִי הָעַזּוּת יְכוֹלִין לֵידַע אֶת הַתְּפִילּוֹת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה יָכל לְהוֹכִיחַ אוֹתָם כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה חוֹתְכִין וּמַבְדִּילִין אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת וּמַצִּילִין אוֹתָהּ מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל וּמַעֲלִין אוֹתָהּ לִבְחִינוֹת אוֹר הַפָּנִים הַמֵּאִיר בָּרְגָלִים כַּנַּ"ל. זאת הַתּוֹרָה הִתְחִיל לוֹמַר עַל פָּסוּק: "וַיְהִי מִקֵּץ" וְכוּ' אַךְ לא סִיֵּם לְבָאֵר זֶה הַפָּסוּק עַל פִּי הַתּוֹרָה הַזּאת וְאָמַר אַחַר כָּךְ, שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה לְסַיֵּם פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר עוֹד תּוֹרָה כָּזאת כְּדֵי לְבָאֵר הַפָּסוּק: מִקּוֹלוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלִין לֵידַע אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּחִינוֹת מַלְכוּת וְהוּא נִכָּר בְּקוֹלוֹ כִּי אֵין שְׁנֵי קוֹלוֹת שָׁוִין כִּי קוֹל שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְשֻׁנֶּה מֵחֲבֵרוֹ וְעַל כֵּן יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת הָאָדָם בְּקוֹלוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה בְּחוּשׁ כִּי כְּפִי בְּחִינוֹת הָאָדָם כֵּן הוּא קוֹלוֹ וְעַל יְדֵי הַקּוֹל יְכוֹלִין לְהַכִּיר אֶת בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כִּי יֵשׁ "קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, וְקוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה" כְּפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְעַל כֵּן שָׁאוּל שֶׁהָיָה רוֹדֵף אֶת דָּוִד עַל שֶׁרָאָה בּוֹ שֶׁיִּמְלךְ מָצִינוּ שָׁם בַּמִּקְרָא כְּשֶׁנִּזְדַּמְּנוּ יַחַד שָׁאוּל וְדָוִד אָמַר לוֹ שָׁאוּל לְדָוִד "הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד" שֶׁהֵבִין שָׁאוּל בְּהַקּוֹל, שֶׁהוּא חָזָק בִּבְחִינוֹת הַמַּלְכוּת וְשָׁאַל אֶת דָּוִד "הֲקוֹלְךָ זֶה בְּנִי דָּוִד" שֶׁתָּמַהּ שָׁאוּל עַל קוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד כִּי הֵבִין שֶׁהוּא קוֹל שֶׁל מֶלֶךְ מַמָּשׁ וְעַל כֵּן רָצָה שָׁאוּל לָשֵׂאת אֶת קוֹלוֹ דְּהַיְנוּ לְהַגְבִּיהַּ אֶת קוֹלוֹ לְמַעְלָה מִקּוֹלוֹ שֶׁל דָּוִד אֲבָל לא הָיָה יָכוֹל וזהו: "וַיִּשָּׂא שָׁאוּל אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ" דְּהַיְנוּ שֶׁרָצָה לָשֵׂאת וּלְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ כַּנַּ"ל אֲבָל הָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה וְזֶה בְּחִינוֹת: "וַיֵּבְךְּ" שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִבְכֶּה קוֹל נָמוּךְ שֶׁל בְּכִיָּה עַל כֵּן אָמַר שָׁאוּל אָז אֶל דָּוִד: "יָדַעְתִּי כִּי מָלךְ תִּמְלךְ" כִּי יָדַע זֶה עַל יְדֵי הַקּוֹל כַּנַּ"ל: ==קישורים== [[ליקוטי תפילות חלק א תפילה ל]] http://breslev.eip.co.il/?key=172 [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] d5qjcph3afjx6zk5nwrf9to0plpujfu 0 223414 3101991 3017340 2026-11-07T23:43:15Z Yack67 27395 3101991 wikitext text/x-wiki שבעתת-אזהרות של רבינו {{קישור למחבר|רב סעדיה גאון|סעדיה גאון}}. {{ק|מתוך: [https://hebrewbooks.org/34770 קובץ מעשי ידי גאונים קדמונים], ברלין תרט"ז, מעמ' 93 והלאה}} * [ראו גם פיוט אזהרות נוסף של רס"ג בדף: [[את ה' אלהיך תירא]].] ==פתיחה== {{מ:טעמי המקרא|16}} {|width="80%" |{{גדול|'''אֱלֹהִים'''}} |'''א'''צל יום הלזה מימים ימימה |- | |'''ב'''ל יתחרוהו רבי כל יום והאימימה |- |{{רווח קשיח|4}}''שיר'' |'''ג'''תית ענתה בו ותשר ימימה |- | |'''ד'''ורשתי למגן '''תורת יי תמימה'''. |- | |{{רווח קשיח|10}}בא"י מגן אברהם. |- | |- |{{ג|'''בְּצֵאתְךָ'''}} |'''ה'''מלתה שיקי רשף למנה |- | |'''ו'''נלאתה כלכלם נטיעת נאמנה |- |{{רווח קשיח|4}}''ישקני'' |'''ז'''ו קצותם ענתה מאמנה |- | |'''ח'''שורת טל תחי '''עדות יי נאמנה'''. |- | |{{רווח קשיח|10}}בא"י מחיה המתים. |- | |- |{{ג|'''לִפְנֵי'''}} |'''ט'''וחי בפיתום וחקותי ששרים |- | |'''י'''צוא יצא מושיעי והושיעי בכושרים |- |{{רווח קשיח|4}}''לריח'' |'''כ'''רכמי בשמים ושיי תשרים |- | |'''ל'''בה ניחוח לקדשו '''פקודי יי ישרים'''. |- |} ונקדישך ונעריצך וגו' אתה בחרתנו אלי (עד) ושני תמידים כהלכתם. תם יקול (אז יאמר) ונאמר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך. {|width="80%" |{{גדול|'''עַמְּךָ'''}} |'''א'''צלת בסעדך |- | |'''ב'''וגדיהם ריקם במעדך |- |{{רווח קשיח|4}}''משכני'' |'''ג'''בנון הוד מעטיו בהעדך |- | |'''ד'''רך עקבותיך '''בצעדך.''' |- | |- |{{גדול|'''בְּצַעְדְּךָ'''}} |'''ה'''ור ומתקה וחשמון |- | |'''ו'''ילדי חנן ותילון ושימון |- |{{רווח קשיח|4}}''שחורה'' |'''ז'''כותה תארה ככפרת גשמון |- | |'''ח'''רות חירות כנחלה '''בישימון.''' |- | |- |{{ג|'''בִּישִׁימוֹן'''}} |'''ט'''פחתה ותרב לשום בך כסלה |- | |'''י'''הרה אז ושבה לכסלה |- |{{רווח קשיח|4}}''אל'' |'''כ'''גמולה תד סלה |- | |'''ל'''ך הוסגלה חבל '''סלה.''' |- | |- |{{ג|'''סֶלָה'''}} |'''מ'''קדמי ארץ |- | |'''נ'''קבת שמה בדת בחרץ |- |{{רווח קשיח|4}}''הגידה'' |'''ס'''פר חו נא סדר זכרוניה בערץ |- | |'''ע'''וד ותרוממנה לרשת '''ארץ.''' |- | |- |{{ג|'''אֶרֶץ'''}} |'''פ'''תרוס ההיו בה כנכרים |- | |'''צ'''לחו ותהי למו כמכורים |- |{{רווח קשיח|4}}''אם'' |'''ק'''רבתי תחפצון לזכורים |- | |'''ר'''אשית דגן הבו ביום הביכורים. |- | |- |{{ג|'''רָעָשָׁה'''}} |'''ש'''חקת גובה ותחלוש |- | |'''ש'''נאיך בבואם לפלוש |- |{{רווח קשיח|4}}''לסוסתי'' |'''ת'''רתה מחנס תלוש |- | |'''ת'''ופפת חגג פעמים שלוש |- |} ככתוב שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלהי ישראל. {|width="80%" |{{גדול|'''אַף'''}} |'''א'''ורח לחופש |'''א'''קו לדולי מכפש |- | |'''ב'''לבי אל יהי טפש |'''ב'''חוכי אל יהי עפש |- |{{רווח קשיח|4}}''נאוו'' |'''ג'''אוותיך משות מרפש |'''ג'''ומדי לך רצפת פשפש |- | |'''ד'''י החכימי לנופש |'''משיבת נפש'''. |- | |- |{{ג|'''שמים'''}} |'''ה'''טופחימו צפיתי |'''ה'''וללתי זולתו ודפתי |- | |'''ו'''חן ערכי יפיתי |'''ו'''כמשלש עשרה נפתי |- |{{רווח קשיח|4}}''תורי'' |'''ז'''מר קרסתי ושפתי |'''ז'''הב שירי עלימו חפתי |- | |'''ח'''שתי הגות ולא רפיתי |'''מחכימת פתי.''' |- | |- |{{ג|'''נטפו'''}} |'''ט'''וחי זיע עולב |'''ט'''פסת חן בבואי ללבלב |- | |'''י'''מסוך פי צוף וחלב |'''י'''כין לו מחשבות לב |- |{{רווח קשיח|4}}''עד'' |'''כ'''מעט חקה אלב |'''כ'''תובת בשרד לשלב |- | |'''ל'''אדם מערכי לב |'''ומה' משמחי לב.''' |- | |- |{{ג|'''מפני'''}} |'''מ'''ורא עוטה זינים |'''מ'''גתי ועליזי פנים |- | |'''נ'''חפזתי מאנשי הבינים |'''נ'''צבים נגדי במחנים |- |{{רווח קשיח|4}}''צרור'' |'''ס'''וחרה למגינים |'''ס'''באת זכי יינים |- | |'''ע'''ודני מתוק האור וטוב לעינים |'''מאירת עינים.''' |- | |- |{{ג|'''אלהים'''}} |'''פ'''דני מחיל ורעד |'''פ'''לטני ולא אמעד |- | |'''צ'''עדי הכן מבעד |'''צ'''אתי בכל צעד |- |{{רווח קשיח|4}}''אשכל'' |'''ק'''נמוני מצעד |'''ק'''טרה לו בעמעד |- | |'''ר'''שיונתך עם בני אלעד |'''ה' עומדת לעד.''' |- | |- |{{ג|'''זה'''}} |'''ש'''וקד למלאות בחסדיו |'''ש'''אלת אחד עבדיו |- | |'''ש'''פר אמריו במדיו |'''ש'''נוניו מנת מדיו |- | |'''ת'''כונתי לו לבדיו |'''ת'''תי בהתיצבי נגדיו |- | |'''ת'''חבולות פיפיות חדיו ירגילני |'''צדקו יחדיו.''' |- |} ככתוב תהלת ה' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד. ונאמר ה' אלהים נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר (לי) בבוקר בבוקר יעיר לי אוזן לשמוע כלמודים. ונאמר ה' אלהים פתח לי אוזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגותי. ונאמר רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר. ונאמר יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי. ונאמר תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי. ונאמר ברוך אתה ה' למדני חקיך. ונאמר טוב אתה ומטיב למדני חקיך. ונאמר שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי. {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==אזהרות== *{{ק|שם, עמ' 106 והלאה}} {{מ:טעמי המקרא|16}} {|width="80%" |{{גדול|'''אנכי'''}} |'''א'''ש אוכלה וניחרת מכל הנהרות |- | |ודברו כאש ונוצציה הרבה מצות בכל דבור זוהרות |- | |'''ב'''חכמתו כוללת בעשרת דברות שש מאות ושלש עשרה מצות להורות |- | |{{רווח קשיח|2}}אמרות ה' אמרות טהורות. |- | |- |'''סיני''' |'''ג'''דילים תעש למענהו לזכור מצות שדי |- | |ואות וטוטפות ומזוזות ושלוש תפלות למדי |- |{{רווח קשיח|4}}''הִנָּךְ'' |'''ד'''וברות בכל יום השכם והערב ה' אחד ואתם עדי |- | |{{רווח קשיח|2}}למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי. |- | |- |'''מפני''' |'''ה'''אדון ירא ואהבתהו וקדש שמו בכל הלך |- | |והצנע לכת ואל תנסהו וברכת שובע וימי הלל אל תשלך |- |{{רווח קשיח|4}}''הִנְּךָ'' |'''ו'''להעלות עניו ואחרי רבים תלך |- | |{{רווח קשיח|2}}אמונה אמן ברב עם הדרת מלך. |- | |- |'''אלהים''' |'''ז'''יהר קחת תרומה נטות לו אוהל שאנן |- | |הארון והשולחן והמנורה והמזבחות פז ומוצהב ירונן |- |{{רווח קשיח|4}}''קורות'' |'''ח'''ושב פרוכת וכפורת כבודך בין שני כרוביה להענן |- | |{{רווח קשיח|2}}כמראה הקשת אשר יהיה בענן. |- | |- |'''אלהי''' |'''ט'''ופחו ליקר בקרשי שטה ויריעות שש לאמץ |- | |ויריעות האהל ושני מפרשימו ושני מסכים לדלות מגומץ |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''י'''ותדת שפריר החצר וכיור לרחצת יד ורגל משמץ |- | |{{רווח קשיח|2}}ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יוסיף אומץ. |- | |- |'''ישראל''' |'''כ'''תוב שבטימו באבני אפוד וגם בטורי חושן לבאר |- | |כתונת ומעיל ומכנסים ומצנפת וציץ על מצח לתאר |- |{{רווח קשיח|4}}''כשושנה'' |'''ל'''מגבעות שש ואבנט שבעת ימים ילבשום מכהני פאר |- | |{{רווח קשיח|2}}וקורא להם אילי הצדק מטע ה' להתפאר. |- | |- |'''גשם''' |'''מ'''ים כבירים אם דלקוך חצוצרות על הצר ברפסדו |- | |ולמסע ולריע קרבנות ומזבח בלי מעלות ליסדו |- |{{רווח קשיח|4}}''כתפוח'' |'''נ'''אה שואל באורים הבה תמים ויורנו בחסדו |- | |{{רווח קשיח|2}}כי תועבת ה' נלוז ואת ישרים סודו. |- | |- |'''נדבות''' |'''ש'''או מנחה סולת ומאפה ומחבת ומרחשת וגרשׂ קלוי אש |- | |מהשבית ברית מלח ובל להקטיר דבש ושאור מבאיש |- |{{רווח קשיח|4}}''הביאני'' |'''ע'''רוך עולת בקר וצאן ועוף שלמי צאן ובקר להאש |- | |{{רווח קשיח|2}}רבים מבקשים פני מושל ומה' (נשפט) [משפט] איש. |- | |- |'''תניף''' |'''פ'''נימי חלב ותרים דשן ועצי אור תבערה |- | |שמן משחת קודש וקטורת סמים ואחת בשנה בקרני פנימי להערה |- |{{רווח קשיח|4}}''סמכוני'' |'''צ'''אלי קודש הלולי ובקע לגולגולת לא נעדרה |- | |{{רווח קשיח|2}}כופר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה. |- | |- |'''אלהים''' |'''ק'''ידש מזבח אדמה ואבן מסע מבלתי סקודה |- | |מוצא שפתיך הקימה בפצותך נדבה שקודה |- |{{רווח קשיח|4}}''שמאלו'' |'''ר'''מה וימינו לרום ותחת ויעד בכם עלי שירה עקודה |- | |{{רווח קשיח|2}}ומה תעשו ליום פקודה. |- | |- |'''נחלתך''' |'''ש'''חררת מצוען יצאתה לילה ללילה מגידים |- | |לכן בפיאה פרט ולקט פיאור שכחה ועוללות לך מכבדים |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעתי'' |'''ת'''חכמונת דבור ראשון כללתי בו שמונים נרבדים |- | |{{רווח קשיח|2}}'''אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.''' |- | |- |{{גדול|'''לא יהיה לך'''}} |'''ת'''מונת כל סמל בל תעבוד ותשתחווה בכל צד |- | |בל תפנו אילימו ותזכירו שמם כי אם להרס ולקרס ולרצָד |- | |'''ש'''בר תשבר מצבותם וגדע משכיותם ממצד |- | |{{רווח קשיח|2}}כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד. |- | |- |'''ונלאה''' |'''ר'''עך ונמכר למו גאולה תהיה לו |- | |בל תכרות למו ברית וכל משמשם מטמא מאילו |- |{{רווח קשיח|4}}''קול'' |'''ק'''חת פסיליהם בעיניך וצפויהם כשקץ לנוולו |- | |{{רווח קשיח|2}}תזרם כמו דוה צא תאמר לו. |- | |- |'''אתה''' |'''צ'''נח מעבוד למולֶך וקוסמים ועוננים כפלשתים |- | |ולהכרית מנחשים ומכשפים ודורשי אליל וחוקרים מתים |- |{{רווח קשיח|4}}''דומה'' |'''פ'''יתום המצפצפים ומהגים אוב וידעוני להתים |- | |{{רווח קשיח|2}}הלא עם אל אלהיו ידרוש בעד החיים אל המתים. |- | |- |'''כוננתה''' |'''ע'''לי תוקף עמך אורחותיך לנדו |- | |בל יקיפו וישחיתו ויקרחו ולקעקע יצמדו |- |{{רווח קשיח|4}}''עתה'' |'''ש'''רט מהתגודד ולחתונתם אל תתחמדו |- | |{{רווח קשיח|2}}כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו. |- | |- |'''חיתך''' |'''נ'''קה מכל מומם והזכותה אך להבר |- | |חוצה למחניך טמאי קושי ואל תבש פה מיד בן נכר משאת בר |- |{{רווח קשיח|4}}''כי'' |'''מ'''עצי יער בל תטע אשרה ומתנבא בשם אליל להדבר |- | |{{רווח קשיח|2}}כי נטה אל אל יד ואל שדי יתגבר. |- | |- |'''ישבו''' |'''ל'''חם שערים והפילו חללים בקרץ |- | |באי האהל וכליו יתחטאו וכל כלי פתוח בפרץ |- |{{רווח קשיח|4}}''הנצנים'' |'''כ'''רות עצימו לשרוף פרה ולטהר באש ובמים בערץ |- | |{{רווח קשיח|2}}ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. |- | |- |'''בה''' |'''י'''טמא השרץ במגע כל כלי ואדם פקוד |- | |ומשקה ותנור וכירים וזרע זרוע במים שקוד |- |{{רווח קשיח|4}}''התאנה'' |'''ט'''נאותיה וכל אוכל ולשבור כל חרש הסקוד |- | |{{רווח קשיח|2}}ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד. |- | |- |'''תכין''' |'''ח'''דרה למקריך ומשוכבת חיקכם בפעליכם |- | |וזרמה הנוגעת בכלי ונוגע ונושא נבלה בגעליכם |- |{{רווח קשיח|4}}יונת'' |'''ז'''הרו בזב ומגעותיו ובהטהרו הבו שעליכם |- | |{{רווח קשיח|2}}רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם. |- | |- |'''בטובתך''' |'''ו'''בחסדך הפרשתנו מנדה וחובקה ומגעותיה מאחיזתי |- | |וזבה תומגעותיה הדרת עד טהרה והקריבה בפריזתי |- |{{רווח קשיח|4}}''אחזו'' |'''ה'''זהרתי עמי והטהרו כי בתוכם שכנתי אחוזתי |- | |{{רווח קשיח|2}}בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי. |- | |- |'''לעני''' |'''ד'''ופק יתאפקון רחמיך וחנותה לגירו ונשמתה |- | |ובמרחבי אהלות תהג ומי נדה כדי הזיה בהגשמתה |- |{{רווח קשיח|4}}''דודי'' |'''ג'''זר לעבד ינצל אליך בעזך כי נחשמתה |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תלשן עבד אל אדוניו פן יקללך ואשמתה. |- | |- |'''אלהים''' |'''ב'''יעתני בהר חמד בדשניו אל קנוא במחצבותי |- | |אף ששים מצוות כלל בו ונבהלו מפחדו מקצבותי |- |{{רווח קשיח|4}}''עד'' |'''א'''מרו חנון אני אז נחתי ונתכוונו יצבותי |- | |{{רווח קשיח|2}}'''ועושה חסד לאלפים לאהבי ולשומרי מצוותי.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תשא'''}} |'''א'''ת גאון השם הנכבד והנורא על כל אלהים |- | |בל תחללו ותקננו אכן תחלל לבלהים |- | |'''ב'''בטאך לעשות ושלא לעשות אל תניא אומר כמלהים |- | |{{רווח קשיח|2}}אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים. |- | |- |'''ה' ''' |'''ג'''ליון חרט על עד ושומע אלה באזניו |- | |שומר חנם ונשא שכר והשוכר זולתי השואל כי לשלם דיניו |- |{{רווח קשיח|4}}''על'' |'''ד'''וחק מהם ונשבע לשוא לשקר אשלח מגלה עפה במעוניו |- | |{{רווח קשיח|2}} ולנה בתוך ביתו וכִלַתוּ ואת עציו ואת אבניו. |- | |- |'''נתן''' |'''ה'''וד לשרי אלפים ומאות בהתהלכי בישימון דוהב |- | |ושתי סנהדריות בארץ הדר שופטים ושוטרים צוהב |- |{{רווח קשיח|4}}''אקומה'' |'''ו'''אעלה ללמוד דת הנפלא ושח אורר שופט ונשיא רוהב |- | |{{רווח קשיח|2}}ועוז מלך משפט אהב. |- | |- |'''אמר''' |'''ז'''כה ורדפה צדק ומקחת שחד תחדל |- | |בל תעשו עול ותטו משפט כי בוחן אני עד שערה ועד בדל |- |{{רווח קשיח|4}}''מצאוני'' |'''ח'''זו ונאמו לא תכירו פנים צוה לכם אל המגודל |- | |{{רווח קשיח|2}}אשר לא ישא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל. |- | |- |'''המבשרות''' |'''ט'''ועני ארון עזי לדרככם בכל יום אכשיר |- | |גם אתם הודו עלי בכורה והתודו עלי מעשר להעשיר |- |{{רווח קשיח|4}}''כמעט'' |'''י'''חש לוי בקול רם ונוגני בקודש להישיר |- | |{{רווח קשיח|2}}וכהרים קול בחצוצרות ובמצלתים ובכלי השיר. |- | |- |'''צבא''' |'''כ'''קרבו אלי מלחמת יאמץ לב העם מלהסדק |- | |ישוב בונה ונוטע ומארש ורך הלבב במערכת לא יבדק |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעת'' |'''ל'''קצין לכתוב לו פתשגן אך למוד ילמד לצדק |- | |{{רווח קשיח|2}}בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק: |- | |- |'''רב''' |'''מ'''היר יקרא ספר במועד שמיטת עדני |- | |אל תוסףְּ על דבריו השמר ממחוק שם בתודוני |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''נ'''חלת ישמע דברי חוזי ואל אל נביאי שקר מפחדוני |- | |{{רווח קשיח|2}}מה לתבן את הבר נאום ה'. |- | |- |'''מלכי''' |'''ס'''בא ושבא יחלו פניכם בדברכם שלום זה לזה מנלם |- | |אל תשנאו אחד את אחד שקר חמס חנם ריקם נכלם |- |{{רווח קשיח|4}}''הנה'' |'''ע'''רכתי לכם לא תקום ולא תטור בגלוי ונעלם |- | |{{רווח קשיח|2}}כי חסיד אני נאום ה' לא אטור לעולם. |- | |- |'''צבאות''' |'''פ'''סו מלפניכם אל תקללום כי חרשים המה בקטוב |- | |נמהרה עצתם אל תשגום כעוורים המה לחטוב |- |{{רווח קשיח|4}}''כולם'' |'''צ'''חנו אל תחברום הוכיחום הנחת ובחיך רטוב |- | |{{רווח קשיח|2}}ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב. |- | |- |'''ידודון''' |'''ק'''הלותיכם מן השָׂם עלילות ולעונש ולמוסר יושלך |- | |אל תכחשו איש בעמיתו כחש הגבר חלף והלך |- |{{רווח קשיח|4}}''אפריון'' |'''ר'''כיל אל יהי בו ושמע דברי אל מחוללָךְ |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תאמר אשלמה רעה קוה לה' ויושע לך. |- | |- |'''ידודון''' |'''ש'''בעים לאומים בכתב על אבנים ספר דת ופירושיו |- | |כי הנה ראוהו בעינימו ולא האזינו מדרשיו |- |{{רווח קשיח|4}}''עמודיו'' |'''ת'''יכן ארבעים ושמונה מצוות בדיבור שלישי משלישיו |- | |{{רווח קשיח|2}}'''כי לא ינקה ה' את אשר ישא שמו לשוא.''' |- | |- |{{גדול|'''זכור'''}} |'''ת'''ענוגי שביעי לשבות אתה ועבדיךובהמתך ממעבד |- | |בל יצוא תצא תחומך כי צנצנת זכר למשנהו הוזבד |- | |'''ש'''ני תמידי חוק כל יום כפלם בו ועירוב להתכבד |- | |{{רווח קשיח|2}}וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד. |- | |- |'''ונְוַת''' |'''ר'''גש בפסח חירותה לקדש ראשון ושביעי נקדח |- | |מוספיו והעומר וקרבנו ומשם ונלאה שבועות כאקדח |- |{{רווח קשיח|4}}''צאינה'' |'''ק'''מולי טומאה ורחקה הנה נתן אל פסח שני למובדח{{הערה|לענ"ד צ"ל '''למונדח.'''}} |- | |{{רווח קשיח|2}}וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח. |- | |- |'''בית''' |'''צ'''לי אש ומצות באכלם לנכרי וערל בל יערכון |- | |משבור עצם ומהוציא חוצה וישביתו שאור וישליכון |- |{{רווח קשיח|4}}''הנָךְ'' |'''פ'''סוחה במוף בסף ובמשקופות ובחגרון חלץ יצאתם ותדרכון |- | |{{רווח קשיח|2}}ולעתיד כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון. |- | |- |'''תחלק''' |'''ע'''רך לחם הפנים זך למאור ובכור מרוקם |- | |משחוט פסח על חמץ ומהלינו מלאתך ודמעך בל תעקם |- |{{רווח קשיח|4}}''שיניך'' |'''ס'''וגו טומאה וחוגו שלוש ולא יראו פני ריקם |- | |{{רווח קשיח|2}}כן יהיה הדבר אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם. |- | |- |'''שלל''' |'''נ'''יחלתיך ביום הביכורים לקדשו ובמוספיו לעלצו |- | |ושתי הלחם וקרבניהם ועולת חודש בחדשו לאמצו |- |{{רווח קשיח|4}}''כחוט'' |'''מ'''שי אעדה בניך בקדשם יום תקע ובהודעם למלכם לרצו |- | |{{רווח קשיח|2}}וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו. |- | |- |'''אם''' |'''ל'''א הבינותם יום העשור לקדשו ולהתענות בו לאל |- | |מוספיו וכל עבודתו על סדר וידוי לכפר על ישראל |- |{{רווח קשיח|4}}''כמגדל'' |'''כ'''תם פז הנה חכמיכם יעברו מתכונת חגיו כהואל |- | |{{רווח קשיח|2}}יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל. |- | |- |'''תשכבון''' |'''י'''ומם ולילה בסכות לראשון ושמיני תקראו קדשָי |- | |במאגודת לולב להלל את שמי וכל שבעה לנסך מים על אשי |- |{{רווח קשיח|4}}''שני'' |'''ט'''פסרי על שמונת הימים כל יום לבדו מצוה לקרבני שי |- | |{{רווח קשיח|2}}אני צויתי למקודשי. |- | |- |'''בין''' |'''ח'''לצון שגר בהמתך בל יקרב משמיני אחורנית |- | |פן תעזוב את הלוי וערוך נר חנוכה עד שמינית |- |{{רווח קשיח|4}}''עד'' |'''ז'''את זכרון בספר ונוסף חוק עלי תכנית |- | |{{רווח קשיח|2}}לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית. |- | |- |'''שפתים''' |'''ו'''הפרודים תשמט בשביעית ספיחיה ונזיריה לא תגדור |- | |ושנת החמישים יובל להשמט תעבירו שופר בה לשרור |- |{{רווח קשיח|4}}''כולך'' |'''ה'''וצגת לחפש בה עבדים והמוכר שדה לרעהו מצרור |- | |{{רווח קשיח|2}}והיתה לו עד שנת הדרור. |- | |- |'''כנפי''' |'''ד'''יר ארצכם בהרחיבי ערי מגרש למשרתי להזבד |- | |יצאתם לצבא קדשו מחניכם וביד וביתד מהאבד |- |{{רווח קשיח|4}}''אתי'' |'''ג'''רתה במקדש יראהו שמעה זאת העובד |- | |{{רווח קשיח|2}}לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד. |- | |- |'''יונה''' |'''ב'''ת נדיב קבלה כל אלה שדי לה בחדשהו |- | |אף שבעים וחמש חרז במצות שבת כל מחלליו לדושהו |- |{{רווח קשיח|4}}''לבבתיני'' |'''א'''לוה השיבה ויתן עליה מזיו הדר קידושהו |- | |{{רווח קשיח|2}}'''על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו.''' |- | |- |{{גדול|'''כבד'''}} |'''א'''ומניך יראימו חמש מצוות קיימו בך ושמחו |- | |מילה ופריעה ופדיון ולמד דת ומלאכת וחופה הצליחו |- | |'''ב'''המולכם ימולו אתכם יליד בית ומקנת כסף וינוחו |- | |{{רווח קשיח|2}}והברית אשר כרת אתכם לא תשכחו. |- | |- |'''נחפה''' |'''ג'''נזי הקדש מבכור מקניך ופדה פטר חמור וערפהו בנידונַי |- | |מכה הוריו ומקללם להשמד מעל פני יסדונַי |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ד'''מי קן אם תשלחהו? כי אורך ימים וטוב תתי בלמדונַי |- | |{{רווח קשיח|2}}זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאם ה'. |- | |- |'''בכסף''' |'''ה'''רחק מִכַּר הורתך בשמרה טומאת זכר וטהרתו נכתם |- | |וטומאת נקבה וטהרתה כפלים קרבן עשיר ועני נעתם |- |{{רווח קשיח|4}}''נופת'' |'''ו'''צוף ענדם בחיימו; גועו – האבל נא על אסיפתם |- | |{{רווח קשיח|2}}הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם. |- | |- |'''ואברותיה''' |'''ז'''יהרתי לגמול חסד ובל תאמץ לב ותקפוץ אוברות |- | |עזוב תעזוב הקם תקים הענק תעניק העבט תעביט בו לפאורות |- |{{רווח קשיח|4}}''גן'' |'''ח'''כמת קן זקן הדרהו, לַמָּךְ אחיך החזק בו למאורות |- | |{{רווח קשיח|2}}נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות. |- | |- |'''בירקרק''' |'''ט'''כס פקודי ישראל לויהם לכבדימו תת תִמוֹרֶת |- | |דגלים ומשמרות לויה ופרשת מסע הנאמרת |- |{{רווח קשיח|4}}''שלחיך'' |'''יִ'''סָּפְרו גברימו ומשאם וארון בכתף עלימו מחמורת |- | |{{רווח קשיח|2}}וסביבות בית האלהים ילינו כי עליהם משמרת. |- | |- |'''חרוץ''' |'''כ'''טהרתי לטהרם מעשרים וחמש עד חמשים להדריכה |- | |הכהנים מפרוע ומפרום בל ישכרו להבדיל ולהורות הלכה |- |{{רווח קשיח|4}}''נרד'' |'''ל'''הפיח מלואימו ומטוחמאת נפש אותם לחשכה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי יומם ולילה עליהם במלאכה. |- | |- |'''בפרש''' |'''מ'''טעמיו כהני ילידי ביתי עמו חנויים |- | |בתו הנשאת לזר בל תאכל עם הגויים |- |{{רווח קשיח|4}}''מעון'' |'''נ'''כדו בהמשחו נצח מרב כוחיו בקר וערב לשמי אתויים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי מלך גדול אני אמר ה' צבאות ושמי נורא בגוים. |- | |- |'''שדי''' |'''ש'''ם לו משלמיו חזה ושוק ומשפט זובחים וגוזזים כמדובר |- | |ותרומה ותרומת המעשר חלק כחלק לבד ממכר הפרבר |- |{{רווח קשיח|4}}''עורי'' |'''ע'''ורכת נדר לרצון אביך ואישך ואף הנודר ישאל לחכמי סבר |- | |{{רווח קשיח|2}}מי כהחכם ומי יודע פשר דבר. |- | |- |'''מלכים''' |'''פ'''רשתי להם תורת המנחה ואשם ותודה ושלמי אפניך |- | |ותורת חטאת ואוכל הנוגע בה ובגד וחרש ונחושת בספניך |- |{{רווח קשיח|4}}''באתי'' |'''צ'''פיחי מנחות לידע מחלקותם ולהרחק כל מום רע מלפניך |- | |{{רווח קשיח|2}}ונאמתה הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך. |- | |- |'''בה''' |'''ק'''רצו ראשית עריסות ובשר קדש בהטמאו לשרוף תפריד |- | |סדר נחלות פי שנים וכל בת יורשת בל תהי לשריד |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''ר'''צפתי לפניכם ארץ חלוקה בגורל להוריד |- | |{{רווח קשיח|2}}מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד. |- | |- |'''תשלג''' |'''ש'''רבי חקתך הרחבה כי בה שבעים ושבע בגדלך |- | |והודעת בה שכר עבדיך, אם ככה למכבד אבותיו קל וחומר לך |- |{{רווח קשיח|4}}''פשטתי'' |'''ת'''בונתי להאמין בך תחשבה לו צדקה במלולך |- | |{{רווח קשיח|2}}'''למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך. |- | |- |{{גדול|'''לא תרצח'''}} |'''ת'''בנית הדרי אשר ארבעים יום רקמתי יִשובוֹ |- | |ראה צרת נפשו בהתחננו ואל תתאכזר וכנכרי תַחְשבוֹ |- | |'''ש'''ופך דם האדם באדם דמו ישפך בקרבו |- | |{{רווח קשיח|2}}אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו. |- | |- |'''בצלמון''' |'''ר'''בו מתים ונגפו אשה הרה לשלם תחת נפש ותחת אבר הנגור |- | |ןהחובל ברעהו לשפטו תקום לא יתן תחתם סגור |- |{{רווח קשיח|4}}''דודים'' |'''ק'''צבת למכה עבד כנעני יום או יומים ובל יגור |- | |{{רווח קשיח|2}}כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור. |- | |- |'''הר''' |'''צ'''את עשן בצוותך על תם ומועד ודמי עבדים להאמית |- | |ונזק וחצי נזק בנוגף כורה בור והשיח והמית |- |{{רווח קשיח|4}}''קמתי'' |'''פ'''צירה פים ללטוש לחותר ולאור מכה בסתר עמית |- | |{{רווח קשיח|2}}מלשני בסתר רעהו אותו אצמית. |- | |- |'''אלהים''' |'''ע'''צד בלחומו מחללי עונג ושוחט ומעלה חוץ ההראל |- | |ולשרוף בת כהן בזנותה ועשה זמה בישראל |- |{{רווח קשיח|4}}''פתחתי'' |'''ס'''מי שמני וקטרתי רוקחם ומריחם ונותנם לזר להתאל |- | |{{רווח קשיח|2}}כי עבר את ברית ה' וכי עשה נבלה בישראל. |- | |- |'''הר''' |'''נ'''וה קדשי יומת הזר בקרבו לגָאֵל |- | |גם מברך שם ועובד זר וגונב נפש ואין ידו לאל |- |{{רווח קשיח|4}}''מצאוני'' |'''מ'''וחצת מסית ונביאי שקר ולחנוק עושה בזדון על חכמי אל |- | |{{רווח קשיח|2}}זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל. |- | |- |'''בשן''' |'''ל'''בנון וכל מהלככם קראו שלום ראשונה ושניה |- | |צרתם על קריה נשגבה אל תשחיתו עץ פרי וגפן פוריה |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעתי'' |'''כ'''ל מקנאי לשמי פגוע בבת אל נכר זדויה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי שוחה עמוקה זונה ובאר צרה נכריה. |- | |- |'''הר''' |'''י'''שימון צעדתם ונחשלתם מחו זכר מזַנֶבכם ובוזה |- | |לתלות המגדפים יומם ובל תלין נבלתם לילה בהעזה |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ט'''ובה סוקלי הזונה בית אב והנמצאת בשדה בל תרזה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה. |- | |- |'''גבנונים''' |'''ח'''לל בהמצא בם עגלה לערוף בהברך |- | |לא יומתו אבות על בנים ואל תחבול מסעדי אוכל בערך |- |{{רווח קשיח|4}}''דודי'' |'''ז'''וית הניס הורג שגג ונאם תכין לך הדרך |- | |{{רווח קשיח|2}}טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך. |- | |- |'''הר''' |'''ו'''סביביו אם לא רחק איש וחדל לפסוח יכרת בה |- | |אף בן סורר ומורה אף האוכל תבואה בטבלה ועצבה |- |{{רווח קשיח|4}}''ראשו'' |'''ה'''ניאה עיר הנדחת חרוב והחרם והלהיבה |- | |{{רווח קשיח|2}}מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עובר בה. |- | |- |'''בשן''' |'''ד'''רוש לך מברושיו מעקה וקוץ כף מבישת עמיתך |- | |הלקה ארבעים ליסרה על עוברי על לאוי תורתך |- |{{רווח קשיח|4}}''עיניו'' |'''ג'''בהו עליך אל תעמוד על דמי אחיך בן יולדתך |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תחרוש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך. |- | |- |'''למה''' |'''ב'''כיתי עתה בשביי בהתבלע עצמותי ברצח |- | |כי זכור זכרתי הודי והדרי ביום עמידת חורב ושמעי פצח |- |{{רווח קשיח|4}}''לחייו'' |'''א'''הלות ומור הפיחו לו הנה בשמם בבגדות לנצח |- | |{{רווח קשיח|2}}כי ספון חמישים מצוות ריתק בכלל '''לא תרצח.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תנאף'''}} |'''א'''שת לא לך ולבך אל ישט אל מנהגיה |- | |שטתה תחת אלוף נעוריה במי המרים לצרוף סיגיה |- | |'''ב'''ודקים אותך המים כבדקם לה בהרוגיה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה. |- | |- |'''תרצדון''' |'''ג'''זרת אם ואשת אב ואשת דוד ואחות בעלילים |- | |בתך ובת בתך ובת בנך וכהנה מאשתך גלילים |- |{{רווח קשיח|4}}''ידיו'' |'''ד'''ימו להזירני מחותנת ואמה וחמותה בפלילים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי היא זימה והוא עוון פלילים. |- | |- |'''הרים''' |'''ה'''גבוהים התפרקו בהנתן ממרום דת נאמנה |- | |לאסור אחיות הורינו ואחות אשה וכלה תכונה |- |{{רווח קשיח|4}}''שוקיו'' |'''ו'''יסעף פורה בא על מאורשה מכונה |- | |{{רווח קשיח|2}}כשחוק לכסיל עשות זימה וחכמה לאיש תבונה. |- | |- |'''גבנונים''' |'''ז'''עו ונאסרה אשת אח וחלוצה ליבום בה כהוכנף |- | |וחמש עשרה פוטרות צרות עשו פרי ונשאו ענף |- |{{רווח קשיח|4}}''חכו'' |'''ח'''ק למגרש לכתוב ספר ואם יצאה מביתו לאחר בהתאנָף |- | |{{רווח קשיח|2}}הישוב אליה עוד הלא חנוף תחנף. |- | |- |'''ההר''' |'''ט'''ינר המכהן גרושה וחללה זונה ממנו נגרעים |- | |וגם אלמנה מכהן גדול ונדות מכל אדם נמנעים |- |{{רווח קשיח|4}}''אנה'' |'''י'''מצאו רובעי בהמה ושוכבי זכר ברגם מבולעים |- | |{{רווח קשיח|2}}שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים. |- | |- |'''חמד''' |'''כ'''נוס יפת תואר יגיירנה אל תתעמרו בם ותפרוצו |- | |ממזר ופצוע וכרות עמוני ומואבי מכם החיצו |- |{{רווח קשיח|4}}''דודי'' |'''ל'''שלשה דורות הכשיר מצרי ואדומי אם יקובצו |- | |{{רווח קשיח|2}}בזר עמים קרבות יחפצו. |- | |- |'''אלהים''' |'''מ'''נע מעטה אשה מגבר וכן הוא מכל זוני למרביתם |- | |וגם קדש וקדשה אל יהי בארץ בל יתחללו קדושים מקדושתם |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''נ'''צטויתי עריות בכתב ושניות על פה במשנה חוקתם |- | |{{רווח קשיח|2}}אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם. |- | |- |'''לשבתו''' |'''ש'''שתי על כני במיטב הארץ |- | |כי אתנן זונה ומחיר כלב יחוצו חוצה מארמון ערץ |- |{{רווח קשיח|4}}''יפה'' |'''ע'''צתו באסרו סריס כי מבראשית ברא כל להַפְרֵץ |- | |{{רווח קשיח|2}}לחיות זרע על פני כל הארץ. |- | |- |'''אף''' |'''פ'''ותתה עלמה או נתפשה למוהר ולקנס צו צורֶךָ |- | |אל תחלל צאצאיך בנוער קדש עריך וכפריך |- |{{רווח קשיח|4}}''הסבי'' |'''צ'''ועה את נחרפת לאיש ונטוש את רוע יצרֶךָ |- | |{{רווח קשיח|2}}שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בְּאֵרֶךָ. |- | |- |'''ה' ''' |'''ק'''דושי חופה חקק בכסף ובשטר ובביאה לנגוד |- | |ואספתה אלי בית הנקה לא בטורח ולא בנדוד תגוד |- |{{רווח קשיח|4}}''שיניך'' |'''ר'''חשו שאר כסות ועונה למגד בם עזרתך מגוד |- | |{{רווח קשיח|2}}ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל תבגוד. |- | |- |'''ישכון''' |'''ש'''ל בלבב כל איש אשר מחוקים האלה הָשְאַף |- | |תעלוזנה כליות שומרימו עוז כראם תיעף |- |{{רווח קשיח|4}}''כפלח'' |'''ת'''בערת אש פלחם אלוה לא ייגע ולא ייעף |- | |{{רווח קשיח|2}}ויאסוף חמשים ושמונה מצוות בתוך '''לא תנאף.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תגנוב'''}} |'''ת'''שומת יד רע ופעולת שכיר עדיך תתפוצץ |- | |פן בכפל וארבעה וחמשה ובממכרת עבד תרוצץ |- | |'''ש'''מוט משאתך חבולה תשיב ובחקי נשך אל תתלוצץ |- | |ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ. |- | |- |'''לנצח''' |'''ר'''ע לא ימכר בשביעית יצא ובניו לרבו רתוקים |- | |רק באהבו אדניו ירצע עד יובל ועד חוקים |- |{{רווח קשיח|4}}''ששים'' |'''ק'''בלו ליעד עבריה לפדותה או להוציאה ואל תהי לרחוקים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. |- | |- |'''רכב''' |'''צ'''מד ברחמך והלוות אח אל תהי לו כנושה ותקפידנו |- | |המבעה וההבער ישלם מיטב לא תונו ולא תענון דך לחרדנו |- |{{רווח קשיח|4}}''אחת'' |'''פ'''יארה חיפש שן ועין אף אתה מיוסרך אל תעבידנו |- | |{{רווח קשיח|2}}אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. |- | |- |'''אלהים''' |'''ע'''בוט צוה מקחת מבית ולהשיב אבידה ותועה רעומה |- | |פועליכם אל יתנו אל כלי ואל יניפו חרמש בקמה |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''ש'''ם תבל כולה הלא אני צדק מאזניך ומשקלותיך ואיפה נעומה |- | |{{רווח קשיח|2}}תועבת ה' אוצרות רשע ואיפת רזון זעומה. |- | |- |'''רבותים''' |'''נ'''זר בסין הוכתרו מערוכי מבן עשרים וששים וחמש וחודש |- | |בל תעריכו בהמת טהור וטמאה לפדות ותמורה לקדש |- |{{רווח קשיח|4}}''אל'' |'''מ'''קדיש ביתו ואחוזתו ומקנתו לכל אחת חקותה וחמישיתו להקדש |- | |{{רווח קשיח|2}}מוקש אדם ילע קודש. |- | |- |'''אלפי''' |'''ל'''מטות חלוצי מדון בשובם להרים מכס לשדי |- | |וכל חרם לבל יגאל ופרשת נסכים למלאת ידי |- |{{רווח קשיח|4}}''לא'' |'''כ'''ל מעשר הארץ ומקניה תקבעוני הביאוהו טרף למשרתי ידידי |- | |{{רווח קשיח|2}}אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והרקותי לכם ברכה עד בלי די. |- | |- |'''שנאן''' |'''י'''עצתי להקדיש מבוכרים ונשיאת קדשים אלי שער |- | |ומעשר שני להעלות לבחירתי גם פדה יפדה ברבות הדרך ויער |- |{{רווח קשיח|4}}''שובי'' |'''ט'''רפי צמח שלישית תת לעני עשור המשוער |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תגזול דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער. |- | |- |'''ה׳''' |'''ח'''קק לגוזל הגר תתו לכהן אז בשובו |- | |ואם לא קרוב בעל האבדה תאספה עד דָרשוֹ וקצבוֹ |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ז'''ה רוחך סרה מסיג גבול רֵעַ בקרבו |- | |{{רווח קשיח|2}}בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו. |- | |- |'''בם''' |'''ו'''בזרעם תתי חק גאולת ממכר דרוש ידרשוה |- | |בתי החצרים כשדי הארץ ועיר חומה עד שנה יפרישוה |- |{{רווח קשיח|4}}''שררך'' |'''ה'''יא טבור ערי הלויים למדוה אף בגולה אל תגרשוה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה. |- | |- |'''סיני''' |'''ד'''לוק דלק מאימתך והוא היה אות לדורות הנפעמים |- | |מתי אחז הודך בציון כמו ראיתיהו קדם ברעמים |- |{{רווח קשיח|4}}''שני'' |'''ג'''בירי קושט הזהירוני שמרו ועשו אמרים נעימים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. |- | |- |'''בקדש''' |'''ב'''דברו נמשלו הדברים כתרשיש בגלי ים לטוב כתוב |- | |כל גל גדול כמה גלים קטנים לתנוב |- |{{רווח קשיח|4}}''צוארך'' |'''א'''פדתי דברותי בתוך כל דבור כמה מצוות לענוב |- | |{{רווח קשיח|2}}הרי חמשים ותשע מצוות שבוצים במצות '''לא תגנוב.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תענה'''}} |'''א'''ליל ומרמות ותוך ותתן דופי באחיך בערמה |- | |בשני עדים תחרוץ משפט ואל תשת רשע עד בתרמה |- | |'''ב'''ראשונה העד יטה ידו כן בחנו אל ידו רמה |- | |{{רווח קשיח|2}}יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה. |- | |- |'''עלית''' |'''ג'''בהי אולם המשפט העמד דברך על עקרו |- | |עד זומם לגמלו כמחשבתו אשר חשב להמית אח ולדקרו |- |{{רווח קשיח|4}}''ראשך'' |'''ד'''רישות וחקירות יגל אל תחפזו מן הראשון בדברו |- | |{{רווח קשיח|2}}צדיק הראשון בריבו ובא רעהו וחקרו. |- | |- |'''למרום''' |'''ה'''מלשין שתפיהו לא תשא שמע שואב מלולים |- | |לכן ינוגע בעור הבשר מיד ובהרת להסגיר פעמים או בפשיונה להכלים |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ו'''סת יועיל מוציא שם רע כי יצטרע בשאתי עד פרחה בכולו להשלים |- | |{{רווח קשיח|2}}נכונו ללצים שפטים ומהלומות לגו כסילים. |- | |- |'''שבית''' |'''ז'''את דת דע כי אתרה בעבדי טרם מכה בו אקשרנה |- | |תחילה בביתו להסגיר ולטהר גם לחלוץ ולנתוץ אחשדנה |- |{{רווח קשיח|4}}''זאת'' |'''ח'''ז ולא שב נגעו בגדיו להסגיר ולכבס לקרוע ולשרוף יישרנה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה. |- | |- |'''שבי''' |'''ט'''חבוהו אלה ולא שב בוהק לטהר בו יגבר |- | |חוקי שחין ומכוה להכות בם בפשיון למתעבר |- |{{רווח קשיח|4}}''אמרתי'' |'''י'''סגר בנתק פעמים וירא פשיונו אולי ישוב ויתעבר |- | |{{רווח קשיח|2}}הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. |- | |- |'''לקחת''' |'''כ'''ל אלה החוטא אל תייאש כי עיניו בך תצפינה |- | |ואם בפרע ופרם ומעטה שפם בדירת ערשך ומחנותיך תשפינה |- |{{רווח קשיח|4}}''חכך'' |'''ל'''א תכלא מהתחנן הנה טהרות לעשיר ודל תניפנה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידיו תרפינה. |- | |- |'''מתנות''' |'''מ'''על במו גבר יביא אשם ודאי ויתנשא |- | |ואשם תלוי ללא יודע וכחש בעמיתו חומש ואדם יכסה |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''נ'''תתי כופר בתוספת חומש לאוכל קודש שוגג ולא כמנסה |- | |{{רווח קשיח|2}}להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה. |- | |- |'''באדם''' |'''ש'''ררה למשיח וחק כפרו וכל עדת ישראל בהשאה |- | |ושעיר חטאת על עבודת נכר ושעיר הנשיא אם שגג מהשתאה |- |{{רווח קשיח|4}}''לכה'' |'''ע'''רוך שי על פשע רצה אל להזיכך ולנאה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה. |- | |- |'''ואף''' |'''פ'''יחז במצות לא תעשה כשבה או שעירה יביא לזבולים |- | |והנעלם ממנו כל פועל אף כן יביא לזבולים |- |{{רווח קשיח|4}}''נשכימה'' |'''צ'''ור לשבח כי חס על דל לתורים ובני יונה ועשירית במחדלים |- | |{{רווח קשיח|2}}יודע צדיק דין דלים. |- | |- |'''סוררים''' |'''ק'''ירות לבי היו קדם בשכחי כל אלה מלבקש |- | |ועתה במה אקדם ואכף ואפדה מיד נוקש |- |{{רווח קשיח|4}}''הדודאים'' |'''ר'''יחם הפיחו בכתבך דת על לבם וברותה אלקש |- | |{{רווח קשיח|2}}בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש. |- | |- |'''לשכן''' |'''ש'''תלו עדן באורך שומרי פקודיך בחקר |- | |נחל גפרית בוערה בוזי חקיך ומחללי יקר |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''ת'''וקע בפטיש ומפוצץ סלע אף כן דברך לכמה פצעים יחקר |- | |{{רווח קשיח|2}}הגם הלום חמשים ושתי מצוות נמצאו בכלל עדי שקר. |- | |- |{{גדול|'''לא תחמוד'''}} |{{ק|'''ס'''}}חר רעך הונו ועזבוניו אף מכל מאכל |- | |אשר אסר לך אל תבוסת שמונה עשרה טריפות ונבלות ובשר בחלב מתגאל |- | |'''ש'''חיטת גוי וחֵלב ודם אותו ואת בנו וגיד הנשה כהואל |- | |{{רווח קשיח|2}}דבר שלח ה' ביעקב ונפל בישראל. |- | |- |'''יה''' |{{ק|'''ע'''}}ריסת חמץ אסר בפסח נא ומבושל בזבחיו ממכסות |- | |'''ר'''יחק פיגול ונותר וכל יטמא בל יאכל קדשים כנוסות |- |{{רווח קשיח|4}}''אנהגך'' |'''ק'''רב נא אלי מתאותך הזהר פן תשיאך בלעסות |- | |{{רווח קשיח|2}}תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות. |- | |- |'''אלהים''' |{{ק|'''י'''}}נקי בדשן בשר התאוה ופקדי כיסוי דמים אחויים |- | |'''צ'''יווני מאכול על הדם ומעשר באבל וטומאה ולמתים אתויים |- |{{רווח קשיח|4}}''שמאלו'' |'''פ'''רשה דת הלכות שחיטה אל תתעלם ממנו בהגויים |- | |{{רווח קשיח|2}}מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים. |- | |- |'''ברוך''' |{{ק|'''ד'''}}ובר אמת בלבבו להזיר מטומאה ותגלחת וגפן גווייתו |- | |'''ע'''ל טומאתו להקריב שי אף כן על טהרתו |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעתי'' |'''ס'''גנים להנזיר מקדשים ורש מחסום את עגלתו |- | |{{רווח קשיח|2}}יודע צדיק נפש בהמתו. |- | |- |'''ה' ''' |{{ק|'''ב'''}}חיתו יער נתן לי מופת פרסה וגרה להבין |- | |'''נ'''תן כלל בעוף וכרעים בשרצים וכל הולך על גחון ועל ארבע חגבין |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''מ'''דגים סנפיר וקשקשת החכמתי אתכם כל אלה להלבין |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תהיו כסוס כפרד אין הבין. |- | |- |'''יום''' |{{ק|'''נ'''}}יפת עומר הותר החדש וחטאת פנימה מאכול נמנעים |- | |'''ל'''א תרביע ותזרע ותלבש כלאים הערילה עצים נטועים |- |{{רווח קשיח|4}}''שימני'' |'''כ'''ל אלה אשר אמרתי לך אל תחמדם ולנפשך אנעים |- | |{{רווח קשיח|2}}חמד רשע מצוד רעים. |- | |- |'''יום''' |{{ק|'''י'''}}תשיר כהן לא תאכל ואבר מן החי וכלאי הכרם רחקם |- | |'''י'''ין נסך אך דמי שור וחמור לחרוש אל תקם |- |{{רווח קשיח|4}}''מים'' |'''ט'''בעו עמי וחשכו פימו מאכול כל נאסר בך בהחשקם |- | |{{רווח קשיח|2}}ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם. |- | |- |'''יעמס''' |{{ק|'''ו'''}}ישא כהן פקודיו ואל יקרב במומו את קרבניו |- | |'''ח'''ניטים אם יבוכרו לאיש מעבוד ומגזוז בתבוניו |- |{{רווח קשיח|4}}''אחות'' |'''ז'''הב וכסף אל ירב מלכה סוסים ונשים בחביוניו |- | |{{רווח קשיח|2}}למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו. |- | |- |'''לנו''' |{{ק|'''ס'''}}פנת בתוך עשרת הדברות שש מאות ושלש עשרה מצוות חוק מודעיך |- | |'''ו'''מי יכיל ויבין בחכמתך ומי ימלל בינותיך ומדעיך |- |{{רווח קשיח|4}}''אם'' |'''ה'''גות חמשים וארבע חרוזות בכלל חמוד ליודעיך |- | |{{רווח קשיח|2}}כנגדם שש מאות ושלש עשרה אותיות מ"אנכי" ועד "אשר לרעך". |- | |- |'''האל''' |{{ק|'''פ'''}}קדני שאל אביך ויגדך ואם תשמעוה הקימותה מדעתי |- | |'''ד'''הרת הנביאים לא לעולם יחיו הן אנכי ידעתי |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''ג'''יבורים נושקי קשת בררתי לך בכל דור ודור הודעתי |- | |{{רווח קשיח|2}}הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי. |- | |- |'''ישועתנו''' |'''ב'''ראשית היתה בך באחרית ממנו אל תתעלם |- | |צויתנו זכרו תורת משה עבדי חקיה ומשפטיה לעולם |- |{{רווח קשיח|4}}''כרם'' |'''א'''של זכור ה' אהבתם וחסדי נעורימו כנאמך להועילם |- | |{{רווח קשיח|2}}וזכרתי אני את בריתי אותך כימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם. |- | |- |'''סלה''' |'''מ'''משלתי אוברה |- | |'''נ'''וגתי בחמד עת הוברה |- |{{רווח קשיח|4}}''כרמי'' |'''ש'''כתה בעדי מקול הברה |- | |'''ע'''רכי אז הרצת '''מצות ה' ברה''' |- | |{{רווח קשיח|10}} בא"י המחזיר שכינתו לציון. |- | |- |{{רווח קשיח|4}}''היושבת'' |'''פ'''נימה לנהורה |- | |'''צ'''אנן יצלצל עוד מבהורה |- |{{רווח קשיח|4}}''השמיעני'' |'''ק'''ול נעשה כאז לזהורה |- | |'''ר'''ננו בטוב בכל שאט '''יראת ה' טהורה''' |- | |{{רווח קשיח|10}}ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות. |- | |- |{{רווח קשיח|4}}''ברח'' |'''ש'''ואף שוררי להמת |- | |'''ש'''ובה והשיבנו מכל עמת |- |{{רווח קשיח|4}}בשמים |'''ת'''פיחנו כי אפס צמת |- | |'''ת'''כללה בחסד ושלום '''משפט ה' אמת''' |- | |{{רווח קשיח|10}}בא"י המברך את עמו ישראל בשלום. |} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==הזכרות בדברי הראשונים== ====פירוש על ספר יצירה מיוחס לרב סעדיה גאון==== תרגום הרב [[W:יוסף קאפח|יוסף קאפח]], ירושלם ה'תשל"ב, [https://tablet.otzar.org/#/book/23506/p/45/t/1/fs/0/start/0/end/0/c עמוד מז]:{{ש}} ועם ההתחקות המרובה והדיוק הגדול התבוננו ומצאנו את עשרת הדברות אשר שמעום האבות לפני הר סיני כנגד עשר האמירות הללו עד שלא תשאר שום מצוה שאינה כלולה בהן. ופירוש הדבר כי דבור אנכי ה' רומז אל הפועל כמו שאמר אנכי ה' עשה כל. ודבור לא יהיה לך רומז על העצמים לפי שכבר כללם באמרו אשר בשמים ואשר בארץ ואשר במים ודבור לא תשא ייאמר על האיכויות כי רוב השבועות אינן נעשית אלא על המצבים. ודבור זכור אח יום השבת הרי ברור שהוא החלק מן הזמן. ודבור כבד את אביך ואת אמך הוא הנספח עצמו. ודבור לא תרצח רומז בו על הנפעל כאמרו כי בצלם אלהים עשה את האדם ודבור לא תנאף רומז בו על הקימה כי אותה הפעולה אינה אלא קימה ומפגש. ודבור לא תגנב הוא על הרכוש והקנין בבירור. ודבור לא תענה רומז בו על הכמות כי רוב העדויות אינם אלא על שעורים ודבור לא תחמוד הכוונה בו המקום ושאר מה שנספח אליו ולפיכך הקדים בו בית רעך. הנה נתבאר כי עשרת הדברות כוללים כל ההגדרות שבעולם. וכיון שהדבר כן שכל תרי"ג מצות אינן אלא ממה שבעולם מחייב שיהו אלו התרי"ג מצות נכללות בכלל עשרת הדברות ולא תמצא אחת מהן יוצאת מכללן וכאשר עסקתי במיונם וצירוף לכל דבור את הדומה לו מצאתי את שיש לצרף מהן אל אנכי שמונים, ואל לא יהיה ששים, ואל לא תשא שמנה וארבעים, ואל זכור חמש ושבעים, ואל כבד שבע ושבעים, ואל לא תרצח חמשים, ואל לא תנאף שמנה וחמשים, ואל לא תגנב תשע וחמשים, ואל לא תענה שתים וחמשים, ואל לא תחמד ארבע וחמשים, סך הכל תרי"ג. ומצאתי עוד עם ההתחקות מספר אותיות עשרת הדברות תר"כ אותיות (כן ביתרו. ובואתחנן תשכ"ח). ויהיה מהן תרי"ג אותיות כנגד תרי"ג מצות וישאר אשר לרעך שבע אותיות ותמצא שכאשר אמר ושורו וחמורו וכל כבר כלל בזה כל דבר יחברך החכם הכולל את המרובה במועט. ====רש"י על שמות כד יב==== {{:רש"י על שמות כד יב}} ====אבן עזרא על שמות כ ב (ארוך)==== והגאון רב סעדיה חבר אזהרות וכלל כל המצות באלה עשרת הדברים. ====ראב"ן==== מערבית [[אל אלהים ה' דבר]]. ====ספר [[מאמר השכל]]==== ==הערות== <references /> [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:שבעתות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] k2xfi3ghlk83aetjkyhn77rf48j7u0v 3101992 3101991 2026-11-07T23:49:24Z Yack67 27395 Yack67 העביר את הדף [[אזהרות לרס"ג]] לשם [[אלהים אצל יום זה]]: עי' בדף [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/סידור רס"ג]] 3101991 wikitext text/x-wiki שבעתת-אזהרות של רבינו {{קישור למחבר|רב סעדיה גאון|סעדיה גאון}}. {{ק|מתוך: [https://hebrewbooks.org/34770 קובץ מעשי ידי גאונים קדמונים], ברלין תרט"ז, מעמ' 93 והלאה}} * [ראו גם פיוט אזהרות נוסף של רס"ג בדף: [[את ה' אלהיך תירא]].] ==פתיחה== {{מ:טעמי המקרא|16}} {|width="80%" |{{גדול|'''אֱלֹהִים'''}} |'''א'''צל יום הלזה מימים ימימה |- | |'''ב'''ל יתחרוהו רבי כל יום והאימימה |- |{{רווח קשיח|4}}''שיר'' |'''ג'''תית ענתה בו ותשר ימימה |- | |'''ד'''ורשתי למגן '''תורת יי תמימה'''. |- | |{{רווח קשיח|10}}בא"י מגן אברהם. |- | |- |{{ג|'''בְּצֵאתְךָ'''}} |'''ה'''מלתה שיקי רשף למנה |- | |'''ו'''נלאתה כלכלם נטיעת נאמנה |- |{{רווח קשיח|4}}''ישקני'' |'''ז'''ו קצותם ענתה מאמנה |- | |'''ח'''שורת טל תחי '''עדות יי נאמנה'''. |- | |{{רווח קשיח|10}}בא"י מחיה המתים. |- | |- |{{ג|'''לִפְנֵי'''}} |'''ט'''וחי בפיתום וחקותי ששרים |- | |'''י'''צוא יצא מושיעי והושיעי בכושרים |- |{{רווח קשיח|4}}''לריח'' |'''כ'''רכמי בשמים ושיי תשרים |- | |'''ל'''בה ניחוח לקדשו '''פקודי יי ישרים'''. |- |} ונקדישך ונעריצך וגו' אתה בחרתנו אלי (עד) ושני תמידים כהלכתם. תם יקול (אז יאמר) ונאמר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך. {|width="80%" |{{גדול|'''עַמְּךָ'''}} |'''א'''צלת בסעדך |- | |'''ב'''וגדיהם ריקם במעדך |- |{{רווח קשיח|4}}''משכני'' |'''ג'''בנון הוד מעטיו בהעדך |- | |'''ד'''רך עקבותיך '''בצעדך.''' |- | |- |{{גדול|'''בְּצַעְדְּךָ'''}} |'''ה'''ור ומתקה וחשמון |- | |'''ו'''ילדי חנן ותילון ושימון |- |{{רווח קשיח|4}}''שחורה'' |'''ז'''כותה תארה ככפרת גשמון |- | |'''ח'''רות חירות כנחלה '''בישימון.''' |- | |- |{{ג|'''בִּישִׁימוֹן'''}} |'''ט'''פחתה ותרב לשום בך כסלה |- | |'''י'''הרה אז ושבה לכסלה |- |{{רווח קשיח|4}}''אל'' |'''כ'''גמולה תד סלה |- | |'''ל'''ך הוסגלה חבל '''סלה.''' |- | |- |{{ג|'''סֶלָה'''}} |'''מ'''קדמי ארץ |- | |'''נ'''קבת שמה בדת בחרץ |- |{{רווח קשיח|4}}''הגידה'' |'''ס'''פר חו נא סדר זכרוניה בערץ |- | |'''ע'''וד ותרוממנה לרשת '''ארץ.''' |- | |- |{{ג|'''אֶרֶץ'''}} |'''פ'''תרוס ההיו בה כנכרים |- | |'''צ'''לחו ותהי למו כמכורים |- |{{רווח קשיח|4}}''אם'' |'''ק'''רבתי תחפצון לזכורים |- | |'''ר'''אשית דגן הבו ביום הביכורים. |- | |- |{{ג|'''רָעָשָׁה'''}} |'''ש'''חקת גובה ותחלוש |- | |'''ש'''נאיך בבואם לפלוש |- |{{רווח קשיח|4}}''לסוסתי'' |'''ת'''רתה מחנס תלוש |- | |'''ת'''ופפת חגג פעמים שלוש |- |} ככתוב שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלהי ישראל. {|width="80%" |{{גדול|'''אַף'''}} |'''א'''ורח לחופש |'''א'''קו לדולי מכפש |- | |'''ב'''לבי אל יהי טפש |'''ב'''חוכי אל יהי עפש |- |{{רווח קשיח|4}}''נאוו'' |'''ג'''אוותיך משות מרפש |'''ג'''ומדי לך רצפת פשפש |- | |'''ד'''י החכימי לנופש |'''משיבת נפש'''. |- | |- |{{ג|'''שמים'''}} |'''ה'''טופחימו צפיתי |'''ה'''וללתי זולתו ודפתי |- | |'''ו'''חן ערכי יפיתי |'''ו'''כמשלש עשרה נפתי |- |{{רווח קשיח|4}}''תורי'' |'''ז'''מר קרסתי ושפתי |'''ז'''הב שירי עלימו חפתי |- | |'''ח'''שתי הגות ולא רפיתי |'''מחכימת פתי.''' |- | |- |{{ג|'''נטפו'''}} |'''ט'''וחי זיע עולב |'''ט'''פסת חן בבואי ללבלב |- | |'''י'''מסוך פי צוף וחלב |'''י'''כין לו מחשבות לב |- |{{רווח קשיח|4}}''עד'' |'''כ'''מעט חקה אלב |'''כ'''תובת בשרד לשלב |- | |'''ל'''אדם מערכי לב |'''ומה' משמחי לב.''' |- | |- |{{ג|'''מפני'''}} |'''מ'''ורא עוטה זינים |'''מ'''גתי ועליזי פנים |- | |'''נ'''חפזתי מאנשי הבינים |'''נ'''צבים נגדי במחנים |- |{{רווח קשיח|4}}''צרור'' |'''ס'''וחרה למגינים |'''ס'''באת זכי יינים |- | |'''ע'''ודני מתוק האור וטוב לעינים |'''מאירת עינים.''' |- | |- |{{ג|'''אלהים'''}} |'''פ'''דני מחיל ורעד |'''פ'''לטני ולא אמעד |- | |'''צ'''עדי הכן מבעד |'''צ'''אתי בכל צעד |- |{{רווח קשיח|4}}''אשכל'' |'''ק'''נמוני מצעד |'''ק'''טרה לו בעמעד |- | |'''ר'''שיונתך עם בני אלעד |'''ה' עומדת לעד.''' |- | |- |{{ג|'''זה'''}} |'''ש'''וקד למלאות בחסדיו |'''ש'''אלת אחד עבדיו |- | |'''ש'''פר אמריו במדיו |'''ש'''נוניו מנת מדיו |- | |'''ת'''כונתי לו לבדיו |'''ת'''תי בהתיצבי נגדיו |- | |'''ת'''חבולות פיפיות חדיו ירגילני |'''צדקו יחדיו.''' |- |} ככתוב תהלת ה' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד. ונאמר ה' אלהים נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר (לי) בבוקר בבוקר יעיר לי אוזן לשמוע כלמודים. ונאמר ה' אלהים פתח לי אוזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגותי. ונאמר רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר. ונאמר יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי. ונאמר תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי. ונאמר ברוך אתה ה' למדני חקיך. ונאמר טוב אתה ומטיב למדני חקיך. ונאמר שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי. {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==אזהרות== *{{ק|שם, עמ' 106 והלאה}} {{מ:טעמי המקרא|16}} {|width="80%" |{{גדול|'''אנכי'''}} |'''א'''ש אוכלה וניחרת מכל הנהרות |- | |ודברו כאש ונוצציה הרבה מצות בכל דבור זוהרות |- | |'''ב'''חכמתו כוללת בעשרת דברות שש מאות ושלש עשרה מצות להורות |- | |{{רווח קשיח|2}}אמרות ה' אמרות טהורות. |- | |- |'''סיני''' |'''ג'''דילים תעש למענהו לזכור מצות שדי |- | |ואות וטוטפות ומזוזות ושלוש תפלות למדי |- |{{רווח קשיח|4}}''הִנָּךְ'' |'''ד'''וברות בכל יום השכם והערב ה' אחד ואתם עדי |- | |{{רווח קשיח|2}}למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי. |- | |- |'''מפני''' |'''ה'''אדון ירא ואהבתהו וקדש שמו בכל הלך |- | |והצנע לכת ואל תנסהו וברכת שובע וימי הלל אל תשלך |- |{{רווח קשיח|4}}''הִנְּךָ'' |'''ו'''להעלות עניו ואחרי רבים תלך |- | |{{רווח קשיח|2}}אמונה אמן ברב עם הדרת מלך. |- | |- |'''אלהים''' |'''ז'''יהר קחת תרומה נטות לו אוהל שאנן |- | |הארון והשולחן והמנורה והמזבחות פז ומוצהב ירונן |- |{{רווח קשיח|4}}''קורות'' |'''ח'''ושב פרוכת וכפורת כבודך בין שני כרוביה להענן |- | |{{רווח קשיח|2}}כמראה הקשת אשר יהיה בענן. |- | |- |'''אלהי''' |'''ט'''ופחו ליקר בקרשי שטה ויריעות שש לאמץ |- | |ויריעות האהל ושני מפרשימו ושני מסכים לדלות מגומץ |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''י'''ותדת שפריר החצר וכיור לרחצת יד ורגל משמץ |- | |{{רווח קשיח|2}}ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יוסיף אומץ. |- | |- |'''ישראל''' |'''כ'''תוב שבטימו באבני אפוד וגם בטורי חושן לבאר |- | |כתונת ומעיל ומכנסים ומצנפת וציץ על מצח לתאר |- |{{רווח קשיח|4}}''כשושנה'' |'''ל'''מגבעות שש ואבנט שבעת ימים ילבשום מכהני פאר |- | |{{רווח קשיח|2}}וקורא להם אילי הצדק מטע ה' להתפאר. |- | |- |'''גשם''' |'''מ'''ים כבירים אם דלקוך חצוצרות על הצר ברפסדו |- | |ולמסע ולריע קרבנות ומזבח בלי מעלות ליסדו |- |{{רווח קשיח|4}}''כתפוח'' |'''נ'''אה שואל באורים הבה תמים ויורנו בחסדו |- | |{{רווח קשיח|2}}כי תועבת ה' נלוז ואת ישרים סודו. |- | |- |'''נדבות''' |'''ש'''או מנחה סולת ומאפה ומחבת ומרחשת וגרשׂ קלוי אש |- | |מהשבית ברית מלח ובל להקטיר דבש ושאור מבאיש |- |{{רווח קשיח|4}}''הביאני'' |'''ע'''רוך עולת בקר וצאן ועוף שלמי צאן ובקר להאש |- | |{{רווח קשיח|2}}רבים מבקשים פני מושל ומה' (נשפט) [משפט] איש. |- | |- |'''תניף''' |'''פ'''נימי חלב ותרים דשן ועצי אור תבערה |- | |שמן משחת קודש וקטורת סמים ואחת בשנה בקרני פנימי להערה |- |{{רווח קשיח|4}}''סמכוני'' |'''צ'''אלי קודש הלולי ובקע לגולגולת לא נעדרה |- | |{{רווח קשיח|2}}כופר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה. |- | |- |'''אלהים''' |'''ק'''ידש מזבח אדמה ואבן מסע מבלתי סקודה |- | |מוצא שפתיך הקימה בפצותך נדבה שקודה |- |{{רווח קשיח|4}}''שמאלו'' |'''ר'''מה וימינו לרום ותחת ויעד בכם עלי שירה עקודה |- | |{{רווח קשיח|2}}ומה תעשו ליום פקודה. |- | |- |'''נחלתך''' |'''ש'''חררת מצוען יצאתה לילה ללילה מגידים |- | |לכן בפיאה פרט ולקט פיאור שכחה ועוללות לך מכבדים |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעתי'' |'''ת'''חכמונת דבור ראשון כללתי בו שמונים נרבדים |- | |{{רווח קשיח|2}}'''אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.''' |- | |- |{{גדול|'''לא יהיה לך'''}} |'''ת'''מונת כל סמל בל תעבוד ותשתחווה בכל צד |- | |בל תפנו אילימו ותזכירו שמם כי אם להרס ולקרס ולרצָד |- | |'''ש'''בר תשבר מצבותם וגדע משכיותם ממצד |- | |{{רווח קשיח|2}}כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד. |- | |- |'''ונלאה''' |'''ר'''עך ונמכר למו גאולה תהיה לו |- | |בל תכרות למו ברית וכל משמשם מטמא מאילו |- |{{רווח קשיח|4}}''קול'' |'''ק'''חת פסיליהם בעיניך וצפויהם כשקץ לנוולו |- | |{{רווח קשיח|2}}תזרם כמו דוה צא תאמר לו. |- | |- |'''אתה''' |'''צ'''נח מעבוד למולֶך וקוסמים ועוננים כפלשתים |- | |ולהכרית מנחשים ומכשפים ודורשי אליל וחוקרים מתים |- |{{רווח קשיח|4}}''דומה'' |'''פ'''יתום המצפצפים ומהגים אוב וידעוני להתים |- | |{{רווח קשיח|2}}הלא עם אל אלהיו ידרוש בעד החיים אל המתים. |- | |- |'''כוננתה''' |'''ע'''לי תוקף עמך אורחותיך לנדו |- | |בל יקיפו וישחיתו ויקרחו ולקעקע יצמדו |- |{{רווח קשיח|4}}''עתה'' |'''ש'''רט מהתגודד ולחתונתם אל תתחמדו |- | |{{רווח קשיח|2}}כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו. |- | |- |'''חיתך''' |'''נ'''קה מכל מומם והזכותה אך להבר |- | |חוצה למחניך טמאי קושי ואל תבש פה מיד בן נכר משאת בר |- |{{רווח קשיח|4}}''כי'' |'''מ'''עצי יער בל תטע אשרה ומתנבא בשם אליל להדבר |- | |{{רווח קשיח|2}}כי נטה אל אל יד ואל שדי יתגבר. |- | |- |'''ישבו''' |'''ל'''חם שערים והפילו חללים בקרץ |- | |באי האהל וכליו יתחטאו וכל כלי פתוח בפרץ |- |{{רווח קשיח|4}}''הנצנים'' |'''כ'''רות עצימו לשרוף פרה ולטהר באש ובמים בערץ |- | |{{רווח קשיח|2}}ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. |- | |- |'''בה''' |'''י'''טמא השרץ במגע כל כלי ואדם פקוד |- | |ומשקה ותנור וכירים וזרע זרוע במים שקוד |- |{{רווח קשיח|4}}''התאנה'' |'''ט'''נאותיה וכל אוכל ולשבור כל חרש הסקוד |- | |{{רווח קשיח|2}}ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד. |- | |- |'''תכין''' |'''ח'''דרה למקריך ומשוכבת חיקכם בפעליכם |- | |וזרמה הנוגעת בכלי ונוגע ונושא נבלה בגעליכם |- |{{רווח קשיח|4}}יונת'' |'''ז'''הרו בזב ומגעותיו ובהטהרו הבו שעליכם |- | |{{רווח קשיח|2}}רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם. |- | |- |'''בטובתך''' |'''ו'''בחסדך הפרשתנו מנדה וחובקה ומגעותיה מאחיזתי |- | |וזבה תומגעותיה הדרת עד טהרה והקריבה בפריזתי |- |{{רווח קשיח|4}}''אחזו'' |'''ה'''זהרתי עמי והטהרו כי בתוכם שכנתי אחוזתי |- | |{{רווח קשיח|2}}בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי. |- | |- |'''לעני''' |'''ד'''ופק יתאפקון רחמיך וחנותה לגירו ונשמתה |- | |ובמרחבי אהלות תהג ומי נדה כדי הזיה בהגשמתה |- |{{רווח קשיח|4}}''דודי'' |'''ג'''זר לעבד ינצל אליך בעזך כי נחשמתה |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תלשן עבד אל אדוניו פן יקללך ואשמתה. |- | |- |'''אלהים''' |'''ב'''יעתני בהר חמד בדשניו אל קנוא במחצבותי |- | |אף ששים מצוות כלל בו ונבהלו מפחדו מקצבותי |- |{{רווח קשיח|4}}''עד'' |'''א'''מרו חנון אני אז נחתי ונתכוונו יצבותי |- | |{{רווח קשיח|2}}'''ועושה חסד לאלפים לאהבי ולשומרי מצוותי.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תשא'''}} |'''א'''ת גאון השם הנכבד והנורא על כל אלהים |- | |בל תחללו ותקננו אכן תחלל לבלהים |- | |'''ב'''בטאך לעשות ושלא לעשות אל תניא אומר כמלהים |- | |{{רווח קשיח|2}}אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים. |- | |- |'''ה' ''' |'''ג'''ליון חרט על עד ושומע אלה באזניו |- | |שומר חנם ונשא שכר והשוכר זולתי השואל כי לשלם דיניו |- |{{רווח קשיח|4}}''על'' |'''ד'''וחק מהם ונשבע לשוא לשקר אשלח מגלה עפה במעוניו |- | |{{רווח קשיח|2}} ולנה בתוך ביתו וכִלַתוּ ואת עציו ואת אבניו. |- | |- |'''נתן''' |'''ה'''וד לשרי אלפים ומאות בהתהלכי בישימון דוהב |- | |ושתי סנהדריות בארץ הדר שופטים ושוטרים צוהב |- |{{רווח קשיח|4}}''אקומה'' |'''ו'''אעלה ללמוד דת הנפלא ושח אורר שופט ונשיא רוהב |- | |{{רווח קשיח|2}}ועוז מלך משפט אהב. |- | |- |'''אמר''' |'''ז'''כה ורדפה צדק ומקחת שחד תחדל |- | |בל תעשו עול ותטו משפט כי בוחן אני עד שערה ועד בדל |- |{{רווח קשיח|4}}''מצאוני'' |'''ח'''זו ונאמו לא תכירו פנים צוה לכם אל המגודל |- | |{{רווח קשיח|2}}אשר לא ישא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל. |- | |- |'''המבשרות''' |'''ט'''ועני ארון עזי לדרככם בכל יום אכשיר |- | |גם אתם הודו עלי בכורה והתודו עלי מעשר להעשיר |- |{{רווח קשיח|4}}''כמעט'' |'''י'''חש לוי בקול רם ונוגני בקודש להישיר |- | |{{רווח קשיח|2}}וכהרים קול בחצוצרות ובמצלתים ובכלי השיר. |- | |- |'''צבא''' |'''כ'''קרבו אלי מלחמת יאמץ לב העם מלהסדק |- | |ישוב בונה ונוטע ומארש ורך הלבב במערכת לא יבדק |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעת'' |'''ל'''קצין לכתוב לו פתשגן אך למוד ילמד לצדק |- | |{{רווח קשיח|2}}בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק: |- | |- |'''רב''' |'''מ'''היר יקרא ספר במועד שמיטת עדני |- | |אל תוסףְּ על דבריו השמר ממחוק שם בתודוני |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''נ'''חלת ישמע דברי חוזי ואל אל נביאי שקר מפחדוני |- | |{{רווח קשיח|2}}מה לתבן את הבר נאום ה'. |- | |- |'''מלכי''' |'''ס'''בא ושבא יחלו פניכם בדברכם שלום זה לזה מנלם |- | |אל תשנאו אחד את אחד שקר חמס חנם ריקם נכלם |- |{{רווח קשיח|4}}''הנה'' |'''ע'''רכתי לכם לא תקום ולא תטור בגלוי ונעלם |- | |{{רווח קשיח|2}}כי חסיד אני נאום ה' לא אטור לעולם. |- | |- |'''צבאות''' |'''פ'''סו מלפניכם אל תקללום כי חרשים המה בקטוב |- | |נמהרה עצתם אל תשגום כעוורים המה לחטוב |- |{{רווח קשיח|4}}''כולם'' |'''צ'''חנו אל תחברום הוכיחום הנחת ובחיך רטוב |- | |{{רווח קשיח|2}}ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב. |- | |- |'''ידודון''' |'''ק'''הלותיכם מן השָׂם עלילות ולעונש ולמוסר יושלך |- | |אל תכחשו איש בעמיתו כחש הגבר חלף והלך |- |{{רווח קשיח|4}}''אפריון'' |'''ר'''כיל אל יהי בו ושמע דברי אל מחוללָךְ |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תאמר אשלמה רעה קוה לה' ויושע לך. |- | |- |'''ידודון''' |'''ש'''בעים לאומים בכתב על אבנים ספר דת ופירושיו |- | |כי הנה ראוהו בעינימו ולא האזינו מדרשיו |- |{{רווח קשיח|4}}''עמודיו'' |'''ת'''יכן ארבעים ושמונה מצוות בדיבור שלישי משלישיו |- | |{{רווח קשיח|2}}'''כי לא ינקה ה' את אשר ישא שמו לשוא.''' |- | |- |{{גדול|'''זכור'''}} |'''ת'''ענוגי שביעי לשבות אתה ועבדיךובהמתך ממעבד |- | |בל יצוא תצא תחומך כי צנצנת זכר למשנהו הוזבד |- | |'''ש'''ני תמידי חוק כל יום כפלם בו ועירוב להתכבד |- | |{{רווח קשיח|2}}וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד. |- | |- |'''ונְוַת''' |'''ר'''גש בפסח חירותה לקדש ראשון ושביעי נקדח |- | |מוספיו והעומר וקרבנו ומשם ונלאה שבועות כאקדח |- |{{רווח קשיח|4}}''צאינה'' |'''ק'''מולי טומאה ורחקה הנה נתן אל פסח שני למובדח{{הערה|לענ"ד צ"ל '''למונדח.'''}} |- | |{{רווח קשיח|2}}וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח. |- | |- |'''בית''' |'''צ'''לי אש ומצות באכלם לנכרי וערל בל יערכון |- | |משבור עצם ומהוציא חוצה וישביתו שאור וישליכון |- |{{רווח קשיח|4}}''הנָךְ'' |'''פ'''סוחה במוף בסף ובמשקופות ובחגרון חלץ יצאתם ותדרכון |- | |{{רווח קשיח|2}}ולעתיד כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון. |- | |- |'''תחלק''' |'''ע'''רך לחם הפנים זך למאור ובכור מרוקם |- | |משחוט פסח על חמץ ומהלינו מלאתך ודמעך בל תעקם |- |{{רווח קשיח|4}}''שיניך'' |'''ס'''וגו טומאה וחוגו שלוש ולא יראו פני ריקם |- | |{{רווח קשיח|2}}כן יהיה הדבר אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם. |- | |- |'''שלל''' |'''נ'''יחלתיך ביום הביכורים לקדשו ובמוספיו לעלצו |- | |ושתי הלחם וקרבניהם ועולת חודש בחדשו לאמצו |- |{{רווח קשיח|4}}''כחוט'' |'''מ'''שי אעדה בניך בקדשם יום תקע ובהודעם למלכם לרצו |- | |{{רווח קשיח|2}}וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו. |- | |- |'''אם''' |'''ל'''א הבינותם יום העשור לקדשו ולהתענות בו לאל |- | |מוספיו וכל עבודתו על סדר וידוי לכפר על ישראל |- |{{רווח קשיח|4}}''כמגדל'' |'''כ'''תם פז הנה חכמיכם יעברו מתכונת חגיו כהואל |- | |{{רווח קשיח|2}}יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל. |- | |- |'''תשכבון''' |'''י'''ומם ולילה בסכות לראשון ושמיני תקראו קדשָי |- | |במאגודת לולב להלל את שמי וכל שבעה לנסך מים על אשי |- |{{רווח קשיח|4}}''שני'' |'''ט'''פסרי על שמונת הימים כל יום לבדו מצוה לקרבני שי |- | |{{רווח קשיח|2}}אני צויתי למקודשי. |- | |- |'''בין''' |'''ח'''לצון שגר בהמתך בל יקרב משמיני אחורנית |- | |פן תעזוב את הלוי וערוך נר חנוכה עד שמינית |- |{{רווח קשיח|4}}''עד'' |'''ז'''את זכרון בספר ונוסף חוק עלי תכנית |- | |{{רווח קשיח|2}}לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית. |- | |- |'''שפתים''' |'''ו'''הפרודים תשמט בשביעית ספיחיה ונזיריה לא תגדור |- | |ושנת החמישים יובל להשמט תעבירו שופר בה לשרור |- |{{רווח קשיח|4}}''כולך'' |'''ה'''וצגת לחפש בה עבדים והמוכר שדה לרעהו מצרור |- | |{{רווח קשיח|2}}והיתה לו עד שנת הדרור. |- | |- |'''כנפי''' |'''ד'''יר ארצכם בהרחיבי ערי מגרש למשרתי להזבד |- | |יצאתם לצבא קדשו מחניכם וביד וביתד מהאבד |- |{{רווח קשיח|4}}''אתי'' |'''ג'''רתה במקדש יראהו שמעה זאת העובד |- | |{{רווח קשיח|2}}לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד. |- | |- |'''יונה''' |'''ב'''ת נדיב קבלה כל אלה שדי לה בחדשהו |- | |אף שבעים וחמש חרז במצות שבת כל מחלליו לדושהו |- |{{רווח קשיח|4}}''לבבתיני'' |'''א'''לוה השיבה ויתן עליה מזיו הדר קידושהו |- | |{{רווח קשיח|2}}'''על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו.''' |- | |- |{{גדול|'''כבד'''}} |'''א'''ומניך יראימו חמש מצוות קיימו בך ושמחו |- | |מילה ופריעה ופדיון ולמד דת ומלאכת וחופה הצליחו |- | |'''ב'''המולכם ימולו אתכם יליד בית ומקנת כסף וינוחו |- | |{{רווח קשיח|2}}והברית אשר כרת אתכם לא תשכחו. |- | |- |'''נחפה''' |'''ג'''נזי הקדש מבכור מקניך ופדה פטר חמור וערפהו בנידונַי |- | |מכה הוריו ומקללם להשמד מעל פני יסדונַי |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ד'''מי קן אם תשלחהו? כי אורך ימים וטוב תתי בלמדונַי |- | |{{רווח קשיח|2}}זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאם ה'. |- | |- |'''בכסף''' |'''ה'''רחק מִכַּר הורתך בשמרה טומאת זכר וטהרתו נכתם |- | |וטומאת נקבה וטהרתה כפלים קרבן עשיר ועני נעתם |- |{{רווח קשיח|4}}''נופת'' |'''ו'''צוף ענדם בחיימו; גועו – האבל נא על אסיפתם |- | |{{רווח קשיח|2}}הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם. |- | |- |'''ואברותיה''' |'''ז'''יהרתי לגמול חסד ובל תאמץ לב ותקפוץ אוברות |- | |עזוב תעזוב הקם תקים הענק תעניק העבט תעביט בו לפאורות |- |{{רווח קשיח|4}}''גן'' |'''ח'''כמת קן זקן הדרהו, לַמָּךְ אחיך החזק בו למאורות |- | |{{רווח קשיח|2}}נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות. |- | |- |'''בירקרק''' |'''ט'''כס פקודי ישראל לויהם לכבדימו תת תִמוֹרֶת |- | |דגלים ומשמרות לויה ופרשת מסע הנאמרת |- |{{רווח קשיח|4}}''שלחיך'' |'''יִ'''סָּפְרו גברימו ומשאם וארון בכתף עלימו מחמורת |- | |{{רווח קשיח|2}}וסביבות בית האלהים ילינו כי עליהם משמרת. |- | |- |'''חרוץ''' |'''כ'''טהרתי לטהרם מעשרים וחמש עד חמשים להדריכה |- | |הכהנים מפרוע ומפרום בל ישכרו להבדיל ולהורות הלכה |- |{{רווח קשיח|4}}''נרד'' |'''ל'''הפיח מלואימו ומטוחמאת נפש אותם לחשכה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי יומם ולילה עליהם במלאכה. |- | |- |'''בפרש''' |'''מ'''טעמיו כהני ילידי ביתי עמו חנויים |- | |בתו הנשאת לזר בל תאכל עם הגויים |- |{{רווח קשיח|4}}''מעון'' |'''נ'''כדו בהמשחו נצח מרב כוחיו בקר וערב לשמי אתויים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי מלך גדול אני אמר ה' צבאות ושמי נורא בגוים. |- | |- |'''שדי''' |'''ש'''ם לו משלמיו חזה ושוק ומשפט זובחים וגוזזים כמדובר |- | |ותרומה ותרומת המעשר חלק כחלק לבד ממכר הפרבר |- |{{רווח קשיח|4}}''עורי'' |'''ע'''ורכת נדר לרצון אביך ואישך ואף הנודר ישאל לחכמי סבר |- | |{{רווח קשיח|2}}מי כהחכם ומי יודע פשר דבר. |- | |- |'''מלכים''' |'''פ'''רשתי להם תורת המנחה ואשם ותודה ושלמי אפניך |- | |ותורת חטאת ואוכל הנוגע בה ובגד וחרש ונחושת בספניך |- |{{רווח קשיח|4}}''באתי'' |'''צ'''פיחי מנחות לידע מחלקותם ולהרחק כל מום רע מלפניך |- | |{{רווח קשיח|2}}ונאמתה הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך. |- | |- |'''בה''' |'''ק'''רצו ראשית עריסות ובשר קדש בהטמאו לשרוף תפריד |- | |סדר נחלות פי שנים וכל בת יורשת בל תהי לשריד |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''ר'''צפתי לפניכם ארץ חלוקה בגורל להוריד |- | |{{רווח קשיח|2}}מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד. |- | |- |'''תשלג''' |'''ש'''רבי חקתך הרחבה כי בה שבעים ושבע בגדלך |- | |והודעת בה שכר עבדיך, אם ככה למכבד אבותיו קל וחומר לך |- |{{רווח קשיח|4}}''פשטתי'' |'''ת'''בונתי להאמין בך תחשבה לו צדקה במלולך |- | |{{רווח קשיח|2}}'''למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך. |- | |- |{{גדול|'''לא תרצח'''}} |'''ת'''בנית הדרי אשר ארבעים יום רקמתי יִשובוֹ |- | |ראה צרת נפשו בהתחננו ואל תתאכזר וכנכרי תַחְשבוֹ |- | |'''ש'''ופך דם האדם באדם דמו ישפך בקרבו |- | |{{רווח קשיח|2}}אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו. |- | |- |'''בצלמון''' |'''ר'''בו מתים ונגפו אשה הרה לשלם תחת נפש ותחת אבר הנגור |- | |ןהחובל ברעהו לשפטו תקום לא יתן תחתם סגור |- |{{רווח קשיח|4}}''דודים'' |'''ק'''צבת למכה עבד כנעני יום או יומים ובל יגור |- | |{{רווח קשיח|2}}כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור. |- | |- |'''הר''' |'''צ'''את עשן בצוותך על תם ומועד ודמי עבדים להאמית |- | |ונזק וחצי נזק בנוגף כורה בור והשיח והמית |- |{{רווח קשיח|4}}''קמתי'' |'''פ'''צירה פים ללטוש לחותר ולאור מכה בסתר עמית |- | |{{רווח קשיח|2}}מלשני בסתר רעהו אותו אצמית. |- | |- |'''אלהים''' |'''ע'''צד בלחומו מחללי עונג ושוחט ומעלה חוץ ההראל |- | |ולשרוף בת כהן בזנותה ועשה זמה בישראל |- |{{רווח קשיח|4}}''פתחתי'' |'''ס'''מי שמני וקטרתי רוקחם ומריחם ונותנם לזר להתאל |- | |{{רווח קשיח|2}}כי עבר את ברית ה' וכי עשה נבלה בישראל. |- | |- |'''הר''' |'''נ'''וה קדשי יומת הזר בקרבו לגָאֵל |- | |גם מברך שם ועובד זר וגונב נפש ואין ידו לאל |- |{{רווח קשיח|4}}''מצאוני'' |'''מ'''וחצת מסית ונביאי שקר ולחנוק עושה בזדון על חכמי אל |- | |{{רווח קשיח|2}}זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל. |- | |- |'''בשן''' |'''ל'''בנון וכל מהלככם קראו שלום ראשונה ושניה |- | |צרתם על קריה נשגבה אל תשחיתו עץ פרי וגפן פוריה |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעתי'' |'''כ'''ל מקנאי לשמי פגוע בבת אל נכר זדויה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי שוחה עמוקה זונה ובאר צרה נכריה. |- | |- |'''הר''' |'''י'''שימון צעדתם ונחשלתם מחו זכר מזַנֶבכם ובוזה |- | |לתלות המגדפים יומם ובל תלין נבלתם לילה בהעזה |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ט'''ובה סוקלי הזונה בית אב והנמצאת בשדה בל תרזה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה. |- | |- |'''גבנונים''' |'''ח'''לל בהמצא בם עגלה לערוף בהברך |- | |לא יומתו אבות על בנים ואל תחבול מסעדי אוכל בערך |- |{{רווח קשיח|4}}''דודי'' |'''ז'''וית הניס הורג שגג ונאם תכין לך הדרך |- | |{{רווח קשיח|2}}טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך. |- | |- |'''הר''' |'''ו'''סביביו אם לא רחק איש וחדל לפסוח יכרת בה |- | |אף בן סורר ומורה אף האוכל תבואה בטבלה ועצבה |- |{{רווח קשיח|4}}''ראשו'' |'''ה'''ניאה עיר הנדחת חרוב והחרם והלהיבה |- | |{{רווח קשיח|2}}מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עובר בה. |- | |- |'''בשן''' |'''ד'''רוש לך מברושיו מעקה וקוץ כף מבישת עמיתך |- | |הלקה ארבעים ליסרה על עוברי על לאוי תורתך |- |{{רווח קשיח|4}}''עיניו'' |'''ג'''בהו עליך אל תעמוד על דמי אחיך בן יולדתך |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תחרוש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך. |- | |- |'''למה''' |'''ב'''כיתי עתה בשביי בהתבלע עצמותי ברצח |- | |כי זכור זכרתי הודי והדרי ביום עמידת חורב ושמעי פצח |- |{{רווח קשיח|4}}''לחייו'' |'''א'''הלות ומור הפיחו לו הנה בשמם בבגדות לנצח |- | |{{רווח קשיח|2}}כי ספון חמישים מצוות ריתק בכלל '''לא תרצח.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תנאף'''}} |'''א'''שת לא לך ולבך אל ישט אל מנהגיה |- | |שטתה תחת אלוף נעוריה במי המרים לצרוף סיגיה |- | |'''ב'''ודקים אותך המים כבדקם לה בהרוגיה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה. |- | |- |'''תרצדון''' |'''ג'''זרת אם ואשת אב ואשת דוד ואחות בעלילים |- | |בתך ובת בתך ובת בנך וכהנה מאשתך גלילים |- |{{רווח קשיח|4}}''ידיו'' |'''ד'''ימו להזירני מחותנת ואמה וחמותה בפלילים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי היא זימה והוא עוון פלילים. |- | |- |'''הרים''' |'''ה'''גבוהים התפרקו בהנתן ממרום דת נאמנה |- | |לאסור אחיות הורינו ואחות אשה וכלה תכונה |- |{{רווח קשיח|4}}''שוקיו'' |'''ו'''יסעף פורה בא על מאורשה מכונה |- | |{{רווח קשיח|2}}כשחוק לכסיל עשות זימה וחכמה לאיש תבונה. |- | |- |'''גבנונים''' |'''ז'''עו ונאסרה אשת אח וחלוצה ליבום בה כהוכנף |- | |וחמש עשרה פוטרות צרות עשו פרי ונשאו ענף |- |{{רווח קשיח|4}}''חכו'' |'''ח'''ק למגרש לכתוב ספר ואם יצאה מביתו לאחר בהתאנָף |- | |{{רווח קשיח|2}}הישוב אליה עוד הלא חנוף תחנף. |- | |- |'''ההר''' |'''ט'''ינר המכהן גרושה וחללה זונה ממנו נגרעים |- | |וגם אלמנה מכהן גדול ונדות מכל אדם נמנעים |- |{{רווח קשיח|4}}''אנה'' |'''י'''מצאו רובעי בהמה ושוכבי זכר ברגם מבולעים |- | |{{רווח קשיח|2}}שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים. |- | |- |'''חמד''' |'''כ'''נוס יפת תואר יגיירנה אל תתעמרו בם ותפרוצו |- | |ממזר ופצוע וכרות עמוני ומואבי מכם החיצו |- |{{רווח קשיח|4}}''דודי'' |'''ל'''שלשה דורות הכשיר מצרי ואדומי אם יקובצו |- | |{{רווח קשיח|2}}בזר עמים קרבות יחפצו. |- | |- |'''אלהים''' |'''מ'''נע מעטה אשה מגבר וכן הוא מכל זוני למרביתם |- | |וגם קדש וקדשה אל יהי בארץ בל יתחללו קדושים מקדושתם |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''נ'''צטויתי עריות בכתב ושניות על פה במשנה חוקתם |- | |{{רווח קשיח|2}}אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם. |- | |- |'''לשבתו''' |'''ש'''שתי על כני במיטב הארץ |- | |כי אתנן זונה ומחיר כלב יחוצו חוצה מארמון ערץ |- |{{רווח קשיח|4}}''יפה'' |'''ע'''צתו באסרו סריס כי מבראשית ברא כל להַפְרֵץ |- | |{{רווח קשיח|2}}לחיות זרע על פני כל הארץ. |- | |- |'''אף''' |'''פ'''ותתה עלמה או נתפשה למוהר ולקנס צו צורֶךָ |- | |אל תחלל צאצאיך בנוער קדש עריך וכפריך |- |{{רווח קשיח|4}}''הסבי'' |'''צ'''ועה את נחרפת לאיש ונטוש את רוע יצרֶךָ |- | |{{רווח קשיח|2}}שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בְּאֵרֶךָ. |- | |- |'''ה' ''' |'''ק'''דושי חופה חקק בכסף ובשטר ובביאה לנגוד |- | |ואספתה אלי בית הנקה לא בטורח ולא בנדוד תגוד |- |{{רווח קשיח|4}}''שיניך'' |'''ר'''חשו שאר כסות ועונה למגד בם עזרתך מגוד |- | |{{רווח קשיח|2}}ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל תבגוד. |- | |- |'''ישכון''' |'''ש'''ל בלבב כל איש אשר מחוקים האלה הָשְאַף |- | |תעלוזנה כליות שומרימו עוז כראם תיעף |- |{{רווח קשיח|4}}''כפלח'' |'''ת'''בערת אש פלחם אלוה לא ייגע ולא ייעף |- | |{{רווח קשיח|2}}ויאסוף חמשים ושמונה מצוות בתוך '''לא תנאף.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תגנוב'''}} |'''ת'''שומת יד רע ופעולת שכיר עדיך תתפוצץ |- | |פן בכפל וארבעה וחמשה ובממכרת עבד תרוצץ |- | |'''ש'''מוט משאתך חבולה תשיב ובחקי נשך אל תתלוצץ |- | |ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ. |- | |- |'''לנצח''' |'''ר'''ע לא ימכר בשביעית יצא ובניו לרבו רתוקים |- | |רק באהבו אדניו ירצע עד יובל ועד חוקים |- |{{רווח קשיח|4}}''ששים'' |'''ק'''בלו ליעד עבריה לפדותה או להוציאה ואל תהי לרחוקים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. |- | |- |'''רכב''' |'''צ'''מד ברחמך והלוות אח אל תהי לו כנושה ותקפידנו |- | |המבעה וההבער ישלם מיטב לא תונו ולא תענון דך לחרדנו |- |{{רווח קשיח|4}}''אחת'' |'''פ'''יארה חיפש שן ועין אף אתה מיוסרך אל תעבידנו |- | |{{רווח קשיח|2}}אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. |- | |- |'''אלהים''' |'''ע'''בוט צוה מקחת מבית ולהשיב אבידה ותועה רעומה |- | |פועליכם אל יתנו אל כלי ואל יניפו חרמש בקמה |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''ש'''ם תבל כולה הלא אני צדק מאזניך ומשקלותיך ואיפה נעומה |- | |{{רווח קשיח|2}}תועבת ה' אוצרות רשע ואיפת רזון זעומה. |- | |- |'''רבותים''' |'''נ'''זר בסין הוכתרו מערוכי מבן עשרים וששים וחמש וחודש |- | |בל תעריכו בהמת טהור וטמאה לפדות ותמורה לקדש |- |{{רווח קשיח|4}}''אל'' |'''מ'''קדיש ביתו ואחוזתו ומקנתו לכל אחת חקותה וחמישיתו להקדש |- | |{{רווח קשיח|2}}מוקש אדם ילע קודש. |- | |- |'''אלפי''' |'''ל'''מטות חלוצי מדון בשובם להרים מכס לשדי |- | |וכל חרם לבל יגאל ופרשת נסכים למלאת ידי |- |{{רווח קשיח|4}}''לא'' |'''כ'''ל מעשר הארץ ומקניה תקבעוני הביאוהו טרף למשרתי ידידי |- | |{{רווח קשיח|2}}אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והרקותי לכם ברכה עד בלי די. |- | |- |'''שנאן''' |'''י'''עצתי להקדיש מבוכרים ונשיאת קדשים אלי שער |- | |ומעשר שני להעלות לבחירתי גם פדה יפדה ברבות הדרך ויער |- |{{רווח קשיח|4}}''שובי'' |'''ט'''רפי צמח שלישית תת לעני עשור המשוער |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תגזול דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער. |- | |- |'''ה׳''' |'''ח'''קק לגוזל הגר תתו לכהן אז בשובו |- | |ואם לא קרוב בעל האבדה תאספה עד דָרשוֹ וקצבוֹ |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ז'''ה רוחך סרה מסיג גבול רֵעַ בקרבו |- | |{{רווח קשיח|2}}בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו. |- | |- |'''בם''' |'''ו'''בזרעם תתי חק גאולת ממכר דרוש ידרשוה |- | |בתי החצרים כשדי הארץ ועיר חומה עד שנה יפרישוה |- |{{רווח קשיח|4}}''שררך'' |'''ה'''יא טבור ערי הלויים למדוה אף בגולה אל תגרשוה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה. |- | |- |'''סיני''' |'''ד'''לוק דלק מאימתך והוא היה אות לדורות הנפעמים |- | |מתי אחז הודך בציון כמו ראיתיהו קדם ברעמים |- |{{רווח קשיח|4}}''שני'' |'''ג'''בירי קושט הזהירוני שמרו ועשו אמרים נעימים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. |- | |- |'''בקדש''' |'''ב'''דברו נמשלו הדברים כתרשיש בגלי ים לטוב כתוב |- | |כל גל גדול כמה גלים קטנים לתנוב |- |{{רווח קשיח|4}}''צוארך'' |'''א'''פדתי דברותי בתוך כל דבור כמה מצוות לענוב |- | |{{רווח קשיח|2}}הרי חמשים ותשע מצוות שבוצים במצות '''לא תגנוב.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תענה'''}} |'''א'''ליל ומרמות ותוך ותתן דופי באחיך בערמה |- | |בשני עדים תחרוץ משפט ואל תשת רשע עד בתרמה |- | |'''ב'''ראשונה העד יטה ידו כן בחנו אל ידו רמה |- | |{{רווח קשיח|2}}יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה. |- | |- |'''עלית''' |'''ג'''בהי אולם המשפט העמד דברך על עקרו |- | |עד זומם לגמלו כמחשבתו אשר חשב להמית אח ולדקרו |- |{{רווח קשיח|4}}''ראשך'' |'''ד'''רישות וחקירות יגל אל תחפזו מן הראשון בדברו |- | |{{רווח קשיח|2}}צדיק הראשון בריבו ובא רעהו וחקרו. |- | |- |'''למרום''' |'''ה'''מלשין שתפיהו לא תשא שמע שואב מלולים |- | |לכן ינוגע בעור הבשר מיד ובהרת להסגיר פעמים או בפשיונה להכלים |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ו'''סת יועיל מוציא שם רע כי יצטרע בשאתי עד פרחה בכולו להשלים |- | |{{רווח קשיח|2}}נכונו ללצים שפטים ומהלומות לגו כסילים. |- | |- |'''שבית''' |'''ז'''את דת דע כי אתרה בעבדי טרם מכה בו אקשרנה |- | |תחילה בביתו להסגיר ולטהר גם לחלוץ ולנתוץ אחשדנה |- |{{רווח קשיח|4}}''זאת'' |'''ח'''ז ולא שב נגעו בגדיו להסגיר ולכבס לקרוע ולשרוף יישרנה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה. |- | |- |'''שבי''' |'''ט'''חבוהו אלה ולא שב בוהק לטהר בו יגבר |- | |חוקי שחין ומכוה להכות בם בפשיון למתעבר |- |{{רווח קשיח|4}}''אמרתי'' |'''י'''סגר בנתק פעמים וירא פשיונו אולי ישוב ויתעבר |- | |{{רווח קשיח|2}}הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. |- | |- |'''לקחת''' |'''כ'''ל אלה החוטא אל תייאש כי עיניו בך תצפינה |- | |ואם בפרע ופרם ומעטה שפם בדירת ערשך ומחנותיך תשפינה |- |{{רווח קשיח|4}}''חכך'' |'''ל'''א תכלא מהתחנן הנה טהרות לעשיר ודל תניפנה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידיו תרפינה. |- | |- |'''מתנות''' |'''מ'''על במו גבר יביא אשם ודאי ויתנשא |- | |ואשם תלוי ללא יודע וכחש בעמיתו חומש ואדם יכסה |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''נ'''תתי כופר בתוספת חומש לאוכל קודש שוגג ולא כמנסה |- | |{{רווח קשיח|2}}להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה. |- | |- |'''באדם''' |'''ש'''ררה למשיח וחק כפרו וכל עדת ישראל בהשאה |- | |ושעיר חטאת על עבודת נכר ושעיר הנשיא אם שגג מהשתאה |- |{{רווח קשיח|4}}''לכה'' |'''ע'''רוך שי על פשע רצה אל להזיכך ולנאה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה. |- | |- |'''ואף''' |'''פ'''יחז במצות לא תעשה כשבה או שעירה יביא לזבולים |- | |והנעלם ממנו כל פועל אף כן יביא לזבולים |- |{{רווח קשיח|4}}''נשכימה'' |'''צ'''ור לשבח כי חס על דל לתורים ובני יונה ועשירית במחדלים |- | |{{רווח קשיח|2}}יודע צדיק דין דלים. |- | |- |'''סוררים''' |'''ק'''ירות לבי היו קדם בשכחי כל אלה מלבקש |- | |ועתה במה אקדם ואכף ואפדה מיד נוקש |- |{{רווח קשיח|4}}''הדודאים'' |'''ר'''יחם הפיחו בכתבך דת על לבם וברותה אלקש |- | |{{רווח קשיח|2}}בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש. |- | |- |'''לשכן''' |'''ש'''תלו עדן באורך שומרי פקודיך בחקר |- | |נחל גפרית בוערה בוזי חקיך ומחללי יקר |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''ת'''וקע בפטיש ומפוצץ סלע אף כן דברך לכמה פצעים יחקר |- | |{{רווח קשיח|2}}הגם הלום חמשים ושתי מצוות נמצאו בכלל עדי שקר. |- | |- |{{גדול|'''לא תחמוד'''}} |{{ק|'''ס'''}}חר רעך הונו ועזבוניו אף מכל מאכל |- | |אשר אסר לך אל תבוסת שמונה עשרה טריפות ונבלות ובשר בחלב מתגאל |- | |'''ש'''חיטת גוי וחֵלב ודם אותו ואת בנו וגיד הנשה כהואל |- | |{{רווח קשיח|2}}דבר שלח ה' ביעקב ונפל בישראל. |- | |- |'''יה''' |{{ק|'''ע'''}}ריסת חמץ אסר בפסח נא ומבושל בזבחיו ממכסות |- | |'''ר'''יחק פיגול ונותר וכל יטמא בל יאכל קדשים כנוסות |- |{{רווח קשיח|4}}''אנהגך'' |'''ק'''רב נא אלי מתאותך הזהר פן תשיאך בלעסות |- | |{{רווח קשיח|2}}תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות. |- | |- |'''אלהים''' |{{ק|'''י'''}}נקי בדשן בשר התאוה ופקדי כיסוי דמים אחויים |- | |'''צ'''יווני מאכול על הדם ומעשר באבל וטומאה ולמתים אתויים |- |{{רווח קשיח|4}}''שמאלו'' |'''פ'''רשה דת הלכות שחיטה אל תתעלם ממנו בהגויים |- | |{{רווח קשיח|2}}מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים. |- | |- |'''ברוך''' |{{ק|'''ד'''}}ובר אמת בלבבו להזיר מטומאה ותגלחת וגפן גווייתו |- | |'''ע'''ל טומאתו להקריב שי אף כן על טהרתו |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעתי'' |'''ס'''גנים להנזיר מקדשים ורש מחסום את עגלתו |- | |{{רווח קשיח|2}}יודע צדיק נפש בהמתו. |- | |- |'''ה' ''' |{{ק|'''ב'''}}חיתו יער נתן לי מופת פרסה וגרה להבין |- | |'''נ'''תן כלל בעוף וכרעים בשרצים וכל הולך על גחון ועל ארבע חגבין |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''מ'''דגים סנפיר וקשקשת החכמתי אתכם כל אלה להלבין |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תהיו כסוס כפרד אין הבין. |- | |- |'''יום''' |{{ק|'''נ'''}}יפת עומר הותר החדש וחטאת פנימה מאכול נמנעים |- | |'''ל'''א תרביע ותזרע ותלבש כלאים הערילה עצים נטועים |- |{{רווח קשיח|4}}''שימני'' |'''כ'''ל אלה אשר אמרתי לך אל תחמדם ולנפשך אנעים |- | |{{רווח קשיח|2}}חמד רשע מצוד רעים. |- | |- |'''יום''' |{{ק|'''י'''}}תשיר כהן לא תאכל ואבר מן החי וכלאי הכרם רחקם |- | |'''י'''ין נסך אך דמי שור וחמור לחרוש אל תקם |- |{{רווח קשיח|4}}''מים'' |'''ט'''בעו עמי וחשכו פימו מאכול כל נאסר בך בהחשקם |- | |{{רווח קשיח|2}}ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם. |- | |- |'''יעמס''' |{{ק|'''ו'''}}ישא כהן פקודיו ואל יקרב במומו את קרבניו |- | |'''ח'''ניטים אם יבוכרו לאיש מעבוד ומגזוז בתבוניו |- |{{רווח קשיח|4}}''אחות'' |'''ז'''הב וכסף אל ירב מלכה סוסים ונשים בחביוניו |- | |{{רווח קשיח|2}}למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו. |- | |- |'''לנו''' |{{ק|'''ס'''}}פנת בתוך עשרת הדברות שש מאות ושלש עשרה מצוות חוק מודעיך |- | |'''ו'''מי יכיל ויבין בחכמתך ומי ימלל בינותיך ומדעיך |- |{{רווח קשיח|4}}''אם'' |'''ה'''גות חמשים וארבע חרוזות בכלל חמוד ליודעיך |- | |{{רווח קשיח|2}}כנגדם שש מאות ושלש עשרה אותיות מ"אנכי" ועד "אשר לרעך". |- | |- |'''האל''' |{{ק|'''פ'''}}קדני שאל אביך ויגדך ואם תשמעוה הקימותה מדעתי |- | |'''ד'''הרת הנביאים לא לעולם יחיו הן אנכי ידעתי |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''ג'''יבורים נושקי קשת בררתי לך בכל דור ודור הודעתי |- | |{{רווח קשיח|2}}הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי. |- | |- |'''ישועתנו''' |'''ב'''ראשית היתה בך באחרית ממנו אל תתעלם |- | |צויתנו זכרו תורת משה עבדי חקיה ומשפטיה לעולם |- |{{רווח קשיח|4}}''כרם'' |'''א'''של זכור ה' אהבתם וחסדי נעורימו כנאמך להועילם |- | |{{רווח קשיח|2}}וזכרתי אני את בריתי אותך כימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם. |- | |- |'''סלה''' |'''מ'''משלתי אוברה |- | |'''נ'''וגתי בחמד עת הוברה |- |{{רווח קשיח|4}}''כרמי'' |'''ש'''כתה בעדי מקול הברה |- | |'''ע'''רכי אז הרצת '''מצות ה' ברה''' |- | |{{רווח קשיח|10}} בא"י המחזיר שכינתו לציון. |- | |- |{{רווח קשיח|4}}''היושבת'' |'''פ'''נימה לנהורה |- | |'''צ'''אנן יצלצל עוד מבהורה |- |{{רווח קשיח|4}}''השמיעני'' |'''ק'''ול נעשה כאז לזהורה |- | |'''ר'''ננו בטוב בכל שאט '''יראת ה' טהורה''' |- | |{{רווח קשיח|10}}ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות. |- | |- |{{רווח קשיח|4}}''ברח'' |'''ש'''ואף שוררי להמת |- | |'''ש'''ובה והשיבנו מכל עמת |- |{{רווח קשיח|4}}בשמים |'''ת'''פיחנו כי אפס צמת |- | |'''ת'''כללה בחסד ושלום '''משפט ה' אמת''' |- | |{{רווח קשיח|10}}בא"י המברך את עמו ישראל בשלום. |} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==הזכרות בדברי הראשונים== ====פירוש על ספר יצירה מיוחס לרב סעדיה גאון==== תרגום הרב [[W:יוסף קאפח|יוסף קאפח]], ירושלם ה'תשל"ב, [https://tablet.otzar.org/#/book/23506/p/45/t/1/fs/0/start/0/end/0/c עמוד מז]:{{ש}} ועם ההתחקות המרובה והדיוק הגדול התבוננו ומצאנו את עשרת הדברות אשר שמעום האבות לפני הר סיני כנגד עשר האמירות הללו עד שלא תשאר שום מצוה שאינה כלולה בהן. ופירוש הדבר כי דבור אנכי ה' רומז אל הפועל כמו שאמר אנכי ה' עשה כל. ודבור לא יהיה לך רומז על העצמים לפי שכבר כללם באמרו אשר בשמים ואשר בארץ ואשר במים ודבור לא תשא ייאמר על האיכויות כי רוב השבועות אינן נעשית אלא על המצבים. ודבור זכור אח יום השבת הרי ברור שהוא החלק מן הזמן. ודבור כבד את אביך ואת אמך הוא הנספח עצמו. ודבור לא תרצח רומז בו על הנפעל כאמרו כי בצלם אלהים עשה את האדם ודבור לא תנאף רומז בו על הקימה כי אותה הפעולה אינה אלא קימה ומפגש. ודבור לא תגנב הוא על הרכוש והקנין בבירור. ודבור לא תענה רומז בו על הכמות כי רוב העדויות אינם אלא על שעורים ודבור לא תחמוד הכוונה בו המקום ושאר מה שנספח אליו ולפיכך הקדים בו בית רעך. הנה נתבאר כי עשרת הדברות כוללים כל ההגדרות שבעולם. וכיון שהדבר כן שכל תרי"ג מצות אינן אלא ממה שבעולם מחייב שיהו אלו התרי"ג מצות נכללות בכלל עשרת הדברות ולא תמצא אחת מהן יוצאת מכללן וכאשר עסקתי במיונם וצירוף לכל דבור את הדומה לו מצאתי את שיש לצרף מהן אל אנכי שמונים, ואל לא יהיה ששים, ואל לא תשא שמנה וארבעים, ואל זכור חמש ושבעים, ואל כבד שבע ושבעים, ואל לא תרצח חמשים, ואל לא תנאף שמנה וחמשים, ואל לא תגנב תשע וחמשים, ואל לא תענה שתים וחמשים, ואל לא תחמד ארבע וחמשים, סך הכל תרי"ג. ומצאתי עוד עם ההתחקות מספר אותיות עשרת הדברות תר"כ אותיות (כן ביתרו. ובואתחנן תשכ"ח). ויהיה מהן תרי"ג אותיות כנגד תרי"ג מצות וישאר אשר לרעך שבע אותיות ותמצא שכאשר אמר ושורו וחמורו וכל כבר כלל בזה כל דבר יחברך החכם הכולל את המרובה במועט. ====רש"י על שמות כד יב==== {{:רש"י על שמות כד יב}} ====אבן עזרא על שמות כ ב (ארוך)==== והגאון רב סעדיה חבר אזהרות וכלל כל המצות באלה עשרת הדברים. ====ראב"ן==== מערבית [[אל אלהים ה' דבר]]. ====ספר [[מאמר השכל]]==== ==הערות== <references /> [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:שבעתות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] k2xfi3ghlk83aetjkyhn77rf48j7u0v 3102011 3101992 2026-11-08T08:12:22Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[אלהים אצל יום זה]] לשם [[אלהים אצל יום הלזה]]: כך הוא הנוסח שברשותנו 3101991 wikitext text/x-wiki שבעתת-אזהרות של רבינו {{קישור למחבר|רב סעדיה גאון|סעדיה גאון}}. {{ק|מתוך: [https://hebrewbooks.org/34770 קובץ מעשי ידי גאונים קדמונים], ברלין תרט"ז, מעמ' 93 והלאה}} * [ראו גם פיוט אזהרות נוסף של רס"ג בדף: [[את ה' אלהיך תירא]].] ==פתיחה== {{מ:טעמי המקרא|16}} {|width="80%" |{{גדול|'''אֱלֹהִים'''}} |'''א'''צל יום הלזה מימים ימימה |- | |'''ב'''ל יתחרוהו רבי כל יום והאימימה |- |{{רווח קשיח|4}}''שיר'' |'''ג'''תית ענתה בו ותשר ימימה |- | |'''ד'''ורשתי למגן '''תורת יי תמימה'''. |- | |{{רווח קשיח|10}}בא"י מגן אברהם. |- | |- |{{ג|'''בְּצֵאתְךָ'''}} |'''ה'''מלתה שיקי רשף למנה |- | |'''ו'''נלאתה כלכלם נטיעת נאמנה |- |{{רווח קשיח|4}}''ישקני'' |'''ז'''ו קצותם ענתה מאמנה |- | |'''ח'''שורת טל תחי '''עדות יי נאמנה'''. |- | |{{רווח קשיח|10}}בא"י מחיה המתים. |- | |- |{{ג|'''לִפְנֵי'''}} |'''ט'''וחי בפיתום וחקותי ששרים |- | |'''י'''צוא יצא מושיעי והושיעי בכושרים |- |{{רווח קשיח|4}}''לריח'' |'''כ'''רכמי בשמים ושיי תשרים |- | |'''ל'''בה ניחוח לקדשו '''פקודי יי ישרים'''. |- |} ונקדישך ונעריצך וגו' אתה בחרתנו אלי (עד) ושני תמידים כהלכתם. תם יקול (אז יאמר) ונאמר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך. {|width="80%" |{{גדול|'''עַמְּךָ'''}} |'''א'''צלת בסעדך |- | |'''ב'''וגדיהם ריקם במעדך |- |{{רווח קשיח|4}}''משכני'' |'''ג'''בנון הוד מעטיו בהעדך |- | |'''ד'''רך עקבותיך '''בצעדך.''' |- | |- |{{גדול|'''בְּצַעְדְּךָ'''}} |'''ה'''ור ומתקה וחשמון |- | |'''ו'''ילדי חנן ותילון ושימון |- |{{רווח קשיח|4}}''שחורה'' |'''ז'''כותה תארה ככפרת גשמון |- | |'''ח'''רות חירות כנחלה '''בישימון.''' |- | |- |{{ג|'''בִּישִׁימוֹן'''}} |'''ט'''פחתה ותרב לשום בך כסלה |- | |'''י'''הרה אז ושבה לכסלה |- |{{רווח קשיח|4}}''אל'' |'''כ'''גמולה תד סלה |- | |'''ל'''ך הוסגלה חבל '''סלה.''' |- | |- |{{ג|'''סֶלָה'''}} |'''מ'''קדמי ארץ |- | |'''נ'''קבת שמה בדת בחרץ |- |{{רווח קשיח|4}}''הגידה'' |'''ס'''פר חו נא סדר זכרוניה בערץ |- | |'''ע'''וד ותרוממנה לרשת '''ארץ.''' |- | |- |{{ג|'''אֶרֶץ'''}} |'''פ'''תרוס ההיו בה כנכרים |- | |'''צ'''לחו ותהי למו כמכורים |- |{{רווח קשיח|4}}''אם'' |'''ק'''רבתי תחפצון לזכורים |- | |'''ר'''אשית דגן הבו ביום הביכורים. |- | |- |{{ג|'''רָעָשָׁה'''}} |'''ש'''חקת גובה ותחלוש |- | |'''ש'''נאיך בבואם לפלוש |- |{{רווח קשיח|4}}''לסוסתי'' |'''ת'''רתה מחנס תלוש |- | |'''ת'''ופפת חגג פעמים שלוש |- |} ככתוב שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלהי ישראל. {|width="80%" |{{גדול|'''אַף'''}} |'''א'''ורח לחופש |'''א'''קו לדולי מכפש |- | |'''ב'''לבי אל יהי טפש |'''ב'''חוכי אל יהי עפש |- |{{רווח קשיח|4}}''נאוו'' |'''ג'''אוותיך משות מרפש |'''ג'''ומדי לך רצפת פשפש |- | |'''ד'''י החכימי לנופש |'''משיבת נפש'''. |- | |- |{{ג|'''שמים'''}} |'''ה'''טופחימו צפיתי |'''ה'''וללתי זולתו ודפתי |- | |'''ו'''חן ערכי יפיתי |'''ו'''כמשלש עשרה נפתי |- |{{רווח קשיח|4}}''תורי'' |'''ז'''מר קרסתי ושפתי |'''ז'''הב שירי עלימו חפתי |- | |'''ח'''שתי הגות ולא רפיתי |'''מחכימת פתי.''' |- | |- |{{ג|'''נטפו'''}} |'''ט'''וחי זיע עולב |'''ט'''פסת חן בבואי ללבלב |- | |'''י'''מסוך פי צוף וחלב |'''י'''כין לו מחשבות לב |- |{{רווח קשיח|4}}''עד'' |'''כ'''מעט חקה אלב |'''כ'''תובת בשרד לשלב |- | |'''ל'''אדם מערכי לב |'''ומה' משמחי לב.''' |- | |- |{{ג|'''מפני'''}} |'''מ'''ורא עוטה זינים |'''מ'''גתי ועליזי פנים |- | |'''נ'''חפזתי מאנשי הבינים |'''נ'''צבים נגדי במחנים |- |{{רווח קשיח|4}}''צרור'' |'''ס'''וחרה למגינים |'''ס'''באת זכי יינים |- | |'''ע'''ודני מתוק האור וטוב לעינים |'''מאירת עינים.''' |- | |- |{{ג|'''אלהים'''}} |'''פ'''דני מחיל ורעד |'''פ'''לטני ולא אמעד |- | |'''צ'''עדי הכן מבעד |'''צ'''אתי בכל צעד |- |{{רווח קשיח|4}}''אשכל'' |'''ק'''נמוני מצעד |'''ק'''טרה לו בעמעד |- | |'''ר'''שיונתך עם בני אלעד |'''ה' עומדת לעד.''' |- | |- |{{ג|'''זה'''}} |'''ש'''וקד למלאות בחסדיו |'''ש'''אלת אחד עבדיו |- | |'''ש'''פר אמריו במדיו |'''ש'''נוניו מנת מדיו |- | |'''ת'''כונתי לו לבדיו |'''ת'''תי בהתיצבי נגדיו |- | |'''ת'''חבולות פיפיות חדיו ירגילני |'''צדקו יחדיו.''' |- |} ככתוב תהלת ה' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד. ונאמר ה' אלהים נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר (לי) בבוקר בבוקר יעיר לי אוזן לשמוע כלמודים. ונאמר ה' אלהים פתח לי אוזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגותי. ונאמר רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר. ונאמר יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי. ונאמר תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי. ונאמר ברוך אתה ה' למדני חקיך. ונאמר טוב אתה ומטיב למדני חקיך. ונאמר שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי. {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==אזהרות== *{{ק|שם, עמ' 106 והלאה}} {{מ:טעמי המקרא|16}} {|width="80%" |{{גדול|'''אנכי'''}} |'''א'''ש אוכלה וניחרת מכל הנהרות |- | |ודברו כאש ונוצציה הרבה מצות בכל דבור זוהרות |- | |'''ב'''חכמתו כוללת בעשרת דברות שש מאות ושלש עשרה מצות להורות |- | |{{רווח קשיח|2}}אמרות ה' אמרות טהורות. |- | |- |'''סיני''' |'''ג'''דילים תעש למענהו לזכור מצות שדי |- | |ואות וטוטפות ומזוזות ושלוש תפלות למדי |- |{{רווח קשיח|4}}''הִנָּךְ'' |'''ד'''וברות בכל יום השכם והערב ה' אחד ואתם עדי |- | |{{רווח קשיח|2}}למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי. |- | |- |'''מפני''' |'''ה'''אדון ירא ואהבתהו וקדש שמו בכל הלך |- | |והצנע לכת ואל תנסהו וברכת שובע וימי הלל אל תשלך |- |{{רווח קשיח|4}}''הִנְּךָ'' |'''ו'''להעלות עניו ואחרי רבים תלך |- | |{{רווח קשיח|2}}אמונה אמן ברב עם הדרת מלך. |- | |- |'''אלהים''' |'''ז'''יהר קחת תרומה נטות לו אוהל שאנן |- | |הארון והשולחן והמנורה והמזבחות פז ומוצהב ירונן |- |{{רווח קשיח|4}}''קורות'' |'''ח'''ושב פרוכת וכפורת כבודך בין שני כרוביה להענן |- | |{{רווח קשיח|2}}כמראה הקשת אשר יהיה בענן. |- | |- |'''אלהי''' |'''ט'''ופחו ליקר בקרשי שטה ויריעות שש לאמץ |- | |ויריעות האהל ושני מפרשימו ושני מסכים לדלות מגומץ |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''י'''ותדת שפריר החצר וכיור לרחצת יד ורגל משמץ |- | |{{רווח קשיח|2}}ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יוסיף אומץ. |- | |- |'''ישראל''' |'''כ'''תוב שבטימו באבני אפוד וגם בטורי חושן לבאר |- | |כתונת ומעיל ומכנסים ומצנפת וציץ על מצח לתאר |- |{{רווח קשיח|4}}''כשושנה'' |'''ל'''מגבעות שש ואבנט שבעת ימים ילבשום מכהני פאר |- | |{{רווח קשיח|2}}וקורא להם אילי הצדק מטע ה' להתפאר. |- | |- |'''גשם''' |'''מ'''ים כבירים אם דלקוך חצוצרות על הצר ברפסדו |- | |ולמסע ולריע קרבנות ומזבח בלי מעלות ליסדו |- |{{רווח קשיח|4}}''כתפוח'' |'''נ'''אה שואל באורים הבה תמים ויורנו בחסדו |- | |{{רווח קשיח|2}}כי תועבת ה' נלוז ואת ישרים סודו. |- | |- |'''נדבות''' |'''ש'''או מנחה סולת ומאפה ומחבת ומרחשת וגרשׂ קלוי אש |- | |מהשבית ברית מלח ובל להקטיר דבש ושאור מבאיש |- |{{רווח קשיח|4}}''הביאני'' |'''ע'''רוך עולת בקר וצאן ועוף שלמי צאן ובקר להאש |- | |{{רווח קשיח|2}}רבים מבקשים פני מושל ומה' (נשפט) [משפט] איש. |- | |- |'''תניף''' |'''פ'''נימי חלב ותרים דשן ועצי אור תבערה |- | |שמן משחת קודש וקטורת סמים ואחת בשנה בקרני פנימי להערה |- |{{רווח קשיח|4}}''סמכוני'' |'''צ'''אלי קודש הלולי ובקע לגולגולת לא נעדרה |- | |{{רווח קשיח|2}}כופר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה. |- | |- |'''אלהים''' |'''ק'''ידש מזבח אדמה ואבן מסע מבלתי סקודה |- | |מוצא שפתיך הקימה בפצותך נדבה שקודה |- |{{רווח קשיח|4}}''שמאלו'' |'''ר'''מה וימינו לרום ותחת ויעד בכם עלי שירה עקודה |- | |{{רווח קשיח|2}}ומה תעשו ליום פקודה. |- | |- |'''נחלתך''' |'''ש'''חררת מצוען יצאתה לילה ללילה מגידים |- | |לכן בפיאה פרט ולקט פיאור שכחה ועוללות לך מכבדים |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעתי'' |'''ת'''חכמונת דבור ראשון כללתי בו שמונים נרבדים |- | |{{רווח קשיח|2}}'''אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.''' |- | |- |{{גדול|'''לא יהיה לך'''}} |'''ת'''מונת כל סמל בל תעבוד ותשתחווה בכל צד |- | |בל תפנו אילימו ותזכירו שמם כי אם להרס ולקרס ולרצָד |- | |'''ש'''בר תשבר מצבותם וגדע משכיותם ממצד |- | |{{רווח קשיח|2}}כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד. |- | |- |'''ונלאה''' |'''ר'''עך ונמכר למו גאולה תהיה לו |- | |בל תכרות למו ברית וכל משמשם מטמא מאילו |- |{{רווח קשיח|4}}''קול'' |'''ק'''חת פסיליהם בעיניך וצפויהם כשקץ לנוולו |- | |{{רווח קשיח|2}}תזרם כמו דוה צא תאמר לו. |- | |- |'''אתה''' |'''צ'''נח מעבוד למולֶך וקוסמים ועוננים כפלשתים |- | |ולהכרית מנחשים ומכשפים ודורשי אליל וחוקרים מתים |- |{{רווח קשיח|4}}''דומה'' |'''פ'''יתום המצפצפים ומהגים אוב וידעוני להתים |- | |{{רווח קשיח|2}}הלא עם אל אלהיו ידרוש בעד החיים אל המתים. |- | |- |'''כוננתה''' |'''ע'''לי תוקף עמך אורחותיך לנדו |- | |בל יקיפו וישחיתו ויקרחו ולקעקע יצמדו |- |{{רווח קשיח|4}}''עתה'' |'''ש'''רט מהתגודד ולחתונתם אל תתחמדו |- | |{{רווח קשיח|2}}כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו. |- | |- |'''חיתך''' |'''נ'''קה מכל מומם והזכותה אך להבר |- | |חוצה למחניך טמאי קושי ואל תבש פה מיד בן נכר משאת בר |- |{{רווח קשיח|4}}''כי'' |'''מ'''עצי יער בל תטע אשרה ומתנבא בשם אליל להדבר |- | |{{רווח קשיח|2}}כי נטה אל אל יד ואל שדי יתגבר. |- | |- |'''ישבו''' |'''ל'''חם שערים והפילו חללים בקרץ |- | |באי האהל וכליו יתחטאו וכל כלי פתוח בפרץ |- |{{רווח קשיח|4}}''הנצנים'' |'''כ'''רות עצימו לשרוף פרה ולטהר באש ובמים בערץ |- | |{{רווח קשיח|2}}ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. |- | |- |'''בה''' |'''י'''טמא השרץ במגע כל כלי ואדם פקוד |- | |ומשקה ותנור וכירים וזרע זרוע במים שקוד |- |{{רווח קשיח|4}}''התאנה'' |'''ט'''נאותיה וכל אוכל ולשבור כל חרש הסקוד |- | |{{רווח קשיח|2}}ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד. |- | |- |'''תכין''' |'''ח'''דרה למקריך ומשוכבת חיקכם בפעליכם |- | |וזרמה הנוגעת בכלי ונוגע ונושא נבלה בגעליכם |- |{{רווח קשיח|4}}יונת'' |'''ז'''הרו בזב ומגעותיו ובהטהרו הבו שעליכם |- | |{{רווח קשיח|2}}רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם. |- | |- |'''בטובתך''' |'''ו'''בחסדך הפרשתנו מנדה וחובקה ומגעותיה מאחיזתי |- | |וזבה תומגעותיה הדרת עד טהרה והקריבה בפריזתי |- |{{רווח קשיח|4}}''אחזו'' |'''ה'''זהרתי עמי והטהרו כי בתוכם שכנתי אחוזתי |- | |{{רווח קשיח|2}}בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי. |- | |- |'''לעני''' |'''ד'''ופק יתאפקון רחמיך וחנותה לגירו ונשמתה |- | |ובמרחבי אהלות תהג ומי נדה כדי הזיה בהגשמתה |- |{{רווח קשיח|4}}''דודי'' |'''ג'''זר לעבד ינצל אליך בעזך כי נחשמתה |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תלשן עבד אל אדוניו פן יקללך ואשמתה. |- | |- |'''אלהים''' |'''ב'''יעתני בהר חמד בדשניו אל קנוא במחצבותי |- | |אף ששים מצוות כלל בו ונבהלו מפחדו מקצבותי |- |{{רווח קשיח|4}}''עד'' |'''א'''מרו חנון אני אז נחתי ונתכוונו יצבותי |- | |{{רווח קשיח|2}}'''ועושה חסד לאלפים לאהבי ולשומרי מצוותי.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תשא'''}} |'''א'''ת גאון השם הנכבד והנורא על כל אלהים |- | |בל תחללו ותקננו אכן תחלל לבלהים |- | |'''ב'''בטאך לעשות ושלא לעשות אל תניא אומר כמלהים |- | |{{רווח קשיח|2}}אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים. |- | |- |'''ה' ''' |'''ג'''ליון חרט על עד ושומע אלה באזניו |- | |שומר חנם ונשא שכר והשוכר זולתי השואל כי לשלם דיניו |- |{{רווח קשיח|4}}''על'' |'''ד'''וחק מהם ונשבע לשוא לשקר אשלח מגלה עפה במעוניו |- | |{{רווח קשיח|2}} ולנה בתוך ביתו וכִלַתוּ ואת עציו ואת אבניו. |- | |- |'''נתן''' |'''ה'''וד לשרי אלפים ומאות בהתהלכי בישימון דוהב |- | |ושתי סנהדריות בארץ הדר שופטים ושוטרים צוהב |- |{{רווח קשיח|4}}''אקומה'' |'''ו'''אעלה ללמוד דת הנפלא ושח אורר שופט ונשיא רוהב |- | |{{רווח קשיח|2}}ועוז מלך משפט אהב. |- | |- |'''אמר''' |'''ז'''כה ורדפה צדק ומקחת שחד תחדל |- | |בל תעשו עול ותטו משפט כי בוחן אני עד שערה ועד בדל |- |{{רווח קשיח|4}}''מצאוני'' |'''ח'''זו ונאמו לא תכירו פנים צוה לכם אל המגודל |- | |{{רווח קשיח|2}}אשר לא ישא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל. |- | |- |'''המבשרות''' |'''ט'''ועני ארון עזי לדרככם בכל יום אכשיר |- | |גם אתם הודו עלי בכורה והתודו עלי מעשר להעשיר |- |{{רווח קשיח|4}}''כמעט'' |'''י'''חש לוי בקול רם ונוגני בקודש להישיר |- | |{{רווח קשיח|2}}וכהרים קול בחצוצרות ובמצלתים ובכלי השיר. |- | |- |'''צבא''' |'''כ'''קרבו אלי מלחמת יאמץ לב העם מלהסדק |- | |ישוב בונה ונוטע ומארש ורך הלבב במערכת לא יבדק |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעת'' |'''ל'''קצין לכתוב לו פתשגן אך למוד ילמד לצדק |- | |{{רווח קשיח|2}}בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק: |- | |- |'''רב''' |'''מ'''היר יקרא ספר במועד שמיטת עדני |- | |אל תוסףְּ על דבריו השמר ממחוק שם בתודוני |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''נ'''חלת ישמע דברי חוזי ואל אל נביאי שקר מפחדוני |- | |{{רווח קשיח|2}}מה לתבן את הבר נאום ה'. |- | |- |'''מלכי''' |'''ס'''בא ושבא יחלו פניכם בדברכם שלום זה לזה מנלם |- | |אל תשנאו אחד את אחד שקר חמס חנם ריקם נכלם |- |{{רווח קשיח|4}}''הנה'' |'''ע'''רכתי לכם לא תקום ולא תטור בגלוי ונעלם |- | |{{רווח קשיח|2}}כי חסיד אני נאום ה' לא אטור לעולם. |- | |- |'''צבאות''' |'''פ'''סו מלפניכם אל תקללום כי חרשים המה בקטוב |- | |נמהרה עצתם אל תשגום כעוורים המה לחטוב |- |{{רווח קשיח|4}}''כולם'' |'''צ'''חנו אל תחברום הוכיחום הנחת ובחיך רטוב |- | |{{רווח קשיח|2}}ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב. |- | |- |'''ידודון''' |'''ק'''הלותיכם מן השָׂם עלילות ולעונש ולמוסר יושלך |- | |אל תכחשו איש בעמיתו כחש הגבר חלף והלך |- |{{רווח קשיח|4}}''אפריון'' |'''ר'''כיל אל יהי בו ושמע דברי אל מחוללָךְ |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תאמר אשלמה רעה קוה לה' ויושע לך. |- | |- |'''ידודון''' |'''ש'''בעים לאומים בכתב על אבנים ספר דת ופירושיו |- | |כי הנה ראוהו בעינימו ולא האזינו מדרשיו |- |{{רווח קשיח|4}}''עמודיו'' |'''ת'''יכן ארבעים ושמונה מצוות בדיבור שלישי משלישיו |- | |{{רווח קשיח|2}}'''כי לא ינקה ה' את אשר ישא שמו לשוא.''' |- | |- |{{גדול|'''זכור'''}} |'''ת'''ענוגי שביעי לשבות אתה ועבדיךובהמתך ממעבד |- | |בל יצוא תצא תחומך כי צנצנת זכר למשנהו הוזבד |- | |'''ש'''ני תמידי חוק כל יום כפלם בו ועירוב להתכבד |- | |{{רווח קשיח|2}}וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד. |- | |- |'''ונְוַת''' |'''ר'''גש בפסח חירותה לקדש ראשון ושביעי נקדח |- | |מוספיו והעומר וקרבנו ומשם ונלאה שבועות כאקדח |- |{{רווח קשיח|4}}''צאינה'' |'''ק'''מולי טומאה ורחקה הנה נתן אל פסח שני למובדח{{הערה|לענ"ד צ"ל '''למונדח.'''}} |- | |{{רווח קשיח|2}}וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח. |- | |- |'''בית''' |'''צ'''לי אש ומצות באכלם לנכרי וערל בל יערכון |- | |משבור עצם ומהוציא חוצה וישביתו שאור וישליכון |- |{{רווח קשיח|4}}''הנָךְ'' |'''פ'''סוחה במוף בסף ובמשקופות ובחגרון חלץ יצאתם ותדרכון |- | |{{רווח קשיח|2}}ולעתיד כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון. |- | |- |'''תחלק''' |'''ע'''רך לחם הפנים זך למאור ובכור מרוקם |- | |משחוט פסח על חמץ ומהלינו מלאתך ודמעך בל תעקם |- |{{רווח קשיח|4}}''שיניך'' |'''ס'''וגו טומאה וחוגו שלוש ולא יראו פני ריקם |- | |{{רווח קשיח|2}}כן יהיה הדבר אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם. |- | |- |'''שלל''' |'''נ'''יחלתיך ביום הביכורים לקדשו ובמוספיו לעלצו |- | |ושתי הלחם וקרבניהם ועולת חודש בחדשו לאמצו |- |{{רווח קשיח|4}}''כחוט'' |'''מ'''שי אעדה בניך בקדשם יום תקע ובהודעם למלכם לרצו |- | |{{רווח קשיח|2}}וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו. |- | |- |'''אם''' |'''ל'''א הבינותם יום העשור לקדשו ולהתענות בו לאל |- | |מוספיו וכל עבודתו על סדר וידוי לכפר על ישראל |- |{{רווח קשיח|4}}''כמגדל'' |'''כ'''תם פז הנה חכמיכם יעברו מתכונת חגיו כהואל |- | |{{רווח קשיח|2}}יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל. |- | |- |'''תשכבון''' |'''י'''ומם ולילה בסכות לראשון ושמיני תקראו קדשָי |- | |במאגודת לולב להלל את שמי וכל שבעה לנסך מים על אשי |- |{{רווח קשיח|4}}''שני'' |'''ט'''פסרי על שמונת הימים כל יום לבדו מצוה לקרבני שי |- | |{{רווח קשיח|2}}אני צויתי למקודשי. |- | |- |'''בין''' |'''ח'''לצון שגר בהמתך בל יקרב משמיני אחורנית |- | |פן תעזוב את הלוי וערוך נר חנוכה עד שמינית |- |{{רווח קשיח|4}}''עד'' |'''ז'''את זכרון בספר ונוסף חוק עלי תכנית |- | |{{רווח קשיח|2}}לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית. |- | |- |'''שפתים''' |'''ו'''הפרודים תשמט בשביעית ספיחיה ונזיריה לא תגדור |- | |ושנת החמישים יובל להשמט תעבירו שופר בה לשרור |- |{{רווח קשיח|4}}''כולך'' |'''ה'''וצגת לחפש בה עבדים והמוכר שדה לרעהו מצרור |- | |{{רווח קשיח|2}}והיתה לו עד שנת הדרור. |- | |- |'''כנפי''' |'''ד'''יר ארצכם בהרחיבי ערי מגרש למשרתי להזבד |- | |יצאתם לצבא קדשו מחניכם וביד וביתד מהאבד |- |{{רווח קשיח|4}}''אתי'' |'''ג'''רתה במקדש יראהו שמעה זאת העובד |- | |{{רווח קשיח|2}}לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד. |- | |- |'''יונה''' |'''ב'''ת נדיב קבלה כל אלה שדי לה בחדשהו |- | |אף שבעים וחמש חרז במצות שבת כל מחלליו לדושהו |- |{{רווח קשיח|4}}''לבבתיני'' |'''א'''לוה השיבה ויתן עליה מזיו הדר קידושהו |- | |{{רווח קשיח|2}}'''על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו.''' |- | |- |{{גדול|'''כבד'''}} |'''א'''ומניך יראימו חמש מצוות קיימו בך ושמחו |- | |מילה ופריעה ופדיון ולמד דת ומלאכת וחופה הצליחו |- | |'''ב'''המולכם ימולו אתכם יליד בית ומקנת כסף וינוחו |- | |{{רווח קשיח|2}}והברית אשר כרת אתכם לא תשכחו. |- | |- |'''נחפה''' |'''ג'''נזי הקדש מבכור מקניך ופדה פטר חמור וערפהו בנידונַי |- | |מכה הוריו ומקללם להשמד מעל פני יסדונַי |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ד'''מי קן אם תשלחהו? כי אורך ימים וטוב תתי בלמדונַי |- | |{{רווח קשיח|2}}זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאם ה'. |- | |- |'''בכסף''' |'''ה'''רחק מִכַּר הורתך בשמרה טומאת זכר וטהרתו נכתם |- | |וטומאת נקבה וטהרתה כפלים קרבן עשיר ועני נעתם |- |{{רווח קשיח|4}}''נופת'' |'''ו'''צוף ענדם בחיימו; גועו – האבל נא על אסיפתם |- | |{{רווח קשיח|2}}הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם. |- | |- |'''ואברותיה''' |'''ז'''יהרתי לגמול חסד ובל תאמץ לב ותקפוץ אוברות |- | |עזוב תעזוב הקם תקים הענק תעניק העבט תעביט בו לפאורות |- |{{רווח קשיח|4}}''גן'' |'''ח'''כמת קן זקן הדרהו, לַמָּךְ אחיך החזק בו למאורות |- | |{{רווח קשיח|2}}נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות. |- | |- |'''בירקרק''' |'''ט'''כס פקודי ישראל לויהם לכבדימו תת תִמוֹרֶת |- | |דגלים ומשמרות לויה ופרשת מסע הנאמרת |- |{{רווח קשיח|4}}''שלחיך'' |'''יִ'''סָּפְרו גברימו ומשאם וארון בכתף עלימו מחמורת |- | |{{רווח קשיח|2}}וסביבות בית האלהים ילינו כי עליהם משמרת. |- | |- |'''חרוץ''' |'''כ'''טהרתי לטהרם מעשרים וחמש עד חמשים להדריכה |- | |הכהנים מפרוע ומפרום בל ישכרו להבדיל ולהורות הלכה |- |{{רווח קשיח|4}}''נרד'' |'''ל'''הפיח מלואימו ומטוחמאת נפש אותם לחשכה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי יומם ולילה עליהם במלאכה. |- | |- |'''בפרש''' |'''מ'''טעמיו כהני ילידי ביתי עמו חנויים |- | |בתו הנשאת לזר בל תאכל עם הגויים |- |{{רווח קשיח|4}}''מעון'' |'''נ'''כדו בהמשחו נצח מרב כוחיו בקר וערב לשמי אתויים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי מלך גדול אני אמר ה' צבאות ושמי נורא בגוים. |- | |- |'''שדי''' |'''ש'''ם לו משלמיו חזה ושוק ומשפט זובחים וגוזזים כמדובר |- | |ותרומה ותרומת המעשר חלק כחלק לבד ממכר הפרבר |- |{{רווח קשיח|4}}''עורי'' |'''ע'''ורכת נדר לרצון אביך ואישך ואף הנודר ישאל לחכמי סבר |- | |{{רווח קשיח|2}}מי כהחכם ומי יודע פשר דבר. |- | |- |'''מלכים''' |'''פ'''רשתי להם תורת המנחה ואשם ותודה ושלמי אפניך |- | |ותורת חטאת ואוכל הנוגע בה ובגד וחרש ונחושת בספניך |- |{{רווח קשיח|4}}''באתי'' |'''צ'''פיחי מנחות לידע מחלקותם ולהרחק כל מום רע מלפניך |- | |{{רווח קשיח|2}}ונאמתה הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך. |- | |- |'''בה''' |'''ק'''רצו ראשית עריסות ובשר קדש בהטמאו לשרוף תפריד |- | |סדר נחלות פי שנים וכל בת יורשת בל תהי לשריד |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''ר'''צפתי לפניכם ארץ חלוקה בגורל להוריד |- | |{{רווח קשיח|2}}מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד. |- | |- |'''תשלג''' |'''ש'''רבי חקתך הרחבה כי בה שבעים ושבע בגדלך |- | |והודעת בה שכר עבדיך, אם ככה למכבד אבותיו קל וחומר לך |- |{{רווח קשיח|4}}''פשטתי'' |'''ת'''בונתי להאמין בך תחשבה לו צדקה במלולך |- | |{{רווח קשיח|2}}'''למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך. |- | |- |{{גדול|'''לא תרצח'''}} |'''ת'''בנית הדרי אשר ארבעים יום רקמתי יִשובוֹ |- | |ראה צרת נפשו בהתחננו ואל תתאכזר וכנכרי תַחְשבוֹ |- | |'''ש'''ופך דם האדם באדם דמו ישפך בקרבו |- | |{{רווח קשיח|2}}אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו. |- | |- |'''בצלמון''' |'''ר'''בו מתים ונגפו אשה הרה לשלם תחת נפש ותחת אבר הנגור |- | |ןהחובל ברעהו לשפטו תקום לא יתן תחתם סגור |- |{{רווח קשיח|4}}''דודים'' |'''ק'''צבת למכה עבד כנעני יום או יומים ובל יגור |- | |{{רווח קשיח|2}}כי חמת אדם תודך שארית חמות תחגור. |- | |- |'''הר''' |'''צ'''את עשן בצוותך על תם ומועד ודמי עבדים להאמית |- | |ונזק וחצי נזק בנוגף כורה בור והשיח והמית |- |{{רווח קשיח|4}}''קמתי'' |'''פ'''צירה פים ללטוש לחותר ולאור מכה בסתר עמית |- | |{{רווח קשיח|2}}מלשני בסתר רעהו אותו אצמית. |- | |- |'''אלהים''' |'''ע'''צד בלחומו מחללי עונג ושוחט ומעלה חוץ ההראל |- | |ולשרוף בת כהן בזנותה ועשה זמה בישראל |- |{{רווח קשיח|4}}''פתחתי'' |'''ס'''מי שמני וקטרתי רוקחם ומריחם ונותנם לזר להתאל |- | |{{רווח קשיח|2}}כי עבר את ברית ה' וכי עשה נבלה בישראל. |- | |- |'''הר''' |'''נ'''וה קדשי יומת הזר בקרבו לגָאֵל |- | |גם מברך שם ועובד זר וגונב נפש ואין ידו לאל |- |{{רווח קשיח|4}}''מצאוני'' |'''מ'''וחצת מסית ונביאי שקר ולחנוק עושה בזדון על חכמי אל |- | |{{רווח קשיח|2}}זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל. |- | |- |'''בשן''' |'''ל'''בנון וכל מהלככם קראו שלום ראשונה ושניה |- | |צרתם על קריה נשגבה אל תשחיתו עץ פרי וגפן פוריה |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעתי'' |'''כ'''ל מקנאי לשמי פגוע בבת אל נכר זדויה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי שוחה עמוקה זונה ובאר צרה נכריה. |- | |- |'''הר''' |'''י'''שימון צעדתם ונחשלתם מחו זכר מזַנֶבכם ובוזה |- | |לתלות המגדפים יומם ובל תלין נבלתם לילה בהעזה |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ט'''ובה סוקלי הזונה בית אב והנמצאת בשדה בל תרזה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה. |- | |- |'''גבנונים''' |'''ח'''לל בהמצא בם עגלה לערוף בהברך |- | |לא יומתו אבות על בנים ואל תחבול מסעדי אוכל בערך |- |{{רווח קשיח|4}}''דודי'' |'''ז'''וית הניס הורג שגג ונאם תכין לך הדרך |- | |{{רווח קשיח|2}}טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך. |- | |- |'''הר''' |'''ו'''סביביו אם לא רחק איש וחדל לפסוח יכרת בה |- | |אף בן סורר ומורה אף האוכל תבואה בטבלה ועצבה |- |{{רווח קשיח|4}}''ראשו'' |'''ה'''ניאה עיר הנדחת חרוב והחרם והלהיבה |- | |{{רווח קשיח|2}}מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עובר בה. |- | |- |'''בשן''' |'''ד'''רוש לך מברושיו מעקה וקוץ כף מבישת עמיתך |- | |הלקה ארבעים ליסרה על עוברי על לאוי תורתך |- |{{רווח קשיח|4}}''עיניו'' |'''ג'''בהו עליך אל תעמוד על דמי אחיך בן יולדתך |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תחרוש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך. |- | |- |'''למה''' |'''ב'''כיתי עתה בשביי בהתבלע עצמותי ברצח |- | |כי זכור זכרתי הודי והדרי ביום עמידת חורב ושמעי פצח |- |{{רווח קשיח|4}}''לחייו'' |'''א'''הלות ומור הפיחו לו הנה בשמם בבגדות לנצח |- | |{{רווח קשיח|2}}כי ספון חמישים מצוות ריתק בכלל '''לא תרצח.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תנאף'''}} |'''א'''שת לא לך ולבך אל ישט אל מנהגיה |- | |שטתה תחת אלוף נעוריה במי המרים לצרוף סיגיה |- | |'''ב'''ודקים אותך המים כבדקם לה בהרוגיה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה. |- | |- |'''תרצדון''' |'''ג'''זרת אם ואשת אב ואשת דוד ואחות בעלילים |- | |בתך ובת בתך ובת בנך וכהנה מאשתך גלילים |- |{{רווח קשיח|4}}''ידיו'' |'''ד'''ימו להזירני מחותנת ואמה וחמותה בפלילים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי היא זימה והוא עוון פלילים. |- | |- |'''הרים''' |'''ה'''גבוהים התפרקו בהנתן ממרום דת נאמנה |- | |לאסור אחיות הורינו ואחות אשה וכלה תכונה |- |{{רווח קשיח|4}}''שוקיו'' |'''ו'''יסעף פורה בא על מאורשה מכונה |- | |{{רווח קשיח|2}}כשחוק לכסיל עשות זימה וחכמה לאיש תבונה. |- | |- |'''גבנונים''' |'''ז'''עו ונאסרה אשת אח וחלוצה ליבום בה כהוכנף |- | |וחמש עשרה פוטרות צרות עשו פרי ונשאו ענף |- |{{רווח קשיח|4}}''חכו'' |'''ח'''ק למגרש לכתוב ספר ואם יצאה מביתו לאחר בהתאנָף |- | |{{רווח קשיח|2}}הישוב אליה עוד הלא חנוף תחנף. |- | |- |'''ההר''' |'''ט'''ינר המכהן גרושה וחללה זונה ממנו נגרעים |- | |וגם אלמנה מכהן גדול ונדות מכל אדם נמנעים |- |{{רווח קשיח|4}}''אנה'' |'''י'''מצאו רובעי בהמה ושוכבי זכר ברגם מבולעים |- | |{{רווח קשיח|2}}שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים. |- | |- |'''חמד''' |'''כ'''נוס יפת תואר יגיירנה אל תתעמרו בם ותפרוצו |- | |ממזר ופצוע וכרות עמוני ומואבי מכם החיצו |- |{{רווח קשיח|4}}''דודי'' |'''ל'''שלשה דורות הכשיר מצרי ואדומי אם יקובצו |- | |{{רווח קשיח|2}}בזר עמים קרבות יחפצו. |- | |- |'''אלהים''' |'''מ'''נע מעטה אשה מגבר וכן הוא מכל זוני למרביתם |- | |וגם קדש וקדשה אל יהי בארץ בל יתחללו קדושים מקדושתם |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''נ'''צטויתי עריות בכתב ושניות על פה במשנה חוקתם |- | |{{רווח קשיח|2}}אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם. |- | |- |'''לשבתו''' |'''ש'''שתי על כני במיטב הארץ |- | |כי אתנן זונה ומחיר כלב יחוצו חוצה מארמון ערץ |- |{{רווח קשיח|4}}''יפה'' |'''ע'''צתו באסרו סריס כי מבראשית ברא כל להַפְרֵץ |- | |{{רווח קשיח|2}}לחיות זרע על פני כל הארץ. |- | |- |'''אף''' |'''פ'''ותתה עלמה או נתפשה למוהר ולקנס צו צורֶךָ |- | |אל תחלל צאצאיך בנוער קדש עריך וכפריך |- |{{רווח קשיח|4}}''הסבי'' |'''צ'''ועה את נחרפת לאיש ונטוש את רוע יצרֶךָ |- | |{{רווח קשיח|2}}שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בְּאֵרֶךָ. |- | |- |'''ה' ''' |'''ק'''דושי חופה חקק בכסף ובשטר ובביאה לנגוד |- | |ואספתה אלי בית הנקה לא בטורח ולא בנדוד תגוד |- |{{רווח קשיח|4}}''שיניך'' |'''ר'''חשו שאר כסות ועונה למגד בם עזרתך מגוד |- | |{{רווח קשיח|2}}ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל תבגוד. |- | |- |'''ישכון''' |'''ש'''ל בלבב כל איש אשר מחוקים האלה הָשְאַף |- | |תעלוזנה כליות שומרימו עוז כראם תיעף |- |{{רווח קשיח|4}}''כפלח'' |'''ת'''בערת אש פלחם אלוה לא ייגע ולא ייעף |- | |{{רווח קשיח|2}}ויאסוף חמשים ושמונה מצוות בתוך '''לא תנאף.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תגנוב'''}} |'''ת'''שומת יד רע ופעולת שכיר עדיך תתפוצץ |- | |פן בכפל וארבעה וחמשה ובממכרת עבד תרוצץ |- | |'''ש'''מוט משאתך חבולה תשיב ובחקי נשך אל תתלוצץ |- | |ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ. |- | |- |'''לנצח''' |'''ר'''ע לא ימכר בשביעית יצא ובניו לרבו רתוקים |- | |רק באהבו אדניו ירצע עד יובל ועד חוקים |- |{{רווח קשיח|4}}''ששים'' |'''ק'''בלו ליעד עבריה לפדותה או להוציאה ואל תהי לרחוקים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. |- | |- |'''רכב''' |'''צ'''מד ברחמך והלוות אח אל תהי לו כנושה ותקפידנו |- | |המבעה וההבער ישלם מיטב לא תונו ולא תענון דך לחרדנו |- |{{רווח קשיח|4}}''אחת'' |'''פ'''יארה חיפש שן ועין אף אתה מיוסרך אל תעבידנו |- | |{{רווח קשיח|2}}אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. |- | |- |'''אלהים''' |'''ע'''בוט צוה מקחת מבית ולהשיב אבידה ותועה רעומה |- | |פועליכם אל יתנו אל כלי ואל יניפו חרמש בקמה |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''ש'''ם תבל כולה הלא אני צדק מאזניך ומשקלותיך ואיפה נעומה |- | |{{רווח קשיח|2}}תועבת ה' אוצרות רשע ואיפת רזון זעומה. |- | |- |'''רבותים''' |'''נ'''זר בסין הוכתרו מערוכי מבן עשרים וששים וחמש וחודש |- | |בל תעריכו בהמת טהור וטמאה לפדות ותמורה לקדש |- |{{רווח קשיח|4}}''אל'' |'''מ'''קדיש ביתו ואחוזתו ומקנתו לכל אחת חקותה וחמישיתו להקדש |- | |{{רווח קשיח|2}}מוקש אדם ילע קודש. |- | |- |'''אלפי''' |'''ל'''מטות חלוצי מדון בשובם להרים מכס לשדי |- | |וכל חרם לבל יגאל ופרשת נסכים למלאת ידי |- |{{רווח קשיח|4}}''לא'' |'''כ'''ל מעשר הארץ ומקניה תקבעוני הביאוהו טרף למשרתי ידידי |- | |{{רווח קשיח|2}}אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והרקותי לכם ברכה עד בלי די. |- | |- |'''שנאן''' |'''י'''עצתי להקדיש מבוכרים ונשיאת קדשים אלי שער |- | |ומעשר שני להעלות לבחירתי גם פדה יפדה ברבות הדרך ויער |- |{{רווח קשיח|4}}''שובי'' |'''ט'''רפי צמח שלישית תת לעני עשור המשוער |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תגזול דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער. |- | |- |'''ה׳''' |'''ח'''קק לגוזל הגר תתו לכהן אז בשובו |- | |ואם לא קרוב בעל האבדה תאספה עד דָרשוֹ וקצבוֹ |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ז'''ה רוחך סרה מסיג גבול רֵעַ בקרבו |- | |{{רווח קשיח|2}}בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו. |- | |- |'''בם''' |'''ו'''בזרעם תתי חק גאולת ממכר דרוש ידרשוה |- | |בתי החצרים כשדי הארץ ועיר חומה עד שנה יפרישוה |- |{{רווח קשיח|4}}''שררך'' |'''ה'''יא טבור ערי הלויים למדוה אף בגולה אל תגרשוה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה. |- | |- |'''סיני''' |'''ד'''לוק דלק מאימתך והוא היה אות לדורות הנפעמים |- | |מתי אחז הודך בציון כמו ראיתיהו קדם ברעמים |- |{{רווח קשיח|4}}''שני'' |'''ג'''בירי קושט הזהירוני שמרו ועשו אמרים נעימים |- | |{{רווח קשיח|2}}כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. |- | |- |'''בקדש''' |'''ב'''דברו נמשלו הדברים כתרשיש בגלי ים לטוב כתוב |- | |כל גל גדול כמה גלים קטנים לתנוב |- |{{רווח קשיח|4}}''צוארך'' |'''א'''פדתי דברותי בתוך כל דבור כמה מצוות לענוב |- | |{{רווח קשיח|2}}הרי חמשים ותשע מצוות שבוצים במצות '''לא תגנוב.''' |- | |- |{{גדול|'''לא תענה'''}} |'''א'''ליל ומרמות ותוך ותתן דופי באחיך בערמה |- | |בשני עדים תחרוץ משפט ואל תשת רשע עד בתרמה |- | |'''ב'''ראשונה העד יטה ידו כן בחנו אל ידו רמה |- | |{{רווח קשיח|2}}יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה. |- | |- |'''עלית''' |'''ג'''בהי אולם המשפט העמד דברך על עקרו |- | |עד זומם לגמלו כמחשבתו אשר חשב להמית אח ולדקרו |- |{{רווח קשיח|4}}''ראשך'' |'''ד'''רישות וחקירות יגל אל תחפזו מן הראשון בדברו |- | |{{רווח קשיח|2}}צדיק הראשון בריבו ובא רעהו וחקרו. |- | |- |'''למרום''' |'''ה'''מלשין שתפיהו לא תשא שמע שואב מלולים |- | |לכן ינוגע בעור הבשר מיד ובהרת להסגיר פעמים או בפשיונה להכלים |- |{{רווח קשיח|4}}''מה'' |'''ו'''סת יועיל מוציא שם רע כי יצטרע בשאתי עד פרחה בכולו להשלים |- | |{{רווח קשיח|2}}נכונו ללצים שפטים ומהלומות לגו כסילים. |- | |- |'''שבית''' |'''ז'''את דת דע כי אתרה בעבדי טרם מכה בו אקשרנה |- | |תחילה בביתו להסגיר ולטהר גם לחלוץ ולנתוץ אחשדנה |- |{{רווח קשיח|4}}''זאת'' |'''ח'''ז ולא שב נגעו בגדיו להסגיר ולכבס לקרוע ולשרוף יישרנה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה. |- | |- |'''שבי''' |'''ט'''חבוהו אלה ולא שב בוהק לטהר בו יגבר |- | |חוקי שחין ומכוה להכות בם בפשיון למתעבר |- |{{רווח קשיח|4}}''אמרתי'' |'''י'''סגר בנתק פעמים וירא פשיונו אולי ישוב ויתעבר |- | |{{רווח קשיח|2}}הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. |- | |- |'''לקחת''' |'''כ'''ל אלה החוטא אל תייאש כי עיניו בך תצפינה |- | |ואם בפרע ופרם ומעטה שפם בדירת ערשך ומחנותיך תשפינה |- |{{רווח קשיח|4}}''חכך'' |'''ל'''א תכלא מהתחנן הנה טהרות לעשיר ודל תניפנה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידיו תרפינה. |- | |- |'''מתנות''' |'''מ'''על במו גבר יביא אשם ודאי ויתנשא |- | |ואשם תלוי ללא יודע וכחש בעמיתו חומש ואדם יכסה |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''נ'''תתי כופר בתוספת חומש לאוכל קודש שוגג ולא כמנסה |- | |{{רווח קשיח|2}}להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה. |- | |- |'''באדם''' |'''ש'''ררה למשיח וחק כפרו וכל עדת ישראל בהשאה |- | |ושעיר חטאת על עבודת נכר ושעיר הנשיא אם שגג מהשתאה |- |{{רווח קשיח|4}}''לכה'' |'''ע'''רוך שי על פשע רצה אל להזיכך ולנאה |- | |{{רווח קשיח|2}}כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה. |- | |- |'''ואף''' |'''פ'''יחז במצות לא תעשה כשבה או שעירה יביא לזבולים |- | |והנעלם ממנו כל פועל אף כן יביא לזבולים |- |{{רווח קשיח|4}}''נשכימה'' |'''צ'''ור לשבח כי חס על דל לתורים ובני יונה ועשירית במחדלים |- | |{{רווח קשיח|2}}יודע צדיק דין דלים. |- | |- |'''סוררים''' |'''ק'''ירות לבי היו קדם בשכחי כל אלה מלבקש |- | |ועתה במה אקדם ואכף ואפדה מיד נוקש |- |{{רווח קשיח|4}}''הדודאים'' |'''ר'''יחם הפיחו בכתבך דת על לבם וברותה אלקש |- | |{{רווח קשיח|2}}בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש. |- | |- |'''לשכן''' |'''ש'''תלו עדן באורך שומרי פקודיך בחקר |- | |נחל גפרית בוערה בוזי חקיך ומחללי יקר |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''ת'''וקע בפטיש ומפוצץ סלע אף כן דברך לכמה פצעים יחקר |- | |{{רווח קשיח|2}}הגם הלום חמשים ושתי מצוות נמצאו בכלל עדי שקר. |- | |- |{{גדול|'''לא תחמוד'''}} |{{ק|'''ס'''}}חר רעך הונו ועזבוניו אף מכל מאכל |- | |אשר אסר לך אל תבוסת שמונה עשרה טריפות ונבלות ובשר בחלב מתגאל |- | |'''ש'''חיטת גוי וחֵלב ודם אותו ואת בנו וגיד הנשה כהואל |- | |{{רווח קשיח|2}}דבר שלח ה' ביעקב ונפל בישראל. |- | |- |'''יה''' |{{ק|'''ע'''}}ריסת חמץ אסר בפסח נא ומבושל בזבחיו ממכסות |- | |'''ר'''יחק פיגול ונותר וכל יטמא בל יאכל קדשים כנוסות |- |{{רווח קשיח|4}}''אנהגך'' |'''ק'''רב נא אלי מתאותך הזהר פן תשיאך בלעסות |- | |{{רווח קשיח|2}}תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות. |- | |- |'''אלהים''' |{{ק|'''י'''}}נקי בדשן בשר התאוה ופקדי כיסוי דמים אחויים |- | |'''צ'''יווני מאכול על הדם ומעשר באבל וטומאה ולמתים אתויים |- |{{רווח קשיח|4}}''שמאלו'' |'''פ'''רשה דת הלכות שחיטה אל תתעלם ממנו בהגויים |- | |{{רווח קשיח|2}}מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאות חיים. |- | |- |'''ברוך''' |{{ק|'''ד'''}}ובר אמת בלבבו להזיר מטומאה ותגלחת וגפן גווייתו |- | |'''ע'''ל טומאתו להקריב שי אף כן על טהרתו |- |{{רווח קשיח|4}}''השבעתי'' |'''ס'''גנים להנזיר מקדשים ורש מחסום את עגלתו |- | |{{רווח קשיח|2}}יודע צדיק נפש בהמתו. |- | |- |'''ה' ''' |{{ק|'''ב'''}}חיתו יער נתן לי מופת פרסה וגרה להבין |- | |'''נ'''תן כלל בעוף וכרעים בשרצים וכל הולך על גחון ועל ארבע חגבין |- |{{רווח קשיח|4}}''מי'' |'''מ'''דגים סנפיר וקשקשת החכמתי אתכם כל אלה להלבין |- | |{{רווח קשיח|2}}אל תהיו כסוס כפרד אין הבין. |- | |- |'''יום''' |{{ק|'''נ'''}}יפת עומר הותר החדש וחטאת פנימה מאכול נמנעים |- | |'''ל'''א תרביע ותזרע ותלבש כלאים הערילה עצים נטועים |- |{{רווח קשיח|4}}''שימני'' |'''כ'''ל אלה אשר אמרתי לך אל תחמדם ולנפשך אנעים |- | |{{רווח קשיח|2}}חמד רשע מצוד רעים. |- | |- |'''יום''' |{{ק|'''י'''}}תשיר כהן לא תאכל ואבר מן החי וכלאי הכרם רחקם |- | |'''י'''ין נסך אך דמי שור וחמור לחרוש אל תקם |- |{{רווח קשיח|4}}''מים'' |'''ט'''בעו עמי וחשכו פימו מאכול כל נאסר בך בהחשקם |- | |{{רווח קשיח|2}}ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם. |- | |- |'''יעמס''' |{{ק|'''ו'''}}ישא כהן פקודיו ואל יקרב במומו את קרבניו |- | |'''ח'''ניטים אם יבוכרו לאיש מעבוד ומגזוז בתבוניו |- |{{רווח קשיח|4}}''אחות'' |'''ז'''הב וכסף אל ירב מלכה סוסים ונשים בחביוניו |- | |{{רווח קשיח|2}}למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו. |- | |- |'''לנו''' |{{ק|'''ס'''}}פנת בתוך עשרת הדברות שש מאות ושלש עשרה מצוות חוק מודעיך |- | |'''ו'''מי יכיל ויבין בחכמתך ומי ימלל בינותיך ומדעיך |- |{{רווח קשיח|4}}''אם'' |'''ה'''גות חמשים וארבע חרוזות בכלל חמוד ליודעיך |- | |{{רווח קשיח|2}}כנגדם שש מאות ושלש עשרה אותיות מ"אנכי" ועד "אשר לרעך". |- | |- |'''האל''' |{{ק|'''פ'''}}קדני שאל אביך ויגדך ואם תשמעוה הקימותה מדעתי |- | |'''ד'''הרת הנביאים לא לעולם יחיו הן אנכי ידעתי |- |{{רווח קשיח|4}}''אני'' |'''ג'''יבורים נושקי קשת בררתי לך בכל דור ודור הודעתי |- | |{{רווח קשיח|2}}הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי. |- | |- |'''ישועתנו''' |'''ב'''ראשית היתה בך באחרית ממנו אל תתעלם |- | |צויתנו זכרו תורת משה עבדי חקיה ומשפטיה לעולם |- |{{רווח קשיח|4}}''כרם'' |'''א'''של זכור ה' אהבתם וחסדי נעורימו כנאמך להועילם |- | |{{רווח קשיח|2}}וזכרתי אני את בריתי אותך כימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם. |- | |- |'''סלה''' |'''מ'''משלתי אוברה |- | |'''נ'''וגתי בחמד עת הוברה |- |{{רווח קשיח|4}}''כרמי'' |'''ש'''כתה בעדי מקול הברה |- | |'''ע'''רכי אז הרצת '''מצות ה' ברה''' |- | |{{רווח קשיח|10}} בא"י המחזיר שכינתו לציון. |- | |- |{{רווח קשיח|4}}''היושבת'' |'''פ'''נימה לנהורה |- | |'''צ'''אנן יצלצל עוד מבהורה |- |{{רווח קשיח|4}}''השמיעני'' |'''ק'''ול נעשה כאז לזהורה |- | |'''ר'''ננו בטוב בכל שאט '''יראת ה' טהורה''' |- | |{{רווח קשיח|10}}ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות. |- | |- |{{רווח קשיח|4}}''ברח'' |'''ש'''ואף שוררי להמת |- | |'''ש'''ובה והשיבנו מכל עמת |- |{{רווח קשיח|4}}בשמים |'''ת'''פיחנו כי אפס צמת |- | |'''ת'''כללה בחסד ושלום '''משפט ה' אמת''' |- | |{{רווח קשיח|10}}בא"י המברך את עמו ישראל בשלום. |} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==הזכרות בדברי הראשונים== ====פירוש על ספר יצירה מיוחס לרב סעדיה גאון==== תרגום הרב [[W:יוסף קאפח|יוסף קאפח]], ירושלם ה'תשל"ב, [https://tablet.otzar.org/#/book/23506/p/45/t/1/fs/0/start/0/end/0/c עמוד מז]:{{ש}} ועם ההתחקות המרובה והדיוק הגדול התבוננו ומצאנו את עשרת הדברות אשר שמעום האבות לפני הר סיני כנגד עשר האמירות הללו עד שלא תשאר שום מצוה שאינה כלולה בהן. ופירוש הדבר כי דבור אנכי ה' רומז אל הפועל כמו שאמר אנכי ה' עשה כל. ודבור לא יהיה לך רומז על העצמים לפי שכבר כללם באמרו אשר בשמים ואשר בארץ ואשר במים ודבור לא תשא ייאמר על האיכויות כי רוב השבועות אינן נעשית אלא על המצבים. ודבור זכור אח יום השבת הרי ברור שהוא החלק מן הזמן. ודבור כבד את אביך ואת אמך הוא הנספח עצמו. ודבור לא תרצח רומז בו על הנפעל כאמרו כי בצלם אלהים עשה את האדם ודבור לא תנאף רומז בו על הקימה כי אותה הפעולה אינה אלא קימה ומפגש. ודבור לא תגנב הוא על הרכוש והקנין בבירור. ודבור לא תענה רומז בו על הכמות כי רוב העדויות אינם אלא על שעורים ודבור לא תחמוד הכוונה בו המקום ושאר מה שנספח אליו ולפיכך הקדים בו בית רעך. הנה נתבאר כי עשרת הדברות כוללים כל ההגדרות שבעולם. וכיון שהדבר כן שכל תרי"ג מצות אינן אלא ממה שבעולם מחייב שיהו אלו התרי"ג מצות נכללות בכלל עשרת הדברות ולא תמצא אחת מהן יוצאת מכללן וכאשר עסקתי במיונם וצירוף לכל דבור את הדומה לו מצאתי את שיש לצרף מהן אל אנכי שמונים, ואל לא יהיה ששים, ואל לא תשא שמנה וארבעים, ואל זכור חמש ושבעים, ואל כבד שבע ושבעים, ואל לא תרצח חמשים, ואל לא תנאף שמנה וחמשים, ואל לא תגנב תשע וחמשים, ואל לא תענה שתים וחמשים, ואל לא תחמד ארבע וחמשים, סך הכל תרי"ג. ומצאתי עוד עם ההתחקות מספר אותיות עשרת הדברות תר"כ אותיות (כן ביתרו. ובואתחנן תשכ"ח). ויהיה מהן תרי"ג אותיות כנגד תרי"ג מצות וישאר אשר לרעך שבע אותיות ותמצא שכאשר אמר ושורו וחמורו וכל כבר כלל בזה כל דבר יחברך החכם הכולל את המרובה במועט. ====רש"י על שמות כד יב==== {{:רש"י על שמות כד יב}} ====אבן עזרא על שמות כ ב (ארוך)==== והגאון רב סעדיה חבר אזהרות וכלל כל המצות באלה עשרת הדברים. ====ראב"ן==== מערבית [[אל אלהים ה' דבר]]. ====ספר [[מאמר השכל]]==== ==הערות== <references /> [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:שבעתות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] k2xfi3ghlk83aetjkyhn77rf48j7u0v 0 223799 3101929 1450083 2026-11-07T19:12:07Z Yaakov304 38031 /* ג. */ 3101929 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר&quot;ן||נה|נו|נז|}} = תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים = {{שיר מנוקד| '''וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.''' }} == א. == {{שיר מנוקד| כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּחִינַת מַלְכוּת וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִינוֹת מַלְכוּת יֵשׁ שֶׁהוּא שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ וְיֵשׁ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בְּיוֹתֵר וְכֵן יֵשׁ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל הָעוֹלָם כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּבְחִינוֹת: "שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּים וְשָׂרֵי עֲשָׂרוֹת" וּבְחִינוֹת הַמַּלְכוּת הַזּאת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד הִיא בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא בְּאִתְגַּלְיָא, הַיְנוּ הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים בְּאִתְגַּלְיָא כְּפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל וּבְאִתְכַּסְיָא הוּא כִּי גַּם יֵשׁ לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בְּחִינַת מַלְכוּת בְּאִתְכַּסְיָא דְּהַיְנוּ שֶׁאַף שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא נִרְאֶה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים עִם כָּל זֶה בְּאִתְכַּסְיָא וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל, הוּא מוֹשֵׁל עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים כִּי נִשְׁמָתָם הֵם תַּחְתָּיו, וְנִכְנָעִים תַּחְתָּיו וְגַם זאת הַבְּחִינָה שֶׁל מַלְכוּת בְּאִתְכַּסְיָא הִיא לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בִּבְחִינַת: "שָׂרֵי אֲלָפִים, וְשָׂרֵי מֵאוֹת" וְכוּ' וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה וְאַף עַל פִּי כֵן בְּאִתְכַּסְיָא וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל, הוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל הַדּוֹר וַאֲפִילּוּ עַל כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר כִּי כָּל נִשְׁמוֹתֵיהֶם הֵם כֻּלָּם תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ וּמַלְכוּתוֹ וְכֻלָּם נִכְנָעִים וּכְפוּפִים אֵלָיו רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינוֹת: "בְּכָל מָקוֹם מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי" שֶׁאַף שֶׁהֵם עוֹבְדִים עֲבוֹדַת אֱלִילִים עַל כָּל זֶה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל הֵם כֻּלָּם נִכְנָעִים אֵלָיו יִתְבָּרַך וְעוֹבְדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַך רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל כְּמוֹ כֵן זאת הַבְּחִינָה שֶׁל מַלְכוּת בְּאִתְכַּסְיָא שֶׁאַף שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה עִם כָּל זֶה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, הוּא מוֹלֵך עֲלֵיהֶם וְהֵם כֻּלָּם תַּחְתָּיו וְנִכְנָעִים אֵלָיו }} == ב. == {{שיר מנוקד| וְצָרִיך כָּל אֶחָד לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַהֲנָאָתוֹ וּלְצָרְכּוֹ שֶׁלּא תִּהְיֶה בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת אֶצְלוֹ כְּעֶבֶד לְמַלּאת תַאֲוַותוֹ רַק שֶׁתִּהְיֶה בְּחִינַת הַמַּלְכוּת בִּבְחִינַת בֶּן חוֹרִין "אַשְׁרֵיך אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּך בֶּן חוֹרִין" שֶׁהַמַּלְכוּת יִהְיֶה אֶצְלְך בֶּן חוֹרִין לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְהֲנָאָתְך וְזֶה בְּחִינַת מָרְדֳּכַי, בְּחִינַת מָר דְּרוֹר שֶׁהַמָּרוּת, הַיְנוּ הַמַּלְכוּת יֵשׁ לָהּ דְּרוֹר וְחֵרוּת שֶׁלּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לַהֲנָאָתוֹ וּלְצָרְכּוֹ כִּי אִם לְהַשֵּם יִתְבָּרַך, בִּבְחִינוֹת "וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה" דְּהַיְנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּלְכוּת לַעֲבוֹדַת הַשֵּם יִתְבָּרַך דְּהַיְנוּ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנִּכְנָעִים אֵלָיו כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא הֵן אִם הוּא מוֹשֵׁל בְּבֵיתוֹ, צָרִיך לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ וְאִם יֵשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה יוֹתֵר, מֻטָּל עָלָיו לְהַזְהִיר יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲנָשִׁים לְפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ }} == ג. == {{שיר מנוקד| וְצָרִיך לְהַמְשִׁיך אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹך הַמַּלְכוּת שֶׁלּא תִּהְיֶה בִּבְחִינוֹת: 'הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ' כִּי כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הוּא בְּחִינַת צוֹפֶה שֶׁמֻּטָּל עָלָיו לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵם מִשָּרְשׁוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת מַלְכוּת עֲלֵיהֶם וְאִם הוּא מַזְהִיר וּמוֹכִיחַ אוֹתָם, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וּמַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "צפֶה נְתַתִּיך לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְכוּ' וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְלא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וְכוּ' הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁך הִצַּלְתָּ" אֲבָל אִם אֵינוֹ מַזְהִיר וּמוֹכִיחַ אוֹתָם, אֲזַי הָענֶשׁ עָלָיו [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם] וְעַל כֵּן 'הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ' וְעַל כֵּן צָרִיך לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיך אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹך הַמַּלְכוּת דְּהַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיּוּכַל לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אוֹתָם. אַך אֵיך אֶפְשָׁר לוֹ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אוֹתָם כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּצָּרִיך לָהֶם וְגַם אֵינָם אֶצְלוֹ לְהוֹכִיחַ אוֹתָם וְעַל כֵּן צְרִיכִין לָזֶה דַּעַת כְּדֵי לֵידַע אֵיך לְהוֹכִיחָם וְלָבוֹא לַדַּעַת הַזֶּה הוּא גַּם כֵּן עַל יְדֵי אֲרִיכַת יָמִים בְּעַצְמוֹ וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים הָעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵחַיָּיו כִּי עִקַּר הַיְדִיעָה הוּא מֵחַיִּים, מֵאֲרִיכוּת יָמִים. כִּי לָבוֹא לַאֲרִיכוּת יָמִים, הוּא עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה כִּי אוֹרַיְתָא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא וּכְמוֹ כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת אֶחָד קוֹרִין אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ כֵּן כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת חַי הַחַיִּים כְּדֵי לְהַמְשִׁיך מִמֶּנּוּ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים צָרִיך לִקְרוֹת אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ כִּבְיָכוֹל וּשְׁמוֹ הוּא הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, קוֹרִין אֶת הָאֲרִיכוּת יָמִים וְעַל כֵּן מֻזְהָר הַמֶּלֶך עַל עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם מֵחֲמַת שֶׁהוּא צָרִיך לִקְרוֹת אֶת הָאֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹך הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יַאֲרִיך יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ" וְזֶה "וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו" "וְקָרָא" בּוֹ דַּיְקָא הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הוּא קוֹרֵא אֶת הַחַיִּים כַּנַּ"ל וְזֶה "יְמֵי חַיָּיו" יְמֵי חַיָּיו דַּיְקָא כִּי כְּשֶׁמְּקַבְּלִין אֶת הַחִיּוּת, צָרִיך לְקַבְּלָם בְּמִדָּה כִּי בְּלא מִדָּה וְצִמְצוּם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת מֵהַשֵּם יִתְבָּרַך מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר כִּי רִבּוּי הַשֶּמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר עַל כֵּן צָרִיך לְקַבֵּל הַחִיּוּת בְּמִדָּה וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה כִּי הַתּוֹרָה הִיא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא וְהַשֵּם הוּא הַכְּלִי שֶׁל הַדָּבָר שֶׁבְּהַשֵּם הַזֶּה נִגְבָּל הַחִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה . "נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ" שֶׁבְּהַשֵּם נִגְבָּל הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר וְעַל כֵּן כְּשֶׁקּוֹרִין אֶת הָאָדָם בִּשְׁמוֹ הוּא מְזֻמָּן תֵּכֶף אֶצְלוֹ מֵחֲמַת שֶׁבְּהַשֵּם נִגְבָּל כָּל הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁלּוֹ וְכֵן הַתּוֹרָה הוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא הַיְנוּ שֶׁשָּם נִגְבָּל הַחִיּוּת מֵחַי הַחַיִּים כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת מִדּוֹת כִּי יֵשׁ בְּהַתּוֹרָה אוֹתִיּוֹת וְתֵבוֹת וּפְסוּקִים וּפָרָשִׁיּוֹת וּסְדָרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מִדּוֹת שֶׁבָּהֶם נִגְבָּל הַחִיּוּת בְּמִדָּה וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא שֶׁהוּא בְּחִינַת מִדּוֹת יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה קוֹרִים אֶת הַחַיִּים וּמַמְשִׁיכִין אֶת הַחִיּוּת לְתוֹך הַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יָמִים "וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא" הַיְנוּ שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מָה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים" הִיא בְּחִינַת מִדּוֹת וְיָמִים כַּנַּ"ל שֶׁעַל יָדָהּ קוֹרִין אֶת הַחִיּוּת לְתוֹך הַמִּדּוֹת וְהַיָּמִים שֶׁבְּלא זֶה לא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר וְזֶה: "וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו" שֶׁעַל יְדֵי הַתּוֹרָה קוֹרֵא אֶת הַחִיּוּת לְתוֹך הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן צָרִיך לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בַּפֶּה דַּיְקָא כִּי כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת אֶחָד בִּשְׁמוֹ צָרִיך לִקְרוֹתוֹ בַּפֶּה דַּיְקָא וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ בְּמַחֲשָׁבָה בְּעָלְמָא כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת אֶת חַי הַחַיִּים בִּשְׁמוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי הַפֶּה, וְלא עַל יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה לְבַדָּהּ . "כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצָאֵיהֶם" 'לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה' לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה דַּיְקָא, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְחַיִּים כַּנַּ"ל נִמְצָא עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, מַמְשִׁיכִין אֲרִיכוּת יָמִים וְאָז זוֹכֶה לְדַעַת כִּי הַדַּעַת וְהַשֵּכֶל הוּא בְּעַצְמוֹ הַחִיּוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ" כִּי הַשֵּכֶל הוּא עִקַּר הַחִיּוּת וְעַל יְדֵי זֶה הַדַּעַת יְכוֹלִים לְקָרֵב וּלְהוֹכִיחַ אֶת מִי שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹכִיחַ כִּי יֵשׁ שְׁנֵי הַסְתָּרוֹת וּכְשֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת גַּם כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְמָצְאוֹ אַך אַף עַל פִּי כֵן, כְּשֶׁהוּא נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת אֶפְשָׁר לִיגַע וְלַחֲתֹר עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַך מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר מִמֶּנּוּ אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה תּוֹך הַסְתָּרָה דְּהַיְנוּ שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר מִמֶּנּוּ אֲזַי אִי אֶפְשָׁר כְּלָל לִמְצא אוֹתוֹ מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מֵהַשֵּם יִתְבָּרַךְ. "וְאָנכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר" דְּהַיְנוּ שֶׁאַסְתִּיר הַהַסְתָּרָה שֶׁלּא יֵדְעוּ כְּלָל שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר וַאֲזַי בְּוַדַּאי אֵינוֹ יָכוֹל לִמְצא אוֹתוֹ יִתְבָּרַך מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁצָּרִיך לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַך כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר מִמֶּנּוּ כִּי הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת כַּנַּ"ל }} {{קישור לשיר|קישור=https://www.youtube.com/watch?v=KcGX2xBaMbw|כותרת=ואפילו בהסתרה|לחן=שעיה גרוס ויואלי קליין|ביצוע=יואלי קליין ונתן פוקס|אלבום=|דף בקטגוריה=ואפילו בהסתרה}} {{עם-ניקוד| ::אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲפִילּוּ בְּכָל הַהַסְתָּרוֹת ::וַאֲפִילּוּ בְּהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה ::בְּוַדַּאי גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּם יִתְבָּרַך ::כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁלּא יִהְיֶה בּוֹ חִיּוּת הַשֵּם יִתְבָּרַך ::כִּי בִּלְעֲדֵי חִיּוּתוֹ לא הָיָה לוֹ קִיּוּם כְּלָל }} {{שיר מנוקד| וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל הַדְּבָרִים, וּבְכָל הַמַּעֲשִׂים, וּבְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת מְלֻבָּשׁ שָׁם הַשֵּם יִתְבָּרַך כִּבְיָכוֹל וַאֲפִילּוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, עוֹשִׂין דְּבַר עֲבֵרָה, שֶׁהוּא שֶׁלּא כִּרְצוֹן הַשֵּם יִתְבָּרַך עִם כָּל זֶה בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁם חִיּוּת הַשֵּם יִתְבָּרַך אַך שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם וּבְצִמְצוּם גָּדוֹל וְהַתּוֹרָה הִיא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר נִמְצָא שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים, וּבְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת אֲפִילּוּ מַחֲשָׁבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ שָׁם גַּם כֵּן הִתְלַבְּשׁוּת הַתּוֹרָה אַך שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם וּבְצִמְצוּם גָּדוֹל בִּבְחִינַת הַסְתָּרוֹת. כִּי 'עָבַר וְשָׁנָה נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דְּהַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הָעֲבֵרוֹת הוּא מְהַפֵּך דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים וְעוֹשֶׂה צֵרוּפִים אֲחֵרִים בַּתּוֹרָה עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵאִסּוּר הֶתֵּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הוֹי הָאמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע" וְכוּ' נִמְצָא שֶׁאֲפִילּוּ בְּתוֹך הָעֲבֵרוֹת מְלֻבָּשׁ שָׁם חִיּוּת הַשֵּם יִתְבָּרַך דְּהַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם דְּהַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת הָעֲבֵרוֹת הָפַך הַצֵּרוּפִים שֶׁל הַתּוֹרָה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מֵאִסּוּר הֶתֵּר כַּנַּ"ל עָבַר וְשָׁנָה נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר וְזֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה אַחַת וּכְשֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר מִמֶּנּוּ בְּהַסְתָּרָה אַחַת, דְּהַיְנוּ בְּחִינָה הַנַּ"ל שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר גַּם כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְמָצְאוֹ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר אֲבָל עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר לִיגַע וְלַחֲתֹר עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַך שְׁמוֹ מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים יוֹדֵעַ שֶׁנַּעֲשֶׂה לוֹ כְּהֶתֵּר עַל כֵּן אַף שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר מִמֶּנּוּ וּכְבָר נַעֲשֶׂה לוֹ הָעֲבֵרוֹת כְּהֶתֵּר עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר שֶׁיָּשִׁיב אֶל לִבּוֹ זֶה בְּעַצְמוֹ דְּהַיְנוּ מַה שֶּנָּפַל וְהִגִּיעַ לִבְחִינַת נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֶּר וִיבַקֵּשׁ וְיַחְתּר עַד שֶׁיֵּצֵא מִזֶּה מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים יוֹדֵעַ מִזֶּה שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֶּר אֲבָל דַּע, שֶׁיֵּשׁ עוֹד בְּחִינַת הַסְתָּרָה בְּתוֹך הַסְתָּרָה דְּהַיְנוּ שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר מִמֶּנּוּ דְּהַיְנוּ שֶּאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁנֶּהְפַּך אֶצְלוֹ הָאִסּוּר לְהֶתֵּר רַק כָּל הַדְּבָרִים רָעִים דּוֹמוֹת לוֹ לְמִישׁוֹר גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם הַיְנוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר שֶׁעָבַר וְשָׁנָה עוֹשֶׂה יוֹתֵר עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם אֲזַי נִסְתָּר מִמֶּנּוּ אֲפִילּוּ זאת שֶׁיֵּדַע שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר רַק שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מִשּׁוּם נִדְנוּד אִסּוּר וְהַכּל הוּא יָשָׁר בְּעֵינָיו וְזֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת כַּנַּ"ל :וּבֶאֱמֶת גַּם בְּתוֹך הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַהַסְתָּרָה :גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּם יִתְבָּרַך, דְּהַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה :כִּי בִּלְעָדָיו אֵין חִיּוּת לְשׁוּם דָּבָר כַּנַּ"ל רַק שֶׁעַל יְדֵי רִבּוּי הָעֲבֵרוֹת הָפַך דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים לְגַמְרֵי עַד שֶׁנֶּהְפַּך אֶצְלוֹ מֵחָכְמוֹת הַתּוֹרָה לִפְתַיּוּת עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל אֲפִילּוּ זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר כַּנַּ"ל שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה כַּנַּ"ל עַל כֵּן צָרִיך לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרוֹת הַנַּ"ל וְזֶה עַל יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיך אַרִיכוּת יָמִים לְתוֹך הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה הַדַּעַת יוּכַל לֵידַע שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹך הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ וַאֲפִלּוּ בְּתוֹך הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה, גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּם יִתְבָּרַך דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה וּמֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֲפִילּוּ בְּתוֹך הַהַסְתָּרוֹת יֵשׁ שָׁם הַשֵּם יִתְבָּרַך מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נִתְגַּלִּין הַהַסְתָּרוֹת וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם תּוֹרָה וַאֲפִילּוּ מֵהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה נַעֲשֶׂה תּוֹרָה כִּי בֶּאֱמֶת גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּם יִתְבָּרַך, הַיְנוּ תּוֹרָה כַּנַּ"ל רַק מֵחֲמַת שֶׁלּא הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר שָׁם זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת הַהַסְתָּרוֹת וְתֵכֶף, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר שָׁם עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְהַפְּכָה הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַהַסְתָּרָה וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה דַּעַת וְהֻחְזְרָה הַתּוֹרָה שֶׁנִּסְתָּר כָּאן, לְדַעַת מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר שָׁם וְכֵיוָן שֶׁנֶּחֱזָר הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה לְדַעַת וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה תּוֹרָה אֲזַי הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מוֹכִיחָה אוֹתָם בִּבְחִינַת: 'אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ עַד מָתַי פְּתָיִים תְּאֵהֲבוּ פֶתִי' כִּי בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה מַכְרֶזֶת וְצוֹעֶקֶת וּמוֹכִיחָה תָּמִיד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּראשׁ המִיּוֹת תִּקְרָא וְכוּ' עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ" וְכוּ' רַק שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹל הַכְּרוּז שֶׁל הַתּוֹרָה, מֵחֲמַת הַהַסְתָּרוֹת הַנַּ"ל וּמֵאַחַר שֶׁנִּתְגַּלּוּ וְנֶחְזְרוּ הַהַסְתָּרוֹת וְנַעֲשָׂה מֵהֶם תּוֹרָה עַל יְדֵי הַדַּעַת כַּנַּ"ל אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶם תּוֹרָה הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מוֹכִיחָה אוֹתָם "עַד מָתַי פְּתָיִם" וְכוּ' כַּנַּ"ל וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה" שֶׁעַל יְדֵי הַחָכְמָה וְדַעַת הַנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְגַלִּין הַהַסְתָּרוֹת, וְעוֹשִׂין מֵהֶם תּוֹרָה כַּנַּ"ל עַל יְדֵי זֶה "פִּיהָ פָּתְחָה" הַיְנוּ בְּחִינַת אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ שֶׁהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ פּוֹתַחַת פִּיהָ וּמוֹכִיחָה אוֹתָם כַּנַּ"ל נִמְצָא, שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁעַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹך הַמַּלְכוּת כִּי עַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הַחִיּוּת לְתוֹך הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְדַעַת כַּנַּ"ל עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ אֲפִילּוּ אֶת הָרְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּם יִתְבָּרַך בִּבְחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה כַּנַּ"ל וְזֶה פֵּרוּשׁ: "וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדְּכַי מִתְהַלֵּך לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים" וְכוּ' מָרְדֳּכָי, זֶה בְּחִינַת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, זֶה בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁעַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הַחִיּוּת לְהַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ"ל חֲצַר בֵּית זֶה בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת וּפְנִימִיּוּת הַיְנוּ מַחֲשָׁבוֹת וְדִבּוּרִים שֶׁבְּכֻלָּם נִסְתָּר הַשֵּם יִתְבָּרַך שָׁם אַף הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל הָרְחוֹקִים מֵהַשֵּם יִתְבָּרַך וְזֶה חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים מִלְּשׁוֹן שֶׁנָּשׁוּ וְקָפְצוּ מִמְּקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם [מלשון גיד הנשה] שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מֵהַשֵּם יִתְבָּרַך וְיֵשׁ שֶׁכְּבָר הָיוּ קְצָת אֵצֶל הַשֵּם יִתְבָּרַך אַך שֶׁכְּבָר שָׁכְחוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַך כִּי נַשַּנִי אֱלהִים וְכוּ' שֶׁכְּבָר שָׁכְחוּ אֶת הַשֵּם יִתְבָּרַך וְיֵשׁ שֶׁגַּם עַתָּה זוֹכְרִים אֶת הַשֵּם יִתְבָּרַך, אַך שֶׁנָּשְׁתָה גְּבוּרָתָם וְאֵין לְאֵל יָדָם לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרָם וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים בְּשֵׁם נָשִׁים מֵחֲמַת שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל בְּחִינַת שֶׁנָּשׁוּ וְקָפְצוּ וְכוּ' וְיֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שִׁכְחָה וְכוּ' וְיֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת נָשְׁתָה גְּבוּרָתָם כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי כָּל זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהַשֵּם יִתְבָּרַך וְהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר מֵהֶם בִּבְחִינַת הַסְתָּרוֹת הַנַּ"ל וּמָרְדֳכָי, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמַּלְכוּת הוּא יָכוֹל לְהוֹכִיחַ וּלְהַזְהִיר אוֹתָם עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יָמִים וּמִדּוֹת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְדַעַת שֶׁעַל יְדֵי הַדַּעַת הַזֶּה מְגַלִּין הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה וְעוֹשִׂין מִמֶּנָּה תּוֹרָה כַּנַּ"ל וַאֲזַי אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ כַּנַּ"ל וְזֶה, 'לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר' שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה דַּעַת מֵהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶסְתֵּר בְּחִינַת הַסְתֵּר אַסְתִּיר 'וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ' שֶׁעוֹשֶׂה מֵהַהַסְתָּרָה בְּחִינַת מָה הַיְנוּ תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מָה הָעֵדוֹת" וְכוּ' כַּנַּ"ל כִּי מִזֶּה בְּעַצְמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁגַּם בְּתוֹך הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה יֵשׁ שָׁם הַשֵּם יִתְבָּרַך מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה דַּעַת, דְּהַיְנוּ תּוֹרָה וַאֲזַי אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ כַּנַּ"ל וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁמֻּטָּל עָלָיו לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ כַּנַּ"ל כִּי גּוֹרֵם עַל יְדֵי הַדַּעַת שֶׁהַתּוֹרָה תּוֹכִיחַ אוֹתָם כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי הַתּוֹכָחָה הַזּאת, הוּא מַמְשִׁיך אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹך הַמַּלְכוּת שֶׁלּא תִּהְיֶה בִּבְחִינַת הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ שֶׁזֶּהוּ כְּשֶׁאֵין מוֹכִיחַ אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה עֲלֵיהֶם וְכוּ', כַּנַּ"ל אֲבָל עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיך חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים בְּחִינַת דַּעַת וְכוּ' עַד אֲשֶׁר אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ, וּמוֹכִיחָה אוֹתָם נִמְצָא שֶׁיּוֹצֵא יְדֵי תּוֹכָחָה אֲזַי אֵין הָרַבָּנוּת וְהַמַּלְכוּת מַזֶּקֶת לוֹ כַּנַּ"ל כִּי מַמְשִׁיך אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹך הַמַּלְכוּת, עַל יְדֵי הַתּוֹכָחָה כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי אֲרִיכוּת יָמִים שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל יְדֵי הַתּוֹרָה עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ מַמְשִׁיכִין אֲרִיכוּת יָמִים הַנַּ"ל לְתוֹך הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל. }} ;ראה גם {{קישור לפרק|https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%93#%D7%97|אריכות ימים|ליקוטי מוהר"ן תנינא ד}} == ד. == {{שיר מנוקד| וְדַע, שֶׁהַתּוֹרָה הַמְּלֻבָּשׁ תּוֹך הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה הִיא תּוֹרָה גָּבוֹהַּ דַּיְקָא, הַיְנוּ סִתְרֵי תּוֹרָה כִּי מֵחֲמַת שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּמְקוֹמוֹת נְמוּכִים כָּאֵלּוּ הַיְנוּ אֵצֶל אֵלּוּ שֶׁעָבְרוּ הַרְבֵּה עַד שֶׁנִּסְתָּר מֵהֶם בְּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה עַל כֵּן חָשַׁב הַשֵּם יִתְבָּרַך מַחֲשָׁבוֹת לִבְלִי לְהַלְבִּישׁ שָׁם פְּשָׁטֵי תּוֹרָה לְבַל יוּכְלוּ הַקְּלִיפּוֹת לִינק מִשָּם הַרְבֵּה, וְיִהְיֶה הַפְּגַם גָּדוֹל מְאֹד עַל כֵּן הוּא מַסְתִּיר וּמַלְבִּישׁ שָׁם תּוֹרָה גָּבוֹהַּ דַּיְקָא סִתְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהִיא תּוֹרַת ה' בְּעַצְמָהּ [עיין לעיל סי' כ"ב אות י'] כְּדֵי שֶׁלּא יוּכְלוּ הַקְּלִיפּוֹת לִינק מִשָּם הַרְבֵּה "וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲנִי וְלא מַלְאָך, אֲנִי וְלא הַשָּלִיחַ, אֲנִי ה' וְלא" וְכוּ' כִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁשָּם מְקוֹם הַקְּלִיפּוֹת מְאֹד עַל כֵּן שָׁם דַּיְקָא מְלֻבָּשׁ וּמֻסְתָּר הַשֵּם יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ הַיְנוּ תּוֹרַת ה' מַמָּשׁ, סִתְרֵי תּוֹרָה עַל כֵּן דַּיְקָא מֵהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה כְּשֶׁחוֹזֵר וּמְהַפְּכָהּ לְדַעַת נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה דַּיְקָא תּוֹרַת ה' מַמָּשׁ כִּי שָׁם נִסְתָּר תּוֹרַת ה', סִתְרֵי תּוֹרָה כַּנַּ"ל }} == ה. == {{שיר מנוקד| וּכְנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּה יֵשׁ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה הַיְנוּ מַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק כְּמָה שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק" וְזֶה לְעֻמַּת זֶה כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּה הוּא בְּחִינַת: "מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע אֶת הָאלהִים יְרָא" זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: 'אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת' הַיְנוּ שֶׁמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּה הִיא בְּחִינַת סוֹף דָּבָר בְּחִינַת מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת דִּקְדֻשָּה בְּחִינַת מַחֲנֵה דָּן שֶׁהוּא מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת כִּי 'דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא' וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, הוּא מְאַסֵּף מָמוֹן כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא יָרֵא שֶׁלּא יוֹצִיאוּ בִּלְעוֹ מִפִּיו הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ אֶצְלוֹ עַל כֵּן הוּא מִתְגַּבֵּר וּמְאַסֵּף מָמוֹן שֶׁהֵם נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּה כִּי הֵם בְּחִינַת הַגְּוָנִין עִלָּאִין שֶׁיֵּשׁ בְּזָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת שֶׁהֵם הַמָּמוֹן וְזֶה בְּחִינַת תַאֲוַות עֲשִׁירוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת וְעַל כֵּן עֲמָלֵק, שֶׁהוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה רוֹדֵף אֶת מַחֲנֵה דָּן שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּה כַּנַּ"ל "וַיְזַנֵּב בְּך וְכוּ' וְלא יָרֵא אֱלהִים" דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁאֵין לָהֶם כּחַ מַלְכוּת דִּקְדֻשָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת יְרֵא אֱלהִים כַּנַּ"ל כִּי מַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק, הוּא הִפּוּך מַלְכוּת דִּקְדֻשָּה כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּה, הוּא בְּחִינַת מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת דִּקְדֻשָּה וּמַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק, שֶׁהוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה הוּא בְּחִינַת מְאַסֵּף מָמוֹן כַּנַּ"ל כִּי מִתְגַּבֵּר בְּתַאֲוַות מָמוֹן, כְּדֵי לִתְפּס כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּה כַּנַּ"ל אַך אַף עַל פִּי כֵן, אֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ כְּלָל כי יש כוח במלכות דקדושה, שהוא בחינת מָרְדֳּכַי לְהוֹצִיא מֵאִתּוֹ כָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּלַע וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "כִּי לָאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וָדַעַת" 'זֶה מָרְדֳּכַי' הַיְנוּ שֶׁמָּרְדְּכַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּה כַּנַּ"ל נָתַן לוֹ חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל וְזֶה "טוֹב לְפָנָיו", בְּחִינַת הַתּוֹרָה כִּי 'אֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה' "וְלַחוֹטֵא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנס" 'זֶה הָמָן' הַיְנוּ שֶׁהָמָן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כַּנַּ"ל הוּא מְאַסֵּף מָמוֹן כַּנַּ"ל וְזֶה: "לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי אֱלהִים", בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁמָּרְדֳּכַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּה מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה תּוֹרָה כַּנַּ"ל כִּי מָרְדֳּכַי מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל הָעֲשִׁירוּת בִּבְחִינַת: "חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ" }} == ו. == {{שיר מנוקד| וּלְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת, כֵּן הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל כִּי פַּרְנָסָה בְּנָקֵל תּוֹלָה בְּדַעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" 'בִּשְׁטוּתָא' כִּי כָּל מִי שֶׁחָסֵר דַּעַת בְּיוֹתֵר, הוּא יָגֵע וְטוֹרֵחַ אַחַר הַפַּרְנָסָה בְּיוֹתֵר. גַּם לְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת, כֵּן נִתְרַבֶּה הַשָּלוֹם . "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְכוּ' כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה" שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם נִפְלָא בָּעוֹלָם, שֶׁיּוּכְלוּ לָגוּר בְּיַחַד שְׁנֵי הֲפָכִים מֵחֲמַת גּדֶל הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה אָז כִּי עַל יְדֵי הַדַּעַת נִגְדָּל הַשָּלוֹם כִּי נִתְבַּטֵּל הַכַּעַס וְהָאַכְזָרִיּוּת עַל יְדֵי הַדַּעַת כִּי כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת הוּא מֵהֶעְדֵּר הַדַּעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ" וְכָל מַה שֶּמִּתְרַבֶּה הַדַּעַת, מִתְרַבָּה הָרַחֲמָנוּת וְהַשָּלוֹם וְעַל כֵּן הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל בִּבְחִינַת: "הַשָּם גְּבוּלֵך שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵך". }} == ז. == {{שיר מנוקד| וְזֶה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת כִּי שָׁבוּעוֹת הוּא בְּחִינַת שֵׂכֶל גָּדוֹל וְגָּבוֹהַּ מְאֹד שֶׁהוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים כִּי גּדֶל הָרַחֲמִים, תָּלוּי בְּגדֶל הַדַּעַת כַּנַּ"ל כִּי 'בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה, נִרְאָה לָהֶם כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים' וְזָקֵן הוּא בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וּבָזֶה תָּלוּי גּדֶל הָרַחֲמִים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן שָׁבוּעוֹת הוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים וְזֶה בְּחִינַת הַמִּקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁהִיא בְּחִינוֹת מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּים שֶׁהוּא שַׁעַר הָעֶלְיוֹן מֵחֲמִשִּים שַׁעֲרֵי בִּינָה שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שֵׂכֶל וְדַעַת עֶלְיוֹן בְּחִינַת חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַמִּקְוֶה מוֹשִׁיעַ בְּכָל הַצָּרוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה" כִּי הוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן, שֶׁמּוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת וְעַל כֵּן הַמִּקְוֶה מְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם" וְכוּ' כִּי 'אֵין יִסּוּרִים בְּלא עָווֹן' וְכוּ' וְעַל כֵּן הַמִּקְוֶה שֶׁמּוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַיִּסּוּרִים הוּא מְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַחֲטָאִים וְזֶה בְּחִינַת מָן בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַנּוּ"ן שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל כִּי הַמָּן בְּחִינַת דַּעַת וְזֶה בְּחִינַת: 'מַאֲמָר פָּתוּחַ נֶאֱמָן פָּשׁוּט' 'מַאֲמָר פָּתוּחַ' זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כִּי הַדִּבּוּר הוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה" וּבְמִצְרַיִם שֶׁהָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי ה' לא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" הָיָה גַּם הַדִּבּוּר בְּגָלוּת בִּבְחִינַת: "כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן" וּכְשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁיָּצָא הַדַּעַת מֵהַגָּלוּת יָצָא וְנִפְתַּח הַדִּבּוּר וְזֶה בְּחִינַת 'מַאֲמָר פָּתוּחַ' שֶׁנִּפְתַּח הַדִּבּוּר וְנִתְגַּלֶּה הַדַּעַת וְעַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, נִתְפַּשֵּט נֶאֱמָנוּת הַשֵּם יִתְבָּרַך וְנִכַּר שֶׁהוּא נֶאֱמָן מַבְטִיחַ וְעוֹשֶׂה וְזֶה בְּחִינַת 'נֶאֱמָן פָּשׁוּט', שֶׁנִּתְפַּשֵּט נֶאֱמָנוּתוֹ כַּנַּ"ל אֲבָל בְּמִצְרַיִם שֶׁהָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת, לא נִתְפַּשֵּט וְנִתְגַּלָּה נֶאֱמָנוּתוֹ וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "וּשְׁמִי ה' לא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" 'לא נִכַּרְתִּי בְּמִדַּת אֲמִתִּית שֶׁלִּי' שֶׁעַל יְדֵי שֶׁלּא נִתְגַּלָּה הַדַּעַת בְּמִצְרַיִם עַל יְדֵי זֶה לא נִכַּר נֶאֱמָנוּתוֹ כַּנַּ"ל כִּי הַחֶסֶד תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת "אָנכִי" יַ'הִיבָא כְּ'תִיבָא נֶ'אֱמָנִים אֲ'מָרֶיהָ שֶׁעַל יְדֵי נְתִינַת הַתּוֹרָה, נִפְתַּח הַמַּאֲמָר, וְנִתְגַּלֶּה הַדַּעַת כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה נִתְפַּשֵּט נֶאֱמָנוּתוֹ כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת 'נֶאֱמָנִים אֲמָרֶיהָ' בְּחִינַת 'נֶאֱמָן פָּשׁוּט מַאֲמָר פָּתוּחַ' כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת 'מָן', רָאשֵׁי תֵבוֹת מַאֲמַר נֶאֱמָן בְּחִינַת 'מַאֲמָר פָּתוּחַ נֶאֱמָן פָּשׁוּט' כַּנַּ"ל כִּי הַמָּן הוּא בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל כַּנַּ"ל כִּי 'בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה'. }} == ח. == {{שיר מנוקד| וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "'אֶת הַמָּן אָכְלוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה.' וַהֲלא אַרְבָּעִים שָׁנָה חָסֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם? אֶלָּא עוּגָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם טָעֲמוּ בָּהּ טַעַם מָן". כִּי בֶּאֱמֶת הַמָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת הָיָה רָאוּי שֶׁיּאכְלוּ אוֹתוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה בִּשְׁלֵמוּת כִּי אַרְבָּעִים הוּא בְּחִינַת בִּינָה וָדַעַת כַּנַּ"ל דְּהַיְנוּ תֵּכֶף שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְנִתְגַּלָּה הַדַּעַת הָיָה רָאוּי שֶׁיּאכְלוּ הַמָּן תֵּכֶף וְעַל זֶה תֵּרְצוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עוּגָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, הַיְנוּ הַמַּצּוֹת טָעֲמוּ בָּהֶם טַעַם מָן כִּי הַשָּלוֹם תָּלוּי בְּדַעַת וְכַנַּ"ל וּמַחֲלקֶת הוּא הֶפֶך הַדַּעַת אַך יֵשׁ מַחֲלקֶת שֶׁהוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת דַּעַת גָּדוֹל מְאֹד, יוֹתֵר מֵהַדַּעַת שֶׁל שָׁלוֹם כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הַמַּחֲלקֶת, הִיא אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "אֶת וָהֵב בְּסוּפָה" 'לא זָזוּ מִשָּם עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה' וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'מַחֲלקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם' הַיְנוּ שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא אַהֲבָה כַּנַּ"ל וזה 'סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם', בחינת אהבה כמו שכתוב: "אֶת וָהֵב בְּסוּפָה" כַּנַּ"ל וזה בחינת משֶׁה כִּי משֶׁה הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם וְעַל כֵּן משֶׁה הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת מַחֲלוֹקֶת שַׁמַאי הִלֵּל שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם וְעַל כֵּן הָיָה גְּאֻלַּת מִצְרַיִם עַל יְדֵי משֶׁה כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה עַל יְדֵי הַדַּעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וִידַעְתֶּם כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם" וְכוּ'; "לְמַעַן יֵדְעוּ" וְכוּ' וְזֶה בְּחִינַת עוּגָה, דְּהַיְנוּ מַצּוֹת שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם כִּי מַצָּה הִיא בְּחִינַת מַחֲלקֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַנְשֵׁי מַצֻּתֶך יִהְיוּ כְאַיִן" וְזֶהוּ: 'שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם', 'שֶׁהוֹצִיאוּ' דַּיְקָא כִּי בְּמִצְרַיִם שֶׁהָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת בְּוַדַּאי לא הָיָה מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי זֶה תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ"ל וְזֶה: 'עוּגָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם' הַיְנוּ שֶׁהַמַּצָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלקֶת שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁשָּם הָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת טָעֲמוּ בָּהֶם טַעַם מָן כִּי לְאַחַר שֶׁהוֹצִיאוּ בְּחִינַת הַמַּחֲלקֶת מִן הַגָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה בָּהֶם טַעַם מָן, שֶׁהִיא בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "לֶחֶם מִן הַשָּמַיִם" הַנֶּאֱמָר בַּמָּן "לְחַם אֶת לחֲמָי" בְּחִינַת מַחֲלקֶת הַיְנוּ שֶׁהַמָּן, שֶׁהוּא הַדַּעַת, הוּא בְּחִינַת מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן דָּתָן וַאֲבִירָם שֶׁחָלְקוּ עַל משֶׁה שֶׁהוּא הַדַּעַת פָּגְמוּ גַּם כֵּן בְּהַמָּן, וְהוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ כִּי הַמָּן הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, בְּחִינַת משֶׁה כַּנַּ"ל וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ כִּי 'מַצָּה הִיא אַסְוָתָא' כִּי מַצָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת שָׁלוֹם כַּנַּ"ל הוּא רְפוּאָה כִּי שָׁלוֹם הוּא רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו" כִּי עִקַּר הַחוֹלַאַת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מֵחֲמַת הֶעְדֵּר הַשָּלוֹם הַיְנוּ מַחֲלקֶת הַיְסוֹדוֹת שֶׁיְּסוֹד אֶחָד מִתְגַּבֵּר עַל חֲבֵרוֹ וְשָׁלוֹם הוּא רְפוּאָה וְזֶה שֶׁנִּקְרָא מַצָּה, "לֶחֶם ענִי" כִּי 'אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת' וְזֶה בְּחִינַת חוֹלֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן הַמֶּלֶך" וּ'מַצָּה הִיא אַסְוָתָא' כַּנַּ"ל וְזֶה: "לֶחֶם ענִי", שֶׁהוּא רְפוּאָה לְהָענִי כַּנַּ"ל. }} == ט. == {{שיר מנוקד| וְלָבוֹא לְמַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, צָרִיך לְזַכֵּך וּלְטַהֵר אֶת הַשָּמַיִם שֶׁלּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת: "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת" וּלְזַכֵּך וּלְטַהֵר אֶת הַשָּמַיִם, הִיא עַל יְדֵי אֲנָחָה בֶּאֱמֶת כִּי יֵשׁ בַּלֵּב רוּחַ הַדּוֹפֵק, שֶׁהִיא מִתְּחִלַּת הַתּוֹלָדָה וְהוּא נוֹשֵׂא עָלָיו כָּל הַלֵּחוֹת, וְכָל הַדָּמִים, וְכָל הַמִּיצוֹת וְהָרוּחַ הַדּוֹפֵק הַזֶּה, הוֹלֵך וְנוֹקֵשׁ בְּכָל הָאֵיבָרִים וְעַל יְדֵי הֲלִיכָתוֹ וְנִשּׁוּבוֹ בָּהֶם הוּא מְנַעְנֵעַ וּמְנַשֵּב וּמְנַפֵּץ אוֹתָם מִן הָעִפּוּשׁ שֶׁלּא יִתְעַפְּשׁוּ וְלא יִתְקַלְקְלוּ כְּמוֹ הָרוּחַ הַמְנַשֵּב בַּיָּם, שֶׁהוּא מְנַפֵּץ וּמְנַשֵּב וּמְהַפֵּך וּמֵגִיס הַמַּיִם שֶׁלּא יִתְעַפְּשׁוּ וְלא יִתְקַלְקְלוּ וְעִקַּר נִשּׁוּב הָרוּחַ הַדּוֹפֵק, בְּהַיָּדַיִם כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת צָרִיך לְנַשֵּב וּלְנַפֵּץ אוֹתָם בְּיוֹתֵר וְעַל כֵּן הַדָּאקְטֶר, כְּשֶׁמַּנִּיחַ יָדוֹ עַל הַדּפֶק יוֹדֵעַ כָּל עִנְיַן הַחוֹלֶה מֵחֲמַת שֶׁשָּם בַּיָּדַיִם, עִקַּר הִלּוּך הָרוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁל הַלֵּב שֶׁהוּא נוֹשֵׂא הַכּל עָלָיו כַּנַּ"ל וְצָרִיך שֶׁיֵּלֵך זֶה הָרוּחַ הַדּוֹפֵק, תְּנוּעָה מְסֻדֶּרֶת כְּתִקּוּנוֹ וּכְסִדּוּרוֹ וְיֵשׁ נָחָשׁ, שֶׁעַל יָדָהּ בָּא עַצְבוּת רוּחַ הַיְנוּ בְּחִינַת ל"ט מְלָאכוֹת, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ עַל יְדֵי זֶה בָּא עַצְבוּת רוּחַ וְעַל יְדֵי עַצְבוּת רוּחַ, אֵין הָרוּחַ דּוֹפֵק כְּסִדּוּרוֹ וַאֲזַי נַעֲשִׂים הָאֵיבָרִים כְּבֵדִים מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוּחַ הַדּוֹפֵק מְנַשֵּב בָּהֶם כְּסֵדֶר וַאֲזַי הַיָּדַיִם בִּבְחִינַת: "וִידֵי משֶׁה כְּבֵדִים" כִּי עִקַּר הַכְּבֵדוּת בְּהַיָּדַיִם שֶׁשָּם עִקַּר רוּחַ הַדּוֹפֵק כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת עִצְּבוֹן יָדַיִם כִּי עִקַּר מַזִּיק הָעַצְבוּת רוּחַ לְהַיָּדַיִם כַּנַּ"ל וּכְשֶׁהָאֵיבָרִים כְּבֵדִים אֲזַי מַכְבִּידִין יוֹתֵר עַל הָרוּחַ הַדּוֹפֵק, וְנֶחֱלָשׁ עוֹד יוֹתֵר וְעַל יְדֵי שֶׁנֶּחֱלָשׁ יוֹתֵר הָרוּחַ הַדּוֹפֵק נַעֲשִׂים הָאֵיבָרִים כְּבֵדִים עוֹד יוֹתֵר וְכֵן עַל יְדֵי שֶׁנַּעֲשִׂים הָאֵיבָרִים עוֹד יוֹתֵר כְּבֵדִים נֶחֱלָשׁ הָרוּחַ הַדּוֹפֵק עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכֵן חוֹזֶרֶת חֲלִילָה עַד שֶׁיּוֹצֵאת נַפְשׁוֹ, חַס וְשָׁלוֹם וְעַל יְדֵי הָאֲנָחָה, הוּא מְחַיֶּה וּמַבְרִיא אֶת הָרוּחַ הַדּוֹפֵק וְנִצּוֹל מֵהָעַצְבוּת רוּחַ וְחוֹזֵר הַרוּחַ הַדּוֹפֵק וּמְנַשֵּב כְּסֵדֶר בְּכָל הָאֵיבָרִים וּבִּפְרָט בְּהַיָּדַיִם וְעַל יְדֵי זֶה מְזַכֵּך אֶת הַשָּמַיִם כִּי הַיָּדַיִם הֵם בְּחִינַת שָׁמַיִם אֵשׁ וּמַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת יַד יָמִין וְיַד שְׂמאל וְזֶה: "נִשָּא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּמָיִם" שֶׁצָּרִיך לִשָּא אֶת הַלֵּב, הַיְנוּ הָרוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁבַּלֵּב אֶל הַיָּדַיִם כַּנַּ"ל וְזֶה "אֶל אֵל בַּשָּמָיִם", כִּי מִזֶּה נִזְדַּכֵּך הַשָּמַיִם כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "כִּי אֶשָּא אֶל שָׁמַיִם יָדִי" שֶׁצָּרִיך לִשָּא אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל וּכְשֶׁמְּזַכֵּך אֶת הַיָּדַיִם, בְּחִינַת שָׁמַיִם עַל יְדֵי אֲנָחָה שֶׁעַל יָדָהּ נוֹשֵׂא הָרוּחַ שֶׁבַּלֵּב אֶל הַיָּדַיִם וְעַל יְדֵי זֶה נִזְדַּכְּכִין הַיָּדַיִם וְהַשָּמַיִם כַּנַּ"ל אֲזַי הוּא בְּחִינַת מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם כִּי כָּל הַדִּבּוּרִים מְקַבְּלִין מִן הַשָּמַיִם כִּי שָׁם כָּל הַדִּבּוּרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְך נִצָּב בַּשָּמָיִם" וְהַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מִן הַשָּמַיִם מְקַבְּלִין מִן הָרְעָמִים בְּחִינַת: "יַרְעֵם בַּשָּמַיִם ה'" בְּחִינַת: "יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת" נִמְצָא שֶׁמְּקַבְּלִין הַדִּבּוּרִים מֵהַיָּדַיִם כִּי הֵן הֵן בְּחִינַת שָׁמַיִם שֶׁשָּם כָּל הַדִּבּוּרִים וְעִקַּר הַקַּבָּלָה עַל יְדֵי בְּחִינַת רְעָמִים הַיְנוּ בְּחִינַת רוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל יְדֵי אֲנָחָה שֶׁעַל יָדוֹ נִתְנַשְּאִים הַיָּדַיִם לַשָּמַיִם כִּי הָרוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁהוֹלֵך וּמְנַשֵּב וּמְנַפֵּץ הַכּל וְעִקַּר בְּהַיָּדַיִם זֶה בְּחִינַת רְעָמִים, בְּחִינַת: "יַרְעֵם בַּשָּמַיִם ה'" כַּנַּ"ל כִּי הַיָּדַיִם הֵן בִּבְחִינַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל וְשָׁם כָּל הַדִּבּוּרִים בְּחִינַת: "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְך נִצָּב בַּשָּמָיִם" כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁמְּקַבְּלִין הַדִּבּוּרִים מֵהַיָּדַיִם וְזֶה בְּחִינַת: "כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד", הַנֶּאֱמָר בְּמשֶׁה וּבִשְׁאָר נְבִיאִים כִּי שָׁם כָּל הַדִּבּוּרִים, וּמִשָּם מְקַבְּלִין אוֹתָם כַּנַּ"ל. וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מִשָּם, הַיְנוּ מִבְּחִינַת יָדַיִם בְּחִינַת שָׁמַיִם, בְּחִינַת רְעָמִים אֵין לְגַנּוֹת אֶת הַמְקַבֵּל, אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ מֵאַחַר שֶׁקִּבְּלָם מִן הַשָּמַיִם וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים וּמַה שֶּאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, זֶה אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין וּלְהַשִּיג כִּי זֶה בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁמִּשָּם קִבֵּל הַדִּבּוּרִים שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת דֵּעִים וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּיג זאת כִּי זֶה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג הַיְנוּ בְּחִינַת: "צַדִּיק וְטוֹב לוֹ צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ רָשָׁע וְרַע לוֹ" שֶׁאֲפִילּוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּלוֹם, לא הִשִּיג זאת וְעַל זֶה בִּקֵּשׁ: "הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיך" כִּי "צַדִּיק וְטוֹב לוֹ", זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ "צַדִּיק וְרַע לוֹ", זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ "רָשָׁע וְטוֹב לוֹ", זֶה בְּחִינַת הָרָשָׁע שֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ "רָשָׁע וְרַע לוֹ", זֶה בְּחִינַת הָרָשָׁע שֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ וַאֲפִילּוּ משֶׁה לא הִשִּיג זאת כִּי הֵם בְּחִינַת דַּרְכֵי ה', בְּחִינַת רְעָמִים שֶׁהֵם נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּקַבְּלִים דִּבּוּרִים מִן הַשָּמַיִם מִבְּחִינַת יָדַיִם, בְּחִינַת רְעָמִים כַּנַּ"ל אֵין לְגַנּוֹת אוֹתוֹ, אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ כִּי זֶה בְּחִינַת מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁבֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג זאת כִּי הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, בְּחִינַת רְעָמִים כַּנַּ"ל וְזֶה פֵּרוּשׁ: "בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה חֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִחַ, הֵן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָיו וּמַה שֶּמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן" "בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה", הַיְנוּ בְּחִינַת הָרוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ"ל הַמְנַשֵּב בַּיָּדַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת: "בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה" כִּי עַל יְדֵי הָרוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ"ל הוּא מְזַכֵּך וּמְשַׁפֵּר הַשָּמַיִם, שֶׁהֵם הַיָּדַיִם בִּבְחִינַת "נִשָּא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּמָיִם" כַּנַּ"ל וְזֶה "חֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִחַ" שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה חָלָל בְּהַיָּדַיִם שֶׁהָיוּ כְּבֵדִים וּסְתוּמִים עַל יְדֵי הָעַצְבוּת רוּחַ, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל וַאֲזַי כְּשֶׁמְּבַטֵּל בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהָרוּחַ הַדּוֹפֵק מְנַשֵּב כְּסֵדֶר וַאֲזַי נִתְנַשְּאִין הַיָּדַיִם, וְנִזְדַּכֵּך הַשָּמַיִם וַאֲזַי מְקַבְּלִין מֵהֶם דִּבּוּרִים בְּחִינַת מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁזֶּה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' כִּי בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים כַּנַּ"ל "הֵן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו" הַיְנוּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה', בְּחִינַת: "צַדִּיק וְטוֹב" וְכוּ' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג כַּנַּ"ל בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁהֵם נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים כַּנַּ"ל וְזֶה: "וּמַה שֵּמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן" הַיְנוּ שֶׁבְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מִן הַשָּמַיִם הַנַּ"ל אֵין בָּהֶם שׁוּם גְּנוּת וְאָסוּר לְגַנּוֹת אֶת הַמְקַבֵּל אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ כִּי זֶה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' בְּחִינַת רְעָמִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּיג כַּנַּ"ל "וּמַה שֵּמֶץ דָּבָר" וְכוּ' הַיְנוּ שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם גְּנוּת אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ "וְרַעַם גְּבוּרתָו מִי יִתְבּוֹנָן" כִּי מִי יוּכַל לְהָבִין רַעַם גְּבוּרוֹתָיו שֶׁהֵם נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, בְּחִינַת: יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת כִּי בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים רַק שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג, כִּי הוּא בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' כַּנַּ"ל וְזֶה פֵּרוּשׁ: '''וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים,''' זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַף אֲנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ" '''בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' ''' זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה חֲדָשָׁה, תּוֹרַת ה' שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל '''בְּשָׁבוּעתֵיכֶם,''' זֶה בְּחִינַת הַדַּעַת כַּנַּ"ל בְּחִינַת מָן, בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן נִקְרָא שָׁבוּעוֹת 'עֲצֶרֶת', מִלְּשׁוֹן מַלְכוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "זֶה יַעֲצר בְּעַמִּי." '''מִקְרָא קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם''' זֶה בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת רוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ"ל הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת הַקֹּדֶשׁ בְּחִינַת רוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ"ל כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, ל"ט מְלָאכוֹת עַצְבוּת רוּחַ כַּנַּ"ל. '''כָּל מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ''' לְבַטֵּל זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ ל"ט מְלָאכוֹת, עִצְּבוֹן יָדַיִם כְּמָה שֶׁכָּתוּב: "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂינוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ": }} [http://breslev.eip.co.il/?key=327 מקור הטקסט] {{מוגן חלקית}} [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] jnatno8tj5vjbaym5zh04lvqay6ma1b 3101933 3101929 2026-11-07T19:17:57Z Yaakov304 38031 /* ג. */ 3101933 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר&quot;ן||נה|נו|נז|}} = תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים = {{שיר מנוקד| '''וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.''' }} == א. == {{שיר מנוקד| כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּחִינַת מַלְכוּת וְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִינוֹת מַלְכוּת יֵשׁ שֶׁהוּא שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ וְיֵשׁ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בְּיוֹתֵר וְכֵן יֵשׁ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל הָעוֹלָם כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּבְחִינוֹת: "שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּים וְשָׂרֵי עֲשָׂרוֹת" וּבְחִינוֹת הַמַּלְכוּת הַזּאת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד הִיא בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא בְּאִתְגַּלְיָא, הַיְנוּ הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ שֶׁהוּא מוֹשֵׁל עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים בְּאִתְגַּלְיָא כְּפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל וּבְאִתְכַּסְיָא הוּא כִּי גַּם יֵשׁ לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בְּחִינַת מַלְכוּת בְּאִתְכַּסְיָא דְּהַיְנוּ שֶׁאַף שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא נִרְאֶה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים עִם כָּל זֶה בְּאִתְכַּסְיָא וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל, הוּא מוֹשֵׁל עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים כִּי נִשְׁמָתָם הֵם תַּחְתָּיו, וְנִכְנָעִים תַּחְתָּיו וְגַם זאת הַבְּחִינָה שֶׁל מַלְכוּת בְּאִתְכַּסְיָא הִיא לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בִּבְחִינַת: "שָׂרֵי אֲלָפִים, וְשָׂרֵי מֵאוֹת" וְכוּ' וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה וְאַף עַל פִּי כֵן בְּאִתְכַּסְיָא וּבְהֶעְלֵם גָּדוֹל, הוּא מוֹשֵׁל עַל כָּל הַדּוֹר וַאֲפִילּוּ עַל כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר כִּי כָּל נִשְׁמוֹתֵיהֶם הֵם כֻּלָּם תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ וּמַלְכוּתוֹ וְכֻלָּם נִכְנָעִים וּכְפוּפִים אֵלָיו רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, בִּבְחִינוֹת: "בְּכָל מָקוֹם מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמִי" שֶׁאַף שֶׁהֵם עוֹבְדִים עֲבוֹדַת אֱלִילִים עַל כָּל זֶה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל הֵם כֻּלָּם נִכְנָעִים אֵלָיו יִתְבָּרַך וְעוֹבְדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַך רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל כְּמוֹ כֵן זאת הַבְּחִינָה שֶׁל מַלְכוּת בְּאִתְכַּסְיָא שֶׁאַף שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה עִם כָּל זֶה בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל, הוּא מוֹלֵך עֲלֵיהֶם וְהֵם כֻּלָּם תַּחְתָּיו וְנִכְנָעִים אֵלָיו }} == ב. == {{שיר מנוקד| וְצָרִיך כָּל אֶחָד לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לַהֲנָאָתוֹ וּלְצָרְכּוֹ שֶׁלּא תִּהְיֶה בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת אֶצְלוֹ כְּעֶבֶד לְמַלּאת תַאֲוַותוֹ רַק שֶׁתִּהְיֶה בְּחִינַת הַמַּלְכוּת בִּבְחִינַת בֶּן חוֹרִין "אַשְׁרֵיך אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּך בֶּן חוֹרִין" שֶׁהַמַּלְכוּת יִהְיֶה אֶצְלְך בֶּן חוֹרִין לִבְלִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְהֲנָאָתְך וְזֶה בְּחִינַת מָרְדֳּכַי, בְּחִינַת מָר דְּרוֹר שֶׁהַמָּרוּת, הַיְנוּ הַמַּלְכוּת יֵשׁ לָהּ דְּרוֹר וְחֵרוּת שֶׁלּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לַהֲנָאָתוֹ וּלְצָרְכּוֹ כִּי אִם לְהַשֵּם יִתְבָּרַך, בִּבְחִינוֹת "וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה" דְּהַיְנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַמַּלְכוּת לַעֲבוֹדַת הַשֵּם יִתְבָּרַך דְּהַיְנוּ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנִּכְנָעִים אֵלָיו כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בְּחִינוֹת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא הֵן אִם הוּא מוֹשֵׁל בְּבֵיתוֹ, צָרִיך לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ וְאִם יֵשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה יוֹתֵר, מֻטָּל עָלָיו לְהַזְהִיר יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲנָשִׁים לְפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ }} == ג. == {{שיר מנוקד| וְצָרִיך לְהַמְשִׁיך אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹך הַמַּלְכוּת שֶׁלּא תִּהְיֶה בִּבְחִינוֹת: 'הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ' כִּי כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הוּא בְּחִינַת צוֹפֶה שֶׁמֻּטָּל עָלָיו לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהֵם מִשָּרְשׁוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת מַלְכוּת עֲלֵיהֶם וְאִם הוּא מַזְהִיר וּמוֹכִיחַ אוֹתָם, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וּמַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "צפֶה נְתַתִּיך לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְכוּ' וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְלא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וְכוּ' הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁך הִצַּלְתָּ" אֲבָל אִם אֵינוֹ מַזְהִיר וּמוֹכִיחַ אוֹתָם, אֲזַי הָענֶשׁ עָלָיו [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם] וְעַל כֵּן 'הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ' וְעַל כֵּן צָרִיך לִרְאוֹת לְהַמְשִׁיך אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹך הַמַּלְכוּת דְּהַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיּוּכַל לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אוֹתָם. אַך אֵיך אֶפְשָׁר לוֹ לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ אוֹתָם כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶּצָּרִיך לָהֶם וְגַם אֵינָם אֶצְלוֹ לְהוֹכִיחַ אוֹתָם וְעַל כֵּן צְרִיכִין לָזֶה דַּעַת כְּדֵי לֵידַע אֵיך לְהוֹכִיחָם וְלָבוֹא לַדַּעַת הַזֶּה הוּא גַּם כֵּן עַל יְדֵי אֲרִיכַת יָמִים בְּעַצְמוֹ וְזֶה שֶׁאוֹמְרִים הָעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵחַיָּיו כִּי עִקַּר הַיְדִיעָה הוּא מֵחַיִּים, מֵאֲרִיכוּת יָמִים. כִּי לָבוֹא לַאֲרִיכוּת יָמִים, הוּא עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה כִּי אוֹרַיְתָא שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא וּכְמוֹ כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת אֶחָד קוֹרִין אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ כֵּן כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת חַי הַחַיִּים כְּדֵי לְהַמְשִׁיך מִמֶּנּוּ חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים צָרִיך לִקְרוֹת אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ כִּבְיָכוֹל וּשְׁמוֹ הוּא הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, קוֹרִין אֶת הָאֲרִיכוּת יָמִים וְעַל כֵּן מֻזְהָר הַמֶּלֶך עַל עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּיוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם מֵחֲמַת שֶׁהוּא צָרִיך לִקְרוֹת אֶת הָאֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹך הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יַאֲרִיך יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ" וְזֶה "וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו" "וְקָרָא" בּוֹ דַּיְקָא הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הוּא קוֹרֵא אֶת הַחַיִּים כַּנַּ"ל וְזֶה "יְמֵי חַיָּיו" יְמֵי חַיָּיו דַּיְקָא כִּי כְּשֶׁמְּקַבְּלִין אֶת הַחִיּוּת, צָרִיך לְקַבְּלָם בְּמִדָּה כִּי בְּלא מִדָּה וְצִמְצוּם אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת מֵהַשֵּם יִתְבָּרַך מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר כִּי רִבּוּי הַשֶּמֶן גּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר עַל כֵּן צָרִיך לְקַבֵּל הַחִיּוּת בְּמִדָּה וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה כִּי הַתּוֹרָה הִיא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא וְהַשֵּם הוּא הַכְּלִי שֶׁל הַדָּבָר שֶׁבְּהַשֵּם הַזֶּה נִגְבָּל הַחִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה . "נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ" שֶׁבְּהַשֵּם נִגְבָּל הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר וְעַל כֵּן כְּשֶׁקּוֹרִין אֶת הָאָדָם בִּשְׁמוֹ הוּא מְזֻמָּן תֵּכֶף אֶצְלוֹ מֵחֲמַת שֶׁבְּהַשֵּם נִגְבָּל כָּל הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁלּוֹ וְכֵן הַתּוֹרָה הוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא הַיְנוּ שֶׁשָּם נִגְבָּל הַחִיּוּת מֵחַי הַחַיִּים כִּי הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת מִדּוֹת כִּי יֵשׁ בְּהַתּוֹרָה אוֹתִיּוֹת וְתֵבוֹת וּפְסוּקִים וּפָרָשִׁיּוֹת וּסְדָרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת מִדּוֹת שֶׁבָּהֶם נִגְבָּל הַחִיּוּת בְּמִדָּה וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהוּא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא שֶׁהוּא בְּחִינַת מִדּוֹת יְכוֹלִים לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה קוֹרִים אֶת הַחַיִּים וּמַמְשִׁיכִין אֶת הַחִיּוּת לְתוֹך הַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יָמִים "וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא" הַיְנוּ שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מָה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים" הִיא בְּחִינַת מִדּוֹת וְיָמִים כַּנַּ"ל שֶׁעַל יָדָהּ קוֹרִין אֶת הַחִיּוּת לְתוֹך הַמִּדּוֹת וְהַיָּמִים שֶׁבְּלא זֶה לא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחִיּוּת מֵחֲמַת רִבּוּי אוֹר וְזֶה: "וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו" שֶׁעַל יְדֵי הַתּוֹרָה קוֹרֵא אֶת הַחִיּוּת לְתוֹך הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן צָרִיך לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בַּפֶּה דַּיְקָא כִּי כְּשֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת אֶחָד בִּשְׁמוֹ צָרִיך לִקְרוֹתוֹ בַּפֶּה דַּיְקָא וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ בְּמַחֲשָׁבָה בְּעָלְמָא כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת אֶת חַי הַחַיִּים בִּשְׁמוֹ כִּי אִם עַל יְדֵי הַפֶּה, וְלא עַל יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה לְבַדָּהּ . "כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצָאֵיהֶם" 'לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה' לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה דַּיְקָא, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְחַיִּים כַּנַּ"ל נִמְצָא עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה, מַמְשִׁיכִין אֲרִיכוּת יָמִים וְאָז זוֹכֶה לְדַעַת כִּי הַדַּעַת וְהַשֵּכֶל הוּא בְּעַצְמוֹ הַחִיּוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ" כִּי הַשֵּכֶל הוּא עִקַּר הַחִיּוּת וְעַל יְדֵי זֶה הַדַּעַת יְכוֹלִים לְקָרֵב וּלְהוֹכִיחַ אֶת מִי שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹכִיחַ כִּי יֵשׁ שְׁנֵי הַסְתָּרוֹת וּכְשֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת גַּם כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְמָצְאוֹ אַך אַף עַל פִּי כֵן, כְּשֶׁהוּא נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה אַחַת אֶפְשָׁר לִיגַע וְלַחֲתֹר עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַך מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר מִמֶּנּוּ אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר בְּהַסְתָּרָה תּוֹך הַסְתָּרָה דְּהַיְנוּ שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת מִמֶּנּוּ דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר מִמֶּנּוּ אֲזַי אִי אֶפְשָׁר כְּלָל לִמְצא אוֹתוֹ מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מֵהַשֵּם יִתְבָּרַךְ. "וְאָנכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר" דְּהַיְנוּ שֶׁאַסְתִּיר הַהַסְתָּרָה שֶׁלּא יֵדְעוּ כְּלָל שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר וַאֲזַי בְּוַדַּאי אֵינוֹ יָכוֹל לִמְצא אוֹתוֹ יִתְבָּרַך מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁצָּרִיך לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַך כִּי אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר מִמֶּנּוּ כִּי הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת כַּנַּ"ל }} {{קישור לשיר|קישור=https://www.youtube.com/watch?v=KcGX2xBaMbw|כותרת=ואפילו בהסתרה|לחן=שעיה גרוס ויואלי קליין|ביצוע=יואלי קליין ונתן פוקס|אלבום=|דף בקטגוריה=ואפילו בהסתרה}} {{עם-ניקוד| ::אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲפִילּוּ בְּכָל הַהַסְתָּרוֹת ::וַאֲפִילּוּ בְּהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה ::בְּוַדַּאי גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּם יִתְבָּרַך ::כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁלּא יִהְיֶה בּוֹ חִיּוּת הַשֵּם יִתְבָּרַך ::כִּי בִּלְעֲדֵי חִיּוּתוֹ לא הָיָה לוֹ קִיּוּם כְּלָל }} {{שיר מנוקד| וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי בְּכָל הַדְּבָרִים, וּבְכָל הַמַּעֲשִׂים, וּבְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת מְלֻבָּשׁ שָׁם הַשֵּם יִתְבָּרַך כִּבְיָכוֹל וַאֲפִילּוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, עוֹשִׂין דְּבַר עֲבֵרָה, שֶׁהוּא שֶׁלּא כִּרְצוֹן הַשֵּם יִתְבָּרַך עִם כָּל זֶה בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁם חִיּוּת הַשֵּם יִתְבָּרַך אַך שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם וּבְצִמְצוּם גָּדוֹל וְהַתּוֹרָה הִיא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר נִמְצָא שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים, וּבְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת אֲפִילּוּ מַחֲשָׁבָה דִבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ שָׁם גַּם כֵּן הִתְלַבְּשׁוּת הַתּוֹרָה אַך שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם וּבְצִמְצוּם גָּדוֹל בִּבְחִינַת הַסְתָּרוֹת. כִּי 'עָבַר וְשָׁנָה נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דְּהַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הָעֲבֵרוֹת הוּא מְהַפֵּך דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים וְעוֹשֶׂה צֵרוּפִים אֲחֵרִים בַּתּוֹרָה עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵאִסּוּר הֶתֵּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הוֹי הָאמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע" וְכוּ' נִמְצָא שֶׁאֲפִילּוּ בְּתוֹך הָעֲבֵרוֹת מְלֻבָּשׁ שָׁם חִיּוּת הַשֵּם יִתְבָּרַך דְּהַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם דְּהַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת הָעֲבֵרוֹת הָפַך הַצֵּרוּפִים שֶׁל הַתּוֹרָה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מֵאִסּוּר הֶתֵּר כַּנַּ"ל עָבַר וְשָׁנָה נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר וְזֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה אַחַת וּכְשֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר מִמֶּנּוּ בְּהַסְתָּרָה אַחַת, דְּהַיְנוּ בְּחִינָה הַנַּ"ל שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר גַּם כֵּן קָשֶׁה מְאֹד לְמָצְאוֹ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר אֲבָל עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר לִיגַע וְלַחֲתֹר עַד שֶׁיִּמְצָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַך שְׁמוֹ מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים יוֹדֵעַ שֶׁנַּעֲשֶׂה לוֹ כְּהֶתֵּר עַל כֵּן אַף שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר מִמֶּנּוּ וּכְבָר נַעֲשֶׂה לוֹ הָעֲבֵרוֹת כְּהֶתֵּר עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר שֶׁיָּשִׁיב אֶל לִבּוֹ זֶה בְּעַצְמוֹ דְּהַיְנוּ מַה שֶּנָּפַל וְהִגִּיעַ לִבְחִינַת נַעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֶּר וִיבַקֵּשׁ וְיַחְתּר עַד שֶׁיֵּצֵא מִזֶּה מֵאַחַר שֶׁעַל כָּל פָּנִים יוֹדֵעַ מִזֶּה שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֶּר אֲבָל דַּע, שֶׁיֵּשׁ עוֹד בְּחִינַת הַסְתָּרָה בְּתוֹך הַסְתָּרָה דְּהַיְנוּ שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר מִמֶּנּוּ דְּהַיְנוּ שֶּאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל שֶׁנֶּהְפַּך אֶצְלוֹ הָאִסּוּר לְהֶתֵּר רַק כָּל הַדְּבָרִים רָעִים דּוֹמוֹת לוֹ לְמִישׁוֹר גָּמוּר, חַס וְשָׁלוֹם הַיְנוּ אִם, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר שֶׁעָבַר וְשָׁנָה עוֹשֶׂה יוֹתֵר עֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם אֲזַי נִסְתָּר מִמֶּנּוּ אֲפִילּוּ זאת שֶׁיֵּדַע שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר רַק שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מִשּׁוּם נִדְנוּד אִסּוּר וְהַכּל הוּא יָשָׁר בְּעֵינָיו וְזֶה בְּחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה שֶׁהַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ נִסְתֶּרֶת כַּנַּ"ל :וּבֶאֱמֶת גַּם בְּתוֹך הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַהַסְתָּרָה :גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּם יִתְבָּרַך, דְּהַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה :כִּי בִּלְעָדָיו אֵין חִיּוּת לְשׁוּם דָּבָר כַּנַּ"ל רַק שֶׁעַל יְדֵי רִבּוּי הָעֲבֵרוֹת הָפַך דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים לְגַמְרֵי עַד שֶׁנֶּהְפַּך אֶצְלוֹ מֵחָכְמוֹת הַתּוֹרָה לִפְתַיּוּת עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל אֲפִילּוּ זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ כְּהֶתֵּר כַּנַּ"ל שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה כַּנַּ"ל עַל כֵּן צָרִיך לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרוֹת הַנַּ"ל וְזֶה עַל יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיך אַרִיכוּת יָמִים לְתוֹך הַמַּלְכוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה הַדַּעַת יוּכַל לֵידַע שֶׁאֲפִלּוּ בְּתוֹך הַהַסְתָּרָה בְּעַצְמָהּ וַאֲפִלּוּ בְּתוֹך הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה, גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּם יִתְבָּרַך דְּהַיְנוּ הַתּוֹרָה וּמֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֲפִילּוּ בְּתוֹך הַהַסְתָּרוֹת יֵשׁ שָׁם הַשֵּם יִתְבָּרַך מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נִתְגַּלִּין הַהַסְתָּרוֹת וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם תּוֹרָה וַאֲפִילּוּ מֵהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה נַעֲשֶׂה תּוֹרָה כִּי בֶּאֱמֶת גַּם שָׁם מְלֻבָּשׁ הַשֵּם יִתְבָּרַך, הַיְנוּ תּוֹרָה כַּנַּ"ל רַק מֵחֲמַת שֶׁלּא הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר שָׁם זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת הַהַסְתָּרוֹת וְתֵכֶף, כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר שָׁם עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְהַפְּכָה הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַהַסְתָּרָה וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה דַּעַת וְהֻחְזְרָה הַתּוֹרָה שֶׁנִּסְתָּר כָּאן, לְדַעַת מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר שָׁם וְכֵיוָן שֶׁנֶּחֱזָר הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה לְדַעַת וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה תּוֹרָה אֲזַי הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מוֹכִיחָה אוֹתָם בִּבְחִינַת: 'אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ עַד מָתַי פְּתָיִים תְּאֵהֲבוּ פֶתִי' כִּי בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה מַכְרֶזֶת וְצוֹעֶקֶת וּמוֹכִיחָה תָּמִיד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּראשׁ המִיּוֹת תִּקְרָא וְכוּ' עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ" וְכוּ' רַק שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ קוֹל הַכְּרוּז שֶׁל הַתּוֹרָה, מֵחֲמַת הַהַסְתָּרוֹת הַנַּ"ל וּמֵאַחַר שֶׁנִּתְגַּלּוּ וְנֶחְזְרוּ הַהַסְתָּרוֹת וְנַעֲשָׂה מֵהֶם תּוֹרָה עַל יְדֵי הַדַּעַת כַּנַּ"ל אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶם תּוֹרָה הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ מוֹכִיחָה אוֹתָם "עַד מָתַי פְּתָיִם" וְכוּ' כַּנַּ"ל וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה" שֶׁעַל יְדֵי הַחָכְמָה וְדַעַת הַנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְגַלִּין הַהַסְתָּרוֹת, וְעוֹשִׂין מֵהֶם תּוֹרָה כַּנַּ"ל עַל יְדֵי זֶה "פִּיהָ פָּתְחָה" הַיְנוּ בְּחִינַת אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ שֶׁהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ פּוֹתַחַת פִּיהָ וּמוֹכִיחָה אוֹתָם כַּנַּ"ל נִמְצָא, שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁעַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹך הַמַּלְכוּת כִּי עַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הַחִיּוּת לְתוֹך הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְדַעַת כַּנַּ"ל עַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהוֹכִיחַ אֲפִילּוּ אֶת הָרְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּם יִתְבָּרַך בִּבְחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה כַּנַּ"ל וְזֶה פֵּרוּשׁ: "וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדְּכַי מִתְהַלֵּך לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים" וְכוּ' מָרְדֳּכָי, זֶה בְּחִינַת הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, זֶה בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁעַל יָדָהּ מַמְשִׁיכִין הַחִיּוּת לְהַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת כַּנַּ"ל חֲצַר בֵּית זֶה בְּחִינַת חִיצוֹנִיּוּת וּפְנִימִיּוּת הַיְנוּ מַחֲשָׁבוֹת וְדִבּוּרִים שֶׁבְּכֻלָּם נִסְתָּר הַשֵּם יִתְבָּרַך שָׁם אַף הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַדִּבּוּרִים שֶׁל הָרְחוֹקִים מֵהַשֵּם יִתְבָּרַך וְזֶה חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים מִלְּשׁוֹן שֶׁנָּשׁוּ וְקָפְצוּ מִמְּקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם [מלשון גיד הנשה] שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מֵהַשֵּם יִתְבָּרַך וְיֵשׁ שֶׁכְּבָר הָיוּ קְצָת אֵצֶל הַשֵּם יִתְבָּרַך אַך שֶׁכְּבָר שָׁכְחוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַך כִּי נַשַּנִי אֱלהִים וְכוּ' שֶׁכְּבָר שָׁכְחוּ אֶת הַשֵּם יִתְבָּרַך וְיֵשׁ שֶׁגַּם עַתָּה זוֹכְרִים אֶת הַשֵּם יִתְבָּרַך, אַך שֶׁנָּשְׁתָה גְּבוּרָתָם וְאֵין לְאֵל יָדָם לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרָם וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים בְּשֵׁם נָשִׁים מֵחֲמַת שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל בְּחִינַת שֶׁנָּשׁוּ וְקָפְצוּ וְכוּ' וְיֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שִׁכְחָה וְכוּ' וְיֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת נָשְׁתָה גְּבוּרָתָם כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי כָּל זֶה הֵם רְחוֹקִים מֵהַשֵּם יִתְבָּרַך וְהַשֵּם יִתְבָּרַך נִסְתָּר מֵהֶם בִּבְחִינַת הַסְתָּרוֹת הַנַּ"ל וּמָרְדֳכָי, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמַּלְכוּת הוּא יָכוֹל לְהוֹכִיחַ וּלְהַזְהִיר אוֹתָם עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת יָמִים וּמִדּוֹת כַּנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְדַעַת שֶׁעַל יְדֵי הַדַּעַת הַזֶּה מְגַלִּין הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה וְעוֹשִׂין מִמֶּנָּה תּוֹרָה כַּנַּ"ל וַאֲזַי אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ כַּנַּ"ל וְזֶה, 'לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר' שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה דַּעַת מֵהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶסְתֵּר בְּחִינַת הַסְתֵּר אַסְתִּיר 'וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ' שֶׁעוֹשֶׂה מֵהַהַסְתָּרָה בְּחִינַת מָה הַיְנוּ תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מָה הָעֵדוֹת" וְכוּ' כַּנַּ"ל כִּי מִזֶּה בְּעַצְמוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁגַּם בְּתוֹך הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה יֵשׁ שָׁם הַשֵּם יִתְבָּרַך מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה דַּעַת, דְּהַיְנוּ תּוֹרָה וַאֲזַי אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ כַּנַּ"ל וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַתּוֹכָחָה שֶׁמֻּטָּל עָלָיו לְהַזְהִיר וּלְהוֹכִיחַ כַּנַּ"ל כִּי גּוֹרֵם עַל יְדֵי הַדַּעַת שֶׁהַתּוֹרָה תּוֹכִיחַ אוֹתָם כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי הַתּוֹכָחָה הַזּאת, הוּא מַמְשִׁיך אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹך הַמַּלְכוּת שֶׁלּא תִּהְיֶה בִּבְחִינַת הָרַבָּנוּת מְקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ שֶׁזֶּהוּ כְּשֶׁאֵין מוֹכִיחַ אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה עֲלֵיהֶם וְכוּ', כַּנַּ"ל אֲבָל עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיך חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים בְּחִינַת דַּעַת וְכוּ' עַד אֲשֶׁר אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ, וּמוֹכִיחָה אוֹתָם נִמְצָא שֶׁיּוֹצֵא יְדֵי תּוֹכָחָה אֲזַי אֵין הָרַבָּנוּת וְהַמַּלְכוּת מַזֶּקֶת לוֹ כַּנַּ"ל כִּי מַמְשִׁיך אֲרִיכוּת יָמִים לְתוֹך הַמַּלְכוּת, עַל יְדֵי הַתּוֹכָחָה כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי אֲרִיכוּת יָמִים שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת שֶׁמַּמְשִׁיכִין עַל יְדֵי הַתּוֹרָה עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ מַמְשִׁיכִין אֲרִיכוּת יָמִים הַנַּ"ל לְתוֹך הַמַּלְכוּת כַּנַּ"ל. }} ;ראה גם {{קישור לפרק|https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%93#%D7%97|אריכות ימים|ליקוטי מוהר"ן תנינא ד #אות ח}} == ד. == {{שיר מנוקד| וְדַע, שֶׁהַתּוֹרָה הַמְּלֻבָּשׁ תּוֹך הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה הִיא תּוֹרָה גָּבוֹהַּ דַּיְקָא, הַיְנוּ סִתְרֵי תּוֹרָה כִּי מֵחֲמַת שֶׁהִיא צְרִיכָה לְהִתְלַבֵּשׁ בִּמְקוֹמוֹת נְמוּכִים כָּאֵלּוּ הַיְנוּ אֵצֶל אֵלּוּ שֶׁעָבְרוּ הַרְבֵּה עַד שֶׁנִּסְתָּר מֵהֶם בְּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה עַל כֵּן חָשַׁב הַשֵּם יִתְבָּרַך מַחֲשָׁבוֹת לִבְלִי לְהַלְבִּישׁ שָׁם פְּשָׁטֵי תּוֹרָה לְבַל יוּכְלוּ הַקְּלִיפּוֹת לִינק מִשָּם הַרְבֵּה, וְיִהְיֶה הַפְּגַם גָּדוֹל מְאֹד עַל כֵּן הוּא מַסְתִּיר וּמַלְבִּישׁ שָׁם תּוֹרָה גָּבוֹהַּ דַּיְקָא סִתְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהִיא תּוֹרַת ה' בְּעַצְמָהּ [עיין לעיל סי' כ"ב אות י'] כְּדֵי שֶׁלּא יוּכְלוּ הַקְּלִיפּוֹת לִינק מִשָּם הַרְבֵּה "וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲנִי וְלא מַלְאָך, אֲנִי וְלא הַשָּלִיחַ, אֲנִי ה' וְלא" וְכוּ' כִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁשָּם מְקוֹם הַקְּלִיפּוֹת מְאֹד עַל כֵּן שָׁם דַּיְקָא מְלֻבָּשׁ וּמֻסְתָּר הַשֵּם יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ הַיְנוּ תּוֹרַת ה' מַמָּשׁ, סִתְרֵי תּוֹרָה עַל כֵּן דַּיְקָא מֵהַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹך הַסְתָּרָה כְּשֶׁחוֹזֵר וּמְהַפְּכָהּ לְדַעַת נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה דַּיְקָא תּוֹרַת ה' מַמָּשׁ כִּי שָׁם נִסְתָּר תּוֹרַת ה', סִתְרֵי תּוֹרָה כַּנַּ"ל }} == ה. == {{שיר מנוקד| וּכְנֶגֶד מַלְכוּת דִּקְדֻשָּה יֵשׁ מַלְכוּת הָרְשָׁעָה הַיְנוּ מַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק כְּמָה שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק" וְזֶה לְעֻמַּת זֶה כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּה הוּא בְּחִינַת: "מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע אֶת הָאלהִים יְרָא" זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: 'אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת' הַיְנוּ שֶׁמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּה הִיא בְּחִינַת סוֹף דָּבָר בְּחִינַת מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת דִּקְדֻשָּה בְּחִינַת מַחֲנֵה דָּן שֶׁהוּא מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת כִּי 'דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא' וּמַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, הוּא מְאַסֵּף מָמוֹן כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא יָרֵא שֶׁלּא יוֹצִיאוּ בִּלְעוֹ מִפִּיו הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ אֶצְלוֹ עַל כֵּן הוּא מִתְגַּבֵּר וּמְאַסֵּף מָמוֹן שֶׁהֵם נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּה כִּי הֵם בְּחִינַת הַגְּוָנִין עִלָּאִין שֶׁיֵּשׁ בְּזָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת שֶׁהֵם הַמָּמוֹן וְזֶה בְּחִינַת תַאֲוַות עֲשִׁירוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת וְעַל כֵּן עֲמָלֵק, שֶׁהוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה רוֹדֵף אֶת מַחֲנֵה דָּן שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּה כַּנַּ"ל "וַיְזַנֵּב בְּך וְכוּ' וְלא יָרֵא אֱלהִים" דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁאֵין לָהֶם כּחַ מַלְכוּת דִּקְדֻשָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת יְרֵא אֱלהִים כַּנַּ"ל כִּי מַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק, הוּא הִפּוּך מַלְכוּת דִּקְדֻשָּה כִּי מַלְכוּת דִּקְדֻשָּה, הוּא בְּחִינַת מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנוֹת דִּקְדֻשָּה וּמַלְכוּת הָמָן עֲמָלֵק, שֶׁהוּא מַלְכוּת הָרְשָׁעָה הוּא בְּחִינַת מְאַסֵּף מָמוֹן כַּנַּ"ל כִּי מִתְגַּבֵּר בְּתַאֲוַות מָמוֹן, כְּדֵי לִתְפּס כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּה כַּנַּ"ל אַך אַף עַל פִּי כֵן, אֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ כְּלָל כי יש כוח במלכות דקדושה, שהוא בחינת מָרְדֳּכַי לְהוֹצִיא מֵאִתּוֹ כָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּלַע וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "כִּי לָאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וָדַעַת" 'זֶה מָרְדֳּכַי' הַיְנוּ שֶׁמָּרְדְּכַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּה כַּנַּ"ל נָתַן לוֹ חָכְמָה וָדַעַת כַּנַּ"ל וְזֶה "טוֹב לְפָנָיו", בְּחִינַת הַתּוֹרָה כִּי 'אֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה' "וְלַחוֹטֵא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנס" 'זֶה הָמָן' הַיְנוּ שֶׁהָמָן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא כַּנַּ"ל הוּא מְאַסֵּף מָמוֹן כַּנַּ"ל וְזֶה: "לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי אֱלהִים", בְּחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁמָּרְדֳּכַי, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּה מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל הַמָּמוֹן וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה תּוֹרָה כַּנַּ"ל כִּי מָרְדֳּכַי מוֹצִיא מִמֶּנּוּ כָּל הָעֲשִׁירוּת בִּבְחִינַת: "חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ" }} == ו. == {{שיר מנוקד| וּלְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת, כֵּן הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל כִּי פַּרְנָסָה בְּנָקֵל תּוֹלָה בְּדַעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ" 'בִּשְׁטוּתָא' כִּי כָּל מִי שֶׁחָסֵר דַּעַת בְּיוֹתֵר, הוּא יָגֵע וְטוֹרֵחַ אַחַר הַפַּרְנָסָה בְּיוֹתֵר. גַּם לְפִי הַגְדָּלַת הַדַּעַת, כֵּן נִתְרַבֶּה הַשָּלוֹם . "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְכוּ' כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה" שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם נִפְלָא בָּעוֹלָם, שֶׁיּוּכְלוּ לָגוּר בְּיַחַד שְׁנֵי הֲפָכִים מֵחֲמַת גּדֶל הַדַּעַת שֶׁיִּהְיֶה אָז כִּי עַל יְדֵי הַדַּעַת נִגְדָּל הַשָּלוֹם כִּי נִתְבַּטֵּל הַכַּעַס וְהָאַכְזָרִיּוּת עַל יְדֵי הַדַּעַת כִּי כַּעַס וְאַכְזָרִיּוּת הוּא מֵהֶעְדֵּר הַדַּעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ" וְכָל מַה שֶּמִּתְרַבֶּה הַדַּעַת, מִתְרַבָּה הָרַחֲמָנוּת וְהַשָּלוֹם וְעַל כֵּן הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל בִּבְחִינַת: "הַשָּם גְּבוּלֵך שָׁלוֹם, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵך". }} == ז. == {{שיר מנוקד| וְזֶה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת כִּי שָׁבוּעוֹת הוּא בְּחִינַת שֵׂכֶל גָּדוֹל וְגָּבוֹהַּ מְאֹד שֶׁהוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים כִּי גּדֶל הָרַחֲמִים, תָּלוּי בְּגדֶל הַדַּעַת כַּנַּ"ל כִּי 'בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה, נִרְאָה לָהֶם כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים' וְזָקֵן הוּא בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וּבָזֶה תָּלוּי גּדֶל הָרַחֲמִים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן שָׁבוּעוֹת הוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים וְזֶה בְּחִינַת הַמִּקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁהִיא בְּחִינוֹת מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּים שֶׁהוּא שַׁעַר הָעֶלְיוֹן מֵחֲמִשִּים שַׁעֲרֵי בִּינָה שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שֵׂכֶל וְדַעַת עֶלְיוֹן בְּחִינַת חֶסֶד עֶלְיוֹן וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַמִּקְוֶה מוֹשִׁיעַ בְּכָל הַצָּרוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה" כִּי הוּא חֶסֶד עֶלְיוֹן, שֶׁמּוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת וְעַל כֵּן הַמִּקְוֶה מְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם" וְכוּ' כִּי 'אֵין יִסּוּרִים בְּלא עָווֹן' וְכוּ' וְעַל כֵּן הַמִּקְוֶה שֶׁמּוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל הַיִּסּוּרִים הוּא מְטַהֵר מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַחֲטָאִים וְזֶה בְּחִינַת מָן בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַנּוּ"ן שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל כִּי הַמָּן בְּחִינַת דַּעַת וְזֶה בְּחִינַת: 'מַאֲמָר פָּתוּחַ נֶאֱמָן פָּשׁוּט' 'מַאֲמָר פָּתוּחַ' זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת כִּי הַדִּבּוּר הוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה" וּבְמִצְרַיִם שֶׁהָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּשְׁמִי ה' לא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" הָיָה גַּם הַדִּבּוּר בְּגָלוּת בִּבְחִינַת: "כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן" וּכְשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁיָּצָא הַדַּעַת מֵהַגָּלוּת יָצָא וְנִפְתַּח הַדִּבּוּר וְזֶה בְּחִינַת 'מַאֲמָר פָּתוּחַ' שֶׁנִּפְתַּח הַדִּבּוּר וְנִתְגַּלֶּה הַדַּעַת וְעַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, נִתְפַּשֵּט נֶאֱמָנוּת הַשֵּם יִתְבָּרַך וְנִכַּר שֶׁהוּא נֶאֱמָן מַבְטִיחַ וְעוֹשֶׂה וְזֶה בְּחִינַת 'נֶאֱמָן פָּשׁוּט', שֶׁנִּתְפַּשֵּט נֶאֱמָנוּתוֹ כַּנַּ"ל אֲבָל בְּמִצְרַיִם שֶׁהָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת, לא נִתְפַּשֵּט וְנִתְגַּלָּה נֶאֱמָנוּתוֹ וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "וּשְׁמִי ה' לא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" 'לא נִכַּרְתִּי בְּמִדַּת אֲמִתִּית שֶׁלִּי' שֶׁעַל יְדֵי שֶׁלּא נִתְגַּלָּה הַדַּעַת בְּמִצְרַיִם עַל יְדֵי זֶה לא נִכַּר נֶאֱמָנוּתוֹ כַּנַּ"ל כִּי הַחֶסֶד תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת "אָנכִי" יַ'הִיבָא כְּ'תִיבָא נֶ'אֱמָנִים אֲ'מָרֶיהָ שֶׁעַל יְדֵי נְתִינַת הַתּוֹרָה, נִפְתַּח הַמַּאֲמָר, וְנִתְגַּלֶּה הַדַּעַת כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה נִתְפַּשֵּט נֶאֱמָנוּתוֹ כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת 'נֶאֱמָנִים אֲמָרֶיהָ' בְּחִינַת 'נֶאֱמָן פָּשׁוּט מַאֲמָר פָּתוּחַ' כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת 'מָן', רָאשֵׁי תֵבוֹת מַאֲמַר נֶאֱמָן בְּחִינַת 'מַאֲמָר פָּתוּחַ נֶאֱמָן פָּשׁוּט' כַּנַּ"ל כִּי הַמָּן הוּא בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל כַּנַּ"ל כִּי 'בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה'. }} == ח. == {{שיר מנוקד| וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "'אֶת הַמָּן אָכְלוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה.' וַהֲלא אַרְבָּעִים שָׁנָה חָסֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם? אֶלָּא עוּגָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם טָעֲמוּ בָּהּ טַעַם מָן". כִּי בֶּאֱמֶת הַמָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת הָיָה רָאוּי שֶׁיּאכְלוּ אוֹתוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה בִּשְׁלֵמוּת כִּי אַרְבָּעִים הוּא בְּחִינַת בִּינָה וָדַעַת כַּנַּ"ל דְּהַיְנוּ תֵּכֶף שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְנִתְגַּלָּה הַדַּעַת הָיָה רָאוּי שֶׁיּאכְלוּ הַמָּן תֵּכֶף וְעַל זֶה תֵּרְצוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עוּגָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, הַיְנוּ הַמַּצּוֹת טָעֲמוּ בָּהֶם טַעַם מָן כִּי הַשָּלוֹם תָּלוּי בְּדַעַת וְכַנַּ"ל וּמַחֲלקֶת הוּא הֶפֶך הַדַּעַת אַך יֵשׁ מַחֲלקֶת שֶׁהוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת דַּעַת גָּדוֹל מְאֹד, יוֹתֵר מֵהַדַּעַת שֶׁל שָׁלוֹם כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הַמַּחֲלקֶת, הִיא אַהֲבָה וְשָׁלוֹם גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "אֶת וָהֵב בְּסוּפָה" 'לא זָזוּ מִשָּם עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ אוֹהֲבִים זֶה לָזֶה' וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'מַחֲלקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם' הַיְנוּ שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא אַהֲבָה כַּנַּ"ל וזה 'סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם', בחינת אהבה כמו שכתוב: "אֶת וָהֵב בְּסוּפָה" כַּנַּ"ל וזה בחינת משֶׁה כִּי משֶׁה הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם וְעַל כֵּן משֶׁה הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת מַחֲלוֹקֶת שַׁמַאי הִלֵּל שֶׁהֵם בְּחִינַת מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם וְעַל כֵּן הָיָה גְּאֻלַּת מִצְרַיִם עַל יְדֵי משֶׁה כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה עַל יְדֵי הַדַּעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וִידַעְתֶּם כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם" וְכוּ'; "לְמַעַן יֵדְעוּ" וְכוּ' וְזֶה בְּחִינַת עוּגָה, דְּהַיְנוּ מַצּוֹת שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם כִּי מַצָּה הִיא בְּחִינַת מַחֲלקֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַנְשֵׁי מַצֻּתֶך יִהְיוּ כְאַיִן" וְזֶהוּ: 'שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם', 'שֶׁהוֹצִיאוּ' דַּיְקָא כִּי בְּמִצְרַיִם שֶׁהָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת בְּוַדַּאי לא הָיָה מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, כִּי זֶה תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ"ל וְזֶה: 'עוּגָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם' הַיְנוּ שֶׁהַמַּצָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלקֶת שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁשָּם הָיָה הַדַּעַת בְּגָלוּת טָעֲמוּ בָּהֶם טַעַם מָן כִּי לְאַחַר שֶׁהוֹצִיאוּ בְּחִינַת הַמַּחֲלקֶת מִן הַגָּלוּת מִצְרַיִם הָיָה בָּהֶם טַעַם מָן, שֶׁהִיא בְּחִינַת דַּעַת גָּדוֹל שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "לֶחֶם מִן הַשָּמַיִם" הַנֶּאֱמָר בַּמָּן "לְחַם אֶת לחֲמָי" בְּחִינַת מַחֲלקֶת הַיְנוּ שֶׁהַמָּן, שֶׁהוּא הַדַּעַת, הוּא בְּחִינַת מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן דָּתָן וַאֲבִירָם שֶׁחָלְקוּ עַל משֶׁה שֶׁהוּא הַדַּעַת פָּגְמוּ גַּם כֵּן בְּהַמָּן, וְהוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ כִּי הַמָּן הוּא בְּחִינַת הַדַּעַת, בְּחִינַת משֶׁה כַּנַּ"ל וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ כִּי 'מַצָּה הִיא אַסְוָתָא' כִּי מַצָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת שָׁלוֹם כַּנַּ"ל הוּא רְפוּאָה כִּי שָׁלוֹם הוּא רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו" כִּי עִקַּר הַחוֹלַאַת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מֵחֲמַת הֶעְדֵּר הַשָּלוֹם הַיְנוּ מַחֲלקֶת הַיְסוֹדוֹת שֶׁיְּסוֹד אֶחָד מִתְגַּבֵּר עַל חֲבֵרוֹ וְשָׁלוֹם הוּא רְפוּאָה וְזֶה שֶׁנִּקְרָא מַצָּה, "לֶחֶם ענִי" כִּי 'אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת' וְזֶה בְּחִינַת חוֹלֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן הַמֶּלֶך" וּ'מַצָּה הִיא אַסְוָתָא' כַּנַּ"ל וְזֶה: "לֶחֶם ענִי", שֶׁהוּא רְפוּאָה לְהָענִי כַּנַּ"ל. }} == ט. == {{שיר מנוקד| וְלָבוֹא לְמַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, צָרִיך לְזַכֵּך וּלְטַהֵר אֶת הַשָּמַיִם שֶׁלּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת: "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת" וּלְזַכֵּך וּלְטַהֵר אֶת הַשָּמַיִם, הִיא עַל יְדֵי אֲנָחָה בֶּאֱמֶת כִּי יֵשׁ בַּלֵּב רוּחַ הַדּוֹפֵק, שֶׁהִיא מִתְּחִלַּת הַתּוֹלָדָה וְהוּא נוֹשֵׂא עָלָיו כָּל הַלֵּחוֹת, וְכָל הַדָּמִים, וְכָל הַמִּיצוֹת וְהָרוּחַ הַדּוֹפֵק הַזֶּה, הוֹלֵך וְנוֹקֵשׁ בְּכָל הָאֵיבָרִים וְעַל יְדֵי הֲלִיכָתוֹ וְנִשּׁוּבוֹ בָּהֶם הוּא מְנַעְנֵעַ וּמְנַשֵּב וּמְנַפֵּץ אוֹתָם מִן הָעִפּוּשׁ שֶׁלּא יִתְעַפְּשׁוּ וְלא יִתְקַלְקְלוּ כְּמוֹ הָרוּחַ הַמְנַשֵּב בַּיָּם, שֶׁהוּא מְנַפֵּץ וּמְנַשֵּב וּמְהַפֵּך וּמֵגִיס הַמַּיִם שֶׁלּא יִתְעַפְּשׁוּ וְלא יִתְקַלְקְלוּ וְעִקַּר נִשּׁוּב הָרוּחַ הַדּוֹפֵק, בְּהַיָּדַיִם כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת צָרִיך לְנַשֵּב וּלְנַפֵּץ אוֹתָם בְּיוֹתֵר וְעַל כֵּן הַדָּאקְטֶר, כְּשֶׁמַּנִּיחַ יָדוֹ עַל הַדּפֶק יוֹדֵעַ כָּל עִנְיַן הַחוֹלֶה מֵחֲמַת שֶׁשָּם בַּיָּדַיִם, עִקַּר הִלּוּך הָרוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁל הַלֵּב שֶׁהוּא נוֹשֵׂא הַכּל עָלָיו כַּנַּ"ל וְצָרִיך שֶׁיֵּלֵך זֶה הָרוּחַ הַדּוֹפֵק, תְּנוּעָה מְסֻדֶּרֶת כְּתִקּוּנוֹ וּכְסִדּוּרוֹ וְיֵשׁ נָחָשׁ, שֶׁעַל יָדָהּ בָּא עַצְבוּת רוּחַ הַיְנוּ בְּחִינַת ל"ט מְלָאכוֹת, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ עַל יְדֵי זֶה בָּא עַצְבוּת רוּחַ וְעַל יְדֵי עַצְבוּת רוּחַ, אֵין הָרוּחַ דּוֹפֵק כְּסִדּוּרוֹ וַאֲזַי נַעֲשִׂים הָאֵיבָרִים כְּבֵדִים מֵחֲמַת שֶׁאֵין רוּחַ הַדּוֹפֵק מְנַשֵּב בָּהֶם כְּסֵדֶר וַאֲזַי הַיָּדַיִם בִּבְחִינַת: "וִידֵי משֶׁה כְּבֵדִים" כִּי עִקַּר הַכְּבֵדוּת בְּהַיָּדַיִם שֶׁשָּם עִקַּר רוּחַ הַדּוֹפֵק כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת עִצְּבוֹן יָדַיִם כִּי עִקַּר מַזִּיק הָעַצְבוּת רוּחַ לְהַיָּדַיִם כַּנַּ"ל וּכְשֶׁהָאֵיבָרִים כְּבֵדִים אֲזַי מַכְבִּידִין יוֹתֵר עַל הָרוּחַ הַדּוֹפֵק, וְנֶחֱלָשׁ עוֹד יוֹתֵר וְעַל יְדֵי שֶׁנֶּחֱלָשׁ יוֹתֵר הָרוּחַ הַדּוֹפֵק נַעֲשִׂים הָאֵיבָרִים כְּבֵדִים עוֹד יוֹתֵר וְכֵן עַל יְדֵי שֶׁנַּעֲשִׂים הָאֵיבָרִים עוֹד יוֹתֵר כְּבֵדִים נֶחֱלָשׁ הָרוּחַ הַדּוֹפֵק עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכֵן חוֹזֶרֶת חֲלִילָה עַד שֶׁיּוֹצֵאת נַפְשׁוֹ, חַס וְשָׁלוֹם וְעַל יְדֵי הָאֲנָחָה, הוּא מְחַיֶּה וּמַבְרִיא אֶת הָרוּחַ הַדּוֹפֵק וְנִצּוֹל מֵהָעַצְבוּת רוּחַ וְחוֹזֵר הַרוּחַ הַדּוֹפֵק וּמְנַשֵּב כְּסֵדֶר בְּכָל הָאֵיבָרִים וּבִּפְרָט בְּהַיָּדַיִם וְעַל יְדֵי זֶה מְזַכֵּך אֶת הַשָּמַיִם כִּי הַיָּדַיִם הֵם בְּחִינַת שָׁמַיִם אֵשׁ וּמַיִם שֶׁהֵם בְּחִינַת יַד יָמִין וְיַד שְׂמאל וְזֶה: "נִשָּא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּמָיִם" שֶׁצָּרִיך לִשָּא אֶת הַלֵּב, הַיְנוּ הָרוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁבַּלֵּב אֶל הַיָּדַיִם כַּנַּ"ל וְזֶה "אֶל אֵל בַּשָּמָיִם", כִּי מִזֶּה נִזְדַּכֵּך הַשָּמַיִם כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "כִּי אֶשָּא אֶל שָׁמַיִם יָדִי" שֶׁצָּרִיך לִשָּא אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל וּכְשֶׁמְּזַכֵּך אֶת הַיָּדַיִם, בְּחִינַת שָׁמַיִם עַל יְדֵי אֲנָחָה שֶׁעַל יָדָהּ נוֹשֵׂא הָרוּחַ שֶׁבַּלֵּב אֶל הַיָּדַיִם וְעַל יְדֵי זֶה נִזְדַּכְּכִין הַיָּדַיִם וְהַשָּמַיִם כַּנַּ"ל אֲזַי הוּא בְּחִינַת מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם כִּי כָּל הַדִּבּוּרִים מְקַבְּלִין מִן הַשָּמַיִם כִּי שָׁם כָּל הַדִּבּוּרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְך נִצָּב בַּשָּמָיִם" וְהַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מִן הַשָּמַיִם מְקַבְּלִין מִן הָרְעָמִים בְּחִינַת: "יַרְעֵם בַּשָּמַיִם ה'" בְּחִינַת: "יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת" נִמְצָא שֶׁמְּקַבְּלִין הַדִּבּוּרִים מֵהַיָּדַיִם כִּי הֵן הֵן בְּחִינַת שָׁמַיִם שֶׁשָּם כָּל הַדִּבּוּרִים וְעִקַּר הַקַּבָּלָה עַל יְדֵי בְּחִינַת רְעָמִים הַיְנוּ בְּחִינַת רוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל יְדֵי אֲנָחָה שֶׁעַל יָדוֹ נִתְנַשְּאִים הַיָּדַיִם לַשָּמַיִם כִּי הָרוּחַ הַדּוֹפֵק שֶׁהוֹלֵך וּמְנַשֵּב וּמְנַפֵּץ הַכּל וְעִקַּר בְּהַיָּדַיִם זֶה בְּחִינַת רְעָמִים, בְּחִינַת: "יַרְעֵם בַּשָּמַיִם ה'" כַּנַּ"ל כִּי הַיָּדַיִם הֵן בִּבְחִינַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל וְשָׁם כָּל הַדִּבּוּרִים בְּחִינַת: "לְעוֹלָם ה' דְּבָרְך נִצָּב בַּשָּמָיִם" כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁמְּקַבְּלִין הַדִּבּוּרִים מֵהַיָּדַיִם וְזֶה בְּחִינַת: "כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד", הַנֶּאֱמָר בְּמשֶׁה וּבִשְׁאָר נְבִיאִים כִּי שָׁם כָּל הַדִּבּוּרִים, וּמִשָּם מְקַבְּלִין אוֹתָם כַּנַּ"ל. וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מִשָּם, הַיְנוּ מִבְּחִינַת יָדַיִם בְּחִינַת שָׁמַיִם, בְּחִינַת רְעָמִים אֵין לְגַנּוֹת אֶת הַמְקַבֵּל, אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ מֵאַחַר שֶׁקִּבְּלָם מִן הַשָּמַיִם וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים וּמַה שֶּאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, זֶה אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין וּלְהַשִּיג כִּי זֶה בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁמִּשָּם קִבֵּל הַדִּבּוּרִים שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת דֵּעִים וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּיג זאת כִּי זֶה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג הַיְנוּ בְּחִינַת: "צַדִּיק וְטוֹב לוֹ צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ רָשָׁע וְרַע לוֹ" שֶׁאֲפִילּוּ משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּלוֹם, לא הִשִּיג זאת וְעַל זֶה בִּקֵּשׁ: "הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיך" כִּי "צַדִּיק וְטוֹב לוֹ", זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ "צַדִּיק וְרַע לוֹ", זֶה בְּחִינַת הַצַּדִּיק שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ "רָשָׁע וְטוֹב לוֹ", זֶה בְּחִינַת הָרָשָׁע שֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ "רָשָׁע וְרַע לוֹ", זֶה בְּחִינַת הָרָשָׁע שֶׁמְּקֹרָב לְהַצַּדִּיק שֶׁאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ וַאֲפִילּוּ משֶׁה לא הִשִּיג זאת כִּי הֵם בְּחִינַת דַּרְכֵי ה', בְּחִינַת רְעָמִים שֶׁהֵם נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּקַבְּלִים דִּבּוּרִים מִן הַשָּמַיִם מִבְּחִינַת יָדַיִם, בְּחִינַת רְעָמִים כַּנַּ"ל אֵין לְגַנּוֹת אוֹתוֹ, אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ כִּי זֶה בְּחִינַת מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁבֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג זאת כִּי הוּא נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, בְּחִינַת רְעָמִים כַּנַּ"ל וְזֶה פֵּרוּשׁ: "בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה חֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִחַ, הֵן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָיו וּמַה שֶּמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן" "בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה", הַיְנוּ בְּחִינַת הָרוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ"ל הַמְנַשֵּב בַּיָּדַיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁמַיִם כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּחִינַת: "בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה" כִּי עַל יְדֵי הָרוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ"ל הוּא מְזַכֵּך וּמְשַׁפֵּר הַשָּמַיִם, שֶׁהֵם הַיָּדַיִם בִּבְחִינַת "נִשָּא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּמָיִם" כַּנַּ"ל וְזֶה "חֹלְלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִחַ" שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה חָלָל בְּהַיָּדַיִם שֶׁהָיוּ כְּבֵדִים וּסְתוּמִים עַל יְדֵי הָעַצְבוּת רוּחַ, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל וַאֲזַי כְּשֶׁמְּבַטֵּל בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְהָרוּחַ הַדּוֹפֵק מְנַשֵּב כְּסֵדֶר וַאֲזַי נִתְנַשְּאִין הַיָּדַיִם, וְנִזְדַּכֵּך הַשָּמַיִם וַאֲזַי מְקַבְּלִין מֵהֶם דִּבּוּרִים בְּחִינַת מַחֲלקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁזֶּה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' כִּי בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים כַּנַּ"ל "הֵן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו" הַיְנוּ שֶׁזֶּה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה', בְּחִינַת: "צַדִּיק וְטוֹב" וְכוּ' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג כַּנַּ"ל בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁהֵם נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים כַּנַּ"ל וְזֶה: "וּמַה שֵּמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן" הַיְנוּ שֶׁבְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּקַבְּלִין מִן הַשָּמַיִם הַנַּ"ל אֵין בָּהֶם שׁוּם גְּנוּת וְאָסוּר לְגַנּוֹת אֶת הַמְקַבֵּל אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ כִּי זֶה בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' בְּחִינַת רְעָמִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּיג כַּנַּ"ל "וּמַה שֵּמֶץ דָּבָר" וְכוּ' הַיְנוּ שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם גְּנוּת אַף אִם אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ "וְרַעַם גְּבוּרתָו מִי יִתְבּוֹנָן" כִּי מִי יוּכַל לְהָבִין רַעַם גְּבוּרוֹתָיו שֶׁהֵם נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, בְּחִינַת: יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת כִּי בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים רַק שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּיג, כִּי הוּא בְּחִינַת דַּרְכֵי ה' כַּנַּ"ל וְזֶה פֵּרוּשׁ: '''וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים,''' זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַף אֲנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ" '''בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה' ''' זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה חֲדָשָׁה, תּוֹרַת ה' שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי בְּחִינַת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל '''בְּשָׁבוּעתֵיכֶם,''' זֶה בְּחִינַת הַדַּעַת כַּנַּ"ל בְּחִינַת מָן, בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת שֶׁהוּא מִקְוֶה שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן נִקְרָא שָׁבוּעוֹת 'עֲצֶרֶת', מִלְּשׁוֹן מַלְכוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "זֶה יַעֲצר בְּעַמִּי." '''מִקְרָא קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם''' זֶה בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינַת רוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ"ל הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לִקְרוֹת אֶת הַקֹּדֶשׁ בְּחִינַת רוּחַ הַדּוֹפֵק הַנַּ"ל כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִזֻּהֲמַת הַנָּחָשׁ, ל"ט מְלָאכוֹת עַצְבוּת רוּחַ כַּנַּ"ל. '''כָּל מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ''' לְבַטֵּל זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ ל"ט מְלָאכוֹת, עִצְּבוֹן יָדַיִם כְּמָה שֶׁכָּתוּב: "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂינוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ": }} [http://breslev.eip.co.il/?key=327 מקור הטקסט] {{מוגן חלקית}} [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] 9p15ciaw90zuq9md4vv487g3jsnu8dg 0 225093 3101901 1450237 2026-11-07T17:02:12Z Yaakov304 38031 3101901 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר&quot;ן||ריד|רטו|רטז|}} רטו - דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות דַּע שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת כִּי יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים (עיין אד"ר נשא קלו: ובאד"ז רצג) וּכְנֶגֶד כָּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין יֵשׁ פִּדְיוֹן מְיֻחָד לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁיֵּשׁ שָׁם עַל כֵּן לִפְעָמִים אֵינוֹ מוֹעִיל הַפִּדְיוֹן שֶׁעוֹשִׂין כִּי לא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹדֵעַ כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פִּדְיוֹנוֹת וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ אוֹתָם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֻּלָּם וְעַל כֵּן כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַפִּדְיוֹן הַמְיֻחָד לְאוֹתוֹ הַדִּין עַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל אַך דַּע, שֶׁיֵּשׁ פִּדְיוֹן אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין וְיָכוֹל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִינִים וּלְזֶה הַפִּדְיוֹן צָרִיך עֵת רָצוֹן בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן כְּמוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, בְּחִינַת "וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְכוּ, עֵת רָצוֹן" וְכוּ (תְּהִלִּים ס"ט) אַך אֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים, לָאו כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ זֶה הַפִּדְיוֹן וְלא נִמְצָא כִּי אִם חַד בְּדָרָא שֶׁיֵּדַע זֶה הַפִּדְיוֹן וּפְעָמִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה פִּדְיוֹן אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מוֹעִיל וְזֶה מֵחֲמַת כִּי גַּם לְמַעְלָה תְּאֵבִים מְאֹד לְפִדְיוֹן כָּזֶה כִּי לָאו בְּכָל פַּעַם בָּא לָהֶם מִלְּמַטָּה פִּדְיוֹן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין בְּבַת אַחַת וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא לָהֶם זאת הַהַמְתָּקָה הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים עִמָּהּ לְצרֶך דָּבָר אַחֵר דְּהַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה, נַעֲשִׂין גֵּרִים כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עַכּוּ"ם בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם (ספרי פר ראה) וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין וְהַחֲרוֹן אַף, נִמְתָּק הָעַכּוּ"ם וְנַעֲשִׂין גֵּרִים וְ זֶה הָיָה עֲבוֹדַת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְגַם לְאַחַר מוֹתוֹ כִּי הִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב הָעֵרֶב רַב כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים וְגַם בְּמוֹתוֹ נִקְבַּר מוּל בֵּית פְּעוֹר, כְּדֵי לְהַמְתִּיק הָעַכּוּ"ם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין גֵּרִים וְעַל כֵּן נִסְתַּלֵּק בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה שֶׁאָז הוּא עֵת רָצוֹן כְּדֵי לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים כַּנַּ"ל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים כִּי כָּל עֲבוֹדַת משֶׁה, לְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן אַף שֶׁל הָעַכּוּ"ם לְרָצוֹן וְעַל כֵּן משֶׁה עוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן כִּי מִסְפַּר משֶׁה הוּא מְמֻצָּע, בֵּין מִסְפַּר שְׁמָד לְמִסְפַּר רָצוֹן כִּי הוּא עוֹמֵד תָּמִיד לְהַמְתִּיק הַשְּׁמָד לְהָפְכָהּ לְרָצוֹן כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל (עַיֵּן בְּרֵאשִׁית רַבָּה וַיֵּצֵא פָּרָשָׁה ע וּבְמִדְרָשׁ רַבָּה קהֶלֶת) גִּיֵּר גֵּרִים וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה גִּלְגּוּל בְּנוֹ שֶׁל משֶׁה כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: "וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר" כַּמּוּבָא (מִדְרָשׁ רַבָּה בְּמִדְבַּר פָּרָשָׁה י"ט) וְעַל כֵּן בְּכחַ זֶה גִּיֵּר גֵּרִים וְכֵן יִתְרוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן משֶׁה עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּיֵּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת י"ח) : "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ חוֹתֵן משֶׁה" כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן משֶׁה זֶה גָּרַם לוֹ שֶׁשָּׁמַע וְנִתְגַּיֵּר כִּי כָּל עֲבוֹדַת משֶׁה בְּחַיָּיו וְעַכְשָׁו לְאַחַר מוֹתוֹ הוּא רַק לַעֲשׂוֹת גֵּרִים כַּנַּ"ל http://breslev.eip.co.il/?key=480 ;ראו גם * [[:he:wikisource:ליקוטי מוהר"ן תנינא ג|ליקוטי מוהר"ן תנינא, תורה ג']] – הרחבה בעניין פדיון נפש. [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] 7f48ik7x86e9x5pxf908zj1oj4qy4zo 3101902 3101901 2026-11-07T17:11:32Z Yaakov304 38031 3101902 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר&quot;ן||ריד|רטו|רטז|}} רטו - דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות דַּע שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת כִּי יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים (עיין אד"ר נשא קלו: ובאד"ז רצג) וּכְנֶגֶד כָּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין יֵשׁ פִּדְיוֹן מְיֻחָד לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁיֵּשׁ שָׁם עַל כֵּן לִפְעָמִים אֵינוֹ מוֹעִיל הַפִּדְיוֹן שֶׁעוֹשִׂין כִּי לא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹדֵעַ כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פִּדְיוֹנוֹת וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ אוֹתָם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֻּלָּם וְעַל כֵּן כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַפִּדְיוֹן הַמְיֻחָד לְאוֹתוֹ הַדִּין עַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל אַך דַּע, שֶׁיֵּשׁ פִּדְיוֹן אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין וְיָכוֹל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִינִים וּלְזֶה הַפִּדְיוֹן צָרִיך עֵת רָצוֹן בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן כְּמוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, בְּחִינַת "וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְכוּ, עֵת רָצוֹן" וְכוּ (תְּהִלִּים ס"ט) אַך אֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים, לָאו כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ זֶה הַפִּדְיוֹן וְלא נִמְצָא כִּי אִם חַד בְּדָרָא שֶׁיֵּדַע זֶה הַפִּדְיוֹן וּפְעָמִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה פִּדְיוֹן אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מוֹעִיל וְזֶה מֵחֲמַת כִּי גַּם לְמַעְלָה תְּאֵבִים מְאֹד לְפִדְיוֹן כָּזֶה כִּי לָאו בְּכָל פַּעַם בָּא לָהֶם מִלְּמַטָּה פִּדְיוֹן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין בְּבַת אַחַת וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא לָהֶם זאת הַהַמְתָּקָה הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים עִמָּהּ לְצרֶך דָּבָר אַחֵר דְּהַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה, נַעֲשִׂין גֵּרִים כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עַכּוּ"ם בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם (ספרי פר ראה) וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין וְהַחֲרוֹן אַף, נִמְתָּק הָעַכּוּ"ם וְנַעֲשִׂין גֵּרִים וְ זֶה הָיָה עֲבוֹדַת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְגַם לְאַחַר מוֹתוֹ כִּי הִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב הָעֵרֶב רַב כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים וְגַם בְּמוֹתוֹ נִקְבַּר מוּל בֵּית פְּעוֹר, כְּדֵי לְהַמְתִּיק הָעַכּוּ"ם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין גֵּרִים וְעַל כֵּן נִסְתַּלֵּק בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה שֶׁאָז הוּא עֵת רָצוֹן כְּדֵי לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים כַּנַּ"ל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים כִּי כָּל עֲבוֹדַת משֶׁה, לְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן אַף שֶׁל הָעַכּוּ"ם לְרָצוֹן וְעַל כֵּן משֶׁה עוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן כִּי מִסְפַּר משֶׁה הוּא מְמֻצָּע, בֵּין מִסְפַּר שְׁמָד לְמִסְפַּר רָצוֹן כִּי הוּא עוֹמֵד תָּמִיד לְהַמְתִּיק הַשְּׁמָד לְהָפְכָהּ לְרָצוֹן כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל (עַיֵּן בְּרֵאשִׁית רַבָּה וַיֵּצֵא פָּרָשָׁה ע וּבְמִדְרָשׁ רַבָּה קהֶלֶת) גִּיֵּר גֵּרִים וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה גִּלְגּוּל בְּנוֹ שֶׁל משֶׁה כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: "וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר" כַּמּוּבָא (מִדְרָשׁ רַבָּה בְּמִדְבַּר פָּרָשָׁה י"ט) וְעַל כֵּן בְּכחַ זֶה גִּיֵּר גֵּרִים וְכֵן יִתְרוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן משֶׁה עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּיֵּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת י"ח) : "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ חוֹתֵן משֶׁה" כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן משֶׁה זֶה גָּרַם לוֹ שֶׁשָּׁמַע וְנִתְגַּיֵּר כִּי כָּל עֲבוֹדַת משֶׁה בְּחַיָּיו וְעַכְשָׁו לְאַחַר מוֹתוֹ הוּא רַק לַעֲשׂוֹת גֵּרִים כַּנַּ"ל http://breslev.eip.co.il/?key=480 ;ראו גם * {{קישור לפרק|https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%92}} [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] o3g0vlnuv56x5efby8np72gjo9m1lr4 3101903 3101902 2026-11-07T17:15:15Z Yaakov304 38031 3101903 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר&quot;ן||ריד|רטו|רטז|}} רטו - דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות דַּע שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת כִּי יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים (עיין אד"ר נשא קלו: ובאד"ז רצג) וּכְנֶגֶד כָּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין יֵשׁ פִּדְיוֹן מְיֻחָד לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁיֵּשׁ שָׁם עַל כֵּן לִפְעָמִים אֵינוֹ מוֹעִיל הַפִּדְיוֹן שֶׁעוֹשִׂין כִּי לא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹדֵעַ כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פִּדְיוֹנוֹת וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ אוֹתָם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֻּלָּם וְעַל כֵּן כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַפִּדְיוֹן הַמְיֻחָד לְאוֹתוֹ הַדִּין עַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל אַך דַּע, שֶׁיֵּשׁ פִּדְיוֹן אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין וְיָכוֹל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִינִים וּלְזֶה הַפִּדְיוֹן צָרִיך עֵת רָצוֹן בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן כְּמוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, בְּחִינַת "וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְכוּ, עֵת רָצוֹן" וְכוּ (תְּהִלִּים ס"ט) אַך אֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים, לָאו כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ זֶה הַפִּדְיוֹן וְלא נִמְצָא כִּי אִם חַד בְּדָרָא שֶׁיֵּדַע זֶה הַפִּדְיוֹן וּפְעָמִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה פִּדְיוֹן אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מוֹעִיל וְזֶה מֵחֲמַת כִּי גַּם לְמַעְלָה תְּאֵבִים מְאֹד לְפִדְיוֹן כָּזֶה כִּי לָאו בְּכָל פַּעַם בָּא לָהֶם מִלְּמַטָּה פִּדְיוֹן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין בְּבַת אַחַת וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא לָהֶם זאת הַהַמְתָּקָה הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים עִמָּהּ לְצרֶך דָּבָר אַחֵר דְּהַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה, נַעֲשִׂין גֵּרִים כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עַכּוּ"ם בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם (ספרי פר ראה) וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין וְהַחֲרוֹן אַף, נִמְתָּק הָעַכּוּ"ם וְנַעֲשִׂין גֵּרִים וְ זֶה הָיָה עֲבוֹדַת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְגַם לְאַחַר מוֹתוֹ כִּי הִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב הָעֵרֶב רַב כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים וְגַם בְּמוֹתוֹ נִקְבַּר מוּל בֵּית פְּעוֹר, כְּדֵי לְהַמְתִּיק הָעַכּוּ"ם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין גֵּרִים וְעַל כֵּן נִסְתַּלֵּק בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה שֶׁאָז הוּא עֵת רָצוֹן כְּדֵי לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים כַּנַּ"ל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים כִּי כָּל עֲבוֹדַת משֶׁה, לְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן אַף שֶׁל הָעַכּוּ"ם לְרָצוֹן וְעַל כֵּן משֶׁה עוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן כִּי מִסְפַּר משֶׁה הוּא מְמֻצָּע, בֵּין מִסְפַּר שְׁמָד לְמִסְפַּר רָצוֹן כִּי הוּא עוֹמֵד תָּמִיד לְהַמְתִּיק הַשְּׁמָד לְהָפְכָהּ לְרָצוֹן כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל (עַיֵּן בְּרֵאשִׁית רַבָּה וַיֵּצֵא פָּרָשָׁה ע וּבְמִדְרָשׁ רַבָּה קהֶלֶת) גִּיֵּר גֵּרִים וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה גִּלְגּוּל בְּנוֹ שֶׁל משֶׁה כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: "וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר" כַּמּוּבָא (מִדְרָשׁ רַבָּה בְּמִדְבַּר פָּרָשָׁה י"ט) וְעַל כֵּן בְּכחַ זֶה גִּיֵּר גֵּרִים וְכֵן יִתְרוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן משֶׁה עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּיֵּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת י"ח) : "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ חוֹתֵן משֶׁה" כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן משֶׁה זֶה גָּרַם לוֹ שֶׁשָּׁמַע וְנִתְגַּיֵּר כִּי כָּל עֲבוֹדַת משֶׁה בְּחַיָּיו וְעַכְשָׁו לְאַחַר מוֹתוֹ הוּא רַק לַעֲשׂוֹת גֵּרִים כַּנַּ"ל http://breslev.eip.co.il/?key=480 ;ראו גם {{קישור לפרק|https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%92|ליקוטי מוהרן תנינא ג|פדיון נפש}} [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] 892udm59tbbswbiwux5duk4fk2vav5b 3101904 3101903 2026-11-07T17:17:05Z Yaakov304 38031 3101904 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר&quot;ן||ריד|רטו|רטז|}} רטו - דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות דַּע שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת כִּי יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים (עיין אד"ר נשא קלו: ובאד"ז רצג) וּכְנֶגֶד כָּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין יֵשׁ פִּדְיוֹן מְיֻחָד לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁיֵּשׁ שָׁם עַל כֵּן לִפְעָמִים אֵינוֹ מוֹעִיל הַפִּדְיוֹן שֶׁעוֹשִׂין כִּי לא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹדֵעַ כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פִּדְיוֹנוֹת וַאֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ אוֹתָם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֻּלָּם וְעַל כֵּן כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַפִּדְיוֹן הַמְיֻחָד לְאוֹתוֹ הַדִּין עַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל אַך דַּע, שֶׁיֵּשׁ פִּדְיוֹן אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין וְיָכוֹל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִינִים וּלְזֶה הַפִּדְיוֹן צָרִיך עֵת רָצוֹן בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן כְּמוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, בְּחִינַת "וַאֲנִי תְפִלָּתִי וְכוּ, עֵת רָצוֹן" וְכוּ (תְּהִלִּים ס"ט) אַך אֲפִלּוּ הַצַּדִּיקִים, לָאו כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ זֶה הַפִּדְיוֹן וְלא נִמְצָא כִּי אִם חַד בְּדָרָא שֶׁיֵּדַע זֶה הַפִּדְיוֹן וּפְעָמִים אֲפִלּוּ כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה פִּדְיוֹן אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מוֹעִיל וְזֶה מֵחֲמַת כִּי גַּם לְמַעְלָה תְּאֵבִים מְאֹד לְפִדְיוֹן כָּזֶה כִּי לָאו בְּכָל פַּעַם בָּא לָהֶם מִלְּמַטָּה פִּדְיוֹן כָּזֶה שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין בְּבַת אַחַת וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא לָהֶם זאת הַהַמְתָּקָה הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים עִמָּהּ לְצרֶך דָּבָר אַחֵר דְּהַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה, נַעֲשִׂין גֵּרִים כִּי כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עַכּוּ"ם בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם (ספרי פר ראה) וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין וְהַחֲרוֹן אַף, נִמְתָּק הָעַכּוּ"ם וְנַעֲשִׂין גֵּרִים וְ זֶה הָיָה עֲבוֹדַת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְגַם לְאַחַר מוֹתוֹ כִּי הִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב הָעֵרֶב רַב כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים וְגַם בְּמוֹתוֹ נִקְבַּר מוּל בֵּית פְּעוֹר, כְּדֵי לְהַמְתִּיק הָעַכּוּ"ם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין גֵּרִים וְעַל כֵּן נִסְתַּלֵּק בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה שֶׁאָז הוּא עֵת רָצוֹן כְּדֵי לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים כַּנַּ"ל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים כִּי כָּל עֲבוֹדַת משֶׁה, לְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן אַף שֶׁל הָעַכּוּ"ם לְרָצוֹן וְעַל כֵּן משֶׁה עוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן כִּי מִסְפַּר משֶׁה הוּא מְמֻצָּע, בֵּין מִסְפַּר שְׁמָד לְמִסְפַּר רָצוֹן כִּי הוּא עוֹמֵד תָּמִיד לְהַמְתִּיק הַשְּׁמָד לְהָפְכָהּ לְרָצוֹן כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל (עַיֵּן בְּרֵאשִׁית רַבָּה וַיֵּצֵא פָּרָשָׁה ע וּבְמִדְרָשׁ רַבָּה קהֶלֶת) גִּיֵּר גֵּרִים וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה גִּלְגּוּל בְּנוֹ שֶׁל משֶׁה כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: "וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר" כַּמּוּבָא (מִדְרָשׁ רַבָּה בְּמִדְבַּר פָּרָשָׁה י"ט) וְעַל כֵּן בְּכחַ זֶה גִּיֵּר גֵּרִים וְכֵן יִתְרוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן משֶׁה עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּיֵּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת י"ח) : "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ חוֹתֵן משֶׁה" כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן משֶׁה זֶה גָּרַם לוֹ שֶׁשָּׁמַע וְנִתְגַּיֵּר כִּי כָּל עֲבוֹדַת משֶׁה בְּחַיָּיו וְעַכְשָׁו לְאַחַר מוֹתוֹ הוּא רַק לַעֲשׂוֹת גֵּרִים כַּנַּ"ל http://breslev.eip.co.il/?key=480 ;ראו גם {{קישור לפרק|https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%92|פדיון נפש |ליקוטי מוהרן תנינא ג}} [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] 6rsnoia79givpy3lwpqhwbw1huvr24u 0 225094 3101908 1450238 2026-11-07T17:37:06Z Yaakov304 38031 3101908 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר&quot;ן||רטו|רטז|ריז|}} רטז - הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי" דַּע כִּי הַפִילוֹסוֹפִים קוֹרִים לְהַטֶּבַע "אֵם כָּל חָי" וַאֲנַחְנוּ עַל יְדֵי תְּפִלּוֹתֵינוּ אָנוּ מְבַטְּלִים הַטֶּבַע כִּי הַטֶּבַע מְחַיֵּב כָּך, וְעַל יְדֵי הַתְּפִלָּה נִשְׁתַּנֶּה הַטֶּבַע וְזֶה בְּחִינַת חַ"י בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה חוּץ בִּרְכַּת הַמִּינִים שֶׁעַל יְדֵי חַי בִּרְכָאָן, מְבַטְּלִין הַטֶּבַע אֵם כָּל חָי http://breslev.eip.co.il/?key=481 {{קישור לפרק|https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%93#%D7%96|חכמי הטבע|ליקוטי מוהר"ן תנינא ד #אות ז}} [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] lw12jmjx4o3wc6zcvvzpesy8klj4sq4 3101909 3101908 2026-11-07T17:38:46Z Yaakov304 38031 3101909 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר&quot;ן||רטו|רטז|ריז|}} רטז - הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי" דַּע כִּי הַפִילוֹסוֹפִים קוֹרִים לְהַטֶּבַע "אֵם כָּל חָי" וַאֲנַחְנוּ עַל יְדֵי תְּפִלּוֹתֵינוּ אָנוּ מְבַטְּלִים הַטֶּבַע כִּי הַטֶּבַע מְחַיֵּב כָּך, וְעַל יְדֵי הַתְּפִלָּה נִשְׁתַּנֶּה הַטֶּבַע וְזֶה בְּחִינַת חַ"י בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה חוּץ בִּרְכַּת הַמִּינִים שֶׁעַל יְדֵי חַי בִּרְכָאָן, מְבַטְּלִין הַטֶּבַע אֵם כָּל חָי http://breslev.eip.co.il/?key=481 ;ראו גם {{קישור לפרק|https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%90_%D7%93#%D7%96|חכמי הטבע|ליקוטי מוהר"ן תנינא ד #אות ו, ז}} [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] hk4i6lehtcdllyod9bo8bjl6m2htp7t 0 225424 3101905 1450316 2026-11-07T17:20:00Z Yaakov304 38031 3101905 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר&quot;ן תנינא||ב|ג|ד|}} ג - כשחלה רבי אליעזר הגדול כְּשֶׁחָלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, אָמַר לְרַבִּי עֲקִיבָא: חֵמָּה עַזָּה בָּעוֹלָם (סַנְהֶדְרִין ק"א) כִּי לא הָיָה אָז מִי שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק הַדִּין כִּי הָיָה צָרִיך לְפִדְיוֹן לְהַמְתִּיק הַדִּין וְלא נִמְצָא כִּי בֶּאֱמֶת אַחַר הַהַמְתָּקָה וְהַפִּדְיוֹן אָז דַיְקָא טוֹב לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה עַל יְדֵי רְפוּאוֹת כִּי אֲזַי דַיְקָא אַחַר הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה יֵשׁ רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כִּי הִנֵּה בֶּאֱמֶת אֵיך יָכוֹל הָרוֹפֵא לַחְגּר מָתְנָיו לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה עַל יְדֵי רְפוּאוֹת וְסַמִּים הֲלא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַסַּם, הַצָּרִיך לִרְפוּאוֹת אוֹתוֹ הַחוֹלֶה כִּי יֵשׁ סַמִּים הַרְבֵּה שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לִרְפוּאוֹת הַחוֹלַאַת אַך בְּוַדַּאי הַחוֹלֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְרַפֵּא כִּי אִם עַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי הַמְּיֻחָד לִרְפוּאָתוֹ, כְּפִי שֶׁנִּגְזַר לְמַעְלָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עֲבוֹדָה זָרָה נ"ה), שֶׁגּוֹזְרִין לְמַעְלָה, שֶׁיִּתְרַפֵּא עַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי וְעַל יְדֵי אִישׁ פְּלוֹנִי בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְאִם כֵּן אֵיך יָכוֹל הָרוֹפֵא לְהַכְנִיס עַצְמוֹ לְרַפְּאוֹת הֲלא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַסַּם, שֶׁנִּגְזַר לְמַעְלָה אֲבָל אַחַר הַהַמְתָּקָה וְהַפִּדְיוֹן אָז יָכוֹל לְרַפְּאוֹת כִּי מַה שֶׁצָּרִיך שֶׁיִּתְרַפֵּא דַּיְקָא עַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי הוּא מֵחֲמַת מִדַּת הַדִּין שֶׁכְּפִי מִדַּת הַדִּין נִגְזַר, שֶׁיֻּמְשַׁך הַחוֹלַאַת עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן וְיוֹם פְּלוֹנִי וְעַל כֵּן נִגְזַר שֶׁלּא יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי סִבּוֹת אֵלּוּ דְּהַיְנוּ סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי, כְּדֵי שֶׁיֻּמְשַׁך הַחוֹלַאַת עַד יוֹם פְּלוֹנִי כִּי כְּפִי הַזְּמַן שֶׁצָּרִיך שֶׁיֻּמְשַׁך הַחוֹלַאַת כָּך גּוֹזְרִין הַסִּבּוֹת לִרְפוּאָתוֹ כְּדֵי שֶׁלּא יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת עַד שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ יַחַד סִבּוֹת אֵלּוּ. סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי בְּאפֶן שֶׁלּא יִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה כִּי אִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי אֲבָל כְּשֶׁעוֹשִׂין פִּדְיוֹן וּמַמְתִּיקִין הַדִּין וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל הַגְּזֵרָה אֲזַי קדֶם שֶׁגּוֹזְרִין דִּין אַחֵר כִּי כְּשֶׁנִּמְתָּק דִּין זֶה אֲזַי גּוֹזְרִין דִּין אַחֵר וּבֵין כָּך וּבֵין כָּך דְּהַיְנוּ אַחַר הַמְתָּקַת הַדִּין הָרִאשׁוֹן קדֶם שֶׁגּוֹזְרִין דִּין אַחֵר אֲזַי יָכוֹל הָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה עַל יְדֵי סַמִּים כִּי אֲזַי אֵין דִּין, וַאֲזַי יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת עַל יְדֵי אֵיזֶה סַם שֶׁיִּהְיֶה כִּי אֵין צָרִיך דַּוְקָא סַם פְּלוֹנִי וְכוּ מֵאַחַר שֶׁאֵין דִּין כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי פִּדְיוֹן שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן תְּחִלָּה לְהַמְתִּיק הַדִּין וְאָז דַיְקָא יֵשׁ רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כַּנַּ"ל וְזֶהוּ "וְרַפּא יְרַפֵּא" (שְׁמוֹת כ"א) [עִם שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת] מִסְפַּר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ כִּי עִקָּר הָרְפוּאָה עַל יְדֵי פִּדְיוֹן דַּוְקָא, עַל יְדֵי שֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ס) : מִכָּאן שֶׁנָּתְנָה תּוֹרָה רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת מִכָּאן דַיְקָא הַיְנוּ אַחַר הַפִּדְיוֹן אָז דַּיְקָא יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כִּי קדֶם הַפִּדְיוֹן אֵין רְשׁוּת לְהָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כִּי צָרִיך לְהִתְרַפְּאוֹת עַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי וְכוּ כַּנַּ"ל רַק אַחַר הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה אָז יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְרַפְּאוֹת כַּנַּ"ל גַּם הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַנְּקֻדּוֹת שֶׁל וְרַפּא יְרַפֵּא הוּא כִּי וְרַפּא בְּחוֹלָם, יְרַפֵּא בְּצֵירֵי הַיְנוּ כִּי חוֹלָם הוּא בְּחִינַת הַמְתָּקָה, כַּמּוּבָא בְּכִּתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁחוֹלָם גִּימַטְרִיָּא שָׁלשׁ הֲוָיוֹת שֶׁהֵם מַמְתִּיקִין שְׁלשָׁה אֱלקִים שֶׁבַּגָּרוֹן שֶׁהֵם מחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁיּוֹרְדִין בַּגָּרוֹן וְנִמְתָּקִין עַל יְדֵי שָׁלשׁ הֲוָיוֹת, גִּימַטְרִיָּא חֹלָם יְרַפֵּא בְּצֵירֵי, בְּחִינַת (יִרְמְיָה ח) "הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם רפֵא אֵין שָׁם" הַיְנוּ בְּחִינַת רְפוּאוֹת שֶׁאַחַר הַהַמְתָּקָה שֶׁהוּא בְּחִינַת וְרַפּא בְּחוֹלָם אֲזַי דַיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְרַפְּאוֹת עַל יְדֵי רְפוּאוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת יְרַפֵּא בְּצֵירֵי כַּנַּ"ל http://breslev.eip.co.il/?key=180 {{קישור לפרק|ליקוטי מוהר"ן קמא|פדיון נפש|https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%A8%D7%98%D7%95}} [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] q7tu6al19etxjxzbcfr75vy4v6saqvi 3101906 3101905 2026-11-07T17:22:29Z Yaakov304 38031 3101906 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר&quot;ן תנינא||ב|ג|ד|}} ג - כשחלה רבי אליעזר הגדול כְּשֶׁחָלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, אָמַר לְרַבִּי עֲקִיבָא: חֵמָּה עַזָּה בָּעוֹלָם (סַנְהֶדְרִין ק"א) כִּי לא הָיָה אָז מִי שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק הַדִּין כִּי הָיָה צָרִיך לְפִדְיוֹן לְהַמְתִּיק הַדִּין וְלא נִמְצָא כִּי בֶּאֱמֶת אַחַר הַהַמְתָּקָה וְהַפִּדְיוֹן אָז דַיְקָא טוֹב לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה עַל יְדֵי רְפוּאוֹת כִּי אֲזַי דַיְקָא אַחַר הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה יֵשׁ רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כִּי הִנֵּה בֶּאֱמֶת אֵיך יָכוֹל הָרוֹפֵא לַחְגּר מָתְנָיו לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה עַל יְדֵי רְפוּאוֹת וְסַמִּים הֲלא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַסַּם, הַצָּרִיך לִרְפוּאוֹת אוֹתוֹ הַחוֹלֶה כִּי יֵשׁ סַמִּים הַרְבֵּה שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לִרְפוּאוֹת הַחוֹלַאַת אַך בְּוַדַּאי הַחוֹלֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְרַפֵּא כִּי אִם עַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי הַמְּיֻחָד לִרְפוּאָתוֹ, כְּפִי שֶׁנִּגְזַר לְמַעְלָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עֲבוֹדָה זָרָה נ"ה), שֶׁגּוֹזְרִין לְמַעְלָה, שֶׁיִּתְרַפֵּא עַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי וְעַל יְדֵי אִישׁ פְּלוֹנִי בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְאִם כֵּן אֵיך יָכוֹל הָרוֹפֵא לְהַכְנִיס עַצְמוֹ לְרַפְּאוֹת הֲלא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַסַּם, שֶׁנִּגְזַר לְמַעְלָה אֲבָל אַחַר הַהַמְתָּקָה וְהַפִּדְיוֹן אָז יָכוֹל לְרַפְּאוֹת כִּי מַה שֶׁצָּרִיך שֶׁיִּתְרַפֵּא דַּיְקָא עַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי הוּא מֵחֲמַת מִדַּת הַדִּין שֶׁכְּפִי מִדַּת הַדִּין נִגְזַר, שֶׁיֻּמְשַׁך הַחוֹלַאַת עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן וְיוֹם פְּלוֹנִי וְעַל כֵּן נִגְזַר שֶׁלּא יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי סִבּוֹת אֵלּוּ דְּהַיְנוּ סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי, כְּדֵי שֶׁיֻּמְשַׁך הַחוֹלַאַת עַד יוֹם פְּלוֹנִי כִּי כְּפִי הַזְּמַן שֶׁצָּרִיך שֶׁיֻּמְשַׁך הַחוֹלַאַת כָּך גּוֹזְרִין הַסִּבּוֹת לִרְפוּאָתוֹ כְּדֵי שֶׁלּא יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת עַד שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ יַחַד סִבּוֹת אֵלּוּ. סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי בְּאפֶן שֶׁלּא יִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה כִּי אִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי אֲבָל כְּשֶׁעוֹשִׂין פִּדְיוֹן וּמַמְתִּיקִין הַדִּין וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל הַגְּזֵרָה אֲזַי קדֶם שֶׁגּוֹזְרִין דִּין אַחֵר כִּי כְּשֶׁנִּמְתָּק דִּין זֶה אֲזַי גּוֹזְרִין דִּין אַחֵר וּבֵין כָּך וּבֵין כָּך דְּהַיְנוּ אַחַר הַמְתָּקַת הַדִּין הָרִאשׁוֹן קדֶם שֶׁגּוֹזְרִין דִּין אַחֵר אֲזַי יָכוֹל הָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה עַל יְדֵי סַמִּים כִּי אֲזַי אֵין דִּין, וַאֲזַי יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת עַל יְדֵי אֵיזֶה סַם שֶׁיִּהְיֶה כִּי אֵין צָרִיך דַּוְקָא סַם פְּלוֹנִי וְכוּ מֵאַחַר שֶׁאֵין דִּין כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי פִּדְיוֹן שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן תְּחִלָּה לְהַמְתִּיק הַדִּין וְאָז דַיְקָא יֵשׁ רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כַּנַּ"ל וְזֶהוּ "וְרַפּא יְרַפֵּא" (שְׁמוֹת כ"א) [עִם שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת] מִסְפַּר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ כִּי עִקָּר הָרְפוּאָה עַל יְדֵי פִּדְיוֹן דַּוְקָא, עַל יְדֵי שֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ס) : מִכָּאן שֶׁנָּתְנָה תּוֹרָה רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת מִכָּאן דַיְקָא הַיְנוּ אַחַר הַפִּדְיוֹן אָז דַּיְקָא יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כִּי קדֶם הַפִּדְיוֹן אֵין רְשׁוּת לְהָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כִּי צָרִיך לְהִתְרַפְּאוֹת עַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי וְכוּ כַּנַּ"ל רַק אַחַר הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה אָז יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְרַפְּאוֹת כַּנַּ"ל גַּם הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַנְּקֻדּוֹת שֶׁל וְרַפּא יְרַפֵּא הוּא כִּי וְרַפּא בְּחוֹלָם, יְרַפֵּא בְּצֵירֵי הַיְנוּ כִּי חוֹלָם הוּא בְּחִינַת הַמְתָּקָה, כַּמּוּבָא בְּכִּתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁחוֹלָם גִּימַטְרִיָּא שָׁלשׁ הֲוָיוֹת שֶׁהֵם מַמְתִּיקִין שְׁלשָׁה אֱלקִים שֶׁבַּגָּרוֹן שֶׁהֵם מחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁיּוֹרְדִין בַּגָּרוֹן וְנִמְתָּקִין עַל יְדֵי שָׁלשׁ הֲוָיוֹת, גִּימַטְרִיָּא חֹלָם יְרַפֵּא בְּצֵירֵי, בְּחִינַת (יִרְמְיָה ח) "הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם רפֵא אֵין שָׁם" הַיְנוּ בְּחִינַת רְפוּאוֹת שֶׁאַחַר הַהַמְתָּקָה שֶׁהוּא בְּחִינַת וְרַפּא בְּחוֹלָם אֲזַי דַיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְרַפְּאוֹת עַל יְדֵי רְפוּאוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת יְרַפֵּא בְּצֵירֵי כַּנַּ"ל http://breslev.eip.co.il/?key=180 {{קישור לפרק|https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%A8%D7%98%D7%95|פדיון נפש|ליקוטי מוהר"ן קמא רט"ו}} [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] ans74vs8oeb6c2om7abapx31kvnwttu 3101907 3101906 2026-11-07T17:25:55Z Yaakov304 38031 3101907 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר&quot;ן תנינא||ב|ג|ד|}} ג - כשחלה רבי אליעזר הגדול כְּשֶׁחָלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל, אָמַר לְרַבִּי עֲקִיבָא: חֵמָּה עַזָּה בָּעוֹלָם (סַנְהֶדְרִין ק"א) כִּי לא הָיָה אָז מִי שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק הַדִּין כִּי הָיָה צָרִיך לְפִדְיוֹן לְהַמְתִּיק הַדִּין וְלא נִמְצָא כִּי בֶּאֱמֶת אַחַר הַהַמְתָּקָה וְהַפִּדְיוֹן אָז דַיְקָא טוֹב לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה עַל יְדֵי רְפוּאוֹת כִּי אֲזַי דַיְקָא אַחַר הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה יֵשׁ רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כִּי הִנֵּה בֶּאֱמֶת אֵיך יָכוֹל הָרוֹפֵא לַחְגּר מָתְנָיו לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה עַל יְדֵי רְפוּאוֹת וְסַמִּים הֲלא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַסַּם, הַצָּרִיך לִרְפוּאוֹת אוֹתוֹ הַחוֹלֶה כִּי יֵשׁ סַמִּים הַרְבֵּה שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים לִרְפוּאוֹת הַחוֹלַאַת אַך בְּוַדַּאי הַחוֹלֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְרַפֵּא כִּי אִם עַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי הַמְּיֻחָד לִרְפוּאָתוֹ, כְּפִי שֶׁנִּגְזַר לְמַעְלָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עֲבוֹדָה זָרָה נ"ה), שֶׁגּוֹזְרִין לְמַעְלָה, שֶׁיִּתְרַפֵּא עַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי וְעַל יְדֵי אִישׁ פְּלוֹנִי בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְאִם כֵּן אֵיך יָכוֹל הָרוֹפֵא לְהַכְנִיס עַצְמוֹ לְרַפְּאוֹת הֲלא אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַסַּם, שֶׁנִּגְזַר לְמַעְלָה אֲבָל אַחַר הַהַמְתָּקָה וְהַפִּדְיוֹן אָז יָכוֹל לְרַפְּאוֹת כִּי מַה שֶׁצָּרִיך שֶׁיִּתְרַפֵּא דַּיְקָא עַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי הוּא מֵחֲמַת מִדַּת הַדִּין שֶׁכְּפִי מִדַּת הַדִּין נִגְזַר, שֶׁיֻּמְשַׁך הַחוֹלַאַת עַד אוֹתוֹ הַזְּמַן וְיוֹם פְּלוֹנִי וְעַל כֵּן נִגְזַר שֶׁלּא יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי סִבּוֹת אֵלּוּ דְּהַיְנוּ סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי, כְּדֵי שֶׁיֻּמְשַׁך הַחוֹלַאַת עַד יוֹם פְּלוֹנִי כִּי כְּפִי הַזְּמַן שֶׁצָּרִיך שֶׁיֻּמְשַׁך הַחוֹלַאַת כָּך גּוֹזְרִין הַסִּבּוֹת לִרְפוּאָתוֹ כְּדֵי שֶׁלּא יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת עַד שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ יַחַד סִבּוֹת אֵלּוּ. סַם פְּלוֹנִי וְאִישׁ פְּלוֹנִי בְּאפֶן שֶׁלּא יִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה כִּי אִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי אֲבָל כְּשֶׁעוֹשִׂין פִּדְיוֹן וּמַמְתִּיקִין הַדִּין וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל הַגְּזֵרָה אֲזַי קדֶם שֶׁגּוֹזְרִין דִּין אַחֵר כִּי כְּשֶׁנִּמְתָּק דִּין זֶה אֲזַי גּוֹזְרִין דִּין אַחֵר וּבֵין כָּך וּבֵין כָּך דְּהַיְנוּ אַחַר הַמְתָּקַת הַדִּין הָרִאשׁוֹן קדֶם שֶׁגּוֹזְרִין דִּין אַחֵר אֲזַי יָכוֹל הָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה עַל יְדֵי סַמִּים כִּי אֲזַי אֵין דִּין, וַאֲזַי יוּכַל לְהִתְרַפְּאוֹת עַל יְדֵי אֵיזֶה סַם שֶׁיִּהְיֶה כִּי אֵין צָרִיך דַּוְקָא סַם פְּלוֹנִי וְכוּ מֵאַחַר שֶׁאֵין דִּין כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי פִּדְיוֹן שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן תְּחִלָּה לְהַמְתִּיק הַדִּין וְאָז דַיְקָא יֵשׁ רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כַּנַּ"ל וְזֶהוּ "וְרַפּא יְרַפֵּא" (שְׁמוֹת כ"א) [עִם שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת] מִסְפַּר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ כִּי עִקָּר הָרְפוּאָה עַל יְדֵי פִּדְיוֹן דַּוְקָא, עַל יְדֵי שֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ס) : מִכָּאן שֶׁנָּתְנָה תּוֹרָה רְשׁוּת לְרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת מִכָּאן דַיְקָא הַיְנוּ אַחַר הַפִּדְיוֹן אָז דַּיְקָא יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כִּי קדֶם הַפִּדְיוֹן אֵין רְשׁוּת לְהָרוֹפֵא לְרַפְּאוֹת כִּי צָרִיך לְהִתְרַפְּאוֹת עַל יְדֵי סַם פְּלוֹנִי וְכוּ כַּנַּ"ל רַק אַחַר הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה אָז יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְרַפְּאוֹת כַּנַּ"ל גַּם הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַנְּקֻדּוֹת שֶׁל וְרַפּא יְרַפֵּא הוּא כִּי וְרַפּא בְּחוֹלָם, יְרַפֵּא בְּצֵירֵי הַיְנוּ כִּי חוֹלָם הוּא בְּחִינַת הַמְתָּקָה, כַּמּוּבָא בְּכִּתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁחוֹלָם גִּימַטְרִיָּא שָׁלשׁ הֲוָיוֹת שֶׁהֵם מַמְתִּיקִין שְׁלשָׁה אֱלקִים שֶׁבַּגָּרוֹן שֶׁהֵם מחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁיּוֹרְדִין בַּגָּרוֹן וְנִמְתָּקִין עַל יְדֵי שָׁלשׁ הֲוָיוֹת, גִּימַטְרִיָּא חֹלָם יְרַפֵּא בְּצֵירֵי, בְּחִינַת (יִרְמְיָה ח) "הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם רפֵא אֵין שָׁם" הַיְנוּ בְּחִינַת רְפוּאוֹת שֶׁאַחַר הַהַמְתָּקָה שֶׁהוּא בְּחִינַת וְרַפּא בְּחוֹלָם אֲזַי דַיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְרַפְּאוֹת עַל יְדֵי רְפוּאוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת יְרַפֵּא בְּצֵירֵי כַּנַּ"ל http://breslev.eip.co.il/?key=180 ;ראו גם {{קישור לפרק|https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%A8%D7%98%D7%95|פדיון נפש|ליקוטי מוהר"ן קמא רט"ו}} [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] i4wpjntyc9lywbttl6rezn2kojp4nmv 0 225425 3101910 1450317 2026-11-07T17:42:16Z Yaakov304 38031 /* ו */ 3101910 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר&quot;ן תנינא||ג|ד|ה|}} ד - וביום הבכורים וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה בְּשָׁבֻעתֵיכֶם, מִקְרָא קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ (בַּמִּדְבָּר כ"ח). ==א== "וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְך" (מְלָכִים א י"ז) זֶה בְּחִינַת צְדָקָה כִּי בִּתְחִלָּה כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהִתְנַדֵּב לִצְדָקָה אֲזַי צְרִיכִין לְשַׁבֵּר אֶת הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁלּוֹ לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת וְזֶהוּ עִקָּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה כִּי מִי שֶׁהוּא רַחֲמָן בְּטִבְעוֹ וְנוֹתֵן צְדָקָה מֵחֲמַת רַחֲמָנוּת שֶׁבְּטִבְעוֹ אֵין זֶה עֲבוֹדָה כִּי יֵשׁ גַּם כַּמָּה חַיּוֹת שֶׁהֵם רַחֲמָנִים בְּטִבְעָם רַק עִקָּר הָעֲבוֹדָה לְשַׁבֵּר הָאַכְזָרִיּוּת לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת וְזֶה בְּחִינַת: "וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְך" כִּי הָעוֹרֵב הוּא בְּטִבְעוֹ אַכְזָרִי, וְנִתְהַפֵּך לְרַחֲמָנוּת לְכַלְכֵּל אֶת אֵלִיָּהוּ כְּמוֹ כֵן צְרִיכִין בִּצְדָקָה כַּנַּ"ל וְכָל הַנְּדִיבֵי לֵב, כָּל מִי שֶהוּא נַדְבָן צָרִיך לֵילֵך וְלַעֲבר בִּתְחִלָּה דֶּרֶך בְּחִינָה זוֹ, בְּחִינַת: "וְאֶת הָערְבִים" הַנַּ"ל דְּהַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִים לְשַׁבֵּר הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁלָּהֶם מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם אַכְזָרִיּוּת בִּתְחִלָּה לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת, לְהִתְנַדֵּב לִצְדָקָה כַּנַּ"ל. ==ב== וּבְחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ הַתְחָלַת הַצְּדָקָה הִיא קָשָׁה וּכְבֵדָה מְאֹד כִּי כָל הָעֲבוֹדוֹת וְכָל הַתְּשׁוּבוֹת כָּל מַה שֶּׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֻבְדָּא בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כַּמָּה קָלִין שֶׁל אוֹי וַאֲבוֹי וְכַמָּה גְּנִיחוֹת וְכַמָּה כְּפִילוּת וְכַמָּה הַטָּיוֹת [הַיְנוּ תְּנוּעוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁעוֹשִׂין יִרְאֵי ה' בַּעֲבוֹדָתָם] צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת קדֶם שֶׁעוֹשִׂין אֵיזֶה עֻבְדָּא וְעִקָּר בַּהַתְחָלָה, שֶׁאָז קָשֶׁה מְאֹד, כִּי כָל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת (מְכִילְתָּא פָּרָשַׁת יִתְרוֹ, וְהוּבָא בְּפֵירַשִׁ"י שָׁם) וּצְרִיכִין כַּמָּה קָלִין וְכַמָּה גְּנִיחוֹת וְכוּ קדֶם שֶׁמַּתְחִילִין אֵיזֶהוּ הַתְחָלָה וְגַם אַחַר כָּך לְאַחַר הַהַתְחָלָה גַּם כֵּן אֵינוֹ בָּא בְּנָקֵל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּצְרִיכִין כַּמָּה יְגִיעוֹת וְכַמָּה תְּנוּעוֹת כַּנַּ"ל קדֶם שֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֻבְדָּא, שֶׁיִּהְיֶה לָהּ הִדּוּר אַך הַהַתְחָלָה קָשָׁה מְאֹד כַּנַּ"ל כִּי עִקָּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲשִׂים טוֹבִים (תַּנְחוּמָא פָּרָשַׁת נחַ וְהוּבָא בְּפֵירַשִׁ"י שָׁם) נִמְצָא שֶׁהַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְכָל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם הֵם בְּחִינַת הוֹלָדָה וְקדֶם הַהוֹלָדָה כַּמָּה קָלִין וְכַמָּה חֲבָלִים וְצִירִים יֵשׁ לְהַיּוֹלֶדֶת קדֶם שֶׁמּוֹלֶדֶת הַהוֹלָדָה וּבִפְרָט מַבְכִּירָה דְּהַיְנוּ הוֹלָדָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל אִשָּׁה, שֶׁאָז קָשֶׁה עָלֶיהָ מְאֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה ד) "צָרָה כְּמַבְכִּירָה" שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהַתְחָלָה, בְּחִינַת: כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת כַּנַּ"ל וּצְדָקָה הִיא תָּמִיד הַתְחָלָה בִּבְחִינַת (דְּבָרִים ט"ו) "פָּתוֹחַ תִּפְתַּח" שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ פֶּתַח וְהַתְחָלָה הַצְּדָקָה הִיא פּוֹתַחַת יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּמַרְחֶבֶת הַפֶּתַח יוֹתֵר כִּי כָל דָּבָר וְדָבָר מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּשֶׁרוֹצִין לִכָּנֵס בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶך וְאוֹתוֹ הָעֲבוֹדָה צְרִיכִין לִפְתּחַ שָׁם פֶּתַח לִכָּנֵס בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶך וְזֶה בְּחִינַת: כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת מֵחֲמַת שֶׁבַּהַתְחָלָה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר וְלִפְתּחַ פֶּתַח מֵחָדָשׁ עַל כֵּן קָשֶׁה מְאֹד וּסְגֻלַּת כּחַ הַצְּדָקָה לְהַרְחִיב וְלִפְתּחַ הַפֶּתַח יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁכְּשֶׁעוֹשִׂין אֵיזֶהוּ פֶּתַח בְּאֵיזֶה עֲבוֹדָה וְנוֹתְנִין צְדָקָה אֲזַי הַצְּדָקָה פּוֹתַחַת וּמַרְחֶבֶת הַפֶּתַח יוֹתֵר וְיוֹתֵר כִּי צְדָקָה הִיא הַהַתְחָלָה שֶׁל כָּל הַהַתְחָלוֹת כִּי הִיא פּוֹתַחַת וּמַרְחֶבֶת כָּל הַפְּתָחִים כַּנַּ"ל וְגַם בִּצְדָקָה עַצְמָהּ יֵשׁ הַתְחָלָה דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִתֵּן צְדָקָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַתְחָלַת הַצְּדָקָה הִיא קָשָׁה וּכְבֵדָה מְאֹד כִּי הִיא בְּחִינַת הַתְחָלָה שֶׁל כָּל הַהַתְחָלוֹת כַּנַּ"ל. ==ג== אַך הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל הַצְּדָקָה גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כִּי הַצְּדָקָה מוֹעֶלֶת תָּמִיד כִּי צָרְכֵי הַגּוּף הֵם רַבִּים מְאֹד וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוֹת הֵם רַבִּים וּגְדוֹלִים מְאֹד אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים וְדִירוֹת שֶׁיְּכוֹלִין לְבַלּוֹת יָמָיו וְשָׁנָיו אֲפִלּוּ עַל הַהֶכְרֵחִיּוֹת לְבַד וְהֵם מוֹנְעִין אֶת הָאָדָם מְאֹד מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וְאַף עַל פִּי שֶׁגַּם הֵם בְּעַצְמָן הֵם גַּם כֵּן עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך כִּי הֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כִּי בְּעֻבְדָּא דִּלְתַתָּא אִתְעַר לְעֵלָּא (זוהר פ לך לך עז פו: ועוד במקומות רבים מזוה"ק) כִּי עַל יְדֵי כָּל עֲסָקִים וּמְלָאכוֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּנֵי אָדָם עַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ הַצִּיּוּר שֶׁל אוֹתוֹ הַמְּלָאכָה לְמַעְלָה בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וּמֵבִיא חִיּוּת וְהֶאָרָה לְאוֹתוֹ הַצִּיּוּר שֶׁל אוֹתוֹ הַמְּלָאכָה שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד אוֹתוֹ הָעֵסֶק וְהַמְּלָאכָה, שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה לְמַטָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי עַל יְדֵי הָעֲסָקִים וְהַמְּלָאכוֹת שֶׁעוֹשִׂים נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת מִשְׁכָּן כִּי כָל הַמְּלָאכוֹת כְּלוּלִים בְּל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם אֲבוֹת מְלָאכוֹת אָבוֹת מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלָדוֹת (בָּבָא קַמָּא ב) כִּי כָל מִינֵי מְלָאכוֹת וַעֲסָקִים שֶׁעוֹשִׂין כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם הָאָבוֹת, וְהַשְּׁאָר הֵם תּוֹלָדוֹת וְל"ט מְלָאכוֹת הֵם כְּנֶגֶד מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת מ"ט:). אָבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת כְּנֶגֶד מִי, כְּנֶגֶד מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְצִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא כְּצִיּוּרָא דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית (תִּקּוּנֵי זהַר דַף יב בְּהַקְדָּמָה) וְהָאָדָם עוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה, וְצִיּוּרָא דְּגוּפָא כְּצִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא (בְּהַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים שָׁם) נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הָאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה וְהָעֵסֶק עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת מִשְׁכָּן כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה וְהָעֵסֶק כָּרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁצָּרִיך לַעֲשׂוֹת וְעַל יְדֵי זֶה נוֹתֵן חִיּוּת וְהֶאָרָה לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם נִמְצָא שֶׁגַּם זֶה הוּא עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא אַף עַל פִּי כֵן אִם הָיָה שׁוֹפֵעַ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, לא הָיִינוּ צְרִיכִים לְכָל זֶה כִּי הֲלא אֵיך בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אַחַר הֶעְדֵּר הַגָּמוּר, שֶׁלּא הָיָה שׁוּם הֲוָיָה, שֶׁיִּהְיֶה עַל יָדָהּ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא וְאַף עַל פִּי כֵן בָּרָא עוֹלָמוֹת כָּאֵלּוּ וְהַכּל בְּחַסְדּוֹ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כְּלָל בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים פ"ט) : "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" וּמֵאַחַר שֶׁהוּא יִתְבָּרַך הָיָה יָכוֹל לִבְרא עוֹלָמוֹת כָּאֵלּוּ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כְּלָל רַק עַל יְדֵי חַסְדּוֹ בְּוַדַּאי הוּא יָכוֹל לְהַחֲיוֹת וּלְקַיֵּם הָעוֹלָמוֹת רַק עַל יְדֵי חַסְדּוֹ וְלא הָיִינוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת כְּלָל שׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוֹת הָיוּ נַעֲשִׂין עַל יְדֵי אֲחֵרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ס"א) "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צאנְכֶם, וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכרְמֵיכֶם, וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה תִּקָּרֵאוּ" כּהַנֵי ה דַיְקָא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת: "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" הַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים "כּהֲנֵי ה", בְּחִינַת חֶסֶד שֶׁאֵין צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה, רַק הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בְּחַסְדּוֹ כַּנַּ"ל אַך כְּשֶׁהַחֶסֶד נִתְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ אֲזַי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים ס"ב) : "וּלְך ה הַחֶסֶד, כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" הַיְנוּ כְּשֶׁהַחֶסֶד נִתְעַכֵּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "וּלְך ה הַחֶסֶד" שֶׁהַחֶסֶד נִתְעַכֵּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך וְאֵין מַשְׁפִּיעוֹ עָלֵינוּ אֲזַי: "כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" הַיְנוּ כְּפִי הָעֲשִׂיּוֹת וְהָעֲסָקִים שֶׁעוֹשֶׂה, כֵּן הוּא יִתְבָּרַך מְשַׁלֵּם כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דַּוְקָא מֵחֲמַת שֶׁהַחֶסֶד נִתְעַכֵּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך וְאֵינוֹ מַשְׁפִּיעוֹ עָלֵינוּ אֲבָל אִם הָיָה מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ הַחֶסֶד לא הָיִינוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּלָל וַאֲזַי הָיָה נִתְקַיֵּם : "כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" כְּאִלּוּ הוּא עוֹשֶׂה, כִּי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּלָל, כְּשֶׁשּׁוֹפֵעַ חַסְדּוֹ כַּנַּ"ל. ==ד== אַך צָרִיך לְקַבֵּל הַחֶסֶד בְּהַדְרָגָה, כִּי רב הַחֶסֶד אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי הָיוּ בְּטֵלִים בַּמְּצִיאוּת מֵחֲמַת רב הַחֶסֶד כִּי אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל רב טוֹבָה (תַּעֲנִית כ"ג) וְצָרִיך לַעֲשׂוֹת כְּלִי וְצִנּוֹר לְקַבֵּל עַל יָדוֹ הַחֶסֶד וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי יִרְאָה כִּי עַל יְדֵי יִרְאָה נַעֲשֶׂה חֲקִיקָה וְצִנּוֹר לְקַבֵּל עַל יָדוֹ הַחֶסֶד בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית מ"ט) : "וּמְחוֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" רֶגֶל הוּא בְּחִינַת יִרְאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת סוֹף כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (סוֹף קהֶלֶת) : "סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלקִים יָרֵא" הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי יִרְאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת רֶגֶל נַעֲשֶׂה חֲקִיקָה וְצִנּוֹר לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ אֶת הַחֶסֶד וְזֶה בְּחִינַת (בַּמִּדְבָּר י"ז) : "וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרן לְבֵית לֵוִי" הַיְנוּ שֶׁהַחֶסֶד בְּחִינַת אַהֲרן צָרִיך לְקַבְּלוֹ עַל יְדֵי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה סִטְרָא דְּלֵוִי וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים כ) : "בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ". ==ה== וְעִקָּר הַיִּרְאָה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן בִּבְחִינַת: "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה" (תְּהִלִּים קמ"ה) שֶׁעַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן נַעֲשֶׂה יִרְאָה הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁהַכּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַך כִּי הוּא יִתְבָּרַך בָּרָא הַכּל בִּרְצוֹנוֹ בְּלִי שׁוּם חִיּוּב כְּלָל וּמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַך וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטִּבְעִי כְּלָל עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה יִרְאָה כִּי אֲזַי יֵשׁ שָׂכָר וָענֶשׁ, וְשַׁיָּך לְהִתְיָרֵא מִפָּנָיו יִתְבָּרַך כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ד) וַיִּירָא יַעֲקב מְאֹד אָמַר: שֶׁמָּא יִגְרם הַחֵטְא אֲבָל כְּשֶׁאֵין נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן וְסוֹבְרִים שֶׁיֵּשׁ חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם וּכְאִלּוּ מִתְנַהֵג הַכּל עַל פִּי הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם אֵין שַׁיָּך יִרְאָה כְּלָל כִּי אֵין שָׂכָר וָענֶשׁ כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם מֵאַחַר שֶׁהַכּל מִתְנַהֵג רַק כְּפִי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם נִמְצָא שֶׁעִקָּר הַיִּרְאָה עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן. ==ו== וְהִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן הוּא עַל יְדֵי יָמִים טוֹבִים כִּי כָל אֶחָד מֵהַיָּמִים טוֹבִים מַכְרִיז וְקוֹרֵא וּמְגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן שֶׁהַכּל מִתְנַהֵג רַק עַל פִּי רְצוֹנוֹ בִּלְבַד בִּבְחִינַת (וַיִּקְרָא כ"ג) : "מִקְרָא קדֶשׁ" שֶׁהַיּוֹם טוֹב קדֶשׁ קוֹרֵא וּמַכְרִיז אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל כִּי בְּכָל יוֹם טוֹב וְיוֹם טוֹב עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עִמָּנוּ אוֹתוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁהֵם הֶפֶך הַטֶּבַע שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַלָּה הָרָצוֹן שֶׁהַכּל בִּרְצוֹנוֹ, וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל בְּפֶסַח יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת בְּשָׁבוּעוֹת מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנָּתַן לָנוּ הַתּוֹרָה בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת בְּסֻכּוֹת הֶקֵּף עַנְנֵי כָּבוֹד וְעַל כֵּן כָּל יוֹם טוֹב וְיוֹם טוֹב מַכְרִיז וְקוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן בִּבְחִינַת מִקְרָא קדֶשׁ כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַיָּמִים טוֹבִים נִקְרָאִים רֶגֶל, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ"ל כִּי עַל יְדֵי יוֹם טוֹב, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה יִרְאָה כַּנַּ"ל אַך לא תָּמִיד שׁוֹמְעִין אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל וְזֶה נִכָּר בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב כִּי כָל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁמַּרְגִּישׁ וְשׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁמַּכְרִיז וְקוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן כְּמוֹ כֵן יֵשׁ לוֹ שִׂמְחַת יוֹם טוֹב כִּי כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, שֶׁהַכּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַך אֲזַי יוֹדְעִים שֶׁכָּל הַשִּׁעְבּוּדִים וְהַגָּלוּת וְכָל הַהַכְבָּדוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם מַכְבִּידִים עָלֵינוּ עַל כֻּלָּם יִנְקם בָּהֶם הוּא יִתְבָּרַך וְיִגְאָלֵינוּ מִיָּדָם אֲבָל כְּשֶׁסּוֹבְרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהַכּל עַל פִּי חִיּוּב הַטֶּבַע אֵין שַׁיָּך נְקָמָה בָּהֶם מֵאַחַר שֶׁהַכּל מִתְנַהֵג רַק עַל פִּי סֵדֶר הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם (תְּהִלִּים נ"ח). "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע" פְּעָמָיו דַיְקָא הַיְנוּ עַל יְדֵי "שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה" (דְּבָרִים ט"ז), שֶׁהֵם הַיָּמִים טוֹבִים שֶׁעַל יָדָם נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן עַל יְדֵי זֶה: יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם וְכוּ כַּנַּ"ל וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם) : "וַיּאמֶר אָדָם אַך פְּרִי לַצַּדִּיק, אַך יֵשׁ אֱלקִים שׁפְטִים בָּאָרֶץ" דְּהַיְנוּ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁיֵּשׁ אֱלקִים שׁוֹפֵט בִּרְצוֹנוֹ וְיֵשׁ פְּרִי לַצַּדִּיק וּבָהֶם יִנְקם וְעַל יְדֵי זֶה: "יִשְׂמַח צַדִּיק" וְזֶה בְּחִינַת שִׂמְחַת יוֹם טוֹב עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּיוֹם טוֹב עַל יְדֵי קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁהַיּוֹם טוֹב מַכְרִיז וְקוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל אַך לא כָּל אֶחָד וְאֶחָד שׁוֹמֵעַ קוֹל הַקְּרִיאָה הַנַּ"ל שֶׁל יוֹם טוֹב כִּי יֵשׁ חַיּוֹת רָעוֹת דּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים, וְהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁמַּרְאִין בְּחָכְמָתָם הַמֻּטְעֵית שֶׁהַכּל עַל פִּי הַטֶּבַע וּכְאִלּוּ אֵין שׁוּם רָצוֹן, חַס וְשָׁלוֹם וַאֲפִלּוּ הָאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְשִׂימִים הַכּל בְּתוֹך דֶּרֶך הַטֶּבַע וְהַחֲכָמִים הַלָּלוּ הֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת וְהֵם דּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ שֶׁטּוֹעִים גַּם כֵּן אַחֲרֵיהֶם וְסוֹבְרִים כְּמוֹתָם כְּאִלּוּ הַכּל עַל פִּי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם וּכְשֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים אֲזַי קוֹל שַׁאֲגָתָם עוֹלֶה וּמִתְגַּבֵּר עַל קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁקּוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן וַאֲזַי נִשְׁבָּת שִׂמְחַת יוֹם טוֹב, חַס וְשָׁלוֹם כִּי עִקָּר שִׂמְחַת יוֹם טוֹב עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל (שָׁם ע"ד). שָׁאֲגוּ צרְרֶיך בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶך, שָׂמוּ אוֹתֹתָם אתוֹת שֶׁשַּׁאֲגַת הַצּוֹרְרִים, דְּהַיְנוּ קוֹל הַחַיּוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע נִכְנָס בְּקֶרֶב הַמּוֹעֲדִים מַמָּשׁ הַיְנוּ בְּתוֹך קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁמַּכְרִיז וְקוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל וְשַׁאֲגַת הַצּוֹרְרִים נִכְנָס בְּתוֹכָם מַמָּשׁ וְשׁוֹאֲגִים בְּקוֹלָם, שֶׁהַכּל רַק עַל פִּי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם כְּפִי סֵדֶר אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם שָׂמוּ אוֹתֹתָם אתוֹת שֶׁמְּשִׂימִים אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם לְאוֹתוֹת שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהַכּל רַק עַל פִּי אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם כְּפִי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם ;ראו גם {{קישור לפרק|https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%A8%D7%98%D7%96|חכמי הטבע|ליקוטי מוהר"ן קמא רטו}} ==ז== וְהַכְנָעָתָם שֶׁל אֵלּוּ הַחַיּוֹת רָעוֹת, חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא עַל יְדֵי חָכָם גָּדוֹל שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה שֶׁיָּכוֹל לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת בְּשׁרֶשׁ הָרָצוֹן שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת משֶׁה, כַּיָּדוּעַ (זהַר פָּרָשַׁת יִתְרוֹ פ"ח: וְעַיֵּן זהַר נָשׂא קכ"ט) וְהוּא בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן, בְּחִינַת (שְׁמוֹת כ"ח) "וְהָיָה עַל מִצְחוֹ לְרָצוֹן" וְצָרִיך לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם לְשׁרֶשׁ הָרָצוֹן וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר וּמַכְנִיעַ וְסוֹתֵר דֵּעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁכּוֹפְרִים בְּרָצוֹן אַך כְּנֶגֶד זֶה יֵשׁ בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא שׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע כִּי כָל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שׁרֶשׁ וְשׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּחִינַת (שְׁמוּאֵל א י"ז) : "וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו", הַנֶּאֱמָר בְּגָלְיַת הַיְנוּ בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל כִּי גָּלְיַת הָיָה כּוֹפֵר וְהָיָה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת, שֶׁכָּל הַסִּבּוֹת הַכּל עַל פִּי הַטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם שֶׁזֶּה בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: "רַגְלָיו", בְּחִינַת סִבּוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ל) : "וַיְבָרֶך ה אוֹתְך לְרַגְלִי" בְּסִבּוֹתַי כִּי כֵן הוּא הַפֵּרוּשׁ שָׁם שֶׁיַּעֲקב אָמַר לְלָבָן, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך הָיָה מְסַבֵּב אֵלָיו הַבְּרָכָה עַל יָדוֹ וּבְסִבָּתוֹ נִמְצָא שֶׁרֶגֶל הוּא בְּחִינַת סִבּוֹת רַק שֶׁיַּעֲקב תָּלָה כָּל הַסִּבּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַך כַּנַּ"ל וְגָלְיַת הָיָה תוֹלֶה כָּל הַסִּבּוֹת שֶׁלּוֹ בְּמֵצַח הַנָּחָשׁ, דְּהַיְנוּ בְּחִיּוּב הַטֶּבַע וְזֶהוּ: "וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו" כַּנַּ"ל וְלִפְעָמִים מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּפעַל דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי אִישׁ פְּרָטִי שֶׁיּוֹנֵק חָכְמָתוֹ מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא שׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע וְהוּא מַרְאֶה בְּחָכְמָתוֹ, שֶׁהַכּל עַל פִּי הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם וְיֵשׁ שֶׁנִּכְנָס בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע בְּתוֹך הֶחָכָם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְחָכְמָה זוֹ שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ מַתְחֶלֶת לִכָּנֵס עִמּוֹ מֵעִיּוּן לְעִיּוּן עַד שֶׁנִּכְנָס בְּעִיּוּן דַּק מְאֹד עַד שֶׁרוֹצֶה לְהַטִּיל פְּגָם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁרֶשׁ הָרָצוֹן וְלִכְפּר שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ אֵין רָצוֹן כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם. ==ח== וְדַע, שֶׁזֶּה הַמֵּצַח הַנָּחָשׁ יְנִיקָתוֹ מִזִּקְנֵי הַדּוֹר מִמַּאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁבַּדּוֹר, כְּשֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת מִזֶּה יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל כִּי זָקֵן זֶה קָנָה חָכְמָה (קִדּוּשִׁין ל"ב:) וְצָרִיך הָאָדָם, כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין כָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף וּבָא לוֹ יוֹם מִימֵי חַיָּיו לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר כָּך תּוֹסְפוֹת אוֹר קְדֻשָּׁה וָדַעַת וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קֵנִּים פֶּרֶק ג). זִקְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין דַּעְתָּן מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן כִּי צְרִיכִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר כָּך לְהוֹסִיף בּוֹ קְדֻשָּׁה וָדַעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית א) : "וַיִּקְרָא אֱלקִים לָאוֹר יוֹם" שֶׁכָּל יוֹם צָרִיך שֶׁיָּאִיר בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל אֲבָל כְּשֶׁהַזְּקֵנִים, הַמַּאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁבַּדּוֹר, פּוֹגְמִים אֶת יְמֵיהֶם וְאֵין מוֹסִיפִין אוֹר קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִזֶּה יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע הַנַּ"ל [כִּי מִנְּפִילַת הַיָּמִים שֶׁל הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר אֵין דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת כַּנַּ"ל מִפְּגַם הַדַּעַת הַזֶּה שֶׁל אֵלּוּ הַזְּקֵנִים יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא חָכְמַת הַטֶּבַע] וּמִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁכּוֹפְרִים בָּרָצוֹן עַל יְדֵי נְפִילַת הַדַּעַת וְהַיָּמִים שֶׁנּוֹפְלִים מֵהַזְּקֵנִים הַמַּאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי כַּנַּ"ל (אִיּוֹב י"ד) "קְצַר יָמִים שְׂבַע רגֶז" הַיְנוּ שְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל קְצַר יָמִים זֶה בְּחִינַת הַזְּקֵנִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי שֶׁאֵין מוֹסִיפִין קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּכָל יוֹם שֶׁזֶּהוּ עִקָּר הַזִּקְנָה וְהָאֲרִיכוּת יָמִים כַּנַּ"ל וּכְשֶׁהַזְּקֵנִים פּוֹגְמִים אֶת יְמֵיהֶם וְאֵין מַאֲרִיכִין אֶת יְמֵיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וָדַעַת כַּנַּ"ל זֶה בְּחִינַת "קְצַר יָמִים" וּמִזֶּה יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא הֶפֶך מֵצַח הָרָצוֹן וְזֶהוּ: "שְׂבַע רגֶז" הֶפֶך הָרָצוֹן כַּנַּ"ל אֲבָל כְּשֶׁהַזְּקֵנִים כָּרָאוּי בְּחִינַת: זָקֵן זֶה קָנָה חָכְמָה וְכוּ כַּנַּ"ל עַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה ט) : "זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים" שֶׁעַל יְדֵי זָקֵן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִתְגַּבֵּר הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְשׂוּא פָנִים כִּי נְשִׂיאַת פָּנִים הוּא בְּחִינַת רָצוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֱלִישָׁע לִיהוֹרָם (מְלָכִים ב ג) "לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט אֲנִי נשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיך וְאִם אֶרְאֶךָּ" שֶׁאֱלִישָׁע לא הָיָה לוֹ שׁוּם רָצוֹן לִיהוֹרָם רַק עַל יְדֵי נְשִׂיאַת פָּנִים שֶׁל יְהוֹשָׁפָט עַל יְדֵי זֶה נִתְרַצָּה אֵלָיו נִמְצָא שֶׁנְּשִׂיאוּת פָּנִים הוּא בְּחִינַת רָצוֹן וְזֶה בְּחִינַת זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים כַּנַּ"ל ==ט== וּצְדָקָה מוֹעִיל לָזֶה שֶׁעַל יְדֵי הַצְּדָקָה מְתַקְּנִין וּמַעֲלִין פְּגַם נְפִילַת הַיָּמִים וְהַדַּעַת שֶׁל הַזְּקֵנִים מַאֲרִיכֵי יָמִים, שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי שֶׁמִּזֶּה יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל בִּבְחִינַת (קהֶלֶת י"א) "שַׁלַּח לַחְמְך עַל פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְרב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ" שֶׁכּחַ הַצְּדָקָה מוֹצְאִין בְּרב הַיָּמִים דְּהַיְנוּ בְּמַאֲרִיכֵי יָמִים כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה מַעֲלִין וּמְתַקְּנִין הַפְּגָם שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: "שַׁלַּח לַחְמְך עַל פְּנֵי הַמָּיִם", הַיְנוּ שֶׁתִּתֵּן צְדָקָה וְהַכָּתוּב מַבְטִיחֲך, שֶׁהַהֶפְסֵד שֶׁאַתָּה מַפְסִיד מָמוֹנְך, שֶׁפִּזַּרְתָּ לִצְדָקָה תַּרְוִיחַ וְתִמְצָאֶנּוּ בְּרב הַיָּמִים בְּמַאֲרִיכֵי יָמִים כַּנַּ"ל כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה מַעֲלִין פְּגַם נְפִילַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּאֲרִיכֵי יָּמִים שֶׁמִּזֶּה הוּא יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל וּמוֹצִיאִין כָּל הַיְנִיקָה וְהַחִיּוּת שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע וּמִתְגַּבֵּר בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן כִּי עִקָּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה הִיא בִּבְחִינַת: וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי וְכוּ כַּנַּ"ל דְּהַיְנוּ מַה שֶׁצְּרִיכִים בַּהַתְחָלָה לְשַׁבֵּר הָאַכְזָרִיּוּת לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת וּמִזֶּה בְּעַצְמוֹ מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת הָרָצוֹן כִּי מִנֵהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּהּ נַרְגָּא (סַנְהֶדְרִין ל"ט) מֵאַחַר שֶׁמִּתְגַּבֵּר וּמְהַפֵּך אַכְזָרִיּוּת שֶׁבְּטִבְעוֹ לְרַחֲמָנוּת עַל יְדֵי זֶה נִתְהַפֵּך הָרגֶז לְרָצוֹן וַאֲזַי כְּשֶׁנִּכְנָע מֵצַח הַנָּחָשׁ וְנִתְגַּלֶּה בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן אֲזַי נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים קוֹל הַחַיּוֹת רָעוֹת וְנִשְׁמַע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל וַאֲזַי כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, נַעֲשֶׂה יִרְאָה כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה יְכוֹלִין לְקַבֵּל הַחֶסֶד כַּנַּ"ל וּכְשֶׁשּׁוֹפֵעַ הַחֶסֶד אֲזַי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה כַּנַּ"ל כִּי אֲזַי נִתְקַיֵּם "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צאנְכֶם וְכוּ וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה תִּקָּרֵאוּ" וְכוּ, כַּנַּ"ל וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁתּוֹעֶלֶת הַצְּדָקָה גָּדוֹל מְאֹד. ==י== וְעַל כֵּן כְּשֶׁרָצָה יַעֲקב לַעֲשׂוֹת רָצוֹן בְּעֵשָׂו אָמַר: "וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי, כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיך כִּרְאת פְּנֵי אֱלהִים וַתִּרְצֵנִי" ([[בְּרֵאשִׁית לג/ניקוד|בְּרֵאשִׁית לג]]) כִּי גַּם מַה שֶּׁנּוֹתְנִין לָעַכּוּ"ם, הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת צְדָקָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[בבא בתרא ט א]]) : וְנוֹגְשַׂיִך צְדָקָה וְעַל יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה רָצוֹן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לוֹ: "וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי", הַיְנוּ צְדָקָה בְּחִינַת (מַלְאֲכִי ג/ניקוד|מַלְאֲכִי ג) : "מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה" "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיך כִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלקִים" הַיְנוּ כְּמוֹ רְאוֹת פְּנֵי אֱלקִים שֶׁהוּא בְּחִינַת (דְּבָרִים ט"ז) "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְך אֶת פְּנֵי ה" דְּהַיְנוּ יָמִים טוֹבִים, שֶׁעַל יָדָם נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן [וְעִקָּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן עַל יְדֵי יָמִים טוֹבִים הוּא עַל יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל] כְּמוֹ כֵן יִהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ רָצוֹן עַל יְדֵי הַצְּדָקָה וְזֶהוּ: וַתִּרְצֵנִי כַּנַּ"ל [כִּי מֵאַחַר שֶׁהַמִּנְחָה וְהַצְּדָקָה שֶׁנָּתַן לְעֵשָׂו הִיא בְּחִינַת צְדָקָה מַמָּשׁ בְּחִינַת: "וְנוֹגְשַׂיִך צְדָקָה" נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא נִתְגַּלֶּה עַל יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ"ל וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הָרָצוֹן לְמַטָּה וְנַעֲשָׂה רָצוֹן גַּם בְּעֵשָׂו] יא. וְזֶה בְּחִינַת מִלְחֶמֶת דָּוִד וְגָלְיַת (שְׁמוּאֵל א יז/ניקוד|שְׁמוּאֵל א יז) כִּי גָּלְיַת הָיָה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת בְּחָכְמָתוֹ, שֶׁהַכּל עַל פִּי הַטֶּבַע כִּי הָיָה יוֹנֵק מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, בִּבְחִינַת: "וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו" שֶׁתָּלָה כָּל הַסִּבּוֹת בְּחִיּוּב הַטֶּבַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן "חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלקִים חַיִּים" (שָׁם) כִּי הָיָה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת, שֶׁהַכּל עַל יְדֵי מַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם כְּפִי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם וְדָוִד הָיָה אִישׁ חַיִל ([[שמואל א טז/ניקוד|שמואל א טז]]) וְעָמַד כְּנֶגְדּוֹ וְאָמַר שֶׁכְּבָר הָיָה לוֹ מַעֲשֶׂה כָּזוֹ וּבָא הָאֲרִי וְהַדּוֹב דְּהַיְנוּ חַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ"ל הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים, שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע כַּנַּ"ל וְנָשָׂא זֶה מֵהָעֵדֶר הַיְנוּ מֵהֶעְדֵר הַגָּמוּר שֶׁנָּשָׂא וְסִלֵּק זאת מֵהֶעְדֵּר הַגָּמוּר דְּהַיְנוּ שֶׁכָּפַר בָּזֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך בָּרָא הַכּל בִּרְצוֹנוֹ אַחַר הֶעְדֵּר הַגָּמוּר רַק שֶׁהַכּל עַל פִּי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו הַיְנוּ שֶׁהָיִיתִי מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְהִכְנַעְתִּי וְהִשְׁפַּלְתִּי אוֹתוֹ וַיָּקָם עָלַי הַיְנוּ שֶׁאַחַר כָּך הִתְגַּבֵּר עוֹד כְּנֶגְדִּי וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ הַיְנוּ שֶׁהֵבַנְתִּי, שֶׁכָּל כּחוֹ וִינִיקָתוֹ עַל יְדֵי מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ שֶׁהֶחֱזַקְתִּי וְתָפַסְתִּי שָׁם בְּשׁרֶשׁ יְנִיקָתוֹ בְּזִקְנֵי הַדּוֹר וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו שֶׁהִכְנַעְתִּי וְהִשְׁפַּלְתִּי אֶת חַכְמֵי הַטֶּבַע, חַיּוֹת רָעוֹת עַל יְדֵי שֶׁהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ, בְּשׁרֶשׁ יְנִיקָתָם כַּנַּ"ל וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי כְּאֶחָד מֵהֶם כִּי הוּא גַּם כֵּן בְּחִינָה זוֹ מַמָּשׁ שֶׁכָּל כּחוֹ מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת: "וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת" וְכוּ כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן גַּם הוּא כְּמוֹתָם, וְאוּכַל לְהַכְנִיעוֹ וּלְהַפִּילוֹ (שָׁם). וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ הַיְנוּ בְּמֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהִכְנִיעוֹ עַל יְדֵי בְּחִינַת ([[משלי יא/ניקוד|מִשְׁלֵי יא]]) : "אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ" בְּחִינַת רָצוֹן כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת שֶׁהִזְהִיר יִשַׁי אֶת דָּוִד בְּלֶכְתּוֹ לְשָׁם. "וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח" זֶה בְּחִינַת עוֹרֵב בְּחִינַת צְדָקָה כִּי עִקָּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה בִּבְחִינַת עוֹרֵב בְּחִינַת: "וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי" וְכוּ כַּנַּ"ל כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה הוּא מוֹצִיא הַחִיּוּת שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר כַּנַּ"ל וְדַע, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּכְנִיעִין וְסוֹתְרִין דֵּעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע וּמַשְׁפִּילִין אוֹתָם אַף עַל פִּי כֵן אִם אֵין הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן חָזָק וְתַקִּיף דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ סָפֵק בָּרָצוֹן שֶׁאֵינוֹ מְברָר בְּבֵרוּר חָזָק שֶׁמִּתְנַהֵג רַק עַל פִּי הָרָצוֹן אַף עַל פִּי שֶׁחָכְמַת הַטֶּבַע נִכְנַעַת אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁהָרָצוֹן אֵינוֹ חָזָק עֲדַיִן יֵשׁ יְכלֶת, חַס וְשָׁלוֹם לְמֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁיַּחֲזר וְיִתְעוֹרֵר וְיִתְגַּבֵּר כְּבַתְּחִלָּה וְגַם עַל זֶה צְרִיכִין כּחַ הַצְּדָקָה כִּי הַצְּדָקָה מוֹעֶלֶת תָּמִיד וְעוֹמֶדֶת תָּמִיד כְּנֶגֶד מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל וְזֶה פֵּרוּשׁ: רַב יְהוּדָא הִנְדּוּאָה מִשְׁתָּעֵי: זִמְנָא חֲדָא הֲוָה אָזְלֵינָא בִּסְפִינְתָּא וְחָזֵינָא הַהוּא אֶבֶן טָבָא דְּהָדַר לֵהּ תַּנִּינָא, וְנָחֵת בַּר אָמוֹרַאי לַאֲתוּיֵהּ אֲתָא תַּנִּינָא, קָא בָּעֵי בָּלַע לִסְפִינְתָּא אֲתָא צִפָּרָא פּוּשְׁקַנְצָא, פְּסַקֵהּ לְרֵישֵׁה אִתְהֲפִכוּ מַיָּא וַהֲווֹ דְּמָא אֲתָא תַּנִּינָא חַבְרֵהּ, שְׁקַלֵהּ וְתָלְיָא לָהּ וְאַחְיֵהּ הָדַר אָתֵי, קָא בָּעֵי בָּלְעָה לִסְפִינְתָּא הָדַר אָתֵי צִפָּרָא [פּוּשְׁקַנְצָא], פְּסַקָה לְרֵישֵׁהּ, שְׁקַלֵהּ לְהַהוּא אֶבֶן טָבָא, שַׁדְיֵהּ לִסְפִינְתָּא הֲוָה צִפָּרָא מְלִיחֵי בַּהֲדָן אוֹתְבִינְהוּ עֲלַיְהוּ, שְׁקַלוּהוּ וּפְרַחוּ לְהוּ בַּהֲדֵהּ: ([[בבא בתרא עד ב]]) רַשְׁבַּ"ם: וְחָזֵינָא הַהוּא אֶבֶן טָבָא, לְתוֹך הַיָּם, וְהָדְרָא לָהּ תַּנִּינָא, הָכֵי גַּרְסִינַן אֲתָא הַהוּא תַּנִּינָא, רְגַשׁ וְקָא בָּעֵי לְמִבְלַע לִסְפִינְתָּא עוֹרֵב נְקֵבָה: וּקְטַעֵהּ לְרֵישָׁא דְּתַנִּינָא אִתְהֲפִכוּ מַיָּא וַהֲווֹ דְּמָא, מֵרב דָּם שֶׁהָיָה גָּדוֹל הַרְבֵּה: הָדַר קָא בָּעֵי לִטְבּוּעֵי לִסְפִינְתָּא, אֲתָא הַהוּא פּוּשְׁקַנְצָא וּקְטַלֵּהּ, וַאֲזַל בַּר אָמוֹרַאי וּשְׁקַלֵהּ לְהַהוּא אֶבֶן טָבָא וּתְלִינְהוּ לְהַנָהוּ צִפֳּרֵי, לְנַסּוֹת אִם יִחְיוּ וְחָיוּ: וּפְרַחוּ לְהוּ בַּהֲדֵי הַהוּא אֶבֶן זִמְנָא חֲדָא אָזְלֵינָא בִּסְפִינְתָּא, זֶה בְּחִינַת שׁרֶשׁ הָרָצוֹן שֶׁשָּׁם קְבוּרַת משֶׁה, שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּשׁרֶשׁ הָרָצוֹן כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת סְפִינְתָּא בְּחִינַת (דְּבָרִים ל"ג) : "כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן" וְחָזֵינָא הַהוּא אֶבֶן טָבָא דְּהָדַר לֵהּ תַּנִּינָא הַיְנוּ בְּחִינַת: אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ, בְּחִינַת הָרָצוֹן הַנַּ"ל דְּהָדַר לֵהּ תַּנִּינָא זֶה מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁמְּסַבֵּב וּמִתְגַּבֵּר עַל הָרָצוֹן כַּנַּ"ל וְנָחֵת בַּר אָמוֹרַאי לַאֲתוּיֵהּ הַיְנוּ בְּחִינַת הֶחָכָם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת (מִשְׁלֵי ז) : "אֱמר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ" שֶׁהֶחָכָם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה רָצָה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהַעֲלוֹת הָרָצוֹן לְקַשְׁרוֹ לְשׁרֶשׁ הָרָצוֹן כַּנַּ"ל אֲתָא תַּנִּינָא קָא בָּעֵי בָּלַע לִסְפִינְתָּא הַיְנוּ שֶׁבָּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע וְרָצָה לִבְלעַ הַסְּפִינָה, בְּחִינַת שׁרֶשׁ הָרָצוֹן בְּחִינַת: "כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן" כִּי מֵצַח הַנָּחָשׁ רָצָה לְהִתְגַּבֵּר גַּם בְּשׁרֶשׁ הָרָצוֹן לְהַטִּיל פְּגָם וּכְפִירָה שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל אֲתָא פּוּשְׁקַנְצָא, הַיְנוּ עוֹרֵב, פְּסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ פֵּרוּשׁ, שֶׁבָּא בְּחִינַת עוֹרֵב, דְּהַיְנוּ צְדָקָה כַּנַּ"ל כִּי עִקָּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה בִּבְחִינַת עוֹרֵב בְּחִינַת: "וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי" וְכוּ לַהֲפך אַכְזָרִיּוּת לְרַחֲמָנוּת וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִים עַל מֵצַּח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע כַּנַּ"ל כִּי מִנֵּהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּהּ נַרְגָּא כַּנַּ"ל וְזֶהוּ שֶׁאֲתָא פּוּשְׁקַנְצָא, דְּהַיְנוּ עוֹרֵב בְּחִינַת צְדָקָה וּפְסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ, שֶׁחָתַך ראשׁ הַנָּחָשׁ בְּחִינוֹת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהִכְנִיעוֹ וַהֲרָגוֹ עַל יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל אִתְהֲפִכוּ מַיָּא וַהֲווֹ דְּמָא הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה שֶׁהִכְנִיעַ מֵצַח הַנָּחָשׁ, שׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע עַל יְדֵי זֶה נִכְנְעוּ וְנָפְלוּ קוֹל שַׁאֲגַת הַחַיּוֹת רָעוֹת הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ כַּנַּ"ל וַאֲזַי נִשְׁמַע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן וַאֲזַי: יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם וְכוּ כַּנַּ"ל אִתְהֲפִכוּ מַיָּא הַיְנוּ שַׁאֲגַת הַחַיּוֹת רָעוֹת, בְּחִינַת (אִיּוֹב ג) "יִתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגתָי" וַהֲווֹ דְּמָא זֶה בְּחִינַת: "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע" כַּנַּ"ל כִּי עַל יְדֵי הַכְנָעַת קוֹל שַׁאֲגַת הַחַיּוֹת רָעוֹת עַל יְדֵי זֶה: "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם" וְכוּ כִּי נִשְׁמַע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב כַּנַּ"ל אֲתָא תַּנִּינָא חַבְרֵהּ, שְׁקַלֵהּ וְתָלְיָא לֵהּ וְאַחְיֵהּ שֶׁבָּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, וּשְׁקַלֵהּ לָאֶבֶן טוֹב הַנַּ"ל שֶׁנָּטַל אֶת הָאֶבֶן טוֹב, בְּחִינַת: אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ וְתָלְיָא לֵהּ הַיְנוּ שֶׁהִטִּיל בּוֹ סָפֵק וְזֶהוּ: וְתָלְיָא לֵהּ כְּמוֹ דָּבָר הַתּוֹלֶה בְּסָפֵק שֶׁהִטִּיל סָפֵק בָּרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶבֶן טוֹב הַנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה וְאַחְיֵהּ שֶׁחָזַר וְחָיָה חָכְמַת הַטֶּבַע, מֵצַח הַנָּחָשׁ כִּי חָכְמַת הַטֶּבַע חָזְרָה וְנִתְגַּבְּרָה עַל יְדֵי שֶׁהָיָה סָפֵק בְּרָצוֹן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: הָדַר אָתֵי קָא בָּעֵי בָּלְעָה לִסְפִינְתָּא שֶׁחָזַר וּבָא הַתַּנִּין מֵצַח הַנָּחָשׁ לִבְלעַ הַסְּפִינָה בְּחִינַת שׁרֶשׁ הָרָצוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל הָדַר אָתֵי צִפָּרָא פּוּשְׁקַנְצָא פְּסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ הַיְנוּ שֶׁחָזַר וּבָא הָעוֹרֵב בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ"ל, וּפְסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ שֶׁהָרַג אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ וְהִכְנִיעוֹ כִּי תָּמִיד מַכְנִיעִין אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ עַל יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל וּשְׁקַלֵהּ לְהַהוּא אֶבֶן טָבָא וְשַׁדְיֵהּ לִסְפִינְתָּא כִּי אַחַר שֶׁהִכְנִיעַ אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע, לְגַמְרֵי אֲזַי נָטַל אֶת הָאֶבֶן טוֹב בְּחִינַת הָרָצוֹן, בְּחִינַת: אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ וְשַׁדְיֵהּ לִסְפִינְתָּא שֶׁהִשְׁלִיכוֹ לְשׁרֶשׁ הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם מְקַשְּׁרִין כָּל הָרְצוֹנוֹת כַּנַּ"ל הֲוָה צִפֳּרֵי מְלִיחֵי בַּהֲדָן, אוֹתְבִינְהוּ עֲלַיהוּ, שְׁקַלוּהוּ וּפְרַחוּ לְהוּ פֵּרוּשׁ, שֶׁהָיָה עִמָּנוּ צִפֳּרֵי מְלִיחֵי הַיְנוּ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִבְּנֵי עַמֵּנוּ שֶׁטָּעוּ אַחֲרֵיהֶם, אַחֲרֵי חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת שֶׁדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: צִפֳּרֵי מְלִיחֵי, כִּי הֵם "כַּצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח" (קהֶלֶת ט) וְזֶהוּ מְלִיחֵי לְשׁוֹן מְמֻלָּח, הַיְנוּ מְבֻלְבָּל (עין רש"י שמות ל פסוק לה) כִּי גַּם הֵם נִתְבַּלְבְּלוּ עַל יְדֵי חַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ"ל וְטָעוּ גַּם כֵּן אַחֲרֵיהֶם וְעַכְשָׁו פָּרְחוּ לְהוּ וְיָצְאוּ לְשָׁלוֹם עַל יְדֵי הָאֶבֶן טוֹב הַנַּ"ל עַל יְדֵי בְּחִינַת הָרָצוֹן שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַתָּה כַּנַּ"ל וַאֲזַי כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, אֲזַי נַעֲשֶׂה יִרְאָה וְעַל יְדֵי יִרְאָה מְקַבְּלִין הַחֶסֶד כַּנַּ"ל וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת פָּרְחוּ, בְּחִינַת: "וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרן לְבֵית לֵוִי" הַיְנוּ בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד עַל יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל יב. וְזֶה בְּחִינַת רְפוּאוֹת כִּי הוּא רְפוּאָה לְכָל הַמַּכּוֹת כִּי כָל בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת רְפוּאוֹת צְדָקָה הִיא רְפוּאָה, בִּבְחִינַת (מַלְאֲכִי ג) "צְדָקָה מַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" זָקֵן זֶה קָנָה חָכְמָה (קִדּוּשִׁין ל"ב) הוּא בְּחִינַת רְפוּאָה, בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי י"ב) "לְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא" רָצוֹן הוּא בְּחִינַת רְפוּאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ס"א) : "ה שְׁלָחַנִי לַחֲבשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, לִקְרא שְׁנַת רָצוֹן" מְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הוּא רְפוּאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב כ"ד) "וַתַּעַל אֲרוּכָה לַמְּלָאכָה בְּיָדָם" כִּי רְפוּאוֹת הַמַּכָּה הִיא עַל יְדֵי כַּמָּה בְּחִינוֹת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין שֶׁיֻּפְתַּח פִּי הַמַּכָּה אַחַר כָּך צָרִיך כּחַ הַמּוֹשֵׁך שֶׁיִּמְשׁך וְיוֹצִיא הַלֵּחָה וְהַדָּמִים הַמְקֻלְקָלִים מִתּוֹך הַמַּכָּה אַחַר כָּך צְרִיכִין לְהָדִיחַ כָּל הַדָּמִים שֶׁלּא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם קִלְקוּל וַעֲכִירוּת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַדָּמִים לֵילֵך וּלְסַבֵּב כָּל סֵדֶר סִבּוּבָם כְּסֵדֶר בְּלִי שׁוּם עִכּוּב כִּי כְּשֶׁהַדָּמִים הוֹלְכִים וּמְסַבְּבִים בַּגּוּף כְּדַרְכָּם כְּשֶׁבָּאִים לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קִלְקוּל, דְּהַיְנוּ בִּמְקוֹם הַמַּכָּה נִתְעַכְּבִים שָׁם וְשָׁם נִתְעַכֵּב וְנִמְשָׁך כָּל עֲכִירוּת וְקִלְקוּל שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּמִים כִּי כֵן הַדֶּרֶך שֶׁבַּמָּקוֹם הַמְּקֻלְקָל שָׁם נִתְעַכֵּב כָּל מִינֵי עֲכִירוּת וְקִלְקוּל שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּמִים וַאֲזַי נִתְעַכְּבִים שָׁם הַדָּמִים וְאֵין יְכוֹלִים לְסַבֵּב סִבּוּבָם כְּסֵדֶר הִלּוּכָם וּמְרוּצָתָם כִּי יֵשׁ לְהַדָּמִים סֵדֶר הַהִלּוּך שֶׁהוֹלְכִים וּמְסַבְּבִים הַגּוּף כָּך וְכָך פְּעָמִים בְּשָׁעָה, וְכַיּוֹצֵא וּכְשֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֲכִירוּת, נִתְעַכְּבִים בַּמָּקוֹם הַמְּקֻלְקָל כַּנַּ"ל וְאֵינָם יְכוֹלִים לְסַבֵּב כַּסֵּדֶר עַל כֵּן צְרִיכִין לַהֲדִיחָם וּלְכַבְּסָם אַחַר כָּך צְרִיכִים לִסְגּר פִּי הַמַּכָּה וְכָל אֵלּוּ בְּחִינוֹת רְפוּאוֹת נַעֲשִׂים עַל יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל כִּי צְדָקָה הִיא בְּחִינַת פְּתִיחַת פִּי הַמַּכָּה בִּבְחִינַת:"פָּתוֹחַ תִּפְתַּח" חָכְמָה הִיא בְּחִינַת כּחַ הַמּוֹשֵׁך בִּבְחִינַת (אִיּוֹב כ"ח) "וּמֶשֶׁך חָכְמָה מִפְּנִינִים" מִלִּפְנַי וּמִלִּפְנִים [וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יְרוּשַׁלְמִי שַׁבָּת פֶּרֶק הַמַּצְנִיעַ) עַל פָּסוּק: "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים" מִלִּפְנַי וְלִפְנִים, עַיֵּן שָׁם] שֶׁבְּחִינַת חָכְמָה מוֹשֶׁכֶת וּמוֹצִיאָה הַקִּלְקוּל מִלִּפְנַי וְלִפְנִים מִכָּל מְקוֹמוֹת הַפְּנִימִיִּים רֶגֶל שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַדָּמִים לְסַבֵּב סִבּוּבָם כַּסֵּדֶר (מְלָכִים א א). "עֵין רוֹגֵל" עֵין כּוֹבֵס, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי רֶגֶל וְיוֹם טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים כַּנַּ"ל וַאֲזַי יְכוֹלִים הַדָּמִים לְסַבֵּב כַּסֵּדֶר וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא הָרֶגֶל חַג לְשׁוֹן סִבּוּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה מ) : "הַיּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ" עַל סִבּוּב הָאָרֶץ כִּי עַל יְדֵי הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים עַל יְדֵי זֶה הֵם מְסַבְּבִים כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית דְּהַיְנוּ בְּחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה כִּי עַל יְדֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הַנַּ"ל זוֹכִין לְהַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד שֶׁיִּתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ בְּחִינַת: "וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה תִּקָּרֵאוּ" כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי בְּחִינָה זוֹ, בְּחִינַת כּהֵן, חֶסֶד עַל יְדֵי זֶה נִסְגָּר פִּי הַמַּכָּה בִּבְחִינַת (וַיִּקְרָא י"ג) : "וְהִסְגִּיר הַכּהֵן אֶת הַנֶּגַע" שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת כּהֵן נִסְגָּר הַמַּכָּה לְגַמְרֵי וְנִתְרַפֵּא בִּשְׁלֵמוּת וְזֶה פֵּרוּשׁ: וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים זֶה בְּחִינַת הַתְחָלָה, בְּחִינַת צָרָה כְּמַבְכִּירָה בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה הַיְנוּ הַתְחָלַת הַצְּדָקָה כְּשֶׁמַּתְחִילִין מֵחָדָשׁ לִתֵּן צְדָקָה וְזֶה בְּחִינַת מִנְחָה חֲדָשָׁה בְּחִינַת צְדָקָה חֲדָשָׁה, בְּחִינַת הַתְחָלַת הַצְּדָקָה כִּי מִנְחָה בְּחִינַת צְדָקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה" וְעַל יְדֵי הַצְּדָקָה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּשָׁבֻעתֵיכֶם זֶה בְּחִינַת זָקֵן כִּי בְּסִינַי נִדְמָה לָהֶם כְּזָקֵן (כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּפָּרָשַׁת אָנכִי) כִּי עַל יְדֵי בְּחִינַת מִנְחָה חֲדָשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְחָלַת הַצְּדָקָה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת זָקֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת כַּנַּ"ל וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל יְנִיקָתוֹ שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר, שֶׁאֵינָם כְּתִקּוּנוֹ כַּנַּ"ל וְנִשְׁמַע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל מִקְרָא קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם הַיְנוּ קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "מִקְרָא קדֶשׁ" כַּנַּ"ל שֶׁהוּא נִשְׁמַע עַתָּה עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁמַּכְנִיעַ אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע כַּנַּ"ל וַאֲזַי עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, כָּל מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ כִּי עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן נַעֲשֶׂה יִרְאָה וְעַל יְדֵי יִרְאָה נִשְׁפָּע חֶסֶד וַאֲזַי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ בִּבְחִינַת: "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" וַאֲזַי: "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צאנְכֶם" וְכוּ "וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה תִּקָּרֵאוּ", כַּנַּ"ל כָּל מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ כִּי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וְשׁוּם עֵסֶק כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ בְּחִינַת: "וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה תִּקָּרֵאוּ", כַּנַּ"ל יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַחַיּוֹת רָעוֹת וּבֵין הַמֵּצַח הַנָּחָשׁ כִּי חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת הֵם הַחֲכָמִים שֶׁאוֹחֲזִים בְּחָכְמַת הַטֶּבַע לַהֲנָּאָתָם כִּי יֵשׁ לָהֶם הֲנָאָה מִזֶּה, כְּדֵי לְהַחֲזִיק דַּעַת וָשֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם וְכַיּוֹצֵא אֲבָל הֶחָכָם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הוּא רָשָׁע וְכוֹפֵר בְּלִי שׁוּם הֲנָאָה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מֵחָכְמָתוֹ רַק הוּא [כְּמוֹ רָשָׁע יָרֵא שֶׁהוּא] רָשָׁע וְכוֹפֵר בְּלִי שׁוּם הֲנָאָה כַּנַּ"ל כְּלַל הַמַּאֲמָר כֻּלּוֹ אֶחָד וְכֻלּוֹ קָשׁוּר זֶה בָּזֶה שֶׁהַצְּדָקָה הִיא קָשָׁה מְאֹד בַּהַתְחָלָה אֲבָל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל הַצְּדָקָה גָּדוֹל מְאֹד כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וְעֵסֶק כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה מוֹצִיאִין יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר וַאֲזַי נִשְׁמָע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן וַאֲזַי נִתְגַלֶּה יִרְאָה כִּי עִקָּר הַיִּרְאָה עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה נַעֲשֶׂה כְּלִי וְצִנּוֹר לְקַבֵּל עַל יָדוֹ הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד כִּי בְּלא הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחֶסֶד רַק עַל יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁהוּא צִנּוֹר וּכְלִי עַל יָדָהּ מְקַבְּלִין אֶת הַחֶסֶד, וַאֲזַי מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ וְאָז אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה כִּי נִתְקַיֵּם "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צאנְכֶם" וְכוּ כַּנַּ"ל http://breslev.eip.co.il/?key=181 [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] mz0y87j3m6ay5gvfvc7a05tjdywbjvs 3101932 3101910 2026-11-07T19:16:49Z Yaakov304 38031 /* ח */ 3101932 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר&quot;ן תנינא||ג|ד|ה|}} ד - וביום הבכורים וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה בְּשָׁבֻעתֵיכֶם, מִקְרָא קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ (בַּמִּדְבָּר כ"ח). ==א== "וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְך" (מְלָכִים א י"ז) זֶה בְּחִינַת צְדָקָה כִּי בִּתְחִלָּה כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהִתְנַדֵּב לִצְדָקָה אֲזַי צְרִיכִין לְשַׁבֵּר אֶת הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁלּוֹ לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת וְזֶהוּ עִקָּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה כִּי מִי שֶׁהוּא רַחֲמָן בְּטִבְעוֹ וְנוֹתֵן צְדָקָה מֵחֲמַת רַחֲמָנוּת שֶׁבְּטִבְעוֹ אֵין זֶה עֲבוֹדָה כִּי יֵשׁ גַּם כַּמָּה חַיּוֹת שֶׁהֵם רַחֲמָנִים בְּטִבְעָם רַק עִקָּר הָעֲבוֹדָה לְשַׁבֵּר הָאַכְזָרִיּוּת לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת וְזֶה בְּחִינַת: "וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְך" כִּי הָעוֹרֵב הוּא בְּטִבְעוֹ אַכְזָרִי, וְנִתְהַפֵּך לְרַחֲמָנוּת לְכַלְכֵּל אֶת אֵלִיָּהוּ כְּמוֹ כֵן צְרִיכִין בִּצְדָקָה כַּנַּ"ל וְכָל הַנְּדִיבֵי לֵב, כָּל מִי שֶהוּא נַדְבָן צָרִיך לֵילֵך וְלַעֲבר בִּתְחִלָּה דֶּרֶך בְּחִינָה זוֹ, בְּחִינַת: "וְאֶת הָערְבִים" הַנַּ"ל דְּהַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִים לְשַׁבֵּר הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁלָּהֶם מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם אַכְזָרִיּוּת בִּתְחִלָּה לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת, לְהִתְנַדֵּב לִצְדָקָה כַּנַּ"ל. ==ב== וּבְחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ הַתְחָלַת הַצְּדָקָה הִיא קָשָׁה וּכְבֵדָה מְאֹד כִּי כָל הָעֲבוֹדוֹת וְכָל הַתְּשׁוּבוֹת כָּל מַה שֶּׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֻבְדָּא בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כַּמָּה קָלִין שֶׁל אוֹי וַאֲבוֹי וְכַמָּה גְּנִיחוֹת וְכַמָּה כְּפִילוּת וְכַמָּה הַטָּיוֹת [הַיְנוּ תְּנוּעוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁעוֹשִׂין יִרְאֵי ה' בַּעֲבוֹדָתָם] צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת קדֶם שֶׁעוֹשִׂין אֵיזֶה עֻבְדָּא וְעִקָּר בַּהַתְחָלָה, שֶׁאָז קָשֶׁה מְאֹד, כִּי כָל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת (מְכִילְתָּא פָּרָשַׁת יִתְרוֹ, וְהוּבָא בְּפֵירַשִׁ"י שָׁם) וּצְרִיכִין כַּמָּה קָלִין וְכַמָּה גְּנִיחוֹת וְכוּ קדֶם שֶׁמַּתְחִילִין אֵיזֶהוּ הַתְחָלָה וְגַם אַחַר כָּך לְאַחַר הַהַתְחָלָה גַּם כֵּן אֵינוֹ בָּא בְּנָקֵל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּצְרִיכִין כַּמָּה יְגִיעוֹת וְכַמָּה תְּנוּעוֹת כַּנַּ"ל קדֶם שֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֻבְדָּא, שֶׁיִּהְיֶה לָהּ הִדּוּר אַך הַהַתְחָלָה קָשָׁה מְאֹד כַּנַּ"ל כִּי עִקָּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲשִׂים טוֹבִים (תַּנְחוּמָא פָּרָשַׁת נחַ וְהוּבָא בְּפֵירַשִׁ"י שָׁם) נִמְצָא שֶׁהַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְכָל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם הֵם בְּחִינַת הוֹלָדָה וְקדֶם הַהוֹלָדָה כַּמָּה קָלִין וְכַמָּה חֲבָלִים וְצִירִים יֵשׁ לְהַיּוֹלֶדֶת קדֶם שֶׁמּוֹלֶדֶת הַהוֹלָדָה וּבִפְרָט מַבְכִּירָה דְּהַיְנוּ הוֹלָדָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל אִשָּׁה, שֶׁאָז קָשֶׁה עָלֶיהָ מְאֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה ד) "צָרָה כְּמַבְכִּירָה" שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהַתְחָלָה, בְּחִינַת: כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת כַּנַּ"ל וּצְדָקָה הִיא תָּמִיד הַתְחָלָה בִּבְחִינַת (דְּבָרִים ט"ו) "פָּתוֹחַ תִּפְתַּח" שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ פֶּתַח וְהַתְחָלָה הַצְּדָקָה הִיא פּוֹתַחַת יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּמַרְחֶבֶת הַפֶּתַח יוֹתֵר כִּי כָל דָּבָר וְדָבָר מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּשֶׁרוֹצִין לִכָּנֵס בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶך וְאוֹתוֹ הָעֲבוֹדָה צְרִיכִין לִפְתּחַ שָׁם פֶּתַח לִכָּנֵס בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶך וְזֶה בְּחִינַת: כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת מֵחֲמַת שֶׁבַּהַתְחָלָה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר וְלִפְתּחַ פֶּתַח מֵחָדָשׁ עַל כֵּן קָשֶׁה מְאֹד וּסְגֻלַּת כּחַ הַצְּדָקָה לְהַרְחִיב וְלִפְתּחַ הַפֶּתַח יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁכְּשֶׁעוֹשִׂין אֵיזֶהוּ פֶּתַח בְּאֵיזֶה עֲבוֹדָה וְנוֹתְנִין צְדָקָה אֲזַי הַצְּדָקָה פּוֹתַחַת וּמַרְחֶבֶת הַפֶּתַח יוֹתֵר וְיוֹתֵר כִּי צְדָקָה הִיא הַהַתְחָלָה שֶׁל כָּל הַהַתְחָלוֹת כִּי הִיא פּוֹתַחַת וּמַרְחֶבֶת כָּל הַפְּתָחִים כַּנַּ"ל וְגַם בִּצְדָקָה עַצְמָהּ יֵשׁ הַתְחָלָה דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִתֵּן צְדָקָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַתְחָלַת הַצְּדָקָה הִיא קָשָׁה וּכְבֵדָה מְאֹד כִּי הִיא בְּחִינַת הַתְחָלָה שֶׁל כָּל הַהַתְחָלוֹת כַּנַּ"ל. ==ג== אַך הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל הַצְּדָקָה גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כִּי הַצְּדָקָה מוֹעֶלֶת תָּמִיד כִּי צָרְכֵי הַגּוּף הֵם רַבִּים מְאֹד וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוֹת הֵם רַבִּים וּגְדוֹלִים מְאֹד אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים וְדִירוֹת שֶׁיְּכוֹלִין לְבַלּוֹת יָמָיו וְשָׁנָיו אֲפִלּוּ עַל הַהֶכְרֵחִיּוֹת לְבַד וְהֵם מוֹנְעִין אֶת הָאָדָם מְאֹד מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וְאַף עַל פִּי שֶׁגַּם הֵם בְּעַצְמָן הֵם גַּם כֵּן עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך כִּי הֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כִּי בְּעֻבְדָּא דִּלְתַתָּא אִתְעַר לְעֵלָּא (זוהר פ לך לך עז פו: ועוד במקומות רבים מזוה"ק) כִּי עַל יְדֵי כָּל עֲסָקִים וּמְלָאכוֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּנֵי אָדָם עַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ הַצִּיּוּר שֶׁל אוֹתוֹ הַמְּלָאכָה לְמַעְלָה בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וּמֵבִיא חִיּוּת וְהֶאָרָה לְאוֹתוֹ הַצִּיּוּר שֶׁל אוֹתוֹ הַמְּלָאכָה שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד אוֹתוֹ הָעֵסֶק וְהַמְּלָאכָה, שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה לְמַטָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי עַל יְדֵי הָעֲסָקִים וְהַמְּלָאכוֹת שֶׁעוֹשִׂים נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת מִשְׁכָּן כִּי כָל הַמְּלָאכוֹת כְּלוּלִים בְּל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם אֲבוֹת מְלָאכוֹת אָבוֹת מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלָדוֹת (בָּבָא קַמָּא ב) כִּי כָל מִינֵי מְלָאכוֹת וַעֲסָקִים שֶׁעוֹשִׂין כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם הָאָבוֹת, וְהַשְּׁאָר הֵם תּוֹלָדוֹת וְל"ט מְלָאכוֹת הֵם כְּנֶגֶד מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת מ"ט:). אָבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת כְּנֶגֶד מִי, כְּנֶגֶד מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְצִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא כְּצִיּוּרָא דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית (תִּקּוּנֵי זהַר דַף יב בְּהַקְדָּמָה) וְהָאָדָם עוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה, וְצִיּוּרָא דְּגוּפָא כְּצִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא (בְּהַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים שָׁם) נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הָאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה וְהָעֵסֶק עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת מִשְׁכָּן כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה וְהָעֵסֶק כָּרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁצָּרִיך לַעֲשׂוֹת וְעַל יְדֵי זֶה נוֹתֵן חִיּוּת וְהֶאָרָה לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם נִמְצָא שֶׁגַּם זֶה הוּא עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא אַף עַל פִּי כֵן אִם הָיָה שׁוֹפֵעַ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, לא הָיִינוּ צְרִיכִים לְכָל זֶה כִּי הֲלא אֵיך בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אַחַר הֶעְדֵּר הַגָּמוּר, שֶׁלּא הָיָה שׁוּם הֲוָיָה, שֶׁיִּהְיֶה עַל יָדָהּ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא וְאַף עַל פִּי כֵן בָּרָא עוֹלָמוֹת כָּאֵלּוּ וְהַכּל בְּחַסְדּוֹ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כְּלָל בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים פ"ט) : "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" וּמֵאַחַר שֶׁהוּא יִתְבָּרַך הָיָה יָכוֹל לִבְרא עוֹלָמוֹת כָּאֵלּוּ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כְּלָל רַק עַל יְדֵי חַסְדּוֹ בְּוַדַּאי הוּא יָכוֹל לְהַחֲיוֹת וּלְקַיֵּם הָעוֹלָמוֹת רַק עַל יְדֵי חַסְדּוֹ וְלא הָיִינוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת כְּלָל שׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוֹת הָיוּ נַעֲשִׂין עַל יְדֵי אֲחֵרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ס"א) "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צאנְכֶם, וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכרְמֵיכֶם, וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה תִּקָּרֵאוּ" כּהַנֵי ה דַיְקָא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת: "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" הַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים "כּהֲנֵי ה", בְּחִינַת חֶסֶד שֶׁאֵין צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה, רַק הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בְּחַסְדּוֹ כַּנַּ"ל אַך כְּשֶׁהַחֶסֶד נִתְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ אֲזַי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים ס"ב) : "וּלְך ה הַחֶסֶד, כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" הַיְנוּ כְּשֶׁהַחֶסֶד נִתְעַכֵּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "וּלְך ה הַחֶסֶד" שֶׁהַחֶסֶד נִתְעַכֵּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך וְאֵין מַשְׁפִּיעוֹ עָלֵינוּ אֲזַי: "כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" הַיְנוּ כְּפִי הָעֲשִׂיּוֹת וְהָעֲסָקִים שֶׁעוֹשֶׂה, כֵּן הוּא יִתְבָּרַך מְשַׁלֵּם כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דַּוְקָא מֵחֲמַת שֶׁהַחֶסֶד נִתְעַכֵּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך וְאֵינוֹ מַשְׁפִּיעוֹ עָלֵינוּ אֲבָל אִם הָיָה מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ הַחֶסֶד לא הָיִינוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּלָל וַאֲזַי הָיָה נִתְקַיֵּם : "כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" כְּאִלּוּ הוּא עוֹשֶׂה, כִּי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּלָל, כְּשֶׁשּׁוֹפֵעַ חַסְדּוֹ כַּנַּ"ל. ==ד== אַך צָרִיך לְקַבֵּל הַחֶסֶד בְּהַדְרָגָה, כִּי רב הַחֶסֶד אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי הָיוּ בְּטֵלִים בַּמְּצִיאוּת מֵחֲמַת רב הַחֶסֶד כִּי אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל רב טוֹבָה (תַּעֲנִית כ"ג) וְצָרִיך לַעֲשׂוֹת כְּלִי וְצִנּוֹר לְקַבֵּל עַל יָדוֹ הַחֶסֶד וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי יִרְאָה כִּי עַל יְדֵי יִרְאָה נַעֲשֶׂה חֲקִיקָה וְצִנּוֹר לְקַבֵּל עַל יָדוֹ הַחֶסֶד בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית מ"ט) : "וּמְחוֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" רֶגֶל הוּא בְּחִינַת יִרְאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת סוֹף כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (סוֹף קהֶלֶת) : "סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלקִים יָרֵא" הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי יִרְאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת רֶגֶל נַעֲשֶׂה חֲקִיקָה וְצִנּוֹר לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ אֶת הַחֶסֶד וְזֶה בְּחִינַת (בַּמִּדְבָּר י"ז) : "וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרן לְבֵית לֵוִי" הַיְנוּ שֶׁהַחֶסֶד בְּחִינַת אַהֲרן צָרִיך לְקַבְּלוֹ עַל יְדֵי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה סִטְרָא דְּלֵוִי וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים כ) : "בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ". ==ה== וְעִקָּר הַיִּרְאָה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן בִּבְחִינַת: "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה" (תְּהִלִּים קמ"ה) שֶׁעַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן נַעֲשֶׂה יִרְאָה הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁהַכּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַך כִּי הוּא יִתְבָּרַך בָּרָא הַכּל בִּרְצוֹנוֹ בְּלִי שׁוּם חִיּוּב כְּלָל וּמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַך וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטִּבְעִי כְּלָל עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה יִרְאָה כִּי אֲזַי יֵשׁ שָׂכָר וָענֶשׁ, וְשַׁיָּך לְהִתְיָרֵא מִפָּנָיו יִתְבָּרַך כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ד) וַיִּירָא יַעֲקב מְאֹד אָמַר: שֶׁמָּא יִגְרם הַחֵטְא אֲבָל כְּשֶׁאֵין נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן וְסוֹבְרִים שֶׁיֵּשׁ חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם וּכְאִלּוּ מִתְנַהֵג הַכּל עַל פִּי הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם אֵין שַׁיָּך יִרְאָה כְּלָל כִּי אֵין שָׂכָר וָענֶשׁ כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם מֵאַחַר שֶׁהַכּל מִתְנַהֵג רַק כְּפִי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם נִמְצָא שֶׁעִקָּר הַיִּרְאָה עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן. ==ו== וְהִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן הוּא עַל יְדֵי יָמִים טוֹבִים כִּי כָל אֶחָד מֵהַיָּמִים טוֹבִים מַכְרִיז וְקוֹרֵא וּמְגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן שֶׁהַכּל מִתְנַהֵג רַק עַל פִּי רְצוֹנוֹ בִּלְבַד בִּבְחִינַת (וַיִּקְרָא כ"ג) : "מִקְרָא קדֶשׁ" שֶׁהַיּוֹם טוֹב קדֶשׁ קוֹרֵא וּמַכְרִיז אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל כִּי בְּכָל יוֹם טוֹב וְיוֹם טוֹב עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עִמָּנוּ אוֹתוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁהֵם הֶפֶך הַטֶּבַע שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַלָּה הָרָצוֹן שֶׁהַכּל בִּרְצוֹנוֹ, וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל בְּפֶסַח יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת בְּשָׁבוּעוֹת מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנָּתַן לָנוּ הַתּוֹרָה בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת בְּסֻכּוֹת הֶקֵּף עַנְנֵי כָּבוֹד וְעַל כֵּן כָּל יוֹם טוֹב וְיוֹם טוֹב מַכְרִיז וְקוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן בִּבְחִינַת מִקְרָא קדֶשׁ כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַיָּמִים טוֹבִים נִקְרָאִים רֶגֶל, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ"ל כִּי עַל יְדֵי יוֹם טוֹב, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה יִרְאָה כַּנַּ"ל אַך לא תָּמִיד שׁוֹמְעִין אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל וְזֶה נִכָּר בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב כִּי כָל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁמַּרְגִּישׁ וְשׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁמַּכְרִיז וְקוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן כְּמוֹ כֵן יֵשׁ לוֹ שִׂמְחַת יוֹם טוֹב כִּי כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, שֶׁהַכּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַך אֲזַי יוֹדְעִים שֶׁכָּל הַשִּׁעְבּוּדִים וְהַגָּלוּת וְכָל הַהַכְבָּדוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם מַכְבִּידִים עָלֵינוּ עַל כֻּלָּם יִנְקם בָּהֶם הוּא יִתְבָּרַך וְיִגְאָלֵינוּ מִיָּדָם אֲבָל כְּשֶׁסּוֹבְרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהַכּל עַל פִּי חִיּוּב הַטֶּבַע אֵין שַׁיָּך נְקָמָה בָּהֶם מֵאַחַר שֶׁהַכּל מִתְנַהֵג רַק עַל פִּי סֵדֶר הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם (תְּהִלִּים נ"ח). "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע" פְּעָמָיו דַיְקָא הַיְנוּ עַל יְדֵי "שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה" (דְּבָרִים ט"ז), שֶׁהֵם הַיָּמִים טוֹבִים שֶׁעַל יָדָם נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן עַל יְדֵי זֶה: יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם וְכוּ כַּנַּ"ל וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם) : "וַיּאמֶר אָדָם אַך פְּרִי לַצַּדִּיק, אַך יֵשׁ אֱלקִים שׁפְטִים בָּאָרֶץ" דְּהַיְנוּ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁיֵּשׁ אֱלקִים שׁוֹפֵט בִּרְצוֹנוֹ וְיֵשׁ פְּרִי לַצַּדִּיק וּבָהֶם יִנְקם וְעַל יְדֵי זֶה: "יִשְׂמַח צַדִּיק" וְזֶה בְּחִינַת שִׂמְחַת יוֹם טוֹב עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּיוֹם טוֹב עַל יְדֵי קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁהַיּוֹם טוֹב מַכְרִיז וְקוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל אַך לא כָּל אֶחָד וְאֶחָד שׁוֹמֵעַ קוֹל הַקְּרִיאָה הַנַּ"ל שֶׁל יוֹם טוֹב כִּי יֵשׁ חַיּוֹת רָעוֹת דּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים, וְהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁמַּרְאִין בְּחָכְמָתָם הַמֻּטְעֵית שֶׁהַכּל עַל פִּי הַטֶּבַע וּכְאִלּוּ אֵין שׁוּם רָצוֹן, חַס וְשָׁלוֹם וַאֲפִלּוּ הָאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְשִׂימִים הַכּל בְּתוֹך דֶּרֶך הַטֶּבַע וְהַחֲכָמִים הַלָּלוּ הֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת וְהֵם דּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ שֶׁטּוֹעִים גַּם כֵּן אַחֲרֵיהֶם וְסוֹבְרִים כְּמוֹתָם כְּאִלּוּ הַכּל עַל פִּי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם וּכְשֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים אֲזַי קוֹל שַׁאֲגָתָם עוֹלֶה וּמִתְגַּבֵּר עַל קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁקּוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן וַאֲזַי נִשְׁבָּת שִׂמְחַת יוֹם טוֹב, חַס וְשָׁלוֹם כִּי עִקָּר שִׂמְחַת יוֹם טוֹב עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל (שָׁם ע"ד). שָׁאֲגוּ צרְרֶיך בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶך, שָׂמוּ אוֹתֹתָם אתוֹת שֶׁשַּׁאֲגַת הַצּוֹרְרִים, דְּהַיְנוּ קוֹל הַחַיּוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע נִכְנָס בְּקֶרֶב הַמּוֹעֲדִים מַמָּשׁ הַיְנוּ בְּתוֹך קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁמַּכְרִיז וְקוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל וְשַׁאֲגַת הַצּוֹרְרִים נִכְנָס בְּתוֹכָם מַמָּשׁ וְשׁוֹאֲגִים בְּקוֹלָם, שֶׁהַכּל רַק עַל פִּי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם כְּפִי סֵדֶר אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם שָׂמוּ אוֹתֹתָם אתוֹת שֶׁמְּשִׂימִים אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם לְאוֹתוֹת שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהַכּל רַק עַל פִּי אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם כְּפִי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם ;ראו גם {{קישור לפרק|https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%A8%D7%98%D7%96|חכמי הטבע|ליקוטי מוהר"ן קמא רטו}} ==ז== וְהַכְנָעָתָם שֶׁל אֵלּוּ הַחַיּוֹת רָעוֹת, חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא עַל יְדֵי חָכָם גָּדוֹל שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה שֶׁיָּכוֹל לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת בְּשׁרֶשׁ הָרָצוֹן שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת משֶׁה, כַּיָּדוּעַ (זהַר פָּרָשַׁת יִתְרוֹ פ"ח: וְעַיֵּן זהַר נָשׂא קכ"ט) וְהוּא בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן, בְּחִינַת (שְׁמוֹת כ"ח) "וְהָיָה עַל מִצְחוֹ לְרָצוֹן" וְצָרִיך לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם לְשׁרֶשׁ הָרָצוֹן וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר וּמַכְנִיעַ וְסוֹתֵר דֵּעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁכּוֹפְרִים בְּרָצוֹן אַך כְּנֶגֶד זֶה יֵשׁ בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא שׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע כִּי כָל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שׁרֶשׁ וְשׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּחִינַת (שְׁמוּאֵל א י"ז) : "וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו", הַנֶּאֱמָר בְּגָלְיַת הַיְנוּ בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל כִּי גָּלְיַת הָיָה כּוֹפֵר וְהָיָה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת, שֶׁכָּל הַסִּבּוֹת הַכּל עַל פִּי הַטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם שֶׁזֶּה בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: "רַגְלָיו", בְּחִינַת סִבּוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ל) : "וַיְבָרֶך ה אוֹתְך לְרַגְלִי" בְּסִבּוֹתַי כִּי כֵן הוּא הַפֵּרוּשׁ שָׁם שֶׁיַּעֲקב אָמַר לְלָבָן, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך הָיָה מְסַבֵּב אֵלָיו הַבְּרָכָה עַל יָדוֹ וּבְסִבָּתוֹ נִמְצָא שֶׁרֶגֶל הוּא בְּחִינַת סִבּוֹת רַק שֶׁיַּעֲקב תָּלָה כָּל הַסִּבּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַך כַּנַּ"ל וְגָלְיַת הָיָה תוֹלֶה כָּל הַסִּבּוֹת שֶׁלּוֹ בְּמֵצַח הַנָּחָשׁ, דְּהַיְנוּ בְּחִיּוּב הַטֶּבַע וְזֶהוּ: "וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו" כַּנַּ"ל וְלִפְעָמִים מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּפעַל דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי אִישׁ פְּרָטִי שֶׁיּוֹנֵק חָכְמָתוֹ מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא שׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע וְהוּא מַרְאֶה בְּחָכְמָתוֹ, שֶׁהַכּל עַל פִּי הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם וְיֵשׁ שֶׁנִּכְנָס בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע בְּתוֹך הֶחָכָם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְחָכְמָה זוֹ שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ מַתְחֶלֶת לִכָּנֵס עִמּוֹ מֵעִיּוּן לְעִיּוּן עַד שֶׁנִּכְנָס בְּעִיּוּן דַּק מְאֹד עַד שֶׁרוֹצֶה לְהַטִּיל פְּגָם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁרֶשׁ הָרָצוֹן וְלִכְפּר שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ אֵין רָצוֹן כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם. ==ח== וְדַע, שֶׁזֶּה הַמֵּצַח הַנָּחָשׁ יְנִיקָתוֹ מִזִּקְנֵי הַדּוֹר מִמַּאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁבַּדּוֹר, כְּשֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת מִזֶּה יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל כִּי זָקֵן זֶה קָנָה חָכְמָה (קִדּוּשִׁין ל"ב:) וְצָרִיך הָאָדָם, כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין כָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף וּבָא לוֹ יוֹם מִימֵי חַיָּיו לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר כָּך תּוֹסְפוֹת אוֹר קְדֻשָּׁה וָדַעַת וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קֵנִּים פֶּרֶק ג). זִקְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין דַּעְתָּן מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן כִּי צְרִיכִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר כָּך לְהוֹסִיף בּוֹ קְדֻשָּׁה וָדַעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית א) : "וַיִּקְרָא אֱלקִים לָאוֹר יוֹם" שֶׁכָּל יוֹם צָרִיך שֶׁיָּאִיר בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל אֲבָל כְּשֶׁהַזְּקֵנִים, הַמַּאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁבַּדּוֹר, פּוֹגְמִים אֶת יְמֵיהֶם וְאֵין מוֹסִיפִין אוֹר קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִזֶּה יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע הַנַּ"ל [כִּי מִנְּפִילַת הַיָּמִים שֶׁל הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר אֵין דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת כַּנַּ"ל מִפְּגַם הַדַּעַת הַזֶּה שֶׁל אֵלּוּ הַזְּקֵנִים יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא חָכְמַת הַטֶּבַע] וּמִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁכּוֹפְרִים בָּרָצוֹן עַל יְדֵי נְפִילַת הַדַּעַת וְהַיָּמִים שֶׁנּוֹפְלִים מֵהַזְּקֵנִים הַמַּאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי כַּנַּ"ל (אִיּוֹב י"ד) "קְצַר יָמִים שְׂבַע רגֶז" הַיְנוּ שְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל קְצַר יָמִים זֶה בְּחִינַת הַזְּקֵנִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי שֶׁאֵין מוֹסִיפִין קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּכָל יוֹם שֶׁזֶּהוּ עִקָּר הַזִּקְנָה וְהָאֲרִיכוּת יָמִים כַּנַּ"ל וּכְשֶׁהַזְּקֵנִים פּוֹגְמִים אֶת יְמֵיהֶם וְאֵין מַאֲרִיכִין אֶת יְמֵיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וָדַעַת כַּנַּ"ל זֶה בְּחִינַת "קְצַר יָמִים" וּמִזֶּה יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא הֶפֶך מֵצַח הָרָצוֹן וְזֶהוּ: "שְׂבַע רגֶז" הֶפֶך הָרָצוֹן כַּנַּ"ל אֲבָל כְּשֶׁהַזְּקֵנִים כָּרָאוּי בְּחִינַת: זָקֵן זֶה קָנָה חָכְמָה וְכוּ כַּנַּ"ל עַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה ט) : "זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים" שֶׁעַל יְדֵי זָקֵן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִתְגַּבֵּר הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְשׂוּא פָנִים כִּי נְשִׂיאַת פָּנִים הוּא בְּחִינַת רָצוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֱלִישָׁע לִיהוֹרָם (מְלָכִים ב ג) "לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט אֲנִי נשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיך וְאִם אֶרְאֶךָּ" שֶׁאֱלִישָׁע לא הָיָה לוֹ שׁוּם רָצוֹן לִיהוֹרָם רַק עַל יְדֵי נְשִׂיאַת פָּנִים שֶׁל יְהוֹשָׁפָט עַל יְדֵי זֶה נִתְרַצָּה אֵלָיו נִמְצָא שֶׁנְּשִׂיאוּת פָּנִים הוּא בְּחִינַת רָצוֹן וְזֶה בְּחִינַת זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים כַּנַּ"ל ;ראה גם {{קישור לפרק|https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%A0%D7%95#%D7%92.|אריכות ימים|ליקוטי מוהר"ן קמא נ"ו #אות ג}} ==ט== וּצְדָקָה מוֹעִיל לָזֶה שֶׁעַל יְדֵי הַצְּדָקָה מְתַקְּנִין וּמַעֲלִין פְּגַם נְפִילַת הַיָּמִים וְהַדַּעַת שֶׁל הַזְּקֵנִים מַאֲרִיכֵי יָמִים, שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי שֶׁמִּזֶּה יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל בִּבְחִינַת (קהֶלֶת י"א) "שַׁלַּח לַחְמְך עַל פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְרב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ" שֶׁכּחַ הַצְּדָקָה מוֹצְאִין בְּרב הַיָּמִים דְּהַיְנוּ בְּמַאֲרִיכֵי יָמִים כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה מַעֲלִין וּמְתַקְּנִין הַפְּגָם שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: "שַׁלַּח לַחְמְך עַל פְּנֵי הַמָּיִם", הַיְנוּ שֶׁתִּתֵּן צְדָקָה וְהַכָּתוּב מַבְטִיחֲך, שֶׁהַהֶפְסֵד שֶׁאַתָּה מַפְסִיד מָמוֹנְך, שֶׁפִּזַּרְתָּ לִצְדָקָה תַּרְוִיחַ וְתִמְצָאֶנּוּ בְּרב הַיָּמִים בְּמַאֲרִיכֵי יָמִים כַּנַּ"ל כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה מַעֲלִין פְּגַם נְפִילַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּאֲרִיכֵי יָּמִים שֶׁמִּזֶּה הוּא יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל וּמוֹצִיאִין כָּל הַיְנִיקָה וְהַחִיּוּת שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע וּמִתְגַּבֵּר בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן כִּי עִקָּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה הִיא בִּבְחִינַת: וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי וְכוּ כַּנַּ"ל דְּהַיְנוּ מַה שֶׁצְּרִיכִים בַּהַתְחָלָה לְשַׁבֵּר הָאַכְזָרִיּוּת לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת וּמִזֶּה בְּעַצְמוֹ מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת הָרָצוֹן כִּי מִנֵהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּהּ נַרְגָּא (סַנְהֶדְרִין ל"ט) מֵאַחַר שֶׁמִּתְגַּבֵּר וּמְהַפֵּך אַכְזָרִיּוּת שֶׁבְּטִבְעוֹ לְרַחֲמָנוּת עַל יְדֵי זֶה נִתְהַפֵּך הָרגֶז לְרָצוֹן וַאֲזַי כְּשֶׁנִּכְנָע מֵצַח הַנָּחָשׁ וְנִתְגַּלֶּה בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן אֲזַי נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים קוֹל הַחַיּוֹת רָעוֹת וְנִשְׁמַע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל וַאֲזַי כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, נַעֲשֶׂה יִרְאָה כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה יְכוֹלִין לְקַבֵּל הַחֶסֶד כַּנַּ"ל וּכְשֶׁשּׁוֹפֵעַ הַחֶסֶד אֲזַי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה כַּנַּ"ל כִּי אֲזַי נִתְקַיֵּם "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צאנְכֶם וְכוּ וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה תִּקָּרֵאוּ" וְכוּ, כַּנַּ"ל וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁתּוֹעֶלֶת הַצְּדָקָה גָּדוֹל מְאֹד. ==י== וְעַל כֵּן כְּשֶׁרָצָה יַעֲקב לַעֲשׂוֹת רָצוֹן בְּעֵשָׂו אָמַר: "וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי, כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיך כִּרְאת פְּנֵי אֱלהִים וַתִּרְצֵנִי" ([[בְּרֵאשִׁית לג/ניקוד|בְּרֵאשִׁית לג]]) כִּי גַּם מַה שֶּׁנּוֹתְנִין לָעַכּוּ"ם, הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת צְדָקָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[בבא בתרא ט א]]) : וְנוֹגְשַׂיִך צְדָקָה וְעַל יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה רָצוֹן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לוֹ: "וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי", הַיְנוּ צְדָקָה בְּחִינַת (מַלְאֲכִי ג/ניקוד|מַלְאֲכִי ג) : "מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה" "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיך כִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלקִים" הַיְנוּ כְּמוֹ רְאוֹת פְּנֵי אֱלקִים שֶׁהוּא בְּחִינַת (דְּבָרִים ט"ז) "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְך אֶת פְּנֵי ה" דְּהַיְנוּ יָמִים טוֹבִים, שֶׁעַל יָדָם נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן [וְעִקָּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן עַל יְדֵי יָמִים טוֹבִים הוּא עַל יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל] כְּמוֹ כֵן יִהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ רָצוֹן עַל יְדֵי הַצְּדָקָה וְזֶהוּ: וַתִּרְצֵנִי כַּנַּ"ל [כִּי מֵאַחַר שֶׁהַמִּנְחָה וְהַצְּדָקָה שֶׁנָּתַן לְעֵשָׂו הִיא בְּחִינַת צְדָקָה מַמָּשׁ בְּחִינַת: "וְנוֹגְשַׂיִך צְדָקָה" נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא נִתְגַּלֶּה עַל יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ"ל וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הָרָצוֹן לְמַטָּה וְנַעֲשָׂה רָצוֹן גַּם בְּעֵשָׂו] יא. וְזֶה בְּחִינַת מִלְחֶמֶת דָּוִד וְגָלְיַת (שְׁמוּאֵל א יז/ניקוד|שְׁמוּאֵל א יז) כִּי גָּלְיַת הָיָה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת בְּחָכְמָתוֹ, שֶׁהַכּל עַל פִּי הַטֶּבַע כִּי הָיָה יוֹנֵק מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, בִּבְחִינַת: "וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו" שֶׁתָּלָה כָּל הַסִּבּוֹת בְּחִיּוּב הַטֶּבַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן "חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלקִים חַיִּים" (שָׁם) כִּי הָיָה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת, שֶׁהַכּל עַל יְדֵי מַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם כְּפִי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם וְדָוִד הָיָה אִישׁ חַיִל ([[שמואל א טז/ניקוד|שמואל א טז]]) וְעָמַד כְּנֶגְדּוֹ וְאָמַר שֶׁכְּבָר הָיָה לוֹ מַעֲשֶׂה כָּזוֹ וּבָא הָאֲרִי וְהַדּוֹב דְּהַיְנוּ חַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ"ל הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים, שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע כַּנַּ"ל וְנָשָׂא זֶה מֵהָעֵדֶר הַיְנוּ מֵהֶעְדֵר הַגָּמוּר שֶׁנָּשָׂא וְסִלֵּק זאת מֵהֶעְדֵּר הַגָּמוּר דְּהַיְנוּ שֶׁכָּפַר בָּזֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך בָּרָא הַכּל בִּרְצוֹנוֹ אַחַר הֶעְדֵּר הַגָּמוּר רַק שֶׁהַכּל עַל פִּי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו הַיְנוּ שֶׁהָיִיתִי מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְהִכְנַעְתִּי וְהִשְׁפַּלְתִּי אוֹתוֹ וַיָּקָם עָלַי הַיְנוּ שֶׁאַחַר כָּך הִתְגַּבֵּר עוֹד כְּנֶגְדִּי וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ הַיְנוּ שֶׁהֵבַנְתִּי, שֶׁכָּל כּחוֹ וִינִיקָתוֹ עַל יְדֵי מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ שֶׁהֶחֱזַקְתִּי וְתָפַסְתִּי שָׁם בְּשׁרֶשׁ יְנִיקָתוֹ בְּזִקְנֵי הַדּוֹר וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו שֶׁהִכְנַעְתִּי וְהִשְׁפַּלְתִּי אֶת חַכְמֵי הַטֶּבַע, חַיּוֹת רָעוֹת עַל יְדֵי שֶׁהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ, בְּשׁרֶשׁ יְנִיקָתָם כַּנַּ"ל וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי כְּאֶחָד מֵהֶם כִּי הוּא גַּם כֵּן בְּחִינָה זוֹ מַמָּשׁ שֶׁכָּל כּחוֹ מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת: "וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת" וְכוּ כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן גַּם הוּא כְּמוֹתָם, וְאוּכַל לְהַכְנִיעוֹ וּלְהַפִּילוֹ (שָׁם). וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ הַיְנוּ בְּמֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהִכְנִיעוֹ עַל יְדֵי בְּחִינַת ([[משלי יא/ניקוד|מִשְׁלֵי יא]]) : "אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ" בְּחִינַת רָצוֹן כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת שֶׁהִזְהִיר יִשַׁי אֶת דָּוִד בְּלֶכְתּוֹ לְשָׁם. "וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח" זֶה בְּחִינַת עוֹרֵב בְּחִינַת צְדָקָה כִּי עִקָּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה בִּבְחִינַת עוֹרֵב בְּחִינַת: "וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי" וְכוּ כַּנַּ"ל כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה הוּא מוֹצִיא הַחִיּוּת שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר כַּנַּ"ל וְדַע, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּכְנִיעִין וְסוֹתְרִין דֵּעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע וּמַשְׁפִּילִין אוֹתָם אַף עַל פִּי כֵן אִם אֵין הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן חָזָק וְתַקִּיף דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ סָפֵק בָּרָצוֹן שֶׁאֵינוֹ מְברָר בְּבֵרוּר חָזָק שֶׁמִּתְנַהֵג רַק עַל פִּי הָרָצוֹן אַף עַל פִּי שֶׁחָכְמַת הַטֶּבַע נִכְנַעַת אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁהָרָצוֹן אֵינוֹ חָזָק עֲדַיִן יֵשׁ יְכלֶת, חַס וְשָׁלוֹם לְמֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁיַּחֲזר וְיִתְעוֹרֵר וְיִתְגַּבֵּר כְּבַתְּחִלָּה וְגַם עַל זֶה צְרִיכִין כּחַ הַצְּדָקָה כִּי הַצְּדָקָה מוֹעֶלֶת תָּמִיד וְעוֹמֶדֶת תָּמִיד כְּנֶגֶד מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל וְזֶה פֵּרוּשׁ: רַב יְהוּדָא הִנְדּוּאָה מִשְׁתָּעֵי: זִמְנָא חֲדָא הֲוָה אָזְלֵינָא בִּסְפִינְתָּא וְחָזֵינָא הַהוּא אֶבֶן טָבָא דְּהָדַר לֵהּ תַּנִּינָא, וְנָחֵת בַּר אָמוֹרַאי לַאֲתוּיֵהּ אֲתָא תַּנִּינָא, קָא בָּעֵי בָּלַע לִסְפִינְתָּא אֲתָא צִפָּרָא פּוּשְׁקַנְצָא, פְּסַקֵהּ לְרֵישֵׁה אִתְהֲפִכוּ מַיָּא וַהֲווֹ דְּמָא אֲתָא תַּנִּינָא חַבְרֵהּ, שְׁקַלֵהּ וְתָלְיָא לָהּ וְאַחְיֵהּ הָדַר אָתֵי, קָא בָּעֵי בָּלְעָה לִסְפִינְתָּא הָדַר אָתֵי צִפָּרָא [פּוּשְׁקַנְצָא], פְּסַקָה לְרֵישֵׁהּ, שְׁקַלֵהּ לְהַהוּא אֶבֶן טָבָא, שַׁדְיֵהּ לִסְפִינְתָּא הֲוָה צִפָּרָא מְלִיחֵי בַּהֲדָן אוֹתְבִינְהוּ עֲלַיְהוּ, שְׁקַלוּהוּ וּפְרַחוּ לְהוּ בַּהֲדֵהּ: ([[בבא בתרא עד ב]]) רַשְׁבַּ"ם: וְחָזֵינָא הַהוּא אֶבֶן טָבָא, לְתוֹך הַיָּם, וְהָדְרָא לָהּ תַּנִּינָא, הָכֵי גַּרְסִינַן אֲתָא הַהוּא תַּנִּינָא, רְגַשׁ וְקָא בָּעֵי לְמִבְלַע לִסְפִינְתָּא עוֹרֵב נְקֵבָה: וּקְטַעֵהּ לְרֵישָׁא דְּתַנִּינָא אִתְהֲפִכוּ מַיָּא וַהֲווֹ דְּמָא, מֵרב דָּם שֶׁהָיָה גָּדוֹל הַרְבֵּה: הָדַר קָא בָּעֵי לִטְבּוּעֵי לִסְפִינְתָּא, אֲתָא הַהוּא פּוּשְׁקַנְצָא וּקְטַלֵּהּ, וַאֲזַל בַּר אָמוֹרַאי וּשְׁקַלֵהּ לְהַהוּא אֶבֶן טָבָא וּתְלִינְהוּ לְהַנָהוּ צִפֳּרֵי, לְנַסּוֹת אִם יִחְיוּ וְחָיוּ: וּפְרַחוּ לְהוּ בַּהֲדֵי הַהוּא אֶבֶן זִמְנָא חֲדָא אָזְלֵינָא בִּסְפִינְתָּא, זֶה בְּחִינַת שׁרֶשׁ הָרָצוֹן שֶׁשָּׁם קְבוּרַת משֶׁה, שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּשׁרֶשׁ הָרָצוֹן כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת סְפִינְתָּא בְּחִינַת (דְּבָרִים ל"ג) : "כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן" וְחָזֵינָא הַהוּא אֶבֶן טָבָא דְּהָדַר לֵהּ תַּנִּינָא הַיְנוּ בְּחִינַת: אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ, בְּחִינַת הָרָצוֹן הַנַּ"ל דְּהָדַר לֵהּ תַּנִּינָא זֶה מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁמְּסַבֵּב וּמִתְגַּבֵּר עַל הָרָצוֹן כַּנַּ"ל וְנָחֵת בַּר אָמוֹרַאי לַאֲתוּיֵהּ הַיְנוּ בְּחִינַת הֶחָכָם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת (מִשְׁלֵי ז) : "אֱמר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ" שֶׁהֶחָכָם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה רָצָה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהַעֲלוֹת הָרָצוֹן לְקַשְׁרוֹ לְשׁרֶשׁ הָרָצוֹן כַּנַּ"ל אֲתָא תַּנִּינָא קָא בָּעֵי בָּלַע לִסְפִינְתָּא הַיְנוּ שֶׁבָּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע וְרָצָה לִבְלעַ הַסְּפִינָה, בְּחִינַת שׁרֶשׁ הָרָצוֹן בְּחִינַת: "כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן" כִּי מֵצַח הַנָּחָשׁ רָצָה לְהִתְגַּבֵּר גַּם בְּשׁרֶשׁ הָרָצוֹן לְהַטִּיל פְּגָם וּכְפִירָה שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל אֲתָא פּוּשְׁקַנְצָא, הַיְנוּ עוֹרֵב, פְּסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ פֵּרוּשׁ, שֶׁבָּא בְּחִינַת עוֹרֵב, דְּהַיְנוּ צְדָקָה כַּנַּ"ל כִּי עִקָּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה בִּבְחִינַת עוֹרֵב בְּחִינַת: "וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי" וְכוּ לַהֲפך אַכְזָרִיּוּת לְרַחֲמָנוּת וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִים עַל מֵצַּח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע כַּנַּ"ל כִּי מִנֵּהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּהּ נַרְגָּא כַּנַּ"ל וְזֶהוּ שֶׁאֲתָא פּוּשְׁקַנְצָא, דְּהַיְנוּ עוֹרֵב בְּחִינַת צְדָקָה וּפְסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ, שֶׁחָתַך ראשׁ הַנָּחָשׁ בְּחִינוֹת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהִכְנִיעוֹ וַהֲרָגוֹ עַל יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל אִתְהֲפִכוּ מַיָּא וַהֲווֹ דְּמָא הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה שֶׁהִכְנִיעַ מֵצַח הַנָּחָשׁ, שׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע עַל יְדֵי זֶה נִכְנְעוּ וְנָפְלוּ קוֹל שַׁאֲגַת הַחַיּוֹת רָעוֹת הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ כַּנַּ"ל וַאֲזַי נִשְׁמַע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן וַאֲזַי: יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם וְכוּ כַּנַּ"ל אִתְהֲפִכוּ מַיָּא הַיְנוּ שַׁאֲגַת הַחַיּוֹת רָעוֹת, בְּחִינַת (אִיּוֹב ג) "יִתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגתָי" וַהֲווֹ דְּמָא זֶה בְּחִינַת: "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע" כַּנַּ"ל כִּי עַל יְדֵי הַכְנָעַת קוֹל שַׁאֲגַת הַחַיּוֹת רָעוֹת עַל יְדֵי זֶה: "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם" וְכוּ כִּי נִשְׁמַע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב כַּנַּ"ל אֲתָא תַּנִּינָא חַבְרֵהּ, שְׁקַלֵהּ וְתָלְיָא לֵהּ וְאַחְיֵהּ שֶׁבָּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, וּשְׁקַלֵהּ לָאֶבֶן טוֹב הַנַּ"ל שֶׁנָּטַל אֶת הָאֶבֶן טוֹב, בְּחִינַת: אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ וְתָלְיָא לֵהּ הַיְנוּ שֶׁהִטִּיל בּוֹ סָפֵק וְזֶהוּ: וְתָלְיָא לֵהּ כְּמוֹ דָּבָר הַתּוֹלֶה בְּסָפֵק שֶׁהִטִּיל סָפֵק בָּרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶבֶן טוֹב הַנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה וְאַחְיֵהּ שֶׁחָזַר וְחָיָה חָכְמַת הַטֶּבַע, מֵצַח הַנָּחָשׁ כִּי חָכְמַת הַטֶּבַע חָזְרָה וְנִתְגַּבְּרָה עַל יְדֵי שֶׁהָיָה סָפֵק בְּרָצוֹן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: הָדַר אָתֵי קָא בָּעֵי בָּלְעָה לִסְפִינְתָּא שֶׁחָזַר וּבָא הַתַּנִּין מֵצַח הַנָּחָשׁ לִבְלעַ הַסְּפִינָה בְּחִינַת שׁרֶשׁ הָרָצוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל הָדַר אָתֵי צִפָּרָא פּוּשְׁקַנְצָא פְּסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ הַיְנוּ שֶׁחָזַר וּבָא הָעוֹרֵב בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ"ל, וּפְסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ שֶׁהָרַג אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ וְהִכְנִיעוֹ כִּי תָּמִיד מַכְנִיעִין אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ עַל יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל וּשְׁקַלֵהּ לְהַהוּא אֶבֶן טָבָא וְשַׁדְיֵהּ לִסְפִינְתָּא כִּי אַחַר שֶׁהִכְנִיעַ אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע, לְגַמְרֵי אֲזַי נָטַל אֶת הָאֶבֶן טוֹב בְּחִינַת הָרָצוֹן, בְּחִינַת: אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ וְשַׁדְיֵהּ לִסְפִינְתָּא שֶׁהִשְׁלִיכוֹ לְשׁרֶשׁ הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם מְקַשְּׁרִין כָּל הָרְצוֹנוֹת כַּנַּ"ל הֲוָה צִפֳּרֵי מְלִיחֵי בַּהֲדָן, אוֹתְבִינְהוּ עֲלַיהוּ, שְׁקַלוּהוּ וּפְרַחוּ לְהוּ פֵּרוּשׁ, שֶׁהָיָה עִמָּנוּ צִפֳּרֵי מְלִיחֵי הַיְנוּ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִבְּנֵי עַמֵּנוּ שֶׁטָּעוּ אַחֲרֵיהֶם, אַחֲרֵי חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת שֶׁדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: צִפֳּרֵי מְלִיחֵי, כִּי הֵם "כַּצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח" (קהֶלֶת ט) וְזֶהוּ מְלִיחֵי לְשׁוֹן מְמֻלָּח, הַיְנוּ מְבֻלְבָּל (עין רש"י שמות ל פסוק לה) כִּי גַּם הֵם נִתְבַּלְבְּלוּ עַל יְדֵי חַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ"ל וְטָעוּ גַּם כֵּן אַחֲרֵיהֶם וְעַכְשָׁו פָּרְחוּ לְהוּ וְיָצְאוּ לְשָׁלוֹם עַל יְדֵי הָאֶבֶן טוֹב הַנַּ"ל עַל יְדֵי בְּחִינַת הָרָצוֹן שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַתָּה כַּנַּ"ל וַאֲזַי כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, אֲזַי נַעֲשֶׂה יִרְאָה וְעַל יְדֵי יִרְאָה מְקַבְּלִין הַחֶסֶד כַּנַּ"ל וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת פָּרְחוּ, בְּחִינַת: "וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרן לְבֵית לֵוִי" הַיְנוּ בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד עַל יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל יב. וְזֶה בְּחִינַת רְפוּאוֹת כִּי הוּא רְפוּאָה לְכָל הַמַּכּוֹת כִּי כָל בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת רְפוּאוֹת צְדָקָה הִיא רְפוּאָה, בִּבְחִינַת (מַלְאֲכִי ג) "צְדָקָה מַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" זָקֵן זֶה קָנָה חָכְמָה (קִדּוּשִׁין ל"ב) הוּא בְּחִינַת רְפוּאָה, בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי י"ב) "לְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא" רָצוֹן הוּא בְּחִינַת רְפוּאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ס"א) : "ה שְׁלָחַנִי לַחֲבשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, לִקְרא שְׁנַת רָצוֹן" מְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הוּא רְפוּאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב כ"ד) "וַתַּעַל אֲרוּכָה לַמְּלָאכָה בְּיָדָם" כִּי רְפוּאוֹת הַמַּכָּה הִיא עַל יְדֵי כַּמָּה בְּחִינוֹת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין שֶׁיֻּפְתַּח פִּי הַמַּכָּה אַחַר כָּך צָרִיך כּחַ הַמּוֹשֵׁך שֶׁיִּמְשׁך וְיוֹצִיא הַלֵּחָה וְהַדָּמִים הַמְקֻלְקָלִים מִתּוֹך הַמַּכָּה אַחַר כָּך צְרִיכִין לְהָדִיחַ כָּל הַדָּמִים שֶׁלּא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם קִלְקוּל וַעֲכִירוּת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַדָּמִים לֵילֵך וּלְסַבֵּב כָּל סֵדֶר סִבּוּבָם כְּסֵדֶר בְּלִי שׁוּם עִכּוּב כִּי כְּשֶׁהַדָּמִים הוֹלְכִים וּמְסַבְּבִים בַּגּוּף כְּדַרְכָּם כְּשֶׁבָּאִים לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קִלְקוּל, דְּהַיְנוּ בִּמְקוֹם הַמַּכָּה נִתְעַכְּבִים שָׁם וְשָׁם נִתְעַכֵּב וְנִמְשָׁך כָּל עֲכִירוּת וְקִלְקוּל שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּמִים כִּי כֵן הַדֶּרֶך שֶׁבַּמָּקוֹם הַמְּקֻלְקָל שָׁם נִתְעַכֵּב כָּל מִינֵי עֲכִירוּת וְקִלְקוּל שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּמִים וַאֲזַי נִתְעַכְּבִים שָׁם הַדָּמִים וְאֵין יְכוֹלִים לְסַבֵּב סִבּוּבָם כְּסֵדֶר הִלּוּכָם וּמְרוּצָתָם כִּי יֵשׁ לְהַדָּמִים סֵדֶר הַהִלּוּך שֶׁהוֹלְכִים וּמְסַבְּבִים הַגּוּף כָּך וְכָך פְּעָמִים בְּשָׁעָה, וְכַיּוֹצֵא וּכְשֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֲכִירוּת, נִתְעַכְּבִים בַּמָּקוֹם הַמְּקֻלְקָל כַּנַּ"ל וְאֵינָם יְכוֹלִים לְסַבֵּב כַּסֵּדֶר עַל כֵּן צְרִיכִין לַהֲדִיחָם וּלְכַבְּסָם אַחַר כָּך צְרִיכִים לִסְגּר פִּי הַמַּכָּה וְכָל אֵלּוּ בְּחִינוֹת רְפוּאוֹת נַעֲשִׂים עַל יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל כִּי צְדָקָה הִיא בְּחִינַת פְּתִיחַת פִּי הַמַּכָּה בִּבְחִינַת:"פָּתוֹחַ תִּפְתַּח" חָכְמָה הִיא בְּחִינַת כּחַ הַמּוֹשֵׁך בִּבְחִינַת (אִיּוֹב כ"ח) "וּמֶשֶׁך חָכְמָה מִפְּנִינִים" מִלִּפְנַי וּמִלִּפְנִים [וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יְרוּשַׁלְמִי שַׁבָּת פֶּרֶק הַמַּצְנִיעַ) עַל פָּסוּק: "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים" מִלִּפְנַי וְלִפְנִים, עַיֵּן שָׁם] שֶׁבְּחִינַת חָכְמָה מוֹשֶׁכֶת וּמוֹצִיאָה הַקִּלְקוּל מִלִּפְנַי וְלִפְנִים מִכָּל מְקוֹמוֹת הַפְּנִימִיִּים רֶגֶל שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַדָּמִים לְסַבֵּב סִבּוּבָם כַּסֵּדֶר (מְלָכִים א א). "עֵין רוֹגֵל" עֵין כּוֹבֵס, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי רֶגֶל וְיוֹם טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים כַּנַּ"ל וַאֲזַי יְכוֹלִים הַדָּמִים לְסַבֵּב כַּסֵּדֶר וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא הָרֶגֶל חַג לְשׁוֹן סִבּוּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה מ) : "הַיּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ" עַל סִבּוּב הָאָרֶץ כִּי עַל יְדֵי הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים עַל יְדֵי זֶה הֵם מְסַבְּבִים כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית דְּהַיְנוּ בְּחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה כִּי עַל יְדֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הַנַּ"ל זוֹכִין לְהַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד שֶׁיִּתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ בְּחִינַת: "וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה תִּקָּרֵאוּ" כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי בְּחִינָה זוֹ, בְּחִינַת כּהֵן, חֶסֶד עַל יְדֵי זֶה נִסְגָּר פִּי הַמַּכָּה בִּבְחִינַת (וַיִּקְרָא י"ג) : "וְהִסְגִּיר הַכּהֵן אֶת הַנֶּגַע" שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת כּהֵן נִסְגָּר הַמַּכָּה לְגַמְרֵי וְנִתְרַפֵּא בִּשְׁלֵמוּת וְזֶה פֵּרוּשׁ: וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים זֶה בְּחִינַת הַתְחָלָה, בְּחִינַת צָרָה כְּמַבְכִּירָה בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה הַיְנוּ הַתְחָלַת הַצְּדָקָה כְּשֶׁמַּתְחִילִין מֵחָדָשׁ לִתֵּן צְדָקָה וְזֶה בְּחִינַת מִנְחָה חֲדָשָׁה בְּחִינַת צְדָקָה חֲדָשָׁה, בְּחִינַת הַתְחָלַת הַצְּדָקָה כִּי מִנְחָה בְּחִינַת צְדָקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה" וְעַל יְדֵי הַצְּדָקָה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּשָׁבֻעתֵיכֶם זֶה בְּחִינַת זָקֵן כִּי בְּסִינַי נִדְמָה לָהֶם כְּזָקֵן (כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּפָּרָשַׁת אָנכִי) כִּי עַל יְדֵי בְּחִינַת מִנְחָה חֲדָשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְחָלַת הַצְּדָקָה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת זָקֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת כַּנַּ"ל וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל יְנִיקָתוֹ שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר, שֶׁאֵינָם כְּתִקּוּנוֹ כַּנַּ"ל וְנִשְׁמַע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל מִקְרָא קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם הַיְנוּ קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "מִקְרָא קדֶשׁ" כַּנַּ"ל שֶׁהוּא נִשְׁמַע עַתָּה עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁמַּכְנִיעַ אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע כַּנַּ"ל וַאֲזַי עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, כָּל מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ כִּי עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן נַעֲשֶׂה יִרְאָה וְעַל יְדֵי יִרְאָה נִשְׁפָּע חֶסֶד וַאֲזַי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ בִּבְחִינַת: "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" וַאֲזַי: "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צאנְכֶם" וְכוּ "וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה תִּקָּרֵאוּ", כַּנַּ"ל כָּל מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ כִּי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וְשׁוּם עֵסֶק כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ בְּחִינַת: "וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה תִּקָּרֵאוּ", כַּנַּ"ל יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַחַיּוֹת רָעוֹת וּבֵין הַמֵּצַח הַנָּחָשׁ כִּי חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת הֵם הַחֲכָמִים שֶׁאוֹחֲזִים בְּחָכְמַת הַטֶּבַע לַהֲנָּאָתָם כִּי יֵשׁ לָהֶם הֲנָאָה מִזֶּה, כְּדֵי לְהַחֲזִיק דַּעַת וָשֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם וְכַיּוֹצֵא אֲבָל הֶחָכָם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הוּא רָשָׁע וְכוֹפֵר בְּלִי שׁוּם הֲנָאָה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מֵחָכְמָתוֹ רַק הוּא [כְּמוֹ רָשָׁע יָרֵא שֶׁהוּא] רָשָׁע וְכוֹפֵר בְּלִי שׁוּם הֲנָאָה כַּנַּ"ל כְּלַל הַמַּאֲמָר כֻּלּוֹ אֶחָד וְכֻלּוֹ קָשׁוּר זֶה בָּזֶה שֶׁהַצְּדָקָה הִיא קָשָׁה מְאֹד בַּהַתְחָלָה אֲבָל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל הַצְּדָקָה גָּדוֹל מְאֹד כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וְעֵסֶק כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה מוֹצִיאִין יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר וַאֲזַי נִשְׁמָע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן וַאֲזַי נִתְגַלֶּה יִרְאָה כִּי עִקָּר הַיִּרְאָה עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה נַעֲשֶׂה כְּלִי וְצִנּוֹר לְקַבֵּל עַל יָדוֹ הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד כִּי בְּלא הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחֶסֶד רַק עַל יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁהוּא צִנּוֹר וּכְלִי עַל יָדָהּ מְקַבְּלִין אֶת הַחֶסֶד, וַאֲזַי מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ וְאָז אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה כִּי נִתְקַיֵּם "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צאנְכֶם" וְכוּ כַּנַּ"ל http://breslev.eip.co.il/?key=181 [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] gcdkhrjmtpv059ndr3qbqy8fhbfa1c3 3101935 3101932 2026-11-07T19:28:35Z Yaakov304 38031 /* ח */ 3101935 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר&quot;ן תנינא||ג|ד|ה|}} ד - וביום הבכורים וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה בְּשָׁבֻעתֵיכֶם, מִקְרָא קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ (בַּמִּדְבָּר כ"ח). ==א== "וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְך" (מְלָכִים א י"ז) זֶה בְּחִינַת צְדָקָה כִּי בִּתְחִלָּה כְּשֶׁמַּתְחִילִין לְהִתְנַדֵּב לִצְדָקָה אֲזַי צְרִיכִין לְשַׁבֵּר אֶת הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁלּוֹ לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת וְזֶהוּ עִקָּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה כִּי מִי שֶׁהוּא רַחֲמָן בְּטִבְעוֹ וְנוֹתֵן צְדָקָה מֵחֲמַת רַחֲמָנוּת שֶׁבְּטִבְעוֹ אֵין זֶה עֲבוֹדָה כִּי יֵשׁ גַּם כַּמָּה חַיּוֹת שֶׁהֵם רַחֲמָנִים בְּטִבְעָם רַק עִקָּר הָעֲבוֹדָה לְשַׁבֵּר הָאַכְזָרִיּוּת לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת וְזֶה בְּחִינַת: "וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְך" כִּי הָעוֹרֵב הוּא בְּטִבְעוֹ אַכְזָרִי, וְנִתְהַפֵּך לְרַחֲמָנוּת לְכַלְכֵּל אֶת אֵלִיָּהוּ כְּמוֹ כֵן צְרִיכִין בִּצְדָקָה כַּנַּ"ל וְכָל הַנְּדִיבֵי לֵב, כָּל מִי שֶהוּא נַדְבָן צָרִיך לֵילֵך וְלַעֲבר בִּתְחִלָּה דֶּרֶך בְּחִינָה זוֹ, בְּחִינַת: "וְאֶת הָערְבִים" הַנַּ"ל דְּהַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִים לְשַׁבֵּר הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁלָּהֶם מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם אַכְזָרִיּוּת בִּתְחִלָּה לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת, לְהִתְנַדֵּב לִצְדָקָה כַּנַּ"ל. ==ב== וּבְחִינָה זוֹ, דְּהַיְנוּ הַתְחָלַת הַצְּדָקָה הִיא קָשָׁה וּכְבֵדָה מְאֹד כִּי כָל הָעֲבוֹדוֹת וְכָל הַתְּשׁוּבוֹת כָּל מַה שֶּׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֻבְדָּא בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כַּמָּה קָלִין שֶׁל אוֹי וַאֲבוֹי וְכַמָּה גְּנִיחוֹת וְכַמָּה כְּפִילוּת וְכַמָּה הַטָּיוֹת [הַיְנוּ תְּנוּעוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁעוֹשִׂין יִרְאֵי ה' בַּעֲבוֹדָתָם] צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת קדֶם שֶׁעוֹשִׂין אֵיזֶה עֻבְדָּא וְעִקָּר בַּהַתְחָלָה, שֶׁאָז קָשֶׁה מְאֹד, כִּי כָל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת (מְכִילְתָּא פָּרָשַׁת יִתְרוֹ, וְהוּבָא בְּפֵירַשִׁ"י שָׁם) וּצְרִיכִין כַּמָּה קָלִין וְכַמָּה גְּנִיחוֹת וְכוּ קדֶם שֶׁמַּתְחִילִין אֵיזֶהוּ הַתְחָלָה וְגַם אַחַר כָּך לְאַחַר הַהַתְחָלָה גַּם כֵּן אֵינוֹ בָּא בְּנָקֵל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּצְרִיכִין כַּמָּה יְגִיעוֹת וְכַמָּה תְּנוּעוֹת כַּנַּ"ל קדֶם שֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֻבְדָּא, שֶׁיִּהְיֶה לָהּ הִדּוּר אַך הַהַתְחָלָה קָשָׁה מְאֹד כַּנַּ"ל כִּי עִקָּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲשִׂים טוֹבִים (תַּנְחוּמָא פָּרָשַׁת נחַ וְהוּבָא בְּפֵירַשִׁ"י שָׁם) נִמְצָא שֶׁהַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְכָל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם הֵם בְּחִינַת הוֹלָדָה וְקדֶם הַהוֹלָדָה כַּמָּה קָלִין וְכַמָּה חֲבָלִים וְצִירִים יֵשׁ לְהַיּוֹלֶדֶת קדֶם שֶׁמּוֹלֶדֶת הַהוֹלָדָה וּבִפְרָט מַבְכִּירָה דְּהַיְנוּ הוֹלָדָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל אִשָּׁה, שֶׁאָז קָשֶׁה עָלֶיהָ מְאֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יִרְמְיָה ד) "צָרָה כְּמַבְכִּירָה" שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַהַתְחָלָה, בְּחִינַת: כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת כַּנַּ"ל וּצְדָקָה הִיא תָּמִיד הַתְחָלָה בִּבְחִינַת (דְּבָרִים ט"ו) "פָּתוֹחַ תִּפְתַּח" שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ פֶּתַח וְהַתְחָלָה הַצְּדָקָה הִיא פּוֹתַחַת יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּמַרְחֶבֶת הַפֶּתַח יוֹתֵר כִּי כָל דָּבָר וְדָבָר מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּשֶׁרוֹצִין לִכָּנֵס בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶך וְאוֹתוֹ הָעֲבוֹדָה צְרִיכִין לִפְתּחַ שָׁם פֶּתַח לִכָּנֵס בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶך וְזֶה בְּחִינַת: כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת מֵחֲמַת שֶׁבַּהַתְחָלָה צְרִיכִין לְשַׁבֵּר וְלִפְתּחַ פֶּתַח מֵחָדָשׁ עַל כֵּן קָשֶׁה מְאֹד וּסְגֻלַּת כּחַ הַצְּדָקָה לְהַרְחִיב וְלִפְתּחַ הַפֶּתַח יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁכְּשֶׁעוֹשִׂין אֵיזֶהוּ פֶּתַח בְּאֵיזֶה עֲבוֹדָה וְנוֹתְנִין צְדָקָה אֲזַי הַצְּדָקָה פּוֹתַחַת וּמַרְחֶבֶת הַפֶּתַח יוֹתֵר וְיוֹתֵר כִּי צְדָקָה הִיא הַהַתְחָלָה שֶׁל כָּל הַהַתְחָלוֹת כִּי הִיא פּוֹתַחַת וּמַרְחֶבֶת כָּל הַפְּתָחִים כַּנַּ"ל וְגַם בִּצְדָקָה עַצְמָהּ יֵשׁ הַתְחָלָה דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמַּתְחִילִין לִתֵּן צְדָקָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַתְחָלַת הַצְּדָקָה הִיא קָשָׁה וּכְבֵדָה מְאֹד כִּי הִיא בְּחִינַת הַתְחָלָה שֶׁל כָּל הַהַתְחָלוֹת כַּנַּ"ל. ==ג== אַך הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל הַצְּדָקָה גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד כִּי הַצְּדָקָה מוֹעֶלֶת תָּמִיד כִּי צָרְכֵי הַגּוּף הֵם רַבִּים מְאֹד וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוֹת הֵם רַבִּים וּגְדוֹלִים מְאֹד אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּמַלְבּוּשִׁים וְדִירוֹת שֶׁיְּכוֹלִין לְבַלּוֹת יָמָיו וְשָׁנָיו אֲפִלּוּ עַל הַהֶכְרֵחִיּוֹת לְבַד וְהֵם מוֹנְעִין אֶת הָאָדָם מְאֹד מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וְאַף עַל פִּי שֶׁגַּם הֵם בְּעַצְמָן הֵם גַּם כֵּן עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך כִּי הֵם בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כִּי בְּעֻבְדָּא דִּלְתַתָּא אִתְעַר לְעֵלָּא (זוהר פ לך לך עז פו: ועוד במקומות רבים מזוה"ק) כִּי עַל יְדֵי כָּל עֲסָקִים וּמְלָאכוֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּנֵי אָדָם עַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ הַצִּיּוּר שֶׁל אוֹתוֹ הַמְּלָאכָה לְמַעְלָה בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וּמֵבִיא חִיּוּת וְהֶאָרָה לְאוֹתוֹ הַצִּיּוּר שֶׁל אוֹתוֹ הַמְּלָאכָה שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד אוֹתוֹ הָעֵסֶק וְהַמְּלָאכָה, שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה לְמַטָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי עַל יְדֵי הָעֲסָקִים וְהַמְּלָאכוֹת שֶׁעוֹשִׂים נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת מִשְׁכָּן כִּי כָל הַמְּלָאכוֹת כְּלוּלִים בְּל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם אֲבוֹת מְלָאכוֹת אָבוֹת מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלָדוֹת (בָּבָא קַמָּא ב) כִּי כָל מִינֵי מְלָאכוֹת וַעֲסָקִים שֶׁעוֹשִׂין כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם הָאָבוֹת, וְהַשְּׁאָר הֵם תּוֹלָדוֹת וְל"ט מְלָאכוֹת הֵם כְּנֶגֶד מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת מ"ט:). אָבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת כְּנֶגֶד מִי, כְּנֶגֶד מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן וְצִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא כְּצִיּוּרָא דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית (תִּקּוּנֵי זהַר דַף יב בְּהַקְדָּמָה) וְהָאָדָם עוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה, וְצִיּוּרָא דְּגוּפָא כְּצִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא (בְּהַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים שָׁם) נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הָאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה וְהָעֵסֶק עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת מִשְׁכָּן כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה וְהָעֵסֶק כָּרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁצָּרִיך לַעֲשׂוֹת וְעַל יְדֵי זֶה נוֹתֵן חִיּוּת וְהֶאָרָה לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם נִמְצָא שֶׁגַּם זֶה הוּא עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא אַף עַל פִּי כֵן אִם הָיָה שׁוֹפֵעַ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, לא הָיִינוּ צְרִיכִים לְכָל זֶה כִּי הֲלא אֵיך בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אַחַר הֶעְדֵּר הַגָּמוּר, שֶׁלּא הָיָה שׁוּם הֲוָיָה, שֶׁיִּהְיֶה עַל יָדָהּ אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא וְאַף עַל פִּי כֵן בָּרָא עוֹלָמוֹת כָּאֵלּוּ וְהַכּל בְּחַסְדּוֹ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כְּלָל בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים פ"ט) : "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" וּמֵאַחַר שֶׁהוּא יִתְבָּרַך הָיָה יָכוֹל לִבְרא עוֹלָמוֹת כָּאֵלּוּ בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כְּלָל רַק עַל יְדֵי חַסְדּוֹ בְּוַדַּאי הוּא יָכוֹל לְהַחֲיוֹת וּלְקַיֵּם הָעוֹלָמוֹת רַק עַל יְדֵי חַסְדּוֹ וְלא הָיִינוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת כְּלָל שׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוֹת הָיוּ נַעֲשִׂין עַל יְדֵי אֲחֵרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ס"א) "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צאנְכֶם, וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכרְמֵיכֶם, וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה תִּקָּרֵאוּ" כּהַנֵי ה דַיְקָא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת: "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" הַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים "כּהֲנֵי ה", בְּחִינַת חֶסֶד שֶׁאֵין צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה, רַק הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בְּחַסְדּוֹ כַּנַּ"ל אַך כְּשֶׁהַחֶסֶד נִתְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ אֲזַי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים ס"ב) : "וּלְך ה הַחֶסֶד, כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" הַיְנוּ כְּשֶׁהַחֶסֶד נִתְעַכֵּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "וּלְך ה הַחֶסֶד" שֶׁהַחֶסֶד נִתְעַכֵּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך וְאֵין מַשְׁפִּיעוֹ עָלֵינוּ אֲזַי: "כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" הַיְנוּ כְּפִי הָעֲשִׂיּוֹת וְהָעֲסָקִים שֶׁעוֹשֶׂה, כֵּן הוּא יִתְבָּרַך מְשַׁלֵּם כִּי צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת דַּוְקָא מֵחֲמַת שֶׁהַחֶסֶד נִתְעַכֵּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך וְאֵינוֹ מַשְׁפִּיעוֹ עָלֵינוּ אֲבָל אִם הָיָה מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ הַחֶסֶד לא הָיִינוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּלָל וַאֲזַי הָיָה נִתְקַיֵּם : "כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" כְּאִלּוּ הוּא עוֹשֶׂה, כִּי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כְּלָל, כְּשֶׁשּׁוֹפֵעַ חַסְדּוֹ כַּנַּ"ל. ==ד== אַך צָרִיך לְקַבֵּל הַחֶסֶד בְּהַדְרָגָה, כִּי רב הַחֶסֶד אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי הָיוּ בְּטֵלִים בַּמְּצִיאוּת מֵחֲמַת רב הַחֶסֶד כִּי אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל רב טוֹבָה (תַּעֲנִית כ"ג) וְצָרִיך לַעֲשׂוֹת כְּלִי וְצִנּוֹר לְקַבֵּל עַל יָדוֹ הַחֶסֶד וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי יִרְאָה כִּי עַל יְדֵי יִרְאָה נַעֲשֶׂה חֲקִיקָה וְצִנּוֹר לְקַבֵּל עַל יָדוֹ הַחֶסֶד בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית מ"ט) : "וּמְחוֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" רֶגֶל הוּא בְּחִינַת יִרְאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת סוֹף כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (סוֹף קהֶלֶת) : "סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלקִים יָרֵא" הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי יִרְאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת רֶגֶל נַעֲשֶׂה חֲקִיקָה וְצִנּוֹר לְקַבֵּל בְּתוֹכוֹ אֶת הַחֶסֶד וְזֶה בְּחִינַת (בַּמִּדְבָּר י"ז) : "וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרן לְבֵית לֵוִי" הַיְנוּ שֶׁהַחֶסֶד בְּחִינַת אַהֲרן צָרִיך לְקַבְּלוֹ עַל יְדֵי הַכְּלִי שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה סִטְרָא דְּלֵוִי וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים כ) : "בִּגְבוּרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ". ==ה== וְעִקָּר הַיִּרְאָה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן בִּבְחִינַת: "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה" (תְּהִלִּים קמ"ה) שֶׁעַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן נַעֲשֶׂה יִרְאָה הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁהַכּל מִתְנַהֵג בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַך כִּי הוּא יִתְבָּרַך בָּרָא הַכּל בִּרְצוֹנוֹ בְּלִי שׁוּם חִיּוּב כְּלָל וּמְחַיֶּה וּמְקַיֵּם הַכּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַך וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטִּבְעִי כְּלָל עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה יִרְאָה כִּי אֲזַי יֵשׁ שָׂכָר וָענֶשׁ, וְשַׁיָּך לְהִתְיָרֵא מִפָּנָיו יִתְבָּרַך כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת ד) וַיִּירָא יַעֲקב מְאֹד אָמַר: שֶׁמָּא יִגְרם הַחֵטְא אֲבָל כְּשֶׁאֵין נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן וְסוֹבְרִים שֶׁיֵּשׁ חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם וּכְאִלּוּ מִתְנַהֵג הַכּל עַל פִּי הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם אֵין שַׁיָּך יִרְאָה כְּלָל כִּי אֵין שָׂכָר וָענֶשׁ כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם מֵאַחַר שֶׁהַכּל מִתְנַהֵג רַק כְּפִי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם נִמְצָא שֶׁעִקָּר הַיִּרְאָה עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן. ==ו== וְהִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן הוּא עַל יְדֵי יָמִים טוֹבִים כִּי כָל אֶחָד מֵהַיָּמִים טוֹבִים מַכְרִיז וְקוֹרֵא וּמְגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן שֶׁהַכּל מִתְנַהֵג רַק עַל פִּי רְצוֹנוֹ בִּלְבַד בִּבְחִינַת (וַיִּקְרָא כ"ג) : "מִקְרָא קדֶשׁ" שֶׁהַיּוֹם טוֹב קדֶשׁ קוֹרֵא וּמַכְרִיז אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל כִּי בְּכָל יוֹם טוֹב וְיוֹם טוֹב עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עִמָּנוּ אוֹתוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁהֵם הֶפֶך הַטֶּבַע שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַלָּה הָרָצוֹן שֶׁהַכּל בִּרְצוֹנוֹ, וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל בְּפֶסַח יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת בְּשָׁבוּעוֹת מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנָּתַן לָנוּ הַתּוֹרָה בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת בְּסֻכּוֹת הֶקֵּף עַנְנֵי כָּבוֹד וְעַל כֵּן כָּל יוֹם טוֹב וְיוֹם טוֹב מַכְרִיז וְקוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן בִּבְחִינַת מִקְרָא קדֶשׁ כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הַיָּמִים טוֹבִים נִקְרָאִים רֶגֶל, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ"ל כִּי עַל יְדֵי יוֹם טוֹב, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה יִרְאָה כַּנַּ"ל אַך לא תָּמִיד שׁוֹמְעִין אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל וְזֶה נִכָּר בְּשִׂמְחַת יוֹם טוֹב כִּי כָל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁמַּרְגִּישׁ וְשׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁמַּכְרִיז וְקוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן כְּמוֹ כֵן יֵשׁ לוֹ שִׂמְחַת יוֹם טוֹב כִּי כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, שֶׁהַכּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַך אֲזַי יוֹדְעִים שֶׁכָּל הַשִּׁעְבּוּדִים וְהַגָּלוּת וְכָל הַהַכְבָּדוֹת שֶׁל הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם מַכְבִּידִים עָלֵינוּ עַל כֻּלָּם יִנְקם בָּהֶם הוּא יִתְבָּרַך וְיִגְאָלֵינוּ מִיָּדָם אֲבָל כְּשֶׁסּוֹבְרִים, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהַכּל עַל פִּי חִיּוּב הַטֶּבַע אֵין שַׁיָּך נְקָמָה בָּהֶם מֵאַחַר שֶׁהַכּל מִתְנַהֵג רַק עַל פִּי סֵדֶר הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם (תְּהִלִּים נ"ח). "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע" פְּעָמָיו דַיְקָא הַיְנוּ עַל יְדֵי "שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה" (דְּבָרִים ט"ז), שֶׁהֵם הַיָּמִים טוֹבִים שֶׁעַל יָדָם נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן עַל יְדֵי זֶה: יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם וְכוּ כַּנַּ"ל וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם) : "וַיּאמֶר אָדָם אַך פְּרִי לַצַּדִּיק, אַך יֵשׁ אֱלקִים שׁפְטִים בָּאָרֶץ" דְּהַיְנוּ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה שֶׁיֵּשׁ אֱלקִים שׁוֹפֵט בִּרְצוֹנוֹ וְיֵשׁ פְּרִי לַצַּדִּיק וּבָהֶם יִנְקם וְעַל יְדֵי זֶה: "יִשְׂמַח צַדִּיק" וְזֶה בְּחִינַת שִׂמְחַת יוֹם טוֹב עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּיוֹם טוֹב עַל יְדֵי קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁהַיּוֹם טוֹב מַכְרִיז וְקוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל אַך לא כָּל אֶחָד וְאֶחָד שׁוֹמֵעַ קוֹל הַקְּרִיאָה הַנַּ"ל שֶׁל יוֹם טוֹב כִּי יֵשׁ חַיּוֹת רָעוֹת דּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים, וְהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁמַּרְאִין בְּחָכְמָתָם הַמֻּטְעֵית שֶׁהַכּל עַל פִּי הַטֶּבַע וּכְאִלּוּ אֵין שׁוּם רָצוֹן, חַס וְשָׁלוֹם וַאֲפִלּוּ הָאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְשִׂימִים הַכּל בְּתוֹך דֶּרֶך הַטֶּבַע וְהַחֲכָמִים הַלָּלוּ הֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת וְהֵם דּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ שֶׁטּוֹעִים גַּם כֵּן אַחֲרֵיהֶם וְסוֹבְרִים כְּמוֹתָם כְּאִלּוּ הַכּל עַל פִּי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם וּכְשֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים אֲזַי קוֹל שַׁאֲגָתָם עוֹלֶה וּמִתְגַּבֵּר עַל קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁקּוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן וַאֲזַי נִשְׁבָּת שִׂמְחַת יוֹם טוֹב, חַס וְשָׁלוֹם כִּי עִקָּר שִׂמְחַת יוֹם טוֹב עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל (שָׁם ע"ד). שָׁאֲגוּ צרְרֶיך בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶך, שָׂמוּ אוֹתֹתָם אתוֹת שֶׁשַּׁאֲגַת הַצּוֹרְרִים, דְּהַיְנוּ קוֹל הַחַיּוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע נִכְנָס בְּקֶרֶב הַמּוֹעֲדִים מַמָּשׁ הַיְנוּ בְּתוֹך קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁמַּכְרִיז וְקוֹרֵא אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל וְשַׁאֲגַת הַצּוֹרְרִים נִכְנָס בְּתוֹכָם מַמָּשׁ וְשׁוֹאֲגִים בְּקוֹלָם, שֶׁהַכּל רַק עַל פִּי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם כְּפִי סֵדֶר אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם שָׂמוּ אוֹתֹתָם אתוֹת שֶׁמְּשִׂימִים אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם לְאוֹתוֹת שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהַכּל רַק עַל פִּי אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם כְּפִי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם ;ראו גם {{קישור לפרק|https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%A8%D7%98%D7%96|חכמי הטבע|ליקוטי מוהר"ן קמא רטו}} ==ז== וְהַכְנָעָתָם שֶׁל אֵלּוּ הַחַיּוֹת רָעוֹת, חַכְמֵי הַטֶּבַע הוּא עַל יְדֵי חָכָם גָּדוֹל שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה שֶׁיָּכוֹל לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת בְּשׁרֶשׁ הָרָצוֹן שֶׁשָּׁם הוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת משֶׁה, כַּיָּדוּעַ (זהַר פָּרָשַׁת יִתְרוֹ פ"ח: וְעַיֵּן זהַר נָשׂא קכ"ט) וְהוּא בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן, בְּחִינַת (שְׁמוֹת כ"ח) "וְהָיָה עַל מִצְחוֹ לְרָצוֹן" וְצָרִיך לְקַשֵּׁר כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם לְשׁרֶשׁ הָרָצוֹן וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מִתְגַּבֵּר וּמַכְנִיעַ וְסוֹתֵר דֵּעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁכּוֹפְרִים בְּרָצוֹן אַך כְּנֶגֶד זֶה יֵשׁ בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא שׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע כִּי כָל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שׁרֶשׁ וְשׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּחִינַת (שְׁמוּאֵל א י"ז) : "וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו", הַנֶּאֱמָר בְּגָלְיַת הַיְנוּ בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל כִּי גָּלְיַת הָיָה כּוֹפֵר וְהָיָה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת, שֶׁכָּל הַסִּבּוֹת הַכּל עַל פִּי הַטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם שֶׁזֶּה בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: "רַגְלָיו", בְּחִינַת סִבּוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ל) : "וַיְבָרֶך ה אוֹתְך לְרַגְלִי" בְּסִבּוֹתַי כִּי כֵן הוּא הַפֵּרוּשׁ שָׁם שֶׁיַּעֲקב אָמַר לְלָבָן, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך הָיָה מְסַבֵּב אֵלָיו הַבְּרָכָה עַל יָדוֹ וּבְסִבָּתוֹ נִמְצָא שֶׁרֶגֶל הוּא בְּחִינַת סִבּוֹת רַק שֶׁיַּעֲקב תָּלָה כָּל הַסִּבּוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַך כַּנַּ"ל וְגָלְיַת הָיָה תוֹלֶה כָּל הַסִּבּוֹת שֶׁלּוֹ בְּמֵצַח הַנָּחָשׁ, דְּהַיְנוּ בְּחִיּוּב הַטֶּבַע וְזֶהוּ: "וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו" כַּנַּ"ל וְלִפְעָמִים מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ בְּפעַל דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי אִישׁ פְּרָטִי שֶׁיּוֹנֵק חָכְמָתוֹ מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא שׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע וְהוּא מַרְאֶה בְּחָכְמָתוֹ, שֶׁהַכּל עַל פִּי הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם וְיֵשׁ שֶׁנִּכְנָס בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע בְּתוֹך הֶחָכָם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְחָכְמָה זוֹ שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ מַתְחֶלֶת לִכָּנֵס עִמּוֹ מֵעִיּוּן לְעִיּוּן עַד שֶׁנִּכְנָס בְּעִיּוּן דַּק מְאֹד עַד שֶׁרוֹצֶה לְהַטִּיל פְּגָם, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁרֶשׁ הָרָצוֹן וְלִכְפּר שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ אֵין רָצוֹן כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם. ==ח== וְדַע, שֶׁזֶּה הַמֵּצַח הַנָּחָשׁ יְנִיקָתוֹ מִזִּקְנֵי הַדּוֹר מִמַּאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁבַּדּוֹר, כְּשֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת מִזֶּה יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל כִּי זָקֵן זֶה קָנָה חָכְמָה (קִדּוּשִׁין ל"ב:) וְצָרִיך הָאָדָם, כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין כָּל מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף וּבָא לוֹ יוֹם מִימֵי חַיָּיו לְהוֹסִיף בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר כָּך תּוֹסְפוֹת אוֹר קְדֻשָּׁה וָדַעַת וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קֵנִּים פֶּרֶק ג). זִקְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין דַּעְתָּן מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן כִּי צְרִיכִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁבָּא אַחַר כָּך לְהוֹסִיף בּוֹ קְדֻשָּׁה וָדַעַת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית א) : "וַיִּקְרָא אֱלקִים לָאוֹר יוֹם" שֶׁכָּל יוֹם צָרִיך שֶׁיָּאִיר בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל אֲבָל כְּשֶׁהַזְּקֵנִים, הַמַּאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁבַּדּוֹר, פּוֹגְמִים אֶת יְמֵיהֶם וְאֵין מוֹסִיפִין אוֹר קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִזֶּה יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע הַנַּ"ל [כִּי מִנְּפִילַת הַיָּמִים שֶׁל הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר אֵין דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת כַּנַּ"ל מִפְּגַם הַדַּעַת הַזֶּה שֶׁל אֵלּוּ הַזְּקֵנִים יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא חָכְמַת הַטֶּבַע] וּמִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעַת חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁכּוֹפְרִים בָּרָצוֹן עַל יְדֵי נְפִילַת הַדַּעַת וְהַיָּמִים שֶׁנּוֹפְלִים מֵהַזְּקֵנִים הַמַּאֲרִיכֵי יָמִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי כַּנַּ"ל (אִיּוֹב י"ד) "קְצַר יָמִים שְׂבַע רגֶז" הַיְנוּ שְׁתֵּי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל קְצַר יָמִים זֶה בְּחִינַת הַזְּקֵנִים שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי שֶׁאֵין מוֹסִיפִין קְדֻשָּׁה וָדַעַת בְּכָל יוֹם שֶׁזֶּהוּ עִקָּר הַזִּקְנָה וְהָאֲרִיכוּת יָמִים כַּנַּ"ל וּכְשֶׁהַזְּקֵנִים פּוֹגְמִים אֶת יְמֵיהֶם וְאֵין מַאֲרִיכִין אֶת יְמֵיהֶם בִּקְדֻשָּׁה וָדַעַת כַּנַּ"ל זֶה בְּחִינַת "קְצַר יָמִים" וּמִזֶּה יוֹנֵק מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא הֶפֶך מֵצַח הָרָצוֹן וְזֶהוּ: "שְׂבַע רגֶז" הֶפֶך הָרָצוֹן כַּנַּ"ל אֲבָל כְּשֶׁהַזְּקֵנִים כָּרָאוּי בְּחִינַת: זָקֵן זֶה קָנָה חָכְמָה וְכוּ כַּנַּ"ל עַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת (יְשַׁעְיָה ט) : "זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים" שֶׁעַל יְדֵי זָקֵן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִתְגַּבֵּר הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת נְשׂוּא פָנִים כִּי נְשִׂיאַת פָּנִים הוּא בְּחִינַת רָצוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֱלִישָׁע לִיהוֹרָם (מְלָכִים ב ג) "לוּלֵי פְּנֵי יְהוֹשָׁפָט אֲנִי נשֵׂא אִם אַבִּיט אֵלֶיך וְאִם אֶרְאֶךָּ" שֶׁאֱלִישָׁע לא הָיָה לוֹ שׁוּם רָצוֹן לִיהוֹרָם רַק עַל יְדֵי נְשִׂיאַת פָּנִים שֶׁל יְהוֹשָׁפָט עַל יְדֵי זֶה נִתְרַצָּה אֵלָיו נִמְצָא שֶׁנְּשִׂיאוּת פָּנִים הוּא בְּחִינַת רָצוֹן וְזֶה בְּחִינַת זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים כַּנַּ"ל ;ראה גם {{קישור לפרק|https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%A0%D7%95#%D7%92.|אריכות ימים|ליקוטי מוהר"ן קמא נ"ו #אות ג}} {{קישור לפרק|https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%9E%D7%95%D7%94%D7%A8%22%D7%9F_%D7%A1#%D7%92|אריכות ימים|ליקוטי מוהר"ן קמא ס #אות ג}} ==ט== וּצְדָקָה מוֹעִיל לָזֶה שֶׁעַל יְדֵי הַצְּדָקָה מְתַקְּנִין וּמַעֲלִין פְּגַם נְפִילַת הַיָּמִים וְהַדַּעַת שֶׁל הַזְּקֵנִים מַאֲרִיכֵי יָמִים, שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי שֶׁמִּזֶּה יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל בִּבְחִינַת (קהֶלֶת י"א) "שַׁלַּח לַחְמְך עַל פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְרב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ" שֶׁכּחַ הַצְּדָקָה מוֹצְאִין בְּרב הַיָּמִים דְּהַיְנוּ בְּמַאֲרִיכֵי יָמִים כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה מַעֲלִין וּמְתַקְּנִין הַפְּגָם שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: "שַׁלַּח לַחְמְך עַל פְּנֵי הַמָּיִם", הַיְנוּ שֶׁתִּתֵּן צְדָקָה וְהַכָּתוּב מַבְטִיחֲך, שֶׁהַהֶפְסֵד שֶׁאַתָּה מַפְסִיד מָמוֹנְך, שֶׁפִּזַּרְתָּ לִצְדָקָה תַּרְוִיחַ וְתִמְצָאֶנּוּ בְּרב הַיָּמִים בְּמַאֲרִיכֵי יָמִים כַּנַּ"ל כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה מַעֲלִין פְּגַם נְפִילַת הַדַּעַת שֶׁל הַמַּאֲרִיכֵי יָּמִים שֶׁמִּזֶּה הוּא יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל וּמוֹצִיאִין כָּל הַיְנִיקָה וְהַחִיּוּת שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע וּמִתְגַּבֵּר בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן כִּי עִקָּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה הִיא בִּבְחִינַת: וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי וְכוּ כַּנַּ"ל דְּהַיְנוּ מַה שֶׁצְּרִיכִים בַּהַתְחָלָה לְשַׁבֵּר הָאַכְזָרִיּוּת לְהָפְכוֹ לְרַחֲמָנוּת וּמִזֶּה בְּעַצְמוֹ מִתְגַּבֵּר בְּחִינַת הָרָצוֹן כִּי מִנֵהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּהּ נַרְגָּא (סַנְהֶדְרִין ל"ט) מֵאַחַר שֶׁמִּתְגַּבֵּר וּמְהַפֵּך אַכְזָרִיּוּת שֶׁבְּטִבְעוֹ לְרַחֲמָנוּת עַל יְדֵי זֶה נִתְהַפֵּך הָרגֶז לְרָצוֹן וַאֲזַי כְּשֶׁנִּכְנָע מֵצַח הַנָּחָשׁ וְנִתְגַּלֶּה בְּחִינַת מֵצַח הָרָצוֹן אֲזַי נִכְנָעִים וְנוֹפְלִים קוֹל הַחַיּוֹת רָעוֹת וְנִשְׁמַע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל וַאֲזַי כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, נַעֲשֶׂה יִרְאָה כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה יְכוֹלִין לְקַבֵּל הַחֶסֶד כַּנַּ"ל וּכְשֶׁשּׁוֹפֵעַ הַחֶסֶד אֲזַי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֵסֶק וּמְלָאכָה כַּנַּ"ל כִּי אֲזַי נִתְקַיֵּם "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צאנְכֶם וְכוּ וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה תִּקָּרֵאוּ" וְכוּ, כַּנַּ"ל וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁתּוֹעֶלֶת הַצְּדָקָה גָּדוֹל מְאֹד. ==י== וְעַל כֵּן כְּשֶׁרָצָה יַעֲקב לַעֲשׂוֹת רָצוֹן בְּעֵשָׂו אָמַר: "וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי, כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיך כִּרְאת פְּנֵי אֱלהִים וַתִּרְצֵנִי" ([[בְּרֵאשִׁית לג/ניקוד|בְּרֵאשִׁית לג]]) כִּי גַּם מַה שֶּׁנּוֹתְנִין לָעַכּוּ"ם, הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת צְדָקָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ([[בבא בתרא ט א]]) : וְנוֹגְשַׂיִך צְדָקָה וְעַל יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה רָצוֹן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לוֹ: "וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי", הַיְנוּ צְדָקָה בְּחִינַת (מַלְאֲכִי ג/ניקוד|מַלְאֲכִי ג) : "מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה" "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיך כִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלקִים" הַיְנוּ כְּמוֹ רְאוֹת פְּנֵי אֱלקִים שֶׁהוּא בְּחִינַת (דְּבָרִים ט"ז) "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְך אֶת פְּנֵי ה" דְּהַיְנוּ יָמִים טוֹבִים, שֶׁעַל יָדָם נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן [וְעִקָּר הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן עַל יְדֵי יָמִים טוֹבִים הוּא עַל יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל] כְּמוֹ כֵן יִהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ רָצוֹן עַל יְדֵי הַצְּדָקָה וְזֶהוּ: וַתִּרְצֵנִי כַּנַּ"ל [כִּי מֵאַחַר שֶׁהַמִּנְחָה וְהַצְּדָקָה שֶׁנָּתַן לְעֵשָׂו הִיא בְּחִינַת צְדָקָה מַמָּשׁ בְּחִינַת: "וְנוֹגְשַׂיִך צְדָקָה" נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא נִתְגַּלֶּה עַל יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ"ל וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְשֵׁל הָרָצוֹן לְמַטָּה וְנַעֲשָׂה רָצוֹן גַּם בְּעֵשָׂו] יא. וְזֶה בְּחִינַת מִלְחֶמֶת דָּוִד וְגָלְיַת (שְׁמוּאֵל א יז/ניקוד|שְׁמוּאֵל א יז) כִּי גָּלְיַת הָיָה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת בְּחָכְמָתוֹ, שֶׁהַכּל עַל פִּי הַטֶּבַע כִּי הָיָה יוֹנֵק מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, בִּבְחִינַת: "וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו" שֶׁתָּלָה כָּל הַסִּבּוֹת בְּחִיּוּב הַטֶּבַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן "חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלקִים חַיִּים" (שָׁם) כִּי הָיָה רוֹצֶה לְהַרְאוֹת, שֶׁהַכּל עַל יְדֵי מַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם כְּפִי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם וְדָוִד הָיָה אִישׁ חַיִל ([[שמואל א טז/ניקוד|שמואל א טז]]) וְעָמַד כְּנֶגְדּוֹ וְאָמַר שֶׁכְּבָר הָיָה לוֹ מַעֲשֶׂה כָּזוֹ וּבָא הָאֲרִי וְהַדּוֹב דְּהַיְנוּ חַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ"ל הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים, שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע כַּנַּ"ל וְנָשָׂא זֶה מֵהָעֵדֶר הַיְנוּ מֵהֶעְדֵר הַגָּמוּר שֶׁנָּשָׂא וְסִלֵּק זאת מֵהֶעְדֵּר הַגָּמוּר דְּהַיְנוּ שֶׁכָּפַר בָּזֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך בָּרָא הַכּל בִּרְצוֹנוֹ אַחַר הֶעְדֵּר הַגָּמוּר רַק שֶׁהַכּל עַל פִּי חִיּוּב הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו הַיְנוּ שֶׁהָיִיתִי מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְהִכְנַעְתִּי וְהִשְׁפַּלְתִּי אוֹתוֹ וַיָּקָם עָלַי הַיְנוּ שֶׁאַחַר כָּך הִתְגַּבֵּר עוֹד כְּנֶגְדִּי וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ הַיְנוּ שֶׁהֵבַנְתִּי, שֶׁכָּל כּחוֹ וִינִיקָתוֹ עַל יְדֵי מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן הֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ שֶׁהֶחֱזַקְתִּי וְתָפַסְתִּי שָׁם בְּשׁרֶשׁ יְנִיקָתוֹ בְּזִקְנֵי הַדּוֹר וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו שֶׁהִכְנַעְתִּי וְהִשְׁפַּלְתִּי אֶת חַכְמֵי הַטֶּבַע, חַיּוֹת רָעוֹת עַל יְדֵי שֶׁהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ, בְּשׁרֶשׁ יְנִיקָתָם כַּנַּ"ל וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי כְּאֶחָד מֵהֶם כִּי הוּא גַּם כֵּן בְּחִינָה זוֹ מַמָּשׁ שֶׁכָּל כּחוֹ מִמֵּצַח הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת: "וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת" וְכוּ כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן גַּם הוּא כְּמוֹתָם, וְאוּכַל לְהַכְנִיעוֹ וּלְהַפִּילוֹ (שָׁם). וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ הַיְנוּ בְּמֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהִכְנִיעוֹ עַל יְדֵי בְּחִינַת ([[משלי יא/ניקוד|מִשְׁלֵי יא]]) : "אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ" בְּחִינַת רָצוֹן כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת שֶׁהִזְהִיר יִשַׁי אֶת דָּוִד בְּלֶכְתּוֹ לְשָׁם. "וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח" זֶה בְּחִינַת עוֹרֵב בְּחִינַת צְדָקָה כִּי עִקָּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה בִּבְחִינַת עוֹרֵב בְּחִינַת: "וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי" וְכוּ כַּנַּ"ל כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה הוּא מוֹצִיא הַחִיּוּת שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר כַּנַּ"ל וְדַע, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּכְנִיעִין וְסוֹתְרִין דֵּעוֹת חַכְמֵי הַטֶּבַע וּמַשְׁפִּילִין אוֹתָם אַף עַל פִּי כֵן אִם אֵין הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן חָזָק וְתַקִּיף דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ סָפֵק בָּרָצוֹן שֶׁאֵינוֹ מְברָר בְּבֵרוּר חָזָק שֶׁמִּתְנַהֵג רַק עַל פִּי הָרָצוֹן אַף עַל פִּי שֶׁחָכְמַת הַטֶּבַע נִכְנַעַת אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁהָרָצוֹן אֵינוֹ חָזָק עֲדַיִן יֵשׁ יְכלֶת, חַס וְשָׁלוֹם לְמֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע שֶׁיַּחֲזר וְיִתְעוֹרֵר וְיִתְגַּבֵּר כְּבַתְּחִלָּה וְגַם עַל זֶה צְרִיכִין כּחַ הַצְּדָקָה כִּי הַצְּדָקָה מוֹעֶלֶת תָּמִיד וְעוֹמֶדֶת תָּמִיד כְּנֶגֶד מֵצַח הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל וְזֶה פֵּרוּשׁ: רַב יְהוּדָא הִנְדּוּאָה מִשְׁתָּעֵי: זִמְנָא חֲדָא הֲוָה אָזְלֵינָא בִּסְפִינְתָּא וְחָזֵינָא הַהוּא אֶבֶן טָבָא דְּהָדַר לֵהּ תַּנִּינָא, וְנָחֵת בַּר אָמוֹרַאי לַאֲתוּיֵהּ אֲתָא תַּנִּינָא, קָא בָּעֵי בָּלַע לִסְפִינְתָּא אֲתָא צִפָּרָא פּוּשְׁקַנְצָא, פְּסַקֵהּ לְרֵישֵׁה אִתְהֲפִכוּ מַיָּא וַהֲווֹ דְּמָא אֲתָא תַּנִּינָא חַבְרֵהּ, שְׁקַלֵהּ וְתָלְיָא לָהּ וְאַחְיֵהּ הָדַר אָתֵי, קָא בָּעֵי בָּלְעָה לִסְפִינְתָּא הָדַר אָתֵי צִפָּרָא [פּוּשְׁקַנְצָא], פְּסַקָה לְרֵישֵׁהּ, שְׁקַלֵהּ לְהַהוּא אֶבֶן טָבָא, שַׁדְיֵהּ לִסְפִינְתָּא הֲוָה צִפָּרָא מְלִיחֵי בַּהֲדָן אוֹתְבִינְהוּ עֲלַיְהוּ, שְׁקַלוּהוּ וּפְרַחוּ לְהוּ בַּהֲדֵהּ: ([[בבא בתרא עד ב]]) רַשְׁבַּ"ם: וְחָזֵינָא הַהוּא אֶבֶן טָבָא, לְתוֹך הַיָּם, וְהָדְרָא לָהּ תַּנִּינָא, הָכֵי גַּרְסִינַן אֲתָא הַהוּא תַּנִּינָא, רְגַשׁ וְקָא בָּעֵי לְמִבְלַע לִסְפִינְתָּא עוֹרֵב נְקֵבָה: וּקְטַעֵהּ לְרֵישָׁא דְּתַנִּינָא אִתְהֲפִכוּ מַיָּא וַהֲווֹ דְּמָא, מֵרב דָּם שֶׁהָיָה גָּדוֹל הַרְבֵּה: הָדַר קָא בָּעֵי לִטְבּוּעֵי לִסְפִינְתָּא, אֲתָא הַהוּא פּוּשְׁקַנְצָא וּקְטַלֵּהּ, וַאֲזַל בַּר אָמוֹרַאי וּשְׁקַלֵהּ לְהַהוּא אֶבֶן טָבָא וּתְלִינְהוּ לְהַנָהוּ צִפֳּרֵי, לְנַסּוֹת אִם יִחְיוּ וְחָיוּ: וּפְרַחוּ לְהוּ בַּהֲדֵי הַהוּא אֶבֶן זִמְנָא חֲדָא אָזְלֵינָא בִּסְפִינְתָּא, זֶה בְּחִינַת שׁרֶשׁ הָרָצוֹן שֶׁשָּׁם קְבוּרַת משֶׁה, שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּשׁרֶשׁ הָרָצוֹן כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת סְפִינְתָּא בְּחִינַת (דְּבָרִים ל"ג) : "כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן" וְחָזֵינָא הַהוּא אֶבֶן טָבָא דְּהָדַר לֵהּ תַּנִּינָא הַיְנוּ בְּחִינַת: אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ, בְּחִינַת הָרָצוֹן הַנַּ"ל דְּהָדַר לֵהּ תַּנִּינָא זֶה מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁמְּסַבֵּב וּמִתְגַּבֵּר עַל הָרָצוֹן כַּנַּ"ל וְנָחֵת בַּר אָמוֹרַאי לַאֲתוּיֵהּ הַיְנוּ בְּחִינַת הֶחָכָם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת (מִשְׁלֵי ז) : "אֱמר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ" שֶׁהֶחָכָם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה רָצָה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהַעֲלוֹת הָרָצוֹן לְקַשְׁרוֹ לְשׁרֶשׁ הָרָצוֹן כַּנַּ"ל אֲתָא תַּנִּינָא קָא בָּעֵי בָּלַע לִסְפִינְתָּא הַיְנוּ שֶׁבָּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע וְרָצָה לִבְלעַ הַסְּפִינָה, בְּחִינַת שׁרֶשׁ הָרָצוֹן בְּחִינַת: "כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן" כִּי מֵצַח הַנָּחָשׁ רָצָה לְהִתְגַּבֵּר גַּם בְּשׁרֶשׁ הָרָצוֹן לְהַטִּיל פְּגָם וּכְפִירָה שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל אֲתָא פּוּשְׁקַנְצָא, הַיְנוּ עוֹרֵב, פְּסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ פֵּרוּשׁ, שֶׁבָּא בְּחִינַת עוֹרֵב, דְּהַיְנוּ צְדָקָה כַּנַּ"ל כִּי עִקָּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה בִּבְחִינַת עוֹרֵב בְּחִינַת: "וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי" וְכוּ לַהֲפך אַכְזָרִיּוּת לְרַחֲמָנוּת וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִים עַל מֵצַּח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע כַּנַּ"ל כִּי מִנֵּהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּהּ נַרְגָּא כַּנַּ"ל וְזֶהוּ שֶׁאֲתָא פּוּשְׁקַנְצָא, דְּהַיְנוּ עוֹרֵב בְּחִינַת צְדָקָה וּפְסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ, שֶׁחָתַך ראשׁ הַנָּחָשׁ בְּחִינוֹת מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁהִכְנִיעוֹ וַהֲרָגוֹ עַל יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל אִתְהֲפִכוּ מַיָּא וַהֲווֹ דְּמָא הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה שֶׁהִכְנִיעַ מֵצַח הַנָּחָשׁ, שׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע עַל יְדֵי זֶה נִכְנְעוּ וְנָפְלוּ קוֹל שַׁאֲגַת הַחַיּוֹת רָעוֹת הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ כַּנַּ"ל וַאֲזַי נִשְׁמַע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן וַאֲזַי: יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם וְכוּ כַּנַּ"ל אִתְהֲפִכוּ מַיָּא הַיְנוּ שַׁאֲגַת הַחַיּוֹת רָעוֹת, בְּחִינַת (אִיּוֹב ג) "יִתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגתָי" וַהֲווֹ דְּמָא זֶה בְּחִינַת: "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע" כַּנַּ"ל כִּי עַל יְדֵי הַכְנָעַת קוֹל שַׁאֲגַת הַחַיּוֹת רָעוֹת עַל יְדֵי זֶה: "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם" וְכוּ כִּי נִשְׁמַע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב כַּנַּ"ל אֲתָא תַּנִּינָא חַבְרֵהּ, שְׁקַלֵהּ וְתָלְיָא לֵהּ וְאַחְיֵהּ שֶׁבָּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, וּשְׁקַלֵהּ לָאֶבֶן טוֹב הַנַּ"ל שֶׁנָּטַל אֶת הָאֶבֶן טוֹב, בְּחִינַת: אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ וְתָלְיָא לֵהּ הַיְנוּ שֶׁהִטִּיל בּוֹ סָפֵק וְזֶהוּ: וְתָלְיָא לֵהּ כְּמוֹ דָּבָר הַתּוֹלֶה בְּסָפֵק שֶׁהִטִּיל סָפֵק בָּרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶבֶן טוֹב הַנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה וְאַחְיֵהּ שֶׁחָזַר וְחָיָה חָכְמַת הַטֶּבַע, מֵצַח הַנָּחָשׁ כִּי חָכְמַת הַטֶּבַע חָזְרָה וְנִתְגַּבְּרָה עַל יְדֵי שֶׁהָיָה סָפֵק בְּרָצוֹן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: הָדַר אָתֵי קָא בָּעֵי בָּלְעָה לִסְפִינְתָּא שֶׁחָזַר וּבָא הַתַּנִּין מֵצַח הַנָּחָשׁ לִבְלעַ הַסְּפִינָה בְּחִינַת שׁרֶשׁ הָרָצוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל הָדַר אָתֵי צִפָּרָא פּוּשְׁקַנְצָא פְּסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ הַיְנוּ שֶׁחָזַר וּבָא הָעוֹרֵב בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ"ל, וּפְסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ שֶׁהָרַג אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ וְהִכְנִיעוֹ כִּי תָּמִיד מַכְנִיעִין אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ עַל יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל וּשְׁקַלֵהּ לְהַהוּא אֶבֶן טָבָא וְשַׁדְיֵהּ לִסְפִינְתָּא כִּי אַחַר שֶׁהִכְנִיעַ אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע, לְגַמְרֵי אֲזַי נָטַל אֶת הָאֶבֶן טוֹב בְּחִינַת הָרָצוֹן, בְּחִינַת: אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ וְשַׁדְיֵהּ לִסְפִינְתָּא שֶׁהִשְׁלִיכוֹ לְשׁרֶשׁ הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם מְקַשְּׁרִין כָּל הָרְצוֹנוֹת כַּנַּ"ל הֲוָה צִפֳּרֵי מְלִיחֵי בַּהֲדָן, אוֹתְבִינְהוּ עֲלַיהוּ, שְׁקַלוּהוּ וּפְרַחוּ לְהוּ פֵּרוּשׁ, שֶׁהָיָה עִמָּנוּ צִפֳּרֵי מְלִיחֵי הַיְנוּ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִבְּנֵי עַמֵּנוּ שֶׁטָּעוּ אַחֲרֵיהֶם, אַחֲרֵי חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת שֶׁדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: צִפֳּרֵי מְלִיחֵי, כִּי הֵם "כַּצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח" (קהֶלֶת ט) וְזֶהוּ מְלִיחֵי לְשׁוֹן מְמֻלָּח, הַיְנוּ מְבֻלְבָּל (עין רש"י שמות ל פסוק לה) כִּי גַּם הֵם נִתְבַּלְבְּלוּ עַל יְדֵי חַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ"ל וְטָעוּ גַּם כֵּן אַחֲרֵיהֶם וְעַכְשָׁו פָּרְחוּ לְהוּ וְיָצְאוּ לְשָׁלוֹם עַל יְדֵי הָאֶבֶן טוֹב הַנַּ"ל עַל יְדֵי בְּחִינַת הָרָצוֹן שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַתָּה כַּנַּ"ל וַאֲזַי כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, אֲזַי נַעֲשֶׂה יִרְאָה וְעַל יְדֵי יִרְאָה מְקַבְּלִין הַחֶסֶד כַּנַּ"ל וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת פָּרְחוּ, בְּחִינַת: "וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרן לְבֵית לֵוִי" הַיְנוּ בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד עַל יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל יב. וְזֶה בְּחִינַת רְפוּאוֹת כִּי הוּא רְפוּאָה לְכָל הַמַּכּוֹת כִּי כָל בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת רְפוּאוֹת צְדָקָה הִיא רְפוּאָה, בִּבְחִינַת (מַלְאֲכִי ג) "צְדָקָה מַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" זָקֵן זֶה קָנָה חָכְמָה (קִדּוּשִׁין ל"ב) הוּא בְּחִינַת רְפוּאָה, בִּבְחִינַת (מִשְׁלֵי י"ב) "לְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא" רָצוֹן הוּא בְּחִינַת רְפוּאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ס"א) : "ה שְׁלָחַנִי לַחֲבשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, לִקְרא שְׁנַת רָצוֹן" מְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הוּא רְפוּאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי הַיָּמִים ב כ"ד) "וַתַּעַל אֲרוּכָה לַמְּלָאכָה בְּיָדָם" כִּי רְפוּאוֹת הַמַּכָּה הִיא עַל יְדֵי כַּמָּה בְּחִינוֹת שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין שֶׁיֻּפְתַּח פִּי הַמַּכָּה אַחַר כָּך צָרִיך כּחַ הַמּוֹשֵׁך שֶׁיִּמְשׁך וְיוֹצִיא הַלֵּחָה וְהַדָּמִים הַמְקֻלְקָלִים מִתּוֹך הַמַּכָּה אַחַר כָּך צְרִיכִין לְהָדִיחַ כָּל הַדָּמִים שֶׁלּא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם קִלְקוּל וַעֲכִירוּת כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַדָּמִים לֵילֵך וּלְסַבֵּב כָּל סֵדֶר סִבּוּבָם כְּסֵדֶר בְּלִי שׁוּם עִכּוּב כִּי כְּשֶׁהַדָּמִים הוֹלְכִים וּמְסַבְּבִים בַּגּוּף כְּדַרְכָּם כְּשֶׁבָּאִים לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קִלְקוּל, דְּהַיְנוּ בִּמְקוֹם הַמַּכָּה נִתְעַכְּבִים שָׁם וְשָׁם נִתְעַכֵּב וְנִמְשָׁך כָּל עֲכִירוּת וְקִלְקוּל שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּמִים כִּי כֵן הַדֶּרֶך שֶׁבַּמָּקוֹם הַמְּקֻלְקָל שָׁם נִתְעַכֵּב כָּל מִינֵי עֲכִירוּת וְקִלְקוּל שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּמִים וַאֲזַי נִתְעַכְּבִים שָׁם הַדָּמִים וְאֵין יְכוֹלִים לְסַבֵּב סִבּוּבָם כְּסֵדֶר הִלּוּכָם וּמְרוּצָתָם כִּי יֵשׁ לְהַדָּמִים סֵדֶר הַהִלּוּך שֶׁהוֹלְכִים וּמְסַבְּבִים הַגּוּף כָּך וְכָך פְּעָמִים בְּשָׁעָה, וְכַיּוֹצֵא וּכְשֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֲכִירוּת, נִתְעַכְּבִים בַּמָּקוֹם הַמְּקֻלְקָל כַּנַּ"ל וְאֵינָם יְכוֹלִים לְסַבֵּב כַּסֵּדֶר עַל כֵּן צְרִיכִין לַהֲדִיחָם וּלְכַבְּסָם אַחַר כָּך צְרִיכִים לִסְגּר פִּי הַמַּכָּה וְכָל אֵלּוּ בְּחִינוֹת רְפוּאוֹת נַעֲשִׂים עַל יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל כִּי צְדָקָה הִיא בְּחִינַת פְּתִיחַת פִּי הַמַּכָּה בִּבְחִינַת:"פָּתוֹחַ תִּפְתַּח" חָכְמָה הִיא בְּחִינַת כּחַ הַמּוֹשֵׁך בִּבְחִינַת (אִיּוֹב כ"ח) "וּמֶשֶׁך חָכְמָה מִפְּנִינִים" מִלִּפְנַי וּמִלִּפְנִים [וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יְרוּשַׁלְמִי שַׁבָּת פֶּרֶק הַמַּצְנִיעַ) עַל פָּסוּק: "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים" מִלִּפְנַי וְלִפְנִים, עַיֵּן שָׁם] שֶׁבְּחִינַת חָכְמָה מוֹשֶׁכֶת וּמוֹצִיאָה הַקִּלְקוּל מִלִּפְנַי וְלִפְנִים מִכָּל מְקוֹמוֹת הַפְּנִימִיִּים רֶגֶל שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַדָּמִים לְסַבֵּב סִבּוּבָם כַּסֵּדֶר (מְלָכִים א א). "עֵין רוֹגֵל" עֵין כּוֹבֵס, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי רֶגֶל וְיוֹם טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים כַּנַּ"ל וַאֲזַי יְכוֹלִים הַדָּמִים לְסַבֵּב כַּסֵּדֶר וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא הָרֶגֶל חַג לְשׁוֹן סִבּוּב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה מ) : "הַיּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ" עַל סִבּוּב הָאָרֶץ כִּי עַל יְדֵי הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים עַל יְדֵי זֶה הֵם מְסַבְּבִים כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית דְּהַיְנוּ בְּחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה כִּי עַל יְדֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הַנַּ"ל זוֹכִין לְהַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד שֶׁיִּתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ בְּחִינַת: "וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה תִּקָּרֵאוּ" כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי בְּחִינָה זוֹ, בְּחִינַת כּהֵן, חֶסֶד עַל יְדֵי זֶה נִסְגָּר פִּי הַמַּכָּה בִּבְחִינַת (וַיִּקְרָא י"ג) : "וְהִסְגִּיר הַכּהֵן אֶת הַנֶּגַע" שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת כּהֵן נִסְגָּר הַמַּכָּה לְגַמְרֵי וְנִתְרַפֵּא בִּשְׁלֵמוּת וְזֶה פֵּרוּשׁ: וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים זֶה בְּחִינַת הַתְחָלָה, בְּחִינַת צָרָה כְּמַבְכִּירָה בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה הַיְנוּ הַתְחָלַת הַצְּדָקָה כְּשֶׁמַּתְחִילִין מֵחָדָשׁ לִתֵּן צְדָקָה וְזֶה בְּחִינַת מִנְחָה חֲדָשָׁה בְּחִינַת צְדָקָה חֲדָשָׁה, בְּחִינַת הַתְחָלַת הַצְּדָקָה כִּי מִנְחָה בְּחִינַת צְדָקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה" וְעַל יְדֵי הַצְּדָקָה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ בְּשָׁבֻעתֵיכֶם זֶה בְּחִינַת זָקֵן כִּי בְּסִינַי נִדְמָה לָהֶם כְּזָקֵן (כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּפָּרָשַׁת אָנכִי) כִּי עַל יְדֵי בְּחִינַת מִנְחָה חֲדָשָׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְחָלַת הַצְּדָקָה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת זָקֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת כַּנַּ"ל וַאֲזַי נִתְבַּטֵּל יְנִיקָתוֹ שֶׁל מֵצַח הַנָּחָשׁ שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר, שֶׁאֵינָם כְּתִקּוּנוֹ כַּנַּ"ל וְנִשְׁמַע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל מִקְרָא קדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם הַיְנוּ קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "מִקְרָא קדֶשׁ" כַּנַּ"ל שֶׁהוּא נִשְׁמַע עַתָּה עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁמַּכְנִיעַ אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע כַּנַּ"ל וַאֲזַי עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, כָּל מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ כִּי עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן נַעֲשֶׂה יִרְאָה וְעַל יְדֵי יִרְאָה נִשְׁפָּע חֶסֶד וַאֲזַי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ בִּבְחִינַת: "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" וַאֲזַי: "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צאנְכֶם" וְכוּ "וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה תִּקָּרֵאוּ", כַּנַּ"ל כָּל מְלֶאכֶת עֲבדָה לא תַעֲשׂוּ כִּי אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וְשׁוּם עֵסֶק כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ בְּחִינַת: "וְאַתֶּם כּהֲנֵי ה תִּקָּרֵאוּ", כַּנַּ"ל יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַחַיּוֹת רָעוֹת וּבֵין הַמֵּצַח הַנָּחָשׁ כִּי חַכְמֵי הַטֶּבַע שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת הֵם הַחֲכָמִים שֶׁאוֹחֲזִים בְּחָכְמַת הַטֶּבַע לַהֲנָּאָתָם כִּי יֵשׁ לָהֶם הֲנָאָה מִזֶּה, כְּדֵי לְהַחֲזִיק דַּעַת וָשֶׁקֶר שֶׁלָּהֶם וְכַיּוֹצֵא אֲבָל הֶחָכָם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ הוּא רָשָׁע וְכוֹפֵר בְּלִי שׁוּם הֲנָאָה שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מֵחָכְמָתוֹ רַק הוּא [כְּמוֹ רָשָׁע יָרֵא שֶׁהוּא] רָשָׁע וְכוֹפֵר בְּלִי שׁוּם הֲנָאָה כַּנַּ"ל כְּלַל הַמַּאֲמָר כֻּלּוֹ אֶחָד וְכֻלּוֹ קָשׁוּר זֶה בָּזֶה שֶׁהַצְּדָקָה הִיא קָשָׁה מְאֹד בַּהַתְחָלָה אֲבָל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל הַצְּדָקָה גָּדוֹל מְאֹד כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה וְעֵסֶק כִּי נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה מוֹצִיאִין יְנִיקַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁיּוֹנֵק מִזִּקְנֵי הַדּוֹר וַאֲזַי נִשְׁמָע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן וַאֲזַי נִתְגַלֶּה יִרְאָה כִּי עִקָּר הַיִּרְאָה עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן וְעַל יְדֵי הַיִּרְאָה נַעֲשֶׂה כְּלִי וְצִנּוֹר לְקַבֵּל עַל יָדוֹ הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד כִּי בְּלא הַכְּלִי וְהַצִּנּוֹר אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַחֶסֶד רַק עַל יְדֵי הַיִּרְאָה שֶׁהוּא צִנּוֹר וּכְלִי עַל יָדָהּ מְקַבְּלִין אֶת הַחֶסֶד, וַאֲזַי מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ וְאָז אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה כִּי נִתְקַיֵּם "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צאנְכֶם" וְכוּ כַּנַּ"ל http://breslev.eip.co.il/?key=181 [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] m4jwo6ln1f3ssw5ez5xm66ejxfqge59 0 232228 3101961 2947373 2026-11-07T21:31:02Z מו יו הו 37729 3101961 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{מגירה|בליל ראש חודש| == תוספת בליל ראש חודש == === שער הרחמים === {{#קטע:שער הרחמים|תימן}} === ברכי נפשי === {{פתל|קד|מ"מ=כן}} }} == קריאת שמע וברכותיה == === ברכו === {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְבֹרָךְ. {{ש}} {{הור|ויענו הקהל והוא עמהם:}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. === ברכה ראשונה === בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים, בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים, בִּתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים, מַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים מְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ. בּוֹרֵא יוֹמָם וָלַיְלָה, גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר. מַעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לַיְלָה, וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם לַלַּיְלָה, יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים: {{ק|(אָמֵן)}} === ברכה שניה === אַהֲבַת עוֹלָם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אָהַבְתָּ, תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָם לִמַּדְתָּ. עַל כֵּן יְיָ אֱלֹהֵינוּ, בְּשָׁכְבֵּנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וְנִשְׂמַח וְנַעֲלֹז בְּדִבְרֵי תוֹרָתְךָ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה. וְאַהֲבָתְךָ לֹא תָסוּר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הִיא עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אוֹהֵב אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד. ===קריאת שמע=== שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃ {{הור|בלחש׃}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ׃ וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ וְהָיָה, אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם׃ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ׃ וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם׃ וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְיָ נֹתֵן לָכֶם׃ וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם׃ וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ׃ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ׃ לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃ וַיֹאמֶר יְיָ אֶל משֶׁה לֵּאמֹר׃ דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת׃ וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם׃ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי, וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם׃ אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם׃ {{הור|מתחילים {{גדול-מודגש|אֱמֶת}}, והש"ץ חוזר על {{צ|יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת}}.}} === ברכה שלישית === אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כָּל זֹאת קִיַּם עָלֵינוּ, כִּי הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ. הַפּוֹדֵנוּ מִיַּד מְלָכִים, הַגֹּאֲלֵנוּ מִכַּף עָרִיצִים. הָאֵל הַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ. הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַחַיִּים, וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ. הַמַּדְרִיכֵנוּ עַל בָּמוֹת אֹיְבֵינוּ, וַיָּרֶם קַרְנֵנוּ עַל כָּל שׂוֹנְאֵינוּ. הָעֹשֶׂה לָנוּ נְקָמָה בְּפַרְעֹה, אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם. הַמַּכֶּה בְּעֶבְרָתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, וַיּוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם. הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף, וְאֶת רֹדְפֵיהֶם וְאֶת שׂוֹנְאֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע. רָאוּ בָנִים אֶת גְּבוּרָתוֹ, הוֹדוּ וְשִׁבְּחוּ לִשְׁמוֹ, וּמַלְכוּתוֹ בְרָצוֹן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם. וְעָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רָבָּה {{נוא|רַבָּה}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}} יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: גֹּאֲלֵנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל׃ {{ממס|ישעיהו מז ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גָּאַל יִשְׂרָאֵל. {{ק|(אָמֵן)}} הַשְׁכִּיבֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ, וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ. וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל דָּבָר רָע וּמִפַּחַד לָיְלָה. וּשְׁבֹר הַשָּׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאֲחוֹרֵינוּ, וּשְׁמֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ, כִּי שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַסְתִּירֵנוּ, כְּדָבָר שֶׁנֶּאֱמָר: {{צתס|תהלים|קכא|ד}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵר (אֶת) עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד. אָמֵן. {{ק|(אָמֵן)}} {{הור|ויש חותמים:}}{{ש}} בָּרוּךְ שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד. {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ {{ממס|תהלים פט נג}} {{ש}} יִמְלֹך יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃ {{ש}} וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ממס|מ"א יח לט}} {{ש}} הוֹשִׁיעֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ׃{{ממס|תהלים קו מז}} {{ש}} כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְיָ אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוֹאִיל יְיָ לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם׃{{ממס|ש"א יב כב}} {{ש}} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה׃{{ממס|עובדיה א כא}} {{ש}} וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} {{ש}} אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם, קַיֵּם שִׁמְךָ וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תָּמִיד. {{ש}} בְּיָדְךָ נֶפֶשׁ הַחַיִּים וְנֶפֶשׁ הַמֵּתִים. {{ש}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|לא|ו}} {{ש}} {{צתס|תהלים|עט|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קכ|ב}} {{ש}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד׃{{ממס|ישעיהו מה יז}} {{ש}} יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ, אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ׃ לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו, וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ׃{{ממס|מלכים א ח#ח נז|מ"א ח נז-נח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קנ|ו}} {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ בַּיּוֹם, בָּרוּךְ יְיָ בַּלָּיְלָה. {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ בַּבֹּקֶר, בָּרוּךְ יְיָ בָּעָרֶב. {{ש}} בָּרוּךְ יְיָ בְּשָׁכְבֵּנוּ, בָּרוּךְ יְיָ בְּקוּמֵנוּ. {{ש}} תָּמִיד נְהַלֶּלְךָ סֶלָה וְנָשִׂיחַ בֶּאֱמוּנָתֶךָ. {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמּוֹלֵךְ בִּכְבוֹדוֹ חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. {{ק|(אָמֵן)}} == חצי קדיש == == עמידה == === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}} {{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. {{מגירה|במוצאי שבת| וְאַתָּה הִבְדַּלְתָּ בֵּין קֹדֶשׁ לַחוֹל {{נוא|לְחוֹל}}, וּבֵין אוֹר לַחֹשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לַגּוֹיִם {{נוא|לָעַמִּים}}, וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. כְּשֵׁם שֶׁהִבְדַּלְתָּ בֵּין קֹדֶשׁ לַחוֹל {{נוא|לְחוֹל}}, כָּךְ פְּדֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא בָעוֹלָם, וְשָׁמְרֵנוּ מִן הַכֹּל. וְחָנֵּנוּ… }} חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}} {{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small> {{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. === יהיו לרצון === {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן. == מזמורים == {{פתל|ח|מ"מ=כן}} {{פתל|קכא|מ"מ=כן}} === קדיש דעתיד === רִבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָּךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת. שֶׁנֶּאֱמָר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} {{:קדיש דעתיד (קדיש דרבנן נוסח תימן - בלדי)}} == עלינו לשבח == עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּכָל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ {{הור1|בעשי"ת|כָּהֵם}} כְּחֶלְקָם, וְלֹא גוֹרָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וְרִיק, וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ {{הור1|בעשי"ת|וּמִתְפַּלְלִים לְלֹא יוֹעִיל}}. וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים <small>[הַקָּדוֹשׁ]</small> בָּרוּךְ הוּא. שְׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ, מוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֵין זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד׃{{ממס|דברים ד לט}} עַל כֵּן נְקַוֶּה לָּךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַכֶּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שְׁמָךְ הַגָּדוֹל יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם עֹל מַלְכוּתֶךָ. וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלָּךְ הִיא. וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְכָתוּב: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}} mjqnu9kd0h7z00j6lu46wmjftn1nsc5 0 245803 3101966 3029470 2026-11-07T21:55:04Z מו יו הו 37729 3101966 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''יעקב'''}} שִׁירוּ לָאֵל נְבוֹנָי / שִׁירֵי רְנָנָי {{ש}} שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ / יוֹם זֶה {{מילת קבע|לַייָ}} {{רפרן|הזחה=2|שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹם זֶה לַייָ}} {{סי|יְ}}קָר שְׁמוֹ הוֹדִיעוּ / לַכֹּל, וְהַשְׁמִיעוּ {{ר1}} זַמְּרוּ הָרִיעוּ / לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים צח ו}} {{רפרן|הזחה=2|שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹם זֶה לַייָ}} {{סי|עֹ}}ז לוֹ בְּמִקְדָּשׁוֹ / תְּנוּ, חוּשׁוּ לְדָרְשׁוֹ {{ר1}} הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ / יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים קה ג}} {{רפרן|הזחה=2|שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹם זֶה לַייָ}} {{סי|קְ}}דוֹשִׁים שִׁמְךָ יוֹדוּ / וַחֲסָדֶיךָ יַגִּידוּ {{ר1}} אַף יְהַלְּלוּ וְיוֹדוּ / שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ {{מילת קבע|יְיָ}}{{ממס|תהלים פט ו}} {{רפרן|הזחה=2|שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹם זֶה לַייָ}} {{סי|בָּ}}אתִי וְקִדַּשְׁתִּי / שִׁמְךָ, וְשִׁירִים שַׁרְתִּי {{ר1}} וְאֵלֶּה הִגַּדְתִּי / בִּכּוּרִים {{מילת קבע|לַייָ}}{{ממס|ויקרא כג יז}}<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי שבת ראש חודש]] [[קטגוריה:נוסח תימן]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] 53tw4trkze86qku7fh6xgdh7s5644rj 0 249516 3101949 2948339 2026-11-07T20:35:28Z הכוכב הזוהר 42905 /* בית יוסף */ 3101949 wikitext text/x-wiki {{טור|יורה דעה|קפג|קפד|קפה|שצריך לפרוש מהאשה עונה קודם לווסתה}} ==טור== רוב הנשים יש להן וסתות לראות בזמן ידוע, כל אחת לפי זמנה. וסתם וסת משלושים יום לשלושים יום. וכל מי שיש לה וסת קבוע בעלה בא עליה שלא בשעת וסתה כמו שירצה ואינה צריכה בדיקה, ואדרבה אין לה לבדוק לפני תשמיש, שלא יהיה לבו נוקפו ופורש. אבל כל המרבה לבדוק שלא בשעת תשמיש הרי זו משובחת. ובשעת וסתה צריך לפרוש ממנה עונה אחת. אם הוא ביום פורש ממנה אותה היום כולו, אפילו אם הוסת בסופו, ומותר מיד בלילה שלאחריו. וכן אם הוא בתחילתו פורש כל היום, ומותר כל הלילה שלפניו. וכן הדין אם הוא בלילה פורש כל הלילה ומותר ביום שלפניו ולאחריו. וכתב הרשב"א "במה דברים אמורים, בגדולה. אבל בקטנה שלא הגיעה לימי הנעורים ולא הביאה סימנים אין צריך לפרוש סמוך לוסתה כל זמן שלא קבעתו בג' פעמים" כתב הראב"ד "ואם רגילה לראות בהנץ החמה, ולא קים לה שפיר אי קודם הנץ החמה או אחר הנץ החמה, יש מחמירים לאוסרה כל היום וכל הלילה, ויש מקילין שאינה אסורה אלא ביום", והכריע הוא כדברי המקילין. ואם רגילה לראות ראיה מרובה מקודם הנץ החמה עד אחר הנץ החמה, איכא מאן דאמר שאסורה כל היום וכל הלילה דההיא שעתה כולה שעת וסת היא, ואיכא מאן דאמר דבתר תחילת הוסת אזלינן ולא מיתסרא אלא בלילה, והראב"ד כתב שאינה אסורה אלא בלילה וביום כשיעור הנמשך בו. ואם וסתה נמשך שני ימים או שלשה ימים, ששופעת או מזלפת שני ימים או שלשה ימים, כתב הראב"ד שכולן חשובין כעונה אחת ואע"פ שהגיע תחילת הוסת ולא ראתה צריכה לפרוש כל ימי משך הוסת, וכן כתב הרמב"ן שחוששת לכל ימי משך הוסת שכל יום ויום וסת בפני עצמו הוא, ואפילו נעקר יום הראשון חוששת לשאר הימים עד שיעקרו כולם. והר"ז הלוי כתב שאינה צריכה לפרוש אלא עונה ראשונה של הוסת וכיון שעברה העונה ולא ראתה מותרת, ולזה הסכים אדוני אבי הרא"ש ז"ל. ואם הגיע וסתה בימי עיבורה משהוכר עוברה, או בימי מניקתה שהן כ"ד חדשים משנולד הולד אפילו מת הולד, אין צריך לפרוש סמוך לוסתה. וכן לאחר הוסת מותרת אע"פ שלא בדקה. האשה שהיתה נחבית במחבא מפני פחד והגיע וסתה, חוששת לו, אפילו לא היה לה וסת קבוע. עבר היום ולא בדקה, מותרת, שחרדה מסלקת הדמים. ודווקא הני, אבל כל אשה דעלמא שהגיע וסתה אסורה עד שתבדוק. ומיהו אם בדקה אח"כ ומצאה טהורה, טהורה, אע"ג דחזקה אורח בא בזמנו, לא מחזקינן לה ודאי טמאה, הלכך אם בדקה ומצאה טהורה, טהורה. ופרישה שפורש סמוך לוסתה אינו אלא לתשמיש, אבל מותר בשאר כל קריבות דבר. היוצא לדרך צריך לפקוד אשתו אפילו סמוך לוסתה. וי"א דאפילו בתשמיש חייב לפוקדה. ורבינו תם פירש שאסור לפוקדה בתשמיש אלא בדברי ריצוי ולא חיישינן שמא יבוא עליה. הבא מן הדרך, וכן השוהה עם אשתו בעיר והגיע עת וסתה, אסור לבוא עליה עד שישאלנה. ואם שהה ל' יום חשיב כהגיע עת וסתה, דסתם עונה שלשים יום, ואסור לסוף שלשים יום עד שתבדוק. במה דברים אמורים? שלא שהה אחר הוסת שיעור שתוכל לטבול. אבל אם שהה אחר הוסת שיעור שתוכל לטבול, בא עליה ואין צריך לישאל, בין אם היא ערה או ישינה, בין קטנה בין גדולה. ואפילו בלא שהה שצריך לישאל, כתב הרשב"א דוקא שיש לה וסת לימים לחוד, אבל אם יש לה וסת לימים ולקפיצות, כיון שהוסתות תלוי במעשה אימור לא קפצה ולא ראתה. וכתב עוד: יש לה וסת שלא קבעתו עדיין שלשה פעמים והוא פחות מעונה בינונית, כגון שראתה מכ"ה וכיוצא בזה, אע"פ שלא בדקה, כיון שלא הרגישה בדם, טהורה בלא בדיקה. ==בית יוסף== {{המרת או.סי.אר}} '''רוב הנשים יש להם וסתות לראות בזמן ידוע כל אחת לפי זמנה''' כלומר יש רואה לט"ו ימים ויש רואה לעשרים ויש רואה לכ"ה ויש רואה לל': וכתב '''וסתם וסת''' כלומר של רוב נשים '''הוא מל' לל' יום''' הכי אמרינן בפ"ק דנדה {{פרשן טור|Prisha}} דעונה בינונית שלשים יום. וכ"כ רש"י בפרק כל היד דסתם נשים חזיין לסוף ל' ימים: '''וכל מי שיש לה וסת קבוע בא עליה שלא בשעת וסתה כמו שירצה ואינה צריכה בדיקה ואדרבא אין לה לבדוק לפני תשמיש שלא יהא לבו נוקפו ופורש''' בספ"ק דנדה: {{פרשן טור|Prisha}} "בעא מיניה רבי זירא מרב יהודה אשה מהו שתבדק עצמה לבעלה א"ל לא תבדוק ותבדוק ומה בכך א"כ לבו נוקפו ופורש" ואף על פי שהגהות מימוניות כתבו בפרק ד' מהלכות איסורי ביאה בשם רבינו שמחה "דהא דא"ר יהודה לא תבדוק אחר תשמיש קאמר אבל קודם תשמיש מצוה דתנן כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת" עכ"ל. ראה רבינו לסמוך יותר על דברי התוספות שכתבו "מהו שתבדוק פירוש לפני תשמיש לבו נקפו וכו' פר"ח כיון דראה אשתו בודק מחשב שאם לא הרגישה לא היתה בודקת לפי שיודעת שחכמים לא תקנו לבדוק": ואע"פ שיש מחלוקת בין הפוסקים בענין אשה שאין לה וסת אם היא צריכה בדיקה וכמבואר בסי' קפ"ו מ"מ כולם מסכימים דביש לה וסת קבוע לא בעיא בדיקה וכי הא דפשט ליה רב יהודה לרבי זירא חוץ מהרמב"ם שהוא סובר דאשה שיש לה וסת נמי צריכה בדיקה אחר תשמיש ורבינו סתם דבריו כאן ע"פ הסכמת הפוסקים ולא חשש לדברי הרמב"ם וגם בסימן קפ"ו לא הזכיר סברתו {{פרשן טור|Prisha}}: ומ"ש '''אבל כל המרבה לבדוק שלא בשעת תשמיש הרי זו משובחת''' היינו מתני' דפ"ב (יג.) "כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת" ומוקי לה רבינו שלא בשעת תשמיש דאילו בשעת תשמיש הא אמרינן דלא תבדוק וכן העמיד הרשב"א ז"ל: '''ובשעת וסתה צריך לפרוש ממנה עונה אחת''' בפרק שני דשבועות (יח:) ובפרק האשה שהיא עושה צרכיה (סג:) וכתב הר"ן בפ"ב דשבועות דהא דצריך לפרוש עונה אחת סמוך לוסתה אע"ג דבגמ' מייתי לה מקרא אסמכתא בעלמא הוא דהא קי"ל וסתות דרבנן וכ"כ הרשב"א בת"ה וכן דעת הרא"ש כמו שאכתוב בסמוך אבל בספר התרומה כתב דמדאורייתא אסור וכן כתבו התוספות בס"פ הבא על יבמתו וגם הרא"ש כתב שם כן ואפשר דמדאורייתא שכתבו לאו דוקא אלא לומר שיש לה סמך מדאורייתא {{פרשן טור|Prisha}}: ומ"ש '''אם הוא ביום פורש ממנה אותו היום כולו אפילו אם הוסת בסופו וכו' עד ומותר ביום שלפניו ולאחריו''' בס"פ האשה שהיא עושה צרכיה (סג:) איפסיקא הלכתא כרבי יהודה דסבר הכי וכך הם דברי כל הפוסקים ולאפוקי מה שנמצא כתוב על שם א"ז: "פורש אדם מאשתו סמוך לוסתה כ"ד שעות אם רגילה לראות ביום פורש ממנה כל אותו היום והלילה שלפניו וכן להפך" ע"כ.{{פרשן טור|Hagahot}} ואין טעם ושורש לדברים אלו שהרי בגמרא מפורש כדברי הפוסקים ז"ל וכבר כתב האגור על דברי א"ז חומרא יתירא היא. כתבו הגהות מיימוניות בפ"ד בשם אביאסף: "וכמה עונה יום או לילה ביומי ניסן ותשרי וחצי יום וחצי לילה ביומי תמוז וטבת" ע"כ ונראה שטעמו משום דמשמע ליה דשיעור עונה הוי י"ב שעות מהשעות שהם כ"ד ביום ובלילה. ומ"מ נראה לי שאין לחוש לכך מאחר שהפוסקים לא הזכירוהו וגם לישנא דגמרא משמע דלא קפיד אלא על היום או על הלילה לא על השעות, ולא הזכירו שעות בפרק האשה אלא משום פלוגתא דרבי יוסי דאיתא התם {{פרשן טור|Prisha}}: ומ"ש '''בין שקבעה וסת בג' פעמים או בפעם אחד''' מבואר במשנה פרק האשה שהיא עושה צרכיה (שם): וכתב הרשב"א בד"א בגדולה אבל בקטנה שלא הגיעה לימי הנעורים ולא הביאה סימנים א"צ לפרוש סמוך לוסתה כל זמן שלא קבעתו בשלשה פעמים בת"ה ראש ש"ג והטעם מבואר שהוא מפני שהיא מוחזקת באינה ראויה לראיות ומש"ה חשבינן ראיותיה מקרה עד שתוחזק בג"פ ובסי' קפ"ט יתבאר שדין זקנה שנסתלקו דמיה שוה לדין קטנה בזה ודין מעוברת ומניקה כתב רבינו בסמוך: כתב הראב"ד ואם רגילה לראות בהנץ החמה ולא קים לה שפיר אי קודם הנץ החמה או אחר הנץ החמה יש מחמירים לאוסרה כל היום וכל הלילה ויש מקילים שאינה אסורה אלא ביום והכריע הוא כדברי המקילים כ"כ בספר בעלי הנפש וכ"כ הרא"ש בשמו פרק האשה שהיא עושה צרכיה וכתב שטעם המקילים משום דוסתות דרבנן כ"ש סמוך לוסתה הלכך הו"ל ספיקא דרבנן ולקולא ולא חיישי' אלא ליום שהוא ודאי בימי נדתה: '''ואם רגילה לראות ראייה מרובה מקודם הנץ החמה עד אחר הנץ החמה איכא מ"ד שאסורה כל היום וכל הלילה וכו' עד וביום כשיעור הנמשך בו''' כל זה כתב הראב"ד בספר בעלי הנפש וז"ל הרא"ש בפ' האשה שהיא עושה צרכיה: ואם רגילה לראות ראיה מרובה מקודם הנץ החמה עד אחר הנץ איכא מ"ד אסורה בלילה וביום משום דההיא שעתה כולה שעת הוסת הוא ואפי' ר' יוסי דאמר ימים ושעות וסתות מודה דשעת הוסת מיהא אסורא לשמש בכולה הילכך לרבי יהודה דאמר כל העונה כולה ומפני שעת הוסת נאסרה כל העונה כל היום וכל הלילה אסורה שהרי וסתה הוא ביום ובלילה ואיכא מ"ד דבכי האי גוונא בתר תחילת הוסת אזלינן ולא מיתסרא אלא בלילה אע"ג דבכל שעת הוסת אסורה לשמש ואפי' לרבי יוסי ה"מ לשעת הוסת עצמה אבל לאסור את שלפניו ושלאחריו לא אסרינן אלא ההיא עונה דתחילת הוסת קאי בה ואם בדקה קודם הנץ החמה ולא ראתה כל אותה שעה אסורה אבל כל היום מותרת לפי שעיקר הוסת בתחילתו הוא והכריע הוא כי הך סברא בתרא מהא{{פרשן טור|Hagahot}} דתניא היתה למודה להיות רואה עם הנץ החמה אינה אסורה אלא עם הנץ החמה דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר כל היום שלה ואוקימנא להא ברגילה למחזי בסוף ליליא וכל היכא דתני עם לאלתר משמע ואי ס"ד דבכה"ג אסורה ביום ובלילה היכי קתני כל היום שלה והא א"א דלא עיילא ראיה בתוך הנץ החמה ותיאסר ביממא ובליליא ועוד סתמא קתני להיות רואה ולא מפליג בין ראיה מרובה לראיה מועטת הלכך אינה אסורה אלא עונת הלילה ושעת הוסת בלבד עכ"ל ואיכא למידק בדברי רבינו למה לא כתב והראב"ד הכריע כסברת המקילים כמו שכתב באידך פלוגתא דבסמוך ונראה לומר שרבינו סובר דאף על גב דלכאורה משמע מדברי הרא"ש שאין כאן אלא ב' סברות מדכתב והכריע הוא כי הך סברא בתרא כי דייקת בה תלתא נינהו דסברא תניינא לא אמרה דמיתסרא ביום בשעת הוסת אלא לר' יוסי אבל לרבי יהודה דקי"ל כוותיה משמע דלא אסר ביום כלל דאי הוה מיתסר שעת הוסת ביום לרבי יהודה הוה מיתסר כל היום והראב"ד סובר דלדידן נמי דקי"ל כרבי יהודה מיתסר ביום בשעת הוסת ומ"ש הרא"ש שהכריע כסברא בתרא היינו לענין שריותא דביום חבל לעולם יש חילוק בינו לאותה סברא בעת הוסת ביום דלההיא סברא שרי ולדידיה אסור ולטעמיה אזיל שסובר שאע"פ שהגיע תחילת הוסת ולא ראתה צריכה לפרוש כל ימי הוסת ומש"ה מצריך הכא לפרוש כל שעת משך הוסת ואח"כ שריא אפילו ביום אפילו לר' יהודה כנ"ל שהוא דעת רבינו אף ע"פ שמדברי רבינו ירוחם נראה שהוא מפרש דההיא סברא נמי אסרה בשעת וסת ביום כסברת הראב"ד ז"ל: ואם וסתה נמשך ב' ימים או ג' ששופעת או מזלפת ב' ימים או שלשה כתב הראב"ד שכולן חשובין כעונה אחת עד ולזה הסכים הרא"ש ז"ל ג"ז בפסקי הרא"ש בס"פ האשה שהיא עושה צרכיה והכריע כסברת הרז"ה וכתב שלא נראו לו דברי הראב"ד בזה וכתב דסברת הרז"ה מסתייעא מדאמרי' פ"ק דנדה (יא.) אהא דתנן דנדה אינה צריכה להיות בודקת הניחא לר"ל דאמר אין אשה קובעת וסת בימי נדתה אלא לר' יוחנן דאמר קובעת תבדוק ואי אמרת דאם נמשך זמן ראייתה ב' וג' ימים חשיבי כעונה א' וצריכה לחוש לכולן גם לר"ל קשה דתבדוק כדי שתדע כמה צריכה לפרוש מבעלה כשיגיע וסתה אלא ודאי א"צ לפרוש אלא עונת תחילת הוסת עד כאן לשונו והרשב"א בת"ה כתב ראיה זו והביא עוד ראיה מדתנן בפרק האשה שהיא עושה צרכיה היתה למודה לראות עם הנץ החמה אינה אסורה אלא עם הנץ החמה דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר{{פרשן טור|Hagahot}} כל הלילה שלה כלומר כל הלילה אסורה ואוקימנא ברגילה למחזי בסוף לילה סמוך להנץ החמה דכל היכא דתניא עם לאלתר ממש משמע ואם איתא הו"ל לר"י למימר כל הלילה וכל היום שלה דא"א שלא תכנס הראיה לתוך הנץ מעט ועוד דסתמא קתני היתה למודה להיות רואה ולא חילק בין ראייה מרובה למועטת ואפ"ה קתני כל הלילה שלה אבל ביממא שריא וכן דעת הרז"ה ואף הר"א כתב ראיה זו אלא שהוא הכריע שצריך לחוש לזמן המשכתו ושמעתין דפ"ק דנדה ודאי מכרעת טפי דאינה חוששת אלא לעונת עיקר התחלתו וכמו שכתבנו אלא שק"ל קצת הא דאמרינן פ"ק דנדה (י:) גבי תנוקת שלא הגיע זמנה לראות אפילו שופעת כל ז' אינו אלא כראיה אחת ופוסקת הו"ל כשני ראיות אלמא ראיה שניה שבתוך נדתה לאו בתר ראיה ראשונה שדינן לה לומר דאין דמים אלא מחמת ראיה ראשונה אלא כראיה בפני עצמה חשבינן לה וכיון שכן פוסקת וחוזרת ורואה תחוש לכולו וי"ל דהתם דוקא להחזיקה בדמים הוא שאמרו כן ונ"מ לטהרות ואי נמי לבעל ולענין כתמים אבל מכל מקום התחלת הראיה הוא העיקר לענין קביעת הוסתות ואף לביאת אורח ובהסתלק העיקר יסתלק הטפל וכן נ"ל עיקר עכ"ל הרי שהרשב"א מסכים ג"כ לדברי הרז"ה וגם הריטב"א בספ"ק דנדה כתב כדברי הרז"ה וכתב רבינו ירוחם שכן כתבו רוב הפוסקים וכן פשט המנהג: ומ"ש רבינו שהרמב"ם סובר כהראב"ד מבואר בהלכותיו: ואם הגיע וסתה בימי עיבורה משהוכר עוברה או בימי מניקתה וכו' אין צריך לפרוש סמוך לווסתה וכן לאחר הוסת מותרת אף ע"פ שלא בדקה בפ"ק דנדה (ט.) אהא דתנן מעוברת ומניקה דיה שעתה בעא מיניה ההוא סבא מרבי יוחנן הגיע שעת ווסתה בימי עבורה ולא בדקה מהו ומסיק דכיון דדמיה מסולקים לא בעיא בדיקה וכן דעת רבותינו הצרפתים וכן דעת הר"ז ז"ל וכתב הרא"ש מהכא משמע דהא דאמרי' אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהם עונה א' סמוך לווסתן כשהיא מעוברת אין צריך לפרוש דאפילו בשעת וסתן אמרי' הכא דלא בעיא בדיקה ע"כ ואף על פי שהרא"ש לא כתב אלא מעוברת כתב רבינו דה"ה למניקה וכ"כ רבינו ירוחם ג"כ וטעמם משום דמשמע להו שבכלל דברי הרא"ש היא מדכתב על הא דמעוברת כלשון הזה והא דתנן במתניתין אף על פי שאמרו דיין שעתן צריכה להיות בודקת אבתולה וזקנה קאי ולא אמעוברת כדאמר רבי יוחנן עכ"ל וכיון דהרא"ש סמך על דברי ר' יוחנן ואשכחן דר"י משוה מניקה למעוברת כדאיתא בגמרא ור' יוחנן אמר ל"ש אלא בתולה וזקנה אבל מעוברת ומניקה דיין כל ימי עיבורן דיין כל ימי מניקתן ממילא משמע דסבר הרא"ש דמניקה נמי אין צריך לפרוש אפילו בשעת ווסתה וכך הם דברי הרשב"א בת"ה וכתבם רבינו בסימן קפ"ט: ומ"ש גבי מעוברת משהוכר עוברה הכי תנן פ"ק דנדה (ז:) אהא דתנן מעוברת דיה שעתה ובסי' קפ"ט יתבאר כמה שיעור זמן הכרת העובר: ומ"ש גבי מניקה דימי מניקתה הם כ"ד חדש משנולד הולד ואפי' מת א"צ לפרוש סמוך לווסתה שם פלוגתא דר"מ ורבנן אהא דקתני דמניקה דיה שעתה וידוע דהלכה כרבנן דאמרי אפילו גמלתו או מת דיה שעתה כל כ"ד חדש לפיכך אם היתה{{פרשן טור|Hagahot}} מניקתו י' וה' שנים מטמאה מעת לעת ופירש"י דהיינו מפני שאין הטעם תלוי ביניקת הולד אלא מתוך צער לידה איבריה מתפרקי' ודמה מסתלק ואינו חוזר עד כ"ד חדש לא שנא מת ל"ש חי: הא דמעוברת ומניקה יתבאר עוד בסי' קפ"ט כתב הרשב"א שדעת הרז"ה שלא אמרו במעוברת שהיא בחזקת מסולקת דמים אלא כשעברו עליה שלשה עונות ולא ראתה והוא ז"ל חלק עליו ואמר דלא קי"ל כרבי יוסי דאמר הכי אלא כת"ק דאמר בכל מעוברת דיה ועוד אכתוב זה בארוכה בסימן קפ"ט בס"ד: האשה שהיתה נחבית במחבא מפני פחד והגיע ווסתה חוששת לו אפילו לא היה לה ווסת קבוע עבר היום ולא בדקה מותרת שחרדה מסלקת הדמים ז"ל הרמב"ם בהלכותיו וטעמו משום דאמרינן בסוף פרק בנות כותים (לט:) תנן הגיע שעת ווסתה ולא בדקה טהורה שחרדה מסלקת את הדמים וכתב הרא"ש בפ"ק דנדה לכ"ע ווסתות דרבנן ולא קי"ל כמתני' דהיתה במחבא ואע"ג דקתני רישא הגיע עת ווסתה ולא בדקה טמאה הא אמרינן בפרק בנות כותים דכולה ר"מ היא ע"כ כלומר דבפרק בנות כותים מפרש רב יהודה דכולה ר"מ היא וה"ק אם לא היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה טמאה שר"מ אומר אם היתה במחבוא והגיע שעת ווסתה ולא בדקה טהורה שחרדה מסלקת את הדמים והרשב"א בת"ה הביא הא דאיתא בפ"ק דנדה בעא מיניה ההוא סבא מר' יוחנן הגיע עת וסתה בימי עבורה מהו אליבא דמ"ד וסתות דאורייתא מאי בעי בדיקה או דילמא כיון דדמיה מסולקים לא בעיא בדיקה א"ל תניתוה ר"מ אומר אם היתה במחבוא וכו' טעמא דאיכא חרדה הא ליכא חרדה והגיע וסתה ולא בדקה טמאה אלמא וסתות דאורייתא וכיון דאיכה חרדה דמיה מסולקים ולא בעיא בדיקה הכא נמי דמיה מסולקים ולא בעיא בדיקה וכתב על זה אלמא ס"ל לר' יוחנן דמעוברת מסולקת דמים ואפי' הגיע עת וסתה אינה חוששת לו ואפילו לכתחילה אינה צריכה בדיקה והא דתנן נמי היתה במחבא והגיע עת וסתה ולא בדקה ה"ה דאפילו לכתחילה לא בעיא בדיקה דהא טעמא דמסולקת דמים היא ע"כ: והשתא מ"ש רבינו עבר היום ולא בדקה מותרת וכו' פשוט הוא דאפי' ר"מ דסבר וסתות דאורייתא מטהר בה וכ"ש לדידן דקי"ל וסתות דרבנן אבל מה שאמר דכשהגיע שעת וסתה חוששת לו משמע ודאי דפליגא אהרשב"א וסבר דמתניתין בדיעבד דוקא היא כדמשמע מפשטא אבל לכתחילה אין חילוק בין היתה במחבוא ללא היתה ופי היכי דכל שאר נשים חוששות לוסתן אע"פ שאינו קבוע וכמבואר בסימן קפ"ט ה"ה להיתה במחבוא: אבל קשה דכיון דמדין היתה במחבוא פשטינן למעוברת דלא בעיא בדיקה כיון דדמיה מסולקים מאחר שכתב רבינו דמעוברת א"צ לפרוש ממנה סמוך לוסתה ואפי' לכתחילה משמע הכי הו"ל לפסוק דהיתה במחבוא לכתחילה נמי א"צ לפרוש סמוך לוסתה וצ"ל דרבינו סובר דאע"ג דאמרינן בה כיון דדמיה מסולקים לא בעיא בדיקה היינו לומר דבדיעבד לא מחזקינן לה בטמאה אבל אה"נ דלכתחילה בעיא בדיקה בשעת וסתה ותדע דהא לא בעא ההוא סבא מרבי יוחנן אלא בדיעבד כדמשמע מדבעי לה אפיסקא דקתני דמעוברת וחברותיה דיין שעתן ועוד מדאמר הגיע וסתה בימי עיבורה ולא בדקה מהו ולא אמר הגיע וסתה בימי עיבורה חוששת לוסת או אינה חוששת ומדאהדר ליה ר' יוחנן תניתוה משמע דבההוא גוונא דבעא בלחוד הוא דמיתניא ולא יתיר דאל"כ הול"ל מאי תיבעי לך בדיעבד הא אפי' לכתחילה תניתוה דשרי אלא ודאי משמע ליה דבדיעבד דוקא מיתני' והכי משמע מדברי רש"י שכתב ה"נ במעוברת הואיל ודמיה מסולקין טהורה ומשמעות דבריו דבדיעבד קאמר שאל"כ כך הול"ל ה"נ במעוברת הואיל ודמיה מסולקים אינה חוששת וא"ת א"כ היאך פסק רבינו דבמעוברת לכתחילה נמי א"צ לפרוש ממנה סמוך לוסתה דהא לא פשט רבי יוחנן מעוברת אלא מדין היתה במחבוא ומאחר דבהיתה במחבוא סובר רבינו דדוקא בדיעבד הוא דמטהרינן להו ולא לכתחילה ממילא נשמע למעוברת דבדיעבד דוקא מטהרינן לה ולא לכתחילה י"ל דע"כ לא איבעיא לן האי בעיא ופשטיה דבדיעבד טהורה אלא אליבא דמ"ד וסתות דאורייתא אבל למ"ד וסתות דרבנן לכתחילה נמי אינה חוששת דמסברא ידעינן לה ולא איצטריך למיבעי בה. אלא דקשה דא"כ היתה במחבוא כיון דדמיה מסולקים נימא דלמ"ד וסתות דרבנן לכתחילה נמי אינה חוששת כי היכי דאמרי' במעוברת דהא התלמוד משוה להו אהדדי ושמא י"ל דאע"ג דתלמוד' משוה להו אהדדי אליבא דמ"ד וסתות דאורייתא לענין דיעבד לא משוינן להו אהדדי להתירן לכתחילה למ"ד וסתות דרבנן דמעוברת דחזינן דכל המעוברות דמיהן מסולקין אמרי' דלמ"ד וסתות דרבנן לכתחילה נמי אינה חוששת אבל היתה במחבוא דלא בריר לן כולי האי דתהא מסולקת דמים דהא חזינן כמה נשי אף ע"ג דהוי במחבוא לא ישנו את תפקידם לא אמרינן בה אינה חוששת אפי' לכתחילה ומסתיין דנימא בה דהיכא דעבר יום וסתה ולא בדקה שמותרת: ודוקא הני אבל כל אשה דעלמא שהגיע וסתה אסורה עד שתבדוק כ"כ הרשב"א בת"ה ולמד כן מדאמרינן בפרק כל היד (טז.) גבי אשה שיש לה וסת והגיע עת וסתה ולא בדקה ולא ראתה רבי אליעזר אומר טמאה נדה רבי יהושע אומר תבדק והני תנאי כי הני תנאי ר"מ אומר טמאה נדה וחכמים אומרים תבדק וידוע דהלכה כרבי יהושע לגבי רבי אליעזר וכחכמים לגבי ר"מ וכ"כ הה"מ בפ"א בשם הרמב"ן וכן כתבו התוס' בפרק כל היד (טז.) גבי פלוגתא דרב ושמואל באשה שיש לה וסת והגיע שעת וסתה ולא בדקה ולבסוף בדקה ומצאה טהורה נראה דהלכה דוסתות דרבנן וכן פסק רב אחאי ור"ח הלכך אשה שיש לה וסת ולא בדקה בשעת וסתה ואח"כ בדקה ומצאה טהורה טהורה לבעלה ומיהו נראה דלכתחילה צריכה לבדוק בשעת הוסת ע"כ וכתב הגמ"יי כן בשמם בפ"ח מהא"ב וכ"כ הראב"ד בספר בעלי הנפש אבל הר"ן כתב בפ"ב דשבועות אהא דתניא החמרים והפועלים וכו' נשיהם להם בחזקת טהרה דלדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל דנהי דבשעת הוסת בעי בדיקה מ"מ אם עבר הוסת ולא בדקה ולא הרגישה טהורה בלא בדיקה ורבינו סתם דבריו כדעת התוס' והרשב"א ז"ל שאסור עד שתבדוק: ומיהו כתב הרשב"א בת"ה הארוך דה"מ ביש לה וסת קבוע אבל אם היה לה וסת שאינו קבוע אף על פי שלא בדקה בשעת וסתה טהורה ואינה צריכה בדיקה דכל שלא הרגישה בדם בשעת וסתה אף ע"פ שלא בדקה הרי היא בחזקת טהורה כיון שאין לה וסת קבוע שאין איסור עונה זו אלא מדרבנן ע"כ וכתבו רבינו בסוף סימן זה וכ"כ הרב המגיד בפ"ח בשם הרמב"ן ז"ל: וכתב עוד הרשב"א בד"א בוסת שאינו קבוע והוא לה בפחות מעונה בינונית אבל עונה בינונית שהיא לל' יום הרי הוא לה כוסת קבוע שאף ע"פ שלא הרגישה בדבר אסורה עד שתבדוק ותמצא טהורה עכ"ל וכך מבואר בדברי רבינו בראש סימן זה ובראש סי' קפ"ט: ומיהו אם בדקה אחר כך ומצאה טהורה טהורה אף על גב דחזקה אורח בזמנו בא לא מחזקינן לה ודאי טמאה הילכך אם בדקה ומצאה טהורה טהורה כבר כתבתי בסמוך דבפלוגתא דתנאי דאיפליגו במילתא משמע דהלכה כמאן דמטהר וגרסינן תו בפרק כל היד (שם) איתמר אשה שיש לה וסת והגיע שעת וסתה ולא בדקה ולבסוף בדקה אמר רב בדקה ומצאה טמאה טמאה טהורה טהורה ושמואל אמר אפילו בדקה ומצאה טהורה טמאה מפני שאורח בזמנו בא ואוקי רב נחמן בר יצחק פלוגתייהו בוסתות דרב סבר וסתות דרבנן ושמואל סבר וסתות דאורייתא וידוע דהלכה כרב באיסורי וכן פסקו התוספות וכ"פ הרשב"א בת"ה וכן פסק הרמב"ם בפ"ח וכתב ה"ה בפרק ד' לכן הסכימו כל המפרשים דוסתות דרבנן וכ"כ המרדכי בריש שבועות ואע"פ שכתב בשם רא"ם פירש ר' זירא דהיכא דבדקה עצמה שיעור וסת סמוך לוסתה פירוש מיד בהא{{פרשן טור|Hagahot}} קאמר רב טהורה טהורה אבל אם איחרה אחר הוסת אפילו טהור טמא דוסתות דאורייתא פירוש סמכו עליהם כאילו הם דאורייתא דאורח בזמנו בא ואע"ג דאיכא אמוראי דפליגי אדרבי זירא ואמרי דרב דאמר טהורה טהורה אע"פ שלא בדקה עצמה כשיעור וסת סמוך לוסתה{{פרשן טור|Hagahot}} לר"ז לא חיישינן עד כאן לשונו אין נראה כן מדברי כל הפוסקים אלא דאפילו איחרה כמה זמן אחר הוסת כיון שבדקה ומצאה טהור טהורה וכן העלה הרא"ש בריש נדה וז"ל הילכך קי"ל דוסתות דרבנן ואם לא בדקה עצמה בשעת וסתה ואחר כך בדקה עצמה ומצאה טהור טהורה {{פרשן טור|Prisha}} ע:כ: ופרישה שפורש סמוך לוסתה אינו אלא לתשמיש אבל מותר בשאר כל קריבות דבר כן כתב הרשב"א בת"ה וכתב שכן דעת רש"י וה"ר אברהם ז"ל שיש מי שהורה שהיא אסורה בכל הקרבות כנדה ולא יראה לי כן עכ"ל ואין לומר דר"ת שסובר שהיוצא לדרך אינו פוקד את אשתו בעונה הסמוכה לוסתה אלא בדברי רצוי ולא בתשמיש וכמו שכתב רבינו בסמוך בשמו ולמי שאינו יוצא לדרך אסור כל קריבה דאל"כ מאי איכא בין יוצא לדרך לאינו יוצא לדרך דלעולם לכ"ע שרי ויוצא לדרך איצטריכא ליה לאשמועינן דחייב לפקוד את אשתו וה"ה בפ"ד כתב בשם הרמב"ן כדברי הרשב"א וכ"כ שם הגהות מיימונית וז"ל כתב הרמב"ן הורו{{פרשן טור|Hagahot}} מקצת שאינה אסורה אלא לשמש אבל שאר פרישות לא החמירו עליה שאין כאן אלא חשש של דבריהם וכן כתב הראב"ד וכן פשט היתר בכל מלכותינו עכ"ל ובתה"ד (סי' ר"ן) נשא ונתן בדין זה והעלה לאסור כל קריבה וכמדומה לי שלא ראה דברי הפוסקים בזה שאל"כ היה מביא דבריהם והוא לא הביא אלא דברי הגהות ונדחק לפרש דשאר פרישות דקאמרי דשרו דוקא היינו כגון מזיגת הכוס וכיוצא בו אבל חיבוק ונישוק אסור ואין דבריו נראין בעיני דמדכתבו שאינה אסורה אלא בתשמיש משמע דכל מידי דלאו תשמיש ממש הוא שרי ועוד שכתבו כן בשם הראב"ד והרי העיד הרשב"א על הר"א שכל קריבה מותרת חוץ מתשמיש וכן מבואר בדבריו בספר בעלי הנפש ועוד שגם בשם הרמב"ן כתבו כן והרי העיד עליו ה"ה שהוא סבר כדברי הרשב"א ז"ל הילכך ליתנהו לדברי תה"ד: היוצא לדרך צריך לפקוד את אשתו אפי' סמוך לוסתה בפ' הבא על יבמתו (סב:) ופ'{{פרשן טור|Hagahot}} הדר (ק:) והרמב"ם השמיט דין זה וכבר כתב ה"ה בפ"ד שהוא תמה עליו ועל הרמב"ן שגם הוא השמיטו: ומ"ש שי"א דאפי' בתשמיש חייב לפוקדה כן דעת הרשב"א בת"ה וכתב שכן דעת רש"י והראב"ד כתב שכן נ"ל עיקר וכ"כ רבינו ירוחם וכתב הראב"ד בספר בעלי הנפש מ"ט וסתות דרבנן ובמקום מצוה לא גזור: ומ"ש בשם ר"ת כ"כ התוספות והרא"ש בס"פ הבא על יבמתו וכ"כ בספר התרומה ומדברי סמ"ג נראה שדעתו להתיר אפי' תשמיש ביוצא לדרך ומ"מ כתב בסוף דבריו והמתע"ב ודע דבהא דאמרינן חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך מסיים בגמרא וה"מ לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מטריד פי' מטריד בפקידה ויבטל מן המצוה {{פרשן טור|Prisha}} ולא כתבוה הרשב"א ורבינו פה מפני שאין זה ענין להלכות נדה {{פרשן טור|Prisha}}: הבא מן הדרך וכן השוהה עם אשתו בעיר והגיע עת וסתה אסור לבא עליה עד שישאלנה וכו' בפרק כל היד (טו.) תנן כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהם הבאים מן הדרך נשיהם להם בחזקת טהרה ובגמרא (שם) למה לי למיתני הבאים מן הדרך סד"א ה"מ היכא דאיתא במתא דרמיא אנפשה ובדקה אבל היכא דליתיה במתא דלא רמיא אנפשה לא קמשמע לן אמר ר"ל והוא שבא ומצאה בתוך ימי עונתה ופירש"י בתוך ימי עונתה שלשים יום לראיה אבל לאחר ל' יום בעיא בדיקה הואיל וסתם נשים חזיין לסוף עונה א"ר הונא ל"ש אלא שלא הגיע שעת וסתה אבל הגיע שעת וסתה אסור וסתות דאורייתא ופי' הרשב"א בת"ה כלומר שאע"פ שהמתין עד כדי שתוכל לספור ולטבול דכיון דוסתות דאורייתא ה"ז כאילו ודאי ראתה וכל שהניחה בחזקת טומאה הרי היא בחזקת טמאה עד שתאמר לו טהורה אני רבב"ח אמר אפילו הגיע עת וסתה מותרת וסתות דרבנן וכתב הרשב"א דוקא בשהה עד כדי שתוכל לספור ולטבול והא דרבה בר בר חנה דר' יוחנן רביה היא דא"ר{{פרשן טור|Hagahot}} שמואל בר אבא א"ר אבא א"ר אסי א"ר יוחנן אשה שיש לה וסת בעלה מחשב ימי וסתה ובא עליה וטעמא כיון דוסתות דרבנן לא אמרינן ודאי ראתה אלא אימור לא ראתה ואת"ל ראתה אימור טבלה ואנן קי"ל וסתות דרבנן ול"ש אשה דעלמא ול"ש נערה שבושה לטבול בלא תביעת הבעל וכדא"ל{{פרשן טור|Hagahot}} רב שמואל לרבי אבא אר"י אפי' ילדה דבזיזא למיטבל ופירש"י ילדה נערה שבושה לטבול א"ל אטו ודאי ראתה מי א"ר יוחנן אימור דא"ר יוחנן ספק ראתה ספק לא ראתה ואת"ל ראתה שמא טבלה וכיון שכן אף בילדה אומרים כן דספק ספיקא הוא אלא אם לא שהא כדי שתוכל לספור ולטבול אסורה ואף על גב דוסתות דרבנן אימור ראתה כיון דרוב פעמים אורח בזמנו בא ואילו ראתה ודאי לא טבלה שהרי אין שהות לספור ולטבול הילכך אסירא עכ"ל וכתב ה"ה בפ"ד שכן דעת הרמב"ן ז"ל: והשתא מ"ש רבינו שאם הגיע שעת וסתה אסור לו לבא עליה עד שישאלנה כלומר ובשלא שהא אחר הוסת שיעור שתוכל לטבול כבר נתבאר דאע"ג דקי"ל וסתות דרבנן אסור משום דרוב פעמים אורח בזמנו בא: ומ"ש ואם שהא ל' יום חשוב כשעת וסתה וכו' כלומר אם אין לה וסת חוששת יום שלשים לראייתה ולמד כן מדאמר ר"ל והוא שבא ומצאה תוך ימי עונתה וכדפירש"י והסכימו לדבריו הראב"ד והרשב"א והר"ן ז"ל כמו שיתבאר בסי' קפ"ט: ומ"ש בד"א בשלא שהא אחר הוסת שיעור שתוכל לטבול אבל שהא אחר הוסת שיעור שתוכל לטבול בא עליה ואין צריך לשאול היינו מימרא דרבב"ח ודרבי יוחנן: ומ"ש בין אם היא ערה או ישנה ברייתא בספ"ק דנדה (יב.) וכתבו התוספות דהיינו לומר דליכא איסור נידות אבל אסור לבא על הישנה כדאמרינן בנדרים: ומ"ש בין קטנה בין גדולה היינו מאי דאמרינן דאמר רבי יוחנן אפילו ילדה וכדפירש"י ודע דבההיא דא"ר יוחנן אפילו ילדה דבזיזא למיטבל כתבו התוספות שר"ח ור"ת מפרשים דה"ק ר' יוחנן אפילו היתה מעוברת וילדה שהיא יראה לטבול מפני הצנה ואהדר ליה ודאי ראתה מי אמר הלכך ילדה אפילו לא היתה יראה לטבול אסורה וכ"פ הרשב"א בש"ב ופשוט הוא דכיון דילדה הרי היא ודאי טמאה: ומ"ש רבינו ואפילו בלא שהא שצריך לשאול כתב הרשב"א דווקא שיש לה וסת לימים לחוד אבל יש לה וסת לימים ולקפיצות כיון שהוסת תלוי במעשה אימור לא קפצה ולא ראתה בת"ה הארוך כתב דטעמו משום דאפילו למ"ד וסתו' דאורייתא אמרי' הכי כ"ש למ"ד וסתו' דרבנן דגרסי' בפ' כל היד אמימר' דרב הונא דבסמוך רב אשי מתני הכי רב הונא אמר ל"ש אלא שאין לה וסת לימים ויש לה וסת לימים ולקפיצות דכיון דבמעשה תליא מילתא אימא לא קפץ ולא חזאי אבל יש לה וסת לימים אסור לשמש קסבר וסתות דאורייתא רבא אמר אפילו יש לה וסת לימים מותרת קסבר וסתות דרבנן ופירש"י לא שנו. הא דתנן בחזקת טהרה דמשמע אפי' הגיע שעת וסתה אלא באין לה וסת לימים לחודייהו בלא קפיצה אלא לקפיצה ולימים וכתב הרשב"א על זה ומ"מ מסתברא לי שהוא חושש לעונה בינונית דכיון דוסתות תלוי במעשה ואימור לא קפצה ולא ראתה מחמת קפיצה א"כ אני חושש שמא בא האורח בעונה בינונית מעצמו ומחשב ימי עונתה בינונית ובא עליה כלומר לאחר שישהה אחר עונה בינונית שיעור כדי שתוכל לטבול ובזה חמור וסת התלוי במעשה מוסת הימים דוסת הימים אפי' הוסת מורחק מעונה בינונית כגון שהיא למודה לראות מל"ה לל"ה וכיוצא בזה ואע"ג דהגיע זמן עונה בינונית מותר דהא קבוע לה וסת ואילו בוסת התלוי במעשה אימור האורח הבא מעצמו בא בעונה בינונית ולפי הסברא הזאת כל שיש לה וסת לימים ולקפיצות אם עונות הוסת מרוחקות מעונות בינונית הרי זו אסורה ביום שלשים כמי שאין לה וסת כלל שחוששת לעונה בינונית כמו שכתבנו למעלה וכן אם וסת הקפיצות מובלע בתוך ימי העונה ולא קפצה ולא ראתה הרי זו חוששת ליום העונה עד כאן לשונו וכבר כתב רבינו דינים אלו בשמו בסימן קפ"ט וכן נראה שהוא דעת הרמב"ן שהרי כתבו הגהות מיימוניות בפרק ד' בשמו שאם היה לה וסת הגוף ואין לה וסת יום קבוע הרי היא טהורה עד העונה כמי שאין לה וסת עד כאן ומשמע דה"ק אם היה לה וסת הגוף כגון קפיצה וכיוצא בה אף על פי שהוא ביום ידוע הואיל ואין לה וסת יום קבוע שלא יהא עמו וסת הגוף כלל הרי היא טהורה עד העונה בינונית שהיא ל' יום וכדברי הרשב"א ואע"פ שהרשב"א לא כ"כ אלא גבי קפיצה והרמב"ן כ"כ גבי וסת הגוף וכל אחד מוסתות הגוף בכלל נראה דהרשב"א קפיצה דנקט לאו דוקא אלא חד מוסתות הגוף נקט וה"ה לאיזה משאר וסתות הגוף: וכתב עוד יש לה וסת שלא קבעתו עדיין ג"פ והוא פחות מעונה בינונית וכו' בסוף ש"ג וטעמו לומר שאע"פ שכתב שאם יש לה וסת והגיע שעת וסתה אסורה עד שתבדוק היינו דוקא ביש לה וסת קבוע אבל אם יש לה וסת שאינו קבוע והוא לפחות מל' יום א"צ בדיקה ביום הוסת הזה ומיהו ביום ל' אסורה עד שתבדוק דכל שלא נקבע לה וסת אחר הוי יום ל' כוסת קבוע כמו שנתבאר לדעתו ז"ל ומשמע לי דה"ה אם היה לה וסת שאינו קבוע והוא ליותר מעונה בינונית שצריכה בדיקה יום ל' וא"צ בדיקה ביום אותו וסת מאחר שלא הוקבע עדיין ולא כתב והוא פחות מעונה בינונית אלא לומר שלא היתה רגילה לראות ביום ל' וחד מתרי זימני נקט דפחות מל' ויותר מל' שוים הם א"נ אורחא דמילתא נקט שאין רגילות להיות רואה ליותר מל' ודע דאע"ג דמטהר בלא בדיקה בוסת שאין קבוע מ"מ חוששת לו וצריכה לפרוש כל אותה עונה וכמבואר בדברי רבינו בסימן קפ"ט והרמב"ם כתב בפ"ד כל הנשים שיש להן וסת בחזקת טהרה לבעליהן עד שתאמר לו טמאה אני או עד שתוחזק נדה בשכנותיה הלך בעלה למדינה אחרת והניחה טהורה כשיבא א"צ לשאול לה אפילו מצאה ישנה הרי זה מותר לבוא עליה שלא בעונת וסתה ואינו חושש שמא נדה היא ואם הניחה נדה אסורה לו עד שתאמר לו טהורה אני וכתב הרב המגיד שהוא ז"ל מפרש דמתניתין דכל הבאים מן הדרך נשיהם להם בחזקת טהרה וכו' בשיש לה וסת בדוקא והוא סבר דהא דאמר ריש לקיש והוא שבא ומצאה בתוך ימי עונתה מאי עונתה וסתה כלומר שאם בא ביום וסתה אסור שמא תראה בשעת תשמיש אבל אם עבר עונת הוסת אפי' לא עברו אחריו ימים שתוכל לספור בהם הרי היא בחזקת טהרה ואין חוששין שמא ראתה בשעת הוסת וכדרבה בר רב הונא ורבה דאמרי אפילו הגיע עונת וסתה מותרת וסתות דרבנן ורבי יוחנן דאמר מחשב ימי וסתה פירוש אם עברו ימי ספירה ושתוכל לטבול ס"ל וסתות דאורייתא ולא קי"ל כוותיה וזה נראה דעת ההלכות שכתבו הא דתניא בפ"ק חמרים ופועלים והבאים מבית האבל ומבית המשתה נשיהם להם בחזקת טהרה בד"א בשהניחה בחזקת טהרה אבל הניחה בחזקת טומאה לעולם היא בטומאתה עד שתאמר טהורה אני עד כאן ולא חילקו בין עברה עונת הוסת ללא עברה עכ"ל {{פרשן טור|Prisha}} וכ"כ הר"ן בפ"ב דשבועות שהוא דעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל וכתב בסוף דבריו שזו קולא יתירא היא שלא לחוש לא לוסת ולא לעונה כלל: כתב הראב"ד בספר בעלי הנפש הא דאמרינן כל אותה עונה אסורה דוקא בוסתות דיומיה אבל וסתות דגופא כגון מפהקת ומעטשת וחוששת וכל אותם השנויים במשנתינו פרק האשה שהיא עושה צרכיה (סג.) אינה אסורה אלא עת וסתה בלבד בין שיש לה יום קבוע לאותן הסימנים בין שאין לה אבל לפני וסתה מותרת ואם בדקה בשעת וסתה ולא ראתה מותרת לאחר הוסת ראיה לדבר מדקתני עלה במתניתין (שם.) רבי יוסי אומר אף ימים ושעות וסתות משמע ה"ק כי היכי דוסתות דגופא לא מתסרא אלא לשעתה ולמאן לאו לרבי יהודה בר פלוגתיה אלמא בוסתות דגופא לא פליג רבי יהודה ודוקא בשהיא רגילה לראות כל הראיה בתוך הוסת אבל אם רגילה לראות ממנה אחר הוסת אסורה מן הוסת ואילך כל היום צריכה בדיקה אחר הוסת כדי ליטהר הוסת וכדי להתירה לבעלה אחר אותה עונה אבל קודם הוסת מיהת מותרת בלא בדיקה עכ"ל: ==בית חדש (ב"ח)== {{המרת או.סי.אר}} רוב הנשים יש להם וסתות כו' וסתם וסת וכו'. כלומר אם לא קבעה לה וסת ולא ראתה אלא פעם אחת אז מן הסתם לא תראה עד ל' יום ובא עליה כל קודם ל' דדינה של אשה זו כדין מי שיש לה וסת קבוע דבא עליה שלא בשעת וסתה כו'. אבל אשה שאין לה וסת איכא מחלוקת בין הפוסקים וכמ"ש בסימן קפ"ו: ומ"ש כמו שירצה כלומר בין ערה בין ישנה דלא מיבעי' בישנה דאיכא צערא לבדוק עצמה ולא אטרחוה רבנן אלא אפי' ערה דליכא צערא אינה צריכה בדיקה ואדרבה וכו'. וה"א ספ"ק דנדה תחילת (דף י"ב) בעא מיניה רבי זירא מרב יהודה אשה מהו שתבדוק לבעלה (פי' מי צריכה לבדוק לפני תשמיש) א"ל לא תבדוק. ותבדוק ומה בכך (פי' מדלא אמרת אינה צריכה לבדוק אלא לא תבדוק אלמא דמוזהרת שלא לבדוק ותבדוק ומה בכך) א"כ לבו נוקפו ופורש וכתבו התוס' פר"ח כיון דרואה אשתו בודקת מחשב שאם לא הרגישה לא היתה בודקת שחכמים לא תקנו לבדוק עכ"ל ולפי שקשה על זה מהא דתנן ר"פ כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת דמתוך כך לא אתי בעלה לידי איסורא לפיכך צריך לתרץ דהך מתני' שלא בשעת תשמיש קאמר דמשובחת ודלא כפי' רבינו שמחה בהגהת מיימוני פ"ד דביאה דהך בעיא לאחר תשמיש היא ופשטה דאין לה לבדוק דאם כן לבו נוקפו ופורש ממנה מכאן ולהבא אבל לפני תשמיש משובחת אפי' בשעת תשמיש דליתא והא ודאי דלרבינו נמי לאחר תשמיש נמי אין לה לבדוק בפני בעלה דא"כ לבו נוקפו ופורש אלא רבותא אשמועינן דאפילו לפני תשמיש לא תבדוק כ"ש לאחר תשמיש והכי נקטינן: ובשעת וסתה צריך לפרוש וכו' בפרק שני ד[[שבועות יח א|שבועות (דף י"ח)]] ובס"פ האשה שהיא עושה (סוף דף ס"ג) וכתב ב"י ע"ש הא"ז פורש אדם מאשתו סמוך לוסתה כ"ד שעות אם רגילה לראות ביום פורש כל אותו היום ולילה שלפניה ואם רגילה לראות בלילה פורש כל אותו הלילה ויום שלפניו ע"כ. ונראה שטעמו מדאיתא בפרק האשה שהיא עושה אמר רבא הלכה כרבי יהודה דברגילה למיחזי בסוף לילה אסורה לפני וסתה ומותרת לאחר וסתה וברגילה למיחזי בתחילת היום אסורה לאחר וסתה ומותרת לפני וסתה ואקשינן ומי אמר רבא הכי והתניא והזרתם את בני ישראל מטומאתם מכאן אמר רבי ירמיה אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן וכמה אמר רבא עונה מאי לאו עונה אחריתי (פי' רש"י דאם וסתה ביום אסורה כל היום וכל הלילה שלפניו ורבי יהודה לא אסר אלא עונת וסתה) לא אותה עונה ותרתי למה ליה (לרבא לאשמועינן) צריכא דאי אשמועינן הא הו"א ה"מ לטהרות אבל לבעלה לא קמ"ל ואי מההיא הו"א סמוך לוסתה עונה אחריתי קמ"ל אותה עונה וס"ל להא"ז דכיון דפשטא דלישנא דרבי ירמיה דקאמר דצריך לפרוש סמוך לוסתה משמע עונה אחריתי דהיינו יום ולילה שהן כ"ד שעות כך ראוי לכל אדם לפרוש כ"ד שעות דאף ע"ג דאמר רבא הלכה כר' יהודה אותה עונה טפי לא ודאי כך היא ההלכה אבל ראוי להחמיר שלא מן ההלכה וה"ט דשמא תראה עם הנץ החמה ותהא סבורה דחזיא בסוף לילה והיא לא חזיא אלא בתחילת היום א"נ איפכא תהא סבורה דחזיא בתחילת היום והיא לא חזיא אלא בסוף לילה הלכך לעולם צריך לפרוש יום ולילה. ויש קצת סמך לחומרא זו ממ"ש בסמוך היכא דלא קים לה שפיר אי קודם הנץ אי לאחר הנץ דיש מחמירין לאוסרה כל היום וכל הלילה. ונראה לפע"ד דכך ראוי לנהוג בחומרא זו דא"ז דאין ספק שכך היתה קבלה בידו מפי הזקנים ודלא כב"י דכתב דאין טעם ושורש לדברים אלו והאגור גם הוא כתב דחומרא יתירא היא אבל לפי הטעם שכתבנו ראוי ונכון לנהוג חומרא זו וכך שמעתי בימי חורפי שהירא דבר ה' נהג מעולם בחומרא זו: כתב בהג"ה מיימונ"י פ"ד דביאה ובאביאסף כתב דעונה זו או יום או לילה מימי ניסן ותשרי וחצי יום וחצי לילה בתמוז וטבת ותימה עכ"ל וגם הב"י דחה דבריו ומש"ה לא הביאו בש"ע ושרי להו מארייהו דאישתמיטתא להו הא דאיתא ר"פ תינוקת להדיא דלגבי נדה נמי הוי עונה י"ב שעות דווקא דהיינו יום או לילה ביומי ניסן ותשרי וחצי יום וחצי לילה ביומי תמוז וטבת ע"ש (דף ס"ה ע"ב) והכי נקטינן: וכתב הרשב"א בד"א בגדולה אבל בקטנה שלא הגיע לימי הנעורים ולא הביאה סימנים א"צ לפרוש סמוך לוסתה כ"ז שלא קבעתו בשלשה פעמים איכא לתמוה דמשמע דוקא בדאיכא תרתי אבל בהביאה סימנים אפילו לא הגיעה לימי הנעורים או הגיעה לימי הנעורים אפילו לא הביאה סימנים גדולה הוא וצריך לפרוש וכו'. והא ליתא כדאיתא בפ' יוצא דופן דבלא הגיעה לימי נעורים אפילו הביאה סימנים שומא נינהו וה"ה בהגיעה לימי הנעורים כיון שלא הביאה סימנים קטנה היא. ונראה ודאי דהאי ולא הביאה סימנים פירושו או לא הביאה סימנים דוא"ו המדבקת היא במקום או המחלקת ועיין לקמן בסימן קפ"ט אצל מ"ש רבינו לשון הרשב"א תינוקת שלא הגיעה זמנה לראות וכו'. לשם התבאר בס"ד וכן מה שכתב גם ב"י: כתב הראב"ד ואם רגילה לראות בהנץ החמה וכו' טעם המקילין הוא כיון דקודם הנץ החמה הוא עומד בספק אם התחילה לראות בו אם לאו אבל לאחר הנץ החמה הוא ודאי שעת וסתה ואנן קי"ל וסתות דרבנן כ"ש סמוך לוסתה הלכך קודם הנץ החמה הו"ל ספק דרבנן ולקולא ולא חיישינן אלא ליום שהוא ודאי בימי נדתה ולא דמי למ"ש אח"כ בסמוך ברואה מקודם הנץ החמה עד אחר הנץ החמה דכיון דאין שם ספק דודאי התחילה לראות מקודם הנץ החמה ס"ל להראב"ד דבתר תחילת הוסת אזלינן ולא מיתסרא אלא בלילה וביום כשיעור הנמשך בו מיהו כבר כתבתי דבכל וסת יש לנהוג בחומרא דא"ז יפרוש יום ולילה מטעם חששא זו דשמא תראה עם הנץ החמה וטועה היא בין רואה בסוף לילה לרואה בתחילת היום א"כ כל שכן היכא דלא קים לה שפיר דיש לנהוג כיש מחמירין לאוסרה כל היום וכל הלילה. ובש"ע פסק היכא דלא קים לה שפיר אינה אסורה אלא ביום וכהכרעת הראב"ד והרא"ש ולפעד"נ דאע"ג דכך היא הלכה מ"מ באיסור כרת ראוי להחמיר כיש מחמירין: ואם רגילה לראות ראייה מרובה וכו'. פי' ג' סברות הן סברא הראשונה דכיון דוסתה נמשך מתוך סוף הלילה עד תוך תחילת היום א"כ צריך לפרוש עונת הלילה בשביל שהוסת הוא בסוף הלילה וצריך לפרוש גם כל עונת היום בשביל שהוסת הוא גם בתחילת היום. וסברא ב' דבתר תחילת הוסת אזלינן ולא מיתסרא אלא כל הלילה ואם לא ראתה כל הלילה מותרת לשמש כל היום ואין צריך לפרוש אף בזמן משך וסת דתחילת היום וסברת הראב"ד דודאי בתר תחילת הווסת אזלינן אלא דבתחילת היום נמי אסורה כשיעור הנמשך בו ואם לא ראתה שוב אינה חוששת כל היום ומשמע דהכי נקטינן כסברת הראב"ד שכתב רבינו באחרונה בשמו וכדמשמע בדברי הרא"ש שהעיקר כהראב"ד וכן פסק בש"ע: ואם וסתה נמשך ב' ימים וכו'. נראה דהראב"ד לטעמיה אזיל דאע"ג דבתר תחילת הווסת אזלינן ולא מיתסרא אלא עונה אחת דתחילת הווסת ולא ראתה כל אותה עונה אפ"ה צריך לפרוש אחר אותה עונה כל ימי משך הווסת וכן כתב ב"י דהראב"ד לטעמיה אזיל ע"ש ודעת הרז"ה דא"צ לפרוש אלא עונה הראשונה שהוא עיקר הווסת וכשלא ראתה כל אותה עונה שוב אינה חוששת כלל דכיון שנסתלק העיקר ולא ראתה נסתלק הטפל דהדמים שהיא רואה אחר עונת תחילת הווסת דמים יתירים הן דאיתוספו בה וכשעברה עונת זמן תחילת הווסת אינה צריכה לחוש יותר וכך הסכים הרא"ש וכן פסק בש"ע ותימה דהפסקים לכאורה סותרים זה את זה דכיון דכתב הרא"ש תחילה הכרעת הראב"ד ברואה ראייה מרובה דאסורה עונת הלילה ושעת עונת הווסת ביום וא"כ היאך פסק גבי שופעות ב' וג' ימים בהיפך מדעת הראב"ד דאינה אסורה אלא אותה עונה דתחילת הווסת בלבד ולא כל ימי משך הווסת. ונראה דדוקא ברואה ראייה מרובה מסוף הנץ עד תוך תחילת היום כיון דהכל ראייה אחת היא מסתברא כהראב"ד דצריך לפרוש כל עונת הלילה ושעת משך הווסת ביום דכל משך זה בשם ווסת נקרא כיון שאין שם אלא ראייה אחת אבל בשופעת ב' וג' ימים דאינה ראייה אחת והדמים שרואה בעונה ראשונה הוא תחילת הווסת וכל מה שרואה אח"כ דמים יתירים הן דאיתוספו בה אין זה נקרא בשם משך הווסת כיון שאיננה ראייה אחת וכדקאמר תלמוד' פ"ק דנדה (דף י') מכלל דשופעת כי נהרא בתמיה וכי אפשר שתראה ראייה אחת ושופעת כי נהרא ז' ימים וחיה אלמא דשופעת ב' וג' ימים לא איירי ברואה ראייה אחת וע"ל ריש סי' ק"ץ. ואע"ג דהראב"ד אינו מחלק בכך וס"ל דגם זה נקרא בשם משך הווסת מ"מ הרז"ה והרא"ש מחלקים בסברא זו ואחריהם נמשך בש"ע בפסקיו נ"ל ודו"ק. ועיין במ"ש בסימן קפ"ט בס"ד אצל ראתה ט"ו לחדש זה והומשכה ראייתה וכו' ועיין עוד שם אצל מ"ש וכולן אין חוששין להן אלא לשעתן ובמ"ש לשם בס"ד: ואם הגיע ווסתה בימי עיבורה וכו'. האשה שהיתה נחבית במחבוא וכו' בפ"ק דנדה (דף ט') בעא מיניה ההוא סבא מר' יוחנן הגיע עת וסתה בימי עיבורה ולא בדקה מהו קמיבעיא ליה אליבא דמ"ד ווסתות דאורייתא. פירש"י אותה בדיקה שהצריכוה לאשה להבדק בשעת ווסתה ד"ת הוא הל"מ דאורח בזמנו בא ואם בא יום וסתה ולא בדקה מחזקת לה טמאה לקמן בפ' כל היד דף ?י"ו וקא מיבעי' לן אם לא בדקה ביום ווסתה בימי עיבורה מהו כיון דוסתות דאורייתא בעיא בדיקה א"ד כיון דדמיה מסולקין לא בעיא בדיקה. א"ל תניתוה רמ"א אם היתה במחבא (מחמת פחד כרכום או ליסטים) והגיע שעת ווסתה ולא בדקה טהורה שחרדה מסלקת את הדמים טעמא דאיכא חרדה הא ליכא חרדה והגיע ווסתה ולא בדקה טמאה אלמא ווסתו' דאורייתא וכיון דאיכא חרדה דמים מסולקין ולא בעיא בדיקה ה"נ במעוברת דמיה מסולקים ולא בעיא בדיקה: ומ"ש רבינו דמניקה כל כ"ד חדשים דינה כמעוברת מבואר לשם בדברי הרא"ש דדין מניקה שוה למעוברת דשריא בלא בדיקה והא דתנן (דף י"א) אע"פ שאמרו דיין שעתן צריכה להיות בודקת אבתולה וזקנה קאי ולא אמעוברת כדאמר רבי יוחנן עלה דההיא וכו' עכ"ל רצונו לומר ?דבסוף ?(דף י') קאמר ר' יוחנן דמעוברת ומניקה דיין כל ימי עיבורן דיין כל ימי מניקותן. מעוברת משנה שם (דף ז') משיודע עוברה. ומניקה אסיקנא בגמרא (ד' ט') אליבא דחכמים דהלכתא כוותייהו אפילו גמלתו או מת כל כ"ד חדש מסולקת דמים דמתוך צער לידה איבריה מתפרקים ודמיה מסתלקים ואינן חוזרים עד כ"ד חדש ואין הדבר תלוי ביניקת הולד. ומ"ש רבינו עוד דמעוברת ומניקה א"צ לפרוש סמוך לווסתה מפורש לשם בדברי הרא"ש. והקשה ב"י כיון דמדין היתה במחבוא פשטינן למעוברת דלא בעיא בדיקה כיון דדמיה מסולקים אם כן מאחר שכתב רבינו דמעוברת א"צ לפרוש ממנה סמוך לווסתה ואפילו לכתחילה משמע הכי הו"ל לפסוק דהיתה במחבוא לכתחילה נמי א"צ לפרוש סמוך לווסתה ולמה כתב בהגיע ווסתה במחבוא דחוששת לו והאריך בזה עיין עליו אבל לפעד"נ דבר ברור דהרא"ש לא היה גורס בהך בעיא דסבא הגיע עת ווסתה בימי עיבורה ולא בדקה מהו כגירסת הספרים שבידינו אלא היה גורס הגיע עת ווסתה בימי עיבורה מהו והכי מבואר בפסקי הרא"ש וקמיבעיא ליה בלכתחילה דילמא לא בעיא בדיקה כיון דדמיה מסולקין ופשט ליה רבי יוחנן דכיון דמסולקת מדמים מקילינן לגבה דאפי' לכתחילה לא בעיא בדיקה כי היכי דמקילינן בהיתה במחבוא דטהורה היכא דלא בדקה ואע"ג דבהיתה במחבוא לא אשכחן דאקילו לגבה אלא בדיעבד היכא דהגיע ווסתה ולא בדקה כדתנן להדיא בפ' בנות כותים (דף ל"ט) מ"מ שמעת מינה מיהא דיש לנו להקל במסולק' מדמיה ולמדינן מינה דבמעוברת ומניחה דמסולקת מדמים לגמרי דאף לכתחילה לא בעיא בדיקה וא"צ לפרוש ממנה בסמוך לווסתה וכך מבואר עוד בלשון הרא"ש שכתב מהכא משמע דבמעוברת אין צריך לפרוש סמוך לווסתן דאפילו בשעת ווסתן אמרינן הכא דלא בעיא בדיקה וכו'. אבל בהיתה במחבוא דאינה מסולקת מדמים כמו מעוברת ומניקה אין להקל בה אלא בדיעבד ולא בכתחילה גם הרשב"א היתה גירסתו כגירסת הרא"ש ולכן פסק במעוברת דאפילו לכתחילה אינה חוששת לו אלא דס"ל דבהיתה במחבוא נמי אפילו לכתחילה אינה חוששת ולא בעיא בדיקה כיון דמסולקת דמים הוא וכדין מעוברת ומניקה דלא כהרא"ש וכמו שהביא ב"י לשון הרשב"א בת"ה וכך פסק בש"ע דאף במחבוא אינה חוששת לו ולפעד"נ דיש להחמיר כדעת הרא"ש ורבינו המפורשים לאיסור ודייקי לשון משנתינו בהיתה במחבוא והגיע שעת וסתה ולא בדקה טהורה אבל לכתחילה חוששת וצריך בדיקה וכ"כ הרב בהגהות ש"ע וכן עיקר: ומ"ש ודוקא הני אבל כל אשה דעלמא וכו'. כך מוכחת הסוגיא בפ' כל היד (דף ?י"ו) למ"ד וסתות דרבנן דלא מחזקינן לה בשעת וסתה ודאי טמאה לפיכך אם עברה ולא בדקה בשעת וסתה ובדקה אח"כ ומצאה טהורה טהורה וכך פסקו התוס' לשם דהלכה כמ"ד וסתות דרבנן וכך פסק הרא"ש ריש נדה ומיהו אע"פ שעברה ולא בדקה בשעת וסתה ולא הרגישה אסורה עד שתבדוק וכ"כ הרשב"א בית ז' סוף שער ג' וכתב עוד דוקא בשיש לה וסת קבוע א"נ אין לה וסת קבוע והגיע יום ל' לראייתה שהיא עונה בינונית אבל אין לה וסת קבוע והוא לה בפחות מעונה בינונית כגון שראתה לכ"ה וכיוצא בזה אע"פ שלא בדקה כיון שלא הרגישה בדם ה"ז טהורה בלא בדיקה כלל עכ"ל וכ"כ רבינו בשמו סוף סימן זה ואע"ג דלגבי פרישה סמוך לוסתה כתב רבינו לעיל בסימן זה דאפילו אין לה וסת קבוע בג' פעמים אלא בפעם אח' נמי צריך לפרוש וכ"כ גם הרשב"א התם ודאי כל אותה עונה היא מוחזקת שתהא רואה דם דאורח בזמנו בא ולכך צריך לפרוש לכתחילה דשמא ע"י התשמיש תראה בתוך אותה עונה אבל אחר שעברה העונה ואין לה וסת קבוע אע"פ שלא בדקה ה"ז טהורה בלא בדיקה תלינן דכיון שלא הרגישה עד אחר שעברה העונה דשוב לא תראה עד ל' יום ודוקא באין לה וסת אבל ביש לה וסת אסורה עד שתבדוק מיהו אפי' לא בדקה אלא אחר זמן הרבה ומצאה טהורה טהורה אבל הר"א ממי"ץ כתב בספר יראים דהלכה כר' זירא בפרק כל היד (דף ?י"ו ע"א) דדוקא בבדקה עצמה מיד לאחר וסתה תוך שיעור וסתה ומצאה טהורה טהורה אבל אם לא בדקה תוך הזמן הזה אף על פי שלאחר שיעור וסת בדקה עצמה ומצאה טהורה טמאה דחזקה אורח בזמנו בא ונפל לארץ עכ"ל ומביאו ב"י אלא שדחאו מהלכה לפי שכל הפוסקים ס"ל דאפי' איחרה זמן הרבה כיון שבדקה ומצאה טהורה טהורה ואני אומר דראוי לחוש להחמיר לעניין מעשה דכן פסק בסה"ת וכך הוא מסקנת המרדכי וכך הובאו דבריהם בהגהות ש"ד לה' נדה בשם סמ"ק: ופרישה וכו'. נראה דכיון דקרא אסמכתא בעלמא הוא וא"צ לפרוש אלא מדרבנן לא אזהירו אלא בתשמיש דחיישינן שמא ע"י תשמיש תראה בתוך אותה עונה שהרי רגילה היא לראות בעונה זו ואתא לידי איסור כרת אבל מותר בשאר כל קריבות ואפילו חיבוק ונישוק וכ"ש מזיגת הכוס וכיוצא בו ולא חיישינן שמא יבא עליה כיון דביאה גופה אינה אלא דרבנן ועוד דאין יצרו תוקפו לבא עליה באינו יוצא לדרך ודלא כמ"ש תרומת הדשן דלא שרי אלא מזיגת הכוס וכיוצא בו אבל לא חיבוק ונישוק דמדכתב רבינו אבל מותר בשאר כל קריבות דבר אלמא דבא לרבות אף חיבוק ונישוק ולא אסר אלא תשמיש לחודיה וכ"כ ב"י ופסק כך בש"ע מיהו נראה דהמחמיר באלה תע"ב: היוצא לדרך צריך לפקוד אשתו כו' בפרק הבע"י (דף ס"ב): ומ"ש וי"א דאפי' בתשמיש חייב לפוקדה טעמו דכיון דאיסור תשמיש אינו אלא מדבריהם במקום מצוה ודאי לא גזרו דאין לפרש דלא שרי אלא בשאר קריבות דאם כן פשיטא דשרי אפילו באינו יוצא לדרך ור"ת פי' שאסור לפוקדה בתשמיש ואיצטריך לאשמועינן ביוצא לדרך דאע"ג דיצרו תוקפו לבא עליה כשיוצא לדרך אפ"ה צריך לפוקדה בדברי רצוי ולא חיישינן שמא יבא עליה ועי"ל דבאינו יוצא לדרך מותר בשאר כל קריבות דבר אבל אינו חייב בהן אבל ביוצא לדרך חייב לפוקדה וכן נראה ממ"ש ב"י: הבא מן הדרך וכו'. כלומר ל"מ היכא דליתיה במתא דלא רמיא אנפשה ולא בדקה אלא אפילו איתיה במתא דרמיא אנפשה ובדקה נמי אסור לבא עליה עד שישאלנה אם בדקה אם לאו דכיון שהגיע עת וסתה אורח בזמנו בא ואסורה עד שתבדוק ואם שהה ל' יום אפילו אין לה וסת קבוע מ"מ סוף ל' חשוב כשעת וסתה ואסורה עד שתבדוק והיינו טעמא דכיון שלא שהה כדי שתוכל לטבול אין כאן אלא ספק אחד שמא ראתה שמא לא ראתה ואע"ג דקי"ל דוסתות דרבנן והו"ל ספק דרבנן אפ"ה תלינן דראתה דאורח בזמנו בא והלכך אסורה עד שישאלנה אבל אם שהה שתוכל לטבול כיון דוסתות דרבנן לא מחזקינן לה בודאי ראתה אלא ספק וכיון דאיכא הכא ספק ספיקא דילמא לא ראתה ואת"ל ראתה שמא טבלה הלכך בחזקת טהורה היא וא"צ לשאול אפילו אם היא ערה ואפילו אם היא קטנה דבושה מלטבול בלא תביעת הבעל וכל זה עולה מן הסוגיא דלישנא קמא דמחמיר בפרק כל היד (דף ט"ו) ועל פי התוס' שכתבו הא דאמר רבב"ח אפילו הגיע שעת וסתה מותרת משום דוסתות דרבנן כששהתה אחר וסתה שיעור שתוכל לטבול היא ואע"ג דבעלה היה בדרך אפ"ה תלינן דודאי טבלה דכל אשה היא בחזקה שלא עברה טבילתה כדלקמן בסי' קצ"ז ומיהו כל זה לא מיירי אלא כשהלך לדרך הניחה בחזקת טהרה וכן השוהה עם אשתו בעיר והיא בחזקת טהרה אבל אם הניחה בחזקת טמאה אפילו שהה שיעור שתוכל לטבול אסור לו לבא עליה עד שישאלנה ותאמר לו טבלתי והכי תניא להדיא בפ"ק דנדה (דף י"ב) ומייתי לה הרא"ש בפ' כל היד ותימה למה לא כתבו רבינו כאן שהוא עיקר מקומו וכתבו בתחילת סימן קפ"ה: ומ"ש בין ערה בין ישינה כתבו התוס' ספ"ק דנדה בשינוייא בתרא והוא העיקר דלא לגמרי בישנה מיירי דאסור לבא עליה כדאמרינן בנדרים אלא אינה ערה כל כך שתדע להשיב אם היא טהורה אם לאו: ומ"ש ואפילו בלא שהה שצריך לשאול כתב הרשב"א וכו'. טעמו דהכי אמר רב אשי בלישנא בתרא אליבא דרב הונא דקאמר וסתות דאורייתא ואף על גב דלרבה בב"ח דקאמר וסתות דרבנן אפילו ביש לה וסת לימים לחוד בחזקת טהרה היא ואין צריך לשאול ואנן הא קיימא לן דוסתות דרבנן מכל מקום כיון דללישנא קמא לא קאמר רבה בר בר חנא אלא בדשהה כדי שתוכל לטבול אזלינן לחומרא כלישנא קמא ואף על גב דללישנא קמא לא קאמר תלמודא בהא מילתא דוסת לימים ולקפיצות ולא מידי מ"מ כיון דללישנא בתרא אף למ"ד וסתות דאורייתא היכא דיש לה וסת לימים ולקפיצות בחזקת טהרה היא מסתמא דלמ"ד וסתות דרבנן לא פליג אהא אף ללישנא קמא וכתב הרשב"א דאף בשיש לה וסת לימים ולקפיצות דבחזקת טהרה היא אפ"ה הוא חושש לעונה בינונית וכו' וכתבו רבינו בסימן קפ"ט וז"ל כתב הרשב"א חומר בוסת הקפיצות וכו': ומ"ש וכתב עוד וכו' כבר נתבאר בסמוך אצל מ"ש רבינו ודוקא הני וכו': כתב ב"י בשם הראב"ד דוסת דגופה כגון מפהקת אינה אסורה אלא עת וסתה בלבד בין שיש לה יום קבוע לאותן הסימנים בין שאין לה אבל לפני וסתה מותרת וכו' עד כאן לשונו. ותימא הלא בפרק האשה שהיא עושה צרכיה כתב הרא"ש על שם הראב"ד דכשיש לה יום קבוע לפיהוקן כשיגיע יום הפיהוק צריכה לפרוש מבעלה כל העונה כדין וסת לחודייהו וכ"פ רבינו בסי' קפ"ט ואין חולק על זה כמבואר בב"י בסימן קפ"ט שכל המחברים מסכימים לזה ע"ש: ==דרכי משה== {{ד"מ|(א)}} ובהגהות מיי' פ"ד בשם רבי' שמחה דדוקא לאחר תשמיש לא תבדוק אבל קודם תשמיש מצוה עכ"ל וז"ל האגוד בשם מהרר"י מולין דלבעל א"צ בדיקה כלל והמחמיר יחמיר והמיקל לא הפסיד ובא"ז כתב דטוב להחמיר וה"מ לפני תשמיש אבל לאחר תשמיש לא שלא תהא לבו נוקפו עכ"ל מיהו מרדכי ריש הל' נדה ע"ב פסק כרבי' דאף קודם תשמיש לא תבדוק דלבו נוקפו ולא יאמין לה שהיא טהורה וכ"כ ב"י בשם התוספות וכתב בסימן קפ"ו וכן דעת רוב הפוסקים: {{ד"מ|(ב)}} ועיין בס"ס זה מ"ש בית יוסף בשם הראב"ד: {{ד"מ|(ג)}} כתב הגהות מיי' פ"ה דהלכות א"ב אשה שאין לה ווסת קבוע אם היא אשת שמשנית וסתה לאחר או להקדים ב' או ג' ימים יפרוש ממנה בזמן הגעת הווסת ב' או ג' ימים קודם או אחריו: {{ד"מ|(ד)}} ובהגהות ש"ד בהלכות נדה ספק בשם סמ"ק כדעת המרדכי ופסק דוסת דשינוי הגוף כגון פהוק עטוש ודינו כוסת: {{ד"מ|(ה)}} וכ"פ בהגש"ד: {{ד"מ|(ו)}} וצריכים למימר דאף דהא דחייב לפוקדה ג"כ אין ענין להלכות נדה דהא אף בלא יציאה לדרך שרי לדעת ר"ת דפירוש דמיירי בדברי רצוי וא"כ לא אתיא לאשמועינן אלא דחייב לפקוד אשתו וזה גם כן אינו שייך להלכות נדה מ"מ כתבו כאן משום הי"א דס"ל דאף בתשמיש שרי בנ"י פרק הבא ע"י דף תכ"ה ע"ב פי' הא דחייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שיוצא לדרך וכמה עונה פירוש אם היא נדה ותטבול (תוך עונה) צריך לעכב בשבילה עונה ולא יצא לדרך וע"ש: {{ד"מ|(ז)}} וכן מבואר לקמן סי' קפ"ח ובמרדכי ה"נ דף של"א ובמיי' פ"ד דא"ב: 7jgvazp10dh4xh14s9kxn1mbhd75iiq 0 261162 3101926 914831 2026-11-07T18:44:04Z Roxette5 5159 /* פסקא ד - פסיעותיו של אברהם אבינו */ 3101926 wikitext text/x-wiki <noinclude><big>'''[[שער מאמרי רז"ל - חלק ב|<<]] | [[שער מאמרי רז"ל]] | [[שער מאמרי רז"ל - חלק ד|>>]]'''</big></noinclude> ==ספר בראשית== ===פסקא א=== מא' במ"ר פ' בראשית פ' א' וז"ל ר"י שאל את ר"ע א"ל בשביל ששמשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה שהיה דורש אכין ורכין מעוטין אתין וגמין רבויי' כו'. כבר הודעתי' בכונת בשכמל"ו כי הנקבו' לאה ורחל הם לוקחות מן הד' מוחין דז"א הד' אלפין של ד' אהי"ה שהם לבושי המוחין והם בגי' מד"ת בסוד ומדת ימי מה היא שהוא סוד מלכותו של בשכמל"ו ובתחלה לוקחת לאה לפי שהיא עליו' ויותר קרו' אל המוחין כי היא קשר תפלין ש"ר ואח"כ יורדין לרחל וז"ס אתין וגמין רבוין אלא שלאה נק' גם ורחל נק' את כי ז"ס מ"ש בס"ה כי בכל אתר את איהי נוק' והענין הוא כי מן הד' אלפין של המו' הנז' יוצאת הארה ונחלק' בין לאה ורחל כי לאה לוקח' מספר ג"ם אורות ורחל לוקחת כמספ' א"ת אורו' וחבור ג"ם וא"ת הם מדת שהם הד' אלפין הנז' וטעם אל מ"ש הנז' שמעתי ושכח' (ע"ג) והנלע"ד ששמעתי הוא זה או שנפרש כי לאה לוקחת אורך חכמה וחסד קו ימין ואורך בינה וגבורה קו שמאל ואורך שליש א' דת"ת קו אמצעי והנה הדעת שהוא בקו אמצעי אין למנותו כי נכלל בכלל אורך קו ימין ושמאל משא"כ בשליש הת"ת שהוא למטה ואינו נכלל והנה כל ספי' היא כלול' מי' נמצא ד' ספי' ושליש הם בגי' ג"ם או נפרש כי הנה לאה יוצאת מן הדע' דז"א הכולל חו"ג תרין עטרין וכן חו"ג תרי דרועין דז"א הרי ד"ס ועם שליש עליון דת"ת הרי הכל בגי' ג"ם וכל שאר האורות לוקחם רחל. גם נלע"ד לפרש כי הנה ז"א יונק מבחי' הפנים של אי' המתלבש' בתוכו אבל לאה ורחל הנקבות יונקות מבחי' אחוריים דאי' כי לטעם זה נק' זו"ן קדם ואחור בסוד אחור וקדם צרתני ונודע כי עיקר התלבשות אי' הוא כנגד מקום לאה שהוא עד החזה דז"א כי שם נשלם יסוד דאי' ומשם ולמטה מקום רחל ושם גלוי היסוד של אבא מתפשט עד יסוד דז"א כי ז"ס ה' בחכמה יסד ארץ כי במקום שנתגלת החכמה שהוא יסוד דאבא משם התחלת רחל הנק' ארץ ונמצא כי אי' שהיא שם אהי"ה האחוריים שלו הפשוטים שהם בגי' מ"ד כלם מאירים בלאה חו' מן אור אחד מהם שיורד לרחל ונשארו גם אורות מהם ללאה ולכן נק' ג"ם אבל רחל לוקחת אור אחד בלבד והנה היא עצמה נק' ת' לפי שמקומ' באחורי ד' ספי' ז"א שהם תנה"י כנודע וכל אחת כלולה מעשר ועשר מעשר הם ארבע מאות ועם אור אחד הנז' הרי א"ת ברחל ואמנם בחי' זו שלוקחת רחל היא אותה הבחי' המועטת שנת' אצלינו בפסוק ותגנוב רחל את התרפים וגו' בסוד מה שעשתה ענוה עקב לסוליתא עשתה יראה כתר לראשה (ד"ש ע"ב) והיא הארת אחת מועטת ונק' א' של א"ת גם נלע"ד שזהו ביאור אכין ורקין מעוטין הויין כי א"ך ור"ק הם בגימ' ש"ך נצוצין הנודעים שהם דינים ולכן בהיותם אלו תרין נוקבין לאה ורחל נק' א"ך ור"ק מורה על היותם מעוטי ההארה ואין להם רק הארות הדינים בסוד נע"ר ונערה הנז' אצלינו במא' פ' בא אל פרעה ע"ש כי בעת הדינים היא מתמעטת ינק' נער חסר ה' שהוא בגי' ש"ך: ===פסקא ב=== שם פרשה ה' וז"ל ר' נתן בש"ר אחא ור' ברכיה בשם ר' יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים ולארץ די שאלמלא כן היו מותחים והולכים עד עכשיו כו'. זה תבין ממה שביארנו בשער רוח הקדש ביחוד של שם שדי בבחי' ד' אשר שם שהוא סוד הק' ברכאן ושם תראה כי בשם ב"ן שהוא הוי"ה האחרונה שבד' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הנה באות ה"א אחרונה שבה היא בציור ד"י דל"ת ויו"ד הרי כי בסיום כל עולמו אמר די: אמר שמואל ועיין בש"ד והוא שער הפסוקים דף ה' ע"ד כי שם קרא לז"א עץ חיים להיו' שיש בו תרין מוחין הנק' חו"ב וע"ש: ===פסקא ג=== שם פ' ט"ו וז"ל אר"י בר אלעאי עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מי בראשית מתפלגים מתחתיו כו' נודע הוא כי הבינה נק' עץ החיים כנז' בס"ה בפ' וארא ונודע כי יש באי' עלאה ב' שמות הא' היא אהי"ה דיודי"ן שהוא בגי' ע"ץ עם הכולל והב' הוא הוי"ה דס"ג עם עשר אותיות המלוי הם (ע"ד) ע"ג כמנין החיים וז"ס עץ החיים האמנם היותו מהלך ת"ק שנה עניינו הוא כי האחוריים של אהי"ה דיודין הנז' הוא בגי' תקמ"ד כזה אל"ף אל"ף ה"י אל"ף ה"י יו"ד אל"ף ה"י יו"ד ה"י ואם תסיר אותיותיו הפשוטות של אחוריים שהם בגי' מ"ד ישארו אותיות המלוי בגי' ת"ק נמצא כי מהלך עץ החיים והתפשטותו שהוא המילוי הנז' המתפשט בתוך האחוריים הפשוטים הם ת"ק כנז' ותיבת מהלך רומז גם אל ההוי"ה דס"ג הנז' אשר באימא כי המלוי של האחוריים שבו המלואים שהם בגימט' קס"ו והמלוי לבדו הוא בגי' מהלך עם הכולל: אמר שמואל עוד אפשר עם הכולל וכולל הכולל או עם בי"ת יתירה כמהלך גם זה הלשון צ"ע. האמנם אם תרצה להבינו כלך אצל מאמר הגמ' במס' כתובות הנז' למעלה וז"ל אמר ר' ירמיה א"ר יוחנן כל המהלך ד' אמות בא"י כו' ושם נתבאר שכשתסיר מהוי"ה דס"ג המלאה באחוריים שהם קס"ו תסיר רבוע האותיו' הפשוטות שהם בגי' ע"ב ישאר המלוי בגי' צ"ו כמנין מהל"ך עם הכולל: ===פסקא ד - פסיעותיו של אברהם אבינו=== '''שם פרשה מ"ג {{ממ|בראשית רבה|מג|}}''', וזה לשונו: ר' לוי בש"ר יוסי ן' זמרא אמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו שלשה מילין כו'. קודם שאכנס בביאור המאמר הזה מוכרח אני להציע קצת הצעות וכללים בחכמת הקבלה כדי שתוכל להבין מעט קט מזער, עם שאקצר ועולה בחזקת היד. תחילת כל צריך לבאר ענין אדם וחוה - הם זעיר ונוקבא - הם ב' אותיות אחרונות משמו הגדול יתברך. אשר זעיר אנפין הוא כולל ששה ספירות מחסד עד יסוד ולכך נקרא '''ו'''', ונוקביה היא {{צ|בת שבע}} - ספירה שביעית שהיא אות '''ה'''' תתאה. והמעיין בראות היות הזעיר אנפין נקרא '''ו'''' - לא יטעה בו לומר כי אין בו רק {{גמט דגש|ו'}} ספירות אלו - כי אין קדושה פחות מעשרה. והנה עם ראש '''ו'''' זו יושלם לי' ספירות. והענין הוא כי כל יו"ד כלולה מ{{גמט דגש|ג'}} בסוד '''רישא וגזעא ושבילא''' הנזכר בזוהר בפרשת בלק דף ר"ד ע"א {{ממ זהר|ג|רד|א}}. והאי הוא עצמו מ"ש בפרשת ויקרא דף י ע"ב {{ממ זהר|ג|י|ב}} {{צ|בגין דהאי יו"ד קוצא א' לעילא כו'}}. והענין הוא בקצור מופלג כי אין לך דבר פחות מעשר כמ"ש, והוא צורת ה'''ו'''' יש בה '''ראש ותוך וסוף''', והם סוד {{גמט דגש|ג'}} יודין, וכל אחת מהם נחלקת לרישא גזעא ושבילא - הרי {{גמט דגש|ט'}}. והם * חכמה בינה דעת - '''י'''' עילאה, * וחסד גבורה תפארת - '''י'''' אמצעיתא, * ונצח הוד יסוד - '''י'''' תתאה {{ש}} ושלשתם אות '''י''' כזה [ציור]. ועל זה נקרא זעיר אנפין {{גמט דגש|אח}} - בגימטריה {{גמט דגש|ט'}}. ובהתחברות י' עמה נהר דנגיד ונפיק בחינת היסוד ו' זעירא בלתי ראש אז נעשת ה', '''ד'''' על '''ו'''' כי '''ו'''' דיסוד גנוז ברחם דידה כי היא צורת '''ד'''' בסוד משרז"ל {{צ|כשם שיש צירים ודלתות לאשה}} כמו שאמר הכתוב {{צ|כי לא סגר דלתי בטני}}, ונאמר {{צ|כי נהפכו עליה ציריה}}. וסוד הצירים היא צורת '''י'''' שבאחורי ה'''ד''''. (וכשהדלת נשבר ציר שלה - נעשת '''ר'''' בסוד {{צ|אל אחר}}. ואין להאריך בזה). ואמנם לכן '''ד'''' דאחד רבתי להיות בה עובי ב' דלתין - הרי כזה מצאנו היות בה ב' דלתות וב' צירים. ובהתחבר ב' דלתות אלו יהיו צורת מ"ם סתומה כזה '''ם'''', ואז נעשית סוד (ד"ש ע"ג) '''י"ם''' כי תחי' בהיותה דלת לא נכנס בה היסוד רק צורת '''ו'''' ומתחברות שערים '''ו'''' עם '''ד'''' ונעשת '''ה''''. ועתה בעשותה מן אות '''ד'''' צורת '''ם''' סתומה - גם הוא עלה במחשבה והרים ראש באות '''ו'''' שלו, ונעשה למנין עשר, ונתחברו ונעשו (דף י' ע"א) '''י"ם}}. והנה {{גמט דגש|ה'}} ו{{גמט דגש|ים}} הם שוים במספרם, אלא שזה לחשבון זעירא וזה לחשבון רברבא: ונחזור לעניינינו. כי גם זעיר אנפין הוא נקרא '''ו'''' אלא שבתחילה היה קטן בסוד {{צ|חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא}}. ולכן נק' או '''ו'''' שבשמו הגדול ית' ז"א כי ב' אותיות הראשונות אין בהם שנוי, האמנם בשתים האחרונות יש עלייה וירידה והכל תלוי ע"י מעשה התחתונים בסוד {{צ|תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו}}. ואין הגאוה אלא בראש. והוא סוד {{צ|מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש}}. כי ע"י {{צ|נחל קדומים}} (שהוא הבינה) {{צ|מרים}} הזעיר אנפין {{צ|ראש}} ונעשה אות '''ו'''' בסוד {{צ|כונן שמים בתבונה}}. וזהו מה שכתוב {{צ|מי יקום יעקב}} - {{צ|'''מי'''}} שהיא הבינה - הוא {{צ|יקום}} ראש {{צ|יעקב}}. {{צ|כי}} עתה בזמן הגלות {{צ|קטן הוא}} ואין לזאת ה'''ו'''' ראש. אך לעתיד לעה"ב - יגדל לו ראש, ואז לא יקראו לו '''ו'''' כי אם '''י'''' - כי יהיה שלם בכל עשר ספירותיו. וזהו סוד {{צ|לא יעקב יאמר עוד שמך}} - המורה על לשון 'עקב בלתי ראש', {{צ|כי אם ישראל}} - הם אותיות '''לי ראש'''. וזהו סוד הנרמז בפרשת ויקהל דף רי"ד {{ממ זהר|ב|ריד|א}} {{צ|שמע ישראל - ישראל סבא! בגין דאית ישראל זוטא כו' ורזא דא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. פירושו כי מה שהיה עתה חבור אחד '''י"ה''' והשני '''ו"ה''' - יהיו לעתיד לבא שניהם שוים ויהיו '''י"ה י"ה'''. וזהו מה שכתוב {{צ|'''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}. הם שני פעמים {{צ|אחד}}; ב' היחודים הנזכר שוים. {{ש}} ואל תתמה אם ספר הזוהר מפרשו בעת התפלה של כל יום - כי כן האמת! כי מה שיהיה לעתיד תמידי - הוא עתה לפרקים על ידי מעשינו. ונחזור לעניינינו. {{ש}} כי הלא זעיר אנפין הוא לבדו בעל י' ספירות שלימות, אך לא כל הזמנים שוים. ואמנם הג' ספירות עליונות הנתוספת בו אינם חב"ד העיקריות הג"ר שבעשר ספירות אלא הם ג' ספירות הנמצאות בזעיר אנפין עצמו. ובזה יהיה לך מפתח גדול בראותך בספר הזהר שפעמים אומר אבא ואמא ופעמים אומר חכמה ובינה. והבן זה. והנה נודע כי גם דרך טבע קומת האשה קצרה משל איש. וראש האשה מתחיל מאמצע קומת האיש ההוא מתחת החזה דזעיר אנפין הנזכר מצד אחוריו. כנזכר באדרא רבא דפרשת נשא וז"ל {{צ|בהאי אדם שארי ותקין כללא דדכר ונוקבא כו' ואשתליף לאחורוי ועבד גלגלתא דנוקבא כו'}}. והבן אומרו {{צ|בהאי אדם}}. ולהורות כי כל זה בזעיר אנפין אשר הוא אדם שלם בכל י' ספירות, ועוד יש גבוה מעל גבוה וכלם נקראים בשם "אדם". וזהו סוד ה'''צלע''' אשר משם נבראת חוה מאחורי אדם. כי בצלע שאחורי החזה - שם התחלת ראש הנוקבא. והנה נמצאת כי היא מתחלת מחצי גופא דזעיר אנפין - שהוא סוד מדת התפארת שבזעיר אנפין. ובחציו ולמטה מתחלת ראש הנוקבא. הרי כי י' ספירות דנוקבא דיליה שעור קומתם כמדת ג' ספירות וחצי שלו - שהם חצי התפארת ונצח הוד יסוד: אמר שמואל כך מצאתי כתוב ולאו דוקא חצי תפארת כי אם בשליש האחרון כמו שנתבאר אצלינו בשער ההקדמו' בכמה מקומות ובפרט דף צ"ו ע"ג. בסוד המזוזה ומצאת שם כי תדרשנו האמנם שעור הכתר דידה הוא כשעור חצי התפארת האחרון שבו ושאר ט' ספי' הם כשיעור נצח הוד יסוד שלו. נמצא כי כל ספירה אחת שלו מאלו הג' (נצח הוד יסוד) הם כוללים שעור ג' ספירות שלה כי קו ימין דידה חח"ן נאחזים בנצח שלו וקו שמאל דידה שהם בג"ה נאחזים בהוד שלו וקו אמצעי דידה שהם דת"י נאחזים ביסוד שלו הרי שנצח הוד יסוד שלו (ע"ב) נק' שלש של שלש שלש והם סוד התקיעות של ראש השנה שאז נברא אדם וחוה בו ביום כמו שנאמר זה היו' תחלת מעשיך אלא שלא השלים העשירית שהיא המלכות דידה דתקינו סוד התרועה ולכן היו תשר"ת תש"ת תר"ת ובחי' זו היא הנק' דינא רפיא תרועה וכנגדם תשעה ברכות דר"ה ג' ראשונות ג' אמצעיות ג' אחרונות וג' אלו נה"י עצמם סוד מלכיות זכרונות שופרות ואין להאריך יותר בזה. והנה כתר דידה מקומו בתפארת שלו וז"ש עטרת תפארת לעמוסי בטן. כי עטרת דידה היא בתפארת דידיה מחציו ולמטה שהיא סוד הבטן אשר שם המעין אשר היו הנשמות של בני ישראל גנוזות קודם נתינתם ברחם הנוק' וזמ"ש לעמוסי בטן הם ישראל הנק' עמוסים מני בטן. והנה אין דרכינו להאריך לשון ולהרחיב פה בענין מציאות הכת' ודרכינו להכנס במנין הי"ס אמנ' טעם הדבר לא ניתן להכתב כי הדברים ארוכים ואין (ד"ש ע"ד) הדעת סובלתם: הכלל העולה מכל הכתוב לעיל כי קומת המל' שהוא מתחי' מחכמה דידיה (נ"ל דידה) ולמטה עד מלכות שבה הם באחורי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד דידיה ממש וז"ס וירא והנה באר בשדה והנה שם ג' עדרי צאן רובצים עליה הם נצח הוד יסוד דידיה רובצי' על כל מדת המלכות הנק' באר בשדה. ואגב אורחין נבאר קצת ענין באר בשדה כי ב' כינויים אלו נק' שם במלכו' ומה עניינם אמנם הענין הוא כי בית נק' בית מושב בני אדם והוא מקום מושב הספי' בעצמם אך מאחורי הזעיר אנפין אינו נק' בית זולתו שדה כי יצא מכלל מדבר שמם ונכנס לכלל שדה הראויה לזריעה בסוד אסתר קרקע עולם היתה ולכלל בית לא באתה עד היותה פב"פ ואז תקרא בית ואין כח בזה זולתי ביעקב אשר הוא המזווג פב"פ נמצא כי בית ושדה ומדבר ג' כינויים אלו הם במלכות האמנם בית תקרא בהיותה פב"פ כנגד נצח הוד יסוד. ולכן נק' בית כי צור' קוים אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע הוא היסוד האוחז בנו"ה ושלשתם צורת ווי"ן כי כלם הם ו' דשמא קדישא המכונה בשם זעיר אנפין ולכן כל י"ם(?) צורת ווין בסוד כל הנפש הבאה ליעקב ששים ושש כי היא היא הקו בעצמה וחלקיה הנחלקים לעשרה ווין נעשים ששים ועצמות ו' זו הוא סוד היסוד אשר עליו פי' בזוהר בפ' שמות ס' דא יעקב ושש דא יוסף דא תרין ווי"ן ואין להאריך בזה אעפ"י שיראה למעיין כי דברי סותרים זה את זה אי איפשי להאריך בזה: נמצא כי סוד בית הוא מורה על עת הזווג בהיותם פב"פ ובהיותה באחו' כנגד נצח הוד יסוד דידיה אלא שכבר היא מוכנת ומקושטת ואין חסר בה זולתי החזרת פב"פ אז נק' שדה כעין שדה הראויה לזריעה אך עדיין אין בו ישוב ואז נקרא' חקל תפוחין הם נצח הוד יסוד הנק' תפוחין. ואם נרצה להאריך בזה נאמר כי חקל הוא אחורי נצח הוד יסוד, ותפוחין כנגד אחורי חב"ד כי הם סוד הקדש כי לעולם כל קדש אינו אלא במוחין שהם ג"ר ושמור כלל זה בידך כי אז בע"ש היא מקבלת מכל אחורי הזעיר אנפין עד ג' ראשונות לכן צריך לבעלי מעשה לצאת בשדה בע"ש לחקל תפוחין קדישין ולהכניס אז הכלה העומדת שם בשדה ולהכניסה בביתו פב"פ וז"ס בתי גואי ובתי בראי ואין להאריך (ע"ג) בזה ונק' שדה להיות כי הש' צורתה ג' ווי"ן והם אחורי נצח הוד יסוד דידיה אלא שלהיותה באחור הוצרכו להתחבר אורם ונעשו צורת ש' לאזור כח מחמ' הקלי' העומדים באחוריים אשר הוא סוד אלהים אחרים מלשון אחוריים וז"ס לא יהיה לך אלהים אחרים על פני והבן זה וז"ס ש' של שקר הנאחזים בה ק"ר ונעשים שקר והנה גם זה לעומת זה עשה האלהים וכמו שיש נצח הוד יסוד דקדושה יש נצח הוד יסוד דקליפה וגם הם בצורת שי"ן אלא דאינון בפרודא כי ק"ר הם בגי' ש' אלא דאינון בפרודא שנפרד היסוד דסטרא אחרא מנצח הוד דידיה וז"ס ק"ר כי אז נתפרדו נחש ורוכבו ולא יכלו להזדווג יחד כי היסוד שלו נכרת מן הנצח הוד שלו ונעשה סריס ונתקרר וזהו ק"ר וז"ס כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי און ולכן נרמז זה ביום שבת כי אז בתחלת ליל שבת נעשה שדה כנז' והם רוצים להתחבר שם בשד' במעשה קין זוהמא דנחש דכתיב ביה ויהי בהיותם בשדה וגו' ואז יתפרדו כל פועלי און ואין להם כח להזדווג וז"ס המזיקין שנבראו בע"ש שלא נברא להם גופות משום דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין כנז' בסבא דמשפטים ולכן נק' אל אחר משום דיתיב באחוריים וזמ"ש בפ' בלק על פסוק אשר הלך חשיכים שראן בחבורא ומתפרשאן מיד וזהו הנז' בסבא דמשפטים על ההוא נחש דפרח באוירא הוא הנחש העליון אשר פורח באויר ואין לו על מה שיסמוך והם הרגלי' סמכי דגופא והנחש אתקציצו רגליו והוא פורח באויר ואין לו על מה לסמוך וז"ס השקר אין לו רגלים והנה רוצה לפרוח ולעוף עד מקום אחורי נצח הוד יסוד דזעיר אנפין באויר הפנוי אשר שם וז"ס אם תגביה כנשר האמורים בעשו ואם בין ככבים שים קנך הוא אשר בו כוכבי' ומזלות הוא אחורי יסוד דזעיר אנפין כי עד שם רוצה לעלות הנחש כדי ליקח הארה משם כי מתקנא בראות אדם הרוצה להזדווג עם חוה בע"ש ביום שנברא ואז עולה להטיל זוהמא ואז משליכים אותו למטה וזמ"ש משם אורידך נאם ה' וזמ"ש שארי בחבורא ומסיימי בפירודא וז"ס הנז' בפ' ויקהל וז"ל ת"ח יומא שתיתאה כד מטי זימנא דליק כו' ע"ש והבן: (ד"ש דף ח' ע"א) ונחזור לענין כי בהיותה באחור אז נק' שדה עפר הראוי לזריעה ומאחורי הנוקבא עומדים הקליפות ומקומם שם נק' מדבר שהעפר שלו נקרא אבק שאינו ראוי לזריעה בסוד ויאבק איש עמו ואמנם נק' שדה ע"ש שעומדת אחורי הש' שהוא נצח הוד יסוד דידיה והוא סוד ד' דשדה והיא מתקשט' בקשוטי' הם הארת פנים בנה"י מצד עצמם מצד פנים ששם הם ג' ווי"ן כנ"ל ונעשים מכחם ה' שצורתה ג' ווי"ן כי עם היות שבתחילה מקבלת מנצח הוד לבד ואינה ראויה לזווג ונק' ד' ואח"ך נתוסף בה ו' ביסוד ונעשת ה' וראויה לזווג ואח"ך חוזרת פב"פ ונעשת בית כנז': כלל העולם מכל זה כי קומת המלכות נחלקת לג' קוים קו ימין חח"ן שיעורם באחורי נצח דזעיר אנפין וקו שמאל דידה בג"ה באחורי הוד שלו וקו אמצעי דת"י באחורי יסוד שלו ואמנם כל זה הוא בהיותה ראויה לזריעה ונק' שדה כי המקום ההוא יקרא שדה אמנם מציאות המלכות עצמה תקרא באר (ע"ד) הנובעת מ"ן לקבל מ"ד מבעלה בסוד הבאר שעלה לקראת יעקב כמ"ש חז"ל וזהו והנה באר בשדה פי' כי ראה יעקב שכבר היתה רחל העליונה מוכנת להזדווג כי כבר היתה באר בשדה וגו' האמנם לפעמים אין שעור קומתה זולתי באחורי היסוד לבד ולפעמים תחת היסוד בסוד השליך משמים ארץ ולפעמים יורד' לברי' בסוד לכי ומעטי את עצמך להיותם בסוד נקודה לבד ולא בסוד פרצוף והוייא תמן ראש לשועלים והנה הוא סוד המחלוקת של רב ושמואל במס' ברכות פ"ט חד אמר פרצוף היתה וחד אמר זנב היתה ואלו ואלו דברי אלהים חיים. והענין הוא ברמז כי ב' נשים היו לו לאדם חוה אחת וב' וכנגדם אמרו פרצוף וזנב והענין הוא כי הא' יצאה מאחוריו העליונים והב' מאחוריו התחתוני' כי כבר ביארנו לעיל כי קומת האשה חצי קומת האיש נמצא שיש באיש ב' קומות מבאשה וז"ס מ"ש רז"ל במס' בתרא פ' הספינה וז"ל ואולך אתכם קוממיות ב' קומות של אדה"ר והם ר' אמה מאה אמה בלבד הם נ' לזו ונ' לזו בסוד ב' ההי"ן כל א' כלולה מעשר והם ב' חצאי האדם הכולל י"ס והם כל א' כלולה מחמשים ספי' שלו הם חמשים ומאתים: ואמנם הא' היתה פרצוף והב' עדיין לא היתה אלא זנב נקודה לבד בלתי פרצוף עד שאח"ך כתיב ביה ויבן ה' אלהים את הצלע כו' ומי שיחפוץ להבין יסתכל בדברי רז"ל של רב ושמואל ונחזור להבין הך דרו"ש ע"ד האמת כי הנה שופריה דיעקב כעין שופריה דאדם וכמו שהיו לאדם ב' נשים חוה א' וב' כך ליעקב לאה ורחל כי חוה הא' היא הקליפה החופפת על לאה שבקדושה ולפי שחשב יעקב כי היתה דוגמת חוה א' לא היה חפץ לקחתה וז"ס כי שנואה לאה כי כפי מה שחשב הוא היה שתינתן לעשו דוגמת חוה אחת לילית חייבתא כלתא דסמאל שרו של עשו אלא שע"י תפלותיה ודמעותיה לקחה יעקב ולאה היא סוד פר' לפי שיצתה מאחורי פרצוף דזעיר אנפין וזה סוד קשר של תפילין של ראש מאחוריו ורחל היא זנב כי היא מאחו' ולמטה ואח"כ גם היא נתקנת כאחותה ונעשת פרצוף והיא תפלה של יד במקום החזה כנגד הלב כי שם ביתה ולכן נאמר בלאה ועיני לאה רכות כי יונקת מצד העינים כי היא במקום הפרצוף אך ברחל לא ניכר בה מציאות העינים זולתי נאמר בה ורחל היתה יפת תואר וגו' וז"ס הנאמר בסבא דמשפטים עולימתא שפירתא דלית לה עיינין והיא סוד כוס של ברכה דצריכים למיהב עינוי ביה להמשיך לה אור מיסוד העינים שאין לה. וענין ב' נשים הם סוד הא לחמא עניא מה דרכו של עני בפרוסה היא סוד המלכות הנק' עוני ובהיותה בסוד העוני שהוא בפסח קודם נתינת התורה אז נק' עוני ואז היא פרוסה בסוד פריס פריסת מלכותך והוזכרו ב' מיני פרסות אחד מה שנחלקה המלכות ממנו ונטלה וניתנה לזולתו ועוד כי גם שם היא פרוסה וזמ"ש ויהיבת למדי ופרס החצי למדי והחצי לפרס כאשר התנו ביניהם כמ"ש ז"ל אי מינן מלכי מינייהו אפרכי והענין הוא כי בכל מקום שגלו שכינה עמהם והמלכות העליונה גלתה בבבל הוא רישא די דהבא וכשנסתיים הגלות בטלה (דף י"א ע"א) השררה מבבל בסוד היו צריה לראש ונתנה למדי ופרס וגלתה השכינה בין ב' המלכיות ההם נמצא כי אותה המלכות שהיתה גולה ממקומה אצלו פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס וסוד הענין הוא כי בבל היא רישא ולכן אין שם פירוד אך מדי ופרס הם כנגד ידוהי ודרעוהי די כסף ושם נחלקו לב' זרועות ולכן מלת פרס נקרא כן ע"ש הפרוסה והחלוק' הנעשית בימיו כמש"ה אשר שם (ד"ש ע"ב) שמות בארץ וכיוצא בזה נאמר בפ' שלח לך וז"ל ופרסין מלכין דפרס אשתמודע הכא: ונחזור לענין כי אלו הם סוד ה' תתאה וזה מ"ש הא לחמ' ולכן נפרסת לשתים כי כן אות ה' היא יכולה להתפרס וניכר בה יותר משאר האותיות כי היא ד' על ו' כנגד רחל הלוקחת ה' מדות באחורי הזעיר אנפין והם בתפארת ונצח הוד יסוד וכנגד לאה ששעורה ששה מדות באחורי הזעיר אנפין והם כחב"ד חו"ג והנה בשם פרסין נעשים שנים אך בעת העושר אז כלם נעשות בחי' אחת ואין ביניהם פירוד וז"ס יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל והנה מלת שתיהם היא מיותרת כי כבר נודע כי רחל ולאה שתים היו בלבד ולא שלש ועוד מניינא למה לי והענין הוא כי בזמן רחל ולאה היו נפרדות להיות כי עדיין לא נתנה התורה ועדיין הין נקראים לחם עוני שהוא בפרוסה האמנם בימי רות כבר נתנה התורה והיא לבדה כוללת שתיהם ביחד לכן נאמר שתיהם וסו' הענין הוא כי הנה ערפה היא כנגד לאה כי כן שמה מורה עליה על שהיא בסוד העורף דוגמת לאה שבקדושה שהיא קשר של תפילין ואלו זכתה להתגייר היתה נתקנת דוגמת לאה שנתקנה על ידי תשובתה ודמעותיה ולכן לא נתנה לעשו האמנם ערפה כאשר לא נתגיירה אז חלק הטוב אשר בה הוברר ממנה ונתנה אל רות וחלק הרע שבה גרם ששבה אל עמה ואל אלהיה נמצא שהיתה רות כלולה ברחל ובלאה ולכן אמר הכתו' יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר הם היו שתים נפרדות וזו לבדה היתה כוללת שתיהם יחד כאמור וכן היה הענין בבעליהם כי היו שנים מחלון וכליון ולפרקים היו שניהם בבחי' אחת אך יש זמן שהם משמשים לשנים דוגמת יעקב ויש' וכשנתקנה רות נתקנו ג"כ מחלון וכליון ושניהם נכללו בעובד אבי ישי ודברי' אלו הם עומדים ברומו של עולם ולא יחשוב האדם כי על דרך מקרה קרה אלימלך ונעמי וב' כלותיה כדוגמת של רחל ולאה היו אחיות בני לבן ונתגיירו כך רות וערפה היו אחיות ונתגיירו ואין להאריך בזה כי הוא סוד נמרץ: אמר שמואל ואפשר עוד לומר שתקנה רות עתה מה שפגמה חוה בימי אדה"ר ואתי שפיר בג"ש נאמר כאן האשה הבאה וכו' ונאמר להלן לזאת יקרא אשה כו' ולכן נאמר עליה בימי שלמה המלך ע"ה וישם כסא לאם המלך לאימא של מלכות וארז"ל זו רות כנלע"ד: גם זה הוא ענין סוד דינה בת לאה כי הנה נודע כשהנחש הטיל זוהמא בחוה כל הנשמות נתערבו מטוב ורע כנז' בס"ה בר"מ בפ' בהר סיני ע"ש כי אפי' האבות בעצמם נתפרדו כי היו מעורבי' מטוב ורע ולכן יצא ישמעאל מאברהם ועשו מיצחק ואז (ע"ב) נתלבנו ונפרדו מחלאת זוהמת הקליפה הדבוק' עמהם ולכן חוה א' היתה קליפת לאה ולאדם לא נתנה לאה כי עדיין לא נתקנה לאה נכן יעקב דשופריה מעין שופריה דאדם לא מצא נחת רוח אלא ברחל שהיא חוה ב' דוגמת אדם שאמר לזאת יקרא אשה לזאת ולא ללאה א' ולכן היתה לאה עלמא דאתכסייא דלא אתגליאת ליעקב והנה אעפ"י שלאה נתקנה והוסר ממנה הקלי' שהיא חוה א' ונשארה היא קדושה וצדקת לגמרי עם כל זה לתוקף הסיגים הנדבק בה יצאה ממנה דינה שהיא דינא קשיא כי לכן נק' דינה ע"ש הדין וגם היא היתה קדושה אלא שעדיין היה בה קצת אחיזה כי לא נתברר' לגמרי וכמו שהיתה דינה עתיד' להנשא לעשו אלא שיעקב טמנה בתיב' ומצינו ברז"ל בפי' שאמרו ברש"י שנענש יעקב ע"ז כי היתה ראויה אליו וע"י היה נתקן עשו גם הוא כי עדיין היו בו נצוצי קדו' וזהו טעם ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו להיות כי היה לו צד ניצוצי הקדוש' מחלק הגבורה של יצחק אבינו נתונים בפיו ונבלעים בתוכו ולכן כל כונ' יצחק לתקן אותם נצוצו' שהם חלקי נשמתו והיו ברישיה דעשו בלבד ולא בשאר גופו ולכן רישיה דעשו נתקבר' במער' עם יצחק והבן זה. והנה עשו הוא סוד הנחש והית' דינה ראויה אליו וכיון שטמנ' יעקב נצו' ממנו וכאשר יצא' יצאנית בסוד ותצא דינה כי אם הית' נשאר' במקו' הקדוש' לא היה הנחש יכול להדב' בה אך אחרי צאת' אל מקום הקלי' אשר ז"ס מש"ה לראות בבנות הארץ אז הנחש נשכה והוא סוד שכם בן חמור החוי מל' חויא שהוא הנחש גם נק' חוי ע"ש דאתי מחוה א' הנק' לילי"ת ובכח זה יכול לקחת' וע"ז נא' ותדבק נפשו בדינ' ב"י כי מתחי' היו דבוקים הקלי' הזאת עם זאת (ד"ש ע"ג) הקדו' ועכשיו בצאת' חזר' להדבק עמה וזהו ענין הכזונה יעשה את אחותינו כי לילית חוה א' נק' אשת זנונים כי התרגום תרגם הכנפק' ברא והענין הוא כי סתם זונה היא לילית כי תחי' הית' בביתו של אדה"ר ואח"ך יצאה לחו' ולעולם שוכנת במדברו' כנודע ולכן הזונ' נק' נפקת ברא כי היתה אשת אדם וישב' לזנו' עם סמאל וזמ"ש הכזונה גו' פי' כי עדיין אחותינו דומה לחוה א' והלא כבר נטהר ואין הנחש שבה יכול לקחת' ואח"כ נשאה שמעון כנודע כי ראובן הוא חסד ושמעון גבורה וכל הקלי' אינם יוצאי' אלא משם לכן נק' גבו' דאסבר פני' לרע וזהו שמעון אותיות ש"ם עו"ן כי שם העון שהוא סט"א נאחז והנה דינה שרשה מן הגבורות דינא קשיא ולכן לקחה שמעון ולהיות כי עדיין לא נטהרה ומשום הכי אחר שנבעלה לכנעני שהוא הנחש אשר נאמר עליו ארור כנען כנודע ולכן יצא ממנה שאול בן הכנענית כמ"ש ז"ל בן שנבעלה לכנעני והוא עצמו שלומיאל בן צורישדי והוא עצמו זמרי בן סלוא כמ"ש ז"ל בסנהדרין בפ' בן סוו"מ ומכח אות' זוהמ' נדבק בכזבי ואולם כי גם כזבי היתה שיורי הקלי' אשר לדינ' אמו של שאול והית' בת זוגו זולתו שאכל' פגה ועדיין לא היתה ראוי' ולכן הוא נק' שלמיאל ן' צורישדי והיא נק' כזבי בת צור אך צור אביו דשלומיאל הוא שמעון אשר צורי הוא שדי השודד' כל הקלי' ומכניעם וזהו בת צור סט"א אביה של כזבי. ונחזור לענין כי כל מעשה הראשונים ומדרש אגדה הנזכר בתורה אינם לפי פשוטם ואינם בדרך מקרה ודי בזה כי הדברים האלו הם כבשונו של עולם: (ע"ג) ומעתה נבא לביאור המאמרים עם שנבין בתחי' הקדמה אחת והיא כי אעפ"י שביארנו כי זעיר אנפין כולל י"ס דידיה עכ"ז כאשר נעריך בחי' זעיר אנפין אל האורות הגבוהים עליו לא יהיה נק' זולתי בסוד ו' ולא בסוד י' ויקראו ג' ראשונות או"א ומזלא הנז' באדרא זוטא יקראו ראש ו' זו ולכן תלת מוחין דידיה אינם עולים עתה בשם מוחין והכל בערך גופא אל הג' ראשונות שהם או"א ומזלא כי כלל זה בידינו כי כל בחי' ובחי' הוא אדם בפני עצמו ובהכלל כל הבחי' יחד יקרא זה האדם זה יד וזה רגל וכיוצא בזה עד שכל הבחי' יחד יקראו אדם אחד והמעיין יראה הקדמה זו בזוהר ריש פ' תולדות ונמצא כי הזעיר אנפין בהתחברותו למעלה לא יקרא זולתי גופא שהוא סוד ו' דשמא קדישא והנה זו' זו נחלקת לשנים ג' ראשונות חג"ת. ג' שניות נה"י וב' אלו הם ששה והנה הג"ר חג"ת הם נק' בבחי' ידים וג' שניות נק' בבחי' רגלים והענין הוא כי חג"ת הם ב' ידים ובהתכללותם במכריע הוא התפארת באמצעיתא יקרא גם הוא יד אחרת כי הוא הכולל ב' ידים האחרות שהם חו"ג וז"ס יד הגדולה יד החזקה יד רמה באמצעיתא כנזכר בהרבה מקומות בס"ה ובתקונים וכן כנגדם הם נצח הוד יסוד הם ג' רגלים כי נו"ה הם ב' רגלים ונכללים במכריע והוא יסוד ונעשה רגל ג' וז"ס מש"ה ג' רגלים תחוג לי בשנה ר"ל כי המלכות נק' חג דכולהו כנז' בריש הקדמת התקונים דכתיבת יד והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנ"ל נמצא כי ג' רגלים אלו הם המאירים בה ג' פעמים בשנה ובכחם נעשית ג' חגים בג' זמנים אלו והגם כי ג' חגים הם חג"ת עכ"ז הוא הארת חג"ת בנה"י וע"י נה"י מאירים במלכות וז"ס חובת ראיה ברגלים והענין הוא כי מצות ראיה שיעלה כל אדם לעזרת ישראל לראות שם בחגים ואין חיוב מצוה זו אלא לאנשים זכרים והענין הוא להעלות ברגליהם ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בג' רגלים ולכן לא נאמר שלש מועדים אלא ג' רגלים לרמוז כי ענין הארת ג' חגים אלו הם ע"י הרגלים העליונים נצח הוד יסוד המאירים במלכות שהיא עזרת ישראל והאמת כי עזרת נשים הוא שעור קומתה בבחי' המלכות שבה ועזרת ישראל הוא שעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד אלא שעת' בחגים היא פב"פ כנגד נצח הוד יסוד. וז"ס ולא יראו פני ריקם ולכן כל חובת מצוה זו היא ברגלים כי מטעם זה החגר והסומא פטורים כנודע וכולהו יליף מלשון רגלים כנז' במ' חגיגה פ"ק כו' גם הקטן שיוכל לעלו' ברגליו מחנכים אותו שהוא בבחי' זעיר אנפין בהיותו יעקב הקטן צור' ו' בלבד גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחי' וכל זה עדין הם חצירות ועזרות בתי בראי כי עד שם יכולות הנשמות לעלות כנז' בפ' ויקהל על פ' מי יעלה בהר ה' וע"ש ואל תתמה אם גם היסוד נק' רגל כי זהו הטעם שהזווג נק' בל' רחיצת רגלים כמ"ש דהע"ה לאוריה רד לביתך ורחוץ רגליך אשר כונתו היתה שיזדווג עמה גם ז"ס רחצתי את רגלי איככה אטנפם (ד"ש ע"ד) והוא סוד רחיצת המילה אפי' בשבת להעביר זוהמת הקליפה הנדבקת שם וז"ס ומפיבושת לא עשה רגליו ולא שפמו לפי שדוד הוא סוד מלכות היה בצער ואינו עת הזווג לא זווג תחתון שהם רגליו ולא זווג עליון שהם שפמו שכמו שיש ביסוד התחתון (ע"ד) בחי' רגלים גם ביסוד העליון והוא הלשון הנק' בשם רגליו כמש"ה לא רגל על לשונו כי גם הלשון עם השפתים הוא דוגמת יסוד בין נ"ה ובזה תבין ענין מספרי לשון הרע כמה הוא וכבר ידעת כי השפתים הם נו"ה תרין שפוון תרין למודי ה' גם אשתו של אדם נק' רגל בסוד יש רגל מברכת כו' והענין הוא כי הלא היא עומדת במקום רגלי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד כנ"ל. וז"ס והנה אשה שוכבת מרגלותיו הנא' ברות לפי שהיא כנגד רחל העומדת למטה בין הרגלים כמו שאמרנו לעיל כי ערפה למעלה כנגד העורף ורות למטה כנגד הרגלים ולכן היה הענין הזה בחצי הלילה כמ"ש ויהי בחצי הלילה וגו' והנה אשה שוכבת מרגלות' כי לילה הוא סוד המלכות נוק' כנודע ונחלק לחצאין בסוד מצה פרוסה כנ"ל וענין זה היה בחצי הלילה אחרונה כנגד רחל וזמ"ש בזוהר פ' וירא וז"ל ובג"כ רגלי חסידיו ישמור ודא היא איתתא כו' גם דף קי"ב ע"ש ותבין מה שאמרנו ובזה יצדק היטב לשון ויחלק עליהם לילה כי לפי הפשט אין בה ממשות ואין שייך בה לשון חלוק: ועתה נבא לביאור המאמר שהתחלנו ר"ל בשם ר"י בן זמרא פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין כו' ואם באתי לבאר כל ענין א"א עם ה' מלכי סדום מה עניינם ומי הם המלכים ומי הם מלכי סדום ועמורה ומי הוא אברהם ומי הוא לוט וכל מקראות הפרשה הזאת יאריך הספור האמנם בקצור מופלג אעורר קצת הערות במאמר ואח"ך נבא לביאור בע"ה: ובראשונה ראוי לעורר איך יעלה על הדעת שהיו פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין ולא ג' פרסאות. גם ר' נחמיה מה כונתו באומרו לא נתאבקו רגליו גם שלא למדנו שיעור במשל ההוא שאמר. אמר המעתיק המאמר מכ"י האר"י זלה"ה בכאן מצאתי קושיות רבות לאין חקר על הפסוקים ועל המאמר ולא העתקתי אותם יען כי אין כונתי להעתיק אלא מן ההקדמות דשייכי לחכמת הקבלה. והענין הוא כי הלא האדם הוא בעל חומר וצורה וגס ועב ולא יוכל להשתנות מן הכח הנמסר בו בעת יצירתו ולכן אם ירצה האדם לקפוץ שעור יותר ממה שבטבעו לא יעלה בידו וכל זה גורם לו כבדות החומר העב אשר נתלבש בו האדם בבואו אל העוה"ז ולולי זה היתה יכולה הנפש לעוף ולקפוץ בכל אות נפשה האמנם אם נרצה לדקדק הדברים יותר בדקות נמצא כי גם ברוחניים עצמם יש ביניהם הפרש והראיה לזה הוא כי גם במלאכים עצמם והם ד' חיות הקדש שהם שוים במדריגתם ובמקום אחד עכ"ז יש ביניהם הפרש כענין זה כמ"ש ז"ל בברכות פ"ק א"ר אלעזר בר אבינא גדול הנאמר במיכאל יותר ממה שנא' בגבריאל דאלו מיכאל באחת וגבריאל בשתים כו' הרי שגבריאל לא יוכל לקפוץ ולעוף בעולם כמו מיכאל ופסיעותיו קצרות יותר ממיכאל וגם זה יהיה פלא בעיני הפשטנים ויחשבו שגם בזה יש בו צורה ואין הדבר כפשוטו ולא יבינו כי הפשט והרמז הכל אחד דוגמת הנפש עם הגוף שזה צלם ודמות לזה ואם היתה הנפש משונה איבריה מאיברי הגוף בהכרח היה שלא יתלבשו זה בזה וכלי גדול לא יכלהו כלי (דף י"ב ע"א) קטן גם אם הכלי יהיה בעל קצוות וזרועות מחולקים לא יוכל להכנס לתוכו כלי פשוט ואם יכנס לא יכנס בכל חלקיו ועד"ז פשטי התורה צריכי' להיות דומה בדומה אל נשמת התורה ופנימיותה כי הגוף צלם אל הנשמה וגם צריך שהפנימיות יהיה דבר רוחני שאל"כ לא היה צריך ללבוש כמו דרך הפשטנים המפרשים תחילה התורה ואמנם תחלה נאמר כי בלי ספק נשמו' הצדיקים הם גדולי' ממלאכי השרת וכמש"ה כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך מי גדול השומר או הנשמר אעפ"י שמצינו ג"כ קרא דכתיב ה' ישמרך מכל רע וגו' הענין תלוי במש"ה צדיק מושל ביראת אלהי' אשר ז"ם לא זז מחבבה עד שקראה אמי והנה מושב הנשמ' הוא בערבות ואין שם לא מלאך כו' כנז' בזוהר בפ' בראשית ד"מ וז"ל מדר' שביעא' כו' ותמן לא אשתכחו בר נשמתהון דצדיקיא כו' ע"ש ואפי' קודם הבריאה היו נפשותיהון של צדיקי' ובהם נמלך הקב"ה וברא את העולם כמש"ה המה היוצרים כו' ואמנם (ד"ש דף ט' ע"א) המלאכים לא נבראו עד יום ה' וכמש"ה ועוף יעופף על הארץ כנז' שם והנה אם נפשות הצדיקי' הנקר' בנים כמש"ה בנים אתם לה' אלהיכם יוצאים מתוך מעיו והם גדולים למעלה מן המלאכים עכ"ז ברדתם למטה בעה"ז אי אפשר לעמוד בו אלא בלבוש החומרי הזה מכ"ש המלאכים שברדתם למטה הם מוכרחים להתלבש: וביאור הענין תלוי בדרוש אבי"ע כי עולם האצי' הוא דק עד מאד ועול' הבריא' הוא עב ממנו וברדת אור האצי' בבריאה אם תשאר שוה כמו שהיא יחזור עולם הבריאה להעשות אצי' האמנם מוכרח הוא שהאור העליון יגנז ויתלבש בברי' ואז יחשב האצי' היורד בבריאה בבחי' הבריאה וכן בכל עולם ועולם שאל"כ יהי' כל העולמות אצילות וכדוגמא זו הנשמות והמלאכים ואף גם זו כביכול בשכינת עוזו ית' כמ"ש ז"ל בעשרה לבושים נתלב' הקב"ה כשברא את העולם כי לא היה אפשר להעשות עולם החומריי כזה ע"י רוחניתו ית' הפשוט זולתי אחרי התלבש בכל אותם המלבושי' וכמש"ה עוטה אור כשלמה לברא את השמים אח"כ נוטה שמים כיריעה ומה גם בבריאת הארץ השפלה והנה ענין לבוש המלאכים ברדתם בעה"ז בתוך האויר הזה הנה האויר בעצמו הוא אור נתפס כי לא יש אויר שאין נתפס אלא ההוא אוירא קדמאה דכלא הנק' אור קדמון והוא הנק' אור שאינו נתפס בס' יצירה אמנם כל שאר האוירי' הנב' נתפסים הם אלא שהם דקים והנה זה האויר אשר עלינו הוא כלול מד' יסודות המעורבים בו האמנם עיקר היסודות הגוברים בו הם אש רוח מים עפר כי יש מים מעל השמים וברדתם מתערבים האויר אמנם יסוד העפר אין בו ולכן המלאך שמתערב באויר שהם ג' יסודות היותר זכים יש בהם יכולת להתפשט עד ז' ימים דאלמלא יושבים המלאכים ומתערבים בהאי עלמא ז' יומין לא יכלי לאתפשטא מהאי מלבוש' והכי אירע לעז"א ועזא"אל וטעם היות ז' יומין הענין הוא כי בכל רביע חדש הלבנה מתערבים כל כחות ד' היסודות בהכרח ויש אז חדוש נוסף כנודע והנה ענין התלבשות זה של המלאכים והיותם נגלמים באוירים וביסודות נז' בהרבה מקומות בזוהר ונודע כי סדר (ע"ב) היסודות העליונים הם חגת"ם שהם אש רוח מים עפר אעפ"י שבעה"ז אינו כן כסדרם ולכן מיכא"ל הנגלם באויר זה אינו נגלם אלא ביסוד המים כנגד החסד ולכן בקפיצה אחת יכול לקפוץ כל העולם אחרי רדתו והתלבשו בו אך גברי"אל ברדתו לעה"ז מתלבש במים ובאש שהם חו"ג שמדתו מצד הגבו' ואם יהיה נגלם באש מכ"ש במים כי לעולם שמאלא אצטריכא לימינא אך ימינא לא אצטריכא לשמאלא כנז' בזוהר ולכן מוכרח הוא להתלבש בב' יסודות מים ואש אמנם אליהו בארבע כי אליהו דרגיה איהו לתתא מן האי באר כנז' בפ' ויצא על פסוק וירא והנה באר בשדה ולכן מתלבש בכל הד' יסודות ולא כשאר המלאכים שאינם מתלבשים אלא בג' ולא יותר ומי שנתעסק בחכמת הקבלה ידע כמה מיני אוירים הם כנז' בתשו' הגאונים ז"ל דאית שמושא דאוירא דקדושה ושמושא דאוירא דשידי והענין הוא כי גם השידי' הם מתלבשים באוירים אלא שהם דומים למלאכים והענין הוא כי להיותם מתלבשים באוירים הדומים למלאכים ובהיו' מתלבשים שם תמיד ואינם מתפשטים מהם כמו המלאכים לענין זה דומים לבני אדם כי בני אדם אעפ"י שנשמת' גדולה ממ"ה אינם יכולים להתפשט מזה הלבוש להיו' שנתלבש בהם החומר העכור לקשר כל העולמות כמו שנפרש לקמן: '''מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו''' הכלל העולה כי בכל הדברים העליונים שייך התלבשות ברדתם לעולם השפל הזה עד שאפילו השכינה שייך בה התלבשות כמו לעיל כי ז"ס צמצם הקב"ה שכינתו בין בדי הארון כו' ובזה שאמרנו מבואר ענין הקדמת הקפיצה מה היא כי לבוש האדם הוא ממדריגת התחתון שבכלם מפני החומר שבו ולכן אין בו כח לקפוץ הדרך אמנם השידין השוכנים באויר יש בהם כח לקפוץ באויר אך אינו כמלאכים וז"ס מלאך המות בשמונה והמלאכים יותר במעלה בענין הקפיצה כמ"ש למעלה יותר מכלם כי ז"ס וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל כו' כמ"ש בס"ה דנחית ממדרגה לתתא כו' האמנם האדם הוא סולם כל העו' וקושר כל העולמו' כנודע כי יש בו גוף מבחי' העה"ז ונפש הבהמית של יצה"ר מפאת השדין השוכנים באויר ונפש השכליית מן האופני' ורוח מן המלאכי' ונשמה מן הכסא ונשמה לנשמה מפאת השכינה אשר על מי שיש לו בחי' זו נאמר (ד"ש ע"ב) עליו בנים אתם לה' אלהיכם ויש מי שלא יקרא אלא עבד ודבר זה נודע והנה ע"י קשר זה שיש באדם כי קושר כל העולמות לכן כאשר ירצה יהיה כח בידו לעשות קפיצת הדרך ע"י איזה אחת מן הכחות אשר עליו כי יש שעושה איזה קפיצת הדרך ע"י שדים וכנמצא על המקובלים הראשונים על הה"ר אליעזר מגרמיזא ז"ל שהיה משתמש בשמושא דאוירא דשדי הנק' אצל המקובלים שמושא דהבלי זוטא כנודע: ואמנם גם בבחי' קפיצה זו יש ב' מיני קפיצות אחת היא ע"י הנוק' דסט"א והאחת היא ע"י הדכורא דסט"א כי גם את זה לעומת זה עשה האלהי' וכמו שיש רגלין דדכורין שהם נה"י כמבאר לעיל ויש רגלין דנוק' כמ"ש ז"ל בס"ה על פ' רגלי חסידיו ישמור כי הנוק' אתקריאת רגלין דבעלה משום דיתבא ברגלין כמש"ה ותגל מרגלותיו וכן הענין (ע"ג) בסט"א והקפיצה הנעשת ע"י הנוק' דסטרא אחרא הוא שנדמה לאדם כעין ענן אחד ורוכב עליו ומוליכו למקום שהוא רוצה והטעם נודע כי הנוק' נק' ענן דוגמת הקדושה כמ"ש כי ענן ה' על המשכן יומם והיא השכינה הנק' ענן כך בסט"א דנוקבא אתקריאת ענן וז"ס וחסדכם כענן בקר דא נוק' דלית בה ממשא וכטל משכים הולך דא דכורא דמיניה אתי טל לארעא וז"ס הנרמז בסבא דמשפטים וז"ל שבתי וראה תחת השמש תמן תנינן בכל יומא הוה אקדים שלמה כו' הא עמודא דעננא כו' הוו אתיין כו' ושנים אלו העמודים שתיהם בסוד הנוק' דסט"א אלא שיש בה ב' הכוחות אשא ועננא ולטעם זה לא היה בא עליהם זולת נשר אחד בלבד ולא ב' נשרים להיות כי הכל בחי' הנוקבא לבד ובשתי כוחות אלו נתאחזו עז"א ועז"אל ברדתם מן השמים זה באש וזה בענן שהם ב' כוחות דנוק' וז"ס ויראו בני האלהים את בנות האדם כי בנות האדם הם ב' כוחות האלו שבנוקבה ומאי דקאמר האדם הוא אותו האדם הבליע' כי גם הוא נק' אדם כמו שאמר הכתוב אדם בליע' איש און ולכך היו באים ב' עמודים אל שלמה מפאת עז"א ועז"אל וזהו הטעם כי עז"א אין בו אלא בחי' עוז וגבורה תקיפא והוא כנגד עמוד האש אמנם עז"אל יש בו אותיות אל להורות שהוא יותר נמתק בסוד חסד אל וזה נאחז בעמוד ענן ולכן הקדים עמוד האש לעמוד ענן כמ"ש הא עמודא דאשא ועמודא דעננא הוו אתיין ונקט לה בס' בחי' עז"א ועז"אל וז"ס נופל וגלוי עינים כנז' בזוהר פ' בלק דר"ח נופל דא עז"א דאעמיק ליה קוב"ה בעומקא דחשכו' כי הוא נאחז יותר בגבורה קשיא כי הוא עמוד האש וגלוי עינים דא עז"אל דהא לא אזדקק חשוכא עליה כו' ודברים אלו גלוים ומבוארים למי שירצה להבינם: ואמנם ענין הנשר דהוה אתי תמן על תרין עמודי' אילין יובן בסוד נמרץ הנז' בפ' ואשא אתכם על כנפי נשרים כנודע שארז"ל כי ביום הא' נסעו מרעמסס והיה שעור הדר' ההוא ק"ך מילין והלכו אותו בקפיצת הדרך ע"י השכינה נוק' דקדושה הנחלקת לב' בחי' וג"כ בסוד לא ימיש עמו' הענן יומם דא הוא הכח הנמשך אליה מצד הימין ועמוד אש לילה הוא הכח הנמשך אליו מצד השמאל ובכח ב' ענינים אלו קפצה להם הארץ וב' ענינים הנז' הם כנפי נשרים וזמש"ה ואשא אתכם על כנפי נשרים ולכן כנגדו יש גם בקליפה כיוצא בזה וז"ס הנשרא דהוה עולה ע"ג העמודים הנז' בסבא דמשפטי' כי הנשר הוא גופא דילה והעמודים הם ב' זרועותיה ובזה לא יקשה עתה לדברינו מה שנמצא בזוהר כי נשר הוא באמצעיתא כמ"ש הכתוב דרך הנשר בשמים דנר' שהוא בתפארת והכל אמת אלא שהוא בתפארת דמלכו' ובזה יוצדק אומרו דרך הנשר בשמים דנשר חד ושמים חד והדברי' הם מוכרחים למי שירצה להבינם וכן תמצא בתקונין דקי"ד בשכינתא ודאי אתכלילת בכלא ובג"ד זימנין אתקריאת נשר כו' ואין כונת זימנין אל מציאו' זמן ממש כי אין למעלה שנויים חלילה כפי הזמנים אמנם אומרו זימנין אתקריאת פי' בזמן שאנו מדברים בתפארת אז נק' נשר כו' ודי למבין: (ע"ד) אמנם יש מין קפיצה ב' והיא ע"י דדכורא דסט"א בסוד נצח הוד יסוד דיליה הנק' רגלין אמנם ענין זה נר' לאדם כאילו הוא בעצמו הולך ורץ ברגליו והארץ נקפצת לפניו ואינו רואה עצמו רוכב על הענן אלא שנדמה לו כאלו גבה קומתו מאד ונתארכו רגליו דבר נפלא עד שארכבותיו מתרחבים מאד מאד והכל כחפצו המצטרך אליו מיל אחת או ב' מילין ואמנם מציאות קפיצה זו נז' בתקונין דק"ו ע"ב וז"ל ת"ח שמענא דעובדא הוה בחד (ד"ש ע"ג) בר נש מאינון בעלי קבין אדהכי אחזרו רישייהו לגביה וחמו ליה דהוה רהיט ככוכבא דשביטא כו' כי היה ממש מהלך ברגליו ולא היה רוכב ע"ג ענן והנה ב' בחי' אלו נמצאים בספרי הקדמוני' וההפרש אשר ביניהם הוא כשרוצים לרכוב על הענן אז משביעים השבעות ויורד הענן ההוא ורוכב עליו או יעשו קנה אחת מז' קשרים וישביע השבעות וירכוב על הקנה אך יש מיני השב' אחרות שאינם צריכות לענין ממש כגון הקנה והענן כנז' אלא בדבור בלבד שמשביע בפיו ורץ ברגליו על הדרך שביארנו וטעם הדב' הוא כי תמיד הנוקבא איהי עשיה ומלאכה ודכורא איהו דבר בלבד ואמנם כבר ביארנו כי קפיצה זו היא ע"י הדכורא ע"י נצח הוד יסוד דידיה אשר ביארנו לעיל כי הם סוד ג' רגלי' תחוג לי בשנה ולכל רגל מהם יש קב אחד אשר נעשה ממנו ענין הקפיצה דוגמת הקטע יוצא בקב שלו שאינו יכול לילך זולתי ע"י הקב גם יש להם בחי' הקבין ברגליהם לקפוץ ברגליהם וזמ"ש דעובדא הוה בחד בר נש מאינון בעלי קבין: והאמנם כי המא' הזה נסתר עד מאד לא אבאר בו כי אם הפשט לבד כי הנה האיש הזה היה מת אלא שנתגלה לחכמים האלו להודיע דבר חכמה כי בכל אתר דצדיקיי' יתבי שולח השי"ת נשמות הצדיקים או המלאכים או אליהו הנביא ז"ל ללמדם תורה וזה פשוט והנה האיש הזה היתה נשמת צדיק אחד שנפטר מן העולם ואין להם כח לבא בזה העולם ולא להתגלות לבני אדם חומריים זולתי ע"י התלבשם באותם הקבין דוגמת מלאכי אברהם דאגלימו בהאי אוירא ואמנם יש מיני נשמו' גדולות מהם שאינם נראים כחגרים אך הם שלמים לגמרי ובבואם בעה"ז ללמד תורה לצדיקים הם באי' טעיני כחמרא וכמעשה דרב המנונא סבא בהקדמת הזוהר אך אלו מארי קבין כי הם חגרים הוא סוד המשל של רז"ל על הנפש ועל הגוף אחד חגר ואחד סומא הרי שקראו הנפש חגר בהיותה משוללת מן גופא שהוא לבושא שאין יכולת ללכת בזה העולם בלתי לבושא שהוא הגוף ובכח אלו הקבין קפץ ורהט ככוכבא דשביטא עד שהגיע לההוא מערה במקום מושבו ואז לא הוצרך יותר אל זה הלבוש הנק' קבין ונתפשט ממנו ואז לא היה חגר כי אינו חגר זולתי בבואו לעה"ז שהוא צריך בהכרח למלבוש להתלבש רגליו פה בעה"ז וזמ"ש והוה תמן ההוא בעל קבין מתפשט מההוא גופא כו' הרי כי אותם הקבין הם דוגמת גופא להתלבש בו הנשמה ואמנם היותו רהיט ככוכבא דשביטא יתבאר לך במה שהקדמתי לך כי ג' רגלים הם נצח הוד יסוד וזה היה מבחי' רגל הג' הוא יסוד והנה נודע כי ז' כוכבים הם בז' רקיעים וכנגדם מתיילדים ומתהוים בארץ בכח (דף י"ג ע"א) תנועתם שם ז' מתכות ואמנם סדרם כך כסף זהב נחשת בדיל עופרת כסף חי ברזל והם הם עצמם כנגד ז' כוכבי לכת שבתאי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה ונמצא כי הכסף חי הוא כנגד היסוד והוא כנגד כוכב הששי הנק' כוכב סתם בלא שם לווי וכבר ידעת כי גם היסוד נק' איש חי וכנגדו הוא הכסף חי ואמנם לא נמצא זהב חי אלא כסף חי והענין הוא כי הכסף הוא סוד החסד דשריא בפום אמה והיא טפת מיין דכורין דנפקי מפום אמה כנז' באדרת נשא וז"ס אברהם איש החסד שנ' בו והוא יושב פתח האהל אחר שנמול ואז יצתה טפת החסד ונתגלת שם בפי אמה הנק' פתח האהל ולכן ברדתו שם מלמעלה למטה עד היסוד מתנועע ונק' איש חי דוגמת הכסף חי המתנענע יותר משאר מתכות וכנגדו בז' כוכבי לכת הוא כוכב הנק' כוכב סתם אשר עליו נאמר דרך כוכב מיעקב בסוד דריכת הקשת שהיא הטפה היורה כחץ דרך היסוד וזה אומרו דהווה רהיט ככוכבא דשביטא כי היה רץ ע"י בחי' זו ואמנם בחי' לבוש זה הנק' קב והרי הם ג' קבין לנצח הוד יסוד. וז"ס בית שמאי אומר מקב לחלה הוא הקב האמצעי של היסוד. ובה"א מקביים לחלה שהם נו"ה וחכמים הכריעו קב ומחצה הוא נצח וחצי היסוד הימיני וכדי שלא לצאת מכונת הדרוש לא אאריך בזה כי הא דבר ארוך: ואמנם קב של היסוד כולל עשרה קבין כנודע כי הטפה היוצאת מהיסוד היא סוד י' זעירא שהיא כללות כל הי"ס והנה כמו שיש בחי' קבין אלו בקדושה כך יש בקליפה וז"ס רוצה אשה בקב ותפלות יותר מט' קבין ופרישות שהוא בסט"א מעשרה קבין ופרישות הם הי' זעירא דנפיק מיסוד וז"ס קב של חרובין דר' חנינא ממ"ש למ"ש כו' כי ר' חנינא בא בעה"ז בגלגול מפני שר' חנינא לא זכה לבנים ועל זה החריב הקב הזה הקדוש (ד"ש ע"ד) והברוך של יסוד כי כן ק"ב ר"ת קדושה ברכה פי' הטיפה נמשכת מן המוח שהיא חכמ' נק' קדש כנודע וברדתה מן יסוד נק' ברוך וזהו קב אמנם הטיפה בעצמה היא אות י' הרי יב"ק וע"כ איתייהיב ליה קב חרובין דסט"א אשר קטרג כנגדו שיהיה עני כיון שהחריב בקדמיתא האי קב וזה תמצא בר"מ דפ' פינחס דרי"ו ע"ש וז"ס הקטע יוצא בקב שלו דר"מ כו' ופלוגתא דר"מ ור' יוסי דר"מ סבר דכיון שהקבים האלו הם לבוש של הנשמה והוא לבוש החצון שבכל לבושי הנשמה והוא המפסיק בין הנשמה לקליפ' הנאחזת בו כי אם כן מותר ליצא בו בשבת לרשות הרבים והענין הוא כי רה"י הוא סוד הקדושה ולכן גבהו עשר' ורחבו ד' כנז' בתקונין ורה"ר הוא סוד החצוני' בסוד מ"ש אליהו הנביא ז"ל לנביאי הבעל כי אתם הרבים והמוציא חפץ מרה"י לרה"ר גורם להוציא נצוצי הקדו' אל הקליפות ואמנם זה הקב הוא הלבוש החצון של הקדושה אשר ע"י יונקים סט"א א"כ יכול הוא לצאת בו לרה"ר כי בהכרח צריכים חיות נהירו דקיק כנז' בזוהר וזהו ענין ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי כנז' בסוד סבא דמשפטים והענין הוא כי להיות נצח הוד יסוד לבר מגופא יש להם אחיזה בהם החצונים ואז הקדושה נעשית כביכול כעין קטע כי ז"ס ותקע כף ירך יעקב פי' כי נגנז אור הנה"י באותה שעה כאלו היא קטע ואז אינם נאחזים אלא בסוד הקב שלהם וז"ס ויאבק איש עמו כי סט"א נק' אבק כנז' בזוהר פ' וישלח מאי ויאבק א"ר אלעזר מן אבק כו' וביאור הדברי' (ע"ב) כי החצונים נאחזים בקב ומתייחדים דכו"ן דידהון ליינק מן הקב דקדושה ולהזדווג ביחד ונעשים א' מן אב"ק והקב שיונקים נהפך להם ונעשה ב"ק וזהו אב"ק והבן זה כי אינו מועיל להם ודברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לי להאריך בהם וגם אם נבאר פי' מלה ק"ב יאריך עלינו הספור ודי בזה: ונחזור לענין שהיינו בו כי ב' מיני קפיצות הם אחת בנוק' ואח' בדכורא וכל זה ע"י השדים וכן ע"י מלאכים דקדוש' יש ג"כ ב' בחי' כי ע"י האופנים הוא מציאות קפיצה אחת בעשיה וע"י המלאכים דיצירה שהם החיות הוא קפיצה ב' וע"י המלאכים אשר הם נק' נק' בשם רגלים כמש"ה ורגלי' רגל ישרה והם המלאכים הנאחזים בנה"י דיצירה וכן מצינו באליהו הנביא ז"ל שהקפיץ את רב המנונא סבא כנז' בסוף אדרת נשא וכיוצא בזה יש ב' קפיצות אלו ע"י שכינתו ית' וכמו שביארנו לעיל על דרוש הקבין שיש קבין בחצונים ויש קבין בקדושה: ובזה נבא לביאור המאמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו ג' מילין ירצה כי הנה היות פסיעותיו ג' מילין ודאי שלא היה בהתמדה אלא בעת ההיא כפי הצורך ולכן לא נאמר ענין זה אלא גבי קרא דירדפם יעבור שלום כמו שנבאר שלא היה הולך ברגליו אלא ע"י קפיצת הדרך ואז היו פסיעותיו ג' מילין ומעתה אין לתמוה על היות פסיעותיו ג' מילין בעת הצורך ההוא וזה מבואר בתנחומא שקפצ' לו הארץ כנ"ל: ומעתה נבאר פסוק ההפטרה כפי דרכנו וז"ל מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד כו' ירדפם יעבו' שלו' אורח ברגליו לא יבא מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' יר' מי העיר ממזרח פי' מי העיר לב המזרחיי' לבא וליפו' ביד אברהם ותי' וא' צדק יקראהו לרגלו ר"ל כי השי"ת הנק' צדק ממד' המלכו' אשר העיר ממזרח את המלכים וזה הצדק הוא אשר יתן לפני אברהם את הגוי' ואת המלכי' וזמ"ש יתן לפניו גוים כו' וכ"ה להודיענו שלא תחשוב הדברי' במקרה ושאברהם בכחו וגבורתו שלו ושל אליעזר עבדו ומדרש אגדה למ"ד אליעזר זה עוג מלך הבשן לכן אל תחשוב שבכחם ובגבורתם נצחו את המלחמה אלא הכל היה מאתו ית' כי הוא עצמו שהעיר את לבן לבא והוא עצמו יתן לפניו גוים כו' והביא ראיה לזה ואמר ירדפם יעבור שלום גו' ובזה יתישב שהוזכרה ענין הרדיפ' אחר המלחמ' והענין הוא דבשלמא בענין המלחמ' אפש"ל כי בדרך טבע בכחו ובגבורתו של אברהם הנק' ענק כמש"ה האדם הגדול בענקי' ובגבורתו של אליעזר עבדו שהיה עוג והיה ג"כ מן הענקים וגם שהיה לו ילידי ביתו שש מאות וי"ח וע"י הכח אשר נתן להם הקב"ה אפ' שעשו מלחמ' האמנם בעת הרדיפ' אי אפשר לו' כך כי הרי בעת שרדפם אורח ברגליו לא יבא והיה ע"י נס שקפצה לו האר' א"כ כיון שהרדיפ' לא הית' כ"א ע"י ית' שהקפיץ אותו והוא לא עשה כלום כך בענין המלחמ' לא עשו הם כלו' אלא הקב"ה עשה הכל והוא הפילם לפניהם וזש"ה אח"ך מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' ולכן שיעור' דקר' יר' כך ירדפם אברהם כשהיה הולך אחר (ד"ש דף י' ע"א) המלכי' הנה השי"ת שנק' שלו' יעבו' לפניו להלחם בעדו האמנם עדין צרי' לדקדק למה פה כינה להקב"ה (ע"ג) בשם שלם מה שאינו בעת ובעונה ההיא כי אדרבא עת מלחמה ולא עת שלום והענין הוא כי הלא אלו המלאכים כשבאו על סדום להלחם עליה לא נתכוונו כי אם לבקש תואנה ליקח את לוט בשביה ומתוך כך יצא אברהם אע"ה להלחם עמהם ויהרגוהו כמ"ש חז"ל בב"ר על פסוק וישובו ויבואו אל עין המשפט א"ר אחא לא באו אלא להזדווג לתוך גלגל עינו של עולם עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסמותה. היא קדש הוא כתיב ולכן פרשו בזוהר ולכן השי"ת ששמו שלם וכל מעשיו שלום נתקנא באלו הרשעים ארורים הם המעוררים מדנים לא"א ע"ה שהיה איש שלום שהיה משים שלום לשי"ת עם כל בריותיו ע"י שהי' מגיירם ועוד שהוא היה בשלום עם אותם המלכים ולכן נגלה השי"ת אז בשם שלום וזמ"ש ירדפם יעבור שלום הקב"ה בכבודו ובעצמו ולא ע"י מלאך ולא ע"י שליח אלא הוא העובר ברגליו אך רגליו של א"א ע"ה לא זזו ממקומם וזש"ה אורח ברגליו לא יבוא פי' אורח ברגליו של אע"ה לא יבואו אלא הקב"ה מוליכו באומרו יעבור שלום השמיענו כי השי"ת הוא המקפיץ ולא אע"ה עבר ברגליו ובאמור הכתו' בס' הזה אורח ברגליו לא יבא ולא קאמר רגליו באורח לא יבא להשמיענו פי' יעבור שלום לומר כי אעפ"י שהיינו יכולים לומר שמש"ה יעבור שלום היינו שצוה הקב"ה לשדים או למלאכים שיקפצו לו הארץ לכן כדי לבטל סברא זו אמר אורח ברגליו לא יבא פי' אורח של אברהם לא בא ברגליו של השי"ת ורגליו ירמוז אל המלאכים כי יש מלאכים שנאחזים בנצח הוד יסוד והם רגליו של השי"ת וגם באומרו מלת אורח ולא דרך רמז ג"כ לומר שלא נעשה ע"י השדים ואורח ירמוז לדם נדות כמש"ה חדל להיות לשרה אורח כנשים ור"ל כי גם הקלי' הנאחזים ברגלים העליונים לא באו ברגליו של אברהם אלא הקב"ה בעצמו כאמור. ודוגמ' זה פירשו בס"ה ואמרו אורח ברגליו של אברהם לא יבא כי לכלוכת זוהמא לית ברגלך בעידן דרדיפת אבתריהון ולכן אמר אורח ברגליו ולא אמר באורח ברגליו ע"כ: והנה זה עצמו כוונת ר' נחמיא ור' לוי ור' יודן בש"ר יוסי ן' זמרא דלא באו אלא ללמדנו ענין הקפיצה בעצמה אשר נעשה לו וכמה שעור פסיעותיו בעת ההוא ור' נחמיא אתא לאשמיענן ע"י מי היתה קפיצה זו וזמ"ש ר' נחמיא לא נתאבקו רגליו וביאור דבריו יובן במה שביארנו כי סט"א נק' אב"ק כמ"ש בס"ה פ' וישלח ולכן אמר אל תחשוב כי קפיצה זו היתה ע"י שדים הנק' אב"ק וביאר הענין הוא כי כח הקפיצה הוא שאדם מתלבש תוך אותו מלבוש של שדים ועל ידי זה מתארכים רגליו של אדם ומתרחבים פסיעותיו ואין האריכות תלוי ברגלי האדם אלא באותו הלבוש שהוא מתלבש בו ודומה לאדם בעת ההיא כאלו ברגליו קורדסקין גבוהי' מאד הנק' בלשון ערבי (קלא קי"ב) וגם מתרחבים פסי' ולכן א"ר נחמיא לא נתאבקו רגליו כו' לומר שלא נאחזה הקלי' הנק' אב"ק ברגליו בעת ההיא כי הקפיצה לא היתה אלא ע"י השי"ת וזמ"ש אח"כ אלא כאדם שהולך מביתו לבית הכנסת: ולהבין זה אתן טעם תחלה למה לא היו רק ג' מילין ולא פחות ולא יותר והענין (ע"ד) הוא כי היו ג' מילין כנגד ג' רגלים העליונים שבהם נתלבשו רגליו של אע"ה והם נצח הוד יסוד. וזמ"שה ירדפם יעבור שלום ואמר ירדפם כנגד נו"ה כי הרדיפה היא בשני הרגלים ואמר יעבור שלום כנגד היסוד הנק' שלום הרי לך טעם אחד למה כינה פה להשי"ת בשם שלום ור' יודן דריש סיפיה דקרא אורח ברגליו לא יבא שהול"ל לא יבואו ומדקאמר לא יבא חוזר אל האורח והענין הוא כי האורח שלו הוא היסוד בסוד אורח מברך ובסוד ואורח צדיקים כאור נגה ואמר כי האורח הוא שנתלבש בו והכוונה היא כמה שביארנו בההוא עובדא דההוא בעל קבין דתקונין דהוה רהיט ככוכבא דשביטא להורות כי אותה הקפיצה היותה מכח היסוד ולא מכח נו"ה וכן באברהם היה כן לפי סברת ר' יודן וא"כ לא היו פסיעותיו אלא מיל לבד כנגד היסוד וזמ"ש ר' יודן אומר מיל שנא' אורח ברגליו לא יבא כי מסיפיה דקרא מוכח שלא היה אלא ע"י היסוד וזמ"ש לעיל יעבור שלום אך מש"ה ירדפם קאי לאברהם ולא היה אלא ע"י נצח הוד יסוד העליונים ובא ר' נחמיא לקיים דברי ר' יודן ואמר לא נתאבקו כו' פי' בזה שהוא יסוד כשהוא הולך מביתו לבית הכנסת דא כנסת יש' להתחבר עמה (ד"ש ע"ב) כי אז אין סט"א הנק' אבק יכולה להתדבק שם כמבואר בשיר השירים מהזוהר על אלפא ביתא דא"ת ב"ש כי בעת הזווג הכל בחשאי והמלך והכלה בלחישו והנה כמו כן אברהם לא נתאבקו רגליו יען כי השלו' הוא המקפיצו כמ"ש יעבור שלום ולא היה סט"א יכול להדבק שם ואפשר לומר כי ר' נחמיא פליג אכולהו כי לדעת ר' לוי פסיעות רבות בפסיע' אחת הלך מביתו עד מקום המלכים דוגמת זה שהוא יסוד ההולך מביתו לבית הכנסת שהם דבוקים זה בזה יסוד ומלכות ובפסיעה אחת הם מתחברים כך היה אברהם: והנה ידענו בביאור כי המלכות אינה מתרחקת מהיסוד אלא פסיעה אחת לבד ולכן נק' המלכות פסיעה וז"ס פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדם כי היסוד נוטל הטפה מחמשה ספירות שעליו שהם חג"ת נ"ה וכשיורדת בו נקרא היסוד כ"ל כי מן חמשה נכללו כל אחד בסוד עשרה ונעשו בו חמישים כמנין כ"ל ובהנתן בחי' אלו שהם חג"ת נ"ה עם כל היסוד במלכות אז נק' כל"ה כ"ל ה' ואז נכללים כל אחד מאלו החמישים בסוד עשרה ונעשים ת"ק וז"ס מהלך עץ חיים ת"ק שנה כי בהיותו מהלך מלמעל' עד למטה אז נשלמו בו ת"ק שנה והמל' נוטלת ממנו בחי' אחת מת"ק אלו אלא שהיא כלול' מכל הת"ק וזהו פסיעה גסה נוטלת א' מת"ק ממאור עיניו של אדם כמו שכת' הרמב"ם ז"ל בה' דעות שכבת זרע היא מאור עיניו של אדם והבן זה וז"ס ומגבעו' אשורנו כי הגבעות שהם בחי' המלכות הנק' גבעה נוק' הם יוצאים לחוץ בשעור פסיעה אחת לבר וזמ"ש אשורנו לשון פסיעה כמ"ש בזוהר פ' בלק על פסוק אשורנו כו' ואושיט פסיעה לבר כו' והיא המלכות שיצתה חוץ מהזעיר אנפין שעור פסיעה ודי בזה כי דברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לגלות דברים אלו ולמה נק' פסיעה וז"ס ואתה תשופנו עקב והיא המלכו' הנק' פסיעה שהיא עקב ודי בזה: (דף י"ד ע"א) ונמצא עתה שהם חלוקים במציאות קפיצה זו של אברהם אם היתה ברגליו ממש שנתארכו פסיעותיו והיה פוסע פסיעות או אם נשא אותו על כנפי נשרים ובקפיצה אחת הלך שם וזהו סברת ר' נחמיה והם ב' מיני קפיצות שביארנום לעיל וזו היא כונת כל המאמרים החולקים בענין הקפיצות כי בתנחומא מונה ד' ובמס' סנהדרין מונה ג'. עוד חילופים שבין זה לזה ועוד כי לשניהם לא נמנה קפיצות הארץ דרעמסס לסכות והענין תלוי בזה כי זו הקפיצה שהיתה על כנפי נשרים בפנים אחת אליבא דכולי עלמא אינה נמנית וגם לסברת האו' כי גם באברהם היתה על כנפי נשרים ולכן לא מנו אותה בסנהדרין אמנם המקומות אשר מובן מפשטי הכתובים הם עצמם וברגליהם הלכו. אלו הם שנמנו בין בתנחומ' בין בסנהדר' כמו יעקב שנא' בו ויצא יעקב ונא' בו וישא יעקב רגליו וכן באליעזר נא' ואבא היום אל העין תלה בו בעצמו ולדברי האומר בתנחומא מוכיח כי גם אברהם היה כן ולכן לא הביא פ' זה של אורח ברגליו לא יבא כי מורה הפך זה אך הביא פסו' ויחלק עליהם לילה המורה כי בעצמו הוא חולק עליהם ואין לי פנאי להאריך בזה ואתה המעיין מעצמך תראה ותדקדק מהו ההפרש שיש בין זה לזה אחר שמסרתי לך מפתח של מחלוקת עם שכולם הם דברי אלהים חיים שלכל אלו קפצה הארץ אלא שלדברי האחד אין להכניס במנין כי אם קצתם ובזה ג"כ תבין כי בתנחומא אמר קפצה הארץ ובסנהדרין הוסיף מלת להם לומר כי אותם הג' בדוקא הוא שקפצה הארץ להם בעצמם כי הם בעצמם היו רוצים וקופצים על הארץ משא"כ באחרים שהארץ נקפצה כשנשאום על כנפי נשרים והוא אינו זז ממקומו ודי בזה כי אין לי פנאי להאריך יותר זולתי לבאר ענין מילין אלו מה עניינם: וזה יובן במ"ש בתקונין בהקדמה בכתיבת יד על ג' ווין דויסע ויבא ויט וענין קפיצא זו הוא כי הלא המלכות לפעמים היא תחת היסוד כמבואר אצלינו למעלה והנה כדי להתחבר עם בעל' גופא בגיפא צריכה לדלג ג' דלוגים שהם נצח הוד יסוד עד שתתחבר גופא בגופא שהוא ספי' התפארת ואלו הם עצמם ג' דלוגין שאנו מדלגים בג' פעמים ק' ק' ק' ה' צבאות כו' וידעת כי ג' קדש הם בחג"ת והענין הוא כי מדלגת נצח הוד יסוד ועולה בחג"ת ואלו הם עצמם שלשה דלוגים של ברכת הלבנה לחברה עם בעלה וד"ל: הרי כי ידענו בזה כי קפיצת הדרך הוא בסו' נה"י והיותם ג' ווי"ן הוא הטעם כי זעיר אנפין כולל ו"ס ולכן נרמז בוא"ו (ד"ש ע"ג) של שם ההוי"ה וכל ספי' מהם כלול' מכל הו' הרי ששה ווי"ן נמצ' כי נצח הוד יסוד הם ג' ווין ואל תתמה אם ויסע ויבא ויט הם בחג"ת ואיך עתה הם בנצח הוד יסוד כי כבר ידעת כי יש ב' ע"ב ולכן יש בפ' והיה אם שמוע עד ושמתם ע"ב תיבין כנגד נצח הוד יסוד כנז' בתקונין דקל"ג והנה נודע כי כל אחד מאלו הו' ספי' כלול' מחברתה והם י"ב ואלו הם סוד י"ב שבטי ישראל וכנגדם הי' תחום מחנה ישראל י"ב מילין כמשרז"ל במ' בתרא אמר רבה בר בר חנא לדידי חזי לי ההוא אתר מערבות מואב (ע"ב) עד אבל השיטים והוי י"ב מילין ולכן סבירא ליה לר' עקיבא דאית תחומין מדאורייתא עד י"ב מיל אך מדר' גזרו על מיל אחד בלבד ולא אאריך בנתינ' טעם בזה לבל יארך הספור: והנה י"ב אלו הם ב' ווין ו"ו עילאה ו' תתאה ו"ו עילאה תפארת כולל עמו חו"ג וכל א' כלול' מחברתה הרי ו"ו עילאה להורות על יעקב ויוסף ו' תתאה כנ"ל ולהיות כולם סוד ווי"ן לכן היו ששה אלפים אמה כי האמה היא צורת ו' והנה להיותם בנצח הוד יסוד דדכורא לכן היו מילין ולא פרסאות כי הפרסא היא נוק' בבחי' המלכות והענין הוא כי נודע כי המלכות מקננ' בעשייה שהוא סנדלפון והנה סנדלפון בגי' פ"ר שהוא שר היער ואדני בגי' ס"ה הרי פ"ר וס"ה נמצא כי בכל בחי' פרסאות הם במלכו' שהם נקבות אך מילין הם בדכורא: אמר שמואל נלע"ד שחסר כאן וצ"ל ו"ו תתאה יסוד וכולל עמו נו"ה וכל אחת כלולה מחבירתה הרי ו"ו מליאה ולכן פסיעותיו של אע"ה שהם נצח הוד יסוד שלו הם ג' מילין לפי שאינם רק ג' ספי' ולכן היו כנגדם ג' מילין וכנגד היות כל אחת כלולה מחבירתה לכן גם המיל הוא כפול אלפים אמה והם ו' תתאה: ואביא עתה מא' אחד מס"ה בפ' לך לך אשר הוא רומז כל האמור ובו נסיים בע"ה וז"ל מי העיר ממזרח דא אברהם כו' צדק יקראהו לרגלו דא הוא רקיעא תתאה ועביד נוקמין ואפיל שנאין כו' ירדפם דא אברהם וקב"ה הוא עביד קמיה וקטיל לון דכתיב יעבור שלום דא קב"ה דאקרי שלום אורח ברגליו לא יבא וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו'. טעמו נא וראו מה מתוק מדבש אומרו וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו' דבשלמא גו ענני ניחא אבל גו סוסוון קשיא דהול"ל ע"ג סוסוון. וקושיא זו מבואר לתינוק ן' יומו אך הענין הוא כי עננים הם הנוק' דסט"א כמש"ל והסוסוון הם נצח הוד יסוד דדכורא דילהון הרצי' ברגליו ומלבישי' את האדם והוא מתלבש בתוכם ממש ולא עליהם וסמך ממ"ש בפ' בא וז"ל ולאילין עביד שמושין כו' כי סמא"ל הוא דכורא וכל כתות דיליה הם הנוק' דאינון כעננים למירכב בהון כו' וכוחות סמא"ל דכורא אינון בסוסוון דילהון הרי מבואר בביאור כל מה שאמרנו ונכוחים הם למבין והרי בזה ביארנו שלא היתה הקפיצה ע"י שדים ואח"ך חזר ודחה גם קפיצה אחרת שהוא ע"י המלאכים וגם בהם יש ב' בחי' דכורין ונוקבין וזמ"ש דלא חזי אזיל קמיה לא מלאכא ולא שליחא אמר מלאכא כנגד נצח הוד יסוד הנקראת מלאכים כנז' בפ' פקודי דף רל"ב ע"א ושליחא נגד הנאחזים במלכות שליחא דכלהו ע"כ מצאתי עוד בס' אחד: אמר שמואל: נלע"ד שהמאמר הזה הועתק מכ"י הרב עצמו ומעתיק המאמר טעה בהעתקתו וכבר תקנתי בו מה שיכולתי לתקן ושגיאות מי יבין ולא נמצא בו יותר: ===פסקא ה === מדרשים שם בפ' לך לך פרשה מ"ד סי' י"ז וז"ל ר' אבין מוסיף תרתין נובלת אורה של מעלה גלגל חמה נובלת חכמה של מעלה תורה כו' הנה נתבאר כי יעקב יוצא מן (ע"ג) ההארה של יסוד דאבא שבתוך ז"א הנובלת ויוצאת לחוץ של ז"א ומשם ניתנת ליעקב הנק' תורה וזה מ"ש נובלת חכמה של מעלה מבחי' היסוד שלו נובלת ההארה היוצאת ליעקב הנק' תורה וז"ס פ' תורה צוה לנו משה כי משה הוא היסוד של אבא שבתוך ז"א כמבואר אצלינו וממשה יצאה התורה שהיא הנק' קהלת יעקב שהם האורות של משה הנקבצים ונקהלים ביעקב ושם נעשים תורה. אמר שמואל עוד נת' מאמר זה בש"א בשער ההקדמות בדרוש פרצופי לאה וע"ש ועוד נתבאר בש"ה שער המצות: ===פסקא ו === שם בפ' תולדות פרשה מ"ה וז"ל ויאמר יצחק אל בנו מה זה מיהרת למצוא בני למצוא מיהרת למצוא הברכה אביך נתברך ן' ע"ה ואתה ן' ס"ג שנים כו' כבר הודעתיך כי יעקב הוא ז"א או פרצוף הנק' יעקב היוצא בפני ז"א מן החזה ולמטה (ד"ש ע"ד) שהוא המקום שהחסדים מתגלים בו כנודע כי שם סיום התלבשו' יסוד דאימא והנה אימא היא הוי"ה דמלוי ס"ג ומתלבשת בשש ספי' ושליש שהם כחב"ד חו"ג ושליש ת"ת של ז"א שעד שם הוא מקום המכוסה וכל מדריגה מהם כלולה מעשר הרי ס"ג ונמצא כי בהשלי' ס"ג אז מתגלים החס' ומהם מתברך יעקב: ===פסקא ז === מא' במ' ילקוט פ' וישלח סי' קל"ו וז"ל אל תיראי וגו' אלא כל שבט ושבט נולדה תאומתו עמו. תאומה יתירה נולדה עם בנימין כו' זה יובן עמש"ל בפ' ותוסף ללדת את אחיו את הבל כו' וע"ש והענין הוא כי גם בנימין ניתוספה עמו ולפי שכשנאבד יוסף הצדיק הושם בנימין במקומו כנז' בס"ה וגוף וברית חשבינן חד: ===פסקא ח === שם פ' ויחי צ"ח וז"ל ראובן בכורי אתה אתה בכור ואני בכור אני בן פ"ד שנה לא ראיתי טיפת קרי ואתה וילך ראובן וישכב כו' סבת זה השבח ביעקב יותר משאר כל הצדיקים הוא כי הנה נתב' בס"ה פ' קדושים כי יעקב בא לתקן עון גלוי עריות של אדה"ר כנודע כי שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם והנה אדה"ר הוליד שדין ורוחין ולילין מטיפת קרי שהוציא בק"ל שנים שפירש מאשתו חוה כנודע וכבר הודעתיך בביאור מאמר מס"ה בריש פ' בראשית בענין מ"ב זווגין שיש בטיפת זרע העליון שהם בחי' פ"ד טיפות פשוטות וכנגדם נשתהא פ"ד שנים מלראות טיפת זרע: ==ספר שמות - דברים== ===פסקא א === מא' במ' תנחומא והביאו הילקוט בפ' בא סימן קפ"ז וז"ל החדש הזה לכם ראש חדשים אר"י לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש הזה אלא משום כח מעשיו הגיד לעמו כו' הטעם הוא כי בר"ח ז"א עומד בנצח ונוקביה בהוד כנודע והענין זה הוא ביום ר"ח ואמנם זה לא היה כך בבריאה וזה קושיא באצי' והשיב משום כח מעשיו הגיד לעמו הכונה אחיזתם בהוד והם אומרים אין לנו חלק לכן המלכו' לשם בנצח. אמר שמואל פשוט הוא שהלשון מוטעה כלו ואין בי כח לפשוט את ידי בו. מה שהבנתי מכללות דברי מוהר"י צמח שכונת ר' יצחק היא שהיה להתחיל התורה מהחדש הזה דניסן הוא רומז על ראש הנקבה והיה צריך להתחיל בו משום זה השער לה' ותירץ הטעם הוא כו' עיין בפנים: ===פסקא ב === שם שמות רבה פ' כי תשא פרש' מ"ה וז"ל ה' מלאכי חבלה היו שם אף וחימה וקצף והשמ' (ע"ד) והשחת אותה שעה באו ג' האבות ועמדו בג' כו'. הנה ה' מלאכים אלו נאחזים ונשרשים בה' גבורות המתפשטות בגופא דז"א בחג"ת נ"ה וכלם ירדו אח"ך לתוך היסוד ונכללו שם ושם נתמתקו שלשתם בלבד, והם קצף והשמד והשחת שהם כנגד חג"ת ולכן כשהזכי' מרע"ה זכות ג' האבות שהם כנגד חג"ת נסתלקו כי הם גבורות ממותקות אבל שני הגבורות שכנגד נו"ה לא נתמתקו ולכן הם אשר נשתיירו והם אף בנצח חמה בהוד וכנגדם הבל וקין הבל בנצח וקין בהוד: ===פסקא ג - י"ג מדות דר"י=== {{דה מפרש|מאמר בספרי בפ' ויקרא וז"ל: רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת בהם כו'}} הכונה היא כי אין ספק שהתורה התחתונה היא נדרשת מי"ג מדות אלו ונמשכו אליה מהתורה העליונה שבכת', הנדרשת מי"ג מדות דוגמת אלו, כי כל מה שיש בתחתונים דוגמתם בעליונים ומשם מתפשט בתחתונים. והנה התורה העליונה (שהיא ת"ת) נחלקת ל''י"ג מדות'' בסוד ו"ק שבה כלולים מדין ורחמים וכללותם-- הרי י"ג. ו''דרישה'' זו מצד המלכות המקבלת ממנו מת"ת; פעם כך ופעם כך. * '''( א )''' כי פעמים תקבל מחו"ג שבת"ת וזהו ''מקל וחומר''. כי 'קל' רומז לרחמים, המקילים את הדין ומרחמים על העולם; ו'חומר' רומז לדין המחמיר לדון את העולם -- הרי מדה א'. ומדה זו כשהעולם נדון קצת ממנו בדין גמור וקצת ממנו ברחמים גמורים - הרי '''מקל וחומר'''. והיא מדה א'. * '''( ב )''' ולפעמים תקבל מת"ת שבת"ת שהוא המכריע וקו השוה בין חסד לגבורה ואז יהיה העולם נדון בדין ממוזג -- לא רחמים גמורים ולא דין גמור אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעות, בסוד הת"ת. וזו נקראת '''גזירה שוה''' -- מדה ב'. * '''( ג )''' ולפעמים תקבל מצד הת"ת הנקרא 'אב' בנטותו לצד הנצח או לצד הוד הנקראים 'כתוב אחד'. וזהו ''מבנין אב וכתוב אחד''. או בהכריעו בין נו"ה, וזהו ''מבנין אב וב' כתובים'' שהם נצח והוד. ואז נקראת '''מבנין אב וכתוב אחד; מבנין אב וב' כתובים''' -- וזו מדה ג'. * '''( ד )''' ולפעמים מקבלת מכללות ת"ת בכל שש קצוותיו, וזהו '''מכלל ופרט'''; וכלל ואח"כ פרט. ותהיה אז ההנהגה ממדת המלכות, כי '''אין הכלל אלא מה שבפרט'''. וזו נקראת ''מכלל ופרט'' -- מדה ד'. * '''( ה )''' ולפעמים מקבלת מלכות מכללות ת"ת כנז' ותתגבר מדת הת"ת עליה ויתנהג העולם על ידו, ומדת המלכות נכללת בו, והוא יהיה עיקר ההנהגה. כי ''פרט וכלל'' מתרבה הכלל ויהיה הכלל עיקר. כי{{הערה|<small>נ"ל להוסיף ''כי {{קו תחתי|לפעמים}} יגברו...'' - ויקיעורך</small>}} יגברו שש קצוותיה על שש קצוותיו ולפעמים להפך. וזו נקראת '''פרט וכלל''' -- מדה חמישית. * '''( ו )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה מיסוד ותכריע בין ת"ת ליסוד וזהו ''כלל ופרט וכלל''. כי 'כלל' הוא ת"ת (<small>שבו כלולים הו"ק</small>), ו'פרט' היא המלכות (<small>דלית ליה מגרמה כלום, ועוד ששם הדברים בפרטות ומתפרשים בסוד "ופרט כרמך לא תעולל לעני ולגר תעזוב אותם", כי שם מקומם</small>) וכלל הוא יסוד (<small>הנקרא 'כל', דכליל שית בקרטופא חדא</small>). ואז יתנהג העולם ע"י המלכות, וזהו ''אי אתה דן אלא כעין הפרט''. וזהו '''מכלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט''' -- מדה ששית. * '''( ז )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה בסוד עטרת בעלה ותשפיע לת"ת בהתנהג העולם על ידה ברדתה למטה בבחי' זו. וזהו ''מכלל שהוא צריך לפרט''. ולפעמים תחסר אור המלכות ותצטרך לקבל אור מהת"ת להשלים עצמה בהתנהג העולם בבחי' זו הגרועה שאין לה אלא לצורך עצמה ולא להשפיע, כי כל הבחי' הנז"ל הם שמקבלת מדת המלכות שפע לצורך עצמה ולא לצורך אחרים. וזו היא ''מכלל שהוא צריך לפרט''. א"כ{{הערה|<small>טעות סופר אולי כאן? - ויקיעורך</small>}} '''מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל'''. זו מדה שביעית. * '''( ח )''' ולפעמים תקבל המלכות מהת"ת בסוד 'למודי השם' -- על ידי נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד והת"ת בנצח בסוד שם ן'{{הערה|<small>צ"ל ''בסוד שם ן' - שם ד' בנצח ושם אדני וכולי'' והכוונה לשם הויה. וכן מוכח בהמשך. כנ"ל. - ויקיעורך</small>}} ד' בנצח ושם אדני בהוד. : והנה הנהגה זו היא הנהגת תחלת ברייתו של עולם כי מתחלה היו למעלה ד"ו פרצופים והמלכות שנקראת 'דבר' היתה בכלל הת"ת הנקרא 'כלל', והיא כלולה בו, ויצתה מן הכלל (שהוא הת"ת) ונדבקה ב'למודי השם'. וזהו ''וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' - כי לא ללמד על המלכות לבד (<small>שתהיה היא לבדה בלמודי ה' למטה</small>), אלא ''ללמד על הכלל כולו יצא''-- שגם הת"ת מזדווג עמה בלמודי ה'. כיצד? ת"ת בנצח בימין בשם בן ד' ומלכות בשמאל בהוד בשם אדנ"י, ויתחברו אז שניהם ע"י היסוד בסוד יאהדונה"י (כנזכר בתקונין). ונמצא שע"י ירידתה ממקום הת"ת ירד גם כן הת"ת עמה בלימודי ה' (<small>שהם נו"ה</small>). וזהו '''לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. : ועוד כי כאשר ירדה מדת המלכות מאת פני המלך ונטרדה למטה, לא לבד גרמה לת"ת שהוא נקרא ''"עצמו"'' כד"א משה בפ"ע אמרן שהוא המקום שהיא היתה שם בעת אצילותה בין תרין דרועוי כי יצטרך המלך כאשר ירצה לדבר עם הכלה הכלולה לרדת למקומה בלמודי ה' שהם נו"ה (<small>כי זולת זה אי אפשר התדבקות גופא בגופא בסוד חבוק, אחר שהיא למטה והוא למעלה וצריך הוא לרדת למטה להיות אצלה בסוד הגוף - גופא בגופא</small>); אלא גם ראש המלך (בסוד רישא דז"א) גרמה שירד גם הוא למטה כדי שיהיה החבוק שלם -- גופא בגופא, אנפין באנפין, דרועין בדרועין, רגלין ברגלין. וזהו ''ללמד על הכלל כלו יצא'' -- לומר שהת"ת כולו בכללו ירד בלמודים, ולא הת"ת לבד שהוא סוד גופא. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. וזו היא מדה ח' : ועוד גם טרם רדתה למטה יצדק אומרו ''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד'' כי נוקבא דז"א יצאת מאחורוי מבין תרין דרועין דידיה לעומת החזה ושם נעשה לו ראשה וזרועותיה שהם חו"ג שבה נאצלו כנגד נו"ה שבזכר ונו"ה שבה שהם למודי ה' יצאו מן הכלל שהוא הת"ת וזהו '''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' -- כי יצא מן הכלל ללמד כי הם למודי ה' כי אין להם על מה שיסמוכו בת"ת והוצרך הזכר העליון להמשיך רגליו למטה ג"כ להיות היא עזר כנגדו ולא חוצה לו. וזהו '''אלא ללמד על הכלל כולו יצא''' כי הוצרכו למודי הזכר להתפשע למטה וכל זה בכלל המדה הח'. והמבין יבין. * '''( ט )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד עבור המלכות להוליד למטה דוגמת העליונה בסוד תיבת נח שיצאו ממנה ג' גוונים שם חם ויפת שהם דין ורחמים וכללותם דמיון ת"ת הכוללת דין ורחמים אלא לפעמים תתעבר בסוד הרחמים לבד ויהי' כל הג' גוונים אלו נוטים כולם לצד הרחמים {{הערה|<small>צ"ל ''כענין'' - ויקיעורך</small>}}בענין ת"ת הנוטה לצד הרחמים. וזהו '''וכל דבר שהיה בכלל''' בסוד האצילות למעלה מן הת"ת, '''ויצא לטעון טעון אחר''' בסוד העבור, ונתעברה בג' גוונים הנזכרים כלולים זה בזה בסוד הרחמים '''שהוא כענינ"ו''' -- כענין {{קו תחתי|ו'}}, שהוא סוד הת"ת, ואז '''יצא להקל''' בסוד הרחמים הוליד ג' גוונים כולם מצד הרחמים, '''ולא להחמיר'''. וזו היא מדת תשיעית. * '''( י )''' ולפעמים תתעבר בסוד דין ורחמים ביחד ''שלא כענינ"ו''-- שלא כענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא נוטה לצד הרחמים, ואז תצא ''להקל ולהחמיר'' ותתעבר ותוציא (ד"ש ע"ב) למטה ג' גוונים דין ורחמים ממוזגים וזו היא '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר'''. וזו מידת עשירית. * '''( יא )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות ברדתה למטה ממקום אצילותה עם הת"ת ותרד למטה ביצירה בסוד מטטרו"ן (<small>שהוא נער, חגיר חרצין, בסוד שתין פולסי דנורא שהם ס' גבורים בסוד הדין</small>). וזהו ''ויצא לידון בדבר חדש'' - ולפי שתמיד מתחדש מטטרו"ן כד"א "אנוש כחציר ימיו כולי" כנז' בפ' פינחס. וזהו 'בדבר החדש'. ואז ברדתה למטה במקום מטטרו"ן הוא סוד הגלות בסוד "אי לך ארץ שמלכך נער". וזהו ''אי אתה יכול להחזירו לכללו'' - כי הזווג בטל בימי הגלות ואין לה יכולת לעלות אצל בעלה ''עד שיחזירנה הכתוב'' -- שהוא סוד נצח כד"א "למנצח על אילת השחר", תרין שחרין דאיילתא. ולפי שהוד הוא בגלות (<small>כד"א "כל היום דוה"</small>) צריך נצח עם ת"ת להחזירה במקומה ותהיה החזרה נגלת לעיני כל חי ולא תהיה סתומה אלא מפורשת. וזהו ''עד שיחזירנה הכתוב לכללו בפירוש''. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש, אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש'''. וזו מדה י"א. * '''( יב )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות בנו"ה שבה המקבלת מת"ת וזהו '''ודבר הלמד מענינ"ו''' - מענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא הת"ת. או יהיו מקבלים נו"ה שבה מסוף הת"ת שהוא יסוד וזהו '''ודבר הלמד מסופו'''. וזו היא מדה י"ב. * '''( יג )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד נו"ה שבמלכות שהם ''שני כתובים המכחישים זה את זה'', דהיינו זהו דין וזה רחמים וע"י יסוד שהוא ''הכתוב השלישי המכריע ביניהם'' יתמזגו ויתנהג העולם ע"י מזוג היסוד המכריע בתוך המלכות. וזהו '''וכן ב' כתובים המכחישות זא"ז עד שיבא הכתוב הג' ויכריע ביניהם'''. וזו מדה י"ג: ===פסקא ד === מא' בספרי פ' שמיני והובא בחומש רש"י ז"ל וז"ל קרב אל המזבח. שהיה אהרן בוש וירא לגשת א"ל משה למה את בוש לכך נבחרת. הנה מלת לכך נראה דוחק קצת והענין הוא כי חוזר אל מ"ש שהיה בוש והיתה בו מדת הבושה והענוה ואמר מפני שיש בך מדת הענוה יתירה על זולתך לכך נבחרת: ===פסקא ה === '''מאמר במ' רבה פ' חקת פרשה י"ט וז"ל:''' ''דבר אחר: דברים שלא נגלו למשה נגלו לר"ע וחביריו וכל יקר ראתה עינו זה ר' עקיבא וחביריו''. גם באותיות דר"ע נז' על דרך זה שבחו של ר"ע. וכן במסכת שבת פ' הבונה אמרו שהיה ר"ע דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות עד שכמעט תשש כחו של משה. והנה ארז"ל כי אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נגלה למשה, ולכאורה דבר זה תימא גדולה. אבל הענין הוא כי משה ודאי שכל מה שעתיד להתחדש בעולם בכל התורה ידע, אלא מה שידעם היה בע"פ אבל לא היה יודע לדורשם ולרומזם בפסוקי התורה כל א' וא' במקומו, עד שבאו חכמי הדורות וכל א' ואחד היה דורש הדרשות שהם מחלק נשמתו ולומדם מן הפסוקים. וכן היה בר"ע. שכל אותם תלי תלים של הלכות --עם שכבר נגלו למשה ענינם-- אלא שלא נגלה לו מקום רמיזתם בפסוקים. ובא ר"ע ודורשם על קוצי התורה והיה אומר קוץ זה רומז לדרשה זו, וזו לזו: ===פסקא ו === (ע"ג) מ"א' במ' רבה פ' וזאת הברכה וז"ל ד"א מהו איש האלהים א"ר אבן מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלהים. נודע הוא כי בינה נקראת אלהים והנה"י שלה נכנסו בסוד מוחין תוך ז"א עד החזה שהוא מחצית קומתו וגם כי לאה הנק' אלהים ג"כ יוצאת מחצי הז"א ולמעלה ולכן משה שהוא רומז אל ז"א מחציו ולמעלה נקרא אלהים אבל מחציו ולמטה שיוצאת רחל אשתו נק' הוא איש כמש"ה לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת וזה נאמר על רחל הנק' חוה הב' ונת' ג"כ בש"ד שער הפסוקים בפ' ואנכי איש חלק וע"ש: אמר שמואל מצאתי כתוב מאמר בס"ה פ' וישלח תו אבהן שבקו ליה מחייו ע' שנין כו' וז"ל סוד נפלא מ"ש בזוהר במקומות אחרים האמנם בפ' וישלח האריכו בו בסוד אדה"ר שנתן משניו שבעי' שנים. ועוד אמרו דאברהם שבק ליה ה' שנים ויצחק לא שבק ליה כלום יעקב שבק ליה כ"ח שנים ויוסף שבק ליה ל"ז שנים סך הכל ע' שנים. וראוי לידע מאחר שאדה"ר שבק ליה ע' שנה מה צורך עוד לאבות שיתנו לו כל אחד ואחד כ"כ שנים. ואגב נדקדק דלמה יצחק אבינו לא שבק ליה כלום. והענין הוא שהשנים שהניח לו אדה"ר מלבד שהם שנים מתים כמש"ה כי ביום אכלך ממנו מות תמות גם היו שנים פגומים מזוהמת נחש ואעפ"י שעשה תשובה הלואי שיועיל לו לעצמו ולכן לקח ע' שנה מהאבות והענין הוא כי (ד"ש ע"ג) הכל הולך אל מקום אחד כמ"ש חז"ל שאדה"ר נתגלגל באבות ונתקן בהם ממה שחט' בע"ז וג"ע וש"ד ובראשונה תקן אברהם אבינו מה שחטא בע"ז ולכן הושלך אברהם בכבשן האש לקיים מקרא שכתוב פסילי אלהיהם תשרפון באש ונודע כי הפוגם בע"ז פוגם בה' אחרונה של ההוי"ה וכשתקן אותה הה' נתוסף לו ה' בשמו ונקרא אברהם ולכן הניח לו משניו ה' שנים כנגד ה' של השם. וביצחק תקן עון ש"ד כשפשט צוארו ע"ג המזבח ועכ"ז לא הניח לו משניו כלום כי יצחק מסטרא דתוקפא דדינא דגבורה ואין נמשכים ממנה חיים. וביעקב שכוון לשם שמים בלוקחו ב' אחיות ולא הותרו אלא לו לבד תקון עון ג"ע וגם זה היה בסוד גדול להוציא מן הקליפה אל הקדושה אותם ב' טפות של זרע שלקחה אותם לילי"ת חוה א' ועכשיו נתקנו ברחל ובלאה וכל טפה היא רומזת ליד אחת וז"ס יד ליד לא ינקה רע שהוא הקרי הנק' רע וז"ס מה שעבד יעקב ז' שנים וז' שנים לרמוז אל אותה היד ולכן אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכם שהם השתי ידות הנז' העולים כ"ח וכנגדם שבק ליה מחייו כ"ח שנה וכנגד יצחק אע"ה שלא הניח לו כלום להיותו מצד הגבורה כאמור ולכן נעקד ע"ג המזבח בהיותו בן ל"ז שנים לכן יוסף שבק ליה מחייו ל"ז שנים להיותו מבחינת היסוד הנק' ק"ץ ח"י כנגד יצחק אע"ה והנה חי הוא היסוד והוא קץ אל הגבורה נמצא שיוסף תקן ליצחק אע"ה ולכן שבק ליה מחייו ל"ז שנה מספר שהיו ליצחק אע"ה בשעת העקידה: אמר שמואל כך נלע"ד לתקן להיות שבשעת העקידה יצאה נשמתו של יצחק אע"ה ואחר העקידה באו לו חיים אחרים מסטרא דדכורא לכן אותם הל"ז שנים ראשונים שהיו לו קודם העקידה שהיו (ע"ד) מסטרא דנוק' מסטרא דשרה אימיה כמש"ה והנה בן לשרה אשתך נתנם במתנה לדוד הע"ה שגם הוא אתי מסטרא דנוק' ודוק ותשכח היותם ל"ז שנים השלשים מסטרא דנה"י בסוד ג' עדרי צאן רובצים עליה והשבע' מסטרא דנוק' עצמה הנקראת בת שבע כנלע"ד. חזרנו להקדמתינו שהע' שנה של אדה"ר הם שנים מתים וטעם למה אדה"ר נתן לו ע' שנה ולא יותר הטעם הוא לפי שדוד הע"ה מסטרא דנוק' הנק' שביעית להיות כולל' שבע העליונות וגם נותנת שפע לשבע הנערות אח"ך הראויות לתת לה מבית המלך וכל אחת כלולה מעשר הרי ע' ואם תשאל אעיקרא דמילתא למה נתן לו חיים ולא הניח אותו שיהיה נפל הטעם הוא בעבור שעיקר תקנתו היה בדוד וז"ס שמו אדם ר"ת אד'ם דוד משיח ודע הקדמה אחת כי קודם שחטא אדה"ר היו החיים באים לבני האדם מא"א ולכן היו בבני אדם חיים ארוכים ואחר שחטא הוא וחזרו ג"כ בניו למרות העליון נאמר בהם לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו ק"ך שנה מסטרא דז"א ולפי שהאדם חטא בה' אחרונה של ההוי"ה שהיא שביעית כאמור לכן נתן לו מימיו כנגדם ע' שנה לדוד הע"ה ואח"ך כשבא אדה"ר בגלגול דוד הע"ה חזר ונתקל במעשה דבת שבע לפי שאכלה פגה ולכן לא נתקן עדיין לגמרי: אמר שמואל אעפ"י שבענין האשה לא ניתקן לגמרי הנה נתקן לגמרי מהקללה שנתקלל מפי הקב"ה שא"ל כי ביום אכלך ממנו מות תמות כי בגלגול דוד המלך נאמר בו דוד מלך ישראל חי וקיים כנגד ב' מיתות נאמר לו ב' ברכות חי וקיים וכנגד החסרון של קין והבל נתקן הכל בשלמה הע"ה ונק' איש מנוחה ועכ"ז לא ישלים לגמרי עד הגלגול הג' במשיח בן דוד ואז יחזור הברכה על כל באי העולם ג"כ ואז כתי' בלע המות לנצח וגו' והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד: ==שונות== ===פסקא א - על פומא דאליהו אתגזר=== סוד מ"ש חז"ל בכמה מקומות על פומא דאליהו אתגזר כו' וכשמזכיר דברי חז"ל אמר ר' פלוני פתח כו' מה ענין הפרש בין לשון זה ללשון זה. והענין הוא כי הנה נודע כי אליהו ז"ל נפרש מבני אדם ונעשה מלאך; לא נשאר לו כח לפתוח ולחדש בתורה להיות כי לא בשמים היא ולא נשארה תורה בעליונים כלל. ועל כן איננו יכול זולתי לספר לתלמידי חכמים התחתונים ממה שנתחדש בישיבה עליונה של התלמידי חכמים העליונים הגדולים, לכן אמר ''"על פומא דאליהו אתגזר"''. האמנם התלמידי חכמים יש להם יכולת לפתוח ולחדש בתורה כל מה שיראה להם, וכמו שאמר הפסוק "על פי התורה אשר יורוך כולי". ואעפ"י שנפטרו מזה העולם - כמו שמצינו בזוהר בהרבה מקומות דאמר כך פתח ריש מתיבתא כו' ובמתיבתא דבצלאל ואהליהב וכיוצא באלו הצדיקים - יכולים לפתוח בתורה ולחדש כל מה שירצו, לכן כתיב בהו ''"ר' פלוני פתח"'', וכיוצא מאלו הלשונות. נמצינו למדים כמה גדלה מעלת ישראל מכל האומות ומכל שאר המלאכים שהמלאכים נקראו עבדים וישראל נקראו בנים שנאמא "בנים אתם לה' אלהיכם".{{ררר}}'''עד כאן.''' :''כנלע"ד שמואל ויטאל בן הרב המחבר אבא מארי כמהר"ר חיים ויטאל זלה"ה'' <references/> 6gi9d800vu2hwevz0tshivvidddz47d 3101930 3101926 2026-11-07T19:15:26Z Roxette5 5159 /* פסקא ד - פסיעותיו של אברהם אבינו */ 3101930 wikitext text/x-wiki <noinclude><big>'''[[שער מאמרי רז"ל - חלק ב|<<]] | [[שער מאמרי רז"ל]] | [[שער מאמרי רז"ל - חלק ד|>>]]'''</big></noinclude> ==ספר בראשית== ===פסקא א=== מא' במ"ר פ' בראשית פ' א' וז"ל ר"י שאל את ר"ע א"ל בשביל ששמשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה שהיה דורש אכין ורכין מעוטין אתין וגמין רבויי' כו'. כבר הודעתי' בכונת בשכמל"ו כי הנקבו' לאה ורחל הם לוקחות מן הד' מוחין דז"א הד' אלפין של ד' אהי"ה שהם לבושי המוחין והם בגי' מד"ת בסוד ומדת ימי מה היא שהוא סוד מלכותו של בשכמל"ו ובתחלה לוקחת לאה לפי שהיא עליו' ויותר קרו' אל המוחין כי היא קשר תפלין ש"ר ואח"כ יורדין לרחל וז"ס אתין וגמין רבוין אלא שלאה נק' גם ורחל נק' את כי ז"ס מ"ש בס"ה כי בכל אתר את איהי נוק' והענין הוא כי מן הד' אלפין של המו' הנז' יוצאת הארה ונחלק' בין לאה ורחל כי לאה לוקח' מספר ג"ם אורות ורחל לוקחת כמספ' א"ת אורו' וחבור ג"ם וא"ת הם מדת שהם הד' אלפין הנז' וטעם אל מ"ש הנז' שמעתי ושכח' (ע"ג) והנלע"ד ששמעתי הוא זה או שנפרש כי לאה לוקחת אורך חכמה וחסד קו ימין ואורך בינה וגבורה קו שמאל ואורך שליש א' דת"ת קו אמצעי והנה הדעת שהוא בקו אמצעי אין למנותו כי נכלל בכלל אורך קו ימין ושמאל משא"כ בשליש הת"ת שהוא למטה ואינו נכלל והנה כל ספי' היא כלול' מי' נמצא ד' ספי' ושליש הם בגי' ג"ם או נפרש כי הנה לאה יוצאת מן הדע' דז"א הכולל חו"ג תרין עטרין וכן חו"ג תרי דרועין דז"א הרי ד"ס ועם שליש עליון דת"ת הרי הכל בגי' ג"ם וכל שאר האורות לוקחם רחל. גם נלע"ד לפרש כי הנה ז"א יונק מבחי' הפנים של אי' המתלבש' בתוכו אבל לאה ורחל הנקבות יונקות מבחי' אחוריים דאי' כי לטעם זה נק' זו"ן קדם ואחור בסוד אחור וקדם צרתני ונודע כי עיקר התלבשות אי' הוא כנגד מקום לאה שהוא עד החזה דז"א כי שם נשלם יסוד דאי' ומשם ולמטה מקום רחל ושם גלוי היסוד של אבא מתפשט עד יסוד דז"א כי ז"ס ה' בחכמה יסד ארץ כי במקום שנתגלת החכמה שהוא יסוד דאבא משם התחלת רחל הנק' ארץ ונמצא כי אי' שהיא שם אהי"ה האחוריים שלו הפשוטים שהם בגי' מ"ד כלם מאירים בלאה חו' מן אור אחד מהם שיורד לרחל ונשארו גם אורות מהם ללאה ולכן נק' ג"ם אבל רחל לוקחת אור אחד בלבד והנה היא עצמה נק' ת' לפי שמקומ' באחורי ד' ספי' ז"א שהם תנה"י כנודע וכל אחת כלולה מעשר ועשר מעשר הם ארבע מאות ועם אור אחד הנז' הרי א"ת ברחל ואמנם בחי' זו שלוקחת רחל היא אותה הבחי' המועטת שנת' אצלינו בפסוק ותגנוב רחל את התרפים וגו' בסוד מה שעשתה ענוה עקב לסוליתא עשתה יראה כתר לראשה (ד"ש ע"ב) והיא הארת אחת מועטת ונק' א' של א"ת גם נלע"ד שזהו ביאור אכין ורקין מעוטין הויין כי א"ך ור"ק הם בגימ' ש"ך נצוצין הנודעים שהם דינים ולכן בהיותם אלו תרין נוקבין לאה ורחל נק' א"ך ור"ק מורה על היותם מעוטי ההארה ואין להם רק הארות הדינים בסוד נע"ר ונערה הנז' אצלינו במא' פ' בא אל פרעה ע"ש כי בעת הדינים היא מתמעטת ינק' נער חסר ה' שהוא בגי' ש"ך: ===פסקא ב=== שם פרשה ה' וז"ל ר' נתן בש"ר אחא ור' ברכיה בשם ר' יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים ולארץ די שאלמלא כן היו מותחים והולכים עד עכשיו כו'. זה תבין ממה שביארנו בשער רוח הקדש ביחוד של שם שדי בבחי' ד' אשר שם שהוא סוד הק' ברכאן ושם תראה כי בשם ב"ן שהוא הוי"ה האחרונה שבד' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הנה באות ה"א אחרונה שבה היא בציור ד"י דל"ת ויו"ד הרי כי בסיום כל עולמו אמר די: אמר שמואל ועיין בש"ד והוא שער הפסוקים דף ה' ע"ד כי שם קרא לז"א עץ חיים להיו' שיש בו תרין מוחין הנק' חו"ב וע"ש: ===פסקא ג=== שם פ' ט"ו וז"ל אר"י בר אלעאי עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מי בראשית מתפלגים מתחתיו כו' נודע הוא כי הבינה נק' עץ החיים כנז' בס"ה בפ' וארא ונודע כי יש באי' עלאה ב' שמות הא' היא אהי"ה דיודי"ן שהוא בגי' ע"ץ עם הכולל והב' הוא הוי"ה דס"ג עם עשר אותיות המלוי הם (ע"ד) ע"ג כמנין החיים וז"ס עץ החיים האמנם היותו מהלך ת"ק שנה עניינו הוא כי האחוריים של אהי"ה דיודין הנז' הוא בגי' תקמ"ד כזה אל"ף אל"ף ה"י אל"ף ה"י יו"ד אל"ף ה"י יו"ד ה"י ואם תסיר אותיותיו הפשוטות של אחוריים שהם בגי' מ"ד ישארו אותיות המלוי בגי' ת"ק נמצא כי מהלך עץ החיים והתפשטותו שהוא המילוי הנז' המתפשט בתוך האחוריים הפשוטים הם ת"ק כנז' ותיבת מהלך רומז גם אל ההוי"ה דס"ג הנז' אשר באימא כי המלוי של האחוריים שבו המלואים שהם בגימט' קס"ו והמלוי לבדו הוא בגי' מהלך עם הכולל: אמר שמואל עוד אפשר עם הכולל וכולל הכולל או עם בי"ת יתירה כמהלך גם זה הלשון צ"ע. האמנם אם תרצה להבינו כלך אצל מאמר הגמ' במס' כתובות הנז' למעלה וז"ל אמר ר' ירמיה א"ר יוחנן כל המהלך ד' אמות בא"י כו' ושם נתבאר שכשתסיר מהוי"ה דס"ג המלאה באחוריים שהם קס"ו תסיר רבוע האותיו' הפשוטות שהם בגי' ע"ב ישאר המלוי בגי' צ"ו כמנין מהל"ך עם הכולל: ===פסקא ד - פסיעותיו של אברהם אבינו=== '''שם פרשה מ"ג {{ממ|בראשית רבה|מג|}}''', וזה לשונו: ר' לוי בש"ר יוסי ן' זמרא אמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו שלשה מילין כו'. קודם שאכנס בביאור המאמר הזה מוכרח אני להציע קצת הצעות וכללים בחכמת הקבלה כדי שתוכל להבין מעט קט מזער, עם שאקצר ועולה בחזקת היד. תחילת כל צריך לבאר ענין אדם וחוה - הם זעיר ונוקבא - הם ב' אותיות אחרונות משמו הגדול יתברך. אשר זעיר אנפין הוא כולל ששה ספירות מחסד עד יסוד ולכך נקרא '''ו'''', ונוקביה היא {{צ|בת שבע}} - ספירה שביעית שהיא אות '''ה'''' תתאה. והמעיין בראות היות הזעיר אנפין נקרא '''ו'''' - לא יטעה בו לומר כי אין בו רק {{גמט דגש|ו'}} ספירות אלו - כי אין קדושה פחות מעשרה. והנה עם ראש '''ו'''' זו יושלם לי' ספירות. והענין הוא כי כל יו"ד כלולה מ{{גמט דגש|ג'}} בסוד '''רישא וגזעא ושבילא''' הנזכר בזוהר בפרשת בלק דף ר"ד ע"א {{ממ זהר|ג|רד|א}}. והאי הוא עצמו מ"ש בפרשת ויקרא דף י ע"ב {{ממ זהר|ג|י|ב}} {{צ|בגין דהאי יו"ד קוצא א' לעילא כו'}}. והענין הוא בקצור מופלג כי אין לך דבר פחות מעשר כמ"ש, והוא צורת ה'''ו'''' יש בה '''ראש ותוך וסוף''', והם סוד {{גמט דגש|ג'}} יודין, וכל אחת מהם נחלקת לרישא גזעא ושבילא - הרי {{גמט דגש|ט'}}. והם * חכמה בינה דעת - '''י'''' עילאה, * וחסד גבורה תפארת - '''י'''' אמצעיתא, * ונצח הוד יסוד - '''י'''' תתאה {{ש}} ושלשתם אות '''י''' כזה [ציור]. ועל זה נקרא זעיר אנפין {{גמט דגש|אח}} - בגימטריה {{גמט דגש|ט'}}. ובהתחברות י' עמה נהר דנגיד ונפיק בחינת היסוד ו' זעירא בלתי ראש אז נעשת ה', '''ד'''' על '''ו'''' כי '''ו'''' דיסוד גנוז ברחם דידה כי היא צורת '''ד'''' בסוד משרז"ל {{צ|כשם שיש צירים ודלתות לאשה}} כמו שאמר הכתוב {{צ|כי לא סגר דלתי בטני}}, ונאמר {{צ|כי נהפכו עליה ציריה}}. וסוד הצירים היא צורת '''י'''' שבאחורי ה'''ד''''. (וכשהדלת נשבר ציר שלה - נעשת '''ר'''' בסוד {{צ|אל אחר}}. ואין להאריך בזה). ואמנם לכן '''ד'''' דאחד רבתי להיות בה עובי ב' דלתין - הרי כזה מצאנו היות בה ב' דלתות וב' צירים. ובהתחבר ב' דלתות אלו יהיו צורת מ"ם סתומה כזה '''ם'''', ואז נעשית סוד (ד"ש ע"ג) '''י"ם''' כי תחי' בהיותה דלת לא נכנס בה היסוד רק צורת '''ו'''' ומתחברות שערים '''ו'''' עם '''ד'''' ונעשת '''ה''''. ועתה בעשותה מן אות '''ד'''' צורת '''ם''' סתומה - גם הוא עלה במחשבה והרים ראש באות '''ו'''' שלו, ונעשה למנין עשר, ונתחברו ונעשו (דף י' ע"א) '''י"ם'''}}. והנה {{גמט דגש|ה'}} ו{{גמט דגש|ים}} הם שוים במספרם, אלא שזה לחשבון זעירא וזה לחשבון רברבא: ונחזור לעניינינו. כי גם זעיר אנפין הוא נקרא '''ו'''' אלא שבתחילה היה קטן בסוד {{צ|חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא}}. ולכן נק' או '''ו'''' שבשמו הגדול ית' ז"א כי ב' אותיות הראשונות אין בהם שנוי, האמנם בשתים האחרונות יש עלייה וירידה והכל תלוי ע"י מעשה התחתונים בסוד {{צ|תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו}}. ואין הגאוה אלא בראש. והוא סוד {{צ|מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש}}. כי ע"י {{צ|נחל קדומים}} (שהוא הבינה) {{צ|מרים}} הזעיר אנפין {{צ|ראש}} ונעשה אות '''ו'''' בסוד {{צ|כונן שמים בתבונה}}. וזהו מה שכתוב {{צ|מי יקום יעקב}} - {{צ|'''מי'''}} שהיא הבינה - הוא {{צ|יקום}} ראש {{צ|יעקב}}. {{צ|כי}} עתה בזמן הגלות {{צ|קטן הוא}} ואין לזאת ה'''ו'''' ראש. אך לעתיד לעה"ב - יגדל לו ראש, ואז לא יקראו לו '''ו'''' כי אם '''י'''' - כי יהיה שלם בכל עשר ספירותיו. וזהו סוד {{צ|לא יעקב יאמר עוד שמך}} - המורה על לשון 'עקב בלתי ראש', {{צ|כי אם '''ישראל'''}} - הם אותיות '''לי ראש'''. וזהו סוד הנרמז בפרשת ויקהל דף רי"ד {{ממ זהר|ב|ריד|א}} {{צ|שמע ישראל - ישראל סבא! בגין דאית ישראל זוטא כו' ורזא דא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. פירושו כי מה שהיה עתה חבור אחד '''י"ה''' והשני '''ו"ה''' - יהיו לעתיד לבא שניהם שוים ויהיו '''י"ה י"ה'''. וזהו מה שכתוב {{צ|'''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}. הם שני פעמים {{צ|אחד}}; ב' היחודים הנזכר שוים. {{ש}} ואל תתמה אם ספר הזוהר מפרשו בעת התפלה של כל יום - כי כן האמת! כי מה שיהיה לעתיד תמידי - הוא עתה לפרקים על ידי מעשינו. ונחזור לעניינינו. {{ש}} כי הלא זעיר אנפין הוא לבדו בעל י' ספירות שלימות, אך לא כל הזמנים שוים. ואמנם הג' ספירות עליונות הנתוספת בו אינם חב"ד העיקריות הג"ר שבעשר ספירות אלא הם ג' ספירות הנמצאות בזעיר אנפין עצמו. ובזה יהיה לך מפתח גדול בראותך בספר הזהר שפעמים אומר אבא ואמא ופעמים אומר חכמה ובינה. והבן זה. והנה נודע כי גם דרך טבע קומת האשה קצרה משל איש. וראש האשה מתחיל מאמצע קומת האיש ההוא מתחת החזה דזעיר אנפין הנזכר מצד אחוריו. כנזכר באדרא רבא דפרשת נשא וז"ל {{צ|בהאי אדם שארי ותקין כללא דדכר ונוקבא כו' ואשתליף לאחורוי ועבד גלגלתא דנוקבא כו'}}. והבן אומרו {{צ|בהאי אדם}}. ולהורות כי כל זה בזעיר אנפין אשר הוא אדם שלם בכל י' ספירות, ועוד יש גבוה מעל גבוה וכלם נקראים בשם "אדם". וזהו סוד ה'''צלע''' אשר משם נבראת חוה מאחורי אדם. כי בצלע שאחורי החזה - שם התחלת ראש הנוקבא. והנה נמצאת כי היא מתחלת מחצי גופא דזעיר אנפין - שהוא סוד מדת התפארת שבזעיר אנפין. ובחציו ולמטה מתחלת ראש הנוקבא. הרי כי י' ספירות דנוקבא דיליה שעור קומתם כמדת ג' ספירות וחצי שלו - שהם חצי התפארת ונצח הוד יסוד. [אמר שמואל: כך מצאתי כתוב. ולאו דוקא חצי תפארת כי אם בשליש האחרון כמו שנתבאר אצלינו בשער ההקדמות בכמה מקומות ובפרט דף צ"ו ע"ג. בסוד המזוזה ומצאת שם כי תדרשנו.] האמנם שעור הכתר דידה הוא כשעור חצי התפארת האחרון שבו ושאר ט' ספירותיה הם כשיעור נצח הוד יסוד שלו. נמצא כי כל ספירה אחת שלו מאלו הג' (נצח הוד יסוד) הם כוללים שעור ג' ספירות שלה. * כי קו ימין דידה - חכמה חסד נצח - נאחזים בנצח שלו * וקו שמאל דידה שהם בינה גבורה הוד - נאחזים בהוד שלו * וקו אמצעי דידה שהם דעת תפארת יסוד - נאחזים ביסוד שלו {{ש}} הרי שנצח הוד יסוד שלו נקרא {{צ|שלש של שלש שלש}}, והם סוד התקיעות של ראש השנה שאז נברא אדם וחוה בו ביום (כמו שנאמר {{צ|זה היום תחלת מעשיך}}), אלא שלא השלים העשירית שהיא המלכות דידה דתקינו סוד התרועה. ולכן היו '''תשר"ת תש"ת תר"ת'''. ובחינה זו היא הנקרא {{צ|דינא רפיא תרועה}}, וכנגדם תשעה ברכות דראש השנה - ג' ראשונות ג' אמצעיות ג' אחרונות. ושלשה אלו - נצח הוד יסוד עצמם - סוד מלכיות זכרונות שופרות. ואין להאריך יותר בזה. והנה כתר דידה מקומו בתפארת שלו. וז"ש {{צ|עטרת תפארת לעמוסי בטן}}. כי עטרת דידה היא בתפארת דידיה, מחציו ולמטה, שהיא סוד הבטן אשר שם המעין אשר היו הנשמות של בני ישראל גנוזות קודם נתינתם ברחם הנוקבא. וזמ"ש {{צ|לעמוסי בטן}} - הם ישראל הנקראים {{צ|עמוסים מני בטן}}. והנה אין דרכינו להאריך לשון ולהרחיב פה בענין מציאות הכתר. ודרכינו להכנס במנין העשר ספירות. אמנם טעם הדבר לא ניתן להכתב כי הדברים ארוכים ואין הדעת סובלתם: הכלל העולה מכל הכתוב לעיל כי קומת המלכות שהוא מתחילת מחכמה דידה ולמטה עד מלכות שבה - הם באחורי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד דידיה ממש. וז"ס {{צ|וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה}} - הם נצח הוד יסוד דידיה, {{צ|רובצים}} על כל מדת המלכות הנקרא {{צ|באר בשדה}}. ואגב אורחין נבאר קצת ענין באר בשדה. כי ב' כינויים אלו נקראים שם במלכות. ומה עניינם. {{ש}} אמנם הענין הוא כי '''בית''' נקרא {{צ|בית מושב בני אדם}}, והוא מקום מושב הספירות בעצמם. אך מאחורי הזעיר אנפין אינו נקרא 'בית' זולתי '''שדה''' - כי יצא מכלל מדבר שמם ונכנס לכלל 'שדה' הראויה לזריעה בסוד {{צ|אסתר קרקע עולם היתה}}, ולכלל 'בית' לא באתה עד היותה פנים בפנים ואז תקרא {{צ|בית}}. ואין כח בזה זולתי ביעקב אשר הוא המזווג פנים בפנים. נמצא כי '''בית ושדה ומדבר''' - ג' כינויים אלו הם במלכות. האמנם {{צ|בית}} תקרא בהיותה פנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. ולכן נקרא 'בית' כי צור' קוים - אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע (הוא היסוד האוחז בנצח והוד). ושלשתם צורת ווי"ן - כי כלם הם '''ו'''' דשמא קדישא המכונה בשם "זעיר אנפין". ולכן כל י"ם(?) צורת ווין בסוד {{צ|כל הנפש הבאה ליעקב ששים ושש}} - כי היא היא הקו בעצמה וחלקיה הנחלקים לעשרה ווין נעשים {{צ|ששים}}, ועצמות {{גמט דגש|ו'}} זו הוא סוד היסוד אשר עליו פירש בזוהר בפרשת שמות {{צ|ששים - דא יעקב, ושש - דא יוסף. דא תרין ווי"ן}}. ואין להאריך בזה אעפ"י שיראה למעיין כי דברי סותרים זה את זה - אי איפשי להאריך בזה: נמצא כי סוד {{צ|בית}} הוא מורה על עת הזווג בהיותם פנים בפנים. ובהיותה באחור כנגד נצח הוד יסוד דידיה (אלא שכבר היא מוכנת ומקושטת ואין חסר בה זולתי החזרת פנים בפנים) - אז נקרא {{צ|שדה}}, כעין שדה הראויה לזריעה אך עדיין אין בו ישוב. {{ש}} ואז נקראת '''חקל תפוחין''' - הם נצח הוד יסוד הנקראים {{צ|תפוחין}}. ואם נרצה להאריך בזה נאמר כי {{צ|חקל}} הוא אחורי נצח הוד יסוד, ו{{צ|תפוחין}} כנגד אחורי חב"ד (כי הם סוד 'הקדש' - כי לעולם כל 'קדש' אינו אלא במוחין שהם ג' ראשונות. ושמור כלל זה בידך) כי אז בערב שבת היא מקבלת מכל אחורי הזעיר אנפין עד ג' ראשונות - לכן צריך לבעלי מעשה לצאת בשדה בערב שבת לחקל תפוחין קדישין ולהכניס אז הכלה העומדת שם בשדה ולהכניסה בביתו פנים בפנים. וזהו סוד {{צ|בתי גואי ובתי בראי}}. ואין להאריך בזה. ונקראת '''{{צ|שדה}}''' להיות כי ה'''ש'''' צורתה ג' ווי"ן והם אחורי נצח הוד יסוד דידיה, אלא שלהיותה באחור הוצרכו להתחבר אורם ונעשו צורת '''ש'''' - לאזור כח מחמת הקליפה העומדים באחוריים אשר הוא סוד {{צ|אלהים אחרים}} מלשון 'אחוריים'. וזהו סוד {{צ|לא יהיה לך אלהים אחרים על פני}}. והבן זה. וזהו סוד '''ש'''' של שקר הנאחזים בה '''ק"ר''' ונעשים '''שקר'''. והנה גם זה לעומת זה עשה האלהים. וכמו שיש נצח הוד יסוד דקדושה - יש נצח הוד יסוד דקליפה. וגם הם בצורת '''ש'''' - אלא דאינון בפרודא; כי {{גמט דגש|ק"ר}} הם בגימטריא {{גמט דגש|ש'}} אלא דאינון בפרודא - שנפרד היסוד דסטרא אחרא מנצח הוד דידיה. וזהו סוד {{גמט דגש|ק"ר}} - כי אז נתפרדו נחש ורוכבו ולא יכלו להזדווג יחד. כי היסוד שלו נכרת מן הנצח הוד שלו ונעשה סריס ונתקרר. וזהו '''ק"ר'''. וזהו סוד {{צ|כי הנה אויביך יהוה כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי און}}. ולכן נרמז זה ביום שבת כי אז בתחלת ליל שבת נעשה שדה כנזכר. והם רוצים להתחבר שם בשד' במעשה קין זוהמא דנחש דכתיב ביה ויהי בהיותם בשדה וגו' ואז {{צ|יתפרדו כל פועלי און}} - ואין להם כח להזדווג. וזהו סוד המזיקין שנבראו בערב שבת שלא נברא להם גופות משום דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין כנז' בסבא דמשפטים ולכן נק' אל אחר משום דיתיב באחוריים וזמ"ש בפ' בלק על פסוק אשר הלך חשיכים שראן בחבורא ומתפרשאן מיד וזהו הנז' בסבא דמשפטים על ההוא נחש דפרח באוירא הוא הנחש העליון אשר פורח באויר ואין לו על מה שיסמוך והם הרגלי' סמכי דגופא והנחש אתקציצו רגליו והוא פורח באויר ואין לו על מה לסמוך וז"ס השקר אין לו רגלים והנה רוצה לפרוח ולעוף עד מקום אחורי נצח הוד יסוד דזעיר אנפין באויר הפנוי אשר שם וז"ס אם תגביה כנשר האמורים בעשו ואם בין ככבים שים קנך הוא אשר בו כוכבי' ומזלות הוא אחורי יסוד דזעיר אנפין כי עד שם רוצה לעלות הנחש כדי ליקח הארה משם כי מתקנא בראות אדם הרוצה להזדווג עם חוה בערב שבת ביום שנברא ואז עולה להטיל זוהמא ואז משליכים אותו למטה וזמ"ש משם אורידך נאם ה' וזמ"ש שארי בחבורא ומסיימי בפירודא וז"ס הנז' בפ' ויקהל וז"ל ת"ח יומא שתיתאה כד מטי זימנא דליק כו' עיין שם והבן: (ד"ש דף ח' ע"א) ונחזור לענין כי בהיותה באחור אז נק' שדה עפר הראוי לזריעה ומאחורי הנוקבא עומדים הקליפות ומקומם שם נק' מדבר שהעפר שלו נקרא אבק שאינו ראוי לזריעה בסוד ויאבק איש עמו ואמנם נק' שדה על שם שעומדת אחורי הש' שהוא נצח הוד יסוד דידיה והוא סוד ד' דשדה והיא מתקשט' בקשוטי' הם הארת פנים בנה"י מצד עצמם מצד פנים ששם הם ג' ווי"ן כנ"ל ונעשים מכחם ה' שצורתה ג' ווי"ן כי עם היות שבתחילה מקבלת מנצח הוד לבד ואינה ראויה לזווג ונק' ד' ואח"ך נתוסף בה ו' ביסוד ונעשת ה' וראויה לזווג ואח"ך חוזרת פנים בפנים ונעשת בית כנז': כלל העולם מכל זה כי קומת המלכות נחלקת לג' קוים קו ימין חח"ן שיעורם באחורי נצח דזעיר אנפין וקו שמאל דידה בג"ה באחורי הוד שלו וקו אמצעי דת"י באחורי יסוד שלו ואמנם כל זה הוא בהיותה ראויה לזריעה ונק' שדה כי המקום ההוא יקרא שדה אמנם מציאות המלכות עצמה תקרא באר (ע"ד) הנובעת מ"ן לקבל מ"ד מבעלה בסוד הבאר שעלה לקראת יעקב כמ"ש חז"ל וזהו והנה באר בשדה פי' כי ראה יעקב שכבר היתה רחל העליונה מוכנת להזדווג כי כבר היתה באר בשדה וגו' האמנם לפעמים אין שעור קומתה זולתי באחורי היסוד לבד ולפעמים תחת היסוד בסוד השליך משמים ארץ ולפעמים יורד' לברי' בסוד לכי ומעטי את עצמך להיותם בסוד נקודה לבד ולא בסוד פרצוף והוייא תמן ראש לשועלים והנה הוא סוד המחלוקת של רב ושמואל במס' ברכות פ"ט חד אמר פרצוף היתה וחד אמר זנב היתה ואלו ואלו דברי אלהים חיים. והענין הוא ברמז כי ב' נשים היו לו לאדם חוה אחת וב' וכנגדם אמרו פרצוף וזנב והענין הוא כי הא' יצאה מאחוריו העליונים והב' מאחוריו התחתוני' כי כבר ביארנו לעיל כי קומת האשה חצי קומת האיש נמצא שיש באיש ב' קומות מבאשה וז"ס מ"ש רז"ל במס' בתרא פ' הספינה וז"ל ואולך אתכם קוממיות ב' קומות של אדה"ר והם ר' אמה מאה אמה בלבד הם נ' לזו ונ' לזו בסוד ב' ההי"ן כל א' כלולה מעשר והם ב' חצאי האדם הכולל י"ס והם כל א' כלולה מחמשים ספי' שלו הם חמשים ומאתים: ואמנם הא' היתה פרצוף והב' עדיין לא היתה אלא זנב נקודה לבד בלתי פרצוף עד שאח"ך כתיב ביה ויבן ה' אלהים את הצלע כו' ומי שיחפוץ להבין יסתכל בדברי רז"ל של רב ושמואל ונחזור להבין הך דרו"ש ע"ד האמת כי הנה שופריה דיעקב כעין שופריה דאדם וכמו שהיו לאדם ב' נשים חוה א' וב' כך ליעקב לאה ורחל כי חוה הא' היא הקליפה החופפת על לאה שבקדושה ולפי שחשב יעקב כי היתה דוגמת חוה א' לא היה חפץ לקחתה וז"ס כי שנואה לאה כי כפי מה שחשב הוא היה שתינתן לעשו דוגמת חוה אחת לילית חייבתא כלתא דסמאל שרו של עשו אלא שע"י תפלותיה ודמעותיה לקחה יעקב ולאה היא סוד פר' לפי שיצתה מאחורי פרצוף דזעיר אנפין וזה סוד קשר של תפילין של ראש מאחוריו ורחל היא זנב כי היא מאחו' ולמטה ואח"כ גם היא נתקנת כאחותה ונעשת פרצוף והיא תפלה של יד במקום החזה כנגד הלב כי שם ביתה ולכן נאמר בלאה ועיני לאה רכות כי יונקת מצד העינים כי היא במקום הפרצוף אך ברחל לא ניכר בה מציאות העינים זולתי נאמר בה ורחל היתה יפת תואר וגו' וז"ס הנאמר בסבא דמשפטים עולימתא שפירתא דלית לה עיינין והיא סוד כוס של ברכה דצריכים למיהב עינוי ביה להמשיך לה אור מיסוד העינים שאין לה. וענין ב' נשים הם סוד הא לחמא עניא מה דרכו של עני בפרוסה היא סוד המלכות הנק' עוני ובהיותה בסוד העוני שהוא בפסח קודם נתינת התורה אז נק' עוני ואז היא פרוסה בסוד פריס פריסת מלכותך והוזכרו ב' מיני פרסות אחד מה שנחלקה המלכות ממנו ונטלה וניתנה לזולתו ועוד כי גם שם היא פרוסה וזמ"ש ויהיבת למדי ופרס החצי למדי והחצי לפרס כאשר התנו ביניהם כמ"ש ז"ל אי מינן מלכי מינייהו אפרכי והענין הוא כי בכל מקום שגלו שכינה עמהם והמלכות העליונה גלתה בבבל הוא רישא די דהבא וכשנסתיים הגלות בטלה (דף י"א ע"א) השררה מבבל בסוד היו צריה לראש ונתנה למדי ופרס וגלתה השכינה בין ב' המלכיות ההם נמצא כי אותה המלכות שהיתה גולה ממקומה אצלו פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס וסוד הענין הוא כי בבל היא רישא ולכן אין שם פירוד אך מדי ופרס הם כנגד ידוהי ודרעוהי די כסף ושם נחלקו לב' זרועות ולכן מלת פרס נקרא כן על שם הפרוסה והחלוקה הנעשית בימיו כמש"ה אשר שם (ד"ש ע"ב) שמות בארץ וכיוצא בזה נאמר בפ' שלח לך וז"ל ופרסין מלכין דפרס אשתמודע הכא: ונחזור לענין כי אלו הם סוד ה' תתאה וזה מ"ש הא לחמ' ולכן נפרסת לשתים כי כן אות ה' היא יכולה להתפרס וניכר בה יותר משאר האותיות כי היא ד' על ו' כנגד רחל הלוקחת ה' מדות באחורי הזעיר אנפין והם בתפארת ונצח הוד יסוד וכנגד לאה ששעורה ששה מדות באחורי הזעיר אנפין והם כחב"ד חו"ג והנה בשם פרסין נעשים שנים אך בעת העושר אז כלם נעשות בחי' אחת ואין ביניהם פירוד וז"ס יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל והנה מלת שתיהם היא מיותרת כי כבר נודע כי רחל ולאה שתים היו בלבד ולא שלש ועוד מניינא למה לי והענין הוא כי בזמן רחל ולאה היו נפרדות להיות כי עדיין לא נתנה התורה ועדיין הין נקראים לחם עוני שהוא בפרוסה האמנם בימי רות כבר נתנה התורה והיא לבדה כוללת שתיהם ביחד לכן נאמר שתיהם וסו' הענין הוא כי הנה ערפה היא כנגד לאה כי כן שמה מורה עליה על שהיא בסוד העורף דוגמת לאה שבקדושה שהיא קשר של תפילין ואלו זכתה להתגייר היתה נתקנת דוגמת לאה שנתקנה על ידי תשובתה ודמעותיה ולכן לא נתנה לעשו האמנם ערפה כאשר לא נתגיירה אז חלק הטוב אשר בה הוברר ממנה ונתנה אל רות וחלק הרע שבה גרם ששבה אל עמה ואל אלהיה נמצא שהיתה רות כלולה ברחל ובלאה ולכן אמר הכתו' יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר הם היו שתים נפרדות וזו לבדה היתה כוללת שתיהם יחד כאמור וכן היה הענין בבעליהם כי היו שנים מחלון וכליון ולפרקים היו שניהם בבחי' אחת אך יש זמן שהם משמשים לשנים דוגמת יעקב ויש' וכשנתקנה רות נתקנו ג"כ מחלון וכליון ושניהם נכללו בעובד אבי ישי ודברי' אלו הם עומדים ברומו של עולם ולא יחשוב האדם כי על דרך מקרה קרה אלימלך ונעמי וב' כלותיה כדוגמת של רחל ולאה היו אחיות בני לבן ונתגיירו כך רות וערפה היו אחיות ונתגיירו ואין להאריך בזה כי הוא סוד נמרץ: אמר שמואל ואפשר עוד לומר שתקנה רות עתה מה שפגמה חוה בימי אדה"ר ואתי שפיר בג"ש נאמר כאן האשה הבאה וכו' ונאמר להלן לזאת יקרא אשה כו' ולכן נאמר עליה בימי שלמה המלך ע"ה וישם כסא לאם המלך לאימא של מלכות וארז"ל זו רות כנלע"ד: גם זה הוא ענין סוד דינה בת לאה כי הנה נודע כשהנחש הטיל זוהמא בחוה כל הנשמות נתערבו מטוב ורע כנז' בספר הזהר ברעיא מהימנא בפרשת בהר סיני ע"ש כי אפי' האבות בעצמם נתפרדו כי היו מעורבי' מטוב ורע ולכן יצא ישמעאל מאברהם ועשו מיצחק ואז (ע"ב) נתלבנו ונפרדו מחלאת זוהמת הקליפה הדבוק' עמהם ולכן חוה א' היתה קליפת לאה ולאדם לא נתנה לאה כי עדיין לא נתקנה לאה נכן יעקב דשופריה מעין שופריה דאדם לא מצא נחת רוח אלא ברחל שהיא חוה ב' דוגמת אדם שאמר לזאת יקרא אשה לזאת ולא ללאה א' ולכן היתה לאה עלמא דאתכסייא דלא אתגליאת ליעקב והנה אעפ"י שלאה נתקנה והוסר ממנה הקלי' שהיא חוה א' ונשארה היא קדושה וצדקת לגמרי עם כל זה לתוקף הסיגים הנדבק בה יצאה ממנה דינה שהיא דינא קשיא כי לכן נק' דינה על שם הדין וגם היא היתה קדושה אלא שעדיין היה בה קצת אחיזה כי לא נתברר' לגמרי וכמו שהיתה דינה עתיד' להנשא לעשו אלא שיעקב טמנה בתיב' ומצינו ברז"ל בפי' שאמרו ברש"י שנענש יעקב ע"ז כי היתה ראויה אליו וע"י היה נתקן עשו גם הוא כי עדיין היו בו נצוצי קדו' וזהו טעם ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו להיות כי היה לו צד ניצוצי הקדוש' מחלק הגבורה של יצחק אבינו נתונים בפיו ונבלעים בתוכו ולכן כל כונ' יצחק לתקן אותם נצוצו' שהם חלקי נשמתו והיו ברישיה דעשו בלבד ולא בשאר גופו ולכן רישיה דעשו נתקבר' במער' עם יצחק והבן זה. והנה עשו הוא סוד הנחש והית' דינה ראויה אליו וכיון שטמנ' יעקב נצו' ממנו וכאשר יצא' יצאנית בסוד ותצא דינה כי אם הית' נשאר' במקו' הקדוש' לא היה הנחש יכול להדב' בה אך אחרי צאת' אל מקום הקלי' אשר ז"ס מש"ה לראות בבנות הארץ אז הנחש נשכה והוא סוד שכם בן חמור החוי מל' חויא שהוא הנחש גם נק' חוי ע"ש דאתי מחוה א' הנק' לילי"ת ובכח זה יכול לקחת' וע"ז נא' ותדבק נפשו בדינ' ב"י כי מתחי' היו דבוקים הקלי' הזאת עם זאת (ד"ש ע"ג) הקדו' ועכשיו בצאת' חזר' להדבק עמה וזהו ענין הכזונה יעשה את אחותינו כי לילית חוה א' נק' אשת זנונים כי התרגום תרגם הכנפק' ברא והענין הוא כי סתם זונה היא לילית כי תחי' הית' בביתו של אדה"ר ואח"ך יצאה לחו' ולעולם שוכנת במדברו' כנודע ולכן הזונ' נק' נפקת ברא כי היתה אשת אדם וישב' לזנו' עם סמאל וזמ"ש הכזונה גו' פי' כי עדיין אחותינו דומה לחוה א' והלא כבר נטהר ואין הנחש שבה יכול לקחת' ואח"כ נשאה שמעון כנודע כי ראובן הוא חסד ושמעון גבורה וכל הקלי' אינם יוצאי' אלא משם לכן נק' גבו' דאסבר פני' לרע וזהו שמעון אותיות ש"ם עו"ן כי שם העון שהוא סט"א נאחז והנה דינה שרשה מן הגבורות דינא קשיא ולכן לקחה שמעון ולהיות כי עדיין לא נטהרה ומשום הכי אחר שנבעלה לכנעני שהוא הנחש אשר נאמר עליו ארור כנען כנודע ולכן יצא ממנה שאול בן הכנענית כמ"ש ז"ל בן שנבעלה לכנעני והוא עצמו שלומיאל בן צורישדי והוא עצמו זמרי בן סלוא כמ"ש ז"ל בסנהדרין בפ' בן סוו"מ ומכח אות' זוהמ' נדבק בכזבי ואולם כי גם כזבי היתה שיורי הקלי' אשר לדינ' אמו של שאול והית' בת זוגו זולתו שאכל' פגה ועדיין לא היתה ראוי' ולכן הוא נק' שלמיאל ן' צורישדי והיא נק' כזבי בת צור אך צור אביו דשלומיאל הוא שמעון אשר צורי הוא שדי השודד' כל הקלי' ומכניעם וזהו בת צור סט"א אביה של כזבי. ונחזור לענין כי כל מעשה הראשונים ומדרש אגדה הנזכר בתורה אינם לפי פשוטם ואינם בדרך מקרה ודי בזה כי הדברים האלו הם כבשונו של עולם: (ע"ג) ומעתה נבא לביאור המאמרים עם שנבין בתחי' הקדמה אחת והיא כי אעפ"י שביארנו כי זעיר אנפין כולל י"ס דידיה עכ"ז כאשר נעריך בחי' זעיר אנפין אל האורות הגבוהים עליו לא יהיה נק' זולתי בסוד ו' ולא בסוד י' ויקראו ג' ראשונות או"א ומזלא הנז' באדרא זוטא יקראו ראש ו' זו ולכן תלת מוחין דידיה אינם עולים עתה בשם מוחין והכל בערך גופא אל הג' ראשונות שהם או"א ומזלא כי כלל זה בידינו כי כל בחי' ובחי' הוא אדם בפני עצמו ובהכלל כל הבחי' יחד יקרא זה האדם זה יד וזה רגל וכיוצא בזה עד שכל הבחי' יחד יקראו אדם אחד והמעיין יראה הקדמה זו בזוהר ריש פ' תולדות ונמצא כי הזעיר אנפין בהתחברותו למעלה לא יקרא זולתי גופא שהוא סוד ו' דשמא קדישא והנה זו' זו נחלקת לשנים ג' ראשונות חג"ת. ג' שניות נה"י וב' אלו הם ששה והנה הג"ר חג"ת הם נק' בבחי' ידים וג' שניות נק' בבחי' רגלים והענין הוא כי חג"ת הם ב' ידים ובהתכללותם במכריע הוא התפארת באמצעיתא יקרא גם הוא יד אחרת כי הוא הכולל ב' ידים האחרות שהם חו"ג וז"ס יד הגדולה יד החזקה יד רמה באמצעיתא כנזכר בהרבה מקומות בס"ה ובתקונים וכן כנגדם הם נצח הוד יסוד הם ג' רגלים כי נו"ה הם ב' רגלים ונכללים במכריע והוא יסוד ונעשה רגל ג' וז"ס מש"ה ג' רגלים תחוג לי בשנה ר"ל כי המלכות נק' חג דכולהו כנז' בריש הקדמת התקונים דכתיבת יד והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנ"ל נמצא כי ג' רגלים אלו הם המאירים בה ג' פעמים בשנה ובכחם נעשית ג' חגים בג' זמנים אלו והגם כי ג' חגים הם חג"ת עכ"ז הוא הארת חג"ת בנה"י וע"י נה"י מאירים במלכות וז"ס חובת ראיה ברגלים והענין הוא כי מצות ראיה שיעלה כל אדם לעזרת ישראל לראות שם בחגים ואין חיוב מצוה זו אלא לאנשים זכרים והענין הוא להעלות ברגליהם ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בג' רגלים ולכן לא נאמר שלש מועדים אלא ג' רגלים לרמוז כי ענין הארת ג' חגים אלו הם ע"י הרגלים העליונים נצח הוד יסוד המאירים במלכות שהיא עזרת ישראל והאמת כי עזרת נשים הוא שעור קומתה בבחי' המלכות שבה ועזרת ישראל הוא שעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד אלא שעת' בחגים היא פפנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. וז"ס ולא יראו פני ריקם ולכן כל חובת מצוה זו היא ברגלים כי מטעם זה החגר והסומא פטורים כנודע וכולהו יליף מלשון רגלים כנז' במ' חגיגה פ"ק כו' גם הקטן שיוכל לעלו' ברגליו מחנכים אותו שהוא בבחי' זעיר אנפין בהיותו יעקב הקטן צור' ו' בלבד גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחי' וכל זה עדין הם חצירות ועזרות בתי בראי כי עד שם יכולות הנשמות לעלות כנז' בפ' ויקהל על פסוק {{צ|מי יעלה בהר ה'}} וע"ש. ואל תתמה אם גם היסוד נק' רגל כי זהו הטעם שהזווג נק' בל' רחיצת רגלים כמ"ש דהע"ה לאוריה רד לביתך ורחוץ רגליך אשר כונתו היתה שיזדווג עמה גם ז"ס רחצתי את רגלי איככה אטנפם (ד"ש ע"ד) והוא סוד רחיצת המילה אפי' בשבת להעביר זוהמת הקליפה הנדבקת שם וז"ס ומפיבושת לא עשה רגליו ולא שפמו לפי שדוד הוא סוד מלכות היה בצער ואינו עת הזווג לא זווג תחתון שהם רגליו ולא זווג עליון שהם שפמו שכמו שיש ביסוד התחתון (ע"ד) בחי' רגלים גם ביסוד העליון והוא הלשון הנק' בשם רגליו כמש"ה לא רגל על לשונו כי גם הלשון עם השפתים הוא דוגמת יסוד בין נ"ה ובזה תבין ענין מספרי לשון הרע כמה הוא וכבר ידעת כי השפתים הם נו"ה תרין שפוון תרין למודי ה' גם אשתו של אדם נק' רגל בסוד יש רגל מברכת כו' והענין הוא כי הלא היא עומדת במקום רגלי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד כנ"ל. וז"ס והנה אשה שוכבת מרגלותיו הנא' ברות לפי שהיא כנגד רחל העומדת למטה בין הרגלים כמו שאמרנו לעיל כי ערפה למעלה כנגד העורף ורות למטה כנגד הרגלים ולכן היה הענין הזה בחצי הלילה כמ"ש ויהי בחצי הלילה וגו' והנה אשה שוכבת מרגלות' כי לילה הוא סוד המלכות נוק' כנודע ונחלק לחצאין בסוד מצה פרוסה כנ"ל וענין זה היה בחצי הלילה אחרונה כנגד רחל וזמ"ש בזוהר פ' וירא וז"ל ובג"כ רגלי חסידיו ישמור ודא היא איתתא כו' גם דף קי"ב ע"ש ותבין מה שאמרנו ובזה יצדק היטב לשון ויחלק עליהם לילה כי לפי הפשט אין בה ממשות ואין שייך בה לשון חלוק: ועתה נבא לביאור המאמר שהתחלנו ר"ל בשם ר"י בן זמרא פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין כו' ואם באתי לבאר כל ענין א"א עם ה' מלכי סדום מה עניינם ומי הם המלכים ומי הם מלכי סדום ועמורה ומי הוא אברהם ומי הוא לוט וכל מקראות הפרשה הזאת יאריך הספור האמנם בקצור מופלג אעורר קצת הערות במאמר ואח"ך נבא לביאור בע"ה: ובראשונה ראוי לעורר איך יעלה על הדעת שהיו פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין ולא ג' פרסאות. גם ר' נחמיה מה כונתו באומרו לא נתאבקו רגליו גם שלא למדנו שיעור במשל ההוא שאמר. אמר המעתיק המאמר מכ"י האר"י זלה"ה בכאן מצאתי קושיות רבות לאין חקר על הפסוקים ועל המאמר ולא העתקתי אותם יען כי אין כונתי להעתיק אלא מן ההקדמות דשייכי לחכמת הקבלה. והענין הוא כי הלא האדם הוא בעל חומר וצורה וגס ועב ולא יוכל להשתנות מן הכח הנמסר בו בעת יצירתו ולכן אם ירצה האדם לקפוץ שעור יותר ממה שבטבעו לא יעלה בידו וכל זה גורם לו כבדות החומר העב אשר נתלבש בו האדם בבואו אל העוה"ז ולולי זה היתה יכולה הנפש לעוף ולקפוץ בכל אות נפשה האמנם אם נרצה לדקדק הדברים יותר בדקות נמצא כי גם ברוחניים עצמם יש ביניהם הפרש והראיה לזה הוא כי גם במלאכים עצמם והם ד' חיות הקדש שהם שוים במדריגתם ובמקום אחד עכ"ז יש ביניהם הפרש כענין זה כמ"ש ז"ל בברכות פ"ק א"ר אלעזר בר אבינא גדול הנאמר במיכאל יותר ממה שנא' בגבריאל דאלו מיכאל באחת וגבריאל בשתים כו' הרי שגבריאל לא יוכל לקפוץ ולעוף בעולם כמו מיכאל ופסיעותיו קצרות יותר ממיכאל וגם זה יהיה פלא בעיני הפשטנים ויחשבו שגם בזה יש בו צורה ואין הדבר כפשוטו ולא יבינו כי הפשט והרמז הכל אחד דוגמת הנפש עם הגוף שזה צלם ודמות לזה ואם היתה הנפש משונה איבריה מאיברי הגוף בהכרח היה שלא יתלבשו זה בזה וכלי גדול לא יכלהו כלי (דף י"ב ע"א) קטן גם אם הכלי יהיה בעל קצוות וזרועות מחולקים לא יוכל להכנס לתוכו כלי פשוט ואם יכנס לא יכנס בכל חלקיו ועד"ז פשטי התורה צריכי' להיות דומה בדומה אל נשמת התורה ופנימיותה כי הגוף צלם אל הנשמה וגם צריך שהפנימיות יהיה דבר רוחני שאל"כ לא היה צריך ללבוש כמו דרך הפשטנים המפרשים תחילה התורה ואמנם תחלה נאמר כי בלי ספק נשמו' הצדיקים הם גדולי' ממלאכי השרת וכמש"ה כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך מי גדול השומר או הנשמר אעפ"י שמצינו ג"כ קרא דכתיב ה' ישמרך מכל רע וגו' הענין תלוי במש"ה צדיק מושל ביראת אלהי' אשר ז"ם לא זז מחבבה עד שקראה אמי והנה מושב הנשמ' הוא בערבות ואין שם לא מלאך כו' כנז' בזוהר בפ' בראשית ד"מ וז"ל מדר' שביעא' כו' ותמן לא אשתכחו בר נשמתהון דצדיקיא כו' ע"ש ואפי' קודם הבריאה היו נפשותיהון של צדיקי' ובהם נמלך הקב"ה וברא את העולם כמש"ה המה היוצרים כו' ואמנם (ד"ש דף ט' ע"א) המלאכים לא נבראו עד יום ה' וכמש"ה ועוף יעופף על הארץ כנז' שם והנה אם נפשות הצדיקי' הנקר' בנים כמש"ה בנים אתם לה' אלהיכם יוצאים מתוך מעיו והם גדולים למעלה מן המלאכים עכ"ז ברדתם למטה בעה"ז אי אפשר לעמוד בו אלא בלבוש החומרי הזה מכ"ש המלאכים שברדתם למטה הם מוכרחים להתלבש: וביאור הענין תלוי בדרוש אבי"ע כי עולם האצי' הוא דק עד מאד ועול' הבריא' הוא עב ממנו וברדת אור האצי' בבריאה אם תשאר שוה כמו שהיא יחזור עולם הבריאה להעשות אצי' האמנם מוכרח הוא שהאור העליון יגנז ויתלבש בברי' ואז יחשב האצי' היורד בבריאה בבחי' הבריאה וכן בכל עולם ועולם שאל"כ יהי' כל העולמות אצילות וכדוגמא זו הנשמות והמלאכים ואף גם זו כביכול בשכינת עוזו ית' כמ"ש ז"ל בעשרה לבושים נתלב' הקב"ה כשברא את העולם כי לא היה אפשר להעשות עולם החומריי כזה ע"י רוחניתו ית' הפשוט זולתי אחרי התלבש בכל אותם המלבושי' וכמש"ה עוטה אור כשלמה לברא את השמים אח"כ נוטה שמים כיריעה ומה גם בבריאת הארץ השפלה והנה ענין לבוש המלאכים ברדתם בעה"ז בתוך האויר הזה הנה האויר בעצמו הוא אור נתפס כי לא יש אויר שאין נתפס אלא ההוא אוירא קדמאה דכלא הנק' אור קדמון והוא הנק' אור שאינו נתפס בס' יצירה אמנם כל שאר האוירי' הנב' נתפסים הם אלא שהם דקים והנה זה האויר אשר עלינו הוא כלול מד' יסודות המעורבים בו האמנם עיקר היסודות הגוברים בו הם אש רוח מים עפר כי יש מים מעל השמים וברדתם מתערבים האויר אמנם יסוד העפר אין בו ולכן המלאך שמתערב באויר שהם ג' יסודות היותר זכים יש בהם יכולת להתפשט עד ז' ימים דאלמלא יושבים המלאכים ומתערבים בהאי עלמא ז' יומין לא יכלי לאתפשטא מהאי מלבוש' והכי אירע לעז"א ועזא"אל וטעם היות ז' יומין הענין הוא כי בכל רביע חדש הלבנה מתערבים כל כחות ד' היסודות בהכרח ויש אז חדוש נוסף כנודע והנה ענין התלבשות זה של המלאכים והיותם נגלמים באוירים וביסודות נז' בהרבה מקומות בזוהר ונודע כי סדר (ע"ב) היסודות העליונים הם חגת"ם שהם אש רוח מים עפר אעפ"י שבעה"ז אינו כן כסדרם ולכן מיכא"ל הנגלם באויר זה אינו נגלם אלא ביסוד המים כנגד החסד ולכן בקפיצה אחת יכול לקפוץ כל העולם אחרי רדתו והתלבשו בו אך גברי"אל ברדתו לעה"ז מתלבש במים ובאש שהם חו"ג שמדתו מצד הגבו' ואם יהיה נגלם באש מכ"ש במים כי לעולם שמאלא אצטריכא לימינא אך ימינא לא אצטריכא לשמאלא כנז' בזוהר ולכן מוכרח הוא להתלבש בב' יסודות מים ואש אמנם אליהו בארבע כי אליהו דרגיה איהו לתתא מן האי באר כנז' בפ' ויצא על פסוק וירא והנה באר בשדה ולכן מתלבש בכל הד' יסודות ולא כשאר המלאכים שאינם מתלבשים אלא בג' ולא יותר ומי שנתעסק בחכמת הקבלה ידע כמה מיני אוירים הם כנז' בתשו' הגאונים ז"ל דאית שמושא דאוירא דקדושה ושמושא דאוירא דשידי והענין הוא כי גם השידי' הם מתלבשים באוירים אלא שהם דומים למלאכים והענין הוא כי להיותם מתלבשים באוירים הדומים למלאכים ובהיו' מתלבשים שם תמיד ואינם מתפשטים מהם כמו המלאכים לענין זה דומים לבני אדם כי בני אדם אעפ"י שנשמת' גדולה ממ"ה אינם יכולים להתפשט מזה הלבוש להיו' שנתלבש בהם החומר העכור לקשר כל העולמות כמו שנפרש לקמן: '''מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו''' הכלל העולה כי בכל הדברים העליונים שייך התלבשות ברדתם לעולם השפל הזה עד שאפילו השכינה שייך בה התלבשות כמו לעיל כי ז"ס צמצם הקב"ה שכינתו בין בדי הארון כו' ובזה שאמרנו מבואר ענין הקדמת הקפיצה מה היא כי לבוש האדם הוא ממדריגת התחתון שבכלם מפני החומר שבו ולכן אין בו כח לקפוץ הדרך אמנם השידין השוכנים באויר יש בהם כח לקפוץ באויר אך אינו כמלאכים וז"ס מלאך המות בשמונה והמלאכים יותר במעלה בענין הקפיצה כמ"ש למעלה יותר מכלם כי ז"ס וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל כו' כמ"ש בס"ה דנחית ממדרגה לתתא כו' האמנם האדם הוא סולם כל העו' וקושר כל העולמו' כנודע כי יש בו גוף מבחי' העה"ז ונפש הבהמית של יצה"ר מפאת השדין השוכנים באויר ונפש השכליית מן האופני' ורוח מן המלאכי' ונשמה מן הכסא ונשמה לנשמה מפאת השכינה אשר על מי שיש לו בחי' זו נאמר (ד"ש ע"ב) עליו בנים אתם לה' אלהיכם ויש מי שלא יקרא אלא עבד ודבר זה נודע והנה ע"י קשר זה שיש באדם כי קושר כל העולמות לכן כאשר ירצה יהיה כח בידו לעשות קפיצת הדרך ע"י איזה אחת מן הכחות אשר עליו כי יש שעושה איזה קפיצת הדרך ע"י שדים וכנמצא על המקובלים הראשונים על הה"ר אליעזר מגרמיזא ז"ל שהיה משתמש בשמושא דאוירא דשדי הנק' אצל המקובלים שמושא דהבלי זוטא כנודע: ואמנם גם בבחי' קפיצה זו יש ב' מיני קפיצות אחת היא ע"י הנוק' דסט"א והאחת היא ע"י הדכורא דסט"א כי גם את זה לעומת זה עשה האלהי' וכמו שיש רגלין דדכורין שהם נה"י כמבאר לעיל ויש רגלין דנוק' כמ"ש ז"ל בס"ה על פ' רגלי חסידיו ישמור כי הנוק' אתקריאת רגלין דבעלה משום דיתבא ברגלין כמש"ה ותגל מרגלותיו וכן הענין (ע"ג) בסט"א והקפיצה הנעשת ע"י הנוק' דסטרא אחרא הוא שנדמה לאדם כעין ענן אחד ורוכב עליו ומוליכו למקום שהוא רוצה והטעם נודע כי הנוק' נק' ענן דוגמת הקדושה כמ"ש כי ענן ה' על המשכן יומם והיא השכינה הנק' ענן כך בסט"א דנוקבא אתקריאת ענן וז"ס וחסדכם כענן בקר דא נוק' דלית בה ממשא וכטל משכים הולך דא דכורא דמיניה אתי טל לארעא וז"ס הנרמז בסבא דמשפטים וז"ל שבתי וראה תחת השמש תמן תנינן בכל יומא הוה אקדים שלמה כו' הא עמודא דעננא כו' הוו אתיין כו' ושנים אלו העמודים שתיהם בסוד הנוק' דסט"א אלא שיש בה ב' הכוחות אשא ועננא ולטעם זה לא היה בא עליהם זולת נשר אחד בלבד ולא ב' נשרים להיות כי הכל בחי' הנוקבא לבד ובשתי כוחות אלו נתאחזו עז"א ועז"אל ברדתם מן השמים זה באש וזה בענן שהם ב' כוחות דנוק' וז"ס ויראו בני האלהים את בנות האדם כי בנות האדם הם ב' כוחות האלו שבנוקבה ומאי דקאמר האדם הוא אותו האדם הבליע' כי גם הוא נק' אדם כמו שאמר הכתוב אדם בליע' איש און ולכך היו באים ב' עמודים אל שלמה מפאת עז"א ועז"אל וזהו הטעם כי עז"א אין בו אלא בחי' עוז וגבורה תקיפא והוא כנגד עמוד האש אמנם עז"אל יש בו אותיות אל להורות שהוא יותר נמתק בסוד חסד אל וזה נאחז בעמוד ענן ולכן הקדים עמוד האש לעמוד ענן כמ"ש הא עמודא דאשא ועמודא דעננא הוו אתיין ונקט לה בס' בחי' עז"א ועז"אל וז"ס נופל וגלוי עינים כנז' בזוהר פ' בלק דר"ח נופל דא עז"א דאעמיק ליה קוב"ה בעומקא דחשכו' כי הוא נאחז יותר בגבורה קשיא כי הוא עמוד האש וגלוי עינים דא עז"אל דהא לא אזדקק חשוכא עליה כו' ודברים אלו גלוים ומבוארים למי שירצה להבינם: ואמנם ענין הנשר דהוה אתי תמן על תרין עמודי' אילין יובן בסוד נמרץ הנז' בפ' ואשא אתכם על כנפי נשרים כנודע שארז"ל כי ביום הא' נסעו מרעמסס והיה שעור הדר' ההוא ק"ך מילין והלכו אותו בקפיצת הדרך ע"י השכינה נוק' דקדושה הנחלקת לב' בחי' וג"כ בסוד לא ימיש עמו' הענן יומם דא הוא הכח הנמשך אליה מצד הימין ועמוד אש לילה הוא הכח הנמשך אליו מצד השמאל ובכח ב' ענינים אלו קפצה להם הארץ וב' ענינים הנז' הם כנפי נשרים וזמש"ה ואשא אתכם על כנפי נשרים ולכן כנגדו יש גם בקליפה כיוצא בזה וז"ס הנשרא דהוה עולה ע"ג העמודים הנז' בסבא דמשפטי' כי הנשר הוא גופא דילה והעמודים הם ב' זרועותיה ובזה לא יקשה עתה לדברינו מה שנמצא בזוהר כי נשר הוא באמצעיתא כמ"ש הכתוב דרך הנשר בשמים דנר' שהוא בתפארת והכל אמת אלא שהוא בתפארת דמלכו' ובזה יוצדק אומרו דרך הנשר בשמים דנשר חד ושמים חד והדברי' הם מוכרחים למי שירצה להבינם וכן תמצא בתקונין דקי"ד בשכינתא ודאי אתכלילת בכלא ובג"ד זימנין אתקריאת נשר כו' ואין כונת זימנין אל מציאו' זמן ממש כי אין למעלה שנויים חלילה כפי הזמנים אמנם אומרו זימנין אתקריאת פי' בזמן שאנו מדברים בתפארת אז נק' נשר כו' ודי למבין: (ע"ד) אמנם יש מין קפיצה ב' והיא ע"י דדכורא דסט"א בסוד נצח הוד יסוד דיליה הנק' רגלין אמנם ענין זה נר' לאדם כאילו הוא בעצמו הולך ורץ ברגליו והארץ נקפצת לפניו ואינו רואה עצמו רוכב על הענן אלא שנדמה לו כאלו גבה קומתו מאד ונתארכו רגליו דבר נפלא עד שארכבותיו מתרחבים מאד מאד והכל כחפצו המצטרך אליו מיל אחת או ב' מילין ואמנם מציאות קפיצה זו נז' בתקונין דק"ו ע"ב וז"ל ת"ח שמענא דעובדא הוה בחד (ד"ש ע"ג) בר נש מאינון בעלי קבין אדהכי אחזרו רישייהו לגביה וחמו ליה דהוה רהיט ככוכבא דשביטא כו' כי היה ממש מהלך ברגליו ולא היה רוכב ע"ג ענן והנה ב' בחי' אלו נמצאים בספרי הקדמוני' וההפרש אשר ביניהם הוא כשרוצים לרכוב על הענן אז משביעים השבעות ויורד הענן ההוא ורוכב עליו או יעשו קנה אחת מז' קשרים וישביע השבעות וירכוב על הקנה אך יש מיני השב' אחרות שאינם צריכות לענין ממש כגון הקנה והענן כנז' אלא בדבור בלבד שמשביע בפיו ורץ ברגליו על הדרך שביארנו וטעם הדב' הוא כי תמיד הנוקבא איהי עשיה ומלאכה ודכורא איהו דבר בלבד ואמנם כבר ביארנו כי קפיצה זו היא ע"י הדכורא ע"י נצח הוד יסוד דידיה אשר ביארנו לעיל כי הם סוד ג' רגלי' תחוג לי בשנה ולכל רגל מהם יש קב אחד אשר נעשה ממנו ענין הקפיצה דוגמת הקטע יוצא בקב שלו שאינו יכול לילך זולתי ע"י הקב גם יש להם בחי' הקבין ברגליהם לקפוץ ברגליהם וזמ"ש דעובדא הוה בחד בר נש מאינון בעלי קבין: והאמנם כי המא' הזה נסתר עד מאד לא אבאר בו כי אם הפשט לבד כי הנה האיש הזה היה מת אלא שנתגלה לחכמים האלו להודיע דבר חכמה כי בכל אתר דצדיקיי' יתבי שולח השי"ת נשמות הצדיקים או המלאכים או אליהו הנביא ז"ל ללמדם תורה וזה פשוט והנה האיש הזה היתה נשמת צדיק אחד שנפטר מן העולם ואין להם כח לבא בזה העולם ולא להתגלות לבני אדם חומריים זולתי ע"י התלבשם באותם הקבין דוגמת מלאכי אברהם דאגלימו בהאי אוירא ואמנם יש מיני נשמו' גדולות מהם שאינם נראים כחגרים אך הם שלמים לגמרי ובבואם בעה"ז ללמד תורה לצדיקים הם באי' טעיני כחמרא וכמעשה דרב המנונא סבא בהקדמת הזוהר אך אלו מארי קבין כי הם חגרים הוא סוד המשל של רז"ל על הנפש ועל הגוף אחד חגר ואחד סומא הרי שקראו הנפש חגר בהיותה משוללת מן גופא שהוא לבושא שאין יכולת ללכת בזה העולם בלתי לבושא שהוא הגוף ובכח אלו הקבין קפץ ורהט ככוכבא דשביטא עד שהגיע לההוא מערה במקום מושבו ואז לא הוצרך יותר אל זה הלבוש הנק' קבין ונתפשט ממנו ואז לא היה חגר כי אינו חגר זולתי בבואו לעה"ז שהוא צריך בהכרח למלבוש להתלבש רגליו פה בעה"ז וזמ"ש והוה תמן ההוא בעל קבין מתפשט מההוא גופא כו' הרי כי אותם הקבין הם דוגמת גופא להתלבש בו הנשמה ואמנם היותו רהיט ככוכבא דשביטא יתבאר לך במה שהקדמתי לך כי ג' רגלים הם נצח הוד יסוד וזה היה מבחי' רגל הג' הוא יסוד והנה נודע כי ז' כוכבים הם בז' רקיעים וכנגדם מתיילדים ומתהוים בארץ בכח (דף י"ג ע"א) תנועתם שם ז' מתכות ואמנם סדרם כך כסף זהב נחשת בדיל עופרת כסף חי ברזל והם הם עצמם כנגד ז' כוכבי לכת שבתאי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה ונמצא כי הכסף חי הוא כנגד היסוד והוא כנגד כוכב הששי הנק' כוכב סתם בלא שם לווי וכבר ידעת כי גם היסוד נק' איש חי וכנגדו הוא הכסף חי ואמנם לא נמצא זהב חי אלא כסף חי והענין הוא כי הכסף הוא סוד החסד דשריא בפום אמה והיא טפת מיין דכורין דנפקי מפום אמה כנז' באדרת נשא וז"ס אברהם איש החסד שנ' בו והוא יושב פתח האהל אחר שנמול ואז יצתה טפת החסד ונתגלת שם בפי אמה הנק' פתח האהל ולכן ברדתו שם מלמעלה למטה עד היסוד מתנועע ונק' איש חי דוגמת הכסף חי המתנענע יותר משאר מתכות וכנגדו בז' כוכבי לכת הוא כוכב הנק' כוכב סתם אשר עליו נאמר דרך כוכב מיעקב בסוד דריכת הקשת שהיא הטפה היורה כחץ דרך היסוד וזה אומרו דהווה רהיט ככוכבא דשביטא כי היה רץ ע"י בחי' זו ואמנם בחי' לבוש זה הנק' קב והרי הם ג' קבין לנצח הוד יסוד. וז"ס בית שמאי אומר מקב לחלה הוא הקב האמצעי של היסוד. ובה"א מקביים לחלה שהם נו"ה וחכמים הכריעו קב ומחצה הוא נצח וחצי היסוד הימיני וכדי שלא לצאת מכונת הדרוש לא אאריך בזה כי הא דבר ארוך: ואמנם קב של היסוד כולל עשרה קבין כנודע כי הטפה היוצאת מהיסוד היא סוד י' זעירא שהיא כללות כל הי"ס והנה כמו שיש בחי' קבין אלו בקדושה כך יש בקליפה וז"ס רוצה אשה בקב ותפלות יותר מט' קבין ופרישות שהוא בסט"א מעשרה קבין ופרישות הם הי' זעירא דנפיק מיסוד וז"ס קב של חרובין דר' חנינא ממ"ש למ"ש כו' כי ר' חנינא בא בעה"ז בגלגול מפני שר' חנינא לא זכה לבנים ועל זה החריב הקב הזה הקדוש (ד"ש ע"ד) והברוך של יסוד כי כן ק"ב ר"ת קדושה ברכה פי' הטיפה נמשכת מן המוח שהיא חכמ' נק' קדש כנודע וברדתה מן יסוד נק' ברוך וזהו קב אמנם הטיפה בעצמה היא אות י' הרי יב"ק וע"כ איתייהיב ליה קב חרובין דסט"א אשר קטרג כנגדו שיהיה עני כיון שהחריב בקדמיתא האי קב וזה תמצא בר"מ דפ' פינחס דרי"ו ע"ש וז"ס הקטע יוצא בקב שלו דר"מ כו' ופלוגתא דר"מ ור' יוסי דר"מ סבר דכיון שהקבים האלו הם לבוש של הנשמה והוא לבוש החצון שבכל לבושי הנשמה והוא המפסיק בין הנשמה לקליפ' הנאחזת בו כי אם כן מותר ליצא בו בשבת לרשות הרבים והענין הוא כי רה"י הוא סוד הקדושה ולכן גבהו עשר' ורחבו ד' כנז' בתקונין ורה"ר הוא סוד החצוני' בסוד מ"ש אליהו הנביא ז"ל לנביאי הבעל כי אתם הרבים והמוציא חפץ מרה"י לרה"ר גורם להוציא נצוצי הקדו' אל הקליפות ואמנם זה הקב הוא הלבוש החצון של הקדושה אשר ע"י יונקים סט"א א"כ יכול הוא לצאת בו לרה"ר כי בהכרח צריכים חיות נהירו דקיק כנז' בזוהר וזהו ענין ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי כנז' בסוד סבא דמשפטים והענין הוא כי להיות נצח הוד יסוד לבר מגופא יש להם אחיזה בהם החצונים ואז הקדושה נעשית כביכול כעין קטע כי ז"ס ותקע כף ירך יעקב פי' כי נגנז אור הנה"י באותה שעה כאלו היא קטע ואז אינם נאחזים אלא בסוד הקב שלהם וז"ס ויאבק איש עמו כי סט"א נק' אבק כנז' בזוהר פ' וישלח מאי ויאבק א"ר אלעזר מן אבק כו' וביאור הדברי' (ע"ב) כי החצונים נאחזים בקב ומתייחדים דכו"ן דידהון ליינק מן הקב דקדושה ולהזדווג ביחד ונעשים א' מן אב"ק והקב שיונקים נהפך להם ונעשה ב"ק וזהו אב"ק והבן זה כי אינו מועיל להם ודברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לי להאריך בהם וגם אם נבאר פי' מלה ק"ב יאריך עלינו הספור ודי בזה: ונחזור לענין שהיינו בו כי ב' מיני קפיצות הם אחת בנוק' ואח' בדכורא וכל זה ע"י השדים וכן ע"י מלאכים דקדוש' יש ג"כ ב' בחי' כי ע"י האופנים הוא מציאות קפיצה אחת בעשיה וע"י המלאכים דיצירה שהם החיות הוא קפיצה ב' וע"י המלאכים אשר הם נק' נק' בשם רגלים כמש"ה ורגלי' רגל ישרה והם המלאכים הנאחזים בנה"י דיצירה וכן מצינו באליהו הנביא ז"ל שהקפיץ את רב המנונא סבא כנז' בסוף אדרת נשא וכיוצא בזה יש ב' קפיצות אלו ע"י שכינתו ית' וכמו שביארנו לעיל על דרוש הקבין שיש קבין בחצונים ויש קבין בקדושה: ובזה נבא לביאור המאמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו ג' מילין ירצה כי הנה היות פסיעותיו ג' מילין ודאי שלא היה בהתמדה אלא בעת ההיא כפי הצורך ולכן לא נאמר ענין זה אלא גבי קרא דירדפם יעבור שלום כמו שנבאר שלא היה הולך ברגליו אלא ע"י קפיצת הדרך ואז היו פסיעותיו ג' מילין ומעתה אין לתמוה על היות פסיעותיו ג' מילין בעת הצורך ההוא וזה מבואר בתנחומא שקפצ' לו הארץ כנ"ל: ומעתה נבאר פסוק ההפטרה כפי דרכנו וז"ל מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד כו' ירדפם יעבו' שלו' אורח ברגליו לא יבא מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' יר' מי העיר ממזרח פי' מי העיר לב המזרחיי' לבא וליפו' ביד אברהם ותי' וא' צדק יקראהו לרגלו ר"ל כי השי"ת הנק' צדק ממד' המלכו' אשר העיר ממזרח את המלכים וזה הצדק הוא אשר יתן לפני אברהם את הגוי' ואת המלכי' וזמ"ש יתן לפניו גוים כו' וכ"ה להודיענו שלא תחשוב הדברי' במקרה ושאברהם בכחו וגבורתו שלו ושל אליעזר עבדו ומדרש אגדה למ"ד אליעזר זה עוג מלך הבשן לכן אל תחשוב שבכחם ובגבורתם נצחו את המלחמה אלא הכל היה מאתו ית' כי הוא עצמו שהעיר את לבן לבא והוא עצמו יתן לפניו גוים כו' והביא ראיה לזה ואמר ירדפם יעבור שלום גו' ובזה יתישב שהוזכרה ענין הרדיפ' אחר המלחמ' והענין הוא דבשלמא בענין המלחמ' אפש"ל כי בדרך טבע בכחו ובגבורתו של אברהם הנק' ענק כמש"ה האדם הגדול בענקי' ובגבורתו של אליעזר עבדו שהיה עוג והיה ג"כ מן הענקים וגם שהיה לו ילידי ביתו שש מאות וי"ח וע"י הכח אשר נתן להם הקב"ה אפ' שעשו מלחמ' האמנם בעת הרדיפ' אי אפשר לו' כך כי הרי בעת שרדפם אורח ברגליו לא יבא והיה ע"י נס שקפצה לו האר' א"כ כיון שהרדיפ' לא הית' כ"א ע"י ית' שהקפיץ אותו והוא לא עשה כלום כך בענין המלחמ' לא עשו הם כלו' אלא הקב"ה עשה הכל והוא הפילם לפניהם וזש"ה אח"ך מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' ולכן שיעור' דקר' יר' כך ירדפם אברהם כשהיה הולך אחר (ד"ש דף י' ע"א) המלכי' הנה השי"ת שנק' שלו' יעבו' לפניו להלחם בעדו האמנם עדין צרי' לדקדק למה פה כינה להקב"ה (ע"ג) בשם שלם מה שאינו בעת ובעונה ההיא כי אדרבא עת מלחמה ולא עת שלום והענין הוא כי הלא אלו המלאכים כשבאו על סדום להלחם עליה לא נתכוונו כי אם לבקש תואנה ליקח את לוט בשביה ומתוך כך יצא אברהם אע"ה להלחם עמהם ויהרגוהו כמ"ש חז"ל בב"ר על פסוק וישובו ויבואו אל עין המשפט א"ר אחא לא באו אלא להזדווג לתוך גלגל עינו של עולם עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסמותה. היא קדש הוא כתיב ולכן פרשו בזוהר ולכן השי"ת ששמו שלם וכל מעשיו שלום נתקנא באלו הרשעים ארורים הם המעוררים מדנים לא"א ע"ה שהיה איש שלום שהיה משים שלום לשי"ת עם כל בריותיו ע"י שהי' מגיירם ועוד שהוא היה בשלום עם אותם המלכים ולכן נגלה השי"ת אז בשם שלום וזמ"ש ירדפם יעבור שלום הקב"ה בכבודו ובעצמו ולא ע"י מלאך ולא ע"י שליח אלא הוא העובר ברגליו אך רגליו של א"א ע"ה לא זזו ממקומם וזש"ה אורח ברגליו לא יבוא פי' אורח ברגליו של אע"ה לא יבואו אלא הקב"ה מוליכו באומרו יעבור שלום השמיענו כי השי"ת הוא המקפיץ ולא אע"ה עבר ברגליו ובאמור הכתו' בס' הזה אורח ברגליו לא יבא ולא קאמר רגליו באורח לא יבא להשמיענו פי' יעבור שלום לומר כי אעפ"י שהיינו יכולים לומר שמש"ה יעבור שלום היינו שצוה הקב"ה לשדים או למלאכים שיקפצו לו הארץ לכן כדי לבטל סברא זו אמר אורח ברגליו לא יבא פי' אורח של אברהם לא בא ברגליו של השי"ת ורגליו ירמוז אל המלאכים כי יש מלאכים שנאחזים בנצח הוד יסוד והם רגליו של השי"ת וגם באומרו מלת אורח ולא דרך רמז ג"כ לומר שלא נעשה ע"י השדים ואורח ירמוז לדם נדות כמש"ה חדל להיות לשרה אורח כנשים ור"ל כי גם הקלי' הנאחזים ברגלים העליונים לא באו ברגליו של אברהם אלא הקב"ה בעצמו כאמור. ודוגמ' זה פירשו בס"ה ואמרו אורח ברגליו של אברהם לא יבא כי לכלוכת זוהמא לית ברגלך בעידן דרדיפת אבתריהון ולכן אמר אורח ברגליו ולא אמר באורח ברגליו ע"כ: והנה זה עצמו כוונת ר' נחמיא ור' לוי ור' יודן בש"ר יוסי ן' זמרא דלא באו אלא ללמדנו ענין הקפיצה בעצמה אשר נעשה לו וכמה שעור פסיעותיו בעת ההוא ור' נחמיא אתא לאשמיענן ע"י מי היתה קפיצה זו וזמ"ש ר' נחמיא לא נתאבקו רגליו וביאור דבריו יובן במה שביארנו כי סט"א נק' אב"ק כמ"ש בס"ה פ' וישלח ולכן אמר אל תחשוב כי קפיצה זו היתה ע"י שדים הנק' אב"ק וביאר הענין הוא כי כח הקפיצה הוא שאדם מתלבש תוך אותו מלבוש של שדים ועל ידי זה מתארכים רגליו של אדם ומתרחבים פסיעותיו ואין האריכות תלוי ברגלי האדם אלא באותו הלבוש שהוא מתלבש בו ודומה לאדם בעת ההיא כאלו ברגליו קורדסקין גבוהי' מאד הנק' בלשון ערבי (קלא קי"ב) וגם מתרחבים פסי' ולכן א"ר נחמיא לא נתאבקו רגליו כו' לומר שלא נאחזה הקלי' הנק' אב"ק ברגליו בעת ההיא כי הקפיצה לא היתה אלא ע"י השי"ת וזמ"ש אח"כ אלא כאדם שהולך מביתו לבית הכנסת: ולהבין זה אתן טעם תחלה למה לא היו רק ג' מילין ולא פחות ולא יותר והענין (ע"ד) הוא כי היו ג' מילין כנגד ג' רגלים העליונים שבהם נתלבשו רגליו של אע"ה והם נצח הוד יסוד. וזמ"שה ירדפם יעבור שלום ואמר ירדפם כנגד נו"ה כי הרדיפה היא בשני הרגלים ואמר יעבור שלום כנגד היסוד הנק' שלום הרי לך טעם אחד למה כינה פה להשי"ת בשם שלום ור' יודן דריש סיפיה דקרא אורח ברגליו לא יבא שהול"ל לא יבואו ומדקאמר לא יבא חוזר אל האורח והענין הוא כי האורח שלו הוא היסוד בסוד אורח מברך ובסוד ואורח צדיקים כאור נגה ואמר כי האורח הוא שנתלבש בו והכוונה היא כמה שביארנו בההוא עובדא דההוא בעל קבין דתקונין דהוה רהיט ככוכבא דשביטא להורות כי אותה הקפיצה היותה מכח היסוד ולא מכח נו"ה וכן באברהם היה כן לפי סברת ר' יודן וא"כ לא היו פסיעותיו אלא מיל לבד כנגד היסוד וזמ"ש ר' יודן אומר מיל שנא' אורח ברגליו לא יבא כי מסיפיה דקרא מוכח שלא היה אלא ע"י היסוד וזמ"ש לעיל יעבור שלום אך מש"ה ירדפם קאי לאברהם ולא היה אלא ע"י נצח הוד יסוד העליונים ובא ר' נחמיא לקיים דברי ר' יודן ואמר לא נתאבקו כו' פי' בזה שהוא יסוד כשהוא הולך מביתו לבית הכנסת דא כנסת יש' להתחבר עמה (ד"ש ע"ב) כי אז אין סט"א הנק' אבק יכולה להתדבק שם כמבואר בשיר השירים מהזוהר על אלפא ביתא דא"ת ב"ש כי בעת הזווג הכל בחשאי והמלך והכלה בלחישו והנה כמו כן אברהם לא נתאבקו רגליו יען כי השלו' הוא המקפיצו כמ"ש יעבור שלום ולא היה סט"א יכול להדבק שם ואפשר לומר כי ר' נחמיא פליג אכולהו כי לדעת ר' לוי פסיעות רבות בפסיע' אחת הלך מביתו עד מקום המלכים דוגמת זה שהוא יסוד ההולך מביתו לבית הכנסת שהם דבוקים זה בזה יסוד ומלכות ובפסיעה אחת הם מתחברים כך היה אברהם: והנה ידענו בביאור כי המלכות אינה מתרחקת מהיסוד אלא פסיעה אחת לבד ולכן נק' המלכות פסיעה וז"ס פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדם כי היסוד נוטל הטפה מחמשה ספירות שעליו שהם חג"ת נ"ה וכשיורדת בו נקרא היסוד כ"ל כי מן חמשה נכללו כל אחד בסוד עשרה ונעשו בו חמישים כמנין כ"ל ובהנתן בחי' אלו שהם חג"ת נ"ה עם כל היסוד במלכות אז נק' כל"ה כ"ל ה' ואז נכללים כל אחד מאלו החמישים בסוד עשרה ונעשים ת"ק וז"ס מהלך עץ חיים ת"ק שנה כי בהיותו מהלך מלמעל' עד למטה אז נשלמו בו ת"ק שנה והמל' נוטלת ממנו בחי' אחת מת"ק אלו אלא שהיא כלול' מכל הת"ק וזהו פסיעה גסה נוטלת א' מת"ק ממאור עיניו של אדם כמו שכת' הרמב"ם ז"ל בה' דעות שכבת זרע היא מאור עיניו של אדם והבן זה וז"ס ומגבעו' אשורנו כי הגבעות שהם בחי' המלכות הנק' גבעה נוק' הם יוצאים לחוץ בשעור פסיעה אחת לבר וזמ"ש אשורנו לשון פסיעה כמ"ש בזוהר פ' בלק על פסוק אשורנו כו' ואושיט פסיעה לבר כו' והיא המלכות שיצתה חוץ מהזעיר אנפין שעור פסיעה ודי בזה כי דברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לגלות דברים אלו ולמה נק' פסיעה וז"ס ואתה תשופנו עקב והיא המלכו' הנק' פסיעה שהיא עקב ודי בזה: (דף י"ד ע"א) ונמצא עתה שהם חלוקים במציאות קפיצה זו של אברהם אם היתה ברגליו ממש שנתארכו פסיעותיו והיה פוסע פסיעות או אם נשא אותו על כנפי נשרים ובקפיצה אחת הלך שם וזהו סברת ר' נחמיה והם ב' מיני קפיצות שביארנום לעיל וזו היא כונת כל המאמרים החולקים בענין הקפיצות כי בתנחומא מונה ד' ובמס' סנהדרין מונה ג'. עוד חילופים שבין זה לזה ועוד כי לשניהם לא נמנה קפיצות הארץ דרעמסס לסכות והענין תלוי בזה כי זו הקפיצה שהיתה על כנפי נשרים בפנים אחת אליבא דכולי עלמא אינה נמנית וגם לסברת האו' כי גם באברהם היתה על כנפי נשרים ולכן לא מנו אותה בסנהדרין אמנם המקומות אשר מובן מפשטי הכתובים הם עצמם וברגליהם הלכו. אלו הם שנמנו בין בתנחומ' בין בסנהדר' כמו יעקב שנא' בו ויצא יעקב ונא' בו וישא יעקב רגליו וכן באליעזר נא' ואבא היום אל העין תלה בו בעצמו ולדברי האומר בתנחומא מוכיח כי גם אברהם היה כן ולכן לא הביא פ' זה של אורח ברגליו לא יבא כי מורה הפך זה אך הביא פסו' ויחלק עליהם לילה המורה כי בעצמו הוא חולק עליהם ואין לי פנאי להאריך בזה ואתה המעיין מעצמך תראה ותדקדק מהו ההפרש שיש בין זה לזה אחר שמסרתי לך מפתח של מחלוקת עם שכולם הם דברי אלהים חיים שלכל אלו קפצה הארץ אלא שלדברי האחד אין להכניס במנין כי אם קצתם ובזה ג"כ תבין כי בתנחומא אמר קפצה הארץ ובסנהדרין הוסיף מלת להם לומר כי אותם הג' בדוקא הוא שקפצה הארץ להם בעצמם כי הם בעצמם היו רוצים וקופצים על הארץ משא"כ באחרים שהארץ נקפצה כשנשאום על כנפי נשרים והוא אינו זז ממקומו ודי בזה כי אין לי פנאי להאריך יותר זולתי לבאר ענין מילין אלו מה עניינם: וזה יובן במ"ש בתקונין בהקדמה בכתיבת יד על ג' ווין דויסע ויבא ויט וענין קפיצא זו הוא כי הלא המלכות לפעמים היא תחת היסוד כמבואר אצלינו למעלה והנה כדי להתחבר עם בעל' גופא בגיפא צריכה לדלג ג' דלוגים שהם נצח הוד יסוד עד שתתחבר גופא בגופא שהוא ספי' התפארת ואלו הם עצמם ג' דלוגין שאנו מדלגים בג' פעמים ק' ק' ק' ה' צבאות כו' וידעת כי ג' קדש הם בחג"ת והענין הוא כי מדלגת נצח הוד יסוד ועולה בחג"ת ואלו הם עצמם שלשה דלוגים של ברכת הלבנה לחברה עם בעלה וד"ל: הרי כי ידענו בזה כי קפיצת הדרך הוא בסו' נה"י והיותם ג' ווי"ן הוא הטעם כי זעיר אנפין כולל ו"ס ולכן נרמז בוא"ו (ד"ש ע"ג) של שם ההוי"ה וכל ספי' מהם כלול' מכל הו' הרי ששה ווי"ן נמצ' כי נצח הוד יסוד הם ג' ווין ואל תתמה אם ויסע ויבא ויט הם בחג"ת ואיך עתה הם בנצח הוד יסוד כי כבר ידעת כי יש ב' ע"ב ולכן יש בפ' והיה אם שמוע עד ושמתם ע"ב תיבין כנגד נצח הוד יסוד כנז' בתקונין דקל"ג והנה נודע כי כל אחד מאלו הו' ספי' כלול' מחברתה והם י"ב ואלו הם סוד י"ב שבטי ישראל וכנגדם הי' תחום מחנה ישראל י"ב מילין כמשרז"ל במ' בתרא אמר רבה בר בר חנא לדידי חזי לי ההוא אתר מערבות מואב (ע"ב) עד אבל השיטים והוי י"ב מילין ולכן סבירא ליה לר' עקיבא דאית תחומין מדאורייתא עד י"ב מיל אך מדר' גזרו על מיל אחד בלבד ולא אאריך בנתינ' טעם בזה לבל יארך הספור: והנה י"ב אלו הם ב' ווין ו"ו עילאה ו' תתאה ו"ו עילאה תפארת כולל עמו חו"ג וכל א' כלול' מחברתה הרי ו"ו עילאה להורות על יעקב ויוסף ו' תתאה כנ"ל ולהיות כולם סוד ווי"ן לכן היו ששה אלפים אמה כי האמה היא צורת ו' והנה להיותם בנצח הוד יסוד דדכורא לכן היו מילין ולא פרסאות כי הפרסא היא נוק' בבחי' המלכות והענין הוא כי נודע כי המלכות מקננ' בעשייה שהוא סנדלפון והנה סנדלפון בגי' פ"ר שהוא שר היער ואדני בגי' ס"ה הרי פ"ר וס"ה נמצא כי בכל בחי' פרסאות הם במלכו' שהם נקבות אך מילין הם בדכורא: אמר שמואל נלע"ד שחסר כאן וצ"ל ו"ו תתאה יסוד וכולל עמו נו"ה וכל אחת כלולה מחבירתה הרי ו"ו מליאה ולכן פסיעותיו של אע"ה שהם נצח הוד יסוד שלו הם ג' מילין לפי שאינם רק ג' ספי' ולכן היו כנגדם ג' מילין וכנגד היות כל אחת כלולה מחבירתה לכן גם המיל הוא כפול אלפים אמה והם ו' תתאה: ואביא עתה מא' אחד מס"ה בפ' לך לך אשר הוא רומז כל האמור ובו נסיים בע"ה וז"ל מי העיר ממזרח דא אברהם כו' צדק יקראהו לרגלו דא הוא רקיעא תתאה ועביד נוקמין ואפיל שנאין כו' ירדפם דא אברהם וקב"ה הוא עביד קמיה וקטיל לון דכתיב יעבור שלום דא קב"ה דאקרי שלום אורח ברגליו לא יבא וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו'. טעמו נא וראו מה מתוק מדבש אומרו וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו' דבשלמא גו ענני ניחא אבל גו סוסוון קשיא דהול"ל ע"ג סוסוון. וקושיא זו מבואר לתינוק ן' יומו אך הענין הוא כי עננים הם הנוק' דסט"א כמש"ל והסוסוון הם נצח הוד יסוד דדכורא דילהון הרצי' ברגליו ומלבישי' את האדם והוא מתלבש בתוכם ממש ולא עליהם וסמך ממ"ש בפ' בא וז"ל ולאילין עביד שמושין כו' כי סמא"ל הוא דכורא וכל כתות דיליה הם הנוק' דאינון כעננים למירכב בהון כו' וכוחות סמא"ל דכורא אינון בסוסוון דילהון הרי מבואר בביאור כל מה שאמרנו ונכוחים הם למבין והרי בזה ביארנו שלא היתה הקפיצה ע"י שדים ואח"ך חזר ודחה גם קפיצה אחרת שהוא ע"י המלאכים וגם בהם יש ב' בחי' דכורין ונוקבין וזמ"ש דלא חזי אזיל קמיה לא מלאכא ולא שליחא אמר מלאכא כנגד נצח הוד יסוד הנקראת מלאכים כנז' בפ' פקודי דף רל"ב ע"א ושליחא נגד הנאחזים במלכות שליחא דכלהו ע"כ מצאתי עוד בס' אחד: אמר שמואל: נלע"ד שהמאמר הזה הועתק מכ"י הרב עצמו ומעתיק המאמר טעה בהעתקתו וכבר תקנתי בו מה שיכולתי לתקן ושגיאות מי יבין ולא נמצא בו יותר: ===פסקא ה === מדרשים שם בפ' לך לך פרשה מ"ד סי' י"ז וז"ל ר' אבין מוסיף תרתין נובלת אורה של מעלה גלגל חמה נובלת חכמה של מעלה תורה כו' הנה נתבאר כי יעקב יוצא מן (ע"ג) ההארה של יסוד דאבא שבתוך ז"א הנובלת ויוצאת לחוץ של ז"א ומשם ניתנת ליעקב הנק' תורה וזה מ"ש נובלת חכמה של מעלה מבחי' היסוד שלו נובלת ההארה היוצאת ליעקב הנק' תורה וז"ס פ' תורה צוה לנו משה כי משה הוא היסוד של אבא שבתוך ז"א כמבואר אצלינו וממשה יצאה התורה שהיא הנק' קהלת יעקב שהם האורות של משה הנקבצים ונקהלים ביעקב ושם נעשים תורה. אמר שמואל עוד נת' מאמר זה בש"א בשער ההקדמות בדרוש פרצופי לאה וע"ש ועוד נתבאר בש"ה שער המצות: ===פסקא ו === שם בפ' תולדות פרשה מ"ה וז"ל ויאמר יצחק אל בנו מה זה מיהרת למצוא בני למצוא מיהרת למצוא הברכה אביך נתברך ן' ע"ה ואתה ן' ס"ג שנים כו' כבר הודעתיך כי יעקב הוא ז"א או פרצוף הנק' יעקב היוצא בפני ז"א מן החזה ולמטה (ד"ש ע"ד) שהוא המקום שהחסדים מתגלים בו כנודע כי שם סיום התלבשו' יסוד דאימא והנה אימא היא הוי"ה דמלוי ס"ג ומתלבשת בשש ספי' ושליש שהם כחב"ד חו"ג ושליש ת"ת של ז"א שעד שם הוא מקום המכוסה וכל מדריגה מהם כלולה מעשר הרי ס"ג ונמצא כי בהשלי' ס"ג אז מתגלים החס' ומהם מתברך יעקב: ===פסקא ז === מא' במ' ילקוט פ' וישלח סי' קל"ו וז"ל אל תיראי וגו' אלא כל שבט ושבט נולדה תאומתו עמו. תאומה יתירה נולדה עם בנימין כו' זה יובן עמש"ל בפ' ותוסף ללדת את אחיו את הבל כו' וע"ש והענין הוא כי גם בנימין ניתוספה עמו ולפי שכשנאבד יוסף הצדיק הושם בנימין במקומו כנז' בס"ה וגוף וברית חשבינן חד: ===פסקא ח === שם פ' ויחי צ"ח וז"ל ראובן בכורי אתה אתה בכור ואני בכור אני בן פ"ד שנה לא ראיתי טיפת קרי ואתה וילך ראובן וישכב כו' סבת זה השבח ביעקב יותר משאר כל הצדיקים הוא כי הנה נתב' בס"ה פ' קדושים כי יעקב בא לתקן עון גלוי עריות של אדה"ר כנודע כי שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם והנה אדה"ר הוליד שדין ורוחין ולילין מטיפת קרי שהוציא בק"ל שנים שפירש מאשתו חוה כנודע וכבר הודעתיך בביאור מאמר מס"ה בריש פ' בראשית בענין מ"ב זווגין שיש בטיפת זרע העליון שהם בחי' פ"ד טיפות פשוטות וכנגדם נשתהא פ"ד שנים מלראות טיפת זרע: ==ספר שמות - דברים== ===פסקא א === מא' במ' תנחומא והביאו הילקוט בפ' בא סימן קפ"ז וז"ל החדש הזה לכם ראש חדשים אר"י לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש הזה אלא משום כח מעשיו הגיד לעמו כו' הטעם הוא כי בר"ח ז"א עומד בנצח ונוקביה בהוד כנודע והענין זה הוא ביום ר"ח ואמנם זה לא היה כך בבריאה וזה קושיא באצי' והשיב משום כח מעשיו הגיד לעמו הכונה אחיזתם בהוד והם אומרים אין לנו חלק לכן המלכו' לשם בנצח. אמר שמואל פשוט הוא שהלשון מוטעה כלו ואין בי כח לפשוט את ידי בו. מה שהבנתי מכללות דברי מוהר"י צמח שכונת ר' יצחק היא שהיה להתחיל התורה מהחדש הזה דניסן הוא רומז על ראש הנקבה והיה צריך להתחיל בו משום זה השער לה' ותירץ הטעם הוא כו' עיין בפנים: ===פסקא ב === שם שמות רבה פ' כי תשא פרש' מ"ה וז"ל ה' מלאכי חבלה היו שם אף וחימה וקצף והשמ' (ע"ד) והשחת אותה שעה באו ג' האבות ועמדו בג' כו'. הנה ה' מלאכים אלו נאחזים ונשרשים בה' גבורות המתפשטות בגופא דז"א בחג"ת נ"ה וכלם ירדו אח"ך לתוך היסוד ונכללו שם ושם נתמתקו שלשתם בלבד, והם קצף והשמד והשחת שהם כנגד חג"ת ולכן כשהזכי' מרע"ה זכות ג' האבות שהם כנגד חג"ת נסתלקו כי הם גבורות ממותקות אבל שני הגבורות שכנגד נו"ה לא נתמתקו ולכן הם אשר נשתיירו והם אף בנצח חמה בהוד וכנגדם הבל וקין הבל בנצח וקין בהוד: ===פסקא ג - י"ג מדות דר"י=== {{דה מפרש|מאמר בספרי בפ' ויקרא וז"ל: רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת בהם כו'}} הכונה היא כי אין ספק שהתורה התחתונה היא נדרשת מי"ג מדות אלו ונמשכו אליה מהתורה העליונה שבכת', הנדרשת מי"ג מדות דוגמת אלו, כי כל מה שיש בתחתונים דוגמתם בעליונים ומשם מתפשט בתחתונים. והנה התורה העליונה (שהיא ת"ת) נחלקת ל''י"ג מדות'' בסוד ו"ק שבה כלולים מדין ורחמים וכללותם-- הרי י"ג. ו''דרישה'' זו מצד המלכות המקבלת ממנו מת"ת; פעם כך ופעם כך. * '''( א )''' כי פעמים תקבל מחו"ג שבת"ת וזהו ''מקל וחומר''. כי 'קל' רומז לרחמים, המקילים את הדין ומרחמים על העולם; ו'חומר' רומז לדין המחמיר לדון את העולם -- הרי מדה א'. ומדה זו כשהעולם נדון קצת ממנו בדין גמור וקצת ממנו ברחמים גמורים - הרי '''מקל וחומר'''. והיא מדה א'. * '''( ב )''' ולפעמים תקבל מת"ת שבת"ת שהוא המכריע וקו השוה בין חסד לגבורה ואז יהיה העולם נדון בדין ממוזג -- לא רחמים גמורים ולא דין גמור אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעות, בסוד הת"ת. וזו נקראת '''גזירה שוה''' -- מדה ב'. * '''( ג )''' ולפעמים תקבל מצד הת"ת הנקרא 'אב' בנטותו לצד הנצח או לצד הוד הנקראים 'כתוב אחד'. וזהו ''מבנין אב וכתוב אחד''. או בהכריעו בין נו"ה, וזהו ''מבנין אב וב' כתובים'' שהם נצח והוד. ואז נקראת '''מבנין אב וכתוב אחד; מבנין אב וב' כתובים''' -- וזו מדה ג'. * '''( ד )''' ולפעמים מקבלת מכללות ת"ת בכל שש קצוותיו, וזהו '''מכלל ופרט'''; וכלל ואח"כ פרט. ותהיה אז ההנהגה ממדת המלכות, כי '''אין הכלל אלא מה שבפרט'''. וזו נקראת ''מכלל ופרט'' -- מדה ד'. * '''( ה )''' ולפעמים מקבלת מלכות מכללות ת"ת כנז' ותתגבר מדת הת"ת עליה ויתנהג העולם על ידו, ומדת המלכות נכללת בו, והוא יהיה עיקר ההנהגה. כי ''פרט וכלל'' מתרבה הכלל ויהיה הכלל עיקר. כי{{הערה|<small>נ"ל להוסיף ''כי {{קו תחתי|לפעמים}} יגברו...'' - ויקיעורך</small>}} יגברו שש קצוותיה על שש קצוותיו ולפעמים להפך. וזו נקראת '''פרט וכלל''' -- מדה חמישית. * '''( ו )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה מיסוד ותכריע בין ת"ת ליסוד וזהו ''כלל ופרט וכלל''. כי 'כלל' הוא ת"ת (<small>שבו כלולים הו"ק</small>), ו'פרט' היא המלכות (<small>דלית ליה מגרמה כלום, ועוד ששם הדברים בפרטות ומתפרשים בסוד "ופרט כרמך לא תעולל לעני ולגר תעזוב אותם", כי שם מקומם</small>) וכלל הוא יסוד (<small>הנקרא 'כל', דכליל שית בקרטופא חדא</small>). ואז יתנהג העולם ע"י המלכות, וזהו ''אי אתה דן אלא כעין הפרט''. וזהו '''מכלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט''' -- מדה ששית. * '''( ז )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה בסוד עטרת בעלה ותשפיע לת"ת בהתנהג העולם על ידה ברדתה למטה בבחי' זו. וזהו ''מכלל שהוא צריך לפרט''. ולפעמים תחסר אור המלכות ותצטרך לקבל אור מהת"ת להשלים עצמה בהתנהג העולם בבחי' זו הגרועה שאין לה אלא לצורך עצמה ולא להשפיע, כי כל הבחי' הנז"ל הם שמקבלת מדת המלכות שפע לצורך עצמה ולא לצורך אחרים. וזו היא ''מכלל שהוא צריך לפרט''. א"כ{{הערה|<small>טעות סופר אולי כאן? - ויקיעורך</small>}} '''מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל'''. זו מדה שביעית. * '''( ח )''' ולפעמים תקבל המלכות מהת"ת בסוד 'למודי השם' -- על ידי נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד והת"ת בנצח בסוד שם ן'{{הערה|<small>צ"ל ''בסוד שם ן' - שם ד' בנצח ושם אדני וכולי'' והכוונה לשם הויה. וכן מוכח בהמשך. כנ"ל. - ויקיעורך</small>}} ד' בנצח ושם אדני בהוד. : והנה הנהגה זו היא הנהגת תחלת ברייתו של עולם כי מתחלה היו למעלה ד"ו פרצופים והמלכות שנקראת 'דבר' היתה בכלל הת"ת הנקרא 'כלל', והיא כלולה בו, ויצתה מן הכלל (שהוא הת"ת) ונדבקה ב'למודי השם'. וזהו ''וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' - כי לא ללמד על המלכות לבד (<small>שתהיה היא לבדה בלמודי ה' למטה</small>), אלא ''ללמד על הכלל כולו יצא''-- שגם הת"ת מזדווג עמה בלמודי ה'. כיצד? ת"ת בנצח בימין בשם בן ד' ומלכות בשמאל בהוד בשם אדנ"י, ויתחברו אז שניהם ע"י היסוד בסוד יאהדונה"י (כנזכר בתקונין). ונמצא שע"י ירידתה ממקום הת"ת ירד גם כן הת"ת עמה בלימודי ה' (<small>שהם נו"ה</small>). וזהו '''לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. : ועוד כי כאשר ירדה מדת המלכות מאת פני המלך ונטרדה למטה, לא לבד גרמה לת"ת שהוא נקרא ''"עצמו"'' כד"א משה בפ"ע אמרן שהוא המקום שהיא היתה שם בעת אצילותה בין תרין דרועוי כי יצטרך המלך כאשר ירצה לדבר עם הכלה הכלולה לרדת למקומה בלמודי ה' שהם נו"ה (<small>כי זולת זה אי אפשר התדבקות גופא בגופא בסוד חבוק, אחר שהיא למטה והוא למעלה וצריך הוא לרדת למטה להיות אצלה בסוד הגוף - גופא בגופא</small>); אלא גם ראש המלך (בסוד רישא דז"א) גרמה שירד גם הוא למטה כדי שיהיה החבוק שלם -- גופא בגופא, אנפין באנפין, דרועין בדרועין, רגלין ברגלין. וזהו ''ללמד על הכלל כלו יצא'' -- לומר שהת"ת כולו בכללו ירד בלמודים, ולא הת"ת לבד שהוא סוד גופא. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. וזו היא מדה ח' : ועוד גם טרם רדתה למטה יצדק אומרו ''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד'' כי נוקבא דז"א יצאת מאחורוי מבין תרין דרועין דידיה לעומת החזה ושם נעשה לו ראשה וזרועותיה שהם חו"ג שבה נאצלו כנגד נו"ה שבזכר ונו"ה שבה שהם למודי ה' יצאו מן הכלל שהוא הת"ת וזהו '''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' -- כי יצא מן הכלל ללמד כי הם למודי ה' כי אין להם על מה שיסמוכו בת"ת והוצרך הזכר העליון להמשיך רגליו למטה ג"כ להיות היא עזר כנגדו ולא חוצה לו. וזהו '''אלא ללמד על הכלל כולו יצא''' כי הוצרכו למודי הזכר להתפשע למטה וכל זה בכלל המדה הח'. והמבין יבין. * '''( ט )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד עבור המלכות להוליד למטה דוגמת העליונה בסוד תיבת נח שיצאו ממנה ג' גוונים שם חם ויפת שהם דין ורחמים וכללותם דמיון ת"ת הכוללת דין ורחמים אלא לפעמים תתעבר בסוד הרחמים לבד ויהי' כל הג' גוונים אלו נוטים כולם לצד הרחמים {{הערה|<small>צ"ל ''כענין'' - ויקיעורך</small>}}בענין ת"ת הנוטה לצד הרחמים. וזהו '''וכל דבר שהיה בכלל''' בסוד האצילות למעלה מן הת"ת, '''ויצא לטעון טעון אחר''' בסוד העבור, ונתעברה בג' גוונים הנזכרים כלולים זה בזה בסוד הרחמים '''שהוא כענינ"ו''' -- כענין {{קו תחתי|ו'}}, שהוא סוד הת"ת, ואז '''יצא להקל''' בסוד הרחמים הוליד ג' גוונים כולם מצד הרחמים, '''ולא להחמיר'''. וזו היא מדת תשיעית. * '''( י )''' ולפעמים תתעבר בסוד דין ורחמים ביחד ''שלא כענינ"ו''-- שלא כענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא נוטה לצד הרחמים, ואז תצא ''להקל ולהחמיר'' ותתעבר ותוציא (ד"ש ע"ב) למטה ג' גוונים דין ורחמים ממוזגים וזו היא '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר'''. וזו מידת עשירית. * '''( יא )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות ברדתה למטה ממקום אצילותה עם הת"ת ותרד למטה ביצירה בסוד מטטרו"ן (<small>שהוא נער, חגיר חרצין, בסוד שתין פולסי דנורא שהם ס' גבורים בסוד הדין</small>). וזהו ''ויצא לידון בדבר חדש'' - ולפי שתמיד מתחדש מטטרו"ן כד"א "אנוש כחציר ימיו כולי" כנז' בפ' פינחס. וזהו 'בדבר החדש'. ואז ברדתה למטה במקום מטטרו"ן הוא סוד הגלות בסוד "אי לך ארץ שמלכך נער". וזהו ''אי אתה יכול להחזירו לכללו'' - כי הזווג בטל בימי הגלות ואין לה יכולת לעלות אצל בעלה ''עד שיחזירנה הכתוב'' -- שהוא סוד נצח כד"א "למנצח על אילת השחר", תרין שחרין דאיילתא. ולפי שהוד הוא בגלות (<small>כד"א "כל היום דוה"</small>) צריך נצח עם ת"ת להחזירה במקומה ותהיה החזרה נגלת לעיני כל חי ולא תהיה סתומה אלא מפורשת. וזהו ''עד שיחזירנה הכתוב לכללו בפירוש''. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש, אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש'''. וזו מדה י"א. * '''( יב )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות בנו"ה שבה המקבלת מת"ת וזהו '''ודבר הלמד מענינ"ו''' - מענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא הת"ת. או יהיו מקבלים נו"ה שבה מסוף הת"ת שהוא יסוד וזהו '''ודבר הלמד מסופו'''. וזו היא מדה י"ב. * '''( יג )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד נו"ה שבמלכות שהם ''שני כתובים המכחישים זה את זה'', דהיינו זהו דין וזה רחמים וע"י יסוד שהוא ''הכתוב השלישי המכריע ביניהם'' יתמזגו ויתנהג העולם ע"י מזוג היסוד המכריע בתוך המלכות. וזהו '''וכן ב' כתובים המכחישות זא"ז עד שיבא הכתוב הג' ויכריע ביניהם'''. וזו מדה י"ג: ===פסקא ד === מא' בספרי פ' שמיני והובא בחומש רש"י ז"ל וז"ל קרב אל המזבח. שהיה אהרן בוש וירא לגשת א"ל משה למה את בוש לכך נבחרת. הנה מלת לכך נראה דוחק קצת והענין הוא כי חוזר אל מ"ש שהיה בוש והיתה בו מדת הבושה והענוה ואמר מפני שיש בך מדת הענוה יתירה על זולתך לכך נבחרת: ===פסקא ה === '''מאמר במ' רבה פ' חקת פרשה י"ט וז"ל:''' ''דבר אחר: דברים שלא נגלו למשה נגלו לר"ע וחביריו וכל יקר ראתה עינו זה ר' עקיבא וחביריו''. גם באותיות דר"ע נז' על דרך זה שבחו של ר"ע. וכן במסכת שבת פ' הבונה אמרו שהיה ר"ע דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות עד שכמעט תשש כחו של משה. והנה ארז"ל כי אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נגלה למשה, ולכאורה דבר זה תימא גדולה. אבל הענין הוא כי משה ודאי שכל מה שעתיד להתחדש בעולם בכל התורה ידע, אלא מה שידעם היה בע"פ אבל לא היה יודע לדורשם ולרומזם בפסוקי התורה כל א' וא' במקומו, עד שבאו חכמי הדורות וכל א' ואחד היה דורש הדרשות שהם מחלק נשמתו ולומדם מן הפסוקים. וכן היה בר"ע. שכל אותם תלי תלים של הלכות --עם שכבר נגלו למשה ענינם-- אלא שלא נגלה לו מקום רמיזתם בפסוקים. ובא ר"ע ודורשם על קוצי התורה והיה אומר קוץ זה רומז לדרשה זו, וזו לזו: ===פסקא ו === (ע"ג) מ"א' במ' רבה פ' וזאת הברכה וז"ל ד"א מהו איש האלהים א"ר אבן מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלהים. נודע הוא כי בינה נקראת אלהים והנה"י שלה נכנסו בסוד מוחין תוך ז"א עד החזה שהוא מחצית קומתו וגם כי לאה הנק' אלהים ג"כ יוצאת מחצי הז"א ולמעלה ולכן משה שהוא רומז אל ז"א מחציו ולמעלה נקרא אלהים אבל מחציו ולמטה שיוצאת רחל אשתו נק' הוא איש כמש"ה לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת וזה נאמר על רחל הנק' חוה הב' ונת' ג"כ בש"ד שער הפסוקים בפ' ואנכי איש חלק וע"ש: אמר שמואל מצאתי כתוב מאמר בס"ה פ' וישלח תו אבהן שבקו ליה מחייו ע' שנין כו' וז"ל סוד נפלא מ"ש בזוהר במקומות אחרים האמנם בפ' וישלח האריכו בו בסוד אדה"ר שנתן משניו שבעי' שנים. ועוד אמרו דאברהם שבק ליה ה' שנים ויצחק לא שבק ליה כלום יעקב שבק ליה כ"ח שנים ויוסף שבק ליה ל"ז שנים סך הכל ע' שנים. וראוי לידע מאחר שאדה"ר שבק ליה ע' שנה מה צורך עוד לאבות שיתנו לו כל אחד ואחד כ"כ שנים. ואגב נדקדק דלמה יצחק אבינו לא שבק ליה כלום. והענין הוא שהשנים שהניח לו אדה"ר מלבד שהם שנים מתים כמש"ה כי ביום אכלך ממנו מות תמות גם היו שנים פגומים מזוהמת נחש ואעפ"י שעשה תשובה הלואי שיועיל לו לעצמו ולכן לקח ע' שנה מהאבות והענין הוא כי (ד"ש ע"ג) הכל הולך אל מקום אחד כמ"ש חז"ל שאדה"ר נתגלגל באבות ונתקן בהם ממה שחט' בע"ז וג"ע וש"ד ובראשונה תקן אברהם אבינו מה שחטא בע"ז ולכן הושלך אברהם בכבשן האש לקיים מקרא שכתוב פסילי אלהיהם תשרפון באש ונודע כי הפוגם בע"ז פוגם בה' אחרונה של ההוי"ה וכשתקן אותה הה' נתוסף לו ה' בשמו ונקרא אברהם ולכן הניח לו משניו ה' שנים כנגד ה' של השם. וביצחק תקן עון ש"ד כשפשט צוארו ע"ג המזבח ועכ"ז לא הניח לו משניו כלום כי יצחק מסטרא דתוקפא דדינא דגבורה ואין נמשכים ממנה חיים. וביעקב שכוון לשם שמים בלוקחו ב' אחיות ולא הותרו אלא לו לבד תקון עון ג"ע וגם זה היה בסוד גדול להוציא מן הקליפה אל הקדושה אותם ב' טפות של זרע שלקחה אותם לילי"ת חוה א' ועכשיו נתקנו ברחל ובלאה וכל טפה היא רומזת ליד אחת וז"ס יד ליד לא ינקה רע שהוא הקרי הנק' רע וז"ס מה שעבד יעקב ז' שנים וז' שנים לרמוז אל אותה היד ולכן אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכם שהם השתי ידות הנז' העולים כ"ח וכנגדם שבק ליה מחייו כ"ח שנה וכנגד יצחק אע"ה שלא הניח לו כלום להיותו מצד הגבורה כאמור ולכן נעקד ע"ג המזבח בהיותו בן ל"ז שנים לכן יוסף שבק ליה מחייו ל"ז שנים להיותו מבחינת היסוד הנק' ק"ץ ח"י כנגד יצחק אע"ה והנה חי הוא היסוד והוא קץ אל הגבורה נמצא שיוסף תקן ליצחק אע"ה ולכן שבק ליה מחייו ל"ז שנה מספר שהיו ליצחק אע"ה בשעת העקידה: אמר שמואל כך נלע"ד לתקן להיות שבשעת העקידה יצאה נשמתו של יצחק אע"ה ואחר העקידה באו לו חיים אחרים מסטרא דדכורא לכן אותם הל"ז שנים ראשונים שהיו לו קודם העקידה שהיו (ע"ד) מסטרא דנוק' מסטרא דשרה אימיה כמש"ה והנה בן לשרה אשתך נתנם במתנה לדוד הע"ה שגם הוא אתי מסטרא דנוק' ודוק ותשכח היותם ל"ז שנים השלשים מסטרא דנה"י בסוד ג' עדרי צאן רובצים עליה והשבע' מסטרא דנוק' עצמה הנקראת בת שבע כנלע"ד. חזרנו להקדמתינו שהע' שנה של אדה"ר הם שנים מתים וטעם למה אדה"ר נתן לו ע' שנה ולא יותר הטעם הוא לפי שדוד הע"ה מסטרא דנוק' הנק' שביעית להיות כולל' שבע העליונות וגם נותנת שפע לשבע הנערות אח"ך הראויות לתת לה מבית המלך וכל אחת כלולה מעשר הרי ע' ואם תשאל אעיקרא דמילתא למה נתן לו חיים ולא הניח אותו שיהיה נפל הטעם הוא בעבור שעיקר תקנתו היה בדוד וז"ס שמו אדם ר"ת אד'ם דוד משיח ודע הקדמה אחת כי קודם שחטא אדה"ר היו החיים באים לבני האדם מא"א ולכן היו בבני אדם חיים ארוכים ואחר שחטא הוא וחזרו ג"כ בניו למרות העליון נאמר בהם לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו ק"ך שנה מסטרא דז"א ולפי שהאדם חטא בה' אחרונה של ההוי"ה שהיא שביעית כאמור לכן נתן לו מימיו כנגדם ע' שנה לדוד הע"ה ואח"ך כשבא אדה"ר בגלגול דוד הע"ה חזר ונתקל במעשה דבת שבע לפי שאכלה פגה ולכן לא נתקן עדיין לגמרי: אמר שמואל אעפ"י שבענין האשה לא ניתקן לגמרי הנה נתקן לגמרי מהקללה שנתקלל מפי הקב"ה שא"ל כי ביום אכלך ממנו מות תמות כי בגלגול דוד המלך נאמר בו דוד מלך ישראל חי וקיים כנגד ב' מיתות נאמר לו ב' ברכות חי וקיים וכנגד החסרון של קין והבל נתקן הכל בשלמה הע"ה ונק' איש מנוחה ועכ"ז לא ישלים לגמרי עד הגלגול הג' במשיח בן דוד ואז יחזור הברכה על כל באי העולם ג"כ ואז כתי' בלע המות לנצח וגו' והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד: ==שונות== ===פסקא א - על פומא דאליהו אתגזר=== סוד מ"ש חז"ל בכמה מקומות על פומא דאליהו אתגזר כו' וכשמזכיר דברי חז"ל אמר ר' פלוני פתח כו' מה ענין הפרש בין לשון זה ללשון זה. והענין הוא כי הנה נודע כי אליהו ז"ל נפרש מבני אדם ונעשה מלאך; לא נשאר לו כח לפתוח ולחדש בתורה להיות כי לא בשמים היא ולא נשארה תורה בעליונים כלל. ועל כן איננו יכול זולתי לספר לתלמידי חכמים התחתונים ממה שנתחדש בישיבה עליונה של התלמידי חכמים העליונים הגדולים, לכן אמר ''"על פומא דאליהו אתגזר"''. האמנם התלמידי חכמים יש להם יכולת לפתוח ולחדש בתורה כל מה שיראה להם, וכמו שאמר הפסוק "על פי התורה אשר יורוך כולי". ואעפ"י שנפטרו מזה העולם - כמו שמצינו בזוהר בהרבה מקומות דאמר כך פתח ריש מתיבתא כו' ובמתיבתא דבצלאל ואהליהב וכיוצא באלו הצדיקים - יכולים לפתוח בתורה ולחדש כל מה שירצו, לכן כתיב בהו ''"ר' פלוני פתח"'', וכיוצא מאלו הלשונות. נמצינו למדים כמה גדלה מעלת ישראל מכל האומות ומכל שאר המלאכים שהמלאכים נקראו עבדים וישראל נקראו בנים שנאמא "בנים אתם לה' אלהיכם".{{ררר}}'''עד כאן.''' :''כנלע"ד שמואל ויטאל בן הרב המחבר אבא מארי כמהר"ר חיים ויטאל זלה"ה'' <references/> pgvgf11k2vuieas70smn8efe6sg74mk 3101931 3101930 2026-11-07T19:15:51Z Roxette5 5159 /* פסקא ד - פסיעותיו של אברהם אבינו */ 3101931 wikitext text/x-wiki <noinclude><big>'''[[שער מאמרי רז"ל - חלק ב|<<]] | [[שער מאמרי רז"ל]] | [[שער מאמרי רז"ל - חלק ד|>>]]'''</big></noinclude> ==ספר בראשית== ===פסקא א=== מא' במ"ר פ' בראשית פ' א' וז"ל ר"י שאל את ר"ע א"ל בשביל ששמשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה שהיה דורש אכין ורכין מעוטין אתין וגמין רבויי' כו'. כבר הודעתי' בכונת בשכמל"ו כי הנקבו' לאה ורחל הם לוקחות מן הד' מוחין דז"א הד' אלפין של ד' אהי"ה שהם לבושי המוחין והם בגי' מד"ת בסוד ומדת ימי מה היא שהוא סוד מלכותו של בשכמל"ו ובתחלה לוקחת לאה לפי שהיא עליו' ויותר קרו' אל המוחין כי היא קשר תפלין ש"ר ואח"כ יורדין לרחל וז"ס אתין וגמין רבוין אלא שלאה נק' גם ורחל נק' את כי ז"ס מ"ש בס"ה כי בכל אתר את איהי נוק' והענין הוא כי מן הד' אלפין של המו' הנז' יוצאת הארה ונחלק' בין לאה ורחל כי לאה לוקח' מספר ג"ם אורות ורחל לוקחת כמספ' א"ת אורו' וחבור ג"ם וא"ת הם מדת שהם הד' אלפין הנז' וטעם אל מ"ש הנז' שמעתי ושכח' (ע"ג) והנלע"ד ששמעתי הוא זה או שנפרש כי לאה לוקחת אורך חכמה וחסד קו ימין ואורך בינה וגבורה קו שמאל ואורך שליש א' דת"ת קו אמצעי והנה הדעת שהוא בקו אמצעי אין למנותו כי נכלל בכלל אורך קו ימין ושמאל משא"כ בשליש הת"ת שהוא למטה ואינו נכלל והנה כל ספי' היא כלול' מי' נמצא ד' ספי' ושליש הם בגי' ג"ם או נפרש כי הנה לאה יוצאת מן הדע' דז"א הכולל חו"ג תרין עטרין וכן חו"ג תרי דרועין דז"א הרי ד"ס ועם שליש עליון דת"ת הרי הכל בגי' ג"ם וכל שאר האורות לוקחם רחל. גם נלע"ד לפרש כי הנה ז"א יונק מבחי' הפנים של אי' המתלבש' בתוכו אבל לאה ורחל הנקבות יונקות מבחי' אחוריים דאי' כי לטעם זה נק' זו"ן קדם ואחור בסוד אחור וקדם צרתני ונודע כי עיקר התלבשות אי' הוא כנגד מקום לאה שהוא עד החזה דז"א כי שם נשלם יסוד דאי' ומשם ולמטה מקום רחל ושם גלוי היסוד של אבא מתפשט עד יסוד דז"א כי ז"ס ה' בחכמה יסד ארץ כי במקום שנתגלת החכמה שהוא יסוד דאבא משם התחלת רחל הנק' ארץ ונמצא כי אי' שהיא שם אהי"ה האחוריים שלו הפשוטים שהם בגי' מ"ד כלם מאירים בלאה חו' מן אור אחד מהם שיורד לרחל ונשארו גם אורות מהם ללאה ולכן נק' ג"ם אבל רחל לוקחת אור אחד בלבד והנה היא עצמה נק' ת' לפי שמקומ' באחורי ד' ספי' ז"א שהם תנה"י כנודע וכל אחת כלולה מעשר ועשר מעשר הם ארבע מאות ועם אור אחד הנז' הרי א"ת ברחל ואמנם בחי' זו שלוקחת רחל היא אותה הבחי' המועטת שנת' אצלינו בפסוק ותגנוב רחל את התרפים וגו' בסוד מה שעשתה ענוה עקב לסוליתא עשתה יראה כתר לראשה (ד"ש ע"ב) והיא הארת אחת מועטת ונק' א' של א"ת גם נלע"ד שזהו ביאור אכין ורקין מעוטין הויין כי א"ך ור"ק הם בגימ' ש"ך נצוצין הנודעים שהם דינים ולכן בהיותם אלו תרין נוקבין לאה ורחל נק' א"ך ור"ק מורה על היותם מעוטי ההארה ואין להם רק הארות הדינים בסוד נע"ר ונערה הנז' אצלינו במא' פ' בא אל פרעה ע"ש כי בעת הדינים היא מתמעטת ינק' נער חסר ה' שהוא בגי' ש"ך: ===פסקא ב=== שם פרשה ה' וז"ל ר' נתן בש"ר אחא ור' ברכיה בשם ר' יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים ולארץ די שאלמלא כן היו מותחים והולכים עד עכשיו כו'. זה תבין ממה שביארנו בשער רוח הקדש ביחוד של שם שדי בבחי' ד' אשר שם שהוא סוד הק' ברכאן ושם תראה כי בשם ב"ן שהוא הוי"ה האחרונה שבד' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הנה באות ה"א אחרונה שבה היא בציור ד"י דל"ת ויו"ד הרי כי בסיום כל עולמו אמר די: אמר שמואל ועיין בש"ד והוא שער הפסוקים דף ה' ע"ד כי שם קרא לז"א עץ חיים להיו' שיש בו תרין מוחין הנק' חו"ב וע"ש: ===פסקא ג=== שם פ' ט"ו וז"ל אר"י בר אלעאי עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מי בראשית מתפלגים מתחתיו כו' נודע הוא כי הבינה נק' עץ החיים כנז' בס"ה בפ' וארא ונודע כי יש באי' עלאה ב' שמות הא' היא אהי"ה דיודי"ן שהוא בגי' ע"ץ עם הכולל והב' הוא הוי"ה דס"ג עם עשר אותיות המלוי הם (ע"ד) ע"ג כמנין החיים וז"ס עץ החיים האמנם היותו מהלך ת"ק שנה עניינו הוא כי האחוריים של אהי"ה דיודין הנז' הוא בגי' תקמ"ד כזה אל"ף אל"ף ה"י אל"ף ה"י יו"ד אל"ף ה"י יו"ד ה"י ואם תסיר אותיותיו הפשוטות של אחוריים שהם בגי' מ"ד ישארו אותיות המלוי בגי' ת"ק נמצא כי מהלך עץ החיים והתפשטותו שהוא המילוי הנז' המתפשט בתוך האחוריים הפשוטים הם ת"ק כנז' ותיבת מהלך רומז גם אל ההוי"ה דס"ג הנז' אשר באימא כי המלוי של האחוריים שבו המלואים שהם בגימט' קס"ו והמלוי לבדו הוא בגי' מהלך עם הכולל: אמר שמואל עוד אפשר עם הכולל וכולל הכולל או עם בי"ת יתירה כמהלך גם זה הלשון צ"ע. האמנם אם תרצה להבינו כלך אצל מאמר הגמ' במס' כתובות הנז' למעלה וז"ל אמר ר' ירמיה א"ר יוחנן כל המהלך ד' אמות בא"י כו' ושם נתבאר שכשתסיר מהוי"ה דס"ג המלאה באחוריים שהם קס"ו תסיר רבוע האותיו' הפשוטות שהם בגי' ע"ב ישאר המלוי בגי' צ"ו כמנין מהל"ך עם הכולל: ===פסקא ד - פסיעותיו של אברהם אבינו=== '''שם פרשה מ"ג {{ממ|בראשית רבה|מג|}}, וזה לשונו: ר' לוי בש"ר יוסי ן' זמרא אמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו שלשה מילין כו'.''' קודם שאכנס בביאור המאמר הזה מוכרח אני להציע קצת הצעות וכללים בחכמת הקבלה כדי שתוכל להבין מעט קט מזער, עם שאקצר ועולה בחזקת היד. תחילת כל צריך לבאר ענין אדם וחוה - הם זעיר ונוקבא - הם ב' אותיות אחרונות משמו הגדול יתברך. אשר זעיר אנפין הוא כולל ששה ספירות מחסד עד יסוד ולכך נקרא '''ו'''', ונוקביה היא {{צ|בת שבע}} - ספירה שביעית שהיא אות '''ה'''' תתאה. והמעיין בראות היות הזעיר אנפין נקרא '''ו'''' - לא יטעה בו לומר כי אין בו רק {{גמט דגש|ו'}} ספירות אלו - כי אין קדושה פחות מעשרה. והנה עם ראש '''ו'''' זו יושלם לי' ספירות. והענין הוא כי כל יו"ד כלולה מ{{גמט דגש|ג'}} בסוד '''רישא וגזעא ושבילא''' הנזכר בזוהר בפרשת בלק דף ר"ד ע"א {{ממ זהר|ג|רד|א}}. והאי הוא עצמו מ"ש בפרשת ויקרא דף י ע"ב {{ממ זהר|ג|י|ב}} {{צ|בגין דהאי יו"ד קוצא א' לעילא כו'}}. והענין הוא בקצור מופלג כי אין לך דבר פחות מעשר כמ"ש, והוא צורת ה'''ו'''' יש בה '''ראש ותוך וסוף''', והם סוד {{גמט דגש|ג'}} יודין, וכל אחת מהם נחלקת לרישא גזעא ושבילא - הרי {{גמט דגש|ט'}}. והם * חכמה בינה דעת - '''י'''' עילאה, * וחסד גבורה תפארת - '''י'''' אמצעיתא, * ונצח הוד יסוד - '''י'''' תתאה {{ש}} ושלשתם אות '''י''' כזה [ציור]. ועל זה נקרא זעיר אנפין {{גמט דגש|אח}} - בגימטריה {{גמט דגש|ט'}}. ובהתחברות י' עמה נהר דנגיד ונפיק בחינת היסוד ו' זעירא בלתי ראש אז נעשת ה', '''ד'''' על '''ו'''' כי '''ו'''' דיסוד גנוז ברחם דידה כי היא צורת '''ד'''' בסוד משרז"ל {{צ|כשם שיש צירים ודלתות לאשה}} כמו שאמר הכתוב {{צ|כי לא סגר דלתי בטני}}, ונאמר {{צ|כי נהפכו עליה ציריה}}. וסוד הצירים היא צורת '''י'''' שבאחורי ה'''ד''''. (וכשהדלת נשבר ציר שלה - נעשת '''ר'''' בסוד {{צ|אל אחר}}. ואין להאריך בזה). ואמנם לכן '''ד'''' דאחד רבתי להיות בה עובי ב' דלתין - הרי כזה מצאנו היות בה ב' דלתות וב' צירים. ובהתחבר ב' דלתות אלו יהיו צורת מ"ם סתומה כזה '''ם'''', ואז נעשית סוד (ד"ש ע"ג) '''י"ם''' כי תחי' בהיותה דלת לא נכנס בה היסוד רק צורת '''ו'''' ומתחברות שערים '''ו'''' עם '''ד'''' ונעשת '''ה''''. ועתה בעשותה מן אות '''ד'''' צורת '''ם''' סתומה - גם הוא עלה במחשבה והרים ראש באות '''ו'''' שלו, ונעשה למנין עשר, ונתחברו ונעשו (דף י' ע"א) '''י"ם'''}}. והנה {{גמט דגש|ה'}} ו{{גמט דגש|ים}} הם שוים במספרם, אלא שזה לחשבון זעירא וזה לחשבון רברבא: ונחזור לעניינינו. כי גם זעיר אנפין הוא נקרא '''ו'''' אלא שבתחילה היה קטן בסוד {{צ|חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא}}. ולכן נק' או '''ו'''' שבשמו הגדול ית' ז"א כי ב' אותיות הראשונות אין בהם שנוי, האמנם בשתים האחרונות יש עלייה וירידה והכל תלוי ע"י מעשה התחתונים בסוד {{צ|תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו}}. ואין הגאוה אלא בראש. והוא סוד {{צ|מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש}}. כי ע"י {{צ|נחל קדומים}} (שהוא הבינה) {{צ|מרים}} הזעיר אנפין {{צ|ראש}} ונעשה אות '''ו'''' בסוד {{צ|כונן שמים בתבונה}}. וזהו מה שכתוב {{צ|מי יקום יעקב}} - {{צ|'''מי'''}} שהיא הבינה - הוא {{צ|יקום}} ראש {{צ|יעקב}}. {{צ|כי}} עתה בזמן הגלות {{צ|קטן הוא}} ואין לזאת ה'''ו'''' ראש. אך לעתיד לעה"ב - יגדל לו ראש, ואז לא יקראו לו '''ו'''' כי אם '''י'''' - כי יהיה שלם בכל עשר ספירותיו. וזהו סוד {{צ|לא יעקב יאמר עוד שמך}} - המורה על לשון 'עקב בלתי ראש', {{צ|כי אם '''ישראל'''}} - הם אותיות '''לי ראש'''. וזהו סוד הנרמז בפרשת ויקהל דף רי"ד {{ממ זהר|ב|ריד|א}} {{צ|שמע ישראל - ישראל סבא! בגין דאית ישראל זוטא כו' ורזא דא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. פירושו כי מה שהיה עתה חבור אחד '''י"ה''' והשני '''ו"ה''' - יהיו לעתיד לבא שניהם שוים ויהיו '''י"ה י"ה'''. וזהו מה שכתוב {{צ|'''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}. הם שני פעמים {{צ|אחד}}; ב' היחודים הנזכר שוים. {{ש}} ואל תתמה אם ספר הזוהר מפרשו בעת התפלה של כל יום - כי כן האמת! כי מה שיהיה לעתיד תמידי - הוא עתה לפרקים על ידי מעשינו. ונחזור לעניינינו. {{ש}} כי הלא זעיר אנפין הוא לבדו בעל י' ספירות שלימות, אך לא כל הזמנים שוים. ואמנם הג' ספירות עליונות הנתוספת בו אינם חב"ד העיקריות הג"ר שבעשר ספירות אלא הם ג' ספירות הנמצאות בזעיר אנפין עצמו. ובזה יהיה לך מפתח גדול בראותך בספר הזהר שפעמים אומר אבא ואמא ופעמים אומר חכמה ובינה. והבן זה. והנה נודע כי גם דרך טבע קומת האשה קצרה משל איש. וראש האשה מתחיל מאמצע קומת האיש ההוא מתחת החזה דזעיר אנפין הנזכר מצד אחוריו. כנזכר באדרא רבא דפרשת נשא וז"ל {{צ|בהאי אדם שארי ותקין כללא דדכר ונוקבא כו' ואשתליף לאחורוי ועבד גלגלתא דנוקבא כו'}}. והבן אומרו {{צ|בהאי אדם}}. ולהורות כי כל זה בזעיר אנפין אשר הוא אדם שלם בכל י' ספירות, ועוד יש גבוה מעל גבוה וכלם נקראים בשם "אדם". וזהו סוד ה'''צלע''' אשר משם נבראת חוה מאחורי אדם. כי בצלע שאחורי החזה - שם התחלת ראש הנוקבא. והנה נמצאת כי היא מתחלת מחצי גופא דזעיר אנפין - שהוא סוד מדת התפארת שבזעיר אנפין. ובחציו ולמטה מתחלת ראש הנוקבא. הרי כי י' ספירות דנוקבא דיליה שעור קומתם כמדת ג' ספירות וחצי שלו - שהם חצי התפארת ונצח הוד יסוד. [אמר שמואל: כך מצאתי כתוב. ולאו דוקא חצי תפארת כי אם בשליש האחרון כמו שנתבאר אצלינו בשער ההקדמות בכמה מקומות ובפרט דף צ"ו ע"ג. בסוד המזוזה ומצאת שם כי תדרשנו.] האמנם שעור הכתר דידה הוא כשעור חצי התפארת האחרון שבו ושאר ט' ספירותיה הם כשיעור נצח הוד יסוד שלו. נמצא כי כל ספירה אחת שלו מאלו הג' (נצח הוד יסוד) הם כוללים שעור ג' ספירות שלה. * כי קו ימין דידה - חכמה חסד נצח - נאחזים בנצח שלו * וקו שמאל דידה שהם בינה גבורה הוד - נאחזים בהוד שלו * וקו אמצעי דידה שהם דעת תפארת יסוד - נאחזים ביסוד שלו {{ש}} הרי שנצח הוד יסוד שלו נקרא {{צ|שלש של שלש שלש}}, והם סוד התקיעות של ראש השנה שאז נברא אדם וחוה בו ביום (כמו שנאמר {{צ|זה היום תחלת מעשיך}}), אלא שלא השלים העשירית שהיא המלכות דידה דתקינו סוד התרועה. ולכן היו '''תשר"ת תש"ת תר"ת'''. ובחינה זו היא הנקרא {{צ|דינא רפיא תרועה}}, וכנגדם תשעה ברכות דראש השנה - ג' ראשונות ג' אמצעיות ג' אחרונות. ושלשה אלו - נצח הוד יסוד עצמם - סוד מלכיות זכרונות שופרות. ואין להאריך יותר בזה. והנה כתר דידה מקומו בתפארת שלו. וז"ש {{צ|עטרת תפארת לעמוסי בטן}}. כי עטרת דידה היא בתפארת דידיה, מחציו ולמטה, שהיא סוד הבטן אשר שם המעין אשר היו הנשמות של בני ישראל גנוזות קודם נתינתם ברחם הנוקבא. וזמ"ש {{צ|לעמוסי בטן}} - הם ישראל הנקראים {{צ|עמוסים מני בטן}}. והנה אין דרכינו להאריך לשון ולהרחיב פה בענין מציאות הכתר. ודרכינו להכנס במנין העשר ספירות. אמנם טעם הדבר לא ניתן להכתב כי הדברים ארוכים ואין הדעת סובלתם: הכלל העולה מכל הכתוב לעיל כי קומת המלכות שהוא מתחילת מחכמה דידה ולמטה עד מלכות שבה - הם באחורי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד דידיה ממש. וז"ס {{צ|וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה}} - הם נצח הוד יסוד דידיה, {{צ|רובצים}} על כל מדת המלכות הנקרא {{צ|באר בשדה}}. ואגב אורחין נבאר קצת ענין באר בשדה. כי ב' כינויים אלו נקראים שם במלכות. ומה עניינם. {{ש}} אמנם הענין הוא כי '''בית''' נקרא {{צ|בית מושב בני אדם}}, והוא מקום מושב הספירות בעצמם. אך מאחורי הזעיר אנפין אינו נקרא 'בית' זולתי '''שדה''' - כי יצא מכלל מדבר שמם ונכנס לכלל 'שדה' הראויה לזריעה בסוד {{צ|אסתר קרקע עולם היתה}}, ולכלל 'בית' לא באתה עד היותה פנים בפנים ואז תקרא {{צ|בית}}. ואין כח בזה זולתי ביעקב אשר הוא המזווג פנים בפנים. נמצא כי '''בית ושדה ומדבר''' - ג' כינויים אלו הם במלכות. האמנם {{צ|בית}} תקרא בהיותה פנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. ולכן נקרא 'בית' כי צור' קוים - אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע (הוא היסוד האוחז בנצח והוד). ושלשתם צורת ווי"ן - כי כלם הם '''ו'''' דשמא קדישא המכונה בשם "זעיר אנפין". ולכן כל י"ם(?) צורת ווין בסוד {{צ|כל הנפש הבאה ליעקב ששים ושש}} - כי היא היא הקו בעצמה וחלקיה הנחלקים לעשרה ווין נעשים {{צ|ששים}}, ועצמות {{גמט דגש|ו'}} זו הוא סוד היסוד אשר עליו פירש בזוהר בפרשת שמות {{צ|ששים - דא יעקב, ושש - דא יוסף. דא תרין ווי"ן}}. ואין להאריך בזה אעפ"י שיראה למעיין כי דברי סותרים זה את זה - אי איפשי להאריך בזה: נמצא כי סוד {{צ|בית}} הוא מורה על עת הזווג בהיותם פנים בפנים. ובהיותה באחור כנגד נצח הוד יסוד דידיה (אלא שכבר היא מוכנת ומקושטת ואין חסר בה זולתי החזרת פנים בפנים) - אז נקרא {{צ|שדה}}, כעין שדה הראויה לזריעה אך עדיין אין בו ישוב. {{ש}} ואז נקראת '''חקל תפוחין''' - הם נצח הוד יסוד הנקראים {{צ|תפוחין}}. ואם נרצה להאריך בזה נאמר כי {{צ|חקל}} הוא אחורי נצח הוד יסוד, ו{{צ|תפוחין}} כנגד אחורי חב"ד (כי הם סוד 'הקדש' - כי לעולם כל 'קדש' אינו אלא במוחין שהם ג' ראשונות. ושמור כלל זה בידך) כי אז בערב שבת היא מקבלת מכל אחורי הזעיר אנפין עד ג' ראשונות - לכן צריך לבעלי מעשה לצאת בשדה בערב שבת לחקל תפוחין קדישין ולהכניס אז הכלה העומדת שם בשדה ולהכניסה בביתו פנים בפנים. וזהו סוד {{צ|בתי גואי ובתי בראי}}. ואין להאריך בזה. ונקראת '''{{צ|שדה}}''' להיות כי ה'''ש'''' צורתה ג' ווי"ן והם אחורי נצח הוד יסוד דידיה, אלא שלהיותה באחור הוצרכו להתחבר אורם ונעשו צורת '''ש'''' - לאזור כח מחמת הקליפה העומדים באחוריים אשר הוא סוד {{צ|אלהים אחרים}} מלשון 'אחוריים'. וזהו סוד {{צ|לא יהיה לך אלהים אחרים על פני}}. והבן זה. וזהו סוד '''ש'''' של שקר הנאחזים בה '''ק"ר''' ונעשים '''שקר'''. והנה גם זה לעומת זה עשה האלהים. וכמו שיש נצח הוד יסוד דקדושה - יש נצח הוד יסוד דקליפה. וגם הם בצורת '''ש'''' - אלא דאינון בפרודא; כי {{גמט דגש|ק"ר}} הם בגימטריא {{גמט דגש|ש'}} אלא דאינון בפרודא - שנפרד היסוד דסטרא אחרא מנצח הוד דידיה. וזהו סוד {{גמט דגש|ק"ר}} - כי אז נתפרדו נחש ורוכבו ולא יכלו להזדווג יחד. כי היסוד שלו נכרת מן הנצח הוד שלו ונעשה סריס ונתקרר. וזהו '''ק"ר'''. וזהו סוד {{צ|כי הנה אויביך יהוה כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי און}}. ולכן נרמז זה ביום שבת כי אז בתחלת ליל שבת נעשה שדה כנזכר. והם רוצים להתחבר שם בשד' במעשה קין זוהמא דנחש דכתיב ביה ויהי בהיותם בשדה וגו' ואז {{צ|יתפרדו כל פועלי און}} - ואין להם כח להזדווג. וזהו סוד המזיקין שנבראו בערב שבת שלא נברא להם גופות משום דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין כנז' בסבא דמשפטים ולכן נק' אל אחר משום דיתיב באחוריים וזמ"ש בפ' בלק על פסוק אשר הלך חשיכים שראן בחבורא ומתפרשאן מיד וזהו הנז' בסבא דמשפטים על ההוא נחש דפרח באוירא הוא הנחש העליון אשר פורח באויר ואין לו על מה שיסמוך והם הרגלי' סמכי דגופא והנחש אתקציצו רגליו והוא פורח באויר ואין לו על מה לסמוך וז"ס השקר אין לו רגלים והנה רוצה לפרוח ולעוף עד מקום אחורי נצח הוד יסוד דזעיר אנפין באויר הפנוי אשר שם וז"ס אם תגביה כנשר האמורים בעשו ואם בין ככבים שים קנך הוא אשר בו כוכבי' ומזלות הוא אחורי יסוד דזעיר אנפין כי עד שם רוצה לעלות הנחש כדי ליקח הארה משם כי מתקנא בראות אדם הרוצה להזדווג עם חוה בערב שבת ביום שנברא ואז עולה להטיל זוהמא ואז משליכים אותו למטה וזמ"ש משם אורידך נאם ה' וזמ"ש שארי בחבורא ומסיימי בפירודא וז"ס הנז' בפ' ויקהל וז"ל ת"ח יומא שתיתאה כד מטי זימנא דליק כו' עיין שם והבן: (ד"ש דף ח' ע"א) ונחזור לענין כי בהיותה באחור אז נק' שדה עפר הראוי לזריעה ומאחורי הנוקבא עומדים הקליפות ומקומם שם נק' מדבר שהעפר שלו נקרא אבק שאינו ראוי לזריעה בסוד ויאבק איש עמו ואמנם נק' שדה על שם שעומדת אחורי הש' שהוא נצח הוד יסוד דידיה והוא סוד ד' דשדה והיא מתקשט' בקשוטי' הם הארת פנים בנה"י מצד עצמם מצד פנים ששם הם ג' ווי"ן כנ"ל ונעשים מכחם ה' שצורתה ג' ווי"ן כי עם היות שבתחילה מקבלת מנצח הוד לבד ואינה ראויה לזווג ונק' ד' ואח"ך נתוסף בה ו' ביסוד ונעשת ה' וראויה לזווג ואח"ך חוזרת פנים בפנים ונעשת בית כנז': כלל העולם מכל זה כי קומת המלכות נחלקת לג' קוים קו ימין חח"ן שיעורם באחורי נצח דזעיר אנפין וקו שמאל דידה בג"ה באחורי הוד שלו וקו אמצעי דת"י באחורי יסוד שלו ואמנם כל זה הוא בהיותה ראויה לזריעה ונק' שדה כי המקום ההוא יקרא שדה אמנם מציאות המלכות עצמה תקרא באר (ע"ד) הנובעת מ"ן לקבל מ"ד מבעלה בסוד הבאר שעלה לקראת יעקב כמ"ש חז"ל וזהו והנה באר בשדה פי' כי ראה יעקב שכבר היתה רחל העליונה מוכנת להזדווג כי כבר היתה באר בשדה וגו' האמנם לפעמים אין שעור קומתה זולתי באחורי היסוד לבד ולפעמים תחת היסוד בסוד השליך משמים ארץ ולפעמים יורד' לברי' בסוד לכי ומעטי את עצמך להיותם בסוד נקודה לבד ולא בסוד פרצוף והוייא תמן ראש לשועלים והנה הוא סוד המחלוקת של רב ושמואל במס' ברכות פ"ט חד אמר פרצוף היתה וחד אמר זנב היתה ואלו ואלו דברי אלהים חיים. והענין הוא ברמז כי ב' נשים היו לו לאדם חוה אחת וב' וכנגדם אמרו פרצוף וזנב והענין הוא כי הא' יצאה מאחוריו העליונים והב' מאחוריו התחתוני' כי כבר ביארנו לעיל כי קומת האשה חצי קומת האיש נמצא שיש באיש ב' קומות מבאשה וז"ס מ"ש רז"ל במס' בתרא פ' הספינה וז"ל ואולך אתכם קוממיות ב' קומות של אדה"ר והם ר' אמה מאה אמה בלבד הם נ' לזו ונ' לזו בסוד ב' ההי"ן כל א' כלולה מעשר והם ב' חצאי האדם הכולל י"ס והם כל א' כלולה מחמשים ספי' שלו הם חמשים ומאתים: ואמנם הא' היתה פרצוף והב' עדיין לא היתה אלא זנב נקודה לבד בלתי פרצוף עד שאח"ך כתיב ביה ויבן ה' אלהים את הצלע כו' ומי שיחפוץ להבין יסתכל בדברי רז"ל של רב ושמואל ונחזור להבין הך דרו"ש ע"ד האמת כי הנה שופריה דיעקב כעין שופריה דאדם וכמו שהיו לאדם ב' נשים חוה א' וב' כך ליעקב לאה ורחל כי חוה הא' היא הקליפה החופפת על לאה שבקדושה ולפי שחשב יעקב כי היתה דוגמת חוה א' לא היה חפץ לקחתה וז"ס כי שנואה לאה כי כפי מה שחשב הוא היה שתינתן לעשו דוגמת חוה אחת לילית חייבתא כלתא דסמאל שרו של עשו אלא שע"י תפלותיה ודמעותיה לקחה יעקב ולאה היא סוד פר' לפי שיצתה מאחורי פרצוף דזעיר אנפין וזה סוד קשר של תפילין של ראש מאחוריו ורחל היא זנב כי היא מאחו' ולמטה ואח"כ גם היא נתקנת כאחותה ונעשת פרצוף והיא תפלה של יד במקום החזה כנגד הלב כי שם ביתה ולכן נאמר בלאה ועיני לאה רכות כי יונקת מצד העינים כי היא במקום הפרצוף אך ברחל לא ניכר בה מציאות העינים זולתי נאמר בה ורחל היתה יפת תואר וגו' וז"ס הנאמר בסבא דמשפטים עולימתא שפירתא דלית לה עיינין והיא סוד כוס של ברכה דצריכים למיהב עינוי ביה להמשיך לה אור מיסוד העינים שאין לה. וענין ב' נשים הם סוד הא לחמא עניא מה דרכו של עני בפרוסה היא סוד המלכות הנק' עוני ובהיותה בסוד העוני שהוא בפסח קודם נתינת התורה אז נק' עוני ואז היא פרוסה בסוד פריס פריסת מלכותך והוזכרו ב' מיני פרסות אחד מה שנחלקה המלכות ממנו ונטלה וניתנה לזולתו ועוד כי גם שם היא פרוסה וזמ"ש ויהיבת למדי ופרס החצי למדי והחצי לפרס כאשר התנו ביניהם כמ"ש ז"ל אי מינן מלכי מינייהו אפרכי והענין הוא כי בכל מקום שגלו שכינה עמהם והמלכות העליונה גלתה בבבל הוא רישא די דהבא וכשנסתיים הגלות בטלה (דף י"א ע"א) השררה מבבל בסוד היו צריה לראש ונתנה למדי ופרס וגלתה השכינה בין ב' המלכיות ההם נמצא כי אותה המלכות שהיתה גולה ממקומה אצלו פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס וסוד הענין הוא כי בבל היא רישא ולכן אין שם פירוד אך מדי ופרס הם כנגד ידוהי ודרעוהי די כסף ושם נחלקו לב' זרועות ולכן מלת פרס נקרא כן על שם הפרוסה והחלוקה הנעשית בימיו כמש"ה אשר שם (ד"ש ע"ב) שמות בארץ וכיוצא בזה נאמר בפ' שלח לך וז"ל ופרסין מלכין דפרס אשתמודע הכא: ונחזור לענין כי אלו הם סוד ה' תתאה וזה מ"ש הא לחמ' ולכן נפרסת לשתים כי כן אות ה' היא יכולה להתפרס וניכר בה יותר משאר האותיות כי היא ד' על ו' כנגד רחל הלוקחת ה' מדות באחורי הזעיר אנפין והם בתפארת ונצח הוד יסוד וכנגד לאה ששעורה ששה מדות באחורי הזעיר אנפין והם כחב"ד חו"ג והנה בשם פרסין נעשים שנים אך בעת העושר אז כלם נעשות בחי' אחת ואין ביניהם פירוד וז"ס יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל והנה מלת שתיהם היא מיותרת כי כבר נודע כי רחל ולאה שתים היו בלבד ולא שלש ועוד מניינא למה לי והענין הוא כי בזמן רחל ולאה היו נפרדות להיות כי עדיין לא נתנה התורה ועדיין הין נקראים לחם עוני שהוא בפרוסה האמנם בימי רות כבר נתנה התורה והיא לבדה כוללת שתיהם ביחד לכן נאמר שתיהם וסו' הענין הוא כי הנה ערפה היא כנגד לאה כי כן שמה מורה עליה על שהיא בסוד העורף דוגמת לאה שבקדושה שהיא קשר של תפילין ואלו זכתה להתגייר היתה נתקנת דוגמת לאה שנתקנה על ידי תשובתה ודמעותיה ולכן לא נתנה לעשו האמנם ערפה כאשר לא נתגיירה אז חלק הטוב אשר בה הוברר ממנה ונתנה אל רות וחלק הרע שבה גרם ששבה אל עמה ואל אלהיה נמצא שהיתה רות כלולה ברחל ובלאה ולכן אמר הכתו' יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר הם היו שתים נפרדות וזו לבדה היתה כוללת שתיהם יחד כאמור וכן היה הענין בבעליהם כי היו שנים מחלון וכליון ולפרקים היו שניהם בבחי' אחת אך יש זמן שהם משמשים לשנים דוגמת יעקב ויש' וכשנתקנה רות נתקנו ג"כ מחלון וכליון ושניהם נכללו בעובד אבי ישי ודברי' אלו הם עומדים ברומו של עולם ולא יחשוב האדם כי על דרך מקרה קרה אלימלך ונעמי וב' כלותיה כדוגמת של רחל ולאה היו אחיות בני לבן ונתגיירו כך רות וערפה היו אחיות ונתגיירו ואין להאריך בזה כי הוא סוד נמרץ: אמר שמואל ואפשר עוד לומר שתקנה רות עתה מה שפגמה חוה בימי אדה"ר ואתי שפיר בג"ש נאמר כאן האשה הבאה וכו' ונאמר להלן לזאת יקרא אשה כו' ולכן נאמר עליה בימי שלמה המלך ע"ה וישם כסא לאם המלך לאימא של מלכות וארז"ל זו רות כנלע"ד: גם זה הוא ענין סוד דינה בת לאה כי הנה נודע כשהנחש הטיל זוהמא בחוה כל הנשמות נתערבו מטוב ורע כנז' בספר הזהר ברעיא מהימנא בפרשת בהר סיני ע"ש כי אפי' האבות בעצמם נתפרדו כי היו מעורבי' מטוב ורע ולכן יצא ישמעאל מאברהם ועשו מיצחק ואז (ע"ב) נתלבנו ונפרדו מחלאת זוהמת הקליפה הדבוק' עמהם ולכן חוה א' היתה קליפת לאה ולאדם לא נתנה לאה כי עדיין לא נתקנה לאה נכן יעקב דשופריה מעין שופריה דאדם לא מצא נחת רוח אלא ברחל שהיא חוה ב' דוגמת אדם שאמר לזאת יקרא אשה לזאת ולא ללאה א' ולכן היתה לאה עלמא דאתכסייא דלא אתגליאת ליעקב והנה אעפ"י שלאה נתקנה והוסר ממנה הקלי' שהיא חוה א' ונשארה היא קדושה וצדקת לגמרי עם כל זה לתוקף הסיגים הנדבק בה יצאה ממנה דינה שהיא דינא קשיא כי לכן נק' דינה על שם הדין וגם היא היתה קדושה אלא שעדיין היה בה קצת אחיזה כי לא נתברר' לגמרי וכמו שהיתה דינה עתיד' להנשא לעשו אלא שיעקב טמנה בתיב' ומצינו ברז"ל בפי' שאמרו ברש"י שנענש יעקב ע"ז כי היתה ראויה אליו וע"י היה נתקן עשו גם הוא כי עדיין היו בו נצוצי קדו' וזהו טעם ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו להיות כי היה לו צד ניצוצי הקדוש' מחלק הגבורה של יצחק אבינו נתונים בפיו ונבלעים בתוכו ולכן כל כונ' יצחק לתקן אותם נצוצו' שהם חלקי נשמתו והיו ברישיה דעשו בלבד ולא בשאר גופו ולכן רישיה דעשו נתקבר' במער' עם יצחק והבן זה. והנה עשו הוא סוד הנחש והית' דינה ראויה אליו וכיון שטמנ' יעקב נצו' ממנו וכאשר יצא' יצאנית בסוד ותצא דינה כי אם הית' נשאר' במקו' הקדוש' לא היה הנחש יכול להדב' בה אך אחרי צאת' אל מקום הקלי' אשר ז"ס מש"ה לראות בבנות הארץ אז הנחש נשכה והוא סוד שכם בן חמור החוי מל' חויא שהוא הנחש גם נק' חוי ע"ש דאתי מחוה א' הנק' לילי"ת ובכח זה יכול לקחת' וע"ז נא' ותדבק נפשו בדינ' ב"י כי מתחי' היו דבוקים הקלי' הזאת עם זאת (ד"ש ע"ג) הקדו' ועכשיו בצאת' חזר' להדבק עמה וזהו ענין הכזונה יעשה את אחותינו כי לילית חוה א' נק' אשת זנונים כי התרגום תרגם הכנפק' ברא והענין הוא כי סתם זונה היא לילית כי תחי' הית' בביתו של אדה"ר ואח"ך יצאה לחו' ולעולם שוכנת במדברו' כנודע ולכן הזונ' נק' נפקת ברא כי היתה אשת אדם וישב' לזנו' עם סמאל וזמ"ש הכזונה גו' פי' כי עדיין אחותינו דומה לחוה א' והלא כבר נטהר ואין הנחש שבה יכול לקחת' ואח"כ נשאה שמעון כנודע כי ראובן הוא חסד ושמעון גבורה וכל הקלי' אינם יוצאי' אלא משם לכן נק' גבו' דאסבר פני' לרע וזהו שמעון אותיות ש"ם עו"ן כי שם העון שהוא סט"א נאחז והנה דינה שרשה מן הגבורות דינא קשיא ולכן לקחה שמעון ולהיות כי עדיין לא נטהרה ומשום הכי אחר שנבעלה לכנעני שהוא הנחש אשר נאמר עליו ארור כנען כנודע ולכן יצא ממנה שאול בן הכנענית כמ"ש ז"ל בן שנבעלה לכנעני והוא עצמו שלומיאל בן צורישדי והוא עצמו זמרי בן סלוא כמ"ש ז"ל בסנהדרין בפ' בן סוו"מ ומכח אות' זוהמ' נדבק בכזבי ואולם כי גם כזבי היתה שיורי הקלי' אשר לדינ' אמו של שאול והית' בת זוגו זולתו שאכל' פגה ועדיין לא היתה ראוי' ולכן הוא נק' שלמיאל ן' צורישדי והיא נק' כזבי בת צור אך צור אביו דשלומיאל הוא שמעון אשר צורי הוא שדי השודד' כל הקלי' ומכניעם וזהו בת צור סט"א אביה של כזבי. ונחזור לענין כי כל מעשה הראשונים ומדרש אגדה הנזכר בתורה אינם לפי פשוטם ואינם בדרך מקרה ודי בזה כי הדברים האלו הם כבשונו של עולם: (ע"ג) ומעתה נבא לביאור המאמרים עם שנבין בתחי' הקדמה אחת והיא כי אעפ"י שביארנו כי זעיר אנפין כולל י"ס דידיה עכ"ז כאשר נעריך בחי' זעיר אנפין אל האורות הגבוהים עליו לא יהיה נק' זולתי בסוד ו' ולא בסוד י' ויקראו ג' ראשונות או"א ומזלא הנז' באדרא זוטא יקראו ראש ו' זו ולכן תלת מוחין דידיה אינם עולים עתה בשם מוחין והכל בערך גופא אל הג' ראשונות שהם או"א ומזלא כי כלל זה בידינו כי כל בחי' ובחי' הוא אדם בפני עצמו ובהכלל כל הבחי' יחד יקרא זה האדם זה יד וזה רגל וכיוצא בזה עד שכל הבחי' יחד יקראו אדם אחד והמעיין יראה הקדמה זו בזוהר ריש פ' תולדות ונמצא כי הזעיר אנפין בהתחברותו למעלה לא יקרא זולתי גופא שהוא סוד ו' דשמא קדישא והנה זו' זו נחלקת לשנים ג' ראשונות חג"ת. ג' שניות נה"י וב' אלו הם ששה והנה הג"ר חג"ת הם נק' בבחי' ידים וג' שניות נק' בבחי' רגלים והענין הוא כי חג"ת הם ב' ידים ובהתכללותם במכריע הוא התפארת באמצעיתא יקרא גם הוא יד אחרת כי הוא הכולל ב' ידים האחרות שהם חו"ג וז"ס יד הגדולה יד החזקה יד רמה באמצעיתא כנזכר בהרבה מקומות בס"ה ובתקונים וכן כנגדם הם נצח הוד יסוד הם ג' רגלים כי נו"ה הם ב' רגלים ונכללים במכריע והוא יסוד ונעשה רגל ג' וז"ס מש"ה ג' רגלים תחוג לי בשנה ר"ל כי המלכות נק' חג דכולהו כנז' בריש הקדמת התקונים דכתיבת יד והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנ"ל נמצא כי ג' רגלים אלו הם המאירים בה ג' פעמים בשנה ובכחם נעשית ג' חגים בג' זמנים אלו והגם כי ג' חגים הם חג"ת עכ"ז הוא הארת חג"ת בנה"י וע"י נה"י מאירים במלכות וז"ס חובת ראיה ברגלים והענין הוא כי מצות ראיה שיעלה כל אדם לעזרת ישראל לראות שם בחגים ואין חיוב מצוה זו אלא לאנשים זכרים והענין הוא להעלות ברגליהם ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בג' רגלים ולכן לא נאמר שלש מועדים אלא ג' רגלים לרמוז כי ענין הארת ג' חגים אלו הם ע"י הרגלים העליונים נצח הוד יסוד המאירים במלכות שהיא עזרת ישראל והאמת כי עזרת נשים הוא שעור קומתה בבחי' המלכות שבה ועזרת ישראל הוא שעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד אלא שעת' בחגים היא פפנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. וז"ס ולא יראו פני ריקם ולכן כל חובת מצוה זו היא ברגלים כי מטעם זה החגר והסומא פטורים כנודע וכולהו יליף מלשון רגלים כנז' במ' חגיגה פ"ק כו' גם הקטן שיוכל לעלו' ברגליו מחנכים אותו שהוא בבחי' זעיר אנפין בהיותו יעקב הקטן צור' ו' בלבד גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחי' וכל זה עדין הם חצירות ועזרות בתי בראי כי עד שם יכולות הנשמות לעלות כנז' בפ' ויקהל על פסוק {{צ|מי יעלה בהר ה'}} וע"ש. ואל תתמה אם גם היסוד נק' רגל כי זהו הטעם שהזווג נק' בל' רחיצת רגלים כמ"ש דהע"ה לאוריה רד לביתך ורחוץ רגליך אשר כונתו היתה שיזדווג עמה גם ז"ס רחצתי את רגלי איככה אטנפם (ד"ש ע"ד) והוא סוד רחיצת המילה אפי' בשבת להעביר זוהמת הקליפה הנדבקת שם וז"ס ומפיבושת לא עשה רגליו ולא שפמו לפי שדוד הוא סוד מלכות היה בצער ואינו עת הזווג לא זווג תחתון שהם רגליו ולא זווג עליון שהם שפמו שכמו שיש ביסוד התחתון (ע"ד) בחי' רגלים גם ביסוד העליון והוא הלשון הנק' בשם רגליו כמש"ה לא רגל על לשונו כי גם הלשון עם השפתים הוא דוגמת יסוד בין נ"ה ובזה תבין ענין מספרי לשון הרע כמה הוא וכבר ידעת כי השפתים הם נו"ה תרין שפוון תרין למודי ה' גם אשתו של אדם נק' רגל בסוד יש רגל מברכת כו' והענין הוא כי הלא היא עומדת במקום רגלי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד כנ"ל. וז"ס והנה אשה שוכבת מרגלותיו הנא' ברות לפי שהיא כנגד רחל העומדת למטה בין הרגלים כמו שאמרנו לעיל כי ערפה למעלה כנגד העורף ורות למטה כנגד הרגלים ולכן היה הענין הזה בחצי הלילה כמ"ש ויהי בחצי הלילה וגו' והנה אשה שוכבת מרגלות' כי לילה הוא סוד המלכות נוק' כנודע ונחלק לחצאין בסוד מצה פרוסה כנ"ל וענין זה היה בחצי הלילה אחרונה כנגד רחל וזמ"ש בזוהר פ' וירא וז"ל ובג"כ רגלי חסידיו ישמור ודא היא איתתא כו' גם דף קי"ב ע"ש ותבין מה שאמרנו ובזה יצדק היטב לשון ויחלק עליהם לילה כי לפי הפשט אין בה ממשות ואין שייך בה לשון חלוק: ועתה נבא לביאור המאמר שהתחלנו ר"ל בשם ר"י בן זמרא פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין כו' ואם באתי לבאר כל ענין א"א עם ה' מלכי סדום מה עניינם ומי הם המלכים ומי הם מלכי סדום ועמורה ומי הוא אברהם ומי הוא לוט וכל מקראות הפרשה הזאת יאריך הספור האמנם בקצור מופלג אעורר קצת הערות במאמר ואח"ך נבא לביאור בע"ה: ובראשונה ראוי לעורר איך יעלה על הדעת שהיו פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין ולא ג' פרסאות. גם ר' נחמיה מה כונתו באומרו לא נתאבקו רגליו גם שלא למדנו שיעור במשל ההוא שאמר. אמר המעתיק המאמר מכ"י האר"י זלה"ה בכאן מצאתי קושיות רבות לאין חקר על הפסוקים ועל המאמר ולא העתקתי אותם יען כי אין כונתי להעתיק אלא מן ההקדמות דשייכי לחכמת הקבלה. והענין הוא כי הלא האדם הוא בעל חומר וצורה וגס ועב ולא יוכל להשתנות מן הכח הנמסר בו בעת יצירתו ולכן אם ירצה האדם לקפוץ שעור יותר ממה שבטבעו לא יעלה בידו וכל זה גורם לו כבדות החומר העב אשר נתלבש בו האדם בבואו אל העוה"ז ולולי זה היתה יכולה הנפש לעוף ולקפוץ בכל אות נפשה האמנם אם נרצה לדקדק הדברים יותר בדקות נמצא כי גם ברוחניים עצמם יש ביניהם הפרש והראיה לזה הוא כי גם במלאכים עצמם והם ד' חיות הקדש שהם שוים במדריגתם ובמקום אחד עכ"ז יש ביניהם הפרש כענין זה כמ"ש ז"ל בברכות פ"ק א"ר אלעזר בר אבינא גדול הנאמר במיכאל יותר ממה שנא' בגבריאל דאלו מיכאל באחת וגבריאל בשתים כו' הרי שגבריאל לא יוכל לקפוץ ולעוף בעולם כמו מיכאל ופסיעותיו קצרות יותר ממיכאל וגם זה יהיה פלא בעיני הפשטנים ויחשבו שגם בזה יש בו צורה ואין הדבר כפשוטו ולא יבינו כי הפשט והרמז הכל אחד דוגמת הנפש עם הגוף שזה צלם ודמות לזה ואם היתה הנפש משונה איבריה מאיברי הגוף בהכרח היה שלא יתלבשו זה בזה וכלי גדול לא יכלהו כלי (דף י"ב ע"א) קטן גם אם הכלי יהיה בעל קצוות וזרועות מחולקים לא יוכל להכנס לתוכו כלי פשוט ואם יכנס לא יכנס בכל חלקיו ועד"ז פשטי התורה צריכי' להיות דומה בדומה אל נשמת התורה ופנימיותה כי הגוף צלם אל הנשמה וגם צריך שהפנימיות יהיה דבר רוחני שאל"כ לא היה צריך ללבוש כמו דרך הפשטנים המפרשים תחילה התורה ואמנם תחלה נאמר כי בלי ספק נשמו' הצדיקים הם גדולי' ממלאכי השרת וכמש"ה כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך מי גדול השומר או הנשמר אעפ"י שמצינו ג"כ קרא דכתיב ה' ישמרך מכל רע וגו' הענין תלוי במש"ה צדיק מושל ביראת אלהי' אשר ז"ם לא זז מחבבה עד שקראה אמי והנה מושב הנשמ' הוא בערבות ואין שם לא מלאך כו' כנז' בזוהר בפ' בראשית ד"מ וז"ל מדר' שביעא' כו' ותמן לא אשתכחו בר נשמתהון דצדיקיא כו' ע"ש ואפי' קודם הבריאה היו נפשותיהון של צדיקי' ובהם נמלך הקב"ה וברא את העולם כמש"ה המה היוצרים כו' ואמנם (ד"ש דף ט' ע"א) המלאכים לא נבראו עד יום ה' וכמש"ה ועוף יעופף על הארץ כנז' שם והנה אם נפשות הצדיקי' הנקר' בנים כמש"ה בנים אתם לה' אלהיכם יוצאים מתוך מעיו והם גדולים למעלה מן המלאכים עכ"ז ברדתם למטה בעה"ז אי אפשר לעמוד בו אלא בלבוש החומרי הזה מכ"ש המלאכים שברדתם למטה הם מוכרחים להתלבש: וביאור הענין תלוי בדרוש אבי"ע כי עולם האצי' הוא דק עד מאד ועול' הבריא' הוא עב ממנו וברדת אור האצי' בבריאה אם תשאר שוה כמו שהיא יחזור עולם הבריאה להעשות אצי' האמנם מוכרח הוא שהאור העליון יגנז ויתלבש בברי' ואז יחשב האצי' היורד בבריאה בבחי' הבריאה וכן בכל עולם ועולם שאל"כ יהי' כל העולמות אצילות וכדוגמא זו הנשמות והמלאכים ואף גם זו כביכול בשכינת עוזו ית' כמ"ש ז"ל בעשרה לבושים נתלב' הקב"ה כשברא את העולם כי לא היה אפשר להעשות עולם החומריי כזה ע"י רוחניתו ית' הפשוט זולתי אחרי התלבש בכל אותם המלבושי' וכמש"ה עוטה אור כשלמה לברא את השמים אח"כ נוטה שמים כיריעה ומה גם בבריאת הארץ השפלה והנה ענין לבוש המלאכים ברדתם בעה"ז בתוך האויר הזה הנה האויר בעצמו הוא אור נתפס כי לא יש אויר שאין נתפס אלא ההוא אוירא קדמאה דכלא הנק' אור קדמון והוא הנק' אור שאינו נתפס בס' יצירה אמנם כל שאר האוירי' הנב' נתפסים הם אלא שהם דקים והנה זה האויר אשר עלינו הוא כלול מד' יסודות המעורבים בו האמנם עיקר היסודות הגוברים בו הם אש רוח מים עפר כי יש מים מעל השמים וברדתם מתערבים האויר אמנם יסוד העפר אין בו ולכן המלאך שמתערב באויר שהם ג' יסודות היותר זכים יש בהם יכולת להתפשט עד ז' ימים דאלמלא יושבים המלאכים ומתערבים בהאי עלמא ז' יומין לא יכלי לאתפשטא מהאי מלבוש' והכי אירע לעז"א ועזא"אל וטעם היות ז' יומין הענין הוא כי בכל רביע חדש הלבנה מתערבים כל כחות ד' היסודות בהכרח ויש אז חדוש נוסף כנודע והנה ענין התלבשות זה של המלאכים והיותם נגלמים באוירים וביסודות נז' בהרבה מקומות בזוהר ונודע כי סדר (ע"ב) היסודות העליונים הם חגת"ם שהם אש רוח מים עפר אעפ"י שבעה"ז אינו כן כסדרם ולכן מיכא"ל הנגלם באויר זה אינו נגלם אלא ביסוד המים כנגד החסד ולכן בקפיצה אחת יכול לקפוץ כל העולם אחרי רדתו והתלבשו בו אך גברי"אל ברדתו לעה"ז מתלבש במים ובאש שהם חו"ג שמדתו מצד הגבו' ואם יהיה נגלם באש מכ"ש במים כי לעולם שמאלא אצטריכא לימינא אך ימינא לא אצטריכא לשמאלא כנז' בזוהר ולכן מוכרח הוא להתלבש בב' יסודות מים ואש אמנם אליהו בארבע כי אליהו דרגיה איהו לתתא מן האי באר כנז' בפ' ויצא על פסוק וירא והנה באר בשדה ולכן מתלבש בכל הד' יסודות ולא כשאר המלאכים שאינם מתלבשים אלא בג' ולא יותר ומי שנתעסק בחכמת הקבלה ידע כמה מיני אוירים הם כנז' בתשו' הגאונים ז"ל דאית שמושא דאוירא דקדושה ושמושא דאוירא דשידי והענין הוא כי גם השידי' הם מתלבשים באוירים אלא שהם דומים למלאכים והענין הוא כי להיותם מתלבשים באוירים הדומים למלאכים ובהיו' מתלבשים שם תמיד ואינם מתפשטים מהם כמו המלאכים לענין זה דומים לבני אדם כי בני אדם אעפ"י שנשמת' גדולה ממ"ה אינם יכולים להתפשט מזה הלבוש להיו' שנתלבש בהם החומר העכור לקשר כל העולמות כמו שנפרש לקמן: '''מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו''' הכלל העולה כי בכל הדברים העליונים שייך התלבשות ברדתם לעולם השפל הזה עד שאפילו השכינה שייך בה התלבשות כמו לעיל כי ז"ס צמצם הקב"ה שכינתו בין בדי הארון כו' ובזה שאמרנו מבואר ענין הקדמת הקפיצה מה היא כי לבוש האדם הוא ממדריגת התחתון שבכלם מפני החומר שבו ולכן אין בו כח לקפוץ הדרך אמנם השידין השוכנים באויר יש בהם כח לקפוץ באויר אך אינו כמלאכים וז"ס מלאך המות בשמונה והמלאכים יותר במעלה בענין הקפיצה כמ"ש למעלה יותר מכלם כי ז"ס וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל כו' כמ"ש בס"ה דנחית ממדרגה לתתא כו' האמנם האדם הוא סולם כל העו' וקושר כל העולמו' כנודע כי יש בו גוף מבחי' העה"ז ונפש הבהמית של יצה"ר מפאת השדין השוכנים באויר ונפש השכליית מן האופני' ורוח מן המלאכי' ונשמה מן הכסא ונשמה לנשמה מפאת השכינה אשר על מי שיש לו בחי' זו נאמר (ד"ש ע"ב) עליו בנים אתם לה' אלהיכם ויש מי שלא יקרא אלא עבד ודבר זה נודע והנה ע"י קשר זה שיש באדם כי קושר כל העולמות לכן כאשר ירצה יהיה כח בידו לעשות קפיצת הדרך ע"י איזה אחת מן הכחות אשר עליו כי יש שעושה איזה קפיצת הדרך ע"י שדים וכנמצא על המקובלים הראשונים על הה"ר אליעזר מגרמיזא ז"ל שהיה משתמש בשמושא דאוירא דשדי הנק' אצל המקובלים שמושא דהבלי זוטא כנודע: ואמנם גם בבחי' קפיצה זו יש ב' מיני קפיצות אחת היא ע"י הנוק' דסט"א והאחת היא ע"י הדכורא דסט"א כי גם את זה לעומת זה עשה האלהי' וכמו שיש רגלין דדכורין שהם נה"י כמבאר לעיל ויש רגלין דנוק' כמ"ש ז"ל בס"ה על פ' רגלי חסידיו ישמור כי הנוק' אתקריאת רגלין דבעלה משום דיתבא ברגלין כמש"ה ותגל מרגלותיו וכן הענין (ע"ג) בסט"א והקפיצה הנעשת ע"י הנוק' דסטרא אחרא הוא שנדמה לאדם כעין ענן אחד ורוכב עליו ומוליכו למקום שהוא רוצה והטעם נודע כי הנוק' נק' ענן דוגמת הקדושה כמ"ש כי ענן ה' על המשכן יומם והיא השכינה הנק' ענן כך בסט"א דנוקבא אתקריאת ענן וז"ס וחסדכם כענן בקר דא נוק' דלית בה ממשא וכטל משכים הולך דא דכורא דמיניה אתי טל לארעא וז"ס הנרמז בסבא דמשפטים וז"ל שבתי וראה תחת השמש תמן תנינן בכל יומא הוה אקדים שלמה כו' הא עמודא דעננא כו' הוו אתיין כו' ושנים אלו העמודים שתיהם בסוד הנוק' דסט"א אלא שיש בה ב' הכוחות אשא ועננא ולטעם זה לא היה בא עליהם זולת נשר אחד בלבד ולא ב' נשרים להיות כי הכל בחי' הנוקבא לבד ובשתי כוחות אלו נתאחזו עז"א ועז"אל ברדתם מן השמים זה באש וזה בענן שהם ב' כוחות דנוק' וז"ס ויראו בני האלהים את בנות האדם כי בנות האדם הם ב' כוחות האלו שבנוקבה ומאי דקאמר האדם הוא אותו האדם הבליע' כי גם הוא נק' אדם כמו שאמר הכתוב אדם בליע' איש און ולכך היו באים ב' עמודים אל שלמה מפאת עז"א ועז"אל וזהו הטעם כי עז"א אין בו אלא בחי' עוז וגבורה תקיפא והוא כנגד עמוד האש אמנם עז"אל יש בו אותיות אל להורות שהוא יותר נמתק בסוד חסד אל וזה נאחז בעמוד ענן ולכן הקדים עמוד האש לעמוד ענן כמ"ש הא עמודא דאשא ועמודא דעננא הוו אתיין ונקט לה בס' בחי' עז"א ועז"אל וז"ס נופל וגלוי עינים כנז' בזוהר פ' בלק דר"ח נופל דא עז"א דאעמיק ליה קוב"ה בעומקא דחשכו' כי הוא נאחז יותר בגבורה קשיא כי הוא עמוד האש וגלוי עינים דא עז"אל דהא לא אזדקק חשוכא עליה כו' ודברים אלו גלוים ומבוארים למי שירצה להבינם: ואמנם ענין הנשר דהוה אתי תמן על תרין עמודי' אילין יובן בסוד נמרץ הנז' בפ' ואשא אתכם על כנפי נשרים כנודע שארז"ל כי ביום הא' נסעו מרעמסס והיה שעור הדר' ההוא ק"ך מילין והלכו אותו בקפיצת הדרך ע"י השכינה נוק' דקדושה הנחלקת לב' בחי' וג"כ בסוד לא ימיש עמו' הענן יומם דא הוא הכח הנמשך אליה מצד הימין ועמוד אש לילה הוא הכח הנמשך אליו מצד השמאל ובכח ב' ענינים אלו קפצה להם הארץ וב' ענינים הנז' הם כנפי נשרים וזמש"ה ואשא אתכם על כנפי נשרים ולכן כנגדו יש גם בקליפה כיוצא בזה וז"ס הנשרא דהוה עולה ע"ג העמודים הנז' בסבא דמשפטי' כי הנשר הוא גופא דילה והעמודים הם ב' זרועותיה ובזה לא יקשה עתה לדברינו מה שנמצא בזוהר כי נשר הוא באמצעיתא כמ"ש הכתוב דרך הנשר בשמים דנר' שהוא בתפארת והכל אמת אלא שהוא בתפארת דמלכו' ובזה יוצדק אומרו דרך הנשר בשמים דנשר חד ושמים חד והדברי' הם מוכרחים למי שירצה להבינם וכן תמצא בתקונין דקי"ד בשכינתא ודאי אתכלילת בכלא ובג"ד זימנין אתקריאת נשר כו' ואין כונת זימנין אל מציאו' זמן ממש כי אין למעלה שנויים חלילה כפי הזמנים אמנם אומרו זימנין אתקריאת פי' בזמן שאנו מדברים בתפארת אז נק' נשר כו' ודי למבין: (ע"ד) אמנם יש מין קפיצה ב' והיא ע"י דדכורא דסט"א בסוד נצח הוד יסוד דיליה הנק' רגלין אמנם ענין זה נר' לאדם כאילו הוא בעצמו הולך ורץ ברגליו והארץ נקפצת לפניו ואינו רואה עצמו רוכב על הענן אלא שנדמה לו כאלו גבה קומתו מאד ונתארכו רגליו דבר נפלא עד שארכבותיו מתרחבים מאד מאד והכל כחפצו המצטרך אליו מיל אחת או ב' מילין ואמנם מציאות קפיצה זו נז' בתקונין דק"ו ע"ב וז"ל ת"ח שמענא דעובדא הוה בחד (ד"ש ע"ג) בר נש מאינון בעלי קבין אדהכי אחזרו רישייהו לגביה וחמו ליה דהוה רהיט ככוכבא דשביטא כו' כי היה ממש מהלך ברגליו ולא היה רוכב ע"ג ענן והנה ב' בחי' אלו נמצאים בספרי הקדמוני' וההפרש אשר ביניהם הוא כשרוצים לרכוב על הענן אז משביעים השבעות ויורד הענן ההוא ורוכב עליו או יעשו קנה אחת מז' קשרים וישביע השבעות וירכוב על הקנה אך יש מיני השב' אחרות שאינם צריכות לענין ממש כגון הקנה והענן כנז' אלא בדבור בלבד שמשביע בפיו ורץ ברגליו על הדרך שביארנו וטעם הדב' הוא כי תמיד הנוקבא איהי עשיה ומלאכה ודכורא איהו דבר בלבד ואמנם כבר ביארנו כי קפיצה זו היא ע"י הדכורא ע"י נצח הוד יסוד דידיה אשר ביארנו לעיל כי הם סוד ג' רגלי' תחוג לי בשנה ולכל רגל מהם יש קב אחד אשר נעשה ממנו ענין הקפיצה דוגמת הקטע יוצא בקב שלו שאינו יכול לילך זולתי ע"י הקב גם יש להם בחי' הקבין ברגליהם לקפוץ ברגליהם וזמ"ש דעובדא הוה בחד בר נש מאינון בעלי קבין: והאמנם כי המא' הזה נסתר עד מאד לא אבאר בו כי אם הפשט לבד כי הנה האיש הזה היה מת אלא שנתגלה לחכמים האלו להודיע דבר חכמה כי בכל אתר דצדיקיי' יתבי שולח השי"ת נשמות הצדיקים או המלאכים או אליהו הנביא ז"ל ללמדם תורה וזה פשוט והנה האיש הזה היתה נשמת צדיק אחד שנפטר מן העולם ואין להם כח לבא בזה העולם ולא להתגלות לבני אדם חומריים זולתי ע"י התלבשם באותם הקבין דוגמת מלאכי אברהם דאגלימו בהאי אוירא ואמנם יש מיני נשמו' גדולות מהם שאינם נראים כחגרים אך הם שלמים לגמרי ובבואם בעה"ז ללמד תורה לצדיקים הם באי' טעיני כחמרא וכמעשה דרב המנונא סבא בהקדמת הזוהר אך אלו מארי קבין כי הם חגרים הוא סוד המשל של רז"ל על הנפש ועל הגוף אחד חגר ואחד סומא הרי שקראו הנפש חגר בהיותה משוללת מן גופא שהוא לבושא שאין יכולת ללכת בזה העולם בלתי לבושא שהוא הגוף ובכח אלו הקבין קפץ ורהט ככוכבא דשביטא עד שהגיע לההוא מערה במקום מושבו ואז לא הוצרך יותר אל זה הלבוש הנק' קבין ונתפשט ממנו ואז לא היה חגר כי אינו חגר זולתי בבואו לעה"ז שהוא צריך בהכרח למלבוש להתלבש רגליו פה בעה"ז וזמ"ש והוה תמן ההוא בעל קבין מתפשט מההוא גופא כו' הרי כי אותם הקבין הם דוגמת גופא להתלבש בו הנשמה ואמנם היותו רהיט ככוכבא דשביטא יתבאר לך במה שהקדמתי לך כי ג' רגלים הם נצח הוד יסוד וזה היה מבחי' רגל הג' הוא יסוד והנה נודע כי ז' כוכבים הם בז' רקיעים וכנגדם מתיילדים ומתהוים בארץ בכח (דף י"ג ע"א) תנועתם שם ז' מתכות ואמנם סדרם כך כסף זהב נחשת בדיל עופרת כסף חי ברזל והם הם עצמם כנגד ז' כוכבי לכת שבתאי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה ונמצא כי הכסף חי הוא כנגד היסוד והוא כנגד כוכב הששי הנק' כוכב סתם בלא שם לווי וכבר ידעת כי גם היסוד נק' איש חי וכנגדו הוא הכסף חי ואמנם לא נמצא זהב חי אלא כסף חי והענין הוא כי הכסף הוא סוד החסד דשריא בפום אמה והיא טפת מיין דכורין דנפקי מפום אמה כנז' באדרת נשא וז"ס אברהם איש החסד שנ' בו והוא יושב פתח האהל אחר שנמול ואז יצתה טפת החסד ונתגלת שם בפי אמה הנק' פתח האהל ולכן ברדתו שם מלמעלה למטה עד היסוד מתנועע ונק' איש חי דוגמת הכסף חי המתנענע יותר משאר מתכות וכנגדו בז' כוכבי לכת הוא כוכב הנק' כוכב סתם אשר עליו נאמר דרך כוכב מיעקב בסוד דריכת הקשת שהיא הטפה היורה כחץ דרך היסוד וזה אומרו דהווה רהיט ככוכבא דשביטא כי היה רץ ע"י בחי' זו ואמנם בחי' לבוש זה הנק' קב והרי הם ג' קבין לנצח הוד יסוד. וז"ס בית שמאי אומר מקב לחלה הוא הקב האמצעי של היסוד. ובה"א מקביים לחלה שהם נו"ה וחכמים הכריעו קב ומחצה הוא נצח וחצי היסוד הימיני וכדי שלא לצאת מכונת הדרוש לא אאריך בזה כי הא דבר ארוך: ואמנם קב של היסוד כולל עשרה קבין כנודע כי הטפה היוצאת מהיסוד היא סוד י' זעירא שהיא כללות כל הי"ס והנה כמו שיש בחי' קבין אלו בקדושה כך יש בקליפה וז"ס רוצה אשה בקב ותפלות יותר מט' קבין ופרישות שהוא בסט"א מעשרה קבין ופרישות הם הי' זעירא דנפיק מיסוד וז"ס קב של חרובין דר' חנינא ממ"ש למ"ש כו' כי ר' חנינא בא בעה"ז בגלגול מפני שר' חנינא לא זכה לבנים ועל זה החריב הקב הזה הקדוש (ד"ש ע"ד) והברוך של יסוד כי כן ק"ב ר"ת קדושה ברכה פי' הטיפה נמשכת מן המוח שהיא חכמ' נק' קדש כנודע וברדתה מן יסוד נק' ברוך וזהו קב אמנם הטיפה בעצמה היא אות י' הרי יב"ק וע"כ איתייהיב ליה קב חרובין דסט"א אשר קטרג כנגדו שיהיה עני כיון שהחריב בקדמיתא האי קב וזה תמצא בר"מ דפ' פינחס דרי"ו ע"ש וז"ס הקטע יוצא בקב שלו דר"מ כו' ופלוגתא דר"מ ור' יוסי דר"מ סבר דכיון שהקבים האלו הם לבוש של הנשמה והוא לבוש החצון שבכל לבושי הנשמה והוא המפסיק בין הנשמה לקליפ' הנאחזת בו כי אם כן מותר ליצא בו בשבת לרשות הרבים והענין הוא כי רה"י הוא סוד הקדושה ולכן גבהו עשר' ורחבו ד' כנז' בתקונין ורה"ר הוא סוד החצוני' בסוד מ"ש אליהו הנביא ז"ל לנביאי הבעל כי אתם הרבים והמוציא חפץ מרה"י לרה"ר גורם להוציא נצוצי הקדו' אל הקליפות ואמנם זה הקב הוא הלבוש החצון של הקדושה אשר ע"י יונקים סט"א א"כ יכול הוא לצאת בו לרה"ר כי בהכרח צריכים חיות נהירו דקיק כנז' בזוהר וזהו ענין ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי כנז' בסוד סבא דמשפטים והענין הוא כי להיות נצח הוד יסוד לבר מגופא יש להם אחיזה בהם החצונים ואז הקדושה נעשית כביכול כעין קטע כי ז"ס ותקע כף ירך יעקב פי' כי נגנז אור הנה"י באותה שעה כאלו היא קטע ואז אינם נאחזים אלא בסוד הקב שלהם וז"ס ויאבק איש עמו כי סט"א נק' אבק כנז' בזוהר פ' וישלח מאי ויאבק א"ר אלעזר מן אבק כו' וביאור הדברי' (ע"ב) כי החצונים נאחזים בקב ומתייחדים דכו"ן דידהון ליינק מן הקב דקדושה ולהזדווג ביחד ונעשים א' מן אב"ק והקב שיונקים נהפך להם ונעשה ב"ק וזהו אב"ק והבן זה כי אינו מועיל להם ודברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לי להאריך בהם וגם אם נבאר פי' מלה ק"ב יאריך עלינו הספור ודי בזה: ונחזור לענין שהיינו בו כי ב' מיני קפיצות הם אחת בנוק' ואח' בדכורא וכל זה ע"י השדים וכן ע"י מלאכים דקדוש' יש ג"כ ב' בחי' כי ע"י האופנים הוא מציאות קפיצה אחת בעשיה וע"י המלאכים דיצירה שהם החיות הוא קפיצה ב' וע"י המלאכים אשר הם נק' נק' בשם רגלים כמש"ה ורגלי' רגל ישרה והם המלאכים הנאחזים בנה"י דיצירה וכן מצינו באליהו הנביא ז"ל שהקפיץ את רב המנונא סבא כנז' בסוף אדרת נשא וכיוצא בזה יש ב' קפיצות אלו ע"י שכינתו ית' וכמו שביארנו לעיל על דרוש הקבין שיש קבין בחצונים ויש קבין בקדושה: ובזה נבא לביאור המאמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו ג' מילין ירצה כי הנה היות פסיעותיו ג' מילין ודאי שלא היה בהתמדה אלא בעת ההיא כפי הצורך ולכן לא נאמר ענין זה אלא גבי קרא דירדפם יעבור שלום כמו שנבאר שלא היה הולך ברגליו אלא ע"י קפיצת הדרך ואז היו פסיעותיו ג' מילין ומעתה אין לתמוה על היות פסיעותיו ג' מילין בעת הצורך ההוא וזה מבואר בתנחומא שקפצ' לו הארץ כנ"ל: ומעתה נבאר פסוק ההפטרה כפי דרכנו וז"ל מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד כו' ירדפם יעבו' שלו' אורח ברגליו לא יבא מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' יר' מי העיר ממזרח פי' מי העיר לב המזרחיי' לבא וליפו' ביד אברהם ותי' וא' צדק יקראהו לרגלו ר"ל כי השי"ת הנק' צדק ממד' המלכו' אשר העיר ממזרח את המלכים וזה הצדק הוא אשר יתן לפני אברהם את הגוי' ואת המלכי' וזמ"ש יתן לפניו גוים כו' וכ"ה להודיענו שלא תחשוב הדברי' במקרה ושאברהם בכחו וגבורתו שלו ושל אליעזר עבדו ומדרש אגדה למ"ד אליעזר זה עוג מלך הבשן לכן אל תחשוב שבכחם ובגבורתם נצחו את המלחמה אלא הכל היה מאתו ית' כי הוא עצמו שהעיר את לבן לבא והוא עצמו יתן לפניו גוים כו' והביא ראיה לזה ואמר ירדפם יעבור שלום גו' ובזה יתישב שהוזכרה ענין הרדיפ' אחר המלחמ' והענין הוא דבשלמא בענין המלחמ' אפש"ל כי בדרך טבע בכחו ובגבורתו של אברהם הנק' ענק כמש"ה האדם הגדול בענקי' ובגבורתו של אליעזר עבדו שהיה עוג והיה ג"כ מן הענקים וגם שהיה לו ילידי ביתו שש מאות וי"ח וע"י הכח אשר נתן להם הקב"ה אפ' שעשו מלחמ' האמנם בעת הרדיפ' אי אפשר לו' כך כי הרי בעת שרדפם אורח ברגליו לא יבא והיה ע"י נס שקפצה לו האר' א"כ כיון שהרדיפ' לא הית' כ"א ע"י ית' שהקפיץ אותו והוא לא עשה כלום כך בענין המלחמ' לא עשו הם כלו' אלא הקב"ה עשה הכל והוא הפילם לפניהם וזש"ה אח"ך מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' ולכן שיעור' דקר' יר' כך ירדפם אברהם כשהיה הולך אחר (ד"ש דף י' ע"א) המלכי' הנה השי"ת שנק' שלו' יעבו' לפניו להלחם בעדו האמנם עדין צרי' לדקדק למה פה כינה להקב"ה (ע"ג) בשם שלם מה שאינו בעת ובעונה ההיא כי אדרבא עת מלחמה ולא עת שלום והענין הוא כי הלא אלו המלאכים כשבאו על סדום להלחם עליה לא נתכוונו כי אם לבקש תואנה ליקח את לוט בשביה ומתוך כך יצא אברהם אע"ה להלחם עמהם ויהרגוהו כמ"ש חז"ל בב"ר על פסוק וישובו ויבואו אל עין המשפט א"ר אחא לא באו אלא להזדווג לתוך גלגל עינו של עולם עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסמותה. היא קדש הוא כתיב ולכן פרשו בזוהר ולכן השי"ת ששמו שלם וכל מעשיו שלום נתקנא באלו הרשעים ארורים הם המעוררים מדנים לא"א ע"ה שהיה איש שלום שהיה משים שלום לשי"ת עם כל בריותיו ע"י שהי' מגיירם ועוד שהוא היה בשלום עם אותם המלכים ולכן נגלה השי"ת אז בשם שלום וזמ"ש ירדפם יעבור שלום הקב"ה בכבודו ובעצמו ולא ע"י מלאך ולא ע"י שליח אלא הוא העובר ברגליו אך רגליו של א"א ע"ה לא זזו ממקומם וזש"ה אורח ברגליו לא יבוא פי' אורח ברגליו של אע"ה לא יבואו אלא הקב"ה מוליכו באומרו יעבור שלום השמיענו כי השי"ת הוא המקפיץ ולא אע"ה עבר ברגליו ובאמור הכתו' בס' הזה אורח ברגליו לא יבא ולא קאמר רגליו באורח לא יבא להשמיענו פי' יעבור שלום לומר כי אעפ"י שהיינו יכולים לומר שמש"ה יעבור שלום היינו שצוה הקב"ה לשדים או למלאכים שיקפצו לו הארץ לכן כדי לבטל סברא זו אמר אורח ברגליו לא יבא פי' אורח של אברהם לא בא ברגליו של השי"ת ורגליו ירמוז אל המלאכים כי יש מלאכים שנאחזים בנצח הוד יסוד והם רגליו של השי"ת וגם באומרו מלת אורח ולא דרך רמז ג"כ לומר שלא נעשה ע"י השדים ואורח ירמוז לדם נדות כמש"ה חדל להיות לשרה אורח כנשים ור"ל כי גם הקלי' הנאחזים ברגלים העליונים לא באו ברגליו של אברהם אלא הקב"ה בעצמו כאמור. ודוגמ' זה פירשו בס"ה ואמרו אורח ברגליו של אברהם לא יבא כי לכלוכת זוהמא לית ברגלך בעידן דרדיפת אבתריהון ולכן אמר אורח ברגליו ולא אמר באורח ברגליו ע"כ: והנה זה עצמו כוונת ר' נחמיא ור' לוי ור' יודן בש"ר יוסי ן' זמרא דלא באו אלא ללמדנו ענין הקפיצה בעצמה אשר נעשה לו וכמה שעור פסיעותיו בעת ההוא ור' נחמיא אתא לאשמיענן ע"י מי היתה קפיצה זו וזמ"ש ר' נחמיא לא נתאבקו רגליו וביאור דבריו יובן במה שביארנו כי סט"א נק' אב"ק כמ"ש בס"ה פ' וישלח ולכן אמר אל תחשוב כי קפיצה זו היתה ע"י שדים הנק' אב"ק וביאר הענין הוא כי כח הקפיצה הוא שאדם מתלבש תוך אותו מלבוש של שדים ועל ידי זה מתארכים רגליו של אדם ומתרחבים פסיעותיו ואין האריכות תלוי ברגלי האדם אלא באותו הלבוש שהוא מתלבש בו ודומה לאדם בעת ההיא כאלו ברגליו קורדסקין גבוהי' מאד הנק' בלשון ערבי (קלא קי"ב) וגם מתרחבים פסי' ולכן א"ר נחמיא לא נתאבקו רגליו כו' לומר שלא נאחזה הקלי' הנק' אב"ק ברגליו בעת ההיא כי הקפיצה לא היתה אלא ע"י השי"ת וזמ"ש אח"כ אלא כאדם שהולך מביתו לבית הכנסת: ולהבין זה אתן טעם תחלה למה לא היו רק ג' מילין ולא פחות ולא יותר והענין (ע"ד) הוא כי היו ג' מילין כנגד ג' רגלים העליונים שבהם נתלבשו רגליו של אע"ה והם נצח הוד יסוד. וזמ"שה ירדפם יעבור שלום ואמר ירדפם כנגד נו"ה כי הרדיפה היא בשני הרגלים ואמר יעבור שלום כנגד היסוד הנק' שלום הרי לך טעם אחד למה כינה פה להשי"ת בשם שלום ור' יודן דריש סיפיה דקרא אורח ברגליו לא יבא שהול"ל לא יבואו ומדקאמר לא יבא חוזר אל האורח והענין הוא כי האורח שלו הוא היסוד בסוד אורח מברך ובסוד ואורח צדיקים כאור נגה ואמר כי האורח הוא שנתלבש בו והכוונה היא כמה שביארנו בההוא עובדא דההוא בעל קבין דתקונין דהוה רהיט ככוכבא דשביטא להורות כי אותה הקפיצה היותה מכח היסוד ולא מכח נו"ה וכן באברהם היה כן לפי סברת ר' יודן וא"כ לא היו פסיעותיו אלא מיל לבד כנגד היסוד וזמ"ש ר' יודן אומר מיל שנא' אורח ברגליו לא יבא כי מסיפיה דקרא מוכח שלא היה אלא ע"י היסוד וזמ"ש לעיל יעבור שלום אך מש"ה ירדפם קאי לאברהם ולא היה אלא ע"י נצח הוד יסוד העליונים ובא ר' נחמיא לקיים דברי ר' יודן ואמר לא נתאבקו כו' פי' בזה שהוא יסוד כשהוא הולך מביתו לבית הכנסת דא כנסת יש' להתחבר עמה (ד"ש ע"ב) כי אז אין סט"א הנק' אבק יכולה להתדבק שם כמבואר בשיר השירים מהזוהר על אלפא ביתא דא"ת ב"ש כי בעת הזווג הכל בחשאי והמלך והכלה בלחישו והנה כמו כן אברהם לא נתאבקו רגליו יען כי השלו' הוא המקפיצו כמ"ש יעבור שלום ולא היה סט"א יכול להדבק שם ואפשר לומר כי ר' נחמיא פליג אכולהו כי לדעת ר' לוי פסיעות רבות בפסיע' אחת הלך מביתו עד מקום המלכים דוגמת זה שהוא יסוד ההולך מביתו לבית הכנסת שהם דבוקים זה בזה יסוד ומלכות ובפסיעה אחת הם מתחברים כך היה אברהם: והנה ידענו בביאור כי המלכות אינה מתרחקת מהיסוד אלא פסיעה אחת לבד ולכן נק' המלכות פסיעה וז"ס פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדם כי היסוד נוטל הטפה מחמשה ספירות שעליו שהם חג"ת נ"ה וכשיורדת בו נקרא היסוד כ"ל כי מן חמשה נכללו כל אחד בסוד עשרה ונעשו בו חמישים כמנין כ"ל ובהנתן בחי' אלו שהם חג"ת נ"ה עם כל היסוד במלכות אז נק' כל"ה כ"ל ה' ואז נכללים כל אחד מאלו החמישים בסוד עשרה ונעשים ת"ק וז"ס מהלך עץ חיים ת"ק שנה כי בהיותו מהלך מלמעל' עד למטה אז נשלמו בו ת"ק שנה והמל' נוטלת ממנו בחי' אחת מת"ק אלו אלא שהיא כלול' מכל הת"ק וזהו פסיעה גסה נוטלת א' מת"ק ממאור עיניו של אדם כמו שכת' הרמב"ם ז"ל בה' דעות שכבת זרע היא מאור עיניו של אדם והבן זה וז"ס ומגבעו' אשורנו כי הגבעות שהם בחי' המלכות הנק' גבעה נוק' הם יוצאים לחוץ בשעור פסיעה אחת לבר וזמ"ש אשורנו לשון פסיעה כמ"ש בזוהר פ' בלק על פסוק אשורנו כו' ואושיט פסיעה לבר כו' והיא המלכות שיצתה חוץ מהזעיר אנפין שעור פסיעה ודי בזה כי דברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לגלות דברים אלו ולמה נק' פסיעה וז"ס ואתה תשופנו עקב והיא המלכו' הנק' פסיעה שהיא עקב ודי בזה: (דף י"ד ע"א) ונמצא עתה שהם חלוקים במציאות קפיצה זו של אברהם אם היתה ברגליו ממש שנתארכו פסיעותיו והיה פוסע פסיעות או אם נשא אותו על כנפי נשרים ובקפיצה אחת הלך שם וזהו סברת ר' נחמיה והם ב' מיני קפיצות שביארנום לעיל וזו היא כונת כל המאמרים החולקים בענין הקפיצות כי בתנחומא מונה ד' ובמס' סנהדרין מונה ג'. עוד חילופים שבין זה לזה ועוד כי לשניהם לא נמנה קפיצות הארץ דרעמסס לסכות והענין תלוי בזה כי זו הקפיצה שהיתה על כנפי נשרים בפנים אחת אליבא דכולי עלמא אינה נמנית וגם לסברת האו' כי גם באברהם היתה על כנפי נשרים ולכן לא מנו אותה בסנהדרין אמנם המקומות אשר מובן מפשטי הכתובים הם עצמם וברגליהם הלכו. אלו הם שנמנו בין בתנחומ' בין בסנהדר' כמו יעקב שנא' בו ויצא יעקב ונא' בו וישא יעקב רגליו וכן באליעזר נא' ואבא היום אל העין תלה בו בעצמו ולדברי האומר בתנחומא מוכיח כי גם אברהם היה כן ולכן לא הביא פ' זה של אורח ברגליו לא יבא כי מורה הפך זה אך הביא פסו' ויחלק עליהם לילה המורה כי בעצמו הוא חולק עליהם ואין לי פנאי להאריך בזה ואתה המעיין מעצמך תראה ותדקדק מהו ההפרש שיש בין זה לזה אחר שמסרתי לך מפתח של מחלוקת עם שכולם הם דברי אלהים חיים שלכל אלו קפצה הארץ אלא שלדברי האחד אין להכניס במנין כי אם קצתם ובזה ג"כ תבין כי בתנחומא אמר קפצה הארץ ובסנהדרין הוסיף מלת להם לומר כי אותם הג' בדוקא הוא שקפצה הארץ להם בעצמם כי הם בעצמם היו רוצים וקופצים על הארץ משא"כ באחרים שהארץ נקפצה כשנשאום על כנפי נשרים והוא אינו זז ממקומו ודי בזה כי אין לי פנאי להאריך יותר זולתי לבאר ענין מילין אלו מה עניינם: וזה יובן במ"ש בתקונין בהקדמה בכתיבת יד על ג' ווין דויסע ויבא ויט וענין קפיצא זו הוא כי הלא המלכות לפעמים היא תחת היסוד כמבואר אצלינו למעלה והנה כדי להתחבר עם בעל' גופא בגיפא צריכה לדלג ג' דלוגים שהם נצח הוד יסוד עד שתתחבר גופא בגופא שהוא ספי' התפארת ואלו הם עצמם ג' דלוגין שאנו מדלגים בג' פעמים ק' ק' ק' ה' צבאות כו' וידעת כי ג' קדש הם בחג"ת והענין הוא כי מדלגת נצח הוד יסוד ועולה בחג"ת ואלו הם עצמם שלשה דלוגים של ברכת הלבנה לחברה עם בעלה וד"ל: הרי כי ידענו בזה כי קפיצת הדרך הוא בסו' נה"י והיותם ג' ווי"ן הוא הטעם כי זעיר אנפין כולל ו"ס ולכן נרמז בוא"ו (ד"ש ע"ג) של שם ההוי"ה וכל ספי' מהם כלול' מכל הו' הרי ששה ווי"ן נמצ' כי נצח הוד יסוד הם ג' ווין ואל תתמה אם ויסע ויבא ויט הם בחג"ת ואיך עתה הם בנצח הוד יסוד כי כבר ידעת כי יש ב' ע"ב ולכן יש בפ' והיה אם שמוע עד ושמתם ע"ב תיבין כנגד נצח הוד יסוד כנז' בתקונין דקל"ג והנה נודע כי כל אחד מאלו הו' ספי' כלול' מחברתה והם י"ב ואלו הם סוד י"ב שבטי ישראל וכנגדם הי' תחום מחנה ישראל י"ב מילין כמשרז"ל במ' בתרא אמר רבה בר בר חנא לדידי חזי לי ההוא אתר מערבות מואב (ע"ב) עד אבל השיטים והוי י"ב מילין ולכן סבירא ליה לר' עקיבא דאית תחומין מדאורייתא עד י"ב מיל אך מדר' גזרו על מיל אחד בלבד ולא אאריך בנתינ' טעם בזה לבל יארך הספור: והנה י"ב אלו הם ב' ווין ו"ו עילאה ו' תתאה ו"ו עילאה תפארת כולל עמו חו"ג וכל א' כלול' מחברתה הרי ו"ו עילאה להורות על יעקב ויוסף ו' תתאה כנ"ל ולהיות כולם סוד ווי"ן לכן היו ששה אלפים אמה כי האמה היא צורת ו' והנה להיותם בנצח הוד יסוד דדכורא לכן היו מילין ולא פרסאות כי הפרסא היא נוק' בבחי' המלכות והענין הוא כי נודע כי המלכות מקננ' בעשייה שהוא סנדלפון והנה סנדלפון בגי' פ"ר שהוא שר היער ואדני בגי' ס"ה הרי פ"ר וס"ה נמצא כי בכל בחי' פרסאות הם במלכו' שהם נקבות אך מילין הם בדכורא: אמר שמואל נלע"ד שחסר כאן וצ"ל ו"ו תתאה יסוד וכולל עמו נו"ה וכל אחת כלולה מחבירתה הרי ו"ו מליאה ולכן פסיעותיו של אע"ה שהם נצח הוד יסוד שלו הם ג' מילין לפי שאינם רק ג' ספי' ולכן היו כנגדם ג' מילין וכנגד היות כל אחת כלולה מחבירתה לכן גם המיל הוא כפול אלפים אמה והם ו' תתאה: ואביא עתה מא' אחד מס"ה בפ' לך לך אשר הוא רומז כל האמור ובו נסיים בע"ה וז"ל מי העיר ממזרח דא אברהם כו' צדק יקראהו לרגלו דא הוא רקיעא תתאה ועביד נוקמין ואפיל שנאין כו' ירדפם דא אברהם וקב"ה הוא עביד קמיה וקטיל לון דכתיב יעבור שלום דא קב"ה דאקרי שלום אורח ברגליו לא יבא וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו'. טעמו נא וראו מה מתוק מדבש אומרו וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו' דבשלמא גו ענני ניחא אבל גו סוסוון קשיא דהול"ל ע"ג סוסוון. וקושיא זו מבואר לתינוק ן' יומו אך הענין הוא כי עננים הם הנוק' דסט"א כמש"ל והסוסוון הם נצח הוד יסוד דדכורא דילהון הרצי' ברגליו ומלבישי' את האדם והוא מתלבש בתוכם ממש ולא עליהם וסמך ממ"ש בפ' בא וז"ל ולאילין עביד שמושין כו' כי סמא"ל הוא דכורא וכל כתות דיליה הם הנוק' דאינון כעננים למירכב בהון כו' וכוחות סמא"ל דכורא אינון בסוסוון דילהון הרי מבואר בביאור כל מה שאמרנו ונכוחים הם למבין והרי בזה ביארנו שלא היתה הקפיצה ע"י שדים ואח"ך חזר ודחה גם קפיצה אחרת שהוא ע"י המלאכים וגם בהם יש ב' בחי' דכורין ונוקבין וזמ"ש דלא חזי אזיל קמיה לא מלאכא ולא שליחא אמר מלאכא כנגד נצח הוד יסוד הנקראת מלאכים כנז' בפ' פקודי דף רל"ב ע"א ושליחא נגד הנאחזים במלכות שליחא דכלהו ע"כ מצאתי עוד בס' אחד: אמר שמואל: נלע"ד שהמאמר הזה הועתק מכ"י הרב עצמו ומעתיק המאמר טעה בהעתקתו וכבר תקנתי בו מה שיכולתי לתקן ושגיאות מי יבין ולא נמצא בו יותר: ===פסקא ה === מדרשים שם בפ' לך לך פרשה מ"ד סי' י"ז וז"ל ר' אבין מוסיף תרתין נובלת אורה של מעלה גלגל חמה נובלת חכמה של מעלה תורה כו' הנה נתבאר כי יעקב יוצא מן (ע"ג) ההארה של יסוד דאבא שבתוך ז"א הנובלת ויוצאת לחוץ של ז"א ומשם ניתנת ליעקב הנק' תורה וזה מ"ש נובלת חכמה של מעלה מבחי' היסוד שלו נובלת ההארה היוצאת ליעקב הנק' תורה וז"ס פ' תורה צוה לנו משה כי משה הוא היסוד של אבא שבתוך ז"א כמבואר אצלינו וממשה יצאה התורה שהיא הנק' קהלת יעקב שהם האורות של משה הנקבצים ונקהלים ביעקב ושם נעשים תורה. אמר שמואל עוד נת' מאמר זה בש"א בשער ההקדמות בדרוש פרצופי לאה וע"ש ועוד נתבאר בש"ה שער המצות: ===פסקא ו === שם בפ' תולדות פרשה מ"ה וז"ל ויאמר יצחק אל בנו מה זה מיהרת למצוא בני למצוא מיהרת למצוא הברכה אביך נתברך ן' ע"ה ואתה ן' ס"ג שנים כו' כבר הודעתיך כי יעקב הוא ז"א או פרצוף הנק' יעקב היוצא בפני ז"א מן החזה ולמטה (ד"ש ע"ד) שהוא המקום שהחסדים מתגלים בו כנודע כי שם סיום התלבשו' יסוד דאימא והנה אימא היא הוי"ה דמלוי ס"ג ומתלבשת בשש ספי' ושליש שהם כחב"ד חו"ג ושליש ת"ת של ז"א שעד שם הוא מקום המכוסה וכל מדריגה מהם כלולה מעשר הרי ס"ג ונמצא כי בהשלי' ס"ג אז מתגלים החס' ומהם מתברך יעקב: ===פסקא ז === מא' במ' ילקוט פ' וישלח סי' קל"ו וז"ל אל תיראי וגו' אלא כל שבט ושבט נולדה תאומתו עמו. תאומה יתירה נולדה עם בנימין כו' זה יובן עמש"ל בפ' ותוסף ללדת את אחיו את הבל כו' וע"ש והענין הוא כי גם בנימין ניתוספה עמו ולפי שכשנאבד יוסף הצדיק הושם בנימין במקומו כנז' בס"ה וגוף וברית חשבינן חד: ===פסקא ח === שם פ' ויחי צ"ח וז"ל ראובן בכורי אתה אתה בכור ואני בכור אני בן פ"ד שנה לא ראיתי טיפת קרי ואתה וילך ראובן וישכב כו' סבת זה השבח ביעקב יותר משאר כל הצדיקים הוא כי הנה נתב' בס"ה פ' קדושים כי יעקב בא לתקן עון גלוי עריות של אדה"ר כנודע כי שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם והנה אדה"ר הוליד שדין ורוחין ולילין מטיפת קרי שהוציא בק"ל שנים שפירש מאשתו חוה כנודע וכבר הודעתיך בביאור מאמר מס"ה בריש פ' בראשית בענין מ"ב זווגין שיש בטיפת זרע העליון שהם בחי' פ"ד טיפות פשוטות וכנגדם נשתהא פ"ד שנים מלראות טיפת זרע: ==ספר שמות - דברים== ===פסקא א === מא' במ' תנחומא והביאו הילקוט בפ' בא סימן קפ"ז וז"ל החדש הזה לכם ראש חדשים אר"י לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש הזה אלא משום כח מעשיו הגיד לעמו כו' הטעם הוא כי בר"ח ז"א עומד בנצח ונוקביה בהוד כנודע והענין זה הוא ביום ר"ח ואמנם זה לא היה כך בבריאה וזה קושיא באצי' והשיב משום כח מעשיו הגיד לעמו הכונה אחיזתם בהוד והם אומרים אין לנו חלק לכן המלכו' לשם בנצח. אמר שמואל פשוט הוא שהלשון מוטעה כלו ואין בי כח לפשוט את ידי בו. מה שהבנתי מכללות דברי מוהר"י צמח שכונת ר' יצחק היא שהיה להתחיל התורה מהחדש הזה דניסן הוא רומז על ראש הנקבה והיה צריך להתחיל בו משום זה השער לה' ותירץ הטעם הוא כו' עיין בפנים: ===פסקא ב === שם שמות רבה פ' כי תשא פרש' מ"ה וז"ל ה' מלאכי חבלה היו שם אף וחימה וקצף והשמ' (ע"ד) והשחת אותה שעה באו ג' האבות ועמדו בג' כו'. הנה ה' מלאכים אלו נאחזים ונשרשים בה' גבורות המתפשטות בגופא דז"א בחג"ת נ"ה וכלם ירדו אח"ך לתוך היסוד ונכללו שם ושם נתמתקו שלשתם בלבד, והם קצף והשמד והשחת שהם כנגד חג"ת ולכן כשהזכי' מרע"ה זכות ג' האבות שהם כנגד חג"ת נסתלקו כי הם גבורות ממותקות אבל שני הגבורות שכנגד נו"ה לא נתמתקו ולכן הם אשר נשתיירו והם אף בנצח חמה בהוד וכנגדם הבל וקין הבל בנצח וקין בהוד: ===פסקא ג - י"ג מדות דר"י=== {{דה מפרש|מאמר בספרי בפ' ויקרא וז"ל: רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת בהם כו'}} הכונה היא כי אין ספק שהתורה התחתונה היא נדרשת מי"ג מדות אלו ונמשכו אליה מהתורה העליונה שבכת', הנדרשת מי"ג מדות דוגמת אלו, כי כל מה שיש בתחתונים דוגמתם בעליונים ומשם מתפשט בתחתונים. והנה התורה העליונה (שהיא ת"ת) נחלקת ל''י"ג מדות'' בסוד ו"ק שבה כלולים מדין ורחמים וכללותם-- הרי י"ג. ו''דרישה'' זו מצד המלכות המקבלת ממנו מת"ת; פעם כך ופעם כך. * '''( א )''' כי פעמים תקבל מחו"ג שבת"ת וזהו ''מקל וחומר''. כי 'קל' רומז לרחמים, המקילים את הדין ומרחמים על העולם; ו'חומר' רומז לדין המחמיר לדון את העולם -- הרי מדה א'. ומדה זו כשהעולם נדון קצת ממנו בדין גמור וקצת ממנו ברחמים גמורים - הרי '''מקל וחומר'''. והיא מדה א'. * '''( ב )''' ולפעמים תקבל מת"ת שבת"ת שהוא המכריע וקו השוה בין חסד לגבורה ואז יהיה העולם נדון בדין ממוזג -- לא רחמים גמורים ולא דין גמור אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעות, בסוד הת"ת. וזו נקראת '''גזירה שוה''' -- מדה ב'. * '''( ג )''' ולפעמים תקבל מצד הת"ת הנקרא 'אב' בנטותו לצד הנצח או לצד הוד הנקראים 'כתוב אחד'. וזהו ''מבנין אב וכתוב אחד''. או בהכריעו בין נו"ה, וזהו ''מבנין אב וב' כתובים'' שהם נצח והוד. ואז נקראת '''מבנין אב וכתוב אחד; מבנין אב וב' כתובים''' -- וזו מדה ג'. * '''( ד )''' ולפעמים מקבלת מכללות ת"ת בכל שש קצוותיו, וזהו '''מכלל ופרט'''; וכלל ואח"כ פרט. ותהיה אז ההנהגה ממדת המלכות, כי '''אין הכלל אלא מה שבפרט'''. וזו נקראת ''מכלל ופרט'' -- מדה ד'. * '''( ה )''' ולפעמים מקבלת מלכות מכללות ת"ת כנז' ותתגבר מדת הת"ת עליה ויתנהג העולם על ידו, ומדת המלכות נכללת בו, והוא יהיה עיקר ההנהגה. כי ''פרט וכלל'' מתרבה הכלל ויהיה הכלל עיקר. כי{{הערה|<small>נ"ל להוסיף ''כי {{קו תחתי|לפעמים}} יגברו...'' - ויקיעורך</small>}} יגברו שש קצוותיה על שש קצוותיו ולפעמים להפך. וזו נקראת '''פרט וכלל''' -- מדה חמישית. * '''( ו )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה מיסוד ותכריע בין ת"ת ליסוד וזהו ''כלל ופרט וכלל''. כי 'כלל' הוא ת"ת (<small>שבו כלולים הו"ק</small>), ו'פרט' היא המלכות (<small>דלית ליה מגרמה כלום, ועוד ששם הדברים בפרטות ומתפרשים בסוד "ופרט כרמך לא תעולל לעני ולגר תעזוב אותם", כי שם מקומם</small>) וכלל הוא יסוד (<small>הנקרא 'כל', דכליל שית בקרטופא חדא</small>). ואז יתנהג העולם ע"י המלכות, וזהו ''אי אתה דן אלא כעין הפרט''. וזהו '''מכלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט''' -- מדה ששית. * '''( ז )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה בסוד עטרת בעלה ותשפיע לת"ת בהתנהג העולם על ידה ברדתה למטה בבחי' זו. וזהו ''מכלל שהוא צריך לפרט''. ולפעמים תחסר אור המלכות ותצטרך לקבל אור מהת"ת להשלים עצמה בהתנהג העולם בבחי' זו הגרועה שאין לה אלא לצורך עצמה ולא להשפיע, כי כל הבחי' הנז"ל הם שמקבלת מדת המלכות שפע לצורך עצמה ולא לצורך אחרים. וזו היא ''מכלל שהוא צריך לפרט''. א"כ{{הערה|<small>טעות סופר אולי כאן? - ויקיעורך</small>}} '''מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל'''. זו מדה שביעית. * '''( ח )''' ולפעמים תקבל המלכות מהת"ת בסוד 'למודי השם' -- על ידי נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד והת"ת בנצח בסוד שם ן'{{הערה|<small>צ"ל ''בסוד שם ן' - שם ד' בנצח ושם אדני וכולי'' והכוונה לשם הויה. וכן מוכח בהמשך. כנ"ל. - ויקיעורך</small>}} ד' בנצח ושם אדני בהוד. : והנה הנהגה זו היא הנהגת תחלת ברייתו של עולם כי מתחלה היו למעלה ד"ו פרצופים והמלכות שנקראת 'דבר' היתה בכלל הת"ת הנקרא 'כלל', והיא כלולה בו, ויצתה מן הכלל (שהוא הת"ת) ונדבקה ב'למודי השם'. וזהו ''וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' - כי לא ללמד על המלכות לבד (<small>שתהיה היא לבדה בלמודי ה' למטה</small>), אלא ''ללמד על הכלל כולו יצא''-- שגם הת"ת מזדווג עמה בלמודי ה'. כיצד? ת"ת בנצח בימין בשם בן ד' ומלכות בשמאל בהוד בשם אדנ"י, ויתחברו אז שניהם ע"י היסוד בסוד יאהדונה"י (כנזכר בתקונין). ונמצא שע"י ירידתה ממקום הת"ת ירד גם כן הת"ת עמה בלימודי ה' (<small>שהם נו"ה</small>). וזהו '''לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. : ועוד כי כאשר ירדה מדת המלכות מאת פני המלך ונטרדה למטה, לא לבד גרמה לת"ת שהוא נקרא ''"עצמו"'' כד"א משה בפ"ע אמרן שהוא המקום שהיא היתה שם בעת אצילותה בין תרין דרועוי כי יצטרך המלך כאשר ירצה לדבר עם הכלה הכלולה לרדת למקומה בלמודי ה' שהם נו"ה (<small>כי זולת זה אי אפשר התדבקות גופא בגופא בסוד חבוק, אחר שהיא למטה והוא למעלה וצריך הוא לרדת למטה להיות אצלה בסוד הגוף - גופא בגופא</small>); אלא גם ראש המלך (בסוד רישא דז"א) גרמה שירד גם הוא למטה כדי שיהיה החבוק שלם -- גופא בגופא, אנפין באנפין, דרועין בדרועין, רגלין ברגלין. וזהו ''ללמד על הכלל כלו יצא'' -- לומר שהת"ת כולו בכללו ירד בלמודים, ולא הת"ת לבד שהוא סוד גופא. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. וזו היא מדה ח' : ועוד גם טרם רדתה למטה יצדק אומרו ''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד'' כי נוקבא דז"א יצאת מאחורוי מבין תרין דרועין דידיה לעומת החזה ושם נעשה לו ראשה וזרועותיה שהם חו"ג שבה נאצלו כנגד נו"ה שבזכר ונו"ה שבה שהם למודי ה' יצאו מן הכלל שהוא הת"ת וזהו '''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' -- כי יצא מן הכלל ללמד כי הם למודי ה' כי אין להם על מה שיסמוכו בת"ת והוצרך הזכר העליון להמשיך רגליו למטה ג"כ להיות היא עזר כנגדו ולא חוצה לו. וזהו '''אלא ללמד על הכלל כולו יצא''' כי הוצרכו למודי הזכר להתפשע למטה וכל זה בכלל המדה הח'. והמבין יבין. * '''( ט )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד עבור המלכות להוליד למטה דוגמת העליונה בסוד תיבת נח שיצאו ממנה ג' גוונים שם חם ויפת שהם דין ורחמים וכללותם דמיון ת"ת הכוללת דין ורחמים אלא לפעמים תתעבר בסוד הרחמים לבד ויהי' כל הג' גוונים אלו נוטים כולם לצד הרחמים {{הערה|<small>צ"ל ''כענין'' - ויקיעורך</small>}}בענין ת"ת הנוטה לצד הרחמים. וזהו '''וכל דבר שהיה בכלל''' בסוד האצילות למעלה מן הת"ת, '''ויצא לטעון טעון אחר''' בסוד העבור, ונתעברה בג' גוונים הנזכרים כלולים זה בזה בסוד הרחמים '''שהוא כענינ"ו''' -- כענין {{קו תחתי|ו'}}, שהוא סוד הת"ת, ואז '''יצא להקל''' בסוד הרחמים הוליד ג' גוונים כולם מצד הרחמים, '''ולא להחמיר'''. וזו היא מדת תשיעית. * '''( י )''' ולפעמים תתעבר בסוד דין ורחמים ביחד ''שלא כענינ"ו''-- שלא כענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא נוטה לצד הרחמים, ואז תצא ''להקל ולהחמיר'' ותתעבר ותוציא (ד"ש ע"ב) למטה ג' גוונים דין ורחמים ממוזגים וזו היא '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר'''. וזו מידת עשירית. * '''( יא )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות ברדתה למטה ממקום אצילותה עם הת"ת ותרד למטה ביצירה בסוד מטטרו"ן (<small>שהוא נער, חגיר חרצין, בסוד שתין פולסי דנורא שהם ס' גבורים בסוד הדין</small>). וזהו ''ויצא לידון בדבר חדש'' - ולפי שתמיד מתחדש מטטרו"ן כד"א "אנוש כחציר ימיו כולי" כנז' בפ' פינחס. וזהו 'בדבר החדש'. ואז ברדתה למטה במקום מטטרו"ן הוא סוד הגלות בסוד "אי לך ארץ שמלכך נער". וזהו ''אי אתה יכול להחזירו לכללו'' - כי הזווג בטל בימי הגלות ואין לה יכולת לעלות אצל בעלה ''עד שיחזירנה הכתוב'' -- שהוא סוד נצח כד"א "למנצח על אילת השחר", תרין שחרין דאיילתא. ולפי שהוד הוא בגלות (<small>כד"א "כל היום דוה"</small>) צריך נצח עם ת"ת להחזירה במקומה ותהיה החזרה נגלת לעיני כל חי ולא תהיה סתומה אלא מפורשת. וזהו ''עד שיחזירנה הכתוב לכללו בפירוש''. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש, אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש'''. וזו מדה י"א. * '''( יב )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות בנו"ה שבה המקבלת מת"ת וזהו '''ודבר הלמד מענינ"ו''' - מענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא הת"ת. או יהיו מקבלים נו"ה שבה מסוף הת"ת שהוא יסוד וזהו '''ודבר הלמד מסופו'''. וזו היא מדה י"ב. * '''( יג )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד נו"ה שבמלכות שהם ''שני כתובים המכחישים זה את זה'', דהיינו זהו דין וזה רחמים וע"י יסוד שהוא ''הכתוב השלישי המכריע ביניהם'' יתמזגו ויתנהג העולם ע"י מזוג היסוד המכריע בתוך המלכות. וזהו '''וכן ב' כתובים המכחישות זא"ז עד שיבא הכתוב הג' ויכריע ביניהם'''. וזו מדה י"ג: ===פסקא ד === מא' בספרי פ' שמיני והובא בחומש רש"י ז"ל וז"ל קרב אל המזבח. שהיה אהרן בוש וירא לגשת א"ל משה למה את בוש לכך נבחרת. הנה מלת לכך נראה דוחק קצת והענין הוא כי חוזר אל מ"ש שהיה בוש והיתה בו מדת הבושה והענוה ואמר מפני שיש בך מדת הענוה יתירה על זולתך לכך נבחרת: ===פסקא ה === '''מאמר במ' רבה פ' חקת פרשה י"ט וז"ל:''' ''דבר אחר: דברים שלא נגלו למשה נגלו לר"ע וחביריו וכל יקר ראתה עינו זה ר' עקיבא וחביריו''. גם באותיות דר"ע נז' על דרך זה שבחו של ר"ע. וכן במסכת שבת פ' הבונה אמרו שהיה ר"ע דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות עד שכמעט תשש כחו של משה. והנה ארז"ל כי אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נגלה למשה, ולכאורה דבר זה תימא גדולה. אבל הענין הוא כי משה ודאי שכל מה שעתיד להתחדש בעולם בכל התורה ידע, אלא מה שידעם היה בע"פ אבל לא היה יודע לדורשם ולרומזם בפסוקי התורה כל א' וא' במקומו, עד שבאו חכמי הדורות וכל א' ואחד היה דורש הדרשות שהם מחלק נשמתו ולומדם מן הפסוקים. וכן היה בר"ע. שכל אותם תלי תלים של הלכות --עם שכבר נגלו למשה ענינם-- אלא שלא נגלה לו מקום רמיזתם בפסוקים. ובא ר"ע ודורשם על קוצי התורה והיה אומר קוץ זה רומז לדרשה זו, וזו לזו: ===פסקא ו === (ע"ג) מ"א' במ' רבה פ' וזאת הברכה וז"ל ד"א מהו איש האלהים א"ר אבן מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלהים. נודע הוא כי בינה נקראת אלהים והנה"י שלה נכנסו בסוד מוחין תוך ז"א עד החזה שהוא מחצית קומתו וגם כי לאה הנק' אלהים ג"כ יוצאת מחצי הז"א ולמעלה ולכן משה שהוא רומז אל ז"א מחציו ולמעלה נקרא אלהים אבל מחציו ולמטה שיוצאת רחל אשתו נק' הוא איש כמש"ה לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת וזה נאמר על רחל הנק' חוה הב' ונת' ג"כ בש"ד שער הפסוקים בפ' ואנכי איש חלק וע"ש: אמר שמואל מצאתי כתוב מאמר בס"ה פ' וישלח תו אבהן שבקו ליה מחייו ע' שנין כו' וז"ל סוד נפלא מ"ש בזוהר במקומות אחרים האמנם בפ' וישלח האריכו בו בסוד אדה"ר שנתן משניו שבעי' שנים. ועוד אמרו דאברהם שבק ליה ה' שנים ויצחק לא שבק ליה כלום יעקב שבק ליה כ"ח שנים ויוסף שבק ליה ל"ז שנים סך הכל ע' שנים. וראוי לידע מאחר שאדה"ר שבק ליה ע' שנה מה צורך עוד לאבות שיתנו לו כל אחד ואחד כ"כ שנים. ואגב נדקדק דלמה יצחק אבינו לא שבק ליה כלום. והענין הוא שהשנים שהניח לו אדה"ר מלבד שהם שנים מתים כמש"ה כי ביום אכלך ממנו מות תמות גם היו שנים פגומים מזוהמת נחש ואעפ"י שעשה תשובה הלואי שיועיל לו לעצמו ולכן לקח ע' שנה מהאבות והענין הוא כי (ד"ש ע"ג) הכל הולך אל מקום אחד כמ"ש חז"ל שאדה"ר נתגלגל באבות ונתקן בהם ממה שחט' בע"ז וג"ע וש"ד ובראשונה תקן אברהם אבינו מה שחטא בע"ז ולכן הושלך אברהם בכבשן האש לקיים מקרא שכתוב פסילי אלהיהם תשרפון באש ונודע כי הפוגם בע"ז פוגם בה' אחרונה של ההוי"ה וכשתקן אותה הה' נתוסף לו ה' בשמו ונקרא אברהם ולכן הניח לו משניו ה' שנים כנגד ה' של השם. וביצחק תקן עון ש"ד כשפשט צוארו ע"ג המזבח ועכ"ז לא הניח לו משניו כלום כי יצחק מסטרא דתוקפא דדינא דגבורה ואין נמשכים ממנה חיים. וביעקב שכוון לשם שמים בלוקחו ב' אחיות ולא הותרו אלא לו לבד תקון עון ג"ע וגם זה היה בסוד גדול להוציא מן הקליפה אל הקדושה אותם ב' טפות של זרע שלקחה אותם לילי"ת חוה א' ועכשיו נתקנו ברחל ובלאה וכל טפה היא רומזת ליד אחת וז"ס יד ליד לא ינקה רע שהוא הקרי הנק' רע וז"ס מה שעבד יעקב ז' שנים וז' שנים לרמוז אל אותה היד ולכן אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכם שהם השתי ידות הנז' העולים כ"ח וכנגדם שבק ליה מחייו כ"ח שנה וכנגד יצחק אע"ה שלא הניח לו כלום להיותו מצד הגבורה כאמור ולכן נעקד ע"ג המזבח בהיותו בן ל"ז שנים לכן יוסף שבק ליה מחייו ל"ז שנים להיותו מבחינת היסוד הנק' ק"ץ ח"י כנגד יצחק אע"ה והנה חי הוא היסוד והוא קץ אל הגבורה נמצא שיוסף תקן ליצחק אע"ה ולכן שבק ליה מחייו ל"ז שנה מספר שהיו ליצחק אע"ה בשעת העקידה: אמר שמואל כך נלע"ד לתקן להיות שבשעת העקידה יצאה נשמתו של יצחק אע"ה ואחר העקידה באו לו חיים אחרים מסטרא דדכורא לכן אותם הל"ז שנים ראשונים שהיו לו קודם העקידה שהיו (ע"ד) מסטרא דנוק' מסטרא דשרה אימיה כמש"ה והנה בן לשרה אשתך נתנם במתנה לדוד הע"ה שגם הוא אתי מסטרא דנוק' ודוק ותשכח היותם ל"ז שנים השלשים מסטרא דנה"י בסוד ג' עדרי צאן רובצים עליה והשבע' מסטרא דנוק' עצמה הנקראת בת שבע כנלע"ד. חזרנו להקדמתינו שהע' שנה של אדה"ר הם שנים מתים וטעם למה אדה"ר נתן לו ע' שנה ולא יותר הטעם הוא לפי שדוד הע"ה מסטרא דנוק' הנק' שביעית להיות כולל' שבע העליונות וגם נותנת שפע לשבע הנערות אח"ך הראויות לתת לה מבית המלך וכל אחת כלולה מעשר הרי ע' ואם תשאל אעיקרא דמילתא למה נתן לו חיים ולא הניח אותו שיהיה נפל הטעם הוא בעבור שעיקר תקנתו היה בדוד וז"ס שמו אדם ר"ת אד'ם דוד משיח ודע הקדמה אחת כי קודם שחטא אדה"ר היו החיים באים לבני האדם מא"א ולכן היו בבני אדם חיים ארוכים ואחר שחטא הוא וחזרו ג"כ בניו למרות העליון נאמר בהם לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו ק"ך שנה מסטרא דז"א ולפי שהאדם חטא בה' אחרונה של ההוי"ה שהיא שביעית כאמור לכן נתן לו מימיו כנגדם ע' שנה לדוד הע"ה ואח"ך כשבא אדה"ר בגלגול דוד הע"ה חזר ונתקל במעשה דבת שבע לפי שאכלה פגה ולכן לא נתקן עדיין לגמרי: אמר שמואל אעפ"י שבענין האשה לא ניתקן לגמרי הנה נתקן לגמרי מהקללה שנתקלל מפי הקב"ה שא"ל כי ביום אכלך ממנו מות תמות כי בגלגול דוד המלך נאמר בו דוד מלך ישראל חי וקיים כנגד ב' מיתות נאמר לו ב' ברכות חי וקיים וכנגד החסרון של קין והבל נתקן הכל בשלמה הע"ה ונק' איש מנוחה ועכ"ז לא ישלים לגמרי עד הגלגול הג' במשיח בן דוד ואז יחזור הברכה על כל באי העולם ג"כ ואז כתי' בלע המות לנצח וגו' והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד: ==שונות== ===פסקא א - על פומא דאליהו אתגזר=== סוד מ"ש חז"ל בכמה מקומות על פומא דאליהו אתגזר כו' וכשמזכיר דברי חז"ל אמר ר' פלוני פתח כו' מה ענין הפרש בין לשון זה ללשון זה. והענין הוא כי הנה נודע כי אליהו ז"ל נפרש מבני אדם ונעשה מלאך; לא נשאר לו כח לפתוח ולחדש בתורה להיות כי לא בשמים היא ולא נשארה תורה בעליונים כלל. ועל כן איננו יכול זולתי לספר לתלמידי חכמים התחתונים ממה שנתחדש בישיבה עליונה של התלמידי חכמים העליונים הגדולים, לכן אמר ''"על פומא דאליהו אתגזר"''. האמנם התלמידי חכמים יש להם יכולת לפתוח ולחדש בתורה כל מה שיראה להם, וכמו שאמר הפסוק "על פי התורה אשר יורוך כולי". ואעפ"י שנפטרו מזה העולם - כמו שמצינו בזוהר בהרבה מקומות דאמר כך פתח ריש מתיבתא כו' ובמתיבתא דבצלאל ואהליהב וכיוצא באלו הצדיקים - יכולים לפתוח בתורה ולחדש כל מה שירצו, לכן כתיב בהו ''"ר' פלוני פתח"'', וכיוצא מאלו הלשונות. נמצינו למדים כמה גדלה מעלת ישראל מכל האומות ומכל שאר המלאכים שהמלאכים נקראו עבדים וישראל נקראו בנים שנאמא "בנים אתם לה' אלהיכם".{{ררר}}'''עד כאן.''' :''כנלע"ד שמואל ויטאל בן הרב המחבר אבא מארי כמהר"ר חיים ויטאל זלה"ה'' <references/> 1hq55jbydem4xybd8zxnehylm5lmlry 3101936 3101931 2026-11-07T19:36:25Z Roxette5 5159 /* פסקא ד - פסיעותיו של אברהם אבינו */ 3101936 wikitext text/x-wiki <noinclude><big>'''[[שער מאמרי רז"ל - חלק ב|<<]] | [[שער מאמרי רז"ל]] | [[שער מאמרי רז"ל - חלק ד|>>]]'''</big></noinclude> ==ספר בראשית== ===פסקא א=== מא' במ"ר פ' בראשית פ' א' וז"ל ר"י שאל את ר"ע א"ל בשביל ששמשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה שהיה דורש אכין ורכין מעוטין אתין וגמין רבויי' כו'. כבר הודעתי' בכונת בשכמל"ו כי הנקבו' לאה ורחל הם לוקחות מן הד' מוחין דז"א הד' אלפין של ד' אהי"ה שהם לבושי המוחין והם בגי' מד"ת בסוד ומדת ימי מה היא שהוא סוד מלכותו של בשכמל"ו ובתחלה לוקחת לאה לפי שהיא עליו' ויותר קרו' אל המוחין כי היא קשר תפלין ש"ר ואח"כ יורדין לרחל וז"ס אתין וגמין רבוין אלא שלאה נק' גם ורחל נק' את כי ז"ס מ"ש בס"ה כי בכל אתר את איהי נוק' והענין הוא כי מן הד' אלפין של המו' הנז' יוצאת הארה ונחלק' בין לאה ורחל כי לאה לוקח' מספר ג"ם אורות ורחל לוקחת כמספ' א"ת אורו' וחבור ג"ם וא"ת הם מדת שהם הד' אלפין הנז' וטעם אל מ"ש הנז' שמעתי ושכח' (ע"ג) והנלע"ד ששמעתי הוא זה או שנפרש כי לאה לוקחת אורך חכמה וחסד קו ימין ואורך בינה וגבורה קו שמאל ואורך שליש א' דת"ת קו אמצעי והנה הדעת שהוא בקו אמצעי אין למנותו כי נכלל בכלל אורך קו ימין ושמאל משא"כ בשליש הת"ת שהוא למטה ואינו נכלל והנה כל ספי' היא כלול' מי' נמצא ד' ספי' ושליש הם בגי' ג"ם או נפרש כי הנה לאה יוצאת מן הדע' דז"א הכולל חו"ג תרין עטרין וכן חו"ג תרי דרועין דז"א הרי ד"ס ועם שליש עליון דת"ת הרי הכל בגי' ג"ם וכל שאר האורות לוקחם רחל. גם נלע"ד לפרש כי הנה ז"א יונק מבחי' הפנים של אי' המתלבש' בתוכו אבל לאה ורחל הנקבות יונקות מבחי' אחוריים דאי' כי לטעם זה נק' זו"ן קדם ואחור בסוד אחור וקדם צרתני ונודע כי עיקר התלבשות אי' הוא כנגד מקום לאה שהוא עד החזה דז"א כי שם נשלם יסוד דאי' ומשם ולמטה מקום רחל ושם גלוי היסוד של אבא מתפשט עד יסוד דז"א כי ז"ס ה' בחכמה יסד ארץ כי במקום שנתגלת החכמה שהוא יסוד דאבא משם התחלת רחל הנק' ארץ ונמצא כי אי' שהיא שם אהי"ה האחוריים שלו הפשוטים שהם בגי' מ"ד כלם מאירים בלאה חו' מן אור אחד מהם שיורד לרחל ונשארו גם אורות מהם ללאה ולכן נק' ג"ם אבל רחל לוקחת אור אחד בלבד והנה היא עצמה נק' ת' לפי שמקומ' באחורי ד' ספי' ז"א שהם תנה"י כנודע וכל אחת כלולה מעשר ועשר מעשר הם ארבע מאות ועם אור אחד הנז' הרי א"ת ברחל ואמנם בחי' זו שלוקחת רחל היא אותה הבחי' המועטת שנת' אצלינו בפסוק ותגנוב רחל את התרפים וגו' בסוד מה שעשתה ענוה עקב לסוליתא עשתה יראה כתר לראשה (ד"ש ע"ב) והיא הארת אחת מועטת ונק' א' של א"ת גם נלע"ד שזהו ביאור אכין ורקין מעוטין הויין כי א"ך ור"ק הם בגימ' ש"ך נצוצין הנודעים שהם דינים ולכן בהיותם אלו תרין נוקבין לאה ורחל נק' א"ך ור"ק מורה על היותם מעוטי ההארה ואין להם רק הארות הדינים בסוד נע"ר ונערה הנז' אצלינו במא' פ' בא אל פרעה ע"ש כי בעת הדינים היא מתמעטת ינק' נער חסר ה' שהוא בגי' ש"ך: ===פסקא ב=== שם פרשה ה' וז"ל ר' נתן בש"ר אחא ור' ברכיה בשם ר' יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים ולארץ די שאלמלא כן היו מותחים והולכים עד עכשיו כו'. זה תבין ממה שביארנו בשער רוח הקדש ביחוד של שם שדי בבחי' ד' אשר שם שהוא סוד הק' ברכאן ושם תראה כי בשם ב"ן שהוא הוי"ה האחרונה שבד' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הנה באות ה"א אחרונה שבה היא בציור ד"י דל"ת ויו"ד הרי כי בסיום כל עולמו אמר די: אמר שמואל ועיין בש"ד והוא שער הפסוקים דף ה' ע"ד כי שם קרא לז"א עץ חיים להיו' שיש בו תרין מוחין הנק' חו"ב וע"ש: ===פסקא ג=== שם פ' ט"ו וז"ל אר"י בר אלעאי עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מי בראשית מתפלגים מתחתיו כו' נודע הוא כי הבינה נק' עץ החיים כנז' בס"ה בפ' וארא ונודע כי יש באי' עלאה ב' שמות הא' היא אהי"ה דיודי"ן שהוא בגי' ע"ץ עם הכולל והב' הוא הוי"ה דס"ג עם עשר אותיות המלוי הם (ע"ד) ע"ג כמנין החיים וז"ס עץ החיים האמנם היותו מהלך ת"ק שנה עניינו הוא כי האחוריים של אהי"ה דיודין הנז' הוא בגי' תקמ"ד כזה אל"ף אל"ף ה"י אל"ף ה"י יו"ד אל"ף ה"י יו"ד ה"י ואם תסיר אותיותיו הפשוטות של אחוריים שהם בגי' מ"ד ישארו אותיות המלוי בגי' ת"ק נמצא כי מהלך עץ החיים והתפשטותו שהוא המילוי הנז' המתפשט בתוך האחוריים הפשוטים הם ת"ק כנז' ותיבת מהלך רומז גם אל ההוי"ה דס"ג הנז' אשר באימא כי המלוי של האחוריים שבו המלואים שהם בגימט' קס"ו והמלוי לבדו הוא בגי' מהלך עם הכולל: אמר שמואל עוד אפשר עם הכולל וכולל הכולל או עם בי"ת יתירה כמהלך גם זה הלשון צ"ע. האמנם אם תרצה להבינו כלך אצל מאמר הגמ' במס' כתובות הנז' למעלה וז"ל אמר ר' ירמיה א"ר יוחנן כל המהלך ד' אמות בא"י כו' ושם נתבאר שכשתסיר מהוי"ה דס"ג המלאה באחוריים שהם קס"ו תסיר רבוע האותיו' הפשוטות שהם בגי' ע"ב ישאר המלוי בגי' צ"ו כמנין מהל"ך עם הכולל: ===פסקא ד - פסיעותיו של אברהם אבינו=== '''שם פרשה מ"ג {{ממ|בראשית רבה|מג|}}, וזה לשונו: ר' לוי בש"ר יוסי ן' זמרא אמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו שלשה מילין כו'.''' קודם שאכנס בביאור המאמר הזה מוכרח אני להציע קצת הצעות וכללים בחכמת הקבלה כדי שתוכל להבין מעט קט מזער, עם שאקצר ועולה בחזקת היד. תחילת כל צריך לבאר ענין אדם וחוה - הם זעיר ונוקבא - הם ב' אותיות אחרונות משמו הגדול יתברך. אשר זעיר אנפין הוא כולל ששה ספירות מחסד עד יסוד ולכך נקרא '''ו'''', ונוקביה היא {{צ|בת שבע}} - ספירה שביעית שהיא אות '''ה'''' תתאה. והמעיין בראות היות הזעיר אנפין נקרא '''ו'''' - לא יטעה בו לומר כי אין בו רק {{גמט דגש|ו'}} ספירות אלו - כי אין קדושה פחות מעשרה. והנה עם ראש '''ו'''' זו יושלם לי' ספירות. והענין הוא כי כל יו"ד כלולה מ{{גמט דגש|ג'}} בסוד '''רישא וגזעא ושבילא''' הנזכר בזוהר בפרשת בלק דף ר"ד ע"א {{ממ זהר|ג|רד|א}}. והאי הוא עצמו מ"ש בפרשת ויקרא דף י ע"ב {{ממ זהר|ג|י|ב}} {{צ|בגין דהאי יו"ד קוצא א' לעילא כו'}}. והענין הוא בקצור מופלג כי אין לך דבר פחות מעשר כמ"ש, והוא צורת ה'''ו'''' יש בה '''ראש ותוך וסוף''', והם סוד {{גמט דגש|ג'}} יודין, וכל אחת מהם נחלקת לרישא גזעא ושבילא - הרי {{גמט דגש|ט'}}. והם * חכמה בינה דעת - '''י'''' עילאה, * וחסד גבורה תפארת - '''י'''' אמצעיתא, * ונצח הוד יסוד - '''י'''' תתאה {{ש}} ושלשתם אות '''י''' כזה [ציור]. ועל זה נקרא זעיר אנפין {{גמט דגש|אח}} - בגימטריה {{גמט דגש|ט'}}. ובהתחברות י' עמה נהר דנגיד ונפיק בחינת היסוד ו' זעירא בלתי ראש אז נעשת ה', '''ד'''' על '''ו'''' כי '''ו'''' דיסוד גנוז ברחם דידה כי היא צורת '''ד'''' בסוד משרז"ל {{צ|כשם שיש צירים ודלתות לאשה}} כמו שאמר הכתוב {{צ|כי לא סגר דלתי בטני}}, ונאמר {{צ|כי נהפכו עליה ציריה}}. וסוד הצירים היא צורת '''י'''' שבאחורי ה'''ד''''. (וכשהדלת נשבר ציר שלה - נעשת '''ר'''' בסוד {{צ|אל אחר}}. ואין להאריך בזה). ואמנם לכן '''ד'''' דאחד רבתי להיות בה עובי ב' דלתין - הרי כזה מצאנו היות בה ב' דלתות וב' צירים. ובהתחבר ב' דלתות אלו יהיו צורת מ"ם סתומה כזה '''ם'''', ואז נעשית סוד (ד"ש ע"ג) '''י"ם''' כי תחי' בהיותה דלת לא נכנס בה היסוד רק צורת '''ו'''' ומתחברות שערים '''ו'''' עם '''ד'''' ונעשת '''ה''''. ועתה בעשותה מן אות '''ד'''' צורת '''ם''' סתומה - גם הוא עלה במחשבה והרים ראש באות '''ו'''' שלו, ונעשה למנין עשר, ונתחברו ונעשו (דף י' ע"א) '''י"ם'''}}. והנה {{גמט דגש|ה'}} ו{{גמט דגש|ים}} הם שוים במספרם, אלא שזה לחשבון זעירא וזה לחשבון רברבא: ונחזור לעניינינו. כי גם זעיר אנפין הוא נקרא '''ו'''' אלא שבתחילה היה קטן בסוד {{צ|חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא}}. ולכן נק' או '''ו'''' שבשמו הגדול ית' ז"א כי ב' אותיות הראשונות אין בהם שנוי, האמנם בשתים האחרונות יש עלייה וירידה והכל תלוי ע"י מעשה התחתונים בסוד {{צ|תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו}}. ואין הגאוה אלא בראש. והוא סוד {{צ|מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש}}. כי ע"י {{צ|נחל קדומים}} (שהוא הבינה) {{צ|מרים}} הזעיר אנפין {{צ|ראש}} ונעשה אות '''ו'''' בסוד {{צ|כונן שמים בתבונה}}. וזהו מה שכתוב {{צ|מי יקום יעקב}} - {{צ|'''מי'''}} שהיא הבינה - הוא {{צ|יקום}} ראש {{צ|יעקב}}. {{צ|כי}} עתה בזמן הגלות {{צ|קטן הוא}} ואין לזאת ה'''ו'''' ראש. אך לעתיד לעה"ב - יגדל לו ראש, ואז לא יקראו לו '''ו'''' כי אם '''י'''' - כי יהיה שלם בכל עשר ספירותיו. וזהו סוד {{צ|לא יעקב יאמר עוד שמך}} - המורה על לשון 'עקב בלתי ראש', {{צ|כי אם '''ישראל'''}} - הם אותיות '''לי ראש'''. וזהו סוד הנרמז בפרשת ויקהל דף רי"ד {{ממ זהר|ב|ריד|א}} {{צ|שמע ישראל - ישראל סבא! בגין דאית ישראל זוטא כו' ורזא דא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. פירושו כי מה שהיה עתה חבור אחד '''י"ה''' והשני '''ו"ה''' - יהיו לעתיד לבא שניהם שוים ויהיו '''י"ה י"ה'''. וזהו מה שכתוב {{צ|'''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}. הם שני פעמים {{צ|אחד}}; ב' היחודים הנזכר שוים. {{ש}} ואל תתמה אם ספר הזוהר מפרשו בעת התפלה של כל יום - כי כן האמת! כי מה שיהיה לעתיד תמידי - הוא עתה לפרקים על ידי מעשינו. ונחזור לעניינינו. {{ש}} כי הלא זעיר אנפין הוא לבדו בעל י' ספירות שלימות, אך לא כל הזמנים שוים. ואמנם הג' ספירות עליונות הנתוספת בו אינם חב"ד העיקריות הג"ר שבעשר ספירות אלא הם ג' ספירות הנמצאות בזעיר אנפין עצמו. ובזה יהיה לך מפתח גדול בראותך בספר הזהר שפעמים אומר אבא ואמא ופעמים אומר חכמה ובינה. והבן זה. והנה נודע כי גם דרך טבע קומת האשה קצרה משל איש. וראש האשה מתחיל מאמצע קומת האיש ההוא מתחת החזה דזעיר אנפין הנזכר מצד אחוריו. כנזכר באדרא רבא דפרשת נשא וז"ל {{צ|בהאי אדם שארי ותקין כללא דדכר ונוקבא כו' ואשתליף לאחורוי ועבד גלגלתא דנוקבא כו'}}. והבן אומרו {{צ|בהאי אדם}}. ולהורות כי כל זה בזעיר אנפין אשר הוא אדם שלם בכל י' ספירות, ועוד יש גבוה מעל גבוה וכלם נקראים בשם "אדם". וזהו סוד ה'''צלע''' אשר משם נבראת חוה מאחורי אדם. כי בצלע שאחורי החזה - שם התחלת ראש הנוקבא. והנה נמצאת כי היא מתחלת מחצי גופא דזעיר אנפין - שהוא סוד מדת התפארת שבזעיר אנפין. ובחציו ולמטה מתחלת ראש הנוקבא. הרי כי י' ספירות דנוקבא דיליה שעור קומתם כמדת ג' ספירות וחצי שלו - שהם חצי התפארת ונצח הוד יסוד. [אמר שמואל: כך מצאתי כתוב. ולאו דוקא חצי תפארת כי אם בשליש האחרון כמו שנתבאר אצלינו בשער ההקדמות בכמה מקומות ובפרט דף צ"ו ע"ג. בסוד המזוזה ומצאת שם כי תדרשנו.] האמנם שעור הכתר דידה הוא כשעור חצי התפארת האחרון שבו ושאר ט' ספירותיה הם כשיעור נצח הוד יסוד שלו. נמצא כי כל ספירה אחת שלו מאלו הג' (נצח הוד יסוד) הם כוללים שעור ג' ספירות שלה. * כי קו ימין דידה - חכמה חסד נצח - נאחזים בנצח שלו * וקו שמאל דידה שהם בינה גבורה הוד - נאחזים בהוד שלו * וקו אמצעי דידה שהם דעת תפארת יסוד - נאחזים ביסוד שלו {{ש}} הרי שנצח הוד יסוד שלו נקרא {{צ|שלש של שלש שלש}}, והם סוד התקיעות של ראש השנה שאז נברא אדם וחוה בו ביום (כמו שנאמר {{צ|זה היום תחלת מעשיך}}), אלא שלא השלים העשירית שהיא המלכות דידה דתקינו סוד התרועה. ולכן היו '''תשר"ת תש"ת תר"ת'''. ובחינה זו היא הנקרא {{צ|דינא רפיא תרועה}}, וכנגדם תשעה ברכות דראש השנה - ג' ראשונות ג' אמצעיות ג' אחרונות. ושלשה אלו - נצח הוד יסוד עצמם - סוד מלכיות זכרונות שופרות. ואין להאריך יותר בזה. והנה כתר דידה מקומו בתפארת שלו. וז"ש {{צ|עטרת תפארת לעמוסי בטן}}. כי עטרת דידה היא בתפארת דידיה, מחציו ולמטה, שהיא סוד הבטן אשר שם המעין אשר היו הנשמות של בני ישראל גנוזות קודם נתינתם ברחם הנוקבא. וזמ"ש {{צ|לעמוסי בטן}} - הם ישראל הנקראים {{צ|עמוסים מני בטן}}. והנה אין דרכינו להאריך לשון ולהרחיב פה בענין מציאות הכתר. ודרכינו להכנס במנין העשר ספירות. אמנם טעם הדבר לא ניתן להכתב כי הדברים ארוכים ואין הדעת סובלתם: הכלל העולה מכל הכתוב לעיל כי קומת המלכות שהוא מתחילת מחכמה דידה ולמטה עד מלכות שבה - הם באחורי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד דידיה ממש. וז"ס {{צ|וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה}} - הם נצח הוד יסוד דידיה, {{צ|רובצים}} על כל מדת המלכות הנקרא {{צ|באר בשדה}}. ואגב אורחין נבאר קצת ענין באר בשדה. כי ב' כינויים אלו נקראים שם במלכות. ומה עניינם. {{ש}} אמנם הענין הוא כי '''בית''' נקרא {{צ|בית מושב בני אדם}}, והוא מקום מושב הספירות בעצמם. אך מאחורי הזעיר אנפין אינו נקרא 'בית' זולתי '''שדה''' - כי יצא מכלל מדבר שמם ונכנס לכלל 'שדה' הראויה לזריעה בסוד {{צ|אסתר קרקע עולם היתה}}, ולכלל 'בית' לא באתה עד היותה פנים בפנים ואז תקרא {{צ|בית}}. ואין כח בזה זולתי ביעקב אשר הוא המזווג פנים בפנים. נמצא כי '''בית ושדה ומדבר''' - ג' כינויים אלו הם במלכות. האמנם {{צ|בית}} תקרא בהיותה פנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. ולכן נקרא 'בית' כי צור' קוים - אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע (הוא היסוד האוחז בנצח והוד). ושלשתם צורת ווי"ן - כי כלם הם '''ו'''' דשמא קדישא המכונה בשם "זעיר אנפין". ולכן כל י"ם(?) צורת ווין בסוד {{צ|כל הנפש הבאה ליעקב ששים ושש}} - כי היא היא הקו בעצמה וחלקיה הנחלקים לעשרה ווין נעשים {{צ|ששים}}, ועצמות {{גמט דגש|ו'}} זו הוא סוד היסוד אשר עליו פירש בזוהר בפרשת שמות {{צ|ששים - דא יעקב, ושש - דא יוסף. דא תרין ווי"ן}}. ואין להאריך בזה אעפ"י שיראה למעיין כי דברי סותרים זה את זה - אי איפשי להאריך בזה: נמצא כי סוד {{צ|בית}} הוא מורה על עת הזווג בהיותם פנים בפנים. ובהיותה באחור כנגד נצח הוד יסוד דידיה (אלא שכבר היא מוכנת ומקושטת ואין חסר בה זולתי החזרת פנים בפנים) - אז נקרא {{צ|שדה}}, כעין שדה הראויה לזריעה אך עדיין אין בו ישוב. {{ש}} ואז נקראת '''חקל תפוחין''' - הם נצח הוד יסוד הנקראים {{צ|תפוחין}}. ואם נרצה להאריך בזה נאמר כי {{צ|חקל}} הוא אחורי נצח הוד יסוד, ו{{צ|תפוחין}} כנגד אחורי חב"ד (כי הם סוד 'הקדש' - כי לעולם כל 'קדש' אינו אלא במוחין שהם ג' ראשונות. ושמור כלל זה בידך) כי אז בערב שבת היא מקבלת מכל אחורי הזעיר אנפין עד ג' ראשונות - לכן צריך לבעלי מעשה לצאת בשדה בערב שבת לחקל תפוחין קדישין ולהכניס אז הכלה העומדת שם בשדה ולהכניסה בביתו פנים בפנים. וזהו סוד {{צ|בתי גואי ובתי בראי}}. ואין להאריך בזה. ונקראת '''{{צ|שדה}}''' להיות כי ה'''ש'''' צורתה ג' ווי"ן והם אחורי נצח הוד יסוד דידיה, אלא שלהיותה באחור הוצרכו להתחבר אורם ונעשו צורת '''ש'''' - לאזור כח מחמת הקליפה העומדים באחוריים אשר הוא סוד {{צ|אלהים אחרים}} מלשון 'אחוריים'. וזהו סוד {{צ|לא יהיה לך אלהים אחרים על פני}}. והבן זה. וזהו סוד '''ש'''' של שקר הנאחזים בה '''ק"ר''' ונעשים '''שקר'''. והנה גם זה לעומת זה עשה האלהים. וכמו שיש נצח הוד יסוד דקדושה - יש נצח הוד יסוד דקליפה. וגם הם בצורת '''ש'''' - אלא דאינון בפרודא; כי {{גמט דגש|ק"ר}} הם בגימטריא {{גמט דגש|ש'}} אלא דאינון בפרודא - שנפרד היסוד דסטרא אחרא מנצח הוד דידיה. וזהו סוד {{גמט דגש|ק"ר}} - כי אז נתפרדו נחש ורוכבו ולא יכלו להזדווג יחד. כי היסוד שלו נכרת מן הנצח הוד שלו ונעשה סריס ונתקרר. וזהו '''ק"ר'''. וזהו סוד {{צ|כי הנה אויביך יהוה כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי און}}. ולכן נרמז זה ביום שבת כי אז בתחלת ליל שבת נעשה שדה כנזכר. והם רוצים להתחבר שם בשד' במעשה קין זוהמא דנחש דכתיב ביה ויהי בהיותם בשדה וגו' ואז {{צ|יתפרדו כל פועלי און}} - ואין להם כח להזדווג. וזהו סוד המזיקין שנבראו בערב שבת שלא נברא להם גופות משום {{צ|דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין}}, כנזכר בסבא דמשפטים {{ממ זהר|ב|קג|א}}. ולכן נקרא {{צ|אל אחר}} משום דיתיב באחוריים. וזמ"ש בפרשת בלק על פסוק {{צ|אשר הלך חשכים}} - {{צ|שראן בחבורא ומתפרשאן מיד}} {{ממ זהר|ג|קצו|א}}. וזהו הנזכר בסבא דמשפטים {{ממ זהר|ב|צה|א}} על ההוא נחש דפרח באוירא - הוא הנחש העליון אשר פורח באויר ואין לו על מה שיסמוך. והם הרגלים סמכי דגופא, והנחש אתקציצו רגליו והוא פורח באויר ואין לו על מה לסמוך. וז"ס {{צ|השקר אין לו רגלים}}. והנה רוצה לפרוח ולעוף עד מקום אחורי נצח הוד יסוד דזעיר אנפין באויר הפנוי אשר שם. וזהו סוד {{צ|אם תגביה כנשר}} האמורים בעשו, {{צ|ואם בין ככבים שים קנך}} - הוא אשר בו כוכבים ומזלות - הוא אחורי יסוד דזעיר אנפין, כי עד שם רוצה לעלות הנחש כדי ליקח הארה משם, כי מתקנא בראות אדם הרוצה להזדווג עם חוה בערב שבת ביום שנברא ואז עולה להטיל זוהמא ואז משליכים אותו למטה. וזמ"ש {{צ|משם אורידך נאם יהוה}}. וזמ"ש {{צ|שארי בחבורא ומסיימי בפירודא}}. וזהו סוד הנזכר בפרשת ויקהל {{ממ זהר|ב|רג|א}} וזה לשונו: {{צ|ת"ח יומא שתיתאה כד מטי זימנא דליק כו'}}. עיין שם והבן: ונחזור לענין. כי בהיותה באחור אז נקראת 'שדה עפר' הראוי לזריעה. ומאחורי הנוקבא עומדים הקליפות. ומקומם שם נק' {{צ|מדבר}}, שהעפר שלו נקרא {{צ|אבק}} שאינו ראוי לזריעה בסוד {{צ|ויאבק איש עמו}}. ואמנם נקר' {{צ|שדה}} על שם שעומדת אחורי ה'''ש'''' (שהוא נצח הוד יסוד דידיה), והוא סוד '''ד'''' ד'''שדה'''. והיא מתקשטת בקשוטיה - הם הארת פנים בנצח הוד יסוד מצד עצמם מצד פנים - ששם הם ג' ווי"ן כנ"ל, ונעשים מכחם '''ה'''' שצורתה ג' ווי"ן. כי עם היות שבתחילה מקבלת מנצח הוד לבד ואינה ראויה לזווג ונקראת '''ד'''', ואח"ך נתוסף בה '''ו'''' ביסוד ונעשת '''ה'''' וראויה לזווג. ואח"ך חוזרת פנים בפנים ונעשת {{צ|בית}} כנזכר. כלל העולם מכל זה כי קומת המלכות נחלקת לג' קוים קו ימין חח"ן שיעורם באחורי נצח דזעיר אנפין וקו שמאל דידה בג"ה באחורי הוד שלו וקו אמצעי דת"י באחורי יסוד שלו. ואמנם כל זה הוא בהיותה ראויה לזריעה ונק' שדה כי המקום ההוא יקרא שדה אמנם מציאות המלכות עצמה תקרא באר (ע"ד) הנובעת מ"ן לקבל מ"ד מבעלה בסוד הבאר שעלה לקראת יעקב כמ"ש חז"ל וזהו והנה באר בשדה פי' כי ראה יעקב שכבר היתה רחל העליונה מוכנת להזדווג כי כבר היתה באר בשדה וגו' האמנם לפעמים אין שעור קומתה זולתי באחורי היסוד לבד ולפעמים תחת היסוד בסוד השליך משמים ארץ ולפעמים יורד' לברי' בסוד לכי ומעטי את עצמך להיותם בסוד נקודה לבד ולא בסוד פרצוף והוייא תמן ראש לשועלים והנה הוא סוד המחלוקת של רב ושמואל במס' ברכות פ"ט חד אמר פרצוף היתה וחד אמר זנב היתה ואלו ואלו דברי אלהים חיים. והענין הוא ברמז כי ב' נשים היו לו לאדם חוה אחת וב' וכנגדם אמרו פרצוף וזנב והענין הוא כי הא' יצאה מאחוריו העליונים והב' מאחוריו התחתוני' כי כבר ביארנו לעיל כי קומת האשה חצי קומת האיש נמצא שיש באיש ב' קומות מבאשה וז"ס מ"ש רז"ל במס' בתרא פ' הספינה וז"ל ואולך אתכם קוממיות ב' קומות של אדה"ר והם ר' אמה מאה אמה בלבד הם נ' לזו ונ' לזו בסוד ב' ההי"ן כל א' כלולה מעשר והם ב' חצאי האדם הכולל י"ס והם כל א' כלולה מחמשים ספי' שלו הם חמשים ומאתים: ואמנם הא' היתה פרצוף והב' עדיין לא היתה אלא זנב נקודה לבד בלתי פרצוף עד שאח"ך כתיב ביה ויבן ה' אלהים את הצלע כו' ומי שיחפוץ להבין יסתכל בדברי רז"ל של רב ושמואל ונחזור להבין הך דרו"ש ע"ד האמת כי הנה שופריה דיעקב כעין שופריה דאדם וכמו שהיו לאדם ב' נשים חוה א' וב' כך ליעקב לאה ורחל כי חוה הא' היא הקליפה החופפת על לאה שבקדושה ולפי שחשב יעקב כי היתה דוגמת חוה א' לא היה חפץ לקחתה וז"ס כי שנואה לאה כי כפי מה שחשב הוא היה שתינתן לעשו דוגמת חוה אחת לילית חייבתא כלתא דסמאל שרו של עשו אלא שע"י תפלותיה ודמעותיה לקחה יעקב ולאה היא סוד פר' לפי שיצתה מאחורי פרצוף דזעיר אנפין וזה סוד קשר של תפילין של ראש מאחוריו ורחל היא זנב כי היא מאחו' ולמטה ואח"כ גם היא נתקנת כאחותה ונעשת פרצוף והיא תפלה של יד במקום החזה כנגד הלב כי שם ביתה ולכן נאמר בלאה ועיני לאה רכות כי יונקת מצד העינים כי היא במקום הפרצוף אך ברחל לא ניכר בה מציאות העינים זולתי נאמר בה ורחל היתה יפת תואר וגו' וז"ס הנאמר בסבא דמשפטים עולימתא שפירתא דלית לה עיינין והיא סוד כוס של ברכה דצריכים למיהב עינוי ביה להמשיך לה אור מיסוד העינים שאין לה. וענין ב' נשים הם סוד הא לחמא עניא מה דרכו של עני בפרוסה היא סוד המלכות הנק' עוני ובהיותה בסוד העוני שהוא בפסח קודם נתינת התורה אז נק' עוני ואז היא פרוסה בסוד פריס פריסת מלכותך והוזכרו ב' מיני פרסות אחד מה שנחלקה המלכות ממנו ונטלה וניתנה לזולתו ועוד כי גם שם היא פרוסה וזמ"ש ויהיבת למדי ופרס החצי למדי והחצי לפרס כאשר התנו ביניהם כמ"ש ז"ל אי מינן מלכי מינייהו אפרכי והענין הוא כי בכל מקום שגלו שכינה עמהם והמלכות העליונה גלתה בבבל הוא רישא די דהבא וכשנסתיים הגלות בטלה (דף י"א ע"א) השררה מבבל בסוד היו צריה לראש ונתנה למדי ופרס וגלתה השכינה בין ב' המלכיות ההם נמצא כי אותה המלכות שהיתה גולה ממקומה אצלו פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס וסוד הענין הוא כי בבל היא רישא ולכן אין שם פירוד אך מדי ופרס הם כנגד ידוהי ודרעוהי די כסף ושם נחלקו לב' זרועות ולכן מלת פרס נקרא כן על שם הפרוסה והחלוקה הנעשית בימיו כמש"ה אשר שם (ד"ש ע"ב) שמות בארץ וכיוצא בזה נאמר בפ' שלח לך וז"ל ופרסין מלכין דפרס אשתמודע הכא: ונחזור לענין כי אלו הם סוד ה' תתאה וזה מ"ש הא לחמ' ולכן נפרסת לשתים כי כן אות ה' היא יכולה להתפרס וניכר בה יותר משאר האותיות כי היא ד' על ו' כנגד רחל הלוקחת ה' מדות באחורי הזעיר אנפין והם בתפארת ונצח הוד יסוד וכנגד לאה ששעורה ששה מדות באחורי הזעיר אנפין והם כחב"ד חו"ג והנה בשם פרסין נעשים שנים אך בעת העושר אז כלם נעשות בחי' אחת ואין ביניהם פירוד וז"ס יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל והנה מלת שתיהם היא מיותרת כי כבר נודע כי רחל ולאה שתים היו בלבד ולא שלש ועוד מניינא למה לי והענין הוא כי בזמן רחל ולאה היו נפרדות להיות כי עדיין לא נתנה התורה ועדיין הין נקראים לחם עוני שהוא בפרוסה האמנם בימי רות כבר נתנה התורה והיא לבדה כוללת שתיהם ביחד לכן נאמר שתיהם וסו' הענין הוא כי הנה ערפה היא כנגד לאה כי כן שמה מורה עליה על שהיא בסוד העורף דוגמת לאה שבקדושה שהיא קשר של תפילין ואלו זכתה להתגייר היתה נתקנת דוגמת לאה שנתקנה על ידי תשובתה ודמעותיה ולכן לא נתנה לעשו האמנם ערפה כאשר לא נתגיירה אז חלק הטוב אשר בה הוברר ממנה ונתנה אל רות וחלק הרע שבה גרם ששבה אל עמה ואל אלהיה נמצא שהיתה רות כלולה ברחל ובלאה ולכן אמר הכתו' יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר הם היו שתים נפרדות וזו לבדה היתה כוללת שתיהם יחד כאמור וכן היה הענין בבעליהם כי היו שנים מחלון וכליון ולפרקים היו שניהם בבחי' אחת אך יש זמן שהם משמשים לשנים דוגמת יעקב ויש' וכשנתקנה רות נתקנו ג"כ מחלון וכליון ושניהם נכללו בעובד אבי ישי ודברי' אלו הם עומדים ברומו של עולם ולא יחשוב האדם כי על דרך מקרה קרה אלימלך ונעמי וב' כלותיה כדוגמת של רחל ולאה היו אחיות בני לבן ונתגיירו כך רות וערפה היו אחיות ונתגיירו ואין להאריך בזה כי הוא סוד נמרץ: אמר שמואל ואפשר עוד לומר שתקנה רות עתה מה שפגמה חוה בימי אדה"ר ואתי שפיר בג"ש נאמר כאן האשה הבאה וכו' ונאמר להלן לזאת יקרא אשה כו' ולכן נאמר עליה בימי שלמה המלך ע"ה וישם כסא לאם המלך לאימא של מלכות וארז"ל זו רות כנלע"ד: גם זה הוא ענין סוד דינה בת לאה כי הנה נודע כשהנחש הטיל זוהמא בחוה כל הנשמות נתערבו מטוב ורע כנז' בספר הזהר ברעיא מהימנא בפרשת בהר סיני ע"ש כי אפי' האבות בעצמם נתפרדו כי היו מעורבי' מטוב ורע ולכן יצא ישמעאל מאברהם ועשו מיצחק ואז (ע"ב) נתלבנו ונפרדו מחלאת זוהמת הקליפה הדבוק' עמהם ולכן חוה א' היתה קליפת לאה ולאדם לא נתנה לאה כי עדיין לא נתקנה לאה נכן יעקב דשופריה מעין שופריה דאדם לא מצא נחת רוח אלא ברחל שהיא חוה ב' דוגמת אדם שאמר לזאת יקרא אשה לזאת ולא ללאה א' ולכן היתה לאה עלמא דאתכסייא דלא אתגליאת ליעקב והנה אעפ"י שלאה נתקנה והוסר ממנה הקלי' שהיא חוה א' ונשארה היא קדושה וצדקת לגמרי עם כל זה לתוקף הסיגים הנדבק בה יצאה ממנה דינה שהיא דינא קשיא כי לכן נק' דינה על שם הדין וגם היא היתה קדושה אלא שעדיין היה בה קצת אחיזה כי לא נתברר' לגמרי וכמו שהיתה דינה עתיד' להנשא לעשו אלא שיעקב טמנה בתיב' ומצינו ברז"ל בפי' שאמרו ברש"י שנענש יעקב ע"ז כי היתה ראויה אליו וע"י היה נתקן עשו גם הוא כי עדיין היו בו נצוצי קדו' וזהו טעם ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו להיות כי היה לו צד ניצוצי הקדוש' מחלק הגבורה של יצחק אבינו נתונים בפיו ונבלעים בתוכו ולכן כל כונ' יצחק לתקן אותם נצוצו' שהם חלקי נשמתו והיו ברישיה דעשו בלבד ולא בשאר גופו ולכן רישיה דעשו נתקבר' במער' עם יצחק והבן זה. והנה עשו הוא סוד הנחש והית' דינה ראויה אליו וכיון שטמנ' יעקב נצו' ממנו וכאשר יצא' יצאנית בסוד ותצא דינה כי אם הית' נשאר' במקו' הקדוש' לא היה הנחש יכול להדב' בה אך אחרי צאת' אל מקום הקלי' אשר ז"ס מש"ה לראות בבנות הארץ אז הנחש נשכה והוא סוד שכם בן חמור החוי מל' חויא שהוא הנחש גם נק' חוי ע"ש דאתי מחוה א' הנק' לילי"ת ובכח זה יכול לקחת' וע"ז נא' ותדבק נפשו בדינ' ב"י כי מתחי' היו דבוקים הקלי' הזאת עם זאת (ד"ש ע"ג) הקדו' ועכשיו בצאת' חזר' להדבק עמה וזהו ענין הכזונה יעשה את אחותינו כי לילית חוה א' נק' אשת זנונים כי התרגום תרגם הכנפק' ברא והענין הוא כי סתם זונה היא לילית כי תחי' הית' בביתו של אדה"ר ואח"ך יצאה לחו' ולעולם שוכנת במדברו' כנודע ולכן הזונ' נק' נפקת ברא כי היתה אשת אדם וישב' לזנו' עם סמאל וזמ"ש הכזונה גו' פי' כי עדיין אחותינו דומה לחוה א' והלא כבר נטהר ואין הנחש שבה יכול לקחת' ואח"כ נשאה שמעון כנודע כי ראובן הוא חסד ושמעון גבורה וכל הקלי' אינם יוצאי' אלא משם לכן נק' גבו' דאסבר פני' לרע וזהו שמעון אותיות ש"ם עו"ן כי שם העון שהוא סט"א נאחז והנה דינה שרשה מן הגבורות דינא קשיא ולכן לקחה שמעון ולהיות כי עדיין לא נטהרה ומשום הכי אחר שנבעלה לכנעני שהוא הנחש אשר נאמר עליו ארור כנען כנודע ולכן יצא ממנה שאול בן הכנענית כמ"ש ז"ל בן שנבעלה לכנעני והוא עצמו שלומיאל בן צורישדי והוא עצמו זמרי בן סלוא כמ"ש ז"ל בסנהדרין בפ' בן סוו"מ ומכח אות' זוהמ' נדבק בכזבי ואולם כי גם כזבי היתה שיורי הקלי' אשר לדינ' אמו של שאול והית' בת זוגו זולתו שאכל' פגה ועדיין לא היתה ראוי' ולכן הוא נק' שלמיאל ן' צורישדי והיא נק' כזבי בת צור אך צור אביו דשלומיאל הוא שמעון אשר צורי הוא שדי השודד' כל הקלי' ומכניעם וזהו בת צור סט"א אביה של כזבי. ונחזור לענין כי כל מעשה הראשונים ומדרש אגדה הנזכר בתורה אינם לפי פשוטם ואינם בדרך מקרה ודי בזה כי הדברים האלו הם כבשונו של עולם: (ע"ג) ומעתה נבא לביאור המאמרים עם שנבין בתחי' הקדמה אחת והיא כי אעפ"י שביארנו כי זעיר אנפין כולל י"ס דידיה עכ"ז כאשר נעריך בחי' זעיר אנפין אל האורות הגבוהים עליו לא יהיה נק' זולתי בסוד ו' ולא בסוד י' ויקראו ג' ראשונות או"א ומזלא הנז' באדרא זוטא יקראו ראש ו' זו ולכן תלת מוחין דידיה אינם עולים עתה בשם מוחין והכל בערך גופא אל הג' ראשונות שהם או"א ומזלא כי כלל זה בידינו כי כל בחי' ובחי' הוא אדם בפני עצמו ובהכלל כל הבחי' יחד יקרא זה האדם זה יד וזה רגל וכיוצא בזה עד שכל הבחי' יחד יקראו אדם אחד והמעיין יראה הקדמה זו בזוהר ריש פ' תולדות ונמצא כי הזעיר אנפין בהתחברותו למעלה לא יקרא זולתי גופא שהוא סוד ו' דשמא קדישא והנה זו' זו נחלקת לשנים ג' ראשונות חג"ת. ג' שניות נה"י וב' אלו הם ששה והנה הג"ר חג"ת הם נק' בבחי' ידים וג' שניות נק' בבחי' רגלים והענין הוא כי חג"ת הם ב' ידים ובהתכללותם במכריע הוא התפארת באמצעיתא יקרא גם הוא יד אחרת כי הוא הכולל ב' ידים האחרות שהם חו"ג וז"ס יד הגדולה יד החזקה יד רמה באמצעיתא כנזכר בהרבה מקומות בס"ה ובתקונים וכן כנגדם הם נצח הוד יסוד הם ג' רגלים כי נו"ה הם ב' רגלים ונכללים במכריע והוא יסוד ונעשה רגל ג' וז"ס מש"ה ג' רגלים תחוג לי בשנה ר"ל כי המלכות נק' חג דכולהו כנז' בריש הקדמת התקונים דכתיבת יד והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנ"ל נמצא כי ג' רגלים אלו הם המאירים בה ג' פעמים בשנה ובכחם נעשית ג' חגים בג' זמנים אלו והגם כי ג' חגים הם חג"ת עכ"ז הוא הארת חג"ת בנה"י וע"י נה"י מאירים במלכות וז"ס חובת ראיה ברגלים והענין הוא כי מצות ראיה שיעלה כל אדם לעזרת ישראל לראות שם בחגים ואין חיוב מצוה זו אלא לאנשים זכרים והענין הוא להעלות ברגליהם ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בג' רגלים ולכן לא נאמר שלש מועדים אלא ג' רגלים לרמוז כי ענין הארת ג' חגים אלו הם ע"י הרגלים העליונים נצח הוד יסוד המאירים במלכות שהיא עזרת ישראל והאמת כי עזרת נשים הוא שעור קומתה בבחי' המלכות שבה ועזרת ישראל הוא שעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד אלא שעת' בחגים היא פפנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. וז"ס ולא יראו פני ריקם ולכן כל חובת מצוה זו היא ברגלים כי מטעם זה החגר והסומא פטורים כנודע וכולהו יליף מלשון רגלים כנז' במ' חגיגה פ"ק כו' גם הקטן שיוכל לעלו' ברגליו מחנכים אותו שהוא בבחי' זעיר אנפין בהיותו יעקב הקטן צור' ו' בלבד גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחי' וכל זה עדין הם חצירות ועזרות בתי בראי כי עד שם יכולות הנשמות לעלות כנז' בפ' ויקהל על פסוק {{צ|מי יעלה בהר ה'}} וע"ש. ואל תתמה אם גם היסוד נק' רגל כי זהו הטעם שהזווג נק' בל' רחיצת רגלים כמ"ש דהע"ה לאוריה רד לביתך ורחוץ רגליך אשר כונתו היתה שיזדווג עמה גם ז"ס רחצתי את רגלי איככה אטנפם (ד"ש ע"ד) והוא סוד רחיצת המילה אפי' בשבת להעביר זוהמת הקליפה הנדבקת שם וז"ס ומפיבושת לא עשה רגליו ולא שפמו לפי שדוד הוא סוד מלכות היה בצער ואינו עת הזווג לא זווג תחתון שהם רגליו ולא זווג עליון שהם שפמו שכמו שיש ביסוד התחתון (ע"ד) בחי' רגלים גם ביסוד העליון והוא הלשון הנק' בשם רגליו כמש"ה לא רגל על לשונו כי גם הלשון עם השפתים הוא דוגמת יסוד בין נ"ה ובזה תבין ענין מספרי לשון הרע כמה הוא וכבר ידעת כי השפתים הם נו"ה תרין שפוון תרין למודי ה' גם אשתו של אדם נק' רגל בסוד יש רגל מברכת כו' והענין הוא כי הלא היא עומדת במקום רגלי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד כנ"ל. וז"ס והנה אשה שוכבת מרגלותיו הנא' ברות לפי שהיא כנגד רחל העומדת למטה בין הרגלים כמו שאמרנו לעיל כי ערפה למעלה כנגד העורף ורות למטה כנגד הרגלים ולכן היה הענין הזה בחצי הלילה כמ"ש ויהי בחצי הלילה וגו' והנה אשה שוכבת מרגלות' כי לילה הוא סוד המלכות נוק' כנודע ונחלק לחצאין בסוד מצה פרוסה כנ"ל וענין זה היה בחצי הלילה אחרונה כנגד רחל וזמ"ש בזוהר פ' וירא וז"ל ובג"כ רגלי חסידיו ישמור ודא היא איתתא כו' גם דף קי"ב ע"ש ותבין מה שאמרנו ובזה יצדק היטב לשון ויחלק עליהם לילה כי לפי הפשט אין בה ממשות ואין שייך בה לשון חלוק: ועתה נבא לביאור המאמר שהתחלנו ר"ל בשם ר"י בן זמרא פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין כו' ואם באתי לבאר כל ענין א"א עם ה' מלכי סדום מה עניינם ומי הם המלכים ומי הם מלכי סדום ועמורה ומי הוא אברהם ומי הוא לוט וכל מקראות הפרשה הזאת יאריך הספור האמנם בקצור מופלג אעורר קצת הערות במאמר ואח"ך נבא לביאור בע"ה: ובראשונה ראוי לעורר איך יעלה על הדעת שהיו פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין ולא ג' פרסאות. גם ר' נחמיה מה כונתו באומרו לא נתאבקו רגליו גם שלא למדנו שיעור במשל ההוא שאמר. אמר המעתיק המאמר מכ"י האר"י זלה"ה בכאן מצאתי קושיות רבות לאין חקר על הפסוקים ועל המאמר ולא העתקתי אותם יען כי אין כונתי להעתיק אלא מן ההקדמות דשייכי לחכמת הקבלה. והענין הוא כי הלא האדם הוא בעל חומר וצורה וגס ועב ולא יוכל להשתנות מן הכח הנמסר בו בעת יצירתו ולכן אם ירצה האדם לקפוץ שעור יותר ממה שבטבעו לא יעלה בידו וכל זה גורם לו כבדות החומר העב אשר נתלבש בו האדם בבואו אל העוה"ז ולולי זה היתה יכולה הנפש לעוף ולקפוץ בכל אות נפשה האמנם אם נרצה לדקדק הדברים יותר בדקות נמצא כי גם ברוחניים עצמם יש ביניהם הפרש והראיה לזה הוא כי גם במלאכים עצמם והם ד' חיות הקדש שהם שוים במדריגתם ובמקום אחד עכ"ז יש ביניהם הפרש כענין זה כמ"ש ז"ל בברכות פ"ק א"ר אלעזר בר אבינא גדול הנאמר במיכאל יותר ממה שנא' בגבריאל דאלו מיכאל באחת וגבריאל בשתים כו' הרי שגבריאל לא יוכל לקפוץ ולעוף בעולם כמו מיכאל ופסיעותיו קצרות יותר ממיכאל וגם זה יהיה פלא בעיני הפשטנים ויחשבו שגם בזה יש בו צורה ואין הדבר כפשוטו ולא יבינו כי הפשט והרמז הכל אחד דוגמת הנפש עם הגוף שזה צלם ודמות לזה ואם היתה הנפש משונה איבריה מאיברי הגוף בהכרח היה שלא יתלבשו זה בזה וכלי גדול לא יכלהו כלי (דף י"ב ע"א) קטן גם אם הכלי יהיה בעל קצוות וזרועות מחולקים לא יוכל להכנס לתוכו כלי פשוט ואם יכנס לא יכנס בכל חלקיו ועד"ז פשטי התורה צריכי' להיות דומה בדומה אל נשמת התורה ופנימיותה כי הגוף צלם אל הנשמה וגם צריך שהפנימיות יהיה דבר רוחני שאל"כ לא היה צריך ללבוש כמו דרך הפשטנים המפרשים תחילה התורה ואמנם תחלה נאמר כי בלי ספק נשמו' הצדיקים הם גדולי' ממלאכי השרת וכמש"ה כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך מי גדול השומר או הנשמר אעפ"י שמצינו ג"כ קרא דכתיב ה' ישמרך מכל רע וגו' הענין תלוי במש"ה צדיק מושל ביראת אלהי' אשר ז"ם לא זז מחבבה עד שקראה אמי והנה מושב הנשמ' הוא בערבות ואין שם לא מלאך כו' כנז' בזוהר בפ' בראשית ד"מ וז"ל מדר' שביעא' כו' ותמן לא אשתכחו בר נשמתהון דצדיקיא כו' ע"ש ואפי' קודם הבריאה היו נפשותיהון של צדיקי' ובהם נמלך הקב"ה וברא את העולם כמש"ה המה היוצרים כו' ואמנם (ד"ש דף ט' ע"א) המלאכים לא נבראו עד יום ה' וכמש"ה ועוף יעופף על הארץ כנז' שם והנה אם נפשות הצדיקי' הנקר' בנים כמש"ה בנים אתם לה' אלהיכם יוצאים מתוך מעיו והם גדולים למעלה מן המלאכים עכ"ז ברדתם למטה בעה"ז אי אפשר לעמוד בו אלא בלבוש החומרי הזה מכ"ש המלאכים שברדתם למטה הם מוכרחים להתלבש: וביאור הענין תלוי בדרוש אבי"ע כי עולם האצי' הוא דק עד מאד ועול' הבריא' הוא עב ממנו וברדת אור האצי' בבריאה אם תשאר שוה כמו שהיא יחזור עולם הבריאה להעשות אצי' האמנם מוכרח הוא שהאור העליון יגנז ויתלבש בברי' ואז יחשב האצי' היורד בבריאה בבחי' הבריאה וכן בכל עולם ועולם שאל"כ יהי' כל העולמות אצילות וכדוגמא זו הנשמות והמלאכים ואף גם זו כביכול בשכינת עוזו ית' כמ"ש ז"ל בעשרה לבושים נתלב' הקב"ה כשברא את העולם כי לא היה אפשר להעשות עולם החומריי כזה ע"י רוחניתו ית' הפשוט זולתי אחרי התלבש בכל אותם המלבושי' וכמש"ה עוטה אור כשלמה לברא את השמים אח"כ נוטה שמים כיריעה ומה גם בבריאת הארץ השפלה והנה ענין לבוש המלאכים ברדתם בעה"ז בתוך האויר הזה הנה האויר בעצמו הוא אור נתפס כי לא יש אויר שאין נתפס אלא ההוא אוירא קדמאה דכלא הנק' אור קדמון והוא הנק' אור שאינו נתפס בס' יצירה אמנם כל שאר האוירי' הנב' נתפסים הם אלא שהם דקים והנה זה האויר אשר עלינו הוא כלול מד' יסודות המעורבים בו האמנם עיקר היסודות הגוברים בו הם אש רוח מים עפר כי יש מים מעל השמים וברדתם מתערבים האויר אמנם יסוד העפר אין בו ולכן המלאך שמתערב באויר שהם ג' יסודות היותר זכים יש בהם יכולת להתפשט עד ז' ימים דאלמלא יושבים המלאכים ומתערבים בהאי עלמא ז' יומין לא יכלי לאתפשטא מהאי מלבוש' והכי אירע לעז"א ועזא"אל וטעם היות ז' יומין הענין הוא כי בכל רביע חדש הלבנה מתערבים כל כחות ד' היסודות בהכרח ויש אז חדוש נוסף כנודע והנה ענין התלבשות זה של המלאכים והיותם נגלמים באוירים וביסודות נז' בהרבה מקומות בזוהר ונודע כי סדר (ע"ב) היסודות העליונים הם חגת"ם שהם אש רוח מים עפר אעפ"י שבעה"ז אינו כן כסדרם ולכן מיכא"ל הנגלם באויר זה אינו נגלם אלא ביסוד המים כנגד החסד ולכן בקפיצה אחת יכול לקפוץ כל העולם אחרי רדתו והתלבשו בו אך גברי"אל ברדתו לעה"ז מתלבש במים ובאש שהם חו"ג שמדתו מצד הגבו' ואם יהיה נגלם באש מכ"ש במים כי לעולם שמאלא אצטריכא לימינא אך ימינא לא אצטריכא לשמאלא כנז' בזוהר ולכן מוכרח הוא להתלבש בב' יסודות מים ואש אמנם אליהו בארבע כי אליהו דרגיה איהו לתתא מן האי באר כנז' בפ' ויצא על פסוק וירא והנה באר בשדה ולכן מתלבש בכל הד' יסודות ולא כשאר המלאכים שאינם מתלבשים אלא בג' ולא יותר ומי שנתעסק בחכמת הקבלה ידע כמה מיני אוירים הם כנז' בתשו' הגאונים ז"ל דאית שמושא דאוירא דקדושה ושמושא דאוירא דשידי והענין הוא כי גם השידי' הם מתלבשים באוירים אלא שהם דומים למלאכים והענין הוא כי להיותם מתלבשים באוירים הדומים למלאכים ובהיו' מתלבשים שם תמיד ואינם מתפשטים מהם כמו המלאכים לענין זה דומים לבני אדם כי בני אדם אעפ"י שנשמת' גדולה ממ"ה אינם יכולים להתפשט מזה הלבוש להיו' שנתלבש בהם החומר העכור לקשר כל העולמות כמו שנפרש לקמן: '''מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו''' הכלל העולה כי בכל הדברים העליונים שייך התלבשות ברדתם לעולם השפל הזה עד שאפילו השכינה שייך בה התלבשות כמו לעיל כי ז"ס צמצם הקב"ה שכינתו בין בדי הארון כו' ובזה שאמרנו מבואר ענין הקדמת הקפיצה מה היא כי לבוש האדם הוא ממדריגת התחתון שבכלם מפני החומר שבו ולכן אין בו כח לקפוץ הדרך אמנם השידין השוכנים באויר יש בהם כח לקפוץ באויר אך אינו כמלאכים וז"ס מלאך המות בשמונה והמלאכים יותר במעלה בענין הקפיצה כמ"ש למעלה יותר מכלם כי ז"ס וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל כו' כמ"ש בס"ה דנחית ממדרגה לתתא כו' האמנם האדם הוא סולם כל העו' וקושר כל העולמו' כנודע כי יש בו גוף מבחי' העה"ז ונפש הבהמית של יצה"ר מפאת השדין השוכנים באויר ונפש השכליית מן האופני' ורוח מן המלאכי' ונשמה מן הכסא ונשמה לנשמה מפאת השכינה אשר על מי שיש לו בחי' זו נאמר (ד"ש ע"ב) עליו בנים אתם לה' אלהיכם ויש מי שלא יקרא אלא עבד ודבר זה נודע והנה ע"י קשר זה שיש באדם כי קושר כל העולמות לכן כאשר ירצה יהיה כח בידו לעשות קפיצת הדרך ע"י איזה אחת מן הכחות אשר עליו כי יש שעושה איזה קפיצת הדרך ע"י שדים וכנמצא על המקובלים הראשונים על הה"ר אליעזר מגרמיזא ז"ל שהיה משתמש בשמושא דאוירא דשדי הנק' אצל המקובלים שמושא דהבלי זוטא כנודע: ואמנם גם בבחי' קפיצה זו יש ב' מיני קפיצות אחת היא ע"י הנוק' דסט"א והאחת היא ע"י הדכורא דסט"א כי גם את זה לעומת זה עשה האלהי' וכמו שיש רגלין דדכורין שהם נה"י כמבאר לעיל ויש רגלין דנוק' כמ"ש ז"ל בס"ה על פ' רגלי חסידיו ישמור כי הנוק' אתקריאת רגלין דבעלה משום דיתבא ברגלין כמש"ה ותגל מרגלותיו וכן הענין (ע"ג) בסט"א והקפיצה הנעשת ע"י הנוק' דסטרא אחרא הוא שנדמה לאדם כעין ענן אחד ורוכב עליו ומוליכו למקום שהוא רוצה והטעם נודע כי הנוק' נק' ענן דוגמת הקדושה כמ"ש כי ענן ה' על המשכן יומם והיא השכינה הנק' ענן כך בסט"א דנוקבא אתקריאת ענן וז"ס וחסדכם כענן בקר דא נוק' דלית בה ממשא וכטל משכים הולך דא דכורא דמיניה אתי טל לארעא וז"ס הנרמז בסבא דמשפטים וז"ל שבתי וראה תחת השמש תמן תנינן בכל יומא הוה אקדים שלמה כו' הא עמודא דעננא כו' הוו אתיין כו' ושנים אלו העמודים שתיהם בסוד הנוק' דסט"א אלא שיש בה ב' הכוחות אשא ועננא ולטעם זה לא היה בא עליהם זולת נשר אחד בלבד ולא ב' נשרים להיות כי הכל בחי' הנוקבא לבד ובשתי כוחות אלו נתאחזו עז"א ועז"אל ברדתם מן השמים זה באש וזה בענן שהם ב' כוחות דנוק' וז"ס ויראו בני האלהים את בנות האדם כי בנות האדם הם ב' כוחות האלו שבנוקבה ומאי דקאמר האדם הוא אותו האדם הבליע' כי גם הוא נק' אדם כמו שאמר הכתוב אדם בליע' איש און ולכך היו באים ב' עמודים אל שלמה מפאת עז"א ועז"אל וזהו הטעם כי עז"א אין בו אלא בחי' עוז וגבורה תקיפא והוא כנגד עמוד האש אמנם עז"אל יש בו אותיות אל להורות שהוא יותר נמתק בסוד חסד אל וזה נאחז בעמוד ענן ולכן הקדים עמוד האש לעמוד ענן כמ"ש הא עמודא דאשא ועמודא דעננא הוו אתיין ונקט לה בס' בחי' עז"א ועז"אל וז"ס נופל וגלוי עינים כנז' בזוהר פ' בלק דר"ח נופל דא עז"א דאעמיק ליה קוב"ה בעומקא דחשכו' כי הוא נאחז יותר בגבורה קשיא כי הוא עמוד האש וגלוי עינים דא עז"אל דהא לא אזדקק חשוכא עליה כו' ודברים אלו גלוים ומבוארים למי שירצה להבינם: ואמנם ענין הנשר דהוה אתי תמן על תרין עמודי' אילין יובן בסוד נמרץ הנז' בפ' ואשא אתכם על כנפי נשרים כנודע שארז"ל כי ביום הא' נסעו מרעמסס והיה שעור הדר' ההוא ק"ך מילין והלכו אותו בקפיצת הדרך ע"י השכינה נוק' דקדושה הנחלקת לב' בחי' וג"כ בסוד לא ימיש עמו' הענן יומם דא הוא הכח הנמשך אליה מצד הימין ועמוד אש לילה הוא הכח הנמשך אליו מצד השמאל ובכח ב' ענינים אלו קפצה להם הארץ וב' ענינים הנז' הם כנפי נשרים וזמש"ה ואשא אתכם על כנפי נשרים ולכן כנגדו יש גם בקליפה כיוצא בזה וז"ס הנשרא דהוה עולה ע"ג העמודים הנז' בסבא דמשפטי' כי הנשר הוא גופא דילה והעמודים הם ב' זרועותיה ובזה לא יקשה עתה לדברינו מה שנמצא בזוהר כי נשר הוא באמצעיתא כמ"ש הכתוב דרך הנשר בשמים דנר' שהוא בתפארת והכל אמת אלא שהוא בתפארת דמלכו' ובזה יוצדק אומרו דרך הנשר בשמים דנשר חד ושמים חד והדברי' הם מוכרחים למי שירצה להבינם וכן תמצא בתקונין דקי"ד בשכינתא ודאי אתכלילת בכלא ובג"ד זימנין אתקריאת נשר כו' ואין כונת זימנין אל מציאו' זמן ממש כי אין למעלה שנויים חלילה כפי הזמנים אמנם אומרו זימנין אתקריאת פי' בזמן שאנו מדברים בתפארת אז נק' נשר כו' ודי למבין: (ע"ד) אמנם יש מין קפיצה ב' והיא ע"י דדכורא דסט"א בסוד נצח הוד יסוד דיליה הנק' רגלין אמנם ענין זה נר' לאדם כאילו הוא בעצמו הולך ורץ ברגליו והארץ נקפצת לפניו ואינו רואה עצמו רוכב על הענן אלא שנדמה לו כאלו גבה קומתו מאד ונתארכו רגליו דבר נפלא עד שארכבותיו מתרחבים מאד מאד והכל כחפצו המצטרך אליו מיל אחת או ב' מילין ואמנם מציאות קפיצה זו נז' בתקונין דק"ו ע"ב וז"ל ת"ח שמענא דעובדא הוה בחד (ד"ש ע"ג) בר נש מאינון בעלי קבין אדהכי אחזרו רישייהו לגביה וחמו ליה דהוה רהיט ככוכבא דשביטא כו' כי היה ממש מהלך ברגליו ולא היה רוכב ע"ג ענן והנה ב' בחי' אלו נמצאים בספרי הקדמוני' וההפרש אשר ביניהם הוא כשרוצים לרכוב על הענן אז משביעים השבעות ויורד הענן ההוא ורוכב עליו או יעשו קנה אחת מז' קשרים וישביע השבעות וירכוב על הקנה אך יש מיני השב' אחרות שאינם צריכות לענין ממש כגון הקנה והענן כנז' אלא בדבור בלבד שמשביע בפיו ורץ ברגליו על הדרך שביארנו וטעם הדב' הוא כי תמיד הנוקבא איהי עשיה ומלאכה ודכורא איהו דבר בלבד ואמנם כבר ביארנו כי קפיצה זו היא ע"י הדכורא ע"י נצח הוד יסוד דידיה אשר ביארנו לעיל כי הם סוד ג' רגלי' תחוג לי בשנה ולכל רגל מהם יש קב אחד אשר נעשה ממנו ענין הקפיצה דוגמת הקטע יוצא בקב שלו שאינו יכול לילך זולתי ע"י הקב גם יש להם בחי' הקבין ברגליהם לקפוץ ברגליהם וזמ"ש דעובדא הוה בחד בר נש מאינון בעלי קבין: והאמנם כי המא' הזה נסתר עד מאד לא אבאר בו כי אם הפשט לבד כי הנה האיש הזה היה מת אלא שנתגלה לחכמים האלו להודיע דבר חכמה כי בכל אתר דצדיקיי' יתבי שולח השי"ת נשמות הצדיקים או המלאכים או אליהו הנביא ז"ל ללמדם תורה וזה פשוט והנה האיש הזה היתה נשמת צדיק אחד שנפטר מן העולם ואין להם כח לבא בזה העולם ולא להתגלות לבני אדם חומריים זולתי ע"י התלבשם באותם הקבין דוגמת מלאכי אברהם דאגלימו בהאי אוירא ואמנם יש מיני נשמו' גדולות מהם שאינם נראים כחגרים אך הם שלמים לגמרי ובבואם בעה"ז ללמד תורה לצדיקים הם באי' טעיני כחמרא וכמעשה דרב המנונא סבא בהקדמת הזוהר אך אלו מארי קבין כי הם חגרים הוא סוד המשל של רז"ל על הנפש ועל הגוף אחד חגר ואחד סומא הרי שקראו הנפש חגר בהיותה משוללת מן גופא שהוא לבושא שאין יכולת ללכת בזה העולם בלתי לבושא שהוא הגוף ובכח אלו הקבין קפץ ורהט ככוכבא דשביטא עד שהגיע לההוא מערה במקום מושבו ואז לא הוצרך יותר אל זה הלבוש הנק' קבין ונתפשט ממנו ואז לא היה חגר כי אינו חגר זולתי בבואו לעה"ז שהוא צריך בהכרח למלבוש להתלבש רגליו פה בעה"ז וזמ"ש והוה תמן ההוא בעל קבין מתפשט מההוא גופא כו' הרי כי אותם הקבין הם דוגמת גופא להתלבש בו הנשמה ואמנם היותו רהיט ככוכבא דשביטא יתבאר לך במה שהקדמתי לך כי ג' רגלים הם נצח הוד יסוד וזה היה מבחי' רגל הג' הוא יסוד והנה נודע כי ז' כוכבים הם בז' רקיעים וכנגדם מתיילדים ומתהוים בארץ בכח (דף י"ג ע"א) תנועתם שם ז' מתכות ואמנם סדרם כך כסף זהב נחשת בדיל עופרת כסף חי ברזל והם הם עצמם כנגד ז' כוכבי לכת שבתאי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה ונמצא כי הכסף חי הוא כנגד היסוד והוא כנגד כוכב הששי הנק' כוכב סתם בלא שם לווי וכבר ידעת כי גם היסוד נק' איש חי וכנגדו הוא הכסף חי ואמנם לא נמצא זהב חי אלא כסף חי והענין הוא כי הכסף הוא סוד החסד דשריא בפום אמה והיא טפת מיין דכורין דנפקי מפום אמה כנז' באדרת נשא וז"ס אברהם איש החסד שנ' בו והוא יושב פתח האהל אחר שנמול ואז יצתה טפת החסד ונתגלת שם בפי אמה הנק' פתח האהל ולכן ברדתו שם מלמעלה למטה עד היסוד מתנועע ונק' איש חי דוגמת הכסף חי המתנענע יותר משאר מתכות וכנגדו בז' כוכבי לכת הוא כוכב הנק' כוכב סתם אשר עליו נאמר דרך כוכב מיעקב בסוד דריכת הקשת שהיא הטפה היורה כחץ דרך היסוד וזה אומרו דהווה רהיט ככוכבא דשביטא כי היה רץ ע"י בחי' זו ואמנם בחי' לבוש זה הנק' קב והרי הם ג' קבין לנצח הוד יסוד. וז"ס בית שמאי אומר מקב לחלה הוא הקב האמצעי של היסוד. ובה"א מקביים לחלה שהם נו"ה וחכמים הכריעו קב ומחצה הוא נצח וחצי היסוד הימיני וכדי שלא לצאת מכונת הדרוש לא אאריך בזה כי הא דבר ארוך: ואמנם קב של היסוד כולל עשרה קבין כנודע כי הטפה היוצאת מהיסוד היא סוד י' זעירא שהיא כללות כל הי"ס והנה כמו שיש בחי' קבין אלו בקדושה כך יש בקליפה וז"ס רוצה אשה בקב ותפלות יותר מט' קבין ופרישות שהוא בסט"א מעשרה קבין ופרישות הם הי' זעירא דנפיק מיסוד וז"ס קב של חרובין דר' חנינא ממ"ש למ"ש כו' כי ר' חנינא בא בעה"ז בגלגול מפני שר' חנינא לא זכה לבנים ועל זה החריב הקב הזה הקדוש (ד"ש ע"ד) והברוך של יסוד כי כן ק"ב ר"ת קדושה ברכה פי' הטיפה נמשכת מן המוח שהיא חכמ' נק' קדש כנודע וברדתה מן יסוד נק' ברוך וזהו קב אמנם הטיפה בעצמה היא אות י' הרי יב"ק וע"כ איתייהיב ליה קב חרובין דסט"א אשר קטרג כנגדו שיהיה עני כיון שהחריב בקדמיתא האי קב וזה תמצא בר"מ דפ' פינחס דרי"ו ע"ש וז"ס הקטע יוצא בקב שלו דר"מ כו' ופלוגתא דר"מ ור' יוסי דר"מ סבר דכיון שהקבים האלו הם לבוש של הנשמה והוא לבוש החצון שבכל לבושי הנשמה והוא המפסיק בין הנשמה לקליפ' הנאחזת בו כי אם כן מותר ליצא בו בשבת לרשות הרבים והענין הוא כי רה"י הוא סוד הקדושה ולכן גבהו עשר' ורחבו ד' כנז' בתקונין ורה"ר הוא סוד החצוני' בסוד מ"ש אליהו הנביא ז"ל לנביאי הבעל כי אתם הרבים והמוציא חפץ מרה"י לרה"ר גורם להוציא נצוצי הקדו' אל הקליפות ואמנם זה הקב הוא הלבוש החצון של הקדושה אשר ע"י יונקים סט"א א"כ יכול הוא לצאת בו לרה"ר כי בהכרח צריכים חיות נהירו דקיק כנז' בזוהר וזהו ענין ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי כנז' בסוד סבא דמשפטים והענין הוא כי להיות נצח הוד יסוד לבר מגופא יש להם אחיזה בהם החצונים ואז הקדושה נעשית כביכול כעין קטע כי ז"ס ותקע כף ירך יעקב פי' כי נגנז אור הנה"י באותה שעה כאלו היא קטע ואז אינם נאחזים אלא בסוד הקב שלהם וז"ס ויאבק איש עמו כי סט"א נק' אבק כנז' בזוהר פ' וישלח מאי ויאבק א"ר אלעזר מן אבק כו' וביאור הדברי' (ע"ב) כי החצונים נאחזים בקב ומתייחדים דכו"ן דידהון ליינק מן הקב דקדושה ולהזדווג ביחד ונעשים א' מן אב"ק והקב שיונקים נהפך להם ונעשה ב"ק וזהו אב"ק והבן זה כי אינו מועיל להם ודברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לי להאריך בהם וגם אם נבאר פי' מלה ק"ב יאריך עלינו הספור ודי בזה: ונחזור לענין שהיינו בו כי ב' מיני קפיצות הם אחת בנוק' ואח' בדכורא וכל זה ע"י השדים וכן ע"י מלאכים דקדוש' יש ג"כ ב' בחי' כי ע"י האופנים הוא מציאות קפיצה אחת בעשיה וע"י המלאכים דיצירה שהם החיות הוא קפיצה ב' וע"י המלאכים אשר הם נק' נק' בשם רגלים כמש"ה ורגלי' רגל ישרה והם המלאכים הנאחזים בנה"י דיצירה וכן מצינו באליהו הנביא ז"ל שהקפיץ את רב המנונא סבא כנז' בסוף אדרת נשא וכיוצא בזה יש ב' קפיצות אלו ע"י שכינתו ית' וכמו שביארנו לעיל על דרוש הקבין שיש קבין בחצונים ויש קבין בקדושה: ובזה נבא לביאור המאמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו ג' מילין ירצה כי הנה היות פסיעותיו ג' מילין ודאי שלא היה בהתמדה אלא בעת ההיא כפי הצורך ולכן לא נאמר ענין זה אלא גבי קרא דירדפם יעבור שלום כמו שנבאר שלא היה הולך ברגליו אלא ע"י קפיצת הדרך ואז היו פסיעותיו ג' מילין ומעתה אין לתמוה על היות פסיעותיו ג' מילין בעת הצורך ההוא וזה מבואר בתנחומא שקפצ' לו הארץ כנ"ל: ומעתה נבאר פסוק ההפטרה כפי דרכנו וז"ל מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד כו' ירדפם יעבו' שלו' אורח ברגליו לא יבא מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' יר' מי העיר ממזרח פי' מי העיר לב המזרחיי' לבא וליפו' ביד אברהם ותי' וא' צדק יקראהו לרגלו ר"ל כי השי"ת הנק' צדק ממד' המלכו' אשר העיר ממזרח את המלכים וזה הצדק הוא אשר יתן לפני אברהם את הגוי' ואת המלכי' וזמ"ש יתן לפניו גוים כו' וכ"ה להודיענו שלא תחשוב הדברי' במקרה ושאברהם בכחו וגבורתו שלו ושל אליעזר עבדו ומדרש אגדה למ"ד אליעזר זה עוג מלך הבשן לכן אל תחשוב שבכחם ובגבורתם נצחו את המלחמה אלא הכל היה מאתו ית' כי הוא עצמו שהעיר את לבן לבא והוא עצמו יתן לפניו גוים כו' והביא ראיה לזה ואמר ירדפם יעבור שלום גו' ובזה יתישב שהוזכרה ענין הרדיפ' אחר המלחמ' והענין הוא דבשלמא בענין המלחמ' אפש"ל כי בדרך טבע בכחו ובגבורתו של אברהם הנק' ענק כמש"ה האדם הגדול בענקי' ובגבורתו של אליעזר עבדו שהיה עוג והיה ג"כ מן הענקים וגם שהיה לו ילידי ביתו שש מאות וי"ח וע"י הכח אשר נתן להם הקב"ה אפ' שעשו מלחמ' האמנם בעת הרדיפ' אי אפשר לו' כך כי הרי בעת שרדפם אורח ברגליו לא יבא והיה ע"י נס שקפצה לו האר' א"כ כיון שהרדיפ' לא הית' כ"א ע"י ית' שהקפיץ אותו והוא לא עשה כלום כך בענין המלחמ' לא עשו הם כלו' אלא הקב"ה עשה הכל והוא הפילם לפניהם וזש"ה אח"ך מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' ולכן שיעור' דקר' יר' כך ירדפם אברהם כשהיה הולך אחר (ד"ש דף י' ע"א) המלכי' הנה השי"ת שנק' שלו' יעבו' לפניו להלחם בעדו האמנם עדין צרי' לדקדק למה פה כינה להקב"ה (ע"ג) בשם שלם מה שאינו בעת ובעונה ההיא כי אדרבא עת מלחמה ולא עת שלום והענין הוא כי הלא אלו המלאכים כשבאו על סדום להלחם עליה לא נתכוונו כי אם לבקש תואנה ליקח את לוט בשביה ומתוך כך יצא אברהם אע"ה להלחם עמהם ויהרגוהו כמ"ש חז"ל בב"ר על פסוק וישובו ויבואו אל עין המשפט א"ר אחא לא באו אלא להזדווג לתוך גלגל עינו של עולם עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסמותה. היא קדש הוא כתיב ולכן פרשו בזוהר ולכן השי"ת ששמו שלם וכל מעשיו שלום נתקנא באלו הרשעים ארורים הם המעוררים מדנים לא"א ע"ה שהיה איש שלום שהיה משים שלום לשי"ת עם כל בריותיו ע"י שהי' מגיירם ועוד שהוא היה בשלום עם אותם המלכים ולכן נגלה השי"ת אז בשם שלום וזמ"ש ירדפם יעבור שלום הקב"ה בכבודו ובעצמו ולא ע"י מלאך ולא ע"י שליח אלא הוא העובר ברגליו אך רגליו של א"א ע"ה לא זזו ממקומם וזש"ה אורח ברגליו לא יבוא פי' אורח ברגליו של אע"ה לא יבואו אלא הקב"ה מוליכו באומרו יעבור שלום השמיענו כי השי"ת הוא המקפיץ ולא אע"ה עבר ברגליו ובאמור הכתו' בס' הזה אורח ברגליו לא יבא ולא קאמר רגליו באורח לא יבא להשמיענו פי' יעבור שלום לומר כי אעפ"י שהיינו יכולים לומר שמש"ה יעבור שלום היינו שצוה הקב"ה לשדים או למלאכים שיקפצו לו הארץ לכן כדי לבטל סברא זו אמר אורח ברגליו לא יבא פי' אורח של אברהם לא בא ברגליו של השי"ת ורגליו ירמוז אל המלאכים כי יש מלאכים שנאחזים בנצח הוד יסוד והם רגליו של השי"ת וגם באומרו מלת אורח ולא דרך רמז ג"כ לומר שלא נעשה ע"י השדים ואורח ירמוז לדם נדות כמש"ה חדל להיות לשרה אורח כנשים ור"ל כי גם הקלי' הנאחזים ברגלים העליונים לא באו ברגליו של אברהם אלא הקב"ה בעצמו כאמור. ודוגמ' זה פירשו בס"ה ואמרו אורח ברגליו של אברהם לא יבא כי לכלוכת זוהמא לית ברגלך בעידן דרדיפת אבתריהון ולכן אמר אורח ברגליו ולא אמר באורח ברגליו ע"כ: והנה זה עצמו כוונת ר' נחמיא ור' לוי ור' יודן בש"ר יוסי ן' זמרא דלא באו אלא ללמדנו ענין הקפיצה בעצמה אשר נעשה לו וכמה שעור פסיעותיו בעת ההוא ור' נחמיא אתא לאשמיענן ע"י מי היתה קפיצה זו וזמ"ש ר' נחמיא לא נתאבקו רגליו וביאור דבריו יובן במה שביארנו כי סט"א נק' אב"ק כמ"ש בס"ה פ' וישלח ולכן אמר אל תחשוב כי קפיצה זו היתה ע"י שדים הנק' אב"ק וביאר הענין הוא כי כח הקפיצה הוא שאדם מתלבש תוך אותו מלבוש של שדים ועל ידי זה מתארכים רגליו של אדם ומתרחבים פסיעותיו ואין האריכות תלוי ברגלי האדם אלא באותו הלבוש שהוא מתלבש בו ודומה לאדם בעת ההיא כאלו ברגליו קורדסקין גבוהי' מאד הנק' בלשון ערבי (קלא קי"ב) וגם מתרחבים פסי' ולכן א"ר נחמיא לא נתאבקו רגליו כו' לומר שלא נאחזה הקלי' הנק' אב"ק ברגליו בעת ההיא כי הקפיצה לא היתה אלא ע"י השי"ת וזמ"ש אח"כ אלא כאדם שהולך מביתו לבית הכנסת: ולהבין זה אתן טעם תחלה למה לא היו רק ג' מילין ולא פחות ולא יותר והענין (ע"ד) הוא כי היו ג' מילין כנגד ג' רגלים העליונים שבהם נתלבשו רגליו של אע"ה והם נצח הוד יסוד. וזמ"שה ירדפם יעבור שלום ואמר ירדפם כנגד נו"ה כי הרדיפה היא בשני הרגלים ואמר יעבור שלום כנגד היסוד הנק' שלום הרי לך טעם אחד למה כינה פה להשי"ת בשם שלום ור' יודן דריש סיפיה דקרא אורח ברגליו לא יבא שהול"ל לא יבואו ומדקאמר לא יבא חוזר אל האורח והענין הוא כי האורח שלו הוא היסוד בסוד אורח מברך ובסוד ואורח צדיקים כאור נגה ואמר כי האורח הוא שנתלבש בו והכוונה היא כמה שביארנו בההוא עובדא דההוא בעל קבין דתקונין דהוה רהיט ככוכבא דשביטא להורות כי אותה הקפיצה היותה מכח היסוד ולא מכח נו"ה וכן באברהם היה כן לפי סברת ר' יודן וא"כ לא היו פסיעותיו אלא מיל לבד כנגד היסוד וזמ"ש ר' יודן אומר מיל שנא' אורח ברגליו לא יבא כי מסיפיה דקרא מוכח שלא היה אלא ע"י היסוד וזמ"ש לעיל יעבור שלום אך מש"ה ירדפם קאי לאברהם ולא היה אלא ע"י נצח הוד יסוד העליונים ובא ר' נחמיא לקיים דברי ר' יודן ואמר לא נתאבקו כו' פי' בזה שהוא יסוד כשהוא הולך מביתו לבית הכנסת דא כנסת יש' להתחבר עמה (ד"ש ע"ב) כי אז אין סט"א הנק' אבק יכולה להתדבק שם כמבואר בשיר השירים מהזוהר על אלפא ביתא דא"ת ב"ש כי בעת הזווג הכל בחשאי והמלך והכלה בלחישו והנה כמו כן אברהם לא נתאבקו רגליו יען כי השלו' הוא המקפיצו כמ"ש יעבור שלום ולא היה סט"א יכול להדבק שם ואפשר לומר כי ר' נחמיא פליג אכולהו כי לדעת ר' לוי פסיעות רבות בפסיע' אחת הלך מביתו עד מקום המלכים דוגמת זה שהוא יסוד ההולך מביתו לבית הכנסת שהם דבוקים זה בזה יסוד ומלכות ובפסיעה אחת הם מתחברים כך היה אברהם: והנה ידענו בביאור כי המלכות אינה מתרחקת מהיסוד אלא פסיעה אחת לבד ולכן נק' המלכות פסיעה וז"ס פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדם כי היסוד נוטל הטפה מחמשה ספירות שעליו שהם חג"ת נ"ה וכשיורדת בו נקרא היסוד כ"ל כי מן חמשה נכללו כל אחד בסוד עשרה ונעשו בו חמישים כמנין כ"ל ובהנתן בחי' אלו שהם חג"ת נ"ה עם כל היסוד במלכות אז נק' כל"ה כ"ל ה' ואז נכללים כל אחד מאלו החמישים בסוד עשרה ונעשים ת"ק וז"ס מהלך עץ חיים ת"ק שנה כי בהיותו מהלך מלמעל' עד למטה אז נשלמו בו ת"ק שנה והמל' נוטלת ממנו בחי' אחת מת"ק אלו אלא שהיא כלול' מכל הת"ק וזהו פסיעה גסה נוטלת א' מת"ק ממאור עיניו של אדם כמו שכת' הרמב"ם ז"ל בה' דעות שכבת זרע היא מאור עיניו של אדם והבן זה וז"ס ומגבעו' אשורנו כי הגבעות שהם בחי' המלכות הנק' גבעה נוק' הם יוצאים לחוץ בשעור פסיעה אחת לבר וזמ"ש אשורנו לשון פסיעה כמ"ש בזוהר פ' בלק על פסוק אשורנו כו' ואושיט פסיעה לבר כו' והיא המלכות שיצתה חוץ מהזעיר אנפין שעור פסיעה ודי בזה כי דברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לגלות דברים אלו ולמה נק' פסיעה וז"ס ואתה תשופנו עקב והיא המלכו' הנק' פסיעה שהיא עקב ודי בזה: (דף י"ד ע"א) ונמצא עתה שהם חלוקים במציאות קפיצה זו של אברהם אם היתה ברגליו ממש שנתארכו פסיעותיו והיה פוסע פסיעות או אם נשא אותו על כנפי נשרים ובקפיצה אחת הלך שם וזהו סברת ר' נחמיה והם ב' מיני קפיצות שביארנום לעיל וזו היא כונת כל המאמרים החולקים בענין הקפיצות כי בתנחומא מונה ד' ובמס' סנהדרין מונה ג'. עוד חילופים שבין זה לזה ועוד כי לשניהם לא נמנה קפיצות הארץ דרעמסס לסכות והענין תלוי בזה כי זו הקפיצה שהיתה על כנפי נשרים בפנים אחת אליבא דכולי עלמא אינה נמנית וגם לסברת האו' כי גם באברהם היתה על כנפי נשרים ולכן לא מנו אותה בסנהדרין אמנם המקומות אשר מובן מפשטי הכתובים הם עצמם וברגליהם הלכו. אלו הם שנמנו בין בתנחומ' בין בסנהדר' כמו יעקב שנא' בו ויצא יעקב ונא' בו וישא יעקב רגליו וכן באליעזר נא' ואבא היום אל העין תלה בו בעצמו ולדברי האומר בתנחומא מוכיח כי גם אברהם היה כן ולכן לא הביא פ' זה של אורח ברגליו לא יבא כי מורה הפך זה אך הביא פסו' ויחלק עליהם לילה המורה כי בעצמו הוא חולק עליהם ואין לי פנאי להאריך בזה ואתה המעיין מעצמך תראה ותדקדק מהו ההפרש שיש בין זה לזה אחר שמסרתי לך מפתח של מחלוקת עם שכולם הם דברי אלהים חיים שלכל אלו קפצה הארץ אלא שלדברי האחד אין להכניס במנין כי אם קצתם ובזה ג"כ תבין כי בתנחומא אמר קפצה הארץ ובסנהדרין הוסיף מלת להם לומר כי אותם הג' בדוקא הוא שקפצה הארץ להם בעצמם כי הם בעצמם היו רוצים וקופצים על הארץ משא"כ באחרים שהארץ נקפצה כשנשאום על כנפי נשרים והוא אינו זז ממקומו ודי בזה כי אין לי פנאי להאריך יותר זולתי לבאר ענין מילין אלו מה עניינם: וזה יובן במ"ש בתקונין בהקדמה בכתיבת יד על ג' ווין דויסע ויבא ויט וענין קפיצא זו הוא כי הלא המלכות לפעמים היא תחת היסוד כמבואר אצלינו למעלה והנה כדי להתחבר עם בעל' גופא בגיפא צריכה לדלג ג' דלוגים שהם נצח הוד יסוד עד שתתחבר גופא בגופא שהוא ספי' התפארת ואלו הם עצמם ג' דלוגין שאנו מדלגים בג' פעמים ק' ק' ק' ה' צבאות כו' וידעת כי ג' קדש הם בחג"ת והענין הוא כי מדלגת נצח הוד יסוד ועולה בחג"ת ואלו הם עצמם שלשה דלוגים של ברכת הלבנה לחברה עם בעלה וד"ל: הרי כי ידענו בזה כי קפיצת הדרך הוא בסו' נה"י והיותם ג' ווי"ן הוא הטעם כי זעיר אנפין כולל ו"ס ולכן נרמז בוא"ו (ד"ש ע"ג) של שם ההוי"ה וכל ספי' מהם כלול' מכל הו' הרי ששה ווי"ן נמצ' כי נצח הוד יסוד הם ג' ווין ואל תתמה אם ויסע ויבא ויט הם בחג"ת ואיך עתה הם בנצח הוד יסוד כי כבר ידעת כי יש ב' ע"ב ולכן יש בפ' והיה אם שמוע עד ושמתם ע"ב תיבין כנגד נצח הוד יסוד כנז' בתקונין דקל"ג והנה נודע כי כל אחד מאלו הו' ספי' כלול' מחברתה והם י"ב ואלו הם סוד י"ב שבטי ישראל וכנגדם הי' תחום מחנה ישראל י"ב מילין כמשרז"ל במ' בתרא אמר רבה בר בר חנא לדידי חזי לי ההוא אתר מערבות מואב (ע"ב) עד אבל השיטים והוי י"ב מילין ולכן סבירא ליה לר' עקיבא דאית תחומין מדאורייתא עד י"ב מיל אך מדר' גזרו על מיל אחד בלבד ולא אאריך בנתינ' טעם בזה לבל יארך הספור: והנה י"ב אלו הם ב' ווין ו"ו עילאה ו' תתאה ו"ו עילאה תפארת כולל עמו חו"ג וכל א' כלול' מחברתה הרי ו"ו עילאה להורות על יעקב ויוסף ו' תתאה כנ"ל ולהיות כולם סוד ווי"ן לכן היו ששה אלפים אמה כי האמה היא צורת ו' והנה להיותם בנצח הוד יסוד דדכורא לכן היו מילין ולא פרסאות כי הפרסא היא נוק' בבחי' המלכות והענין הוא כי נודע כי המלכות מקננ' בעשייה שהוא סנדלפון והנה סנדלפון בגי' פ"ר שהוא שר היער ואדני בגי' ס"ה הרי פ"ר וס"ה נמצא כי בכל בחי' פרסאות הם במלכו' שהם נקבות אך מילין הם בדכורא: אמר שמואל נלע"ד שחסר כאן וצ"ל ו"ו תתאה יסוד וכולל עמו נו"ה וכל אחת כלולה מחבירתה הרי ו"ו מליאה ולכן פסיעותיו של אע"ה שהם נצח הוד יסוד שלו הם ג' מילין לפי שאינם רק ג' ספי' ולכן היו כנגדם ג' מילין וכנגד היות כל אחת כלולה מחבירתה לכן גם המיל הוא כפול אלפים אמה והם ו' תתאה: ואביא עתה מא' אחד מס"ה בפ' לך לך אשר הוא רומז כל האמור ובו נסיים בע"ה וז"ל מי העיר ממזרח דא אברהם כו' צדק יקראהו לרגלו דא הוא רקיעא תתאה ועביד נוקמין ואפיל שנאין כו' ירדפם דא אברהם וקב"ה הוא עביד קמיה וקטיל לון דכתיב יעבור שלום דא קב"ה דאקרי שלום אורח ברגליו לא יבא וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו'. טעמו נא וראו מה מתוק מדבש אומרו וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו' דבשלמא גו ענני ניחא אבל גו סוסוון קשיא דהול"ל ע"ג סוסוון. וקושיא זו מבואר לתינוק ן' יומו אך הענין הוא כי עננים הם הנוק' דסט"א כמש"ל והסוסוון הם נצח הוד יסוד דדכורא דילהון הרצי' ברגליו ומלבישי' את האדם והוא מתלבש בתוכם ממש ולא עליהם וסמך ממ"ש בפ' בא וז"ל ולאילין עביד שמושין כו' כי סמא"ל הוא דכורא וכל כתות דיליה הם הנוק' דאינון כעננים למירכב בהון כו' וכוחות סמא"ל דכורא אינון בסוסוון דילהון הרי מבואר בביאור כל מה שאמרנו ונכוחים הם למבין והרי בזה ביארנו שלא היתה הקפיצה ע"י שדים ואח"ך חזר ודחה גם קפיצה אחרת שהוא ע"י המלאכים וגם בהם יש ב' בחי' דכורין ונוקבין וזמ"ש דלא חזי אזיל קמיה לא מלאכא ולא שליחא אמר מלאכא כנגד נצח הוד יסוד הנקראת מלאכים כנז' בפ' פקודי דף רל"ב ע"א ושליחא נגד הנאחזים במלכות שליחא דכלהו ע"כ מצאתי עוד בס' אחד: אמר שמואל: נלע"ד שהמאמר הזה הועתק מכ"י הרב עצמו ומעתיק המאמר טעה בהעתקתו וכבר תקנתי בו מה שיכולתי לתקן ושגיאות מי יבין ולא נמצא בו יותר: ===פסקא ה === מדרשים שם בפ' לך לך פרשה מ"ד סי' י"ז וז"ל ר' אבין מוסיף תרתין נובלת אורה של מעלה גלגל חמה נובלת חכמה של מעלה תורה כו' הנה נתבאר כי יעקב יוצא מן (ע"ג) ההארה של יסוד דאבא שבתוך ז"א הנובלת ויוצאת לחוץ של ז"א ומשם ניתנת ליעקב הנק' תורה וזה מ"ש נובלת חכמה של מעלה מבחי' היסוד שלו נובלת ההארה היוצאת ליעקב הנק' תורה וז"ס פ' תורה צוה לנו משה כי משה הוא היסוד של אבא שבתוך ז"א כמבואר אצלינו וממשה יצאה התורה שהיא הנק' קהלת יעקב שהם האורות של משה הנקבצים ונקהלים ביעקב ושם נעשים תורה. אמר שמואל עוד נת' מאמר זה בש"א בשער ההקדמות בדרוש פרצופי לאה וע"ש ועוד נתבאר בש"ה שער המצות: ===פסקא ו === שם בפ' תולדות פרשה מ"ה וז"ל ויאמר יצחק אל בנו מה זה מיהרת למצוא בני למצוא מיהרת למצוא הברכה אביך נתברך ן' ע"ה ואתה ן' ס"ג שנים כו' כבר הודעתיך כי יעקב הוא ז"א או פרצוף הנק' יעקב היוצא בפני ז"א מן החזה ולמטה (ד"ש ע"ד) שהוא המקום שהחסדים מתגלים בו כנודע כי שם סיום התלבשו' יסוד דאימא והנה אימא היא הוי"ה דמלוי ס"ג ומתלבשת בשש ספי' ושליש שהם כחב"ד חו"ג ושליש ת"ת של ז"א שעד שם הוא מקום המכוסה וכל מדריגה מהם כלולה מעשר הרי ס"ג ונמצא כי בהשלי' ס"ג אז מתגלים החס' ומהם מתברך יעקב: ===פסקא ז === מא' במ' ילקוט פ' וישלח סי' קל"ו וז"ל אל תיראי וגו' אלא כל שבט ושבט נולדה תאומתו עמו. תאומה יתירה נולדה עם בנימין כו' זה יובן עמש"ל בפ' ותוסף ללדת את אחיו את הבל כו' וע"ש והענין הוא כי גם בנימין ניתוספה עמו ולפי שכשנאבד יוסף הצדיק הושם בנימין במקומו כנז' בס"ה וגוף וברית חשבינן חד: ===פסקא ח === שם פ' ויחי צ"ח וז"ל ראובן בכורי אתה אתה בכור ואני בכור אני בן פ"ד שנה לא ראיתי טיפת קרי ואתה וילך ראובן וישכב כו' סבת זה השבח ביעקב יותר משאר כל הצדיקים הוא כי הנה נתב' בס"ה פ' קדושים כי יעקב בא לתקן עון גלוי עריות של אדה"ר כנודע כי שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם והנה אדה"ר הוליד שדין ורוחין ולילין מטיפת קרי שהוציא בק"ל שנים שפירש מאשתו חוה כנודע וכבר הודעתיך בביאור מאמר מס"ה בריש פ' בראשית בענין מ"ב זווגין שיש בטיפת זרע העליון שהם בחי' פ"ד טיפות פשוטות וכנגדם נשתהא פ"ד שנים מלראות טיפת זרע: ==ספר שמות - דברים== ===פסקא א === מא' במ' תנחומא והביאו הילקוט בפ' בא סימן קפ"ז וז"ל החדש הזה לכם ראש חדשים אר"י לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש הזה אלא משום כח מעשיו הגיד לעמו כו' הטעם הוא כי בר"ח ז"א עומד בנצח ונוקביה בהוד כנודע והענין זה הוא ביום ר"ח ואמנם זה לא היה כך בבריאה וזה קושיא באצי' והשיב משום כח מעשיו הגיד לעמו הכונה אחיזתם בהוד והם אומרים אין לנו חלק לכן המלכו' לשם בנצח. אמר שמואל פשוט הוא שהלשון מוטעה כלו ואין בי כח לפשוט את ידי בו. מה שהבנתי מכללות דברי מוהר"י צמח שכונת ר' יצחק היא שהיה להתחיל התורה מהחדש הזה דניסן הוא רומז על ראש הנקבה והיה צריך להתחיל בו משום זה השער לה' ותירץ הטעם הוא כו' עיין בפנים: ===פסקא ב === שם שמות רבה פ' כי תשא פרש' מ"ה וז"ל ה' מלאכי חבלה היו שם אף וחימה וקצף והשמ' (ע"ד) והשחת אותה שעה באו ג' האבות ועמדו בג' כו'. הנה ה' מלאכים אלו נאחזים ונשרשים בה' גבורות המתפשטות בגופא דז"א בחג"ת נ"ה וכלם ירדו אח"ך לתוך היסוד ונכללו שם ושם נתמתקו שלשתם בלבד, והם קצף והשמד והשחת שהם כנגד חג"ת ולכן כשהזכי' מרע"ה זכות ג' האבות שהם כנגד חג"ת נסתלקו כי הם גבורות ממותקות אבל שני הגבורות שכנגד נו"ה לא נתמתקו ולכן הם אשר נשתיירו והם אף בנצח חמה בהוד וכנגדם הבל וקין הבל בנצח וקין בהוד: ===פסקא ג - י"ג מדות דר"י=== {{דה מפרש|מאמר בספרי בפ' ויקרא וז"ל: רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת בהם כו'}} הכונה היא כי אין ספק שהתורה התחתונה היא נדרשת מי"ג מדות אלו ונמשכו אליה מהתורה העליונה שבכת', הנדרשת מי"ג מדות דוגמת אלו, כי כל מה שיש בתחתונים דוגמתם בעליונים ומשם מתפשט בתחתונים. והנה התורה העליונה (שהיא ת"ת) נחלקת ל''י"ג מדות'' בסוד ו"ק שבה כלולים מדין ורחמים וכללותם-- הרי י"ג. ו''דרישה'' זו מצד המלכות המקבלת ממנו מת"ת; פעם כך ופעם כך. * '''( א )''' כי פעמים תקבל מחו"ג שבת"ת וזהו ''מקל וחומר''. כי 'קל' רומז לרחמים, המקילים את הדין ומרחמים על העולם; ו'חומר' רומז לדין המחמיר לדון את העולם -- הרי מדה א'. ומדה זו כשהעולם נדון קצת ממנו בדין גמור וקצת ממנו ברחמים גמורים - הרי '''מקל וחומר'''. והיא מדה א'. * '''( ב )''' ולפעמים תקבל מת"ת שבת"ת שהוא המכריע וקו השוה בין חסד לגבורה ואז יהיה העולם נדון בדין ממוזג -- לא רחמים גמורים ולא דין גמור אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעות, בסוד הת"ת. וזו נקראת '''גזירה שוה''' -- מדה ב'. * '''( ג )''' ולפעמים תקבל מצד הת"ת הנקרא 'אב' בנטותו לצד הנצח או לצד הוד הנקראים 'כתוב אחד'. וזהו ''מבנין אב וכתוב אחד''. או בהכריעו בין נו"ה, וזהו ''מבנין אב וב' כתובים'' שהם נצח והוד. ואז נקראת '''מבנין אב וכתוב אחד; מבנין אב וב' כתובים''' -- וזו מדה ג'. * '''( ד )''' ולפעמים מקבלת מכללות ת"ת בכל שש קצוותיו, וזהו '''מכלל ופרט'''; וכלל ואח"כ פרט. ותהיה אז ההנהגה ממדת המלכות, כי '''אין הכלל אלא מה שבפרט'''. וזו נקראת ''מכלל ופרט'' -- מדה ד'. * '''( ה )''' ולפעמים מקבלת מלכות מכללות ת"ת כנז' ותתגבר מדת הת"ת עליה ויתנהג העולם על ידו, ומדת המלכות נכללת בו, והוא יהיה עיקר ההנהגה. כי ''פרט וכלל'' מתרבה הכלל ויהיה הכלל עיקר. כי{{הערה|<small>נ"ל להוסיף ''כי {{קו תחתי|לפעמים}} יגברו...'' - ויקיעורך</small>}} יגברו שש קצוותיה על שש קצוותיו ולפעמים להפך. וזו נקראת '''פרט וכלל''' -- מדה חמישית. * '''( ו )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה מיסוד ותכריע בין ת"ת ליסוד וזהו ''כלל ופרט וכלל''. כי 'כלל' הוא ת"ת (<small>שבו כלולים הו"ק</small>), ו'פרט' היא המלכות (<small>דלית ליה מגרמה כלום, ועוד ששם הדברים בפרטות ומתפרשים בסוד "ופרט כרמך לא תעולל לעני ולגר תעזוב אותם", כי שם מקומם</small>) וכלל הוא יסוד (<small>הנקרא 'כל', דכליל שית בקרטופא חדא</small>). ואז יתנהג העולם ע"י המלכות, וזהו ''אי אתה דן אלא כעין הפרט''. וזהו '''מכלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט''' -- מדה ששית. * '''( ז )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה בסוד עטרת בעלה ותשפיע לת"ת בהתנהג העולם על ידה ברדתה למטה בבחי' זו. וזהו ''מכלל שהוא צריך לפרט''. ולפעמים תחסר אור המלכות ותצטרך לקבל אור מהת"ת להשלים עצמה בהתנהג העולם בבחי' זו הגרועה שאין לה אלא לצורך עצמה ולא להשפיע, כי כל הבחי' הנז"ל הם שמקבלת מדת המלכות שפע לצורך עצמה ולא לצורך אחרים. וזו היא ''מכלל שהוא צריך לפרט''. א"כ{{הערה|<small>טעות סופר אולי כאן? - ויקיעורך</small>}} '''מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל'''. זו מדה שביעית. * '''( ח )''' ולפעמים תקבל המלכות מהת"ת בסוד 'למודי השם' -- על ידי נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד והת"ת בנצח בסוד שם ן'{{הערה|<small>צ"ל ''בסוד שם ן' - שם ד' בנצח ושם אדני וכולי'' והכוונה לשם הויה. וכן מוכח בהמשך. כנ"ל. - ויקיעורך</small>}} ד' בנצח ושם אדני בהוד. : והנה הנהגה זו היא הנהגת תחלת ברייתו של עולם כי מתחלה היו למעלה ד"ו פרצופים והמלכות שנקראת 'דבר' היתה בכלל הת"ת הנקרא 'כלל', והיא כלולה בו, ויצתה מן הכלל (שהוא הת"ת) ונדבקה ב'למודי השם'. וזהו ''וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' - כי לא ללמד על המלכות לבד (<small>שתהיה היא לבדה בלמודי ה' למטה</small>), אלא ''ללמד על הכלל כולו יצא''-- שגם הת"ת מזדווג עמה בלמודי ה'. כיצד? ת"ת בנצח בימין בשם בן ד' ומלכות בשמאל בהוד בשם אדנ"י, ויתחברו אז שניהם ע"י היסוד בסוד יאהדונה"י (כנזכר בתקונין). ונמצא שע"י ירידתה ממקום הת"ת ירד גם כן הת"ת עמה בלימודי ה' (<small>שהם נו"ה</small>). וזהו '''לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. : ועוד כי כאשר ירדה מדת המלכות מאת פני המלך ונטרדה למטה, לא לבד גרמה לת"ת שהוא נקרא ''"עצמו"'' כד"א משה בפ"ע אמרן שהוא המקום שהיא היתה שם בעת אצילותה בין תרין דרועוי כי יצטרך המלך כאשר ירצה לדבר עם הכלה הכלולה לרדת למקומה בלמודי ה' שהם נו"ה (<small>כי זולת זה אי אפשר התדבקות גופא בגופא בסוד חבוק, אחר שהיא למטה והוא למעלה וצריך הוא לרדת למטה להיות אצלה בסוד הגוף - גופא בגופא</small>); אלא גם ראש המלך (בסוד רישא דז"א) גרמה שירד גם הוא למטה כדי שיהיה החבוק שלם -- גופא בגופא, אנפין באנפין, דרועין בדרועין, רגלין ברגלין. וזהו ''ללמד על הכלל כלו יצא'' -- לומר שהת"ת כולו בכללו ירד בלמודים, ולא הת"ת לבד שהוא סוד גופא. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. וזו היא מדה ח' : ועוד גם טרם רדתה למטה יצדק אומרו ''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד'' כי נוקבא דז"א יצאת מאחורוי מבין תרין דרועין דידיה לעומת החזה ושם נעשה לו ראשה וזרועותיה שהם חו"ג שבה נאצלו כנגד נו"ה שבזכר ונו"ה שבה שהם למודי ה' יצאו מן הכלל שהוא הת"ת וזהו '''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' -- כי יצא מן הכלל ללמד כי הם למודי ה' כי אין להם על מה שיסמוכו בת"ת והוצרך הזכר העליון להמשיך רגליו למטה ג"כ להיות היא עזר כנגדו ולא חוצה לו. וזהו '''אלא ללמד על הכלל כולו יצא''' כי הוצרכו למודי הזכר להתפשע למטה וכל זה בכלל המדה הח'. והמבין יבין. * '''( ט )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד עבור המלכות להוליד למטה דוגמת העליונה בסוד תיבת נח שיצאו ממנה ג' גוונים שם חם ויפת שהם דין ורחמים וכללותם דמיון ת"ת הכוללת דין ורחמים אלא לפעמים תתעבר בסוד הרחמים לבד ויהי' כל הג' גוונים אלו נוטים כולם לצד הרחמים {{הערה|<small>צ"ל ''כענין'' - ויקיעורך</small>}}בענין ת"ת הנוטה לצד הרחמים. וזהו '''וכל דבר שהיה בכלל''' בסוד האצילות למעלה מן הת"ת, '''ויצא לטעון טעון אחר''' בסוד העבור, ונתעברה בג' גוונים הנזכרים כלולים זה בזה בסוד הרחמים '''שהוא כענינ"ו''' -- כענין {{קו תחתי|ו'}}, שהוא סוד הת"ת, ואז '''יצא להקל''' בסוד הרחמים הוליד ג' גוונים כולם מצד הרחמים, '''ולא להחמיר'''. וזו היא מדת תשיעית. * '''( י )''' ולפעמים תתעבר בסוד דין ורחמים ביחד ''שלא כענינ"ו''-- שלא כענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא נוטה לצד הרחמים, ואז תצא ''להקל ולהחמיר'' ותתעבר ותוציא (ד"ש ע"ב) למטה ג' גוונים דין ורחמים ממוזגים וזו היא '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר'''. וזו מידת עשירית. * '''( יא )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות ברדתה למטה ממקום אצילותה עם הת"ת ותרד למטה ביצירה בסוד מטטרו"ן (<small>שהוא נער, חגיר חרצין, בסוד שתין פולסי דנורא שהם ס' גבורים בסוד הדין</small>). וזהו ''ויצא לידון בדבר חדש'' - ולפי שתמיד מתחדש מטטרו"ן כד"א "אנוש כחציר ימיו כולי" כנז' בפ' פינחס. וזהו 'בדבר החדש'. ואז ברדתה למטה במקום מטטרו"ן הוא סוד הגלות בסוד "אי לך ארץ שמלכך נער". וזהו ''אי אתה יכול להחזירו לכללו'' - כי הזווג בטל בימי הגלות ואין לה יכולת לעלות אצל בעלה ''עד שיחזירנה הכתוב'' -- שהוא סוד נצח כד"א "למנצח על אילת השחר", תרין שחרין דאיילתא. ולפי שהוד הוא בגלות (<small>כד"א "כל היום דוה"</small>) צריך נצח עם ת"ת להחזירה במקומה ותהיה החזרה נגלת לעיני כל חי ולא תהיה סתומה אלא מפורשת. וזהו ''עד שיחזירנה הכתוב לכללו בפירוש''. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש, אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש'''. וזו מדה י"א. * '''( יב )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות בנו"ה שבה המקבלת מת"ת וזהו '''ודבר הלמד מענינ"ו''' - מענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא הת"ת. או יהיו מקבלים נו"ה שבה מסוף הת"ת שהוא יסוד וזהו '''ודבר הלמד מסופו'''. וזו היא מדה י"ב. * '''( יג )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד נו"ה שבמלכות שהם ''שני כתובים המכחישים זה את זה'', דהיינו זהו דין וזה רחמים וע"י יסוד שהוא ''הכתוב השלישי המכריע ביניהם'' יתמזגו ויתנהג העולם ע"י מזוג היסוד המכריע בתוך המלכות. וזהו '''וכן ב' כתובים המכחישות זא"ז עד שיבא הכתוב הג' ויכריע ביניהם'''. וזו מדה י"ג: ===פסקא ד === מא' בספרי פ' שמיני והובא בחומש רש"י ז"ל וז"ל קרב אל המזבח. שהיה אהרן בוש וירא לגשת א"ל משה למה את בוש לכך נבחרת. הנה מלת לכך נראה דוחק קצת והענין הוא כי חוזר אל מ"ש שהיה בוש והיתה בו מדת הבושה והענוה ואמר מפני שיש בך מדת הענוה יתירה על זולתך לכך נבחרת: ===פסקא ה === '''מאמר במ' רבה פ' חקת פרשה י"ט וז"ל:''' ''דבר אחר: דברים שלא נגלו למשה נגלו לר"ע וחביריו וכל יקר ראתה עינו זה ר' עקיבא וחביריו''. גם באותיות דר"ע נז' על דרך זה שבחו של ר"ע. וכן במסכת שבת פ' הבונה אמרו שהיה ר"ע דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות עד שכמעט תשש כחו של משה. והנה ארז"ל כי אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נגלה למשה, ולכאורה דבר זה תימא גדולה. אבל הענין הוא כי משה ודאי שכל מה שעתיד להתחדש בעולם בכל התורה ידע, אלא מה שידעם היה בע"פ אבל לא היה יודע לדורשם ולרומזם בפסוקי התורה כל א' וא' במקומו, עד שבאו חכמי הדורות וכל א' ואחד היה דורש הדרשות שהם מחלק נשמתו ולומדם מן הפסוקים. וכן היה בר"ע. שכל אותם תלי תלים של הלכות --עם שכבר נגלו למשה ענינם-- אלא שלא נגלה לו מקום רמיזתם בפסוקים. ובא ר"ע ודורשם על קוצי התורה והיה אומר קוץ זה רומז לדרשה זו, וזו לזו: ===פסקא ו === (ע"ג) מ"א' במ' רבה פ' וזאת הברכה וז"ל ד"א מהו איש האלהים א"ר אבן מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלהים. נודע הוא כי בינה נקראת אלהים והנה"י שלה נכנסו בסוד מוחין תוך ז"א עד החזה שהוא מחצית קומתו וגם כי לאה הנק' אלהים ג"כ יוצאת מחצי הז"א ולמעלה ולכן משה שהוא רומז אל ז"א מחציו ולמעלה נקרא אלהים אבל מחציו ולמטה שיוצאת רחל אשתו נק' הוא איש כמש"ה לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת וזה נאמר על רחל הנק' חוה הב' ונת' ג"כ בש"ד שער הפסוקים בפ' ואנכי איש חלק וע"ש: אמר שמואל מצאתי כתוב מאמר בס"ה פ' וישלח תו אבהן שבקו ליה מחייו ע' שנין כו' וז"ל סוד נפלא מ"ש בזוהר במקומות אחרים האמנם בפ' וישלח האריכו בו בסוד אדה"ר שנתן משניו שבעי' שנים. ועוד אמרו דאברהם שבק ליה ה' שנים ויצחק לא שבק ליה כלום יעקב שבק ליה כ"ח שנים ויוסף שבק ליה ל"ז שנים סך הכל ע' שנים. וראוי לידע מאחר שאדה"ר שבק ליה ע' שנה מה צורך עוד לאבות שיתנו לו כל אחד ואחד כ"כ שנים. ואגב נדקדק דלמה יצחק אבינו לא שבק ליה כלום. והענין הוא שהשנים שהניח לו אדה"ר מלבד שהם שנים מתים כמש"ה כי ביום אכלך ממנו מות תמות גם היו שנים פגומים מזוהמת נחש ואעפ"י שעשה תשובה הלואי שיועיל לו לעצמו ולכן לקח ע' שנה מהאבות והענין הוא כי (ד"ש ע"ג) הכל הולך אל מקום אחד כמ"ש חז"ל שאדה"ר נתגלגל באבות ונתקן בהם ממה שחט' בע"ז וג"ע וש"ד ובראשונה תקן אברהם אבינו מה שחטא בע"ז ולכן הושלך אברהם בכבשן האש לקיים מקרא שכתוב פסילי אלהיהם תשרפון באש ונודע כי הפוגם בע"ז פוגם בה' אחרונה של ההוי"ה וכשתקן אותה הה' נתוסף לו ה' בשמו ונקרא אברהם ולכן הניח לו משניו ה' שנים כנגד ה' של השם. וביצחק תקן עון ש"ד כשפשט צוארו ע"ג המזבח ועכ"ז לא הניח לו משניו כלום כי יצחק מסטרא דתוקפא דדינא דגבורה ואין נמשכים ממנה חיים. וביעקב שכוון לשם שמים בלוקחו ב' אחיות ולא הותרו אלא לו לבד תקון עון ג"ע וגם זה היה בסוד גדול להוציא מן הקליפה אל הקדושה אותם ב' טפות של זרע שלקחה אותם לילי"ת חוה א' ועכשיו נתקנו ברחל ובלאה וכל טפה היא רומזת ליד אחת וז"ס יד ליד לא ינקה רע שהוא הקרי הנק' רע וז"ס מה שעבד יעקב ז' שנים וז' שנים לרמוז אל אותה היד ולכן אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכם שהם השתי ידות הנז' העולים כ"ח וכנגדם שבק ליה מחייו כ"ח שנה וכנגד יצחק אע"ה שלא הניח לו כלום להיותו מצד הגבורה כאמור ולכן נעקד ע"ג המזבח בהיותו בן ל"ז שנים לכן יוסף שבק ליה מחייו ל"ז שנים להיותו מבחינת היסוד הנק' ק"ץ ח"י כנגד יצחק אע"ה והנה חי הוא היסוד והוא קץ אל הגבורה נמצא שיוסף תקן ליצחק אע"ה ולכן שבק ליה מחייו ל"ז שנה מספר שהיו ליצחק אע"ה בשעת העקידה: אמר שמואל כך נלע"ד לתקן להיות שבשעת העקידה יצאה נשמתו של יצחק אע"ה ואחר העקידה באו לו חיים אחרים מסטרא דדכורא לכן אותם הל"ז שנים ראשונים שהיו לו קודם העקידה שהיו (ע"ד) מסטרא דנוק' מסטרא דשרה אימיה כמש"ה והנה בן לשרה אשתך נתנם במתנה לדוד הע"ה שגם הוא אתי מסטרא דנוק' ודוק ותשכח היותם ל"ז שנים השלשים מסטרא דנה"י בסוד ג' עדרי צאן רובצים עליה והשבע' מסטרא דנוק' עצמה הנקראת בת שבע כנלע"ד. חזרנו להקדמתינו שהע' שנה של אדה"ר הם שנים מתים וטעם למה אדה"ר נתן לו ע' שנה ולא יותר הטעם הוא לפי שדוד הע"ה מסטרא דנוק' הנק' שביעית להיות כולל' שבע העליונות וגם נותנת שפע לשבע הנערות אח"ך הראויות לתת לה מבית המלך וכל אחת כלולה מעשר הרי ע' ואם תשאל אעיקרא דמילתא למה נתן לו חיים ולא הניח אותו שיהיה נפל הטעם הוא בעבור שעיקר תקנתו היה בדוד וז"ס שמו אדם ר"ת אד'ם דוד משיח ודע הקדמה אחת כי קודם שחטא אדה"ר היו החיים באים לבני האדם מא"א ולכן היו בבני אדם חיים ארוכים ואחר שחטא הוא וחזרו ג"כ בניו למרות העליון נאמר בהם לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו ק"ך שנה מסטרא דז"א ולפי שהאדם חטא בה' אחרונה של ההוי"ה שהיא שביעית כאמור לכן נתן לו מימיו כנגדם ע' שנה לדוד הע"ה ואח"ך כשבא אדה"ר בגלגול דוד הע"ה חזר ונתקל במעשה דבת שבע לפי שאכלה פגה ולכן לא נתקן עדיין לגמרי: אמר שמואל אעפ"י שבענין האשה לא ניתקן לגמרי הנה נתקן לגמרי מהקללה שנתקלל מפי הקב"ה שא"ל כי ביום אכלך ממנו מות תמות כי בגלגול דוד המלך נאמר בו דוד מלך ישראל חי וקיים כנגד ב' מיתות נאמר לו ב' ברכות חי וקיים וכנגד החסרון של קין והבל נתקן הכל בשלמה הע"ה ונק' איש מנוחה ועכ"ז לא ישלים לגמרי עד הגלגול הג' במשיח בן דוד ואז יחזור הברכה על כל באי העולם ג"כ ואז כתי' בלע המות לנצח וגו' והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד: ==שונות== ===פסקא א - על פומא דאליהו אתגזר=== סוד מ"ש חז"ל בכמה מקומות על פומא דאליהו אתגזר כו' וכשמזכיר דברי חז"ל אמר ר' פלוני פתח כו' מה ענין הפרש בין לשון זה ללשון זה. והענין הוא כי הנה נודע כי אליהו ז"ל נפרש מבני אדם ונעשה מלאך; לא נשאר לו כח לפתוח ולחדש בתורה להיות כי לא בשמים היא ולא נשארה תורה בעליונים כלל. ועל כן איננו יכול זולתי לספר לתלמידי חכמים התחתונים ממה שנתחדש בישיבה עליונה של התלמידי חכמים העליונים הגדולים, לכן אמר ''"על פומא דאליהו אתגזר"''. האמנם התלמידי חכמים יש להם יכולת לפתוח ולחדש בתורה כל מה שיראה להם, וכמו שאמר הפסוק "על פי התורה אשר יורוך כולי". ואעפ"י שנפטרו מזה העולם - כמו שמצינו בזוהר בהרבה מקומות דאמר כך פתח ריש מתיבתא כו' ובמתיבתא דבצלאל ואהליהב וכיוצא באלו הצדיקים - יכולים לפתוח בתורה ולחדש כל מה שירצו, לכן כתיב בהו ''"ר' פלוני פתח"'', וכיוצא מאלו הלשונות. נמצינו למדים כמה גדלה מעלת ישראל מכל האומות ומכל שאר המלאכים שהמלאכים נקראו עבדים וישראל נקראו בנים שנאמא "בנים אתם לה' אלהיכם".{{ררר}}'''עד כאן.''' :''כנלע"ד שמואל ויטאל בן הרב המחבר אבא מארי כמהר"ר חיים ויטאל זלה"ה'' <references/> eno8upy7vtjdenoou0uoww368a5jijd 3102001 3101936 2026-11-08T04:45:40Z Roxette5 5159 /* פסקא ד - פסיעותיו של אברהם אבינו */ 3102001 wikitext text/x-wiki <noinclude><big>'''[[שער מאמרי רז"ל - חלק ב|<<]] | [[שער מאמרי רז"ל]] | [[שער מאמרי רז"ל - חלק ד|>>]]'''</big></noinclude> ==ספר בראשית== ===פסקא א=== מא' במ"ר פ' בראשית פ' א' וז"ל ר"י שאל את ר"ע א"ל בשביל ששמשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה שהיה דורש אכין ורכין מעוטין אתין וגמין רבויי' כו'. כבר הודעתי' בכונת בשכמל"ו כי הנקבו' לאה ורחל הם לוקחות מן הד' מוחין דז"א הד' אלפין של ד' אהי"ה שהם לבושי המוחין והם בגי' מד"ת בסוד ומדת ימי מה היא שהוא סוד מלכותו של בשכמל"ו ובתחלה לוקחת לאה לפי שהיא עליו' ויותר קרו' אל המוחין כי היא קשר תפלין ש"ר ואח"כ יורדין לרחל וז"ס אתין וגמין רבוין אלא שלאה נק' גם ורחל נק' את כי ז"ס מ"ש בס"ה כי בכל אתר את איהי נוק' והענין הוא כי מן הד' אלפין של המו' הנז' יוצאת הארה ונחלק' בין לאה ורחל כי לאה לוקח' מספר ג"ם אורות ורחל לוקחת כמספ' א"ת אורו' וחבור ג"ם וא"ת הם מדת שהם הד' אלפין הנז' וטעם אל מ"ש הנז' שמעתי ושכח' (ע"ג) והנלע"ד ששמעתי הוא זה או שנפרש כי לאה לוקחת אורך חכמה וחסד קו ימין ואורך בינה וגבורה קו שמאל ואורך שליש א' דת"ת קו אמצעי והנה הדעת שהוא בקו אמצעי אין למנותו כי נכלל בכלל אורך קו ימין ושמאל משא"כ בשליש הת"ת שהוא למטה ואינו נכלל והנה כל ספי' היא כלול' מי' נמצא ד' ספי' ושליש הם בגי' ג"ם או נפרש כי הנה לאה יוצאת מן הדע' דז"א הכולל חו"ג תרין עטרין וכן חו"ג תרי דרועין דז"א הרי ד"ס ועם שליש עליון דת"ת הרי הכל בגי' ג"ם וכל שאר האורות לוקחם רחל. גם נלע"ד לפרש כי הנה ז"א יונק מבחי' הפנים של אי' המתלבש' בתוכו אבל לאה ורחל הנקבות יונקות מבחי' אחוריים דאי' כי לטעם זה נק' זו"ן קדם ואחור בסוד אחור וקדם צרתני ונודע כי עיקר התלבשות אי' הוא כנגד מקום לאה שהוא עד החזה דז"א כי שם נשלם יסוד דאי' ומשם ולמטה מקום רחל ושם גלוי היסוד של אבא מתפשט עד יסוד דז"א כי ז"ס ה' בחכמה יסד ארץ כי במקום שנתגלת החכמה שהוא יסוד דאבא משם התחלת רחל הנק' ארץ ונמצא כי אי' שהיא שם אהי"ה האחוריים שלו הפשוטים שהם בגי' מ"ד כלם מאירים בלאה חו' מן אור אחד מהם שיורד לרחל ונשארו גם אורות מהם ללאה ולכן נק' ג"ם אבל רחל לוקחת אור אחד בלבד והנה היא עצמה נק' ת' לפי שמקומ' באחורי ד' ספי' ז"א שהם תנה"י כנודע וכל אחת כלולה מעשר ועשר מעשר הם ארבע מאות ועם אור אחד הנז' הרי א"ת ברחל ואמנם בחי' זו שלוקחת רחל היא אותה הבחי' המועטת שנת' אצלינו בפסוק ותגנוב רחל את התרפים וגו' בסוד מה שעשתה ענוה עקב לסוליתא עשתה יראה כתר לראשה (ד"ש ע"ב) והיא הארת אחת מועטת ונק' א' של א"ת גם נלע"ד שזהו ביאור אכין ורקין מעוטין הויין כי א"ך ור"ק הם בגימ' ש"ך נצוצין הנודעים שהם דינים ולכן בהיותם אלו תרין נוקבין לאה ורחל נק' א"ך ור"ק מורה על היותם מעוטי ההארה ואין להם רק הארות הדינים בסוד נע"ר ונערה הנז' אצלינו במא' פ' בא אל פרעה ע"ש כי בעת הדינים היא מתמעטת ינק' נער חסר ה' שהוא בגי' ש"ך: ===פסקא ב=== שם פרשה ה' וז"ל ר' נתן בש"ר אחא ור' ברכיה בשם ר' יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים ולארץ די שאלמלא כן היו מותחים והולכים עד עכשיו כו'. זה תבין ממה שביארנו בשער רוח הקדש ביחוד של שם שדי בבחי' ד' אשר שם שהוא סוד הק' ברכאן ושם תראה כי בשם ב"ן שהוא הוי"ה האחרונה שבד' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הנה באות ה"א אחרונה שבה היא בציור ד"י דל"ת ויו"ד הרי כי בסיום כל עולמו אמר די: אמר שמואל ועיין בש"ד והוא שער הפסוקים דף ה' ע"ד כי שם קרא לז"א עץ חיים להיו' שיש בו תרין מוחין הנק' חו"ב וע"ש: ===פסקא ג=== שם פ' ט"ו וז"ל אר"י בר אלעאי עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מי בראשית מתפלגים מתחתיו כו' נודע הוא כי הבינה נק' עץ החיים כנז' בס"ה בפ' וארא ונודע כי יש באי' עלאה ב' שמות הא' היא אהי"ה דיודי"ן שהוא בגי' ע"ץ עם הכולל והב' הוא הוי"ה דס"ג עם עשר אותיות המלוי הם (ע"ד) ע"ג כמנין החיים וז"ס עץ החיים האמנם היותו מהלך ת"ק שנה עניינו הוא כי האחוריים של אהי"ה דיודין הנז' הוא בגי' תקמ"ד כזה אל"ף אל"ף ה"י אל"ף ה"י יו"ד אל"ף ה"י יו"ד ה"י ואם תסיר אותיותיו הפשוטות של אחוריים שהם בגי' מ"ד ישארו אותיות המלוי בגי' ת"ק נמצא כי מהלך עץ החיים והתפשטותו שהוא המילוי הנז' המתפשט בתוך האחוריים הפשוטים הם ת"ק כנז' ותיבת מהלך רומז גם אל ההוי"ה דס"ג הנז' אשר באימא כי המלוי של האחוריים שבו המלואים שהם בגימט' קס"ו והמלוי לבדו הוא בגי' מהלך עם הכולל: אמר שמואל עוד אפשר עם הכולל וכולל הכולל או עם בי"ת יתירה כמהלך גם זה הלשון צ"ע. האמנם אם תרצה להבינו כלך אצל מאמר הגמ' במס' כתובות הנז' למעלה וז"ל אמר ר' ירמיה א"ר יוחנן כל המהלך ד' אמות בא"י כו' ושם נתבאר שכשתסיר מהוי"ה דס"ג המלאה באחוריים שהם קס"ו תסיר רבוע האותיו' הפשוטות שהם בגי' ע"ב ישאר המלוי בגי' צ"ו כמנין מהל"ך עם הכולל: ===פסקא ד - פסיעותיו של אברהם אבינו=== '''שם פרשה מ"ג {{ממ|בראשית רבה|מג|}}, וזה לשונו: ר' לוי בש"ר יוסי ן' זמרא אמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו שלשה מילין כו'.''' קודם שאכנס בביאור המאמר הזה מוכרח אני להציע קצת הצעות וכללים בחכמת הקבלה כדי שתוכל להבין מעט קט מזער, עם שאקצר ועולה בחזקת היד. תחילת כל צריך לבאר ענין אדם וחוה - הם זעיר ונוקבא - הם ב' אותיות אחרונות משמו הגדול יתברך. אשר זעיר אנפין הוא כולל ששה ספירות מחסד עד יסוד ולכך נקרא '''ו'''', ונוקביה היא {{צ|בת שבע}} - ספירה שביעית שהיא אות '''ה'''' תתאה. והמעיין בראות היות הזעיר אנפין נקרא '''ו'''' - לא יטעה בו לומר כי אין בו רק {{גמט דגש|ו'}} ספירות אלו - כי אין קדושה פחות מעשרה. והנה עם ראש '''ו'''' זו יושלם לי' ספירות. והענין הוא כי כל יו"ד כלולה מ{{גמט דגש|ג'}} בסוד '''רישא וגזעא ושבילא''' הנזכר בזוהר בפרשת בלק דף ר"ד ע"א {{ממ זהר|ג|רד|א}}. והאי הוא עצמו מ"ש בפרשת ויקרא דף י ע"ב {{ממ זהר|ג|י|ב}} {{צ|בגין דהאי יו"ד קוצא א' לעילא כו'}}. והענין הוא בקצור מופלג כי אין לך דבר פחות מעשר כמ"ש, והוא צורת ה'''ו'''' יש בה '''ראש ותוך וסוף''', והם סוד {{גמט דגש|ג'}} יודין, וכל אחת מהם נחלקת לרישא גזעא ושבילא - הרי {{גמט דגש|ט'}}. והם * חכמה בינה דעת - '''י'''' עילאה, * וחסד גבורה תפארת - '''י'''' אמצעיתא, * ונצח הוד יסוד - '''י'''' תתאה {{ש}} ושלשתם אות '''י''' כזה [ציור]. ועל זה נקרא זעיר אנפין {{גמט דגש|אח}} - בגימטריה {{גמט דגש|ט'}}. ובהתחברות י' עמה נהר דנגיד ונפיק בחינת היסוד ו' זעירא בלתי ראש אז נעשת ה', '''ד'''' על '''ו'''' כי '''ו'''' דיסוד גנוז ברחם דידה כי היא צורת '''ד'''' בסוד משרז"ל {{צ|כשם שיש צירים ודלתות לאשה}} כמו שאמר הכתוב {{צ|כי לא סגר דלתי בטני}}, ונאמר {{צ|כי נהפכו עליה ציריה}}. וסוד הצירים היא צורת '''י'''' שבאחורי ה'''ד''''. (וכשהדלת נשבר ציר שלה - נעשת '''ר'''' בסוד {{צ|אל אחר}}. ואין להאריך בזה). ואמנם לכן '''ד'''' דאחד רבתי להיות בה עובי ב' דלתין - הרי כזה מצאנו היות בה ב' דלתות וב' צירים. ובהתחבר ב' דלתות אלו יהיו צורת מ"ם סתומה כזה '''ם'''', ואז נעשית סוד (ד"ש ע"ג) '''י"ם''' כי תחי' בהיותה דלת לא נכנס בה היסוד רק צורת '''ו'''' ומתחברות שערים '''ו'''' עם '''ד'''' ונעשת '''ה''''. ועתה בעשותה מן אות '''ד'''' צורת '''ם''' סתומה - גם הוא עלה במחשבה והרים ראש באות '''ו'''' שלו, ונעשה למנין עשר, ונתחברו ונעשו (דף י' ע"א) '''י"ם'''}}. והנה {{גמט דגש|ה'}} ו{{גמט דגש|ים}} הם שוים במספרם, אלא שזה לחשבון זעירא וזה לחשבון רברבא: ונחזור לעניינינו. כי גם זעיר אנפין הוא נקרא '''ו'''' אלא שבתחילה היה קטן בסוד {{צ|חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא}}. ולכן נק' או '''ו'''' שבשמו הגדול ית' ז"א כי ב' אותיות הראשונות אין בהם שנוי, האמנם בשתים האחרונות יש עלייה וירידה והכל תלוי ע"י מעשה התחתונים בסוד {{צ|תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו}}. ואין הגאוה אלא בראש. והוא סוד {{צ|מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש}}. כי ע"י {{צ|נחל קדומים}} (שהוא הבינה) {{צ|מרים}} הזעיר אנפין {{צ|ראש}} ונעשה אות '''ו'''' בסוד {{צ|כונן שמים בתבונה}}. וזהו מה שכתוב {{צ|מי יקום יעקב}} - {{צ|'''מי'''}} שהיא הבינה - הוא {{צ|יקום}} ראש {{צ|יעקב}}. {{צ|כי}} עתה בזמן הגלות {{צ|קטן הוא}} ואין לזאת ה'''ו'''' ראש. אך לעתיד לעה"ב - יגדל לו ראש, ואז לא יקראו לו '''ו'''' כי אם '''י'''' - כי יהיה שלם בכל עשר ספירותיו. וזהו סוד {{צ|לא יעקב יאמר עוד שמך}} - המורה על לשון 'עקב בלתי ראש', {{צ|כי אם '''ישראל'''}} - הם אותיות '''לי ראש'''. וזהו סוד הנרמז בפרשת ויקהל דף רי"ד {{ממ זהר|ב|ריד|א}} {{צ|שמע ישראל - ישראל סבא! בגין דאית ישראל זוטא כו' ורזא דא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. פירושו כי מה שהיה עתה חבור אחד '''י"ה''' והשני '''ו"ה''' - יהיו לעתיד לבא שניהם שוים ויהיו '''י"ה י"ה'''. וזהו מה שכתוב {{צ|'''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}. הם שני פעמים {{צ|אחד}}; ב' היחודים הנזכר שוים. {{ש}} ואל תתמה אם ספר הזוהר מפרשו בעת התפלה של כל יום - כי כן האמת! כי מה שיהיה לעתיד תמידי - הוא עתה לפרקים על ידי מעשינו. ונחזור לעניינינו. {{ש}} כי הלא זעיר אנפין הוא לבדו בעל י' ספירות שלימות, אך לא כל הזמנים שוים. ואמנם הג' ספירות עליונות הנתוספת בו אינם חב"ד העיקריות הג"ר שבעשר ספירות אלא הם ג' ספירות הנמצאות בזעיר אנפין עצמו. ובזה יהיה לך מפתח גדול בראותך בספר הזהר שפעמים אומר אבא ואמא ופעמים אומר חכמה ובינה. והבן זה. והנה נודע כי גם דרך טבע קומת האשה קצרה משל איש. וראש האשה מתחיל מאמצע קומת האיש ההוא מתחת החזה דזעיר אנפין הנזכר מצד אחוריו. כנזכר באדרא רבא דפרשת נשא וז"ל {{צ|בהאי אדם שארי ותקין כללא דדכר ונוקבא כו' ואשתליף לאחורוי ועבד גלגלתא דנוקבא כו'}}. והבן אומרו {{צ|בהאי אדם}}. ולהורות כי כל זה בזעיר אנפין אשר הוא אדם שלם בכל י' ספירות, ועוד יש גבוה מעל גבוה וכלם נקראים בשם "אדם". וזהו סוד ה'''צלע''' אשר משם נבראת חוה מאחורי אדם. כי בצלע שאחורי החזה - שם התחלת ראש הנוקבא. והנה נמצאת כי היא מתחלת מחצי גופא דזעיר אנפין - שהוא סוד מדת התפארת שבזעיר אנפין. ובחציו ולמטה מתחלת ראש הנוקבא. הרי כי י' ספירות דנוקבא דיליה שעור קומתם כמדת ג' ספירות וחצי שלו - שהם חצי התפארת ונצח הוד יסוד. [אמר שמואל: כך מצאתי כתוב. ולאו דוקא חצי תפארת כי אם בשליש האחרון כמו שנתבאר אצלינו בשער ההקדמות בכמה מקומות ובפרט דף צ"ו ע"ג. בסוד המזוזה ומצאת שם כי תדרשנו.] האמנם שעור הכתר דידה הוא כשעור חצי התפארת האחרון שבו ושאר ט' ספירותיה הם כשיעור נצח הוד יסוד שלו. נמצא כי כל ספירה אחת שלו מאלו הג' (נצח הוד יסוד) הם כוללים שעור ג' ספירות שלה. * כי קו ימין דידה - חכמה חסד נצח - נאחזים בנצח שלו * וקו שמאל דידה שהם בינה גבורה הוד - נאחזים בהוד שלו * וקו אמצעי דידה שהם דעת תפארת יסוד - נאחזים ביסוד שלו {{ש}} הרי שנצח הוד יסוד שלו נקרא {{צ|שלש של שלש שלש}}, והם סוד התקיעות של ראש השנה שאז נברא אדם וחוה בו ביום (כמו שנאמר {{צ|זה היום תחלת מעשיך}}), אלא שלא השלים העשירית שהיא המלכות דידה דתקינו סוד התרועה. ולכן היו '''תשר"ת תש"ת תר"ת'''. ובחינה זו היא הנקרא {{צ|דינא רפיא תרועה}}, וכנגדם תשעה ברכות דראש השנה - ג' ראשונות ג' אמצעיות ג' אחרונות. ושלשה אלו - נצח הוד יסוד עצמם - סוד מלכיות זכרונות שופרות. ואין להאריך יותר בזה. והנה כתר דידה מקומו בתפארת שלו. וז"ש {{צ|עטרת תפארת לעמוסי בטן}}. כי עטרת דידה היא בתפארת דידיה, מחציו ולמטה, שהיא סוד הבטן אשר שם המעין אשר היו הנשמות של בני ישראל גנוזות קודם נתינתם ברחם הנוקבא. וזמ"ש {{צ|לעמוסי בטן}} - הם ישראל הנקראים {{צ|עמוסים מני בטן}}. והנה אין דרכינו להאריך לשון ולהרחיב פה בענין מציאות הכתר. ודרכינו להכנס במנין העשר ספירות. אמנם טעם הדבר לא ניתן להכתב כי הדברים ארוכים ואין הדעת סובלתם: הכלל העולה מכל הכתוב לעיל כי קומת המלכות שהוא מתחילת מחכמה דידה ולמטה עד מלכות שבה - הם באחורי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד דידיה ממש. וז"ס {{צ|וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה}} - הם נצח הוד יסוד דידיה, {{צ|רובצים}} על כל מדת המלכות הנקרא {{צ|באר בשדה}}. ואגב אורחין נבאר קצת ענין באר בשדה. כי ב' כינויים אלו נקראים שם במלכות. ומה עניינם. {{ש}} אמנם הענין הוא כי '''בית''' נקרא {{צ|בית מושב בני אדם}}, והוא מקום מושב הספירות בעצמם. אך מאחורי הזעיר אנפין אינו נקרא 'בית' זולתי '''שדה''' - כי יצא מכלל מדבר שמם ונכנס לכלל 'שדה' הראויה לזריעה בסוד {{צ|אסתר קרקע עולם היתה}}, ולכלל 'בית' לא באתה עד היותה פנים בפנים ואז תקרא {{צ|בית}}. ואין כח בזה זולתי ביעקב אשר הוא המזווג פנים בפנים. נמצא כי '''בית ושדה ומדבר''' - ג' כינויים אלו הם במלכות. האמנם {{צ|בית}} תקרא בהיותה פנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. ולכן נקרא 'בית' כי צור' קוים - אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע (הוא היסוד האוחז בנצח והוד). ושלשתם צורת ווי"ן - כי כלם הם '''ו'''' דשמא קדישא המכונה בשם "זעיר אנפין". ולכן כל י"ם(?) צורת ווין בסוד {{צ|כל הנפש הבאה ליעקב ששים ושש}} - כי היא היא הקו בעצמה וחלקיה הנחלקים לעשרה ווין נעשים {{צ|ששים}}, ועצמות {{גמט דגש|ו'}} זו הוא סוד היסוד אשר עליו פירש בזוהר בפרשת שמות {{צ|ששים - דא יעקב, ושש - דא יוסף. דא תרין ווי"ן}}. ואין להאריך בזה אעפ"י שיראה למעיין כי דברי סותרים זה את זה - אי איפשי להאריך בזה: נמצא כי סוד {{צ|בית}} הוא מורה על עת הזווג בהיותם פנים בפנים. ובהיותה באחור כנגד נצח הוד יסוד דידיה (אלא שכבר היא מוכנת ומקושטת ואין חסר בה זולתי החזרת פנים בפנים) - אז נקרא {{צ|שדה}}, כעין שדה הראויה לזריעה אך עדיין אין בו ישוב. {{ש}} ואז נקראת '''חקל תפוחין''' - הם נצח הוד יסוד הנקראים {{צ|תפוחין}}. ואם נרצה להאריך בזה נאמר כי {{צ|חקל}} הוא אחורי נצח הוד יסוד, ו{{צ|תפוחין}} כנגד אחורי חב"ד (כי הם סוד 'הקדש' - כי לעולם כל 'קדש' אינו אלא במוחין שהם ג' ראשונות. ושמור כלל זה בידך) כי אז בערב שבת היא מקבלת מכל אחורי הזעיר אנפין עד ג' ראשונות - לכן צריך לבעלי מעשה לצאת בשדה בערב שבת לחקל תפוחין קדישין ולהכניס אז הכלה העומדת שם בשדה ולהכניסה בביתו פנים בפנים. וזהו סוד {{צ|בתי גואי ובתי בראי}}. ואין להאריך בזה. ונקראת '''{{צ|שדה}}''' להיות כי ה'''ש'''' צורתה ג' ווי"ן והם אחורי נצח הוד יסוד דידיה, אלא שלהיותה באחור הוצרכו להתחבר אורם ונעשו צורת '''ש'''' - לאזור כח מחמת הקליפה העומדים באחוריים אשר הוא סוד {{צ|אלהים אחרים}} מלשון 'אחוריים'. וזהו סוד {{צ|לא יהיה לך אלהים אחרים על פני}}. והבן זה. וזהו סוד '''ש'''' של שקר הנאחזים בה '''ק"ר''' ונעשים '''שקר'''. והנה גם זה לעומת זה עשה האלהים. וכמו שיש נצח הוד יסוד דקדושה - יש נצח הוד יסוד דקליפה. וגם הם בצורת '''ש'''' - אלא דאינון בפרודא; כי {{גמט דגש|ק"ר}} הם בגימטריא {{גמט דגש|ש'}} אלא דאינון בפרודא - שנפרד היסוד דסטרא אחרא מנצח הוד דידיה. וזהו סוד {{גמט דגש|ק"ר}} - כי אז נתפרדו נחש ורוכבו ולא יכלו להזדווג יחד. כי היסוד שלו נכרת מן הנצח הוד שלו ונעשה סריס ונתקרר. וזהו '''ק"ר'''. וזהו סוד {{צ|כי הנה אויביך יהוה כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי און}}. ולכן נרמז זה ביום שבת כי אז בתחלת ליל שבת נעשה שדה כנזכר. והם רוצים להתחבר שם בשד' במעשה קין זוהמא דנחש דכתיב ביה ויהי בהיותם בשדה וגו' ואז {{צ|יתפרדו כל פועלי און}} - ואין להם כח להזדווג. וזהו סוד המזיקין שנבראו בערב שבת שלא נברא להם גופות משום {{צ|דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין}}, כנזכר בסבא דמשפטים {{ממ זהר|ב|קג|א}}. ולכן נקרא {{צ|אל אחר}} משום דיתיב באחוריים. וזמ"ש בפרשת בלק על פסוק {{צ|אשר הלך חשכים}} - {{צ|שראן בחבורא ומתפרשאן מיד}} {{ממ זהר|ג|קצו|א}}. וזהו הנזכר בסבא דמשפטים {{ממ זהר|ב|צה|א}} על ההוא נחש דפרח באוירא - הוא הנחש העליון אשר פורח באויר ואין לו על מה שיסמוך. והם הרגלים סמכי דגופא, והנחש אתקציצו רגליו והוא פורח באויר ואין לו על מה לסמוך. וז"ס {{צ|השקר אין לו רגלים}}. והנה רוצה לפרוח ולעוף עד מקום אחורי נצח הוד יסוד דזעיר אנפין באויר הפנוי אשר שם. וזהו סוד {{צ|אם תגביה כנשר}} האמורים בעשו, {{צ|ואם בין ככבים שים קנך}} - הוא אשר בו כוכבים ומזלות - הוא אחורי יסוד דזעיר אנפין, כי עד שם רוצה לעלות הנחש כדי ליקח הארה משם, כי מתקנא בראות אדם הרוצה להזדווג עם חוה בערב שבת ביום שנברא ואז עולה להטיל זוהמא ואז משליכים אותו למטה. וזמ"ש {{צ|משם אורידך נאם יהוה}}. וזמ"ש {{צ|שארי בחבורא ומסיימי בפירודא}}. וזהו סוד הנזכר בפרשת ויקהל {{ממ זהר|ב|רג|א}} וזה לשונו: {{צ|ת"ח יומא שתיתאה כד מטי זימנא דליק כו'}}. עיין שם והבן: ונחזור לענין. כי בהיותה באחור אז נקראת 'שדה עפר' הראוי לזריעה. ומאחורי הנוקבא עומדים הקליפות. ומקומם שם נק' {{צ|מדבר}}, שהעפר שלו נקרא {{צ|אבק}} שאינו ראוי לזריעה בסוד {{צ|ויאבק איש עמו}}. ואמנם נקר' {{צ|שדה}} על שם שעומדת אחורי ה'''ש'''' (שהוא נצח הוד יסוד דידיה), והוא סוד '''ד'''' ד'''שדה'''. והיא מתקשטת בקשוטיה - הם הארת פנים בנצח הוד יסוד מצד עצמם מצד פנים - ששם הם ג' ווי"ן כנ"ל, ונעשים מכחם '''ה'''' שצורתה ג' ווי"ן. כי עם היות שבתחילה מקבלת מנצח הוד לבד ואינה ראויה לזווג ונקראת '''ד'''', ואח"ך נתוסף בה '''ו'''' ביסוד ונעשת '''ה'''' וראויה לזווג. ואח"ך חוזרת פנים בפנים ונעשת {{צ|בית}} כנזכר. כלל העולה מכל זה כי קומת המלכות נחלקת ל{{גמט דגש|ג'}} קוים * '''קו ימין - חכמה חסד נצח''' - שיעורם באחורי נצח דזעיר אנפין * '''וקו שמאל - דידה בינה גבורה הוד''' - באחורי הוד שלו * '''וקו אמצעי - דעת תפארת יסוד''' - באחורי יסוד שלו. ואמנם כל זה הוא בהיותה ראויה לזריעה ונקרא 'שדה' - כי המקום ההוא יקרא 'שדה'. אמנם מציאות המלכות עצמה תקרא 'באר' הנובעת מיין נוקבין לקבל מיין דוכרין מבעלה בסוד הבאר שעלה לקראת יעקב כמ"ש חז"ל. וזהו {{צ|והנה באר בשדה}} - פירושו כי ראה יעקב שכבר היתה רחל העליונה מוכנת להזדווג, כי כבר היתה באר בשדה וגו'. אמנם לפעמים אין שעור קומתה זולתי באחורי היסוד לבד. ולפעמים תחת היסוד בסוד {{צ|השליך משמים ארץ}}. ולפעמים יורדת לבריאה בסוד {{צ|לכי ומעטי את עצמך}} להיותה בסוד נקודה לבד ולא בסוד פרצוף. והוייא תמן {{צ|ראש לשועלים}}. והנה הוא סוד המחלוקת של רב ושמואל במסכת ברכות פרק ט {{הפניה-גמ|ברכות|סא|א}} חד אמר פרצוף היתה וחד אמר זנב היתה. ואלו ואלו דברי אלהים חיים. והענין הוא ברמז כי ב' נשים היו לו לאדם - חוה אחת ושניה. וכנגדם אמרו {{צ|פרצוף וזנב}}. והענין הוא כי הראשונה יצאה מאחוריו העליונים, והשנייה מאחוריו התחתונים (כי כבר ביארנו לעיל כי קומת האשה חצי קומת האיש - נמצא שיש באיש שתי קומות מבאשה). וזהו סוד מ"ש רז"ל במסכת בתרא פרק הספינה {{ממ|בבא בתרא|עה|א}} וז"ל {{צ|ואולך אתכם קוממיות}} - שתי קומות של אדה"ר והם {{גמט דגש|ר'}} אמה. מאה אמה בלבד - הם {{גמט דגש|נ'}} לזו ו{{גמט דגש|נ'}} לזו בסוד שני ההי"ן - כל אחד כלולה מעשר. והם שני חצאי האדם הכולל י' ספירות. והם כל אחת כלולה מחמשים ספירות שלו - הם חמשים ומאתים: ואמנם הראשונה היתה פרצוף והשנייה עדיין לא היתה אלא זנב, נקודה לבד בלתי פרצוף. עד שאח"ך כתיב ביה {{צ|ויבן ה' אלהים את הצלע כו'}}. ומי שיחפוץ להבין יסתכל בדברי רז"ל של רב ושמואל. ונחזור להבין הך דרו"ש ע"ד האמת כי הנה שופריה דיעקב כעין שופריה דאדם. וכמו שהיו לאדם שתי נשים - חוה ראשונה ושנייה - כך ליעקב לאה ורחל. כי חוה הראשונה היא הקליפה החופפת על לאה שבקדושה. ולפי שחשב יעקב כי היתה דוגמת חוה ראשונה - לא היה חפץ לקחתה. וזהו סוד {{צ|כי שנואה לאה}}. כי כפי מה שחשב הוא היה שתינתן לעשו - דוגמת חוה ראשונה לילית חייבתא כלתא דסמאל שרו של עשו. אלא שעל ידי תפלותיה ודמעותיה לקחה יעקב. ולאה היא סוד 'פרצוף' לפי שיצתה מאחורי פרצוף דזעיר אנפין. וזה סוד קשר של תפילין של ראש מאחוריו. ורחל היא 'זנב' כי היא מאחוריו ולמטה. ואח"כ גם היא נתקנת כאחותה ונעשת פרצוף, והיא תפלה של יד במקום החזה כנגד הלב - כי שם ביתה. ולכן נאמר בלאה {{צ|ועיני לאה רכות}} - כי יונקת מצד העינים, כי היא במקום הפרצוף. אך ברחל לא ניכר בה מציאות העינים זולתי נאמר בה {{צ|ורחל היתה יפת תואר וגו'}}. וזהו סוד הנאמר בסבא דמשפטים {{צ|עולימתא שפירתא דלית לה עיינין}} {{ממ זהר|ב|צה|א}}. והיא סוד {{צ|כוס של ברכה דצריכים למיהב עינוי ביה}} - להמשיך לה אור מיסוד העינים שאין לה. וענין ב' נשים הם סוד {{צ|הא לחמא עניא - מה דרכו של עני בפרוסה}}. היא סוד המלכות הנק' עוני ובהיותה בסוד העוני שהוא בפסח קודם נתינת התורה אז נק' עוני ואז היא פרוסה בסוד פריס פריסת מלכותך והוזכרו ב' מיני פרסות אחד מה שנחלקה המלכות ממנו ונטלה וניתנה לזולתו ועוד כי גם שם היא פרוסה וזמ"ש ויהיבת למדי ופרס החצי למדי והחצי לפרס כאשר התנו ביניהם כמ"ש ז"ל אי מינן מלכי מינייהו אפרכי והענין הוא כי בכל מקום שגלו שכינה עמהם והמלכות העליונה גלתה בבבל הוא רישא די דהבא וכשנסתיים הגלות בטלה (דף י"א ע"א) השררה מבבל בסוד היו צריה לראש ונתנה למדי ופרס וגלתה השכינה בין ב' המלכיות ההם נמצא כי אותה המלכות שהיתה גולה ממקומה אצלו פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס וסוד הענין הוא כי בבל היא רישא ולכן אין שם פירוד אך מדי ופרס הם כנגד ידוהי ודרעוהי די כסף ושם נחלקו לב' זרועות ולכן מלת פרס נקרא כן על שם הפרוסה והחלוקה הנעשית בימיו כמש"ה אשר שם (ד"ש ע"ב) שמות בארץ וכיוצא בזה נאמר בפ' שלח לך וז"ל ופרסין מלכין דפרס אשתמודע הכא: ונחזור לענין כי אלו הם סוד ה' תתאה וזה מ"ש הא לחמ' ולכן נפרסת לשתים כי כן אות ה' היא יכולה להתפרס וניכר בה יותר משאר האותיות כי היא ד' על ו' כנגד רחל הלוקחת ה' מדות באחורי הזעיר אנפין והם בתפארת ונצח הוד יסוד וכנגד לאה ששעורה ששה מדות באחורי הזעיר אנפין והם כחב"ד חו"ג והנה בשם פרסין נעשים שנים אך בעת העושר אז כלם נעשות בחי' אחת ואין ביניהם פירוד וז"ס יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל והנה מלת שתיהם היא מיותרת כי כבר נודע כי רחל ולאה שתים היו בלבד ולא שלש ועוד מניינא למה לי והענין הוא כי בזמן רחל ולאה היו נפרדות להיות כי עדיין לא נתנה התורה ועדיין הין נקראים לחם עוני שהוא בפרוסה האמנם בימי רות כבר נתנה התורה והיא לבדה כוללת שתיהם ביחד לכן נאמר שתיהם וסו' הענין הוא כי הנה ערפה היא כנגד לאה כי כן שמה מורה עליה על שהיא בסוד העורף דוגמת לאה שבקדושה שהיא קשר של תפילין ואלו זכתה להתגייר היתה נתקנת דוגמת לאה שנתקנה על ידי תשובתה ודמעותיה ולכן לא נתנה לעשו האמנם ערפה כאשר לא נתגיירה אז חלק הטוב אשר בה הוברר ממנה ונתנה אל רות וחלק הרע שבה גרם ששבה אל עמה ואל אלהיה נמצא שהיתה רות כלולה ברחל ובלאה ולכן אמר הכתו' יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר הם היו שתים נפרדות וזו לבדה היתה כוללת שתיהם יחד כאמור וכן היה הענין בבעליהם כי היו שנים מחלון וכליון ולפרקים היו שניהם בבחי' אחת אך יש זמן שהם משמשים לשנים דוגמת יעקב ויש' וכשנתקנה רות נתקנו ג"כ מחלון וכליון ושניהם נכללו בעובד אבי ישי ודברי' אלו הם עומדים ברומו של עולם ולא יחשוב האדם כי על דרך מקרה קרה אלימלך ונעמי וב' כלותיה כדוגמת של רחל ולאה היו אחיות בני לבן ונתגיירו כך רות וערפה היו אחיות ונתגיירו ואין להאריך בזה כי הוא סוד נמרץ: אמר שמואל ואפשר עוד לומר שתקנה רות עתה מה שפגמה חוה בימי אדה"ר ואתי שפיר בג"ש נאמר כאן האשה הבאה וכו' ונאמר להלן לזאת יקרא אשה כו' ולכן נאמר עליה בימי שלמה המלך ע"ה וישם כסא לאם המלך לאימא של מלכות וארז"ל זו רות כנלע"ד: גם זה הוא ענין סוד דינה בת לאה כי הנה נודע כשהנחש הטיל זוהמא בחוה כל הנשמות נתערבו מטוב ורע כנז' בספר הזהר ברעיא מהימנא בפרשת בהר סיני ע"ש כי אפי' האבות בעצמם נתפרדו כי היו מעורבי' מטוב ורע ולכן יצא ישמעאל מאברהם ועשו מיצחק ואז (ע"ב) נתלבנו ונפרדו מחלאת זוהמת הקליפה הדבוק' עמהם ולכן חוה א' היתה קליפת לאה ולאדם לא נתנה לאה כי עדיין לא נתקנה לאה נכן יעקב דשופריה מעין שופריה דאדם לא מצא נחת רוח אלא ברחל שהיא חוה ב' דוגמת אדם שאמר לזאת יקרא אשה לזאת ולא ללאה א' ולכן היתה לאה עלמא דאתכסייא דלא אתגליאת ליעקב והנה אעפ"י שלאה נתקנה והוסר ממנה הקלי' שהיא חוה א' ונשארה היא קדושה וצדקת לגמרי עם כל זה לתוקף הסיגים הנדבק בה יצאה ממנה דינה שהיא דינא קשיא כי לכן נק' דינה על שם הדין וגם היא היתה קדושה אלא שעדיין היה בה קצת אחיזה כי לא נתברר' לגמרי וכמו שהיתה דינה עתיד' להנשא לעשו אלא שיעקב טמנה בתיב' ומצינו ברז"ל בפי' שאמרו ברש"י שנענש יעקב ע"ז כי היתה ראויה אליו וע"י היה נתקן עשו גם הוא כי עדיין היו בו נצוצי קדו' וזהו טעם ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו להיות כי היה לו צד ניצוצי הקדוש' מחלק הגבורה של יצחק אבינו נתונים בפיו ונבלעים בתוכו ולכן כל כונ' יצחק לתקן אותם נצוצו' שהם חלקי נשמתו והיו ברישיה דעשו בלבד ולא בשאר גופו ולכן רישיה דעשו נתקבר' במער' עם יצחק והבן זה. והנה עשו הוא סוד הנחש והית' דינה ראויה אליו וכיון שטמנ' יעקב נצו' ממנו וכאשר יצא' יצאנית בסוד ותצא דינה כי אם הית' נשאר' במקו' הקדוש' לא היה הנחש יכול להדב' בה אך אחרי צאת' אל מקום הקלי' אשר ז"ס מש"ה לראות בבנות הארץ אז הנחש נשכה והוא סוד שכם בן חמור החוי מל' חויא שהוא הנחש גם נק' חוי ע"ש דאתי מחוה א' הנק' לילי"ת ובכח זה יכול לקחת' וע"ז נא' ותדבק נפשו בדינ' ב"י כי מתחי' היו דבוקים הקלי' הזאת עם זאת (ד"ש ע"ג) הקדו' ועכשיו בצאת' חזר' להדבק עמה וזהו ענין הכזונה יעשה את אחותינו כי לילית חוה א' נק' אשת זנונים כי התרגום תרגם הכנפק' ברא והענין הוא כי סתם זונה היא לילית כי תחי' הית' בביתו של אדה"ר ואח"ך יצאה לחו' ולעולם שוכנת במדברו' כנודע ולכן הזונ' נק' נפקת ברא כי היתה אשת אדם וישב' לזנו' עם סמאל וזמ"ש הכזונה גו' פי' כי עדיין אחותינו דומה לחוה א' והלא כבר נטהר ואין הנחש שבה יכול לקחת' ואח"כ נשאה שמעון כנודע כי ראובן הוא חסד ושמעון גבורה וכל הקלי' אינם יוצאי' אלא משם לכן נק' גבו' דאסבר פני' לרע וזהו שמעון אותיות ש"ם עו"ן כי שם העון שהוא סט"א נאחז והנה דינה שרשה מן הגבורות דינא קשיא ולכן לקחה שמעון ולהיות כי עדיין לא נטהרה ומשום הכי אחר שנבעלה לכנעני שהוא הנחש אשר נאמר עליו ארור כנען כנודע ולכן יצא ממנה שאול בן הכנענית כמ"ש ז"ל בן שנבעלה לכנעני והוא עצמו שלומיאל בן צורישדי והוא עצמו זמרי בן סלוא כמ"ש ז"ל בסנהדרין בפ' בן סוו"מ ומכח אות' זוהמ' נדבק בכזבי ואולם כי גם כזבי היתה שיורי הקלי' אשר לדינ' אמו של שאול והית' בת זוגו זולתו שאכל' פגה ועדיין לא היתה ראוי' ולכן הוא נק' שלמיאל ן' צורישדי והיא נק' כזבי בת צור אך צור אביו דשלומיאל הוא שמעון אשר צורי הוא שדי השודד' כל הקלי' ומכניעם וזהו בת צור סט"א אביה של כזבי. ונחזור לענין כי כל מעשה הראשונים ומדרש אגדה הנזכר בתורה אינם לפי פשוטם ואינם בדרך מקרה ודי בזה כי הדברים האלו הם כבשונו של עולם: (ע"ג) ומעתה נבא לביאור המאמרים עם שנבין בתחי' הקדמה אחת והיא כי אעפ"י שביארנו כי זעיר אנפין כולל י"ס דידיה עכ"ז כאשר נעריך בחי' זעיר אנפין אל האורות הגבוהים עליו לא יהיה נק' זולתי בסוד ו' ולא בסוד י' ויקראו ג' ראשונות או"א ומזלא הנז' באדרא זוטא יקראו ראש ו' זו ולכן תלת מוחין דידיה אינם עולים עתה בשם מוחין והכל בערך גופא אל הג' ראשונות שהם או"א ומזלא כי כלל זה בידינו כי כל בחי' ובחי' הוא אדם בפני עצמו ובהכלל כל הבחי' יחד יקרא זה האדם זה יד וזה רגל וכיוצא בזה עד שכל הבחי' יחד יקראו אדם אחד והמעיין יראה הקדמה זו בזוהר ריש פ' תולדות ונמצא כי הזעיר אנפין בהתחברותו למעלה לא יקרא זולתי גופא שהוא סוד ו' דשמא קדישא והנה זו' זו נחלקת לשנים ג' ראשונות חג"ת. ג' שניות נה"י וב' אלו הם ששה והנה הג"ר חג"ת הם נק' בבחי' ידים וג' שניות נק' בבחי' רגלים והענין הוא כי חג"ת הם ב' ידים ובהתכללותם במכריע הוא התפארת באמצעיתא יקרא גם הוא יד אחרת כי הוא הכולל ב' ידים האחרות שהם חו"ג וז"ס יד הגדולה יד החזקה יד רמה באמצעיתא כנזכר בהרבה מקומות בס"ה ובתקונים וכן כנגדם הם נצח הוד יסוד הם ג' רגלים כי נו"ה הם ב' רגלים ונכללים במכריע והוא יסוד ונעשה רגל ג' וז"ס מש"ה ג' רגלים תחוג לי בשנה ר"ל כי המלכות נק' חג דכולהו כנז' בריש הקדמת התקונים דכתיבת יד והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנ"ל נמצא כי ג' רגלים אלו הם המאירים בה ג' פעמים בשנה ובכחם נעשית ג' חגים בג' זמנים אלו והגם כי ג' חגים הם חג"ת עכ"ז הוא הארת חג"ת בנה"י וע"י נה"י מאירים במלכות וז"ס חובת ראיה ברגלים והענין הוא כי מצות ראיה שיעלה כל אדם לעזרת ישראל לראות שם בחגים ואין חיוב מצוה זו אלא לאנשים זכרים והענין הוא להעלות ברגליהם ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בג' רגלים ולכן לא נאמר שלש מועדים אלא ג' רגלים לרמוז כי ענין הארת ג' חגים אלו הם ע"י הרגלים העליונים נצח הוד יסוד המאירים במלכות שהיא עזרת ישראל והאמת כי עזרת נשים הוא שעור קומתה בבחי' המלכות שבה ועזרת ישראל הוא שעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד אלא שעת' בחגים היא פפנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. וז"ס ולא יראו פני ריקם ולכן כל חובת מצוה זו היא ברגלים כי מטעם זה החגר והסומא פטורים כנודע וכולהו יליף מלשון רגלים כנז' במ' חגיגה פ"ק כו' גם הקטן שיוכל לעלו' ברגליו מחנכים אותו שהוא בבחי' זעיר אנפין בהיותו יעקב הקטן צור' ו' בלבד גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחי' וכל זה עדין הם חצירות ועזרות בתי בראי כי עד שם יכולות הנשמות לעלות כנז' בפ' ויקהל על פסוק {{צ|מי יעלה בהר ה'}} וע"ש. ואל תתמה אם גם היסוד נק' רגל כי זהו הטעם שהזווג נק' בל' רחיצת רגלים כמ"ש דהע"ה לאוריה רד לביתך ורחוץ רגליך אשר כונתו היתה שיזדווג עמה גם ז"ס רחצתי את רגלי איככה אטנפם (ד"ש ע"ד) והוא סוד רחיצת המילה אפי' בשבת להעביר זוהמת הקליפה הנדבקת שם וז"ס ומפיבושת לא עשה רגליו ולא שפמו לפי שדוד הוא סוד מלכות היה בצער ואינו עת הזווג לא זווג תחתון שהם רגליו ולא זווג עליון שהם שפמו שכמו שיש ביסוד התחתון (ע"ד) בחי' רגלים גם ביסוד העליון והוא הלשון הנק' בשם רגליו כמש"ה לא רגל על לשונו כי גם הלשון עם השפתים הוא דוגמת יסוד בין נ"ה ובזה תבין ענין מספרי לשון הרע כמה הוא וכבר ידעת כי השפתים הם נו"ה תרין שפוון תרין למודי ה' גם אשתו של אדם נק' רגל בסוד יש רגל מברכת כו' והענין הוא כי הלא היא עומדת במקום רגלי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד כנ"ל. וז"ס והנה אשה שוכבת מרגלותיו הנא' ברות לפי שהיא כנגד רחל העומדת למטה בין הרגלים כמו שאמרנו לעיל כי ערפה למעלה כנגד העורף ורות למטה כנגד הרגלים ולכן היה הענין הזה בחצי הלילה כמ"ש ויהי בחצי הלילה וגו' והנה אשה שוכבת מרגלות' כי לילה הוא סוד המלכות נוק' כנודע ונחלק לחצאין בסוד מצה פרוסה כנ"ל וענין זה היה בחצי הלילה אחרונה כנגד רחל וזמ"ש בזוהר פ' וירא וז"ל ובג"כ רגלי חסידיו ישמור ודא היא איתתא כו' גם דף קי"ב ע"ש ותבין מה שאמרנו ובזה יצדק היטב לשון ויחלק עליהם לילה כי לפי הפשט אין בה ממשות ואין שייך בה לשון חלוק: ועתה נבא לביאור המאמר שהתחלנו ר"ל בשם ר"י בן זמרא פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין כו' ואם באתי לבאר כל ענין א"א עם ה' מלכי סדום מה עניינם ומי הם המלכים ומי הם מלכי סדום ועמורה ומי הוא אברהם ומי הוא לוט וכל מקראות הפרשה הזאת יאריך הספור האמנם בקצור מופלג אעורר קצת הערות במאמר ואח"ך נבא לביאור בע"ה: ובראשונה ראוי לעורר איך יעלה על הדעת שהיו פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין ולא ג' פרסאות. גם ר' נחמיה מה כונתו באומרו לא נתאבקו רגליו גם שלא למדנו שיעור במשל ההוא שאמר. אמר המעתיק המאמר מכ"י האר"י זלה"ה בכאן מצאתי קושיות רבות לאין חקר על הפסוקים ועל המאמר ולא העתקתי אותם יען כי אין כונתי להעתיק אלא מן ההקדמות דשייכי לחכמת הקבלה. והענין הוא כי הלא האדם הוא בעל חומר וצורה וגס ועב ולא יוכל להשתנות מן הכח הנמסר בו בעת יצירתו ולכן אם ירצה האדם לקפוץ שעור יותר ממה שבטבעו לא יעלה בידו וכל זה גורם לו כבדות החומר העב אשר נתלבש בו האדם בבואו אל העוה"ז ולולי זה היתה יכולה הנפש לעוף ולקפוץ בכל אות נפשה האמנם אם נרצה לדקדק הדברים יותר בדקות נמצא כי גם ברוחניים עצמם יש ביניהם הפרש והראיה לזה הוא כי גם במלאכים עצמם והם ד' חיות הקדש שהם שוים במדריגתם ובמקום אחד עכ"ז יש ביניהם הפרש כענין זה כמ"ש ז"ל בברכות פ"ק א"ר אלעזר בר אבינא גדול הנאמר במיכאל יותר ממה שנא' בגבריאל דאלו מיכאל באחת וגבריאל בשתים כו' הרי שגבריאל לא יוכל לקפוץ ולעוף בעולם כמו מיכאל ופסיעותיו קצרות יותר ממיכאל וגם זה יהיה פלא בעיני הפשטנים ויחשבו שגם בזה יש בו צורה ואין הדבר כפשוטו ולא יבינו כי הפשט והרמז הכל אחד דוגמת הנפש עם הגוף שזה צלם ודמות לזה ואם היתה הנפש משונה איבריה מאיברי הגוף בהכרח היה שלא יתלבשו זה בזה וכלי גדול לא יכלהו כלי (דף י"ב ע"א) קטן גם אם הכלי יהיה בעל קצוות וזרועות מחולקים לא יוכל להכנס לתוכו כלי פשוט ואם יכנס לא יכנס בכל חלקיו ועד"ז פשטי התורה צריכי' להיות דומה בדומה אל נשמת התורה ופנימיותה כי הגוף צלם אל הנשמה וגם צריך שהפנימיות יהיה דבר רוחני שאל"כ לא היה צריך ללבוש כמו דרך הפשטנים המפרשים תחילה התורה ואמנם תחלה נאמר כי בלי ספק נשמו' הצדיקים הם גדולי' ממלאכי השרת וכמש"ה כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך מי גדול השומר או הנשמר אעפ"י שמצינו ג"כ קרא דכתיב ה' ישמרך מכל רע וגו' הענין תלוי במש"ה צדיק מושל ביראת אלהי' אשר ז"ם לא זז מחבבה עד שקראה אמי והנה מושב הנשמ' הוא בערבות ואין שם לא מלאך כו' כנז' בזוהר בפ' בראשית ד"מ וז"ל מדר' שביעא' כו' ותמן לא אשתכחו בר נשמתהון דצדיקיא כו' ע"ש ואפי' קודם הבריאה היו נפשותיהון של צדיקי' ובהם נמלך הקב"ה וברא את העולם כמש"ה המה היוצרים כו' ואמנם (ד"ש דף ט' ע"א) המלאכים לא נבראו עד יום ה' וכמש"ה ועוף יעופף על הארץ כנז' שם והנה אם נפשות הצדיקי' הנקר' בנים כמש"ה בנים אתם לה' אלהיכם יוצאים מתוך מעיו והם גדולים למעלה מן המלאכים עכ"ז ברדתם למטה בעה"ז אי אפשר לעמוד בו אלא בלבוש החומרי הזה מכ"ש המלאכים שברדתם למטה הם מוכרחים להתלבש: וביאור הענין תלוי בדרוש אבי"ע כי עולם האצי' הוא דק עד מאד ועול' הבריא' הוא עב ממנו וברדת אור האצי' בבריאה אם תשאר שוה כמו שהיא יחזור עולם הבריאה להעשות אצי' האמנם מוכרח הוא שהאור העליון יגנז ויתלבש בברי' ואז יחשב האצי' היורד בבריאה בבחי' הבריאה וכן בכל עולם ועולם שאל"כ יהי' כל העולמות אצילות וכדוגמא זו הנשמות והמלאכים ואף גם זו כביכול בשכינת עוזו ית' כמ"ש ז"ל בעשרה לבושים נתלב' הקב"ה כשברא את העולם כי לא היה אפשר להעשות עולם החומריי כזה ע"י רוחניתו ית' הפשוט זולתי אחרי התלבש בכל אותם המלבושי' וכמש"ה עוטה אור כשלמה לברא את השמים אח"כ נוטה שמים כיריעה ומה גם בבריאת הארץ השפלה והנה ענין לבוש המלאכים ברדתם בעה"ז בתוך האויר הזה הנה האויר בעצמו הוא אור נתפס כי לא יש אויר שאין נתפס אלא ההוא אוירא קדמאה דכלא הנק' אור קדמון והוא הנק' אור שאינו נתפס בס' יצירה אמנם כל שאר האוירי' הנב' נתפסים הם אלא שהם דקים והנה זה האויר אשר עלינו הוא כלול מד' יסודות המעורבים בו האמנם עיקר היסודות הגוברים בו הם אש רוח מים עפר כי יש מים מעל השמים וברדתם מתערבים האויר אמנם יסוד העפר אין בו ולכן המלאך שמתערב באויר שהם ג' יסודות היותר זכים יש בהם יכולת להתפשט עד ז' ימים דאלמלא יושבים המלאכים ומתערבים בהאי עלמא ז' יומין לא יכלי לאתפשטא מהאי מלבוש' והכי אירע לעז"א ועזא"אל וטעם היות ז' יומין הענין הוא כי בכל רביע חדש הלבנה מתערבים כל כחות ד' היסודות בהכרח ויש אז חדוש נוסף כנודע והנה ענין התלבשות זה של המלאכים והיותם נגלמים באוירים וביסודות נז' בהרבה מקומות בזוהר ונודע כי סדר (ע"ב) היסודות העליונים הם חגת"ם שהם אש רוח מים עפר אעפ"י שבעה"ז אינו כן כסדרם ולכן מיכא"ל הנגלם באויר זה אינו נגלם אלא ביסוד המים כנגד החסד ולכן בקפיצה אחת יכול לקפוץ כל העולם אחרי רדתו והתלבשו בו אך גברי"אל ברדתו לעה"ז מתלבש במים ובאש שהם חו"ג שמדתו מצד הגבו' ואם יהיה נגלם באש מכ"ש במים כי לעולם שמאלא אצטריכא לימינא אך ימינא לא אצטריכא לשמאלא כנז' בזוהר ולכן מוכרח הוא להתלבש בב' יסודות מים ואש אמנם אליהו בארבע כי אליהו דרגיה איהו לתתא מן האי באר כנז' בפ' ויצא על פסוק וירא והנה באר בשדה ולכן מתלבש בכל הד' יסודות ולא כשאר המלאכים שאינם מתלבשים אלא בג' ולא יותר ומי שנתעסק בחכמת הקבלה ידע כמה מיני אוירים הם כנז' בתשו' הגאונים ז"ל דאית שמושא דאוירא דקדושה ושמושא דאוירא דשידי והענין הוא כי גם השידי' הם מתלבשים באוירים אלא שהם דומים למלאכים והענין הוא כי להיותם מתלבשים באוירים הדומים למלאכים ובהיו' מתלבשים שם תמיד ואינם מתפשטים מהם כמו המלאכים לענין זה דומים לבני אדם כי בני אדם אעפ"י שנשמת' גדולה ממ"ה אינם יכולים להתפשט מזה הלבוש להיו' שנתלבש בהם החומר העכור לקשר כל העולמות כמו שנפרש לקמן: '''מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו''' הכלל העולה כי בכל הדברים העליונים שייך התלבשות ברדתם לעולם השפל הזה עד שאפילו השכינה שייך בה התלבשות כמו לעיל כי ז"ס צמצם הקב"ה שכינתו בין בדי הארון כו' ובזה שאמרנו מבואר ענין הקדמת הקפיצה מה היא כי לבוש האדם הוא ממדריגת התחתון שבכלם מפני החומר שבו ולכן אין בו כח לקפוץ הדרך אמנם השידין השוכנים באויר יש בהם כח לקפוץ באויר אך אינו כמלאכים וז"ס מלאך המות בשמונה והמלאכים יותר במעלה בענין הקפיצה כמ"ש למעלה יותר מכלם כי ז"ס וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל כו' כמ"ש בס"ה דנחית ממדרגה לתתא כו' האמנם האדם הוא סולם כל העו' וקושר כל העולמו' כנודע כי יש בו גוף מבחי' העה"ז ונפש הבהמית של יצה"ר מפאת השדין השוכנים באויר ונפש השכליית מן האופני' ורוח מן המלאכי' ונשמה מן הכסא ונשמה לנשמה מפאת השכינה אשר על מי שיש לו בחי' זו נאמר (ד"ש ע"ב) עליו בנים אתם לה' אלהיכם ויש מי שלא יקרא אלא עבד ודבר זה נודע והנה ע"י קשר זה שיש באדם כי קושר כל העולמות לכן כאשר ירצה יהיה כח בידו לעשות קפיצת הדרך ע"י איזה אחת מן הכחות אשר עליו כי יש שעושה איזה קפיצת הדרך ע"י שדים וכנמצא על המקובלים הראשונים על הה"ר אליעזר מגרמיזא ז"ל שהיה משתמש בשמושא דאוירא דשדי הנק' אצל המקובלים שמושא דהבלי זוטא כנודע: ואמנם גם בבחי' קפיצה זו יש ב' מיני קפיצות אחת היא ע"י הנוק' דסט"א והאחת היא ע"י הדכורא דסט"א כי גם את זה לעומת זה עשה האלהי' וכמו שיש רגלין דדכורין שהם נה"י כמבאר לעיל ויש רגלין דנוק' כמ"ש ז"ל בס"ה על פ' רגלי חסידיו ישמור כי הנוק' אתקריאת רגלין דבעלה משום דיתבא ברגלין כמש"ה ותגל מרגלותיו וכן הענין (ע"ג) בסט"א והקפיצה הנעשת ע"י הנוק' דסטרא אחרא הוא שנדמה לאדם כעין ענן אחד ורוכב עליו ומוליכו למקום שהוא רוצה והטעם נודע כי הנוק' נק' ענן דוגמת הקדושה כמ"ש כי ענן ה' על המשכן יומם והיא השכינה הנק' ענן כך בסט"א דנוקבא אתקריאת ענן וז"ס וחסדכם כענן בקר דא נוק' דלית בה ממשא וכטל משכים הולך דא דכורא דמיניה אתי טל לארעא וז"ס הנרמז בסבא דמשפטים וז"ל שבתי וראה תחת השמש תמן תנינן בכל יומא הוה אקדים שלמה כו' הא עמודא דעננא כו' הוו אתיין כו' ושנים אלו העמודים שתיהם בסוד הנוק' דסט"א אלא שיש בה ב' הכוחות אשא ועננא ולטעם זה לא היה בא עליהם זולת נשר אחד בלבד ולא ב' נשרים להיות כי הכל בחי' הנוקבא לבד ובשתי כוחות אלו נתאחזו עז"א ועז"אל ברדתם מן השמים זה באש וזה בענן שהם ב' כוחות דנוק' וז"ס ויראו בני האלהים את בנות האדם כי בנות האדם הם ב' כוחות האלו שבנוקבה ומאי דקאמר האדם הוא אותו האדם הבליע' כי גם הוא נק' אדם כמו שאמר הכתוב אדם בליע' איש און ולכך היו באים ב' עמודים אל שלמה מפאת עז"א ועז"אל וזהו הטעם כי עז"א אין בו אלא בחי' עוז וגבורה תקיפא והוא כנגד עמוד האש אמנם עז"אל יש בו אותיות אל להורות שהוא יותר נמתק בסוד חסד אל וזה נאחז בעמוד ענן ולכן הקדים עמוד האש לעמוד ענן כמ"ש הא עמודא דאשא ועמודא דעננא הוו אתיין ונקט לה בס' בחי' עז"א ועז"אל וז"ס נופל וגלוי עינים כנז' בזוהר פ' בלק דר"ח נופל דא עז"א דאעמיק ליה קוב"ה בעומקא דחשכו' כי הוא נאחז יותר בגבורה קשיא כי הוא עמוד האש וגלוי עינים דא עז"אל דהא לא אזדקק חשוכא עליה כו' ודברים אלו גלוים ומבוארים למי שירצה להבינם: ואמנם ענין הנשר דהוה אתי תמן על תרין עמודי' אילין יובן בסוד נמרץ הנז' בפ' ואשא אתכם על כנפי נשרים כנודע שארז"ל כי ביום הא' נסעו מרעמסס והיה שעור הדר' ההוא ק"ך מילין והלכו אותו בקפיצת הדרך ע"י השכינה נוק' דקדושה הנחלקת לב' בחי' וג"כ בסוד לא ימיש עמו' הענן יומם דא הוא הכח הנמשך אליה מצד הימין ועמוד אש לילה הוא הכח הנמשך אליו מצד השמאל ובכח ב' ענינים אלו קפצה להם הארץ וב' ענינים הנז' הם כנפי נשרים וזמש"ה ואשא אתכם על כנפי נשרים ולכן כנגדו יש גם בקליפה כיוצא בזה וז"ס הנשרא דהוה עולה ע"ג העמודים הנז' בסבא דמשפטי' כי הנשר הוא גופא דילה והעמודים הם ב' זרועותיה ובזה לא יקשה עתה לדברינו מה שנמצא בזוהר כי נשר הוא באמצעיתא כמ"ש הכתוב דרך הנשר בשמים דנר' שהוא בתפארת והכל אמת אלא שהוא בתפארת דמלכו' ובזה יוצדק אומרו דרך הנשר בשמים דנשר חד ושמים חד והדברי' הם מוכרחים למי שירצה להבינם וכן תמצא בתקונין דקי"ד בשכינתא ודאי אתכלילת בכלא ובג"ד זימנין אתקריאת נשר כו' ואין כונת זימנין אל מציאו' זמן ממש כי אין למעלה שנויים חלילה כפי הזמנים אמנם אומרו זימנין אתקריאת פי' בזמן שאנו מדברים בתפארת אז נק' נשר כו' ודי למבין: (ע"ד) אמנם יש מין קפיצה ב' והיא ע"י דדכורא דסט"א בסוד נצח הוד יסוד דיליה הנק' רגלין אמנם ענין זה נר' לאדם כאילו הוא בעצמו הולך ורץ ברגליו והארץ נקפצת לפניו ואינו רואה עצמו רוכב על הענן אלא שנדמה לו כאלו גבה קומתו מאד ונתארכו רגליו דבר נפלא עד שארכבותיו מתרחבים מאד מאד והכל כחפצו המצטרך אליו מיל אחת או ב' מילין ואמנם מציאות קפיצה זו נז' בתקונין דק"ו ע"ב וז"ל ת"ח שמענא דעובדא הוה בחד (ד"ש ע"ג) בר נש מאינון בעלי קבין אדהכי אחזרו רישייהו לגביה וחמו ליה דהוה רהיט ככוכבא דשביטא כו' כי היה ממש מהלך ברגליו ולא היה רוכב ע"ג ענן והנה ב' בחי' אלו נמצאים בספרי הקדמוני' וההפרש אשר ביניהם הוא כשרוצים לרכוב על הענן אז משביעים השבעות ויורד הענן ההוא ורוכב עליו או יעשו קנה אחת מז' קשרים וישביע השבעות וירכוב על הקנה אך יש מיני השב' אחרות שאינם צריכות לענין ממש כגון הקנה והענן כנז' אלא בדבור בלבד שמשביע בפיו ורץ ברגליו על הדרך שביארנו וטעם הדב' הוא כי תמיד הנוקבא איהי עשיה ומלאכה ודכורא איהו דבר בלבד ואמנם כבר ביארנו כי קפיצה זו היא ע"י הדכורא ע"י נצח הוד יסוד דידיה אשר ביארנו לעיל כי הם סוד ג' רגלי' תחוג לי בשנה ולכל רגל מהם יש קב אחד אשר נעשה ממנו ענין הקפיצה דוגמת הקטע יוצא בקב שלו שאינו יכול לילך זולתי ע"י הקב גם יש להם בחי' הקבין ברגליהם לקפוץ ברגליהם וזמ"ש דעובדא הוה בחד בר נש מאינון בעלי קבין: והאמנם כי המא' הזה נסתר עד מאד לא אבאר בו כי אם הפשט לבד כי הנה האיש הזה היה מת אלא שנתגלה לחכמים האלו להודיע דבר חכמה כי בכל אתר דצדיקיי' יתבי שולח השי"ת נשמות הצדיקים או המלאכים או אליהו הנביא ז"ל ללמדם תורה וזה פשוט והנה האיש הזה היתה נשמת צדיק אחד שנפטר מן העולם ואין להם כח לבא בזה העולם ולא להתגלות לבני אדם חומריים זולתי ע"י התלבשם באותם הקבין דוגמת מלאכי אברהם דאגלימו בהאי אוירא ואמנם יש מיני נשמו' גדולות מהם שאינם נראים כחגרים אך הם שלמים לגמרי ובבואם בעה"ז ללמד תורה לצדיקים הם באי' טעיני כחמרא וכמעשה דרב המנונא סבא בהקדמת הזוהר אך אלו מארי קבין כי הם חגרים הוא סוד המשל של רז"ל על הנפש ועל הגוף אחד חגר ואחד סומא הרי שקראו הנפש חגר בהיותה משוללת מן גופא שהוא לבושא שאין יכולת ללכת בזה העולם בלתי לבושא שהוא הגוף ובכח אלו הקבין קפץ ורהט ככוכבא דשביטא עד שהגיע לההוא מערה במקום מושבו ואז לא הוצרך יותר אל זה הלבוש הנק' קבין ונתפשט ממנו ואז לא היה חגר כי אינו חגר זולתי בבואו לעה"ז שהוא צריך בהכרח למלבוש להתלבש רגליו פה בעה"ז וזמ"ש והוה תמן ההוא בעל קבין מתפשט מההוא גופא כו' הרי כי אותם הקבין הם דוגמת גופא להתלבש בו הנשמה ואמנם היותו רהיט ככוכבא דשביטא יתבאר לך במה שהקדמתי לך כי ג' רגלים הם נצח הוד יסוד וזה היה מבחי' רגל הג' הוא יסוד והנה נודע כי ז' כוכבים הם בז' רקיעים וכנגדם מתיילדים ומתהוים בארץ בכח (דף י"ג ע"א) תנועתם שם ז' מתכות ואמנם סדרם כך כסף זהב נחשת בדיל עופרת כסף חי ברזל והם הם עצמם כנגד ז' כוכבי לכת שבתאי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה ונמצא כי הכסף חי הוא כנגד היסוד והוא כנגד כוכב הששי הנק' כוכב סתם בלא שם לווי וכבר ידעת כי גם היסוד נק' איש חי וכנגדו הוא הכסף חי ואמנם לא נמצא זהב חי אלא כסף חי והענין הוא כי הכסף הוא סוד החסד דשריא בפום אמה והיא טפת מיין דכורין דנפקי מפום אמה כנז' באדרת נשא וז"ס אברהם איש החסד שנ' בו והוא יושב פתח האהל אחר שנמול ואז יצתה טפת החסד ונתגלת שם בפי אמה הנק' פתח האהל ולכן ברדתו שם מלמעלה למטה עד היסוד מתנועע ונק' איש חי דוגמת הכסף חי המתנענע יותר משאר מתכות וכנגדו בז' כוכבי לכת הוא כוכב הנק' כוכב סתם אשר עליו נאמר דרך כוכב מיעקב בסוד דריכת הקשת שהיא הטפה היורה כחץ דרך היסוד וזה אומרו דהווה רהיט ככוכבא דשביטא כי היה רץ ע"י בחי' זו ואמנם בחי' לבוש זה הנק' קב והרי הם ג' קבין לנצח הוד יסוד. וז"ס בית שמאי אומר מקב לחלה הוא הקב האמצעי של היסוד. ובה"א מקביים לחלה שהם נו"ה וחכמים הכריעו קב ומחצה הוא נצח וחצי היסוד הימיני וכדי שלא לצאת מכונת הדרוש לא אאריך בזה כי הא דבר ארוך: ואמנם קב של היסוד כולל עשרה קבין כנודע כי הטפה היוצאת מהיסוד היא סוד י' זעירא שהיא כללות כל הי"ס והנה כמו שיש בחי' קבין אלו בקדושה כך יש בקליפה וז"ס רוצה אשה בקב ותפלות יותר מט' קבין ופרישות שהוא בסט"א מעשרה קבין ופרישות הם הי' זעירא דנפיק מיסוד וז"ס קב של חרובין דר' חנינא ממ"ש למ"ש כו' כי ר' חנינא בא בעה"ז בגלגול מפני שר' חנינא לא זכה לבנים ועל זה החריב הקב הזה הקדוש (ד"ש ע"ד) והברוך של יסוד כי כן ק"ב ר"ת קדושה ברכה פי' הטיפה נמשכת מן המוח שהיא חכמ' נק' קדש כנודע וברדתה מן יסוד נק' ברוך וזהו קב אמנם הטיפה בעצמה היא אות י' הרי יב"ק וע"כ איתייהיב ליה קב חרובין דסט"א אשר קטרג כנגדו שיהיה עני כיון שהחריב בקדמיתא האי קב וזה תמצא בר"מ דפ' פינחס דרי"ו ע"ש וז"ס הקטע יוצא בקב שלו דר"מ כו' ופלוגתא דר"מ ור' יוסי דר"מ סבר דכיון שהקבים האלו הם לבוש של הנשמה והוא לבוש החצון שבכל לבושי הנשמה והוא המפסיק בין הנשמה לקליפ' הנאחזת בו כי אם כן מותר ליצא בו בשבת לרשות הרבים והענין הוא כי רה"י הוא סוד הקדושה ולכן גבהו עשר' ורחבו ד' כנז' בתקונין ורה"ר הוא סוד החצוני' בסוד מ"ש אליהו הנביא ז"ל לנביאי הבעל כי אתם הרבים והמוציא חפץ מרה"י לרה"ר גורם להוציא נצוצי הקדו' אל הקליפות ואמנם זה הקב הוא הלבוש החצון של הקדושה אשר ע"י יונקים סט"א א"כ יכול הוא לצאת בו לרה"ר כי בהכרח צריכים חיות נהירו דקיק כנז' בזוהר וזהו ענין ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי כנז' בסוד סבא דמשפטים והענין הוא כי להיות נצח הוד יסוד לבר מגופא יש להם אחיזה בהם החצונים ואז הקדושה נעשית כביכול כעין קטע כי ז"ס ותקע כף ירך יעקב פי' כי נגנז אור הנה"י באותה שעה כאלו היא קטע ואז אינם נאחזים אלא בסוד הקב שלהם וז"ס ויאבק איש עמו כי סט"א נק' אבק כנז' בזוהר פ' וישלח מאי ויאבק א"ר אלעזר מן אבק כו' וביאור הדברי' (ע"ב) כי החצונים נאחזים בקב ומתייחדים דכו"ן דידהון ליינק מן הקב דקדושה ולהזדווג ביחד ונעשים א' מן אב"ק והקב שיונקים נהפך להם ונעשה ב"ק וזהו אב"ק והבן זה כי אינו מועיל להם ודברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לי להאריך בהם וגם אם נבאר פי' מלה ק"ב יאריך עלינו הספור ודי בזה: ונחזור לענין שהיינו בו כי ב' מיני קפיצות הם אחת בנוק' ואח' בדכורא וכל זה ע"י השדים וכן ע"י מלאכים דקדוש' יש ג"כ ב' בחי' כי ע"י האופנים הוא מציאות קפיצה אחת בעשיה וע"י המלאכים דיצירה שהם החיות הוא קפיצה ב' וע"י המלאכים אשר הם נק' נק' בשם רגלים כמש"ה ורגלי' רגל ישרה והם המלאכים הנאחזים בנה"י דיצירה וכן מצינו באליהו הנביא ז"ל שהקפיץ את רב המנונא סבא כנז' בסוף אדרת נשא וכיוצא בזה יש ב' קפיצות אלו ע"י שכינתו ית' וכמו שביארנו לעיל על דרוש הקבין שיש קבין בחצונים ויש קבין בקדושה: ובזה נבא לביאור המאמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו ג' מילין ירצה כי הנה היות פסיעותיו ג' מילין ודאי שלא היה בהתמדה אלא בעת ההיא כפי הצורך ולכן לא נאמר ענין זה אלא גבי קרא דירדפם יעבור שלום כמו שנבאר שלא היה הולך ברגליו אלא ע"י קפיצת הדרך ואז היו פסיעותיו ג' מילין ומעתה אין לתמוה על היות פסיעותיו ג' מילין בעת הצורך ההוא וזה מבואר בתנחומא שקפצ' לו הארץ כנ"ל: ומעתה נבאר פסוק ההפטרה כפי דרכנו וז"ל מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד כו' ירדפם יעבו' שלו' אורח ברגליו לא יבא מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' יר' מי העיר ממזרח פי' מי העיר לב המזרחיי' לבא וליפו' ביד אברהם ותי' וא' צדק יקראהו לרגלו ר"ל כי השי"ת הנק' צדק ממד' המלכו' אשר העיר ממזרח את המלכים וזה הצדק הוא אשר יתן לפני אברהם את הגוי' ואת המלכי' וזמ"ש יתן לפניו גוים כו' וכ"ה להודיענו שלא תחשוב הדברי' במקרה ושאברהם בכחו וגבורתו שלו ושל אליעזר עבדו ומדרש אגדה למ"ד אליעזר זה עוג מלך הבשן לכן אל תחשוב שבכחם ובגבורתם נצחו את המלחמה אלא הכל היה מאתו ית' כי הוא עצמו שהעיר את לבן לבא והוא עצמו יתן לפניו גוים כו' והביא ראיה לזה ואמר ירדפם יעבור שלום גו' ובזה יתישב שהוזכרה ענין הרדיפ' אחר המלחמ' והענין הוא דבשלמא בענין המלחמ' אפש"ל כי בדרך טבע בכחו ובגבורתו של אברהם הנק' ענק כמש"ה האדם הגדול בענקי' ובגבורתו של אליעזר עבדו שהיה עוג והיה ג"כ מן הענקים וגם שהיה לו ילידי ביתו שש מאות וי"ח וע"י הכח אשר נתן להם הקב"ה אפ' שעשו מלחמ' האמנם בעת הרדיפ' אי אפשר לו' כך כי הרי בעת שרדפם אורח ברגליו לא יבא והיה ע"י נס שקפצה לו האר' א"כ כיון שהרדיפ' לא הית' כ"א ע"י ית' שהקפיץ אותו והוא לא עשה כלום כך בענין המלחמ' לא עשו הם כלו' אלא הקב"ה עשה הכל והוא הפילם לפניהם וזש"ה אח"ך מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' ולכן שיעור' דקר' יר' כך ירדפם אברהם כשהיה הולך אחר (ד"ש דף י' ע"א) המלכי' הנה השי"ת שנק' שלו' יעבו' לפניו להלחם בעדו האמנם עדין צרי' לדקדק למה פה כינה להקב"ה (ע"ג) בשם שלם מה שאינו בעת ובעונה ההיא כי אדרבא עת מלחמה ולא עת שלום והענין הוא כי הלא אלו המלאכים כשבאו על סדום להלחם עליה לא נתכוונו כי אם לבקש תואנה ליקח את לוט בשביה ומתוך כך יצא אברהם אע"ה להלחם עמהם ויהרגוהו כמ"ש חז"ל בב"ר על פסוק וישובו ויבואו אל עין המשפט א"ר אחא לא באו אלא להזדווג לתוך גלגל עינו של עולם עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסמותה. היא קדש הוא כתיב ולכן פרשו בזוהר ולכן השי"ת ששמו שלם וכל מעשיו שלום נתקנא באלו הרשעים ארורים הם המעוררים מדנים לא"א ע"ה שהיה איש שלום שהיה משים שלום לשי"ת עם כל בריותיו ע"י שהי' מגיירם ועוד שהוא היה בשלום עם אותם המלכים ולכן נגלה השי"ת אז בשם שלום וזמ"ש ירדפם יעבור שלום הקב"ה בכבודו ובעצמו ולא ע"י מלאך ולא ע"י שליח אלא הוא העובר ברגליו אך רגליו של א"א ע"ה לא זזו ממקומם וזש"ה אורח ברגליו לא יבוא פי' אורח ברגליו של אע"ה לא יבואו אלא הקב"ה מוליכו באומרו יעבור שלום השמיענו כי השי"ת הוא המקפיץ ולא אע"ה עבר ברגליו ובאמור הכתו' בס' הזה אורח ברגליו לא יבא ולא קאמר רגליו באורח לא יבא להשמיענו פי' יעבור שלום לומר כי אעפ"י שהיינו יכולים לומר שמש"ה יעבור שלום היינו שצוה הקב"ה לשדים או למלאכים שיקפצו לו הארץ לכן כדי לבטל סברא זו אמר אורח ברגליו לא יבא פי' אורח של אברהם לא בא ברגליו של השי"ת ורגליו ירמוז אל המלאכים כי יש מלאכים שנאחזים בנצח הוד יסוד והם רגליו של השי"ת וגם באומרו מלת אורח ולא דרך רמז ג"כ לומר שלא נעשה ע"י השדים ואורח ירמוז לדם נדות כמש"ה חדל להיות לשרה אורח כנשים ור"ל כי גם הקלי' הנאחזים ברגלים העליונים לא באו ברגליו של אברהם אלא הקב"ה בעצמו כאמור. ודוגמ' זה פירשו בס"ה ואמרו אורח ברגליו של אברהם לא יבא כי לכלוכת זוהמא לית ברגלך בעידן דרדיפת אבתריהון ולכן אמר אורח ברגליו ולא אמר באורח ברגליו ע"כ: והנה זה עצמו כוונת ר' נחמיא ור' לוי ור' יודן בש"ר יוסי ן' זמרא דלא באו אלא ללמדנו ענין הקפיצה בעצמה אשר נעשה לו וכמה שעור פסיעותיו בעת ההוא ור' נחמיא אתא לאשמיענן ע"י מי היתה קפיצה זו וזמ"ש ר' נחמיא לא נתאבקו רגליו וביאור דבריו יובן במה שביארנו כי סט"א נק' אב"ק כמ"ש בס"ה פ' וישלח ולכן אמר אל תחשוב כי קפיצה זו היתה ע"י שדים הנק' אב"ק וביאר הענין הוא כי כח הקפיצה הוא שאדם מתלבש תוך אותו מלבוש של שדים ועל ידי זה מתארכים רגליו של אדם ומתרחבים פסיעותיו ואין האריכות תלוי ברגלי האדם אלא באותו הלבוש שהוא מתלבש בו ודומה לאדם בעת ההיא כאלו ברגליו קורדסקין גבוהי' מאד הנק' בלשון ערבי (קלא קי"ב) וגם מתרחבים פסי' ולכן א"ר נחמיא לא נתאבקו רגליו כו' לומר שלא נאחזה הקלי' הנק' אב"ק ברגליו בעת ההיא כי הקפיצה לא היתה אלא ע"י השי"ת וזמ"ש אח"כ אלא כאדם שהולך מביתו לבית הכנסת: ולהבין זה אתן טעם תחלה למה לא היו רק ג' מילין ולא פחות ולא יותר והענין (ע"ד) הוא כי היו ג' מילין כנגד ג' רגלים העליונים שבהם נתלבשו רגליו של אע"ה והם נצח הוד יסוד. וזמ"שה ירדפם יעבור שלום ואמר ירדפם כנגד נו"ה כי הרדיפה היא בשני הרגלים ואמר יעבור שלום כנגד היסוד הנק' שלום הרי לך טעם אחד למה כינה פה להשי"ת בשם שלום ור' יודן דריש סיפיה דקרא אורח ברגליו לא יבא שהול"ל לא יבואו ומדקאמר לא יבא חוזר אל האורח והענין הוא כי האורח שלו הוא היסוד בסוד אורח מברך ובסוד ואורח צדיקים כאור נגה ואמר כי האורח הוא שנתלבש בו והכוונה היא כמה שביארנו בההוא עובדא דההוא בעל קבין דתקונין דהוה רהיט ככוכבא דשביטא להורות כי אותה הקפיצה היותה מכח היסוד ולא מכח נו"ה וכן באברהם היה כן לפי סברת ר' יודן וא"כ לא היו פסיעותיו אלא מיל לבד כנגד היסוד וזמ"ש ר' יודן אומר מיל שנא' אורח ברגליו לא יבא כי מסיפיה דקרא מוכח שלא היה אלא ע"י היסוד וזמ"ש לעיל יעבור שלום אך מש"ה ירדפם קאי לאברהם ולא היה אלא ע"י נצח הוד יסוד העליונים ובא ר' נחמיא לקיים דברי ר' יודן ואמר לא נתאבקו כו' פי' בזה שהוא יסוד כשהוא הולך מביתו לבית הכנסת דא כנסת יש' להתחבר עמה (ד"ש ע"ב) כי אז אין סט"א הנק' אבק יכולה להתדבק שם כמבואר בשיר השירים מהזוהר על אלפא ביתא דא"ת ב"ש כי בעת הזווג הכל בחשאי והמלך והכלה בלחישו והנה כמו כן אברהם לא נתאבקו רגליו יען כי השלו' הוא המקפיצו כמ"ש יעבור שלום ולא היה סט"א יכול להדבק שם ואפשר לומר כי ר' נחמיא פליג אכולהו כי לדעת ר' לוי פסיעות רבות בפסיע' אחת הלך מביתו עד מקום המלכים דוגמת זה שהוא יסוד ההולך מביתו לבית הכנסת שהם דבוקים זה בזה יסוד ומלכות ובפסיעה אחת הם מתחברים כך היה אברהם: והנה ידענו בביאור כי המלכות אינה מתרחקת מהיסוד אלא פסיעה אחת לבד ולכן נק' המלכות פסיעה וז"ס פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדם כי היסוד נוטל הטפה מחמשה ספירות שעליו שהם חג"ת נ"ה וכשיורדת בו נקרא היסוד כ"ל כי מן חמשה נכללו כל אחד בסוד עשרה ונעשו בו חמישים כמנין כ"ל ובהנתן בחי' אלו שהם חג"ת נ"ה עם כל היסוד במלכות אז נק' כל"ה כ"ל ה' ואז נכללים כל אחד מאלו החמישים בסוד עשרה ונעשים ת"ק וז"ס מהלך עץ חיים ת"ק שנה כי בהיותו מהלך מלמעל' עד למטה אז נשלמו בו ת"ק שנה והמל' נוטלת ממנו בחי' אחת מת"ק אלו אלא שהיא כלול' מכל הת"ק וזהו פסיעה גסה נוטלת א' מת"ק ממאור עיניו של אדם כמו שכת' הרמב"ם ז"ל בה' דעות שכבת זרע היא מאור עיניו של אדם והבן זה וז"ס ומגבעו' אשורנו כי הגבעות שהם בחי' המלכות הנק' גבעה נוק' הם יוצאים לחוץ בשעור פסיעה אחת לבר וזמ"ש אשורנו לשון פסיעה כמ"ש בזוהר פ' בלק על פסוק אשורנו כו' ואושיט פסיעה לבר כו' והיא המלכות שיצתה חוץ מהזעיר אנפין שעור פסיעה ודי בזה כי דברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לגלות דברים אלו ולמה נק' פסיעה וז"ס ואתה תשופנו עקב והיא המלכו' הנק' פסיעה שהיא עקב ודי בזה: (דף י"ד ע"א) ונמצא עתה שהם חלוקים במציאות קפיצה זו של אברהם אם היתה ברגליו ממש שנתארכו פסיעותיו והיה פוסע פסיעות או אם נשא אותו על כנפי נשרים ובקפיצה אחת הלך שם וזהו סברת ר' נחמיה והם ב' מיני קפיצות שביארנום לעיל וזו היא כונת כל המאמרים החולקים בענין הקפיצות כי בתנחומא מונה ד' ובמס' סנהדרין מונה ג'. עוד חילופים שבין זה לזה ועוד כי לשניהם לא נמנה קפיצות הארץ דרעמסס לסכות והענין תלוי בזה כי זו הקפיצה שהיתה על כנפי נשרים בפנים אחת אליבא דכולי עלמא אינה נמנית וגם לסברת האו' כי גם באברהם היתה על כנפי נשרים ולכן לא מנו אותה בסנהדרין אמנם המקומות אשר מובן מפשטי הכתובים הם עצמם וברגליהם הלכו. אלו הם שנמנו בין בתנחומ' בין בסנהדר' כמו יעקב שנא' בו ויצא יעקב ונא' בו וישא יעקב רגליו וכן באליעזר נא' ואבא היום אל העין תלה בו בעצמו ולדברי האומר בתנחומא מוכיח כי גם אברהם היה כן ולכן לא הביא פ' זה של אורח ברגליו לא יבא כי מורה הפך זה אך הביא פסו' ויחלק עליהם לילה המורה כי בעצמו הוא חולק עליהם ואין לי פנאי להאריך בזה ואתה המעיין מעצמך תראה ותדקדק מהו ההפרש שיש בין זה לזה אחר שמסרתי לך מפתח של מחלוקת עם שכולם הם דברי אלהים חיים שלכל אלו קפצה הארץ אלא שלדברי האחד אין להכניס במנין כי אם קצתם ובזה ג"כ תבין כי בתנחומא אמר קפצה הארץ ובסנהדרין הוסיף מלת להם לומר כי אותם הג' בדוקא הוא שקפצה הארץ להם בעצמם כי הם בעצמם היו רוצים וקופצים על הארץ משא"כ באחרים שהארץ נקפצה כשנשאום על כנפי נשרים והוא אינו זז ממקומו ודי בזה כי אין לי פנאי להאריך יותר זולתי לבאר ענין מילין אלו מה עניינם: וזה יובן במ"ש בתקונין בהקדמה בכתיבת יד על ג' ווין דויסע ויבא ויט וענין קפיצא זו הוא כי הלא המלכות לפעמים היא תחת היסוד כמבואר אצלינו למעלה והנה כדי להתחבר עם בעל' גופא בגיפא צריכה לדלג ג' דלוגים שהם נצח הוד יסוד עד שתתחבר גופא בגופא שהוא ספי' התפארת ואלו הם עצמם ג' דלוגין שאנו מדלגים בג' פעמים ק' ק' ק' ה' צבאות כו' וידעת כי ג' קדש הם בחג"ת והענין הוא כי מדלגת נצח הוד יסוד ועולה בחג"ת ואלו הם עצמם שלשה דלוגים של ברכת הלבנה לחברה עם בעלה וד"ל: הרי כי ידענו בזה כי קפיצת הדרך הוא בסו' נה"י והיותם ג' ווי"ן הוא הטעם כי זעיר אנפין כולל ו"ס ולכן נרמז בוא"ו (ד"ש ע"ג) של שם ההוי"ה וכל ספי' מהם כלול' מכל הו' הרי ששה ווי"ן נמצ' כי נצח הוד יסוד הם ג' ווין ואל תתמה אם ויסע ויבא ויט הם בחג"ת ואיך עתה הם בנצח הוד יסוד כי כבר ידעת כי יש ב' ע"ב ולכן יש בפ' והיה אם שמוע עד ושמתם ע"ב תיבין כנגד נצח הוד יסוד כנז' בתקונין דקל"ג והנה נודע כי כל אחד מאלו הו' ספי' כלול' מחברתה והם י"ב ואלו הם סוד י"ב שבטי ישראל וכנגדם הי' תחום מחנה ישראל י"ב מילין כמשרז"ל במ' בתרא אמר רבה בר בר חנא לדידי חזי לי ההוא אתר מערבות מואב (ע"ב) עד אבל השיטים והוי י"ב מילין ולכן סבירא ליה לר' עקיבא דאית תחומין מדאורייתא עד י"ב מיל אך מדר' גזרו על מיל אחד בלבד ולא אאריך בנתינ' טעם בזה לבל יארך הספור: והנה י"ב אלו הם ב' ווין ו"ו עילאה ו' תתאה ו"ו עילאה תפארת כולל עמו חו"ג וכל א' כלול' מחברתה הרי ו"ו עילאה להורות על יעקב ויוסף ו' תתאה כנ"ל ולהיות כולם סוד ווי"ן לכן היו ששה אלפים אמה כי האמה היא צורת ו' והנה להיותם בנצח הוד יסוד דדכורא לכן היו מילין ולא פרסאות כי הפרסא היא נוק' בבחי' המלכות והענין הוא כי נודע כי המלכות מקננ' בעשייה שהוא סנדלפון והנה סנדלפון בגי' פ"ר שהוא שר היער ואדני בגי' ס"ה הרי פ"ר וס"ה נמצא כי בכל בחי' פרסאות הם במלכו' שהם נקבות אך מילין הם בדכורא: אמר שמואל נלע"ד שחסר כאן וצ"ל ו"ו תתאה יסוד וכולל עמו נו"ה וכל אחת כלולה מחבירתה הרי ו"ו מליאה ולכן פסיעותיו של אע"ה שהם נצח הוד יסוד שלו הם ג' מילין לפי שאינם רק ג' ספי' ולכן היו כנגדם ג' מילין וכנגד היות כל אחת כלולה מחבירתה לכן גם המיל הוא כפול אלפים אמה והם ו' תתאה: ואביא עתה מא' אחד מס"ה בפ' לך לך אשר הוא רומז כל האמור ובו נסיים בע"ה וז"ל מי העיר ממזרח דא אברהם כו' צדק יקראהו לרגלו דא הוא רקיעא תתאה ועביד נוקמין ואפיל שנאין כו' ירדפם דא אברהם וקב"ה הוא עביד קמיה וקטיל לון דכתיב יעבור שלום דא קב"ה דאקרי שלום אורח ברגליו לא יבא וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו'. טעמו נא וראו מה מתוק מדבש אומרו וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו' דבשלמא גו ענני ניחא אבל גו סוסוון קשיא דהול"ל ע"ג סוסוון. וקושיא זו מבואר לתינוק ן' יומו אך הענין הוא כי עננים הם הנוק' דסט"א כמש"ל והסוסוון הם נצח הוד יסוד דדכורא דילהון הרצי' ברגליו ומלבישי' את האדם והוא מתלבש בתוכם ממש ולא עליהם וסמך ממ"ש בפ' בא וז"ל ולאילין עביד שמושין כו' כי סמא"ל הוא דכורא וכל כתות דיליה הם הנוק' דאינון כעננים למירכב בהון כו' וכוחות סמא"ל דכורא אינון בסוסוון דילהון הרי מבואר בביאור כל מה שאמרנו ונכוחים הם למבין והרי בזה ביארנו שלא היתה הקפיצה ע"י שדים ואח"ך חזר ודחה גם קפיצה אחרת שהוא ע"י המלאכים וגם בהם יש ב' בחי' דכורין ונוקבין וזמ"ש דלא חזי אזיל קמיה לא מלאכא ולא שליחא אמר מלאכא כנגד נצח הוד יסוד הנקראת מלאכים כנז' בפ' פקודי דף רל"ב ע"א ושליחא נגד הנאחזים במלכות שליחא דכלהו ע"כ מצאתי עוד בס' אחד: אמר שמואל: נלע"ד שהמאמר הזה הועתק מכ"י הרב עצמו ומעתיק המאמר טעה בהעתקתו וכבר תקנתי בו מה שיכולתי לתקן ושגיאות מי יבין ולא נמצא בו יותר: ===פסקא ה === מדרשים שם בפ' לך לך פרשה מ"ד סי' י"ז וז"ל ר' אבין מוסיף תרתין נובלת אורה של מעלה גלגל חמה נובלת חכמה של מעלה תורה כו' הנה נתבאר כי יעקב יוצא מן (ע"ג) ההארה של יסוד דאבא שבתוך ז"א הנובלת ויוצאת לחוץ של ז"א ומשם ניתנת ליעקב הנק' תורה וזה מ"ש נובלת חכמה של מעלה מבחי' היסוד שלו נובלת ההארה היוצאת ליעקב הנק' תורה וז"ס פ' תורה צוה לנו משה כי משה הוא היסוד של אבא שבתוך ז"א כמבואר אצלינו וממשה יצאה התורה שהיא הנק' קהלת יעקב שהם האורות של משה הנקבצים ונקהלים ביעקב ושם נעשים תורה. אמר שמואל עוד נת' מאמר זה בש"א בשער ההקדמות בדרוש פרצופי לאה וע"ש ועוד נתבאר בש"ה שער המצות: ===פסקא ו === שם בפ' תולדות פרשה מ"ה וז"ל ויאמר יצחק אל בנו מה זה מיהרת למצוא בני למצוא מיהרת למצוא הברכה אביך נתברך ן' ע"ה ואתה ן' ס"ג שנים כו' כבר הודעתיך כי יעקב הוא ז"א או פרצוף הנק' יעקב היוצא בפני ז"א מן החזה ולמטה (ד"ש ע"ד) שהוא המקום שהחסדים מתגלים בו כנודע כי שם סיום התלבשו' יסוד דאימא והנה אימא היא הוי"ה דמלוי ס"ג ומתלבשת בשש ספי' ושליש שהם כחב"ד חו"ג ושליש ת"ת של ז"א שעד שם הוא מקום המכוסה וכל מדריגה מהם כלולה מעשר הרי ס"ג ונמצא כי בהשלי' ס"ג אז מתגלים החס' ומהם מתברך יעקב: ===פסקא ז === מא' במ' ילקוט פ' וישלח סי' קל"ו וז"ל אל תיראי וגו' אלא כל שבט ושבט נולדה תאומתו עמו. תאומה יתירה נולדה עם בנימין כו' זה יובן עמש"ל בפ' ותוסף ללדת את אחיו את הבל כו' וע"ש והענין הוא כי גם בנימין ניתוספה עמו ולפי שכשנאבד יוסף הצדיק הושם בנימין במקומו כנז' בס"ה וגוף וברית חשבינן חד: ===פסקא ח === שם פ' ויחי צ"ח וז"ל ראובן בכורי אתה אתה בכור ואני בכור אני בן פ"ד שנה לא ראיתי טיפת קרי ואתה וילך ראובן וישכב כו' סבת זה השבח ביעקב יותר משאר כל הצדיקים הוא כי הנה נתב' בס"ה פ' קדושים כי יעקב בא לתקן עון גלוי עריות של אדה"ר כנודע כי שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם והנה אדה"ר הוליד שדין ורוחין ולילין מטיפת קרי שהוציא בק"ל שנים שפירש מאשתו חוה כנודע וכבר הודעתיך בביאור מאמר מס"ה בריש פ' בראשית בענין מ"ב זווגין שיש בטיפת זרע העליון שהם בחי' פ"ד טיפות פשוטות וכנגדם נשתהא פ"ד שנים מלראות טיפת זרע: ==ספר שמות - דברים== ===פסקא א === מא' במ' תנחומא והביאו הילקוט בפ' בא סימן קפ"ז וז"ל החדש הזה לכם ראש חדשים אר"י לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש הזה אלא משום כח מעשיו הגיד לעמו כו' הטעם הוא כי בר"ח ז"א עומד בנצח ונוקביה בהוד כנודע והענין זה הוא ביום ר"ח ואמנם זה לא היה כך בבריאה וזה קושיא באצי' והשיב משום כח מעשיו הגיד לעמו הכונה אחיזתם בהוד והם אומרים אין לנו חלק לכן המלכו' לשם בנצח. אמר שמואל פשוט הוא שהלשון מוטעה כלו ואין בי כח לפשוט את ידי בו. מה שהבנתי מכללות דברי מוהר"י צמח שכונת ר' יצחק היא שהיה להתחיל התורה מהחדש הזה דניסן הוא רומז על ראש הנקבה והיה צריך להתחיל בו משום זה השער לה' ותירץ הטעם הוא כו' עיין בפנים: ===פסקא ב === שם שמות רבה פ' כי תשא פרש' מ"ה וז"ל ה' מלאכי חבלה היו שם אף וחימה וקצף והשמ' (ע"ד) והשחת אותה שעה באו ג' האבות ועמדו בג' כו'. הנה ה' מלאכים אלו נאחזים ונשרשים בה' גבורות המתפשטות בגופא דז"א בחג"ת נ"ה וכלם ירדו אח"ך לתוך היסוד ונכללו שם ושם נתמתקו שלשתם בלבד, והם קצף והשמד והשחת שהם כנגד חג"ת ולכן כשהזכי' מרע"ה זכות ג' האבות שהם כנגד חג"ת נסתלקו כי הם גבורות ממותקות אבל שני הגבורות שכנגד נו"ה לא נתמתקו ולכן הם אשר נשתיירו והם אף בנצח חמה בהוד וכנגדם הבל וקין הבל בנצח וקין בהוד: ===פסקא ג - י"ג מדות דר"י=== {{דה מפרש|מאמר בספרי בפ' ויקרא וז"ל: רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת בהם כו'}} הכונה היא כי אין ספק שהתורה התחתונה היא נדרשת מי"ג מדות אלו ונמשכו אליה מהתורה העליונה שבכת', הנדרשת מי"ג מדות דוגמת אלו, כי כל מה שיש בתחתונים דוגמתם בעליונים ומשם מתפשט בתחתונים. והנה התורה העליונה (שהיא ת"ת) נחלקת ל''י"ג מדות'' בסוד ו"ק שבה כלולים מדין ורחמים וכללותם-- הרי י"ג. ו''דרישה'' זו מצד המלכות המקבלת ממנו מת"ת; פעם כך ופעם כך. * '''( א )''' כי פעמים תקבל מחו"ג שבת"ת וזהו ''מקל וחומר''. כי 'קל' רומז לרחמים, המקילים את הדין ומרחמים על העולם; ו'חומר' רומז לדין המחמיר לדון את העולם -- הרי מדה א'. ומדה זו כשהעולם נדון קצת ממנו בדין גמור וקצת ממנו ברחמים גמורים - הרי '''מקל וחומר'''. והיא מדה א'. * '''( ב )''' ולפעמים תקבל מת"ת שבת"ת שהוא המכריע וקו השוה בין חסד לגבורה ואז יהיה העולם נדון בדין ממוזג -- לא רחמים גמורים ולא דין גמור אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעות, בסוד הת"ת. וזו נקראת '''גזירה שוה''' -- מדה ב'. * '''( ג )''' ולפעמים תקבל מצד הת"ת הנקרא 'אב' בנטותו לצד הנצח או לצד הוד הנקראים 'כתוב אחד'. וזהו ''מבנין אב וכתוב אחד''. או בהכריעו בין נו"ה, וזהו ''מבנין אב וב' כתובים'' שהם נצח והוד. ואז נקראת '''מבנין אב וכתוב אחד; מבנין אב וב' כתובים''' -- וזו מדה ג'. * '''( ד )''' ולפעמים מקבלת מכללות ת"ת בכל שש קצוותיו, וזהו '''מכלל ופרט'''; וכלל ואח"כ פרט. ותהיה אז ההנהגה ממדת המלכות, כי '''אין הכלל אלא מה שבפרט'''. וזו נקראת ''מכלל ופרט'' -- מדה ד'. * '''( ה )''' ולפעמים מקבלת מלכות מכללות ת"ת כנז' ותתגבר מדת הת"ת עליה ויתנהג העולם על ידו, ומדת המלכות נכללת בו, והוא יהיה עיקר ההנהגה. כי ''פרט וכלל'' מתרבה הכלל ויהיה הכלל עיקר. כי{{הערה|<small>נ"ל להוסיף ''כי {{קו תחתי|לפעמים}} יגברו...'' - ויקיעורך</small>}} יגברו שש קצוותיה על שש קצוותיו ולפעמים להפך. וזו נקראת '''פרט וכלל''' -- מדה חמישית. * '''( ו )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה מיסוד ותכריע בין ת"ת ליסוד וזהו ''כלל ופרט וכלל''. כי 'כלל' הוא ת"ת (<small>שבו כלולים הו"ק</small>), ו'פרט' היא המלכות (<small>דלית ליה מגרמה כלום, ועוד ששם הדברים בפרטות ומתפרשים בסוד "ופרט כרמך לא תעולל לעני ולגר תעזוב אותם", כי שם מקומם</small>) וכלל הוא יסוד (<small>הנקרא 'כל', דכליל שית בקרטופא חדא</small>). ואז יתנהג העולם ע"י המלכות, וזהו ''אי אתה דן אלא כעין הפרט''. וזהו '''מכלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט''' -- מדה ששית. * '''( ז )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה בסוד עטרת בעלה ותשפיע לת"ת בהתנהג העולם על ידה ברדתה למטה בבחי' זו. וזהו ''מכלל שהוא צריך לפרט''. ולפעמים תחסר אור המלכות ותצטרך לקבל אור מהת"ת להשלים עצמה בהתנהג העולם בבחי' זו הגרועה שאין לה אלא לצורך עצמה ולא להשפיע, כי כל הבחי' הנז"ל הם שמקבלת מדת המלכות שפע לצורך עצמה ולא לצורך אחרים. וזו היא ''מכלל שהוא צריך לפרט''. א"כ{{הערה|<small>טעות סופר אולי כאן? - ויקיעורך</small>}} '''מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל'''. זו מדה שביעית. * '''( ח )''' ולפעמים תקבל המלכות מהת"ת בסוד 'למודי השם' -- על ידי נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד והת"ת בנצח בסוד שם ן'{{הערה|<small>צ"ל ''בסוד שם ן' - שם ד' בנצח ושם אדני וכולי'' והכוונה לשם הויה. וכן מוכח בהמשך. כנ"ל. - ויקיעורך</small>}} ד' בנצח ושם אדני בהוד. : והנה הנהגה זו היא הנהגת תחלת ברייתו של עולם כי מתחלה היו למעלה ד"ו פרצופים והמלכות שנקראת 'דבר' היתה בכלל הת"ת הנקרא 'כלל', והיא כלולה בו, ויצתה מן הכלל (שהוא הת"ת) ונדבקה ב'למודי השם'. וזהו ''וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' - כי לא ללמד על המלכות לבד (<small>שתהיה היא לבדה בלמודי ה' למטה</small>), אלא ''ללמד על הכלל כולו יצא''-- שגם הת"ת מזדווג עמה בלמודי ה'. כיצד? ת"ת בנצח בימין בשם בן ד' ומלכות בשמאל בהוד בשם אדנ"י, ויתחברו אז שניהם ע"י היסוד בסוד יאהדונה"י (כנזכר בתקונין). ונמצא שע"י ירידתה ממקום הת"ת ירד גם כן הת"ת עמה בלימודי ה' (<small>שהם נו"ה</small>). וזהו '''לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. : ועוד כי כאשר ירדה מדת המלכות מאת פני המלך ונטרדה למטה, לא לבד גרמה לת"ת שהוא נקרא ''"עצמו"'' כד"א משה בפ"ע אמרן שהוא המקום שהיא היתה שם בעת אצילותה בין תרין דרועוי כי יצטרך המלך כאשר ירצה לדבר עם הכלה הכלולה לרדת למקומה בלמודי ה' שהם נו"ה (<small>כי זולת זה אי אפשר התדבקות גופא בגופא בסוד חבוק, אחר שהיא למטה והוא למעלה וצריך הוא לרדת למטה להיות אצלה בסוד הגוף - גופא בגופא</small>); אלא גם ראש המלך (בסוד רישא דז"א) גרמה שירד גם הוא למטה כדי שיהיה החבוק שלם -- גופא בגופא, אנפין באנפין, דרועין בדרועין, רגלין ברגלין. וזהו ''ללמד על הכלל כלו יצא'' -- לומר שהת"ת כולו בכללו ירד בלמודים, ולא הת"ת לבד שהוא סוד גופא. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. וזו היא מדה ח' : ועוד גם טרם רדתה למטה יצדק אומרו ''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד'' כי נוקבא דז"א יצאת מאחורוי מבין תרין דרועין דידיה לעומת החזה ושם נעשה לו ראשה וזרועותיה שהם חו"ג שבה נאצלו כנגד נו"ה שבזכר ונו"ה שבה שהם למודי ה' יצאו מן הכלל שהוא הת"ת וזהו '''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' -- כי יצא מן הכלל ללמד כי הם למודי ה' כי אין להם על מה שיסמוכו בת"ת והוצרך הזכר העליון להמשיך רגליו למטה ג"כ להיות היא עזר כנגדו ולא חוצה לו. וזהו '''אלא ללמד על הכלל כולו יצא''' כי הוצרכו למודי הזכר להתפשע למטה וכל זה בכלל המדה הח'. והמבין יבין. * '''( ט )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד עבור המלכות להוליד למטה דוגמת העליונה בסוד תיבת נח שיצאו ממנה ג' גוונים שם חם ויפת שהם דין ורחמים וכללותם דמיון ת"ת הכוללת דין ורחמים אלא לפעמים תתעבר בסוד הרחמים לבד ויהי' כל הג' גוונים אלו נוטים כולם לצד הרחמים {{הערה|<small>צ"ל ''כענין'' - ויקיעורך</small>}}בענין ת"ת הנוטה לצד הרחמים. וזהו '''וכל דבר שהיה בכלל''' בסוד האצילות למעלה מן הת"ת, '''ויצא לטעון טעון אחר''' בסוד העבור, ונתעברה בג' גוונים הנזכרים כלולים זה בזה בסוד הרחמים '''שהוא כענינ"ו''' -- כענין {{קו תחתי|ו'}}, שהוא סוד הת"ת, ואז '''יצא להקל''' בסוד הרחמים הוליד ג' גוונים כולם מצד הרחמים, '''ולא להחמיר'''. וזו היא מדת תשיעית. * '''( י )''' ולפעמים תתעבר בסוד דין ורחמים ביחד ''שלא כענינ"ו''-- שלא כענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא נוטה לצד הרחמים, ואז תצא ''להקל ולהחמיר'' ותתעבר ותוציא (ד"ש ע"ב) למטה ג' גוונים דין ורחמים ממוזגים וזו היא '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר'''. וזו מידת עשירית. * '''( יא )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות ברדתה למטה ממקום אצילותה עם הת"ת ותרד למטה ביצירה בסוד מטטרו"ן (<small>שהוא נער, חגיר חרצין, בסוד שתין פולסי דנורא שהם ס' גבורים בסוד הדין</small>). וזהו ''ויצא לידון בדבר חדש'' - ולפי שתמיד מתחדש מטטרו"ן כד"א "אנוש כחציר ימיו כולי" כנז' בפ' פינחס. וזהו 'בדבר החדש'. ואז ברדתה למטה במקום מטטרו"ן הוא סוד הגלות בסוד "אי לך ארץ שמלכך נער". וזהו ''אי אתה יכול להחזירו לכללו'' - כי הזווג בטל בימי הגלות ואין לה יכולת לעלות אצל בעלה ''עד שיחזירנה הכתוב'' -- שהוא סוד נצח כד"א "למנצח על אילת השחר", תרין שחרין דאיילתא. ולפי שהוד הוא בגלות (<small>כד"א "כל היום דוה"</small>) צריך נצח עם ת"ת להחזירה במקומה ותהיה החזרה נגלת לעיני כל חי ולא תהיה סתומה אלא מפורשת. וזהו ''עד שיחזירנה הכתוב לכללו בפירוש''. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש, אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש'''. וזו מדה י"א. * '''( יב )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות בנו"ה שבה המקבלת מת"ת וזהו '''ודבר הלמד מענינ"ו''' - מענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא הת"ת. או יהיו מקבלים נו"ה שבה מסוף הת"ת שהוא יסוד וזהו '''ודבר הלמד מסופו'''. וזו היא מדה י"ב. * '''( יג )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד נו"ה שבמלכות שהם ''שני כתובים המכחישים זה את זה'', דהיינו זהו דין וזה רחמים וע"י יסוד שהוא ''הכתוב השלישי המכריע ביניהם'' יתמזגו ויתנהג העולם ע"י מזוג היסוד המכריע בתוך המלכות. וזהו '''וכן ב' כתובים המכחישות זא"ז עד שיבא הכתוב הג' ויכריע ביניהם'''. וזו מדה י"ג: ===פסקא ד === מא' בספרי פ' שמיני והובא בחומש רש"י ז"ל וז"ל קרב אל המזבח. שהיה אהרן בוש וירא לגשת א"ל משה למה את בוש לכך נבחרת. הנה מלת לכך נראה דוחק קצת והענין הוא כי חוזר אל מ"ש שהיה בוש והיתה בו מדת הבושה והענוה ואמר מפני שיש בך מדת הענוה יתירה על זולתך לכך נבחרת: ===פסקא ה === '''מאמר במ' רבה פ' חקת פרשה י"ט וז"ל:''' ''דבר אחר: דברים שלא נגלו למשה נגלו לר"ע וחביריו וכל יקר ראתה עינו זה ר' עקיבא וחביריו''. גם באותיות דר"ע נז' על דרך זה שבחו של ר"ע. וכן במסכת שבת פ' הבונה אמרו שהיה ר"ע דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות עד שכמעט תשש כחו של משה. והנה ארז"ל כי אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נגלה למשה, ולכאורה דבר זה תימא גדולה. אבל הענין הוא כי משה ודאי שכל מה שעתיד להתחדש בעולם בכל התורה ידע, אלא מה שידעם היה בע"פ אבל לא היה יודע לדורשם ולרומזם בפסוקי התורה כל א' וא' במקומו, עד שבאו חכמי הדורות וכל א' ואחד היה דורש הדרשות שהם מחלק נשמתו ולומדם מן הפסוקים. וכן היה בר"ע. שכל אותם תלי תלים של הלכות --עם שכבר נגלו למשה ענינם-- אלא שלא נגלה לו מקום רמיזתם בפסוקים. ובא ר"ע ודורשם על קוצי התורה והיה אומר קוץ זה רומז לדרשה זו, וזו לזו: ===פסקא ו === (ע"ג) מ"א' במ' רבה פ' וזאת הברכה וז"ל ד"א מהו איש האלהים א"ר אבן מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלהים. נודע הוא כי בינה נקראת אלהים והנה"י שלה נכנסו בסוד מוחין תוך ז"א עד החזה שהוא מחצית קומתו וגם כי לאה הנק' אלהים ג"כ יוצאת מחצי הז"א ולמעלה ולכן משה שהוא רומז אל ז"א מחציו ולמעלה נקרא אלהים אבל מחציו ולמטה שיוצאת רחל אשתו נק' הוא איש כמש"ה לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת וזה נאמר על רחל הנק' חוה הב' ונת' ג"כ בש"ד שער הפסוקים בפ' ואנכי איש חלק וע"ש: אמר שמואל מצאתי כתוב מאמר בס"ה פ' וישלח תו אבהן שבקו ליה מחייו ע' שנין כו' וז"ל סוד נפלא מ"ש בזוהר במקומות אחרים האמנם בפ' וישלח האריכו בו בסוד אדה"ר שנתן משניו שבעי' שנים. ועוד אמרו דאברהם שבק ליה ה' שנים ויצחק לא שבק ליה כלום יעקב שבק ליה כ"ח שנים ויוסף שבק ליה ל"ז שנים סך הכל ע' שנים. וראוי לידע מאחר שאדה"ר שבק ליה ע' שנה מה צורך עוד לאבות שיתנו לו כל אחד ואחד כ"כ שנים. ואגב נדקדק דלמה יצחק אבינו לא שבק ליה כלום. והענין הוא שהשנים שהניח לו אדה"ר מלבד שהם שנים מתים כמש"ה כי ביום אכלך ממנו מות תמות גם היו שנים פגומים מזוהמת נחש ואעפ"י שעשה תשובה הלואי שיועיל לו לעצמו ולכן לקח ע' שנה מהאבות והענין הוא כי (ד"ש ע"ג) הכל הולך אל מקום אחד כמ"ש חז"ל שאדה"ר נתגלגל באבות ונתקן בהם ממה שחט' בע"ז וג"ע וש"ד ובראשונה תקן אברהם אבינו מה שחטא בע"ז ולכן הושלך אברהם בכבשן האש לקיים מקרא שכתוב פסילי אלהיהם תשרפון באש ונודע כי הפוגם בע"ז פוגם בה' אחרונה של ההוי"ה וכשתקן אותה הה' נתוסף לו ה' בשמו ונקרא אברהם ולכן הניח לו משניו ה' שנים כנגד ה' של השם. וביצחק תקן עון ש"ד כשפשט צוארו ע"ג המזבח ועכ"ז לא הניח לו משניו כלום כי יצחק מסטרא דתוקפא דדינא דגבורה ואין נמשכים ממנה חיים. וביעקב שכוון לשם שמים בלוקחו ב' אחיות ולא הותרו אלא לו לבד תקון עון ג"ע וגם זה היה בסוד גדול להוציא מן הקליפה אל הקדושה אותם ב' טפות של זרע שלקחה אותם לילי"ת חוה א' ועכשיו נתקנו ברחל ובלאה וכל טפה היא רומזת ליד אחת וז"ס יד ליד לא ינקה רע שהוא הקרי הנק' רע וז"ס מה שעבד יעקב ז' שנים וז' שנים לרמוז אל אותה היד ולכן אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכם שהם השתי ידות הנז' העולים כ"ח וכנגדם שבק ליה מחייו כ"ח שנה וכנגד יצחק אע"ה שלא הניח לו כלום להיותו מצד הגבורה כאמור ולכן נעקד ע"ג המזבח בהיותו בן ל"ז שנים לכן יוסף שבק ליה מחייו ל"ז שנים להיותו מבחינת היסוד הנק' ק"ץ ח"י כנגד יצחק אע"ה והנה חי הוא היסוד והוא קץ אל הגבורה נמצא שיוסף תקן ליצחק אע"ה ולכן שבק ליה מחייו ל"ז שנה מספר שהיו ליצחק אע"ה בשעת העקידה: אמר שמואל כך נלע"ד לתקן להיות שבשעת העקידה יצאה נשמתו של יצחק אע"ה ואחר העקידה באו לו חיים אחרים מסטרא דדכורא לכן אותם הל"ז שנים ראשונים שהיו לו קודם העקידה שהיו (ע"ד) מסטרא דנוק' מסטרא דשרה אימיה כמש"ה והנה בן לשרה אשתך נתנם במתנה לדוד הע"ה שגם הוא אתי מסטרא דנוק' ודוק ותשכח היותם ל"ז שנים השלשים מסטרא דנה"י בסוד ג' עדרי צאן רובצים עליה והשבע' מסטרא דנוק' עצמה הנקראת בת שבע כנלע"ד. חזרנו להקדמתינו שהע' שנה של אדה"ר הם שנים מתים וטעם למה אדה"ר נתן לו ע' שנה ולא יותר הטעם הוא לפי שדוד הע"ה מסטרא דנוק' הנק' שביעית להיות כולל' שבע העליונות וגם נותנת שפע לשבע הנערות אח"ך הראויות לתת לה מבית המלך וכל אחת כלולה מעשר הרי ע' ואם תשאל אעיקרא דמילתא למה נתן לו חיים ולא הניח אותו שיהיה נפל הטעם הוא בעבור שעיקר תקנתו היה בדוד וז"ס שמו אדם ר"ת אד'ם דוד משיח ודע הקדמה אחת כי קודם שחטא אדה"ר היו החיים באים לבני האדם מא"א ולכן היו בבני אדם חיים ארוכים ואחר שחטא הוא וחזרו ג"כ בניו למרות העליון נאמר בהם לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו ק"ך שנה מסטרא דז"א ולפי שהאדם חטא בה' אחרונה של ההוי"ה שהיא שביעית כאמור לכן נתן לו מימיו כנגדם ע' שנה לדוד הע"ה ואח"ך כשבא אדה"ר בגלגול דוד הע"ה חזר ונתקל במעשה דבת שבע לפי שאכלה פגה ולכן לא נתקן עדיין לגמרי: אמר שמואל אעפ"י שבענין האשה לא ניתקן לגמרי הנה נתקן לגמרי מהקללה שנתקלל מפי הקב"ה שא"ל כי ביום אכלך ממנו מות תמות כי בגלגול דוד המלך נאמר בו דוד מלך ישראל חי וקיים כנגד ב' מיתות נאמר לו ב' ברכות חי וקיים וכנגד החסרון של קין והבל נתקן הכל בשלמה הע"ה ונק' איש מנוחה ועכ"ז לא ישלים לגמרי עד הגלגול הג' במשיח בן דוד ואז יחזור הברכה על כל באי העולם ג"כ ואז כתי' בלע המות לנצח וגו' והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד: ==שונות== ===פסקא א - על פומא דאליהו אתגזר=== סוד מ"ש חז"ל בכמה מקומות על פומא דאליהו אתגזר כו' וכשמזכיר דברי חז"ל אמר ר' פלוני פתח כו' מה ענין הפרש בין לשון זה ללשון זה. והענין הוא כי הנה נודע כי אליהו ז"ל נפרש מבני אדם ונעשה מלאך; לא נשאר לו כח לפתוח ולחדש בתורה להיות כי לא בשמים היא ולא נשארה תורה בעליונים כלל. ועל כן איננו יכול זולתי לספר לתלמידי חכמים התחתונים ממה שנתחדש בישיבה עליונה של התלמידי חכמים העליונים הגדולים, לכן אמר ''"על פומא דאליהו אתגזר"''. האמנם התלמידי חכמים יש להם יכולת לפתוח ולחדש בתורה כל מה שיראה להם, וכמו שאמר הפסוק "על פי התורה אשר יורוך כולי". ואעפ"י שנפטרו מזה העולם - כמו שמצינו בזוהר בהרבה מקומות דאמר כך פתח ריש מתיבתא כו' ובמתיבתא דבצלאל ואהליהב וכיוצא באלו הצדיקים - יכולים לפתוח בתורה ולחדש כל מה שירצו, לכן כתיב בהו ''"ר' פלוני פתח"'', וכיוצא מאלו הלשונות. נמצינו למדים כמה גדלה מעלת ישראל מכל האומות ומכל שאר המלאכים שהמלאכים נקראו עבדים וישראל נקראו בנים שנאמא "בנים אתם לה' אלהיכם".{{ררר}}'''עד כאן.''' :''כנלע"ד שמואל ויטאל בן הרב המחבר אבא מארי כמהר"ר חיים ויטאל זלה"ה'' <references/> 47mygomd7hthzdxd0yzelxfaf20alxs 3102002 3102001 2026-11-08T04:46:20Z Roxette5 5159 3102002 wikitext text/x-wiki <noinclude><big>'''[[שער מאמרי רז"ל - חלק ב|<<]] | [[שער מאמרי רז"ל]] | [[שער מאמרי רז"ל - חלק ד|>>]]'''</big></noinclude> ==ספר בראשית== ===פסקא א=== מא' במ"ר פ' בראשית פ' א' וז"ל ר"י שאל את ר"ע א"ל בשביל ששמשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה שהיה דורש אכין ורכין מעוטין אתין וגמין רבויי' כו'. כבר הודעתי' בכונת בשכמל"ו כי הנקבו' לאה ורחל הם לוקחות מן הד' מוחין דז"א הד' אלפין של ד' אהי"ה שהם לבושי המוחין והם בגי' מד"ת בסוד ומדת ימי מה היא שהוא סוד מלכותו של בשכמל"ו ובתחלה לוקחת לאה לפי שהיא עליו' ויותר קרו' אל המוחין כי היא קשר תפלין ש"ר ואח"כ יורדין לרחל וז"ס אתין וגמין רבוין אלא שלאה נק' גם ורחל נק' את כי ז"ס מ"ש בס"ה כי בכל אתר את איהי נוק' והענין הוא כי מן הד' אלפין של המו' הנז' יוצאת הארה ונחלק' בין לאה ורחל כי לאה לוקח' מספר ג"ם אורות ורחל לוקחת כמספ' א"ת אורו' וחבור ג"ם וא"ת הם מדת שהם הד' אלפין הנז' וטעם אל מ"ש הנז' שמעתי ושכח' (ע"ג) והנלע"ד ששמעתי הוא זה או שנפרש כי לאה לוקחת אורך חכמה וחסד קו ימין ואורך בינה וגבורה קו שמאל ואורך שליש א' דת"ת קו אמצעי והנה הדעת שהוא בקו אמצעי אין למנותו כי נכלל בכלל אורך קו ימין ושמאל משא"כ בשליש הת"ת שהוא למטה ואינו נכלל והנה כל ספי' היא כלול' מי' נמצא ד' ספי' ושליש הם בגי' ג"ם או נפרש כי הנה לאה יוצאת מן הדע' דז"א הכולל חו"ג תרין עטרין וכן חו"ג תרי דרועין דז"א הרי ד"ס ועם שליש עליון דת"ת הרי הכל בגי' ג"ם וכל שאר האורות לוקחם רחל. גם נלע"ד לפרש כי הנה ז"א יונק מבחי' הפנים של אי' המתלבש' בתוכו אבל לאה ורחל הנקבות יונקות מבחי' אחוריים דאי' כי לטעם זה נק' זו"ן קדם ואחור בסוד אחור וקדם צרתני ונודע כי עיקר התלבשות אי' הוא כנגד מקום לאה שהוא עד החזה דז"א כי שם נשלם יסוד דאי' ומשם ולמטה מקום רחל ושם גלוי היסוד של אבא מתפשט עד יסוד דז"א כי ז"ס ה' בחכמה יסד ארץ כי במקום שנתגלת החכמה שהוא יסוד דאבא משם התחלת רחל הנק' ארץ ונמצא כי אי' שהיא שם אהי"ה האחוריים שלו הפשוטים שהם בגי' מ"ד כלם מאירים בלאה חו' מן אור אחד מהם שיורד לרחל ונשארו גם אורות מהם ללאה ולכן נק' ג"ם אבל רחל לוקחת אור אחד בלבד והנה היא עצמה נק' ת' לפי שמקומ' באחורי ד' ספי' ז"א שהם תנה"י כנודע וכל אחת כלולה מעשר ועשר מעשר הם ארבע מאות ועם אור אחד הנז' הרי א"ת ברחל ואמנם בחי' זו שלוקחת רחל היא אותה הבחי' המועטת שנת' אצלינו בפסוק ותגנוב רחל את התרפים וגו' בסוד מה שעשתה ענוה עקב לסוליתא עשתה יראה כתר לראשה (ד"ש ע"ב) והיא הארת אחת מועטת ונק' א' של א"ת גם נלע"ד שזהו ביאור אכין ורקין מעוטין הויין כי א"ך ור"ק הם בגימ' ש"ך נצוצין הנודעים שהם דינים ולכן בהיותם אלו תרין נוקבין לאה ורחל נק' א"ך ור"ק מורה על היותם מעוטי ההארה ואין להם רק הארות הדינים בסוד נע"ר ונערה הנז' אצלינו במא' פ' בא אל פרעה ע"ש כי בעת הדינים היא מתמעטת ינק' נער חסר ה' שהוא בגי' ש"ך: ===פסקא ב=== שם פרשה ה' וז"ל ר' נתן בש"ר אחא ור' ברכיה בשם ר' יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים ולארץ די שאלמלא כן היו מותחים והולכים עד עכשיו כו'. זה תבין ממה שביארנו בשער רוח הקדש ביחוד של שם שדי בבחי' ד' אשר שם שהוא סוד הק' ברכאן ושם תראה כי בשם ב"ן שהוא הוי"ה האחרונה שבד' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הנה באות ה"א אחרונה שבה היא בציור ד"י דל"ת ויו"ד הרי כי בסיום כל עולמו אמר די: אמר שמואל ועיין בש"ד והוא שער הפסוקים דף ה' ע"ד כי שם קרא לז"א עץ חיים להיו' שיש בו תרין מוחין הנק' חו"ב וע"ש: ===פסקא ג=== שם פ' ט"ו וז"ל אר"י בר אלעאי עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מי בראשית מתפלגים מתחתיו כו' נודע הוא כי הבינה נק' עץ החיים כנז' בס"ה בפ' וארא ונודע כי יש באי' עלאה ב' שמות הא' היא אהי"ה דיודי"ן שהוא בגי' ע"ץ עם הכולל והב' הוא הוי"ה דס"ג עם עשר אותיות המלוי הם (ע"ד) ע"ג כמנין החיים וז"ס עץ החיים האמנם היותו מהלך ת"ק שנה עניינו הוא כי האחוריים של אהי"ה דיודין הנז' הוא בגי' תקמ"ד כזה אל"ף אל"ף ה"י אל"ף ה"י יו"ד אל"ף ה"י יו"ד ה"י ואם תסיר אותיותיו הפשוטות של אחוריים שהם בגי' מ"ד ישארו אותיות המלוי בגי' ת"ק נמצא כי מהלך עץ החיים והתפשטותו שהוא המילוי הנז' המתפשט בתוך האחוריים הפשוטים הם ת"ק כנז' ותיבת מהלך רומז גם אל ההוי"ה דס"ג הנז' אשר באימא כי המלוי של האחוריים שבו המלואים שהם בגימט' קס"ו והמלוי לבדו הוא בגי' מהלך עם הכולל: אמר שמואל עוד אפשר עם הכולל וכולל הכולל או עם בי"ת יתירה כמהלך גם זה הלשון צ"ע. האמנם אם תרצה להבינו כלך אצל מאמר הגמ' במס' כתובות הנז' למעלה וז"ל אמר ר' ירמיה א"ר יוחנן כל המהלך ד' אמות בא"י כו' ושם נתבאר שכשתסיר מהוי"ה דס"ג המלאה באחוריים שהם קס"ו תסיר רבוע האותיו' הפשוטות שהם בגי' ע"ב ישאר המלוי בגי' צ"ו כמנין מהל"ך עם הכולל: ===פסקא ד - פסיעותיו של אברהם אבינו=== '''שם פרשה מ"ג {{ממ|בראשית רבה|מג|}}, וזה לשונו: ר' לוי בש"ר יוסי ן' זמרא אמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו שלשה מילין כו'.''' קודם שאכנס בביאור המאמר הזה מוכרח אני להציע קצת הצעות וכללים בחכמת הקבלה כדי שתוכל להבין מעט קט מזער, עם שאקצר ועולה בחזקת היד. תחילת כל צריך לבאר ענין אדם וחוה - הם זעיר ונוקבא - הם ב' אותיות אחרונות משמו הגדול יתברך. אשר זעיר אנפין הוא כולל ששה ספירות מחסד עד יסוד ולכך נקרא '''ו'''', ונוקביה היא {{צ|בת שבע}} - ספירה שביעית שהיא אות '''ה'''' תתאה. והמעיין בראות היות הזעיר אנפין נקרא '''ו'''' - לא יטעה בו לומר כי אין בו רק {{גמט דגש|ו'}} ספירות אלו - כי אין קדושה פחות מעשרה. והנה עם ראש '''ו'''' זו יושלם לי' ספירות. והענין הוא כי כל יו"ד כלולה מ{{גמט דגש|ג'}} בסוד '''רישא וגזעא ושבילא''' הנזכר בזוהר בפרשת בלק דף ר"ד ע"א {{ממ זהר|ג|רד|א}}. והאי הוא עצמו מ"ש בפרשת ויקרא דף י ע"ב {{ממ זהר|ג|י|ב}} {{צ|בגין דהאי יו"ד קוצא א' לעילא כו'}}. והענין הוא בקצור מופלג כי אין לך דבר פחות מעשר כמ"ש, והוא צורת ה'''ו'''' יש בה '''ראש ותוך וסוף''', והם סוד {{גמט דגש|ג'}} יודין, וכל אחת מהם נחלקת לרישא גזעא ושבילא - הרי {{גמט דגש|ט'}}. והם * חכמה בינה דעת - '''י'''' עילאה, * וחסד גבורה תפארת - '''י'''' אמצעיתא, * ונצח הוד יסוד - '''י'''' תתאה {{ש}} ושלשתם אות '''י''' כזה [ציור]. ועל זה נקרא זעיר אנפין {{גמט דגש|אח}} - בגימטריה {{גמט דגש|ט'}}. ובהתחברות י' עמה נהר דנגיד ונפיק בחינת היסוד ו' זעירא בלתי ראש אז נעשת ה', '''ד'''' על '''ו'''' כי '''ו'''' דיסוד גנוז ברחם דידה כי היא צורת '''ד'''' בסוד משרז"ל {{צ|כשם שיש צירים ודלתות לאשה}} כמו שאמר הכתוב {{צ|כי לא סגר דלתי בטני}}, ונאמר {{צ|כי נהפכו עליה ציריה}}. וסוד הצירים היא צורת '''י'''' שבאחורי ה'''ד''''. (וכשהדלת נשבר ציר שלה - נעשת '''ר'''' בסוד {{צ|אל אחר}}. ואין להאריך בזה). ואמנם לכן '''ד'''' דאחד רבתי להיות בה עובי ב' דלתין - הרי כזה מצאנו היות בה ב' דלתות וב' צירים. ובהתחבר ב' דלתות אלו יהיו צורת מ"ם סתומה כזה '''ם'''', ואז נעשית סוד (ד"ש ע"ג) '''י"ם''' כי תחי' בהיותה דלת לא נכנס בה היסוד רק צורת '''ו'''' ומתחברות שערים '''ו'''' עם '''ד'''' ונעשת '''ה''''. ועתה בעשותה מן אות '''ד'''' צורת '''ם''' סתומה - גם הוא עלה במחשבה והרים ראש באות '''ו'''' שלו, ונעשה למנין עשר, ונתחברו ונעשו (דף י' ע"א) '''י"ם'''}}. והנה {{גמט דגש|ה'}} ו{{גמט דגש|ים}} הם שוים במספרם, אלא שזה לחשבון זעירא וזה לחשבון רברבא: ונחזור לעניינינו. כי גם זעיר אנפין הוא נקרא '''ו'''' אלא שבתחילה היה קטן בסוד {{צ|חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא}}. ולכן נק' או '''ו'''' שבשמו הגדול ית' ז"א כי ב' אותיות הראשונות אין בהם שנוי, האמנם בשתים האחרונות יש עלייה וירידה והכל תלוי ע"י מעשה התחתונים בסוד {{צ|תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו}}. ואין הגאוה אלא בראש. והוא סוד {{צ|מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש}}. כי ע"י {{צ|נחל קדומים}} (שהוא הבינה) {{צ|מרים}} הזעיר אנפין {{צ|ראש}} ונעשה אות '''ו'''' בסוד {{צ|כונן שמים בתבונה}}. וזהו מה שכתוב {{צ|מי יקום יעקב}} - {{צ|'''מי'''}} שהיא הבינה - הוא {{צ|יקום}} ראש {{צ|יעקב}}. {{צ|כי}} עתה בזמן הגלות {{צ|קטן הוא}} ואין לזאת ה'''ו'''' ראש. אך לעתיד לעה"ב - יגדל לו ראש, ואז לא יקראו לו '''ו'''' כי אם '''י'''' - כי יהיה שלם בכל עשר ספירותיו. וזהו סוד {{צ|לא יעקב יאמר עוד שמך}} - המורה על לשון 'עקב בלתי ראש', {{צ|כי אם '''ישראל'''}} - הם אותיות '''לי ראש'''. וזהו סוד הנרמז בפרשת ויקהל דף רי"ד {{ממ זהר|ב|ריד|א}} {{צ|שמע ישראל - ישראל סבא! בגין דאית ישראל זוטא כו' ורזא דא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. פירושו כי מה שהיה עתה חבור אחד '''י"ה''' והשני '''ו"ה''' - יהיו לעתיד לבא שניהם שוים ויהיו '''י"ה י"ה'''. וזהו מה שכתוב {{צ|'''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}. הם שני פעמים {{צ|אחד}}; ב' היחודים הנזכר שוים. {{ש}} ואל תתמה אם ספר הזוהר מפרשו בעת התפלה של כל יום - כי כן האמת! כי מה שיהיה לעתיד תמידי - הוא עתה לפרקים על ידי מעשינו. ונחזור לעניינינו. {{ש}} כי הלא זעיר אנפין הוא לבדו בעל י' ספירות שלימות, אך לא כל הזמנים שוים. ואמנם הג' ספירות עליונות הנתוספת בו אינם חב"ד העיקריות הג"ר שבעשר ספירות אלא הם ג' ספירות הנמצאות בזעיר אנפין עצמו. ובזה יהיה לך מפתח גדול בראותך בספר הזהר שפעמים אומר אבא ואמא ופעמים אומר חכמה ובינה. והבן זה. והנה נודע כי גם דרך טבע קומת האשה קצרה משל איש. וראש האשה מתחיל מאמצע קומת האיש ההוא מתחת החזה דזעיר אנפין הנזכר מצד אחוריו. כנזכר באדרא רבא דפרשת נשא וז"ל {{צ|בהאי אדם שארי ותקין כללא דדכר ונוקבא כו' ואשתליף לאחורוי ועבד גלגלתא דנוקבא כו'}}. והבן אומרו {{צ|בהאי אדם}}. ולהורות כי כל זה בזעיר אנפין אשר הוא אדם שלם בכל י' ספירות, ועוד יש גבוה מעל גבוה וכלם נקראים בשם "אדם". וזהו סוד ה'''צלע''' אשר משם נבראת חוה מאחורי אדם. כי בצלע שאחורי החזה - שם התחלת ראש הנוקבא. והנה נמצאת כי היא מתחלת מחצי גופא דזעיר אנפין - שהוא סוד מדת התפארת שבזעיר אנפין. ובחציו ולמטה מתחלת ראש הנוקבא. הרי כי י' ספירות דנוקבא דיליה שעור קומתם כמדת ג' ספירות וחצי שלו - שהם חצי התפארת ונצח הוד יסוד. [אמר שמואל: כך מצאתי כתוב. ולאו דוקא חצי תפארת כי אם בשליש האחרון כמו שנתבאר אצלינו בשער ההקדמות בכמה מקומות ובפרט דף צ"ו ע"ג. בסוד המזוזה ומצאת שם כי תדרשנו.] האמנם שעור הכתר דידה הוא כשעור חצי התפארת האחרון שבו ושאר ט' ספירותיה הם כשיעור נצח הוד יסוד שלו. נמצא כי כל ספירה אחת שלו מאלו הג' (נצח הוד יסוד) הם כוללים שעור ג' ספירות שלה. * כי קו ימין דידה - חכמה חסד נצח - נאחזים בנצח שלו * וקו שמאל דידה שהם בינה גבורה הוד - נאחזים בהוד שלו * וקו אמצעי דידה שהם דעת תפארת יסוד - נאחזים ביסוד שלו {{ש}} הרי שנצח הוד יסוד שלו נקרא {{צ|שלש של שלש שלש}}, והם סוד התקיעות של ראש השנה שאז נברא אדם וחוה בו ביום (כמו שנאמר {{צ|זה היום תחלת מעשיך}}), אלא שלא השלים העשירית שהיא המלכות דידה דתקינו סוד התרועה. ולכן היו '''תשר"ת תש"ת תר"ת'''. ובחינה זו היא הנקרא {{צ|דינא רפיא תרועה}}, וכנגדם תשעה ברכות דראש השנה - ג' ראשונות ג' אמצעיות ג' אחרונות. ושלשה אלו - נצח הוד יסוד עצמם - סוד מלכיות זכרונות שופרות. ואין להאריך יותר בזה. והנה כתר דידה מקומו בתפארת שלו. וז"ש {{צ|עטרת תפארת לעמוסי בטן}}. כי עטרת דידה היא בתפארת דידיה, מחציו ולמטה, שהיא סוד הבטן אשר שם המעין אשר היו הנשמות של בני ישראל גנוזות קודם נתינתם ברחם הנוקבא. וזמ"ש {{צ|לעמוסי בטן}} - הם ישראל הנקראים {{צ|עמוסים מני בטן}}. והנה אין דרכינו להאריך לשון ולהרחיב פה בענין מציאות הכתר. ודרכינו להכנס במנין העשר ספירות. אמנם טעם הדבר לא ניתן להכתב כי הדברים ארוכים ואין הדעת סובלתם: הכלל העולה מכל הכתוב לעיל כי קומת המלכות שהוא מתחילת מחכמה דידה ולמטה עד מלכות שבה - הם באחורי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד דידיה ממש. וז"ס {{צ|וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה}} - הם נצח הוד יסוד דידיה, {{צ|רובצים}} על כל מדת המלכות הנקרא {{צ|באר בשדה}}. ואגב אורחין נבאר קצת ענין באר בשדה. כי ב' כינויים אלו נקראים שם במלכות. ומה עניינם. {{ש}} אמנם הענין הוא כי '''בית''' נקרא {{צ|בית מושב בני אדם}}, והוא מקום מושב הספירות בעצמם. אך מאחורי הזעיר אנפין אינו נקרא 'בית' זולתי '''שדה''' - כי יצא מכלל מדבר שמם ונכנס לכלל 'שדה' הראויה לזריעה בסוד {{צ|אסתר קרקע עולם היתה}}, ולכלל 'בית' לא באתה עד היותה פנים בפנים ואז תקרא {{צ|בית}}. ואין כח בזה זולתי ביעקב אשר הוא המזווג פנים בפנים. נמצא כי '''בית ושדה ומדבר''' - ג' כינויים אלו הם במלכות. האמנם {{צ|בית}} תקרא בהיותה פנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. ולכן נקרא 'בית' כי צור' קוים - אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע (הוא היסוד האוחז בנצח והוד). ושלשתם צורת ווי"ן - כי כלם הם '''ו'''' דשמא קדישא המכונה בשם "זעיר אנפין". ולכן כל י"ם(?) צורת ווין בסוד {{צ|כל הנפש הבאה ליעקב ששים ושש}} - כי היא היא הקו בעצמה וחלקיה הנחלקים לעשרה ווין נעשים {{צ|ששים}}, ועצמות {{גמט דגש|ו'}} זו הוא סוד היסוד אשר עליו פירש בזוהר בפרשת שמות {{צ|ששים - דא יעקב, ושש - דא יוסף. דא תרין ווי"ן}}. ואין להאריך בזה אעפ"י שיראה למעיין כי דברי סותרים זה את זה - אי איפשי להאריך בזה: נמצא כי סוד {{צ|בית}} הוא מורה על עת הזווג בהיותם פנים בפנים. ובהיותה באחור כנגד נצח הוד יסוד דידיה (אלא שכבר היא מוכנת ומקושטת ואין חסר בה זולתי החזרת פנים בפנים) - אז נקרא {{צ|שדה}}, כעין שדה הראויה לזריעה אך עדיין אין בו ישוב. {{ש}} ואז נקראת '''חקל תפוחין''' - הם נצח הוד יסוד הנקראים {{צ|תפוחין}}. ואם נרצה להאריך בזה נאמר כי {{צ|חקל}} הוא אחורי נצח הוד יסוד, ו{{צ|תפוחין}} כנגד אחורי חב"ד (כי הם סוד 'הקדש' - כי לעולם כל 'קדש' אינו אלא במוחין שהם ג' ראשונות. ושמור כלל זה בידך) כי אז בערב שבת היא מקבלת מכל אחורי הזעיר אנפין עד ג' ראשונות - לכן צריך לבעלי מעשה לצאת בשדה בערב שבת לחקל תפוחין קדישין ולהכניס אז הכלה העומדת שם בשדה ולהכניסה בביתו פנים בפנים. וזהו סוד {{צ|בתי גואי ובתי בראי}}. ואין להאריך בזה. ונקראת '''{{צ|שדה}}''' להיות כי ה'''ש'''' צורתה ג' ווי"ן והם אחורי נצח הוד יסוד דידיה, אלא שלהיותה באחור הוצרכו להתחבר אורם ונעשו צורת '''ש'''' - לאזור כח מחמת הקליפה העומדים באחוריים אשר הוא סוד {{צ|אלהים אחרים}} מלשון 'אחוריים'. וזהו סוד {{צ|לא יהיה לך אלהים אחרים על פני}}. והבן זה. וזהו סוד '''ש'''' של שקר הנאחזים בה '''ק"ר''' ונעשים '''שקר'''. והנה גם זה לעומת זה עשה האלהים. וכמו שיש נצח הוד יסוד דקדושה - יש נצח הוד יסוד דקליפה. וגם הם בצורת '''ש'''' - אלא דאינון בפרודא; כי {{גמט דגש|ק"ר}} הם בגימטריא {{גמט דגש|ש'}} אלא דאינון בפרודא - שנפרד היסוד דסטרא אחרא מנצח הוד דידיה. וזהו סוד {{גמט דגש|ק"ר}} - כי אז נתפרדו נחש ורוכבו ולא יכלו להזדווג יחד. כי היסוד שלו נכרת מן הנצח הוד שלו ונעשה סריס ונתקרר. וזהו '''ק"ר'''. וזהו סוד {{צ|כי הנה אויביך יהוה כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי און}}. ולכן נרמז זה ביום שבת כי אז בתחלת ליל שבת נעשה שדה כנזכר. והם רוצים להתחבר שם בשד' במעשה קין זוהמא דנחש דכתיב ביה ויהי בהיותם בשדה וגו' ואז {{צ|יתפרדו כל פועלי און}} - ואין להם כח להזדווג. וזהו סוד המזיקין שנבראו בערב שבת שלא נברא להם גופות משום {{צ|דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין}}, כנזכר בסבא דמשפטים {{ממ זהר|ב|קג|א}}. ולכן נקרא {{צ|אל אחר}} משום דיתיב באחוריים. וזמ"ש בפרשת בלק על פסוק {{צ|אשר הלך חשכים}} - {{צ|שראן בחבורא ומתפרשאן מיד}} {{ממ זהר|ג|קצו|א}}. וזהו הנזכר בסבא דמשפטים {{ממ זהר|ב|צה|א}} על ההוא נחש דפרח באוירא - הוא הנחש העליון אשר פורח באויר ואין לו על מה שיסמוך. והם הרגלים סמכי דגופא, והנחש אתקציצו רגליו והוא פורח באויר ואין לו על מה לסמוך. וז"ס {{צ|השקר אין לו רגלים}}. והנה רוצה לפרוח ולעוף עד מקום אחורי נצח הוד יסוד דזעיר אנפין באויר הפנוי אשר שם. וזהו סוד {{צ|אם תגביה כנשר}} האמורים בעשו, {{צ|ואם בין ככבים שים קנך}} - הוא אשר בו כוכבים ומזלות - הוא אחורי יסוד דזעיר אנפין, כי עד שם רוצה לעלות הנחש כדי ליקח הארה משם, כי מתקנא בראות אדם הרוצה להזדווג עם חוה בערב שבת ביום שנברא ואז עולה להטיל זוהמא ואז משליכים אותו למטה. וזמ"ש {{צ|משם אורידך נאם יהוה}}. וזמ"ש {{צ|שארי בחבורא ומסיימי בפירודא}}. וזהו סוד הנזכר בפרשת ויקהל {{ממ זהר|ב|רג|א}} וזה לשונו: {{צ|ת"ח יומא שתיתאה כד מטי זימנא דליק כו'}}. עיין שם והבן: ונחזור לענין. כי בהיותה באחור אז נקראת 'שדה עפר' הראוי לזריעה. ומאחורי הנוקבא עומדים הקליפות. ומקומם שם נק' {{צ|מדבר}}, שהעפר שלו נקרא {{צ|אבק}} שאינו ראוי לזריעה בסוד {{צ|ויאבק איש עמו}}. ואמנם נקר' {{צ|שדה}} על שם שעומדת אחורי ה'''ש'''' (שהוא נצח הוד יסוד דידיה), והוא סוד '''ד'''' ד'''שדה'''. והיא מתקשטת בקשוטיה - הם הארת פנים בנצח הוד יסוד מצד עצמם מצד פנים - ששם הם ג' ווי"ן כנ"ל, ונעשים מכחם '''ה'''' שצורתה ג' ווי"ן. כי עם היות שבתחילה מקבלת מנצח הוד לבד ואינה ראויה לזווג ונקראת '''ד'''', ואח"ך נתוסף בה '''ו'''' ביסוד ונעשת '''ה'''' וראויה לזווג. ואח"ך חוזרת פנים בפנים ונעשת {{צ|בית}} כנזכר. כלל העולה מכל זה כי קומת המלכות נחלקת ל{{גמט דגש|ג'}} קוים * '''קו ימין - חכמה חסד נצח''' - שיעורם באחורי נצח דזעיר אנפין * '''וקו שמאל דידה - בינה גבורה הוד''' - באחורי הוד שלו * '''וקו אמצעי - דעת תפארת יסוד''' - באחורי יסוד שלו. ואמנם כל זה הוא בהיותה ראויה לזריעה ונקרא 'שדה' - כי המקום ההוא יקרא 'שדה'. אמנם מציאות המלכות עצמה תקרא 'באר' הנובעת מיין נוקבין לקבל מיין דוכרין מבעלה בסוד הבאר שעלה לקראת יעקב כמ"ש חז"ל. וזהו {{צ|והנה באר בשדה}} - פירושו כי ראה יעקב שכבר היתה רחל העליונה מוכנת להזדווג, כי כבר היתה באר בשדה וגו'. אמנם לפעמים אין שעור קומתה זולתי באחורי היסוד לבד. ולפעמים תחת היסוד בסוד {{צ|השליך משמים ארץ}}. ולפעמים יורדת לבריאה בסוד {{צ|לכי ומעטי את עצמך}} להיותה בסוד נקודה לבד ולא בסוד פרצוף. והוייא תמן {{צ|ראש לשועלים}}. והנה הוא סוד המחלוקת של רב ושמואל במסכת ברכות פרק ט {{הפניה-גמ|ברכות|סא|א}} חד אמר פרצוף היתה וחד אמר זנב היתה. ואלו ואלו דברי אלהים חיים. והענין הוא ברמז כי ב' נשים היו לו לאדם - חוה אחת ושניה. וכנגדם אמרו {{צ|פרצוף וזנב}}. והענין הוא כי הראשונה יצאה מאחוריו העליונים, והשנייה מאחוריו התחתונים (כי כבר ביארנו לעיל כי קומת האשה חצי קומת האיש - נמצא שיש באיש שתי קומות מבאשה). וזהו סוד מ"ש רז"ל במסכת בתרא פרק הספינה {{ממ|בבא בתרא|עה|א}} וז"ל {{צ|ואולך אתכם קוממיות}} - שתי קומות של אדה"ר והם {{גמט דגש|ר'}} אמה. מאה אמה בלבד - הם {{גמט דגש|נ'}} לזו ו{{גמט דגש|נ'}} לזו בסוד שני ההי"ן - כל אחד כלולה מעשר. והם שני חצאי האדם הכולל י' ספירות. והם כל אחת כלולה מחמשים ספירות שלו - הם חמשים ומאתים: ואמנם הראשונה היתה פרצוף והשנייה עדיין לא היתה אלא זנב, נקודה לבד בלתי פרצוף. עד שאח"ך כתיב ביה {{צ|ויבן ה' אלהים את הצלע כו'}}. ומי שיחפוץ להבין יסתכל בדברי רז"ל של רב ושמואל. ונחזור להבין הך דרו"ש ע"ד האמת כי הנה שופריה דיעקב כעין שופריה דאדם. וכמו שהיו לאדם שתי נשים - חוה ראשונה ושנייה - כך ליעקב לאה ורחל. כי חוה הראשונה היא הקליפה החופפת על לאה שבקדושה. ולפי שחשב יעקב כי היתה דוגמת חוה ראשונה - לא היה חפץ לקחתה. וזהו סוד {{צ|כי שנואה לאה}}. כי כפי מה שחשב הוא היה שתינתן לעשו - דוגמת חוה ראשונה לילית חייבתא כלתא דסמאל שרו של עשו. אלא שעל ידי תפלותיה ודמעותיה לקחה יעקב. ולאה היא סוד 'פרצוף' לפי שיצתה מאחורי פרצוף דזעיר אנפין. וזה סוד קשר של תפילין של ראש מאחוריו. ורחל היא 'זנב' כי היא מאחוריו ולמטה. ואח"כ גם היא נתקנת כאחותה ונעשת פרצוף, והיא תפלה של יד במקום החזה כנגד הלב - כי שם ביתה. ולכן נאמר בלאה {{צ|ועיני לאה רכות}} - כי יונקת מצד העינים, כי היא במקום הפרצוף. אך ברחל לא ניכר בה מציאות העינים זולתי נאמר בה {{צ|ורחל היתה יפת תואר וגו'}}. וזהו סוד הנאמר בסבא דמשפטים {{צ|עולימתא שפירתא דלית לה עיינין}} {{ממ זהר|ב|צה|א}}. והיא סוד {{צ|כוס של ברכה דצריכים למיהב עינוי ביה}} - להמשיך לה אור מיסוד העינים שאין לה. וענין ב' נשים הם סוד {{צ|הא לחמא עניא - מה דרכו של עני בפרוסה}}. היא סוד המלכות הנק' עוני ובהיותה בסוד העוני שהוא בפסח קודם נתינת התורה אז נק' עוני ואז היא פרוסה בסוד פריס פריסת מלכותך והוזכרו ב' מיני פרסות אחד מה שנחלקה המלכות ממנו ונטלה וניתנה לזולתו ועוד כי גם שם היא פרוסה וזמ"ש ויהיבת למדי ופרס החצי למדי והחצי לפרס כאשר התנו ביניהם כמ"ש ז"ל אי מינן מלכי מינייהו אפרכי והענין הוא כי בכל מקום שגלו שכינה עמהם והמלכות העליונה גלתה בבבל הוא רישא די דהבא וכשנסתיים הגלות בטלה (דף י"א ע"א) השררה מבבל בסוד היו צריה לראש ונתנה למדי ופרס וגלתה השכינה בין ב' המלכיות ההם נמצא כי אותה המלכות שהיתה גולה ממקומה אצלו פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס וסוד הענין הוא כי בבל היא רישא ולכן אין שם פירוד אך מדי ופרס הם כנגד ידוהי ודרעוהי די כסף ושם נחלקו לב' זרועות ולכן מלת פרס נקרא כן על שם הפרוסה והחלוקה הנעשית בימיו כמש"ה אשר שם (ד"ש ע"ב) שמות בארץ וכיוצא בזה נאמר בפ' שלח לך וז"ל ופרסין מלכין דפרס אשתמודע הכא: ונחזור לענין כי אלו הם סוד ה' תתאה וזה מ"ש הא לחמ' ולכן נפרסת לשתים כי כן אות ה' היא יכולה להתפרס וניכר בה יותר משאר האותיות כי היא ד' על ו' כנגד רחל הלוקחת ה' מדות באחורי הזעיר אנפין והם בתפארת ונצח הוד יסוד וכנגד לאה ששעורה ששה מדות באחורי הזעיר אנפין והם כחב"ד חו"ג והנה בשם פרסין נעשים שנים אך בעת העושר אז כלם נעשות בחי' אחת ואין ביניהם פירוד וז"ס יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל והנה מלת שתיהם היא מיותרת כי כבר נודע כי רחל ולאה שתים היו בלבד ולא שלש ועוד מניינא למה לי והענין הוא כי בזמן רחל ולאה היו נפרדות להיות כי עדיין לא נתנה התורה ועדיין הין נקראים לחם עוני שהוא בפרוסה האמנם בימי רות כבר נתנה התורה והיא לבדה כוללת שתיהם ביחד לכן נאמר שתיהם וסו' הענין הוא כי הנה ערפה היא כנגד לאה כי כן שמה מורה עליה על שהיא בסוד העורף דוגמת לאה שבקדושה שהיא קשר של תפילין ואלו זכתה להתגייר היתה נתקנת דוגמת לאה שנתקנה על ידי תשובתה ודמעותיה ולכן לא נתנה לעשו האמנם ערפה כאשר לא נתגיירה אז חלק הטוב אשר בה הוברר ממנה ונתנה אל רות וחלק הרע שבה גרם ששבה אל עמה ואל אלהיה נמצא שהיתה רות כלולה ברחל ובלאה ולכן אמר הכתו' יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר הם היו שתים נפרדות וזו לבדה היתה כוללת שתיהם יחד כאמור וכן היה הענין בבעליהם כי היו שנים מחלון וכליון ולפרקים היו שניהם בבחי' אחת אך יש זמן שהם משמשים לשנים דוגמת יעקב ויש' וכשנתקנה רות נתקנו ג"כ מחלון וכליון ושניהם נכללו בעובד אבי ישי ודברי' אלו הם עומדים ברומו של עולם ולא יחשוב האדם כי על דרך מקרה קרה אלימלך ונעמי וב' כלותיה כדוגמת של רחל ולאה היו אחיות בני לבן ונתגיירו כך רות וערפה היו אחיות ונתגיירו ואין להאריך בזה כי הוא סוד נמרץ: אמר שמואל ואפשר עוד לומר שתקנה רות עתה מה שפגמה חוה בימי אדה"ר ואתי שפיר בג"ש נאמר כאן האשה הבאה וכו' ונאמר להלן לזאת יקרא אשה כו' ולכן נאמר עליה בימי שלמה המלך ע"ה וישם כסא לאם המלך לאימא של מלכות וארז"ל זו רות כנלע"ד: גם זה הוא ענין סוד דינה בת לאה כי הנה נודע כשהנחש הטיל זוהמא בחוה כל הנשמות נתערבו מטוב ורע כנז' בספר הזהר ברעיא מהימנא בפרשת בהר סיני ע"ש כי אפי' האבות בעצמם נתפרדו כי היו מעורבי' מטוב ורע ולכן יצא ישמעאל מאברהם ועשו מיצחק ואז (ע"ב) נתלבנו ונפרדו מחלאת זוהמת הקליפה הדבוק' עמהם ולכן חוה א' היתה קליפת לאה ולאדם לא נתנה לאה כי עדיין לא נתקנה לאה נכן יעקב דשופריה מעין שופריה דאדם לא מצא נחת רוח אלא ברחל שהיא חוה ב' דוגמת אדם שאמר לזאת יקרא אשה לזאת ולא ללאה א' ולכן היתה לאה עלמא דאתכסייא דלא אתגליאת ליעקב והנה אעפ"י שלאה נתקנה והוסר ממנה הקלי' שהיא חוה א' ונשארה היא קדושה וצדקת לגמרי עם כל זה לתוקף הסיגים הנדבק בה יצאה ממנה דינה שהיא דינא קשיא כי לכן נק' דינה על שם הדין וגם היא היתה קדושה אלא שעדיין היה בה קצת אחיזה כי לא נתברר' לגמרי וכמו שהיתה דינה עתיד' להנשא לעשו אלא שיעקב טמנה בתיב' ומצינו ברז"ל בפי' שאמרו ברש"י שנענש יעקב ע"ז כי היתה ראויה אליו וע"י היה נתקן עשו גם הוא כי עדיין היו בו נצוצי קדו' וזהו טעם ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו להיות כי היה לו צד ניצוצי הקדוש' מחלק הגבורה של יצחק אבינו נתונים בפיו ונבלעים בתוכו ולכן כל כונ' יצחק לתקן אותם נצוצו' שהם חלקי נשמתו והיו ברישיה דעשו בלבד ולא בשאר גופו ולכן רישיה דעשו נתקבר' במער' עם יצחק והבן זה. והנה עשו הוא סוד הנחש והית' דינה ראויה אליו וכיון שטמנ' יעקב נצו' ממנו וכאשר יצא' יצאנית בסוד ותצא דינה כי אם הית' נשאר' במקו' הקדוש' לא היה הנחש יכול להדב' בה אך אחרי צאת' אל מקום הקלי' אשר ז"ס מש"ה לראות בבנות הארץ אז הנחש נשכה והוא סוד שכם בן חמור החוי מל' חויא שהוא הנחש גם נק' חוי ע"ש דאתי מחוה א' הנק' לילי"ת ובכח זה יכול לקחת' וע"ז נא' ותדבק נפשו בדינ' ב"י כי מתחי' היו דבוקים הקלי' הזאת עם זאת (ד"ש ע"ג) הקדו' ועכשיו בצאת' חזר' להדבק עמה וזהו ענין הכזונה יעשה את אחותינו כי לילית חוה א' נק' אשת זנונים כי התרגום תרגם הכנפק' ברא והענין הוא כי סתם זונה היא לילית כי תחי' הית' בביתו של אדה"ר ואח"ך יצאה לחו' ולעולם שוכנת במדברו' כנודע ולכן הזונ' נק' נפקת ברא כי היתה אשת אדם וישב' לזנו' עם סמאל וזמ"ש הכזונה גו' פי' כי עדיין אחותינו דומה לחוה א' והלא כבר נטהר ואין הנחש שבה יכול לקחת' ואח"כ נשאה שמעון כנודע כי ראובן הוא חסד ושמעון גבורה וכל הקלי' אינם יוצאי' אלא משם לכן נק' גבו' דאסבר פני' לרע וזהו שמעון אותיות ש"ם עו"ן כי שם העון שהוא סט"א נאחז והנה דינה שרשה מן הגבורות דינא קשיא ולכן לקחה שמעון ולהיות כי עדיין לא נטהרה ומשום הכי אחר שנבעלה לכנעני שהוא הנחש אשר נאמר עליו ארור כנען כנודע ולכן יצא ממנה שאול בן הכנענית כמ"ש ז"ל בן שנבעלה לכנעני והוא עצמו שלומיאל בן צורישדי והוא עצמו זמרי בן סלוא כמ"ש ז"ל בסנהדרין בפ' בן סוו"מ ומכח אות' זוהמ' נדבק בכזבי ואולם כי גם כזבי היתה שיורי הקלי' אשר לדינ' אמו של שאול והית' בת זוגו זולתו שאכל' פגה ועדיין לא היתה ראוי' ולכן הוא נק' שלמיאל ן' צורישדי והיא נק' כזבי בת צור אך צור אביו דשלומיאל הוא שמעון אשר צורי הוא שדי השודד' כל הקלי' ומכניעם וזהו בת צור סט"א אביה של כזבי. ונחזור לענין כי כל מעשה הראשונים ומדרש אגדה הנזכר בתורה אינם לפי פשוטם ואינם בדרך מקרה ודי בזה כי הדברים האלו הם כבשונו של עולם: (ע"ג) ומעתה נבא לביאור המאמרים עם שנבין בתחי' הקדמה אחת והיא כי אעפ"י שביארנו כי זעיר אנפין כולל י"ס דידיה עכ"ז כאשר נעריך בחי' זעיר אנפין אל האורות הגבוהים עליו לא יהיה נק' זולתי בסוד ו' ולא בסוד י' ויקראו ג' ראשונות או"א ומזלא הנז' באדרא זוטא יקראו ראש ו' זו ולכן תלת מוחין דידיה אינם עולים עתה בשם מוחין והכל בערך גופא אל הג' ראשונות שהם או"א ומזלא כי כלל זה בידינו כי כל בחי' ובחי' הוא אדם בפני עצמו ובהכלל כל הבחי' יחד יקרא זה האדם זה יד וזה רגל וכיוצא בזה עד שכל הבחי' יחד יקראו אדם אחד והמעיין יראה הקדמה זו בזוהר ריש פ' תולדות ונמצא כי הזעיר אנפין בהתחברותו למעלה לא יקרא זולתי גופא שהוא סוד ו' דשמא קדישא והנה זו' זו נחלקת לשנים ג' ראשונות חג"ת. ג' שניות נה"י וב' אלו הם ששה והנה הג"ר חג"ת הם נק' בבחי' ידים וג' שניות נק' בבחי' רגלים והענין הוא כי חג"ת הם ב' ידים ובהתכללותם במכריע הוא התפארת באמצעיתא יקרא גם הוא יד אחרת כי הוא הכולל ב' ידים האחרות שהם חו"ג וז"ס יד הגדולה יד החזקה יד רמה באמצעיתא כנזכר בהרבה מקומות בס"ה ובתקונים וכן כנגדם הם נצח הוד יסוד הם ג' רגלים כי נו"ה הם ב' רגלים ונכללים במכריע והוא יסוד ונעשה רגל ג' וז"ס מש"ה ג' רגלים תחוג לי בשנה ר"ל כי המלכות נק' חג דכולהו כנז' בריש הקדמת התקונים דכתיבת יד והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנ"ל נמצא כי ג' רגלים אלו הם המאירים בה ג' פעמים בשנה ובכחם נעשית ג' חגים בג' זמנים אלו והגם כי ג' חגים הם חג"ת עכ"ז הוא הארת חג"ת בנה"י וע"י נה"י מאירים במלכות וז"ס חובת ראיה ברגלים והענין הוא כי מצות ראיה שיעלה כל אדם לעזרת ישראל לראות שם בחגים ואין חיוב מצוה זו אלא לאנשים זכרים והענין הוא להעלות ברגליהם ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בג' רגלים ולכן לא נאמר שלש מועדים אלא ג' רגלים לרמוז כי ענין הארת ג' חגים אלו הם ע"י הרגלים העליונים נצח הוד יסוד המאירים במלכות שהיא עזרת ישראל והאמת כי עזרת נשים הוא שעור קומתה בבחי' המלכות שבה ועזרת ישראל הוא שעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד אלא שעת' בחגים היא פפנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. וז"ס ולא יראו פני ריקם ולכן כל חובת מצוה זו היא ברגלים כי מטעם זה החגר והסומא פטורים כנודע וכולהו יליף מלשון רגלים כנז' במ' חגיגה פ"ק כו' גם הקטן שיוכל לעלו' ברגליו מחנכים אותו שהוא בבחי' זעיר אנפין בהיותו יעקב הקטן צור' ו' בלבד גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחי' וכל זה עדין הם חצירות ועזרות בתי בראי כי עד שם יכולות הנשמות לעלות כנז' בפ' ויקהל על פסוק {{צ|מי יעלה בהר ה'}} וע"ש. ואל תתמה אם גם היסוד נק' רגל כי זהו הטעם שהזווג נק' בל' רחיצת רגלים כמ"ש דהע"ה לאוריה רד לביתך ורחוץ רגליך אשר כונתו היתה שיזדווג עמה גם ז"ס רחצתי את רגלי איככה אטנפם (ד"ש ע"ד) והוא סוד רחיצת המילה אפי' בשבת להעביר זוהמת הקליפה הנדבקת שם וז"ס ומפיבושת לא עשה רגליו ולא שפמו לפי שדוד הוא סוד מלכות היה בצער ואינו עת הזווג לא זווג תחתון שהם רגליו ולא זווג עליון שהם שפמו שכמו שיש ביסוד התחתון (ע"ד) בחי' רגלים גם ביסוד העליון והוא הלשון הנק' בשם רגליו כמש"ה לא רגל על לשונו כי גם הלשון עם השפתים הוא דוגמת יסוד בין נ"ה ובזה תבין ענין מספרי לשון הרע כמה הוא וכבר ידעת כי השפתים הם נו"ה תרין שפוון תרין למודי ה' גם אשתו של אדם נק' רגל בסוד יש רגל מברכת כו' והענין הוא כי הלא היא עומדת במקום רגלי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד כנ"ל. וז"ס והנה אשה שוכבת מרגלותיו הנא' ברות לפי שהיא כנגד רחל העומדת למטה בין הרגלים כמו שאמרנו לעיל כי ערפה למעלה כנגד העורף ורות למטה כנגד הרגלים ולכן היה הענין הזה בחצי הלילה כמ"ש ויהי בחצי הלילה וגו' והנה אשה שוכבת מרגלות' כי לילה הוא סוד המלכות נוק' כנודע ונחלק לחצאין בסוד מצה פרוסה כנ"ל וענין זה היה בחצי הלילה אחרונה כנגד רחל וזמ"ש בזוהר פ' וירא וז"ל ובג"כ רגלי חסידיו ישמור ודא היא איתתא כו' גם דף קי"ב ע"ש ותבין מה שאמרנו ובזה יצדק היטב לשון ויחלק עליהם לילה כי לפי הפשט אין בה ממשות ואין שייך בה לשון חלוק: ועתה נבא לביאור המאמר שהתחלנו ר"ל בשם ר"י בן זמרא פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין כו' ואם באתי לבאר כל ענין א"א עם ה' מלכי סדום מה עניינם ומי הם המלכים ומי הם מלכי סדום ועמורה ומי הוא אברהם ומי הוא לוט וכל מקראות הפרשה הזאת יאריך הספור האמנם בקצור מופלג אעורר קצת הערות במאמר ואח"ך נבא לביאור בע"ה: ובראשונה ראוי לעורר איך יעלה על הדעת שהיו פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין ולא ג' פרסאות. גם ר' נחמיה מה כונתו באומרו לא נתאבקו רגליו גם שלא למדנו שיעור במשל ההוא שאמר. אמר המעתיק המאמר מכ"י האר"י זלה"ה בכאן מצאתי קושיות רבות לאין חקר על הפסוקים ועל המאמר ולא העתקתי אותם יען כי אין כונתי להעתיק אלא מן ההקדמות דשייכי לחכמת הקבלה. והענין הוא כי הלא האדם הוא בעל חומר וצורה וגס ועב ולא יוכל להשתנות מן הכח הנמסר בו בעת יצירתו ולכן אם ירצה האדם לקפוץ שעור יותר ממה שבטבעו לא יעלה בידו וכל זה גורם לו כבדות החומר העב אשר נתלבש בו האדם בבואו אל העוה"ז ולולי זה היתה יכולה הנפש לעוף ולקפוץ בכל אות נפשה האמנם אם נרצה לדקדק הדברים יותר בדקות נמצא כי גם ברוחניים עצמם יש ביניהם הפרש והראיה לזה הוא כי גם במלאכים עצמם והם ד' חיות הקדש שהם שוים במדריגתם ובמקום אחד עכ"ז יש ביניהם הפרש כענין זה כמ"ש ז"ל בברכות פ"ק א"ר אלעזר בר אבינא גדול הנאמר במיכאל יותר ממה שנא' בגבריאל דאלו מיכאל באחת וגבריאל בשתים כו' הרי שגבריאל לא יוכל לקפוץ ולעוף בעולם כמו מיכאל ופסיעותיו קצרות יותר ממיכאל וגם זה יהיה פלא בעיני הפשטנים ויחשבו שגם בזה יש בו צורה ואין הדבר כפשוטו ולא יבינו כי הפשט והרמז הכל אחד דוגמת הנפש עם הגוף שזה צלם ודמות לזה ואם היתה הנפש משונה איבריה מאיברי הגוף בהכרח היה שלא יתלבשו זה בזה וכלי גדול לא יכלהו כלי (דף י"ב ע"א) קטן גם אם הכלי יהיה בעל קצוות וזרועות מחולקים לא יוכל להכנס לתוכו כלי פשוט ואם יכנס לא יכנס בכל חלקיו ועד"ז פשטי התורה צריכי' להיות דומה בדומה אל נשמת התורה ופנימיותה כי הגוף צלם אל הנשמה וגם צריך שהפנימיות יהיה דבר רוחני שאל"כ לא היה צריך ללבוש כמו דרך הפשטנים המפרשים תחילה התורה ואמנם תחלה נאמר כי בלי ספק נשמו' הצדיקים הם גדולי' ממלאכי השרת וכמש"ה כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך מי גדול השומר או הנשמר אעפ"י שמצינו ג"כ קרא דכתיב ה' ישמרך מכל רע וגו' הענין תלוי במש"ה צדיק מושל ביראת אלהי' אשר ז"ם לא זז מחבבה עד שקראה אמי והנה מושב הנשמ' הוא בערבות ואין שם לא מלאך כו' כנז' בזוהר בפ' בראשית ד"מ וז"ל מדר' שביעא' כו' ותמן לא אשתכחו בר נשמתהון דצדיקיא כו' ע"ש ואפי' קודם הבריאה היו נפשותיהון של צדיקי' ובהם נמלך הקב"ה וברא את העולם כמש"ה המה היוצרים כו' ואמנם (ד"ש דף ט' ע"א) המלאכים לא נבראו עד יום ה' וכמש"ה ועוף יעופף על הארץ כנז' שם והנה אם נפשות הצדיקי' הנקר' בנים כמש"ה בנים אתם לה' אלהיכם יוצאים מתוך מעיו והם גדולים למעלה מן המלאכים עכ"ז ברדתם למטה בעה"ז אי אפשר לעמוד בו אלא בלבוש החומרי הזה מכ"ש המלאכים שברדתם למטה הם מוכרחים להתלבש: וביאור הענין תלוי בדרוש אבי"ע כי עולם האצי' הוא דק עד מאד ועול' הבריא' הוא עב ממנו וברדת אור האצי' בבריאה אם תשאר שוה כמו שהיא יחזור עולם הבריאה להעשות אצי' האמנם מוכרח הוא שהאור העליון יגנז ויתלבש בברי' ואז יחשב האצי' היורד בבריאה בבחי' הבריאה וכן בכל עולם ועולם שאל"כ יהי' כל העולמות אצילות וכדוגמא זו הנשמות והמלאכים ואף גם זו כביכול בשכינת עוזו ית' כמ"ש ז"ל בעשרה לבושים נתלב' הקב"ה כשברא את העולם כי לא היה אפשר להעשות עולם החומריי כזה ע"י רוחניתו ית' הפשוט זולתי אחרי התלבש בכל אותם המלבושי' וכמש"ה עוטה אור כשלמה לברא את השמים אח"כ נוטה שמים כיריעה ומה גם בבריאת הארץ השפלה והנה ענין לבוש המלאכים ברדתם בעה"ז בתוך האויר הזה הנה האויר בעצמו הוא אור נתפס כי לא יש אויר שאין נתפס אלא ההוא אוירא קדמאה דכלא הנק' אור קדמון והוא הנק' אור שאינו נתפס בס' יצירה אמנם כל שאר האוירי' הנב' נתפסים הם אלא שהם דקים והנה זה האויר אשר עלינו הוא כלול מד' יסודות המעורבים בו האמנם עיקר היסודות הגוברים בו הם אש רוח מים עפר כי יש מים מעל השמים וברדתם מתערבים האויר אמנם יסוד העפר אין בו ולכן המלאך שמתערב באויר שהם ג' יסודות היותר זכים יש בהם יכולת להתפשט עד ז' ימים דאלמלא יושבים המלאכים ומתערבים בהאי עלמא ז' יומין לא יכלי לאתפשטא מהאי מלבוש' והכי אירע לעז"א ועזא"אל וטעם היות ז' יומין הענין הוא כי בכל רביע חדש הלבנה מתערבים כל כחות ד' היסודות בהכרח ויש אז חדוש נוסף כנודע והנה ענין התלבשות זה של המלאכים והיותם נגלמים באוירים וביסודות נז' בהרבה מקומות בזוהר ונודע כי סדר (ע"ב) היסודות העליונים הם חגת"ם שהם אש רוח מים עפר אעפ"י שבעה"ז אינו כן כסדרם ולכן מיכא"ל הנגלם באויר זה אינו נגלם אלא ביסוד המים כנגד החסד ולכן בקפיצה אחת יכול לקפוץ כל העולם אחרי רדתו והתלבשו בו אך גברי"אל ברדתו לעה"ז מתלבש במים ובאש שהם חו"ג שמדתו מצד הגבו' ואם יהיה נגלם באש מכ"ש במים כי לעולם שמאלא אצטריכא לימינא אך ימינא לא אצטריכא לשמאלא כנז' בזוהר ולכן מוכרח הוא להתלבש בב' יסודות מים ואש אמנם אליהו בארבע כי אליהו דרגיה איהו לתתא מן האי באר כנז' בפ' ויצא על פסוק וירא והנה באר בשדה ולכן מתלבש בכל הד' יסודות ולא כשאר המלאכים שאינם מתלבשים אלא בג' ולא יותר ומי שנתעסק בחכמת הקבלה ידע כמה מיני אוירים הם כנז' בתשו' הגאונים ז"ל דאית שמושא דאוירא דקדושה ושמושא דאוירא דשידי והענין הוא כי גם השידי' הם מתלבשים באוירים אלא שהם דומים למלאכים והענין הוא כי להיותם מתלבשים באוירים הדומים למלאכים ובהיו' מתלבשים שם תמיד ואינם מתפשטים מהם כמו המלאכים לענין זה דומים לבני אדם כי בני אדם אעפ"י שנשמת' גדולה ממ"ה אינם יכולים להתפשט מזה הלבוש להיו' שנתלבש בהם החומר העכור לקשר כל העולמות כמו שנפרש לקמן: '''מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו''' הכלל העולה כי בכל הדברים העליונים שייך התלבשות ברדתם לעולם השפל הזה עד שאפילו השכינה שייך בה התלבשות כמו לעיל כי ז"ס צמצם הקב"ה שכינתו בין בדי הארון כו' ובזה שאמרנו מבואר ענין הקדמת הקפיצה מה היא כי לבוש האדם הוא ממדריגת התחתון שבכלם מפני החומר שבו ולכן אין בו כח לקפוץ הדרך אמנם השידין השוכנים באויר יש בהם כח לקפוץ באויר אך אינו כמלאכים וז"ס מלאך המות בשמונה והמלאכים יותר במעלה בענין הקפיצה כמ"ש למעלה יותר מכלם כי ז"ס וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל כו' כמ"ש בס"ה דנחית ממדרגה לתתא כו' האמנם האדם הוא סולם כל העו' וקושר כל העולמו' כנודע כי יש בו גוף מבחי' העה"ז ונפש הבהמית של יצה"ר מפאת השדין השוכנים באויר ונפש השכליית מן האופני' ורוח מן המלאכי' ונשמה מן הכסא ונשמה לנשמה מפאת השכינה אשר על מי שיש לו בחי' זו נאמר (ד"ש ע"ב) עליו בנים אתם לה' אלהיכם ויש מי שלא יקרא אלא עבד ודבר זה נודע והנה ע"י קשר זה שיש באדם כי קושר כל העולמות לכן כאשר ירצה יהיה כח בידו לעשות קפיצת הדרך ע"י איזה אחת מן הכחות אשר עליו כי יש שעושה איזה קפיצת הדרך ע"י שדים וכנמצא על המקובלים הראשונים על הה"ר אליעזר מגרמיזא ז"ל שהיה משתמש בשמושא דאוירא דשדי הנק' אצל המקובלים שמושא דהבלי זוטא כנודע: ואמנם גם בבחי' קפיצה זו יש ב' מיני קפיצות אחת היא ע"י הנוק' דסט"א והאחת היא ע"י הדכורא דסט"א כי גם את זה לעומת זה עשה האלהי' וכמו שיש רגלין דדכורין שהם נה"י כמבאר לעיל ויש רגלין דנוק' כמ"ש ז"ל בס"ה על פ' רגלי חסידיו ישמור כי הנוק' אתקריאת רגלין דבעלה משום דיתבא ברגלין כמש"ה ותגל מרגלותיו וכן הענין (ע"ג) בסט"א והקפיצה הנעשת ע"י הנוק' דסטרא אחרא הוא שנדמה לאדם כעין ענן אחד ורוכב עליו ומוליכו למקום שהוא רוצה והטעם נודע כי הנוק' נק' ענן דוגמת הקדושה כמ"ש כי ענן ה' על המשכן יומם והיא השכינה הנק' ענן כך בסט"א דנוקבא אתקריאת ענן וז"ס וחסדכם כענן בקר דא נוק' דלית בה ממשא וכטל משכים הולך דא דכורא דמיניה אתי טל לארעא וז"ס הנרמז בסבא דמשפטים וז"ל שבתי וראה תחת השמש תמן תנינן בכל יומא הוה אקדים שלמה כו' הא עמודא דעננא כו' הוו אתיין כו' ושנים אלו העמודים שתיהם בסוד הנוק' דסט"א אלא שיש בה ב' הכוחות אשא ועננא ולטעם זה לא היה בא עליהם זולת נשר אחד בלבד ולא ב' נשרים להיות כי הכל בחי' הנוקבא לבד ובשתי כוחות אלו נתאחזו עז"א ועז"אל ברדתם מן השמים זה באש וזה בענן שהם ב' כוחות דנוק' וז"ס ויראו בני האלהים את בנות האדם כי בנות האדם הם ב' כוחות האלו שבנוקבה ומאי דקאמר האדם הוא אותו האדם הבליע' כי גם הוא נק' אדם כמו שאמר הכתוב אדם בליע' איש און ולכך היו באים ב' עמודים אל שלמה מפאת עז"א ועז"אל וזהו הטעם כי עז"א אין בו אלא בחי' עוז וגבורה תקיפא והוא כנגד עמוד האש אמנם עז"אל יש בו אותיות אל להורות שהוא יותר נמתק בסוד חסד אל וזה נאחז בעמוד ענן ולכן הקדים עמוד האש לעמוד ענן כמ"ש הא עמודא דאשא ועמודא דעננא הוו אתיין ונקט לה בס' בחי' עז"א ועז"אל וז"ס נופל וגלוי עינים כנז' בזוהר פ' בלק דר"ח נופל דא עז"א דאעמיק ליה קוב"ה בעומקא דחשכו' כי הוא נאחז יותר בגבורה קשיא כי הוא עמוד האש וגלוי עינים דא עז"אל דהא לא אזדקק חשוכא עליה כו' ודברים אלו גלוים ומבוארים למי שירצה להבינם: ואמנם ענין הנשר דהוה אתי תמן על תרין עמודי' אילין יובן בסוד נמרץ הנז' בפ' ואשא אתכם על כנפי נשרים כנודע שארז"ל כי ביום הא' נסעו מרעמסס והיה שעור הדר' ההוא ק"ך מילין והלכו אותו בקפיצת הדרך ע"י השכינה נוק' דקדושה הנחלקת לב' בחי' וג"כ בסוד לא ימיש עמו' הענן יומם דא הוא הכח הנמשך אליה מצד הימין ועמוד אש לילה הוא הכח הנמשך אליו מצד השמאל ובכח ב' ענינים אלו קפצה להם הארץ וב' ענינים הנז' הם כנפי נשרים וזמש"ה ואשא אתכם על כנפי נשרים ולכן כנגדו יש גם בקליפה כיוצא בזה וז"ס הנשרא דהוה עולה ע"ג העמודים הנז' בסבא דמשפטי' כי הנשר הוא גופא דילה והעמודים הם ב' זרועותיה ובזה לא יקשה עתה לדברינו מה שנמצא בזוהר כי נשר הוא באמצעיתא כמ"ש הכתוב דרך הנשר בשמים דנר' שהוא בתפארת והכל אמת אלא שהוא בתפארת דמלכו' ובזה יוצדק אומרו דרך הנשר בשמים דנשר חד ושמים חד והדברי' הם מוכרחים למי שירצה להבינם וכן תמצא בתקונין דקי"ד בשכינתא ודאי אתכלילת בכלא ובג"ד זימנין אתקריאת נשר כו' ואין כונת זימנין אל מציאו' זמן ממש כי אין למעלה שנויים חלילה כפי הזמנים אמנם אומרו זימנין אתקריאת פי' בזמן שאנו מדברים בתפארת אז נק' נשר כו' ודי למבין: (ע"ד) אמנם יש מין קפיצה ב' והיא ע"י דדכורא דסט"א בסוד נצח הוד יסוד דיליה הנק' רגלין אמנם ענין זה נר' לאדם כאילו הוא בעצמו הולך ורץ ברגליו והארץ נקפצת לפניו ואינו רואה עצמו רוכב על הענן אלא שנדמה לו כאלו גבה קומתו מאד ונתארכו רגליו דבר נפלא עד שארכבותיו מתרחבים מאד מאד והכל כחפצו המצטרך אליו מיל אחת או ב' מילין ואמנם מציאות קפיצה זו נז' בתקונין דק"ו ע"ב וז"ל ת"ח שמענא דעובדא הוה בחד (ד"ש ע"ג) בר נש מאינון בעלי קבין אדהכי אחזרו רישייהו לגביה וחמו ליה דהוה רהיט ככוכבא דשביטא כו' כי היה ממש מהלך ברגליו ולא היה רוכב ע"ג ענן והנה ב' בחי' אלו נמצאים בספרי הקדמוני' וההפרש אשר ביניהם הוא כשרוצים לרכוב על הענן אז משביעים השבעות ויורד הענן ההוא ורוכב עליו או יעשו קנה אחת מז' קשרים וישביע השבעות וירכוב על הקנה אך יש מיני השב' אחרות שאינם צריכות לענין ממש כגון הקנה והענן כנז' אלא בדבור בלבד שמשביע בפיו ורץ ברגליו על הדרך שביארנו וטעם הדב' הוא כי תמיד הנוקבא איהי עשיה ומלאכה ודכורא איהו דבר בלבד ואמנם כבר ביארנו כי קפיצה זו היא ע"י הדכורא ע"י נצח הוד יסוד דידיה אשר ביארנו לעיל כי הם סוד ג' רגלי' תחוג לי בשנה ולכל רגל מהם יש קב אחד אשר נעשה ממנו ענין הקפיצה דוגמת הקטע יוצא בקב שלו שאינו יכול לילך זולתי ע"י הקב גם יש להם בחי' הקבין ברגליהם לקפוץ ברגליהם וזמ"ש דעובדא הוה בחד בר נש מאינון בעלי קבין: והאמנם כי המא' הזה נסתר עד מאד לא אבאר בו כי אם הפשט לבד כי הנה האיש הזה היה מת אלא שנתגלה לחכמים האלו להודיע דבר חכמה כי בכל אתר דצדיקיי' יתבי שולח השי"ת נשמות הצדיקים או המלאכים או אליהו הנביא ז"ל ללמדם תורה וזה פשוט והנה האיש הזה היתה נשמת צדיק אחד שנפטר מן העולם ואין להם כח לבא בזה העולם ולא להתגלות לבני אדם חומריים זולתי ע"י התלבשם באותם הקבין דוגמת מלאכי אברהם דאגלימו בהאי אוירא ואמנם יש מיני נשמו' גדולות מהם שאינם נראים כחגרים אך הם שלמים לגמרי ובבואם בעה"ז ללמד תורה לצדיקים הם באי' טעיני כחמרא וכמעשה דרב המנונא סבא בהקדמת הזוהר אך אלו מארי קבין כי הם חגרים הוא סוד המשל של רז"ל על הנפש ועל הגוף אחד חגר ואחד סומא הרי שקראו הנפש חגר בהיותה משוללת מן גופא שהוא לבושא שאין יכולת ללכת בזה העולם בלתי לבושא שהוא הגוף ובכח אלו הקבין קפץ ורהט ככוכבא דשביטא עד שהגיע לההוא מערה במקום מושבו ואז לא הוצרך יותר אל זה הלבוש הנק' קבין ונתפשט ממנו ואז לא היה חגר כי אינו חגר זולתי בבואו לעה"ז שהוא צריך בהכרח למלבוש להתלבש רגליו פה בעה"ז וזמ"ש והוה תמן ההוא בעל קבין מתפשט מההוא גופא כו' הרי כי אותם הקבין הם דוגמת גופא להתלבש בו הנשמה ואמנם היותו רהיט ככוכבא דשביטא יתבאר לך במה שהקדמתי לך כי ג' רגלים הם נצח הוד יסוד וזה היה מבחי' רגל הג' הוא יסוד והנה נודע כי ז' כוכבים הם בז' רקיעים וכנגדם מתיילדים ומתהוים בארץ בכח (דף י"ג ע"א) תנועתם שם ז' מתכות ואמנם סדרם כך כסף זהב נחשת בדיל עופרת כסף חי ברזל והם הם עצמם כנגד ז' כוכבי לכת שבתאי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה ונמצא כי הכסף חי הוא כנגד היסוד והוא כנגד כוכב הששי הנק' כוכב סתם בלא שם לווי וכבר ידעת כי גם היסוד נק' איש חי וכנגדו הוא הכסף חי ואמנם לא נמצא זהב חי אלא כסף חי והענין הוא כי הכסף הוא סוד החסד דשריא בפום אמה והיא טפת מיין דכורין דנפקי מפום אמה כנז' באדרת נשא וז"ס אברהם איש החסד שנ' בו והוא יושב פתח האהל אחר שנמול ואז יצתה טפת החסד ונתגלת שם בפי אמה הנק' פתח האהל ולכן ברדתו שם מלמעלה למטה עד היסוד מתנועע ונק' איש חי דוגמת הכסף חי המתנענע יותר משאר מתכות וכנגדו בז' כוכבי לכת הוא כוכב הנק' כוכב סתם אשר עליו נאמר דרך כוכב מיעקב בסוד דריכת הקשת שהיא הטפה היורה כחץ דרך היסוד וזה אומרו דהווה רהיט ככוכבא דשביטא כי היה רץ ע"י בחי' זו ואמנם בחי' לבוש זה הנק' קב והרי הם ג' קבין לנצח הוד יסוד. וז"ס בית שמאי אומר מקב לחלה הוא הקב האמצעי של היסוד. ובה"א מקביים לחלה שהם נו"ה וחכמים הכריעו קב ומחצה הוא נצח וחצי היסוד הימיני וכדי שלא לצאת מכונת הדרוש לא אאריך בזה כי הא דבר ארוך: ואמנם קב של היסוד כולל עשרה קבין כנודע כי הטפה היוצאת מהיסוד היא סוד י' זעירא שהיא כללות כל הי"ס והנה כמו שיש בחי' קבין אלו בקדושה כך יש בקליפה וז"ס רוצה אשה בקב ותפלות יותר מט' קבין ופרישות שהוא בסט"א מעשרה קבין ופרישות הם הי' זעירא דנפיק מיסוד וז"ס קב של חרובין דר' חנינא ממ"ש למ"ש כו' כי ר' חנינא בא בעה"ז בגלגול מפני שר' חנינא לא זכה לבנים ועל זה החריב הקב הזה הקדוש (ד"ש ע"ד) והברוך של יסוד כי כן ק"ב ר"ת קדושה ברכה פי' הטיפה נמשכת מן המוח שהיא חכמ' נק' קדש כנודע וברדתה מן יסוד נק' ברוך וזהו קב אמנם הטיפה בעצמה היא אות י' הרי יב"ק וע"כ איתייהיב ליה קב חרובין דסט"א אשר קטרג כנגדו שיהיה עני כיון שהחריב בקדמיתא האי קב וזה תמצא בר"מ דפ' פינחס דרי"ו ע"ש וז"ס הקטע יוצא בקב שלו דר"מ כו' ופלוגתא דר"מ ור' יוסי דר"מ סבר דכיון שהקבים האלו הם לבוש של הנשמה והוא לבוש החצון שבכל לבושי הנשמה והוא המפסיק בין הנשמה לקליפ' הנאחזת בו כי אם כן מותר ליצא בו בשבת לרשות הרבים והענין הוא כי רה"י הוא סוד הקדושה ולכן גבהו עשר' ורחבו ד' כנז' בתקונין ורה"ר הוא סוד החצוני' בסוד מ"ש אליהו הנביא ז"ל לנביאי הבעל כי אתם הרבים והמוציא חפץ מרה"י לרה"ר גורם להוציא נצוצי הקדו' אל הקליפות ואמנם זה הקב הוא הלבוש החצון של הקדושה אשר ע"י יונקים סט"א א"כ יכול הוא לצאת בו לרה"ר כי בהכרח צריכים חיות נהירו דקיק כנז' בזוהר וזהו ענין ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי כנז' בסוד סבא דמשפטים והענין הוא כי להיות נצח הוד יסוד לבר מגופא יש להם אחיזה בהם החצונים ואז הקדושה נעשית כביכול כעין קטע כי ז"ס ותקע כף ירך יעקב פי' כי נגנז אור הנה"י באותה שעה כאלו היא קטע ואז אינם נאחזים אלא בסוד הקב שלהם וז"ס ויאבק איש עמו כי סט"א נק' אבק כנז' בזוהר פ' וישלח מאי ויאבק א"ר אלעזר מן אבק כו' וביאור הדברי' (ע"ב) כי החצונים נאחזים בקב ומתייחדים דכו"ן דידהון ליינק מן הקב דקדושה ולהזדווג ביחד ונעשים א' מן אב"ק והקב שיונקים נהפך להם ונעשה ב"ק וזהו אב"ק והבן זה כי אינו מועיל להם ודברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לי להאריך בהם וגם אם נבאר פי' מלה ק"ב יאריך עלינו הספור ודי בזה: ונחזור לענין שהיינו בו כי ב' מיני קפיצות הם אחת בנוק' ואח' בדכורא וכל זה ע"י השדים וכן ע"י מלאכים דקדוש' יש ג"כ ב' בחי' כי ע"י האופנים הוא מציאות קפיצה אחת בעשיה וע"י המלאכים דיצירה שהם החיות הוא קפיצה ב' וע"י המלאכים אשר הם נק' נק' בשם רגלים כמש"ה ורגלי' רגל ישרה והם המלאכים הנאחזים בנה"י דיצירה וכן מצינו באליהו הנביא ז"ל שהקפיץ את רב המנונא סבא כנז' בסוף אדרת נשא וכיוצא בזה יש ב' קפיצות אלו ע"י שכינתו ית' וכמו שביארנו לעיל על דרוש הקבין שיש קבין בחצונים ויש קבין בקדושה: ובזה נבא לביאור המאמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו ג' מילין ירצה כי הנה היות פסיעותיו ג' מילין ודאי שלא היה בהתמדה אלא בעת ההיא כפי הצורך ולכן לא נאמר ענין זה אלא גבי קרא דירדפם יעבור שלום כמו שנבאר שלא היה הולך ברגליו אלא ע"י קפיצת הדרך ואז היו פסיעותיו ג' מילין ומעתה אין לתמוה על היות פסיעותיו ג' מילין בעת הצורך ההוא וזה מבואר בתנחומא שקפצ' לו הארץ כנ"ל: ומעתה נבאר פסוק ההפטרה כפי דרכנו וז"ל מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד כו' ירדפם יעבו' שלו' אורח ברגליו לא יבא מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' יר' מי העיר ממזרח פי' מי העיר לב המזרחיי' לבא וליפו' ביד אברהם ותי' וא' צדק יקראהו לרגלו ר"ל כי השי"ת הנק' צדק ממד' המלכו' אשר העיר ממזרח את המלכים וזה הצדק הוא אשר יתן לפני אברהם את הגוי' ואת המלכי' וזמ"ש יתן לפניו גוים כו' וכ"ה להודיענו שלא תחשוב הדברי' במקרה ושאברהם בכחו וגבורתו שלו ושל אליעזר עבדו ומדרש אגדה למ"ד אליעזר זה עוג מלך הבשן לכן אל תחשוב שבכחם ובגבורתם נצחו את המלחמה אלא הכל היה מאתו ית' כי הוא עצמו שהעיר את לבן לבא והוא עצמו יתן לפניו גוים כו' והביא ראיה לזה ואמר ירדפם יעבור שלום גו' ובזה יתישב שהוזכרה ענין הרדיפ' אחר המלחמ' והענין הוא דבשלמא בענין המלחמ' אפש"ל כי בדרך טבע בכחו ובגבורתו של אברהם הנק' ענק כמש"ה האדם הגדול בענקי' ובגבורתו של אליעזר עבדו שהיה עוג והיה ג"כ מן הענקים וגם שהיה לו ילידי ביתו שש מאות וי"ח וע"י הכח אשר נתן להם הקב"ה אפ' שעשו מלחמ' האמנם בעת הרדיפ' אי אפשר לו' כך כי הרי בעת שרדפם אורח ברגליו לא יבא והיה ע"י נס שקפצה לו האר' א"כ כיון שהרדיפ' לא הית' כ"א ע"י ית' שהקפיץ אותו והוא לא עשה כלום כך בענין המלחמ' לא עשו הם כלו' אלא הקב"ה עשה הכל והוא הפילם לפניהם וזש"ה אח"ך מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' ולכן שיעור' דקר' יר' כך ירדפם אברהם כשהיה הולך אחר (ד"ש דף י' ע"א) המלכי' הנה השי"ת שנק' שלו' יעבו' לפניו להלחם בעדו האמנם עדין צרי' לדקדק למה פה כינה להקב"ה (ע"ג) בשם שלם מה שאינו בעת ובעונה ההיא כי אדרבא עת מלחמה ולא עת שלום והענין הוא כי הלא אלו המלאכים כשבאו על סדום להלחם עליה לא נתכוונו כי אם לבקש תואנה ליקח את לוט בשביה ומתוך כך יצא אברהם אע"ה להלחם עמהם ויהרגוהו כמ"ש חז"ל בב"ר על פסוק וישובו ויבואו אל עין המשפט א"ר אחא לא באו אלא להזדווג לתוך גלגל עינו של עולם עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסמותה. היא קדש הוא כתיב ולכן פרשו בזוהר ולכן השי"ת ששמו שלם וכל מעשיו שלום נתקנא באלו הרשעים ארורים הם המעוררים מדנים לא"א ע"ה שהיה איש שלום שהיה משים שלום לשי"ת עם כל בריותיו ע"י שהי' מגיירם ועוד שהוא היה בשלום עם אותם המלכים ולכן נגלה השי"ת אז בשם שלום וזמ"ש ירדפם יעבור שלום הקב"ה בכבודו ובעצמו ולא ע"י מלאך ולא ע"י שליח אלא הוא העובר ברגליו אך רגליו של א"א ע"ה לא זזו ממקומם וזש"ה אורח ברגליו לא יבוא פי' אורח ברגליו של אע"ה לא יבואו אלא הקב"ה מוליכו באומרו יעבור שלום השמיענו כי השי"ת הוא המקפיץ ולא אע"ה עבר ברגליו ובאמור הכתו' בס' הזה אורח ברגליו לא יבא ולא קאמר רגליו באורח לא יבא להשמיענו פי' יעבור שלום לומר כי אעפ"י שהיינו יכולים לומר שמש"ה יעבור שלום היינו שצוה הקב"ה לשדים או למלאכים שיקפצו לו הארץ לכן כדי לבטל סברא זו אמר אורח ברגליו לא יבא פי' אורח של אברהם לא בא ברגליו של השי"ת ורגליו ירמוז אל המלאכים כי יש מלאכים שנאחזים בנצח הוד יסוד והם רגליו של השי"ת וגם באומרו מלת אורח ולא דרך רמז ג"כ לומר שלא נעשה ע"י השדים ואורח ירמוז לדם נדות כמש"ה חדל להיות לשרה אורח כנשים ור"ל כי גם הקלי' הנאחזים ברגלים העליונים לא באו ברגליו של אברהם אלא הקב"ה בעצמו כאמור. ודוגמ' זה פירשו בס"ה ואמרו אורח ברגליו של אברהם לא יבא כי לכלוכת זוהמא לית ברגלך בעידן דרדיפת אבתריהון ולכן אמר אורח ברגליו ולא אמר באורח ברגליו ע"כ: והנה זה עצמו כוונת ר' נחמיא ור' לוי ור' יודן בש"ר יוסי ן' זמרא דלא באו אלא ללמדנו ענין הקפיצה בעצמה אשר נעשה לו וכמה שעור פסיעותיו בעת ההוא ור' נחמיא אתא לאשמיענן ע"י מי היתה קפיצה זו וזמ"ש ר' נחמיא לא נתאבקו רגליו וביאור דבריו יובן במה שביארנו כי סט"א נק' אב"ק כמ"ש בס"ה פ' וישלח ולכן אמר אל תחשוב כי קפיצה זו היתה ע"י שדים הנק' אב"ק וביאר הענין הוא כי כח הקפיצה הוא שאדם מתלבש תוך אותו מלבוש של שדים ועל ידי זה מתארכים רגליו של אדם ומתרחבים פסיעותיו ואין האריכות תלוי ברגלי האדם אלא באותו הלבוש שהוא מתלבש בו ודומה לאדם בעת ההיא כאלו ברגליו קורדסקין גבוהי' מאד הנק' בלשון ערבי (קלא קי"ב) וגם מתרחבים פסי' ולכן א"ר נחמיא לא נתאבקו רגליו כו' לומר שלא נאחזה הקלי' הנק' אב"ק ברגליו בעת ההיא כי הקפיצה לא היתה אלא ע"י השי"ת וזמ"ש אח"כ אלא כאדם שהולך מביתו לבית הכנסת: ולהבין זה אתן טעם תחלה למה לא היו רק ג' מילין ולא פחות ולא יותר והענין (ע"ד) הוא כי היו ג' מילין כנגד ג' רגלים העליונים שבהם נתלבשו רגליו של אע"ה והם נצח הוד יסוד. וזמ"שה ירדפם יעבור שלום ואמר ירדפם כנגד נו"ה כי הרדיפה היא בשני הרגלים ואמר יעבור שלום כנגד היסוד הנק' שלום הרי לך טעם אחד למה כינה פה להשי"ת בשם שלום ור' יודן דריש סיפיה דקרא אורח ברגליו לא יבא שהול"ל לא יבואו ומדקאמר לא יבא חוזר אל האורח והענין הוא כי האורח שלו הוא היסוד בסוד אורח מברך ובסוד ואורח צדיקים כאור נגה ואמר כי האורח הוא שנתלבש בו והכוונה היא כמה שביארנו בההוא עובדא דההוא בעל קבין דתקונין דהוה רהיט ככוכבא דשביטא להורות כי אותה הקפיצה היותה מכח היסוד ולא מכח נו"ה וכן באברהם היה כן לפי סברת ר' יודן וא"כ לא היו פסיעותיו אלא מיל לבד כנגד היסוד וזמ"ש ר' יודן אומר מיל שנא' אורח ברגליו לא יבא כי מסיפיה דקרא מוכח שלא היה אלא ע"י היסוד וזמ"ש לעיל יעבור שלום אך מש"ה ירדפם קאי לאברהם ולא היה אלא ע"י נצח הוד יסוד העליונים ובא ר' נחמיא לקיים דברי ר' יודן ואמר לא נתאבקו כו' פי' בזה שהוא יסוד כשהוא הולך מביתו לבית הכנסת דא כנסת יש' להתחבר עמה (ד"ש ע"ב) כי אז אין סט"א הנק' אבק יכולה להתדבק שם כמבואר בשיר השירים מהזוהר על אלפא ביתא דא"ת ב"ש כי בעת הזווג הכל בחשאי והמלך והכלה בלחישו והנה כמו כן אברהם לא נתאבקו רגליו יען כי השלו' הוא המקפיצו כמ"ש יעבור שלום ולא היה סט"א יכול להדבק שם ואפשר לומר כי ר' נחמיא פליג אכולהו כי לדעת ר' לוי פסיעות רבות בפסיע' אחת הלך מביתו עד מקום המלכים דוגמת זה שהוא יסוד ההולך מביתו לבית הכנסת שהם דבוקים זה בזה יסוד ומלכות ובפסיעה אחת הם מתחברים כך היה אברהם: והנה ידענו בביאור כי המלכות אינה מתרחקת מהיסוד אלא פסיעה אחת לבד ולכן נק' המלכות פסיעה וז"ס פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדם כי היסוד נוטל הטפה מחמשה ספירות שעליו שהם חג"ת נ"ה וכשיורדת בו נקרא היסוד כ"ל כי מן חמשה נכללו כל אחד בסוד עשרה ונעשו בו חמישים כמנין כ"ל ובהנתן בחי' אלו שהם חג"ת נ"ה עם כל היסוד במלכות אז נק' כל"ה כ"ל ה' ואז נכללים כל אחד מאלו החמישים בסוד עשרה ונעשים ת"ק וז"ס מהלך עץ חיים ת"ק שנה כי בהיותו מהלך מלמעל' עד למטה אז נשלמו בו ת"ק שנה והמל' נוטלת ממנו בחי' אחת מת"ק אלו אלא שהיא כלול' מכל הת"ק וזהו פסיעה גסה נוטלת א' מת"ק ממאור עיניו של אדם כמו שכת' הרמב"ם ז"ל בה' דעות שכבת זרע היא מאור עיניו של אדם והבן זה וז"ס ומגבעו' אשורנו כי הגבעות שהם בחי' המלכות הנק' גבעה נוק' הם יוצאים לחוץ בשעור פסיעה אחת לבר וזמ"ש אשורנו לשון פסיעה כמ"ש בזוהר פ' בלק על פסוק אשורנו כו' ואושיט פסיעה לבר כו' והיא המלכות שיצתה חוץ מהזעיר אנפין שעור פסיעה ודי בזה כי דברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לגלות דברים אלו ולמה נק' פסיעה וז"ס ואתה תשופנו עקב והיא המלכו' הנק' פסיעה שהיא עקב ודי בזה: (דף י"ד ע"א) ונמצא עתה שהם חלוקים במציאות קפיצה זו של אברהם אם היתה ברגליו ממש שנתארכו פסיעותיו והיה פוסע פסיעות או אם נשא אותו על כנפי נשרים ובקפיצה אחת הלך שם וזהו סברת ר' נחמיה והם ב' מיני קפיצות שביארנום לעיל וזו היא כונת כל המאמרים החולקים בענין הקפיצות כי בתנחומא מונה ד' ובמס' סנהדרין מונה ג'. עוד חילופים שבין זה לזה ועוד כי לשניהם לא נמנה קפיצות הארץ דרעמסס לסכות והענין תלוי בזה כי זו הקפיצה שהיתה על כנפי נשרים בפנים אחת אליבא דכולי עלמא אינה נמנית וגם לסברת האו' כי גם באברהם היתה על כנפי נשרים ולכן לא מנו אותה בסנהדרין אמנם המקומות אשר מובן מפשטי הכתובים הם עצמם וברגליהם הלכו. אלו הם שנמנו בין בתנחומ' בין בסנהדר' כמו יעקב שנא' בו ויצא יעקב ונא' בו וישא יעקב רגליו וכן באליעזר נא' ואבא היום אל העין תלה בו בעצמו ולדברי האומר בתנחומא מוכיח כי גם אברהם היה כן ולכן לא הביא פ' זה של אורח ברגליו לא יבא כי מורה הפך זה אך הביא פסו' ויחלק עליהם לילה המורה כי בעצמו הוא חולק עליהם ואין לי פנאי להאריך בזה ואתה המעיין מעצמך תראה ותדקדק מהו ההפרש שיש בין זה לזה אחר שמסרתי לך מפתח של מחלוקת עם שכולם הם דברי אלהים חיים שלכל אלו קפצה הארץ אלא שלדברי האחד אין להכניס במנין כי אם קצתם ובזה ג"כ תבין כי בתנחומא אמר קפצה הארץ ובסנהדרין הוסיף מלת להם לומר כי אותם הג' בדוקא הוא שקפצה הארץ להם בעצמם כי הם בעצמם היו רוצים וקופצים על הארץ משא"כ באחרים שהארץ נקפצה כשנשאום על כנפי נשרים והוא אינו זז ממקומו ודי בזה כי אין לי פנאי להאריך יותר זולתי לבאר ענין מילין אלו מה עניינם: וזה יובן במ"ש בתקונין בהקדמה בכתיבת יד על ג' ווין דויסע ויבא ויט וענין קפיצא זו הוא כי הלא המלכות לפעמים היא תחת היסוד כמבואר אצלינו למעלה והנה כדי להתחבר עם בעל' גופא בגיפא צריכה לדלג ג' דלוגים שהם נצח הוד יסוד עד שתתחבר גופא בגופא שהוא ספי' התפארת ואלו הם עצמם ג' דלוגין שאנו מדלגים בג' פעמים ק' ק' ק' ה' צבאות כו' וידעת כי ג' קדש הם בחג"ת והענין הוא כי מדלגת נצח הוד יסוד ועולה בחג"ת ואלו הם עצמם שלשה דלוגים של ברכת הלבנה לחברה עם בעלה וד"ל: הרי כי ידענו בזה כי קפיצת הדרך הוא בסו' נה"י והיותם ג' ווי"ן הוא הטעם כי זעיר אנפין כולל ו"ס ולכן נרמז בוא"ו (ד"ש ע"ג) של שם ההוי"ה וכל ספי' מהם כלול' מכל הו' הרי ששה ווי"ן נמצ' כי נצח הוד יסוד הם ג' ווין ואל תתמה אם ויסע ויבא ויט הם בחג"ת ואיך עתה הם בנצח הוד יסוד כי כבר ידעת כי יש ב' ע"ב ולכן יש בפ' והיה אם שמוע עד ושמתם ע"ב תיבין כנגד נצח הוד יסוד כנז' בתקונין דקל"ג והנה נודע כי כל אחד מאלו הו' ספי' כלול' מחברתה והם י"ב ואלו הם סוד י"ב שבטי ישראל וכנגדם הי' תחום מחנה ישראל י"ב מילין כמשרז"ל במ' בתרא אמר רבה בר בר חנא לדידי חזי לי ההוא אתר מערבות מואב (ע"ב) עד אבל השיטים והוי י"ב מילין ולכן סבירא ליה לר' עקיבא דאית תחומין מדאורייתא עד י"ב מיל אך מדר' גזרו על מיל אחד בלבד ולא אאריך בנתינ' טעם בזה לבל יארך הספור: והנה י"ב אלו הם ב' ווין ו"ו עילאה ו' תתאה ו"ו עילאה תפארת כולל עמו חו"ג וכל א' כלול' מחברתה הרי ו"ו עילאה להורות על יעקב ויוסף ו' תתאה כנ"ל ולהיות כולם סוד ווי"ן לכן היו ששה אלפים אמה כי האמה היא צורת ו' והנה להיותם בנצח הוד יסוד דדכורא לכן היו מילין ולא פרסאות כי הפרסא היא נוק' בבחי' המלכות והענין הוא כי נודע כי המלכות מקננ' בעשייה שהוא סנדלפון והנה סנדלפון בגי' פ"ר שהוא שר היער ואדני בגי' ס"ה הרי פ"ר וס"ה נמצא כי בכל בחי' פרסאות הם במלכו' שהם נקבות אך מילין הם בדכורא: אמר שמואל נלע"ד שחסר כאן וצ"ל ו"ו תתאה יסוד וכולל עמו נו"ה וכל אחת כלולה מחבירתה הרי ו"ו מליאה ולכן פסיעותיו של אע"ה שהם נצח הוד יסוד שלו הם ג' מילין לפי שאינם רק ג' ספי' ולכן היו כנגדם ג' מילין וכנגד היות כל אחת כלולה מחבירתה לכן גם המיל הוא כפול אלפים אמה והם ו' תתאה: ואביא עתה מא' אחד מס"ה בפ' לך לך אשר הוא רומז כל האמור ובו נסיים בע"ה וז"ל מי העיר ממזרח דא אברהם כו' צדק יקראהו לרגלו דא הוא רקיעא תתאה ועביד נוקמין ואפיל שנאין כו' ירדפם דא אברהם וקב"ה הוא עביד קמיה וקטיל לון דכתיב יעבור שלום דא קב"ה דאקרי שלום אורח ברגליו לא יבא וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו'. טעמו נא וראו מה מתוק מדבש אומרו וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו' דבשלמא גו ענני ניחא אבל גו סוסוון קשיא דהול"ל ע"ג סוסוון. וקושיא זו מבואר לתינוק ן' יומו אך הענין הוא כי עננים הם הנוק' דסט"א כמש"ל והסוסוון הם נצח הוד יסוד דדכורא דילהון הרצי' ברגליו ומלבישי' את האדם והוא מתלבש בתוכם ממש ולא עליהם וסמך ממ"ש בפ' בא וז"ל ולאילין עביד שמושין כו' כי סמא"ל הוא דכורא וכל כתות דיליה הם הנוק' דאינון כעננים למירכב בהון כו' וכוחות סמא"ל דכורא אינון בסוסוון דילהון הרי מבואר בביאור כל מה שאמרנו ונכוחים הם למבין והרי בזה ביארנו שלא היתה הקפיצה ע"י שדים ואח"ך חזר ודחה גם קפיצה אחרת שהוא ע"י המלאכים וגם בהם יש ב' בחי' דכורין ונוקבין וזמ"ש דלא חזי אזיל קמיה לא מלאכא ולא שליחא אמר מלאכא כנגד נצח הוד יסוד הנקראת מלאכים כנז' בפ' פקודי דף רל"ב ע"א ושליחא נגד הנאחזים במלכות שליחא דכלהו ע"כ מצאתי עוד בס' אחד: אמר שמואל: נלע"ד שהמאמר הזה הועתק מכ"י הרב עצמו ומעתיק המאמר טעה בהעתקתו וכבר תקנתי בו מה שיכולתי לתקן ושגיאות מי יבין ולא נמצא בו יותר: ===פסקא ה === מדרשים שם בפ' לך לך פרשה מ"ד סי' י"ז וז"ל ר' אבין מוסיף תרתין נובלת אורה של מעלה גלגל חמה נובלת חכמה של מעלה תורה כו' הנה נתבאר כי יעקב יוצא מן (ע"ג) ההארה של יסוד דאבא שבתוך ז"א הנובלת ויוצאת לחוץ של ז"א ומשם ניתנת ליעקב הנק' תורה וזה מ"ש נובלת חכמה של מעלה מבחי' היסוד שלו נובלת ההארה היוצאת ליעקב הנק' תורה וז"ס פ' תורה צוה לנו משה כי משה הוא היסוד של אבא שבתוך ז"א כמבואר אצלינו וממשה יצאה התורה שהיא הנק' קהלת יעקב שהם האורות של משה הנקבצים ונקהלים ביעקב ושם נעשים תורה. אמר שמואל עוד נת' מאמר זה בש"א בשער ההקדמות בדרוש פרצופי לאה וע"ש ועוד נתבאר בש"ה שער המצות: ===פסקא ו === שם בפ' תולדות פרשה מ"ה וז"ל ויאמר יצחק אל בנו מה זה מיהרת למצוא בני למצוא מיהרת למצוא הברכה אביך נתברך ן' ע"ה ואתה ן' ס"ג שנים כו' כבר הודעתיך כי יעקב הוא ז"א או פרצוף הנק' יעקב היוצא בפני ז"א מן החזה ולמטה (ד"ש ע"ד) שהוא המקום שהחסדים מתגלים בו כנודע כי שם סיום התלבשו' יסוד דאימא והנה אימא היא הוי"ה דמלוי ס"ג ומתלבשת בשש ספי' ושליש שהם כחב"ד חו"ג ושליש ת"ת של ז"א שעד שם הוא מקום המכוסה וכל מדריגה מהם כלולה מעשר הרי ס"ג ונמצא כי בהשלי' ס"ג אז מתגלים החס' ומהם מתברך יעקב: ===פסקא ז === מא' במ' ילקוט פ' וישלח סי' קל"ו וז"ל אל תיראי וגו' אלא כל שבט ושבט נולדה תאומתו עמו. תאומה יתירה נולדה עם בנימין כו' זה יובן עמש"ל בפ' ותוסף ללדת את אחיו את הבל כו' וע"ש והענין הוא כי גם בנימין ניתוספה עמו ולפי שכשנאבד יוסף הצדיק הושם בנימין במקומו כנז' בס"ה וגוף וברית חשבינן חד: ===פסקא ח === שם פ' ויחי צ"ח וז"ל ראובן בכורי אתה אתה בכור ואני בכור אני בן פ"ד שנה לא ראיתי טיפת קרי ואתה וילך ראובן וישכב כו' סבת זה השבח ביעקב יותר משאר כל הצדיקים הוא כי הנה נתב' בס"ה פ' קדושים כי יעקב בא לתקן עון גלוי עריות של אדה"ר כנודע כי שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם והנה אדה"ר הוליד שדין ורוחין ולילין מטיפת קרי שהוציא בק"ל שנים שפירש מאשתו חוה כנודע וכבר הודעתיך בביאור מאמר מס"ה בריש פ' בראשית בענין מ"ב זווגין שיש בטיפת זרע העליון שהם בחי' פ"ד טיפות פשוטות וכנגדם נשתהא פ"ד שנים מלראות טיפת זרע: ==ספר שמות - דברים== ===פסקא א === מא' במ' תנחומא והביאו הילקוט בפ' בא סימן קפ"ז וז"ל החדש הזה לכם ראש חדשים אר"י לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש הזה אלא משום כח מעשיו הגיד לעמו כו' הטעם הוא כי בר"ח ז"א עומד בנצח ונוקביה בהוד כנודע והענין זה הוא ביום ר"ח ואמנם זה לא היה כך בבריאה וזה קושיא באצי' והשיב משום כח מעשיו הגיד לעמו הכונה אחיזתם בהוד והם אומרים אין לנו חלק לכן המלכו' לשם בנצח. אמר שמואל פשוט הוא שהלשון מוטעה כלו ואין בי כח לפשוט את ידי בו. מה שהבנתי מכללות דברי מוהר"י צמח שכונת ר' יצחק היא שהיה להתחיל התורה מהחדש הזה דניסן הוא רומז על ראש הנקבה והיה צריך להתחיל בו משום זה השער לה' ותירץ הטעם הוא כו' עיין בפנים: ===פסקא ב === שם שמות רבה פ' כי תשא פרש' מ"ה וז"ל ה' מלאכי חבלה היו שם אף וחימה וקצף והשמ' (ע"ד) והשחת אותה שעה באו ג' האבות ועמדו בג' כו'. הנה ה' מלאכים אלו נאחזים ונשרשים בה' גבורות המתפשטות בגופא דז"א בחג"ת נ"ה וכלם ירדו אח"ך לתוך היסוד ונכללו שם ושם נתמתקו שלשתם בלבד, והם קצף והשמד והשחת שהם כנגד חג"ת ולכן כשהזכי' מרע"ה זכות ג' האבות שהם כנגד חג"ת נסתלקו כי הם גבורות ממותקות אבל שני הגבורות שכנגד נו"ה לא נתמתקו ולכן הם אשר נשתיירו והם אף בנצח חמה בהוד וכנגדם הבל וקין הבל בנצח וקין בהוד: ===פסקא ג - י"ג מדות דר"י=== {{דה מפרש|מאמר בספרי בפ' ויקרא וז"ל: רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת בהם כו'}} הכונה היא כי אין ספק שהתורה התחתונה היא נדרשת מי"ג מדות אלו ונמשכו אליה מהתורה העליונה שבכת', הנדרשת מי"ג מדות דוגמת אלו, כי כל מה שיש בתחתונים דוגמתם בעליונים ומשם מתפשט בתחתונים. והנה התורה העליונה (שהיא ת"ת) נחלקת ל''י"ג מדות'' בסוד ו"ק שבה כלולים מדין ורחמים וכללותם-- הרי י"ג. ו''דרישה'' זו מצד המלכות המקבלת ממנו מת"ת; פעם כך ופעם כך. * '''( א )''' כי פעמים תקבל מחו"ג שבת"ת וזהו ''מקל וחומר''. כי 'קל' רומז לרחמים, המקילים את הדין ומרחמים על העולם; ו'חומר' רומז לדין המחמיר לדון את העולם -- הרי מדה א'. ומדה זו כשהעולם נדון קצת ממנו בדין גמור וקצת ממנו ברחמים גמורים - הרי '''מקל וחומר'''. והיא מדה א'. * '''( ב )''' ולפעמים תקבל מת"ת שבת"ת שהוא המכריע וקו השוה בין חסד לגבורה ואז יהיה העולם נדון בדין ממוזג -- לא רחמים גמורים ולא דין גמור אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעות, בסוד הת"ת. וזו נקראת '''גזירה שוה''' -- מדה ב'. * '''( ג )''' ולפעמים תקבל מצד הת"ת הנקרא 'אב' בנטותו לצד הנצח או לצד הוד הנקראים 'כתוב אחד'. וזהו ''מבנין אב וכתוב אחד''. או בהכריעו בין נו"ה, וזהו ''מבנין אב וב' כתובים'' שהם נצח והוד. ואז נקראת '''מבנין אב וכתוב אחד; מבנין אב וב' כתובים''' -- וזו מדה ג'. * '''( ד )''' ולפעמים מקבלת מכללות ת"ת בכל שש קצוותיו, וזהו '''מכלל ופרט'''; וכלל ואח"כ פרט. ותהיה אז ההנהגה ממדת המלכות, כי '''אין הכלל אלא מה שבפרט'''. וזו נקראת ''מכלל ופרט'' -- מדה ד'. * '''( ה )''' ולפעמים מקבלת מלכות מכללות ת"ת כנז' ותתגבר מדת הת"ת עליה ויתנהג העולם על ידו, ומדת המלכות נכללת בו, והוא יהיה עיקר ההנהגה. כי ''פרט וכלל'' מתרבה הכלל ויהיה הכלל עיקר. כי{{הערה|<small>נ"ל להוסיף ''כי {{קו תחתי|לפעמים}} יגברו...'' - ויקיעורך</small>}} יגברו שש קצוותיה על שש קצוותיו ולפעמים להפך. וזו נקראת '''פרט וכלל''' -- מדה חמישית. * '''( ו )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה מיסוד ותכריע בין ת"ת ליסוד וזהו ''כלל ופרט וכלל''. כי 'כלל' הוא ת"ת (<small>שבו כלולים הו"ק</small>), ו'פרט' היא המלכות (<small>דלית ליה מגרמה כלום, ועוד ששם הדברים בפרטות ומתפרשים בסוד "ופרט כרמך לא תעולל לעני ולגר תעזוב אותם", כי שם מקומם</small>) וכלל הוא יסוד (<small>הנקרא 'כל', דכליל שית בקרטופא חדא</small>). ואז יתנהג העולם ע"י המלכות, וזהו ''אי אתה דן אלא כעין הפרט''. וזהו '''מכלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט''' -- מדה ששית. * '''( ז )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה בסוד עטרת בעלה ותשפיע לת"ת בהתנהג העולם על ידה ברדתה למטה בבחי' זו. וזהו ''מכלל שהוא צריך לפרט''. ולפעמים תחסר אור המלכות ותצטרך לקבל אור מהת"ת להשלים עצמה בהתנהג העולם בבחי' זו הגרועה שאין לה אלא לצורך עצמה ולא להשפיע, כי כל הבחי' הנז"ל הם שמקבלת מדת המלכות שפע לצורך עצמה ולא לצורך אחרים. וזו היא ''מכלל שהוא צריך לפרט''. א"כ{{הערה|<small>טעות סופר אולי כאן? - ויקיעורך</small>}} '''מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל'''. זו מדה שביעית. * '''( ח )''' ולפעמים תקבל המלכות מהת"ת בסוד 'למודי השם' -- על ידי נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד והת"ת בנצח בסוד שם ן'{{הערה|<small>צ"ל ''בסוד שם ן' - שם ד' בנצח ושם אדני וכולי'' והכוונה לשם הויה. וכן מוכח בהמשך. כנ"ל. - ויקיעורך</small>}} ד' בנצח ושם אדני בהוד. : והנה הנהגה זו היא הנהגת תחלת ברייתו של עולם כי מתחלה היו למעלה ד"ו פרצופים והמלכות שנקראת 'דבר' היתה בכלל הת"ת הנקרא 'כלל', והיא כלולה בו, ויצתה מן הכלל (שהוא הת"ת) ונדבקה ב'למודי השם'. וזהו ''וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' - כי לא ללמד על המלכות לבד (<small>שתהיה היא לבדה בלמודי ה' למטה</small>), אלא ''ללמד על הכלל כולו יצא''-- שגם הת"ת מזדווג עמה בלמודי ה'. כיצד? ת"ת בנצח בימין בשם בן ד' ומלכות בשמאל בהוד בשם אדנ"י, ויתחברו אז שניהם ע"י היסוד בסוד יאהדונה"י (כנזכר בתקונין). ונמצא שע"י ירידתה ממקום הת"ת ירד גם כן הת"ת עמה בלימודי ה' (<small>שהם נו"ה</small>). וזהו '''לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. : ועוד כי כאשר ירדה מדת המלכות מאת פני המלך ונטרדה למטה, לא לבד גרמה לת"ת שהוא נקרא ''"עצמו"'' כד"א משה בפ"ע אמרן שהוא המקום שהיא היתה שם בעת אצילותה בין תרין דרועוי כי יצטרך המלך כאשר ירצה לדבר עם הכלה הכלולה לרדת למקומה בלמודי ה' שהם נו"ה (<small>כי זולת זה אי אפשר התדבקות גופא בגופא בסוד חבוק, אחר שהיא למטה והוא למעלה וצריך הוא לרדת למטה להיות אצלה בסוד הגוף - גופא בגופא</small>); אלא גם ראש המלך (בסוד רישא דז"א) גרמה שירד גם הוא למטה כדי שיהיה החבוק שלם -- גופא בגופא, אנפין באנפין, דרועין בדרועין, רגלין ברגלין. וזהו ''ללמד על הכלל כלו יצא'' -- לומר שהת"ת כולו בכללו ירד בלמודים, ולא הת"ת לבד שהוא סוד גופא. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. וזו היא מדה ח' : ועוד גם טרם רדתה למטה יצדק אומרו ''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד'' כי נוקבא דז"א יצאת מאחורוי מבין תרין דרועין דידיה לעומת החזה ושם נעשה לו ראשה וזרועותיה שהם חו"ג שבה נאצלו כנגד נו"ה שבזכר ונו"ה שבה שהם למודי ה' יצאו מן הכלל שהוא הת"ת וזהו '''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' -- כי יצא מן הכלל ללמד כי הם למודי ה' כי אין להם על מה שיסמוכו בת"ת והוצרך הזכר העליון להמשיך רגליו למטה ג"כ להיות היא עזר כנגדו ולא חוצה לו. וזהו '''אלא ללמד על הכלל כולו יצא''' כי הוצרכו למודי הזכר להתפשע למטה וכל זה בכלל המדה הח'. והמבין יבין. * '''( ט )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד עבור המלכות להוליד למטה דוגמת העליונה בסוד תיבת נח שיצאו ממנה ג' גוונים שם חם ויפת שהם דין ורחמים וכללותם דמיון ת"ת הכוללת דין ורחמים אלא לפעמים תתעבר בסוד הרחמים לבד ויהי' כל הג' גוונים אלו נוטים כולם לצד הרחמים {{הערה|<small>צ"ל ''כענין'' - ויקיעורך</small>}}בענין ת"ת הנוטה לצד הרחמים. וזהו '''וכל דבר שהיה בכלל''' בסוד האצילות למעלה מן הת"ת, '''ויצא לטעון טעון אחר''' בסוד העבור, ונתעברה בג' גוונים הנזכרים כלולים זה בזה בסוד הרחמים '''שהוא כענינ"ו''' -- כענין {{קו תחתי|ו'}}, שהוא סוד הת"ת, ואז '''יצא להקל''' בסוד הרחמים הוליד ג' גוונים כולם מצד הרחמים, '''ולא להחמיר'''. וזו היא מדת תשיעית. * '''( י )''' ולפעמים תתעבר בסוד דין ורחמים ביחד ''שלא כענינ"ו''-- שלא כענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא נוטה לצד הרחמים, ואז תצא ''להקל ולהחמיר'' ותתעבר ותוציא (ד"ש ע"ב) למטה ג' גוונים דין ורחמים ממוזגים וזו היא '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר'''. וזו מידת עשירית. * '''( יא )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות ברדתה למטה ממקום אצילותה עם הת"ת ותרד למטה ביצירה בסוד מטטרו"ן (<small>שהוא נער, חגיר חרצין, בסוד שתין פולסי דנורא שהם ס' גבורים בסוד הדין</small>). וזהו ''ויצא לידון בדבר חדש'' - ולפי שתמיד מתחדש מטטרו"ן כד"א "אנוש כחציר ימיו כולי" כנז' בפ' פינחס. וזהו 'בדבר החדש'. ואז ברדתה למטה במקום מטטרו"ן הוא סוד הגלות בסוד "אי לך ארץ שמלכך נער". וזהו ''אי אתה יכול להחזירו לכללו'' - כי הזווג בטל בימי הגלות ואין לה יכולת לעלות אצל בעלה ''עד שיחזירנה הכתוב'' -- שהוא סוד נצח כד"א "למנצח על אילת השחר", תרין שחרין דאיילתא. ולפי שהוד הוא בגלות (<small>כד"א "כל היום דוה"</small>) צריך נצח עם ת"ת להחזירה במקומה ותהיה החזרה נגלת לעיני כל חי ולא תהיה סתומה אלא מפורשת. וזהו ''עד שיחזירנה הכתוב לכללו בפירוש''. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש, אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש'''. וזו מדה י"א. * '''( יב )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות בנו"ה שבה המקבלת מת"ת וזהו '''ודבר הלמד מענינ"ו''' - מענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא הת"ת. או יהיו מקבלים נו"ה שבה מסוף הת"ת שהוא יסוד וזהו '''ודבר הלמד מסופו'''. וזו היא מדה י"ב. * '''( יג )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד נו"ה שבמלכות שהם ''שני כתובים המכחישים זה את זה'', דהיינו זהו דין וזה רחמים וע"י יסוד שהוא ''הכתוב השלישי המכריע ביניהם'' יתמזגו ויתנהג העולם ע"י מזוג היסוד המכריע בתוך המלכות. וזהו '''וכן ב' כתובים המכחישות זא"ז עד שיבא הכתוב הג' ויכריע ביניהם'''. וזו מדה י"ג: ===פסקא ד === מא' בספרי פ' שמיני והובא בחומש רש"י ז"ל וז"ל קרב אל המזבח. שהיה אהרן בוש וירא לגשת א"ל משה למה את בוש לכך נבחרת. הנה מלת לכך נראה דוחק קצת והענין הוא כי חוזר אל מ"ש שהיה בוש והיתה בו מדת הבושה והענוה ואמר מפני שיש בך מדת הענוה יתירה על זולתך לכך נבחרת: ===פסקא ה === '''מאמר במ' רבה פ' חקת פרשה י"ט וז"ל:''' ''דבר אחר: דברים שלא נגלו למשה נגלו לר"ע וחביריו וכל יקר ראתה עינו זה ר' עקיבא וחביריו''. גם באותיות דר"ע נז' על דרך זה שבחו של ר"ע. וכן במסכת שבת פ' הבונה אמרו שהיה ר"ע דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות עד שכמעט תשש כחו של משה. והנה ארז"ל כי אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נגלה למשה, ולכאורה דבר זה תימא גדולה. אבל הענין הוא כי משה ודאי שכל מה שעתיד להתחדש בעולם בכל התורה ידע, אלא מה שידעם היה בע"פ אבל לא היה יודע לדורשם ולרומזם בפסוקי התורה כל א' וא' במקומו, עד שבאו חכמי הדורות וכל א' ואחד היה דורש הדרשות שהם מחלק נשמתו ולומדם מן הפסוקים. וכן היה בר"ע. שכל אותם תלי תלים של הלכות --עם שכבר נגלו למשה ענינם-- אלא שלא נגלה לו מקום רמיזתם בפסוקים. ובא ר"ע ודורשם על קוצי התורה והיה אומר קוץ זה רומז לדרשה זו, וזו לזו: ===פסקא ו === (ע"ג) מ"א' במ' רבה פ' וזאת הברכה וז"ל ד"א מהו איש האלהים א"ר אבן מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלהים. נודע הוא כי בינה נקראת אלהים והנה"י שלה נכנסו בסוד מוחין תוך ז"א עד החזה שהוא מחצית קומתו וגם כי לאה הנק' אלהים ג"כ יוצאת מחצי הז"א ולמעלה ולכן משה שהוא רומז אל ז"א מחציו ולמעלה נקרא אלהים אבל מחציו ולמטה שיוצאת רחל אשתו נק' הוא איש כמש"ה לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת וזה נאמר על רחל הנק' חוה הב' ונת' ג"כ בש"ד שער הפסוקים בפ' ואנכי איש חלק וע"ש: אמר שמואל מצאתי כתוב מאמר בס"ה פ' וישלח תו אבהן שבקו ליה מחייו ע' שנין כו' וז"ל סוד נפלא מ"ש בזוהר במקומות אחרים האמנם בפ' וישלח האריכו בו בסוד אדה"ר שנתן משניו שבעי' שנים. ועוד אמרו דאברהם שבק ליה ה' שנים ויצחק לא שבק ליה כלום יעקב שבק ליה כ"ח שנים ויוסף שבק ליה ל"ז שנים סך הכל ע' שנים. וראוי לידע מאחר שאדה"ר שבק ליה ע' שנה מה צורך עוד לאבות שיתנו לו כל אחד ואחד כ"כ שנים. ואגב נדקדק דלמה יצחק אבינו לא שבק ליה כלום. והענין הוא שהשנים שהניח לו אדה"ר מלבד שהם שנים מתים כמש"ה כי ביום אכלך ממנו מות תמות גם היו שנים פגומים מזוהמת נחש ואעפ"י שעשה תשובה הלואי שיועיל לו לעצמו ולכן לקח ע' שנה מהאבות והענין הוא כי (ד"ש ע"ג) הכל הולך אל מקום אחד כמ"ש חז"ל שאדה"ר נתגלגל באבות ונתקן בהם ממה שחט' בע"ז וג"ע וש"ד ובראשונה תקן אברהם אבינו מה שחטא בע"ז ולכן הושלך אברהם בכבשן האש לקיים מקרא שכתוב פסילי אלהיהם תשרפון באש ונודע כי הפוגם בע"ז פוגם בה' אחרונה של ההוי"ה וכשתקן אותה הה' נתוסף לו ה' בשמו ונקרא אברהם ולכן הניח לו משניו ה' שנים כנגד ה' של השם. וביצחק תקן עון ש"ד כשפשט צוארו ע"ג המזבח ועכ"ז לא הניח לו משניו כלום כי יצחק מסטרא דתוקפא דדינא דגבורה ואין נמשכים ממנה חיים. וביעקב שכוון לשם שמים בלוקחו ב' אחיות ולא הותרו אלא לו לבד תקון עון ג"ע וגם זה היה בסוד גדול להוציא מן הקליפה אל הקדושה אותם ב' טפות של זרע שלקחה אותם לילי"ת חוה א' ועכשיו נתקנו ברחל ובלאה וכל טפה היא רומזת ליד אחת וז"ס יד ליד לא ינקה רע שהוא הקרי הנק' רע וז"ס מה שעבד יעקב ז' שנים וז' שנים לרמוז אל אותה היד ולכן אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכם שהם השתי ידות הנז' העולים כ"ח וכנגדם שבק ליה מחייו כ"ח שנה וכנגד יצחק אע"ה שלא הניח לו כלום להיותו מצד הגבורה כאמור ולכן נעקד ע"ג המזבח בהיותו בן ל"ז שנים לכן יוסף שבק ליה מחייו ל"ז שנים להיותו מבחינת היסוד הנק' ק"ץ ח"י כנגד יצחק אע"ה והנה חי הוא היסוד והוא קץ אל הגבורה נמצא שיוסף תקן ליצחק אע"ה ולכן שבק ליה מחייו ל"ז שנה מספר שהיו ליצחק אע"ה בשעת העקידה: אמר שמואל כך נלע"ד לתקן להיות שבשעת העקידה יצאה נשמתו של יצחק אע"ה ואחר העקידה באו לו חיים אחרים מסטרא דדכורא לכן אותם הל"ז שנים ראשונים שהיו לו קודם העקידה שהיו (ע"ד) מסטרא דנוק' מסטרא דשרה אימיה כמש"ה והנה בן לשרה אשתך נתנם במתנה לדוד הע"ה שגם הוא אתי מסטרא דנוק' ודוק ותשכח היותם ל"ז שנים השלשים מסטרא דנה"י בסוד ג' עדרי צאן רובצים עליה והשבע' מסטרא דנוק' עצמה הנקראת בת שבע כנלע"ד. חזרנו להקדמתינו שהע' שנה של אדה"ר הם שנים מתים וטעם למה אדה"ר נתן לו ע' שנה ולא יותר הטעם הוא לפי שדוד הע"ה מסטרא דנוק' הנק' שביעית להיות כולל' שבע העליונות וגם נותנת שפע לשבע הנערות אח"ך הראויות לתת לה מבית המלך וכל אחת כלולה מעשר הרי ע' ואם תשאל אעיקרא דמילתא למה נתן לו חיים ולא הניח אותו שיהיה נפל הטעם הוא בעבור שעיקר תקנתו היה בדוד וז"ס שמו אדם ר"ת אד'ם דוד משיח ודע הקדמה אחת כי קודם שחטא אדה"ר היו החיים באים לבני האדם מא"א ולכן היו בבני אדם חיים ארוכים ואחר שחטא הוא וחזרו ג"כ בניו למרות העליון נאמר בהם לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו ק"ך שנה מסטרא דז"א ולפי שהאדם חטא בה' אחרונה של ההוי"ה שהיא שביעית כאמור לכן נתן לו מימיו כנגדם ע' שנה לדוד הע"ה ואח"ך כשבא אדה"ר בגלגול דוד הע"ה חזר ונתקל במעשה דבת שבע לפי שאכלה פגה ולכן לא נתקן עדיין לגמרי: אמר שמואל אעפ"י שבענין האשה לא ניתקן לגמרי הנה נתקן לגמרי מהקללה שנתקלל מפי הקב"ה שא"ל כי ביום אכלך ממנו מות תמות כי בגלגול דוד המלך נאמר בו דוד מלך ישראל חי וקיים כנגד ב' מיתות נאמר לו ב' ברכות חי וקיים וכנגד החסרון של קין והבל נתקן הכל בשלמה הע"ה ונק' איש מנוחה ועכ"ז לא ישלים לגמרי עד הגלגול הג' במשיח בן דוד ואז יחזור הברכה על כל באי העולם ג"כ ואז כתי' בלע המות לנצח וגו' והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד: ==שונות== ===פסקא א - על פומא דאליהו אתגזר=== סוד מ"ש חז"ל בכמה מקומות על פומא דאליהו אתגזר כו' וכשמזכיר דברי חז"ל אמר ר' פלוני פתח כו' מה ענין הפרש בין לשון זה ללשון זה. והענין הוא כי הנה נודע כי אליהו ז"ל נפרש מבני אדם ונעשה מלאך; לא נשאר לו כח לפתוח ולחדש בתורה להיות כי לא בשמים היא ולא נשארה תורה בעליונים כלל. ועל כן איננו יכול זולתי לספר לתלמידי חכמים התחתונים ממה שנתחדש בישיבה עליונה של התלמידי חכמים העליונים הגדולים, לכן אמר ''"על פומא דאליהו אתגזר"''. האמנם התלמידי חכמים יש להם יכולת לפתוח ולחדש בתורה כל מה שיראה להם, וכמו שאמר הפסוק "על פי התורה אשר יורוך כולי". ואעפ"י שנפטרו מזה העולם - כמו שמצינו בזוהר בהרבה מקומות דאמר כך פתח ריש מתיבתא כו' ובמתיבתא דבצלאל ואהליהב וכיוצא באלו הצדיקים - יכולים לפתוח בתורה ולחדש כל מה שירצו, לכן כתיב בהו ''"ר' פלוני פתח"'', וכיוצא מאלו הלשונות. נמצינו למדים כמה גדלה מעלת ישראל מכל האומות ומכל שאר המלאכים שהמלאכים נקראו עבדים וישראל נקראו בנים שנאמא "בנים אתם לה' אלהיכם".{{ררר}}'''עד כאן.''' :''כנלע"ד שמואל ויטאל בן הרב המחבר אבא מארי כמהר"ר חיים ויטאל זלה"ה'' <references/> paik5b6usm0jdd72ef1xu2nfmf5itos 3102004 3102002 2026-11-08T07:39:52Z Roxette5 5159 3102004 wikitext text/x-wiki <noinclude><big>'''[[שער מאמרי רז"ל - חלק ב|<<]] | [[שער מאמרי רז"ל]] | [[שער מאמרי רז"ל - חלק ד|>>]]'''</big></noinclude> ==ספר בראשית== ===פסקא א=== מא' במ"ר פ' בראשית פ' א' וז"ל ר"י שאל את ר"ע א"ל בשביל ששמשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה שהיה דורש אכין ורכין מעוטין אתין וגמין רבויי' כו'. כבר הודעתי' בכונת בשכמל"ו כי הנקבו' לאה ורחל הם לוקחות מן הד' מוחין דז"א הד' אלפין של ד' אהי"ה שהם לבושי המוחין והם בגי' מד"ת בסוד ומדת ימי מה היא שהוא סוד מלכותו של בשכמל"ו ובתחלה לוקחת לאה לפי שהיא עליו' ויותר קרו' אל המוחין כי היא קשר תפלין ש"ר ואח"כ יורדין לרחל וז"ס אתין וגמין רבוין אלא שלאה נק' גם ורחל נק' את כי ז"ס מ"ש בס"ה כי בכל אתר את איהי נוק' והענין הוא כי מן הד' אלפין של המו' הנז' יוצאת הארה ונחלק' בין לאה ורחל כי לאה לוקח' מספר ג"ם אורות ורחל לוקחת כמספ' א"ת אורו' וחבור ג"ם וא"ת הם מדת שהם הד' אלפין הנז' וטעם אל מ"ש הנז' שמעתי ושכח' (ע"ג) והנלע"ד ששמעתי הוא זה או שנפרש כי לאה לוקחת אורך חכמה וחסד קו ימין ואורך בינה וגבורה קו שמאל ואורך שליש א' דת"ת קו אמצעי והנה הדעת שהוא בקו אמצעי אין למנותו כי נכלל בכלל אורך קו ימין ושמאל משא"כ בשליש הת"ת שהוא למטה ואינו נכלל והנה כל ספי' היא כלול' מי' נמצא ד' ספי' ושליש הם בגי' ג"ם או נפרש כי הנה לאה יוצאת מן הדע' דז"א הכולל חו"ג תרין עטרין וכן חו"ג תרי דרועין דז"א הרי ד"ס ועם שליש עליון דת"ת הרי הכל בגי' ג"ם וכל שאר האורות לוקחם רחל. גם נלע"ד לפרש כי הנה ז"א יונק מבחי' הפנים של אי' המתלבש' בתוכו אבל לאה ורחל הנקבות יונקות מבחי' אחוריים דאי' כי לטעם זה נק' זו"ן קדם ואחור בסוד אחור וקדם צרתני ונודע כי עיקר התלבשות אי' הוא כנגד מקום לאה שהוא עד החזה דז"א כי שם נשלם יסוד דאי' ומשם ולמטה מקום רחל ושם גלוי היסוד של אבא מתפשט עד יסוד דז"א כי ז"ס ה' בחכמה יסד ארץ כי במקום שנתגלת החכמה שהוא יסוד דאבא משם התחלת רחל הנק' ארץ ונמצא כי אי' שהיא שם אהי"ה האחוריים שלו הפשוטים שהם בגי' מ"ד כלם מאירים בלאה חו' מן אור אחד מהם שיורד לרחל ונשארו גם אורות מהם ללאה ולכן נק' ג"ם אבל רחל לוקחת אור אחד בלבד והנה היא עצמה נק' ת' לפי שמקומ' באחורי ד' ספי' ז"א שהם תנה"י כנודע וכל אחת כלולה מעשר ועשר מעשר הם ארבע מאות ועם אור אחד הנז' הרי א"ת ברחל ואמנם בחי' זו שלוקחת רחל היא אותה הבחי' המועטת שנת' אצלינו בפסוק ותגנוב רחל את התרפים וגו' בסוד מה שעשתה ענוה עקב לסוליתא עשתה יראה כתר לראשה (ד"ש ע"ב) והיא הארת אחת מועטת ונק' א' של א"ת גם נלע"ד שזהו ביאור אכין ורקין מעוטין הויין כי א"ך ור"ק הם בגימ' ש"ך נצוצין הנודעים שהם דינים ולכן בהיותם אלו תרין נוקבין לאה ורחל נק' א"ך ור"ק מורה על היותם מעוטי ההארה ואין להם רק הארות הדינים בסוד נע"ר ונערה הנז' אצלינו במא' פ' בא אל פרעה ע"ש כי בעת הדינים היא מתמעטת ינק' נער חסר ה' שהוא בגי' ש"ך: ===פסקא ב=== שם פרשה ה' וז"ל ר' נתן בש"ר אחא ור' ברכיה בשם ר' יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים ולארץ די שאלמלא כן היו מותחים והולכים עד עכשיו כו'. זה תבין ממה שביארנו בשער רוח הקדש ביחוד של שם שדי בבחי' ד' אשר שם שהוא סוד הק' ברכאן ושם תראה כי בשם ב"ן שהוא הוי"ה האחרונה שבד' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הנה באות ה"א אחרונה שבה היא בציור ד"י דל"ת ויו"ד הרי כי בסיום כל עולמו אמר די: אמר שמואל ועיין בש"ד והוא שער הפסוקים דף ה' ע"ד כי שם קרא לז"א עץ חיים להיו' שיש בו תרין מוחין הנק' חו"ב וע"ש: ===פסקא ג=== שם פ' ט"ו וז"ל אר"י בר אלעאי עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מי בראשית מתפלגים מתחתיו כו' נודע הוא כי הבינה נק' עץ החיים כנז' בס"ה בפ' וארא ונודע כי יש באי' עלאה ב' שמות הא' היא אהי"ה דיודי"ן שהוא בגי' ע"ץ עם הכולל והב' הוא הוי"ה דס"ג עם עשר אותיות המלוי הם (ע"ד) ע"ג כמנין החיים וז"ס עץ החיים האמנם היותו מהלך ת"ק שנה עניינו הוא כי האחוריים של אהי"ה דיודין הנז' הוא בגי' תקמ"ד כזה אל"ף אל"ף ה"י אל"ף ה"י יו"ד אל"ף ה"י יו"ד ה"י ואם תסיר אותיותיו הפשוטות של אחוריים שהם בגי' מ"ד ישארו אותיות המלוי בגי' ת"ק נמצא כי מהלך עץ החיים והתפשטותו שהוא המילוי הנז' המתפשט בתוך האחוריים הפשוטים הם ת"ק כנז' ותיבת מהלך רומז גם אל ההוי"ה דס"ג הנז' אשר באימא כי המלוי של האחוריים שבו המלואים שהם בגימט' קס"ו והמלוי לבדו הוא בגי' מהלך עם הכולל: אמר שמואל עוד אפשר עם הכולל וכולל הכולל או עם בי"ת יתירה כמהלך גם זה הלשון צ"ע. האמנם אם תרצה להבינו כלך אצל מאמר הגמ' במס' כתובות הנז' למעלה וז"ל אמר ר' ירמיה א"ר יוחנן כל המהלך ד' אמות בא"י כו' ושם נתבאר שכשתסיר מהוי"ה דס"ג המלאה באחוריים שהם קס"ו תסיר רבוע האותיו' הפשוטות שהם בגי' ע"ב ישאר המלוי בגי' צ"ו כמנין מהל"ך עם הכולל: ===פסקא ד - פסיעותיו של אברהם אבינו=== '''שם פרשה מ"ג {{ממ|בראשית רבה|מג|}}, וזה לשונו: ר' לוי בש"ר יוסי ן' זמרא אמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו שלשה מילין כו'.''' קודם שאכנס בביאור המאמר הזה מוכרח אני להציע קצת הצעות וכללים בחכמת הקבלה כדי שתוכל להבין מעט קט מזער, עם שאקצר ועולה בחזקת היד. תחילת כל צריך לבאר ענין אדם וחוה - הם זעיר ונוקבא - הם ב' אותיות אחרונות משמו הגדול יתברך. אשר זעיר אנפין הוא כולל ששה ספירות מחסד עד יסוד ולכך נקרא '''ו'''', ונוקביה היא {{צ|בת שבע}} - ספירה שביעית שהיא אות '''ה'''' תתאה. והמעיין בראות היות הזעיר אנפין נקרא '''ו'''' - לא יטעה בו לומר כי אין בו רק {{גמט דגש|ו'}} ספירות אלו - כי אין קדושה פחות מעשרה. והנה עם ראש '''ו'''' זו יושלם לי' ספירות. והענין הוא כי כל יו"ד כלולה מ{{גמט דגש|ג'}} בסוד '''רישא וגזעא ושבילא''' הנזכר בזוהר בפרשת בלק דף ר"ד ע"א {{ממ זהר|ג|רד|א}}. והאי הוא עצמו מ"ש בפרשת ויקרא דף י ע"ב {{ממ זהר|ג|י|ב}} {{צ|בגין דהאי יו"ד קוצא א' לעילא כו'}}. והענין הוא בקצור מופלג כי אין לך דבר פחות מעשר כמ"ש, והוא צורת ה'''ו'''' יש בה '''ראש ותוך וסוף''', והם סוד {{גמט דגש|ג'}} יודין, וכל אחת מהם נחלקת לרישא גזעא ושבילא - הרי {{גמט דגש|ט'}}. והם * חכמה בינה דעת - '''י'''' עילאה, * וחסד גבורה תפארת - '''י'''' אמצעיתא, * ונצח הוד יסוד - '''י'''' תתאה {{ש}} ושלשתם אות '''י''' כזה [ציור]. ועל זה נקרא זעיר אנפין {{גמט דגש|אח}} - בגימטריה {{גמט דגש|ט'}}. ובהתחברות י' עמה נהר דנגיד ונפיק בחינת היסוד ו' זעירא בלתי ראש אז נעשת ה', '''ד'''' על '''ו'''' כי '''ו'''' דיסוד גנוז ברחם דידה כי היא צורת '''ד'''' בסוד משרז"ל {{צ|כשם שיש צירים ודלתות לאשה}} כמו שאמר הכתוב {{צ|כי לא סגר דלתי בטני}}, ונאמר {{צ|כי נהפכו עליה ציריה}}. וסוד הצירים היא צורת '''י'''' שבאחורי ה'''ד''''. (וכשהדלת נשבר ציר שלה - נעשת '''ר'''' בסוד {{צ|אל אחר}}. ואין להאריך בזה). ואמנם לכן '''ד'''' דאחד רבתי להיות בה עובי ב' דלתין - הרי כזה מצאנו היות בה ב' דלתות וב' צירים. ובהתחבר ב' דלתות אלו יהיו צורת מ"ם סתומה כזה '''ם'''', ואז נעשית סוד (ד"ש ע"ג) '''י"ם''' כי תחי' בהיותה דלת לא נכנס בה היסוד רק צורת '''ו'''' ומתחברות שערים '''ו'''' עם '''ד'''' ונעשת '''ה''''. ועתה בעשותה מן אות '''ד'''' צורת '''ם''' סתומה - גם הוא עלה במחשבה והרים ראש באות '''ו'''' שלו, ונעשה למנין עשר, ונתחברו ונעשו (דף י' ע"א) {{גמט דגש|י"ם}}. והנה {{גמט דגש|ה'}} ו{{גמט דגש|ים}} הם שוים במספרם, אלא שזה לחשבון זעירא וזה לחשבון רברבא: ונחזור לעניינינו. כי גם זעיר אנפין הוא נקרא '''ו'''' אלא שבתחילה היה קטן בסוד {{צ|חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא}}. ולכן נק' או '''ו'''' שבשמו הגדול ית' ז"א כי ב' אותיות הראשונות אין בהם שנוי, האמנם בשתים האחרונות יש עלייה וירידה והכל תלוי ע"י מעשה התחתונים בסוד {{צ|תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו}}. ואין הגאוה אלא בראש. והוא סוד {{צ|מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש}}. כי ע"י {{צ|נחל קדומים}} (שהוא הבינה) {{צ|מרים}} הזעיר אנפין {{צ|ראש}} ונעשה אות '''ו'''' בסוד {{צ|כונן שמים בתבונה}}. וזהו מה שכתוב {{צ|מי יקום יעקב}} - {{צ|'''מי'''}} שהיא הבינה - הוא {{צ|יקום}} ראש {{צ|יעקב}}. {{צ|כי}} עתה בזמן הגלות {{צ|קטן הוא}} ואין לזאת ה'''ו'''' ראש. אך לעתיד לעה"ב - יגדל לו ראש, ואז לא יקראו לו '''ו'''' כי אם '''י'''' - כי יהיה שלם בכל עשר ספירותיו. וזהו סוד {{צ|לא יעקב יאמר עוד שמך}} - המורה על לשון 'עקב בלתי ראש', {{צ|כי אם '''ישראל'''}} - הם אותיות '''לי ראש'''. וזהו סוד הנרמז בפרשת ויקהל דף רי"ד {{ממ זהר|ב|ריד|א}} {{צ|שמע ישראל - ישראל סבא! בגין דאית ישראל זוטא כו' ורזא דא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. פירושו כי מה שהיה עתה חבור אחד '''י"ה''' והשני '''ו"ה''' - יהיו לעתיד לבא שניהם שוים ויהיו '''י"ה י"ה'''. וזהו מה שכתוב {{צ|'''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}. הם שני פעמים {{צ|אחד}}; ב' היחודים הנזכר שוים. {{ש}} ואל תתמה אם ספר הזוהר מפרשו בעת התפלה של כל יום - כי כן האמת! כי מה שיהיה לעתיד תמידי - הוא עתה לפרקים על ידי מעשינו. ונחזור לעניינינו. {{ש}} כי הלא זעיר אנפין הוא לבדו בעל י' ספירות שלימות, אך לא כל הזמנים שוים. ואמנם הג' ספירות עליונות הנתוספת בו אינם חב"ד העיקריות הג"ר שבעשר ספירות אלא הם ג' ספירות הנמצאות בזעיר אנפין עצמו. ובזה יהיה לך מפתח גדול בראותך בספר הזהר שפעמים אומר אבא ואמא ופעמים אומר חכמה ובינה. והבן זה. והנה נודע כי גם דרך טבע קומת האשה קצרה משל איש. וראש האשה מתחיל מאמצע קומת האיש ההוא מתחת החזה דזעיר אנפין הנזכר מצד אחוריו. כנזכר באדרא רבא דפרשת נשא וז"ל {{צ|בהאי אדם שארי ותקין כללא דדכר ונוקבא כו' ואשתליף לאחורוי ועבד גלגלתא דנוקבא כו'}}. והבן אומרו {{צ|בהאי אדם}}. ולהורות כי כל זה בזעיר אנפין אשר הוא אדם שלם בכל י' ספירות, ועוד יש גבוה מעל גבוה וכלם נקראים בשם "אדם". וזהו סוד ה'''צלע''' אשר משם נבראת חוה מאחורי אדם. כי בצלע שאחורי החזה - שם התחלת ראש הנוקבא. והנה נמצאת כי היא מתחלת מחצי גופא דזעיר אנפין - שהוא סוד מדת התפארת שבזעיר אנפין. ובחציו ולמטה מתחלת ראש הנוקבא. הרי כי י' ספירות דנוקבא דיליה שעור קומתם כמדת ג' ספירות וחצי שלו - שהם חצי התפארת ונצח הוד יסוד. [אמר שמואל: כך מצאתי כתוב. ולאו דוקא חצי תפארת כי אם בשליש האחרון כמו שנתבאר אצלינו בשער ההקדמות בכמה מקומות ובפרט דף צ"ו ע"ג. בסוד המזוזה ומצאת שם כי תדרשנו.] האמנם שעור הכתר דידה הוא כשעור חצי התפארת האחרון שבו ושאר ט' ספירותיה הם כשיעור נצח הוד יסוד שלו. נמצא כי כל ספירה אחת שלו מאלו הג' (נצח הוד יסוד) הם כוללים שעור ג' ספירות שלה. * כי קו ימין דידה - חכמה חסד נצח - נאחזים בנצח שלו * וקו שמאל דידה שהם בינה גבורה הוד - נאחזים בהוד שלו * וקו אמצעי דידה שהם דעת תפארת יסוד - נאחזים ביסוד שלו {{ש}} הרי שנצח הוד יסוד שלו נקרא {{צ|שלש של שלש שלש}}, והם סוד התקיעות של ראש השנה שאז נברא אדם וחוה בו ביום (כמו שנאמר {{צ|זה היום תחלת מעשיך}}), אלא שלא השלים העשירית שהיא המלכות דידה דתקינו סוד התרועה. ולכן היו '''תשר"ת תש"ת תר"ת'''. ובחינה זו היא הנקרא {{צ|דינא רפיא תרועה}}, וכנגדם תשעה ברכות דראש השנה - ג' ראשונות ג' אמצעיות ג' אחרונות. ושלשה אלו - נצח הוד יסוד עצמם - סוד מלכיות זכרונות שופרות. ואין להאריך יותר בזה. והנה כתר דידה מקומו בתפארת שלו. וז"ש {{צ|עטרת תפארת לעמוסי בטן}}. כי עטרת דידה היא בתפארת דידיה, מחציו ולמטה, שהיא סוד הבטן אשר שם המעין אשר היו הנשמות של בני ישראל גנוזות קודם נתינתם ברחם הנוקבא. וזמ"ש {{צ|לעמוסי בטן}} - הם ישראל הנקראים {{צ|עמוסים מני בטן}}. והנה אין דרכינו להאריך לשון ולהרחיב פה בענין מציאות הכתר. ודרכינו להכנס במנין העשר ספירות. אמנם טעם הדבר לא ניתן להכתב כי הדברים ארוכים ואין הדעת סובלתם: הכלל העולה מכל הכתוב לעיל כי קומת המלכות שהוא מתחילת מחכמה דידה ולמטה עד מלכות שבה - הם באחורי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד דידיה ממש. וז"ס {{צ|וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה}} - הם נצח הוד יסוד דידיה, {{צ|רובצים}} על כל מדת המלכות הנקרא {{צ|באר בשדה}}. ואגב אורחין נבאר קצת ענין באר בשדה. כי ב' כינויים אלו נקראים שם במלכות. ומה עניינם. {{ש}} אמנם הענין הוא כי '''בית''' נקרא {{צ|בית מושב בני אדם}}, והוא מקום מושב הספירות בעצמם. אך מאחורי הזעיר אנפין אינו נקרא 'בית' זולתי '''שדה''' - כי יצא מכלל מדבר שמם ונכנס לכלל 'שדה' הראויה לזריעה בסוד {{צ|אסתר קרקע עולם היתה}}, ולכלל 'בית' לא באתה עד היותה פנים בפנים ואז תקרא {{צ|בית}}. ואין כח בזה זולתי ביעקב אשר הוא המזווג פנים בפנים. נמצא כי '''בית ושדה ומדבר''' - ג' כינויים אלו הם במלכות. האמנם {{צ|בית}} תקרא בהיותה פנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. ולכן נקרא 'בית' כי צור' קוים - אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע (הוא היסוד האוחז בנצח והוד). ושלשתם צורת ווי"ן - כי כלם הם '''ו'''' דשמא קדישא המכונה בשם "זעיר אנפין". ולכן כל י"ם(?) צורת ווין בסוד {{צ|כל הנפש הבאה ליעקב ששים ושש}} - כי היא היא הקו בעצמה וחלקיה הנחלקים לעשרה ווין נעשים {{צ|ששים}}, ועצמות {{גמט דגש|ו'}} זו הוא סוד היסוד אשר עליו פירש בזוהר בפרשת שמות {{צ|ששים - דא יעקב, ושש - דא יוסף. דא תרין ווי"ן}}. ואין להאריך בזה אעפ"י שיראה למעיין כי דברי סותרים זה את זה - אי איפשי להאריך בזה: נמצא כי סוד {{צ|בית}} הוא מורה על עת הזווג בהיותם פנים בפנים. ובהיותה באחור כנגד נצח הוד יסוד דידיה (אלא שכבר היא מוכנת ומקושטת ואין חסר בה זולתי החזרת פנים בפנים) - אז נקרא {{צ|שדה}}, כעין שדה הראויה לזריעה אך עדיין אין בו ישוב. {{ש}} ואז נקראת '''חקל תפוחין''' - הם נצח הוד יסוד הנקראים {{צ|תפוחין}}. ואם נרצה להאריך בזה נאמר כי {{צ|חקל}} הוא אחורי נצח הוד יסוד, ו{{צ|תפוחין}} כנגד אחורי חב"ד (כי הם סוד 'הקדש' - כי לעולם כל 'קדש' אינו אלא במוחין שהם ג' ראשונות. ושמור כלל זה בידך) כי אז בערב שבת היא מקבלת מכל אחורי הזעיר אנפין עד ג' ראשונות - לכן צריך לבעלי מעשה לצאת בשדה בערב שבת לחקל תפוחין קדישין ולהכניס אז הכלה העומדת שם בשדה ולהכניסה בביתו פנים בפנים. וזהו סוד {{צ|בתי גואי ובתי בראי}}. ואין להאריך בזה. ונקראת '''{{צ|שדה}}''' להיות כי ה'''ש'''' צורתה ג' ווי"ן והם אחורי נצח הוד יסוד דידיה, אלא שלהיותה באחור הוצרכו להתחבר אורם ונעשו צורת '''ש'''' - לאזור כח מחמת הקליפה העומדים באחוריים אשר הוא סוד {{צ|אלהים אחרים}} מלשון 'אחוריים'. וזהו סוד {{צ|לא יהיה לך אלהים אחרים על פני}}. והבן זה. וזהו סוד '''ש'''' של שקר הנאחזים בה '''ק"ר''' ונעשים '''שקר'''. והנה גם זה לעומת זה עשה האלהים. וכמו שיש נצח הוד יסוד דקדושה - יש נצח הוד יסוד דקליפה. וגם הם בצורת '''ש'''' - אלא דאינון בפרודא; כי {{גמט דגש|ק"ר}} הם בגימטריא {{גמט דגש|ש'}} אלא דאינון בפרודא - שנפרד היסוד דסטרא אחרא מנצח הוד דידיה. וזהו סוד {{גמט דגש|ק"ר}} - כי אז נתפרדו נחש ורוכבו ולא יכלו להזדווג יחד. כי היסוד שלו נכרת מן הנצח הוד שלו ונעשה סריס ונתקרר. וזהו '''ק"ר'''. וזהו סוד {{צ|כי הנה אויביך יהוה כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי און}}. ולכן נרמז זה ביום שבת כי אז בתחלת ליל שבת נעשה שדה כנזכר. והם רוצים להתחבר שם בשד' במעשה קין זוהמא דנחש דכתיב ביה ויהי בהיותם בשדה וגו' ואז {{צ|יתפרדו כל פועלי און}} - ואין להם כח להזדווג. וזהו סוד המזיקין שנבראו בערב שבת שלא נברא להם גופות משום {{צ|דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין}}, כנזכר בסבא דמשפטים {{ממ זהר|ב|קג|א}}. ולכן נקרא {{צ|אל אחר}} משום דיתיב באחוריים. וזמ"ש בפרשת בלק על פסוק {{צ|אשר הלך חשכים}} - {{צ|שראן בחבורא ומתפרשאן מיד}} {{ממ זהר|ג|קצו|א}}. וזהו הנזכר בסבא דמשפטים {{ממ זהר|ב|צה|א}} על ההוא נחש דפרח באוירא - הוא הנחש העליון אשר פורח באויר ואין לו על מה שיסמוך. והם הרגלים סמכי דגופא, והנחש אתקציצו רגליו והוא פורח באויר ואין לו על מה לסמוך. וז"ס {{צ|השקר אין לו רגלים}}. והנה רוצה לפרוח ולעוף עד מקום אחורי נצח הוד יסוד דזעיר אנפין באויר הפנוי אשר שם. וזהו סוד {{צ|אם תגביה כנשר}} האמורים בעשו, {{צ|ואם בין ככבים שים קנך}} - הוא אשר בו כוכבים ומזלות - הוא אחורי יסוד דזעיר אנפין, כי עד שם רוצה לעלות הנחש כדי ליקח הארה משם, כי מתקנא בראות אדם הרוצה להזדווג עם חוה בערב שבת ביום שנברא ואז עולה להטיל זוהמא ואז משליכים אותו למטה. וזמ"ש {{צ|משם אורידך נאם יהוה}}. וזמ"ש {{צ|שארי בחבורא ומסיימי בפירודא}}. וזהו סוד הנזכר בפרשת ויקהל {{ממ זהר|ב|רג|א}} וזה לשונו: {{צ|ת"ח יומא שתיתאה כד מטי זימנא דליק כו'}}. עיין שם והבן: ונחזור לענין. כי בהיותה באחור אז נקראת 'שדה עפר' הראוי לזריעה. ומאחורי הנוקבא עומדים הקליפות. ומקומם שם נק' {{צ|מדבר}}, שהעפר שלו נקרא {{צ|אבק}} שאינו ראוי לזריעה בסוד {{צ|ויאבק איש עמו}}. ואמנם נקר' {{צ|שדה}} על שם שעומדת אחורי ה'''ש'''' (שהוא נצח הוד יסוד דידיה), והוא סוד '''ד'''' ד'''שדה'''. והיא מתקשטת בקשוטיה - הם הארת פנים בנצח הוד יסוד מצד עצמם מצד פנים - ששם הם ג' ווי"ן כנ"ל, ונעשים מכחם '''ה'''' שצורתה ג' ווי"ן. כי עם היות שבתחילה מקבלת מנצח הוד לבד ואינה ראויה לזווג ונקראת '''ד'''', ואח"ך נתוסף בה '''ו'''' ביסוד ונעשת '''ה'''' וראויה לזווג. ואח"ך חוזרת פנים בפנים ונעשת {{צ|בית}} כנזכר. כלל העולה מכל זה כי קומת המלכות נחלקת ל{{גמט דגש|ג'}} קוים * '''קו ימין - חכמה חסד נצח''' - שיעורם באחורי נצח דזעיר אנפין * '''וקו שמאל דידה - בינה גבורה הוד''' - באחורי הוד שלו * '''וקו אמצעי - דעת תפארת יסוד''' - באחורי יסוד שלו. ואמנם כל זה הוא בהיותה ראויה לזריעה ונקרא 'שדה' - כי המקום ההוא יקרא 'שדה'. אמנם מציאות המלכות עצמה תקרא 'באר' הנובעת מיין נוקבין לקבל מיין דוכרין מבעלה בסוד הבאר שעלה לקראת יעקב כמ"ש חז"ל. וזהו {{צ|והנה באר בשדה}} - פירושו כי ראה יעקב שכבר היתה רחל העליונה מוכנת להזדווג, כי כבר היתה באר בשדה וגו'. אמנם לפעמים אין שעור קומתה זולתי באחורי היסוד לבד. ולפעמים תחת היסוד בסוד {{צ|השליך משמים ארץ}}. ולפעמים יורדת לבריאה בסוד {{צ|לכי ומעטי את עצמך}} להיותה בסוד נקודה לבד ולא בסוד פרצוף. והוייא תמן {{צ|ראש לשועלים}}. והנה הוא סוד המחלוקת של רב ושמואל במסכת ברכות פרק ט {{הפניה-גמ|ברכות|סא|א}} חד אמר פרצוף היתה וחד אמר זנב היתה. ואלו ואלו דברי אלהים חיים. והענין הוא ברמז כי ב' נשים היו לו לאדם - חוה אחת ושניה. וכנגדם אמרו {{צ|פרצוף וזנב}}. והענין הוא כי הראשונה יצאה מאחוריו העליונים, והשנייה מאחוריו התחתונים (כי כבר ביארנו לעיל כי קומת האשה חצי קומת האיש - נמצא שיש באיש שתי קומות מבאשה). וזהו סוד מ"ש רז"ל במסכת בתרא פרק הספינה {{ממ|בבא בתרא|עה|א}} וז"ל {{צ|ואולך אתכם קוממיות}} - שתי קומות של אדה"ר והם {{גמט דגש|ר'}} אמה. מאה אמה בלבד - הם {{גמט דגש|נ'}} לזו ו{{גמט דגש|נ'}} לזו בסוד שני ההי"ן - כל אחד כלולה מעשר. והם שני חצאי האדם הכולל י' ספירות. והם כל אחת כלולה מחמשים ספירות שלו - הם חמשים ומאתים: ואמנם הראשונה היתה פרצוף והשנייה עדיין לא היתה אלא זנב, נקודה לבד בלתי פרצוף. עד שאח"ך כתיב ביה {{צ|ויבן ה' אלהים את הצלע כו'}}. ומי שיחפוץ להבין יסתכל בדברי רז"ל של רב ושמואל. ונחזור להבין הך דרו"ש ע"ד האמת כי הנה שופריה דיעקב כעין שופריה דאדם. וכמו שהיו לאדם שתי נשים - חוה ראשונה ושנייה - כך ליעקב לאה ורחל. כי חוה הראשונה היא הקליפה החופפת על לאה שבקדושה. ולפי שחשב יעקב כי היתה דוגמת חוה ראשונה - לא היה חפץ לקחתה. וזהו סוד {{צ|כי שנואה לאה}}. כי כפי מה שחשב הוא היה שתינתן לעשו - דוגמת חוה ראשונה לילית חייבתא כלתא דסמאל שרו של עשו. אלא שעל ידי תפלותיה ודמעותיה לקחה יעקב. ולאה היא סוד 'פרצוף' לפי שיצתה מאחורי פרצוף דזעיר אנפין. וזה סוד קשר של תפילין של ראש מאחוריו. ורחל היא 'זנב' כי היא מאחוריו ולמטה. ואח"כ גם היא נתקנת כאחותה ונעשת פרצוף, והיא תפלה של יד במקום החזה כנגד הלב - כי שם ביתה. ולכן נאמר בלאה {{צ|ועיני לאה רכות}} - כי יונקת מצד העינים, כי היא במקום הפרצוף. אך ברחל לא ניכר בה מציאות העינים זולתי נאמר בה {{צ|ורחל היתה יפת תואר וגו'}}. וזהו סוד הנאמר בסבא דמשפטים {{צ|עולימתא שפירתא דלית לה עיינין}} {{ממ זהר|ב|צה|א}}. והיא סוד {{צ|כוס של ברכה דצריכים למיהב עינוי ביה}} - להמשיך לה אור מיסוד העינים שאין לה. וענין ב' נשים הם סוד {{צ|הא לחמא עניא - מה דרכו של עני בפרוסה}}. היא סוד המלכות הנק' עוני ובהיותה בסוד העוני שהוא בפסח קודם נתינת התורה אז נק' עוני ואז היא פרוסה בסוד פריס פריסת מלכותך והוזכרו ב' מיני פרסות אחד מה שנחלקה המלכות ממנו ונטלה וניתנה לזולתו ועוד כי גם שם היא פרוסה וזמ"ש ויהיבת למדי ופרס החצי למדי והחצי לפרס כאשר התנו ביניהם כמ"ש ז"ל אי מינן מלכי מינייהו אפרכי והענין הוא כי בכל מקום שגלו שכינה עמהם והמלכות העליונה גלתה בבבל הוא רישא די דהבא וכשנסתיים הגלות בטלה (דף י"א ע"א) השררה מבבל בסוד היו צריה לראש ונתנה למדי ופרס וגלתה השכינה בין ב' המלכיות ההם נמצא כי אותה המלכות שהיתה גולה ממקומה אצלו פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס וסוד הענין הוא כי בבל היא רישא ולכן אין שם פירוד אך מדי ופרס הם כנגד ידוהי ודרעוהי די כסף ושם נחלקו לב' זרועות ולכן מלת פרס נקרא כן על שם הפרוסה והחלוקה הנעשית בימיו כמש"ה אשר שם (ד"ש ע"ב) שמות בארץ וכיוצא בזה נאמר בפ' שלח לך וז"ל ופרסין מלכין דפרס אשתמודע הכא: ונחזור לענין כי אלו הם סוד ה' תתאה וזה מ"ש הא לחמ' ולכן נפרסת לשתים כי כן אות ה' היא יכולה להתפרס וניכר בה יותר משאר האותיות כי היא ד' על ו' כנגד רחל הלוקחת ה' מדות באחורי הזעיר אנפין והם בתפארת ונצח הוד יסוד וכנגד לאה ששעורה ששה מדות באחורי הזעיר אנפין והם כחב"ד חו"ג והנה בשם פרסין נעשים שנים אך בעת העושר אז כלם נעשות בחי' אחת ואין ביניהם פירוד וז"ס יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל והנה מלת שתיהם היא מיותרת כי כבר נודע כי רחל ולאה שתים היו בלבד ולא שלש ועוד מניינא למה לי והענין הוא כי בזמן רחל ולאה היו נפרדות להיות כי עדיין לא נתנה התורה ועדיין הין נקראים לחם עוני שהוא בפרוסה האמנם בימי רות כבר נתנה התורה והיא לבדה כוללת שתיהם ביחד לכן נאמר שתיהם וסו' הענין הוא כי הנה ערפה היא כנגד לאה כי כן שמה מורה עליה על שהיא בסוד העורף דוגמת לאה שבקדושה שהיא קשר של תפילין ואלו זכתה להתגייר היתה נתקנת דוגמת לאה שנתקנה על ידי תשובתה ודמעותיה ולכן לא נתנה לעשו האמנם ערפה כאשר לא נתגיירה אז חלק הטוב אשר בה הוברר ממנה ונתנה אל רות וחלק הרע שבה גרם ששבה אל עמה ואל אלהיה נמצא שהיתה רות כלולה ברחל ובלאה ולכן אמר הכתו' יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר הם היו שתים נפרדות וזו לבדה היתה כוללת שתיהם יחד כאמור וכן היה הענין בבעליהם כי היו שנים מחלון וכליון ולפרקים היו שניהם בבחי' אחת אך יש זמן שהם משמשים לשנים דוגמת יעקב ויש' וכשנתקנה רות נתקנו ג"כ מחלון וכליון ושניהם נכללו בעובד אבי ישי ודברי' אלו הם עומדים ברומו של עולם ולא יחשוב האדם כי על דרך מקרה קרה אלימלך ונעמי וב' כלותיה כדוגמת של רחל ולאה היו אחיות בני לבן ונתגיירו כך רות וערפה היו אחיות ונתגיירו ואין להאריך בזה כי הוא סוד נמרץ: אמר שמואל ואפשר עוד לומר שתקנה רות עתה מה שפגמה חוה בימי אדה"ר ואתי שפיר בג"ש נאמר כאן האשה הבאה וכו' ונאמר להלן לזאת יקרא אשה כו' ולכן נאמר עליה בימי שלמה המלך ע"ה וישם כסא לאם המלך לאימא של מלכות וארז"ל זו רות כנלע"ד: גם זה הוא ענין סוד דינה בת לאה כי הנה נודע כשהנחש הטיל זוהמא בחוה כל הנשמות נתערבו מטוב ורע כנז' בספר הזהר ברעיא מהימנא בפרשת בהר סיני ע"ש כי אפי' האבות בעצמם נתפרדו כי היו מעורבי' מטוב ורע ולכן יצא ישמעאל מאברהם ועשו מיצחק ואז (ע"ב) נתלבנו ונפרדו מחלאת זוהמת הקליפה הדבוק' עמהם ולכן חוה א' היתה קליפת לאה ולאדם לא נתנה לאה כי עדיין לא נתקנה לאה נכן יעקב דשופריה מעין שופריה דאדם לא מצא נחת רוח אלא ברחל שהיא חוה ב' דוגמת אדם שאמר לזאת יקרא אשה לזאת ולא ללאה א' ולכן היתה לאה עלמא דאתכסייא דלא אתגליאת ליעקב והנה אעפ"י שלאה נתקנה והוסר ממנה הקלי' שהיא חוה א' ונשארה היא קדושה וצדקת לגמרי עם כל זה לתוקף הסיגים הנדבק בה יצאה ממנה דינה שהיא דינא קשיא כי לכן נק' דינה על שם הדין וגם היא היתה קדושה אלא שעדיין היה בה קצת אחיזה כי לא נתברר' לגמרי וכמו שהיתה דינה עתיד' להנשא לעשו אלא שיעקב טמנה בתיב' ומצינו ברז"ל בפי' שאמרו ברש"י שנענש יעקב ע"ז כי היתה ראויה אליו וע"י היה נתקן עשו גם הוא כי עדיין היו בו נצוצי קדו' וזהו טעם ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו להיות כי היה לו צד ניצוצי הקדוש' מחלק הגבורה של יצחק אבינו נתונים בפיו ונבלעים בתוכו ולכן כל כונ' יצחק לתקן אותם נצוצו' שהם חלקי נשמתו והיו ברישיה דעשו בלבד ולא בשאר גופו ולכן רישיה דעשו נתקבר' במער' עם יצחק והבן זה. והנה עשו הוא סוד הנחש והית' דינה ראויה אליו וכיון שטמנ' יעקב נצו' ממנו וכאשר יצא' יצאנית בסוד ותצא דינה כי אם הית' נשאר' במקו' הקדוש' לא היה הנחש יכול להדב' בה אך אחרי צאת' אל מקום הקלי' אשר ז"ס מש"ה לראות בבנות הארץ אז הנחש נשכה והוא סוד שכם בן חמור החוי מל' חויא שהוא הנחש גם נק' חוי ע"ש דאתי מחוה א' הנק' לילי"ת ובכח זה יכול לקחת' וע"ז נא' ותדבק נפשו בדינ' ב"י כי מתחי' היו דבוקים הקלי' הזאת עם זאת (ד"ש ע"ג) הקדו' ועכשיו בצאת' חזר' להדבק עמה וזהו ענין הכזונה יעשה את אחותינו כי לילית חוה א' נק' אשת זנונים כי התרגום תרגם הכנפק' ברא והענין הוא כי סתם זונה היא לילית כי תחי' הית' בביתו של אדה"ר ואח"ך יצאה לחו' ולעולם שוכנת במדברו' כנודע ולכן הזונ' נק' נפקת ברא כי היתה אשת אדם וישב' לזנו' עם סמאל וזמ"ש הכזונה גו' פי' כי עדיין אחותינו דומה לחוה א' והלא כבר נטהר ואין הנחש שבה יכול לקחת' ואח"כ נשאה שמעון כנודע כי ראובן הוא חסד ושמעון גבורה וכל הקלי' אינם יוצאי' אלא משם לכן נק' גבו' דאסבר פני' לרע וזהו שמעון אותיות ש"ם עו"ן כי שם העון שהוא סט"א נאחז והנה דינה שרשה מן הגבורות דינא קשיא ולכן לקחה שמעון ולהיות כי עדיין לא נטהרה ומשום הכי אחר שנבעלה לכנעני שהוא הנחש אשר נאמר עליו ארור כנען כנודע ולכן יצא ממנה שאול בן הכנענית כמ"ש ז"ל בן שנבעלה לכנעני והוא עצמו שלומיאל בן צורישדי והוא עצמו זמרי בן סלוא כמ"ש ז"ל בסנהדרין בפ' בן סוו"מ ומכח אות' זוהמ' נדבק בכזבי ואולם כי גם כזבי היתה שיורי הקלי' אשר לדינ' אמו של שאול והית' בת זוגו זולתו שאכל' פגה ועדיין לא היתה ראוי' ולכן הוא נק' שלמיאל ן' צורישדי והיא נק' כזבי בת צור אך צור אביו דשלומיאל הוא שמעון אשר צורי הוא שדי השודד' כל הקלי' ומכניעם וזהו בת צור סט"א אביה של כזבי. ונחזור לענין כי כל מעשה הראשונים ומדרש אגדה הנזכר בתורה אינם לפי פשוטם ואינם בדרך מקרה ודי בזה כי הדברים האלו הם כבשונו של עולם: (ע"ג) ומעתה נבא לביאור המאמרים עם שנבין בתחי' הקדמה אחת והיא כי אעפ"י שביארנו כי זעיר אנפין כולל י"ס דידיה עכ"ז כאשר נעריך בחי' זעיר אנפין אל האורות הגבוהים עליו לא יהיה נק' זולתי בסוד ו' ולא בסוד י' ויקראו ג' ראשונות או"א ומזלא הנז' באדרא זוטא יקראו ראש ו' זו ולכן תלת מוחין דידיה אינם עולים עתה בשם מוחין והכל בערך גופא אל הג' ראשונות שהם או"א ומזלא כי כלל זה בידינו כי כל בחי' ובחי' הוא אדם בפני עצמו ובהכלל כל הבחי' יחד יקרא זה האדם זה יד וזה רגל וכיוצא בזה עד שכל הבחי' יחד יקראו אדם אחד והמעיין יראה הקדמה זו בזוהר ריש פ' תולדות ונמצא כי הזעיר אנפין בהתחברותו למעלה לא יקרא זולתי גופא שהוא סוד ו' דשמא קדישא והנה זו' זו נחלקת לשנים ג' ראשונות חג"ת. ג' שניות נה"י וב' אלו הם ששה והנה הג"ר חג"ת הם נק' בבחי' ידים וג' שניות נק' בבחי' רגלים והענין הוא כי חג"ת הם ב' ידים ובהתכללותם במכריע הוא התפארת באמצעיתא יקרא גם הוא יד אחרת כי הוא הכולל ב' ידים האחרות שהם חו"ג וז"ס יד הגדולה יד החזקה יד רמה באמצעיתא כנזכר בהרבה מקומות בס"ה ובתקונים וכן כנגדם הם נצח הוד יסוד הם ג' רגלים כי נו"ה הם ב' רגלים ונכללים במכריע והוא יסוד ונעשה רגל ג' וז"ס מש"ה ג' רגלים תחוג לי בשנה ר"ל כי המלכות נק' חג דכולהו כנז' בריש הקדמת התקונים דכתיבת יד והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנ"ל נמצא כי ג' רגלים אלו הם המאירים בה ג' פעמים בשנה ובכחם נעשית ג' חגים בג' זמנים אלו והגם כי ג' חגים הם חג"ת עכ"ז הוא הארת חג"ת בנה"י וע"י נה"י מאירים במלכות וז"ס חובת ראיה ברגלים והענין הוא כי מצות ראיה שיעלה כל אדם לעזרת ישראל לראות שם בחגים ואין חיוב מצוה זו אלא לאנשים זכרים והענין הוא להעלות ברגליהם ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בג' רגלים ולכן לא נאמר שלש מועדים אלא ג' רגלים לרמוז כי ענין הארת ג' חגים אלו הם ע"י הרגלים העליונים נצח הוד יסוד המאירים במלכות שהיא עזרת ישראל והאמת כי עזרת נשים הוא שעור קומתה בבחי' המלכות שבה ועזרת ישראל הוא שעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד אלא שעת' בחגים היא פפנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. וז"ס ולא יראו פני ריקם ולכן כל חובת מצוה זו היא ברגלים כי מטעם זה החגר והסומא פטורים כנודע וכולהו יליף מלשון רגלים כנז' במ' חגיגה פ"ק כו' גם הקטן שיוכל לעלו' ברגליו מחנכים אותו שהוא בבחי' זעיר אנפין בהיותו יעקב הקטן צור' ו' בלבד גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחי' וכל זה עדין הם חצירות ועזרות בתי בראי כי עד שם יכולות הנשמות לעלות כנז' בפ' ויקהל על פסוק {{צ|מי יעלה בהר ה'}} וע"ש. ואל תתמה אם גם היסוד נק' רגל כי זהו הטעם שהזווג נק' בל' רחיצת רגלים כמ"ש דהע"ה לאוריה רד לביתך ורחוץ רגליך אשר כונתו היתה שיזדווג עמה גם ז"ס רחצתי את רגלי איככה אטנפם (ד"ש ע"ד) והוא סוד רחיצת המילה אפי' בשבת להעביר זוהמת הקליפה הנדבקת שם וז"ס ומפיבושת לא עשה רגליו ולא שפמו לפי שדוד הוא סוד מלכות היה בצער ואינו עת הזווג לא זווג תחתון שהם רגליו ולא זווג עליון שהם שפמו שכמו שיש ביסוד התחתון (ע"ד) בחי' רגלים גם ביסוד העליון והוא הלשון הנק' בשם רגליו כמש"ה לא רגל על לשונו כי גם הלשון עם השפתים הוא דוגמת יסוד בין נ"ה ובזה תבין ענין מספרי לשון הרע כמה הוא וכבר ידעת כי השפתים הם נו"ה תרין שפוון תרין למודי ה' גם אשתו של אדם נק' רגל בסוד יש רגל מברכת כו' והענין הוא כי הלא היא עומדת במקום רגלי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד כנ"ל. וז"ס והנה אשה שוכבת מרגלותיו הנא' ברות לפי שהיא כנגד רחל העומדת למטה בין הרגלים כמו שאמרנו לעיל כי ערפה למעלה כנגד העורף ורות למטה כנגד הרגלים ולכן היה הענין הזה בחצי הלילה כמ"ש ויהי בחצי הלילה וגו' והנה אשה שוכבת מרגלות' כי לילה הוא סוד המלכות נוק' כנודע ונחלק לחצאין בסוד מצה פרוסה כנ"ל וענין זה היה בחצי הלילה אחרונה כנגד רחל וזמ"ש בזוהר פ' וירא וז"ל ובג"כ רגלי חסידיו ישמור ודא היא איתתא כו' גם דף קי"ב ע"ש ותבין מה שאמרנו ובזה יצדק היטב לשון ויחלק עליהם לילה כי לפי הפשט אין בה ממשות ואין שייך בה לשון חלוק: ועתה נבא לביאור המאמר שהתחלנו ר"ל בשם ר"י בן זמרא פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין כו' ואם באתי לבאר כל ענין א"א עם ה' מלכי סדום מה עניינם ומי הם המלכים ומי הם מלכי סדום ועמורה ומי הוא אברהם ומי הוא לוט וכל מקראות הפרשה הזאת יאריך הספור האמנם בקצור מופלג אעורר קצת הערות במאמר ואח"ך נבא לביאור בע"ה: ובראשונה ראוי לעורר איך יעלה על הדעת שהיו פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין ולא ג' פרסאות. גם ר' נחמיה מה כונתו באומרו לא נתאבקו רגליו גם שלא למדנו שיעור במשל ההוא שאמר. אמר המעתיק המאמר מכ"י האר"י זלה"ה בכאן מצאתי קושיות רבות לאין חקר על הפסוקים ועל המאמר ולא העתקתי אותם יען כי אין כונתי להעתיק אלא מן ההקדמות דשייכי לחכמת הקבלה. והענין הוא כי הלא האדם הוא בעל חומר וצורה וגס ועב ולא יוכל להשתנות מן הכח הנמסר בו בעת יצירתו ולכן אם ירצה האדם לקפוץ שעור יותר ממה שבטבעו לא יעלה בידו וכל זה גורם לו כבדות החומר העב אשר נתלבש בו האדם בבואו אל העוה"ז ולולי זה היתה יכולה הנפש לעוף ולקפוץ בכל אות נפשה האמנם אם נרצה לדקדק הדברים יותר בדקות נמצא כי גם ברוחניים עצמם יש ביניהם הפרש והראיה לזה הוא כי גם במלאכים עצמם והם ד' חיות הקדש שהם שוים במדריגתם ובמקום אחד עכ"ז יש ביניהם הפרש כענין זה כמ"ש ז"ל בברכות פ"ק א"ר אלעזר בר אבינא גדול הנאמר במיכאל יותר ממה שנא' בגבריאל דאלו מיכאל באחת וגבריאל בשתים כו' הרי שגבריאל לא יוכל לקפוץ ולעוף בעולם כמו מיכאל ופסיעותיו קצרות יותר ממיכאל וגם זה יהיה פלא בעיני הפשטנים ויחשבו שגם בזה יש בו צורה ואין הדבר כפשוטו ולא יבינו כי הפשט והרמז הכל אחד דוגמת הנפש עם הגוף שזה צלם ודמות לזה ואם היתה הנפש משונה איבריה מאיברי הגוף בהכרח היה שלא יתלבשו זה בזה וכלי גדול לא יכלהו כלי (דף י"ב ע"א) קטן גם אם הכלי יהיה בעל קצוות וזרועות מחולקים לא יוכל להכנס לתוכו כלי פשוט ואם יכנס לא יכנס בכל חלקיו ועד"ז פשטי התורה צריכי' להיות דומה בדומה אל נשמת התורה ופנימיותה כי הגוף צלם אל הנשמה וגם צריך שהפנימיות יהיה דבר רוחני שאל"כ לא היה צריך ללבוש כמו דרך הפשטנים המפרשים תחילה התורה ואמנם תחלה נאמר כי בלי ספק נשמו' הצדיקים הם גדולי' ממלאכי השרת וכמש"ה כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך מי גדול השומר או הנשמר אעפ"י שמצינו ג"כ קרא דכתיב ה' ישמרך מכל רע וגו' הענין תלוי במש"ה צדיק מושל ביראת אלהי' אשר ז"ם לא זז מחבבה עד שקראה אמי והנה מושב הנשמ' הוא בערבות ואין שם לא מלאך כו' כנז' בזוהר בפ' בראשית ד"מ וז"ל מדר' שביעא' כו' ותמן לא אשתכחו בר נשמתהון דצדיקיא כו' ע"ש ואפי' קודם הבריאה היו נפשותיהון של צדיקי' ובהם נמלך הקב"ה וברא את העולם כמש"ה המה היוצרים כו' ואמנם (ד"ש דף ט' ע"א) המלאכים לא נבראו עד יום ה' וכמש"ה ועוף יעופף על הארץ כנז' שם והנה אם נפשות הצדיקי' הנקר' בנים כמש"ה בנים אתם לה' אלהיכם יוצאים מתוך מעיו והם גדולים למעלה מן המלאכים עכ"ז ברדתם למטה בעה"ז אי אפשר לעמוד בו אלא בלבוש החומרי הזה מכ"ש המלאכים שברדתם למטה הם מוכרחים להתלבש: וביאור הענין תלוי בדרוש אבי"ע כי עולם האצי' הוא דק עד מאד ועול' הבריא' הוא עב ממנו וברדת אור האצי' בבריאה אם תשאר שוה כמו שהיא יחזור עולם הבריאה להעשות אצי' האמנם מוכרח הוא שהאור העליון יגנז ויתלבש בברי' ואז יחשב האצי' היורד בבריאה בבחי' הבריאה וכן בכל עולם ועולם שאל"כ יהי' כל העולמות אצילות וכדוגמא זו הנשמות והמלאכים ואף גם זו כביכול בשכינת עוזו ית' כמ"ש ז"ל בעשרה לבושים נתלב' הקב"ה כשברא את העולם כי לא היה אפשר להעשות עולם החומריי כזה ע"י רוחניתו ית' הפשוט זולתי אחרי התלבש בכל אותם המלבושי' וכמש"ה עוטה אור כשלמה לברא את השמים אח"כ נוטה שמים כיריעה ומה גם בבריאת הארץ השפלה והנה ענין לבוש המלאכים ברדתם בעה"ז בתוך האויר הזה הנה האויר בעצמו הוא אור נתפס כי לא יש אויר שאין נתפס אלא ההוא אוירא קדמאה דכלא הנק' אור קדמון והוא הנק' אור שאינו נתפס בס' יצירה אמנם כל שאר האוירי' הנב' נתפסים הם אלא שהם דקים והנה זה האויר אשר עלינו הוא כלול מד' יסודות המעורבים בו האמנם עיקר היסודות הגוברים בו הם אש רוח מים עפר כי יש מים מעל השמים וברדתם מתערבים האויר אמנם יסוד העפר אין בו ולכן המלאך שמתערב באויר שהם ג' יסודות היותר זכים יש בהם יכולת להתפשט עד ז' ימים דאלמלא יושבים המלאכים ומתערבים בהאי עלמא ז' יומין לא יכלי לאתפשטא מהאי מלבוש' והכי אירע לעז"א ועזא"אל וטעם היות ז' יומין הענין הוא כי בכל רביע חדש הלבנה מתערבים כל כחות ד' היסודות בהכרח ויש אז חדוש נוסף כנודע והנה ענין התלבשות זה של המלאכים והיותם נגלמים באוירים וביסודות נז' בהרבה מקומות בזוהר ונודע כי סדר (ע"ב) היסודות העליונים הם חגת"ם שהם אש רוח מים עפר אעפ"י שבעה"ז אינו כן כסדרם ולכן מיכא"ל הנגלם באויר זה אינו נגלם אלא ביסוד המים כנגד החסד ולכן בקפיצה אחת יכול לקפוץ כל העולם אחרי רדתו והתלבשו בו אך גברי"אל ברדתו לעה"ז מתלבש במים ובאש שהם חו"ג שמדתו מצד הגבו' ואם יהיה נגלם באש מכ"ש במים כי לעולם שמאלא אצטריכא לימינא אך ימינא לא אצטריכא לשמאלא כנז' בזוהר ולכן מוכרח הוא להתלבש בב' יסודות מים ואש אמנם אליהו בארבע כי אליהו דרגיה איהו לתתא מן האי באר כנז' בפ' ויצא על פסוק וירא והנה באר בשדה ולכן מתלבש בכל הד' יסודות ולא כשאר המלאכים שאינם מתלבשים אלא בג' ולא יותר ומי שנתעסק בחכמת הקבלה ידע כמה מיני אוירים הם כנז' בתשו' הגאונים ז"ל דאית שמושא דאוירא דקדושה ושמושא דאוירא דשידי והענין הוא כי גם השידי' הם מתלבשים באוירים אלא שהם דומים למלאכים והענין הוא כי להיותם מתלבשים באוירים הדומים למלאכים ובהיו' מתלבשים שם תמיד ואינם מתפשטים מהם כמו המלאכים לענין זה דומים לבני אדם כי בני אדם אעפ"י שנשמת' גדולה ממ"ה אינם יכולים להתפשט מזה הלבוש להיו' שנתלבש בהם החומר העכור לקשר כל העולמות כמו שנפרש לקמן: '''מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו''' הכלל העולה כי בכל הדברים העליונים שייך התלבשות ברדתם לעולם השפל הזה עד שאפילו השכינה שייך בה התלבשות כמו לעיל כי ז"ס צמצם הקב"ה שכינתו בין בדי הארון כו' ובזה שאמרנו מבואר ענין הקדמת הקפיצה מה היא כי לבוש האדם הוא ממדריגת התחתון שבכלם מפני החומר שבו ולכן אין בו כח לקפוץ הדרך אמנם השידין השוכנים באויר יש בהם כח לקפוץ באויר אך אינו כמלאכים וז"ס מלאך המות בשמונה והמלאכים יותר במעלה בענין הקפיצה כמ"ש למעלה יותר מכלם כי ז"ס וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל כו' כמ"ש בס"ה דנחית ממדרגה לתתא כו' האמנם האדם הוא סולם כל העו' וקושר כל העולמו' כנודע כי יש בו גוף מבחי' העה"ז ונפש הבהמית של יצה"ר מפאת השדין השוכנים באויר ונפש השכליית מן האופני' ורוח מן המלאכי' ונשמה מן הכסא ונשמה לנשמה מפאת השכינה אשר על מי שיש לו בחי' זו נאמר (ד"ש ע"ב) עליו בנים אתם לה' אלהיכם ויש מי שלא יקרא אלא עבד ודבר זה נודע והנה ע"י קשר זה שיש באדם כי קושר כל העולמות לכן כאשר ירצה יהיה כח בידו לעשות קפיצת הדרך ע"י איזה אחת מן הכחות אשר עליו כי יש שעושה איזה קפיצת הדרך ע"י שדים וכנמצא על המקובלים הראשונים על הה"ר אליעזר מגרמיזא ז"ל שהיה משתמש בשמושא דאוירא דשדי הנק' אצל המקובלים שמושא דהבלי זוטא כנודע: ואמנם גם בבחי' קפיצה זו יש ב' מיני קפיצות אחת היא ע"י הנוק' דסט"א והאחת היא ע"י הדכורא דסט"א כי גם את זה לעומת זה עשה האלהי' וכמו שיש רגלין דדכורין שהם נה"י כמבאר לעיל ויש רגלין דנוק' כמ"ש ז"ל בס"ה על פ' רגלי חסידיו ישמור כי הנוק' אתקריאת רגלין דבעלה משום דיתבא ברגלין כמש"ה ותגל מרגלותיו וכן הענין (ע"ג) בסט"א והקפיצה הנעשת ע"י הנוק' דסטרא אחרא הוא שנדמה לאדם כעין ענן אחד ורוכב עליו ומוליכו למקום שהוא רוצה והטעם נודע כי הנוק' נק' ענן דוגמת הקדושה כמ"ש כי ענן ה' על המשכן יומם והיא השכינה הנק' ענן כך בסט"א דנוקבא אתקריאת ענן וז"ס וחסדכם כענן בקר דא נוק' דלית בה ממשא וכטל משכים הולך דא דכורא דמיניה אתי טל לארעא וז"ס הנרמז בסבא דמשפטים וז"ל שבתי וראה תחת השמש תמן תנינן בכל יומא הוה אקדים שלמה כו' הא עמודא דעננא כו' הוו אתיין כו' ושנים אלו העמודים שתיהם בסוד הנוק' דסט"א אלא שיש בה ב' הכוחות אשא ועננא ולטעם זה לא היה בא עליהם זולת נשר אחד בלבד ולא ב' נשרים להיות כי הכל בחי' הנוקבא לבד ובשתי כוחות אלו נתאחזו עז"א ועז"אל ברדתם מן השמים זה באש וזה בענן שהם ב' כוחות דנוק' וז"ס ויראו בני האלהים את בנות האדם כי בנות האדם הם ב' כוחות האלו שבנוקבה ומאי דקאמר האדם הוא אותו האדם הבליע' כי גם הוא נק' אדם כמו שאמר הכתוב אדם בליע' איש און ולכך היו באים ב' עמודים אל שלמה מפאת עז"א ועז"אל וזהו הטעם כי עז"א אין בו אלא בחי' עוז וגבורה תקיפא והוא כנגד עמוד האש אמנם עז"אל יש בו אותיות אל להורות שהוא יותר נמתק בסוד חסד אל וזה נאחז בעמוד ענן ולכן הקדים עמוד האש לעמוד ענן כמ"ש הא עמודא דאשא ועמודא דעננא הוו אתיין ונקט לה בס' בחי' עז"א ועז"אל וז"ס נופל וגלוי עינים כנז' בזוהר פ' בלק דר"ח נופל דא עז"א דאעמיק ליה קוב"ה בעומקא דחשכו' כי הוא נאחז יותר בגבורה קשיא כי הוא עמוד האש וגלוי עינים דא עז"אל דהא לא אזדקק חשוכא עליה כו' ודברים אלו גלוים ומבוארים למי שירצה להבינם: ואמנם ענין הנשר דהוה אתי תמן על תרין עמודי' אילין יובן בסוד נמרץ הנז' בפ' ואשא אתכם על כנפי נשרים כנודע שארז"ל כי ביום הא' נסעו מרעמסס והיה שעור הדר' ההוא ק"ך מילין והלכו אותו בקפיצת הדרך ע"י השכינה נוק' דקדושה הנחלקת לב' בחי' וג"כ בסוד לא ימיש עמו' הענן יומם דא הוא הכח הנמשך אליה מצד הימין ועמוד אש לילה הוא הכח הנמשך אליו מצד השמאל ובכח ב' ענינים אלו קפצה להם הארץ וב' ענינים הנז' הם כנפי נשרים וזמש"ה ואשא אתכם על כנפי נשרים ולכן כנגדו יש גם בקליפה כיוצא בזה וז"ס הנשרא דהוה עולה ע"ג העמודים הנז' בסבא דמשפטי' כי הנשר הוא גופא דילה והעמודים הם ב' זרועותיה ובזה לא יקשה עתה לדברינו מה שנמצא בזוהר כי נשר הוא באמצעיתא כמ"ש הכתוב דרך הנשר בשמים דנר' שהוא בתפארת והכל אמת אלא שהוא בתפארת דמלכו' ובזה יוצדק אומרו דרך הנשר בשמים דנשר חד ושמים חד והדברי' הם מוכרחים למי שירצה להבינם וכן תמצא בתקונין דקי"ד בשכינתא ודאי אתכלילת בכלא ובג"ד זימנין אתקריאת נשר כו' ואין כונת זימנין אל מציאו' זמן ממש כי אין למעלה שנויים חלילה כפי הזמנים אמנם אומרו זימנין אתקריאת פי' בזמן שאנו מדברים בתפארת אז נק' נשר כו' ודי למבין: (ע"ד) אמנם יש מין קפיצה ב' והיא ע"י דדכורא דסט"א בסוד נצח הוד יסוד דיליה הנק' רגלין אמנם ענין זה נר' לאדם כאילו הוא בעצמו הולך ורץ ברגליו והארץ נקפצת לפניו ואינו רואה עצמו רוכב על הענן אלא שנדמה לו כאלו גבה קומתו מאד ונתארכו רגליו דבר נפלא עד שארכבותיו מתרחבים מאד מאד והכל כחפצו המצטרך אליו מיל אחת או ב' מילין ואמנם מציאות קפיצה זו נז' בתקונין דק"ו ע"ב וז"ל ת"ח שמענא דעובדא הוה בחד (ד"ש ע"ג) בר נש מאינון בעלי קבין אדהכי אחזרו רישייהו לגביה וחמו ליה דהוה רהיט ככוכבא דשביטא כו' כי היה ממש מהלך ברגליו ולא היה רוכב ע"ג ענן והנה ב' בחי' אלו נמצאים בספרי הקדמוני' וההפרש אשר ביניהם הוא כשרוצים לרכוב על הענן אז משביעים השבעות ויורד הענן ההוא ורוכב עליו או יעשו קנה אחת מז' קשרים וישביע השבעות וירכוב על הקנה אך יש מיני השב' אחרות שאינם צריכות לענין ממש כגון הקנה והענן כנז' אלא בדבור בלבד שמשביע בפיו ורץ ברגליו על הדרך שביארנו וטעם הדב' הוא כי תמיד הנוקבא איהי עשיה ומלאכה ודכורא איהו דבר בלבד ואמנם כבר ביארנו כי קפיצה זו היא ע"י הדכורא ע"י נצח הוד יסוד דידיה אשר ביארנו לעיל כי הם סוד ג' רגלי' תחוג לי בשנה ולכל רגל מהם יש קב אחד אשר נעשה ממנו ענין הקפיצה דוגמת הקטע יוצא בקב שלו שאינו יכול לילך זולתי ע"י הקב גם יש להם בחי' הקבין ברגליהם לקפוץ ברגליהם וזמ"ש דעובדא הוה בחד בר נש מאינון בעלי קבין: והאמנם כי המא' הזה נסתר עד מאד לא אבאר בו כי אם הפשט לבד כי הנה האיש הזה היה מת אלא שנתגלה לחכמים האלו להודיע דבר חכמה כי בכל אתר דצדיקיי' יתבי שולח השי"ת נשמות הצדיקים או המלאכים או אליהו הנביא ז"ל ללמדם תורה וזה פשוט והנה האיש הזה היתה נשמת צדיק אחד שנפטר מן העולם ואין להם כח לבא בזה העולם ולא להתגלות לבני אדם חומריים זולתי ע"י התלבשם באותם הקבין דוגמת מלאכי אברהם דאגלימו בהאי אוירא ואמנם יש מיני נשמו' גדולות מהם שאינם נראים כחגרים אך הם שלמים לגמרי ובבואם בעה"ז ללמד תורה לצדיקים הם באי' טעיני כחמרא וכמעשה דרב המנונא סבא בהקדמת הזוהר אך אלו מארי קבין כי הם חגרים הוא סוד המשל של רז"ל על הנפש ועל הגוף אחד חגר ואחד סומא הרי שקראו הנפש חגר בהיותה משוללת מן גופא שהוא לבושא שאין יכולת ללכת בזה העולם בלתי לבושא שהוא הגוף ובכח אלו הקבין קפץ ורהט ככוכבא דשביטא עד שהגיע לההוא מערה במקום מושבו ואז לא הוצרך יותר אל זה הלבוש הנק' קבין ונתפשט ממנו ואז לא היה חגר כי אינו חגר זולתי בבואו לעה"ז שהוא צריך בהכרח למלבוש להתלבש רגליו פה בעה"ז וזמ"ש והוה תמן ההוא בעל קבין מתפשט מההוא גופא כו' הרי כי אותם הקבין הם דוגמת גופא להתלבש בו הנשמה ואמנם היותו רהיט ככוכבא דשביטא יתבאר לך במה שהקדמתי לך כי ג' רגלים הם נצח הוד יסוד וזה היה מבחי' רגל הג' הוא יסוד והנה נודע כי ז' כוכבים הם בז' רקיעים וכנגדם מתיילדים ומתהוים בארץ בכח (דף י"ג ע"א) תנועתם שם ז' מתכות ואמנם סדרם כך כסף זהב נחשת בדיל עופרת כסף חי ברזל והם הם עצמם כנגד ז' כוכבי לכת שבתאי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה ונמצא כי הכסף חי הוא כנגד היסוד והוא כנגד כוכב הששי הנק' כוכב סתם בלא שם לווי וכבר ידעת כי גם היסוד נק' איש חי וכנגדו הוא הכסף חי ואמנם לא נמצא זהב חי אלא כסף חי והענין הוא כי הכסף הוא סוד החסד דשריא בפום אמה והיא טפת מיין דכורין דנפקי מפום אמה כנז' באדרת נשא וז"ס אברהם איש החסד שנ' בו והוא יושב פתח האהל אחר שנמול ואז יצתה טפת החסד ונתגלת שם בפי אמה הנק' פתח האהל ולכן ברדתו שם מלמעלה למטה עד היסוד מתנועע ונק' איש חי דוגמת הכסף חי המתנענע יותר משאר מתכות וכנגדו בז' כוכבי לכת הוא כוכב הנק' כוכב סתם אשר עליו נאמר דרך כוכב מיעקב בסוד דריכת הקשת שהיא הטפה היורה כחץ דרך היסוד וזה אומרו דהווה רהיט ככוכבא דשביטא כי היה רץ ע"י בחי' זו ואמנם בחי' לבוש זה הנק' קב והרי הם ג' קבין לנצח הוד יסוד. וז"ס בית שמאי אומר מקב לחלה הוא הקב האמצעי של היסוד. ובה"א מקביים לחלה שהם נו"ה וחכמים הכריעו קב ומחצה הוא נצח וחצי היסוד הימיני וכדי שלא לצאת מכונת הדרוש לא אאריך בזה כי הא דבר ארוך: ואמנם קב של היסוד כולל עשרה קבין כנודע כי הטפה היוצאת מהיסוד היא סוד י' זעירא שהיא כללות כל הי"ס והנה כמו שיש בחי' קבין אלו בקדושה כך יש בקליפה וז"ס רוצה אשה בקב ותפלות יותר מט' קבין ופרישות שהוא בסט"א מעשרה קבין ופרישות הם הי' זעירא דנפיק מיסוד וז"ס קב של חרובין דר' חנינא ממ"ש למ"ש כו' כי ר' חנינא בא בעה"ז בגלגול מפני שר' חנינא לא זכה לבנים ועל זה החריב הקב הזה הקדוש (ד"ש ע"ד) והברוך של יסוד כי כן ק"ב ר"ת קדושה ברכה פי' הטיפה נמשכת מן המוח שהיא חכמ' נק' קדש כנודע וברדתה מן יסוד נק' ברוך וזהו קב אמנם הטיפה בעצמה היא אות י' הרי יב"ק וע"כ איתייהיב ליה קב חרובין דסט"א אשר קטרג כנגדו שיהיה עני כיון שהחריב בקדמיתא האי קב וזה תמצא בר"מ דפ' פינחס דרי"ו ע"ש וז"ס הקטע יוצא בקב שלו דר"מ כו' ופלוגתא דר"מ ור' יוסי דר"מ סבר דכיון שהקבים האלו הם לבוש של הנשמה והוא לבוש החצון שבכל לבושי הנשמה והוא המפסיק בין הנשמה לקליפ' הנאחזת בו כי אם כן מותר ליצא בו בשבת לרשות הרבים והענין הוא כי רה"י הוא סוד הקדושה ולכן גבהו עשר' ורחבו ד' כנז' בתקונין ורה"ר הוא סוד החצוני' בסוד מ"ש אליהו הנביא ז"ל לנביאי הבעל כי אתם הרבים והמוציא חפץ מרה"י לרה"ר גורם להוציא נצוצי הקדו' אל הקליפות ואמנם זה הקב הוא הלבוש החצון של הקדושה אשר ע"י יונקים סט"א א"כ יכול הוא לצאת בו לרה"ר כי בהכרח צריכים חיות נהירו דקיק כנז' בזוהר וזהו ענין ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי כנז' בסוד סבא דמשפטים והענין הוא כי להיות נצח הוד יסוד לבר מגופא יש להם אחיזה בהם החצונים ואז הקדושה נעשית כביכול כעין קטע כי ז"ס ותקע כף ירך יעקב פי' כי נגנז אור הנה"י באותה שעה כאלו היא קטע ואז אינם נאחזים אלא בסוד הקב שלהם וז"ס ויאבק איש עמו כי סט"א נק' אבק כנז' בזוהר פ' וישלח מאי ויאבק א"ר אלעזר מן אבק כו' וביאור הדברי' (ע"ב) כי החצונים נאחזים בקב ומתייחדים דכו"ן דידהון ליינק מן הקב דקדושה ולהזדווג ביחד ונעשים א' מן אב"ק והקב שיונקים נהפך להם ונעשה ב"ק וזהו אב"ק והבן זה כי אינו מועיל להם ודברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לי להאריך בהם וגם אם נבאר פי' מלה ק"ב יאריך עלינו הספור ודי בזה: ונחזור לענין שהיינו בו כי ב' מיני קפיצות הם אחת בנוק' ואח' בדכורא וכל זה ע"י השדים וכן ע"י מלאכים דקדוש' יש ג"כ ב' בחי' כי ע"י האופנים הוא מציאות קפיצה אחת בעשיה וע"י המלאכים דיצירה שהם החיות הוא קפיצה ב' וע"י המלאכים אשר הם נק' נק' בשם רגלים כמש"ה ורגלי' רגל ישרה והם המלאכים הנאחזים בנה"י דיצירה וכן מצינו באליהו הנביא ז"ל שהקפיץ את רב המנונא סבא כנז' בסוף אדרת נשא וכיוצא בזה יש ב' קפיצות אלו ע"י שכינתו ית' וכמו שביארנו לעיל על דרוש הקבין שיש קבין בחצונים ויש קבין בקדושה: ובזה נבא לביאור המאמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו ג' מילין ירצה כי הנה היות פסיעותיו ג' מילין ודאי שלא היה בהתמדה אלא בעת ההיא כפי הצורך ולכן לא נאמר ענין זה אלא גבי קרא דירדפם יעבור שלום כמו שנבאר שלא היה הולך ברגליו אלא ע"י קפיצת הדרך ואז היו פסיעותיו ג' מילין ומעתה אין לתמוה על היות פסיעותיו ג' מילין בעת הצורך ההוא וזה מבואר בתנחומא שקפצ' לו הארץ כנ"ל: ומעתה נבאר פסוק ההפטרה כפי דרכנו וז"ל מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד כו' ירדפם יעבו' שלו' אורח ברגליו לא יבא מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' יר' מי העיר ממזרח פי' מי העיר לב המזרחיי' לבא וליפו' ביד אברהם ותי' וא' צדק יקראהו לרגלו ר"ל כי השי"ת הנק' צדק ממד' המלכו' אשר העיר ממזרח את המלכים וזה הצדק הוא אשר יתן לפני אברהם את הגוי' ואת המלכי' וזמ"ש יתן לפניו גוים כו' וכ"ה להודיענו שלא תחשוב הדברי' במקרה ושאברהם בכחו וגבורתו שלו ושל אליעזר עבדו ומדרש אגדה למ"ד אליעזר זה עוג מלך הבשן לכן אל תחשוב שבכחם ובגבורתם נצחו את המלחמה אלא הכל היה מאתו ית' כי הוא עצמו שהעיר את לבן לבא והוא עצמו יתן לפניו גוים כו' והביא ראיה לזה ואמר ירדפם יעבור שלום גו' ובזה יתישב שהוזכרה ענין הרדיפ' אחר המלחמ' והענין הוא דבשלמא בענין המלחמ' אפש"ל כי בדרך טבע בכחו ובגבורתו של אברהם הנק' ענק כמש"ה האדם הגדול בענקי' ובגבורתו של אליעזר עבדו שהיה עוג והיה ג"כ מן הענקים וגם שהיה לו ילידי ביתו שש מאות וי"ח וע"י הכח אשר נתן להם הקב"ה אפ' שעשו מלחמ' האמנם בעת הרדיפ' אי אפשר לו' כך כי הרי בעת שרדפם אורח ברגליו לא יבא והיה ע"י נס שקפצה לו האר' א"כ כיון שהרדיפ' לא הית' כ"א ע"י ית' שהקפיץ אותו והוא לא עשה כלום כך בענין המלחמ' לא עשו הם כלו' אלא הקב"ה עשה הכל והוא הפילם לפניהם וזש"ה אח"ך מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' ולכן שיעור' דקר' יר' כך ירדפם אברהם כשהיה הולך אחר (ד"ש דף י' ע"א) המלכי' הנה השי"ת שנק' שלו' יעבו' לפניו להלחם בעדו האמנם עדין צרי' לדקדק למה פה כינה להקב"ה (ע"ג) בשם שלם מה שאינו בעת ובעונה ההיא כי אדרבא עת מלחמה ולא עת שלום והענין הוא כי הלא אלו המלאכים כשבאו על סדום להלחם עליה לא נתכוונו כי אם לבקש תואנה ליקח את לוט בשביה ומתוך כך יצא אברהם אע"ה להלחם עמהם ויהרגוהו כמ"ש חז"ל בב"ר על פסוק וישובו ויבואו אל עין המשפט א"ר אחא לא באו אלא להזדווג לתוך גלגל עינו של עולם עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסמותה. היא קדש הוא כתיב ולכן פרשו בזוהר ולכן השי"ת ששמו שלם וכל מעשיו שלום נתקנא באלו הרשעים ארורים הם המעוררים מדנים לא"א ע"ה שהיה איש שלום שהיה משים שלום לשי"ת עם כל בריותיו ע"י שהי' מגיירם ועוד שהוא היה בשלום עם אותם המלכים ולכן נגלה השי"ת אז בשם שלום וזמ"ש ירדפם יעבור שלום הקב"ה בכבודו ובעצמו ולא ע"י מלאך ולא ע"י שליח אלא הוא העובר ברגליו אך רגליו של א"א ע"ה לא זזו ממקומם וזש"ה אורח ברגליו לא יבוא פי' אורח ברגליו של אע"ה לא יבואו אלא הקב"ה מוליכו באומרו יעבור שלום השמיענו כי השי"ת הוא המקפיץ ולא אע"ה עבר ברגליו ובאמור הכתו' בס' הזה אורח ברגליו לא יבא ולא קאמר רגליו באורח לא יבא להשמיענו פי' יעבור שלום לומר כי אעפ"י שהיינו יכולים לומר שמש"ה יעבור שלום היינו שצוה הקב"ה לשדים או למלאכים שיקפצו לו הארץ לכן כדי לבטל סברא זו אמר אורח ברגליו לא יבא פי' אורח של אברהם לא בא ברגליו של השי"ת ורגליו ירמוז אל המלאכים כי יש מלאכים שנאחזים בנצח הוד יסוד והם רגליו של השי"ת וגם באומרו מלת אורח ולא דרך רמז ג"כ לומר שלא נעשה ע"י השדים ואורח ירמוז לדם נדות כמש"ה חדל להיות לשרה אורח כנשים ור"ל כי גם הקלי' הנאחזים ברגלים העליונים לא באו ברגליו של אברהם אלא הקב"ה בעצמו כאמור. ודוגמ' זה פירשו בס"ה ואמרו אורח ברגליו של אברהם לא יבא כי לכלוכת זוהמא לית ברגלך בעידן דרדיפת אבתריהון ולכן אמר אורח ברגליו ולא אמר באורח ברגליו ע"כ: והנה זה עצמו כוונת ר' נחמיא ור' לוי ור' יודן בש"ר יוסי ן' זמרא דלא באו אלא ללמדנו ענין הקפיצה בעצמה אשר נעשה לו וכמה שעור פסיעותיו בעת ההוא ור' נחמיא אתא לאשמיענן ע"י מי היתה קפיצה זו וזמ"ש ר' נחמיא לא נתאבקו רגליו וביאור דבריו יובן במה שביארנו כי סט"א נק' אב"ק כמ"ש בס"ה פ' וישלח ולכן אמר אל תחשוב כי קפיצה זו היתה ע"י שדים הנק' אב"ק וביאר הענין הוא כי כח הקפיצה הוא שאדם מתלבש תוך אותו מלבוש של שדים ועל ידי זה מתארכים רגליו של אדם ומתרחבים פסיעותיו ואין האריכות תלוי ברגלי האדם אלא באותו הלבוש שהוא מתלבש בו ודומה לאדם בעת ההיא כאלו ברגליו קורדסקין גבוהי' מאד הנק' בלשון ערבי (קלא קי"ב) וגם מתרחבים פסי' ולכן א"ר נחמיא לא נתאבקו רגליו כו' לומר שלא נאחזה הקלי' הנק' אב"ק ברגליו בעת ההיא כי הקפיצה לא היתה אלא ע"י השי"ת וזמ"ש אח"כ אלא כאדם שהולך מביתו לבית הכנסת: ולהבין זה אתן טעם תחלה למה לא היו רק ג' מילין ולא פחות ולא יותר והענין (ע"ד) הוא כי היו ג' מילין כנגד ג' רגלים העליונים שבהם נתלבשו רגליו של אע"ה והם נצח הוד יסוד. וזמ"שה ירדפם יעבור שלום ואמר ירדפם כנגד נו"ה כי הרדיפה היא בשני הרגלים ואמר יעבור שלום כנגד היסוד הנק' שלום הרי לך טעם אחד למה כינה פה להשי"ת בשם שלום ור' יודן דריש סיפיה דקרא אורח ברגליו לא יבא שהול"ל לא יבואו ומדקאמר לא יבא חוזר אל האורח והענין הוא כי האורח שלו הוא היסוד בסוד אורח מברך ובסוד ואורח צדיקים כאור נגה ואמר כי האורח הוא שנתלבש בו והכוונה היא כמה שביארנו בההוא עובדא דההוא בעל קבין דתקונין דהוה רהיט ככוכבא דשביטא להורות כי אותה הקפיצה היותה מכח היסוד ולא מכח נו"ה וכן באברהם היה כן לפי סברת ר' יודן וא"כ לא היו פסיעותיו אלא מיל לבד כנגד היסוד וזמ"ש ר' יודן אומר מיל שנא' אורח ברגליו לא יבא כי מסיפיה דקרא מוכח שלא היה אלא ע"י היסוד וזמ"ש לעיל יעבור שלום אך מש"ה ירדפם קאי לאברהם ולא היה אלא ע"י נצח הוד יסוד העליונים ובא ר' נחמיא לקיים דברי ר' יודן ואמר לא נתאבקו כו' פי' בזה שהוא יסוד כשהוא הולך מביתו לבית הכנסת דא כנסת יש' להתחבר עמה (ד"ש ע"ב) כי אז אין סט"א הנק' אבק יכולה להתדבק שם כמבואר בשיר השירים מהזוהר על אלפא ביתא דא"ת ב"ש כי בעת הזווג הכל בחשאי והמלך והכלה בלחישו והנה כמו כן אברהם לא נתאבקו רגליו יען כי השלו' הוא המקפיצו כמ"ש יעבור שלום ולא היה סט"א יכול להדבק שם ואפשר לומר כי ר' נחמיא פליג אכולהו כי לדעת ר' לוי פסיעות רבות בפסיע' אחת הלך מביתו עד מקום המלכים דוגמת זה שהוא יסוד ההולך מביתו לבית הכנסת שהם דבוקים זה בזה יסוד ומלכות ובפסיעה אחת הם מתחברים כך היה אברהם: והנה ידענו בביאור כי המלכות אינה מתרחקת מהיסוד אלא פסיעה אחת לבד ולכן נק' המלכות פסיעה וז"ס פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדם כי היסוד נוטל הטפה מחמשה ספירות שעליו שהם חג"ת נ"ה וכשיורדת בו נקרא היסוד כ"ל כי מן חמשה נכללו כל אחד בסוד עשרה ונעשו בו חמישים כמנין כ"ל ובהנתן בחי' אלו שהם חג"ת נ"ה עם כל היסוד במלכות אז נק' כל"ה כ"ל ה' ואז נכללים כל אחד מאלו החמישים בסוד עשרה ונעשים ת"ק וז"ס מהלך עץ חיים ת"ק שנה כי בהיותו מהלך מלמעל' עד למטה אז נשלמו בו ת"ק שנה והמל' נוטלת ממנו בחי' אחת מת"ק אלו אלא שהיא כלול' מכל הת"ק וזהו פסיעה גסה נוטלת א' מת"ק ממאור עיניו של אדם כמו שכת' הרמב"ם ז"ל בה' דעות שכבת זרע היא מאור עיניו של אדם והבן זה וז"ס ומגבעו' אשורנו כי הגבעות שהם בחי' המלכות הנק' גבעה נוק' הם יוצאים לחוץ בשעור פסיעה אחת לבר וזמ"ש אשורנו לשון פסיעה כמ"ש בזוהר פ' בלק על פסוק אשורנו כו' ואושיט פסיעה לבר כו' והיא המלכות שיצתה חוץ מהזעיר אנפין שעור פסיעה ודי בזה כי דברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לגלות דברים אלו ולמה נק' פסיעה וז"ס ואתה תשופנו עקב והיא המלכו' הנק' פסיעה שהיא עקב ודי בזה: (דף י"ד ע"א) ונמצא עתה שהם חלוקים במציאות קפיצה זו של אברהם אם היתה ברגליו ממש שנתארכו פסיעותיו והיה פוסע פסיעות או אם נשא אותו על כנפי נשרים ובקפיצה אחת הלך שם וזהו סברת ר' נחמיה והם ב' מיני קפיצות שביארנום לעיל וזו היא כונת כל המאמרים החולקים בענין הקפיצות כי בתנחומא מונה ד' ובמס' סנהדרין מונה ג'. עוד חילופים שבין זה לזה ועוד כי לשניהם לא נמנה קפיצות הארץ דרעמסס לסכות והענין תלוי בזה כי זו הקפיצה שהיתה על כנפי נשרים בפנים אחת אליבא דכולי עלמא אינה נמנית וגם לסברת האו' כי גם באברהם היתה על כנפי נשרים ולכן לא מנו אותה בסנהדרין אמנם המקומות אשר מובן מפשטי הכתובים הם עצמם וברגליהם הלכו. אלו הם שנמנו בין בתנחומ' בין בסנהדר' כמו יעקב שנא' בו ויצא יעקב ונא' בו וישא יעקב רגליו וכן באליעזר נא' ואבא היום אל העין תלה בו בעצמו ולדברי האומר בתנחומא מוכיח כי גם אברהם היה כן ולכן לא הביא פ' זה של אורח ברגליו לא יבא כי מורה הפך זה אך הביא פסו' ויחלק עליהם לילה המורה כי בעצמו הוא חולק עליהם ואין לי פנאי להאריך בזה ואתה המעיין מעצמך תראה ותדקדק מהו ההפרש שיש בין זה לזה אחר שמסרתי לך מפתח של מחלוקת עם שכולם הם דברי אלהים חיים שלכל אלו קפצה הארץ אלא שלדברי האחד אין להכניס במנין כי אם קצתם ובזה ג"כ תבין כי בתנחומא אמר קפצה הארץ ובסנהדרין הוסיף מלת להם לומר כי אותם הג' בדוקא הוא שקפצה הארץ להם בעצמם כי הם בעצמם היו רוצים וקופצים על הארץ משא"כ באחרים שהארץ נקפצה כשנשאום על כנפי נשרים והוא אינו זז ממקומו ודי בזה כי אין לי פנאי להאריך יותר זולתי לבאר ענין מילין אלו מה עניינם: וזה יובן במ"ש בתקונין בהקדמה בכתיבת יד על ג' ווין דויסע ויבא ויט וענין קפיצא זו הוא כי הלא המלכות לפעמים היא תחת היסוד כמבואר אצלינו למעלה והנה כדי להתחבר עם בעל' גופא בגיפא צריכה לדלג ג' דלוגים שהם נצח הוד יסוד עד שתתחבר גופא בגופא שהוא ספי' התפארת ואלו הם עצמם ג' דלוגין שאנו מדלגים בג' פעמים ק' ק' ק' ה' צבאות כו' וידעת כי ג' קדש הם בחג"ת והענין הוא כי מדלגת נצח הוד יסוד ועולה בחג"ת ואלו הם עצמם שלשה דלוגים של ברכת הלבנה לחברה עם בעלה וד"ל: הרי כי ידענו בזה כי קפיצת הדרך הוא בסו' נה"י והיותם ג' ווי"ן הוא הטעם כי זעיר אנפין כולל ו"ס ולכן נרמז בוא"ו (ד"ש ע"ג) של שם ההוי"ה וכל ספי' מהם כלול' מכל הו' הרי ששה ווי"ן נמצ' כי נצח הוד יסוד הם ג' ווין ואל תתמה אם ויסע ויבא ויט הם בחג"ת ואיך עתה הם בנצח הוד יסוד כי כבר ידעת כי יש ב' ע"ב ולכן יש בפ' והיה אם שמוע עד ושמתם ע"ב תיבין כנגד נצח הוד יסוד כנז' בתקונין דקל"ג והנה נודע כי כל אחד מאלו הו' ספי' כלול' מחברתה והם י"ב ואלו הם סוד י"ב שבטי ישראל וכנגדם הי' תחום מחנה ישראל י"ב מילין כמשרז"ל במ' בתרא אמר רבה בר בר חנא לדידי חזי לי ההוא אתר מערבות מואב (ע"ב) עד אבל השיטים והוי י"ב מילין ולכן סבירא ליה לר' עקיבא דאית תחומין מדאורייתא עד י"ב מיל אך מדר' גזרו על מיל אחד בלבד ולא אאריך בנתינ' טעם בזה לבל יארך הספור: והנה י"ב אלו הם ב' ווין ו"ו עילאה ו' תתאה ו"ו עילאה תפארת כולל עמו חו"ג וכל א' כלול' מחברתה הרי ו"ו עילאה להורות על יעקב ויוסף ו' תתאה כנ"ל ולהיות כולם סוד ווי"ן לכן היו ששה אלפים אמה כי האמה היא צורת ו' והנה להיותם בנצח הוד יסוד דדכורא לכן היו מילין ולא פרסאות כי הפרסא היא נוק' בבחי' המלכות והענין הוא כי נודע כי המלכות מקננ' בעשייה שהוא סנדלפון והנה סנדלפון בגי' פ"ר שהוא שר היער ואדני בגי' ס"ה הרי פ"ר וס"ה נמצא כי בכל בחי' פרסאות הם במלכו' שהם נקבות אך מילין הם בדכורא: אמר שמואל נלע"ד שחסר כאן וצ"ל ו"ו תתאה יסוד וכולל עמו נו"ה וכל אחת כלולה מחבירתה הרי ו"ו מליאה ולכן פסיעותיו של אע"ה שהם נצח הוד יסוד שלו הם ג' מילין לפי שאינם רק ג' ספי' ולכן היו כנגדם ג' מילין וכנגד היות כל אחת כלולה מחבירתה לכן גם המיל הוא כפול אלפים אמה והם ו' תתאה: ואביא עתה מא' אחד מס"ה בפ' לך לך אשר הוא רומז כל האמור ובו נסיים בע"ה וז"ל מי העיר ממזרח דא אברהם כו' צדק יקראהו לרגלו דא הוא רקיעא תתאה ועביד נוקמין ואפיל שנאין כו' ירדפם דא אברהם וקב"ה הוא עביד קמיה וקטיל לון דכתיב יעבור שלום דא קב"ה דאקרי שלום אורח ברגליו לא יבא וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו'. טעמו נא וראו מה מתוק מדבש אומרו וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו' דבשלמא גו ענני ניחא אבל גו סוסוון קשיא דהול"ל ע"ג סוסוון. וקושיא זו מבואר לתינוק ן' יומו אך הענין הוא כי עננים הם הנוק' דסט"א כמש"ל והסוסוון הם נצח הוד יסוד דדכורא דילהון הרצי' ברגליו ומלבישי' את האדם והוא מתלבש בתוכם ממש ולא עליהם וסמך ממ"ש בפ' בא וז"ל ולאילין עביד שמושין כו' כי סמא"ל הוא דכורא וכל כתות דיליה הם הנוק' דאינון כעננים למירכב בהון כו' וכוחות סמא"ל דכורא אינון בסוסוון דילהון הרי מבואר בביאור כל מה שאמרנו ונכוחים הם למבין והרי בזה ביארנו שלא היתה הקפיצה ע"י שדים ואח"ך חזר ודחה גם קפיצה אחרת שהוא ע"י המלאכים וגם בהם יש ב' בחי' דכורין ונוקבין וזמ"ש דלא חזי אזיל קמיה לא מלאכא ולא שליחא אמר מלאכא כנגד נצח הוד יסוד הנקראת מלאכים כנז' בפ' פקודי דף רל"ב ע"א ושליחא נגד הנאחזים במלכות שליחא דכלהו ע"כ מצאתי עוד בס' אחד: אמר שמואל: נלע"ד שהמאמר הזה הועתק מכ"י הרב עצמו ומעתיק המאמר טעה בהעתקתו וכבר תקנתי בו מה שיכולתי לתקן ושגיאות מי יבין ולא נמצא בו יותר: ===פסקא ה === מדרשים שם בפ' לך לך פרשה מ"ד סי' י"ז וז"ל ר' אבין מוסיף תרתין נובלת אורה של מעלה גלגל חמה נובלת חכמה של מעלה תורה כו' הנה נתבאר כי יעקב יוצא מן (ע"ג) ההארה של יסוד דאבא שבתוך ז"א הנובלת ויוצאת לחוץ של ז"א ומשם ניתנת ליעקב הנק' תורה וזה מ"ש נובלת חכמה של מעלה מבחי' היסוד שלו נובלת ההארה היוצאת ליעקב הנק' תורה וז"ס פ' תורה צוה לנו משה כי משה הוא היסוד של אבא שבתוך ז"א כמבואר אצלינו וממשה יצאה התורה שהיא הנק' קהלת יעקב שהם האורות של משה הנקבצים ונקהלים ביעקב ושם נעשים תורה. אמר שמואל עוד נת' מאמר זה בש"א בשער ההקדמות בדרוש פרצופי לאה וע"ש ועוד נתבאר בש"ה שער המצות: ===פסקא ו === שם בפ' תולדות פרשה מ"ה וז"ל ויאמר יצחק אל בנו מה זה מיהרת למצוא בני למצוא מיהרת למצוא הברכה אביך נתברך ן' ע"ה ואתה ן' ס"ג שנים כו' כבר הודעתיך כי יעקב הוא ז"א או פרצוף הנק' יעקב היוצא בפני ז"א מן החזה ולמטה (ד"ש ע"ד) שהוא המקום שהחסדים מתגלים בו כנודע כי שם סיום התלבשו' יסוד דאימא והנה אימא היא הוי"ה דמלוי ס"ג ומתלבשת בשש ספי' ושליש שהם כחב"ד חו"ג ושליש ת"ת של ז"א שעד שם הוא מקום המכוסה וכל מדריגה מהם כלולה מעשר הרי ס"ג ונמצא כי בהשלי' ס"ג אז מתגלים החס' ומהם מתברך יעקב: ===פסקא ז === מא' במ' ילקוט פ' וישלח סי' קל"ו וז"ל אל תיראי וגו' אלא כל שבט ושבט נולדה תאומתו עמו. תאומה יתירה נולדה עם בנימין כו' זה יובן עמש"ל בפ' ותוסף ללדת את אחיו את הבל כו' וע"ש והענין הוא כי גם בנימין ניתוספה עמו ולפי שכשנאבד יוסף הצדיק הושם בנימין במקומו כנז' בס"ה וגוף וברית חשבינן חד: ===פסקא ח === שם פ' ויחי צ"ח וז"ל ראובן בכורי אתה אתה בכור ואני בכור אני בן פ"ד שנה לא ראיתי טיפת קרי ואתה וילך ראובן וישכב כו' סבת זה השבח ביעקב יותר משאר כל הצדיקים הוא כי הנה נתב' בס"ה פ' קדושים כי יעקב בא לתקן עון גלוי עריות של אדה"ר כנודע כי שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם והנה אדה"ר הוליד שדין ורוחין ולילין מטיפת קרי שהוציא בק"ל שנים שפירש מאשתו חוה כנודע וכבר הודעתיך בביאור מאמר מס"ה בריש פ' בראשית בענין מ"ב זווגין שיש בטיפת זרע העליון שהם בחי' פ"ד טיפות פשוטות וכנגדם נשתהא פ"ד שנים מלראות טיפת זרע: ==ספר שמות - דברים== ===פסקא א === מא' במ' תנחומא והביאו הילקוט בפ' בא סימן קפ"ז וז"ל החדש הזה לכם ראש חדשים אר"י לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש הזה אלא משום כח מעשיו הגיד לעמו כו' הטעם הוא כי בר"ח ז"א עומד בנצח ונוקביה בהוד כנודע והענין זה הוא ביום ר"ח ואמנם זה לא היה כך בבריאה וזה קושיא באצי' והשיב משום כח מעשיו הגיד לעמו הכונה אחיזתם בהוד והם אומרים אין לנו חלק לכן המלכו' לשם בנצח. אמר שמואל פשוט הוא שהלשון מוטעה כלו ואין בי כח לפשוט את ידי בו. מה שהבנתי מכללות דברי מוהר"י צמח שכונת ר' יצחק היא שהיה להתחיל התורה מהחדש הזה דניסן הוא רומז על ראש הנקבה והיה צריך להתחיל בו משום זה השער לה' ותירץ הטעם הוא כו' עיין בפנים: ===פסקא ב === שם שמות רבה פ' כי תשא פרש' מ"ה וז"ל ה' מלאכי חבלה היו שם אף וחימה וקצף והשמ' (ע"ד) והשחת אותה שעה באו ג' האבות ועמדו בג' כו'. הנה ה' מלאכים אלו נאחזים ונשרשים בה' גבורות המתפשטות בגופא דז"א בחג"ת נ"ה וכלם ירדו אח"ך לתוך היסוד ונכללו שם ושם נתמתקו שלשתם בלבד, והם קצף והשמד והשחת שהם כנגד חג"ת ולכן כשהזכי' מרע"ה זכות ג' האבות שהם כנגד חג"ת נסתלקו כי הם גבורות ממותקות אבל שני הגבורות שכנגד נו"ה לא נתמתקו ולכן הם אשר נשתיירו והם אף בנצח חמה בהוד וכנגדם הבל וקין הבל בנצח וקין בהוד: ===פסקא ג - י"ג מדות דר"י=== {{דה מפרש|מאמר בספרי בפ' ויקרא וז"ל: רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת בהם כו'}} הכונה היא כי אין ספק שהתורה התחתונה היא נדרשת מי"ג מדות אלו ונמשכו אליה מהתורה העליונה שבכת', הנדרשת מי"ג מדות דוגמת אלו, כי כל מה שיש בתחתונים דוגמתם בעליונים ומשם מתפשט בתחתונים. והנה התורה העליונה (שהיא ת"ת) נחלקת ל''י"ג מדות'' בסוד ו"ק שבה כלולים מדין ורחמים וכללותם-- הרי י"ג. ו''דרישה'' זו מצד המלכות המקבלת ממנו מת"ת; פעם כך ופעם כך. * '''( א )''' כי פעמים תקבל מחו"ג שבת"ת וזהו ''מקל וחומר''. כי 'קל' רומז לרחמים, המקילים את הדין ומרחמים על העולם; ו'חומר' רומז לדין המחמיר לדון את העולם -- הרי מדה א'. ומדה זו כשהעולם נדון קצת ממנו בדין גמור וקצת ממנו ברחמים גמורים - הרי '''מקל וחומר'''. והיא מדה א'. * '''( ב )''' ולפעמים תקבל מת"ת שבת"ת שהוא המכריע וקו השוה בין חסד לגבורה ואז יהיה העולם נדון בדין ממוזג -- לא רחמים גמורים ולא דין גמור אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעות, בסוד הת"ת. וזו נקראת '''גזירה שוה''' -- מדה ב'. * '''( ג )''' ולפעמים תקבל מצד הת"ת הנקרא 'אב' בנטותו לצד הנצח או לצד הוד הנקראים 'כתוב אחד'. וזהו ''מבנין אב וכתוב אחד''. או בהכריעו בין נו"ה, וזהו ''מבנין אב וב' כתובים'' שהם נצח והוד. ואז נקראת '''מבנין אב וכתוב אחד; מבנין אב וב' כתובים''' -- וזו מדה ג'. * '''( ד )''' ולפעמים מקבלת מכללות ת"ת בכל שש קצוותיו, וזהו '''מכלל ופרט'''; וכלל ואח"כ פרט. ותהיה אז ההנהגה ממדת המלכות, כי '''אין הכלל אלא מה שבפרט'''. וזו נקראת ''מכלל ופרט'' -- מדה ד'. * '''( ה )''' ולפעמים מקבלת מלכות מכללות ת"ת כנז' ותתגבר מדת הת"ת עליה ויתנהג העולם על ידו, ומדת המלכות נכללת בו, והוא יהיה עיקר ההנהגה. כי ''פרט וכלל'' מתרבה הכלל ויהיה הכלל עיקר. כי{{הערה|<small>נ"ל להוסיף ''כי {{קו תחתי|לפעמים}} יגברו...'' - ויקיעורך</small>}} יגברו שש קצוותיה על שש קצוותיו ולפעמים להפך. וזו נקראת '''פרט וכלל''' -- מדה חמישית. * '''( ו )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה מיסוד ותכריע בין ת"ת ליסוד וזהו ''כלל ופרט וכלל''. כי 'כלל' הוא ת"ת (<small>שבו כלולים הו"ק</small>), ו'פרט' היא המלכות (<small>דלית ליה מגרמה כלום, ועוד ששם הדברים בפרטות ומתפרשים בסוד "ופרט כרמך לא תעולל לעני ולגר תעזוב אותם", כי שם מקומם</small>) וכלל הוא יסוד (<small>הנקרא 'כל', דכליל שית בקרטופא חדא</small>). ואז יתנהג העולם ע"י המלכות, וזהו ''אי אתה דן אלא כעין הפרט''. וזהו '''מכלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט''' -- מדה ששית. * '''( ז )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה בסוד עטרת בעלה ותשפיע לת"ת בהתנהג העולם על ידה ברדתה למטה בבחי' זו. וזהו ''מכלל שהוא צריך לפרט''. ולפעמים תחסר אור המלכות ותצטרך לקבל אור מהת"ת להשלים עצמה בהתנהג העולם בבחי' זו הגרועה שאין לה אלא לצורך עצמה ולא להשפיע, כי כל הבחי' הנז"ל הם שמקבלת מדת המלכות שפע לצורך עצמה ולא לצורך אחרים. וזו היא ''מכלל שהוא צריך לפרט''. א"כ{{הערה|<small>טעות סופר אולי כאן? - ויקיעורך</small>}} '''מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל'''. זו מדה שביעית. * '''( ח )''' ולפעמים תקבל המלכות מהת"ת בסוד 'למודי השם' -- על ידי נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד והת"ת בנצח בסוד שם ן'{{הערה|<small>צ"ל ''בסוד שם ן' - שם ד' בנצח ושם אדני וכולי'' והכוונה לשם הויה. וכן מוכח בהמשך. כנ"ל. - ויקיעורך</small>}} ד' בנצח ושם אדני בהוד. : והנה הנהגה זו היא הנהגת תחלת ברייתו של עולם כי מתחלה היו למעלה ד"ו פרצופים והמלכות שנקראת 'דבר' היתה בכלל הת"ת הנקרא 'כלל', והיא כלולה בו, ויצתה מן הכלל (שהוא הת"ת) ונדבקה ב'למודי השם'. וזהו ''וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' - כי לא ללמד על המלכות לבד (<small>שתהיה היא לבדה בלמודי ה' למטה</small>), אלא ''ללמד על הכלל כולו יצא''-- שגם הת"ת מזדווג עמה בלמודי ה'. כיצד? ת"ת בנצח בימין בשם בן ד' ומלכות בשמאל בהוד בשם אדנ"י, ויתחברו אז שניהם ע"י היסוד בסוד יאהדונה"י (כנזכר בתקונין). ונמצא שע"י ירידתה ממקום הת"ת ירד גם כן הת"ת עמה בלימודי ה' (<small>שהם נו"ה</small>). וזהו '''לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. : ועוד כי כאשר ירדה מדת המלכות מאת פני המלך ונטרדה למטה, לא לבד גרמה לת"ת שהוא נקרא ''"עצמו"'' כד"א משה בפ"ע אמרן שהוא המקום שהיא היתה שם בעת אצילותה בין תרין דרועוי כי יצטרך המלך כאשר ירצה לדבר עם הכלה הכלולה לרדת למקומה בלמודי ה' שהם נו"ה (<small>כי זולת זה אי אפשר התדבקות גופא בגופא בסוד חבוק, אחר שהיא למטה והוא למעלה וצריך הוא לרדת למטה להיות אצלה בסוד הגוף - גופא בגופא</small>); אלא גם ראש המלך (בסוד רישא דז"א) גרמה שירד גם הוא למטה כדי שיהיה החבוק שלם -- גופא בגופא, אנפין באנפין, דרועין בדרועין, רגלין ברגלין. וזהו ''ללמד על הכלל כלו יצא'' -- לומר שהת"ת כולו בכללו ירד בלמודים, ולא הת"ת לבד שהוא סוד גופא. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. וזו היא מדה ח' : ועוד גם טרם רדתה למטה יצדק אומרו ''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד'' כי נוקבא דז"א יצאת מאחורוי מבין תרין דרועין דידיה לעומת החזה ושם נעשה לו ראשה וזרועותיה שהם חו"ג שבה נאצלו כנגד נו"ה שבזכר ונו"ה שבה שהם למודי ה' יצאו מן הכלל שהוא הת"ת וזהו '''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' -- כי יצא מן הכלל ללמד כי הם למודי ה' כי אין להם על מה שיסמוכו בת"ת והוצרך הזכר העליון להמשיך רגליו למטה ג"כ להיות היא עזר כנגדו ולא חוצה לו. וזהו '''אלא ללמד על הכלל כולו יצא''' כי הוצרכו למודי הזכר להתפשע למטה וכל זה בכלל המדה הח'. והמבין יבין. * '''( ט )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד עבור המלכות להוליד למטה דוגמת העליונה בסוד תיבת נח שיצאו ממנה ג' גוונים שם חם ויפת שהם דין ורחמים וכללותם דמיון ת"ת הכוללת דין ורחמים אלא לפעמים תתעבר בסוד הרחמים לבד ויהי' כל הג' גוונים אלו נוטים כולם לצד הרחמים {{הערה|<small>צ"ל ''כענין'' - ויקיעורך</small>}}בענין ת"ת הנוטה לצד הרחמים. וזהו '''וכל דבר שהיה בכלל''' בסוד האצילות למעלה מן הת"ת, '''ויצא לטעון טעון אחר''' בסוד העבור, ונתעברה בג' גוונים הנזכרים כלולים זה בזה בסוד הרחמים '''שהוא כענינ"ו''' -- כענין {{קו תחתי|ו'}}, שהוא סוד הת"ת, ואז '''יצא להקל''' בסוד הרחמים הוליד ג' גוונים כולם מצד הרחמים, '''ולא להחמיר'''. וזו היא מדת תשיעית. * '''( י )''' ולפעמים תתעבר בסוד דין ורחמים ביחד ''שלא כענינ"ו''-- שלא כענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא נוטה לצד הרחמים, ואז תצא ''להקל ולהחמיר'' ותתעבר ותוציא (ד"ש ע"ב) למטה ג' גוונים דין ורחמים ממוזגים וזו היא '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר'''. וזו מידת עשירית. * '''( יא )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות ברדתה למטה ממקום אצילותה עם הת"ת ותרד למטה ביצירה בסוד מטטרו"ן (<small>שהוא נער, חגיר חרצין, בסוד שתין פולסי דנורא שהם ס' גבורים בסוד הדין</small>). וזהו ''ויצא לידון בדבר חדש'' - ולפי שתמיד מתחדש מטטרו"ן כד"א "אנוש כחציר ימיו כולי" כנז' בפ' פינחס. וזהו 'בדבר החדש'. ואז ברדתה למטה במקום מטטרו"ן הוא סוד הגלות בסוד "אי לך ארץ שמלכך נער". וזהו ''אי אתה יכול להחזירו לכללו'' - כי הזווג בטל בימי הגלות ואין לה יכולת לעלות אצל בעלה ''עד שיחזירנה הכתוב'' -- שהוא סוד נצח כד"א "למנצח על אילת השחר", תרין שחרין דאיילתא. ולפי שהוד הוא בגלות (<small>כד"א "כל היום דוה"</small>) צריך נצח עם ת"ת להחזירה במקומה ותהיה החזרה נגלת לעיני כל חי ולא תהיה סתומה אלא מפורשת. וזהו ''עד שיחזירנה הכתוב לכללו בפירוש''. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש, אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש'''. וזו מדה י"א. * '''( יב )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות בנו"ה שבה המקבלת מת"ת וזהו '''ודבר הלמד מענינ"ו''' - מענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא הת"ת. או יהיו מקבלים נו"ה שבה מסוף הת"ת שהוא יסוד וזהו '''ודבר הלמד מסופו'''. וזו היא מדה י"ב. * '''( יג )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד נו"ה שבמלכות שהם ''שני כתובים המכחישים זה את זה'', דהיינו זהו דין וזה רחמים וע"י יסוד שהוא ''הכתוב השלישי המכריע ביניהם'' יתמזגו ויתנהג העולם ע"י מזוג היסוד המכריע בתוך המלכות. וזהו '''וכן ב' כתובים המכחישות זא"ז עד שיבא הכתוב הג' ויכריע ביניהם'''. וזו מדה י"ג: ===פסקא ד === מא' בספרי פ' שמיני והובא בחומש רש"י ז"ל וז"ל קרב אל המזבח. שהיה אהרן בוש וירא לגשת א"ל משה למה את בוש לכך נבחרת. הנה מלת לכך נראה דוחק קצת והענין הוא כי חוזר אל מ"ש שהיה בוש והיתה בו מדת הבושה והענוה ואמר מפני שיש בך מדת הענוה יתירה על זולתך לכך נבחרת: ===פסקא ה === '''מאמר במ' רבה פ' חקת פרשה י"ט וז"ל:''' ''דבר אחר: דברים שלא נגלו למשה נגלו לר"ע וחביריו וכל יקר ראתה עינו זה ר' עקיבא וחביריו''. גם באותיות דר"ע נז' על דרך זה שבחו של ר"ע. וכן במסכת שבת פ' הבונה אמרו שהיה ר"ע דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות עד שכמעט תשש כחו של משה. והנה ארז"ל כי אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נגלה למשה, ולכאורה דבר זה תימא גדולה. אבל הענין הוא כי משה ודאי שכל מה שעתיד להתחדש בעולם בכל התורה ידע, אלא מה שידעם היה בע"פ אבל לא היה יודע לדורשם ולרומזם בפסוקי התורה כל א' וא' במקומו, עד שבאו חכמי הדורות וכל א' ואחד היה דורש הדרשות שהם מחלק נשמתו ולומדם מן הפסוקים. וכן היה בר"ע. שכל אותם תלי תלים של הלכות --עם שכבר נגלו למשה ענינם-- אלא שלא נגלה לו מקום רמיזתם בפסוקים. ובא ר"ע ודורשם על קוצי התורה והיה אומר קוץ זה רומז לדרשה זו, וזו לזו: ===פסקא ו === (ע"ג) מ"א' במ' רבה פ' וזאת הברכה וז"ל ד"א מהו איש האלהים א"ר אבן מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלהים. נודע הוא כי בינה נקראת אלהים והנה"י שלה נכנסו בסוד מוחין תוך ז"א עד החזה שהוא מחצית קומתו וגם כי לאה הנק' אלהים ג"כ יוצאת מחצי הז"א ולמעלה ולכן משה שהוא רומז אל ז"א מחציו ולמעלה נקרא אלהים אבל מחציו ולמטה שיוצאת רחל אשתו נק' הוא איש כמש"ה לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת וזה נאמר על רחל הנק' חוה הב' ונת' ג"כ בש"ד שער הפסוקים בפ' ואנכי איש חלק וע"ש: אמר שמואל מצאתי כתוב מאמר בס"ה פ' וישלח תו אבהן שבקו ליה מחייו ע' שנין כו' וז"ל סוד נפלא מ"ש בזוהר במקומות אחרים האמנם בפ' וישלח האריכו בו בסוד אדה"ר שנתן משניו שבעי' שנים. ועוד אמרו דאברהם שבק ליה ה' שנים ויצחק לא שבק ליה כלום יעקב שבק ליה כ"ח שנים ויוסף שבק ליה ל"ז שנים סך הכל ע' שנים. וראוי לידע מאחר שאדה"ר שבק ליה ע' שנה מה צורך עוד לאבות שיתנו לו כל אחד ואחד כ"כ שנים. ואגב נדקדק דלמה יצחק אבינו לא שבק ליה כלום. והענין הוא שהשנים שהניח לו אדה"ר מלבד שהם שנים מתים כמש"ה כי ביום אכלך ממנו מות תמות גם היו שנים פגומים מזוהמת נחש ואעפ"י שעשה תשובה הלואי שיועיל לו לעצמו ולכן לקח ע' שנה מהאבות והענין הוא כי (ד"ש ע"ג) הכל הולך אל מקום אחד כמ"ש חז"ל שאדה"ר נתגלגל באבות ונתקן בהם ממה שחט' בע"ז וג"ע וש"ד ובראשונה תקן אברהם אבינו מה שחטא בע"ז ולכן הושלך אברהם בכבשן האש לקיים מקרא שכתוב פסילי אלהיהם תשרפון באש ונודע כי הפוגם בע"ז פוגם בה' אחרונה של ההוי"ה וכשתקן אותה הה' נתוסף לו ה' בשמו ונקרא אברהם ולכן הניח לו משניו ה' שנים כנגד ה' של השם. וביצחק תקן עון ש"ד כשפשט צוארו ע"ג המזבח ועכ"ז לא הניח לו משניו כלום כי יצחק מסטרא דתוקפא דדינא דגבורה ואין נמשכים ממנה חיים. וביעקב שכוון לשם שמים בלוקחו ב' אחיות ולא הותרו אלא לו לבד תקון עון ג"ע וגם זה היה בסוד גדול להוציא מן הקליפה אל הקדושה אותם ב' טפות של זרע שלקחה אותם לילי"ת חוה א' ועכשיו נתקנו ברחל ובלאה וכל טפה היא רומזת ליד אחת וז"ס יד ליד לא ינקה רע שהוא הקרי הנק' רע וז"ס מה שעבד יעקב ז' שנים וז' שנים לרמוז אל אותה היד ולכן אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכם שהם השתי ידות הנז' העולים כ"ח וכנגדם שבק ליה מחייו כ"ח שנה וכנגד יצחק אע"ה שלא הניח לו כלום להיותו מצד הגבורה כאמור ולכן נעקד ע"ג המזבח בהיותו בן ל"ז שנים לכן יוסף שבק ליה מחייו ל"ז שנים להיותו מבחינת היסוד הנק' ק"ץ ח"י כנגד יצחק אע"ה והנה חי הוא היסוד והוא קץ אל הגבורה נמצא שיוסף תקן ליצחק אע"ה ולכן שבק ליה מחייו ל"ז שנה מספר שהיו ליצחק אע"ה בשעת העקידה: אמר שמואל כך נלע"ד לתקן להיות שבשעת העקידה יצאה נשמתו של יצחק אע"ה ואחר העקידה באו לו חיים אחרים מסטרא דדכורא לכן אותם הל"ז שנים ראשונים שהיו לו קודם העקידה שהיו (ע"ד) מסטרא דנוק' מסטרא דשרה אימיה כמש"ה והנה בן לשרה אשתך נתנם במתנה לדוד הע"ה שגם הוא אתי מסטרא דנוק' ודוק ותשכח היותם ל"ז שנים השלשים מסטרא דנה"י בסוד ג' עדרי צאן רובצים עליה והשבע' מסטרא דנוק' עצמה הנקראת בת שבע כנלע"ד. חזרנו להקדמתינו שהע' שנה של אדה"ר הם שנים מתים וטעם למה אדה"ר נתן לו ע' שנה ולא יותר הטעם הוא לפי שדוד הע"ה מסטרא דנוק' הנק' שביעית להיות כולל' שבע העליונות וגם נותנת שפע לשבע הנערות אח"ך הראויות לתת לה מבית המלך וכל אחת כלולה מעשר הרי ע' ואם תשאל אעיקרא דמילתא למה נתן לו חיים ולא הניח אותו שיהיה נפל הטעם הוא בעבור שעיקר תקנתו היה בדוד וז"ס שמו אדם ר"ת אד'ם דוד משיח ודע הקדמה אחת כי קודם שחטא אדה"ר היו החיים באים לבני האדם מא"א ולכן היו בבני אדם חיים ארוכים ואחר שחטא הוא וחזרו ג"כ בניו למרות העליון נאמר בהם לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו ק"ך שנה מסטרא דז"א ולפי שהאדם חטא בה' אחרונה של ההוי"ה שהיא שביעית כאמור לכן נתן לו מימיו כנגדם ע' שנה לדוד הע"ה ואח"ך כשבא אדה"ר בגלגול דוד הע"ה חזר ונתקל במעשה דבת שבע לפי שאכלה פגה ולכן לא נתקן עדיין לגמרי: אמר שמואל אעפ"י שבענין האשה לא ניתקן לגמרי הנה נתקן לגמרי מהקללה שנתקלל מפי הקב"ה שא"ל כי ביום אכלך ממנו מות תמות כי בגלגול דוד המלך נאמר בו דוד מלך ישראל חי וקיים כנגד ב' מיתות נאמר לו ב' ברכות חי וקיים וכנגד החסרון של קין והבל נתקן הכל בשלמה הע"ה ונק' איש מנוחה ועכ"ז לא ישלים לגמרי עד הגלגול הג' במשיח בן דוד ואז יחזור הברכה על כל באי העולם ג"כ ואז כתי' בלע המות לנצח וגו' והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד: ==שונות== ===פסקא א - על פומא דאליהו אתגזר=== סוד מ"ש חז"ל בכמה מקומות על פומא דאליהו אתגזר כו' וכשמזכיר דברי חז"ל אמר ר' פלוני פתח כו' מה ענין הפרש בין לשון זה ללשון זה. והענין הוא כי הנה נודע כי אליהו ז"ל נפרש מבני אדם ונעשה מלאך; לא נשאר לו כח לפתוח ולחדש בתורה להיות כי לא בשמים היא ולא נשארה תורה בעליונים כלל. ועל כן איננו יכול זולתי לספר לתלמידי חכמים התחתונים ממה שנתחדש בישיבה עליונה של התלמידי חכמים העליונים הגדולים, לכן אמר ''"על פומא דאליהו אתגזר"''. האמנם התלמידי חכמים יש להם יכולת לפתוח ולחדש בתורה כל מה שיראה להם, וכמו שאמר הפסוק "על פי התורה אשר יורוך כולי". ואעפ"י שנפטרו מזה העולם - כמו שמצינו בזוהר בהרבה מקומות דאמר כך פתח ריש מתיבתא כו' ובמתיבתא דבצלאל ואהליהב וכיוצא באלו הצדיקים - יכולים לפתוח בתורה ולחדש כל מה שירצו, לכן כתיב בהו ''"ר' פלוני פתח"'', וכיוצא מאלו הלשונות. נמצינו למדים כמה גדלה מעלת ישראל מכל האומות ומכל שאר המלאכים שהמלאכים נקראו עבדים וישראל נקראו בנים שנאמא "בנים אתם לה' אלהיכם".{{ררר}}'''עד כאן.''' :''כנלע"ד שמואל ויטאל בן הרב המחבר אבא מארי כמהר"ר חיים ויטאל זלה"ה'' <references/> rfvc4o52zujyatot99ywcxuaeu651yz 3102005 3102004 2026-11-08T07:43:00Z Roxette5 5159 /* פסקא ד - פסיעותיו של אברהם אבינו */ 3102005 wikitext text/x-wiki <noinclude><big>'''[[שער מאמרי רז"ל - חלק ב|<<]] | [[שער מאמרי רז"ל]] | [[שער מאמרי רז"ל - חלק ד|>>]]'''</big></noinclude> ==ספר בראשית== ===פסקא א=== מא' במ"ר פ' בראשית פ' א' וז"ל ר"י שאל את ר"ע א"ל בשביל ששמשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה שהיה דורש אכין ורכין מעוטין אתין וגמין רבויי' כו'. כבר הודעתי' בכונת בשכמל"ו כי הנקבו' לאה ורחל הם לוקחות מן הד' מוחין דז"א הד' אלפין של ד' אהי"ה שהם לבושי המוחין והם בגי' מד"ת בסוד ומדת ימי מה היא שהוא סוד מלכותו של בשכמל"ו ובתחלה לוקחת לאה לפי שהיא עליו' ויותר קרו' אל המוחין כי היא קשר תפלין ש"ר ואח"כ יורדין לרחל וז"ס אתין וגמין רבוין אלא שלאה נק' גם ורחל נק' את כי ז"ס מ"ש בס"ה כי בכל אתר את איהי נוק' והענין הוא כי מן הד' אלפין של המו' הנז' יוצאת הארה ונחלק' בין לאה ורחל כי לאה לוקח' מספר ג"ם אורות ורחל לוקחת כמספ' א"ת אורו' וחבור ג"ם וא"ת הם מדת שהם הד' אלפין הנז' וטעם אל מ"ש הנז' שמעתי ושכח' (ע"ג) והנלע"ד ששמעתי הוא זה או שנפרש כי לאה לוקחת אורך חכמה וחסד קו ימין ואורך בינה וגבורה קו שמאל ואורך שליש א' דת"ת קו אמצעי והנה הדעת שהוא בקו אמצעי אין למנותו כי נכלל בכלל אורך קו ימין ושמאל משא"כ בשליש הת"ת שהוא למטה ואינו נכלל והנה כל ספי' היא כלול' מי' נמצא ד' ספי' ושליש הם בגי' ג"ם או נפרש כי הנה לאה יוצאת מן הדע' דז"א הכולל חו"ג תרין עטרין וכן חו"ג תרי דרועין דז"א הרי ד"ס ועם שליש עליון דת"ת הרי הכל בגי' ג"ם וכל שאר האורות לוקחם רחל. גם נלע"ד לפרש כי הנה ז"א יונק מבחי' הפנים של אי' המתלבש' בתוכו אבל לאה ורחל הנקבות יונקות מבחי' אחוריים דאי' כי לטעם זה נק' זו"ן קדם ואחור בסוד אחור וקדם צרתני ונודע כי עיקר התלבשות אי' הוא כנגד מקום לאה שהוא עד החזה דז"א כי שם נשלם יסוד דאי' ומשם ולמטה מקום רחל ושם גלוי היסוד של אבא מתפשט עד יסוד דז"א כי ז"ס ה' בחכמה יסד ארץ כי במקום שנתגלת החכמה שהוא יסוד דאבא משם התחלת רחל הנק' ארץ ונמצא כי אי' שהיא שם אהי"ה האחוריים שלו הפשוטים שהם בגי' מ"ד כלם מאירים בלאה חו' מן אור אחד מהם שיורד לרחל ונשארו גם אורות מהם ללאה ולכן נק' ג"ם אבל רחל לוקחת אור אחד בלבד והנה היא עצמה נק' ת' לפי שמקומ' באחורי ד' ספי' ז"א שהם תנה"י כנודע וכל אחת כלולה מעשר ועשר מעשר הם ארבע מאות ועם אור אחד הנז' הרי א"ת ברחל ואמנם בחי' זו שלוקחת רחל היא אותה הבחי' המועטת שנת' אצלינו בפסוק ותגנוב רחל את התרפים וגו' בסוד מה שעשתה ענוה עקב לסוליתא עשתה יראה כתר לראשה (ד"ש ע"ב) והיא הארת אחת מועטת ונק' א' של א"ת גם נלע"ד שזהו ביאור אכין ורקין מעוטין הויין כי א"ך ור"ק הם בגימ' ש"ך נצוצין הנודעים שהם דינים ולכן בהיותם אלו תרין נוקבין לאה ורחל נק' א"ך ור"ק מורה על היותם מעוטי ההארה ואין להם רק הארות הדינים בסוד נע"ר ונערה הנז' אצלינו במא' פ' בא אל פרעה ע"ש כי בעת הדינים היא מתמעטת ינק' נער חסר ה' שהוא בגי' ש"ך: ===פסקא ב=== שם פרשה ה' וז"ל ר' נתן בש"ר אחא ור' ברכיה בשם ר' יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים ולארץ די שאלמלא כן היו מותחים והולכים עד עכשיו כו'. זה תבין ממה שביארנו בשער רוח הקדש ביחוד של שם שדי בבחי' ד' אשר שם שהוא סוד הק' ברכאן ושם תראה כי בשם ב"ן שהוא הוי"ה האחרונה שבד' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הנה באות ה"א אחרונה שבה היא בציור ד"י דל"ת ויו"ד הרי כי בסיום כל עולמו אמר די: אמר שמואל ועיין בש"ד והוא שער הפסוקים דף ה' ע"ד כי שם קרא לז"א עץ חיים להיו' שיש בו תרין מוחין הנק' חו"ב וע"ש: ===פסקא ג=== שם פ' ט"ו וז"ל אר"י בר אלעאי עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מי בראשית מתפלגים מתחתיו כו' נודע הוא כי הבינה נק' עץ החיים כנז' בס"ה בפ' וארא ונודע כי יש באי' עלאה ב' שמות הא' היא אהי"ה דיודי"ן שהוא בגי' ע"ץ עם הכולל והב' הוא הוי"ה דס"ג עם עשר אותיות המלוי הם (ע"ד) ע"ג כמנין החיים וז"ס עץ החיים האמנם היותו מהלך ת"ק שנה עניינו הוא כי האחוריים של אהי"ה דיודין הנז' הוא בגי' תקמ"ד כזה אל"ף אל"ף ה"י אל"ף ה"י יו"ד אל"ף ה"י יו"ד ה"י ואם תסיר אותיותיו הפשוטות של אחוריים שהם בגי' מ"ד ישארו אותיות המלוי בגי' ת"ק נמצא כי מהלך עץ החיים והתפשטותו שהוא המילוי הנז' המתפשט בתוך האחוריים הפשוטים הם ת"ק כנז' ותיבת מהלך רומז גם אל ההוי"ה דס"ג הנז' אשר באימא כי המלוי של האחוריים שבו המלואים שהם בגימט' קס"ו והמלוי לבדו הוא בגי' מהלך עם הכולל: אמר שמואל עוד אפשר עם הכולל וכולל הכולל או עם בי"ת יתירה כמהלך גם זה הלשון צ"ע. האמנם אם תרצה להבינו כלך אצל מאמר הגמ' במס' כתובות הנז' למעלה וז"ל אמר ר' ירמיה א"ר יוחנן כל המהלך ד' אמות בא"י כו' ושם נתבאר שכשתסיר מהוי"ה דס"ג המלאה באחוריים שהם קס"ו תסיר רבוע האותיו' הפשוטות שהם בגי' ע"ב ישאר המלוי בגי' צ"ו כמנין מהל"ך עם הכולל: ===פסקא ד - פסיעותיו של אברהם אבינו=== '''שם פרשה מ"ג {{ממ|בראשית רבה|מג|}}, וזה לשונו: ר' לוי בש"ר יוסי ן' זמרא אמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו שלשה מילין כו'.''' קודם שאכנס בביאור המאמר הזה מוכרח אני להציע קצת הצעות וכללים בחכמת הקבלה כדי שתוכל להבין מעט קט מזער, עם שאקצר ועולה בחזקת היד. תחילת כל צריך לבאר ענין אדם וחוה - הם זעיר ונוקבא - הם ב' אותיות אחרונות משמו הגדול יתברך. אשר זעיר אנפין הוא כולל ששה ספירות מחסד עד יסוד ולכך נקרא '''ו'''', ונוקביה היא {{צ|בת שבע}} - ספירה שביעית שהיא אות '''ה'''' תתאה. והמעיין בראות היות הזעיר אנפין נקרא '''ו'''' - לא יטעה בו לומר כי אין בו רק {{גמט דגש|ו'}} ספירות אלו - כי אין קדושה פחות מעשרה. והנה עם ראש '''ו'''' זו יושלם לי' ספירות. והענין הוא כי כל יו"ד כלולה מ{{גמט דגש|ג'}} בסוד '''רישא וגזעא ושבילא''' הנזכר בזוהר בפרשת בלק דף ר"ד ע"א {{ממ זהר|ג|רד|א}}. והאי הוא עצמו מ"ש בפרשת ויקרא דף י ע"ב {{ממ זהר|ג|י|ב}} {{צ|בגין דהאי יו"ד קוצא א' לעילא כו'}}. והענין הוא בקצור מופלג כי אין לך דבר פחות מעשר כמ"ש, והוא צורת ה'''ו'''' יש בה '''ראש ותוך וסוף''', והם סוד {{גמט דגש|ג'}} יודין, וכל אחת מהם נחלקת לרישא גזעא ושבילא - הרי {{גמט דגש|ט'}}. והם * חכמה בינה דעת - '''י'''' עילאה, * וחסד גבורה תפארת - '''י'''' אמצעיתא, * ונצח הוד יסוד - '''י'''' תתאה {{ש}} ושלשתם אות '''י''' כזה [ציור]. ועל זה נקרא זעיר אנפין {{גמט דגש|אח}} - בגימטריה {{גמט דגש|ט'}}. ובהתחברות י' עמה נהר דנגיד ונפיק בחינת היסוד ו' זעירא בלתי ראש אז נעשת ה', '''ד'''' על '''ו'''' כי '''ו'''' דיסוד גנוז ברחם דידה כי היא צורת '''ד'''' בסוד משרז"ל {{צ|כשם שיש צירים ודלתות לאשה}} כמו שאמר הכתוב {{צ|כי לא סגר דלתי בטני}}, ונאמר {{צ|כי נהפכו עליה ציריה}}. וסוד הצירים היא צורת '''י'''' שבאחורי ה'''ד''''. (וכשהדלת נשבר ציר שלה - נעשת '''ר'''' בסוד {{צ|אל אחר}}. ואין להאריך בזה). ואמנם לכן '''ד'''' דאחד רבתי להיות בה עובי ב' דלתין - הרי כזה מצאנו היות בה ב' דלתות וב' צירים. ובהתחבר ב' דלתות אלו יהיו צורת מ"ם סתומה כזה '''ם'''', ואז נעשית סוד (ד"ש ע"ג) '''י"ם''' כי תחי' בהיותה דלת לא נכנס בה היסוד רק צורת '''ו'''' ומתחברות שערים '''ו'''' עם '''ד'''' ונעשת '''ה''''. ועתה בעשותה מן אות '''ד'''' צורת '''ם''' סתומה - גם הוא עלה במחשבה והרים ראש באות '''ו'''' שלו, ונעשה למנין עשר, ונתחברו ונעשו (דף י' ע"א) {{גמט דגש|י"ם}}. והנה {{גמט דגש|ה'}} ו{{גמט דגש|ים}} הם שוים במספרם, אלא שזה לחשבון זעירא וזה לחשבון רברבא: ונחזור לעניינינו. כי גם זעיר אנפין הוא נקרא '''ו'''' אלא שבתחילה היה קטן בסוד {{צ|חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא}}. ולכן נק' או '''ו'''' שבשמו הגדול ית' ז"א כי ב' אותיות הראשונות אין בהם שנוי, האמנם בשתים האחרונות יש עלייה וירידה והכל תלוי ע"י מעשה התחתונים בסוד {{צ|תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו}}. ואין הגאוה אלא בראש. והוא סוד {{צ|מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש}}. כי ע"י {{צ|נחל קדומים}} (שהוא הבינה) {{צ|מרים}} הזעיר אנפין {{צ|ראש}} ונעשה אות '''ו'''' בסוד {{צ|כונן שמים בתבונה}}. וזהו מה שכתוב {{צ|מי יקום יעקב}} - {{צ|'''מי'''}} שהיא הבינה - הוא {{צ|יקום}} ראש {{צ|יעקב}}. {{צ|כי}} עתה בזמן הגלות {{צ|קטן הוא}} ואין לזאת ה'''ו'''' ראש. אך לעתיד לעה"ב - יגדל לו ראש, ואז לא יקראו לו '''ו'''' כי אם '''י'''' - כי יהיה שלם בכל עשר ספירותיו. וזהו סוד {{צ|לא יעקב יאמר עוד שמך}} - המורה על לשון 'עקב בלתי ראש', {{צ|כי אם '''ישראל'''}} - הם אותיות '''לי ראש'''. וזהו סוד הנרמז בפרשת ויקהל דף רי"ד {{ממ זהר|ב|ריד|א}} {{צ|שמע ישראל - ישראל סבא! בגין דאית ישראל זוטא כו' ורזא דא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. פירושו כי מה שהיה עתה חבור אחד '''י"ה''' והשני '''ו"ה''' - יהיו לעתיד לבא שניהם שוים ויהיו '''י"ה י"ה'''. וזהו מה שכתוב {{צ|'''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}. הם שני פעמים {{צ|אחד}}; ב' היחודים הנזכר שוים. {{ש}} ואל תתמה אם ספר הזוהר מפרשו בעת התפלה של כל יום - כי כן האמת! כי מה שיהיה לעתיד תמידי - הוא עתה לפרקים על ידי מעשינו. ונחזור לעניינינו. {{ש}} כי הלא זעיר אנפין הוא לבדו בעל י' ספירות שלימות, אך לא כל הזמנים שוים. ואמנם הג' ספירות עליונות הנתוספת בו אינם חב"ד העיקריות הג"ר שבעשר ספירות אלא הם ג' ספירות הנמצאות בזעיר אנפין עצמו. ובזה יהיה לך מפתח גדול בראותך בספר הזהר שפעמים אומר אבא ואמא ופעמים אומר חכמה ובינה. והבן זה. והנה נודע כי גם דרך טבע קומת האשה קצרה משל איש. וראש האשה מתחיל מאמצע קומת האיש ההוא מתחת החזה דזעיר אנפין הנזכר מצד אחוריו. כנזכר באדרא רבא דפרשת נשא וז"ל {{צ|בהאי אדם שארי ותקין כללא דדכר ונוקבא כו' ואשתליף לאחורוי ועבד גלגלתא דנוקבא כו'}}. והבן אומרו {{צ|בהאי אדם}}. ולהורות כי כל זה בזעיר אנפין אשר הוא אדם שלם בכל י' ספירות, ועוד יש גבוה מעל גבוה וכלם נקראים בשם "אדם". וזהו סוד ה'''צלע''' אשר משם נבראת חוה מאחורי אדם. כי בצלע שאחורי החזה - שם התחלת ראש הנוקבא. והנה נמצאת כי היא מתחלת מחצי גופא דזעיר אנפין - שהוא סוד מדת התפארת שבזעיר אנפין. ובחציו ולמטה מתחלת ראש הנוקבא. הרי כי י' ספירות דנוקבא דיליה שעור קומתם כמדת ג' ספירות וחצי שלו - שהם חצי התפארת ונצח הוד יסוד. [אמר שמואל: כך מצאתי כתוב. ולאו דוקא חצי תפארת כי אם בשליש האחרון כמו שנתבאר אצלינו בשער ההקדמות בכמה מקומות ובפרט דף צ"ו ע"ג. בסוד המזוזה ומצאת שם כי תדרשנו.] האמנם שעור הכתר דידה הוא כשעור חצי התפארת האחרון שבו ושאר ט' ספירותיה הם כשיעור נצח הוד יסוד שלו. נמצא כי כל ספירה אחת שלו מאלו הג' (נצח הוד יסוד) הם כוללים שעור ג' ספירות שלה. * כי קו ימין דידה - חכמה חסד נצח - נאחזים בנצח שלו * וקו שמאל דידה שהם בינה גבורה הוד - נאחזים בהוד שלו * וקו אמצעי דידה שהם דעת תפארת יסוד - נאחזים ביסוד שלו {{ש}} הרי שנצח הוד יסוד שלו נקרא {{צ|שלש של שלש שלש}}, והם סוד התקיעות של ראש השנה שאז נברא אדם וחוה בו ביום (כמו שנאמר {{צ|זה היום תחלת מעשיך}}), אלא שלא השלים העשירית שהיא המלכות דידה דתקינו סוד התרועה. ולכן היו '''תשר"ת תש"ת תר"ת'''. ובחינה זו היא הנקרא {{צ|דינא רפיא תרועה}}, וכנגדם תשעה ברכות דראש השנה - ג' ראשונות ג' אמצעיות ג' אחרונות. ושלשה אלו - נצח הוד יסוד עצמם - סוד מלכיות זכרונות שופרות. ואין להאריך יותר בזה. והנה כתר דידה מקומו בתפארת שלו. וז"ש {{צ|עטרת תפארת לעמוסי בטן}}. כי עטרת דידה היא בתפארת דידיה, מחציו ולמטה, שהיא סוד הבטן אשר שם המעין אשר היו הנשמות של בני ישראל גנוזות קודם נתינתם ברחם הנוקבא. וזמ"ש {{צ|לעמוסי בטן}} - הם ישראל הנקראים {{צ|עמוסים מני בטן}}. והנה אין דרכינו להאריך לשון ולהרחיב פה בענין מציאות הכתר. ודרכינו להכנס במנין העשר ספירות. אמנם טעם הדבר לא ניתן להכתב כי הדברים ארוכים ואין הדעת סובלתם: הכלל העולה מכל הכתוב לעיל כי קומת המלכות שהוא מתחילת מחכמה דידה ולמטה עד מלכות שבה - הם באחורי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד דידיה ממש. וז"ס {{צ|וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה}} - הם נצח הוד יסוד דידיה, {{צ|רובצים}} על כל מדת המלכות הנקרא {{צ|באר בשדה}}. ואגב אורחין נבאר קצת ענין '''באר בשדה'''. כי ב' כינויים אלו נקראים שם במלכות. ומה עניינם. {{ש}} אמנם הענין הוא כי '''בית''' נקרא {{צ|בית מושב בני אדם}}, והוא מקום מושב הספירות בעצמם. אך מאחורי הזעיר אנפין אינו נקרא 'בית' זולתי '''שדה''' - כי יצא מכלל מדבר שמם ונכנס לכלל 'שדה' הראויה לזריעה בסוד {{צ|אסתר קרקע עולם היתה}}, ולכלל 'בית' לא באתה עד היותה פנים בפנים ואז תקרא {{צ|בית}}. ואין כח בזה זולתי ביעקב אשר הוא המזווג פנים בפנים. נמצא כי '''בית ושדה ומדבר''' - ג' כינויים אלו הם במלכות. האמנם {{צ|בית}} תקרא בהיותה פנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. ולכן נקרא 'בית' כי צור' קוים - אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע (הוא היסוד האוחז בנצח והוד). ושלשתם צורת ווי"ן - כי כלם הם '''ו'''' דשמא קדישא המכונה בשם "זעיר אנפין". ולכן כל י"ם(?) צורת ווין בסוד {{צ|כל הנפש הבאה ליעקב ששים ושש}} - כי היא היא הקו בעצמה וחלקיה הנחלקים לעשרה ווין נעשים {{צ|ששים}}, ועצמות {{גמט דגש|ו'}} זו הוא סוד היסוד אשר עליו פירש בזוהר בפרשת שמות {{צ|ששים - דא יעקב, ושש - דא יוסף. דא תרין ווי"ן}}. ואין להאריך בזה אעפ"י שיראה למעיין כי דברי סותרים זה את זה - אי איפשי להאריך בזה: נמצא כי סוד {{צ|בית}} הוא מורה על עת הזווג בהיותם פנים בפנים. ובהיותה באחור כנגד נצח הוד יסוד דידיה (אלא שכבר היא מוכנת ומקושטת ואין חסר בה זולתי החזרת פנים בפנים) - אז נקרא {{צ|שדה}}, כעין שדה הראויה לזריעה אך עדיין אין בו ישוב. {{ש}} ואז נקראת '''חקל תפוחין''' - הם נצח הוד יסוד הנקראים {{צ|תפוחין}}. ואם נרצה להאריך בזה נאמר כי {{צ|חקל}} הוא אחורי נצח הוד יסוד, ו{{צ|תפוחין}} כנגד אחורי חב"ד (כי הם סוד 'הקדש' - כי לעולם כל 'קדש' אינו אלא במוחין שהם ג' ראשונות. ושמור כלל זה בידך) כי אז בערב שבת היא מקבלת מכל אחורי הזעיר אנפין עד ג' ראשונות - לכן צריך לבעלי מעשה לצאת בשדה בערב שבת לחקל תפוחין קדישין ולהכניס אז הכלה העומדת שם בשדה ולהכניסה בביתו פנים בפנים. וזהו סוד {{צ|בתי גואי ובתי בראי}}. ואין להאריך בזה. ונקראת '''{{צ|שדה}}''' להיות כי ה'''ש'''' צורתה ג' ווי"ן והם אחורי נצח הוד יסוד דידיה, אלא שלהיותה באחור הוצרכו להתחבר אורם ונעשו צורת '''ש'''' - לאזור כח מחמת הקליפה העומדים באחוריים אשר הוא סוד {{צ|אלהים אחרים}} מלשון 'אחוריים'. וזהו סוד {{צ|לא יהיה לך אלהים אחרים על פני}}. והבן זה. וזהו סוד '''ש'''' של שקר הנאחזים בה '''ק"ר''' ונעשים '''שקר'''. והנה גם זה לעומת זה עשה האלהים. וכמו שיש נצח הוד יסוד דקדושה - יש נצח הוד יסוד דקליפה. וגם הם בצורת '''ש'''' - אלא דאינון בפרודא; כי {{גמט דגש|ק"ר}} הם בגימטריא {{גמט דגש|ש'}} אלא דאינון בפרודא - שנפרד היסוד דסטרא אחרא מנצח הוד דידיה. וזהו סוד {{גמט דגש|ק"ר}} - כי אז נתפרדו נחש ורוכבו ולא יכלו להזדווג יחד. כי היסוד שלו נכרת מן הנצח הוד שלו ונעשה סריס ונתקרר. וזהו '''ק"ר'''. וזהו סוד {{צ|כי הנה אויביך יהוה כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי און}}. ולכן נרמז זה ביום שבת כי אז בתחלת ליל שבת נעשה שדה כנזכר. והם רוצים להתחבר שם בשד' במעשה קין זוהמא דנחש דכתיב ביה ויהי בהיותם בשדה וגו' ואז {{צ|יתפרדו כל פועלי און}} - ואין להם כח להזדווג. וזהו סוד המזיקין שנבראו בערב שבת שלא נברא להם גופות משום {{צ|דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין}}, כנזכר בסבא דמשפטים {{ממ זהר|ב|קג|א}}. ולכן נקרא {{צ|אל אחר}} משום דיתיב באחוריים. וזמ"ש בפרשת בלק על פסוק {{צ|אשר הלך חשכים}} - {{צ|שראן בחבורא ומתפרשאן מיד}} {{ממ זהר|ג|קצו|א}}. וזהו הנזכר בסבא דמשפטים {{ממ זהר|ב|צה|א}} על ההוא נחש דפרח באוירא - הוא הנחש העליון אשר פורח באויר ואין לו על מה שיסמוך. והם הרגלים סמכי דגופא, והנחש אתקציצו רגליו והוא פורח באויר ואין לו על מה לסמוך. וז"ס {{צ|השקר אין לו רגלים}}. והנה רוצה לפרוח ולעוף עד מקום אחורי נצח הוד יסוד דזעיר אנפין באויר הפנוי אשר שם. וזהו סוד {{צ|אם תגביה כנשר}} האמורים בעשו, {{צ|ואם בין ככבים שים קנך}} - הוא אשר בו כוכבים ומזלות - הוא אחורי יסוד דזעיר אנפין, כי עד שם רוצה לעלות הנחש כדי ליקח הארה משם, כי מתקנא בראות אדם הרוצה להזדווג עם חוה בערב שבת ביום שנברא ואז עולה להטיל זוהמא ואז משליכים אותו למטה. וזמ"ש {{צ|משם אורידך נאם יהוה}}. וזמ"ש {{צ|שארי בחבורא ומסיימי בפירודא}}. וזהו סוד הנזכר בפרשת ויקהל {{ממ זהר|ב|רג|א}} וזה לשונו: {{צ|ת"ח יומא שתיתאה כד מטי זימנא דליק כו'}}. עיין שם והבן: ונחזור לענין. כי בהיותה באחור אז נקראת 'שדה עפר' הראוי לזריעה. ומאחורי הנוקבא עומדים הקליפות. ומקומם שם נק' {{צ|מדבר}}, שהעפר שלו נקרא {{צ|אבק}} שאינו ראוי לזריעה בסוד {{צ|ויאבק איש עמו}}. ואמנם נקר' {{צ|שדה}} על שם שעומדת אחורי ה'''ש'''' (שהוא נצח הוד יסוד דידיה), והוא סוד '''ד'''' ד'''שדה'''. והיא מתקשטת בקשוטיה - הם הארת פנים בנצח הוד יסוד מצד עצמם מצד פנים - ששם הם ג' ווי"ן כנ"ל, ונעשים מכחם '''ה'''' שצורתה ג' ווי"ן. כי עם היות שבתחילה מקבלת מנצח הוד לבד ואינה ראויה לזווג ונקראת '''ד'''', ואח"ך נתוסף בה '''ו'''' ביסוד ונעשת '''ה'''' וראויה לזווג. ואח"ך חוזרת פנים בפנים ונעשת {{צ|בית}} כנזכר. כלל העולה מכל זה כי קומת המלכות נחלקת ל{{גמט דגש|ג'}} קוים * '''קו ימין - חכמה חסד נצח''' - שיעורם באחורי נצח דזעיר אנפין * '''וקו שמאל דידה - בינה גבורה הוד''' - באחורי הוד שלו * '''וקו אמצעי - דעת תפארת יסוד''' - באחורי יסוד שלו. ואמנם כל זה הוא בהיותה ראויה לזריעה ונקרא 'שדה' - כי המקום ההוא יקרא 'שדה'. אמנם מציאות המלכות עצמה תקרא 'באר' הנובעת מיין נוקבין לקבל מיין דוכרין מבעלה בסוד הבאר שעלה לקראת יעקב כמ"ש חז"ל. וזהו {{צ|והנה באר בשדה}} - פירושו כי ראה יעקב שכבר היתה רחל העליונה מוכנת להזדווג, כי כבר היתה באר בשדה וגו'. אמנם לפעמים אין שעור קומתה זולתי באחורי היסוד לבד. ולפעמים תחת היסוד בסוד {{צ|השליך משמים ארץ}}. ולפעמים יורדת לבריאה בסוד {{צ|לכי ומעטי את עצמך}} להיותה בסוד נקודה לבד ולא בסוד פרצוף. והוייא תמן {{צ|ראש לשועלים}}. והנה הוא סוד המחלוקת של רב ושמואל במסכת ברכות פרק ט {{הפניה-גמ|ברכות|סא|א}} חד אמר פרצוף היתה וחד אמר זנב היתה. ואלו ואלו דברי אלהים חיים. והענין הוא ברמז כי ב' נשים היו לו לאדם - חוה אחת ושניה. וכנגדם אמרו {{צ|פרצוף וזנב}}. והענין הוא כי הראשונה יצאה מאחוריו העליונים, והשנייה מאחוריו התחתונים (כי כבר ביארנו לעיל כי קומת האשה חצי קומת האיש - נמצא שיש באיש שתי קומות מבאשה). וזהו סוד מ"ש רז"ל במסכת בתרא פרק הספינה {{ממ|בבא בתרא|עה|א}} וז"ל {{צ|ואולך אתכם קוממיות}} - שתי קומות של אדה"ר והם {{גמט דגש|ר'}} אמה. מאה אמה בלבד - הם {{גמט דגש|נ'}} לזו ו{{גמט דגש|נ'}} לזו בסוד שני ההי"ן - כל אחד כלולה מעשר. והם שני חצאי האדם הכולל י' ספירות. והם כל אחת כלולה מחמשים ספירות שלו - הם חמשים ומאתים: ואמנם הראשונה היתה פרצוף והשנייה עדיין לא היתה אלא זנב, נקודה לבד בלתי פרצוף. עד שאח"ך כתיב ביה {{צ|ויבן ה' אלהים את הצלע כו'}}. ומי שיחפוץ להבין יסתכל בדברי רז"ל של רב ושמואל. ונחזור להבין הך דרו"ש ע"ד האמת כי הנה שופריה דיעקב כעין שופריה דאדם. וכמו שהיו לאדם שתי נשים - חוה ראשונה ושנייה - כך ליעקב לאה ורחל. כי חוה הראשונה היא הקליפה החופפת על לאה שבקדושה. ולפי שחשב יעקב כי היתה דוגמת חוה ראשונה - לא היה חפץ לקחתה. וזהו סוד {{צ|כי שנואה לאה}}. כי כפי מה שחשב הוא היה שתינתן לעשו - דוגמת חוה ראשונה לילית חייבתא כלתא דסמאל שרו של עשו. אלא שעל ידי תפלותיה ודמעותיה לקחה יעקב. ולאה היא סוד 'פרצוף' לפי שיצתה מאחורי פרצוף דזעיר אנפין. וזה סוד קשר של תפילין של ראש מאחוריו. ורחל היא 'זנב' כי היא מאחוריו ולמטה. ואח"כ גם היא נתקנת כאחותה ונעשת פרצוף, והיא תפלה של יד במקום החזה כנגד הלב - כי שם ביתה. ולכן נאמר בלאה {{צ|ועיני לאה רכות}} - כי יונקת מצד העינים, כי היא במקום הפרצוף. אך ברחל לא ניכר בה מציאות העינים זולתי נאמר בה {{צ|ורחל היתה יפת תואר וגו'}}. וזהו סוד הנאמר בסבא דמשפטים {{צ|עולימתא שפירתא דלית לה עיינין}} {{ממ זהר|ב|צה|א}}. והיא סוד {{צ|כוס של ברכה דצריכים למיהב עינוי ביה}} - להמשיך לה אור מיסוד העינים שאין לה. וענין ב' נשים הם סוד {{צ|הא לחמא עניא - מה דרכו של עני בפרוסה}}. היא סוד המלכות הנק' עוני ובהיותה בסוד העוני שהוא בפסח קודם נתינת התורה אז נק' עוני ואז היא פרוסה בסוד פריס פריסת מלכותך והוזכרו ב' מיני פרסות אחד מה שנחלקה המלכות ממנו ונטלה וניתנה לזולתו ועוד כי גם שם היא פרוסה וזמ"ש ויהיבת למדי ופרס החצי למדי והחצי לפרס כאשר התנו ביניהם כמ"ש ז"ל אי מינן מלכי מינייהו אפרכי והענין הוא כי בכל מקום שגלו שכינה עמהם והמלכות העליונה גלתה בבבל הוא רישא די דהבא וכשנסתיים הגלות בטלה (דף י"א ע"א) השררה מבבל בסוד היו צריה לראש ונתנה למדי ופרס וגלתה השכינה בין ב' המלכיות ההם נמצא כי אותה המלכות שהיתה גולה ממקומה אצלו פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס וסוד הענין הוא כי בבל היא רישא ולכן אין שם פירוד אך מדי ופרס הם כנגד ידוהי ודרעוהי די כסף ושם נחלקו לב' זרועות ולכן מלת פרס נקרא כן על שם הפרוסה והחלוקה הנעשית בימיו כמש"ה אשר שם (ד"ש ע"ב) שמות בארץ וכיוצא בזה נאמר בפ' שלח לך וז"ל ופרסין מלכין דפרס אשתמודע הכא: ונחזור לענין כי אלו הם סוד ה' תתאה וזה מ"ש הא לחמ' ולכן נפרסת לשתים כי כן אות ה' היא יכולה להתפרס וניכר בה יותר משאר האותיות כי היא ד' על ו' כנגד רחל הלוקחת ה' מדות באחורי הזעיר אנפין והם בתפארת ונצח הוד יסוד וכנגד לאה ששעורה ששה מדות באחורי הזעיר אנפין והם כחב"ד חו"ג והנה בשם פרסין נעשים שנים אך בעת העושר אז כלם נעשות בחי' אחת ואין ביניהם פירוד וז"ס יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל והנה מלת שתיהם היא מיותרת כי כבר נודע כי רחל ולאה שתים היו בלבד ולא שלש ועוד מניינא למה לי והענין הוא כי בזמן רחל ולאה היו נפרדות להיות כי עדיין לא נתנה התורה ועדיין הין נקראים לחם עוני שהוא בפרוסה האמנם בימי רות כבר נתנה התורה והיא לבדה כוללת שתיהם ביחד לכן נאמר שתיהם וסו' הענין הוא כי הנה ערפה היא כנגד לאה כי כן שמה מורה עליה על שהיא בסוד העורף דוגמת לאה שבקדושה שהיא קשר של תפילין ואלו זכתה להתגייר היתה נתקנת דוגמת לאה שנתקנה על ידי תשובתה ודמעותיה ולכן לא נתנה לעשו האמנם ערפה כאשר לא נתגיירה אז חלק הטוב אשר בה הוברר ממנה ונתנה אל רות וחלק הרע שבה גרם ששבה אל עמה ואל אלהיה נמצא שהיתה רות כלולה ברחל ובלאה ולכן אמר הכתו' יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר הם היו שתים נפרדות וזו לבדה היתה כוללת שתיהם יחד כאמור וכן היה הענין בבעליהם כי היו שנים מחלון וכליון ולפרקים היו שניהם בבחי' אחת אך יש זמן שהם משמשים לשנים דוגמת יעקב ויש' וכשנתקנה רות נתקנו ג"כ מחלון וכליון ושניהם נכללו בעובד אבי ישי ודברי' אלו הם עומדים ברומו של עולם ולא יחשוב האדם כי על דרך מקרה קרה אלימלך ונעמי וב' כלותיה כדוגמת של רחל ולאה היו אחיות בני לבן ונתגיירו כך רות וערפה היו אחיות ונתגיירו ואין להאריך בזה כי הוא סוד נמרץ: אמר שמואל ואפשר עוד לומר שתקנה רות עתה מה שפגמה חוה בימי אדה"ר ואתי שפיר בג"ש נאמר כאן האשה הבאה וכו' ונאמר להלן לזאת יקרא אשה כו' ולכן נאמר עליה בימי שלמה המלך ע"ה וישם כסא לאם המלך לאימא של מלכות וארז"ל זו רות כנלע"ד: גם זה הוא ענין סוד דינה בת לאה כי הנה נודע כשהנחש הטיל זוהמא בחוה כל הנשמות נתערבו מטוב ורע כנז' בספר הזהר ברעיא מהימנא בפרשת בהר סיני ע"ש כי אפי' האבות בעצמם נתפרדו כי היו מעורבי' מטוב ורע ולכן יצא ישמעאל מאברהם ועשו מיצחק ואז (ע"ב) נתלבנו ונפרדו מחלאת זוהמת הקליפה הדבוק' עמהם ולכן חוה א' היתה קליפת לאה ולאדם לא נתנה לאה כי עדיין לא נתקנה לאה נכן יעקב דשופריה מעין שופריה דאדם לא מצא נחת רוח אלא ברחל שהיא חוה ב' דוגמת אדם שאמר לזאת יקרא אשה לזאת ולא ללאה א' ולכן היתה לאה עלמא דאתכסייא דלא אתגליאת ליעקב והנה אעפ"י שלאה נתקנה והוסר ממנה הקלי' שהיא חוה א' ונשארה היא קדושה וצדקת לגמרי עם כל זה לתוקף הסיגים הנדבק בה יצאה ממנה דינה שהיא דינא קשיא כי לכן נק' דינה על שם הדין וגם היא היתה קדושה אלא שעדיין היה בה קצת אחיזה כי לא נתברר' לגמרי וכמו שהיתה דינה עתיד' להנשא לעשו אלא שיעקב טמנה בתיב' ומצינו ברז"ל בפי' שאמרו ברש"י שנענש יעקב ע"ז כי היתה ראויה אליו וע"י היה נתקן עשו גם הוא כי עדיין היו בו נצוצי קדו' וזהו טעם ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו להיות כי היה לו צד ניצוצי הקדוש' מחלק הגבורה של יצחק אבינו נתונים בפיו ונבלעים בתוכו ולכן כל כונ' יצחק לתקן אותם נצוצו' שהם חלקי נשמתו והיו ברישיה דעשו בלבד ולא בשאר גופו ולכן רישיה דעשו נתקבר' במער' עם יצחק והבן זה. והנה עשו הוא סוד הנחש והית' דינה ראויה אליו וכיון שטמנ' יעקב נצו' ממנו וכאשר יצא' יצאנית בסוד ותצא דינה כי אם הית' נשאר' במקו' הקדוש' לא היה הנחש יכול להדב' בה אך אחרי צאת' אל מקום הקלי' אשר ז"ס מש"ה לראות בבנות הארץ אז הנחש נשכה והוא סוד שכם בן חמור החוי מל' חויא שהוא הנחש גם נק' חוי ע"ש דאתי מחוה א' הנק' לילי"ת ובכח זה יכול לקחת' וע"ז נא' ותדבק נפשו בדינ' ב"י כי מתחי' היו דבוקים הקלי' הזאת עם זאת (ד"ש ע"ג) הקדו' ועכשיו בצאת' חזר' להדבק עמה וזהו ענין הכזונה יעשה את אחותינו כי לילית חוה א' נק' אשת זנונים כי התרגום תרגם הכנפק' ברא והענין הוא כי סתם זונה היא לילית כי תחי' הית' בביתו של אדה"ר ואח"ך יצאה לחו' ולעולם שוכנת במדברו' כנודע ולכן הזונ' נק' נפקת ברא כי היתה אשת אדם וישב' לזנו' עם סמאל וזמ"ש הכזונה גו' פי' כי עדיין אחותינו דומה לחוה א' והלא כבר נטהר ואין הנחש שבה יכול לקחת' ואח"כ נשאה שמעון כנודע כי ראובן הוא חסד ושמעון גבורה וכל הקלי' אינם יוצאי' אלא משם לכן נק' גבו' דאסבר פני' לרע וזהו שמעון אותיות ש"ם עו"ן כי שם העון שהוא סט"א נאחז והנה דינה שרשה מן הגבורות דינא קשיא ולכן לקחה שמעון ולהיות כי עדיין לא נטהרה ומשום הכי אחר שנבעלה לכנעני שהוא הנחש אשר נאמר עליו ארור כנען כנודע ולכן יצא ממנה שאול בן הכנענית כמ"ש ז"ל בן שנבעלה לכנעני והוא עצמו שלומיאל בן צורישדי והוא עצמו זמרי בן סלוא כמ"ש ז"ל בסנהדרין בפ' בן סוו"מ ומכח אות' זוהמ' נדבק בכזבי ואולם כי גם כזבי היתה שיורי הקלי' אשר לדינ' אמו של שאול והית' בת זוגו זולתו שאכל' פגה ועדיין לא היתה ראוי' ולכן הוא נק' שלמיאל ן' צורישדי והיא נק' כזבי בת צור אך צור אביו דשלומיאל הוא שמעון אשר צורי הוא שדי השודד' כל הקלי' ומכניעם וזהו בת צור סט"א אביה של כזבי. ונחזור לענין כי כל מעשה הראשונים ומדרש אגדה הנזכר בתורה אינם לפי פשוטם ואינם בדרך מקרה ודי בזה כי הדברים האלו הם כבשונו של עולם: (ע"ג) ומעתה נבא לביאור המאמרים עם שנבין בתחי' הקדמה אחת והיא כי אעפ"י שביארנו כי זעיר אנפין כולל י"ס דידיה עכ"ז כאשר נעריך בחי' זעיר אנפין אל האורות הגבוהים עליו לא יהיה נק' זולתי בסוד ו' ולא בסוד י' ויקראו ג' ראשונות או"א ומזלא הנז' באדרא זוטא יקראו ראש ו' זו ולכן תלת מוחין דידיה אינם עולים עתה בשם מוחין והכל בערך גופא אל הג' ראשונות שהם או"א ומזלא כי כלל זה בידינו כי כל בחי' ובחי' הוא אדם בפני עצמו ובהכלל כל הבחי' יחד יקרא זה האדם זה יד וזה רגל וכיוצא בזה עד שכל הבחי' יחד יקראו אדם אחד והמעיין יראה הקדמה זו בזוהר ריש פ' תולדות ונמצא כי הזעיר אנפין בהתחברותו למעלה לא יקרא זולתי גופא שהוא סוד ו' דשמא קדישא והנה זו' זו נחלקת לשנים ג' ראשונות חג"ת. ג' שניות נה"י וב' אלו הם ששה והנה הג"ר חג"ת הם נק' בבחי' ידים וג' שניות נק' בבחי' רגלים והענין הוא כי חג"ת הם ב' ידים ובהתכללותם במכריע הוא התפארת באמצעיתא יקרא גם הוא יד אחרת כי הוא הכולל ב' ידים האחרות שהם חו"ג וז"ס יד הגדולה יד החזקה יד רמה באמצעיתא כנזכר בהרבה מקומות בס"ה ובתקונים וכן כנגדם הם נצח הוד יסוד הם ג' רגלים כי נו"ה הם ב' רגלים ונכללים במכריע והוא יסוד ונעשה רגל ג' וז"ס מש"ה ג' רגלים תחוג לי בשנה ר"ל כי המלכות נק' חג דכולהו כנז' בריש הקדמת התקונים דכתיבת יד והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנ"ל נמצא כי ג' רגלים אלו הם המאירים בה ג' פעמים בשנה ובכחם נעשית ג' חגים בג' זמנים אלו והגם כי ג' חגים הם חג"ת עכ"ז הוא הארת חג"ת בנה"י וע"י נה"י מאירים במלכות וז"ס חובת ראיה ברגלים והענין הוא כי מצות ראיה שיעלה כל אדם לעזרת ישראל לראות שם בחגים ואין חיוב מצוה זו אלא לאנשים זכרים והענין הוא להעלות ברגליהם ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בג' רגלים ולכן לא נאמר שלש מועדים אלא ג' רגלים לרמוז כי ענין הארת ג' חגים אלו הם ע"י הרגלים העליונים נצח הוד יסוד המאירים במלכות שהיא עזרת ישראל והאמת כי עזרת נשים הוא שעור קומתה בבחי' המלכות שבה ועזרת ישראל הוא שעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד אלא שעת' בחגים היא פפנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. וז"ס ולא יראו פני ריקם ולכן כל חובת מצוה זו היא ברגלים כי מטעם זה החגר והסומא פטורים כנודע וכולהו יליף מלשון רגלים כנז' במ' חגיגה פ"ק כו' גם הקטן שיוכל לעלו' ברגליו מחנכים אותו שהוא בבחי' זעיר אנפין בהיותו יעקב הקטן צור' ו' בלבד גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחי' וכל זה עדין הם חצירות ועזרות בתי בראי כי עד שם יכולות הנשמות לעלות כנז' בפ' ויקהל על פסוק {{צ|מי יעלה בהר ה'}} וע"ש. ואל תתמה אם גם היסוד נק' רגל כי זהו הטעם שהזווג נק' בל' רחיצת רגלים כמ"ש דהע"ה לאוריה רד לביתך ורחוץ רגליך אשר כונתו היתה שיזדווג עמה גם ז"ס רחצתי את רגלי איככה אטנפם (ד"ש ע"ד) והוא סוד רחיצת המילה אפי' בשבת להעביר זוהמת הקליפה הנדבקת שם וז"ס ומפיבושת לא עשה רגליו ולא שפמו לפי שדוד הוא סוד מלכות היה בצער ואינו עת הזווג לא זווג תחתון שהם רגליו ולא זווג עליון שהם שפמו שכמו שיש ביסוד התחתון (ע"ד) בחי' רגלים גם ביסוד העליון והוא הלשון הנק' בשם רגליו כמש"ה לא רגל על לשונו כי גם הלשון עם השפתים הוא דוגמת יסוד בין נ"ה ובזה תבין ענין מספרי לשון הרע כמה הוא וכבר ידעת כי השפתים הם נו"ה תרין שפוון תרין למודי ה' גם אשתו של אדם נק' רגל בסוד יש רגל מברכת כו' והענין הוא כי הלא היא עומדת במקום רגלי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד כנ"ל. וז"ס והנה אשה שוכבת מרגלותיו הנא' ברות לפי שהיא כנגד רחל העומדת למטה בין הרגלים כמו שאמרנו לעיל כי ערפה למעלה כנגד העורף ורות למטה כנגד הרגלים ולכן היה הענין הזה בחצי הלילה כמ"ש ויהי בחצי הלילה וגו' והנה אשה שוכבת מרגלות' כי לילה הוא סוד המלכות נוק' כנודע ונחלק לחצאין בסוד מצה פרוסה כנ"ל וענין זה היה בחצי הלילה אחרונה כנגד רחל וזמ"ש בזוהר פ' וירא וז"ל ובג"כ רגלי חסידיו ישמור ודא היא איתתא כו' גם דף קי"ב ע"ש ותבין מה שאמרנו ובזה יצדק היטב לשון ויחלק עליהם לילה כי לפי הפשט אין בה ממשות ואין שייך בה לשון חלוק: ועתה נבא לביאור המאמר שהתחלנו ר"ל בשם ר"י בן זמרא פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין כו' ואם באתי לבאר כל ענין א"א עם ה' מלכי סדום מה עניינם ומי הם המלכים ומי הם מלכי סדום ועמורה ומי הוא אברהם ומי הוא לוט וכל מקראות הפרשה הזאת יאריך הספור האמנם בקצור מופלג אעורר קצת הערות במאמר ואח"ך נבא לביאור בע"ה: ובראשונה ראוי לעורר איך יעלה על הדעת שהיו פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין ולא ג' פרסאות. גם ר' נחמיה מה כונתו באומרו לא נתאבקו רגליו גם שלא למדנו שיעור במשל ההוא שאמר. אמר המעתיק המאמר מכ"י האר"י זלה"ה בכאן מצאתי קושיות רבות לאין חקר על הפסוקים ועל המאמר ולא העתקתי אותם יען כי אין כונתי להעתיק אלא מן ההקדמות דשייכי לחכמת הקבלה. והענין הוא כי הלא האדם הוא בעל חומר וצורה וגס ועב ולא יוכל להשתנות מן הכח הנמסר בו בעת יצירתו ולכן אם ירצה האדם לקפוץ שעור יותר ממה שבטבעו לא יעלה בידו וכל זה גורם לו כבדות החומר העב אשר נתלבש בו האדם בבואו אל העוה"ז ולולי זה היתה יכולה הנפש לעוף ולקפוץ בכל אות נפשה האמנם אם נרצה לדקדק הדברים יותר בדקות נמצא כי גם ברוחניים עצמם יש ביניהם הפרש והראיה לזה הוא כי גם במלאכים עצמם והם ד' חיות הקדש שהם שוים במדריגתם ובמקום אחד עכ"ז יש ביניהם הפרש כענין זה כמ"ש ז"ל בברכות פ"ק א"ר אלעזר בר אבינא גדול הנאמר במיכאל יותר ממה שנא' בגבריאל דאלו מיכאל באחת וגבריאל בשתים כו' הרי שגבריאל לא יוכל לקפוץ ולעוף בעולם כמו מיכאל ופסיעותיו קצרות יותר ממיכאל וגם זה יהיה פלא בעיני הפשטנים ויחשבו שגם בזה יש בו צורה ואין הדבר כפשוטו ולא יבינו כי הפשט והרמז הכל אחד דוגמת הנפש עם הגוף שזה צלם ודמות לזה ואם היתה הנפש משונה איבריה מאיברי הגוף בהכרח היה שלא יתלבשו זה בזה וכלי גדול לא יכלהו כלי (דף י"ב ע"א) קטן גם אם הכלי יהיה בעל קצוות וזרועות מחולקים לא יוכל להכנס לתוכו כלי פשוט ואם יכנס לא יכנס בכל חלקיו ועד"ז פשטי התורה צריכי' להיות דומה בדומה אל נשמת התורה ופנימיותה כי הגוף צלם אל הנשמה וגם צריך שהפנימיות יהיה דבר רוחני שאל"כ לא היה צריך ללבוש כמו דרך הפשטנים המפרשים תחילה התורה ואמנם תחלה נאמר כי בלי ספק נשמו' הצדיקים הם גדולי' ממלאכי השרת וכמש"ה כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך מי גדול השומר או הנשמר אעפ"י שמצינו ג"כ קרא דכתיב ה' ישמרך מכל רע וגו' הענין תלוי במש"ה צדיק מושל ביראת אלהי' אשר ז"ם לא זז מחבבה עד שקראה אמי והנה מושב הנשמ' הוא בערבות ואין שם לא מלאך כו' כנז' בזוהר בפ' בראשית ד"מ וז"ל מדר' שביעא' כו' ותמן לא אשתכחו בר נשמתהון דצדיקיא כו' ע"ש ואפי' קודם הבריאה היו נפשותיהון של צדיקי' ובהם נמלך הקב"ה וברא את העולם כמש"ה המה היוצרים כו' ואמנם (ד"ש דף ט' ע"א) המלאכים לא נבראו עד יום ה' וכמש"ה ועוף יעופף על הארץ כנז' שם והנה אם נפשות הצדיקי' הנקר' בנים כמש"ה בנים אתם לה' אלהיכם יוצאים מתוך מעיו והם גדולים למעלה מן המלאכים עכ"ז ברדתם למטה בעה"ז אי אפשר לעמוד בו אלא בלבוש החומרי הזה מכ"ש המלאכים שברדתם למטה הם מוכרחים להתלבש: וביאור הענין תלוי בדרוש אבי"ע כי עולם האצי' הוא דק עד מאד ועול' הבריא' הוא עב ממנו וברדת אור האצי' בבריאה אם תשאר שוה כמו שהיא יחזור עולם הבריאה להעשות אצי' האמנם מוכרח הוא שהאור העליון יגנז ויתלבש בברי' ואז יחשב האצי' היורד בבריאה בבחי' הבריאה וכן בכל עולם ועולם שאל"כ יהי' כל העולמות אצילות וכדוגמא זו הנשמות והמלאכים ואף גם זו כביכול בשכינת עוזו ית' כמ"ש ז"ל בעשרה לבושים נתלב' הקב"ה כשברא את העולם כי לא היה אפשר להעשות עולם החומריי כזה ע"י רוחניתו ית' הפשוט זולתי אחרי התלבש בכל אותם המלבושי' וכמש"ה עוטה אור כשלמה לברא את השמים אח"כ נוטה שמים כיריעה ומה גם בבריאת הארץ השפלה והנה ענין לבוש המלאכים ברדתם בעה"ז בתוך האויר הזה הנה האויר בעצמו הוא אור נתפס כי לא יש אויר שאין נתפס אלא ההוא אוירא קדמאה דכלא הנק' אור קדמון והוא הנק' אור שאינו נתפס בס' יצירה אמנם כל שאר האוירי' הנב' נתפסים הם אלא שהם דקים והנה זה האויר אשר עלינו הוא כלול מד' יסודות המעורבים בו האמנם עיקר היסודות הגוברים בו הם אש רוח מים עפר כי יש מים מעל השמים וברדתם מתערבים האויר אמנם יסוד העפר אין בו ולכן המלאך שמתערב באויר שהם ג' יסודות היותר זכים יש בהם יכולת להתפשט עד ז' ימים דאלמלא יושבים המלאכים ומתערבים בהאי עלמא ז' יומין לא יכלי לאתפשטא מהאי מלבוש' והכי אירע לעז"א ועזא"אל וטעם היות ז' יומין הענין הוא כי בכל רביע חדש הלבנה מתערבים כל כחות ד' היסודות בהכרח ויש אז חדוש נוסף כנודע והנה ענין התלבשות זה של המלאכים והיותם נגלמים באוירים וביסודות נז' בהרבה מקומות בזוהר ונודע כי סדר (ע"ב) היסודות העליונים הם חגת"ם שהם אש רוח מים עפר אעפ"י שבעה"ז אינו כן כסדרם ולכן מיכא"ל הנגלם באויר זה אינו נגלם אלא ביסוד המים כנגד החסד ולכן בקפיצה אחת יכול לקפוץ כל העולם אחרי רדתו והתלבשו בו אך גברי"אל ברדתו לעה"ז מתלבש במים ובאש שהם חו"ג שמדתו מצד הגבו' ואם יהיה נגלם באש מכ"ש במים כי לעולם שמאלא אצטריכא לימינא אך ימינא לא אצטריכא לשמאלא כנז' בזוהר ולכן מוכרח הוא להתלבש בב' יסודות מים ואש אמנם אליהו בארבע כי אליהו דרגיה איהו לתתא מן האי באר כנז' בפ' ויצא על פסוק וירא והנה באר בשדה ולכן מתלבש בכל הד' יסודות ולא כשאר המלאכים שאינם מתלבשים אלא בג' ולא יותר ומי שנתעסק בחכמת הקבלה ידע כמה מיני אוירים הם כנז' בתשו' הגאונים ז"ל דאית שמושא דאוירא דקדושה ושמושא דאוירא דשידי והענין הוא כי גם השידי' הם מתלבשים באוירים אלא שהם דומים למלאכים והענין הוא כי להיותם מתלבשים באוירים הדומים למלאכים ובהיו' מתלבשים שם תמיד ואינם מתפשטים מהם כמו המלאכים לענין זה דומים לבני אדם כי בני אדם אעפ"י שנשמת' גדולה ממ"ה אינם יכולים להתפשט מזה הלבוש להיו' שנתלבש בהם החומר העכור לקשר כל העולמות כמו שנפרש לקמן: '''מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו''' הכלל העולה כי בכל הדברים העליונים שייך התלבשות ברדתם לעולם השפל הזה עד שאפילו השכינה שייך בה התלבשות כמו לעיל כי ז"ס צמצם הקב"ה שכינתו בין בדי הארון כו' ובזה שאמרנו מבואר ענין הקדמת הקפיצה מה היא כי לבוש האדם הוא ממדריגת התחתון שבכלם מפני החומר שבו ולכן אין בו כח לקפוץ הדרך אמנם השידין השוכנים באויר יש בהם כח לקפוץ באויר אך אינו כמלאכים וז"ס מלאך המות בשמונה והמלאכים יותר במעלה בענין הקפיצה כמ"ש למעלה יותר מכלם כי ז"ס וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל כו' כמ"ש בס"ה דנחית ממדרגה לתתא כו' האמנם האדם הוא סולם כל העו' וקושר כל העולמו' כנודע כי יש בו גוף מבחי' העה"ז ונפש הבהמית של יצה"ר מפאת השדין השוכנים באויר ונפש השכליית מן האופני' ורוח מן המלאכי' ונשמה מן הכסא ונשמה לנשמה מפאת השכינה אשר על מי שיש לו בחי' זו נאמר (ד"ש ע"ב) עליו בנים אתם לה' אלהיכם ויש מי שלא יקרא אלא עבד ודבר זה נודע והנה ע"י קשר זה שיש באדם כי קושר כל העולמות לכן כאשר ירצה יהיה כח בידו לעשות קפיצת הדרך ע"י איזה אחת מן הכחות אשר עליו כי יש שעושה איזה קפיצת הדרך ע"י שדים וכנמצא על המקובלים הראשונים על הה"ר אליעזר מגרמיזא ז"ל שהיה משתמש בשמושא דאוירא דשדי הנק' אצל המקובלים שמושא דהבלי זוטא כנודע: ואמנם גם בבחי' קפיצה זו יש ב' מיני קפיצות אחת היא ע"י הנוק' דסט"א והאחת היא ע"י הדכורא דסט"א כי גם את זה לעומת זה עשה האלהי' וכמו שיש רגלין דדכורין שהם נה"י כמבאר לעיל ויש רגלין דנוק' כמ"ש ז"ל בס"ה על פ' רגלי חסידיו ישמור כי הנוק' אתקריאת רגלין דבעלה משום דיתבא ברגלין כמש"ה ותגל מרגלותיו וכן הענין (ע"ג) בסט"א והקפיצה הנעשת ע"י הנוק' דסטרא אחרא הוא שנדמה לאדם כעין ענן אחד ורוכב עליו ומוליכו למקום שהוא רוצה והטעם נודע כי הנוק' נק' ענן דוגמת הקדושה כמ"ש כי ענן ה' על המשכן יומם והיא השכינה הנק' ענן כך בסט"א דנוקבא אתקריאת ענן וז"ס וחסדכם כענן בקר דא נוק' דלית בה ממשא וכטל משכים הולך דא דכורא דמיניה אתי טל לארעא וז"ס הנרמז בסבא דמשפטים וז"ל שבתי וראה תחת השמש תמן תנינן בכל יומא הוה אקדים שלמה כו' הא עמודא דעננא כו' הוו אתיין כו' ושנים אלו העמודים שתיהם בסוד הנוק' דסט"א אלא שיש בה ב' הכוחות אשא ועננא ולטעם זה לא היה בא עליהם זולת נשר אחד בלבד ולא ב' נשרים להיות כי הכל בחי' הנוקבא לבד ובשתי כוחות אלו נתאחזו עז"א ועז"אל ברדתם מן השמים זה באש וזה בענן שהם ב' כוחות דנוק' וז"ס ויראו בני האלהים את בנות האדם כי בנות האדם הם ב' כוחות האלו שבנוקבה ומאי דקאמר האדם הוא אותו האדם הבליע' כי גם הוא נק' אדם כמו שאמר הכתוב אדם בליע' איש און ולכך היו באים ב' עמודים אל שלמה מפאת עז"א ועז"אל וזהו הטעם כי עז"א אין בו אלא בחי' עוז וגבורה תקיפא והוא כנגד עמוד האש אמנם עז"אל יש בו אותיות אל להורות שהוא יותר נמתק בסוד חסד אל וזה נאחז בעמוד ענן ולכן הקדים עמוד האש לעמוד ענן כמ"ש הא עמודא דאשא ועמודא דעננא הוו אתיין ונקט לה בס' בחי' עז"א ועז"אל וז"ס נופל וגלוי עינים כנז' בזוהר פ' בלק דר"ח נופל דא עז"א דאעמיק ליה קוב"ה בעומקא דחשכו' כי הוא נאחז יותר בגבורה קשיא כי הוא עמוד האש וגלוי עינים דא עז"אל דהא לא אזדקק חשוכא עליה כו' ודברים אלו גלוים ומבוארים למי שירצה להבינם: ואמנם ענין הנשר דהוה אתי תמן על תרין עמודי' אילין יובן בסוד נמרץ הנז' בפ' ואשא אתכם על כנפי נשרים כנודע שארז"ל כי ביום הא' נסעו מרעמסס והיה שעור הדר' ההוא ק"ך מילין והלכו אותו בקפיצת הדרך ע"י השכינה נוק' דקדושה הנחלקת לב' בחי' וג"כ בסוד לא ימיש עמו' הענן יומם דא הוא הכח הנמשך אליה מצד הימין ועמוד אש לילה הוא הכח הנמשך אליו מצד השמאל ובכח ב' ענינים אלו קפצה להם הארץ וב' ענינים הנז' הם כנפי נשרים וזמש"ה ואשא אתכם על כנפי נשרים ולכן כנגדו יש גם בקליפה כיוצא בזה וז"ס הנשרא דהוה עולה ע"ג העמודים הנז' בסבא דמשפטי' כי הנשר הוא גופא דילה והעמודים הם ב' זרועותיה ובזה לא יקשה עתה לדברינו מה שנמצא בזוהר כי נשר הוא באמצעיתא כמ"ש הכתוב דרך הנשר בשמים דנר' שהוא בתפארת והכל אמת אלא שהוא בתפארת דמלכו' ובזה יוצדק אומרו דרך הנשר בשמים דנשר חד ושמים חד והדברי' הם מוכרחים למי שירצה להבינם וכן תמצא בתקונין דקי"ד בשכינתא ודאי אתכלילת בכלא ובג"ד זימנין אתקריאת נשר כו' ואין כונת זימנין אל מציאו' זמן ממש כי אין למעלה שנויים חלילה כפי הזמנים אמנם אומרו זימנין אתקריאת פי' בזמן שאנו מדברים בתפארת אז נק' נשר כו' ודי למבין: (ע"ד) אמנם יש מין קפיצה ב' והיא ע"י דדכורא דסט"א בסוד נצח הוד יסוד דיליה הנק' רגלין אמנם ענין זה נר' לאדם כאילו הוא בעצמו הולך ורץ ברגליו והארץ נקפצת לפניו ואינו רואה עצמו רוכב על הענן אלא שנדמה לו כאלו גבה קומתו מאד ונתארכו רגליו דבר נפלא עד שארכבותיו מתרחבים מאד מאד והכל כחפצו המצטרך אליו מיל אחת או ב' מילין ואמנם מציאות קפיצה זו נז' בתקונין דק"ו ע"ב וז"ל ת"ח שמענא דעובדא הוה בחד (ד"ש ע"ג) בר נש מאינון בעלי קבין אדהכי אחזרו רישייהו לגביה וחמו ליה דהוה רהיט ככוכבא דשביטא כו' כי היה ממש מהלך ברגליו ולא היה רוכב ע"ג ענן והנה ב' בחי' אלו נמצאים בספרי הקדמוני' וההפרש אשר ביניהם הוא כשרוצים לרכוב על הענן אז משביעים השבעות ויורד הענן ההוא ורוכב עליו או יעשו קנה אחת מז' קשרים וישביע השבעות וירכוב על הקנה אך יש מיני השב' אחרות שאינם צריכות לענין ממש כגון הקנה והענן כנז' אלא בדבור בלבד שמשביע בפיו ורץ ברגליו על הדרך שביארנו וטעם הדב' הוא כי תמיד הנוקבא איהי עשיה ומלאכה ודכורא איהו דבר בלבד ואמנם כבר ביארנו כי קפיצה זו היא ע"י הדכורא ע"י נצח הוד יסוד דידיה אשר ביארנו לעיל כי הם סוד ג' רגלי' תחוג לי בשנה ולכל רגל מהם יש קב אחד אשר נעשה ממנו ענין הקפיצה דוגמת הקטע יוצא בקב שלו שאינו יכול לילך זולתי ע"י הקב גם יש להם בחי' הקבין ברגליהם לקפוץ ברגליהם וזמ"ש דעובדא הוה בחד בר נש מאינון בעלי קבין: והאמנם כי המא' הזה נסתר עד מאד לא אבאר בו כי אם הפשט לבד כי הנה האיש הזה היה מת אלא שנתגלה לחכמים האלו להודיע דבר חכמה כי בכל אתר דצדיקיי' יתבי שולח השי"ת נשמות הצדיקים או המלאכים או אליהו הנביא ז"ל ללמדם תורה וזה פשוט והנה האיש הזה היתה נשמת צדיק אחד שנפטר מן העולם ואין להם כח לבא בזה העולם ולא להתגלות לבני אדם חומריים זולתי ע"י התלבשם באותם הקבין דוגמת מלאכי אברהם דאגלימו בהאי אוירא ואמנם יש מיני נשמו' גדולות מהם שאינם נראים כחגרים אך הם שלמים לגמרי ובבואם בעה"ז ללמד תורה לצדיקים הם באי' טעיני כחמרא וכמעשה דרב המנונא סבא בהקדמת הזוהר אך אלו מארי קבין כי הם חגרים הוא סוד המשל של רז"ל על הנפש ועל הגוף אחד חגר ואחד סומא הרי שקראו הנפש חגר בהיותה משוללת מן גופא שהוא לבושא שאין יכולת ללכת בזה העולם בלתי לבושא שהוא הגוף ובכח אלו הקבין קפץ ורהט ככוכבא דשביטא עד שהגיע לההוא מערה במקום מושבו ואז לא הוצרך יותר אל זה הלבוש הנק' קבין ונתפשט ממנו ואז לא היה חגר כי אינו חגר זולתי בבואו לעה"ז שהוא צריך בהכרח למלבוש להתלבש רגליו פה בעה"ז וזמ"ש והוה תמן ההוא בעל קבין מתפשט מההוא גופא כו' הרי כי אותם הקבין הם דוגמת גופא להתלבש בו הנשמה ואמנם היותו רהיט ככוכבא דשביטא יתבאר לך במה שהקדמתי לך כי ג' רגלים הם נצח הוד יסוד וזה היה מבחי' רגל הג' הוא יסוד והנה נודע כי ז' כוכבים הם בז' רקיעים וכנגדם מתיילדים ומתהוים בארץ בכח (דף י"ג ע"א) תנועתם שם ז' מתכות ואמנם סדרם כך כסף זהב נחשת בדיל עופרת כסף חי ברזל והם הם עצמם כנגד ז' כוכבי לכת שבתאי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה ונמצא כי הכסף חי הוא כנגד היסוד והוא כנגד כוכב הששי הנק' כוכב סתם בלא שם לווי וכבר ידעת כי גם היסוד נק' איש חי וכנגדו הוא הכסף חי ואמנם לא נמצא זהב חי אלא כסף חי והענין הוא כי הכסף הוא סוד החסד דשריא בפום אמה והיא טפת מיין דכורין דנפקי מפום אמה כנז' באדרת נשא וז"ס אברהם איש החסד שנ' בו והוא יושב פתח האהל אחר שנמול ואז יצתה טפת החסד ונתגלת שם בפי אמה הנק' פתח האהל ולכן ברדתו שם מלמעלה למטה עד היסוד מתנועע ונק' איש חי דוגמת הכסף חי המתנענע יותר משאר מתכות וכנגדו בז' כוכבי לכת הוא כוכב הנק' כוכב סתם אשר עליו נאמר דרך כוכב מיעקב בסוד דריכת הקשת שהיא הטפה היורה כחץ דרך היסוד וזה אומרו דהווה רהיט ככוכבא דשביטא כי היה רץ ע"י בחי' זו ואמנם בחי' לבוש זה הנק' קב והרי הם ג' קבין לנצח הוד יסוד. וז"ס בית שמאי אומר מקב לחלה הוא הקב האמצעי של היסוד. ובה"א מקביים לחלה שהם נו"ה וחכמים הכריעו קב ומחצה הוא נצח וחצי היסוד הימיני וכדי שלא לצאת מכונת הדרוש לא אאריך בזה כי הא דבר ארוך: ואמנם קב של היסוד כולל עשרה קבין כנודע כי הטפה היוצאת מהיסוד היא סוד י' זעירא שהיא כללות כל הי"ס והנה כמו שיש בחי' קבין אלו בקדושה כך יש בקליפה וז"ס רוצה אשה בקב ותפלות יותר מט' קבין ופרישות שהוא בסט"א מעשרה קבין ופרישות הם הי' זעירא דנפיק מיסוד וז"ס קב של חרובין דר' חנינא ממ"ש למ"ש כו' כי ר' חנינא בא בעה"ז בגלגול מפני שר' חנינא לא זכה לבנים ועל זה החריב הקב הזה הקדוש (ד"ש ע"ד) והברוך של יסוד כי כן ק"ב ר"ת קדושה ברכה פי' הטיפה נמשכת מן המוח שהיא חכמ' נק' קדש כנודע וברדתה מן יסוד נק' ברוך וזהו קב אמנם הטיפה בעצמה היא אות י' הרי יב"ק וע"כ איתייהיב ליה קב חרובין דסט"א אשר קטרג כנגדו שיהיה עני כיון שהחריב בקדמיתא האי קב וזה תמצא בר"מ דפ' פינחס דרי"ו ע"ש וז"ס הקטע יוצא בקב שלו דר"מ כו' ופלוגתא דר"מ ור' יוסי דר"מ סבר דכיון שהקבים האלו הם לבוש של הנשמה והוא לבוש החצון שבכל לבושי הנשמה והוא המפסיק בין הנשמה לקליפ' הנאחזת בו כי אם כן מותר ליצא בו בשבת לרשות הרבים והענין הוא כי רה"י הוא סוד הקדושה ולכן גבהו עשר' ורחבו ד' כנז' בתקונין ורה"ר הוא סוד החצוני' בסוד מ"ש אליהו הנביא ז"ל לנביאי הבעל כי אתם הרבים והמוציא חפץ מרה"י לרה"ר גורם להוציא נצוצי הקדו' אל הקליפות ואמנם זה הקב הוא הלבוש החצון של הקדושה אשר ע"י יונקים סט"א א"כ יכול הוא לצאת בו לרה"ר כי בהכרח צריכים חיות נהירו דקיק כנז' בזוהר וזהו ענין ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי כנז' בסוד סבא דמשפטים והענין הוא כי להיות נצח הוד יסוד לבר מגופא יש להם אחיזה בהם החצונים ואז הקדושה נעשית כביכול כעין קטע כי ז"ס ותקע כף ירך יעקב פי' כי נגנז אור הנה"י באותה שעה כאלו היא קטע ואז אינם נאחזים אלא בסוד הקב שלהם וז"ס ויאבק איש עמו כי סט"א נק' אבק כנז' בזוהר פ' וישלח מאי ויאבק א"ר אלעזר מן אבק כו' וביאור הדברי' (ע"ב) כי החצונים נאחזים בקב ומתייחדים דכו"ן דידהון ליינק מן הקב דקדושה ולהזדווג ביחד ונעשים א' מן אב"ק והקב שיונקים נהפך להם ונעשה ב"ק וזהו אב"ק והבן זה כי אינו מועיל להם ודברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לי להאריך בהם וגם אם נבאר פי' מלה ק"ב יאריך עלינו הספור ודי בזה: ונחזור לענין שהיינו בו כי ב' מיני קפיצות הם אחת בנוק' ואח' בדכורא וכל זה ע"י השדים וכן ע"י מלאכים דקדוש' יש ג"כ ב' בחי' כי ע"י האופנים הוא מציאות קפיצה אחת בעשיה וע"י המלאכים דיצירה שהם החיות הוא קפיצה ב' וע"י המלאכים אשר הם נק' נק' בשם רגלים כמש"ה ורגלי' רגל ישרה והם המלאכים הנאחזים בנה"י דיצירה וכן מצינו באליהו הנביא ז"ל שהקפיץ את רב המנונא סבא כנז' בסוף אדרת נשא וכיוצא בזה יש ב' קפיצות אלו ע"י שכינתו ית' וכמו שביארנו לעיל על דרוש הקבין שיש קבין בחצונים ויש קבין בקדושה: ובזה נבא לביאור המאמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו ג' מילין ירצה כי הנה היות פסיעותיו ג' מילין ודאי שלא היה בהתמדה אלא בעת ההיא כפי הצורך ולכן לא נאמר ענין זה אלא גבי קרא דירדפם יעבור שלום כמו שנבאר שלא היה הולך ברגליו אלא ע"י קפיצת הדרך ואז היו פסיעותיו ג' מילין ומעתה אין לתמוה על היות פסיעותיו ג' מילין בעת הצורך ההוא וזה מבואר בתנחומא שקפצ' לו הארץ כנ"ל: ומעתה נבאר פסוק ההפטרה כפי דרכנו וז"ל מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד כו' ירדפם יעבו' שלו' אורח ברגליו לא יבא מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' יר' מי העיר ממזרח פי' מי העיר לב המזרחיי' לבא וליפו' ביד אברהם ותי' וא' צדק יקראהו לרגלו ר"ל כי השי"ת הנק' צדק ממד' המלכו' אשר העיר ממזרח את המלכים וזה הצדק הוא אשר יתן לפני אברהם את הגוי' ואת המלכי' וזמ"ש יתן לפניו גוים כו' וכ"ה להודיענו שלא תחשוב הדברי' במקרה ושאברהם בכחו וגבורתו שלו ושל אליעזר עבדו ומדרש אגדה למ"ד אליעזר זה עוג מלך הבשן לכן אל תחשוב שבכחם ובגבורתם נצחו את המלחמה אלא הכל היה מאתו ית' כי הוא עצמו שהעיר את לבן לבא והוא עצמו יתן לפניו גוים כו' והביא ראיה לזה ואמר ירדפם יעבור שלום גו' ובזה יתישב שהוזכרה ענין הרדיפ' אחר המלחמ' והענין הוא דבשלמא בענין המלחמ' אפש"ל כי בדרך טבע בכחו ובגבורתו של אברהם הנק' ענק כמש"ה האדם הגדול בענקי' ובגבורתו של אליעזר עבדו שהיה עוג והיה ג"כ מן הענקים וגם שהיה לו ילידי ביתו שש מאות וי"ח וע"י הכח אשר נתן להם הקב"ה אפ' שעשו מלחמ' האמנם בעת הרדיפ' אי אפשר לו' כך כי הרי בעת שרדפם אורח ברגליו לא יבא והיה ע"י נס שקפצה לו האר' א"כ כיון שהרדיפ' לא הית' כ"א ע"י ית' שהקפיץ אותו והוא לא עשה כלום כך בענין המלחמ' לא עשו הם כלו' אלא הקב"ה עשה הכל והוא הפילם לפניהם וזש"ה אח"ך מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' ולכן שיעור' דקר' יר' כך ירדפם אברהם כשהיה הולך אחר (ד"ש דף י' ע"א) המלכי' הנה השי"ת שנק' שלו' יעבו' לפניו להלחם בעדו האמנם עדין צרי' לדקדק למה פה כינה להקב"ה (ע"ג) בשם שלם מה שאינו בעת ובעונה ההיא כי אדרבא עת מלחמה ולא עת שלום והענין הוא כי הלא אלו המלאכים כשבאו על סדום להלחם עליה לא נתכוונו כי אם לבקש תואנה ליקח את לוט בשביה ומתוך כך יצא אברהם אע"ה להלחם עמהם ויהרגוהו כמ"ש חז"ל בב"ר על פסוק וישובו ויבואו אל עין המשפט א"ר אחא לא באו אלא להזדווג לתוך גלגל עינו של עולם עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסמותה. היא קדש הוא כתיב ולכן פרשו בזוהר ולכן השי"ת ששמו שלם וכל מעשיו שלום נתקנא באלו הרשעים ארורים הם המעוררים מדנים לא"א ע"ה שהיה איש שלום שהיה משים שלום לשי"ת עם כל בריותיו ע"י שהי' מגיירם ועוד שהוא היה בשלום עם אותם המלכים ולכן נגלה השי"ת אז בשם שלום וזמ"ש ירדפם יעבור שלום הקב"ה בכבודו ובעצמו ולא ע"י מלאך ולא ע"י שליח אלא הוא העובר ברגליו אך רגליו של א"א ע"ה לא זזו ממקומם וזש"ה אורח ברגליו לא יבוא פי' אורח ברגליו של אע"ה לא יבואו אלא הקב"ה מוליכו באומרו יעבור שלום השמיענו כי השי"ת הוא המקפיץ ולא אע"ה עבר ברגליו ובאמור הכתו' בס' הזה אורח ברגליו לא יבא ולא קאמר רגליו באורח לא יבא להשמיענו פי' יעבור שלום לומר כי אעפ"י שהיינו יכולים לומר שמש"ה יעבור שלום היינו שצוה הקב"ה לשדים או למלאכים שיקפצו לו הארץ לכן כדי לבטל סברא זו אמר אורח ברגליו לא יבא פי' אורח של אברהם לא בא ברגליו של השי"ת ורגליו ירמוז אל המלאכים כי יש מלאכים שנאחזים בנצח הוד יסוד והם רגליו של השי"ת וגם באומרו מלת אורח ולא דרך רמז ג"כ לומר שלא נעשה ע"י השדים ואורח ירמוז לדם נדות כמש"ה חדל להיות לשרה אורח כנשים ור"ל כי גם הקלי' הנאחזים ברגלים העליונים לא באו ברגליו של אברהם אלא הקב"ה בעצמו כאמור. ודוגמ' זה פירשו בס"ה ואמרו אורח ברגליו של אברהם לא יבא כי לכלוכת זוהמא לית ברגלך בעידן דרדיפת אבתריהון ולכן אמר אורח ברגליו ולא אמר באורח ברגליו ע"כ: והנה זה עצמו כוונת ר' נחמיא ור' לוי ור' יודן בש"ר יוסי ן' זמרא דלא באו אלא ללמדנו ענין הקפיצה בעצמה אשר נעשה לו וכמה שעור פסיעותיו בעת ההוא ור' נחמיא אתא לאשמיענן ע"י מי היתה קפיצה זו וזמ"ש ר' נחמיא לא נתאבקו רגליו וביאור דבריו יובן במה שביארנו כי סט"א נק' אב"ק כמ"ש בס"ה פ' וישלח ולכן אמר אל תחשוב כי קפיצה זו היתה ע"י שדים הנק' אב"ק וביאר הענין הוא כי כח הקפיצה הוא שאדם מתלבש תוך אותו מלבוש של שדים ועל ידי זה מתארכים רגליו של אדם ומתרחבים פסיעותיו ואין האריכות תלוי ברגלי האדם אלא באותו הלבוש שהוא מתלבש בו ודומה לאדם בעת ההיא כאלו ברגליו קורדסקין גבוהי' מאד הנק' בלשון ערבי (קלא קי"ב) וגם מתרחבים פסי' ולכן א"ר נחמיא לא נתאבקו רגליו כו' לומר שלא נאחזה הקלי' הנק' אב"ק ברגליו בעת ההיא כי הקפיצה לא היתה אלא ע"י השי"ת וזמ"ש אח"כ אלא כאדם שהולך מביתו לבית הכנסת: ולהבין זה אתן טעם תחלה למה לא היו רק ג' מילין ולא פחות ולא יותר והענין (ע"ד) הוא כי היו ג' מילין כנגד ג' רגלים העליונים שבהם נתלבשו רגליו של אע"ה והם נצח הוד יסוד. וזמ"שה ירדפם יעבור שלום ואמר ירדפם כנגד נו"ה כי הרדיפה היא בשני הרגלים ואמר יעבור שלום כנגד היסוד הנק' שלום הרי לך טעם אחד למה כינה פה להשי"ת בשם שלום ור' יודן דריש סיפיה דקרא אורח ברגליו לא יבא שהול"ל לא יבואו ומדקאמר לא יבא חוזר אל האורח והענין הוא כי האורח שלו הוא היסוד בסוד אורח מברך ובסוד ואורח צדיקים כאור נגה ואמר כי האורח הוא שנתלבש בו והכוונה היא כמה שביארנו בההוא עובדא דההוא בעל קבין דתקונין דהוה רהיט ככוכבא דשביטא להורות כי אותה הקפיצה היותה מכח היסוד ולא מכח נו"ה וכן באברהם היה כן לפי סברת ר' יודן וא"כ לא היו פסיעותיו אלא מיל לבד כנגד היסוד וזמ"ש ר' יודן אומר מיל שנא' אורח ברגליו לא יבא כי מסיפיה דקרא מוכח שלא היה אלא ע"י היסוד וזמ"ש לעיל יעבור שלום אך מש"ה ירדפם קאי לאברהם ולא היה אלא ע"י נצח הוד יסוד העליונים ובא ר' נחמיא לקיים דברי ר' יודן ואמר לא נתאבקו כו' פי' בזה שהוא יסוד כשהוא הולך מביתו לבית הכנסת דא כנסת יש' להתחבר עמה (ד"ש ע"ב) כי אז אין סט"א הנק' אבק יכולה להתדבק שם כמבואר בשיר השירים מהזוהר על אלפא ביתא דא"ת ב"ש כי בעת הזווג הכל בחשאי והמלך והכלה בלחישו והנה כמו כן אברהם לא נתאבקו רגליו יען כי השלו' הוא המקפיצו כמ"ש יעבור שלום ולא היה סט"א יכול להדבק שם ואפשר לומר כי ר' נחמיא פליג אכולהו כי לדעת ר' לוי פסיעות רבות בפסיע' אחת הלך מביתו עד מקום המלכים דוגמת זה שהוא יסוד ההולך מביתו לבית הכנסת שהם דבוקים זה בזה יסוד ומלכות ובפסיעה אחת הם מתחברים כך היה אברהם: והנה ידענו בביאור כי המלכות אינה מתרחקת מהיסוד אלא פסיעה אחת לבד ולכן נק' המלכות פסיעה וז"ס פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדם כי היסוד נוטל הטפה מחמשה ספירות שעליו שהם חג"ת נ"ה וכשיורדת בו נקרא היסוד כ"ל כי מן חמשה נכללו כל אחד בסוד עשרה ונעשו בו חמישים כמנין כ"ל ובהנתן בחי' אלו שהם חג"ת נ"ה עם כל היסוד במלכות אז נק' כל"ה כ"ל ה' ואז נכללים כל אחד מאלו החמישים בסוד עשרה ונעשים ת"ק וז"ס מהלך עץ חיים ת"ק שנה כי בהיותו מהלך מלמעל' עד למטה אז נשלמו בו ת"ק שנה והמל' נוטלת ממנו בחי' אחת מת"ק אלו אלא שהיא כלול' מכל הת"ק וזהו פסיעה גסה נוטלת א' מת"ק ממאור עיניו של אדם כמו שכת' הרמב"ם ז"ל בה' דעות שכבת זרע היא מאור עיניו של אדם והבן זה וז"ס ומגבעו' אשורנו כי הגבעות שהם בחי' המלכות הנק' גבעה נוק' הם יוצאים לחוץ בשעור פסיעה אחת לבר וזמ"ש אשורנו לשון פסיעה כמ"ש בזוהר פ' בלק על פסוק אשורנו כו' ואושיט פסיעה לבר כו' והיא המלכות שיצתה חוץ מהזעיר אנפין שעור פסיעה ודי בזה כי דברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לגלות דברים אלו ולמה נק' פסיעה וז"ס ואתה תשופנו עקב והיא המלכו' הנק' פסיעה שהיא עקב ודי בזה: (דף י"ד ע"א) ונמצא עתה שהם חלוקים במציאות קפיצה זו של אברהם אם היתה ברגליו ממש שנתארכו פסיעותיו והיה פוסע פסיעות או אם נשא אותו על כנפי נשרים ובקפיצה אחת הלך שם וזהו סברת ר' נחמיה והם ב' מיני קפיצות שביארנום לעיל וזו היא כונת כל המאמרים החולקים בענין הקפיצות כי בתנחומא מונה ד' ובמס' סנהדרין מונה ג'. עוד חילופים שבין זה לזה ועוד כי לשניהם לא נמנה קפיצות הארץ דרעמסס לסכות והענין תלוי בזה כי זו הקפיצה שהיתה על כנפי נשרים בפנים אחת אליבא דכולי עלמא אינה נמנית וגם לסברת האו' כי גם באברהם היתה על כנפי נשרים ולכן לא מנו אותה בסנהדרין אמנם המקומות אשר מובן מפשטי הכתובים הם עצמם וברגליהם הלכו. אלו הם שנמנו בין בתנחומ' בין בסנהדר' כמו יעקב שנא' בו ויצא יעקב ונא' בו וישא יעקב רגליו וכן באליעזר נא' ואבא היום אל העין תלה בו בעצמו ולדברי האומר בתנחומא מוכיח כי גם אברהם היה כן ולכן לא הביא פ' זה של אורח ברגליו לא יבא כי מורה הפך זה אך הביא פסו' ויחלק עליהם לילה המורה כי בעצמו הוא חולק עליהם ואין לי פנאי להאריך בזה ואתה המעיין מעצמך תראה ותדקדק מהו ההפרש שיש בין זה לזה אחר שמסרתי לך מפתח של מחלוקת עם שכולם הם דברי אלהים חיים שלכל אלו קפצה הארץ אלא שלדברי האחד אין להכניס במנין כי אם קצתם ובזה ג"כ תבין כי בתנחומא אמר קפצה הארץ ובסנהדרין הוסיף מלת להם לומר כי אותם הג' בדוקא הוא שקפצה הארץ להם בעצמם כי הם בעצמם היו רוצים וקופצים על הארץ משא"כ באחרים שהארץ נקפצה כשנשאום על כנפי נשרים והוא אינו זז ממקומו ודי בזה כי אין לי פנאי להאריך יותר זולתי לבאר ענין מילין אלו מה עניינם: וזה יובן במ"ש בתקונין בהקדמה בכתיבת יד על ג' ווין דויסע ויבא ויט וענין קפיצא זו הוא כי הלא המלכות לפעמים היא תחת היסוד כמבואר אצלינו למעלה והנה כדי להתחבר עם בעל' גופא בגיפא צריכה לדלג ג' דלוגים שהם נצח הוד יסוד עד שתתחבר גופא בגופא שהוא ספי' התפארת ואלו הם עצמם ג' דלוגין שאנו מדלגים בג' פעמים ק' ק' ק' ה' צבאות כו' וידעת כי ג' קדש הם בחג"ת והענין הוא כי מדלגת נצח הוד יסוד ועולה בחג"ת ואלו הם עצמם שלשה דלוגים של ברכת הלבנה לחברה עם בעלה וד"ל: הרי כי ידענו בזה כי קפיצת הדרך הוא בסו' נה"י והיותם ג' ווי"ן הוא הטעם כי זעיר אנפין כולל ו"ס ולכן נרמז בוא"ו (ד"ש ע"ג) של שם ההוי"ה וכל ספי' מהם כלול' מכל הו' הרי ששה ווי"ן נמצ' כי נצח הוד יסוד הם ג' ווין ואל תתמה אם ויסע ויבא ויט הם בחג"ת ואיך עתה הם בנצח הוד יסוד כי כבר ידעת כי יש ב' ע"ב ולכן יש בפ' והיה אם שמוע עד ושמתם ע"ב תיבין כנגד נצח הוד יסוד כנז' בתקונין דקל"ג והנה נודע כי כל אחד מאלו הו' ספי' כלול' מחברתה והם י"ב ואלו הם סוד י"ב שבטי ישראל וכנגדם הי' תחום מחנה ישראל י"ב מילין כמשרז"ל במ' בתרא אמר רבה בר בר חנא לדידי חזי לי ההוא אתר מערבות מואב (ע"ב) עד אבל השיטים והוי י"ב מילין ולכן סבירא ליה לר' עקיבא דאית תחומין מדאורייתא עד י"ב מיל אך מדר' גזרו על מיל אחד בלבד ולא אאריך בנתינ' טעם בזה לבל יארך הספור: והנה י"ב אלו הם ב' ווין ו"ו עילאה ו' תתאה ו"ו עילאה תפארת כולל עמו חו"ג וכל א' כלול' מחברתה הרי ו"ו עילאה להורות על יעקב ויוסף ו' תתאה כנ"ל ולהיות כולם סוד ווי"ן לכן היו ששה אלפים אמה כי האמה היא צורת ו' והנה להיותם בנצח הוד יסוד דדכורא לכן היו מילין ולא פרסאות כי הפרסא היא נוק' בבחי' המלכות והענין הוא כי נודע כי המלכות מקננ' בעשייה שהוא סנדלפון והנה סנדלפון בגי' פ"ר שהוא שר היער ואדני בגי' ס"ה הרי פ"ר וס"ה נמצא כי בכל בחי' פרסאות הם במלכו' שהם נקבות אך מילין הם בדכורא: אמר שמואל נלע"ד שחסר כאן וצ"ל ו"ו תתאה יסוד וכולל עמו נו"ה וכל אחת כלולה מחבירתה הרי ו"ו מליאה ולכן פסיעותיו של אע"ה שהם נצח הוד יסוד שלו הם ג' מילין לפי שאינם רק ג' ספי' ולכן היו כנגדם ג' מילין וכנגד היות כל אחת כלולה מחבירתה לכן גם המיל הוא כפול אלפים אמה והם ו' תתאה: ואביא עתה מא' אחד מס"ה בפ' לך לך אשר הוא רומז כל האמור ובו נסיים בע"ה וז"ל מי העיר ממזרח דא אברהם כו' צדק יקראהו לרגלו דא הוא רקיעא תתאה ועביד נוקמין ואפיל שנאין כו' ירדפם דא אברהם וקב"ה הוא עביד קמיה וקטיל לון דכתיב יעבור שלום דא קב"ה דאקרי שלום אורח ברגליו לא יבא וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו'. טעמו נא וראו מה מתוק מדבש אומרו וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו' דבשלמא גו ענני ניחא אבל גו סוסוון קשיא דהול"ל ע"ג סוסוון. וקושיא זו מבואר לתינוק ן' יומו אך הענין הוא כי עננים הם הנוק' דסט"א כמש"ל והסוסוון הם נצח הוד יסוד דדכורא דילהון הרצי' ברגליו ומלבישי' את האדם והוא מתלבש בתוכם ממש ולא עליהם וסמך ממ"ש בפ' בא וז"ל ולאילין עביד שמושין כו' כי סמא"ל הוא דכורא וכל כתות דיליה הם הנוק' דאינון כעננים למירכב בהון כו' וכוחות סמא"ל דכורא אינון בסוסוון דילהון הרי מבואר בביאור כל מה שאמרנו ונכוחים הם למבין והרי בזה ביארנו שלא היתה הקפיצה ע"י שדים ואח"ך חזר ודחה גם קפיצה אחרת שהוא ע"י המלאכים וגם בהם יש ב' בחי' דכורין ונוקבין וזמ"ש דלא חזי אזיל קמיה לא מלאכא ולא שליחא אמר מלאכא כנגד נצח הוד יסוד הנקראת מלאכים כנז' בפ' פקודי דף רל"ב ע"א ושליחא נגד הנאחזים במלכות שליחא דכלהו ע"כ מצאתי עוד בס' אחד: אמר שמואל: נלע"ד שהמאמר הזה הועתק מכ"י הרב עצמו ומעתיק המאמר טעה בהעתקתו וכבר תקנתי בו מה שיכולתי לתקן ושגיאות מי יבין ולא נמצא בו יותר: ===פסקא ה === מדרשים שם בפ' לך לך פרשה מ"ד סי' י"ז וז"ל ר' אבין מוסיף תרתין נובלת אורה של מעלה גלגל חמה נובלת חכמה של מעלה תורה כו' הנה נתבאר כי יעקב יוצא מן (ע"ג) ההארה של יסוד דאבא שבתוך ז"א הנובלת ויוצאת לחוץ של ז"א ומשם ניתנת ליעקב הנק' תורה וזה מ"ש נובלת חכמה של מעלה מבחי' היסוד שלו נובלת ההארה היוצאת ליעקב הנק' תורה וז"ס פ' תורה צוה לנו משה כי משה הוא היסוד של אבא שבתוך ז"א כמבואר אצלינו וממשה יצאה התורה שהיא הנק' קהלת יעקב שהם האורות של משה הנקבצים ונקהלים ביעקב ושם נעשים תורה. אמר שמואל עוד נת' מאמר זה בש"א בשער ההקדמות בדרוש פרצופי לאה וע"ש ועוד נתבאר בש"ה שער המצות: ===פסקא ו === שם בפ' תולדות פרשה מ"ה וז"ל ויאמר יצחק אל בנו מה זה מיהרת למצוא בני למצוא מיהרת למצוא הברכה אביך נתברך ן' ע"ה ואתה ן' ס"ג שנים כו' כבר הודעתיך כי יעקב הוא ז"א או פרצוף הנק' יעקב היוצא בפני ז"א מן החזה ולמטה (ד"ש ע"ד) שהוא המקום שהחסדים מתגלים בו כנודע כי שם סיום התלבשו' יסוד דאימא והנה אימא היא הוי"ה דמלוי ס"ג ומתלבשת בשש ספי' ושליש שהם כחב"ד חו"ג ושליש ת"ת של ז"א שעד שם הוא מקום המכוסה וכל מדריגה מהם כלולה מעשר הרי ס"ג ונמצא כי בהשלי' ס"ג אז מתגלים החס' ומהם מתברך יעקב: ===פסקא ז === מא' במ' ילקוט פ' וישלח סי' קל"ו וז"ל אל תיראי וגו' אלא כל שבט ושבט נולדה תאומתו עמו. תאומה יתירה נולדה עם בנימין כו' זה יובן עמש"ל בפ' ותוסף ללדת את אחיו את הבל כו' וע"ש והענין הוא כי גם בנימין ניתוספה עמו ולפי שכשנאבד יוסף הצדיק הושם בנימין במקומו כנז' בס"ה וגוף וברית חשבינן חד: ===פסקא ח === שם פ' ויחי צ"ח וז"ל ראובן בכורי אתה אתה בכור ואני בכור אני בן פ"ד שנה לא ראיתי טיפת קרי ואתה וילך ראובן וישכב כו' סבת זה השבח ביעקב יותר משאר כל הצדיקים הוא כי הנה נתב' בס"ה פ' קדושים כי יעקב בא לתקן עון גלוי עריות של אדה"ר כנודע כי שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם והנה אדה"ר הוליד שדין ורוחין ולילין מטיפת קרי שהוציא בק"ל שנים שפירש מאשתו חוה כנודע וכבר הודעתיך בביאור מאמר מס"ה בריש פ' בראשית בענין מ"ב זווגין שיש בטיפת זרע העליון שהם בחי' פ"ד טיפות פשוטות וכנגדם נשתהא פ"ד שנים מלראות טיפת זרע: ==ספר שמות - דברים== ===פסקא א === מא' במ' תנחומא והביאו הילקוט בפ' בא סימן קפ"ז וז"ל החדש הזה לכם ראש חדשים אר"י לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש הזה אלא משום כח מעשיו הגיד לעמו כו' הטעם הוא כי בר"ח ז"א עומד בנצח ונוקביה בהוד כנודע והענין זה הוא ביום ר"ח ואמנם זה לא היה כך בבריאה וזה קושיא באצי' והשיב משום כח מעשיו הגיד לעמו הכונה אחיזתם בהוד והם אומרים אין לנו חלק לכן המלכו' לשם בנצח. אמר שמואל פשוט הוא שהלשון מוטעה כלו ואין בי כח לפשוט את ידי בו. מה שהבנתי מכללות דברי מוהר"י צמח שכונת ר' יצחק היא שהיה להתחיל התורה מהחדש הזה דניסן הוא רומז על ראש הנקבה והיה צריך להתחיל בו משום זה השער לה' ותירץ הטעם הוא כו' עיין בפנים: ===פסקא ב === שם שמות רבה פ' כי תשא פרש' מ"ה וז"ל ה' מלאכי חבלה היו שם אף וחימה וקצף והשמ' (ע"ד) והשחת אותה שעה באו ג' האבות ועמדו בג' כו'. הנה ה' מלאכים אלו נאחזים ונשרשים בה' גבורות המתפשטות בגופא דז"א בחג"ת נ"ה וכלם ירדו אח"ך לתוך היסוד ונכללו שם ושם נתמתקו שלשתם בלבד, והם קצף והשמד והשחת שהם כנגד חג"ת ולכן כשהזכי' מרע"ה זכות ג' האבות שהם כנגד חג"ת נסתלקו כי הם גבורות ממותקות אבל שני הגבורות שכנגד נו"ה לא נתמתקו ולכן הם אשר נשתיירו והם אף בנצח חמה בהוד וכנגדם הבל וקין הבל בנצח וקין בהוד: ===פסקא ג - י"ג מדות דר"י=== {{דה מפרש|מאמר בספרי בפ' ויקרא וז"ל: רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת בהם כו'}} הכונה היא כי אין ספק שהתורה התחתונה היא נדרשת מי"ג מדות אלו ונמשכו אליה מהתורה העליונה שבכת', הנדרשת מי"ג מדות דוגמת אלו, כי כל מה שיש בתחתונים דוגמתם בעליונים ומשם מתפשט בתחתונים. והנה התורה העליונה (שהיא ת"ת) נחלקת ל''י"ג מדות'' בסוד ו"ק שבה כלולים מדין ורחמים וכללותם-- הרי י"ג. ו''דרישה'' זו מצד המלכות המקבלת ממנו מת"ת; פעם כך ופעם כך. * '''( א )''' כי פעמים תקבל מחו"ג שבת"ת וזהו ''מקל וחומר''. כי 'קל' רומז לרחמים, המקילים את הדין ומרחמים על העולם; ו'חומר' רומז לדין המחמיר לדון את העולם -- הרי מדה א'. ומדה זו כשהעולם נדון קצת ממנו בדין גמור וקצת ממנו ברחמים גמורים - הרי '''מקל וחומר'''. והיא מדה א'. * '''( ב )''' ולפעמים תקבל מת"ת שבת"ת שהוא המכריע וקו השוה בין חסד לגבורה ואז יהיה העולם נדון בדין ממוזג -- לא רחמים גמורים ולא דין גמור אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעות, בסוד הת"ת. וזו נקראת '''גזירה שוה''' -- מדה ב'. * '''( ג )''' ולפעמים תקבל מצד הת"ת הנקרא 'אב' בנטותו לצד הנצח או לצד הוד הנקראים 'כתוב אחד'. וזהו ''מבנין אב וכתוב אחד''. או בהכריעו בין נו"ה, וזהו ''מבנין אב וב' כתובים'' שהם נצח והוד. ואז נקראת '''מבנין אב וכתוב אחד; מבנין אב וב' כתובים''' -- וזו מדה ג'. * '''( ד )''' ולפעמים מקבלת מכללות ת"ת בכל שש קצוותיו, וזהו '''מכלל ופרט'''; וכלל ואח"כ פרט. ותהיה אז ההנהגה ממדת המלכות, כי '''אין הכלל אלא מה שבפרט'''. וזו נקראת ''מכלל ופרט'' -- מדה ד'. * '''( ה )''' ולפעמים מקבלת מלכות מכללות ת"ת כנז' ותתגבר מדת הת"ת עליה ויתנהג העולם על ידו, ומדת המלכות נכללת בו, והוא יהיה עיקר ההנהגה. כי ''פרט וכלל'' מתרבה הכלל ויהיה הכלל עיקר. כי{{הערה|<small>נ"ל להוסיף ''כי {{קו תחתי|לפעמים}} יגברו...'' - ויקיעורך</small>}} יגברו שש קצוותיה על שש קצוותיו ולפעמים להפך. וזו נקראת '''פרט וכלל''' -- מדה חמישית. * '''( ו )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה מיסוד ותכריע בין ת"ת ליסוד וזהו ''כלל ופרט וכלל''. כי 'כלל' הוא ת"ת (<small>שבו כלולים הו"ק</small>), ו'פרט' היא המלכות (<small>דלית ליה מגרמה כלום, ועוד ששם הדברים בפרטות ומתפרשים בסוד "ופרט כרמך לא תעולל לעני ולגר תעזוב אותם", כי שם מקומם</small>) וכלל הוא יסוד (<small>הנקרא 'כל', דכליל שית בקרטופא חדא</small>). ואז יתנהג העולם ע"י המלכות, וזהו ''אי אתה דן אלא כעין הפרט''. וזהו '''מכלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט''' -- מדה ששית. * '''( ז )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה בסוד עטרת בעלה ותשפיע לת"ת בהתנהג העולם על ידה ברדתה למטה בבחי' זו. וזהו ''מכלל שהוא צריך לפרט''. ולפעמים תחסר אור המלכות ותצטרך לקבל אור מהת"ת להשלים עצמה בהתנהג העולם בבחי' זו הגרועה שאין לה אלא לצורך עצמה ולא להשפיע, כי כל הבחי' הנז"ל הם שמקבלת מדת המלכות שפע לצורך עצמה ולא לצורך אחרים. וזו היא ''מכלל שהוא צריך לפרט''. א"כ{{הערה|<small>טעות סופר אולי כאן? - ויקיעורך</small>}} '''מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל'''. זו מדה שביעית. * '''( ח )''' ולפעמים תקבל המלכות מהת"ת בסוד 'למודי השם' -- על ידי נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד והת"ת בנצח בסוד שם ן'{{הערה|<small>צ"ל ''בסוד שם ן' - שם ד' בנצח ושם אדני וכולי'' והכוונה לשם הויה. וכן מוכח בהמשך. כנ"ל. - ויקיעורך</small>}} ד' בנצח ושם אדני בהוד. : והנה הנהגה זו היא הנהגת תחלת ברייתו של עולם כי מתחלה היו למעלה ד"ו פרצופים והמלכות שנקראת 'דבר' היתה בכלל הת"ת הנקרא 'כלל', והיא כלולה בו, ויצתה מן הכלל (שהוא הת"ת) ונדבקה ב'למודי השם'. וזהו ''וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' - כי לא ללמד על המלכות לבד (<small>שתהיה היא לבדה בלמודי ה' למטה</small>), אלא ''ללמד על הכלל כולו יצא''-- שגם הת"ת מזדווג עמה בלמודי ה'. כיצד? ת"ת בנצח בימין בשם בן ד' ומלכות בשמאל בהוד בשם אדנ"י, ויתחברו אז שניהם ע"י היסוד בסוד יאהדונה"י (כנזכר בתקונין). ונמצא שע"י ירידתה ממקום הת"ת ירד גם כן הת"ת עמה בלימודי ה' (<small>שהם נו"ה</small>). וזהו '''לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. : ועוד כי כאשר ירדה מדת המלכות מאת פני המלך ונטרדה למטה, לא לבד גרמה לת"ת שהוא נקרא ''"עצמו"'' כד"א משה בפ"ע אמרן שהוא המקום שהיא היתה שם בעת אצילותה בין תרין דרועוי כי יצטרך המלך כאשר ירצה לדבר עם הכלה הכלולה לרדת למקומה בלמודי ה' שהם נו"ה (<small>כי זולת זה אי אפשר התדבקות גופא בגופא בסוד חבוק, אחר שהיא למטה והוא למעלה וצריך הוא לרדת למטה להיות אצלה בסוד הגוף - גופא בגופא</small>); אלא גם ראש המלך (בסוד רישא דז"א) גרמה שירד גם הוא למטה כדי שיהיה החבוק שלם -- גופא בגופא, אנפין באנפין, דרועין בדרועין, רגלין ברגלין. וזהו ''ללמד על הכלל כלו יצא'' -- לומר שהת"ת כולו בכללו ירד בלמודים, ולא הת"ת לבד שהוא סוד גופא. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. וזו היא מדה ח' : ועוד גם טרם רדתה למטה יצדק אומרו ''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד'' כי נוקבא דז"א יצאת מאחורוי מבין תרין דרועין דידיה לעומת החזה ושם נעשה לו ראשה וזרועותיה שהם חו"ג שבה נאצלו כנגד נו"ה שבזכר ונו"ה שבה שהם למודי ה' יצאו מן הכלל שהוא הת"ת וזהו '''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' -- כי יצא מן הכלל ללמד כי הם למודי ה' כי אין להם על מה שיסמוכו בת"ת והוצרך הזכר העליון להמשיך רגליו למטה ג"כ להיות היא עזר כנגדו ולא חוצה לו. וזהו '''אלא ללמד על הכלל כולו יצא''' כי הוצרכו למודי הזכר להתפשע למטה וכל זה בכלל המדה הח'. והמבין יבין. * '''( ט )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד עבור המלכות להוליד למטה דוגמת העליונה בסוד תיבת נח שיצאו ממנה ג' גוונים שם חם ויפת שהם דין ורחמים וכללותם דמיון ת"ת הכוללת דין ורחמים אלא לפעמים תתעבר בסוד הרחמים לבד ויהי' כל הג' גוונים אלו נוטים כולם לצד הרחמים {{הערה|<small>צ"ל ''כענין'' - ויקיעורך</small>}}בענין ת"ת הנוטה לצד הרחמים. וזהו '''וכל דבר שהיה בכלל''' בסוד האצילות למעלה מן הת"ת, '''ויצא לטעון טעון אחר''' בסוד העבור, ונתעברה בג' גוונים הנזכרים כלולים זה בזה בסוד הרחמים '''שהוא כענינ"ו''' -- כענין {{קו תחתי|ו'}}, שהוא סוד הת"ת, ואז '''יצא להקל''' בסוד הרחמים הוליד ג' גוונים כולם מצד הרחמים, '''ולא להחמיר'''. וזו היא מדת תשיעית. * '''( י )''' ולפעמים תתעבר בסוד דין ורחמים ביחד ''שלא כענינ"ו''-- שלא כענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא נוטה לצד הרחמים, ואז תצא ''להקל ולהחמיר'' ותתעבר ותוציא (ד"ש ע"ב) למטה ג' גוונים דין ורחמים ממוזגים וזו היא '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר'''. וזו מידת עשירית. * '''( יא )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות ברדתה למטה ממקום אצילותה עם הת"ת ותרד למטה ביצירה בסוד מטטרו"ן (<small>שהוא נער, חגיר חרצין, בסוד שתין פולסי דנורא שהם ס' גבורים בסוד הדין</small>). וזהו ''ויצא לידון בדבר חדש'' - ולפי שתמיד מתחדש מטטרו"ן כד"א "אנוש כחציר ימיו כולי" כנז' בפ' פינחס. וזהו 'בדבר החדש'. ואז ברדתה למטה במקום מטטרו"ן הוא סוד הגלות בסוד "אי לך ארץ שמלכך נער". וזהו ''אי אתה יכול להחזירו לכללו'' - כי הזווג בטל בימי הגלות ואין לה יכולת לעלות אצל בעלה ''עד שיחזירנה הכתוב'' -- שהוא סוד נצח כד"א "למנצח על אילת השחר", תרין שחרין דאיילתא. ולפי שהוד הוא בגלות (<small>כד"א "כל היום דוה"</small>) צריך נצח עם ת"ת להחזירה במקומה ותהיה החזרה נגלת לעיני כל חי ולא תהיה סתומה אלא מפורשת. וזהו ''עד שיחזירנה הכתוב לכללו בפירוש''. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש, אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש'''. וזו מדה י"א. * '''( יב )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות בנו"ה שבה המקבלת מת"ת וזהו '''ודבר הלמד מענינ"ו''' - מענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא הת"ת. או יהיו מקבלים נו"ה שבה מסוף הת"ת שהוא יסוד וזהו '''ודבר הלמד מסופו'''. וזו היא מדה י"ב. * '''( יג )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד נו"ה שבמלכות שהם ''שני כתובים המכחישים זה את זה'', דהיינו זהו דין וזה רחמים וע"י יסוד שהוא ''הכתוב השלישי המכריע ביניהם'' יתמזגו ויתנהג העולם ע"י מזוג היסוד המכריע בתוך המלכות. וזהו '''וכן ב' כתובים המכחישות זא"ז עד שיבא הכתוב הג' ויכריע ביניהם'''. וזו מדה י"ג: ===פסקא ד === מא' בספרי פ' שמיני והובא בחומש רש"י ז"ל וז"ל קרב אל המזבח. שהיה אהרן בוש וירא לגשת א"ל משה למה את בוש לכך נבחרת. הנה מלת לכך נראה דוחק קצת והענין הוא כי חוזר אל מ"ש שהיה בוש והיתה בו מדת הבושה והענוה ואמר מפני שיש בך מדת הענוה יתירה על זולתך לכך נבחרת: ===פסקא ה === '''מאמר במ' רבה פ' חקת פרשה י"ט וז"ל:''' ''דבר אחר: דברים שלא נגלו למשה נגלו לר"ע וחביריו וכל יקר ראתה עינו זה ר' עקיבא וחביריו''. גם באותיות דר"ע נז' על דרך זה שבחו של ר"ע. וכן במסכת שבת פ' הבונה אמרו שהיה ר"ע דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות עד שכמעט תשש כחו של משה. והנה ארז"ל כי אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נגלה למשה, ולכאורה דבר זה תימא גדולה. אבל הענין הוא כי משה ודאי שכל מה שעתיד להתחדש בעולם בכל התורה ידע, אלא מה שידעם היה בע"פ אבל לא היה יודע לדורשם ולרומזם בפסוקי התורה כל א' וא' במקומו, עד שבאו חכמי הדורות וכל א' ואחד היה דורש הדרשות שהם מחלק נשמתו ולומדם מן הפסוקים. וכן היה בר"ע. שכל אותם תלי תלים של הלכות --עם שכבר נגלו למשה ענינם-- אלא שלא נגלה לו מקום רמיזתם בפסוקים. ובא ר"ע ודורשם על קוצי התורה והיה אומר קוץ זה רומז לדרשה זו, וזו לזו: ===פסקא ו === (ע"ג) מ"א' במ' רבה פ' וזאת הברכה וז"ל ד"א מהו איש האלהים א"ר אבן מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלהים. נודע הוא כי בינה נקראת אלהים והנה"י שלה נכנסו בסוד מוחין תוך ז"א עד החזה שהוא מחצית קומתו וגם כי לאה הנק' אלהים ג"כ יוצאת מחצי הז"א ולמעלה ולכן משה שהוא רומז אל ז"א מחציו ולמעלה נקרא אלהים אבל מחציו ולמטה שיוצאת רחל אשתו נק' הוא איש כמש"ה לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת וזה נאמר על רחל הנק' חוה הב' ונת' ג"כ בש"ד שער הפסוקים בפ' ואנכי איש חלק וע"ש: אמר שמואל מצאתי כתוב מאמר בס"ה פ' וישלח תו אבהן שבקו ליה מחייו ע' שנין כו' וז"ל סוד נפלא מ"ש בזוהר במקומות אחרים האמנם בפ' וישלח האריכו בו בסוד אדה"ר שנתן משניו שבעי' שנים. ועוד אמרו דאברהם שבק ליה ה' שנים ויצחק לא שבק ליה כלום יעקב שבק ליה כ"ח שנים ויוסף שבק ליה ל"ז שנים סך הכל ע' שנים. וראוי לידע מאחר שאדה"ר שבק ליה ע' שנה מה צורך עוד לאבות שיתנו לו כל אחד ואחד כ"כ שנים. ואגב נדקדק דלמה יצחק אבינו לא שבק ליה כלום. והענין הוא שהשנים שהניח לו אדה"ר מלבד שהם שנים מתים כמש"ה כי ביום אכלך ממנו מות תמות גם היו שנים פגומים מזוהמת נחש ואעפ"י שעשה תשובה הלואי שיועיל לו לעצמו ולכן לקח ע' שנה מהאבות והענין הוא כי (ד"ש ע"ג) הכל הולך אל מקום אחד כמ"ש חז"ל שאדה"ר נתגלגל באבות ונתקן בהם ממה שחט' בע"ז וג"ע וש"ד ובראשונה תקן אברהם אבינו מה שחטא בע"ז ולכן הושלך אברהם בכבשן האש לקיים מקרא שכתוב פסילי אלהיהם תשרפון באש ונודע כי הפוגם בע"ז פוגם בה' אחרונה של ההוי"ה וכשתקן אותה הה' נתוסף לו ה' בשמו ונקרא אברהם ולכן הניח לו משניו ה' שנים כנגד ה' של השם. וביצחק תקן עון ש"ד כשפשט צוארו ע"ג המזבח ועכ"ז לא הניח לו משניו כלום כי יצחק מסטרא דתוקפא דדינא דגבורה ואין נמשכים ממנה חיים. וביעקב שכוון לשם שמים בלוקחו ב' אחיות ולא הותרו אלא לו לבד תקון עון ג"ע וגם זה היה בסוד גדול להוציא מן הקליפה אל הקדושה אותם ב' טפות של זרע שלקחה אותם לילי"ת חוה א' ועכשיו נתקנו ברחל ובלאה וכל טפה היא רומזת ליד אחת וז"ס יד ליד לא ינקה רע שהוא הקרי הנק' רע וז"ס מה שעבד יעקב ז' שנים וז' שנים לרמוז אל אותה היד ולכן אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכם שהם השתי ידות הנז' העולים כ"ח וכנגדם שבק ליה מחייו כ"ח שנה וכנגד יצחק אע"ה שלא הניח לו כלום להיותו מצד הגבורה כאמור ולכן נעקד ע"ג המזבח בהיותו בן ל"ז שנים לכן יוסף שבק ליה מחייו ל"ז שנים להיותו מבחינת היסוד הנק' ק"ץ ח"י כנגד יצחק אע"ה והנה חי הוא היסוד והוא קץ אל הגבורה נמצא שיוסף תקן ליצחק אע"ה ולכן שבק ליה מחייו ל"ז שנה מספר שהיו ליצחק אע"ה בשעת העקידה: אמר שמואל כך נלע"ד לתקן להיות שבשעת העקידה יצאה נשמתו של יצחק אע"ה ואחר העקידה באו לו חיים אחרים מסטרא דדכורא לכן אותם הל"ז שנים ראשונים שהיו לו קודם העקידה שהיו (ע"ד) מסטרא דנוק' מסטרא דשרה אימיה כמש"ה והנה בן לשרה אשתך נתנם במתנה לדוד הע"ה שגם הוא אתי מסטרא דנוק' ודוק ותשכח היותם ל"ז שנים השלשים מסטרא דנה"י בסוד ג' עדרי צאן רובצים עליה והשבע' מסטרא דנוק' עצמה הנקראת בת שבע כנלע"ד. חזרנו להקדמתינו שהע' שנה של אדה"ר הם שנים מתים וטעם למה אדה"ר נתן לו ע' שנה ולא יותר הטעם הוא לפי שדוד הע"ה מסטרא דנוק' הנק' שביעית להיות כולל' שבע העליונות וגם נותנת שפע לשבע הנערות אח"ך הראויות לתת לה מבית המלך וכל אחת כלולה מעשר הרי ע' ואם תשאל אעיקרא דמילתא למה נתן לו חיים ולא הניח אותו שיהיה נפל הטעם הוא בעבור שעיקר תקנתו היה בדוד וז"ס שמו אדם ר"ת אד'ם דוד משיח ודע הקדמה אחת כי קודם שחטא אדה"ר היו החיים באים לבני האדם מא"א ולכן היו בבני אדם חיים ארוכים ואחר שחטא הוא וחזרו ג"כ בניו למרות העליון נאמר בהם לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו ק"ך שנה מסטרא דז"א ולפי שהאדם חטא בה' אחרונה של ההוי"ה שהיא שביעית כאמור לכן נתן לו מימיו כנגדם ע' שנה לדוד הע"ה ואח"ך כשבא אדה"ר בגלגול דוד הע"ה חזר ונתקל במעשה דבת שבע לפי שאכלה פגה ולכן לא נתקן עדיין לגמרי: אמר שמואל אעפ"י שבענין האשה לא ניתקן לגמרי הנה נתקן לגמרי מהקללה שנתקלל מפי הקב"ה שא"ל כי ביום אכלך ממנו מות תמות כי בגלגול דוד המלך נאמר בו דוד מלך ישראל חי וקיים כנגד ב' מיתות נאמר לו ב' ברכות חי וקיים וכנגד החסרון של קין והבל נתקן הכל בשלמה הע"ה ונק' איש מנוחה ועכ"ז לא ישלים לגמרי עד הגלגול הג' במשיח בן דוד ואז יחזור הברכה על כל באי העולם ג"כ ואז כתי' בלע המות לנצח וגו' והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד: ==שונות== ===פסקא א - על פומא דאליהו אתגזר=== סוד מ"ש חז"ל בכמה מקומות על פומא דאליהו אתגזר כו' וכשמזכיר דברי חז"ל אמר ר' פלוני פתח כו' מה ענין הפרש בין לשון זה ללשון זה. והענין הוא כי הנה נודע כי אליהו ז"ל נפרש מבני אדם ונעשה מלאך; לא נשאר לו כח לפתוח ולחדש בתורה להיות כי לא בשמים היא ולא נשארה תורה בעליונים כלל. ועל כן איננו יכול זולתי לספר לתלמידי חכמים התחתונים ממה שנתחדש בישיבה עליונה של התלמידי חכמים העליונים הגדולים, לכן אמר ''"על פומא דאליהו אתגזר"''. האמנם התלמידי חכמים יש להם יכולת לפתוח ולחדש בתורה כל מה שיראה להם, וכמו שאמר הפסוק "על פי התורה אשר יורוך כולי". ואעפ"י שנפטרו מזה העולם - כמו שמצינו בזוהר בהרבה מקומות דאמר כך פתח ריש מתיבתא כו' ובמתיבתא דבצלאל ואהליהב וכיוצא באלו הצדיקים - יכולים לפתוח בתורה ולחדש כל מה שירצו, לכן כתיב בהו ''"ר' פלוני פתח"'', וכיוצא מאלו הלשונות. נמצינו למדים כמה גדלה מעלת ישראל מכל האומות ומכל שאר המלאכים שהמלאכים נקראו עבדים וישראל נקראו בנים שנאמא "בנים אתם לה' אלהיכם".{{ררר}}'''עד כאן.''' :''כנלע"ד שמואל ויטאל בן הרב המחבר אבא מארי כמהר"ר חיים ויטאל זלה"ה'' <references/> tep84mnndf3g26569bo0l29a49kcqob 3102010 3102005 2026-11-08T08:10:05Z Roxette5 5159 3102010 wikitext text/x-wiki <noinclude><big>'''[[שער מאמרי רז"ל - חלק ב|<<]] | [[שער מאמרי רז"ל]] | [[שער מאמרי רז"ל - חלק ד|>>]]'''</big></noinclude> ==ספר בראשית== ===פסקא א=== מא' במ"ר פ' בראשית פ' א' וז"ל ר"י שאל את ר"ע א"ל בשביל ששמשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה שהיה דורש אכין ורכין מעוטין אתין וגמין רבויי' כו'. כבר הודעתי' בכונת בשכמל"ו כי הנקבו' לאה ורחל הם לוקחות מן הד' מוחין דז"א הד' אלפין של ד' אהי"ה שהם לבושי המוחין והם בגי' מד"ת בסוד ומדת ימי מה היא שהוא סוד מלכותו של בשכמל"ו ובתחלה לוקחת לאה לפי שהיא עליו' ויותר קרו' אל המוחין כי היא קשר תפלין ש"ר ואח"כ יורדין לרחל וז"ס אתין וגמין רבוין אלא שלאה נק' גם ורחל נק' את כי ז"ס מ"ש בס"ה כי בכל אתר את איהי נוק' והענין הוא כי מן הד' אלפין של המו' הנז' יוצאת הארה ונחלק' בין לאה ורחל כי לאה לוקח' מספר ג"ם אורות ורחל לוקחת כמספ' א"ת אורו' וחבור ג"ם וא"ת הם מדת שהם הד' אלפין הנז' וטעם אל מ"ש הנז' שמעתי ושכח' (ע"ג) והנלע"ד ששמעתי הוא זה או שנפרש כי לאה לוקחת אורך חכמה וחסד קו ימין ואורך בינה וגבורה קו שמאל ואורך שליש א' דת"ת קו אמצעי והנה הדעת שהוא בקו אמצעי אין למנותו כי נכלל בכלל אורך קו ימין ושמאל משא"כ בשליש הת"ת שהוא למטה ואינו נכלל והנה כל ספי' היא כלול' מי' נמצא ד' ספי' ושליש הם בגי' ג"ם או נפרש כי הנה לאה יוצאת מן הדע' דז"א הכולל חו"ג תרין עטרין וכן חו"ג תרי דרועין דז"א הרי ד"ס ועם שליש עליון דת"ת הרי הכל בגי' ג"ם וכל שאר האורות לוקחם רחל. גם נלע"ד לפרש כי הנה ז"א יונק מבחי' הפנים של אי' המתלבש' בתוכו אבל לאה ורחל הנקבות יונקות מבחי' אחוריים דאי' כי לטעם זה נק' זו"ן קדם ואחור בסוד אחור וקדם צרתני ונודע כי עיקר התלבשות אי' הוא כנגד מקום לאה שהוא עד החזה דז"א כי שם נשלם יסוד דאי' ומשם ולמטה מקום רחל ושם גלוי היסוד של אבא מתפשט עד יסוד דז"א כי ז"ס ה' בחכמה יסד ארץ כי במקום שנתגלת החכמה שהוא יסוד דאבא משם התחלת רחל הנק' ארץ ונמצא כי אי' שהיא שם אהי"ה האחוריים שלו הפשוטים שהם בגי' מ"ד כלם מאירים בלאה חו' מן אור אחד מהם שיורד לרחל ונשארו גם אורות מהם ללאה ולכן נק' ג"ם אבל רחל לוקחת אור אחד בלבד והנה היא עצמה נק' ת' לפי שמקומ' באחורי ד' ספי' ז"א שהם תנה"י כנודע וכל אחת כלולה מעשר ועשר מעשר הם ארבע מאות ועם אור אחד הנז' הרי א"ת ברחל ואמנם בחי' זו שלוקחת רחל היא אותה הבחי' המועטת שנת' אצלינו בפסוק ותגנוב רחל את התרפים וגו' בסוד מה שעשתה ענוה עקב לסוליתא עשתה יראה כתר לראשה (ד"ש ע"ב) והיא הארת אחת מועטת ונק' א' של א"ת גם נלע"ד שזהו ביאור אכין ורקין מעוטין הויין כי א"ך ור"ק הם בגימ' ש"ך נצוצין הנודעים שהם דינים ולכן בהיותם אלו תרין נוקבין לאה ורחל נק' א"ך ור"ק מורה על היותם מעוטי ההארה ואין להם רק הארות הדינים בסוד נע"ר ונערה הנז' אצלינו במא' פ' בא אל פרעה ע"ש כי בעת הדינים היא מתמעטת ינק' נער חסר ה' שהוא בגי' ש"ך: ===פסקא ב=== שם פרשה ה' וז"ל ר' נתן בש"ר אחא ור' ברכיה בשם ר' יצחק אמר אני אל שדי אני שאמרתי לשמים ולארץ די שאלמלא כן היו מותחים והולכים עד עכשיו כו'. זה תבין ממה שביארנו בשער רוח הקדש ביחוד של שם שדי בבחי' ד' אשר שם שהוא סוד הק' ברכאן ושם תראה כי בשם ב"ן שהוא הוי"ה האחרונה שבד' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הנה באות ה"א אחרונה שבה היא בציור ד"י דל"ת ויו"ד הרי כי בסיום כל עולמו אמר די: אמר שמואל ועיין בש"ד והוא שער הפסוקים דף ה' ע"ד כי שם קרא לז"א עץ חיים להיו' שיש בו תרין מוחין הנק' חו"ב וע"ש: ===פסקא ג=== שם פ' ט"ו וז"ל אר"י בר אלעאי עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכל מי בראשית מתפלגים מתחתיו כו' נודע הוא כי הבינה נק' עץ החיים כנז' בס"ה בפ' וארא ונודע כי יש באי' עלאה ב' שמות הא' היא אהי"ה דיודי"ן שהוא בגי' ע"ץ עם הכולל והב' הוא הוי"ה דס"ג עם עשר אותיות המלוי הם (ע"ד) ע"ג כמנין החיים וז"ס עץ החיים האמנם היותו מהלך ת"ק שנה עניינו הוא כי האחוריים של אהי"ה דיודין הנז' הוא בגי' תקמ"ד כזה אל"ף אל"ף ה"י אל"ף ה"י יו"ד אל"ף ה"י יו"ד ה"י ואם תסיר אותיותיו הפשוטות של אחוריים שהם בגי' מ"ד ישארו אותיות המלוי בגי' ת"ק נמצא כי מהלך עץ החיים והתפשטותו שהוא המילוי הנז' המתפשט בתוך האחוריים הפשוטים הם ת"ק כנז' ותיבת מהלך רומז גם אל ההוי"ה דס"ג הנז' אשר באימא כי המלוי של האחוריים שבו המלואים שהם בגימט' קס"ו והמלוי לבדו הוא בגי' מהלך עם הכולל: אמר שמואל עוד אפשר עם הכולל וכולל הכולל או עם בי"ת יתירה כמהלך גם זה הלשון צ"ע. האמנם אם תרצה להבינו כלך אצל מאמר הגמ' במס' כתובות הנז' למעלה וז"ל אמר ר' ירמיה א"ר יוחנן כל המהלך ד' אמות בא"י כו' ושם נתבאר שכשתסיר מהוי"ה דס"ג המלאה באחוריים שהם קס"ו תסיר רבוע האותיו' הפשוטות שהם בגי' ע"ב ישאר המלוי בגי' צ"ו כמנין מהל"ך עם הכולל: ===פסקא ד - פסיעותיו של אברהם אבינו=== '''שם פרשה מ"ג {{ממ|בראשית רבה|מג|}}, וזה לשונו: ר' לוי בש"ר יוסי ן' זמרא אמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו שלשה מילין כו'.''' קודם שאכנס בביאור המאמר הזה מוכרח אני להציע קצת הצעות וכללים בחכמת הקבלה כדי שתוכל להבין מעט קט מזער, עם שאקצר ועולה בחזקת היד. תחילת כל צריך לבאר ענין אדם וחוה - הם זעיר ונוקבא - הם ב' אותיות אחרונות משמו הגדול יתברך. אשר זעיר אנפין הוא כולל ששה ספירות מחסד עד יסוד ולכך נקרא '''ו'''', ונוקביה היא {{צ|בת שבע}} - ספירה שביעית שהיא אות '''ה'''' תתאה. והמעיין בראות היות הזעיר אנפין נקרא '''ו'''' - לא יטעה בו לומר כי אין בו רק {{גמט דגש|ו'}} ספירות אלו - כי אין קדושה פחות מעשרה. והנה עם ראש '''ו'''' זו יושלם לי' ספירות. והענין הוא כי כל יו"ד כלולה מ{{גמט דגש|ג'}} בסוד '''רישא וגזעא ושבילא''' הנזכר בזוהר בפרשת בלק דף ר"ד ע"א {{ממ זהר|ג|רד|א}}. והאי הוא עצמו מ"ש בפרשת ויקרא דף י ע"ב {{ממ זהר|ג|י|ב}} {{צ|בגין דהאי יו"ד קוצא א' לעילא כו'}}. והענין הוא בקצור מופלג כי אין לך דבר פחות מעשר כמ"ש, והוא צורת ה'''ו'''' יש בה '''ראש ותוך וסוף''', והם סוד {{גמט דגש|ג'}} יודין, וכל אחת מהם נחלקת לרישא גזעא ושבילא - הרי {{גמט דגש|ט'}}. והם * חכמה בינה דעת - '''י'''' עילאה, * וחסד גבורה תפארת - '''י'''' אמצעיתא, * ונצח הוד יסוד - '''י'''' תתאה {{ש}} ושלשתם אות '''י''' כזה [ציור]. ועל זה נקרא זעיר אנפין {{גמט דגש|אח}} - בגימטריה {{גמט דגש|ט'}}. ובהתחברות י' עמה נהר דנגיד ונפיק בחינת היסוד ו' זעירא בלתי ראש אז נעשת ה', '''ד'''' על '''ו'''' כי '''ו'''' דיסוד גנוז ברחם דידה כי היא צורת '''ד'''' בסוד משרז"ל {{צ|כשם שיש צירים ודלתות לאשה}} כמו שאמר הכתוב {{צ|כי לא סגר דלתי בטני}}, ונאמר {{צ|כי נהפכו עליה ציריה}}. וסוד הצירים היא צורת '''י'''' שבאחורי ה'''ד''''. (וכשהדלת נשבר ציר שלה - נעשת '''ר'''' בסוד {{צ|אל אחר}}. ואין להאריך בזה). ואמנם לכן '''ד'''' דאחד רבתי להיות בה עובי ב' דלתין - הרי כזה מצאנו היות בה ב' דלתות וב' צירים. ובהתחבר ב' דלתות אלו יהיו צורת מ"ם סתומה כזה '''ם'''', ואז נעשית סוד (ד"ש ע"ג) '''י"ם''' כי תחי' בהיותה דלת לא נכנס בה היסוד רק צורת '''ו'''' ומתחברות שערים '''ו'''' עם '''ד'''' ונעשת '''ה''''. ועתה בעשותה מן אות '''ד'''' צורת '''ם''' סתומה - גם הוא עלה במחשבה והרים ראש באות '''ו'''' שלו, ונעשה למנין עשר, ונתחברו ונעשו (דף י' ע"א) {{גמט דגש|י"ם}}. והנה {{גמט דגש|ה'}} ו{{גמט דגש|ים}} הם שוים במספרם, אלא שזה לחשבון זעירא וזה לחשבון רברבא: ונחזור לעניינינו. כי גם זעיר אנפין הוא נקרא '''ו'''' אלא שבתחילה היה קטן בסוד {{צ|חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא}}. ולכן נק' או '''ו'''' שבשמו הגדול ית' ז"א כי ב' אותיות הראשונות אין בהם שנוי, האמנם בשתים האחרונות יש עלייה וירידה והכל תלוי ע"י מעשה התחתונים בסוד {{צ|תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו}}. ואין הגאוה אלא בראש. והוא סוד {{צ|מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש}}. כי ע"י {{צ|נחל קדומים}} (שהוא הבינה) {{צ|מרים}} הזעיר אנפין {{צ|ראש}} ונעשה אות '''ו'''' בסוד {{צ|כונן שמים בתבונה}}. וזהו מה שכתוב {{צ|מי יקום יעקב}} - {{צ|'''מי'''}} שהיא הבינה - הוא {{צ|יקום}} ראש {{צ|יעקב}}. {{צ|כי}} עתה בזמן הגלות {{צ|קטן הוא}} ואין לזאת ה'''ו'''' ראש. אך לעתיד לעה"ב - יגדל לו ראש, ואז לא יקראו לו '''ו'''' כי אם '''י'''' - כי יהיה שלם בכל עשר ספירותיו. וזהו סוד {{צ|לא יעקב יאמר עוד שמך}} - המורה על לשון 'עקב בלתי ראש', {{צ|כי אם '''ישראל'''}} - הם אותיות '''לי ראש'''. וזהו סוד הנרמז בפרשת ויקהל דף רי"ד {{ממ זהר|ב|ריד|א}} {{צ|שמע ישראל - ישראל סבא! בגין דאית ישראל זוטא כו' ורזא דא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. פירושו כי מה שהיה עתה חבור אחד '''י"ה''' והשני '''ו"ה''' - יהיו לעתיד לבא שניהם שוים ויהיו '''י"ה י"ה'''. וזהו מה שכתוב {{צ|'''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}. הם שני פעמים {{צ|אחד}}; ב' היחודים הנזכר שוים. {{ש}} ואל תתמה אם ספר הזוהר מפרשו בעת התפלה של כל יום - כי כן האמת! כי מה שיהיה לעתיד תמידי - הוא עתה לפרקים על ידי מעשינו. ונחזור לעניינינו. {{ש}} כי הלא זעיר אנפין הוא לבדו בעל י' ספירות שלימות, אך לא כל הזמנים שוים. ואמנם הג' ספירות עליונות הנתוספת בו אינם חב"ד העיקריות הג"ר שבעשר ספירות אלא הם ג' ספירות הנמצאות בזעיר אנפין עצמו. ובזה יהיה לך מפתח גדול בראותך בספר הזהר שפעמים אומר אבא ואמא ופעמים אומר חכמה ובינה. והבן זה. והנה נודע כי גם דרך טבע קומת האשה קצרה משל איש. וראש האשה מתחיל מאמצע קומת האיש ההוא מתחת החזה דזעיר אנפין הנזכר מצד אחוריו. כנזכר באדרא רבא דפרשת נשא וז"ל {{צ|בהאי אדם שארי ותקין כללא דדכר ונוקבא כו' ואשתליף לאחורוי ועבד גלגלתא דנוקבא כו'}}. והבן אומרו {{צ|בהאי אדם}}. ולהורות כי כל זה בזעיר אנפין אשר הוא אדם שלם בכל י' ספירות, ועוד יש גבוה מעל גבוה וכלם נקראים בשם "אדם". וזהו סוד ה'''צלע''' אשר משם נבראת חוה מאחורי אדם. כי בצלע שאחורי החזה - שם התחלת ראש הנוקבא. והנה נמצאת כי היא מתחלת מחצי גופא דזעיר אנפין - שהוא סוד מדת התפארת שבזעיר אנפין. ובחציו ולמטה מתחלת ראש הנוקבא. הרי כי י' ספירות דנוקבא דיליה שעור קומתם כמדת ג' ספירות וחצי שלו - שהם חצי התפארת ונצח הוד יסוד. [אמר שמואל: כך מצאתי כתוב. ולאו דוקא חצי תפארת כי אם בשליש האחרון כמו שנתבאר אצלינו בשער ההקדמות בכמה מקומות ובפרט דף צ"ו ע"ג. בסוד המזוזה ומצאת שם כי תדרשנו.] האמנם שעור הכתר דידה הוא כשעור חצי התפארת האחרון שבו ושאר ט' ספירותיה הם כשיעור נצח הוד יסוד שלו. נמצא כי כל ספירה אחת שלו מאלו הג' (נצח הוד יסוד) הם כוללים שעור ג' ספירות שלה. * כי קו ימין דידה - חכמה חסד נצח - נאחזים בנצח שלו * וקו שמאל דידה שהם בינה גבורה הוד - נאחזים בהוד שלו * וקו אמצעי דידה שהם דעת תפארת יסוד - נאחזים ביסוד שלו {{ש}} הרי שנצח הוד יסוד שלו נקרא {{צ|שלש של שלש שלש}}, והם סוד התקיעות של ראש השנה שאז נברא אדם וחוה בו ביום (כמו שנאמר {{צ|זה היום תחלת מעשיך}}), אלא שלא השלים העשירית שהיא המלכות דידה דתקינו סוד התרועה. ולכן היו '''תשר"ת תש"ת תר"ת'''. ובחינה זו היא הנקרא {{צ|דינא רפיא תרועה}}, וכנגדם תשעה ברכות דראש השנה - ג' ראשונות ג' אמצעיות ג' אחרונות. ושלשה אלו - נצח הוד יסוד עצמם - סוד מלכיות זכרונות שופרות. ואין להאריך יותר בזה. והנה כתר דידה מקומו בתפארת שלו. וז"ש {{צ|עטרת תפארת לעמוסי בטן}}. כי עטרת דידה היא בתפארת דידיה, מחציו ולמטה, שהיא סוד הבטן אשר שם המעין אשר היו הנשמות של בני ישראל גנוזות קודם נתינתם ברחם הנוקבא. וזמ"ש {{צ|לעמוסי בטן}} - הם ישראל הנקראים {{צ|עמוסים מני בטן}}. והנה אין דרכינו להאריך לשון ולהרחיב פה בענין מציאות הכתר. ודרכינו להכנס במנין העשר ספירות. אמנם טעם הדבר לא ניתן להכתב כי הדברים ארוכים ואין הדעת סובלתם: הכלל העולה מכל הכתוב לעיל כי קומת המלכות שהוא מתחילת מחכמה דידה ולמטה עד מלכות שבה - הם באחורי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד דידיה ממש. וז"ס {{צ|וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה}} - הם נצח הוד יסוד דידיה, {{צ|רובצים}} על כל מדת המלכות הנקרא {{צ|באר בשדה}}. ואגב אורחין נבאר קצת ענין '''באר בשדה'''. כי ב' כינויים אלו נקראים שם במלכות. ומה עניינם. {{ש}} אמנם הענין הוא כי '''בית''' נקרא {{צ|בית מושב בני אדם}}, והוא מקום מושב הספירות בעצמם. אך מאחורי הזעיר אנפין אינו נקרא 'בית' זולתי '''שדה''' - כי יצא מכלל מדבר שמם ונכנס לכלל 'שדה' הראויה לזריעה בסוד {{צ|אסתר קרקע עולם היתה}}, ולכלל 'בית' לא באתה עד היותה פנים בפנים ואז תקרא {{צ|בית}}. ואין כח בזה זולתי ביעקב אשר הוא המזווג פנים בפנים. נמצא כי '''בית ושדה ומדבר''' - ג' כינויים אלו הם במלכות. האמנם {{צ|בית}} תקרא בהיותה פנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. ולכן נקרא 'בית' כי צור' קוים - אחד מכאן ואחד מכאן ואחד באמצע (הוא היסוד האוחז בנצח והוד). ושלשתם צורת ווי"ן - כי כלם הם '''ו'''' דשמא קדישא המכונה בשם "זעיר אנפין". ולכן כל י"ם(?) צורת ווין בסוד {{צ|כל הנפש הבאה ליעקב ששים ושש}} - כי היא היא הקו בעצמה וחלקיה הנחלקים לעשרה ווין נעשים {{צ|ששים}}, ועצמות {{גמט דגש|ו'}} זו הוא סוד היסוד אשר עליו פירש בזוהר בפרשת שמות {{צ|ששים - דא יעקב, ושש - דא יוסף. דא תרין ווי"ן}}. ואין להאריך בזה אעפ"י שיראה למעיין כי דברי סותרים זה את זה - אי איפשי להאריך בזה: נמצא כי סוד {{צ|בית}} הוא מורה על עת הזווג בהיותם פנים בפנים. ובהיותה באחור כנגד נצח הוד יסוד דידיה (אלא שכבר היא מוכנת ומקושטת ואין חסר בה זולתי החזרת פנים בפנים) - אז נקרא {{צ|שדה}}, כעין שדה הראויה לזריעה אך עדיין אין בו ישוב. {{ש}} ואז נקראת '''חקל תפוחין''' - הם נצח הוד יסוד הנקראים {{צ|תפוחין}}. ואם נרצה להאריך בזה נאמר כי {{צ|חקל}} הוא אחורי נצח הוד יסוד, ו{{צ|תפוחין}} כנגד אחורי חב"ד - כי הם סוד 'הקדש' - כי לעולם כל 'קדש' אינו אלא במוחין שהם ג' ראשונות. ושמור כלל זה בידך. כי אז בערב שבת היא מקבלת מכל אחורי הזעיר אנפין עד ג' ראשונות - לכן צריך לבעלי מעשה לצאת בשדה בערב שבת לחקל תפוחין קדישין ולהכניס אז הכלה העומדת שם בשדה ולהכניסה בביתו פנים בפנים. וזהו סוד {{צ|בתי גואי ובתי בראי}}. ואין להאריך בזה. ונקראת '''{{צ|שדה}}''' להיות כי ה'''ש'''' צורתה ג' ווי"ן והם אחורי נצח הוד יסוד דידיה, אלא שלהיותה באחור הוצרכו להתחבר אורם ונעשו צורת '''ש'''' - לאזור כח מחמת הקליפה העומדים באחוריים אשר הוא סוד {{צ|אלהים אחרים}} מלשון 'אחוריים'. וזהו סוד {{צ|לא יהיה לך אלהים אחרים על פני}}. והבן זה. וזהו סוד '''ש'''' של שקר הנאחזים בה '''ק"ר''' ונעשים '''שקר'''. והנה גם זה לעומת זה עשה האלהים. וכמו שיש נצח הוד יסוד דקדושה - יש נצח הוד יסוד דקליפה. וגם הם בצורת '''ש'''' - אלא דאינון בפרודא; כי {{גמט דגש|ק"ר}} הם בגימטריא {{גמט דגש|ש'}} אלא דאינון בפרודא - שנפרד היסוד דסטרא אחרא מנצח הוד דידיה. וזהו סוד {{גמט דגש|ק"ר}} - כי אז נתפרדו נחש ורוכבו ולא יכלו להזדווג יחד. כי היסוד שלו נכרת מן הנצח הוד שלו ונעשה סריס ונתקרר. וזהו '''ק"ר'''. וזהו סוד {{צ|כי הנה אויביך יהוה כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי און}}. ולכן נרמז זה ביום שבת כי אז בתחלת ליל שבת נעשה שדה כנזכר. והם רוצים להתחבר שם בשדה כמעשה קין זוהמא דנחש דכתיב ביה {{צ|ויהי בהיותם בשדה וגו'}}, ואז {{צ|יתפרדו כל פועלי און}} - ואין להם כח להזדווג. וזהו סוד המזיקין שנבראו בערב שבת שלא נברא להם גופות משום {{צ|דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין}}, כנזכר בסבא דמשפטים {{ממ זהר|ב|קג|א}}. ולכן נקרא {{צ|אל אחר}} משום דיתיב באחוריים. וזמ"ש בפרשת בלק על פסוק {{צ|אשר הלך חשכים}} - {{צ|שראן בחבורא ומתפרשאן מיד}} {{ממ זהר|ג|קצו|א}}. וזהו הנזכר בסבא דמשפטים {{ממ זהר|ב|צה|א}} על ההוא נחש דפרח באוירא - הוא הנחש העליון אשר פורח באויר ואין לו על מה שיסמוך. והם הרגלים סמכי דגופא, והנחש אתקציצו רגליו והוא פורח באויר ואין לו על מה לסמוך. וז"ס {{צ|השקר אין לו רגלים}}. והנה רוצה לפרוח ולעוף עד מקום אחורי נצח הוד יסוד דזעיר אנפין באויר הפנוי אשר שם. וזהו סוד {{צ|אם תגביה כנשר}} האמורים בעשו, {{צ|ואם בין ככבים שים קנך}} - הוא אשר בו כוכבים ומזלות - הוא אחורי יסוד דזעיר אנפין, כי עד שם רוצה לעלות הנחש כדי ליקח הארה משם, כי מתקנא בראות אדם הרוצה להזדווג עם חוה בערב שבת ביום שנברא ואז עולה להטיל זוהמא ואז משליכים אותו למטה. וזמ"ש {{צ|משם אורידך נאם יהוה}}. וזמ"ש {{צ|שארי בחבורא ומסיימי בפירודא}}. וזהו סוד הנזכר בפרשת ויקהל {{ממ זהר|ב|רג|א}} וזה לשונו: {{צ|ת"ח יומא שתיתאה כד מטי זימנא דליק כו'}}. עיין שם והבן: ונחזור לענין. כי בהיותה באחור אז נקראת 'שדה עפר' הראוי לזריעה. ומאחורי הנוקבא עומדים הקליפות. ומקומם שם נק' {{צ|מדבר}}, שהעפר שלו נקרא {{צ|אבק}} שאינו ראוי לזריעה בסוד {{צ|ויאבק איש עמו}}. ואמנם נקר' {{צ|שדה}} על שם שעומדת אחורי ה'''ש'''' (שהוא נצח הוד יסוד דידיה), והוא סוד '''ד'''' ד'''שדה'''. והיא מתקשטת בקשוטיה - הם הארת פנים בנצח הוד יסוד מצד עצמם מצד פנים - ששם הם ג' ווי"ן כנ"ל, ונעשים מכחם '''ה'''' שצורתה ג' ווי"ן. כי עם היות שבתחילה מקבלת מנצח הוד לבד ואינה ראויה לזווג ונקראת '''ד'''', ואח"ך נתוסף בה '''ו'''' ביסוד ונעשת '''ה'''' וראויה לזווג. ואח"ך חוזרת פנים בפנים ונעשת {{צ|בית}} כנזכר. כלל העולה מכל זה כי קומת המלכות נחלקת ל{{גמט דגש|ג'}} קוים * '''קו ימין - חכמה חסד נצח''' - שיעורם באחורי נצח דזעיר אנפין * '''וקו שמאל דידה - בינה גבורה הוד''' - באחורי הוד שלו * '''וקו אמצעי - דעת תפארת יסוד''' - באחורי יסוד שלו. ואמנם כל זה הוא בהיותה ראויה לזריעה ונקרא 'שדה' - כי המקום ההוא יקרא 'שדה'. אמנם מציאות המלכות עצמה תקרא 'באר' הנובעת מיין נוקבין לקבל מיין דוכרין מבעלה בסוד הבאר שעלה לקראת יעקב כמ"ש חז"ל. וזהו {{צ|והנה באר בשדה}} - פירושו כי ראה יעקב שכבר היתה רחל העליונה מוכנת להזדווג, כי כבר היתה באר בשדה וגו'. אמנם לפעמים אין שעור קומתה זולתי באחורי היסוד לבד. ולפעמים תחת היסוד בסוד {{צ|השליך משמים ארץ}}. ולפעמים יורדת לבריאה בסוד {{צ|לכי ומעטי את עצמך}} להיותה בסוד נקודה לבד ולא בסוד פרצוף. והוייא תמן {{צ|ראש לשועלים}}. והנה הוא סוד המחלוקת של רב ושמואל במסכת ברכות פרק ט {{הפניה-גמ|ברכות|סא|א}} חד אמר פרצוף היתה וחד אמר זנב היתה. ואלו ואלו דברי אלהים חיים. והענין הוא ברמז כי ב' נשים היו לו לאדם - חוה אחת ושניה. וכנגדם אמרו {{צ|פרצוף וזנב}}. והענין הוא כי הראשונה יצאה מאחוריו העליונים, והשנייה מאחוריו התחתונים (כי כבר ביארנו לעיל כי קומת האשה חצי קומת האיש - נמצא שיש באיש שתי קומות מבאשה). וזהו סוד מ"ש רז"ל במסכת בתרא פרק הספינה {{ממ|בבא בתרא|עה|א}} וז"ל {{צ|ואולך אתכם קוממיות}} - שתי קומות של אדה"ר והם {{גמט דגש|ר'}} אמה. מאה אמה בלבד - הם {{גמט דגש|נ'}} לזו ו{{גמט דגש|נ'}} לזו בסוד שני ההי"ן - כל אחד כלולה מעשר. והם שני חצאי האדם הכולל י' ספירות. והם כל אחת כלולה מחמשים ספירות שלו - הם חמשים ומאתים: ואמנם הראשונה היתה פרצוף והשנייה עדיין לא היתה אלא זנב, נקודה לבד בלתי פרצוף. עד שאח"ך כתיב ביה {{צ|ויבן ה' אלהים את הצלע כו'}}. ומי שיחפוץ להבין יסתכל בדברי רז"ל של רב ושמואל. ונחזור להבין הך דרו"ש ע"ד האמת כי הנה שופריה דיעקב כעין שופריה דאדם. וכמו שהיו לאדם שתי נשים - חוה ראשונה ושנייה - כך ליעקב לאה ורחל. כי חוה הראשונה היא הקליפה החופפת על לאה שבקדושה. ולפי שחשב יעקב כי היתה דוגמת חוה ראשונה - לא היה חפץ לקחתה. וזהו סוד {{צ|כי שנואה לאה}}. כי כפי מה שחשב הוא היה שתינתן לעשו - דוגמת חוה ראשונה לילית חייבתא כלתא דסמאל שרו של עשו. אלא שעל ידי תפלותיה ודמעותיה לקחה יעקב. ולאה היא סוד 'פרצוף' לפי שיצתה מאחורי פרצוף דזעיר אנפין. וזה סוד קשר של תפילין של ראש מאחוריו. ורחל היא 'זנב' כי היא מאחוריו ולמטה. ואח"כ גם היא נתקנת כאחותה ונעשת פרצוף, והיא תפלה של יד במקום החזה כנגד הלב - כי שם ביתה. ולכן נאמר בלאה {{צ|ועיני לאה רכות}} - כי יונקת מצד העינים, כי היא במקום הפרצוף. אך ברחל לא ניכר בה מציאות העינים זולתי נאמר בה {{צ|ורחל היתה יפת תואר וגו'}}. וזהו סוד הנאמר בסבא דמשפטים {{צ|עולימתא שפירתא דלית לה עיינין}} {{ממ זהר|ב|צה|א}}. והיא סוד {{צ|כוס של ברכה דצריכים למיהב עינוי ביה}} - להמשיך לה אור מיסוד העינים שאין לה. וענין ב' נשים הם סוד {{צ|הא לחמא עניא - מה דרכו של עני בפרוסה}}. היא סוד המלכות הנק' עוני ובהיותה בסוד העוני שהוא בפסח קודם נתינת התורה אז נק' עוני ואז היא פרוסה בסוד פריס פריסת מלכותך והוזכרו ב' מיני פרסות אחד מה שנחלקה המלכות ממנו ונטלה וניתנה לזולתו ועוד כי גם שם היא פרוסה וזמ"ש ויהיבת למדי ופרס החצי למדי והחצי לפרס כאשר התנו ביניהם כמ"ש ז"ל אי מינן מלכי מינייהו אפרכי והענין הוא כי בכל מקום שגלו שכינה עמהם והמלכות העליונה גלתה בבבל הוא רישא די דהבא וכשנסתיים הגלות בטלה (דף י"א ע"א) השררה מבבל בסוד היו צריה לראש ונתנה למדי ופרס וגלתה השכינה בין ב' המלכיות ההם נמצא כי אותה המלכות שהיתה גולה ממקומה אצלו פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס וסוד הענין הוא כי בבל היא רישא ולכן אין שם פירוד אך מדי ופרס הם כנגד ידוהי ודרעוהי די כסף ושם נחלקו לב' זרועות ולכן מלת פרס נקרא כן על שם הפרוסה והחלוקה הנעשית בימיו כמש"ה אשר שם (ד"ש ע"ב) שמות בארץ וכיוצא בזה נאמר בפ' שלח לך וז"ל ופרסין מלכין דפרס אשתמודע הכא: ונחזור לענין כי אלו הם סוד ה' תתאה וזה מ"ש הא לחמ' ולכן נפרסת לשתים כי כן אות ה' היא יכולה להתפרס וניכר בה יותר משאר האותיות כי היא ד' על ו' כנגד רחל הלוקחת ה' מדות באחורי הזעיר אנפין והם בתפארת ונצח הוד יסוד וכנגד לאה ששעורה ששה מדות באחורי הזעיר אנפין והם כחב"ד חו"ג והנה בשם פרסין נעשים שנים אך בעת העושר אז כלם נעשות בחי' אחת ואין ביניהם פירוד וז"ס יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל והנה מלת שתיהם היא מיותרת כי כבר נודע כי רחל ולאה שתים היו בלבד ולא שלש ועוד מניינא למה לי והענין הוא כי בזמן רחל ולאה היו נפרדות להיות כי עדיין לא נתנה התורה ועדיין הין נקראים לחם עוני שהוא בפרוסה האמנם בימי רות כבר נתנה התורה והיא לבדה כוללת שתיהם ביחד לכן נאמר שתיהם וסו' הענין הוא כי הנה ערפה היא כנגד לאה כי כן שמה מורה עליה על שהיא בסוד העורף דוגמת לאה שבקדושה שהיא קשר של תפילין ואלו זכתה להתגייר היתה נתקנת דוגמת לאה שנתקנה על ידי תשובתה ודמעותיה ולכן לא נתנה לעשו האמנם ערפה כאשר לא נתגיירה אז חלק הטוב אשר בה הוברר ממנה ונתנה אל רות וחלק הרע שבה גרם ששבה אל עמה ואל אלהיה נמצא שהיתה רות כלולה ברחל ובלאה ולכן אמר הכתו' יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר הם היו שתים נפרדות וזו לבדה היתה כוללת שתיהם יחד כאמור וכן היה הענין בבעליהם כי היו שנים מחלון וכליון ולפרקים היו שניהם בבחי' אחת אך יש זמן שהם משמשים לשנים דוגמת יעקב ויש' וכשנתקנה רות נתקנו ג"כ מחלון וכליון ושניהם נכללו בעובד אבי ישי ודברי' אלו הם עומדים ברומו של עולם ולא יחשוב האדם כי על דרך מקרה קרה אלימלך ונעמי וב' כלותיה כדוגמת של רחל ולאה היו אחיות בני לבן ונתגיירו כך רות וערפה היו אחיות ונתגיירו ואין להאריך בזה כי הוא סוד נמרץ: אמר שמואל ואפשר עוד לומר שתקנה רות עתה מה שפגמה חוה בימי אדה"ר ואתי שפיר בג"ש נאמר כאן האשה הבאה וכו' ונאמר להלן לזאת יקרא אשה כו' ולכן נאמר עליה בימי שלמה המלך ע"ה וישם כסא לאם המלך לאימא של מלכות וארז"ל זו רות כנלע"ד: גם זה הוא ענין סוד דינה בת לאה כי הנה נודע כשהנחש הטיל זוהמא בחוה כל הנשמות נתערבו מטוב ורע כנז' בספר הזהר ברעיא מהימנא בפרשת בהר סיני ע"ש כי אפי' האבות בעצמם נתפרדו כי היו מעורבי' מטוב ורע ולכן יצא ישמעאל מאברהם ועשו מיצחק ואז (ע"ב) נתלבנו ונפרדו מחלאת זוהמת הקליפה הדבוק' עמהם ולכן חוה א' היתה קליפת לאה ולאדם לא נתנה לאה כי עדיין לא נתקנה לאה נכן יעקב דשופריה מעין שופריה דאדם לא מצא נחת רוח אלא ברחל שהיא חוה ב' דוגמת אדם שאמר לזאת יקרא אשה לזאת ולא ללאה א' ולכן היתה לאה עלמא דאתכסייא דלא אתגליאת ליעקב והנה אעפ"י שלאה נתקנה והוסר ממנה הקלי' שהיא חוה א' ונשארה היא קדושה וצדקת לגמרי עם כל זה לתוקף הסיגים הנדבק בה יצאה ממנה דינה שהיא דינא קשיא כי לכן נק' דינה על שם הדין וגם היא היתה קדושה אלא שעדיין היה בה קצת אחיזה כי לא נתברר' לגמרי וכמו שהיתה דינה עתיד' להנשא לעשו אלא שיעקב טמנה בתיב' ומצינו ברז"ל בפי' שאמרו ברש"י שנענש יעקב ע"ז כי היתה ראויה אליו וע"י היה נתקן עשו גם הוא כי עדיין היו בו נצוצי קדו' וזהו טעם ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו להיות כי היה לו צד ניצוצי הקדוש' מחלק הגבורה של יצחק אבינו נתונים בפיו ונבלעים בתוכו ולכן כל כונ' יצחק לתקן אותם נצוצו' שהם חלקי נשמתו והיו ברישיה דעשו בלבד ולא בשאר גופו ולכן רישיה דעשו נתקבר' במער' עם יצחק והבן זה. והנה עשו הוא סוד הנחש והית' דינה ראויה אליו וכיון שטמנ' יעקב נצו' ממנו וכאשר יצא' יצאנית בסוד ותצא דינה כי אם הית' נשאר' במקו' הקדוש' לא היה הנחש יכול להדב' בה אך אחרי צאת' אל מקום הקלי' אשר ז"ס מש"ה לראות בבנות הארץ אז הנחש נשכה והוא סוד שכם בן חמור החוי מל' חויא שהוא הנחש גם נק' חוי ע"ש דאתי מחוה א' הנק' לילי"ת ובכח זה יכול לקחת' וע"ז נא' ותדבק נפשו בדינ' ב"י כי מתחי' היו דבוקים הקלי' הזאת עם זאת (ד"ש ע"ג) הקדו' ועכשיו בצאת' חזר' להדבק עמה וזהו ענין הכזונה יעשה את אחותינו כי לילית חוה א' נק' אשת זנונים כי התרגום תרגם הכנפק' ברא והענין הוא כי סתם זונה היא לילית כי תחי' הית' בביתו של אדה"ר ואח"ך יצאה לחו' ולעולם שוכנת במדברו' כנודע ולכן הזונ' נק' נפקת ברא כי היתה אשת אדם וישב' לזנו' עם סמאל וזמ"ש הכזונה גו' פי' כי עדיין אחותינו דומה לחוה א' והלא כבר נטהר ואין הנחש שבה יכול לקחת' ואח"כ נשאה שמעון כנודע כי ראובן הוא חסד ושמעון גבורה וכל הקלי' אינם יוצאי' אלא משם לכן נק' גבו' דאסבר פני' לרע וזהו שמעון אותיות ש"ם עו"ן כי שם העון שהוא סט"א נאחז והנה דינה שרשה מן הגבורות דינא קשיא ולכן לקחה שמעון ולהיות כי עדיין לא נטהרה ומשום הכי אחר שנבעלה לכנעני שהוא הנחש אשר נאמר עליו ארור כנען כנודע ולכן יצא ממנה שאול בן הכנענית כמ"ש ז"ל בן שנבעלה לכנעני והוא עצמו שלומיאל בן צורישדי והוא עצמו זמרי בן סלוא כמ"ש ז"ל בסנהדרין בפ' בן סוו"מ ומכח אות' זוהמ' נדבק בכזבי ואולם כי גם כזבי היתה שיורי הקלי' אשר לדינ' אמו של שאול והית' בת זוגו זולתו שאכל' פגה ועדיין לא היתה ראוי' ולכן הוא נק' שלמיאל ן' צורישדי והיא נק' כזבי בת צור אך צור אביו דשלומיאל הוא שמעון אשר צורי הוא שדי השודד' כל הקלי' ומכניעם וזהו בת צור סט"א אביה של כזבי. ונחזור לענין כי כל מעשה הראשונים ומדרש אגדה הנזכר בתורה אינם לפי פשוטם ואינם בדרך מקרה ודי בזה כי הדברים האלו הם כבשונו של עולם: (ע"ג) ומעתה נבא לביאור המאמרים עם שנבין בתחי' הקדמה אחת והיא כי אעפ"י שביארנו כי זעיר אנפין כולל י"ס דידיה עכ"ז כאשר נעריך בחי' זעיר אנפין אל האורות הגבוהים עליו לא יהיה נק' זולתי בסוד ו' ולא בסוד י' ויקראו ג' ראשונות או"א ומזלא הנז' באדרא זוטא יקראו ראש ו' זו ולכן תלת מוחין דידיה אינם עולים עתה בשם מוחין והכל בערך גופא אל הג' ראשונות שהם או"א ומזלא כי כלל זה בידינו כי כל בחי' ובחי' הוא אדם בפני עצמו ובהכלל כל הבחי' יחד יקרא זה האדם זה יד וזה רגל וכיוצא בזה עד שכל הבחי' יחד יקראו אדם אחד והמעיין יראה הקדמה זו בזוהר ריש פ' תולדות ונמצא כי הזעיר אנפין בהתחברותו למעלה לא יקרא זולתי גופא שהוא סוד ו' דשמא קדישא והנה זו' זו נחלקת לשנים ג' ראשונות חג"ת. ג' שניות נה"י וב' אלו הם ששה והנה הג"ר חג"ת הם נק' בבחי' ידים וג' שניות נק' בבחי' רגלים והענין הוא כי חג"ת הם ב' ידים ובהתכללותם במכריע הוא התפארת באמצעיתא יקרא גם הוא יד אחרת כי הוא הכולל ב' ידים האחרות שהם חו"ג וז"ס יד הגדולה יד החזקה יד רמה באמצעיתא כנזכר בהרבה מקומות בס"ה ובתקונים וכן כנגדם הם נצח הוד יסוד הם ג' רגלים כי נו"ה הם ב' רגלים ונכללים במכריע והוא יסוד ונעשה רגל ג' וז"ס מש"ה ג' רגלים תחוג לי בשנה ר"ל כי המלכות נק' חג דכולהו כנז' בריש הקדמת התקונים דכתיבת יד והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנ"ל נמצא כי ג' רגלים אלו הם המאירים בה ג' פעמים בשנה ובכחם נעשית ג' חגים בג' זמנים אלו והגם כי ג' חגים הם חג"ת עכ"ז הוא הארת חג"ת בנה"י וע"י נה"י מאירים במלכות וז"ס חובת ראיה ברגלים והענין הוא כי מצות ראיה שיעלה כל אדם לעזרת ישראל לראות שם בחגים ואין חיוב מצוה זו אלא לאנשים זכרים והענין הוא להעלות ברגליהם ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בג' רגלים ולכן לא נאמר שלש מועדים אלא ג' רגלים לרמוז כי ענין הארת ג' חגים אלו הם ע"י הרגלים העליונים נצח הוד יסוד המאירים במלכות שהיא עזרת ישראל והאמת כי עזרת נשים הוא שעור קומתה בבחי' המלכות שבה ועזרת ישראל הוא שעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד אלא שעת' בחגים היא פפנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. וז"ס ולא יראו פני ריקם ולכן כל חובת מצוה זו היא ברגלים כי מטעם זה החגר והסומא פטורים כנודע וכולהו יליף מלשון רגלים כנז' במ' חגיגה פ"ק כו' גם הקטן שיוכל לעלו' ברגליו מחנכים אותו שהוא בבחי' זעיר אנפין בהיותו יעקב הקטן צור' ו' בלבד גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחי' וכל זה עדין הם חצירות ועזרות בתי בראי כי עד שם יכולות הנשמות לעלות כנז' בפ' ויקהל על פסוק {{צ|מי יעלה בהר ה'}} וע"ש. ואל תתמה אם גם היסוד נק' רגל כי זהו הטעם שהזווג נק' בל' רחיצת רגלים כמ"ש דהע"ה לאוריה רד לביתך ורחוץ רגליך אשר כונתו היתה שיזדווג עמה גם ז"ס רחצתי את רגלי איככה אטנפם (ד"ש ע"ד) והוא סוד רחיצת המילה אפי' בשבת להעביר זוהמת הקליפה הנדבקת שם וז"ס ומפיבושת לא עשה רגליו ולא שפמו לפי שדוד הוא סוד מלכות היה בצער ואינו עת הזווג לא זווג תחתון שהם רגליו ולא זווג עליון שהם שפמו שכמו שיש ביסוד התחתון (ע"ד) בחי' רגלים גם ביסוד העליון והוא הלשון הנק' בשם רגליו כמש"ה לא רגל על לשונו כי גם הלשון עם השפתים הוא דוגמת יסוד בין נ"ה ובזה תבין ענין מספרי לשון הרע כמה הוא וכבר ידעת כי השפתים הם נו"ה תרין שפוון תרין למודי ה' גם אשתו של אדם נק' רגל בסוד יש רגל מברכת כו' והענין הוא כי הלא היא עומדת במקום רגלי הזעיר אנפין כנגד נצח הוד יסוד כנ"ל. וז"ס והנה אשה שוכבת מרגלותיו הנא' ברות לפי שהיא כנגד רחל העומדת למטה בין הרגלים כמו שאמרנו לעיל כי ערפה למעלה כנגד העורף ורות למטה כנגד הרגלים ולכן היה הענין הזה בחצי הלילה כמ"ש ויהי בחצי הלילה וגו' והנה אשה שוכבת מרגלות' כי לילה הוא סוד המלכות נוק' כנודע ונחלק לחצאין בסוד מצה פרוסה כנ"ל וענין זה היה בחצי הלילה אחרונה כנגד רחל וזמ"ש בזוהר פ' וירא וז"ל ובג"כ רגלי חסידיו ישמור ודא היא איתתא כו' גם דף קי"ב ע"ש ותבין מה שאמרנו ובזה יצדק היטב לשון ויחלק עליהם לילה כי לפי הפשט אין בה ממשות ואין שייך בה לשון חלוק: ועתה נבא לביאור המאמר שהתחלנו ר"ל בשם ר"י בן זמרא פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין כו' ואם באתי לבאר כל ענין א"א עם ה' מלכי סדום מה עניינם ומי הם המלכים ומי הם מלכי סדום ועמורה ומי הוא אברהם ומי הוא לוט וכל מקראות הפרשה הזאת יאריך הספור האמנם בקצור מופלג אעורר קצת הערות במאמר ואח"ך נבא לביאור בע"ה: ובראשונה ראוי לעורר איך יעלה על הדעת שהיו פסיעותיו של אברהם אבינו ג' מילין ולא ג' פרסאות. גם ר' נחמיה מה כונתו באומרו לא נתאבקו רגליו גם שלא למדנו שיעור במשל ההוא שאמר. אמר המעתיק המאמר מכ"י האר"י זלה"ה בכאן מצאתי קושיות רבות לאין חקר על הפסוקים ועל המאמר ולא העתקתי אותם יען כי אין כונתי להעתיק אלא מן ההקדמות דשייכי לחכמת הקבלה. והענין הוא כי הלא האדם הוא בעל חומר וצורה וגס ועב ולא יוכל להשתנות מן הכח הנמסר בו בעת יצירתו ולכן אם ירצה האדם לקפוץ שעור יותר ממה שבטבעו לא יעלה בידו וכל זה גורם לו כבדות החומר העב אשר נתלבש בו האדם בבואו אל העוה"ז ולולי זה היתה יכולה הנפש לעוף ולקפוץ בכל אות נפשה האמנם אם נרצה לדקדק הדברים יותר בדקות נמצא כי גם ברוחניים עצמם יש ביניהם הפרש והראיה לזה הוא כי גם במלאכים עצמם והם ד' חיות הקדש שהם שוים במדריגתם ובמקום אחד עכ"ז יש ביניהם הפרש כענין זה כמ"ש ז"ל בברכות פ"ק א"ר אלעזר בר אבינא גדול הנאמר במיכאל יותר ממה שנא' בגבריאל דאלו מיכאל באחת וגבריאל בשתים כו' הרי שגבריאל לא יוכל לקפוץ ולעוף בעולם כמו מיכאל ופסיעותיו קצרות יותר ממיכאל וגם זה יהיה פלא בעיני הפשטנים ויחשבו שגם בזה יש בו צורה ואין הדבר כפשוטו ולא יבינו כי הפשט והרמז הכל אחד דוגמת הנפש עם הגוף שזה צלם ודמות לזה ואם היתה הנפש משונה איבריה מאיברי הגוף בהכרח היה שלא יתלבשו זה בזה וכלי גדול לא יכלהו כלי (דף י"ב ע"א) קטן גם אם הכלי יהיה בעל קצוות וזרועות מחולקים לא יוכל להכנס לתוכו כלי פשוט ואם יכנס לא יכנס בכל חלקיו ועד"ז פשטי התורה צריכי' להיות דומה בדומה אל נשמת התורה ופנימיותה כי הגוף צלם אל הנשמה וגם צריך שהפנימיות יהיה דבר רוחני שאל"כ לא היה צריך ללבוש כמו דרך הפשטנים המפרשים תחילה התורה ואמנם תחלה נאמר כי בלי ספק נשמו' הצדיקים הם גדולי' ממלאכי השרת וכמש"ה כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך מי גדול השומר או הנשמר אעפ"י שמצינו ג"כ קרא דכתיב ה' ישמרך מכל רע וגו' הענין תלוי במש"ה צדיק מושל ביראת אלהי' אשר ז"ם לא זז מחבבה עד שקראה אמי והנה מושב הנשמ' הוא בערבות ואין שם לא מלאך כו' כנז' בזוהר בפ' בראשית ד"מ וז"ל מדר' שביעא' כו' ותמן לא אשתכחו בר נשמתהון דצדיקיא כו' ע"ש ואפי' קודם הבריאה היו נפשותיהון של צדיקי' ובהם נמלך הקב"ה וברא את העולם כמש"ה המה היוצרים כו' ואמנם (ד"ש דף ט' ע"א) המלאכים לא נבראו עד יום ה' וכמש"ה ועוף יעופף על הארץ כנז' שם והנה אם נפשות הצדיקי' הנקר' בנים כמש"ה בנים אתם לה' אלהיכם יוצאים מתוך מעיו והם גדולים למעלה מן המלאכים עכ"ז ברדתם למטה בעה"ז אי אפשר לעמוד בו אלא בלבוש החומרי הזה מכ"ש המלאכים שברדתם למטה הם מוכרחים להתלבש: וביאור הענין תלוי בדרוש אבי"ע כי עולם האצי' הוא דק עד מאד ועול' הבריא' הוא עב ממנו וברדת אור האצי' בבריאה אם תשאר שוה כמו שהיא יחזור עולם הבריאה להעשות אצי' האמנם מוכרח הוא שהאור העליון יגנז ויתלבש בברי' ואז יחשב האצי' היורד בבריאה בבחי' הבריאה וכן בכל עולם ועולם שאל"כ יהי' כל העולמות אצילות וכדוגמא זו הנשמות והמלאכים ואף גם זו כביכול בשכינת עוזו ית' כמ"ש ז"ל בעשרה לבושים נתלב' הקב"ה כשברא את העולם כי לא היה אפשר להעשות עולם החומריי כזה ע"י רוחניתו ית' הפשוט זולתי אחרי התלבש בכל אותם המלבושי' וכמש"ה עוטה אור כשלמה לברא את השמים אח"כ נוטה שמים כיריעה ומה גם בבריאת הארץ השפלה והנה ענין לבוש המלאכים ברדתם בעה"ז בתוך האויר הזה הנה האויר בעצמו הוא אור נתפס כי לא יש אויר שאין נתפס אלא ההוא אוירא קדמאה דכלא הנק' אור קדמון והוא הנק' אור שאינו נתפס בס' יצירה אמנם כל שאר האוירי' הנב' נתפסים הם אלא שהם דקים והנה זה האויר אשר עלינו הוא כלול מד' יסודות המעורבים בו האמנם עיקר היסודות הגוברים בו הם אש רוח מים עפר כי יש מים מעל השמים וברדתם מתערבים האויר אמנם יסוד העפר אין בו ולכן המלאך שמתערב באויר שהם ג' יסודות היותר זכים יש בהם יכולת להתפשט עד ז' ימים דאלמלא יושבים המלאכים ומתערבים בהאי עלמא ז' יומין לא יכלי לאתפשטא מהאי מלבוש' והכי אירע לעז"א ועזא"אל וטעם היות ז' יומין הענין הוא כי בכל רביע חדש הלבנה מתערבים כל כחות ד' היסודות בהכרח ויש אז חדוש נוסף כנודע והנה ענין התלבשות זה של המלאכים והיותם נגלמים באוירים וביסודות נז' בהרבה מקומות בזוהר ונודע כי סדר (ע"ב) היסודות העליונים הם חגת"ם שהם אש רוח מים עפר אעפ"י שבעה"ז אינו כן כסדרם ולכן מיכא"ל הנגלם באויר זה אינו נגלם אלא ביסוד המים כנגד החסד ולכן בקפיצה אחת יכול לקפוץ כל העולם אחרי רדתו והתלבשו בו אך גברי"אל ברדתו לעה"ז מתלבש במים ובאש שהם חו"ג שמדתו מצד הגבו' ואם יהיה נגלם באש מכ"ש במים כי לעולם שמאלא אצטריכא לימינא אך ימינא לא אצטריכא לשמאלא כנז' בזוהר ולכן מוכרח הוא להתלבש בב' יסודות מים ואש אמנם אליהו בארבע כי אליהו דרגיה איהו לתתא מן האי באר כנז' בפ' ויצא על פסוק וירא והנה באר בשדה ולכן מתלבש בכל הד' יסודות ולא כשאר המלאכים שאינם מתלבשים אלא בג' ולא יותר ומי שנתעסק בחכמת הקבלה ידע כמה מיני אוירים הם כנז' בתשו' הגאונים ז"ל דאית שמושא דאוירא דקדושה ושמושא דאוירא דשידי והענין הוא כי גם השידי' הם מתלבשים באוירים אלא שהם דומים למלאכים והענין הוא כי להיותם מתלבשים באוירים הדומים למלאכים ובהיו' מתלבשים שם תמיד ואינם מתפשטים מהם כמו המלאכים לענין זה דומים לבני אדם כי בני אדם אעפ"י שנשמת' גדולה ממ"ה אינם יכולים להתפשט מזה הלבוש להיו' שנתלבש בהם החומר העכור לקשר כל העולמות כמו שנפרש לקמן: '''מאמר פסיעותיו של אברהם אבינו''' הכלל העולה כי בכל הדברים העליונים שייך התלבשות ברדתם לעולם השפל הזה עד שאפילו השכינה שייך בה התלבשות כמו לעיל כי ז"ס צמצם הקב"ה שכינתו בין בדי הארון כו' ובזה שאמרנו מבואר ענין הקדמת הקפיצה מה היא כי לבוש האדם הוא ממדריגת התחתון שבכלם מפני החומר שבו ולכן אין בו כח לקפוץ הדרך אמנם השידין השוכנים באויר יש בהם כח לקפוץ באויר אך אינו כמלאכים וז"ס מלאך המות בשמונה והמלאכים יותר במעלה בענין הקפיצה כמ"ש למעלה יותר מכלם כי ז"ס וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל כו' כמ"ש בס"ה דנחית ממדרגה לתתא כו' האמנם האדם הוא סולם כל העו' וקושר כל העולמו' כנודע כי יש בו גוף מבחי' העה"ז ונפש הבהמית של יצה"ר מפאת השדין השוכנים באויר ונפש השכליית מן האופני' ורוח מן המלאכי' ונשמה מן הכסא ונשמה לנשמה מפאת השכינה אשר על מי שיש לו בחי' זו נאמר (ד"ש ע"ב) עליו בנים אתם לה' אלהיכם ויש מי שלא יקרא אלא עבד ודבר זה נודע והנה ע"י קשר זה שיש באדם כי קושר כל העולמות לכן כאשר ירצה יהיה כח בידו לעשות קפיצת הדרך ע"י איזה אחת מן הכחות אשר עליו כי יש שעושה איזה קפיצת הדרך ע"י שדים וכנמצא על המקובלים הראשונים על הה"ר אליעזר מגרמיזא ז"ל שהיה משתמש בשמושא דאוירא דשדי הנק' אצל המקובלים שמושא דהבלי זוטא כנודע: ואמנם גם בבחי' קפיצה זו יש ב' מיני קפיצות אחת היא ע"י הנוק' דסט"א והאחת היא ע"י הדכורא דסט"א כי גם את זה לעומת זה עשה האלהי' וכמו שיש רגלין דדכורין שהם נה"י כמבאר לעיל ויש רגלין דנוק' כמ"ש ז"ל בס"ה על פ' רגלי חסידיו ישמור כי הנוק' אתקריאת רגלין דבעלה משום דיתבא ברגלין כמש"ה ותגל מרגלותיו וכן הענין (ע"ג) בסט"א והקפיצה הנעשת ע"י הנוק' דסטרא אחרא הוא שנדמה לאדם כעין ענן אחד ורוכב עליו ומוליכו למקום שהוא רוצה והטעם נודע כי הנוק' נק' ענן דוגמת הקדושה כמ"ש כי ענן ה' על המשכן יומם והיא השכינה הנק' ענן כך בסט"א דנוקבא אתקריאת ענן וז"ס וחסדכם כענן בקר דא נוק' דלית בה ממשא וכטל משכים הולך דא דכורא דמיניה אתי טל לארעא וז"ס הנרמז בסבא דמשפטים וז"ל שבתי וראה תחת השמש תמן תנינן בכל יומא הוה אקדים שלמה כו' הא עמודא דעננא כו' הוו אתיין כו' ושנים אלו העמודים שתיהם בסוד הנוק' דסט"א אלא שיש בה ב' הכוחות אשא ועננא ולטעם זה לא היה בא עליהם זולת נשר אחד בלבד ולא ב' נשרים להיות כי הכל בחי' הנוקבא לבד ובשתי כוחות אלו נתאחזו עז"א ועז"אל ברדתם מן השמים זה באש וזה בענן שהם ב' כוחות דנוק' וז"ס ויראו בני האלהים את בנות האדם כי בנות האדם הם ב' כוחות האלו שבנוקבה ומאי דקאמר האדם הוא אותו האדם הבליע' כי גם הוא נק' אדם כמו שאמר הכתוב אדם בליע' איש און ולכך היו באים ב' עמודים אל שלמה מפאת עז"א ועז"אל וזהו הטעם כי עז"א אין בו אלא בחי' עוז וגבורה תקיפא והוא כנגד עמוד האש אמנם עז"אל יש בו אותיות אל להורות שהוא יותר נמתק בסוד חסד אל וזה נאחז בעמוד ענן ולכן הקדים עמוד האש לעמוד ענן כמ"ש הא עמודא דאשא ועמודא דעננא הוו אתיין ונקט לה בס' בחי' עז"א ועז"אל וז"ס נופל וגלוי עינים כנז' בזוהר פ' בלק דר"ח נופל דא עז"א דאעמיק ליה קוב"ה בעומקא דחשכו' כי הוא נאחז יותר בגבורה קשיא כי הוא עמוד האש וגלוי עינים דא עז"אל דהא לא אזדקק חשוכא עליה כו' ודברים אלו גלוים ומבוארים למי שירצה להבינם: ואמנם ענין הנשר דהוה אתי תמן על תרין עמודי' אילין יובן בסוד נמרץ הנז' בפ' ואשא אתכם על כנפי נשרים כנודע שארז"ל כי ביום הא' נסעו מרעמסס והיה שעור הדר' ההוא ק"ך מילין והלכו אותו בקפיצת הדרך ע"י השכינה נוק' דקדושה הנחלקת לב' בחי' וג"כ בסוד לא ימיש עמו' הענן יומם דא הוא הכח הנמשך אליה מצד הימין ועמוד אש לילה הוא הכח הנמשך אליו מצד השמאל ובכח ב' ענינים אלו קפצה להם הארץ וב' ענינים הנז' הם כנפי נשרים וזמש"ה ואשא אתכם על כנפי נשרים ולכן כנגדו יש גם בקליפה כיוצא בזה וז"ס הנשרא דהוה עולה ע"ג העמודים הנז' בסבא דמשפטי' כי הנשר הוא גופא דילה והעמודים הם ב' זרועותיה ובזה לא יקשה עתה לדברינו מה שנמצא בזוהר כי נשר הוא באמצעיתא כמ"ש הכתוב דרך הנשר בשמים דנר' שהוא בתפארת והכל אמת אלא שהוא בתפארת דמלכו' ובזה יוצדק אומרו דרך הנשר בשמים דנשר חד ושמים חד והדברי' הם מוכרחים למי שירצה להבינם וכן תמצא בתקונין דקי"ד בשכינתא ודאי אתכלילת בכלא ובג"ד זימנין אתקריאת נשר כו' ואין כונת זימנין אל מציאו' זמן ממש כי אין למעלה שנויים חלילה כפי הזמנים אמנם אומרו זימנין אתקריאת פי' בזמן שאנו מדברים בתפארת אז נק' נשר כו' ודי למבין: (ע"ד) אמנם יש מין קפיצה ב' והיא ע"י דדכורא דסט"א בסוד נצח הוד יסוד דיליה הנק' רגלין אמנם ענין זה נר' לאדם כאילו הוא בעצמו הולך ורץ ברגליו והארץ נקפצת לפניו ואינו רואה עצמו רוכב על הענן אלא שנדמה לו כאלו גבה קומתו מאד ונתארכו רגליו דבר נפלא עד שארכבותיו מתרחבים מאד מאד והכל כחפצו המצטרך אליו מיל אחת או ב' מילין ואמנם מציאות קפיצה זו נז' בתקונין דק"ו ע"ב וז"ל ת"ח שמענא דעובדא הוה בחד (ד"ש ע"ג) בר נש מאינון בעלי קבין אדהכי אחזרו רישייהו לגביה וחמו ליה דהוה רהיט ככוכבא דשביטא כו' כי היה ממש מהלך ברגליו ולא היה רוכב ע"ג ענן והנה ב' בחי' אלו נמצאים בספרי הקדמוני' וההפרש אשר ביניהם הוא כשרוצים לרכוב על הענן אז משביעים השבעות ויורד הענן ההוא ורוכב עליו או יעשו קנה אחת מז' קשרים וישביע השבעות וירכוב על הקנה אך יש מיני השב' אחרות שאינם צריכות לענין ממש כגון הקנה והענן כנז' אלא בדבור בלבד שמשביע בפיו ורץ ברגליו על הדרך שביארנו וטעם הדב' הוא כי תמיד הנוקבא איהי עשיה ומלאכה ודכורא איהו דבר בלבד ואמנם כבר ביארנו כי קפיצה זו היא ע"י הדכורא ע"י נצח הוד יסוד דידיה אשר ביארנו לעיל כי הם סוד ג' רגלי' תחוג לי בשנה ולכל רגל מהם יש קב אחד אשר נעשה ממנו ענין הקפיצה דוגמת הקטע יוצא בקב שלו שאינו יכול לילך זולתי ע"י הקב גם יש להם בחי' הקבין ברגליהם לקפוץ ברגליהם וזמ"ש דעובדא הוה בחד בר נש מאינון בעלי קבין: והאמנם כי המא' הזה נסתר עד מאד לא אבאר בו כי אם הפשט לבד כי הנה האיש הזה היה מת אלא שנתגלה לחכמים האלו להודיע דבר חכמה כי בכל אתר דצדיקיי' יתבי שולח השי"ת נשמות הצדיקים או המלאכים או אליהו הנביא ז"ל ללמדם תורה וזה פשוט והנה האיש הזה היתה נשמת צדיק אחד שנפטר מן העולם ואין להם כח לבא בזה העולם ולא להתגלות לבני אדם חומריים זולתי ע"י התלבשם באותם הקבין דוגמת מלאכי אברהם דאגלימו בהאי אוירא ואמנם יש מיני נשמו' גדולות מהם שאינם נראים כחגרים אך הם שלמים לגמרי ובבואם בעה"ז ללמד תורה לצדיקים הם באי' טעיני כחמרא וכמעשה דרב המנונא סבא בהקדמת הזוהר אך אלו מארי קבין כי הם חגרים הוא סוד המשל של רז"ל על הנפש ועל הגוף אחד חגר ואחד סומא הרי שקראו הנפש חגר בהיותה משוללת מן גופא שהוא לבושא שאין יכולת ללכת בזה העולם בלתי לבושא שהוא הגוף ובכח אלו הקבין קפץ ורהט ככוכבא דשביטא עד שהגיע לההוא מערה במקום מושבו ואז לא הוצרך יותר אל זה הלבוש הנק' קבין ונתפשט ממנו ואז לא היה חגר כי אינו חגר זולתי בבואו לעה"ז שהוא צריך בהכרח למלבוש להתלבש רגליו פה בעה"ז וזמ"ש והוה תמן ההוא בעל קבין מתפשט מההוא גופא כו' הרי כי אותם הקבין הם דוגמת גופא להתלבש בו הנשמה ואמנם היותו רהיט ככוכבא דשביטא יתבאר לך במה שהקדמתי לך כי ג' רגלים הם נצח הוד יסוד וזה היה מבחי' רגל הג' הוא יסוד והנה נודע כי ז' כוכבים הם בז' רקיעים וכנגדם מתיילדים ומתהוים בארץ בכח (דף י"ג ע"א) תנועתם שם ז' מתכות ואמנם סדרם כך כסף זהב נחשת בדיל עופרת כסף חי ברזל והם הם עצמם כנגד ז' כוכבי לכת שבתאי צדק מאדים חמה נוגה כוכב לבנה ונמצא כי הכסף חי הוא כנגד היסוד והוא כנגד כוכב הששי הנק' כוכב סתם בלא שם לווי וכבר ידעת כי גם היסוד נק' איש חי וכנגדו הוא הכסף חי ואמנם לא נמצא זהב חי אלא כסף חי והענין הוא כי הכסף הוא סוד החסד דשריא בפום אמה והיא טפת מיין דכורין דנפקי מפום אמה כנז' באדרת נשא וז"ס אברהם איש החסד שנ' בו והוא יושב פתח האהל אחר שנמול ואז יצתה טפת החסד ונתגלת שם בפי אמה הנק' פתח האהל ולכן ברדתו שם מלמעלה למטה עד היסוד מתנועע ונק' איש חי דוגמת הכסף חי המתנענע יותר משאר מתכות וכנגדו בז' כוכבי לכת הוא כוכב הנק' כוכב סתם אשר עליו נאמר דרך כוכב מיעקב בסוד דריכת הקשת שהיא הטפה היורה כחץ דרך היסוד וזה אומרו דהווה רהיט ככוכבא דשביטא כי היה רץ ע"י בחי' זו ואמנם בחי' לבוש זה הנק' קב והרי הם ג' קבין לנצח הוד יסוד. וז"ס בית שמאי אומר מקב לחלה הוא הקב האמצעי של היסוד. ובה"א מקביים לחלה שהם נו"ה וחכמים הכריעו קב ומחצה הוא נצח וחצי היסוד הימיני וכדי שלא לצאת מכונת הדרוש לא אאריך בזה כי הא דבר ארוך: ואמנם קב של היסוד כולל עשרה קבין כנודע כי הטפה היוצאת מהיסוד היא סוד י' זעירא שהיא כללות כל הי"ס והנה כמו שיש בחי' קבין אלו בקדושה כך יש בקליפה וז"ס רוצה אשה בקב ותפלות יותר מט' קבין ופרישות שהוא בסט"א מעשרה קבין ופרישות הם הי' זעירא דנפיק מיסוד וז"ס קב של חרובין דר' חנינא ממ"ש למ"ש כו' כי ר' חנינא בא בעה"ז בגלגול מפני שר' חנינא לא זכה לבנים ועל זה החריב הקב הזה הקדוש (ד"ש ע"ד) והברוך של יסוד כי כן ק"ב ר"ת קדושה ברכה פי' הטיפה נמשכת מן המוח שהיא חכמ' נק' קדש כנודע וברדתה מן יסוד נק' ברוך וזהו קב אמנם הטיפה בעצמה היא אות י' הרי יב"ק וע"כ איתייהיב ליה קב חרובין דסט"א אשר קטרג כנגדו שיהיה עני כיון שהחריב בקדמיתא האי קב וזה תמצא בר"מ דפ' פינחס דרי"ו ע"ש וז"ס הקטע יוצא בקב שלו דר"מ כו' ופלוגתא דר"מ ור' יוסי דר"מ סבר דכיון שהקבים האלו הם לבוש של הנשמה והוא לבוש החצון שבכל לבושי הנשמה והוא המפסיק בין הנשמה לקליפ' הנאחזת בו כי אם כן מותר ליצא בו בשבת לרשות הרבים והענין הוא כי רה"י הוא סוד הקדושה ולכן גבהו עשר' ורחבו ד' כנז' בתקונין ורה"ר הוא סוד החצוני' בסוד מ"ש אליהו הנביא ז"ל לנביאי הבעל כי אתם הרבים והמוציא חפץ מרה"י לרה"ר גורם להוציא נצוצי הקדו' אל הקליפות ואמנם זה הקב הוא הלבוש החצון של הקדושה אשר ע"י יונקים סט"א א"כ יכול הוא לצאת בו לרה"ר כי בהכרח צריכים חיות נהירו דקיק כנז' בזוהר וזהו ענין ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי כנז' בסוד סבא דמשפטים והענין הוא כי להיות נצח הוד יסוד לבר מגופא יש להם אחיזה בהם החצונים ואז הקדושה נעשית כביכול כעין קטע כי ז"ס ותקע כף ירך יעקב פי' כי נגנז אור הנה"י באותה שעה כאלו היא קטע ואז אינם נאחזים אלא בסוד הקב שלהם וז"ס ויאבק איש עמו כי סט"א נק' אבק כנז' בזוהר פ' וישלח מאי ויאבק א"ר אלעזר מן אבק כו' וביאור הדברי' (ע"ב) כי החצונים נאחזים בקב ומתייחדים דכו"ן דידהון ליינק מן הקב דקדושה ולהזדווג ביחד ונעשים א' מן אב"ק והקב שיונקים נהפך להם ונעשה ב"ק וזהו אב"ק והבן זה כי אינו מועיל להם ודברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לי להאריך בהם וגם אם נבאר פי' מלה ק"ב יאריך עלינו הספור ודי בזה: ונחזור לענין שהיינו בו כי ב' מיני קפיצות הם אחת בנוק' ואח' בדכורא וכל זה ע"י השדים וכן ע"י מלאכים דקדוש' יש ג"כ ב' בחי' כי ע"י האופנים הוא מציאות קפיצה אחת בעשיה וע"י המלאכים דיצירה שהם החיות הוא קפיצה ב' וע"י המלאכים אשר הם נק' נק' בשם רגלים כמש"ה ורגלי' רגל ישרה והם המלאכים הנאחזים בנה"י דיצירה וכן מצינו באליהו הנביא ז"ל שהקפיץ את רב המנונא סבא כנז' בסוף אדרת נשא וכיוצא בזה יש ב' קפיצות אלו ע"י שכינתו ית' וכמו שביארנו לעיל על דרוש הקבין שיש קבין בחצונים ויש קבין בקדושה: ובזה נבא לביאור המאמר פסיעותיו של אברהם אבינו היו ג' מילין ירצה כי הנה היות פסיעותיו ג' מילין ודאי שלא היה בהתמדה אלא בעת ההיא כפי הצורך ולכן לא נאמר ענין זה אלא גבי קרא דירדפם יעבור שלום כמו שנבאר שלא היה הולך ברגליו אלא ע"י קפיצת הדרך ואז היו פסיעותיו ג' מילין ומעתה אין לתמוה על היות פסיעותיו ג' מילין בעת הצורך ההוא וזה מבואר בתנחומא שקפצ' לו הארץ כנ"ל: ומעתה נבאר פסוק ההפטרה כפי דרכנו וז"ל מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד כו' ירדפם יעבו' שלו' אורח ברגליו לא יבא מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' יר' מי העיר ממזרח פי' מי העיר לב המזרחיי' לבא וליפו' ביד אברהם ותי' וא' צדק יקראהו לרגלו ר"ל כי השי"ת הנק' צדק ממד' המלכו' אשר העיר ממזרח את המלכים וזה הצדק הוא אשר יתן לפני אברהם את הגוי' ואת המלכי' וזמ"ש יתן לפניו גוים כו' וכ"ה להודיענו שלא תחשוב הדברי' במקרה ושאברהם בכחו וגבורתו שלו ושל אליעזר עבדו ומדרש אגדה למ"ד אליעזר זה עוג מלך הבשן לכן אל תחשוב שבכחם ובגבורתם נצחו את המלחמה אלא הכל היה מאתו ית' כי הוא עצמו שהעיר את לבן לבא והוא עצמו יתן לפניו גוים כו' והביא ראיה לזה ואמר ירדפם יעבור שלום גו' ובזה יתישב שהוזכרה ענין הרדיפ' אחר המלחמ' והענין הוא דבשלמא בענין המלחמ' אפש"ל כי בדרך טבע בכחו ובגבורתו של אברהם הנק' ענק כמש"ה האדם הגדול בענקי' ובגבורתו של אליעזר עבדו שהיה עוג והיה ג"כ מן הענקים וגם שהיה לו ילידי ביתו שש מאות וי"ח וע"י הכח אשר נתן להם הקב"ה אפ' שעשו מלחמ' האמנם בעת הרדיפ' אי אפשר לו' כך כי הרי בעת שרדפם אורח ברגליו לא יבא והיה ע"י נס שקפצה לו האר' א"כ כיון שהרדיפ' לא הית' כ"א ע"י ית' שהקפיץ אותו והוא לא עשה כלום כך בענין המלחמ' לא עשו הם כלו' אלא הקב"ה עשה הכל והוא הפילם לפניהם וזש"ה אח"ך מי פעל ועשה קורא הדורו' מראש גו' ולכן שיעור' דקר' יר' כך ירדפם אברהם כשהיה הולך אחר (ד"ש דף י' ע"א) המלכי' הנה השי"ת שנק' שלו' יעבו' לפניו להלחם בעדו האמנם עדין צרי' לדקדק למה פה כינה להקב"ה (ע"ג) בשם שלם מה שאינו בעת ובעונה ההיא כי אדרבא עת מלחמה ולא עת שלום והענין הוא כי הלא אלו המלאכים כשבאו על סדום להלחם עליה לא נתכוונו כי אם לבקש תואנה ליקח את לוט בשביה ומתוך כך יצא אברהם אע"ה להלחם עמהם ויהרגוהו כמ"ש חז"ל בב"ר על פסוק וישובו ויבואו אל עין המשפט א"ר אחא לא באו אלא להזדווג לתוך גלגל עינו של עולם עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסמותה. היא קדש הוא כתיב ולכן פרשו בזוהר ולכן השי"ת ששמו שלם וכל מעשיו שלום נתקנא באלו הרשעים ארורים הם המעוררים מדנים לא"א ע"ה שהיה איש שלום שהיה משים שלום לשי"ת עם כל בריותיו ע"י שהי' מגיירם ועוד שהוא היה בשלום עם אותם המלכים ולכן נגלה השי"ת אז בשם שלום וזמ"ש ירדפם יעבור שלום הקב"ה בכבודו ובעצמו ולא ע"י מלאך ולא ע"י שליח אלא הוא העובר ברגליו אך רגליו של א"א ע"ה לא זזו ממקומם וזש"ה אורח ברגליו לא יבוא פי' אורח ברגליו של אע"ה לא יבואו אלא הקב"ה מוליכו באומרו יעבור שלום השמיענו כי השי"ת הוא המקפיץ ולא אע"ה עבר ברגליו ובאמור הכתו' בס' הזה אורח ברגליו לא יבא ולא קאמר רגליו באורח לא יבא להשמיענו פי' יעבור שלום לומר כי אעפ"י שהיינו יכולים לומר שמש"ה יעבור שלום היינו שצוה הקב"ה לשדים או למלאכים שיקפצו לו הארץ לכן כדי לבטל סברא זו אמר אורח ברגליו לא יבא פי' אורח של אברהם לא בא ברגליו של השי"ת ורגליו ירמוז אל המלאכים כי יש מלאכים שנאחזים בנצח הוד יסוד והם רגליו של השי"ת וגם באומרו מלת אורח ולא דרך רמז ג"כ לומר שלא נעשה ע"י השדים ואורח ירמוז לדם נדות כמש"ה חדל להיות לשרה אורח כנשים ור"ל כי גם הקלי' הנאחזים ברגלים העליונים לא באו ברגליו של אברהם אלא הקב"ה בעצמו כאמור. ודוגמ' זה פירשו בס"ה ואמרו אורח ברגליו של אברהם לא יבא כי לכלוכת זוהמא לית ברגלך בעידן דרדיפת אבתריהון ולכן אמר אורח ברגליו ולא אמר באורח ברגליו ע"כ: והנה זה עצמו כוונת ר' נחמיא ור' לוי ור' יודן בש"ר יוסי ן' זמרא דלא באו אלא ללמדנו ענין הקפיצה בעצמה אשר נעשה לו וכמה שעור פסיעותיו בעת ההוא ור' נחמיא אתא לאשמיענן ע"י מי היתה קפיצה זו וזמ"ש ר' נחמיא לא נתאבקו רגליו וביאור דבריו יובן במה שביארנו כי סט"א נק' אב"ק כמ"ש בס"ה פ' וישלח ולכן אמר אל תחשוב כי קפיצה זו היתה ע"י שדים הנק' אב"ק וביאר הענין הוא כי כח הקפיצה הוא שאדם מתלבש תוך אותו מלבוש של שדים ועל ידי זה מתארכים רגליו של אדם ומתרחבים פסיעותיו ואין האריכות תלוי ברגלי האדם אלא באותו הלבוש שהוא מתלבש בו ודומה לאדם בעת ההיא כאלו ברגליו קורדסקין גבוהי' מאד הנק' בלשון ערבי (קלא קי"ב) וגם מתרחבים פסי' ולכן א"ר נחמיא לא נתאבקו רגליו כו' לומר שלא נאחזה הקלי' הנק' אב"ק ברגליו בעת ההיא כי הקפיצה לא היתה אלא ע"י השי"ת וזמ"ש אח"כ אלא כאדם שהולך מביתו לבית הכנסת: ולהבין זה אתן טעם תחלה למה לא היו רק ג' מילין ולא פחות ולא יותר והענין (ע"ד) הוא כי היו ג' מילין כנגד ג' רגלים העליונים שבהם נתלבשו רגליו של אע"ה והם נצח הוד יסוד. וזמ"שה ירדפם יעבור שלום ואמר ירדפם כנגד נו"ה כי הרדיפה היא בשני הרגלים ואמר יעבור שלום כנגד היסוד הנק' שלום הרי לך טעם אחד למה כינה פה להשי"ת בשם שלום ור' יודן דריש סיפיה דקרא אורח ברגליו לא יבא שהול"ל לא יבואו ומדקאמר לא יבא חוזר אל האורח והענין הוא כי האורח שלו הוא היסוד בסוד אורח מברך ובסוד ואורח צדיקים כאור נגה ואמר כי האורח הוא שנתלבש בו והכוונה היא כמה שביארנו בההוא עובדא דההוא בעל קבין דתקונין דהוה רהיט ככוכבא דשביטא להורות כי אותה הקפיצה היותה מכח היסוד ולא מכח נו"ה וכן באברהם היה כן לפי סברת ר' יודן וא"כ לא היו פסיעותיו אלא מיל לבד כנגד היסוד וזמ"ש ר' יודן אומר מיל שנא' אורח ברגליו לא יבא כי מסיפיה דקרא מוכח שלא היה אלא ע"י היסוד וזמ"ש לעיל יעבור שלום אך מש"ה ירדפם קאי לאברהם ולא היה אלא ע"י נצח הוד יסוד העליונים ובא ר' נחמיא לקיים דברי ר' יודן ואמר לא נתאבקו כו' פי' בזה שהוא יסוד כשהוא הולך מביתו לבית הכנסת דא כנסת יש' להתחבר עמה (ד"ש ע"ב) כי אז אין סט"א הנק' אבק יכולה להתדבק שם כמבואר בשיר השירים מהזוהר על אלפא ביתא דא"ת ב"ש כי בעת הזווג הכל בחשאי והמלך והכלה בלחישו והנה כמו כן אברהם לא נתאבקו רגליו יען כי השלו' הוא המקפיצו כמ"ש יעבור שלום ולא היה סט"א יכול להדבק שם ואפשר לומר כי ר' נחמיא פליג אכולהו כי לדעת ר' לוי פסיעות רבות בפסיע' אחת הלך מביתו עד מקום המלכים דוגמת זה שהוא יסוד ההולך מביתו לבית הכנסת שהם דבוקים זה בזה יסוד ומלכות ובפסיעה אחת הם מתחברים כך היה אברהם: והנה ידענו בביאור כי המלכות אינה מתרחקת מהיסוד אלא פסיעה אחת לבד ולכן נק' המלכות פסיעה וז"ס פסיעה גסה נוטלת אחד מת"ק ממאור עיניו של אדם כי היסוד נוטל הטפה מחמשה ספירות שעליו שהם חג"ת נ"ה וכשיורדת בו נקרא היסוד כ"ל כי מן חמשה נכללו כל אחד בסוד עשרה ונעשו בו חמישים כמנין כ"ל ובהנתן בחי' אלו שהם חג"ת נ"ה עם כל היסוד במלכות אז נק' כל"ה כ"ל ה' ואז נכללים כל אחד מאלו החמישים בסוד עשרה ונעשים ת"ק וז"ס מהלך עץ חיים ת"ק שנה כי בהיותו מהלך מלמעל' עד למטה אז נשלמו בו ת"ק שנה והמל' נוטלת ממנו בחי' אחת מת"ק אלו אלא שהיא כלול' מכל הת"ק וזהו פסיעה גסה נוטלת א' מת"ק ממאור עיניו של אדם כמו שכת' הרמב"ם ז"ל בה' דעות שכבת זרע היא מאור עיניו של אדם והבן זה וז"ס ומגבעו' אשורנו כי הגבעות שהם בחי' המלכות הנק' גבעה נוק' הם יוצאים לחוץ בשעור פסיעה אחת לבר וזמ"ש אשורנו לשון פסיעה כמ"ש בזוהר פ' בלק על פסוק אשורנו כו' ואושיט פסיעה לבר כו' והיא המלכות שיצתה חוץ מהזעיר אנפין שעור פסיעה ודי בזה כי דברים אלו הם כבשונו של עולם ואין לגלות דברים אלו ולמה נק' פסיעה וז"ס ואתה תשופנו עקב והיא המלכו' הנק' פסיעה שהיא עקב ודי בזה: (דף י"ד ע"א) ונמצא עתה שהם חלוקים במציאות קפיצה זו של אברהם אם היתה ברגליו ממש שנתארכו פסיעותיו והיה פוסע פסיעות או אם נשא אותו על כנפי נשרים ובקפיצה אחת הלך שם וזהו סברת ר' נחמיה והם ב' מיני קפיצות שביארנום לעיל וזו היא כונת כל המאמרים החולקים בענין הקפיצות כי בתנחומא מונה ד' ובמס' סנהדרין מונה ג'. עוד חילופים שבין זה לזה ועוד כי לשניהם לא נמנה קפיצות הארץ דרעמסס לסכות והענין תלוי בזה כי זו הקפיצה שהיתה על כנפי נשרים בפנים אחת אליבא דכולי עלמא אינה נמנית וגם לסברת האו' כי גם באברהם היתה על כנפי נשרים ולכן לא מנו אותה בסנהדרין אמנם המקומות אשר מובן מפשטי הכתובים הם עצמם וברגליהם הלכו. אלו הם שנמנו בין בתנחומ' בין בסנהדר' כמו יעקב שנא' בו ויצא יעקב ונא' בו וישא יעקב רגליו וכן באליעזר נא' ואבא היום אל העין תלה בו בעצמו ולדברי האומר בתנחומא מוכיח כי גם אברהם היה כן ולכן לא הביא פ' זה של אורח ברגליו לא יבא כי מורה הפך זה אך הביא פסו' ויחלק עליהם לילה המורה כי בעצמו הוא חולק עליהם ואין לי פנאי להאריך בזה ואתה המעיין מעצמך תראה ותדקדק מהו ההפרש שיש בין זה לזה אחר שמסרתי לך מפתח של מחלוקת עם שכולם הם דברי אלהים חיים שלכל אלו קפצה הארץ אלא שלדברי האחד אין להכניס במנין כי אם קצתם ובזה ג"כ תבין כי בתנחומא אמר קפצה הארץ ובסנהדרין הוסיף מלת להם לומר כי אותם הג' בדוקא הוא שקפצה הארץ להם בעצמם כי הם בעצמם היו רוצים וקופצים על הארץ משא"כ באחרים שהארץ נקפצה כשנשאום על כנפי נשרים והוא אינו זז ממקומו ודי בזה כי אין לי פנאי להאריך יותר זולתי לבאר ענין מילין אלו מה עניינם: וזה יובן במ"ש בתקונין בהקדמה בכתיבת יד על ג' ווין דויסע ויבא ויט וענין קפיצא זו הוא כי הלא המלכות לפעמים היא תחת היסוד כמבואר אצלינו למעלה והנה כדי להתחבר עם בעל' גופא בגיפא צריכה לדלג ג' דלוגים שהם נצח הוד יסוד עד שתתחבר גופא בגופא שהוא ספי' התפארת ואלו הם עצמם ג' דלוגין שאנו מדלגים בג' פעמים ק' ק' ק' ה' צבאות כו' וידעת כי ג' קדש הם בחג"ת והענין הוא כי מדלגת נצח הוד יסוד ועולה בחג"ת ואלו הם עצמם שלשה דלוגים של ברכת הלבנה לחברה עם בעלה וד"ל: הרי כי ידענו בזה כי קפיצת הדרך הוא בסו' נה"י והיותם ג' ווי"ן הוא הטעם כי זעיר אנפין כולל ו"ס ולכן נרמז בוא"ו (ד"ש ע"ג) של שם ההוי"ה וכל ספי' מהם כלול' מכל הו' הרי ששה ווי"ן נמצ' כי נצח הוד יסוד הם ג' ווין ואל תתמה אם ויסע ויבא ויט הם בחג"ת ואיך עתה הם בנצח הוד יסוד כי כבר ידעת כי יש ב' ע"ב ולכן יש בפ' והיה אם שמוע עד ושמתם ע"ב תיבין כנגד נצח הוד יסוד כנז' בתקונין דקל"ג והנה נודע כי כל אחד מאלו הו' ספי' כלול' מחברתה והם י"ב ואלו הם סוד י"ב שבטי ישראל וכנגדם הי' תחום מחנה ישראל י"ב מילין כמשרז"ל במ' בתרא אמר רבה בר בר חנא לדידי חזי לי ההוא אתר מערבות מואב (ע"ב) עד אבל השיטים והוי י"ב מילין ולכן סבירא ליה לר' עקיבא דאית תחומין מדאורייתא עד י"ב מיל אך מדר' גזרו על מיל אחד בלבד ולא אאריך בנתינ' טעם בזה לבל יארך הספור: והנה י"ב אלו הם ב' ווין ו"ו עילאה ו' תתאה ו"ו עילאה תפארת כולל עמו חו"ג וכל א' כלול' מחברתה הרי ו"ו עילאה להורות על יעקב ויוסף ו' תתאה כנ"ל ולהיות כולם סוד ווי"ן לכן היו ששה אלפים אמה כי האמה היא צורת ו' והנה להיותם בנצח הוד יסוד דדכורא לכן היו מילין ולא פרסאות כי הפרסא היא נוק' בבחי' המלכות והענין הוא כי נודע כי המלכות מקננ' בעשייה שהוא סנדלפון והנה סנדלפון בגי' פ"ר שהוא שר היער ואדני בגי' ס"ה הרי פ"ר וס"ה נמצא כי בכל בחי' פרסאות הם במלכו' שהם נקבות אך מילין הם בדכורא: אמר שמואל נלע"ד שחסר כאן וצ"ל ו"ו תתאה יסוד וכולל עמו נו"ה וכל אחת כלולה מחבירתה הרי ו"ו מליאה ולכן פסיעותיו של אע"ה שהם נצח הוד יסוד שלו הם ג' מילין לפי שאינם רק ג' ספי' ולכן היו כנגדם ג' מילין וכנגד היות כל אחת כלולה מחבירתה לכן גם המיל הוא כפול אלפים אמה והם ו' תתאה: ואביא עתה מא' אחד מס"ה בפ' לך לך אשר הוא רומז כל האמור ובו נסיים בע"ה וז"ל מי העיר ממזרח דא אברהם כו' צדק יקראהו לרגלו דא הוא רקיעא תתאה ועביד נוקמין ואפיל שנאין כו' ירדפם דא אברהם וקב"ה הוא עביד קמיה וקטיל לון דכתיב יעבור שלום דא קב"ה דאקרי שלום אורח ברגליו לא יבא וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו'. טעמו נא וראו מה מתוק מדבש אומרו וכי ס"ד דהוה אברהם אזיל בגו ענני או בגו סוסוון כו' דבשלמא גו ענני ניחא אבל גו סוסוון קשיא דהול"ל ע"ג סוסוון. וקושיא זו מבואר לתינוק ן' יומו אך הענין הוא כי עננים הם הנוק' דסט"א כמש"ל והסוסוון הם נצח הוד יסוד דדכורא דילהון הרצי' ברגליו ומלבישי' את האדם והוא מתלבש בתוכם ממש ולא עליהם וסמך ממ"ש בפ' בא וז"ל ולאילין עביד שמושין כו' כי סמא"ל הוא דכורא וכל כתות דיליה הם הנוק' דאינון כעננים למירכב בהון כו' וכוחות סמא"ל דכורא אינון בסוסוון דילהון הרי מבואר בביאור כל מה שאמרנו ונכוחים הם למבין והרי בזה ביארנו שלא היתה הקפיצה ע"י שדים ואח"ך חזר ודחה גם קפיצה אחרת שהוא ע"י המלאכים וגם בהם יש ב' בחי' דכורין ונוקבין וזמ"ש דלא חזי אזיל קמיה לא מלאכא ולא שליחא אמר מלאכא כנגד נצח הוד יסוד הנקראת מלאכים כנז' בפ' פקודי דף רל"ב ע"א ושליחא נגד הנאחזים במלכות שליחא דכלהו ע"כ מצאתי עוד בס' אחד: אמר שמואל: נלע"ד שהמאמר הזה הועתק מכ"י הרב עצמו ומעתיק המאמר טעה בהעתקתו וכבר תקנתי בו מה שיכולתי לתקן ושגיאות מי יבין ולא נמצא בו יותר: ===פסקא ה === מדרשים שם בפ' לך לך פרשה מ"ד סי' י"ז וז"ל ר' אבין מוסיף תרתין נובלת אורה של מעלה גלגל חמה נובלת חכמה של מעלה תורה כו' הנה נתבאר כי יעקב יוצא מן (ע"ג) ההארה של יסוד דאבא שבתוך ז"א הנובלת ויוצאת לחוץ של ז"א ומשם ניתנת ליעקב הנק' תורה וזה מ"ש נובלת חכמה של מעלה מבחי' היסוד שלו נובלת ההארה היוצאת ליעקב הנק' תורה וז"ס פ' תורה צוה לנו משה כי משה הוא היסוד של אבא שבתוך ז"א כמבואר אצלינו וממשה יצאה התורה שהיא הנק' קהלת יעקב שהם האורות של משה הנקבצים ונקהלים ביעקב ושם נעשים תורה. אמר שמואל עוד נת' מאמר זה בש"א בשער ההקדמות בדרוש פרצופי לאה וע"ש ועוד נתבאר בש"ה שער המצות: ===פסקא ו === שם בפ' תולדות פרשה מ"ה וז"ל ויאמר יצחק אל בנו מה זה מיהרת למצוא בני למצוא מיהרת למצוא הברכה אביך נתברך ן' ע"ה ואתה ן' ס"ג שנים כו' כבר הודעתיך כי יעקב הוא ז"א או פרצוף הנק' יעקב היוצא בפני ז"א מן החזה ולמטה (ד"ש ע"ד) שהוא המקום שהחסדים מתגלים בו כנודע כי שם סיום התלבשו' יסוד דאימא והנה אימא היא הוי"ה דמלוי ס"ג ומתלבשת בשש ספי' ושליש שהם כחב"ד חו"ג ושליש ת"ת של ז"א שעד שם הוא מקום המכוסה וכל מדריגה מהם כלולה מעשר הרי ס"ג ונמצא כי בהשלי' ס"ג אז מתגלים החס' ומהם מתברך יעקב: ===פסקא ז === מא' במ' ילקוט פ' וישלח סי' קל"ו וז"ל אל תיראי וגו' אלא כל שבט ושבט נולדה תאומתו עמו. תאומה יתירה נולדה עם בנימין כו' זה יובן עמש"ל בפ' ותוסף ללדת את אחיו את הבל כו' וע"ש והענין הוא כי גם בנימין ניתוספה עמו ולפי שכשנאבד יוסף הצדיק הושם בנימין במקומו כנז' בס"ה וגוף וברית חשבינן חד: ===פסקא ח === שם פ' ויחי צ"ח וז"ל ראובן בכורי אתה אתה בכור ואני בכור אני בן פ"ד שנה לא ראיתי טיפת קרי ואתה וילך ראובן וישכב כו' סבת זה השבח ביעקב יותר משאר כל הצדיקים הוא כי הנה נתב' בס"ה פ' קדושים כי יעקב בא לתקן עון גלוי עריות של אדה"ר כנודע כי שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם והנה אדה"ר הוליד שדין ורוחין ולילין מטיפת קרי שהוציא בק"ל שנים שפירש מאשתו חוה כנודע וכבר הודעתיך בביאור מאמר מס"ה בריש פ' בראשית בענין מ"ב זווגין שיש בטיפת זרע העליון שהם בחי' פ"ד טיפות פשוטות וכנגדם נשתהא פ"ד שנים מלראות טיפת זרע: ==ספר שמות - דברים== ===פסקא א === מא' במ' תנחומא והביאו הילקוט בפ' בא סימן קפ"ז וז"ל החדש הזה לכם ראש חדשים אר"י לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחדש הזה אלא משום כח מעשיו הגיד לעמו כו' הטעם הוא כי בר"ח ז"א עומד בנצח ונוקביה בהוד כנודע והענין זה הוא ביום ר"ח ואמנם זה לא היה כך בבריאה וזה קושיא באצי' והשיב משום כח מעשיו הגיד לעמו הכונה אחיזתם בהוד והם אומרים אין לנו חלק לכן המלכו' לשם בנצח. אמר שמואל פשוט הוא שהלשון מוטעה כלו ואין בי כח לפשוט את ידי בו. מה שהבנתי מכללות דברי מוהר"י צמח שכונת ר' יצחק היא שהיה להתחיל התורה מהחדש הזה דניסן הוא רומז על ראש הנקבה והיה צריך להתחיל בו משום זה השער לה' ותירץ הטעם הוא כו' עיין בפנים: ===פסקא ב === שם שמות רבה פ' כי תשא פרש' מ"ה וז"ל ה' מלאכי חבלה היו שם אף וחימה וקצף והשמ' (ע"ד) והשחת אותה שעה באו ג' האבות ועמדו בג' כו'. הנה ה' מלאכים אלו נאחזים ונשרשים בה' גבורות המתפשטות בגופא דז"א בחג"ת נ"ה וכלם ירדו אח"ך לתוך היסוד ונכללו שם ושם נתמתקו שלשתם בלבד, והם קצף והשמד והשחת שהם כנגד חג"ת ולכן כשהזכי' מרע"ה זכות ג' האבות שהם כנגד חג"ת נסתלקו כי הם גבורות ממותקות אבל שני הגבורות שכנגד נו"ה לא נתמתקו ולכן הם אשר נשתיירו והם אף בנצח חמה בהוד וכנגדם הבל וקין הבל בנצח וקין בהוד: ===פסקא ג - י"ג מדות דר"י=== {{דה מפרש|מאמר בספרי בפ' ויקרא וז"ל: רבי ישמעאל אומר בי"ג מידות התורה נדרשת בהם כו'}} הכונה היא כי אין ספק שהתורה התחתונה היא נדרשת מי"ג מדות אלו ונמשכו אליה מהתורה העליונה שבכת', הנדרשת מי"ג מדות דוגמת אלו, כי כל מה שיש בתחתונים דוגמתם בעליונים ומשם מתפשט בתחתונים. והנה התורה העליונה (שהיא ת"ת) נחלקת ל''י"ג מדות'' בסוד ו"ק שבה כלולים מדין ורחמים וכללותם-- הרי י"ג. ו''דרישה'' זו מצד המלכות המקבלת ממנו מת"ת; פעם כך ופעם כך. * '''( א )''' כי פעמים תקבל מחו"ג שבת"ת וזהו ''מקל וחומר''. כי 'קל' רומז לרחמים, המקילים את הדין ומרחמים על העולם; ו'חומר' רומז לדין המחמיר לדון את העולם -- הרי מדה א'. ומדה זו כשהעולם נדון קצת ממנו בדין גמור וקצת ממנו ברחמים גמורים - הרי '''מקל וחומר'''. והיא מדה א'. * '''( ב )''' ולפעמים תקבל מת"ת שבת"ת שהוא המכריע וקו השוה בין חסד לגבורה ואז יהיה העולם נדון בדין ממוזג -- לא רחמים גמורים ולא דין גמור אלא גזרה שוה לשניהם, ממוצעות, בסוד הת"ת. וזו נקראת '''גזירה שוה''' -- מדה ב'. * '''( ג )''' ולפעמים תקבל מצד הת"ת הנקרא 'אב' בנטותו לצד הנצח או לצד הוד הנקראים 'כתוב אחד'. וזהו ''מבנין אב וכתוב אחד''. או בהכריעו בין נו"ה, וזהו ''מבנין אב וב' כתובים'' שהם נצח והוד. ואז נקראת '''מבנין אב וכתוב אחד; מבנין אב וב' כתובים''' -- וזו מדה ג'. * '''( ד )''' ולפעמים מקבלת מכללות ת"ת בכל שש קצוותיו, וזהו '''מכלל ופרט'''; וכלל ואח"כ פרט. ותהיה אז ההנהגה ממדת המלכות, כי '''אין הכלל אלא מה שבפרט'''. וזו נקראת ''מכלל ופרט'' -- מדה ד'. * '''( ה )''' ולפעמים מקבלת מלכות מכללות ת"ת כנז' ותתגבר מדת הת"ת עליה ויתנהג העולם על ידו, ומדת המלכות נכללת בו, והוא יהיה עיקר ההנהגה. כי ''פרט וכלל'' מתרבה הכלל ויהיה הכלל עיקר. כי{{הערה|<small>נ"ל להוסיף ''כי {{קו תחתי|לפעמים}} יגברו...'' - ויקיעורך</small>}} יגברו שש קצוותיה על שש קצוותיו ולפעמים להפך. וזו נקראת '''פרט וכלל''' -- מדה חמישית. * '''( ו )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה מיסוד ותכריע בין ת"ת ליסוד וזהו ''כלל ופרט וכלל''. כי 'כלל' הוא ת"ת (<small>שבו כלולים הו"ק</small>), ו'פרט' היא המלכות (<small>דלית ליה מגרמה כלום, ועוד ששם הדברים בפרטות ומתפרשים בסוד "ופרט כרמך לא תעולל לעני ולגר תעזוב אותם", כי שם מקומם</small>) וכלל הוא יסוד (<small>הנקרא 'כל', דכליל שית בקרטופא חדא</small>). ואז יתנהג העולם ע"י המלכות, וזהו ''אי אתה דן אלא כעין הפרט''. וזהו '''מכלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט''' -- מדה ששית. * '''( ז )''' ולפעמים תעלה המלכות למעלה בסוד עטרת בעלה ותשפיע לת"ת בהתנהג העולם על ידה ברדתה למטה בבחי' זו. וזהו ''מכלל שהוא צריך לפרט''. ולפעמים תחסר אור המלכות ותצטרך לקבל אור מהת"ת להשלים עצמה בהתנהג העולם בבחי' זו הגרועה שאין לה אלא לצורך עצמה ולא להשפיע, כי כל הבחי' הנז"ל הם שמקבלת מדת המלכות שפע לצורך עצמה ולא לצורך אחרים. וזו היא ''מכלל שהוא צריך לפרט''. א"כ{{הערה|<small>טעות סופר אולי כאן? - ויקיעורך</small>}} '''מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל'''. זו מדה שביעית. * '''( ח )''' ולפעמים תקבל המלכות מהת"ת בסוד 'למודי השם' -- על ידי נצח או הוד, ותהיה המלכות בהוד והת"ת בנצח בסוד שם ן'{{הערה|<small>צ"ל ''בסוד שם ן' - שם ד' בנצח ושם אדני וכולי'' והכוונה לשם הויה. וכן מוכח בהמשך. כנ"ל. - ויקיעורך</small>}} ד' בנצח ושם אדני בהוד. : והנה הנהגה זו היא הנהגת תחלת ברייתו של עולם כי מתחלה היו למעלה ד"ו פרצופים והמלכות שנקראת 'דבר' היתה בכלל הת"ת הנקרא 'כלל', והיא כלולה בו, ויצתה מן הכלל (שהוא הת"ת) ונדבקה ב'למודי השם'. וזהו ''וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' - כי לא ללמד על המלכות לבד (<small>שתהיה היא לבדה בלמודי ה' למטה</small>), אלא ''ללמד על הכלל כולו יצא''-- שגם הת"ת מזדווג עמה בלמודי ה'. כיצד? ת"ת בנצח בימין בשם בן ד' ומלכות בשמאל בהוד בשם אדנ"י, ויתחברו אז שניהם ע"י היסוד בסוד יאהדונה"י (כנזכר בתקונין). ונמצא שע"י ירידתה ממקום הת"ת ירד גם כן הת"ת עמה בלימודי ה' (<small>שהם נו"ה</small>). וזהו '''לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. : ועוד כי כאשר ירדה מדת המלכות מאת פני המלך ונטרדה למטה, לא לבד גרמה לת"ת שהוא נקרא ''"עצמו"'' כד"א משה בפ"ע אמרן שהוא המקום שהיא היתה שם בעת אצילותה בין תרין דרועוי כי יצטרך המלך כאשר ירצה לדבר עם הכלה הכלולה לרדת למקומה בלמודי ה' שהם נו"ה (<small>כי זולת זה אי אפשר התדבקות גופא בגופא בסוד חבוק, אחר שהיא למטה והוא למעלה וצריך הוא לרדת למטה להיות אצלה בסוד הגוף - גופא בגופא</small>); אלא גם ראש המלך (בסוד רישא דז"א) גרמה שירד גם הוא למטה כדי שיהיה החבוק שלם -- גופא בגופא, אנפין באנפין, דרועין בדרועין, רגלין ברגלין. וזהו ''ללמד על הכלל כלו יצא'' -- לומר שהת"ת כולו בכללו ירד בלמודים, ולא הת"ת לבד שהוא סוד גופא. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא'''. וזו היא מדה ח' : ועוד גם טרם רדתה למטה יצדק אומרו ''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד'' כי נוקבא דז"א יצאת מאחורוי מבין תרין דרועין דידיה לעומת החזה ושם נעשה לו ראשה וזרועותיה שהם חו"ג שבה נאצלו כנגד נו"ה שבזכר ונו"ה שבה שהם למודי ה' יצאו מן הכלל שהוא הת"ת וזהו '''דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד''' -- כי יצא מן הכלל ללמד כי הם למודי ה' כי אין להם על מה שיסמוכו בת"ת והוצרך הזכר העליון להמשיך רגליו למטה ג"כ להיות היא עזר כנגדו ולא חוצה לו. וזהו '''אלא ללמד על הכלל כולו יצא''' כי הוצרכו למודי הזכר להתפשע למטה וכל זה בכלל המדה הח'. והמבין יבין. * '''( ט )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד עבור המלכות להוליד למטה דוגמת העליונה בסוד תיבת נח שיצאו ממנה ג' גוונים שם חם ויפת שהם דין ורחמים וכללותם דמיון ת"ת הכוללת דין ורחמים אלא לפעמים תתעבר בסוד הרחמים לבד ויהי' כל הג' גוונים אלו נוטים כולם לצד הרחמים {{הערה|<small>צ"ל ''כענין'' - ויקיעורך</small>}}בענין ת"ת הנוטה לצד הרחמים. וזהו '''וכל דבר שהיה בכלל''' בסוד האצילות למעלה מן הת"ת, '''ויצא לטעון טעון אחר''' בסוד העבור, ונתעברה בג' גוונים הנזכרים כלולים זה בזה בסוד הרחמים '''שהוא כענינ"ו''' -- כענין {{קו תחתי|ו'}}, שהוא סוד הת"ת, ואז '''יצא להקל''' בסוד הרחמים הוליד ג' גוונים כולם מצד הרחמים, '''ולא להחמיר'''. וזו היא מדת תשיעית. * '''( י )''' ולפעמים תתעבר בסוד דין ורחמים ביחד ''שלא כענינ"ו''-- שלא כענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא נוטה לצד הרחמים, ואז תצא ''להקל ולהחמיר'' ותתעבר ותוציא (ד"ש ע"ב) למטה ג' גוונים דין ורחמים ממוזגים וזו היא '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר'''. וזו מידת עשירית. * '''( יא )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות ברדתה למטה ממקום אצילותה עם הת"ת ותרד למטה ביצירה בסוד מטטרו"ן (<small>שהוא נער, חגיר חרצין, בסוד שתין פולסי דנורא שהם ס' גבורים בסוד הדין</small>). וזהו ''ויצא לידון בדבר חדש'' - ולפי שתמיד מתחדש מטטרו"ן כד"א "אנוש כחציר ימיו כולי" כנז' בפ' פינחס. וזהו 'בדבר החדש'. ואז ברדתה למטה במקום מטטרו"ן הוא סוד הגלות בסוד "אי לך ארץ שמלכך נער". וזהו ''אי אתה יכול להחזירו לכללו'' - כי הזווג בטל בימי הגלות ואין לה יכולת לעלות אצל בעלה ''עד שיחזירנה הכתוב'' -- שהוא סוד נצח כד"א "למנצח על אילת השחר", תרין שחרין דאיילתא. ולפי שהוד הוא בגלות (<small>כד"א "כל היום דוה"</small>) צריך נצח עם ת"ת להחזירה במקומה ותהיה החזרה נגלת לעיני כל חי ולא תהיה סתומה אלא מפורשת. וזהו ''עד שיחזירנה הכתוב לכללו בפירוש''. וזהו '''כל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש, אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש'''. וזו מדה י"א. * '''( יב )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד המלכות בנו"ה שבה המקבלת מת"ת וזהו '''ודבר הלמד מענינ"ו''' - מענין {{קו תחתי|ו'}} שהוא הת"ת. או יהיו מקבלים נו"ה שבה מסוף הת"ת שהוא יסוד וזהו '''ודבר הלמד מסופו'''. וזו היא מדה י"ב. * '''( יג )''' ולפעמים יתנהג העולם בסוד נו"ה שבמלכות שהם ''שני כתובים המכחישים זה את זה'', דהיינו זהו דין וזה רחמים וע"י יסוד שהוא ''הכתוב השלישי המכריע ביניהם'' יתמזגו ויתנהג העולם ע"י מזוג היסוד המכריע בתוך המלכות. וזהו '''וכן ב' כתובים המכחישות זא"ז עד שיבא הכתוב הג' ויכריע ביניהם'''. וזו מדה י"ג: ===פסקא ד === מא' בספרי פ' שמיני והובא בחומש רש"י ז"ל וז"ל קרב אל המזבח. שהיה אהרן בוש וירא לגשת א"ל משה למה את בוש לכך נבחרת. הנה מלת לכך נראה דוחק קצת והענין הוא כי חוזר אל מ"ש שהיה בוש והיתה בו מדת הבושה והענוה ואמר מפני שיש בך מדת הענוה יתירה על זולתך לכך נבחרת: ===פסקא ה === '''מאמר במ' רבה פ' חקת פרשה י"ט וז"ל:''' ''דבר אחר: דברים שלא נגלו למשה נגלו לר"ע וחביריו וכל יקר ראתה עינו זה ר' עקיבא וחביריו''. גם באותיות דר"ע נז' על דרך זה שבחו של ר"ע. וכן במסכת שבת פ' הבונה אמרו שהיה ר"ע דורש על כל קוץ וקוץ תלי תלים של הלכות עד שכמעט תשש כחו של משה. והנה ארז"ל כי אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נגלה למשה, ולכאורה דבר זה תימא גדולה. אבל הענין הוא כי משה ודאי שכל מה שעתיד להתחדש בעולם בכל התורה ידע, אלא מה שידעם היה בע"פ אבל לא היה יודע לדורשם ולרומזם בפסוקי התורה כל א' וא' במקומו, עד שבאו חכמי הדורות וכל א' ואחד היה דורש הדרשות שהם מחלק נשמתו ולומדם מן הפסוקים. וכן היה בר"ע. שכל אותם תלי תלים של הלכות --עם שכבר נגלו למשה ענינם-- אלא שלא נגלה לו מקום רמיזתם בפסוקים. ובא ר"ע ודורשם על קוצי התורה והיה אומר קוץ זה רומז לדרשה זו, וזו לזו: ===פסקא ו === (ע"ג) מ"א' במ' רבה פ' וזאת הברכה וז"ל ד"א מהו איש האלהים א"ר אבן מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה אלהים. נודע הוא כי בינה נקראת אלהים והנה"י שלה נכנסו בסוד מוחין תוך ז"א עד החזה שהוא מחצית קומתו וגם כי לאה הנק' אלהים ג"כ יוצאת מחצי הז"א ולמעלה ולכן משה שהוא רומז אל ז"א מחציו ולמעלה נקרא אלהים אבל מחציו ולמטה שיוצאת רחל אשתו נק' הוא איש כמש"ה לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת וזה נאמר על רחל הנק' חוה הב' ונת' ג"כ בש"ד שער הפסוקים בפ' ואנכי איש חלק וע"ש: אמר שמואל מצאתי כתוב מאמר בס"ה פ' וישלח תו אבהן שבקו ליה מחייו ע' שנין כו' וז"ל סוד נפלא מ"ש בזוהר במקומות אחרים האמנם בפ' וישלח האריכו בו בסוד אדה"ר שנתן משניו שבעי' שנים. ועוד אמרו דאברהם שבק ליה ה' שנים ויצחק לא שבק ליה כלום יעקב שבק ליה כ"ח שנים ויוסף שבק ליה ל"ז שנים סך הכל ע' שנים. וראוי לידע מאחר שאדה"ר שבק ליה ע' שנה מה צורך עוד לאבות שיתנו לו כל אחד ואחד כ"כ שנים. ואגב נדקדק דלמה יצחק אבינו לא שבק ליה כלום. והענין הוא שהשנים שהניח לו אדה"ר מלבד שהם שנים מתים כמש"ה כי ביום אכלך ממנו מות תמות גם היו שנים פגומים מזוהמת נחש ואעפ"י שעשה תשובה הלואי שיועיל לו לעצמו ולכן לקח ע' שנה מהאבות והענין הוא כי (ד"ש ע"ג) הכל הולך אל מקום אחד כמ"ש חז"ל שאדה"ר נתגלגל באבות ונתקן בהם ממה שחט' בע"ז וג"ע וש"ד ובראשונה תקן אברהם אבינו מה שחטא בע"ז ולכן הושלך אברהם בכבשן האש לקיים מקרא שכתוב פסילי אלהיהם תשרפון באש ונודע כי הפוגם בע"ז פוגם בה' אחרונה של ההוי"ה וכשתקן אותה הה' נתוסף לו ה' בשמו ונקרא אברהם ולכן הניח לו משניו ה' שנים כנגד ה' של השם. וביצחק תקן עון ש"ד כשפשט צוארו ע"ג המזבח ועכ"ז לא הניח לו משניו כלום כי יצחק מסטרא דתוקפא דדינא דגבורה ואין נמשכים ממנה חיים. וביעקב שכוון לשם שמים בלוקחו ב' אחיות ולא הותרו אלא לו לבד תקון עון ג"ע וגם זה היה בסוד גדול להוציא מן הקליפה אל הקדושה אותם ב' טפות של זרע שלקחה אותם לילי"ת חוה א' ועכשיו נתקנו ברחל ובלאה וכל טפה היא רומזת ליד אחת וז"ס יד ליד לא ינקה רע שהוא הקרי הנק' רע וז"ס מה שעבד יעקב ז' שנים וז' שנים לרמוז אל אותה היד ולכן אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכם שהם השתי ידות הנז' העולים כ"ח וכנגדם שבק ליה מחייו כ"ח שנה וכנגד יצחק אע"ה שלא הניח לו כלום להיותו מצד הגבורה כאמור ולכן נעקד ע"ג המזבח בהיותו בן ל"ז שנים לכן יוסף שבק ליה מחייו ל"ז שנים להיותו מבחינת היסוד הנק' ק"ץ ח"י כנגד יצחק אע"ה והנה חי הוא היסוד והוא קץ אל הגבורה נמצא שיוסף תקן ליצחק אע"ה ולכן שבק ליה מחייו ל"ז שנה מספר שהיו ליצחק אע"ה בשעת העקידה: אמר שמואל כך נלע"ד לתקן להיות שבשעת העקידה יצאה נשמתו של יצחק אע"ה ואחר העקידה באו לו חיים אחרים מסטרא דדכורא לכן אותם הל"ז שנים ראשונים שהיו לו קודם העקידה שהיו (ע"ד) מסטרא דנוק' מסטרא דשרה אימיה כמש"ה והנה בן לשרה אשתך נתנם במתנה לדוד הע"ה שגם הוא אתי מסטרא דנוק' ודוק ותשכח היותם ל"ז שנים השלשים מסטרא דנה"י בסוד ג' עדרי צאן רובצים עליה והשבע' מסטרא דנוק' עצמה הנקראת בת שבע כנלע"ד. חזרנו להקדמתינו שהע' שנה של אדה"ר הם שנים מתים וטעם למה אדה"ר נתן לו ע' שנה ולא יותר הטעם הוא לפי שדוד הע"ה מסטרא דנוק' הנק' שביעית להיות כולל' שבע העליונות וגם נותנת שפע לשבע הנערות אח"ך הראויות לתת לה מבית המלך וכל אחת כלולה מעשר הרי ע' ואם תשאל אעיקרא דמילתא למה נתן לו חיים ולא הניח אותו שיהיה נפל הטעם הוא בעבור שעיקר תקנתו היה בדוד וז"ס שמו אדם ר"ת אד'ם דוד משיח ודע הקדמה אחת כי קודם שחטא אדה"ר היו החיים באים לבני האדם מא"א ולכן היו בבני אדם חיים ארוכים ואחר שחטא הוא וחזרו ג"כ בניו למרות העליון נאמר בהם לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו ק"ך שנה מסטרא דז"א ולפי שהאדם חטא בה' אחרונה של ההוי"ה שהיא שביעית כאמור לכן נתן לו מימיו כנגדם ע' שנה לדוד הע"ה ואח"ך כשבא אדה"ר בגלגול דוד הע"ה חזר ונתקל במעשה דבת שבע לפי שאכלה פגה ולכן לא נתקן עדיין לגמרי: אמר שמואל אעפ"י שבענין האשה לא ניתקן לגמרי הנה נתקן לגמרי מהקללה שנתקלל מפי הקב"ה שא"ל כי ביום אכלך ממנו מות תמות כי בגלגול דוד המלך נאמר בו דוד מלך ישראל חי וקיים כנגד ב' מיתות נאמר לו ב' ברכות חי וקיים וכנגד החסרון של קין והבל נתקן הכל בשלמה הע"ה ונק' איש מנוחה ועכ"ז לא ישלים לגמרי עד הגלגול הג' במשיח בן דוד ואז יחזור הברכה על כל באי העולם ג"כ ואז כתי' בלע המות לנצח וגו' והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד: ==שונות== ===פסקא א - על פומא דאליהו אתגזר=== סוד מ"ש חז"ל בכמה מקומות על פומא דאליהו אתגזר כו' וכשמזכיר דברי חז"ל אמר ר' פלוני פתח כו' מה ענין הפרש בין לשון זה ללשון זה. והענין הוא כי הנה נודע כי אליהו ז"ל נפרש מבני אדם ונעשה מלאך; לא נשאר לו כח לפתוח ולחדש בתורה להיות כי לא בשמים היא ולא נשארה תורה בעליונים כלל. ועל כן איננו יכול זולתי לספר לתלמידי חכמים התחתונים ממה שנתחדש בישיבה עליונה של התלמידי חכמים העליונים הגדולים, לכן אמר ''"על פומא דאליהו אתגזר"''. האמנם התלמידי חכמים יש להם יכולת לפתוח ולחדש בתורה כל מה שיראה להם, וכמו שאמר הפסוק "על פי התורה אשר יורוך כולי". ואעפ"י שנפטרו מזה העולם - כמו שמצינו בזוהר בהרבה מקומות דאמר כך פתח ריש מתיבתא כו' ובמתיבתא דבצלאל ואהליהב וכיוצא באלו הצדיקים - יכולים לפתוח בתורה ולחדש כל מה שירצו, לכן כתיב בהו ''"ר' פלוני פתח"'', וכיוצא מאלו הלשונות. נמצינו למדים כמה גדלה מעלת ישראל מכל האומות ומכל שאר המלאכים שהמלאכים נקראו עבדים וישראל נקראו בנים שנאמא "בנים אתם לה' אלהיכם".{{ררר}}'''עד כאן.''' :''כנלע"ד שמואל ויטאל בן הרב המחבר אבא מארי כמהר"ר חיים ויטאל זלה"ה'' <references/> dvia7s4sp8kcsqs9kzd1cpzz20uvnxw 0 264991 3101925 1450059 2026-11-07T18:42:48Z Yaakov304 38031 3101925 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|לקוטי מוהר{{"}}ן||ל|לא|לב|}} ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא [לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה] אָמְרוּ לֵהּ, אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא, עַיְלֵי לְמָתָא. אַיְתֵי פָּארֵי, שְׁדָא לְהוּ אָמַר לְהוֹ, אִפְשְׁלֵי לִי חַבְלֵי דְפָארֵי, וַאֲעַיְלֵהּ. אָמְרוּ לֵהּ, וּמִי אִיכָּא. דְּמִפְשַׁל חַבְלֵי מִפָּארֵי. אָמַר לְהוּ, וּמִי אִיכָּא דְּמַיְתִי בֵּירָא מִדַּבְרָא לְמָתָא רַשִׁ"י: דְּפָארֵי סֻבִּין. עֲשׂוּ לִי חֶבֶל מִסֻּבִּין. וְאִם אֵין אַתֶּם עוֹשִׂים שְׁאֵלָתִי, אַף אֲנִי לא אֶעֱשֶׂה שְׁאֵלַתְכֶם. ==א== צְדָקָה הִיא בְּחִינוֹת הַגַּלְגַּלִּים כְּמַּאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, גַּלְגַּל הוּא הַחוֹזֵר בָּעוֹלָם וּבִשְׁבִיל זֶה יֵשׁ בָּהּ שֵׁשׁ בְּרָכוֹת וְאַחַת עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ בְּרָכוֹת, וְהַמְפַיְּסוֹ בִּדְבָרִים מִתְבָּרֵךְ בְּאַחַת עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, וּכְנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת כִּי הַצְּדָקָה מַנְהֶגֶת כָּל גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ בִּבְחִינוֹת: "דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם" נשר, דא רחמי, הַיְנוּ צְדָקָה וְזֶה שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל נְהִירִין לִי שְׁבִילִין דִּרְקִיעַ כִּשְׁבִילִין דִּנְהַרְדָּעֵי הַיְנוּ כִּשְׁבִילִין דִּנְהוֹרֵי דֵּעָה בְּחִינוֹת צְדָקָה רַחֲמֵי וְעִקַּר הָרַחֲמִים עַל יְדֵי הַדַּעַת ==ב== וּמַה שֶּׁחָסֵר מֵהַבְּרָכוֹת הֲלא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת שִׁבְעָה בְּרָכוֹת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת וּלְפִי הַגְּמָרָא, מֵהַנּוֹתֵן וְהַמְפַיֵּס אֵין כָּאן רַק שְׁבַע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת דַּע שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַגַּלְגַּלִּים שְׁלֵמוּת הַצְּדָקָה, אֵינוֹ אֶלָּא בְּשַׁבָּת 'שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לָעֲנִיִּים' הַיְנוּ הַצְּדָקָה אֵין לָהּ שְׁלֵמוּת אוֹר אֶלָּא עַל יְדֵי שַׁבָּת עַל יְדֵי שַׁבָּת מְאִירָה כַּשֶּׁמֶשׁ, בִּבְחִינוֹת: "שֶׁמֶשׁ צְדָקָה" וְזֶה שֶׁמַּסְמִיךְ הַתַּנָּא 'יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן. אַרְבַּע', וּסְמִיךְ לֵהּ 'פָּשַׁט הֶעָנִי' כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אוֹר הַצְּדָקָה וּשְׁלֵמוּתָהּ אֵינָהּ אֶלָּא בְּשַׁבָּת כִּי עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת הַצְּדָקָה הִיא הָאֱמוּנָה בִּבְחִינוֹת: "וְהֶאֱמִין בַּה'" וְכוּ' וְשַׁבָּת הִיא אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבְיִחוּדוֹ וֶאֱמוּנָה הִיא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת בִּבְחִינוֹת: "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת" בִּבְחִינוֹת: "וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי" וְאֵין שְׁלֵמוּת לְהַבְּרָכוֹת אֶלָּא עַד שֶׁיְּקַבְּלוֹ מִמְּקוֹר הַבְּרָכוֹת בִּשְׁבִיל זֶה כְּתִיב בָּהֶם שֵׁשׁ בְּרָכוֹת וְאַחַד עָשָׂר לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'בָּא דָּוִד וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַד עָשָׂר, בָּא יְשַׁעְיָה וְהֶעֱמִידָן עַל שֵׁשׁ, בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אֱמוּנָה' לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת לְהַדַּעַת שֶׁהוּא הַתּוֹרָה וְאֵין שְׁלֵמוּת לַגַּלְגַּלִּים אֶלָּא עַל יְדֵי אֱמוּנָה גַּם שֶׁמַּה שֶּׁמָּצִינוּ גַּבֵּי גַּלְגַּלִּים שֶׁעִקַּר הֲלִיכָתָם מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח וְגַלְגַּל הַיּוֹמִי מַכְרִיחַ אוֹתָם מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב זֶה הַדָּבָר מָצִינוּ גַּבֵּי צְדָקָה מזרח, זה בחינת הנותן צדקה בבחינות: "מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ" בִּבְחִינוֹת: "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה" וּמַעֲרָב, זֶה הַמְקַבֵּץ הַצְּדָקָה, הַיְנוּ הֶעָנִי בִּבְחִינוֹת: "וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ" וְזֶה: 'יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁבַּעַל הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי, הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל הַבַּיִת' כִּי עִקַּר הַתְּנוּעָה מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח הַיְנוּ עִקַּר הָעֲשִׂיָּה הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל הַבַּיִת ==ג== וְדַע שֶׁאֵין קִיּוּם אֱמוּנָה אֶלָּא עַל יְדֵי בְּחִינוֹת בְּרִית בִּבְחִינוֹת: "וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ" וְזֶהוּ. שֶׁנֶּאֱמַר בְּרִית בְּשַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּרִית עוֹלָם בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְכוּ' "אִם לא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לא שָׂמְתִּי" כִּי "חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ" הַיְנוּ הַגַּלְגַּלִּים תְּלוּיִים בַּבְּרִית ==ד== וְדַע שֶׁהַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בַּדְּרָכִים הִיא בְּסִבַּת גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ כִּי אֵין לְךָ דָּבָר מִלְּמַטָּה שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב מִלְּמַעְלָה יֵשׁ כּוֹכָבִים שֶׁהֵם מְגַדְּלִים מִינֵי עֲשָׂבִים בְּאֵיזֶהוּ מְקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיְּהֵא דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיִּהְיֶה מִדְבָּר וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיְּהֵא יִשּׁוּב בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים וּלְפִי הַהִתְנוֹצְצוּת הַכּוֹכָבִים עַל הַמָּקוֹם כֵּן הַמָּקוֹם מִתְנַהֵג וְזֶהוּ בְּחִינוֹת: "דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוּת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד" "מוֹעֵד", זֶה בְּחִינוֹת גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ שֶׁעַל יָדָם נֶחֱשָׁב הַזְּמַן. וְזֶהוּ: "דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כַּאֲפֵלָה" שֶׁאֵין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מְאִירִין לָהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה נִכְשָׁלִים וְהַכּל תָּלוּי בַּבְּרִית, בִּבְחִינוֹת: "אִם לא בְרִיתִי" וְכוּ' וְזֶהוּ 'כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה' בְּחִינוֹת: "הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי" [שעשה מעשה אישות] הַיְנוּ שֶׁהַדֶּרֶךְ תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית וּבִשְׁבִיל זֶה חַיָּב אָדָם לִפְקד אֶת אִשְׁתּוֹ קדֶם שֶׁיֵּצֵא לַדֶּרֶךְ כְּדֵי שֶׁלּא יִהְיֶה בִּבְחִינוֹת: "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ" הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית לא יִהְיֶה לוֹ צַעַר בַּדֶּרֶךְ ==ה== וְיֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת בְּרִית בְּחִינוֹת אַבְרָהָם, וּבְחִינוֹת אֱלִיעֶזֶר אַבְרָהָם, הוּא בְּרִית עִלָּאָה שֶׁהוּא רָקִיעַ הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִּין עִלָּאִין לְמַיִּין תַּתָּאִין והוא בחינות בן חורין בבחינות: "אַשְׁרַיִךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִין" וְהוּא עָבֵד תּוֹלָדִין בִּבְחִינוֹת: "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" כִּי הַחֵרוּת תְּלוּיָה בַּבְּרִיתבִּבְחִינוֹת: "בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר" וֶאֱלִיעֶזֶר, הוּא בְּרִית תַּתָּאָה בבחינת "כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ" 'שְׁמוֹ כְּשֵׁם רַבּוֹ' שֶׁהוּא חַנוֹךְ, מַטַ"ט בחינות: "וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו" בחינות: "חֲנוֹךְ לַנַּעַר" בחינות: "אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר" וְהוּא תַּחַת בְּרִית עִלָּאָה בִּבְחִינוֹת: "שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי" וְהוּא רָקִיעַ הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִּין דָּכַיִן לְמַיִּין מְסָאֳבִין בֵּין אִסּוּר וְהֶתֵּר, וּבֵין כָּשֵׁר וּפָסוּל, וּבֵין טָמֵא וְטָהוֹר וְזֶהוּ בְּחִינוֹת: "חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַּרְכּוֹ" "עַל פִּי" דַּיְקָא, הַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּבְרִית עִלָּאָה, הוּא שְׁמִירַת הַבְּרִית קדֶשׁ וּבְרִית תַּתָּאָה, הוּא שְׁמִירַת אִסּוּר וְהֶתֵּר וְכוּ' וְצָרִיךְ לָאָדָם לִהְיוֹת לוֹ אֵלּוּ שְׁנֵי בְּחִינוֹת בְּרִית הַיְנוּ שֶׁיְּהֵא צַדִּיק וְלַמְדָן כִּי 'לא עַם הָאָרֶץ חָסִיד' צַדִּיק, נִקְרָא עַל יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית קדֶשׁ ולמדן, על ידי איסור והיתר וְזֶהוּ: 'אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת' וְכוּ' צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא צַדִּיק וְלַמְדָן מַלְאָךְ, זֶה בְּחִינוֹת לַמְדָן, בְּחִינוֹת מַטַ"ט כַּנַּ"ל צְבָאוֹת, אוֹת הוּא בַּצָּבָא דִּילֵהּ בְּחִינוֹת צַדִּיק אוֹת בְּרִית וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמֻּזְכָּר צַדִּיק גַּם בְּרִית תַּתָּאָה נִכְלָל בּוֹ כִּי הַתַּחְתּוֹן נִכְלָל בָּעֶלְיוֹן בִּבְחִינַת יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי ==ו== וּמִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בְּרִית אֲזַי 'חֶסֶד מִתְגַּלֶּה בְּפֻמָּא דְּאַמָּה' בִּבְחִינַת: "לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ" וּבִשְׁבִיל זֶה נִתְּנָה מִדַּת חֶסֶד לְאַבְרָהָם כִּי הוּא הָיָה ראשׁ לַמַּאֲמִינִים וְראשׁ לַנִּמּוֹלִים וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה הַחֶסֶד הַיְנוּ הָאַהֲבָה וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת בִּבְחִינוֹת: "כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי" אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה נְפָשׁוֹת בְּחִינוֹת: "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ" הַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה נְקֻדּוֹת לְאוֹתִיוֹת הַתּוֹרָה כִּי אוֹתִיּוֹת בְּלא נְקֻדּוֹת כְּגוּף בְּלא נֶפֶשׁ שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּעָה וּפְעֻלָּה בְּלא נֶפֶשׁ וְזִוּוּגָן שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת ברל"א שְׁעָרִים לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה פְּעֻלָּה אֵין לָהֶם כּחַ אֶלָּא לְפִי הַנְּקֻדּוֹת וְהַנְּקֻדּוֹת הֵן הָאַהֲבָה וְהַכִּסּוּפִין בִּבְחִינוֹת: "נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" וְהַכִּסּוּפִין הֵן הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינוֹת: "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי" וּלְפִי הַכִּסּוּפִין כֵּן הַנְּקֻדּוֹת אִם כּוֹסֵף לְרַע עוֹשֶׂה הַנְּקֻדּוֹת רָעִים וַאֲזַי נִצְטָרְפִים הָאוֹתִיּוֹת וְנִזְדַּוְּגִים לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת רָעוֹת וְאִם כּוֹסֵף לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה נַעֲשֶׂה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת הַיְנוּ נְפָשׁוֹת טוֹבוֹת וּמִתְנוֹעֲעִים הָאוֹתִיּוֹת וְנִזְדַּוְּגִים לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת וְזֶהוּ: "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ" כִּדְאִיתָא בַּזוהַר: 'אִתְעָרוּתָא דְּזִוּוּגָא מִסִּטְרָא דְּצָפוֹן' "וּמִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה" וְזֶהוּ: "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ" הַיְנוּ אִתְעָרוּתָא דְּזִוּוּגִין וְהִצְטָרְפוּתָן שֶׁל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לִפְעל אֵיזֶהוּ פְּעֻלָּה אֵינוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף אֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּעָהאֶלָּא עַל יְדֵי נְקֻדּוֹת, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַכִּסּוּפִין וְזֶהוּ: "אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת" כַּנַּ"ל אֲזַי בְּוַדַּאי חֶסֶד וְאַהֲבָה מִתְגַּלֶּה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת נִתְגַּלֶּה, שֶׁהֵם הַנְּקֻדּוֹת אֲזַי "תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ" אֲזַי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּעַצְמָן מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁיְּדַבֵּר אוֹתָם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם נְקוּדוֹת וּנְפָשׁוֹת ==ז== וְדַע שֶׁלּא דַּי לָאָדָם בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת בַּלֵּב בִּלְבַד כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו כִּסּוּפָיו וְעַל זֶה נִסְדַּר סֵדֶר הַתְּפִילּוֹת כִּי עַל יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת בַּלֵּב נַעֲשֶׂה נֶפֶשׁ וּנְקֻדּוֹת בְּכחַ וּכְשֶׁמּוֹצִיא אֶת תְּשׁוּקָתוֹ בְּפִיו אֲזַי נַעֲשֶׂה הַנֶּפֶשׁ בְּפעַל כִּי עִקַּר מוֹצָא הַנֶּפֶשׁ הִיא מִפִּיו בִּבְחִינַת: "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ" וּבִשְׁבִיל זֶה "תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ", "מִפִּיהוּ" דַּיְקָא וְגַם תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל: "וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" תַּרְגּוּמוֹ: "לְרוּחַ מְמַלְּלָא" כִּי עִקַּר הַנֶּפֶשׁ מֵהַדִּבּוּר ==ח== וְזֶהוּ: "יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ" וְכוּ' זֶהוּ בְּחִינַת גִּלְגּוּלֵי נְפָשׁוֹת כְּשֶׁאָדָם מִשְׁתּוֹקֵק לְאֵיזֶה דָּבָר וּמוֹצִיא הִשְׁתּוֹקְקוּתוֹ אַחַר כָּךְ בְּהֶבֶל פִּיו כַּנַּ"ל אֲזַי נַעֲשֶׂה הַנֶּפֶשׁ וְהַנֶּפֶשׁ הַזּאת הַיְנוּ הָרוּחַ מְמַלְּלָא, הוֹלֶכֶת בָּאֲוִיר וּמַגִּיעַ לְאָדָם אַחֵר וּמְעוֹרֶרֶת אֶת הָאָדָם אַחֵר לִתְשׁוּקָה וּלְפִי הַתְּשׁוּקָה, לְפִי הַנֶּפֶשׁ, לְפִי הָרוּחַ מְמַלְּלָא כֵּן נִתְעוֹרֵר הָאָדָם אִם הַתְּשׁוּקָה בָּא מִצַּדִּיק לְרָשָׁע אֲזַי נִתְעוֹרֵר הָרָשָׁע בְּהִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה בִּבְחִינוֹת: "יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים" וְאִם לְהֵפֶךְ, לְהֵפֶךְ וְהַכּל נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַהֶבֶל פִּיו שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ כִּי זֶה יָדוּעַ לַכּל שֶׁעִקַּר הַדִּבּוּר הוּא שֶׁכְּלֵי הַדִּבּוּר מַכִּין בָּאֲוִיר וַאֲוִיר הַזֶּה פּוֹגֵעַ בָּאֲוִיר הַסָּמוּךְ לוֹ וְהַסָּמוּךְ בַּסָּמוּךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַחֲבֵרוֹ וְשׁוֹמֵעַ חֲבֵרוֹ הָאוֹתִיּוֹת וּכְשֶׁהוּא מְקַבֵּל דִּבּוּרוֹ הוּא מְקַבֵּל נַפְשׁוֹ וְנִתְעוֹרֵר לַדָּבָר הַזֶּה ==ט== וּמִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אַבְרָהָם הַיְנוּ בְּחִינוֹת בַּעַל נֶפֶשׁ אֲזַי בְּוַדַּאי כָּל אֲכִילוֹתָיו וּסְעֻדּוֹתָיו בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים בִּבְחִינַת: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי" "הִתְהַלֵּךְ", זֶה בְּחִינַת רַגְלִין, בְּחִינַת פַּרְנָסָתוֹ בחינת: "וְאֶת הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם" [וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו] "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי", שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת פָּנִים וזה בחינת: "לֶחֶם חַם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ" הַיְנוּ לֶחֶם הַפָּנִים הֵם לֶחֶם חַם דַּרְגִּין דְּאַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת: "כְּחֹם הַיּוֹם" וְאָז כָּל הָעַכּוּ"ם וְכָל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁהֵם תַּחְתֵּיהֶם כֻּלָּם הֵן טוֹרְחִין בִּשְׁבִיל זֶה הָאִישׁ בבחינת: "שֵׁב לִימִינִי" בְּחִינַת אַבְרָהָם "עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדוֹם לְרַגְלֶיךָ" שֶׁהֵם טוֹרְחִים בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתְךָ בִּבְחִינַת: "לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם" 'כִּי מַרְאֵה חַמָּה עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל' 'חַמָּה' בְּחִינַת "כְּחֹם הַיּוֹם", בְּחִינַת "לֶחֶם חַם" אֲבָל כְּשֶׁסָּר צִלָּם אֲזַי נִתְעַלֶּה וְנִתְרָאֶה מַרְאֵה חַמָּה דַּרְגֵּהּ דְּאַבְרָהָם וְהֵם נִשְׁפָּלִים תַּחְתָּיו בִּבְחִינַת: "עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדוֹם" וְכוּ' וְזֶהוּ: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" בִּבְחִינַת: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלקֶיךָ" שֶׁלּא תִּצְטָרֵךְ לִדְרשׁ אַחַר כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת כִּי תִּהְיֶה לְמַעְלָה מֵהֶם וְזֶהוּ: "וְלא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם" בָּרְגָלִים, שֶׁאָז נִתְגַּלִּין פְּנֵי ה', בְּחִינַת פָּנִים וּבָזֶה שֶׁכָּל אֶחָד מֵבִיא עוֹלַת רְאִיָּה מִיגִיעָתוֹ שֶׁמִּתְיַגֵּעַ כָּל הַשָּׁנָה עַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן וְנִתְעַלֶּה כָּל לַחְמוֹ וּפַרְנָסָתוֹ בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים. וְזֶהוּ שֶׁהֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה "פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִיחוֹתִי לָךְ" כִּי משֶׁה בִּקֵּשׁ כַּפָּרָה וְהֵשִׁיב לוֹ: "פָּנַי יֵלֵכוּ" שֶׁיְּתַקְּנוּ בְּחִינַת רַגְלִין בִּבְחִינַת פָּנִים, אֲזַי יִתְכַּפֵּר לָהֶם 'כִּי שֻׁלְחָן דּוֹמֶה לְמִזְבֵּחַ שֶׁמְּכַפֵּר' פָּתַח בְּ"מִזְבֵּחַ" וְסִיֵּם "זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'" " לִפְנֵי" דַּיְקָא שֶׁיִּהְיֶה דַּיְקָא בִּבְחִינַת פָּנִים, וַאֲזַי מְכַפֵּר וְלֶעָתִיד יִתְקַיֵּם: "וְלא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ ראוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" שֶׁאֲזַי יִתְגַּלֶּה בְּחִינַת פָּנִים כִּי עַכְשָׁו פְּנֵי ה' מֻסְתָּר בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע בְּהַנְהָגַת הַמַּזָּלוֹת בִּבְחִינַת: "וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיוּ לֶאֱכל" וְעַכְשָׁו מַרְאֵה הַחַמָּה עֲמֻקָּה מִן צִלָּם וְזֶה בְּחִינַת: "צִלְצַל כְּנָפָיִם" שֶׁהַכְּנָפַיִם וְהַהַסְתָּרָה שֶׁהַנְהָגָתוֹ מֻכְנָף וּמֻסְתָּר בָּהֶם וְזֶהוּ הַצֵּל שֶׁמַּסְתִּיר אוֹר הַחַמָּה וְאֵין זֶה אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁאוֹר הַחַמָּה אֵין מֵאִיר בִּשְׁלֵמוּת וְאֵין זֶה אֶלָּא מַרְאֵה הַחַמָּה מַרְאֶה דַּיְקָא אֲבָל לֶעָתִיד שֶׁאָז יִתְקַיֵּם: "וְזָרְחָה לָכֶם שָׁמֶשׁ" שֶׁהַחַמָּה בְּתָקְפָּהּ יִתְגַּלֶּה בִּבְחִינַת 'עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ' אֲזַי יִתְקַיֵּם: "וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" הַיְנוּ שֶׁלּא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ כַּנַּ"ל וְזֶהוּ מַה שֶּׁשָּׁאֲלוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא, עַיְלֵהּ לֵהּ לְמָתָא זֶה בְּחִינַת בַּר וּמָזוֹן שֶׁהוּא בַּחוּץ וְלַאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת: "וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם" וְכוּ' עַיְלֵהּ לֵהּ לְמָתָא לַפָּנִים, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים כַּנַּ"ל אַיְתָא פָּארֵי וְשָׁדֵי לְהוּ וְאָמַר לוֹן, אַפְשִׁילוּ לִי חַבְלֵי פָּארֵי זֶה שַׁבָּת אֱמוּנָה כפרוש רש"י: "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ וַה' הֶאֱמִירְךָ" לְשׁוֹן פְּאֵרִי וָשֶׁבַח שֶׁאָנוּ מְפָאֲרִין אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ, וְאוֹמְרִים: "ה' אֶחָד" וְשָׁדֵי לְהוּ זֶה בְּחִינַת בְּרִית, בְּחִינַת שַׁדַּי כַּנַּ"ל [עיין לעיל סי' י"א אות ג'] וְחַבְלֵי זֶה בְּחִינַת אַהֲבַת חֶסֶד שֶׁמִּתְגַּלִּים בְּפֻמָּא דְּאַמָּה כַּנַּ"ל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבתוֹת הָאַהֲבָה" הַיְנוּ עַל יְדֵי שַׁבָּת וּבְרִית, נִתְגַּלֶּה אַהֲבָה כַּנַּ"ל וְעַל יְדֵי הָאַהֲבָה בָּאִים לִבְחִינַת לֶחֶם הַפָּנִים כַּנַּ"ל [עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה] זאת הַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה עַל פָּסוּק. "וַיַּסֵּב אֱלהִים" אֵין הֲסִבָּה אֶלָּא סְעֻדָּה, כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ הַיְנוּ בְּחִינַת פַּרְנָסָה, בְּחִינַת בַּר וּמָזוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת 'בֵּירָא', כַּמְבאָר לְעֵיל וּגְמַר בֵּאוּר הַפָּסוּק עַל פִּי הַתּוֹרָה הַזּאת, לא זָכִינוּ לְקַבֵּל עִנְיַן מַעֲלַת הַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ' הַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה הַזּאת שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תְּחִלָּה בְּבֵאוּר יוֹתֵר [עִם עוֹד כַּמָּה חִדּוּשִׁים שֶׁלּא נִזְכְּרוּ כָּאן כְּלָל וְכֵן בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה וּשְׁאָר הַבְּחִינוֹת שֶׁנִּזְכְּרוּ כָּאן שָׁמַעְתִּי גַּם כֵּן מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ תְּחִלָּה, פִּסְקָא. פִּסְקָא בְּסִגְנוֹן אַחֵר קְצָת עַל כֵּן אַעְתִּיקֵם הֵנָּה] זִוּוּגָן וְהִצְטָרְפוּתָן שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת הוּא עַל יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת כִּי הַנְּקֻדּוֹת הֵם הַחִיּוּת וְהַתְּנוּעָה שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת וּבְלִי הַנְּקֻדּוֹת הָאוֹתִיּוֹת הֵם כְּגלֶם וְאֵין בָּהֶם שׁוּם תְּנוּעָה וְעַל כֵּן הַנְּקֻדּוֹת הֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ כִּי כְּמוֹ שֶׁהַנֶּפֶשׁ הוּא חִיּוּת הָאָדָם וְכָל תְּנוּעָה שֶׁאָדָם מִתְנוֹעֵעַ הַכּל הוּא עַל יְדֵי הַנֶּפֶשׁ וּבִלְתִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא כְּגלֶם כֵּן הַנְּקֻדּוֹת, הֵם הַחִיּוּת וְהַנֶּפֶשׁ שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת וּבְלִי הַנְּקֻדּוֹת הֵם כְּגלֶם וְאֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּעָה וְחִיּוּת רַק עַל יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת הֵם מִתְנוֹעֲעִין וְעַל יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת נִזְדַּוְּגִין וְנִצְטָרְפִין הָאוֹתִיּוֹת וְעִקַּר הִתְהַוּוּת הַנֶּפֶשׁ הוּא עַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין שֶׁל אִישׁ יִשְׂרָאֵל אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ שֶׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לְהַגִּיעַ אֶל מַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִמֶּנָּה עַל יְדֵי הַכִּסּוּפִין אֵלּוּ נַעֲשֶׂה נֶפֶשׁ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי" הַיְנוּ מַה שֶּׁאֲנִי נִכְסָף וְכָלֶה אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה נַפְשִׁי וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "וַיִּנָּפַשׁ" 'כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ' הַיְנוּ שֶׁבִּתְחִלַּת הַשַּׁבָּת שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל נֶפֶשׁ יְתֵרָה אָנוּ זוֹכְרִין מֵאֲבֵדַת הַנֶּפֶשׁ בְּחֹל וְאוֹמְרִים: "וַיִּנָּפַשׁ", וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ וּמַתְחִילִין לְהִתְגַּעְגֵּעַ אַחֲרֶיהָ וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְגַּעְגְּעִין אַחַר הַנֶּפֶשׁ מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נִתְהַוֶּה הַנֶּפֶשׁ הַיְתֵרָה וְזֶה בְּחִינַת: "נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" הַיְנוּ. שֶׁעַל יְדֵי הַכִּסּוּפִין נַעֲשִׂין הַנְּקֻדּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק לְדָבָר אִם לְטוֹב אוֹ לְרָע, חַס וְשָׁלוֹם אֲזַי לְפִי הַכִּסּוּפִין נַעֲשׂוּ נְקֻדּוֹת וְנִצְטַיְּרִין הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַדָּבָר שֶׁהוּא נִכְסָף כִּי כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ אוֹתִיּוֹת אַךְ שֶׁהָאוֹתִיּוֹת בְּעַצְמָן הֵם כְּגלֶם וְאֵין לָהֶם שׁוּם צִיּוּר בְּלִי נְקֻדּוֹת וּלְפִי הַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל הָאָדָם כָּךְ נִצְטַיְּרִין הָאוֹתִיּוֹת עַל יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נֶפֶשׁ שֶׁמְּקַבְּלִין עַל יְדֵי הַכִּסּוּפִין הַיְנוּ אִם הוּא נִכְסָף לְדָבָר טוֹב נַעֲשֶׂה מֵהַכִּסּוּפִין נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה וְנַעֲשִׂים נְקֻדּוֹת, בְּחִינַת "נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" וַאֲזַי נִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהָיוּ כְּגלֶם וְנַעֲשִׂים כְּלִי לְקַבֵּל טוֹב וְכֵן לְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם אִם נִכְסָף לְרַע, חַס וְשָׁלוֹם נַעֲשִׂים מֵהַכִּסּוּפִין נְפָשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת נְקֻדּוֹת וְנִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת וְנַעֲשִׂים כְּלִי לְקַבֵּל רַע, חַס וְשָׁלוֹם כי "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" רַק כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא מְצַיֵּר וְעוֹשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל טוֹב אוֹ רַע, חַס וְשָׁלוֹם עַל יְדֵי הַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הַנֶּפֶשׁ בְּחִינַת נְקֻדּוֹת וְעַל יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת מִתְנוֹעֲעִים הָאוֹתִיּוֹת וְנִצְטַיְּרוּ לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם אַךְ כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא הַנֶּפֶשׁ מִכּחַ אֶל הַפּעַל צָרִיךְ לְדַבֵּר בַּפֶּה הַכִּסּוּפִין וְהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁהוּא נִכְסָף וּמִשְׁתּוֹקֵק כמו שכתוב: "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ" שֶׁעַל יְדֵי הַדִּבּוּר יוֹצֵאת. הַנֶּפֶשׁ מִכּחַ אֶל הַפּעַל כִּי עַל יְדֵי הַהִשְׁתּוֹקְקוּת נִתְהַוָּה הַנֶּפֶשׁ בְּכחַ וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּפִיו הַהִשְׁתּוֹקְקוּת נִגְמָר הַנֶּפֶשׁ וְיוֹצְאָה מִכּחַ אֶל הַפּעַל וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . 'אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ' כִּי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הֵם פּוֹעֲלִים כִּי הֵם הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית' וְ'אֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה' כִּי הֵם מַנְהִיגִין אֶת כָּל הָעוֹלָם אַךְ הָאוֹתִיּוֹת בְּעַצְמָן הֵם כְּגלֶם וְאֵין לָהֶם שׁוּם תְּנוּעָה וְחִיּוּת וְאֵין לָהֶם שׁוּם צִיּוּר וְעַל כֵּן יֵשׁ לְהַתּוֹרָה שְׁנֵי כּחוֹת 'זָכָה נַעֲשֶׂה לוֹ סַם חַיִּים' וְכוּ' כִּי כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף כָּךְ הוּא מְצַיֵּר וּמְפָרֵשׁ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כִּי בְּהַתּוֹרָה כָּלוּל אֲחִיזַת טוֹב וָרַע "וְצַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" הַיְנוּ כָּל אֶחָד לְפִי הַכִּסּוּפִין שֶׁלּוֹ שֶׁמֵּהֶם נַעֲשִׂים נְפָשׁוֹת עַל יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה נְקֻדּוֹת לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְנִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת וְנִתְפָּרְשׁוּ לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם וּלְפִי מַה שֶּׁנִּצְטַיְּרִין, כָּךְ הֵם פּוֹעֲלִים בָּעוֹלָם וְעַל כֵּן אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה מְבַקְּשִׁים לְהִצְטַיֵּר מִפִּי צַדִּיק שֶׁהוּא מְדַבֵּר הַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין הָאוֹתִיּוֹת נְקֻדּוֹת וְנִצְטַיְּרִין לְטוֹב וְזֶהוּ: 'אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת' כִּי הָרַב צָרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי כּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַתּוֹרָה סַם חַיִּים וְסַם וכוּ' בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְהַמִּתְקָרֵב אֵלָיו לְקַבֵּל כִּרְצוֹנוֹ "צַדִּיקִים יֵלְכוּ, וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ" אִם הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוּכַל לְקַבֵּל מֵהָרַב דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לַעֲבד אֶת ה' וְאִם לָאו וְטִינָא יֵשׁ בְּלִבּוֹ יוּכַל גַּם כֵּן לִמְצא בְּהָרַב דָּבָר שֶׁיְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת וְיִכְפּר בַּכּל, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת: 'אַרְבָּעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס רַבִּי עֲקִיבָא נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם בֶּן עַזַּאי הֵצִיץ וְנִפְגַּע בֶּן זוֹמָא הֵצִיץ וָמֵת אַחֵר קִצֵּץ בִּנְטִיעוֹת' וְאֵלּוּ הָאַרְבַּע בְּחִינוֹת הֵם בְּחִינוֹת צַדִּיק וְרָשָׁע עוֹבֵד אֱלהִים וְלא עֲבָדוֹ הָאֲמוּרִים בַּפָּסוּק: "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק" וְכוּ' וְאֵלּוּ הָאַרְבַּע בְּחִינוֹת הֵם נִמְצָאִים בְּכָל בְּנֵי אָדָם הָרוֹצִים לִכָּנֵס לַעֲבוֹדַת ה' וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר כִּי יֵשׁ מִי שֶׁהוּא נִכְנָס וְנִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וְהוּא מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לַעֲבוֹדַת ה' לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וְעֶרְכּוֹ וְהוּא בְּחִינוֹת צַדִּיק בְּחִינוֹת רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁנִּכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם וְיֵשׁ מִי שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הֵצִיץ וָמֵת, הֵצִיץ וְנִפְגַּע הַיְנוּ שֶׁנִּתְלַהֵב לִבּוֹ מְאֹד מִגּדֶל הָאוֹר וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁהֵאִיר בּוֹ הַצַּדִּיק בְּיֶתֶר שְׂאֵת לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ וְעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לָמוּת וְזֶה בְּחִינַת הֵצִיץ וָמֵת בְּחִינוֹת עוֹבֵד אֱלהִים וְיֵשׁ מִי שֶׁיּוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ מֵחֲמַת שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגָתוֹ וְהוּא בְּחִינוֹת הֵצִיץ וְנִפְגַּע בְּחִינוֹת לא עֲבָדוֹ אַךְ עַל כָּל פָּנִים אֲפִילּוּ הֵצִיץ וָמֵת הֵצִיץ וְנִפְגַּע שְׁנֵיהֶם הֵם בְּחִינוֹת צַדִּיק וַעֲלֵיהֶם גַּם כֵּן נֶאֱמַר: "צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם" רַק שֶׁלּא נִכְנְסוּ וְיָצְאוּ בְּשָׁלוֹם כְּמוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וְיֵשׁ מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וּמְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת וְכוֹפֵר בַּכּל, חַס וְשָׁלוֹם וְהוּא נִקְרָא רָשָׁע וְזֶה בְּחִינוֹת אַחֵר וְזֶה בְּוַדַּאי 'טִינָא הָיְתָה בְּלִבּוֹ' כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עַל אַחֵר וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּמְצָא בְּהַצַּדִּיק אֶת שֶׁלּוֹ שֶׁיִּמְצָא דָּבָר שֶׁיְּקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת עַל יָדוֹ וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" כִּי הָרַב בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי הַכּחוֹת אֵלּוּ כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת: "מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת" כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל אַחֵר מַאי חֲזָא, חֲזָא מַטַ"ט דְּקָא יְתֵב וְכוּ', אָמַר שְׁמַע מִנַּהּ וְכוּ' רַבִּי עֲקִיבָא דָּרַשׁ: ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, אוֹת הוּא בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ וְעַל כֵּן צָרִיךְ הָרַב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ בְּחִינוֹת מַלְאָךְ, הַיְנוּ מַטַ"ט, וּבְחִינוֹת ה' צְבָאוֹת וְזֶהוּ: דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת וַאֲזַי אֶפְשָׁר לְהַנִּכְנָס וְנִתְקָרֵב אֵלָיו לְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, עַל יְדֵי בְּחִינוֹת מַלְאָךְ כְּמוֹ אַחֵר שֶׁקִּצֵּץ בִּנְטִיעוֹת עַל יְדֵי שֶׁרָאָה מַטַ"ט שֶׁהוּא מַלְאָךְ, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְכוּ' שֶׁעַל יְדֵי זֶה טָעָה וְאָמַר שֶׁהוּא רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל אוֹ לִכָּנֵס וְלֵיצֵא בְּשָׁלוֹם עַל יְדֵי בְּחִינוֹת ה' צְבָאוֹת, כְּמוֹ רַבִּי עֲקִיבָא כִּי כָּל צַדִּיק צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לַמְדָן בַּתּוֹרָה, וְחָסִיד בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים כִּי אִם אֵינוֹ לַמְדָן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'וְלא עַם הָאָרֶץ חָסִיד' וְלַמְדָן בִּלְבַד בְּוַדַּאי אֵינוֹ כְּלוּם כִּי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת לַמְדָן וְרָשָׁע גָּמוּר וְלא זָכָה נַעֲשֶׂה לוֹ סַם מָוֶת עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לַמְדָן וְחָסִיד וּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, הֵם בְּחִינוֹת: 'מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת' כִּי מַה שֶּׁהוּא לַמְדָן בַּתּוֹרָה הוּא בְּחִינַת מַלְאָךְ שֶׁהוּא מט"ט כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיּאמֶר אֱלהִים יְהִי רָקִיעַ וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמָיִם" דָּא מט"ט שֶׁהוּא בְּחִינוֹת מִשְׁנָה הַמַּבְדִּיל וּמַפְרִישׁ בֵּין מַיִּין דָּכַיִן וּבֵין מַיִּין מְסָאֳבִין בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר, אָסוּר וּמֻתָּר וְכוּ' וְצָרִיךְ לְהִדַּמּוֹת לְקוֹנוֹ לִהְיוֹת חָסִיד בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְזֶה בְּחִינוֹת ה' צְבָאוֹת אַךְ מִי שֶׁטּוֹעֶה וְסוֹבֵר שֶׁבְּחִינוֹת לַמְדָן לְבַד הוּא הָעִקָּר הוּא בְּחִינוֹת: אַחֵר שֶׁקִּצֵּץ בִּנְטִיעוֹת עַל יְדֵי שֶׁסָּבַר שֶׁמַּלְאָךְ מט"ט בְּעַצְמוֹ הוּא רְשׁוּת, חַס וְשָׁלוֹם אַךְ בֶּאֱמֶת מט"ט בְּעַצְמוֹ בְּלִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כְּלוּם וְאֵין לוֹ שׁוּם רָשׁוּת כָּךְ הַתּוֹרָה בְּלא מַעֲשִׂים טוֹבִים אֵינָהּ כְּלוּם אַדְּרַבָּא לא זָכָה וכוּ' וּמֵחֲמַת שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת אֵלּוּ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לְהַצַּדִּיק לַמְדָן וְחָסִיד וְהֵם בְּחִינַת מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת עַל יְדֵי זֶה נִמְצָא בְּהַצַּדִּיק שְׁנֵי כּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַתּוֹרָה סַם חַיִּים וְסַם מָוֶת וְאֶפְשָׁר לְהַמִּתְקָרֵב אֵלָיו לִמְצא בּוֹ דָּבָר שֶׁיְּקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת אוֹ לִכָּנֵס וְלָצֵאת בְּשָׁלוֹם וְזֶהוּ: 'אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת' הַיְנוּ שֶׁהוּא לַמְדָן בַּתּוֹרָה, וְעוֹבֵד אֶת ה' וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מְצַיֵּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְטוֹב אֲזַי 'תּוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ' שֶׁאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה מְבַקְּשִׁין לְקַבֵּל נְקֻדּוֹת וּלְהִצְטַיֵּר מִפִּיו הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁפִּיו יְדַבֵּר הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִגְמָרִין וְיוֹצְאִין הַנְּפָשׁוֹת וְנַעֲשִׂין נְקֻדּוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת וְנִצְטַיְּרוּ וְנַעֲשִׂין כְּלִי לְקַבֵּל טוֹב כִּי עַל יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת, נִזְדַּוְּגוּ וְנִצְטָרְפוּ הָאוֹתִיּוֹת כַּנַּ"ל וְזֶה שֶׁכָּתוּב:" תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" כִּי זָהָב הוּא בְּחִינוֹת זִוּוּג כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה" . וְזֶהוּ: "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ" שֶׁאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה נִזְדַּוְּגִין וְנִצְטָרְפִין עַל יְדֵי נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף כִּי זִוּוּגָן וְהִצְטָרְפוּתָן שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת הִיא עַל יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת שֶׁנַּעֲשִׂים מֵהַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁעַל יָדָם נִתְהַוִּין הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינוֹת נְקֻדּוֹת כִּי עַל יְדֵי הַכִּסּוּפִין נַעֲשֶׂה זִוּוּג כִּי עַל יְדֵי מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף אֶל הַדָּבָר נַעֲשֶׂה נֶפֶשׁ וְעַל יְדֵי מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף לַדָּבָר חוֹזֵר הַדָּבָר וְכוֹסֵף אֵלָיו וּמִזֶּה נִתְהַוֶּה גַּם כֵּן נֶפֶשׁ וְהַנְּפָשׁוֹת מִזְדַּוְּגִין וְאַחַר כָּךְ בָּאִים לִבְחִינוֹת עִבּוּר וְלֵדָה וְזֶהוּ עִנְיַן הַכָּתוּב בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ 'תֵּאֲבוּתֵהּ דְּנוּקְבָא עָבֵד נְפַשׁ נוּקְבָא וְתֵאֲבוּתֵהּ דִּדְכַר עָבֵד נְפַשׁ דְּכַר' כִּי מַה שֶּׁהוּא נִכְסָף הוּא בְּחִינוֹת תֵּאֲבוּתֵהּ דְּנוּקְבָא וְהוּא עָבֵד נְפַשׁ נוּקְבָא וּמַה שֶּׁהַדָּבָר חוֹזֵר וְנִכְסָף אֵלָיו הוּא בְּחִינוֹת תֵּאֲבוּתֵהּ דִּדְכַר וְעָבֵד נְפַשׁ דְּכַר וְאַחַר כָּךְ בָּאִים לִבְחִינוֹת עִבּוּר וְלֵדָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר שָׁם. וְזֶה בְּחִינוֹת גִּלְגּוּלֵי הַנְּפָשׁוֹת כִּי הַדִּבּוּר שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאִים הַנְּפָשׁוֹת נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי חִתּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת בָּאֲוִיר כִּי הַמּוֹצָאוֹת מַכִּים זֶה בָּזֶה וְחוֹתְכִים הָאוֹתִיּוֹת בָּאֲוִיר וְהָאֲוִירִים מַכִּים זֶה בָּזֶה עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְאזֶן הַשּׁוֹמֵעַ וְעַל יְדֵי חִתּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת בָּאֲוִיר נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר, שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאִין הַנְּפָשׁוֹת כִּי הָאֲוִיר הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר וּבְלִי אֲוִיר אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת וְהוּא בְּחִינוֹת הַנֶּפֶשׁ וְהַנְּפָשׁוֹת יוֹצְאִים וּמִתְגַּלְגְּלִים וּכְלַל הַדָּבָר שֶׁמְּאד יָקָר הַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כִּי עַל יָדָם נִתְהַוֶּה נֶפֶשׁ, וְנִגְמָר עַל יְדֵי הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל וְיוֹצֵא וּמִתְגַּלְגֵּל וְלִפְעָמִים מִתְגַּלְגֵּל וּבָא הַנֶּפֶשׁ דִּקְדֻשָּׁה לְתוֹךְ הָרָשָׁע וְנוֹפְלִים לוֹ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וְתוּכַל לְהַחֲזִירוֹ לְמוּטָב וְכֵן לְהֵפֶךְ כַּמָּה רָעוֹת גּוֹרְמִים הַכִּסּוּפִין לְדָבָר רַע, חַס וְשָׁלוֹם כִּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּתְהַוָּה עַל יְדֵי כִּסּוּפִין רָעִים מִתְגַּלְגֵּל לִפְעָמִים לְתוֹךְ הַצַּדִּיק וְתוּכַל לְהַחֲטִיאוֹ, חַס וְשָׁלוֹם וְזֶה בְּחִינַת: "יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ" וְכוּ' "הֶבֶל", הוּא בְּחִינַת הֶבֶל פֶּה שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאִים הַנְּפָשׁוֹת וְעַל יְדֵי זֶה "יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים" עַל יְדֵי שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל לְתוֹכָן נֶפֶשׁ מִכִּסּוּפִין רָעִים וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים עַל יְדֵי שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל לְתוֹכָן נֶפֶשׁ מִכִּסּוּפִין טוֹבִים וְלִפְעָמִים הַצַּדִּיק מְתַקֵּן הַנֶּפֶשׁ רָעָה שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל אֵלָיו וְכֵן הָרָשָׁע מְקַלְקֵל הַנֶּפֶשׁ קְדוֹשָׁה שֶׁמִּתְגַּלגֵּל בְּתוֹכוֹ אַךְ בַּתְּחִלָּה בְּעֵת שֶׁמַּגִּיעַ הַנֶּפֶשׁ עַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב: "יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ" וְכוּ' כִּי בְּוַדַּאי נוֹפְלִים לוֹ הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה בְּעֵת שֶׁמַּגִּיעַ אֵלָיו נֶפֶשׁ רָעָה מִכִּסּוּפִין רָעִים אַךְ אַחַר כָּךְ אֶפְשָׁר שֶׁתַּחֲטִיאוֹ וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא יְתַקֵּן הַנֶּפֶשׁ. וְכֵן יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ וְכוּ' שֶׁנּוֹפְלִים לוֹ בְּוַדַּאי הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה בְּעֵת שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה מִכִּסּוּפִין קְדוֹשִׁים אַךְ אַחַר כָּךְ אֶפְשָׁר שֶׁהוּא יְקַלְקֵל הַנֶּפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה אוֹ שֶׁתַּחֲזִירוֹ לְמוּטָב וְזֶה סוֹד 'נְפִילַת אַפַּיִם' שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינוֹת הַעֲלָאוֹת מַיִּין נוּקְבִּין וְלַעֲשׂוֹת יִחוּד כִּי עַל יְדֵי הַכִּסּוּפִין וְהַהִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין כַּיָּדוּעַ מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה נֶפֶשׁ וְנִתְעַלֶּה וְנַעֲשֶׂה יִחוּד וְזִוּוּג כַּנַּ"ל עַל יְדֵי הַכִּסּוּפִין נַעֲשִׂין הַנְּפָשׁוֹת שֶׁהֵם בְּחִינוֹת נְקֻדּוֹת וְנִזְדַּוְּגוּ הַנְּפָשׁוֹת וְכוּ' וְזֶה בְּחִינוֹת זִוּוּגָן וְהִצְטָרְפוּתָן שֶׁל הַנְּקֻדּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינוֹת זִוּוּגֵי הַנְּפָשׁוֹת וְעַל יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת נִזְדַּוְּגוּ וְנִצְטָרְפוּ הָאוֹתִיּוֹת זֶה בְּחִינוֹת זִוּוּגֵי הַגּוּפוֹת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "לא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקב" עַל דֶּרֶךְ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'מַחֲשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה' וְזֶהוּ: "לא הִבִּיט אָוֶן" רָאשֵׁי תֵּבוֹת וַי אָבְדָה נֶפֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינוֹת הִשְׁתּוֹקְקוּת וּכִסּוּפִין כַּנַּ"ל הַיְנוּ שֶׁהִשְׁתּוֹקְקוּת וּכִסּוּפִין רָעִים אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרֵף וְזֶה: "לא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקב". וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם" הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת רָצוֹן וְדִבּוּר כַּנַּ"ל כִּי הָרָצוֹן שֶׁהוּא הַכִּסּוּפִין פּוֹעֵל שֶׁנַּעֲשֶׂה הַנֶּפֶשׁ בְּכחַ וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּר יוֹצֵא הַנֶּפֶשׁ מִכּחַ אֶל הַפּעַל וְאָז נַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתוֹ עַל יְדֵי שֶׁמְּצַיֵּר הָאוֹתִיּוֹת לְטוֹב וְכוּ' וְכַנַּ"ל וְזֶהוּ: "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה" כִּי עַל יְדֵי הָרָצוֹן שֶׁהוּא הַכִּסּוּפִין נַעֲשֶׂה הַנֶּפֶשׁ בְּכחַ וְאָז נַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכחַ בְּחִינוֹת: "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה" וְאַחַר כָּךְ, "וְאֶת שַׁוְעָתָם" שֶׁמְּדַבְּרִים בְּפִיהֶם הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין שֶׁלָּהֶם עַל יְדֵי זֶה, "יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם" כִּי עַל יְדֵי הַדִּבּוּר נִגְמָר הַנֶּפֶשׁ וְיוֹצֵא מִכּחַ אֶל הַפּעַל וַאֲזַי נִצְטַיְּרוּ הָאוֹתִיּוֹת וְנַעֲשִׂים כְּלִי לְקַבֵּל טוֹב וְנִתְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ בְּפעַל כַּנַּ"ל כִּי כְּפִי הַנֶּפֶשׁ שֶׁעוֹשָׂה בְּכחַ אוֹ בְּפעַל כֵּן נַעֲשִׂין נְקֻדּוֹת לְהָאוֹתִיּוֹת וְכֵן נִצְטַיְּרִין הָאוֹתִיּוֹת וְכָךְ הֵם פּוֹעֲלִים וְעוֹשִׂים בַּקָּשָׁתוֹ וּרְצוֹנוֹ כַּנַּ"ל שַׁיָּךְ לְעֵיל לְמַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם שֶׁלַּמְדָן בִּלְבַד בְּוַדַּאי אֵינוֹ כְּלוּם וְכוּ'. וּמִי שֶׁטּוֹעֶה וְסוֹבֵר, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלַּמְדָן לְבַד הוּא הָעִקָּר, הוּא בְּחִינוֹת אַחֵר שֶׁקִּצֵּץ בִּנְטִיעוֹת. כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת. לַמְדָן וְרָשָׁע גָּמוּר וְכוּ' כַּמְבאָר לְעֵיל וְכֵן אֲפִילּוּ הַצַּדִּיק לִפְעָמִים כְּשֶׁנּוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ כַּיָּדוּעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמד תָּמִיד בִּקְבִיעוּת עַל מַדְרֵגָה אַחַת אֲזַי בְּעֵת שֶׁנּוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ אִם יִרְצֶה לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּמַדְרֵגַת לַמְדָן שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ הוּא לא טוֹב רַק צָרִיךְ לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ עֲדַיִן מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ עַיֵּן בַּתִּקּוּנִים, אֲמַר לֵהּ: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ" כְּתִיב אָמַר לֵהּ: בְּהַהוּא יוֹמָא הֵצִיץ וָמֵת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּגִין דָּא כְּתִיב: יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים וְכוּ', עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים הִיא הָאֱמוּנָה וּבִלְתִּי הָאֱמוּנָה כָּל הַדְּבָרִים חֲסֵרִים כמו שאמרו: לְעִנְיַן צְדָקָה 'הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְעָנִי מִתְבָּרֵךְ בְּשֵׁשׁ, וְהַמְפַיְּסוֹ בְּאַחַד עָשָׂר' וּבֵין בְּנוֹתֵן צְדָקָה וּבֵין בִּמְפַיֵּס הֶעָנִי הַנַּ"ל, חָסֵר א' כִּי רָאוּי לִהְיוֹת שֶׁבַע וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה כְּנֶגֶד שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, וּכְנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת כִּי צְדָקָה הוּא בְּחִינוֹת גַּלְגַּלִּים כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ" גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם וּכְמוֹ שֶׁהַגַּלְגַּל יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי תְּנוּעוֹת אַחַת תְּנוּעָה הַטִּבְעִית מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח וְאַחַת תְּנוּעָה הַהֶכְרֵחִית מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב מַה שֶּׁהַגַּלְגַּל הַיּוֹמִי חוֹזֵר וּמִתְגַּלְגֵּל מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב וּמַכְרִיחַ עִמּוֹ כָּל. הַגַּלְגַּלִּים כֵּן לְעִנְיַן צְדָקָה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. 'יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁבַּעַל הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם הַבַּעַל הַבַּיִת' שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת שְׁנֵי תְּנוּעוֹת מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח וּמִמִּזְרָח לְמַעֲרָב דְּהַיְנוּ מֵהֶעָנִי לְבַעַל הַבַּיִת וּמִבַּעַל הַבַּיִת לְהֶעָנִי [וְכַמְבאָר לְעֵיל בִּלְשׁוֹנוֹ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה] כִּי כָּל הַשֶּׁפַע וְהַבְּרָכוֹת בָּאִים עַל יְדֵי הַגַּלְגַּלִּים כִּי עַל יָדָם מַנְהִיג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹלָם כַּיָּדוּעַ וְעַל כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרִים אֵצֶל צְדָקָה שֶׁבַע וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה כְּנֶגֶד הַגַּלְגַּלִּים אַךְ בָּזֶה הוֹרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהַצְּדָקָה חֲסֵרָה וְאֵין לָהּ שְׁלֵמוּת וַעֲדַיִן חָסֵר אַחַת, הֵן בַּנּוֹתֵן וְהֵן בַּמְפַיֵּס הַיְנוּ שֶׁחָסֵר הָאֱמוּנָה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ הַצְּדָקָה חֲסֵרָה עֲדַיִן וְעַל יְדֵי הָאֱמוּנָה נִשְׁלָם וּמְאִירָה בְּחִינוֹת הַצְּדָקָה וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "וְהֶאֱמִין בַּה' וַיַּחְשְׁבֶהָ לוֹ צְדָקָה" שֶׁעַל יְדֵי הָאֱמוּנָה נֶחֱשֶׁבֶת הַצְּדָקָה כִּי בִּלְתִּי הָאֱמוּנָה הִיא חֲסֵרָה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לַעֲנִיִּים' כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת אֱמוּנָה כִּי שַׁבָּת הוּא מֵעִיד עַל יִחוּדוֹ וְעַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים וְעַל יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינוֹת שַׁבָּת, מְאִירָה הַצְּדָקָה וְזֶה: "שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה" שֶׁמֶשׁ לְשׁוֹן אוֹר הַיְנוּ שֶׁבְּשַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אֱמוּנָה מְאִירָה הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל. וְכֵן הַתּוֹרָה, גַּם כֵּן חֲסֵרָה בְּלִי אֱמוּנָה וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ,. זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'בָּא דָּוִד וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַד עָשָׂר, בָּא יְשַׁעְיָה וְהֶעֱמִידָן עַל שֵׁשׁ' נִמְצָא שֶׁחָסֵר גַּם כֵּן אֶחָד מִן הַמִּנְיָן מְכֻוָּן מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ אֵצֶל צְדָקָה שֵׁשׁ וְאַחַת עֶשְׂרֵה כִּי הַתּוֹרָה חֲסֵרָה בְּלִי אֱמוּנָה וְזֶה שֶׁאָמְרוּ: 'עַד שֶׁבָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה' כִּי עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה נִשְׁלָם הַתּוֹרָה. וְזֶה כַּוָּנַת הַתַּנָּא שֶׁהִתְחִיל בַּמִּשְׁנָה 'יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע כֵּיצַד הֶעָנִי' וְכוּ' 'פָּשַׁט הֶעָנִי אֶת יָדוֹ לִפְנִים' שֶׁבִּתְחִלַּת שַׁבָּת הִתְחִיל תֵּכֶף בְּמִצְוַת צְדָקָה לְרַמֵּז שֶׁבְּשַׁבָּת נִשְׁלָם וּמְאִירָה הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל 'שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לַעֲנִיִּים' כִּי עַל יְדֵי שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינוֹת אֱמוּנָה נִשְׁלָם וּמְאִירָה הַצְּדָקָה וְעַל יְדֵיהֶם נִתְמַלְּאוּ הַבְּרָכוֹת שֶׁהָיוּ חֲסֵרִים כִּי אֱמוּנָה הוּא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת" וכן שבת נאמר בו כי היא "מקור הברכה" . וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ" וְכוּ' כִּי יֵשׁ דְּרָכִים רְחָבִים שֶׁהֵם דֶּרֶךְ הַכְּבוּשָׁה לָרַבִּים וְכֵן יֵשׁ שְׁבִילִים וְזֶה הַדֶּרֶךְ וְהַשְּׁבִיל נִמְשָׁךְ לְכָאן, וְזֶה לְכָאן וּלְכָל דֶּרֶךְ וּשְׁבִיל יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ בַּגַּלְגַּלִּים דֶּרֶךְ וּשְׁבִיל וְכֵן בֵּין דֶּרֶךְ לְדֶרֶךְ גָּדֵל כָּאן עֲשָׂבִים כֵּן יֵשׁ גַּם כֵּן נֶגֶד כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב כּוֹכָב שֶׁהוּא כְּנֶגְדּוֹ שֶׁהָעֵשֶׂב גָּדֵל מִכּחוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם. לִבְרָכָה . 'אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב' וְכוּ' וְלִפְעָמִים כְּשֶׁאָדָם יֵשׁ לוֹ עִכּוּב וְצַעַר בַּדֶּרֶךְ הוּא מֵחֲמַת שֶׁכְּנֶגֶד הַמָּקוֹם הַזֶּה יֵשׁ שָׁם עִכּוּב בְּהַכּוֹכָב שֶׁאֵינוֹ מֵאִיר בִּשְׁלֵמוּת וְעַל כֵּן הַתַּקָּנָה לָזֶה לִתֵּן צְדָקָה קדֶם שֶׁיֵּצֵא לַדֶּרֶךְ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: "צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ" וְכוּ' כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה יָאִיר הַכּוֹכָב כִּי עַל יְדֵי צְדָקָה מְאִירִין הַגַּלְגַּלִּים כַּנַּ"ל וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתֵן יְבַטֵּל עִכּוּבוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּהַדֶּרֶךְ שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהָעִכּוּב שֶׁיֵּשׁ בְּהַגַּלְגַּלִּים וְהַכּוֹכָבִים כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'כּוֹכָב אֶחָד יֵשׁ שֶׁמַּתְעֶה אֶת הַסְּפִינוֹת' הַיְנוּ כְּשֶׁהַסְּפִינָה מַגִּיעָה תַּחַת אוֹתוֹ כּוֹכָב אֲזַי הַסְּפִינָה תּוֹעָה בַּדֶּרֶךְ מֵחֲמַת שֶׁזֶּה הַכּוֹכָב אֵינוֹ מֵאִיר בִּשְׁלֵמוּת. שֶׁמֶשׁ הוּא בְּחִינוֹת בְּרִית וְעַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית אֵין לָנוּ מְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם מַרְאֵה חַמָּה ועכו"ם נקראים צל כמו שכתוב: "הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפַיִם, וְהֵם מְכַסִּים אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ" וְזֶהוּ בְּחִינוֹת 'צִלְצַל כְּנָפָיִם' מִלְּשׁוֹן "וְלא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ" וְזֶהוּ בְּחִינוֹת 'מַרְאֵה חַמָּה עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל' כִּי אַף שֶׁיִּשְׂרָאֵל עִקָּר עַל כָּל זֶה הָעַכּוּ"ם מְכַסִּין עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ כָּל הָעוֹלָם שֶׁלָּהֶם וּמְכַסִּין הָעוֹלָם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כִּי בֶּאֱמֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַנְהִיג הָעוֹלָם וְהֵם מְכַסִּים הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּאִלּוּ. מִתְנַהֵג, חַס וְשָׁלוֹם, עַל יְדֵי הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּעַצְמָן אַךְ לֶעָתִיד לָבוֹא יַעֲבִיר אוֹתָם וְאָז יְקֻיַּם: "סָר צִלָּם" וַאֲזַי יִתְגַּלֶּה אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בִּבְחִינוֹת: "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ" הַיְנוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְזֶהוּ: "וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ" הַיְנוּ בְּחִינַת: "וְלא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ" וְאָז יְקֻיַּם: "עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדם לְרַגְלֶיךָ" הַיְנוּ שֶׁהֵם יִהְיוּ לְמַטָּה לא כְּמוֹ שֶׁהָיוּ מִקּדֶם מַרְאֵה חַמָּה עֲמֻקָּה בְּאַבְרָהָם נֶאֱמַר כְּחֹם הַיּוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ עַל יְדֵי שֶׁמָּל וְנִתְגַּלָּה הַבְּרִית הַתְּפִילָּה נִקְרֵאת בְּחִינַת רֶגֶל [עיין לקמן סי' נ"ה ולעיל סי' ט'] כָּל זֶה הָעִנְיָן שָׁמַעְנוּ תְּחִלָּה בְּלִי בֵּאוּר וְקֶשֶׁר וּכְבָר מְבאָרִים הַדְּבָרִים הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה אִית לָן בֵּירָא הַנַּ"ל גַּבְרָא דְּאוֹזִיף, וְרֵיחַיָּא דִּתְבִירָא, לא זָכִינוּ לִשְׁמעַ עֲלֵיהֶם תּוֹרָה אֲבָל מִכְּלַל דְּבָרָיו שָׁמַעְתִּי, שֶׁרְצוֹנוֹ לְגַלּוֹת תּוֹרוֹת עַל כָּל הַמַּאֲמָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם וְגַם גִּלָּה דַּעְתּוֹ, שֶׁרְצוֹנוֹ הָיָה לְגַלּוֹת תּוֹרָה גַּם עַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה הַנֶּאֱמַר שָׁם בְּעִנְיַן הַסָּבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף אֵיךְ הִתְנַהֵג רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה עִמָּם, אֵיךְ בָּא אֲלֵיהֶם וְכוּ', וְאֵיךְ הִתְנַהֵג עִמָּהֶם אַחַר כָּךְ וְדִבֵּר עִמִּי קְצָת מֵעִנְיָן הַמַּעֲשֶׂה הַזּאת הַנֶּאֱמַר שָׁם בַּגְּמָרָא בְּעִנְיָן זֶה וְהֵבַנְתִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה עַל כָּל זֶה אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בָּא הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם וְלא זָכִינוּ לִשְׁמעַ כִּי אִם מַה שֶּׁנִּדְפַּס תְּהִלָּה לְאֵל חַי הַפַּעַם נוֹדֶה אֶת ה' בְּגִילָה בְּרִנָּה, אֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַיֵּם סָבֵּי דְּבֵי אַתּוּנָא, דְּבָרִים הַסְּתוּמִים וַחֲתוּמִים בְּאֶלֶף עִזְקָאִין אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה, וְגַם אִם יאמַר הֶחָכָם לָדַעַת לא יוּכַל לִמְצא נִלְעָג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה, נָתִיב לא יְדָעוֹ עַיִט וְלא שְׁזָפַתּוּ עֵינָא, מָה אֲדַבֵּר וְהוּא אָמַר וְעָשָׂה אָזְנַיִם לַתּוֹרָה הַצְּפוּנָה, עַתָּה כַּפֵּינוּ פְּרוּשׁוֹת אֶל ה' בְּבַקָּשָׁה וּתְפִילָּה וּתְחִנָּה ה' יִגְמר בַּעֲדֵינוּ לְהַדְפִּיס יֶתֶר הַמַּאֲמָרִים הַנּוֹרָאִים, אֲשֶׁר גִּלָּה בָּהֶם דַּרְכֵי עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּדְרָכִים נִפְלָאִים, עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָּז עַל כָּל פְּסוּקֵי תַּנַּ"ךְ וְעַל כָּל דִּבְרֵי הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, גְּלִילֵי זָהָב בְּתַרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים, מִפְּנִינִים יְקָרִים וּמִפָּז מְסֻלָּאִים, בִּזְכוּתָם נִזְכֶּה לִלְמד וּלְלַמֵּד לִשְׁמר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתְךָ אֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מִפִּי אֲדוֹן כָּל הַנְּבִיאִים, וִיקֻיַּם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְעָלוּ בְּהַר צִיּוֹן מוֹשִׁיעִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן [[קטגוריה:לקוטי מוהר"ן]] 3q5o8u8z69tvhqdtamfufaysfqeod68 4 265099 3102039 3101871 2026-11-08T10:10:55Z Dovi 1 /* מִשְׁנָה וְתַלְמוּד */ 3102039 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק א. מבוא כללי}} ==הסבר קצר על המהדורה== '''מהדורה זו של [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|המקרא]] על־פי [[#בין סופרים לקוראים: מהי "מָסוֹרָה"?|המסורה]] מיועדת להיות:''' #'''מהדורה דיגיטלית מדויקת, המבוססת על [[#כתר ארם צובה כבסיס לנוסח המסורה במהדורתנו|כתר ארם צובה]] וכתבי־היד הקרובים אליו'''; #'''מהדורה המוגשת לציבור [[#הרישיון לשימוש חופשי|ברישיון לשימוש חופשי]]'''; #'''מהדורה המעוצבת [[#עיצוב המהדורה לנוחותם של הקוראים והלומדים|לנוחותו של הקוראים והלומדים]]'''; #'''מהדורה הכוללת [[#תיעוד הנוסח|תיעוד מלא ושקוף]] של מקורות הנוסח ושל שיטת העריכה'''. פרק זה, הראשון במבוא למהדורה, פותח במושגים "תורה שבכתב" ו"תורה שבעל־פה", כדי להציג את המסגרת לדיון במונחים "מקרא", "מסורה", ו"כתר". בהמשך הוא עוסק ברישיון השימוש החופשי ובמאפיינים מיוחדים נוספים של המהדורה, ולבסוף דן [[#ברוך המקום שמסר תורתו לשומרים|במשמעותם הערכית והרוחנית של מפעל בעלי המסורה]]. הפרקים הבאים במבוא מרחיבים בעניינים אלה: על עיצוב המהדורה לנוחותם של הקוראים והלומדים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|'''בפרק השני''']]; על קביעת הנוסח ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|'''בפרק השלישי''']] (תורה), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|'''בפרק הרביעי''']] (נביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר), ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|'''בפרק החמישי''']] (נביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר). למקורות ומידע טכני ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים|'''נספחים''']] למבוא. ==תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?== {{עם-ניקוד|"הוּא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לְמִקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לְמִשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לְמִצְוֺת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד..." {{מקור|משנה אבות ה כא|אבות פ"ה מכ"א}}.{{קק|{{הערה|מאמר זה מופיע בברייתא כהמשך דברי שמואל הקטן "בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח..." {{מקור|משנה אבות ד יט}}, ובמשנה אבות שבסידורים הקדומים אף מובאים דברי שמואל הקטן (מפרק ד') כאן כמבוא למאמר זה. בגירסת הרמב"ם כבר מסתיים הפרק החמישי (והמסכת כולה) בדברי יהודה בן תימא בהלכה הקודמת, ומאמר זה אינו מופיע כלל.}}}}}} שלבי החינוך של האדם הצעיר המתוארים בהלכה זו אינם נבדלים זה מזה רק ב'''תוכן''' הנלמד, אלא בעיקר ב'''דרכי הלימוד''': מִקְרָא (=קריאה בקול מתוך הכתב), מִשְׁנָה (=שינון על־פה) וְתַלְמוּד (=דיון מעמיק). כפי שנראה להלן, בפסוקים אפשר לעסוק בדרכים שונות: מִקְרָא, מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם; ואילו בהלכות עוסקים באמצעות מִדְרָשׁ, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד. ===מִקְרָא=== בעברית מודרנית אנחנו רגילים להבחין בין שתי משמעויות שונות של הפועל '''קר"א''' ("לִקְרֹא"): #לעיין בכתב או בספר (בשקט), כגון: "קראתי את העיתון"; #להשמיע קול, כגון לקרוא לאדם אחר בשמו כדי שיבוא. בתנ״ך המשמעות השנייה היא העיקרית, ואולי אף הבלעדית. השורש קר"א מופיע מאות פעמים, וכמעט תמיד במשמעות הקשורה להשמעת קול: להרים קול, לקרוא לאדם בשמו כדי להזמינו, לתת שם או לומר דברים בקול רם, עד כדי צעקה. אף כשמדובר על קריאה מתוך הכתב, לרוב מדובר על קריאה בקול רם בציבור או על קריאה באזניהם של אחרים. יש רק דוגמאות אחדות שבהן ייתכן שהאדם קורא, לעצמו בלבד, מתוך הכתב, כגון "וְקָ֥רָא ב֖וֹ כׇּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו" {{מקור|דברים יז/טעמים#יז יט|דברים יז,יט}}, ואף בהן נראה שהקריאה הייתה בקול. גם בלשון חכמים הפועל קר״א מתבצע בעיקר בקול, אפילו כשקוראים מתוך הכתב. בעולם העתיק, בתקופת המקרא ובימי חז״ל, קריאה שקטה מתוך ספר לא הייתה דרך הקריאה הרווחת. הקריאה נעשתה בדרך כלל בקול, גם כשהקורא נעזר בטקסט כתוב. ייתכן שזהו פשוטם של דברי רבי עקיבא {{מקור|משנה סנהדרין י א}} ש"אַף הַקּוֹרֵא בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים" אין לו חלק לעולם הבא, כלומר: אסור '''לקרוא בציבור''' מתוך ספרים אחרים, אלא רק מתוך עשרים וארבעה ספרים בלבד. זוהי אם כן משמעותם של דברי חז"ל על "בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לְמִקְרָא". "מִקְרָא" הוא פעולת הקריאה בקול מתוך הכתב. ספרי המקרא הם עשרים וארבעת הספרים הנקראים בקול מתוך הכתב, ובייחוד בציבור. חז"ל כינו גם את הפסוק הבודד "מִקְרָא", שכן הפסוק הוא היחידה הקצרה ביותר הנקראת בקול מתוך הכתב. לדוגמה: "אֵין מִקְרָא (=פסוק) יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ" {{מקור|שבת סג א|שבת ס"ג ע"א}}. במילה "מִקְרָא" עוד אפשר לציין את הקריאה בקול '''בניגוד''' לאותיות הכתובות: "יֵשׁ אֵם לַמָּסוֹרֶת" {{מקור|פסחים פו ב|פסחים פ"ו ע"ב}}. את הַמִּקְרָא רוכשים באמצעות קריאה בקול: הילד קורא את הפסוק הכתוב, תוך הגייה מדויקת של התנועות והטעמת הטעמים במנגינה ובנעימה. האותיות אמנם כתובות '''בספר''', אך את דרך הקריאה לומדים ומוסרים בעיקר '''בעל־פה'''. במילים אחרות, אף שמדובר ב'''תורה שבכתב''', עיקרה של פעולת הַמִּקְרָא נשען דווקא על '''מסורת שבעל־פה'''. בקריאה כזו מתרגל הילד מגיל קטן, והוא קורא פסוק אחרי פסוק, בחזרה אחרי קריאתו המדויקת של אביו או מלמדו. ילד שכבר למד לקרוא יפה יכול אף לעלות לתורה ולקרוא בציבור: "הַכֹּל עוֹלִין לְמִנְיָן שִׁבְעָה אֲפִלּוּ קָטָן..." {{מקור|מגילה כג א|מגילה כ"ג ע"א}}.{{הערה|ראו בהרחבה ב'''שו"ת יחוה דעת''' לרב עובדיה יוסף ד,כג; המסקנה נמצאת ב[https://www.toratemetfreeware.com/online/f_01355_all.html#HtmpReportNum0280_L2 '''ילקוט יוסף''' רפב,ח] (גם [https://web.archive.org/web/20130503071703/http://www.ateret4u.com/online/f_01355_part_22.html#HtmpReportNum0039_L2 כאן]).}} גם בגיל מבוגר חייב האדם לעסוק בפעולת המקרא באופן אישי, ולא רק לשמוע את הקריאה בציבור: "לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם" {{מקור|ברכות ח ב|ברכות ח' ע"ב}}. אף תלמידי חכמים מובהקים צריכים להיות רגילים בְּמִקְרָא: "מָה הַכַּלָּה הַזּוֹ מְקֻשֶּׁטֶת בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי תַּכְשִׁיטִין, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת פִּקֵחַ וְזָרִיז בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים" {{מקור|תנחומא כי תשא פרק טז|מדרש תנחומא "כי תשא" פרק ט"ז}}. מִקְרָא הוא עיקר עיסוקו של רוב העם בדברי תורה, כי לא כל מי שנכנס לְמִקְרָא יהיה מתאים גם לְמִשְׁנָה: "בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה..." {{מקור|קהלת רבה ז}}. ===מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם=== '''[[מדרש|מִדְרָשׁ]]:''' נראה כי בדורות שלפני חתימת המשנה, תלמיד צעיר ומוכשר היה עשוי להתקדם מִמִּקְרָא אל מִדְרָשׁ — פעילותם המרכזית של חכמי "בֵּית הַמִּדְרָשׁ". בְּמִדְרָשׁ דורשים את פסוקי התורה על מִצְוֺתֶיהָ וסיפוריה ושיריה, וגם את ספרי הנביאים וכתובים. כלומר: יש מדרש של '''הֲלָכָה''' ויש מדרש של '''אַגָּדָה''', הכל לפי סדר המקראות (=הפסוקים).{{הערה|אמנם מקרא של סיפור או שיר יכול להידרש גם להלכה, ומקרא של מצוה יכול להידרש גם לאגדה. הבחנה ברורה בין הלכה לאגדה היא מלאכותית, ואינה תואמת את מחשבת חז"ל.}} יש מדרשי הלכה ואגדה שבהם נראה כי חכמים שילבו מסורת עתיקה שהייתה בידיהם בפירושו של פסוק מסוים, ויש מדרשים שבהם נראה כי הפירוש יוצא מהדרישה בלשון הפסוק. בין כך ובין כך, התפיסה המסורתית קובעת כי סדר הלימוד העתיק היה לפי רצף הפסוקים.{{הערה|לסיכום נאה של הדיון על "מדרש יוצר או מדרש מקיים?" והפניה למחקרים, ראו בספרה של מירה בלברג, '''פתח לספרות חז"ל''' (רעננה: האוניברסיטה בפתוחה, תשע"ג), עמ' 30-32 (1.3.1-1.3.2). לדעות נוספות ראו בלברג שם, עמ' 32. עצם השאלה הוא רק לגבי דרך לימודם המקורי של מדרשי ההלכה, אך דרך לימודם ומסירתם של מדרשי האגדה תמיד הייתה לפי רצף הפסוקים.}} '''בשלב היסטורי זה, תורה שבעל־פה עוד הייתה קשורה לתורה שבכתב באופן טבעי ומהותי.''' פעולת הַמִּדְרָשׁ מתבטאת בכמה פסוקים. במקור הפעולה הייתה לחפש את דבר ה' ולבקש אותה מנביאו, כגון: "וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי, וַתֵּלֶךְ '''לִדְרֹשׁ אֶת ה''''..." {{מקור|בראשית כה/טעמים#כה כב|בראשית כה,כב}}; "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם '''לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים'''" {{מקור|שמות יח/טעמים#יח טו|שמות יח,טו}}. יש בה גם את המשמעות של "לחפש את האמת", כגון: "'''וְדָרַשְׁתָּ''' וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב, וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ" {{מקור|דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו}}; בפסוק זה הפועל "וְדָרַשְׁתָּ" משמש לצד הפעלים "וְחָקַרְתָּ" ו"וְשָׁאַלְתָּ", ומבטא פעולה של בירור וחקירה. אמנם בתקופת שיבת ציון אנחנו מוצאים שהפעולה היא '''לדרוש את דבר ה' מתוך ספרו''', כלומר מתוך התורה הכתובה, כמתואר לגבי עזרא הסופר: "כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ '''לִדְרוֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה'''', וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט" {{מקור|עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י}}. זוהי משמעותה של "מִדְרָשׁ" אצל חז"ל, וזאת הייתה פעולתם בתוך בתי המדרש. פעולת הַמִּדְרָשׁ נעשית באמירה ("רַבִּי עֲקִיבָא '''אוֹמֵר'''..."), וכך היא נמסרת מדור לדור ("'''אָמַר''' רַבִּי אֶלְעָזָר '''אָמַר''' רַבִּי חֲנִינָא"). כלומר: מדרש הוא '''תורה שבעל־פה''' פשוטה כמשמעה. רק דורות רבים לאחר תקופת התנאים והאמוראים, בימי הביניים, אנו מוצאים כתבי־יד של מדרשים וחיבורים אחרים של חז"ל שנמסרו לפני כן בעל־פה.{{הערה|לסיכום נאה של הדיון על "תורה שבעל־פה - האמנם בעל פה?" והפניות למחקרים ראו אצל בלברג שם, עמ' 33-35 (1.3.4). אנחנו מוצאים תפיסות שונות בנושא הזה כבר בימי הביניים, ודיון מקביל בין החוקרים בעת החדשה. המחקר היסודי והעדכני ביותר בנושא זה נמצא בספרו של יעקב זוסמן, [https://www.magnespress.co.il/book/'%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94'_%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%94-4193 ''''תורה שבעל פה' פשוטה כמשמעה: כוחו של קוצו של יו"ד'''] (ירושלים: מאגנס, תשע"ט); שמו של הספר מעיד על מסקנתו, הקרובה אל דעתו של שאול ליברמן ומקובל על רוב החוקרים בימינו. לדעות אחרות ראו בלברג שם, עמ' 34. במאמרה של Catherine Hezser המוזכר שם (עמ' 34 הערה 22), שבו טוענת המחברת שהיו קיימים עותקים בכתב של המשנה כמו שהיו עותקים לספרות ההלניסטית-רומאית (אף שעיקר התפוצה של שניהם הייתה בכל זאת בעל־פה), אין התייחסות למחקרו של זוסמן; ראו "The Mishnah and Ancient Book Production" בתוך A.J. Avery-Peck and J. Neusner (עורכים), ''The Mishnah in Contemporary Perspective'' (ליידן: בריל, 2002), עמ' 167-192. בהקשר זה של מדרשים ראוי לציין שדווקא לגבי ספרי אגדה יש כבר אזכורים מפורשים אצל חז"ל (ביחד עם ביטויי התנגדות לעצם קיומם); לדעתו של זוסמן, ספרי אגדה היו אכן קיימים בתקופת האמוראים בארץ ישראל ובבל (שם עמ' 83-85 [291-293]). אבל רק לגבי אגדה התירו חלק מהחכמים, ואף בה עיקר הלימוד נשאר בכל זאת בעל פה; ואילו לגבי הלכה – שהיה תחום עיסוקם העיקרי – אין זכר לספרים.}} כבר ראינו ש"מִקְרָא" הוא פעולה שנעשית מתוך הכתב (אותיות כתובות), אבל רוב המרכיבים בפעולת הקריאה נלמדים ונמסרים דווקא בעל־פה (הגיה מדויקת של התנועות ופיסוק הטעמים במנגינה ובנעימה). ואילו מִדְרָשׁ הוא לא תורה שבכתב אלא תורה שבעל־פה, כלומר: אפילו האותיות אינן כתובות. שלב הַמִּקְרָא כולל לא רק את קריאת הפסוקים אלא גם את פירושם. אמנם הפעולה הבסיסית ביותר בהבנת המקרא היא בעצם הקריאה עצמה, כי קריאה מדויקת ורצופה בספרי התורה והנביאים והכתובים – היא הדרך הנכונה ביותר לרכוש את לשון המקרא כדי להבין אותה. אך חלק גדול מהמדרשים היו מיועדים לא רק לחכמים בבית המדרש אלא גם להמון העם, לדרוש בציבור. המסרים של בעלי המדרש נקלטו היטב בציבור. לכן כשאנשים עסקו במקרא, הם לא עסקו בקריאה המדויקת בלבד, אלא הבינו את הדברים ברוח מדרשי חז"ל וכך הסבירו אותם לבניהם ותלמידיהם. '''[[תרגומי המקרא|תַּרְגּוּם]]:''' בתקופת חז"ל היה הַמִּקְרָא בבית הכנסת משולב עם הַתַּרְגּוּם. הקריאה בתורה התבצעה על ידי שני בעלי תפקידים: הקורא והמתרגם. הקורא קרא פסוק מתוך ספר התורה, והמתרגם חזר על הפסוק בעל־פה בשפה הארמית (שבה דיבר העם בחיי היום-יום). אך לא היה זה תרגום מילולי בלבד; התרגום הקדום היה מעין '''פירוש חי''' שהכיל מן היסודות של תורה שבעל־פה לפי מדרשי חז"ל. כלומר: גם "תַּרְגּוּם" הוא תורה שבעל־פה, ובמקור לא תרגמו מתוך הכתב. בזמן קדום המתרגם לא היה חייב אפוא להשתמש בנוסח מסוים – קבוע מילה במילה – של תרגום, אלא היה "מחבר" לעצמו נוסח כזה בדרך אלתור תוך כדי אמירתו, או – כשלא היה ביכולתו לעשות כן – השתמש באחד הנוסחים הרווחים, ששמע מפיהם של מתרגמים אחרים. ואף אותו המתרגם לא חזר על אותו הנוסח בכל פעם, אלא שינה אותו, הרחיב אותו או צמצם אותו, בכוונה או בהיסח הדעת, כפי צרכיו ובמידה ששעתו של הציבור הייתה פנויה.{{הערה|תיאור זה של פעולת המתרגם הוא עיבוד לדבריו של יוסף היינמן על פעולתו בעל־פה של שליח הציבור בתקופת חז"ל (כי גם תפילות וברכות נחשבו אז לתורה שבעל־פה); ראו בספרו '''התפילה בתקופת התנאים והאמוראים: טיבה ודפוסיה''' פרק א, עמ' 17.}} אנחנו שומעים הד לגיוון הזה בנוסחים המקבילים של [[התרגומים הירושלמיים לתורה]] ששרדו והגיעו לידינו ([[תרגום ירושלמי (יונתן) לתורה|תרגום "יונתן"]], [[תרגום ירושלמי (קטעים) לתורה|תרגום "ירושלמי"]] ו[[התרגומים הירושלמיים לתורה#תרגום ניאופיטי|תרגום ניאופיטי]]); הם שונים בנוסחם, אך דומים מאוד אחד לשני בלשונם הכללי ובסגנונם ובתוכנם. התרגום בציבור תרם רבות להטמעת מדרשי חז"ל בקרב העם. כך העשיר את העיסוק הרווח במקרא בתכנים מן התורה שבעל־פה, הן בתחום האגדה הן בתחום ההלכה. לכן עודדו חז"ל את העיסוק בְּמִקְרָא וְתַרְגּוּמוֹ ביחד גם ברמה האישית: "לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם" {{מקור|ברכות ח ב|ברכות ח' ע"ב}}. כי אדם העוסק בְּמִקְרָא וְתַרְגּוּמוֹ בעצמו, או אדם שמקשיב אל ביצועם המשולב בבית הכנסת ("מִקְרָא וְתַרְגּוּם"), רוכש לא רק את לשון המקרא אלא גם פירושים חשובים מתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֺת. ===מִשְׁנָה וְתַלְמוּד=== '''[[משנה|מִשְׁנָה]]:''' לפי התפיסה המסורתית, ולדעתם של חלק מהחוקרים,{{הערה|לדעות אחרות והפניות למחקרים ראו בלברג שם, עמ' 31-32 (1.3.2).}} התחילו החכמים בימי התנאים לסדר את ההלכות לפי נושאים, ובראשם היה רבי עקיבא {{מקור|אבות דרבי נתן יח|אבות דרבי נתן נו"א פרק י"ח}}: :לרבי עקיבא קרא לו [רבי יהודה הנשיא] אוצר בלום. לְמה רבי עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו ויצא לחוץ, מצא חטים מניח בה, מצא שעורים מניח בה, כוסמין מניח בה, עדשים מניח בה. כיון שנכנס לביתו, מברר חטים בפני עצמן, שעורים בפני עצמן, פולין בפני עצמן, עדשים בפני עצמן. כך עשה רבי עקיבא, ועשה כל התורה מטבעות מטבעות. בהמשך, בעריכה הסופית המשנה בידי רבי יהודה הנשיא, אורגנו דיני הַמִצְוֺת במסכתות לפי נושאים, והמסכתות עצמן סודרו בשישה סדרים. כך חדלו ההלכות להיות מסודרות בעיקר לפי רצף הפסוקים. לשינוי בסדר ההלכות הייתה משמעות לא רק מבחינה פורמלית אלא גם מבחינה מהותית. ראשית, המקרא וההלכה התגבשו כשני תחומי לימוד נפרדים, שכל אחד מהם נלמד בדרך משלו. שנית, העיסוק במשנה כתחום עצמאי העניק מקום מרכזי להלכה, אך צמצם את מקומו של מדרש האגדה. במסלול לימודיו של האדם הצעיר, שלב הַמִּקְרָא הוא הכנה הכרחית לשלב הַמִּשְׁנָה. אי אפשר להבין את המשנה כראוי בלי להכיר היטב את המקרא ואת וְהַמִּצְוֺת כפי שהן מתפרשות בתורה שבעל־פה. המשנה כידוע פותחת בשאלה: "מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִין?", ומניחה שהלומד כבר מכיר היטב את פרשת "שְׁמַע" בתורה, ואת הפסוק "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" שעליו מבוססת החובה לקרוא קריאת שמע בערב ובבוקר לפי המסורת שבעל־פה. וכן הוא בכל המשנה: הבנתהּ תלויה במקרא שקדם להּ, ורק מי שכבר רגיל במקרא ובמדרשו יצליח לעסוק בהּ כראוי. "מִשְׁנָה" היא פעולת הַשִּׁנּוּן בלשון ימינו. את הַמִּשְׁנָה רוכשים בחזרות רבות: המורה או מי שבקיא במשנה אומר את ההלכות, והתלמיד חוזר עליהן בקול שוב ושוב, עד שהן נכתבות על לוח לבו. הוא לא קוֹרֵא אותן מתוך הכתב אלא מְשַׁנֵּן אותן בעל־פה. מדובר על רכישת נוסח קבוע ומוקפד של ההלכות, מילה במילה (בשונה ממדרש ותרגום), ולכן החזרה כל־כך הכרחית: "אֵינוֹ דּוֹמֶה '''שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ''' (=פרק משנה) מֵאָה פְּעָמִים לְ'''שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ''' מֵאָה וְאַחַת" {{מקור|חגיגה ט א|חגיגה ט' ע"א}}. סגנון זה של שינון הלכות במשנה מתאים לגיל עשר שנים, וגם תוכן ההלכות הכרחי לו בשנים הללו מכיוון שהוא עומד בקרוב להגיע לגיל מִצְוֺת. אבל גם אחר כך ממשיך האדם לעסוק במשנה כל ימי חייו: "כָּל '''הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת''' בְּכָל יוֹם – מֻבְטַח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא" {{מקור|נידה עג א|נידה ע"ג ע"א}}. גם פעולת הַמִּשְׁנָה היא תורה שבעל־פה באופן מובהק. הַמִּשְׂנָה על הלכותיה היא שיא העיסוק בדברי תורה (בנוסף למקרא) של רוב הצעירים בבית המדרש, כי לא כל מי שנכנס לְמִשְׁנָה יהיה מתאים גם לְתַלְמוּד: "בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה, יוֹצְאִים מֵהֶם עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד..." {{מקור|קהלת רבה ז}}. '''[[תלמוד|תַּלְמוּד]]:''' תלמוד הוא לימוד מעמיק המבוסס על שיקול דעת ועל דיון משותף בין תלמידי חכמים מנוסים. הלומדים שואלים ומקשים, דורשים ומתרצים, ועוסקים בדברי המשנה, המדרש והמקרא. בדומה למדרש ותרגום ומשנה, גם פעולת הַתַּלְמוּד נעשית בעל־פה. אמנם לא כל אחד שעוסק במשנה ראוי להתקדם אל שלב התלמוד: "תַּלְמִיד שֶׁלֹּא רָאָה סִימָן יָפֶה בְּמִשְׁנָתוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים – שׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה" {{מקור|חולין כד א|חולין כ"ד ע"א; מובא אצל מפרשי המשנה}}. ברור שבמאמרנו ("בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד") לא מדובר על שני התלמודים המוכרים לנו, כלומר [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]], שחוברו דורות רבים אחרי המשנה עצמה. אותו הדבר נכון לגבי אִזכור אחר של ה"תלמוד" במסכת אבות: "רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בְּתַלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן" {{מקור|משנה אבות ד יג|אבות ד יג}}. ה"תלמוד" המוזכר בדברי המשנה הוא בראש ובראשונה עניין של לימוד מעמיק לקראת '''הוראה''' {{מקור|מפרשי המשנה}}, "לידע ולהבין דקדוקי הַמִּצְוֺת" {{מקור|ר"ש משנץ}} כדי שהוראתו תהיה כהוגן. וכידוע שלא כל אחד ואחד מגיע להוראה, הדורשת שילוב עדין של בקיאות ענפה ורוחב הדעת בתחומים רבים, ושיקול הדעת באופן מתון ומאוזן. לפי חז"ל, חייב אדם לאחוז בחוט המשולש של '''מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד''' כל ימי חייו: "לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם שְׁנוֹתָיו: שְׁלִישׁ בְּמִקְרָא, שְׁלִישׁ בְּמִשְׁנָה, שְׁלִישׁ בְּתַלְמוּד. מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה חַיֵּי? לָא צְרִיכָא, לְיוֹמֵי" {{מקור|קידושין ל א}}. וכן מובא להלכה ברמב"ם {{מקור|רמב"ם הלכות תלמוד תורה א|משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ראשון, ח'-י"ב}}: :כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, בֵּין עָנִי בֵּין עָשִׁיר, בֵּין שָׁלֵם בְּגוּפוֹ בֵּין בַּעַל יִסּוּרִין, בֵּין בָּחוּר בֵּין שֶׁהָיָה זָקֵן גָּדוֹל שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ. אַפִלּוּ עָנִי הַמְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, וְאַפִלּוּ בַּעַל אִשָּׁה וּבָנִים – חַיָּב לִקְבֹּעַ לוֹ זְמָן לְתַלְמוּד תּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמָר {{מקור|יהושע א ח|יהושע א,ח}}: "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". :גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה מֵהֶם חוֹטְבֵי עֵצִים, וּמֵהֶם שׁוֹאֲבֵי מַיִם, וּמֵהֶם סוֹמִין. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהֵם מִכְּלַל מַעֲתִּיקֵי הַשְּׁמוּעָה אִישׁ מִפִּי אִישׁ מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. :עַד אֵימָתַי חַיָּב אָדָם לִלְמֹד תּוֹרָה? עַד יוֹם מוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר {{מקור|דברים ד ט|דברים ד,ט}}: "וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ". וְכָל זְמָן שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בְּלִמּוּד הוּא שׁוֹכֵחַ. וְחַיָּב לְשַׁלֵּשׁ אֶת זְמָן לְמִידָתוֹ: שְׁלִישׁ בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּשְׁלִישׁ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה; וּשְׁלִישׁ יָבִין וְיַשְׂכִּיל אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ, וְיוֹצִיא דָּבָר מִדָּבָר, וִידַמֶּה דָּבָר לְדָבָר, וְיָדִין בַּמִּדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, עַד שֶׁיֵּדַע הֵיאַךְ הוּא עִיקַר הַמִּדּוֹת וְהֵיאַךְ יוֹצִיא הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִדְּבָרִים שֶׁלָּמַד מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. וְעִנְיָן זֶה הוּא הַנִּקְרָא "תַּלְמוּד". :כֵּיצַד? הָיָה בַּעַל אֻמָּנוּת, יִהְיֶה עוֹסֵק בַּמְּלָאכָה שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּבַתּוֹרָה תֵּשַׁע. אוֹתָן הַתֵּשַׁע קוֹרֵא בְּשָׁלוֹשׁ מֵהֶן בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּבְשָׁלוֹשׁ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּבְשָׁלוֹשׁ מִתְבּוֹנֵן בְּדַעְתּוֹ לְהָבִין דָּבָר מִדָּבָר. וְדִבְרֵי קַבָּלָה בִּכְלַל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הֵן, וּפֵרוּשָׁן בִּכְלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהָעִנְיָנוֹת הַנִּקְרָאִין "פַּרְדֵּס" בִּכְלַל הַתַּלְמוּד. :בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְחִלַּת תַּלְמוּדוֹ שֶׁל אָדָם. אֲבָל כְּשֶׁיַּגְדִּיל בְּחָכְמָה, וְלֹא יִהְיֶה צָרִיךְ לֹא לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְלֹא לַעֲסֹק תָּמִיד בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה – יִקְרָא בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי הַשְּׁמוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח דָּבָר מִדִּבְרֵי דִּינֵי תּוֹרָה. וְיִפָּנֶה כָּל יָמָיו לַתַּלְמוּד בִּלְבָד לְפִי רֹחַב לִבּוֹ וְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ. הרמב"ם דייק בדבריו לפי שיטתו ש"תורה שבכתב" כוללת את פירושי הַמִצְוֺת הבסיסיות לפי המקראות שנמסרו במסורת מסיני, ו"תורה שבעל־פה" היא כלל ההלכות הפסוקות. אמנם בימיו כבר לא פסקו הלכה מתוך המשנה עצמה, ולכן שינה את הביטוי "משנה" ל"תורה שבעל־פה", כדי להפנות את הקורא מהמשנה עצמה אל [[משנה תורה לרמב"ם|חיבור שראוי ללמוד ממנו הלכות פסוקות למעשה]] {{מקור|ע"פ פירוש "יד פשוטה"}}. והוא עוד מדגיש בהמשך דבריו שב"תלמוד" נכללים גם עניינים שאינם קשורים באופן ישיר לְמִצְוֺת ולהוראה: עיסוק מעמיק בדברי אגדה ומחשבה והגות, ולימוד מדעים וחכמות כלליות ברמה גבוהה. לאחר שעסק האדם במקרא ומשנה במשך שנים והוא כבר רגיל בהם, הוא יכול אז לפי הרמב"ם לשנות את היחס השווה בזמנים בין מקרא ומשנה ותלמוד.{{הערה|יצויין שמפרשי הרמב"ם שאלו מה מקורו להיתר זה, אבל אין זה מענייננו כאן.}} אמנם גם אז הוא עדיין חייב להרגיל את עצמו בשלושתם כל ימי חייו. את האיזון הנכון יקבע אז "רֹחַב לִבּוֹ וְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ" של אותו אדם: לאחר שכבר עסק בשלושתם במשך שנים רבות, והוא כבר בעל מקרא ומדרשו, ואף ראה סימן יפה במשנה של הלכה פסוקה, וגם בתלמודו – אז יוכל לאזן את תכני לימודו לפי אישיותו. ואין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ. אולם גם אז "יִקְרָא בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי הַשְּׁמוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח דָּבָר מִדִּבְרֵי דִּינֵי תּוֹרָה". תַּלְמוּד הוא שיא לימודם של תלמידי החכמים היושבים בבית המדרש, אמנם לא כל מי שנכנס לתלמוד ראוי להורות: "בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה, יוֹצְאִים מֵהֶם עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד, אֶחָד מֵהֶם יוֹצֵא לְהוֹרָאָה; כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי" {{מקור|קהלת רבה ז}}. ===תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה=== עד כאן ראינו שחז"ל הבחינו היטב בין תורה שבכתב לתורה שבעל־פה. האחרונה התאפיינה אצלם בסוגים שונים של פעילות, שהצד השווה בכולם – שהם נעשו בעל־פה ולא מתוך הכתב. '''מדרש''' ו'''תרגום''' נעשו בעל־פה לפי רצף הפסוקים, בבית המדרש ובבית הכנסת. '''משנה''' נעשתה בחזרות רבות על ההלכות שבפרק לפי נוסח מדויק. '''תלמוד''' נעשה בדיוני עומק על המשנה בין החכמים בבית המדרש. כולם – מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד – נמסרו בעל־פה במשך דורות רבים, עד שלבסוף הורידו אותם אל הכתב בתקופת הגאונים. יסודהּ של תרבות זו, של לימוד בעל־פה באופנים שונים, הוא דווקא מִקְרָא, שהוא לכאורה תורה שבכתב. אך חז"ל כינו את העיסוק בתורה שבכתב בשם "מִקְרָא", וכך הדגישו דווקא את המרכיב הנמסר מדור לדור בעל־פה על ידי קריאה ושמיעה וחזרה בקול. רק מתוך מִקְרָא (ולא מתוך כתיבה) מגיע האדם לְמִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד. בו בזמן, חז"ל הכירו היטב גם את הכתיבה על הקלף באותיות, וכך הזכירו את הפסוק בתור "הַכָּתוּב" (וכמו כן "כַּכָּתוּב", "כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב"), ואת "תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב" באופן כללי. הם קבעו הלכות לכתיבתם של ספרי תורה, מגילות, תפילין ומזוזות. תורה שבכתב היא בעצם '''שילוב''' של מסורת בכתב ומסורת בעל־פה, אך האחרונה עיקר אצל רוב העם: "בֶּן חָמֵשׁ לְמִקְרָא" – לְמִקְרָא דווקא, ולא לכתיבה. רק העיסוק בקריאה (בקול) היה נחלתם של רוב העם, ואילו הכתיבה נשארה נחלתם של בעלי מקצוע, או בתור עיסוק חד-פעמי: אדם כתב ספר פעם אחת, כדי לקרוא בו אחר כך פעמים רבות. לסיכום, תורה שבכתב נמסרה מדור לדור בשני אופנים: בכתב ובעל־פה. הקריאה בקול אמנם נעשתה מתוך האותיות הכתובות בספר, אך היא נלמדה בעל־פה. את "תורה שבעל־פה" יש להבין פשוטהּ כמשמעהּ, אך "תורה שבכתב" נשענת על שתי מסורות ביחד: אחת בכתב ואחת בעל־פה. הבנה זו תקל עלינו לגשת אל נושא המסורה, שיש בה שילוב עדין ומורכב בין המסורת שבכתב והמסורת שבעל־פה. ===בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת: תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הַיּוֹצֵאת מִתּוֹךְ מִקְרָא=== {{בעבודה}} ==בין סופרים לקוראים: מהי "מָסוֹרָה"?== '''"מָסֹרֶת":''' בדברי הנביא יחזקאל נאמר {{מקור|יחזקאל כ/טעמים#כ לז|כ,לז}}: "וְהַעֲבַרְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם בְּ'''מָסֹ֥רֶת''' הַבְּרִֽית". המילה "בְּמָסֹרֶת" בהקשר זה משמעותה "בקשר" או "בכבל" או בהתחייבות חמורה, וייתכן שיש להבינהּ כאילו כתוב "בְּמַאֲסֹרֶת" (כלומר בְּמַאֲסָר). בלשון חכמים המילה "מָסֹרֶת" מציינת דברים שנמסרים מדור לדור בעל־פה או בכתב. בהקשרים רבים היא מתייחסת לדברים שנמסרים בעל־פה, כגון: "שֶׁכֵּן '''מָסֹרֶת''' בְּיָדָם מֵאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן נִגְנַז" {{מקור|משנה שקלים ו א|משנה שקלים ו,א}}; "בָּרִאשׁוֹנָה גָּזְרוּ שְׁמָד עַל יְהוּדָה, שֶׁכֵּן '''מָסֹרֶת''' בְּיָדָם מֵאֲבוֹתָם יְהוּדָה הָרַג אֶת עֵשָׂו" {{מקור|ירושלמי כתובות א ה|ירושלמי כתובות א,ה}}; "עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּ'''מָסֹרֶת'''" {{מקור|חולין סג ב|חולין ס"ג ע"ב}}. וכמו כן מתייחס הפועל מס"ר לדברים שנמסרים בעל־פה מדור לדור, כגון בתחילת [[משנה אבות|מסכת אבות]]: "מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי '''וּמְסָרָהּ''' לִיהוֹשֻׁעַ... וּנְבִיאִים '''מְסָרוּהָ''' לְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה". אך יש למילה "מָסֹרֶת" גם הוראה מיוחדת בלשון חכמים, לגבי השמירה על נוסח התורה שבכתב דווקא, כגון: "'''מָסֹרֶת''' סְיָג לַתּוֹרָה" {{מקור|משנה אבות ג יג|אבות ג,יג}}; "יֵשׁ אֵם '''לַמָּסֹרֶת'''" לעומת "יֵשׁ אֵם '''לַמִּקְרָא'''" {{מקור|פסחים פו ב|פסחים פ"ו ע"ב}}. המשמעות הכללית של מסירה נאמנה תוך כדי שמירה נמשכה בימי הביניים בכמה ווריאציות: "מָסֹרֶת" או "מָסוֹרָה" או "מְסוֹרָה",{{הערה|שני הניקודים ל"מסורה" מובאים במילון אבן־שושן (ערך "מְסוֹרָה, מָסוֹרָה"; וראו שם עוד בערך "מָסֹֽרֶת, מסורת"). בשפות אירופאיות מקובל לכתוב "Masorae" (לטינית), "Masora" (אנגלית, גרמנית, ספרדית) או "Masorah" או "Massorah" (אנגלית), Massore (צרפתית), וכו'.}} הבאות לציין מערכת מפורטת ומורכבת השומרת על אופן כתיבתם וקריאתם של ספרי המקרא. העוסקים במלאכה זו נקראים "בַּעֲלֵי הַמָּסוֹרָה". ===מסורת הסופרים ומסורת הקוראים=== "נוסח המסורה" המופיע בכתבי־היד של המקרא מימי הביניים, וכמו כן בדפוסים המאוחרים יותר, הוא בעצם שילוב של שתי מסורות ביחד: "מסורת הסופרים" ו"מסורת הקוראים". *'''"מָסֹרֶת הַסּוֹפְרִים"''' היא נוסח האותיות שהיו הסופרים מעבירים מכלי אל כלי, כלומר שהם העתיקו אותו מתוך ספרים קיימים אל הספרים החדשים שכתבו בעצמם: ספרי תורה, ומגילות של ספרי הנביאים והכתובים. *'''"מָסֹרֶת הַקּוֹרְאִים"''' היא נוסח הקריאה בקול, ובמיוחד בשביל הקריאה בציבור, שכוללת בתוכה את ההגיה המדויקת כל מילה ואת החלוקה התחבירית של כל פסוק; ההגיה והתחביר באו לידי ביטוי מוזיקלי בקריאה זו. מסורת זו של הקריאה נמסרה בעל־פה מדור לדור, וכאמור אף [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|הרגילו את ילדי ישראל בקריאה זו מגיל קטן]]. כתבי הקודש מכונים '''"מִקְרָא"''' דווקא בזכות מסורת הקוראים והקריאה בציבור בעל־פה. בתקופת הגאונים התחילו חכמי המקרא בכמה מקומות לפתח ולגבש שיטות שונות, כדי להציג גם את "מסורת הקוראים" על ידי סימנים כתובים בנוסף לאותיות. תהליך זה הגיע לשיא של פיתוח ודיוק במערכת הניקוד והטעמים של חכמי המסורה בטבריה לפני למעלה מאלף שנה (עד המאה ה-10 למניינם), ויצירתם זו התקבלה בתפוצות ישראל לאחר מכן בכמעט כל ארצות פזוריהם. מלאכתם של חכמי המסורה הטברנים להלביש את מסורת הקוראים על מסורת הסופרים הייתה מלאכת מחשבת, כי היה בה שילוב עדין וזהיר של שתי המסורות ביחד בתוך כתב־יד אחד. הרב מרדכי ברויאר תיאר את השילוב הזה באופן מדויק ובהיר:{{הערה|"מסורת הכתיב ומסורת הקריאה", '''עיוני מקרא ופרשנות''' ז (תשסה), עמ' 25-32; הטקסט המצוטט הוא מתחילת המאמר (עמ' 25-26) וההדגשות הן משלנו.}} :'''נוסח המקרא הגיע אלינו באמצעות שתי מסורות: מסורת הסופרים ומסורת הקוראים.''' מסורות אלה נמסרו תחילה כשתי מסורות '''עצמאיות''', שלא היה ביניהן קשר ישיר. '''מסורת הסופרים''' הכירה רק את הנוסח הכתוב בספר; אך הואיל והאותיות של הנוסח הזה לא היו מנוקדות, לא היו צריכים לדעת כיצד הן נקראות ומצטרפות לתיבות. ואילו '''הקוראים''' הכירו רק את המילים האמורות בפה; אך הואיל והם לא משכו בשבט סופר, לא היו צריכים לדעת כיצד הן נכתבות בספר. :'''אחר כך באו חכמי המסורה וביקשו לקבוע סופית את נוסח הסופרים ואת גרסת הקוראים.''' קביעה זו נעשתה באמצעות '''מניין'''. הם ספרו את המילים, כדי שלא יהיה אפשר להוסיף עליהן או לגרוע מהן, ועל שם המניין הזה הם נקראו אנשי המסורה. '''אך לצורך המניין הזה לא יכלו להיעזר במסורת הסופרים.''' שהרי הסופרים הכירו רק את עצם צירופי האותיות, אך לא היו צריכים לדעת כיצד הן נקראות כמילים, ואין כל אפשרות למנות צירופי אותיות שניקודן איננו ידוע. כך, לדוגמה, אי־אפשר וגם אין טעם למנות את עשרות המקומות שכתוב בהם "יחיה"; ואפשר רק למנות את שבעת המקומות שקוראים בהם יְחַיֶּה. '''משום כך היה על אנשי המסורה לפנות תחילה אל מסורת הקוראים ולספור את המילים השגורות על פיהם. ורק אחרי שקבעו סופית את מניין המילים, יכלו לפנות אל מסורת הסופרים וללמוד ממנה כיצד המילים האלה כתובות בספר: בכתיב מלא או חסר, בא' או בה'.''' ולפעמים ראו שהמילים שהם קיבלו ממסורת הקוראים לא התאימו כלל לאותיות שהם ראו במסורת הסופרים; ובמקרים אלה קבעו שיש כאן הבדל בין קרי ובין כתיב, וכתבו בספר את מה שנמסר במסורת הסופרים ורשמו בגיליון את מה שנמסר במסורת הקוראים. :'''נמצא, שהיחס שבין מסורת הסופרים ובין מסורת הקוראים הוא בדיוק הפוך מזה שהיינו יכולים לצפות לו.''' שהרי הכול יודעים שכתיבת האותיות קודמת לניקודן; ולפיכך היינו יכולים לצפות שגם אנשי המסורה יפעלו בדרך זו: תחילה יעתיקו ממסורת הסופרים את האותיות הכתובות בספר; ואחר כך ילמדו ממסורת הקוראים להגות בפה את שכתוב בספר. אך מהסיבה שכבר נתבארה לעיל הסדר היה הפוך: '''תחילה למדו ממסורת הקוראים את המילים היוצאות מהפה; ואחר כך למדו ממסורת הסופרים כיצד הופכים את המילים שנאמרו בפה לאותיות הכתובות בספר.''' :'''משום כך אנחנו מוצאים שנקודת המוצא של המסורה היא תמיד המילה ההגויה, ולא {{ב|התיבה|המילה}} הכתובה'''. בשום מקום אין המסורה מונה את התיבות הכתובות בספר על פי מסורת הסופרים, אלא רק את המילים האמורות בפה על פי מסורת הקוראים. וגם במקום שהמסורה דנה בכתיב, אין היא קובעת את האותיות של התיבה הכתובה, אלא היא קובעת את האותיות שהסופרים מבטאים בה את המילה ההגויה. כך, לדוגמה, כאשר המסורה באה לקבוע את הכתיב המלא שב[[ירמיהו ב/טעמים#ב כ|ירמיהו ב 20]]: "אעבוד כת', אֶעֱבוֹר קרי", אין היא מוסרת שזהו המקום היחיד, שבו תיבת אֶעֱבוֹד באה בכתיב מלא, אלא היא מוסרת, שזהו אחד מתוך שלושת המקמות שבהם המילה ההגויה אֶעֱבוֹר באה בכתיב מלא. וכעין זה אנחנו מוצאים בכל אותן רשימות מסורה הדנות בהבדל שבין כתיב לקרי כגון ההבדל שבין כתיב "ויאמר" ובין קרי וָאֹמַר. נקודת המוצא של הרשימות האלה איננה הכתיב, אלא הקרי. אין הן מונות את המקומות שכתוב בהם "ויאמר", ואף על פי כן הקוראים הוגים וָאֹמַר, אלא היפוכו של דבר: הן מונות את המקומות שקוראים בהם וָאֹמַר, ואף על פי כן הסופרים כותבים "ויאמר".{{הערה|ברויאר ציין כאן: "הוכחתי דבר זה במבוא לספרי, '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב יד ל{{כתב עילי|מ}}''', ניו יורק תשנ"ב, עמ' 19." אחרי דברי המבוא המצוטט כאן על אופן פעולתם הכללי של אנשי המסורה, דן הרב ברויאר בשאר המאמר בדוגמה חריגה מעניינת היוצאת מן הכלל.}} לסיכום: מסורת הסופרים ומסורת הקוראים משולבות בשילוב זהיר ועדין בתוך מלאכתם של חכמי המסורה. כל אחת מהן תלויה בשנייה, שהרי אי אפשר לנקד בלי אותיות כתובות, ואי אפשר לקבוע את נוסח האותיות בלי לדעת את אופן קריאתן. חכמי המסורה קשרו את מסורת הסופרים ומסורת הקוראים, שהיו עצמאיות במקורן, בקשר בל יינתק. ===למי מיועדת חכמת המסורה?=== לימוד יסודי ומעמיק של חכמת המסורה אינו מיועד לכל אדם. עיקר חשיבותה של המסורה הינה בשביל מי שכותב ומגיה ספרי תורה ומגילות וכתבי־יד, או למי שמוציא את ספרי המקרא לאור במהדורה חדשה. אדם שעוסק במלאכות הללו זקוק לבסיס סמכותי עבור הכרעותיו בקביעת הנוסח, כי אסור לו להכריע באופן שרירותי. רק בזכות קפדנותם של העוסקים בחכמת המסורה הגיעו לידינו ספרים שאפשר לסמוך עליהם, כדי לקרוא בהם וללמוד מהם מתוך ביטחון. אמנם אדם שאינו כותב ואינו מגיה ואינו מוציא לאור, והוא רק קורא ולומד מתוך ספרים שכבר הכינו אחרים עבורו – איננו זקוק בהרבה לחכמת המסורה, ואין לו צורך להשקיע בה יותר מדי מאמצים בהבנתה. ובכל זאת ראוי שתהיינה לו הבנות בסיסיות גם בתחום הזה. וכך כתב רבי אברהם אבן עזרא על העיסוק בחכמת המסורה:{{הערה|רבי אברהם אבן עזרא, '''יסוד מורא''', מתוקן ע"פ [https://archive.org/details/yesod-mora-ibn-ezra-constantinople-1530-images/page/n5/mode/2up?view=theater דפוס קושטנטינה ר"ץ (1530)], תחילת השער הראשון (ההדגשה אינה במקור).}} :יש ממשכילי ישראל שכל חכמתם לדעת דברי המסורת, וסימניהם הנכבדים ורמזיהם היקרים, וכל סתום ופתוח, וקרי וכתיב, וחסר ויתר, ואותיות גדולות וקטנות ותלויות ונקודות עליהם, ומספר הפסוקים והתיבות והאותיות בכל ספר וספר. '''והאמת כי יש שכר לפעולות בעלי המסורת, שהם כשומרי חומות העיר, כי בעבורם עמדה תורת השם וספרי הקודש על מתכונתם בלי תוספת ומגרעת. וטוב הוא למשכיל שיבין קצת דבריהם.''' :אבל ישים לבו גם להתבונן טעמי [=פירושי] הספרים, כי התיבות כגויות והטעמים כנשמות, ואם לא יבין הטעמים כל יגיעוֹ שווא ועמל ורוח. והוא נמשל למי שיש בידו ספר רפואות, והוא מיגע עצמו לספור כמה דפין בספר, וכמה טורים בכל דף ודף, וכמה אותיות בכל טור, ומזאת היגיעה לא יוכל לרפאות מזור. והנה חכם המסורת שלא למד חכמה אחרת דומה לגמל נושא משי: והוא לא יועיל למשי, גם המשי לא יועילנו. נכונים דברי הביקורת של ראב"ע: מי שעוסק בספר רפואה כדי "לספור כמה דפין בספר, וכמה טורים בכל דף ודף, וכמה אותיות בכל טור" – ברור שלא יוכל לרפאות שום דבר. אך העבודה הזאת יכולה לעזור בהחלט למי שמלאכתו '''בהעתקת ספרי רפואה'''. ויש גם שכר לפעולתו זו, כי מתוכה יהיו ספרי רפואה מדויקים עבור הרופאים. בנוסף לכך, כאן מתייחס ראב"ע אך ורק לפועלם של בעלי המסורה בתחום של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|'''מסורת הסופרים''']] בלבד.{{הערה|בדומה לכך כתב אבן עזרא ב[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n8/mode/1up?view=theater הקדמתו לתורה ("הדרך החמישית")]: "ולא אזכיר טעמי אנשי המסורת, למה זאת מלאה ולמה זאת נחסרת, כי כל טעמיהם כדרך הדרש הם. כי הכתוב פעם יכתוב המילה מלאה מבוארה, ופעם יחסר אות נעלם לאחוז דרך קצרה. ואחר שידרשו טעם למלאים ולחסרים, יורנו איך יוכלו לכתוב הספרים. ומשה כתב בלא וא"ו '''ד' ימלך''' {{מקור|שמות טו יח}}, ומעתיק משלי כתב בוא"ו '''תחת עבד כי ימלוך''' {{מקור|משלי ל כב}}, ושנים רבות בין שניהם, רק לתינוקות טעמיהם טובים הם." בדברי אבן עזרא יש הסבר היסטורי של שינוי בהרגלי הכתיבה במשך הדורות (מכתיב חסר לכתיב מלא), אמנם אין בשינוי זה שום משמעות לפי הפשט. "אנשי המסורת" פועלים לפי אבן עזרא "כדרך הדרש" (דרך שמזכירה אולי את סוג הפירושים המוכר לנו היום בפירוש "[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up בעל הטורים]" על התורה). אמנם בעלי המסורה הטברנים לא התמקדו ב'''פירושן''' של תופעות הכתיב במקרא אלא '''בקביעתן'''. והם התמקדו בנוסף גם בדרכי '''הקריאה''' וההגייה, דבר שאבן עזרא אינו מייחס להם כלל.}} אבל יש חשיבות רבה שהאדם יכיר את חכמתם של בעלי המסורה בפרטי הניקוד והטעמים, כדי שיוכל להעריך נכון גם את פועלם בתחום של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|'''מסורת הקוראים''']], ובעקבות זה יוכל לקרוא בפיו באופן מדויק ועקבי. ועוד: על בסיס מלאכתם של בעלי המסורה בתחום של הניקוד והטעמים בנו המדקדקים את כללי הלשון, אשר חשיבותם רבה ומכרעת להבנת המקרא. פירושו של ראב"ע, שהיה בעצמו מדקדק גדול, הוא דוגמה לכך. אך עצם הקריאה קודמת לדקדוק, והקריאה שלנו מבוססת לגמרי על מלאכתם של בעלי המסורה. לסיכום: חשוב שהלומד "יבין קצת דבריהם" כדי להעריך את פועלם של בעלי המסורה, וכדי לקרוא כראוי במקרא. בנוסף, חשוב שהקורא יבין את המקורות והשיטות שעליהם מבוסס הנוסח בספר שהוא קורא בו. ואכן, מטרה אחת חשובה של '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא]]''' למהדורה זו של המקרא, היא להנגיש לקורא את הידיעות הבסיסיות והשימושיות ביותר בתחום המסורה, כדי שיבין מתוכן את טיב המהדורה שהוא קורא בה. ==יצירת מופת ואוצר יקר: מהו "כֶּתֶר"?== ===כתר: שתי מסורות בכתב־יד אחד=== השילוב העדין והמורכב [[#בין סופרים לקוראים: מהי "מָסוֹרָה"?|בין מסורת הסופרים ומסורת הקוראים]], הבא לידי ביטוי במפעלם של בעלי המסורה, הביא במרוצת הזמן ליצירתם של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתבי־יד רבים]], ולאחריהם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם|דפוסים לאין ספור]], שבהם שמרו היטב על שתי המסורות ביחד. כתבי־היד של בעלי המסורה לא היו מגילות ("ספרים" בפי חז"ל), אלא כתבי־היד כרוכים ([[:W:קודקס|"קוֹדֵקְס"]] בלטינית או מֻצְחַפ בערבית).{{הערה|אין מקבילה בעברית קלאסית למונח הלטיני cōdex או למונח הערבי [[:WIKT:EN:مصحف|مصحف]] (مُصْحَف או مَصْحَف / ''muṣḥaf'' או ''maṣḥaf''), ששימשו אצל נוכרים כדי לתאר ספר כרוך. רק בימי הביניים החלה המילה [[:WIKT:מצחף|מִצְחָף]] (שנגזרה מן הערבית) לשמש בעברית וערבית־יהודית. עצם הזרוּת של המונח מצביע על כך שהשימוש בקודקסים מגיע מחוץ למסורת ישראל. דווקא הקודקס הלא־מסורתי היה המדיום הטוב ביותר לכתיבת מסורות שבעל־פה, שכן עצם האיסור לכתוב דברים שבעל־פה היה גדול יותר אילו היו נכתבים במגילות בדומה לספרי התנ"ך.}} בכלל, הפורמט החומרי המועדף בימי הביניים לצורך הורדת כלל המסורות שבעל־פה אל הכתב היה הקודקס. הדבר היה נכון לא רק לגבי ספרי המקרא, אלא גם לגבי מסורות שהיו עד כתיבתם לגמרי בעל־פה, כגון [[#מִשְׁנָה וְתַלְמוּד|משנה ותלמוד]]. הקודקס עלה על המגילה מבחינה טכנולוגית: דפים נקשרו יחד בצד אחד, והטקסט נכתב ביעילות על שני צדי כל דף (בדומה לספר מודרני). ניתן היה לדפדף בקודקס ולהגיע לעמוד המבוקש מיד (בניגוד למגילה שצריך לגלגל אותה). אבל עבור התנ"ך, לקודקס היה יתרון נוסף בכך שהוא היה פורמט לא־הלכתי, כלומר, הוא לא היה כפוף לכללי המסורת הקדומה של הסופרים. הדבר אִפשר ליוצרי כתבי־היד המקראיים להוסיף את הסימנים המייצגים את המסורת בעל־פה של [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|מִקְרָא]], דהיינו הניקוד והטעמים, וגם להוסיף הערות ואפילו קישוטים ואיורים. כל אלה היו אסורים במגילות. '''כֶּתֶר:''' כתב־יד כרוך כזה שהכיל תנ"ך שלם, או חלק משמעותי ממנו (תורה, נביאים או כתובים), נקרא בעברית "כתר" (או [[:W:תאג'|תאג']] בערבית־יהודית). כתר היה מלאכת מחשבת ויצירת מופת. הוא הכיל בתוכו את השילוב המורכב בין מסורת הסופרים (נוסח הכתיב) ומסורת הקוראים (ניקוד וטעמים), את הערות המסורה ורשימות המסורה ולעתים חיבורים נוספים (בדרך כלל על נושאים כגון מסורה, דקדוק או מצוות), ואפילו קישוטים ואיורים מרהיבים. כתר שימש הן את הסופרים בקהילה (כדי לקבוע מהו הכתיב הנכון בספר תורה או מגילה) והן את הקוראים (כדי לקבוע את אופן הקריאה הנכונה). כתר מדויק ומפואר היה יכול להיות האוצר היקר ביותר של איש אמיד או של קהילה שלמה. ===שלושה סוגים של מהדורות מקרא=== אמנם השילוב המורכב בין מסורת הסופרים למסורת הקוראים, הבא לידי ביטוי בכתבי־היד של המסורה, לא היטיב לגמרי עם הסופר ולא עם הקורא. כי מצד אחד הסופר אינו זקוק כלל לסימני הניקוד והטעמים, ואף לא לאותיות ה"קרי" שבשוליים, ותוספות אלו אף עלולות להסיח את דעתו במלאכתו. והמצד השני הקורא אינו זקוק להערות המסורה (שרובן הגדול באות כדי לשמור על נוסח האותיות כגון בכתיב מלא וחסר). ועוד: במקומות שיש בהם "קרי וכתיב", הקורא מוצא את הניקוד משולב בתוך אותיות שלא מתאימות לו, והוא מוכרח לחפש את האותיות המתאימות לניקוד בשוליים (בלתי מנוקדות), והדבר יכול להכביד עליו או לבלבל אותו. בגלל זה אנחנו מוצאים שבמרוצת הדורות היו כתבי־יד ומהדורות מקרא מכמה סוגים, המיועדים לאופנים שונים של שימוש. מאז תקופתם של בעלי המסורה, היו '''שלושה''' סוגים עיקריים של כתבי־יד ומהדורות מקרא: #'''"כֶּתֶר", מקראות גדולות:''' המקום המכובד שמור לכתב־יד או דפוס של המקרא הבא להביא את השילוב המיוחד שעשו חכמי המסורה הטברנים בין מסורת הסופרים למסורת הקוראים, ולהציג את השילוב הזה במלואו ובאופן מדויק. יצירה כזו חייבת על פי טבעהּ ומטרתהּ להכיל את הערות המסורה במלואן, ולהציג את כל הטקסט באופן הכי קרוב שאפשר לשיטתם של בעלי המסורה. ברוב המהדורות החשובות של '''מקראות גדולות''' (מקרא מלא עם תרגום ארמי ופירוש), מאז [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up הדפוס השני] (ונציה רפ"ה-רפ"ו [1524-1526]) ועד ימינו ([https://www.mgketer.org/ מקראות גדולות הכתר]), אכן נהגו להביא את נוסח המסורה ביחד עם האפרט השלם השומר עליו, דהיינו את הערות המסורה הקטנה והמסורה הגדולה, וגם את הרשימות הטכניות של המסורה בסופי הספרים והכרכים. #'''תיקון סופרים:''' יש עותק המיועד ל[[:W:סופר סת"ם|סופרי סת"ם]], כדי להעתיק ישירות ממנו בזמן שהוא כותב ספר תורה, או אחד מספרי הנביאים והכתובים בצורת מגילה על קלף. עותק כזה נקרא "תיקון סופרים". לעתים קרובות הוא מכיל רק את נוסח האותיות (ה"כתיב"), בלי הניקוד והטעמים, כגון ב[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up '''עזרת הסופר'''] (אמסטרדם תקכ"ט [1769]). נוסח האותיות מופיע ב"תיקון סופרים" יעיל בעיצוב מיוחד, בחלוקה מחושבת לשורות ולטורים, כדי להקל על הסופר לעשות את מלאכתו באופן מיטבי. #'''"תיקון קוראים", ספר לימוד, "מקראות קטנות":''' רוב כתבי־היד והמהדורות המודפסות של המקרא בניקוד ובטעמים אינם מיועדים ליחידי סגולה העוסקים ברזי המסורה ונוסח המקרא (בשבילם כבר קיים הסוג הראשון), והם גם אינם מיועדים לסופר הסת"ם המקצועי כדי שיעתיק מהם את ספריו (שהרי בשבילו יש "תיקון סופרים"). לעומת שני הסוגים הראשונים, הסוג השלישי מיועד לכל מי שקורא ולומד תנ"ך וזקוק לניקוד וטעמים, ובמיוחד למי שמתכונן לקרוא בציבור בקולו. מדובר על חומשים (לעתים עם הפטרות ו/או חמש מגילות) עבור הקריאה בציבור בבית הכנסת, על ספרים מהתנ"ך בליווי תרגומים ו/או פירושים כדי להקל על לימודם, ועל כתבי־יד ומהדורות של התנ"ך השלם בלי פירושים (שנקראו "מקראות קטנות" או Biblia Hebraica בלועזית). בדורות האחרונים הרבו להדפיס כלי עזר מיוחד לקורא בתורה בציבור, דהיינו '''[[תיקון קוראים|"תיקון קוראים"]]''' שבו מציגים את הפסוקים המנוקדים במקביל לעמוד בלתי-מנוקד הדומה ספר תורה. בכל ספרי הלימוד האלה הקפידו להציג את מסורת הסופרים ואת מסורת הקוראים ביחד ובדיוק רב, כולל במקומות שיש בהם "קרי וכתיב". אבל את הערות המסורה ורשימותיה הכילו רק במידה שהקורא והלומד זקוק להם, דהיינו מעט אם בכלל. ==="תיקון קוראים" במובן הרחב=== כאמור, הכותרת "תיקון קוראים" מציינת בימינו מהדורה מיוחדת של התורה (או לפעמים של הפטרות או מגילות), המיועדת למי שמתכונן לקרוא בציבור בבית הכנסת. אבל יותר נכון לומר שכמעט כל המהדורות של התנ"ך השלם או של ספרים אחדים ממנו, שיצאו לאור בעידן הדפוס או שנכתבו לפני כן בעידן כתבי־היד, ביחד עם פירושים ותרגומים או בלעדיהם, ויש בהן ניקוד וטעמים – מטרת כולן למסור את מסורת ההגייה כדי לאפשר קריאה נכונה בקול. כלומר: כולם כאחד ראויים להיקרא בצדק "תיקון קוראים" לפי הגדרתנו. מהדורתנו היא אם כן "תיקון קוראים" במובן הרחב הזה. היא מיועדת בראש ובראשונה לקורא וללומד. על כן לא תופענה בה הערות מסורה, שהרי היא לא באה כדי לתעד את מלוא יצירתם של בעלי המסורה, אלא רק למסור את '''התוצאה המדויקת''' של שיטתם בשביל מי שניגש למקרא. מהדורה זו תעוצב, אם כן, בדרך נוחה בשביל הקורא והלומד, תוך התייחסות לניקוד ולטעמי המקרא. '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק הבא של המבוא למהדורה]]''' נסביר באופן יסודי ומלא את שיטת העיצוב במהדורתנו לטובת הקורא והלומד בעניינים שאין להם קשר לקביעת הנוסח. הפרקים הבאים אחריו ידונו בעצם קביעת הנוסח. ==כתר ארם צובה כבסיס לנוסח המסורה במהדורתנו== מפעלם של בעלי המסורה הגיע לשיאו בכתב־יד אחד, כתר מפואר של תנ"ך שלם, שהוא מעשה ידיו של חכם המסורה [[:W:אהרן בן אשר|אהרן בן־משה בן־אשר]]. בן־אשר הביא את הכתר הגדול שלו לרמות של דיוק ועקביות, בהירות ונאמנות למסורה, שלא היו באף אחד מכתבי־היד האחרים שנכתבו במשך הדורות. הכתר הזה נשמר במשך מאות שנים על־ידי קהילת [[:W:חלב (עיר)|ארם צובה]] שבסוריה עד שהועלה לירושלים לאחר קום המדינה, ועל כן מכנים אותו [[:W:כתר ארם צובא|"כתר ארם צובה"]]. ייחודו של כתר ארם צובה, ומידת ההתאמה שלו להיות בסיס למהדורת מקרא, דורשים הוכחה. ואף הדרך הנכונה לקבוע את פרטי הנוסח במהדורת מקרא המיוסדת על הכתר דורשת שיקול דעת. נקודת המוצא למהדורתנו נמצאת בכתביהם של שני חוקרי המסורה הגדולים בדור הקודם, דהיינו פרופ' ישראל ייבין ז"ל והרב מרדכי ברויאר ז"ל. כל אחד מהם כתב ספר מופת שבו הוכיח את ייחודו ואת חשיבותו של כתר ארם צובה בתחום מסויים, ושניהם העמיקו לנו את הבנתנו לגבי פועלם של חכמי המסורה. '''אין מטרה במהדורתנו לחדש בתחום של נוסח המסורה, אלא לקחת את מסקנות המחקר ופירותיו, ולהכין על פיהם מהדורה מדויקת לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו, המתאימה לצורכי קריאה ולימוד.''' ===פרופ' ישראל ייבין על נוסח הניקוד והטעמים בכתר=== פרופ' ישראל ייבין בחן ביסודיוּת את מערכות הניקוד הטעמים בכתר (כולל התייחסות רחבה לתחום של הגעיות) בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (ירושלים: מאגנס, תשכ"ט).{{הערה|ספר זה אזל מן השוק, והוא כבר לא נמצא כלל בקטלוג של בית ההוצאה ע"ש מאגנס (ונראה מכך שאין להם כוונה להדפיסו שוב). חבל שאי-אפשר לקנות עותק של ספר כה חשוב, ואין למצוא אותו כלל מחוץ לספריות הגדולות.}} בספרו זה עלה ייבין על השיטתיוּת המובהקת שבמערכות הניקוד והטעמים בכתר ועל הדיוק הנפלא שבהן, שיטתיוּת ודיוק ייחודיים שעולים לאין שיעור על כל כתב־יד או דפוס אחר.{{הערה|השיטתיוּת והדיוק בכתר באים לידי ביטוי בכל מרכיביו, אמנם במיוחד בתחום של טעמי אמ"ת. ראו על כך בדברי הפתיחה של משה גושן־גוטשטיין ("עִם הספר"), עמ' ח: "מי שמלאכתו בחקר כתבי־היד של "הנוסח המקובל" של המקרא יודע, כי על אף טענות מוגזמות שהועלו בדור הקודם, הרי ההבדלים בדרכי ההטעמה בין כתבי־היד הסטנדרטיים־מאוחרים יחסית – שעליהם מבוססת מהדורת המקראות הגדולות של ונציה – ובין המסורת הטברנית המיוצגת בכתבי־היד העתיקים המצויים כיום בידינו, אינם כל כך גדולים. אדרבה, לבד משיטת המתגים – והוא עיקר גדול – הנוסח הסטנדרטי הוא נציג טוב למדי של הנוסח הטברני הקדום יותר. מתוך הכרה זו אף יתבארו אותם ניסוחים בספרות המקצועית של העשור האחרון הנראים מקילים כאילו בחומרת האבדה של חלקים מכתר ארם־צובה, באשר כתב־יד לנינגרד עשוי לשמש כביכול תחליף. כמובן, הכל יתאבלו על גודל האבדה והכל יודו כי כ"י לנינגרד רק תוֹאַם תיאום משני לשיטת ר' אהרן בן אשר. אולם תיאום זה מוצלח ומדוייק, ולכן יכול אותו כתב־יד לשמש תחליף סביר וחסרונו של הכתר כמעט שלא יורגש. בא מחקרו של ייבין ומלמד, כי מה שנכון בערך – על דרך הכללה גסה – לגבי כ"א הספרים, אינו נכון כלל לגבי ספרי אמ"ת. מעמדו היחיד במינו של כתר ארם־צובה מואר מתוך פרק זה באור חדש, והעולה בתיאורו של ייבין הוא הוכחה כבדת משקל ביותר לעניין מעמדו של הכתר בכלל. על דרך פישוט: מה שאנו מגלים בדרך הטעמת הכתר לגבי ספרי אמ"ת מסייע לנו להבין, איך נולדו שינויים בכתבי־יד אחרים ובחיבורים משניים. הכתר הוא היסוד שעל פיו יובן מה שאירע במקורות אחרים – ולא להיפך."}} כלומר: ייבין עמד על ייחודיות הכתר לא רק מתוך הכתר עצמו, אלא גם מתוך השוואתו אל האיפיונים של כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לו, ואף אל כתבי־היד והדפוסים שבאו לאחריהם במשך מאות בשנים. השוואה זו של ייבין חשובה בראש ובראשונה כי היא מאירה לנו את שיטת הניקוד ואת הטעמים במקרא (הן בכתר והן במקורות האחרים) ומעמיקה את הבנתנו בה. השוואתו שופכת אור גדול גם על עצם חשיבותו של כתר ארם צובה: עבודתו של בן אשר כמסרן בכתב־היד הזה לא הייתה רק להוסיף את מערכות הניקוד והטעמים והערות המסורה ע"פ ידיעותיו הנפלאות ובקיאותו הרבה, אלא גם לקרוא את כתב־היד פעם אחר פעם במשך כל ימי חייו, ובכל פעם לתקן את הפרטים הקטנים שעדיין היו זקוקים לתיקון, עד שמפעל חייו זה הפך להיות במשך השנים כתב־יד מופת, טופס המקרא הכי שלם מכל הבחינות שנכתב אי-פעם. ניתוחו המפורט של ייבין לתוצר הסופי של תהליך זה, והשוואתו אל כתבי־יד אחרים ואל דפוסים חשובים של המקרא, מראה בבירור מדוע יצירתו זאת של אהרן בן אשר נחשב לגולת הכותרת בתחום המסורה מכל הזמנים בכלל, ובתחום הניקוד והטעמים בפרט: "לפי שהגיהוֹ בן אשר, ודקדק בו שנים, והגיהוֹ פעמים רבות..." {{מקור|רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|רמב"ם הלכות ספר תורה פ"ח}}.{{הערה|אין שחר לטענה הנפוצה שהרמב"ם התכוון במשפט הזה רק לדיוקו של הכתר בתחום חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות (הנושא שעליו כתב באותו פרק). שהרי בדיקתן הקפדנית והמקצועית של כל הפרשות במקרא היא לא עבודה גדולה, אלא סה"כ מטלה של כמה ימים ספורים לכל היותר. ולכן לא ייתכן שעל בדיקתן ודיוקן של הפרשות כתב הרמב"ם: "ודקדק בו שנים, והגיהוֹ פעמים רבות". אלא ברור שהתכוון הרמב"ם קודם כל לנוסח האותיות, שהרי נוסח האותיות שבכתר הוא הבסיס ל"כתיב" הנכון בהלכות תפילין לפי הרמב"ם, ונראה אם כן שגם בספר התורה שכתב הרמב"ם הסתמך על נוסח האותיות שבכתר (ובעקבותיו הלכו יהודי תימן). חידושו של ייבין הוא אם כן שלא רק לגבי האותיות, אלא גם במערכות הניקוד והטעמים ניתן להוכיח שיש בכתר יצירת מופת בדיוקו, פרי של שנים רבות של הגהה ע"י חכם מסורה מובהק שאין דומה לו באף כתב־יד אחר. ואם כן סביר להניח שדברי הרמב"ם מתכוונים גם לתחום הזה.}} השוואה זו איפשרה לייבין גם לקטלג כתבי־יד אחרים לפי האיפיונים שלהם ביחס לכתר, ולהראות כיצד ניתן להעזר בהם בזהירות ובשיטתיוּת כדי לשחזר את הניקוד והטעמים בחלקים החסרים בכתר. למעשה קבע ייבין שכתי"ל הוא המקור האמין והחשוב ביותר לשחזור הניקוד והטעמים (אבל לא לקביעת האותיות והגעיות) בחלקיו החסרים של הכתר. ===הרב מרדכי ברויאר על נוסח האותיות בכתר=== אפשר לומר שמה שעשה ייבין בשביל ניקודו וטעמיו של הכתר, עשה הרב מרדכי ברויאר לנוסח האותיות שבו (נוסח ה"כתיב") ולמערכת המסורה השומרת בעיקר על אותו נוסח. ברויאר בחן ביסודיוּת את נוסח האותיות שבכתר מול כתבי־היד הטברנים הקרובים לו בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז).{{הערה|גם הספר היקר והחשוב הזה, כמו ספרו של ייבין, כבר אזל מן השוק, ומבית ההוצאה מסרו שאין להם כוונה להדפיסו שוב. חבל שהוא לא יהיה נגיש לציבור החוקרים והלומדים.}} בספר זה הוכיח ברויאר דבר שלא היה מקובל עד אז במחקר, דהיינו ש"נוסח המסורה" היה אידיאל ידוע ומדוייק של נוסח אחד ויחיד לכל האותיות שבמקרא, והוא היה אידיאל משותף לכל כתבי־היד הטברנים. אמנם כל כתב־יד התרחק במידה מסויימת מאידיאל זה בגלל טעויות אנוש, אבל כולם שאפו להגיע אל אותו נוסח (המשתקף במכלול הערות המסורה הטברניות). בכל כתב־יד מסויים נשארו טעויות שנעלמו מעיני מי שביצע בו הגהה, אבל ניתן לתקן אותן על פי הנוסח במקומות המקבילים ברוב כתבי־היד הקרובים, שבהם לא תופענה אותן טעויות (אלא אחרות). ועוד גילה ברויאר ממצא מרתק נוסף: יש כתב־יד אחד ויחיד שהוא כה מושלם עד שהוא זהה לגמרי לנוסח המסורה המשתקף בהערות המסורה ובנוסח רוב כתבי־היד הטברנים כמעט במאה אחוזים. כתב־יד מיוחד זה הוא כתר ארם צובה; וכאשר הגיע צילומו של הכתר לידיו של ברויאר, הוא נוכח לדעת שנוסח האותיות שבו זהה ל"נוסח המסורה" התיאורטית, אותו כבר בנה ע"פ הערות המסורה ורוב כתבי־היד הטברנים. כך הוכיח ברויאר שדיוקו של הכתר כה גדול עד שהוא כמעט מעבר ליכולת אנוש. בנוסף לכך, מעבר להוכחת ייחודו של הכתר מתוך דיוקו בחלקיו הקיימים, שיטתו המוכחת היא לא פחות יעילה בשביל שחזור נוסח האותיות בחלקיו החסרים. לגבי התורה, שהוא החלק העיקרי החסר בכתר, הראה ברויאר שנוסח האותיות בתורה ע"פ המסורה זהה לגמרי לנוסח ספרי התורה התימנים, ששמרו במדוייק על נוסח הכתר ושיטת המסורה. ספרי התורה בספרד ובאשכנז אף הם מדוייקים להפליא (חוץ מכ-9 אותיות בכל התורה כולה), הודות לנסיונות הרבים שנעשו במשך הדורות לברר את נוסח המסורה ע"י חכמים כגון הרמ"ה ובעל ה"מנחת שי". לחכמים אלה לא הייתה הזדמנות לבדוק את ממצאיהם באופן ישיר מול ספרו המקורי של בן אשר, והם היו רחוקים מאוד ממקורו של נוסח המסורה הטברנית. לכן הם מהווים עדות מובהקת עד כמה ששיטת המסורה אחידה במהותה. ===מסקנות=== בדור האחרון הצליח המחקר לחדד את ידיעותינו עוד יותר לגבי האותיות, הניקוד והטעמים של כתר ארם צובה בחלקיו הקיימים והחסרים, ויש גם מקומות שניתן לסייג במידה צנועה את מסקנותיהם של ייבין וברויאר. אבל עיקר חידושיהם בתחום המסורה התקבלו,{{הערה|לגבי החידוש העקרוני של הרב ברויאר, ראו על כך ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/7-2008/Ofer.pdf מאמרו של יוסף עופר], "הכרעת נוסח המקרא על פי המסורה: שיטתו של הרב ברויאר ומקורותיה", JSIJ (כתב-עת אלקטרוני למדעי היהדות) 7 (2008), עמ' 150: "דומה שמסקנתו העקרונית של ברויאר התקבלה אצל חוקרי המסורה החשובים בלא ערעור" (ובהערות שם).}} ומאפשרים לנו כבר במשך דור שלם להוציא לאור מהדורות מדוייקות של המקרא על פי המסורה, לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו. ניתן אף להוסיף ולומר שגם אם יימָצאו חלקי הכתר החסרים (והלוואי שיתגלו ויצאו לאור עולם!), הם כבר לא ישנו בהרבה את ידיעותינו על נוסח המסורה, וגם לא את הנוסח שמופיע במהדורות המקרא המבוססות על הכתר. יש רק פרטים קטנים במקומות מסויימים מאוד שעוד דורשים אימות מול כתב־היד הכי מושלם, יצירת המופת של גדול חכמי המסורה הטברנים. ==מהדורתנו== ===המהדורות האחרות של המקרא ברשת האינטרנט=== מהדורה זו של המקרא היא הראשונה בעולם המשקפת את נוסח המסורה באופן מדויק ומתועד, וגם מוענקת לציבור ברישיון חופשי. למרות שעד היום היו מספר מהדורות של המקרא ברשת האינטרנט, אף אחד מהם לא השיג את שתי המטרות הללו ביחד: *'''[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת "מכון ממרא"]''' היא נוסח יפה ומדויק ע"פ המסורה, אבל המהדירים אינם מאפשרים שימוש חופשי בה לכל מטרה. לדוגמה: אסור להעתיק את מהדורתם באתר אחר כדי לתקן בה טעויות, או לעצב את הטקסט באופן אחר, או להוסיף עליה פירוש או תרגום. והם גם לא נימקו באופן ברור את שיטת הגהתם: באתר כתוב שהנוסח "לפי הכתר וכתבי היד הקרובים לו" (בלי פרטים נוספים). בהורדת התנ"ך מאתרם יש גם קובץ טקסט בשם "readme" שבו כתוב באנגלית שהתנ"ך הוא "לפי שיטת הרב מרדכי ברויאר" ("using the method of the Rav Mordechai Breuer"), אבל גם בו אין פרטים לגבי השיטה המדוייקת. מבדיקת מאות מקומות עולה שהטקסט במכון ממרא זהה כמעט לגמרי לזה של הרב ברויאר מלבד מקומות בודדים (שבחלקם ייתכן שנפלה טעות ואין הבדל עקרוני בשיטה), וחוץ מעניינים שבשיטת העריכה, כגון: במהדורת מכון ממרא לא מנקדים את החולם בשם הוי"ה, ולא מנקדים את הכתיב ב"קרי וכתיב". הם גם משתמשים בסימן אחד עבור כל הגעיות (מתגים), ולא בשני סימנים שונים כפי שעשה הרב ברויאר (כדי להבחין בין געיות שמקורם בכתב היד העיקרי לבין געיות שהוסיף על פי שיטתו). מהדורת מכון ממרא מופיעה גם ב"מאגר ספרות הקודש" שמופיע באתרים של [http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm "סנונית"] ושל [http://kodesh.mikranet.org.il/i/tr/t0101.htm "מקראנט"] (התוכן והעיצוב זהים לגמרי בשתי הכתובות), שכנראה הגיעו להסכם מיוחד עם בעלי זכויות היוצרים. חשוב להדגיש ש"מכון ממרא" היה האתר הראשון ברשת האינטרנט (מאז שנת 1998) שהגיש לציבור מהדורה דיגיטלית משובחת של המקרא לשימוש פרטי בחינם, ועל זה הם ראויים לשבח והכרת הטוב. *'''[http://tanach.us/ODTFiles/ מהדורת וסטמינסטר]''' (עכשיו [https://tanach.us/Tanach.xml כאן]) מהווה הקלדה מדויקת לכתב־יד לנינגרד (כתי"ל), וגם פרויקט המתנהל ברמה מקצועית גבוהה. היא אמנם ניתנת לשימוש חופשי (מאז שנת 2003): המגיהים אף הכריזו באדיבותם שהיא תהיה בנחלת הכלל (public domain), ולכן הפכה להיות הבסיס לנוסח המקרא באתרים רבים, וביניהם: [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh אתר ספריא], [https://hb.openscriptures.org/ פרויקט OSHB], ועוד. גם באתר ויקיטקסט השתמשנו בנוסח זה בלבד במשך שנים, והוא עדיין מהווה הבסיס למהדורות ה"כתיב" והניקוד". אבל כתי"ל בעצמו אינו נקי מטעויות, הן בכתיב המלא והחסר (שאף סותר את הערות המסורה שבאותו כתב־יד במאות מקומות) והן בניקוד ובטעמים. בכתיב של אותיות התורה לבד יש כ-180 מילים בהקלדת וסטמינסטר שהם כתובים נגד נוסח המסורה וספרי התורה. גם בניקוד ובטעמים יש מאות רבות של מקומות חריגים בהקלדת וסטמינסטר שמקורם בכתי"ל. ועוד יש בו מאות הערות על תופעות מקומיות בכתי"ל; הערות אלו מסיחים את דעתו של הקורא ומפריעים לו בקריאתו. בסופו של דבר מהדורת וסטמינסטר אינה מיועדת ליהודי שמעוניין לקרוא וללמוד תנ"ך, אלא למי שרוצה מידע מדוייק על כתי"ל. '''התוצאה בגלל ההבדל ברשיונות ברורה:''' המהדורה ה'''פחות''' מתאימה לנוסח המסורה, וה'''פחות''' מתאימה בשביל יהודים שרוצים לקרוא וללמוד תנ"ך – דווקא הוא הנוסח שמעתיקים בדרך כלל באתרים שונים באינטרנט ומפתחים אותה בכל מיני כיוונים. ואילו המהדורה ה'''יותר''' מדויקת על פי המסורה ו'''יותר''' מתאימה לקורא וללומד היהודי – נמצאת במעט אתרים, כי כל מי שלא קיבל אישור מיוחד מבעלי זכויות היוצרים אינו יכול לפתח את המהדורה היפה הזו בכיוונים שנראים לו. '''מהדורתנו באה אם כן לאפשר שימוש חופשי לציבור כולו במהדורה מדויקת של המקרא על פי המסורה.''' ===הרישיון לשימוש חופשי=== מהדורה זו מוענקת לציבור ברישיון חופשי ('''[https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0/legalcode CC-BY-SA 4.0]'''). פירוש הדבר לא רק שמותר להשתמש בה בחינם ובלי לבקש רשות, אלא שמותר להעתיק אותה ואף ליצור ממנה יצירות נגזרות באתרים אחרים. ניתן לבצע בה תיקונים ושיפורים, ומותר לשלב בה פירושים ותרגומים, ובעצם לעשות בה כל שימוש אפשרי, בכפוף לשני תנאים בלבד: *'''ייחוס:''' כל המעתיק את מהדורתנו במקום אחר, או המשתמש בה ביצירה נגזרת, חייב לציין את מקור היצירה כאן בוויקיטקסט. *'''שיתוף זהה:''' כל המעתיק את מהדורתנו במקום אחר, או המשתמש בה ביצירה נגזרת, חייב לאפשר לאחרים להשתמש בה, וביצירה הנגזרת המבוססת עליה, על ידי ציון מפורש של הרישיון החופשי. להסבר בעברית של הרישיון החופשי '''[[:W:ויקיפדיה:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0 בינלאומי|ראו כאן]]'''. עצם הרשות לא רק להעתיק את נוסח המקרא במהדורתנו, אלא אף לבנות על הנוסח הזה כבסיס למהדורות מתוקנות או יצירות נגזרות – היא חשובה ביותר. כי אין בעולם מהדורה מושלמת של המקרא, וגם לא יכולה להיות, כי אין שיטת עריכה אחת מושלמת להגהה ועיצוב המקובלת לגמרי על כל אחד ואחד. לכן רצוי שכל אדם יוכל לפתח את הבסיס הניתן כאן לפי דעותיו, רצונותיו וצרכיו. עוד מטרה נוספת וחשובה של הרישיון החופשי במהדורתנו: לשחרר לא רק את '''נוסח''' המקרא עצמו, אלא גם את ה'''תיעוד''' לנוסח המקרא ברישיון חופשי. מטרה זו חשובה משתי סיבות: *התיעוד השקוף ברישיון חופשי בשיטת ויקי מאפשר לכל אחד לתרום תיקונים ושיפורים לאותו תיעוד באופן שקוף לגמרי, וכך מאפשר לתיעוד עצמו להשתפר עם הזמן. *שחרורו של התיעוד הכרחי גם כדי לאפשר '''יצירות נגזרות''' למהדורת המקרא המוגשת כאן, כלומר למהדורות נוספות ע"פ שיטות הגהה ועריכה שונות במקצת. אם ירצה מישהו להוציא מהדורה מעוצבת באופן שונה (לדוגמה להציג "קרי וכתיב" בצורה אחרת), או לפי שיטת הגהה אחרת (לדוגמה מהדורה שבה "מרכא בתיבת תביר" מוחלפת בגעיה פשוטה כמו שמופיע בחלק מכתבי־היד וברוב המהדורות עד ימינו), מהדורה נגזרת כזו תהיה בעלת ערך בגלל שגם היא תתבסס בכל פרטיה על תיעוד מלא כראוי. אם כן הרישיון החופשי מתיר (ואף מעודד) פיתוח נוסף לכל החומר שנמצא כאן: מי שמעדיף הגהה ועריכה ע"פ שיטה שונה במקצת או בהרבה, יכול בקלות לבצע את השינויים הנראים לו על בסיס המהדורה הזאת, בהתאם לתנאים הנוחים של הרישיון החופשי. לכן השיטה המוסברת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא]], והתיעוד הרצוף והעקבי בהערות נוסח המשולבות בגוף הטקסט עצמו, אינן חשובות רק כשלעצמן, אלא גם בגלל שהן יכולות לשמש בסיס מהימן, וגם נוח לשימוש, עבור פיתוחים ושינויים בעתיד על־ידי אנשים אחרים. ===תיעוד הנוסח=== בדור האחרון יצאו לאור שתי מהדורות חשובות של המקרא המבוססות על כתר ארם צובה ועל כתבי־היד הקרובים לו, והמתעדות את מקורות הנוסח ואת שיטת העבודה בהרחבה. הראשונה היא התנ"ך של הרב ברויאר (במהדורותיו השונות), והשנייה היא "מקראות גדולות הכתר" בהוצאת אונ' בר-אילן ובפיקוחו פרופ' מנחם כהן. הראשון השקיע מאמצים גדולים לתעד את הנוסח בספריו וברשימותיו לגבי כל החלטה מקומית זעירה, והשני הקדיש לשיטת ההגהה הקדמה מדעית רחבה ומנומקת היטב. שיטותיהן של ברויאר וכהן קרובות מאוד, אבל הן אינן זהות לגמרי. ובשתיהן עצם התיעוד לנוסח '''נפרד''' מהטקסט הנדפס.{{הערה|יש עוד שתי מהדורות של המקרא המבוססות על כתר ארם צובה לפי הצהרתן, אבל אין בהן כל תיעוד או הסבר מפורט לגבי שיטת ההגהה: הראשונה היא כאמור [http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm המהדורה המקוונת] באתר "מכון ממרא" ("לפי הכתר וכתבי היד הקרובים לו"), והשנייה תנ"ך "סימנים" מבית הוצאת פלדהיים ("נבחר והותאם נוסח המקרא בזו המהדורה לכת"י כתר ארם צובה"). מהדורת מכון ממרא אינה מסבירה את פרטי שיטתה במקומות שהכתר חסר בהם (כמו רוב התורה) ורק מציינת שהנוסח בכלל הוא "לפי שיטת הרב מרדכי ברויאר". ואילו במהדורת "סימנים" רק נאמר בקיצור שבמקומות החסרים הסתמכו על כתי"ל. מהדורת "סימנים" הוא אגב תנ"ך יפה להפליא, אבל הכרעותיו לגבי הנוסח נעשו מאחורי הקלעים.}} במהדורתנו שילבנו את שתי הגישות לתיעוד הנוסח: #'''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|ששת פרקי המבוא]] יש הסבר כללי לשיטת העריכה והעיצוב:''' כל המרכיבים בשיטת העריכה מנומקים במבוא לפרטי פרטים. #'''בנוסף יש תיעוד מקומי מלא המשולב בתוך גוף הטקסט עצמו:''' הנתונים עבור כל הכרעה לגבי אות, ניקוד או טעם מובאים בצמוד למילה הנדונה בתוך "הערת נוסח". הערות הנוסח אינם מופיעים ברצף הפסוקים, אך ניתן לראות ולקרוא אותן בכמה דרכים: ##בראש כל דף של פרק ב"מקרא על פי המסורה" בוויקיטקסט, אפשר ללחוץ על "הצג הערות נוסח".{{הערה|אפשר גם ללחוץ על "עריכה" בכל דף של פרק כדי לראות את הבסיס המקודד של הטקסט, ובתוכו את הערות הנוסח.}} ##כל הערות הנוסח מוצגים באופן יעיל ושימושי באתר [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ "מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח"]. ##הערות הנוסח מופיעות בתור הערות שוליים בתוך רצף הפסוקים באתר "על התורה" (לדוגמה [https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Bereshit/1.1#m7e0n6 בראשית פרק א]). יש הערת נוסח על כל מילה בכתב־היד שהוא הבסיס למהדורה, כלומר בכתר ארם צובה או בכתי"ל, שיש מקום לדון בה מבחינת האותיות, הניקוד או הטעמים (ובמידת הצורך אף הגעיות). זוהי שיטה מקורית ש'''מצמידה את התיעוד אל הטקסט עצמו''', ממש בתוך המילה עצמה, אבל בו בזמן היא מאפשרת לקורא לקרוא את נוסח המקרא מבלי להתעכב כלל בתיעוד או להסיח את דעתו בהערות. שיטה זו גם מאפשרת בדיקות נוספות ותיעודן בכל עת בעתיד, כדי שהמהדורה תשתפר תמיד. לעתים הוספנו תיקונים והערות מתוך כתבי־היד לתופעות שכל המקלידים והמהדירים שקדמו לנו לא העירו לגביהם כלל.{{הערה|חשוב להעיר שבדקנו מחדש '''מאות ואלפים''' של מקומות במקרא מתוך צילומי כתבי־היד, לפעמים בהגדלה גדולה, כדי להבחין בפרטים זעירים. וכל מי שיבוא בעתיד מוזמן לבדוק שוב את אותם הנתונים, כדי לשפר עוד יותר את התיעוד לנוסח. דבר שתרם הרבה כדי להקל על העבודה (ובעצם לאפשר את התחלתו של הפרויקט הזה), הוא העובדה שצילומי כתבי־היד העיקריים כבר הועלו עוד לפני שהתחלנו לוויקישיתוף: '''[[:commons:Category:Aleppo Codex|כתר ארם צובה כאן]]''' ו'''[[:commons:Category:Codex Leningradensis|כתב יד לנינגרד כאן]]'''.}} שילובם של '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|מבוא כללי מפורט]]''' ביחד עם '''תיעוד מקומי קפדני המשולב בגוף הטקסט''' מאפשר לראשונה שקיפות גמורה לנוסח המקרא עד לפרטי פרטיו, והוא מהווה בסיס יציב וחזק לפיתוחים ושיפורים נוספים בעתיד. ===הבסיס להקלדה ולתיעוד=== '''א. כת"י לנינגרד:''' הבסיס להקלדה בשביל חלקי המקרא החסרים בכתר ארם צובה הוא נוסח כתי"ל, לפי ההקלדה המוגהת היטב שנמצאת באתר וסטמינסטר '''[http://tanach.us/ODTFiles/ כאן]'''.{{הערה|עבודת ההגהה בפועל נעשתה על בסיס קובצי ה-ODF משנת תשע"א (גירסה 4.14) ועודכן לפי השינויים הרלוונטיים שהופיעו בסוף שנת תשע"ב (גירסה 4.16) ובקיץ תשע"ג (גירסה 4.18). לרשימת השינויים בין הגרסאות של הקלדת וסטמינסטר, ראו בתחתית [http://tanach.us/Tanach.xml#Supplements העמוד הזה]; וראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מידע טכני על הקלדת וסטמינסטר|כאן]]''' לעותק גיבוי המארגן את המידע על גרסאות 4.12, 4.14 ו-4.16 ואת השינויים ביניהן. רוב השינויים [http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml בין גירסה 4.10 ל-4.12] היו שינויים טכניים כדי להכניס את הסימן החדש ביוניקוד עבור חולם חסר באות וי"ו עיצורית, ולכן רק גירסאות 4.12 ומעלה ראויים לשימוש מבחינת הקידוד. חלק גדול מ[http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml השינויים בין גירסה 4.12 ל-4.14] היו בהפיכת מרכא בתיבת תביר (כמו שמופיע ב-BHS שעל פיו הקלידו בהתחלה) לגעיה פשוטה. ראו על כך בייבין, שכבר בכתבי־היד הקדומים כגון כתי"ל המרכא כבר הפכה לגעיה (שני הסימנים מאוד דומים), אבל בכתי"א המרכא נמצאת בתיבת תביר באופן מובהק. לכן השינוי הזה מתאים למטרתה של הקלדת וסטמינסטר, שהיא להציג את נוסח כתי"ל בכל פרטיו. אבל במהדורתנו נצטרך לבדוק את כל המקומות שבהם נעשה השינוי הזה.}} מכיוון שכתי"ל הוא הבסיס לשחזור הכתר בחלקיו החסרים (כ-40% מהמקרא), היה צורך להתחיל בהקלדה המבוססת עליו דווקא.{{הערה|הקלדת וסטמינסטר מיועדת להיות זהה לחלוטין לכתי"ל עד לפרטים מזעריים, ולכן אפילו טעויות סופר מובהקות נשארו כמות שהן בכתב־היד (ובעדכונים אף שינו את הטקסט לטובתן). אבל גם בהקלדת וסטמינסטר נמצאו לא-מעט טעויות מובהקות, ובנוסף יש מקומות רבים שבהם "תיקנו" את הטקסט בכתי"ל בלי להעיר (המקור לחוסר הדיוק מול כתי"ל הוא בדרך כלל ההקלדה הראשונית שנעשתה ע"פ הנוסח המודפס של BHS והעתיקה אף את הטעויות שבו). כל השינויים שנעשו בתוך הבסיס של הקלדת וסטמינסטר בנוסח הכתיב, בניקוד ובטעמים, מבוצעים ומתועדים על פי השיטה המתוארת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא למהדורה]]. שינויים אלה מתועדים מבחינה טכנית ע"י השימוש ב[[תבנית:נוסח]], כך שההקלדה המקורית תישאר תמיד בדף העריכה (בתוך התבנית), ויהיה ניתן לזהות את המקומות שתוקנו ולבדוק אותם שוב. ליתר ביטחון נעשו כל השינויים ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] ע"י הקלדה ידנית זהירה, ולא ע"י החלפה אוטומטית. כאשר יֵצאו לאור גרסאות חדשות של הקלדת וסטמינסטר (מעבר לגירסה 4.18) נעבור על רשימת השינויים שנעשו בהן כדי לתקן את הדורש תיקון (לא כל השינויים שנעשים בו מתאימים למהדורה שלנו). יצויין שלא-מעט טעויות בהקלדת וסטמינסטר כבר תועדו כאן בוויקיטקסט, וייתכן שחלק מהם ייכנסו לגירסאות עתידיות של מהדורת וסטמינסטר עצמה.}} '''ב. כתר ארם צובה:''' בספרים שכתר ארם צובה קיים בהם (דהיינו רוב ספרי הנביאים והכתובים או כ-60% מהמקרא) היה צורך להשתמש בהקלדה המבוססת עליו. אמנם בניגוד להקלדת כתי"ל של וסטמינסטר, המוגשת לציבור ברישיון לשימוש חופשי, לא מצאנו הקלדה של הכתר ברישיון חופשי. חשוב להדגיש שזכויות יוצרים אינן חלות על הקלדה נאמנה אך מיכנית לפי כתב־יד אחד. קביעה זו נכונה במיוחד לגבי כתר ארם צובה, שהוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי: מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בכתב־היד, יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) בכל הכתר שלגביהם צריך להעיר בכלל מבחינת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים; ורק בחלק מהמקומות האלה נדרש שיקול הדעת כדי להחליט מה הייתה כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג אותם במהדורה של המקרא. לכן לקחנו בתור בסיס את ההקלדה היחידה שהייתה קיימת אז ברשת, דהיינו התנ"ך של מכון ממרא, אבל אופן העבודה הייתה שונה: כי אם לגבי הקלדת וסטמינסטר היינו יכולים להעלות את הטקסט כולו כמות-שהוא, ואח"כ לבצע בו את השינויים הדרושים לפי שיטתנו, לגבי הטקסט של מכון ממרא לא היינו יכולים לנהוג כך בגלל מגבלות של זכויות יוצרים. כי למרות שהתנ"ך של מכון ממרא הוא ברובו המכריע הקלדה נאמנה של כתר ארם צובה (כלומר נציג מיכני של יצירה שהיא בנחלת הכלל), בכל זאת בוצעו בו גם שינויי סגנון ועריכה ע"פ שיטתם, ואף נעשו בה הכרעות עצמאיות בקביעת הנוסח במקומות מסוימים.{{הערה|1=בהתכתבות במייל מול בעלי האתר מכון ממרא בתאריך 25.08.2004, הם ציינו (לגבי טקסט המשנה) שגם לדעתם ניתן להשתמש בטקסטים שלהם ע"פ חוק בתור "שירות הקלדה" (typing service), כל עוד לא מעתיקים את התכונות המיוחדות של מהדורתם: <div dir="LTR">It seems to me that our particular versions of the texts on our site are both copyrightable and copyrighted as unique presentations of the texts (even the public domain "Mona Lisa" with a unique mustache can be copyrighted!), though none of the original texts in the old manuscripts is as such copyrightable, but public domain.<br>So I can see no legal basis for us forbidding your use of our Mishnah text as a first draft to save you the trouble of typing. As long as you are reworking our texts to a form according to your standards of punctuation and spelling etc., we have no objection, but rather give you our blessing. There is not even any need of mentioning us or linking to us on your site as the typists of your first draft, though you do have our permission to have even deep linking into any part of our site as you see fit.</div>יש לציין עוד שמלבד ענייני סגנון בולטים אך בלתי-משמעותיים (כגון השמטת ניקוד החולם בשם הוי"ה והשמטת הניקוד בתוך ה"כתיב"), מהדורת מכון ממרא דומה להפליא למהדורתו הראשונה של הרב ברויאר (עד לפרטים הכי קטנים). הזהות בולטת במיוחד בסימון הגעיות, וגם בלא-מעט הכרעות מקומיות.}} לכן, כדי להשתמש בהקלדתם '''אך ורק''' בתור בסיס להקלדת נוסח הכתר (שהוא בנחלת הכלל), היה צורך לעבור עליו בכל פרק בקפדנות ובזהירות, ולעשות השוואה יסודית מחדש לכל הפרטים הקטנים מול צילום כתב־היד וגם מול המהדורות הנוספות שנעשו על פיו (מהדורות ברויאר ומקראות גדולות הכתר). בגלל האילוץ הזה נמשך התהליך של העלאת הטקסט כמעט שנתיים (תשע"ב-תשע"ג).{{הערה|בעקבות השוואה אוטומטית בין הטקסטים שנעשתה ע"י מחשב, נגלו מעט טעויות במהדורת מכון ממרא (למרות שהיא מדויקת מאוד בדרך כלל). מתברר שכמעט כל הטעויות (המעטות) שנמצאו בה '''זהים להקלדת וסטמינסטר''', דבר שאולי מעיד על כך שבהתחלה גם הם ביססו את מהדורתם על הקלדה זו. לדוגמה: ב[[איוב ט/טעמים#ט י|איוב ט,י]] התיבה "וְנִפְלָא֗וֹת" כתובה ב[http://tanach.us/Tanach.xml?Job9:10-9:10 הקלדת וסטמינסטר] וב[https://mechon-mamre.org/c/ct/c2709.htm מכון ממרא] (נכון ליום ד' תמוז תשפ"ב [03.07.2022]) בלי גרש מוקדם באות הראשונה. בהקלדת וסטמינסטר זה מובן, כי הקו של הטעם מעל האות חסר או מטושטש מאוד ב[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F399B.jpg צילום כתי"ל]. אך הוא מתבקש לפי כללי הטעמים והוא קיים באופן ברור ב[https://www.mgketer.org/mikra/29/9/1/mg/106 צילום כתר ארם צובה] (וכן הוא במהדורות ברויאר ובמג"ה).}} שינויים סגנוניים בבסיס ההקלדה נעשו בדרך כלל בלי תיעוד, אלא אם כן הייתה להם משמעות כלשהי מול כתב־היד או לגבי קביעת הנוסח. ===עיצוב המהדורה לנוחותם של הקוראים והלומדים=== מעבר ל'''קביעת''' הנוסח ותיעודו המלא, חייב כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו גם לגבי '''עיצובו של המקרא'''. כי אין בנמצא – וגם לא ייתכן שתהיה – מהדורה שמביאה את כל מרכיבי המקרא בדיוק כמו שהם מופיעים בכתב־יד אחד. גם כאשר עצם הנוסח ברור, עדיין חייב כל מהדיר להתאים את הנתונים במידה זו או אחרת לאפיוני מהדורתו ומטרותיה. '''כוונת מהדורתנו להתאים את עיצוב המקרא כמה שיותר לצרכיו של הקורא בטעמי המקרא בימינו.''' ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק השני של המבוא]]''' יש הסבר מלא ורחב על שיטת העיצוב. פרק זה דן בקשת רחב של נושאים יסודיים, כגון: משמעותו של "קרי וכתיב" ואופן תצוגתו במהדורתנו, הניקוד בשם הוי"ה, עיצוב הניקוד והטעמים בהתאם לצורכי הקורא, תצוגת החלוקה לפרשות במסך המחשב, צורת השיר בכ"א הספרים ובספרי אמ"ת, סדר הספרים בתנ"ך, ועוד רבים. ==ברוך המקום שמסר תורתו לשומרים== ===תעלומת הכתר האמתית=== בספרו '''תעלומת הכתר: המצוד אחר כתב היד החשוב ביותר של התנ"ך''',{{הערה|הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, דביר: אור עקיבא, 2012. להמשך הסיפור לאחר הופעת הספר ראו [http://www.tabletmag.com/jewish-arts-and-culture/books/176903/aleppo-codex כאן].}} עסק המחבר מתי פרידמן בשתי תעלומות: הראשונה "היעלמותם של דפי הכתר", והשנייה "איך בדיוק הגיע כתב היד לירושלים מן המערה המקודשת שבה נשמר בבית הכנסת בחלב?"{{הערה|תעלומת הכתר, עמ' 14.}} את שתיהן חקר, ואח"כ תיעד את מה שלמד בספרו המרתק. אמנם את התעלומה הראשונה לא הצליח לפתור, אבל לגבי השנייה הוא הצליח לספר את הסיפור באופן חדש ומעניין. בספרו הדגיש פרידמן את המתח האידיאולוגי סביב שאלת הבעלות על הכתר, וגם העלה שאלות קשות לגבי האפשרות של רשלנות ואפילו שחיתות בטיפול בו, מאז הפרעות שהיו בקהילת ארם צובה ובבית הכנסת הגדול בשנת תש"ח ועד אחרי הגעתו לירושלים. עדיין לא ברור אם הצדק עמו או שלא.{{הערה|1=בסרט '''[https://www.youtube.com/watch?v=MFyQrH7WWdA "הכתר האבוד"]''' (שודר בתאריך 05.02.2019 ב[https://thelostcrown.kan.org.il/#/ כאן 11]) המשיכו להדגיש את הקו של פרידמן, ואילו ב'''[https://www.youtube.com/watch?time_continue=242&v=InY6Stk1v_k הרצאה זו]''' (09.07.2019) הציע פרופ' יוסף עומר פרספקטיבה אחרת.}} אבל עוד קודם לכן כבר היה ליקוי אחד חמור בשמירה על הכתר; פרידמן הצביע עליו כך:{{הערה|שם, עמ' 261.}} :הכתר הובא לחלב במאה הארבע־עשרה. הוא הוחזק בחדר מבודד בבית הכנסת הגדול, וכל עוד היה שם היה בטוח. במרוצת השנים שבהן שמרו עליו יהודי חלב הוא הפך ממקור של מידע שמטרתו לשפר את האדם, כפי שהתכוונו יוצריו, לשריד קדוש בעל ערך בדומה לחלקי שיער או עצמות של קדושים הנשמרים בקתדרלה. ליתר דיוק, התכוונו יוצריו שהכתר יהיה מקור של מידע שמטרתו לשמור על '''המקרא''', כאשר מטרתו של המקרא היא אכן לשפר את האדם. הם בוודאי לא התכוונו שיהפוך הכתר לסוג של קמֵיע. ולכן בהקדשה הארוכה שהייתה בסוף ספרי הכתובים בכתר (כאשר עוד היה בשלמותו), היה כתוב כך:{{הערה|מתוך ההקדשה הארוכה שהייתה בסוף ספרי הכתובים, כפי שמובאת במאמרו של יוסף עופר, "כתר ארם צובה לאור רשימות קאסוטו", עמ' 288-289.}} :ואם יחפוץ איש מכל זרע ישראל מבעלי [המקרא ומהרבנים]{{הערה|כך היה כתוב במקור, ועל מחיקתו כתבו: "הבינה מהרבנים" (קאסוטו).}} בכל ימות השנה לראות בו דברי יתר או חסר, או סתור או סדור, או סתום או פתוח, או טעם מהטעמים – הָאֵלּוּ יוציאוהו אליו להראות ולהשכיל ולהבין, לא לקרות ולדרוש, וישיבוהו למקומו וישמרוהו... כאן מתוארת מטרתם הכפולה של יוצרי הכתר ובעליו בדורותיו הראשונים: שילוב עדין בין נגישות לשמירה. מי שרוצה "להשכיל ולהבין" ממנו על נוסח המקרא מוזמן, אמנם על העותק המיוחד להיות שמור, ולכן אין לאפשר סתם "לקרות ולדרוש" בו כמו שעושים מתוך שאר הספרים. ויש להוסיף ולציין שכך גם נהגו ראשי הקהילה בארם צובה במשך הדורות. רק מצער מאוד שבדורות האחרונים סירבו המנהיגים לתת רשות לצלם אותו במלואו כאשר עוד היה שלם. וחבל על דאבדין! פרידמן קבע שהדבר המרתק ביותר בהיסטוריה של הכתר הוא היעלמותם של דפי הכתר, ו"איך בדיוק הגיע כתב היד לירושלים", ומי הבעלים החוקיים שלו. אמנם ניתן בהחלט לחלוק על דעתו זו. בתחילת הסרט התיעודי '''הכתר האבוד''' יש ראיון קצרצר עם מיכאל מגן, מנהל המעבדה לשימור נייר במוזיאון ישראל, העובד בין השאר בשימורם של דפי הכתר הקיימים.{{הערה|1=ראו ב[https://www.youtube.com/watch?v=MFyQrH7WWdA יוטוב] בדקה ה-5:20-5:36 של הסרט.}} לגבי העיסוק בדפי הכתר הוא קובע: :בכתר מתעסקים שני סוגים של אנשים. אלה שמתעסקים עם מה שיש, ואלה שמתעסקים במה שאין. אני שייך לאלו שמתעסקים במה שיש. הסרט התיעודי וספרו של פרידמן מתעסקים בעיקר ב"מה שאין", ואפילו לגבי "מה שיש" הם מתמקדים במאבק על הבעלות. הנושאים האלה חשובים מאוד, אבל הם לא בהכרח הדבר הכי חשוב: ייתכן כי ערכו העצום של הכתר וסיפורו הגדול נמצאים דווקא במה שקיים, שהוא האוצר הכי יקר בעולם עבור נוסח המקרא. על הנוסח הזה בכלל, ועל כתר ארם צובה בפרט, היו במשך הדורות שומרים רבים ונאמנים שפעלו באהבה ומתוך מסירות נפש. כל מטרתם של אותם שומרים הייתה למסור ולהפיץ את המקרא בנאמנות על פי המסורה, ויש לראות דווקא '''בהם''' את סיפורו החשוב והמרתק של הכתר. בהצלחתם הנפלאה לשמור על התורה הכתובה ([[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הסופרים]]) ועל המקרא שבעל פה ([[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]) במשך אַלְפַּיִם שנות גלות – בכך יש לראות את תעלומת הכתר האמתית. ===מוֹסרי התורה ושומרי הכתר=== בנספח "על המהדורה" שבתנ"ך מהדורת חורב, הזכיר הרב ברויאר את רשימת הפרשות הפתוחות הסתומות בכתר ש"נתגלה וניצל ברגע האחרון על־ידי זימון מקרים נדיר ומופלא". ובסוף הסיפור כתב: '''"וברוך שמסר את עולמו לשומרים"''' {{מקור|עבודה זרה מ ב|ע"פ עבודה זרה מ' ע"ב}}.{{הערה|תנ"ך חורב, תשנ"ח (עמ' 5 בנספחים בסוף הכרך). לסיפור עצמו ראו את מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer04.pdf "כתר ארם צובה והתנ"ך של ר' שלמה שכנא ילין"], בתוך: '''ספר היובל לרב מרדכי ברויאר: אסופת מאמרים במדעי היהדות''', כרך א (ירושלים: אדקמון, תשנ"ב), עמ' 296.}} אמנם היו עוד הרבה מאוד שומרים במשך הדורות שטרחו לשמור ולתעד ולהפיץ בעם ישראל את נוסח המקרא על פי המסורה, וראוי להזכירם כדי להכיר בטובתם וללמוד ממסירותם. '''רשימת השומרים:''' #'''הקוראים:''' בראש ובראשונה יש להזכיר את היהודים הרבים עלומי השם במשך כל הדורות, שקראו בתורה ובנביאים ובכתובים על פי מסורת הגייה מדויקת ובנעימת הטעמים. את המקרא קראו בציבור בבית הכנסת, או שלימדו את קריאת הפסוקים לבניהם ולתלמידיהם, או שקראו במקרא לבדם. בזכותם נשמרה היטב '''[[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]''' במשך אלפי שנים. עד תקופתם של בעלי המסורה, מסרו הקוראים את כלל מרכיבי ההגייה (מלבד האותיות עצמן), כולל ענייני תחביר ומוזיקה, במסורת שבעל פה מדור לדור. ומאז תקופתם של בעלי המסורה ועד ימינו מוסרים הקוראים, בעצם הגייתם שבעל פה, פירוש חי של סימני הניקוד והטעמים. #'''הסופרים:''' ביחד עם הקוראים חובה להזכיר את היהודים עלומי השם במשך כל הדורות, שהעתיקו בנאמנות את ספרי התורה ואת המגילות של ספרי הנביאים והכתובים, והקפידו שיהיה בידי הקוראים ספר מוגה היטב. מספרם של הסופרים היה קטן ממספרם של הקוראים בספריהם. לא תמיד היו בידי הסופרים כלים כדי להחליט על הנוסח המדויק באופן עקבי ומתוך סמכות, אמנם בכל זאת השתדלו לבחור בכתיב הנכון עד כמה שידם הייתה מגעת. בזכותם נשמרה היטב '''[[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הסופרים]]''' במשך אלפי שנים. #'''בעלי המסורה:''' חכמי המקרא בארץ ישראל ובגולת בבל, ובמיוחד במרכז התורה החשוב בעיר טבריה,{{הערה|[[:W:טבריה|טבריה]] הייתה מקום ישיבתם של רבים מגדולי חכמי המשנה, מקום חיבורו של התלמוד הירושלמי, מקום מושבו האחרון של הסנהדרין, ומקום מושבם של הישיבה והגאון בארץ ישראל לעתים תכופות. היא המשיכה להיות עיר יהודית חשובה ביותר ומקום תורה מרכזי במשך אלף שנה מאז תקופת התנאים ועד תקופת מסעי הצלב. חכמי ארץ ישראל הצטיינו במקרא ובמדרשו, ובמשנה ובתלמודה, באגדה ובפיוט, ובמסירת הלכה למעשה במסורת חיה משורשיה. עיקר עיסוקם ויצירתם היו באותם תחומים, וארץ ישראל זכתה על ידם להישאר המקום החשוב של חכמת המקרא. לעומתם הצטיינו חכמי בבל בניתוח חריף של מושגי ההלכה, ובזה היה עיקר יצירתם.}} שעמלו במשך דורות רבים (עד לפני כאלף שנה) על קביעת נוסח האותיות במקרא, ועל פיתוח מקביל של שיטות משוכללות ומדויקות כדי להציג את מסורת ההגייה והשירה של המקרא בתוך מערכת של סימנים כתובים (הניקוד והטעמים). #'''חכם המקרא אהרן בן־אשר:''' הוא אשר הביא את שיטת בעלי המסורה הטברנים לשיא של פיתוח, על ידי יצירתו והגהתו של כתב־יד מיוחד שלא היה כדוגמתו במשך כל הדורות בעקביותו ובדיוקו ובבהירותו, ואשר הפך בצדק וביושר להיות הנציג המובהק של נוסח המסורה ("כתר ארם צובה"). #'''חכם המקרא שמואל בן יעקב:''' הסופר והנקדן-המסרן של כת"י לנינגרד, ומי שביצע הגהה יסודית בניקוד ובטעמים בתוך הכתר שכתב בעצמו (כתי"ל) לפי [https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n956/mode/1up "הספרים המוגהים המבואר' אשר עשה המלמד אהרן בן משה בן אשר נוחו בגן עדן; והוא מוגה באר היטב."] שמואל בן יעקב עשה את עבודתו נאמנה, ובזכותו יש לנו העתק מצוין לשיטת הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה מראשיתו ועד סופו. על פיו ניתן (בזהירות) לשחזר את כל מערכת הניקוד והטעמים בחלקים החסרים בכתר באופן כמעט מושלם. #'''מעתיקי המקרא ומסורתו:''' הסופרים והמסרנים והנקדנים במשך מאות שנים בארץ ובתפוצות ישראל, מאז עידן בעלי המסורה ועד עידן הדפוס, שפעלו כמיטב יכולתם כדי לבצע בכתבי־יד יצירות מדויקות (ולעתים אף מפוארות) של המקרא על פי המסורה בצורת מִצְחָפִים ([[#יצירת מופת ואוצר יקר: מהו "כֶּתֶר"?|קודקסים]]). כתב־יד מפואר ומדויק מהסוג הזה זכה בצדק לכינוי "כתר", והוא היה דבר יקר ערך ומקור של כבוד עבור הקהילה שהחזיקה בו. לאחר מכן, בעידן הדפוס, יש להזכיר את המהדירים שהוציאו לאור מהדורות של המקרא (או של חלק מספריו) בניקוד ובטעמים ולעתים מלווים בהערות מסורה. #'''חכמי המסורה המאוחרים:''' חכמים אלה שבגולה הצליחו בפועלם לשמור על נוסח המסורה למרות שלא הייתה להם נגישות ישירה לספרו של בן־אשר. במיוחד יש לציין את עבודתם בחיבוריהם "מסורת סייג לתורה" (ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), "אור תורה" (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו"מנחת שי" (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). עבודתם בשדה המסורה קבעה את הנוסח בספרי התורה ברוב עם ישראל וגם תיקנו את מהדורות הדפוס. #'''בודקי הכתר:''' תלמידי החכמים והסופרים והחוקרים במשך אלף השנים האחרונות בערך – ובראשם הרמב"ם שהיטיב להכיר בחשיבות עבודתו של אהרן בן־אשר – אשר דאגו לתעד ולפרסם פרטי מידע מנוסח המקרא שבכתר וממערכת המסורה שבו, ולפעמים אף הצליחו להעתיק או לצלם חלקים ממנו. #'''קהילות ישראל בתימן:''' השפעתו של הרמב"ם על קהילות תימן הייתה מכרעת. הן קיבלו על עצמן לא רק את פסיקתו בדרך כלל, אלא אף את נוסח המקרא מתוך "הספר הידוע במצרים" שעליו סמך הרמב"ם ומתוכו פסק בהלכות סת"ם. נוסח האותיות בספרי התורה התימנים תואם את מה שהיה כתוב בכתר ארם צובה. ולגבי הניקוד והטעמים, המירו סופרי תימן את הניקוד העליון הבבלי בתנ"ך לטובת הניקוד והטעמים הטברנים לפי הספר שעליו סמך הרמב"ם. בזכותן של קהילות תימן הגיעו לידינו העתקים נאמנים ומדויקים של כלל חיבורי הרמב"ם ושל ספר התנ"ך שעליו סמך,{{הערה|לדוגמה: כתר של כתובים בכתב־יד תימני שהוא ההעתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה. כתב־יד זה מהווה עדות חשובה לספרים בסוף כתובים החסרים בכתר. ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כאן]] לפרטים נוספים.}} ואף של ספרי יסוד אחרים (ובמיוחד כאלה שנכתבו בערבית-יהודית). בנוסף יש להזכיר שקהילות תימן הן העדה היחידה ששמרה על מסורת הגייה חיה לארמית הבבלית של התרגומים הנקראים בבית הכנסת (מקרא ותרגום בקריאת התורה ובהפטרות). #'''קהילת ארם צובה לדורותיה:''' קהילה זו שמרה בנאמנות ובמסירות במשך מאות שנים על הכתר (וגם על עוד ספרים חשובים מספרייתו האישית של הרמב"ם שהובאו לעיר על ידי צאצאיו). #'''מצילי הכתר:''' יש אנשים שהשקיעו מאמצים רבים ואף סיכנו את חייהם, כדי לשמור על הכתר בדור של תקומת מדינת ישראל, ולהביאו בסופו של דבר אל ירושלים. #'''חוקרי הכתר:''' חוקרים תלמידי חכמים בישראל שהוכיחו בעמלם את ייחודו של הכתר ואת זהות מחברו. #'''מוציאי הכתר לאור עולם בדפוס:''' חוקרים תלמידי חכמים בישראל שהוציאו את נוסח הכתר לאור עולם בדפוס לראשונה (מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר, "מקראות גדולות הכתר" בעריכתו של פרופ' מנחם כהן, ומפעל המקרא של האוניברסיטה העברית). #'''מנגישי הכתר באינטרנט:''' אנשי [http://www.mechon-mamre.org/ "מכון ממרא"] פעלו ועמלו כדי להנגיש את נוסח המקרא לפי הכתר לכל באי עולם [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm במהדורה הדיגיטלית הראשונה באינטרנט]. בזכותם כבר היה ברשת, מאז שנת תשנ"ח, נוסח מדויק על פי המסורה שהיה נגיש לכל באי עולם. קדמו להם העורכים של [https://tanach.us/ מהדורת וסטמינסטר] (עכשיו [https://tanach.us/Tanach.xml כאן]), שהציעו באדיבותם הקלדה דיגיטלית איכותית בניקוד ובטעמים של כתי"ל, ושחררו אותה ב[https://tanach.us/License.html נחלת הכלל]; בכך הם אפשרו לאנשי מכון ממרא ולאחרים לפתח יצירות נגזרות על בסיס הקלדתם. #'''הסופרים בימינו:''' [[:W:סופר סת"ם|סופרי סת"ם]] בימינו ממשיכים לכתוב ספרי תורה ומגילות בכתב־ידם על גבי קלף לפי ההלכה, ומתוך ספריהם קוראים בבתי הכנסת שבארץ ובגולה. #'''הקוראים בימינו:''' יהודים בארץ ובגולה מרבים לעסוק ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]''' בימינו, לומדים ומלמדים אותה ומפארים אותה, ומתעדים אותה על ידי הקלטה, בהגייתן ובמנגינתן של כל העדות בעם ישראל. תודה מיוחדת מגיעה לאלה שמנגישים את יצירותיהם לכל באי עולם ברישיון לשימוש חופשי, כדי לשמור עליהן "[[ביאור:למה כדאי להעלות מאמרים לאתר|ברשות שהיא שלהם]]" {{מקור|בבא קמא נ ב|ע"פ ב"ק נ' ע"ב}}. '''ברוך המקום שמסר את תורתו לכל השומרים האלה.''' מוסרי התורה במשך הדורות, בשמירתם על עצם הכתיבה והקריאה וההגייה בשפת עבר, שמרו לא רק עליה אלא גם שמרו על ישראל כעם לפני אלוהיו. מסורת הקריאה החיה בניקוד ובטעמים, השגורה בפיהם של יהודים במקומות גלותם, שמרה על לשון העם ואפשרה את העברתה מדור לדור. מציאות זו קידמה ואפשרה בסופו של דבר את תחייתה של לשון העברית ואת תקומת ישראל בארצו. נוסח המקרא על פי המסורה – המשלב את מסורת הקוראים ואת מסורת הסופרים המתועדות בו – הוא אוצר יקר של עם ישראל. בדורות שאין בהם מקדש, ומקום קודש הקודשים נשלט ע"י זרים, וארון הברית והעדוּת שהייתה בו נעלמו לפני כל כך הרבה זמן עד שקשה לנו לדמיין את נוכחותם, הפך נוסח המקרא – הספרים הנכתבים והנדפסים על פיו, והנקראים על פיו בהגייה מדויקת ובנעימה – לקודש הקודשים של עם ישראל: הוא נמצא ממש בתוך ארונות הקודש והיכלות בתי הכנסת בכל תפוצות ישראל ובארץ, והוא היסוד של לימוד התורה בכל קהילות ישראל. ראוי אם כן שנוסח המסורה יהפוך לנכס נגיש השייך לכולנו: "בפיך ובלבבך לעשותו". ==קישורים חיצוניים== *[https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית"] (מאמר באנגלית על מהדורת "מקרא על פי המסורה" ומשמעותהּ); הופיע ב[https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (חורף תשפ"ה)], עמ' 39-77. ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 1]] ce4mox61n8jo04bn7tnw9lxfyy79pi1 3102045 3102039 2026-11-08T10:16:31Z Dovi 1 /* מִשְׁנָה וְתַלְמוּד */ 3102045 wikitext text/x-wiki {{תבנית:טעמי המקרא באינטרנט (עליון)}} {{מבוא למקרא על פי המסורה|פרק א. מבוא כללי}} ==הסבר קצר על המהדורה== '''מהדורה זו של [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|המקרא]] על־פי [[#בין סופרים לקוראים: מהי "מָסוֹרָה"?|המסורה]] מיועדת להיות:''' #'''מהדורה דיגיטלית מדויקת, המבוססת על [[#כתר ארם צובה כבסיס לנוסח המסורה במהדורתנו|כתר ארם צובה]] וכתבי־היד הקרובים אליו'''; #'''מהדורה המוגשת לציבור [[#הרישיון לשימוש חופשי|ברישיון לשימוש חופשי]]'''; #'''מהדורה המעוצבת [[#עיצוב המהדורה לנוחותם של הקוראים והלומדים|לנוחותו של הקוראים והלומדים]]'''; #'''מהדורה הכוללת [[#תיעוד הנוסח|תיעוד מלא ושקוף]] של מקורות הנוסח ושל שיטת העריכה'''. פרק זה, הראשון במבוא למהדורה, פותח במושגים "תורה שבכתב" ו"תורה שבעל־פה", כדי להציג את המסגרת לדיון במונחים "מקרא", "מסורה", ו"כתר". בהמשך הוא עוסק ברישיון השימוש החופשי ובמאפיינים מיוחדים נוספים של המהדורה, ולבסוף דן [[#ברוך המקום שמסר תורתו לשומרים|במשמעותם הערכית והרוחנית של מפעל בעלי המסורה]]. הפרקים הבאים במבוא מרחיבים בעניינים אלה: על עיצוב המהדורה לנוחותם של הקוראים והלומדים ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|'''בפרק השני''']]; על קביעת הנוסח ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ג|'''בפרק השלישי''']] (תורה), [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ד|'''בפרק הרביעי''']] (נביאים וכתובים: המקומות החסרים בכתר), ו[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ה|'''בפרק החמישי''']] (נביאים וכתובים: המקומות הקיימים בכתר). למקורות ומידע טכני ראו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים|'''נספחים''']] למבוא. ==תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?== {{עם-ניקוד|"הוּא הָיָה אוֹמֵר: בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לְמִקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לְמִשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לְמִצְוֺת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד..." {{מקור|משנה אבות ה כא|אבות פ"ה מכ"א}}.{{קק|{{הערה|מאמר זה מופיע בברייתא כהמשך דברי שמואל הקטן "בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח..." {{מקור|משנה אבות ד יט}}, ובמשנה אבות שבסידורים הקדומים אף מובאים דברי שמואל הקטן (מפרק ד') כאן כמבוא למאמר זה. בגירסת הרמב"ם כבר מסתיים הפרק החמישי (והמסכת כולה) בדברי יהודה בן תימא בהלכה הקודמת, ומאמר זה אינו מופיע כלל.}}}}}} שלבי החינוך של האדם הצעיר המתוארים בהלכה זו אינם נבדלים זה מזה רק ב'''תוכן''' הנלמד, אלא בעיקר ב'''דרכי הלימוד''': מִקְרָא (=קריאה בקול מתוך הכתב), מִשְׁנָה (=שינון על־פה) וְתַלְמוּד (=דיון מעמיק). כפי שנראה להלן, בפסוקים אפשר לעסוק בדרכים שונות: מִקְרָא, מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם; ואילו בהלכות עוסקים באמצעות מִדְרָשׁ, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד. ===מִקְרָא=== בעברית מודרנית אנחנו רגילים להבחין בין שתי משמעויות שונות של הפועל '''קר"א''' ("לִקְרֹא"): #לעיין בכתב או בספר (בשקט), כגון: "קראתי את העיתון"; #להשמיע קול, כגון לקרוא לאדם אחר בשמו כדי שיבוא. בתנ״ך המשמעות השנייה היא העיקרית, ואולי אף הבלעדית. השורש קר"א מופיע מאות פעמים, וכמעט תמיד במשמעות הקשורה להשמעת קול: להרים קול, לקרוא לאדם בשמו כדי להזמינו, לתת שם או לומר דברים בקול רם, עד כדי צעקה. אף כשמדובר על קריאה מתוך הכתב, לרוב מדובר על קריאה בקול רם בציבור או על קריאה באזניהם של אחרים. יש רק דוגמאות אחדות שבהן ייתכן שהאדם קורא, לעצמו בלבד, מתוך הכתב, כגון "וְקָ֥רָא ב֖וֹ כׇּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו" {{מקור|דברים יז/טעמים#יז יט|דברים יז,יט}}, ואף בהן נראה שהקריאה הייתה בקול. גם בלשון חכמים הפועל קר״א מתבצע בעיקר בקול, אפילו כשקוראים מתוך הכתב. בעולם העתיק, בתקופת המקרא ובימי חז״ל, קריאה שקטה מתוך ספר לא הייתה דרך הקריאה הרווחת. הקריאה נעשתה בדרך כלל בקול, גם כשהקורא נעזר בטקסט כתוב. ייתכן שזהו פשוטם של דברי רבי עקיבא {{מקור|משנה סנהדרין י א}} ש"אַף הַקּוֹרֵא בַּסְּפָרִים הַחִיצוֹנִים" אין לו חלק לעולם הבא, כלומר: אסור '''לקרוא בציבור''' מתוך ספרים אחרים, אלא רק מתוך עשרים וארבעה ספרים בלבד. זוהי אם כן משמעותם של דברי חז"ל על "בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לְמִקְרָא". "מִקְרָא" הוא פעולת הקריאה בקול מתוך הכתב. ספרי המקרא הם עשרים וארבעת הספרים הנקראים בקול מתוך הכתב, ובייחוד בציבור. חז"ל כינו גם את הפסוק הבודד "מִקְרָא", שכן הפסוק הוא היחידה הקצרה ביותר הנקראת בקול מתוך הכתב. לדוגמה: "אֵין מִקְרָא (=פסוק) יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ" {{מקור|שבת סג א|שבת ס"ג ע"א}}. במילה "מִקְרָא" עוד אפשר לציין את הקריאה בקול '''בניגוד''' לאותיות הכתובות: "יֵשׁ אֵם לַמָּסוֹרֶת" {{מקור|פסחים פו ב|פסחים פ"ו ע"ב}}. את הַמִּקְרָא רוכשים באמצעות קריאה בקול: הילד קורא את הפסוק הכתוב, תוך הגייה מדויקת של התנועות והטעמת הטעמים במנגינה ובנעימה. האותיות אמנם כתובות '''בספר''', אך את דרך הקריאה לומדים ומוסרים בעיקר '''בעל־פה'''. במילים אחרות, אף שמדובר ב'''תורה שבכתב''', עיקרה של פעולת הַמִּקְרָא נשען דווקא על '''מסורת שבעל־פה'''. בקריאה כזו מתרגל הילד מגיל קטן, והוא קורא פסוק אחרי פסוק, בחזרה אחרי קריאתו המדויקת של אביו או מלמדו. ילד שכבר למד לקרוא יפה יכול אף לעלות לתורה ולקרוא בציבור: "הַכֹּל עוֹלִין לְמִנְיָן שִׁבְעָה אֲפִלּוּ קָטָן..." {{מקור|מגילה כג א|מגילה כ"ג ע"א}}.{{הערה|ראו בהרחבה ב'''שו"ת יחוה דעת''' לרב עובדיה יוסף ד,כג; המסקנה נמצאת ב[https://www.toratemetfreeware.com/online/f_01355_all.html#HtmpReportNum0280_L2 '''ילקוט יוסף''' רפב,ח] (גם [https://web.archive.org/web/20130503071703/http://www.ateret4u.com/online/f_01355_part_22.html#HtmpReportNum0039_L2 כאן]).}} גם בגיל מבוגר חייב האדם לעסוק בפעולת המקרא באופן אישי, ולא רק לשמוע את הקריאה בציבור: "לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם" {{מקור|ברכות ח ב|ברכות ח' ע"ב}}. אף תלמידי חכמים מובהקים צריכים להיות רגילים בְּמִקְרָא: "מָה הַכַּלָּה הַזּוֹ מְקֻשֶּׁטֶת בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי תַּכְשִׁיטִין, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת פִּקֵחַ וְזָרִיז בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים" {{מקור|תנחומא כי תשא פרק טז|מדרש תנחומא "כי תשא" פרק ט"ז}}. מִקְרָא הוא עיקר עיסוקו של רוב העם בדברי תורה, כי לא כל מי שנכנס לְמִקְרָא יהיה מתאים גם לְמִשְׁנָה: "בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה..." {{מקור|קהלת רבה ז}}. ===מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם=== '''[[מדרש|מִדְרָשׁ]]:''' נראה כי בדורות שלפני חתימת המשנה, תלמיד צעיר ומוכשר היה עשוי להתקדם מִמִּקְרָא אל מִדְרָשׁ — פעילותם המרכזית של חכמי "בֵּית הַמִּדְרָשׁ". בְּמִדְרָשׁ דורשים את פסוקי התורה על מִצְוֺתֶיהָ וסיפוריה ושיריה, וגם את ספרי הנביאים וכתובים. כלומר: יש מדרש של '''הֲלָכָה''' ויש מדרש של '''אַגָּדָה''', הכל לפי סדר המקראות (=הפסוקים).{{הערה|אמנם מקרא של סיפור או שיר יכול להידרש גם להלכה, ומקרא של מצוה יכול להידרש גם לאגדה. הבחנה ברורה בין הלכה לאגדה היא מלאכותית, ואינה תואמת את מחשבת חז"ל.}} יש מדרשי הלכה ואגדה שבהם נראה כי חכמים שילבו מסורת עתיקה שהייתה בידיהם בפירושו של פסוק מסוים, ויש מדרשים שבהם נראה כי הפירוש יוצא מהדרישה בלשון הפסוק. בין כך ובין כך, התפיסה המסורתית קובעת כי סדר הלימוד העתיק היה לפי רצף הפסוקים.{{הערה|לסיכום נאה של הדיון על "מדרש יוצר או מדרש מקיים?" והפניה למחקרים, ראו בספרה של מירה בלברג, '''פתח לספרות חז"ל''' (רעננה: האוניברסיטה בפתוחה, תשע"ג), עמ' 30-32 (1.3.1-1.3.2). לדעות נוספות ראו בלברג שם, עמ' 32. עצם השאלה הוא רק לגבי דרך לימודם המקורי של מדרשי ההלכה, אך דרך לימודם ומסירתם של מדרשי האגדה תמיד הייתה לפי רצף הפסוקים.}} '''בשלב היסטורי זה, תורה שבעל־פה עוד הייתה קשורה לתורה שבכתב באופן טבעי ומהותי.''' פעולת הַמִּדְרָשׁ מתבטאת בכמה פסוקים. במקור הפעולה הייתה לחפש את דבר ה' ולבקש אותה מנביאו, כגון: "וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי, וַתֵּלֶךְ '''לִדְרֹשׁ אֶת ה''''..." {{מקור|בראשית כה/טעמים#כה כב|בראשית כה,כב}}; "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם '''לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים'''" {{מקור|שמות יח/טעמים#יח טו|שמות יח,טו}}. יש בה גם את המשמעות של "לחפש את האמת", כגון: "'''וְדָרַשְׁתָּ''' וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב, וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ" {{מקור|דברים יג/טעמים#יג טו|דברים יג,טו}}; בפסוק זה הפועל "וְדָרַשְׁתָּ" משמש לצד הפעלים "וְחָקַרְתָּ" ו"וְשָׁאַלְתָּ", ומבטא פעולה של בירור וחקירה. אמנם בתקופת שיבת ציון אנחנו מוצאים שהפעולה היא '''לדרוש את דבר ה' מתוך ספרו''', כלומר מתוך התורה הכתובה, כמתואר לגבי עזרא הסופר: "כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ '''לִדְרוֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה'''', וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט" {{מקור|עזרא ז/טעמים#ז י|עזרא ז,י}}. זוהי משמעותה של "מִדְרָשׁ" אצל חז"ל, וזאת הייתה פעולתם בתוך בתי המדרש. פעולת הַמִּדְרָשׁ נעשית באמירה ("רַבִּי עֲקִיבָא '''אוֹמֵר'''..."), וכך היא נמסרת מדור לדור ("'''אָמַר''' רַבִּי אֶלְעָזָר '''אָמַר''' רַבִּי חֲנִינָא"). כלומר: מדרש הוא '''תורה שבעל־פה''' פשוטה כמשמעה. רק דורות רבים לאחר תקופת התנאים והאמוראים, בימי הביניים, אנו מוצאים כתבי־יד של מדרשים וחיבורים אחרים של חז"ל שנמסרו לפני כן בעל־פה.{{הערה|לסיכום נאה של הדיון על "תורה שבעל־פה - האמנם בעל פה?" והפניות למחקרים ראו אצל בלברג שם, עמ' 33-35 (1.3.4). אנחנו מוצאים תפיסות שונות בנושא הזה כבר בימי הביניים, ודיון מקביל בין החוקרים בעת החדשה. המחקר היסודי והעדכני ביותר בנושא זה נמצא בספרו של יעקב זוסמן, [https://www.magnespress.co.il/book/'%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%94'_%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%94_%D7%9B%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%94-4193 ''''תורה שבעל פה' פשוטה כמשמעה: כוחו של קוצו של יו"ד'''] (ירושלים: מאגנס, תשע"ט); שמו של הספר מעיד על מסקנתו, הקרובה אל דעתו של שאול ליברמן ומקובל על רוב החוקרים בימינו. לדעות אחרות ראו בלברג שם, עמ' 34. במאמרה של Catherine Hezser המוזכר שם (עמ' 34 הערה 22), שבו טוענת המחברת שהיו קיימים עותקים בכתב של המשנה כמו שהיו עותקים לספרות ההלניסטית-רומאית (אף שעיקר התפוצה של שניהם הייתה בכל זאת בעל־פה), אין התייחסות למחקרו של זוסמן; ראו "The Mishnah and Ancient Book Production" בתוך A.J. Avery-Peck and J. Neusner (עורכים), ''The Mishnah in Contemporary Perspective'' (ליידן: בריל, 2002), עמ' 167-192. בהקשר זה של מדרשים ראוי לציין שדווקא לגבי ספרי אגדה יש כבר אזכורים מפורשים אצל חז"ל (ביחד עם ביטויי התנגדות לעצם קיומם); לדעתו של זוסמן, ספרי אגדה היו אכן קיימים בתקופת האמוראים בארץ ישראל ובבל (שם עמ' 83-85 [291-293]). אבל רק לגבי אגדה התירו חלק מהחכמים, ואף בה עיקר הלימוד נשאר בכל זאת בעל פה; ואילו לגבי הלכה – שהיה תחום עיסוקם העיקרי – אין זכר לספרים.}} כבר ראינו ש"מִקְרָא" הוא פעולה שנעשית מתוך הכתב (אותיות כתובות), אבל רוב המרכיבים בפעולת הקריאה נלמדים ונמסרים דווקא בעל־פה (הגיה מדויקת של התנועות ופיסוק הטעמים במנגינה ובנעימה). ואילו מִדְרָשׁ הוא לא תורה שבכתב אלא תורה שבעל־פה, כלומר: אפילו האותיות אינן כתובות. שלב הַמִּקְרָא כולל לא רק את קריאת הפסוקים אלא גם את פירושם. אמנם הפעולה הבסיסית ביותר בהבנת המקרא היא בעצם הקריאה עצמה, כי קריאה מדויקת ורצופה בספרי התורה והנביאים והכתובים – היא הדרך הנכונה ביותר לרכוש את לשון המקרא כדי להבין אותה. אך חלק גדול מהמדרשים היו מיועדים לא רק לחכמים בבית המדרש אלא גם להמון העם, לדרוש בציבור. המסרים של בעלי המדרש נקלטו היטב בציבור. לכן כשאנשים עסקו במקרא, הם לא עסקו בקריאה המדויקת בלבד, אלא הבינו את הדברים ברוח מדרשי חז"ל וכך הסבירו אותם לבניהם ותלמידיהם. '''[[תרגומי המקרא|תַּרְגּוּם]]:''' בתקופת חז"ל היה הַמִּקְרָא בבית הכנסת משולב עם הַתַּרְגּוּם. הקריאה בתורה התבצעה על ידי שני בעלי תפקידים: הקורא והמתרגם. הקורא קרא פסוק מתוך ספר התורה, והמתרגם חזר על הפסוק בעל־פה בשפה הארמית (שבה דיבר העם בחיי היום-יום). אך לא היה זה תרגום מילולי בלבד; התרגום הקדום היה מעין '''פירוש חי''' שהכיל מן היסודות של תורה שבעל־פה לפי מדרשי חז"ל. כלומר: גם "תַּרְגּוּם" הוא תורה שבעל־פה, ובמקור לא תרגמו מתוך הכתב. בזמן קדום המתרגם לא היה חייב אפוא להשתמש בנוסח מסוים – קבוע מילה במילה – של תרגום, אלא היה "מחבר" לעצמו נוסח כזה בדרך אלתור תוך כדי אמירתו, או – כשלא היה ביכולתו לעשות כן – השתמש באחד הנוסחים הרווחים, ששמע מפיהם של מתרגמים אחרים. ואף אותו המתרגם לא חזר על אותו הנוסח בכל פעם, אלא שינה אותו, הרחיב אותו או צמצם אותו, בכוונה או בהיסח הדעת, כפי צרכיו ובמידה ששעתו של הציבור הייתה פנויה.{{הערה|תיאור זה של פעולת המתרגם הוא עיבוד לדבריו של יוסף היינמן על פעולתו בעל־פה של שליח הציבור בתקופת חז"ל (כי גם תפילות וברכות נחשבו אז לתורה שבעל־פה); ראו בספרו '''התפילה בתקופת התנאים והאמוראים: טיבה ודפוסיה''' פרק א, עמ' 17.}} אנחנו שומעים הד לגיוון הזה בנוסחים המקבילים של [[התרגומים הירושלמיים לתורה]] ששרדו והגיעו לידינו ([[תרגום ירושלמי (יונתן) לתורה|תרגום "יונתן"]], [[תרגום ירושלמי (קטעים) לתורה|תרגום "ירושלמי"]] ו[[התרגומים הירושלמיים לתורה#תרגום ניאופיטי|תרגום ניאופיטי]]); הם שונים בנוסחם, אך דומים מאוד אחד לשני בלשונם הכללי ובסגנונם ובתוכנם. התרגום בציבור תרם רבות להטמעת מדרשי חז"ל בקרב העם. כך העשיר את העיסוק הרווח במקרא בתכנים מן התורה שבעל־פה, הן בתחום האגדה הן בתחום ההלכה. לכן עודדו חז"ל את העיסוק בְּמִקְרָא וְתַרְגּוּמוֹ ביחד גם ברמה האישית: "לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִבּוּר, שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם" {{מקור|ברכות ח ב|ברכות ח' ע"ב}}. כי אדם העוסק בְּמִקְרָא וְתַרְגּוּמוֹ בעצמו, או אדם שמקשיב אל ביצועם המשולב בבית הכנסת ("מִקְרָא וְתַרְגּוּם"), רוכש לא רק את לשון המקרא אלא גם פירושים חשובים מתורה שבעל־פה לסיפורים וְלַמִּצְוֺת. ===מִשְׁנָה וְתַלְמוּד=== '''[[משנה|מִשְׁנָה]]:''' לפי התפיסה המסורתית, ולדעתם של חלק מהחוקרים,{{הערה|לדעות אחרות והפניות למחקרים ראו בלברג שם, עמ' 31-32 (1.3.2).}} התחילו החכמים בימי התנאים לסדר את ההלכות לפי נושאים, ובראשם היה רבי עקיבא {{מקור|אבות דרבי נתן יח|אבות דרבי נתן נו"א פרק י"ח}}: :לרבי עקיבא קרא לו [רבי יהודה הנשיא] אוצר בלום. לְמה רבי עקיבא דומה? לפועל שנטל קופתו ויצא לחוץ, מצא חטים מניח בה, מצא שעורים מניח בה, כוסמין מניח בה, עדשים מניח בה. כיון שנכנס לביתו, מברר חטים בפני עצמן, שעורים בפני עצמן, פולין בפני עצמן, עדשים בפני עצמן. כך עשה רבי עקיבא, ועשה כל התורה מטבעות מטבעות. בהמשך, בעריכה הסופית של המשנה בידי רבי יהודה הנשיא, אורגנו דיני הַמִּצְוֺת במסכתות לפי נושאים, והמסכתות עצמן סודרו בשישה סדרים. כך חדלו ההלכות להיות מסודרות בעיקר לפי רצף הפסוקים. לשינוי בסדר ההלכות הייתה משמעות לא רק מבחינה פורמלית אלא גם מבחינה מהותית. ראשית, מקרא והלכה התגבשו כשני תחומי לימוד נפרדים, שכל אחד מהם נלמד בדרך משלו. שנית, העיסוק במשנה כתחום עצמאי העניק מקום מרכזי להלכה, אך צמצם את מקומו של מדרש האגדה. במסלול לימודיו של האדם הצעיר, שלב הַמִּקְרָא הוא הכנה הכרחית לשלב הַמִּשְׁנָה. אי אפשר להבין את המשנה כראוי בלי להכיר היטב את המקרא ואת וְהַמִּצְוֺת כפי שהן מתפרשות בתורה שבעל־פה. המשנה כידוע פותחת בשאלה: "מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִין?", ומניחה שהלומד כבר מכיר היטב את פרשת "שְׁמַע" בתורה, ואת הפסוק "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" שעליו מבוססת החובה לקרוא קריאת שמע בערב ובבוקר לפי המסורת שבעל־פה. וכן הוא בכל המשנה: הבנתהּ תלויה במקרא שקדם להּ, ורק מי שכבר רגיל במקרא ובמדרשו יצליח לעסוק בהּ כראוי. "מִשְׁנָה" היא פעולת הַשִּׁנּוּן בלשון ימינו. את הַמִּשְׁנָה רוכשים בחזרות רבות: המורה או מי שבקיא במשנה אומר את ההלכות, והתלמיד חוזר עליהן בקול שוב ושוב, עד שהן נכתבות על לוח לבו. הוא לא קוֹרֵא אותן מתוך הכתב אלא מְשַׁנֵּן אותן בעל־פה. מדובר על רכישת נוסח קבוע ומוקפד של ההלכות, מילה במילה (בשונה ממדרש ותרגום), ולכן החזרה כל־כך הכרחית: "אֵינוֹ דּוֹמֶה '''שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ''' (=פרק משנה) מֵאָה פְּעָמִים לְ'''שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ''' מֵאָה וְאַחַת" {{מקור|חגיגה ט א|חגיגה ט' ע"א}}. סגנון זה של שינון הלכות במשנה מתאים לגיל עשר שנים, וגם תוכן ההלכות הכרחי לו בשנים הללו מכיוון שהוא עומד בקרוב להגיע לגיל מִצְוֺת. אבל גם אחר כך ממשיך האדם לעסוק במשנה כל ימי חייו: "כָּל '''הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת''' בְּכָל יוֹם – מֻבְטַח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא" {{מקור|נידה עג א|נידה ע"ג ע"א}}. גם פעולת הַמִּשְׁנָה היא תורה שבעל־פה באופן מובהק. הַמִּשְׂנָה על הלכותיה היא שיא העיסוק בדברי תורה (בנוסף למקרא) של רוב הצעירים בבית המדרש, כי לא כל מי שנכנס לְמִשְׁנָה יהיה מתאים גם לְתַלְמוּד: "בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה, יוֹצְאִים מֵהֶם עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד..." {{מקור|קהלת רבה ז}}. '''[[תלמוד|תַּלְמוּד]]:''' תלמוד הוא לימוד מעמיק המבוסס על שיקול דעת ועל דיון משותף בין תלמידי חכמים מנוסים. הלומדים שואלים ומקשים, דורשים ומתרצים, ועוסקים בדברי המשנה, המדרש והמקרא. בדומה למדרש ותרגום ומשנה, גם פעולת הַתַּלְמוּד נעשית בעל־פה. אמנם לא כל אחד שעוסק במשנה ראוי להתקדם אל שלב התלמוד: "תַּלְמִיד שֶׁלֹּא רָאָה סִימָן יָפֶה בְּמִשְׁנָתוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים – שׁוּב אֵינוֹ רוֹאֶה" {{מקור|חולין כד א|חולין כ"ד ע"א; מובא אצל מפרשי המשנה}}. ברור שבמאמרנו ("בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לְתַלְמוּד") לא מדובר על שני התלמודים המוכרים לנו, כלומר [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] ו[[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]], שחוברו דורות רבים אחרי המשנה עצמה. אותו הדבר נכון לגבי אִזכור אחר של ה"תלמוד" במסכת אבות: "רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בְּתַלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן" {{מקור|משנה אבות ד יג|אבות ד יג}}. ה"תלמוד" המוזכר בדברי המשנה הוא בראש ובראשונה עניין של לימוד מעמיק לקראת '''הוראה''' {{מקור|מפרשי המשנה}}, "לידע ולהבין דקדוקי הַמִּצְוֺת" {{מקור|ר"ש משנץ}} כדי שהוראתו תהיה כהוגן. וכידוע שלא כל אחד ואחד מגיע להוראה, הדורשת שילוב עדין של בקיאות ענפה ורוחב הדעת בתחומים רבים, ושיקול הדעת באופן מתון ומאוזן. לפי חז"ל, חייב אדם לאחוז בחוט המשולש של '''מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד''' כל ימי חייו: "לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם שְׁנוֹתָיו: שְׁלִישׁ בְּמִקְרָא, שְׁלִישׁ בְּמִשְׁנָה, שְׁלִישׁ בְּתַלְמוּד. מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה חַיֵּי? לָא צְרִיכָא, לְיוֹמֵי" {{מקור|קידושין ל א}}. וכן מובא להלכה ברמב"ם {{מקור|רמב"ם הלכות תלמוד תורה א|משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ראשון, ח'-י"ב}}: :כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל חַיָּב בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, בֵּין עָנִי בֵּין עָשִׁיר, בֵּין שָׁלֵם בְּגוּפוֹ בֵּין בַּעַל יִסּוּרִין, בֵּין בָּחוּר בֵּין שֶׁהָיָה זָקֵן גָּדוֹל שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ. אַפִלּוּ עָנִי הַמְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, וְאַפִלּוּ בַּעַל אִשָּׁה וּבָנִים – חַיָּב לִקְבֹּעַ לוֹ זְמָן לְתַלְמוּד תּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמָר {{מקור|יהושע א ח|יהושע א,ח}}: "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה". :גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה מֵהֶם חוֹטְבֵי עֵצִים, וּמֵהֶם שׁוֹאֲבֵי מַיִם, וּמֵהֶם סוֹמִין. וְאַף עַל פִּי כֵן הָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהֵם מִכְּלַל מַעֲתִּיקֵי הַשְּׁמוּעָה אִישׁ מִפִּי אִישׁ מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. :עַד אֵימָתַי חַיָּב אָדָם לִלְמֹד תּוֹרָה? עַד יוֹם מוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר {{מקור|דברים ד ט|דברים ד,ט}}: "וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ". וְכָל זְמָן שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בְּלִמּוּד הוּא שׁוֹכֵחַ. וְחַיָּב לְשַׁלֵּשׁ אֶת זְמָן לְמִידָתוֹ: שְׁלִישׁ בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּשְׁלִישׁ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה; וּשְׁלִישׁ יָבִין וְיַשְׂכִּיל אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ, וְיוֹצִיא דָּבָר מִדָּבָר, וִידַמֶּה דָּבָר לְדָבָר, וְיָדִין בַּמִּדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, עַד שֶׁיֵּדַע הֵיאַךְ הוּא עִיקַר הַמִּדּוֹת וְהֵיאַךְ יוֹצִיא הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִדְּבָרִים שֶׁלָּמַד מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. וְעִנְיָן זֶה הוּא הַנִּקְרָא "תַּלְמוּד". :כֵּיצַד? הָיָה בַּעַל אֻמָּנוּת, יִהְיֶה עוֹסֵק בַּמְּלָאכָה שָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּבַתּוֹרָה תֵּשַׁע. אוֹתָן הַתֵּשַׁע קוֹרֵא בְּשָׁלוֹשׁ מֵהֶן בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּבְשָׁלוֹשׁ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּבְשָׁלוֹשׁ מִתְבּוֹנֵן בְּדַעְתּוֹ לְהָבִין דָּבָר מִדָּבָר. וְדִבְרֵי קַבָּלָה בִּכְלַל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הֵן, וּפֵרוּשָׁן בִּכְלַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהָעִנְיָנוֹת הַנִּקְרָאִין "פַּרְדֵּס" בִּכְלַל הַתַּלְמוּד. :בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְחִלַּת תַּלְמוּדוֹ שֶׁל אָדָם. אֲבָל כְּשֶׁיַּגְדִּיל בְּחָכְמָה, וְלֹא יִהְיֶה צָרִיךְ לֹא לִלְמֹד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְלֹא לַעֲסֹק תָּמִיד בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה – יִקְרָא בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי הַשְּׁמוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח דָּבָר מִדִּבְרֵי דִּינֵי תּוֹרָה. וְיִפָּנֶה כָּל יָמָיו לַתַּלְמוּד בִּלְבָד לְפִי רֹחַב לִבּוֹ וְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ. הרמב"ם דייק בדבריו לפי שיטתו ש"תורה שבכתב" כוללת את פירושי הַמִצְוֺת הבסיסיות לפי המקראות שנמסרו במסורת מסיני, ו"תורה שבעל־פה" היא כלל ההלכות הפסוקות. אמנם בימיו כבר לא פסקו הלכה מתוך המשנה עצמה, ולכן שינה את הביטוי "משנה" ל"תורה שבעל־פה", כדי להפנות את הקורא מהמשנה עצמה אל [[משנה תורה לרמב"ם|חיבור שראוי ללמוד ממנו הלכות פסוקות למעשה]] {{מקור|ע"פ פירוש "יד פשוטה"}}. והוא עוד מדגיש בהמשך דבריו שב"תלמוד" נכללים גם עניינים שאינם קשורים באופן ישיר לְמִצְוֺת ולהוראה: עיסוק מעמיק בדברי אגדה ומחשבה והגות, ולימוד מדעים וחכמות כלליות ברמה גבוהה. לאחר שעסק האדם במקרא ומשנה במשך שנים והוא כבר רגיל בהם, הוא יכול אז לפי הרמב"ם לשנות את היחס השווה בזמנים בין מקרא ומשנה ותלמוד.{{הערה|יצויין שמפרשי הרמב"ם שאלו מה מקורו להיתר זה, אבל אין זה מענייננו כאן.}} אמנם גם אז הוא עדיין חייב להרגיל את עצמו בשלושתם כל ימי חייו. את האיזון הנכון יקבע אז "רֹחַב לִבּוֹ וְיִשּׁוּב דַּעְתּוֹ" של אותו אדם: לאחר שכבר עסק בשלושתם במשך שנים רבות, והוא כבר בעל מקרא ומדרשו, ואף ראה סימן יפה במשנה של הלכה פסוקה, וגם בתלמודו – אז יוכל לאזן את תכני לימודו לפי אישיותו. ואין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ. אולם גם אז "יִקְרָא בְּעִתִּים מְזֻמָּנִים תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְדִבְרֵי הַשְּׁמוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח דָּבָר מִדִּבְרֵי דִּינֵי תּוֹרָה". תַּלְמוּד הוא שיא לימודם של תלמידי החכמים היושבים בבית המדרש, אמנם לא כל מי שנכנס לתלמוד ראוי להורות: "בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא – יוֹצְאִים מֵהֶם מֵאָה לְמִשְׁנָה, יוֹצְאִים מֵהֶם עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד, אֶחָד מֵהֶם יוֹצֵא לְהוֹרָאָה; כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי" {{מקור|קהלת רבה ז}}. ===תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה=== עד כאן ראינו שחז"ל הבחינו היטב בין תורה שבכתב לתורה שבעל־פה. האחרונה התאפיינה אצלם בסוגים שונים של פעילות, שהצד השווה בכולם – שהם נעשו בעל־פה ולא מתוך הכתב. '''מדרש''' ו'''תרגום''' נעשו בעל־פה לפי רצף הפסוקים, בבית המדרש ובבית הכנסת. '''משנה''' נעשתה בחזרות רבות על ההלכות שבפרק לפי נוסח מדויק. '''תלמוד''' נעשה בדיוני עומק על המשנה בין החכמים בבית המדרש. כולם – מִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד – נמסרו בעל־פה במשך דורות רבים, עד שלבסוף הורידו אותם אל הכתב בתקופת הגאונים. יסודהּ של תרבות זו, של לימוד בעל־פה באופנים שונים, הוא דווקא מִקְרָא, שהוא לכאורה תורה שבכתב. אך חז"ל כינו את העיסוק בתורה שבכתב בשם "מִקְרָא", וכך הדגישו דווקא את המרכיב הנמסר מדור לדור בעל־פה על ידי קריאה ושמיעה וחזרה בקול. רק מתוך מִקְרָא (ולא מתוך כתיבה) מגיע האדם לְמִדְרָשׁ וְתַרְגּוּם, מִשְׁנָה וְתַלְמוּד. בו בזמן, חז"ל הכירו היטב גם את הכתיבה על הקלף באותיות, וכך הזכירו את הפסוק בתור "הַכָּתוּב" (וכמו כן "כַּכָּתוּב", "כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב"), ואת "תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב" באופן כללי. הם קבעו הלכות לכתיבתם של ספרי תורה, מגילות, תפילין ומזוזות. תורה שבכתב היא בעצם '''שילוב''' של מסורת בכתב ומסורת בעל־פה, אך האחרונה עיקר אצל רוב העם: "בֶּן חָמֵשׁ לְמִקְרָא" – לְמִקְרָא דווקא, ולא לכתיבה. רק העיסוק בקריאה (בקול) היה נחלתם של רוב העם, ואילו הכתיבה נשארה נחלתם של בעלי מקצוע, או בתור עיסוק חד-פעמי: אדם כתב ספר פעם אחת, כדי לקרוא בו אחר כך פעמים רבות. לסיכום, תורה שבכתב נמסרה מדור לדור בשני אופנים: בכתב ובעל־פה. הקריאה בקול אמנם נעשתה מתוך האותיות הכתובות בספר, אך היא נלמדה בעל־פה. את "תורה שבעל־פה" יש להבין פשוטהּ כמשמעהּ, אך "תורה שבכתב" נשענת על שתי מסורות ביחד: אחת בכתב ואחת בעל־פה. הבנה זו תקל עלינו לגשת אל נושא המסורה, שיש בה שילוב עדין ומורכב בין המסורת שבכתב והמסורת שבעל־פה. ===בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת: תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה הַיּוֹצֵאת מִתּוֹךְ מִקְרָא=== {{בעבודה}} ==בין סופרים לקוראים: מהי "מָסוֹרָה"?== '''"מָסֹרֶת":''' בדברי הנביא יחזקאל נאמר {{מקור|יחזקאל כ/טעמים#כ לז|כ,לז}}: "וְהַעֲבַרְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם תַּ֣חַת הַשָּׁ֑בֶט וְהֵבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם בְּ'''מָסֹ֥רֶת''' הַבְּרִֽית". המילה "בְּמָסֹרֶת" בהקשר זה משמעותה "בקשר" או "בכבל" או בהתחייבות חמורה, וייתכן שיש להבינהּ כאילו כתוב "בְּמַאֲסֹרֶת" (כלומר בְּמַאֲסָר). בלשון חכמים המילה "מָסֹרֶת" מציינת דברים שנמסרים מדור לדור בעל־פה או בכתב. בהקשרים רבים היא מתייחסת לדברים שנמסרים בעל־פה, כגון: "שֶׁכֵּן '''מָסֹרֶת''' בְּיָדָם מֵאֲבוֹתֵיהֶם שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן נִגְנַז" {{מקור|משנה שקלים ו א|משנה שקלים ו,א}}; "בָּרִאשׁוֹנָה גָּזְרוּ שְׁמָד עַל יְהוּדָה, שֶׁכֵּן '''מָסֹרֶת''' בְּיָדָם מֵאֲבוֹתָם יְהוּדָה הָרַג אֶת עֵשָׂו" {{מקור|ירושלמי כתובות א ה|ירושלמי כתובות א,ה}}; "עוֹף טָהוֹר נֶאֱכָל בְּ'''מָסֹרֶת'''" {{מקור|חולין סג ב|חולין ס"ג ע"ב}}. וכמו כן מתייחס הפועל מס"ר לדברים שנמסרים בעל־פה מדור לדור, כגון בתחילת [[משנה אבות|מסכת אבות]]: "מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי '''וּמְסָרָהּ''' לִיהוֹשֻׁעַ... וּנְבִיאִים '''מְסָרוּהָ''' לְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה". אך יש למילה "מָסֹרֶת" גם הוראה מיוחדת בלשון חכמים, לגבי השמירה על נוסח התורה שבכתב דווקא, כגון: "'''מָסֹרֶת''' סְיָג לַתּוֹרָה" {{מקור|משנה אבות ג יג|אבות ג,יג}}; "יֵשׁ אֵם '''לַמָּסֹרֶת'''" לעומת "יֵשׁ אֵם '''לַמִּקְרָא'''" {{מקור|פסחים פו ב|פסחים פ"ו ע"ב}}. המשמעות הכללית של מסירה נאמנה תוך כדי שמירה נמשכה בימי הביניים בכמה ווריאציות: "מָסֹרֶת" או "מָסוֹרָה" או "מְסוֹרָה",{{הערה|שני הניקודים ל"מסורה" מובאים במילון אבן־שושן (ערך "מְסוֹרָה, מָסוֹרָה"; וראו שם עוד בערך "מָסֹֽרֶת, מסורת"). בשפות אירופאיות מקובל לכתוב "Masorae" (לטינית), "Masora" (אנגלית, גרמנית, ספרדית) או "Masorah" או "Massorah" (אנגלית), Massore (צרפתית), וכו'.}} הבאות לציין מערכת מפורטת ומורכבת השומרת על אופן כתיבתם וקריאתם של ספרי המקרא. העוסקים במלאכה זו נקראים "בַּעֲלֵי הַמָּסוֹרָה". ===מסורת הסופרים ומסורת הקוראים=== "נוסח המסורה" המופיע בכתבי־היד של המקרא מימי הביניים, וכמו כן בדפוסים המאוחרים יותר, הוא בעצם שילוב של שתי מסורות ביחד: "מסורת הסופרים" ו"מסורת הקוראים". *'''"מָסֹרֶת הַסּוֹפְרִים"''' היא נוסח האותיות שהיו הסופרים מעבירים מכלי אל כלי, כלומר שהם העתיקו אותו מתוך ספרים קיימים אל הספרים החדשים שכתבו בעצמם: ספרי תורה, ומגילות של ספרי הנביאים והכתובים. *'''"מָסֹרֶת הַקּוֹרְאִים"''' היא נוסח הקריאה בקול, ובמיוחד בשביל הקריאה בציבור, שכוללת בתוכה את ההגיה המדויקת כל מילה ואת החלוקה התחבירית של כל פסוק; ההגיה והתחביר באו לידי ביטוי מוזיקלי בקריאה זו. מסורת זו של הקריאה נמסרה בעל־פה מדור לדור, וכאמור אף [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|הרגילו את ילדי ישראל בקריאה זו מגיל קטן]]. כתבי הקודש מכונים '''"מִקְרָא"''' דווקא בזכות מסורת הקוראים והקריאה בציבור בעל־פה. בתקופת הגאונים התחילו חכמי המקרא בכמה מקומות לפתח ולגבש שיטות שונות, כדי להציג גם את "מסורת הקוראים" על ידי סימנים כתובים בנוסף לאותיות. תהליך זה הגיע לשיא של פיתוח ודיוק במערכת הניקוד והטעמים של חכמי המסורה בטבריה לפני למעלה מאלף שנה (עד המאה ה-10 למניינם), ויצירתם זו התקבלה בתפוצות ישראל לאחר מכן בכמעט כל ארצות פזוריהם. מלאכתם של חכמי המסורה הטברנים להלביש את מסורת הקוראים על מסורת הסופרים הייתה מלאכת מחשבת, כי היה בה שילוב עדין וזהיר של שתי המסורות ביחד בתוך כתב־יד אחד. הרב מרדכי ברויאר תיאר את השילוב הזה באופן מדויק ובהיר:{{הערה|"מסורת הכתיב ומסורת הקריאה", '''עיוני מקרא ופרשנות''' ז (תשסה), עמ' 25-32; הטקסט המצוטט הוא מתחילת המאמר (עמ' 25-26) וההדגשות הן משלנו.}} :'''נוסח המקרא הגיע אלינו באמצעות שתי מסורות: מסורת הסופרים ומסורת הקוראים.''' מסורות אלה נמסרו תחילה כשתי מסורות '''עצמאיות''', שלא היה ביניהן קשר ישיר. '''מסורת הסופרים''' הכירה רק את הנוסח הכתוב בספר; אך הואיל והאותיות של הנוסח הזה לא היו מנוקדות, לא היו צריכים לדעת כיצד הן נקראות ומצטרפות לתיבות. ואילו '''הקוראים''' הכירו רק את המילים האמורות בפה; אך הואיל והם לא משכו בשבט סופר, לא היו צריכים לדעת כיצד הן נכתבות בספר. :'''אחר כך באו חכמי המסורה וביקשו לקבוע סופית את נוסח הסופרים ואת גרסת הקוראים.''' קביעה זו נעשתה באמצעות '''מניין'''. הם ספרו את המילים, כדי שלא יהיה אפשר להוסיף עליהן או לגרוע מהן, ועל שם המניין הזה הם נקראו אנשי המסורה. '''אך לצורך המניין הזה לא יכלו להיעזר במסורת הסופרים.''' שהרי הסופרים הכירו רק את עצם צירופי האותיות, אך לא היו צריכים לדעת כיצד הן נקראות כמילים, ואין כל אפשרות למנות צירופי אותיות שניקודן איננו ידוע. כך, לדוגמה, אי־אפשר וגם אין טעם למנות את עשרות המקומות שכתוב בהם "יחיה"; ואפשר רק למנות את שבעת המקומות שקוראים בהם יְחַיֶּה. '''משום כך היה על אנשי המסורה לפנות תחילה אל מסורת הקוראים ולספור את המילים השגורות על פיהם. ורק אחרי שקבעו סופית את מניין המילים, יכלו לפנות אל מסורת הסופרים וללמוד ממנה כיצד המילים האלה כתובות בספר: בכתיב מלא או חסר, בא' או בה'.''' ולפעמים ראו שהמילים שהם קיבלו ממסורת הקוראים לא התאימו כלל לאותיות שהם ראו במסורת הסופרים; ובמקרים אלה קבעו שיש כאן הבדל בין קרי ובין כתיב, וכתבו בספר את מה שנמסר במסורת הסופרים ורשמו בגיליון את מה שנמסר במסורת הקוראים. :'''נמצא, שהיחס שבין מסורת הסופרים ובין מסורת הקוראים הוא בדיוק הפוך מזה שהיינו יכולים לצפות לו.''' שהרי הכול יודעים שכתיבת האותיות קודמת לניקודן; ולפיכך היינו יכולים לצפות שגם אנשי המסורה יפעלו בדרך זו: תחילה יעתיקו ממסורת הסופרים את האותיות הכתובות בספר; ואחר כך ילמדו ממסורת הקוראים להגות בפה את שכתוב בספר. אך מהסיבה שכבר נתבארה לעיל הסדר היה הפוך: '''תחילה למדו ממסורת הקוראים את המילים היוצאות מהפה; ואחר כך למדו ממסורת הסופרים כיצד הופכים את המילים שנאמרו בפה לאותיות הכתובות בספר.''' :'''משום כך אנחנו מוצאים שנקודת המוצא של המסורה היא תמיד המילה ההגויה, ולא {{ב|התיבה|המילה}} הכתובה'''. בשום מקום אין המסורה מונה את התיבות הכתובות בספר על פי מסורת הסופרים, אלא רק את המילים האמורות בפה על פי מסורת הקוראים. וגם במקום שהמסורה דנה בכתיב, אין היא קובעת את האותיות של התיבה הכתובה, אלא היא קובעת את האותיות שהסופרים מבטאים בה את המילה ההגויה. כך, לדוגמה, כאשר המסורה באה לקבוע את הכתיב המלא שב[[ירמיהו ב/טעמים#ב כ|ירמיהו ב 20]]: "אעבוד כת', אֶעֱבוֹר קרי", אין היא מוסרת שזהו המקום היחיד, שבו תיבת אֶעֱבוֹד באה בכתיב מלא, אלא היא מוסרת, שזהו אחד מתוך שלושת המקמות שבהם המילה ההגויה אֶעֱבוֹר באה בכתיב מלא. וכעין זה אנחנו מוצאים בכל אותן רשימות מסורה הדנות בהבדל שבין כתיב לקרי כגון ההבדל שבין כתיב "ויאמר" ובין קרי וָאֹמַר. נקודת המוצא של הרשימות האלה איננה הכתיב, אלא הקרי. אין הן מונות את המקומות שכתוב בהם "ויאמר", ואף על פי כן הקוראים הוגים וָאֹמַר, אלא היפוכו של דבר: הן מונות את המקומות שקוראים בהם וָאֹמַר, ואף על פי כן הסופרים כותבים "ויאמר".{{הערה|ברויאר ציין כאן: "הוכחתי דבר זה במבוא לספרי, '''המסורה הגדולה לתורה מידי שמואל בן יעקב בכתב יד ל{{כתב עילי|מ}}''', ניו יורק תשנ"ב, עמ' 19." אחרי דברי המבוא המצוטט כאן על אופן פעולתם הכללי של אנשי המסורה, דן הרב ברויאר בשאר המאמר בדוגמה חריגה מעניינת היוצאת מן הכלל.}} לסיכום: מסורת הסופרים ומסורת הקוראים משולבות בשילוב זהיר ועדין בתוך מלאכתם של חכמי המסורה. כל אחת מהן תלויה בשנייה, שהרי אי אפשר לנקד בלי אותיות כתובות, ואי אפשר לקבוע את נוסח האותיות בלי לדעת את אופן קריאתן. חכמי המסורה קשרו את מסורת הסופרים ומסורת הקוראים, שהיו עצמאיות במקורן, בקשר בל יינתק. ===למי מיועדת חכמת המסורה?=== לימוד יסודי ומעמיק של חכמת המסורה אינו מיועד לכל אדם. עיקר חשיבותה של המסורה הינה בשביל מי שכותב ומגיה ספרי תורה ומגילות וכתבי־יד, או למי שמוציא את ספרי המקרא לאור במהדורה חדשה. אדם שעוסק במלאכות הללו זקוק לבסיס סמכותי עבור הכרעותיו בקביעת הנוסח, כי אסור לו להכריע באופן שרירותי. רק בזכות קפדנותם של העוסקים בחכמת המסורה הגיעו לידינו ספרים שאפשר לסמוך עליהם, כדי לקרוא בהם וללמוד מהם מתוך ביטחון. אמנם אדם שאינו כותב ואינו מגיה ואינו מוציא לאור, והוא רק קורא ולומד מתוך ספרים שכבר הכינו אחרים עבורו – איננו זקוק בהרבה לחכמת המסורה, ואין לו צורך להשקיע בה יותר מדי מאמצים בהבנתה. ובכל זאת ראוי שתהיינה לו הבנות בסיסיות גם בתחום הזה. וכך כתב רבי אברהם אבן עזרא על העיסוק בחכמת המסורה:{{הערה|רבי אברהם אבן עזרא, '''יסוד מורא''', מתוקן ע"פ [https://archive.org/details/yesod-mora-ibn-ezra-constantinople-1530-images/page/n5/mode/2up?view=theater דפוס קושטנטינה ר"ץ (1530)], תחילת השער הראשון (ההדגשה אינה במקור).}} :יש ממשכילי ישראל שכל חכמתם לדעת דברי המסורת, וסימניהם הנכבדים ורמזיהם היקרים, וכל סתום ופתוח, וקרי וכתיב, וחסר ויתר, ואותיות גדולות וקטנות ותלויות ונקודות עליהם, ומספר הפסוקים והתיבות והאותיות בכל ספר וספר. '''והאמת כי יש שכר לפעולות בעלי המסורת, שהם כשומרי חומות העיר, כי בעבורם עמדה תורת השם וספרי הקודש על מתכונתם בלי תוספת ומגרעת. וטוב הוא למשכיל שיבין קצת דבריהם.''' :אבל ישים לבו גם להתבונן טעמי [=פירושי] הספרים, כי התיבות כגויות והטעמים כנשמות, ואם לא יבין הטעמים כל יגיעוֹ שווא ועמל ורוח. והוא נמשל למי שיש בידו ספר רפואות, והוא מיגע עצמו לספור כמה דפין בספר, וכמה טורים בכל דף ודף, וכמה אותיות בכל טור, ומזאת היגיעה לא יוכל לרפאות מזור. והנה חכם המסורת שלא למד חכמה אחרת דומה לגמל נושא משי: והוא לא יועיל למשי, גם המשי לא יועילנו. נכונים דברי הביקורת של ראב"ע: מי שעוסק בספר רפואה כדי "לספור כמה דפין בספר, וכמה טורים בכל דף ודף, וכמה אותיות בכל טור" – ברור שלא יוכל לרפאות שום דבר. אך העבודה הזאת יכולה לעזור בהחלט למי שמלאכתו '''בהעתקת ספרי רפואה'''. ויש גם שכר לפעולתו זו, כי מתוכה יהיו ספרי רפואה מדויקים עבור הרופאים. בנוסף לכך, כאן מתייחס ראב"ע אך ורק לפועלם של בעלי המסורה בתחום של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|'''מסורת הסופרים''']] בלבד.{{הערה|בדומה לכך כתב אבן עזרא ב[https://archive.org/details/mikraot-gedolot-vienna-1859-full-images/page/n8/mode/1up?view=theater הקדמתו לתורה ("הדרך החמישית")]: "ולא אזכיר טעמי אנשי המסורת, למה זאת מלאה ולמה זאת נחסרת, כי כל טעמיהם כדרך הדרש הם. כי הכתוב פעם יכתוב המילה מלאה מבוארה, ופעם יחסר אות נעלם לאחוז דרך קצרה. ואחר שידרשו טעם למלאים ולחסרים, יורנו איך יוכלו לכתוב הספרים. ומשה כתב בלא וא"ו '''ד' ימלך''' {{מקור|שמות טו יח}}, ומעתיק משלי כתב בוא"ו '''תחת עבד כי ימלוך''' {{מקור|משלי ל כב}}, ושנים רבות בין שניהם, רק לתינוקות טעמיהם טובים הם." בדברי אבן עזרא יש הסבר היסטורי של שינוי בהרגלי הכתיבה במשך הדורות (מכתיב חסר לכתיב מלא), אמנם אין בשינוי זה שום משמעות לפי הפשט. "אנשי המסורת" פועלים לפי אבן עזרא "כדרך הדרש" (דרך שמזכירה אולי את סוג הפירושים המוכר לנו היום בפירוש "[https://archive.org/details/commentary-on-the-torah-by-jacob-ben-asher-masoretic-and-numerological-appetizer_202402/page/n1/mode/2up בעל הטורים]" על התורה). אמנם בעלי המסורה הטברנים לא התמקדו ב'''פירושן''' של תופעות הכתיב במקרא אלא '''בקביעתן'''. והם התמקדו בנוסף גם בדרכי '''הקריאה''' וההגייה, דבר שאבן עזרא אינו מייחס להם כלל.}} אבל יש חשיבות רבה שהאדם יכיר את חכמתם של בעלי המסורה בפרטי הניקוד והטעמים, כדי שיוכל להעריך נכון גם את פועלם בתחום של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק א#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|'''מסורת הקוראים''']], ובעקבות זה יוכל לקרוא בפיו באופן מדויק ועקבי. ועוד: על בסיס מלאכתם של בעלי המסורה בתחום של הניקוד והטעמים בנו המדקדקים את כללי הלשון, אשר חשיבותם רבה ומכרעת להבנת המקרא. פירושו של ראב"ע, שהיה בעצמו מדקדק גדול, הוא דוגמה לכך. אך עצם הקריאה קודמת לדקדוק, והקריאה שלנו מבוססת לגמרי על מלאכתם של בעלי המסורה. לסיכום: חשוב שהלומד "יבין קצת דבריהם" כדי להעריך את פועלם של בעלי המסורה, וכדי לקרוא כראוי במקרא. בנוסף, חשוב שהקורא יבין את המקורות והשיטות שעליהם מבוסס הנוסח בספר שהוא קורא בו. ואכן, מטרה אחת חשובה של '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא]]''' למהדורה זו של המקרא, היא להנגיש לקורא את הידיעות הבסיסיות והשימושיות ביותר בתחום המסורה, כדי שיבין מתוכן את טיב המהדורה שהוא קורא בה. ==יצירת מופת ואוצר יקר: מהו "כֶּתֶר"?== ===כתר: שתי מסורות בכתב־יד אחד=== השילוב העדין והמורכב [[#בין סופרים לקוראים: מהי "מָסוֹרָה"?|בין מסורת הסופרים ומסורת הקוראים]], הבא לידי ביטוי במפעלם של בעלי המסורה, הביא במרוצת הזמן ליצירתם של [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מבחר כתבי־יד ספרדים|כתבי־יד רבים]], ולאחריהם ל[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#מקרא, מסורה, תרגום, תפסיר, ומפרשי יסוד: אבני דרך בהדפסתם|דפוסים לאין ספור]], שבהם שמרו היטב על שתי המסורות ביחד. כתבי־היד של בעלי המסורה לא היו מגילות ("ספרים" בפי חז"ל), אלא כתבי־היד כרוכים ([[:W:קודקס|"קוֹדֵקְס"]] בלטינית או מֻצְחַפ בערבית).{{הערה|אין מקבילה בעברית קלאסית למונח הלטיני cōdex או למונח הערבי [[:WIKT:EN:مصحف|مصحف]] (مُصْحَف או مَصْحَف / ''muṣḥaf'' או ''maṣḥaf''), ששימשו אצל נוכרים כדי לתאר ספר כרוך. רק בימי הביניים החלה המילה [[:WIKT:מצחף|מִצְחָף]] (שנגזרה מן הערבית) לשמש בעברית וערבית־יהודית. עצם הזרוּת של המונח מצביע על כך שהשימוש בקודקסים מגיע מחוץ למסורת ישראל. דווקא הקודקס הלא־מסורתי היה המדיום הטוב ביותר לכתיבת מסורות שבעל־פה, שכן עצם האיסור לכתוב דברים שבעל־פה היה גדול יותר אילו היו נכתבים במגילות בדומה לספרי התנ"ך.}} בכלל, הפורמט החומרי המועדף בימי הביניים לצורך הורדת כלל המסורות שבעל־פה אל הכתב היה הקודקס. הדבר היה נכון לא רק לגבי ספרי המקרא, אלא גם לגבי מסורות שהיו עד כתיבתם לגמרי בעל־פה, כגון [[#מִשְׁנָה וְתַלְמוּד|משנה ותלמוד]]. הקודקס עלה על המגילה מבחינה טכנולוגית: דפים נקשרו יחד בצד אחד, והטקסט נכתב ביעילות על שני צדי כל דף (בדומה לספר מודרני). ניתן היה לדפדף בקודקס ולהגיע לעמוד המבוקש מיד (בניגוד למגילה שצריך לגלגל אותה). אבל עבור התנ"ך, לקודקס היה יתרון נוסף בכך שהוא היה פורמט לא־הלכתי, כלומר, הוא לא היה כפוף לכללי המסורת הקדומה של הסופרים. הדבר אִפשר ליוצרי כתבי־היד המקראיים להוסיף את הסימנים המייצגים את המסורת בעל־פה של [[#תורה שבכתב או שבעל־פה: מהו "מִקְרָא"?|מִקְרָא]], דהיינו הניקוד והטעמים, וגם להוסיף הערות ואפילו קישוטים ואיורים. כל אלה היו אסורים במגילות. '''כֶּתֶר:''' כתב־יד כרוך כזה שהכיל תנ"ך שלם, או חלק משמעותי ממנו (תורה, נביאים או כתובים), נקרא בעברית "כתר" (או [[:W:תאג'|תאג']] בערבית־יהודית). כתר היה מלאכת מחשבת ויצירת מופת. הוא הכיל בתוכו את השילוב המורכב בין מסורת הסופרים (נוסח הכתיב) ומסורת הקוראים (ניקוד וטעמים), את הערות המסורה ורשימות המסורה ולעתים חיבורים נוספים (בדרך כלל על נושאים כגון מסורה, דקדוק או מצוות), ואפילו קישוטים ואיורים מרהיבים. כתר שימש הן את הסופרים בקהילה (כדי לקבוע מהו הכתיב הנכון בספר תורה או מגילה) והן את הקוראים (כדי לקבוע את אופן הקריאה הנכונה). כתר מדויק ומפואר היה יכול להיות האוצר היקר ביותר של איש אמיד או של קהילה שלמה. ===שלושה סוגים של מהדורות מקרא=== אמנם השילוב המורכב בין מסורת הסופרים למסורת הקוראים, הבא לידי ביטוי בכתבי־היד של המסורה, לא היטיב לגמרי עם הסופר ולא עם הקורא. כי מצד אחד הסופר אינו זקוק כלל לסימני הניקוד והטעמים, ואף לא לאותיות ה"קרי" שבשוליים, ותוספות אלו אף עלולות להסיח את דעתו במלאכתו. והמצד השני הקורא אינו זקוק להערות המסורה (שרובן הגדול באות כדי לשמור על נוסח האותיות כגון בכתיב מלא וחסר). ועוד: במקומות שיש בהם "קרי וכתיב", הקורא מוצא את הניקוד משולב בתוך אותיות שלא מתאימות לו, והוא מוכרח לחפש את האותיות המתאימות לניקוד בשוליים (בלתי מנוקדות), והדבר יכול להכביד עליו או לבלבל אותו. בגלל זה אנחנו מוצאים שבמרוצת הדורות היו כתבי־יד ומהדורות מקרא מכמה סוגים, המיועדים לאופנים שונים של שימוש. מאז תקופתם של בעלי המסורה, היו '''שלושה''' סוגים עיקריים של כתבי־יד ומהדורות מקרא: #'''"כֶּתֶר", מקראות גדולות:''' המקום המכובד שמור לכתב־יד או דפוס של המקרא הבא להביא את השילוב המיוחד שעשו חכמי המסורה הטברנים בין מסורת הסופרים למסורת הקוראים, ולהציג את השילוב הזה במלואו ובאופן מדויק. יצירה כזו חייבת על פי טבעהּ ומטרתהּ להכיל את הערות המסורה במלואן, ולהציג את כל הטקסט באופן הכי קרוב שאפשר לשיטתם של בעלי המסורה. ברוב המהדורות החשובות של '''מקראות גדולות''' (מקרא מלא עם תרגום ארמי ופירוש), מאז [https://archive.org/details/second-rabbinic-bible-venice-1525-color-full-images/page/n3/mode/2up הדפוס השני] (ונציה רפ"ה-רפ"ו [1524-1526]) ועד ימינו ([https://www.mgketer.org/ מקראות גדולות הכתר]), אכן נהגו להביא את נוסח המסורה ביחד עם האפרט השלם השומר עליו, דהיינו את הערות המסורה הקטנה והמסורה הגדולה, וגם את הרשימות הטכניות של המסורה בסופי הספרים והכרכים. #'''תיקון סופרים:''' יש עותק המיועד ל[[:W:סופר סת"ם|סופרי סת"ם]], כדי להעתיק ישירות ממנו בזמן שהוא כותב ספר תורה, או אחד מספרי הנביאים והכתובים בצורת מגילה על קלף. עותק כזה נקרא "תיקון סופרים". לעתים קרובות הוא מכיל רק את נוסח האותיות (ה"כתיב"), בלי הניקוד והטעמים, כגון ב[https://archive.org/details/ezrat-hasofer-amsterdam-1769-full-images/page/n25/mode/2up '''עזרת הסופר'''] (אמסטרדם תקכ"ט [1769]). נוסח האותיות מופיע ב"תיקון סופרים" יעיל בעיצוב מיוחד, בחלוקה מחושבת לשורות ולטורים, כדי להקל על הסופר לעשות את מלאכתו באופן מיטבי. #'''"תיקון קוראים", ספר לימוד, "מקראות קטנות":''' רוב כתבי־היד והמהדורות המודפסות של המקרא בניקוד ובטעמים אינם מיועדים ליחידי סגולה העוסקים ברזי המסורה ונוסח המקרא (בשבילם כבר קיים הסוג הראשון), והם גם אינם מיועדים לסופר הסת"ם המקצועי כדי שיעתיק מהם את ספריו (שהרי בשבילו יש "תיקון סופרים"). לעומת שני הסוגים הראשונים, הסוג השלישי מיועד לכל מי שקורא ולומד תנ"ך וזקוק לניקוד וטעמים, ובמיוחד למי שמתכונן לקרוא בציבור בקולו. מדובר על חומשים (לעתים עם הפטרות ו/או חמש מגילות) עבור הקריאה בציבור בבית הכנסת, על ספרים מהתנ"ך בליווי תרגומים ו/או פירושים כדי להקל על לימודם, ועל כתבי־יד ומהדורות של התנ"ך השלם בלי פירושים (שנקראו "מקראות קטנות" או Biblia Hebraica בלועזית). בדורות האחרונים הרבו להדפיס כלי עזר מיוחד לקורא בתורה בציבור, דהיינו '''[[תיקון קוראים|"תיקון קוראים"]]''' שבו מציגים את הפסוקים המנוקדים במקביל לעמוד בלתי-מנוקד הדומה ספר תורה. בכל ספרי הלימוד האלה הקפידו להציג את מסורת הסופרים ואת מסורת הקוראים ביחד ובדיוק רב, כולל במקומות שיש בהם "קרי וכתיב". אבל את הערות המסורה ורשימותיה הכילו רק במידה שהקורא והלומד זקוק להם, דהיינו מעט אם בכלל. ==="תיקון קוראים" במובן הרחב=== כאמור, הכותרת "תיקון קוראים" מציינת בימינו מהדורה מיוחדת של התורה (או לפעמים של הפטרות או מגילות), המיועדת למי שמתכונן לקרוא בציבור בבית הכנסת. אבל יותר נכון לומר שכמעט כל המהדורות של התנ"ך השלם או של ספרים אחדים ממנו, שיצאו לאור בעידן הדפוס או שנכתבו לפני כן בעידן כתבי־היד, ביחד עם פירושים ותרגומים או בלעדיהם, ויש בהן ניקוד וטעמים – מטרת כולן למסור את מסורת ההגייה כדי לאפשר קריאה נכונה בקול. כלומר: כולם כאחד ראויים להיקרא בצדק "תיקון קוראים" לפי הגדרתנו. מהדורתנו היא אם כן "תיקון קוראים" במובן הרחב הזה. היא מיועדת בראש ובראשונה לקורא וללומד. על כן לא תופענה בה הערות מסורה, שהרי היא לא באה כדי לתעד את מלוא יצירתם של בעלי המסורה, אלא רק למסור את '''התוצאה המדויקת''' של שיטתם בשביל מי שניגש למקרא. מהדורה זו תעוצב, אם כן, בדרך נוחה בשביל הקורא והלומד, תוך התייחסות לניקוד ולטעמי המקרא. '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|בפרק הבא של המבוא למהדורה]]''' נסביר באופן יסודי ומלא את שיטת העיצוב במהדורתנו לטובת הקורא והלומד בעניינים שאין להם קשר לקביעת הנוסח. הפרקים הבאים אחריו ידונו בעצם קביעת הנוסח. ==כתר ארם צובה כבסיס לנוסח המסורה במהדורתנו== מפעלם של בעלי המסורה הגיע לשיאו בכתב־יד אחד, כתר מפואר של תנ"ך שלם, שהוא מעשה ידיו של חכם המסורה [[:W:אהרן בן אשר|אהרן בן־משה בן־אשר]]. בן־אשר הביא את הכתר הגדול שלו לרמות של דיוק ועקביות, בהירות ונאמנות למסורה, שלא היו באף אחד מכתבי־היד האחרים שנכתבו במשך הדורות. הכתר הזה נשמר במשך מאות שנים על־ידי קהילת [[:W:חלב (עיר)|ארם צובה]] שבסוריה עד שהועלה לירושלים לאחר קום המדינה, ועל כן מכנים אותו [[:W:כתר ארם צובא|"כתר ארם צובה"]]. ייחודו של כתר ארם צובה, ומידת ההתאמה שלו להיות בסיס למהדורת מקרא, דורשים הוכחה. ואף הדרך הנכונה לקבוע את פרטי הנוסח במהדורת מקרא המיוסדת על הכתר דורשת שיקול דעת. נקודת המוצא למהדורתנו נמצאת בכתביהם של שני חוקרי המסורה הגדולים בדור הקודם, דהיינו פרופ' ישראל ייבין ז"ל והרב מרדכי ברויאר ז"ל. כל אחד מהם כתב ספר מופת שבו הוכיח את ייחודו ואת חשיבותו של כתר ארם צובה בתחום מסויים, ושניהם העמיקו לנו את הבנתנו לגבי פועלם של חכמי המסורה. '''אין מטרה במהדורתנו לחדש בתחום של נוסח המסורה, אלא לקחת את מסקנות המחקר ופירותיו, ולהכין על פיהם מהדורה מדויקת לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו, המתאימה לצורכי קריאה ולימוד.''' ===פרופ' ישראל ייבין על נוסח הניקוד והטעמים בכתר=== פרופ' ישראל ייבין בחן ביסודיוּת את מערכות הניקוד הטעמים בכתר (כולל התייחסות רחבה לתחום של הגעיות) בספרו '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (ירושלים: מאגנס, תשכ"ט).{{הערה|ספר זה אזל מן השוק, והוא כבר לא נמצא כלל בקטלוג של בית ההוצאה ע"ש מאגנס (ונראה מכך שאין להם כוונה להדפיסו שוב). חבל שאי-אפשר לקנות עותק של ספר כה חשוב, ואין למצוא אותו כלל מחוץ לספריות הגדולות.}} בספרו זה עלה ייבין על השיטתיוּת המובהקת שבמערכות הניקוד והטעמים בכתר ועל הדיוק הנפלא שבהן, שיטתיוּת ודיוק ייחודיים שעולים לאין שיעור על כל כתב־יד או דפוס אחר.{{הערה|השיטתיוּת והדיוק בכתר באים לידי ביטוי בכל מרכיביו, אמנם במיוחד בתחום של טעמי אמ"ת. ראו על כך בדברי הפתיחה של משה גושן־גוטשטיין ("עִם הספר"), עמ' ח: "מי שמלאכתו בחקר כתבי־היד של "הנוסח המקובל" של המקרא יודע, כי על אף טענות מוגזמות שהועלו בדור הקודם, הרי ההבדלים בדרכי ההטעמה בין כתבי־היד הסטנדרטיים־מאוחרים יחסית – שעליהם מבוססת מהדורת המקראות הגדולות של ונציה – ובין המסורת הטברנית המיוצגת בכתבי־היד העתיקים המצויים כיום בידינו, אינם כל כך גדולים. אדרבה, לבד משיטת המתגים – והוא עיקר גדול – הנוסח הסטנדרטי הוא נציג טוב למדי של הנוסח הטברני הקדום יותר. מתוך הכרה זו אף יתבארו אותם ניסוחים בספרות המקצועית של העשור האחרון הנראים מקילים כאילו בחומרת האבדה של חלקים מכתר ארם־צובה, באשר כתב־יד לנינגרד עשוי לשמש כביכול תחליף. כמובן, הכל יתאבלו על גודל האבדה והכל יודו כי כ"י לנינגרד רק תוֹאַם תיאום משני לשיטת ר' אהרן בן אשר. אולם תיאום זה מוצלח ומדוייק, ולכן יכול אותו כתב־יד לשמש תחליף סביר וחסרונו של הכתר כמעט שלא יורגש. בא מחקרו של ייבין ומלמד, כי מה שנכון בערך – על דרך הכללה גסה – לגבי כ"א הספרים, אינו נכון כלל לגבי ספרי אמ"ת. מעמדו היחיד במינו של כתר ארם־צובה מואר מתוך פרק זה באור חדש, והעולה בתיאורו של ייבין הוא הוכחה כבדת משקל ביותר לעניין מעמדו של הכתר בכלל. על דרך פישוט: מה שאנו מגלים בדרך הטעמת הכתר לגבי ספרי אמ"ת מסייע לנו להבין, איך נולדו שינויים בכתבי־יד אחרים ובחיבורים משניים. הכתר הוא היסוד שעל פיו יובן מה שאירע במקורות אחרים – ולא להיפך."}} כלומר: ייבין עמד על ייחודיות הכתר לא רק מתוך הכתר עצמו, אלא גם מתוך השוואתו אל האיפיונים של כתבי־היד הטברנים האחרים הקרובים לו, ואף אל כתבי־היד והדפוסים שבאו לאחריהם במשך מאות בשנים. השוואה זו של ייבין חשובה בראש ובראשונה כי היא מאירה לנו את שיטת הניקוד ואת הטעמים במקרא (הן בכתר והן במקורות האחרים) ומעמיקה את הבנתנו בה. השוואתו שופכת אור גדול גם על עצם חשיבותו של כתר ארם צובה: עבודתו של בן אשר כמסרן בכתב־היד הזה לא הייתה רק להוסיף את מערכות הניקוד והטעמים והערות המסורה ע"פ ידיעותיו הנפלאות ובקיאותו הרבה, אלא גם לקרוא את כתב־היד פעם אחר פעם במשך כל ימי חייו, ובכל פעם לתקן את הפרטים הקטנים שעדיין היו זקוקים לתיקון, עד שמפעל חייו זה הפך להיות במשך השנים כתב־יד מופת, טופס המקרא הכי שלם מכל הבחינות שנכתב אי-פעם. ניתוחו המפורט של ייבין לתוצר הסופי של תהליך זה, והשוואתו אל כתבי־יד אחרים ואל דפוסים חשובים של המקרא, מראה בבירור מדוע יצירתו זאת של אהרן בן אשר נחשב לגולת הכותרת בתחום המסורה מכל הזמנים בכלל, ובתחום הניקוד והטעמים בפרט: "לפי שהגיהוֹ בן אשר, ודקדק בו שנים, והגיהוֹ פעמים רבות..." {{מקור|רמב"ם הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח|רמב"ם הלכות ספר תורה פ"ח}}.{{הערה|אין שחר לטענה הנפוצה שהרמב"ם התכוון במשפט הזה רק לדיוקו של הכתר בתחום חלוקת הפרשות הפתוחות והסתומות (הנושא שעליו כתב באותו פרק). שהרי בדיקתן הקפדנית והמקצועית של כל הפרשות במקרא היא לא עבודה גדולה, אלא סה"כ מטלה של כמה ימים ספורים לכל היותר. ולכן לא ייתכן שעל בדיקתן ודיוקן של הפרשות כתב הרמב"ם: "ודקדק בו שנים, והגיהוֹ פעמים רבות". אלא ברור שהתכוון הרמב"ם קודם כל לנוסח האותיות, שהרי נוסח האותיות שבכתר הוא הבסיס ל"כתיב" הנכון בהלכות תפילין לפי הרמב"ם, ונראה אם כן שגם בספר התורה שכתב הרמב"ם הסתמך על נוסח האותיות שבכתר (ובעקבותיו הלכו יהודי תימן). חידושו של ייבין הוא אם כן שלא רק לגבי האותיות, אלא גם במערכות הניקוד והטעמים ניתן להוכיח שיש בכתר יצירת מופת בדיוקו, פרי של שנים רבות של הגהה ע"י חכם מסורה מובהק שאין דומה לו באף כתב־יד אחר. ואם כן סביר להניח שדברי הרמב"ם מתכוונים גם לתחום הזה.}} השוואה זו איפשרה לייבין גם לקטלג כתבי־יד אחרים לפי האיפיונים שלהם ביחס לכתר, ולהראות כיצד ניתן להעזר בהם בזהירות ובשיטתיוּת כדי לשחזר את הניקוד והטעמים בחלקים החסרים בכתר. למעשה קבע ייבין שכתי"ל הוא המקור האמין והחשוב ביותר לשחזור הניקוד והטעמים (אבל לא לקביעת האותיות והגעיות) בחלקיו החסרים של הכתר. ===הרב מרדכי ברויאר על נוסח האותיות בכתר=== אפשר לומר שמה שעשה ייבין בשביל ניקודו וטעמיו של הכתר, עשה הרב מרדכי ברויאר לנוסח האותיות שבו (נוסח ה"כתיב") ולמערכת המסורה השומרת בעיקר על אותו נוסח. ברויאר בחן ביסודיוּת את נוסח האותיות שבכתר מול כתבי־היד הטברנים הקרובים לו בספרו '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא''' (ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ז).{{הערה|גם הספר היקר והחשוב הזה, כמו ספרו של ייבין, כבר אזל מן השוק, ומבית ההוצאה מסרו שאין להם כוונה להדפיסו שוב. חבל שהוא לא יהיה נגיש לציבור החוקרים והלומדים.}} בספר זה הוכיח ברויאר דבר שלא היה מקובל עד אז במחקר, דהיינו ש"נוסח המסורה" היה אידיאל ידוע ומדוייק של נוסח אחד ויחיד לכל האותיות שבמקרא, והוא היה אידיאל משותף לכל כתבי־היד הטברנים. אמנם כל כתב־יד התרחק במידה מסויימת מאידיאל זה בגלל טעויות אנוש, אבל כולם שאפו להגיע אל אותו נוסח (המשתקף במכלול הערות המסורה הטברניות). בכל כתב־יד מסויים נשארו טעויות שנעלמו מעיני מי שביצע בו הגהה, אבל ניתן לתקן אותן על פי הנוסח במקומות המקבילים ברוב כתבי־היד הקרובים, שבהם לא תופענה אותן טעויות (אלא אחרות). ועוד גילה ברויאר ממצא מרתק נוסף: יש כתב־יד אחד ויחיד שהוא כה מושלם עד שהוא זהה לגמרי לנוסח המסורה המשתקף בהערות המסורה ובנוסח רוב כתבי־היד הטברנים כמעט במאה אחוזים. כתב־יד מיוחד זה הוא כתר ארם צובה; וכאשר הגיע צילומו של הכתר לידיו של ברויאר, הוא נוכח לדעת שנוסח האותיות שבו זהה ל"נוסח המסורה" התיאורטית, אותו כבר בנה ע"פ הערות המסורה ורוב כתבי־היד הטברנים. כך הוכיח ברויאר שדיוקו של הכתר כה גדול עד שהוא כמעט מעבר ליכולת אנוש. בנוסף לכך, מעבר להוכחת ייחודו של הכתר מתוך דיוקו בחלקיו הקיימים, שיטתו המוכחת היא לא פחות יעילה בשביל שחזור נוסח האותיות בחלקיו החסרים. לגבי התורה, שהוא החלק העיקרי החסר בכתר, הראה ברויאר שנוסח האותיות בתורה ע"פ המסורה זהה לגמרי לנוסח ספרי התורה התימנים, ששמרו במדוייק על נוסח הכתר ושיטת המסורה. ספרי התורה בספרד ובאשכנז אף הם מדוייקים להפליא (חוץ מכ-9 אותיות בכל התורה כולה), הודות לנסיונות הרבים שנעשו במשך הדורות לברר את נוסח המסורה ע"י חכמים כגון הרמ"ה ובעל ה"מנחת שי". לחכמים אלה לא הייתה הזדמנות לבדוק את ממצאיהם באופן ישיר מול ספרו המקורי של בן אשר, והם היו רחוקים מאוד ממקורו של נוסח המסורה הטברנית. לכן הם מהווים עדות מובהקת עד כמה ששיטת המסורה אחידה במהותה. ===מסקנות=== בדור האחרון הצליח המחקר לחדד את ידיעותינו עוד יותר לגבי האותיות, הניקוד והטעמים של כתר ארם צובה בחלקיו הקיימים והחסרים, ויש גם מקומות שניתן לסייג במידה צנועה את מסקנותיהם של ייבין וברויאר. אבל עיקר חידושיהם בתחום המסורה התקבלו,{{הערה|לגבי החידוש העקרוני של הרב ברויאר, ראו על כך ב[http://www.biu.ac.il/js/JSIJ/7-2008/Ofer.pdf מאמרו של יוסף עופר], "הכרעת נוסח המקרא על פי המסורה: שיטתו של הרב ברויאר ומקורותיה", JSIJ (כתב-עת אלקטרוני למדעי היהדות) 7 (2008), עמ' 150: "דומה שמסקנתו העקרונית של ברויאר התקבלה אצל חוקרי המסורה החשובים בלא ערעור" (ובהערות שם).}} ומאפשרים לנו כבר במשך דור שלם להוציא לאור מהדורות מדוייקות של המקרא על פי המסורה, לפי כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו. ניתן אף להוסיף ולומר שגם אם יימָצאו חלקי הכתר החסרים (והלוואי שיתגלו ויצאו לאור עולם!), הם כבר לא ישנו בהרבה את ידיעותינו על נוסח המסורה, וגם לא את הנוסח שמופיע במהדורות המקרא המבוססות על הכתר. יש רק פרטים קטנים במקומות מסויימים מאוד שעוד דורשים אימות מול כתב־היד הכי מושלם, יצירת המופת של גדול חכמי המסורה הטברנים. ==מהדורתנו== ===המהדורות האחרות של המקרא ברשת האינטרנט=== מהדורה זו של המקרא היא הראשונה בעולם המשקפת את נוסח המסורה באופן מדויק ומתועד, וגם מוענקת לציבור ברישיון חופשי. למרות שעד היום היו מספר מהדורות של המקרא ברשת האינטרנט, אף אחד מהם לא השיג את שתי המטרות הללו ביחד: *'''[http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm מהדורת "מכון ממרא"]''' היא נוסח יפה ומדויק ע"פ המסורה, אבל המהדירים אינם מאפשרים שימוש חופשי בה לכל מטרה. לדוגמה: אסור להעתיק את מהדורתם באתר אחר כדי לתקן בה טעויות, או לעצב את הטקסט באופן אחר, או להוסיף עליה פירוש או תרגום. והם גם לא נימקו באופן ברור את שיטת הגהתם: באתר כתוב שהנוסח "לפי הכתר וכתבי היד הקרובים לו" (בלי פרטים נוספים). בהורדת התנ"ך מאתרם יש גם קובץ טקסט בשם "readme" שבו כתוב באנגלית שהתנ"ך הוא "לפי שיטת הרב מרדכי ברויאר" ("using the method of the Rav Mordechai Breuer"), אבל גם בו אין פרטים לגבי השיטה המדוייקת. מבדיקת מאות מקומות עולה שהטקסט במכון ממרא זהה כמעט לגמרי לזה של הרב ברויאר מלבד מקומות בודדים (שבחלקם ייתכן שנפלה טעות ואין הבדל עקרוני בשיטה), וחוץ מעניינים שבשיטת העריכה, כגון: במהדורת מכון ממרא לא מנקדים את החולם בשם הוי"ה, ולא מנקדים את הכתיב ב"קרי וכתיב". הם גם משתמשים בסימן אחד עבור כל הגעיות (מתגים), ולא בשני סימנים שונים כפי שעשה הרב ברויאר (כדי להבחין בין געיות שמקורם בכתב היד העיקרי לבין געיות שהוסיף על פי שיטתו). מהדורת מכון ממרא מופיעה גם ב"מאגר ספרות הקודש" שמופיע באתרים של [http://kodesh.snunit.k12.il/i/t/t0.htm "סנונית"] ושל [http://kodesh.mikranet.org.il/i/tr/t0101.htm "מקראנט"] (התוכן והעיצוב זהים לגמרי בשתי הכתובות), שכנראה הגיעו להסכם מיוחד עם בעלי זכויות היוצרים. חשוב להדגיש ש"מכון ממרא" היה האתר הראשון ברשת האינטרנט (מאז שנת 1998) שהגיש לציבור מהדורה דיגיטלית משובחת של המקרא לשימוש פרטי בחינם, ועל זה הם ראויים לשבח והכרת הטוב. *'''[http://tanach.us/ODTFiles/ מהדורת וסטמינסטר]''' (עכשיו [https://tanach.us/Tanach.xml כאן]) מהווה הקלדה מדויקת לכתב־יד לנינגרד (כתי"ל), וגם פרויקט המתנהל ברמה מקצועית גבוהה. היא אמנם ניתנת לשימוש חופשי (מאז שנת 2003): המגיהים אף הכריזו באדיבותם שהיא תהיה בנחלת הכלל (public domain), ולכן הפכה להיות הבסיס לנוסח המקרא באתרים רבים, וביניהם: [https://www.sefaria.org.il/texts/Tanakh אתר ספריא], [https://hb.openscriptures.org/ פרויקט OSHB], ועוד. גם באתר ויקיטקסט השתמשנו בנוסח זה בלבד במשך שנים, והוא עדיין מהווה הבסיס למהדורות ה"כתיב" והניקוד". אבל כתי"ל בעצמו אינו נקי מטעויות, הן בכתיב המלא והחסר (שאף סותר את הערות המסורה שבאותו כתב־יד במאות מקומות) והן בניקוד ובטעמים. בכתיב של אותיות התורה לבד יש כ-180 מילים בהקלדת וסטמינסטר שהם כתובים נגד נוסח המסורה וספרי התורה. גם בניקוד ובטעמים יש מאות רבות של מקומות חריגים בהקלדת וסטמינסטר שמקורם בכתי"ל. ועוד יש בו מאות הערות על תופעות מקומיות בכתי"ל; הערות אלו מסיחים את דעתו של הקורא ומפריעים לו בקריאתו. בסופו של דבר מהדורת וסטמינסטר אינה מיועדת ליהודי שמעוניין לקרוא וללמוד תנ"ך, אלא למי שרוצה מידע מדוייק על כתי"ל. '''התוצאה בגלל ההבדל ברשיונות ברורה:''' המהדורה ה'''פחות''' מתאימה לנוסח המסורה, וה'''פחות''' מתאימה בשביל יהודים שרוצים לקרוא וללמוד תנ"ך – דווקא הוא הנוסח שמעתיקים בדרך כלל באתרים שונים באינטרנט ומפתחים אותה בכל מיני כיוונים. ואילו המהדורה ה'''יותר''' מדויקת על פי המסורה ו'''יותר''' מתאימה לקורא וללומד היהודי – נמצאת במעט אתרים, כי כל מי שלא קיבל אישור מיוחד מבעלי זכויות היוצרים אינו יכול לפתח את המהדורה היפה הזו בכיוונים שנראים לו. '''מהדורתנו באה אם כן לאפשר שימוש חופשי לציבור כולו במהדורה מדויקת של המקרא על פי המסורה.''' ===הרישיון לשימוש חופשי=== מהדורה זו מוענקת לציבור ברישיון חופשי ('''[https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0/legalcode CC-BY-SA 4.0]'''). פירוש הדבר לא רק שמותר להשתמש בה בחינם ובלי לבקש רשות, אלא שמותר להעתיק אותה ואף ליצור ממנה יצירות נגזרות באתרים אחרים. ניתן לבצע בה תיקונים ושיפורים, ומותר לשלב בה פירושים ותרגומים, ובעצם לעשות בה כל שימוש אפשרי, בכפוף לשני תנאים בלבד: *'''ייחוס:''' כל המעתיק את מהדורתנו במקום אחר, או המשתמש בה ביצירה נגזרת, חייב לציין את מקור היצירה כאן בוויקיטקסט. *'''שיתוף זהה:''' כל המעתיק את מהדורתנו במקום אחר, או המשתמש בה ביצירה נגזרת, חייב לאפשר לאחרים להשתמש בה, וביצירה הנגזרת המבוססת עליה, על ידי ציון מפורש של הרישיון החופשי. להסבר בעברית של הרישיון החופשי '''[[:W:ויקיפדיה:ויקיפדיה:רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 4.0 בינלאומי|ראו כאן]]'''. עצם הרשות לא רק להעתיק את נוסח המקרא במהדורתנו, אלא אף לבנות על הנוסח הזה כבסיס למהדורות מתוקנות או יצירות נגזרות – היא חשובה ביותר. כי אין בעולם מהדורה מושלמת של המקרא, וגם לא יכולה להיות, כי אין שיטת עריכה אחת מושלמת להגהה ועיצוב המקובלת לגמרי על כל אחד ואחד. לכן רצוי שכל אדם יוכל לפתח את הבסיס הניתן כאן לפי דעותיו, רצונותיו וצרכיו. עוד מטרה נוספת וחשובה של הרישיון החופשי במהדורתנו: לשחרר לא רק את '''נוסח''' המקרא עצמו, אלא גם את ה'''תיעוד''' לנוסח המקרא ברישיון חופשי. מטרה זו חשובה משתי סיבות: *התיעוד השקוף ברישיון חופשי בשיטת ויקי מאפשר לכל אחד לתרום תיקונים ושיפורים לאותו תיעוד באופן שקוף לגמרי, וכך מאפשר לתיעוד עצמו להשתפר עם הזמן. *שחרורו של התיעוד הכרחי גם כדי לאפשר '''יצירות נגזרות''' למהדורת המקרא המוגשת כאן, כלומר למהדורות נוספות ע"פ שיטות הגהה ועריכה שונות במקצת. אם ירצה מישהו להוציא מהדורה מעוצבת באופן שונה (לדוגמה להציג "קרי וכתיב" בצורה אחרת), או לפי שיטת הגהה אחרת (לדוגמה מהדורה שבה "מרכא בתיבת תביר" מוחלפת בגעיה פשוטה כמו שמופיע בחלק מכתבי־היד וברוב המהדורות עד ימינו), מהדורה נגזרת כזו תהיה בעלת ערך בגלל שגם היא תתבסס בכל פרטיה על תיעוד מלא כראוי. אם כן הרישיון החופשי מתיר (ואף מעודד) פיתוח נוסף לכל החומר שנמצא כאן: מי שמעדיף הגהה ועריכה ע"פ שיטה שונה במקצת או בהרבה, יכול בקלות לבצע את השינויים הנראים לו על בסיס המהדורה הזאת, בהתאם לתנאים הנוחים של הרישיון החופשי. לכן השיטה המוסברת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא]], והתיעוד הרצוף והעקבי בהערות נוסח המשולבות בגוף הטקסט עצמו, אינן חשובות רק כשלעצמן, אלא גם בגלל שהן יכולות לשמש בסיס מהימן, וגם נוח לשימוש, עבור פיתוחים ושינויים בעתיד על־ידי אנשים אחרים. ===תיעוד הנוסח=== בדור האחרון יצאו לאור שתי מהדורות חשובות של המקרא המבוססות על כתר ארם צובה ועל כתבי־היד הקרובים לו, והמתעדות את מקורות הנוסח ואת שיטת העבודה בהרחבה. הראשונה היא התנ"ך של הרב ברויאר (במהדורותיו השונות), והשנייה היא "מקראות גדולות הכתר" בהוצאת אונ' בר-אילן ובפיקוחו פרופ' מנחם כהן. הראשון השקיע מאמצים גדולים לתעד את הנוסח בספריו וברשימותיו לגבי כל החלטה מקומית זעירה, והשני הקדיש לשיטת ההגהה הקדמה מדעית רחבה ומנומקת היטב. שיטותיהן של ברויאר וכהן קרובות מאוד, אבל הן אינן זהות לגמרי. ובשתיהן עצם התיעוד לנוסח '''נפרד''' מהטקסט הנדפס.{{הערה|יש עוד שתי מהדורות של המקרא המבוססות על כתר ארם צובה לפי הצהרתן, אבל אין בהן כל תיעוד או הסבר מפורט לגבי שיטת ההגהה: הראשונה היא כאמור [http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm המהדורה המקוונת] באתר "מכון ממרא" ("לפי הכתר וכתבי היד הקרובים לו"), והשנייה תנ"ך "סימנים" מבית הוצאת פלדהיים ("נבחר והותאם נוסח המקרא בזו המהדורה לכת"י כתר ארם צובה"). מהדורת מכון ממרא אינה מסבירה את פרטי שיטתה במקומות שהכתר חסר בהם (כמו רוב התורה) ורק מציינת שהנוסח בכלל הוא "לפי שיטת הרב מרדכי ברויאר". ואילו במהדורת "סימנים" רק נאמר בקיצור שבמקומות החסרים הסתמכו על כתי"ל. מהדורת "סימנים" הוא אגב תנ"ך יפה להפליא, אבל הכרעותיו לגבי הנוסח נעשו מאחורי הקלעים.}} במהדורתנו שילבנו את שתי הגישות לתיעוד הנוסח: #'''ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|ששת פרקי המבוא]] יש הסבר כללי לשיטת העריכה והעיצוב:''' כל המרכיבים בשיטת העריכה מנומקים במבוא לפרטי פרטים. #'''בנוסף יש תיעוד מקומי מלא המשולב בתוך גוף הטקסט עצמו:''' הנתונים עבור כל הכרעה לגבי אות, ניקוד או טעם מובאים בצמוד למילה הנדונה בתוך "הערת נוסח". הערות הנוסח אינם מופיעים ברצף הפסוקים, אך ניתן לראות ולקרוא אותן בכמה דרכים: ##בראש כל דף של פרק ב"מקרא על פי המסורה" בוויקיטקסט, אפשר ללחוץ על "הצג הערות נוסח".{{הערה|אפשר גם ללחוץ על "עריכה" בכל דף של פרק כדי לראות את הבסיס המקודד של הטקסט, ובתוכו את הערות הנוסח.}} ##כל הערות הנוסח מוצגים באופן יעיל ושימושי באתר [https://bdenckla.github.io/MAM-with-doc/ "מקרא על פי המסורה עם הערות הנוסח"]. ##הערות הנוסח מופיעות בתור הערות שוליים בתוך רצף הפסוקים באתר "על התורה" (לדוגמה [https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Bereshit/1.1#m7e0n6 בראשית פרק א]). יש הערת נוסח על כל מילה בכתב־היד שהוא הבסיס למהדורה, כלומר בכתר ארם צובה או בכתי"ל, שיש מקום לדון בה מבחינת האותיות, הניקוד או הטעמים (ובמידת הצורך אף הגעיות). זוהי שיטה מקורית ש'''מצמידה את התיעוד אל הטקסט עצמו''', ממש בתוך המילה עצמה, אבל בו בזמן היא מאפשרת לקורא לקרוא את נוסח המקרא מבלי להתעכב כלל בתיעוד או להסיח את דעתו בהערות. שיטה זו גם מאפשרת בדיקות נוספות ותיעודן בכל עת בעתיד, כדי שהמהדורה תשתפר תמיד. לעתים הוספנו תיקונים והערות מתוך כתבי־היד לתופעות שכל המקלידים והמהדירים שקדמו לנו לא העירו לגביהם כלל.{{הערה|חשוב להעיר שבדקנו מחדש '''מאות ואלפים''' של מקומות במקרא מתוך צילומי כתבי־היד, לפעמים בהגדלה גדולה, כדי להבחין בפרטים זעירים. וכל מי שיבוא בעתיד מוזמן לבדוק שוב את אותם הנתונים, כדי לשפר עוד יותר את התיעוד לנוסח. דבר שתרם הרבה כדי להקל על העבודה (ובעצם לאפשר את התחלתו של הפרויקט הזה), הוא העובדה שצילומי כתבי־היד העיקריים כבר הועלו עוד לפני שהתחלנו לוויקישיתוף: '''[[:commons:Category:Aleppo Codex|כתר ארם צובה כאן]]''' ו'''[[:commons:Category:Codex Leningradensis|כתב יד לנינגרד כאן]]'''.}} שילובם של '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|מבוא כללי מפורט]]''' ביחד עם '''תיעוד מקומי קפדני המשולב בגוף הטקסט''' מאפשר לראשונה שקיפות גמורה לנוסח המקרא עד לפרטי פרטיו, והוא מהווה בסיס יציב וחזק לפיתוחים ושיפורים נוספים בעתיד. ===הבסיס להקלדה ולתיעוד=== '''א. כת"י לנינגרד:''' הבסיס להקלדה בשביל חלקי המקרא החסרים בכתר ארם צובה הוא נוסח כתי"ל, לפי ההקלדה המוגהת היטב שנמצאת באתר וסטמינסטר '''[http://tanach.us/ODTFiles/ כאן]'''.{{הערה|עבודת ההגהה בפועל נעשתה על בסיס קובצי ה-ODF משנת תשע"א (גירסה 4.14) ועודכן לפי השינויים הרלוונטיים שהופיעו בסוף שנת תשע"ב (גירסה 4.16) ובקיץ תשע"ג (גירסה 4.18). לרשימת השינויים בין הגרסאות של הקלדת וסטמינסטר, ראו בתחתית [http://tanach.us/Tanach.xml#Supplements העמוד הזה]; וראו '''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מידע טכני על הקלדת וסטמינסטר|כאן]]''' לעותק גיבוי המארגן את המידע על גרסאות 4.12, 4.14 ו-4.16 ואת השינויים ביניהן. רוב השינויים [http://tanach.us/Supplements/Differences-410-412.xml בין גירסה 4.10 ל-4.12] היו שינויים טכניים כדי להכניס את הסימן החדש ביוניקוד עבור חולם חסר באות וי"ו עיצורית, ולכן רק גירסאות 4.12 ומעלה ראויים לשימוש מבחינת הקידוד. חלק גדול מ[http://tanach.us/Supplements/Differences-412-414.xml השינויים בין גירסה 4.12 ל-4.14] היו בהפיכת מרכא בתיבת תביר (כמו שמופיע ב-BHS שעל פיו הקלידו בהתחלה) לגעיה פשוטה. ראו על כך בייבין, שכבר בכתבי־היד הקדומים כגון כתי"ל המרכא כבר הפכה לגעיה (שני הסימנים מאוד דומים), אבל בכתי"א המרכא נמצאת בתיבת תביר באופן מובהק. לכן השינוי הזה מתאים למטרתה של הקלדת וסטמינסטר, שהיא להציג את נוסח כתי"ל בכל פרטיו. אבל במהדורתנו נצטרך לבדוק את כל המקומות שבהם נעשה השינוי הזה.}} מכיוון שכתי"ל הוא הבסיס לשחזור הכתר בחלקיו החסרים (כ-40% מהמקרא), היה צורך להתחיל בהקלדה המבוססת עליו דווקא.{{הערה|הקלדת וסטמינסטר מיועדת להיות זהה לחלוטין לכתי"ל עד לפרטים מזעריים, ולכן אפילו טעויות סופר מובהקות נשארו כמות שהן בכתב־היד (ובעדכונים אף שינו את הטקסט לטובתן). אבל גם בהקלדת וסטמינסטר נמצאו לא-מעט טעויות מובהקות, ובנוסף יש מקומות רבים שבהם "תיקנו" את הטקסט בכתי"ל בלי להעיר (המקור לחוסר הדיוק מול כתי"ל הוא בדרך כלל ההקלדה הראשונית שנעשתה ע"פ הנוסח המודפס של BHS והעתיקה אף את הטעויות שבו). כל השינויים שנעשו בתוך הבסיס של הקלדת וסטמינסטר בנוסח הכתיב, בניקוד ובטעמים, מבוצעים ומתועדים על פי השיטה המתוארת ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה|פרקי המבוא למהדורה]]. שינויים אלה מתועדים מבחינה טכנית ע"י השימוש ב[[תבנית:נוסח]], כך שההקלדה המקורית תישאר תמיד בדף העריכה (בתוך התבנית), ויהיה ניתן לזהות את המקומות שתוקנו ולבדוק אותם שוב. ליתר ביטחון נעשו כל השינויים ב[http://tanach.us/ODTFiles/ הקלדת וסטמינסטר] ע"י הקלדה ידנית זהירה, ולא ע"י החלפה אוטומטית. כאשר יֵצאו לאור גרסאות חדשות של הקלדת וסטמינסטר (מעבר לגירסה 4.18) נעבור על רשימת השינויים שנעשו בהן כדי לתקן את הדורש תיקון (לא כל השינויים שנעשים בו מתאימים למהדורה שלנו). יצויין שלא-מעט טעויות בהקלדת וסטמינסטר כבר תועדו כאן בוויקיטקסט, וייתכן שחלק מהם ייכנסו לגירסאות עתידיות של מהדורת וסטמינסטר עצמה.}} '''ב. כתר ארם צובה:''' בספרים שכתר ארם צובה קיים בהם (דהיינו רוב ספרי הנביאים והכתובים או כ-60% מהמקרא) היה צורך להשתמש בהקלדה המבוססת עליו. אמנם בניגוד להקלדת כתי"ל של וסטמינסטר, המוגשת לציבור ברישיון לשימוש חופשי, לא מצאנו הקלדה של הכתר ברישיון חופשי. חשוב להדגיש שזכויות יוצרים אינן חלות על הקלדה נאמנה אך מיכנית לפי כתב־יד אחד. קביעה זו נכונה במיוחד לגבי כתר ארם צובה, שהוא כתב־יד בהיר ומדויק ועקבי: מתוך '''למעלה ממליון''' אותיות וסימני ניקוד וטעמים וגעיות בכתב־היד, יש '''פחות ממאתיים''' מקומות בלבד (!) בכל הכתר שלגביהם צריך להעיר בכלל מבחינת הנוסח של סימן אורתוגרפי מסוים; ורק בחלק מהמקומות האלה נדרש שיקול הדעת כדי להחליט מה הייתה כוונתו של הסופר, וכיצד יש להציג אותם במהדורה של המקרא. לכן לקחנו בתור בסיס את ההקלדה היחידה שהייתה קיימת אז ברשת, דהיינו התנ"ך של מכון ממרא, אבל אופן העבודה הייתה שונה: כי אם לגבי הקלדת וסטמינסטר היינו יכולים להעלות את הטקסט כולו כמות-שהוא, ואח"כ לבצע בו את השינויים הדרושים לפי שיטתנו, לגבי הטקסט של מכון ממרא לא היינו יכולים לנהוג כך בגלל מגבלות של זכויות יוצרים. כי למרות שהתנ"ך של מכון ממרא הוא ברובו המכריע הקלדה נאמנה של כתר ארם צובה (כלומר נציג מיכני של יצירה שהיא בנחלת הכלל), בכל זאת בוצעו בו גם שינויי סגנון ועריכה ע"פ שיטתם, ואף נעשו בה הכרעות עצמאיות בקביעת הנוסח במקומות מסוימים.{{הערה|1=בהתכתבות במייל מול בעלי האתר מכון ממרא בתאריך 25.08.2004, הם ציינו (לגבי טקסט המשנה) שגם לדעתם ניתן להשתמש בטקסטים שלהם ע"פ חוק בתור "שירות הקלדה" (typing service), כל עוד לא מעתיקים את התכונות המיוחדות של מהדורתם: <div dir="LTR">It seems to me that our particular versions of the texts on our site are both copyrightable and copyrighted as unique presentations of the texts (even the public domain "Mona Lisa" with a unique mustache can be copyrighted!), though none of the original texts in the old manuscripts is as such copyrightable, but public domain.<br>So I can see no legal basis for us forbidding your use of our Mishnah text as a first draft to save you the trouble of typing. As long as you are reworking our texts to a form according to your standards of punctuation and spelling etc., we have no objection, but rather give you our blessing. There is not even any need of mentioning us or linking to us on your site as the typists of your first draft, though you do have our permission to have even deep linking into any part of our site as you see fit.</div>יש לציין עוד שמלבד ענייני סגנון בולטים אך בלתי-משמעותיים (כגון השמטת ניקוד החולם בשם הוי"ה והשמטת הניקוד בתוך ה"כתיב"), מהדורת מכון ממרא דומה להפליא למהדורתו הראשונה של הרב ברויאר (עד לפרטים הכי קטנים). הזהות בולטת במיוחד בסימון הגעיות, וגם בלא-מעט הכרעות מקומיות.}} לכן, כדי להשתמש בהקלדתם '''אך ורק''' בתור בסיס להקלדת נוסח הכתר (שהוא בנחלת הכלל), היה צורך לעבור עליו בכל פרק בקפדנות ובזהירות, ולעשות השוואה יסודית מחדש לכל הפרטים הקטנים מול צילום כתב־היד וגם מול המהדורות הנוספות שנעשו על פיו (מהדורות ברויאר ומקראות גדולות הכתר). בגלל האילוץ הזה נמשך התהליך של העלאת הטקסט כמעט שנתיים (תשע"ב-תשע"ג).{{הערה|בעקבות השוואה אוטומטית בין הטקסטים שנעשתה ע"י מחשב, נגלו מעט טעויות במהדורת מכון ממרא (למרות שהיא מדויקת מאוד בדרך כלל). מתברר שכמעט כל הטעויות (המעטות) שנמצאו בה '''זהים להקלדת וסטמינסטר''', דבר שאולי מעיד על כך שבהתחלה גם הם ביססו את מהדורתם על הקלדה זו. לדוגמה: ב[[איוב ט/טעמים#ט י|איוב ט,י]] התיבה "וְנִפְלָא֗וֹת" כתובה ב[http://tanach.us/Tanach.xml?Job9:10-9:10 הקלדת וסטמינסטר] וב[https://mechon-mamre.org/c/ct/c2709.htm מכון ממרא] (נכון ליום ד' תמוז תשפ"ב [03.07.2022]) בלי גרש מוקדם באות הראשונה. בהקלדת וסטמינסטר זה מובן, כי הקו של הטעם מעל האות חסר או מטושטש מאוד ב[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F399B.jpg צילום כתי"ל]. אך הוא מתבקש לפי כללי הטעמים והוא קיים באופן ברור ב[https://www.mgketer.org/mikra/29/9/1/mg/106 צילום כתר ארם צובה] (וכן הוא במהדורות ברויאר ובמג"ה).}} שינויים סגנוניים בבסיס ההקלדה נעשו בדרך כלל בלי תיעוד, אלא אם כן הייתה להם משמעות כלשהי מול כתב־היד או לגבי קביעת הנוסח. ===עיצוב המהדורה לנוחותם של הקוראים והלומדים=== מעבר ל'''קביעת''' הנוסח ותיעודו המלא, חייב כל מהדיר להפעיל את שיקול דעתו גם לגבי '''עיצובו של המקרא'''. כי אין בנמצא – וגם לא ייתכן שתהיה – מהדורה שמביאה את כל מרכיבי המקרא בדיוק כמו שהם מופיעים בכתב־יד אחד. גם כאשר עצם הנוסח ברור, עדיין חייב כל מהדיר להתאים את הנתונים במידה זו או אחרת לאפיוני מהדורתו ומטרותיה. '''כוונת מהדורתנו להתאים את עיצוב המקרא כמה שיותר לצרכיו של הקורא בטעמי המקרא בימינו.''' ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב|פרק השני של המבוא]]''' יש הסבר מלא ורחב על שיטת העיצוב. פרק זה דן בקשת רחב של נושאים יסודיים, כגון: משמעותו של "קרי וכתיב" ואופן תצוגתו במהדורתנו, הניקוד בשם הוי"ה, עיצוב הניקוד והטעמים בהתאם לצורכי הקורא, תצוגת החלוקה לפרשות במסך המחשב, צורת השיר בכ"א הספרים ובספרי אמ"ת, סדר הספרים בתנ"ך, ועוד רבים. ==ברוך המקום שמסר תורתו לשומרים== ===תעלומת הכתר האמתית=== בספרו '''תעלומת הכתר: המצוד אחר כתב היד החשוב ביותר של התנ"ך''',{{הערה|הוצאת כנרת, זמורה־ביתן, דביר: אור עקיבא, 2012. להמשך הסיפור לאחר הופעת הספר ראו [http://www.tabletmag.com/jewish-arts-and-culture/books/176903/aleppo-codex כאן].}} עסק המחבר מתי פרידמן בשתי תעלומות: הראשונה "היעלמותם של דפי הכתר", והשנייה "איך בדיוק הגיע כתב היד לירושלים מן המערה המקודשת שבה נשמר בבית הכנסת בחלב?"{{הערה|תעלומת הכתר, עמ' 14.}} את שתיהן חקר, ואח"כ תיעד את מה שלמד בספרו המרתק. אמנם את התעלומה הראשונה לא הצליח לפתור, אבל לגבי השנייה הוא הצליח לספר את הסיפור באופן חדש ומעניין. בספרו הדגיש פרידמן את המתח האידיאולוגי סביב שאלת הבעלות על הכתר, וגם העלה שאלות קשות לגבי האפשרות של רשלנות ואפילו שחיתות בטיפול בו, מאז הפרעות שהיו בקהילת ארם צובה ובבית הכנסת הגדול בשנת תש"ח ועד אחרי הגעתו לירושלים. עדיין לא ברור אם הצדק עמו או שלא.{{הערה|1=בסרט '''[https://www.youtube.com/watch?v=MFyQrH7WWdA "הכתר האבוד"]''' (שודר בתאריך 05.02.2019 ב[https://thelostcrown.kan.org.il/#/ כאן 11]) המשיכו להדגיש את הקו של פרידמן, ואילו ב'''[https://www.youtube.com/watch?time_continue=242&v=InY6Stk1v_k הרצאה זו]''' (09.07.2019) הציע פרופ' יוסף עומר פרספקטיבה אחרת.}} אבל עוד קודם לכן כבר היה ליקוי אחד חמור בשמירה על הכתר; פרידמן הצביע עליו כך:{{הערה|שם, עמ' 261.}} :הכתר הובא לחלב במאה הארבע־עשרה. הוא הוחזק בחדר מבודד בבית הכנסת הגדול, וכל עוד היה שם היה בטוח. במרוצת השנים שבהן שמרו עליו יהודי חלב הוא הפך ממקור של מידע שמטרתו לשפר את האדם, כפי שהתכוונו יוצריו, לשריד קדוש בעל ערך בדומה לחלקי שיער או עצמות של קדושים הנשמרים בקתדרלה. ליתר דיוק, התכוונו יוצריו שהכתר יהיה מקור של מידע שמטרתו לשמור על '''המקרא''', כאשר מטרתו של המקרא היא אכן לשפר את האדם. הם בוודאי לא התכוונו שיהפוך הכתר לסוג של קמֵיע. ולכן בהקדשה הארוכה שהייתה בסוף ספרי הכתובים בכתר (כאשר עוד היה בשלמותו), היה כתוב כך:{{הערה|מתוך ההקדשה הארוכה שהייתה בסוף ספרי הכתובים, כפי שמובאת במאמרו של יוסף עופר, "כתר ארם צובה לאור רשימות קאסוטו", עמ' 288-289.}} :ואם יחפוץ איש מכל זרע ישראל מבעלי [המקרא ומהרבנים]{{הערה|כך היה כתוב במקור, ועל מחיקתו כתבו: "הבינה מהרבנים" (קאסוטו).}} בכל ימות השנה לראות בו דברי יתר או חסר, או סתור או סדור, או סתום או פתוח, או טעם מהטעמים – הָאֵלּוּ יוציאוהו אליו להראות ולהשכיל ולהבין, לא לקרות ולדרוש, וישיבוהו למקומו וישמרוהו... כאן מתוארת מטרתם הכפולה של יוצרי הכתר ובעליו בדורותיו הראשונים: שילוב עדין בין נגישות לשמירה. מי שרוצה "להשכיל ולהבין" ממנו על נוסח המקרא מוזמן, אמנם על העותק המיוחד להיות שמור, ולכן אין לאפשר סתם "לקרות ולדרוש" בו כמו שעושים מתוך שאר הספרים. ויש להוסיף ולציין שכך גם נהגו ראשי הקהילה בארם צובה במשך הדורות. רק מצער מאוד שבדורות האחרונים סירבו המנהיגים לתת רשות לצלם אותו במלואו כאשר עוד היה שלם. וחבל על דאבדין! פרידמן קבע שהדבר המרתק ביותר בהיסטוריה של הכתר הוא היעלמותם של דפי הכתר, ו"איך בדיוק הגיע כתב היד לירושלים", ומי הבעלים החוקיים שלו. אמנם ניתן בהחלט לחלוק על דעתו זו. בתחילת הסרט התיעודי '''הכתר האבוד''' יש ראיון קצרצר עם מיכאל מגן, מנהל המעבדה לשימור נייר במוזיאון ישראל, העובד בין השאר בשימורם של דפי הכתר הקיימים.{{הערה|1=ראו ב[https://www.youtube.com/watch?v=MFyQrH7WWdA יוטוב] בדקה ה-5:20-5:36 של הסרט.}} לגבי העיסוק בדפי הכתר הוא קובע: :בכתר מתעסקים שני סוגים של אנשים. אלה שמתעסקים עם מה שיש, ואלה שמתעסקים במה שאין. אני שייך לאלו שמתעסקים במה שיש. הסרט התיעודי וספרו של פרידמן מתעסקים בעיקר ב"מה שאין", ואפילו לגבי "מה שיש" הם מתמקדים במאבק על הבעלות. הנושאים האלה חשובים מאוד, אבל הם לא בהכרח הדבר הכי חשוב: ייתכן כי ערכו העצום של הכתר וסיפורו הגדול נמצאים דווקא במה שקיים, שהוא האוצר הכי יקר בעולם עבור נוסח המקרא. על הנוסח הזה בכלל, ועל כתר ארם צובה בפרט, היו במשך הדורות שומרים רבים ונאמנים שפעלו באהבה ומתוך מסירות נפש. כל מטרתם של אותם שומרים הייתה למסור ולהפיץ את המקרא בנאמנות על פי המסורה, ויש לראות דווקא '''בהם''' את סיפורו החשוב והמרתק של הכתר. בהצלחתם הנפלאה לשמור על התורה הכתובה ([[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הסופרים]]) ועל המקרא שבעל פה ([[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]) במשך אַלְפַּיִם שנות גלות – בכך יש לראות את תעלומת הכתר האמתית. ===מוֹסרי התורה ושומרי הכתר=== בנספח "על המהדורה" שבתנ"ך מהדורת חורב, הזכיר הרב ברויאר את רשימת הפרשות הפתוחות הסתומות בכתר ש"נתגלה וניצל ברגע האחרון על־ידי זימון מקרים נדיר ומופלא". ובסוף הסיפור כתב: '''"וברוך שמסר את עולמו לשומרים"''' {{מקור|עבודה זרה מ ב|ע"פ עבודה זרה מ' ע"ב}}.{{הערה|תנ"ך חורב, תשנ"ח (עמ' 5 בנספחים בסוף הכרך). לסיפור עצמו ראו את מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/yosefofer/yosefofer04.pdf "כתר ארם צובה והתנ"ך של ר' שלמה שכנא ילין"], בתוך: '''ספר היובל לרב מרדכי ברויאר: אסופת מאמרים במדעי היהדות''', כרך א (ירושלים: אדקמון, תשנ"ב), עמ' 296.}} אמנם היו עוד הרבה מאוד שומרים במשך הדורות שטרחו לשמור ולתעד ולהפיץ בעם ישראל את נוסח המקרא על פי המסורה, וראוי להזכירם כדי להכיר בטובתם וללמוד ממסירותם. '''רשימת השומרים:''' #'''הקוראים:''' בראש ובראשונה יש להזכיר את היהודים הרבים עלומי השם במשך כל הדורות, שקראו בתורה ובנביאים ובכתובים על פי מסורת הגייה מדויקת ובנעימת הטעמים. את המקרא קראו בציבור בבית הכנסת, או שלימדו את קריאת הפסוקים לבניהם ולתלמידיהם, או שקראו במקרא לבדם. בזכותם נשמרה היטב '''[[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]''' במשך אלפי שנים. עד תקופתם של בעלי המסורה, מסרו הקוראים את כלל מרכיבי ההגייה (מלבד האותיות עצמן), כולל ענייני תחביר ומוזיקה, במסורת שבעל פה מדור לדור. ומאז תקופתם של בעלי המסורה ועד ימינו מוסרים הקוראים, בעצם הגייתם שבעל פה, פירוש חי של סימני הניקוד והטעמים. #'''הסופרים:''' ביחד עם הקוראים חובה להזכיר את היהודים עלומי השם במשך כל הדורות, שהעתיקו בנאמנות את ספרי התורה ואת המגילות של ספרי הנביאים והכתובים, והקפידו שיהיה בידי הקוראים ספר מוגה היטב. מספרם של הסופרים היה קטן ממספרם של הקוראים בספריהם. לא תמיד היו בידי הסופרים כלים כדי להחליט על הנוסח המדויק באופן עקבי ומתוך סמכות, אמנם בכל זאת השתדלו לבחור בכתיב הנכון עד כמה שידם הייתה מגעת. בזכותם נשמרה היטב '''[[#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הסופרים]]''' במשך אלפי שנים. #'''בעלי המסורה:''' חכמי המקרא בארץ ישראל ובגולת בבל, ובמיוחד במרכז התורה החשוב בעיר טבריה,{{הערה|[[:W:טבריה|טבריה]] הייתה מקום ישיבתם של רבים מגדולי חכמי המשנה, מקום חיבורו של התלמוד הירושלמי, מקום מושבו האחרון של הסנהדרין, ומקום מושבם של הישיבה והגאון בארץ ישראל לעתים תכופות. היא המשיכה להיות עיר יהודית חשובה ביותר ומקום תורה מרכזי במשך אלף שנה מאז תקופת התנאים ועד תקופת מסעי הצלב. חכמי ארץ ישראל הצטיינו במקרא ובמדרשו, ובמשנה ובתלמודה, באגדה ובפיוט, ובמסירת הלכה למעשה במסורת חיה משורשיה. עיקר עיסוקם ויצירתם היו באותם תחומים, וארץ ישראל זכתה על ידם להישאר המקום החשוב של חכמת המקרא. לעומתם הצטיינו חכמי בבל בניתוח חריף של מושגי ההלכה, ובזה היה עיקר יצירתם.}} שעמלו במשך דורות רבים (עד לפני כאלף שנה) על קביעת נוסח האותיות במקרא, ועל פיתוח מקביל של שיטות משוכללות ומדויקות כדי להציג את מסורת ההגייה והשירה של המקרא בתוך מערכת של סימנים כתובים (הניקוד והטעמים). #'''חכם המקרא אהרן בן־אשר:''' הוא אשר הביא את שיטת בעלי המסורה הטברנים לשיא של פיתוח, על ידי יצירתו והגהתו של כתב־יד מיוחד שלא היה כדוגמתו במשך כל הדורות בעקביותו ובדיוקו ובבהירותו, ואשר הפך בצדק וביושר להיות הנציג המובהק של נוסח המסורה ("כתר ארם צובה"). #'''חכם המקרא שמואל בן יעקב:''' הסופר והנקדן-המסרן של כת"י לנינגרד, ומי שביצע הגהה יסודית בניקוד ובטעמים בתוך הכתר שכתב בעצמו (כתי"ל) לפי [https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n956/mode/1up "הספרים המוגהים המבואר' אשר עשה המלמד אהרן בן משה בן אשר נוחו בגן עדן; והוא מוגה באר היטב."] שמואל בן יעקב עשה את עבודתו נאמנה, ובזכותו יש לנו העתק מצוין לשיטת הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה מראשיתו ועד סופו. על פיו ניתן (בזהירות) לשחזר את כל מערכת הניקוד והטעמים בחלקים החסרים בכתר באופן כמעט מושלם. #'''מעתיקי המקרא ומסורתו:''' הסופרים והמסרנים והנקדנים במשך מאות שנים בארץ ובתפוצות ישראל, מאז עידן בעלי המסורה ועד עידן הדפוס, שפעלו כמיטב יכולתם כדי לבצע בכתבי־יד יצירות מדויקות (ולעתים אף מפוארות) של המקרא על פי המסורה בצורת מִצְחָפִים ([[#יצירת מופת ואוצר יקר: מהו "כֶּתֶר"?|קודקסים]]). כתב־יד מפואר ומדויק מהסוג הזה זכה בצדק לכינוי "כתר", והוא היה דבר יקר ערך ומקור של כבוד עבור הקהילה שהחזיקה בו. לאחר מכן, בעידן הדפוס, יש להזכיר את המהדירים שהוציאו לאור מהדורות של המקרא (או של חלק מספריו) בניקוד ובטעמים ולעתים מלווים בהערות מסורה. #'''חכמי המסורה המאוחרים:''' חכמים אלה שבגולה הצליחו בפועלם לשמור על נוסח המסורה למרות שלא הייתה להם נגישות ישירה לספרו של בן־אשר. במיוחד יש לציין את עבודתם בחיבוריהם "מסורת סייג לתורה" (ל[[:W:מאיר הלוי אבולעפיה|ר' מאיר הלוי אבולעפיה]]), "אור תורה" (ל[[:W:מנחם די לונזאנו|ר' מנחם די לונזאנו]]), ו"מנחת שי" (ל[[:W:ידידיה שלמה רפאל נורצי|ר' ידידיה שלמה רפאל נורצי]]). עבודתם בשדה המסורה קבעה את הנוסח בספרי התורה ברוב עם ישראל וגם תיקנו את מהדורות הדפוס. #'''בודקי הכתר:''' תלמידי החכמים והסופרים והחוקרים במשך אלף השנים האחרונות בערך – ובראשם הרמב"ם שהיטיב להכיר בחשיבות עבודתו של אהרן בן־אשר – אשר דאגו לתעד ולפרסם פרטי מידע מנוסח המקרא שבכתר וממערכת המסורה שבו, ולפעמים אף הצליחו להעתיק או לצלם חלקים ממנו. #'''קהילות ישראל בתימן:''' השפעתו של הרמב"ם על קהילות תימן הייתה מכרעת. הן קיבלו על עצמן לא רק את פסיקתו בדרך כלל, אלא אף את נוסח המקרא מתוך "הספר הידוע במצרים" שעליו סמך הרמב"ם ומתוכו פסק בהלכות סת"ם. נוסח האותיות בספרי התורה התימנים תואם את מה שהיה כתוב בכתר ארם צובה. ולגבי הניקוד והטעמים, המירו סופרי תימן את הניקוד העליון הבבלי בתנ"ך לטובת הניקוד והטעמים הטברנים לפי הספר שעליו סמך הרמב"ם. בזכותן של קהילות תימן הגיעו לידינו העתקים נאמנים ומדויקים של כלל חיבורי הרמב"ם ושל ספר התנ"ך שעליו סמך,{{הערה|לדוגמה: כתר של כתובים בכתב־יד תימני שהוא ההעתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה. כתב־יד זה מהווה עדות חשובה לספרים בסוף כתובים החסרים בכתר. ראו [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#כתבי־היד לכתובים|כאן]] לפרטים נוספים.}} ואף של ספרי יסוד אחרים (ובמיוחד כאלה שנכתבו בערבית-יהודית). בנוסף יש להזכיר שקהילות תימן הן העדה היחידה ששמרה על מסורת הגייה חיה לארמית הבבלית של התרגומים הנקראים בבית הכנסת (מקרא ותרגום בקריאת התורה ובהפטרות). #'''קהילת ארם צובה לדורותיה:''' קהילה זו שמרה בנאמנות ובמסירות במשך מאות שנים על הכתר (וגם על עוד ספרים חשובים מספרייתו האישית של הרמב"ם שהובאו לעיר על ידי צאצאיו). #'''מצילי הכתר:''' יש אנשים שהשקיעו מאמצים רבים ואף סיכנו את חייהם, כדי לשמור על הכתר בדור של תקומת מדינת ישראל, ולהביאו בסופו של דבר אל ירושלים. #'''חוקרי הכתר:''' חוקרים תלמידי חכמים בישראל שהוכיחו בעמלם את ייחודו של הכתר ואת זהות מחברו. #'''מוציאי הכתר לאור עולם בדפוס:''' חוקרים תלמידי חכמים בישראל שהוציאו את נוסח הכתר לאור עולם בדפוס לראשונה (מהדורותיו של הרב מרדכי ברויאר, "מקראות גדולות הכתר" בעריכתו של פרופ' מנחם כהן, ומפעל המקרא של האוניברסיטה העברית). #'''מנגישי הכתר באינטרנט:''' אנשי [http://www.mechon-mamre.org/ "מכון ממרא"] פעלו ועמלו כדי להנגיש את נוסח המקרא לפי הכתר לכל באי עולם [http://mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm במהדורה הדיגיטלית הראשונה באינטרנט]. בזכותם כבר היה ברשת, מאז שנת תשנ"ח, נוסח מדויק על פי המסורה שהיה נגיש לכל באי עולם. קדמו להם העורכים של [https://tanach.us/ מהדורת וסטמינסטר] (עכשיו [https://tanach.us/Tanach.xml כאן]), שהציעו באדיבותם הקלדה דיגיטלית איכותית בניקוד ובטעמים של כתי"ל, ושחררו אותה ב[https://tanach.us/License.html נחלת הכלל]; בכך הם אפשרו לאנשי מכון ממרא ולאחרים לפתח יצירות נגזרות על בסיס הקלדתם. #'''הסופרים בימינו:''' [[:W:סופר סת"ם|סופרי סת"ם]] בימינו ממשיכים לכתוב ספרי תורה ומגילות בכתב־ידם על גבי קלף לפי ההלכה, ומתוך ספריהם קוראים בבתי הכנסת שבארץ ובגולה. #'''הקוראים בימינו:''' יהודים בארץ ובגולה מרבים לעסוק ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/פרק ב#מסורת הסופרים ומסורת הקוראים|מסורת הקוראים]]''' בימינו, לומדים ומלמדים אותה ומפארים אותה, ומתעדים אותה על ידי הקלטה, בהגייתן ובמנגינתן של כל העדות בעם ישראל. תודה מיוחדת מגיעה לאלה שמנגישים את יצירותיהם לכל באי עולם ברישיון לשימוש חופשי, כדי לשמור עליהן "[[ביאור:למה כדאי להעלות מאמרים לאתר|ברשות שהיא שלהם]]" {{מקור|בבא קמא נ ב|ע"פ ב"ק נ' ע"ב}}. '''ברוך המקום שמסר את תורתו לכל השומרים האלה.''' מוסרי התורה במשך הדורות, בשמירתם על עצם הכתיבה והקריאה וההגייה בשפת עבר, שמרו לא רק עליה אלא גם שמרו על ישראל כעם לפני אלוהיו. מסורת הקריאה החיה בניקוד ובטעמים, השגורה בפיהם של יהודים במקומות גלותם, שמרה על לשון העם ואפשרה את העברתה מדור לדור. מציאות זו קידמה ואפשרה בסופו של דבר את תחייתה של לשון העברית ואת תקומת ישראל בארצו. נוסח המקרא על פי המסורה – המשלב את מסורת הקוראים ואת מסורת הסופרים המתועדות בו – הוא אוצר יקר של עם ישראל. בדורות שאין בהם מקדש, ומקום קודש הקודשים נשלט ע"י זרים, וארון הברית והעדוּת שהייתה בו נעלמו לפני כל כך הרבה זמן עד שקשה לנו לדמיין את נוכחותם, הפך נוסח המקרא – הספרים הנכתבים והנדפסים על פיו, והנקראים על פיו בהגייה מדויקת ובנעימה – לקודש הקודשים של עם ישראל: הוא נמצא ממש בתוך ארונות הקודש והיכלות בתי הכנסת בכל תפוצות ישראל ובארץ, והוא היסוד של לימוד התורה בכל קהילות ישראל. ראוי אם כן שנוסח המסורה יהפוך לנכס נגיש השייך לכולנו: "בפיך ובלבבך לעשותו". ==קישורים חיצוניים== *[https://hakirah.org/Vol36Kadish.pdf "מקרא כתורה שבעל־פה, תורה שבכתב ותורה דיגיטלית"] (מאמר באנגלית על מהדורת "מקרא על פי המסורה" ומשמעותהּ); הופיע ב[https://hakirah.org/Volume%2036.htm '''חקירה''' 36 (חורף תשפ"ה)], עמ' 39-77. ==הערות== <references/> [[en:User:Dovi/Miqra according to the Masorah/Introduction/Chapter 1]] a3j7ovps5nlvemtqi9gxfkosmq722tr 0 350170 3101890 3101869 2026-11-07T16:41:15Z Roxette5 5159 שוחזר מעריכה של [[Special:Contributions/~2026-59015-20|~2026-59015-20]] ([[User talk:~2026-59015-20|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:OpenLawBot|OpenLawBot]] 970543 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק חג הסיגד, התשס״ח–2008}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000648}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ח, 625|חוק חג הסיגד|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300844.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|כ״ט בחשוון – חג הסיגד}} {{ח:תת|(א)}} הכנסת מכריזה בזה על יום כ״ט בחשוון כעל חג הסיגד, שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם ”חג הסיגד“; חל כ״ט בחשוון בשבת, יוחג חג הסיגד ביום חמישי שלפניו. {{ח:תת|(ב)}} חג הסיגד הוא יום בחירה; בסעיף זה, ”יום בחירה“ – יום שהבחירה בידי העובד לצאת בו לחופשה או לעבוד; בחר העובד ביום כיום חופשה, יובא היום במניין ימי החופשה שלו. {{ח:תת|(ג)}} שר החינוך יקבע פעילויות חינוכיות שייוחדו לחג הסיגד. {{ח:סעיף|2|עצרת מרכזית}} {{ח:ת}} שר המדע התרבות והספורט יורה על קיום עצרת מרכזית לפתיחת חג הסיגד. {{ח:סעיף|3|הוראות לעניין עובדים}} {{ח:ת}} שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם שר המדע התרבות והספורט, רשאי לקבוע את סוגי העובדים ואת סוגי העבודות והשירותים שאין להפסיקם בחג הסיגד, וכן רשאי הוא לקבוע את השעות וההסדרים שיחולו ביום זה. {{ח:סעיף|4|סמלי חג הסיגד}} {{ח:ת}} שר המדע התרבות והספורט רשאי לקבוע סמלים לחג הסיגד ולהסדיר את השימוש בהם. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ז בסיוון התשס״ח (30 ביוני 2008).}} * '''אהוד אולמרט'''<br>ראש הממשלה * '''שמעון פרס'''<br>נשיא המדינה * '''דליה איציק'''<br>יושבת ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} {{מיזמים|ויקיפדיה=חג הסיגד}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 24cpmq3s8zfp0106h419ls5pclgw3lu 0 362949 3101939 3088400 2026-11-07T19:53:03Z מו יו הו 37729 3101939 wikitext text/x-wiki {{חיפוש2}} ===כל ימות השנה=== *'''חול:''' [[/חול/שחרית|שחרית]] • [[/חול/מנחה|מנחה]] • [[/חול/ערבית|ערבית]] • [[/קידוש לבנה/]] • [[/קריאת שמע שעל המיטה/]] *'''ברכות:''' [[/ברכות אירוסין ונישואין|אירוסין ונישואין]] • [[/ברית מילה/]] • [[/פדיון הבן/]] • [[/ברכת המזון/]] • [[/ברכת מעין שלוש|מעין שלוש]] • [[/ברכות הנהנין/]] • [[/ברכות הראיה/]] • [[/ברכות המצוות/]] • [[/תפילת הדרך/]] *'''שבת:''' [[/עירובין/]] • [[/סדר הדלקת נרות שבת|הדלקת נרות]] • [[/שבת/שיר השירים|שיר השירים]] • [[/שבת/קבלת שבת|קבלת שבת]] • [[/שבת/ערבית|ערבית]] • [[/שבת/סדר ליל שבת|סדר ליל שבת]] • [[/שבת/שחרית ומוסף|שחרית ומוסף]] • [[/שבת/מוסף לשבת ראש חודש|מוסף לשבת ראש חודש]] • [[/שבת/סדר סעודת שחרית|סדר סעודת שחרית]] • [[/שבת/מנחה|מנחה]] • [[/שבת/סדר סעודה שלישית|סדר סעודה שלישית]] • [[/שבת/ערבית למוצאי שבת|ערבית למוצאי שבת]] • [[/שבת/הבדלה ומלוה מלכה|הבדלה וזמירות למוצאי שבת]] *'''ראש חודש:''' [[/ראש חודש/שחרית ומוסף|שחרית ומוסף]] *'''שלש רגלים:''' [[/שלש רגלים/ערבית ליום טוב|ערבית ליום טוב]] • [[/שלש רגלים/שחרית ליום טוב|שחרית ליום טוב]] • [[/הזכרת נשמות/]] • [[/תפילת גשם/]] • [[/תפילת טל|תפילת טל]] • [[/שלש רגלים/מוסף ליום טוב|מוסף ליום טוב]] • הושענות <nowiki>[</nowiki>[[הושענות/נוסח אשכנז (מזרחי)|מזרחי]] - [[הושענות/נוסח אשכנז המערבי|מערבי]]] *'''חנוכה ופורים:''' [[/חנוכה/הדלקת נר חנוכה|הדלקת נר חנוכה]] • [[/פורים/קריאת המגילה|קריאת המגילה]] *'''[[סידור/לוח הפיוטים/אשכנז|לוח פיוטים]]''' ===סליחות=== {{מקורות לסידור|הערה: '''מנהג אשכנז המזרחי''' הוא הנפוץ כיום בסידורים ומחזורים 'נוסח אשכנז'. המנהג '''המערבי''' נוהג בקהילות יוצאי גרמניה ושאר ארצות מערב אירופה.}} *'''סליחות לתעניות ציבור כמנהג אשכנז המזרחי:''' [[/סליחות לשני קמא|שני קמא]] • [[/סליחות לחמישי|חמישי]] • [[/סליחות לשני תנינא|שני תנינא]] • [[/סליחות לעשרה בטבת|עשרה בטבת]] • [[/סליחות לתענית אסתר|תענית אסתר]] • [[/סליחות לכ' סיון|כ' בסיון]] • [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז|י"ז בתמוז]] • [[/סדר יום כיפור קטן/]] *'''סליחות לתעניות ציבור כמנהג אשכנז המערבי:''' [[/סליחות לשני קמא (מערבי)|שני קמא]] • [[/סליחות לחמישי (מערבי)|חמישי]] • [[/סליחות לשני תנינא (מערבי)|שני תנינא]] • [[/סליחות לעשרה בטבת (מערבי)|עשרה בטבת]] • [[/סליחות לתענית אסתר (מערבי)|תענית אסתר]] • [[/סליחות לשבעה עשר בתמוז (מערבי)|י"ז בתמוז]] • [[/סדר יום כיפור קטן (מערבי)/|סדר יום כיפור קטן]] *'''סליחות לימי התשובה''' <nowiki>[</nowiki>[[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין|פולין]] - [[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא|ליטא]] - [[סליחות לימי התשובה/מנהג הגר|הגר]] - [[סליחות לימי התשובה/מנהג אשכנז המערבי|אשכנז-פפד"מ]] - [[סליחות לימי התשובה/מנהג עלזאס|עלזאס]]] *'''קינות לתשעה באב''' <nowiki>[</nowiki>[[קינות לתשעה באב (אשכנז)|מזרחי]] - [[קינות לתשעה באב (אשכנז מערבי)|מערבי]]] ===[[סידור/נוסח אשכנז/יוצרות וקרובות|פיוטים על סדר התפילה]] (יוצרות וקרובות)=== *'''מנהג אשכנז המערבי:''' [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מערבי)|שבת ר"ח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מערבי)|שבת בראשית]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה|שבת חנוכה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה|שבת ב' של חנוכה]] • [[/שבת/שחרית לשבת שקלים|שבת שקלים]] • [[/שבת/מוסף לשבת שקלים|מוסף לשבת שקלים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה|הפסקה ראשונה]] • [[/שבת/שחרית לשבת זכור|שבת זכור]] • [[/פורים/שחרית|פורים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מערבי)|הפסקה שנייה]] • [[/שבת/שחרית לשבת פרה|שבת פרה]] • [[/שבת/שחרית לשבת החודש|שבת החודש]] • [[/שבת/מוסף לשבת החודש|מוסף לשבת החודש]] • [[/שבת/שחרית לשבת הגדול (מערבי)|שבת הגדול]] • [[/שבת/מוסף להפסקה שנייה ובק"ק בשבת הגדול (מערבי)|מוסף לשבת הגדול (בק"ק)]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של אייר (מערבי)|שבת א' אחר ר"ח אייר]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של אייר (מערבי)|שבת ב' אחר ר"ח אייר]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית של אייר (מערבי)|שבת ג' אחר ר"ח אייר]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהר (מערבי)|שבת בהר]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות ולשבת לפני ט באב (מערבי)|שבת לפני שבועות]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה של בין המצרים (מערבי)|שבת א' של בין המצרים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של בין המצרים (מערבי)|שבת ב' של בין המצרים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות ולשבת לפני ט באב (מערבי)|שבת לפני תשעה באב]] • [[/תשעה באב/שחרית (מערבי)|תשעה באב]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מערבי)|שבת נחמו]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מערבי)|שבת שובה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מערבי)|שבת ברית מילה]] • [[סידור/נוסח אשכנז/ברכת המזון לסעודת ברית מילה (מערבי)|ברכת המזון לסעודת ברית מילה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מערבי)|שבת חתונה]] • [[/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה]]{{ש}}'''פיוטי "אלהיכם":''' [[/שבת/אלהיכם לשבת ראש חודש|לשבת ראש חודש]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת בראשית|לשבת בראשית]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת חנוכה|לשבת חנוכה]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת נחמו|לשבת נחמו]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת שובה|לשבת שובה]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת ברית מילה|לשבת ברית מילה]] • [[/שבת/אלהיכם לשבת חתונה|לשבת חתונה]] *'''מנהג אשכנז המזרחי:''' [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראש חודש (מזרחי)|שבת ר"ח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בראשית (מזרחי)|שבת בראשית]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת וירא (מזרחי)|שבת וירא]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חנוכה|שבת חנוכה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה של חנוכה|שבת ב' של חנוכה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שירה (מזרחי)|שבת שירה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת יתרו (מזרחי)|שבת יתרו]] • [[/שבת/שחרית לשבת שקלים|שבת שקלים]] • [[/שבת/מוסף לשבת שקלים|מוסף לשבת שקלים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה ראשונה|הפסקה ראשונה]] • [[/שבת/שחרית לשבת זכור|שבת זכור]] • [[/פורים/שחרית|פורים]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע להפסקה שנייה (מזרחי)|הפסקה שנייה]] • [[/שבת/שחרית לשבת פרה|שבת פרה]] • [[/שבת/שחרית לשבת החודש|שבת החודש]] • [[/שבת/מוסף לשבת החודש|מוסף לשבת החודש]] • [[/שבת/שחרית לשבת הגדול (מזרחי)|שבת הגדול]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ראשונה אחר פסח (מזרחי)|שבת א' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שנייה אחר פסח (מזרחי)|שבת ב' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שלישית אחר פסח (מזרחי)|שבת ג' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת רביעית אחר פסח (מזרחי)|שבת ד' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חמישית אחר פסח (מזרחי)|שבת ה' אחר פסח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני שבועות (מזרחי)|שבת לפני שבועות]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת אחר שבועות (מזרחי)|שבת אחר שבועות]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת בהעלתך (מזרחי)|שבת בהעלותך]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת שלח (מזרחי)|שבת שלח]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת פרשת חקת (מזרחי)|שבת חוקת]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מזרחי)|שבת נחמו]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לפרשת עקב (מזרחי)|שבת עקב]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת לפני ראש השנה (מזרחי)|שבת לפני ראש השנה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת שובה (מזרחי)|שבת שובה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת בין יום כיפור לסוכות (מזרחי)|שבת בין יו"כ לסוכות]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת ברית מילה (מזרחי)|שבת ברית מילה]] • [[/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת חתונה (מזרחי)|שבת חתונה]] • [[/שבת/פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה|פיוטי קריאת התורה לשבת חתונה]] ===[[/ראש השנה/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/ראש השנה}} ===[[/יום כיפור/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/יום כיפור}} ===[[/סוכות/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות}} ===[[/שמיני עצרת/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/שמיני עצרת}} ===[[/פסח/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/פסח}} ===[[/שבועות/]]=== {{:סידור/נוסח אשכנז/שבועות}} ===הוספות=== {{מקורות לסידור|לקט תחינות והוספות אחרות מסידורי אשכנז לדורותיהם, רובן לא נמצאות בסידורים הנפוצים.}} *'''לכל יום:''' [[/תיקון חצות/]] • [[/פרק שירה/]] • [[/הוספות לפני התפילה/]] • [[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילת השחר לרס"ג]] • [[נפשי עוז תדרכי|תוכחה לרבינו בחיי]] • [[בקשה לרבינו בחיי]] • [[תפילה קודם התפילה]] • [[פתיחת אליהו]] • [[/סדר קרבנות יחיד/]] • [[סדר עבודה (סידור יעב"ץ)]] • [[/תחינות/]] • [[/קדיש קדושה וברכו ליחיד/]] • [[תפילת השל"ה/ילדים|תפילת השל"ה]] • [[/הטבת חלום/]] • [[/ברכת המזון קצרה/]] • [[/תפילת בית המדרש/]] • [[סיום מסכת]] • [[שיר היחוד]] • [[/מעמדות/]] • [[אגרת הרמב"ן]] • [[/תפילה על חולה/]] *'''לשבת:''' [[/תיקוני שבת/]] • [[/תפילה לשלום המלכות/]] • [[אכלו משמנים|זמר לשבת חנוכה]] • [[/הוספות למוצאי שבת/]] *'''מעגל השנה:''' [[בקשה לרב סעדיה גאון|בקשה לרס"ג]] • [[/ראש השנה/זוהר לפני התקיעות|זוהר לפני התקיעות]] • [[תפילה לתוקע לפני התקיעות]] • [[/תורת השב/]] • [[השתפכות הנפש (עיון תפילה)]] • [[/סוכות/שמחת בית השואבה|שמחת בית השואבה]] • [[/מגילת אנטיוכוס/]] • סליחות לשובבי"ם ת"ת <nowiki>[</nowiki>[[/סליחות לשובבי"ם ת"ת/|מזרחי]] - [[/סליחות לשובבי"ם ת"ת (מערבי)/|מערבי]]<nowiki>]</nowiki> • [[/תיקון ז' אדר/]] • [[אגגי קם לאבד ידידים]] • [[/קרבנות הנשיאים/]] • [[/ברכת החמה/]] • [[זמירות לפסח]] • [[/שירי ל"ג בעומר/]] *'''מעגל החיים:''' [[/תפילות לברית מילה/]] • [[/חול קרייש/]] • [[/הכנסת הילד לבית המלמד/]] • [[שטר תנאים]] • [[כתובת נחלת שבעה - אשכנז|שטר כתובה]] • [[/וידוי שכיב מרע/]] • [[/צידוק הדין|צידוק הדין]] • [[/ברכת המזון בבית האבל|ברכת המזון בבית האבל]] *[[תהלים מנוקד ומפוסק|ספר תהלים]] • [[:קטגוריה:תחינות ובקשות|תחינות ובקשות]] ===קטעים=== {{טורים2|מספר=4|תוכן= *[[/אבינו מלכנו/]] *[[/אדון עולם/]] *[[/אין כאלקינו/]] *[[/אשרי/]] *[[/ברכות השחר/]] *[[/ברכות השחר כמנהג אשכנז המערבי/]] *[[/ברכת כהנים/]] *[[/הזכרת נשמות/]] *[[/הלל/]] *[[/וידוי/]] *[[מסגרת הסליחות (אשכנז)|מסגרת הסליחות]] *[[/סדר הבדלה/]] *[[/סדר קרבנות|קרבנות]] *[[/ספירת העומר/]] *[[/עלינו לשבח/]] *[[/פסוקי דזמרה/]] *[[/קדושה דסידרא/]] *[[/קדיש/]] *[[/קריאת התורה/]] *[[/קריאת שמע ערבית|קריאת שמע וברכותיה - ערבית]] *[[/קריאת שמע שחרית|קריאת שמע וברכותיה - שחרית]] *[[/שיר של יום/]] *[[/תפילת שמונה עשרה/]] *[[סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|תחנון]] }} [[קטגוריה:נוסח אשכנז|*]] [[קטגוריה:סידור/נוסח אשכנז]] [[קטגוריה:סידור כללי - אשכנז]] eccfg21aeme0pp07hte0q903xrynhj4 0 363309 3102046 1075005 2026-11-08T10:25:35Z Yack67 27395 3102046 wikitext text/x-wiki * המזמור לשבועות - [[תהלים סח]] * [[סידור/נוסח עדות המזרח/שבועות/ערבית|תפילת ערבית]] * [[סידור/נוסח עדות המזרח/שבועות/תיקון ליל שבועות|תיקון ליל שבועות]] * תפילת שחרית * [[מקראי מועד/שבועות|קריאת התורה לשבועות]] * תפילת מוסף * [[סידור/נוסח עדות המזרח/שבועות/אזהרות|אזהרות]] * תפילת מנחה * [[סידור/נוסח עדות המזרח/הדלקת נרות ליום טוב|הדלקת נרות ליום טוב]] r3azqua18bm5o3ntfx7xuheizrwztod 1 372891 3101994 940204 2026-11-07T23:49:24Z Yack67 27395 Yack67 העביר את הדף [[שיחה:אזהרות לרס"ג]] לשם [[שיחה:אלהים אצל יום זה]]: עי' בדף [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/סידור רס"ג]] 940204 wikitext text/x-wiki {{א|תולדות אדם}}, אם השתמשת במהדורה המצויה בהיברו בוקס, והיא - סידור רב סעדיה גאון של דודזון, אסף ויואל, בהוצאת מקיצי נרדמים וראובן מס, ירושלים תשכ"ג, או על מהדורה המבוססת עליה, הרי שיש עליה זכויות יוצרים. מבדיקה שערכתי עולה כי, ככל הנראה, זה אכן מקור הטקסט שלך. אם, לעומת זאת, התבססת על מהדורה ישנה כלשהי שאין עליה זכויות, נא לציין זאת ואשחזר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 01:08, 7 בפברואר 2020 (IST) :עדכון: מצאתי מהדורה שאין עליה זכויות יוצרים, שיחזרתי והגהתי עלַ פיה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 02:09, 7 בפברואר 2020 (IST) 8istgq33klb8y0bp3ko05xsy4t4ifih 3102013 3101994 2026-11-08T08:12:22Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[שיחה:אלהים אצל יום זה]] לשם [[שיחה:אלהים אצל יום הלזה]]: כך הוא הנוסח שברשותנו 940204 wikitext text/x-wiki {{א|תולדות אדם}}, אם השתמשת במהדורה המצויה בהיברו בוקס, והיא - סידור רב סעדיה גאון של דודזון, אסף ויואל, בהוצאת מקיצי נרדמים וראובן מס, ירושלים תשכ"ג, או על מהדורה המבוססת עליה, הרי שיש עליה זכויות יוצרים. מבדיקה שערכתי עולה כי, ככל הנראה, זה אכן מקור הטקסט שלך. אם, לעומת זאת, התבססת על מהדורה ישנה כלשהי שאין עליה זכויות, נא לציין זאת ואשחזר. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 01:08, 7 בפברואר 2020 (IST) :עדכון: מצאתי מהדורה שאין עליה זכויות יוצרים, שיחזרתי והגהתי עלַ פיה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 02:09, 7 בפברואר 2020 (IST) 8istgq33klb8y0bp3ko05xsy4t4ifih 0 375383 3101954 1177886 2026-11-07T20:52:29Z Shalomori123 9336 החלפת הדף בתוכן "{{מ:טעמי המקרא|18}} ==פרשת מצורע== ===[[רש"י מנוקד על התורה/ספר ויקרא/יד|פרק יד]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על התורה/ספר ויקרא/יד|ויקרא יד}} ===[[רש"י מנוקד על התורה/ספר ויקרא/טו|פרק טו]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על התורה/ספר ויקרא/טו|ויקרא טו}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==הערות== <references/> קטגו..." 3101954 wikitext text/x-wiki {{מ:טעמי המקרא|18}} ==פרשת מצורע== ===[[רש"י מנוקד על התורה/ספר ויקרא/יד|פרק יד]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על התורה/ספר ויקרא/יד|ויקרא יד}} ===[[רש"י מנוקד על התורה/ספר ויקרא/טו|פרק טו]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על התורה/ספר ויקרא/טו|ויקרא טו}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==הערות== <references/> [[קטגוריה:רש"י על ויקרא]] [[קטגוריה:טקסטים מנוקדים]] 93ure5pjjsld0w851qr2f0hoq96585f 0 375613 3101953 1041865 2026-11-07T20:51:36Z Shalomori123 9336 החלפת הדף בתוכן "{{מ:טעמי המקרא|18}} ==פרשת תזריע== ===[[רש"י מנוקד על התורה/ספר ויקרא/יב|פרק יב]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על התורה/ספר ויקרא/יב|ויקרא יב}} ===[[רש"י מנוקד על התורה/ספר ויקרא/יג|פרק יג]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על התורה/ספר ויקרא/יג|ויקרא יג}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==הערות== <references/> קטגו..." 3101953 wikitext text/x-wiki {{מ:טעמי המקרא|18}} ==פרשת תזריע== ===[[רש"י מנוקד על התורה/ספר ויקרא/יב|פרק יב]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על התורה/ספר ויקרא/יב|ויקרא יב}} ===[[רש"י מנוקד על התורה/ספר ויקרא/יג|פרק יג]]=== {{#קטע:רש"י מנוקד על התורה/ספר ויקרא/יג|ויקרא יג}} {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==הערות== <references/> [[קטגוריה:רש"י על ויקרא]] [[קטגוריה:טקסטים מנוקדים]] d8misfkzkffvt9hc3fjo2mbjyvyns14 0 377341 3101985 3009395 2026-11-07T23:39:28Z Yack67 27395 Yack67 העביר את הדף [[ספר המצוות לרס"ג]] לשם [[את ה' אלהיך תירא]]: עי' בדף [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/סידור רס"ג]] 3009395 wikitext text/x-wiki {{דף שער|ספר המצוות לרס"ג}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}ת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, וְאוֹתוֹ תַעֲבֹד בִּתְפִלָּה.{{ש}} עֶרֶב וָבֹקֶר יַחֲדֵהוּ, בְּאוֹת וְטוֹטָפוֹת לִתְהִלָּה.{{ש}} {{סי|בִּ}}כְנָפֶיךָ צִיצִת נֶצַח, וּבִפְתָחֶיךָ מְזוּזָה סֶלָה.{{ש}} כַּבֵּד הוֹרֶיךָ, יְרָא מֵהֶם, כִּי אֵל נָתַן לָמוֹ '''גְּדֻלָּה'''. {{סי|גְּ}}'''דֻלָּה''' לִזְקֵנַי וְהַדְרָתָם, וּמוֹרָא לְמִקְדָּשׁ, תָּקִים.{{ש}} לִלְמֹד וּלְלַמֵּד דָּת, וְהַמֶּלֶךְ יִקְרָאֶנָּה לָעָם בִּלְהָקִים.{{ש}} {{סי|דְּ}}חֵה הָאֱלִילִים וְנִתַּצְתָּם, וְרֵעֶיךָ כָּמוֹךָ תַחְשְׁקֵם.{{ש}} הָבִיאָה כֹּפֶר וְצֶדֶק תִּרְדֹּף, וּמִשְׁקְלוֹתֶיךָ לְצֶדֶק '''הָקֵם'''. {{סי|הָ}}'''קֵם''' תָּקִים וְעָזֹב תַּעֲזֹב, וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיט דֵּי חֶסְרוֹן.{{ש}} הָשֵׁב תָּשִׁיב אֲבֵדָה, וְהַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, וְהוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְכִשְׁרוֹן.{{ש}} {{סי|וְ}}חֵי אָחִיךָ עִמָּךְ וּבֵרַכְתָּ בְשָׂבְעֲךָ בְּרֹן.{{ש}} הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ לִבְרִית '''זִכָּרוֹן'''. {{סי|זִ}}'''כָּרוֹן''' שָׁמוֹר הַשַּׁבָּת, אַתָּה וּבָנֶיךָ וַעֲבָדֶיךָ וּבְהֶמְתְּךָ יִשְׁבְּתוּ בוֹ.{{ש}} רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי בְּנִיסָן עֲצֶרֶת וּתְרוּעָה, קֹדֶשׁ לְנָקְבוֹ.{{ש}} {{סי|חֻ}}קַּת הַכִּפּוּרִים קַדְּשֵׁהוּ, וְהֶחָג וְהַשְּׁמִינִי בוֹ.{{ש}} שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג, וּמַתְּנַת יָד כְּבִרְכַּת '''טוּבוֹ'''. {{סי|ט}}'''וּבוֹ''' בְּפֶסַח מַצָּה וּמָרוֹר, לְבָעֵר חָמֵץ וּלְכַלּוֹת.{{ש}} שָׁבוּעוֹת וְסֻכָּה וְלוּלָב, תְּקִיעָה וְעִנּוּי מִמַּאֲכָלוֹת.{{ש}} {{סי|יַ}}רְחֵי עִבּוּר וּפֶסַח שֵׁנִי, וְשִׂמְחַת הַחַגִּים לְמַלֹּאת.{{ש}} כְּתֹב זֹאת רֶמֶז מְגִלָּה, וְנֵר יְמֵי חֲנֻכָּה עַד '''כְּלוֹת'''. {{סי|כְּ}}'''לוֹת''' שֵׁשׁ שָׁנִים תַּשְׁמֵט הָאָרֶץ, וּבָהֶם תְּחַפֵּשׁ עֶבֶד עִבְרִי הַנִּלְקָח.{{ש}} שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים וּנְטַשְׁתָּהּ, וְגַם הָרָצוּעַ בָּהּ יְפֻקָּח.{{ש}} {{סי|לָ}}תֵת תְּרוּמָה וְרֵאשִׁית עֲרִיסֶךָ, וְהִלּוּלֵי קֹדֶשׁ מְרֻקָּח.{{ש}} אַף תָּשִׁיב חֲבֹל לִצְרִיכָיו, וּתְבֹרַךְ בְּכָל '''מִקָּח'''. {{סי|מִ}}'''קַּח''' כֶּסֶף וּשְׁטָר וּבִיאָה, בָּם בְּאִשָּׁה תָּרִיד.{{ש}} שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ בְּעוֹדֶנָּה, וּכְרִיתוּת בְּצֵאתָהּ לְהַפְרִיד.{{ש}} {{סי|נִ}}כְסַפְתָּ לִיפַת תֹּאַר גַּיְּרֶנָּה, וְתִבְחֹן הַשּׂוֹטָה מֵהַמְרִיד.{{ש}} יְבִמְתְּךָ חֲלֹץ אוֹ יַבֵּם, אוּלַי יָקוּם '''שָׂרִיד'''. {{סי|שָׂ}}'''רִיד''' מֵהַפִּיל שִׂים מַעֲקֶה, וּפְדֵה פֶּטֶר רֶחֶם בְּהִפָּתֵחַ.{{ש}} וּשְׁגַר בְּהֵמָה יְקַדֵּשׁוּן, וְיִפָּדֶה הָרֶכֶשׁ אוֹ יְנֻתַּח.{{ש}} {{סי|עֵ}}ת הַמְקֻשָּׁרוֹת תְּבַכֵּרְנָה, הַקְדִּישֵׁם מֵאֵין רֶתַח.{{ש}} גֵּרֵי הַצֶּדֶק כָּאֶזְרָח, וְהַנְּבֵלָה לְתוֹשָׁבֵי '''פֶתַח'''. {{סי|פֶּ}}'''תַח''' הַבִּכּוּרִים אִם פִּתֵּחוּ, הֲבִיאֵם, וְתִקְרָא בְמִקְדָּשִׁים.{{ש}} מַעֲשַׂר בְּהֵמָה וּמַעְשֵׂר רִאשׁוֹן, וּמַעְשַׂר אֶבְיוֹנִים מְדוּשִׁים.{{ש}} {{סי|צָ}}עֹד בַּשֵּׁנִי לַבְּחִירָה, אוֹ תִפְדֵּהוּ וְדָמָיו מְקֻדָּשִׁים.{{ש}} וְהִתְוַדִּיתָ בְּקַיְּמָךְ כָּל אֵלֶּה: בִּעַרְתִּי כָּל מַעְשְׂרוֹת '''קֳדָשִׁים'''. {{סי|קֳ}}'''דָשִׁים''' רֵאשִׁית גִּזֶּךָ, וּמַתְּנוֹת זְבָחֶיךָ אַרְבַּע.{{ש}} הִלְכוֹת שְׁחִיטָה תַּחֲקֹר כַּדָּת, וּלְכַסּוֹת דָּם הַנִּבַּע.{{ש}} {{סי|רָ}}חַב גְּבוּלְךָ וְהִתְאַוִּיתָ, תְּדַשְׁנֶה טוּבִי וְתִשְׂבַּע.{{ש}} תֵּט אַחֲרֵי רַבִּים, בְּמִדְרְשֵׁי פָּנִים '''שֶׁבַע'''. {{סי|שֶׁ}}'''בַע''' וְתִשְׁעִים מִצְוֹת עֲשֵׂה אֵלֶּה תָּמִיד תִּגְמֹר.{{ש}} כִּי מִצְוֹת הַגּוּף הֵמָּה, הַשְׂכִּילֵם וּמַעֲדַנֵּיהֶם תִּזְמֹר.{{ש}} {{סי|תְּ}}בוֹאַתְךָ טוֹבָה אֲשֶׁר צָפַנְתִּי, פַָּעַלְתִּי לַחוֹסִים לֵאמֹר:{{ש}} אִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי, חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי '''תִּשְׁמֹר'''. {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}'''שְׁמֹר''' מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ כִּי תִדֹּר וְתַפְלִיא לְהַזִּיר לְרָצוֹן.{{ש}} תַּקְרִיב אִם תִּטְמָא בְּפֶתַע, וְעַל תּוֹרַת נְזִירָךְ לְעֶלְצוֹן.{{ש}} {{סי|שַׁ}}אֲנַנָּה בִּנְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ, לְאָבִיהָ וְאִישָׁהּ הַמֶּלְצוֹן.{{ש}} אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֶבְחֲרָה, בּוֹ תָבִיאוּ קָרְבָּנִי '''רָצוֹן'''. {{סי|רָ}}'''צוֹן''' מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי, עֹלַת בָּקָר וְצֹאן וָעוֹף לְרִצְיוֹן.{{ש}} גַּם שַׁלְמֵי בָקָר וְצֹאן, וְאַרְבָּעִים לַחְמֵי תוֹדַת צִפְיוֹן.{{ש}} {{סי|קָ}}רְבַּן חֲלָבִים לְהָנִיף, חָזֶה וָשׁוֹק, לִמְשָׁרְתֵי חֶבְיוֹן.{{ש}} לִשְׂרֹף נוֹתָר לַבֹּקֶר, עוֹר הָעֹלָה לְכֹהֲנֵי '''צִבְיוֹן'''. {{סי|צִ}}'''בְיוֹן''' מִנְחַת סֹלֶת, מַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת, חַלּוֹת וּרְקִיקֶיהָ, לְהַעֲרֵךְ.{{ש}} בְּרִית מֶלַח וּמַכֹּלֶת קֳדָשִׁים, וּמַחְלְקוֹת מְנָחוֹת תַּדְרֵךְ.{{ש}} {{סי|פִּ}}תֵּי הַחֲבִתִּים וְחֵלֶק כְּחֵלֶק, וּמִמְכַּר מִשְׁמָר הַמְבָרֵךְ.{{ש}} רְחִיצַת מַיִם וּתְרוּמַת דֶּשֶׁן, וּבַעֵר עֲצֵי אִשֵּׁה '''עֵרֶךְ'''. {{סי|עֵ}}'''רֶךְ''' נֶפֶשׁ הָאָדָם כְּפִי שָׁנָיו, וּבְהֵמָה שֶׁלֹּא תָבֹא אוּלָם.{{ש}} עֶרְכֵי בָתִּים וְחֹמֶשׁ בַּעֲלֵיהֶן, שְׂדֵה אֲחֻזָּה וּמִקְנֶה לְגָאֳלָם.{{ש}} {{סי|שְׂ}}עִירֵי עֲבֹדַת נֵכָר לָעָם וְלַיָּחִיד לְהוֹבִילָם.{{ש}} שְׂדֵה חֲרָמִים וְגֵזֶל הַגֵּר, וְחַטָּאת עַל כָּל '''נֶעְלָם'''. {{סי|נֶ}}'''עְלָם''' מִקָּהָל וּמָשִׁיחַ יָבִיא פָּר, וְהַנָּשִׂיא בְּשָׂעִיר יִתְכַּפֵּר.{{ש}} עַם הָאָרֶץ בְּשֶׂה וְגוֹזָלִים וּבַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה לְהַשְׁפֵּר.{{ש}} {{סי|מ}}וֹעֵל וְגוֹזֵל יָשִׁיב קֶרֶן וָחֹמֶשׁ, וּבְאָשָׁם שִׁגְגָתוֹ יָפֵר.{{ש}} וְאָשָׁם תָּלוּי וּלְנֶחֱרֶפֶת, וְהֶקְדֵּשׁ בַּחֲמִישִׁיתוֹ '''לְכַפֵּר'''. {{סי|לְ}}'''כַפֵּר''' מַגַּע חַטָּאת וְדָמָהּ בְּכָל כְּלִי כְּחֻקַּת תְּמִימָה.{{ש}} הַלְוִיִּם יָרִימוּ מִמַּעְשְׂרוֹתָם לִמְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה.{{ש}} {{סי|כֹּ}}ה תְבָרְכוּ וְזֶה חָקְכֶם, חֲמִשִּׁים וּשְׁמֹנֶה מִצְוֹת שַׁלְמָה.{{ש}} וְקַדֵּשׁ מְכַהֵן מִן הַנָּפֶשׁ, כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ '''יִטַּמָּא'''. {{סי|יִ}}'''טַּמָּא''' מִן נִבְלַת בֶּהֱמַת טֹהַר, הַנֹּגֵעַ וְהַנֹּשֵׂא וְהָאֹכֵל כַּחֹק.{{ש}} וְנוֹגֵעַ בִּטְמֵאָה וְנוֹשְׂאָהּ, וְנוֹגֵעַ בַּשֶּׁרֶץ בִּדְחֹק.{{ש}} {{סי|טֻ}}מְאַת כֵּלִים וְשֶׁבֶר חֶרֶשׂ, אֹכֶל וּמַשְׁקֶה וְזֵרוּעַ בִּמְחֹק.{{ש}} תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ, בְּמַעֲיָן וָבֹר לִלְמֹד '''חֹק'''. {{סי|חֹ}}'''ק''' שִׁכְבַת זֶרַע לָרֹאֶה וִיצוּעוֹ וּלְשֹׁכֶבֶת חֵיקוֹ מֵהַמְרוֹת.{{ש}} דָּתֵי זָב וְטָהֳרָתוֹ וְקָרְבָּנוֹ, נִדָּה וּבוֹעֲלָהּ נִזְהָרוֹת.{{ש}} {{סי|זָ}}בָה לִסְפֹּר וּלְהַקְרִיב, שָׁבוּעַ וּשְׁבוּעַיִם לַיֹּלֶדֶת סְפוּרוֹת.{{ש}} שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה וְכִפְלָם, וּלְהָבִיא קָרְבָּן '''וּלְהוֹרוֹת'''. {{סי|וּ}}'''לְהוֹרוֹת''' מַרְאֶה עוֹר הַבָּשָׂר, הַבַּהֶרֶת וְהַמִּחְיָה רְתוּקִים.{{ש}} אִם פָּרֹחַ וְהַצָּרֶבֶת, קָרַחַת וּרְעוּתָהּ וְהַנְּתָקִים.{{ש}} {{סי|הַ}}בֹּהַק לְטַהֵר וְהַבֶּגֶד, לְעֹשֶׁר הַמִּטַּהֵר וּלְעָנְיוֹ חֻקִּים.{{ש}} חֻקֵּי הַבַּיִת וְטַהֲרוֹתָיו, וְאָז יִירְשׁוּ בָּמוֹ '''דְּבֵקִים'''. {{סי|דְּ}}'''בֵקִים''' בַּמֵּת יִתְחַטְּאוּן בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי כִּכְתָבָם.{{ש}} מַזֵּה מִי הַנִּדָּה יְכַבֵּס, וְכֵן יִטְמָא הַנֹּגֵע בָּם.{{ש}} {{סי|גְּ}}מָר אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת פְּרִישַׁת טְמָאוֹת מִלְּקָרְבָם.{{ש}} הֻכְלְלוּ מֵאָה וְשָׁלֹשׁ מִצְוֹת כְּהֻנָּה כְּהִתְעָרְבוּ '''בָם'''. {{סי|בָּ}}'''ם''' כְּנִכְלְלוּ הָרִאשׁוֹנוֹת, נִמְצְאוּ מָאתַיִם נְגֹהִים.{{ש}} אֵלֶּה הֵם מִצְוֹת עֲשֵׂה, דִּבְרֵי חָכְמוֹת רָאמוֹת גְּבֹהִים.{{ש}} {{סי|אָ}}זְנְךָ הַט וּשְׁמַע וַעֲשֵׂה, שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה מִבַּלָּהִים.{{ש}} אֵין חֵקֶר לִשְׂכַר עֹשֵׂיהֶם, וְאַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע '''אֱלֹהִים'''. {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}'''לֹהִים''' אֲחֵרִים לֹא יִהְיֶה לָּךְ, לֹא תַעֲשֵׂם וְלֹא תָעָבְדֵם וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם.{{ש}} וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה וְצִפּוּיֶהָ, וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ זִכְרוֹנֵיהֶם.{{ש}} {{סי|בַּ}}ל תָּקִים אֲשֵׁרָה וּמַצֵּבָה וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לְמַעֲנֵיהֶם.{{ש}} אַל תֹּאכְלוּ מִזִּבְחָם, וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקּוֹת '''גּוֹיֵהֶם'''. {{סי|גּ}}'''וֹיֵהֶם''', מִכְּרֹת לָמוֹ בְּרִית וּמֵהִתְחַתֵּן בָּם הִזָּהֵרוּ.{{ש}} אֹבוֹת וְיִדְּעֹנִים לֹא תִלְמָדוּ, וּמִשְּׁאֹל בְּפַחֲזוּתָם הִוָּסֵרוּ. {{ש}} {{סי|דְּ}}חוּ נְחָשִׁים וְעוֹנְנִים, וְקֹסֵם מְכַשֵּׁף וְחֹבֵר וְדוֹרְשֵׁי מֵת תִּזְרוּ.{{ש}} מִקְּרֹחַ וְהַקֵּף וְהַשְׁחֵת, מִשֶּׂרֶט וּכְתֹבֶת, '''הִנָּזֵרוּ'''. {{סי|הִ}}'''נָּזְרוּ''' פֶּן תִּשָּׁבְעוּ לַשָּׁוְא וְלַשֶּׁקֶר, וְלֹא תְחַלְּלוּ שֵׁם אָדוֹן.{{ש}} לֹא תַעֲנֶה שָׁוְא וְתִשָּׂא שָׁמְעוֹ, וְתָשֵׁת יָדְךָ לֶחָנֵף וְרַבֵּי מָדוֹן.{{ש}} {{סי|וְ}}עַל רִב לִנְטֹת וְגַם מִשְׁפָּט וְהַכֵּר פָּנִים וְקַחַת שֹׁחַד לַאֲבַדּוֹן.{{ש}} עֶוֶל מִשְׁפָּט וּשְׂאֵת פְּנֵי דַל וְהִדּוּר, פֶּן תְּכַחֲשׁוּן '''זָדוֹן'''. {{סי|זָ}}'''דוֹן''' לֹא תְזִידוּן לָאֹר נָשִׂיא, לְקַלֵּל שׁופֵט, וּלְהַקְשׁוֹת עֹרֶף.{{ש}} לַעֲשֹׁק וְלִגְזֹל וְלָלִין פְּעֻלָּה, לִנְקֹם וְלִנְטֹר וּלְהַכְשִׁיל מִטָּרֵף.{{ש}} {{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִכָּל אֵלֶּה, וּשְׂאֵת חֵטְא, וְחֵרֵשׁ מִלְּחָרֵף.{{ש}} מִשְּׂנֹא וּמֵרְצֹחַ וְרָכִיל, וּמֵעֲמֹד עַל דַּם '''טָרֶף'''. {{סי|טֶ}}'''רֶף''' אֵבֶר מִן הֶחָי וְגִיד הַנָּשֶׁה, נְבֵלָה וּטְרֵפָה חֵלֶב וָדָם.{{ש}} עַל הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ, וּבָשָׂר בֶּחָלָב, אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּהִתְיַחֲדָם.{{ש}} {{סי|י}}וֹצֵא חוּץ מִסִּמָּנֵי דָג, וְהַחַיָּה וְהָעוֹף וְהֶחָגָב בְּנוּדָם.{{ש}} וְרִמְשֵׂי אֶרֶץ בַּל יֹאכְלוּ עַמִּי, אַל יְשַׁקְּצוּ וִיטַמְּאוּ בָם '''כְּבוֹדָם'''. {{סי|כְּ}}'''בוֹדָם''' הַלֵּוִי לֹא יַעַזְבוּנְהוּ, לֹא יְעַנּוּן יָתוֹם וְאַלְמָנָה פֶּן אֶחֱרֶה.{{ש}} בַּל יוֹנוּ גֵר וְיִלְחֲצוּהוּ, וְיִקְּחוּ כֹפֶר לָרֹצֵחַ מִתְגָּרֶה.{{ש}} {{סי|לֹ}}א יוֹנוּ רֵעַ וִיאַמְּצוּ לֵבָב, הַמִּדָּה וְהַמִּשְׁקָל וְהַמְשׂוּרָה לְהַמְרֵה.{{ש}} לֹא תַחְמֹד וְלֹא תִגְנֹב וְלֹא תִנְאָף, זֶה כְּלַל '''מַעֲרֶה'''. {{סי|מַ}}'''עֲרֶה''' אֵם וְאֵשֶׁת אֵם וְהַכַּלָּה וְהַנִּדָּה וְאֵשֶׁת אִישׁ בָּם קִנֵּאתִי.{{ש}} שְׁלֹשָׁה דֹרוֹת מִזַּרְעֶךָ, וְכָהֵם מֵחֲמוֹתְךָ גִּנִּיתִי.{{ש}} {{סי|נְ}}וַת אָח וְדוֹד וְאָחוֹת, אַחְיוֹת אָב וָאֵם, פִּנִּיתִי.{{ש}} אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה, כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה '''שָׂנֵאתִי'''. {{סי|שָׂ}}'''נֵאתִי''' אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ, קָדֵשׁ וקְדֵשָׁה, וִיבָמָה הַחוּצָה.{{ש}} וּגְרוּשָׁה אַחֲרֵי הֻטַּמָּאָתתתה, וְאַל תְּחַלֵּל בִּתְּךָ לִנְאָצָה.{{ש}} {{סי|עַ}}גְבוּת זָכָר וְזִרְמַת בְּהֵמָה, וּבַל תַּרְבִיעֶנָּה אִשָּׁה לְשִׁמְצָה.{{ש}} וְמֵהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ זֶרַע, וּמִלְּסָרֵס כָּל חַיָּה '''פְרוּצָה'''. {{סי|פְּ}}'''רוּצָה''' תִּלְבֹּשֶׁת שַׁעַטְנֵז, וּבַל תִּתְעַלֵּם מֵאֲבֵדָה וְנֹפֵל.{{ש}} לֹא תַשִּׁיכוּ וְלֹא תְשִׂימֶנְהוּ וּתְהִי כְנֹשֶׁה וּתְמַשְׁכֵּן הַשָּׁפֵל.{{ש}} {{סי|צ}}וּר לֹא תְנַסּוּ וְתִתְּצוּ מוֹרָאוֹ, וְלֹא תִשְׁמַע אֶל נָבִיא שֶׁקֶר טֹפֵל.{{ש}} לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב, וּבֶגֶד אַלְמָנָה אֵלֶיהָ '''קַפֵּל'''. {{סי|קַ}}'''פֵּל''' כְּלִי גֶּבֶר מֵאִשָּׁה וְהַחֲלֵף, וּבַל תַּסְגִּיר לְאֶרֶץ מְרָתַיִם.{{ש}} זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ, לֹא תִתְעַשֵּׁת בַּנֶּגַע לְמַרְאֵה עֵינָיִם.{{ש}} {{סי|רַ}}ק לֹא תִקַּח הָאֵם, וְעָרְלָה, וְלֹא יִדְבַּק חֵרֶם בְּיָדָיִם.{{ש}} נָקִי בַדִּין מֵעֲנֹשׁ, מִבַּיִת וּמִכִּיס מִדּוֹת '''שְׁתָּיִם'''. {{סי|שְׁ}}'''תַּיִם''' וְאַרְבָּעִים וּמֵאָה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה הָרָע.{{ש}} אֵלֶּה הֵם חוֹבוֹת הַגּוּף, וּשְׁתַּיִם הַקִּיצוֹנוֹת מֵהִשְׂתָּרַע.{{ש}} {{סי|תָּ}}גוּר כִּי אֲנִי דַיָּן לְהִפָּרַע, וְלֹא יְגוּרֵנִי רָע.{{ש}} לֹא תוֹסֵף עָלָיו, וּמִמֶּנּוּ לֹא '''תִגְרָע'''. {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}'''גְרַע''' זֶרַע וְקָצִיר בַּשְּׁבִיעִית, וּבִשְׁנֵיהֶם בַּיּוֹבֵל מִדִּרְשׁוֹן.{{ש}} אַל תַּחְשְׁבוּ בְלִיַּעַל וְתִגֹּשׂוּ, לֹא תְפָאֵר וּתְעוֹלֵל נִטְשׁוֹן.{{ש}} {{סי|שִׁ}}כְחָה, פֵּאָה, פֶּרֶט וָלֶקֶט, וְלֹא יִצָּבֵא הַנָּקִי בְּרִגְשׁוֹן.{{ש}} לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, נְתַתִּיו זֵכֶר לְיוֹם '''רִאשׁוֹן'''. {{סי|רִ}}'''אשׁוֹן''' וּשְׁבִיעִי בַּפֶּסַח שִׁשָּׁה בְּסִיוָן וְהַכֵּסֶא חִוִּיתִיךָ.{{ש}} הֶעָשׂוֹר וְהֶחָג וַעֲצַרְתּוֹ, מִמְּלֶאכֶת עֲבֹדָה הִזְהַרְתִּיךָ.{{ש}} {{סי|קָ}}צִיר חָדָשׁ, וּמַחֲמֶצֶת לֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָּצֵא פְּקַדְתִּיךָ.{{ש}} נָא וּבָשֵׁל וְשַׁבֵּר עֶצֶם, מֵהוֹתִיר וְהוֹצִיא וְזֶבַח עַל חָמֵץ, '''צִוִּיתִיךָ'''. {{סי|צִ}}'''וִּיתִיךָ''' בַּל תִּפְסַח בִּשְׁעָרֶיךָ, נֵכָר וְעָרֵל וְתוֹשָׁב לֹא יִכְרוּ עָלָיו.{{ש}} בַּל תַּעֲבֹר וְתֵצֵא גְבוּל בַּשַּׁבָּת, שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע מִצְוֹת זְמָן נִקְווּ אֵלָיו.{{ש}} {{סי|פִּ}}טּוּם שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת וְלֹא יִסָּךְ וְזָר בַּל יִקְרַב הֵיכָלָיו.{{ש}} לֹא תַעֲלוּ עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ '''עָלָיו'''. {{סי|עָ}}'''לָיו''' אֵין מַעֲלוֹת, וַהֲנָפַת חֶרֶב, וְתִכְבֶּה אֵשׁ הַחִיצוֹן לִרְגֹּעַ.{{ש}} מֵאֲכֹל חַטָּאת פְּנִימָה וּמִנְחַת כֹּהֵן, מוּמָם וְטָמֵא מִלִּנְגֹּעַ.{{ש}} {{סי|שִׂ}}ימַת שֶׁמֶן וְזַכָּה בְּמִנְחַת חָב, וְהַבְדָּלַת מָלוּק בִּפְגֹעַ.{{ש}} אַל תַּקְטִירוּ שְׂאֹר וּדְבָשׁ, וְטָמֵא לְהַקְרִיב לְבִלְתִּי '''נְגֹעַ'''. {{סי|נְ}}'''גֹעַ''' אֵין לַיֹּלֶדֶת וְלֹא תָבֹא, וְטָמֵא לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ.{{ש}} מוּמֵי בְהֵמָה מִשְּׁחֹט וּמֵהַקְרִיב, וְשָׂרוּעַ לְנֵדֶר בַּל תַּקְדֵּשׁ.{{ש}} {{סי|מֵ}}הוֹתִיר תּוֹדָה וּמִלְּחַמֵּץ מִנְחָה, וְלֹא יָלִין חֵלֶב חוּץ הַקֹּדֶשׁ.{{ש}} פֶּן תַּעֲלֶה בְּכָל מָקוֹם, אֶתְנָן וּמְחִיר מֵהָבִיא '''לַקֹּדֶשׁ'''. {{סי|לַ}}'''קֹּדֶשׁ''' אִם נִטְמָא לֹא יֵאָכֵל, וּמִבֶּן נֵכָר לֹא יֶאֱתָיוּ.{{ש}} לְוִיַּי לֹא יִגְּעוּ וְיִרְאוּ כְּבַלַּע, וְיַעַבְרוּ מֵחֲמִשִּׁים, וּבְחֶלְבּוֹ יִשְׁוָיוּ.{{ש}} {{סי|כֹּ}}הֲנַי לֹא יְחַלְּלוּ קָדָשַׁי, וּבַל יֹאכְלוּ בִּגְבוּלִין וְיִשְׁתָּיוּ.{{ש}} הֵן אֵלֶּה מִצְוֹת לְקָרְבְּנֵיהֶם, עִם לֹא יָמִיר אַרְבָּעִים '''יִהְיוּ'''. {{סי|יִ}}'''הְיוּ''' קְדֹשִׁים מִטֻּמְאַת מֵת, מִגְּרוּשָׁה חֲלָלָה זֹנָה לְנַקּוֹתָם.{{ש}} גְּדוֹלָם לֹא יִפְרַע וְיִפְרֹם וְיֵצֵא, יְרַחֵק אַלְמָנָה וּקְרוֹבָיו בְּמוֹתָם.{{ש}} {{סי|טַ}}רְפָּם אֵשֶׁת זָר לֹא תֹאכֵל, בַּל יִפְדּוּ חֵרֶם וְיַקְדִּישׁוּ בְכוֹרוֹתָם.{{ש}} לֹא יַסְגִּירוּ חָלוּט וְיִשְׁכָּרוּ, וּבַל יִנְחֲלוּ זוּלָתִי '''חֻקּוֹתָם'''. {{סי|חֻ}}'''קּוֹתָם''' נוֹסָפוֹת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה, כֻּלָּם תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם נְכוֹנִים.{{ש}} הַמֶּלֶךְ אַל יָשִׁיב עָם, וְאַל יַרְבֶּה סוּסִים וְנָשִׁים וּמָמוֹנִים.{{ש}} {{סי|ז}}וֹמֵם נֶדֶר לֹא יַחֵל, בַּל יְאַחֲרֵהוּ, וּמְלֵאַת זֵרְעוֹנִים.{{ש}} אַל יְגַלַּח הַנָּזִיר וְיִטַּמָּא וְיֵשְׁתְּ דַּם עֵנָב '''וּגְפָנִים'''. {{סי|וּ}}'''גְפָנִים''' פֶּן תִּקְדַּשׁ וְכִלְאֵי זֶרַע, וְרִבְעֵי בְהֵמוֹת מוּנָחוֹת.{{ש}} לֹא תִתְעַמֵּר וְתַשְׁחִית עֵץ וְיוֹסִיף הַמַּלְקֶה עֲלֵי נְכוֹחוֹת.{{ש}} {{סי|הַ}}מִּגְרָשׁ לֹא יִמָּכֵר, וְהַמַּעֲשֵׂר לַמֵּת וְלַטָּמֵא וְלַאֲנָחוֹת.{{ש}} וּמִקְנָה הַנִּמְכֶּרֶת בַּל יִגָּאֵל, עֲבֹדָה וְגִזָּה מִקֳּדָשִׁים '''דְּחוֹת'''. {{סי|דְּ}}'''חוֹת''' מִן הַקָּהָל פָּצוּעַ וְכָרוּת, מַמְזֵר, עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי.{{ש}} לֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם לָעַד, מִצְרִי וַאֲדוֹמִי עַד שְׁלֹשָׁה מֵהָבִיא.{{ש}} {{סי|גַּ}}רְזֶן לֹא תָנִיף וְתִתֵּן אֶל כֶּלִי, וְתַחֲרֹשׁ בְּכִלְאַיִם כְּתַעֲבִי.{{ש}} לֹא יֵעָבֵד בַּנָּחַל, וְלֹא תִבָּנֶה עִיר בָּגְדָה '''בִי'''. {{סי|בִּ}}'''י''' הִשְׁבַּעְתִּיךָ לֹא תַסִּיג וְתַחְסֹם, וְאָחִיךָ בְּפֶרֶךְ לֹא תְכַלֶּה.{{ש}} פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם, וְעִבְרִית לְעַם נָכְרִי לֹא תְסֻלֶּה.{{ש}} {{סי|א}}וֹנֵס וְהַמַּלְשִׁין בַּל יְשַׁלֵּחוּ, מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת לְמַלֵּא.{{ש}} הַכֹּל מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, לֹא תַעֲשֶׂה אַחַת מִמִּצְוֹת '''אֵלֶּה'''. {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}'''לֶּה''' שִׁבְעִים וְאֶחָד הַמּוּמָתִים, מִצְוָתָם שֵׁנִית לְבֵית דִּין הֶחֱזַרְתִּי.{{ש}} בְּשֶׁבַע דְּרָכִים לְהַשְׁמִיד תְּמוּתַת זֵדִים פִּזַּרְתִּי.{{ש}} {{סי|בְּ}}רֶשֶׁף וְרֶגֶם וְרֶצַח, וּמָוֶת מִבְּלִי רֹשֶׁם הִזְהַרְתִּי.{{ש}} כָּרֵת וְאָבְדַן מֵאִתִּי, וּפִגְעוֹן הַמְקַנְּאִים '''גָּזָרְתִּי'''. {{סי|גָּ}}'''זַרְתִּי''' עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לְכָרֵת, מֹשֵׁךְ עָרְלַת בְּשָׂרוֹ מִחוּץ.{{ש}} לֹא פָסַח, וְלֹא הִתְעַנָּה, וּבַכִּפּוּרִים בִּמְלַאכְתּוֹ נָחוּץ.{{ש}} {{סי|דָּ}}ם וָחֵלֶב הָאוֹכְלֵמוֹ, וְטָמֵא, בְּאָכְלוֹ קֹדֶשׁ לַחוּץ.{{ש}} וְהַבָּא בֵיתִי וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו, הַשּׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה '''הַחוּץ'''. {{סי|הַ}}'''חוּץ''' רֹקֵחַ שַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי, וְהַסָּךְ מִשְׁחָתִי בְּמִרְמָה.{{ש}} לוֹעֲטֵי נוֹתָר וּפִגּוּל וְחָמֵץ בַּפֶּסַח לְלָחְמָה.{{ש}} {{סי|וְ}}גַם אֵלֶּה יִסָּפְרוּ שֵׁנִית, כִּי מִצְוָתִי לְהַכְרִיתָם יָזְמָה.{{ש}} אַף הַמַּעֲרֶה מְקוֹר נִדָּה, כִּי הִיא '''זִמָּה'''. {{סי|זִ}}'''מָּה''' מִבּוֹא הָאָחוֹת, וַאֲשֶׁר אַחֲיוֹת הוֹרָיו צֹעֶה.{{ש}} דּוֹדָתוֹ וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְאֵשֶׁת אָחִיו לִבְלִי חֹק מִמַּתְעֶה.{{ש}} {{סי|חָ}}רֹג תַּחַרְגוּ מִכֻּלָּנָה, פֶּן אַכְרִית כְּפֶרֶץ נִבְעֶה.{{ש}} וְאַחֲרֵיהֶם סְקֹל שְׁמֹנָה עָשָׂר, בַּתְּחִלָּה מֵסִית '''טוֹעֶה'''. {{סי|ט}}'''וֹעֶה''' וּמַדִּיחַ רֵעֵהוּ וּמִתְלַהְלֵהַּ בְּאוֹבוֹ וְיִדְּעוֹנוֹ.{{ש}} מְגַדֵּף וְעוֹבֵד אֵל נֵכָר, אַף הַמַּעֲבִיר לוֹ אֶת בְּנוֹ.{{ש}} {{סי|יֶ}}לֶד סוֹרֵר וּמוֹרֶה, וְהַמְקַלֵּל הוֹרָיו בְּמַעֲנוֹ.{{ש}} מְכַשֵּׁף, וּבָא אֱלֵי אֵם, כִּי עָמַד עַל '''כַּנּוֹ'''. {{סי|כַּ}}'''נּוֹ''' בְּרֶדֶת עֲדֵי כַלָּתוֹ, וְאֵשֶׁת אָבִיו יְעוּדָה.{{ש}} עַל תַּבְלִית מִשְׁכְּבֵי בְהֵמָה, וְתוֹעֲבַת זָכוּר צְמוּדָה. {{ש}} {{סי|לְ}}פִי כְבוֹד הַשַּׁבָּת מְחַלְּלֶיהָ, וּבָאֵי מְאוֹרָשָׂה חֲמוּדָה.{{ש}} לִרְגָבִים וְגַל אֲבָנִים יֻנְקָמוּ מְדַדְתִּים מִדָּה כְּנֶגֶד '''מִדָּה'''. {{סי|מִ}}'''דָּה''' שֵׁנִית אָשִׁיב זֵכֶר אֵלֶּה, לְהוֹדִיעַ כִּי הֵמָּה הַנִּשְׂרָפִים.{{ש}} שְׁלֹשָׁה מִיּוֹצְאֵי יְרֵכוֹ, וְכָהֵנָּה מֵעֶזְרָתוֹ רְצוּפִים. {{ש}} {{סי|נָ}}שִׁים שָׁלֹשׁ לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, וּבַת כֹּהֵן תּוּקַד לִרְשָׁפִים.{{ש}} עֶשֶׂר עֲבֵרוֹת אֵלֶּה, בְּנַפְשׁוֹתָם לְבַדָּנָה '''שְׂרוּפִים'''. {{סי|שְׂ}}'''רוּפִים''', כְּמִסְפָּרָם עֲשָׂרָה אֲחֵרִים יָמוּתוּ בִּידֵי שָׁמָיִם.{{ש}} הָאוֹכֵל טֶבֶל וּתְרוּמָה, וְכֹהֵן בְּטַמְּאוֹ קָדְשֵׁי שָׁמָיִם.{{ש}} {{סי|ע}}וֹרֵךְ שַׁי בְּטֻמְאָה, וְשָׁכוּר וְזָר וּטְבוּל עַרְבַּיִם.{{ש}} חֲסַר כִּפּוּר וּפָרוּעַ, מִבְּלִי רְחֹץ יָדַיִם '''וּפְעָמָיִם'''. {{סי|פַּ}}'''עֲמַיִם''' אַזְכִּיר שְׁמֹנַת אֵלֶּה, לְעֹנֶשׁ חֶנֶק חֲצַבְתִּים.{{ש}} גֹּנֵב נֶפֶשׁ וּמַמְרֶה חֲכָמַי וּמַכֵּה אָב וָאֵם, הֶעֱצַבְתִּים.{{ש}} {{סי|צ}}וֹפֶה עִם אֱלֹהַי לֶאֱלִיל וְהַמְשַׁקְּרִים בְּאִמְרֵי פִי, חֲצַבְתִּים.{{ש}} הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, זוֹמְמֵי כֹהֶנֶת וְזוֹנֶיהָ, '''קְצַבְתִּים'''. {{סי|קְ}}'''צַבְתִּים''' שְׁנֵי אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים, וְהֵם כְּטָפֵל יְדוּעִים.{{ש}} תַּחְתָּם אָבִיא גוֹנְבֵי קְסָוֹת וּבוֹעֵל אֲרַמִּית, מְקַנְּאֵיהֶם פּוֹגְעִים.{{ש}} {{סי|רֹ}}צֵחַ וְאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת, שְׁנֵיהֶם לְפִי חֶרֶב גֹּוְעִים.{{ש}} פְּרָט שִׁבְעַת מִינֵי מָוֶת, כְּלָל אַחַת '''וְשִׁבְעִים'''. {{סי|שִׁ}}'''בְעִים''' וְאֶחָד סַנְהֶדְרַי, וְשֹׁפְטִים עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בִקְטַנָּה.{{ש}} יִכָּרְתוּ רְשָׁעִים מֵאֶרֶץ, וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה.{{ש}} {{סי|תְּ}}מִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ, וְלַחֲכָמִים לְבַדָּם נִתָּנָה.{{ש}} אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק '''תְּבוּנָה'''. {{הור|סימן: '''תשר"ק'''; '''סעיד בן יוסף אלוף חזק ואמץ'''}} {{סי|תְּ}}'''בוּנָה''' אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם, כָּל הָאֻמִּים עוּשׂוּ וָבֹאוּ.{{ש}} {{סי|שֵׂ|1}}כֶל חָכְמַת בָּנַי וּבִינָתָם תִּרְאוּ חֲתַת וְתִירָאוּ.{{ש}} {{סי|שִׁ}}שִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לָהֶם נִקְרָאוּ.{{ש}} {{סי|שִׂ|1}}יחוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל וּכְבוֹדָם '''רְאוּ'''. {{סי|רְ}}'''אוּ''' שֹׁפְטֵיהֶם וְשֹׁטְרֵיהֶם מַה נֶּהְדְּרוּ בְמַרְאָם.{{ש}} {{סי|עַ|1}}ל פִּי שְׁנֵי עֵדִים, וְיֵחָקְרוּ הֵיטֵב בְּמִלֻּאָם.{{ש}} {{סי|קָ}}מֵי סָרָה כַּאֲשֶׁר זָמְמוּ, וּמִן הַלִּשְׁכָּה יִלְמְדוּ פְּלִיאָם.{{ש}} {{סי|ע|1}}וֹרְכֵי מִלְחֶמֶת מַה יָּפוּ, בַּהֲשִׁיבָם הַמְחַנְּכִים מִן '''צְבָאָם'''. {{סי|צְ}}'''בָאָם''' בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה מַחֲנֵיהֶם מְקַדְּשִׁים וּמְכַבְּדִים.{{ש}} {{סי|יִ|1}}צֹּרוּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ וְיַעַרְפוּ לְכַפֵּר דְּמֵי נוֹדְדִים.{{ש}} {{סי|פָּ}}רָשַׁת מַלְקוֹת יְיַסְּרוּן, וְהֵם בִּתְרוּעַת מֶלֶךְ נוֹעָדִים. {{ש}} {{סי|יִ|1}}קְרְאוּ לְשָׁלוֹם בַּקְּרָב, וְהַמַּשְׁלִימִים יִהְיוּ לָמוֹ '''עֲבָדִים'''. {{סי|עֲ}}'''בָדִים''' הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה מִשְׁפְּטֵי חֻקָּם לְגַלּוֹת.{{ש}} {{סי|דִּ|1}}ין הַחֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ וּבְהָרָה וּמַשְׁחִית עַיִן וּמַכֶּה בַּשֵׁבֶט בְּכַלּוֹת.{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר נַגָּח וְנוֹגֵף וְגוּמָּץ, הַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֶר לְתַגְמוּלוֹת.{{ש}} {{סי|בְּ|1}}שֹׁמְרֵי חִנָּם וְשָׂכָר וְהַשֹּׂכֵר וְהַשּׁוֹאֵל וּפָרָשַׁת '''נְחָלוֹת'''. {{סי|נְ}}'''חָלוֹת''' וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת, וְהַבְּכוֹר פִּי שְׁנַיִם יָכִיל.{{ש}} {{סי|נ|1}}וֹתְנֵי מוּם וּמִשְׁפְּטֵיהֶם, וְהָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה בְּהַנְכִיל.{{ש}} {{סי|מ}}וֹצִיא דִּבָּה לַעֲנֹשׁ, וּמַחֲזֶקֶת מְבוּשִׁים לְהַשְׁכִּיל.{{ש}} {{סי|יִ|1}}קְבְּרוּ נִבְלַת הַתָּלוּי, תַּשְׁלוּמֵי כֵפֶל וְכִפְלַיִם '''לְהַשְׂכִּיל'''. {{סי|לְ}}'''הַשְׂכִּיל''' עַל מְצִיאַת שָׂדֶה כִּי תִנָּקֶה מֵהָחְפָּר.{{ש}} {{סי|וְ|1}}קִדַּשְׁתֶּם שְׁנַת הַדְּרוֹר בְּהַעֲבָרַת שׁוֹפָר.{{ש}} {{סי|כָּ}}ל מוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ פֵּרַשְׁתִּי בִּגְאֻלַּת מֶכֶר נִשְׁפַּר.{{ש}} {{סי|סְ|1}}כוּם אַרְבָּעִים מִצְוֹת וּנִמְכָּר לְגוֹי בְּפִדְיוֹן '''יְכֻפָּר'''. {{סי|יְ}}'''כֻפַּר''' לָכֶם בְּשַׁבַּתְּכֶם בְּחַטַּאת כִּפּוּרִים עַל הַסֵּדֶר.{{ש}} {{סי|פָּ|1}}רָשַׁת תְּמִידִין גַּם מוּסָפִין, וּפָרָה לְמִשְׁמֶרֶת בְּתֶדֶר.{{ש}} {{סי|טֶ}}נֶא הָעֹמֶר וְהַבִּכוּרִים, וְשִׁלּוּחַ טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה הֶדֶר.{{ש}} {{סי|אַ|1}}הֲרֹן וּבָנָיו לְמִלּוּאֵיהֶם, וְטָהֳרַת בְּנֵי לֵוִי לָבֹא '''חֶדֶר'''. {{סי|חֶ}}'''דֶר''' הַמִּשְׁכָּן מַה נִּכְבָּד, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ בַּמַּחֲנֶה.{{ש}} {{סי|אֲ|1}}רוֹן הַבְּרִית וְהַשֻּׁלְחָן, וְאוֹר הַמְּנוֹרָה לֹא יְשֻׁנֶּה.{{ש}} {{סי|זָ}}הָב מְזֻקָּק לִקְטֹרֶת וּנְחֹשֶׁת נָבוּב לְדַשְּׁנֶה.{{ש}} {{סי|לִ|1}}כְרֹת בִּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת בְּרִיתוֹת אַרְבָּעִים '''וּשְׁמֹנֶה'''. {{סי|וּ}}'''שְׁמֹנֶה''' וְאַרְבָּעִים מִגְרְשֵׁי לֵוִי, שֵׁשׁ מֵהֶן לְמִקְלָט בְּגָדְרִי.{{ש}} {{סי|לִ|1}}כְתֹּב תּוֹרָתִי עַל אֲבָנִים, זֵכֶר הַמְּזַנְּבִים בְּעֶדְרִי.{{ש}} {{סי|הַ}}שְּׁמֹנָה בְּגָדִים לְתִפְאֶרֶת, וְשֶׁמֶן זַךְ לִמְאוֹר דְּבִירִי.{{ש}} {{סי|וְ|1}}שֶׁמֶן רוֹקֵחַ וְהַמְמֻלָּח, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת '''דְּבָרִי'''. {{סי|דְּ}}'''בָרִי''' הִגַּדְתִּי לְיַעֲקֹב, אוֹתוֹ מִכָּל גּוֹי בְּאַשְּׁרִי.{{ש}} {{סי|פִּ|1}}נּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא יְכִילֻהוּ, אַל תְּפִירֵהוּ כִּי אַתָּה בָּחֳרִי.{{ש}} {{סי|גּ}}וֹי אֶחָד בָּאָרֶץ נְטַעְתִּיךָ, הֶעֱטִיתִיךָ כָּלִיל הוּא בַהֲדָרִי.{{ש}} {{סי|פְּ|1}}אֵר בְּךָ אֶתְפָּאֵר כְּמַלְאָכִי, עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל '''בְּחִירִי'''. {{סי|בְּ}}'''חִירִי''' הִנֵּה אֵלֶּה מִצְוֹתַי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִסְפָּרָם.{{ש}} {{סי|אָ}}נָּא יְיָ זְכֹר לִמְקַבְּלֵיהֶם וְאִם דַּל מִמַּעַשׂ דּוֹרָם.{{ש}} כַּאֲשֶׁר זִכִּיתָנוּ לְהַזְכִּירָם זַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹתָם וּלְשָׁמְרָם. {{#קטע:אז שש מאות|רס"ג}} [[קטגוריה:רב סעדיה גאון]] [[קטגוריה:מוני המצוות]] [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] kdyqz8rewdda0aejm8n1wvewt7axoje 3101990 3101985 2026-11-07T23:41:33Z Yack67 27395 3101990 wikitext text/x-wiki {{הור2|אזהרות לחג השבועות מרס"ג. בסידורו מכונה הפיוט 'תרי"ג מצוות'.}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}ת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, וְאוֹתוֹ תַעֲבֹד בִּתְפִלָּה.{{ש}} עֶרֶב וָבֹקֶר יַחֲדֵהוּ, בְּאוֹת וְטוֹטָפוֹת לִתְהִלָּה.{{ש}} {{סי|בִּ}}כְנָפֶיךָ צִיצִת נֶצַח, וּבִפְתָחֶיךָ מְזוּזָה סֶלָה.{{ש}} כַּבֵּד הוֹרֶיךָ, יְרָא מֵהֶם, כִּי אֵל נָתַן לָמוֹ '''גְּדֻלָּה'''. {{סי|גְּ}}'''דֻלָּה''' לִזְקֵנַי וְהַדְרָתָם, וּמוֹרָא לְמִקְדָּשׁ, תָּקִים.{{ש}} לִלְמֹד וּלְלַמֵּד דָּת, וְהַמֶּלֶךְ יִקְרָאֶנָּה לָעָם בִּלְהָקִים.{{ש}} {{סי|דְּ}}חֵה הָאֱלִילִים וְנִתַּצְתָּם, וְרֵעֶיךָ כָּמוֹךָ תַחְשְׁקֵם.{{ש}} הָבִיאָה כֹּפֶר וְצֶדֶק תִּרְדֹּף, וּמִשְׁקְלוֹתֶיךָ לְצֶדֶק '''הָקֵם'''. {{סי|הָ}}'''קֵם''' תָּקִים וְעָזֹב תַּעֲזֹב, וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיט דֵּי חֶסְרוֹן.{{ש}} הָשֵׁב תָּשִׁיב אֲבֵדָה, וְהַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, וְהוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְכִשְׁרוֹן.{{ש}} {{סי|וְ}}חֵי אָחִיךָ עִמָּךְ וּבֵרַכְתָּ בְשָׂבְעֲךָ בְּרֹן.{{ש}} הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ לִבְרִית '''זִכָּרוֹן'''. {{סי|זִ}}'''כָּרוֹן''' שָׁמוֹר הַשַּׁבָּת, אַתָּה וּבָנֶיךָ וַעֲבָדֶיךָ וּבְהֶמְתְּךָ יִשְׁבְּתוּ בוֹ.{{ש}} רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי בְּנִיסָן עֲצֶרֶת וּתְרוּעָה, קֹדֶשׁ לְנָקְבוֹ.{{ש}} {{סי|חֻ}}קַּת הַכִּפּוּרִים קַדְּשֵׁהוּ, וְהֶחָג וְהַשְּׁמִינִי בוֹ.{{ש}} שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג, וּמַתְּנַת יָד כְּבִרְכַּת '''טוּבוֹ'''. {{סי|ט}}'''וּבוֹ''' בְּפֶסַח מַצָּה וּמָרוֹר, לְבָעֵר חָמֵץ וּלְכַלּוֹת.{{ש}} שָׁבוּעוֹת וְסֻכָּה וְלוּלָב, תְּקִיעָה וְעִנּוּי מִמַּאֲכָלוֹת.{{ש}} {{סי|יַ}}רְחֵי עִבּוּר וּפֶסַח שֵׁנִי, וְשִׂמְחַת הַחַגִּים לְמַלֹּאת.{{ש}} כְּתֹב זֹאת רֶמֶז מְגִלָּה, וְנֵר יְמֵי חֲנֻכָּה עַד '''כְּלוֹת'''. {{סי|כְּ}}'''לוֹת''' שֵׁשׁ שָׁנִים תַּשְׁמֵט הָאָרֶץ, וּבָהֶם תְּחַפֵּשׁ עֶבֶד עִבְרִי הַנִּלְקָח.{{ש}} שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים וּנְטַשְׁתָּהּ, וְגַם הָרָצוּעַ בָּהּ יְפֻקָּח.{{ש}} {{סי|לָ}}תֵת תְּרוּמָה וְרֵאשִׁית עֲרִיסֶךָ, וְהִלּוּלֵי קֹדֶשׁ מְרֻקָּח.{{ש}} אַף תָּשִׁיב חֲבֹל לִצְרִיכָיו, וּתְבֹרַךְ בְּכָל '''מִקָּח'''. {{סי|מִ}}'''קַּח''' כֶּסֶף וּשְׁטָר וּבִיאָה, בָּם בְּאִשָּׁה תָּרִיד.{{ש}} שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ בְּעוֹדֶנָּה, וּכְרִיתוּת בְּצֵאתָהּ לְהַפְרִיד.{{ש}} {{סי|נִ}}כְסַפְתָּ לִיפַת תֹּאַר גַּיְּרֶנָּה, וְתִבְחֹן הַשּׂוֹטָה מֵהַמְרִיד.{{ש}} יְבִמְתְּךָ חֲלֹץ אוֹ יַבֵּם, אוּלַי יָקוּם '''שָׂרִיד'''. {{סי|שָׂ}}'''רִיד''' מֵהַפִּיל שִׂים מַעֲקֶה, וּפְדֵה פֶּטֶר רֶחֶם בְּהִפָּתֵחַ.{{ש}} וּשְׁגַר בְּהֵמָה יְקַדֵּשׁוּן, וְיִפָּדֶה הָרֶכֶשׁ אוֹ יְנֻתַּח.{{ש}} {{סי|עֵ}}ת הַמְקֻשָּׁרוֹת תְּבַכֵּרְנָה, הַקְדִּישֵׁם מֵאֵין רֶתַח.{{ש}} גֵּרֵי הַצֶּדֶק כָּאֶזְרָח, וְהַנְּבֵלָה לְתוֹשָׁבֵי '''פֶתַח'''. {{סי|פֶּ}}'''תַח''' הַבִּכּוּרִים אִם פִּתֵּחוּ, הֲבִיאֵם, וְתִקְרָא בְמִקְדָּשִׁים.{{ש}} מַעֲשַׂר בְּהֵמָה וּמַעְשֵׂר רִאשׁוֹן, וּמַעְשַׂר אֶבְיוֹנִים מְדוּשִׁים.{{ש}} {{סי|צָ}}עֹד בַּשֵּׁנִי לַבְּחִירָה, אוֹ תִפְדֵּהוּ וְדָמָיו מְקֻדָּשִׁים.{{ש}} וְהִתְוַדִּיתָ בְּקַיְּמָךְ כָּל אֵלֶּה: בִּעַרְתִּי כָּל מַעְשְׂרוֹת '''קֳדָשִׁים'''. {{סי|קֳ}}'''דָשִׁים''' רֵאשִׁית גִּזֶּךָ, וּמַתְּנוֹת זְבָחֶיךָ אַרְבַּע.{{ש}} הִלְכוֹת שְׁחִיטָה תַּחֲקֹר כַּדָּת, וּלְכַסּוֹת דָּם הַנִּבַּע.{{ש}} {{סי|רָ}}חַב גְּבוּלְךָ וְהִתְאַוִּיתָ, תְּדַשְׁנֶה טוּבִי וְתִשְׂבַּע.{{ש}} תֵּט אַחֲרֵי רַבִּים, בְּמִדְרְשֵׁי פָּנִים '''שֶׁבַע'''. {{סי|שֶׁ}}'''בַע''' וְתִשְׁעִים מִצְוֹת עֲשֵׂה אֵלֶּה תָּמִיד תִּגְמֹר.{{ש}} כִּי מִצְוֹת הַגּוּף הֵמָּה, הַשְׂכִּילֵם וּמַעֲדַנֵּיהֶם תִּזְמֹר.{{ש}} {{סי|תְּ}}בוֹאַתְךָ טוֹבָה אֲשֶׁר צָפַנְתִּי, פַָּעַלְתִּי לַחוֹסִים לֵאמֹר:{{ש}} אִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי, חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי '''תִּשְׁמֹר'''. {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}'''שְׁמֹר''' מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ כִּי תִדֹּר וְתַפְלִיא לְהַזִּיר לְרָצוֹן.{{ש}} תַּקְרִיב אִם תִּטְמָא בְּפֶתַע, וְעַל תּוֹרַת נְזִירָךְ לְעֶלְצוֹן.{{ש}} {{סי|שַׁ}}אֲנַנָּה בִּנְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ, לְאָבִיהָ וְאִישָׁהּ הַמֶּלְצוֹן.{{ש}} אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֶבְחֲרָה, בּוֹ תָבִיאוּ קָרְבָּנִי '''רָצוֹן'''. {{סי|רָ}}'''צוֹן''' מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי, עֹלַת בָּקָר וְצֹאן וָעוֹף לְרִצְיוֹן.{{ש}} גַּם שַׁלְמֵי בָקָר וְצֹאן, וְאַרְבָּעִים לַחְמֵי תוֹדַת צִפְיוֹן.{{ש}} {{סי|קָ}}רְבַּן חֲלָבִים לְהָנִיף, חָזֶה וָשׁוֹק, לִמְשָׁרְתֵי חֶבְיוֹן.{{ש}} לִשְׂרֹף נוֹתָר לַבֹּקֶר, עוֹר הָעֹלָה לְכֹהֲנֵי '''צִבְיוֹן'''. {{סי|צִ}}'''בְיוֹן''' מִנְחַת סֹלֶת, מַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת, חַלּוֹת וּרְקִיקֶיהָ, לְהַעֲרֵךְ.{{ש}} בְּרִית מֶלַח וּמַכֹּלֶת קֳדָשִׁים, וּמַחְלְקוֹת מְנָחוֹת תַּדְרֵךְ.{{ש}} {{סי|פִּ}}תֵּי הַחֲבִתִּים וְחֵלֶק כְּחֵלֶק, וּמִמְכַּר מִשְׁמָר הַמְבָרֵךְ.{{ש}} רְחִיצַת מַיִם וּתְרוּמַת דֶּשֶׁן, וּבַעֵר עֲצֵי אִשֵּׁה '''עֵרֶךְ'''. {{סי|עֵ}}'''רֶךְ''' נֶפֶשׁ הָאָדָם כְּפִי שָׁנָיו, וּבְהֵמָה שֶׁלֹּא תָבֹא אוּלָם.{{ש}} עֶרְכֵי בָתִּים וְחֹמֶשׁ בַּעֲלֵיהֶן, שְׂדֵה אֲחֻזָּה וּמִקְנֶה לְגָאֳלָם.{{ש}} {{סי|שְׂ}}עִירֵי עֲבֹדַת נֵכָר לָעָם וְלַיָּחִיד לְהוֹבִילָם.{{ש}} שְׂדֵה חֲרָמִים וְגֵזֶל הַגֵּר, וְחַטָּאת עַל כָּל '''נֶעְלָם'''. {{סי|נֶ}}'''עְלָם''' מִקָּהָל וּמָשִׁיחַ יָבִיא פָּר, וְהַנָּשִׂיא בְּשָׂעִיר יִתְכַּפֵּר.{{ש}} עַם הָאָרֶץ בְּשֶׂה וְגוֹזָלִים וּבַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה לְהַשְׁפֵּר.{{ש}} {{סי|מ}}וֹעֵל וְגוֹזֵל יָשִׁיב קֶרֶן וָחֹמֶשׁ, וּבְאָשָׁם שִׁגְגָתוֹ יָפֵר.{{ש}} וְאָשָׁם תָּלוּי וּלְנֶחֱרֶפֶת, וְהֶקְדֵּשׁ בַּחֲמִישִׁיתוֹ '''לְכַפֵּר'''. {{סי|לְ}}'''כַפֵּר''' מַגַּע חַטָּאת וְדָמָהּ בְּכָל כְּלִי כְּחֻקַּת תְּמִימָה.{{ש}} הַלְוִיִּם יָרִימוּ מִמַּעְשְׂרוֹתָם לִמְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה.{{ש}} {{סי|כֹּ}}ה תְבָרְכוּ וְזֶה חָקְכֶם, חֲמִשִּׁים וּשְׁמֹנֶה מִצְוֹת שַׁלְמָה.{{ש}} וְקַדֵּשׁ מְכַהֵן מִן הַנָּפֶשׁ, כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ '''יִטַּמָּא'''. {{סי|יִ}}'''טַּמָּא''' מִן נִבְלַת בֶּהֱמַת טֹהַר, הַנֹּגֵעַ וְהַנֹּשֵׂא וְהָאֹכֵל כַּחֹק.{{ש}} וְנוֹגֵעַ בִּטְמֵאָה וְנוֹשְׂאָהּ, וְנוֹגֵעַ בַּשֶּׁרֶץ בִּדְחֹק.{{ש}} {{סי|טֻ}}מְאַת כֵּלִים וְשֶׁבֶר חֶרֶשׂ, אֹכֶל וּמַשְׁקֶה וְזֵרוּעַ בִּמְחֹק.{{ש}} תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ, בְּמַעֲיָן וָבֹר לִלְמֹד '''חֹק'''. {{סי|חֹ}}'''ק''' שִׁכְבַת זֶרַע לָרֹאֶה וִיצוּעוֹ וּלְשֹׁכֶבֶת חֵיקוֹ מֵהַמְרוֹת.{{ש}} דָּתֵי זָב וְטָהֳרָתוֹ וְקָרְבָּנוֹ, נִדָּה וּבוֹעֲלָהּ נִזְהָרוֹת.{{ש}} {{סי|זָ}}בָה לִסְפֹּר וּלְהַקְרִיב, שָׁבוּעַ וּשְׁבוּעַיִם לַיֹּלֶדֶת סְפוּרוֹת.{{ש}} שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה וְכִפְלָם, וּלְהָבִיא קָרְבָּן '''וּלְהוֹרוֹת'''. {{סי|וּ}}'''לְהוֹרוֹת''' מַרְאֶה עוֹר הַבָּשָׂר, הַבַּהֶרֶת וְהַמִּחְיָה רְתוּקִים.{{ש}} אִם פָּרֹחַ וְהַצָּרֶבֶת, קָרַחַת וּרְעוּתָהּ וְהַנְּתָקִים.{{ש}} {{סי|הַ}}בֹּהַק לְטַהֵר וְהַבֶּגֶד, לְעֹשֶׁר הַמִּטַּהֵר וּלְעָנְיוֹ חֻקִּים.{{ש}} חֻקֵּי הַבַּיִת וְטַהֲרוֹתָיו, וְאָז יִירְשׁוּ בָּמוֹ '''דְּבֵקִים'''. {{סי|דְּ}}'''בֵקִים''' בַּמֵּת יִתְחַטְּאוּן בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי כִּכְתָבָם.{{ש}} מַזֵּה מִי הַנִּדָּה יְכַבֵּס, וְכֵן יִטְמָא הַנֹּגֵע בָּם.{{ש}} {{סי|גְּ}}מָר אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת פְּרִישַׁת טְמָאוֹת מִלְּקָרְבָם.{{ש}} הֻכְלְלוּ מֵאָה וְשָׁלֹשׁ מִצְוֹת כְּהֻנָּה כְּהִתְעָרְבוּ '''בָם'''. {{סי|בָּ}}'''ם''' כְּנִכְלְלוּ הָרִאשׁוֹנוֹת, נִמְצְאוּ מָאתַיִם נְגֹהִים.{{ש}} אֵלֶּה הֵם מִצְוֹת עֲשֵׂה, דִּבְרֵי חָכְמוֹת רָאמוֹת גְּבֹהִים.{{ש}} {{סי|אָ}}זְנְךָ הַט וּשְׁמַע וַעֲשֵׂה, שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה מִבַּלָּהִים.{{ש}} אֵין חֵקֶר לִשְׂכַר עֹשֵׂיהֶם, וְאַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע '''אֱלֹהִים'''. {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}'''לֹהִים''' אֲחֵרִים לֹא יִהְיֶה לָּךְ, לֹא תַעֲשֵׂם וְלֹא תָעָבְדֵם וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם.{{ש}} וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה וְצִפּוּיֶהָ, וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ זִכְרוֹנֵיהֶם.{{ש}} {{סי|בַּ}}ל תָּקִים אֲשֵׁרָה וּמַצֵּבָה וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לְמַעֲנֵיהֶם.{{ש}} אַל תֹּאכְלוּ מִזִּבְחָם, וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקּוֹת '''גּוֹיֵהֶם'''. {{סי|גּ}}'''וֹיֵהֶם''', מִכְּרֹת לָמוֹ בְּרִית וּמֵהִתְחַתֵּן בָּם הִזָּהֵרוּ.{{ש}} אֹבוֹת וְיִדְּעֹנִים לֹא תִלְמָדוּ, וּמִשְּׁאֹל בְּפַחֲזוּתָם הִוָּסֵרוּ. {{ש}} {{סי|דְּ}}חוּ נְחָשִׁים וְעוֹנְנִים, וְקֹסֵם מְכַשֵּׁף וְחֹבֵר וְדוֹרְשֵׁי מֵת תִּזְרוּ.{{ש}} מִקְּרֹחַ וְהַקֵּף וְהַשְׁחֵת, מִשֶּׂרֶט וּכְתֹבֶת, '''הִנָּזֵרוּ'''. {{סי|הִ}}'''נָּזְרוּ''' פֶּן תִּשָּׁבְעוּ לַשָּׁוְא וְלַשֶּׁקֶר, וְלֹא תְחַלְּלוּ שֵׁם אָדוֹן.{{ש}} לֹא תַעֲנֶה שָׁוְא וְתִשָּׂא שָׁמְעוֹ, וְתָשֵׁת יָדְךָ לֶחָנֵף וְרַבֵּי מָדוֹן.{{ש}} {{סי|וְ}}עַל רִב לִנְטֹת וְגַם מִשְׁפָּט וְהַכֵּר פָּנִים וְקַחַת שֹׁחַד לַאֲבַדּוֹן.{{ש}} עֶוֶל מִשְׁפָּט וּשְׂאֵת פְּנֵי דַל וְהִדּוּר, פֶּן תְּכַחֲשׁוּן '''זָדוֹן'''. {{סי|זָ}}'''דוֹן''' לֹא תְזִידוּן לָאֹר נָשִׂיא, לְקַלֵּל שׁופֵט, וּלְהַקְשׁוֹת עֹרֶף.{{ש}} לַעֲשֹׁק וְלִגְזֹל וְלָלִין פְּעֻלָּה, לִנְקֹם וְלִנְטֹר וּלְהַכְשִׁיל מִטָּרֵף.{{ש}} {{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִכָּל אֵלֶּה, וּשְׂאֵת חֵטְא, וְחֵרֵשׁ מִלְּחָרֵף.{{ש}} מִשְּׂנֹא וּמֵרְצֹחַ וְרָכִיל, וּמֵעֲמֹד עַל דַּם '''טָרֶף'''. {{סי|טֶ}}'''רֶף''' אֵבֶר מִן הֶחָי וְגִיד הַנָּשֶׁה, נְבֵלָה וּטְרֵפָה חֵלֶב וָדָם.{{ש}} עַל הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ, וּבָשָׂר בֶּחָלָב, אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּהִתְיַחֲדָם.{{ש}} {{סי|י}}וֹצֵא חוּץ מִסִּמָּנֵי דָג, וְהַחַיָּה וְהָעוֹף וְהֶחָגָב בְּנוּדָם.{{ש}} וְרִמְשֵׂי אֶרֶץ בַּל יֹאכְלוּ עַמִּי, אַל יְשַׁקְּצוּ וִיטַמְּאוּ בָם '''כְּבוֹדָם'''. {{סי|כְּ}}'''בוֹדָם''' הַלֵּוִי לֹא יַעַזְבוּנְהוּ, לֹא יְעַנּוּן יָתוֹם וְאַלְמָנָה פֶּן אֶחֱרֶה.{{ש}} בַּל יוֹנוּ גֵר וְיִלְחֲצוּהוּ, וְיִקְּחוּ כֹפֶר לָרֹצֵחַ מִתְגָּרֶה.{{ש}} {{סי|לֹ}}א יוֹנוּ רֵעַ וִיאַמְּצוּ לֵבָב, הַמִּדָּה וְהַמִּשְׁקָל וְהַמְשׂוּרָה לְהַמְרֵה.{{ש}} לֹא תַחְמֹד וְלֹא תִגְנֹב וְלֹא תִנְאָף, זֶה כְּלַל '''מַעֲרֶה'''. {{סי|מַ}}'''עֲרֶה''' אֵם וְאֵשֶׁת אֵם וְהַכַּלָּה וְהַנִּדָּה וְאֵשֶׁת אִישׁ בָּם קִנֵּאתִי.{{ש}} שְׁלֹשָׁה דֹרוֹת מִזַּרְעֶךָ, וְכָהֵם מֵחֲמוֹתְךָ גִּנִּיתִי.{{ש}} {{סי|נְ}}וַת אָח וְדוֹד וְאָחוֹת, אַחְיוֹת אָב וָאֵם, פִּנִּיתִי.{{ש}} אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה, כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה '''שָׂנֵאתִי'''. {{סי|שָׂ}}'''נֵאתִי''' אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ, קָדֵשׁ וקְדֵשָׁה, וִיבָמָה הַחוּצָה.{{ש}} וּגְרוּשָׁה אַחֲרֵי הֻטַּמָּאָתתתה, וְאַל תְּחַלֵּל בִּתְּךָ לִנְאָצָה.{{ש}} {{סי|עַ}}גְבוּת זָכָר וְזִרְמַת בְּהֵמָה, וּבַל תַּרְבִיעֶנָּה אִשָּׁה לְשִׁמְצָה.{{ש}} וְמֵהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ זֶרַע, וּמִלְּסָרֵס כָּל חַיָּה '''פְרוּצָה'''. {{סי|פְּ}}'''רוּצָה''' תִּלְבֹּשֶׁת שַׁעַטְנֵז, וּבַל תִּתְעַלֵּם מֵאֲבֵדָה וְנֹפֵל.{{ש}} לֹא תַשִּׁיכוּ וְלֹא תְשִׂימֶנְהוּ וּתְהִי כְנֹשֶׁה וּתְמַשְׁכֵּן הַשָּׁפֵל.{{ש}} {{סי|צ}}וּר לֹא תְנַסּוּ וְתִתְּצוּ מוֹרָאוֹ, וְלֹא תִשְׁמַע אֶל נָבִיא שֶׁקֶר טֹפֵל.{{ש}} לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב, וּבֶגֶד אַלְמָנָה אֵלֶיהָ '''קַפֵּל'''. {{סי|קַ}}'''פֵּל''' כְּלִי גֶּבֶר מֵאִשָּׁה וְהַחֲלֵף, וּבַל תַּסְגִּיר לְאֶרֶץ מְרָתַיִם.{{ש}} זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ, לֹא תִתְעַשֵּׁת בַּנֶּגַע לְמַרְאֵה עֵינָיִם.{{ש}} {{סי|רַ}}ק לֹא תִקַּח הָאֵם, וְעָרְלָה, וְלֹא יִדְבַּק חֵרֶם בְּיָדָיִם.{{ש}} נָקִי בַדִּין מֵעֲנֹשׁ, מִבַּיִת וּמִכִּיס מִדּוֹת '''שְׁתָּיִם'''. {{סי|שְׁ}}'''תַּיִם''' וְאַרְבָּעִים וּמֵאָה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה הָרָע.{{ש}} אֵלֶּה הֵם חוֹבוֹת הַגּוּף, וּשְׁתַּיִם הַקִּיצוֹנוֹת מֵהִשְׂתָּרַע.{{ש}} {{סי|תָּ}}גוּר כִּי אֲנִי דַיָּן לְהִפָּרַע, וְלֹא יְגוּרֵנִי רָע.{{ש}} לֹא תוֹסֵף עָלָיו, וּמִמֶּנּוּ לֹא '''תִגְרָע'''. {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}'''גְרַע''' זֶרַע וְקָצִיר בַּשְּׁבִיעִית, וּבִשְׁנֵיהֶם בַּיּוֹבֵל מִדִּרְשׁוֹן.{{ש}} אַל תַּחְשְׁבוּ בְלִיַּעַל וְתִגֹּשׂוּ, לֹא תְפָאֵר וּתְעוֹלֵל נִטְשׁוֹן.{{ש}} {{סי|שִׁ}}כְחָה, פֵּאָה, פֶּרֶט וָלֶקֶט, וְלֹא יִצָּבֵא הַנָּקִי בְּרִגְשׁוֹן.{{ש}} לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, נְתַתִּיו זֵכֶר לְיוֹם '''רִאשׁוֹן'''. {{סי|רִ}}'''אשׁוֹן''' וּשְׁבִיעִי בַּפֶּסַח שִׁשָּׁה בְּסִיוָן וְהַכֵּסֶא חִוִּיתִיךָ.{{ש}} הֶעָשׂוֹר וְהֶחָג וַעֲצַרְתּוֹ, מִמְּלֶאכֶת עֲבֹדָה הִזְהַרְתִּיךָ.{{ש}} {{סי|קָ}}צִיר חָדָשׁ, וּמַחֲמֶצֶת לֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָּצֵא פְּקַדְתִּיךָ.{{ש}} נָא וּבָשֵׁל וְשַׁבֵּר עֶצֶם, מֵהוֹתִיר וְהוֹצִיא וְזֶבַח עַל חָמֵץ, '''צִוִּיתִיךָ'''. {{סי|צִ}}'''וִּיתִיךָ''' בַּל תִּפְסַח בִּשְׁעָרֶיךָ, נֵכָר וְעָרֵל וְתוֹשָׁב לֹא יִכְרוּ עָלָיו.{{ש}} בַּל תַּעֲבֹר וְתֵצֵא גְבוּל בַּשַּׁבָּת, שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע מִצְוֹת זְמָן נִקְווּ אֵלָיו.{{ש}} {{סי|פִּ}}טּוּם שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת וְלֹא יִסָּךְ וְזָר בַּל יִקְרַב הֵיכָלָיו.{{ש}} לֹא תַעֲלוּ עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ '''עָלָיו'''. {{סי|עָ}}'''לָיו''' אֵין מַעֲלוֹת, וַהֲנָפַת חֶרֶב, וְתִכְבֶּה אֵשׁ הַחִיצוֹן לִרְגֹּעַ.{{ש}} מֵאֲכֹל חַטָּאת פְּנִימָה וּמִנְחַת כֹּהֵן, מוּמָם וְטָמֵא מִלִּנְגֹּעַ.{{ש}} {{סי|שִׂ}}ימַת שֶׁמֶן וְזַכָּה בְּמִנְחַת חָב, וְהַבְדָּלַת מָלוּק בִּפְגֹעַ.{{ש}} אַל תַּקְטִירוּ שְׂאֹר וּדְבָשׁ, וְטָמֵא לְהַקְרִיב לְבִלְתִּי '''נְגֹעַ'''. {{סי|נְ}}'''גֹעַ''' אֵין לַיֹּלֶדֶת וְלֹא תָבֹא, וְטָמֵא לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ.{{ש}} מוּמֵי בְהֵמָה מִשְּׁחֹט וּמֵהַקְרִיב, וְשָׂרוּעַ לְנֵדֶר בַּל תַּקְדֵּשׁ.{{ש}} {{סי|מֵ}}הוֹתִיר תּוֹדָה וּמִלְּחַמֵּץ מִנְחָה, וְלֹא יָלִין חֵלֶב חוּץ הַקֹּדֶשׁ.{{ש}} פֶּן תַּעֲלֶה בְּכָל מָקוֹם, אֶתְנָן וּמְחִיר מֵהָבִיא '''לַקֹּדֶשׁ'''. {{סי|לַ}}'''קֹּדֶשׁ''' אִם נִטְמָא לֹא יֵאָכֵל, וּמִבֶּן נֵכָר לֹא יֶאֱתָיוּ.{{ש}} לְוִיַּי לֹא יִגְּעוּ וְיִרְאוּ כְּבַלַּע, וְיַעַבְרוּ מֵחֲמִשִּׁים, וּבְחֶלְבּוֹ יִשְׁוָיוּ.{{ש}} {{סי|כֹּ}}הֲנַי לֹא יְחַלְּלוּ קָדָשַׁי, וּבַל יֹאכְלוּ בִּגְבוּלִין וְיִשְׁתָּיוּ.{{ש}} הֵן אֵלֶּה מִצְוֹת לְקָרְבְּנֵיהֶם, עִם לֹא יָמִיר אַרְבָּעִים '''יִהְיוּ'''. {{סי|יִ}}'''הְיוּ''' קְדֹשִׁים מִטֻּמְאַת מֵת, מִגְּרוּשָׁה חֲלָלָה זֹנָה לְנַקּוֹתָם.{{ש}} גְּדוֹלָם לֹא יִפְרַע וְיִפְרֹם וְיֵצֵא, יְרַחֵק אַלְמָנָה וּקְרוֹבָיו בְּמוֹתָם.{{ש}} {{סי|טַ}}רְפָּם אֵשֶׁת זָר לֹא תֹאכֵל, בַּל יִפְדּוּ חֵרֶם וְיַקְדִּישׁוּ בְכוֹרוֹתָם.{{ש}} לֹא יַסְגִּירוּ חָלוּט וְיִשְׁכָּרוּ, וּבַל יִנְחֲלוּ זוּלָתִי '''חֻקּוֹתָם'''. {{סי|חֻ}}'''קּוֹתָם''' נוֹסָפוֹת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה, כֻּלָּם תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם נְכוֹנִים.{{ש}} הַמֶּלֶךְ אַל יָשִׁיב עָם, וְאַל יַרְבֶּה סוּסִים וְנָשִׁים וּמָמוֹנִים.{{ש}} {{סי|ז}}וֹמֵם נֶדֶר לֹא יַחֵל, בַּל יְאַחֲרֵהוּ, וּמְלֵאַת זֵרְעוֹנִים.{{ש}} אַל יְגַלַּח הַנָּזִיר וְיִטַּמָּא וְיֵשְׁתְּ דַּם עֵנָב '''וּגְפָנִים'''. {{סי|וּ}}'''גְפָנִים''' פֶּן תִּקְדַּשׁ וְכִלְאֵי זֶרַע, וְרִבְעֵי בְהֵמוֹת מוּנָחוֹת.{{ש}} לֹא תִתְעַמֵּר וְתַשְׁחִית עֵץ וְיוֹסִיף הַמַּלְקֶה עֲלֵי נְכוֹחוֹת.{{ש}} {{סי|הַ}}מִּגְרָשׁ לֹא יִמָּכֵר, וְהַמַּעֲשֵׂר לַמֵּת וְלַטָּמֵא וְלַאֲנָחוֹת.{{ש}} וּמִקְנָה הַנִּמְכֶּרֶת בַּל יִגָּאֵל, עֲבֹדָה וְגִזָּה מִקֳּדָשִׁים '''דְּחוֹת'''. {{סי|דְּ}}'''חוֹת''' מִן הַקָּהָל פָּצוּעַ וְכָרוּת, מַמְזֵר, עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי.{{ש}} לֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם לָעַד, מִצְרִי וַאֲדוֹמִי עַד שְׁלֹשָׁה מֵהָבִיא.{{ש}} {{סי|גַּ}}רְזֶן לֹא תָנִיף וְתִתֵּן אֶל כֶּלִי, וְתַחֲרֹשׁ בְּכִלְאַיִם כְּתַעֲבִי.{{ש}} לֹא יֵעָבֵד בַּנָּחַל, וְלֹא תִבָּנֶה עִיר בָּגְדָה '''בִי'''. {{סי|בִּ}}'''י''' הִשְׁבַּעְתִּיךָ לֹא תַסִּיג וְתַחְסֹם, וְאָחִיךָ בְּפֶרֶךְ לֹא תְכַלֶּה.{{ש}} פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם, וְעִבְרִית לְעַם נָכְרִי לֹא תְסֻלֶּה.{{ש}} {{סי|א}}וֹנֵס וְהַמַּלְשִׁין בַּל יְשַׁלֵּחוּ, מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת לְמַלֵּא.{{ש}} הַכֹּל מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, לֹא תַעֲשֶׂה אַחַת מִמִּצְוֹת '''אֵלֶּה'''. {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}'''לֶּה''' שִׁבְעִים וְאֶחָד הַמּוּמָתִים, מִצְוָתָם שֵׁנִית לְבֵית דִּין הֶחֱזַרְתִּי.{{ש}} בְּשֶׁבַע דְּרָכִים לְהַשְׁמִיד תְּמוּתַת זֵדִים פִּזַּרְתִּי.{{ש}} {{סי|בְּ}}רֶשֶׁף וְרֶגֶם וְרֶצַח, וּמָוֶת מִבְּלִי רֹשֶׁם הִזְהַרְתִּי.{{ש}} כָּרֵת וְאָבְדַן מֵאִתִּי, וּפִגְעוֹן הַמְקַנְּאִים '''גָּזָרְתִּי'''. {{סי|גָּ}}'''זַרְתִּי''' עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לְכָרֵת, מֹשֵׁךְ עָרְלַת בְּשָׂרוֹ מִחוּץ.{{ש}} לֹא פָסַח, וְלֹא הִתְעַנָּה, וּבַכִּפּוּרִים בִּמְלַאכְתּוֹ נָחוּץ.{{ש}} {{סי|דָּ}}ם וָחֵלֶב הָאוֹכְלֵמוֹ, וְטָמֵא, בְּאָכְלוֹ קֹדֶשׁ לַחוּץ.{{ש}} וְהַבָּא בֵיתִי וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו, הַשּׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה '''הַחוּץ'''. {{סי|הַ}}'''חוּץ''' רֹקֵחַ שַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי, וְהַסָּךְ מִשְׁחָתִי בְּמִרְמָה.{{ש}} לוֹעֲטֵי נוֹתָר וּפִגּוּל וְחָמֵץ בַּפֶּסַח לְלָחְמָה.{{ש}} {{סי|וְ}}גַם אֵלֶּה יִסָּפְרוּ שֵׁנִית, כִּי מִצְוָתִי לְהַכְרִיתָם יָזְמָה.{{ש}} אַף הַמַּעֲרֶה מְקוֹר נִדָּה, כִּי הִיא '''זִמָּה'''. {{סי|זִ}}'''מָּה''' מִבּוֹא הָאָחוֹת, וַאֲשֶׁר אַחֲיוֹת הוֹרָיו צֹעֶה.{{ש}} דּוֹדָתוֹ וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְאֵשֶׁת אָחִיו לִבְלִי חֹק מִמַּתְעֶה.{{ש}} {{סי|חָ}}רֹג תַּחַרְגוּ מִכֻּלָּנָה, פֶּן אַכְרִית כְּפֶרֶץ נִבְעֶה.{{ש}} וְאַחֲרֵיהֶם סְקֹל שְׁמֹנָה עָשָׂר, בַּתְּחִלָּה מֵסִית '''טוֹעֶה'''. {{סי|ט}}'''וֹעֶה''' וּמַדִּיחַ רֵעֵהוּ וּמִתְלַהְלֵהַּ בְּאוֹבוֹ וְיִדְּעוֹנוֹ.{{ש}} מְגַדֵּף וְעוֹבֵד אֵל נֵכָר, אַף הַמַּעֲבִיר לוֹ אֶת בְּנוֹ.{{ש}} {{סי|יֶ}}לֶד סוֹרֵר וּמוֹרֶה, וְהַמְקַלֵּל הוֹרָיו בְּמַעֲנוֹ.{{ש}} מְכַשֵּׁף, וּבָא אֱלֵי אֵם, כִּי עָמַד עַל '''כַּנּוֹ'''. {{סי|כַּ}}'''נּוֹ''' בְּרֶדֶת עֲדֵי כַלָּתוֹ, וְאֵשֶׁת אָבִיו יְעוּדָה.{{ש}} עַל תַּבְלִית מִשְׁכְּבֵי בְהֵמָה, וְתוֹעֲבַת זָכוּר צְמוּדָה. {{ש}} {{סי|לְ}}פִי כְבוֹד הַשַּׁבָּת מְחַלְּלֶיהָ, וּבָאֵי מְאוֹרָשָׂה חֲמוּדָה.{{ש}} לִרְגָבִים וְגַל אֲבָנִים יֻנְקָמוּ מְדַדְתִּים מִדָּה כְּנֶגֶד '''מִדָּה'''. {{סי|מִ}}'''דָּה''' שֵׁנִית אָשִׁיב זֵכֶר אֵלֶּה, לְהוֹדִיעַ כִּי הֵמָּה הַנִּשְׂרָפִים.{{ש}} שְׁלֹשָׁה מִיּוֹצְאֵי יְרֵכוֹ, וְכָהֵנָּה מֵעֶזְרָתוֹ רְצוּפִים. {{ש}} {{סי|נָ}}שִׁים שָׁלֹשׁ לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, וּבַת כֹּהֵן תּוּקַד לִרְשָׁפִים.{{ש}} עֶשֶׂר עֲבֵרוֹת אֵלֶּה, בְּנַפְשׁוֹתָם לְבַדָּנָה '''שְׂרוּפִים'''. {{סי|שְׂ}}'''רוּפִים''', כְּמִסְפָּרָם עֲשָׂרָה אֲחֵרִים יָמוּתוּ בִּידֵי שָׁמָיִם.{{ש}} הָאוֹכֵל טֶבֶל וּתְרוּמָה, וְכֹהֵן בְּטַמְּאוֹ קָדְשֵׁי שָׁמָיִם.{{ש}} {{סי|ע}}וֹרֵךְ שַׁי בְּטֻמְאָה, וְשָׁכוּר וְזָר וּטְבוּל עַרְבַּיִם.{{ש}} חֲסַר כִּפּוּר וּפָרוּעַ, מִבְּלִי רְחֹץ יָדַיִם '''וּפְעָמָיִם'''. {{סי|פַּ}}'''עֲמַיִם''' אַזְכִּיר שְׁמֹנַת אֵלֶּה, לְעֹנֶשׁ חֶנֶק חֲצַבְתִּים.{{ש}} גֹּנֵב נֶפֶשׁ וּמַמְרֶה חֲכָמַי וּמַכֵּה אָב וָאֵם, הֶעֱצַבְתִּים.{{ש}} {{סי|צ}}וֹפֶה עִם אֱלֹהַי לֶאֱלִיל וְהַמְשַׁקְּרִים בְּאִמְרֵי פִי, חֲצַבְתִּים.{{ש}} הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, זוֹמְמֵי כֹהֶנֶת וְזוֹנֶיהָ, '''קְצַבְתִּים'''. {{סי|קְ}}'''צַבְתִּים''' שְׁנֵי אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים, וְהֵם כְּטָפֵל יְדוּעִים.{{ש}} תַּחְתָּם אָבִיא גוֹנְבֵי קְסָוֹת וּבוֹעֵל אֲרַמִּית, מְקַנְּאֵיהֶם פּוֹגְעִים.{{ש}} {{סי|רֹ}}צֵחַ וְאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת, שְׁנֵיהֶם לְפִי חֶרֶב גֹּוְעִים.{{ש}} פְּרָט שִׁבְעַת מִינֵי מָוֶת, כְּלָל אַחַת '''וְשִׁבְעִים'''. {{סי|שִׁ}}'''בְעִים''' וְאֶחָד סַנְהֶדְרַי, וְשֹׁפְטִים עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בִקְטַנָּה.{{ש}} יִכָּרְתוּ רְשָׁעִים מֵאֶרֶץ, וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה.{{ש}} {{סי|תְּ}}מִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ, וְלַחֲכָמִים לְבַדָּם נִתָּנָה.{{ש}} אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק '''תְּבוּנָה'''. {{הור|סימן: '''תשר"ק'''; '''סעיד בן יוסף אלוף חזק ואמץ'''}} {{סי|תְּ}}'''בוּנָה''' אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם, כָּל הָאֻמִּים עוּשׂוּ וָבֹאוּ.{{ש}} {{סי|שֵׂ|1}}כֶל חָכְמַת בָּנַי וּבִינָתָם תִּרְאוּ חֲתַת וְתִירָאוּ.{{ש}} {{סי|שִׁ}}שִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לָהֶם נִקְרָאוּ.{{ש}} {{סי|שִׂ|1}}יחוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל וּכְבוֹדָם '''רְאוּ'''. {{סי|רְ}}'''אוּ''' שֹׁפְטֵיהֶם וְשֹׁטְרֵיהֶם מַה נֶּהְדְּרוּ בְמַרְאָם.{{ש}} {{סי|עַ|1}}ל פִּי שְׁנֵי עֵדִים, וְיֵחָקְרוּ הֵיטֵב בְּמִלֻּאָם.{{ש}} {{סי|קָ}}מֵי סָרָה כַּאֲשֶׁר זָמְמוּ, וּמִן הַלִּשְׁכָּה יִלְמְדוּ פְּלִיאָם.{{ש}} {{סי|ע|1}}וֹרְכֵי מִלְחֶמֶת מַה יָּפוּ, בַּהֲשִׁיבָם הַמְחַנְּכִים מִן '''צְבָאָם'''. {{סי|צְ}}'''בָאָם''' בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה מַחֲנֵיהֶם מְקַדְּשִׁים וּמְכַבְּדִים.{{ש}} {{סי|יִ|1}}צֹּרוּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ וְיַעַרְפוּ לְכַפֵּר דְּמֵי נוֹדְדִים.{{ש}} {{סי|פָּ}}רָשַׁת מַלְקוֹת יְיַסְּרוּן, וְהֵם בִּתְרוּעַת מֶלֶךְ נוֹעָדִים. {{ש}} {{סי|יִ|1}}קְרְאוּ לְשָׁלוֹם בַּקְּרָב, וְהַמַּשְׁלִימִים יִהְיוּ לָמוֹ '''עֲבָדִים'''. {{סי|עֲ}}'''בָדִים''' הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה מִשְׁפְּטֵי חֻקָּם לְגַלּוֹת.{{ש}} {{סי|דִּ|1}}ין הַחֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ וּבְהָרָה וּמַשְׁחִית עַיִן וּמַכֶּה בַּשֵׁבֶט בְּכַלּוֹת.{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר נַגָּח וְנוֹגֵף וְגוּמָּץ, הַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֶר לְתַגְמוּלוֹת.{{ש}} {{סי|בְּ|1}}שֹׁמְרֵי חִנָּם וְשָׂכָר וְהַשֹּׂכֵר וְהַשּׁוֹאֵל וּפָרָשַׁת '''נְחָלוֹת'''. {{סי|נְ}}'''חָלוֹת''' וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת, וְהַבְּכוֹר פִּי שְׁנַיִם יָכִיל.{{ש}} {{סי|נ|1}}וֹתְנֵי מוּם וּמִשְׁפְּטֵיהֶם, וְהָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה בְּהַנְכִיל.{{ש}} {{סי|מ}}וֹצִיא דִּבָּה לַעֲנֹשׁ, וּמַחֲזֶקֶת מְבוּשִׁים לְהַשְׁכִּיל.{{ש}} {{סי|יִ|1}}קְבְּרוּ נִבְלַת הַתָּלוּי, תַּשְׁלוּמֵי כֵפֶל וְכִפְלַיִם '''לְהַשְׂכִּיל'''. {{סי|לְ}}'''הַשְׂכִּיל''' עַל מְצִיאַת שָׂדֶה כִּי תִנָּקֶה מֵהָחְפָּר.{{ש}} {{סי|וְ|1}}קִדַּשְׁתֶּם שְׁנַת הַדְּרוֹר בְּהַעֲבָרַת שׁוֹפָר.{{ש}} {{סי|כָּ}}ל מוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ פֵּרַשְׁתִּי בִּגְאֻלַּת מֶכֶר נִשְׁפַּר.{{ש}} {{סי|סְ|1}}כוּם אַרְבָּעִים מִצְוֹת וּנִמְכָּר לְגוֹי בְּפִדְיוֹן '''יְכֻפָּר'''. {{סי|יְ}}'''כֻפַּר''' לָכֶם בְּשַׁבַּתְּכֶם בְּחַטַּאת כִּפּוּרִים עַל הַסֵּדֶר.{{ש}} {{סי|פָּ|1}}רָשַׁת תְּמִידִין גַּם מוּסָפִין, וּפָרָה לְמִשְׁמֶרֶת בְּתֶדֶר.{{ש}} {{סי|טֶ}}נֶא הָעֹמֶר וְהַבִּכוּרִים, וְשִׁלּוּחַ טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה הֶדֶר.{{ש}} {{סי|אַ|1}}הֲרֹן וּבָנָיו לְמִלּוּאֵיהֶם, וְטָהֳרַת בְּנֵי לֵוִי לָבֹא '''חֶדֶר'''. {{סי|חֶ}}'''דֶר''' הַמִּשְׁכָּן מַה נִּכְבָּד, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ בַּמַּחֲנֶה.{{ש}} {{סי|אֲ|1}}רוֹן הַבְּרִית וְהַשֻּׁלְחָן, וְאוֹר הַמְּנוֹרָה לֹא יְשֻׁנֶּה.{{ש}} {{סי|זָ}}הָב מְזֻקָּק לִקְטֹרֶת וּנְחֹשֶׁת נָבוּב לְדַשְּׁנֶה.{{ש}} {{סי|לִ|1}}כְרֹת בִּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת בְּרִיתוֹת אַרְבָּעִים '''וּשְׁמֹנֶה'''. {{סי|וּ}}'''שְׁמֹנֶה''' וְאַרְבָּעִים מִגְרְשֵׁי לֵוִי, שֵׁשׁ מֵהֶן לְמִקְלָט בְּגָדְרִי.{{ש}} {{סי|לִ|1}}כְתֹּב תּוֹרָתִי עַל אֲבָנִים, זֵכֶר הַמְּזַנְּבִים בְּעֶדְרִי.{{ש}} {{סי|הַ}}שְּׁמֹנָה בְּגָדִים לְתִפְאֶרֶת, וְשֶׁמֶן זַךְ לִמְאוֹר דְּבִירִי.{{ש}} {{סי|וְ|1}}שֶׁמֶן רוֹקֵחַ וְהַמְמֻלָּח, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת '''דְּבָרִי'''. {{סי|דְּ}}'''בָרִי''' הִגַּדְתִּי לְיַעֲקֹב, אוֹתוֹ מִכָּל גּוֹי בְּאַשְּׁרִי.{{ש}} {{סי|פִּ|1}}נּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא יְכִילֻהוּ, אַל תְּפִירֵהוּ כִּי אַתָּה בָּחֳרִי.{{ש}} {{סי|גּ}}וֹי אֶחָד בָּאָרֶץ נְטַעְתִּיךָ, הֶעֱטִיתִיךָ כָּלִיל הוּא בַהֲדָרִי.{{ש}} {{סי|פְּ|1}}אֵר בְּךָ אֶתְפָּאֵר כְּמַלְאָכִי, עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל '''בְּחִירִי'''. {{סי|בְּ}}'''חִירִי''' הִנֵּה אֵלֶּה מִצְוֹתַי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִסְפָּרָם.{{ש}} {{סי|אָ}}נָּא יְיָ זְכֹר לִמְקַבְּלֵיהֶם וְאִם דַּל מִמַּעַשׂ דּוֹרָם.{{ש}} כַּאֲשֶׁר זִכִּיתָנוּ לְהַזְכִּירָם זַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹתָם וּלְשָׁמְרָם. {{#קטע:אז שש מאות|רס"ג}} [[קטגוריה:רב סעדיה גאון]] [[קטגוריה:מוני המצוות]] [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] ewv2mrl6r3mpycmhwigj9op3i7i2km9 3101999 3101990 2026-11-08T00:00:16Z Yack67 27395 3101999 wikitext text/x-wiki {{הור2|אזהרות לחג השבועות מ[[מחבר:רב סעדיה גאון|רס"ג]]. בסידורו מכונה הפיוט 'תרי"ג מצוות', ונודע ע"י חלק ממדפיסיו בשם {{צ|ספר המצוות לרס"ג}}{{הערה|אך הגאון חיבר גם ספר בשם זה.}}. למערכת אזהרות אחרת מרס"ג ראו [[אלהים אצל יום זה]].}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}ת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, וְאוֹתוֹ תַעֲבֹד בִּתְפִלָּה.{{ש}} עֶרֶב וָבֹקֶר יַחֲדֵהוּ, בְּאוֹת וְטוֹטָפוֹת לִתְהִלָּה.{{ש}} {{סי|בִּ}}כְנָפֶיךָ צִיצִת נֶצַח, וּבִפְתָחֶיךָ מְזוּזָה סֶלָה.{{ש}} כַּבֵּד הוֹרֶיךָ, יְרָא מֵהֶם, כִּי אֵל נָתַן לָמוֹ '''גְּדֻלָּה'''. {{סי|גְּ}}'''דֻלָּה''' לִזְקֵנַי וְהַדְרָתָם, וּמוֹרָא לְמִקְדָּשׁ, תָּקִים.{{ש}} לִלְמֹד וּלְלַמֵּד דָּת, וְהַמֶּלֶךְ יִקְרָאֶנָּה לָעָם בִּלְהָקִים.{{ש}} {{סי|דְּ}}חֵה הָאֱלִילִים וְנִתַּצְתָּם, וְרֵעֶיךָ כָּמוֹךָ תַחְשְׁקֵם.{{ש}} הָבִיאָה כֹּפֶר וְצֶדֶק תִּרְדֹּף, וּמִשְׁקְלוֹתֶיךָ לְצֶדֶק '''הָקֵם'''. {{סי|הָ}}'''קֵם''' תָּקִים וְעָזֹב תַּעֲזֹב, וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיט דֵּי חֶסְרוֹן.{{ש}} הָשֵׁב תָּשִׁיב אֲבֵדָה, וְהַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, וְהוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְכִשְׁרוֹן.{{ש}} {{סי|וְ}}חֵי אָחִיךָ עִמָּךְ וּבֵרַכְתָּ בְשָׂבְעֲךָ בְּרֹן.{{ש}} הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ לִבְרִית '''זִכָּרוֹן'''. {{סי|זִ}}'''כָּרוֹן''' שָׁמוֹר הַשַּׁבָּת, אַתָּה וּבָנֶיךָ וַעֲבָדֶיךָ וּבְהֶמְתְּךָ יִשְׁבְּתוּ בוֹ.{{ש}} רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי בְּנִיסָן עֲצֶרֶת וּתְרוּעָה, קֹדֶשׁ לְנָקְבוֹ.{{ש}} {{סי|חֻ}}קַּת הַכִּפּוּרִים קַדְּשֵׁהוּ, וְהֶחָג וְהַשְּׁמִינִי בוֹ.{{ש}} שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג, וּמַתְּנַת יָד כְּבִרְכַּת '''טוּבוֹ'''. {{סי|ט}}'''וּבוֹ''' בְּפֶסַח מַצָּה וּמָרוֹר, לְבָעֵר חָמֵץ וּלְכַלּוֹת.{{ש}} שָׁבוּעוֹת וְסֻכָּה וְלוּלָב, תְּקִיעָה וְעִנּוּי מִמַּאֲכָלוֹת.{{ש}} {{סי|יַ}}רְחֵי עִבּוּר וּפֶסַח שֵׁנִי, וְשִׂמְחַת הַחַגִּים לְמַלֹּאת.{{ש}} כְּתֹב זֹאת רֶמֶז מְגִלָּה, וְנֵר יְמֵי חֲנֻכָּה עַד '''כְּלוֹת'''. {{סי|כְּ}}'''לוֹת''' שֵׁשׁ שָׁנִים תַּשְׁמֵט הָאָרֶץ, וּבָהֶם תְּחַפֵּשׁ עֶבֶד עִבְרִי הַנִּלְקָח.{{ש}} שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים וּנְטַשְׁתָּהּ, וְגַם הָרָצוּעַ בָּהּ יְפֻקָּח.{{ש}} {{סי|לָ}}תֵת תְּרוּמָה וְרֵאשִׁית עֲרִיסֶךָ, וְהִלּוּלֵי קֹדֶשׁ מְרֻקָּח.{{ש}} אַף תָּשִׁיב חֲבֹל לִצְרִיכָיו, וּתְבֹרַךְ בְּכָל '''מִקָּח'''. {{סי|מִ}}'''קַּח''' כֶּסֶף וּשְׁטָר וּבִיאָה, בָּם בְּאִשָּׁה תָּרִיד.{{ש}} שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ בְּעוֹדֶנָּה, וּכְרִיתוּת בְּצֵאתָהּ לְהַפְרִיד.{{ש}} {{סי|נִ}}כְסַפְתָּ לִיפַת תֹּאַר גַּיְּרֶנָּה, וְתִבְחֹן הַשּׂוֹטָה מֵהַמְרִיד.{{ש}} יְבִמְתְּךָ חֲלֹץ אוֹ יַבֵּם, אוּלַי יָקוּם '''שָׂרִיד'''. {{סי|שָׂ}}'''רִיד''' מֵהַפִּיל שִׂים מַעֲקֶה, וּפְדֵה פֶּטֶר רֶחֶם בְּהִפָּתֵחַ.{{ש}} וּשְׁגַר בְּהֵמָה יְקַדֵּשׁוּן, וְיִפָּדֶה הָרֶכֶשׁ אוֹ יְנֻתַּח.{{ש}} {{סי|עֵ}}ת הַמְקֻשָּׁרוֹת תְּבַכֵּרְנָה, הַקְדִּישֵׁם מֵאֵין רֶתַח.{{ש}} גֵּרֵי הַצֶּדֶק כָּאֶזְרָח, וְהַנְּבֵלָה לְתוֹשָׁבֵי '''פֶתַח'''. {{סי|פֶּ}}'''תַח''' הַבִּכּוּרִים אִם פִּתֵּחוּ, הֲבִיאֵם, וְתִקְרָא בְמִקְדָּשִׁים.{{ש}} מַעֲשַׂר בְּהֵמָה וּמַעְשֵׂר רִאשׁוֹן, וּמַעְשַׂר אֶבְיוֹנִים מְדוּשִׁים.{{ש}} {{סי|צָ}}עֹד בַּשֵּׁנִי לַבְּחִירָה, אוֹ תִפְדֵּהוּ וְדָמָיו מְקֻדָּשִׁים.{{ש}} וְהִתְוַדִּיתָ בְּקַיְּמָךְ כָּל אֵלֶּה: בִּעַרְתִּי כָּל מַעְשְׂרוֹת '''קֳדָשִׁים'''. {{סי|קֳ}}'''דָשִׁים''' רֵאשִׁית גִּזֶּךָ, וּמַתְּנוֹת זְבָחֶיךָ אַרְבַּע.{{ש}} הִלְכוֹת שְׁחִיטָה תַּחֲקֹר כַּדָּת, וּלְכַסּוֹת דָּם הַנִּבַּע.{{ש}} {{סי|רָ}}חַב גְּבוּלְךָ וְהִתְאַוִּיתָ, תְּדַשְׁנֶה טוּבִי וְתִשְׂבַּע.{{ש}} תֵּט אַחֲרֵי רַבִּים, בְּמִדְרְשֵׁי פָּנִים '''שֶׁבַע'''. {{סי|שֶׁ}}'''בַע''' וְתִשְׁעִים מִצְוֹת עֲשֵׂה אֵלֶּה תָּמִיד תִּגְמֹר.{{ש}} כִּי מִצְוֹת הַגּוּף הֵמָּה, הַשְׂכִּילֵם וּמַעֲדַנֵּיהֶם תִּזְמֹר.{{ש}} {{סי|תְּ}}בוֹאַתְךָ טוֹבָה אֲשֶׁר צָפַנְתִּי, פַָּעַלְתִּי לַחוֹסִים לֵאמֹר:{{ש}} אִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי, חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי '''תִּשְׁמֹר'''. {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}'''שְׁמֹר''' מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ כִּי תִדֹּר וְתַפְלִיא לְהַזִּיר לְרָצוֹן.{{ש}} תַּקְרִיב אִם תִּטְמָא בְּפֶתַע, וְעַל תּוֹרַת נְזִירָךְ לְעֶלְצוֹן.{{ש}} {{סי|שַׁ}}אֲנַנָּה בִּנְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ, לְאָבִיהָ וְאִישָׁהּ הַמֶּלְצוֹן.{{ש}} אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֶבְחֲרָה, בּוֹ תָבִיאוּ קָרְבָּנִי '''רָצוֹן'''. {{סי|רָ}}'''צוֹן''' מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי, עֹלַת בָּקָר וְצֹאן וָעוֹף לְרִצְיוֹן.{{ש}} גַּם שַׁלְמֵי בָקָר וְצֹאן, וְאַרְבָּעִים לַחְמֵי תוֹדַת צִפְיוֹן.{{ש}} {{סי|קָ}}רְבַּן חֲלָבִים לְהָנִיף, חָזֶה וָשׁוֹק, לִמְשָׁרְתֵי חֶבְיוֹן.{{ש}} לִשְׂרֹף נוֹתָר לַבֹּקֶר, עוֹר הָעֹלָה לְכֹהֲנֵי '''צִבְיוֹן'''. {{סי|צִ}}'''בְיוֹן''' מִנְחַת סֹלֶת, מַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת, חַלּוֹת וּרְקִיקֶיהָ, לְהַעֲרֵךְ.{{ש}} בְּרִית מֶלַח וּמַכֹּלֶת קֳדָשִׁים, וּמַחְלְקוֹת מְנָחוֹת תַּדְרֵךְ.{{ש}} {{סי|פִּ}}תֵּי הַחֲבִתִּים וְחֵלֶק כְּחֵלֶק, וּמִמְכַּר מִשְׁמָר הַמְבָרֵךְ.{{ש}} רְחִיצַת מַיִם וּתְרוּמַת דֶּשֶׁן, וּבַעֵר עֲצֵי אִשֵּׁה '''עֵרֶךְ'''. {{סי|עֵ}}'''רֶךְ''' נֶפֶשׁ הָאָדָם כְּפִי שָׁנָיו, וּבְהֵמָה שֶׁלֹּא תָבֹא אוּלָם.{{ש}} עֶרְכֵי בָתִּים וְחֹמֶשׁ בַּעֲלֵיהֶן, שְׂדֵה אֲחֻזָּה וּמִקְנֶה לְגָאֳלָם.{{ש}} {{סי|שְׂ}}עִירֵי עֲבֹדַת נֵכָר לָעָם וְלַיָּחִיד לְהוֹבִילָם.{{ש}} שְׂדֵה חֲרָמִים וְגֵזֶל הַגֵּר, וְחַטָּאת עַל כָּל '''נֶעְלָם'''. {{סי|נֶ}}'''עְלָם''' מִקָּהָל וּמָשִׁיחַ יָבִיא פָּר, וְהַנָּשִׂיא בְּשָׂעִיר יִתְכַּפֵּר.{{ש}} עַם הָאָרֶץ בְּשֶׂה וְגוֹזָלִים וּבַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה לְהַשְׁפֵּר.{{ש}} {{סי|מ}}וֹעֵל וְגוֹזֵל יָשִׁיב קֶרֶן וָחֹמֶשׁ, וּבְאָשָׁם שִׁגְגָתוֹ יָפֵר.{{ש}} וְאָשָׁם תָּלוּי וּלְנֶחֱרֶפֶת, וְהֶקְדֵּשׁ בַּחֲמִישִׁיתוֹ '''לְכַפֵּר'''. {{סי|לְ}}'''כַפֵּר''' מַגַּע חַטָּאת וְדָמָהּ בְּכָל כְּלִי כְּחֻקַּת תְּמִימָה.{{ש}} הַלְוִיִּם יָרִימוּ מִמַּעְשְׂרוֹתָם לִמְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה.{{ש}} {{סי|כֹּ}}ה תְבָרְכוּ וְזֶה חָקְכֶם, חֲמִשִּׁים וּשְׁמֹנֶה מִצְוֹת שַׁלְמָה.{{ש}} וְקַדֵּשׁ מְכַהֵן מִן הַנָּפֶשׁ, כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ '''יִטַּמָּא'''. {{סי|יִ}}'''טַּמָּא''' מִן נִבְלַת בֶּהֱמַת טֹהַר, הַנֹּגֵעַ וְהַנֹּשֵׂא וְהָאֹכֵל כַּחֹק.{{ש}} וְנוֹגֵעַ בִּטְמֵאָה וְנוֹשְׂאָהּ, וְנוֹגֵעַ בַּשֶּׁרֶץ בִּדְחֹק.{{ש}} {{סי|טֻ}}מְאַת כֵּלִים וְשֶׁבֶר חֶרֶשׂ, אֹכֶל וּמַשְׁקֶה וְזֵרוּעַ בִּמְחֹק.{{ש}} תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ, בְּמַעֲיָן וָבֹר לִלְמֹד '''חֹק'''. {{סי|חֹ}}'''ק''' שִׁכְבַת זֶרַע לָרֹאֶה וִיצוּעוֹ וּלְשֹׁכֶבֶת חֵיקוֹ מֵהַמְרוֹת.{{ש}} דָּתֵי זָב וְטָהֳרָתוֹ וְקָרְבָּנוֹ, נִדָּה וּבוֹעֲלָהּ נִזְהָרוֹת.{{ש}} {{סי|זָ}}בָה לִסְפֹּר וּלְהַקְרִיב, שָׁבוּעַ וּשְׁבוּעַיִם לַיֹּלֶדֶת סְפוּרוֹת.{{ש}} שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה וְכִפְלָם, וּלְהָבִיא קָרְבָּן '''וּלְהוֹרוֹת'''. {{סי|וּ}}'''לְהוֹרוֹת''' מַרְאֶה עוֹר הַבָּשָׂר, הַבַּהֶרֶת וְהַמִּחְיָה רְתוּקִים.{{ש}} אִם פָּרֹחַ וְהַצָּרֶבֶת, קָרַחַת וּרְעוּתָהּ וְהַנְּתָקִים.{{ש}} {{סי|הַ}}בֹּהַק לְטַהֵר וְהַבֶּגֶד, לְעֹשֶׁר הַמִּטַּהֵר וּלְעָנְיוֹ חֻקִּים.{{ש}} חֻקֵּי הַבַּיִת וְטַהֲרוֹתָיו, וְאָז יִירְשׁוּ בָּמוֹ '''דְּבֵקִים'''. {{סי|דְּ}}'''בֵקִים''' בַּמֵּת יִתְחַטְּאוּן בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי כִּכְתָבָם.{{ש}} מַזֵּה מִי הַנִּדָּה יְכַבֵּס, וְכֵן יִטְמָא הַנֹּגֵע בָּם.{{ש}} {{סי|גְּ}}מָר אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת פְּרִישַׁת טְמָאוֹת מִלְּקָרְבָם.{{ש}} הֻכְלְלוּ מֵאָה וְשָׁלֹשׁ מִצְוֹת כְּהֻנָּה כְּהִתְעָרְבוּ '''בָם'''. {{סי|בָּ}}'''ם''' כְּנִכְלְלוּ הָרִאשׁוֹנוֹת, נִמְצְאוּ מָאתַיִם נְגֹהִים.{{ש}} אֵלֶּה הֵם מִצְוֹת עֲשֵׂה, דִּבְרֵי חָכְמוֹת רָאמוֹת גְּבֹהִים.{{ש}} {{סי|אָ}}זְנְךָ הַט וּשְׁמַע וַעֲשֵׂה, שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה מִבַּלָּהִים.{{ש}} אֵין חֵקֶר לִשְׂכַר עֹשֵׂיהֶם, וְאַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע '''אֱלֹהִים'''. {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}'''לֹהִים''' אֲחֵרִים לֹא יִהְיֶה לָּךְ, לֹא תַעֲשֵׂם וְלֹא תָעָבְדֵם וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם.{{ש}} וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה וְצִפּוּיֶהָ, וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ זִכְרוֹנֵיהֶם.{{ש}} {{סי|בַּ}}ל תָּקִים אֲשֵׁרָה וּמַצֵּבָה וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לְמַעֲנֵיהֶם.{{ש}} אַל תֹּאכְלוּ מִזִּבְחָם, וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקּוֹת '''גּוֹיֵהֶם'''. {{סי|גּ}}'''וֹיֵהֶם''', מִכְּרֹת לָמוֹ בְּרִית וּמֵהִתְחַתֵּן בָּם הִזָּהֵרוּ.{{ש}} אֹבוֹת וְיִדְּעֹנִים לֹא תִלְמָדוּ, וּמִשְּׁאֹל בְּפַחֲזוּתָם הִוָּסֵרוּ. {{ש}} {{סי|דְּ}}חוּ נְחָשִׁים וְעוֹנְנִים, וְקֹסֵם מְכַשֵּׁף וְחֹבֵר וְדוֹרְשֵׁי מֵת תִּזְרוּ.{{ש}} מִקְּרֹחַ וְהַקֵּף וְהַשְׁחֵת, מִשֶּׂרֶט וּכְתֹבֶת, '''הִנָּזֵרוּ'''. {{סי|הִ}}'''נָּזְרוּ''' פֶּן תִּשָּׁבְעוּ לַשָּׁוְא וְלַשֶּׁקֶר, וְלֹא תְחַלְּלוּ שֵׁם אָדוֹן.{{ש}} לֹא תַעֲנֶה שָׁוְא וְתִשָּׂא שָׁמְעוֹ, וְתָשֵׁת יָדְךָ לֶחָנֵף וְרַבֵּי מָדוֹן.{{ש}} {{סי|וְ}}עַל רִב לִנְטֹת וְגַם מִשְׁפָּט וְהַכֵּר פָּנִים וְקַחַת שֹׁחַד לַאֲבַדּוֹן.{{ש}} עֶוֶל מִשְׁפָּט וּשְׂאֵת פְּנֵי דַל וְהִדּוּר, פֶּן תְּכַחֲשׁוּן '''זָדוֹן'''. {{סי|זָ}}'''דוֹן''' לֹא תְזִידוּן לָאֹר נָשִׂיא, לְקַלֵּל שׁופֵט, וּלְהַקְשׁוֹת עֹרֶף.{{ש}} לַעֲשֹׁק וְלִגְזֹל וְלָלִין פְּעֻלָּה, לִנְקֹם וְלִנְטֹר וּלְהַכְשִׁיל מִטָּרֵף.{{ש}} {{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִכָּל אֵלֶּה, וּשְׂאֵת חֵטְא, וְחֵרֵשׁ מִלְּחָרֵף.{{ש}} מִשְּׂנֹא וּמֵרְצֹחַ וְרָכִיל, וּמֵעֲמֹד עַל דַּם '''טָרֶף'''. {{סי|טֶ}}'''רֶף''' אֵבֶר מִן הֶחָי וְגִיד הַנָּשֶׁה, נְבֵלָה וּטְרֵפָה חֵלֶב וָדָם.{{ש}} עַל הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ, וּבָשָׂר בֶּחָלָב, אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּהִתְיַחֲדָם.{{ש}} {{סי|י}}וֹצֵא חוּץ מִסִּמָּנֵי דָג, וְהַחַיָּה וְהָעוֹף וְהֶחָגָב בְּנוּדָם.{{ש}} וְרִמְשֵׂי אֶרֶץ בַּל יֹאכְלוּ עַמִּי, אַל יְשַׁקְּצוּ וִיטַמְּאוּ בָם '''כְּבוֹדָם'''. {{סי|כְּ}}'''בוֹדָם''' הַלֵּוִי לֹא יַעַזְבוּנְהוּ, לֹא יְעַנּוּן יָתוֹם וְאַלְמָנָה פֶּן אֶחֱרֶה.{{ש}} בַּל יוֹנוּ גֵר וְיִלְחֲצוּהוּ, וְיִקְּחוּ כֹפֶר לָרֹצֵחַ מִתְגָּרֶה.{{ש}} {{סי|לֹ}}א יוֹנוּ רֵעַ וִיאַמְּצוּ לֵבָב, הַמִּדָּה וְהַמִּשְׁקָל וְהַמְשׂוּרָה לְהַמְרֵה.{{ש}} לֹא תַחְמֹד וְלֹא תִגְנֹב וְלֹא תִנְאָף, זֶה כְּלַל '''מַעֲרֶה'''. {{סי|מַ}}'''עֲרֶה''' אֵם וְאֵשֶׁת אֵם וְהַכַּלָּה וְהַנִּדָּה וְאֵשֶׁת אִישׁ בָּם קִנֵּאתִי.{{ש}} שְׁלֹשָׁה דֹרוֹת מִזַּרְעֶךָ, וְכָהֵם מֵחֲמוֹתְךָ גִּנִּיתִי.{{ש}} {{סי|נְ}}וַת אָח וְדוֹד וְאָחוֹת, אַחְיוֹת אָב וָאֵם, פִּנִּיתִי.{{ש}} אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה, כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה '''שָׂנֵאתִי'''. {{סי|שָׂ}}'''נֵאתִי''' אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ, קָדֵשׁ וקְדֵשָׁה, וִיבָמָה הַחוּצָה.{{ש}} וּגְרוּשָׁה אַחֲרֵי הֻטַּמָּאָתתתה, וְאַל תְּחַלֵּל בִּתְּךָ לִנְאָצָה.{{ש}} {{סי|עַ}}גְבוּת זָכָר וְזִרְמַת בְּהֵמָה, וּבַל תַּרְבִיעֶנָּה אִשָּׁה לְשִׁמְצָה.{{ש}} וְמֵהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ זֶרַע, וּמִלְּסָרֵס כָּל חַיָּה '''פְרוּצָה'''. {{סי|פְּ}}'''רוּצָה''' תִּלְבֹּשֶׁת שַׁעַטְנֵז, וּבַל תִּתְעַלֵּם מֵאֲבֵדָה וְנֹפֵל.{{ש}} לֹא תַשִּׁיכוּ וְלֹא תְשִׂימֶנְהוּ וּתְהִי כְנֹשֶׁה וּתְמַשְׁכֵּן הַשָּׁפֵל.{{ש}} {{סי|צ}}וּר לֹא תְנַסּוּ וְתִתְּצוּ מוֹרָאוֹ, וְלֹא תִשְׁמַע אֶל נָבִיא שֶׁקֶר טֹפֵל.{{ש}} לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב, וּבֶגֶד אַלְמָנָה אֵלֶיהָ '''קַפֵּל'''. {{סי|קַ}}'''פֵּל''' כְּלִי גֶּבֶר מֵאִשָּׁה וְהַחֲלֵף, וּבַל תַּסְגִּיר לְאֶרֶץ מְרָתַיִם.{{ש}} זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ, לֹא תִתְעַשֵּׁת בַּנֶּגַע לְמַרְאֵה עֵינָיִם.{{ש}} {{סי|רַ}}ק לֹא תִקַּח הָאֵם, וְעָרְלָה, וְלֹא יִדְבַּק חֵרֶם בְּיָדָיִם.{{ש}} נָקִי בַדִּין מֵעֲנֹשׁ, מִבַּיִת וּמִכִּיס מִדּוֹת '''שְׁתָּיִם'''. {{סי|שְׁ}}'''תַּיִם''' וְאַרְבָּעִים וּמֵאָה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה הָרָע.{{ש}} אֵלֶּה הֵם חוֹבוֹת הַגּוּף, וּשְׁתַּיִם הַקִּיצוֹנוֹת מֵהִשְׂתָּרַע.{{ש}} {{סי|תָּ}}גוּר כִּי אֲנִי דַיָּן לְהִפָּרַע, וְלֹא יְגוּרֵנִי רָע.{{ש}} לֹא תוֹסֵף עָלָיו, וּמִמֶּנּוּ לֹא '''תִגְרָע'''. {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}'''גְרַע''' זֶרַע וְקָצִיר בַּשְּׁבִיעִית, וּבִשְׁנֵיהֶם בַּיּוֹבֵל מִדִּרְשׁוֹן.{{ש}} אַל תַּחְשְׁבוּ בְלִיַּעַל וְתִגֹּשׂוּ, לֹא תְפָאֵר וּתְעוֹלֵל נִטְשׁוֹן.{{ש}} {{סי|שִׁ}}כְחָה, פֵּאָה, פֶּרֶט וָלֶקֶט, וְלֹא יִצָּבֵא הַנָּקִי בְּרִגְשׁוֹן.{{ש}} לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, נְתַתִּיו זֵכֶר לְיוֹם '''רִאשׁוֹן'''. {{סי|רִ}}'''אשׁוֹן''' וּשְׁבִיעִי בַּפֶּסַח שִׁשָּׁה בְּסִיוָן וְהַכֵּסֶא חִוִּיתִיךָ.{{ש}} הֶעָשׂוֹר וְהֶחָג וַעֲצַרְתּוֹ, מִמְּלֶאכֶת עֲבֹדָה הִזְהַרְתִּיךָ.{{ש}} {{סי|קָ}}צִיר חָדָשׁ, וּמַחֲמֶצֶת לֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָּצֵא פְּקַדְתִּיךָ.{{ש}} נָא וּבָשֵׁל וְשַׁבֵּר עֶצֶם, מֵהוֹתִיר וְהוֹצִיא וְזֶבַח עַל חָמֵץ, '''צִוִּיתִיךָ'''. {{סי|צִ}}'''וִּיתִיךָ''' בַּל תִּפְסַח בִּשְׁעָרֶיךָ, נֵכָר וְעָרֵל וְתוֹשָׁב לֹא יִכְרוּ עָלָיו.{{ש}} בַּל תַּעֲבֹר וְתֵצֵא גְבוּל בַּשַּׁבָּת, שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע מִצְוֹת זְמָן נִקְווּ אֵלָיו.{{ש}} {{סי|פִּ}}טּוּם שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת וְלֹא יִסָּךְ וְזָר בַּל יִקְרַב הֵיכָלָיו.{{ש}} לֹא תַעֲלוּ עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ '''עָלָיו'''. {{סי|עָ}}'''לָיו''' אֵין מַעֲלוֹת, וַהֲנָפַת חֶרֶב, וְתִכְבֶּה אֵשׁ הַחִיצוֹן לִרְגֹּעַ.{{ש}} מֵאֲכֹל חַטָּאת פְּנִימָה וּמִנְחַת כֹּהֵן, מוּמָם וְטָמֵא מִלִּנְגֹּעַ.{{ש}} {{סי|שִׂ}}ימַת שֶׁמֶן וְזַכָּה בְּמִנְחַת חָב, וְהַבְדָּלַת מָלוּק בִּפְגֹעַ.{{ש}} אַל תַּקְטִירוּ שְׂאֹר וּדְבָשׁ, וְטָמֵא לְהַקְרִיב לְבִלְתִּי '''נְגֹעַ'''. {{סי|נְ}}'''גֹעַ''' אֵין לַיֹּלֶדֶת וְלֹא תָבֹא, וְטָמֵא לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ.{{ש}} מוּמֵי בְהֵמָה מִשְּׁחֹט וּמֵהַקְרִיב, וְשָׂרוּעַ לְנֵדֶר בַּל תַּקְדֵּשׁ.{{ש}} {{סי|מֵ}}הוֹתִיר תּוֹדָה וּמִלְּחַמֵּץ מִנְחָה, וְלֹא יָלִין חֵלֶב חוּץ הַקֹּדֶשׁ.{{ש}} פֶּן תַּעֲלֶה בְּכָל מָקוֹם, אֶתְנָן וּמְחִיר מֵהָבִיא '''לַקֹּדֶשׁ'''. {{סי|לַ}}'''קֹּדֶשׁ''' אִם נִטְמָא לֹא יֵאָכֵל, וּמִבֶּן נֵכָר לֹא יֶאֱתָיוּ.{{ש}} לְוִיַּי לֹא יִגְּעוּ וְיִרְאוּ כְּבַלַּע, וְיַעַבְרוּ מֵחֲמִשִּׁים, וּבְחֶלְבּוֹ יִשְׁוָיוּ.{{ש}} {{סי|כֹּ}}הֲנַי לֹא יְחַלְּלוּ קָדָשַׁי, וּבַל יֹאכְלוּ בִּגְבוּלִין וְיִשְׁתָּיוּ.{{ש}} הֵן אֵלֶּה מִצְוֹת לְקָרְבְּנֵיהֶם, עִם לֹא יָמִיר אַרְבָּעִים '''יִהְיוּ'''. {{סי|יִ}}'''הְיוּ''' קְדֹשִׁים מִטֻּמְאַת מֵת, מִגְּרוּשָׁה חֲלָלָה זֹנָה לְנַקּוֹתָם.{{ש}} גְּדוֹלָם לֹא יִפְרַע וְיִפְרֹם וְיֵצֵא, יְרַחֵק אַלְמָנָה וּקְרוֹבָיו בְּמוֹתָם.{{ש}} {{סי|טַ}}רְפָּם אֵשֶׁת זָר לֹא תֹאכֵל, בַּל יִפְדּוּ חֵרֶם וְיַקְדִּישׁוּ בְכוֹרוֹתָם.{{ש}} לֹא יַסְגִּירוּ חָלוּט וְיִשְׁכָּרוּ, וּבַל יִנְחֲלוּ זוּלָתִי '''חֻקּוֹתָם'''. {{סי|חֻ}}'''קּוֹתָם''' נוֹסָפוֹת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה, כֻּלָּם תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם נְכוֹנִים.{{ש}} הַמֶּלֶךְ אַל יָשִׁיב עָם, וְאַל יַרְבֶּה סוּסִים וְנָשִׁים וּמָמוֹנִים.{{ש}} {{סי|ז}}וֹמֵם נֶדֶר לֹא יַחֵל, בַּל יְאַחֲרֵהוּ, וּמְלֵאַת זֵרְעוֹנִים.{{ש}} אַל יְגַלַּח הַנָּזִיר וְיִטַּמָּא וְיֵשְׁתְּ דַּם עֵנָב '''וּגְפָנִים'''. {{סי|וּ}}'''גְפָנִים''' פֶּן תִּקְדַּשׁ וְכִלְאֵי זֶרַע, וְרִבְעֵי בְהֵמוֹת מוּנָחוֹת.{{ש}} לֹא תִתְעַמֵּר וְתַשְׁחִית עֵץ וְיוֹסִיף הַמַּלְקֶה עֲלֵי נְכוֹחוֹת.{{ש}} {{סי|הַ}}מִּגְרָשׁ לֹא יִמָּכֵר, וְהַמַּעֲשֵׂר לַמֵּת וְלַטָּמֵא וְלַאֲנָחוֹת.{{ש}} וּמִקְנָה הַנִּמְכֶּרֶת בַּל יִגָּאֵל, עֲבֹדָה וְגִזָּה מִקֳּדָשִׁים '''דְּחוֹת'''. {{סי|דְּ}}'''חוֹת''' מִן הַקָּהָל פָּצוּעַ וְכָרוּת, מַמְזֵר, עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי.{{ש}} לֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם לָעַד, מִצְרִי וַאֲדוֹמִי עַד שְׁלֹשָׁה מֵהָבִיא.{{ש}} {{סי|גַּ}}רְזֶן לֹא תָנִיף וְתִתֵּן אֶל כֶּלִי, וְתַחֲרֹשׁ בְּכִלְאַיִם כְּתַעֲבִי.{{ש}} לֹא יֵעָבֵד בַּנָּחַל, וְלֹא תִבָּנֶה עִיר בָּגְדָה '''בִי'''. {{סי|בִּ}}'''י''' הִשְׁבַּעְתִּיךָ לֹא תַסִּיג וְתַחְסֹם, וְאָחִיךָ בְּפֶרֶךְ לֹא תְכַלֶּה.{{ש}} פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם, וְעִבְרִית לְעַם נָכְרִי לֹא תְסֻלֶּה.{{ש}} {{סי|א}}וֹנֵס וְהַמַּלְשִׁין בַּל יְשַׁלֵּחוּ, מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת לְמַלֵּא.{{ש}} הַכֹּל מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, לֹא תַעֲשֶׂה אַחַת מִמִּצְוֹת '''אֵלֶּה'''. {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}'''לֶּה''' שִׁבְעִים וְאֶחָד הַמּוּמָתִים, מִצְוָתָם שֵׁנִית לְבֵית דִּין הֶחֱזַרְתִּי.{{ש}} בְּשֶׁבַע דְּרָכִים לְהַשְׁמִיד תְּמוּתַת זֵדִים פִּזַּרְתִּי.{{ש}} {{סי|בְּ}}רֶשֶׁף וְרֶגֶם וְרֶצַח, וּמָוֶת מִבְּלִי רֹשֶׁם הִזְהַרְתִּי.{{ש}} כָּרֵת וְאָבְדַן מֵאִתִּי, וּפִגְעוֹן הַמְקַנְּאִים '''גָּזָרְתִּי'''. {{סי|גָּ}}'''זַרְתִּי''' עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לְכָרֵת, מֹשֵׁךְ עָרְלַת בְּשָׂרוֹ מִחוּץ.{{ש}} לֹא פָסַח, וְלֹא הִתְעַנָּה, וּבַכִּפּוּרִים בִּמְלַאכְתּוֹ נָחוּץ.{{ש}} {{סי|דָּ}}ם וָחֵלֶב הָאוֹכְלֵמוֹ, וְטָמֵא, בְּאָכְלוֹ קֹדֶשׁ לַחוּץ.{{ש}} וְהַבָּא בֵיתִי וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו, הַשּׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה '''הַחוּץ'''. {{סי|הַ}}'''חוּץ''' רֹקֵחַ שַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי, וְהַסָּךְ מִשְׁחָתִי בְּמִרְמָה.{{ש}} לוֹעֲטֵי נוֹתָר וּפִגּוּל וְחָמֵץ בַּפֶּסַח לְלָחְמָה.{{ש}} {{סי|וְ}}גַם אֵלֶּה יִסָּפְרוּ שֵׁנִית, כִּי מִצְוָתִי לְהַכְרִיתָם יָזְמָה.{{ש}} אַף הַמַּעֲרֶה מְקוֹר נִדָּה, כִּי הִיא '''זִמָּה'''. {{סי|זִ}}'''מָּה''' מִבּוֹא הָאָחוֹת, וַאֲשֶׁר אַחֲיוֹת הוֹרָיו צֹעֶה.{{ש}} דּוֹדָתוֹ וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְאֵשֶׁת אָחִיו לִבְלִי חֹק מִמַּתְעֶה.{{ש}} {{סי|חָ}}רֹג תַּחַרְגוּ מִכֻּלָּנָה, פֶּן אַכְרִית כְּפֶרֶץ נִבְעֶה.{{ש}} וְאַחֲרֵיהֶם סְקֹל שְׁמֹנָה עָשָׂר, בַּתְּחִלָּה מֵסִית '''טוֹעֶה'''. {{סי|ט}}'''וֹעֶה''' וּמַדִּיחַ רֵעֵהוּ וּמִתְלַהְלֵהַּ בְּאוֹבוֹ וְיִדְּעוֹנוֹ.{{ש}} מְגַדֵּף וְעוֹבֵד אֵל נֵכָר, אַף הַמַּעֲבִיר לוֹ אֶת בְּנוֹ.{{ש}} {{סי|יֶ}}לֶד סוֹרֵר וּמוֹרֶה, וְהַמְקַלֵּל הוֹרָיו בְּמַעֲנוֹ.{{ש}} מְכַשֵּׁף, וּבָא אֱלֵי אֵם, כִּי עָמַד עַל '''כַּנּוֹ'''. {{סי|כַּ}}'''נּוֹ''' בְּרֶדֶת עֲדֵי כַלָּתוֹ, וְאֵשֶׁת אָבִיו יְעוּדָה.{{ש}} עַל תַּבְלִית מִשְׁכְּבֵי בְהֵמָה, וְתוֹעֲבַת זָכוּר צְמוּדָה. {{ש}} {{סי|לְ}}פִי כְבוֹד הַשַּׁבָּת מְחַלְּלֶיהָ, וּבָאֵי מְאוֹרָשָׂה חֲמוּדָה.{{ש}} לִרְגָבִים וְגַל אֲבָנִים יֻנְקָמוּ מְדַדְתִּים מִדָּה כְּנֶגֶד '''מִדָּה'''. {{סי|מִ}}'''דָּה''' שֵׁנִית אָשִׁיב זֵכֶר אֵלֶּה, לְהוֹדִיעַ כִּי הֵמָּה הַנִּשְׂרָפִים.{{ש}} שְׁלֹשָׁה מִיּוֹצְאֵי יְרֵכוֹ, וְכָהֵנָּה מֵעֶזְרָתוֹ רְצוּפִים. {{ש}} {{סי|נָ}}שִׁים שָׁלֹשׁ לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, וּבַת כֹּהֵן תּוּקַד לִרְשָׁפִים.{{ש}} עֶשֶׂר עֲבֵרוֹת אֵלֶּה, בְּנַפְשׁוֹתָם לְבַדָּנָה '''שְׂרוּפִים'''. {{סי|שְׂ}}'''רוּפִים''', כְּמִסְפָּרָם עֲשָׂרָה אֲחֵרִים יָמוּתוּ בִּידֵי שָׁמָיִם.{{ש}} הָאוֹכֵל טֶבֶל וּתְרוּמָה, וְכֹהֵן בְּטַמְּאוֹ קָדְשֵׁי שָׁמָיִם.{{ש}} {{סי|ע}}וֹרֵךְ שַׁי בְּטֻמְאָה, וְשָׁכוּר וְזָר וּטְבוּל עַרְבַּיִם.{{ש}} חֲסַר כִּפּוּר וּפָרוּעַ, מִבְּלִי רְחֹץ יָדַיִם '''וּפְעָמָיִם'''. {{סי|פַּ}}'''עֲמַיִם''' אַזְכִּיר שְׁמֹנַת אֵלֶּה, לְעֹנֶשׁ חֶנֶק חֲצַבְתִּים.{{ש}} גֹּנֵב נֶפֶשׁ וּמַמְרֶה חֲכָמַי וּמַכֵּה אָב וָאֵם, הֶעֱצַבְתִּים.{{ש}} {{סי|צ}}וֹפֶה עִם אֱלֹהַי לֶאֱלִיל וְהַמְשַׁקְּרִים בְּאִמְרֵי פִי, חֲצַבְתִּים.{{ש}} הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, זוֹמְמֵי כֹהֶנֶת וְזוֹנֶיהָ, '''קְצַבְתִּים'''. {{סי|קְ}}'''צַבְתִּים''' שְׁנֵי אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים, וְהֵם כְּטָפֵל יְדוּעִים.{{ש}} תַּחְתָּם אָבִיא גוֹנְבֵי קְסָוֹת וּבוֹעֵל אֲרַמִּית, מְקַנְּאֵיהֶם פּוֹגְעִים.{{ש}} {{סי|רֹ}}צֵחַ וְאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת, שְׁנֵיהֶם לְפִי חֶרֶב גֹּוְעִים.{{ש}} פְּרָט שִׁבְעַת מִינֵי מָוֶת, כְּלָל אַחַת '''וְשִׁבְעִים'''. {{סי|שִׁ}}'''בְעִים''' וְאֶחָד סַנְהֶדְרַי, וְשֹׁפְטִים עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בִקְטַנָּה.{{ש}} יִכָּרְתוּ רְשָׁעִים מֵאֶרֶץ, וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה.{{ש}} {{סי|תְּ}}מִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ, וְלַחֲכָמִים לְבַדָּם נִתָּנָה.{{ש}} אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק '''תְּבוּנָה'''. {{הור|סימן: '''תשר"ק'''; '''סעיד בן יוסף אלוף חזק ואמץ'''}} {{סי|תְּ}}'''בוּנָה''' אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם, כָּל הָאֻמִּים עוּשׂוּ וָבֹאוּ.{{ש}} {{סי|שֵׂ|1}}כֶל חָכְמַת בָּנַי וּבִינָתָם תִּרְאוּ חֲתַת וְתִירָאוּ.{{ש}} {{סי|שִׁ}}שִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לָהֶם נִקְרָאוּ.{{ש}} {{סי|שִׂ|1}}יחוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל וּכְבוֹדָם '''רְאוּ'''. {{סי|רְ}}'''אוּ''' שֹׁפְטֵיהֶם וְשֹׁטְרֵיהֶם מַה נֶּהְדְּרוּ בְמַרְאָם.{{ש}} {{סי|עַ|1}}ל פִּי שְׁנֵי עֵדִים, וְיֵחָקְרוּ הֵיטֵב בְּמִלֻּאָם.{{ש}} {{סי|קָ}}מֵי סָרָה כַּאֲשֶׁר זָמְמוּ, וּמִן הַלִּשְׁכָּה יִלְמְדוּ פְּלִיאָם.{{ש}} {{סי|ע|1}}וֹרְכֵי מִלְחֶמֶת מַה יָּפוּ, בַּהֲשִׁיבָם הַמְחַנְּכִים מִן '''צְבָאָם'''. {{סי|צְ}}'''בָאָם''' בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה מַחֲנֵיהֶם מְקַדְּשִׁים וּמְכַבְּדִים.{{ש}} {{סי|יִ|1}}צֹּרוּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ וְיַעַרְפוּ לְכַפֵּר דְּמֵי נוֹדְדִים.{{ש}} {{סי|פָּ}}רָשַׁת מַלְקוֹת יְיַסְּרוּן, וְהֵם בִּתְרוּעַת מֶלֶךְ נוֹעָדִים. {{ש}} {{סי|יִ|1}}קְרְאוּ לְשָׁלוֹם בַּקְּרָב, וְהַמַּשְׁלִימִים יִהְיוּ לָמוֹ '''עֲבָדִים'''. {{סי|עֲ}}'''בָדִים''' הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה מִשְׁפְּטֵי חֻקָּם לְגַלּוֹת.{{ש}} {{סי|דִּ|1}}ין הַחֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ וּבְהָרָה וּמַשְׁחִית עַיִן וּמַכֶּה בַּשֵׁבֶט בְּכַלּוֹת.{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר נַגָּח וְנוֹגֵף וְגוּמָּץ, הַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֶר לְתַגְמוּלוֹת.{{ש}} {{סי|בְּ|1}}שֹׁמְרֵי חִנָּם וְשָׂכָר וְהַשֹּׂכֵר וְהַשּׁוֹאֵל וּפָרָשַׁת '''נְחָלוֹת'''. {{סי|נְ}}'''חָלוֹת''' וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת, וְהַבְּכוֹר פִּי שְׁנַיִם יָכִיל.{{ש}} {{סי|נ|1}}וֹתְנֵי מוּם וּמִשְׁפְּטֵיהֶם, וְהָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה בְּהַנְכִיל.{{ש}} {{סי|מ}}וֹצִיא דִּבָּה לַעֲנֹשׁ, וּמַחֲזֶקֶת מְבוּשִׁים לְהַשְׁכִּיל.{{ש}} {{סי|יִ|1}}קְבְּרוּ נִבְלַת הַתָּלוּי, תַּשְׁלוּמֵי כֵפֶל וְכִפְלַיִם '''לְהַשְׂכִּיל'''. {{סי|לְ}}'''הַשְׂכִּיל''' עַל מְצִיאַת שָׂדֶה כִּי תִנָּקֶה מֵהָחְפָּר.{{ש}} {{סי|וְ|1}}קִדַּשְׁתֶּם שְׁנַת הַדְּרוֹר בְּהַעֲבָרַת שׁוֹפָר.{{ש}} {{סי|כָּ}}ל מוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ פֵּרַשְׁתִּי בִּגְאֻלַּת מֶכֶר נִשְׁפַּר.{{ש}} {{סי|סְ|1}}כוּם אַרְבָּעִים מִצְוֹת וּנִמְכָּר לְגוֹי בְּפִדְיוֹן '''יְכֻפָּר'''. {{סי|יְ}}'''כֻפַּר''' לָכֶם בְּשַׁבַּתְּכֶם בְּחַטַּאת כִּפּוּרִים עַל הַסֵּדֶר.{{ש}} {{סי|פָּ|1}}רָשַׁת תְּמִידִין גַּם מוּסָפִין, וּפָרָה לְמִשְׁמֶרֶת בְּתֶדֶר.{{ש}} {{סי|טֶ}}נֶא הָעֹמֶר וְהַבִּכוּרִים, וְשִׁלּוּחַ טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה הֶדֶר.{{ש}} {{סי|אַ|1}}הֲרֹן וּבָנָיו לְמִלּוּאֵיהֶם, וְטָהֳרַת בְּנֵי לֵוִי לָבֹא '''חֶדֶר'''. {{סי|חֶ}}'''דֶר''' הַמִּשְׁכָּן מַה נִּכְבָּד, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ בַּמַּחֲנֶה.{{ש}} {{סי|אֲ|1}}רוֹן הַבְּרִית וְהַשֻּׁלְחָן, וְאוֹר הַמְּנוֹרָה לֹא יְשֻׁנֶּה.{{ש}} {{סי|זָ}}הָב מְזֻקָּק לִקְטֹרֶת וּנְחֹשֶׁת נָבוּב לְדַשְּׁנֶה.{{ש}} {{סי|לִ|1}}כְרֹת בִּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת בְּרִיתוֹת אַרְבָּעִים '''וּשְׁמֹנֶה'''. {{סי|וּ}}'''שְׁמֹנֶה''' וְאַרְבָּעִים מִגְרְשֵׁי לֵוִי, שֵׁשׁ מֵהֶן לְמִקְלָט בְּגָדְרִי.{{ש}} {{סי|לִ|1}}כְתֹּב תּוֹרָתִי עַל אֲבָנִים, זֵכֶר הַמְּזַנְּבִים בְּעֶדְרִי.{{ש}} {{סי|הַ}}שְּׁמֹנָה בְּגָדִים לְתִפְאֶרֶת, וְשֶׁמֶן זַךְ לִמְאוֹר דְּבִירִי.{{ש}} {{סי|וְ|1}}שֶׁמֶן רוֹקֵחַ וְהַמְמֻלָּח, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת '''דְּבָרִי'''. {{סי|דְּ}}'''בָרִי''' הִגַּדְתִּי לְיַעֲקֹב, אוֹתוֹ מִכָּל גּוֹי בְּאַשְּׁרִי.{{ש}} {{סי|פִּ|1}}נּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא יְכִילֻהוּ, אַל תְּפִירֵהוּ כִּי אַתָּה בָּחֳרִי.{{ש}} {{סי|גּ}}וֹי אֶחָד בָּאָרֶץ נְטַעְתִּיךָ, הֶעֱטִיתִיךָ כָּלִיל הוּא בַהֲדָרִי.{{ש}} {{סי|פְּ|1}}אֵר בְּךָ אֶתְפָּאֵר כְּמַלְאָכִי, עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל '''בְּחִירִי'''. {{סי|בְּ}}'''חִירִי''' הִנֵּה אֵלֶּה מִצְוֹתַי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִסְפָּרָם.{{ש}} {{סי|אָ}}נָּא יְיָ זְכֹר לִמְקַבְּלֵיהֶם וְאִם דַּל מִמַּעַשׂ דּוֹרָם.{{ש}} כַּאֲשֶׁר זִכִּיתָנוּ לְהַזְכִּירָם זַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹתָם וּלְשָׁמְרָם. {{#קטע:אז שש מאות|רס"ג}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:רב סעדיה גאון]] [[קטגוריה:מוני המצוות]] [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] 18vj6e1p6g7hb6pi054t7oa0dxenju9 3102019 3101999 2026-11-08T08:29:29Z Yack67 27395 3102019 wikitext text/x-wiki {{הור2|אזהרות לחג השבועות מ[[מחבר:רב סעדיה גאון|רס"ג]]. בסידורו מכונה הפיוט 'תרי"ג מצוות', ונודע ע"י חלק ממדפיסיו בשם {{צ|ספר המצוות לרס"ג}}{{הערה|אך הגאון חיבר גם ספר בשם זה.}}. למערכת אזהרות אחרת מרס"ג ראו [[אלהים אצל יום הלזה]].}} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֶ}}ת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, וְאוֹתוֹ תַעֲבֹד בִּתְפִלָּה.{{ש}} עֶרֶב וָבֹקֶר יַחֲדֵהוּ, בְּאוֹת וְטוֹטָפוֹת לִתְהִלָּה.{{ש}} {{סי|בִּ}}כְנָפֶיךָ צִיצִת נֶצַח, וּבִפְתָחֶיךָ מְזוּזָה סֶלָה.{{ש}} כַּבֵּד הוֹרֶיךָ, יְרָא מֵהֶם, כִּי אֵל נָתַן לָמוֹ '''גְּדֻלָּה'''. {{סי|גְּ}}'''דֻלָּה''' לִזְקֵנַי וְהַדְרָתָם, וּמוֹרָא לְמִקְדָּשׁ, תָּקִים.{{ש}} לִלְמֹד וּלְלַמֵּד דָּת, וְהַמֶּלֶךְ יִקְרָאֶנָּה לָעָם בִּלְהָקִים.{{ש}} {{סי|דְּ}}חֵה הָאֱלִילִים וְנִתַּצְתָּם, וְרֵעֶיךָ כָּמוֹךָ תַחְשְׁקֵם.{{ש}} הָבִיאָה כֹּפֶר וְצֶדֶק תִּרְדֹּף, וּמִשְׁקְלוֹתֶיךָ לְצֶדֶק '''הָקֵם'''. {{סי|הָ}}'''קֵם''' תָּקִים וְעָזֹב תַּעֲזֹב, וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיט דֵּי חֶסְרוֹן.{{ש}} הָשֵׁב תָּשִׁיב אֲבֵדָה, וְהַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, וְהוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְכִשְׁרוֹן.{{ש}} {{סי|וְ}}חֵי אָחִיךָ עִמָּךְ וּבֵרַכְתָּ בְשָׂבְעֲךָ בְּרֹן.{{ש}} הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ לִבְרִית '''זִכָּרוֹן'''. {{סי|זִ}}'''כָּרוֹן''' שָׁמוֹר הַשַּׁבָּת, אַתָּה וּבָנֶיךָ וַעֲבָדֶיךָ וּבְהֶמְתְּךָ יִשְׁבְּתוּ בוֹ.{{ש}} רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי בְּנִיסָן עֲצֶרֶת וּתְרוּעָה, קֹדֶשׁ לְנָקְבוֹ.{{ש}} {{סי|חֻ}}קַּת הַכִּפּוּרִים קַדְּשֵׁהוּ, וְהֶחָג וְהַשְּׁמִינִי בוֹ.{{ש}} שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג, וּמַתְּנַת יָד כְּבִרְכַּת '''טוּבוֹ'''. {{סי|ט}}'''וּבוֹ''' בְּפֶסַח מַצָּה וּמָרוֹר, לְבָעֵר חָמֵץ וּלְכַלּוֹת.{{ש}} שָׁבוּעוֹת וְסֻכָּה וְלוּלָב, תְּקִיעָה וְעִנּוּי מִמַּאֲכָלוֹת.{{ש}} {{סי|יַ}}רְחֵי עִבּוּר וּפֶסַח שֵׁנִי, וְשִׂמְחַת הַחַגִּים לְמַלֹּאת.{{ש}} כְּתֹב זֹאת רֶמֶז מְגִלָּה, וְנֵר יְמֵי חֲנֻכָּה עַד '''כְּלוֹת'''. {{סי|כְּ}}'''לוֹת''' שֵׁשׁ שָׁנִים תַּשְׁמֵט הָאָרֶץ, וּבָהֶם תְּחַפֵּשׁ עֶבֶד עִבְרִי הַנִּלְקָח.{{ש}} שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים וּנְטַשְׁתָּהּ, וְגַם הָרָצוּעַ בָּהּ יְפֻקָּח.{{ש}} {{סי|לָ}}תֵת תְּרוּמָה וְרֵאשִׁית עֲרִיסֶךָ, וְהִלּוּלֵי קֹדֶשׁ מְרֻקָּח.{{ש}} אַף תָּשִׁיב חֲבֹל לִצְרִיכָיו, וּתְבֹרַךְ בְּכָל '''מִקָּח'''. {{סי|מִ}}'''קַּח''' כֶּסֶף וּשְׁטָר וּבִיאָה, בָּם בְּאִשָּׁה תָּרִיד.{{ש}} שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ בְּעוֹדֶנָּה, וּכְרִיתוּת בְּצֵאתָהּ לְהַפְרִיד.{{ש}} {{סי|נִ}}כְסַפְתָּ לִיפַת תֹּאַר גַּיְּרֶנָּה, וְתִבְחֹן הַשּׂוֹטָה מֵהַמְרִיד.{{ש}} יְבִמְתְּךָ חֲלֹץ אוֹ יַבֵּם, אוּלַי יָקוּם '''שָׂרִיד'''. {{סי|שָׂ}}'''רִיד''' מֵהַפִּיל שִׂים מַעֲקֶה, וּפְדֵה פֶּטֶר רֶחֶם בְּהִפָּתֵחַ.{{ש}} וּשְׁגַר בְּהֵמָה יְקַדֵּשׁוּן, וְיִפָּדֶה הָרֶכֶשׁ אוֹ יְנֻתַּח.{{ש}} {{סי|עֵ}}ת הַמְקֻשָּׁרוֹת תְּבַכֵּרְנָה, הַקְדִּישֵׁם מֵאֵין רֶתַח.{{ש}} גֵּרֵי הַצֶּדֶק כָּאֶזְרָח, וְהַנְּבֵלָה לְתוֹשָׁבֵי '''פֶתַח'''. {{סי|פֶּ}}'''תַח''' הַבִּכּוּרִים אִם פִּתֵּחוּ, הֲבִיאֵם, וְתִקְרָא בְמִקְדָּשִׁים.{{ש}} מַעֲשַׂר בְּהֵמָה וּמַעְשֵׂר רִאשׁוֹן, וּמַעְשַׂר אֶבְיוֹנִים מְדוּשִׁים.{{ש}} {{סי|צָ}}עֹד בַּשֵּׁנִי לַבְּחִירָה, אוֹ תִפְדֵּהוּ וְדָמָיו מְקֻדָּשִׁים.{{ש}} וְהִתְוַדִּיתָ בְּקַיְּמָךְ כָּל אֵלֶּה: בִּעַרְתִּי כָּל מַעְשְׂרוֹת '''קֳדָשִׁים'''. {{סי|קֳ}}'''דָשִׁים''' רֵאשִׁית גִּזֶּךָ, וּמַתְּנוֹת זְבָחֶיךָ אַרְבַּע.{{ש}} הִלְכוֹת שְׁחִיטָה תַּחֲקֹר כַּדָּת, וּלְכַסּוֹת דָּם הַנִּבַּע.{{ש}} {{סי|רָ}}חַב גְּבוּלְךָ וְהִתְאַוִּיתָ, תְּדַשְׁנֶה טוּבִי וְתִשְׂבַּע.{{ש}} תֵּט אַחֲרֵי רַבִּים, בְּמִדְרְשֵׁי פָּנִים '''שֶׁבַע'''. {{סי|שֶׁ}}'''בַע''' וְתִשְׁעִים מִצְוֹת עֲשֵׂה אֵלֶּה תָּמִיד תִּגְמֹר.{{ש}} כִּי מִצְוֹת הַגּוּף הֵמָּה, הַשְׂכִּילֵם וּמַעֲדַנֵּיהֶם תִּזְמֹר.{{ש}} {{סי|תְּ}}בוֹאַתְךָ טוֹבָה אֲשֶׁר צָפַנְתִּי, פַָּעַלְתִּי לַחוֹסִים לֵאמֹר:{{ש}} אִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי, חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי '''תִּשְׁמֹר'''. {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}'''שְׁמֹר''' מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ כִּי תִדֹּר וְתַפְלִיא לְהַזִּיר לְרָצוֹן.{{ש}} תַּקְרִיב אִם תִּטְמָא בְּפֶתַע, וְעַל תּוֹרַת נְזִירָךְ לְעֶלְצוֹן.{{ש}} {{סי|שַׁ}}אֲנַנָּה בִּנְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ, לְאָבִיהָ וְאִישָׁהּ הַמֶּלְצוֹן.{{ש}} אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֶבְחֲרָה, בּוֹ תָבִיאוּ קָרְבָּנִי '''רָצוֹן'''. {{סי|רָ}}'''צוֹן''' מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי, עֹלַת בָּקָר וְצֹאן וָעוֹף לְרִצְיוֹן.{{ש}} גַּם שַׁלְמֵי בָקָר וְצֹאן, וְאַרְבָּעִים לַחְמֵי תוֹדַת צִפְיוֹן.{{ש}} {{סי|קָ}}רְבַּן חֲלָבִים לְהָנִיף, חָזֶה וָשׁוֹק, לִמְשָׁרְתֵי חֶבְיוֹן.{{ש}} לִשְׂרֹף נוֹתָר לַבֹּקֶר, עוֹר הָעֹלָה לְכֹהֲנֵי '''צִבְיוֹן'''. {{סי|צִ}}'''בְיוֹן''' מִנְחַת סֹלֶת, מַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת, חַלּוֹת וּרְקִיקֶיהָ, לְהַעֲרֵךְ.{{ש}} בְּרִית מֶלַח וּמַכֹּלֶת קֳדָשִׁים, וּמַחְלְקוֹת מְנָחוֹת תַּדְרֵךְ.{{ש}} {{סי|פִּ}}תֵּי הַחֲבִתִּים וְחֵלֶק כְּחֵלֶק, וּמִמְכַּר מִשְׁמָר הַמְבָרֵךְ.{{ש}} רְחִיצַת מַיִם וּתְרוּמַת דֶּשֶׁן, וּבַעֵר עֲצֵי אִשֵּׁה '''עֵרֶךְ'''. {{סי|עֵ}}'''רֶךְ''' נֶפֶשׁ הָאָדָם כְּפִי שָׁנָיו, וּבְהֵמָה שֶׁלֹּא תָבֹא אוּלָם.{{ש}} עֶרְכֵי בָתִּים וְחֹמֶשׁ בַּעֲלֵיהֶן, שְׂדֵה אֲחֻזָּה וּמִקְנֶה לְגָאֳלָם.{{ש}} {{סי|שְׂ}}עִירֵי עֲבֹדַת נֵכָר לָעָם וְלַיָּחִיד לְהוֹבִילָם.{{ש}} שְׂדֵה חֲרָמִים וְגֵזֶל הַגֵּר, וְחַטָּאת עַל כָּל '''נֶעְלָם'''. {{סי|נֶ}}'''עְלָם''' מִקָּהָל וּמָשִׁיחַ יָבִיא פָּר, וְהַנָּשִׂיא בְּשָׂעִיר יִתְכַּפֵּר.{{ש}} עַם הָאָרֶץ בְּשֶׂה וְגוֹזָלִים וּבַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה לְהַשְׁפֵּר.{{ש}} {{סי|מ}}וֹעֵל וְגוֹזֵל יָשִׁיב קֶרֶן וָחֹמֶשׁ, וּבְאָשָׁם שִׁגְגָתוֹ יָפֵר.{{ש}} וְאָשָׁם תָּלוּי וּלְנֶחֱרֶפֶת, וְהֶקְדֵּשׁ בַּחֲמִישִׁיתוֹ '''לְכַפֵּר'''. {{סי|לְ}}'''כַפֵּר''' מַגַּע חַטָּאת וְדָמָהּ בְּכָל כְּלִי כְּחֻקַּת תְּמִימָה.{{ש}} הַלְוִיִּם יָרִימוּ מִמַּעְשְׂרוֹתָם לִמְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה.{{ש}} {{סי|כֹּ}}ה תְבָרְכוּ וְזֶה חָקְכֶם, חֲמִשִּׁים וּשְׁמֹנֶה מִצְוֹת שַׁלְמָה.{{ש}} וְקַדֵּשׁ מְכַהֵן מִן הַנָּפֶשׁ, כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ '''יִטַּמָּא'''. {{סי|יִ}}'''טַּמָּא''' מִן נִבְלַת בֶּהֱמַת טֹהַר, הַנֹּגֵעַ וְהַנֹּשֵׂא וְהָאֹכֵל כַּחֹק.{{ש}} וְנוֹגֵעַ בִּטְמֵאָה וְנוֹשְׂאָהּ, וְנוֹגֵעַ בַּשֶּׁרֶץ בִּדְחֹק.{{ש}} {{סי|טֻ}}מְאַת כֵּלִים וְשֶׁבֶר חֶרֶשׂ, אֹכֶל וּמַשְׁקֶה וְזֵרוּעַ בִּמְחֹק.{{ש}} תַּנּוּר וְכִירַיִם יֻתָּץ, בְּמַעֲיָן וָבֹר לִלְמֹד '''חֹק'''. {{סי|חֹ}}'''ק''' שִׁכְבַת זֶרַע לָרֹאֶה וִיצוּעוֹ וּלְשֹׁכֶבֶת חֵיקוֹ מֵהַמְרוֹת.{{ש}} דָּתֵי זָב וְטָהֳרָתוֹ וְקָרְבָּנוֹ, נִדָּה וּבוֹעֲלָהּ נִזְהָרוֹת.{{ש}} {{סי|זָ}}בָה לִסְפֹּר וּלְהַקְרִיב, שָׁבוּעַ וּשְׁבוּעַיִם לַיֹּלֶדֶת סְפוּרוֹת.{{ש}} שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה וְכִפְלָם, וּלְהָבִיא קָרְבָּן '''וּלְהוֹרוֹת'''. {{סי|וּ}}'''לְהוֹרוֹת''' מַרְאֶה עוֹר הַבָּשָׂר, הַבַּהֶרֶת וְהַמִּחְיָה רְתוּקִים.{{ש}} אִם פָּרֹחַ וְהַצָּרֶבֶת, קָרַחַת וּרְעוּתָהּ וְהַנְּתָקִים.{{ש}} {{סי|הַ}}בֹּהַק לְטַהֵר וְהַבֶּגֶד, לְעֹשֶׁר הַמִּטַּהֵר וּלְעָנְיוֹ חֻקִּים.{{ש}} חֻקֵּי הַבַּיִת וְטַהֲרוֹתָיו, וְאָז יִירְשׁוּ בָּמוֹ '''דְּבֵקִים'''. {{סי|דְּ}}'''בֵקִים''' בַּמֵּת יִתְחַטְּאוּן בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי כִּכְתָבָם.{{ש}} מַזֵּה מִי הַנִּדָּה יְכַבֵּס, וְכֵן יִטְמָא הַנֹּגֵע בָּם.{{ש}} {{סי|גְּ}}מָר אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת פְּרִישַׁת טְמָאוֹת מִלְּקָרְבָם.{{ש}} הֻכְלְלוּ מֵאָה וְשָׁלֹשׁ מִצְוֹת כְּהֻנָּה כְּהִתְעָרְבוּ '''בָם'''. {{סי|בָּ}}'''ם''' כְּנִכְלְלוּ הָרִאשׁוֹנוֹת, נִמְצְאוּ מָאתַיִם נְגֹהִים.{{ש}} אֵלֶּה הֵם מִצְוֹת עֲשֵׂה, דִּבְרֵי חָכְמוֹת רָאמוֹת גְּבֹהִים.{{ש}} {{סי|אָ}}זְנְךָ הַט וּשְׁמַע וַעֲשֵׂה, שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה מִבַּלָּהִים.{{ש}} אֵין חֵקֶר לִשְׂכַר עֹשֵׂיהֶם, וְאַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע '''אֱלֹהִים'''. {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֱ}}'''לֹהִים''' אֲחֵרִים לֹא יִהְיֶה לָּךְ, לֹא תַעֲשֵׂם וְלֹא תָעָבְדֵם וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם.{{ש}} וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה וְצִפּוּיֶהָ, וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ זִכְרוֹנֵיהֶם.{{ש}} {{סי|בַּ}}ל תָּקִים אֲשֵׁרָה וּמַצֵּבָה וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לְמַעֲנֵיהֶם.{{ש}} אַל תֹּאכְלוּ מִזִּבְחָם, וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקּוֹת '''גּוֹיֵהֶם'''. {{סי|גּ}}'''וֹיֵהֶם''', מִכְּרֹת לָמוֹ בְּרִית וּמֵהִתְחַתֵּן בָּם הִזָּהֵרוּ.{{ש}} אֹבוֹת וְיִדְּעֹנִים לֹא תִלְמָדוּ, וּמִשְּׁאֹל בְּפַחֲזוּתָם הִוָּסֵרוּ. {{ש}} {{סי|דְּ}}חוּ נְחָשִׁים וְעוֹנְנִים, וְקֹסֵם מְכַשֵּׁף וְחֹבֵר וְדוֹרְשֵׁי מֵת תִּזְרוּ.{{ש}} מִקְּרֹחַ וְהַקֵּף וְהַשְׁחֵת, מִשֶּׂרֶט וּכְתֹבֶת, '''הִנָּזֵרוּ'''. {{סי|הִ}}'''נָּזְרוּ''' פֶּן תִּשָּׁבְעוּ לַשָּׁוְא וְלַשֶּׁקֶר, וְלֹא תְחַלְּלוּ שֵׁם אָדוֹן.{{ש}} לֹא תַעֲנֶה שָׁוְא וְתִשָּׂא שָׁמְעוֹ, וְתָשֵׁת יָדְךָ לֶחָנֵף וְרַבֵּי מָדוֹן.{{ש}} {{סי|וְ}}עַל רִב לִנְטֹת וְגַם מִשְׁפָּט וְהַכֵּר פָּנִים וְקַחַת שֹׁחַד לַאֲבַדּוֹן.{{ש}} עֶוֶל מִשְׁפָּט וּשְׂאֵת פְּנֵי דַל וְהִדּוּר, פֶּן תְּכַחֲשׁוּן '''זָדוֹן'''. {{סי|זָ}}'''דוֹן''' לֹא תְזִידוּן לָאֹר נָשִׂיא, לְקַלֵּל שׁופֵט, וּלְהַקְשׁוֹת עֹרֶף.{{ש}} לַעֲשֹׁק וְלִגְזֹל וְלָלִין פְּעֻלָּה, לִנְקֹם וְלִנְטֹר וּלְהַכְשִׁיל מִטָּרֵף.{{ש}} {{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִכָּל אֵלֶּה, וּשְׂאֵת חֵטְא, וְחֵרֵשׁ מִלְּחָרֵף.{{ש}} מִשְּׂנֹא וּמֵרְצֹחַ וְרָכִיל, וּמֵעֲמֹד עַל דַּם '''טָרֶף'''. {{סי|טֶ}}'''רֶף''' אֵבֶר מִן הֶחָי וְגִיד הַנָּשֶׁה, נְבֵלָה וּטְרֵפָה חֵלֶב וָדָם.{{ש}} עַל הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ, וּבָשָׂר בֶּחָלָב, אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּהִתְיַחֲדָם.{{ש}} {{סי|י}}וֹצֵא חוּץ מִסִּמָּנֵי דָג, וְהַחַיָּה וְהָעוֹף וְהֶחָגָב בְּנוּדָם.{{ש}} וְרִמְשֵׂי אֶרֶץ בַּל יֹאכְלוּ עַמִּי, אַל יְשַׁקְּצוּ וִיטַמְּאוּ בָם '''כְּבוֹדָם'''. {{סי|כְּ}}'''בוֹדָם''' הַלֵּוִי לֹא יַעַזְבוּנְהוּ, לֹא יְעַנּוּן יָתוֹם וְאַלְמָנָה פֶּן אֶחֱרֶה.{{ש}} בַּל יוֹנוּ גֵר וְיִלְחֲצוּהוּ, וְיִקְּחוּ כֹפֶר לָרֹצֵחַ מִתְגָּרֶה.{{ש}} {{סי|לֹ}}א יוֹנוּ רֵעַ וִיאַמְּצוּ לֵבָב, הַמִּדָּה וְהַמִּשְׁקָל וְהַמְשׂוּרָה לְהַמְרֵה.{{ש}} לֹא תַחְמֹד וְלֹא תִגְנֹב וְלֹא תִנְאָף, זֶה כְּלַל '''מַעֲרֶה'''. {{סי|מַ}}'''עֲרֶה''' אֵם וְאֵשֶׁת אֵם וְהַכַּלָּה וְהַנִּדָּה וְאֵשֶׁת אִישׁ בָּם קִנֵּאתִי.{{ש}} שְׁלֹשָׁה דֹרוֹת מִזַּרְעֶךָ, וְכָהֵם מֵחֲמוֹתְךָ גִּנִּיתִי.{{ש}} {{סי|נְ}}וַת אָח וְדוֹד וְאָחוֹת, אַחְיוֹת אָב וָאֵם, פִּנִּיתִי.{{ש}} אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה, כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה '''שָׂנֵאתִי'''. {{סי|שָׂ}}'''נֵאתִי''' אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ, קָדֵשׁ וקְדֵשָׁה, וִיבָמָה הַחוּצָה.{{ש}} וּגְרוּשָׁה אַחֲרֵי הֻטַּמָּאָתתתה, וְאַל תְּחַלֵּל בִּתְּךָ לִנְאָצָה.{{ש}} {{סי|עַ}}גְבוּת זָכָר וְזִרְמַת בְּהֵמָה, וּבַל תַּרְבִיעֶנָּה אִשָּׁה לְשִׁמְצָה.{{ש}} וְמֵהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ זֶרַע, וּמִלְּסָרֵס כָּל חַיָּה '''פְרוּצָה'''. {{סי|פְּ}}'''רוּצָה''' תִּלְבֹּשֶׁת שַׁעַטְנֵז, וּבַל תִּתְעַלֵּם מֵאֲבֵדָה וְנֹפֵל.{{ש}} לֹא תַשִּׁיכוּ וְלֹא תְשִׂימֶנְהוּ וּתְהִי כְנֹשֶׁה וּתְמַשְׁכֵּן הַשָּׁפֵל.{{ש}} {{סי|צ}}וּר לֹא תְנַסּוּ וְתִתְּצוּ מוֹרָאוֹ, וְלֹא תִשְׁמַע אֶל נָבִיא שֶׁקֶר טֹפֵל.{{ש}} לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב, וּבֶגֶד אַלְמָנָה אֵלֶיהָ '''קַפֵּל'''. {{סי|קַ}}'''פֵּל''' כְּלִי גֶּבֶר מֵאִשָּׁה וְהַחֲלֵף, וּבַל תַּסְגִּיר לְאֶרֶץ מְרָתַיִם.{{ש}} זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ, לֹא תִתְעַשֵּׁת בַּנֶּגַע לְמַרְאֵה עֵינָיִם.{{ש}} {{סי|רַ}}ק לֹא תִקַּח הָאֵם, וְעָרְלָה, וְלֹא יִדְבַּק חֵרֶם בְּיָדָיִם.{{ש}} נָקִי בַדִּין מֵעֲנֹשׁ, מִבַּיִת וּמִכִּיס מִדּוֹת '''שְׁתָּיִם'''. {{סי|שְׁ}}'''תַּיִם''' וְאַרְבָּעִים וּמֵאָה מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה הָרָע.{{ש}} אֵלֶּה הֵם חוֹבוֹת הַגּוּף, וּשְׁתַּיִם הַקִּיצוֹנוֹת מֵהִשְׂתָּרַע.{{ש}} {{סי|תָּ}}גוּר כִּי אֲנִי דַיָּן לְהִפָּרַע, וְלֹא יְגוּרֵנִי רָע.{{ש}} לֹא תוֹסֵף עָלָיו, וּמִמֶּנּוּ לֹא '''תִגְרָע'''. {{הור|סימן: '''תשר"ק'''}} {{סי|תִּ}}'''גְרַע''' זֶרַע וְקָצִיר בַּשְּׁבִיעִית, וּבִשְׁנֵיהֶם בַּיּוֹבֵל מִדִּרְשׁוֹן.{{ש}} אַל תַּחְשְׁבוּ בְלִיַּעַל וְתִגֹּשׂוּ, לֹא תְפָאֵר וּתְעוֹלֵל נִטְשׁוֹן.{{ש}} {{סי|שִׁ}}כְחָה, פֵּאָה, פֶּרֶט וָלֶקֶט, וְלֹא יִצָּבֵא הַנָּקִי בְּרִגְשׁוֹן.{{ש}} לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, נְתַתִּיו זֵכֶר לְיוֹם '''רִאשׁוֹן'''. {{סי|רִ}}'''אשׁוֹן''' וּשְׁבִיעִי בַּפֶּסַח שִׁשָּׁה בְּסִיוָן וְהַכֵּסֶא חִוִּיתִיךָ.{{ש}} הֶעָשׂוֹר וְהֶחָג וַעֲצַרְתּוֹ, מִמְּלֶאכֶת עֲבֹדָה הִזְהַרְתִּיךָ.{{ש}} {{סי|קָ}}צִיר חָדָשׁ, וּמַחֲמֶצֶת לֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָּצֵא פְּקַדְתִּיךָ.{{ש}} נָא וּבָשֵׁל וְשַׁבֵּר עֶצֶם, מֵהוֹתִיר וְהוֹצִיא וְזֶבַח עַל חָמֵץ, '''צִוִּיתִיךָ'''. {{סי|צִ}}'''וִּיתִיךָ''' בַּל תִּפְסַח בִּשְׁעָרֶיךָ, נֵכָר וְעָרֵל וְתוֹשָׁב לֹא יִכְרוּ עָלָיו.{{ש}} בַּל תַּעֲבֹר וְתֵצֵא גְבוּל בַּשַּׁבָּת, שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע מִצְוֹת זְמָן נִקְווּ אֵלָיו.{{ש}} {{סי|פִּ}}טּוּם שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת וְלֹא יִסָּךְ וְזָר בַּל יִקְרַב הֵיכָלָיו.{{ש}} לֹא תַעֲלוּ עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ '''עָלָיו'''. {{סי|עָ}}'''לָיו''' אֵין מַעֲלוֹת, וַהֲנָפַת חֶרֶב, וְתִכְבֶּה אֵשׁ הַחִיצוֹן לִרְגֹּעַ.{{ש}} מֵאֲכֹל חַטָּאת פְּנִימָה וּמִנְחַת כֹּהֵן, מוּמָם וְטָמֵא מִלִּנְגֹּעַ.{{ש}} {{סי|שִׂ}}ימַת שֶׁמֶן וְזַכָּה בְּמִנְחַת חָב, וְהַבְדָּלַת מָלוּק בִּפְגֹעַ.{{ש}} אַל תַּקְטִירוּ שְׂאֹר וּדְבָשׁ, וְטָמֵא לְהַקְרִיב לְבִלְתִּי '''נְגֹעַ'''. {{סי|נְ}}'''גֹעַ''' אֵין לַיֹּלֶדֶת וְלֹא תָבֹא, וְטָמֵא לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ.{{ש}} מוּמֵי בְהֵמָה מִשְּׁחֹט וּמֵהַקְרִיב, וְשָׂרוּעַ לְנֵדֶר בַּל תַּקְדֵּשׁ.{{ש}} {{סי|מֵ}}הוֹתִיר תּוֹדָה וּמִלְּחַמֵּץ מִנְחָה, וְלֹא יָלִין חֵלֶב חוּץ הַקֹּדֶשׁ.{{ש}} פֶּן תַּעֲלֶה בְּכָל מָקוֹם, אֶתְנָן וּמְחִיר מֵהָבִיא '''לַקֹּדֶשׁ'''. {{סי|לַ}}'''קֹּדֶשׁ''' אִם נִטְמָא לֹא יֵאָכֵל, וּמִבֶּן נֵכָר לֹא יֶאֱתָיוּ.{{ש}} לְוִיַּי לֹא יִגְּעוּ וְיִרְאוּ כְּבַלַּע, וְיַעַבְרוּ מֵחֲמִשִּׁים, וּבְחֶלְבּוֹ יִשְׁוָיוּ.{{ש}} {{סי|כֹּ}}הֲנַי לֹא יְחַלְּלוּ קָדָשַׁי, וּבַל יֹאכְלוּ בִּגְבוּלִין וְיִשְׁתָּיוּ.{{ש}} הֵן אֵלֶּה מִצְוֹת לְקָרְבְּנֵיהֶם, עִם לֹא יָמִיר אַרְבָּעִים '''יִהְיוּ'''. {{סי|יִ}}'''הְיוּ''' קְדֹשִׁים מִטֻּמְאַת מֵת, מִגְּרוּשָׁה חֲלָלָה זֹנָה לְנַקּוֹתָם.{{ש}} גְּדוֹלָם לֹא יִפְרַע וְיִפְרֹם וְיֵצֵא, יְרַחֵק אַלְמָנָה וּקְרוֹבָיו בְּמוֹתָם.{{ש}} {{סי|טַ}}רְפָּם אֵשֶׁת זָר לֹא תֹאכֵל, בַּל יִפְדּוּ חֵרֶם וְיַקְדִּישׁוּ בְכוֹרוֹתָם.{{ש}} לֹא יַסְגִּירוּ חָלוּט וְיִשְׁכָּרוּ, וּבַל יִנְחֲלוּ זוּלָתִי '''חֻקּוֹתָם'''. {{סי|חֻ}}'''קּוֹתָם''' נוֹסָפוֹת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה, כֻּלָּם תִּשְׁעִים וּשְׁתַּיִם נְכוֹנִים.{{ש}} הַמֶּלֶךְ אַל יָשִׁיב עָם, וְאַל יַרְבֶּה סוּסִים וְנָשִׁים וּמָמוֹנִים.{{ש}} {{סי|ז}}וֹמֵם נֶדֶר לֹא יַחֵל, בַּל יְאַחֲרֵהוּ, וּמְלֵאַת זֵרְעוֹנִים.{{ש}} אַל יְגַלַּח הַנָּזִיר וְיִטַּמָּא וְיֵשְׁתְּ דַּם עֵנָב '''וּגְפָנִים'''. {{סי|וּ}}'''גְפָנִים''' פֶּן תִּקְדַּשׁ וְכִלְאֵי זֶרַע, וְרִבְעֵי בְהֵמוֹת מוּנָחוֹת.{{ש}} לֹא תִתְעַמֵּר וְתַשְׁחִית עֵץ וְיוֹסִיף הַמַּלְקֶה עֲלֵי נְכוֹחוֹת.{{ש}} {{סי|הַ}}מִּגְרָשׁ לֹא יִמָּכֵר, וְהַמַּעֲשֵׂר לַמֵּת וְלַטָּמֵא וְלַאֲנָחוֹת.{{ש}} וּמִקְנָה הַנִּמְכֶּרֶת בַּל יִגָּאֵל, עֲבֹדָה וְגִזָּה מִקֳּדָשִׁים '''דְּחוֹת'''. {{סי|דְּ}}'''חוֹת''' מִן הַקָּהָל פָּצוּעַ וְכָרוּת, מַמְזֵר, עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי.{{ש}} לֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם לָעַד, מִצְרִי וַאֲדוֹמִי עַד שְׁלֹשָׁה מֵהָבִיא.{{ש}} {{סי|גַּ}}רְזֶן לֹא תָנִיף וְתִתֵּן אֶל כֶּלִי, וְתַחֲרֹשׁ בְּכִלְאַיִם כְּתַעֲבִי.{{ש}} לֹא יֵעָבֵד בַּנָּחַל, וְלֹא תִבָּנֶה עִיר בָּגְדָה '''בִי'''. {{סי|בִּ}}'''י''' הִשְׁבַּעְתִּיךָ לֹא תַסִּיג וְתַחְסֹם, וְאָחִיךָ בְּפֶרֶךְ לֹא תְכַלֶּה.{{ש}} פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם, וְעִבְרִית לְעַם נָכְרִי לֹא תְסֻלֶּה.{{ש}} {{סי|א}}וֹנֵס וְהַמַּלְשִׁין בַּל יְשַׁלֵּחוּ, מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת לְמַלֵּא.{{ש}} הַכֹּל מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, לֹא תַעֲשֶׂה אַחַת מִמִּצְוֹת '''אֵלֶּה'''. {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}'''לֶּה''' שִׁבְעִים וְאֶחָד הַמּוּמָתִים, מִצְוָתָם שֵׁנִית לְבֵית דִּין הֶחֱזַרְתִּי.{{ש}} בְּשֶׁבַע דְּרָכִים לְהַשְׁמִיד תְּמוּתַת זֵדִים פִּזַּרְתִּי.{{ש}} {{סי|בְּ}}רֶשֶׁף וְרֶגֶם וְרֶצַח, וּמָוֶת מִבְּלִי רֹשֶׁם הִזְהַרְתִּי.{{ש}} כָּרֵת וְאָבְדַן מֵאִתִּי, וּפִגְעוֹן הַמְקַנְּאִים '''גָּזָרְתִּי'''. {{סי|גָּ}}'''זַרְתִּי''' עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לְכָרֵת, מֹשֵׁךְ עָרְלַת בְּשָׂרוֹ מִחוּץ.{{ש}} לֹא פָסַח, וְלֹא הִתְעַנָּה, וּבַכִּפּוּרִים בִּמְלַאכְתּוֹ נָחוּץ.{{ש}} {{סי|דָּ}}ם וָחֵלֶב הָאוֹכְלֵמוֹ, וְטָמֵא, בְּאָכְלוֹ קֹדֶשׁ לַחוּץ.{{ש}} וְהַבָּא בֵיתִי וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו, הַשּׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה '''הַחוּץ'''. {{סי|הַ}}'''חוּץ''' רֹקֵחַ שַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי, וְהַסָּךְ מִשְׁחָתִי בְּמִרְמָה.{{ש}} לוֹעֲטֵי נוֹתָר וּפִגּוּל וְחָמֵץ בַּפֶּסַח לְלָחְמָה.{{ש}} {{סי|וְ}}גַם אֵלֶּה יִסָּפְרוּ שֵׁנִית, כִּי מִצְוָתִי לְהַכְרִיתָם יָזְמָה.{{ש}} אַף הַמַּעֲרֶה מְקוֹר נִדָּה, כִּי הִיא '''זִמָּה'''. {{סי|זִ}}'''מָּה''' מִבּוֹא הָאָחוֹת, וַאֲשֶׁר אַחֲיוֹת הוֹרָיו צֹעֶה.{{ש}} דּוֹדָתוֹ וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְאֵשֶׁת אָחִיו לִבְלִי חֹק מִמַּתְעֶה.{{ש}} {{סי|חָ}}רֹג תַּחַרְגוּ מִכֻּלָּנָה, פֶּן אַכְרִית כְּפֶרֶץ נִבְעֶה.{{ש}} וְאַחֲרֵיהֶם סְקֹל שְׁמֹנָה עָשָׂר, בַּתְּחִלָּה מֵסִית '''טוֹעֶה'''. {{סי|ט}}'''וֹעֶה''' וּמַדִּיחַ רֵעֵהוּ וּמִתְלַהְלֵהַּ בְּאוֹבוֹ וְיִדְּעוֹנוֹ.{{ש}} מְגַדֵּף וְעוֹבֵד אֵל נֵכָר, אַף הַמַּעֲבִיר לוֹ אֶת בְּנוֹ.{{ש}} {{סי|יֶ}}לֶד סוֹרֵר וּמוֹרֶה, וְהַמְקַלֵּל הוֹרָיו בְּמַעֲנוֹ.{{ש}} מְכַשֵּׁף, וּבָא אֱלֵי אֵם, כִּי עָמַד עַל '''כַּנּוֹ'''. {{סי|כַּ}}'''נּוֹ''' בְּרֶדֶת עֲדֵי כַלָּתוֹ, וְאֵשֶׁת אָבִיו יְעוּדָה.{{ש}} עַל תַּבְלִית מִשְׁכְּבֵי בְהֵמָה, וְתוֹעֲבַת זָכוּר צְמוּדָה. {{ש}} {{סי|לְ}}פִי כְבוֹד הַשַּׁבָּת מְחַלְּלֶיהָ, וּבָאֵי מְאוֹרָשָׂה חֲמוּדָה.{{ש}} לִרְגָבִים וְגַל אֲבָנִים יֻנְקָמוּ מְדַדְתִּים מִדָּה כְּנֶגֶד '''מִדָּה'''. {{סי|מִ}}'''דָּה''' שֵׁנִית אָשִׁיב זֵכֶר אֵלֶּה, לְהוֹדִיעַ כִּי הֵמָּה הַנִּשְׂרָפִים.{{ש}} שְׁלֹשָׁה מִיּוֹצְאֵי יְרֵכוֹ, וְכָהֵנָּה מֵעֶזְרָתוֹ רְצוּפִים. {{ש}} {{סי|נָ}}שִׁים שָׁלֹשׁ לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, וּבַת כֹּהֵן תּוּקַד לִרְשָׁפִים.{{ש}} עֶשֶׂר עֲבֵרוֹת אֵלֶּה, בְּנַפְשׁוֹתָם לְבַדָּנָה '''שְׂרוּפִים'''. {{סי|שְׂ}}'''רוּפִים''', כְּמִסְפָּרָם עֲשָׂרָה אֲחֵרִים יָמוּתוּ בִּידֵי שָׁמָיִם.{{ש}} הָאוֹכֵל טֶבֶל וּתְרוּמָה, וְכֹהֵן בְּטַמְּאוֹ קָדְשֵׁי שָׁמָיִם.{{ש}} {{סי|ע}}וֹרֵךְ שַׁי בְּטֻמְאָה, וְשָׁכוּר וְזָר וּטְבוּל עַרְבַּיִם.{{ש}} חֲסַר כִּפּוּר וּפָרוּעַ, מִבְּלִי רְחֹץ יָדַיִם '''וּפְעָמָיִם'''. {{סי|פַּ}}'''עֲמַיִם''' אַזְכִּיר שְׁמֹנַת אֵלֶּה, לְעֹנֶשׁ חֶנֶק חֲצַבְתִּים.{{ש}} גֹּנֵב נֶפֶשׁ וּמַמְרֶה חֲכָמַי וּמַכֵּה אָב וָאֵם, הֶעֱצַבְתִּים.{{ש}} {{סי|צ}}וֹפֶה עִם אֱלֹהַי לֶאֱלִיל וְהַמְשַׁקְּרִים בְּאִמְרֵי פִי, חֲצַבְתִּים.{{ש}} הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ, זוֹמְמֵי כֹהֶנֶת וְזוֹנֶיהָ, '''קְצַבְתִּים'''. {{סי|קְ}}'''צַבְתִּים''' שְׁנֵי אֵלֶּה הָאַחֲרוֹנִים, וְהֵם כְּטָפֵל יְדוּעִים.{{ש}} תַּחְתָּם אָבִיא גוֹנְבֵי קְסָוֹת וּבוֹעֵל אֲרַמִּית, מְקַנְּאֵיהֶם פּוֹגְעִים.{{ש}} {{סי|רֹ}}צֵחַ וְאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת, שְׁנֵיהֶם לְפִי חֶרֶב גֹּוְעִים.{{ש}} פְּרָט שִׁבְעַת מִינֵי מָוֶת, כְּלָל אַחַת '''וְשִׁבְעִים'''. {{סי|שִׁ}}'''בְעִים''' וְאֶחָד סַנְהֶדְרַי, וְשֹׁפְטִים עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בִקְטַנָּה.{{ש}} יִכָּרְתוּ רְשָׁעִים מֵאֶרֶץ, וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה.{{ש}} {{סי|תְּ}}מִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ, וְלַחֲכָמִים לְבַדָּם נִתָּנָה.{{ש}} אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק '''תְּבוּנָה'''. {{הור|סימן: '''תשר"ק'''; '''סעיד בן יוסף אלוף חזק ואמץ'''}} {{סי|תְּ}}'''בוּנָה''' אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם, כָּל הָאֻמִּים עוּשׂוּ וָבֹאוּ.{{ש}} {{סי|שֵׂ|1}}כֶל חָכְמַת בָּנַי וּבִינָתָם תִּרְאוּ חֲתַת וְתִירָאוּ.{{ש}} {{סי|שִׁ}}שִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לָהֶם נִקְרָאוּ.{{ש}} {{סי|שִׂ|1}}יחוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל וּכְבוֹדָם '''רְאוּ'''. {{סי|רְ}}'''אוּ''' שֹׁפְטֵיהֶם וְשֹׁטְרֵיהֶם מַה נֶּהְדְּרוּ בְמַרְאָם.{{ש}} {{סי|עַ|1}}ל פִּי שְׁנֵי עֵדִים, וְיֵחָקְרוּ הֵיטֵב בְּמִלֻּאָם.{{ש}} {{סי|קָ}}מֵי סָרָה כַּאֲשֶׁר זָמְמוּ, וּמִן הַלִּשְׁכָּה יִלְמְדוּ פְּלִיאָם.{{ש}} {{סי|ע|1}}וֹרְכֵי מִלְחֶמֶת מַה יָּפוּ, בַּהֲשִׁיבָם הַמְחַנְּכִים מִן '''צְבָאָם'''. {{סי|צְ}}'''בָאָם''' בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה מַחֲנֵיהֶם מְקַדְּשִׁים וּמְכַבְּדִים.{{ש}} {{סי|יִ|1}}צֹּרוּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ וְיַעַרְפוּ לְכַפֵּר דְּמֵי נוֹדְדִים.{{ש}} {{סי|פָּ}}רָשַׁת מַלְקוֹת יְיַסְּרוּן, וְהֵם בִּתְרוּעַת מֶלֶךְ נוֹעָדִים. {{ש}} {{סי|יִ|1}}קְרְאוּ לְשָׁלוֹם בַּקְּרָב, וְהַמַּשְׁלִימִים יִהְיוּ לָמוֹ '''עֲבָדִים'''. {{סי|עֲ}}'''בָדִים''' הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה מִשְׁפְּטֵי חֻקָּם לְגַלּוֹת.{{ש}} {{סי|דִּ|1}}ין הַחֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ וּבְהָרָה וּמַשְׁחִית עַיִן וּמַכֶּה בַּשֵׁבֶט בְּכַלּוֹת.{{ש}} {{סי|סֵ}}דֶר נַגָּח וְנוֹגֵף וְגוּמָּץ, הַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֶר לְתַגְמוּלוֹת.{{ש}} {{סי|בְּ|1}}שֹׁמְרֵי חִנָּם וְשָׂכָר וְהַשֹּׂכֵר וְהַשּׁוֹאֵל וּפָרָשַׁת '''נְחָלוֹת'''. {{סי|נְ}}'''חָלוֹת''' וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת, וְהַבְּכוֹר פִּי שְׁנַיִם יָכִיל.{{ש}} {{סי|נ|1}}וֹתְנֵי מוּם וּמִשְׁפְּטֵיהֶם, וְהָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה בְּהַנְכִיל.{{ש}} {{סי|מ}}וֹצִיא דִּבָּה לַעֲנֹשׁ, וּמַחֲזֶקֶת מְבוּשִׁים לְהַשְׁכִּיל.{{ש}} {{סי|יִ|1}}קְבְּרוּ נִבְלַת הַתָּלוּי, תַּשְׁלוּמֵי כֵפֶל וְכִפְלַיִם '''לְהַשְׂכִּיל'''. {{סי|לְ}}'''הַשְׂכִּיל''' עַל מְצִיאַת שָׂדֶה כִּי תִנָּקֶה מֵהָחְפָּר.{{ש}} {{סי|וְ|1}}קִדַּשְׁתֶּם שְׁנַת הַדְּרוֹר בְּהַעֲבָרַת שׁוֹפָר.{{ש}} {{סי|כָּ}}ל מוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ פֵּרַשְׁתִּי בִּגְאֻלַּת מֶכֶר נִשְׁפַּר.{{ש}} {{סי|סְ|1}}כוּם אַרְבָּעִים מִצְוֹת וּנִמְכָּר לְגוֹי בְּפִדְיוֹן '''יְכֻפָּר'''. {{סי|יְ}}'''כֻפַּר''' לָכֶם בְּשַׁבַּתְּכֶם בְּחַטַּאת כִּפּוּרִים עַל הַסֵּדֶר.{{ש}} {{סי|פָּ|1}}רָשַׁת תְּמִידִין גַּם מוּסָפִין, וּפָרָה לְמִשְׁמֶרֶת בְּתֶדֶר.{{ש}} {{סי|טֶ}}נֶא הָעֹמֶר וְהַבִּכוּרִים, וְשִׁלּוּחַ טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה הֶדֶר.{{ש}} {{סי|אַ|1}}הֲרֹן וּבָנָיו לְמִלּוּאֵיהֶם, וְטָהֳרַת בְּנֵי לֵוִי לָבֹא '''חֶדֶר'''. {{סי|חֶ}}'''דֶר''' הַמִּשְׁכָּן מַה נִּכְבָּד, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ בַּמַּחֲנֶה.{{ש}} {{סי|אֲ|1}}רוֹן הַבְּרִית וְהַשֻּׁלְחָן, וְאוֹר הַמְּנוֹרָה לֹא יְשֻׁנֶּה.{{ש}} {{סי|זָ}}הָב מְזֻקָּק לִקְטֹרֶת וּנְחֹשֶׁת נָבוּב לְדַשְּׁנֶה.{{ש}} {{סי|לִ|1}}כְרֹת בִּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת בְּרִיתוֹת אַרְבָּעִים '''וּשְׁמֹנֶה'''. {{סי|וּ}}'''שְׁמֹנֶה''' וְאַרְבָּעִים מִגְרְשֵׁי לֵוִי, שֵׁשׁ מֵהֶן לְמִקְלָט בְּגָדְרִי.{{ש}} {{סי|לִ|1}}כְתֹּב תּוֹרָתִי עַל אֲבָנִים, זֵכֶר הַמְּזַנְּבִים בְּעֶדְרִי.{{ש}} {{סי|הַ}}שְּׁמֹנָה בְּגָדִים לְתִפְאֶרֶת, וְשֶׁמֶן זַךְ לִמְאוֹר דְּבִירִי.{{ש}} {{סי|וְ|1}}שֶׁמֶן רוֹקֵחַ וְהַמְמֻלָּח, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ מִצְוֹת '''דְּבָרִי'''. {{סי|דְּ}}'''בָרִי''' הִגַּדְתִּי לְיַעֲקֹב, אוֹתוֹ מִכָּל גּוֹי בְּאַשְּׁרִי.{{ש}} {{סי|פִּ|1}}נּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא יְכִילֻהוּ, אַל תְּפִירֵהוּ כִּי אַתָּה בָּחֳרִי.{{ש}} {{סי|גּ}}וֹי אֶחָד בָּאָרֶץ נְטַעְתִּיךָ, הֶעֱטִיתִיךָ כָּלִיל הוּא בַהֲדָרִי.{{ש}} {{סי|פְּ|1}}אֵר בְּךָ אֶתְפָּאֵר כְּמַלְאָכִי, עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל '''בְּחִירִי'''. {{סי|בְּ}}'''חִירִי''' הִנֵּה אֵלֶּה מִצְוֹתַי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִסְפָּרָם.{{ש}} {{סי|אָ}}נָּא יְיָ זְכֹר לִמְקַבְּלֵיהֶם וְאִם דַּל מִמַּעַשׂ דּוֹרָם.{{ש}} כַּאֲשֶׁר זִכִּיתָנוּ לְהַזְכִּירָם זַכֵּנוּ לַעֲשׂוֹתָם וּלְשָׁמְרָם. {{#קטע:אז שש מאות|רס"ג}} {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:רב סעדיה גאון]] [[קטגוריה:מוני המצוות]] [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] gx45uzttvj8ei91qs8itic80sjcloqc 1 377343 3101987 2793826 2026-11-07T23:39:28Z Yack67 27395 Yack67 העביר את הדף [[שיחה:ספר המצוות לרס"ג]] לשם [[שיחה:את ה' אלהיך תירא]]: עי' בדף [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/סידור רס"ג]] 2793826 wikitext text/x-wiki הדף הזה הוא חלק מספר המצוות של רב סעדיה גאון שהתחלתי לכתוב. הוא הכניס את זה תחת ספר המצוות של הרמב"ם : מי שיכול לתקן אם אפשר. תקווה [[מיוחד:תרומות/93.157.82.11|93.157.82.11]] 16:34, 17 ביוני 2020 (IDT) ::העברתי. מה מקור ההקלדה?--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 16:47, 17 ביוני 2020 (IDT) ::אלמוני תיקן את הנ"ל ל-: ::הדף הזה הוא חלק מפיוט על המצוות של רב סעדיה גאון שהתחלתי לכתוב. הוא הכניס את זה לחזרת הש"ץ במוסף של חג שבועות במקום הפיוט הנקרא 'אתה הנחלת' על שם הפתיחה שלו, שהחסיר הרבה מצוות וכפל כמה מהם.{{אלמ}} kevukxwn9gatbhxqg0jbbxuzyft69s7 0 377858 3101884 3088722 2026-11-07T16:07:40Z Dovi 1 3101884 wikitext text/x-wiki <div dir="LTR"> <section begin=miqra template/><div style="text-align: center;"> [[File:Taamei-hamiqra2.png|200px|Information about fonts for cantillation (Hebrew)|link=:he:ויקיטקסט:טעמי המקרא]]<br><small><small>[[:he:משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה#ראש|'''Miqra''']] · [[:he:משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/תורה#ראש|Torah]] · [[:he:משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/נביאים#ראש|Nevi'im]] · [[:he:משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ראש|Ketuvim]] · [[:he:משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו|About this Edition (full Hebrew version)]] · '''[[:EN:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah#About this Edition (English Abstract)|About this Edition (English Abstract)]]''' · '''[[:he:שיחת משתמש:Dovi|Report errors here]]'''</small></small></div> </center><section end=miqra template/> ----- {{מרכז|{{גג|'''{{קו תחתי|THE DECALOGUE}}<br>Side-by-Side Comparisons of the Low and High Cantillations in Exodus and Deuteronomy'''}}{{ש}}[[עשרת הדברות/טעמים|This page in Hebrew · הדף הזה בעברית]]}} ==Introduction== The Decalogue is usually called “The Ten Commandments” in English, but a closer translation of the Hebrew term ''‘Aseret ha-Dibberot'' might be “The Ten Utterances.” The Torah contains two slightly different Decalogues in [[שמות כ/טעמים#כ ב|Exodus (20:2-13)]] and [[דברים ה/טעמים#ה ו|Deuteronomy (5:6-17)]].{{הערה|This page was developed in cooperation with [https://tanach.us/Tanach.xml Unicode/XML Leningrad Codex]; see the [https://tanach.us/Supplements/Decalogues.html parallel page] there on the Decalogues, which links to this one.}} ===Two Parallel Systems of Cantillation=== The Tiberian masoretic codices show two parallel systems of cantillation (in both Exodus and Deuteronomy), which later came to be known as the “Low Cantillation” and the “High Cantillation.” The former is thought to be local (i.e. Tiberian) in origin and the latter Babylonian. The difference between them lies in the way that the verses are divided: Low cantillation divides the Decalogue into 12 verses of typical length, which means that some of the longer “commandments” contain more than one verse, while the shortest “commandments” are combined into a single verse. High Cantillation divides the 10 Commandments into 10 verses, i.e. each “commandment” is exactly one verse. This leads to some extremely long verses and some very short verses. Since cantillation always depends upon the division of the text into individual verses, the two different ways that the verses of the Decalogue are divided result in two different systems of cantillation. Many printed editions of the Hebrew Bible contain supplements which separate the two different systems of cantillation and show them side-by-side. Some others show the Low Cantillation alone in the main text and provide the High Cantillation as a supplement. But the Tiberian masoretic codices do neither of these things. They rather combine the two different systems by marking both the Low and High cantillations for relevant words in the text, often vocalizing the very same word in two different ways. If a given letter has two vowels and/or cantillation marks at the same level (below the letter or above it), then the first (in the right-to-left direction) indicates the Low Cantillation and the second indicates the High Cantillation. ===The Charts on this Page=== This page provides online charts that present the two different systems side-by-side as digital Unicode text. The titles in these charts appear in English (for the original all-Hebrew version of this page see '''[[עשרת הדברות/טעמים|here]]'''). The biblical text shown in these charts has been carefully edited based upon Tiberian manuscripts (most importantly the Leningrad Codex) and it follows the careful analysis of Mordechai Breuer, ''The Aleppo Codex and the Accepted Text of the Bible'' (Jerusalem: Mosad Harav Kook, 1976), pp. 56-67 (Hebrew).{{הערה|Note that a double system of cantillation is also found in one other place in the Bible, namely Genesis 35:22, which is either read as a single verse or divided into two verses. A chart that compares those two different cantillations may be found [[בראשית לה/טעמים#מעשה ראובן|here]] (for analysis see Breuer, pp. 289-292).}} These same charts appear as appendices to the following pages at Hebrew Wikisource: *''[[פרשת יתרו/טעמים|Parashat Yitro]]''; [[שמות כ/טעמים|Exodus 20]] *''[[פרשת ואתחנן/טעמים|Parashat Va-’Etḥannan]]''; [[דברים ה/טעמים|Deuteronomy 5]] The combination of two different systems within the very same text carried potential for confusion, and this led to an important variant during the age of printing. As a result of such confusion, most printed versions of the Hebrew Bible mistakenly show 13 verses for the Lower cantillation and just 9 verses (!) for the Upper cantillation. Because this variant is so widespread in printed bibles, it too is indicated within the charts below, which further compare the text of the earlier Tiberian manuscripts to that of the later printed editions. Breuer discusses this historical development in detail. ===Further Study=== '''Suggestion for further study:''' An excellent starting point is Joshua R. Jacobson, [https://f07ab594-68d5-4fcc-af6c-638a0de3b7a9.filesusr.com/ugd/e77170_ce93cb9b4d804dedbb69c72a0aeb6275.pdf “The Cantillation of the Decalogue”], which presents much of Breuer's analysis in English with illustrations. ==The Decalogue in Exodus== ===Low and High Cantillations (Tiberian Masorah)=== {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |colspan=2 align=center|{{ג|'''The Decalogue in Exodus'''}} |- |align=center|'''Low Cantillation''' |align=center|'''High Cantillation''' |- |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|שמות טעם תחתון (טבריה)}} |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|שמות טעם עליון (טבריה)}} |} {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}} ===Low and High Cantillations (Printed Editions)=== {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |colspan=2 align=center|{{ג|'''The Decalogue in Exodus'''}} |- |align=center|'''Low Cantillation''' |align=center|'''High Cantillation''' |- |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|שמות טעם תחתון (דפוסים)}} |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|שמות טעם עליון (דפוסים)}} |} {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}} ===Low Cantillation (Tiberian Masorah versus Printed Editions)=== {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |colspan=2 align=center|{{ג|'''The Decalogue in Exodus'''}} |- |align=center|'''Low Cantillation in the Tiberian Codices''' |align=center|'''Low Cantillation in the Printed Editions''' |- |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|שמות טעם תחתון (טבריה)}} |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|שמות טעם תחתון (דפוסים)}} |} {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}} ===High Cantillation (Tiberian Masorah versus Printed Editions)=== {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |colspan=2 align=center|{{ג|'''The Decalogue in Exodus'''}} |- |align=center|'''High Cantillation in the Tiberian Codices''' |align=center|'''High Cantillation in the Printed Editions''' |- |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|שמות טעם עליון (טבריה)}} |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|שמות טעם עליון (דפוסים)}} |} {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}} ==The Decalogue in Deuteronomy== ===Low and High Cantillations (Tiberian Masorah)=== {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |colspan=2 align=center|{{ג|'''The Decalogue in Deuteronomy'''}} |- |align=center|'''Low Cantillation''' |align=center|'''High Cantillation''' |- |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|דברים טעם תחתון (טבריה)}} |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|דברים טעם עליון (טבריה)}} |} {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}} ===Low and High Cantillations (Printed Editions)=== {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |colspan=2 align=center|{{ג|'''The Decalogue in Deuteronomy'''}} |- |align=center|'''Low Cantillation''' |align=center|'''High Cantillation''' |- |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|דברים טעם תחתון (דפוסים)}} |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|דברים טעם עליון (דפוסים)}} |} {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}} ===Low Cantillation (Tiberian Masorah versus Printed Editions)=== {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |colspan=2 align=center|{{ג|'''The Decalogue in Deuteronomy'''}} |- |align=center|'''Low Cantillation in the Tiberian Codices''' |align=center|'''Low Cantillation in the Printed Editions''' |- |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|דברים טעם תחתון (טבריה)}} |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|דברים טעם תחתון (דפוסים)}} |} {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}} ===High Cantillation (Tiberian Masorah versus Printed Editions)=== {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |colspan=2 align=center|{{ג|'''The Decalogue in Deuteronomy'''}} |- |align=center|'''High Cantillation in the Tiberian Codices''' |align=center|'''High Cantillation in the Printed Editions''' |- |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|דברים טעם עליון (טבריה)}} |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|דברים טעם עליון (דפוסים)}} |} {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}} ==The Decalogue (Exodus compared to Deuteronomy)== ===Low Cantillation (Tiberian Masorah)=== {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |colspan=2 align=center|{{ג|'''The Decalogue with Low Cantillation'''}} |- |align=center|'''Exodus''' |align=center|'''Deuteronomy''' |- |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|שמות טעם תחתון (טבריה)}} |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|דברים טעם תחתון (טבריה)}} |} {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}} ===High Cantillation (Tiberian Masorah)=== {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |colspan=2 align=center|{{ג|'''The Decalogue with High Cantillation'''}} |- |align=center|'''Exodus''' |align=center|'''Deuteronomy''' |- |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|שמות טעם עליון (טבריה)}} |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|דברים טעם עליון (טבריה)}} |} {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}} ===Low Cantillation (Printed Editions)=== {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |colspan=2 align=center|{{ג|'''The Decalogue with Low Cantillation'''}} |- |align=center|'''Exodus''' |align=center|'''Deuteronomy''' |- |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|שמות טעם תחתון (דפוסים)}} |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|דברים טעם תחתון (דפוסים)}} |} {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}} ===High Cantillation (Printed Editions)=== {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא}} {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |colspan=2 align=center|{{ג|'''The Decalogue with High Cantillation'''}} |- |align=center|'''Exodus''' |align=center|'''Deuteronomy''' |- |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|שמות טעם עליון (דפוסים)}} |align=right valign=top|{{#קטע:עשרת הדברות בסיס/טעמים|דברים טעם עליון (דפוסים)}} |} {{תבנית:משתמש:Dovi/טעמי המקרא-סוף}} ==The Decalogue in Exodus and Deuteronomy (Study Edition with Vowels)== {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |colspan=2 align=center|{{גג|'''The Decalogue<br>A Study Edition with Vowels{{ק|{{הערה|This study edition presents the Decalogues in Exodus and Deuteronomy side-by-side with vowels (''niqqud'') and punctuation, but without cantillation. This is meant to facilitate easier reading and study for those unfamiliar with cantillation. The vowels are based on the [[#Low Cantillation (Tiberian Masorah)|Low Cantillation according to the Tiberian Mesorah]]. The modern punctuation for Exodus is based upon Philip Birnbaum's ''Daily Prayer Book'', pages [[עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/176|151]]-[[עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/178|153]]. The punctuation for Deuteronomy uses Birnbaum's punctuation in Exodus as a model. Birnbaum too used the vowels of the Low Cantillation for his text of the Ten Commandments, because those vowels are indeed more appropriate for an edition with ''niqqud'' that is also punctuated (i.e. divided into sentences) instead of cantillation. In terms of the division of the text into 10 parts, Birnbaum followed the common division which matches that of the [[#High Cantillation (Tiberian Masorah)|High Cantillation]].}}}}'''}} |- |width=50% align=center|{{סידור בירנבוים תפילה|'''Exodus'''}} |width=50% align=center|{{סידור בירנבוים תפילה|'''Deuteronomy'''}} |- |align=right valign=top|<div dir="RTL">{{סידור בירנבוים תפילה|{{#קטע:עשרת הדברות/ניקוד|עשרת הדברות בספר שמות}}}}</div> |align=right valign=top|<div dir="RTL">{{סידור בירנבוים תפילה|{{#קטע:עשרת הדברות/ניקוד|עשרת הדברות בספר דברים}}}}</div> |} ==English Translation== The following translation is a lightly modified version of the one that appears in Philip Birnbaum, ''The Daily Prayer Book'', pages [[:EN:Page:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/177|152]]-[[:EN:Page:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/179|154]]; that translation is of the Decalogue as it appears in Exodus. The translation of Deuteronomy is an adaptation of the same text. {| width=100% border=1 cellpadding=2 align=center |- |colspan=2 align=center|{{גג|'''The Decalogue in English'''}} |- |align=center width=50%|{{גג|'''Exodus'''}} |align=center width=50%|{{גג|'''Deuteronomy'''}} |- |<div dir="LTR">align=left valign=top| 1. I am the Lord your God Who brought you out of the land of Egypt, out of the house of slavery. 2. You shall have no other gods beside Me. You shall not make for yourself any idols in the shape of anything that is in heaven above, or that is on the earth below, or that is in the water under the earth. You shall not bow down to them nor worship them; for I, the Lord your God, am a jealous God, punishing children for the crime of their fathers, down to the third or fourth generation of those who hate Me, but showing kindness to the thousandth generation of those who love Me and keep My Commandments. 3. You shall not utter the name of the Lord your God in vain; for the Lord will not hold guiltless anyone who utters His name in vain. 4. Remember the Sabbath day to keep it holy. Six days you shall labor and do all your work; but on the seventh day, which is a Sabbath in honor of the Lord your God, you shall not do any work, neither you, nor your son, nor your daughter, nor your male or female servant, nor your cattle, nor the stranger who is within your gates; for in six days the Lord made the heavens, the earth, the sea, and all that they contain, and rested on the seventh day; therefore the Lord blessed the Sabbath day and hallowed it. 5. Honor your father and your mother, that you may live long in the land which the Lord your God is giving you. 6. You shall not murder. 7. You shall not commit adultery. 8. You shall not steal. 9. You shall not testify falsely against your neighbor. 10. You shall not covet your neighbor’s house; you shall not covet your neighbor’s wife, nor his servant, male or female, nor his ox, nor his ass, nor anything that belongs to your neighbor.</div> |<div dir="LTR">align=left valign=top| 1. I am the Lord your God, who brought you out of the land of Egypt, out of the house of slavery. 2. You shall have no other gods beside Me. You shall not make for yourself any idols in the shape of anything that is in heaven above, or that is on the earth below, or that is in the water under the earth. You shall not bow down to them nor worship them; for I, the Lord your God, am a jealous God, punishing children for the sins of their fathers, down to the third or fourth generation of those who hate Me, but showing kindness to the thousandth generation of those who love Me and keep My Commandments. 3. You shall not utter the name of the Lord your God in vain; for the Lord will not hold guiltless anyone who utters His name in vain. 4. Guard the Sabbath day to keep it holy. Six days you shall labor and do all your work; but on the seventh day, which is a Sabbath in honor of the Lord your God, you shall not do any work, neither you, nor your son, nor your daughter, nor your male or female servant, nor your ox nor your ass nor any of your cattle, nor the stranger who is within your gates, so that your male and female servant shall rest as you do. You shall remember that you were a slave in the land of Egypt, and the Lord your God brought you out of there with a mighty hand and an outstretched arm. Therefore did the Lord your God command you to keep the Sabbath day. 5. Honor your father and your mother, as the Lord your God has commanded you, so that you may live long and prosper in the land which the Lord your God is giving you. 6. You shall not murder. 7. You shall not commit adultery. 8. You shall not steal. 9. You shall not testify falsely against your neighbor. 10. You shall not covet your neighbor’s wife; nor shall you desire your neighbor’s house, nor his field, nor his male or female servant, nor his ox, nor his ass, nor anything that belongs to your neighbor. </div> |} ==Notes== <references/> </div> [[קטגוריה:עשרת הדברות|*]] {{קיצור דרך|MAM:DECALOGUE}} a7sluda4ja3ic7a7vke6shg620tx9td 3 379849 3102007 3083281 2026-11-08T07:58:09Z Neriah 27210 /* ספר המצוות/מצוות עשה */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3102007 wikitext text/x-wiki {{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:32, 13 בספטמבר 2020 (IDT) == אזהרות == שלום וברוך הבא! תודה רבה על כל הפיוטים שאתה מעלה לכאן ועל הסיוע בהשלמת המחזור האשכנזי כולו.{{ש}} הוספת את [[אזהרת ראשית]] ל[[:קטגוריה:פיוטי שבועות]]. שים לב שה[[:קטגוריה:אזהרות]] כולה היא כבר חלק מפיוטי שבועות. לכן, לענ"ד מיותר לקטלג את אזהרת ראשית בנפרד. לא רציתי לבטל את העריכה שלך כי אולי יש לך סיבה לחלוק עלי ולראות ערך בקטלוג הכפול במקרה הזה. ועשית כחכמתך. בברכה, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:09, 20 בינואר 2026 (IST) ::תודה רבה. מכיוון שהוא פיוט שרבים עדיין נוהגים לאמרו חשבתי שכדאי שיהיה מצוי בדף. סיבה שנייה היא שפיוט זה אינו מהווה ממש אזהרה אלא כנראה הוא קטע מאזהרה אחרת או רשות לאזהרות ואם כן הוא דומה ל"אז שש מאות" ו"עליונים ששו" שנמצאים בדף זה והם קטעי מעבר מהאזהרה לתפילה (שאחד הוא חלק מהשני).[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) :[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 16:16, 20 בינואר 2026 (IST) :::בסדר גמור, מקבל. לגופם של דברים, מקובל להניח, לפי הצורה, שהוא חלק ראשון של אזהרה ארוכה שלא הגיעה לידינו, אבל באמת אין לדעת. הערה טכנית: יש תקלה כלשהי בחתימה שלך שגורמת לכך שהשם שלך מופיע פעמים ופותח שורה חדשה. ממליץ לתקן, אם אפשר (תבדוק ב'העדפות' איך מוגדרת החתימה שם). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:23, 20 בינואר 2026 (IST) == סליחות אוגשבורג == אני מתייחס לתקציר שכתבת [[מי:הבדלים/3018363|כאן]]. מה המקור שלך לסדר הסליחות מנהג אוגשבורג-אולמא? בשעתו בדקתי את הסליחות שנדפסו בנספח לסליחות האשכנזים שבאיטליה אוגשפורג רצ"ו, ומצאתי שהוא זהה לסליחות שנמצאות במנהג שוואבן-שווייץ ואינן במנהג האש' באיטליה, מכאן הסקתי שמדובר בהדפסה מוקדמת של מנהג שוואבן-שווייץ (אוגסבורג גם נמצאת באזור שוואבן), שבשלמותו נדפס רק בתצ"ז (וכן הערתי [[W:מיוחד:הבדלים/42746910|כאן]]). כשחפשתי חבר למסקנה הזו לא מצאתי, בקטלוג הספה"ל כתבו ע"פ גולדשמידט שמדובר בהשלמה לפי מנהג אשכנז הכללי, למרות שיש שם סליחות רבות שכלל אינן במנ' אשכנז הכללי, והערתי להם על כך והם סרבו לשנות. לאור דבריך, האם יתכן שמנ' אוגשבורג הוא אולי פשוט מנ' שוואבן-שווייץ? [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:30, 1 ביוני 2026 (IDT) :גולדשמידט שגה בזה, עיין [https://muse.jhu.edu/article/885159/pdf כאן] עמ' 17 ב-.pdf. מנהג אוגשבורג אינו ממש כמו שוואבן-שווייץ היותר מאוחר (אני לא בדקתי את הספר אבל כבר לפני כמה שנים זיהיתי זה מהכתב יד שבמינכן כשחיפשתי אחר הכ"י המוזכרים בפתיחה לסליחות עלזאס כ'מנהג קולמר', לא מצאתי את מבוקשי אבל כן מצאתי את זה. את הכתבה ראיתי רק לפני מספר ימים), אבל הוא בהחלט אב מנהג זה, וגם מנהג עלזאס מאד דומה בימי תשובה הרגילים. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:41, 1 ביוני 2026 (IDT) ::הנה סדר הסליחות ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001265190205171 כ"י מינכן] הנ"ל: ::{{צבע גופן|אדום|אין פתיחה}} ::אנשי אמנה אבדו ::תבוא לפניך ::ישראל עמך ::במוצאי מנוחה ::אדון בינה ::אליך נשואות ::אין כמדת ::אזון תחן ::קל נא רפא ::אך בך מקוה ::אם עונינו רבו ::אין מי יקרא ::מלאכי רחמים ::גדול עוני ::אתה מקדם ::איה כל נפלאותיך ::איויתיך ::ישראל נושע ::יושב בגבהי ::אני יום אירא ::אחריש ואתאפק ::ארכו הימים ::רועה ישראל ::אוילים מדרך פשעם ::אבדו חכמי ::אפס הוד ::אשמתינו ועוונינו ::חננו ה׳ ::אדאג מחטאים {{צבע גופן|אדום|שוואבן: אודה עלי חטאתי}} ::אנשי אמנה עברו ::איה קנאתך ::אל ימעט ::ה׳ שמעה ::אודה עלי פשעי ::תא שמע ::1ה׳ אלקי הצבאות יושב ::4אדון מועד ::2אדון בפקדך ::2אך במתח {{צבע גופן|אדום|שוואבן: אחר אנוש רימה}} ::2אנוש רימה ::4אביוני עמך ::2אל באפך - 2אך בך לדל ::3אדון דין ::3אשפוך שיחי ::3אלקים אין בלתך ::3אורך ואמיתך ::4ה׳ אלקי רבת ::4את הקול ::4אלקים אל דמי ::2אמונים בני ::4שופט כל הארץ ::4אלה אזכרה ::4זכור ברית ::ובכן יהי רצון ::אנא הבט ::2תפלה תקח ::איך נפתח ::אמנת מאז ::אבלה נפשי ::את צום ::תשוב תרחמנו ::(אקרא אל אלקים) {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ"י, אבל כן בשוואבן. נוספה מילת "אקרא" בצד עם הפנייה להוספות.}} ::אזרחי מעבר ::הורית דרך ::אשמרה אליך ::תורה הקדושה ::גרוני ניחר ::עם ה׳ ::את ה׳ ::אני ברוב ::אליך אקרא ::אמרנו נגזרנו ::(אתה אלקי תהלתי) {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ"י, אבל כן בשוואבן. נוספה הוראה בצד עם הפנייה להוספות.}} ::אהל שכן ::לך ה׳ ::אז קשתי ::שערי שמים ::לב ונפש ::אלקים בישראל ::אנוש עד ::ארכן וקצרן ::אב לרחם ::(אתה קל נורא) {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ"י, אבל כן בשוואבן. נוספה הוראה בצד עם הפנייה להוספות.}} ::בנין המזבח ::באשמורת הבוקר ::אריד בשיחי ::שבת הכסא ::שיחרנוך ::אם אומרי ::אריה ביער ::איך אוכל לבוא ::תוחלת ישראל ::(אתה חלקי וצור) {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ"י, אבל כן בשוואבן. נוספה הוראה בצד עם הפנייה להוספות.}} ::אז בהר מור ::שחר קמתי ::אודה עלי פשעי (חטאתי) {{צבע גופן|אדום|בכ"י אודה עלי פשעי, בשוואבן אודה עלי חטאתי. נוספה הוראה בצד עם הפנייה להוספות. יד אחרת כתבה עוד חטאנו אחר "אודה פשעי במרץ".}} ::מלך מלכים ::אז טרם ::תערוג אליך ::תשובה חשובה {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ"י "אנוש במה יזכה, אבל כן בשוואבן. נוספה הוראה בצד אבל אינה קריאה.}} ::שוממתי ברוב {{צבע גופן|אדום|בשוואבן אחרי "תחרות רוגז".}} ::תחרות רוגז ::את דביר קדשך ::אם עוונינו (כי הנה) {{צבע גופן|אדום|לא נמצא כאן בכ"י, אבל כן בשוואבן. נוספה הוראה למעלה עם הפנייה להוספות.}} ::אדון משפטד ::ה׳ שומרי ::ה׳ אלקי הצבאות נורא ::4אדון מועד ::2אדון בפקדך ::2אנוש רימה ::2אך במתך ::4אביוני עמך ::2אך בך לדל - 2אל באפך ::3אדון דין ::3אשפוך שיחי ::3אלקים אין בלתך ::3אורך ואמיתך ::4ה׳ אלקי רבת ::4את הקול ::4אלקים אל דמי ::2אמונים בני ::ירצה צום ::4אלה אזכרה ::4זכור ברית ::ובכן יהי רצון ::אנא הבט ::2תפלה תקח ::אנא הואל {{צבע גופן|אדום|בשוואבן סדר מאד שונה לכל תפילות של יום כפור, כולל פזמוני נעילה.}} ::אפס מזיח ::אמנם אלקי ::אך במתך ::אנוש רימה ::אדון בפקדך ::אדון דין ::אך בך ::אל באפך ::אשפוך שיחי ::אקרא אל אלקים ::אורך ואמיתך ::ה׳ אלקי רבת ::את הברית ואת ::אמונה אומן ::שןפט כל הארץ ::שרי קדש ::ה׳ ה׳ ::אדברה תחנונים ::איך אשא ראש ::אבל אנחנו חטאים ::אכפרה פני ::אפסו אישים ::אמנם אנחנו חטאנו ::אומץ יוסיף ::אני הוא השואל ::אני אני המדבר ::תיגרת יד ::תפן בעינוי ::ה׳ אלקי רבת ::אלקים בישראל גדול יחודך ::אהבת עזז ::רועה ישראל ::אליך צורי ::אדון מועד ::תפלה לעני ::ותיק וחסיד ::אריאל בהיותו ::את הקול ::אלקים אל דמי ::ה׳ אלקי רבת ::אמונים בני ::ה׳ שמעה ::אלה אזכרה ::זכור ברית ::רועה ישראל ::ה׳ שמעה ::ה׳ ה׳ ::חננו ה׳ ::אדוני האדונים ::לך ה׳ הצדקה ::אנקת מסלדיך ::מלאכי רחמים ::באשמורת הבוקר ::אם עוונינו ::כי הנה ::שחר קמתי ::מי קל כמוך ::שמע ישראל [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:53, 1 ביוני 2026 (IDT) :::{{התנגשות}} ברור שהוא שגה, רק חבל שבספריה הלאומית סרבו לבקשתי לתקן את הטעות. אולי אם הייתי מכיר את המאמר ומפנה אותם אליו הם היו משתכנעים. תודה רבה על ההפניה. המחברת השוותה את כתבי היד של מנהג אוגשבורג לנספח בדפוס ומצאה התאמה, <s>אבל לא השוותה למנהג שואבן-שוייץ</s>. לא בדקתי עכשיו בשנית, אבל לפני כמה חודשים בדקתי ומצאתי (אם אינני טועה) התאמה מלאה בין הנספח למנהג שוואבן-שוייץ. לא כתבת היכן מצויים ההבדלים בין מנהג אוגשבורג בכ"י ובין מנהג שוואבן-שווייץ הנדפס, אבל מאחר שבנספח לא נדפס סדר סליחות מלא מסתמא יהיה קשה להכריע איזה מהם בדיוק הוא מייצג. בעת ההדפסה כבר לא היו יהודים לא באוגסבורג ולא באולם, ולכן בכל מקרה הכוונה כנראה למנהג הקהילות הקטנות בסביבה (אזור שוואבן). היא גם מזכירה שבכתב היד היו סליחות מיוחדות על הריגת ר' אברהם הגר באוגסבורג, ואלה לא נדפסו בנספח. מכך מקום לאור כל הנ"ל מסתבר שיש לראות את מנהג אוגסבורג שבכתבי היד ואת מנהג שוואבן-שווייץ כמנהג אחד, שגם הנספח מייצג שלב כלשהו בהתפתחות שלו. השינויים הקלים אינם יותר מהשינויים שהיו בדפוסי איטליה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:11, 1 ביוני 2026 (IDT) ::::עכשיו בדקתי. יש ג' סליחות בנספח שאינן בכ"י מינכן (אבל נמצאות בכ"י שטרסבורג לדברי המחברת). נ"ל שיש כמה סליחות בכ"י מינכן שאינן בנספח וגם לא במנהג א' באיט'. מצד שני כן יש פזמון אחד (מי אל כמוך) שנמצא בנספח ובכ"י מינכן, אבל לא במנהג שוואבן. לאור זאת כנראה המסקנה היא שזה שלו ביניים. אני חושב שכל זה מצדיק החשיבות של סדר הסליחות למנהג אוגשבורג ואולמא יותר מעשרות (מאות?) הכתבי יד שמייצגים מנהגים שאין אנו יודעים מאין באו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:50, 1 ביוני 2026 (IDT) :::::סדר הפזמונים בנעילה בדפוס אוגשבורג עוד טעון מעט בדיקה. במנהג האש' באיטליה שם נדפס: ה' שמעה, לך ה' הצדקה, חננו, כי הנה כחומר, רועה ישראל, מלאכי רחמים, ישראל נושע, אם עוונינו, אנקת מסלדיך, ה' ה', המבדיל. בנספח נדפס: אדוני האדונים, אנקת מסלדיך, מי אל כמוך. צ"ע למה בחלק הראשון לא נדפס אדוני האדונים, שישנו ביתר דפוסי מנהג האש' באיטליה, וצ"ע למה הדפיסו בשנית את אנקת מסלדיך למרות שישנו בחלק הראשון. אם נשים בצד את הפזמונים בנעילה, הנספח זהה לחלוטין למנהג שוואבן-שווייץ המאוחר, ואני לא רואה סיבה לא לראות בו את הדפוס הראשון של אותו מנהג (גם אם מתישהו השמיטו פזמון אחד בנעילה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:18, 1 ביוני 2026 (IDT) ::::::בעצם גם בפייבי די שקו רל"ה אין אדוני האדונים, אבל בדפוסים המאוחרים ישנו, וכנראה מנהגי הפזמונים בנעילה נשארו קצת יותר גמישים גם בעידן הדפוס. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:23, 1 ביוני 2026 (IDT) :::::::אולי התשובה היא שמנהג האשכנזים באיטליה במקור היה לא לומר, אבל מנהג האשכנזים באשכנז שאומרים סליחות כמנהג זה כן לומר. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:11, 2 ביוני 2026 (IDT) ::::::::בהתחלה חשבתי שזה הסיפור, אבל הפוך. מחזור סביונטה-קרימונה, סליחות ונציה ש"ח וסליחות ונציה ש"ס כולם נועדו לאשכנזים באיטליה גופה, ובכולם יש את הפזמון. מסתבר שסליחות אוגשפורג רצ"ו נועדו (גם?) לאשכנזים באשכנז שנהגו במנהג הזה, ואם שם איננו אולי זה מנהגם. אבל דפוס פייבי-די-שקו הוא כן מאיטליה עצמה, ואין בו, ומצד שני בסליחות פיורדא תקמ"ז שנועדו לאשכנזים באשכנז יש, אז כנראה זה לא קשור. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 01:10, 2 ביוני 2026 (IDT) ::::::למעשה הפזמונים בשוואבן-שווייץ הנדפס הם זהים למנהג איטליה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:24, 1 ביוני 2026 (IDT) :::תיקון: כעת ראיתי שהמחברת דוקא כן מתייחסת (עמ' 20) לזה שמנהג שוואבן-שווייץ הוא הדפסה מאוחרת של אותו המנהג שבכ"י מאוגסבורג ובנספח. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:43, 1 ביוני 2026 (IDT) ::::והטעם שהסדר שבדפוס שוואבן-שווייץ אינו תואם את זה של מנהג אוגסבורג-אולמא בתפילות יום כפור, הוא שביום כפור הוא דווקא תואם את סדר מגנצא. עוד פעם, אני חושב ששני מנהגים אלו חשובים מאד וצריך לעשות להם מקום בנספח. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 09:35, 2 ביוני 2026 (IDT) :::::האם בתפילות יו"כ הסדר בדפוס אוגשפורג רצ"ו תואם את הסדר שבכה"י או את סדר שוואבן-שוייץ? הסליחה האחרונה בנספח לפני פזמוני נעילה היא אם עונינו ענו, מה שמתאים לכאורה לסדר שוואבן (פזמון של מנחה). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:14, 2 ביוני 2026 (IDT) ::::::יותר את שוואבן-שווייץ. בכה"י "אם עוונינו" הוא פזמון ליום שלפני ערב יום כפור, והפזמון למנחה הוא "ה' שמעה". אבל צריך גם להשוות כ"י שטרסבורג, והרשימה שמה בסריקה בקושי קריאה. ::::::אגב, אז כן מצאתי לפחות רשימה אחת של סליחות יו"כ תואמת מנהג עלזאס (לא זוכר את רמת ההתאמה) בסוף כ"י באזל AN IX 5 מהמאה ה-16 (אבל הרשימה יכולה להיות יותר מאוחרת). [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:27, 2 ביוני 2026 (IDT) :::::::עכשיו בדקתי הרשימה שבכ"י שטרסבורג (לא תעניות צבור), היא כמעט אותו דבר כמו מנהג שוואבן-שווייץ, יש קצת סטיות בעיקר ביו"כ (ל"ד כמו כ"י מינכן) אבל על זה באמת נראה לי שאפשר לומר שהוא אותו מנהג. ויש גם רשימה כמעט אותו דבר ליום כפור בסוף כ"י מינכן.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:38, 2 ביוני 2026 (IDT) == קישור למשתמש בתקציר עריכה == שלום! נראה שתבניות לא עובדות בתקצירי עריכה, בניגוד לקישורים רגילים. לכן, קישור למשתמש בתקציר עריכה באמצעות [[תבנית:א]] לא עובד, והמשתמש לא מקבל הודעה על התיוג שלו. לצורך כך יש להשתמש בקישור רגיל. בברכה [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:28, 15 בספטמבר 2026 (IDT) :אה לא שמתי לב. תודה [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:34, 15 בספטמבר 2026 (IDT) == ספר המצוות/מצוות עשה == ריקון תוכן דף אינה מחיקה. אם לדעתך יש למחוק את ההפניה, אנא בקש זאת ב[[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות]]. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] - 09:58, 8 בנובמבר 2026 (IST) oga2520sz4swlksmniwhp4s2o3y3isp 0 399730 3101950 1076941 2026-11-07T20:42:13Z מו יו הו 37729 3101950 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} == קרבנות == === למנצח === {{פתל|פד|מ"מ=כן}} === פרשת התמיד === {{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃ וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} === פרשת הקטורת === אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: {{מקורות לסידור|[[שמות ל#ל לד|שמות ל לד-לו]], [[שמות ל#ל ז|שמות ל ז-ח]]}}{{ש}} וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה, בַּד בְּבַד יִהְיֶה׃ וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת, רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ׃ וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק, וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם׃ וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים, בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה׃ וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה, קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדֹרֹתֵיכֶם׃ === משנת הקטורת === תָּנוּ רַבָּנַן: פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד, שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמֹנֶה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים, שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי לְקַיֶּם בָּהּ מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֶן: (א) הַצֳּרִי (ב) וְהַצִּפֹּרֶן (ג) הַחֶלְבְּנָה (ד) וְהַלְּבֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה, (ה) מֹר (ו) וּקְצִיעָה (ז) וְשִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ (ח) וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה, (ט) הַקֹּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, (י) קְלוּפָה שְׁלשָׁה, (יא) וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בֹּרִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא, ואם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִוָּר עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רֹבַע הַקָּב, מַעֲלֶה עָשָׁן, כָּל שְׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף מִכִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שְׁהוּא, אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁרֶף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָא לְמַה הִיא בָאָה, כְּדֵי לְשַׁפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֶא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמַה הוּא בָא כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִּפֹּרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֶא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שְׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. וְהִקְטִיר וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא. == תהלה לדוד == {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|קטו|יח}} == חצי קדיש == יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. == עמידה == === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}} {{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === {| |- |{{ג|אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ:}} נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ וּנְשַׁלֵּשׁ לָךְ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{הור|קהל:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ מְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. {{הור|קהל:}} מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִתְנַשֵּׂא וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ. {{הור|אָמֵן}} תִּשְׁכֹּן תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזָּךְ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשָׁךְ עַל יַד דָּוִד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ. {{הור|קהל:}} {{צתס|תהלים|קמו|י}} {{הור|חזן:}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתָךְ נַקְדִּישׁ. שְׁבָחָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.}} |} {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור}} === עננו === {{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}} {{ש}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.</small> {{סוף}} === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}} {{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}} {{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. }} {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small> {{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. {{מגירה|ברכת כהנים בתענית ציבור| {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|מכריזים:}} כֹּהֲנִים! יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור|{{הור|כשאין כהנים אומר החזן:}} {{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}}}} }} === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. {{הור|עד כאן בתפילת שליח הציבור. }} === יהיו לרצון === {{הור|ובתפילת הלחש מוסיפים:}} {{ש}} {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.{{#קטע:סידור/נוסח תימן בלדי/שחרית לחול|תחנונים מנחה}} וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ: זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְהֹוָﬣ וְחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה: אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד: קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ: יְהִי חַסְדְּךָ יְהֹוָﬣ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא: יְהֹוָﬣ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ: עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: == קדיש תתקבל == יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. (אמן): בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵיהּ וְיִמְלוֹךְ מַלְכוּתֵיהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ וְיִפְרוֹק עַמֵּיהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן): ועונים הציבור והוא עמהם: יְהֶא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: יִתְבָּרַךְ: (אמן): וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא, שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אמן): לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן): תִּתְקַבַּל צְלוֹתְכוֹן, וְתִתְעֲבֵיד בָּעוּתְכוֹן, וּצְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּנָא דְּבִשְׁמַיָּא. יְהֶא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְסִיַּעְתָּא וּפוּרְקָנָא וּרְוַחָא וְחִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי, עֲלֵיכוֹן וַעֲלַנָא וְעַל כָּל קְהָלְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן): ואומרים הציבור והוא עמהם: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן: == מזמורי תהלים == {{פתל|קמא|מ"מ=כן}} {{פתל|קמב|מ"מ=כן}} === קדיש דעתיד === רִבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָּךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת. שֶׁנֶּאֱמָר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} {{:קדיש דעתיד (קדיש דרבנן נוסח תימן - בלדי)}} 0f4yrgjakxdaq4x087zqhoq8j211pea 3101959 3101950 2026-11-07T21:23:47Z מו יו הו 37729 /* עמידה */ 3101959 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} == קרבנות == === למנצח === {{פתל|פד|מ"מ=כן}} === פרשת התמיד === {{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃ וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} === פרשת הקטורת === אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: {{מקורות לסידור|[[שמות ל#ל לד|שמות ל לד-לו]], [[שמות ל#ל ז|שמות ל ז-ח]]}}{{ש}} וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה, בַּד בְּבַד יִהְיֶה׃ וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת, רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ׃ וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק, וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם׃ וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים, בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה׃ וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה, קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדֹרֹתֵיכֶם׃ === משנת הקטורת === תָּנוּ רַבָּנַן: פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד, שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמֹנֶה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים, שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי לְקַיֶּם בָּהּ מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֶן: (א) הַצֳּרִי (ב) וְהַצִּפֹּרֶן (ג) הַחֶלְבְּנָה (ד) וְהַלְּבֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה, (ה) מֹר (ו) וּקְצִיעָה (ז) וְשִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ (ח) וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה, (ט) הַקֹּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, (י) קְלוּפָה שְׁלשָׁה, (יא) וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בֹּרִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא, ואם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִוָּר עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רֹבַע הַקָּב, מַעֲלֶה עָשָׁן, כָּל שְׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף מִכִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שְׁהוּא, אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁרֶף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָא לְמַה הִיא בָאָה, כְּדֵי לְשַׁפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֶא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמַה הוּא בָא כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִּפֹּרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֶא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שְׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. וְהִקְטִיר וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא. == תהלה לדוד == {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|קטו|יח}} == חצי קדיש == יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. == עמידה == === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}} {{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === {| |- |{{ג|אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ:}} נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ וּנְשַׁלֵּשׁ לָךְ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{הור|קהל:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ מְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. {{הור|קהל:}} מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִתְנַשֵּׂא וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ. {{הור|אָמֵן}} תִּשְׁכֹּן תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזָּךְ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשָׁךְ עַל יַד דָּוִד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ. {{הור|קהל:}} {{צתס|תהלים|קמו|י}} {{הור|חזן:}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתָךְ נַקְדִּישׁ. שְׁבָחָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.}} |} {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור}} === עננו === {{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}} {{ש}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.</small> {{סוף}} === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}} {{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}} {{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. }} {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small> {{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. {{מגירה|ברכת כהנים בתענית ציבור| {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|מכריזים:}} כֹּהֲנִים! יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור|{{הור|כשאין כהנים אומר החזן:}} {{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}}}} }} === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. {{הור|עד כאן בתפילת שליח הציבור. }} === יהיו לרצון === {{הור|ובתפילת הלחש מוסיפים:}} {{ש}} {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.{{#קטע:סידור/נוסח תימן בלדי/שחרית לחול|תחנונים מנחה}} == קדיש תתקבל == יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. (אמן): בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵיהּ וְיִמְלוֹךְ מַלְכוּתֵיהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ וְיִפְרוֹק עַמֵּיהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן): ועונים הציבור והוא עמהם: יְהֶא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: יִתְבָּרַךְ: (אמן): וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא, שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אמן): לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן): תִּתְקַבַּל צְלוֹתְכוֹן, וְתִתְעֲבֵיד בָּעוּתְכוֹן, וּצְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּנָא דְּבִשְׁמַיָּא. יְהֶא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְסִיַּעְתָּא וּפוּרְקָנָא וּרְוַחָא וְחִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי, עֲלֵיכוֹן וַעֲלַנָא וְעַל כָּל קְהָלְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן): ואומרים הציבור והוא עמהם: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן: == מזמורי תהלים == {{פתל|קמא|מ"מ=כן}} {{פתל|קמב|מ"מ=כן}} === קדיש דעתיד === רִבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָּךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת. שֶׁנֶּאֱמָר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} {{:קדיש דעתיד (קדיש דרבנן נוסח תימן - בלדי)}} bwxke2mgstwswn7b8hrinc1am437v6d 3101960 3101959 2026-11-07T21:25:35Z מו יו הו 37729 /* קדיש דעתיד */ 3101960 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} == קרבנות == === למנצח === {{פתל|פד|מ"מ=כן}} === פרשת התמיד === {{ממס1|במדבר כח|במדבר כח א-ח}} וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי, תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ׃ וְאָמַרְתָּ לָהֶם, זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַייָ, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְמִימִם, שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד׃ אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׃ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה, בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית רְבִיעִת הַהִין׃ עֹלַת תָּמִיד, הָעֲשֻׂיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַייָ׃ וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַייָ׃ וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַייָ׃ וְעָרְבָה לַייָ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ͏ִם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃{{ממס|מלאכי ג ד}} === פרשת הקטורת === אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל יְדֵי מֹשֶׁה נְבִיאֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: {{מקורות לסידור|[[שמות ל#ל לד|שמות ל לד-לו]], [[שמות ל#ל ז|שמות ל ז-ח]]}}{{ש}} וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים, נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה, בַּד בְּבַד יִהְיֶה׃ וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת, רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ׃ וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק, וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם׃ וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים, בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה׃ וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה, קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדֹרֹתֵיכֶם׃ === משנת הקטורת === תָּנוּ רַבָּנַן: פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד, שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמֹנֶה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים, שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי לְקַיֶּם בָּהּ מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֶן: (א) הַצֳּרִי (ב) וְהַצִּפֹּרֶן (ג) הַחֶלְבְּנָה (ד) וְהַלְּבֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה, (ה) מֹר (ו) וּקְצִיעָה (ז) וְשִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ (ח) וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה, (ט) הַקֹּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, (י) קְלוּפָה שְׁלשָׁה, (יא) וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בֹּרִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא, ואם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִוָּר עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רֹבַע הַקָּב, מַעֲלֶה עָשָׁן, כָּל שְׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף מִכִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שְׁהוּא, אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסַּר אַחַת מִכָּל סַמָּנֶיהָ חַיָּב מִיתָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁרֶף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָא לְמַה הִיא בָאָה, כְּדֵי לְשַׁפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֶא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמַה הוּא בָא כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִּפֹּרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֶא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שְׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. וְהִקְטִיר וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא. == תהלה לדוד == {{צתס|תהלים|עח|לח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|כ|י}} {{ש}} {{צתס|תהלים|מו|ח}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|יג}} {{ש}} {{צתס|תהלים|פד|ה}} {{ש}} {{צתס|תהלים|קמד|טו}} {{פתל|קמה|צורה=שורות|מ"מ=כן}} {{צתס|תהלים|קטו|יח}} == חצי קדיש == יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אמן)}} בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב. וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}} יְהֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ {{הור|(אמן)}} וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אמן)}} לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן {{הור|(אמן)}}. == עמידה == === אבות === {{צתס|תהלים|נא|יז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל, זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, אֵל מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים.}} {{ש}} מֶלֶךְ רַחֲמָן מוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם. === גבורות === אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם יְיָ, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ. {{ש}} {{הור|בקיץ:}} מוֹרִיד הַטָּל. {{הור|בחורף:}} מַשִּׁיב הָרוּחַ מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם. {{ש}} מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, רוֹפֵא חוֹלִים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, מַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה. {{ש}} {{הור1|בעשי"ת|מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.}} {{ש}} וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. === קדושת השם === {| |- |{{ג|אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה.}} |{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ:}} נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ וּנְשַׁלֵּשׁ לָךְ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: {{הור|קהל:}} קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׃{{ממס|ישעיהו ו ג}} {{הור|חזן:}} כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ מְלֹא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים זֶה לָזֶה אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. {{הור|קהל:}} מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ׃{{ממס|יחזקאל ג יב}} {{הור|חזן:}} מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ וְתִתְנַשֵּׂא וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ כִּי מְחַכִּים אָנוּ לָךְ, מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן בְּקָרוֹב בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ. {{הור|אָמֵן}} תִּשְׁכֹּן תִּתְגַּדַּל וְתִתְקַדַּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה בְּמַלְכוּת עֻזָּךְ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי קָדְשָׁךְ עַל יַד דָּוִד עַבְדָּךְ מְשִׁיחַ צִדְקָךְ. {{הור|קהל:}} {{צתס|תהלים|קמו|י}} {{הור|חזן:}} לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלָךְ וּלְנֵצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתָךְ נַקְדִּישׁ. שְׁבָחָךְ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִפִּינוּ לֹא יָמוּשׁ כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה.}} |} {| |- |{{ג|בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.}} |{{רקע אפור|{{הור|בעשי"ת:}} <small>וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מִלְּפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדָךְ וּגְבוּרָה בִּימִינָךְ, וּשְׁמָךְ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, תִּקְוָה לְדֹרְשֶׁיךָ, פִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, צְמִיחוּת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחָךְ. וְאָז, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת הָעַלִּיזָה מְהֵרָה תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ וּבְהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְנֶגֶד זְקֵנֶיךָ כָּבוֹד. כַּכָּתוּב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, כִּי מָלַךְ יְיָ צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם, וְנֶגֶד זְקֵנָיו כָּבוֹד׃{{ממס|ישעיהו כד כג}} וְנֶאֱמָר: יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}} וְנֶאֱמָר: וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ.</small>}} |} === חונן הדעת === אַתָּה חוֹנֵן לָאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה. חָנֵּנוּ מֵאִתָּךְ דֵּעָה וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חוֹנֵן הַדָּעַת. === תשובה === הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחְזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָרוֹצֶה בַּתְּשׁוּבָה. === סליחה === סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחֹל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ. === גאולה === רְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור}} === עננו === {{הור|בחזרת הש"ץ בתענית ציבור:}} {{ש}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}} כִּי אַתָּה עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צָרָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.</small> {{סוף}} === רפואה === רְפָאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ, כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === ברכת השנים === {{הור|בקיץ:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. {{הור|בחורף:}} בָּרְכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וּבָרֵךְ אֶת שְׁנוֹתֵינוּ, וְתֶן טָל וּמָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל מֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. וְשָׁמְרָה וְהַצִּילָה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת, וְתֶן לָהּ אַחֲרִית וְתִקְוָה וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם וּבְרָכָה כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. === קיבוץ גלויות === תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ אֶת כָּל גָּלִיּוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. === משפט === הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ בְּרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. {{הור1|בעשרת ימי תשובה|הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט.}} === ברכת המינים === לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, כָּל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וּמַלְכוּת זָדוֹן תַּעֲקֹר וְתִשְׁבֹּר מְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים. === על הצדיקים === עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק, וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ. וְתֶן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם, לְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְשִׁמְךָ בָטַחְנוּ וְלִישׁוּעָתְךָ נִשְׁעַנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. === תשכון === {{רקע אפור}} {{הור|בתשעה באב אומרים במקום {{צ|תשכון}}:}} {{ש}} <small>רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה, הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים, הַיּוֹשֶׁבֶת וְרֹאשׁ לָהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנִים, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיִּתְּנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ. עַל כֵּן צִיּוֹן בִּמְרָר תִּבְכֶּה, וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ: לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. רְאֵה יְיָ וְהַבִּיטָה, וְרַחֵם שׁוֹמְמוֹתֶיהָ וְנַחֲמֶהָ. כִּי אַתָּה יְיָ בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ, וּבָאֵשׁ אַתָּה עֲתִיד לִבְנוֹתָהּ. כַּכָּתוּב: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ׃{{ממס|זכריה ב ט}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.</small> {{סוף}} תִּשְׁכֹּן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. === את צמח === אֶת צֶמַח דָּוִד מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מַצְמִיחַ קֶרֶן הַיְשׁוּעָה. === שומע תפילה === שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ. {{רקע אפור}} {{הור|בתענית ציבור:}} <small>עֲנֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה, כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וְאַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ מִשְּׁמֹעַ תְּפִלָּתֵנוּ, וֶהְיֵה קָרוֹב לְשַׁוְעֵנוּ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמָע. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמָר: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃ {{ממס|ישעיהו סה כד}}</small> {{סוף}} כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, שׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה. === עבודה === רְצֵה יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה אֶל דְּבִיר בֵּיתֶךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל, וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. {{רקע אפור}} {{הור|בראש חודש ובחול המועד:}} {{ש}} <small>אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ, יֵרָאֶה, יֵרָצֶה, יִשָּׁמַע, יִפָּקֵד, יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, {{ש}} {{הור|בראש חודש:}} בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בפסח:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. {{ש}} {{הור|בסוכות:}} בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה. {{ש}} לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, פָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן, וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.</small> {{סוף}} וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְנָוְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים כְּמֵאָז. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּחְזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. === הודאה === מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, צוּר חַיֵּינוּ, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נוֹדֶה לָךְ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתָךְ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדָךְ, עַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וָעֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. {{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש"ץ, הקהל אומר:}} {{ש}}מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ וְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְתֶאֱסֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשָׁךְ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וּלְעָבְדָךְ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. }} {{רקע אפור|{{הור|בחנוכה:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרִשְׁעָה עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וּמָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹשֵׂי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small> {{ש}}{{הור|בפורים:}} <small>עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר, כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל, וּבִקֶּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת. וְעַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אָנוּ מוֹדִים לָךְ.</small>}} הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ. כָּל הַחַיִּים יְהַלְלוּ אֶת שְׁמָךְ הַגָּדוֹל כִּי טוֹב הָאֵל הַטּוֹב. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּכְבֹשׁ כַּעַסְךָ, וּכְתֹב לְחַיִּים, כָּל בְּנֵי בְרִיתָךְ.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. {{מגירה|ברכת כהנים בתענית ציבור| {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתִּהְיֶה הַבְּרָכָה שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְאַל יְהִי בָהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. {{הור|מכריזים:}} כֹּהֲנִים! יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|אָמֵן}} {{ש}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|אָמֵן}} {{הור|הכהנים אומרים בלחש:}} עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, עֲשֵׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל. {{רקע אפור|{{הור|כשאין כהנים אומר החזן:}} {{ש}}אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הַכֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם׃ {{הור|כֵּן יְהִי רָצוֹן.}} וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם׃{{ממס|במדבר ו#ו כד|במדבר ו כד-כז}}}} }} === שלום === שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ. כִּי מִמְּאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וְחֶסֶד, צְדָקָה וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת בַּשָּׁלוֹם. {{ש}} {{הור1|בעשרת ימי תשובה|וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְנִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם.}} {{ש}} בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן. {{הור|עד כאן בתפילת שליח הציבור. }} === יהיו לרצון === {{הור|ובתפילת הלחש מוסיפים:}} {{ש}} {{יהיו לרצון}} אֱלֹהַי. נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם. {{צתס|תהלים|לה|ה}} עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. {{צתס|תהלים|קח|ז}} {{יהיו לרצון}} עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.{{#קטע:סידור/נוסח תימן בלדי/שחרית לחול|תחנונים מנחה}} == קדיש תתקבל == יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. (אמן): בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵיהּ וְיִמְלוֹךְ מַלְכוּתֵיהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ וְיִפְרוֹק עַמֵּיהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן): ועונים הציבור והוא עמהם: יְהֶא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא: יִתְבָּרַךְ: (אמן): וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַדַּר וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא, שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (אמן): לְעֵילָא לְעֵילָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא וְתֻשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן): תִּתְקַבַּל צְלוֹתְכוֹן, וְתִתְעֲבֵיד בָּעוּתְכוֹן, וּצְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּנָא דְּבִשְׁמַיָּא. יְהֶא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְסִיַּעְתָּא וּפוּרְקָנָא וּרְוַחָא וְחִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי, עֲלֵיכוֹן וַעֲלַנָא וְעַל כָּל קְהָלְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אמן): ואומרים הציבור והוא עמהם: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן: == מזמורי תהלים == {{פתל|קמא|מ"מ=כן}} {{פתל|קמב|מ"מ=כן}} === קדיש דעתיד === רִבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָּךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת. שֶׁנֶּאֱמָר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃{{ממס|ישעיהו מב כא}} {{:קדיש דעתיד (קדיש דרבנן נוסח תימן - בלדי)}} q90z2dczzlyq3s31a9t8trkjafkwy2r 0 403479 3101951 1381662 2026-11-07T20:47:02Z Shalomori123 9336 3101951 wikitext text/x-wiki {{מ:טעמי המקרא|18}} <קטע התחלה=במדבר כג/><קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=ג|דיבור=אוּלַי יִקָּרֶה ה' לִקְרָאתִי}}אֵינוֹ רָגִיל לְדַבֵּר עִמִּי בַּיּוֹם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי}}כְּתַרְגּוּמוֹ, "יְחִידִי", לְשׁוֹן 'שׁוֹפִי' וְשֶׁקֶט, שֶׁאֵין עִמּוֹ אֶלָּא שְׁתִיקָה.<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=ד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=ד|דיבור=וַיִּקָּר}}לְשׁוֹן עֲרַאי, לְשׁוֹן גְּנַאי, לְשׁוֹן טֻמְאַת קֶרִי ([[ויקרא רבה א יג|ויק"ר א,יג]]), כְּלוֹמַר: בְּקֹשִׁי וּבְבִזָּיוֹן. וְלֹא הָיָה נִגְלֶה עָלָיו בַּיּוֹם אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְהַרְאוֹת חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.{{ד"ה ברש"י|דיבור=אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת}}"שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת עָרַכְתִּי" אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא '''אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת.''' אָמַר לְפָנָיו: אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ בָּנוּ לְפָנֶיךָ שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת, וַאֲנִי עָרַכְתִּי כְּנֶגֶד כֻּלָּן. אַבְרָהָם בָּנָה אַרְבָּעָה: "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו" ([[בראשית יב ז|בראשית יב,ז]]); "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה" וְגוֹמֵר ([[בראשית יב ח|שם,ח]]); "וַיֶּאֱהַל אַבְרָם" וְגוֹמֵר ([[בראשית יג יח|שם יג,יח]]); וְאֶחָד בְּהַר הַמּוֹרִיָּה ([[בראשית כב ט|בראשית כב,ט]]). וְיִצְחָק בָּנָה אֶחָד, "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ" וְגוֹמֵר ([[בראשית כו כה|בראשית כו,כה]]). וְיַעֲקֹב בָּנָה שְׁנַיִם: אֶחָד בִּשְׁכֶם ([[בראשית לג כ|בראשית לג,כ]]) וְאֶחָד בְּבֵית אֵל ([[בראשית לה ז|שם לה,ז]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}}וְאַבְרָהָם לֹא הֶעֱלָה אֶלָּא אַיִל אֶחָד.<קטע סוף=ד/> <קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=ז|דיבור=אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל}}בִּשְׁנֵי שְׁמוֹתֵיהֶם אָמַר לוֹ לְקַלְּלָם, שֶׁמָּא אֶחָד מֵהֶם [אֵינוֹ] מֻבְהָק.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=ח|דיבור=מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל}}כְּשֶׁהָיוּ רְאוּיִים לְהִתְקַלֵּל, לֹא נִתְקַלְּלוּ: כְּשֶׁהִזְכִּיר אֲבִיהֶם אֶת עֲוֹנָם, "כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ" ([[בראשית מט ו|בראשית מט,ו]]) – לֹא קִלֵּל אֶלָּא אַפָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָרוּר אַפָּם" ([[בראשית רבה צח ה|ב"ר צח,ה]]). כְּשֶׁנִּכְנַס אֲבִיהֶם בְּמִרְמָה אֵצֶל אָבִיו, הָיָה רָאוּי לְהִתְקַלֵּל; מַה נֶּאֱמַר שָׁם? "גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה" ([[בראשית כז לג|בראשית כז,לג]]). בַּמְּבָרְכִים נֶאֱמַר: "אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם" ([[דברים כז יב|דברים כז,יב]]); בַּמְּקַלְּלִים לֹא נֶאֱמַר 'וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ לְקַלֵּל אֶת הָעָם', אֶלָּא "וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה" ([[דברים כז יג|שם יג]]), לֹא רָצָה לְהַזְכִּיר עֲלֵיהֶם שֵׁם קְלָלָה ([[מדרש תנחומא בלק יב]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=לֹא זָעַם ה'}}אֲנִי אֵין כֹּחִי אֶלָּא שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לְכַוֵּן הַשָּׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס בָּהּ, וְהוּא לֹא כָּעַס כָּל הַיָּמִים הַלָּלוּ שֶׁבָּאתִי אֵלֶיךָ. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ" וְכוּלֵּיהּ "וּמֶה עָנָה אוֹתוֹ בִּלְעָם" וְגוֹמֵר "לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'" ([[מיכה ו ה|מיכה ו,ה]]; [[סנהדרין קה ב|סנהדרין ק"ה ע"ב]]).<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=ט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=ט|דיבור=כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ}}אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּרֵאשִׁיתָם וּבִתְחִלַּת שָׁרְשֵׁיהֶם, וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם מְיֻסָּדִים וַחֲזָקִים כַּצּוּרִים וּגְבָעוֹת הַלָּלוּ, עַל יְדֵי אָבוֹת וְאִמָּהוֹת ([[מדרש תנחומא בלק יב|תנחומא שם]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן}}הוּא אֲשֶׁר זָכוּ לוֹ אֲבוֹתָיו לִשְׁכֹּן בָּדָד, כְּתַרְגּוּמוֹ ["בִּלְחוֹדֵיהוֹן עֲתִידִין דְּיַחְסְנוּן עָלְמָא"; לְבַדָּם עֲתִידִים שֶׁיִּירְשׁוּ הָעוֹלָם].{{ד"ה ברש"י|דיבור=וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב}}כְּתַרְגּוּמוֹ ["וּבְעַמְמַיָּא לָא יִתְּדָנוּן גְּמִירָא"]: לֹא יִהְיוּ נַעֲשִׂין כָּלָה עִם שְׁאָר הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם" וְגוֹמֵר ["כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם, אַךְ אֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה; וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ"] ([[ירמיהו ל יא|ירמיהו ל,יא]]); אֵינָן נִמְנִין עִם הַשְּׁאָר. דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁהֵן שְׂמֵחִין – אֵין אֻמָּה שְׂמֵחָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ" ([[דברים לב יב|דברים לב,יב]]); וּכְשֶׁהָאֻמּוֹת בְּטוֹבָה – הֵם אוֹכְלִין עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאֵין עוֹלֶה לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן, וְזֶהוּ "וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" ([[מדרש תנחומא בלק יב]]).<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=י/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=י|דיבור=מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וְגוֹמֵר}}כְּתַרְגּוּמוֹ: "דַּעְדְּקַיָּא דְּבֵית יַעֲקֹב" כּוּלֵּיהּ [תינוקות של בית יעקב שנאמר עליהם שירבו כעפר]. "מֵאַרְבַּע מַשְׁרְיָתָא", מֵאַרְבָּעָה דְּגָלִים. דָּבָר אַחֵר: '''עֲפַר יַעֲקֹב,''' אֵין חֶשְׁבּוֹן בַּמִּצְווֹת שֶׁהֵם מְקַיְּמִין בֶּעָפָר: "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר" ([[דברים כב י|דברים כב,י]]); "לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם" ([[ויקרא יט יט|ויקרא יט,יט]]); אֵפֶר פָּרָה ([[במדבר יט ט|במדבר יט,ט]]) וַעֲפַר סוֹטָה ([[במדבר ה יז|שם ה,יז]]), וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל}}רְבִיעוֹתֵיהֶן, זֶרַע הַיּוֹצֵא מִן הַתַּשְׁמִישׁ שֶׁלָּהֶם ([[מדרש תנחומא בלק יב|תנחומא שם]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים}}שֶׁבָּהֶם (אונקלוס).<קטע סוף=י/> <קטע התחלה=יג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=יג|דיבור=וְקָבְנוֹ לִי}}לְשׁוֹן צִוּוּי, קַלְּלֵהוּ לִי.<קטע סוף=יג/> <קטע התחלה=יד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=יד|דיבור=שְׂדֵה צֹפִים}}מָקוֹם גָּבֹהַּ הָיָה, שֶׁשָּׁם הַצּוֹפֶה עוֹמֵד לִשְׁמֹר אִם יָבֹא חַיִל עַל הָעִיר.{{ד"ה ברש"י|דיבור=רֹאשׁ הַפִּסְגָּה}}בִּלְעָם לֹא הָיָה קוֹסֵם כְּבָלָק ([[מדרש תנחומא בלק ד]]). רָאָה בָּלָק שֶׁעֲתִידָה פִּרְצָה לְהִפָּרֵץ בְּיִשָׂרָאֵל מִשָּׁם, שֶׁשָּׁם מֵת מֹשֶׁה, כְּסָבוּר שֶׁשָּׁם תָּחוּל עֲלֵיהֶם הַקְּלָלָה וְזוֹ הִיא הַפִּרְצָה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה ([[מדרש תנחומא בלק יג|שם יג]]).<קטע סוף=יד/> <קטע התחלה=טו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=טו|דיבור=אִקָּרֶה כֹּה}}מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. '''אִקָּרֶה,''' לְשׁוֹן 'אֶתְפָּעֵל'.<קטע סוף=טו/> <קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=טז|דיבור=וַיָּשֶׂם דָּבָר בְּפִיו}}וּמַה הִיא הַשִּׂימָה הַזֹּאת? וּמֶה חָסֵר הַמִּקְרָא בְּאָמְרוֹ: '''שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר'''? אֶלָּא כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ שֶׁאֵינוֹ נִרְשֶׁה לְקַלֵּל, אָמַר: מָה אֲנִי חוֹזֵר אֵצֶל בָּלָק לְצַעֲרוֹ? וְנָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רֶסֶן וְחַכָּה בְּפִיו, כְּאָדָם הַפּוֹקֵס בְּהֵמָה בְּחַכָּה לְהוֹלִיכָהּ אֶל אֲשֶׁר יִרְצֶה. אָמַר לוֹ: עַל כָּרְחֲךָ תָּשׁוּב אֶל בָּלָק ([[מדרש תנחומא בלק יג|שם]]).<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=יז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=יז|דיבור=וְשָׂרֵי מוֹאָב אִתּוֹ}}וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר: "וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב" ([[במדבר כג ו|פסוק ו]])? כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁאֵין בּוֹ תִּקְוָה – הָלְכוּ לָהֶם מִקְצָתָם, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא מִקְצָתָם ([[מדרש תנחומא בלק יג|תנחומא שם]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=מַה דִּבֶּר ה'}}לְשׁוֹן צְחוֹק הוּא זֶה, כְּלוֹמַר: אֵינְךָ בִּרְשׁוּתְךָ (שם).<קטע סוף=יז/> <קטע התחלה=יח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=יח|דיבור=קוּם בָּלָק}}כֵּיוָן שֶׁרָאָהוּ מְצַחֵק בּוֹ, נִתְכַּוֵּן לְצַעֲרוֹ: עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ; אֵינְךָ רַשַּׁאי לֵישֵׁב, וַאֲנִי שָׁלוּחַ אֵלֶיךָ בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם ([[מדרש תנחומא בלק יג|תנחומא שם]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=בְּנוֹ צִפֹּר}}לְשׁוֹן מִקְרָא הוּא זֶה, כְּמוֹ: "חַיְתוֹ יָעַר" ([[תהלים נ י|תהלים נ,י]]); "וְחַיְתוֹ אֶרֶץ" ([[בראשית א כד|בראשית א,כד]]); "לְמַעְיְנוֹ מָיִם" ([[תהלים קיד ח|תהלים קיד,ח]]).<קטע סוף=יח/> <קטע התחלה=יט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=יט|דיבור=לֹא אִישׁ אֵל וְגוֹמֵר}}כְּבָר נִשְׁבַּע לָהֶם לַהֲבִיאָם וּלְהוֹרִישָׁם אֶרֶץ שִׁבְעָה עֲמָמִים ([[מדרש תנחומא מסעי ז]]), וְאַתָּה סָבוּר לַהֲמִיתָם בַּמִּדְבָּר?{{ד"ה ברש"י|דיבור=הַהוּא אָמַר וְגוֹמֵר}}בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ. וְתַרְגּוּמוֹ: "וְתָיְבִין וּמִתְמַלְכִין", חוֹזְרִים וְנִמְלָכִין לַחֲזֹר בָּהֶם.<קטע סוף=יט/> <קטע התחלה=כ/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=כ|דיבור=הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי}}אַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי: "מַה דִּבֶּר ה'" ([[במדבר כג יז|לעיל פסוק יז]])? קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ לְבָרֵךְ אוֹתָם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=בָּרֵךְ}}[כְּמוֹ "לְבָרֵךְ"].{{ד"ה ברש"י|דיבור=וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה}}הוּא בֵּרֵךְ אוֹתָם, וַאֲנִי לֹא אָשִׁיב אֶת בִּרְכָתוֹ.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וּבֵרֵךְ}}כְּמוֹ "וּבִרֵךְ". וְכֵן הוּא גִּזְרַת רֵי"שׁ, כְּמוֹ: "אוֹיֵב חֵרֵף" ([[תהלים עד יח|תהלים עד,יח]]) – כְּמוֹ 'חִרֵף'. וְכֵן "וּבוֹצֵעַ בֵּרֵךְ" ([[תהלים י ג|תהלים י,ג]]): הַמְּהַלֵּל וּמְבָרֵךְ אֶת הַגּוֹזֵל, וְאוֹמֵר לוֹ: אַל תִּירָא כִּי לֹא תֵּעָנֵשׁ, שָׁלוֹם יִהְיֶה לְךָ – מַרְגִּיז הוּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאֵין לוֹמַר "בֵּרֵךְ" שֵׁם דָּבָר, שֶׁאִם כֵּן הָיָה נָקוּד בְּפַתָּח קָטָן {{ק|(רוצה לומר: סֶגּוֹל תַּחַת הַבֵּי"ת וְהָרֵי"שׁ)}} וְטַעֲמוֹ לְמַעְלָה; אֲבָל לְפִי שֶׁהוּא לְֹשוֹן פִּעֵל, הוּא נָקוּד קָמָץ קָטָן {{ק|(רוצה לומר: צֵירֶה)}} וְטַעֲמוֹ לְמַטָּה.<קטע סוף=כ/> <קטע התחלה=כא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=כא|דיבור=לֹא הִבִּיט אָוֶן וְגוֹמֵר}}כְּתַרְגּוּמוֹ ["אִסְתַּכַּלִית וְלֵית פָּלְחֵי גִּלּוּלִין בִּדְבֵית יַעֲקֹב וְאַף לָא עָבְדֵי לֵיאוּת שְׁקַר בְּיִשְׂרָאֵל, מֵימְרָא דַּייָ אֱלָהֲהוֹן בְּסַעְדְּהוֹן וּשְׁכִינַת מַלְכְּהוֹן בֵּינֵיהוֹן": הִבַּטְתִּי וְאֵין עוֹבְדֵי אֱלִילִים בְּשֶׁל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאַף לֹא עוֹשֵׁי עֲמַל שֶׁקֶר בְּיִשְׂרָאֵל; דְּבַר ה' אֱלֹהֵיהֶם בְּעֶזְרָם, וּשְׁכִינַת מַלְכָּם בֵּינֵיהֶם]. דָּבָר אַחֵר: אַחֲרֵי פְּשׁוּטוֹ הוּא נִדְרָשׁ מִדְרָשׁ נָאֶה, '''לֹא הִבִּיט''' הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא '''אָוֶן שֶׁבְּיַעֲקֹב''', שֶׁכְּשֶׁהֵן עוֹבְרִין עַל דְּבָרָיו, אֵינוֹ מְדַקְדֵּק אַחֲרֵיהֶם לְהִתְבּוֹנֵן בָּאוֹנָיוֹת שֶׁלָּהֶם וַעֲמָלָן שֶׁהֵם עוֹבְרִים עַל דָּתוֹ ([[מדרש תנחומא בלק יד]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=עָמָל}}לְשׁוֹן עֲבֵרָה, כְּמוֹ: "הָרָה עָמָל" ([[תהלים ז טו|תהלים ז,טו]]); "כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט" ([[תהלים י יד|שם י,יד]]); לְפִי שֶׁהָעֲבֵרָה הִיא עָמָל לִפְנֵי הַמָּקוֹם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ}}אֲפִלּוּ מַכְעִיסִין וּמַמְרִים לְפָנָיו, אֵינוֹ זָז מִתּוֹכָן.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ}}לְשׁוֹן חִבָּה וְרֵעוּת, כְּמוֹ "רֵעֶה דָּוִד" ([[שמואל ב טו לז|שמ"ב טו,לז]]), אוֹהֵב דָוִד; "וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ" ([[שופטים טו ו|שופטים טו ו|טו,ו]]). וְכֵן תִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס: "וּשְׁכִינַת מַלְכְּהוֹן בֵּינֵיהוֹן".<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=כב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=כב|דיבור=אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם}}אַתָּה אָמַרְתָּ: "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם" ([[במדבר כב ה|לעיל כב,ה]]); לֹא יָצָא מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא הָאֱלֹהִים הוֹצִיאָם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ}}כְּתֹקֶף רוּם וְגֹבַהּ שֶׁלּוֹ (תרגום אונקלוס); וְכֵן: "וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת" ([[איוב כב כה|איוב כב,כה]]), לְשׁוֹן מָעוֹז הֵמָּה. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן "וְעוֹף יְעוֹפֵף" ([[בראשית א כ|בראשית א,כ]]), הַמְּעוֹפֵף בְּרוּם וְגֹבַהּ, וְתֹקֶף רַב הוּא זֶה; וְ'''תוֹעֲפֹת רְאֵם,''' עֲפִיפַת גֹּבַהּ. דָּבָר אַחֵר: '''תּוֹעֲפֹת רְאֵם,''' תֹּקֶף רְאֵמִים. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֵלּוּ הַשֵּׁדִים ([[גיטין סח ב|גיטין ס"ח ע"ב]]).<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=כג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=כג|דיבור=כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב}}כִּי רְאוּיִים הֵם לִבְרָכָה, שֶׁאֵין בָּהֶם מְנַחֲשִׁים וְקוֹסְמִים.{{ד"ה ברש"י|דיבור=כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וְגוֹמֵר}}עוֹד עָתִיד לִהְיוֹת עֵת כָּעֵת הַזֹּאת אֲשֶׁר תִּגָּלֶה חִבָּתָן לְעֵין כֹּל, שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין לְפָנָיו וְלוֹמְדִים תּוֹרָה מִפִּיו, וּמְחִיצָתָן לִפְנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְהֵם יִשְׁאֲלוּ לָהֶם: '''מַה פָּעַל אֵל'''? וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" ([[ישעיהו ל כ|ישעיהו ל,כ]]). דָּבָר אַחֵר: "יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב" אֵינוֹ לְשׁוֹן עָתִיד, אֶלָּא לְשׁוֹן הֹוֶה; אֵינָן צְרִיכִים לִמְנַחֵשׁ וְקוֹסֵם, כִּי בְּכָל עֵת שֶׁצָּרִיךְ לְהֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמַהוּ גְּזֵרוֹתָיו בַּמָּרוֹם – אֵינָן מְנַחֲשִׁים וְקוֹסְמִים, אֶלָּא נֶאֱמַר לָהֶם עַל פִּי נְבִיאֵיהֶם מַה הִיא גְּזֵרַת הַמָּקוֹם, אוֹ אוּרִים וְתֻמִּים מַגִּידִים לָהֶם ([[מדרש תנחומא בלק יד]]). וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם כֵּן.<קטע סוף=כג/> <קטע התחלה=כד/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=כד|דיבור=הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְגוֹמֵר}}כְּשֶׁהֵן עוֹמְדִין מִשְּׁנָתָם שַׁחֲרִית, הֵן מִתְגַּבְּרִים כְּלָבִיא וְכַאֲרִי לַחֲטוֹף אֶת הַמִּצְווֹת: לִלְבֹּשׁ טַלִּית, לִקְרֹא אֶת שְׁמַע וּלְהָנִיחַ תְּפִלִּין ([[מדרש תנחומא בלק יד|תנחומא שם]]).{{ד"ה ברש"י|דיבור=לֹא יִשְׁכַּב}}בַּלַּיְלָה עַל מִטָּתוֹ, עַד שֶׁהוּא אוֹכֵל וּמְחַבֵּל כָּל מַזִּיק הַבָּא לְטָרְפוֹ. כֵּיצַד? קוֹרֵא אֶת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ וּמַפְקִיד רוּחוֹ בְּיַד הַמָּקוֹם. בָּא מַחֲנֶה וְגַיִס לְהַזִּיקָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמְרָם וְנִלְחָם מִלְחֲמוֹתֵיהֶם וּמַפִּילָם חֲלָלִים (שם). דָּבָר אַחֵר: '''הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם''' וְגוֹמֵר, כְּתַרְגּוּמוֹ ["הָא עַמָּא כְּלֵיתָא שְׁרֵי וּכְאַרְיָא יִתְנַטַּל לָא יִשְׁרֵי בְּאַרְעֵיהּ עַד דְּיִקְטוֹל קְטוֹל וְנִכְסֵי עַמְמַיָּא יֵירַת": הֵן עָם כְּלָבִיא שׁוֹכֵן וְכָאֲרִי יִתְנַשָּׂא. לֹא יִשְׁכּוֹן בְּאַרְצוֹ עַד שֶׁיַּהֲרֹג הֶרֶג וְנִכְסֵי הַגּוֹיִם יִירַשׁ].{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה}}נִתְנַבֵּא שֶׁאֵין מֹשֶׁה מֵת עַד שֶׁיַּפִּיל מַלְכֵי מִדְיָן חֲלָלִים וְיֵהָרֵג הוּא עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֶל חַלְלֵיהֶם" ([[יהושע יג כב|יהושע יג,כב]]; תנחומא שם).<קטע סוף=כד/> <קטע התחלה=כה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=כה|דיבור=גַּם קֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ [גַּם בָּרֵךְ לֹא תְבָרְכֶנּוּ]}}'''גַּם''' רִאשׁוֹן מוּסָב עַל '''גַּם''' הַשֵּׁנִי וְ'''גַם''' שֵׁנִי עַל '''גַּם''' רִאשׁוֹן; וְכֵן: "גַּם לִי גַּם לָךְ לֹא יִהְיֶה" ([[מלכים א ג כו|מל"א ג,כו]]); וְכֵן: "גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה" ([[דברים לב כה|דברים לב,כה]]).<קטע סוף=כה/> <קטע התחלה=כז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=כז|דיבור=וְקַבֹּתוֹ לִי}}אֵין זֶה לְשׁוֹן צִוּוּי כְּמוֹ "וְקָבְנוֹ" ([[במדבר כג יג|לעיל פסוק יג]]), אֶלָּא לְשׁוֹן עָתִיד: אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינָיו וְתִקֳּבֶנּוּ לִי מִשָּׁם. {{לעז|מלדיר"ש לו"י|maldiras lui|תרגום=תקלל אותו|מספר=3229|הערה=רש"י רוצה להבדיל בין "וקבנו לי" ([[במדבר כג יג|לעיל, פסוק יג]]) לבין "וקבתו לי", בקבעו, שהראשון ציווי והשני עתיד.}} בְּלַעַז.<קטע סוף=כז/> <קטע התחלה=כח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=במדבר|פרק=כג|פסוק=כח|דיבור=רֹאשׁ הַפְּעוֹר}}קוֹסֵם [גָּדוֹל] הָיָה בָּלָק, וְרָאָה שֶׁהֵן עֲתִידִין לִלְקוֹת עַל יְדֵי פְּעוֹר, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה; אָמַר: שֶׁמָּא הַקְּלָלָה תָּחוּל עֲלֵיהֶם מִשָּׁם. וְכֵן כָּל הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים, רוֹאִים, וְאֵין יוֹדְעִים מָה רוֹאִים ([[מדרש תנחומא בלק ד]]).<קטע סוף=כח/><קטע סוף=במדבר כג/> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==הערות== <references /> [[קטגוריה:במדבר כג]] 46yzjan863enyseitutaa3fortqjaeq 1 405914 3101955 3085642 2026-11-07T20:53:42Z Shalomori123 9336 /* הצעה לשיפור */ תגובה 3101955 wikitext text/x-wiki ==הכללה במ"ג== {{א|Nahum}}, {{א|Dovi}}, יישר כח על המהדורה המצויינת! יש סיבה שלא להכליל אותה במקראות גדולות? אני יכול לעשות את זה בקלות... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בתמוז ה'תשפ"א • 01:10, 24 ביוני 2021 (IDT) :השאלה היא אם לעשות את זה כבר עכשיו או רק כשהמהדורה תושלם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:22, 24 ביוני 2021 (IDT) ::למה לחכות? מה שיש יופיע, ומה שאין עדיין לא יופיע עד שיהיה... ההכללה היא על ידי יצירת הפניה מהדף [[רש"י מנוקד על בראשית כז]] לדף [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/כז]], כך שדף שאין אליו הפניה פשוט לא יופיע שם עד שתהיה הפניה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בתמוז ה'תשפ"א • 13:49, 24 ביוני 2021 (IDT) :::צודק, תודה. אין באמת סיבה לחכות. לך על זה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:06, 24 ביוני 2021 (IDT) ::::{{בוצע}}, [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"א • 14:18, 25 ביוני 2021 (IDT) == הצעה לשיפור == שלום וברכה, ראשית, יישר כוח על הפרויקט המדהים. ניכרת ההשקעה בכל פרט ופרט. לגופו של עניין, ראיתי לנכון להציע לשקול את הקטנתם של הסוגריים העגולים. איני יודע בדיוק כיצד הדבר נעשה טכנית, אך בעבר @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] הכין בוט ב'אור החיים' על התורה, שהקטין אוטומטית את כל הסוגריים. אמנם לא אכחד (את הידוע) שמהדורות "מדעיות" אכן אינן נוהגות כך (עיין ערך, למשל, מקראות גדולות "הכתר" בהוצאת אוניברסיטת בר־אילן), אך בספרים תורניים הדבר מקובל עד מאוד; שכן הסוגריים אינם חלק מן הטקסט המקורי, והקורא אינו מצפה שיהיו באותו גודל של גוף הטקסט. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 19:34, 28 בספטמבר 2026 (IDT) : נמתין לשמוע את חוות דעתו של [[משתמש:Dovi]] בנושא.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:00, 28 בספטמבר 2026 (IDT) אני חושב שבהתחלה, לפני שנים, הייתה לי מחשבה שטוב שהעיצוב יהיה כמה שיותר פשוט. אבל היום זה לא באמת משנה לדעתי. כל עוד זה מקובל על נחום, ולא יכביד על המשך עבודתו הנפלאה, זה בסדר גמור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:24, 28 בספטמבר 2026 (IDT) : נראה לי רעיון טוב. אבל צריך לעשות את זה אוטומטית, באמצעות בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:32, 29 בספטמבר 2026 (IDT) ::על אילו סוגריים מדובר? המקורות או ציון הפסוק? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ז • 22:53, 7 בנובמבר 2026 (IST) 3hqzcqkb3beyxfbfdibm98dh775wp99 3102008 3101955 2026-11-08T08:06:12Z Nahum 68 /* הצעה לשיפור */ תגובה למשתמש Shalomori123 ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3102008 wikitext text/x-wiki ==הכללה במ"ג== {{א|Nahum}}, {{א|Dovi}}, יישר כח על המהדורה המצויינת! יש סיבה שלא להכליל אותה במקראות גדולות? אני יכול לעשות את זה בקלות... [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בתמוז ה'תשפ"א • 01:10, 24 ביוני 2021 (IDT) :השאלה היא אם לעשות את זה כבר עכשיו או רק כשהמהדורה תושלם.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 09:22, 24 ביוני 2021 (IDT) ::למה לחכות? מה שיש יופיע, ומה שאין עדיין לא יופיע עד שיהיה... ההכללה היא על ידי יצירת הפניה מהדף [[רש"י מנוקד על בראשית כז]] לדף [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/כז]], כך שדף שאין אליו הפניה פשוט לא יופיע שם עד שתהיה הפניה. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י"ד בתמוז ה'תשפ"א • 13:49, 24 ביוני 2021 (IDT) :::צודק, תודה. אין באמת סיבה לחכות. לך על זה.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:06, 24 ביוני 2021 (IDT) ::::{{בוצע}}, [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • ט"ו בתמוז ה'תשפ"א • 14:18, 25 ביוני 2021 (IDT) == הצעה לשיפור == שלום וברכה, ראשית, יישר כוח על הפרויקט המדהים. ניכרת ההשקעה בכל פרט ופרט. לגופו של עניין, ראיתי לנכון להציע לשקול את הקטנתם של הסוגריים העגולים. איני יודע בדיוק כיצד הדבר נעשה טכנית, אך בעבר @[[משתמש:Shalomori123|Shalomori123]] הכין בוט ב'אור החיים' על התורה, שהקטין אוטומטית את כל הסוגריים. אמנם לא אכחד (את הידוע) שמהדורות "מדעיות" אכן אינן נוהגות כך (עיין ערך, למשל, מקראות גדולות "הכתר" בהוצאת אוניברסיטת בר־אילן), אך בספרים תורניים הדבר מקובל עד מאוד; שכן הסוגריים אינם חלק מן הטקסט המקורי, והקורא אינו מצפה שיהיו באותו גודל של גוף הטקסט. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 19:34, 28 בספטמבר 2026 (IDT) : נמתין לשמוע את חוות דעתו של [[משתמש:Dovi]] בנושא.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:00, 28 בספטמבר 2026 (IDT) אני חושב שבהתחלה, לפני שנים, הייתה לי מחשבה שטוב שהעיצוב יהיה כמה שיותר פשוט. אבל היום זה לא באמת משנה לדעתי. כל עוד זה מקובל על נחום, ולא יכביד על המשך עבודתו הנפלאה, זה בסדר גמור. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:24, 28 בספטמבר 2026 (IDT) : נראה לי רעיון טוב. אבל צריך לעשות את זה אוטומטית, באמצעות בוט.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 15:32, 29 בספטמבר 2026 (IDT) ::על אילו סוגריים מדובר? המקורות או ציון הפסוק? [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ז • 22:53, 7 בנובמבר 2026 (IST) ::: מדובר על כל ציוני המקורות והפסוקים שבתוך סוגריים עגולות. לא על מה שבסוגריים מרובעות.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 10:06, 8 בנובמבר 2026 (IST) id5sq7w3guzporltsjqen5mw0xebdt2 0 477538 3102040 1458445 2026-11-08T10:11:13Z Yack67 27395 3102040 wikitext text/x-wiki {{המרת או.סי.אר}} == סדר ויחי == '''י'''<nowiki/>'לך '''ה'''<nowiki/>'אדם '''ו'''<nowiki/>'יבקר '''ה'''<nowiki/>'חולים. כי היא מצוה רבה עד מאד, כמו שאמרו ב[[בבא מציעא ל ב|מסכת מציעא דף ל' ע"ב]], דתני רב יוסף, והודעת להם, זה בית חייהם. את הדרך זו גמילות חסדים. (אשר) ילכו זה בקור חולים. בה, זו קברה. ואת המעשה, זה הדין. אשר יעשון. זו לפנים משורת הדין. אמר מר (אשר) ילכו, זה בקור חולים. היינו, גמילות חסדים. לא נצרכה אלא לבן גילו, דאמר מר, בן גילו נוטל אחד משישים בחליו, ואפילו הכי, מיבעי ליה למיזל לגביה, ע"כ. ונראה לפרש דרך רמז, שדרשו אשר ילכו, זה ביקור חולים, כי אותיות אשר ילכו במילואן, אילף שיין ר'יש יוד לימד כיף ו'יו, בגימטריא, ז"ה רמ"ז מצו"ת ביקור חולים בדקדוק. ונראה עוד לומר, דהוציא הכתוב מצוה זאת של ביקור חולים בלשון הליכה, דלאו דוקא להיות אדם עומד שם בבית החולה, אלא אם יצטרך איזה שירות לצאת ולבא, פעמים רבות בשווקים וברחובות כדי לבקש רופא או איזה תרופות וסממנים, או לבקש איזה דבר לתועלתו באיזה צד ואופן, בכל מיני שירות, צריך הוא לילך ממקום למקום. ונמצא דגם ההליכה נמי, הוי בכלל מצות ביקור חולים. ולזה היינו דאפקיה קרא אשר ילכו, זה ביקור חולים המצוה עצמה, בלשון הליכה. אי נמי יש לפרש, דנקט קרא מצות בק"ח (ביקור חולים) בלשון חיוב הליכה, כדכתיב אשר ילכו, זה בק"ח, עם מה שאמרו ב[[נדרים לט ב|נדרין דף ט"ל ע"ב]], תניא, ביקור חולים אין לו שיעור. סבר רב יוסף למימר, אין לו שיעור למתן שכרה, אמר ליה אביי, וכל המצות מי יש שיעור למתן שכרן והתנן, הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות. אלא אמר אביי, אפילו גדול אצל קטן. רבא אמר, אפילו מאה פעמים ביום. תניא נמי הכי, ביקור חולים אין בו שיעור, אפילו גדול אצל קטן, ואפילו מאה פעמים ביום, ע"כ. הרי דעיקר חיוב מצות בק"ח, הוא שילך וישוב לבית החולה לבקרו, אפילו מאה פעמים ביום. לכן שפיר קא דריש מאשר ילכו, זה בק"ח, דכל עיקר המצוה עצמה, הוא ההליכה לבית החולה לידע בשלומו, והוא ברור. וכן פסק ה[[רמב"ם הלכות אבל יד ד|רמב"ם בהלכות אבל פרק י"ד הלכה ד']], וה[[שולחן ערוך יורה דעה שלה א|ש"ע יו"ד ריש סימן של"ה]] וז"ל, בקור חולים מצוה על הכל, ואפילו גדול, מבקר את הקטן. ומבקרים הרבה פעמים ביום. וכל המוסיף, הרי זה משובח, ובלבד שלא יטריח את החולה, יע"ש. והיינו, כי לפעמים מצטער החולה בבא אליו אדם לבקרו, כי רוצה לאכול ולשתות איזה דבר, או רוצה לנטות ימין ושמאל, או לעשות צרכיו, והוא מצטער ומקפיד על האדם הבא אליו. כי כן, הנכון והישר הוא, להיות הבא לבקר את החולה, נוהג בקלות, ולא בכבדות, שלא להכביד עליו. וכשיכנס אצל החולה, יראה כפי הסברת פנים שיעשה לו החולה, כן יתנהג עמו. ולפעמים שצריך לדבר דברים רכים כדי להפיג צערו. וכמ"ש הרב [[שמור לבי מענה|מהר"ש בן ג'יברול ז"ל, באזהרות]]. ואת אבלים תנחם, ואת החולים תשיחם. והיינו, כשיראה שהחולה הוא מתענג בשומעו את דבריו, ויש לו הנאה בדבריו, ולפעמים שהוא לאידך גיסא, דאדרבא קץ בשומעו הדברים, ואינו רוצה לשמוע קול דברים, על כן יהיו דבריו מעטים. וגם יהיה המבקר עצמו, פניו שמחות. וידבר דברים, בשמחה ולא בצער, כדי שלא יחליש דעתו של חולה. והכל לפי החולה, והחולי. ולפי מה שהוא אדם, להיות שוקל הכל בכף מאזנים, בענין הביקור, שלא יהיה על החולה למשא כבד. [דף פה] וגם ליזהר בעת הביקור כמ"ש בגמרא, שם ב[[נדרים מ א|נדרים דף מ' ע"א]], אמר רב (ששת) שישא בריה דרב אידי, לא ליסעוד איניש קצירא, לא בתלת שעי קדמייתא, ולא בתלת שעי בתרייתא דיומא, כי היכי דלא ליסח דעתיה מרחמי. תלת שעי קדמייתא רווחא דעתיה, בתרייתא תקיף חולשא, יע"ש. ואע"ג שכתב מהרי"ל סימן קצ"ז, והביאו מור"ם בהגהה שם ביו"ד סימן של"ה, דשונא יכול לבקר החולה. ומור"ם בהג"ה שם השיב, שאינו נראה לו, אלא, לא יבקר חולה, כו', יע"ש. הרי הרב [[מטה משה]] בהלכות בקור חולים פ"ב, הביא מ"ש בגמרא שם בנדרים, דף מ' ע"א, רבא, יומא קדמאה דחליש, אמר להון, לא תיגלו לאיניש, דלא ליתרע מזליה, מכאן ואילך אמר להון פוקו ואכריזו בשוקא, דכל דסני לי, ליחדי לי וכתיב בנפול אויבך אל תשמח. ודרחים לי, ליבעי עלי רחמי. וכתב וז"ל מכאן הוכיח מהרי"ל בתשובה סימן קצ"ז, דיכול השונא לבקר דאדרבא מצוה טפי לבקר, מאיניש אחרינא, דכופה את יצרו. והאריך בראיות, אף כי חכם אחרון חולק עליו, נראין דבריו. וכן נכון לעשות אם כונתו לשם שמים, עכ"ל, ובודאי דמ"ש הרב מטה משה כי חכם אחרון חולק עליו, נראה דהיינו מ"ש מור"ם ז"ל. ולע"ד נראה לעשות פשר דבר, דהיינו, אם יהיה האופן שהיה [סיבת השנאה, [מחמת] שהחולה התריס נגד הבא לבקרו, ושהוא עלוב ממנו, ועכ"ז [המבקר] מוחל על עלבונו, וכופה את יצרו, ומבקרו, ומעביר על מדותיו. בודאי הגמור כי טוב ויפה לעשות כן, ואדרבה הוא עושה נחת רוח לחולה בשמים ובארץ, להסיר ממנו השנאה, וגם להסיר מעליו עונש עונו שהיה ראוי לו, בעבור שהקניט לחבירו, והוי חסד גדול וטובה גדולה בזה, נוסף על מצות בקור חולים עצמה. אכן אם העניין להפך, שהמבקר, הוא שחטא כנגד החולה, א"כ בבא אליו עתה לבקרו, יש חשש פן יראה אותו ורע בעיניו, ויבא לידי כעס, ויכבד עליו החולי. כי כן זאת העצה היעוצה, להקדים ולשלוח תחילה שליח לתווך השלום בינו לבין החולה, ובתר הכי ילך גם הוא, ויבקש ממנו מחילה, ויעשה שלום עמו. וכ"כ הרב באר היטב שם ביו"ד סימן של"ה סק"ב בשם ספר החיים, יע"ש. ועיין מ"ש בעניותי בחידושי ליו"ד, שם בס"ד. ובכלל מצות בקור חולים הוא, כשנכנס לבית החולה לבקר, שיכבס וירבץ לפניו, ויתקן המקום כדי שיהיה נקי ובר, כדי שימצא נחת רוח החולה. וכמ"ש שם בגמרא בנדרים דף מ' ע"א, מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה, לא נכנסו חכמים לבקרו, ונכנס רבי עקיבא לבקרו, ובשביל שכיבדו ורבצו לפניו, חיה. א"ל רבי חייתני. יצא רבי עקיבא ודרש, כל מי שאינו מבקר את החולה, כאלו שופך דמים. כי אתא רב דימי אמר, כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה. וכל שאינו מבקר את החולה, גורם לו שימות. מאי גרמא, אלימא כל [המבקר את החולה] מבקש עליו רחמים שיחיה. וכל שאינו מבקר את החולה (גורם לו שימות) מבקש עליו רחמים שימות, סלקא דעתך, אלא, כל שאינו מבקר את החולה כאלו שופך דמים כי לפעמים, יצטרך החולה למהר שלח חיש מהרה על איזה רפואה לבקש יפה שעה אחד קודם, ואם יתמהמה, יכביד עליו החולי וימות. וזהו, אפילו בעשיר שהוא חולה, שצריך לזרז הרבה, הגם כי יתן החולה כל הון ביתו, כ"ש אם הוא עני שצריך להוצאת ממון, כאלו מחיהו. ולהפך הוא שופך דמים. וכמ"ש בזוה"ק סדר בשלח דף ס"א ע"א וז"ל, ד"א אשרי משכיל אל דל, כמה תקיפא אגרא דמסכנא קמיה דקב"ה. אמר רבי חייא, תווהנא על האי קרא דכתיב כי שומע אל אביונים ה', וכי לאביונים שומע, ולא לאחרא. אמר ר"ש, משום דאינון קריבין יתיר למלכא, דכתיב לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה, ולית לך בעלמא דאיהו תביר לבא, כמסכנא. תו אמר ר"ש, ת"ח, כל אינון בני עלמא, אתחזיין קמיה קב"ה בגופא ונפשא, ומסכנא לא אתחזי, אלא (בגופא) בנפשא בלחודוי, וקב"ה קריב לנפשא, יתיר מגופא. מסכנא חד, הוה בשבבותיה דרבי ייסא, ולא הוה מאן דמשגח ביה, והוא הוה אכסיף ולא תקיף בבני נשא. יומא חד, חלש, [ופירושו כי עני אחד היה בשכנתו של רבי ייסא, ולא היו משגיחים עליו בני אדם, והוא היה מתבייש לתבוע, ובתוך כך נחלש.] עאל עליה רבי ייסא, שמע חד קלא דקאמר טילקא טילקא הא נפשא פרחא גבאי, ולא מטו יומוי, ווי לבני מתיה דלא אשתכח בהו דיתיב נפשיה לגביה. קם רבי ייסא שדי בפומיה, מיא דגרגרין אפותא דקונטא, איתבזא זיעא באנפוי, ותב רוחיה לגביה. לבתר אתא ושאיל ליה, א"ל, חייך רבי, נפשא נפקת מינאי, ומטו לה קמיה כורסייא דמלכא, ובעאת לאשתארא תמן, אלא דבעה קב"ה לזכאה לך ואכריזו עלך, זמין הוא רבי ייסא לסלקא רוחי לאתקשרא בחד אידרא קדישא דזמינין חבריא לאתערא בארעא, והא אתקינו תלת כרסיא דקיימא לך ולחברך. מההוא יומא הוו משגיחין ביה בני מתא, עכ"ל. עיניך הרואות מדברי הזוהר הקדוש הללו, דכמה צריך האדם ליזהר בחולה. ובפרט היותו עני, להשגיח בו. כי לולא רבי ייסא דקדם וזכה ונתן לו מיא דגרגרין לרפואה, כבר היה מת ההוא עני, וכאלו עבר ובטל מן העולם, והיה העונש ניכר על כל בני העיר, שלא שמו עין השגחתם עליו, כמ"ש בזוה"ק, ווי לבני מתיה דלא אשתכח בהו דיתיב נפשיה לגביה. א"כ הוי ממש, מ"ש בגמרא, כל מי שאינו מבקר את החולה, דהוי כאלו ש"ד, דהוי ש"ד, כי אם אינו מבקר את החולה ואינו משתדל ברפואתו, ובפרט אם איש עני הוא, הרי היה מת, והיה להם לבני העיר עונש מיתתו של זה, כי שפכו דמו, שלא השתדלו ברפואתו. ומכאן אזהרה גדולה בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, מקום שישראל מצויין שם, שיהיה להם לראשי עם קדש העומדים על הפקודים, שיהיה להם רופא קבוע, להיות רופא בחנם אין כסף, לחולים עניים, ולהמציא להם רפואות וסממנים ושקויים, כדי לרפאתם. וגם השגחה אחרת פרטי, כשיתחילו החולים להבריא, שיתנו להם מחיה ומזון, בשר עוף ואורז וכיוצא, ממאכלים קלים יפים וטובים, עד שיבריאו לגמרי, כי לפעמים, מחמת כי אין להם מנוח הראוי להם בתחילת בריאותם, ואוכלים מאכלי עניים, פת חרבה ודגים מלוחים וכדומה, יחזור להם החולי ח"ו, ויהיה בסכנה, וימות מסיבה זאת. [דף פו] ועל ראשים שבכל עיר, מוטל עליהם להיות השגחתם על זה, שלא יבואו להיות גרמא בנזיקין להיות שופך דמים, רח"ל. ולקונן עליהם, ולהיות צווחים מן השמים על בני העיר באמור להם, ווי לבני מתיה דלא אשתכח בהו מאן דיתיב נפשיה לגביה. ובודאי הגמור, דחיוב יש מן התורה, במצות ביקור חולים, בין בגופו בין בממונו. כי הרי הוא בכלל השבת אבדת גופו, כדתניא בבריתא בסנהדרין דף ע"ג ע"א, מנין לרואה את חברו, שהוא טובע בנהר כו', שהוא חייב להצילו. ת"ל, לא תעמוד על דם רעך. ופריך, והא מהכא נפקא, מהתם נפקא, אבידת גופו מנין, ת"ל והשבותו לו. ומשני, אי מהתם, הוה אמינא, הני מילי בנפשיה, אבל מיטרח ומיגר אגורי, אימא לא, קמ"ל. ופרש"י אבידת גופו, כגון, נטבע בנהר, מנין שאתה מצווה על השבתו, ת"ל, והשבותו לו. קרא יתירא הוא, למדרש, השב את גופו לעצמו. הני מילי בנפשו, אם זה הרואה יכול להצילו, יצילהו, קמ"ל לא תעמוד על דם רעך, על עצמך משמע, אלא, חזור על כל הצדדים, שלא יאבד דם רעך. וכתב שם הרא"ש סימן ב', והניצול, חייב לפרוע למציל מה שהוציא, דאין אדם מחויב להציל נפש חבירו בממונו, היכא דאית ליה ממונא לניצול, כו' יע"ש. נראה, דאם אין לו ממון לניצול, שהוא איש עני, עכ"ז מחוייב להציל בממונו משום לא תעמוד על דם רעך. וכן נראה מדברי הטור ח"מ סימן תכ"ו. וסיים שם, ואם מצילו כאלו קיים עולם מלא, יע"ש. ועמ"ש בעניותי בספרי הקטן נשמת כל חי, ח"ב חח"מ סימן מ"ח ויע"ש. א"כ אפוא תורה יוצאה, כי חייבים כל ישראל אשר בכל מקום, כשיש איזה חולה בעיר, שהוא עני, לעשות לו גביה גדולה לתת כל אחד ואחד כפי יכולתו, כדי שיהיה לחולה די סיפוקו. כי לא לצורך רפואתו בלבד, שזהו חיוב מד"ת משום לא תעמוד על דם רעך, כמ"ש בגמרא, אלא שיבקשו אופן שיהיה לו קצבה לשבוע, כדי לפרנס אנשי ביתו. כי איך יוכל להבריא את גופו להתרפא מחולייו, מראות ברע, בהיותו רואה בניו ובני ביתו מוטלים ברעב, ועוללים שאלו לחם, פורש אין להם, והוא מוטל על ערש דוי, כי בודאי רחוק הדבר שימצא תרופה למכתו, בהיות חושב בצרת עניותו, במה יתפרנס, כי הן בעודינו חי ובריא והולך על רגליו, אינו יוצא ידי חובה, לפרנס ביתו. וכ"ש עתה שהוא חולה בירכתי ביתו, ואינו יכול לצאת ולבא להביא טרף לביתו. ועוד רעה חולה, כי ניתוסף לו הוצאה יתירה, הן בענין צורך רפואתו, הן בבני אדם הנכנסים והיוצאים. ועל דרך משל הדיוט שאומרים, בית החולה היא נאכלת מהאש ואינה נשמעת ב"מ, ומה יעשה אותו החולה אשר נמצא בצרה גדולה ומצוקה כזאת, ווי מברא, ווי מלגאו. ואין כל מאומה בידו. ואם כן על כל אלין דהוו, צריכים עשירי עם אשר בכל מקום, כי בהתודע להם שיש חולה עני בעיר רח"ל, ובפרט אם הוא עני חשוב מיוחס ושירד מנכסיו, וכ"ש אם הוא ת"ח, שצריכים הם להתנדב בתחילה לעשות גביה גדולה, ולקבץ על הגב'אות ע"י גבאי אחד מקרובי החולה, שיהיו המעות בידו, לתת לו ממעות נדבה הלזו די ספוקו, סך קצוב לכל שבוע ושבוע, כדי שיתפרנס בכבוד גם לאנשי ביתו, ולא יהיה צער ודאגה גדולה בשביל מזונותיו, ותתיישב דעתו עליו, עד שיבריא לגמרי. ועל טוב יזכר שמו אחד מעשירי עירנו ה"י, כי זה דרכו דרך הקודש, כשיהיה איזה ת"ח חולה, תכף הוא מבקש לעשות המצאה כדי לעשות גביה גדולה. וגדול המעשה ע"י או ע"י אחרים בעזר וסיוע משלו, באופן שיקבלו כל הנדבות על ידם כשיעור אלף אריות או יותר כפי צורך החולה, והוא על נדיבות יקום, להיות הוא נותן חלק בראש, וחוזר ונותן כמה פעמים עד שיבריא, כדי שממעות נדבה, יתנו לו קצבה בכל שבוע, מה שצריך להוציא כדי מזונותיו, אשריו ואשרי חלקו. כי יש בזה כמה מצות גדולות, צדקה, וגמילות חסדים, וביקור חולים, ומחזיק ביד לומדי תורה. באופן שיהיה לו לאדם לרחם על חבירו כשהוא בצער, ובפרט כשהוא חולה, להשגיח עליו בעין חמלתו כדי להעמידו ממיטתו, בין בגופו בין בממונו. ואיכא מצות עשה דהשבת אבידת גופו מוהשבותו לו, וגם מצות לא תעשה, לא תעמוד על דם רעך, ומעלה עליו הכתוב, כאלו קיים עולם מלא, וכמ"ש הטור ז"ל. עוד צריך ליזהר האדם לבקש רחמים על חבירו כשהוא נתון בצרה, באיזה אופן שיהיה לו צרה וצוקה, וחולאים רעים ויסורין רבים, ובפרט כשהוא חולה, להתפלל לה' ולבקש עליו רחמים. הלא"ה, נקרא חוטא. וכמ"ש בפ"ק דברכות דף י"ב ע"ב, אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב, כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש, נקרא חוטא, שנאמר חלילה לי מחטוא לה' מחדול להתפלל בעדכם. אמר רבא, אם ת"ח הוא, צריך שיחלה עצמו עליו. מאי טעמא, אילמא משום דכתיב, כי קשרתם כולכם עלי, ואין חולה מכם עלי, דילמא מלך שאני, אלא מהכא, ואני בחלותם לבושי שק, ע"כ. הרי שלכל העם כשנתון בצרה, יש לו לבקש עליו רחמים ולהתפלל עליו, כ"ש אם הנתון בצער הוא חולה, והוא ת"ח, שצריך כל כך לבקש רחמים עליו, בהפצרה גדולה, עד שיחלה בעבורו. ומזה נתפשט המנהג בעירנו ובכל מקום שישראל מצויים שם, דכשיש איזה חולה ב"מ, שמקבצים ת"ח כל בי עשרה, ולפעמים כל הת"ח שבעיר ללמוד בעדו ולהתפלל עליו. ואם יש לחולה יכולת בידו, הוא נותן נדבת מתן דמים לת"ח הלומדים וצדקה לעניים, ויכולה שתגן, תורה וצדקה ותפילה שמקרעים גזר דינו של אדם. וכבר אמרו בגמרא בבבא בתרא דף קט"ז ע"א, דרש רבי פנחס בר חמא, כל מי שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, שנאמר חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה. וכתב הרב נ"י ז"ל, וז"ל זה הביא בגמרא אגב גררא כתבתיה, דמנהג זה בצרפת שכל מי שיש לו חולה מבקש פני הרב התופס ישיבה שיברך אותו יע"ש, הרי דמנהג זה, היה בצרפת, לילך אצל חכם, לקיים דברי חז"ל. ואפילו דהיינו טעמא, שמבקש מהרב התופס ישיבה, שיש לו זכות תורה דרבים, דמסתמא בישיבה, יש עמו ת"ח ותלמידים רבים, וגם זכות הרב גדול מצד עצמו, כי יש לו זכותו וזכות תלמידיו כמ"ש רז"ל ע"פ ענני ה' ענני, ענני בזכותי, ענני בזכות תלמידי, יע"ש. [דף פז] ונראה דדייק קרא לומר, ואיש חכם יכפרנה, לשון כפרה ממש כפשוטו, ולא כמ"ש רשב"ם לשון קינוח כיע"ש. ונ"ל לפרש ע"ד מ"ש בתנא דבי אליהו, והובא בילקוט סדר ויקרא ע"פ ואם תקריב, דהתלמידי חכמים הם כפרה לישראל בכל מקום מושבותם, וקי"ל, דאין מיתה בלא חטא, לכן הת"ח שמבקש עליו רחמים ומכפר על חטאיו, זו היא סיבה שיחיה ולא ימות, וק"ל. עוד מצינו במעלת המבקר את החולה מה שאמרו בגמרא בנדרים, אמר רב, כל המבקר את החולה, ניצול מדינה של גהינם, שנאמר אשרי משכיל אל דל, ביום רעה ימלטהו ה'. אין דל, אלא חולה, שנאמר, מדלה יבצעני. אי נמי מן הדין קרא, מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר כו', אין רעה, אלא גהינם, שנאמר כל פעל ה' למענהו, וגם רשע ליום רעה. ואם ביקר מה שכרו, מה שכרו, כדאמרינן ניצול מדינה של גיהנם, אלא מה שכרו בעולם הזה, ה' ישמרהו ויחייהו, ואושר בארץ, ואל תתנהו בנפש אויביו. ה' ישמרהו, מיצר הרע. ויחייהו, מן היסורים. ואושר בארץ, שיהיו הכל מתכבדים בו. ואל תתנהו בנפש אויביו שיזדמנו לו רעים, כנעמן שריפו את צרעתו, ואל יזדמנו לו רעים כרחבעם שחילקו את מלכותו, עד כאן לשונו. ונראה לעניות דעתי, לתת טעם, אמאי על ידי שמבקר את החולה ניצול מגהינם ומיצר הרע, והוא על פי מה שאמרו בזוה"ק סדר בשלח דף ס"א וז"ל, רבי יאודה פתח ואמר, אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'. האי קרא אוקימנא ליה, בשעתא דבר נש שכיב בבי מרעיה, הא איתפס בטרוניא דמלכא, רישיה בקולרא, רגלו בקופסירין, כמה חילין נטלין ליה מהאי גיסא ומהאי גיסא. שייפוי כולהו בדוחקא מגיחין אילין באילין מיכלא איתעדי מיניה. בההוא זמנא פקדין עליה אפוטרופא, למילף עליה זכות קמי מלכא, דכתיב אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף בההיא שעתא. זכאה חולקיה דבר נש דעאל עליה וכו' למילף ליה, אורחוי דחיי, לאתבא ליה קמי מאריה, כדין איתעביד אפטרופסא עליה לעילא. מאי אגריה, ביום רעה ימלטהו ה', עכ"ל, הרי נראה דעיקר מצות בק"ח לבקר את החולה, הוא ללמדו דרכי התשובה, שישוב מכל חטאת האדם, אשר חטא. וע"י שזוכה שהחולה ישוב בתשובה, ממילא גם הוא מכניע את עצמו להיות שב, ויהיה נאה דורש ונאה מקיים. ומה גם בראותו את החולה מתגלגל בצערו, כי בודאי נשבר לבו בקרבו, ובכן ע"י התשובה והכנעתו שעושה, שהכניע את יצרו הרע, א"כ הרי הוא זוכה ע"י התשובה לינצל מדינה של גהינם ומיצר הרע. א"כ זהו שכרו, כי ביום רעה ימלטהו ה' דהיינו להצילו מגהינם, וגם ה' ישמרהו מיצה"ר, כאמור. וזה נראה טעם כעיקר, למנהג עירנו אזמיר יע"א, שנהגו אנשי חיל יראי אלהים, החברים של חברה קדושה של בקור חולים העי"א, לומר דרך רמז לחולה, שיאמר סדר מודעא ולהתודות. וכן ראיתי כתוב בפנקס הסכמות עירנו אזמיר יע"א, שלא ילכו החברים לבקר, עד שיקבל החולה בתחילה לומר סדר המודעא יע"ש. דה"ט כמ"ש בזוה"ק, כי עיקר מצות בק"ח, הוא לעורר לב החולה שיחזור בתשובה, ובפרט כשהיא מאהבה וברצון גמור, כי בודאי מביא רפואה לו, ולכל באי עולם עמ"ש ביומא דף פ"ז, וגם ע"ש דגדולה תשובה שמארכת ימיו של אדם, ועת שערי רצון להפתח בעת ובעונה הזאת דצריך רפואה וחיים, כי הוא דבר גדול ליקרע רוע גזר דינו, וא"כ אל ידאג החולה בזה, וגם בני ביתו אל יצטערו ויחושו בזה, כי ח"ו לא מסמנא מילתא, דאדרבא בזכות זה, רפואה קרובה לבא. ורבים אמרו מודעא והתודו את עונם ונתרפאו, וחיו יחיו עוד רבות בשנים, ועם בגבורות. וכן נמי, אם יהיה לחולה, שחירף איזה אדם או חטא כנגדו, בין בגופו בין בממונו, תכף יש לו לחולה, שישלח אדם לשאול ממנו מחילה, ואם לאו אדעתיה של חולה, לזה אני אומר, כי על בניו ובני ביתו וקרוביו שיודעים מזה, המה יעמדו בעדו לבקש מאותו אדם מחילה בחסד, שימחול, כדי שלא יהא ח"ו איזה קטרוג לחולה, בעת ובעונה הזאת. וכ"כ לאידך גיסא, אם חטא אדם כנגדו של חולה, יהיה מעביר על מדותיו וימחול לו, כדאמר רבא בפ"ק דר"ה די"ז ע"א כל המעביר על מדותיו, מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר, נושא עון ועובר על פשע, למי נושא עון, כו'. ומייתי שם מעשה שהיה כך היה, רב הונא בריה דרבי יאושע חלש, עאל רב פפא לשיולי ביה, חזייא דחליש ליה עלמא, אמר להו צביתו ליה זוודתא, לסוף איתפח. הוה מכסיף רב פפא למחזיה. א"ל מאי חזית, אמר להו אין הכי הוה. ואמר להו הקב"ה, הואיל ולא מוקים במילי, לא תקומו בהדיה, שנאמר, נושא עון ועובר על פשע, למי נושא עון, למי שעובר על פשע. ופרש"י, צביתו ליה זוודתא, הכינו לו צידה לדרך, מאי צידה לדרך למתים, תכריכים. איתפח, נתרפא. הכי הוה, מיתה נקנסה עלי. לא מוקים במיליה, אינו מעמיד על מידותיו. לא תקומו בהדיה, לא תהרהרו אחריו, ע"ש. הרי מצינו גודל מעלת הענוה והשפלות של מעביר על מדותיו, דאע"ג שנקנסה לו מיתה, וכבר הגיע עת קץ להפטר מן העולם, עכ"ז ריחם עליו הקב"ה ברחמים לחיים, ופדאו ממות לחיים, ע"י מידה טובה שהיה מעביר על מדותיו. וא"כ מן הראוי הוא, להיות כל אדם זהיר בזה, וביותר כשהוא חולה. עוד זאת אדרש לבית ישראל, כי בהיות חולה מוטל על ערש דוי, יבקש לעשות התרת נדרים וקללות כל בי עשרה, שיתירו לו. והוא דבר טוב ויפה, ויעשו לו התרת נדרים, וחרמות, (כו) וקללות, כו', כאשר היא מסודרת מהרב המקובל הגדול, כמהר"ש מזרחי שרעבי, והיא לו נדפסה בסידורין של ראש השנה דפוס שאלניקי, ובספר דרך חיים, והוא דבר בדוק ומנוסה. ואם יוכל החולה לדבר, יאמר הוא בעצמו סדר נוסח בקשת התרה. ואם לא יוכל, יעשה אדם אחר שליח בעדו, לבקש התרה. וכבר מזה כמה שנים שנעשית ע"י חברה אחת של גמילות חסדים הנקראת עץ החיים ובכלל התיקון שסידרתי שם, הוא, שיבקש התרה החולה. ואם ח"ו אישתקיל מלוליה, שאינו יכול לדבר, נעשה תנאי בפירושו כי הוא מתרצה מעתה ע"י שליח, יהיה מי שיהיה, וזכין לאדם שלא בפניו, ובפרט כשמתנה מעיקרא אדעתא דהכי. [דף פח] וכבר אירע מעשה פעם אחת לאדם גדול בתורה, שחלה חולי כבד וכמעט נטה למות, והגיע קרוב לגסיסה ואשתקיל מלוליה, ולא יכול לדבר. ונעשיתי שליח לבקש בעדו התרה, על כל הנדרים ונדוים כו' וקללות, ותכף ומיד התחיל להתרפא מחוליו, וקם ועמד ממיטתו. ושוב נתוודע, כי סיבת החולי, היא מחמת קללות. וכן ראיתי לה"ה בספר שיורי ברכה בהשמטות ביו"ד סימן רי"א דין ב' שכתב וז"ל, ראיתי להרב החסיד המקובל המופלא כמהר"ש שרעבי ז"ל, שהנהיג בבית מדרשו בכל ערב שבת קודם מנחה, לעשות התרת קללות, לו, ולכל בני ביתו. ועתה מצאתי בקונטריס כ"י מחי' דינים מרבני ירושלים ת"ו הקדמונים, מש' רס"ט מו"מ, שכתב וז"ל: החכם השלם, כמוה"ר אברהם אבזדראל, היה נוהג בכל ערב יום כיפור וכן בכל יום כשהיה מסתפק אם צריך לכך, להתיר החרמות, והנדויים, והשמתות, וקללות, וארורים והנדרים, והשבועות שעשה, ושקיבל, או אחרים שעשו עליו, כלומר שמא אדם נידהו וכיוצא, או שמא עבר על איזה דבר. וכך היה נוהג, ונהגו אחריו כמוהו. ועיקר מנהגו זה, היה שמא איזה חכם נידהו, בחדר משכבו. וכך היה נוהג ה"ה מהר"י די ליאון. וכדומה שאמר בשם ר"ה לעשות כן בשעת מיתתו, והתרה זאת עשינו לאיש אחד שנטה למות, ונטרפה דעתו והתרנו שלא בפניו ונמלט, עכ"ל. הרי מבואר דסגולה נפלאה הוא לעשות התרה לחולה, ואפילו לא יוכל לדבר, ואפילו שתהיה התרה שלא בפניו מהני, כמעשה שהיה שעשו לו התרה לאדם שנטרפה דעתו ונטה למות והתירו שלא בפניו ונמלט. וצריך האדם ליזהר בזה, אפילו בהיותו בריא וחזק. שמלבד מה שרגיל והווה האדם, להזכיר שם שמים לבטלה, או לפעמים להוציא קללה מפיו, בין לעצמו בין לאחרים. גם לפעמים לפתוח פיו לשטן, ולדבר דברים שאינם ראוים, או איזה חלום רע או פתרון רע, שכל אלו הדברים וכיוצא שהם גרמא בנזקין ח"ו, שיהיה נלכד בהם האדם, והשטן ח"ו מקטרג בשעת הסכנה. לכן הטוב והישר הוא, להיות האדם מפחד תמיד. כל שכן אם ח"ו חטא באיזה חטא, שראוי להיות ח"ו מנודה, כי ע"כ אלה, צריך להיות זהיר בזה, לקבל התרה בכל עת שהוא צריך, וביותר כשהוא חולה, ובזה תעלה ארוכה למחלתו. תו אמרינן בגמרא שם ב[[נדרים לט ב|נדרים, דף ט"ל ע"ב]], אמר ריש לקיש, רמז לבקור חולים מן התורה מנין, שנאמר אם כמות כל האדם ימותון אלה, ופקודת כל האדם יפקד עליהם, לא ה' שלחני. מאי משמע, אמר רבא, אם כמות כל האדם ימותון אלה, שהם חולים ומוטלים בעריסתם, ובני אדם מבקרין אותם, מה הבריות אומרים, לא ה' שלחני לזה. ופרש"י, ופקודת כל אדם, שבני אדם מבקרין אותם, יע"ש. וראיתי להרב הדרשן הגדול, מהר"ש אפרים בספר עוללות אפרים, מאמר תקכ"ז, שפירש במאמר הלזה, וז"ל, אם התכלית בבקור חולים, לתועלת המבקר והמבוקר, א"כ חובה על כל בר משכיל, להיות זהיר בחומר מצוה זו כי רבה היא. ויש לה ד' תועליות גדולים כמו שיבא הקדמת העניין זה מבואר שהביקור יש לו ד' מיני תועליות, וזה כי מילת פקידה, יש לו ד' פירושים. אחד הוא, מה שהוא לשון חסרון, כמו ולא נפקד ממנו איש. שנית, מה שהו לשון זכירה, כמו וה' פקד את שרה, ג', מה שהוא לשון מינוי וגזבר, ויפקד המלך פקידים. רביעי, מה שהוא לשון מספר, כמו כל העובר על הפקודים. ולעומתן מצינו לענין הבקור, יש בו ארבע מיני תועלת. התועלת הראשון, הוא מ"ש רז"ל כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה וכו', וזה לפי שכבר אמרו, שהמבקרו נוטל אחד מששים מחוליו. ודבר זה נראה לפרש, שהוא מן הידוע אמרו רז"ל, שתין ריהוטי רהוט, ונמצא ששים מיני חולאים, רודפים אחר האדם בכל יום, וכולם סיבת המות. וסימן לדבר, תבא בכלח עלי קבר, גימטריא בכל"ח, ששים. רמז לשיתין רהוטי רהוט, שכולן סיבה הבאה עלי קבר. וא"כ הכח החיות שבאדם, בטל בששים, כדין כל ביטול איסורין שבתורה, וזה החולי, בודאי השיגוהו ששים רהוטי אלו, ויש לחוש למיתה, שהחיוני יתבטל מכל וכל בשיתין אלו, לפיכך המבקרו נוטל ממנו חלק מששים, וישאר רק נ"ט, ואז לא יתבטל כח החיוני. לפיכך אמרו, המבקרו גורם לו שיחיה, כו'. כי הוא מחסר ממנו חלק אחד מס'. וטעם הנטילה הוא, לפי שכבר אמרו, שזה דוקא בבן גילו, לפיכך כשהוא רואה את בן גילו חזק ובריא אולם, אזי יתחזק בדעתו לומר, גם אני לא נופל ממנו, ואז תחזק הרוח שבו. וכמש"ה רוח איש יכלכל מחלהו, כו'. ובזה יתנחם ויקל עליו חוליו. או, מידת הדין יקטרג עליו לומר, הרי הוא בן גילו, ומה נשתנה זה מזה, עד שהדין נותן, להטיל עליו, חלק אחד מששים, וזה סיבה להקל חליו ולהסיר ממנו חלק ס'. וז"ש ופקודת כל האדם יפקד עליהם, דהיינו לשון חסרון המידה, על חסרון ס'. ודורשי רשומות אמרו, שזהו מה שנאמר ביעקב, הנה בנך יוסף בא אליך, ויתחזק ישראל וישב על המטה. הנ"ה, בגימטריא ששים. כי מתחילה, בבואו, היו כל ס' חלקים אלו, ולסוף אשר בא יוסף שהיה בן גילו של יעקב, כמ"ש רז"ל, כל מה שאירע ליעקב, אירע ליוסף, מיד ויתחזק ישראל וישב על המט"ה, היא בגימטריא נ"ט, שנחסר ממנו חלק אחד מס'. וזה התועלת הראשון הבא מן הבקור, כנגד לשון חסרון. התועלת השני, הוא תועלת המבקר, שהבקור גורם שמפשפש במעשיו, כי יראה פחיתות האדם, וישיב אל לבו, לומר מה אני מה חיי, הלא אנכי מזומן למקרים ופגעים כמותו ומסיבה זו ישיב אל לבו לתקן מעלליו. על דרך שנאמר, טוב לכת אל בית אבל, והחי יתן אל לבו. ועל זה אמר הנביא, הוי אומרים לרע טוב, ולטוב רע. שמים אור, לחושך. וחושך, לאור. שמים מר, למתוק. ומתוק למר. זכר הנביא קלקול מעשיהם ע"ז והקב"הדן אותם מידה כנגד מידה. לפי שאומרים לרע טוב, ולטוב רע, עלכן הקב"ה שולח בהם כלנגע וכל מחלה. ומדרך החולה, שכל דבר שהוא רע לו ולחליו, יאמר כי טוב הוא. ולטובה, רעה. כנודע מגדר החולי. וכן על מה שמשים מר, למתוק. לפיכך הם נדונים בחולאים, כי כבר נודע מדרכי החולי, כי כל דבר מתוק וטוב באמת, כבשר ודגים ויין וזולתם, לו הם מרים כנודע וכל עשב רע ומר. הוא רפואתו באמת כנודע. וכן שמים אור לחושך, לכך הקב"ה מביא חולאים על שונאי ישראל ומדרך החולאים לשום אור לחשך, כי ביום מאפילים החלונות, וחשך לאור, שבלילות מדליקין נרות בחדרם. וכ"ז הערה וסיבה עצומה להביא את המבקרו, לידי זכירה, שיזכרו וישובו אל ה', ויפשפשו במעשיהם. וזהו פקודת כל האדם, לשון זכירה, שהבקור היא כמזכיר את הבריות לאמר, שובו מדרכיכם כאמור. והוא דוגמת אומרו, ויעמוד בין המתים ובין החיים, ותעצר המגפה. והוא כשיעמוד בין החיים, ויתבונן גם על המתים, זכירה זאת, מביאתו לידי זריזות, שיזכור אחריתו, היא המיתה, ומסיבה זו, ישליך מנגד עיניו כל חמודות המדומות. והוא דוגמת המבקר חולה, העומד בין החיים למות. וזה מביאו לידי זכירה, שישוב אל ה' וירחמהו כאמור. וז"ש ופקודת כל אדם יפקד, היינו לשון זכירה, היינו זכירת סוף האדם יפקד, כלומר יזכר עליהם מתוך הבקור וק"ל. והתועלת השלישית, הוא הנגלה והמפורסם לבקרו ולהמציא כל צורכו אם איש עני הוא. ואף אם הוא עשיר, הרי הכתוב קראו דל, כמ"ש רבותנו זכרונם לברכה, אשרי משכיל אל דל. וזה לפי שכל ממונו, אינו שווה לו, שלא יוכל להשתמש בו כלל בהיותו מוטל על ערש דוי. ועוד שכל המבקרו, מבחין בחסרונותיו, ובדברים שהוא צריך להם אשר [ולכן ברוב המקומות נוהגין לעשות פקידים וגזברים ממונים על עניינים כאלו. ובדרך זה יהיה, ופקודת כל האדם, יפקד, לשון מינוי, שהם פוקדים עליו ויבקרו אותו, כבקרת רועה עדרו. וזו בודאי גמילות חסדים שאין לו שיעור, כנודע. התועלת הד' הוא, לשמח את החולה, ויתן שמחה בלבו, בראותו שהוא חשוב בעיני הבריות, והרי הוא ממתי מספר, עד שרבים יבקרוהו, והשמחה סיבה גדולה להקל חוליו מעליו, כמש"ה רוח איש יכלכל מחלהו, ורוח נכאה כו'. וזה כשאין מבקרים אותו, אז יהיה לו רוח נכאה, כי יראה שהוא בזוי, וזה סיבה להכביד עליו חוליו, ובדרך זה יהיה פקודת כל אדם, לשון מספר, כי יחשוב שהוא מן האנשים החשובים והספונים, שיש להם מספר כנודע מדרך החשובים. וז"ש משה לבני קרח, ופקודת כל האדם יפקד עליהם, שבני אדם יבקרום על מיטתם, ויתגלגלו על ידי זה כמה טובות וזולתם, אז אני מודה שלא ה' שלחני, והרי הם טובים ממנו, אחר שהבקור הוא כדי שבן גילו יטול ממנו חלק אחד מס', ואני אומר שלרוע דרכם ומעשיהם אין בן גילם כלל כי אין להם דמיון כלל, וא"כ אם יבקרו אותם בני אדם, בודאי יש בני גילם, א"כ יפה אמרו כי כל העדה כולם קדושים, א"כ לא ה' שלחני. שני, שהבקור הוא לזכות את הרבים שיזכרו וישובו אל ה', והקב"ה מגלגל זכות ע"י זכאי, ואם הקב"ה מגלגל איזה זכות ע"י, א"כ בודאי הם ראוים לגדולה יותר ממני, על דרך בקרובי אקדש, כמו שפירש רש"י במקומו שהקב"ה מקדש בקרוביו דוקא. וא"כ, לא ה' שלחני. ג', שהבקור הוא לצורכם, וההמבקרים ממונים על זה להמציא די מחסורו, ואם הם ממונים גם עליהן, א"כ גם המה טובים כמונו, ויפה אמרו, כי כל העדה כולם קדושים. הרביעי, שהבקור הוא לקרב דעתו, שיחשוב שהוא ממתי מספר, ומן הספונים ומהחשובים, ואם בדרך זה יתבקרו בכל יום, אז בודאי יפה אמרו, שכל העדה כולם קדושים. אמנם אם בריאה חדשה יברא ה', ולמפרע יראו שלא היו בכלל כל המעלות הללו, הנה בזה, לא בזולתו, יכירו כל באי עולם, כי נאצו האנשים האלה את ה', ולא היו ראויין שתתגלגל שום זכות ע"י כאמור. ומצינו סמך לארבע טעמים אלו, למ"ש רז"ל בנדרים, פרק אין בין המודר, א"ר יאודה אמר שמואל, כל המבקר את החולה, ניצול מדינה של גהינם, שנאמר אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה', ואין דל אלא חולה, שנאמר מדלה יבצעני. י. וכן הוא אומר, מדוע אתה ככה דל בן המלך. ואין רעה אלא גהינם, שנאמר וגם רשע ליום רעה. ואם בקרו מה שכרו, כדאמר ניצול מדינה של גהינם, אלא מה שכרו בעוה"ז, ה' ישמרהו ויחייהו ואושר בארץ ואל תתנהו בנפש אויביו. ה' ישמרהו, מיצה"ר. ויחייהו, מן היסורין. ואושר בארץ, שהכל מתכבדין בו. ואל תתנהו בנפש אויביו, שיזדמנו לו רעים כנעמן שריפאו את צרעתו, ואל יזדמנו לו רעים כרחבעם, שחלקו את מלכותו. וכפי הנראה שפירש ד' מיני שכר בעוה"ז למבקר החולה, והם בעצם ד' מיני תועלת שהזכרנו. אחד, שבן גילו ורעהו, מחסר ממנו חלק ס', כאמור : וזה שאמר, אל תתנהו בנפש אויביו, שיזדמנו לו רעים כנעמן שרפאו את צרעתו, כי האויב הבא לבקרו ואינו בן גילו אינו מחסר ממנו מאומה. שני שהבקור גורם להביא לידי זכיה (זכירה), ויפשפש במעשיו. וזה שאמר ה' ישמרהו, מיצר הרע, המחטיא את האדם, ועל דרך שאמרו במסכת ברכות. לעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר. אם אזיל מוטב, ואם לאו, יזכור לו יום המיתה. וידוע שהבקור מזכירו יום המיתה בלי ספק, כי בזה סיבה לביטול היצה"ר, ויזכור וישוב אל ה', ג', שהבקור הוא לצורכו להמציא לו הדברים שהוא צריך בהם לרפואה, וז"ש ויחייהו, מן היסורין. רביעי, שהבקור הוא מקרר דעתו, לומר, שהוא מן הנכבדים כאמור, ז"ש ואושר בארץ, שהכל מתכבדין בו. וזה הוא מדה כנגד מדה. ולפי שביום השבת אין מתעסקין ברפואתו, אם אין בו פקוח נפש, לכך ראוי לבטוח ולהזכיר לפניו ד' עניינים אלו. וזהו שמצינו בפרק קמא דשבת, הנכנס לבקר את החולה בשבת, אומר, שבת היא מלזעוק, ורפואה קרובה לבא. רבי מאיר אומר, יכולה היא שבת שתרחם (עליך). רב יאודה אומר, המקום ירחם עליך ועל חולה ישראל. רבי יוסי אומר, המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל. שבנא איש ירושלים בכניסתו היה אומר שלום, וביציאתו היה אומר, שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובים ושבתו בשלום. על כרחך לא דברו האדרים האלה לשונות אלו, כי אם, כנגד ד', אחד, שבין גילו נוטל אחד מס', ונמצא שקצת חוליו מוטל עליו, כנגד זה אמר רב יאודה, המקום ירחם עליך ועל חולי ישראל, רמז על מקצת מחוליו, המוטל על בני גילו. אך רבי יוסי אמר, שטוב הוא שלא להוציאו מן הכלל, ויאמר בתוך חולי ישראל, דזכות הרבים עדיף, על דרך בתוך עמי אנכי יושבת. שנית, שבקור זה גורם לרבים, שיפשפשו במעשיהם, וישובו אל ה', ויזעקו ויתחננו לפניו, על פשעו ומעלו אשר מעל בו יתברך, לזה אמר תנא קמא, שבת היא מלזעוק. שלישי, שביקור זה להמציא לו צרכיו ורפואותיו מה שאין יכולין לעשות כל כך ביום השבת, לזה אמר ר"מ, יכולה היא שתרחם עליך, וזכות השבת ירפא לך הקב"ה, ולא יצטרך לרפואות. רביעי, שביקור זה גורם להקל מעליו חוליו, בחושבו שהוא חשוב בעיניהם, וז"ש שבנא, שלום בבואו. ובצאתו ע"ד שמקדימין בשלום האנשים הספונים והחשובים. בטעמים אלו מספיקים לכל איש חי רב פעלים, לבקר את החולה הנפשות שהם העבירות, כדכתיב רפאה נפשי כי חטאתי לך, והוא בא לידי התעוררות זה בזמן שהוא מבקר חולים זולתו, והיה אם הוא זריז ויצא ונלחם ביצרו לאמר, מה אני מבקר חולים אחרים, ואני נהייתי ונחלותי זה ימים רבים בחולי הנפש, ולא נתתי לבי לדרוש בחוליי, ובזה ישוב המשכיל את לבו לשוב בתשובה, עכ"ל. [דף צ] ועפ"י דברי הרב ז"ל, יתבארו שני כתובים הבאים כאחד בפרשיתנו, ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף, הנה אביך חולה. ויקח את שני בניו עמו, את מנשה ואת אפרים. ויגד ליעקב ויאמר, הנה בנך יוסף בא אליך, ויתחזק ישראל וישב על המטה. והוא על פי דברי הרב ז"ל שכתב, דיש ד' מיני תועליות בעניין המבקר את החולה. א', להספיק צורכי החולה. ב', להקל מעליו חוליו כשהוא בן גילו. ג', לבא לידי זכירה שיזכיר את ה' וישוב מעבירות שבידו. ד', להיות מכבדו, עד שאמרו בגמרא אין לו שיעור אפילו גדול אצל קטן. והיינו טעמא, שהגדול יעשה ענוה וילך אצל קטן ממנו, ובזה יהיה שמח החולה מפני הכבוד שעשה לו. ודבר זה נלמד מהקב"ה, כמ"ש במגילה דף ל"א, כל מקום שמצינו גדולתו של הקב"ה, שם מצינו ענותנותו כו'. והיינו מ"ש בפ"ק דסוטה ד"ד ע"א אמ"ר חמא ב"ח אחרי ה' אלהיכם תלכו, וכי אפשר לו לאדם לילך אחר השכינה, והרי כבר נאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא, אלא לילך אחר מדותיו של הקב"ה. מה הוא מלביש ערומים, דכתיב ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, אף אתה הלבש ערומים. הקב"ה, ביקר חולים, שנאמר וירא אליו ה' באלוני ממרא, אף אתה בקר חולים, כו'. וכן אמרו רז"ל בב"ר הביאו רש"י בחומש ריש סדר וירא על פסוק זה עצמו, וירא אליו ה', לבקר את החולה. אמ"ר חמא ב"ח, יום ג' למילתו היה, ובא הקב"ה ושאל בשלומו, והיינו דבמקום גדולתו של הקב"ה, מצינו ענותנותו, שבא הקב"ה גדול אצל קטן, וזהו הענוה כאמור. עוד נקדים מ"ש בילקוט ריש שמואל בשם מדרש שוחר טוב וז"ל, רבי פנחס אמר, עטרה נתעטר אפרים מיעקב אבינו ע"ה בשעת פטירתו א"ל בני אפרים ראש ישיבה ראש שבט מעולה ומשובח. ופירש הכ"י שם, כי אמרו רז"ל, כי ע"י שהיה באפרים מידת הענוה, זכה לכבוד וגדולה זו. א"כ זהו שיעור שנתעטר מיעקב אבינו ע"ה בשעת פטירתו, בהגלות נגלות לו האלהים בשעת פטירתו, כי אז יראה כל אדם את שכינת עוזו יתברך, כדכתיב תוסף רוחם יגועון כו', יע"ש. ולע"ד נראה לפרש מאי דנקט בשעת פטירתו, היינו כמ"ש רז"ל ורש"י בחומש כאן בפרשתינו בפסוק לעיל מזה וישתחו ישראל על ראש המטה, מכאן שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה, יע"ש. והיא גמ' בנדרים דף מ' ע"א. עוד אמרו שם ובפ"ק דשבת די"ב, מנין שהקב"ה סועד את החולה, שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי. תניא נמי הכי הנכנס לבקר את החולה, לא ישב לא על גבי מטה, ולא על גבי ספסל, ולא על גבי כסא, אלא מתעטף ויושב על גבי קרקע, מפני שהשכינה שרויה למעלה ממיטתו של חולה, שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי, יע"ש. וכתב הר"ן איכא מ"ד, דדוקא כשהחולה שוכב על גבי קרקע, שנמצא שהמבקר גבוה ממקום שכינה. וכ"כ התוספות בפ"ק דשבת, והגמ"י סוף הלכות אבל, יע"ש. א"כ היינו דקאמר, שנתעטר מיעקב אבינו בשעת פטירתו, שהיה לו השראת שכינה עמו, כאמור. א"כ אמור נא, זהו כונת הכתובים. ויהי אחרי הדברים האלה, דהיינו אחרי הדברים אשר נאמר וישתחו ישראל על ראש המטה, דקאמר למ"ד אחרי סמוך ונראה דלעיל מזה קאמר, וישתחו ישראל על ראש המטה, דהשכינה למעלה מראשותיו של חולה, כמ"ש רז"ל ורש"י, וא"כ הוא שיעקב היה חולה, לכן באו הכתובים הללו להגיד כי ישר, סדר והנהגה, איך יתנהג במצוה זו של בקור חולים. והיינו דקאמר, ויהי אחרי הדברים האלה, דהיה יעקב אבינו חולה, ויאמר ליוסף, ליוסף דייקא, ולא לשאר אחיו, ע"ד שדרז"ל ורש"י שם לעיל מזה בכתוב ויקרא לבנו ליוסף, דלמה ליוסף דוקא ולא לשאר אחיו, שהיה ספק בידו לעשות יותר משאר אחיו ע"ש. כ"כ עתה, בענין מצות בקור חולים לטעם דאמרינן שהוא כדי להמציא לו כל צרכיו, זה אינו בא, כי אם מיד יוסף שיש לו כח ויכולת מספיק מצד עושרו וגדולתו יתר על שאר אחיו, כי הוא מלך באחיו, והוא מושל בכל ארץ מצרים. שנית, הנה אביך חולה, דייק לומר, הניה שהוא גימטריה ס', לרמוז טעם אחר, שמצות בק"ח הוא, כדי שיבא לבקר בן גילו, ויקל מעליו החולי אחד מס'. וכאן לפי מ"ש רז"ל והמפרשים בפסוקים אלו בעצמו, שיוסף הוא בן גילו, וע"י שמבקרו נוטל אחד מס' מחוליו, א"כ צריך האמירה הזאת ליוסף דוקא, מצד שהוא בן גילו, ויבא לבקרו כדי להקל מעליו אחד מס'. ועוד טעם אחר, ויקח את שני בניו עמו, את מנשה, רומז ונרמז, כנגד שם, כי מנשה, לשון שכחה, כדכתיב בהדיא, כי נשני אלהים. והיינו, כי לגבי שכתב הרב ז"ל, כי ע"י ביקור חולים גורם זכירה להזכר כל רוח ונפש מה יהיה אחריתו וישוב אל ה', לכן נגד מנשה המורה על השכחה, בא לבקר את החולה, כדי לזכור. ואת אפרים, רמז לו כי שם אפרים מורה החשיבות וגדולה וכבוד, והוא כנגד שעניין בקור חולים הוא על שם מעלה וחשיבות לכבדו, כי כן שם אפרים, מורה על גדולה וחשיבות, ועטרה גדולה שעטרו יעקב אבינו ע"ה. בבקור זה עצמו, והיינו לטעם רביעי דכתב הרב, כי ענין הבקור, הוא כדי להחשיבו ולכבדו לחולה, כדי שבזה יפיג קצת צערו מהיסורין אשר הוא סובל מחוליו ויתרפא. והיה ענין זה, מדה כנגד מדה, כנגד מה שכיוון יוסף בבקור זה לתת יקר וכבוד ליעקב, במה שהביא עמו לאפרים מזה זכה אפרים להתעטר בעטרה גדולה וכבוד, ויגד ליעקב, והיינו הגדה לשון חכמה, כי ענין ביאתו של יוסף לבקרו היה כדי לקיים הני ד' טעמים הללו והיינו כדמפרש ואזיל, ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך, הנ"ה, גימטריא ששים מהחולי, ע"י שבנך יוסף, שהוא בן גילך, כמו שפירשו דורשי רשומות וגם יוסף יש יכולת בידו להמציא לך כל רצונך, בא, לשון ביאה ורמז, לקחת מוסר לעבודת ה', כמ"ש הרב תולדות יעקב יוסף סדר אמור יע"ש. והיינו כמ"ש הרב ז"ל, כי ע"י בקור חולים, הוא זוכר עבודת ה'. גם מ"ש בא אליך, עם שהוא מלך מצרים שר וחשוב, עכ"ז בא אליך, ועי"ז הרי הוא שמח בביאתו אצלו, ולזה ויתחזק ישראל וישב על המטה. כי ע"י הכבוד הזה שבא יוסף שהוא מלך נתכבד יעקב ושמח בזה שמחה גדולה, והקל בזה מחוליו, והוא ע"ד שפרש"י ויתחזק ישראל, אמר אע"פ דהוא בני, מלך הוא, אחלק לו כבוד, מכאן שחולקין כבוד למלכות, כו' יע"ש. ואני אומר כי אדרבא מסיבת גדולתו ומלכותו של יוסף, דהיה לו כבוד גדול, עם כל זאת בא אצלו, הגם שהיה בנו, בזה היה לו ליעקב נחת רוח גדול, שנתכבד בזה, ועשה תועלת בזה, שהקל מעליו, ויתחזק ישראל וישב על המטה, והראיה נכונה לזה, כי לפי האמת אמר, הגם דבני הוא, עכ"ז מלך הוא, ואחלק לו כבוד, דשמע מינה דהיה לו ליעקב בזה חשיבות גדול בעיניו, על ביאתו של יוסף אצלו, וזה ברור, ודו"ק. [דף צא] ומורינו הרב המובהק כמהר"ר דוד אמאדו בספר תהלה לדוד, דרוש הלבשה, דף ק"ו ע"ב, פירש כונת מאמר רז"ל גבי אברהם, וירא אליו ה', לבקר את החולה, אמר"ח ב"ח, יום ג' למילתו היה, ובא הקב"ה ושאל בשלומו. על פי דברי הרב עוללות אפרים בטעם ד', דהבקור הוא כדי לכבדו, דיבואו אליו רבים ונכבדים ויתנו לו שמחה, לז"א ובא הקב"ה ושאל בשלומו, כי ע"י הכבוד הגדול הזה, שעשה לו הקב"ה בעצמו, ולא ע"י אחרים, הרי הוא שמח, וע"י השמחה מקל מעליו הכאב ורפא ירפא יע"ש. ועל פי דברי הרב עוללות אפרים אלו, ישב שם, למה שחקר חקירת חכם וז"ל, והנה יש לחקור בהאי מצוה דבקור חולים, דאנחנו נוהגים לבקר את החולה מבחוץ לבית שמוטל שם החולה על מיטתו, והנה אנחנו יושבים מקיר הבית וחוצה, ואנחנו שואלים בשלומו, ואין אנחנו נכנסים לפנים לבית החולה, מה המצוה הזאת, ומה טעם יש בה. ולפעמים, אנחנו שולחים לשאול ולדרוש וצריכים אנו לדעת מה תועלת יגיע מזה לחולה, שאם היינו נכנסים לתוך הבית איכא מצוה רבה, שנוטל אחד מס' מחוליו, לא כן כשהחולה מבפנים, והמבקר מבחוץ. ובשאלת שלום ע"י שלוחו, מה תועלת יגיע לחולה לעשות כסדר הזה. וישב, כי עפ"ד הרב עוללות אפרים אלו, אתי שפיר, כי ע"י שמבקרים אותו שרים ונכבדים הוא משמח נפש החולה, וחשוב הוא בעיני הבריות, ומקל מעליו החולי. א"כ כ"כ בבקור זה, אף שאין המבקר נכנס לפנים לבית החולה, אפילו הכי איכא מצוה, שמגדים לחולה לאמר, פלוני בא לבקר אותך, דע"י שרואה שמכבדים אותו, הוא שמח שחשוב בעיניהם, וכ"כ י"ל, כששולחים ג"כ לשאול ע"י שלוחו, שגם עי"ז מקל מעליו החולי מה"ט גופיה, יעש"ב. והנכון לעשות כן לכתחילה, שלא יכנסו לבית החולה רבים בכל עת, כ"א הקרובים אליו, והצריכים לו, ולפרקין. כי לפעמים מסיבת שנכנסים ויוצאין הרבה לבית החולה, הם מחלישים לחולה, ומבלבלים אותו. וגם הקרובים אליו והצריכין לו דעיילי בלא רשותו, עכ"ז צריכין הן לפעמים, למנוע את עצמן, שלא יכנסו לבית החולה כשרואים שבאין הרבה אנשים זרים, דאיכא משום זלזול כבוד לנכנסין ויוצאין, דהוא יוצא ונכנס והם אינן נכנסים, ומטיל קנאה. וכל אדם הוא בא לעשות דרך ארץ. ולקיים מצות בקור חולים, א"כ אין נכון ח"ו שיהיו מקפידין על החולה ועל בני ביתו, כי כן החכם עיניו בראשו, להתנהג בסדר נכון, באופן שלא יתן פתחון פה לשום אדם, וגם שלא יהיה למשא כבד על החולה מפני המבקרים. והכל לפי מה שהוא האדם, והמקום, והזמן. וגם הבאין לבקר החולה אם יראו לפעמים איזה דבר הראוי להקפיד, מהחולה, או מבני ביתו, לא יחושו ויקפידו כלל, כי יש לדון לכף זכות, כי מחמת טרדתם וצערם לאו אדעתייהו, ולא כל העיתים שוות, ודי בזה למבין. ושבח אני את החברה הקדושה של בקור חולים העשויה בעירנו אזמיר יע"א, מזה שנים רבות בסדר נכון אשר היא משובחת בכל תפוצות ישראל, אשר יש בה, חברים מיוחדים, אנשים חכמים ונבונים, יראי ה' וחושבי שמו, אשר אין בהם כל מום, ושלא נשמע עליהם מעולם שום דבר רע, ונדנוד עבירה, ופרקן נאה, אשר הם עסוקים במצוה זו של בקור חולים, בגופן ובממונן בכל לבם ובכל נפשם. וחיבה יתירה לעמוד על משמרתם בבית החולה בכל לילה, מתחילת הלילה ליל שמורים, עד שיאיר היום, ג' המה מטובי העי"א. ואין נותנים שינה לעיניהם בקיץ ובחורף יהיה, ואפילו בלילי שבתות וימים טובים חוזר חלילה. וכל מי שהיה המשמרת שלו בבוא אליו שמש החברה לקרותו, אינו יכול למאן. ויש להם תקנות רבות, שלא יהיו נהנים מבית החולה כלל. כי הם מביאין כל הצריך להם, ממאכל ומשתה, ונרות, והפחמים שלהם. ואפילו אם יהיה החולה עשיר מופלג, וכל שכן אם הוא עני, י. וחוץ מזאת, כי כאור הבקר, כשנפטרין מלפניו נותנים לו נדבה בידו, וביד אשתו, אחד המרבה ואחד הממעיט, ומכונים את לבם לשמים, כפי מה שנראה בעיניהם מתוך חיבתן, ובהתלהבות גדול שעושין אותה בשמחה רבה, וגם בסדר הנהגתן במאכל ומשתה שלהם, הכל הוא במדה ומשורה, לצורך ההכרחי, וגם הם מוזהרים שלא לשבע שום יחיד מיחידי החברה, שום שבועה כלל, ושלא להיות בשום קשר כשיש מחלוקת בעיר לשום צד. ויתר כמה הנהגות טובות וישרות. והגביר המרומם רצ"ו סיניור שלמה די ג'אביס ז"ל, שהוא היה תחילה לכושרים לעשות זאת החברה, עם כל התקנות הללו, הקדיש את ביתו קדש לה' בית אחת מיוחדת, מדרש קטן, כדי שיתפללו בתוכו יחידי החברה הקדושה. ואחריו החזיקו בניו הגבירים ז"ל, כדי שיהיה להם הכנסה לחולים. מה טוב חלקם ומה נעים גורלם לעוה"ב, כדתנן, אלו דברים שאדם אוכל מפירותיהם בעוה"ז, והקרן קיימת לעוה"ב. ובגמרא פרק מפנין אמרינן, על מתניתין הלזו, שיש בכללן בקור חולים. ומה גם בצדיקים אלו שהיו שם הם סיבה לדבר, וגדול המעשה, כי אין ספק שמעלתם גדולה לעוה"ב. וגם ה' יתן הטוב לזרעם אחריהם עד עולם. ובא וראה פרי צדקתן שהקדיש את ביתו קודש לה', והיה מדרש קטן, והנה בעתה הוא נעשה זה המדרש קטן, בהכ"נ גדול, ונקרא ק"ק בקור חולים משובח ומפואר מצוייר ומכוייר, ורוב יחידי החברה מתפללים שם. וההכנסה היא לחולים ועניים. ותמיד כל הימים מוספא ואזלא חברה קדושה הלזו בהנהגות טובות ישרות, אשר אין כמהו בכל העולם, אשריהם ואשרי חלקם כן יהיה תמיד. [דף צב] ועוד אני משבח ומברך אותם תמיד לאנשים כשרים ויראי שמים שעומדים על נפשם לעשות מצות בק"ח בזמן שיש דבר ומגפה בעיר לתפ"ץ. דהגם שפסק מור"ם בתשובה סימן ח"י, שחייב לבקר את החולה אפילו יהיה חולי המגפה, והביאו הרב כנה"ג בי"ד סימן של"ה בהג"הט אות ב' יע"ש. וכ"כ הרב חס"ל מעין ד' עין משפט נהר כ"ח יע"ש, כבר השבתי ע"ד בסה"ק נשמת כל חי ח"ב הח"מ סימן מ"ט, ובהשמטות שם, דלדידי ליכא חיוב מצות בק"ח בזה, ושכ"כ השו"ג יע"ש. ומ"מ העלתי שם, דנראה ודאי, דמי שאינו מתיירא ואינו בורח מן העיר מדבר באופל יהלוך, ואינו מתנהג במנהג הלועזים בקונטאמז"ו, ובלאו הכי הוא מעורב ביניהם, הרי לגבי דידיה, איכא מצות בקור חולים ולקבור מתים וכדומה, ושומר מצוה לא ידע דבר רע. ורבים מיראי ה' עושים כסדר הזה, ואינן ניזוקים כלל, ולא תאונה אליהם רעה, בע"הי. ונראה לומר, דגם לעשירי עם הבורחים מן העיר בכפרים וכדומה, יהיה השגחתם על עניי העיר, ועל החולים, להיות שולחין להם ממון הרבה, איש כמתנת ידו, ומידי דמיון, להחזיק ביד החולים לצורך רפואתם. דאע"ג שהם פטורין ממצות עשה של בקור חולים מחמת יראה ופחד, שמא ח"ו ידבקו, מ"מ חיוב מצוה התלויה בממון, ממונם לא פלט, והרי הם חייבין לסייע בממונם בכל מה דאפשר, הן בענין רפואת החולים, הן בענין שמירתם, שלא יהיו החולים בלתי שומר ובפרט בלילות שהוא סכנה גדולה, היותם בלתי שמירה. וגם לחזק ביד העומדים על המשמר, שיהיה להם מאכל ומשתה, כדי שיהיה להם כח כדי לעמוד ולשרת בזה בכל לבם ובכל נפשם, זה הו"ל כאלו הם בעצמן מקיימים מצות בק"ח, דקי"ל, כי גדול המעשה יותר מן העושה. ובפרט בעת צרה ומצוקה, כי צריכין הם לרחמים לעשות צדקה וג"ח לבל יפגע בהם מידת הדין חלילה. ובשכר זאת משכורתם שלימה, שיהיו ניצולין ושמורים מכל דבר רע, וחיו יחיו ברוב עושר וכבוד, הם ובניהם עד עולם. ולפי מה שכתבנו למעלה, שיש לכל חולה לומר המודעא המסודרת מרבותינו הקדמונים ז"ל, לבטל עצת היצה"ר, והיא ל"ו נדפסה בספר שבט מוסר, סדר אחרי פז"ן וז"ל, הרי כיון שהרשע מתדבק בחייו עם ס"מ, גם במותו מפתהו לכפור, לכן תיקנו הקדמונים ז"ל, שימסור מודעא בחייו, ואם ח"ו מסיבת בלבול דעתו, יודה אל דברי המסית, יהיו דבריו כחרס נשבר, וכדבר שאין בו ממש. וקודם מסירת המודעא הזאת, צריך האדם שישוב אל ה' בכל לבו מהעבירות שבידו שעשה מנעוריו עד היום הזה, אעפ"י שכבר עשה תשובה ונתחרט ועזב דרכיו המקולקלים ועשה תשובה על כל עבירות שעשה, שמא לא עשה תשובה שלימה בכל לבבו, אבל עכשיו שמזכיר יום המיתה, בודאי צריך שישוב בכל לבבו, כמ"ש בגמרא ע"פ, רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם כו'. ואם לאו, יזכור לו יום המיתה. כדי שלא יהיה כטובל ושרץ בידו, וזה לשון המודעא.<blockquote>יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, האל הגדול הגבור והנורא, אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש, כשיגיע אחר אריכות ימים ושנים בעבודתו יתברך שמו, עת פקודתי, ברצונו הטוב והפשוט, ברחמיו ובחסדיו ובחמלתו עלי ליטול ממני נשמתי, שיהיה כעת הזאת, בדעת צלולה ונכונה ומיושבת עלי, ובשכלי, כמאז ומקדם, להיות דבוק בו ובאחדותו ברוך הוא, ושלא לזוז מיראתו ואהבתו עד יציאת נשמתי מגופי, עד ועד בכלל. ומקבל עול מלכות ואחדותו עלי, ה' אחד ושמו אחד. ויהיה גם כן דעתי צלולה ומיושבת עלי, להצדיק דינו ברוך הוא, הוא אמת, ודינו אמת, וגזרתו אמת. והכל הוא בחסד וברחמים עלי, ואעשה לו רצונו ברוך הוא ביראה ואהבה, כי רב ושליט הוא, ובאם שיהיה רצון הבורא ב"ה, רצונו הטוב והפשוט, לאחר אריכות ימים ושנים בעבודתו יתברך שמו, כשיגיע עת הזאת, ויסרני ביסורין קשים, ויהיה בלבול וטרוף הדעת חס וחלילה, הריני מצדיק דינו הקדוש והטהור של חסד ורחמים עלי, ואתה צדיק על כל הבא עלי, כי אמת עשית ואני הרשעתי. אמנם באם שיבא ח"ו בעת הזאת המסית והמדיח המקטרג הגדול, יצרי הרע מנעורי, להסית ולהדיח ולפתות אותי חס וחלילה, וחלילה וחלילה, לכפור בעושי, יוצרי, ובוראי, מלך מלכי המלכים הקב"ה, או בתורתו הקדושה והטהורה, או במצותיה, הן מצות דאורייתא, או מדברי קבלה, או מדרבנן, תורה שבכתב או תורה שבעל פה, או מאיזה סייג וגדר ומשמרת למשמרת חס וחלילה. הריני מוסר מודעא, בצירוף קב"ה ושכינתיה, לפניכם עדה קדושה, במודעא גמורה, ככל דיני מסירת מודעא שתקנו חכמים ז"ל, שיהא הפיתוי ההוא שיסית וידיח אותם כאפס וכאין וכחרס הנשבר, באם שחס וחלילה אודה לו חלילה וחלילה מתוך צער ובלבול טירוף הדעת ושכלי ולבי בל עמי, ואין אדם נתפס על צערו, אבל האמת מודה אני לפניכם, בהודאה גמורה, שאני מאמין באלהים הבורא יתברך שמו, שהוא אחד ושמו אחד, ואני מקבל עלי עול מלכותו. שמע ישראל, ה' אלהינו ה' אחד. בשכמל"ו. וה' אלהים אמת, ותורתו אמת, משה עבדו נאמן ביתו אמת, ותורה שבכתב ושבעל פה אמת, וכל מצות דאורייתא ומדברי קבלה ומדרבנן אמת. וכל דקדוקי מצוה אמת. ואני מאמין בהם באמונה שלימה תהלות לאל יתברך בלב שלם, ובנפש חפצה, אל אחד נאמן אדון כל המעשים ב"ה. ואין אני כופר חלילה וחלילה בשום מצוה מהמצות, קטנה או גדולה, מדאורייתא, ומדברי קבלה, ומדרבנן, רק את האלהים אני ירא. ואני מאמין בשלש עשרה עיקרים, בכלל ובפרט, שהבורא יתברך שמו הוא ראשון, והוא אחרון, ומבלעדיו אין אלהים. ושיש שכר טוב לצדיקים, לעו"הב. ועונש רע ומר לרשעים. ושיש תחיית המתים בעת שיעלה רצון הבורא יתברך שמו, ובידו להמית ולהחיות. ובביאת המשיח. והבורא יתברך שמו, אינו גוף, ולא דמות הגוף, והוא אור גדול ונורא מאד, אור קדוש וטהור, אור קדמון, אור צח ומצוחצח, אור זך ונקי, אור טמיר ונעלם, אור פשוט אין סוף ב"ה. והוא חי וקיים מקור חיים, חיים ה', וממנו תוצאות חיים. ויקויים בי מקרא שכתוב, ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום. ונאמר, כי בי ירבו ימיך, ויוסיפו לך שנות חיים, לחיים טובים ולשלום תכתבני אלהים חיים, אמן יהיו לרצון אמרי פי, כו'.</blockquote>וטוב לאומרה ברבים, כדי לזכות הרבים. ואני המחבר, קראתיה ברבים בתוך הדרוש ברוב עם הדרת מלך, ואמרתי לעם שיכוונו עמי במסירת מודעא זאת, לעת מצוא, זו מיתה, שאפשר ימות אדם פתאום, דמיתה מצוייה. לכן טוב למוסרה בחיים חייתו. גם כן שאפשר, שבעת חולייו, תטרף דעתו, או לא ימצא בידו אז נוסח המודעא, לכן טוב לאומרו בהיותו בריא, שדעתו מיושבת עליו, כדי שימסרנה בלב טוב ובנפש חפצה בלי עונש כלל, כי סמוך למיתתו נראה כמוכרח. גם מצאתי בקיצור שני לוחות הברית דק"ג ע"ב, וז"ל, מצאתי במגילת סתרים של מקובל גדול וכתוב שם בשם הישיש הזקן המקובל רבי יאושע ז"ל שקבל מרבו, כי האדם בשעת יציאת נשמתו, השטן עומד על ימינו לשטנו, ואומר לו כפור בה' אלהי ישראל. והנשמה ממאנת ואפשר יבא לידי הודאה, ח"ו. מאי תקנתיה לינצל ממנו, יכוין בי"ג עיקרים. ואם הוא אינו בשכלו, או שאינו יודע על פה, יקראו לפניו, בנו או אביו, או אוהבו, והוא יודה בהם וטוב לו. יאמר, אני מאמין באמונה שלימה במציאות יתברך שמו ומיוחד אשר [אני מאמין באמונה שלימה במציאות יתברך שמו ומיוחד אשר ] אינו גוף, וקדמון לכל, וראוי לעובדו לבדו, ונתן נבואה לבני אדם. ומשה רבנו ע"ה, היה אדון הנביאים. ומן השמים נתן לנו את התורה על ידו, לא תתחלף בשום זמן. יודע כל מעשים גומל טוב לצדיקים, ורע לרשעים. ושישלח לנו משיחנו. שיחיו המתים לקץ הימין. וכן אני מאמין בכל אשר הורו וציוו לנו כל החכמים בתורה שבע"פ המקובל אצל כל ישראל. ואם עלה בדעתי איזה הרהור נגד עיקר הדת ותורה שבעל פה, אני מתחרט וחוזר בי, ואני שואל מחילה מה' אלהי ישראל ומתורתו, עכ"ל. אמר המחבר אליהו הכהן, כשהיה אדוני אבי ז"ל הולך לבקר את החולה, לא היה זז משם עד שהיה מכריחו לומר, יגדל, ששם י"ג עיקרים. ועד עכשיו לא ידעתי טעמו של דבר, כי בודאי היה הטעם כדי להצילו שלא יכרחהו המלאך המות לכפור באלהי ישראל, דזהו תקנתו כמדובר עכ"ל. ופה עירינו אזמיר יע"א, נהגו בכל בתי מדרשות שבעיר, לקרות המודעא הזאת, בעשרה, בכל ערב ראש חודש, ובעשרת ימי תשובה. וכל המרבה לאומרה בכל עת, ןבלל מקום, ובכל זמן. כשהוא בריא וחזק, כל בי עשרה, הרי זה משובח. ובזה נמצא, שכל ימיו בתשובה, וחיו יחיה עוד רבות בשנים, ועם בגבורות, ועוד כתבתי בעניותי קצת עניינים ואזהרות ולמודים ותפילות בס"ד בקונטריס קטן, אשר קריתי לי, [[רפואה וחיים|רפואה '''<big>חיים</big>''']] ת"ו חלק בראשית, ת"ל כי אין לו אחרית וראשית [[קטגוריה:מוסר]] [[קטגוריה:פרשת ויחי]] [[קטגוריה:תוכחת חיים]] otnbnwyacipyb8i4wdkuq10jv4sbc11 4 1725296 3101880 3101876 2026-11-07T13:06:43Z BDencklaBot 37295 Quote the current label of the UXLC site's link to the Leningrad Codex page images, "Sefaria: Color image of Leningrad Codex", rather than "LC fascimile" 3101880 wikitext text/x-wiki {{מקרא על פי המסורה}} {{מרכז|{{קו תחתי|'''מפתח לכתב־יד לנינגרד (כתי"ל)'''}}{{ש}}'''[[#הצילומים של כתי"ל|הצילומים של כתי"ל]] · [[#ספר בראשית|בראשית]] · [[#ספר שמות|שמות]] · [[#ספר ויקרא|ויקרא]] · [[#ספר במדבר|במדבר]] · [[#ספר דברים|דברים]]'''{{ש}}'''[[#ספר יהושע|יהושע]] · [[#ספר שופטים|שופטים]] · [[#ספר שמואל|שמואל]] · [[#ספר מלכים|מלכים]]''' · '''[[#ספר ישעיהו|ישעיהו]] · [[#ספר ירמיהו|ירמיהו]] · [[#ספר יחזקאל|יחזקאל]] · [[#ספר תרי עשר|תרי עשר]]'''{{ש}}'''[[#ספר דברי הימים|דברי הימים]] · [[#ספר תהלים|תהלים]] · [[#ספר איוב|איוב]] · [[#ספר משלי|משלי]] · [[#מגילת רות|רות]] · [[#מגילת שיר השירים|שיר השירים]] · [[#מגילת קֹהלת|קֹהלת]] · [[#מגילת איכה|איכה]] · [[#מגילת אסתר|אסתר]] · [[#ספר דניאל|דניאל]] · [[#ספר עזרא|עזרא]] · [[#מסורה סופית (מ"ס-ל)|מסורה]]'''{{ש}}ראו עוד: [[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה|מפתח לכתר ארם צובה]]}} ==הצילומים של כתי"ל== כתי"ל יצא לאור פעמיים במהדורות צילום: #מהדורת הצילום הראשונה נערכה על־ידי [[:W:דוד שמואל לוינגר|דוד שמואל לוינגר]] ונדפסה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020935640205171/NLI שנת תשל"א (1970)] ע"י הוצאת מקור, ירושלים; נדפסה שוב ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH997010400374505171/NLI שנת תש"מ (1980)]. מהדורת הצילום הזאת נדפסה מתוך סרט מיקרופילם בשחור-לבן, ואיכותה בינונית. #מהדורת הצילום השנייה נערכה על ידי [[:W:EN:David Noel Freedman|דוד נואל פרידמן]] ונדפסה ב[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017782400205171/NLI שנת 1998] (Grand Rapids, Mich: W.B. Eerdmans). הצילומים למהדורה השנייה היו בצבע, אך בפועל נדפסו רוב הדפים בשחור-לבן (חוץ מכמה דפי מסורה צבעוניים בסוף הכרך). עותקים של כתי"ל באינטרנט: #סריקה דיגיטלית של מהדורת הצילום השנייה הועלתה לאתר האינטרנט לשעבר [https://web.archive.org/web/20181230092427/http://www.seforimonline.org/ "ספרים אונליין"] ([https://web.archive.org/web/20180203064126/http://www.seforimonline.org/pdf/264%20%5bLeningrad%20Codex%20Tanach%20Manuscript%2C%20%2C%20%2C%20%2C%20%D7%9B%D7%AA%D7%91%20%D7%99%D7%93%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%AA%D7%A0%27%D7%9A%20%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%93%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%A1%2C%20%2C%20%2C%20%5d.pdf #264]), ועותקים ממנה נשמרו ב[https://archive.org/details/Leningrad_Codex/page/n5/mode/2up ארכיון האינטרנט] בשנת 2011 ואחר כך ב[[:COMMONS:Category:Leningrad Codex, full black-and-white images|וויקישיתוף]]. כאמור, רוב הדפים בשחור-לבן. #קבצים של צילומי הצבע המקוריים הועלו ל[https://archive.org/details/leningrad-codex-color ארכיון האינטרנט] בשנת 2021. צילומים אלה כוללים את כל דפי המקרא, אבל לא שאר עמודי כתב־היד (קולופונים ודפי מסורה). #במקביל, תמונות הצבע המקוריים נחתכו כדי לשפר את תצוגתן, ובאופן זה הן [https://voices.sefaria.org/sheets/300725?lang=bi הונגשו לציבור על ידי האתר "ספריא"],{{הערה|ב"ספריא" ניתן לראות את צילום כתב־היד בלחיצה על כל פסוק ובחירת "כתב יד". לדוגמה [https://www.sefaria.org.il/Genesis.1.1?lang=he&aliyot=0 הפסוק בראשית א,א], [https://www.sefaria.org.il/Genesis.1.1?lang=he&with=all&lang2=he לחיצה], [https://www.sefaria.org.il/Genesis.1.1?lang=he&with=manuscripts&lang2=he בחירת "כתב יד"], ו[https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F001B.jpg הצילום של כתב־היד אחרי לחיצה על התמונה הממוזערת].}} ובנוסף באמצעות ההקלדה הדיגיטלית של כתב־היד ב-[https://tanach.us/Tanach.xml UXLC] (לשעבר Westminster Leningrad Codex) המפנה ישירות לצילומים בספריא.{{הערה|באתר זה אפשר לבחור הקלדה דיגיטלית של כל פסוק או פרק או רצף של פסוקים, ואז לראות ולהוריד את העמוד המתאים בכתב־היד על ידי לחיצה ב-"Go" על־יד "Sefaria: Color image of Leningrad Codex".}} אך חלק מהדפים נחתכו ברשלנות, והצילומים שהועלו לארכיון האינטרנט (#2) ולאתר ספריא לא הכילו את כל העמודים והטקסט בכתב־היד אלא בשילובם.{{הערה|צילומי הצבע באתר ספריא ובארכיון האינטרנט אמנם מכילות ביחד את כל 491 דפי כתב־היד הממוספרים, אבל חסר בהם צילום של הכריכה. אפשר לראות את הכריכה בצילומי צבע [https://digitallibrary.usc.edu/CS.aspx?VP3=SearchResult&VBID=2A3BXZ7VJ9J9J&PN=1&WS=SearchResults כאן], אבל הקבצים באיכות בינונית בלבד.}} שילוב כזה בוצע ב-2021 בתוך [https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n1/mode/2up עותק יותר שימושי] בארכיון האינטרנט.{{הערה|העותק הזה מבוסס [https://archive.org/details/leningrad-codex-color צילומי הצבע המקוריים] עם השלמה של דפים נוספים מאתר ספריא. קובץ PDF של העותק הזה נשמר ב[[:COMMONS:File:Leningrad Codex Color Images.pdf|וויקישיתוף]] לשימוש בוויקיטקסט ובשאר מיזמני ויקימדיה, לדוגמה ב[[מגילת אסתר (פרשות בכתר)/טעמים|מגילת אסתר]].}} #אחר כך עבר מתנדב בוויקישיתוף על כל הצילומים מחדש, ארגן אותם וחתך אותם בזהירות במשך שנת תשפ"ה (2024-2025), והאוסף שלו נמצא בתוך '''[[:COMMONS:Category:Leningrad Codex, color JPG images|קטגוריה:כתב־יד לנינגרד, צילומי JPG בצבע]]'''. '''במפתח הזה יש שלושה קישורים ישירים לצילומו של כל עמוד בכתי"ל:''' #קישור ישיר לצילום הצבע המקורי בארכיון האינטרנט (מתוך [https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n1/mode/2up העותק השימושי]); #קישור ישיר לצילום הצבע החתוך כראוי בקטגוריה בוויקישיתוף (מומלץ); #קישור ישיר לצילום הצבע באתר ספריא. למידע נוסף על כתב־היד ולכינויים שלו במהדורתנו ראו ב'''[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/נספחים#ב. כתב־יד לנינגרד (הספרייה הלאומית הרוסית, סנקט פטרבורג, Ms. EVR I B 19a)|רשימת המקורות]]''' (#1). ==ספר בראשית== '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר בראשית|ספר בראשית]]''' מבוסס על כתי"ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n0/mode/1up?view=theater הקולופון הגדול] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 001a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F001A.jpg ספריא] (1א){{הערה|תעתיק מלא של הקולופון הזה ושאר הקולופונים בכתי"ל נמצא [https://geniza.princeton.edu/he/documents/38606/ כאן].}} #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n1/mode/1up?view=theater '''בראשית''' א,א–כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 001b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F001B.jpg ספריא] (1ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n2/mode/1up?view=theater בראשית א,כו2–ב,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 002a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F002A.jpg ספריא] (2א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n3/mode/1up?view=theater בראשית ב,יט2–ג,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 002b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F002B.jpg ספריא] (2ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n4/mode/1up?view=theater בראשית ג,יח2–ד,כג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 003a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F003A.jpg ספריא] (3א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n5/mode/1up?view=theater בראשית ד,כג2–ה,כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 003b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F003B.jpg ספריא] (3ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n6/mode/1up?view=theater בראשית ה,כו2–ו,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 004a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F004A.jpg ספריא] (4א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n7/mode/1up?view=theater בראשית ו,יט2–ז,כג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 004b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F004B.jpg ספריא] (4ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n8/mode/1up?view=theater בראשית ז,כג2–ט,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 005a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F005A.jpg ספריא] (5א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n9/mode/1up?view=theater בראשית ט,ב2–י,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 005b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F005B.jpg ספריא] (5ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n10/mode/1up?view=theater בראשית י,ג2–יא,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 006a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F006A.jpg ספריא] (6א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n11/mode/1up?view=theater בראשית יא,ו2–יב,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 006b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F006B.jpg ספריא] (6ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n12/mode/1up?view=theater בראשית יב,א2–יג,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 007a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F007A.jpg ספריא] (7א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n13/mode/1up?view=theater בראשית יג,ז2–יד,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 007b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F007B.jpg ספריא] (7ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n14/mode/1up?view=theater בראשית יד,יב2–טו,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 008a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F008A.jpg ספריא] (8א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n15/mode/1up?view=theater בראשית טו,יג2–יז,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 008b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F008B.jpg ספריא] (8ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n16/mode/1up?view=theater בראשית יז,ד2–יח,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 009a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F009A.jpg ספריא] (9א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n17/mode/1up?view=theater בראשית יח,ב2–כח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 009b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F009B.jpg ספריא] (9ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n18/mode/1up?view=theater בראשית יח,כח2–יט,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 010a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F010A.jpg ספריא] (10א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n19/mode/1up?view=theater בראשית יט,טז2–כ,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 010b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F010B.jpg ספריא] (10ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n20/mode/1up?view=theater בראשית כ,ג2–כא,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 011a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F011A.jpg ספריא] (11א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n21/mode/1up?view=theater בראשית כא,י2–לג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 011b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F011B.jpg ספריא] (11ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n22/mode/1up?view=theater בראשית כא,לג2–כב,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 012a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F012A.jpg ספריא] (12א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n23/mode/1up?view=theater בראשית כב,כ2–כד,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 012b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F012B.jpg ספריא] (12ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n24/mode/1up?view=theater בראשית כד,א2–כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 013a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F013A.jpg ספריא] (13א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n25/mode/1up?view=theater בראשית כד,כד2–מח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 013b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F013B.jpg ספריא] (13ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n26/mode/1up?view=theater בראשית כד,מח2–כה,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 014a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F014A.jpg ספריא] (14א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n27/mode/1up?view=theater בראשית כה,ט2–כו,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 014b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F014B.jpg ספריא] (14ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n28/mode/1up?view=theater בראשית כו,א2–כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 015a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F015A.jpg ספריא] (15א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n29/mode/1up?view=theater בראשית כו,כה2–כז,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 015b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F015B.jpg ספריא] (15ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n30/mode/1up?view=theater בראשית כז,יח2–מב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 016a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F016A.jpg ספריא] (16א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n31/mode/1up?view=theater בראשית כז,מב2–כח,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 016b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F016B.jpg ספריא] (16ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n32/mode/1up?view=theater בראשית כח,יח2–כט,כב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 017a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F017A.jpg ספריא] (17א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n33/mode/1up?view=theater בראשית כט,כג–ל,יד] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 017b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F017B.jpg ספריא] (17ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n34/mode/1up?view=theater בראשית ל,טו–לח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 018a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F018A.jpg ספריא] (18א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n35/mode/1up?view=theater בראשית ל,לח2–לא,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 018b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F018B.jpg ספריא] (18ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n36/mode/1up?view=theater בראשית לא,יט2–מג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 019a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F019A.jpg ספריא] (19א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n37/mode/1up?view=theater בראשית לא,מג2–לב,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 019b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F019B.jpg ספריא] (19ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n38/mode/1up?view=theater בראשית לב,יג2–לג,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 020a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F020A.jpg ספריא] (20א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n39/mode/1up?view=theater בראשית לג,ה2–לד,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 020b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F020B.jpg ספריא] (20ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n40/mode/1up?view=theater בראשית לד,יא2–לה,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 021a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F021A.jpg ספריא] (21א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n41/mode/1up?view=theater בראשית לה,ד2–לו,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 021b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F021B.jpg ספריא] (21ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n42/mode/1up?view=theater בראשית לו,א2–ל1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 022a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F022A.jpg ספריא] (22א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n43/mode/1up?view=theater בראשית לו,ל2–לז,טו] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 022b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F022B.jpg ספריא] (22ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n44/mode/1up?view=theater בראשית לז,טז–לח,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 023a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F023A.jpg ספריא] (23א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n45/mode/1up?view=theater בראשית לח,ה2–לט,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 023b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F023B.jpg ספריא] (23ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n46/mode/1up?view=theater בראשית לט,א2–מ,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 024a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F024A.jpg ספריא] (24א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n47/mode/1up?view=theater בראשית מ,ב2–מא,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 024b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F024B.jpg ספריא] (24ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n48/mode/1up?view=theater בראשית מא,ד2–ל1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 025a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F025A.jpg ספריא] (25א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n49/mode/1up?view=theater בראשית מא,ל2–נה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 025b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F025B.jpg ספריא] (25ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n50/mode/1up?view=theater בראשית מא,נה2–מב,כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 026a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F026A.jpg ספריא] (26א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n51/mode/1up?view=theater בראשית מב,כה2–מג,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 026b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F026B.jpg ספריא] (26ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n52/mode/1up?view=theater בראשית מג,ט2–לב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 027a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F027A.jpg ספריא] (27א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n53/mode/1up?view=theater בראשית מג,לב2–מד,כג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 027b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F027B.jpg ספריא] (27ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n54/mode/1up?view=theater בראשית מד,כג2–מה,טז] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 028a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F028A.jpg ספריא] (28א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n55/mode/1up?view=theater בראשית מה,יז–מו,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 028b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F028B.jpg ספריא] (28ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n56/mode/1up?view=theater בראשית מו,טז2–מז,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 029a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F029A.jpg ספריא] (29א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n57/mode/1up?view=theater בראשית מז,ז2–כז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 029b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F029B.jpg ספריא] (29ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n58/mode/1up?view=theater בראשית מז,כז2–מח,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 030a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F030A.jpg ספריא] (30א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n59/mode/1up?view=theater בראשית מח,יז2–מט,כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 030b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F030B.jpg ספריא] (30ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n60/mode/1up?view=theater בראשית מט,כו2–נ,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 031a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F031A.jpg ספריא] (31א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n61/mode/1up?view=theater '''בראשית''' נ,טז2–כו; שמות א,א–יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 031b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F031B.jpg ספריא] (31ב) }} ==ספר שמות == '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר שמות|ספר שמות]]''' מבוסס על כתי"ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n61/mode/1up?view=theater בראשית נ,טז2–כו; '''שמות''' א,א–יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 031b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F031B.jpg ספריא] (31ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n62/mode/1up?view=theater שמות א,יח2–ב,כב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 032a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F032A.jpg ספריא] (32א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n63/mode/1up?view=theater שמות ב,כב2–ג,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 032b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F032B.jpg ספריא] (32ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n64/mode/1up?view=theater שמות ג,יז2–ד,יח] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 033a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F033A.jpg ספריא] (33א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n65/mode/1up?view=theater שמות ד,יט–ה,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 033b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F033B.jpg ספריא] (33ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n66/mode/1up?view=theater שמות ה,יד2–ו,יג] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 034a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F034A.jpg ספריא] (34א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n67/mode/1up?view=theater שמות ו,יד–ז,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 034b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F034B.jpg ספריא] (34ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n68/mode/1up?view=theater שמות ז,ט2–ח,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 035a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F035A.jpg ספריא] (35א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n69/mode/1up?view=theater שמות ח,ג2–כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 035b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F035B.jpg ספריא] (35ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n70/mode/1up?view=theater שמות ח,כה2–ט,כא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 036a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F036A.jpg ספריא] (36א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n71/mode/1up?view=theater שמות ט,כא2–י,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 036b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F036B.jpg ספריא] (36ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n72/mode/1up?view=theater שמות י,ז2–כט] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 037a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F037A.jpg ספריא] (37א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n73/mode/1up?view=theater שמות יא,א–יב,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 037b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F037B.jpg ספריא] (37ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n74/mode/1up?view=theater שמות יב,יג2–לד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 038a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F038A.jpg ספריא] (38א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n75/mode/1up?view=theater שמות יב,לד2–יג,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 038b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F038B.jpg ספריא] (38ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n76/mode/1up?view=theater שמות יג,ט2–יד,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 039a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F039A.jpg ספריא] (39א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n77/mode/1up?view=theater שמות יד,י2–כח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 039b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F039B.jpg ספריא] (39ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n78/mode/1up?view=theater שמות יד,כח2–טו,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 040a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F040A.jpg ספריא] (40א), [[שירת הים/טעמים|שירת הים]] #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n79/mode/1up?view=theater שמות טו,יד2–טז,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 040b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F040B.jpg ספריא] (40ב), [[שירת הים/טעמים|שירת הים]] #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n80/mode/1up?view=theater שמות טז,ג2–כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 041a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F041A.jpg ספריא] (41א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n81/mode/1up?view=theater שמות טז,כד2–יז,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 041b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F041B.jpg ספריא] (41ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n82/mode/1up?view=theater שמות יז,יא2–יח,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 042a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F042A.jpg ספריא] (42א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n83/mode/1up?view=theater שמות יח,יט2–יט,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 042b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F042B.jpg ספריא] (42ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n84/mode/1up?view=theater שמות יט,יג2–כ,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 043a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F043A.jpg ספריא] (43א), [[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]] #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n85/mode/1up?view=theater שמות כ,יב2–כא,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 043b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F043B.jpg ספריא] (43ב), [[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]] #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n86/mode/1up?view=theater שמות כא,יח2–כב,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 044a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F044A.jpg ספריא] (44א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n87/mode/1up?view=theater שמות כב,ו2–כג,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 044b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F044B.jpg ספריא] (44ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n88/mode/1up?view=theater שמות כג,ה2–ל] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 045a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F045A.jpg ספריא] (45א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n89/mode/1up?view=theater שמות כג,לא–כה,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 045b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F045B.jpg ספריא] (45ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n90/mode/1up?view=theater שמות כה,ה2–לב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 046a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F046A.jpg ספריא] (46א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n91/mode/1up?view=theater שמות כה,לב2–כו,יד] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 046b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F046B.jpg ספריא] (46ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n92/mode/1up?view=theater שמות כו,טו–כז,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 047a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F047A.jpg ספריא] (47א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n93/mode/1up?view=theater שמות כז,ב2–כח,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 047b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F047B.jpg ספריא] (47ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n94/mode/1up?view=theater שמות כח,ה2–ל1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 048a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F048A.jpg ספריא] (48א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n95/mode/1up?view=theater שמות כח,ל2–כט,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 048b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F048B.jpg ספריא] (48ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n96/mode/1up?view=theater שמות כט,יב2–לד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 049a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F049A.jpg ספריא] (49א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n97/mode/1up?view=theater שמות כט,לד2–ל,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 049b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F049B.jpg ספריא] (49ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n98/mode/1up?view=theater שמות ל,יג2–לא,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 050a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F050A.jpg ספריא] (50א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n99/mode/1up?view=theater שמות לא,ג2–לב,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 050b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F050B.jpg ספריא] (50ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n100/mode/1up?view=theater שמות לב,ח2–לב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 051a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F051A.jpg ספריא] (51א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n101/mode/1up?view=theater שמות לב,לב2–לג,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 051b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F051B.jpg ספריא] (51ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n102/mode/1up?view=theater שמות לג,כ2–לד,כב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 052a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F052A.jpg ספריא] (52א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n103/mode/1up?view=theater שמות לד,כג–לה,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 052b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F052B.jpg ספריא] (52ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n104/mode/1up?view=theater שמות לה,יג2–לו,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 053a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F053A.jpg ספריא] (53א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n105/mode/1up?view=theater שמות לו,ב2–כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 053b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F053B.jpg ספריא] (53ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n106/mode/1up?view=theater שמות לו,כה2–לז,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 054a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F054A.jpg ספריא] (54א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n107/mode/1up?view=theater שמות לז,טז2–לח,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 054b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F054B.jpg ספריא] (54ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n108/mode/1up?view=theater שמות לח,יא2–לט,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 055a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F055A.jpg ספריא] (55א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n109/mode/1up?view=theater שמות לט,ג2–כט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 055b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F055B.jpg ספריא] (55ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n110/mode/1up?view=theater שמות לט,כט2–מ,טו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 056a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F056A.jpg ספריא] (56א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n111/mode/1up?view=theater '''שמות''' מ,טו2–לח; ויקרא א,א–ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 056b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F056B.jpg ספריא] (56ב) }} ==ספר ויקרא== '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר ויקרא|ספר ויקרא]]''' מבוסס על כתי"ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n111/mode/1up?view=theater שמות מ,טו2–לח; '''ויקרא''' א,א–ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 056b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F056B.jpg ספריא] (56ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n112/mode/1up?view=theater ויקרא א,ב2–ב,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 057a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F057A.jpg ספריא] (57א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n113/mode/1up?view=theater ויקרא ב,ט2–ג,יז] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 057b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F057B.jpg ספריא] (57ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n114/mode/1up?view=theater ויקרא ד,א–כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 058a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F058A.jpg ספריא] (58א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n115/mode/1up?view=theater ויקרא ד,כד2–ה,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 058b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F058B.jpg ספריא] (58ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n116/mode/1up?view=theater ויקרא ה,ט2–ו,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 059a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F059A.jpg ספריא] (59א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n117/mode/1up?view=theater ויקרא ו,ד2–ז,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 059b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F059B.jpg ספריא] (59ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n118/mode/1up?view=theater ויקרא ז,ח2–לד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 060a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F060A.jpg ספריא] (60א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n119/mode/1up?view=theater ויקרא ז,לד2–ח,כא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 060b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F060B.jpg ספריא] (60ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n120/mode/1up?view=theater ויקרא ח,כא2–ט,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 061a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F061A.jpg ספריא] (61א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n121/mode/1up?view=theater ויקרא ט,ו2–י,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 061b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F061B.jpg ספריא] (61ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n122/mode/1up?view=theater ויקרא י,ו2–יא,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 062a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F062A.jpg ספריא] (62א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n123/mode/1up?view=theater ויקרא יא,יב2–מד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 062b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F062B.jpg ספריא] (62ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n124/mode/1up?view=theater ויקרא יא,מד2–יג,יב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 063a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F063A.jpg ספריא] (63א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n125/mode/1up?view=theater ויקרא יג,יג–לח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 063b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F063B.jpg ספריא] (63ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n126/mode/1up?view=theater ויקרא יג,לח2–יד,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 064a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F064A.jpg ספריא] (64א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n127/mode/1up?view=theater ויקרא יד,ד2–כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 064b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F064B.jpg ספריא] (64ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n128/mode/1up?view=theater ויקרא יד,כה2–נב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 065a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F065A.jpg ספריא] (65א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n129/mode/1up?view=theater ויקרא יד,נב2–טו,כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 065b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F065B.jpg ספריא] (65ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n130/mode/1up?view=theater ויקרא טו,כה2–טז,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 066a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F066A.jpg ספריא] (66א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n131/mode/1up?view=theater ויקרא טז,טז2–יז,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 066b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F066B.jpg ספריא] (66ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n132/mode/1up?view=theater ויקרא יז,ג2–יח,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 067a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F067A.jpg ספריא] (67א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n133/mode/1up?view=theater ויקרא יח,י2–יט,י] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 067b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F067B.jpg ספריא] (67ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n134/mode/1up?view=theater ויקרא יט,יא–כ,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 068a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F068A.jpg ספריא] (68א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n135/mode/1up?view=theater ויקרא כ,ב2–כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 068b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F068B.jpg ספריא] (68ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n136/mode/1up?view=theater ויקרא כ,כה2–כב,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 069a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F069A.jpg ספריא] (69א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n137/mode/1up?view=theater ויקרא כב,ב2–כט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 069b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F069B.jpg ספריא] (69ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n138/mode/1up?view=theater ויקרא כב,כט2–כג,כא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 070a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F070A.jpg ספריא] (70א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n139/mode/1up?view=theater ויקרא כג,כא2–מד] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 070b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F070B.jpg ספריא] (70ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n140/mode/1up?view=theater ויקרא כד,א–כה,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 071a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F071A.jpg ספריא] (71א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n141/mode/1up?view=theater ויקרא כה,ו2–לג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 071b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F071B.jpg ספריא] (71ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n142/mode/1up?view=theater ויקרא כה,לג2–כו,ז] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 072a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F072A.jpg ספריא] (72א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n143/mode/1up?view=theater ויקרא כו,ח–לד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 072b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F072B.jpg ספריא] (72ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n144/mode/1up?view=theater ויקרא כו,לד2–כז,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 073a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F073A.jpg ספריא] (73א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n145/mode/1up?view=theater '''ויקרא''' כז,יא2–לד; במדבר א,א–ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 073b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F073B.jpg ספריא] (73ב) }} ==ספר במדבר== '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר במדבר|ספר במדבר]]''' מבוסס על כתי"ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n145/mode/1up?view=theater ויקרא כז,יא2–לד; '''במדבר''' א,א–ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 073b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F073B.jpg ספריא] (73ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n146/mode/1up?view=theater במדבר א,ב2–לב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 074a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F074A.jpg ספריא] (74א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n147/mode/1up?view=theater במדבר א,לב2–ב,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 074b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F074B.jpg ספריא] (74ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n148/mode/1up?view=theater במדבר ב,ד2–ג,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 075a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F075A.jpg ספריא] (75א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n149/mode/1up?view=theater במדבר ג,א2–לב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 075b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F075B.jpg ספריא] (75ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n150/mode/1up?view=theater במדבר ג,לב2–ד,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 076a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F076A.jpg ספריא] (76א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n151/mode/1up?view=theater במדבר ד,ח2–לב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 076b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F076B.jpg ספריא] (76ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n152/mode/1up?view=theater במדבר ד,לב2–ה,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 077a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F077A.jpg ספריא] (77א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n153/mode/1up?view=theater במדבר ה,ט2–ו,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 077b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F077B.jpg ספריא] (77ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n154/mode/1up?view=theater במדבר ו,ב2–ז,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 078a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F078A.jpg ספריא] (78א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n155/mode/1up?view=theater במדבר ז,ג2–לא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 078b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F078B.jpg ספריא] (78ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n156/mode/1up?view=theater במדבר ז,לא2–ס1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 079a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F079A.jpg ספריא] (79א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n157/mode/1up?view=theater במדבר ז,ס2–פו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 079b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F079B.jpg ספריא] (79ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n158/mode/1up?view=theater במדבר ז,פו2–ח,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 080a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F080A.jpg ספריא] (80א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n159/mode/1up?view=theater במדבר ח,כ2–ט,יז] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 080b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F080B.jpg ספריא] (80ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n160/mode/1up?view=theater במדבר ט,יח–י,כב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 081a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F081A.jpg ספריא] (81א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n161/mode/1up?view=theater במדבר י,כג–יא,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 081b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F081B.jpg ספריא] (81ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n162/mode/1up?view=theater במדבר יא,יג2–לג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 082a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F082A.jpg ספריא] (82א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n163/mode/1up?view=theater במדבר יא,לג2–יג,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 082b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F082B.jpg ספריא] (82ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n164/mode/1up?view=theater במדבר יג,טז2–יד,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 083a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F083A.jpg ספריא] (83א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n165/mode/1up?view=theater במדבר יד,ז2–ל] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 083b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F083B.jpg ספריא] (83ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n166/mode/1up?view=theater במדבר יד,לא–טו,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 084a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F084A.jpg ספריא] (84א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n167/mode/1up?view=theater במדבר טו,יב2–לח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 084b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F084B.jpg ספריא] (84ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n168/mode/1up?view=theater במדבר טו,לח2–טז,יט] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 085a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F085A.jpg ספריא] (85א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n169/mode/1up?view=theater במדבר טז,כ–יז,ח] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 085b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F085B.jpg ספריא] (85ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n170/mode/1up?view=theater במדבר יז,ט–יח,ד] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 086a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F086A.jpg ספריא] (86א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n171/mode/1up?view=theater במדבר יח,ה–כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 086b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F086B.jpg ספריא] (86ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n172/mode/1up?view=theater במדבר יח,כד2–יט,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 087a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F087A.jpg ספריא] (87א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n173/mode/1up?view=theater במדבר יט,יד2–כ,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 087b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F087B.jpg ספריא] (87ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n174/mode/1up?view=theater במדבר כ,יד2–כא,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 088a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F088A.jpg ספריא] (88א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n175/mode/1up?view=theater במדבר כא,ח2–לד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 088b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F088B.jpg ספריא] (88ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n176/mode/1up?view=theater במדבר כא,לד2–כב,כב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 089a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F089A.jpg ספריא] (89א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n177/mode/1up?view=theater במדבר כב,כב2–כג,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 089b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F089B.jpg ספריא] (89ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n178/mode/1up?view=theater במדבר כג,ד2–כד,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 090a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F090A.jpg ספריא] (90א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n179/mode/1up?view=theater במדבר כד,ב2–כה,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 090b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F090B.jpg ספריא] (90ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n180/mode/1up?view=theater במדבר כה,ו2–כו,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 091a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F091A.jpg ספריא] (91א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n181/mode/1up?view=theater במדבר כו,יג2–מב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 091b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F091B.jpg ספריא] (91ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n182/mode/1up?view=theater במדבר כו,מב2–כז,ב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 092a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F092A.jpg ספריא] (92א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n183/mode/1up?view=theater במדבר כז,ג–כח,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 092b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F092B.jpg ספריא] (92ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n184/mode/1up?view=theater במדבר כח,ד2–ל] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 093a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F093A.jpg ספריא] (93א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n185/mode/1up?view=theater במדבר כח,לא–כט,כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 093b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F093B.jpg ספריא] (93ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n186/mode/1up?view=theater במדבר כט,כה2–ל,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 094a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F094A.jpg ספריא] (94א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n187/mode/1up?view=theater במדבר ל,טז2–לא,כח] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 094b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F094B.jpg ספריא] (94ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n188/mode/1up?view=theater במדבר לא,כט–נד] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 095a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F095A.jpg ספריא] (95א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n189/mode/1up?view=theater במדבר לב,א–כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 095b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F095B.jpg ספריא] (95ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n190/mode/1up?view=theater במדבר לב,כו2–לג,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 096a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F096A.jpg ספריא] (96א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n191/mode/1up?view=theater במדבר לג,יא2–נד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 096b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F096B.jpg ספריא] (96ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n192/mode/1up?view=theater במדבר לג,נד2–לד,כט] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 097a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F097A.jpg ספריא] (97א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n193/mode/1up?view=theater במדבר לה,א–כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 097b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F097B.jpg ספריא] (97ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n194/mode/1up?view=theater במדבר לה,כה2–לו,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 098a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F098A.jpg ספריא] (98א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n195/mode/1up?view=theater '''במדבר''' לו,יג2–יג; דברים א,א–כא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 098b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F098B.jpg ספריא] (98ב) }} ==ספר דברים== רוב '''[[מקרא על פי המסורה/תורה#ספר דברים|ספר דברים]]''' מבוסס על כתי"ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]], חוץ מסוף הספר החל מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" ([[דברים כח/טעמים#כח יז|דברים כח,יז]]) הקיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#קטעים מהתורה וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|כתר ארם צובה]]. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n195/mode/1up?view=theater במדבר לו,יג2–יג; '''דברים''' א,א–כא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 098b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F098B.jpg ספריא] (98ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n196/mode/1up?view=theater דברים א,כא2–מד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 099a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F099A.jpg ספריא] (99א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n197/mode/1up?view=theater דברים א,מד2–ב,כג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 099b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F099B.jpg ספריא] (99ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n198/mode/1up?view=theater דברים ב,כג2–ג,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 100a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F100A.jpg ספריא] (100א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n199/mode/1up?view=theater דברים ג,ח2–כז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 100b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F100B.jpg ספריא] (100ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n200/mode/1up?view=theater דברים ג,כז2–ד,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 101a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F101A.jpg ספריא] (101א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n201/mode/1up?view=theater דברים ד,יז2–לה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 101b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F101B.jpg ספריא] (101ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n202/mode/1up?view=theater דברים ד,לה2–ה,ז] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 102a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F102A.jpg ספריא] (102א), [[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]] #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n203/mode/1up?view=theater דברים ה,ח–כז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 102b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F102B.jpg ספריא] (102ב), [[עשרת הדברות/טעמים|עשרת הדברות]] #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n204/mode/1up?view=theater דברים ה,כז2–ו,כב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 103a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F103A.jpg ספריא] (103א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n205/mode/1up?view=theater דברים ו,כב2–ז,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 103b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F103B.jpg ספריא] (103ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n206/mode/1up?view=theater דברים ז,יז2–ח,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 104a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F104A.jpg ספריא] (104א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n207/mode/1up?view=theater דברים ח,יד2–ט,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 104b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F104B.jpg ספריא] (104ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n208/mode/1up?view=theater דברים ט,יא2–י,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 105a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F105A.jpg ספריא] (105א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n209/mode/1up?view=theater דברים י,ב2–יא,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 105b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F105B.jpg ספריא] (105ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n210/mode/1up?view=theater דברים יא,ב2–כב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 106a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F106A.jpg ספריא] (106א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n211/mode/1up?view=theater דברים יא,כב2–יב,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 106b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F106B.jpg ספריא] (106ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n212/mode/1up?view=theater דברים יב,י2–כט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 107a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F107A.jpg ספריא] (107א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n213/mode/1up?view=theater דברים יב,כט2–יג,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 107b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F107B.jpg ספריא] (107ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n214/mode/1up?view=theater דברים יג,יז2–יד,כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 108a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F108A.jpg ספריא] (108א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n215/mode/1up?view=theater דברים יד,כה2–טו,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 108b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F108B.jpg ספריא] (108ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n216/mode/1up?view=theater דברים טו,יז2–טז,טו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 109a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F109A.jpg ספריא] (109א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n217/mode/1up?view=theater דברים טז,טו2–יז,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 109b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F109B.jpg ספריא] (109ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n218/mode/1up?view=theater דברים יז,יג2–יח,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 110a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F110A.jpg ספריא] (110א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n219/mode/1up?view=theater דברים יח,טז2–יט,יג] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 110b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F110B.jpg ספריא] (110ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n220/mode/1up?view=theater דברים יט,יד–כ,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 111a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F111A.jpg ספריא] (111א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n221/mode/1up?view=theater דברים כ,יז2–כא,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 111b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F111B.jpg ספריא] (111ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n222/mode/1up?view=theater דברים כא,יט2–כב,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 112a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F112A.jpg ספריא] (112א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n223/mode/1up?view=theater דברים כב,יט2–כג,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 112b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F112B.jpg ספריא] (112ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n224/mode/1up?view=theater דברים כג,יג2–כד,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 113a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F113A.jpg ספריא] (113א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n225/mode/1up?view=theater דברים כד,י2–כה,יב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 113b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F113B.jpg ספריא] (113ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n226/mode/1up?view=theater דברים כה,יג–כו,טו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 114a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F114A.jpg ספריא] (114א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n227/mode/1up?view=theater דברים כו,טו2–כז,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 114b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F114B.jpg ספריא] (114ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n228/mode/1up?view=theater דברים כז,יז2–כח,יז] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 115a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F115A.jpg ספריא] (115א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n229/mode/1up?view=theater דברים כח,יח–מה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 115b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F115B.jpg ספריא] (115ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n230/mode/1up?view=theater דברים כח,מה2–סו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 116a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F116A.jpg ספריא] (116א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n231/mode/1up?view=theater דברים כח,סו2–כט,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 116b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F116B.jpg ספריא] (116ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n232/mode/1up?view=theater דברים כט,יט2–ל,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 117a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F117A.jpg ספריא] (117א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n233/mode/1up?view=theater דברים ל,י2–לא,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 117b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F117B.jpg ספריא] (117ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n234/mode/1up?view=theater דברים לא,יא2–כח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 118a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F118A.jpg ספריא] (118א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n235/mode/1up?view=theater דברים לא,כח2–לב,כג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 118b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F118B.jpg ספריא] (118ב), [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]] #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n236/mode/1up?view=theater דברים לב,כג2–נב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 119a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F119A.jpg ספריא] (119א), [[שירת האזינו/טעמים|שירת האזינו]] #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n237/mode/1up?view=theater דברים לב,נב2–לג,כט] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 119b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F119B.jpg ספריא] (119ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n238/mode/1up?view=theater '''דברים''' לד,א–יב; מסורה לסוף התורה] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 120a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F120A.jpg ספריא] (120א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n239/mode/1up?view=theater מסורה לסוף התורה] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 120b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F120B.jpg ספריא] (120ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n240/mode/1up?view=theater מסורה לסוף התורה] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 121a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F121A.jpg ספריא] (121א) }} ==ספר יהושע== '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יהושע|ספר יהושע]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר יהושע|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי"ל נבדק מולו במקומות רבים. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n241/mode/1up?view=theater '''יהושע''' א,א–ב,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 121b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F121B.jpg ספריא] (121ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n242/mode/1up?view=theater יהושע ב,א2–כב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 122a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F122A.jpg ספריא] (122א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n243/mode/1up?view=theater יהושע ב,כב2–ד,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 122b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F122B.jpg ספריא] (122ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n244/mode/1up?view=theater יהושע ד,א2–כא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 123a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F123A.jpg ספריא] (123א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n245/mode/1up?view=theater יהושע ד,כא2–ה,טו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 123b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F123B.jpg ספריא] (123ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n246/mode/1up?view=theater יהושע ה,טו2–ו,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 124a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F124A.jpg ספריא] (124א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n247/mode/1up?view=theater יהושע ו,כ2–ז,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 124b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F124B.jpg ספריא] (124ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n248/mode/1up?view=theater יהושע ז,יב2–ח,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 125a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F125A.jpg ספריא] (125א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n249/mode/1up?view=theater יהושע ח,ד2–כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 125b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F125B.jpg ספריא] (125ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n250/mode/1up?view=theater יהושע ח,כו2–ט,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 126a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F126A.jpg ספריא] (126א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n251/mode/1up?view=theater יהושע ט,יא2–י,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 126b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F126B.jpg ספריא] (126ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n252/mode/1up?view=theater יהושע י,ה2–כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 127a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F127A.jpg ספריא] (127א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n253/mode/1up?view=theater יהושע י,כה2–יא,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 127b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F127B.jpg ספריא] (127ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n254/mode/1up?view=theater יהושע יא,ב2–כב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 128a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F128A.jpg ספריא] (128א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n255/mode/1up?view=theater יהושע יא,כב2–יג,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 128b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F128B.jpg ספריא] (128ב), [[מלכי כנען/טעמים|מלכי כנען]] #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n256/mode/1up?view=theater יהושע יג,ג2–כט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 129a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F129A.jpg ספריא] (129א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n257/mode/1up?view=theater יהושע יג,כט2–טו,ב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 129b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F129B.jpg ספריא] (129ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n258/mode/1up?view=theater יהושע טו,ג–לה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 130a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F130A.jpg ספריא] (130א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n259/mode/1up?view=theater יהושע טו,לה2–יז,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 130b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F130B.jpg ספריא] (130ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n260/mode/1up?view=theater יהושע יז,ב2–יח,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 131a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F131A.jpg ספריא] (131א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n261/mode/1up?view=theater יהושע יח,ו2–יט,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 131b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F131B.jpg ספריא] (131ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n262/mode/1up?view=theater יהושע יט,ו2–מב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 132a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F132A.jpg ספריא] (132א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n263/mode/1up?view=theater יהושע יט,מב2–כא,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 132b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F132B.jpg ספריא] (132ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n264/mode/1up?view=theater יהושע כא,ה2–לב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 133a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F133A.jpg ספריא] (133א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n265/mode/1up?view=theater יהושע כא,לב2–כב,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 133b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F133B.jpg ספריא] (133ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n266/mode/1up?view=theater יהושע כב,י2–כט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 134a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F134A.jpg ספריא] (134א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n267/mode/1up?view=theater יהושע כב,כט2–כג,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 134b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F134B.jpg ספריא] (134ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n268/mode/1up?view=theater יהושע כג,יד2–כד,טו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 135a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F135A.jpg ספריא] (135א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n269/mode/1up?view=theater '''יהושע''' כד,טו2–לג] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 135b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F135B.jpg ספריא] (135ב) }} ==ספר שופטים== '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שופטים|ספר שופטים]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר שופטים|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי"ל נבדק מולו במקומות רבים. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n270/mode/1up?view=theater '''שופטים''' א,א–כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 136a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F136A.jpg ספריא] (136א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n271/mode/1up?view=theater שופטים א,כה2–ב,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 136b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F136B.jpg ספריא] (136ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n272/mode/1up?view=theater שופטים ב,יא2–ג,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 137a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F137A.jpg ספריא] (137א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n273/mode/1up?view=theater שופטים ג,י2–ד,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 137b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F137B.jpg ספריא] (137ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n274/mode/1up?view=theater שופטים ד,ב2–כב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 138a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F138A.jpg ספריא] (138א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n275/mode/1up?view=theater שופטים ד,כב2–ה,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 138b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F138B.jpg ספריא] (138ב), [[שירת דבורה/טעמים|שירת דבורה]] #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n276/mode/1up?view=theater שופטים ה,יג2–כח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 139a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F139A.jpg ספריא] (139א), [[שירת דבורה/טעמים|שירת דבורה]] #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n277/mode/1up?view=theater שופטים ה,כח2–ו,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 139b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F139B.jpg ספריא] (139ב), [[שירת דבורה/טעמים|שירת דבורה]] #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n278/mode/1up?view=theater שופטים ו,כ2–ז,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 140a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F140A.jpg ספריא] (140א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n279/mode/1up?view=theater שופטים ז,א2–יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 140b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F140B.jpg ספריא] (140ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n280/mode/1up?view=theater שופטים ז,יח2–ח,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 141a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F141A.jpg ספריא] (141א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n281/mode/1up?view=theater שופטים ח,יג2–ט,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 141b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F141B.jpg ספריא] (141ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n282/mode/1up?view=theater שופטים ט,ב2–כה] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 142a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F142A.jpg ספריא] (142א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n283/mode/1up?view=theater שופטים ט,כו–מט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 142b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F142B.jpg ספריא] (142ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n284/mode/1up?view=theater שופטים ט,מט2–י,טו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 143a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F143A.jpg ספריא] (143א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n285/mode/1up?view=theater שופטים י,טו2–יא,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 143b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F143B.jpg ספריא] (143ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n286/mode/1up?view=theater שופטים יא,יט2–מ] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 144a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F144A.jpg ספריא] (144א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n287/mode/1up?view=theater שופטים יב,א–יג,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 144b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F144B.jpg ספריא] (144ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n288/mode/1up?view=theater שופטים יג,ז2–יד,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 145a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F145A.jpg ספריא] (145א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n289/mode/1up?view=theater שופטים יד,ו2–טו,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 145b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F145B.jpg ספריא] (145ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n290/mode/1up?view=theater שופטים טו,ח2–טז,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 146a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F146A.jpg ספריא] (146א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n291/mode/1up?view=theater שופטים טז,י2–ל1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 146b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F146B.jpg ספריא] (146ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n292/mode/1up?view=theater שופטים טז,ל2–יח,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 147a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F147A.jpg ספריא] (147א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n293/mode/1up?view=theater שופטים יח,ז2–כט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 147b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F147B.jpg ספריא] (147ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n294/mode/1up?view=theater שופטים יח,כט2–יט,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 148a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F148A.jpg ספריא] (148א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n295/mode/1up?view=theater שופטים יט,כ2–כ,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 148b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F148B.jpg ספריא] (148ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n296/mode/1up?view=theater שופטים כ,יא2–לד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 149a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F149A.jpg ספריא] (149א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n297/mode/1up?view=theater שופטים כ,לד2–כא,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 149b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F149B.jpg ספריא] (149ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n298/mode/1up?view=theater '''שופטים''' כא,ט2–כה; שמ"א א,א–ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 150a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F150A.jpg ספריא] (150א) }} ==ספר שמואל== '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר שמואל|ספר שמואל]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר שמואל|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי"ל נבדק מולו במקומות רבים. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n298/mode/1up?view=theater שופטים כא,ט2–כה; '''שמ"א''' א,א–ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 150a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F150A.jpg ספריא] (150א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n299/mode/1up?view=theater שמ"א א,ז2–ב,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 150b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F150B.jpg ספריא] (150ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n300/mode/1up?view=theater שמ"א ב,ה2–ל1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 151a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F151A.jpg ספריא] (151א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n301/mode/1up?view=theater שמ"א ב,ל2–ג,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 151b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F151B.jpg ספריא] (151ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n302/mode/1up?view=theater שמ"א ג,יט2–ד,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 152a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F152A.jpg ספריא] (152א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n303/mode/1up?view=theater שמ"א ד,כ2–ו,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 152b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F152B.jpg ספריא] (152ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n304/mode/1up?view=theater שמ"א ו,ז2–ז,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 153a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F153A.jpg ספריא] (153א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n305/mode/1up?view=theater שמ"א ז,ד2–ח,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 153b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F153B.jpg ספריא] (153ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n306/mode/1up?view=theater שמ"א ח,יא2–ט,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 154a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F154A.jpg ספריא] (154א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n307/mode/1up?view=theater שמ"א ט,יג2–י,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 154b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F154B.jpg ספריא] (154ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n308/mode/1up?view=theater שמ"א י,ו2–יא,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 155a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F155A.jpg ספריא] (155א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n309/mode/1up?view=theater שמ"א יא,ג2–יב,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 155b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F155B.jpg ספריא] (155ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n310/mode/1up?view=theater שמ"א יב,ט2–יג,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 156a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F156A.jpg ספריא] (156א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n311/mode/1up?view=theater שמ"א יג,ה2–יד,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 156b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F156B.jpg ספריא] (156ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n312/mode/1up?view=theater שמ"א יד,ה2–כח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 157a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F157A.jpg ספריא] (157א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n313/mode/1up?view=theater שמ"א יד,כח2–נא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 157b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F157B.jpg ספריא] (157ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n314/mode/1up?view=theater שמ"א יד,נא2–טו,כג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 158a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F158A.jpg ספריא] (158א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n315/mode/1up?view=theater שמ"א טו,כג2–טז,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 158b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F158B.jpg ספריא] (158ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n316/mode/1up?view=theater שמ"א טז,יא2–יז,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 159a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F159A.jpg ספריא] (159א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n317/mode/1up?view=theater שמ"א יז,יא2–לד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 159b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F159B.jpg ספריא] (159ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n318/mode/1up?view=theater שמ"א יז,לד2–נה] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 160a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F160A.jpg ספריא] (160א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n319/mode/1up?view=theater שמ"א יז,נו–יח,כג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 160b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F160B.jpg ספריא] (160ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n320/mode/1up?view=theater שמ"א יח,כג2–יט,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 161a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F161A.jpg ספריא] (161א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n321/mode/1up?view=theater שמ"א יט,יד2–כ,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 161b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F161B.jpg ספריא] (161ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n322/mode/1up?view=theater שמ"א כ,יב2–לה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 162a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F162A.jpg ספריא] (162א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n323/mode/1up?view=theater שמ"א כ,לה2–כא,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 162b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F162B.jpg ספריא] (162ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n324/mode/1up?view=theater שמ"א כא,יד2–כב,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 163a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F163A.jpg ספריא] (163א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n325/mode/1up?view=theater שמ"א כב,יט2–כג,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 163b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F163B.jpg ספריא] (163ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n326/mode/1up?view=theater שמ"א כג,יח2–כד,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 164a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F164A.jpg ספריא] (164א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n327/mode/1up?view=theater שמ"א כד,י2–כה,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 164b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F164B.jpg ספריא] (164ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n328/mode/1up?view=theater שמ"א כה,יא2–לב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 165a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F165A.jpg ספריא] (165א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n329/mode/1up?view=theater שמ"א כה,לב2–כו,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 165b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F165B.jpg ספריא] (165ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n330/mode/1up?view=theater שמ"א כו,ט2–כז,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 166a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F166A.jpg ספריא] (166א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n331/mode/1up?view=theater שמ"א כז,ד2–כח,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 166b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F166B.jpg ספריא] (166ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n332/mode/1up?view=theater שמ"א כח,יג2–כט,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 167a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F167A.jpg ספריא] (167א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n333/mode/1up?view=theater שמ"א כט,ו2–ל,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 167b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F167B.jpg ספריא] (167ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n334/mode/1up?view=theater שמ"א ל,יז2–לא,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 168a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F168A.jpg ספריא] (168א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n335/mode/1up?view=theater '''שמ"א''' לא,ז2–יג; '''שמ"ב''' א,א–כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 168b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F168B.jpg ספריא] (168ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n336/mode/1up?view=theater שמ"ב א,כ2–ב,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 169a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F169A.jpg ספריא] (169א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n337/mode/1up?view=theater שמ"ב ב,יז2–ג,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 169b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F169B.jpg ספריא] (169ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n338/mode/1up?view=theater שמ"ב ג,ז2–כח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 170a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F170A.jpg ספריא] (170א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n339/mode/1up?view=theater שמ"ב ג,כח2–ד,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 170b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F170B.jpg ספריא] (170ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n340/mode/1up?view=theater שמ"ב ד,ט2–ה,כא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 171a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F171A.jpg ספריא] (171א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n341/mode/1up?view=theater שמ"ב ה,כא2–ו,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 171b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F171B.jpg ספריא] (171ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n342/mode/1up?view=theater שמ"ב ו,יט2–ז,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 172a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F172A.jpg ספריא] (172א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n343/mode/1up?view=theater שמ"ב ז,כ2–ח,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 172b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F172B.jpg ספריא] (172ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n344/mode/1up?view=theater שמ"ב ח,יד2–י,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 173a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F173A.jpg ספריא] (173א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n345/mode/1up?view=theater שמ"ב י,ו2–יא,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 173b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F173B.jpg ספריא] (173ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n346/mode/1up?view=theater שמ"ב יא,י2–יב,ד] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 174a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F174A.jpg ספריא] (174א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n347/mode/1up?view=theater שמ"ב יב,ה–כז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 174b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F174B.jpg ספריא] (174ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n348/mode/1up?view=theater שמ"ב יב,כז2–יג,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 175a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F175A.jpg ספריא] (175א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n349/mode/1up?view=theater שמ"ב יג,יח2–יד,א] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 175b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F175B.jpg ספריא] (175ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n350/mode/1up?view=theater שמ"ב יד,ב–כ] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 176a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F176A.jpg ספריא] (176א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n351/mode/1up?view=theater שמ"ב יד,כא–טו,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 176b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F176B.jpg ספריא] (176ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n352/mode/1up?view=theater שמ"ב טו,ז2–ל1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 177a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F177A.jpg ספריא] (177א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n353/mode/1up?view=theater שמ"ב טו,ל2–טז,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 177b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F177B.jpg ספריא] (177ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n354/mode/1up?view=theater שמ"ב טז,יד2–יז,יג] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 178a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F178A.jpg ספריא] (178א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n355/mode/1up?view=theater שמ"ב יז,יד–יח,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 178b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F178B.jpg ספריא] (178ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n356/mode/1up?view=theater שמ"ב יח,ג2–כה] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 179a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F179A.jpg ספריא] (179א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n357/mode/1up?view=theater שמ"ב יח,כו–יט,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 179b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F179B.jpg ספריא] (179ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n358/mode/1up?view=theater שמ"ב יט,יב2–לה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 180a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F180A.jpg ספריא] (180א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n359/mode/1up?view=theater שמ"ב יט,לה2–כ,ט] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 180b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F180B.jpg ספריא] (180ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n360/mode/1up?view=theater שמ"ב כ,י–כא,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 181a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F181A.jpg ספריא] (181א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n361/mode/1up?view=theater שמ"ב כא,ד2–כב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 181b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F181B.jpg ספריא] (181ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n362/mode/1up?view=theater שמ"ב כב,א–כד] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 182a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F182A.jpg ספריא] (182א), [[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]] #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n363/mode/1up?view=theater שמ"ב כב,כה–כג,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 182b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F182B.jpg ספריא] (182ב), [[שירת דוד/טעמים|שירת דוד]] #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n364/mode/1up?view=theater שמ"ב כג,ג2–כט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 183a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F183A.jpg ספריא] (183א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n365/mode/1up?view=theater שמ"ב כג,כט2–כד,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 183b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F183B.jpg ספריא] (183ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n366/mode/1up?view=theater '''שמ"ב''' כד,טז2–כה; מל"א א,א–יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 184a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F184A.jpg ספריא] (184א) }} ==ספר מלכים== רוב '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר מלכים|ספר מלכים]]''' קיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר מלכים|כתר ארם צובה]], חוץ מקטע אחד ('''מל"ב יד,כא–יח,יג'''); המקרא החסר מבוסס על כתי"ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n366/mode/1up?view=theater שמ"ב כד,טז2–כה; '''מל"א''' א,א–יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 184a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F184A.jpg ספריא] (184א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n367/mode/1up?view=theater מל"א א,יב2–לז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 184b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F184B.jpg ספריא] (184ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n368/mode/1up?view=theater מל"א א,לז2–ב,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 185a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F185A.jpg ספריא] (185א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n369/mode/1up?view=theater מל"א ב,ה2–כז] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 185b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F185B.jpg ספריא] (185ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n370/mode/1up?view=theater מל"א ב,כח–ג,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 186a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F186A.jpg ספריא] (186א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n371/mode/1up?view=theater מל"א ג,ב2–כד] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 186b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F186B.jpg ספריא] (186ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n372/mode/1up?view=theater מל"א ג,כה–ה,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 187a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F187A.jpg ספריא] (187א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n373/mode/1up?view=theater מל"א ה,ד2–כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 187b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F187B.jpg ספריא] (187ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n374/mode/1up?view=theater מל"א ה,כה2–ו,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 188a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F188A.jpg ספריא] (188א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n375/mode/1up?view=theater מל"א ו,טז2–ז,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 188b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F188B.jpg ספריא] (188ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n376/mode/1up?view=theater מל"א ז,ו2–כז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 189a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F189A.jpg ספריא] (189א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n377/mode/1up?view=theater מל"א ז,כז2–מט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 189b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F189B.jpg ספריא] (189ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n378/mode/1up?view=theater מל"א ז,מט2–ח,כא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 190a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F190A.jpg ספריא] (190א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n379/mode/1up?view=theater מל"א ח,כא2–מ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 190b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F190B.jpg ספריא] (190ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n380/mode/1up?view=theater מל"א ח,מ2–סב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 191a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F191A.jpg ספריא] (191א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n381/mode/1up?view=theater מל"א ח,סב2–ט,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 191b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F191B.jpg ספריא] (191ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n382/mode/1up?view=theater מל"א ט,יד2–י,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 192a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F192A.jpg ספריא] (192א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n383/mode/1up?view=theater מל"א י,י2–יא,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 192b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F192B.jpg ספריא] (192ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n384/mode/1up?view=theater מל"א יא,ג2–כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 193a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F193A.jpg ספריא] (193א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n385/mode/1up?view=theater מל"א יא,כו2–יב,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 193b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F193B.jpg ספריא] (193ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n386/mode/1up?view=theater מל"א יב,ו2–כה] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 194a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F194A.jpg ספריא] (194א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n387/mode/1up?view=theater מל"א יב,כו–יג,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 194b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F194B.jpg ספריא] (194ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n388/mode/1up?view=theater מל"א יג,יב2–יד,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 195a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F195A.jpg ספריא] (195א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n389/mode/1up?view=theater מל"א יד,א2–כא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 195b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F195B.jpg ספריא] (195ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n390/mode/1up?view=theater מל"א יד,כא2–טו,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 196a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F196A.jpg ספריא] (196א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n391/mode/1up?view=theater מל"א טו,יז2–טז,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 196b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F196B.jpg ספריא] (196ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n392/mode/1up?view=theater מל"א טז,ה2–כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 197a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F197A.jpg ספריא] (197א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n393/mode/1up?view=theater מל"א טז,כו2–יז,טז] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 197b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F197B.jpg ספריא] (197ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n394/mode/1up?view=theater מל"א יז,יז–יח,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 198a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F198A.jpg ספריא] (198א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n395/mode/1up?view=theater מל"א יח,טז2–לז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 198b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F198B.jpg ספריא] (198ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n396/mode/1up?view=theater מל"א יח,לז2–יט,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 199a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F199A.jpg ספריא] (199א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n397/mode/1up?view=theater מל"א יט,יג2–כ,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 199b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F199B.jpg ספריא] (199ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n398/mode/1up?view=theater מל"א כ,יג2–לב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 200a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F200A.jpg ספריא] (200א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n399/mode/1up?view=theater מל"א כ,לב2–כא,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 200b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F200B.jpg ספריא] (200ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n400/mode/1up?view=theater מל"א כא,ז2–כב,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 201a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F201A.jpg ספריא] (201א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n401/mode/1up?view=theater מל"א כב,א2–כג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 201b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F201B.jpg ספריא] (201ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n402/mode/1up?view=theater מל"א כב,כג2–מח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 202a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F202A.jpg ספריא] (202א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n403/mode/1up?view=theater '''מל"א''' כב,מח2–נד; '''מל"ב''' א,א–יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 202b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F202B.jpg ספריא] (202ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n404/mode/1up?view=theater מל"ב א,יג2–ב,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 203a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F203A.jpg ספריא] (203א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n405/mode/1up?view=theater מל"ב ב,יג2–ג,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 203b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F203B.jpg ספריא] (203ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n406/mode/1up?view=theater מל"ב ג,יא2–ד,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 204a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F204A.jpg ספריא] (204א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n407/mode/1up?view=theater מל"ב ד,ו2–ל1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 204b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F204B.jpg ספריא] (204ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n408/mode/1up?view=theater מל"ב ד,ל2–ה,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 205a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F205A.jpg ספריא] (205א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n409/mode/1up?view=theater מל"ב ה,ז2–כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 205b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F205B.jpg ספריא] (205ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n410/mode/1up?view=theater מל"ב ה,כו2–ו,כג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 206a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F206A.jpg ספריא] (206א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n411/mode/1up?view=theater מל"ב ו,כג2–ז,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 206b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F206B.jpg ספריא] (206ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n412/mode/1up?view=theater מל"ב ז,ח2–ח,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 207a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F207A.jpg ספריא] (207א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n413/mode/1up?view=theater מל"ב ח,ה2–כז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 207b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F207B.jpg ספריא] (207ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n414/mode/1up?view=theater מל"ב ח,כז2–ט,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 208a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F208A.jpg ספריא] (208א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n415/mode/1up?view=theater מל"ב ט,יח2–י,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 208b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F208B.jpg ספריא] (208ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n416/mode/1up?view=theater מל"ב י,א2–יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 209a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F209A.jpg ספריא] (209א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n417/mode/1up?view=theater מל"ב י,יט2–יא,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 209b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F209B.jpg ספריא] (209ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n418/mode/1up?view=theater מל"ב יא,ד2–יב,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 210a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F210A.jpg ספריא] (210א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n419/mode/1up?view=theater מל"ב יב,ה2–יג,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 210b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F210B.jpg ספריא] (210ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n420/mode/1up?view=theater מל"ב יג,א2–כא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 211a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F211A.jpg ספריא] (211א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n421/mode/1up?view=theater מל"ב יג,כא2–יד,טו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 211b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F211B.jpg ספריא] (211ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n422/mode/1up?view=theater מל"ב יד,טו2–טו,ח] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 212a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F212A.jpg ספריא] (212א)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n423/mode/1up?view=theater מל"ב טו,ט–כט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 212b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F212B.jpg ספריא] (212ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n424/mode/1up?view=theater מל"ב טו,כט2–טז,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 213a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F213A.jpg ספריא] (213א)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n425/mode/1up?view=theater מל"ב טז,יא2–יז,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 213b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F213B.jpg ספריא] (213ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n426/mode/1up?view=theater מל"ב יז,יב2–לב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 214a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214A.jpg ספריא] (214א)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n427/mode/1up?view=theater מל"ב יז,לב2–יח,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 214b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F214B.jpg ספריא] (214ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n428/mode/1up?view=theater מל"ב יח,יב2–כח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 215a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F215A.jpg ספריא] (215א)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n429/mode/1up?view=theater מל"ב יח,כח2–יט,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 215b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F215B.jpg ספריא] (215ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n430/mode/1up?view=theater מל"ב יט,יא2–לב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 216a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F216A.jpg ספריא] (216א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n431/mode/1up?view=theater מל"ב יט,לג–כ,טו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 216b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F216B.jpg ספריא] (216ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n432/mode/1up?view=theater מל"ב כ,טו2–כא,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 217a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F217A.jpg ספריא] (217א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n433/mode/1up?view=theater מל"ב כא,טז2–כב,יב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 217b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F217B.jpg ספריא] (217ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n434/mode/1up?view=theater מל"ב כב,יג–כג,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 218a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F218A.jpg ספריא] (218א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n435/mode/1up?view=theater מל"ב כג,ז2–כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 218b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F218B.jpg ספריא] (218ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n436/mode/1up?view=theater מל"ב כג,כד2–כד,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 219a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F219A.jpg ספריא] (219א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n437/mode/1up?view=theater מל"ב כד,ז2–כה,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 219b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F219B.jpg ספריא] (219ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n438/mode/1up?view=theater מל"ב כה,י2–כח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 220a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F220A.jpg ספריא] (220א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n439/mode/1up?view=theater '''מל"ב''' כה,כח2–ל; ישעיהו א,א–כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 220b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F220B.jpg ספריא] (220ב) }} ==ספר ישעיהו== '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ישעיהו|ספר ישעיהו]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ישעיהו|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי"ל נבדק מולו במקומות רבים. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n439/mode/1up?view=theater מל"ב כה,כח2–ל; '''ישעיהו''' א,א–כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 220b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F220B.jpg ספריא] (220ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n440/mode/1up?view=theater ישעיהו א,כד2–ב,כב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 221a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F221A.jpg ספריא] (221א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n441/mode/1up?view=theater ישעיהו ג,א–ד,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 221b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F221B.jpg ספריא] (221ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n442/mode/1up?view=theater ישעיהו ד,ה2–ה,כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 222a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F222A.jpg ספריא] (222א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n443/mode/1up?view=theater ישעיהו ה,כו2–ז,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 222b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F222B.jpg ספריא] (222ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n444/mode/1up?view=theater ישעיהו ז,ו2–ח,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 223a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F223A.jpg ספריא] (223א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n445/mode/1up?view=theater ישעיהו ח,ז2–ט,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 223b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F223B.jpg ספריא] (223ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n446/mode/1up?view=theater ישעיהו ט,יא2–י,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 224a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F224A.jpg ספריא] (224א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n447/mode/1up?view=theater ישעיהו י,יז2–יא,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 224b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F224B.jpg ספריא] (224ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n448/mode/1up?view=theater ישעיהו יא,יב2–יג,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 225a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F225A.jpg ספריא] (225א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n449/mode/1up?view=theater ישעיהו יג,יט2–יד,כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 225b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F225B.jpg ספריא] (225ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n450/mode/1up?view=theater ישעיהו יד,כה2–טז,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 226a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F226A.jpg ספריא] (226א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n451/mode/1up?view=theater ישעיהו טז,י2–יח,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 226b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F226B.jpg ספריא] (226ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n452/mode/1up?view=theater ישעיהו יח,ה2–יט,כא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 227a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F227A.jpg ספריא] (227א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n453/mode/1up?view=theater ישעיהו יט,כא2–כא,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 227b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F227B.jpg ספריא] (227ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n454/mode/1up?view=theater ישעיהו כא,יג2–כב,כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 228a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F228A.jpg ספריא] (228א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n455/mode/1up?view=theater ישעיהו כב,כה2–כד,יא] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 228b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F228B.jpg ספריא] (228ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n456/mode/1up?view=theater ישעיהו כד,יב–כו,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 229a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F229A.jpg ספריא] (229א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n457/mode/1up?view=theater ישעיהו כו,ה2–כז,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 229b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F229B.jpg ספריא] (229ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n458/mode/1up?view=theater ישעיהו כז,יב2–כח,כג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 230a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F230A.jpg ספריא] (230א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n459/mode/1up?view=theater ישעיהו כח,כג2–כט,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 230b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F230B.jpg ספריא] (230ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n460/mode/1up?view=theater ישעיהו כט,יט2–ל,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 231a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F231A.jpg ספריא] (231א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n461/mode/1up?view=theater ישעיהו ל,יט2–לא,ו] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 231b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F231B.jpg ספריא] (231ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n462/mode/1up?view=theater ישעיהו לא,ז–לג,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 232a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F232A.jpg ספריא] (232א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n463/mode/1up?view=theater ישעיהו לג,ט2–לד,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 232b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F232B.jpg ספריא] (232ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n464/mode/1up?view=theater ישעיהו לד,יד2–לו,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 233a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F233A.jpg ספריא] (233א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n465/mode/1up?view=theater ישעיהו לו,י2–לז,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 233b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F233B.jpg ספריא] (233ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n466/mode/1up?view=theater ישעיהו לז,ח2–לב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 234a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F234A.jpg ספריא] (234א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n467/mode/1up?view=theater ישעיהו לז,לב2–לח,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 234b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F234B.jpg ספריא] (234ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n468/mode/1up?view=theater ישעיהו לח,יח2–מ,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 235a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F235A.jpg ספריא] (235א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n469/mode/1up?view=theater ישעיהו מ,יב2–מא,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 235b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F235B.jpg ספריא] (235ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n470/mode/1up?view=theater ישעיהו מא,י2–מב,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 236a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F236A.jpg ספריא] (236א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n471/mode/1up?view=theater ישעיהו מב,ז2–מג,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 236b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F236B.jpg ספריא] (236ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n472/mode/1up?view=theater ישעיהו מג,ט2–מד,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 237a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F237A.jpg ספריא] (237א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n473/mode/1up?view=theater ישעיהו מד,יא2–מה,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 237b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F237B.jpg ספריא] (237ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n474/mode/1up?view=theater ישעיהו מה,ז2–מו,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 238a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F238A.jpg ספריא] (238א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n475/mode/1up?view=theater ישעיהו מו,ו2–מח,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 238b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F238B.jpg ספריא] (238ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n476/mode/1up?view=theater ישעיהו מח,א2–מט,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 239a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F239A.jpg ספריא] (239א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n477/mode/1up?view=theater ישעיהו מט,ו2–נ,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 239b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F239B.jpg ספריא] (239ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n478/mode/1up?view=theater ישעיהו נ,ב2–נא,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 240a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F240A.jpg ספריא] (240א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n479/mode/1up?view=theater ישעיהו נא,יב2–נב,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 240b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F240B.jpg ספריא] (240ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n480/mode/1up?view=theater ישעיהו נב,יב2–נד,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 241a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F241A.jpg ספריא] (241א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n481/mode/1up?view=theater ישעיהו נד,י2–נו,ד] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 241b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F241B.jpg ספריא] (241ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n482/mode/1up?view=theater ישעיהו נו,ה–נז,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 242a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F242A.jpg ספריא] (242א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n483/mode/1up?view=theater ישעיהו נז,יט2–נט,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 242b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F242B.jpg ספריא] (242ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n484/mode/1up?view=theater ישעיהו נט,ז2–ס,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 243a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F243A.jpg ספריא] (243א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n485/mode/1up?view=theater ישעיהו ס,יב2–סב,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 243b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F243B.jpg ספריא] (243ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n486/mode/1up?view=theater ישעיהו סב,א2–סג,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 244a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F244A.jpg ספריא] (244א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n487/mode/1up?view=theater ישעיהו סג,טז2–סה,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 244b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F244B.jpg ספריא] (244ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n488/mode/1up?view=theater ישעיהו סה,יב2–סו,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 245a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F245A.jpg ספריא] (245א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n489/mode/1up?view=theater '''ישעיהו''' סו,י2–כד; ירמיהו א,א–ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 245b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F245B.jpg ספריא] (245ב) }} ==ספר ירמיהו== רוב '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר ירמיהו|ספר ירמיהו]]''' קיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר ירמיהו|כתר ארם צובה]], חוץ מקטע אחד שאינו שלם ('''כט,ט–לב,כה'''); המקרא החסר מבוסס על כתי"ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n489/mode/1up?view=theater ישעיהו סו,י2–כד; '''ירמיהו''' א,א–ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 245b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F245B.jpg ספריא] (245ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n490/mode/1up?view=theater ירמיהו א,ז2–ב,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 246a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F246A.jpg ספריא] (246א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n491/mode/1up?view=theater ירמיהו ב,יא2–לז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 246b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F246B.jpg ספריא] (246ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n492/mode/1up?view=theater ירמיהו ב,לז2–ג,כא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 247a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F247A.jpg ספריא] (247א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n493/mode/1up?view=theater ירמיהו ג,כא2–ד,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 247b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F247B.jpg ספריא] (247ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n494/mode/1up?view=theater ירמיהו ד,כ2–ה,טו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 248a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F248A.jpg ספריא] (248א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n495/mode/1up?view=theater ירמיהו ה,טו2–ו,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 248b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F248B.jpg ספריא] (248ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n496/mode/1up?view=theater ירמיהו ו,ט2–ז,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 249a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F249A.jpg ספריא] (249א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n497/mode/1up?view=theater ירמיהו ז,ד2–כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 249b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F249B.jpg ספריא] (249ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n498/mode/1up?view=theater ירמיהו ז,כד2–ח,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 250a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F250A.jpg ספריא] (250א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n499/mode/1up?view=theater ירמיהו ח,ט2–ט,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 250b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F250B.jpg ספריא] (250ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n500/mode/1up?view=theater ירמיהו ט,ט2–י,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 251a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F251A.jpg ספריא] (251א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n501/mode/1up?view=theater ירמיהו י,ט2–יא,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 251b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F251B.jpg ספריא] (251ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n502/mode/1up?view=theater ירמיהו יא,ח2–יב,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 252a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F252A.jpg ספריא] (252א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n503/mode/1up?view=theater ירמיהו יב,ו2–יג,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 252b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F252B.jpg ספריא] (252ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n504/mode/1up?view=theater ירמיהו יג,יג2–יד,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 253a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F253A.jpg ספריא] (253א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n505/mode/1up?view=theater ירמיהו יד,יג2–טו,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 253b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F253B.jpg ספריא] (253ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n506/mode/1up?view=theater ירמיהו טו,יא2–טז,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 254a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F254A.jpg ספריא] (254א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n507/mode/1up?view=theater ירמיהו טז,יא2–יז,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 254b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F254B.jpg ספריא] (254ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n508/mode/1up?view=theater ירמיהו יז,יג2–יח,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 255a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F255A.jpg ספריא] (255א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n509/mode/1up?view=theater ירמיהו יח,י2–יט,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 255b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F255B.jpg ספריא] (255ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n510/mode/1up?view=theater ירמיהו יט,ח2–כ,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 256a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F256A.jpg ספריא] (256א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n511/mode/1up?view=theater ירמיהו כ,יב2–כב,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 256b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F256B.jpg ספריא] (256ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n512/mode/1up?view=theater ירמיהו כב,ב2–כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 257a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F257A.jpg ספריא] (257א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n513/mode/1up?view=theater ירמיהו כב,כה2–כג,טו] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 257b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F257B.jpg ספריא] (257ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n514/mode/1up?view=theater ירמיהו כג,טז–לט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 258a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F258A.jpg ספריא] (258א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n515/mode/1up?view=theater ירמיהו כג,לט2–כה,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 258b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F258B.jpg ספריא] (258ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n516/mode/1up?view=theater ירמיהו כה,ו2–כז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 259a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F259A.jpg ספריא] (259א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n517/mode/1up?view=theater ירמיהו כה,כז2–כו,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 259b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F259B.jpg ספריא] (259ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n518/mode/1up?view=theater ירמיהו כו,יא2–כז,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 260a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F260A.jpg ספריא] (260א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n519/mode/1up?view=theater ירמיהו כז,ז2–כח,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 260b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F260B.jpg ספריא] (260ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n520/mode/1up?view=theater ירמיהו כח,ד2–כט,ז] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 261a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F261A.jpg ספריא] (261א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n521/mode/1up?view=theater ירמיהו כט,ח–כו] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 261b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F261B.jpg ספריא] (261ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n522/mode/1up?view=theater ירמיהו כט,כז–ל,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 262a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F262A.jpg ספריא] (262א)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n523/mode/1up?view=theater ירמיהו ל,כ2–לא,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 262b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F262B.jpg ספריא] (262ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n524/mode/1up?view=theater ירמיהו לא,כ2–לב,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 263a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F263A.jpg ספריא] (263א)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n525/mode/1up?view=theater ירמיהו לב,ג2–כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 263b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F263B.jpg ספריא] (263ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n526/mode/1up?view=theater ירמיהו לב,כד2–לג,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 264a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F264A.jpg ספריא] (264א)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n527/mode/1up?view=theater ירמיהו לג,ד2–כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 264b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F264B.jpg ספריא] (264ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n528/mode/1up?view=theater ירמיהו לג,כו2–לד,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 265a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F265A.jpg ספריא] (265א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n529/mode/1up?view=theater ירמיהו לד,יח2–לה,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 265b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F265B.jpg ספריא] (265ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n530/mode/1up?view=theater ירמיהו לה,טז2–לו,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 266a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F266A.jpg ספריא] (266א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n531/mode/1up?view=theater ירמיהו לו,יז2–לז,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 266b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F266B.jpg ספריא] (266ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n532/mode/1up?view=theater ירמיהו לז,ד2–לח,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 267a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F267A.jpg ספריא] (267א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n533/mode/1up?view=theater ירמיהו לח,ד2–כג] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 267b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F267B.jpg ספריא] (267ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n534/mode/1up?view=theater ירמיהו לח,כד–לט,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 268a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F268A.jpg ספריא] (268א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n535/mode/1up?view=theater ירמיהו לט,יז2–מ,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 268b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F268B.jpg ספריא] (268ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n536/mode/1up?view=theater ירמיהו מ,טז2–מא,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 269a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F269A.jpg ספריא] (269א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n537/mode/1up?view=theater ירמיהו מא,יז2–מב,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 269b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F269B.jpg ספריא] (269ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n538/mode/1up?view=theater ירמיהו מב,יח2–מד,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 270a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F270A.jpg ספריא] (270א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n539/mode/1up?view=theater ירמיהו מד,ג2–כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 270b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F270B.jpg ספריא] (270ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n540/mode/1up?view=theater ירמיהו מד,כ2–מו,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 271a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F271A.jpg ספריא] (271א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n541/mode/1up?view=theater ירמיהו מו,ב2–כח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 271b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F271B.jpg ספריא] (271ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n542/mode/1up?view=theater ירמיהו מו,כח2–מח,כב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 272a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F272A.jpg ספריא] (272א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n543/mode/1up?view=theater ירמיהו מח,כב2–מט,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 272b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F272B.jpg ספריא] (272ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n544/mode/1up?view=theater ירמיהו מט,ג2–כט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 273a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F273A.jpg ספריא] (273א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n545/mode/1up?view=theater ירמיהו מט,כט2–נ,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 273b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F273B.jpg ספריא] (273ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n546/mode/1up?view=theater ירמיהו נ,יג2–לט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 274a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F274A.jpg ספריא] (274א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n547/mode/1up?view=theater ירמיהו נ,לט2–נא,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 274b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F274B.jpg ספריא] (274ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n548/mode/1up?view=theater ירמיהו נא,יט2–מו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 275a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F275A.jpg ספריא] (275א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n549/mode/1up?view=theater ירמיהו נא,מו2–נב,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 275b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F275B.jpg ספריא] (275ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n550/mode/1up?view=theater ירמיהו נב,ו2–כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 276a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F276A.jpg ספריא] (276א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n551/mode/1up?view=theater '''ירמיהו''' נב,כו2–לד; יחזקאל א,א–טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 276b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F276B.jpg ספריא] (276ב) }} ==ספר יחזקאל== '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר יחזקאל|ספר יחזקאל]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר יחזקאל|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי"ל נבדק מולו במקומות רבים. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n551/mode/1up?view=theater ירמיהו נב,כו2–לד; '''יחזקאל''' א,א–טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 276b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F276B.jpg ספריא] (276ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n552/mode/1up?view=theater יחזקאל א,טז2–ג,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 277a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F277A.jpg ספריא] (277א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n553/mode/1up?view=theater יחזקאל ג,ג2–כז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 277b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F277B.jpg ספריא] (277ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n554/mode/1up?view=theater יחזקאל ג,כז2–ה,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 278a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F278A.jpg ספריא] (278א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n555/mode/1up?view=theater יחזקאל ה,ה2–ו,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 278b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F278B.jpg ספריא] (278ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n556/mode/1up?view=theater יחזקאל ו,ט2–ז,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 279a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F279A.jpg ספריא] (279א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n557/mode/1up?view=theater יחזקאל ז,כ2–ח,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 279b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F279B.jpg ספריא] (279ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n558/mode/1up?view=theater יחזקאל ח,טז2–י,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 280a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F280A.jpg ספריא] (280א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n559/mode/1up?view=theater יחזקאל י,ז2–יא,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 280b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F280B.jpg ספריא] (280ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n560/mode/1up?view=theater יחזקאל יא,י2–יב,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 281a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F281A.jpg ספריא] (281א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n561/mode/1up?view=theater יחזקאל יב,ח2–יג,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 281b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F281B.jpg ספריא] (281ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n562/mode/1up?view=theater יחזקאל יג,ז2–יד,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 282a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F282A.jpg ספריא] (282א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n563/mode/1up?view=theater יחזקאל יד,ד2–כג] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 282b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F282B.jpg ספריא] (282ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n564/mode/1up?view=theater יחזקאל טו,א–טז,כ] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 283a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F283A.jpg ספריא] (283א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n565/mode/1up?view=theater יחזקאל טז,כא–מז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 283b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F283B.jpg ספריא] (283ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n566/mode/1up?view=theater יחזקאל טז,מז2–יז,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 284a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F284A.jpg ספריא] (284א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n567/mode/1up?view=theater יחזקאל יז,ט2–יח,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 284b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F284B.jpg ספריא] (284ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n568/mode/1up?view=theater יחזקאל יח,ח2–לא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 285a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F285A.jpg ספריא] (285א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n569/mode/1up?view=theater יחזקאל יח,לא2–כ,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 285b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F285B.jpg ספריא] (285ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n570/mode/1up?view=theater יחזקאל כ,יא2–לב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 286a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F286A.jpg ספריא] (286א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n571/mode/1up?view=theater יחזקאל כ,לב2–כא,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 286b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F286B.jpg ספריא] (286ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n572/mode/1up?view=theater יחזקאל כא,י2–לג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 287a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F287A.jpg ספריא] (287א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n573/mode/1up?view=theater יחזקאל כא,לג2–כב,כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 287b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F287B.jpg ספריא] (287ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n574/mode/1up?view=theater יחזקאל כב,כה2–כג,כא] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 288a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F288A.jpg ספריא] (288א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n575/mode/1up?view=theater יחזקאל כג,כב–מו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 288b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F288B.jpg ספריא] (288ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n576/mode/1up?view=theater יחזקאל כג,מו2–כד,כב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 289a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F289A.jpg ספריא] (289א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n577/mode/1up?view=theater יחזקאל כד,כג–כו,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 289b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F289B.jpg ספריא] (289ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n578/mode/1up?view=theater יחזקאל כו,ב2–כז,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 290a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F290A.jpg ספריא] (290א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n579/mode/1up?view=theater יחזקאל כז,ז2–לה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 290b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F290B.jpg ספריא] (290ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n580/mode/1up?view=theater יחזקאל כז,לה2–כח,כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 291a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F291A.jpg ספריא] (291א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n581/mode/1up?view=theater יחזקאל כח,כה2–כט,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 291b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F291B.jpg ספריא] (291ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n582/mode/1up?view=theater יחזקאל כט,יט2–ל,כג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 292a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F292A.jpg ספריא] (292א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n583/mode/1up?view=theater יחזקאל ל,כג2–לא,יח] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 292b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F292B.jpg ספריא] (292ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n584/mode/1up?view=theater יחזקאל לב,א–כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 293a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F293A.jpg ספריא] (293א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n585/mode/1up?view=theater יחזקאל לב,כה2–לג,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 293b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F293B.jpg ספריא] (293ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n586/mode/1up?view=theater יחזקאל לג,יג2–לד,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 294a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F294A.jpg ספריא] (294א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n587/mode/1up?view=theater יחזקאל לד,ד2–כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 294b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F294B.jpg ספריא] (294ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n588/mode/1up?view=theater יחזקאל לד,כו2–לו,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 295a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F295A.jpg ספריא] (295א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n589/mode/1up?view=theater יחזקאל לו,ד2–כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 295b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F295B.jpg ספריא] (295ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n590/mode/1up?view=theater יחזקאל לו,כו2–לז,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 296a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F296A.jpg ספריא] (296א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n591/mode/1up?view=theater יחזקאל לז,יב2–לח,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 296b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F296B.jpg ספריא] (296ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n592/mode/1up?view=theater יחזקאל לח,ה2–לט,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 297a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F297A.jpg ספריא] (297א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n593/mode/1up?view=theater יחזקאל לט,א2–כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 297b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F297B.jpg ספריא] (297ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n594/mode/1up?view=theater יחזקאל לט,כד2–מ,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 298a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F298A.jpg ספריא] (298א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n595/mode/1up?view=theater יחזקאל מ,טז2–מא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 298b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F298B.jpg ספריא] (298ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n596/mode/1up?view=theater יחזקאל מ,מא2–מא,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 299a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F299A.jpg ספריא] (299א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n597/mode/1up?view=theater יחזקאל מא,יב2–מב,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 299b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F299B.jpg ספריא] (299ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n598/mode/1up?view=theater יחזקאל מב,יא2–מג,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 300a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F300A.jpg ספריא] (300א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n599/mode/1up?view=theater יחזקאל מג,יא2–מד,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 300b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F300B.jpg ספריא] (300ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n600/mode/1up?view=theater יחזקאל מד,ה2–כז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 301a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F301A.jpg ספריא] (301א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n601/mode/1up?view=theater יחזקאל מד,כז2–מה,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 301b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F301B.jpg ספריא] (301ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n602/mode/1up?view=theater יחזקאל מה,יז2–מו,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 302a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F302A.jpg ספריא] (302א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n603/mode/1up?view=theater יחזקאל מו,יד2–מז,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 302b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F302B.jpg ספריא] (302ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n604/mode/1up?view=theater יחזקאל מז,יב2–מח,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 303a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F303A.jpg ספריא] (303א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n605/mode/1up?view=theater יחזקאל מח,יא2–לב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 303b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F303B.jpg ספריא] (303ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n606/mode/1up?view=theater '''יחזקאל''' מח,לב2–לה; הושע א,א–ב,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 304a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F304A.jpg ספריא] (304א) }} ==ספר תרי עשר== רוב '''[[מקרא על פי המסורה/נביאים#ספר תרי עשר|ספר תרי עשר]]''' קיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תרי|כתר ארם צובה]], חוץ משני קטעים ('''עמוס ח,יג–מיכה ה,א'''; '''צפניה ג,כ–זכריה ט,יז'''); המקרא החסר מבוסס על כתי"ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n606/mode/1up?view=theater יחזקאל מח,לב2–לה; '''הושע''' א,א–ב,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 304a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F304A.jpg ספריא] (304א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n607/mode/1up?view=theater הושע ב,י2–ד,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 304b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F304B.jpg ספריא] (304ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n608/mode/1up?view=theater הושע ד,ד2–ה,טו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 305a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F305A.jpg ספריא] (305א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n609/mode/1up?view=theater הושע ה,טו2–ח,ה] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 305b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F305B.jpg ספריא] (305ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n610/mode/1up?view=theater הושע ח,ו–י,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 306a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F306A.jpg ספריא] (306א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n611/mode/1up?view=theater הושע י,ג2–יב,ד] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 306b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F306B.jpg ספריא] (306ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n612/mode/1up?view=theater הושע יב,ה–יד,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 307a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F307A.jpg ספריא] (307א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n613/mode/1up?view=theater '''הושע''' יד,ו2–י; '''יואל''' א,א–ב,ג] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 307b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F307B.jpg ספריא] (307ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n614/mode/1up?view=theater יואל ב,ד–ג,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 308a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F308A.jpg ספריא] (308א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n615/mode/1up?view=theater '''יואל''' ג,א2–ד,כא] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 308b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F308B.jpg ספריא] (308ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n616/mode/1up?view=theater '''עמוס''' א,א–ב,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 309a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F309A.jpg ספריא] (309א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n617/mode/1up?view=theater עמוס ב,ז2–ד,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 309b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F309B.jpg ספריא] (309ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n618/mode/1up?view=theater עמוס ד,א2–ה,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 310a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F310A.jpg ספריא] (310א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n619/mode/1up?view=theater עמוס ה,יא2–ו,י] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 310b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F310B.jpg ספריא] (310ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n620/mode/1up?view=theater עמוס ו,יא–ח,ג] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 311a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F311A.jpg ספריא] (311א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n621/mode/1up?view=theater עמוס ח,ד–ט,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 311b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F311B.jpg ספריא] (311ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n622/mode/1up?view=theater '''עמוס''' ט,יב2–טו; '''עֹבדיה''' א,א–כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 312a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F312A.jpg ספריא] (312א)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n623/mode/1up?view=theater '''עֹבדיה''' א,כ2–כא; '''יונה''' א,א–ב,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 312b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F312B.jpg ספריא] (312ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n624/mode/1up?view=theater יונה ב,ז2–ד,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 313a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F313A.jpg ספריא] (313א)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n625/mode/1up?view=theater '''יונה''' ד,יא2–יא; '''מיכה''' א,א–ב,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 313b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F313B.jpg ספריא] (313ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n626/mode/1up?view=theater מיכה ב,ז2–ד,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 314a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F314A.jpg ספריא] (314א)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n627/mode/1up?view=theater מיכה ד,ד2–ה,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 314b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F314B.jpg ספריא] (314ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n628/mode/1up?view=theater מיכה ה,יד2–ז,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 315a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F315A.jpg ספריא] (315א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n629/mode/1up?view=theater '''מיכה''' ז,י2–כ; '''נחום''' א,א–ב,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 315b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F315B.jpg ספריא] (315ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n630/mode/1up?view=theater נחום ב,ג2–ג,טו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 316a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F316A.jpg ספריא] (316א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n631/mode/1up?view=theater '''נחום''' ג,טו2–יט; '''חבקוק''' א,א–ב,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 316b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F316B.jpg ספריא] (316ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n632/mode/1up?view=theater חבקוק ב,ה2–ג,יב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 317a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F317A.jpg ספריא] (317א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n633/mode/1up?view=theater '''חבקוק''' ג,יג–יט; '''צפניה''' א,א–טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 317b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F317B.jpg ספריא] (317ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n634/mode/1up?view=theater צפניה א,טז2–ג,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 318a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F318A.jpg ספריא] (318א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n635/mode/1up?view=theater '''צפניה''' ג,ו2–כ; '''חגי''' א,א–ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 318b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F318B.jpg ספריא] (318ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n636/mode/1up?view=theater חגי א,ח2–ב,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 319a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F319A.jpg ספריא] (319א)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n637/mode/1up?view=theater '''חגי''' ב,יב2–כג; '''זכריה''' א,א–ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 319b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F319B.jpg ספריא] (319ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n638/mode/1up?view=theater זכריה א,ז2–ב,טו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 320a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F320A.jpg ספריא] (320א)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n639/mode/1up?view=theater זכריה ב,טו2–ד,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 320b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F320B.jpg ספריא] (320ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n640/mode/1up?view=theater זכריה ד,יא2–ו,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 321a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F321A.jpg ספריא] (321א)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n641/mode/1up?view=theater זכריה ו,ט2–ח,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 321b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F321B.jpg ספריא] (321ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n642/mode/1up?view=theater זכריה ח,ב2–כא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 322a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F322A.jpg ספריא] (322א)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n643/mode/1up?view=theater זכריה ח,כא2–י,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 322b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F322B.jpg ספריא] (322ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n644/mode/1up?view=theater זכריה י,ג2–יא,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 323a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F323A.jpg ספריא] (323א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n645/mode/1up?view=theater זכריה יא,יד2–יג,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 323b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F323B.jpg ספריא] (323ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n646/mode/1up?view=theater זכריה יג,ב2–יד,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 324a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F324A.jpg ספריא] (324א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n647/mode/1up?view=theater '''זכריה''' יד,יב2–כא; '''מלאכי''' א,א–ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 324b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F324B.jpg ספריא] (324ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n648/mode/1up?view=theater מלאכי א,ט2–ב,טו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 325a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F325A.jpg ספריא] (325א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n649/mode/1up?view=theater מלאכי ב,טו2–ג,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 325b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F325B.jpg ספריא] (325ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n650/mode/1up?view=theater '''מלאכי''' ג,יז2–כד; מסורה לסוף הנביאים] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 326a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F326A.jpg ספריא] (326א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n651/mode/1up?view=theater מסורה לסוף הנביאים] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 326b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F326B.jpg ספריא] (326ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n652/mode/1up?view=theater מסורה לסוף הנביאים] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 327a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F327A.jpg ספריא] (327א) }} ==ספר דברי הימים== '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דברי הימים|ספר דברי הימים]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר דברי הימים|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי"ל נבדק מולו במקומות רבים. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n653/mode/1up?view=theater '''דה"א''' א,א–מא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 327b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F327B.jpg ספריא] (327ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n654/mode/1up?view=theater דה"א א,מא2–ב,כג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 328a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F328A.jpg ספריא] (328א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n655/mode/1up?view=theater דה"א ב,כג2–ג,א] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 328b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F328B.jpg ספריא] (328ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n656/mode/1up?view=theater דה"א ג,ב–ד,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 329a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F329A.jpg ספריא] (329א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n657/mode/1up?view=theater דה"א ד,יב2–מא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 329b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F329B.jpg ספריא] (329ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n658/mode/1up?view=theater דה"א ד,מא2–ה,כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 330a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F330A.jpg ספריא] (330א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n659/mode/1up?view=theater דה"א ה,כד2–ו,יז] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 330b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F330B.jpg ספריא] (330ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n660/mode/1up?view=theater דה"א ו,יח–נא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 331a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F331A.jpg ספריא] (331א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n661/mode/1up?view=theater דה"א ו,נא2–ז,ט] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 331b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F331B.jpg ספריא] (331ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n662/mode/1up?view=theater דה"א ז,י–ח,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 332a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F332A.jpg ספריא] (332א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n663/mode/1up?view=theater דה"א ח,ד2–ט,ג] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 332b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F332B.jpg ספריא] (332ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n664/mode/1up?view=theater דה"א ט,ד–לג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 333a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F333A.jpg ספריא] (333א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n665/mode/1up?view=theater דה"א ט,לג2–י,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 333b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F333B.jpg ספריא] (333ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n666/mode/1up?view=theater דה"א י,יד2–יא,כא] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 334a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F334A.jpg ספריא] (334א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n667/mode/1up?view=theater דה"א יא,כב–יב,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 334b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F334B.jpg ספריא] (334ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n668/mode/1up?view=theater דה"א יב,ו2–לא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 335a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F335A.jpg ספריא] (335א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n669/mode/1up?view=theater דה"א יב,לא2–יג,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 335b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F335B.jpg ספריא] (335ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n670/mode/1up?view=theater דה"א יג,י2–טו,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 336a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F336A.jpg ספריא] (336א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n671/mode/1up?view=theater דה"א טו,ז2–כט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 336b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F336B.jpg ספריא] (336ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n672/mode/1up?view=theater דה"א טו,כט2–טז,לה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 337a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F337A.jpg ספריא] (337א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n673/mode/1up?view=theater דה"א טז,לה2–יז,יד] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 337b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F337B.jpg ספריא] (337ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n674/mode/1up?view=theater דה"א יז,טו–יח,ט] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 338a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F338A.jpg ספריא] (338א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n675/mode/1up?view=theater דה"א יח,י–יט,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 338b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F338B.jpg ספריא] (338ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n676/mode/1up?view=theater דה"א יט,יג2–כא,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 339a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F339A.jpg ספריא] (339א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n677/mode/1up?view=theater דה"א כא,ה2–כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 339b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F339B.jpg ספריא] (339ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n678/mode/1up?view=theater דה"א כא,כו2–כב,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 340a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F340A.jpg ספריא] (340א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n679/mode/1up?view=theater דה"א כב,יט2–כג,כח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 340b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F340B.jpg ספריא] (340ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n680/mode/1up?view=theater דה"א כג,כח2–כד,כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 341a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F341A.jpg ספריא] (341א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n681/mode/1up?view=theater דה"א כד,כו2–כה,כג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 341b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F341B.jpg ספריא] (341ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n682/mode/1up?view=theater דה"א כה,כג2–כו,כא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 342a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F342A.jpg ספריא] (342א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n683/mode/1up?view=theater דה"א כו,כא2–כז,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 342b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F342B.jpg ספריא] (342ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n684/mode/1up?view=theater דה"א כז,י2–לד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 343a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F343A.jpg ספריא] (343א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n685/mode/1up?view=theater דה"א כז,לד2–כח,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 343b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F343B.jpg ספריא] (343ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n686/mode/1up?view=theater דה"א כח,יח2–כט,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 344a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F344A.jpg ספריא] (344א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n687/mode/1up?view=theater '''דה"א''' כט,יז2–ל; '''דה"ב''' א,א–ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 344b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F344B.jpg ספריא] (344ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n688/mode/1up?view=theater דה"ב א,ז2–ב,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 345a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F345A.jpg ספריא] (345א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n689/mode/1up?view=theater דה"ב ב,ז2–ג,ח] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 345b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F345B.jpg ספריא] (345ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n690/mode/1up?view=theater דה"ב ג,ט–ד,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 346a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F346A.jpg ספריא] (346א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n691/mode/1up?view=theater דה"ב ד,יא2–ה,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 346b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F346B.jpg ספריא] (346ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n692/mode/1up?view=theater דה"ב ה,י2–ו,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 347a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F347A.jpg ספריא] (347א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n693/mode/1up?view=theater דה"ב ו,טז2–לב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 347b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F347B.jpg ספריא] (347ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n694/mode/1up?view=theater דה"ב ו,לב2–ז,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 348a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F348A.jpg ספריא] (348א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n695/mode/1up?view=theater דה"ב ז,ז2–ח,ד] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 348b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F348B.jpg ספריא] (348ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n696/mode/1up?view=theater דה"ב ח,ה–ט,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 349a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F349A.jpg ספריא] (349א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n697/mode/1up?view=theater דה"ב ט,ה2–כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 349b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F349B.jpg ספריא] (349ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n698/mode/1up?view=theater דה"ב ט,כד2–י,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 350a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F350A.jpg ספריא] (350א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n699/mode/1up?view=theater דה"ב י,יד2–יא,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 350b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F350B.jpg ספריא] (350ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n700/mode/1up?view=theater דה"ב יא,יז2–יב,טו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 351a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F351A.jpg ספריא] (351א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n701/mode/1up?view=theater דה"ב יב,טו2–יג,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 351b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F351B.jpg ספריא] (351ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n702/mode/1up?view=theater דה"ב יג,יח2–טו,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 352a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F352A.jpg ספריא] (352א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n703/mode/1up?view=theater דה"ב טו,ב2–טז,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 352b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F352B.jpg ספריא] (352ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n704/mode/1up?view=theater דה"ב טז,ו2–יז,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 353a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F353A.jpg ספריא] (353א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n705/mode/1up?view=theater דה"ב יז,יג2–יח,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 353b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F353B.jpg ספריא] (353ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n706/mode/1up?view=theater דה"ב יח,טז2–יט,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 354a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F354A.jpg ספריא] (354א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n707/mode/1up?view=theater דה"ב יט,ג2–כ,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 354b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F354B.jpg ספריא] (354ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n708/mode/1up?view=theater דה"ב כ,יג2–לג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 355a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F355A.jpg ספריא] (355א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n709/mode/1up?view=theater דה"ב כ,לג2–כא,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 355b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F355B.jpg ספריא] (355ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n710/mode/1up?view=theater דה"ב כא,יח2–כג,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 356a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F356A.jpg ספריא] (356א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n711/mode/1up?view=theater דה"ב כג,ב2–כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 356b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F356B.jpg ספריא] (356ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n712/mode/1up?view=theater דה"ב כג,כ2–כד,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 357a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F357A.jpg ספריא] (357א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n713/mode/1up?view=theater דה"ב כד,כ2–כה,י] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 357b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F357B.jpg ספריא] (357ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n714/mode/1up?view=theater דה"ב כה,יא–כח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 358a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F358A.jpg ספריא] (358א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n715/mode/1up?view=theater דה"ב כה,כח2–כו,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 358b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F358B.jpg ספריא] (358ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n716/mode/1up?view=theater דה"ב כו,יט2–כח,ז] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 359a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F359A.jpg ספריא] (359א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n717/mode/1up?view=theater דה"ב כח,ח–כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 359b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F359B.jpg ספריא] (359ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n718/mode/1up?view=theater דה"ב כח,כה2–כט,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 360a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F360A.jpg ספריא] (360א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n719/mode/1up?view=theater דה"ב כט,יט2–ל,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 360b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F360B.jpg ספריא] (360ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n720/mode/1up?view=theater דה"ב ל,ג2–כג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 361a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F361A.jpg ספריא] (361א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n721/mode/1up?view=theater דה"ב ל,כג2–לא,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 361b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F361B.jpg ספריא] (361ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n722/mode/1up?view=theater דה"ב לא,יד2–לב,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 362a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F362A.jpg ספריא] (362א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n723/mode/1up?view=theater דה"ב לב,יג2–לב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 362b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F362B.jpg ספריא] (362ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n724/mode/1up?view=theater דה"ב לב,לג–לג,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 363a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F363A.jpg ספריא] (363א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n725/mode/1up?view=theater דה"ב לג,כ2–לד,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 363b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F363B.jpg ספריא] (363ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n726/mode/1up?view=theater דה"ב לד,יד2–לא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 364a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F364A.jpg ספריא] (364א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n727/mode/1up?view=theater דה"ב לד,לא2–לה,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 364b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F364B.jpg ספריא] (364ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n728/mode/1up?view=theater דה"ב לה,טז2–לו,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 365a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F365A.jpg ספריא] (365א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n729/mode/1up?view=theater '''דה"ב''' לו,ח2–כג] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 365b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F365B.jpg ספריא] (365ב) }} ==ספר תהלים== רוב '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|ספר תהלים]]''' קיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר תהלים|כתר ארם צובה]], חוץ מקטע אחד ('''טו,א–כה,א'''); המקרא החסר מבוסס על כתי"ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n730/mode/1up?view=theater '''תהלים''' א,א–ה,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 366a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F366A.jpg ספריא] (366א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n731/mode/1up?view=theater תהלים ה,ה2–ח,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 366b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F366B.jpg ספריא] (366ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n732/mode/1up?view=theater תהלים ח,ה2–י,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 367a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F367A.jpg ספריא] (367א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n733/mode/1up?view=theater תהלים י,יז2–טו,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 367b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F367B.jpg ספריא] (367ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n734/mode/1up?view=theater תהלים טו,ג2–יח,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 368a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F368A.jpg ספריא] (368א)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n735/mode/1up?view=theater תהלים יח,ז2–יט,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 368b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F368B.jpg ספריא] (368ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n736/mode/1up?view=theater תהלים יט,ב2–כב,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 369a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F369A.jpg ספריא] (369א)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n737/mode/1up?view=theater תהלים כב,ד2–כד,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 369b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F369B.jpg ספריא] (369ב)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n738/mode/1up?view=theater תהלים כד,ז2–כז,ה] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 370a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F370A.jpg ספריא] (370א)* #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n739/mode/1up?view=theater תהלים כז,ו–ל,יא] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 370b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F370B.jpg ספריא] (370ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n740/mode/1up?view=theater תהלים ל,יב–לב,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 371a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F371A.jpg ספריא] (371א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n741/mode/1up?view=theater תהלים לב,י2–לד,כג] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 371b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F371B.jpg ספריא] (371ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n742/mode/1up?view=theater תהלים לה,א–לו,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 372a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F372A.jpg ספריא] (372א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n743/mode/1up?view=theater תהלים לו,יג2–לח,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 372b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F372B.jpg ספריא] (372ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n744/mode/1up?view=theater תהלים לח,ה2–מ,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 373a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F373A.jpg ספריא] (373א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n745/mode/1up?view=theater תהלים מ,ז2–מב,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 373b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F373B.jpg ספריא] (373ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n746/mode/1up?view=theater תהלים מב,ז2–מד,כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 374a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F374A.jpg ספריא] (374א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n747/mode/1up?view=theater תהלים מד,כו2–מז,ה] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 374b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F374B.jpg ספריא] (374ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n748/mode/1up?view=theater תהלים מז,ו–מט,כא] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 375a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F375A.jpg ספריא] (375א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n749/mode/1up?view=theater תהלים נ,א–נא,כא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 375b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F375B.jpg ספריא] (375ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n750/mode/1up?view=theater תהלים נא,כא2–נה,יא] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 376a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F376A.jpg ספריא] (376א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n751/mode/1up?view=theater תהלים נה,יב–נז,יא] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 376b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F376B.jpg ספריא] (376ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n752/mode/1up?view=theater תהלים נז,יב–ס,ו] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 377a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F377A.jpg ספריא] (377א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n753/mode/1up?view=theater תהלים ס,ז–סג,ח] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 377b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F377B.jpg ספריא] (377ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n754/mode/1up?view=theater תהלים סג,ט–סו,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 378a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F378A.jpg ספריא] (378א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n755/mode/1up?view=theater תהלים סו,י2–סח,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 378b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F378B.jpg ספריא] (378ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n756/mode/1up?view=theater תהלים סח,כ2–סט,כא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 379a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F379A.jpg ספריא] (379א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n757/mode/1up?view=theater תהלים סט,כא2–עא,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 379b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F379B.jpg ספריא] (379ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n758/mode/1up?view=theater תהלים עא,יח2–עג,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 380a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F380A.jpg ספריא] (380א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n759/mode/1up?view=theater תהלים עג,יב2–עה,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 380b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F380B.jpg ספריא] (380ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n760/mode/1up?view=theater תהלים עה,ג2–עז,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 381a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F381A.jpg ספריא] (381א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n761/mode/1up?view=theater תהלים עז,יט2–עח,לו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 381b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F381B.jpg ספריא] (381ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n762/mode/1up?view=theater תהלים עח,לו2–עט,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 382a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F382A.jpg ספריא] (382א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n763/mode/1up?view=theater תהלים עט,ה2–פא,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 382b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F382B.jpg ספריא] (382ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n764/mode/1up?view=theater תהלים פא,יב2–פד,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 383a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F383A.jpg ספריא] (383א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n765/mode/1up?view=theater תהלים פד,יא2–פז,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 383b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F383B.jpg ספריא] (383ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n766/mode/1up?view=theater תהלים פז,ו2–פט,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 384a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F384A.jpg ספריא] (384א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n767/mode/1up?view=theater תהלים פט,יט2–צ,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 384b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F384B.jpg ספריא] (384ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n768/mode/1up?view=theater תהלים צ,ז2–צג,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 385a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F385A.jpg ספריא] (385א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n769/mode/1up?view=theater תהלים צג,ג2–צו,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 385b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F385B.jpg ספריא] (385ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n770/mode/1up?view=theater תהלים צו,ח2–צט,ח] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 386a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F386A.jpg ספריא] (386א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n771/mode/1up?view=theater תהלים צט,ט–קב,כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 386b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F386B.jpg ספריא] (386ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n772/mode/1up?view=theater תהלים קב,כד2–קד,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 387a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F387A.jpg ספריא] (387א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n773/mode/1up?view=theater תהלים קד,יד2–קה,כג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 387b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F387B.jpg ספריא] (387ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n774/mode/1up?view=theater תהלים קה,כג2–קו,כג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 388a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F388A.jpg ספריא] (388א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n775/mode/1up?view=theater תהלים קו,כג2–קז,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 388b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F388B.jpg ספריא] (388ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n776/mode/1up?view=theater תהלים קז,יח2–קט,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 389a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389A.jpg ספריא] (389א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n777/mode/1up?view=theater תהלים קט,ו2–קיא,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 389b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F389B.jpg ספריא] (389ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n778/mode/1up?view=theater תהלים קיא,ט2–קטו,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 390a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F390A.jpg ספריא] (390א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n779/mode/1up?view=theater תהלים קטו,טז2–קיח,כו] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 390b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F390B.jpg ספריא] (390ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n780/mode/1up?view=theater תהלים קיח,כז–קיט,מה] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 391a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F391A.jpg ספריא] (391א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n781/mode/1up?view=theater תהלים קיט,מו–צג] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 391b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F391B.jpg ספריא] (391ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n782/mode/1up?view=theater תהלים קיט,צד–קמא] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 392a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F392A.jpg ספריא] (392א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n783/mode/1up?view=theater תהלים קיט,קמב–קכא,ד] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 392b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F392B.jpg ספריא] (392ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n784/mode/1up?view=theater תהלים קכא,ה–קכו,ו] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 393a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F393A.jpg ספריא] (393א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n785/mode/1up?view=theater תהלים קכז,א–קלב,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 393b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F393B.jpg ספריא] (393ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n786/mode/1up?view=theater תהלים קלב,י2–קלו,ג] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 394a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F394A.jpg ספריא] (394א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n787/mode/1up?view=theater תהלים קלו,ד–קלט,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 394b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F394B.jpg ספריא] (394ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n788/mode/1up?view=theater תהלים קלט,ד2–קמא,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 395a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F395A.jpg ספריא] (395א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n789/mode/1up?view=theater תהלים קמא,ו2–קמד,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 395b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F395B.jpg ספריא] (395ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n790/mode/1up?view=theater תהלים קמד,יא2–קמז,ה] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 396a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F396A.jpg ספריא] (396א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n791/mode/1up?view=theater '''תהלים''' קמז,ו–קנ,ו] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 396b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F396B.jpg ספריא] (396ב) }} ==ספר איוב== '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר איוב|ספר איוב]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר איוב|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי"ל נבדק מולו במקומות רבים. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n792/mode/1up?view=theater '''איוב''' א,א–כא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 397a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F397A.jpg ספריא] (397א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n793/mode/1up?view=theater איוב א,כא2–ג,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 397b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F397B.jpg ספריא] (397ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n794/mode/1up?view=theater איוב ג,יד2–ה,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 398a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F398A.jpg ספריא] (398א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n795/mode/1up?view=theater איוב ה,ט2–ו,כח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 398b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F398B.jpg ספריא] (398ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n796/mode/1up?view=theater איוב ו,כח2–ח,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 399a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F399A.jpg ספריא] (399א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n797/mode/1up?view=theater איוב ח,יט2–י,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 399b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F399B.jpg ספריא] (399ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n798/mode/1up?view=theater איוב י,ה2–יב,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 400a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F400A.jpg ספריא] (400א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n799/mode/1up?view=theater איוב יב,ד2–יג,כא] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 400b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F400B.jpg ספריא] (400ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n800/mode/1up?view=theater איוב יג,כב–טו,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 401a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F401A.jpg ספריא] (401א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n801/mode/1up?view=theater איוב טו,יד2–טז,כב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 401b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F401B.jpg ספריא] (401ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n802/mode/1up?view=theater איוב טז,כב2–יט,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 402a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F402A.jpg ספריא] (402א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n803/mode/1up?view=theater איוב יט,ט2–כ,כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 402b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F402B.jpg ספריא] (402ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n804/mode/1up?view=theater איוב כ,כד2–כב,ב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 403a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F403A.jpg ספריא] (403א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n805/mode/1up?view=theater איוב כב,ג–כד,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 403b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F403B.jpg ספריא] (403ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n806/mode/1up?view=theater איוב כד,ד2–כז,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 404a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F404A.jpg ספריא] (404א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n807/mode/1up?view=theater איוב כז,ד2–כח,כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 404b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F404B.jpg ספריא] (404ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n808/mode/1up?view=theater איוב כח,כו2–ל,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 405a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F405A.jpg ספריא] (405א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n809/mode/1up?view=theater איוב ל,כ2–לא,לה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 405b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F405B.jpg ספריא] (405ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n810/mode/1up?view=theater איוב לא,לה2–לג,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 406a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F406A.jpg ספריא] (406א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n811/mode/1up?view=theater איוב לג,יא2–לד,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 406b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F406B.jpg ספריא] (406ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n812/mode/1up?view=theater איוב לד,כ2–לו,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 407a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F407A.jpg ספריא] (407א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n813/mode/1up?view=theater איוב לו,י2–לז,כב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 407b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F407B.jpg ספריא] (407ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n814/mode/1up?view=theater איוב לז,כב2–לט,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 408a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F408A.jpg ספריא] (408א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n815/mode/1up?view=theater איוב לט,ד2–מ,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 408b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F408B.jpg ספריא] (408ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n816/mode/1up?view=theater איוב מ,יט2–מב,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 409a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F409A.jpg ספריא] (409א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n817/mode/1up?view=theater '''איוב''' מב,ז2–יז; משלי א,א–יט] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 409b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F409B.jpg ספריא] (409ב) }} ==ספר משלי== '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר משלי|ספר משלי]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#ספר משלי|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי"ל נבדק מולו במקומות רבים. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n817/mode/1up?view=theater איוב מב,ז2–יז; '''משלי''' א,א–יט] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 409b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F409B.jpg ספריא] (409ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n818/mode/1up?view=theater משלי א,כ–ג,ד] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 410a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F410A.jpg ספריא] (410א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n819/mode/1up?view=theater משלי ג,ה–ד,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 410b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F410B.jpg ספריא] (410ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n820/mode/1up?view=theater משלי ד,ח2–ה,כג] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 411a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F411A.jpg ספריא] (411א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n821/mode/1up?view=theater משלי ו,א–ז,ב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 411b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F411B.jpg ספריא] (411ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n822/mode/1up?view=theater משלי ז,ג–ח,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 412a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F412A.jpg ספריא] (412א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n823/mode/1up?view=theater משלי ח,יח2–י,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 412b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F412B.jpg ספריא] (412ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n824/mode/1up?view=theater משלי י,ג2–יא,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 413a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F413A.jpg ספריא] (413א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n825/mode/1up?view=theater משלי יא,יב2–יב,כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 413b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F413B.jpg ספריא] (413ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n826/mode/1up?view=theater משלי יב,כד2–יד,טז] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 414a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F414A.jpg ספריא] (414א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n827/mode/1up?view=theater משלי יד,יז–טו,כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 414b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F414B.jpg ספריא] (414ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n828/mode/1up?view=theater משלי טו,כו2–יז,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 415a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F415A.jpg ספריא] (415א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n829/mode/1up?view=theater משלי יז,ב2–יח,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 415b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F415B.jpg ספריא] (415ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n830/mode/1up?view=theater משלי יח,טז2–כ,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 416a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F416A.jpg ספריא] (416א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n831/mode/1up?view=theater משלי כ,ז2–כא,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 416b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F416B.jpg ספריא] (416ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n832/mode/1up?view=theater משלי כא,יח2–כב,כט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 417a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F417A.jpg ספריא] (417א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n833/mode/1up?view=theater משלי כב,כט2–כד,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 417b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F417B.jpg ספריא] (417ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n834/mode/1up?view=theater משלי כד,ה2–כה,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 418a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F418A.jpg ספריא] (418א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n835/mode/1up?view=theater משלי כה,ח2–כו,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 418b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F418B.jpg ספריא] (418ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n836/mode/1up?view=theater משלי כו,יט2–כח,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 419a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F419A.jpg ספריא] (419א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n837/mode/1up?view=theater משלי כח,ב2–כט,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 419b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F419B.jpg ספריא] (419ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n838/mode/1up?view=theater משלי כט,יא2–ל,יז] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 420a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F420A.jpg ספריא] (420א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n839/mode/1up?view=theater משלי ל,יח–לא,כג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 420b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F420B.jpg ספריא] (420ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n840/mode/1up?view=theater '''משלי''' לא,כג2–לא; רות א,א–יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 421a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F421A.jpg ספריא] (421א) }} ==מגילת רות== '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת רות|מגילת רות]]''' קיים במלואו ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#מגילת רות|כתר ארם צובה]] ועליו מבוסס [[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]; אך כתי"ל נבדק מולו במקומות רבים. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n840/mode/1up?view=theater משלי לא,כג2–לא; '''רות''' א,א–יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 421a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F421A.jpg ספריא] (421א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n841/mode/1up?view=theater רות א,יז2–ב,יד] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 421b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F421B.jpg ספריא] (421ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n842/mode/1up?view=theater רות ב,טו–ג,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 422a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F422A.jpg ספריא] (422א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n843/mode/1up?view=theater רות ג,יג2–ד,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 422b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F422B.jpg ספריא] (422ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n844/mode/1up?view=theater '''רות''' ד,יג2–כב; שיר השירים א,א–ב,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 423a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F423A.jpg ספריא] (423א) }} ==מגילת שיר השירים== רוב '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת שיר השירים|שיר השירים]]''' מבוסס על כתי"ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]], חוץ מתחילת הספר עד "בְּנ֥וֹת צִיּ֖וֹן"" ([[שיר השירים ג/טעמים#ג יא|ג,יא]]) הקיים ב[[ויקיטקסט:מבוא למקרא על פי המסורה/מפתח לכתר ארם צובה#קטעים מהתורה וסוף ספר דברים מ"וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ" (כח,יז)|כתר ארם צובה]]. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n844/mode/1up?view=theater רות ד,יג2–כב; '''שיר השירים''' א,א–ב,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 423a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F423A.jpg ספריא] (423א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n845/mode/1up?view=theater שיר השירים ב,ה2–ד,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 423b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F423B.jpg ספריא] (423ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n846/mode/1up?view=theater שיר השירים ד,א2–ה,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 424a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F424A.jpg ספריא] (424א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n847/mode/1up?view=theater שיר השירים ה,יג2–ח,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 424b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F424B.jpg ספריא] (424ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n848/mode/1up?view=theater '''שיר השירים''' ח,א2–יד; קהלת א,א–יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 425a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F425A.jpg ספריא] (425א) }} ==מגילת קֹהלת== '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת קֹהלת|מגילת קֹהלת]]''' מבוססת על כתי"ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n848/mode/1up?view=theater שיר השירים ח,א2–יד; '''קהלת''' א,א–יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 425a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F425A.jpg ספריא] (425א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n849/mode/1up?view=theater קהלת א,יג2–ב,טז] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 425b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F425B.jpg ספריא] (425ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n850/mode/1up?view=theater קהלת ב,יז–ג,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 426a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F426A.jpg ספריא] (426א), [[שירת העתים/טעמים|שירת העִתים]] #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n851/mode/1up?view=theater קהלת ג,יג2–ד,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 426b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F426B.jpg ספריא] (426ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n852/mode/1up?view=theater קהלת ד,יג2–ה,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 427a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F427A.jpg ספריא] (427א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n853/mode/1up?view=theater קהלת ה,יט2–ז,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 427b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F427B.jpg ספריא] (427ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n854/mode/1up?view=theater קהלת ז,יז2–ח,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 428a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F428A.jpg ספריא] (428א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n855/mode/1up?view=theater קהלת ח,יד2–ט,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 428b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F428B.jpg ספריא] (428ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n856/mode/1up?view=theater קהלת ט,יב2–יא,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 429a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F429A.jpg ספריא] (429א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n857/mode/1up?view=theater קהלת יא,ג2–יב,יד] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 429b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F429B.jpg ספריא] (429ב) }} ==מגילת איכה== '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת איכה|מגילת איכה]]''' מבוססת על כתי"ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n858/mode/1up?view=theater '''איכה''' א,א–יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 430a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F430A.jpg ספריא] (430א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n859/mode/1up?view=theater איכה א,יח2–ב,יג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 430b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F430B.jpg ספריא] (430ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n860/mode/1up?view=theater איכה ב,יג2–ג,כב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 431a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F431A.jpg ספריא] (431א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n861/mode/1up?view=theater איכה ג,כג–ד,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 431b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F431B.jpg ספריא] (431ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n862/mode/1up?view=theater איכה ד,ד2–ה,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 432a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F432A.jpg ספריא] (432א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n863/mode/1up?view=theater '''איכה''' ה,יב2–כב; אסתר א,א–יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 432b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F432B.jpg ספריא] (432ב) }} ==מגילת אסתר== '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#מגילת אסתר|מגילת אסתר]]''' מבוססת על כתי"ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n863/mode/1up?view=theater איכה ה,יב2–כב; '''אסתר''' א,א–יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 432b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F432B.jpg ספריא] (432ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n864/mode/1up?view=theater אסתר א,יד2–ב,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 433a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F433A.jpg ספריא] (433א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n865/mode/1up?view=theater אסתר ב,ח2–ג,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 433b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F433B.jpg ספריא] (433ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n866/mode/1up?view=theater אסתר ג,א2–טו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 434a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F434A.jpg ספריא] (434א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n867/mode/1up?view=theater אסתר ג,טו2–ד,יז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 434b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F434B.jpg ספריא] (434ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n868/mode/1up?view=theater אסתר ד,יז2–ו,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 435a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F435A.jpg ספריא] (435א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n869/mode/1up?view=theater אסתר ו,ב2–ז,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 435b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F435B.jpg ספריא] (435ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n870/mode/1up?view=theater אסתר ז,ד2–ח,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 436a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F436A.jpg ספריא] (436א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n871/mode/1up?view=theater אסתר ח,ח2–ט,ה] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 436b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F436B.jpg ספריא] (436ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n872/mode/1up?view=theater אסתר ט,ו–כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 437a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F437A.jpg ספריא] (437א), [[עשרת בני המן/טעמים|עשרת בני המן]] #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n873/mode/1up?view=theater '''אסתר''' ט,כד2–י,ג; דניאל א,א–ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 437b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F437B.jpg ספריא] (437ב) }} ==ספר דניאל== '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר דניאל|ספר דניאל]]''' מבוסס על כתי"ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n873/mode/1up?view=theater אסתר ט,כד2–י,ג; '''דניאל''' א,א–ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 437b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F437B.jpg ספריא] (437ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n874/mode/1up?view=theater דניאל א,ה2–ב,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 438a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F438A.jpg ספריא] (438א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n875/mode/1up?view=theater דניאל ב,ה2–כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 438b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F438B.jpg ספריא] (438ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n876/mode/1up?view=theater דניאל ב,כד2–מא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 439a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F439A.jpg ספריא] (439א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n877/mode/1up?view=theater דניאל ב,מא2–ג,ו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 439b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F439B.jpg ספריא] (439ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n878/mode/1up?view=theater דניאל ג,ו2–כב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 440a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F440A.jpg ספריא] (440א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n879/mode/1up?view=theater דניאל ג,כב2–ד,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 440b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F440B.jpg ספריא] (440ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n880/mode/1up?view=theater דניאל ד,ה2–כב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 441a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F441A.jpg ספריא] (441א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n881/mode/1up?view=theater דניאל ד,כב2–ה,ה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 441b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F441B.jpg ספריא] (441ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n882/mode/1up?view=theater דניאל ה,ה2–כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 442a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F442A.jpg ספריא] (442א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n883/mode/1up?view=theater דניאל ה,כ2–ו,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 442b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F442B.jpg ספריא] (442ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n884/mode/1up?view=theater דניאל ו,ח2–כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 443a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F443A.jpg ספריא] (443א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n885/mode/1up?view=theater דניאל ו,כה2–ז,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 443b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F443B.jpg ספריא] (443ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n886/mode/1up?view=theater דניאל ז,יב2–ח,ד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 444a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F444A.jpg ספריא] (444א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n887/mode/1up?view=theater דניאל ח,ד2–כז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 444b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F444B.jpg ספריא] (444ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n888/mode/1up?view=theater דניאל ח,כז2–ט,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 445a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F445A.jpg ספריא] (445א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n889/mode/1up?view=theater דניאל ט,יט2–י,יא1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 445b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F445B.jpg ספריא] (445ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n890/mode/1up?view=theater דניאל י,יא2–יא,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 446a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F446A.jpg ספריא] (446א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n891/mode/1up?view=theater דניאל יא,יב2–לו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 446b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F446B.jpg ספריא] (446ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n892/mode/1up?view=theater '''דניאל''' יא,לו2–יב,יג] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 447a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F447A.jpg ספריא] (447א) }} ==ספר עזרא== '''[[מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר עזרא|ספר עזרא]]''' מבוסס על כתי"ל כנקודת מוצא ב[[מקרא על פי המסורה#ראש|מקרא על פי המסורה]]. {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n893/mode/1up?view=theater '''עזרא''' א,א–ב,ח] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 447b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F447B.jpg ספריא] (447ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n894/mode/1up?view=theater עזרא ב,ט–מד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 448a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F448A.jpg ספריא] (448א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n895/mode/1up?view=theater עזרא ב,מד2–סט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 448b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F448B.jpg ספריא] (448ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n896/mode/1up?view=theater עזרא ב,סט2–ד,ב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 449a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F449A.jpg ספריא] (449א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n897/mode/1up?view=theater עזרא ד,ב2–יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 449b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F449B.jpg ספריא] (449ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n898/mode/1up?view=theater עזרא ד,יח2–ה,יב1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 450a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F450A.jpg ספריא] (450א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n899/mode/1up?view=theater עזרא ה,יב2–ו,י1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 450b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F450B.jpg ספריא] (450ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n900/mode/1up?view=theater עזרא ו,י2–ז,ז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 451a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F451A.jpg ספריא] (451א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n901/mode/1up?view=theater עזרא ז,ז2–כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 451b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F451B.jpg ספריא] (451ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n902/mode/1up?view=theater עזרא ז,כו2–ח,כ1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 452a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F452A.jpg ספריא] (452א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n903/mode/1up?view=theater עזרא ח,כ2–ט,ב] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 452b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F452B.jpg ספריא] (452ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n904/mode/1up?view=theater עזרא ט,ג–י,ג1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 453a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F453A.jpg ספריא] (453א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n905/mode/1up?view=theater עזרא י,ג2–כג] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 453b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F453B.jpg ספריא] (453ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n906/mode/1up?view=theater '''עזרא''' י,כד–מד; '''נחמיה''' א,א–ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 454a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F454A.jpg ספריא] (454א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n907/mode/1up?view=theater נחמיה א,ט2–ב,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 454b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F454B.jpg ספריא] (454ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n908/mode/1up?view=theater נחמיה ב,טז2–ג,יד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 455a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F455A.jpg ספריא] (455א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n909/mode/1up?view=theater נחמיה ג,יד2–לד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 455b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F455B.jpg ספריא] (455ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n910/mode/1up?view=theater נחמיה ג,לד2–ד,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 456a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F456A.jpg ספריא] (456א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n911/mode/1up?view=theater נחמיה ד,טז2–ה,טז] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 456b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F456B.jpg ספריא] (456ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n912/mode/1up?view=theater נחמיה ה,יז–ו,טז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 457a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F457A.jpg ספריא] (457א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n913/mode/1up?view=theater נחמיה ו,טז2–ז,כה] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 457b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F457B.jpg ספריא] (457ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n914/mode/1up?view=theater נחמיה ז,כו–סה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 458a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F458A.jpg ספריא] (458א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n915/mode/1up?view=theater נחמיה ז,סה2–ח,ט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 458b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F458B.jpg ספריא] (458ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n916/mode/1up?view=theater נחמיה ח,ט2–ט,ח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 459a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F459A.jpg ספריא] (459א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n917/mode/1up?view=theater נחמיה ט,ח2–כה1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 459b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F459B.jpg ספריא] (459ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n918/mode/1up?view=theater נחמיה ט,כה2–י,יח1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 460a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F460A.jpg ספריא] (460א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n919/mode/1up?view=theater נחמיה י,יח2–יא,א1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 460b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F460B.jpg ספריא] (460ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n920/mode/1up?view=theater נחמיה יא,א2–כד1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 461a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F461A.jpg ספריא] (461א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n921/mode/1up?view=theater נחמיה יא,כד2–יב,כו1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 461b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F461B.jpg ספריא] (461ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n922/mode/1up?view=theater נחמיה יב,כו2–מז1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 462a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F462A.jpg ספריא] (462א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n923/mode/1up?view=theater נחמיה יב,מז2–יג,יט1] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 462b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F462B.jpg ספריא] (462ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n924/mode/1up?view=theater '''נחמיה''' יג,יט2–לא; מסורה סופית 01 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 463a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F463A.jpg ספריא] (463א) }} ==מסורה סופית (מ"ס-ל)== {{טורים2|מספר=3|תוכן= #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n924/mode/1up?view=theater נחמיה יג,יט2–לא; '''מסורה סופית 01 (א)'''] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 463a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F463A.jpg ספריא] (463א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n925/mode/1up?view=theater מסורה סופית 01 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 463b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F463B.jpg ספריא] (463ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n926/mode/1up?view=theater מסורה סופית 02 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 464a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F464A.jpg ספריא] (464א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n927/mode/1up?view=theater מסורה סופית 02 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 464b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F464B.jpg ספריא] (464ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n928/mode/1up?view=theater מסורה סופית 03 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 465a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F465A.jpg ספריא] (465א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n929/mode/1up?view=theater מסורה סופית 03 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 465b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F465B.jpg ספריא] (465ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n930/mode/1up?view=theater מסורה סופית 04 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 466a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F466A.jpg ספריא] (466א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n931/mode/1up?view=theater מסורה סופית 04 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 466b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F466B.jpg ספריא] (466ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n932/mode/1up?view=theater מסורה סופית 05 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 467a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F467A.jpg ספריא] (467א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n933/mode/1up?view=theater מסורה סופית 05 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 467b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F467B.jpg ספריא] (467ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n934/mode/1up?view=theater מסורה סופית 06 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 468a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F468A.jpg ספריא] (468א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n935/mode/1up?view=theater מסורה סופית 06 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 468b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F468B.jpg ספריא] (468ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n936/mode/1up?view=theater מסורה סופית 07 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 469a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F469A.jpg ספריא] (469א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n937/mode/1up?view=theater מסורה סופית 07 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 469b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F469B.jpg ספריא] (469ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n938/mode/1up?view=theater מסורה סופית 08 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 470a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F470A.jpg ספריא] (470א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n939/mode/1up?view=theater מסורה סופית 08 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 470b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F470B.jpg ספריא] (470ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n940/mode/1up?view=theater מסורה סופית 09 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 471a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F471A.jpg ספריא] (471א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n941/mode/1up?view=theater מסורה סופית 09 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 471b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F471B.jpg ספריא] (471ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n942/mode/1up?view=theater מסורה סופית 10 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 472a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F472A.jpg ספריא] (472א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n943/mode/1up?view=theater מסורה סופית 10 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 472b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F472B.jpg ספריא] (472ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n944/mode/1up?view=theater מסורה סופית 11 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 473a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F473A.jpg ספריא] (473א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n945/mode/1up?view=theater מסורה סופית 11 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 473b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F473B.jpg ספריא] (473ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n946/mode/1up?view=theater מסורה סופית 12 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 474a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F474A.jpg ספריא] (474א), קולופון #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n947/mode/1up?view=theater מסורה סופית 12 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 474b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F474B.jpg ספריא] (474ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n948/mode/1up?view=theater מסורה סופית 13 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 475a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F475A.jpg ספריא] (475א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n949/mode/1up?view=theater מסורה סופית 13 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 475b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F475B.jpg ספריא] (475ב), קולופון #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n950/mode/1up?view=theater מסורה סופית 14 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 476a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F476A.jpg ספריא] (476א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n951/mode/1up?view=theater מסורה סופית 14 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 476b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F476B.jpg ספריא] (476ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n952/mode/1up?view=theater מסורה סופית 15 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 477a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F477A.jpg ספריא] (477א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n953/mode/1up?view=theater מסורה סופית 15 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 477b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F477B.jpg ספריא] (477ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n954/mode/1up?view=theater מסורה סופית 16 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 478a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F478A.jpg ספריא] (478א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n955/mode/1up?view=theater מסורה סופית 16 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 478b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F478B.jpg ספריא] (478ב), קולופון #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n956/mode/1up?view=theater מסורה סופית 17 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 479a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F479A.jpg ספריא] (479א), קולופון #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n957/mode/1up?view=theater מסורה סופית 17 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 479b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F479B.jpg ספריא] (479ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n958/mode/1up?view=theater מסורה סופית 18 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 480a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F480A.jpg ספריא] (480א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n959/mode/1up?view=theater מסורה סופית 18 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 480b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F480B.jpg ספריא] (480ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n960/mode/1up?view=theater מסורה סופית 19 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 481a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F481A.jpg ספריא] (481א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n961/mode/1up?view=theater מסורה סופית 19 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 481b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F481B.jpg ספריא] (481ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n962/mode/1up?view=theater מסורה סופית 20 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 482a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F482A.jpg ספריא] (482א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n963/mode/1up?view=theater מסורה סופית 20 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 482b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F482B.jpg ספריא] (482ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n964/mode/1up?view=theater מסורה סופית 21 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 483a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F483A.jpg ספריא] (483א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n965/mode/1up?view=theater מסורה סופית 21 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 483b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F483B.jpg ספריא] (483ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n966/mode/1up?view=theater מסורה סופית 22 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 484a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F484A.jpg ספריא] (484א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n967/mode/1up?view=theater מסורה סופית 22 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 484b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F484B.jpg ספריא] (484ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n968/mode/1up?view=theater מסורה סופית 23 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 485a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F485A.jpg ספריא] (485א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n969/mode/1up?view=theater מסורה סופית 23 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 485b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F485B.jpg ספריא] (485ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n970/mode/1up?view=theater מסורה סופית 24 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 486a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F486A.jpg ספריא] (486א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n971/mode/1up?view=theater מסורה סופית 24 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 486b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F486B.jpg ספריא] (486ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n972/mode/1up?view=theater מסורה סופית 25 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 487a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F487A.jpg ספריא] (487א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n973/mode/1up?view=theater מסורה סופית 25 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 487b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F487B.jpg ספריא] (487ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n974/mode/1up?view=theater מסורה סופית 26 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 488a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F488A.jpg ספריא] (488א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n975/mode/1up?view=theater מסורה סופית 26 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 488b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F488B.jpg ספריא] (488ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n976/mode/1up?view=theater מסורה סופית 27 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 489a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F489A.jpg ספריא] (489א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n977/mode/1up?view=theater מסורה סופית 27 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 489b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F489B.jpg ספריא] (489ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n978/mode/1up?view=theater מסורה סופית 28 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 490a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F490A.jpg ספריא] (490א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n979/mode/1up?view=theater מסורה סופית 28 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 490b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F490B.jpg ספריא] (490ב) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n980/mode/1up?view=theater מסורה סופית 29 (א)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 491a.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F491A.jpg ספריא] (491א) #[https://archive.org/details/Leningrad_Codex_Color_Images/page/n981/mode/1up?view=theater מסורה סופית 29 (ב)] / [[:COMMONS:File:Leningrad Codex Folio 491b.jpg|ויקישיתוף]] / [https://manuscripts.sefaria.org/leningrad-color/BIB_LENCDX_F491B.jpg ספריא] (491ב) }} ==הערות== <references/> ddmyy5p1uqsmp63hx1vhfh6aukn2f6a 0 1726470 3101998 3070048 2026-11-07T23:54:37Z Yack67 27395 3101998 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אל אלהים ה' דבר | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב"ן]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אליעזר ברבי נתן | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-3423|א-3423]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בליל שני של שבועות.{{הערה|בוורמייזא אומרים {{צ|[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]}}.}} }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> <קטע התחלה=א/> {{הור|מיוסדת על ה[[משנה אבות ה א]], ועל [[אלהים אצל יום זה#אזהרות|אזהרות לרס"ג]].<noinclude>{{הערה|אזהרות אלו לא היו ידועות למפרשים שמצאו מספרי המצוות שבפיוט סתומים בעיניהם, אבל היה ידוע להם ספר [[מאמר השכל]] שגם הוא לכאורה מתבסס על האזהרות הנ"ל, וחשבו שהוא ביאור מידי [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב"ן]] עצמו על פיוטו זה, ובאמת לא יתכן שהוא כתבו.}}</noinclude> מובאות מ[[עשרת הדברות]].}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כִּלֵּל עוֹלָם בְּמֶרֶץ{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹת יִשֵּׁב בְּדַבְּרוֹת עֲשָׂרָה בְּלִי פֶרֶץ{{ר1}} אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה לֹא שַׂמְתִּי חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו לג כה}}<קטע סוף=א/> ::{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|דִּ}}בְּרוֹת עֲשָׂרָה כָּתַב אֵל לַהֲמֹנָי{{ש}} {{סי|הִ}}כְלִיל בָּהֶם שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פִּקְדוֹנָי{{ש}} {{סי|וּ}}מֵאַהֲבָתָם נִגְלָה עַל הַר סִינָי{{ר1}} אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי ב א}}<קטע סוף=ב/> ::{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''תשר"ק'''}} {| |{{סי|אָ|1}}נֹכִי רֹאשׁ לְדַבְּרוֹת הִבְאִיר{{ש-רווח}}||פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר{{ממס|תהלים קיט קל}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה}} |- |{{סי|בּ|1}}וֹ נִכְלְלוּ שְׁמֹנִים מִצְוֹת מִלִּנְשֶׁה{{ש-רווח}}||תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה{{ממס|דברים לג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מוֹרָשָׁה בְּרוּרָה}} |- |{{סי|גְּ|1}}בֹהִים וְגֵאִים בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן נִפְרָשׂוּ{{ש-רווח}}||בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ{{ממס|תהלים לג ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּרֵאשִׁית בָּרָא}} |- |{{סי|דּ|1}}וֹדִי צַח מַבְהִיק<noinclude>{{הערה|בדפוסים: "{{סי|דִּ|1}}בֶּר בּוֹ."}}</noinclude> חָמֵשׁ פְּעָמִים אוֹר{{ש-רווח}}||כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר{{ממס|משלי ו כג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|<noinclude>{{הערה|בכמה כ"י ובדפוסים נוספה מילת "חֲמִשָּׁה".}}</noinclude>חֻמְשֵׁי תוֹרָה}} |- |{{סי|הִ|1}}זְהִיר לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל מִבִּלְעָדָי{{ש-רווח}}||כִּי אֲנִי אֵל נְאֻם יְיָ וְאַתֶּם עֵדַי{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו יג יב}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|אֹם<noinclude>{{הערה|בכמה כ"י ובדפוסים חסרה מילת "אֹם".}}</noinclude> יָפָה וּבָרָה}} |- |{{סי|וְ|1}}שִׁשִּׁים מִצְוֹת כָּלוּל וְנִפְשֶׁה{{ש-רווח}}||כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה{{ממס|שמות יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|הֵיטִיבוּ<noinclude>{{הערה|בכמה כ"י ובדפוסים "הֵיטִיבָה".}}</noinclude> דִּבֵּרָה}} |- |{{סי|זִ|1}}וֵּג לוֹ חֶלְקַת כַּבִּירִים{{ש-רווח}}||מַיִם רַבִּים אַדִּירִים{{ממס|תהלים צג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִתְנַשְּׂאִים בִּגְבוּרָה}} |- |{{סי|חָ|1}}צַב בּוֹר לְנֹזְלִים בַּל תְּדַמֵּהוּ{{ש-רווח}}||כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא הוּא{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ד כד|אחרי=ועוד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּעֹבְדֵי זָרָה}} |- |{{סי|טָ|1}}בַע לֹא תִשָּׂא שֵׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא{{ש-רווח}}||אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא{{ממס|דברים ו יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְהוֹגֵי<noinclude>{{הערה|בדפוסים נוספה מילת "דַּת".}}</noinclude> יְקָרָה}} |- |{{סי|יֻ|1}}סְּדוּ בַאֲדָנָיו אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה{{ש-רווח}}||תַּעֲבֹרְנָה עַל יְדֵי מוֹנֶה{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו לג יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲכָמִים מְסוּרָה}} |- |{{סי|כִּ|1}}בְּדוּהוּ אֲדִירִים בִּפְנוֹתָם לְמִקְוֵיהֶם{{ש-רווח}}||אֶל מְקוֹם זֶה יָסַד לָהֶם{{ממס|תהלים קד ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|חָק מֵעֲבֹרָה}} |- |{{סי|לְ|1}}כַבְּדוֹ בְּגוּף נָקִי וּמִלִּשָּׂא בוֹ{{ש-רווח}}||זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבוֹ{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו מא ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כָּפַל אַזְהָרָה}} |- |{{סי|מִ|1}}צְוַת זָכוֹר וְשָׁמוֹר כְּאַחַת נֶאֶמְרוּ{{ש-רווח}}||לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ{{ממס|ישעיהו נו ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|זְכִירָה וּשְׁמִירָה}} |- |{{סי|נֶ|1}}חֶרְתוּ בוֹ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ אֲמָרוֹת{{ש-רווח}}||אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת{{ממס|תהלים יב ז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|פְּרִישׁוּת וְטָהֳרָה}} |- |{{סי|סֵ|1}}דֶר דְּשָׁאִים וּפֵרוֹת לְכַבְּדֵהוּ{{ש-רווח}}||כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ{{ממס|משלי טז ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לִכְבוֹדוֹ בָרָא}} |- |{{סי|עָ|1}}רַךְ עֵדֶן מֵעֵין שַׁבָּת{{ש-רווח}}||לְהוֹגֵי תְמִימָה נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִצְוַת יְיָ בָּרָה}} |- |{{סי|פִּ|1}}יצַת כַּבֵּד כְּהׇשְׁמַע בְּתֶרֶץ{{ש-רווח}}||יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ{{ממס|תהלים קלח ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי שָׁמְעוּ אֲמִירָה}} |- |{{סי|צֻ|1}}מְּדוּ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ<noinclude>{{הערה|נראה שצריך לומר כאן ׳׳שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה" להשלמת מספר תרי"ג, וכמו שיסד [[מחבר:סעדיה גאון|רס"ג]] ב[[אזהרות לרס"ג|אזהרותיו]] הנ"ל: {{צ|כִּי בָהּ שִׁבְעִים וְשֶׁבַע בְּגׇדְלָךְ}}. וכן הגיה במחזור רעדלהיים.}}</noinclude> {{נוא|וְשִׁבְעָה}} מִצְוֹת בִּגְבוּלוֹ{{ש-רווח}}||כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ{{ממס|במדבר יז ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בַּעֲלוֹתוֹ הָהָרָה}} |- |{{סי|קִ|1}}בּוּעַ מְאוֹרוֹת לְהוֹרִים חָבוּר{{ש-רווח}}||עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבֻר{{ממס|לפני=ע"פ|משלי כה יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בִּמְאוֹרוֹת לְהָאִירָה}} |- |{{סי|רְ|1}}חוּמֶיךָ מְנַהֲרֶיךָ הָשְׁווּ לְקוֹנֶיךָ{{ש-רווח}}||כַּבֵּד אֶת יְיָ מֵהוֹנֶךָ{{ממס|משלי ג ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּכִבּוּד וּבְמוֹרָא}} |- |{{סי|שִ|1}}נֵּן לֹא תִרְצַח מֵהַצְּרִיחַ הַדָּם{{ש-רווח}}||שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם{{ממס|בראשית ט ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|דָּמוֹ לְהַגִּירָה}} |- |{{סי|תֹּ|1}}קֶף מִצְוֹת חֲמִישִׁים בְּאָפְנָיו הִטְעִים{{ש-רווח}}||חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים{{ממס|תהלים לז יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּלִבָּם לְדׇקְרָה}} |- |{{סי|תֵּ|1}}אַם לוֹ מְעוֹפְפִים וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם{{ש-רווח}}||עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם{{ממס|בראשית א כ}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲבֵרִים כֵּרָה {{נוא|וְאָרַח לְחֶבְרָה}}}} |- |{{סי|שֶׁ|1}}לֹּא יִבְלַע גָּדוֹל לְקָטֹן כַּדָּגִים{{ש-רווח}}||כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים{{ממס|ירמיהו ד לא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַחֲנִיפֵי אֲרוּרָה}} |- |{{סי|רָ|1}}מַז לֹא תִנְאַף יְחוּסִים לְרוֹמְמוֹ{{ש-רווח}}||כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ{{ממס|דברים לב ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נַחֲלָה שָׁפְרָה}} |- |{{סי|קֶ|1}}צֶב חֲמִישִׁים וּשְׁמֹנָה בּוֹ נוֹעֲדוּ{{ש-רווח}}||אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ{{ממס|איוב טו יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְעַלֵּם וּלְהַסְתִּירָה}} |- |{{סי|צִ|1}}וּוּי תּוֹצֵא הָאָרֶץ לְמוּלוֹ מִנָּה{{ש-רווח}}||נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ{{ממס|בראשית א כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְחַיְתוֹ יָעְרָה}} |- |{{סי|פָּ|1}}רְצוּ בְטָהֳרָה מַפְּלֵי בְּשָׂרוֹ דָּבֵקוּ{{ש-רווח}}||אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ{{ממס|במדבר לו ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כֶּתֶר לְהַכְתִּירָה}} |- |{{סי|עֵ|1}}רָבוֹן רֵעֲךָ מִגְּנֹב הִזְהִיר<noinclude>{{הערה|בכמה כ"י ובדפוסים נוספה מילת "אֵל".}}</noinclude> בְּקָדְשׁוֹ{{ש-רווח}}||חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ{{ממס|משלי כט כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּבְבֵיתוֹ מְאֵרָה}} |- |{{סי|סְ|1}}פוּרוֹת תֵּשַׁע וַחֲמִישִׁים בּוֹ תִמְצֶאנָה{{ש-רווח}}||וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה{{ממס|לפני=ע"פ|משלי כ ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּמִשָּׁם בְּאֵרָה}} |- |{{סי|נִ|1}}סְמַךְ לוֹ מַאֲמַר נָתַתִּי<noinclude>{{הערה|בכמה כ"י ובדפוסים נוספה מילת "לָכֶם".}}</noinclude> לֶאֱכֹל{{ש-רווח}}||כְּיֶרֶק עֵשֶׂב אֶת כֹּל{{ממס|לפני=ע"פ|בראשית ט ג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לָכֶם לְהַתִּירָה}} |- |{{סי|מֵ|1}}הַפְקֵר וְלֹא מִגְּנֵבָה תֹּאכְלוּ וּשְׂבַעְתֶּם{{ש-רווח}}||אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם{{ממס|יואל ב כו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|שֵׁם הַנּוֹרָא}} |- |{{סי|לֹ|1}}א תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ שְׁקָרִים לִכְזוֹב{{ש-רווח}}||רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב{{ממס|משלי כז י}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַדְרִיכְךָ יְשָׁרָה<noinclude>{{הערה|בדפוסים הנוסח "תְּהִלָּתוֹ לְסַפֵּרָה"֚ ועי' פירוש רווו"ה.}}</noinclude>}} |- |{{סי|כְּ|1}}לוּלוֹת חֲמִישִׁים וּשְׁתַּיִם בּוֹ נִסְכָּם{{ש-רווח}}||יֵדַע לֵב חָכָם{{ממס|קהלת ח ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּמִשְׁפָּט לְחָקְרָהּ}} |- |{{סי|יְ|1}}צִירַת אָדָם לְלֹא תַעֲנֶה הׇקְבַּע{{ש-רווח}}||שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא יְיָ וְשֶׁבַע{{ממס|משלי ו טז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|תִּעוּב נִקְרָא}} |- |{{סי|טְ|1}}פִיפַת שֵׂטִים וְהוֹלְמִים תְּעַקֵּר{{ש-רווח}}||יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר{{ממס|משלי ו יט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי דִּבֶּר סָרָה}} |- |{{סי|חֶ|1}}מְדַּת רֵעַ בַּל תִּתְאַוֶּה{{ש-רווח}}||וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה{{ממס|ישעיהו נח יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּכְנָהָר לְהִתְגַּבְּרָה}} |- |{{סי|זְ|1}}בוּדִים אִתּוֹ חֲמִישִׁים וְאַרְבַּע לִמְנוֹת{{ש-רווח}}||דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת{{ממס|קהלת יב יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נְטוּעִים כְּמַסְמֵרָה}} |- |{{סי|וּ|1}}מַאֲמַר לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ{{ש-רווח}}||אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ{{ממס|בראשית ב יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְחִמּוּד מְחֻבָּרָהּ}} |- |{{סי|הֲ|1}}לֹא אָצַל לְךָ עֵזֶר לְהַשְׁעֶךָ{{ש-רווח}}||לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ{{ממס|שמות כ יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְתִזְכֶּה לַעֲטָרָה}} |- |{{סי|דְּ|1}}בוּרִים כָּל הַמִּצְוֹת בְּאָפְנֵי עֲשָׂרָה נִכְלָלוֹת{{ש-רווח}}||וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת{{ממס|שמות כ טו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְאֵשׁ בֹּעֵרָה}} |} {{סי|גֹּ|1}}אֲלָם כְּזָקֵן בִּישִׁיבָה נִגְלָה לְכַלְּלָם{{ש}} {{סי|בְּ|1}}מֵאָנֹכִי עַד לְרֵעֶךָ אוֹתִיּוֹת מִנְיַן מִצְוֹת הִכְלִילָם{{ש}} {{סי|אֲ|1}}זַי כְּגִבּוֹר נִגְלָה וְשִׁבְּחוּהוּ עַם עוֹלָם{{ר1}} מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם<noinclude>{{הערה|מילות {{צ|וְאָמְרוּ כֻלָּם}} לכאורה מיותרות, או שאמורים לסיים כרגיל (ובקצת כ"י כן נמצאות מילות {{צ|בְּשִׂמְחָה רַבָּה}}). ואותה תופעה מצאנו גם במערבית אחרת של המחבר, {{צ|[[אור לשביעי גש]]}}.}}</noinclude><קטע סוף=ג/> ::{{הור|(בגילה ברינה...) מי כמוך}} <קטע התחלה=ד/>{{הור|סימן: '''אליעזר ברבי נתן'''}} {{סי|אֱ}}מוּנָה אֹמֶן שִׁבְעָה אוֹתִיּוֹת נוֹתָרוֹ{{ש}} {{סי|לְ}}עֻמַּת יְמֵי בְרֵאשִׁית נֶאֶמָרוּ{{ש}} {{סי|יִ}}סַּדְתָּ עֹז יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה שׁוֹרָרוּ{{ר1}} זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶּה וְאָמָרוּ<noinclude>{{הערה|שורה זו לכאורה מיותרת. ואותה תופעה מצאנו גם במערבית אחרת של המחבר, {{צ|[[אור לשביעי גש]]}}.}}</noinclude> <קטע סוף=ד/>::{{הור|(זה צור…) ה' ימלך}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|עֵ}}צוֹת מֵרָחֹק מִקְרָא אַחֲרוֹן מְעִידֵנוּ{{ש}} {{סי|זְ}}כוּת לַעֲלוֹת לְצִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ{{ש}} {{סי|רְ}}אוֹת מוֹפְתֵי גְּאֻלָּה בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ{{ר1}} לְגָאֳלֵנוּ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ<קטע סוף=ה/> ::{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|בְּרֻבֵּי}} תוֹרוֹת נִתְחַכְּמוּ נְעִימִים{{ש}} {{סי|נִתְ}}עַטְּרוּ נִכְתְּרוּ כְּתָרִים מְסֻיָּמִים{{ש}} {{סי|נִ}}תְאַשְּׁרוּ בְּמִי יִתֵּן לָהֶם לְטוֹב כָּל הַיָּמִים{{ר1}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ממס|ישעיהו מה יז}} ===ביכור===<noinclude> {{סוף}}{{פיוט| | שם= אשריך ישראל מי כמוך עם סגולתו | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי ביכור|ביכור]] | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב"ן]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-8454|א-8454]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בליל שני של שבועות.{{הערה|בוורמייזא אומרים {{צ|[[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]}}.}} }}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה'''}} {{סי|אַ}}שְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם סְגֻלָּתוֹ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת קִדְּשָׁךְ לִשְׁמוֹ בִּקְדֻשָּׁתוֹ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹרָלְךָ תּוֹמֵךְ וְחֶלְקוֹ אַתָּה וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדֶיךָ אָהַב וְהִקְדִּימְךָ לְכָל יְסוֹדֵי אֲגֻדָּתוֹ{{ש}} {{סי|הַ}}כָּתוּב מֵעִיד וּבְהֵא כָּתוּב שִׁטָּתוֹ{{ר1}} קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְיָ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה{{ממס|ירמיהו ב ג}} {{סי|וְ}}אֶרֶץ פְּרוּשָׁה בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מְקֻדָּשָׁה{{ש}} {{סי|זִ}}כָּם לְעַם מִכָּל אֹם נִפְרָשִׁים בִּקְדֻשָּׁה{{ש}} {{סי|חֲ}}בִיבִים בָּנִים נוֹחֲלֵי דָת מוֹרָשָׁה{{ש}} {{סי|טֶ}}נֶא בִּכּוּרִים מִשֶּׁבַח הָאָרֶץ בִּזְרִיזוּת לְהַפְרִישָׁה{{ש}} {{סי|יָ}}פָה מִצְוָה בְּשַׁעְתָּהּ בְּעִתָּהּ לְהָחִישָׁה{{ר1}} בְּיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה{{ממס|במדבר כח כו}} {{סי|כְּ}}בוֹד הַלְּבָנוֹן בֵּית כֹּפֶר אֶשְׁכּוֹל{{ש}} {{סי|לְ}}הַעֲלוֹת וּלְהָבִיא מֵרֵאשִׁית פְּרִי כֹּל{{ש}} {{סי|מִ}}צְוַת בִּכּוּרִים רוֹאֶה תְּאֵנָה רִמּוֹן וְאֶשְׁכֹּל{{ש}} {{סי|נִ}}בְכַּר מְבֻשָּׁל מְסַמְּנוֹ לַהֲבִיאוֹ לָאֲמַרְכֹּל{{ש}} {{סי|ס}}וֹדֵר בִּכּוּרָיו לְהַדְּרָן וּלְעַטְּרָן מִכֹּל{{ר1}} רֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל{{ממס|יחזקאל מד ל}} {{סי|עִ}}ירוֹ שֶׁל מַעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת כָּל הָעֲיָרוֹת{{ש}} {{סי|פֶּ}}ן יַאֲהִילוּ לָנִים בָּרְחוֹב כָּל הַשְּׁיָרוֹת{{ש}} {{סי|צֹ}}הַר עָלָה מְמֻנֶּה אוֹמֵר קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן בְּשִׁירוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}רוֹבִים מְבִיאִים תְּאֵנִים וַעֲנָבִים בַּהֲדָרוֹת{{ש}} {{סי|רְ}}חוֹקִים מְבִיאִים צִמּוּקִים וּגְרוֹגְרוֹת{{ר1}} טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת{{ממס|ירמיהו כד ב}} {{סי|שׁ}}וֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זְהָבִי{{ש}} {{סי|תַּ}}ג זַיִת בְּרֹאשׁוֹ וְחָלִיל מַכֶּה לְהַצְבִּיא{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי בְּהַגִּיעָם בְּקָרוֹב לְקִרְיַת לָבִיא{{ש}} {{סי|לְ}}עַטֵּר בִּכּוּרֵיהֶם שְׁלוּחִים רָצִים לִפְנֵיהֶם כַּצְּבִי{{ש}} {{סי|יֹ}}פִי תִּפְאַרְתּוֹ בְּשִׁבְעָה כֵלִים לְהָבִיא{{ר1}} רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ בֵּית יְיָ אֱלֹהֶיךָ תָּבִיא{{ממס|לפני=ע"פ|שמות לד כו}} {{סי|עִ}}טְּרוּ בִכּוּרֵיהֶם יוֹצְאִים לִקְרָאתָם בַּשָּׂדֶה{{ש}} {{סי|זֹ}}רְזוּ לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים לָצֵאת וְלַעֲדֵה{{ש}} {{סי|רָ}}צִים לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָם סְגָנִים וְאָמָּנִים לְהַחֲדֵה{{ש}} {{סי|בּ}}וֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם לְהַרְגִּילָם לֶעָתִיד לְדַדֵּה{{ש}} {{סי|רְ}}גִילִים הֱיוֹת לָבוֹא וּלְהָבִיא וְלָחֹג מוֹעֲדֵי{{ר1}} וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה{{ממס|שמות כג טז}} {{סי|בְּ}}הַגִּיעָם לְהַר הַבַּיִת אַף הַמֶּלֶךְ סַלּוֹ מֵרִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה דִּבְּרוּ הַלְוִיִּם בְּשִׁירִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹאֲמִים אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְגוֹמְרִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹרִים וְגוֹזָלוֹת שֶׁבְּצַד הַסַּלִּים עוֹלוֹת לְהַדְרִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנִים מַה שֶּׁבְּיָדָם לַכֹּהֲנִים וְכָל הַפָּרָשָׁה קוֹרִים{{ר1}} וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים{{ממס|ויקרא כג כ}} {{סי|י}}וֹדֵעַ מַקְרִין וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִלְּהַכְסִיפָה{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל קְרִיאָה מֵעֲצֶרֶת וְעַד זְמַן אֲסִיפָה{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר שִׂמְחָה מֵאָז וָהָלְאָה לֹא חֲשׂוּפָה{{ש}} {{סי|לֹ}}א קוֹרִין וּמְבִיאִים עַד חֲנֻכָּה לְעָדְפָה{{ש}} וּמֵאָז אֵין מְבִיאִים קֹדֶם יוֹם הֲנָפָה{{ר1}} מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה{{ממס|ויקרא כג יז}} {{סי|וּ}}מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה{{ש}} {{סי|יָ}}שִׁירוּ בַּעֲלוֹתָם שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי נֵלֵךְ בֵּית יָהּ{{ש}} {{סי|א}}וֹמְרִים עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בְּשַׁעֲרֵי בְנוּיָה{{ש}} {{סי|מְ}}זַמְּרִים בְּהַר הַבַּיִת הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ בְּהַנְוָיָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹהֲלִים וְרוֹנְנִים בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה בְּהוֹדָיָה{{ר1}} כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ{{ממס|תהלים קנ ו}} {{סי|בִּ}}הְיוֹת כָּל אֵלֶּה תָּקְפוּ מַשְׁעֵנַי{{ש}} {{סי|תְּ}}שׁוּרָתִי וּמִנְחָתִי הוֹלֶכֶת וּמְכַפֶּרֶת לְפָנַי{{ש}} {{סי|וְ}}עַתָּה אֵין זֶבַח וְאָסְפוּ דּוֹרוֹנַי{{ש}} {{סי|רֻ}}חַקְנוּ מֵעַל גְּבוּלְךָ וְאֵין לְהַתְשִׁירְךָ בְּקָרְבָּנַי{{ש}} {{סי|הֲ}}שִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנַעֲבָדְךָ כְּמַאֲמַר חֶזְיוֹנַי{{ר1}} כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְיָ{{ממס|ישעיהו סו כ}} {{סי|אֲ}}רִיאֵל בִּהְיוֹתוֹ בְּמוֹסָדוֹ רְבָעָיו מְכַפְּרִים{{ש}} {{סי|מֵ}}עֵת נֶחֱרַב לֹא כֻפְּרוּ חוֹבוֹת וּנְדָרִים{{ש}} {{סי|נִ}}סּוּךְ נֶחֱשָׁב מְמַלֵּא גְּרוֹן מוֹרִים{{ש}} {{סי|וְ}}נִזְקַק לַחֲכָמִים כְּאִלּוּ בִּכּוּרִים מֵרִים{{ש}} מִקְרָא מָלֵא כָתוּב רְאָיָה לַדְּבָרִים{{ר1}} וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים{{ממס|מ"ב ד מב}} {{סי|אָ}}פְסוּ דּוֹבְרֵי בְגַאֲוָה אִישׁ צָרְכֵּנוּ שׁוֹאֵל{{ש}} {{סי|מָ}}טוּ וּפַסּוּ אֱמוּנִים וְאֵין יָד לָאֵל{{ש}} {{סי|נַ}}פְשֵׁנוּ תְּאֵבָה וּמְצַפָּה לְבִיאַת גּוֹאֵל{{ש}} {{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל{{ש}} {{סי|סִלּ}}וּל {{סי|הַ}}שָּׁלוֹם פְּרוֹס עַל עַמְּךָ הוֹאֵל{{ר1}} הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל{{ממס|דברים כו טו}}<קטע סוף=ו/> ::{{הור|הפורש}} <noinclude>{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] </noinclude> 9o87hjsl8kgi7ouw2u4mhyr58rwmfbg 3102020 3101998 2026-11-08T08:31:06Z Yack67 27395 3102020 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אל אלהים ה' דבר | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב"ן]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אליעזר ברבי נתן | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-3423|א-3423]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בליל שני של שבועות.{{הערה|בוורמייזא אומרים {{צ|[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]}}.}} }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> <קטע התחלה=א/> {{הור|מיוסדת על ה[[משנה אבות ה א]], ועל [[אלהים אצל יום הלזה#אזהרות|אזהרות לרס"ג]].<noinclude>{{הערה|אזהרות אלו לא היו ידועות למפרשים שמצאו מספרי המצוות שבפיוט סתומים בעיניהם, אבל היה ידוע להם ספר [[מאמר השכל]] שגם הוא לכאורה מתבסס על האזהרות הנ"ל, וחשבו שהוא ביאור מידי [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב"ן]] עצמו על פיוטו זה, ובאמת לא יתכן שהוא כתבו.}}</noinclude> מובאות מ[[עשרת הדברות]].}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כִּלֵּל עוֹלָם בְּמֶרֶץ{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹת יִשֵּׁב בְּדַבְּרוֹת עֲשָׂרָה בְּלִי פֶרֶץ{{ר1}} אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה לֹא שַׂמְתִּי חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו לג כה}}<קטע סוף=א/> ::{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|דִּ}}בְּרוֹת עֲשָׂרָה כָּתַב אֵל לַהֲמֹנָי{{ש}} {{סי|הִ}}כְלִיל בָּהֶם שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פִּקְדוֹנָי{{ש}} {{סי|וּ}}מֵאַהֲבָתָם נִגְלָה עַל הַר סִינָי{{ר1}} אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי ב א}}<קטע סוף=ב/> ::{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''תשר"ק'''}} {| |{{סי|אָ|1}}נֹכִי רֹאשׁ לְדַבְּרוֹת הִבְאִיר{{ש-רווח}}||פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר{{ממס|תהלים קיט קל}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה}} |- |{{סי|בּ|1}}וֹ נִכְלְלוּ שְׁמֹנִים מִצְוֹת מִלִּנְשֶׁה{{ש-רווח}}||תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה{{ממס|דברים לג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מוֹרָשָׁה בְּרוּרָה}} |- |{{סי|גְּ|1}}בֹהִים וְגֵאִים בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן נִפְרָשׂוּ{{ש-רווח}}||בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ{{ממס|תהלים לג ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּרֵאשִׁית בָּרָא}} |- |{{סי|דּ|1}}וֹדִי צַח מַבְהִיק<noinclude>{{הערה|בדפוסים: "{{סי|דִּ|1}}בֶּר בּוֹ."}}</noinclude> חָמֵשׁ פְּעָמִים אוֹר{{ש-רווח}}||כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר{{ממס|משלי ו כג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|<noinclude>{{הערה|בכמה כ"י ובדפוסים נוספה מילת "חֲמִשָּׁה".}}</noinclude>חֻמְשֵׁי תוֹרָה}} |- |{{סי|הִ|1}}זְהִיר לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל מִבִּלְעָדָי{{ש-רווח}}||כִּי אֲנִי אֵל נְאֻם יְיָ וְאַתֶּם עֵדַי{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו יג יב}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|אֹם<noinclude>{{הערה|בכמה כ"י ובדפוסים חסרה מילת "אֹם".}}</noinclude> יָפָה וּבָרָה}} |- |{{סי|וְ|1}}שִׁשִּׁים מִצְוֹת כָּלוּל וְנִפְשֶׁה{{ש-רווח}}||כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה{{ממס|שמות יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|הֵיטִיבוּ<noinclude>{{הערה|בכמה כ"י ובדפוסים "הֵיטִיבָה".}}</noinclude> דִּבֵּרָה}} |- |{{סי|זִ|1}}וֵּג לוֹ חֶלְקַת כַּבִּירִים{{ש-רווח}}||מַיִם רַבִּים אַדִּירִים{{ממס|תהלים צג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִתְנַשְּׂאִים בִּגְבוּרָה}} |- |{{סי|חָ|1}}צַב בּוֹר לְנֹזְלִים בַּל תְּדַמֵּהוּ{{ש-רווח}}||כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא הוּא{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ד כד|אחרי=ועוד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּעֹבְדֵי זָרָה}} |- |{{סי|טָ|1}}בַע לֹא תִשָּׂא שֵׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא{{ש-רווח}}||אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא{{ממס|דברים ו יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְהוֹגֵי<noinclude>{{הערה|בדפוסים נוספה מילת "דַּת".}}</noinclude> יְקָרָה}} |- |{{סי|יֻ|1}}סְּדוּ בַאֲדָנָיו אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה{{ש-רווח}}||תַּעֲבֹרְנָה עַל יְדֵי מוֹנֶה{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו לג יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲכָמִים מְסוּרָה}} |- |{{סי|כִּ|1}}בְּדוּהוּ אֲדִירִים בִּפְנוֹתָם לְמִקְוֵיהֶם{{ש-רווח}}||אֶל מְקוֹם זֶה יָסַד לָהֶם{{ממס|תהלים קד ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|חָק מֵעֲבֹרָה}} |- |{{סי|לְ|1}}כַבְּדוֹ בְּגוּף נָקִי וּמִלִּשָּׂא בוֹ{{ש-רווח}}||זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבוֹ{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו מא ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כָּפַל אַזְהָרָה}} |- |{{סי|מִ|1}}צְוַת זָכוֹר וְשָׁמוֹר כְּאַחַת נֶאֶמְרוּ{{ש-רווח}}||לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ{{ממס|ישעיהו נו ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|זְכִירָה וּשְׁמִירָה}} |- |{{סי|נֶ|1}}חֶרְתוּ בוֹ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ אֲמָרוֹת{{ש-רווח}}||אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת{{ממס|תהלים יב ז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|פְּרִישׁוּת וְטָהֳרָה}} |- |{{סי|סֵ|1}}דֶר דְּשָׁאִים וּפֵרוֹת לְכַבְּדֵהוּ{{ש-רווח}}||כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ{{ממס|משלי טז ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לִכְבוֹדוֹ בָרָא}} |- |{{סי|עָ|1}}רַךְ עֵדֶן מֵעֵין שַׁבָּת{{ש-רווח}}||לְהוֹגֵי תְמִימָה נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִצְוַת יְיָ בָּרָה}} |- |{{סי|פִּ|1}}יצַת כַּבֵּד כְּהׇשְׁמַע בְּתֶרֶץ{{ש-רווח}}||יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ{{ממס|תהלים קלח ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי שָׁמְעוּ אֲמִירָה}} |- |{{סי|צֻ|1}}מְּדוּ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ<noinclude>{{הערה|נראה שצריך לומר כאן ׳׳שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה" להשלמת מספר תרי"ג, וכמו שיסד [[מחבר:סעדיה גאון|רס"ג]] ב[[אזהרות לרס"ג|אזהרותיו]] הנ"ל: {{צ|כִּי בָהּ שִׁבְעִים וְשֶׁבַע בְּגׇדְלָךְ}}. וכן הגיה במחזור רעדלהיים.}}</noinclude> {{נוא|וְשִׁבְעָה}} מִצְוֹת בִּגְבוּלוֹ{{ש-רווח}}||כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ{{ממס|במדבר יז ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בַּעֲלוֹתוֹ הָהָרָה}} |- |{{סי|קִ|1}}בּוּעַ מְאוֹרוֹת לְהוֹרִים חָבוּר{{ש-רווח}}||עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבֻר{{ממס|לפני=ע"פ|משלי כה יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בִּמְאוֹרוֹת לְהָאִירָה}} |- |{{סי|רְ|1}}חוּמֶיךָ מְנַהֲרֶיךָ הָשְׁווּ לְקוֹנֶיךָ{{ש-רווח}}||כַּבֵּד אֶת יְיָ מֵהוֹנֶךָ{{ממס|משלי ג ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּכִבּוּד וּבְמוֹרָא}} |- |{{סי|שִ|1}}נֵּן לֹא תִרְצַח מֵהַצְּרִיחַ הַדָּם{{ש-רווח}}||שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם{{ממס|בראשית ט ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|דָּמוֹ לְהַגִּירָה}} |- |{{סי|תֹּ|1}}קֶף מִצְוֹת חֲמִישִׁים בְּאָפְנָיו הִטְעִים{{ש-רווח}}||חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים{{ממס|תהלים לז יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּלִבָּם לְדׇקְרָה}} |- |{{סי|תֵּ|1}}אַם לוֹ מְעוֹפְפִים וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם{{ש-רווח}}||עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם{{ממס|בראשית א כ}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲבֵרִים כֵּרָה {{נוא|וְאָרַח לְחֶבְרָה}}}} |- |{{סי|שֶׁ|1}}לֹּא יִבְלַע גָּדוֹל לְקָטֹן כַּדָּגִים{{ש-רווח}}||כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים{{ממס|ירמיהו ד לא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַחֲנִיפֵי אֲרוּרָה}} |- |{{סי|רָ|1}}מַז לֹא תִנְאַף יְחוּסִים לְרוֹמְמוֹ{{ש-רווח}}||כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ{{ממס|דברים לב ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נַחֲלָה שָׁפְרָה}} |- |{{סי|קֶ|1}}צֶב חֲמִישִׁים וּשְׁמֹנָה בּוֹ נוֹעֲדוּ{{ש-רווח}}||אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ{{ממס|איוב טו יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְעַלֵּם וּלְהַסְתִּירָה}} |- |{{סי|צִ|1}}וּוּי תּוֹצֵא הָאָרֶץ לְמוּלוֹ מִנָּה{{ש-רווח}}||נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ{{ממס|בראשית א כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְחַיְתוֹ יָעְרָה}} |- |{{סי|פָּ|1}}רְצוּ בְטָהֳרָה מַפְּלֵי בְּשָׂרוֹ דָּבֵקוּ{{ש-רווח}}||אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ{{ממס|במדבר לו ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כֶּתֶר לְהַכְתִּירָה}} |- |{{סי|עֵ|1}}רָבוֹן רֵעֲךָ מִגְּנֹב הִזְהִיר<noinclude>{{הערה|בכמה כ"י ובדפוסים נוספה מילת "אֵל".}}</noinclude> בְּקָדְשׁוֹ{{ש-רווח}}||חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ{{ממס|משלי כט כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּבְבֵיתוֹ מְאֵרָה}} |- |{{סי|סְ|1}}פוּרוֹת תֵּשַׁע וַחֲמִישִׁים בּוֹ תִמְצֶאנָה{{ש-רווח}}||וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה{{ממס|לפני=ע"פ|משלי כ ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּמִשָּׁם בְּאֵרָה}} |- |{{סי|נִ|1}}סְמַךְ לוֹ מַאֲמַר נָתַתִּי<noinclude>{{הערה|בכמה כ"י ובדפוסים נוספה מילת "לָכֶם".}}</noinclude> לֶאֱכֹל{{ש-רווח}}||כְּיֶרֶק עֵשֶׂב אֶת כֹּל{{ממס|לפני=ע"פ|בראשית ט ג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לָכֶם לְהַתִּירָה}} |- |{{סי|מֵ|1}}הַפְקֵר וְלֹא מִגְּנֵבָה תֹּאכְלוּ וּשְׂבַעְתֶּם{{ש-רווח}}||אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם{{ממס|יואל ב כו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|שֵׁם הַנּוֹרָא}} |- |{{סי|לֹ|1}}א תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ שְׁקָרִים לִכְזוֹב{{ש-רווח}}||רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב{{ממס|משלי כז י}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַדְרִיכְךָ יְשָׁרָה<noinclude>{{הערה|בדפוסים הנוסח "תְּהִלָּתוֹ לְסַפֵּרָה"֚ ועי' פירוש רווו"ה.}}</noinclude>}} |- |{{סי|כְּ|1}}לוּלוֹת חֲמִישִׁים וּשְׁתַּיִם בּוֹ נִסְכָּם{{ש-רווח}}||יֵדַע לֵב חָכָם{{ממס|קהלת ח ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּמִשְׁפָּט לְחָקְרָהּ}} |- |{{סי|יְ|1}}צִירַת אָדָם לְלֹא תַעֲנֶה הׇקְבַּע{{ש-רווח}}||שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא יְיָ וְשֶׁבַע{{ממס|משלי ו טז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|תִּעוּב נִקְרָא}} |- |{{סי|טְ|1}}פִיפַת שֵׂטִים וְהוֹלְמִים תְּעַקֵּר{{ש-רווח}}||יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר{{ממס|משלי ו יט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי דִּבֶּר סָרָה}} |- |{{סי|חֶ|1}}מְדַּת רֵעַ בַּל תִּתְאַוֶּה{{ש-רווח}}||וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה{{ממס|ישעיהו נח יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּכְנָהָר לְהִתְגַּבְּרָה}} |- |{{סי|זְ|1}}בוּדִים אִתּוֹ חֲמִישִׁים וְאַרְבַּע לִמְנוֹת{{ש-רווח}}||דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת{{ממס|קהלת יב יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נְטוּעִים כְּמַסְמֵרָה}} |- |{{סי|וּ|1}}מַאֲמַר לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ{{ש-רווח}}||אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ{{ממס|בראשית ב יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְחִמּוּד מְחֻבָּרָהּ}} |- |{{סי|הֲ|1}}לֹא אָצַל לְךָ עֵזֶר לְהַשְׁעֶךָ{{ש-רווח}}||לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ{{ממס|שמות כ יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְתִזְכֶּה לַעֲטָרָה}} |- |{{סי|דְּ|1}}בוּרִים כָּל הַמִּצְוֹת בְּאָפְנֵי עֲשָׂרָה נִכְלָלוֹת{{ש-רווח}}||וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת{{ממס|שמות כ טו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְאֵשׁ בֹּעֵרָה}} |} {{סי|גֹּ|1}}אֲלָם כְּזָקֵן בִּישִׁיבָה נִגְלָה לְכַלְּלָם{{ש}} {{סי|בְּ|1}}מֵאָנֹכִי עַד לְרֵעֶךָ אוֹתִיּוֹת מִנְיַן מִצְוֹת הִכְלִילָם{{ש}} {{סי|אֲ|1}}זַי כְּגִבּוֹר נִגְלָה וְשִׁבְּחוּהוּ עַם עוֹלָם{{ר1}} מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם<noinclude>{{הערה|מילות {{צ|וְאָמְרוּ כֻלָּם}} לכאורה מיותרות, או שאמורים לסיים כרגיל (ובקצת כ"י כן נמצאות מילות {{צ|בְּשִׂמְחָה רַבָּה}}). ואותה תופעה מצאנו גם במערבית אחרת של המחבר, {{צ|[[אור לשביעי גש]]}}.}}</noinclude><קטע סוף=ג/> ::{{הור|(בגילה ברינה...) מי כמוך}} <קטע התחלה=ד/>{{הור|סימן: '''אליעזר ברבי נתן'''}} {{סי|אֱ}}מוּנָה אֹמֶן שִׁבְעָה אוֹתִיּוֹת נוֹתָרוֹ{{ש}} {{סי|לְ}}עֻמַּת יְמֵי בְרֵאשִׁית נֶאֶמָרוּ{{ש}} {{סי|יִ}}סַּדְתָּ עֹז יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה שׁוֹרָרוּ{{ר1}} זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶּה וְאָמָרוּ<noinclude>{{הערה|שורה זו לכאורה מיותרת. ואותה תופעה מצאנו גם במערבית אחרת של המחבר, {{צ|[[אור לשביעי גש]]}}.}}</noinclude> <קטע סוף=ד/>::{{הור|(זה צור…) ה' ימלך}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|עֵ}}צוֹת מֵרָחֹק מִקְרָא אַחֲרוֹן מְעִידֵנוּ{{ש}} {{סי|זְ}}כוּת לַעֲלוֹת לְצִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ{{ש}} {{סי|רְ}}אוֹת מוֹפְתֵי גְּאֻלָּה בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ{{ר1}} לְגָאֳלֵנוּ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ<קטע סוף=ה/> ::{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|בְּרֻבֵּי}} תוֹרוֹת נִתְחַכְּמוּ נְעִימִים{{ש}} {{סי|נִתְ}}עַטְּרוּ נִכְתְּרוּ כְּתָרִים מְסֻיָּמִים{{ש}} {{סי|נִ}}תְאַשְּׁרוּ בְּמִי יִתֵּן לָהֶם לְטוֹב כָּל הַיָּמִים{{ר1}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ממס|ישעיהו מה יז}} ===ביכור===<noinclude> {{סוף}}{{פיוט| | שם= אשריך ישראל מי כמוך עם סגולתו | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי ביכור|ביכור]] | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב"ן]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-8454|א-8454]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בליל שני של שבועות.{{הערה|בוורמייזא אומרים {{צ|[[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]}}.}} }}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה'''}} {{סי|אַ}}שְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם סְגֻלָּתוֹ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת קִדְּשָׁךְ לִשְׁמוֹ בִּקְדֻשָּׁתוֹ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹרָלְךָ תּוֹמֵךְ וְחֶלְקוֹ אַתָּה וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדֶיךָ אָהַב וְהִקְדִּימְךָ לְכָל יְסוֹדֵי אֲגֻדָּתוֹ{{ש}} {{סי|הַ}}כָּתוּב מֵעִיד וּבְהֵא כָּתוּב שִׁטָּתוֹ{{ר1}} קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְיָ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה{{ממס|ירמיהו ב ג}} {{סי|וְ}}אֶרֶץ פְּרוּשָׁה בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מְקֻדָּשָׁה{{ש}} {{סי|זִ}}כָּם לְעַם מִכָּל אֹם נִפְרָשִׁים בִּקְדֻשָּׁה{{ש}} {{סי|חֲ}}בִיבִים בָּנִים נוֹחֲלֵי דָת מוֹרָשָׁה{{ש}} {{סי|טֶ}}נֶא בִּכּוּרִים מִשֶּׁבַח הָאָרֶץ בִּזְרִיזוּת לְהַפְרִישָׁה{{ש}} {{סי|יָ}}פָה מִצְוָה בְּשַׁעְתָּהּ בְּעִתָּהּ לְהָחִישָׁה{{ר1}} בְּיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה{{ממס|במדבר כח כו}} {{סי|כְּ}}בוֹד הַלְּבָנוֹן בֵּית כֹּפֶר אֶשְׁכּוֹל{{ש}} {{סי|לְ}}הַעֲלוֹת וּלְהָבִיא מֵרֵאשִׁית פְּרִי כֹּל{{ש}} {{סי|מִ}}צְוַת בִּכּוּרִים רוֹאֶה תְּאֵנָה רִמּוֹן וְאֶשְׁכֹּל{{ש}} {{סי|נִ}}בְכַּר מְבֻשָּׁל מְסַמְּנוֹ לַהֲבִיאוֹ לָאֲמַרְכֹּל{{ש}} {{סי|ס}}וֹדֵר בִּכּוּרָיו לְהַדְּרָן וּלְעַטְּרָן מִכֹּל{{ר1}} רֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל{{ממס|יחזקאל מד ל}} {{סי|עִ}}ירוֹ שֶׁל מַעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת כָּל הָעֲיָרוֹת{{ש}} {{סי|פֶּ}}ן יַאֲהִילוּ לָנִים בָּרְחוֹב כָּל הַשְּׁיָרוֹת{{ש}} {{סי|צֹ}}הַר עָלָה מְמֻנֶּה אוֹמֵר קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן בְּשִׁירוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}רוֹבִים מְבִיאִים תְּאֵנִים וַעֲנָבִים בַּהֲדָרוֹת{{ש}} {{סי|רְ}}חוֹקִים מְבִיאִים צִמּוּקִים וּגְרוֹגְרוֹת{{ר1}} טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת{{ממס|ירמיהו כד ב}} {{סי|שׁ}}וֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זְהָבִי{{ש}} {{סי|תַּ}}ג זַיִת בְּרֹאשׁוֹ וְחָלִיל מַכֶּה לְהַצְבִּיא{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי בְּהַגִּיעָם בְּקָרוֹב לְקִרְיַת לָבִיא{{ש}} {{סי|לְ}}עַטֵּר בִּכּוּרֵיהֶם שְׁלוּחִים רָצִים לִפְנֵיהֶם כַּצְּבִי{{ש}} {{סי|יֹ}}פִי תִּפְאַרְתּוֹ בְּשִׁבְעָה כֵלִים לְהָבִיא{{ר1}} רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ בֵּית יְיָ אֱלֹהֶיךָ תָּבִיא{{ממס|לפני=ע"פ|שמות לד כו}} {{סי|עִ}}טְּרוּ בִכּוּרֵיהֶם יוֹצְאִים לִקְרָאתָם בַּשָּׂדֶה{{ש}} {{סי|זֹ}}רְזוּ לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים לָצֵאת וְלַעֲדֵה{{ש}} {{סי|רָ}}צִים לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָם סְגָנִים וְאָמָּנִים לְהַחֲדֵה{{ש}} {{סי|בּ}}וֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם לְהַרְגִּילָם לֶעָתִיד לְדַדֵּה{{ש}} {{סי|רְ}}גִילִים הֱיוֹת לָבוֹא וּלְהָבִיא וְלָחֹג מוֹעֲדֵי{{ר1}} וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה{{ממס|שמות כג טז}} {{סי|בְּ}}הַגִּיעָם לְהַר הַבַּיִת אַף הַמֶּלֶךְ סַלּוֹ מֵרִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה דִּבְּרוּ הַלְוִיִּם בְּשִׁירִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹאֲמִים אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְגוֹמְרִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹרִים וְגוֹזָלוֹת שֶׁבְּצַד הַסַּלִּים עוֹלוֹת לְהַדְרִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנִים מַה שֶּׁבְּיָדָם לַכֹּהֲנִים וְכָל הַפָּרָשָׁה קוֹרִים{{ר1}} וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים{{ממס|ויקרא כג כ}} {{סי|י}}וֹדֵעַ מַקְרִין וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִלְּהַכְסִיפָה{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל קְרִיאָה מֵעֲצֶרֶת וְעַד זְמַן אֲסִיפָה{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר שִׂמְחָה מֵאָז וָהָלְאָה לֹא חֲשׂוּפָה{{ש}} {{סי|לֹ}}א קוֹרִין וּמְבִיאִים עַד חֲנֻכָּה לְעָדְפָה{{ש}} וּמֵאָז אֵין מְבִיאִים קֹדֶם יוֹם הֲנָפָה{{ר1}} מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה{{ממס|ויקרא כג יז}} {{סי|וּ}}מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה{{ש}} {{סי|יָ}}שִׁירוּ בַּעֲלוֹתָם שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי נֵלֵךְ בֵּית יָהּ{{ש}} {{סי|א}}וֹמְרִים עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בְּשַׁעֲרֵי בְנוּיָה{{ש}} {{סי|מְ}}זַמְּרִים בְּהַר הַבַּיִת הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ בְּהַנְוָיָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹהֲלִים וְרוֹנְנִים בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה בְּהוֹדָיָה{{ר1}} כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ{{ממס|תהלים קנ ו}} {{סי|בִּ}}הְיוֹת כָּל אֵלֶּה תָּקְפוּ מַשְׁעֵנַי{{ש}} {{סי|תְּ}}שׁוּרָתִי וּמִנְחָתִי הוֹלֶכֶת וּמְכַפֶּרֶת לְפָנַי{{ש}} {{סי|וְ}}עַתָּה אֵין זֶבַח וְאָסְפוּ דּוֹרוֹנַי{{ש}} {{סי|רֻ}}חַקְנוּ מֵעַל גְּבוּלְךָ וְאֵין לְהַתְשִׁירְךָ בְּקָרְבָּנַי{{ש}} {{סי|הֲ}}שִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנַעֲבָדְךָ כְּמַאֲמַר חֶזְיוֹנַי{{ר1}} כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְיָ{{ממס|ישעיהו סו כ}} {{סי|אֲ}}רִיאֵל בִּהְיוֹתוֹ בְּמוֹסָדוֹ רְבָעָיו מְכַפְּרִים{{ש}} {{סי|מֵ}}עֵת נֶחֱרַב לֹא כֻפְּרוּ חוֹבוֹת וּנְדָרִים{{ש}} {{סי|נִ}}סּוּךְ נֶחֱשָׁב מְמַלֵּא גְּרוֹן מוֹרִים{{ש}} {{סי|וְ}}נִזְקַק לַחֲכָמִים כְּאִלּוּ בִּכּוּרִים מֵרִים{{ש}} מִקְרָא מָלֵא כָתוּב רְאָיָה לַדְּבָרִים{{ר1}} וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים{{ממס|מ"ב ד מב}} {{סי|אָ}}פְסוּ דּוֹבְרֵי בְגַאֲוָה אִישׁ צָרְכֵּנוּ שׁוֹאֵל{{ש}} {{סי|מָ}}טוּ וּפַסּוּ אֱמוּנִים וְאֵין יָד לָאֵל{{ש}} {{סי|נַ}}פְשֵׁנוּ תְּאֵבָה וּמְצַפָּה לְבִיאַת גּוֹאֵל{{ש}} {{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל{{ש}} {{סי|סִלּ}}וּל {{סי|הַ}}שָּׁלוֹם פְּרוֹס עַל עַמְּךָ הוֹאֵל{{ר1}} הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל{{ממס|דברים כו טו}}<קטע סוף=ו/> ::{{הור|הפורש}} <noinclude>{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] </noinclude> t3u5xgd7oktx2ouk3o6vc0xxi0ob5ct 3102023 3102020 2026-11-08T08:34:39Z Yack67 27395 3102023 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אל אלהים ה' דבר | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב"ן]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אליעזר ברבי נתן | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-3423|א-3423]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בליל שני של שבועות.{{הערה|בוורמייזא אומרים {{צ|[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]}}.}} }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> <קטע התחלה=א/> {{הור|מיוסדת על ה[[משנה אבות ה א]], ועל [[אלהים אצל יום הלזה#אזהרות|אזהרות לרס"ג]].<noinclude>{{הערה|אזהרות אלו לא היו ידועות למפרשים שמצאו מספרי המצוות שבפיוט סתומים בעיניהם, אבל היה ידוע להם ספר [[מאמר השכל]] שגם הוא לכאורה מתבסס על האזהרות הנ"ל, וחשבו שהוא ביאור מידי [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב"ן]] עצמו על פיוטו זה, ובאמת לא יתכן שהוא כתבו.}}</noinclude> מובאות מ[[עשרת הדברות]].}}{{ש}} {{הור|סימן: '''א"ב'''}} {{סי|אֵ}}ל אֱלֹהִים יְיָ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ{{ש}} {{סי|בַּ}}עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כִּלֵּל עוֹלָם בְּמֶרֶץ{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּלוֹת יִשֵּׁב בְּדַבְּרוֹת עֲשָׂרָה בְּלִי פֶרֶץ{{ר1}} אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה לֹא שַׂמְתִּי חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ.{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו לג כה}}<קטע סוף=א/> ::{{הור|המעריב}} <קטע התחלה=ב/>{{סי|דִּ}}בְּרוֹת עֲשָׂרָה כָּתַב אֵל לַהֲמֹנָי{{ש}} {{סי|הִ}}כְלִיל בָּהֶם שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פִּקְדוֹנָי{{ש}} {{סי|וּ}}מֵאַהֲבָתָם נִגְלָה עַל הַר סִינָי{{ר1}} אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ.{{ממס|מלאכי ב א}}<קטע סוף=ב/> ::{{הור|אוהב}} <קטע התחלה=ג/>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''תשר"ק'''}} {| |{{סי|אָ|1}}נֹכִי רֹאשׁ לְדַבְּרוֹת הִבְאִיר{{ש-רווח}}||פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר{{ממס|תהלים קיט קל}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה}} |- |{{סי|בּ|1}}וֹ נִכְלְלוּ שְׁמֹנִים מִצְוֹת מִלִּנְשֶׁה{{ש-רווח}}||תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה{{ממס|דברים לג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מוֹרָשָׁה בְּרוּרָה}} |- |{{סי|גְּ|1}}בֹהִים וְגֵאִים בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן נִפְרָשׂוּ{{ש-רווח}}||בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ{{ממס|תהלים לג ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּרֵאשִׁית בָּרָא}} |- |{{סי|דּ|1}}וֹדִי צַח מַבְהִיק<noinclude>{{הערה|בדפוסים: "{{סי|דִּ|1}}בֶּר בּוֹ."}}</noinclude> חָמֵשׁ פְּעָמִים אוֹר{{ש-רווח}}||כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר{{ממס|משלי ו כג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|<noinclude>{{הערה|בכמה כ"י ובדפוסים נוספה מילת "חֲמִשָּׁה".}}</noinclude>חֻמְשֵׁי תוֹרָה}} |- |{{סי|הִ|1}}זְהִיר לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵל מִבִּלְעָדָי{{ש-רווח}}||כִּי אֲנִי אֵל נְאֻם יְיָ וְאַתֶּם עֵדַי{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו יג יב}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|אֹם<noinclude>{{הערה|בכמה כ"י ובדפוסים חסרה מילת "אֹם".}}</noinclude> יָפָה וּבָרָה}} |- |{{סי|וְ|1}}שִׁשִּׁים מִצְוֹת כָּלוּל וְנִפְשֶׁה{{ש-רווח}}||כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה{{ממס|שמות יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|הֵיטִיבוּ<noinclude>{{הערה|בכמה כ"י ובדפוסים "הֵיטִיבָה".}}</noinclude> דִּבֵּרָה}} |- |{{סי|זִ|1}}וֵּג לוֹ חֶלְקַת כַּבִּירִים{{ש-רווח}}||מַיִם רַבִּים אַדִּירִים{{ממס|תהלים צג ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִתְנַשְּׂאִים בִּגְבוּרָה}} |- |{{סי|חָ|1}}צַב בּוֹר לְנֹזְלִים בַּל תְּדַמֵּהוּ{{ש-רווח}}||כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא הוּא{{ממס|לפני=ע"פ|דברים ד כד|אחרי=ועוד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּעֹבְדֵי זָרָה}} |- |{{סי|טָ|1}}בַע לֹא תִשָּׂא שֵׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא{{ש-רווח}}||אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא{{ממס|דברים ו יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְהוֹגֵי<noinclude>{{הערה|בדפוסים נוספה מילת "דַּת".}}</noinclude> יְקָרָה}} |- |{{סי|יֻ|1}}סְּדוּ בַאֲדָנָיו אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה{{ש-רווח}}||תַּעֲבֹרְנָה עַל יְדֵי מוֹנֶה{{ממס|לפני=ע"פ|ירמיהו לג יג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲכָמִים מְסוּרָה}} |- |{{סי|כִּ|1}}בְּדוּהוּ אֲדִירִים בִּפְנוֹתָם לְמִקְוֵיהֶם{{ש-רווח}}||אֶל מְקוֹם זֶה יָסַד לָהֶם{{ממס|תהלים קד ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|חָק מֵעֲבֹרָה}} |- |{{סי|לְ|1}}כַבְּדוֹ בְּגוּף נָקִי וּמִלִּשָּׂא בוֹ{{ש-רווח}}||זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבוֹ{{ממס|לפני=ע"פ|ישעיהו מא ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כָּפַל אַזְהָרָה}} |- |{{סי|מִ|1}}צְוַת זָכוֹר וְשָׁמוֹר כְּאַחַת נֶאֶמְרוּ{{ש-רווח}}||לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ{{ממס|ישעיהו נו ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|זְכִירָה וּשְׁמִירָה}} |- |{{סי|נֶ|1}}חֶרְתוּ בוֹ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ אֲמָרוֹת{{ש-רווח}}||אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת{{ממס|תהלים יב ז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|פְּרִישׁוּת וְטָהֳרָה}} |- |{{סי|סֵ|1}}דֶר דְּשָׁאִים וּפֵרוֹת לְכַבְּדֵהוּ{{ש-רווח}}||כֹּל פָּעַל יְיָ לַמַּעֲנֵהוּ{{ממס|משלי טז ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לִכְבוֹדוֹ בָרָא}} |- |{{סי|עָ|1}}רַךְ עֵדֶן מֵעֵין שַׁבָּת{{ש-רווח}}||לְהוֹגֵי תְמִימָה נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יט ח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מִצְוַת יְיָ בָּרָה}} |- |{{סי|פִּ|1}}יצַת כַּבֵּד כְּהׇשְׁמַע בְּתֶרֶץ{{ש-רווח}}||יוֹדוּךָ יְיָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ{{ממס|תהלים קלח ד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי שָׁמְעוּ אֲמִירָה}} |- |{{סי|צֻ|1}}מְּדוּ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ<noinclude>{{הערה|נראה שצריך לומר כאן "שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה" להשלמת מספר תרי"ג, כמו שיסד [[מחבר:סעדיה גאון|רס"ג]] ב[[אלהים אצל יום הלזה#אזהרות|אזהרותיו]] הנ"ל: {{צ|כִּי בָהּ שִׁבְעִים וְשֶׁבַע בְּגׇדְלָךְ}}. וכן הגיה במחזור רעדלהיים.}}</noinclude> {{נוא|וְשִׁבְעָה}} מִצְוֹת בִּגְבוּלוֹ{{ש-רווח}}||כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ{{ממס|במדבר יז ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בַּעֲלוֹתוֹ הָהָרָה}} |- |{{סי|קִ|1}}בּוּעַ מְאוֹרוֹת לְהוֹרִים חָבוּר{{ש-רווח}}||עַל אָפְנָיו דָּבָר דָּבֻר{{ממס|לפני=ע"פ|משלי כה יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בִּמְאוֹרוֹת לְהָאִירָה}} |- |{{סי|רְ|1}}חוּמֶיךָ מְנַהֲרֶיךָ הָשְׁווּ לְקוֹנֶיךָ{{ש-רווח}}||כַּבֵּד אֶת יְיָ מֵהוֹנֶךָ{{ממס|משלי ג ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּכִבּוּד וּבְמוֹרָא}} |- |{{סי|שִ|1}}נֵּן לֹא תִרְצַח מֵהַצְּרִיחַ הַדָּם{{ש-רווח}}||שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם{{ממס|בראשית ט ו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|דָּמוֹ לְהַגִּירָה}} |- |{{סי|תֹּ|1}}קֶף מִצְוֹת חֲמִישִׁים בְּאָפְנָיו הִטְעִים{{ש-רווח}}||חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים{{ממס|תהלים לז יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּלִבָּם לְדׇקְרָה}} |- |{{סי|תֵּ|1}}אַם לוֹ מְעוֹפְפִים וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם{{ש-רווח}}||עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם{{ממס|בראשית א כ}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לַחֲבֵרִים כֵּרָה {{נוא|וְאָרַח לְחֶבְרָה}}}} |- |{{סי|שֶׁ|1}}לֹּא יִבְלַע גָּדוֹל לְקָטֹן כַּדָּגִים{{ש-רווח}}||כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים{{ממס|ירמיהו ד לא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַחֲנִיפֵי אֲרוּרָה}} |- |{{סי|רָ|1}}מַז לֹא תִנְאַף יְחוּסִים לְרוֹמְמוֹ{{ש-רווח}}||כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ{{ממס|דברים לב ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נַחֲלָה שָׁפְרָה}} |- |{{סי|קֶ|1}}צֶב חֲמִישִׁים וּשְׁמֹנָה בּוֹ נוֹעֲדוּ{{ש-רווח}}||אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ{{ממס|איוב טו יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְעַלֵּם וּלְהַסְתִּירָה}} |- |{{סי|צִ|1}}וּוּי תּוֹצֵא הָאָרֶץ לְמוּלוֹ מִנָּה{{ש-רווח}}||נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ{{ממס|בראשית א כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְחַיְתוֹ יָעְרָה}} |- |{{סי|פָּ|1}}רְצוּ בְטָהֳרָה מַפְּלֵי בְּשָׂרוֹ דָּבֵקוּ{{ש-רווח}}||אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ{{ממס|במדבר לו ט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כֶּתֶר לְהַכְתִּירָה}} |- |{{סי|עֵ|1}}רָבוֹן רֵעֲךָ מִגְּנֹב הִזְהִיר<noinclude>{{הערה|בכמה כ"י ובדפוסים נוספה מילת "אֵל".}}</noinclude> בְּקָדְשׁוֹ{{ש-רווח}}||חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ{{ממס|משלי כט כד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּבְבֵיתוֹ מְאֵרָה}} |- |{{סי|סְ|1}}פוּרוֹת תֵּשַׁע וַחֲמִישִׁים בּוֹ תִמְצֶאנָה{{ש-רווח}}||וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה{{ממס|לפני=ע"פ|משלי כ ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּמִשָּׁם בְּאֵרָה}} |- |{{סי|נִ|1}}סְמַךְ לוֹ מַאֲמַר נָתַתִּי<noinclude>{{הערה|בכמה כ"י ובדפוסים נוספה מילת "לָכֶם".}}</noinclude> לֶאֱכֹל{{ש-רווח}}||כְּיֶרֶק עֵשֶׂב אֶת כֹּל{{ממס|לפני=ע"פ|בראשית ט ג}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לָכֶם לְהַתִּירָה}} |- |{{סי|מֵ|1}}הַפְקֵר וְלֹא מִגְּנֵבָה תֹּאכְלוּ וּשְׂבַעְתֶּם{{ש-רווח}}||אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהִלַּלְתֶּם{{ממס|יואל ב כו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|שֵׁם הַנּוֹרָא}} |- |{{סי|לֹ|1}}א תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ שְׁקָרִים לִכְזוֹב{{ש-רווח}}||רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב{{ממס|משלי כז י}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|מַדְרִיכְךָ יְשָׁרָה<noinclude>{{הערה|בדפוסים הנוסח "תְּהִלָּתוֹ לְסַפֵּרָה"֚ ועי' פירוש רווו"ה.}}</noinclude>}} |- |{{סי|כְּ|1}}לוּלוֹת חֲמִישִׁים וּשְׁתַּיִם בּוֹ נִסְכָּם{{ש-רווח}}||יֵדַע לֵב חָכָם{{ממס|קהלת ח ה}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|בְּמִשְׁפָּט לְחָקְרָהּ}} |- |{{סי|יְ|1}}צִירַת אָדָם לְלֹא תַעֲנֶה הׇקְבַּע{{ש-רווח}}||שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא יְיָ וְשֶׁבַע{{ממס|משלי ו טז}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|תִּעוּב נִקְרָא}} |- |{{סי|טְ|1}}פִיפַת שֵׂטִים וְהוֹלְמִים תְּעַקֵּר{{ש-רווח}}||יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר{{ממס|משלי ו יט}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|כִּי דִּבֶּר סָרָה}} |- |{{סי|חֶ|1}}מְדַּת רֵעַ בַּל תִּתְאַוֶּה{{ש-רווח}}||וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה{{ממס|ישעיהו נח יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וּכְנָהָר לְהִתְגַּבְּרָה}} |- |{{סי|זְ|1}}בוּדִים אִתּוֹ חֲמִישִׁים וְאַרְבַּע לִמְנוֹת{{ש-רווח}}||דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת{{ממס|קהלת יב יא}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|נְטוּעִים כְּמַסְמֵרָה}} |- |{{סי|וּ|1}}מַאֲמַר לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ{{ש-רווח}}||אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ{{ממס|בראשית ב יח}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|לְחִמּוּד מְחֻבָּרָהּ}} |- |{{סי|הֲ|1}}לֹא אָצַל לְךָ עֵזֶר לְהַשְׁעֶךָ{{ש-רווח}}||לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ{{ממס|שמות כ יד}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְתִזְכֶּה לַעֲטָרָה}} |- |{{סי|דְּ|1}}בוּרִים כָּל הַמִּצְוֹת בְּאָפְנֵי עֲשָׂרָה נִכְלָלוֹת{{ש-רווח}}||וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת{{ממס|שמות כ טו}}{{ש-רווח}}||{{שמאל|וְאֵשׁ בֹּעֵרָה}} |} {{סי|גֹּ|1}}אֲלָם כְּזָקֵן בִּישִׁיבָה נִגְלָה לְכַלְּלָם{{ש}} {{סי|בְּ|1}}מֵאָנֹכִי עַד לְרֵעֶךָ אוֹתִיּוֹת מִנְיַן מִצְוֹת הִכְלִילָם{{ש}} {{סי|אֲ|1}}זַי כְּגִבּוֹר נִגְלָה וְשִׁבְּחוּהוּ עַם עוֹלָם{{ר1}} מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה וְאָמְרוּ כֻלָּם<noinclude>{{הערה|מילות {{צ|וְאָמְרוּ כֻלָּם}} לכאורה מיותרות, או שאמורים לסיים כרגיל (ובקצת כ"י כן נמצאות מילות {{צ|בְּשִׂמְחָה רַבָּה}}). ואותה תופעה מצאנו גם במערבית אחרת של המחבר, {{צ|[[אור לשביעי גש]]}}.}}</noinclude><קטע סוף=ג/> ::{{הור|(בגילה ברינה...) מי כמוך}} <קטע התחלה=ד/>{{הור|סימן: '''אליעזר ברבי נתן'''}} {{סי|אֱ}}מוּנָה אֹמֶן שִׁבְעָה אוֹתִיּוֹת נוֹתָרוֹ{{ש}} {{סי|לְ}}עֻמַּת יְמֵי בְרֵאשִׁית נֶאֶמָרוּ{{ש}} {{סי|יִ}}סַּדְתָּ עֹז יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה שׁוֹרָרוּ{{ר1}} זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ פָּצוּ פֶּה וְאָמָרוּ<noinclude>{{הערה|שורה זו לכאורה מיותרת. ואותה תופעה מצאנו גם במערבית אחרת של המחבר, {{צ|[[אור לשביעי גש]]}}.}}</noinclude> <קטע סוף=ד/>::{{הור|(זה צור…) ה' ימלך}} <קטע התחלה=ה/>{{סי|עֵ}}צוֹת מֵרָחֹק מִקְרָא אַחֲרוֹן מְעִידֵנוּ{{ש}} {{סי|זְ}}כוּת לַעֲלוֹת לְצִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ{{ש}} {{סי|רְ}}אוֹת מוֹפְתֵי גְּאֻלָּה בִּיאַת מְשִׁיחֵנוּ{{ר1}} לְגָאֳלֵנוּ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ<קטע סוף=ה/> ::{{הור|גאל}} <קטע התחלה=ו/>{{סי|בְּרֻבֵּי}} תוֹרוֹת נִתְחַכְּמוּ נְעִימִים{{ש}} {{סי|נִתְ}}עַטְּרוּ נִכְתְּרוּ כְּתָרִים מְסֻיָּמִים{{ש}} {{סי|נִ}}תְאַשְּׁרוּ בְּמִי יִתֵּן לָהֶם לְטוֹב כָּל הַיָּמִים{{ר1}} יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיְיָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים{{ממס|ישעיהו מה יז}} ===ביכור===<noinclude> {{סוף}}{{פיוט| | שם= אשריך ישראל מי כמוך עם סגולתו | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:מערביות|מערבית]] | תת-סוג = [[:קטגוריה:פיוטי ביכור|ביכור]] | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי אליעזר בן נתן|ראב"ן]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-8454|א-8454]] | מנהגים = נאמר למנהג אשכנז המערבי בליל שני של שבועות.{{הערה|בוורמייזא אומרים {{צ|[[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]}}.}} }}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אליעזר ברבי נתן יגדל ויאמץ בתורה אמן ואמן חזק ואמץ סלה'''}} {{סי|אַ}}שְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם סְגֻלָּתוֹ{{ש}} {{סי|בִּ}}שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת קִדְּשָׁךְ לִשְׁמוֹ בִּקְדֻשָּׁתוֹ{{ש}} {{סי|גּ}}וֹרָלְךָ תּוֹמֵךְ וְחֶלְקוֹ אַתָּה וְחֶבֶל נַחֲלָתוֹ{{ש}} {{סי|דּ}}וֹדֶיךָ אָהַב וְהִקְדִּימְךָ לְכָל יְסוֹדֵי אֲגֻדָּתוֹ{{ש}} {{סי|הַ}}כָּתוּב מֵעִיד וּבְהֵא כָּתוּב שִׁטָּתוֹ{{ר1}} קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיְיָ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה{{ממס|ירמיהו ב ג}} {{סי|וְ}}אֶרֶץ פְּרוּשָׁה בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מְקֻדָּשָׁה{{ש}} {{סי|זִ}}כָּם לְעַם מִכָּל אֹם נִפְרָשִׁים בִּקְדֻשָּׁה{{ש}} {{סי|חֲ}}בִיבִים בָּנִים נוֹחֲלֵי דָת מוֹרָשָׁה{{ש}} {{סי|טֶ}}נֶא בִּכּוּרִים מִשֶּׁבַח הָאָרֶץ בִּזְרִיזוּת לְהַפְרִישָׁה{{ש}} {{סי|יָ}}פָה מִצְוָה בְּשַׁעְתָּהּ בְּעִתָּהּ לְהָחִישָׁה{{ר1}} בְּיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה{{ממס|במדבר כח כו}} {{סי|כְּ}}בוֹד הַלְּבָנוֹן בֵּית כֹּפֶר אֶשְׁכּוֹל{{ש}} {{סי|לְ}}הַעֲלוֹת וּלְהָבִיא מֵרֵאשִׁית פְּרִי כֹּל{{ש}} {{סי|מִ}}צְוַת בִּכּוּרִים רוֹאֶה תְּאֵנָה רִמּוֹן וְאֶשְׁכֹּל{{ש}} {{סי|נִ}}בְכַּר מְבֻשָּׁל מְסַמְּנוֹ לַהֲבִיאוֹ לָאֲמַרְכֹּל{{ש}} {{סי|ס}}וֹדֵר בִּכּוּרָיו לְהַדְּרָן וּלְעַטְּרָן מִכֹּל{{ר1}} רֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל וְכָל תְּרוּמַת כֹּל{{ממס|יחזקאל מד ל}} {{סי|עִ}}ירוֹ שֶׁל מַעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת כָּל הָעֲיָרוֹת{{ש}} {{סי|פֶּ}}ן יַאֲהִילוּ לָנִים בָּרְחוֹב כָּל הַשְּׁיָרוֹת{{ש}} {{סי|צֹ}}הַר עָלָה מְמֻנֶּה אוֹמֵר קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן בְּשִׁירוֹת{{ש}} {{סי|קְ}}רוֹבִים מְבִיאִים תְּאֵנִים וַעֲנָבִים בַּהֲדָרוֹת{{ש}} {{סי|רְ}}חוֹקִים מְבִיאִים צִמּוּקִים וּגְרוֹגְרוֹת{{ר1}} טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת{{ממס|ירמיהו כד ב}} {{סי|שׁ}}וֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְקַרְנָיו מְצֻפּוֹת זְהָבִי{{ש}} {{סי|תַּ}}ג זַיִת בְּרֹאשׁוֹ וְחָלִיל מַכֶּה לְהַצְבִּיא{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי בְּהַגִּיעָם בְּקָרוֹב לְקִרְיַת לָבִיא{{ש}} {{סי|לְ}}עַטֵּר בִּכּוּרֵיהֶם שְׁלוּחִים רָצִים לִפְנֵיהֶם כַּצְּבִי{{ש}} {{סי|יֹ}}פִי תִּפְאַרְתּוֹ בְּשִׁבְעָה כֵלִים לְהָבִיא{{ר1}} רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ בֵּית יְיָ אֱלֹהֶיךָ תָּבִיא{{ממס|לפני=ע"פ|שמות לד כו}} {{סי|עִ}}טְּרוּ בִכּוּרֵיהֶם יוֹצְאִים לִקְרָאתָם בַּשָּׂדֶה{{ש}} {{סי|זֹ}}רְזוּ לְפִי כְבוֹד הַנִּכְנָסִים לָצֵאת וְלַעֲדֵה{{ש}} {{סי|רָ}}צִים לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמָם סְגָנִים וְאָמָּנִים לְהַחֲדֵה{{ש}} {{סי|בּ}}וֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם לְהַרְגִּילָם לֶעָתִיד לְדַדֵּה{{ש}} {{סי|רְ}}גִילִים הֱיוֹת לָבוֹא וּלְהָבִיא וְלָחֹג מוֹעֲדֵי{{ר1}} וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה{{ממס|שמות כג טז}} {{סי|בְּ}}הַגִּיעָם לְהַר הַבַּיִת אַף הַמֶּלֶךְ סַלּוֹ מֵרִים{{ש}} {{סי|יַ}}חַד בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה דִּבְּרוּ הַלְוִיִּם בְּשִׁירִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹאֲמִים אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְגוֹמְרִים{{ש}} {{סי|תּ}}וֹרִים וְגוֹזָלוֹת שֶׁבְּצַד הַסַּלִּים עוֹלוֹת לְהַדְרִים{{ש}} {{סי|נ}}וֹתְנִים מַה שֶּׁבְּיָדָם לַכֹּהֲנִים וְכָל הַפָּרָשָׁה קוֹרִים{{ר1}} וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים{{ממס|ויקרא כג כ}} {{סי|י}}וֹדֵעַ מַקְרִין וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִלְּהַכְסִיפָה{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל קְרִיאָה מֵעֲצֶרֶת וְעַד זְמַן אֲסִיפָה{{ש}} {{סי|דְּ}}בַר שִׂמְחָה מֵאָז וָהָלְאָה לֹא חֲשׂוּפָה{{ש}} {{סי|לֹ}}א קוֹרִין וּמְבִיאִים עַד חֲנֻכָּה לְעָדְפָה{{ש}} וּמֵאָז אֵין מְבִיאִים קֹדֶם יוֹם הֲנָפָה{{ר1}} מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה{{ממס|ויקרא כג יז}} {{סי|וּ}}מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה{{ש}} {{סי|יָ}}שִׁירוּ בַּעֲלוֹתָם שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי נֵלֵךְ בֵּית יָהּ{{ש}} {{סי|א}}וֹמְרִים עוֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בְּשַׁעֲרֵי בְנוּיָה{{ש}} {{סי|מְ}}זַמְּרִים בְּהַר הַבַּיִת הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ בְּהַנְוָיָה{{ש}} {{סי|צ}}וֹהֲלִים וְרוֹנְנִים בְּבוֹאָם לָעֲזָרָה בְּהוֹדָיָה{{ר1}} כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ{{ממס|תהלים קנ ו}} {{סי|בִּ}}הְיוֹת כָּל אֵלֶּה תָּקְפוּ מַשְׁעֵנַי{{ש}} {{סי|תְּ}}שׁוּרָתִי וּמִנְחָתִי הוֹלֶכֶת וּמְכַפֶּרֶת לְפָנַי{{ש}} {{סי|וְ}}עַתָּה אֵין זֶבַח וְאָסְפוּ דּוֹרוֹנַי{{ש}} {{סי|רֻ}}חַקְנוּ מֵעַל גְּבוּלְךָ וְאֵין לְהַתְשִׁירְךָ בְּקָרְבָּנַי{{ש}} {{סי|הֲ}}שִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנַעֲבָדְךָ כְּמַאֲמַר חֶזְיוֹנַי{{ר1}} כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר בֵּית יְיָ{{ממס|ישעיהו סו כ}} {{סי|אֲ}}רִיאֵל בִּהְיוֹתוֹ בְּמוֹסָדוֹ רְבָעָיו מְכַפְּרִים{{ש}} {{סי|מֵ}}עֵת נֶחֱרַב לֹא כֻפְּרוּ חוֹבוֹת וּנְדָרִים{{ש}} {{סי|נִ}}סּוּךְ נֶחֱשָׁב מְמַלֵּא גְּרוֹן מוֹרִים{{ש}} {{סי|וְ}}נִזְקַק לַחֲכָמִים כְּאִלּוּ בִּכּוּרִים מֵרִים{{ש}} מִקְרָא מָלֵא כָתוּב רְאָיָה לַדְּבָרִים{{ר1}} וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים{{ממס|מ"ב ד מב}} {{סי|אָ}}פְסוּ דּוֹבְרֵי בְגַאֲוָה אִישׁ צָרְכֵּנוּ שׁוֹאֵל{{ש}} {{סי|מָ}}טוּ וּפַסּוּ אֱמוּנִים וְאֵין יָד לָאֵל{{ש}} {{סי|נַ}}פְשֵׁנוּ תְּאֵבָה וּמְצַפָּה לְבִיאַת גּוֹאֵל{{ש}} {{סי|חַזְּקֵ}}נוּ {{סי|וְאַמְּצֵ}}נוּ בְּבִנְיַן אֲרִיאֵל{{ש}} {{סי|סִלּ}}וּל {{סי|הַ}}שָּׁלוֹם פְּרוֹס עַל עַמְּךָ הוֹאֵל{{ר1}} הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל{{ממס|דברים כו טו}}<קטע סוף=ו/> ::{{הור|הפורש}} <noinclude>{{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:מערביות]] [[קטגוריה:פיוטי ביכור]] [[קטגוריה:רבי אליעזר בן נתן]] [[קטגוריה:פיוטי שבועות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] </noinclude> 2qsys2c2dht0iecd1qjkifqqfqu20yr 0 1732495 3101940 3101398 2026-11-07T20:02:33Z מו יו הו 37729 3101940 wikitext text/x-wiki {{לוח הפיוטים}} ==כל השנה== *[[אדון עולם]] *לשני וחמישי: **[[אנשי אמונה אבדו]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[תמהנו מרעות]] **(לשני : [[ה' איה חסדיך הראשונים]]) **(לחמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]]) *ליל שבת: [[יגדל]] *(יו"ט וימי"נ: [[האדרת והאמונה]]) ==סליחות== *([[מלכי עולם בורא]]) *[[קמתי באשמורת]] *[[בן אדם מה לך נרדם]] *בעשי"ת: [[למענך אלהי]] *[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *[[שבט יהודה בדוחק ובצער]] *([[שם אל קמתי לברך]]) *[[רחמנא אידכר לן]] *([[אנא כעב זדוני תמחהו]]) *[[אנשי אמונה אבדו]] *[[תמהנו מרעות]] *[[אל תעש עמנו כלה]] *[[רבונו של עולם אתוודה על עבירות|רבש"ע אתוודה על עברות]] *[[אשמנו מכל עם]] *([[יצו האל לדל שואל]]) *[[אראלי מעלה]] *[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]] *[[מיוחד באהיה אשר אהיה]] *[[אלהינו שבשמים]] *י"א [[אלהים אתה ידעת]] *[[עננו אבינו]] *[[עננו אלהי אברהם]] *[[אדון הסליחות]] *[[אל רחום שמך]] *[[ה' חננו והקימנו]] *[[חוסה על ישראל עמך]] *[[עשה למען שמך]] *[[דעני לעניי]] *בעשי"ת: [[יה שמע אביוניך]] *[[אם אפס]] *[[למתודה חטאתיו]] / [[בזכרי על משכבי]] *תחינות: **[[ה' שועת עמך הקשיבה]] **[[ה' יחיד]] **[[ה' דלו עיני]] **[[ה' אם גדל עווני]] **[[ה' שעה נודד מקנו]] **[[ה' אלהים מושיב יחידים]] **[[אם אשמנו כתולע האדים]] **[[אתאנו לחלות פניך]] **[[מרנא דבשמיא]] **[[מחי ומסי]] **[[רחמים פשוטים]] **[[אליך ה' נשאתי עיני]] **[[הושיענו למען שמך]] **[[אבינו מלכנו אבינו אתה]] **[[שומר ישראל]] **[[בת אהובת אל קמה בשחר]] ==ראש השנה== ===לפני ערבית=== *ליל א': [[אחות קטנה]] *(ליל ב': [[חון תחון]]) ===יום א=== *בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *רשות לנשמת: [[רעה בשבטך]] *רשות לנשמת: [[שואף כמו עבד]] *פזמון: [[שופט כל הארץ]] *אופן: [[ידי רשים]] *רשות לחזרת הש"ץ: **([[ה' חסד ואמת יקדמו פניך]]) **([[ה' שמעתי שמעך]]) **[[אתאנו לחלות פניך]] **במוסף: [[אוחילה לאל]] *[[היום תאמצנו]] ===יום ב=== *רשות לנשמת: [[שפל רוח]] *בקשה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] *אופן: [[יה שמך ארוממך]] (במקור רשות לקדיש) *לתקיעת שופר: **יום א': [[עת שערי רצון להפתח]] **יום ב': [[אם אפס]] **([[המלך ה']]) **[[ה' בקול שופר]] *[[היום תאמצנו]] ==צום גדליה== *פתיחה: [[אבלה נפשי וחשך תארי]] *([[יוקם דם עבדיך]]) *(תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]]) ==יום כיפור== ===ליל יום כיפור=== *[[לך אלי תשוקתי]] *[[שמע קולי]] *פתיחה לסליחות: [[אנא ה' רחמיך יראו]] *(פתיחה: [[אשרו דרכיכם]]) *(תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]) *{{סימון אפור|[[משתחוים להדרת קודש]]}} *פזמון: [[אנא בקראנו]] *{{סימון אפור|מסתגאב: [[אריד בשיחי ואהימה]]}} *([[ירצה עם אביון]]) *[[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]] (וכן בכל התפילות) ===שחרית=== *[[:קטגוריה:כתר מלכות|כתר מלכות]] *[[שופט כל הארץ]] *[[אדני נגדך כל תאותי]] *רשות לנשמת: [[אלהים אלי אתה]] *אופן: [[שנאנים שאננים]] *סדר קדושה: [[אפודי שש]] *סילוק: [[אלהים אל מי אמשילך]] *וידוי: [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] *וידוי: [[וידוי אשמנו מורחב|אשמנו אכלנו מאכלות אסורות]] *[[היום תאמצנו]] (וכן בכל תפילות היום) *פזמון (פתיחה לסליחות): [[למענך אלהי]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי שחרית מסידור ונציה רפ"ד:}} * רשות למגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/רשות|וארץ אשפיל]] * פזמון: [[למענך אלהי]] * מגן: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מגן|אבן בוחן]] * פזמון: [[יענה בבור אבות]] * מחיה: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/מחיה|אזי בהר המור]] * פזמון: [[יום צדו צעדי]] * משלש: [[וארץ אשפיל ואפיל תחינתי/משלש|איש תם]] * פזמון: [[יום צעקו שבים]] * פזמון: [[מרום וקדוש שעה]] {{סוף}} ===מוסף=== *<nowiki>[</nowiki>[[ונתנה תוקף]]] *<nowiki>[</nowiki>[[חון תחון]]] *[[אוחילה לאל]] *סדר קדושה: [[במרומי ערץ]] *סילוק: [[ארץ התמוטטה והתפוררה]] *סדר העבודה: **[[היה עם פיפיות]] **רשות: [[ארוממך חזקי וחלקי]] **רשות: [[אערוך מדברי דתי]] **סדר העבודה: [[אתה כוננת עולם מראש]] **תפילתו של כ"ג: [[שנת אורה שנת ברכה]] **מה נהדר: [[כאחלמה קבועה בעטרת]] **[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]] **[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]] **[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]] **[[אין לנו לא אשם ולא אשים]] **[[שמם הר ציון]] **[[תאיר אורנו]] *וידוי: [[רבונו של עולם בראותי בחורותי]] *פזמון (פתיחה לסליחות): [[ישראל עבדיך]] *פתיחה לסליחות: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] *תוכחה: [[נפשי עוז תדרכי]] *סליחה: [[עת שערי רצון להפתח]] *תוכחה: [[בן אדמה]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי מוסף מסידור ונציה רפ"ד:}} * מגן: [[שולמית יספה שועה ותיישר/מגן|שולמית יספה]] * פזמון: [[יוספים שנית]] * מחיה: [[יונה שוכבת בין שפתים/מחיה|אבני קודש]] * פזמון: [[ישראל עבדיך]] * פזמון: [[יצו האל לדל שואל]] * פזמון: [[ה' מה אדם]] * פזמון: [[החרשים שמעו]] * פזמון: [[כל המיחלים לישע צורכם]] * פזמון: [[יה איום זכור היום]] * פזמון: [[לכו נפיל פנינו]] * פזמון: [[אנא כעב זדוני תמחהו]] * פזמון: [[יעירוני סעיפי]] {{סוף}} ===מנחה=== *סדר קדושה: [[בני עליון בגבהי שחקים יאיצו]] *סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]] *וידוי: [[רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה]] *פתיחה לסליחות: [[יה שמע אביונך]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי מנחה מסידור ונציה רפ"ד:}} *פזמון: [[עת שערי רצון להפתח]] *פזמון: [[לאבות ראשונים]] *פזמון: [[יה שמע אביונך]] *[[יה אשר אשפוך לפניו]] *[[עיננו לך צופיה]] *תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] *[[מדמי הלבבות]] *[[מקור עיני]] {{סוף}} ===נעילה=== *תוכחה: [[ברכי אצולה]] *[[אל נורא עלילה]] *קדושה: [[אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים]] *סילוק: [[אמת בספרך בראת עולמך]] *[[אוחילה לאל]] *וידוי: [[רבון העולמים חתמנו לחיים]] *פתיחה לסליחות: [[שבט יהודה בדוחק ובצער]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטי נעילה מסידור ונציה רפ"ד:}} *פזמון: [[מצעק מעלות השחר]] *פזמון: [[ידידיך מאמש]] *פזמון: [[סלח נא לעוון - יראים ממך]] *פזמון: [[תענו ותעתרו מן השמים בשר נא]] *פזמון: [[בנשף קדמתי]] *פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]] {{סוף}} ==שלש רגלים== *רשות לנשמת: [[שפל רוח]] *רשות לנשמת לפסח: [[שחר אבקשך]] *(אחר לפסח: [[מה לך שר תשאל]]) *רשות לנשמת בשמיני עצרת: [[צמאה נפשי]] *(רשות לקדיש: [[קול מהלל יגדל]]) ==סוכות== ===הושענות=== *[[הושענא למענך אלהינו]] *[[למענך אדיר אדירים]] ====ליום א==== *[[אנא אל אחד ושמו אחד]] *[[אל ישעך צמאתי]] *[[אנא אל אחרון וראשון]] *[[כהושעת ירויי היאור]] ====ליום ב==== *[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] *[[אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי]] *[[אנא יוצרי דרשני]] *[[כהושעת יגיעי נשם]] ====ליום ג==== *[[אנא האל הנקדש]] *[[אמצני אלהי]] *[[אנא יסד יסודות מקדשי]] *[[כהושעת ידידים מכף מעבידים]] ====ליום ד==== *[[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]] *[[אל פתחך ירון שה אובד]] *[[אנא יערב לך שועי]] *[[כהושעת יקיר]] ====ליום ה==== *[[אנא המיחד לכבודו]] *[[אמוניך מתחננים]] *[[אנא יוצרי וקדושי]] *[[כהושעת יקושי מלבן]] ====ליום ו==== *[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] *[[למען אב אץ לבוא]] *[[אנא ישר מערכי]] *[[כהושעת ילידי אהב]] ====(לשבת==== *[[אום נצורה]] *[[אל נערץ בסוד קדושים רבת]] *[[ביום שבת קדש]] *[[אנא חיש נא ישעי]] *[[כהושעת יוצאי פתרוס]] *[[באנו ליחד שם האל]]) ====להושענא רבה==== *הקפות: **א. [[אנא אל אחד ושמו אחד]] **ב. [[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] **ג. [[אנא האל הנקדש]] **ד. [[אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה]] **ה. [[אנא המיחד לכבודו]] **ו. [[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] **ז. [[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]] * קטע בכל הקפה: **[[יה איום זכור היום]] **[[רחמנא אידכר לן]] **[[אלהינו שבשמים]] **[[עננו אלהי אברהם]] **[[ה' חננו והקימנו]] **[[עשה למען שמך]] **[[חוסה על ישראל עמך]] **[[דעני לעניי|דעני לאברהם]] *לאחר ההקפות: **[[אנא ישר עם בא]] **[[כהושעת ידידים (להו"ר)|כהושעת ידידים]] **[[אל נא אוצרך הטוב]] **[[אל נא יום זה]] **[[אל נא למען אב אומץ]] **[[למען אב נפקד]] **[[יושב קדם איום]] **[[תפתח ארץ ויפרו ישע]] **[[יפה נוף אנופף]] ==שמיני עצרת== *תיקון הגשם: **מגן: [[שפעת רביבים#מגן|שפעת רביבים]] **פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון|מכסה שמים]] **כרוג': [[שפעת רביבים#כרוג|לשוני כוננת]] **מחיה: [[שפעת רביבים#מחיה|ישבעון ידידיך]] **פזמון: [[שפעת רביבים#פזמון_2|אל חי יפתח]] **[[שפעת רביבים#בגשמי אורה|בגשמי אורה]] ==שמחת תורה== *להוצאת ס"ת: ** פזמון: [[אל רם בכל נודעת]] ** פזמון: [[יה השב לבצרון]] ** פזמון: [[קומה ה' למנוחתך]] {{רקע אפור}} {{הור|פיוטים לאחר ההפטרה מסידור ונציה רפ"ד:}} * פזמון: [[קומו ברינה עדת אמוני]] * פזמון: [[אשריך הר העברים]] * פזמון: [[וזאת הברכה (פיוט)|וזאת הברכה]] * פזמון: [[ישישו בו כל חוסיו]] {{סוף}} ==עשרה בטבת== *קרובה: [[וארץ שפל רומי וגדל שברי]] *פתיחה: [[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]] *פזמון: [[שעה עליון לקול אביון]] *פזמון: [[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]] *(תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]) ==שבת שירה== * ([[אשירה כשירת משה]] - מנהג מרוקו) ==שבת זכור== *מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]] ==תענית אסתר== *פתיחה: [[אגגי בהעמיקו]] *[[יחלת עבדיך]] *פזמון: [[יהירים קמו]] *פזמון: [[איך זרים אכזרים]] *(תחינה: [[ה' אויב גבר]]) ==פסח== *{{סימון אפור|אזהרות לשבת הגדול: [[הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם]]}} *תיקון הטל: **מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]] **מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]] **פזמון: [[שזופת שמש#פזמון|מבטח כל היצור]] **כרוג': [[שזופת שמש#כרוג|לשוני בוננת]] **פזמון: [[שזופת שמש#פזמון_2|לך לשלום גשם]] **[[שזופת שמש#בטללי אורה|בטללי אורה]] ==שבועות== *[[כתובה לחג השבועות]] *אזהרות: **רשות: [[אמון יום זה]] **מצוות עשה: [[שמור לבי מענה]] **מצוות לא תעשה: [[בצל שדי אחסה]] *למנהג צפו"א: [[אי זה מקום בינה]] ==י"ז בתמוז== *קרובות: [[וארץ שפל רומי יום דימה]] *פתיחה: [[אזי בבגדי אמרי דר מעוני]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *פזמון: [[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]] *(תחינה: [[ה' שטופה חטופה]]) ==שבת דברי== *רשות: [[דברי נביאים העתידות ידעו]] *רשות לנשמת: [[לו ישקלו רעי מהומתי]] *לנשמת: [[נשמת שדודים נדודים]] *רשות לקדיש: [[לפדות עם דל]] *רשות לברכו: [[שנה בשנה אהגה כיונה]] *רשות לאתה הראת: [[יונה נכאבה]] ==שבת שמעו== *רשות: [[שמעו והאזינו]] *לנשמת: [[נשמת ילדים שוממים]] *רשות לקדיש: [[את אויביך אל תשמיד]] *רשות לברכו: [[יום כמו נד]] *רשות לאתה הראת: [[עד אן צבי מודח]] *הכרזת ר"ח אב: [[אשחר עדתי]] ==שבת איכה== *רשות לברוך שאמר: [[אפתח פי להודות]] *אחר: [[אריה שאג ועלה באפו]] *רשות לנשמת: [[איך משכני עליון]] *אחר: [[הלנופלים תקומה]] *לנשמת: [[נשמת אמונים רגזו וחלו]] *ואלו פינו: [[נלאה להיליל על שברנו]] *רשות לקדיש: [[היכל ה']] *רשות לברכו: [[יום נלחמו בי יחד שכני]] *רשות לאתה הראת: [[קול אהלה תתיפח]] *אחר: [[בורא עד אנה]] ==תשעה באב== ===ליל תשעה באב=== *לפני על נהרות: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]] *רשות לאיכה: [[למי אבכה]] {{רקע אפור}}<small> *רשות לאיכה: [[אקרא בבכיה רבה]] *רשות לאיכה: [[אילילה אלכה שולל]]</small> {{סוף}} *קינה: [[זכור ה' - אקונן בכל שנה]] *קינה: [[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]] *קינה: [[מדי שנה קינה]] *קינה: [[על זה היה דוה לבנו]] *קינה: [[על יום חורבן היכל מקודש]] *קינה: [[אוי כי ירד אש]] *קינה: [[זכור ה' ליהודה ואפרים]] *קינה: [[אליכם עדה קדושה]] *קינה למוצ"ש: [[אוי כי קינה רבת]] *קינה למוצ"ש: [[אני הגבר אקונן]] *קינה: [[אז בחטאינו]] *נחמה: [[עורה נא ימינך רמה]] *[[על היכלי חבלי כנחש הולך]] ===קרובות=== *רשות: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]] *מגן: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#א|בחודש החמישי אנו]] *(מחיה): [[ירדתי לתחתיות]] *מחיה: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ב|בחודש החמישי נותק]] *קינה: [[דוק וחוג רעשו]] *קינה: [[שכינה צועקת בהרע]] *קינה: [[בת ציון שמעתי]] *סלוק: [[דממו שרפים]] *משלש: [[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]] *[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ד|בחודש החמישי ירו]] *[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ה|בחודש החמישי הו הו]] *פתיחה: [[אך זה היום]] *קינה: [[עד מתי ה']] *קינה: [[איכה צאן ההרגה]] *קינה: [[שאי קינה במגינה]] *קינה: [[גרושים מבית תענוגיהם]] *קינה: [[איך נוי שודד]] ===קינות=== *[[אליכם עדה נאמנה]] *פתיחה: [[אש תוקד בקרבי]] *[[אלי עדתי והילילי]] *[[איך ידידות נפש]] *[[שכורה ולא מיין]] *[[יום אכפי הכבדתי]] *[[בת עמי תייליל]] *[[איך נוי חטאתי השמימה]] *[[אבכה ועל שוד זבולי]] *[[יהודה וישראל דעו]] {{רקע אפור}} {{הור|קינות קטנות:}} *[[יום קינה היום]] *[[אחזיק נא לי]] *[[ארים על שפיים]] *[[אל ים גלותנו]] *[[יה שור אם נטושה]] *[[על הר המוריה]] *[[שתה ימי גלותי]] *[[מתי נשמה דלה]] *[[אפתח בחידה]] *[[אבל יחיד אעשה]] *[[ברוב יגוני ארים]] *[[לשאת על ירושלים מספד]] *[[ניחר בקראי גרוני]] *[[אביר ישראל עד אנה]] *[[למה לנצח תאבד תקותי]] *[[יונה הומיה]] *[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך בלי תקוה]] *[[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] *[[אחות רעיה הגלי]] *[[יום מאורי חשך]] *[[חלפו ימי]] *[[גולת ספרד]] *[[יום הגליתי]] *[[עד מתי הצור]] *[[קל מרירא מחצפא]] *[[על שבר בת עמי]] *[[הילילי בבכיה]] *[[שור ה' וראה]] *[[ימי חלדי וחבלי]] *[[זרים צרים]] *[[מר לי כי חזות קשה]] *[[הן מאד מר לי]] *[[שכינתא קדישתא]] *[[כנישתך במרירו בכיא]] *[[אסדר נהי וקינה]] *[[אללי לי ואויה לי]] *[[אצרח במר נפשי]] *[[שומרון כלביא צעקתה]] *[[לבבי מלא יגון]] *[[מי זה במר יפצה פיהו]] *[[אל יום זה יאות קינה]] *[[מרפא אל ציר נאמן]] *[[ראש מרומים]] *[[היום אשכח נגינתי]] *[[אזור שק אחגורה]] *[[יום עמי הגלה]] *[[רוחי נדהמה הומה]] *[[רוחי נדהמה איך ציון]] *[[היך שפירתא בכולא]] *[[עת נפתחו]] *[[אוי לי כי שדי המר לי]] *[[אהה אזעק]] *[[פנה בעוד יום]] {{סוף}} *[[יתומים היינו בארץ נכריה]] *[[עיני עיני יורדה מים]] *[[הרגת ביום אפך]] *[[זאבי ערב]] *[[שומרון קול תתן]] *[[קול יללה אשמיעה]] *[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] *[[אמרה ציון מצאוני עווני]] *[[לשכינה עלתה]] *[[אללי לי אללי]] {{רקע אפור}} {{הור|קינות קטנות (בית אב):}} *[[הודי נהפך]] *[[ארים בקול בכיה]] *[[גוזל נגזל]] *[[מנודדיך מזעיר בניך]] *[[מהולל שם האל]] *[[אננו ספדו]] *[[אבינו הגמול הזה]] *[[מי האב ייסר בנו]] *[[על שוד היכלנו]] {{סוף}} ===בהוצאת ס"ת=== *[[אקום במר נפשי]] *[[ספר אמרי שפר]] *בפתיחת ההיכל: [[אל תדום בת עיני]] *בפתיחת ההיכל: [[על היכלי אבכה]] *בפתיחת ההיכל: [[ספדי והילילי]] *בהוצאת ס"ת: [[קומי וספדי תורה]] *[[במקום אשרי העם]] *[[במקום ישמחו השמים]] ===מנחה=== {{רקע אפור}} *[[ארץ הקדושה]] *[[ארץ חפץ]] *[[אמרה לך עיר הצדק]] {{סוף}} *נחמות: **פזמון: [[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]] **פזמון אחר: [[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]] ==בקשות ופזמונים== {| class="wikitable sortable" |- !שם השיר !! ייעוד |- |[[אבני אקדח]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא|אברך את שם ה']] || <!-- בקשות --> |- |[[אגדלך]] || <!-- בקשות --> |- |[[אגיל ואשמח]] || מוצאי שבת |- |[[אדון עולם]] || <!-- בקשות --> |- |[[אדיר איום ונורא]] || מוצאי שבת |- |[[אדיר במלוכה]] || ליל הסדר |- | [[אדיר יבנה ביתי]] || שמחת תורה |- | [[אדיר כבודו]] || שמחת תורה |- | [[אדיר לא ינום]] || שמחת תורה |- |[[אודה לאל]] || <!-- בקשות --> |- |[[אוחיל יום יום אשתאה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אור הגנוז בלובן המחשוף]] || <!-- בקשות --> |- |[[אז תפיל בנעימים חבלך]] || שבת |- |[[אזמר בשבחין]] || תיקוני שבת |- |[[אחד מי יודע]] || ליל הסדר |- |[[אך זה היום קיויתי]] || שבת זכור |- |[[אל אליהו]] || מוצאי שבת |- | [[אל יבנה הר גליל]] || שמחת תורה |- |[[אל מאד נעלה]] || חתן |- |[[אל מסתתר]] || <!-- בקשות --> |- |[[אלהי עז תהלתי]] || <!-- בקשות --> |- |[[אלהי קדם הדר במעונה]] || שמחת תורה |- | [[אלי אלי למה]] || שמחת תורה |- |[[אלי אלי למה עזבתנו]] || <!-- בקשות --> |- |[[אליהו הנביא]] || מוצאי שבת |- |[[אליו מי הקשה]] || שבת |- |[[אליך אקרא יה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אם חכם לבך בני]] || בר מצוה |- |[[אם ננעלו]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אם פגע בך האי מנוול]] || <!-- בקשות --> |- |[[אמונים ערכו שבח]] ||פסח |- |[[אמר ה' ליעקב]] || מוצאי שבת; שמחת תורה |- |[[אמת אתה חתננו]] || חתן |- |[[אני מפקיד יחידתי]] || <!-- בקשות --> |- |[[אסדר לסעודתא]] || תיקוני שבת |- |[[אערוך מהלל ניבי]] || ברית מילה |- | [[ארוממך לכבוד שמך]] || שמחת תורה |- |[[ארץ הקדושה]] || <!-- בקשות --> |- |[[ארץ ורום בהבראם]] || שבת |- |[[אשאל אלהי]] || <!-- לכל עת --> |- |[[אשיר לאל]] || שבת |- |[[אשיר לדוד שירתו]] || שמחת תורה |- |[[אתה אהובי]] || ברית מילה |- |[[שיר אענה#בכל חודש|בכל חודש גיל חדש]] || ראש חודש |- |[[בי תמכה ימינך]] ||שמחת תורה |- |[[במוצאי יום מנוחה]] || מוצאי שבת |- |[[בני היכלא]] || תיקוני שבת |- |[[בר יוחאי]] || שבת |- |[[ברוך אל עליון]] || שבת |- |[[ברוך בא בשם ה']] || שבת |- |[[ברוכים אתם קהל אמוני]] || ברית מילה |- |[[ברוכים העומדים והיושבים]] || ברית מילה |- |[[בשאר שמחות שירים תענו]] || שמחת תורה |- |[[דיינו]] || ליל הסדר |- |[[דודי ירד לגנו]] || <!-- בקשות --> |- |[[דרור יקרא]] || שבת |- |[[האדרת והאמונה]] || שחרית |- | [[הללו אדיר אדירים]] || שמחת תורה |- |[[המבדיל בין קדש לחול]] || מוצאי שבת |- | [[זה אלי זה אלי ואנוהו]] || שמחת תורה |- |[[זכור ברית אבותינו]] || ברית מילה |- |[[חד גדיא]] || ליל הסדר |- |[[חדש ששוני]] || מוצאי שבת |- |[[חודש ישועה חדש לי]] || ראש חודש |- |[[חי ה']] || שבת |- |[[חשתי ולא התמהמהתי בתנומות]] || <!-- בקשות --> |- |[[חתן נעים עלה]] || חתן |- |[[יבוא הגואל]] || ברית מילה |- |[[יגדל]] || <!-- בקשות --> |- |[[ידיד נפש]] || <!-- בקשות --> |- |[[ידידי את אהוב לבי]] || שמחת תורה |- |[[ידידי השכחת]] || <!-- לכל עת --> |- |[[ידך תנחני]] || סוכות |- |[[יה את סוכת דוד תקים]] || סוכות |- | [[יה בנה יה בנה]] || שמחת תורה |- |[[יה הצל]] || למפטיר שבת חנוכה |- |[[יה חדשך]] || ראש חודש |- |[[יה ריבון]] || <!-- בקשות --> |- |[[יהי שלום]] || ברית מילה |- |[[יודוך רעיוני]] || שבת |- |[[יונה מה תהגי]] || שמחת תורה |- |[[יום השבת אין כמוהו]] || שבת |- |[[יום זה לישראל]] || שבת |- |[[יום זה מכובד]] || שבת |- |[[יום יום אודה]] || לקריאת עשרת הדברות |- |[[יום שבתון]] || שבת |- |[[יום שמחה לישראל]] || שמחת תורה |- |[[יומא טבא]] || בר מצוה |- |[[יוצר בחכמה]] || <!-- בקשות --> |- |[[יוצר מידו]] || <!-- בקשות --> |- |[[יחיד ואין בלתו אחר]] || <!-- בקשות --> |- |[[יעלה יעלה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[יפת עין לבבתיני]] || זבד הבת |- |[[יקבוץ מפוזר]] || שבת זכור |- |[[יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש]] || פורים |- |[[יקרה מיקר]] || <!-- בקשות --> |- |[[ישיר ישראל שיר נועם]] || לקריאת שירת הים |- |[[ישמח חתני]] || חתן |- |[[כי אשמרה]] || שבת |- |[[כל ברואי מעלה ומטה]] || <!-- בקשות --> |- |[[לבית לוי ומשפחתו]] || |- |[[לנר ולבשמים]] || מוצאי שבת |- |[[מה ידידות]] || שבת |- |[[מה לך יצרי]] || <!-- בקשות --> |- |[[מה נאוו עלי]] || <!-- לכל עת --> |- |[[מלך גואל ומושיע]] || לקריאת פרשת החודש |- |[[מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה]] || |- |[[מנוחה ושמחה]] || שבת |- |[[מעוז צור]] || חנוכה |- | [[מפי אל]] || שמחת תורה |- |[[מקהלות עם]] || חתן |- |[[משביח שאון ימים]] || מוצאי שבת |- |[[נכון לבו]] || פסח |- |[[נפוצותינו כנס]] || שמחת תורה |- |[[סוכה ולולב]] || סוכות |- | [[סלח סלח אל טוב וסלח]] || שמחת תורה |- |[[עובדי האל באמונה]] || <!-- לכל עת --> |- |[[עזר מצרי]] || פורים |- |[[עזרני אל חי]] || <!-- לכל עת --> |- |[[על בית זה ויושביהו]] || מוצאי שבת |- |[[על משכבי בלילות]] || <!-- בקשות --> |- |[[פורים פורים]] || פורים |- |[[פצחו רון ותהילה]] || שמחת תורה |- |[[צור משלו]] || שבת (לברהמ"ז) |- |[[צמאה נפשי]] || שבת |- |[[קום חתן]] || חתן |- |[[קוראי מגילה]] || פורים |- |[[קמתי להלל]] || שבת |- |[[שיר אענה#ראה מלכי|ראה מלכי]] || ברית מילה |- |[[רחם נא עליו]] || צידוק הדין |- |[[רפא צירי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שאו שערים ראשיכם (פיוט)|שאו שערים ראשיכם]] || שמחת תורה |- |[[שבת ומילה]] || ברית מילה |- |[[שבת זה שבת הגדול]] || לפני קה"ת בשבת הגדול |- |[[שדי אל מה נורא]] || סוכות, שמחת תורה |- |[[שוכנת בשדה]] || שמחת תורה |- |[[שולמית שובי]] || שמחת תורה |- |[[שחר אבקשך]] || <!-- בקשות --> |- |[[שחר להודות לך קמתי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שימני ראש]] || למפטיר זכור |- |[[שיר אענה]] || מוצאי שבת |- |[[שיר חדש אשיר]] || פסח |- |[[שירו לאל נבוני]] || שבת ר"ח |- |[[שירות ותשבחות אתנה]] || <!-- בקשות --> |- |[[שלום לך דודי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שלום עליכם מלאכי השרת]] || תיקוני שבת |- | [[שמחו נא]] || שמחת תורה |- |[[שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו]] || שמחת תורה |- |[[שמע קולי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שמרו שבתותי]] || שבת |- |[[שער אשר נסגר]] || שמחת תורה |- |[[שער הרחמים]] || ראש חודש |- |[[שעריך בדפקי]] || <!-- בקשות --> |- |[[שפל רוח]] || <!-- בקשות --> |- | [[תזכו לשנים רבות (פיוט)|תזכו לשנים רבות]] || שמחת תורה |} ===שירת הבקשות (ארם צובא)=== *א. [[אל מסתתר]] *ב. [[למענך ולא לנו]] *ג. [[יאמר נא ישראל]] *ד. [[ימותי קלו כצבאות]] *ה. [[אנא הושע מאור עיני]] *ו. [[אשיר עז]] *ז. [[אודה לאל לבב חוקר]] *ח. [[אני אשוע בבקר]] *ט. [[אודה אל חי שמך]] *י. [[ה' בקר אערך לך]] *יא. [[כמה אלהי]] *יב. [[שחר אבקשך]] *יג. [[אערך צפצופי]] *יד. [[יסד בסודו]] *טו. [[ארץ ורום בהבראם]] *טז. [[ישראל נושע בה']] *יז. [[מה נכבד היום]] *יח. [[מי לה' אתי עורך]] *יט. [[אור עליון]] *כ. [[עורו שירו שיר]] *כא. [[יום זה שירו לאל]] *כב. [[כי אשמרה שבת]] *כג. [[אשתבח בתהלות]] *כד. [[שיר חדש זמרו]] *כה. [[אליו מי הקשה וישלם]] *כו. [[יערה עלינו רוח]] *כז. [[יום זה לישראל]] *כח. [[יודוך רעיוני]] *כט. [[יה מסי כיבין]] *ל. [[יודוך מלך]] *לא. [[אנכי שמי אדני]] *לב. [[עורי נצורה כבבת]] *לג. [[רם אור גדול נעלם]] *לד. [[שלום וצדק נשקו]] *לה. [[יראנו כקדם נפלאות]] *לו. [[חי ונעלם]] *לז. [[מלא פי שירה]] *לח. [[אשא לבי אל כפים]] *לט. [[יה אלה מלכות]] *מ. [[יה ריבון]] *מא. [[אני אספר באמרי שפר]] *מב. [[מהללך ורב גדלך]] *מג. [[משמים שלום לעם]] *מד. [[רנו ושבחו לאל]] *מה. [[שבחו אל עדת ישראל]] *מו. [[יה מלך רם]] *מז. [[יה אלי נכספה נפשי]] *מח. [[יודו שמך אים ונורא]] *מט. [[יודוך כל המיחלים]] *נ. [[אנכי אשאל מעם]] *נא. [[ישמרך כאישון בת]] *נב. [[יה אל גדול ונאדר]] *נג. [[יום ליום אודה]] *[[בר יוחאי]] *נד. [[מרומים ישכן]] *נה. [[אור צח ופשוט]] *נו. [[מה נעים נאוה תהילה]] *נז. [[אור צח ומצוחצח]] *נח. [[אדון יחיד יסד]] *נט. [[דרשתי את שם ה']] *ס. [[יושב תהלות ישראל]] *סא. [[ידיד נפש]] *סב. [[אגדלך]] f5hot52h178upj4iap84fkvlf2bfeu5 0 1733952 3101981 3101514 2026-11-07T23:13:21Z Editor259 28663 3101981 wikitext text/x-wiki (א) [א, א] <קטע התחלה=א/>אללע וויזהייט איזט פאן גאטט, עוויג איזט זיא בייא איהם:<קטע סוף=א/> (ב) [א, ב] <קטע התחלה=ב/>ווער קאן דען זאנד דער אערדע אונד דיא טראפפען דעם רעגענס, ווער קאן דיא טאגע דער וועלט צעהלן?<קטע סוף=ב/> (ג) [א, ג] <קטע התחלה=ג/>ווער ווילל דיא העהע דעס היממעלס, דיא ברייטע דער ערדע, אונד דיא טיפע דעם אעערט אויסמעססן:<קטע סוף=ג/> (ד) [א, ד] <קטע התחלה=ד/>דיזע אללע איבערטריפט דיא ווייזהייט, אונד איהרע איינזיכטען זינד אונערגרינדליך:<קטע סוף=ד/> (ה) [א, ו] <קטע התחלה=ו/>ווער האט דער ווייזהייטס קוועללע ענטדעקט?{{ש}}וועם איזט איהר אורשפרונג קונד געטהאן ווארדן?:<קטע סוף=ו/> (ו) [א, ח] <קטע התחלה=ח/>איינער איזטס, דער האכהייליגער אונד עהרפורכטספאללער גאטט, דער איבר איהרע טעטלע וואלטעט:<קטע סוף=ח/> (ז) [א, ט] <קטע התחלה=ט/>דיזער האטטע זיא אונערזוכט, בטראכטט אונד געלעהלט, אונד האטטע זיא איינגעטהיילט אין אלל זיינע ווערקע:<קטע סוף=ט/> (ח) [א, י] <קטע התחלה=י/>ער גאֶט אויך ווייזהייט אויף יעדען קרעאַטור נאך זיינער אייגנזיכֿט, רייכֿרעס מאָאס אבער אויף דיא, דיא איהם פֿירכֿטען:<קטע סוף=י/> (ט) [א, יא] <קטע התחלה=יא/>דיא פֿורכֿט גאטטעס איזט עהרע אונד רוהם, וואָננע אונד איינע פֿעסטליכֿע קראָנע:<קטע סוף=יא/> (י) [א, יב] <קטע התחלה=יב/>דיא פֿערעהרונג גאטטעס ערפֿרייעט דאס הערץ, שענקט הייטערקייט אונד פֿערגניגען אונד לאנגעם לעבן:<קטע סוף=יב/> (יא) [א, יג] <קטע התחלה=יג/>דעם פֿראממען געהט עס דאך אם ענדע וואָהל, אונד נאך אים טאָרע ווירד ער גנאדע פֿינדן:<קטע סוף=יג/> (יב) [א, יד] <קטע התחלה=יד/>דער ווייזהייט אנפֿאנג איזט ג[א]טטעספֿורכֿט, זיא ווירד אים מוטטערלייבע מיט דען גאטטעספֿערעהרערן געשאפֿפֿען:<קטע סוף=יד/> (יג) [א, טו] <קטע התחלה=טו/>בייא דען ווהארהייט-ליבענדן האט זיא איין עוויגע וואהנונג אויפֿגעשלאגען, אונד פֿאנד בייא איהרען נאכֿקאָממן גלויבן:<קטע סוף=טו/> (יד) [א, טז] <קטע התחלה=טז/>גאטטעספֿורכֿט זעטיגעט מיט ווייזהייט, זיא טרענקט דיא מענשן מיט איהרעם גוועכֿס:<קטע סוף=טז/> (טו) [א, יז] <קטע התחלה=יז/>זיא פֿיללעט איהר הויז מיט קענטניס, אונד אללע שאֶטצע מיט איהרן פֿריכֿטען:<קטע סוף=יז/> (טז) [א, יח] <קטע התחלה=יח/>דיא קראָנע דער ווייזהייט איזט גאטטעספֿורכֿט, זיא ברינגעט פֿרידען אונד דויערנדע געזונדהייט:<קטע סוף=יח/> (יז) [א, יט] <קטע התחלה=יט/>זיא איזט איינע פעסטע שטיצע, דענן דיא זיך אן איהר האלטען, אונד ווער זיא בעזיצט דעסן רוהם ווירד דורך זיא ערהעהט:<קטע סוף=יט/> (יח) [א, כ] <קטע התחלה=כ/>דיא וואורצעל דער ווייזהייט איזט עוויגע גליקזעליגקייט, אונד איהרע צווייגען לאנגעס לעבן:<קטע סוף=כ/> (יט) הייל דעם מאַננע! דער אין איהר נאכֿדענקט, זיא איזט איהם וועהרטר אלס אללע שאֶטצע: (כ) הייל דעם מאננע דער זיך צו איהר העלט, אונד נאך איהרער פֿאָרשריפֿט האנדעלט: (כא) זיא פֿערהעררליכֿט איהן אין עוויגקייט, אונד זיין אנדענקן בלייבט איממר אונטר דען הייליגען: (כב) דער זיא האלט דען האלט זיא אויך, אונד פֿרלאסט איהן ניא: (כג) דיא גאטטספורכט וועהרט דיא זינדע, איהר ביישטאנד ווענדט דען צארן אב: (כד) איין יעהצארניגער קאן ניכט אונגעשטראפט בלייבן, דען זיין שנעללער וואוהט שטירצט איהן אין אונגליק: {{לא נשלם}} קישור: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36413&st=&pgnum=17 [[קטגוריה:בן סירא]] 5jkv0ygfvlb4ukqvg9nhcic7no33pp7 106 1736179 3101997 2986376 2026-11-07T23:51:39Z Yack67 27395 3101997 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט בביאור|רש&quot;י|שמות|שמות כג|כד|שמות כה}} {{עדיין לא בואר}} {{מ:טעמי המקרא|18}} <קטע התחלה=שמות כד/>{{צ-ברשי|שמות|כד|א}} <קטע התחלה=א/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=א|דיבור=וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה}}פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה קֹדֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. בָּרְבִיעִי בְּסִיוָן נֶאֶמְרָה לוֹ "עֲלֵה"{{הערה|ראו [[שבת פח א|שבת פ"ח ע"א]] ורש"י ד"ה "ובחמישי", וראו גם [[גיטין פח ב#רש"י|רש"י לגיטין פ"ח ע"ב]] ד"ה "לפניהם".}}.<קטע סוף=א/> {{צ-ברשי|שמות|כד|ב}} <קטע התחלה=ב/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=ב|דיבור=וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ}}אֶל הָעֲרָפֶל.<קטע סוף=ב/> {{צ-ברשי|שמות|כד|ג}} <קטע התחלה=ג/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=ג|דיבור=וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם}}בּוֹ בַּיּוֹם. {{ד"ה ברש"י|דיבור=אֵת כָּל דִּבְרֵי ה'}}מִצְוַת פְּרִישָׁה וְהַגְבָּלָה. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים}}שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ, וְשַׁבָּת וְכִבּוּד אָב וָאֵם וּפָרָה אֲדֻמָּה וְדִינִין, שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם בְּמָרָה {{קטן|([[שמות טו כה|שמות טו, כה]]. [[מכילתא על שמות יט#פסוק י|מכילתא על שמות יט, י]])}}.<קטע סוף=ג/> {{צ-ברשי|שמות|כד|ד}} <קטע התחלה=ד/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=ד|דיבור=וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה}}מִבְּרֵאשִׁית וְעַד מַתַּן תּוֹרָה, וְכָתַב מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּמָרָה {{קטן|([[מכילתא על שמות יט#פסוק י|מכילתא על שמות יט, י]])}}. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר}}בַּחֲמִשָּׁה בְּסִיוָן {{קטן|([[שבת פח א|שבת פ"ח ע"א]])}}.<קטע סוף=ד/> {{צ-ברשי|שמות|כד|ה}} <קטע התחלה=ה/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=ה|דיבור=אֶת נַעֲרֵי}}הַבְּכוֹרוֹת {{קטן|([[זבחים קטו ב|זבחים קט"ו ע"ב]] ורש"י שם ד"ה יתיב רב חסדא)}}.<קטע סוף=ה/> {{צ-ברשי|שמות|כד|ו}} <קטע התחלה=ו/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=ו|דיבור=וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם}}מִי חִלְּקוֹ? מַלְאָךְ בָּא וְחִלְּקוֹ {{קטן|([[ויקרא רבה ו ה|ויקרא רבה ו, ה]])}}. {{ד"ה ברש"י|דיבור=בָּאַגָּנוֹת}}שְׁתֵּי אַגָּנוֹת, אֶחָד לַחֲצִי דַּם עוֹלָה וְאֶחָד לַחֲצִי דַּם שְׁלָמִים, לְהַזּוֹת אוֹתָם עַל הָעָם. וּמִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁנִּכְנְסוּ אֲבוֹתֵינוּ לַבְּרִית בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַזָּאַת דָּמִים, שֶׁאֵין הַזָּאָה בְּלֹא טְבִילָה {{קטן|([[כריתות ט א|כריתות ט' ע"א]])}}.<קטע סוף=ו/> {{צ-ברשי|שמות|כד|ז}} <קטע התחלה=ז/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=ז|דיבור=סֵפֶר הַבְּרִית}}מִבְּרֵאשִׁית וְעַד מַתַּן תּוֹרָה וּמִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּמָרָה {{קטן|(ראו רש"י לעיל פסוק ד)}}.<קטע סוף=ז/> {{צ-ברשי|שמות|כד|ח}} <קטע התחלה=ח/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=ח|דיבור=וַיִּזְרֹק}}עִנְיַן הַזָּאָה. וְתַרְגּוּמוֹ: "וּזְרַק עַל מַדְבְּחָא לְכַפָּרָא עַל עַמָּא" [=וַיִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל הָעָם].<קטע סוף=ח/> {{צ-ברשי|שמות|כד|י}} <קטע התחלה=י/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=י|דיבור=וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}}נִסְתַּכְּלוּ וְהֵצִיצוּ וְנִתְחַיְּבוּ מִיתָה; אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַרְבֵּב שִׂמְחַת הַתּוֹרָה, וְהִמְתִּין לְנָדָב וַאֲבִיהוּא עַד יוֹם חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן. וְלַזְּקֵנִים – עַד "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים" וְגוֹמֵר "וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה" {{קטן|([[במדבר יא א|במדבר יא, א]])}}, בַּקְּצִינִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה {{קטן|([https://www.sefaria.org.il/Midrash_Tanchuma%2C_Beha'alotcha.16?lang=he תנחומא בהעלותך, טז])}}. {{ד"ה ברש"י|דיבור=כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר}}הִיא הָיְתָה לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַשִּׁעְבּוּד, לִזְכֹּר צָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּמַעֲשֵׂה לְבֵנִים {{קטן|(ראו [[ירושלמי סוכה ד ג|ירושלמי סוכה פ"ד ה"ג]])}}. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר}}מִשֶּׁנִּגְאֲלוּ הָיָה אוֹר וְחֶדְוָה לְפָנָיו. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וּכְעֶצֶם}}כְּתַרְגּוּמוֹ, לְשׁוֹן מַרְאֶה. {{ד"ה ברש"י|דיבור=לָטֹהַר}}לְשׁוֹן בָּרוּר וְצָלוּל.<קטע סוף=י/> {{צ-ברשי|שמות|כד|יא}} <קטע התחלה=יא/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=יא|דיבור=וְאֶל אֲצִילֵי}}הֵם נָדָב וַאֲבִיהוּא וְהַזְּקֵנִים. {{ד"ה ברש"י|דיבור=לֹא שָׁלַח יָדוֹ}}מִכְּלָל שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לְהִשְׁתַּלֵּחַ בָּהֶם יָד. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים}}הָיוּ מִסְתַּכְּלִין בּוֹ בְּלֵב גַּס מִתּוֹךְ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. כָּךְ מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא {{קטן|(שם)}}, וְאוּנְקְלוֹס לֹא תִּרְגֵּם כֵּן [וַחֲזוֹ יָת יְקָרָא דַּייָ וַהֲווֹ חָדַן בְּקוּרְבָּנֵיהוֹן דְּאִתְקַבַּלוּ כְּאִלּוּ אָכְלִין וְשָׁתַן. =וַיִּרְאוּ אֶת כְּבוֹד ה', וְהָיוּ שְׂמֵחִים בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶם שֶׁהִתְקַבְּלוּ, כְּאִלּוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים{{הערה|וראו גם [[ברכות יז א#רש"י|רש"י לברכות י"ז ע"א]] ד"ה ויאכלו וישתו.}}]. אֲצִילֵי – לְשׁוֹן גְּדוֹלִים, כְּמוֹ "וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ" {{קטן|([[ישעיהו מא ט|ישעיהו מא, ט]])}}; "וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ" {{קטן|([[במדבר יא כה|במדבר יא, כה]])}}; "שֵׁשׁ אַמּוֹת אַצִּילָה" {{קטן|([[יחזקאל מא ח|יחזקאל מא, ח]])}}.<קטע סוף=יא/> {{צ-ברשי|שמות|כד|יב}} <קטע התחלה=יב/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=יב|דיבור=וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה}}לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה. {{ד"ה ברש"י|דיבור=עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם}}אַרְבָּעִים יוֹם. {{ד"ה ברש"י|דיבור=אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם}}כָּל שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּכְלַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הֵן. וְרַבֵּינוּ סְעַדְיָה פֵּרֵשׁ [[אלהים אצל יום זה#אזהרות|בָּאַזְהָרוֹת]] שֶׁיָּסַד לְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר, מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ.<קטע סוף=יב/> {{צ-ברשי|שמות|כד|יג}} <קטע התחלה=יג/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=יג|דיבור=וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ}}לֹא יָדַעְתִּי מַה טִּיבוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ כָּאן. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהָיָה הַתַּלְמִיד מְלַוֶּה לָרַב עַד מְקוֹם הַגְבָּלַת תְּחוּמֵי הָהָר, שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לֵילֵךְ מִשָּׁם וָהָלְאָה. וּמִשָּׁם – וַיַּעַל מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל הַר הָאֱלֹהִים; וִיהוֹשֻׁעַ נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ, וְנִתְעַכֵּב שָׁם כָּל אַרְבָעִים יוֹם. שֶׁכֵּן מָצִינוּ כְּשֶׁיָּרַד מֹשֶׁה, "וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה" {{קטן|([[שמות לב יז|שמות לב, יז]])}}, לָמַדְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה יְהוֹשֻׁעַ עִמָּהֶם.<קטע סוף=יג/> {{צ-ברשי|שמות|כד|יד}} <קטע התחלה=יד/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=יד|דיבור=וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר}}בְּצֵאתוֹ מִן הַמַּחֲנֶה. {{ד"ה ברש"י|דיבור=שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה}}וְהִתְעַכְּבוּ כָּאן עִם שְׁאָר הָעָם בַּמַּחֲנֶה, לִהְיוֹת נְכוֹנִים לִשְׁפֹּט לְכָל אִישׁ רִיבוֹ. {{ד"ה ברש"י|דיבור=חוּר}}בְּנָהּ שֶׁל מִרְיָם הָיָה, וְאָבִיו כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר" {{קטן|([[דברי הימים א ב יט|דה"א ב, יט]])}}. אֶפְרָת זוֹ מִרְיָם, כִּדְאִיתָא בְּסוֹטָה {{קטן|([[סוטה יא ב|י"א ע"ב]]-[[סוטה יב א|י"ב ע"א]])}}. {{ד"ה ברש"י|דיבור=מִי בַעַל דְּבָרִים}}מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּין.<קטע סוף=יד/> {{צ-ברשי|שמות|כד|טז}} <קטע התחלה=טז/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=טז|דיבור=וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן}}רַבּוֹתֵינוּ חוֹלְקִין בַּדָּבָר {{קטן|([[יומא ד א|יומא ד' ע"א]]-[[יומא ד ב|ע"ב]])}}. יֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים: אֵלּוּ שִׁשָּׁה יָמִים שֶׁמֵּרֹאשׁ חֹדֶשׁ [עַד עֲצֶרֶת, יוֹם מַתַּן תּוֹרָה]. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן}}לָהָר. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}לוֹמַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת; וּמֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים, אֶלָּא שֶׁחָלַק הַכָּתוּב כָּבוֹד לְמֹשֶׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן – לְמֹשֶׁה, שֵׁשֶׁת יָמִים לְאַחַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת; וְהֵם הָיוּ בִּתְחִלַּת אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל הַלּוּחוֹת. וְלִמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַנִּכְנָס לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה טָעוּן פְּרִישָׁה שִׁשָּׁה יָמִים {{קטן|([[יומא ג ב|שם ג' ע"ב]])}}.<קטע סוף=טז/> {{צ-ברשי|שמות|כד|יח}} <קטע התחלה=יח/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=יח|דיבור=בְּתוֹךְ הֶעָנָן}}עָנָן זֶה כְּמִין עָשָׁן הוּא, וְעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה שְׁבִיל בְּתוֹכוֹ {{קטן|([[יומא ד ב|יומא ד' ע"ב]])}}.<קטע סוף=יח/><קטע סוף=שמות כד/> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות שוליים== {{מ:טעמי המקרא|16}} <references /> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{סרגל ניווט בביאור|רש&quot;י|שמות|שמות כג|כד|שמות כה}} <noinclude> [[קטגוריה:שמות כד]] </noinclude> su6i6idvzz2oto8qanckfdo4ffr4all 3102021 3101997 2026-11-08T08:31:44Z Yack67 27395 3102021 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט בביאור|רש&quot;י|שמות|שמות כג|כד|שמות כה}} {{עדיין לא בואר}} {{מ:טעמי המקרא|18}} <קטע התחלה=שמות כד/>{{צ-ברשי|שמות|כד|א}} <קטע התחלה=א/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=א|דיבור=וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה}}פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה קֹדֶם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. בָּרְבִיעִי בְּסִיוָן נֶאֶמְרָה לוֹ "עֲלֵה"{{הערה|ראו [[שבת פח א|שבת פ"ח ע"א]] ורש"י ד"ה "ובחמישי", וראו גם [[גיטין פח ב#רש"י|רש"י לגיטין פ"ח ע"ב]] ד"ה "לפניהם".}}.<קטע סוף=א/> {{צ-ברשי|שמות|כד|ב}} <קטע התחלה=ב/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=ב|דיבור=וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ}}אֶל הָעֲרָפֶל.<קטע סוף=ב/> {{צ-ברשי|שמות|כד|ג}} <קטע התחלה=ג/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=ג|דיבור=וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם}}בּוֹ בַּיּוֹם. {{ד"ה ברש"י|דיבור=אֵת כָּל דִּבְרֵי ה'}}מִצְוַת פְּרִישָׁה וְהַגְבָּלָה. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים}}שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ, וְשַׁבָּת וְכִבּוּד אָב וָאֵם וּפָרָה אֲדֻמָּה וְדִינִין, שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם בְּמָרָה {{קטן|([[שמות טו כה|שמות טו, כה]]. [[מכילתא על שמות יט#פסוק י|מכילתא על שמות יט, י]])}}.<קטע סוף=ג/> {{צ-ברשי|שמות|כד|ד}} <קטע התחלה=ד/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=ד|דיבור=וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה}}מִבְּרֵאשִׁית וְעַד מַתַּן תּוֹרָה, וְכָתַב מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּמָרָה {{קטן|([[מכילתא על שמות יט#פסוק י|מכילתא על שמות יט, י]])}}. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר}}בַּחֲמִשָּׁה בְּסִיוָן {{קטן|([[שבת פח א|שבת פ"ח ע"א]])}}.<קטע סוף=ד/> {{צ-ברשי|שמות|כד|ה}} <קטע התחלה=ה/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=ה|דיבור=אֶת נַעֲרֵי}}הַבְּכוֹרוֹת {{קטן|([[זבחים קטו ב|זבחים קט"ו ע"ב]] ורש"י שם ד"ה יתיב רב חסדא)}}.<קטע סוף=ה/> {{צ-ברשי|שמות|כד|ו}} <קטע התחלה=ו/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=ו|דיבור=וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם}}מִי חִלְּקוֹ? מַלְאָךְ בָּא וְחִלְּקוֹ {{קטן|([[ויקרא רבה ו ה|ויקרא רבה ו, ה]])}}. {{ד"ה ברש"י|דיבור=בָּאַגָּנוֹת}}שְׁתֵּי אַגָּנוֹת, אֶחָד לַחֲצִי דַּם עוֹלָה וְאֶחָד לַחֲצִי דַּם שְׁלָמִים, לְהַזּוֹת אוֹתָם עַל הָעָם. וּמִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁנִּכְנְסוּ אֲבוֹתֵינוּ לַבְּרִית בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַזָּאַת דָּמִים, שֶׁאֵין הַזָּאָה בְּלֹא טְבִילָה {{קטן|([[כריתות ט א|כריתות ט' ע"א]])}}.<קטע סוף=ו/> {{צ-ברשי|שמות|כד|ז}} <קטע התחלה=ז/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=ז|דיבור=סֵפֶר הַבְּרִית}}מִבְּרֵאשִׁית וְעַד מַתַּן תּוֹרָה וּמִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּמָרָה {{קטן|(ראו רש"י לעיל פסוק ד)}}.<קטע סוף=ז/> {{צ-ברשי|שמות|כד|ח}} <קטע התחלה=ח/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=ח|דיבור=וַיִּזְרֹק}}עִנְיַן הַזָּאָה. וְתַרְגּוּמוֹ: "וּזְרַק עַל מַדְבְּחָא לְכַפָּרָא עַל עַמָּא" [=וַיִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל הָעָם].<קטע סוף=ח/> {{צ-ברשי|שמות|כד|י}} <קטע התחלה=י/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=י|דיבור=וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל}}נִסְתַּכְּלוּ וְהֵצִיצוּ וְנִתְחַיְּבוּ מִיתָה; אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַרְבֵּב שִׂמְחַת הַתּוֹרָה, וְהִמְתִּין לְנָדָב וַאֲבִיהוּא עַד יוֹם חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן. וְלַזְּקֵנִים – עַד "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים" וְגוֹמֵר "וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה" {{קטן|([[במדבר יא א|במדבר יא, א]])}}, בַּקְּצִינִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה {{קטן|([https://www.sefaria.org.il/Midrash_Tanchuma%2C_Beha'alotcha.16?lang=he תנחומא בהעלותך, טז])}}. {{ד"ה ברש"י|דיבור=כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר}}הִיא הָיְתָה לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַשִּׁעְבּוּד, לִזְכֹּר צָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּמַעֲשֵׂה לְבֵנִים {{קטן|(ראו [[ירושלמי סוכה ד ג|ירושלמי סוכה פ"ד ה"ג]])}}. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר}}מִשֶּׁנִּגְאֲלוּ הָיָה אוֹר וְחֶדְוָה לְפָנָיו. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וּכְעֶצֶם}}כְּתַרְגּוּמוֹ, לְשׁוֹן מַרְאֶה. {{ד"ה ברש"י|דיבור=לָטֹהַר}}לְשׁוֹן בָּרוּר וְצָלוּל.<קטע סוף=י/> {{צ-ברשי|שמות|כד|יא}} <קטע התחלה=יא/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=יא|דיבור=וְאֶל אֲצִילֵי}}הֵם נָדָב וַאֲבִיהוּא וְהַזְּקֵנִים. {{ד"ה ברש"י|דיבור=לֹא שָׁלַח יָדוֹ}}מִכְּלָל שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לְהִשְׁתַּלֵּחַ בָּהֶם יָד. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים}}הָיוּ מִסְתַּכְּלִין בּוֹ בְּלֵב גַּס מִתּוֹךְ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. כָּךְ מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא {{קטן|(שם)}}, וְאוּנְקְלוֹס לֹא תִּרְגֵּם כֵּן [וַחֲזוֹ יָת יְקָרָא דַּייָ וַהֲווֹ חָדַן בְּקוּרְבָּנֵיהוֹן דְּאִתְקַבַּלוּ כְּאִלּוּ אָכְלִין וְשָׁתַן. =וַיִּרְאוּ אֶת כְּבוֹד ה', וְהָיוּ שְׂמֵחִים בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶם שֶׁהִתְקַבְּלוּ, כְּאִלּוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים{{הערה|וראו גם [[ברכות יז א#רש"י|רש"י לברכות י"ז ע"א]] ד"ה ויאכלו וישתו.}}]. אֲצִילֵי – לְשׁוֹן גְּדוֹלִים, כְּמוֹ "וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ" {{קטן|([[ישעיהו מא ט|ישעיהו מא, ט]])}}; "וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ" {{קטן|([[במדבר יא כה|במדבר יא, כה]])}}; "שֵׁשׁ אַמּוֹת אַצִּילָה" {{קטן|([[יחזקאל מא ח|יחזקאל מא, ח]])}}.<קטע סוף=יא/> {{צ-ברשי|שמות|כד|יב}} <קטע התחלה=יב/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=יב|דיבור=וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה}}לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה. {{ד"ה ברש"י|דיבור=עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם}}אַרְבָּעִים יוֹם. {{ד"ה ברש"י|דיבור=אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם}}כָּל שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּכְלַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הֵן. וְרַבֵּינוּ סְעַדְיָה פֵּרֵשׁ [[אלהים אצל יום הלזה#אזהרות|בָּאַזְהָרוֹת]] שֶׁיָּסַד לְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר, מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ.<קטע סוף=יב/> {{צ-ברשי|שמות|כד|יג}} <קטע התחלה=יג/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=יג|דיבור=וַיָּקָם מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ}}לֹא יָדַעְתִּי מַה טִּיבוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ כָּאן. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהָיָה הַתַּלְמִיד מְלַוֶּה לָרַב עַד מְקוֹם הַגְבָּלַת תְּחוּמֵי הָהָר, שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לֵילֵךְ מִשָּׁם וָהָלְאָה. וּמִשָּׁם – וַיַּעַל מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל הַר הָאֱלֹהִים; וִיהוֹשֻׁעַ נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ, וְנִתְעַכֵּב שָׁם כָּל אַרְבָעִים יוֹם. שֶׁכֵּן מָצִינוּ כְּשֶׁיָּרַד מֹשֶׁה, "וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה" {{קטן|([[שמות לב יז|שמות לב, יז]])}}, לָמַדְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה יְהוֹשֻׁעַ עִמָּהֶם.<קטע סוף=יג/> {{צ-ברשי|שמות|כד|יד}} <קטע התחלה=יד/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=יד|דיבור=וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר}}בְּצֵאתוֹ מִן הַמַּחֲנֶה. {{ד"ה ברש"י|דיבור=שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה}}וְהִתְעַכְּבוּ כָּאן עִם שְׁאָר הָעָם בַּמַּחֲנֶה, לִהְיוֹת נְכוֹנִים לִשְׁפֹּט לְכָל אִישׁ רִיבוֹ. {{ד"ה ברש"י|דיבור=חוּר}}בְּנָהּ שֶׁל מִרְיָם הָיָה, וְאָבִיו כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר" {{קטן|([[דברי הימים א ב יט|דה"א ב, יט]])}}. אֶפְרָת זוֹ מִרְיָם, כִּדְאִיתָא בְּסוֹטָה {{קטן|([[סוטה יא ב|י"א ע"ב]]-[[סוטה יב א|י"ב ע"א]])}}. {{ד"ה ברש"י|דיבור=מִי בַעַל דְּבָרִים}}מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּין.<קטע סוף=יד/> {{צ-ברשי|שמות|כד|טז}} <קטע התחלה=טז/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=טז|דיבור=וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן}}רַבּוֹתֵינוּ חוֹלְקִין בַּדָּבָר {{קטן|([[יומא ד א|יומא ד' ע"א]]-[[יומא ד ב|ע"ב]])}}. יֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים: אֵלּוּ שִׁשָּׁה יָמִים שֶׁמֵּרֹאשׁ חֹדֶשׁ [עַד עֲצֶרֶת, יוֹם מַתַּן תּוֹרָה]. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן}}לָהָר. {{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי}}לוֹמַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת; וּמֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים, אֶלָּא שֶׁחָלַק הַכָּתוּב כָּבוֹד לְמֹשֶׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן – לְמֹשֶׁה, שֵׁשֶׁת יָמִים לְאַחַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת; וְהֵם הָיוּ בִּתְחִלַּת אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל הַלּוּחוֹת. וְלִמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַנִּכְנָס לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה טָעוּן פְּרִישָׁה שִׁשָּׁה יָמִים {{קטן|([[יומא ג ב|שם ג' ע"ב]])}}.<קטע סוף=טז/> {{צ-ברשי|שמות|כד|יח}} <קטע התחלה=יח/> {{ד"ה ברש"י|ספר=שמות|פרק=כד|פסוק=יח|דיבור=בְּתוֹךְ הֶעָנָן}}עָנָן זֶה כְּמִין עָשָׁן הוּא, וְעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה שְׁבִיל בְּתוֹכוֹ {{קטן|([[יומא ד ב|יומא ד' ע"ב]])}}.<קטע סוף=יח/><קטע סוף=שמות כד/> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> ==הערות שוליים== {{מ:טעמי המקרא|16}} <references /> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} {{סרגל ניווט בביאור|רש&quot;י|שמות|שמות כג|כד|שמות כה}} <noinclude> [[קטגוריה:שמות כד]] </noinclude> bsvxd25jxr56tgjwbokh7dovjzt6fh4 0 1738969 3102041 3101667 2026-11-08T10:12:45Z Yack67 27395 /* א' שבועות */ 3102041 wikitext text/x-wiki {{לוח הפיוטים}} =חכמת המסכן= {{מקורות לסידור|מקור: ספר חכמת המסכן, ליוורנו תקל"ב}} ==עד פסח== ===שבת פורים=== * רשות: אל חי משוש לבי * מחרך: כל הנשמה תהלל במליה * נשמת: נשמת ישראל עמך לביתך משכימים * שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך * קדיש: אלהים על שבח רמת * ברכו: יחדו ייחודו יחיד ואין בלעדו * [[שמחים בצאתם ובביאתם]] * אחר תתקבל, פזמון: בשנת בוקר (פתיחה למי כמוך) * מי כמוך: אדיר טובתך תמימה רמה ====למנחה==== * אשרי, פזמון: מרום לעמך גאלת (פתיחה למי כמוך) * מי כמוך: אדון אשר לו תאות מלוכה * גאולה: אם קמי לחרדתי * ובא לציון, לקדיש: אל שמחת גילי * זולת: אומר לצפון תני ===ד' מרחשוון פורים אדום=== * זולת: עושה נפלאות בורא נוראות * לקדיש: אל שמחת גילי שוכן הדביר * ברכו: השתחווי וברכי * מסתגאב: (לפני ובא לציון, רשות למי כמוך) אמליך אל ראשון בלי תכלה * מי כמוך: אביר יעקב חסדך הפק * קדיש: אל יחיד ומיוחד * ברכו: צור לבבי רב חסדים ===שקלים=== * מגן: יונה בצלמון * פזמון: ירד צווה אז מענה * כרוג': עדר נפוץ * מחיה: ידך נשאת * פזמון: יוסיף לקנות * כרוג': ה' יחיה * משלש: זיו כבודך * פזמון: זבוד יה * קיקלר: ימי פרישה וזמן קדושה * עסטריותא: ילבש צדקה כשריון * פזמון: יושב תהילות מאין תחילות * סילוק: כי אתה יוצר נגוהים ===זכור=== * רשות: דורשי ומצילי * מחרך: תרומה הרמנו * נשמת: נשמת ידועי חלאים * רשות למי כמוך: מי כמוך באלים ידידים קדמוך * מי כמוך: [[אדון חסדך בל יחדל]] * קדיש: שיר אה<!-- % --> בה חדש * ברכו: סודך לא נחקר * מגן: את מלחמות ה' * פזמון: יעץ הצר תחבולות * כרוג': ירים הוד המוניו * מחיה: מכנף הארץ * כרוג': לפניו ילין בכי * משלש: לוכד חכמים בערמם * פזמון: יאמר נא ישראל * פזמון: יושב תהילות * סילוק: אמר אויב ארדוף כאריה ===פורים=== * ביום לפני המגילה: * יסוד הכול אשר אין לו תחילה * פזמון: על אודות ימי הפורים * פזמון: קומה אלהים עזרתה לי * מאורה: איומה נאוה ושחורה * פזמון: זכר פורים לא יעבור * פזמון: יום פוריא יומא דנן * פזמון: [[קוראי מגילה]] * פזמון: יום שאת ויתר * פזמון: המן נלחץ ===שבת פרה=== * מגן: אספרה אל חוק * פזמון: אלהים צמאה לך נפש גולים * כרוג': ישראל יושיע אל * מחיה: טהור עינים בצוותו * כרוג': הפרה עוד יגל אל * משלש: פדות שלח מראש * פזמון: יושב תהלות * סילוק: אלפתנו להטהר ===שבת החודש=== * מגן: ירח למועדים * פזמון: יה אור מסות * כרוג': יעקב יתר צור * מחיה: יצאת לישע * פזמון: יודעי דעת אלהיכם * כרוג': ה' יואל צפות * משלש: יוסף ידו * פזמון: יוצק יום יום לחשו * פזמון: יושב תהלות * סילוק: כי אתה אל עולם ===שבת הגדול=== * אזהרות: ** [[בנים שמעו לי ילדי איתני]] ** פזמון: ימינך אל נגלתה ==פסח== ===ליל פסח=== * [[ליל שמורים אותו אל חצה]] ===א' של פסח=== * רשות: יונה מעונה מה * מחרך: כיום ולחי * נשמת: נשמת חוגגי חג המצות * שבח: אתה נורא אתה * קדיש: [[האל העירה וראה]] * מאורה: ירוחם בך * ברכו: יבורך גואלי * [[שמחים בצאתם ובביאתם]] * אופן: יקרו להלל ===טל=== * מגן: [[שזופת שמש#מגן|שזופת שמש]] * מחיה: [[שזופת שמש#מחיה|שלח רוחך]] * סדר הטל: ** בטל אצור לברר וללבן ** פזמון: יום הפילי תחינתי ** גאולה: יום פדותי ** פזמון: [[שזופת שמש#לך|לך שלום גשם]] ===ב' של פסח=== * רשות: בצר פקדנוך * מחרך: יקרו נסיך * אופן: יושב הכרובים על כנפי שחקים * נשמת: נשמת ישראל עמך * קדיש: שעה ניב דל * מאורה: יזכרו פלאך * ברכו: שחק וכל המון זבול * גאולה: אמרו בני אלהים * [[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===שבת חוה"מ פסח=== * רשות: שאל להודות לך * מחרך: אערוך בשבחי * נשמת: נשמת שומרי משמרת * שבח: אתה נורא אתה * קדיש: ברום גלגל * אופן: מחנות עליונים * ברכו: צור לבבי רב חסדים * אהבה: יונה נכספה * [[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===יום שירה=== * רשות: יקרה תהלתך * מחרך: כל הנשמה תהלל במליה * נשמת: נשמת ישראל עמך * שבח: אתה נורא * קדיש: [[שבעה שחקים לא יכלכלוך]] * אופן: יחיד בגאונו וחסדו * ברכו: השתחווי וברכי * גאולה: [[יום ליבשה]] * יצאו בני ישראל חמושים ===אחרון של פסח=== * רשות: שורש בנו ישי * מחרך: נגדך אשים מגמתי * אופן: יה שכינתך * נשמת: נשמת שזופת שמש * קדיש: אל שמחת גילי * מאורה: כל פה צח * ברכו: זמירות אפצחה * אהבה: אהבה נוססה בי * גאולה: אני יום פדותי * [[שמחים בצאתם ובביאתם]] * גאולה: כי ימי צבאי * זולת: תביאמו ותטעמו ותקל כובד נוגשים ==שבועות== ===א' שבועות=== * רשות: יום מעמד סיני * מחרך: דת אלהים צלך * מאורה: השכל והדת * נשמת: נשמת ידידים זרע איתני * שבח: אתה נורא אתה ומי יכילך * קדיש: קול מהלל יגדל * אהבה: אם תאהב דרך אמת * ברכו: נעים שמך להודות * זולת: אומר לצפון תני * פזמון אחרי הקריאה: אמת עלי לספר מאמרות * פזמון: בצר מנוסי אשימה * רשות לאזהרות: שולמית שחרחורת * אזהרות: [[שמור לבי מענה]] * פזמון: יום יצאה כלת עדנים * אזהרות: [[אי זה מקום בינה]] ===ב' שבועות=== * רשות: יעירוני בשמך רעיוני * מחרך: אל אלהים נצחי * פזמון: בצר מנוסי אשימה * נשמת: נשמת ישורון ממטיף * קדיש: ה' אלהי גדלת * מאורה: כימי הנעורים * ברכו: עם בחרתם * אהבה: אל בדתך האמרתנו * גאולה: ישעך אקו בגלותי * [[שמחים בצאתם ובביאתם]] * פזמון: אמת עלי לספר מאמרות * רשות למל"ת: כמה ירדפני * מל"ת: [[בצל שדי אחסה]] * פזמון: אלוה מתימן יבוא * אזהרות מל"ת: [[אי זה מקום בינה#מצוות לא תעשה|איסרה אתכם אמוני]] ==סוכות== ===א' של סוכות=== * רשות: יצב גבול שמם * מחרך: שם אל אשר אין לו ערך * אופן: מחנות עליונים * נשמת: נשמת ישורון החוגג * שבח: אתה נורא אתה * קדיש: יחד קרבי * מאורה: שאלו ידידי בעדי * ברכו: השתחווי וברכי * אהבה: חופף עלינו כל היום * גאולה: יהמה לבבי * [[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===הושענות ליום א=== * [[למענך אלהינו]] * [[אנא אל אחד ושמו אחד]] * [[אנא אל אחרון וראשון]] * [[כהושעת ירויי היאור]] ===ב' של סוכות=== * רשות: לשובב נות בית * מחרך: אל חי בקרבי * נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני * קדיש: יחד בני עליון * ברכו: אפצחה רינה ותודה * אופן: יעריצון אלי * מאורה: יעלת אהבים שמחי ורוני * אהבה: יונה איך תדמי * גאולה: אחשוק ולא אדע מקום ===הושענות יום ב=== * [[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] * [[אנא יוצרי דרשני]] * [[כהושעת יגיעי נשם]] ===הושענות יום ג=== * [[אנא האל הנקדש]] * [[אנא יסד יסודות מקדשי]] * [[כהושעת ידידים מכף מעבידים|כהושעת יפה נוף]] ===הושענות יום ד=== * [[אנא השם בכסאו]] * [[אנא צור מושיעי]] * [[כהושעת יקיר]] ===הושענות יום ה=== * אנא האל המיחד * [[אנא יוצרי וקדושי]] * [[כהושעת יקושי מלבן]] ===הושענות יום ו=== * [[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] * [[אנא ישר מערכי]] * [[כהושעת ילידי אהב]] ===שבת חוה"מ=== * רשות: יסוד הכל והוא בכל * מחרך: נגדך אשים מגמתי * נשמת: נשמת ידידים פלטת זרע איתני * קדיש: יה לרוב חסדך * אופן: יעריצון אלי מלכי בקדש * ברכו: ידך אלהים יסדה * מאורה: אל אלהים חילי * אהבה: בעלת אוב וקסם * [[שמחים בצאתם ובביאתם]] ===הושענות לשבת=== * אלהים אזון בטובך * אנא הנראה בלבת * [[כהושעת יהודה ואפרים]] ===הו"ר=== * נראה שזה כמו הספרדים אבל נוסף בהקפה ד' סליחה: יום באתם לחלות * הקפה ה': צאן מרעיתך לביתך פונות * צריך לבדוק שוב * סיום: נא חתמנו לחיים ==שמיני עצרת ושמחת תורה== ===שמיני עצרת=== * רשות: ידועת אמונות * מחרך: בשם אל חי הגיון לשוננו * אופן: אל אשר מעשיו עצומים * נשמת: נשמת מחנות מקהלות * קדיש: ישראל בחירי אל * ברכו: שאלוני בליל גדוד רעיוני * אהבה: ימי קדם לבן רודם * מאורה: יום תאוה ===תקון הגשם=== * מגן: אל חי יפתח אוצר * מחיה: אל חי יפתח ידו * עסטריותא: אל מעלה נשיאים * פזמון: אל בשמים * פזמון: אל חי יפתח אוצרות שמים * בגשמי אורה תאיר אדמה ===שמחת תורה=== * רשות: [[שפל רוח|שפל רוח שפל ברך וקומה]] * מחרך: מנחה טהורה * נשמת להקת עם אל * ברכו: אל פעליו גברו * מאורה: [[אמרות האל טהורות]] * אהבה: נודע בכל המון ===פזמונים על פטירת מרע"ה=== * יצורי כצל כולם * למי נתן צור מתן * [[אשריך הר העברים]] * אז איש עניו כשעלה אל הר העברים * קול מבשר: [[אבי עד חש לתארך|אבי עד חש לטהרך]] * גאולה: אסכלה נדודי * פזמון: [[צעקה יוכבד]] =מחזור קטן= {{מקורות לסידור|על פי: ספר מחזור קטן לימים נוראים כמנהג ק"ק ארגיל יע"א, ליוורנו תרמ"א}} ==ראש השנה== ===שחרית יום א'=== * פתיחה: אקום לשורר * בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] * רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]] * מחרך: [[רעה בשבטך]] * נשמת: [[נשמת ידידי עליון]] * אופן: [[ידי רשים]] * זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]] * מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]] * פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]] * כרוג': יחזו פנימו * מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עז שם ה']] * פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו * פזמון (לשבת): שני ימים מקוימים * כרוג': ישראל להשית * משלש: למשפט כונן כסאו * פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]] * ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול * סלוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]] ===שחרית יום ב'=== * פתיחה: סמר גבי צור משגבי * בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]] * רשות: [[שואף כמו עבד]] * מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]] * נשמת: נשמת יראיך * אופן: [[יה שמך ארוממך]] * זולת: שב מן הפסילים * רשות למגן: וארץ אתנפל * פזמון: יחיד אלהי אמן * מגן: אב המון גוים * פזמון: יום לריב תעמוד * כרוג': יאזין צורי * מחיה: איתן אוהבך * פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה * כרוג': יחיה צבאיו אל דעות * משלש: אהוב מבטן * עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]] * ה' מלך: מלאכי צבא מעלה ירננו בקול * סלוק: יאתה לך יקר תפארת המלוכה ==יום כיפור== * בקשה: [[לך אלי תשוקתי]] * בקשה: [[שמע קולי]] * מסתגאב: [[ברכי אצולה]] * מסתגאב: אוילים מדרך פשעם ===סליחות ליל כיפור=== * פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי * [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] * סליחה: בליל עשור להתכפר * סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]] * תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]] * [[רחמנא אידכר לן]] * [[כי אנו עמך|כי אנחנו עמך]] * מי אל כמוך: אשמינו תבלע ===בקשות לחזרה=== * שחרית: ה' אלהי צבאות מי כמוך חסין יה * מוסף: ה' בצר פקדוך * מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו * נעילה: ה' חסדו יצוה ===שחרית=== * פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג * פתיחה: סלח רשעתי * בקשה: שעה שוועי * רשות: אקום להודות לך * נשמת: נשמת אסירי עוונות * אופן: התעוררו תמהים * מאורה: אעמוד במשמר מנעמי * אהבה: אסירי תקותם * זולת: אחלה פניך באימתה * כרוג': אמרים עמכם קחו * רשות למגן: מארץ שפלנו * מגן: אזרח רענן * פזמון: מדמי הלבבות * כרוג': מחבש עצבות שרידי פאות * מחיה: אלוה פקד גפן פוריה * פזמון: חרדים לבית תפלתם * כרוג': מרפא יהיה דבר פי ועניניו * משלש: תם אהל צדק * עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי * (רהיט): החרשים שמעו * פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא * פזמון: מרום וקדוש שעה * ה' מלך: בטרם אמון * סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח ====סליחות לשחרית==== * סליחה: [[שופט כל הארץ]] * סליחה: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו * מי אל כמוך: אשמנו תבלע ===מוסף=== * מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום * פזמון: נאור מקור חיים * כרוג': משמים עוונימו * מחיה: אילת אהבים * פזמון: יוספים שנית לעמוד * כרוג': מקשיב מענה * משלש: תמהים מחובם * תוכחה: ימי האדם צבא * (רהיט): אנא אדון עולם * פזמון: [[ישן אל תרדם]] * סלוק: אתה אלהי האלהים ====סדר עבודה==== * רשות: [[אערוך מדברי דתי]] * עבודה: [[אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני]] * [[שנת אורה שנת ברכה]] * [[כמראה השמש באדר וזוהר]] * [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] * [[אין לנו לא אשם ולא אשים]] ====סליחות למוסף==== * [[ישראל עבדיך]] * מסתגאב: אומר אני מעשי למלך * רהוטה: אדני חזקי ארחמך * מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים ===מנחה=== * תוכחה: [[בן אדמה]] * פזמון: אשם זע מזדונהו * פזמון: [[יה שמע אביוניך]] * מגן: אנושי לב כארי * כרוג': ישע יעטרהו * מחיה: מפרי שפתיו * כרוג': קדש תפארתנו * משלש: אתיתי מתחנן * תוכחה: [[שוכני בתי חמר]] * פזמון: מושכי עול עוונים * היום יוודע * סילוק: אדיר אשר עולם בראת ====סליחות למנחה==== * יה אשר אשפוך לפניו * קראתי מצרה * מי אל כמוך: [[אדיר ונאור]] ===נעילה=== * רשות לאשרי: [[מלכי עולם בורא]] * מגן: אדון היושב על חוג הארץ * כרוג': כחגבים נחשבו * מחיה: בבכי יונת אלם * כרוג': ענך בחמלתו * משלש: אילי הצדק * תוכחה: [[מצעק מעלות שחר]] * אדירי ישורון יברכו בקול * סילוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]] ====סליחות לנעילה==== * [[בנשף קדמתי]] * [[אל נורא עלילה]] * [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]] tgb5jy2198dx70bkqtmxglx5qibnz9v 0 1739281 3102042 3101404 2026-11-08T10:13:54Z Yack67 27395 /* יום שני של שבועות */ 3102042 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== * [[ברוך שאמר בסימן א"ב]] (58) * להוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64) * להוצאת ס"ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64) * [[יגדל]] (69) * [[אדון עולם]] (70) * [[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) * זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80) ==שבת ראש חודש== * פתיחה: [[איומה לגוף ירדה]] (86) * פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) * פתיחה: [[ימים מאז הוקדשו]] (87) * יוצר: [[אהלל למאיר תוהו ובוהו]] (87) * (מצדר:) [[ויהי אדיר שחקים]] (88) * יוצר: [[מה מתקו טעמי שבת]] (88) * אופן: [[לאל נערץ בסוד קדושים]] (89) * זולת: [[אמת אומנתי לעמוסים]] (90) * [[מי כמוך אומר ומקים]] (90) * [[מי כמוך ים בדברו גוזר]] (91) ==שבת חנוכה== * פתיחה: [[בנר חנוכה אודך צור בשירי]] (102) * {{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} * פתיחה: [[אלהינו לך יאתה מלוכה]] (102) * קדיש: [[ישעך יזכירו]] (102) * יוצר: [[איום מבראשית]] (103) * אופן: [[שני זיתים נכרתים]] (104) * זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) * מי כמוך [[שבת וחנוכה נגשו]] (105) * [[מי כמוך שמים כוננת]] (106) ==עשרה בטבת== * קרובות: [[את שמועתנו מי האמין]] (110) * [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (112) * סליחה: אויל יעץ (112) * סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) * סליחה: אזכור ואאנח (113) * סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) * סליחה: חיים שאלתי (114) * סליחה: אפסו אמונים (115) * סליחה: איך נמכרו בנים (115) * סליחה: איך נפלה (116) * תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) * {{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} * תחנון: אלוה מכין תבל (117) * תחנון: לדוברת יחודך (117) * חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) * חטאנו: תשובי עשה אלי (118) * וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== * הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) * פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) * פתיחה: ממחצית שקל (125) * פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) * יוצר: אשא דעי (125) * יוצר: אורח חיים לצדיק (126) * אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) * אופן: אחזו אחזו אלים (128) * אופן: מלאכים ממליכים (128) * זולת: אקומה ולב אבינה (128) * זולת: אדברה בצר רוחי (129) * מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) * מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) * [[מי כמוך אופני מעוני]] (132) ==זכור== * הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134) * פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) * פתיחה: יום בהמן (136) * פתיחה: יום בשם בן יאיר (136) * {{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} * יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) * אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) * אופן: יוצר הכל הקדים (138) * זולת: אלו שלש מצוות (139) * זולת: את ה' דרשתי (139) * מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== * קרובות: ומרדכי ידע (147) * [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (148) * סליחה: אחות פתשגן (150) * סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) * סליחה: אגגי בקש (151) * תחנון: [[יהירים קמו]] (152) * תחנון: יום רכב (152) * סליחה: אגגי אז כעמד (153) * סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) * תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) * תחנון: ארבה גזם וילק (155) * סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) * תחנון: שועלים מחבלים (156) * סליחה: אגגי שקד (157) * סליחה: איש צר ואויב (158) * תחנון: אז בגלותי (159) * סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) * תחנון: המן נלחץ (160) * סליחה: אגגי אשר חשב (160) * תחנון: יום דלה ונאנחה (161) * סליחה: חיים אשאלה ממך (161) * חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== * אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) * קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) * בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) * שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) * עושה שלום: אז בקומם עלי (175) * פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) * פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== * הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177) * פתיחה: שחרית אקדמה (179) * פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) * פתיחה: אשרו המוני (180) * {{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} * ברכו: ישורון צא (180) * יוצר: אקרא יומם (181) * אופן: אומרים קדוש (182) * אופן: ישעך יכתירו (182) * אופן: מחנות עליונים (182) * זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) * מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) * מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) * מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== * הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) * פתיחה: שעה אלי (190) * פתיחה: אשר נקדש (190) * פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) * {{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} * פתיחה: מקבץ המוני (190) * {{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} * יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) * סלוק: יציאות שבת שתים (192) * אופן: מלאכים ממליכים (192) * אופן: שובב בירחי ראש (192) * זולת: אז מראש הודחתי (193) * מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) * מי כמוך שומר עמך ישראל (195) * מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== * פתיחה: נדיבי עמים (199) * קדיש: נעלה ברוב אונים (199) * ברכו: שארית תם הטוב (200) * {{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} * וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) * יוצר: אלי צורי וישועתי (200) * יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) * אופן: לחייך בתורים (204) * אופן: שוקיו עמודי שש (204) * אהבה: לפליטת בן בכור (204) * זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) * זולת: אלכה לי ואשובה (205) * מי כמוך אל נורא תהלות (206) * מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) * גאולה: [[יום ליבשה]] (213) * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) ** [[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) * ליל הסדר: [[דיינו]] (224) * [[אז רוב ניסים]] (232) * עושה פלא במצרים (232) * קול נתנה (233) * פתיחה: שמחו איתני (233) * פתיחה: אומר לצפון תני (234) * פתיחה: אמרי הגיוני (234) * פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) * קדיש: אחוה מפלאות (235) * קדיש: אספר נפלאות (235) * ברכו: [[שחי לאל]] (236) * ברכו: שאי עין יחידתי (236) * יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) * אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) * זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) * מי כמוך שוכן עד (241) * {{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} * תפילת טל: ** [[אוחילה לאל]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) ** [[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) ** י"א: אמונים החסודים (257) ** וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) * פתיחה: שירו נאמני (260) * יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) * סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) * אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) * זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== * מעריב: יה שלח אורו (272) * פתיחה: עברו העברים בים (273) * פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) * פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) * פתיחה: שורש בנו ישי (274) * יוצר: [[אתה הארת]] (275) * אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) * זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) * זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) * מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== * מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) * פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) * יוצר: [[אופל המוני]] (283) * אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) ** בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== * מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346) * פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) * קדיש: מתוק דבר תורה (347) * ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) * יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) * אופן: [[אורחות אראלים]] (348) * זולת: ומשה עלה (349) * תוספת: וקדוש נגלה (349) * מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) * אזהרות: ** [[אתה הנחלת]] (356) ** [[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== * מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364) * פתיחה: אמת עלי לספר (364) * קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) * יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) * אופן: בעלותו ההרה (366) * זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) * אזהרות: [[שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) * אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) * {{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} {{רקע אפור}} במהדורת של"ד נדפסו גם: * אזהרות: אברך לאל נורא{{הערה|הם האזהרות לר' אליהו צלפי שנזכרו במהד' רפ"ג.}} (קמ.) * אזהרות: מאלהים מאד נעלה אשאלה{{הערה|אזהרות לר' מנחם אגוזי על סדר [[משנה תורה לרמב"ם]].}} (קמד:) {{סוף}} ==שבעה עשר בתמוז== * קרובות: אגן המזג אז חסר (379) * סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) * סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) * סליחה: אעיר יגוני עם (381) * סליחה: איכה ראש הפסגה (381) * סליחה: היום אמרר בבכי (282) * תחנון: [[שעה נאסר]] (282) * סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) * סליחה: מדי ימים ימימה (384) * תחנון: יום זה עריצים (384) * סליחה: אעורר בכיי (385) * תחנון: אוספו החצובות (385) * סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) * חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) * חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) * חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== * משאגת כפירים (398) * איכה אבי אשו בי הבעיר (398) * אנחתי ונאלמתי (399) * דעכו כאש קוצים נרות (400) * קרובה: [[זכור איכה]] (401) * [[שבת סורו מני]] (403) * [[איכה אצת באפך]] (404) * [[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) * אשמתנו גדלה (406) * [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) * [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) * [[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) * [[כי אם תועי דרך]] (411) * [[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) * [[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) * [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) * [[איכה אהובים נאמנים]] (414) * [[אמרתי שמעו אמונים]] (415) * [[אתמיד בבכיה]] (416) * [[משה אמר איכה]] (416) * [[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417) * [[אם יתקע שופר בעיר]] (417) * [[באו אדומים]] (418) * [[איך אופל בית הלהב]] (418) * [[שומרון קול תתן]] (419) * [[איך חרב בכחשי רב]] (419) * [[אלי ציון]] (420) * [[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) * [[בכו אחים וגם ספדו]] (421) * [[שמם נתיב גלגל]] (422) * (ציונים:) ** [[לבי למואב הלא ידאב]] (422) ** [[ילל במרר שאי]] (423) ** [[ציון הלא תדעי]] (424) ** [[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425) * נחמות: ** [[אנכי אנכי אנחם|אנכי אנכי אנכי מנחם]] (447) ** [[תריק חנית ורומח]] (448) ** אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) ** [[בימים ההם ובעת ההיא]] (449) ** יאמר לשכולה אתיו בניך (451) ** [[תאמץ אהל ארמונך]] (451) ** אב ינחם בנים בחביון (451) ** אהוב נא שערי ציון (452) ** תתנחם לרחם ציון (452) ** אנא רחם ציון (453) ** [[ויכון עולם על מלאתו]] (454) ==סליחות ללילי אשמורות== * [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) * [[הביטה וראה את אנחותינו|אדון הביטה]] (462) * [[אשמנו מכל עם]] (467) * [[אלהינו שבשמים]] (468) * [[אב הרחמן מלא רחמים]] (470) * [[עשה למען שמך]] (470) * [[עננו אבינו]] (470) * [[כשענית לאברהם]] (471) * [[דעני לעניי]] (471) * [[קול יעקב קורא]] (472) * [[מכניסי רחמים]] (472) * [[מחי ומסי]] (472) * [[מה נפתח ונימא]] (472) * [[הלא אמרית ליך]] (473) * [[הלא על כי אין אלהי בקרבי]] (473) * [[תורתא דמרביא]] (473) * [[מרן דבשמיא]] (473) * [[מתרצה ברחמים]] (474) * [[שומר ישראל]] (474) ===פתיחות=== * [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) * יה חון עמך (475) * בלבי ורעיוני (475) * אברכה את ה' כל ימי ושני (475) * בלבי וברעיון (476) * שחרים יחידתי (476) * במה יזכה (476) ===סליחות=== * [[ברכי אצולה]] (476) * ה' שם איום ונורא (478) * אלהי אם מעלתי מעל (478) * ע"ס הברכה: ** '''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ** '''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480) ** '''ה'''' משנאי רבו (481) ** '''אלהינו''' אדוני האדונים (482) ** '''מלך''' אליך אתחנן (482) ** '''העולם''' אל נעלם (483) * ע"ס [[תהלים קז ח]]: ** '''יודו''' אליך מיחליך (484) ** '''לה'''' מרום ונישא (484) ** '''חסדו''' אלהי ירעף (485) ** '''ונפלאותיו''' אשר פעל (485) ** '''לבני''' אמוניך הופיעה (486) ** '''אדם''' אפר יסודו (487) * ע"ס [[תהלים ג ט]]: ** '''לה'''' אמיץ כח (487) ** '''הישועה''' מני קדם (488) ** '''על''' אלהים נורא (489) ** '''עמך''' אלהים ביד מונים (490) * גדול אדיר הנשגב (491) * ה' אלהי הושיעני (492) * צבאות חילי מגדולי (493) * מעון אדיר מאז ראשון (494) * אבאר שם אדיר (495) * אל אביר השוכני (496) * ע"ס [[תהלים יט טו]]: ** '''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ** '''לרצון''' מיחלים היום (498) ** '''אמרי''' אלהותך (498) ** '''פי''' אפתח להללך (499) ** '''והגיון''' משרתיך (499) ** '''לבי''' אעורר להגות (500) ** '''לפניך''' אודה אתודה (501) ** '''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501) ** '''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502) ** '''וגואלי''' אלי אתה (503) * אליך נשאתי את עיני להאירי (503) * [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) * אליך אקרא דודי אדום וצח (505) * ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ** '''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ** '''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507) ** '''הוא''' אחד ומיוחד (507) ** '''יודך''' אדיר נפלא (508) ** '''כמוני''' שפל ברך (509) ** <nowiki>[</nowiki>[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)] ** '''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509) ** '''בנים''' אמיץ אונים (510) ** '''יודיע''' שמו הנשגב (511) ** '''אל''' אלוה אעתר (511) ** '''אמתך''' שחקים יעידו (512) * ע"ס [[תהלים ה ח]]: ** אילי מרומים… '''ואני''' (512) ** '''ברוב''' ארשת שפתי (514) ** '''חסדך''' אדיר במרום (515) ** '''אבוא''' אדרוש אל אל (517) * אוי לי ביום צאתי (518) * אלהים אשא נפשי אליך (518) * ה' אילפת שמך המפורש (519) * שמו אחד ומהולל (519) * שמע נא צעקת עם עני (520) * ה' אמרי האזינה (521) * לה' אדונינו יום מיוחד (521) * כי אקח מועד עולם ועד (522) * אתפלל אחלה (523) * שדי שמרה נפשי (523) * אמנם מקדם אתה גואל (524) * מלך אקרא בניב רטוב (525) * הללו לדר נהורא (526) * אין כמוך גדול בגבורה (527) * ה' במי ידמוך המושלים (528) * רומה אלהים והושיענו (528) * תחנונים: * אלהי קדם מעונה (529) * אל נכספתי אל ביתך (529) * [[בזכרי על משכבי]] (530) * אנוש רימה בחייך (530) * ישמע ה' קול תחנוני (531) * יום להיטיב תקרא (531) * [[יצו האל לדל שואל]] (532) * יוושעון עבדיך (533) * [[אביון אשר כפיו לך שוטח]] (533) * יצרי ראשית צרי (534) * להודות באתי (534) * [[ממרום קול עובר]] (534) * מתי שכל בלי תכל (535) * שבת משושי ורבו יגוני (535) * עת שערי רחמים לך נפתחו (536) * מרעיד פני צורו שיחר (536) ===חטאנו=== * אשכולות בטלו ואומללנו (537) * [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538) * אשחה במר שיחי (539) * אשא בשרי בשיני (541) * אשובה עדיך משגבי (542) * אכין קרב וסרעפים (544) * אבותינו חטאו ואינם (545) * מנעי יחידה רוע פעלך (545) * אשא אישון (547) * אזלו בכליון וחרץ (547) * מקדם ימים חשבתי (549) * אליכם אקרא נמהרים (549) * אויה לי שחטאתי (550) ===וידוי=== * אנוש אל צור מעריצך (551) * [[שטר עלי בעדים וקנין]] (553) * אל יסיתך נפשי (554) * [[שוממתי ברב יגוני]] (554) * אני הגבר בזכרי זדוני (555) * יה נורא ואיום (556) * [[את פני מבין צפוני]] (556) * [[שוכני בתי חמר]] (558) * ידום לנוגן חליל (קינה) (558) * אם יאמר לי קוני (559) * אומצתי אויילתי (559) * [[רוח ובשר צמדו]] (559) * יצרי וזדון לבי (560) * שמעו למלי עם אמוני (561) * אנוש בינה משפט הארץ (562) ===תפילות לעשי"ת=== * אברך את ה' אשר יעצני (563) * [[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) * תפילה לרבי שלמה שרביט (584) * [[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) * [[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) * וידוי: אברכה את אדוני (607) * בית הלוי (608) ==הכרזה של ראש השנה== * [[אז בסכות נבוני לחשים|כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה]] (612) * [[אז בסכות נבוני לחשים]] (612) ==ראש השנה== * מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) * פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619) * {{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} * פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620) * פתיחה: [[שמע קולי]] (620) * פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621) * יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622) * סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623) * אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624) * זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624) * ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624) * ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625) * קדושתא לשחרית: ** מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]] (626) ** מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]] (627) ** משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]] (627) ** [[את חיל יום פקודה#אדרת ממלכה|אדרת ממלכה]] (628) ** [[את חיל יום פקודה#אם אשר בצדק|אם אשר בצדק]] (629) ** [[אדירי איומה]] (629) ** סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] (629) * לפני התקיעות: ** יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635) ** ביום ב: [[המלך ה']] (636) ** זכור ברית: אדון אשר רוכב (637) * במוסף: [[אוחילה לאל]] (640) * מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645) ==צום גדליה== * סליחה: אלצני ביום זה (648) * סליחה: שברה לבי אנחתי (649) * סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) * תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) * חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== ===מעריב=== * [[מי אל כמוך אדיר המלוכה]] (657) ===סליחות=== * בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663) * סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664) * סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664) * סליחה: לילה שקד עמך (665) * סליחה: לילה אקדמה פניו (666) * סליחה: לילה ממעון קדשך (667) * סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667) * סליחה: מהלל מלכך (668) * תחנון: שכם אחד מתי המוני (669) * תחנון: [[משול יצר עבוד יוצר]] (670) * תחנון: אשר נטה שחקים (670) * תחנון: שוחרי אל החרדים (671) * חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * [[ארחותיכם ישרתי]] (673) * [[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674) * [[ידידים לנגדם שמוך]] (675) ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== * פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676) * יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677) * אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677) * זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678) * רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] (679) ===קדושתא=== * מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] (680) * מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים]] (680) * משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] (681) * [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] (682) * [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] (683) * [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז]] (683) * אשר אימתו בחצי ברקים (684) * [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (684) ** מעשה אנוש תחרות רחמיו (685) * אמרו לאלהים אמת פעלו (685) * אלוה סליחות אתה (687) * אבירי לב לטייבך (687) * [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]] (687) * אילי מרום אומרים גדלו (688) * וקרא אופן לכרוב (688) * וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689) * סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]] (689) * קדושה: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] (692) ===סליחות=== * פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692) * סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693) * סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694) * סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695) * סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696) * סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696) * תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697) * סליחה: אז דברת בחזון (697) * סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698) * תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699) * סליחה: אדון לאב המון (699) * תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700) * תחנון: חנות אתכם יחזה (700) * תחנון: [[אלהי עוז היה מעוז]] (701) * סליחה: אלהים אתה צוית (702) * תחנון: לטהר אתכם יזה (702) * סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703) * תחנון: ידי דלים ונחשלים (703) * סליחה: ה' נסי ומחסי (704) * תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704) * סליחה: אז בהר המור (705) * תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705) * סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706) * סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707) * סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707) * תחנון: יערב חין ערכנו (708) * תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709) * חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710) * הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714) * [[אעשה למען שמי]] (716) ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) * מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) * משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) * [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) * {{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} * סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== * [[אוחילה לאל]] (732) * עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) * תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) * מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) * [[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== * פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) * פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) * [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) * אתיו אמונים בפחד (743) * ישראל חלו פני אל (744) * אהרן ישר (745) * [[יה למתי צפנת]] (746) * אמרה גולה וסורה (747) * תחנון: [[יוספים שנית]] (748) * הודו אדיר נורא (748) * תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) * את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) * תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) * השמים אישש (750) * תחנון: ישני חברון מערת (751) * [[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) * תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) * אל הקדש פנימה (753) * תחנון: יום זה למרום שאו (754) * בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) * תחנון: חסדך בל תמש (755) * היום אתנה לפניכם (755) * חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) * חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] (758) * [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) * [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) * [[אלוה הסליחות אזון שיחות]] (761) ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: אחר עצם היום (764) * מחיה: מעת תחן גש (765) * משלש: תמור ארבעה (765) * אתן תהלות למלך (765) * המכירים אומצך (766) * אראלי איום (767) * סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767) * אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768) ===סליחות=== * פתיחה: דלתי שמי שחק (768) * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769) * [[ה' שמעה תפילת המנחה]] (769) * מנחת מרחשת ארשת שפתי (770) * תחנון: מערכות ישראל בשירה (771) * אשלש תפילות (771) * תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771) * אנשי לבב עוצו (772) * תחנון: שדי הזכרתני (773) * תחנון: קראתי מצרה (773) * חיים מול ישראל (773) * אנא שא נא לעוון מייחליך (774) * חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775) * חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777) * [[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777) ==נעילה== ===קדושתא=== * מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781) * מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781) * משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781) * קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782) * [[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782) * [[אבן מעמסה]] (782) ===סליחות=== * מלפניך משפטינו יצא (784) * ממרום הבט נא עמך (784) * מגדל עוז שם ה' (784) * תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785) * איומה עד מתי תשבי עגומה (785) * איום ונורא שכלל מהרה (786) * תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786) * תחנון: [[בנשף קדמתי]] (786) * אלהים אליך באו מיחליך (786) ==יום ראשון של סוכות== * מעריב: אתלונן בצל מחורב (797) * פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800) * פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800) * פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800) * קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801) * קדיש: שדי אשר יקשיב (801) * ברכו: [[שפל רוח]] (801) * יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801) * אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802) * זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802) * מי כמוך שבעה עמודי הוד (803) ==יום שני של סוכות== * מעריב: [[אוחזי בידם]] (809) * יוצר: אכוף ואיכף (810) * זולת: אמונת עתי הקץ (811) ==הושענות== * [[למען אמיתך]] (816) * [[אל למושעות]] (816) * [[אדם ובהמה]] (817) * [[אדון המושיע]] (817) * [[אערוך שועי]] (817) * [[אבן שתיה]] (818) * [[למען איתן]] (818) * [[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818) * [[כהושעת אלים]] (819) * [[למען תמים בדורותיו]] (819) * [[אל נא תעינו כשה אובד]] (820) * [[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821) * [[אז כעיני עבדים]] (821) * [[אומן ישעך בא]] (822) ==שמיני עצרת== * מעריב: זה יום אשש (823) * פתיחה: דופק פתחי ישינה (823) * פתיחה: אלהי שוב פקוד (824) * ברכו: ישירון כל בני איתן (824) * ברכו: אם לבבי בעצתו (824) * יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] (825) * אופן: אמרו לאל תודה (825) * זולת: [[אמונים אשר נאספו]] (825) * מי כמוך שמים כוננת בתבונה (827) ==מוסף== * [[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828) * [[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828) * [[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829) * [[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829) * [[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830) * [[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834) ==שמחת תורה== * מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836) * פתיחה: אקרא בצר רוחי (852) * ברכו: אל לך עוז ועטרת (853) * פיוטים: ** חתן תורה משחתיך (855) ** אצילי קום קרא (856) ** {{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} ** ארבעה כלילין (856) ** לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856) ** חזקו ואמצו כושלי ברכים (857) ** לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857) ** לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858) ** פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858) ** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865) ** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865) ** קול יאמר אני ארעה צאני (865) ** אשריך ישראל מי כמוך (866) ** הנא יום בא (866) ** [[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866) ** אל בנה מקדשך (866) ** יום גילה - יבוא אדיר (867) ** הנחילנו אדון (867) ** הודו לו אדיר (867) ** רוצו רוצו (867) ** אמוני מערכה (868) ** אום נאוה (868) ** וקווי וקווי (868) ==שבת בראשית== * פתיחה: במבטא הכול (870) * פתיחה: אשורר הילולים (870) * יוצר: אהלל לנוטה (871) * (מצדר:) [[ויהי אדיר שחקים]] (871) * יוצר: [[בראשית ארק ודוק]] (871) * אופן: אומרים קדוש קדוש (872) * זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873) * מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873) * מי כמוך שמים נטית בגבורה (874) ==סדר מילה== * פתיחה: ילד אשר יולד (879) * פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879) * ירושת נחלה (880) * יחי הילד לאביו ולאמו (880) * [[יהי שלום]] (880) * משוש וגילה מעם נורא עלילה (880) ==סדר אירוסין== * ארוסים מתארסים (883) ==סדר נישואין== * לחתן: פאר חתני (884) * לחתן: ממעונו אור זורח (884) * לכלה: מצא אשה מצא טוב (885) * לכלה: לקראת פני חתן (885) * לכלה: שמור חתן וכלה (885) * יה שוכן בשמי ערץ (886) * ישמח חתן עם כלה (886) * אדיר הוא אלהינו (887) * אלהיכם יאדירכם (887) ==שבת חתן== * פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) * פתיחה: את חתני צור קונהו (888) * קדיש: [[אגדלך]] (888) * קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) * קדיש: לקראת מקור חיי (889) * קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) * קדיש: אבוא בשיר ערב (889) * ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) * ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) * יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) * סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) * אופן: קול ששון וקול שמחה (893) * זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) * מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) * מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) * פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) * רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) * פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) * פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) ==הערות== 6tx35ogry1r5fsz1amwjc8713x5jfr9 0 1739616 3102043 3024936 2026-11-08T10:15:18Z Yack67 27395 3102043 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= אי זה מקום בינה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:יצחק בן ראובן הברצלוני|ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]{{הערה|עם הוספות ותיקונים לר' שאול הכהן {{היברובוקס|נתיב מצוותיך||39221}}. ההוספות מסומנות באמצעות <סוגריים מזווים>. כאשר יש תיקוני נוסח, הנוסח הישן נמצא ב[סוגריים מרובעים].}} | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = עצרת; יצחק; יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה; יצחק; יצחק | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2620|א-2620]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ע-612|ע-612]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-1721|י-1721]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-8600|א-8600]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-5761|א-5761]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-469|א-469]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-2589|י-2589]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-3101|א-3101]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2437|א-2437]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-6981|א-6981]] | מנהגים = נאמרות למנהג קהילות צפון אפריקה (מרוקו, אלגיר, תוניס ולוב) בחג השבועות לפני תפילת מנחה (בחלק מהקהילות בנוסף על [[שמור לבי מענה|אזהרות ר' שלמה ן' גבירול]] שאומרים גם בקהילות המזרח). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש מיוצאי קהילות אלו שאומרים הכל ביום אחד).{{ש}} המנהג הרווח שמחלקין אמירתן בין המתפללים. ונהגו [[W:חג המים|לשפוך מים]] על מי שטעה באמירתם, וגם על מי שעלה בגורלו לסיים את האזהרות ביום ראשון (מהבית המתחיל {{צ|שבת אחים}}) ולכנות אותו בשם "חתן המים". ויש שפקפקו במנהג. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude><includeonly>{{הור2|ליום ראשון:}}</includeonly> ===פתיחה=== {{הור|בחלק מהמחזורים נמצא הפזמון {{צ|[[#פזמון|יום זה הוריד]]}} לפני הפתיחה}}{{ש}} {{הור|סימן: '''עצרת'''}} {{סי|עָ}}לֹה עָלָה מֹשֶׁה לְרֹאשׁ הַר סִינַי{{ש}} לְקַבֵּל בְּרָצוֹן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים{{ש}} שַׁעֲרֵי רַחֲמִים פָּתַחְתָּ לּוֹ{{ש}} וְשַׁעֲרֵי רָצוֹן לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנּוּ {{סי|צְ}}דָקָה וָחֶסֶד עִמּוֹ עָשִׂיתָ{{ש}} וּמַחֲנוֹת גְּדוּדִים סוֹבְבִים אוֹתוֹ{{ש}} קִדַּשְׁתּוֹ בֵּין הָעֶלְיוֹנִים{{ש}} וְרוֹמַמְתּוֹ לִהְיוֹת בְּחִירֶךָ {{סי|רְ}}אֵה וְהִתְבּוֹנֵן אָמַרְתָּ לּוֹ{{ש}} אֲנִי הוּא וְאֵין זוּלָתִי {{ש}} שֻׁתָּף אֵין לִי בְּכָל הָעוֹלָם{{ש}} אֲנִי יָחִיד וְתוֹרָתִי יְחִידָה {{סי|תּ}}וֹרָה תְמִימָה נָתַתִּי לָךְ{{ש}} גְּנוּזָה לְפָנַי מֵאֶלֶף דּוֹר{{ש}} בְּךָ בָחַרְתִּי מִכָּל הָאֻמּוֹת{{ש}} עֲשִׂיתִיךָ שָׁלִיחַ בֵּין אָב לְבָנִים{{ש}} אֱמֹר לִבְחִירֵי הַצֶּדֶק בּוֹאוּ בָנַי וְקַבְּלוּ אֲמָרַי. ===פזמון=== {{הור|סימן: '''יצחק'''}} {{סי|י}}וֹם זֶה הוֹרִיד / לְבֶן שָׂרִיד / מִצְוֹת צְרוּפוֹת מְבוֹאָרוֹת{{ש}} לְהוֹדִיעָם / לְהַשְׁמִיעָם / בְּיוֹם זֶה עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת{{ש}} תּוֹרַת אֱמֶת / נִרְשֶׁמֶת / עַם יְיָ לְהוֹרוֹת{{ר1}} אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}} {{סי|צְ}}בִיָּה עֲנִיָּה / בְּבֵית שִׁבְיָהּ / שִׁבְעָה שָׁבוּעִים סוֹפֶרֶת{{ש}} וְיוֹם הַחֲמִשִּׁים / עֲדַת קְדוֹשִׁים / מַקְדִּישִׁים חַג עֲצֶרֶת{{ש}} עֲבוּר הֵימָן / צִיר נֶאֱמָן / נָטַל בְּיוֹם זֶה עֲטֶרֶת{{ש}} וּמֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ / לְהִתְקַדֵּשׁ / נִקְדַּשׁ סִינַי לְמִשְׁמֶרֶת{{ש}} לְיָמִים שִׁשָּׁה / בִּקְדֻשָּׁה / קִבְּלוּ דְּבָרִים עֲשֶׂרֶת{{ש}} וְהֵכִין חֻפָּה / מְיֻפָּה / לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת{{ש}} וְחִבְּקַנִי / וּנְשָׁקַנִי / טֶרֶם הֱיוֹתִי שְׁחַרְחֹרֶת{{ר1}} וּבֵין שָׁדַי / נָתַן דּוֹדַי / שְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרוֹת {{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} {{סי|חֲ}}מוּדָה חֲקוּקָה / וַחֲשׁוּקָה / הֱבִיאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרִים{{ש}} לְהוֹד אַפִּרְיוֹן / בְּהִגָּיוֹן / הָיְתָה לְאֵשֶׁת נְעוּרִים{{ש}} לְחָתָן מְקַדֵּשׁ / אֲשֶׁר קִדֵּשׁ / עַל פִּי עֵדִים בְּרוּרִים{{ש}} מְסָרָהּ נְתָנָהּ / וְגַם הִקְנָהּ / עַל יְדֵי שְׁלִיחַ דּוֹר יְשָׁרִים{{ש}} בְּעֶשֶׂר תְּנָאִים / מֻפְלָאִים / הֵמָּה עֲשֶׁרֶת הַדְּבָרִים{{ש}} הַמְפֹרָשִׁים / וְנִדְרָשִׁים / חָרוּת בִּכְתָב מְבֹאָרִים{{ר1}} שְׁתֵי לֻחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / אֲבָנִים יְקָרוֹת {{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} {{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי / קוֹל יְדִידִי / בְּדָפְקוֹ דְלָתַי בְּעִנְיָנָיו{{ש}} נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו / רְצוּי אֶחָיו / הֵן הֵם הָיוּ סִמָּנָיו{{ש}} אִישׁ הַנִּקְרָא / בְּסוֹד תּוֹרָה / וְהָאִישׁ מֹשֶׁה מְאֹד עָנָו{{ש}} כְּבוֹד יוֹצְרוֹ / אֲשֶׁר יְצָרוֹ / בְּמַרְאֶה רָאוּ עֵינָיו{{ש}} בְּעֵת הוֹדִיעַ / וְהִשְׁמִיעַ / לְקַבֵּל תּוֹרַת חֶזְיוֹנָיו{{ש}} וְאָז הֱשִׁיבָהוּ / וְעָנָהוּ / וְהִקְדִּים יָדָיו לְאָזְנָיו{{ש}} נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע / בְּיוֹם הִשָּׁמַע / מֵרֹב חִבַּת אֱמוּנָיו{{ש}} שְׁנֵי הַתְּאוֹמִים / הַנְּעִימִים / מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו{{ר1}} שֶׁבֶת אַחִים / כְּאוֹר זוֹרְחִים / אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת {{רפרן|הזחה=2|אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת}} ===רשות=== {{הור|סימן: '''אא"ב גג"ד''', '''יצחק בר ראובן יצליח לתורה ולתעודה'''}} {{סי|אֵ}}י זֶה מְקוֹם בִּינָה, אֵי מִזֶּה וְאֵי זֶה הוּא{{ש}} {{סי|א}}וֹצַר חָכְמָה וָדַעַת רֵאשִׁית קִנְיָנֵהוּ{{ש}} {{סי|בְּ}}בוֹאִי לִשְׁאֹל הַיּוֹם אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ.{{ממס|איוב כג ג}} {{סי|גָּ}}בְהֵי שָׁמַיִם מִמְּעוֹנוֹתָם{{ש}} {{סי|גֻּ}}לְּתָה הֹעֲלָתָה כְּבוּדָּה מִמַּחֲנוֹתָם{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרִים נְכוֹחִים הֵשִׁיב צִיר נֶאֱמָן לְמַעֲנִיתָם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם.{{ממס|בראשית מב כג}} {{סי|הֶ}}גְלָה בַת מֶלֶךְ הֵימָן הַמֵּלִיץ בְּחִטּוּב לַחֲטֹב{{ש}} {{סי|הֵ}}כִין גַּן נָעוּל לְכַלָּתִי גַּן נָעוּל רָטֹב{{ש}} {{סי|וְ}}דִבּוּק נָאֶה הִדְבִּיקַנִי וְהֶעֱלַנִי מִקְּטֹב{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב.{{ממס|בראשית ל כ}} {{סי|זִ}}מֵּן אֲבִי כַלָּה שׁוֹשְׁבִין בָּחוּר מוּרָם מֵעָם{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר אַפִּרְיוֹן חִפָּה בְּעַנְנֵי נֹעַם{{ש}} {{סי|חָ}}שַׁק בִּבְרִית עוֹלְלִים וְיוֹנְקֵי גִזְעָם{{ר1}} קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם.{{ממס|אסתר ט כז}} {{סי|טִ}}הֲרָם וְקִבֵּל הָאָב קִדּוּשֵׁי בִתּוֹ לְהַשִּׂיאָהּ{{ש}} {{סי|טָ}}הוֹר מְסָרָהּ לִשְׁלוּחָהּ בְּחֻפָּה לַהֲבִיאָהּ{{ש}} {{סי|יֹ}}שֶׁר נְמִיכוּת סִינַי בּוֹ בָחַר לִצְבֹּא צְבָאָהּ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה.{{ממס|אסתר ב יג}} {{סי|כְּ}}הַיּוֹם בְּזָכְרִי זֹאת תְּחִלַּת פְּרִישָׁתִי לִקְדֻשָּׁה{{ש}} {{סי|כִּ}}שְׁרוֹן מַעֲשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרַנִי עַל לוּחַ חֲרוּשָׁה{{ש}} {{סי|לְ}}צִוּוּי מְאֹרָשָׂה קְהִלַּת יַעֲקֹב נַחֲלָה מוֹרָשָׁה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה.{{ממס|בראשית יב יט}} {{סי|מְ}}נָת חֶלְקִי קַמְתִּי לִדְרֹשׁ מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}} {{סי|מַ}}תְּנוֹתַי לְהַאֲרִיךְ בְּאֵרוּסֵי בִתּוֹ{{ש}} {{סי|נַ}}פְשִׁי לְאָמוֹן שַׁעֲשׁוּעֶיהָ כְּמֵאָז הָיְתָה לּוֹ קֹדֶם תִּתּוֹ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ.{{ממס|אסתר ב כ}} {{סי|ס}}וֹבְבַנִי עָלֶיהָ הַיּוֹם לְכַלָּתִי לְהַזְמִינָהּ{{ש}} {{סי|סְ}}גֻלַּת חֶלְקִי וְנַחֲלָתִי לִהְיוֹת לִי לְמָנָה{{ש}} {{סי|ע}}וּרִי כַלָּה וּבוֹאִי וְשׁוּבִי נֶאֱמָנָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה.{{ממס|הושע ב כב}} {{סי|פָּ}}נַיִךְ אֲחוֹתִי כַלָּה הַרְאִינִי וְהַשְׁמִיעִינִי קוֹלֵךְ{{ש}} {{סי|פְּ}}קֻדָּתֵךְ תִּיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ{{ש}} {{סי|צִ}}יר מְבַשֵּׂר יְקַדְּמֵנִי לְהַנְגִּידִי מִבֵּית הַמֶּלֶךְ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ.{{ממס|בראשית יב יט}} {{סי|קָ}}רָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי כִּי שַׁחוֹתִי בְּצִירֵי חִילַי{{ש}} {{סי|קִ}}דַּמְתִּי לִטֹּל רְשׁוּת בְּיוֹם שִׂמְחַת גִּילַי{{ש}} {{סי|רְ}}צֵנִי אֵל וּסְעָדֵנִי וְתִתְמֹךְ מֵהוֹדְךָ עָלַי{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלָי.{{ממס|בראשית מה י}} {{סי|שֶׁ}}בַח וְכָבוֹד תְּעַטְּרֵנִי מָעֹז רֹאשִׁי שׁוֹכֵן שְׁמֵי שַׁחַק{{ש}} {{סי|שִׁ}}ית שַׁוְעִי לְנֶגְדֶּךָ וּלְפָנֶיךָ יוּחַק{{ש}} {{סי|תִּ}}כּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ וּמִמֶּנִּי אַל תִּרְחַק{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד '''יִצְחָק'''.{{ממס|בראשית לא מב}} {{סי|יִצְחָק|0}} אֲשֶׁר פָּחַד לְפָנֶיךָ וּלְמוֹרָאֲךָ הִתְגַּבַּר{{ש}} חַסְדְּךָ מְשֹׁךְ לְזַרְעוֹ נוֹחֲלֵי מַתָּן מִדְבָּר{{ש}} וּבְנֶשֶׁק בַּר תְּנַשֵּׁק זֶרַע אֲשֶׁר יְחֻבַּר{{ר1}} וַעֲמָקִים <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יַעַטְפוּ '''בָר'''.{{ממס|תהלים סה יד}} {{סי|בָּר|0}} תְּנַשְּׁקֵם וְתַשְׂבִּיעֵם וְתִדְלֵם מֵרִמְסַת הַתֶּבֶן{{ש}} רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ הַבִּיטָה וְהָבֵן{{ש}} לִרְעוֹת בֵּין שְׁפַתַּיִם תְּנַהֲלֵם אֲבִיר יַעֲקֹב רֹעֶה אֶבֶן{{ר1}} לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לִפְלַגּוֹת '''רְאוּבֵן'''.{{ממס|שופטים ה טז}} {{סי|רְאוּבֵן|0}} וְכָל אֶחָיו תִּרְצֶה וּתְקַבֵּל תְּשׁוּרָתָם כְּקָרְבָּן מָלִיחַ{{ש}} טַעֲמָם רְצֵה נָא אֱלֹהַי וְתַמְתִּיקֵם וְתַמְלִיחַ{{ש}} כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי וְתָחֹן זֶה שָׁלִיחַ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה '''יַצְלִיחַ'''.{{ממס|תהלים א ג}} {{סי|יַצְלִיחַ|0}} בְּמַאֲמַר פִּיו בְּקוּמוֹ בְּקָהָל וְעֵדָה{{ש}} רְאֵה כִּי קְרָאַנִי פַּחַד וּרְעָדָה{{ש}} בְּקוּמִי לְבָאֵר דָּתְךָ מִיָּמִים יָמִימָה לְמוֹעֲדָהּ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>'''לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה'''.{{ממס|ישעיהו ח כ}} {{סי|לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה|0}} אֻסְּפוּ יַחַד עַם נָבָר{{ש}} שְׁעֵה נָא מְלִיצָם הַיּוֹם וְהוֹדִיעַ אֲמִתְּךָ לְהָבַר{{ש}} עַבְדְּךָ זֶה אֲשֶׁר שָׁלוּחַ אֶל פְּנֵי תֵיבָתְךָ וְעָבַר{{ר1}} עַתָּה דַּע וּרְאֵה <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָבָר.{{ממס|ש"ב כד יג}} ===מצות עשה=== {{רקע אפור|מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּעֶזְרַת אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אֶ}}ת קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי תְּפִלַּת קוֹל שִׂיחֶךָ{{ש}} {{סי|אֲ}}יֻמָּתְךָ אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ קְנֵה וּצְלַח בְּלִקּוּחֶךָ{{ש}} {{סי|אֱ}}מֶת אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְרוּחַ קָדְשִׁי תְּנִיחֶךָ{{ר1}} לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ.{{ממס|משלי כב כא}} {{סי|בְּ}}תוֹרָתִי חָפַצְתָּ וַתִּבְחַר וּתְכוֹנֵן בָּהּ אֲשׁוּרֶיךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}גוֹרָלָהּ עָלִיתָ וַתִּנְעַם צְלַח וַחֲגֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ש}} {{סי|בְּ}}בִרְכוֹתֶיהָ תְבֹרַךְ בְּבוֹאָהּ לְחֻפַּת חֲדָרֶיךָ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.{{ממס|משלי ה יח}} {{סי|גִּ}}יל נָא בִּרְעָדָה וְאֵימָה וּפְחַד מִנּוֹרָא וְאָיֹם{{ש}} {{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה לְהַמְצִיאֲךָ בָהֶם פִּדְיוֹם{{ש}} {{סי|גְּ}}דַרְתִּיךָ בְּחִתּוּן בְּנוֹתַי שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת לִתְיוֹם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.{{ממס|ש"א יח כא}} {{סי|דִּ}}בַּרְתִּי מֵרֹאשׁ וְלֹא בַסֵּתֶר אָז בְּיוֹם הַמְנֻסֶּה{{ש}} {{סי|דָּ}}רַשְׁתִּי שֵׂעִיר כִּי אָמַרְתִּי הַמְכַסֶּה אֲנִי אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה{{ש}} {{סי|דָּ}}בָר דָּבוּר הוֹצֵאת בְגִשְׁתְּךָ בְּתַחְתִּית הָהָר לְמַחְסֶה{{ר1}} אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה.{{ממס|ש"א כ יט}} {{סי|הַ}}יּוֹם קִיַּמְתִּי לְךָ קִיּוּם חֲתָנוּת אֲשֶׁר עָרַבְתָּ{{ש}} {{סי|הֲ}}כִינוֹתִי לְךָ כַּלָּה עַל הַר סִינַי בְּעָרְכִי לְךָ מָקוֹם וְנִצַּבְתָּ{{ש}} {{סי|הִ}}זְבַּדְתִּיךָ זֶבֶד טוֹב לְהַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר חָטַבְתָּ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ.{{ממס|קהלת ט ט}} {{סי|וּ}}מִי חָפֵץ חַיִּים וְלָעַד לֹא יִשָּׂכַל{{ש}} {{סי|וִ}}עוּד מִצְוֹתַי הַאֲזִינוּ וִחְיוּ כָּל יוֹדְעֵי דַעַת וְשָׂכָל{{ש}} {{סי|וְ}}נִקּוּב אַזְהָרַת מִצְוֹת עֲשֵׂה אֶקְרָא בְאָזְנֶיךָ מֵהֵיכָל{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>גַּם עָשֹׂה תַעֲשֶׂה וְגַם יָכֹל תּוּכָל.{{ממס|ש"א כו כה}} {{סי|וְ}}יוֹתֵר בְּנִי הִזָּהֵר לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַגָּדוֹל בְּיִחוּד שְׁמַע, פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תְּיַחֲדֶנּוּ {{ש}} {{סי|וְ}}הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמְךָ בֵּין הַפְּרָקִים הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ, וּמִפְּנֵי הַכָּבוֹד גַּם דָּרֹשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ{{ש}} {{סי|וּ}}בְעָמְדָּךְ לְהִתְפַּלֵּל אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמָךְ הִשָּׁמֵר פֶּן תְּשִׁיבֶנּוּ{{ר1}} כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ.{{ממס|מ"ב ד כט}} {{סי|זְ}}הִירִים הַאֲמִירוּ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה וּבְשַׁעַת קִימָה לַמּוֹעֵד הַיּוֹם פֶּן תְּאַחֲרוּ וּפֶן תַּאֲרִיכוּ{{ש}} {{סי|זְ}}מִירוֹת רְנָנַי תָּעִירוּ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְדֶרֶךְ מִקְדָּשׁ מְעַט תַּדְרִיכוּ{{ש}} {{סי|זְ}}רִיחַת שְׁחָרִים בַּעֲלוֹת עַמּוּד הַשַּׁחַר לְשִׁכְנִי תִדְרְשׁוּ וּשְׁמִי תַמְלִיכוּ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.{{ממס|ש"א כט י}} {{סי|חֲ}}מִשָּׁה חֻמָּשִׁים וּמְזוּזוֹת פְּתָחִים מָסַרְתִּי לָךְ עַל יְדֵי חֹזֶה{{ש}} {{סי|חִ}}בָּתִי יָסַפְתִּי לָךְ וְנִכְבַּדְתִּי וּלְמִצְוֹתַי אַל תְּהִי בוֹזֶה{{ש}} {{סי|חִ}}בּוּר אֲגֻדָּה אַחַת לִמְצֹא בְּבוֹאוֹ דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ בְּנֵר חֲנֻכָּה לְמַחֲזֶה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וַיִּהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה.{{ממס|יהושע ח כב}} {{סי|טָ}}הֳרַת לְבוּשׁ תִּפְאַרְתְּכֶם צִיצִיּוֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע פֵּאוֹת שְׁתוּלִים{{ש}} {{סי|טְ}}עִינַת בֶּגֶד פְּתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹתְכֶם בּוֹ נֶחְתָּלִים{{ש}} {{סי|טַ}}כְסִיסֵי הָאוֹת אֲשֶׁר נְתַתִּיךָ זְכֹר בּוֹרַאֲךָ וְהַבֵּט בִּשְׁפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל הַנִּתְלִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים.{{ממס|בראשית לח כה}} {{סי|יְ}}פִי בְּנֵי הַנְּעוּרִים כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר{{ש}} {{סי|יִ}}לּוֹד לִשְׁמוֹנָה יָמִים יִמֹּל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ לְטַהֵר וְלָבֹר{{ש}} {{סי|יְ}}דִידוּת בְּרִיתִי לָמוּל וְלִפְרֹעַ כִּי בִשְׂכָרָהּ הֶעֱלִיתִיךָ מִבּוֹר{{ר1}} פְּרָעֵהוּ אַל תַּעֲבָר בּוֹ <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבוֹר.{{ממס|משלי ד טו}} {{סי|כֶּ}}סֶף קָצַבְתִּי לְרֵאשִׁית בְּכוֹרָיו וּבִפְדוֹתוֹ אַל יִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ{{ש}} {{סי|כָּ}}עֵת הִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּמִצְרַיִם וְהָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּוֹ{{ש}} {{סי|כֹּ}}פֶר בְּכוֹר מְשָרֵת מִזְבְּחִי פִּדְיוֹנוֹ צוּר מִשְׂגַּבּוֹ{{ר1}} פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.{{ממס|תהלים לד כג}} {{סי|לְ}}תוֹרַת בְּכוֹרוֹת וּבִכּוּרִים וּלְקַיֵּם מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה הִזָּבֵד זָבוֹד {{ש}} {{סי|לְ}}הִתְיָרֵא וּלְכַבֵּד אָב וָאֵם, לְבַד אִם יְפַתּוּךָ לַעֲזֹב אֶת שְׁמִי וְשֵׁם נָכְרִיָּה לַעֲבֹד{{ש}} {{סי|לִ}}כְבוֹדִי וּלְמוֹרָאי הִזָּהֵר וְהָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ פֶּן תֹּאבַד אָבוֹד{{ר1}} אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְיָ מִכָּבוֹד.{{ממס|במדבר כד יא}} {{סי|לְ}}הִתְפָּאֵר מַטָּעֵי יִשְׂרָאֵל אֲזַי מִיַּעֲקֹב יִדְרֹךְ כּוֹכָב{{ש}} {{סי|לִ}}פְרוֹת וְלִרְבוֹת בְּטֹהַר נִשּׂוּאֵי אִשָּׁה עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב{{ש}} {{סי|לְ}}קָרֵב יְדִידוּת אֵשֶׁת נְעוּרִים בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה פֶּן יִהְיֶה מִשְׁפָּט מְעֻכָּב{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב.{{ממס|ש"ב יב ג}} {{סי|מִ}}צְוַת קְדֻשַּׁת חוֹבַת הָאָרֶץ בְּצֶדֶק תֶּהְגֶּה נַפְשִׁי{{ש}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת <תְּרוּמוֹת וּ>מַעַשְׂרוֹת שְׁלֹשָׁה לְהַפְרִישִׁי מִדְּגָנִי יִצְהָרִי וְתִירוֹשִׁי{{ש}} {{סי|מַ}}עֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְתִתּוֹ לַלֵּוִי כְּמִצְוַת קְדוֹשִׁי וּמֵרִים רֹאשִׁי{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי.{{ממס|בראשית לב כ}} {{סי|נִ}}דְבַת מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְרֵאשִׁית הַגֵּז יִבְחָרוּ{{ש}} {{סי|נְ}}עִימוֹת חַלָּה בִּקְדֻשָּה וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בֵּין דָּל וּבֵין עָשִׁיר דָּתֵיהֶם כְּנִדְבָּרוּ{{ש}} {{סי|נְ}}תִינַת שֶׁקֶל בַּהֲבִיאֲךָ לְהַרְבּוֹת כָּפְרְךָ מִשְׁפְּטֵי חֲלֻקָּתוֹ נִבְאָרוּ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹרוּ.{{ממס|מ"א ג כו}} {{סי|סֵ}}דֶר עֲבוֹדַת יוֹם כִּפּוּר מְלֵאַת מִצְוֹת כִּמְלוּאַת רִמּוֹן{{ש}} {{סי|סְ}}מִיכַת שְׁנֵי שְׂעִירִים לְהַגְרִיל עֲלֵיהֶם וְטָרַף בְּקַלְפִּי וְחָבַשׁ בַּטָּמוֹן{{ש}} {{סי|שָׂ}}עִיר אֶחָד לְשַׁלֵּחַ לַעֲזָאזֵל בְּיַד אִישׁ עִתִּי בְּמִצְוַת דָּת אָמוֹן{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן.{{ממס|דברים לב י}} {{סי|ע}}וֹרוֹת קָדָשִׁים וְחָזֶה וָשׁוֹק וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה בְּגִשְׁתָּהּ{{ש}} {{סי|עֲ}}רִיכַת נֵר שַׁבָּת לְהַדְלִיק, לְהֵטִיבוֹ בְעִתָּהּ{{ש}} {{סי|עַ}}בְדְּךָ וַאֲמָתְךָ <וּבְהֶמְתֶּךָ> לִשְׁבֹּת וְלָנוּחַ בְּמַרְגּוֹעַ שָׁוֶה וּמְנוּחָה שְׁלֵמָה לְתִתָּהּ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כַּעֶבֶד כַּאדֹנָיו כַּשִּׁפְחָה כַּגְּבִרְתָּהּ.{{ממס|ישעיהו כד ב}} {{סי|פְּ}}אֵר מִצְוַת הַגּוּף וְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּנֹעַם אוֹתוֹ לַחֲזוֹת{{ש}} {{סי|פָּ}}חוֹד תִּפְחֲדוּ בְּהַזְכָּרָתוֹ לְיִרְאָה אוֹתוֹ וְאַל תְּנִיבוּהוּ עַזּוֹת{{ש}} {{סי|פְּ}}תַח לְבָבְךָ לָדַעַת וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בַּעֲלִיזוֹת{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת.{{ממס|בראשית כד ח}} {{סי|צִ}}וּוּי עֲבוֹדָתוֹ וְדִבּוּקוֹ וְלִצְפֹּן אֶת הַשֵּׁם וּלְעַלְּמוֹ פֶּן תִּהְיֶה פִּי כְסִיל מְחִתָּה{{ש}} {{סי|צַ}}פֵּה תְצַפֶּה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְעָבְדוֹ לִבְּךָ שִׁיתָה{{ש}} {{סי|צְ}}עָדֶיךָ הָכֵן לִקְבֹּר מֵתִים וְדַע לְמִי אַתָּה עָמֵל וּמֵאַיִן בָּאתָ וְהִבַּטְתָּ{{ר1}} מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.{{ממס|יונה א ח}} {{סי|קַ}}דֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בְּיִחוּד, מֵאָה בְרָכוֹת בְּכָל יוֹם לְרוֹמְמוֹ וּלְגַדְּלוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}דֵשׁ וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ לְהָמִיר תְּמוּרַת טוֹב בְּרָע וּלְהַאֲמִין לְפִסְלוֹ{{ש}} {{סי|קַ}}דְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ וְהָשֵׁב תָּשִׁיב לְמוּלוֹ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ.{{ממס|קהלת ד ח}} {{סי|רְ}}חוּמִים רַחֲמוּ עַל דָּל וְשִׂימוּ לְבַבְכֶם עָלָיו חֲבֵרִים{{ש}} {{סי|רָ}}שׁ וְאִישׁ תְּכָכִים בִּלְבוּשׁ קְרָעִים יִפְשֹׁט בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים{{ש}} {{סי|רְ}}דֹף מַעֲשֵׁה הַצְּדָקָה וְהַחֶסֶד וּלְבַקֵּר פְּנֵי חוֹלִים אֲשֶׁר בְּעֶרֶשׂ דְּוַי מְיֻסָּרִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים.{{ממס|בראשית לט כ}} {{סי|שִׁ}}מְעוּ בָנִים מוּסַר אָב כִּי טוֹב הוּא לְשׁוֹחֲרָיו{{ש}} {{סי|שִׁ}}חֲרוּ לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתָיו גְּלוֹת מְקוֹם תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּחִירָיו{{ש}} {{סי|שְׁ}}עוּנִים פֶּן תִּהְיוּ לוֹמַר כִּי הוּא יָבוֹא אַחֲרֵי בוֹחֲרָיו{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.{{ממס|יהושע ג ג}} {{סי|תְּ}}עוּדָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְבָאֵר מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּהִלּוּלִים{{ש}} {{סי|תֹּ}}כֶן מִקְצָתָם בֵּאַרְתִּי לְבַד הַנִּשְׁאָר תִּלֵּי תִלִּים{{ש}} {{סי|תְּ}}נָה כָבוֹד וְשִׁמְעָה עַמִּי וְאֹזֶן פֶּן תַּעְלִים{{ר1}} כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוֶּךָּ <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כִּי עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּים.{{ממס|איוב לו ב}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אָ}}מְנָם כִּי אַתֶּם עָם וְעִמָּכֶם תְּמִימוּת חָכְמָה נְבוֹנַי{{ש}} {{סי|אֲ}}לֵיכֶם הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנַי וְגַם רָאוּ עֵינַי{{ש}} {{סי|אֲ}}גֻדָּה אַחַת בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ לַעֲלוֹת כָּל זְכוּרְכֶם אֶל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנַי{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְיָ.{{ממס|שמות י יא}} {{סי|בֵּ}}אוּר תּוֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּפִדְיוֹנוֹ יוֹסֵף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ{{ש}} {{סי|בַּ}}כֶּסֶף לְגָאֳלוֹ וּלְחַלְּלוֹ וְלִגְאֹל בַּנְּחֹשֶׁת שָׁוְא תִּהְיֶה תְמוּרָתוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}יָדוֹ יִצֹּר הַכֶּסֶף וְיִקַּח כָּל אֲשֶׁר תְּאַוֶה נַפְשׁוֹ בַּעֲלוֹתוֹ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ.{{ממס|אסתר ח יז}} {{סי|גְּ}}זֵרַת <פֶּרֶט וְעוֹלֵלוֹת וְלֶקֶט וְ>שִׁכְחָה וּפֵאָה בָּאִילָן <וּבַשָּׂדֶה> וּמַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ מְרֻבָּה{{ש}} {{סי|גַּ}}לֵּה תּוֹכַחַת עֲמִיתְךָ וְהַשְׁמֵט כַּסְפּוֹ וְשִׁלּוּחַ עֶבֶד עִבְרִי וּלְהַעֲנִיק לוֹ בְּחִבָּה{{ש}} {{סי|גּ}}וּף עֶבֶד כְּנַעֲנִי לַעֲבֹד בּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בַּעֲבוֹדָה רַבָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ.{{ממס|שמות ה ט}} {{סי|דִּ}}בּוּק אַהֲבַת רֵעַ וּפְתִיחַת יָד וְנָתוֹן תִּתֵּן לוֹ מֵחֵילֶךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְהַעֲבִיטוֹ וּלְמֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְשִׁנַּנְתָּם וְשַׂמְתָּם בְּאֹהָלֶיךָ{{ש}} {{סי|דַּ}}בֵּר תְּדַבֵּר בָּם בְּשַׁעַת שְׁכִיבָה בְּעֵת תַּפְקִיד רוּחֲךָ בְּיָדִי כִּי יִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית מב לז}} {{סי|הֵ}}ן הִזָּהֲרוּ זְהִירִים קְדוֹשִׁים הִבָּדְלוּ מִן הַקְּדֵשִׁים [לְחַבֵּר] <לְהָבֵר>{{ש}} {{סי|הִ}}זְדָּרְזוּ בְתַנְחוּם אָבֵל לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ וַחֲיָלִים יְגַבֵּר{{ש}} {{סי|הִ}}לְכוֹת קְרִיעָתוֹ לִקְרֹעַ וְלֹא לְאַחוֹת וּלְמַעֵט בְּשִׂיחָה מִדַּבֵּר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר.{{ממס|קהלת ג ז}} {{סי|וִ}}תּוּר הַחְיָאַת אָח וְהַלְוָאַת אֶבְיוֹן וַהֲשָׁבַת הָעֲבוֹט וְהֶפְקֵר <וּבִעוּר> שְׁבִיעִית לַעֲנִיִּם לְעוֹדְדָם{{ש}} {{סי|וִ}}עוּד קְבִיעוּת שָׁנִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּלְקַדֵּשׁ עַל הָרְאִיָּה בְּמוֹעֲדָם{{ש}} {{סי|וְ}}לַחְשֹׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת כִּי תִשְׁאַל לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְתַעֲמֹד בְּסוֹדָם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם.{{ממס|דברים ד לב}} {{סי|זְ}}כֹר סֻכַּת עַנְנֵי מִדְבָּר וַעֲשֵׂה סֻכָּה לְפָנַי בְּהִלּוּלָהּ{{ש}} {{סי|זַ}}רְדֵּי לוּלָב בַּיָּמִין וּפְרִי עֵץ הָדָר בַּשְּׂמֹאל גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה תִּקַּח לְסַגְּלָה{{ש}} {{סי|זְ}}הִירוּת הֲדַסִּים וַעֲרָבָה לְאָגְדָם כְּאַחַת אֲגֻדָּה עֲגֻלָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה.{{ממס|זכריה א ח}} {{סי|חָ}}רוּת בִּכְתָב וְרָשׁוּם בַּסֵּפֶר יָמִים אֲשֶׁר יָחִיד בָּהֶם גּוֹמֵר שִׁירָתִי{{ש}} {{סי|חִ}}וּוּי מִצְוַת שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם אֲשֶׁר בָּהֶם תֹּכֶן <גְּזֵרַת> אֲמִירָתִי{{ש}} {{סי|חֵ}}רוּת לֵיל שִׁמּוּרִים לִגְמֹר בָּהֶם רְנָנָה וְתַגִּיד וְתוֹדִיעַ לְבִנְךָ אֱמוּנָתִי{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי.{{ממס|ירמיהו ט כג}} {{סי|ט}}וֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא וְיִתֵּן בְּצֶדֶק וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו נוֹסָפָה{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר גְּמִילוּת חֶסֶד בֵּין דַּל וּבֵין עָשִׁיר וְכִבּוּד אָב וָאֵם וַהֲבָאַת שָׁלוֹם עֲדוּפָה{{ש}} {{סי|טַ}}עַם שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה לֶאֱכֹל פִּרְיָם בָּזֶה וְהַקֶּרֶן קַיָּם לִתְנוּפָה{{ר1}} וְ<includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה.{{ממס|יחזקאל מז יב}} {{סי|יֹ}}קֶשׁ גָּזֵל לְשַׁלֵּם וּמוֹצֵא אֲבֵדָה לְנוֹתֵן סִמָּנֶיהָ יֹאמַר מָצָאתִי{{ש}} {{סי|יֶ}}חֱסֶה בְצִלְּכֶם גֵּר הַבָּא לְהִתְגַּיֵּר בְּאָמְרוֹ בְּךָ יְיָ חָסִיתִי{{ש}} {{סי|יְ}}קַבְּלוּהוּ וְיוֹדִיעוּהוּ קְצָת מִצְוֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת פֶּן יַחֲזֹר בְּרוּחוֹ וְיֹאמַר מֶה עָשִׂיתִי{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי.{{ממס|ש"א יז לט}} {{סי|כָּ}}רַתִּי בְרִית לִבְחִירַי לִפְסֹחַ וְלִשְׁמֹר יָמִים כִּמְדֻבָּר{{ש}} {{סי|כֹּ}}שֶׁר מַאֲכַל צָלִי וּפַת חֲרֵבָה וַאֲרוּחַת יָרָק וּבִשְׁבִיתַת <וְקִדּוּשׁ> יְמֵי קֹדֶשׁ תִּתְגַּבַּר{{ש}} {{סי|כּ}}וֹנֵן יְכוֹנֵן שׁוֹפָר לִתְקֹעַ וּלְעַרְבֵּב מַשְׂטִין אֲזַי עַוְלָתוֹ תְשֻׁבַּר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.{{ממס|ישעיהו מב יג}} {{סי|לְ}}מֹד סְפִירַת הָעֹמֶר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחוֹסִים{{ש}} {{סי|לְ}}גַדֵּעַ אֲשֵׁרָה וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרֹס וּמִקְרָא מְגִלָּה בְּכָל אֲפָסִים{{ש}} {{סי|לְ}}וִיִּם מִדּוּכָנָם וְכֹהֲנִים מֵעֲבוֹדָתָם מְבַטְּלִים וּבָאִים לִשְׁמֹעַ כְּסֻמְּכוּ מִבֵּית עֲמוּסִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים.{{ממס|שמות לו ד}} {{סי|מִ}}י יָרֵא וְחָרֵד לִרְדֹּף חֶסֶד וּלְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים הֱיוֹת שִׂמְחַת עוֹלָם בְּרֹאשָׁם{{ש}} {{סי|מַ}}תַּן שְׂכַר שָׂכִיר וַהֲכָנַת <יָד וְ>יָתֵד לְהַצְנִיעַ בְּהִתְקַדְּשָׁם{{ש}} {{סי|מִ}}צְוַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה בְּרֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה נִרְשָׁם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלוֹ מִי רָאָהוּ שָׁם.{{ממס|ש"א כג כב}} {{סי|נְ}}בוֹנֵי דַעַת הִתְקַדְּשׁוּ בְּרוּחַ שְׁפָלָה כִּי הוּא כְבוֹדִי וּפְאֵרִי{{ש}} {{סי|נִ}}ין וָנֶכֶד לִמְזַנֵּב נֶחֱשָׁלִים תִּמְחוּ שְׁמָם וְזִכְרָם מֵעֲפָרִי{{ש}} {{סי|נַ}}צֵּר תְּנַצֵּר וְשָׁרֵשׁ תְּשָׁרֵשׁ אַחֲרָיו מִלְּמַטָּה אַף אֲנִי מִלְמַעְלָה אָסִיר לוֹ כָּל פֶּרִי{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי.{{ממס|שמות לב לג}} {{סי|סְ}}גֻלַּת שַׁבָּת לִשְׁמֹר בְּ<שִׂמְחָה וְ>עִנּוּג לְהַשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נְפוּחֵי נְשָׁמוֹת{{ש}} {{סי|סִ}}גּוּף עֳנָשִׁין בְּנִי הִזָּהֵר שְׁגָגוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת{{ש}} {{סי|ס}}וֹד וְעִקָּר נוֹדַע לְשַׁבָּת אַרְבָּעִים אֲבוֹת מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת נִרְשָׁמוֹת{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת.{{ממס|במדבר א כ}} {{סי|עֲ}}מֹד מִפְּנֵי שֵׂיבָה וְהַדֵּר פְּנֵי זָקֵן וּשְׂרֹף נוֹתָר וּבַעֵר חָמֵץ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|עֲ}}רִיכַת כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף כִּי תִקְרֹץ בְּקֶרֶץ{{ש}} {{סי|עֲ}}שִׂיַּת כִּסּוּיוֹ לְבַד אִם גִּלָּהוּ הָרוּחַ הַמִּתְפָּרֵץ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.{{ממס|תהלים קד ט}} {{סי|פִּ}}קּוּד טְעִינָה וּפְרִיקָה עִם חֲבֵרֶיךָ וְהִתְיָרֵא מִן <הַמִּקְדָּשׁ וּמִן> הַחֲכָמִים פֶּן תִּהְיֶה שׁוֹבָב{{ש}} {{סי|פִּ}}קְפּוּק הִינִין וּמִדּוֹת וֶהְיֵה תָמִים וּלְצַדֵּק אֶת הַדִּין בַּאֲמִתּוֹ תְּסוֹבָב{{ש}} {{סי|פְּ}}חַד לִהְיוֹת דַּיַּן אֱמֶת לַשָּמַיִם וְלִרְאוֹת עֵינָיו פֶּן יִהְיֶה חוֹבָב{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַייָ יִרְאֶה לַלֵּבָב.{{ממס|ש"א טז ז}} {{סי|צִ}}וּוּי טְבִילָה בִזְמַנָּהּ לְטַהֵר בִּזְהִירָה וְחֵטְא לְהִתְכַּפֵּר בְּקָרְבָּן וּבְתַחֲנוּנִים יְחוֹנָן{{ש}} {{סי|צַ}}חַן טְמֵאִים לְקַדֵּשׁ <בִּטְבִילָה וַהֲזָאָה> וְקָרְבָּן אֶחָד כָּרָאוּי וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּקִיחַת בְּתוּלָה יִתְבּוֹנָן{{ש}} {{סי|צֵ}}רוּף פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת בְּהֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי עַמִּי בֹּו יִתְגּוֹנָן{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן.{{ממס|ישעיהו א ג}} {{סי|קְ}}חַת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה וְכָל מַעֲשֵׂה הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת בּוֹ עֲשִׂיָּה גְמוּרָה{{ש}} {{סי|קִ}}דּוּשׁ כֹּהֲנִים וְלִלְמֹד וְלַעֲשׂוֹת יְצִיקָה וּבְלִילָה וּפְתִיתָה וַחֲפִינָה הַחֲמוּרָה{{ש}} {{סי|קָ}}רְבַּן זֶבַח וּמִנְחָה לְהַמְלִיחַ בַּמֶּלַח חֻקַּת עוֹלָם אֲמוּרָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בְּרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה.{{ממס|ש"ב כג ה}} {{סי|רִ}}צּוּי תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה קְמִיצָה וְהַקְטָרָה כְּמִצְוַת אִמְרֵי פִי{{ש}} {{סי|רִ}}שּׁוּם שְׂחִיטָה וּמְלִיקָה וְקַבָּלָה וְהַזָּאָה וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה עַל יְדֵי קִנּוּי וּסְתִירָה בַּשֶּׁפִי{{ש}} {{סי|רֹ}}קַח בֹּשֶׂם אֲשֶׁר הִשְׁקָת לַזּוֹנָה מַק יִהְיֶה בְּמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים לְתִתָּהּ דֹּפִי{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק כִּי תַחַת יֹפִי.{{ממס|ישעיהו ג כד}} {{סי|שְׁ}}מֹר קַן צִפּוֹר כִּי תִפְגַּע בַּדֶּרֶךְ אוֹ בְכָל מַעֲבָר{{ש}} {{סי|שַׁ}}לֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם בְּמִשְׁלַחַת עַל פְּנֵי בָר{{ש}} {{סי|שִׁ}}לּוּחַ מִצְוָתוֹ בָאֵם וְלֹא בָאָב כִּי כֵן דִּינוֹ הוּבָר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>קָחֶנּוּ וָבֹאָה כִּי שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש"א כ כא}} {{סי|תְּ}}עוּדַת בָּתִּים [וְטֹהַר כֵּלִים וְכָל כְּלִי בֶגֶד] <וְטֹהַר אָדָם וּבֶגֶד וּכְלִי עוֹר> לְמַעֲשֶׂה{{ש}} {{סי|תִּ}}קּוּן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וַעֲשִׂיַּת מַעֲקֶה הַמַּשְׁלֶמֶת מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}} {{סי|תַּ}}מּוּ עַד הֵנָּה מִצְוֹת עֲשֵׂה לִגְמָלְךָ עֲלֵיהֶם שָׂכָר טוֹב וְהַטּוֹב וְהַיָּשָׁר כִּי תַעֲשֶׂה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֱלֹהִים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה.{{ממס|בראשית כא כב}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש, '''יצחק'''}} {{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אָבוֹת מִפִּי הַמַּגִּיד{{ש}} {{סי|אָ}}זְנְךָ עַמִּי הַטֵּה וּלְמוּסָרִי אַל תַּבְגִּיד{{ש}} {{סי|אֲ}}זַי בֵּאַרְתִּי מִצְוֹת עֲשֵׂה וְהוֹאַלְתִּי לְבָאֵר שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת לְהַנְגִיד{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד.{{ממס|ישעיהו מב ט}} {{סי|בְּ}}חוּנִים יוֹשְׁבֵי גֹּרֶן עֲגֻלָּה סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּקְטַנָּה, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת וּמַכּוֹת וּמָמוֹנֵי חֵילָךְ{{ש}} {{סי|בְּ}}רוּ לָכֶם הַמִּשְׁפָּט כִּי לֵאלֹהִים הוּא וּבְעֵת יָבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֵשְׁבוּ לְמוּלָךְ{{ש}} {{סי|בִּ}}לְבוּשׁ הָאֶחָד כְּלֵי מֵלַת וְהָאֶחָד קְרָעִים, אָמוֹר תֹּאמַר לוֹ בְּפִלּוּלָךְ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ.{{ממס|שמות לג ה}} {{סי|גֶּ}}זֶר עֲבוֹדַת הָעִבְרִים בְּעֵת מִמְּךָ נִמְלָטִים{{ש}} {{סי|גְּ}}אֻלַּת חֹפֶשׁ לְהַמְצִיאָם וּלְהַרְגִּיעָם בְּמִיתַת אָדוֹן נִשְׁלָטִים{{ש}} {{סי|גּ}}וּף הָאָמָה הָעִבְרִיָּה בַּהֲבָאַת סִמָּנֶיהָ שִׁלּוּחֶיהָ מִמְּךָ נֶחְלָטִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים.{{ממס|ישעיהו סו יט}} {{סי|דָּ}}ת נְזִיקִין וְחוֹבֵל בְּרֵעַ וְנוֹגֵחַ וְנוֹגֵף <וְגוֹנֵב> בְּמִשְׁפָּט לַהֲבִיאוֹ{{ש}} {{סי|דִּ}}ין הִשְׁמַעְתִּי אֶתְכֶם בְּאַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר וְשֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לְהַמְצִיאוֹ{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ מָנוֹס לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג מְקוֹם מִפְלָט לְהַחְבִּיאוֹ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ.{{ממס|בראשית ד טו}} {{סי|הֲ}}מוֹנֵי אַב הָמוֹן זִכְרוּ תּוֹרַת עַבְדִּי מֹשֶׁה{{ש}} {{סי|הִ}}לְכוֹת מוֹכֵר עַצְמוֹ וּמְכָרוּהוּ בֵית דִּין וְנִמְכַּר לַגּוֹי דָּתוֹ אַל תִּנְשֶׁה{{ש}} {{סי|הַ}}יּוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְנִגָּף בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שִׁלּוּחוֹ בְּעֵינֶיךָ אַל יִקְשֶׁה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי.{{ממס|ש"א כט ד}} {{סי|וַ}}דַּאי אָשָׁם וְאָשָׁם תָּלוּי וּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן וְכָל כְּלֵי תִקּוּנַי{{ש}} {{סי|וַ}}הֲכָנַת מָאוֹר וּבִגְדֵי שְׂרָד וְחִנּוּך מִזְבֵּחַ וּקְטֹרֶת וּמִשְׁחַת שֶׁמֶן שְׂשׂוֹנַי{{ש}} {{סי|וְ}}קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּפָרָה אֲדֻמָּה בְּלִי מוּם כְּחֻקַּת פִּקְדוֹנַי{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי.{{ממס|שופטים יד ג}} {{סי|זְ}}כִירַת תַּחֲנוּנִים וְעוֹלוֹת <וּשְׁלָמִים> וּמְנָחוֹת וּפָרָשַׁת חַטָּאת וּפָרָשַׁת חוֹטְאִים יְדוּעִים{{ש}} {{סי|זְ}}רִיזוּת נְדָרִים וּנְדָבוֹת וְטֻמְאַת אָדָם נְבֵלוֹת וּשְׁרָצִים לְטַמֵּא כָל הַנּוֹגְעִים{{ש}} {{סי|זְ}}קִיקַת אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת לִמְנוֹת בָּהֶם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי נִקְבַּע עַל תּוֹלְדוֹתָם כְּמַסְמְרוֹת נְטוּעִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים.{{ממס|שמות לד ז}} {{סי|חֹ}}סֶן טֻמְאַת בִּגְדֵיכֶם לְטַהֵר וְטֻמְאַת מַשְׁקְכֶם וְאָכְלְכֶם{{ש}} {{סי|חִ}}דְלוּ לָכֶם מִטֻּמְאַת כֵּלִים לְהַעֲבִיר בָּאֵשׁ וְהַזָּאַת מַיִם טְהוֹרִים עֲלֵיכֶם{{ש}} {{סי|חֹ}}מֶר טֻמְאַת כְּלִי חֶרֶשׂ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דָפְיוֹ וְשַׁבֵּר תְּשַׁבְּרוּהוּ לְנַקּוֹת גִּלּוּלֵיכֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה כ}} {{סי|טֶ}}נֶף טֻמְאַת <יוֹלְדוֹת וְנִדּוֹת וּ>בוֹעֲלֵי נִדּוֹת פֶּן יַעֲלוּ לְרַגְלָם בְּאֹרֶךְ טֻמְאָתָם יַאֲרִיכוּ{{ש}} {{סי|טֻ}}מְאַת זָב וְזָבָה וְיוֹצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לִטְבֹּל בְּאַרְבָּעִים סֵאָה יִסְמוֹכוּ{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר פָּרָשַׂת עֶגְלָה עֲרוּפָה לִמְדֹּד מֵחָטְמוֹ בַּחֶבֶל יִמְשׁוֹכוּ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִפְנֶה הָרֹאשׁ אַחֲרָיו יֵלֵכוּ.{{ממס|יחזקאל י יא}} {{סי|יְ}}דִידוֹת טָהֳרָה חֲמוּרָה הִתְכַּבְּסוּ קְדוֹשִׁים{{ש}} {{סי|יְ}}סוֹדוֹת מִשְׁמֶרֶת מַרְאוֹת נְגָעִים שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת נִדְרָשִׁים{{ש}} {{סי|יָ}}פְיוּתָם מָשָׁל מָשְׁלוּ בָם לִשְׁנֵי מְלָכִים מַרְאוֹת הַנֶּגַע שְׁתַּיִם מְפֹרָשִׁים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים.{{ממס|בראשית ב י}} {{סי|כִּ}}הוּי נֶגַע צָרַעַת שְׁמֹר, כְּשִׁעוּר גָּרִיס מִשְׁפָּטוֹ הוּבַן{{ש}} {{סי|כַּ}}שֶּׁלֶג הַלָּבָן בַּהֶרֶת עַזָּה וּשְׁנִיָּה לָהּ כְּסִיד הַהֵיכָל, זוֹ וָזוֹ כִּכְתָבָן{{ש}} {{סי|כְּ}}מֶלֶךְ עִם שָׂרָיו בַּהֶרֶת חֲלוּקָה מִשְּׂאֵת מְנֻקָּה כְּצֶמֶר מְלֻבָּן{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן.{{ממס|בראשית ל מ}} {{סי|לִ}}כְלוּךְ דַּם נִדָּה וּפִתְחָהּ אֲשֶׁר שָׁם פְּרִי מְגָדֶיךָ{{ש}} {{סי|לְ}}דִמְיוֹנָהּ חֶדֶר וַעֲלִיָּה וּפְרוֹזְדוֹר בְּאַרְבָּעָה מִינֵי הַדָּם פֶּן תִּתֵּן הוֹדֶךָ{{ש}} {{סי|לִ}}רְחֹק מֵחַבֵּק דָּם הַבָּא מִן הַחֶדֶר כִּי הוּא יְבוֹדְדֶךָ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ.{{ממס|ישעיהו כו כ}} {{סי|מִ}}שְׁמֶרֶת נַחֲלוֹת <וּבְכוֹרָה> וּפָרָשַׁת הָעֹמֶר וִיפַת תֹּאַר בְּעֵת לַקְּרָב יֵצֵאוּ{{ש}} {{סי|מְ}}פַתֶּה וְאוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע, דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ{{ש}} {{סי|מ}}וֹפֵת דָּתָהּ לְאַחַר כִּבּוּס הַשִּׂמְלָה כִּתְמֵי בְתוּלֶיהָ הַנִּרְאוּ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ.{{ממס|ש"א ט כ}} {{סי|נְ}}בוֹנַי בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת מְשִׁיבֵי מִלְחֶמֶת בִּגְבוּרָה{{ש}} {{סי|נְ}}דָרִים אַרְבָּעָה הִתִּירוּ, הֲבָאִין שְׁגָגוֹת וְאוֹנָסִין וְזֵרוּזִין לְהִתְבּוֹרְרָה{{ש}} {{סי|נְ}}דִירָתִי הֲנָאָה לִנְדִירָתִי מַאֲכָל, כֵּלִים שֶׁלֹא לֶאֱכֹל הִתַּרְתִּי בַּחֲבוּרָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.{{ממס|במדבר כ יט}} {{סי|ס}}וּר מֵעָרְלָה וּמִמּוּמֵי בְּהֵמָה וְנֶחֱרֶפֶת וְיוֹם כִּפּוּר לְעֻנּוֹתוּ{{ש}} {{סי|ס}}וֹרֵר <וּמוֹרֶה> וְנוֹתֵן מוּמִים וּמַקְדִּישׁ וּמַחֲרִים וְדִין בָּתֵי עָרֵי חוֹמָה וַחֲצֵרִים כְּמִצְוָתוֹ{{ש}} {{סי|סִ}}דְרֵי לֶחֶם הַפָּנִים וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁבִיעִית וּבַיּוֹבֵל, כִּי כֵּן דָּתוֹ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ.{{ממס|מ"א כב יז}} {{סי|עֵ}}רֶךְ בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת וְהַקְהֵל וְסוֹטָה, וְנָזִיר לְהַפְרִישׁוֹ מִיֵּין חַכְלִילָיו{{ש}} {{סי|עֲ}}רָכִים וּמִזְבֵּחַ וּפֶסַח שֵׁנִי וַחֲצוֹצְרוֹת וּנְסָכִים וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר מֵעֵינֵי [אֵילָיו] <בְעָלָיו>{{ש}} {{סי|עֶ}}שְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה וְכֹהֵן גָּדוֹל וְגֵר תּוֹשָׁב וְשִׁלּוּחַ טָמֵא מִחוּץ לְאֹהָלָיו{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו.{{ממס|איכה ג כח}} {{סי|פָּ}}רָשַׁת עִיר הַנִּדַּחַת וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר <וְשׁוֹלַחַת יָד> וְעֵדִים זוֹמְמִים עֶדְיָם לִבְלֹם{{ש}} {{סי|פְּ}}אֵר הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב לוֹ מִשְׁנֵה תוֹרָה לִסְבֹּב בָּהּ תָּמִיד וְלִגְלֹם{{ש}} {{סי|פִּ}}קּוּד הַמַּשְׁלֶמֶת לִרְדֹּף שְׁלוֹמָהּ וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ כְּמִצְוַת צוּר עֵילוֹם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם.{{ממס|קהלת ג ח}} {{סי|צִ}}וּוּי כֶּסֶף קִנְיַן הָאִשָּׁה בִּשְׁוֵה פְרוּטָה לִשְׁקֹל{{ש}} {{סי|צִ}}וִּיתִים בְּעֵת נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה לַחְקֹר בָּם פֶּן תְּעַקְּלוּהָ עָקוֹל{{ש}} {{סי|צַ}}עֲקַת הַמּוּטָל בַּבּוֹר בְּאָמְרוֹ כִּתְבוּ וְחִתְמוּ וְנִשְׁמַע לָכֶם הַקּוֹל{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל.{{ממס|דברים ד יב}} {{סי|קֶ}}שֶׁר לְהַתִּיר בִּכְרִיתוּת הַמְגָרֵשׁ כְּעָלָה כַּעְסוֹ וְזַעְמוֹ{{ש}} {{סי|ק}}וֹרְדִיָקוֹס אִם אֲחָזוֹ וְנִבְהָל וַתָּחֶל רוּחַ לְפַעֲמוֹ{{ש}} {{סי|קָ}}רָא וְצִוָּה לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר, יְבֻטַּל דְּבָרוֹ וְטַעְמוֹ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ.{{ממס|במדבר יד כד}} {{סי|ר}}וּחַ אִישׁ כִּי יַעֲלֶה בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים לְהִתְגָּרֵשׁ{{ש}} {{סי|רִ}}צּוּי עֲרֻבָּתוֹ יַפְרִיד בַּסֵּפֶר אֲזַי חִתּוּמָיו יְאָרֵשׁ{{ש}} {{סי|רִ}}חוּקוֹ מִמֶּנָּהּ יַכְרִית בִּכְרִיתוּת מִבְּלִי שִׁיּוּר לְהִתְפָּרֵשׁ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ.{{ממס|שמות יא א}} {{סי|שֶׁ}}בֶת אַחִים גַּם יַחַד וּמֵת אַחַד מֵהֶם {{ק|(וְנוֹסַף אֶחָד עֲלֵיהֶם)}} מִשְׁפָּטוֹ נִגְזַר גֶּזֶר{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר וְהָבֵן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְצָרוֹת צָרוֹתֵיהֶן מִקָּרְבָה וְצָרַת קְרוֹבָה לְהִנָּזֵר{{ש}} {{סי|שֻ}}לְּחָה וְהֻתְּרָה לִהְיוֹת לְאִישׁ זָר לֵאמֹר נֶגְדְּךָ אֶהְיֶה עֵזֶר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי כִּי צָרָה קְרוֹבָה כִּי אֵין עוֹזֵר.{{ממס|תהלים כב יב}} {{סי|תּ}}וֹרַת תְּמִידִין וּמוּסָפִין וּתְרוּמַת הַמֶּכֶס כְּמִשְׁמֶרֶת פִּקּוּדֶיךָ{{ש}} {{סי|תְּ}}עוּדַת הָאָרֶץ לָתֵת לַלְוִיִּם לִהְיוֹת לָרוֹצֵחַ מְקוֹם מִקְלָט בְּכָל צְדָדֶיךָ{{ש}} {{סי|תּ}}וֹכַחַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּהַגָּשַׁת כֹּהֲנִים לְהוֹכִיחַ כִּי שָׁם הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ.{{ממס|שופטים ז יא}} {{סי|יָ}}חִיד וּמְיֻחָד בְּפִי כָל מִפְעָלָךְ{{ש}} {{סי|צַ}}דִּיק וּמוֹשִׁיעַ {{סי|חָ}}סִין הַיָּרְאוּי {{נוא|הַנּוֹרָא}} בְמַהֲלָלָךְ{{ש}} {{סי|ק}}וּמָה נָּא לְגָאֳלֵנוּ כִּימֵי קֶדֶם אֲשֶׁר פָּדִית בְּגָדְלָךְ{{ר1}} כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַיְרֻשָּׁה וּלְךָ הַגְּאֻלָּה קְנֵה לָךְ.{{ממס|ירמיהו לב ח}} ===פזמון=== {{הור|בחלק מהמחזורים לא נמצא פזמון זה}}{{ש}} {{הור|סימן: '''יצחק'''}} {{סי|יָ}}חִיד נוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} סוֹבֵב לְקִרְיַת תְּהִלָּה{{ש}} יוֹנַת אֵלֶם שְׁכוּלָה{{ש}} תִּמְצָא מְנוּחָה לְכַף רַגְלָהּ{{ר1}} קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻלָּה{{ר2}} כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.{{ממס|ירמיהו לב ז}} {{סי|צַ}}דִּיק שְׁעֵה נָא עֲתֶרֶת{{ש}} הַמּוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת{{ש}} לְמַהֵר עֲלִי לָךְ מְבַשֶּׂרֶת{{ש}} לְדַבֵּר עַל לֵב שְׁחַרְחֹרֶת{{ש}} וְהִיא עַל לִבָּהּ מְדַבֶּרֶת{{ש}} מָתַי אֶהְיֶה נִזְכֶּרֶת{{ש}} וּלְבֵית בַּעֲלָהּ חוֹזֶרֶת{{ש}} שֻׁלְחָנָהּ כְּמֵאָז מְסַדֶּרֶת{{ש}} לְמוֹעֵד כָּזֶה מְשׁוֹרֶרֶת{{ש}} לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת{{ר1}} וְתָשׁוּב כַּלָּה לְבֵית בַּעְלָהּ{{ר1}} וְנִבְנְתָה הָעִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{סי|חֶ}}שְׁבּוֹן זְמַנֵּי צְבִיָּה{{ש}} הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ צוֹפִיָּה{{ש}} חָשְׁבָה לִהְיוֹת פְּדוּיָה{{ש}} וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה{{ש}} וּמָתַי תִּקְרָא לִשְׁבוּיָה{{ש}} שׁוּבִי סֹעֲרָה עֲנִיָּה{{ש}} וּמָתַי תַּעְדֶּה אֶת עֶדְיָהּ{{ש}} וְהֵסִירָה שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ{{ש}} וּמָתַי תִּקָּרֵא בְנוּיָה{{ש}} בִּשְׁלֹחַ אֶת אֵלִיָּה{{ר1}} שְׁכוּלָה לִהְיוֹת כְּלוּלָה{{ר1}} וְגוֹלָה סוּרָה גְּאוּלָה {{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{סי|קָ}}רוֹב לַכֹּל מְבַקֶּשֶׁת{{ש}} עֲנִיָּה בְּיַד צָר נֶחְבֶּשֶׁת{{ש}} כְּמוֹ שִׁפְחָה נִכְבֶּשֶׁת{{ש}} וְהִיא בְּלִבָּהּ חוֹרֶשֶׁת{{ש}} מָתַי אֶהְיֶה נִדְרֶשֶׁת{{ש}} כְּמֵאָז הָיִיתִי מְאֹרֶשֶׂת{{ש}} וּכְאִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ מְפָרֶשֶׁת{{ש}} וְדַי מִהְיוֹת נִפְרֶשֶׁת{{ש}} וּמָתַי אֶהְיֶה לוֹחֶשֶׁת{{ש}} בִּשְׂפָתַי וּבַאֲרֶשֶׁת{{ש}} קְרוּיָה נְעוּרִים אֵשֶׁת{{ש}} בִּשְׁלוֹם בֵּיתִי דּוֹרֶשֶׁת{{ר1}} וּמָתַי תִּשְׁמַע בְּקוֹל הֲמֻלָּה{{ר1}} סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה {{רפרן|הזחה=2|קְרָא שְׁנַת גְּאוּלִים לִסְגֻּלָּה / כִּי לְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה}} {{רקע אפור}} תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ש}} בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה{{ש}} וְהוּא אֲשֶׁר אֵין לוֹ קָצֶה{{ש}} יַעְזְרֵנִי לְסַיֵּם מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה. {{סוף}} <includeonly>{{ש}}{{הור2|ליום שני:}}</includeonly> ===מצוות לא תעשה=== {{הור|סימן: '''א"ב''' (רובו במתכונת אא"ב גג"ד)}} {{סי|אֲ}}יַסְּרָה אֶתְכֶם אֱמוּנַי בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה לְיַסֵּר אֶתְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם{{ש}} {{סי|אֹ}}מֶץ אַזְהָרַת מַכּוֹת וְעוֹנָשִׁין לְהַזְהִיר שֻׁלַּחְתִּי לְמַעַנְכֶם{{ש}} {{סי|אֱ}}מוּנִים עִמְדוּ וְשִׁמְעוּ וְאַל תָּקוּצוּ בְתוֹכַחְתִּי אֲשֶׁר אוֹכִיחַ מוּל פְּנֵיכֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם.{{ממס|בראשית מה ה}} {{סי|בֶּ}}ן פָּרִיץ הַבָּא עַל מְחוֹלַלְתּוֹ וְגִלָּה כְנַף הָאָב, אָז חִלֵּל שֵׁם קְדוֹשׁוֹ{{ש}} {{סי|בֹּ}}שֶׁת אִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת לַבְּהֵמָה <וְהַבָּא עַל הַכַּלָּה וְעַל הַבְּהֵמָה> וְשׁוֹכֵב בְּזָכוּר, תַּעַל צַחֲנָתוֹ וּבָאְשׁוֹ{{ש}} {{סי|בְּ}}זָדוֹן חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְנוֹקֵב אֶת הַשֵּׁם, גַּם הוּא דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ.{{ממס|משלי כא כג}} {{סי|גִּ}}לּוּלֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּבוֹעֵל נַעֲרָה מְאֹרָשָׂה צֹעֲקָה וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ{{ש}} {{סי|גֹּ}}עַל הַמְקַלֵּל אָב וָאֵם וּמַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְהַמֵּסִית וְהַמֵּדִיחַ, <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מוֹת יוּמָתוּ בְּאֶבֶן הַדְּחוּיָה{{ש}} {{סי|דּ}}וֹרֵשׁ אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וּמְכַשֵּׁף וְדָת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בֵּן וְלֹא בַת בִּשְׁחִיָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה.{{ממס|שמות א טז}} {{סי|הַ}}בָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ <וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבִתּוֹ> וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ וּבַת כֹּהֵן קָדְשֵׁי אָבִיהָ כִּי תְחַלְּלֵם{{ש}} {{סי|הַ}}זְנָאַת חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אִם עֶרְוָתָן יְגַלֵּם{{ש}} {{סי|וְ}}תַעֲמִידֵם עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ יַעַן עָזְבָם דָּת <אֵשׁ> אֵשׁ תֹּאכְלֵם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם.{{ממס|יחזקאל טו ז}} {{סי|זְ}}דוֹן לֵב רָצַח אֶת רֵעֵהוּ, אֲשֶׁר קָם עָלָיו כְּאוֹרֵב{{ש}} {{סי|זִ}}לְזוּל עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְדוֹר וָדוֹר תֵּחָרֵב{{ש}} {{סי|חַ}}זְּקוּ יְדֵיכֶם לִנְקֹם בְּנִקְמַת דַּם בְּרִית עַל שְׁנֵיהֶם לְבַדָּם תִּתְרַבְרֵב{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כִּי כָזֹה וְכָזֶה תֹּאכַל הֶחָרֶב.{{ממס|ש"ב יא כה}} {{סי|טָ}}חֵי תָפֵל מְנַבְּאֵי בְּשֵׁם נָכְרִיָּה וְזוֹמְמֵי בַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ יִבְחֲרוּ מַחֲנָק עַצְמֹתָיו{{ש}} {{סי|טָ}}פַשׁ וְהִכָּה אָב וָאֵם וְגֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְזָקֵן מַמְרֵא בְּחָכְמוֹתָיו{{ש}} {{סי|יָ}}הִיר הַבָּא עַל בְּעוּלַת בַּעַל וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת הָכֵן הַמִּצְנֶפֶת לְגַרְגְּרוֹתָיו{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.{{ממס|בראשית לז כ}} {{סי|כָּ}}פַר מֵעֲשׂוֹת פֶּסַח וְלֹא מָל וְזוֹנֶה אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אָבִיו וַאֲחוֹת אִמּוֹ לְהַכְלִימָהּ{{ש}} {{סי|כָּ}}שַׁל בַּאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כִּי הִיא זִמָּה{{ש}} {{סי|לִ}}כְרֹת בּוֹעֵל אֶת הַנִּדָּה בְּלִי רְאִיַּת דָּם לֶחָכָם אִם טְמֵאָה אִם טְהוֹרָה שׂוּמָה אֲדֻמָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ.{{ממס|ויקרא י יח}} {{סי|מְ}}פַטֵּם וְסָךְ שֶׁמֶן וְשׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַחוּץ וְאוֹכְלֵי נוֹתָר וּפִגּוּלֵיהֶם{{ש}} {{סי|מְ}}לֶאכֶת <וּמַאֲכַל> יוֹם כִּפּוּר וּמַאֲכַל חָמֵץ בַּפֶּסַח, <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְגַם אֶת הַחֵלֶב בְּגִלּוּלֵיהֶם{{ש}} {{סי|נ}}וֹאַל גּוּף טָמֵא אוֹכֵל קֹדֶש וּבָא לַמִּקְדָּשׁ וְלוֹעֲטֵי גַּם אֶת הַדָּם בְּחַלְלֵיהֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ רָעָה תָּבֹא אֲלֵיהֶם.{{ממס|ירמיהו ב ג}} {{סי|סִ}}גּוּף מִיתָה לְאוֹכֵל טֶבֶל וְכֹהֵן טָמֵא אוֹכֵל תְּרוּמָה טְהוֹרָה קֹדֶשׁ יְיָ בְּחַלְּלוֹ{{ש}} {{סי|ס}}וּרוּ זָרִים מִמַּאֲכַל תְּרוּמָה <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְגַם זָר הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ לְמוּלוֹ{{ש}} {{סי|עֵ}}דוּת רְאֵה נָא בְּמַקֵּל אַהֲרֹן הַמֻּנָּח לִפְנֵי מִשְׁמַרְתּוֹ בְּהִלּוּלוֹ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ.{{ממס|הושע ד יב}} {{סי|פְּ}}רוּעַ הָרֹאשׁ וְגוּף הַטָּמֵא אִם לָגֶשֶׁת אֵלַי לִבּוֹ עָרַב{{ש}} {{סי|פִּ}}סּוּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן בִּרְבִיעִית <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אַף הוּא אִם לְשָׁרְתֵנִי קָרַב{{ש}} {{סי|צְ}}רִיפַת אֲמִירָתִי לִבְדֹּק בְּשׁוֹתֵהוּ בֵּין מְרֻבֶּה לְמֻעָט אִם לָאו בְּמַיִם מְעֹרָב{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב.{{ממס|במדבר יג יח}} {{סי|קָ}}רַב מְחֻסַּר כִּפּוּרִים <וּמְחֻסַּר בְּגָדִים> וְרָצָה לַעֲבֹד בַּעֲבוֹדַת כְּשֵׁרִים לְהִתְחַבֵּר וּלְהַעֲמִית{{ש}} {{סי|קִ}}דּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר, <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>פֶּן בְּמִיתָה חַיָּתוֹ יַצְמִית{{ש}} {{סי|רֹ}}עַ טְבוּל יוֹם (גַּם זָר) הַבָּא לְשַׁמֵּשׁ נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֶר הַפְּנִימִית{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית.{{ממס|אסתר ד יא}} {{סי|שִׁ}}נַּנְתִּי עֹנֶשׁ כָּל הַמִּצְוֹת סְקִילָה וּשְׂרֵפָה וּמְחֻיַּב הֶרֶג וְלִנְחֹר{{ש}} {{סי|שְׁ}}מֹר מִשְׁפָּטָיו יְכַפֵּר חֲטָאֵיכֶם <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְאִם הוּא כַּשָּׁנִי יַלְבִּין כַּצָּחוֹר{{ש}} {{סי|תּ}}וֹרַת אֱלֹהִים חַיִּים שִׁמְעוּ עַמִּי כִּי לֶקַח טוֹב לָכֶם לִבְחֹר{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.{{ממס|ישעיהו מב כג}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אֲ}}חַוֶּה דֵעִי אֶתְכֶם בְּהוֹרָאַת לָאוִין מָאתַיִם וְשִׁבְעָה וְשִׁבְעִים{{ש}} {{סי|אִ}}ישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לְהוֹכִיחַ בְּהַתְרָאוֹת וּבְהַעְדָּאַת רֵעִים{{ש}} {{סי|אֵ}}ימוֹת רְצוּעוֹת בְּשָׁמְעוֹ אוּלַי יְקַבֵּל הַתְרָאַת רְצוּעִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}} {{סי|בָּ}}אֵר הוֹאַלְתִּי אֲלֵיכֶם וְאוּכַל לְאִיתִיאֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}הַפְרָשַׁת גִּיד הַנָּשֶׁה בְּנִי הִזָּהֵר וְנַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}} {{סי|בְּ}}זָכְרְךָ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ בַּעֲבֹר פְּנוּאֵל{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וַיָּקֶם עֵדוּת בְּיַעֲקֹב וְתוֹרָה שָׂם בְּיִשְׂרָאֵל.{{ממס|תהלים עח ה}} {{סי|גְּ}}מֹר לָדַעַת מִצְוַת פֶּסַח עָרֵל וּבֶן נֵכָר וַאֲכִילַת צָלִי בַּחֲבוּרָה{{ש}} {{סי|גֵּ}}ר וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר וּשְׁחִיטָה עַל חָמֵץ וַהֲלָנָה עַד הַבֹּקֶר כַּנִּדְבָּרָה{{ש}} {{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשְּׁבִירַת הָעֶצֶם לְקַיֵּם מִצְוַת יְיָ בָּרָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה.{{ממס|תהלים לד כא}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ הַחוּץ פֶּן תּוֹצִיא וּפֶן תּוֹתִיר וּבִעוּר חָמֵץ לִשְׁמֹר כְּמִשְׁפְּטֵי חֻקֶּיךָ{{ש}} {{סי|דִּ}}קְדּוּק הִלְכוֹת שַׁבָּת הִזָּהֵר מִמְּצֹא וּלְדַבֵּר חֶפְצֵי חֶשְׁקֶךָ{{ש}} {{סי|דְּ}}רִישַׁת חֲפָצַי הֻתְּרוּ לִמְצֹא וּלְדַבֵּר <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בַּהֲלֹךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ{{ר1}} דַּבֵּר כִּי חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ.{{ממס|איוב לג לב}} {{סי|הִ}}תְפָּרְדוּ מֵעֲשׂוֹת מְלָאכָה {בִּשְׁמוֹנָה} <בְּשִׁבְעָה> יָמִים יְדוּעִים וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּהוּ{{ש}} {{סי|הֵ}}רָאוֹת פְּנֵי מִצְרַיִם פֶּן תּוֹסִיפוּן וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם פֶּן לַשָּׁוְא תִּשָּׂאוּהוּ{{ש}} {{סי|הַ}}זְהָרַת <רְצִיחָה וּגְנֵבָה וְ>נִאוּף וַעֲנִיַּת שֶׁקֶר אִישׁ בְּאָחִיו פֶּן תְּעִידוּהוּ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ"ב יח לו}} {{סי|וְ}}חָמוֹד לֹא תַחְמֹד <וְלֹא תִתְאַוֶּה> וְאַבְנֵי גָזִית פֶּן תִּבְנֶה כְּמִצְוַת תּוֹרָתִי{{ש}} {{סי|וּ}}בְמַעֲלוֹת פֶּן תַּעֲלֶה עַל מִזְבְּחִי וְהִשָּׁמֵר מִגְּזֵרַת אֲמִירָתִי{{ש}} {{סי|וְ}}גֵרֵי צֶדֶק פֶּן תּוֹנֶה וּפֶן תִּלְחַץ מֵאָז בָּאוּ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי שְׁכִינָתִי{{ר1}} לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי.{{ממס|בראשית יט ח}} {{סי|זָ}}כוֹר פֶּן תְּעַנֶּה יָתוֹם וְאַלְמָנָה כִּי צָעוֹק יִצְעַק לְפָנַי{{ש}} {{סי|זְ}}הִירוּת הַלְוָאַת אָח וּפֶן תִּהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה וְהַמְקַלֵּל דַּיָּן וְנָשִׂיא עֹשֵׂה מַעֲשֵׂה אֱמוּנַי{{ש}} {{סי|זָ}}ךְ לִהְיוֹת הַמְקַלֵּל דַּיָּן אַשְׁמַאי וְנָשִׂיא עוֹבֵר נָאֶה וְנָכוֹן בְּעֵינַי{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>הַנִּחוּ לוֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לוֹ יְיָ.{{ממס|ש"ב טז יא}} {{סי|חֵ}}לֶק מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר כִּמְלוּאַת הַזֶּרַע בְּגִדּוּלוֹ{{ש}} {{סי|חֹ}}ק בָּשָׂר הַנִּטְרָף בְּאַחַת מִשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַל תִּתְאָו לְמַאֲכָלוֹ{{ש}} {{סי|חִ}}קּוּר בִּגְדִי הַנּוֹפֵל מִן הַגָּג וְנִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתָיו לָאָרֶץ בְּגִלְגּוּלוֹ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי נִפְלוֹ.{{ממס|ש"ב א י}} {{סי|טְ}}עִיַּת רַבִּים בְּלִי לִהְיוֹת אַחֲרֵימוֹ וּמִשֵּׁמַע שָׁוְא לְהִתְרַחֲקָם{{ש}} {{סי|טְ}}עִינַת רִיב פֶּן תַּעֲנֶה וְשֹׁחַד לֹא תִקַּח וְדָל לֹא תֶהְדַּר וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג לְהַצְדִּיקָם{{ש}} {{סי|טָ}}הֳרַת הָרֶגֶל בְּהֵרָאוֹתְכֶם לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם כִּי אִם בַּהֲבָאַת חֻקָּם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם.{{ממס|שמות ג כא}} {{סי|יְ}}רָא לְךָ מִקְּדֻשַּׁת שְׁמִי וְלֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שְׂנֵאתִיהוּ{{ש}} {{סי|י}}וּסַר בְּשַׂר גְּדִי בְּלִי לְבַשְּׁלוֹ בֶחָלָב וּכְרִיתוּת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ רִחַקְתִּיהוּ{{ש}} {{סי|יָ}}פְיוּתָם לֹא תָחֹן וְנָכְרִי לֹא תוּכַל לָשׂוּם עָלֶיךָ מֶלֶךְ כִּי לֹא בְחַרְתִּיהוּ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ.{{ממס|ש"א טז ז}} {{סי|כֶּ}}סֶף וְזָהָב וְסוּסִים וְנָשִׁים לֹא יַרְבֶּה פֶּן יָסוּר וּפֶן יָזִיד בְּבִעוּט מִשְׁמַן חֶלְבּוֹ{{ש}} {{סי|כּ}}וֹשֵׁל עֵד אֶחָד וְעֵד חָמָס פֶּן יָקוּם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ{{ש}} {{סי|כְּ}}לִי גֶבֶר וְשִׂמְלַת אִשָּׁה וְנֶשֶׁךְ לֹא תַשִּׁיךְ כִּי הַנּוֹשֵׁךְ וְהַנָּשׁוּךְ עֲנוּשִׁים בְּקִרְבּוֹ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כַּמַּלְוֶה כַּלֹּוֶה כַּנֹּשֶׁה כַּאֲשֶׁר נֹשֶׁא בוֹ.{{ממס|ישעיהו כד ב}} {{סי|לֹ}}א יֵשְׁבוּ בְאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אוֹתְךָ לִי, בֵּינִי וּבֵינְךָ יַפְרִידוּ{{ש}} {{סי|לְ}}חִתּוּן בָּנִים וּבָנוֹת פֶּן יִתְחַתְּנוּ וְיָסוּרוּ מִדְּרָכַי וְיֹאבֵדוּ{{ש}} {{סי|לִ}}רְחֹק מִלָּבֹא בִּקְהַל כְּהֻנָּה בַּת הַמְחַלֶּלֶת הִיא וְזַרְעָהּ בְּבִיאַת נָכְרִי וָעֶבֶד כִּי בַייָ בָּגָדוּ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ.{{ממס|בראשית לא מג}} {{סי|מֵ}}חַיָּה אֵינָהּ מַעֲלַת גֵּרָה וְעוֹף הַטָּמֵא וְדָג בְּלֹא סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת נַפְשְׁךָ אַל תִּתְגָּאֵל{{ש}} {{סי|מֵ}}חֲגָבִים וְשֶׁרֶץ הָעוֹף וְשֶׁרֶץ הַמַּיִם וְשֶׁרֶץ הָאָרֶץ אַל תֹּאכַל כְּמִצְוַת יְקוּתִיאֵל{{ש}} {{סי|מִ}}דְרַש נְבוֹנִים בִּפְרִי הַנִּתְלָע שֶׁלֹּא בְאִבֵּהוּ יָדְךָ יֵשׁ לָאֵל{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ישעיהו מא יד}} {{סי|נַ}}פְשׁוֹתֵיכֶם אַל תְּטַמְּאוּ וּמִטֻּמְאַת הָאָרֶץ לְהִבָּדְלָם{{ש}} {{סי|נְ}}קִיִּם לִהְיוֹת מִכָּל שִׁקּוּץ טָמֵא וּלְנַקּוֹתָם פֶּן תִּתְגָּאֲלָם{{ש}} {{סי|נִ}}קּוּב פְּרוּשִׁים בִּכְלִי הַמְגֻלֶּה לְכַסּוֹתוֹ וּבָשָׂר פֶּן מֵעֵינֶיךָ יִתְעַלָּם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.{{ממס|ישעיהו נח ז}} {{סי|ס}}וֹדִי לֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע קֹדֶשׁ וְהַזְהָרַת פֵּאָה וְלֶקֶט כְּמִצְוֹתֶיךָ{{ש}} {{סי|סִ}}ירִים סְבוּכִים גּוֹנְבִים וּמְכַחֲשִׁים וּמְשַׁקְּרִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר בְּשֵׁם אֱלָהוּתֶךָ{{ש}} {{סי|שָׂ}}נֵאתִי <עֹשֶׁק וְ>גָזֵל וּפְעֻלַּת שָׂכִיר בְּלִי לְהָלִין אִתְּךָ עַל מִטָּתֶךָ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ.{{ממס|משלי ג כד}} {{סי|עֲ}}דָתִי הַטִּי נָא אָזְנֵךְ לְתִגְבֹּרֶת שִׁלְטֵי עַלִּיזִים{{ש}} {{סי|עֵ}}רוּב הַנֶּעֱרָב לְהוֹצָאַת שַׁבָּת תִּקּוּן עֵרוּבִים אֲשֶׁר תִּקְּנוּ חוֹזִים{{ש}} {{סי|עָ}}שֹׂה תַעֲשֶׂה לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן כְּמִין רֹאשׁ תּוֹר נִקְבָּעִים וְלֹא זָזִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.{{ממס|שה"ש א י}} {{סי|פְּ}}חַד וְהִתְיָרֵא מִן הַחֲכָמִים וּמִצְוָתָם תִּהְיֶה לְךָ חֲמוּדָה{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלָּתָם הֵכִינוּ בְּעִבּוּר מֵעִיר לָעִיר וְלִהְיוֹת חוֹבֶרֶת מִצִּדָּהּ{{ש}} {{סי|פְּ}}קוּדָה לַיּוֹצֵא חוּץ לִתְחוּם הָעִיר תְּשִׂימוּן עֵרוּבָהּ בְּסוֹף תְּחוּמָהּ לְנֶגְדָּהּ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָיו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה.{{ממס|יהושע ג ד}} {{סי|צִ}}וּוּי הַקְשָׁאַת עֹרֶף פֶּן תַּקְשׁוּ כִּי הִיא רָעָה רַבָּה{{ש}} {{סי|צְ}}בִי הָאָרֶץ לָגוּר בְּבֹא מִצְרִי <וַאֲדוֹמִי> כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ וְיוֹצִיא עָלֶיךָ דִּבָּה{{ש}} {{סי|צֵ}}ל קוֹרָתִי בָּאתָ לָגוּר וְקֵרַבְתִּיךָ בְחִבָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ.{{ממס|בראשית כא כג}} {{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא יִהְיֶה וּמַמְזֵר וּפְצוּעַ דַכָּה <וּכְרוּת שָׁפְכָה> לֹא יָבוֹאוּ בִקְהָלָךְ{{ש}} {{סי|קְ}}דֻשַּׁת הֶכְשֵׁר מִצְרִי וַאֲדוֹמִי לִשְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת חֶבְלָךְ{{ש}} {{סי|קֵ}}רוּב מִצְרִית שְׁנִיָּה בְּבוֹאָהּ עִם אֶפְרוֹחֶיהָ לַחֲסוֹת תַּחַת צִלָּךְ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ.{{ממס|דברים כב ז}} {{סי|רֵ}}עֲךָ אִם אוֹנָאָה אֲנָאָךְ וּבְהוֹנָאַת דְּבָרִים אִם רְדָפָךְ{{ש}} {{סי|רָ}}שַׁם וְהִלְבִּין פָּנֶיךָ בָּרַבִּים וּבַחֲרָפוֹת אִם חֵרְפָךְ{{ש}} {{סי|רְ}}אִיַּת עָנְשׁוֹ לַשָּׁמַיִם <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לְאֹדֶם פָּנִים כֻּלּוֹ לָבָן הָפַךְ{{ר1}} דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ.{{ממס|ויקרא יז ד}} {{סי|שׁ}}וֹר לֹא תַחְסוֹם <וּפֶרֶט לֹא תְלַקֵּט> וְכֶרֶם לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְפַאֵר אֶת כָּל גְּבוּלוֹ{{ש}} {{סי|שְׁ}}מִירַת יְבָמָה בְּלִי לִהְיוֹת חוּצָה וְתַחֲזֹר לְגָדוֹל שֶׁבָּאַחִים וְכָכָה תֹּאמַר לוֹ{{ש}} {{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מִצְוָה זוֹ עָלֶיךָ לִכְנֹס אוֹ לִפְטֹר בַּחֲלִיצַת נְעָלֶיךָ בְּהַשִּׁילוֹ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ.{{ממס|בראשית מא מד}} {{סי|תּ}}וֹרַת עוֹלֶה לָרֶגֶל בַּעֲלוֹתוֹ בְגִשְׁתּוֹ{{ש}} {{סי|תְּ}}מִימוּת פָּנָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ בְּבוֹאוֹ לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ{{ש}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת אַרְצְךָ אִישׁ לֹא יַחְמֹד וְהַנּוֹטֵר אֵיבָתוֹ לֹא יִפְרֹשׂ מַלְכֻּדְתּוֹ {{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ.{{ממס|משלי טז ז}} {{הור|סימן: '''א"ב''' משולש}} {{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק תְּעוּדַת לֶקַח אֲשֶׁר עַל סֵפֶר חֻקָּה{{ש}} {{סי|אֱ}}מֶת לְבִלְתִּי הַכֵּר פָּנִים בְּתוֹרַת הוֹן אֲשֶׁר בִּפְלַגּוֹת חִקְרֵי לֵב חֲקוּקָה{{ש}} {{סי|אִ}}ישׁ הַמַּחֲזִיק בְּבֵית רֵעֵהוּ לִשְׁלֹשׁ שָׁנִים בְּיָדו הָחְזְקָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה.{{ממס|מ"ב יב יג}} {{סי|בְּ}}נִי לֹא תְאַמֵּץ לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ וּשְׁמֹר גַּלְגַּל הַחוֹזֵר כִּי הִיא סִבָּה{{ש}} {{סי|בִּ}}גְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים בְּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מְרֻבָּה{{ש}} {{סי|בְּ}}עֵת תִּרְאֶה לְאָחִיךָ שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ נוֹפְלִים אוֹ תוֹעִים דֶּרֶךְ עֲקֻבָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ.{{ממס|שמות יח כ}} {{סי|גּ}}וּרוּ לָכֶם מִשִּׂנְאַת אָח וּמִנְּשִׂיאוּת חֵטְא הֱווּ זְהִירִים{{ש}} {{סי|גִּ}}דּוּלֵי עָרְלָה וְכִלְאֵי בְהֵמָה וְכִלְאֵי שָׂדֶה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וּבֶגֶד בִּשְׁתֵּי תְכִיפוֹת לְחִבּוּרִים{{ש}} {{סי|גּ}}וּף רַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לֵבַב חֲבֵרִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְיָ, לְעֶזְרַת יְיָ בַּגִּבּוֹרִים.{{ממס|שופטים ה כג}} {{סי|דִּ}}ין כֹּהֲנִים לִשְׁמֹר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת פֶּן יָקֹץ בַּהֶרֶת בְּקֶרֶץ{{ש}} {{סי|דֹּ}}פִי טֻמְאַת הָאָרֶץ פֶּן תִּטְמָא וְאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|דָּ}}ת עַכּוּ"ם הַמְּסִיתִים פֶּן תֹּאבֶה וּפֶן תִּשְׁמַע לִשְׁלֹשׁ שִׁגְיָתָם אֲשֶׁר פָּרְצוּ בְּפֶרֶץ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אָרֶץ.{{ממס|משלי ל כא}} {{סי|ה}}וֹי הַחוֹקְקִים כְּתֹבֶת קַעֲקַע חִקְקֵי אָוֶן וְשׂוֹרְטֵי שֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ וְעוֹשֵׂי בַּמִּשְׁפָּט עַוְלָה{{ש}} [{{סי|הַ}}עֲלֵל פֶּן תַּעֲלִילוּ] {הַעֲוֵל פֶּן תְּעַוְּלוּ} בַּמִּדָּה בַּמִּשְׂקָל וּבַמְּשׂוּרָה <וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וּמִכְשׁוֹל לֹא תִתֵּן> כִּי אֲנִי הוּא הַנּוֹרָא עֲלִילָה{{ש}} {{סי|הַ}}מְּסִיתִים לִהְיוֹת בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן אָמוֹר תֹּאמַר לָהֶם חָלִילָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְיָ אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.{{ממס|במדבר כב יח}} {{סי|וְ}}לִגְרֹעַ וְלהוֹסִיף פֶּן יַעֲלֶה בִלְבָבְךָ כִּי הוּא לוֹכֵד חֲכָמִים{{ש}} {{סי|וְ}}אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד, נְבֵלָה וּטְרֵפָה אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמִּים{{ש}} {{סי|וּ}}גְבוּל רֵעֲךָ פֶּן תַחְמֹד לְהַסִּיג אֲשֶׁר גָּבְלוּ קְדוּמִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים.{{ממס|איוב לא ב}} {{סי|זְ}}כֹר אוֹנָאַת חֲבֵרִים וּמְרִידַת קֹרַח וּפֶן תָּחוֹס עֵינְךָ עָלָיו חָסוֹן{{ש}} {{סי|זְ}}הִירוּת נִסָּיוֹן וְשִׁבְעַת לָאוֵי נָזִיר לְהַבְדִּילוֹ מִן הַיַּיִן וְיִשְׁאַב מַיִם בְּשָׂשׂוֹן{{ש}} {{סי|זָ}}חוֹל תִּזְחֲלוּ לְנֶפֶש רוֹצֵחַ בְּלִי לִקַּח כֹּפֶר וְאִם בָּא לֶאֱחֹז בְּקַרְנֵי מִזְבְּחִי לַחֲסֹן{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן.{{ממס|בראשית מד כט}} {{סי|חֵ}}טְא לֹא תַחֲטִיא וְלֹא תַחֲנִיף וּבִשְׁעָרֶיךָ לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת פְּסָחַי{{ש}} {{סי|חַ}}מָּנִים וַאֲשֵׁרָה לֹא תִטַּע וְאֶבֶן מַשְׂכִית פֶּן תִּהְיֶה לְמַדִּיחַי{{ש}} {{סי|חֶ}}מְדַּת שָׁנָה שְׁבִיעִית כָּל נוֹשֶׁה יַשְׁמִיט וְלֹא יִגֹּשׂ בְּעַמִּי וּבְאֶחָי{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.{{ממס|במדבר כא ח}} {{סי|טַ}}עַם אֲכִילַת שְׁעָרִים שְׁמֹר וְאַל תִּשְׁמַע לְדִבְרֵי מְנִיאֶךָ{{ש}} {{סי|טִ}}לְטוּל שֵׂעָר וּגְדִידָה וְקָרְחָה וּמֵרְדִיַּת פֶּרֶךְ יְרָא מִבּוֹרְאֶךָ{{ש}} {{סי|טֹ}}הַר בְּכוֹרוֹת לֶאֱסֹר בִּגְזִיזָה וַעֲבוֹדָה וּפֶן תָּתוּר אַחֲרֵי יֵצֶר מַשִּׁיאֶךָ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כִּי לְפַתֹּתְךָ בָּא וְלָדַעַת אֶת מוֹצָאֲךָ וְאֶת מוֹבָאֶךָ.{{ממס|ש"ב ג כה}} {{סי|יִ}}קְרַת חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט וּמוּסַר בַּדִּים בְּלִי לָסוּר מִמְּסִבָּה{{ש}} {{סי|יְ}}סוֹד לָאוֵי נַחֲלֵי אֵיתָן וּמִצְוַת סֵרוּס וּפֶן תֹּאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר בְּתַעֲרוּבָה{{ש}} {{סי|יְ}}רִידַת עִיר הַנִּדַּחַת לְשׂוּמָהּ תֵּל עוֹלָם וְתַעֲרֹץ הָמוֹן רַבָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.{{ממס|ישעיהו לד י}} {{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְנַעַן לֹא תִלְמַד וְאֵשׁ פֶּן תְּבַעֵר בְּמִבְעָרִים{{ש}} {{סי|כְּ}}רִיתוּת דַּם רֵעֲךָ פֶּן תַּעֲמֹד וּפֶן תְּחַיֶּה נִשְׁמַת בָּנִים זָרִים{{ש}} {{סי|כֹּ}}הֲנִים גְּדוֹלִים פֶּן יִקְחוּ אַלְמָנָה וִיחַלְּלוּ זֶרַע יְשָׁרִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים.{{ממס|ירמיהו ב יג}} {{סי|לֹ}}א יִתְעַמֵּר וּמָכוֹר לֹא יִמְכְּרֶנָּה וְהִתְיָרֵא מֵאֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר נָטָה קָו מְמַדָּיו{{ש}} {{סי|לְ}}שַׁלְּחָהּ לֹא יוּכַל אוֹנֵס וְתוֹרַת מוֹצִיא שֵׁם רָע וְלַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר פֶּן יִהְיוּ מַחֲמַדָּיו{{ש}} {{סי|לְ}}צִוּוּי שֶׁבַע אֻמּוֹת פֶּן יֵשְׁבוּ בְאַרְצָם כִּי לְשִׂכִּים יִהְיוּ בְעֵינָיו וְלִצְנִינִים בְּצִדָּיו{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו.{{ממס|בראשית יג ו}} {{סי|מַ}}אֲמַר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי פֶּן תִּדְרֹשׁ שְׁלוֹמָם וְטוֹבָתָם כִּי אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים{{ש}} {{סי|מַ}}חֲנֶה וְעֶרְוַת דָּבָר וְנֶדֶר וּנְדָבָה וּפֶן תּוֹסִיף לְהַכּוֹת כְּמִצְוַת תְּמִים דֵּעִים{{ש}} {{סי|מִ}}סְפָּרָם הֵבִינוּ שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע בִּבְלִי יַעֲבֹר עַל פֶּן יוֹסִיף כְּמִצְוַת רְצוּעִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים.{{ממס|בראשית יח כט}} {{סי|מַ}}אֲכַל תּוֹעֵבָה וּבַעַל מוּם פֶּן תִּזְבְּחוּ, שְׂאוֹר וּדְבַשׁ פֶּן תַּקְטִירוּ בְּבַיִת הַמְעֻנָּן{{ש}} {{סי|מ}}וּמֵי מַקְרִיבִים וְנִקְרָבִים פֶּן יְחַלְּלוּ שֵׁם קָדְשִׁי וְעֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אַל תַּסְגִּיר אֲשֶׁר בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן{{ש}} {{סי|מ}}וּסַר אָחִיךָ פֶּן תְּכַסֶּה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי אִם בְּכָל הָרוֹאֶה בַּיִת מְכוֹנָן{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוֶה שַׁאֲנָן.{{ממס|ישעיהו לג כ}} {{סי|נָ}}תֹן לֹא תִתֵּן אֶל כֶּלְיְךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף כִּי כֵן מִצְוַת לְמֵדִין{{ש}} {{סי|נִ}}קּוּב זְמִירוֹת וּזְרִיעוֹת וּקְצִירוֹת וּבְצִירוֹת וְעֹשֶׁק פֶּן תַּעֲשֹׁק וְלֹא יַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה רֵחַיִם וָרֶכֶב צְמוּדִין{{ש}} {{סי|נִ}}ינִין פֶּן תְּמִיתוּן עַל אֲבוֹתָם וּמֵהַטָּיַת מִשְׁפָּט הֱווּ חֲרֵדִין{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין.{{ממס|אסתר א יג}} {{סי|נְ}}קִימָה וּנְטִירָה וְשִׁלּוּחַ רֵיקָם וְאֵם מֵעַל הַבָּנִים לְבִלְתִּי לָקוֹחַ{{ש}} {{סי|נ}}וֹחֵשׁ וּמְעוֹנֵן וּמְכַשֵּׁף וּפֶן תִּזְנֶה הָאָרֶץ וְדִין גּוֹאֵל הַדָּם פֶּן תִּשְׁכַּח שָׁכוֹחַ{{ש}} {{סי|נָ}}קִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יֵצֵא בַצָּבָא לַעֲבֹד וּלְהוֹעִיל לַהֲלֹךְ נְכוֹחַ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.{{ממס|תהלים לג טז}} {{סי|ס}}וּר מִנִּי הַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ וּמִמַּאֲכַל תּוֹעֵבָה וְחִלּוּלוֹ{{ש}} {{סי|ס}}וֹרֶרֶת הַמַּחֲזֶקֶת בִּמְבוּשִׁין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לֶאֱכֹל בְּאֶבְלוֹ{{ש}} {{סי|סְ}}חוֹרַת תַּגָּרֵי אוֹנָאָה בִּכְדֵי אוֹנָאָתוֹ יַחֲזִירֶנּוּ וִיקַבְּלוֹ{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ.{{ממס|ויקרא כה כז}} {{סי|עִ}}שּׂוּר מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלִי לְבָעֵר בְּטָמֵא וּבְלִי לָתֵת לְמֵת <וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ> וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים בִּצְדִּיָּה {{ש}} {{סי|עֹ}}נֶשׁ כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן הֶדְיוֹט לְהַתְרוֹתָם פֶּן יְרֻצְּעוּ בִּרְצוּעוֹת כְּוִיָּה{{ש}} {{סי|עַ}}מִּי לְתוֹרָתִי הַט אָזְנֶךָ כִּי נֹפֶת צוּפִים הִיא לִתְחִיָּה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ.{{ממס|במדבר יג כז}} {{סי|פֶּ}}ן תָּנִיף בַּרְזֶל עַל אַבְנֵי מִזְבְּחִי וּתְחַלֵּל בִּנְיָנִים נִכְסָפִים{{ש}} {{סי|פֵּ}}רוּד גְּרוּשָׁה בְּלִי לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ וְכֹהֵן גָּדוֹל פֶּן יִטַּמָּא בַּנֶּאֱסָפִים{{ש}} {{סי|פֵּ}}רַשְׁתִּי עֹנֶשׁ לָאוִין שִׁבְעָה מְבֹאָרִים וְנֶחֱשָׂפִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְהַשִּׁבְעִים וְהַמָּאתָיִם הָעֹדְפִים.{{ממס|במדבר ג מו}} {{סי|צְ}}בִי פְּאֵר כָּל הַמִּצְוֹת תַּמּוּ עַד הֵנָּה בִּבְרִירָה{{ש}} {{סי|צִ}}יצִין <וּפִתְחֵי הַדָּת> וּפִתְחֵי נִדָּה אֲשֶׁר הֵם גוּפֵי הֲלָכוֹת וְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה בְּחִירָה{{ש}} {{סי|צְ}}רוּפוֹת וּקְרוּאוֹת בְּמִנְיַן שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת בִּסְדִירָה{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְיָ וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה.{{ממס|ישעיהו לד טז}} {{סי|צֵ}}רוּף דָּת שֶׁבִּכְתָב עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים נִכְתָּבִים{{ש}} {{סי|צִ}}פְצוּף חָכְמוֹת שֶׁבַּכְּתוּבִים דְּבָרִים נֶחֱמָדִים וְנֶאֱהָבִים{{ש}} {{סי|צִ}}בּוּר מִשְׁלֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם נֶחְקְקוּ בִתְבוּנָה הֵמָּה דִּבְרֵי דוֹדִים עֲרֵבִים{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים.{{ממס|במדבר יא כו}} {{סי|קְ}}רִיאַת דָּת שֶׁבְּעַל פֶּה שִׁשָּׁה סְדָרִים סְדוּרִים עַל אֹזֶן שׁוֹמַעַת{{ש}} {{סי|קֶ}}שֶׁר אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעוֹת חָכְמַת וָדַעַת אֲשֶׁר לַכֹּל מוֹדַעַת{{ש}} {{סי|קְ}}בוּעִים עַל מְכוֹנָתָם בְּיִרְאַת יְיָ אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁיהֶם נִקְבַּעַת{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת.{{ממס|משלי ח ט}} {{סי|רֹ}}עֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה וּדְרֹשׁ בָּנִים מִיַּד שׁוֹבֵיהֶם{{ש}} {{סי|רְ}}אִיַּת פָּנִים תָּשִׁיב כְּמֵאָז וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן אֶל אֲבִיהֶם{{ש}} {{סי|רְ}}צִיַּת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּזַכֵּם לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בְּחִירַת בֵּית נְוֵיהֶם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְלִהְיוֹת הַיְּהוּדִים עֲתִידִים לַיּוֹם הַזֶּה לְהִנָּקֵם מֵאֹיְבֵיהֶם.{{ממס|אסתר ח יג}} {{סי|שַׁ}}י וּקְטֹרֶת וְאִשִּׁים וְנִיחוֹחִים תֵּחָשֵׁב הַיּוֹם זְכִירָתִי{{ש}} {{סי|שְׁ}}עֵה אֶל קָרְבָּנִי כְּשֶׂה הַנֶּעֱקָד חֲלִיפַת חֲגִיגַת יוֹם זֶה תְּמוּרָתִי{{ש}} {{סי|שַׁ}}דַּי בְּזָכְרִי בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>אַעֲלֶה עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי וַאֲבָרֵךְ בְּשִׁירָתִי{{ר1}} לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי.{{ממס|בראשית לה ג}} {{סי|תֶּ}}עֱרַב רִנָּתִי וְיוּחַק שִׂיחִי לְפָנֶיךָ כִּמְלוּאַת אֶבֶן וְיַהֲלוֹם{{ש}} {{סי|תְּ}}קֻדַּשׁ הַיּוֹם אֲדוֹן הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר זִכִּיתָנִי לָבֹא עַד הֲלֹם{{ש}} {{סי|תְּ}}זַכֵּנוּ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים לִרְאוֹת בְּבִנְיַן בֵּית עֵילוֹם{{ר1}} <includeonly>{{הור|קהל:}} </includeonly>וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.{{ממס|שמות יח כג}} {{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת הָאֵל גּוֹזֵר וְעוֹשֶׂה}}<noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] [[קטגוריה:יצחק בן ראובן הברצלוני]] </noinclude> 910hla7issofws9ny4jjr08p7dty281 0 1739627 3102028 3004020 2026-11-08T09:50:02Z Yack67 27395 הסרת ההפניה לדף [[אזהרות אבן גבירול#פתיחה]] 3102028 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= שמור לבי מענה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שלמה בן יהודה; שלמה; שלמה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ש-1482|ש-1482]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ב-1278|ב-1278]] | מנהגים = נאמרות למנהג קהילות עדות המזרח ותימנים בחג השבועות לפני תפילת מנחה (וגם בקצת קהילות צפון אפריקה אומרים אותן בנוסף על {{צ|[[אי זה מקום בינה|אזהרות ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]}}). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש שאומרים הכל ביום אחד), ומצרפים להן [[אמון יום זה|פתיחה]] מאת ר' דוד ן' בקודה.{{ש}} היו נאמרות גם למנהג איטליה בשבת שלפני שבועות (שבת הגדול של שבועות).{{ש}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> <קטע התחלה=עשה/>{{הור|סימן: '''שלמה בן יהודה''', '''שלמה''', '''שלמה'''. משקל: יתד וארבע תנועות [‿– – – – –]}} ===פתיחה=== <poem> {{סי|שְׁ}}מֹר {{סי|לִ}}בִּי {{סי|מַ}}עֲנֶה / {{סי|הֱ}}יֶה {{סי|בִ}}מְאֹד {{סי|נַ}}עֲנֶה / {{סי|יְ}}רָא {{סי|הָ}}אֵל {{סי|וּ}}מְנֵה / {{סי|דְּ}}בָרָיו {{סי|הַ}}יְשָׁרִים וְהוּא יִסְלַח אַשְׁמָה / וְהוּא יַרְבֶּה עָצְמָה / וְהוּא יִתֵּן חָכְמָה / לְהָבִין נִמְהָרִים אֲסַפֵּר תּוּשִׁיּוֹת / מְתוּקוֹת לַפִּיּוֹת / וְאַצִּיב תַּלְפִּיּוֹת / לְאַשֵּׁר הָעֹבְרִים </poem> ===מצוות עשה=== <poem> וְאַזְכִּיר מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּדָת מָעוֹז וּמַחְסֶה / וְעַל פְּשָׁעַי יְכַסֶּה / מְגַלֶּה נִסְתָּרִים שְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים / וּמָאתַיִם תְּקוּעִים / כְּמוֹ מַשְׂמֵרוֹת נְטוּעִים / בְּמִסְפַּר אֵבָרִים בְּסִינַי נוֹדָעוּ / וּמֵרוֹם נִשְׁמָעוּ / וְיַחְדָּו הָטְבָּעוּ / בְּתוֹך עֲשֶׂרֶת דְּבָרִים אֲשֶׁר הִתְווּ הַתְוֹת / בְּתֵיבוֹת נִשְׁתָּוֹת / בְּמִסְפַּר הַמִּצְוֹת / וּבָהֶם נֶאֱמָרִים וְהַמּוֹשִׁיעֲךָ / וְהַמּוֹדִיעֲךָ / עַד אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ / נְתָנָם נֶחְקָרִים וְהִרְעִים אֵל דֵּעוֹת / בְּקוֹל הִפְלִיא זְוָעוֹת / מְקַפֵּץ עַל גְּבָעוֹת / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְעֵת קָרָא אוֹתָם / רְעָדָה אֲחָזָתַם / וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם / בְּרֶטֶט וּשְׁבָרִים וְהוֹרִיד טַל אֵדָיו / לְעַמּוֹ וַעֲבָדָיו / וְהֵשִׁיב בַּחֲסָדָיו / נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים אֲנִי הוֹצֵאתִיךָ / אֲנִי הִזְהַרְתִּיךָ / אֲנִי הִדְרַכְתִּיךָ / בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים לְיַחֵד אֵל אָיֹם / שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם / לְהִתְפַּלֵּל יוֹם יוֹם / עֲרָבִים וּשְׁחָרִים לְעָבְדוֹ וּלְאָהֳבוֹ / בְּלֵב, וּלְדָבְקָה בוֹ / וְלִתְמֹךְ בִּנְתִיבוֹ / פְּעָמִים וַאֲשׁוּרִים לְקַדֵּשׁ תַּעֲצוּמוֹ / לְיִרְאָה מִזַּעְמוֹ / לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ / בְּלִי שָׁוְא וּשְׁקָרִים לְצַדֵּק דִּינֵהוּ / וְלִרְדֹּף צִדְקֵהוּ / וְלִשְׁמֹר דָּתֵהוּ / וְלַעֲשׂוֹת מַאֲמָרִים דְּבָרָיו שִׂים מַרְפֵּא / עֲלֵי לֵב גַּם עַל פֶּה / וְכָתְבֵם עַל סִפֵּי / מְזוּזוֹת וּשְׁעָרִים וְשִׁנַּנְתָּם תָּמִיד / לְבִנְךָ וּלְתַלְמִיד / וְהַבְּרָכוֹת תַּצְמִיד / לְמֵאָה נִגְמָרִים בְּכוֹר בָּנִים תִּפְדֶּה / וְטוֹטָפוֹת תַּעְדֶּה / וּבַכְּנַעֲנִי תִרְדֶּה / וְתִמּוֹל בִּבְשָׂרִים פְּדֵה פֶּטֶר הַחֲמוֹר / וְהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר / וְהַהַלֵּל תִּגְמֹר / בְּיָמִים נִסְפָּרִים וְעַל כַּנְפֵי בִגְדָּךְ / גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ / וְהַלְוֵה דַּל וָדָךְ / וּפַיֵּס בִּדְבָרִים קְבַע בִּרְכַּת מָזוֹן / בְּאַט וּבְחִפָּזוֹן / וְלֹא תִמְצָא רָזוֹן / בְּעִנּוּי כִּפּוּרִים עֲבוֹט עָנִי הָשֵׁב / וְאִתָּךְ אַל יֵשֵׁב / וְהַגָּזֵל תָּשֵׁב / וְעֹשֶׁק מִסְחָרִים הֱיֵה לַשָֹּב עָנָו / לְשִׂכְלוֹ וּלְשָׁנָיו / וְתָקוּם מִפָּנָיו / וּפָנָיו נֶהְדָּרִים וְתִלְמֹד וּתְלַמֵּד / וְהוֹרֶיךָ כַּבֵּד / וְתָשִׁיב כָּל אוֹבֵד / וְתַקְדִּישׁ מְבֻכָּרִים וְהַדַּלִּים רַחֵם / וְהַחוֹלִים שִׂיחֵם / וְהָאֲבֵלִים נַחֵם / וְתִקְבֹּר נִגְזָרִים וְלִפְתֹּחַ לָתֵת / לְאֶבְיוֹן יֵחָתֵת / וְלַשְׁמִיד וּלְמוֹתֵת / עֲמָלֵק רֹאשׁ צָרִים לְבָעֵר מַחְמֶצֶת / לְכָלָה נֶחְרֶצֶת / וְלִשְׂרֹף מִפְלֶצֶת / אֱלִילִים וַאֲשֵׁרִים לְעַנֵּג יוֹם מְנוּחָה / בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה / וְלָחֹג וּלְשִׂמְחָה / וְלֶאֱהֹב הַגֵּרִים וְהַצְּדָקָה לַעֲשׂוֹת / כְּפִי יָד וּכְמִסּוֹת / וּמַשְׂאוֹת מַעְמָסוֹת / לְהָקִים וּלְהָרִים וְתַלְמוּד שַׁעֲשׁוּעִים / לְהַדֵּר וּלְהַנְעִים / וְתוֹכַחַת רֵעִים / וְאַהֲבַת הַחֲבֵרִים וְתֻמָּה וַעֲנָוָה / וְיֵין קִדּוּשׁ חֶדְוָה / וְיִרְאַת מִקְדָּשׁ וַ/חֲכָמִים עִם הוֹרִים וְלִמּוּד נֶאֱמָנָה / לְבָנִים בִּרְנָנָה / לְיָתוֹם וְאַלְמָנָה / וְלֵוִי עִם גֵּרִים שְׁמֹר מַעְשֵׂר עָנִי / וְגַם מַעְשֵׂר שֵׁנִי / וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי / תְּקַדֵּשׁ בַּהֲדָרִים וּמַעְשֵׂר מִמַּעְשֵׂר / וְגַם וִדּוּי מַעְשֵׂר / וּמִבְּהֵמָה תַעְשֵׂר / וְרֹאשׁ גֵּז הָעֲדָרִים וְקָדְשֵׁי מַתָּנִי / וּמַעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי / תֹּאכְלֵם בִּמְעוֹנִי / וְהַחַלָּה תָּרִים וְחַזֵּק מָךְ נָמוֹט / וְלָעַד לֹא תִמּוֹט / וּבַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמֹט / סְפִיחִים וּנְזִירִים וְתַשְׁמִיט מַשָּׁאוֹת / וְשִׁכְחָה עִם פֵּאוֹת / בְּאִילָן וּתְבוּאוֹת / וְעוֹלְלוֹת מִבְּצִירִים וְלֶקֶט הַקָּצִיר / וּפֶרֶט הַבָּצִיר / עֲזֹב לִבְלִי תָצִיר / לְדַלִּים נֵאָרִים וְאֵלֵימוֹ הַבֵּט / בְּהַעֲנֵק וּבְהַעֲבֵט / וְתֵן, פֶּן תִּלָּבֵט / נְדָבוֹת וּנְדָרִים שְׂמַח וֶאֱמֹר הֶאָח / בְּהַחְיוֹתְךָ הָאָח / וְהַנוֹתָר בָּאָח / יְהֻשְׁלַךְ עַל אוּרִים וּפִגּוּל כִּי יַבְאֵשׁ / שְׂרֹף אוֹתוֹ בָּאֵשׁ / וּפֶסַח בִּצְלִי אֵשׁ / וּמַצּוֹת וּמְרוֹרִים וְרִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי / תְּקַדֵּשׁ חַג יִשְׁעִי / וּמִקְרָא שָׁבוּעִי / בְּבִכּוּרֵי קְצִירִים וְיוֹם זִכְרוֹן תְּרוּעָה / וְיוֹם כִּפּוּר תּוֹעָה / וְסֻכָּה וְאַרְבָּעָה / צְמָחִים נִבְחָרִים עֲרָבִים בִּסְמָדָר / וְעֵץ עָבֹת נֶהְדָּר / וּבִפְרִי עֵץ הָדָר / וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים וְכֹהֵן הֻקַם עָל / בְּאַלְמָנָה יִגְעַל / וּבִבְתוּלָה יִבְעַל / וְיָדֵהוּ יָרִים וְיֵדַע הָעִתִּים / לְטַהֵר סוּת וּבָתִּים / וּפָתֹת הַפִּתִּים / וְהַגֵּשׁ מֻקְטָרִים וְנִשְׁלַח שָׁלֹחַ / לְקַטֵּר לִמְלֹחַ / לְכַפֵּר לִסְלֹחַ / פְּשָׁעִים נַעְתָּרִים וְלִיצוֹק וּלְבַלְבֵּל / וְלִשְׁחֹט פָּר וְיוֹבֵל / וְלִמְלֹק וּלְקַבֵּל / וְלִקְמֹץ אֶזְכָּרִים וְכֵן יִלְמַד עִם זֶה / לְהָנִיף וּלְהַזֵּה / וְהַשּׁוֹק וְהֶחָזֶה / לְחֻקּוֹ נֶעְצָרִים וְיִלְבַּשׁ לִמְלֶאכֶת / שְׂרָד, וּבְעֵת לֶכֶת / לְבֵית הַפָּרֹכֶת / בְּגָדִים מָשְׁזָרִים וְתַבְנִית הַמִּשְׁכָּן / וְלֶחֶם הַנִּתְכָּן / וְשֶׁמֶן הַמְתֻכָּן / לְמָשְׁחָה וְלִמְאוֹרִים חֲנֻכָּה וּמְלֶאכֶת / קְטֹרֶת נִסֶּכֶת / וְשֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת / שְׁתַּיִם כִּכָּרִים שְׁלָמִים עִם מָנוֹת / וְעוֹלוֹת קָרְבָּנוֹת / וְשָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת / בְּמוֹעֲדִים נִזְכָּרִים וְהָעֹמֶר נַהֵל / וְנֵר שַׁבָּת יָהֵל / וּפָרָשַׁת הַקְהֵל / וְשׁוֹפְטִים עִם שׁוֹטְרִים לְמַחְקֹרֶת רִיבוֹת / נְפָשׁוֹת וּמַעְרָבוֹת / וְדִין אַרְבַּע אָבוֹת / נְזִיקִים נִשְׁמָרִים וְקֶצֶב וּתְכוּנָה / לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה / וּמַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה / לְאַרְבַּע עִם עֶשְׂרִים וְהַתְּקוּפוֹת מַלֹּאת / וְנֵר חֲנֻכָּה הַעֲלוֹת / וְלֵרָאוֹת לַעֲלוֹת / וּבִשְׁנֵי מַעְשָׂרִים לְהַנְעִים חֳמָשִׁים / וְגַם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים / וְלִטְבֹּל נִפְרָשִׁים / בְּעִתִּים נִגְזָרִים וְשֶׁבֶת בִּבְהֵמָה / וְעֶבֶד עִם אָמָה / וּבִכּוּרֵי אֲדָמָה / וּמִקְרָא בִכּוּרִים וְזֵירוּז מָתְנַיִם / וְצִדּוּק מֹאזְנַיִם / וּמַתַּת פִּי שְׁנַיִם / לְבָנִים הַבְּכוֹרִים וְחֹק אֵיפוֹתַיִם / וְגַם מִדּוֹתַיִם / וּמוֹצָא שְׂפָתַיִם / וּפִדְיוֹן נִמְכָּרִים וְחֹפֶשׁ הָאָמָה / בְּסִמָּן נִכְתָּמָה / וְדִין עָרֵי חוֹמָה / וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים וְאָדָם לֹא יָדוֹן / בְּנִמְכָּר עַל זָדוֹן / בְּיוֹבֵל וּמוֹת אָדוֹן / יְשֻׁלַּח לִדְרוֹרִים וְצֵאת עִבְרִית חָפְשִׁית / בְּיוֹבֵל וְצֵאת שִׁשִּׁית / וְעוֹרוֹת וַחֲמִישִׁית / וְהַבְדֵּל שֵׁשׁ עָרִים וְדִין שִׁפְחָה חֲרוּפָה / וְסוֹד עֶגְלָה עֲרוּפָה / וּפֶסַח לִתְרוּפָה / לְלֹא הֵמָּה טְהוֹרִים וְטָהֳרַת הַדָּוֹת / בְּמֵימֵי הַמִּקְוֹת / וּפָר בָּא עַל מִצְוֹת / וּפַר יוֹם כִּפּוּרִים וְטָהֳרַת הַטֻּמְאָה / בְּקָרְבָּן הַנִּרְאָה / וְקָרְבַּן חַטָּאָה / וּמוּסָפִין עֶשְׂרִים וְיוֹרֵד עִם עוֹלֶה / וּוַדַּאי עִם נִתְלֶה / וְחֵרֶם הַמֻּפְלֵא / וְעֵרֶךְ הַנּוֹדְרִים וְיָד וְיָתֵד לַחְפֹּר / וְהָעֹמֶר לִסְפֹּר / וְאֵם קַן הַצִּפּוֹר / לְשַׁלַּח בַּיְעָרִים וְכָל טֻמְאָה הַפְלוֹת / בְּשֶׁרֶץ וּנְבֵלוֹת / וְאָדָם עִם מִכְלוֹת / וּמַשְׁקִים נִגָּרִים וְהַסֵּט וְשֹׁכֶבֶת / וּמִקְרֶה מַחְשֶׁבֶת / וְיִבּוּם נֶעֱזֶבֶת / וְאִגֶּרֶת פּוּרִים וְחָלֹץ וָרֶקֶת / לְאִשָּׁה נִתֶּקֶת / וְקֹץ כַּף מַחְזֶקֶת / מְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְדִין אֵשֶׁת שִׁבְיָה / וְחֹק פִּרְיָה רִבְיָה / וְתִלְבֹּשֶׁת עֶרְיָה / וְנִסּוּךְ מֵי קָרִים וְעָרְלָה וְהִלּוּלִים / וּמִשְׁנֶה לַמּוֹשְׁלִים / בְּיוֹמָם תֵּן הַשְׁלִים / שְׂכַר הַנִּשְׂכָּרִים בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת / וּמֶכֶס וּנְחָלוֹת / וְשִׂיד אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת / וְיוֹבֵל לִדְרוֹרִים חֲצוֹצְרוֹת הָעֵדָה / וּמוּרָם מִתּוֹדָה / וְטִבּוּל יוֹלֵדָה / וּמִדַּם הַמְּקוֹרִים וּפָרָה לִשְׂרֵפָה / וְחָזֶה לִתְנוּפָה / וּמַעְשַׂר הָאֵיפָה / וְהַתְּרוּמָה הָרִים וְעִיר יַד שׁוֹלַחַת / לְמַלֵּט מִשַּׁחַת / וְעִיר הַנִּדַּחַת / לְהַחְרִיב וּלְהַחְרִים וְעִיר כִּי תִסָּגֵר / אֲבָנֶיהָ תַּגֵּר / נְבֵלָה תֵּן לַגֵּר / וּמָכֹר לַנָּכְרִים דְּמֵי כֹפֶר תִּשְׁקֹל / וְהַמֵּסִית תִּסְקֹל / בְּיַעַן הֵרִים קוֹל / לְעָבְדָה לַאֲחֵרִים וְחוֹלֵם וְעֵד זוֹמֵם / כְּאֶחָד הַחֲרִימֵם / לְבִלְתִּי יִתְרוֹמֵם / לְנַבֵּא בִשְׁקָרִים וּבִפְרָעוֹת תִּפְרַע / לְמוֹצִיאֵי שֵׁם רָע / וְאִישׁ זָב וּמְצֹרָע / בְּהַזּוֹת נִטְהָרִים וּבָזֶה יֵרָפֵא / טְמֵא מֵת אוֹ נִסְפֶּה / וּמַדִּיחַ תִּסְפֶּה / וְיִירְאוּ נִשְׁאָרִים וְחוֹבֵל בַּחֲמִשָּׁה / תְּכַסֵּהוּ בוּשָׁה / וְדָם עַל יַבָּשָׁה / תְּכַסֶּה בַּעֲפָרִים וְהַשּׂוֹטָה תַּשְׁקֶה / לְמַעַן תִּנָּקֶה / וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה / לְהָסִיר מִכְמוֹרִים וְחָתָן בִּשְׁנָתוֹ / יְהִי נָקִי לְבֵיתוֹ / וְיוֹחֵר מִצֵּאתוֹ / וְלֹא יַעֲבֹר דְּבָרִים וְיָנִיף יָד רָמָה / מְשׁוּחַ מִלְחָמָה / לְבַל תִּפֹּל אֵימָה / בְּלֵב הַנֶּחְגָּרִים וְאֵלֶּה מִצְוֹתַי / וְאֵלֶּה חֻקּוֹתַי / וְאֵלֶּה תוֹרוֹתַי / תְּמִימִים וִישָׁרִים תְּחַיֶּינָה מָהִיר / וְתִסְפֶּינָה יָהִיר / וְהַמַּזְהִיר יַזְהִיר / כְּזֹהַר הַמְּאוֹרִים וְלַנִּזְהָר יִקְרַב / בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב / וְכָאוֹר הַנֶּעֱרָב / יְשָׁרִים מַכְתִּירִים</poem><noinclude> <poem>{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שַׁ}}דַּי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה / {{סי|לְ}}מַעֲנְךָ בְּנֵה קִרְיַת חָנָה / {{סי|מָ}}רוֹם{{הערה|בכ"י הספרייה הבריטית, Harley 5583, נמצאת גירסא: "{{סי|מְ}}רוֹם {{סי|הָ}}רִים".}} {{סי|הַ}}עֲלֵנוּ בִּרְנָנָה / שָׁלֹשׁ{{הערה|במחזור רומניא הנדפס הנוסח "{{סי|הַ}}שָּׁלֹשׁ".}} פְּעָמִים בַּשָּׁנָה{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}''' {{הור|(איש כמתנת ידו... והשיאנו)}}}}}}</poem></noinclude><includeonly> <small><small>{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֶׂה / יְיָ יִהְיֶה לָּנוּ מָעוֹז וּמַחְסֶה}}</small></small> </includeonly> ===מצוות לא תעשה=== <includeonly>{{ש}}{{הור2|ליום שני:}}</includeonly> <poem> בְּצֵל שַׁדַּי אֶחֱסֶה / וְצִדְקוֹ לֹא אֲכַסֶּה / בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / וְאַגִּיד מֵישָׁרִים כְּתוּבִים בֶּאֱמוּנָה / בְּעֵדוּת נֶאֱמָנָה / וְכִימֵי הַשָּׁנָה / בְּמִסְפָּר נֶחְקָרִים יְקָרִים מִפְּנִינִים / עֲתִידִים וּצְפוּנִים / לְבַת הָאֵיתָנִים / כְּעֶדְיֵי קִשּׁוּרִים צְאִי נָא לִקְרָאתִי / אֲחוֹתִי רַעְיָתִי / וְשִׁמְעִי תוֹרָתִי / וְלִקְחִי מוּסָרִים חֲשַׁקְתִּיךְ וָאֹהַב / פְּדִיתִיךְ מֵרַהַב / בְּמוֹ תוֹרֵי זָהָב / צְרוּפִים וּטְהוֹרִים בְּצֵאתִי נִצָּבָה / בְּאֶלֶף וּרְבָבָה / וְקוֹל דּוֹדִי זֶה בָּא / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְאָנֹכִי יְיָ / קְרָאתִיךְ מִסִּינַי / וְלֹא יִהְיֶה עַל פָּנַי / לְךָ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה פֶסֶל / בְּרֶשַׁע וּבְכֶסֶל / וְלֹא תָשִׂים כֶּסֶל / לְהַקְנִיאוֹ בְּזָרִים וְגוּר מִלֶּהָבָה / לְהָבִיא תוֹעֵבָה / וְלִבְנוֹת מַצֵּבָה / וְלָטַעַת אֲשֵׁרִים וְסוּר מִשֵּׁמַע שָׁוְא / וּמֵהַאֲמֵן בַּשָּׁו / וְלֹא תִשָֹּא לַשָּׁוְא / שְׁמוֹתַי הַיְקָרִים וּמִצְוַת לֹא תִנְאָף / שְׁמֹר, פֶּן יֶחֱרֶה אַף / וְלִגְנֹב לֹא תִשְׁאַף / וְלֹא תַחְמֹד חֲבֵרִים וְנֶפֶשׁ לֹא תְנַקֵּשׁ / אֲשֶׁר דָּמָהּ אֲבַקֵּשׁ / וְלֹא תִתֵּן מוֹקֵשׁ / לְהַכְשִׁיל הַעִוְרִים וְשֶׁקֶר לֹא תַעֲנֶה / וְיָתוֹם לֹא תְעַנֶּה / וְאַרְצָךְ לֹא תִזְנֶה / כְּאַרְצוֹת הַזָּרִים וְהַגֵּר לֹא תוֹנֶה / וְגָזִית לֹא תִבְנֶה / וְעַל רִב לֹא תַעֲנֶה / לְחַרְחֵר מִתְגָּרִים אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל / וְהַשֵּׁם לֹא תְחַלֵּל / וְכַרְמָךְ לֹא תְעוֹלֵל / וּפֶרֶט הַבְּצִירִים וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ / חֲמָסוֹ יִדָּרֵשׁ / וְלֹא יַצְמִיד חוֹרֵשׁ / שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים וְלֹא תְאַחֵר בְּבִצְעָךְ / מְלֵאָתְךָ וְדִמְעָךְ / וְלֹא תַעֲשֹׁק רֵעָךְ / וְלֹא תְאַחֵר נְדָרִים וְלֹא תַעְשֹׁק שְׂכִירְךָ / וְלֹא תְלַקֵּט קְצִירְךָ / וְלֹא תַחְסֹם שׁוֹרְךָ / בְּדִישׁוֹ הָעֳמָרִים וְלֹא תְפַאֵר זֵיתְךָ / וְלֹא תְכַלֶּה פְּאָתְךָ / וְלֹא תוֹנֶה עֲמִיתְךָ / בְּמֶקַח וּמִמְכָּרִים וְלֹא תִשָּׂא חֶטְאוֹ / אֲשֶׁר לִבּוֹ מְלָאוֹ / וְלֹא תַחְשֹׁב לְשָׂנְאוֹ / כְּמַשְׂטֵמַת עָרִים וְלֹא תִקֹּם עַמְּךָ / לְבַל אֶקֹּם מִמְּךָ / וְלֹא תָלִין עִמְּךָ / פְּעֻלַּת נִשְׂכָּרִים וְלֹא תִטֹּר אֵיבוֹת / וְלֹא תִשְׁאַל אֹבוֹת / וְלֹא יוּמְתוּ אָבוֹת / וּבָנִים עַל הוֹרִים וְלֹא תִשְׁמַע דִּבְרֵי / נְבִיא שֶׁקֶר מוֹרֶה / וְלֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי / מְסִיתִים נִבְעָרִים וְעֶבֶד לֹא תַסְגִּיר / וּפָנִים לֹא תַכִּיר / וְעַל פֶּה לֹא תַזְכִּיר / שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְכַסְפָּם לֹא תַחְמֹד / וְעַל דָּם לֹא תַעֲמֹד / וְהֵחָדֵל לִלְמֹד / שְׁבוּעַת הַשְּׁקָרִים נְצֹר חֻקַּי עַל דַּל / וְלֹא תִשָֹּא פְנֵי דָל / וּמִנֶּשֶׁךְ תֶּחְדַּל / לְרַבּוֹת בִּמְחִירִים וּמִצְוַת לֹא תַטֶּה / שְׁמֹר, פֶּן בָּהּ תִּשְׂטֶה / וְדִין יָתוֹם מֻטֶּה / וְאַלְמָנָה וְגֵרִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד / וְלֹא יָעִיד אֶחָד / וְלֹא תֹאכַל יַחַד / נְפָשׁוֹת וּבְשָׂרִים וְלֹא תַחְמֹד גְּזֵלָה / אֲשֶׁר תִּקַּח אֲפֵלָה / וְלֹא תֹאכַל נְבֵלָה / וְזִבְחֵי הַשְֹּעִירִים וְלֹא תֹאכַל טְרֵפָה / וְתוֹעֵבָה הֲדוּפָה / וְלֹא תַקְטִין אֵיפָה / לְהַפְקִיעַ שְׁעָרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה רָעוֹת / בְּמִדַּת קַרְקָעוֹת / וּמִשְׁקַל הַמָּעוֹת / וְגַם לֹא בַּמְּשׂוּרִים וְלֹא תִתֵּן אָכְלְךָ / בְּמַרְבִּית, פֶּן אֲכֶלְךָ / וְלֹא תָרוּץ רַגְלְךָ / מְלָשְׁנִי בַסְּתָרִים וְלֹא תָשִׁית יָד עִם / רְשָׁעִים וּמְרֵעִים / וְלֹא תִגֹּשׂ רֵעִים / וְאַחִים, כַּנָּכְרִים עֲזֹב עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ / וְלֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ / לְאַלְמָנָה לְתִתּוֹ / וְלִיתוֹמִים וְגֵרִים שְׁנַת שֶׁבַע תִּצֹּר / וּבַיּוֹבֵל תַּעְצֹר / סְפִיחִים לֹא תִקְצֹר / וְלֹא תִבְצֹר נְזִירִים וְלֹא תִזְרַע תַּלְמָךְ / לְהוֹצִיא בוֹ לַחְמָךְ / וְלֹא תִזְמֹר כַּרְמָךְ / וְלֹא יַעֲלֶה סִירִים וְלֹא תֹאכַל קָלִי / וְגֶרֶשׂ כַּרְמִלִּי / בְּטֶרֶם תָּבִיא לִי / לְרֵאשִׁית הַקְּצִירִים וְלֹא תֹאכַל עֲרֵלִים / בְּטֶרֶם הִלּוּלִים / וְלֹא תֶהְדַּר גְּדוֹלִים / וְדַלִּים נֶחְפָּרִים וְלֹא תִהְיֶה נֹשֶׁה / לְאִישׁ עָנִי נִקְשֶׁה / וְלֹא תִתֵּן אִשֶּׁה / בְּעִוְרִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא יַעֲלֶה מְשִׁיחִי / בְּמַעֲלוֹת, עַל מִזְבְּחִי / וְלֹא תִזְבַּח פִּסְחִי / בְּאַחַד הַשְּׁעָרִים וְהַכֵּלִים תְּמַשֵּׁשׁ / וְהֶחָמֵץ תְּרוֹשֵׁשׁ / וְתִשְׂרְפֶנּוּ בַשֵּׁשׁ / עֲדֵי אֶחָד וְעֶשְׂרִים וְלֹא תוֹצִיא לַחוּץ / בְּשַׂר פֶּסַח נָחוּץ / וְזָר וְעָרֵל מִחוּץ / וְתוֹשָׁב וּשְׂכִירִים וְזִבְחִי לֹא תְשַׁמֵּץ / בְּזָבְחוֹ עַל חָמֵץ / וְלִבְּךָ לֹא תְאַמֵּץ / לְתִתֵּן מַחְסוֹרִים וְנָשִׂיא לֹא תָאֹר / וְלֹא יֵרָאֶה שְׂאֹר / וְלֹא יָלִין עַד אוֹר / בְּשַׂר לֵיל שִׁמּוּרִים וְחֶלְבֵּי זִבְחֵיכֶם / וְחֶלְבֵּי חַגֵּיכֶם / וְתוֹדוֹת שַׁלְמֵיכֶם / לְהוֹתִיר נֶאֱסָרִים וְכִי יִגַּע בָּשָׂר / בְּכָל טָמֵא נֶאֱסָר / וְלֹא תֹאכַל מַעְשַׂר / דְּגָנְךָ, בַּשְּׁעָרִים וְיֵינְךָ וְיִצְהָרְךָ / בְּכוֹרוֹת בִּבְקָרְךָ / תְּרוּמַת יָדֶךָ / וּמִבְחַר הַנְּדָרִים וְלֹא תֹאכַל עַל דָּם / תְּמִידִי הַנִּקְדָּם / וְהַחֵלֶב וָדָם / שְׁנֵי אֵלֶּה אֲסוּרִים וְדָג וְחַיָּה שְׁנֵיהֶם / וְעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם / בְּלֹא סִמָּנֵיהֶם / אֲשֶׁר בָּם נִכָּרִים וּמוּם בּוֹ לֹא יִקְרַב / לְהַקְרִיב שַׁי נֶעֱרָב / בְּגִבֵּן אוֹ גָרָב / וּפִסְחִים אוֹ עִוְרִים וּמִיַּד בֶּן נֵכָר / לֹא תַקְרִיב אֶשְׁכָּר / וְלֹא יַעֲבֹד אִכָּר / בְּכוֹרֵי הַשְּׁוָרִים וְלֹא תַעֲלֶה לְרָצוֹן / בְּכָל מָקוֹם חִיצוֹן / וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאן / בְּמַשְׁקֵה הָעֲדָרִים וְלֹא תָמִיר בְּהֵמָה / מְקֻדֶּשֶׁת חֲתוּמָה / וְלֹא יֹאכְלוּ תְרוּמָה / טְמֵאִים עִם זָרִים וְלֹא תָבִיא לְמָנָה / מְחִיר כֶּלֶב וְזוֹנָה / וְלֹא תִתֵּן לְבוֹנָה / בְּמִנְחַת הַשְֹּעֹרִים וְלֹא תִקְרַב לְמָשְׁחָה / בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה / וְלֹא תָשִׂים קָרְחָה / וְשֶׂרֶט בִּבְשָׂרִים קְטֹרֶת לֹא תִרְקַח / וְעֵינֶיךָ תִּפְקַח / וְכֹפֶר לֹא תִקַּח / לְרוֹצְחֵי מִסְתָּרִים שְׁמֹר פֶּן תִּנָּשֶׁה / דְּבַר גִּיד הַנָּשֶׁה / וּמִצְוַת לֹא יִקְשֶׁה / בְעֵינֶיךָ, תָּרִים וְחֹק אֹתוֹ וּבְנוֹ / בְּלִבְּךָ הַצְפִּינוֹ / וּבִנְךָ לֹא תִתְּנוֹ / לְמֹלֶךְ אַכְזָרִים וְכָל מְלָאכָה לַקְצוֹת / בְּשַׁבָּתוֹת לִרְצוֹת / וּמִקְרָא חַג מַצּוֹת / וְיוֹם הַבִּכּוּרִים וּמִקְרָא זִכָּרוֹן / לְצֶדֶק וּלְכִשְׁרוֹן / וּמִקְרָאֵי הָרֹן / וְיוֹם הַכִּפֻּרִים וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבֹּר / בְּלֵיל צֵאתְךָ מִבּוֹר / וְתַעַר לֹא יַעֲבֹר / בְּרָאשֵׁי הַנְּזִירִים וְלֹא יֵצֵא מִפִּיו / לְהִטַּמֵּא לְאָבִיו / וְלַאֲחוֹתוֹ וְאָחִיו / וְיֶתֶר הַשְּׁאֵרִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן / לְחַכְלִילוּת עַיִן / וְלֹא חֹמֶץ יַיִן / וְיֶתֶר הַדְּבָרִים כְּתֹבֶת הַקַּעֲקַע / בְּגֵוְךָ לֹא תִרְקַע / וְהַמְקַלֵּל יוּקַע / וְיוּבַל לִקְבָרִים וּמִקְרֶה הַנִּרְאֶה / בְּמַחֲנֶיךָ הַפְאֵה / וְצוּרְךָ לֹא יִרְאֶה / בְּךָ עֶרְוַת דְּבָרִים וְנֶשֶׁךְ לֹא תְתַכֵּן / לְהָשִׂים עַל מִסְכֵּן / וְחֹק לֹא תַעֲשׂוּ כֵן / לְאַדִּיר אַדִּירִים וְעֵינְךָ לֹא תַעְלִים / בְּנִדָּחִים וְנוֹפְלִים / וְלֹא תַעֲשׂוּ אֱלִילִים / כְּהַבְלֵי הַנָּכְרִים וְצֶמֶר לֹא תִלְבַּשׁ / בְּמוֹ פִשְׁתִּים נֶחְבָּשׁ / וְלֹא תַקְטִיר לִי דְּבַשׁ / תְּמָרִים, וּשְׂאֹרִים וְלֹא תַעֲלוּ לַחְמִי / וְלֹא תִסְּכוּ לִשְׁמִי / בְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי / אֲשֶׁר לִפְנֵי עֳפָרִים בְּצֵל נוֹף לֹא תֶחֱסוּ / וְכָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ / וְהָאֵל לֹא תְנַסּוּ / כְּמַסַּת הַמּוֹרִים וְחֹק לֹא יֵרָאוּ / דְּבָרָיו תִּירָאוּ / וְחַיִּים תִּמְצָאוּ / וְשָׁלוֹם כַּנְּהָרִים וּבִדְבַר לֹא תְשַׁקְּצוּ / מְאֹד חִזְקוּ וְאִמְצוּ / וְהַגֵּר לֹא תִלְחֲצוּ / כִּי הֱיִיתֶם גֵּרִים וּבִדְבַר לֹא תְכַחֲשׁוּ / מְאֹד חִקְרוּ דִּרְשׁוּ / וּבִדְבַר לֹא תְנַחֲשׁוּ / כְּנֶאֱלָחִים סָרִים וּבִדְבַר לֹא תְבַשֵּׁל / חֲדַל מֵהִכָּשֵׁל / וְלֹא תֹאכַל בָּשֵׁל / וְנָא, לֵיל שִׁמּוּרִים וּבִדְבַר לֹא תְעוֹנֵן / אֲשׁוּרֶיךָ כּוֹנֵן / וְהָעֲבָדִים תְּחוֹנֵן / בִּצֵאתָם לִדְרוֹרִים וְלֹא תִגְרַע חֻקָּם / לְמַלֹּאת אֶת סִפְקָם / וְלֹא תְשַׁלַּח רֵיקָם / מְרוּדִים וּנְעוּרִים וְלֹא תַעֲבֹד בָּהֶם / עֲבֹדַת עַבְדֵיהֶם / בְּיַעַן כִּי לִי הֵם / עֲבָדִים נִמְכָּרִים וְלֹא תִקְפֹּץ כַּפָּךְ / וְלֹא תַקְשֶׁה עָרְפָּךְ / וְלֹא תִתֵּן כַּסְפָּךְ / בְּנֶשֶׁךְ כַּיְהִירִים וְלֹא יֵרַע לִבָּךְ / בְּתִתְּךָ לְתוֹשָׁבָךְ / וְלֹא יִמָּצֵא בָךְ / קְסָמִים וַחֲבָרִים וְלֹא תַעֲבִיר בִּנְךָ / וְלֹא תַשְׁחִית זְקָנְךָ / וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ / לְכַלּוֹת הַצּוֹרְרִים וְלֹא תִכְרֹת לָהֶם / בְּרִית, וְלֵאלֹהֵיהֶם / וְלֹא תַעֲשֶׂה כָהֶם / בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים וְלֹא תֵלֵךְ אִתָּם / בְּחֻקּוֹת מִשְׁמַרְתָּם / וְלֹא תְחַיֶּה אוֹתָם / וְלֹא תָחֹן צָרִים בְּאַרְצְךָ לֹא יִשְׁכְּנוּ / וּבָם לֹא תִתְחַתְּנוּ / וּמַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ / כְּהַבְלֵי שָׁוְא שֹׁמְרִים וְלֹא תַשְׁאִיר עוֹנֶה / בְּעִיר עָלַי תִּזְנֶה / וְהִיא לֹא תִבָּנֶה / אֲבָל הַחֲרֵם תַּחֲרִים וְחֵרֶם עַם נָבָק / בְּיָדְךָ לֹא יִדְבָּק / וְהָיָה תֵּל אָבָק / כְּמַהְפֵּכַת זָרִים וְעַמּוֹנִי פַּזֵּר / וּמוֹאָבִי בַּזֵּר / וְלֹא יָבֹא מַמְזֵר / בְּסוֹד עַם נִבְחָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ שְׁלוֹמִים / לְאַכְזָרִים קָמִים / וְלֹא תָשִׂים דָּמִים / לְהַצִּיב מִכְמוֹרִים וְלֹא תַהֲרֹג נְקִיִּם / וְצַדִּיקִים עֲנִיִּם / וְלֹא תַעֲזֹב לְוִיִּם / וְלֹא יִנְחֲלוּ עָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ אֶל מֵת / אֲשֶׁר אֵין עִמּוֹ אֱמֶת / וְהַמְכַשֵּׁף הַצְמֵת / אֲשֶׁר עָרוֹם יַעְרִים וְלֹא תַסִּיג כָּל גְּבוּל / בְּמִצְוַת שֹׁכֵן זְבוּל / וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ יְבוּל / בְּעֵת תִּבְנֶה מְצוֹרִים וְלֹא תְחַלֵּל בִּתְּךָ / לְהַזְנוֹת מִדַּעְתְּךָ / וְלֹא תָשִׁיב אִשְׁתְּךָ / בְּלֶכְתָּהּ לַאֲחֵרִים וְלֹא תִשְׁכַּב אוֹתָהּ / בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ / וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ / לְגַלּוֹת הַמְּקוֹרִים וְלֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר / בְּעוּלַת אָח נִגְזָר / וְלֹא יֹאכַל מוּזָר / קֳדָשִׁים מֻזָּרִים וְלֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה / בְּסוֹד עֵדָה קְדוֹשָׁה / וְלֹא תִלְבַּשׁ אִשָּׁה / לְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אִישִׁים / לְבוּשֵׁי הַנָּשִׁים / וְלֹא יִהְיוּ קְדֵשִׁים / בְּבָנִים נִכְשָׁרִים וְלֹא תִרְדֶּה בָּחֳרִי / בְּאָחִיךָ עִבְרִי / וְלֹא תַמְלִיךְ נָכְרִי / אֲבָל כִּי בֶּן חוֹרִים וְלֹא יַרְבֶּה נָשִׁים / וְסוּסִים וּפָרָשִׁים / וְלֹא יָשִׁיב חָפְשִׁים / לְאֶרֶץ הַמִּצְרִים וְלֹא יָסוּר לִבּוֹ / בְּסוּסֵי מֶרְכָּבוֹ / וְכַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ / וְחֶמְדַּת אוֹצָרִים וְלֹא תִמְכֹּר עִבְרִי / כְּמִמְכֶּרֶת נָכְרִי / וְלֹא תְתַעֵב מִצְרִי / בְּבֹאוֹ לִמְגוּרִים וְלֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי / בְּבוֹאוֹ לַהֲדֹמִי / וְלֹא יָבוֹא בְעַמִּי / פְּצוּעִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא תֵצֵא עִבְרִית / אֲשֶׁר תֻּקַּח בִּבְרִית / כְּצֵאת אָמָה נָכְרִית / בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים וְלֹא יִבְגֹּד גְּבִירָהּ / וְהֶפְדָּהּ בִּמְחִירָהּ / וְלֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ / כְּיֶתֶר מִמְכָּרִים וְלֹא יִגְרַע אוֹתָהּ / שְׁאֵרָהּ וּכְסוּתָהּ / וּמִשְׁכַּב עוֹנָתָהּ / בְּקַחְתּוֹ בַּת זָרִים וְאַרְבַּע נָשִׁים הֵן / אֲסוּרוֹת לַכֹּהֵן / וְהָאַחַת מֵהֶן / כְּשֵׁרָה לַאֲחֵרִים וְלֹא יְגַדֵּל פֶּרַע / וְלֹא יִפְרֹם קֶרַע / וְלֹא יְחַלֵּל זֶרַע / וּמִקְדַּשׁ מִבְצָרִים וְלֹא יְטַמֵּא עַצְמוֹ / לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ / אֲבָל עַל מֵת עַמּוֹ / אֲשֶׁר אֵין לוֹ קוֹבְרִים וּבִדְבַר לֹא יֵצֵא / לְפָנַי יֵרָצֶה / וְיָגִיל עֵת יֵצֵא / כְּחָתָן מֵחֲדָרִים וּבִדְבַר לֹא תִכְבֶּה / גְּדֻלָּתוֹ תִרְבֶּה / וְנֵרוֹ לֹא יִכְבֶּה / וְיִזְרַח כִּמְאוֹרִים וְלֹא תֹאכַל פִּתּוֹ / בְּקַחַת זָר בִּתּוֹ / אֲבָל תֹּאכַל אִתּוֹ / בְּשׁוּבָהּ כִּנְעוּרִים וְגַם לֹא יֹאכַל בּוֹ / שְׂכִירוֹ וְתוֹשָׁבוֹ / וְעַל מֵת לֹא יָבֹא / בְּאָהֳלֵי תַמְרוּרִים וְלֹא יֹאכַל פְּנִימִית / בְּזָדוֹן וּבְתַרְמִית / וְלֹא יַבְדִּיל לְהַצְמִית / שְׁסוּעֵי הַתּוֹרִים וְלֹא יֹאכַל מִנְחַת / כְּלִילוֹ, פֶּן יֵחַת / וְלֹא יִזְבַּח מָשְׁחָת / בְּאֵילִים גַּם כָּרִים וְזָר לֹא יִתְגַּלַּע / רְאוֹת קֹדֶשׁ כְּבַלַּע / וְטָמֵא, פֶּן יְבֻלַּע / בְּשָׁאוֹן וּשְׁבָרִים וְלֹא יְעַבֵּט אֹרַח / וְיִהְיֶה לַטֹּרַח / וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח / וְרֵעָיו הַמַּמְרִים וְלֵוִי הַזָּקֵן / עֲבוֹדָה לֹא יְתַקֵּן / וְלֹא תִקַּח אֵם קֵן / עַל פְּנֵי הַצִּפֳּרִים וְיָמֶיךָ אַמְשִׁיךְ / בְּמִצְוַת לֹא תַשִּׁיךְ / וְאוֹרְךָ לֹא יַחְשִׁיךְ / בְּאֶרֶץ לֹא סְדָרִים וְלֹא תִמּוֹט רַבַּת / בְּמִצְוַת גְּבוּל שַׁבָּת / וְחֹק מִנְחַת מַחֲבַת / וּמַאֲפֵה תַנּוּרִים וּבֵיתְךָ לֹא יִסַּח / בְּמִצְוַת לֹא יִזַּח / וּמִצְוַת פֶּן תִּשְׁכַּח / שְׁתַּיִם נֶאֱמָרִים וּמִצְוַת לֹא תְבַעֲרוּ / וּמִצְוַת לֹא תְשַׁקְּרוּ / וּמִצְוַת לֹא תִמְכְּרוּ / שְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרִים וּמִצְוַת כִּלְאַיִם / וְרֶכֶב וְרֵחַיִם / וְאַבְנֵי מֹאזְנַיִם / בְּכִיסֵי מִסְחָרִים וּמִצְוַת לֹא תַחְבֹּל / עֲלֵי כָתֵף תִּסְבֹּל / וְעָלְךָ לֹא יִבֹּל / וְיִפְרַח כַּתְּמָרִים וְחֹק לֹא תוֹסִיפוּ / וְחֹק לֹא תַחֲנִיפוּ / וְחֹק לֹא תַקִּיפוּ / פְּאַת רֹאשׁ כִּכְמָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וּמִצְוַת לֹא תָנִיף / לְעוֹלָם לֹא תַחֲנִיף / וּמִצְוַת פֶּן יוֹסִיף / לְהַכּוֹת נוֹסָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וְחֹק לֹא תָתוּרוּ / וְחֹק לֹא תָגוּרוּ / וְחֹק לֹא יָסֻרוּ / וְחֹק שְׁבוּעַת אֱסָרִים וְחֹק לֹא אָכַלְתִּי / וְחֹק לֹא בִעַרְתִּי / וְחֹק לֹא נָתַתִּי / לְמֵתִים נִגְזָרִים וּבִתְעוּדַת הָעֲבוֹט / בְּמֵישָׁרִים תִּשְׁפֹּט / וּפָרָשַׁת הֶדְיוֹט / וּפָרָשַׁת שֹׁטְרִים וְכָל פָּרָשִׁיּוֹת / מְפִיקֵי תוּשִׁיּוֹת / אֲשֶׁר הֵם בַּצִּיּוֹת / מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים וְאֶחָד וְשִׁבְעִים הֵם / חֲרוּצִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם / וְאֵלֶּה פְקוּדֵיהֶם / בְּמִכְתָּב נִזְכָּרִים אֲשֶׁר יִתֵּן זַרְעוֹ / לְמֹלֶךְ, בְּרֹב רִשְׁעוֹ / וְהַמְגַדֵּף יִשְׁעוֹ / אֲשֶׁר יָדוֹ יָרִים וּמֵסִית וּמְחַלֵּל / וּבֵן סֹבֵא וְזוֹלֵל / וּמַכֵּה וּמְקַלֵּל / וּמַדִּיחַ עָרִים וְהַדּוֹבֵר סָרָה / בְּשֵׁם עֲבֹדָה זָרָה / וּבַעַל אוֹב לְזָרָא / וְיִדְּעוֹנִי שְׁקָרִים וְנֶפֶשׁ רוֹצַחַת / לְפַחַד וָפַחַת / וְעַם עִיר נִדַּחַת / בְּחֶרֶב נִדְקָרִים וְנָבִיא מִדַּעַת / תְּכַסֶּה תוֹלַעַת / וְאִשָּׁה נִרְבַּעַת / לְבֶהֱמַת הַיְעָרִים וְהַבָּא עַל אֲרוּסָה / וְעַל כַּלָּה כְנוּסָה / וְעַל בְּהֵמָה אֲבוּסָה / וְהַבָּא עַל זְכָרִים וּבָא עַל אֵשֶׁת אִישׁ / מְאֹד יַחְפִּיר וְיַבְאִישׁ / וְדוֹדָתוֹ מַבְאִישׁ / שְׁנֵיהֶם נֵאָרִים וּבָא עַל יוֹלַדְתּוֹ / וּבִתּוֹ בַת אִשְׁתּוֹ / וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ / לְפִי שְׁאֹל נִפְזָרִים וְהַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ / וְהַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת הוֹרִים וְעַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ / וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ / וְעַל נִדָּה בְּשִׁבְתָּהּ / לְמַלֹּאת מִשְׁמָרִים וְעַל אֵשֶׁת אָבִיו / וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו / וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְחָמִיו / וְכָל אֵלֶּה אֲרוּרִים וּמִשְׁפַּט בְּנוֹת כֹּהֵן / וּמִשְׁפַּט זוֹמְמֵיהֶן / וּמִשְׁפַּט בֹּעֲלֵיהֶן / לְהַשְׁמִיד וּלְהַחְרִים וְהַבָּא עַל אֲרַמִּית / בְּרָעָתוֹ לְהַצְמִית / וְהַגּוֹנֵב בְּתַרְמִית / קְשָׂוֹת נִבְחָרִים וְהַגּוֹנֵב אָדָם / בַּשַּׁחַת יֵרָדַם / וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם / יְהִי כִּיקַר כָּרִים וְאָרוּר כָּל נוֹכֵל / אֲשֶׁר פִּגּוּל יֹאכֵל / וְהוּא רַק יֵאָכֵל / בְּאֵשׁ הַכִּיּוֹרִים וְשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם / לְאוֹחֵז עֵינַיִם / וְנִקְיוֹן שִׁנַּיִם / לְאוֹכֵל נוֹתָרִים וְעוֹבֵד מִפְלֶצֶת / לְכָלָה נֶחֱרֶצֶת / וְאוֹכֵל מַחְמֶצֶת / בְּיָמִים נִשְׁמָרִים וּפֶסַח לֹא יַעֲשֶׂה / בַּחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה / וְאִישׁ אֹכֵל וְעֹשֶׂה / בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְאִישׁ סָךְ וּמְפַטֵּם / בְּעֶבְרָתִי אֶשְׁפְּטֵם / וְאִישׁ אָזְנוֹ יַאְטֵם / לְמִשְׁפַּט הַמּוֹרִים וְהַשּׁוֹחֵט מִחוּץ / וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ / וּשְׁאֵינוֹ רָחוּץ / בְּמֵימֵי כִיּוֹרִים וְעוֹבֵר עַל דַּם בְּרִית / תְּהִי נַפְשׁוֹ לְהַכְרִית / וְהִיא תִּקְוָה וְאַחְרִית / לְשַׁלַּח הָאֲסִירִים וְהַטָּמֵא יוּדָשׁ / בְּבֹאוֹ לַמִּקְדָּשׁ / וְהָאֹכֵל נִקְדָּשׁ / בְּטֻמְאַת הַבְּשָׂרִים וְהְָאֹכֵל טֶבֶל / יְבוֹאֵהוּ חֶבֶל / וְיִיגַע לַהֶבֶל / וְיֹאחֲזוּהוּ צִירִים וְזָר אֹכֵל תְּרוּמָה / תְּבוֹאֵהוּ מְהוּמָה / וְכֹהֵן כִּי יִטְמָא / בְּעָבְרוֹ מַאֲמָרִים וּמִתֵּבֵל יוּסָר / טְבוּל יוֹם הַנִּמְסָר / לְשַׁמֵּשׁ וּמְחֻסַּר / בְּגָדִים נִסְפָּרִים וְהַזָּר הָעוֹבֵד / בְּמוֹתוֹ אֶכָּבֵד / וּמֵאֶרֶץ יֹאבֵד / מְחֻסַּר כִּפּוּרִים וְהַמָּוֶת רָתוּי / לְפָרוּעַ וְשָׁתוּי / וְטָמֵא הָאָתוּי / לְשַׁמֵּשׁ בַּחֲדָרִים </poem> ===סיום=== <poem> כָּלוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה / וּמָגֵן לַיְשָׁרִים וְאֵלֶּה הַתּוֹרוֹת / יְסוֹדוֹת וּבְצוּרוֹת / וְלָהֵנָּה פֹארוֹת / כְּסַנְסִנֵּי תְמָרִים יְמַהֵר אֵל עֶלְיוֹן / לְקַבֵּץ עַם אֶבְיוֹן / וְיִבְנֶה הַר צִיּוֹן / וְעֵמֶק הַפְּגָרִים וְיָקִים אֶת סֻכּוֹ / וְיַגִּיהַּ חָשְׁכּוֹ / וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ / וְקַרְנֵנוּ יָרִים וְיִרְאוּ מְתֵי מִסְפָּר / בְּקוּם יְשֵׁנֵי עָפָר / וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר / וְכִנְשֹׂא נֵס הָרִים וּמֵרֹאשׁ הֹמִיּוֹת / תְּרַנֵּנָּה פֵיוֹת / וּמִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת / וּמֵהַרְרֵי נְמֵרִים וְאָז כָּל עָם שֹׁגֵג / בְּרָעָה יִתְמוֹגֵג / לְקוֹל הָמוֹן חוֹגֵג / בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים וְעַל הַר הַגָּלִיל / נְהַלֵּךְ בֶּחָלִיל / וְאָז תַּחְפֹּץ כָּלִיל / וְאָז יַעֲלוּ פָרִים</poem><noinclude> <poem>{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שׁ}}וֹבְבֵנוּ {{סי|לִ}}גְבוּלֵנוּ / {{סי|מְ}}הֵרָה {{סי|הָ}}תֵר עֻלֵּנוּ / וּנְשׁוֹרְרָךְ גּוֹאֲלֵנוּ / בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}''' {{הור|(איש כמתנת ידו... והשיאנו)}}}}}}</poem></noinclude><includeonly> <small><small>{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֶׂה / יְיָ יִהְיֶה לָּנוּ מָעוֹז וּמַחְסֶה}}</small></small></includeonly><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> gb1lac37szdpyp7g0wwcp6p8fo3s7dm 3102029 3102028 2026-11-08T09:56:03Z Yack67 27395 3102029 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= שמור לבי מענה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שלמה בן יהודה; שלמה; שלמה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ש-1482|ש-1482]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ב-1278|ב-1278]] | מנהגים = נאמרות למנהג קהילות עדות המזרח ותימנים בחג השבועות לפני תפילת מנחה (וגם בקצת קהילות צפון אפריקה אומרים אותן בנוסף על {{צ|[[אי זה מקום בינה|אזהרות ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]}}). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש שאומרים הכל ביום אחד), ומצרפים להן [[אמון יום זה|פתיחה]] מאת ר' דוד ן' בקודה.{{ש}} היו נאמרות גם למנהג איטליה בשבת שלפני שבועות (שבת הגדול של שבועות).{{ש}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> <קטע התחלה=עשה/>{{הור|סימן: '''שלמה בן יהודה''', '''שלמה''', '''שלמה'''. משקל: יתד וארבע תנועות [‿– – – – –]}} ===פתיחה=== <poem> {{סי|שְׁ}}מֹר {{סי|לִ}}בִּי {{סי|מַ}}עֲנֶה / {{סי|הֱ}}יֶה {{סי|בִ}}מְאֹד {{סי|נַ}}עֲנֶה / {{סי|יְ}}רָא {{סי|הָ}}אֵל {{סי|וּ}}מְנֵה / {{סי|דְּ}}בָרָיו {{סי|הַ}}יְשָׁרִים וְהוּא יִסְלַח אַשְׁמָה / וְהוּא יַרְבֶּה עָצְמָה / וְהוּא יִתֵּן חָכְמָה / לְהָבִין נִמְהָרִים אֲסַפֵּר תּוּשִׁיּוֹת / מְתוּקוֹת לַפִּיּוֹת / וְאַצִּיב תַּלְפִּיּוֹת / לְאַשֵּׁר הָעֹבְרִים </poem> ===מצוות עשה=== <poem> וְאַזְכִּיר מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּדָת מָעוֹז וּמַחְסֶה / וְעַל פְּשָׁעַי יְכַסֶּה / מְגַלֶּה נִסְתָּרִים שְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים / וּמָאתַיִם תְּקוּעִים / כְּמוֹ מַשְׂמֵרוֹת נְטוּעִים / בְּמִסְפַּר אֵבָרִים בְּסִינַי נוֹדָעוּ / וּמֵרוֹם נִשְׁמָעוּ / וְיַחְדָּו הָטְבָּעוּ / בְּתוֹך עֲשֶׂרֶת דְּבָרִים אֲשֶׁר הִתְווּ הַתְוֹת / בְּתֵיבוֹת נִשְׁתָּוֹת / בְּמִסְפַּר הַמִּצְוֹת / וּבָהֶם נֶאֱמָרִים וְהַמּוֹשִׁיעֲךָ / וְהַמּוֹדִיעֲךָ / עַד אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ / נְתָנָם נֶחְקָרִים וְהִרְעִים אֵל דֵּעוֹת / בְּקוֹל הִפְלִיא זְוָעוֹת / מְקַפֵּץ עַל גְּבָעוֹת / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְעֵת קָרָא אוֹתָם / רְעָדָה אֲחָזָתַם / וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם / בְּרֶטֶט וּשְׁבָרִים וְהוֹרִיד טַל אֵדָיו / לְעַמּוֹ וַעֲבָדָיו / וְהֵשִׁיב בַּחֲסָדָיו / נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים אֲנִי הוֹצֵאתִיךָ / אֲנִי הִזְהַרְתִּיךָ / אֲנִי הִדְרַכְתִּיךָ / בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים לְיַחֵד אֵל אָיֹם / שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם / לְהִתְפַּלֵּל יוֹם יוֹם / עֲרָבִים וּשְׁחָרִים לְעָבְדוֹ וּלְאָהֳבוֹ / בְּלֵב, וּלְדָבְקָה בוֹ / וְלִתְמֹךְ בִּנְתִיבוֹ / פְּעָמִים וַאֲשׁוּרִים לְקַדֵּשׁ תַּעֲצוּמוֹ / לְיִרְאָה מִזַּעְמוֹ / לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ / בְּלִי שָׁוְא וּשְׁקָרִים לְצַדֵּק דִּינֵהוּ / וְלִרְדֹּף צִדְקֵהוּ / וְלִשְׁמֹר דָּתֵהוּ / וְלַעֲשׂוֹת מַאֲמָרִים דְּבָרָיו שִׂים מַרְפֵּא / עֲלֵי לֵב גַּם עַל פֶּה / וְכָתְבֵם עַל סִפֵּי / מְזוּזוֹת וּשְׁעָרִים וְשִׁנַּנְתָּם תָּמִיד / לְבִנְךָ וּלְתַלְמִיד / וְהַבְּרָכוֹת תַּצְמִיד / לְמֵאָה נִגְמָרִים בְּכוֹר בָּנִים תִּפְדֶּה / וְטוֹטָפוֹת תַּעְדֶּה / וּבַכְּנַעֲנִי תִרְדֶּה / וְתִמּוֹל בִּבְשָׂרִים פְּדֵה פֶּטֶר הַחֲמוֹר / וְהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר / וְהַהַלֵּל תִּגְמֹר / בְּיָמִים נִסְפָּרִים וְעַל כַּנְפֵי בִגְדָּךְ / גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ / וְהַלְוֵה דַּל וָדָךְ / וּפַיֵּס בִּדְבָרִים קְבַע בִּרְכַּת מָזוֹן / בְּאַט וּבְחִפָּזוֹן / וְלֹא תִמְצָא רָזוֹן / בְּעִנּוּי כִּפּוּרִים עֲבוֹט עָנִי הָשֵׁב / וְאִתָּךְ אַל יֵשֵׁב / וְהַגָּזֵל תָּשֵׁב / וְעֹשֶׁק מִסְחָרִים הֱיֵה לַשָֹּב עָנָו / לְשִׂכְלוֹ וּלְשָׁנָיו / וְתָקוּם מִפָּנָיו / וּפָנָיו נֶהְדָּרִים וְתִלְמֹד וּתְלַמֵּד / וְהוֹרֶיךָ כַּבֵּד / וְתָשִׁיב כָּל אוֹבֵד / וְתַקְדִּישׁ מְבֻכָּרִים וְהַדַּלִּים רַחֵם / וְהַחוֹלִים שִׂיחֵם / וְהָאֲבֵלִים נַחֵם / וְתִקְבֹּר נִגְזָרִים וְלִפְתֹּחַ לָתֵת / לְאֶבְיוֹן יֵחָתֵת / וְלַשְׁמִיד וּלְמוֹתֵת / עֲמָלֵק רֹאשׁ צָרִים לְבָעֵר מַחְמֶצֶת / לְכָלָה נֶחְרֶצֶת / וְלִשְׂרֹף מִפְלֶצֶת / אֱלִילִים וַאֲשֵׁרִים לְעַנֵּג יוֹם מְנוּחָה / בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה / וְלָחֹג וּלְשִׂמְחָה / וְלֶאֱהֹב הַגֵּרִים וְהַצְּדָקָה לַעֲשׂוֹת / כְּפִי יָד וּכְמִסּוֹת / וּמַשְׂאוֹת מַעְמָסוֹת / לְהָקִים וּלְהָרִים וְתַלְמוּד שַׁעֲשׁוּעִים / לְהַדֵּר וּלְהַנְעִים / וְתוֹכַחַת רֵעִים / וְאַהֲבַת הַחֲבֵרִים וְתֻמָּה וַעֲנָוָה / וְיֵין קִדּוּשׁ חֶדְוָה / וְיִרְאַת מִקְדָּשׁ וַ/חֲכָמִים עִם הוֹרִים וְלִמּוּד נֶאֱמָנָה / לְבָנִים בִּרְנָנָה / לְיָתוֹם וְאַלְמָנָה / וְלֵוִי עִם גֵּרִים שְׁמֹר מַעְשֵׂר עָנִי / וְגַם מַעְשֵׂר שֵׁנִי / וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי / תְּקַדֵּשׁ בַּהֲדָרִים וּמַעְשֵׂר מִמַּעְשֵׂר / וְגַם וִדּוּי מַעְשֵׂר / וּמִבְּהֵמָה תַעְשֵׂר / וְרֹאשׁ גֵּז הָעֲדָרִים וְקָדְשֵׁי מַתָּנִי / וּמַעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי / תֹּאכְלֵם בִּמְעוֹנִי / וְהַחַלָּה תָּרִים וְחַזֵּק מָךְ נָמוֹט / וְלָעַד לֹא תִמּוֹט / וּבַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמֹט / סְפִיחִים וּנְזִירִים וְתַשְׁמִיט מַשָּׁאוֹת / וְשִׁכְחָה עִם פֵּאוֹת / בְּאִילָן וּתְבוּאוֹת / וְעוֹלְלוֹת מִבְּצִירִים וְלֶקֶט הַקָּצִיר / וּפֶרֶט הַבָּצִיר / עֲזֹב לִבְלִי תָצִיר / לְדַלִּים נֵאָרִים וְאֵלֵימוֹ הַבֵּט / בְּהַעֲנֵק וּבְהַעֲבֵט / וְתֵן, פֶּן תִּלָּבֵט / נְדָבוֹת וּנְדָרִים שְׂמַח וֶאֱמֹר הֶאָח / בְּהַחְיוֹתְךָ הָאָח / וְהַנוֹתָר בָּאָח / יְהֻשְׁלַךְ עַל אוּרִים וּפִגּוּל כִּי יַבְאֵשׁ / שְׂרֹף אוֹתוֹ בָּאֵשׁ / וּפֶסַח בִּצְלִי אֵשׁ / וּמַצּוֹת וּמְרוֹרִים וְרִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי / תְּקַדֵּשׁ חַג יִשְׁעִי / וּמִקְרָא שָׁבוּעִי / בְּבִכּוּרֵי קְצִירִים וְיוֹם זִכְרוֹן תְּרוּעָה / וְיוֹם כִּפּוּר תּוֹעָה / וְסֻכָּה וְאַרְבָּעָה / צְמָחִים נִבְחָרִים עֲרָבִים בִּסְמָדָר / וְעֵץ עָבֹת נֶהְדָּר / וּבִפְרִי עֵץ הָדָר / וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים וְכֹהֵן הֻקַם עָל / בְּאַלְמָנָה יִגְעַל / וּבִבְתוּלָה יִבְעַל / וְיָדֵהוּ יָרִים וְיֵדַע הָעִתִּים / לְטַהֵר סוּת וּבָתִּים / וּפָתֹת הַפִּתִּים / וְהַגֵּשׁ מֻקְטָרִים וְנִשְׁלַח שָׁלֹחַ / לְקַטֵּר לִמְלֹחַ / לְכַפֵּר לִסְלֹחַ / פְּשָׁעִים נַעְתָּרִים וְלִיצוֹק וּלְבַלְבֵּל / וְלִשְׁחֹט פָּר וְיוֹבֵל / וְלִמְלֹק וּלְקַבֵּל / וְלִקְמֹץ אֶזְכָּרִים וְכֵן יִלְמַד עִם זֶה / לְהָנִיף וּלְהַזֵּה / וְהַשּׁוֹק וְהֶחָזֶה / לְחֻקּוֹ נֶעְצָרִים וְיִלְבַּשׁ לִמְלֶאכֶת / שְׂרָד, וּבְעֵת לֶכֶת / לְבֵית הַפָּרֹכֶת / בְּגָדִים מָשְׁזָרִים וְתַבְנִית הַמִּשְׁכָּן / וְלֶחֶם הַנִּתְכָּן / וְשֶׁמֶן הַמְתֻכָּן / לְמָשְׁחָה וְלִמְאוֹרִים חֲנֻכָּה וּמְלֶאכֶת / קְטֹרֶת נִסֶּכֶת / וְשֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת / שְׁתַּיִם כִּכָּרִים שְׁלָמִים עִם מָנוֹת / וְעוֹלוֹת קָרְבָּנוֹת / וְשָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת / בְּמוֹעֲדִים נִזְכָּרִים וְהָעֹמֶר נַהֵל / וְנֵר שַׁבָּת יָהֵל / וּפָרָשַׁת הַקְהֵל / וְשׁוֹפְטִים עִם שׁוֹטְרִים לְמַחְקֹרֶת רִיבוֹת / נְפָשׁוֹת וּמַעְרָבוֹת / וְדִין אַרְבַּע אָבוֹת / נְזִיקִים נִשְׁמָרִים וְקֶצֶב וּתְכוּנָה / לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה / וּמַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה / לְאַרְבַּע עִם עֶשְׂרִים וְהַתְּקוּפוֹת מַלֹּאת / וְנֵר חֲנֻכָּה הַעֲלוֹת / וְלֵרָאוֹת לַעֲלוֹת / וּבִשְׁנֵי מַעְשָׂרִים לְהַנְעִים חֳמָשִׁים / וְגַם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים / וְלִטְבֹּל נִפְרָשִׁים / בְּעִתִּים נִגְזָרִים וְשֶׁבֶת בִּבְהֵמָה / וְעֶבֶד עִם אָמָה / וּבִכּוּרֵי אֲדָמָה / וּמִקְרָא בִכּוּרִים וְזֵירוּז מָתְנַיִם / וְצִדּוּק מֹאזְנַיִם / וּמַתַּת פִּי שְׁנַיִם / לְבָנִים הַבְּכוֹרִים וְחֹק אֵיפוֹתַיִם / וְגַם מִדּוֹתַיִם / וּמוֹצָא שְׂפָתַיִם / וּפִדְיוֹן נִמְכָּרִים וְחֹפֶשׁ הָאָמָה / בְּסִמָּן נִכְתָּמָה / וְדִין עָרֵי חוֹמָה / וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים וְאָדָם לֹא יָדוֹן / בְּנִמְכָּר עַל זָדוֹן / בְּיוֹבֵל וּמוֹת אָדוֹן / יְשֻׁלַּח לִדְרוֹרִים וְצֵאת עִבְרִית חָפְשִׁית / בְּיוֹבֵל וְצֵאת שִׁשִּׁית / וְעוֹרוֹת וַחֲמִישִׁית / וְהַבְדֵּל שֵׁשׁ עָרִים וְדִין שִׁפְחָה חֲרוּפָה / וְסוֹד עֶגְלָה עֲרוּפָה / וּפֶסַח לִתְרוּפָה / לְלֹא הֵמָּה טְהוֹרִים וְטָהֳרַת הַדָּוֹת / בְּמֵימֵי הַמִּקְוֹת / וּפָר בָּא עַל מִצְוֹת / וּפַר יוֹם כִּפּוּרִים וְטָהֳרַת הַטֻּמְאָה / בְּקָרְבָּן הַנִּרְאָה / וְקָרְבַּן חַטָּאָה / וּמוּסָפִין עֶשְׂרִים וְיוֹרֵד עִם עוֹלֶה / וּוַדַּאי עִם נִתְלֶה / וְחֵרֶם הַמֻּפְלֵא / וְעֵרֶךְ הַנּוֹדְרִים וְיָד וְיָתֵד לַחְפֹּר / וְהָעֹמֶר לִסְפֹּר / וְאֵם קַן הַצִּפּוֹר / לְשַׁלַּח בַּיְעָרִים וְכָל טֻמְאָה הַפְלוֹת / בְּשֶׁרֶץ וּנְבֵלוֹת / וְאָדָם עִם מִכְלוֹת / וּמַשְׁקִים נִגָּרִים וְהַסֵּט וְשֹׁכֶבֶת / וּמִקְרֶה מַחְשֶׁבֶת / וְיִבּוּם נֶעֱזֶבֶת / וְאִגֶּרֶת פּוּרִים וְחָלֹץ וָרֶקֶת / לְאִשָּׁה נִתֶּקֶת / וְקֹץ כַּף מַחְזֶקֶת / מְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְדִין אֵשֶׁת שִׁבְיָה / וְחֹק פִּרְיָה רִבְיָה / וְתִלְבֹּשֶׁת עֶרְיָה / וְנִסּוּךְ מֵי קָרִים וְעָרְלָה וְהִלּוּלִים / וּמִשְׁנֶה לַמּוֹשְׁלִים / בְּיוֹמָם תֵּן הַשְׁלִים / שְׂכַר הַנִּשְׂכָּרִים בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת / וּמֶכֶס וּנְחָלוֹת / וְשִׂיד אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת / וְיוֹבֵל לִדְרוֹרִים חֲצוֹצְרוֹת הָעֵדָה / וּמוּרָם מִתּוֹדָה / וְטִבּוּל יוֹלֵדָה / וּמִדַּם הַמְּקוֹרִים וּפָרָה לִשְׂרֵפָה / וְחָזֶה לִתְנוּפָה / וּמַעְשַׂר הָאֵיפָה / וְהַתְּרוּמָה הָרִים וְעִיר יַד שׁוֹלַחַת / לְמַלֵּט מִשַּׁחַת / וְעִיר הַנִּדַּחַת / לְהַחְרִיב וּלְהַחְרִים וְעִיר כִּי תִסָּגֵר / אֲבָנֶיהָ תַּגֵּר / נְבֵלָה תֵּן לַגֵּר / וּמָכֹר לַנָּכְרִים דְּמֵי כֹפֶר תִּשְׁקֹל / וְהַמֵּסִית תִּסְקֹל / בְּיַעַן הֵרִים קוֹל / לְעָבְדָה לַאֲחֵרִים וְחוֹלֵם וְעֵד זוֹמֵם / כְּאֶחָד הַחֲרִימֵם / לְבִלְתִּי יִתְרוֹמֵם / לְנַבֵּא בִשְׁקָרִים וּבִפְרָעוֹת תִּפְרַע / לְמוֹצִיאֵי שֵׁם רָע / וְאִישׁ זָב וּמְצֹרָע / בְּהַזּוֹת נִטְהָרִים וּבָזֶה יֵרָפֵא / טְמֵא מֵת אוֹ נִסְפֶּה / וּמַדִּיחַ תִּסְפֶּה / וְיִירְאוּ נִשְׁאָרִים וְחוֹבֵל בַּחֲמִשָּׁה / תְּכַסֵּהוּ בוּשָׁה / וְדָם עַל יַבָּשָׁה / תְּכַסֶּה בַּעֲפָרִים וְהַשּׂוֹטָה תַּשְׁקֶה / לְמַעַן תִּנָּקֶה / וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה / לְהָסִיר מִכְמוֹרִים וְחָתָן בִּשְׁנָתוֹ / יְהִי נָקִי לְבֵיתוֹ / וְיוֹחֵר מִצֵּאתוֹ / וְלֹא יַעֲבֹר דְּבָרִים וְיָנִיף יָד רָמָה / מְשׁוּחַ מִלְחָמָה / לְבַל תִּפֹּל אֵימָה / בְּלֵב הַנֶּחְגָּרִים וְאֵלֶּה מִצְוֹתַי / וְאֵלֶּה חֻקּוֹתַי / וְאֵלֶּה תוֹרוֹתַי / תְּמִימִים וִישָׁרִים תְּחַיֶּינָה מָהִיר / וְתִסְפֶּינָה יָהִיר / וְהַמַּזְהִיר יַזְהִיר / כְּזֹהַר הַמְּאוֹרִים וְלַנִּזְהָר יִקְרַב / בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב / וְכָאוֹר הַנֶּעֱרָב / יְשָׁרִים מַכְתִּירִים</poem><noinclude> <poem>{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שַׁ}}דַּי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה / {{סי|לְ}}מַעֲנְךָ בְּנֵה קִרְיַת חָנָה / {{סי|מָ}}רוֹם{{הערה|בכ"י הספרייה הבריטית, Harley 5583, נמצאת גירסא: "{{סי|מְ}}רוֹם {{סי|הָ}}רִים".}} {{סי|הַ}}עֲלֵנוּ בִּרְנָנָה / שָׁלֹשׁ{{הערה|במחזור רומניא הנדפס הנוסח "{{סי|הַ}}שָּׁלֹשׁ".}} פְּעָמִים בַּשָּׁנָה{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}''' {{הור|(איש כמתנת ידו... והשיאנו)}}}}}}</poem></noinclude><includeonly> <small><small>{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֶׂה / יְיָ יִהְיֶה לָּנוּ מָעוֹז וּמַחְסֶה}}</small></small> </includeonly> ===מצוות לא תעשה=== <includeonly>{{ש}}{{הור2|ליום שני:}}</includeonly> <poem> בְּצֵל שַׁדַּי אֶחֱסֶה / וְצִדְקוֹ לֹא אֲכַסֶּה / בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / וְאַגִּיד מֵישָׁרִים כְּתוּבִים בֶּאֱמוּנָה / בְּעֵדוּת נֶאֱמָנָה / וְכִימֵי הַשָּׁנָה / בְּמִסְפָּר נֶחְקָרִים יְקָרִים מִפְּנִינִים / עֲתִידִים וּצְפוּנִים / לְבַת הָאֵיתָנִים / כְּעֶדְיֵי קִשּׁוּרִים צְאִי נָא לִקְרָאתִי / אֲחוֹתִי רַעְיָתִי / וְשִׁמְעִי תוֹרָתִי / וְלִקְחִי מוּסָרִים חֲשַׁקְתִּיךְ וָאֹהַב / פְּדִיתִיךְ מֵרַהַב / בְּמוֹ תוֹרֵי זָהָב / צְרוּפִים וּטְהוֹרִים בְּצֵאתִי נִצָּבָה / בְּאֶלֶף וּרְבָבָה / וְקוֹל דּוֹדִי זֶה בָּא / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְאָנֹכִי יְיָ / קְרָאתִיךְ מִסִּינַי / וְלֹא יִהְיֶה עַל פָּנַי / לְךָ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה פֶסֶל / בְּרֶשַׁע וּבְכֶסֶל / וְלֹא תָשִׂים כֶּסֶל / לְהַקְנִיאוֹ בְּזָרִים וְגוּר מִלֶּהָבָה / לְהָבִיא תוֹעֵבָה / וְלִבְנוֹת מַצֵּבָה / וְלָטַעַת אֲשֵׁרִים וְסוּר מִשֵּׁמַע שָׁוְא / וּמֵהַאֲמֵן בַּשָּׁו / וְלֹא תִשָֹּא לַשָּׁוְא / שְׁמוֹתַי הַיְקָרִים וּמִצְוַת לֹא תִנְאָף / שְׁמֹר, פֶּן יֶחֱרֶה אַף / וְלִגְנֹב לֹא תִשְׁאַף / וְלֹא תַחְמֹד חֲבֵרִים וְנֶפֶשׁ לֹא תְנַקֵּשׁ / אֲשֶׁר דָּמָהּ אֲבַקֵּשׁ / וְלֹא תִתֵּן מוֹקֵשׁ / לְהַכְשִׁיל הַעִוְרִים וְשֶׁקֶר לֹא תַעֲנֶה / וְיָתוֹם לֹא תְעַנֶּה / וְאַרְצָךְ לֹא תִזְנֶה / כְּאַרְצוֹת הַזָּרִים וְהַגֵּר לֹא תוֹנֶה / וְגָזִית לֹא תִבְנֶה / וְעַל רִב לֹא תַעֲנֶה / לְחַרְחֵר מִתְגָּרִים אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל / וְהַשֵּׁם לֹא תְחַלֵּל / וְכַרְמָךְ לֹא תְעוֹלֵל / וּפֶרֶט הַבְּצִירִים וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ / חֲמָסוֹ יִדָּרֵשׁ / וְלֹא יַצְמִיד חוֹרֵשׁ / שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים וְלֹא תְאַחֵר בְּבִצְעָךְ / מְלֵאָתְךָ וְדִמְעָךְ / וְלֹא תַעֲשֹׁק רֵעָךְ / וְלֹא תְאַחֵר נְדָרִים וְלֹא תַעְשֹׁק שְׂכִירְךָ / וְלֹא תְלַקֵּט קְצִירְךָ / וְלֹא תַחְסֹם שׁוֹרְךָ / בְּדִישׁוֹ הָעֳמָרִים וְלֹא תְפַאֵר זֵיתְךָ / וְלֹא תְכַלֶּה פְּאָתְךָ / וְלֹא תוֹנֶה עֲמִיתְךָ / בְּמֶקַח וּמִמְכָּרִים וְלֹא תִשָּׂא חֶטְאוֹ / אֲשֶׁר לִבּוֹ מְלָאוֹ / וְלֹא תַחְשֹׁב לְשָׂנְאוֹ / כְּמַשְׂטֵמַת עָרִים וְלֹא תִקֹּם עַמְּךָ / לְבַל אֶקֹּם מִמְּךָ / וְלֹא תָלִין עִמְּךָ / פְּעֻלַּת נִשְׂכָּרִים וְלֹא תִטֹּר אֵיבוֹת / וְלֹא תִשְׁאַל אֹבוֹת / וְלֹא יוּמְתוּ אָבוֹת / וּבָנִים עַל הוֹרִים וְלֹא תִשְׁמַע דִּבְרֵי / נְבִיא שֶׁקֶר מוֹרֶה / וְלֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי / מְסִיתִים נִבְעָרִים וְעֶבֶד לֹא תַסְגִּיר / וּפָנִים לֹא תַכִּיר / וְעַל פֶּה לֹא תַזְכִּיר / שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְכַסְפָּם לֹא תַחְמֹד / וְעַל דָּם לֹא תַעֲמֹד / וְהֵחָדֵל לִלְמֹד / שְׁבוּעַת הַשְּׁקָרִים נְצֹר חֻקַּי עַל דַּל / וְלֹא תִשָֹּא פְנֵי דָל / וּמִנֶּשֶׁךְ תֶּחְדַּל / לְרַבּוֹת בִּמְחִירִים וּמִצְוַת לֹא תַטֶּה / שְׁמֹר, פֶּן בָּהּ תִּשְׂטֶה / וְדִין יָתוֹם מֻטֶּה / וְאַלְמָנָה וְגֵרִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד / וְלֹא יָעִיד אֶחָד / וְלֹא תֹאכַל יַחַד / נְפָשׁוֹת וּבְשָׂרִים וְלֹא תַחְמֹד גְּזֵלָה / אֲשֶׁר תִּקַּח אֲפֵלָה / וְלֹא תֹאכַל נְבֵלָה / וְזִבְחֵי הַשְֹּעִירִים וְלֹא תֹאכַל טְרֵפָה / וְתוֹעֵבָה הֲדוּפָה / וְלֹא תַקְטִין אֵיפָה / לְהַפְקִיעַ שְׁעָרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה רָעוֹת / בְּמִדַּת קַרְקָעוֹת / וּמִשְׁקַל הַמָּעוֹת / וְגַם לֹא בַּמְּשׂוּרִים וְלֹא תִתֵּן אָכְלְךָ / בְּמַרְבִּית, פֶּן אֲכֶלְךָ / וְלֹא תָרוּץ רַגְלְךָ / מְלָשְׁנִי בַסְּתָרִים וְלֹא תָשִׁית יָד עִם / רְשָׁעִים וּמְרֵעִים / וְלֹא תִגֹּשׂ רֵעִים / וְאַחִים, כַּנָּכְרִים עֲזֹב עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ / וְלֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ / לְאַלְמָנָה לְתִתּוֹ / וְלִיתוֹמִים וְגֵרִים שְׁנַת שֶׁבַע תִּצֹּר / וּבַיּוֹבֵל תַּעְצֹר / סְפִיחִים לֹא תִקְצֹר / וְלֹא תִבְצֹר נְזִירִים וְלֹא תִזְרַע תַּלְמָךְ / לְהוֹצִיא בוֹ לַחְמָךְ / וְלֹא תִזְמֹר כַּרְמָךְ / וְלֹא יַעֲלֶה סִירִים וְלֹא תֹאכַל קָלִי / וְגֶרֶשׂ כַּרְמִלִּי / בְּטֶרֶם תָּבִיא לִי / לְרֵאשִׁית הַקְּצִירִים וְלֹא תֹאכַל עֲרֵלִים / בְּטֶרֶם הִלּוּלִים / וְלֹא תֶהְדַּר גְּדוֹלִים / וְדַלִּים נֶחְפָּרִים וְלֹא תִהְיֶה נֹשֶׁה / לְאִישׁ עָנִי נִקְשֶׁה / וְלֹא תִתֵּן אִשֶּׁה / בְּעִוְרִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא יַעֲלֶה מְשִׁיחִי / בְּמַעֲלוֹת, עַל מִזְבְּחִי / וְלֹא תִזְבַּח פִּסְחִי / בְּאַחַד הַשְּׁעָרִים וְהַכֵּלִים תְּמַשֵּׁשׁ / וְהֶחָמֵץ תְּרוֹשֵׁשׁ / וְתִשְׂרְפֶנּוּ בַשֵּׁשׁ / עֲדֵי אֶחָד וְעֶשְׂרִים וְלֹא תוֹצִיא לַחוּץ / בְּשַׂר פֶּסַח נָחוּץ / וְזָר וְעָרֵל מִחוּץ / וְתוֹשָׁב וּשְׂכִירִים וְזִבְחִי לֹא תְשַׁמֵּץ / בְּזָבְחוֹ עַל חָמֵץ / וְלִבְּךָ לֹא תְאַמֵּץ / לְתִתֵּן מַחְסוֹרִים וְנָשִׂיא לֹא תָאֹר / וְלֹא יֵרָאֶה שְׂאֹר / וְלֹא יָלִין עַד אוֹר / בְּשַׂר לֵיל שִׁמּוּרִים וְחֶלְבֵּי זִבְחֵיכֶם / וְחֶלְבֵּי חַגֵּיכֶם / וְתוֹדוֹת שַׁלְמֵיכֶם / לְהוֹתִיר נֶאֱסָרִים וְכִי יִגַּע בָּשָׂר / בְּכָל טָמֵא נֶאֱסָר / וְלֹא תֹאכַל מַעְשַׂר / דְּגָנְךָ, בַּשְּׁעָרִים וְיֵינְךָ וְיִצְהָרְךָ / בְּכוֹרוֹת בִּבְקָרְךָ / תְּרוּמַת יָדֶךָ / וּמִבְחַר הַנְּדָרִים וְלֹא תֹאכַל עַל דָּם / תְּמִידִי הַנִּקְדָּם / וְהַחֵלֶב וָדָם / שְׁנֵי אֵלֶּה אֲסוּרִים וְדָג וְחַיָּה שְׁנֵיהֶם / וְעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם / בְּלֹא סִמָּנֵיהֶם / אֲשֶׁר בָּם נִכָּרִים וּמוּם בּוֹ לֹא יִקְרַב / לְהַקְרִיב שַׁי נֶעֱרָב / בְּגִבֵּן אוֹ גָרָב / וּפִסְחִים אוֹ עִוְרִים וּמִיַּד בֶּן נֵכָר / לֹא תַקְרִיב אֶשְׁכָּר / וְלֹא יַעֲבֹד אִכָּר / בְּכוֹרֵי הַשְּׁוָרִים וְלֹא תַעֲלֶה לְרָצוֹן / בְּכָל מָקוֹם חִיצוֹן / וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאן / בְּמַשְׁקֵה הָעֲדָרִים וְלֹא תָמִיר בְּהֵמָה / מְקֻדֶּשֶׁת חֲתוּמָה / וְלֹא יֹאכְלוּ תְרוּמָה / טְמֵאִים עִם זָרִים וְלֹא תָבִיא לְמָנָה / מְחִיר כֶּלֶב וְזוֹנָה / וְלֹא תִתֵּן לְבוֹנָה / בְּמִנְחַת הַשְֹּעֹרִים וְלֹא תִקְרַב לְמָשְׁחָה / בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה / וְלֹא תָשִׂים קָרְחָה / וְשֶׂרֶט בִּבְשָׂרִים קְטֹרֶת לֹא תִרְקַח / וְעֵינֶיךָ תִּפְקַח / וְכֹפֶר לֹא תִקַּח / לְרוֹצְחֵי מִסְתָּרִים שְׁמֹר פֶּן תִּנָּשֶׁה / דְּבַר גִּיד הַנָּשֶׁה / וּמִצְוַת לֹא יִקְשֶׁה / בְעֵינֶיךָ, תָּרִים וְחֹק אֹתוֹ וּבְנוֹ / בְּלִבְּךָ הַצְפִּינוֹ / וּבִנְךָ לֹא תִתְּנוֹ / לְמֹלֶךְ אַכְזָרִים וְכָל מְלָאכָה לַקְצוֹת / בְּשַׁבָּתוֹת לִרְצוֹת / וּמִקְרָא חַג מַצּוֹת / וְיוֹם הַבִּכּוּרִים וּמִקְרָא זִכָּרוֹן / לְצֶדֶק וּלְכִשְׁרוֹן / וּמִקְרָאֵי הָרֹן / וְיוֹם הַכִּפֻּרִים וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבֹּר / בְּלֵיל צֵאתְךָ מִבּוֹר / וְתַעַר לֹא יַעֲבֹר / בְּרָאשֵׁי הַנְּזִירִים וְלֹא יֵצֵא מִפִּיו / לְהִטַּמֵּא לְאָבִיו / וְלַאֲחוֹתוֹ וְאָחִיו / וְיֶתֶר הַשְּׁאֵרִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן / לְחַכְלִילוּת עַיִן / וְלֹא חֹמֶץ יַיִן / וְיֶתֶר הַדְּבָרִים כְּתֹבֶת הַקַּעֲקַע / בְּגֵוְךָ לֹא תִרְקַע / וְהַמְקַלֵּל יוּקַע / וְיוּבַל לִקְבָרִים וּמִקְרֶה הַנִּרְאֶה / בְּמַחֲנֶיךָ הַפְאֵה / וְצוּרְךָ לֹא יִרְאֶה / בְּךָ עֶרְוַת דְּבָרִים וְנֶשֶׁךְ לֹא תְתַכֵּן / לְהָשִׂים עַל מִסְכֵּן / וְחֹק לֹא תַעֲשׂוּ כֵן / לְאַדִּיר אַדִּירִים וְעֵינְךָ לֹא תַעְלִים / בְּנִדָּחִים וְנוֹפְלִים / וְלֹא תַעֲשׂוּ אֱלִילִים / כְּהַבְלֵי הַנָּכְרִים וְצֶמֶר לֹא תִלְבַּשׁ / בְּמוֹ פִשְׁתִּים נֶחְבָּשׁ / וְלֹא תַקְטִיר לִי דְּבַשׁ / תְּמָרִים, וּשְׂאֹרִים וְלֹא תַעֲלוּ לַחְמִי / וְלֹא תִסְּכוּ לִשְׁמִי / בְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי / אֲשֶׁר לִפְנֵי עֳפָרִים בְּצֵל נוֹף לֹא תֶחֱסוּ / וְכָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ / וְהָאֵל לֹא תְנַסּוּ / כְּמַסַּת הַמּוֹרִים וְחֹק לֹא יֵרָאוּ / דְּבָרָיו תִּירָאוּ / וְחַיִּים תִּמְצָאוּ / וְשָׁלוֹם כַּנְּהָרִים וּבִדְבַר לֹא תְשַׁקְּצוּ / מְאֹד חִזְקוּ וְאִמְצוּ / וְהַגֵּר לֹא תִלְחֲצוּ / כִּי הֱיִיתֶם גֵּרִים וּבִדְבַר לֹא תְכַחֲשׁוּ / מְאֹד חִקְרוּ דִּרְשׁוּ / וּבִדְבַר לֹא תְנַחֲשׁוּ / כְּנֶאֱלָחִים סָרִים וּבִדְבַר לֹא תְבַשֵּׁל / חֲדַל מֵהִכָּשֵׁל / וְלֹא תֹאכַל בָּשֵׁל / וְנָא, לֵיל שִׁמּוּרִים וּבִדְבַר לֹא תְעוֹנֵן / אֲשׁוּרֶיךָ כּוֹנֵן / וְהָעֲבָדִים תְּחוֹנֵן / בִּצֵאתָם לִדְרוֹרִים וְלֹא תִגְרַע חֻקָּם / לְמַלֹּאת אֶת סִפְקָם / וְלֹא תְשַׁלַּח רֵיקָם / מְרוּדִים וּנְעוּרִים וְלֹא תַעֲבֹד בָּהֶם / עֲבֹדַת עַבְדֵיהֶם / בְּיַעַן כִּי לִי הֵם / עֲבָדִים נִמְכָּרִים וְלֹא תִקְפֹּץ כַּפָּךְ / וְלֹא תַקְשֶׁה עָרְפָּךְ / וְלֹא תִתֵּן כַּסְפָּךְ / בְּנֶשֶׁךְ כַּיְהִירִים וְלֹא יֵרַע לִבָּךְ / בְּתִתְּךָ לְתוֹשָׁבָךְ / וְלֹא יִמָּצֵא בָךְ / קְסָמִים וַחֲבָרִים וְלֹא תַעֲבִיר בִּנְךָ / וְלֹא תַשְׁחִית זְקָנְךָ / וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ / לְכַלּוֹת הַצּוֹרְרִים וְלֹא תִכְרֹת לָהֶם / בְּרִית, וְלֵאלֹהֵיהֶם / וְלֹא תַעֲשֶׂה כָהֶם / בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים וְלֹא תֵלֵךְ אִתָּם / בְּחֻקּוֹת מִשְׁמַרְתָּם / וְלֹא תְחַיֶּה אוֹתָם / וְלֹא תָחֹן צָרִים בְּאַרְצְךָ לֹא יִשְׁכְּנוּ / וּבָם לֹא תִתְחַתְּנוּ / וּמַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ / כְּהַבְלֵי שָׁוְא שֹׁמְרִים וְלֹא תַשְׁאִיר עוֹנֶה / בְּעִיר עָלַי תִּזְנֶה / וְהִיא לֹא תִבָּנֶה / אֲבָל הַחֲרֵם תַּחֲרִים וְחֵרֶם עַם נָבָק / בְּיָדְךָ לֹא יִדְבָּק / וְהָיָה תֵּל אָבָק / כְּמַהְפֵּכַת זָרִים וְעַמּוֹנִי פַּזֵּר / וּמוֹאָבִי בַּזֵּר / וְלֹא יָבֹא מַמְזֵר / בְּסוֹד עַם נִבְחָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ שְׁלוֹמִים / לְאַכְזָרִים קָמִים / וְלֹא תָשִׂים דָּמִים / לְהַצִּיב מִכְמוֹרִים וְלֹא תַהֲרֹג נְקִיִּם / וְצַדִּיקִים עֲנִיִּם / וְלֹא תַעֲזֹב לְוִיִּם / וְלֹא יִנְחֲלוּ עָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ אֶל מֵת / אֲשֶׁר אֵין עִמּוֹ אֱמֶת / וְהַמְכַשֵּׁף הַצְמֵת / אֲשֶׁר עָרוֹם יַעְרִים וְלֹא תַסִּיג כָּל גְּבוּל / בְּמִצְוַת שֹׁכֵן זְבוּל / וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ יְבוּל / בְּעֵת תִּבְנֶה מְצוֹרִים וְלֹא תְחַלֵּל בִּתְּךָ / לְהַזְנוֹת מִדַּעְתְּךָ / וְלֹא תָשִׁיב אִשְׁתְּךָ / בְּלֶכְתָּהּ לַאֲחֵרִים וְלֹא תִשְׁכַּב אוֹתָהּ / בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ / וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ / לְגַלּוֹת הַמְּקוֹרִים וְלֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר / בְּעוּלַת אָח נִגְזָר / וְלֹא יֹאכַל מוּזָר / קֳדָשִׁים מֻזָּרִים וְלֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה / בְּסוֹד עֵדָה קְדוֹשָׁה / וְלֹא תִלְבַּשׁ אִשָּׁה / לְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אִישִׁים / לְבוּשֵׁי הַנָּשִׁים / וְלֹא יִהְיוּ קְדֵשִׁים / בְּבָנִים נִכְשָׁרִים וְלֹא תִרְדֶּה בָּחֳרִי / בְּאָחִיךָ עִבְרִי / וְלֹא תַמְלִיךְ נָכְרִי / אֲבָל כִּי בֶּן חוֹרִים וְלֹא יַרְבֶּה נָשִׁים / וְסוּסִים וּפָרָשִׁים / וְלֹא יָשִׁיב חָפְשִׁים / לְאֶרֶץ הַמִּצְרִים וְלֹא יָסוּר לִבּוֹ / בְּסוּסֵי מֶרְכָּבוֹ / וְכַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ / וְחֶמְדַּת אוֹצָרִים וְלֹא תִמְכֹּר עִבְרִי / כְּמִמְכֶּרֶת נָכְרִי / וְלֹא תְתַעֵב מִצְרִי / בְּבֹאוֹ לִמְגוּרִים וְלֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי / בְּבוֹאוֹ לַהֲדֹמִי / וְלֹא יָבוֹא בְעַמִּי / פְּצוּעִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא תֵצֵא עִבְרִית / אֲשֶׁר תֻּקַּח בִּבְרִית / כְּצֵאת אָמָה נָכְרִית / בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים וְלֹא יִבְגֹּד גְּבִירָהּ / וְהֶפְדָּהּ בִּמְחִירָהּ / וְלֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ / כְּיֶתֶר מִמְכָּרִים וְלֹא יִגְרַע אוֹתָהּ / שְׁאֵרָהּ וּכְסוּתָהּ / וּמִשְׁכַּב עוֹנָתָהּ / בְּקַחְתּוֹ בַּת זָרִים וְאַרְבַּע נָשִׁים הֵן / אֲסוּרוֹת לַכֹּהֵן / וְהָאַחַת מֵהֶן / כְּשֵׁרָה לַאֲחֵרִים וְלֹא יְגַדֵּל פֶּרַע / וְלֹא יִפְרֹם קֶרַע / וְלֹא יְחַלֵּל זֶרַע / וּמִקְדַּשׁ מִבְצָרִים וְלֹא יְטַמֵּא עַצְמוֹ / לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ / אֲבָל עַל מֵת עַמּוֹ / אֲשֶׁר אֵין לוֹ קוֹבְרִים וּבִדְבַר לֹא יֵצֵא / לְפָנַי יֵרָצֶה / וְיָגִיל עֵת יֵצֵא / כְּחָתָן מֵחֲדָרִים וּבִדְבַר לֹא תִכְבֶּה / גְּדֻלָּתוֹ תִרְבֶּה / וְנֵרוֹ לֹא יִכְבֶּה / וְיִזְרַח כִּמְאוֹרִים וְלֹא תֹאכַל פִּתּוֹ / בְּקַחַת זָר בִּתּוֹ / אֲבָל תֹּאכַל אִתּוֹ / בְּשׁוּבָהּ כִּנְעוּרִים וְגַם לֹא יֹאכַל בּוֹ / שְׂכִירוֹ וְתוֹשָׁבוֹ / וְעַל מֵת לֹא יָבֹא / בְּאָהֳלֵי תַמְרוּרִים וְלֹא יֹאכַל פְּנִימִית / בְּזָדוֹן וּבְתַרְמִית / וְלֹא יַבְדִּיל לְהַצְמִית / שְׁסוּעֵי הַתּוֹרִים וְלֹא יֹאכַל מִנְחַת / כְּלִילוֹ, פֶּן יֵחַת / וְלֹא יִזְבַּח מָשְׁחָת / בְּאֵילִים גַּם כָּרִים וְזָר לֹא יִתְגַּלַּע / רְאוֹת קֹדֶשׁ כְּבַלַּע / וְטָמֵא, פֶּן יְבֻלַּע / בְּשָׁאוֹן וּשְׁבָרִים וְלֹא יְעַבֵּט אֹרַח / וְיִהְיֶה לַטֹּרַח / וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח / וְרֵעָיו הַמַּמְרִים וְלֵוִי הַזָּקֵן / עֲבוֹדָה לֹא יְתַקֵּן / וְלֹא תִקַּח אֵם קֵן / עַל פְּנֵי הַצִּפֳּרִים וְיָמֶיךָ אַמְשִׁיךְ / בְּמִצְוַת לֹא תַשִּׁיךְ / וְאוֹרְךָ לֹא יַחְשִׁיךְ / בְּאֶרֶץ לֹא סְדָרִים וְלֹא תִמּוֹט רַבַּת / בְּמִצְוַת גְּבוּל שַׁבָּת / וְחֹק מִנְחַת מַחֲבַת / וּמַאֲפֵה תַנּוּרִים וּבֵיתְךָ לֹא יִסַּח / בְּמִצְוַת לֹא יִזַּח / וּמִצְוַת פֶּן תִּשְׁכַּח / שְׁתַּיִם נֶאֱמָרִים וּמִצְוַת לֹא תְבַעֲרוּ / וּמִצְוַת לֹא תְשַׁקְּרוּ / וּמִצְוַת לֹא תִמְכְּרוּ / שְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרִים וּמִצְוַת כִּלְאַיִם / וְרֶכֶב וְרֵחַיִם / וְאַבְנֵי מֹאזְנַיִם / בְּכִיסֵי מִסְחָרִים וּמִצְוַת לֹא תַחְבֹּל / עֲלֵי כָתֵף תִּסְבֹּל / וְעָלְךָ לֹא יִבֹּל / וְיִפְרַח כַּתְּמָרִים וְחֹק לֹא תוֹסִיפוּ / וְחֹק לֹא תַחֲנִיפוּ / וְחֹק לֹא תַקִּיפוּ / פְּאַת רֹאשׁ כִּכְמָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וּמִצְוַת לֹא תָנִיף / לְעוֹלָם לֹא תַחֲנִיף / וּמִצְוַת פֶּן יוֹסִיף / לְהַכּוֹת נוֹסָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וְחֹק לֹא תָתוּרוּ / וְחֹק לֹא תָגוּרוּ / וְחֹק לֹא יָסֻרוּ / וְחֹק שְׁבוּעַת אֱסָרִים וְחֹק לֹא אָכַלְתִּי / וְחֹק לֹא בִעַרְתִּי / וְחֹק לֹא נָתַתִּי / לְמֵתִים נִגְזָרִים וּבִתְעוּדַת הָעֲבוֹט / בְּמֵישָׁרִים תִּשְׁפֹּט / וּפָרָשַׁת הֶדְיוֹט / וּפָרָשַׁת שֹׁטְרִים וְכָל פָּרָשִׁיּוֹת / מְפִיקֵי תוּשִׁיּוֹת / אֲשֶׁר הֵם בַּצִּיּוֹת / מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים וְאֶחָד וְשִׁבְעִים הֵם / חֲרוּצִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם / וְאֵלֶּה פְקוּדֵיהֶם / בְּמִכְתָּב נִזְכָּרִים אֲשֶׁר יִתֵּן זַרְעוֹ / לְמֹלֶךְ, בְּרֹב רִשְׁעוֹ / וְהַמְגַדֵּף יִשְׁעוֹ / אֲשֶׁר יָדוֹ יָרִים וּמֵסִית וּמְחַלֵּל / וּבֵן סֹבֵא וְזוֹלֵל / וּמַכֵּה וּמְקַלֵּל / וּמַדִּיחַ עָרִים וְהַדּוֹבֵר סָרָה / בְּשֵׁם עֲבֹדָה זָרָה / וּבַעַל אוֹב לְזָרָא / וְיִדְּעוֹנִי שְׁקָרִים וְנֶפֶשׁ רוֹצַחַת / לְפַחַד וָפַחַת / וְעַם עִיר נִדַּחַת / בְּחֶרֶב נִדְקָרִים וְנָבִיא מִדַּעַת / תְּכַסֶּה תוֹלַעַת / וְאִשָּׁה נִרְבַּעַת / לְבֶהֱמַת הַיְעָרִים וְהַבָּא עַל אֲרוּסָה / וְעַל כַּלָּה כְנוּסָה / וְעַל בְּהֵמָה אֲבוּסָה / וְהַבָּא עַל זְכָרִים וּבָא עַל אֵשֶׁת אִישׁ / מְאֹד יַחְפִּיר וְיַבְאִישׁ / וְדוֹדָתוֹ מַבְאִישׁ / שְׁנֵיהֶם נֵאָרִים וּבָא עַל יוֹלַדְתּוֹ / וּבִתּוֹ בַת אִשְׁתּוֹ / וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ / לְפִי שְׁאֹל נִפְזָרִים וְהַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ / וְהַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת הוֹרִים וְעַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ / וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ / וְעַל נִדָּה בְּשִׁבְתָּהּ / לְמַלֹּאת מִשְׁמָרִים וְעַל אֵשֶׁת אָבִיו / וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו / וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְחָמִיו / וְכָל אֵלֶּה אֲרוּרִים וּמִשְׁפַּט בְּנוֹת כֹּהֵן / וּמִשְׁפַּט זוֹמְמֵיהֶן / וּמִשְׁפַּט בֹּעֲלֵיהֶן / לְהַשְׁמִיד וּלְהַחְרִים וְהַבָּא עַל אֲרַמִּית / בְּרָעָתוֹ לְהַצְמִית / וְהַגּוֹנֵב בְּתַרְמִית / קְשָׂוֹת נִבְחָרִים וְהַגּוֹנֵב אָדָם / בַּשַּׁחַת יֵרָדַם / וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם / יְהִי כִּיקַר כָּרִים וְאָרוּר כָּל נוֹכֵל / אֲשֶׁר פִּגּוּל יֹאכֵל / וְהוּא רַק יֵאָכֵל / בְּאֵשׁ הַכִּיּוֹרִים וְשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם / לְאוֹחֵז עֵינַיִם / וְנִקְיוֹן שִׁנַּיִם / לְאוֹכֵל נוֹתָרִים וְעוֹבֵד מִפְלֶצֶת / לְכָלָה נֶחֱרֶצֶת / וְאוֹכֵל מַחְמֶצֶת / בְּיָמִים נִשְׁמָרִים וּפֶסַח לֹא יַעֲשֶׂה / בַּחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה / וְאִישׁ אֹכֵל וְעֹשֶׂה / בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְאִישׁ סָךְ וּמְפַטֵּם / בְּעֶבְרָתִי אֶשְׁפְּטֵם / וְאִישׁ אָזְנוֹ יַאְטֵם / לְמִשְׁפַּט הַמּוֹרִים וְהַשּׁוֹחֵט מִחוּץ / וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ / וּשְׁאֵינוֹ רָחוּץ / בְּמֵימֵי כִיּוֹרִים וְעוֹבֵר עַל דַּם בְּרִית / תְּהִי נַפְשׁוֹ לְהַכְרִית / וְהִיא תִּקְוָה וְאַחְרִית / לְשַׁלַּח הָאֲסִירִים וְהַטָּמֵא יוּדָשׁ / בְּבֹאוֹ לַמִּקְדָּשׁ / וְהָאֹכֵל נִקְדָּשׁ / בְּטֻמְאַת הַבְּשָׂרִים וְהְָאֹכֵל טֶבֶל / יְבוֹאֵהוּ חֶבֶל / וְיִיגַע לַהֶבֶל / וְיֹאחֲזוּהוּ צִירִים וְזָר אֹכֵל תְּרוּמָה / תְּבוֹאֵהוּ מְהוּמָה / וְכֹהֵן כִּי יִטְמָא / בְּעָבְרוֹ מַאֲמָרִים וּמִתֵּבֵל יוּסָר / טְבוּל יוֹם הַנִּמְסָר / לְשַׁמֵּשׁ וּמְחֻסַּר / בְּגָדִים נִסְפָּרִים וְהַזָּר הָעוֹבֵד / בְּמוֹתוֹ אֶכָּבֵד / וּמֵאֶרֶץ יֹאבֵד / מְחֻסַּר כִּפּוּרִים וְהַמָּוֶת רָתוּי / לְפָרוּעַ וְשָׁתוּי / וְטָמֵא הָאָתוּי / לְשַׁמֵּשׁ בַּחֲדָרִים </poem> ===סיום=== <poem> כָּלוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה / וּמָגֵן לַיְשָׁרִים וְאֵלֶּה הַתּוֹרוֹת / יְסוֹדוֹת וּבְצוּרוֹת / וְלָהֵנָּה פֹארוֹת / כְּסַנְסִנֵּי תְמָרִים יְמַהֵר אֵל עֶלְיוֹן / לְקַבֵּץ עַם אֶבְיוֹן / וְיִבְנֶה הַר צִיּוֹן / וְעֵמֶק הַפְּגָרִים וְיָקִים אֶת סֻכּוֹ / וְיַגִּיהַּ חָשְׁכּוֹ / וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ / וְקַרְנֵנוּ יָרִים וְיִרְאוּ מְתֵי מִסְפָּר / בְּקוּם יְשֵׁנֵי עָפָר / וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר / וְכִנְשֹׂא נֵס הָרִים וּמֵרֹאשׁ הֹמִיּוֹת / תְּרַנֵּנָּה פֵיוֹת / וּמִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת / וּמֵהַרְרֵי נְמֵרִים וְאָז כָּל עָם שֹׁגֵג / בְּרָעָה יִתְמוֹגֵג / לְקוֹל הָמוֹן חוֹגֵג / בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים וְעַל הַר הַגָּלִיל / נְהַלֵּךְ בֶּחָלִיל / וְאָז תַּחְפֹּץ כָּלִיל / וְאָז יַעֲלוּ פָרִים</poem><noinclude> <poem>{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שׁ}}וֹבְבֵנוּ {{סי|לִ}}גְבוּלֵנוּ / {{סי|מְ}}הֵרָה {{סי|הָ}}תֵר עֻלֵּנוּ / וּנְשׁוֹרְרָךְ גּוֹאֲלֵנוּ / בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}''' {{הור|(איש כמתנת ידו... והשיאנו)}}}}}}</poem></noinclude><includeonly> <small><small>{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}</small></small></includeonly><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 4nfphd274r0f1yj27zpi5whrrw87vez 3102034 3102029 2026-11-08T10:01:03Z Yack67 27395 3102034 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= שמור לבי מענה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שלמה בן יהודה; שלמה; שלמה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ש-1482|ש-1482]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ב-1278|ב-1278]] | מנהגים = נאמרות למנהג קהילות עדות המזרח ותימנים בחג השבועות לפני תפילת מנחה (וגם בקצת קהילות צפון אפריקה אומרים אותן בנוסף על {{צ|[[אי זה מקום בינה|אזהרות ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]}}). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש שאומרים הכל ביום אחד), ומצרפים להן [[אמון יום זה|פתיחה]] מאת ר' דוד ן' בקודה.{{ש}} היו נאמרות גם למנהג איטליה בשבת שלפני שבועות (שבת הגדול של שבועות).{{ש}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> <קטע התחלה=עשה/>{{הור|סימן: '''שלמה בן יהודה''', '''שלמה''', '''שלמה'''. משקל: יתד וארבע תנועות [‿– – – – –]}} ===פתיחה=== <poem> {{סי|שְׁ}}מֹר {{סי|לִ}}בִּי {{סי|מַ}}עֲנֶה / {{סי|הֱ}}יֶה {{סי|בִ}}מְאֹד {{סי|נַ}}עֲנֶה / {{סי|יְ}}רָא {{סי|הָ}}אֵל {{סי|וּ}}מְנֵה / {{סי|דְּ}}בָרָיו {{סי|הַ}}יְשָׁרִים וְהוּא יִסְלַח אַשְׁמָה / וְהוּא יַרְבֶּה עָצְמָה / וְהוּא יִתֵּן חָכְמָה / לְהָבִין נִמְהָרִים אֲסַפֵּר תּוּשִׁיּוֹת / מְתוּקוֹת לַפִּיּוֹת / וְאַצִּיב תַּלְפִּיּוֹת / לְאַשֵּׁר הָעֹבְרִים </poem> ===מצוות עשה=== <poem> וְאַזְכִּיר מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּדָת מָעוֹז וּמַחְסֶה / וְעַל פְּשָׁעַי יְכַסֶּה / מְגַלֶּה נִסְתָּרִים שְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים / וּמָאתַיִם תְּקוּעִים / כְּמוֹ מַשְׂמֵרוֹת נְטוּעִים / בְּמִסְפַּר אֵבָרִים בְּסִינַי נוֹדָעוּ / וּמֵרוֹם נִשְׁמָעוּ / וְיַחְדָּו הָטְבָּעוּ / בְּתוֹך עֲשֶׂרֶת דְּבָרִים אֲשֶׁר הִתְווּ הַתְוֹת / בְּתֵיבוֹת נִשְׁתָּוֹת / בְּמִסְפַּר הַמִּצְוֹת / וּבָהֶם נֶאֱמָרִים וְהַמּוֹשִׁיעֲךָ / וְהַמּוֹדִיעֲךָ / עַד אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ / נְתָנָם נֶחְקָרִים וְהִרְעִים אֵל דֵּעוֹת / בְּקוֹל הִפְלִיא זְוָעוֹת / מְקַפֵּץ עַל גְּבָעוֹת / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְעֵת קָרָא אוֹתָם / רְעָדָה אֲחָזָתַם / וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם / בְּרֶטֶט וּשְׁבָרִים וְהוֹרִיד טַל אֵדָיו / לְעַמּוֹ וַעֲבָדָיו / וְהֵשִׁיב בַּחֲסָדָיו / נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים אֲנִי הוֹצֵאתִיךָ / אֲנִי הִזְהַרְתִּיךָ / אֲנִי הִדְרַכְתִּיךָ / בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים לְיַחֵד אֵל אָיֹם / שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם / לְהִתְפַּלֵּל יוֹם יוֹם / עֲרָבִים וּשְׁחָרִים לְעָבְדוֹ וּלְאָהֳבוֹ / בְּלֵב, וּלְדָבְקָה בוֹ / וְלִתְמֹךְ בִּנְתִיבוֹ / פְּעָמִים וַאֲשׁוּרִים לְקַדֵּשׁ תַּעֲצוּמוֹ / לְיִרְאָה מִזַּעְמוֹ / לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ / בְּלִי שָׁוְא וּשְׁקָרִים לְצַדֵּק דִּינֵהוּ / וְלִרְדֹּף צִדְקֵהוּ / וְלִשְׁמֹר דָּתֵהוּ / וְלַעֲשׂוֹת מַאֲמָרִים דְּבָרָיו שִׂים מַרְפֵּא / עֲלֵי לֵב גַּם עַל פֶּה / וְכָתְבֵם עַל סִפֵּי / מְזוּזוֹת וּשְׁעָרִים וְשִׁנַּנְתָּם תָּמִיד / לְבִנְךָ וּלְתַלְמִיד / וְהַבְּרָכוֹת תַּצְמִיד / לְמֵאָה נִגְמָרִים בְּכוֹר בָּנִים תִּפְדֶּה / וְטוֹטָפוֹת תַּעְדֶּה / וּבַכְּנַעֲנִי תִרְדֶּה / וְתִמּוֹל בִּבְשָׂרִים פְּדֵה פֶּטֶר הַחֲמוֹר / וְהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר / וְהַהַלֵּל תִּגְמֹר / בְּיָמִים נִסְפָּרִים וְעַל כַּנְפֵי בִגְדָּךְ / גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ / וְהַלְוֵה דַּל וָדָךְ / וּפַיֵּס בִּדְבָרִים קְבַע בִּרְכַּת מָזוֹן / בְּאַט וּבְחִפָּזוֹן / וְלֹא תִמְצָא רָזוֹן / בְּעִנּוּי כִּפּוּרִים עֲבוֹט עָנִי הָשֵׁב / וְאִתָּךְ אַל יֵשֵׁב / וְהַגָּזֵל תָּשֵׁב / וְעֹשֶׁק מִסְחָרִים הֱיֵה לַשָֹּב עָנָו / לְשִׂכְלוֹ וּלְשָׁנָיו / וְתָקוּם מִפָּנָיו / וּפָנָיו נֶהְדָּרִים וְתִלְמֹד וּתְלַמֵּד / וְהוֹרֶיךָ כַּבֵּד / וְתָשִׁיב כָּל אוֹבֵד / וְתַקְדִּישׁ מְבֻכָּרִים וְהַדַּלִּים רַחֵם / וְהַחוֹלִים שִׂיחֵם / וְהָאֲבֵלִים נַחֵם / וְתִקְבֹּר נִגְזָרִים וְלִפְתֹּחַ לָתֵת / לְאֶבְיוֹן יֵחָתֵת / וְלַשְׁמִיד וּלְמוֹתֵת / עֲמָלֵק רֹאשׁ צָרִים לְבָעֵר מַחְמֶצֶת / לְכָלָה נֶחְרֶצֶת / וְלִשְׂרֹף מִפְלֶצֶת / אֱלִילִים וַאֲשֵׁרִים לְעַנֵּג יוֹם מְנוּחָה / בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה / וְלָחֹג וּלְשִׂמְחָה / וְלֶאֱהֹב הַגֵּרִים וְהַצְּדָקָה לַעֲשׂוֹת / כְּפִי יָד וּכְמִסּוֹת / וּמַשְׂאוֹת מַעְמָסוֹת / לְהָקִים וּלְהָרִים וְתַלְמוּד שַׁעֲשׁוּעִים / לְהַדֵּר וּלְהַנְעִים / וְתוֹכַחַת רֵעִים / וְאַהֲבַת הַחֲבֵרִים וְתֻמָּה וַעֲנָוָה / וְיֵין קִדּוּשׁ חֶדְוָה / וְיִרְאַת מִקְדָּשׁ וַ/חֲכָמִים עִם הוֹרִים וְלִמּוּד נֶאֱמָנָה / לְבָנִים בִּרְנָנָה / לְיָתוֹם וְאַלְמָנָה / וְלֵוִי עִם גֵּרִים שְׁמֹר מַעְשֵׂר עָנִי / וְגַם מַעְשֵׂר שֵׁנִי / וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי / תְּקַדֵּשׁ בַּהֲדָרִים וּמַעְשֵׂר מִמַּעְשֵׂר / וְגַם וִדּוּי מַעְשֵׂר / וּמִבְּהֵמָה תַעְשֵׂר / וְרֹאשׁ גֵּז הָעֲדָרִים וְקָדְשֵׁי מַתָּנִי / וּמַעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי / תֹּאכְלֵם בִּמְעוֹנִי / וְהַחַלָּה תָּרִים וְחַזֵּק מָךְ נָמוֹט / וְלָעַד לֹא תִמּוֹט / וּבַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמֹט / סְפִיחִים וּנְזִירִים וְתַשְׁמִיט מַשָּׁאוֹת / וְשִׁכְחָה עִם פֵּאוֹת / בְּאִילָן וּתְבוּאוֹת / וְעוֹלְלוֹת מִבְּצִירִים וְלֶקֶט הַקָּצִיר / וּפֶרֶט הַבָּצִיר / עֲזֹב לִבְלִי תָצִיר / לְדַלִּים נֵאָרִים וְאֵלֵימוֹ הַבֵּט / בְּהַעֲנֵק וּבְהַעֲבֵט / וְתֵן, פֶּן תִּלָּבֵט / נְדָבוֹת וּנְדָרִים שְׂמַח וֶאֱמֹר הֶאָח / בְּהַחְיוֹתְךָ הָאָח / וְהַנוֹתָר בָּאָח / יְהֻשְׁלַךְ עַל אוּרִים וּפִגּוּל כִּי יַבְאֵשׁ / שְׂרֹף אוֹתוֹ בָּאֵשׁ / וּפֶסַח בִּצְלִי אֵשׁ / וּמַצּוֹת וּמְרוֹרִים וְרִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי / תְּקַדֵּשׁ חַג יִשְׁעִי / וּמִקְרָא שָׁבוּעִי / בְּבִכּוּרֵי קְצִירִים וְיוֹם זִכְרוֹן תְּרוּעָה / וְיוֹם כִּפּוּר תּוֹעָה / וְסֻכָּה וְאַרְבָּעָה / צְמָחִים נִבְחָרִים עֲרָבִים בִּסְמָדָר / וְעֵץ עָבֹת נֶהְדָּר / וּבִפְרִי עֵץ הָדָר / וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים וְכֹהֵן הֻקַם עָל / בְּאַלְמָנָה יִגְעַל / וּבִבְתוּלָה יִבְעַל / וְיָדֵהוּ יָרִים וְיֵדַע הָעִתִּים / לְטַהֵר סוּת וּבָתִּים / וּפָתֹת הַפִּתִּים / וְהַגֵּשׁ מֻקְטָרִים וְנִשְׁלַח שָׁלֹחַ / לְקַטֵּר לִמְלֹחַ / לְכַפֵּר לִסְלֹחַ / פְּשָׁעִים נַעְתָּרִים וְלִיצוֹק וּלְבַלְבֵּל / וְלִשְׁחֹט פָּר וְיוֹבֵל / וְלִמְלֹק וּלְקַבֵּל / וְלִקְמֹץ אֶזְכָּרִים וְכֵן יִלְמַד עִם זֶה / לְהָנִיף וּלְהַזֵּה / וְהַשּׁוֹק וְהֶחָזֶה / לְחֻקּוֹ נֶעְצָרִים וְיִלְבַּשׁ לִמְלֶאכֶת / שְׂרָד, וּבְעֵת לֶכֶת / לְבֵית הַפָּרֹכֶת / בְּגָדִים מָשְׁזָרִים וְתַבְנִית הַמִּשְׁכָּן / וְלֶחֶם הַנִּתְכָּן / וְשֶׁמֶן הַמְתֻכָּן / לְמָשְׁחָה וְלִמְאוֹרִים חֲנֻכָּה וּמְלֶאכֶת / קְטֹרֶת נִסֶּכֶת / וְשֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת / שְׁתַּיִם כִּכָּרִים שְׁלָמִים עִם מָנוֹת / וְעוֹלוֹת קָרְבָּנוֹת / וְשָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת / בְּמוֹעֲדִים נִזְכָּרִים וְהָעֹמֶר נַהֵל / וְנֵר שַׁבָּת יָהֵל / וּפָרָשַׁת הַקְהֵל / וְשׁוֹפְטִים עִם שׁוֹטְרִים לְמַחְקֹרֶת רִיבוֹת / נְפָשׁוֹת וּמַעְרָבוֹת / וְדִין אַרְבַּע אָבוֹת / נְזִיקִים נִשְׁמָרִים וְקֶצֶב וּתְכוּנָה / לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה / וּמַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה / לְאַרְבַּע עִם עֶשְׂרִים וְהַתְּקוּפוֹת מַלֹּאת / וְנֵר חֲנֻכָּה הַעֲלוֹת / וְלֵרָאוֹת לַעֲלוֹת / וּבִשְׁנֵי מַעְשָׂרִים לְהַנְעִים חֳמָשִׁים / וְגַם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים / וְלִטְבֹּל נִפְרָשִׁים / בְּעִתִּים נִגְזָרִים וְשֶׁבֶת בִּבְהֵמָה / וְעֶבֶד עִם אָמָה / וּבִכּוּרֵי אֲדָמָה / וּמִקְרָא בִכּוּרִים וְזֵירוּז מָתְנַיִם / וְצִדּוּק מֹאזְנַיִם / וּמַתַּת פִּי שְׁנַיִם / לְבָנִים הַבְּכוֹרִים וְחֹק אֵיפוֹתַיִם / וְגַם מִדּוֹתַיִם / וּמוֹצָא שְׂפָתַיִם / וּפִדְיוֹן נִמְכָּרִים וְחֹפֶשׁ הָאָמָה / בְּסִמָּן נִכְתָּמָה / וְדִין עָרֵי חוֹמָה / וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים וְאָדָם לֹא יָדוֹן / בְּנִמְכָּר עַל זָדוֹן / בְּיוֹבֵל וּמוֹת אָדוֹן / יְשֻׁלַּח לִדְרוֹרִים וְצֵאת עִבְרִית חָפְשִׁית / בְּיוֹבֵל וְצֵאת שִׁשִּׁית / וְעוֹרוֹת וַחֲמִישִׁית / וְהַבְדֵּל שֵׁשׁ עָרִים וְדִין שִׁפְחָה חֲרוּפָה / וְסוֹד עֶגְלָה עֲרוּפָה / וּפֶסַח לִתְרוּפָה / לְלֹא הֵמָּה טְהוֹרִים וְטָהֳרַת הַדָּוֹת / בְּמֵימֵי הַמִּקְוֹת / וּפָר בָּא עַל מִצְוֹת / וּפַר יוֹם כִּפּוּרִים וְטָהֳרַת הַטֻּמְאָה / בְּקָרְבָּן הַנִּרְאָה / וְקָרְבַּן חַטָּאָה / וּמוּסָפִין עֶשְׂרִים וְיוֹרֵד עִם עוֹלֶה / וּוַדַּאי עִם נִתְלֶה / וְחֵרֶם הַמֻּפְלֵא / וְעֵרֶךְ הַנּוֹדְרִים וְיָד וְיָתֵד לַחְפֹּר / וְהָעֹמֶר לִסְפֹּר / וְאֵם קַן הַצִּפּוֹר / לְשַׁלַּח בַּיְעָרִים וְכָל טֻמְאָה הַפְלוֹת / בְּשֶׁרֶץ וּנְבֵלוֹת / וְאָדָם עִם מִכְלוֹת / וּמַשְׁקִים נִגָּרִים וְהַסֵּט וְשֹׁכֶבֶת / וּמִקְרֶה מַחְשֶׁבֶת / וְיִבּוּם נֶעֱזֶבֶת / וְאִגֶּרֶת פּוּרִים וְחָלֹץ וָרֶקֶת / לְאִשָּׁה נִתֶּקֶת / וְקֹץ כַּף מַחְזֶקֶת / מְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְדִין אֵשֶׁת שִׁבְיָה / וְחֹק פִּרְיָה רִבְיָה / וְתִלְבֹּשֶׁת עֶרְיָה / וְנִסּוּךְ מֵי קָרִים וְעָרְלָה וְהִלּוּלִים / וּמִשְׁנֶה לַמּוֹשְׁלִים / בְּיוֹמָם תֵּן הַשְׁלִים / שְׂכַר הַנִּשְׂכָּרִים בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת / וּמֶכֶס וּנְחָלוֹת / וְשִׂיד אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת / וְיוֹבֵל לִדְרוֹרִים חֲצוֹצְרוֹת הָעֵדָה / וּמוּרָם מִתּוֹדָה / וְטִבּוּל יוֹלֵדָה / וּמִדַּם הַמְּקוֹרִים וּפָרָה לִשְׂרֵפָה / וְחָזֶה לִתְנוּפָה / וּמַעְשַׂר הָאֵיפָה / וְהַתְּרוּמָה הָרִים וְעִיר יַד שׁוֹלַחַת / לְמַלֵּט מִשַּׁחַת / וְעִיר הַנִּדַּחַת / לְהַחְרִיב וּלְהַחְרִים וְעִיר כִּי תִסָּגֵר / אֲבָנֶיהָ תַּגֵּר / נְבֵלָה תֵּן לַגֵּר / וּמָכֹר לַנָּכְרִים דְּמֵי כֹפֶר תִּשְׁקֹל / וְהַמֵּסִית תִּסְקֹל / בְּיַעַן הֵרִים קוֹל / לְעָבְדָה לַאֲחֵרִים וְחוֹלֵם וְעֵד זוֹמֵם / כְּאֶחָד הַחֲרִימֵם / לְבִלְתִּי יִתְרוֹמֵם / לְנַבֵּא בִשְׁקָרִים וּבִפְרָעוֹת תִּפְרַע / לְמוֹצִיאֵי שֵׁם רָע / וְאִישׁ זָב וּמְצֹרָע / בְּהַזּוֹת נִטְהָרִים וּבָזֶה יֵרָפֵא / טְמֵא מֵת אוֹ נִסְפֶּה / וּמַדִּיחַ תִּסְפֶּה / וְיִירְאוּ נִשְׁאָרִים וְחוֹבֵל בַּחֲמִשָּׁה / תְּכַסֵּהוּ בוּשָׁה / וְדָם עַל יַבָּשָׁה / תְּכַסֶּה בַּעֲפָרִים וְהַשּׂוֹטָה תַּשְׁקֶה / לְמַעַן תִּנָּקֶה / וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה / לְהָסִיר מִכְמוֹרִים וְחָתָן בִּשְׁנָתוֹ / יְהִי נָקִי לְבֵיתוֹ / וְיוֹחֵר מִצֵּאתוֹ / וְלֹא יַעֲבֹר דְּבָרִים וְיָנִיף יָד רָמָה / מְשׁוּחַ מִלְחָמָה / לְבַל תִּפֹּל אֵימָה / בְּלֵב הַנֶּחְגָּרִים וְאֵלֶּה מִצְוֹתַי / וְאֵלֶּה חֻקּוֹתַי / וְאֵלֶּה תוֹרוֹתַי / תְּמִימִים וִישָׁרִים תְּחַיֶּינָה מָהִיר / וְתִסְפֶּינָה יָהִיר / וְהַמַּזְהִיר יַזְהִיר / כְּזֹהַר הַמְּאוֹרִים וְלַנִּזְהָר יִקְרַב / בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב / וְכָאוֹר הַנֶּעֱרָב / יְשָׁרִים מַכְתִּירִים</poem><noinclude> <poem>{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שַׁ}}דַּי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה / {{סי|לְ}}מַעֲנְךָ בְּנֵה קִרְיַת חָנָה / {{סי|מָ}}רוֹם{{הערה|בכ"י הספרייה הבריטית, Harley 5583, נמצאת גירסא: "{{סי|מְ}}רוֹם {{סי|הָ}}רִים".}} {{סי|הַ}}עֲלֵנוּ בִּרְנָנָה / שָׁלֹשׁ{{הערה|במחזור רומניא הנדפס הנוסח "{{סי|הַ}}שָּׁלֹשׁ".}} פְּעָמִים בַּשָּׁנָה{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}''' {{הור|(איש כמתנת ידו... והשיאנו)}}}}}}</poem></noinclude><includeonly><small><small>{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֶׂה / יְיָ יִהְיֶה לָּנוּ מָעוֹז וּמַחְסֶה}}</small></small></includeonly> ===מצוות לא תעשה=== <includeonly>{{ש}}{{הור2|ליום שני:}}</includeonly> <poem> בְּצֵל שַׁדַּי אֶחֱסֶה / וְצִדְקוֹ לֹא אֲכַסֶּה / בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / וְאַגִּיד מֵישָׁרִים כְּתוּבִים בֶּאֱמוּנָה / בְּעֵדוּת נֶאֱמָנָה / וְכִימֵי הַשָּׁנָה / בְּמִסְפָּר נֶחְקָרִים יְקָרִים מִפְּנִינִים / עֲתִידִים וּצְפוּנִים / לְבַת הָאֵיתָנִים / כְּעֶדְיֵי קִשּׁוּרִים צְאִי נָא לִקְרָאתִי / אֲחוֹתִי רַעְיָתִי / וְשִׁמְעִי תוֹרָתִי / וְלִקְחִי מוּסָרִים חֲשַׁקְתִּיךְ וָאֹהַב / פְּדִיתִיךְ מֵרַהַב / בְּמוֹ תוֹרֵי זָהָב / צְרוּפִים וּטְהוֹרִים בְּצֵאתִי נִצָּבָה / בְּאֶלֶף וּרְבָבָה / וְקוֹל דּוֹדִי זֶה בָּא / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְאָנֹכִי יְיָ / קְרָאתִיךְ מִסִּינַי / וְלֹא יִהְיֶה עַל פָּנַי / לְךָ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה פֶסֶל / בְּרֶשַׁע וּבְכֶסֶל / וְלֹא תָשִׂים כֶּסֶל / לְהַקְנִיאוֹ בְּזָרִים וְגוּר מִלֶּהָבָה / לְהָבִיא תוֹעֵבָה / וְלִבְנוֹת מַצֵּבָה / וְלָטַעַת אֲשֵׁרִים וְסוּר מִשֵּׁמַע שָׁוְא / וּמֵהַאֲמֵן בַּשָּׁו / וְלֹא תִשָֹּא לַשָּׁוְא / שְׁמוֹתַי הַיְקָרִים וּמִצְוַת לֹא תִנְאָף / שְׁמֹר, פֶּן יֶחֱרֶה אַף / וְלִגְנֹב לֹא תִשְׁאַף / וְלֹא תַחְמֹד חֲבֵרִים וְנֶפֶשׁ לֹא תְנַקֵּשׁ / אֲשֶׁר דָּמָהּ אֲבַקֵּשׁ / וְלֹא תִתֵּן מוֹקֵשׁ / לְהַכְשִׁיל הַעִוְרִים וְשֶׁקֶר לֹא תַעֲנֶה / וְיָתוֹם לֹא תְעַנֶּה / וְאַרְצָךְ לֹא תִזְנֶה / כְּאַרְצוֹת הַזָּרִים וְהַגֵּר לֹא תוֹנֶה / וְגָזִית לֹא תִבְנֶה / וְעַל רִב לֹא תַעֲנֶה / לְחַרְחֵר מִתְגָּרִים אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל / וְהַשֵּׁם לֹא תְחַלֵּל / וְכַרְמָךְ לֹא תְעוֹלֵל / וּפֶרֶט הַבְּצִירִים וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ / חֲמָסוֹ יִדָּרֵשׁ / וְלֹא יַצְמִיד חוֹרֵשׁ / שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים וְלֹא תְאַחֵר בְּבִצְעָךְ / מְלֵאָתְךָ וְדִמְעָךְ / וְלֹא תַעֲשֹׁק רֵעָךְ / וְלֹא תְאַחֵר נְדָרִים וְלֹא תַעְשֹׁק שְׂכִירְךָ / וְלֹא תְלַקֵּט קְצִירְךָ / וְלֹא תַחְסֹם שׁוֹרְךָ / בְּדִישׁוֹ הָעֳמָרִים וְלֹא תְפַאֵר זֵיתְךָ / וְלֹא תְכַלֶּה פְּאָתְךָ / וְלֹא תוֹנֶה עֲמִיתְךָ / בְּמֶקַח וּמִמְכָּרִים וְלֹא תִשָּׂא חֶטְאוֹ / אֲשֶׁר לִבּוֹ מְלָאוֹ / וְלֹא תַחְשֹׁב לְשָׂנְאוֹ / כְּמַשְׂטֵמַת עָרִים וְלֹא תִקֹּם עַמְּךָ / לְבַל אֶקֹּם מִמְּךָ / וְלֹא תָלִין עִמְּךָ / פְּעֻלַּת נִשְׂכָּרִים וְלֹא תִטֹּר אֵיבוֹת / וְלֹא תִשְׁאַל אֹבוֹת / וְלֹא יוּמְתוּ אָבוֹת / וּבָנִים עַל הוֹרִים וְלֹא תִשְׁמַע דִּבְרֵי / נְבִיא שֶׁקֶר מוֹרֶה / וְלֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי / מְסִיתִים נִבְעָרִים וְעֶבֶד לֹא תַסְגִּיר / וּפָנִים לֹא תַכִּיר / וְעַל פֶּה לֹא תַזְכִּיר / שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְכַסְפָּם לֹא תַחְמֹד / וְעַל דָּם לֹא תַעֲמֹד / וְהֵחָדֵל לִלְמֹד / שְׁבוּעַת הַשְּׁקָרִים נְצֹר חֻקַּי עַל דַּל / וְלֹא תִשָֹּא פְנֵי דָל / וּמִנֶּשֶׁךְ תֶּחְדַּל / לְרַבּוֹת בִּמְחִירִים וּמִצְוַת לֹא תַטֶּה / שְׁמֹר, פֶּן בָּהּ תִּשְׂטֶה / וְדִין יָתוֹם מֻטֶּה / וְאַלְמָנָה וְגֵרִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד / וְלֹא יָעִיד אֶחָד / וְלֹא תֹאכַל יַחַד / נְפָשׁוֹת וּבְשָׂרִים וְלֹא תַחְמֹד גְּזֵלָה / אֲשֶׁר תִּקַּח אֲפֵלָה / וְלֹא תֹאכַל נְבֵלָה / וְזִבְחֵי הַשְֹּעִירִים וְלֹא תֹאכַל טְרֵפָה / וְתוֹעֵבָה הֲדוּפָה / וְלֹא תַקְטִין אֵיפָה / לְהַפְקִיעַ שְׁעָרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה רָעוֹת / בְּמִדַּת קַרְקָעוֹת / וּמִשְׁקַל הַמָּעוֹת / וְגַם לֹא בַּמְּשׂוּרִים וְלֹא תִתֵּן אָכְלְךָ / בְּמַרְבִּית, פֶּן אֲכֶלְךָ / וְלֹא תָרוּץ רַגְלְךָ / מְלָשְׁנִי בַסְּתָרִים וְלֹא תָשִׁית יָד עִם / רְשָׁעִים וּמְרֵעִים / וְלֹא תִגֹּשׂ רֵעִים / וְאַחִים, כַּנָּכְרִים עֲזֹב עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ / וְלֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ / לְאַלְמָנָה לְתִתּוֹ / וְלִיתוֹמִים וְגֵרִים שְׁנַת שֶׁבַע תִּצֹּר / וּבַיּוֹבֵל תַּעְצֹר / סְפִיחִים לֹא תִקְצֹר / וְלֹא תִבְצֹר נְזִירִים וְלֹא תִזְרַע תַּלְמָךְ / לְהוֹצִיא בוֹ לַחְמָךְ / וְלֹא תִזְמֹר כַּרְמָךְ / וְלֹא יַעֲלֶה סִירִים וְלֹא תֹאכַל קָלִי / וְגֶרֶשׂ כַּרְמִלִּי / בְּטֶרֶם תָּבִיא לִי / לְרֵאשִׁית הַקְּצִירִים וְלֹא תֹאכַל עֲרֵלִים / בְּטֶרֶם הִלּוּלִים / וְלֹא תֶהְדַּר גְּדוֹלִים / וְדַלִּים נֶחְפָּרִים וְלֹא תִהְיֶה נֹשֶׁה / לְאִישׁ עָנִי נִקְשֶׁה / וְלֹא תִתֵּן אִשֶּׁה / בְּעִוְרִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא יַעֲלֶה מְשִׁיחִי / בְּמַעֲלוֹת, עַל מִזְבְּחִי / וְלֹא תִזְבַּח פִּסְחִי / בְּאַחַד הַשְּׁעָרִים וְהַכֵּלִים תְּמַשֵּׁשׁ / וְהֶחָמֵץ תְּרוֹשֵׁשׁ / וְתִשְׂרְפֶנּוּ בַשֵּׁשׁ / עֲדֵי אֶחָד וְעֶשְׂרִים וְלֹא תוֹצִיא לַחוּץ / בְּשַׂר פֶּסַח נָחוּץ / וְזָר וְעָרֵל מִחוּץ / וְתוֹשָׁב וּשְׂכִירִים וְזִבְחִי לֹא תְשַׁמֵּץ / בְּזָבְחוֹ עַל חָמֵץ / וְלִבְּךָ לֹא תְאַמֵּץ / לְתִתֵּן מַחְסוֹרִים וְנָשִׂיא לֹא תָאֹר / וְלֹא יֵרָאֶה שְׂאֹר / וְלֹא יָלִין עַד אוֹר / בְּשַׂר לֵיל שִׁמּוּרִים וְחֶלְבֵּי זִבְחֵיכֶם / וְחֶלְבֵּי חַגֵּיכֶם / וְתוֹדוֹת שַׁלְמֵיכֶם / לְהוֹתִיר נֶאֱסָרִים וְכִי יִגַּע בָּשָׂר / בְּכָל טָמֵא נֶאֱסָר / וְלֹא תֹאכַל מַעְשַׂר / דְּגָנְךָ, בַּשְּׁעָרִים וְיֵינְךָ וְיִצְהָרְךָ / בְּכוֹרוֹת בִּבְקָרְךָ / תְּרוּמַת יָדֶךָ / וּמִבְחַר הַנְּדָרִים וְלֹא תֹאכַל עַל דָּם / תְּמִידִי הַנִּקְדָּם / וְהַחֵלֶב וָדָם / שְׁנֵי אֵלֶּה אֲסוּרִים וְדָג וְחַיָּה שְׁנֵיהֶם / וְעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם / בְּלֹא סִמָּנֵיהֶם / אֲשֶׁר בָּם נִכָּרִים וּמוּם בּוֹ לֹא יִקְרַב / לְהַקְרִיב שַׁי נֶעֱרָב / בְּגִבֵּן אוֹ גָרָב / וּפִסְחִים אוֹ עִוְרִים וּמִיַּד בֶּן נֵכָר / לֹא תַקְרִיב אֶשְׁכָּר / וְלֹא יַעֲבֹד אִכָּר / בְּכוֹרֵי הַשְּׁוָרִים וְלֹא תַעֲלֶה לְרָצוֹן / בְּכָל מָקוֹם חִיצוֹן / וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאן / בְּמַשְׁקֵה הָעֲדָרִים וְלֹא תָמִיר בְּהֵמָה / מְקֻדֶּשֶׁת חֲתוּמָה / וְלֹא יֹאכְלוּ תְרוּמָה / טְמֵאִים עִם זָרִים וְלֹא תָבִיא לְמָנָה / מְחִיר כֶּלֶב וְזוֹנָה / וְלֹא תִתֵּן לְבוֹנָה / בְּמִנְחַת הַשְֹּעֹרִים וְלֹא תִקְרַב לְמָשְׁחָה / בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה / וְלֹא תָשִׂים קָרְחָה / וְשֶׂרֶט בִּבְשָׂרִים קְטֹרֶת לֹא תִרְקַח / וְעֵינֶיךָ תִּפְקַח / וְכֹפֶר לֹא תִקַּח / לְרוֹצְחֵי מִסְתָּרִים שְׁמֹר פֶּן תִּנָּשֶׁה / דְּבַר גִּיד הַנָּשֶׁה / וּמִצְוַת לֹא יִקְשֶׁה / בְעֵינֶיךָ, תָּרִים וְחֹק אֹתוֹ וּבְנוֹ / בְּלִבְּךָ הַצְפִּינוֹ / וּבִנְךָ לֹא תִתְּנוֹ / לְמֹלֶךְ אַכְזָרִים וְכָל מְלָאכָה לַקְצוֹת / בְּשַׁבָּתוֹת לִרְצוֹת / וּמִקְרָא חַג מַצּוֹת / וְיוֹם הַבִּכּוּרִים וּמִקְרָא זִכָּרוֹן / לְצֶדֶק וּלְכִשְׁרוֹן / וּמִקְרָאֵי הָרֹן / וְיוֹם הַכִּפֻּרִים וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבֹּר / בְּלֵיל צֵאתְךָ מִבּוֹר / וְתַעַר לֹא יַעֲבֹר / בְּרָאשֵׁי הַנְּזִירִים וְלֹא יֵצֵא מִפִּיו / לְהִטַּמֵּא לְאָבִיו / וְלַאֲחוֹתוֹ וְאָחִיו / וְיֶתֶר הַשְּׁאֵרִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן / לְחַכְלִילוּת עַיִן / וְלֹא חֹמֶץ יַיִן / וְיֶתֶר הַדְּבָרִים כְּתֹבֶת הַקַּעֲקַע / בְּגֵוְךָ לֹא תִרְקַע / וְהַמְקַלֵּל יוּקַע / וְיוּבַל לִקְבָרִים וּמִקְרֶה הַנִּרְאֶה / בְּמַחֲנֶיךָ הַפְאֵה / וְצוּרְךָ לֹא יִרְאֶה / בְּךָ עֶרְוַת דְּבָרִים וְנֶשֶׁךְ לֹא תְתַכֵּן / לְהָשִׂים עַל מִסְכֵּן / וְחֹק לֹא תַעֲשׂוּ כֵן / לְאַדִּיר אַדִּירִים וְעֵינְךָ לֹא תַעְלִים / בְּנִדָּחִים וְנוֹפְלִים / וְלֹא תַעֲשׂוּ אֱלִילִים / כְּהַבְלֵי הַנָּכְרִים וְצֶמֶר לֹא תִלְבַּשׁ / בְּמוֹ פִשְׁתִּים נֶחְבָּשׁ / וְלֹא תַקְטִיר לִי דְּבַשׁ / תְּמָרִים, וּשְׂאֹרִים וְלֹא תַעֲלוּ לַחְמִי / וְלֹא תִסְּכוּ לִשְׁמִי / בְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי / אֲשֶׁר לִפְנֵי עֳפָרִים בְּצֵל נוֹף לֹא תֶחֱסוּ / וְכָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ / וְהָאֵל לֹא תְנַסּוּ / כְּמַסַּת הַמּוֹרִים וְחֹק לֹא יֵרָאוּ / דְּבָרָיו תִּירָאוּ / וְחַיִּים תִּמְצָאוּ / וְשָׁלוֹם כַּנְּהָרִים וּבִדְבַר לֹא תְשַׁקְּצוּ / מְאֹד חִזְקוּ וְאִמְצוּ / וְהַגֵּר לֹא תִלְחֲצוּ / כִּי הֱיִיתֶם גֵּרִים וּבִדְבַר לֹא תְכַחֲשׁוּ / מְאֹד חִקְרוּ דִּרְשׁוּ / וּבִדְבַר לֹא תְנַחֲשׁוּ / כְּנֶאֱלָחִים סָרִים וּבִדְבַר לֹא תְבַשֵּׁל / חֲדַל מֵהִכָּשֵׁל / וְלֹא תֹאכַל בָּשֵׁל / וְנָא, לֵיל שִׁמּוּרִים וּבִדְבַר לֹא תְעוֹנֵן / אֲשׁוּרֶיךָ כּוֹנֵן / וְהָעֲבָדִים תְּחוֹנֵן / בִּצֵאתָם לִדְרוֹרִים וְלֹא תִגְרַע חֻקָּם / לְמַלֹּאת אֶת סִפְקָם / וְלֹא תְשַׁלַּח רֵיקָם / מְרוּדִים וּנְעוּרִים וְלֹא תַעֲבֹד בָּהֶם / עֲבֹדַת עַבְדֵיהֶם / בְּיַעַן כִּי לִי הֵם / עֲבָדִים נִמְכָּרִים וְלֹא תִקְפֹּץ כַּפָּךְ / וְלֹא תַקְשֶׁה עָרְפָּךְ / וְלֹא תִתֵּן כַּסְפָּךְ / בְּנֶשֶׁךְ כַּיְהִירִים וְלֹא יֵרַע לִבָּךְ / בְּתִתְּךָ לְתוֹשָׁבָךְ / וְלֹא יִמָּצֵא בָךְ / קְסָמִים וַחֲבָרִים וְלֹא תַעֲבִיר בִּנְךָ / וְלֹא תַשְׁחִית זְקָנְךָ / וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ / לְכַלּוֹת הַצּוֹרְרִים וְלֹא תִכְרֹת לָהֶם / בְּרִית, וְלֵאלֹהֵיהֶם / וְלֹא תַעֲשֶׂה כָהֶם / בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים וְלֹא תֵלֵךְ אִתָּם / בְּחֻקּוֹת מִשְׁמַרְתָּם / וְלֹא תְחַיֶּה אוֹתָם / וְלֹא תָחֹן צָרִים בְּאַרְצְךָ לֹא יִשְׁכְּנוּ / וּבָם לֹא תִתְחַתְּנוּ / וּמַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ / כְּהַבְלֵי שָׁוְא שֹׁמְרִים וְלֹא תַשְׁאִיר עוֹנֶה / בְּעִיר עָלַי תִּזְנֶה / וְהִיא לֹא תִבָּנֶה / אֲבָל הַחֲרֵם תַּחֲרִים וְחֵרֶם עַם נָבָק / בְּיָדְךָ לֹא יִדְבָּק / וְהָיָה תֵּל אָבָק / כְּמַהְפֵּכַת זָרִים וְעַמּוֹנִי פַּזֵּר / וּמוֹאָבִי בַּזֵּר / וְלֹא יָבֹא מַמְזֵר / בְּסוֹד עַם נִבְחָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ שְׁלוֹמִים / לְאַכְזָרִים קָמִים / וְלֹא תָשִׂים דָּמִים / לְהַצִּיב מִכְמוֹרִים וְלֹא תַהֲרֹג נְקִיִּם / וְצַדִּיקִים עֲנִיִּם / וְלֹא תַעֲזֹב לְוִיִּם / וְלֹא יִנְחֲלוּ עָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ אֶל מֵת / אֲשֶׁר אֵין עִמּוֹ אֱמֶת / וְהַמְכַשֵּׁף הַצְמֵת / אֲשֶׁר עָרוֹם יַעְרִים וְלֹא תַסִּיג כָּל גְּבוּל / בְּמִצְוַת שֹׁכֵן זְבוּל / וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ יְבוּל / בְּעֵת תִּבְנֶה מְצוֹרִים וְלֹא תְחַלֵּל בִּתְּךָ / לְהַזְנוֹת מִדַּעְתְּךָ / וְלֹא תָשִׁיב אִשְׁתְּךָ / בְּלֶכְתָּהּ לַאֲחֵרִים וְלֹא תִשְׁכַּב אוֹתָהּ / בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ / וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ / לְגַלּוֹת הַמְּקוֹרִים וְלֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר / בְּעוּלַת אָח נִגְזָר / וְלֹא יֹאכַל מוּזָר / קֳדָשִׁים מֻזָּרִים וְלֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה / בְּסוֹד עֵדָה קְדוֹשָׁה / וְלֹא תִלְבַּשׁ אִשָּׁה / לְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אִישִׁים / לְבוּשֵׁי הַנָּשִׁים / וְלֹא יִהְיוּ קְדֵשִׁים / בְּבָנִים נִכְשָׁרִים וְלֹא תִרְדֶּה בָּחֳרִי / בְּאָחִיךָ עִבְרִי / וְלֹא תַמְלִיךְ נָכְרִי / אֲבָל כִּי בֶּן חוֹרִים וְלֹא יַרְבֶּה נָשִׁים / וְסוּסִים וּפָרָשִׁים / וְלֹא יָשִׁיב חָפְשִׁים / לְאֶרֶץ הַמִּצְרִים וְלֹא יָסוּר לִבּוֹ / בְּסוּסֵי מֶרְכָּבוֹ / וְכַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ / וְחֶמְדַּת אוֹצָרִים וְלֹא תִמְכֹּר עִבְרִי / כְּמִמְכֶּרֶת נָכְרִי / וְלֹא תְתַעֵב מִצְרִי / בְּבֹאוֹ לִמְגוּרִים וְלֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי / בְּבוֹאוֹ לַהֲדֹמִי / וְלֹא יָבוֹא בְעַמִּי / פְּצוּעִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא תֵצֵא עִבְרִית / אֲשֶׁר תֻּקַּח בִּבְרִית / כְּצֵאת אָמָה נָכְרִית / בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים וְלֹא יִבְגֹּד גְּבִירָהּ / וְהֶפְדָּהּ בִּמְחִירָהּ / וְלֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ / כְּיֶתֶר מִמְכָּרִים וְלֹא יִגְרַע אוֹתָהּ / שְׁאֵרָהּ וּכְסוּתָהּ / וּמִשְׁכַּב עוֹנָתָהּ / בְּקַחְתּוֹ בַּת זָרִים וְאַרְבַּע נָשִׁים הֵן / אֲסוּרוֹת לַכֹּהֵן / וְהָאַחַת מֵהֶן / כְּשֵׁרָה לַאֲחֵרִים וְלֹא יְגַדֵּל פֶּרַע / וְלֹא יִפְרֹם קֶרַע / וְלֹא יְחַלֵּל זֶרַע / וּמִקְדַּשׁ מִבְצָרִים וְלֹא יְטַמֵּא עַצְמוֹ / לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ / אֲבָל עַל מֵת עַמּוֹ / אֲשֶׁר אֵין לוֹ קוֹבְרִים וּבִדְבַר לֹא יֵצֵא / לְפָנַי יֵרָצֶה / וְיָגִיל עֵת יֵצֵא / כְּחָתָן מֵחֲדָרִים וּבִדְבַר לֹא תִכְבֶּה / גְּדֻלָּתוֹ תִרְבֶּה / וְנֵרוֹ לֹא יִכְבֶּה / וְיִזְרַח כִּמְאוֹרִים וְלֹא תֹאכַל פִּתּוֹ / בְּקַחַת זָר בִּתּוֹ / אֲבָל תֹּאכַל אִתּוֹ / בְּשׁוּבָהּ כִּנְעוּרִים וְגַם לֹא יֹאכַל בּוֹ / שְׂכִירוֹ וְתוֹשָׁבוֹ / וְעַל מֵת לֹא יָבֹא / בְּאָהֳלֵי תַמְרוּרִים וְלֹא יֹאכַל פְּנִימִית / בְּזָדוֹן וּבְתַרְמִית / וְלֹא יַבְדִּיל לְהַצְמִית / שְׁסוּעֵי הַתּוֹרִים וְלֹא יֹאכַל מִנְחַת / כְּלִילוֹ, פֶּן יֵחַת / וְלֹא יִזְבַּח מָשְׁחָת / בְּאֵילִים גַּם כָּרִים וְזָר לֹא יִתְגַּלַּע / רְאוֹת קֹדֶשׁ כְּבַלַּע / וְטָמֵא, פֶּן יְבֻלַּע / בְּשָׁאוֹן וּשְׁבָרִים וְלֹא יְעַבֵּט אֹרַח / וְיִהְיֶה לַטֹּרַח / וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח / וְרֵעָיו הַמַּמְרִים וְלֵוִי הַזָּקֵן / עֲבוֹדָה לֹא יְתַקֵּן / וְלֹא תִקַּח אֵם קֵן / עַל פְּנֵי הַצִּפֳּרִים וְיָמֶיךָ אַמְשִׁיךְ / בְּמִצְוַת לֹא תַשִּׁיךְ / וְאוֹרְךָ לֹא יַחְשִׁיךְ / בְּאֶרֶץ לֹא סְדָרִים וְלֹא תִמּוֹט רַבַּת / בְּמִצְוַת גְּבוּל שַׁבָּת / וְחֹק מִנְחַת מַחֲבַת / וּמַאֲפֵה תַנּוּרִים וּבֵיתְךָ לֹא יִסַּח / בְּמִצְוַת לֹא יִזַּח / וּמִצְוַת פֶּן תִּשְׁכַּח / שְׁתַּיִם נֶאֱמָרִים וּמִצְוַת לֹא תְבַעֲרוּ / וּמִצְוַת לֹא תְשַׁקְּרוּ / וּמִצְוַת לֹא תִמְכְּרוּ / שְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרִים וּמִצְוַת כִּלְאַיִם / וְרֶכֶב וְרֵחַיִם / וְאַבְנֵי מֹאזְנַיִם / בְּכִיסֵי מִסְחָרִים וּמִצְוַת לֹא תַחְבֹּל / עֲלֵי כָתֵף תִּסְבֹּל / וְעָלְךָ לֹא יִבֹּל / וְיִפְרַח כַּתְּמָרִים וְחֹק לֹא תוֹסִיפוּ / וְחֹק לֹא תַחֲנִיפוּ / וְחֹק לֹא תַקִּיפוּ / פְּאַת רֹאשׁ כִּכְמָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וּמִצְוַת לֹא תָנִיף / לְעוֹלָם לֹא תַחֲנִיף / וּמִצְוַת פֶּן יוֹסִיף / לְהַכּוֹת נוֹסָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וְחֹק לֹא תָתוּרוּ / וְחֹק לֹא תָגוּרוּ / וְחֹק לֹא יָסֻרוּ / וְחֹק שְׁבוּעַת אֱסָרִים וְחֹק לֹא אָכַלְתִּי / וְחֹק לֹא בִעַרְתִּי / וְחֹק לֹא נָתַתִּי / לְמֵתִים נִגְזָרִים וּבִתְעוּדַת הָעֲבוֹט / בְּמֵישָׁרִים תִּשְׁפֹּט / וּפָרָשַׁת הֶדְיוֹט / וּפָרָשַׁת שֹׁטְרִים וְכָל פָּרָשִׁיּוֹת / מְפִיקֵי תוּשִׁיּוֹת / אֲשֶׁר הֵם בַּצִּיּוֹת / מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים וְאֶחָד וְשִׁבְעִים הֵם / חֲרוּצִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם / וְאֵלֶּה פְקוּדֵיהֶם / בְּמִכְתָּב נִזְכָּרִים אֲשֶׁר יִתֵּן זַרְעוֹ / לְמֹלֶךְ, בְּרֹב רִשְׁעוֹ / וְהַמְגַדֵּף יִשְׁעוֹ / אֲשֶׁר יָדוֹ יָרִים וּמֵסִית וּמְחַלֵּל / וּבֵן סֹבֵא וְזוֹלֵל / וּמַכֵּה וּמְקַלֵּל / וּמַדִּיחַ עָרִים וְהַדּוֹבֵר סָרָה / בְּשֵׁם עֲבֹדָה זָרָה / וּבַעַל אוֹב לְזָרָא / וְיִדְּעוֹנִי שְׁקָרִים וְנֶפֶשׁ רוֹצַחַת / לְפַחַד וָפַחַת / וְעַם עִיר נִדַּחַת / בְּחֶרֶב נִדְקָרִים וְנָבִיא מִדַּעַת / תְּכַסֶּה תוֹלַעַת / וְאִשָּׁה נִרְבַּעַת / לְבֶהֱמַת הַיְעָרִים וְהַבָּא עַל אֲרוּסָה / וְעַל כַּלָּה כְנוּסָה / וְעַל בְּהֵמָה אֲבוּסָה / וְהַבָּא עַל זְכָרִים וּבָא עַל אֵשֶׁת אִישׁ / מְאֹד יַחְפִּיר וְיַבְאִישׁ / וְדוֹדָתוֹ מַבְאִישׁ / שְׁנֵיהֶם נֵאָרִים וּבָא עַל יוֹלַדְתּוֹ / וּבִתּוֹ בַת אִשְׁתּוֹ / וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ / לְפִי שְׁאֹל נִפְזָרִים וְהַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ / וְהַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת הוֹרִים וְעַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ / וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ / וְעַל נִדָּה בְּשִׁבְתָּהּ / לְמַלֹּאת מִשְׁמָרִים וְעַל אֵשֶׁת אָבִיו / וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו / וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְחָמִיו / וְכָל אֵלֶּה אֲרוּרִים וּמִשְׁפַּט בְּנוֹת כֹּהֵן / וּמִשְׁפַּט זוֹמְמֵיהֶן / וּמִשְׁפַּט בֹּעֲלֵיהֶן / לְהַשְׁמִיד וּלְהַחְרִים וְהַבָּא עַל אֲרַמִּית / בְּרָעָתוֹ לְהַצְמִית / וְהַגּוֹנֵב בְּתַרְמִית / קְשָׂוֹת נִבְחָרִים וְהַגּוֹנֵב אָדָם / בַּשַּׁחַת יֵרָדַם / וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם / יְהִי כִּיקַר כָּרִים וְאָרוּר כָּל נוֹכֵל / אֲשֶׁר פִּגּוּל יֹאכֵל / וְהוּא רַק יֵאָכֵל / בְּאֵשׁ הַכִּיּוֹרִים וְשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם / לְאוֹחֵז עֵינַיִם / וְנִקְיוֹן שִׁנַּיִם / לְאוֹכֵל נוֹתָרִים וְעוֹבֵד מִפְלֶצֶת / לְכָלָה נֶחֱרֶצֶת / וְאוֹכֵל מַחְמֶצֶת / בְּיָמִים נִשְׁמָרִים וּפֶסַח לֹא יַעֲשֶׂה / בַּחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה / וְאִישׁ אֹכֵל וְעֹשֶׂה / בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְאִישׁ סָךְ וּמְפַטֵּם / בְּעֶבְרָתִי אֶשְׁפְּטֵם / וְאִישׁ אָזְנוֹ יַאְטֵם / לְמִשְׁפַּט הַמּוֹרִים וְהַשּׁוֹחֵט מִחוּץ / וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ / וּשְׁאֵינוֹ רָחוּץ / בְּמֵימֵי כִיּוֹרִים וְעוֹבֵר עַל דַּם בְּרִית / תְּהִי נַפְשׁוֹ לְהַכְרִית / וְהִיא תִּקְוָה וְאַחְרִית / לְשַׁלַּח הָאֲסִירִים וְהַטָּמֵא יוּדָשׁ / בְּבֹאוֹ לַמִּקְדָּשׁ / וְהָאֹכֵל נִקְדָּשׁ / בְּטֻמְאַת הַבְּשָׂרִים וְהְָאֹכֵל טֶבֶל / יְבוֹאֵהוּ חֶבֶל / וְיִיגַע לַהֶבֶל / וְיֹאחֲזוּהוּ צִירִים וְזָר אֹכֵל תְּרוּמָה / תְּבוֹאֵהוּ מְהוּמָה / וְכֹהֵן כִּי יִטְמָא / בְּעָבְרוֹ מַאֲמָרִים וּמִתֵּבֵל יוּסָר / טְבוּל יוֹם הַנִּמְסָר / לְשַׁמֵּשׁ וּמְחֻסַּר / בְּגָדִים נִסְפָּרִים וְהַזָּר הָעוֹבֵד / בְּמוֹתוֹ אֶכָּבֵד / וּמֵאֶרֶץ יֹאבֵד / מְחֻסַּר כִּפּוּרִים וְהַמָּוֶת רָתוּי / לְפָרוּעַ וְשָׁתוּי / וְטָמֵא הָאָתוּי / לְשַׁמֵּשׁ בַּחֲדָרִים </poem> ===סיום=== <poem> כָּלוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה / וּמָגֵן לַיְשָׁרִים וְאֵלֶּה הַתּוֹרוֹת / יְסוֹדוֹת וּבְצוּרוֹת / וְלָהֵנָּה פֹארוֹת / כְּסַנְסִנֵּי תְמָרִים יְמַהֵר אֵל עֶלְיוֹן / לְקַבֵּץ עַם אֶבְיוֹן / וְיִבְנֶה הַר צִיּוֹן / וְעֵמֶק הַפְּגָרִים וְיָקִים אֶת סֻכּוֹ / וְיַגִּיהַּ חָשְׁכּוֹ / וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ / וְקַרְנֵנוּ יָרִים וְיִרְאוּ מְתֵי מִסְפָּר / בְּקוּם יְשֵׁנֵי עָפָר / וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר / וְכִנְשֹׂא נֵס הָרִים וּמֵרֹאשׁ הֹמִיּוֹת / תְּרַנֵּנָּה פֵיוֹת / וּמִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת / וּמֵהַרְרֵי נְמֵרִים וְאָז כָּל עָם שֹׁגֵג / בְּרָעָה יִתְמוֹגֵג / לְקוֹל הָמוֹן חוֹגֵג / בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים וְעַל הַר הַגָּלִיל / נְהַלֵּךְ בֶּחָלִיל / וְאָז תַּחְפֹּץ כָּלִיל / וְאָז יַעֲלוּ פָרִים</poem><noinclude> <poem>{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שׁ}}וֹבְבֵנוּ {{סי|לִ}}גְבוּלֵנוּ / {{סי|מְ}}הֵרָה {{סי|הָ}}תֵר עֻלֵּנוּ / וּנְשׁוֹרְרָךְ גּוֹאֲלֵנוּ / בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}''' {{הור|(איש כמתנת ידו... והשיאנו)}}}}}}</poem></noinclude><includeonly><small><small>{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}</small></small></includeonly><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 4uw9omnmefiz4ldk8yyfj59sffcji8l 3102036 3102034 2026-11-08T10:07:51Z Yack67 27395 3102036 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= שמור לבי מענה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שלמה בן יהודה; שלמה; שלמה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ש-1482|ש-1482]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ב-1278|ב-1278]] | מנהגים = נאמרות למנהג קהילות עדות המזרח ותימנים בחג השבועות לפני תפילת מנחה (וגם בקצת קהילות צפון אפריקה אומרים אותן בנוסף על {{צ|[[אי זה מקום בינה|אזהרות ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]}}). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש שאומרים הכל ביום אחד), ומצרפים להן [[אמון יום זה|פתיחה]] מאת ר' דוד ן' בקודה.{{ש}} היו נאמרות גם למנהג איטליה בשבת שלפני שבועות (שבת הגדול של שבועות).{{ש}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> <קטע התחלה=עשה/>{{הור|סימן: '''שלמה בן יהודה''', '''שלמה''', '''שלמה'''. משקל: יתד וארבע תנועות [‿– – – – –]}} ===פתיחה=== <poem> {{סי|שְׁ}}מֹר {{סי|לִ}}בִּי {{סי|מַ}}עֲנֶה / {{סי|הֱ}}יֶה {{סי|בִ}}מְאֹד {{סי|נַ}}עֲנֶה / {{סי|יְ}}רָא {{סי|הָ}}אֵל {{סי|וּ}}מְנֵה / {{סי|דְּ}}בָרָיו {{סי|הַ}}יְשָׁרִים וְהוּא יִסְלַח אַשְׁמָה / וְהוּא יַרְבֶּה עָצְמָה / וְהוּא יִתֵּן חָכְמָה / לְהָבִין נִמְהָרִים אֲסַפֵּר תּוּשִׁיּוֹת / מְתוּקוֹת לַפִּיּוֹת / וְאַצִּיב תַּלְפִּיּוֹת / לְאַשֵּׁר הָעֹבְרִים </poem> ===מצוות עשה=== <poem> וְאַזְכִּיר מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּדָת מָעוֹז וּמַחְסֶה / וְעַל פְּשָׁעַי יְכַסֶּה / מְגַלֶּה נִסְתָּרִים שְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים / וּמָאתַיִם תְּקוּעִים / כְּמוֹ מַשְׂמֵרוֹת נְטוּעִים / בְּמִסְפַּר אֵבָרִים בְּסִינַי נוֹדָעוּ / וּמֵרוֹם נִשְׁמָעוּ / וְיַחְדָּו הָטְבָּעוּ / בְּתוֹך עֲשֶׂרֶת דְּבָרִים אֲשֶׁר הִתְווּ הַתְוֹת / בְּתֵיבוֹת נִשְׁתָּוֹת / בְּמִסְפַּר הַמִּצְוֹת / וּבָהֶם נֶאֱמָרִים וְהַמּוֹשִׁיעֲךָ / וְהַמּוֹדִיעֲךָ / עַד אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ / נְתָנָם נֶחְקָרִים וְהִרְעִים אֵל דֵּעוֹת / בְּקוֹל הִפְלִיא זְוָעוֹת / מְקַפֵּץ עַל גְּבָעוֹת / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְעֵת קָרָא אוֹתָם / רְעָדָה אֲחָזָתַם / וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם / בְּרֶטֶט וּשְׁבָרִים וְהוֹרִיד טַל אֵדָיו / לְעַמּוֹ וַעֲבָדָיו / וְהֵשִׁיב בַּחֲסָדָיו / נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים אֲנִי הוֹצֵאתִיךָ / אֲנִי הִזְהַרְתִּיךָ / אֲנִי הִדְרַכְתִּיךָ / בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים לְיַחֵד אֵל אָיֹם / שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם / לְהִתְפַּלֵּל יוֹם יוֹם / עֲרָבִים וּשְׁחָרִים לְעָבְדוֹ וּלְאָהֳבוֹ / בְּלֵב, וּלְדָבְקָה בוֹ / וְלִתְמֹךְ בִּנְתִיבוֹ / פְּעָמִים וַאֲשׁוּרִים לְקַדֵּשׁ תַּעֲצוּמוֹ / לְיִרְאָה מִזַּעְמוֹ / לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ / בְּלִי שָׁוְא וּשְׁקָרִים לְצַדֵּק דִּינֵהוּ / וְלִרְדֹּף צִדְקֵהוּ / וְלִשְׁמֹר דָּתֵהוּ / וְלַעֲשׂוֹת מַאֲמָרִים דְּבָרָיו שִׂים מַרְפֵּא / עֲלֵי לֵב גַּם עַל פֶּה / וְכָתְבֵם עַל סִפֵּי / מְזוּזוֹת וּשְׁעָרִים וְשִׁנַּנְתָּם תָּמִיד / לְבִנְךָ וּלְתַלְמִיד / וְהַבְּרָכוֹת תַּצְמִיד / לְמֵאָה נִגְמָרִים בְּכוֹר בָּנִים תִּפְדֶּה / וְטוֹטָפוֹת תַּעְדֶּה / וּבַכְּנַעֲנִי תִרְדֶּה / וְתִמּוֹל בִּבְשָׂרִים פְּדֵה פֶּטֶר הַחֲמוֹר / וְהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר / וְהַהַלֵּל תִּגְמֹר / בְּיָמִים נִסְפָּרִים וְעַל כַּנְפֵי בִגְדָּךְ / גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ / וְהַלְוֵה דַּל וָדָךְ / וּפַיֵּס בִּדְבָרִים קְבַע בִּרְכַּת מָזוֹן / בְּאַט וּבְחִפָּזוֹן / וְלֹא תִמְצָא רָזוֹן / בְּעִנּוּי כִּפּוּרִים עֲבוֹט עָנִי הָשֵׁב / וְאִתָּךְ אַל יֵשֵׁב / וְהַגָּזֵל תָּשֵׁב / וְעֹשֶׁק מִסְחָרִים הֱיֵה לַשָֹּב עָנָו / לְשִׂכְלוֹ וּלְשָׁנָיו / וְתָקוּם מִפָּנָיו / וּפָנָיו נֶהְדָּרִים וְתִלְמֹד וּתְלַמֵּד / וְהוֹרֶיךָ כַּבֵּד / וְתָשִׁיב כָּל אוֹבֵד / וְתַקְדִּישׁ מְבֻכָּרִים וְהַדַּלִּים רַחֵם / וְהַחוֹלִים שִׂיחֵם / וְהָאֲבֵלִים נַחֵם / וְתִקְבֹּר נִגְזָרִים וְלִפְתֹּחַ לָתֵת / לְאֶבְיוֹן יֵחָתֵת / וְלַשְׁמִיד וּלְמוֹתֵת / עֲמָלֵק רֹאשׁ צָרִים לְבָעֵר מַחְמֶצֶת / לְכָלָה נֶחְרֶצֶת / וְלִשְׂרֹף מִפְלֶצֶת / אֱלִילִים וַאֲשֵׁרִים לְעַנֵּג יוֹם מְנוּחָה / בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה / וְלָחֹג וּלְשִׂמְחָה / וְלֶאֱהֹב הַגֵּרִים וְהַצְּדָקָה לַעֲשׂוֹת / כְּפִי יָד וּכְמִסּוֹת / וּמַשְׂאוֹת מַעְמָסוֹת / לְהָקִים וּלְהָרִים וְתַלְמוּד שַׁעֲשׁוּעִים / לְהַדֵּר וּלְהַנְעִים / וְתוֹכַחַת רֵעִים / וְאַהֲבַת הַחֲבֵרִים וְתֻמָּה וַעֲנָוָה / וְיֵין קִדּוּשׁ חֶדְוָה / וְיִרְאַת מִקְדָּשׁ וַ/חֲכָמִים עִם הוֹרִים וְלִמּוּד נֶאֱמָנָה / לְבָנִים בִּרְנָנָה / לְיָתוֹם וְאַלְמָנָה / וְלֵוִי עִם גֵּרִים שְׁמֹר מַעְשֵׂר עָנִי / וְגַם מַעְשֵׂר שֵׁנִי / וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי / תְּקַדֵּשׁ בַּהֲדָרִים וּמַעְשֵׂר מִמַּעְשֵׂר / וְגַם וִדּוּי מַעְשֵׂר / וּמִבְּהֵמָה תַעְשֵׂר / וְרֹאשׁ גֵּז הָעֲדָרִים וְקָדְשֵׁי מַתָּנִי / וּמַעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי / תֹּאכְלֵם בִּמְעוֹנִי / וְהַחַלָּה תָּרִים וְחַזֵּק מָךְ נָמוֹט / וְלָעַד לֹא תִמּוֹט / וּבַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמֹט / סְפִיחִים וּנְזִירִים וְתַשְׁמִיט מַשָּׁאוֹת / וְשִׁכְחָה עִם פֵּאוֹת / בְּאִילָן וּתְבוּאוֹת / וְעוֹלְלוֹת מִבְּצִירִים וְלֶקֶט הַקָּצִיר / וּפֶרֶט הַבָּצִיר / עֲזֹב לִבְלִי תָצִיר / לְדַלִּים נֵאָרִים וְאֵלֵימוֹ הַבֵּט / בְּהַעֲנֵק וּבְהַעֲבֵט / וְתֵן, פֶּן תִּלָּבֵט / נְדָבוֹת וּנְדָרִים שְׂמַח וֶאֱמֹר הֶאָח / בְּהַחְיוֹתְךָ הָאָח / וְהַנוֹתָר בָּאָח / יְהֻשְׁלַךְ עַל אוּרִים וּפִגּוּל כִּי יַבְאֵשׁ / שְׂרֹף אוֹתוֹ בָּאֵשׁ / וּפֶסַח בִּצְלִי אֵשׁ / וּמַצּוֹת וּמְרוֹרִים וְרִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי / תְּקַדֵּשׁ חַג יִשְׁעִי / וּמִקְרָא שָׁבוּעִי / בְּבִכּוּרֵי קְצִירִים וְיוֹם זִכְרוֹן תְּרוּעָה / וְיוֹם כִּפּוּר תּוֹעָה / וְסֻכָּה וְאַרְבָּעָה / צְמָחִים נִבְחָרִים עֲרָבִים בִּסְמָדָר / וְעֵץ עָבֹת נֶהְדָּר / וּבִפְרִי עֵץ הָדָר / וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים וְכֹהֵן הֻקַם עָל / בְּאַלְמָנָה יִגְעַל / וּבִבְתוּלָה יִבְעַל / וְיָדֵהוּ יָרִים וְיֵדַע הָעִתִּים / לְטַהֵר סוּת וּבָתִּים / וּפָתֹת הַפִּתִּים / וְהַגֵּשׁ מֻקְטָרִים וְנִשְׁלַח שָׁלֹחַ / לְקַטֵּר לִמְלֹחַ / לְכַפֵּר לִסְלֹחַ / פְּשָׁעִים נַעְתָּרִים וְלִיצוֹק וּלְבַלְבֵּל / וְלִשְׁחֹט פָּר וְיוֹבֵל / וְלִמְלֹק וּלְקַבֵּל / וְלִקְמֹץ אֶזְכָּרִים וְכֵן יִלְמַד עִם זֶה / לְהָנִיף וּלְהַזֵּה / וְהַשּׁוֹק וְהֶחָזֶה / לְחֻקּוֹ נֶעְצָרִים וְיִלְבַּשׁ לִמְלֶאכֶת / שְׂרָד, וּבְעֵת לֶכֶת / לְבֵית הַפָּרֹכֶת / בְּגָדִים מָשְׁזָרִים וְתַבְנִית הַמִּשְׁכָּן / וְלֶחֶם הַנִּתְכָּן / וְשֶׁמֶן הַמְתֻכָּן / לְמָשְׁחָה וְלִמְאוֹרִים חֲנֻכָּה וּמְלֶאכֶת / קְטֹרֶת נִסֶּכֶת / וְשֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת / שְׁתַּיִם כִּכָּרִים שְׁלָמִים עִם מָנוֹת / וְעוֹלוֹת קָרְבָּנוֹת / וְשָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת / בְּמוֹעֲדִים נִזְכָּרִים וְהָעֹמֶר נַהֵל / וְנֵר שַׁבָּת יָהֵל / וּפָרָשַׁת הַקְהֵל / וְשׁוֹפְטִים עִם שׁוֹטְרִים לְמַחְקֹרֶת רִיבוֹת / נְפָשׁוֹת וּמַעְרָבוֹת / וְדִין אַרְבַּע אָבוֹת / נְזִיקִים נִשְׁמָרִים וְקֶצֶב וּתְכוּנָה / לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה / וּמַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה / לְאַרְבַּע עִם עֶשְׂרִים וְהַתְּקוּפוֹת מַלֹּאת / וְנֵר חֲנֻכָּה הַעֲלוֹת / וְלֵרָאוֹת לַעֲלוֹת / וּבִשְׁנֵי מַעְשָׂרִים לְהַנְעִים חֳמָשִׁים / וְגַם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים / וְלִטְבֹּל נִפְרָשִׁים / בְּעִתִּים נִגְזָרִים וְשֶׁבֶת בִּבְהֵמָה / וְעֶבֶד עִם אָמָה / וּבִכּוּרֵי אֲדָמָה / וּמִקְרָא בִכּוּרִים וְזֵירוּז מָתְנַיִם / וְצִדּוּק מֹאזְנַיִם / וּמַתַּת פִּי שְׁנַיִם / לְבָנִים הַבְּכוֹרִים וְחֹק אֵיפוֹתַיִם / וְגַם מִדּוֹתַיִם / וּמוֹצָא שְׂפָתַיִם / וּפִדְיוֹן נִמְכָּרִים וְחֹפֶשׁ הָאָמָה / בְּסִמָּן נִכְתָּמָה / וְדִין עָרֵי חוֹמָה / וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים וְאָדָם לֹא יָדוֹן / בְּנִמְכָּר עַל זָדוֹן / בְּיוֹבֵל וּמוֹת אָדוֹן / יְשֻׁלַּח לִדְרוֹרִים וְצֵאת עִבְרִית חָפְשִׁית / בְּיוֹבֵל וְצֵאת שִׁשִּׁית / וְעוֹרוֹת וַחֲמִישִׁית / וְהַבְדֵּל שֵׁשׁ עָרִים וְדִין שִׁפְחָה חֲרוּפָה / וְסוֹד עֶגְלָה עֲרוּפָה / וּפֶסַח לִתְרוּפָה / לְלֹא הֵמָּה טְהוֹרִים וְטָהֳרַת הַדָּוֹת / בְּמֵימֵי הַמִּקְוֹת / וּפָר בָּא עַל מִצְוֹת / וּפַר יוֹם כִּפּוּרִים וְטָהֳרַת הַטֻּמְאָה / בְּקָרְבָּן הַנִּרְאָה / וְקָרְבַּן חַטָּאָה / וּמוּסָפִין עֶשְׂרִים וְיוֹרֵד עִם עוֹלֶה / וּוַדַּאי עִם נִתְלֶה / וְחֵרֶם הַמֻּפְלֵא / וְעֵרֶךְ הַנּוֹדְרִים וְיָד וְיָתֵד לַחְפֹּר / וְהָעֹמֶר לִסְפֹּר / וְאֵם קַן הַצִּפּוֹר / לְשַׁלַּח בַּיְעָרִים וְכָל טֻמְאָה הַפְלוֹת / בְּשֶׁרֶץ וּנְבֵלוֹת / וְאָדָם עִם מִכְלוֹת / וּמַשְׁקִים נִגָּרִים וְהַסֵּט וְשֹׁכֶבֶת / וּמִקְרֶה מַחְשֶׁבֶת / וְיִבּוּם נֶעֱזֶבֶת / וְאִגֶּרֶת פּוּרִים וְחָלֹץ וָרֶקֶת / לְאִשָּׁה נִתֶּקֶת / וְקֹץ כַּף מַחְזֶקֶת / מְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְדִין אֵשֶׁת שִׁבְיָה / וְחֹק פִּרְיָה רִבְיָה / וְתִלְבֹּשֶׁת עֶרְיָה / וְנִסּוּךְ מֵי קָרִים וְעָרְלָה וְהִלּוּלִים / וּמִשְׁנֶה לַמּוֹשְׁלִים / בְּיוֹמָם תֵּן הַשְׁלִים / שְׂכַר הַנִּשְׂכָּרִים בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת / וּמֶכֶס וּנְחָלוֹת / וְשִׂיד אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת / וְיוֹבֵל לִדְרוֹרִים חֲצוֹצְרוֹת הָעֵדָה / וּמוּרָם מִתּוֹדָה / וְטִבּוּל יוֹלֵדָה / וּמִדַּם הַמְּקוֹרִים וּפָרָה לִשְׂרֵפָה / וְחָזֶה לִתְנוּפָה / וּמַעְשַׂר הָאֵיפָה / וְהַתְּרוּמָה הָרִים וְעִיר יַד שׁוֹלַחַת / לְמַלֵּט מִשַּׁחַת / וְעִיר הַנִּדַּחַת / לְהַחְרִיב וּלְהַחְרִים וְעִיר כִּי תִסָּגֵר / אֲבָנֶיהָ תַּגֵּר / נְבֵלָה תֵּן לַגֵּר / וּמָכֹר לַנָּכְרִים דְּמֵי כֹפֶר תִּשְׁקֹל / וְהַמֵּסִית תִּסְקֹל / בְּיַעַן הֵרִים קוֹל / לְעָבְדָה לַאֲחֵרִים וְחוֹלֵם וְעֵד זוֹמֵם / כְּאֶחָד הַחֲרִימֵם / לְבִלְתִּי יִתְרוֹמֵם / לְנַבֵּא בִשְׁקָרִים וּבִפְרָעוֹת תִּפְרַע / לְמוֹצִיאֵי שֵׁם רָע / וְאִישׁ זָב וּמְצֹרָע / בְּהַזּוֹת נִטְהָרִים וּבָזֶה יֵרָפֵא / טְמֵא מֵת אוֹ נִסְפֶּה / וּמַדִּיחַ תִּסְפֶּה / וְיִירְאוּ נִשְׁאָרִים וְחוֹבֵל בַּחֲמִשָּׁה / תְּכַסֵּהוּ בוּשָׁה / וְדָם עַל יַבָּשָׁה / תְּכַסֶּה בַּעֲפָרִים וְהַשּׂוֹטָה תַּשְׁקֶה / לְמַעַן תִּנָּקֶה / וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה / לְהָסִיר מִכְמוֹרִים וְחָתָן בִּשְׁנָתוֹ / יְהִי נָקִי לְבֵיתוֹ / וְיוֹחֵר מִצֵּאתוֹ / וְלֹא יַעֲבֹר דְּבָרִים וְיָנִיף יָד רָמָה / מְשׁוּחַ מִלְחָמָה / לְבַל תִּפֹּל אֵימָה / בְּלֵב הַנֶּחְגָּרִים וְאֵלֶּה מִצְוֹתַי / וְאֵלֶּה חֻקּוֹתַי / וְאֵלֶּה תוֹרוֹתַי / תְּמִימִים וִישָׁרִים תְּחַיֶּינָה מָהִיר / וְתִסְפֶּינָה יָהִיר / וְהַמַּזְהִיר יַזְהִיר / כְּזֹהַר הַמְּאוֹרִים וְלַנִּזְהָר יִקְרַב / בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב / וְכָאוֹר הַנֶּעֱרָב / יְשָׁרִים מַכְתִּירִים</poem><noinclude> <poem>{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שַׁ}}דַּי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה / {{סי|לְ}}מַעֲנְךָ בְּנֵה קִרְיַת חָנָה / {{סי|מָ}}רוֹם{{הערה|בכ"י הספרייה הבריטית, Harley 5583, נמצאת גירסא: "{{סי|מְ}}רוֹם {{סי|הָ}}רִים".}} {{סי|הַ}}עֲלֵנוּ בִּרְנָנָה / שָׁלֹשׁ{{הערה|במחזור רומניא הנדפס הנוסח "{{סי|הַ}}שָּׁלֹשׁ".}} פְּעָמִים בַּשָּׁנָה{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}''' {{הור|(איש כמתנת ידו... והשיאנו)}}}}}}</poem></noinclude><includeonly><small><small>{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֶׂה / יְיָ יִהְיֶה לָּנוּ מָעוֹז וּמַחְסֶה}}</small></small> {{הור2|ליום שני:}}</includeonly> ===מצוות לא תעשה=== <poem> בְּצֵל שַׁדַּי אֶחֱסֶה / וְצִדְקוֹ לֹא אֲכַסֶּה / בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / וְאַגִּיד מֵישָׁרִים כְּתוּבִים בֶּאֱמוּנָה / בְּעֵדוּת נֶאֱמָנָה / וְכִימֵי הַשָּׁנָה / בְּמִסְפָּר נֶחְקָרִים יְקָרִים מִפְּנִינִים / עֲתִידִים וּצְפוּנִים / לְבַת הָאֵיתָנִים / כְּעֶדְיֵי קִשּׁוּרִים צְאִי נָא לִקְרָאתִי / אֲחוֹתִי רַעְיָתִי / וְשִׁמְעִי תוֹרָתִי / וְלִקְחִי מוּסָרִים חֲשַׁקְתִּיךְ וָאֹהַב / פְּדִיתִיךְ מֵרַהַב / בְּמוֹ תוֹרֵי זָהָב / צְרוּפִים וּטְהוֹרִים בְּצֵאתִי נִצָּבָה / בְּאֶלֶף וּרְבָבָה / וְקוֹל דּוֹדִי זֶה בָּא / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְאָנֹכִי יְיָ / קְרָאתִיךְ מִסִּינַי / וְלֹא יִהְיֶה עַל פָּנַי / לְךָ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה פֶסֶל / בְּרֶשַׁע וּבְכֶסֶל / וְלֹא תָשִׂים כֶּסֶל / לְהַקְנִיאוֹ בְּזָרִים וְגוּר מִלֶּהָבָה / לְהָבִיא תוֹעֵבָה / וְלִבְנוֹת מַצֵּבָה / וְלָטַעַת אֲשֵׁרִים וְסוּר מִשֵּׁמַע שָׁוְא / וּמֵהַאֲמֵן בַּשָּׁו / וְלֹא תִשָֹּא לַשָּׁוְא / שְׁמוֹתַי הַיְקָרִים וּמִצְוַת לֹא תִנְאָף / שְׁמֹר, פֶּן יֶחֱרֶה אַף / וְלִגְנֹב לֹא תִשְׁאַף / וְלֹא תַחְמֹד חֲבֵרִים וְנֶפֶשׁ לֹא תְנַקֵּשׁ / אֲשֶׁר דָּמָהּ אֲבַקֵּשׁ / וְלֹא תִתֵּן מוֹקֵשׁ / לְהַכְשִׁיל הַעִוְרִים וְשֶׁקֶר לֹא תַעֲנֶה / וְיָתוֹם לֹא תְעַנֶּה / וְאַרְצָךְ לֹא תִזְנֶה / כְּאַרְצוֹת הַזָּרִים וְהַגֵּר לֹא תוֹנֶה / וְגָזִית לֹא תִבְנֶה / וְעַל רִב לֹא תַעֲנֶה / לְחַרְחֵר מִתְגָּרִים אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל / וְהַשֵּׁם לֹא תְחַלֵּל / וְכַרְמָךְ לֹא תְעוֹלֵל / וּפֶרֶט הַבְּצִירִים וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ / חֲמָסוֹ יִדָּרֵשׁ / וְלֹא יַצְמִיד חוֹרֵשׁ / שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים וְלֹא תְאַחֵר בְּבִצְעָךְ / מְלֵאָתְךָ וְדִמְעָךְ / וְלֹא תַעֲשֹׁק רֵעָךְ / וְלֹא תְאַחֵר נְדָרִים וְלֹא תַעְשֹׁק שְׂכִירְךָ / וְלֹא תְלַקֵּט קְצִירְךָ / וְלֹא תַחְסֹם שׁוֹרְךָ / בְּדִישׁוֹ הָעֳמָרִים וְלֹא תְפַאֵר זֵיתְךָ / וְלֹא תְכַלֶּה פְּאָתְךָ / וְלֹא תוֹנֶה עֲמִיתְךָ / בְּמֶקַח וּמִמְכָּרִים וְלֹא תִשָּׂא חֶטְאוֹ / אֲשֶׁר לִבּוֹ מְלָאוֹ / וְלֹא תַחְשֹׁב לְשָׂנְאוֹ / כְּמַשְׂטֵמַת עָרִים וְלֹא תִקֹּם עַמְּךָ / לְבַל אֶקֹּם מִמְּךָ / וְלֹא תָלִין עִמְּךָ / פְּעֻלַּת נִשְׂכָּרִים וְלֹא תִטֹּר אֵיבוֹת / וְלֹא תִשְׁאַל אֹבוֹת / וְלֹא יוּמְתוּ אָבוֹת / וּבָנִים עַל הוֹרִים וְלֹא תִשְׁמַע דִּבְרֵי / נְבִיא שֶׁקֶר מוֹרֶה / וְלֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי / מְסִיתִים נִבְעָרִים וְעֶבֶד לֹא תַסְגִּיר / וּפָנִים לֹא תַכִּיר / וְעַל פֶּה לֹא תַזְכִּיר / שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְכַסְפָּם לֹא תַחְמֹד / וְעַל דָּם לֹא תַעֲמֹד / וְהֵחָדֵל לִלְמֹד / שְׁבוּעַת הַשְּׁקָרִים נְצֹר חֻקַּי עַל דַּל / וְלֹא תִשָֹּא פְנֵי דָל / וּמִנֶּשֶׁךְ תֶּחְדַּל / לְרַבּוֹת בִּמְחִירִים וּמִצְוַת לֹא תַטֶּה / שְׁמֹר, פֶּן בָּהּ תִּשְׂטֶה / וְדִין יָתוֹם מֻטֶּה / וְאַלְמָנָה וְגֵרִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד / וְלֹא יָעִיד אֶחָד / וְלֹא תֹאכַל יַחַד / נְפָשׁוֹת וּבְשָׂרִים וְלֹא תַחְמֹד גְּזֵלָה / אֲשֶׁר תִּקַּח אֲפֵלָה / וְלֹא תֹאכַל נְבֵלָה / וְזִבְחֵי הַשְֹּעִירִים וְלֹא תֹאכַל טְרֵפָה / וְתוֹעֵבָה הֲדוּפָה / וְלֹא תַקְטִין אֵיפָה / לְהַפְקִיעַ שְׁעָרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה רָעוֹת / בְּמִדַּת קַרְקָעוֹת / וּמִשְׁקַל הַמָּעוֹת / וְגַם לֹא בַּמְּשׂוּרִים וְלֹא תִתֵּן אָכְלְךָ / בְּמַרְבִּית, פֶּן אֲכֶלְךָ / וְלֹא תָרוּץ רַגְלְךָ / מְלָשְׁנִי בַסְּתָרִים וְלֹא תָשִׁית יָד עִם / רְשָׁעִים וּמְרֵעִים / וְלֹא תִגֹּשׂ רֵעִים / וְאַחִים, כַּנָּכְרִים עֲזֹב עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ / וְלֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ / לְאַלְמָנָה לְתִתּוֹ / וְלִיתוֹמִים וְגֵרִים שְׁנַת שֶׁבַע תִּצֹּר / וּבַיּוֹבֵל תַּעְצֹר / סְפִיחִים לֹא תִקְצֹר / וְלֹא תִבְצֹר נְזִירִים וְלֹא תִזְרַע תַּלְמָךְ / לְהוֹצִיא בוֹ לַחְמָךְ / וְלֹא תִזְמֹר כַּרְמָךְ / וְלֹא יַעֲלֶה סִירִים וְלֹא תֹאכַל קָלִי / וְגֶרֶשׂ כַּרְמִלִּי / בְּטֶרֶם תָּבִיא לִי / לְרֵאשִׁית הַקְּצִירִים וְלֹא תֹאכַל עֲרֵלִים / בְּטֶרֶם הִלּוּלִים / וְלֹא תֶהְדַּר גְּדוֹלִים / וְדַלִּים נֶחְפָּרִים וְלֹא תִהְיֶה נֹשֶׁה / לְאִישׁ עָנִי נִקְשֶׁה / וְלֹא תִתֵּן אִשֶּׁה / בְּעִוְרִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא יַעֲלֶה מְשִׁיחִי / בְּמַעֲלוֹת, עַל מִזְבְּחִי / וְלֹא תִזְבַּח פִּסְחִי / בְּאַחַד הַשְּׁעָרִים וְהַכֵּלִים תְּמַשֵּׁשׁ / וְהֶחָמֵץ תְּרוֹשֵׁשׁ / וְתִשְׂרְפֶנּוּ בַשֵּׁשׁ / עֲדֵי אֶחָד וְעֶשְׂרִים וְלֹא תוֹצִיא לַחוּץ / בְּשַׂר פֶּסַח נָחוּץ / וְזָר וְעָרֵל מִחוּץ / וְתוֹשָׁב וּשְׂכִירִים וְזִבְחִי לֹא תְשַׁמֵּץ / בְּזָבְחוֹ עַל חָמֵץ / וְלִבְּךָ לֹא תְאַמֵּץ / לְתִתֵּן מַחְסוֹרִים וְנָשִׂיא לֹא תָאֹר / וְלֹא יֵרָאֶה שְׂאֹר / וְלֹא יָלִין עַד אוֹר / בְּשַׂר לֵיל שִׁמּוּרִים וְחֶלְבֵּי זִבְחֵיכֶם / וְחֶלְבֵּי חַגֵּיכֶם / וְתוֹדוֹת שַׁלְמֵיכֶם / לְהוֹתִיר נֶאֱסָרִים וְכִי יִגַּע בָּשָׂר / בְּכָל טָמֵא נֶאֱסָר / וְלֹא תֹאכַל מַעְשַׂר / דְּגָנְךָ, בַּשְּׁעָרִים וְיֵינְךָ וְיִצְהָרְךָ / בְּכוֹרוֹת בִּבְקָרְךָ / תְּרוּמַת יָדֶךָ / וּמִבְחַר הַנְּדָרִים וְלֹא תֹאכַל עַל דָּם / תְּמִידִי הַנִּקְדָּם / וְהַחֵלֶב וָדָם / שְׁנֵי אֵלֶּה אֲסוּרִים וְדָג וְחַיָּה שְׁנֵיהֶם / וְעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם / בְּלֹא סִמָּנֵיהֶם / אֲשֶׁר בָּם נִכָּרִים וּמוּם בּוֹ לֹא יִקְרַב / לְהַקְרִיב שַׁי נֶעֱרָב / בְּגִבֵּן אוֹ גָרָב / וּפִסְחִים אוֹ עִוְרִים וּמִיַּד בֶּן נֵכָר / לֹא תַקְרִיב אֶשְׁכָּר / וְלֹא יַעֲבֹד אִכָּר / בְּכוֹרֵי הַשְּׁוָרִים וְלֹא תַעֲלֶה לְרָצוֹן / בְּכָל מָקוֹם חִיצוֹן / וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאן / בְּמַשְׁקֵה הָעֲדָרִים וְלֹא תָמִיר בְּהֵמָה / מְקֻדֶּשֶׁת חֲתוּמָה / וְלֹא יֹאכְלוּ תְרוּמָה / טְמֵאִים עִם זָרִים וְלֹא תָבִיא לְמָנָה / מְחִיר כֶּלֶב וְזוֹנָה / וְלֹא תִתֵּן לְבוֹנָה / בְּמִנְחַת הַשְֹּעֹרִים וְלֹא תִקְרַב לְמָשְׁחָה / בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה / וְלֹא תָשִׂים קָרְחָה / וְשֶׂרֶט בִּבְשָׂרִים קְטֹרֶת לֹא תִרְקַח / וְעֵינֶיךָ תִּפְקַח / וְכֹפֶר לֹא תִקַּח / לְרוֹצְחֵי מִסְתָּרִים שְׁמֹר פֶּן תִּנָּשֶׁה / דְּבַר גִּיד הַנָּשֶׁה / וּמִצְוַת לֹא יִקְשֶׁה / בְעֵינֶיךָ, תָּרִים וְחֹק אֹתוֹ וּבְנוֹ / בְּלִבְּךָ הַצְפִּינוֹ / וּבִנְךָ לֹא תִתְּנוֹ / לְמֹלֶךְ אַכְזָרִים וְכָל מְלָאכָה לַקְצוֹת / בְּשַׁבָּתוֹת לִרְצוֹת / וּמִקְרָא חַג מַצּוֹת / וְיוֹם הַבִּכּוּרִים וּמִקְרָא זִכָּרוֹן / לְצֶדֶק וּלְכִשְׁרוֹן / וּמִקְרָאֵי הָרֹן / וְיוֹם הַכִּפֻּרִים וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבֹּר / בְּלֵיל צֵאתְךָ מִבּוֹר / וְתַעַר לֹא יַעֲבֹר / בְּרָאשֵׁי הַנְּזִירִים וְלֹא יֵצֵא מִפִּיו / לְהִטַּמֵּא לְאָבִיו / וְלַאֲחוֹתוֹ וְאָחִיו / וְיֶתֶר הַשְּׁאֵרִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן / לְחַכְלִילוּת עַיִן / וְלֹא חֹמֶץ יַיִן / וְיֶתֶר הַדְּבָרִים כְּתֹבֶת הַקַּעֲקַע / בְּגֵוְךָ לֹא תִרְקַע / וְהַמְקַלֵּל יוּקַע / וְיוּבַל לִקְבָרִים וּמִקְרֶה הַנִּרְאֶה / בְּמַחֲנֶיךָ הַפְאֵה / וְצוּרְךָ לֹא יִרְאֶה / בְּךָ עֶרְוַת דְּבָרִים וְנֶשֶׁךְ לֹא תְתַכֵּן / לְהָשִׂים עַל מִסְכֵּן / וְחֹק לֹא תַעֲשׂוּ כֵן / לְאַדִּיר אַדִּירִים וְעֵינְךָ לֹא תַעְלִים / בְּנִדָּחִים וְנוֹפְלִים / וְלֹא תַעֲשׂוּ אֱלִילִים / כְּהַבְלֵי הַנָּכְרִים וְצֶמֶר לֹא תִלְבַּשׁ / בְּמוֹ פִשְׁתִּים נֶחְבָּשׁ / וְלֹא תַקְטִיר לִי דְּבַשׁ / תְּמָרִים, וּשְׂאֹרִים וְלֹא תַעֲלוּ לַחְמִי / וְלֹא תִסְּכוּ לִשְׁמִי / בְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי / אֲשֶׁר לִפְנֵי עֳפָרִים בְּצֵל נוֹף לֹא תֶחֱסוּ / וְכָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ / וְהָאֵל לֹא תְנַסּוּ / כְּמַסַּת הַמּוֹרִים וְחֹק לֹא יֵרָאוּ / דְּבָרָיו תִּירָאוּ / וְחַיִּים תִּמְצָאוּ / וְשָׁלוֹם כַּנְּהָרִים וּבִדְבַר לֹא תְשַׁקְּצוּ / מְאֹד חִזְקוּ וְאִמְצוּ / וְהַגֵּר לֹא תִלְחֲצוּ / כִּי הֱיִיתֶם גֵּרִים וּבִדְבַר לֹא תְכַחֲשׁוּ / מְאֹד חִקְרוּ דִּרְשׁוּ / וּבִדְבַר לֹא תְנַחֲשׁוּ / כְּנֶאֱלָחִים סָרִים וּבִדְבַר לֹא תְבַשֵּׁל / חֲדַל מֵהִכָּשֵׁל / וְלֹא תֹאכַל בָּשֵׁל / וְנָא, לֵיל שִׁמּוּרִים וּבִדְבַר לֹא תְעוֹנֵן / אֲשׁוּרֶיךָ כּוֹנֵן / וְהָעֲבָדִים תְּחוֹנֵן / בִּצֵאתָם לִדְרוֹרִים וְלֹא תִגְרַע חֻקָּם / לְמַלֹּאת אֶת סִפְקָם / וְלֹא תְשַׁלַּח רֵיקָם / מְרוּדִים וּנְעוּרִים וְלֹא תַעֲבֹד בָּהֶם / עֲבֹדַת עַבְדֵיהֶם / בְּיַעַן כִּי לִי הֵם / עֲבָדִים נִמְכָּרִים וְלֹא תִקְפֹּץ כַּפָּךְ / וְלֹא תַקְשֶׁה עָרְפָּךְ / וְלֹא תִתֵּן כַּסְפָּךְ / בְּנֶשֶׁךְ כַּיְהִירִים וְלֹא יֵרַע לִבָּךְ / בְּתִתְּךָ לְתוֹשָׁבָךְ / וְלֹא יִמָּצֵא בָךְ / קְסָמִים וַחֲבָרִים וְלֹא תַעֲבִיר בִּנְךָ / וְלֹא תַשְׁחִית זְקָנְךָ / וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ / לְכַלּוֹת הַצּוֹרְרִים וְלֹא תִכְרֹת לָהֶם / בְּרִית, וְלֵאלֹהֵיהֶם / וְלֹא תַעֲשֶׂה כָהֶם / בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים וְלֹא תֵלֵךְ אִתָּם / בְּחֻקּוֹת מִשְׁמַרְתָּם / וְלֹא תְחַיֶּה אוֹתָם / וְלֹא תָחֹן צָרִים בְּאַרְצְךָ לֹא יִשְׁכְּנוּ / וּבָם לֹא תִתְחַתְּנוּ / וּמַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ / כְּהַבְלֵי שָׁוְא שֹׁמְרִים וְלֹא תַשְׁאִיר עוֹנֶה / בְּעִיר עָלַי תִּזְנֶה / וְהִיא לֹא תִבָּנֶה / אֲבָל הַחֲרֵם תַּחֲרִים וְחֵרֶם עַם נָבָק / בְּיָדְךָ לֹא יִדְבָּק / וְהָיָה תֵּל אָבָק / כְּמַהְפֵּכַת זָרִים וְעַמּוֹנִי פַּזֵּר / וּמוֹאָבִי בַּזֵּר / וְלֹא יָבֹא מַמְזֵר / בְּסוֹד עַם נִבְחָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ שְׁלוֹמִים / לְאַכְזָרִים קָמִים / וְלֹא תָשִׂים דָּמִים / לְהַצִּיב מִכְמוֹרִים וְלֹא תַהֲרֹג נְקִיִּם / וְצַדִּיקִים עֲנִיִּם / וְלֹא תַעֲזֹב לְוִיִּם / וְלֹא יִנְחֲלוּ עָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ אֶל מֵת / אֲשֶׁר אֵין עִמּוֹ אֱמֶת / וְהַמְכַשֵּׁף הַצְמֵת / אֲשֶׁר עָרוֹם יַעְרִים וְלֹא תַסִּיג כָּל גְּבוּל / בְּמִצְוַת שֹׁכֵן זְבוּל / וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ יְבוּל / בְּעֵת תִּבְנֶה מְצוֹרִים וְלֹא תְחַלֵּל בִּתְּךָ / לְהַזְנוֹת מִדַּעְתְּךָ / וְלֹא תָשִׁיב אִשְׁתְּךָ / בְּלֶכְתָּהּ לַאֲחֵרִים וְלֹא תִשְׁכַּב אוֹתָהּ / בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ / וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ / לְגַלּוֹת הַמְּקוֹרִים וְלֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר / בְּעוּלַת אָח נִגְזָר / וְלֹא יֹאכַל מוּזָר / קֳדָשִׁים מֻזָּרִים וְלֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה / בְּסוֹד עֵדָה קְדוֹשָׁה / וְלֹא תִלְבַּשׁ אִשָּׁה / לְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אִישִׁים / לְבוּשֵׁי הַנָּשִׁים / וְלֹא יִהְיוּ קְדֵשִׁים / בְּבָנִים נִכְשָׁרִים וְלֹא תִרְדֶּה בָּחֳרִי / בְּאָחִיךָ עִבְרִי / וְלֹא תַמְלִיךְ נָכְרִי / אֲבָל כִּי בֶּן חוֹרִים וְלֹא יַרְבֶּה נָשִׁים / וְסוּסִים וּפָרָשִׁים / וְלֹא יָשִׁיב חָפְשִׁים / לְאֶרֶץ הַמִּצְרִים וְלֹא יָסוּר לִבּוֹ / בְּסוּסֵי מֶרְכָּבוֹ / וְכַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ / וְחֶמְדַּת אוֹצָרִים וְלֹא תִמְכֹּר עִבְרִי / כְּמִמְכֶּרֶת נָכְרִי / וְלֹא תְתַעֵב מִצְרִי / בְּבֹאוֹ לִמְגוּרִים וְלֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי / בְּבוֹאוֹ לַהֲדֹמִי / וְלֹא יָבוֹא בְעַמִּי / פְּצוּעִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא תֵצֵא עִבְרִית / אֲשֶׁר תֻּקַּח בִּבְרִית / כְּצֵאת אָמָה נָכְרִית / בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים וְלֹא יִבְגֹּד גְּבִירָהּ / וְהֶפְדָּהּ בִּמְחִירָהּ / וְלֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ / כְּיֶתֶר מִמְכָּרִים וְלֹא יִגְרַע אוֹתָהּ / שְׁאֵרָהּ וּכְסוּתָהּ / וּמִשְׁכַּב עוֹנָתָהּ / בְּקַחְתּוֹ בַּת זָרִים וְאַרְבַּע נָשִׁים הֵן / אֲסוּרוֹת לַכֹּהֵן / וְהָאַחַת מֵהֶן / כְּשֵׁרָה לַאֲחֵרִים וְלֹא יְגַדֵּל פֶּרַע / וְלֹא יִפְרֹם קֶרַע / וְלֹא יְחַלֵּל זֶרַע / וּמִקְדַּשׁ מִבְצָרִים וְלֹא יְטַמֵּא עַצְמוֹ / לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ / אֲבָל עַל מֵת עַמּוֹ / אֲשֶׁר אֵין לוֹ קוֹבְרִים וּבִדְבַר לֹא יֵצֵא / לְפָנַי יֵרָצֶה / וְיָגִיל עֵת יֵצֵא / כְּחָתָן מֵחֲדָרִים וּבִדְבַר לֹא תִכְבֶּה / גְּדֻלָּתוֹ תִרְבֶּה / וְנֵרוֹ לֹא יִכְבֶּה / וְיִזְרַח כִּמְאוֹרִים וְלֹא תֹאכַל פִּתּוֹ / בְּקַחַת זָר בִּתּוֹ / אֲבָל תֹּאכַל אִתּוֹ / בְּשׁוּבָהּ כִּנְעוּרִים וְגַם לֹא יֹאכַל בּוֹ / שְׂכִירוֹ וְתוֹשָׁבוֹ / וְעַל מֵת לֹא יָבֹא / בְּאָהֳלֵי תַמְרוּרִים וְלֹא יֹאכַל פְּנִימִית / בְּזָדוֹן וּבְתַרְמִית / וְלֹא יַבְדִּיל לְהַצְמִית / שְׁסוּעֵי הַתּוֹרִים וְלֹא יֹאכַל מִנְחַת / כְּלִילוֹ, פֶּן יֵחַת / וְלֹא יִזְבַּח מָשְׁחָת / בְּאֵילִים גַּם כָּרִים וְזָר לֹא יִתְגַּלַּע / רְאוֹת קֹדֶשׁ כְּבַלַּע / וְטָמֵא, פֶּן יְבֻלַּע / בְּשָׁאוֹן וּשְׁבָרִים וְלֹא יְעַבֵּט אֹרַח / וְיִהְיֶה לַטֹּרַח / וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח / וְרֵעָיו הַמַּמְרִים וְלֵוִי הַזָּקֵן / עֲבוֹדָה לֹא יְתַקֵּן / וְלֹא תִקַּח אֵם קֵן / עַל פְּנֵי הַצִּפֳּרִים וְיָמֶיךָ אַמְשִׁיךְ / בְּמִצְוַת לֹא תַשִּׁיךְ / וְאוֹרְךָ לֹא יַחְשִׁיךְ / בְּאֶרֶץ לֹא סְדָרִים וְלֹא תִמּוֹט רַבַּת / בְּמִצְוַת גְּבוּל שַׁבָּת / וְחֹק מִנְחַת מַחֲבַת / וּמַאֲפֵה תַנּוּרִים וּבֵיתְךָ לֹא יִסַּח / בְּמִצְוַת לֹא יִזַּח / וּמִצְוַת פֶּן תִּשְׁכַּח / שְׁתַּיִם נֶאֱמָרִים וּמִצְוַת לֹא תְבַעֲרוּ / וּמִצְוַת לֹא תְשַׁקְּרוּ / וּמִצְוַת לֹא תִמְכְּרוּ / שְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרִים וּמִצְוַת כִּלְאַיִם / וְרֶכֶב וְרֵחַיִם / וְאַבְנֵי מֹאזְנַיִם / בְּכִיסֵי מִסְחָרִים וּמִצְוַת לֹא תַחְבֹּל / עֲלֵי כָתֵף תִּסְבֹּל / וְעָלְךָ לֹא יִבֹּל / וְיִפְרַח כַּתְּמָרִים וְחֹק לֹא תוֹסִיפוּ / וְחֹק לֹא תַחֲנִיפוּ / וְחֹק לֹא תַקִּיפוּ / פְּאַת רֹאשׁ כִּכְמָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וּמִצְוַת לֹא תָנִיף / לְעוֹלָם לֹא תַחֲנִיף / וּמִצְוַת פֶּן יוֹסִיף / לְהַכּוֹת נוֹסָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וְחֹק לֹא תָתוּרוּ / וְחֹק לֹא תָגוּרוּ / וְחֹק לֹא יָסֻרוּ / וְחֹק שְׁבוּעַת אֱסָרִים וְחֹק לֹא אָכַלְתִּי / וְחֹק לֹא בִעַרְתִּי / וְחֹק לֹא נָתַתִּי / לְמֵתִים נִגְזָרִים וּבִתְעוּדַת הָעֲבוֹט / בְּמֵישָׁרִים תִּשְׁפֹּט / וּפָרָשַׁת הֶדְיוֹט / וּפָרָשַׁת שֹׁטְרִים וְכָל פָּרָשִׁיּוֹת / מְפִיקֵי תוּשִׁיּוֹת / אֲשֶׁר הֵם בַּצִּיּוֹת / מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים וְאֶחָד וְשִׁבְעִים הֵם / חֲרוּצִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם / וְאֵלֶּה פְקוּדֵיהֶם / בְּמִכְתָּב נִזְכָּרִים אֲשֶׁר יִתֵּן זַרְעוֹ / לְמֹלֶךְ, בְּרֹב רִשְׁעוֹ / וְהַמְגַדֵּף יִשְׁעוֹ / אֲשֶׁר יָדוֹ יָרִים וּמֵסִית וּמְחַלֵּל / וּבֵן סֹבֵא וְזוֹלֵל / וּמַכֵּה וּמְקַלֵּל / וּמַדִּיחַ עָרִים וְהַדּוֹבֵר סָרָה / בְּשֵׁם עֲבֹדָה זָרָה / וּבַעַל אוֹב לְזָרָא / וְיִדְּעוֹנִי שְׁקָרִים וְנֶפֶשׁ רוֹצַחַת / לְפַחַד וָפַחַת / וְעַם עִיר נִדַּחַת / בְּחֶרֶב נִדְקָרִים וְנָבִיא מִדַּעַת / תְּכַסֶּה תוֹלַעַת / וְאִשָּׁה נִרְבַּעַת / לְבֶהֱמַת הַיְעָרִים וְהַבָּא עַל אֲרוּסָה / וְעַל כַּלָּה כְנוּסָה / וְעַל בְּהֵמָה אֲבוּסָה / וְהַבָּא עַל זְכָרִים וּבָא עַל אֵשֶׁת אִישׁ / מְאֹד יַחְפִּיר וְיַבְאִישׁ / וְדוֹדָתוֹ מַבְאִישׁ / שְׁנֵיהֶם נֵאָרִים וּבָא עַל יוֹלַדְתּוֹ / וּבִתּוֹ בַת אִשְׁתּוֹ / וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ / לְפִי שְׁאֹל נִפְזָרִים וְהַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ / וְהַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת הוֹרִים וְעַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ / וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ / וְעַל נִדָּה בְּשִׁבְתָּהּ / לְמַלֹּאת מִשְׁמָרִים וְעַל אֵשֶׁת אָבִיו / וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו / וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְחָמִיו / וְכָל אֵלֶּה אֲרוּרִים וּמִשְׁפַּט בְּנוֹת כֹּהֵן / וּמִשְׁפַּט זוֹמְמֵיהֶן / וּמִשְׁפַּט בֹּעֲלֵיהֶן / לְהַשְׁמִיד וּלְהַחְרִים וְהַבָּא עַל אֲרַמִּית / בְּרָעָתוֹ לְהַצְמִית / וְהַגּוֹנֵב בְּתַרְמִית / קְשָׂוֹת נִבְחָרִים וְהַגּוֹנֵב אָדָם / בַּשַּׁחַת יֵרָדַם / וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם / יְהִי כִּיקַר כָּרִים וְאָרוּר כָּל נוֹכֵל / אֲשֶׁר פִּגּוּל יֹאכֵל / וְהוּא רַק יֵאָכֵל / בְּאֵשׁ הַכִּיּוֹרִים וְשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם / לְאוֹחֵז עֵינַיִם / וְנִקְיוֹן שִׁנַּיִם / לְאוֹכֵל נוֹתָרִים וְעוֹבֵד מִפְלֶצֶת / לְכָלָה נֶחֱרֶצֶת / וְאוֹכֵל מַחְמֶצֶת / בְּיָמִים נִשְׁמָרִים וּפֶסַח לֹא יַעֲשֶׂה / בַּחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה / וְאִישׁ אֹכֵל וְעֹשֶׂה / בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְאִישׁ סָךְ וּמְפַטֵּם / בְּעֶבְרָתִי אֶשְׁפְּטֵם / וְאִישׁ אָזְנוֹ יַאְטֵם / לְמִשְׁפַּט הַמּוֹרִים וְהַשּׁוֹחֵט מִחוּץ / וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ / וּשְׁאֵינוֹ רָחוּץ / בְּמֵימֵי כִיּוֹרִים וְעוֹבֵר עַל דַּם בְּרִית / תְּהִי נַפְשׁוֹ לְהַכְרִית / וְהִיא תִּקְוָה וְאַחְרִית / לְשַׁלַּח הָאֲסִירִים וְהַטָּמֵא יוּדָשׁ / בְּבֹאוֹ לַמִּקְדָּשׁ / וְהָאֹכֵל נִקְדָּשׁ / בְּטֻמְאַת הַבְּשָׂרִים וְהְָאֹכֵל טֶבֶל / יְבוֹאֵהוּ חֶבֶל / וְיִיגַע לַהֶבֶל / וְיֹאחֲזוּהוּ צִירִים וְזָר אֹכֵל תְּרוּמָה / תְּבוֹאֵהוּ מְהוּמָה / וְכֹהֵן כִּי יִטְמָא / בְּעָבְרוֹ מַאֲמָרִים וּמִתֵּבֵל יוּסָר / טְבוּל יוֹם הַנִּמְסָר / לְשַׁמֵּשׁ וּמְחֻסַּר / בְּגָדִים נִסְפָּרִים וְהַזָּר הָעוֹבֵד / בְּמוֹתוֹ אֶכָּבֵד / וּמֵאֶרֶץ יֹאבֵד / מְחֻסַּר כִּפּוּרִים וְהַמָּוֶת רָתוּי / לְפָרוּעַ וְשָׁתוּי / וְטָמֵא הָאָתוּי / לְשַׁמֵּשׁ בַּחֲדָרִים </poem> ===סיום=== <poem> כָּלוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה / וּמָגֵן לַיְשָׁרִים וְאֵלֶּה הַתּוֹרוֹת / יְסוֹדוֹת וּבְצוּרוֹת / וְלָהֵנָּה פֹארוֹת / כְּסַנְסִנֵּי תְמָרִים יְמַהֵר אֵל עֶלְיוֹן / לְקַבֵּץ עַם אֶבְיוֹן / וְיִבְנֶה הַר צִיּוֹן / וְעֵמֶק הַפְּגָרִים וְיָקִים אֶת סֻכּוֹ / וְיַגִּיהַּ חָשְׁכּוֹ / וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ / וְקַרְנֵנוּ יָרִים וְיִרְאוּ מְתֵי מִסְפָּר / בְּקוּם יְשֵׁנֵי עָפָר / וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר / וְכִנְשֹׂא נֵס הָרִים וּמֵרֹאשׁ הֹמִיּוֹת / תְּרַנֵּנָּה פֵיוֹת / וּמִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת / וּמֵהַרְרֵי נְמֵרִים וְאָז כָּל עָם שֹׁגֵג / בְּרָעָה יִתְמוֹגֵג / לְקוֹל הָמוֹן חוֹגֵג / בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים וְעַל הַר הַגָּלִיל / נְהַלֵּךְ בֶּחָלִיל / וְאָז תַּחְפֹּץ כָּלִיל / וְאָז יַעֲלוּ פָרִים</poem><noinclude> <poem>{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שׁ}}וֹבְבֵנוּ {{סי|לִ}}גְבוּלֵנוּ / {{סי|מְ}}הֵרָה {{סי|הָ}}תֵר עֻלֵּנוּ / וּנְשׁוֹרְרָךְ גּוֹאֲלֵנוּ / בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}''' {{הור|(איש כמתנת ידו... והשיאנו)}}}}}}</poem></noinclude><includeonly><small><small>{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}</small></small></includeonly><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> jec1qqud414fiu1wo9bw1vnyzw3h4gf 3102037 3102036 2026-11-08T10:08:41Z Yack67 27395 3102037 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= שמור לבי מענה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שלמה בן יהודה; שלמה; שלמה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ש-1482|ש-1482]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ב-1278|ב-1278]] | מנהגים = נאמרות למנהג קהילות עדות המזרח ותימנים בחג השבועות לפני תפילת מנחה (וגם בקצת קהילות צפון אפריקה אומרים אותן בנוסף על {{צ|[[אי זה מקום בינה|אזהרות ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]}}). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש שאומרים הכל ביום אחד), ומצרפים להן [[אמון יום זה|פתיחה]] מאת ר' דוד ן' בקודה.{{ש}} היו נאמרות גם למנהג איטליה בשבת שלפני שבועות (שבת הגדול של שבועות).{{ש}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> <קטע התחלה=עשה/>{{הור|סימן: '''שלמה בן יהודה''', '''שלמה''', '''שלמה'''. משקל: יתד וארבע תנועות [‿– – – – –]}} ===פתיחה=== <poem> {{סי|שְׁ}}מֹר {{סי|לִ}}בִּי {{סי|מַ}}עֲנֶה / {{סי|הֱ}}יֶה {{סי|בִ}}מְאֹד {{סי|נַ}}עֲנֶה / {{סי|יְ}}רָא {{סי|הָ}}אֵל {{סי|וּ}}מְנֵה / {{סי|דְּ}}בָרָיו {{סי|הַ}}יְשָׁרִים וְהוּא יִסְלַח אַשְׁמָה / וְהוּא יַרְבֶּה עָצְמָה / וְהוּא יִתֵּן חָכְמָה / לְהָבִין נִמְהָרִים אֲסַפֵּר תּוּשִׁיּוֹת / מְתוּקוֹת לַפִּיּוֹת / וְאַצִּיב תַּלְפִּיּוֹת / לְאַשֵּׁר הָעֹבְרִים </poem> ===מצוות עשה=== <poem> וְאַזְכִּיר מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּדָת מָעוֹז וּמַחְסֶה / וְעַל פְּשָׁעַי יְכַסֶּה / מְגַלֶּה נִסְתָּרִים שְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים / וּמָאתַיִם תְּקוּעִים / כְּמוֹ מַשְׂמֵרוֹת נְטוּעִים / בְּמִסְפַּר אֵבָרִים בְּסִינַי נוֹדָעוּ / וּמֵרוֹם נִשְׁמָעוּ / וְיַחְדָּו הָטְבָּעוּ / בְּתוֹך עֲשֶׂרֶת דְּבָרִים אֲשֶׁר הִתְווּ הַתְוֹת / בְּתֵיבוֹת נִשְׁתָּוֹת / בְּמִסְפַּר הַמִּצְוֹת / וּבָהֶם נֶאֱמָרִים וְהַמּוֹשִׁיעֲךָ / וְהַמּוֹדִיעֲךָ / עַד אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ / נְתָנָם נֶחְקָרִים וְהִרְעִים אֵל דֵּעוֹת / בְּקוֹל הִפְלִיא זְוָעוֹת / מְקַפֵּץ עַל גְּבָעוֹת / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְעֵת קָרָא אוֹתָם / רְעָדָה אֲחָזָתַם / וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם / בְּרֶטֶט וּשְׁבָרִים וְהוֹרִיד טַל אֵדָיו / לְעַמּוֹ וַעֲבָדָיו / וְהֵשִׁיב בַּחֲסָדָיו / נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים אֲנִי הוֹצֵאתִיךָ / אֲנִי הִזְהַרְתִּיךָ / אֲנִי הִדְרַכְתִּיךָ / בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים לְיַחֵד אֵל אָיֹם / שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם / לְהִתְפַּלֵּל יוֹם יוֹם / עֲרָבִים וּשְׁחָרִים לְעָבְדוֹ וּלְאָהֳבוֹ / בְּלֵב, וּלְדָבְקָה בוֹ / וְלִתְמֹךְ בִּנְתִיבוֹ / פְּעָמִים וַאֲשׁוּרִים לְקַדֵּשׁ תַּעֲצוּמוֹ / לְיִרְאָה מִזַּעְמוֹ / לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ / בְּלִי שָׁוְא וּשְׁקָרִים לְצַדֵּק דִּינֵהוּ / וְלִרְדֹּף צִדְקֵהוּ / וְלִשְׁמֹר דָּתֵהוּ / וְלַעֲשׂוֹת מַאֲמָרִים דְּבָרָיו שִׂים מַרְפֵּא / עֲלֵי לֵב גַּם עַל פֶּה / וְכָתְבֵם עַל סִפֵּי / מְזוּזוֹת וּשְׁעָרִים וְשִׁנַּנְתָּם תָּמִיד / לְבִנְךָ וּלְתַלְמִיד / וְהַבְּרָכוֹת תַּצְמִיד / לְמֵאָה נִגְמָרִים בְּכוֹר בָּנִים תִּפְדֶּה / וְטוֹטָפוֹת תַּעְדֶּה / וּבַכְּנַעֲנִי תִרְדֶּה / וְתִמּוֹל בִּבְשָׂרִים פְּדֵה פֶּטֶר הַחֲמוֹר / וְהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר / וְהַהַלֵּל תִּגְמֹר / בְּיָמִים נִסְפָּרִים וְעַל כַּנְפֵי בִגְדָּךְ / גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ / וְהַלְוֵה דַּל וָדָךְ / וּפַיֵּס בִּדְבָרִים קְבַע בִּרְכַּת מָזוֹן / בְּאַט וּבְחִפָּזוֹן / וְלֹא תִמְצָא רָזוֹן / בְּעִנּוּי כִּפּוּרִים עֲבוֹט עָנִי הָשֵׁב / וְאִתָּךְ אַל יֵשֵׁב / וְהַגָּזֵל תָּשֵׁב / וְעֹשֶׁק מִסְחָרִים הֱיֵה לַשָֹּב עָנָו / לְשִׂכְלוֹ וּלְשָׁנָיו / וְתָקוּם מִפָּנָיו / וּפָנָיו נֶהְדָּרִים וְתִלְמֹד וּתְלַמֵּד / וְהוֹרֶיךָ כַּבֵּד / וְתָשִׁיב כָּל אוֹבֵד / וְתַקְדִּישׁ מְבֻכָּרִים וְהַדַּלִּים רַחֵם / וְהַחוֹלִים שִׂיחֵם / וְהָאֲבֵלִים נַחֵם / וְתִקְבֹּר נִגְזָרִים וְלִפְתֹּחַ לָתֵת / לְאֶבְיוֹן יֵחָתֵת / וְלַשְׁמִיד וּלְמוֹתֵת / עֲמָלֵק רֹאשׁ צָרִים לְבָעֵר מַחְמֶצֶת / לְכָלָה נֶחְרֶצֶת / וְלִשְׂרֹף מִפְלֶצֶת / אֱלִילִים וַאֲשֵׁרִים לְעַנֵּג יוֹם מְנוּחָה / בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה / וְלָחֹג וּלְשִׂמְחָה / וְלֶאֱהֹב הַגֵּרִים וְהַצְּדָקָה לַעֲשׂוֹת / כְּפִי יָד וּכְמִסּוֹת / וּמַשְׂאוֹת מַעְמָסוֹת / לְהָקִים וּלְהָרִים וְתַלְמוּד שַׁעֲשׁוּעִים / לְהַדֵּר וּלְהַנְעִים / וְתוֹכַחַת רֵעִים / וְאַהֲבַת הַחֲבֵרִים וְתֻמָּה וַעֲנָוָה / וְיֵין קִדּוּשׁ חֶדְוָה / וְיִרְאַת מִקְדָּשׁ וַ/חֲכָמִים עִם הוֹרִים וְלִמּוּד נֶאֱמָנָה / לְבָנִים בִּרְנָנָה / לְיָתוֹם וְאַלְמָנָה / וְלֵוִי עִם גֵּרִים שְׁמֹר מַעְשֵׂר עָנִי / וְגַם מַעְשֵׂר שֵׁנִי / וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי / תְּקַדֵּשׁ בַּהֲדָרִים וּמַעְשֵׂר מִמַּעְשֵׂר / וְגַם וִדּוּי מַעְשֵׂר / וּמִבְּהֵמָה תַעְשֵׂר / וְרֹאשׁ גֵּז הָעֲדָרִים וְקָדְשֵׁי מַתָּנִי / וּמַעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי / תֹּאכְלֵם בִּמְעוֹנִי / וְהַחַלָּה תָּרִים וְחַזֵּק מָךְ נָמוֹט / וְלָעַד לֹא תִמּוֹט / וּבַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמֹט / סְפִיחִים וּנְזִירִים וְתַשְׁמִיט מַשָּׁאוֹת / וְשִׁכְחָה עִם פֵּאוֹת / בְּאִילָן וּתְבוּאוֹת / וְעוֹלְלוֹת מִבְּצִירִים וְלֶקֶט הַקָּצִיר / וּפֶרֶט הַבָּצִיר / עֲזֹב לִבְלִי תָצִיר / לְדַלִּים נֵאָרִים וְאֵלֵימוֹ הַבֵּט / בְּהַעֲנֵק וּבְהַעֲבֵט / וְתֵן, פֶּן תִּלָּבֵט / נְדָבוֹת וּנְדָרִים שְׂמַח וֶאֱמֹר הֶאָח / בְּהַחְיוֹתְךָ הָאָח / וְהַנוֹתָר בָּאָח / יְהֻשְׁלַךְ עַל אוּרִים וּפִגּוּל כִּי יַבְאֵשׁ / שְׂרֹף אוֹתוֹ בָּאֵשׁ / וּפֶסַח בִּצְלִי אֵשׁ / וּמַצּוֹת וּמְרוֹרִים וְרִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי / תְּקַדֵּשׁ חַג יִשְׁעִי / וּמִקְרָא שָׁבוּעִי / בְּבִכּוּרֵי קְצִירִים וְיוֹם זִכְרוֹן תְּרוּעָה / וְיוֹם כִּפּוּר תּוֹעָה / וְסֻכָּה וְאַרְבָּעָה / צְמָחִים נִבְחָרִים עֲרָבִים בִּסְמָדָר / וְעֵץ עָבֹת נֶהְדָּר / וּבִפְרִי עֵץ הָדָר / וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים וְכֹהֵן הֻקַם עָל / בְּאַלְמָנָה יִגְעַל / וּבִבְתוּלָה יִבְעַל / וְיָדֵהוּ יָרִים וְיֵדַע הָעִתִּים / לְטַהֵר סוּת וּבָתִּים / וּפָתֹת הַפִּתִּים / וְהַגֵּשׁ מֻקְטָרִים וְנִשְׁלַח שָׁלֹחַ / לְקַטֵּר לִמְלֹחַ / לְכַפֵּר לִסְלֹחַ / פְּשָׁעִים נַעְתָּרִים וְלִיצוֹק וּלְבַלְבֵּל / וְלִשְׁחֹט פָּר וְיוֹבֵל / וְלִמְלֹק וּלְקַבֵּל / וְלִקְמֹץ אֶזְכָּרִים וְכֵן יִלְמַד עִם זֶה / לְהָנִיף וּלְהַזֵּה / וְהַשּׁוֹק וְהֶחָזֶה / לְחֻקּוֹ נֶעְצָרִים וְיִלְבַּשׁ לִמְלֶאכֶת / שְׂרָד, וּבְעֵת לֶכֶת / לְבֵית הַפָּרֹכֶת / בְּגָדִים מָשְׁזָרִים וְתַבְנִית הַמִּשְׁכָּן / וְלֶחֶם הַנִּתְכָּן / וְשֶׁמֶן הַמְתֻכָּן / לְמָשְׁחָה וְלִמְאוֹרִים חֲנֻכָּה וּמְלֶאכֶת / קְטֹרֶת נִסֶּכֶת / וְשֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת / שְׁתַּיִם כִּכָּרִים שְׁלָמִים עִם מָנוֹת / וְעוֹלוֹת קָרְבָּנוֹת / וְשָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת / בְּמוֹעֲדִים נִזְכָּרִים וְהָעֹמֶר נַהֵל / וְנֵר שַׁבָּת יָהֵל / וּפָרָשַׁת הַקְהֵל / וְשׁוֹפְטִים עִם שׁוֹטְרִים לְמַחְקֹרֶת רִיבוֹת / נְפָשׁוֹת וּמַעְרָבוֹת / וְדִין אַרְבַּע אָבוֹת / נְזִיקִים נִשְׁמָרִים וְקֶצֶב וּתְכוּנָה / לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה / וּמַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה / לְאַרְבַּע עִם עֶשְׂרִים וְהַתְּקוּפוֹת מַלֹּאת / וְנֵר חֲנֻכָּה הַעֲלוֹת / וְלֵרָאוֹת לַעֲלוֹת / וּבִשְׁנֵי מַעְשָׂרִים לְהַנְעִים חֳמָשִׁים / וְגַם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים / וְלִטְבֹּל נִפְרָשִׁים / בְּעִתִּים נִגְזָרִים וְשֶׁבֶת בִּבְהֵמָה / וְעֶבֶד עִם אָמָה / וּבִכּוּרֵי אֲדָמָה / וּמִקְרָא בִכּוּרִים וְזֵירוּז מָתְנַיִם / וְצִדּוּק מֹאזְנַיִם / וּמַתַּת פִּי שְׁנַיִם / לְבָנִים הַבְּכוֹרִים וְחֹק אֵיפוֹתַיִם / וְגַם מִדּוֹתַיִם / וּמוֹצָא שְׂפָתַיִם / וּפִדְיוֹן נִמְכָּרִים וְחֹפֶשׁ הָאָמָה / בְּסִמָּן נִכְתָּמָה / וְדִין עָרֵי חוֹמָה / וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים וְאָדָם לֹא יָדוֹן / בְּנִמְכָּר עַל זָדוֹן / בְּיוֹבֵל וּמוֹת אָדוֹן / יְשֻׁלַּח לִדְרוֹרִים וְצֵאת עִבְרִית חָפְשִׁית / בְּיוֹבֵל וְצֵאת שִׁשִּׁית / וְעוֹרוֹת וַחֲמִישִׁית / וְהַבְדֵּל שֵׁשׁ עָרִים וְדִין שִׁפְחָה חֲרוּפָה / וְסוֹד עֶגְלָה עֲרוּפָה / וּפֶסַח לִתְרוּפָה / לְלֹא הֵמָּה טְהוֹרִים וְטָהֳרַת הַדָּוֹת / בְּמֵימֵי הַמִּקְוֹת / וּפָר בָּא עַל מִצְוֹת / וּפַר יוֹם כִּפּוּרִים וְטָהֳרַת הַטֻּמְאָה / בְּקָרְבָּן הַנִּרְאָה / וְקָרְבַּן חַטָּאָה / וּמוּסָפִין עֶשְׂרִים וְיוֹרֵד עִם עוֹלֶה / וּוַדַּאי עִם נִתְלֶה / וְחֵרֶם הַמֻּפְלֵא / וְעֵרֶךְ הַנּוֹדְרִים וְיָד וְיָתֵד לַחְפֹּר / וְהָעֹמֶר לִסְפֹּר / וְאֵם קַן הַצִּפּוֹר / לְשַׁלַּח בַּיְעָרִים וְכָל טֻמְאָה הַפְלוֹת / בְּשֶׁרֶץ וּנְבֵלוֹת / וְאָדָם עִם מִכְלוֹת / וּמַשְׁקִים נִגָּרִים וְהַסֵּט וְשֹׁכֶבֶת / וּמִקְרֶה מַחְשֶׁבֶת / וְיִבּוּם נֶעֱזֶבֶת / וְאִגֶּרֶת פּוּרִים וְחָלֹץ וָרֶקֶת / לְאִשָּׁה נִתֶּקֶת / וְקֹץ כַּף מַחְזֶקֶת / מְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְדִין אֵשֶׁת שִׁבְיָה / וְחֹק פִּרְיָה רִבְיָה / וְתִלְבֹּשֶׁת עֶרְיָה / וְנִסּוּךְ מֵי קָרִים וְעָרְלָה וְהִלּוּלִים / וּמִשְׁנֶה לַמּוֹשְׁלִים / בְּיוֹמָם תֵּן הַשְׁלִים / שְׂכַר הַנִּשְׂכָּרִים בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת / וּמֶכֶס וּנְחָלוֹת / וְשִׂיד אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת / וְיוֹבֵל לִדְרוֹרִים חֲצוֹצְרוֹת הָעֵדָה / וּמוּרָם מִתּוֹדָה / וְטִבּוּל יוֹלֵדָה / וּמִדַּם הַמְּקוֹרִים וּפָרָה לִשְׂרֵפָה / וְחָזֶה לִתְנוּפָה / וּמַעְשַׂר הָאֵיפָה / וְהַתְּרוּמָה הָרִים וְעִיר יַד שׁוֹלַחַת / לְמַלֵּט מִשַּׁחַת / וְעִיר הַנִּדַּחַת / לְהַחְרִיב וּלְהַחְרִים וְעִיר כִּי תִסָּגֵר / אֲבָנֶיהָ תַּגֵּר / נְבֵלָה תֵּן לַגֵּר / וּמָכֹר לַנָּכְרִים דְּמֵי כֹפֶר תִּשְׁקֹל / וְהַמֵּסִית תִּסְקֹל / בְּיַעַן הֵרִים קוֹל / לְעָבְדָה לַאֲחֵרִים וְחוֹלֵם וְעֵד זוֹמֵם / כְּאֶחָד הַחֲרִימֵם / לְבִלְתִּי יִתְרוֹמֵם / לְנַבֵּא בִשְׁקָרִים וּבִפְרָעוֹת תִּפְרַע / לְמוֹצִיאֵי שֵׁם רָע / וְאִישׁ זָב וּמְצֹרָע / בְּהַזּוֹת נִטְהָרִים וּבָזֶה יֵרָפֵא / טְמֵא מֵת אוֹ נִסְפֶּה / וּמַדִּיחַ תִּסְפֶּה / וְיִירְאוּ נִשְׁאָרִים וְחוֹבֵל בַּחֲמִשָּׁה / תְּכַסֵּהוּ בוּשָׁה / וְדָם עַל יַבָּשָׁה / תְּכַסֶּה בַּעֲפָרִים וְהַשּׂוֹטָה תַּשְׁקֶה / לְמַעַן תִּנָּקֶה / וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה / לְהָסִיר מִכְמוֹרִים וְחָתָן בִּשְׁנָתוֹ / יְהִי נָקִי לְבֵיתוֹ / וְיוֹחֵר מִצֵּאתוֹ / וְלֹא יַעֲבֹר דְּבָרִים וְיָנִיף יָד רָמָה / מְשׁוּחַ מִלְחָמָה / לְבַל תִּפֹּל אֵימָה / בְּלֵב הַנֶּחְגָּרִים וְאֵלֶּה מִצְוֹתַי / וְאֵלֶּה חֻקּוֹתַי / וְאֵלֶּה תוֹרוֹתַי / תְּמִימִים וִישָׁרִים תְּחַיֶּינָה מָהִיר / וְתִסְפֶּינָה יָהִיר / וְהַמַּזְהִיר יַזְהִיר / כְּזֹהַר הַמְּאוֹרִים וְלַנִּזְהָר יִקְרַב / בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב / וְכָאוֹר הַנֶּעֱרָב / יְשָׁרִים מַכְתִּירִים</poem><noinclude> <poem>{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שַׁ}}דַּי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה / {{סי|לְ}}מַעֲנְךָ בְּנֵה קִרְיַת חָנָה / {{סי|מָ}}רוֹם{{הערה|בכ"י הספרייה הבריטית, Harley 5583, נמצאת גירסא: "{{סי|מְ}}רוֹם {{סי|הָ}}רִים".}} {{סי|הַ}}עֲלֵנוּ בִּרְנָנָה / שָׁלֹשׁ{{הערה|במחזור רומניא הנדפס הנוסח "{{סי|הַ}}שָּׁלֹשׁ".}} פְּעָמִים בַּשָּׁנָה{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}''' {{הור|(איש כמתנת ידו... והשיאנו)}}}}}}</poem></noinclude><includeonly><small><small>{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֶׂה / יְיָ יִהְיֶה לָּנוּ מָעוֹז וּמַחְסֶה}}</small></small> {{הור2|ליום שני:}}</includeonly> ===מצוות לא תעשה=== <poem> בְּצֵל שַׁדַּי אֶחֱסֶה / וְצִדְקוֹ לֹא אֲכַסֶּה / בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / וְאַגִּיד מֵישָׁרִים כְּתוּבִים בֶּאֱמוּנָה / בְּעֵדוּת נֶאֱמָנָה / וְכִימֵי הַשָּׁנָה / בְּמִסְפָּר נֶחְקָרִים יְקָרִים מִפְּנִינִים / עֲתִידִים וּצְפוּנִים / לְבַת הָאֵיתָנִים / כְּעֶדְיֵי קִשּׁוּרִים צְאִי נָא לִקְרָאתִי / אֲחוֹתִי רַעְיָתִי / וְשִׁמְעִי תוֹרָתִי / וְלִקְחִי מוּסָרִים חֲשַׁקְתִּיךְ וָאֹהַב / פְּדִיתִיךְ מֵרַהַב / בְּמוֹ תוֹרֵי זָהָב / צְרוּפִים וּטְהוֹרִים בְּצֵאתִי נִצָּבָה / בְּאֶלֶף וּרְבָבָה / וְקוֹל דּוֹדִי זֶה בָּא / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְאָנֹכִי יְיָ / קְרָאתִיךְ מִסִּינַי / וְלֹא יִהְיֶה עַל פָּנַי / לְךָ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה פֶסֶל / בְּרֶשַׁע וּבְכֶסֶל / וְלֹא תָשִׂים כֶּסֶל / לְהַקְנִיאוֹ בְּזָרִים וְגוּר מִלֶּהָבָה / לְהָבִיא תוֹעֵבָה / וְלִבְנוֹת מַצֵּבָה / וְלָטַעַת אֲשֵׁרִים וְסוּר מִשֵּׁמַע שָׁוְא / וּמֵהַאֲמֵן בַּשָּׁו / וְלֹא תִשָֹּא לַשָּׁוְא / שְׁמוֹתַי הַיְקָרִים וּמִצְוַת לֹא תִנְאָף / שְׁמֹר, פֶּן יֶחֱרֶה אַף / וְלִגְנֹב לֹא תִשְׁאַף / וְלֹא תַחְמֹד חֲבֵרִים וְנֶפֶשׁ לֹא תְנַקֵּשׁ / אֲשֶׁר דָּמָהּ אֲבַקֵּשׁ / וְלֹא תִתֵּן מוֹקֵשׁ / לְהַכְשִׁיל הַעִוְרִים וְשֶׁקֶר לֹא תַעֲנֶה / וְיָתוֹם לֹא תְעַנֶּה / וְאַרְצָךְ לֹא תִזְנֶה / כְּאַרְצוֹת הַזָּרִים וְהַגֵּר לֹא תוֹנֶה / וְגָזִית לֹא תִבְנֶה / וְעַל רִב לֹא תַעֲנֶה / לְחַרְחֵר מִתְגָּרִים אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל / וְהַשֵּׁם לֹא תְחַלֵּל / וְכַרְמָךְ לֹא תְעוֹלֵל / וּפֶרֶט הַבְּצִירִים וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ / חֲמָסוֹ יִדָּרֵשׁ / וְלֹא יַצְמִיד חוֹרֵשׁ / שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים וְלֹא תְאַחֵר בְּבִצְעָךְ / מְלֵאָתְךָ וְדִמְעָךְ / וְלֹא תַעֲשֹׁק רֵעָךְ / וְלֹא תְאַחֵר נְדָרִים וְלֹא תַעְשֹׁק שְׂכִירְךָ / וְלֹא תְלַקֵּט קְצִירְךָ / וְלֹא תַחְסֹם שׁוֹרְךָ / בְּדִישׁוֹ הָעֳמָרִים וְלֹא תְפַאֵר זֵיתְךָ / וְלֹא תְכַלֶּה פְּאָתְךָ / וְלֹא תוֹנֶה עֲמִיתְךָ / בְּמֶקַח וּמִמְכָּרִים וְלֹא תִשָּׂא חֶטְאוֹ / אֲשֶׁר לִבּוֹ מְלָאוֹ / וְלֹא תַחְשֹׁב לְשָׂנְאוֹ / כְּמַשְׂטֵמַת עָרִים וְלֹא תִקֹּם עַמְּךָ / לְבַל אֶקֹּם מִמְּךָ / וְלֹא תָלִין עִמְּךָ / פְּעֻלַּת נִשְׂכָּרִים וְלֹא תִטֹּר אֵיבוֹת / וְלֹא תִשְׁאַל אֹבוֹת / וְלֹא יוּמְתוּ אָבוֹת / וּבָנִים עַל הוֹרִים וְלֹא תִשְׁמַע דִּבְרֵי / נְבִיא שֶׁקֶר מוֹרֶה / וְלֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי / מְסִיתִים נִבְעָרִים וְעֶבֶד לֹא תַסְגִּיר / וּפָנִים לֹא תַכִּיר / וְעַל פֶּה לֹא תַזְכִּיר / שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְכַסְפָּם לֹא תַחְמֹד / וְעַל דָּם לֹא תַעֲמֹד / וְהֵחָדֵל לִלְמֹד / שְׁבוּעַת הַשְּׁקָרִים נְצֹר חֻקַּי עַל דַּל / וְלֹא תִשָֹּא פְנֵי דָל / וּמִנֶּשֶׁךְ תֶּחְדַּל / לְרַבּוֹת בִּמְחִירִים וּמִצְוַת לֹא תַטֶּה / שְׁמֹר, פֶּן בָּהּ תִּשְׂטֶה / וְדִין יָתוֹם מֻטֶּה / וְאַלְמָנָה וְגֵרִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד / וְלֹא יָעִיד אֶחָד / וְלֹא תֹאכַל יַחַד / נְפָשׁוֹת וּבְשָׂרִים וְלֹא תַחְמֹד גְּזֵלָה / אֲשֶׁר תִּקַּח אֲפֵלָה / וְלֹא תֹאכַל נְבֵלָה / וְזִבְחֵי הַשְֹּעִירִים וְלֹא תֹאכַל טְרֵפָה / וְתוֹעֵבָה הֲדוּפָה / וְלֹא תַקְטִין אֵיפָה / לְהַפְקִיעַ שְׁעָרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה רָעוֹת / בְּמִדַּת קַרְקָעוֹת / וּמִשְׁקַל הַמָּעוֹת / וְגַם לֹא בַּמְּשׂוּרִים וְלֹא תִתֵּן אָכְלְךָ / בְּמַרְבִּית, פֶּן אֲכֶלְךָ / וְלֹא תָרוּץ רַגְלְךָ / מְלָשְׁנִי בַסְּתָרִים וְלֹא תָשִׁית יָד עִם / רְשָׁעִים וּמְרֵעִים / וְלֹא תִגֹּשׂ רֵעִים / וְאַחִים, כַּנָּכְרִים עֲזֹב עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ / וְלֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ / לְאַלְמָנָה לְתִתּוֹ / וְלִיתוֹמִים וְגֵרִים שְׁנַת שֶׁבַע תִּצֹּר / וּבַיּוֹבֵל תַּעְצֹר / סְפִיחִים לֹא תִקְצֹר / וְלֹא תִבְצֹר נְזִירִים וְלֹא תִזְרַע תַּלְמָךְ / לְהוֹצִיא בוֹ לַחְמָךְ / וְלֹא תִזְמֹר כַּרְמָךְ / וְלֹא יַעֲלֶה סִירִים וְלֹא תֹאכַל קָלִי / וְגֶרֶשׂ כַּרְמִלִּי / בְּטֶרֶם תָּבִיא לִי / לְרֵאשִׁית הַקְּצִירִים וְלֹא תֹאכַל עֲרֵלִים / בְּטֶרֶם הִלּוּלִים / וְלֹא תֶהְדַּר גְּדוֹלִים / וְדַלִּים נֶחְפָּרִים וְלֹא תִהְיֶה נֹשֶׁה / לְאִישׁ עָנִי נִקְשֶׁה / וְלֹא תִתֵּן אִשֶּׁה / בְּעִוְרִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא יַעֲלֶה מְשִׁיחִי / בְּמַעֲלוֹת, עַל מִזְבְּחִי / וְלֹא תִזְבַּח פִּסְחִי / בְּאַחַד הַשְּׁעָרִים וְהַכֵּלִים תְּמַשֵּׁשׁ / וְהֶחָמֵץ תְּרוֹשֵׁשׁ / וְתִשְׂרְפֶנּוּ בַשֵּׁשׁ / עֲדֵי אֶחָד וְעֶשְׂרִים וְלֹא תוֹצִיא לַחוּץ / בְּשַׂר פֶּסַח נָחוּץ / וְזָר וְעָרֵל מִחוּץ / וְתוֹשָׁב וּשְׂכִירִים וְזִבְחִי לֹא תְשַׁמֵּץ / בְּזָבְחוֹ עַל חָמֵץ / וְלִבְּךָ לֹא תְאַמֵּץ / לְתִתֵּן מַחְסוֹרִים וְנָשִׂיא לֹא תָאֹר / וְלֹא יֵרָאֶה שְׂאֹר / וְלֹא יָלִין עַד אוֹר / בְּשַׂר לֵיל שִׁמּוּרִים וְחֶלְבֵּי זִבְחֵיכֶם / וְחֶלְבֵּי חַגֵּיכֶם / וְתוֹדוֹת שַׁלְמֵיכֶם / לְהוֹתִיר נֶאֱסָרִים וְכִי יִגַּע בָּשָׂר / בְּכָל טָמֵא נֶאֱסָר / וְלֹא תֹאכַל מַעְשַׂר / דְּגָנְךָ, בַּשְּׁעָרִים וְיֵינְךָ וְיִצְהָרְךָ / בְּכוֹרוֹת בִּבְקָרְךָ / תְּרוּמַת יָדֶךָ / וּמִבְחַר הַנְּדָרִים וְלֹא תֹאכַל עַל דָּם / תְּמִידִי הַנִּקְדָּם / וְהַחֵלֶב וָדָם / שְׁנֵי אֵלֶּה אֲסוּרִים וְדָג וְחַיָּה שְׁנֵיהֶם / וְעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם / בְּלֹא סִמָּנֵיהֶם / אֲשֶׁר בָּם נִכָּרִים וּמוּם בּוֹ לֹא יִקְרַב / לְהַקְרִיב שַׁי נֶעֱרָב / בְּגִבֵּן אוֹ גָרָב / וּפִסְחִים אוֹ עִוְרִים וּמִיַּד בֶּן נֵכָר / לֹא תַקְרִיב אֶשְׁכָּר / וְלֹא יַעֲבֹד אִכָּר / בְּכוֹרֵי הַשְּׁוָרִים וְלֹא תַעֲלֶה לְרָצוֹן / בְּכָל מָקוֹם חִיצוֹן / וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאן / בְּמַשְׁקֵה הָעֲדָרִים וְלֹא תָמִיר בְּהֵמָה / מְקֻדֶּשֶׁת חֲתוּמָה / וְלֹא יֹאכְלוּ תְרוּמָה / טְמֵאִים עִם זָרִים וְלֹא תָבִיא לְמָנָה / מְחִיר כֶּלֶב וְזוֹנָה / וְלֹא תִתֵּן לְבוֹנָה / בְּמִנְחַת הַשְֹּעֹרִים וְלֹא תִקְרַב לְמָשְׁחָה / בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה / וְלֹא תָשִׂים קָרְחָה / וְשֶׂרֶט בִּבְשָׂרִים קְטֹרֶת לֹא תִרְקַח / וְעֵינֶיךָ תִּפְקַח / וְכֹפֶר לֹא תִקַּח / לְרוֹצְחֵי מִסְתָּרִים שְׁמֹר פֶּן תִּנָּשֶׁה / דְּבַר גִּיד הַנָּשֶׁה / וּמִצְוַת לֹא יִקְשֶׁה / בְעֵינֶיךָ, תָּרִים וְחֹק אֹתוֹ וּבְנוֹ / בְּלִבְּךָ הַצְפִּינוֹ / וּבִנְךָ לֹא תִתְּנוֹ / לְמֹלֶךְ אַכְזָרִים וְכָל מְלָאכָה לַקְצוֹת / בְּשַׁבָּתוֹת לִרְצוֹת / וּמִקְרָא חַג מַצּוֹת / וְיוֹם הַבִּכּוּרִים וּמִקְרָא זִכָּרוֹן / לְצֶדֶק וּלְכִשְׁרוֹן / וּמִקְרָאֵי הָרֹן / וְיוֹם הַכִּפֻּרִים וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבֹּר / בְּלֵיל צֵאתְךָ מִבּוֹר / וְתַעַר לֹא יַעֲבֹר / בְּרָאשֵׁי הַנְּזִירִים וְלֹא יֵצֵא מִפִּיו / לְהִטַּמֵּא לְאָבִיו / וְלַאֲחוֹתוֹ וְאָחִיו / וְיֶתֶר הַשְּׁאֵרִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן / לְחַכְלִילוּת עַיִן / וְלֹא חֹמֶץ יַיִן / וְיֶתֶר הַדְּבָרִים כְּתֹבֶת הַקַּעֲקַע / בְּגֵוְךָ לֹא תִרְקַע / וְהַמְקַלֵּל יוּקַע / וְיוּבַל לִקְבָרִים וּמִקְרֶה הַנִּרְאֶה / בְּמַחֲנֶיךָ הַפְאֵה / וְצוּרְךָ לֹא יִרְאֶה / בְּךָ עֶרְוַת דְּבָרִים וְנֶשֶׁךְ לֹא תְתַכֵּן / לְהָשִׂים עַל מִסְכֵּן / וְחֹק לֹא תַעֲשׂוּ כֵן / לְאַדִּיר אַדִּירִים וְעֵינְךָ לֹא תַעְלִים / בְּנִדָּחִים וְנוֹפְלִים / וְלֹא תַעֲשׂוּ אֱלִילִים / כְּהַבְלֵי הַנָּכְרִים וְצֶמֶר לֹא תִלְבַּשׁ / בְּמוֹ פִשְׁתִּים נֶחְבָּשׁ / וְלֹא תַקְטִיר לִי דְּבַשׁ / תְּמָרִים, וּשְׂאֹרִים וְלֹא תַעֲלוּ לַחְמִי / וְלֹא תִסְּכוּ לִשְׁמִי / בְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי / אֲשֶׁר לִפְנֵי עֳפָרִים בְּצֵל נוֹף לֹא תֶחֱסוּ / וְכָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ / וְהָאֵל לֹא תְנַסּוּ / כְּמַסַּת הַמּוֹרִים וְחֹק לֹא יֵרָאוּ / דְּבָרָיו תִּירָאוּ / וְחַיִּים תִּמְצָאוּ / וְשָׁלוֹם כַּנְּהָרִים וּבִדְבַר לֹא תְשַׁקְּצוּ / מְאֹד חִזְקוּ וְאִמְצוּ / וְהַגֵּר לֹא תִלְחֲצוּ / כִּי הֱיִיתֶם גֵּרִים וּבִדְבַר לֹא תְכַחֲשׁוּ / מְאֹד חִקְרוּ דִּרְשׁוּ / וּבִדְבַר לֹא תְנַחֲשׁוּ / כְּנֶאֱלָחִים סָרִים וּבִדְבַר לֹא תְבַשֵּׁל / חֲדַל מֵהִכָּשֵׁל / וְלֹא תֹאכַל בָּשֵׁל / וְנָא, לֵיל שִׁמּוּרִים וּבִדְבַר לֹא תְעוֹנֵן / אֲשׁוּרֶיךָ כּוֹנֵן / וְהָעֲבָדִים תְּחוֹנֵן / בִּצֵאתָם לִדְרוֹרִים וְלֹא תִגְרַע חֻקָּם / לְמַלֹּאת אֶת סִפְקָם / וְלֹא תְשַׁלַּח רֵיקָם / מְרוּדִים וּנְעוּרִים וְלֹא תַעֲבֹד בָּהֶם / עֲבֹדַת עַבְדֵיהֶם / בְּיַעַן כִּי לִי הֵם / עֲבָדִים נִמְכָּרִים וְלֹא תִקְפֹּץ כַּפָּךְ / וְלֹא תַקְשֶׁה עָרְפָּךְ / וְלֹא תִתֵּן כַּסְפָּךְ / בְּנֶשֶׁךְ כַּיְהִירִים וְלֹא יֵרַע לִבָּךְ / בְּתִתְּךָ לְתוֹשָׁבָךְ / וְלֹא יִמָּצֵא בָךְ / קְסָמִים וַחֲבָרִים וְלֹא תַעֲבִיר בִּנְךָ / וְלֹא תַשְׁחִית זְקָנְךָ / וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ / לְכַלּוֹת הַצּוֹרְרִים וְלֹא תִכְרֹת לָהֶם / בְּרִית, וְלֵאלֹהֵיהֶם / וְלֹא תַעֲשֶׂה כָהֶם / בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים וְלֹא תֵלֵךְ אִתָּם / בְּחֻקּוֹת מִשְׁמַרְתָּם / וְלֹא תְחַיֶּה אוֹתָם / וְלֹא תָחֹן צָרִים בְּאַרְצְךָ לֹא יִשְׁכְּנוּ / וּבָם לֹא תִתְחַתְּנוּ / וּמַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ / כְּהַבְלֵי שָׁוְא שֹׁמְרִים וְלֹא תַשְׁאִיר עוֹנֶה / בְּעִיר עָלַי תִּזְנֶה / וְהִיא לֹא תִבָּנֶה / אֲבָל הַחֲרֵם תַּחֲרִים וְחֵרֶם עַם נָבָק / בְּיָדְךָ לֹא יִדְבָּק / וְהָיָה תֵּל אָבָק / כְּמַהְפֵּכַת זָרִים וְעַמּוֹנִי פַּזֵּר / וּמוֹאָבִי בַּזֵּר / וְלֹא יָבֹא מַמְזֵר / בְּסוֹד עַם נִבְחָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ שְׁלוֹמִים / לְאַכְזָרִים קָמִים / וְלֹא תָשִׂים דָּמִים / לְהַצִּיב מִכְמוֹרִים וְלֹא תַהֲרֹג נְקִיִּם / וְצַדִּיקִים עֲנִיִּם / וְלֹא תַעֲזֹב לְוִיִּם / וְלֹא יִנְחֲלוּ עָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ אֶל מֵת / אֲשֶׁר אֵין עִמּוֹ אֱמֶת / וְהַמְכַשֵּׁף הַצְמֵת / אֲשֶׁר עָרוֹם יַעְרִים וְלֹא תַסִּיג כָּל גְּבוּל / בְּמִצְוַת שֹׁכֵן זְבוּל / וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ יְבוּל / בְּעֵת תִּבְנֶה מְצוֹרִים וְלֹא תְחַלֵּל בִּתְּךָ / לְהַזְנוֹת מִדַּעְתְּךָ / וְלֹא תָשִׁיב אִשְׁתְּךָ / בְּלֶכְתָּהּ לַאֲחֵרִים וְלֹא תִשְׁכַּב אוֹתָהּ / בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ / וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ / לְגַלּוֹת הַמְּקוֹרִים וְלֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר / בְּעוּלַת אָח נִגְזָר / וְלֹא יֹאכַל מוּזָר / קֳדָשִׁים מֻזָּרִים וְלֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה / בְּסוֹד עֵדָה קְדוֹשָׁה / וְלֹא תִלְבַּשׁ אִשָּׁה / לְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אִישִׁים / לְבוּשֵׁי הַנָּשִׁים / וְלֹא יִהְיוּ קְדֵשִׁים / בְּבָנִים נִכְשָׁרִים וְלֹא תִרְדֶּה בָּחֳרִי / בְּאָחִיךָ עִבְרִי / וְלֹא תַמְלִיךְ נָכְרִי / אֲבָל כִּי בֶּן חוֹרִים וְלֹא יַרְבֶּה נָשִׁים / וְסוּסִים וּפָרָשִׁים / וְלֹא יָשִׁיב חָפְשִׁים / לְאֶרֶץ הַמִּצְרִים וְלֹא יָסוּר לִבּוֹ / בְּסוּסֵי מֶרְכָּבוֹ / וְכַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ / וְחֶמְדַּת אוֹצָרִים וְלֹא תִמְכֹּר עִבְרִי / כְּמִמְכֶּרֶת נָכְרִי / וְלֹא תְתַעֵב מִצְרִי / בְּבֹאוֹ לִמְגוּרִים וְלֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי / בְּבוֹאוֹ לַהֲדֹמִי / וְלֹא יָבוֹא בְעַמִּי / פְּצוּעִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא תֵצֵא עִבְרִית / אֲשֶׁר תֻּקַּח בִּבְרִית / כְּצֵאת אָמָה נָכְרִית / בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים וְלֹא יִבְגֹּד גְּבִירָהּ / וְהֶפְדָּהּ בִּמְחִירָהּ / וְלֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ / כְּיֶתֶר מִמְכָּרִים וְלֹא יִגְרַע אוֹתָהּ / שְׁאֵרָהּ וּכְסוּתָהּ / וּמִשְׁכַּב עוֹנָתָהּ / בְּקַחְתּוֹ בַּת זָרִים וְאַרְבַּע נָשִׁים הֵן / אֲסוּרוֹת לַכֹּהֵן / וְהָאַחַת מֵהֶן / כְּשֵׁרָה לַאֲחֵרִים וְלֹא יְגַדֵּל פֶּרַע / וְלֹא יִפְרֹם קֶרַע / וְלֹא יְחַלֵּל זֶרַע / וּמִקְדַּשׁ מִבְצָרִים וְלֹא יְטַמֵּא עַצְמוֹ / לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ / אֲבָל עַל מֵת עַמּוֹ / אֲשֶׁר אֵין לוֹ קוֹבְרִים וּבִדְבַר לֹא יֵצֵא / לְפָנַי יֵרָצֶה / וְיָגִיל עֵת יֵצֵא / כְּחָתָן מֵחֲדָרִים וּבִדְבַר לֹא תִכְבֶּה / גְּדֻלָּתוֹ תִרְבֶּה / וְנֵרוֹ לֹא יִכְבֶּה / וְיִזְרַח כִּמְאוֹרִים וְלֹא תֹאכַל פִּתּוֹ / בְּקַחַת זָר בִּתּוֹ / אֲבָל תֹּאכַל אִתּוֹ / בְּשׁוּבָהּ כִּנְעוּרִים וְגַם לֹא יֹאכַל בּוֹ / שְׂכִירוֹ וְתוֹשָׁבוֹ / וְעַל מֵת לֹא יָבֹא / בְּאָהֳלֵי תַמְרוּרִים וְלֹא יֹאכַל פְּנִימִית / בְּזָדוֹן וּבְתַרְמִית / וְלֹא יַבְדִּיל לְהַצְמִית / שְׁסוּעֵי הַתּוֹרִים וְלֹא יֹאכַל מִנְחַת / כְּלִילוֹ, פֶּן יֵחַת / וְלֹא יִזְבַּח מָשְׁחָת / בְּאֵילִים גַּם כָּרִים וְזָר לֹא יִתְגַּלַּע / רְאוֹת קֹדֶשׁ כְּבַלַּע / וְטָמֵא, פֶּן יְבֻלַּע / בְּשָׁאוֹן וּשְׁבָרִים וְלֹא יְעַבֵּט אֹרַח / וְיִהְיֶה לַטֹּרַח / וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח / וְרֵעָיו הַמַּמְרִים וְלֵוִי הַזָּקֵן / עֲבוֹדָה לֹא יְתַקֵּן / וְלֹא תִקַּח אֵם קֵן / עַל פְּנֵי הַצִּפֳּרִים וְיָמֶיךָ אַמְשִׁיךְ / בְּמִצְוַת לֹא תַשִּׁיךְ / וְאוֹרְךָ לֹא יַחְשִׁיךְ / בְּאֶרֶץ לֹא סְדָרִים וְלֹא תִמּוֹט רַבַּת / בְּמִצְוַת גְּבוּל שַׁבָּת / וְחֹק מִנְחַת מַחֲבַת / וּמַאֲפֵה תַנּוּרִים וּבֵיתְךָ לֹא יִסַּח / בְּמִצְוַת לֹא יִזַּח / וּמִצְוַת פֶּן תִּשְׁכַּח / שְׁתַּיִם נֶאֱמָרִים וּמִצְוַת לֹא תְבַעֲרוּ / וּמִצְוַת לֹא תְשַׁקְּרוּ / וּמִצְוַת לֹא תִמְכְּרוּ / שְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרִים וּמִצְוַת כִּלְאַיִם / וְרֶכֶב וְרֵחַיִם / וְאַבְנֵי מֹאזְנַיִם / בְּכִיסֵי מִסְחָרִים וּמִצְוַת לֹא תַחְבֹּל / עֲלֵי כָתֵף תִּסְבֹּל / וְעָלְךָ לֹא יִבֹּל / וְיִפְרַח כַּתְּמָרִים וְחֹק לֹא תוֹסִיפוּ / וְחֹק לֹא תַחֲנִיפוּ / וְחֹק לֹא תַקִּיפוּ / פְּאַת רֹאשׁ כִּכְמָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וּמִצְוַת לֹא תָנִיף / לְעוֹלָם לֹא תַחֲנִיף / וּמִצְוַת פֶּן יוֹסִיף / לְהַכּוֹת נוֹסָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וְחֹק לֹא תָתוּרוּ / וְחֹק לֹא תָגוּרוּ / וְחֹק לֹא יָסֻרוּ / וְחֹק שְׁבוּעַת אֱסָרִים וְחֹק לֹא אָכַלְתִּי / וְחֹק לֹא בִעַרְתִּי / וְחֹק לֹא נָתַתִּי / לְמֵתִים נִגְזָרִים וּבִתְעוּדַת הָעֲבוֹט / בְּמֵישָׁרִים תִּשְׁפֹּט / וּפָרָשַׁת הֶדְיוֹט / וּפָרָשַׁת שֹׁטְרִים וְכָל פָּרָשִׁיּוֹת / מְפִיקֵי תוּשִׁיּוֹת / אֲשֶׁר הֵם בַּצִּיּוֹת / מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים וְאֶחָד וְשִׁבְעִים הֵם / חֲרוּצִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם / וְאֵלֶּה פְקוּדֵיהֶם / בְּמִכְתָּב נִזְכָּרִים אֲשֶׁר יִתֵּן זַרְעוֹ / לְמֹלֶךְ, בְּרֹב רִשְׁעוֹ / וְהַמְגַדֵּף יִשְׁעוֹ / אֲשֶׁר יָדוֹ יָרִים וּמֵסִית וּמְחַלֵּל / וּבֵן סֹבֵא וְזוֹלֵל / וּמַכֵּה וּמְקַלֵּל / וּמַדִּיחַ עָרִים וְהַדּוֹבֵר סָרָה / בְּשֵׁם עֲבֹדָה זָרָה / וּבַעַל אוֹב לְזָרָא / וְיִדְּעוֹנִי שְׁקָרִים וְנֶפֶשׁ רוֹצַחַת / לְפַחַד וָפַחַת / וְעַם עִיר נִדַּחַת / בְּחֶרֶב נִדְקָרִים וְנָבִיא מִדַּעַת / תְּכַסֶּה תוֹלַעַת / וְאִשָּׁה נִרְבַּעַת / לְבֶהֱמַת הַיְעָרִים וְהַבָּא עַל אֲרוּסָה / וְעַל כַּלָּה כְנוּסָה / וְעַל בְּהֵמָה אֲבוּסָה / וְהַבָּא עַל זְכָרִים וּבָא עַל אֵשֶׁת אִישׁ / מְאֹד יַחְפִּיר וְיַבְאִישׁ / וְדוֹדָתוֹ מַבְאִישׁ / שְׁנֵיהֶם נֵאָרִים וּבָא עַל יוֹלַדְתּוֹ / וּבִתּוֹ בַת אִשְׁתּוֹ / וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ / לְפִי שְׁאֹל נִפְזָרִים וְהַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ / וְהַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת הוֹרִים וְעַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ / וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ / וְעַל נִדָּה בְּשִׁבְתָּהּ / לְמַלֹּאת מִשְׁמָרִים וְעַל אֵשֶׁת אָבִיו / וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו / וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְחָמִיו / וְכָל אֵלֶּה אֲרוּרִים וּמִשְׁפַּט בְּנוֹת כֹּהֵן / וּמִשְׁפַּט זוֹמְמֵיהֶן / וּמִשְׁפַּט בֹּעֲלֵיהֶן / לְהַשְׁמִיד וּלְהַחְרִים וְהַבָּא עַל אֲרַמִּית / בְּרָעָתוֹ לְהַצְמִית / וְהַגּוֹנֵב בְּתַרְמִית / קְשָׂוֹת נִבְחָרִים וְהַגּוֹנֵב אָדָם / בַּשַּׁחַת יֵרָדַם / וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם / יְהִי כִּיקַר כָּרִים וְאָרוּר כָּל נוֹכֵל / אֲשֶׁר פִּגּוּל יֹאכֵל / וְהוּא רַק יֵאָכֵל / בְּאֵשׁ הַכִּיּוֹרִים וְשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם / לְאוֹחֵז עֵינַיִם / וְנִקְיוֹן שִׁנַּיִם / לְאוֹכֵל נוֹתָרִים וְעוֹבֵד מִפְלֶצֶת / לְכָלָה נֶחֱרֶצֶת / וְאוֹכֵל מַחְמֶצֶת / בְּיָמִים נִשְׁמָרִים וּפֶסַח לֹא יַעֲשֶׂה / בַּחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה / וְאִישׁ אֹכֵל וְעֹשֶׂה / בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְאִישׁ סָךְ וּמְפַטֵּם / בְּעֶבְרָתִי אֶשְׁפְּטֵם / וְאִישׁ אָזְנוֹ יַאְטֵם / לְמִשְׁפַּט הַמּוֹרִים וְהַשּׁוֹחֵט מִחוּץ / וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ / וּשְׁאֵינוֹ רָחוּץ / בְּמֵימֵי כִיּוֹרִים וְעוֹבֵר עַל דַּם בְּרִית / תְּהִי נַפְשׁוֹ לְהַכְרִית / וְהִיא תִּקְוָה וְאַחְרִית / לְשַׁלַּח הָאֲסִירִים וְהַטָּמֵא יוּדָשׁ / בְּבֹאוֹ לַמִּקְדָּשׁ / וְהָאֹכֵל נִקְדָּשׁ / בְּטֻמְאַת הַבְּשָׂרִים וְהְָאֹכֵל טֶבֶל / יְבוֹאֵהוּ חֶבֶל / וְיִיגַע לַהֶבֶל / וְיֹאחֲזוּהוּ צִירִים וְזָר אֹכֵל תְּרוּמָה / תְּבוֹאֵהוּ מְהוּמָה / וְכֹהֵן כִּי יִטְמָא / בְּעָבְרוֹ מַאֲמָרִים וּמִתֵּבֵל יוּסָר / טְבוּל יוֹם הַנִּמְסָר / לְשַׁמֵּשׁ וּמְחֻסַּר / בְּגָדִים נִסְפָּרִים וְהַזָּר הָעוֹבֵד / בְּמוֹתוֹ אֶכָּבֵד / וּמֵאֶרֶץ יֹאבֵד / מְחֻסַּר כִּפּוּרִים וְהַמָּוֶת רָתוּי / לְפָרוּעַ וְשָׁתוּי / וְטָמֵא הָאָתוּי / לְשַׁמֵּשׁ בַּחֲדָרִים </poem> ===סיום=== <poem> כָּלוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה / וּמָגֵן לַיְשָׁרִים וְאֵלֶּה הַתּוֹרוֹת / יְסוֹדוֹת וּבְצוּרוֹת / וְלָהֵנָּה פֹארוֹת / כְּסַנְסִנֵּי תְמָרִים יְמַהֵר אֵל עֶלְיוֹן / לְקַבֵּץ עַם אֶבְיוֹן / וְיִבְנֶה הַר צִיּוֹן / וְעֵמֶק הַפְּגָרִים וְיָקִים אֶת סֻכּוֹ / וְיַגִּיהַּ חָשְׁכּוֹ / וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ / וְקַרְנֵנוּ יָרִים וְיִרְאוּ מְתֵי מִסְפָּר / בְּקוּם יְשֵׁנֵי עָפָר / וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר / וְכִנְשֹׂא נֵס הָרִים וּמֵרֹאשׁ הֹמִיּוֹת / תְּרַנֵּנָּה פֵיוֹת / וּמִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת / וּמֵהַרְרֵי נְמֵרִים וְאָז כָּל עָם שֹׁגֵג / בְּרָעָה יִתְמוֹגֵג / לְקוֹל הָמוֹן חוֹגֵג / בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים וְעַל הַר הַגָּלִיל / נְהַלֵּךְ בֶּחָלִיל / וְאָז תַּחְפֹּץ כָּלִיל / וְאָז יַעֲלוּ פָרִים</poem><noinclude> <poem>{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שׁ}}וֹבְבֵנוּ {{סי|לִ}}גְבוּלֵנוּ / {{סי|מְ}}הֵרָה {{סי|הָ}}תֵר עֻלֵּנוּ / וּנְשׁוֹרְרָךְ גּוֹאֲלֵנוּ / בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}''' {{הור|(איש כמתנת ידו... והשיאנו)}}}}}}</poem></noinclude><includeonly><small><small>{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}</small></small></includeonly><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> t6j3nwjd7aw39q2rq87fugvpi8yumrb 3102038 3102037 2026-11-08T10:09:16Z Yack67 27395 3102038 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט| | שם= שמור לבי מענה | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:אזהרות|אזהרות]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:חג שבועות|שבועות]] | מחבר = [[מחבר:רבי שלמה אבן גבירול|ר' שלמה ן' גבירול]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = שלמה בן יהודה; שלמה; שלמה | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ש-1482|ש-1482]]; [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ב-1278|ב-1278]] | מנהגים = נאמרות למנהג קהילות עדות המזרח ותימנים בחג השבועות לפני תפילת מנחה (וגם בקצת קהילות צפון אפריקה אומרים אותן בנוסף על {{צ|[[אי זה מקום בינה|אזהרות ר' יצחק בן ראובן הברצלוני]]}}). נוהגים לומר את חלק מצוות עשה ביום א', ואת [[#מצוות לא תעשה|חלק מצוות לא תעשה]] ביום ב' (ובארץ ישראל יש שאומרים הכל ביום אחד), ומצרפים להן [[אמון יום זה|פתיחה]] מאת ר' דוד ן' בקודה.{{ש}} היו נאמרות גם למנהג איטליה בשבת שלפני שבועות (שבת הגדול של שבועות).{{ש}} | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> <קטע התחלה=עשה/>{{הור|סימן: '''שלמה בן יהודה''', '''שלמה''', '''שלמה'''. משקל: יתד וארבע תנועות [‿– – – – –]}} ===פתיחה=== <poem> {{סי|שְׁ}}מֹר {{סי|לִ}}בִּי {{סי|מַ}}עֲנֶה / {{סי|הֱ}}יֶה {{סי|בִ}}מְאֹד {{סי|נַ}}עֲנֶה / {{סי|יְ}}רָא {{סי|הָ}}אֵל {{סי|וּ}}מְנֵה / {{סי|דְּ}}בָרָיו {{סי|הַ}}יְשָׁרִים וְהוּא יִסְלַח אַשְׁמָה / וְהוּא יַרְבֶּה עָצְמָה / וְהוּא יִתֵּן חָכְמָה / לְהָבִין נִמְהָרִים אֲסַפֵּר תּוּשִׁיּוֹת / מְתוּקוֹת לַפִּיּוֹת / וְאַצִּיב תַּלְפִּיּוֹת / לְאַשֵּׁר הָעֹבְרִים </poem> ===מצוות עשה=== <poem> וְאַזְכִּיר מִצְוֹת עֲשֵׂה / בְּדָת מָעוֹז וּמַחְסֶה / וְעַל פְּשָׁעַי יְכַסֶּה / מְגַלֶּה נִסְתָּרִים שְׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים / וּמָאתַיִם תְּקוּעִים / כְּמוֹ מַשְׂמֵרוֹת נְטוּעִים / בְּמִסְפַּר אֵבָרִים בְּסִינַי נוֹדָעוּ / וּמֵרוֹם נִשְׁמָעוּ / וְיַחְדָּו הָטְבָּעוּ / בְּתוֹך עֲשֶׂרֶת דְּבָרִים אֲשֶׁר הִתְווּ הַתְוֹת / בְּתֵיבוֹת נִשְׁתָּוֹת / בְּמִסְפַּר הַמִּצְוֹת / וּבָהֶם נֶאֱמָרִים וְהַמּוֹשִׁיעֲךָ / וְהַמּוֹדִיעֲךָ / עַד אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ / נְתָנָם נֶחְקָרִים וְהִרְעִים אֵל דֵּעוֹת / בְּקוֹל הִפְלִיא זְוָעוֹת / מְקַפֵּץ עַל גְּבָעוֹת / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְעֵת קָרָא אוֹתָם / רְעָדָה אֲחָזָתַם / וְיָצְאָה נִשְׁמָתָם / בְּרֶטֶט וּשְׁבָרִים וְהוֹרִיד טַל אֵדָיו / לְעַמּוֹ וַעֲבָדָיו / וְהֵשִׁיב בַּחֲסָדָיו / נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים אֲנִי הוֹצֵאתִיךָ / אֲנִי הִזְהַרְתִּיךָ / אֲנִי הִדְרַכְתִּיךָ / בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים לְיַחֵד אֵל אָיֹם / שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם / לְהִתְפַּלֵּל יוֹם יוֹם / עֲרָבִים וּשְׁחָרִים לְעָבְדוֹ וּלְאָהֳבוֹ / בְּלֵב, וּלְדָבְקָה בוֹ / וְלִתְמֹךְ בִּנְתִיבוֹ / פְּעָמִים וַאֲשׁוּרִים לְקַדֵּשׁ תַּעֲצוּמוֹ / לְיִרְאָה מִזַּעְמוֹ / לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ / בְּלִי שָׁוְא וּשְׁקָרִים לְצַדֵּק דִּינֵהוּ / וְלִרְדֹּף צִדְקֵהוּ / וְלִשְׁמֹר דָּתֵהוּ / וְלַעֲשׂוֹת מַאֲמָרִים דְּבָרָיו שִׂים מַרְפֵּא / עֲלֵי לֵב גַּם עַל פֶּה / וְכָתְבֵם עַל סִפֵּי / מְזוּזוֹת וּשְׁעָרִים וְשִׁנַּנְתָּם תָּמִיד / לְבִנְךָ וּלְתַלְמִיד / וְהַבְּרָכוֹת תַּצְמִיד / לְמֵאָה נִגְמָרִים בְּכוֹר בָּנִים תִּפְדֶּה / וְטוֹטָפוֹת תַּעְדֶּה / וּבַכְּנַעֲנִי תִרְדֶּה / וְתִמּוֹל בִּבְשָׂרִים פְּדֵה פֶּטֶר הַחֲמוֹר / וְהַשַּׁבָּת תִּשְׁמֹר / וְהַהַלֵּל תִּגְמֹר / בְּיָמִים נִסְפָּרִים וְעַל כַּנְפֵי בִגְדָּךְ / גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ / וְהַלְוֵה דַּל וָדָךְ / וּפַיֵּס בִּדְבָרִים קְבַע בִּרְכַּת מָזוֹן / בְּאַט וּבְחִפָּזוֹן / וְלֹא תִמְצָא רָזוֹן / בְּעִנּוּי כִּפּוּרִים עֲבוֹט עָנִי הָשֵׁב / וְאִתָּךְ אַל יֵשֵׁב / וְהַגָּזֵל תָּשֵׁב / וְעֹשֶׁק מִסְחָרִים הֱיֵה לַשָֹּב עָנָו / לְשִׂכְלוֹ וּלְשָׁנָיו / וְתָקוּם מִפָּנָיו / וּפָנָיו נֶהְדָּרִים וְתִלְמֹד וּתְלַמֵּד / וְהוֹרֶיךָ כַּבֵּד / וְתָשִׁיב כָּל אוֹבֵד / וְתַקְדִּישׁ מְבֻכָּרִים וְהַדַּלִּים רַחֵם / וְהַחוֹלִים שִׂיחֵם / וְהָאֲבֵלִים נַחֵם / וְתִקְבֹּר נִגְזָרִים וְלִפְתֹּחַ לָתֵת / לְאֶבְיוֹן יֵחָתֵת / וְלַשְׁמִיד וּלְמוֹתֵת / עֲמָלֵק רֹאשׁ צָרִים לְבָעֵר מַחְמֶצֶת / לְכָלָה נֶחְרֶצֶת / וְלִשְׂרֹף מִפְלֶצֶת / אֱלִילִים וַאֲשֵׁרִים לְעַנֵּג יוֹם מְנוּחָה / בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה / וְלָחֹג וּלְשִׂמְחָה / וְלֶאֱהֹב הַגֵּרִים וְהַצְּדָקָה לַעֲשׂוֹת / כְּפִי יָד וּכְמִסּוֹת / וּמַשְׂאוֹת מַעְמָסוֹת / לְהָקִים וּלְהָרִים וְתַלְמוּד שַׁעֲשׁוּעִים / לְהַדֵּר וּלְהַנְעִים / וְתוֹכַחַת רֵעִים / וְאַהֲבַת הַחֲבֵרִים וְתֻמָּה וַעֲנָוָה / וְיֵין קִדּוּשׁ חֶדְוָה / וְיִרְאַת מִקְדָּשׁ וַ/חֲכָמִים עִם הוֹרִים וְלִמּוּד נֶאֱמָנָה / לְבָנִים בִּרְנָנָה / לְיָתוֹם וְאַלְמָנָה / וְלֵוִי עִם גֵּרִים שְׁמֹר מַעְשֵׂר עָנִי / וְגַם מַעְשֵׂר שֵׁנִי / וְרִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי / תְּקַדֵּשׁ בַּהֲדָרִים וּמַעְשֵׂר מִמַּעְשֵׂר / וְגַם וִדּוּי מַעְשֵׂר / וּמִבְּהֵמָה תַעְשֵׂר / וְרֹאשׁ גֵּז הָעֲדָרִים וְקָדְשֵׁי מַתָּנִי / וּמַעֲשֵׂר הַשֵּׁנִי / תֹּאכְלֵם בִּמְעוֹנִי / וְהַחַלָּה תָּרִים וְחַזֵּק מָךְ נָמוֹט / וְלָעַד לֹא תִמּוֹט / וּבַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמֹט / סְפִיחִים וּנְזִירִים וְתַשְׁמִיט מַשָּׁאוֹת / וְשִׁכְחָה עִם פֵּאוֹת / בְּאִילָן וּתְבוּאוֹת / וְעוֹלְלוֹת מִבְּצִירִים וְלֶקֶט הַקָּצִיר / וּפֶרֶט הַבָּצִיר / עֲזֹב לִבְלִי תָצִיר / לְדַלִּים נֵאָרִים וְאֵלֵימוֹ הַבֵּט / בְּהַעֲנֵק וּבְהַעֲבֵט / וְתֵן, פֶּן תִּלָּבֵט / נְדָבוֹת וּנְדָרִים שְׂמַח וֶאֱמֹר הֶאָח / בְּהַחְיוֹתְךָ הָאָח / וְהַנוֹתָר בָּאָח / יְהֻשְׁלַךְ עַל אוּרִים וּפִגּוּל כִּי יַבְאֵשׁ / שְׂרֹף אוֹתוֹ בָּאֵשׁ / וּפֶסַח בִּצְלִי אֵשׁ / וּמַצּוֹת וּמְרוֹרִים וְרִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי / תְּקַדֵּשׁ חַג יִשְׁעִי / וּמִקְרָא שָׁבוּעִי / בְּבִכּוּרֵי קְצִירִים וְיוֹם זִכְרוֹן תְּרוּעָה / וְיוֹם כִּפּוּר תּוֹעָה / וְסֻכָּה וְאַרְבָּעָה / צְמָחִים נִבְחָרִים עֲרָבִים בִּסְמָדָר / וְעֵץ עָבֹת נֶהְדָּר / וּבִפְרִי עֵץ הָדָר / וְכַפּוֹת הַתְּמָרִים וְכֹהֵן הֻקַם עָל / בְּאַלְמָנָה יִגְעַל / וּבִבְתוּלָה יִבְעַל / וְיָדֵהוּ יָרִים וְיֵדַע הָעִתִּים / לְטַהֵר סוּת וּבָתִּים / וּפָתֹת הַפִּתִּים / וְהַגֵּשׁ מֻקְטָרִים וְנִשְׁלַח שָׁלֹחַ / לְקַטֵּר לִמְלֹחַ / לְכַפֵּר לִסְלֹחַ / פְּשָׁעִים נַעְתָּרִים וְלִיצוֹק וּלְבַלְבֵּל / וְלִשְׁחֹט פָּר וְיוֹבֵל / וְלִמְלֹק וּלְקַבֵּל / וְלִקְמֹץ אֶזְכָּרִים וְכֵן יִלְמַד עִם זֶה / לְהָנִיף וּלְהַזֵּה / וְהַשּׁוֹק וְהֶחָזֶה / לְחֻקּוֹ נֶעְצָרִים וְיִלְבַּשׁ לִמְלֶאכֶת / שְׂרָד, וּבְעֵת לֶכֶת / לְבֵית הַפָּרֹכֶת / בְּגָדִים מָשְׁזָרִים וְתַבְנִית הַמִּשְׁכָּן / וְלֶחֶם הַנִּתְכָּן / וְשֶׁמֶן הַמְתֻכָּן / לְמָשְׁחָה וְלִמְאוֹרִים חֲנֻכָּה וּמְלֶאכֶת / קְטֹרֶת נִסֶּכֶת / וְשֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת / שְׁתַּיִם כִּכָּרִים שְׁלָמִים עִם מָנוֹת / וְעוֹלוֹת קָרְבָּנוֹת / וְשָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת / בְּמוֹעֲדִים נִזְכָּרִים וְהָעֹמֶר נַהֵל / וְנֵר שַׁבָּת יָהֵל / וּפָרָשַׁת הַקְהֵל / וְשׁוֹפְטִים עִם שׁוֹטְרִים לְמַחְקֹרֶת רִיבוֹת / נְפָשׁוֹת וּמַעְרָבוֹת / וְדִין אַרְבַּע אָבוֹת / נְזִיקִים נִשְׁמָרִים וְקֶצֶב וּתְכוּנָה / לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה / וּמַתְּנוֹת הַכְּהֻנָּה / לְאַרְבַּע עִם עֶשְׂרִים וְהַתְּקוּפוֹת מַלֹּאת / וְנֵר חֲנֻכָּה הַעֲלוֹת / וְלֵרָאוֹת לַעֲלוֹת / וּבִשְׁנֵי מַעְשָׂרִים לְהַנְעִים חֳמָשִׁים / וְגַם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים / וְלִטְבֹּל נִפְרָשִׁים / בְּעִתִּים נִגְזָרִים וְשֶׁבֶת בִּבְהֵמָה / וְעֶבֶד עִם אָמָה / וּבִכּוּרֵי אֲדָמָה / וּמִקְרָא בִכּוּרִים וְזֵירוּז מָתְנַיִם / וְצִדּוּק מֹאזְנַיִם / וּמַתַּת פִּי שְׁנַיִם / לְבָנִים הַבְּכוֹרִים וְחֹק אֵיפוֹתַיִם / וְגַם מִדּוֹתַיִם / וּמוֹצָא שְׂפָתַיִם / וּפִדְיוֹן נִמְכָּרִים וְחֹפֶשׁ הָאָמָה / בְּסִמָּן נִכְתָּמָה / וְדִין עָרֵי חוֹמָה / וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים וְאָדָם לֹא יָדוֹן / בְּנִמְכָּר עַל זָדוֹן / בְּיוֹבֵל וּמוֹת אָדוֹן / יְשֻׁלַּח לִדְרוֹרִים וְצֵאת עִבְרִית חָפְשִׁית / בְּיוֹבֵל וְצֵאת שִׁשִּׁית / וְעוֹרוֹת וַחֲמִישִׁית / וְהַבְדֵּל שֵׁשׁ עָרִים וְדִין שִׁפְחָה חֲרוּפָה / וְסוֹד עֶגְלָה עֲרוּפָה / וּפֶסַח לִתְרוּפָה / לְלֹא הֵמָּה טְהוֹרִים וְטָהֳרַת הַדָּוֹת / בְּמֵימֵי הַמִּקְוֹת / וּפָר בָּא עַל מִצְוֹת / וּפַר יוֹם כִּפּוּרִים וְטָהֳרַת הַטֻּמְאָה / בְּקָרְבָּן הַנִּרְאָה / וְקָרְבַּן חַטָּאָה / וּמוּסָפִין עֶשְׂרִים וְיוֹרֵד עִם עוֹלֶה / וּוַדַּאי עִם נִתְלֶה / וְחֵרֶם הַמֻּפְלֵא / וְעֵרֶךְ הַנּוֹדְרִים וְיָד וְיָתֵד לַחְפֹּר / וְהָעֹמֶר לִסְפֹּר / וְאֵם קַן הַצִּפּוֹר / לְשַׁלַּח בַּיְעָרִים וְכָל טֻמְאָה הַפְלוֹת / בְּשֶׁרֶץ וּנְבֵלוֹת / וְאָדָם עִם מִכְלוֹת / וּמַשְׁקִים נִגָּרִים וְהַסֵּט וְשֹׁכֶבֶת / וּמִקְרֶה מַחְשֶׁבֶת / וְיִבּוּם נֶעֱזֶבֶת / וְאִגֶּרֶת פּוּרִים וְחָלֹץ וָרֶקֶת / לְאִשָּׁה נִתֶּקֶת / וְקֹץ כַּף מַחְזֶקֶת / מְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְדִין אֵשֶׁת שִׁבְיָה / וְחֹק פִּרְיָה רִבְיָה / וְתִלְבֹּשֶׁת עֶרְיָה / וְנִסּוּךְ מֵי קָרִים וְעָרְלָה וְהִלּוּלִים / וּמִשְׁנֶה לַמּוֹשְׁלִים / בְּיוֹמָם תֵּן הַשְׁלִים / שְׂכַר הַנִּשְׂכָּרִים בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת / וּמֶכֶס וּנְחָלוֹת / וְשִׂיד אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת / וְיוֹבֵל לִדְרוֹרִים חֲצוֹצְרוֹת הָעֵדָה / וּמוּרָם מִתּוֹדָה / וְטִבּוּל יוֹלֵדָה / וּמִדַּם הַמְּקוֹרִים וּפָרָה לִשְׂרֵפָה / וְחָזֶה לִתְנוּפָה / וּמַעְשַׂר הָאֵיפָה / וְהַתְּרוּמָה הָרִים וְעִיר יַד שׁוֹלַחַת / לְמַלֵּט מִשַּׁחַת / וְעִיר הַנִּדַּחַת / לְהַחְרִיב וּלְהַחְרִים וְעִיר כִּי תִסָּגֵר / אֲבָנֶיהָ תַּגֵּר / נְבֵלָה תֵּן לַגֵּר / וּמָכֹר לַנָּכְרִים דְּמֵי כֹפֶר תִּשְׁקֹל / וְהַמֵּסִית תִּסְקֹל / בְּיַעַן הֵרִים קוֹל / לְעָבְדָה לַאֲחֵרִים וְחוֹלֵם וְעֵד זוֹמֵם / כְּאֶחָד הַחֲרִימֵם / לְבִלְתִּי יִתְרוֹמֵם / לְנַבֵּא בִשְׁקָרִים וּבִפְרָעוֹת תִּפְרַע / לְמוֹצִיאֵי שֵׁם רָע / וְאִישׁ זָב וּמְצֹרָע / בְּהַזּוֹת נִטְהָרִים וּבָזֶה יֵרָפֵא / טְמֵא מֵת אוֹ נִסְפֶּה / וּמַדִּיחַ תִּסְפֶּה / וְיִירְאוּ נִשְׁאָרִים וְחוֹבֵל בַּחֲמִשָּׁה / תְּכַסֵּהוּ בוּשָׁה / וְדָם עַל יַבָּשָׁה / תְּכַסֶּה בַּעֲפָרִים וְהַשּׂוֹטָה תַּשְׁקֶה / לְמַעַן תִּנָּקֶה / וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה / לְהָסִיר מִכְמוֹרִים וְחָתָן בִּשְׁנָתוֹ / יְהִי נָקִי לְבֵיתוֹ / וְיוֹחֵר מִצֵּאתוֹ / וְלֹא יַעֲבֹר דְּבָרִים וְיָנִיף יָד רָמָה / מְשׁוּחַ מִלְחָמָה / לְבַל תִּפֹּל אֵימָה / בְּלֵב הַנֶּחְגָּרִים וְאֵלֶּה מִצְוֹתַי / וְאֵלֶּה חֻקּוֹתַי / וְאֵלֶּה תוֹרוֹתַי / תְּמִימִים וִישָׁרִים תְּחַיֶּינָה מָהִיר / וְתִסְפֶּינָה יָהִיר / וְהַמַּזְהִיר יַזְהִיר / כְּזֹהַר הַמְּאוֹרִים וְלַנִּזְהָר יִקְרַב / בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב / וְכָאוֹר הַנֶּעֱרָב / יְשָׁרִים מַכְתִּירִים</poem><noinclude> <poem>{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שַׁ}}דַּי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה / {{סי|לְ}}מַעֲנְךָ בְּנֵה קִרְיַת חָנָה / {{סי|מָ}}רוֹם{{הערה|בכ"י הספרייה הבריטית, Harley 5583, נמצאת גירסא: "{{סי|מְ}}רוֹם {{סי|הָ}}רִים".}} {{סי|הַ}}עֲלֵנוּ בִּרְנָנָה / שָׁלֹשׁ{{הערה|במחזור רומניא הנדפס הנוסח "{{סי|הַ}}שָּׁלֹשׁ".}} פְּעָמִים בַּשָּׁנָה{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}''' {{הור|(איש כמתנת ידו... והשיאנו)}}}}}}</poem></noinclude><includeonly><small><small>{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת עֲשֶׂה / יְיָ יִהְיֶה לָּנוּ מָעוֹז וּמַחְסֶה}}</small></small>{{ש}} {{הור2|ליום שני:}}</includeonly> ===מצוות לא תעשה=== <poem> בְּצֵל שַׁדַּי אֶחֱסֶה / וְצִדְקוֹ לֹא אֲכַסֶּה / בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / וְאַגִּיד מֵישָׁרִים כְּתוּבִים בֶּאֱמוּנָה / בְּעֵדוּת נֶאֱמָנָה / וְכִימֵי הַשָּׁנָה / בְּמִסְפָּר נֶחְקָרִים יְקָרִים מִפְּנִינִים / עֲתִידִים וּצְפוּנִים / לְבַת הָאֵיתָנִים / כְּעֶדְיֵי קִשּׁוּרִים צְאִי נָא לִקְרָאתִי / אֲחוֹתִי רַעְיָתִי / וְשִׁמְעִי תוֹרָתִי / וְלִקְחִי מוּסָרִים חֲשַׁקְתִּיךְ וָאֹהַב / פְּדִיתִיךְ מֵרַהַב / בְּמוֹ תוֹרֵי זָהָב / צְרוּפִים וּטְהוֹרִים בְּצֵאתִי נִצָּבָה / בְּאֶלֶף וּרְבָבָה / וְקוֹל דּוֹדִי זֶה בָּא / מְדַלֵּג עַל הָרִים וְאָנֹכִי יְיָ / קְרָאתִיךְ מִסִּינַי / וְלֹא יִהְיֶה עַל פָּנַי / לְךָ, אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה פֶסֶל / בְּרֶשַׁע וּבְכֶסֶל / וְלֹא תָשִׂים כֶּסֶל / לְהַקְנִיאוֹ בְּזָרִים וְגוּר מִלֶּהָבָה / לְהָבִיא תוֹעֵבָה / וְלִבְנוֹת מַצֵּבָה / וְלָטַעַת אֲשֵׁרִים וְסוּר מִשֵּׁמַע שָׁוְא / וּמֵהַאֲמֵן בַּשָּׁו / וְלֹא תִשָֹּא לַשָּׁוְא / שְׁמוֹתַי הַיְקָרִים וּמִצְוַת לֹא תִנְאָף / שְׁמֹר, פֶּן יֶחֱרֶה אַף / וְלִגְנֹב לֹא תִשְׁאַף / וְלֹא תַחְמֹד חֲבֵרִים וְנֶפֶשׁ לֹא תְנַקֵּשׁ / אֲשֶׁר דָּמָהּ אֲבַקֵּשׁ / וְלֹא תִתֵּן מוֹקֵשׁ / לְהַכְשִׁיל הַעִוְרִים וְשֶׁקֶר לֹא תַעֲנֶה / וְיָתוֹם לֹא תְעַנֶּה / וְאַרְצָךְ לֹא תִזְנֶה / כְּאַרְצוֹת הַזָּרִים וְהַגֵּר לֹא תוֹנֶה / וְגָזִית לֹא תִבְנֶה / וְעַל רִב לֹא תַעֲנֶה / לְחַרְחֵר מִתְגָּרִים אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל / וְהַשֵּׁם לֹא תְחַלֵּל / וְכַרְמָךְ לֹא תְעוֹלֵל / וּפֶרֶט הַבְּצִירִים וְלֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ / חֲמָסוֹ יִדָּרֵשׁ / וְלֹא יַצְמִיד חוֹרֵשׁ / שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים וְלֹא תְאַחֵר בְּבִצְעָךְ / מְלֵאָתְךָ וְדִמְעָךְ / וְלֹא תַעֲשֹׁק רֵעָךְ / וְלֹא תְאַחֵר נְדָרִים וְלֹא תַעְשֹׁק שְׂכִירְךָ / וְלֹא תְלַקֵּט קְצִירְךָ / וְלֹא תַחְסֹם שׁוֹרְךָ / בְּדִישׁוֹ הָעֳמָרִים וְלֹא תְפַאֵר זֵיתְךָ / וְלֹא תְכַלֶּה פְּאָתְךָ / וְלֹא תוֹנֶה עֲמִיתְךָ / בְּמֶקַח וּמִמְכָּרִים וְלֹא תִשָּׂא חֶטְאוֹ / אֲשֶׁר לִבּוֹ מְלָאוֹ / וְלֹא תַחְשֹׁב לְשָׂנְאוֹ / כְּמַשְׂטֵמַת עָרִים וְלֹא תִקֹּם עַמְּךָ / לְבַל אֶקֹּם מִמְּךָ / וְלֹא תָלִין עִמְּךָ / פְּעֻלַּת נִשְׂכָּרִים וְלֹא תִטֹּר אֵיבוֹת / וְלֹא תִשְׁאַל אֹבוֹת / וְלֹא יוּמְתוּ אָבוֹת / וּבָנִים עַל הוֹרִים וְלֹא תִשְׁמַע דִּבְרֵי / נְבִיא שֶׁקֶר מוֹרֶה / וְלֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי / מְסִיתִים נִבְעָרִים וְעֶבֶד לֹא תַסְגִּיר / וּפָנִים לֹא תַכִּיר / וְעַל פֶּה לֹא תַזְכִּיר / שֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְכַסְפָּם לֹא תַחְמֹד / וְעַל דָּם לֹא תַעֲמֹד / וְהֵחָדֵל לִלְמֹד / שְׁבוּעַת הַשְּׁקָרִים נְצֹר חֻקַּי עַל דַּל / וְלֹא תִשָֹּא פְנֵי דָל / וּמִנֶּשֶׁךְ תֶּחְדַּל / לְרַבּוֹת בִּמְחִירִים וּמִצְוַת לֹא תַטֶּה / שְׁמֹר, פֶּן בָּהּ תִּשְׂטֶה / וְדִין יָתוֹם מֻטֶּה / וְאַלְמָנָה וְגֵרִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד / וְלֹא יָעִיד אֶחָד / וְלֹא תֹאכַל יַחַד / נְפָשׁוֹת וּבְשָׂרִים וְלֹא תַחְמֹד גְּזֵלָה / אֲשֶׁר תִּקַּח אֲפֵלָה / וְלֹא תֹאכַל נְבֵלָה / וְזִבְחֵי הַשְֹּעִירִים וְלֹא תֹאכַל טְרֵפָה / וְתוֹעֵבָה הֲדוּפָה / וְלֹא תַקְטִין אֵיפָה / לְהַפְקִיעַ שְׁעָרִים וְלֹא תַעֲשֶׂה רָעוֹת / בְּמִדַּת קַרְקָעוֹת / וּמִשְׁקַל הַמָּעוֹת / וְגַם לֹא בַּמְּשׂוּרִים וְלֹא תִתֵּן אָכְלְךָ / בְּמַרְבִּית, פֶּן אֲכֶלְךָ / וְלֹא תָרוּץ רַגְלְךָ / מְלָשְׁנִי בַסְּתָרִים וְלֹא תָשִׁית יָד עִם / רְשָׁעִים וּמְרֵעִים / וְלֹא תִגֹּשׂ רֵעִים / וְאַחִים, כַּנָּכְרִים עֲזֹב עֹמֶר שְׁכַחְתּוֹ / וְלֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ / לְאַלְמָנָה לְתִתּוֹ / וְלִיתוֹמִים וְגֵרִים שְׁנַת שֶׁבַע תִּצֹּר / וּבַיּוֹבֵל תַּעְצֹר / סְפִיחִים לֹא תִקְצֹר / וְלֹא תִבְצֹר נְזִירִים וְלֹא תִזְרַע תַּלְמָךְ / לְהוֹצִיא בוֹ לַחְמָךְ / וְלֹא תִזְמֹר כַּרְמָךְ / וְלֹא יַעֲלֶה סִירִים וְלֹא תֹאכַל קָלִי / וְגֶרֶשׂ כַּרְמִלִּי / בְּטֶרֶם תָּבִיא לִי / לְרֵאשִׁית הַקְּצִירִים וְלֹא תֹאכַל עֲרֵלִים / בְּטֶרֶם הִלּוּלִים / וְלֹא תֶהְדַּר גְּדוֹלִים / וְדַלִּים נֶחְפָּרִים וְלֹא תִהְיֶה נֹשֶׁה / לְאִישׁ עָנִי נִקְשֶׁה / וְלֹא תִתֵּן אִשֶּׁה / בְּעִוְרִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא יַעֲלֶה מְשִׁיחִי / בְּמַעֲלוֹת, עַל מִזְבְּחִי / וְלֹא תִזְבַּח פִּסְחִי / בְּאַחַד הַשְּׁעָרִים וְהַכֵּלִים תְּמַשֵּׁשׁ / וְהֶחָמֵץ תְּרוֹשֵׁשׁ / וְתִשְׂרְפֶנּוּ בַשֵּׁשׁ / עֲדֵי אֶחָד וְעֶשְׂרִים וְלֹא תוֹצִיא לַחוּץ / בְּשַׂר פֶּסַח נָחוּץ / וְזָר וְעָרֵל מִחוּץ / וְתוֹשָׁב וּשְׂכִירִים וְזִבְחִי לֹא תְשַׁמֵּץ / בְּזָבְחוֹ עַל חָמֵץ / וְלִבְּךָ לֹא תְאַמֵּץ / לְתִתֵּן מַחְסוֹרִים וְנָשִׂיא לֹא תָאֹר / וְלֹא יֵרָאֶה שְׂאֹר / וְלֹא יָלִין עַד אוֹר / בְּשַׂר לֵיל שִׁמּוּרִים וְחֶלְבֵּי זִבְחֵיכֶם / וְחֶלְבֵּי חַגֵּיכֶם / וְתוֹדוֹת שַׁלְמֵיכֶם / לְהוֹתִיר נֶאֱסָרִים וְכִי יִגַּע בָּשָׂר / בְּכָל טָמֵא נֶאֱסָר / וְלֹא תֹאכַל מַעְשַׂר / דְּגָנְךָ, בַּשְּׁעָרִים וְיֵינְךָ וְיִצְהָרְךָ / בְּכוֹרוֹת בִּבְקָרְךָ / תְּרוּמַת יָדֶךָ / וּמִבְחַר הַנְּדָרִים וְלֹא תֹאכַל עַל דָּם / תְּמִידִי הַנִּקְדָּם / וְהַחֵלֶב וָדָם / שְׁנֵי אֵלֶּה אֲסוּרִים וְדָג וְחַיָּה שְׁנֵיהֶם / וְעוֹפוֹת לְמִינֵיהֶם / בְּלֹא סִמָּנֵיהֶם / אֲשֶׁר בָּם נִכָּרִים וּמוּם בּוֹ לֹא יִקְרַב / לְהַקְרִיב שַׁי נֶעֱרָב / בְּגִבֵּן אוֹ גָרָב / וּפִסְחִים אוֹ עִוְרִים וּמִיַּד בֶּן נֵכָר / לֹא תַקְרִיב אֶשְׁכָּר / וְלֹא יַעֲבֹד אִכָּר / בְּכוֹרֵי הַשְּׁוָרִים וְלֹא תַעֲלֶה לְרָצוֹן / בְּכָל מָקוֹם חִיצוֹן / וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאן / בְּמַשְׁקֵה הָעֲדָרִים וְלֹא תָמִיר בְּהֵמָה / מְקֻדֶּשֶׁת חֲתוּמָה / וְלֹא יֹאכְלוּ תְרוּמָה / טְמֵאִים עִם זָרִים וְלֹא תָבִיא לְמָנָה / מְחִיר כֶּלֶב וְזוֹנָה / וְלֹא תִתֵּן לְבוֹנָה / בְּמִנְחַת הַשְֹּעֹרִים וְלֹא תִקְרַב לְמָשְׁחָה / בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה / וְלֹא תָשִׂים קָרְחָה / וְשֶׂרֶט בִּבְשָׂרִים קְטֹרֶת לֹא תִרְקַח / וְעֵינֶיךָ תִּפְקַח / וְכֹפֶר לֹא תִקַּח / לְרוֹצְחֵי מִסְתָּרִים שְׁמֹר פֶּן תִּנָּשֶׁה / דְּבַר גִּיד הַנָּשֶׁה / וּמִצְוַת לֹא יִקְשֶׁה / בְעֵינֶיךָ, תָּרִים וְחֹק אֹתוֹ וּבְנוֹ / בְּלִבְּךָ הַצְפִּינוֹ / וּבִנְךָ לֹא תִתְּנוֹ / לְמֹלֶךְ אַכְזָרִים וְכָל מְלָאכָה לַקְצוֹת / בְּשַׁבָּתוֹת לִרְצוֹת / וּמִקְרָא חַג מַצּוֹת / וְיוֹם הַבִּכּוּרִים וּמִקְרָא זִכָּרוֹן / לְצֶדֶק וּלְכִשְׁרוֹן / וּמִקְרָאֵי הָרֹן / וְיוֹם הַכִּפֻּרִים וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבֹּר / בְּלֵיל צֵאתְךָ מִבּוֹר / וְתַעַר לֹא יַעֲבֹר / בְּרָאשֵׁי הַנְּזִירִים וְלֹא יֵצֵא מִפִּיו / לְהִטַּמֵּא לְאָבִיו / וְלַאֲחוֹתוֹ וְאָחִיו / וְיֶתֶר הַשְּׁאֵרִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן / לְחַכְלִילוּת עַיִן / וְלֹא חֹמֶץ יַיִן / וְיֶתֶר הַדְּבָרִים כְּתֹבֶת הַקַּעֲקַע / בְּגֵוְךָ לֹא תִרְקַע / וְהַמְקַלֵּל יוּקַע / וְיוּבַל לִקְבָרִים וּמִקְרֶה הַנִּרְאֶה / בְּמַחֲנֶיךָ הַפְאֵה / וְצוּרְךָ לֹא יִרְאֶה / בְּךָ עֶרְוַת דְּבָרִים וְנֶשֶׁךְ לֹא תְתַכֵּן / לְהָשִׂים עַל מִסְכֵּן / וְחֹק לֹא תַעֲשׂוּ כֵן / לְאַדִּיר אַדִּירִים וְעֵינְךָ לֹא תַעְלִים / בְּנִדָּחִים וְנוֹפְלִים / וְלֹא תַעֲשׂוּ אֱלִילִים / כְּהַבְלֵי הַנָּכְרִים וְצֶמֶר לֹא תִלְבַּשׁ / בְּמוֹ פִשְׁתִּים נֶחְבָּשׁ / וְלֹא תַקְטִיר לִי דְּבַשׁ / תְּמָרִים, וּשְׂאֹרִים וְלֹא תַעֲלוּ לַחְמִי / וְלֹא תִסְּכוּ לִשְׁמִי / בְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי / אֲשֶׁר לִפְנֵי עֳפָרִים בְּצֵל נוֹף לֹא תֶחֱסוּ / וְכָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ / וְהָאֵל לֹא תְנַסּוּ / כְּמַסַּת הַמּוֹרִים וְחֹק לֹא יֵרָאוּ / דְּבָרָיו תִּירָאוּ / וְחַיִּים תִּמְצָאוּ / וְשָׁלוֹם כַּנְּהָרִים וּבִדְבַר לֹא תְשַׁקְּצוּ / מְאֹד חִזְקוּ וְאִמְצוּ / וְהַגֵּר לֹא תִלְחֲצוּ / כִּי הֱיִיתֶם גֵּרִים וּבִדְבַר לֹא תְכַחֲשׁוּ / מְאֹד חִקְרוּ דִּרְשׁוּ / וּבִדְבַר לֹא תְנַחֲשׁוּ / כְּנֶאֱלָחִים סָרִים וּבִדְבַר לֹא תְבַשֵּׁל / חֲדַל מֵהִכָּשֵׁל / וְלֹא תֹאכַל בָּשֵׁל / וְנָא, לֵיל שִׁמּוּרִים וּבִדְבַר לֹא תְעוֹנֵן / אֲשׁוּרֶיךָ כּוֹנֵן / וְהָעֲבָדִים תְּחוֹנֵן / בִּצֵאתָם לִדְרוֹרִים וְלֹא תִגְרַע חֻקָּם / לְמַלֹּאת אֶת סִפְקָם / וְלֹא תְשַׁלַּח רֵיקָם / מְרוּדִים וּנְעוּרִים וְלֹא תַעֲבֹד בָּהֶם / עֲבֹדַת עַבְדֵיהֶם / בְּיַעַן כִּי לִי הֵם / עֲבָדִים נִמְכָּרִים וְלֹא תִקְפֹּץ כַּפָּךְ / וְלֹא תַקְשֶׁה עָרְפָּךְ / וְלֹא תִתֵּן כַּסְפָּךְ / בְּנֶשֶׁךְ כַּיְהִירִים וְלֹא יֵרַע לִבָּךְ / בְּתִתְּךָ לְתוֹשָׁבָךְ / וְלֹא יִמָּצֵא בָךְ / קְסָמִים וַחֲבָרִים וְלֹא תַעֲבִיר בִּנְךָ / וְלֹא תַשְׁחִית זְקָנְךָ / וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ / לְכַלּוֹת הַצּוֹרְרִים וְלֹא תִכְרֹת לָהֶם / בְּרִית, וְלֵאלֹהֵיהֶם / וְלֹא תַעֲשֶׂה כָהֶם / בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים וְלֹא תֵלֵךְ אִתָּם / בְּחֻקּוֹת מִשְׁמַרְתָּם / וְלֹא תְחַיֶּה אוֹתָם / וְלֹא תָחֹן צָרִים בְּאַרְצְךָ לֹא יִשְׁכְּנוּ / וּבָם לֹא תִתְחַתְּנוּ / וּמַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ / כְּהַבְלֵי שָׁוְא שֹׁמְרִים וְלֹא תַשְׁאִיר עוֹנֶה / בְּעִיר עָלַי תִּזְנֶה / וְהִיא לֹא תִבָּנֶה / אֲבָל הַחֲרֵם תַּחֲרִים וְחֵרֶם עַם נָבָק / בְּיָדְךָ לֹא יִדְבָּק / וְהָיָה תֵּל אָבָק / כְּמַהְפֵּכַת זָרִים וְעַמּוֹנִי פַּזֵּר / וּמוֹאָבִי בַּזֵּר / וְלֹא יָבֹא מַמְזֵר / בְּסוֹד עַם נִבְחָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ שְׁלוֹמִים / לְאַכְזָרִים קָמִים / וְלֹא תָשִׂים דָּמִים / לְהַצִּיב מִכְמוֹרִים וְלֹא תַהֲרֹג נְקִיִּם / וְצַדִּיקִים עֲנִיִּם / וְלֹא תַעֲזֹב לְוִיִּם / וְלֹא יִנְחֲלוּ עָרִים וְלֹא תִדְרֹשׁ אֶל מֵת / אֲשֶׁר אֵין עִמּוֹ אֱמֶת / וְהַמְכַשֵּׁף הַצְמֵת / אֲשֶׁר עָרוֹם יַעְרִים וְלֹא תַסִּיג כָּל גְּבוּל / בְּמִצְוַת שֹׁכֵן זְבוּל / וְלֹא תַשְׁחִית עֵץ יְבוּל / בְּעֵת תִּבְנֶה מְצוֹרִים וְלֹא תְחַלֵּל בִּתְּךָ / לְהַזְנוֹת מִדַּעְתְּךָ / וְלֹא תָשִׁיב אִשְׁתְּךָ / בְּלֶכְתָּהּ לַאֲחֵרִים וְלֹא תִשְׁכַּב אוֹתָהּ / בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ / וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ / לְגַלּוֹת הַמְּקוֹרִים וְלֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר / בְּעוּלַת אָח נִגְזָר / וְלֹא יֹאכַל מוּזָר / קֳדָשִׁים מֻזָּרִים וְלֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה / בְּסוֹד עֵדָה קְדוֹשָׁה / וְלֹא תִלְבַּשׁ אִשָּׁה / לְבוּשֵׁי הַגְּבָרִים וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אִישִׁים / לְבוּשֵׁי הַנָּשִׁים / וְלֹא יִהְיוּ קְדֵשִׁים / בְּבָנִים נִכְשָׁרִים וְלֹא תִרְדֶּה בָּחֳרִי / בְּאָחִיךָ עִבְרִי / וְלֹא תַמְלִיךְ נָכְרִי / אֲבָל כִּי בֶּן חוֹרִים וְלֹא יַרְבֶּה נָשִׁים / וְסוּסִים וּפָרָשִׁים / וְלֹא יָשִׁיב חָפְשִׁים / לְאֶרֶץ הַמִּצְרִים וְלֹא יָסוּר לִבּוֹ / בְּסוּסֵי מֶרְכָּבוֹ / וְכַסְפּוֹ וּזְהָבוֹ / וְחֶמְדַּת אוֹצָרִים וְלֹא תִמְכֹּר עִבְרִי / כְּמִמְכֶּרֶת נָכְרִי / וְלֹא תְתַעֵב מִצְרִי / בְּבֹאוֹ לִמְגוּרִים וְלֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי / בְּבוֹאוֹ לַהֲדֹמִי / וְלֹא יָבוֹא בְעַמִּי / פְּצוּעִים וּשְׁבוּרִים וְלֹא תֵצֵא עִבְרִית / אֲשֶׁר תֻּקַּח בִּבְרִית / כְּצֵאת אָמָה נָכְרִית / בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים וְלֹא יִבְגֹּד גְּבִירָהּ / וְהֶפְדָּהּ בִּמְחִירָהּ / וְלֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ / כְּיֶתֶר מִמְכָּרִים וְלֹא יִגְרַע אוֹתָהּ / שְׁאֵרָהּ וּכְסוּתָהּ / וּמִשְׁכַּב עוֹנָתָהּ / בְּקַחְתּוֹ בַּת זָרִים וְאַרְבַּע נָשִׁים הֵן / אֲסוּרוֹת לַכֹּהֵן / וְהָאַחַת מֵהֶן / כְּשֵׁרָה לַאֲחֵרִים וְלֹא יְגַדֵּל פֶּרַע / וְלֹא יִפְרֹם קֶרַע / וְלֹא יְחַלֵּל זֶרַע / וּמִקְדַּשׁ מִבְצָרִים וְלֹא יְטַמֵּא עַצְמוֹ / לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ / אֲבָל עַל מֵת עַמּוֹ / אֲשֶׁר אֵין לוֹ קוֹבְרִים וּבִדְבַר לֹא יֵצֵא / לְפָנַי יֵרָצֶה / וְיָגִיל עֵת יֵצֵא / כְּחָתָן מֵחֲדָרִים וּבִדְבַר לֹא תִכְבֶּה / גְּדֻלָּתוֹ תִרְבֶּה / וְנֵרוֹ לֹא יִכְבֶּה / וְיִזְרַח כִּמְאוֹרִים וְלֹא תֹאכַל פִּתּוֹ / בְּקַחַת זָר בִּתּוֹ / אֲבָל תֹּאכַל אִתּוֹ / בְּשׁוּבָהּ כִּנְעוּרִים וְגַם לֹא יֹאכַל בּוֹ / שְׂכִירוֹ וְתוֹשָׁבוֹ / וְעַל מֵת לֹא יָבֹא / בְּאָהֳלֵי תַמְרוּרִים וְלֹא יֹאכַל פְּנִימִית / בְּזָדוֹן וּבְתַרְמִית / וְלֹא יַבְדִּיל לְהַצְמִית / שְׁסוּעֵי הַתּוֹרִים וְלֹא יֹאכַל מִנְחַת / כְּלִילוֹ, פֶּן יֵחַת / וְלֹא יִזְבַּח מָשְׁחָת / בְּאֵילִים גַּם כָּרִים וְזָר לֹא יִתְגַּלַּע / רְאוֹת קֹדֶשׁ כְּבַלַּע / וְטָמֵא, פֶּן יְבֻלַּע / בְּשָׁאוֹן וּשְׁבָרִים וְלֹא יְעַבֵּט אֹרַח / וְיִהְיֶה לַטֹּרַח / וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח / וְרֵעָיו הַמַּמְרִים וְלֵוִי הַזָּקֵן / עֲבוֹדָה לֹא יְתַקֵּן / וְלֹא תִקַּח אֵם קֵן / עַל פְּנֵי הַצִּפֳּרִים וְיָמֶיךָ אַמְשִׁיךְ / בְּמִצְוַת לֹא תַשִּׁיךְ / וְאוֹרְךָ לֹא יַחְשִׁיךְ / בְּאֶרֶץ לֹא סְדָרִים וְלֹא תִמּוֹט רַבַּת / בְּמִצְוַת גְּבוּל שַׁבָּת / וְחֹק מִנְחַת מַחֲבַת / וּמַאֲפֵה תַנּוּרִים וּבֵיתְךָ לֹא יִסַּח / בְּמִצְוַת לֹא יִזַּח / וּמִצְוַת פֶּן תִּשְׁכַּח / שְׁתַּיִם נֶאֱמָרִים וּמִצְוַת לֹא תְבַעֲרוּ / וּמִצְוַת לֹא תְשַׁקְּרוּ / וּמִצְוַת לֹא תִמְכְּרוּ / שְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרִים וּמִצְוַת כִּלְאַיִם / וְרֶכֶב וְרֵחַיִם / וְאַבְנֵי מֹאזְנַיִם / בְּכִיסֵי מִסְחָרִים וּמִצְוַת לֹא תַחְבֹּל / עֲלֵי כָתֵף תִּסְבֹּל / וְעָלְךָ לֹא יִבֹּל / וְיִפְרַח כַּתְּמָרִים וְחֹק לֹא תוֹסִיפוּ / וְחֹק לֹא תַחֲנִיפוּ / וְחֹק לֹא תַקִּיפוּ / פְּאַת רֹאשׁ כִּכְמָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וּמִצְוַת לֹא תָנִיף / לְעוֹלָם לֹא תַחֲנִיף / וּמִצְוַת פֶּן יוֹסִיף / לְהַכּוֹת נוֹסָרִים וּמִצְוַת לֹא תִגְרַע / לְעוֹלָם לֹא תִפְרַע / וְחֹק מוֹצִיא שֵׁם רָע / וְשָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וְחֹק לֹא תָתוּרוּ / וְחֹק לֹא תָגוּרוּ / וְחֹק לֹא יָסֻרוּ / וְחֹק שְׁבוּעַת אֱסָרִים וְחֹק לֹא אָכַלְתִּי / וְחֹק לֹא בִעַרְתִּי / וְחֹק לֹא נָתַתִּי / לְמֵתִים נִגְזָרִים וּבִתְעוּדַת הָעֲבוֹט / בְּמֵישָׁרִים תִּשְׁפֹּט / וּפָרָשַׁת הֶדְיוֹט / וּפָרָשַׁת שֹׁטְרִים וְכָל פָּרָשִׁיּוֹת / מְפִיקֵי תוּשִׁיּוֹת / אֲשֶׁר הֵם בַּצִּיּוֹת / מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים וְאֶחָד וְשִׁבְעִים הֵם / חֲרוּצִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם / וְאֵלֶּה פְקוּדֵיהֶם / בְּמִכְתָּב נִזְכָּרִים אֲשֶׁר יִתֵּן זַרְעוֹ / לְמֹלֶךְ, בְּרֹב רִשְׁעוֹ / וְהַמְגַדֵּף יִשְׁעוֹ / אֲשֶׁר יָדוֹ יָרִים וּמֵסִית וּמְחַלֵּל / וּבֵן סֹבֵא וְזוֹלֵל / וּמַכֵּה וּמְקַלֵּל / וּמַדִּיחַ עָרִים וְהַדּוֹבֵר סָרָה / בְּשֵׁם עֲבֹדָה זָרָה / וּבַעַל אוֹב לְזָרָא / וְיִדְּעוֹנִי שְׁקָרִים וְנֶפֶשׁ רוֹצַחַת / לְפַחַד וָפַחַת / וְעַם עִיר נִדַּחַת / בְּחֶרֶב נִדְקָרִים וְנָבִיא מִדַּעַת / תְּכַסֶּה תוֹלַעַת / וְאִשָּׁה נִרְבַּעַת / לְבֶהֱמַת הַיְעָרִים וְהַבָּא עַל אֲרוּסָה / וְעַל כַּלָּה כְנוּסָה / וְעַל בְּהֵמָה אֲבוּסָה / וְהַבָּא עַל זְכָרִים וּבָא עַל אֵשֶׁת אִישׁ / מְאֹד יַחְפִּיר וְיַבְאִישׁ / וְדוֹדָתוֹ מַבְאִישׁ / שְׁנֵיהֶם נֵאָרִים וּבָא עַל יוֹלַדְתּוֹ / וּבִתּוֹ בַת אִשְׁתּוֹ / וּבַת בְּנוֹ וּבַת בִּתּוֹ / לְפִי שְׁאֹל נִפְזָרִים וְהַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ / וְהַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ / וּבָא עַל אֲחוֹת הוֹרִים וְעַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ / וּבַת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ / וְעַל נִדָּה בְּשִׁבְתָּהּ / לְמַלֹּאת מִשְׁמָרִים וְעַל אֵשֶׁת אָבִיו / וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו / וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְחָמִיו / וְכָל אֵלֶּה אֲרוּרִים וּמִשְׁפַּט בְּנוֹת כֹּהֵן / וּמִשְׁפַּט זוֹמְמֵיהֶן / וּמִשְׁפַּט בֹּעֲלֵיהֶן / לְהַשְׁמִיד וּלְהַחְרִים וְהַבָּא עַל אֲרַמִּית / בְּרָעָתוֹ לְהַצְמִית / וְהַגּוֹנֵב בְּתַרְמִית / קְשָׂוֹת נִבְחָרִים וְהַגּוֹנֵב אָדָם / בַּשַּׁחַת יֵרָדַם / וְאוֹכֵל חֵלֶב וְדָם / יְהִי כִּיקַר כָּרִים וְאָרוּר כָּל נוֹכֵל / אֲשֶׁר פִּגּוּל יֹאכֵל / וְהוּא רַק יֵאָכֵל / בְּאֵשׁ הַכִּיּוֹרִים וְשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם / לְאוֹחֵז עֵינַיִם / וְנִקְיוֹן שִׁנַּיִם / לְאוֹכֵל נוֹתָרִים וְעוֹבֵד מִפְלֶצֶת / לְכָלָה נֶחֱרֶצֶת / וְאוֹכֵל מַחְמֶצֶת / בְּיָמִים נִשְׁמָרִים וּפֶסַח לֹא יַעֲשֶׂה / בַּחֹשֶׁךְ שְׁמוֹ יְכֻסֶּה / וְאִישׁ אֹכֵל וְעֹשֶׂה / בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְאִישׁ סָךְ וּמְפַטֵּם / בְּעֶבְרָתִי אֶשְׁפְּטֵם / וְאִישׁ אָזְנוֹ יַאְטֵם / לְמִשְׁפַּט הַמּוֹרִים וְהַשּׁוֹחֵט מִחוּץ / וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ / וּשְׁאֵינוֹ רָחוּץ / בְּמֵימֵי כִיּוֹרִים וְעוֹבֵר עַל דַּם בְּרִית / תְּהִי נַפְשׁוֹ לְהַכְרִית / וְהִיא תִּקְוָה וְאַחְרִית / לְשַׁלַּח הָאֲסִירִים וְהַטָּמֵא יוּדָשׁ / בְּבֹאוֹ לַמִּקְדָּשׁ / וְהָאֹכֵל נִקְדָּשׁ / בְּטֻמְאַת הַבְּשָׂרִים וְהְָאֹכֵל טֶבֶל / יְבוֹאֵהוּ חֶבֶל / וְיִיגַע לַהֶבֶל / וְיֹאחֲזוּהוּ צִירִים וְזָר אֹכֵל תְּרוּמָה / תְּבוֹאֵהוּ מְהוּמָה / וְכֹהֵן כִּי יִטְמָא / בְּעָבְרוֹ מַאֲמָרִים וּמִתֵּבֵל יוּסָר / טְבוּל יוֹם הַנִּמְסָר / לְשַׁמֵּשׁ וּמְחֻסַּר / בְּגָדִים נִסְפָּרִים וְהַזָּר הָעוֹבֵד / בְּמוֹתוֹ אֶכָּבֵד / וּמֵאֶרֶץ יֹאבֵד / מְחֻסַּר כִּפּוּרִים וְהַמָּוֶת רָתוּי / לְפָרוּעַ וְשָׁתוּי / וְטָמֵא הָאָתוּי / לְשַׁמֵּשׁ בַּחֲדָרִים </poem> ===סיום=== <poem> כָּלוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה / וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בְּעֶזְרַת צוּר מַחְסֶה / וּמָגֵן לַיְשָׁרִים וְאֵלֶּה הַתּוֹרוֹת / יְסוֹדוֹת וּבְצוּרוֹת / וְלָהֵנָּה פֹארוֹת / כְּסַנְסִנֵּי תְמָרִים יְמַהֵר אֵל עֶלְיוֹן / לְקַבֵּץ עַם אֶבְיוֹן / וְיִבְנֶה הַר צִיּוֹן / וְעֵמֶק הַפְּגָרִים וְיָקִים אֶת סֻכּוֹ / וְיַגִּיהַּ חָשְׁכּוֹ / וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ / וְקַרְנֵנוּ יָרִים וְיִרְאוּ מְתֵי מִסְפָּר / בְּקוּם יְשֵׁנֵי עָפָר / וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר / וְכִנְשֹׂא נֵס הָרִים וּמֵרֹאשׁ הֹמִיּוֹת / תְּרַנֵּנָּה פֵיוֹת / וּמִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת / וּמֵהַרְרֵי נְמֵרִים וְאָז כָּל עָם שֹׁגֵג / בְּרָעָה יִתְמוֹגֵג / לְקוֹל הָמוֹן חוֹגֵג / בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁירִים וְעַל הַר הַגָּלִיל / נְהַלֵּךְ בֶּחָלִיל / וְאָז תַּחְפֹּץ כָּלִיל / וְאָז יַעֲלוּ פָרִים</poem><noinclude> <poem>{{רקע אפור|{{הור|במחזורי איטליה נוסף:}}{{ש}}{{סי|שׁ}}וֹבְבֵנוּ {{סי|לִ}}גְבוּלֵנוּ / {{סי|מְ}}הֵרָה {{סי|הָ}}תֵר עֻלֵּנוּ / וּנְשׁוֹרְרָךְ גּוֹאֲלֵנוּ / בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ{{ש}}{{ק|'''כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם.{{ממס|דברים טז טז}}''' {{הור|(איש כמתנת ידו... והשיאנו)}}}}}}</poem></noinclude><includeonly><small><small>{{רקע אפור|תַּמּוּ מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה / בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה}}</small></small></includeonly><noinclude> {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:אזהרות]] [[קטגוריה:רבי שלמה אבן גבירול]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> c3pef9jzjbiu6d0k51gkortdikhjz31 0 1739628 3102044 3003974 2026-11-08T10:16:12Z Yack67 27395 שינוי יעד ההפניה מהדף [[אזהרות אבן גבירול#מצוות לא תעשה]] לדף [[שמור לבי מענה#מצוות לא תעשה]] 3102044 wikitext text/x-wiki #הפניה[[שמור לבי מענה#מצוות לא תעשה]] e1arpaa19xiri3uqwo5d66ys7yajar0 2 1739643 3101977 3101831 2026-11-07T22:45:57Z Yack67 27395 /* שבת בין יו"כ לסוכות */ 3101977 wikitext text/x-wiki =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם ב[[אוצר השירה והפיוט]] (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) *אופן: [[מכון כסא בהוד נושא]] (מ-1384) *זולת: [[אהובה אני לפניו]] (א-1378) *אלהיכם: [[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]] ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] **קדושה מנהג ק"ק (כ"י מינכן 69): [[כבודו אראלים מספרים בוועד]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] **מי אל כמוך מנהג אשכנז המזרחי: [[אשמינו תבלע|אשמתנו תבלע]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==שבת בין יו"כ לסוכות== *יוצר: [[ארוממך אל אדון]] (א-7529) *אלהיכם: [[אלהיכם אני פצתה צרור המור|אלהיכם אני פצת]] (א-4572) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת) *[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת) *[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת) *תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת) ===יוצרות=== ;שבת חול המועד *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *אלהיכם: [[אלהיכם יוסיף ידו שנית]] (א-4578) ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== * אופן: [[כבודו יגלה על עמותים]] ===קרובות=== *רשות לתפילת גשם: [[אמרי פי יהיו לרצון]] (ק"ק צרפת) ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ===חנוכה ונישואין=== *אלהיכם: [[אלהיכם יצחצח קדושתו]] (מערבי) (א-4586) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) *[[אלהיכם יזריח שמשו באשו]] *[[אלהיכם דרכו והלוכו בקדש]] *[[אלהיכם דרשו וקראו]] ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ===יוצרות=== *[[אשכולות שדים נכונו לכבודה]] (מינכן 4) (א-8073) ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) (צרפת) ;ביכורים *[[אומר אף אני]] (א-1885) (צרפת) *[[ליל שמורים לעמך]] (ל-727) (צרפת) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] (צרפת) (א-5077) ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] (ו-230) (צרפת) *[[אזכיר צדקתך]] (א-2252)(אשכנז המזרחי) *[[ה' מלך נתגאה במכבדים]] (א-902) (אשכנז מערבי) *[[אותות ומופתים בארץ חם]] (א-553*)(אשכנז מערבי - מגנצא?) *[[ויושע אדון איומה]] (ו-229) (צרפת, רומניא) ;ביכורים *[[יום השביעי יסף]] (י-1687) (רומניא, כנראה נתחבר באשכנז) *[[אזכורך גואלי]] (צרפת) *[[הפץ עברות אפך]] (צרפת) *[[אסיר אלקנה אביאסף]] (א-6918) (אשכנז מערבי) *[[אשירה נא לידידי]] (צרפת) *[[יוסיף ה' שנית]] (צרפת) *[[ויושע ה' שנית]] (ו-236) (אשכנז מזרחי) ;מגן אבות *[[חג המצות שמרו קדוש ישראל]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך]] (א-3005) *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] *מאורה: אור ישורון (א-1961) ===שבת חזון=== *מאורה: יום מצע קצר (י-1842) *זולת: [[אלה אזכרה בפני רב וצעיר]] *זולת: אלהים לך אל דמי (א-4747) ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *אלהיכם: [[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]] (א-4573) ==שבועות== ===מערביות=== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) (א-6793) *בכור: יום הבכורים תקריבו (צרפת) (י-1661) *בכור: את קולך שמעתי (מערבי, מזרחי) (א-8599) *בכור: יום הבכורים זמן הקרב החדש (צרפת) (א-1876) *בכור: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) (י-2893) *בכור: אזכרה יקר חופתי (מזרחי) (א-2285) ===יוצרות=== *יוצר-אופן-זולת: [[אמרות טהורות]] (קולוניא ועוד) *יוצר: [[אות ומופת]] (צרפת) *זולת: [[אור ישראל וקדושו]] (צרפת וק"ק אשכנז) *גאולה: [[זרח כבודי]] (מחזור נירנברג) ===קרובות=== *[[אמרות ה' אמרות טהורות]] (צרפת) * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) * אזהרות: [[אמת יהגה חכי]] (צרפת) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== *[[ציון מכון שבתך נהרס ונחרב]] (צ-308) *[[מה קול הצאן]] (מ-596) *[[אללי כי אוי והוי]] (א-5147) *[[אספדה ואילילה]] (א-6951) *[[אריד בשיחי ובקולי אהימה]] (המבורג 37, נדפס) (א-7593) *[[אשים לבי לספר]] (המבורג 37) (א-7915) *[[איכה אשובה אל אישי הראשון]] (וטיקן 312) (א-2880) *[[אוי לבנים]] (וטיקן 312) (א-1729) *[[אקרא לאלהים עליון שמע צעקת ישראל]] (וטיקן 312) (א-7402) *[[איכה אנושה מכתי]] (וטיקן 319) (אין בדווידזון) *[[איכה יועם ומשחת מראה]] (וטיקן 319) (אין בדווידזון) *[[אני מנוחה לא מצאתי]] (וטיקן 319) (א-6746) *[[אעירה שחר בבכי]] (המבורג 130) (א-7032) * [[שבויה נתנני אלהים]] (המבורג 130) (ש-174) *[[אהלי איכה גילו קדשים]] (המבורג 130) (א-1429) *[[אחבירה מלין ואספר מעשה יה]] (המבורג 130) (א-2386) *[[אעורר במר נפשי]] (המבורג 23) (אין בדוידזון) *[[אתא בוקר וגם לילה]] (המבורג 23) (א-8617) *[[תרד עיני דמעה]] (המבורג 23) (ת-520) *[[זכור איכה ארמון]] (המבורג 23) (ז-107) *[[ממרום זמרי שחק]] (מחזור נירנברג) (אין בדוידזון) *[[איכה ארץ צבי]] (מחזור נירנברג) (א-2876) *[[אבדתי קישוטים עשרה]] (מחזור נירנברג) (א-89) *[[ירושלים אמרה]] (מחזור נירנברג) (אין בדוידזון) *[[אבלה נבלה ארץ]] (מחזור נירנברג) (אין בדוידזון) *[[איכה חרה אפו]] (מחזור נירנברג) (אין בדוידזון) *[[איכה ירדוף]] (מחזור נירנברג) (אין בדוידזון) *[[איכה אזכרה]] (מחזור נירנברג) (א-2869) *[[דמוע תדמע עיני]] (ברלין 1224) (אין בדוידזון) ====ציונים==== *[[ציון בעת זכרי]] (המבורג 37) (צ-284) ===נחמות=== *[[תריק חנית ורומח]] (או 'ובו אנחם') (ת-533) *[[שולמית חולת אהבה]] (המבורג 37) (ש-646) *[[אנא אל עליון]] (המבורג 130) ==חתונה== *אלהיכם: [[אלהיכם ברוך סודו]] *עושה השלום: [[יפרח לנוחי]] ===יוצרות=== * אמתי בר שפטיה ** יוצר: [[אדון מגיד מראשית אחרית]] ** אופן: [[אראלים ומלאכים]] ** זולת: [[אז בהיות כלה]] * רבי יצחק בר אלעזר (כ"י לונדון 2772 ועוד) ** יוצר: אחר שלישים במועצות אשית (א-2573) ** אופן: אחד קדוש המדבר שלום לחסידיו (א-2419) ** זולת: תחת התפוח עוררת איומתך (ת-235) * ממחז"ו הנדפס: ** יוצר: [[אקדמה בתודה וזמרה]] ** לאל אדון: [[ארוסת אמונתו]] ** אופן: [[מלוא כל הארץ כבוד מלכותו]] ===קריאת התורה=== *לגדלו: [[מכתם לשדיה כמגדלות]] *רשויות לשושבינים: [[אור נגה על דרכיך]] *אחרי עליית חתן: [[דבוק חתן בדתך]] *[[ביום טובה ונחמה]] *רשות למפטיר: [[אתם נצבים היום]] *ליהללו: [[ממלכת הכהנים]] ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== * [[אות מבראשית הוכתרה]] * [[אספרה שמו לאחי]] ==ברית מילה== ===שבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *יוצר: [[אור תורה הבהיקה]] *שבח נותנים לו: [[בהמול נימוליו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *אופן: [[בנים לאביהם]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] *זולת: [[אז כעברת בארץ פתרוסים]] * אלהיכם: [[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]] *אלהיכם: [[אלהיכם יוצרי מבטן]] *עושה השלום: [[מלאך הברית]] *עושה השלום: [[דמי הבן ומילתו]] *עושה השלום: [[יחזו נעימיהם]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] (פרמה 2885) *[[אליך ה' נפשי אשא]] *[[בתולת בת יהודה]] *פזמון: [[אזור נקמות]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ;רשות לברכו *לליל יו"ט במוצ"ש: [[יודעי עתים]] ===יוצרות=== ===סליחות=== *[[אופן אחד בארץ]] *[[תחלי תורה]] *[[באתי לפניך מלכי וצורי]] *[[אלהים חיים אצים בי נוגשים]] ===ברכת המזון=== *[[אך טוב אלהים לישראל]] jozj5ex239gagiauetvkrgp5ppq5uhn 3101978 3101977 2026-11-07T22:47:15Z Yack67 27395 /* חתונה */ 3101978 wikitext text/x-wiki =לוח פיוטים מכתבי היד= הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם ב[[אוצר השירה והפיוט]] (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות. ==ראש השנה== ===מערביות=== *בצרפת וק"ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611) *בק"ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388) *בצרפת וק"ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545) *מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541) *בק"ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג) ===יוצרות=== *זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544) *זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196) ===קרובות=== *שחרית יום א': **רשות בק"ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594) **רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ"י מינכן 69) **רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671) * מוסף יום ב': [[אגן הסהר]] ==שבת תשובה== *אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665) *אופן: [[מכון כסא בהוד נושא]] (מ-1384) *זולת: [[אהובה אני לפניו]] (א-1378) *אלהיכם: [[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]] ==יום כיפור== ===יוצרות=== ===קרובות=== *מנחה **קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] **קדושה מנהג ק"ק (כ"י מינכן 69): [[כבודו אראלים מספרים בוועד]] *נעילה **קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]] **קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]] **קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]] **מי אל כמוך מנהג אשכנז המזרחי: [[אשמינו תבלע|אשמתנו תבלע]] ===סדר העבודה=== *[[אהלת מתוחים]] (א-1509) *[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614) * מנהג ק"ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844) * מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815) ==שבת בין יו"כ לסוכות== *יוצר: [[ארוממך אל אדון]] (א-7529) *אלהיכם: [[אלהיכם אני פצתה צרור המור|אלהיכם אני פצת]] (א-4572) ==סוכות== ===מערביות=== *[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת) *[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת) *[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת) *תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת) ===יוצרות=== ;שבת חול המועד *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *אלהיכם: [[אלהיכם יוסיף ידו שנית]] (א-4578) ===קרובות=== ===הושענות=== *[[אבי עד חש לתארך]] (א-188) *[[אביר ישראל]] (א-257) *[[אדון צור ישעי]] (א-609) *[[אהל שכנת באדם]] (א-1688) *[[אום בך שעונה]] (א-1832) *[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833) *[[אום ברה כחמה]] (א-1834) *[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148) *[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705) *[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141) *[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934) *[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353) *[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602) *[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604) *[[אמונים יחוסים]] *[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176) *[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233) *[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]] *[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235) *[[אנא דודי דגול מרבבה]] *[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324) *[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363) *[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400) *[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580) *[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253) *[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113) *[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115) *[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118) *[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128) *[[למען אב בן שלש שנים הכירך]] *[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130) *[[למען אב הכירך]] (ל-1129) *[[למען אב השכים]] *[[למען אב ידעך מכל אומות]] *[[למען אב נצטוה]] (ל-1140) *[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144) *[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146) *[[למען אהל ארמנותיך]] *[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147) *[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]] *[[למען אזרחי הנשלך]] *[[למען אסף להחיות]] (ל-1152) *[[למען תמים עש תיבה]] *[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162) *[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164) *[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165) ==שמיני עצרת== (כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה) ===מערביות=== *[[אלהים דבר בקול ערב]] *[[יספת ה' לגוי נכבדת]] ===יוצרות=== * אופן: [[כבודו יגלה על עמותים]] ===קרובות=== *רשות לתפילת גשם: [[אמרי פי יהיו לרצון]] (ק"ק צרפת) ==שמחת תורה== ==חנוכה== ===קרובות=== * [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא) ===שבת שניה של חנוכה=== *אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]] *אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]] *אופן: [[כבודו אורים במאורות]] *אופן: [[כבודו מלאכים]] *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] * מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי) *זולת: [[אנא השקיפה וראה]] *זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]] *זולת: [[אסירי התקוה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי) ===חנוכה ונישואין=== *אלהיכם: [[אלהיכם יצחצח קדושתו]] (מערבי) (א-4586) ==שבתות – עד פסח== ===שבת ר"ח=== *יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193) *אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672) *זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092) *אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885) *[[אלהיכם יזריח שמשו באשו]] *[[אלהיכם דרכו והלוכו בקדש]] *[[אלהיכם דרשו וקראו]] ===שבת בראשית=== *אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231) *אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474) ===שבת בשלח - שירה=== *(מחזור נירנברג) **יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]] **אופן: [[מחוללת מהוללת]] **אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]] **זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]] *(מחזור מינכן 69) **יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]] **אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]] **זולת: [[חסד צור לבי]] *(מחזור מינכן 21) **אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]] ===שבת תולדות=== *אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127) ===שבת יתרו - עשרת הדברים=== (מחזור נירנברג) *יוצר: [[אודה יוצר]] *אופן: [[חלק ד' עמו]] *אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג) *זולת: [[חזק עמי לבך]] *גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג) *גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]] ===שבת זכור=== * קרובות **[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא) **[[ויבא ארז ראש קצינים]] ===שבת פרה=== * קרובות ** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא) ** [[פרה אמרה קשה]] ==תענית אסתר== ==פורים== *[[ליל שיכורים]] ==שבת הגדול== ===יוצרות=== *[[אשכולות שדים נכונו לכבודה]] (מינכן 4) (א-8073) ==פסח== ===מערביות=== ;לימים הראשונים *[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) (צרפת) ;ביכורים *[[אומר אף אני]] (א-1885) (צרפת) *[[ליל שמורים לעמך]] (ל-727) (צרפת) ;לשבת חול המועד *[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] (צרפת) (א-5077) ;לימים האחרונים *[[ויושע ה' אבן ישראל]] (ו-230) (צרפת) *[[אזכיר צדקתך]] (א-2252)(אשכנז המזרחי) *[[ה' מלך נתגאה במכבדים]] (א-902) (אשכנז מערבי) *[[אותות ומופתים בארץ חם]] (א-553*)(אשכנז מערבי - מגנצא?) *[[ויושע אדון איומה]] (ו-229) (צרפת, רומניא) ;ביכורים *[[יום השביעי יסף]] (י-1687) (רומניא, כנראה נתחבר באשכנז) *[[אזכורך גואלי]] (צרפת) *[[הפץ עברות אפך]] (צרפת) *[[אסיר אלקנה אביאסף]] (א-6918) (אשכנז מערבי) *[[אשירה נא לידידי]] (צרפת) *[[יוסיף ה' שנית]] (צרפת) *[[ויושע ה' שנית]] (ו-236) (אשכנז מזרחי) ;מגן אבות *[[חג המצות שמרו קדוש ישראל]] ===יוצרות=== *יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825) *זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת) ===קרובות=== * [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943) * [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522) ==שבתות – מפסח ואילך== ===שבת אחרי פסח=== *אופן: [[בירור קדושה עורכים]] *אופן: [[במרומי רום ישיבתך]] *אופן: [[לבעל התפארת]] *אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *גאולה: [[יום ליבשה]] ===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים=== (לא כולל יוצר ואופן) *אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]] *אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]] *אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]] *אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]] *אהבה: [[איילותי ותהי לי]] *אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]] *זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]] *זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]] *זולת: [[אמנם פסו]] *זולת: [[אף לפי בגולה]] *זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910) *גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] *גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]] *גאולה: [[מדוכה בגלותי]] *גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]] *גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]] ===שבת אחרי שבועות=== *זולת: [[אין זולתך]] (א-3005) *מאורה: [[אמרות האל טהורות]] ===שבת חוקת - שירת הבאר=== *מאורה: [[את והב השליך יהב]] *מאורה: אור ישורון (א-1961) ===שבת חזון=== *מאורה: יום מצע קצר (י-1842) *זולת: [[אלה אזכרה בפני רב וצעיר]] *זולת: אלהים לך אל דמי (א-4747) ===שבת ואתחנן - נחמו=== *זולת: [[אומן דברך הנעימי]] *אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]] *אלהיכם: [[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]] (א-4573) ==שבועות== ===מערביות=== *[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) (א-6793) *בכור: יום הבכורים תקריבו (צרפת) (י-1661) *בכור: את קולך שמעתי (מערבי, מזרחי) (א-8599) *בכור: יום הבכורים זמן הקרב החדש (צרפת) (א-1876) *בכור: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) (י-2893) *בכור: אזכרה יקר חופתי (מזרחי) (א-2285) ===יוצרות=== *יוצר-אופן-זולת: [[אמרות טהורות]] (קולוניא ועוד) *יוצר: [[אות ומופת]] (צרפת) *זולת: [[אור ישראל וקדושו]] (צרפת וק"ק אשכנז) *גאולה: [[זרח כבודי]] (מחזור נירנברג) ===קרובות=== *[[אמרות ה' אמרות טהורות]] (צרפת) * סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא) * אזהרות: [[אמת יהגה חכי]] (צרפת) ===פיוטי הקריאות=== * [[פיוטי דברות]] ==י"ז בתמוז== ==תשעה באב== ===קינות=== *[[ציון מכון שבתך נהרס ונחרב]] (צ-308) *[[מה קול הצאן]] (מ-596) *[[אללי כי אוי והוי]] (א-5147) *[[אספדה ואילילה]] (א-6951) *[[אריד בשיחי ובקולי אהימה]] (המבורג 37, נדפס) (א-7593) *[[אשים לבי לספר]] (המבורג 37) (א-7915) *[[איכה אשובה אל אישי הראשון]] (וטיקן 312) (א-2880) *[[אוי לבנים]] (וטיקן 312) (א-1729) *[[אקרא לאלהים עליון שמע צעקת ישראל]] (וטיקן 312) (א-7402) *[[איכה אנושה מכתי]] (וטיקן 319) (אין בדווידזון) *[[איכה יועם ומשחת מראה]] (וטיקן 319) (אין בדווידזון) *[[אני מנוחה לא מצאתי]] (וטיקן 319) (א-6746) *[[אעירה שחר בבכי]] (המבורג 130) (א-7032) * [[שבויה נתנני אלהים]] (המבורג 130) (ש-174) *[[אהלי איכה גילו קדשים]] (המבורג 130) (א-1429) *[[אחבירה מלין ואספר מעשה יה]] (המבורג 130) (א-2386) *[[אעורר במר נפשי]] (המבורג 23) (אין בדוידזון) *[[אתא בוקר וגם לילה]] (המבורג 23) (א-8617) *[[תרד עיני דמעה]] (המבורג 23) (ת-520) *[[זכור איכה ארמון]] (המבורג 23) (ז-107) *[[ממרום זמרי שחק]] (מחזור נירנברג) (אין בדוידזון) *[[איכה ארץ צבי]] (מחזור נירנברג) (א-2876) *[[אבדתי קישוטים עשרה]] (מחזור נירנברג) (א-89) *[[ירושלים אמרה]] (מחזור נירנברג) (אין בדוידזון) *[[אבלה נבלה ארץ]] (מחזור נירנברג) (אין בדוידזון) *[[איכה חרה אפו]] (מחזור נירנברג) (אין בדוידזון) *[[איכה ירדוף]] (מחזור נירנברג) (אין בדוידזון) *[[איכה אזכרה]] (מחזור נירנברג) (א-2869) *[[דמוע תדמע עיני]] (ברלין 1224) (אין בדוידזון) ====ציונים==== *[[ציון בעת זכרי]] (המבורג 37) (צ-284) ===נחמות=== *[[תריק חנית ורומח]] (או 'ובו אנחם') (ת-533) *[[שולמית חולת אהבה]] (המבורג 37) (ש-646) *[[אנא אל עליון]] (המבורג 130) ==חתונה== *אלהיכם: [[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]] *עושה השלום: [[יפרח לנוחי]] ===יוצרות=== * אמתי בר שפטיה ** יוצר: [[אדון מגיד מראשית אחרית]] ** אופן: [[אראלים ומלאכים]] ** זולת: [[אז בהיות כלה]] * רבי יצחק בר אלעזר (כ"י לונדון 2772 ועוד) ** יוצר: אחר שלישים במועצות אשית (א-2573) ** אופן: אחד קדוש המדבר שלום לחסידיו (א-2419) ** זולת: תחת התפוח עוררת איומתך (ת-235) * ממחז"ו הנדפס: ** יוצר: [[אקדמה בתודה וזמרה]] ** לאל אדון: [[ארוסת אמונתו]] ** אופן: [[מלוא כל הארץ כבוד מלכותו]] ===קריאת התורה=== *לגדלו: [[מכתם לשדיה כמגדלות]] *רשויות לשושבינים: [[אור נגה על דרכיך]] *אחרי עליית חתן: [[דבוק חתן בדתך]] *[[ביום טובה ונחמה]] *רשות למפטיר: [[אתם נצבים היום]] *ליהללו: [[ממלכת הכהנים]] ===חופה וסעודה=== ===ברכת המזון=== * [[אות מבראשית הוכתרה]] * [[אספרה שמו לאחי]] ==ברית מילה== ===שבת ברית מילה=== *יוצר: [[אדון מבלעדו]] *יוצר: [[אור תורה הבהיקה]] *שבח נותנים לו: [[בהמול נימוליו]] *אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]] *אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]] *אופן: [[בנים לאביהם]] *זולת: [[מגיני וקרן ישעי]] *זולת: [[אז כעברת בארץ פתרוסים]] * אלהיכם: [[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]] *אלהיכם: [[אלהיכם יוצרי מבטן]] *עושה השלום: [[מלאך הברית]] *עושה השלום: [[דמי הבן ומילתו]] *עושה השלום: [[יחזו נעימיהם]] ==תעניות מקומיות== (עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.) ;אסרו חג פסח (מחזור נירנברג) *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[ברית כרותה מלשכוח]] *[[על שאנו מודים לך]] *פזמון: [[אזור נקמות]] *זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] (פרמה 2885) *[[אליך ה' נפשי אשא]] *[[בתולת בת יהודה]] *פזמון: [[אזור נקמות]] ==פיוטים לפי סוגים== (עבור פיוטים שאין להם יום קבוע) ===פיוטי רשות=== ;רשות לברכו *לליל יו"ט במוצ"ש: [[יודעי עתים]] ===יוצרות=== ===סליחות=== *[[אופן אחד בארץ]] *[[תחלי תורה]] *[[באתי לפניך מלכי וצורי]] *[[אלהים חיים אצים בי נוגשים]] ===ברכת המזון=== *[[אך טוב אלהים לישראל]] 1h0levfhb6keign1gsufw5vut9va1hq 0 1739719 3101989 3101768 2026-11-07T23:39:48Z Yack67 27395 3101989 wikitext text/x-wiki {{לוח הפיוטים}} == סידור רס"ג == {{מקורות לסידור|מקור: סידור רב סעדיה גאון, ירושלים תש"א. המספרים שבסוגריים מפנים לעמודי מהדורה זו.}} *[[אל אדיר במרום]] (לז) *[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון]] (מז) *[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (סד) *[[תרומה הבדילנו]] (קמא) *[[אתה גאלת את אבותינו]] (קמד) *[[את ה' אלהיך תירא]] (קנז) *[[אזהרות לרס"ג|אלהים אצל יום זה]] (קפה) *[[אזהרות לרס"ג#אזהרות|אנכי אש אוכלה]] (קצא) *[[אהללה אלהי אשירה עזו]] (רכו) *הושענות: (רמ) **[[למענך אדיר באדירים]] **[[למען אב עקד בן]] **[[למען אב ידעך]] **[[למענך תקיף]] **[[מארוד וארפד]] **[[ענה אתויים]] **[[ענה תאבי ישעך]] **[[ענה אוחזי ארבעה מינים]] **[[ענה אומני חוקה נסוכה]] **[[ענה איומה אמרתך לוקחת]] **[[אנא אל אחד ושמו אחד]] **[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] **[[אנא האל הנקדש]] **[[אנא השם בכסאו]] **[[אנא המיחד לכבודו]] **[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] **[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]] **[[תענה אמונים]] **[[אמרו לנמהרי לב]] *[[אזכיר גבורות אלוה]] (רסד) *[[אתה כוננת עולם מראש]] (רעה) *[[בה' יצדקו ויודוהו]] (רפ) *סליחות לשחרית של יום כיפור (רצ) **[[אנשי אמונה נעלמו מדורות]] **[[תפן להקשיב ממעונים]] **[[אזון שלש עשרה מדות]] **[[תאחר מיום זכרון]] **[[אשחר תשועתך]] **[[תהום השוטף על ראשי צפה]] **[[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]] **[[אל תתעלם מתחנתי]] **[[אביר יום העשור|אזכיר יום המישור]] **[[אערוץ ביום צומי]] **[[אב הרחמן אשר הסליחה עמו|אב הרחמים אשר הסליחה עמך]] **[[אחננה לך רחום]] **[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] **[[ארך אפים אתה]] **[[אנשי אמנה אבדו]] *סליחות למוסף: (שט) **אבדו אנשי אמנה **תהלתך הקשיבה מגוי גדול **אשפוך לפניך שיח תחינה **אם עוונינו ענו בנו ומרייה **אם כאש נתכה עברה **אין לנו אורים ותומים **אלהים אתה יוצרנו *סליחות לנעילה: (שיד) **ארבעים יום עמד עניו **אתחנן בבכי וקול ארעים **אתאנו עדיך לערוך שועה *סליחות לתשעה באב: (שיט) **איליל הה ליום **אבוי לירח חמישי **אויה לי כי נלטשו נסכנות **איכה מעביר כפי **תקרא שפתי קינה **אני הגבר מנעורי **איכה רחובות **זכור תבוסת צאן טבחה **אמרה אם מה יתרון לי כבר **תגרת יום קרב ומלחמה **אנא אל עליון *סליחות לי"ז תמוז: (שלב) **אל אלהי הרוחות לכל בשר **תוחלת אבותינו *סליחות לג' בתשרי: (שלג) **[[אבלה נפשי וחשך תארי]] **תאלת יום מבוכה *סליחות לי' בטבת: (שלה) **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אבותינו בשלוותם]] *סליחות לי"ג באדר: (שלו) **אז בגורי **תלאות ביום צומי אספרה *סליחות פשוטות: (שלח) **[[אנשי אמנה אבדו]] **[[תמהנו מרעות]] **ארבנו זה בזה **[[תנות צרות לא נוכל]] **איך נפתח פה כי נאלמנו **תמנו ספנו מדור אל דור **אפפונו צרות **תלאות הקיפונו *רחמין: **אלהי ישראל אל תפן לרשענו **באיטום אזנינו **בארבנו דם **רחמנא אתרצי לן בקול ויעבור **רחמנא את הוא דאזהרתא **[[הביטה וראה את אנחותינו|הביטה וראה את אנחתנו]] **אלהינו שבשמים אל תעמוד עלינו במידת הדין **רחמנא דא היא אוריתך **[[עשה למען שמך]] ***עשה למען אמרתך ***עשה למען אוהביך שוכני עפר ***עשה למען חכמים ותלמידיהם ***עשה למען האומרים ה' אחד **אלוה סליחות אלהי ישראל (חלר"ע) **רחמנא חטן **רחמנא עינינן פרוקינן **אחר נפילת אפים: ***[[מרן דבשמיא]] ***[[מכניסי רחמים]] nlyuc9ijnhmeatt8ddsb9buh85lsqo0 3101996 3101989 2026-11-07T23:50:41Z Yack67 27395 /* סידור רס"ג */ 3101996 wikitext text/x-wiki {{לוח הפיוטים}} == סידור רס"ג == {{מקורות לסידור|מקור: סידור רב סעדיה גאון, ירושלים תש"א. המספרים שבסוגריים מפנים לעמודי מהדורה זו.}} *[[אל אדיר במרום]] (לז) *[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון]] (מז) *[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (סד) *[[תרומה הבדילנו]] (קמא) *[[אתה גאלת את אבותינו]] (קמד) *[[את ה' אלהיך תירא]] (קנז) *[[אלהים אצל יום זה]] (קפה) *[[אלהים אצל יום זה#אזהרות|אנכי אש אוכלה]] (קצא) *[[אהללה אלהי אשירה עזו]] (רכו) *הושענות: (רמ) **[[למענך אדיר באדירים]] **[[למען אב עקד בן]] **[[למען אב ידעך]] **[[למענך תקיף]] **[[מארוד וארפד]] **[[ענה אתויים]] **[[ענה תאבי ישעך]] **[[ענה אוחזי ארבעה מינים]] **[[ענה אומני חוקה נסוכה]] **[[ענה איומה אמרתך לוקחת]] **[[אנא אל אחד ושמו אחד]] **[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] **[[אנא האל הנקדש]] **[[אנא השם בכסאו]] **[[אנא המיחד לכבודו]] **[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] **[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]] **[[תענה אמונים]] **[[אמרו לנמהרי לב]] *[[אזכיר גבורות אלוה]] (רסד) *[[אתה כוננת עולם מראש]] (רעה) *[[בה' יצדקו ויודוהו]] (רפ) *סליחות לשחרית של יום כיפור (רצ) **[[אנשי אמונה נעלמו מדורות]] **[[תפן להקשיב ממעונים]] **[[אזון שלש עשרה מדות]] **[[תאחר מיום זכרון]] **[[אשחר תשועתך]] **[[תהום השוטף על ראשי צפה]] **[[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]] **[[אל תתעלם מתחנתי]] **[[אביר יום העשור|אזכיר יום המישור]] **[[אערוץ ביום צומי]] **[[אב הרחמן אשר הסליחה עמו|אב הרחמים אשר הסליחה עמך]] **[[אחננה לך רחום]] **[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] **[[ארך אפים אתה]] **[[אנשי אמנה אבדו]] *סליחות למוסף: (שט) **אבדו אנשי אמנה **תהלתך הקשיבה מגוי גדול **אשפוך לפניך שיח תחינה **אם עוונינו ענו בנו ומרייה **אם כאש נתכה עברה **אין לנו אורים ותומים **אלהים אתה יוצרנו *סליחות לנעילה: (שיד) **ארבעים יום עמד עניו **אתחנן בבכי וקול ארעים **אתאנו עדיך לערוך שועה *סליחות לתשעה באב: (שיט) **איליל הה ליום **אבוי לירח חמישי **אויה לי כי נלטשו נסכנות **איכה מעביר כפי **תקרא שפתי קינה **אני הגבר מנעורי **איכה רחובות **זכור תבוסת צאן טבחה **אמרה אם מה יתרון לי כבר **תגרת יום קרב ומלחמה **אנא אל עליון *סליחות לי"ז תמוז: (שלב) **אל אלהי הרוחות לכל בשר **תוחלת אבותינו *סליחות לג' בתשרי: (שלג) **[[אבלה נפשי וחשך תארי]] **תאלת יום מבוכה *סליחות לי' בטבת: (שלה) **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אבותינו בשלוותם]] *סליחות לי"ג באדר: (שלו) **אז בגורי **תלאות ביום צומי אספרה *סליחות פשוטות: (שלח) **[[אנשי אמנה אבדו]] **[[תמהנו מרעות]] **ארבנו זה בזה **[[תנות צרות לא נוכל]] **איך נפתח פה כי נאלמנו **תמנו ספנו מדור אל דור **אפפונו צרות **תלאות הקיפונו *רחמין: **אלהי ישראל אל תפן לרשענו **באיטום אזנינו **בארבנו דם **רחמנא אתרצי לן בקול ויעבור **רחמנא את הוא דאזהרתא **[[הביטה וראה את אנחותינו|הביטה וראה את אנחתנו]] **אלהינו שבשמים אל תעמוד עלינו במידת הדין **רחמנא דא היא אוריתך **[[עשה למען שמך]] ***עשה למען אמרתך ***עשה למען אוהביך שוכני עפר ***עשה למען חכמים ותלמידיהם ***עשה למען האומרים ה' אחד **אלוה סליחות אלהי ישראל (חלר"ע) **רחמנא חטן **רחמנא עינינן פרוקינן **אחר נפילת אפים: ***[[מרן דבשמיא]] ***[[מכניסי רחמים]] ivu58h4utiitx1xkjaahqjs587p1lae 3102022 3101996 2026-11-08T08:32:31Z Yack67 27395 3102022 wikitext text/x-wiki {{לוח הפיוטים}} == סידור רס"ג == {{מקורות לסידור|מקור: סידור רב סעדיה גאון, ירושלים תש"א. המספרים שבסוגריים מפנים לעמודי מהדורה זו.}} *[[אל אדיר במרום]] (לז) *[[תפילת השחר לרב סעדיה גאון]] (מז) *[[בקשה לרב סעדיה גאון]] (סד) *[[תרומה הבדילנו]] (קמא) *[[אתה גאלת את אבותינו]] (קמד) *[[את ה' אלהיך תירא]] (קנז) *[[אלהים אצל יום הלזה]] (קפה) *[[אלהים אצל יום הלזה#אזהרות|אנכי אש אוכלה]] (קצא) *[[אהללה אלהי אשירה עזו]] (רכו) *הושענות: (רמ) **[[למענך אדיר באדירים]] **[[למען אב עקד בן]] **[[למען אב ידעך]] **[[למענך תקיף]] **[[מארוד וארפד]] **[[ענה אתויים]] **[[ענה תאבי ישעך]] **[[ענה אוחזי ארבעה מינים]] **[[ענה אומני חוקה נסוכה]] **[[ענה איומה אמרתך לוקחת]] **[[אנא אל אחד ושמו אחד]] **[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]] **[[אנא האל הנקדש]] **[[אנא השם בכסאו]] **[[אנא המיחד לכבודו]] **[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]] **[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]] **[[תענה אמונים]] **[[אמרו לנמהרי לב]] *[[אזכיר גבורות אלוה]] (רסד) *[[אתה כוננת עולם מראש]] (רעה) *[[בה' יצדקו ויודוהו]] (רפ) *סליחות לשחרית של יום כיפור (רצ) **[[אנשי אמונה נעלמו מדורות]] **[[תפן להקשיב ממעונים]] **[[אזון שלש עשרה מדות]] **[[תאחר מיום זכרון]] **[[אשחר תשועתך]] **[[תהום השוטף על ראשי צפה]] **[[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]] **[[אל תתעלם מתחנתי]] **[[אביר יום העשור|אזכיר יום המישור]] **[[אערוץ ביום צומי]] **[[אב הרחמן אשר הסליחה עמו|אב הרחמים אשר הסליחה עמך]] **[[אחננה לך רחום]] **[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] **[[ארך אפים אתה]] **[[אנשי אמנה אבדו]] *סליחות למוסף: (שט) **אבדו אנשי אמנה **תהלתך הקשיבה מגוי גדול **אשפוך לפניך שיח תחינה **אם עוונינו ענו בנו ומרייה **אם כאש נתכה עברה **אין לנו אורים ותומים **אלהים אתה יוצרנו *סליחות לנעילה: (שיד) **ארבעים יום עמד עניו **אתחנן בבכי וקול ארעים **אתאנו עדיך לערוך שועה *סליחות לתשעה באב: (שיט) **איליל הה ליום **אבוי לירח חמישי **אויה לי כי נלטשו נסכנות **איכה מעביר כפי **תקרא שפתי קינה **אני הגבר מנעורי **איכה רחובות **זכור תבוסת צאן טבחה **אמרה אם מה יתרון לי כבר **תגרת יום קרב ומלחמה **אנא אל עליון *סליחות לי"ז תמוז: (שלב) **אל אלהי הרוחות לכל בשר **תוחלת אבותינו *סליחות לג' בתשרי: (שלג) **[[אבלה נפשי וחשך תארי]] **תאלת יום מבוכה *סליחות לי' בטבת: (שלה) **[[אז בעזבי מקרא דת]] **[[אבותינו בשלוותם]] *סליחות לי"ג באדר: (שלו) **אז בגורי **תלאות ביום צומי אספרה *סליחות פשוטות: (שלח) **[[אנשי אמנה אבדו]] **[[תמהנו מרעות]] **ארבנו זה בזה **[[תנות צרות לא נוכל]] **איך נפתח פה כי נאלמנו **תמנו ספנו מדור אל דור **אפפונו צרות **תלאות הקיפונו *רחמין: **אלהי ישראל אל תפן לרשענו **באיטום אזנינו **בארבנו דם **רחמנא אתרצי לן בקול ויעבור **רחמנא את הוא דאזהרתא **[[הביטה וראה את אנחותינו|הביטה וראה את אנחתנו]] **אלהינו שבשמים אל תעמוד עלינו במידת הדין **רחמנא דא היא אוריתך **[[עשה למען שמך]] ***עשה למען אמרתך ***עשה למען אוהביך שוכני עפר ***עשה למען חכמים ותלמידיהם ***עשה למען האומרים ה' אחד **אלוה סליחות אלהי ישראל (חלר"ע) **רחמנא חטן **רחמנא עינינן פרוקינן **אחר נפילת אפים: ***[[מרן דבשמיא]] ***[[מכניסי רחמים]] 5gpy4ebx9cy4iwce46382vti3u4flj3 0 1739955 3101980 3101861 2026-11-07T22:52:33Z Yack67 27395 /* א-4598 */ 3101980 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-120== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} ==א-186== '''[[אבי מלכי וקדושי|אבי מלכי וקדושי דם נקי הנשפך בעזרת בית מקדשי]]'''. – קינה – סי' אבר… * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] [218] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338355 537] אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} ==א-290== '''[[אבל אשמים אנחנו|אבל אשמים אנחנו באולתנו הקשורה]]'''. – ה' עשי"ת – סי' א"ב אליה בר שמעיה חזק. * [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&printsec=frontcover#v=onepage&q&f=false סליחות מנהג פלאס-זולצבאך 1843]–89 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338063 245] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ס. פ.|ס. פ.]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1345734 208]. אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} ==א-1238== '''[[אהבני מנוער|אהבני מנער צור מושיב יחידים]]'''. – זולת לפסח – סי' יוסף בר יצחק [אבן אביתור]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338003 185].{{ש}} (*) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 159.{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1861== '''[[אומן שלא קם כמותו]]'''. – פיוט לשמ"ת על פטירת משה – סי' א"ב אלעזר חזק [קליר]. * כ"י שזח"ה מנהג ארצות יון או רומניא סי' 353 דף 253 (עי' קהלת שלמה עמ' 70 ועמ' 77, אגרות שי"ר [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=163&hilite= 136 הערה 1]). צונץ (ליטו. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337878 60], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337901 83]) מיחסו להקליר, אולם לדעת ר"ת: "כל האומר שהוא עשה אומן שלא קם כמותו אינו אלא טועה" (עי' שבלי הלקט 26 מ"ו 363). שד"ל נוטה לדעת צונץ שהקליר חברו וחושב שר"ת התנגד לזה מפני שלפי דעתו של ר"ת לא פייט הקליר לשום יו"ט שני להיותו בן א"י (אגרות שד"ל 765, 834). על דעתו של שי"ר בענין זה (כ"ח [https://books.google.co.il/books?id=H5FHAAAAYAAJ&pg=RA1-PA32#v=onepage&q&f=false ח"ו 32]) כבר השיג שד"ל באגרותיו (834) ושי"ר חזר בו (אגרות שי"ר, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=163&hilite= 136]). ע"ד הכ"י עי' רשימת הירשפעלד סי' 220. אומץ אדירי כל חפץ{{ש}} אומץ גבורותיך הפלאת בלילה{{ש}} אומץ גבורותיך מי ימלל{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} ==א-2096== '''[[אז בהיות כלה|אז בהיות כלה דרה בבית גרות]]'''. – זולת לחתן – סי' אמתי הקטן יחיה הרבה בתורה חזק [בן שפטיה]. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא|רומניא]] ח"ב ב [126:] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא א|רומניא א]] (רסד); [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא ב|רומניא ב]] (תמ"ח) [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337985 167] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=50&hilite= 46].{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} ==א-2146== '''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א"ב (עד אות עי"ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 135].{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} ==א-2152== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית אבות ובנים השית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט"ו (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].{{ש}} ==א-2153== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית דת וכס השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט"ו, (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * נמצא ג"כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106. ==א-2154== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית נוה וינון השית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט"ז (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. ==א-2155== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית שבעה אלה השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט"ז (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} ==א-2628== '''[[אי פתרוס בעברך|אי פתרוס בעברך ראש תנין להדש]]'''. – זולת לז' פסח – סי' א"ב, שמעון בר יצחק חזק. * א סב 106: 114: [בקצת שנויים], הדרת, היידנהיים, פולין, כל בו ח"ד 216 מד"א-פסח 226. ==א-2638== '''[[אד ועב|איד ועב ונשיא ונישובן]]'''. – קדוש ירח מרחשון מן קדוש ירחים דרבי פנחס – סי' א"ב. * הצופה לחכמת ישראל ח"ה [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37228&st=&pgnum=263 246].{{ש}} (*) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פינחס|פינחס]] 122. איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} ==א-2817== '''[[איך מכל אומות|איך מכל אומות הושפלתי עד תהומות]]'''. סליחה. —סי' אמתי חזק [בן שפטיה]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 898 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מבחר השירה|מבחר השירה]] [https://archive.org/details/mivarhashirahhai02brod/page/n65/mode/2up 47], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338074 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=50&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|ס. פ.]] 11, 186 [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&printsec=frontcover&hl=fr#v=onepage&q&f=false *].{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} ==א-3774== '''[[אל מחוללי|אל מחוללי שמע קולי כפי חילי אהללה]]'''. — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב 276 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=677 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 303, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=465 *], {{ש}} [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 134, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=237 *]. אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו|אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#אוקספורד מיכאל-573|אוקספורד מיכאל-573]] [https://digital.bodleian.ox.ac.uk/objects/5242c14a-fd89-4bc5-ad38-faa1354b8ab0/surfaces/ed4512e2-3529-420e-a4f0-f768169474c1/ 145a].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==[[אלהיכם ה' צבאות]]== (*) –קדושה למוסף שבת חתונה [יצחק נקדן].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#אוקספורד Can. Or. 70|אוקספורד Can. Or. 70]] {{כ}} [https://digital.bodleian.ox.ac.uk/objects/c0415cfd-fed2-4f6d-8f23-971b72ce9665/surfaces/fc040158-a074-44d8-bb94-27cdcb345219/ 95v], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#וסרמן|וסרמן]] 812.{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר|אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-3005|פרמה-3005]] 212. ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#אוקספורד מיכאל-573|אוקספורד מיכאל-573]] {{כ}} [https://digital.bodleian.ox.ac.uk/objects/5242c14a-fd89-4bc5-ad38-faa1354b8ab0/surfaces/9d969078-aadc-4d63-b06d-8ac0812d3fa4/ 146b].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום|אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פריס-647|פריס 647]] {{כ}} 159v.{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים|אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג-40c|המבורג-40c]] {{כ}}[https://digitalisate.sub.uni-hamburg.de/recherche/detail?tx_dlf%5Baction%5D=main&tx_dlf%5Bcontroller%5D=Navigation&tx_dlf%5Bdouble%5D=0&tx_dlf%5Bid%5D=20033&tx_dlf%5Bpage%5D=196&cHash=417f9a0846533ef154ef985a2ad6c003 96r]. ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[כתר לאדון נכתיר#אלהיכם אני|אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – (*) ח"ד מן הקדושה: [[#ל-113|כתר לאדון נכתיר]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרנקל|פרנקל שבועות]] [https://tablet.otzar.org/#/book/602835/p/673/t/1/fs/0/start/0/end/0/c 614] ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==[[אלהיכם אנכי אל שדי]]== (*) – קדושה למוסף. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#אוקספורד מיכאל-573|אוקספורד מיכאל-573]] {{כ}} [https://digital.bodleian.ox.ac.uk/objects/5242c14a-fd89-4bc5-ad38-faa1354b8ab0/surfaces/e6125672-17c1-44d7-ac2e-fefbc8da7f69/ 144b]{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==[[אלהיכם דרכו והלוכו בקדש]]== (*) * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-1904|פרמה-1904]] 99. ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#זבדיה|זבדיה]] 48 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 162.{{ש}} + '''[[אלהיכם ישלח משיחו|אלהיכם יביא משיחו אזור צדק ומשפט רביד]]'''. עי' [[#א-4590|אלהיכם ישלח משיחו]].{{ש}} ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. – קדושה למוסף שבת חתונה – [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} (*) ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-1904|פרמה-1904]] 129 הוא לשבת חול המועד סוכות. ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה|אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף (*) שבת וברית מילה– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. (*) ראה [[#א-4580|אלהיכם יוסיף כס יה איוה]].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. –(*) קדושה למוסף שבת וברית מילה [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} (*) * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] עמ' 70. ועיין [[#א-4579|אלהיכם יוסיף כס יה]].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==[[אלהיכם יזריח שמשו באשו]]== (*) * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-1904|פרמה-1904]] 99. ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} ==א-4587== '''[[אלהיכם יוצרי מבטן|אלהיכם יצרי מבטן להיות בריתי אתו]]'''. –קדושה [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 37|המבורג 37]] [https://www.nli.org.il/en/manuscripts/NNL_ALEPH990001674310205171/NLI#$FL51028996 72v].{{ש}} ==א-4588== '''[[אלהיכם ישיב בשלם סוכו|אלהיכם ישיב שלם סכו ומעונתו]]'''. –קדושה לשבת חוה"מ סכות– סי' יהודה [בר שמואל]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=767 382], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] (ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11582&st=&pgnum=570 385:]), [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים ב|דרך החיים ב]] 267, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 563].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרנקל|פרנקל סוכות]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21140&st=&pgnum=343&hilite= 286].{{ש}} ==א-4589== '''[[אלהיכם ישכיל עבדו|אלהיכם ישכיל עבדו יכון כסאו כמראשית]]'''.–יוצר (*)(צ"ל קדושה) לשבת בראשית– סי' יהודה חזק [בר שמואל]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=33 16], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים ב|דרך החיים ב]] 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79] [מיחסו לר' יהודה סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338290 472], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 563].{{ש}} ==א-4590== '''[[אלהיכם ישלח משיחו|אלהיכם ישלח משיחו אזור צדק והאמונה ירביד]]''' (נ"א: אלהיכם יביא משיחו... ומשפט רביד). –קדושה לשבת חנוכה– סי' יהודה חזק. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=46 22:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים ב|דרך החיים ב]] 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 563] [מנסח: אלהיכם יביא], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79].{{ש}} ==א-4591== '''[[אלהיכם מושבו וממשלתו]]'''. – (*)קדושה לשבת תשובה. [מרדכי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338398 580].{{ש}} ==א-4592== '''[[אלהיכם מלכי ודודי צרור המור]]'''. – [יהוספיה הגר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338287 469] ==א-4593== '''[[אלהיכם משלה מלכותו|אלהיכם משלה מלכותו בכל קצוי אדמתו]]'''. סי' משלם [בר משה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337980 162] ==א-4594== '''[[אלהיכם משרתיו אש]]'''. – קדושה למוסף שבת חתונה – [מאיר בן ברוך מרוטנברג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360]{{ש}} ==א-4595== '''[[אלהיכם משרתיו שואלים|אלהיכם משרתיו שואלים איה מקום ישיבתו ]]'''. – קדושה למוסף [מנחם בר יעקב בר שלמה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338114 296].{{ש}} ==א-4596== '''[[אלהיכם נכתב לעלם|אלהיכם נכתב לעלם בשמוש אותיות]]'''. – [נתנאל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=27 685]. ==א-4597== '''[[אלהיכם נערץ בקדש בסוד עשר ספירות]]'''. – קדושה לשבת חנוכה – סי' נקדן בר שמואל. (*) כנראה צ"ל 'נקדן בן שמשון' (ר' יצחק נקדן). * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4701469 496].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#אוקספורד Can. Or. 70|אוקספורד Can. Or. 70]] {{כ}}[https://digital.bodleian.ox.ac.uk/objects/c0415cfd-fed2-4f6d-8f23-971b72ce9665/surfaces/922029dd-2c24-4328-b1d8-b5927de2ed23/ 96v]{{ש}} ==[[אלהיכם סביביו נסערה מאד]]== (*) * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#JTS-8972|JTS-8972]] עמ' 92ב.{{ש}} ==א-4598== '''[[כבודו אראלים מספרים בוועד#אלהיכם'|אלהיכם פץ ה' ה']]'''. – ח"ד מן הקדושה: [[#כ-72|כבודו אראלים מספרים]] – [מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337910 92].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#גולדשמידט|גולדשמידט יו"כ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22323&st=&pgnum=681 626] ==א-4599== '''[[אלהיכם קולך צהלי|אלהיכם קולך צהלי וחיילי]]'''. – קדושה למוסף [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165] =='''[[אלהיכם רוממה ימינו ואין קץ לגדולתו]]== (*) –קדושה למוסף שבת ראש חודש [רחביה בן אור(שרגו)].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#וטיקן-318|וטיקן-318]] [https://digi.ub.uni-heidelberg.de/diglit/bav_vat_ebr_318/0289/image,info 143r] =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} ==א-4600== '''[[אלהיכם שופט צדק|אלהיכם שופט צדק ובמישור לאמים]]'''.– קדושה למוסף שבת שובה – סי' שמואל חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים ב|דרך החיים ב]] 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338411 593].{{ש}} ==א-4601== '''[[אלהיכם שיכנו שם|אלהיכם שכנו שם כס עילמו]]'''.– קדושה לשבת חתונה – סי' שמואל חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים ב|דרך החיים ב]] 267, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=632 316:] , [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338411 593].{{ש}} ==א-4602== '''[[אלהיכם שליט בעולמו]]'''.– קדושה למוסף – [שמואל בן מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338148 330].{{ש}} ==א-4603== '''[[אלהיכם שמים שת רכובו]]'''. –[שמואל]– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338411 593].{{ש}} ==א-4604== '''[[אלהיכם שמש ומגן ה']]'''. –[שמואל]– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338411 593].{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} ==א-4790== '''[[אלהים שלח עזרה]]'''. – [נתן בר יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338150 332]. אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} ==א-5900== '''[[אמרות ה' אמרות טהורות]]'''. – קרובה לשבועות [ריט"ע]. חלקי הקרובה: א. (מגן): אמרות ה' – סי' א"ב; (חתימה): ישראל ושבטיו סברו – סי' יוסף. ב. (מחיה): תורת ה' תמימה משיבת נפש – סי' תשר"ק; (חתימה): יחדו וועדו סגני – סי' יוסף. ג. (משלש): אמיצי שחק ופליאי תבל – סי' א"ת ב"ש. ד. (אתה קדוש): ארוממך נצח בעוז וברננים. ה. יהי ברדתו מגבוהים – סי' יוסף בר שמואל. ו. (פזמון): אדיר ונאור קורא הדורות. ז. (פזמון): איומה חשוקה. ח. (ובכן): אז מראשית כל מפעל. ט. (דברין): וירד אביר לבאר קשות ורכות. י. (סלוק): חסר, ואולי הוא הסלוק הנזכר בתוספות [[ערכין ב ב|ערכין ב:]] ד"ה: היודע להתעטף. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337952 134–136].{{ש}} (*) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרנקל|פרנקל]] שבועות 273.{{ש}} ==א-5905== '''[[אמרות ה' נחמות|אמרות י"י נחמות הבאות תמהר תחיש י"י צבאות]]'''. – קינה – סי' אברהם בר שמואל חזק וחזק [משפייער]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סלוניקי|א סלוניקי]], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338102 284]. אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} ==א-6951== '''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494]. אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} ==א-7354== '''[[זכור ה' - אקונן בכל שנה|אקונן בכל שנה ודמעתי אתמיד]]'''. — סי' א - נו"ן.* [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תפלת ישרים|תפלת ישרים]] ח"ב 104 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012520410205171/NLI?volumeItem=2 *].{{ש}} (*) ערך זה נכפל ראה לקמן [[#ז-98|ז-98]]. אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ==א-7691== '''[[ארץ לא מטוהרה|ארץ לא מטוהרה עיר הכמרים]]'''. – קינה – סי' א"ב. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [224].{{ש}}(*)[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#גזרות|גזרות]] 201. ==א-7694== '''[[ארץ מטה ורעשה|ארץ מטה ורעשה בסהר שלישי התגעשה]]'''. – קרובה לא' דשבועות – [קליר]. חלקי הקרובה: א. (מגן): ארץ מטה ורעשה – סי' א–למ"ד; חתימה: גורלי תמוך לגונני. ב. (מחיה): מן ההר למעוניו – סי' מ–צד"י; חתימה: אלהים הזיל משחקים. ג. (משלש): קדוש הופיע מפארן – סי' ק'–תי"ו. ד. (אתה קדוש – אל נא): 1) אנכי בשם אל שדי – סלי סי' ומסיים: חי וקים... וקדוש. 2) אז בכתב אשורית – סי' אלעזר בירבי קליר, ומסיים באל נא לעולם וכו'. ה. (ובכן ה' קנני ראשית דרכו): אלפים שנה נמתקתי בחכי – סי' א"ב (נוסד על משלי ח' כ"ב–כ"ט). ו. (סדר): מכיל י"ב פיוטים שנוסדו על שמות י"ט, י"ד; כ, א–י"ח. ואלו הם: 1. אתו מצות וחקים – סי' א"ב. 2. תתו קול עוז אל אלים – סי' תשר"ק. 3. אשר כל פעלו תמים – סי' א"ב. 4. תעות זורחים וצוללים – סי' תשר"ק. 5. את שם אדיר באדירים – סי' א"ב. 6. תכלית כל פעל רום ותחתונים – סי' תשר"ק. 7. אזון להוריך בחבור אמונים – סי' א"ב. 8. תור וסור מאנשי דמים – סי' תשר"ק. 9. אל תתערב במנאפים – סי' א"ב. 10. תרחק מחבורת גנבים – סי' תשר"ק. 11. אטום שפתיך מתפלוצים – סי' א"ב. 12. תחמודות בתים ואהלים – סי' תשר"ק. ז. (סלוק): אלה העדות והחקים אשר נתנו לעם חשוקים. הערה: בדפוסים שלנו נשמטו מן הא"ב של ח"ה מאות עי"ן עד רי"ש ונדפסו בפני עצמם מתוך מחזור כ"י ברעסלוי, ע"י האאס (עיין למטה) ועוד פעם ע"י א. משכן ברבעון האנגלי (עי' למטה), אולם הוא מיחסם לר' שמעון בן יצחק בן אבון ולא ידעתי הא מנין לו. לפי הנראה לא נודעה לו הוצאת האאס שקדמה להוצאתו. * אסב 147: [בדפוס זה הפיוט הוא לב' דשבועות]; כל בו ח"ד 336 מד"א-שבועות 153 ובשאר דא"ש. האאס 11 רבעון האנגלי מ"ח ח"א 553 [בשני הדפוסים האחרונים נמצאו רק הבתים הנשמטים בדפוסים האחרים]. ל 35 צ 46.{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} [[אשיר במישרים]] אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} [[אשר לו ים ויבשת]] אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} ==ב-726== '''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} ==ב-1071== '''[[יום שבת זכור#תוספות|בנר מצוה ותורה אור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 98. בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} ==ב-1277== '''[[יום שבת זכור#תוספות|בצל ידך תכסה]]'''. – פיוט לסכות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 103. בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} + '''[[זכור ה' מה היה לנו|זכור ה' מה היה לנו אוי הביטה וראה את חרפתנו אוי מה היה לנו]]'''. — זהו [[איכה ה|קפיטל ה']] מ[[מגילת איכה]] עם הוספת התיבה "אוי" בכל דלת והתיבות "אוי מה היה לנו" בכל סוגר.{{ש}} ==ז-98== '''[[זכור ה' - אקונן בכל שנה|זכור ה' מה היה לנו אוי הביטה וראה את חרפתנו אוי מה היה לנו. אקונן בכל שנה ודמעתי אתמיד]]'''. — קינה – סי א' נו"ן –. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארבע תעניות|ארבע תעניות]] 64: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018402320205171/NLI *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דברי הצומות|דברי הצומות]] 76 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013150970205171/NLI *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סא|סא]] 225: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010959360205171/NLI *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קול ה' תחנה|קול ה' תחנה]] 122 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020273410205171/NLI *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 6:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תפלת ישרים|תפלת ישרים]] ח"ב 104 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012520410205171/NLI?volumeItem=2 *] [מובא ג"כ בכרך ראשון סי' [[#א-7354|7354]]].{{ש}} ==ז-99== '''[[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב|זכור ה' מה היה לנו אוי הביטה וראה את חרפתנו אמה"ל נחלתנו נהפכה לזרים אוי בתינו לנכרים אמה"ל יתומים היינו ואין אב אוי אמותינו מקוננות בחדש אב אמה"ל]]'''. — * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד [3], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות-אליקים|קינות-אליקים]] 52: [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010067170205171/NLI *] ==ז-101== '''[[זכור ה' - בתינו לנכרים אכזרים|זכור ה' מה היה לנו אוי הביטה וראה את חרפתנו אמה"ל נחלתנו נהפכה לזרים אוי בתינו לנכרים אכזרים אמה"ל יתומים היינו ואמותינו כאלמנות]]'''. — * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קלא ו|קלא ח"ו]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#המ"ב|המ"ב]] ח"ג 67. זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} ==ח-33== '''[[יום שבת זכור#תוספות|חג המצות שמרו]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 101. חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} ==ט-137== '''[[טמן רשתו ודרך קשתו|טמן רשתו ודרך קשתו אויה לי]]'''. – קינה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=360 179:] =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} [[יום שאת ויתר]] יום שבת וכפורים{{ש}} ==י-1934== '''[[יום שבת זכור|יום שבת זכור השמיע בסיני נגיד עלי ימים הוא קום משחהו]]'''. – פיוט למעריב שבת שחל ביו"ט – סי' יוסף בן קמחי [בן יצחק].* [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091071 82] ובמחזור היידנהיים נמצאו רק שני הבתים הראשונים במעריב ב' דשבועות לפני "מגן אבות"; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=95 91] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338278 460].{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} [[יום שבת קדש נתן צור ישעי]] יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} [[יום שקם שבט]] יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} [[יונה בחגוי סלע נחבאה]] יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} ==כ-68== '''[[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם|כבודו אמוניו]]'''. – [קליר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337871 53].{{ש}} (*) ראה [[#כ-69|כ-69]] ==כ-69== '''[[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם|כבודו אמוניו ינקה מאשמותם בעבור שמו הכלול בשמותם]]'''. – ח"ו מן הקרובה איתן הכיר אמונתם לר' אליה בר מרדכי – סי' א"ב. * א הנובר (יוכ"פ) 398 בהערה. רומניא ח"ב ב 53: רומניא ב (שמ"ו) [במנהג רומניא הכניסו הפיוט הזה כהוספה לקרובה שושן עמק לקליר] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337960 142] [לפי עדותו נמצא בכ"י מינכען עוד בית אחד שסי' שלו אליה].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#גולדשמידט|גולדשמידט]] יו"כ [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22323&st=&pgnum=679 624] [לדעתו הבית הנוסף אינו מקורי והפיוט הוא לקליר]. ==כ-72== '''[[כבודו אראלים מספרים בוועד|כבודו אראלים מספרים]]'''. – קדושה למנחה יו"כ – [מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337910 92].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#גולדשמידט|גולדשמידט]] יו"כ [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22323&st=&pgnum=680 625].{{ש}} ==[[כבודו יגלה על עמותים]]== (*)– אופן לשמיני עצרת – [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מחזור וורמייזא|מחזור וורמייזא]] [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=MANUSCRIPTS&scope=PNX_MANUSCRIPTS&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000445600205171-2 ח"ב]. * כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} ==כ-387== '''[[יום שבת זכור#תוספות|כל שומר אש דת]]'''. – עליה לתורה לשבועות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) זיהוי הסוג שגוי ומדובר בתוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 102 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרנקל|פרנקל]] שבועות 68. כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} ==כ-486== '''[[כנסת ישראל|כנסת ישראל זועקת בקולה צרה כמבכירה וקול כחילה]]''' (*)צ"ל 'כחולה'. תחינה לי"ז תמוז – סי' אליה חזק [בר שמעיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 574 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=2 *] [רק ראשיתה], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44325&st=&pgnum=354 178], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI ח"א] 161, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=17 14] סי' 21, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338212 394] [מנסח: צועקת], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=22&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 18] [צונץ ולאנדסהוטה מיחסים אותו לאליהו סתם אבל שד"ל מיחסו לאליהו בר שמעיה].{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} (*) +'''[[כתר לאדון נכתיר]]'''. עי' [[#ל-113|לאדון נכתיר]].{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} ==ל-113== '''[[כתר לאדון נכתיר|לאדון נכתיר]] (*) (צ"ל 'כתר לאדון נכתיר')'''. – קדושה למוסף. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרנקל|פרנקל שבועות]] [https://tablet.otzar.org/#/book/602835/p/672/t/1/fs/0/start/0/end/0/c 613] לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} ==ל-1086== '''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290]. למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} [[מושיע ומגן לנו חוסים]] מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} ==פ-243== '''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון. =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם ==ש-33== '''[[שאו מנחה משובחה|שאו מנחה משבחה ביום מנוחה התשירו]]'''. — אופן לשבת נחמו — [מנחם ברבי מכיר].* אסב 191:, הדרת ח"א 312, כל בו ח"ד [39], אוצר התפלות ח"ב 278, ארנהיים 311, יוצרות-אמשטרדם א 94 - ב 51, פירסט 136, שער השמים ח"ב 122, לוח 50, ל 195 [מנחם סתם], צ 159 [מעיר ששם המחבר רשום ג' פעמים, ואולי כון לתיבות שאו מ'נ'ח'ה מ'שבחה ועוד ציונים כאלה, אבל חבור אותיות באופן כזה אינו ראוי להחשב לסימן].{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} ==ש-1360== '''[[שליט יוצר כל פועל|שליט יוצר כל פעל בתחת ובמעל]]'''. – סי' שלמה, א"ב [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=14 7]: [הדף נסמן ו' בטעות] שירי שלמה-ב"ר ח"ג א 80. שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} ==ש-1897== '''[[שמש וירח וכוכבי שמים|שמש וירח וכוכבי שמים זעקו והלילו]]'''. – קינה על שריפת התורה – סי' שלמה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א-סאלוניקי]] [220] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338409 591]. שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} ==ש-2231== '''[[שש כנפים כנופים]]'''. – אופן – סי' שלמה [הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=70 67] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337921 103]. שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} hgeevuxq6vmcyrqddbuwvo29tpab776 0 1755010 3101982 3078665 2026-11-07T23:23:14Z Yack67 27395 ע"פ כ"י מינכן 4 [https://daten.digitale-sammlungen.de/0003/bsb00036325/images/index.html?id=00036325&groesser=&fip=qrsenxdsydsdasfsdreayaewqeneayafsdrxdsyd&no=6&seite=314]. 3101982 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוטי קדושה ליום הכיפורים, כנראה מאת רבי אלעזר הקליר. לא ברור לאיזו קדושתא השתייכו פיוטים אלה במקורם, אך בכמה קהילות רומניא נהגו לאומרם בתפילת שחרית, ובהרבה מקהילות אשכנז בימי הביניים אמרום במנחה.}} =====כבודו אמוניו ינקה===== {{הור|סימן: '''א"ב'''}} כְּבוֹדוֹ {{סי|אֱ}}מוּנָיו יְנַקֶּה מֵאַשְׁמָתָם {{ש}} {{סי|בַּ}}עֲבוּר שְׁמוֹ הַכָּלוּל בִּשְׁמוֹתָם {{ש}} {{סי|גֹּ}}דֶל מַבִּיעִים לְיוֹצֵר נִשְׁמָתָם {{ש}} {{סי|דּ}}וֹבְבִים תְּחִנָּה לְיוֹדֵעַ שְׁמוֹתָם {{ש}} {{סי|הַ}}לֵּל יִפְצְחוּ בְּחֵךְ נְעִימָתָם {{ש}} {{סי|וִ}}ירַצּוּ לְצוּר בְּקוֹמָתָם {{ש}} {{סי|זֶ}}מֶר יְסַלְּדוּ בְּקוֹל נַהֲמָתָם {{ש}} {{סי|חַ}}יּוֹת וְאוֹפַנִּים יַעֲנוּ בְּקוֹל לְעֻמָּתָם ::{{הור|לעומתם}} =====ממקומו יודע טובו===== מִמְּקוֹמוֹ {{סי|ט}}וּבוֹ יוֹדַע מִשָּׁמַיִם {{ש}} {{סי|יַ}}חַד לְרַחֵם עֲמוּסֵי מֵעַיִם {{ש}} {{סי|כּ}}וֹרְעִים וּמוֹדִים וְשׁוֹפְכִים לֵב כַּמַּיִם {{ש}} {{סי|לְ}}חַלּוֹת בְּתַחֲנוּן דָּר שָׁמַיִם {{ש}} {{סי|מָ}}לֵא עוֹלָם הוּא וְעֻזּוֹ בַּשָּׁמַיִם {{ש}} {{סי|נֶ}}אְדָּר בַּקֹּדֶשׁ מִקּוֹלוֹת מַיִם {{ש}} {{סי|סְ}}גוּלָיו הַיּוֹם בְּאֵין לֶחֶם וּמַיִם {{ש}} {{סי|ע}}וֹנִים תָּמִיד לְיַחֲדוֹ פַּעֲמַיִם ::{{הור|פעמים}} =====אחד פארו===== אֶחָד {{סי|פְּ}}אֵרוֹ בִּשְׁמֵי עֲלִיּוֹת {{ש}} {{סי|צַ}}דִּיק וְעוֹנֶה קוֹרְאָיו מִתַּחְתִּיּוֹת {{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ מֵבִין מֶחְקְרֵי כְּלָיוֹת {{ש}} {{סי|רַ}}חֲמָיו יְעוֹרֵר לְעֵינֵיהֶם לוֹ תְּלוּיוֹת {{ש}} {{סי|שְׁ}}גָגוֹת וּזְדוֹנוֹת תַּעֲבִיר מִהְיוֹת {{ש}} {{סי|שְׁ}}אֵרִיתָם לְרַחֵם אוֹתָם לְהַחֲיוֹת {{ש}} {{סי|תְּ}}מִימָיו יַשְׁמִיעַ לְעֵין כָּל בְּרִיּוֹת {{ש}} {{סי|תֵּ}}דְעוּ כִּי אֲנִי הָיִיתִי וְהֹוֶה וַאֲנִי עָתִיד לִהְיוֹת ::{{הור|להיות}} {{רקע אפור}} =====אזון קול זרע חמושים===== {{הור2|בכמה כי"י אשכנזים נמצאת הוספה זו:}} {{הור|סימן: '''אליה''' (בר מרדכי?)}} {{סי|אֱ}}זוֹן קוֹל זֶרַע חֲמוּשִׁים {{ש}} {{סי|לְ}}שִׁמְךָ תַּחֲנוּן רוֹחֲשִׁים {{ש}} {{סי|יַ}}חַד לְשִׁמְךָ מַקְדִּישִׁים {{ש}} {{סי|הַ}}נַּעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים ::{{הור|אדיר}} [[קטגוריה:פיוטי קדושה]] [[קטגוריה:אלעזר הקליר]] [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] 8skg1v83a4ahht8kb0zq0g8wj0ioeao 0 1755695 3101900 3101753 2026-11-07T16:58:24Z Roxette5 5159 /* עזרת נשים מקודשת ממנו */ 3101900 wikitext text/x-wiki __TOC__ ==משנה דמסכת כלים== ===ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות=== '''עשר קדושות הן. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה? שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם. מה שאין מביאין כן מכל הארצות {{ממ משנה|כלים|א|ו}}''' אש"ר ד"רכו נס"תרה י"אציל שפ"ע דע"ת י"שרה עלי, להבין ולהשכיל סתרי המשנה הזאת על אמתתה כי ארוכה מארץ מדה, וזה החלי בעזרת אלי. '''הנה''' נודע מה שמביא האר"י זלה"ה בדרוש ביאור המלכים, {{ש}} שכאשר יצא כל האצילות מבחינת שם {{גמט|ב"ן}} לבד והיה כולל עתיק ואריך אנפין ואבא ואמא וזעיר ונוקביה. ואז יצאו תחלה כל הכלים שלהם זה תחת זה עד סיום עולם האצילות, ואחר כך יצאו האורות ד{{גמט|ב"ן}} - כל פרטי האצילות. {{ש}} ויצא תחילה כתר דעתיק דאצילות, ובו נכללים כל האורות. ונתקיים. ואחר כך יצא חכמה דעתיק בכלי שלו, ובו כוללים{{הערה|נראה דיש להגיה "כלולים" או "נכללים" - ויקיעורך}} כל שאר האורות. ונתקיים. ואחר כך יצאה בינה דעתיק, ובה כלולים כל שאר האורות. ונתקיימה.{{ש}} ואחר כך יצאו שבעת תחתונות דעתיק מהדעת ולמטה - כל אחד בכלי שלו, ובו כלולים כל שאר האורות. והיה נשבר. וירד פנימיות הכלי בבריאה, ותיכוניות הכלי יותר למטה ביצירה, וחיצוניות הכלי בעשיה. ואחר כך האור ההוא נשאר בלא כלי. ושאר האורות ירדו בכלי השביעי של שבעה תחתונות. וגם הוא נשבר על דרך הנזכר. והאור שלו נשאר בלי לבוש. ושאר האורות ירדו בכלי של מטה ממנו. וכן על דרך זה עד שנגמרו שבעה תחתונות שלו. ואחר שירדו כל השבעה תחתונות שבו, פנים ואחור, בבריאה יצירה עשיה - אז גם ירדו האחורים דחכמה ובינה דעתיק לבד באצילות עצמו בסופו, אך לא בבריאה. אבל לא הפנים. ולכן אין בהם מיתה רק ירידה. ואז ירדו גם נצח הוד יסוד דאחורים דכתר דעתיק. ואחר כך נכנס בכתר דאריך אנפין בכלי שלו, ובו כלולים שאר האורות על דרך הנזכר בעתיק. {{ש}} וכן באבא ואמא. וכן בזעיר ונוקביה. נמצא שנשברו שבעה תחתונות דנוקבא, ושבעה תחתונות דזעיר אנפין, ושבעה תחתונות דבינה, ושבעה תחתונות דחכמה, ושבעה תחתונות דאריך אנפין, ושבעה תחתונות דעתיק.{{ש}} נמצאו שמתו {{גמט דגש|מ"ב}} מלכים. וזהו שרמז {{צ|{{גמט דגש|ואלה}} המלכים אשר מלכו בארץ אדום}}. ירצה במספר {{גמט דגש|ואלה}} מלכו ומתו. וזהו שאמרו {{צ|תולה ארץ על '''בלי מה'''}}. ר"ל שהיה תולה ארץ אדום ברעיון בעבור {{גמט דגש|בלי}} {{גמט דגש|מה}} - ש{{גמט דגש|מ"ב}} מלכים שהם מספר {{גמט דגש|בל"י}}, היו בלי {{גמט דגש|מ"ה}} - שהיו חסר מהם שם {{גמט דגש|מ"ה}} החדש כנודע. ולכן נשברו. ואחר כך שיצא {{גמט דגש|מ"ה}} נתקנו כולם בסוד {{צ|חצבה עמודיה שבעה}} - שעשה ותיקן כל שבעה תחתונות של כל פרצוף ופרצוף בסוד שבעה עמודים, והם סוד קוים. ולכן נתקיימו כנודע. '''עד כאן לשונו''' כלל העולה ש{{גמט דגש|מ"ב}} כלים חיצונים נפלו בעשיה, ו{{גמט דגש|מ"ב}} כלים תיכונים נפלו ביצירה, ו{{גמט דגש|מ"ב}} כלים פנימיים נפלו בבריאה. {{ש}} וזהו סוד שאין עלייה לשום דבר בעולמות אלא על ידי שם {{גמט דגש|מ"ב}}. ולכן יש גם כן כנגדם שלשה {{גמט דגש|מ"ב}}: * '''אבגי"תץ וכו'''' ביצירה - כדי להעלות {{גמט דגש|מ"ב}} דעשיה שנפלו שם * וגם {{גמט דגש|אהי"ה יה"ו}} בבריאה להעלות {{גמט דגש|מ"ב}} דיצירה שנפלו לשם * וגם {{גמט דגש|מ"ב}} אותיות דמילוי המילוי דשם {{גמט דגש|מ"ה}} דאלפין בעולם האצילות כדי להעלות {{גמט דגש|מ"ב}} דבריאה שנפלו שם. וזהו סוד {{צ|'''ברן''' יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים}} {{ממ|איוב|לח|ז}}. רוצה לומר כשמעלים השלשה {{גמט דגש|מ"ב}} חדשים לשלשה {{גמט דגש|מ"ב}} הישנים ומתחברים כולם ביחד ביסוד דנוקבא דאצילות. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד}} - כי {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|קכ"ו}} - גימטריה {{גמט דגש|ברן}}. כשהם יחד הם {{צ|ככבי בוקר}} - שנתקנים ונמתקים ביחד על ידי החסדים שם {{גמט דגש|מ"ה}}. ואז {{צ|ויריעו כל בני אלהים}} - ר"ל ואז נשברים ונמתקים כל '''בנ"י''' שהם כל שלשה {{גמט דגש|מ"ב}} של שם {{גמט דגש|ב"ן}} שנפלו בבריאה יצירה עשיה ונעשים כולם כוכבים שהם חסדים, ומאירים בנוקבא. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד {{גמט דגש|ככבי}} בקר}}.{{ש}} וזהו סוד {{צ|סומך יהוה לכל הנופלים}}. ר"ל השלשה {{גמט דגש|מ"ב}} שהם גימטריא {{גמט דגש|סומך}}, הם סומכים לכל הנופלים משם {{גמט דגש|ב"ן}}. והנה נודע כי על ידי שני צירים ושני דלתות שיש בה יותר ממה שיש בו נשלמה ל{{גמט דגש|רנ"ב}} - ולכן ה{{גמט דגש|ו'}} {{גמט דגש|מ"ב}} מתקבצים ביחד ונכנסים בתוך ההיכל שהוא יסוד דנוקבא דאצילות שהי' מלובש' בתוך היכל קדש הקדשים כנודע, ששם ביסוד שלה נשלמים ה{{גמט דגש|רנ"ב}}. ולכן שם גם כן נכנסים {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|מ"ב}} שגימטריא {{גמט דגש|רנ"ב}} כדי לעשות לה מיין נוקבין. {{הערה|לא נראה לענ"ד קשר עם מה שנזכר למעלה. ואולי חסר טקסט. וצע"ע - ויקיעורך}}הנה נודע כי בארץ ישראל שלטא עולם היצירה, ובחוץ לארץ שלטא עולם העשיה כנזכר בתקונים. ולכן עיקר התיקונים שעושים בני חוץ לארץ הוא בעולם העשיה, ועיקר התיקונים שעושים בני ארץ ישראל הוא בעולם היצירה. כי מאחר שארץ ישראל הוא אמצע הישוב - לכן שם גם כן יש להם יכולת לתקן כלים אמצעים של שבירת הכלים שנפלו שם, ואין צריך להכניס עצמם בסכנה לתקן כלים החיצונים שהם בעשיה דתמן נתערבו הקליפות עם הקדושה ביחד. אלא כל תיקונם הוא ביצירה דתמן הוא הקליפה דבוקה לבד ואינה מעורבת, ואין להם כל כך טורח לתקנם כמו אנשי חוץ לארץ. וזהו שאמרו רז"ל '''{{צ|ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות}}''' - ר"ל כי עולם היצירה דשלטא בארץ ישראל היא מקודשת מכל עולם העשיה דשלטה בכל הארצות של חוץ לארץ. '''{{צ|ומה היא קדושתה?}}''' - ורמזו רז"ל באומרו {{צ|ומה היא קדושתה}} להורות כי בעולם העשיה הוא שם {{גמט דגש|ב"ן}}, ובעולם היצירה הוא שם {{גמט דגש|מ"ה}} כנודע. וזהו שאמרו '''{{צ|ומה}}''' - ר"ל שם {{גמט דגש|מ"ה}} - {{צ|היא קדושתה}}. '''{{צ|שמביאין ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם}}''' - שהם נצח הוד יסוד מלכות דיצירה, שמשם מעלים מיין נוקבין דאצילות. {{ש}} '''וגם כתב האר"י זלה"ה''' שהעלות{{הערה|אולי יש להגיה "שהעלאת" - ויקיעורך}} הביכורים והעומר ושתי לחם הוא להעלות האורות של {{קיצור|נהי"ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דיצירה למעלה כדי שלא ינקו מהם החיצונים. כי ביצירה אנו מקפידים שלא ינקו מהם. אבל בעשיה אין אנו חוששים לזה כי שם מדור הקליפות. והנה '''העמר''' - היא המלכות כמ"ש בתיקונים דף ל"ז ע"ב {{צ|ושכינתא תתאה איהי ספירת העמר דבה מני שבע יומין דאינון שבע שבתות דאית בהון {{גמט דגש|מ"ב}} יומין וגו'}}. וגם {{גמט דגש|עמר}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|אל}} - כי המלכות היא נקראת {{צ|{{גמט דגש|אל}} זועם בכל יום}} על החיצונים, והיא כלולה מכל עשר ספירות כמ"ש בזוהר פרשת לך לך דף צ"א ע"א {{ממ זהר|א|צא|א}} {{צ|דבר אחר: כי מי '''אל'''{{הערה|כרגע בויקיטקסט הגירסא שם בזוהר הוא "כי מי אלוה", וצע"ע - ויקיעורך}} - דא רזא דמל' דהא '''אל''' כללא הוא דאתכליל מכלהו דרגין}}, כנזכר שם בזוהר. והרי הם {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|עמר}}, ו{{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|בכורים}}, {{קיצור|וששה פעמים '''אל'''|186}} בשתי לחם כמו שיתבאר -- סך הכל {{מכפלת גימטריא|כ"ה|פעמים|'''אל'''}} להורות שעל ידי התעוררות אלו {{מכפלת גימטריא|כ"ה|פעמים|'''אל'''}} ביסוד דמלכות לעשות לה מיין נוקבין - גרמו שקבלה המלכות גם כן שפע מ{{גמט דגש|י"ג}} תקוני דיקנא דאריך אנפין, ומתשעה דזעיר אנפין. הרי {{גמט דגש|כ"ב}}. וגם הזעיר אנפין נותן לה {{גמט דגש|ג'}} שהם תורה נביכים כתובים. הרי {{גמט דגש|כ"ה}}. ולכן נקראת המלכות '''כה'''.{{ש}} וזהו שכתוב {{צ|וחסידך}} - שהם חסד אל - {{צ|יברכו '''כה'''}} - הם גורמים שהיא מתברך מ{{צ|'''כ"ה''' תברכו}}. ומאחר שמלכות דיצירה נקרא {{צ|אל זועם}} - ולכן היה כח ליהושוע (שהוא פני סיהרא) לכבוש {{גמט דגש|ל"א}} מלכים כנגד שם {{גמט דגש|אל}}. ובזה {{גמט דגש|אל}} דנוקבא(?) היה כלולים בו התשעה {{גמט דגש|אל}} עליונים. כי {{גמט דגש|אל הויה}} הוא ביצירה. ונתחברו {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אל'''}} ביחד. ולכן קדש יהושוע ארץ ישראל בעשר קדושות ונתקנה ברכת '''הזן''' לישראל - כי {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|זן}}. ולכן גם כן היה צריך להקיף יריחו שבעה פעמים שהם כנגד {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|אל}} - כי {{גמט דגש|אלף למד}} גימטריא {{גמט דגש|הקף}}. וכן ששת ימים בכל יום היו מקיפים שבעה כהנים עם שבעה שופרות. וביום השביעי היו מקיפים ז' פעמים - הרי {{גמט דגש|מ"ט}} כהנים ו{{גמט דגש|מ"ט}} שופרות. הרי {{גמט דגש|מ"ב}} ו{{גמט דגש|מ"ט}} - גימטריא {{גמט דגש|צ"א}} במספר {{גמט דגש|הויה אדני}} כהנים, ובמספר {{גמט דגש|הויה אדני}} שופרות. וזה היה כדי להמשיך {{גמט דגש|צ"א}} חסדים (שהם בחינת כהנים שהם בחסד) ו{{גמט דגש|צ"א}} גבורות (שהם בחינת שופורות שהם בחינה דדינין מתערין מינה). כי אלו ההקפות גרמו חיבור ד{{גמט דגש|יאהדונה"י}}. והשבתת הקליפות כשזה נופל זה קם. והנה {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|'''הויה אדני'''}} עם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|אל}} - שהם ששה חסדים בסוד {{צ|חסד {{גמט דגש|אל}}}} הכלולים ביסוד. וכל הנ"ל להורות שכל הבחינות שהיו בארץ ישראל הם בחינות של {{גמט דגש|אל}}. מפני ש{{גמט דגש|אל הויה}} שביצירה שלטא בארץ ישראל כנזכר. וכן במקדש היו {{גמט דגש|צ"ג}} כלים כנגד {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|'''אל'''}}. כאלה וכאלה רבות, ואין להאריך. <big>(</big> ואהובי '''הרב משה זכות נר"ו''' אמר כי על כן נגלה ליהושוע שר צבא ה' בבואו לארץ והוא מט"ט השולט בה. ואמר לו {{צ|עתה באתי}}, ואמרו רז"ל, ולא כימי משה רבנו ע"ה דזכה לבינה סוד בריאה בגדולתו. כי בילדותו היתה בחינתו מ"טט שר הפנים - ראשי תיבות '''משה'''. ולכן נקרא {{צ|טוב}} בסוד {{צ|אמרו צדיק כי טוב}}. כי כן היה יוסף {{צ|והוא נער בן {{גמט דגש|י"ז}} שנה}} - כמנין {{גמט דגש|טוב}}. והוא סוד {{גמט|קטנה=1|הויה}} במספר קטן. וגם שם הדעת כידוע. לכן נקרא '''{{צ|ארץ החיים}}'''. כי {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|טוב}} הוא {{גמט דגש|חיים}} בסוד ד' המוחין. וזהו סוד {{צ|'''חיים טובים'''}}. ועל זה נאמר {{צ|'''טוב הארץ''' תאכלו}}. כי {{גמט דגש|טוב}} הוא {{גמט דגש|י"ז}}, ו{{גמט|קטנה=1|הארץ}} במספר קטן גם כן כך. והוא כנגד ב' בחינות של {{גמט דגש|י"ז}} הנזכר. והיודע סוד שורש יהושוע ישכיל למה נקרא {{צ|טבור הארץ}} {{ממ|שופטים|ט|לז}} {{ממ|יחזקאל|לח|יב}}, ואמרו רז"ל {{צ|פני יהושע פני לבנה}} ולא אמרו "פני יהושוע כלבנה". ובתוך '''יהושע''' כזה '''יו"ד ה"י וי"ו שי"ן עי"ן'''{{הערה|{{גמט דגש|ו"ד י' י"ו י"ן י"ן}} - ויקיעורך}} תמצא {{גמט דגש|יוסף}} זקנו, שהוא הנער הנזכר. וכן נקרא יהושע נער שלא ימוש מתוך {{גמט דגש|אהל מועד}} - הוא בגימטריא {{גמט דגש|יוסף}}, שהוא בתוכו. ואחר כך נתעלה מדרגה על זקנו והיה זקן. ואמרו רז"ל כי פסוק {{צ|נער הייתי גם זקנתי}} שר העולם אמרו. כי בזקנתו מגיע לחצי הבריאה. ולכן {{גמט דגש|זקן}} - חצי {{גמט דגש|שדי}}. וחייו כחיי יוסף בסוד {{גמט דגש|מ"ה}} ו{{גמט דגש|ס"ה}}. והדברים עתיקים. <big>)</big> והנה בכורים הוא ביסוד, כמ"ש בזוהר פרשת פנחס דף רנ"ג ע"ב {{ממ זהר|ג|רנג|ב}}: {{צ|בכורים אתקרי בן בוכרא על שם אות ברית דאיהו '''י'''' טפה קדמאה דאתמשך מניה זרע יורה כחץ וכו' ותמן הוא פרי חדש פרי צדיק עץ חיים}}. {{ש}} הנה היסוד הוא ספירה התשיעי ולכן נכללים {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}}. וזהו רמז כי {{גמט דגש|בכורים}} עם הכולל גימטריא ט' פעמים '''אל'''. וכן {{גמט דגש|בכורים}} גימטריא {{גמט דגש|אור הגנוז}} לצדיקים, שהם צדיק וצדק, ואותו האור נקרא 'בכור' של כל האורות. וכן {{צ|חסד {{גמט דגש|לאברהם}}}} גימטריא {{גמט דגש|בכורים}}. והוא אותיות '''לאבר מה''' - ר"ל כל טפת חסדים הוא ל'''אבר''' (שהוא יסוד) דשם {{גמט דגש|מ"ה}} - שהוא יצירה דתמן מקננא זעיר דאצילות, ושם מתגלים כל פרי חדש כדי להכנס בתוך הנוקבא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך}}. כי על ידי הבכורים היה מעלים הבירורים מבכורות (שהן ממלכין קדמאין שמלכו בארץ אדום) מיין נוקבין לנוקבא דזעיר אנפין כדי לקבל ממנו פרי חדש שהוא מנחה חדשה. וז"ש {{צ|ראשית בכורי אדמתך}} - ר"ל המבחר והראשית של בכורים שמתו בארץ אדום. וזהו {{צ|אדמתך}} דייקא. צריך להעלות לירושלים כדי להביא אותם {{צ|בית יהוה אלהיך}} שהיא יסוד דנוקבא בעת שהיא בסוד אחורי דזעיר. אזי נכנסים נצח הוד יסוד דאבא ואמא לתוכה בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע}}. וזהו שכתוב {{צ|בית יהוה אהליך}} - שאז היא בית לאבא ואמא הנקרא {{צ|יהוה אלהיך}}, כדי שיוכלו לבא אחר כך פנים בפנים. ובזה החיצונים בורחים ממנה. וזהו שכתוב {{צ|לא תבשל גדי בחלב אמו}} - שלא ינקא ההוא סטרא מחלבא דאימא שהיא סוד תרין צפרין שמביא הזוהר בפרשת ויחי, עיין בדרוש הקליפות פרק ב' ותבין רזא דמלה. ונודע שיש שני מיני חיבורים - חיבור דנשיקין שהוא בגלוי, וחיבור תחתון שהוא במכוסה. וזהו רמז בכאן {{צ|'''ר''''אשית '''ב''''כורי '''א''''דמתך}} - ראשי תיבות '''אבר''', שהיא היסוד. {{צ|'''תביא''' בית יהוה אלהיך}} - ר"ל שתתחבר עם היסוד דנוקבא. ורמז ב' פעמים תבי"א - אחד בפירוש ואחד בראשי תיבות - להורות על שני מיני חיבורים; אחד במגולה ואחד במכוסה. כי {{צ|תביא}} הוא לשון 'ביאה' וחיבור. ונודע שבעת החיבור היא מקבלת טפת החסדים, ולכן כתיב {{צ|ולקח הכהן}} (שהוא טפת החסד) {{צ|{{גמט דגש|הטנא}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}} - כדי להשפיע בתוכה השפע. והבן. '''שתי הלחם''' הם נצח והוד פנימים שהם שתי כליות. וזהו סוד {{צ|חלב כליות חטה}} {{ממ|דברים|לב|יד}}. ולכן היו שתי לחם של חטה גם כן. והנה מן כתר עד נצח הם ו' ספירות - כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת. והם {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}. וזהו {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|לחם}} - גימטריא ששה הויות - כל אחד עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות והכולל - הרי {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}. כי נצח והוד הם תרי פלגי גופא, והוד כלול בנצח. ולכן הנצח מקבל הששה פעמים {{גמט דגש|אל}} ומחלק חציו להוד. ולכן השתי לחם הביאום ביחד - כי הם גוף אחד. והנה על ידי התעוררות הבירורין מן נצח הוד יסוד מלכות דיצירה (שהם עמר והביכורים ושתי הלחם כנזכר) - ועשו מיין נוקבין ביסוד דנוקבא דאצילות - גורמים הורדת המוחין בזעיר אנפין כדי להתחבר עם הנוקבא (שהם חכמה ובינה חסד וגבורה). * כי '''עמר''' הוא בחכמה - {{צ|עומר לגולגולת}}, ותמן {{צ|להנחיל אוהבי {{גמט דגש|יש}}}} במספר {{גמט דגש|עמר}} בסוד {{צ|'''בישישים''' חכמה}} {{ממ|איוב|יב|יב}}. * '''והבכורים''' בבינה ששם היו בסוד העיבור הבכורות דמלכין קדמאין. ומתמן יצאו ונשברו. * '''ושתי הלחם''' בדעת שהם חסד וגבורה בחלל אחד. ולכן באים ביחד. והנה לעשות זה התיקון היו מוכרחים להביא אותם מארץ ישראל דווקא, ולא משאר ארצות שהן חוץ לארץ. ובזה נתקדשה ארץ ישראל מכל שאר ארצות. ===עיירות המוקפות חומה=== '''עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה, שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבים לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו {{ממ משנה|כלים|א|ז}}''' צריך לדעת מה '''שפירש האר"י זלה"ה''' בדרוש של '''מעקה''' {{ממ עץ חיים|מב|יב}}. ושם בסוף הדרוש אמר:{{ש}} והנה מעקה של העשיה הוא כי הלא גם העשיה היה האור שלה מתפשט ויורד מאד בסוף הרקיע. שאמרו רז"ל שהיה נמתח והולך עד בלי די. ואז חזר לעלות ונעשה מעקה וכותל בגג העשיה אל היצירה, כדי שרגלי בני עליה (שהם זעיר ונוקבא דיצירה) - שלא תפול הארתם לאחורי העשיה בתוך הקליפות. וזהו שכתוב '''{{צ|עיירות המוקפות חומה}}''' - פירוש מימות יהושע בן נון, כי פני יהושע הוא פנה לבנה, הוא מלכות עולם העשיה. ומה'''חשמל''' המכסה על עשיה שנקרא {{צ|מימות יהושע}}, שהם ימים וספירות דמלכות דאצילות המקננא בעשיה - אותו החשמל נעשה חומה לזעיר אנפין (שהוא יצירה) בסוד {{צ|נקבה תסובב גבר}}. וזהו שאמרו רז"ל {{צ|השרוי בלא אשה שרוי בלא חומה}}. וזהו {{גמט דגש|מימות}} - גימטריא {{גמט דגש|מלכות}} שהוא יהושע. והנה מעקה הבריאה הוא כדי שלא ירד אור האצילות אל הבריאה. ומעקה היצירה הוא כדי שלא ירד אור הבריאה ליצירה. ומעקה העשיה הוא כדי שלא יתפשט אור היצירה אחורי העשיה בתוך הקליפות. והנה מעקה העשיה הוא משם {{גמט דגש|ב"ן}} דההי"ן, שנודע כי הויה זו היא בעשיה. ונעשה בסוד {{גמט דגש|עב}} {{גמט דגש|קדם}} שהוא {{גמט דגש|י' י"ה יה"ו יהו"ה}} - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"ה, יו"ד ה"ה ו"ו, יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה}}. שהם האחורים דעשיה והם בגימטריא {{גמט דגש|רי"ו}} במספר {{גמט דגש|מעקה}}. אבל בעולם העשיה לא נמצא מעקה והוא נשאר מגולה מפני שהוא מדור הקליפות כנודע. וז"ש '''{{צ|עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה}}''' - ירצה כי עיירות המוקפות חומה הם אחוריים של עולם היצירה, שהוא חיצוניות הכלים דיצירה. והנה נודע כי כל עולם ועולם הוא כלול מ'''ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן'''. * הנה אחוריים ד{{גמט דגש|ע"ב}} הוא {{גמט דגש|דפ"ק}} * ואחוריים ד{{גמט דגש|ס"ג}} הוא {{גמט דגש|קס"ו}} * ואחוריים ד{{גמט דגש|מ"ה}} הוא {{גמט דגש|ק"ל}} * ואחוריים ד{{גמט דגש|ב"ן}} הוא {{גמט דגש|קדם}} * ואחוריים ד{{גמט דגש|הויה}} פשוטה - {{גמט דגש|ע"ב}} הרי {{גמט דגש|דפ"ק, קס"ו, ק"ל, קד"ם, ע"ב}} - גימטריא {{גמט דגש|עיירות}}. ושם הוא סביביו '''חומה''' לשמור אותם אחוריים שלא יאחזו בהם הקליפות. הנה החומה הוא {{גמט דגש|ע"ב}} ו{{גמט דגש|קדם}} של עולם העשיה שעולה {{גמט דגש|רי"ו}}. והנה {{גמט דגש|רי"ו}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|'''אל'''}} כנזכר. וזה סוד {{גמט דגש|אל יהוה}} שהוא עולם היצירה, דתמן שולט '''אל הויה''' כנזכר. הנה החומה שלו הוא במספר {{צ|{{גמט דגש|ויאר}} לנו}}, שלא יתאחזו בהם הקליפות. וגם כן {{גמט דגש|חומה}} גימטריא {{גמט דגש|אל הויה}} עם {{גמט דגש|ב'}} כוללים. הנה אלו עיירות הם מקודשות ממנה דעולם עשיה, ששם הוא מגולה ויש כח לחיצונים ליינק מכל עיירות שלהם. אבל בעולם היצירה - אין כח לחיצונים ליינק משם. ולכן '''{{צ|משלחים מתוכם את המצורעים}}'''.{{ש}} כי נודע מה שכתב האר"י זלה"ה בדרוש הקליפות פרק שני {{ממ עץ חיים|מח|ב}} וזה לשונו:{{ש}} דע כי ממלכות דאצילות יונקים כל הקליפות. ואמנם ביום אשר אז תגבורת הזכר - אז אותם התרין מוחין דזעיר דקליפות דאצילות הם העולים למעלה ביום ויונקים מן המלכות שבאצילות דקדושה. אבל להיות כי ביום אין הדינין מתגברין - לכן הם יונקים בחשאי. וזהו סוד {{צ|וישלח יהושע בן נון שנים אנשים מרגלים חרש לאמר}} {{ממ|יהושע|ב|א}} - ר"ל בחשאי, כי יהושע בן נון הוא לבנה סיהרא קדישא. {{ש}} {{צ|לכו וראו את הארץ}} יריחו לרגל אותם וליניק משם - כי הקליפה היא צורך גבוה כנודע, כמו שאמרו {{צ|והנה טוב מאד - זה מלאך המות}}. אבל תרין צפרין - שהם תרין מוחין דנוקבא דזעיר של אצילות דקליפה - אינם יכולים לינק ביום אלא בלילה, לפי שאז דינין של נקיבה שולטין. וכן הוא הענין בבריאה. כי הקליפות אשר שם יונקים מן המלכות דבריאה דקדושה; הזכר ביום, והנקבה בלילה. וכן ביצירה. אמנם כמו שבקדושה אינה עולה בלילה רק לאה - גם אלו התרין צפרין העולין בלילה לינק הם אותם תרין מוחין של אות' בחינה של לאה שיש בקליפות. '''עד כאן לשונו'''. הנה התרין צפרין נקראים {{צ|מצורעים}} והם '''נעמה ואגרת'''. וזהו סוד {{צ|אל תאכלו ממנו '''נא'''}}. ולכן המצורע ביום טהרתו היה מביא תרין צפרין. והצפור השמאל (שהיא בינה דנוקבא דינין קשין) - לכן שוחטים אותה כדי למתקה. אבל הציפור השנית מצד הימין - חכמה דנוקבא דקליפה - היא יותר ממותקת, ולכן לא היה צריך לשחוט אותה אלא {{צ|ושלח את הצפור החיה על פני השדה}} של הקליפות. וזהו {{צ|חיה}} דייקא שהיא חכמה, בחינת חיה שלה. כדמיון שני שעירים - גורל אחד להשם וגורל אחד לעזאזל. עיין שם בדרוש דקליפות פרק תשיעי {{ממ עץ חיים|מט|ט}}. והנה מביא שם כי אחר יניקתם הם רוצים לעלות יותר למעלה במקום הראוי להם כנגד כל אורך זעיר ונוקבא דקדושה. ואז משתמטי רגלייהו בנוקבא דתהומא רבא וכו', עיין שם. '''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''.{{ש}} ז"ש '''{{צ|שמשלחין מתוכן את המצורעים}}''' שהם התרין צפרין הנקראים 'מצורעין' - שולחין אותן לנוקבא דתהומא רבא, ואין להן כדי לינק ביום ממלכות דיצירה. ומכל שכן מהספירות של מעלה מהן. אבל בעולם העשיה תמיד הקליפות יונקים ממלכות דעשיה דתמן הוא סוד {{צ|שכינה בגלות}}, שושנה בין החוחים כנודע. וזהו הקדושה יתירה שיש למלכות דיצירה על מלכות דעשיה. ועוד קדושה אחרת '''{{צ|שמסבבין לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו}}'''. כי הנה נודע כי הרע הגמור שנתברר שאין בו טוב כלל - הם השלשה קליפות החיצוניות - {{צ|רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת}}. אבל {{צ|ונוגה}} הרביעית - לא נתברר לגמרי. ולכן נשארת בבחינת לבוש ועור על הקדושה. ומבררת מעט מעט ונעשית גוף גמור, כי הם {{גמט דגש|רח"ף}} כלים שבורים של {{גמט דגש|רפ"ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת נוגה. ולכן נקרא הנוגה {{צ|אילנא דמותא}} כנזכר בתיקון ס' דף צ"ו ע"ב. ומה שנתדבק מ'''נגה''' על הקדושה חוזר להיות 'תוספת שבת' גמור טוב. מה שאין כן בחול כנזכר בזוהר ויקהל ר"ג ב' {{ממ זהר|ב|רג|ב}}. הנה בכל עיין שם. כאשר רוצה קליפות נגה לעלות בקדושה כנודע אזי השלשה קליפות אחרות אומרים לה "גם כן אנחנו נעלה יחד עמך ולמה נגרע ממך?". ואז היא נותנת להם היד ומחזקת אותם ואומרת להם "התדבקו עמי ונעלה יחד". וכשהיא עולה עם חברותיה - אזי יוצאה(?) שלהובתא דאשא מתחת כסא הכבוד ומוחצת ראשם של השלשה קליפות שנדבקו בקליפת נוגה, ומפריד אותם ממנה. ונופלים ויורדים עד נוקבא דתהומא רבא, ושם נגנזים וסוגרים עליהם פי התהום כדי שלא יצאו לחוץ בכל יום שבת. ונגה לבדה נשארת דבוקה בקדושה. וזהו סוד רחיצות במים חמין בערב שבת. שצריך לכוין בסוד {{צ|'''שלהבת יה'''}}, שהוא אותה שלהבת הנזכר לעיל כמו שמבואר בספר כוונות עיין שם (<small>[[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ג]]</small>). וזהו סוד כוונת המשנה במסכת שבת פרק י"ז {{ממ משנה|שבת|יז|ג}} {{צ|קנה של זתים אם יש קשר בראשו מקבלים טומאה. ואם לאו(?) אין מקבלים טומאה. ובין כך ובין כך נוטלין בשבת}}. פירוש כי הארבע קליפות נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}}. הוא טוב - הטוביות של נגה. ורע - הוא הרע של נגה עם השלשה קליפות אחרות. ונקרא '''{{צ|קנה של זתים}}''' שהם מרורים לישראל כזיתים. וזהו שרמזו רז"ל שהזיתים מי שאוכל אותם משכח תלמודו להורות מי שממשיך עליו הקליפות גורמים לו שמשכח תלמודו מפני שהם מחשכים עיני השכל שלו. וזהו שכתב '''{{צ|קנה של זיתים}}'''. '''{{צ|אם יש קשר בראשו}}''' - דהיינו שהשלשה קליפות קשורים בראש שלהם, שהיא '''הנגה''' - אז '''{{צ|מקבלים טומאה}}''' - ר"ל הטומאה (שהם השלשה קליפין) מקבלין מהנגה ומפתים אותה שתגנוב מהקדושה ותתן להם. ואז הם מטמאין גם כן כל חיצוניות העולמות ושולטים בעולם. '''{{צ|ואם לאו}}''' - שאינם מקושרים עם הנגה - כמו לעתיד לבא שיתבטלו הקליפות מן העולם, ואז הנגה תחזור לקדושה גמורה. וזהו סוד אמרם רז"ל {{צ|למה נקרא שמו 'חזיר' על שם שעתיד הקב"ה להחזירו להיות מותר לישראל}}. שהיא '''נגה''' שנקראת 'קליפת חזיר', שהיא חוזרת פעם לקליפה ופעם לקדושה. ולעתיד יהיה הכל קדושה. והנה '''{{צ|בי"ן כ"ך ובי"ן כ"ך}}''' - ר"ל בין כך שאנו בגלות והם שולטים, ובין כך כמו לעתיד שיתבטלו מן כל וכל - מכל מקום '''{{צ|נוטלין בשבת}}''' - ר"ל שבכל שבת השלשה קליפות מתבטלין על ידי שלהובתא דאשא כנזכר, ו'''נגה''' נכנסת ונעשית קדושה. וזהו סוד {{צ|יגמור '''נא רע''' רשעים}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ר"ל בעת שישראל חס ושלום רובם חייבים שנקראים רשעים - אזי גורמים שמתחברים כל הארבע קליפות ביחד ונשלם הרע שלהם. כי '''נא רע''' ראשי תיבות '''נ''''גה, '''א''''ש מתלקחת, '''ר''''וח סערה, '''ע''''נן גדול. וז"ש {{צ|יגמור '''נא רע'''}} - מי גורם להם זה? {{צ|רשעים}} - בזמן שישראל הם רשעים. אבל כשהם טובים גורמים שהנגה מתחברת עם הקדושה והשלשה אחרות נופלות בתהומא רבא. '''ועתה נבא אל ביאור לשון המשנה שלנו'''{{ש}} מ"ש '''{{צ|ומסבבין לתוכה מת}}''' - ר"ל שקליפת נגה היא דקה, והיא דבוקה על הפרי ומסבבת כל הקדושה, והיא נקראת {{צ|מת}} על שם 'אילנא דמותא' שהם מלכין דמיתו שריין בתוכה. וז"ש שמסבבין '''{{צ|לתוכה}}''' - הוא בין ה'''חשמל''' לזעיר ונוקבא. '''{{צ|המת}}''' - שהיא קליפת נגה כדי לברר ממנה הטוב שנשאר בתוכה מן המלכים דמיתו. וזהו בזמן שישראל מסוגלים במצות, וכן בשבת. ונשארת שם קליפת נגה '''{{צ|עד שירצו}}''' - פי' שבעה טובי העיר לקברו שם בתוך העיר, כי שבעה טובי העיר הם שבעה תחתונות דבינה, '''ע'''' רברבא ד{{צ|שמע}}. מהעור שלהם נעשה החשמלים אל כל העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה כנזכר במרכבת יחזקאל פרק עשירי עיין שם באריכות. והם נקראים {{צ|טובי העיר}} מפני שהם מטיבים עם הנוקבא דזעיר שהיא נקראת {{גמט דגש|עיר}} - גימטריא {{גמט דגש|מנצפך}} שכל פרצופה נהנית על ידי הגבורות בעת שהיא עולה בקריאת שמע שם בתיבת '''שמע - שם ע'''' כנודע. וכשהם רוצים מניחים הנגה בתוך החומה שהוא בתוך ה'''חשמל'''. וכשהם אינם רוצים - מגרשים אותה לחוץ כי החיצונים בורחים מהארת '''חשמל''' דבינה המשמרת את זעיר ונוקבא (כנודע בסוד ברכת "מלביש ערומים", עיין שם). והנה הגם כי זה החשמל הוא לבוש והוא יותר עב וגס מן הכלים של זעיר ונוקבא - עם כל זה להיותו מבחינת בינה - אין הקליפות יכולות להתאחז כלל באור המקיף מן{{הערה|בדפוס ויניציא נראה כמלת 'עה', ובדפוס ירושלים הגיהו אל "מן" כנראה - ויקיעורך}} זה המלבוש של החשמל. הנה{{הערה|כך מופיע בדפוס ויניציא וכן ירושלים. ואני קצת מסופק בזה כי בדפוס ויניציא לא נראה כלל שמדובר בקטע חדש וכן לא מופיע נקודה של סוף משפט. ובכן אני מסופק שאולי צריך להגיה "הזה", וצע"ע - ויקיעורך}} בשבת או בעת שמסוגלים ישראל במעשים טובים - אזי קוברים שם המת בתוך העיר לפנים מן החומה כדי לברר מהם הבירורים כנזכר. אבל '''{{צ|אם יצא אין מחזירין}}''' - רוצה לומר אם יצא קליפת '''נגה''' ונתדבקה בשלשה קליפות אחרים - כבר היא נטמאת ואין מחזרין פעם אחרת לקדושה כדי שלא יקבלו טומאה. ואז משמרין את זעיר ונוקביה מחיצונים שלא יאחזו מהם. וזהו כמו בששת ימי החול שהנגה היא דבוקה בשאר השלשה קליפות ולכן אין מחזירין אותה. אבל בעולם העשיה - אף על פי שיצאה הנגה - מכל מקום מחזרין אותה, כי שם תמיד היא יונקת מהקדושה ותמיד היא דבוקה בכלי חיצון דנגה בסוד {{צ|ופנה ויטול ידיו}}, ובסוד {{צ|צא תאמר לו}} (כנזכר במרכבת יחזקאל פרק שביעי). וזהו כדי להוציא השפע מהכלים חיצוניים לפרנס את שאר חברותיה. אבל ארץ ישראל בזה היא מקודשת מחוץ לארץ שאין מחזירין אותה כנזכר לעיל. ===לפנים מן החומה=== '''לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה אמרנו לעיל כי על ידי העמר והביכורים ושתי לחם שמביאין מארץ ישראל העלינו האורות דנצח הוד יסוד מלכות דיצירה בסוד מיין נוקבין שהם סוד הארת נוקבא דזעיר דיצירה עם הארת כלי חיצון דזעיר הנקרא **"ו{{הערה|בדפוס ירושלים כתבו '''נה"י''' ולא נראה כך בדפוס ויניציא וכן לא נשמע לעניות דעתי מתאים. וצע"ע - ויקיעורך}} כנודע, ששם דבוקים כל כלים פנימים שנפלו מן האצילות בתוך הנגה דיצירה, והנגה היא דבוקה בעור הזעיר שהוא כלי חיצון כנז"ל. ועתה נבאר איך עולים הארת כלים תכונים(?) ד{{גמט דגש|ו'}} קצוות דזעיר דיצירה.{{ש}} ודע כי {{צ|לפנים מן החומה}} (שהוא חומת ירושלים) הוא היכל קדש קדשים דיצירה, והוא יותר מקודש מכל היצירה. והנה כמו שירושלים הוא באמצע ארץ ישראל - כך היכל קדש קדשים הוא באמצע תרין עלמין; בין בריאה ליצירה. שהכל נקרא {{צ|ארץ ישראל}} כמ"ש בעזה"י. ויש טעם אחר. כי {{קיצור|חב"ד|חכמה בינה דעת}} נקרא 'כלי פנימי' מכל הכלים, והוא באמצעית השלשה כלים שיש שם ביצירה. ולכן חב"ד דיצירה נקרא {{צ|ירושלים}} שהוא באמצע ארץ ישראל. ו{{צ|חומת ירושלים}} הם תרין תפוחין דיסוד דמלכות דבריאה המלובשת בתוך היכל קדש קדשים דיצירה, והם שלשה '''אהי"ה''' - דיודי"ן ואלפי"ן והה"ין{{הערה|{{גמט דגש|אל"ף ה"י יו"ד ה"י, אל"ף ה"א יו"ד ה"א, אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה}}}} - שגימטריא {{גמט דגש|חומת}} כנודע. '''והיכל קדש קדשים''' הוא נקודת ציון שבה ששם אינם יכולים ליכנס המצורעים - שהם התרין ציפורין הנ"ל, כי המצורע היה יוצא מחוץ שלש מחנות שהוא מחוץ לירושלים כמ"ש בעזה"י. ומה היא קדושתה? '''{{צ|שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני}}''' ונודע כי כלים פנימים בכל הספירות נקראים 'קדש קדשים'. אבל כלים אמצעים בכל הפרצופים הם נקראים 'קדשים קלים'. והנה שם {{גמט דגש|ע"ב}} מתלבש במוחין בכל הפרצופים, ושם {{גמט דגש|ס"ג}} בכלי פנימי, ושם {{גמט דגש|מ"ה}} בכלי אמצעי, ושם {{גמט דגש|ב"ן}} בכלי חיצון. והנה {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה}} גימטריא {{גמט דגש|קלים}} מפני שכלי תיכון מקבל מן השלשה שמות. וגם {{גמט דגש|קלים}} עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות גימטריא {{גמט דגש|דפ"ק}}. ומלת {{גמט דגש|קדשים}} גימטריא {{גמט דגש|דתן}}. שניהם ביחד{{הערה|{{גמט דגש|דפ"ק דת"ן}}}} גימטריא {{גמט דגש|תרל"ח}} - במספר {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. כי כלי התיכון הוא {{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}}. כן הוא בכל הפרצופים. וחב"ד הוא כלי פנימי. והנה נודע שלאה עומדת כנגד חג"ת דזעיר באחוריים שלהם. ולכן כשעולים החג"ת עולים עמהם גם כן לאה כמו שמביא הר' חיים ויטל זלה"ה בספר עץ החיים '''וזה לשונו:'''{{ש}} ענין המעשר ראשון הוא סוד חזרת האור של רחל (שהיא מעשר) לשורשו של הלוי - שהוא {{גמט דגש|ה'}} גבורות שבדעת זעיר אנפין ששם שורשם. ולכן הוא אחד מעשרה כי הנוקבא היא נקודה אחת מעשרה נקודות שיצאו. {{ש}} אך ענין המעשר שני הוא סוד חזרת האור של לאה למקום הבינה, שהיא מלכות דאימא, שלא יתאחזו בה החיצונים. ולכן נאכל בירושלים במקום לאה בסוד '''ל"ם''' ד'''צלם'''. שהמלכות ההיא נקרא {{צ|ירושלים של מעלה}}. כי {{צ|ציון}} ברחל אך {{צ|ירושלים}} היא לאה העומדת ב'''ל"ם''' ד'''צלם''' כנזכר אצלנו בדרוש קין והבל.{{ש}} '''עד כאן לשון עץ החיים'''. ונראה לי כי רחל היא עשירית של זעיר אנפין, ולאה היא עשירית של תבונה. וזהו רמז כי '''מעשר''' ראשי תיבות '''מ''''לכות '''ע''''שירית '''ש''''ביעית '''ר''''ביעית. כי '''מלכות''' היא עשירית של עשר ספירות. והיא שביעית של שבע ימי הבנין. והיא רביעית של ארבע רגלי המרכבה. וגם {{גמט דגש|מעשר שני}} גימטריא {{גמט דגש|שקוצית אדני}}. כי המלכות שהוא '''אדני''' הוא בשם שביעי דשם {{גמט דגש|מ"ב}}. ונחזור. כי על ידי אכילת קדשים קלים ומעשר שני שהיו אוכלים לפנים מן החומה היו גורמים שעלו מאורות דחסד גבורה תפארת עם הארת לאה בהיכל קדש קדשים, שיאכלו {{צ|הבעלים}} שהם אבא ואמא, ששם מתחברים בהיכל קדש קדשים דיצירה. ולשון 'אכילה' הוא בסוד {{צ|אכלה ומחתה את פיה}}, והוא לשון חיבור. כי על ידי האורות הנ"ל שעולים שם בהיכל קדש קדשים - אז שם בירושלים (שהוא קדש קדשים דיצירה) - {{צ|אוכלים הבעלים}}, ר"ל מתחברים על ידם אבא ואמא. כי לעולם היכל קדש קדשים הוא כולל חב"ד ביחד, שהם אבא ואמא ודעת המחברם. וזה היה בזמן שבית המקדש היה קיים. אבל בעולם העשיה - אפילו בהיכל קדש קדשים אינם יכולים לחבר אפילו שבזמן שבית המקדש היה קיים - מפני שלא יאחזו בהם החיצונים. אבל בזמן הזה - כל ההיכלות אינם מתחברים אלא בעת שעולים בהיכל קדש קדשים דבריאה ב{{צ|שים שלום}} בזמן שמתחברים יעקב ורחל בשחרית של אחר העמידה. עיין שם בספר הכוונות. ===הר הבית מקודש ממנו=== '''הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה נודע כי '''{{צ|הר הבית}}''' הוא נקרא כל עולם הבריאה בכללות שבו היה עומד כל בית המקדש. ולכן היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה שהם אלף אמות, שהם כנגד כללות הבריאה שיש בו עשר ספירות - כל אחד כלולה ממאה - הרי אלף. וגם '''אל שדי''' במילוי{{הערה|{{גמט דגש|אל"ף למ"ד שי"ן דל"ת יו"ד}}}} שעולה אלף הוא בבריאה כנודע. וחמשה שערים היו להר הבית מפני שיש חמשה פרצופים - * אריך ונוקבא{{הערה|לא הבנתי למה הכוונה - ויקיעורך}} * אבא ואמא * ישראל סבא ותבונה * ישראל ורחל * יעקב ולאה{{ש}} וכל יסוד דנוקבא נקרא {{צ|שער}}. הרי חמשה שערים. וגם בינה מקננת בבריאה שיש בה חמשים שערי בינה - כל עשר שערים הוא בנין אחד של עשר ספירות ונקראו 'שער' אחד. והם חמשה שערים הנ"ל. וכן גם כן הר הבית היה מוקף חומה סביב. שזהו סוד החשמל המלביש הבריאה לשמרם מפני החיצונים שלא יתאחזו בהם. ונודע כי אחוריים דבינה (שהוא אחוריים ד'''אהי"ה דיודי"ן''' שעולה {{גמט דגש|קדמת}}{{הערה|{{גמט|אל"ף, אל"ף ה"י, אל"ף ה"י יו"ד, אל"ף ה"י יו"ד ה"י}}}}) הוא נקרא 'חומת' שמסבבת כל הבינה בסוד אחוריים שלה כדי שלא ינקו ממנה החיצונים. וזהו '''חומה''' במילוי כזה: {{גמט דגש|חי"ת וי"ו מ"ם ה"י}}, עם {{גמט דגש|י'}} אותיות - גימטריא {{גמט דגש|קדמ"ת}}. וגם זהו סוד {{גמט דגש|חשמל}}. כי המילוי של {{גמט דגש|ח"ת שי"ן מ"ם למ"ד}} לבד{{הערה|{{גמט דגש|ת' י"ן ם' מ"ד}}}} גימטריא גם כן {{גמט דגש|קדמת}}, שהוא ריבוע ד'''אהיה'''. שהחיצונים מתיראים ממנו כנודע. והנה נודע כי העשיה נקרא '''{{קיצור|נה"י|נצח הוד יסוד}}'''. ויצירה נקרא '''{{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}}'''. ובריאה נקרא '''{{קיצור|חב"ד|חכמה בינה דעת}}'''. ונודע כי חב"ד (שהם המוחין) נקרא {{צ|קדש}}. ולכן נקרא הבריאה {{צ|בית המקדש}} כי שם כללות המוחין הנקרא 'קדש'. וכן {{גמט דגש|הר הבית}} גימטריא {{גמט דגש|בריאה קדש}}. והנה נודע כי בעשיה הקליפות הם מעורבות עם הקדושה, וביצירה הקליפות הן דבוקות עם הקדושה ביחד אבל אינם מתערבות עמה, ובבריאה הקליפה עומדת כנגד הקדושה ואינה יכולה אפילו להדבק בה. {{ש}} וז"ש כאן '''{{צ|הר הבית מקודש ממנו}}''', שהוא מן עולם היצירה, '''{{צ|שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם}}''', שיכולים להדבק אפילו בחומת הר הבית, אלא הם עומדים כנגדם בלבד. והנה נבאר מי הם אלו '''{{צ|זבים וזבות וגו'}}. {{ש}} דע שמביא הר' חיים ויטל זלה"ה בדרוש הקליפות פרק שני {{ממ עץ חיים|מח|ב}} כי שני מוחין דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|שנים אנשים מרגלים}}, ושני מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|תרין צפרין}}. אבל בשלשה עולמות בריאה יצירה עשיה דקליפות - כל בחינות המוחין אשר שם בקליפות, בין דאבא ואמא בין דזעיר ונוקבא, כולן נקרא בלשון {{צ|שתים נשים זונות}} הנזכר בפרשת אחרי מות ס"ב {{ממ זהר|ג|סב|א}}. וטעם הדבר לפי שבריאה יצירה עשיה הם עולמות של הנקבה ולכן נקראות בלשון 'נשים' אפילו כל הזכרים שלהם. גם דע כי שבעה היכלין של כל עולם מאלו השלשה (בריאה יצירה עשיה דקליפה) הם מכוונין כנגד שית היכלין תתאין בלבד דקדושה של העולם ההוא תמיד. אך הקליפות דאצילות אינן כן. אמנם זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות שהם בחינת {{צ|שנים אנשים מרגלים}} ו{{צ|תרין צפרין}} - הם למטה כנגד האחוריים של קדש קדשים דבריאה בלבד. וקליפות דבריאה הם כנגד שית היכלין דבריאה לבד. וכן ביצירה ובעשיה כנ"ל. והטעם מפני שלעולם האצילות הוא נעלם מאד ולכן אי אפשר אל הקליפות שלהם לישב שם אלא למטה באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. '''עד כאן לשונו'''. ועיין שם בדרוש דקליפות פרק ששי{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ עץ חיים|מט|ו}}, וצע"ע - ויקיעורך}}. '''ועתה נבא אל ביאור'''{{ש}} כי '''{{צ|זבים}}''' הם {{צ|שנים אנשים מרגלים}} - תרין מוחין דזעיר דקליפה היושב שם באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. ו'''{{צ|זבות}}''' הם {{צ|תרין צפרין}}, '''נעמה ואגרת''', תרין מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה היושבות גם כן באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. וכן {{גמט דגש|זבים וזבות}} גימטריא {{גמט דגש|לילית}} - כי זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות הם סמא"ל ולילי"ת, והנוקבא נקרא {{צ|יותרת הכבד}} שהיא שולטת על דכורא כנודע. ולכן הזכר הוא טפל אצלה - להפך מן הקדושה. עיין בפרשת פנחס רל"א ע"ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. ולכן רמוז ב{{גמט דגש|זבים וזבות}} שמה לבדו, והוא כלול עמה. '''{{צ|נדות}}''' - הם אבא ואמא דקליפה דבריאה. כי בבריאה יצירה עשיה - כולם נקרא בלשון נקבות. ו'''{{צ|יולדות}}''' הם זעיר ונוקבא דבריאה דקליפה שהם מולדין נפשות של אומות העולם ולכן נקראו {{צ|יולדות}}. הנה כל בניהם שהם מולדים הם מתין ואין להם חיות. ואז הולכת '''לילי"ת''' ומתחממת עם בני אדם, וגורמת להוציא זרע לבטלה, ואז מושכת היא נשמה אחת ומכנסת אותה תוך בנים משחיתים שלה. ובזה הם חיים. ועל ידי קריאת שמע על המטה יוכל האדם להמית אלף ומאה ועשרים וחמש. והנה כל אלו הנזכר '''{{צ|אין נכנסים לשם}} ''', אלא הם יושבים כנגד ה'''חשמל''' דבריאה, ומשם יונקים כדי חיותם בלבד. כי הוא מוכרח להמשיך חיות המלכים שלא נתבררו כי הם ניצוצי הקדושה כנודע. ===החיל מקודש ממנו=== '''החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה קודם שנבא לבאר החיל נבאר מתחילה מ"ש בפרק שני ממסכת מדות {{ממ משנה|מדות|ב|ג}} - לפנים מחומת הר הבית סורג - מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים, והוא עשוי מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבים אותן זו על זו באלכסון. הנה צריך להבין מה היה משמש שם הסורג?{{ש}} והנה בעל תוספות יום טוב ז"ל [[תוספות יום טוב על מדות ב|כתב במסכת מדות פרק שני]] שהסורג היה לתת מקום והבדל בין העכו"ם הנכנסין להתפלל בבית ה' ובין ישראל. ולכן בשביל כן היוונים פרצו בו פרצות - הואיל ונעשה להבדיל אותם מבוא יותר פנימי. ולכן כשחזרו ישראל וזכו לגדרם - תקנו על כל גדר השתחויה להודות לה' כי טוב. עד כאן לשונו. ונלע"ד שכך אמת הדבר וכיון אל דרך האמת. והנה מביא האר"י זלה"ה במרכבת יחזקאל פרק ששי {{הערה|אני מצאתיו ([[עץ חיים/שער מב/פרק ד]]) - ויקיעורך}} וזה לשונו: {{ש}} הנה כמו ששלשים כלים דבינה נכנסו תוך זעיר אנפין כנודע - כן כלי החיצון מכולם נשאר בחוץ סביב דזעיר אנפין. והענין כי תוך כלי הבשר דזעיר אנפין נכנס כלי הבשר דנצח הוד יסוד דבינה, ובתוכו נפש פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך תוך כלי שני דזעיר אנפין נכנס כלי שני ובתוכה הרוח פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך יש כלי שלישי דעצמות דזעיר אנפין ובתוכו נכנס כלי שלישי דעצמות דבינה, ובתוכו נשמת פנימי' דזעיר אנפין. נשאר עתה החיצוניות של בינה שהיה מן הראוי שיכנס גם כן תוך כלי החיצון של זעיר אנפין על דרך השאר. אכן לא היה כן. אלא נשאר מבחוץ על גבי כלי החיצון של זעיר אנפין עצמו, ונשארו כבחינת 'עור על גבי עור'. וזה העור דתבונה נקרא {{צ|חשמל}} ונקרא {{צ|כנפי נשרים}}, כי נשר היא בינה עילאה. וזהו סוד {{צ|כנשר יעיר קנו על גוזליו יכו'}}. וכאשר היו הקליפות רוצים להתאחז בזעיר אנפין - לא יוכלו כי אין להם אחיזה בעור התבונה.{{ש}} '''עד כאן לשונו'''. ונלע"ד כי זה {{צ|עור בעד עור}} {{ממ|איוב|ב|ד}} - שהם העור דזעיר אנפין ועור דבינה שהם זה על גב זה. {{צ|וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - ר"ל {{צ|וכל אשר לאיש}} בסוד חשמל, הוא בעבור {{צ|נפשו}} - לשמרו מפני חיצונים כנזכר. והנה ידוע כי נצח והוד הם נקראים 'בתי בראי'. אבל היסוד הוא פנימי - כי ברית וגוף חשבינן חד. והנה ה'''חשמל''' הוא העור של נצח והוד שנקראים {{צ|חיות אש ממללות}}, שהם שני שמות '''יאהדונה"י''', שהם תרין נהורין דנפקין מ'''חשמל'''; חיוור וסומק - '''יהוה''' בנצח, '''אדני''' בהוד. ואחר כך ביסוד מתחברים שניהם ביחד והוא נקרא גם כן '''חשמל''', חיור וסומק, '''יאהדונה"י'''. והם {{צ|עתים חשות עתים ממללות}}. והם {{צ|חומת אש}} סביב הבריאה - כי בינה מקננת בבריאה בסוד {{צ|ואני '''אהיה''' לה נאם יהוה חומת אש סביב}}. ר"ל משם '''אהי"ה''', משלשה מילויים דיודי"ן אלפי"ן ההי"ן - נעשה {{גמט דגש|חומת}} אש סביב, והוא חומת הר הבית כנז"ל שהיא חומה חיצונית הנעשה מנצח הוד הנקראות לבר מגופא, {{צ|בתי בראי}}, כנודע. אבל היסוד שהוא פנימי - לכן נעשה מהחיצוניות של היסוד '''חשמל''' אחרת שהוא חומה אחרת, ונקרא {{גמט דגש|סורג}}. וז"ש '''{{צ|לפנים מחומת הר הבית סורג גבוה עשרה טפחים וכו'}}'''. כי נודע שבינה יש ביסוד שלה חמשה חסדים וחמשה גבורות, וגם היא מקבלת מחכמה גם כן חמשה חסדים וחמשה גבורות. וכל חסד הוא שם {{גמט דגש|מ"ה}}, וכל גבורה הוא שם {{גמט דגש|ב"ן}}. הרי עשרה '''אדם''' ועשרה '''בנים'''. וכל {{גמט דגש|מ"ה ב"ן}} גימטריא {{גמט דגש|טפח}}. נמצא שיש ביסוד דבינה עשרה '''טפחים'''. ולכן הסורג (שהוא העור של יסוד דבינה) היה גבוה עשרה '''טפחים'''. והבן היטב. ונודע מה שכתוב בכוונת ברכת הנהנין (<small>[[שער הכוונות/דרושי השחר/כוונת הברכות]]</small>) כי בעטרה דיסוד דבינה יש שלשה '''אהי"ה''' (דיודי"ן ואלפי"ן וההי"ן). עיין שם שהם גימטריא {{צ|{{גמט דגש|חומת}} ירושלים}} כנודע. ולכן ה'''סורג''' שנעשה מן העור של העטרה דיסוד דבינה כשתכתוב '''סורג''' במילוי כזה: {{גמט דגש|סמ"ך ו"ו רי"ש גימ"ל}} - המילוי שלו בלבד{{הערה|{{גמט דגש|מ"ך ו' י"ש ימ"ל}}}} גימטריא {{גמט דגש|תנ"ה}} עם הכולל. וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. כי '{{גמט דגש|חומת}} הר הבית' הוא כללות נצח הוד יסוד דבינה, שיש בהם שלשה אהי"ה במילוי בגימטריא {{גמט דגש|חותם}}. '''וחומת הסורג''' הוא {{גמט דגש|חותם}} השני שנעשה מעטרת היסוד דבינה עצמה, והוא כדי שלא יכנסו הגוים לשם שהם החיצונים שיושבים כנגד עולם הבריאה כנז"ל. <big>(</big> ואהובי הרב משה זכות נר"ו כתב אם תסתכל במילוי '''סורג''' ו'''חיל'''{{הערה|{{גמט דגש|ת' ו"ד מ"ד}}}} תמצאנו בגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. וידוע כי שלשה בחינות תפארת נצח הוד הם כמ"ש לקמן. והבט מילוי '''חותם''' כזה: {{גמט דגש|ח"ת וא"ו תא"ו מ"ם}}{{הערה|{{גמט דגש|ת' א"ו א"ו מ'}}}} - ותמצא חותם אחר. וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. ושלשה בחינות {{גמט דגש|תנ"ה}} הם: * ראשון מ'''אהי"ה''' * ושניה {{קיצור|מס"ת|מסופי תיבות}} מילוי '''שדי'''{{הערה|שי''''ן''' דל''''ת''' יו''''ד'''}} * ושלשית - {{קיצור|מחמשה פעמים '''צ"א'''|454}} והנה {{גמט דגש|אהי"ה הוי"ה אדני שד"י}} הם עולים {{גמט דגש|תכ"ו}}. וסימנם {{צ|חותם ב{{גמט דגש|תוך}} חותם}}. ודע כי בשם '''שדי - שי"ן דל"ת יו"ד''' - יש שלשה חילוקים; {{גמט דגש|שדי}}, {{גמט דגש|לוי}}, {{גמט דגש|תנ"ד}}. וכך היה נחלק סודו בבית המקדש. * כי הכהן היה מבפנים - הוא הוא הפנים של שם '''שדי''', שכן בהיכל אהבה נאמר {{צ|בין שדי ילין}}. וכן {{גמט דגש|בן אהרון}} מלא ב{{גמט דגש|ו'}} הוא המקום שמתגלה בו. גם {{גמט דגש|בן אהרן}} בלא {{גמט דגש|ו'}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|אלעזר}} דאיהו מנצח. * ואמנם {{גמט דגש|לוי}} הוא מבחוץ. * חוץ ללוי - {{גמט דגש|חומת}} הר הבית דאיהו {{גמט דגש|תנ"ה}}. ולכן כל הר הבית היה {{גמט דגש|ת"ק}} אמה{{הערה|דהיינו לוי וחומת ביחד - ויקיעורך}} <big>)</big> ובזה בא מכוון מ"ש בעל תוספת יום טוב במסכת מדות פרק שני שאמר שהסור"ג היה לתת מקום והבדל בין העכו"ם הנכנסים להתפלל בבית ה' ובין ישראל, עיין שם. ומ"ש במשנה ש{{גמט דגש|י"ג}} פרצות היו שם שפרצום מלכי יון וחזרו וגדרום וגזרו כנגדם {{גמט דגש|י"ג}} השתחויות - הכונה הוא כי יסוד דבינה נקרא {{גמט דגש|יוסף}} כנודע בפסוק {{צ|ויוסף הורד מצרימה}} (עיין שם [[עץ חיים/שער כו/פרק ג|בדרוש החלומות של שר המשקים]]{{הערה|נ"ל כי מדובר ב[[עץ חיים/שער כו/פרק ג]] - ויקיעורך}}). והנה {{גמט דגש|מלך יון}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. וגם {{גמט דגש|אנטיוכס}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. ולכן בא ופרץ גם כן {{גמט דגש|י"ג}} פרצות בסורג שהוא רומז ליסוד דבינה הנקרא {{גמט דגש|יוסף}} שהיה רוצה לינק משם. ורזא דמילה יובן ממה שכתבו חכמי הניתוח שהיסוד של הנערה הוא סתום והוא נארג בין צדדיו מזה לזה כמעשה אורג. ובעת החיבור תקרע אותה האריגה ותשבר. והבן. וזהו סוד '''הסורג''' שהיה מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים כנזכר שם. ולכן {{גמט דגש|מלך יון}} (שהוא היסוד דקליפה) גבר ידו ונשבר ונפרץ ב'''סורג''' (שהוא היסוד דבינה) {{גמט דגש|י"ג}} פרצות. והבן היטב סוד גדול שהיה בכאן גם כן אותה הבחינה מה שאמרו רז"ל אצל בת שבע בעת זקנת דוד המלך ע"ה כדי לנקות זוהמת י"ג פרצות מן היסוד שטמא. ולכן היו אותם ה{{גמט דגש|י"ג}} השתחויות במקדש. והבן מאד. וגם מה שאמרנו לעיל שסוד '''הסורג''' הוא סוד שלשה מילוי '''אהי"ה''' שגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. והנה {{גמט דגש|סמ"ך וא"ו רי"ש גימ"ל}} גימטריא {{גמט דגש|חומת}} ו{{קיצור|י"ג פעמים אהי"ה פשוטים|273}}. וכנגד {{מכפלת גימטריא|י"ג||אהיה}} עשה מלך יון {{גמט דגש|י"ג}} פרצות בחומת הסורג כדי לגבור עלה'(?) ח"ו. והנה '''אהיה''' בא"ת ב"ש - {{גמט דגש|תצמ"ץ}} - גימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ו'''כתר''' בא"ת ב"ש - {{גמט דגש|גאל}}. והכוונה הוא שאדרבא - אז נתעורר שם '''אהיה''' שבכתר וגאל ישראל על ידי {{גמט דגש|י"ג}} תיקוני דיקנא שמשם ירד השפע על מתתיהו כהן גדול ועל בניו הכהנים כנודע, וגברה ידם על מלכי יוונים וחזרו וגדרו. ולכן תקנו {{גמט דגש|י"ג}} השתחויות להודות על אבדן מלכות יון. וכל השתחויה היה כדי להמשיך תמיד שפע מ{{גמט דגש|י"ג}} תיקוני דדיקנא כדי שלא יפג[ם]{{הערה|ככה נלע"ד. בדפוס ויניציא כתוב '''יפג'''', ובדפוס ירושלים בטעות כתבו '''יפג''' - ויקיעורך}} ח"ו פעם אחרת. '''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''{{ש}} מה שאמרו לפנים מאותו סורג היה מקום פנוי עשר אמות והוא נקרא '''חיל'''. וצריך להבין ומה היה רמוז סוד החיל?{{ש}} ונודע מה שכתבנו לעיל כי בינה מקננא בבריאה והיא נקרא '''ס''' (כנודע [[עץ חיים/שער יד/פרק ט|בשער אבא ואמא פרק תשיעי]]{{הערה|נראה שמדובר בכאן [[עץ חיים/שער יד/פרק ט]] - ויקיעורך}}, עיין שם). והנה אם תמלא הסמ"ך של הבינה תהיה {{גמט דגש|סמ"ך}} שגימטריא {{גמט דגש|ק"ך}}, שהם {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים ד'''אלהים''', שהם בכל האחוריים דעשר ספירות של בינה שנקראת {{גמט דגש|סמ"ך}}. אמנם להיותו סוד בינה טמירה וגניזא יתיר - לכן אין בחינת {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים אלו ניכרים אלא מזעיר ונוקבא דבריאה בלבד (כנודע בשער השמות עיין שם {{ממ עץ חיים|מד|ז}}, ש{{גמט דגש|ק"ך}} צירופי '''אלהים''' מתחילין מזעיר ונוקבא דבריאה עד סוף עולם העשיה). והנה החיל הוא חיצוניות עולם הבריאה - דבה מקננא בינה כנזכר. ותמן הוא {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים ד'''אלהים''' שמספרם {{גמט דגש|סמ"ך}}. וזהו '''חיל''' בא"ת ב"ש - {{גמט דגש|סמ"ך}}. ולכן היה רוחב '''{{צ|עשר אמות}}''' שהם עשרה ספירות חיצוניות דבריאה. ונודע מה שכתב האר"י זלה"ה במרכבת יחזקאל פרק ג' (<small>[[עץ חיים/שער מט/פרק ג]]</small>) וזה לשונו:{{ש}} כי {{גמט דגש|ק"ך}} צירופי '''אלהים''' הוא מזעיר דבריאה עד סיום המלכות, כמבואר אצלנו שהם כלים החיצונים אשר שם. וחוץ מהם הוא '''החשמל'''. וחוץ מהם היא '''אלהים דנגה'''. ומשם מתחילין {{צ|אלהים אחרים}}. וזהו סוד {{גמט דגש|רפ"ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת '''נגה''' ומשם ה{{גמט דגש|ממזר}} - {{גמט דגש|רפ"ח}} בגימטריא. ושם נקרא ‏‏{{צ|כורסייא דשבבין וגו'}} כנזכר באדרת נשא. וקליפת '''נגה''' שכנגד אצילות הוא {{צ|אלהים קדושים}}, {{צ|כרסייא דשביבין}}. ומזעיר אנפין דבריאת ולמטה הם טוב ורע וגו'.{{ש}} '''עד כאן לשונו'''. וז"ש '''{{צ|החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם}}''' - ר"ל כי הגוים בכלל נקרא אלו {{גמט דגש|ק"ך}} צירופי '''אלהים'''. וכן {{גמט דגש|נגה}} גימטריא {{גמט דגש|גוים}} עם הכולל. וזה סוד {{צ|מלך אלהים על גוים}} {{ממ|תהלים|מז|ט}}, ר"ל 'אלהים דקדושה' הוא מלך על 'אלהים ד'''נגה'''', בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. ובעת חרבן בית המקדש בעונותינו הרבים אמר {{צ|אלהים באו גוים בנחלתיך}} {{ממ|תהלים|עט|א}} מפני ש'אלהים אחרים' שנקראו {{צ|{{גמט|גוים}}}} יונקים מ{{צ|אלהים קדושים}} על ידי חטא ישראל, כנזכר שם בפירוש האידרא על כורסיא דשביבין. עיין שם סוד עמוק ונפלא מאד. ונודע כי שורש ה{{גמט דגש|ק"ך}} צירופים יוצאים מ'''אלהים''' אחד פשוטו מ{{גמט דגש|ה'}} אותיות. והנה {{גמט דגש|אלהים}} פשוטו ו{{גמט דגש|ק"ך}} - גימטריא {{גמט דגש|ר"ו}}, שהוא במספר '''גוים''' במילוי כזה: {{גמט דגש|גימ"ל וי"ו יו"ד מ"ם}} - להורות כי {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים של קליפות נגה כנזכר רמוזים במלת '''גוים'''. והנה גם כן '''גוים''' הוא שם כולל כל הארבע קליפות '''רוח אש ענן נגה''', והם כנגד ארבע גליות '''בבל יון מדי אדום''' כנודע. ולכן רמוז גם כן במלת '''גוים''' במילוי הנ"ל {{גמט דגש|גימ"ל וי"ו יו"ד מ"ם}} - עולה מספרם {{גמט דגש|בבל יון מדי אדום}}. וזהו סוד הפסוק {{צ|ואתכם אזרה '''בגוים'''}} {{ממ|ויקרא|כו|לג}} שהם ישראל הנפוצים בארבע גליות. וזהו סוד {{צ|לעשות נקמה '''בגוים'''}} {{ממ|תהלים|קמט|ז}} שהם ישראל הנפוצים בגוים '''רבים''' - ראשי תיבות '''ר''''ומי, '''ב''''בל, '''י''''ון, '''מ''''די. {{ש}} וזהו גם כן {{צ|וקרב פזורנו מבין '''הגוים'''}}. וזה סוד {{צ|ראשית '''גוים''' עמלק}} {{ממ|במדבר|כד|כ}} - ר"ל הראש של כל הארבע גליות הוא עמלק; עד שלא יכרת זרעו - לא תבא הגאולה. והוא יותר קשה לישראל מכל הארבע גליות כנודע. וגם {{גמט דגש|עמלק}} הוא גימטריא ב' פעמים {{גמט דגש|ק"ך ק"ך}} - להורות שהוא כולל {{גמט דגש|ק"ך}} צירופי '''אלהים''' דנגה, והוא יונק בעונותינו הרבים גם כן מ{{גמט דגש|ק"ך}} צרופי '''אלהים''' דקדושה. והיניקה שלו הוא בעשיה והיצירה. אבל באחורים של הבריאה אין לו יניקה מפני ששם מקננת בינה שהקליפות בורחות ממנה, וכנפי נשרים שלה מכסים על אחוריים דבריאה כנזכר לעיל. וזהו שכתוב '''{{צ|שאין גוים נכנסים לשם}}'''. וכן '''{{צ|טמא מת}}'''. כבר ביארנו לעיל בשם ספר התיקונים שקליפת '''נגה''' נקרא {{צ|אילנא דמותא}} מפני שבתוכה הם מלכין קדמאין דמיתו כנז"ל, עיין שם. ונודע כי '''נגה''' נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} כי ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב וטהור (כנזכר בתיקונים דף ק'), ממראה מתניו ולמטה הוא רע וטמא. והיא הנוקבא לילית כנזכר במרכבת יחזקאל פרק חמישי (<small>[[עץ חיים/שער מט/פרק ה]]</small>). וז"ש '''{{צ|שאין טמא מת}}''' - שהיא הנוקבא דנגה שנקרא 'טמא מת' על שם אילנא דמותא כנזכר. וז"ש {{צ|שאין גוים {{גמט דגש|וטמא מת}} נכנסים לשם}} - שכן {{גמט דגש|וטמא מת}} גימטריא {{גמט דגש|מלכות}}. שהיא מלכות הנגה {{גמט דגש|לילית}} - אין לה כח ליינק מן הבריאה. אבל הזכר דנגה שנקרא 'טוב' כנזכר ממראה מתניו ולמעלה - יש לו כח ליינק מהבריאה מהאחוריים שלה כנזכר בסוד {{צ|עור של תפילין}} (כנזכר שם בפרק שביעי דמרכבת יחזקאל, ועיין שם). ===עזרת נשים מקודשת ממנו=== '''עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם. ואין חייבים עליה חטאת. {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' דע כי הכוונה הוא שהטעם שלמטה בבית המקדש לא היה יכול ליכנס בעזרת נשים טבול יום הוא כמ"ש הזוהר פרשת ואתחנן דף רס"ז ע"א {{ממ זהר|ג|רסז|א}} {{צ|תא חזי האי רוחא בישא דשארי בין תרעי - ווי ליה לבר נש דלא ידע לאזדהרא מניה, ולא רשים לפיתחא דביתיה שמא עילאה קדישא דישתכח עימיה! דהא אית ליה תלת מאה ושתין וחמש שמשין בישין מקטרגין - כל חד משמש יומיה, וכלהו משתכחי עמיה כל יומי שתא, ומקטרגא ביה לעילא ותתא. וכלהו משתכחי עמיה ביממא ובליליא. ביממא - לקטרגא ליה. בליליא - לצערא ליה בחלמיה}}. עד כאן לשונו עיין שם. הנה הכוונה של המאמר הזה הוא '''על דרך שמביא האר"י זלה"ה במרכבת יחזקאל''', כי קליפת '''נגה''' - ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב ושם {{גמט דגש|רמ"ח}} מצות עשה והם {{גמט דגש|רמ"ח}} מלאכים וכולם זכרים. וממראה מתניו ולמטה הוא רע, ושם {{גמט דגש|שס"ה}} מצות לא תעשה, והם {{גמט דגש|שס"ה}} שדים וכולם נקבות, והם כנגד {{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה. ובכל יום שולט שד אחד עם כמה חיילות אשר תחתיו. וכולם עומדים בפתח העליון כמ"ש {{צ|לפתח חטאת רובץ}} - שהיא הנוקבא ד'''נגה''' שתלויה בה {{גמט דגש|שס"ה}} שדים, והם רובצים כנגד הפתח של היכל לבנת הספיר שמשם יוצאים הנשמות לעולם. ועל ידי שם '''שדי''' שמתגלה שם ביסוד דקדושה - בורחים מתמן כל השדים. ולכן גם כן למטה צריך לרשום '''שדי''' בפתחא כדי לגרש משם החטאת הרובץ בפתחא. {{ש}} ואינו(?) יכול להאריך בכאן. {{ש}} עיין שם בכוונת המזוזה באורך. והנה גם כן כשמטמאים האדם בקרי בלילה כנז"ל במאמר הזוהר - אזי אותו השד הוא שולט עליו כל אותו היום שהוא משמש בו עד הלילה. לכן אף על פי שהוא טובל עצמו ביום - מכל מקום דבוק בו אותו השד ואינו מסתלק ממנו עד {{צ|ובא השמש וטהר}}. שאז נשלם שליטתו של יום אחד משלו מ{{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה. ולכן אמר דווקא {{צ|ובא השמש וטהר}}, ואינו אומר "מצאת הכוכבים" או "עד הלילה", אלא {{צ|ובא השמש}} - כי הטומאה ששולטת עליו הוא אחד מ{{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה, ולכן {{צ|ובא השמש וטהר}}. ולכן גם כן גזרו זה דווקא על עזרת נשים ולא על כל מחנה לויה כנזכר שם במסכת כלים ברבינו עובדיה שיהושפט ובית דינו גזרו על טבול יום שלא יכנס לעזרת נשים, עיין שם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}. והטעם הוא כי עזרת נשים היא כנגד מלכותא קדישא (כמ"ש אחר כך בעזה"י), וזאת הטומאה היא מן שפחה בישא {{גמט דגש|לילית}} הרשעה, נוקבא ד'''נגה'''. ולכן אין ראוי שתכנס השפחה בהיכל הגברתה. ולכן לא יוכל לכנס טבול יום בעזרת הנשים. ועתה נבאר{{הערה|מתוך המשך המאמר שכתוב "עד כאן לשונו" נראה כי מתחיל מכאן שוב לצטט את דברי האריז"ל שלמעלה. ונראה שמביא {{ממ עץ חיים|מט|ח}}. ואולי חסר כאן איזה טקסט, וצע"ע - ויקיעורך}} איזה בחינה נקרא '''{{צ|טבול יום}}''' למעלה. {{ש}} דע כשהאדם עובר על מצוה לא תעשה - אז הוא גורם שמשליט השלשה קליפות רעות על הנוקבא ד'''נגה''' (דתמן טוב ורע) ונעשית רע גמור. והם מוציאים לחוץ אותה בחינה של הנוקבא ד'''נגה''' שפגם בה, שבה {{גמט דגש|שס"ה}} מצות לא תעשה וכנזכר לעיל. וזהו סיבת עונש העובר על מצוה לא תעשה. בזה יובן מה שאמרו רז"ל כי יש חוזר בתשובה שהזדונות נעשו לו כזכיות. כי על ידי התשובה גורם שחוזרת הקדושה שהיתה מתחלה מעורבת בתוך נוקבא ד'''נגה''' ונכנסת בקדושה לגמרי לעשות מיין נוקבין. ולכן הם כזכיות. כי מה שהיה מתחלה זדונות שנכנסו בתוך שלשה קליפות רעות - עתה שחזרו קדושה גמורה ולא נשארו בנוקבא ד'''נגה''' - ולכן נקרא זכיות. אמנם יש זדונות נעשות כשגגות - הוא שעל ידי התשובה הלואי שיחזור הכל כבתחלה מחוברים טוב ורע בקליפת '''נגה''', שאז הם נקרא 'שגגות' - חציו טוב וחציו רע, ויצאו מכלל 'זדונות' שהם השלש קליפות רעות גמורות. אך לא יספיק שיתפרדו לגמרי ויכנסו בתוך הקדושה גמורה כדי לעשות זכיות.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' והנה כשחטא אדם הראשון בעץ הדעת דזעיר אנפין - גרם שנתאחזת בהם '''הנגה''' ולקח החסדים והגבורות לעצמה. ואז נעשית קליפת '''נגה''' {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} לפי שהחסדים לעולם נשארים טוב ונעשה מהם מלאכים. ולא מלאכים ממש אלא {{צ|די ממנן על צבא השמים}} כנזכר בתיקונים דף ק'. אך בוודאי שיש בהם רע כל שהוא - לא מפאת עצמם, רק מפאת רעת הגבורות הנאחז בהם. ואמנם הגבורות נדבקו בהם הרע של החיצונים וחזרו להיות שדים הדומים למלאכים כמו שאמרו רז"ל, ונעשו רובם קליפה ומיעוטם מוחא. ולכן נעשה רע ואז נקרא קליפת '''נגה''' - {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} - דהיינו בחינת חסדים וגבורות. ומי שעובר על מצות לא תעשה גורם שהשלשה קליפות אחרים אוחזים בהגבורות ומוציאים אותם לחוץ ונעשים רע גמור. וכשחוזר בתשובה הוא גורם שחוזרים כמתחלה למקומן בנוקבא ד'''נגה''' ששם הגבורות נפלו. ואז נקרא אותן הגבורות '''{{צ|טבול יום}}'''. כי כמו שלמטה על ידי הטבילה נפרדו ממנו הקליפות קשות ועדיין נשארים דבוקים בו הקליפות דקות עד {{צ|ובא השמש וטהר}} כנזכר - כך למעלה על ידי מתחלה נכנסים בנוקבא ד'''נגה''' ואז נתפרדו מהשלשה קליפות קשים ועדיין הם דבוקים ב'''נגה''' שהיא קליפה דקה על הקדושה - ולכן נקרא {{צ|טבול יום}} שהוא כמו חולין שאינה קליפה ואינה קדושה. וכן {{גמט דגש|טבול יום}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|חולין}}. שהוא עדיין מעורב טוב ורע דתמן סוד {{גמט דגש|רפ"ח}} ניצוצין שגימטריא {{גמט דגש|טוב רע}}. {{ש}} וכן {{גמט דגש|טבול יום}} הוא {{גמט דגש|ליום טוב}} - הכוונה כשהם ב'''נגה''' - מתמן מצפים לכנס ליום שכולו טוב שהוא בקדושה גמורה ביסוד דנוקבא דקדושה לעשות שם מיין נוקבין. ולא כמו בזמן שהוא נקרא {{צ|טבול '''יום'''}} - עדיין אינו טוב גמור אלא מעורב עם מעט רע אבל אחר כך בהערב השמש אז יורדים זעיר ונוקבא (דהיינו השלשה כלים שלהם) לעשות נשמה בבריאה יצירה עשיה, ואז מבררים מקליפת '''נוגה''' של בריאה יצירה עשיה אותן הברורים ומכניסים אותן בקדושה גמורה. וז"ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - כי אין יורדין הכלים דזעיר ונוקביה בבריאה יצירה עשיה אלא בלילות (כמ"ש אחר כך בקדושת '''עזרת''' ישראל, עיין שם). ולכן היה צריך להתעכב עד שיתטהר מטומאת נוקבא דנגה גם כן, ואז היה נכנס בעזרת נשים. '''או נלע"ד''' הכוונה הוא כמ"ש הר' חיים ויטל זלה"ה בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו עליו השלום, עיין שם, שעזרת נשים היא שיעור קומתה בבחינת המלכות שבה. דהיינו כשהיא קטנה בבחינת היכל לבנת הספיר שלה עצמה. כי בנוקבא דזעיר דבריאה יש לה שבעה היכלות כנודע. וזהו בעת גדלותה. אבל כשהיא קטנה תחת היסוד דזעיר - אזי היא קטנה כמו בחינת לבנת הספיר כשהיא בגדלותא בכל אורך הזעיר, ואז לבנת הספיר הוא בחינת מלכות ויסוד שלה בלבד (כנודע בבחינת היכלות). והיכל לבנת הספיר נקרא {{צ|עזרת נשים}} בסוד {{צ|'''עריה תעור''' קשתך}} כנזכר בתיקונים דף ק"ב ב'. {{גמט דגש|תעור}} איהו גימטריא {{גמט דגש|עזרת}} עם הכולל - ששם ניכרת בין איש לאשה. והנה כשמלכות דבריאה היא בבחינת הנ"ל - אזי צריך להעלות לה מיין נוקבין שהם מבירורי מלכין קדמאין כדי שתוכל אחר כך להתגדל בכל שיעור קומתה. ונודע שהיסוד שלה נקרא {{גמט דגש|תמר}} שגימטריא {{גמט דגש|שמש}}, בסוד {{צ|צדיק '''כתמר''' יפרח}}, בסוד {{צ|'''שמש''' ומגן יהוה אלהים}} כנזכר בזוהר. וז"ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - ר"ל כשאותן הבירורין נכנסו ב{{צ|שמש}} (דהיינו ביסוד שלה) - אזי {{צ|וטהר}} - ר"ל שהיא מטהרת אותן הבירורין בסוד מיין נוקבין כדי להתעברו(?) מהם. כאמא שמטהרת צואת בנה - כן היא מנקה אותה הנשמה עד שמטהרת אותה. אבל כל זמן שהוא טבול יום ולא העריב השמש (שנסתלקה ממנו אותה קליפה דקה נוקבא ד'''נגה''') - לא היה יכול לכנס בעזרת נשים כי אינה מקבלת אותם מאחר שהוא עדיין דבוקה בנוקבא דנגה. לכן לא קבלה אותה נוקבא דקדושה אלא פולט אותה בסוד {{צ|הנפילים היו בארץ}}; כי אי אפשר לצאת ממנו פרי בעלמא. אבל כשהעריב עליו השמש שנסתלקה ממנו בחינת נוקבא דנגה שהי' דבוק בה - אזי יכנס ביסוד דקודשה כנזכר - {{צ|וטהר}}. וזהו סוד '''{{צ|ואין חייבים עליה חטאת}}''' - ר"ל אם טבול יום נכנס שם בשוגג - אין חייב להביא קרבן חטאת כדי לטהר הטומאה מן עזרת נשים. הכוונה הוא למעלה כשגוברת נוקבא ד'''נגה''' על הקדושה - אזי מכנסת בעל כרחה ביסוד שלה אותן הנשמות שהן עדיין מלוכלכות בטומאה אבל מכל מקום שאינם עושים שום פגם שם כי היא תכף פולטת אותם. וזהו '''{{צ|שאין חייבים}}''' הנשמות '''{{צ|עליה}}''' - בעבור מלכות קדישא לנקות הטומאה. וז"ש {{צ|חטאות}} - לשון ניקוי כמו {{צ|ולקח לחטאת הבית שתי צפרים וגו'}} - כי היא מטהרת עצמה לבדה ואינה מקבלת אותם. וטעם הדבר לפי שידוע לפניה שאין בהם תועלת והם דינים קשים - ולכן הפילתם. וזהו סוד שהיתה עזרת נשים ארך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש, שהוא סוד כי בעת התחברות עמה הזעיר - אזי נותן לה ביסוד שלה חמשה חסדים. והיא יש לה חמשה גבורות. והנה כל חסד וכל גבורה הוא {{גמט דגש|הויה}} אחד. הרי חמשה הויות חסדים עם חמשה כוללים הם גימטריה {{גמט דגש|קל"ה}}. וכן חמשה הויות גבורות עם חמשה כוללים - הרי {{גמט דגש|קל"ה}}. הרי {{גמט דגש|קל"ה}} אמה על {{גמט דגש|קל"ה}} אמה בסוד {{צ|נשים דעתן '''קלה'''}}. ועיין שם. ===עזרת ישראל מקודשת ממנה=== '''עזרת ישראל מקודשת ממנה שאין מחוסר כפורים נכנס לשם וחייבין עליה חטאת {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה '''כתב הר' חיים ויטל זלה"ה''' בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו ע"ה, זה לשונו:{{ש}} דע כי רגלים שהם נצח הוד שהם שנים רגלים, ונכללים במכריע יסוד ונעשה רגל שלישי. וזה סוד {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}} - כי המלכות נקרא 'חג' דכלהו (כנזכר בריש התיקונים בהקדמתו), והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנזכר. נמצא כי שלש רגלים אלו הם המאירים בה שלש פעמים בשנה, ובכחם נעשית שלש חגים בשלשה זמנים האלו. והנה אף על פי כי השלשה חגים הם חסד גבורה תפארת - עם כל זה הוא הארת חסד גבורה תפארת בנצח הוד יסוד. ועל ידיהם נצח הוד יסוד מאירים במלכות. וזהו סוד חובת ראיה ברגלים. {{ש}} והענין כי מצות ראיה כך היא - שיעלה כל אדם לעזרת ישראל להראות שם בחגים. ואין חיוב אלא לאנשים זכרים. והענין להעלות ברגלים ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בשלש רגלים. ולכן לא נאמר "שלש מועדים" אלא {{צ|שלש רגלים}} - לרמוז כי ענין הארת שלשה חגים האלו הם על ידי הרגלים העליונים - נצח הוד יסוד - המאירים במלכות (שהיא {{צ|עזרת ישראל}}). והאמת כי {{צ|עזרת ישראל}} היא המלכות בשיעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד דזעיר, אלא שעתה בחגים היא פנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. וז"ש {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. ולכן כל חובת מצוה זו תלויה ברגלים כי לטעם זה החגר והסומא הם פטורים כנזכר בגמרא. וכולהו יליף מלשון 'רגלים' כנזכר בחגיגה פרק קמא. גם הקטן שיוכל לעלות ברגליו מחנכין אותו - שהוא בבחינת זעיר בהיות יעקב הקטן צורת '''ו'''' לבד - גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחינה. וכל זה עדיין הם חצרות ועזרות בתי בראי. כי עד שם יש יכולת לנשמות לעלות כנזכר בפרשת ויקהל קצ"ה ב' {{ממ זהר|ב|קצה|ב}} על {{צ|מי יעלה בהר יהוה}} - דא הר הבית. {{צ|ומי יקום במקום קדשו}} - דא עזרת ישראל וכו'.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' והנה ביארנו לעיל כי טבול יום יוצא משלש קליפות ונכנס בקליפת נגה. ובהערב השמש יוצא גם כן מ'''נגה''' ונכנס בתוך יסוד דנוקבא. ועתה צריך לעלות מיין נוקבין כדי לקרב זעיר ונוקבא ביחד שהוא סוד הקרבן שמקרב '''ה'''' ב'''ו'''' ו'''ה'''' ב'''י'''' בסוד {{צ|קרבן ליהוה}} כנודע. כי על ידי עון אדם הראשון כנזכר כשיצאו החסדים וגבורות - גרמו פירוד בין זעיר ונוקבא, ולכן עתה צריך פעם אחרת לחבר אותם ביחד ולחברם. וצריך לדעת כי אף על פי שעולים הבירורים בתוך יסוד דנוקבא ומתחבר עם זעיר - מכל מקום לא נעשה מבירורים צורת נשמה כלל, כי עדיין אינם ראוים ליתקן באותה שעה שעלו מתוך הקליפות. אבל הם עומדים שם עד שנעשה התחברות אחר - ואז עולין מיין נוקבין אחרים (כנודע שבכל זיווג עולין מיין נוקבין חדשים). ואז אותם המיין נוקבין הראשונים הם עתה מצטיירים ונתקנים - שכבר נשתהו תוך הנקבה אותה הזמן וכבר נתקנו. והמיין נוקבין החדשים מתעכבים שם בלתי ציור נשמה עד חיבור אחר. וכן על דרך זה נמשך מבריאת העולם עד ימות המשיח. כלל העולה שאין שום בחינת מיין נוקבין בעולם שאין עולים פעם ראשונה בבחינת מיין נוקבין ואחר כך בחיבור שני שלאחריו הם נמתקים ומצטיירים ונעשה נשמה מתוקנת. ואז יורדות ומתלבשות בגוף בעז"ה. והטעם הוא צריך לדעת סדר עליות הבירורים.{{ש}} דע כי אחר שחטא אדם הראשון - אז כל {{גמט דגש|ט'}} בחינותיה דנוקבא דאצילות ירדו אל הקליפות {{קיצור|ר"ל|רחמנא ליצלן(?)}}. כי כל כלי הפנימי היה נשמת הבריאה, והכלי האמצעי נשמת יצירה, והכלי החיצון נשמת עשיה. ואז הקליפות דבריאה יצירה עשיה יונקין משם ממנה. וזהו 'גלות שכינה' כנזכר במקום אחר. וכן השלשה כלים דזעיר יורדים בבריאה יצירה עשיה גם כן ומתלבשים בשלשה כלים דנוקבא. ומשם ניזונים החיצונים בלילה. וכן כל חייליה של מלכות בסוד {{צ|ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה}}. והם מלקטים ומבררים בירורים מהם, ובבקר חוזרים לעלות עם מה שבררו. ועולים מעולם לעולם בארבע בחינות{{הערה|כאן פתחתי ראשי תיבות של '''בחי'''' שמופיע בדפוס ויניציא. ובדפוס ירושלים כתבו '''בתי'''' ולכאורה אין בזה הבנה לענ"ד - ויקיעורך}} שיש בתפלת שחרית. ועולים הבירורים דעשיה בסוד {{צ|יהוה מלך}} כנזכר במקומו, וזה על ידי כלים חיצונים דזעיר ונוקבא שירדו שם בלילה והם נותנים לנוקבא דעשיה בסוד מיין נוקבין לחבר עם זעיר דעשיה. ומשם נותנן למיין נוקבין לבינה דעשיה. וכן משם מתבררין יותר עד שעולין ליצירה. ואחר כך הבירורים דיצירה על ידי הכלים של זעיר ונוקבא האמצעים, ואז נעשים מיין נוקבין למלכות דיצירה לחבר עם הזעיר אנפין דיצירה, והיא מעלה אחר כך לבינה דיצירה. וכן עולים עד מלכות דבריאה. ואז ב{{צ|יוצר}} - עולים הבירורים דבריאה על ידי הכלים פנימים דזעיר ונוקבא והם נותנים לנוקבא דבריאה, ומשם עולים לבינה דבריאה למיין נוקבין שלה כדי לחבר עם חכמה. וכן עולים עד העמידה. ואז כל אלו השלשה כלים עולים באצילות עם הבירורים שביררו כולם עד נוקבא דאצילות. וחזרה היא לברר מהמלכות דאצילות (שהם אחוריים דאבא ואמא) ומעלים מיין נוקבין עד בינה. ואז נמתקים שם בעיבור הבינה ואחר כך ניתנים מתוקנים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא בעמידה. ונמצא כי בכל פרצוף שבכל עולם הוא חיבור בפני עצמו לתקן המיין נוקבין בכל מדרגה שעולין. וכן בירידה חוזרים כל הפרצופים להתחבר שנית להתברר שם עד סוף העשיה. והפסולת יוצא לחוץ לקליפות בסוד {{צ|צא תאמר לו}}. אך כשעלו לא היו מבוררים והוצרכו כולם לעלות ברום המדרגות. אך בירידה - כל אחד מתברר במקומו. '''עד כאן לשונו'''{{הערה|כך מובא בדפוס. ולא הבנתי את הכוונה כי לא רואה שהפנה אל ציטוט של מישהו לפני כן, וצע"ע - ויקיעורך}} ונמצא כי השלשה כלים דבזעיר ונוקבא אינם עולים בזעיר ונוקבא עצמו, רק תחלה עולים בסוד מיין נוקבין בבינה כדי לברר מה שהעלו, ואחר כך בקריאת שמע ובעמידה נכנסים בסוד מוחין ממש לזעיר ונוקבא. חוזרים להתברר בסוד חיבור דנפילת אפים - שאז יורד הטפה מן המוחין דזעיר ונוקבא שבא להם מחדש ונעשה מהם נשמה אחת. אם כן שהמיין נוקבין ראשונים לא נעשים מהם צורת נשמה אפילו שמתחברים זעיר ונוקבא ביחד על ידי מיין נוקבין אלו אלא עד שעולים בסוד מיין נוקבין לבינה ואחר כך חוזרים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא. ואז מצטיירת שם נשמה אחת ומתלבש בגוף בעולם הזה. הנה אף על פי שאמרנו לעיל {{צ|ובא השמש וטהר}} שאז בלילה זעיר ונוקבא מבררין מה'''נגה''' ומכניסים אותן הבירורין ביסוד דנוקבא (שאז נקרא {{צ|טהור}}) - מכל מקום עדיין חסר ממנו צורת נשמה, שאי אפשר להעשות עד שיעלו בסוד מיין נוקבין לבינה הנקראת {{צ|יום כיפור}}, ושם מתטהרת יותר הבירורים, ואז נעשים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא כנז"ל. ואז יכולים ליכנס אחר כך בעזרת ישראל בסוד העיבור. וזה שאמר '''{{צ|עשת ישראל}}''' - שהיא הנוקבא דזעיר שעומדת בפרצוף שלם כנגד נצח הוד יסוד דזעיר (כנזכר לעיל בדברי הר' חיים ויטל זלה"ה) - '''{{צ|היא מוקדשת}}''' אז '''{{צ|שאין מחו"סר כפורים נכנסת לשם}}''' בסוד העיבור להצטייר בה צורת הנשמה. אף על פי שהיא מתחברת עם הזעיר - מכל מקום לא מתעברת מהם עד שעולין מתחלה בסוד מיין נוקבין לבינה הנקרא {{צ|יום כיפורים}} להתברר הפסולת מהם, ואחר כך יורדים בסוד מוחין לנוקבא, ואחר כך בעת התחברות עם זעיר יורד מהמוחין שלה טפת מיין נוקבין ומאותה טפת מיין נוקבין נעשתה אחר כך צורת הנשמה כנזכר לעיל. והנה הבינה - * הכלי חיצון הוא {{גמט דגש|אהיה}} * האמצעי - {{גמט דגש|אל"ף ה"א יו"ד ה"א}} * הפנימי - {{גמט דגש|אל"ף, אל"ף ה"א, אל"ף ה"א יו"ד, אל"ף ה"א יו"ד ה"א}} * סך הכל {{גמט דגש|תרע"ב}} - גימטריא {{גמט דגש|מחוסר כפורים}} עם {{גמט דגש|ב'}} תיבות. הרי בבינה סוד מחוסר כיפורים. ולכן כל זמן שהוא מחוסר כיפורים - שעדיין לא עלה בבינה להתברר - אי אפשר לעשות מהם צורת הנשמה, ואינם יכולים ליכנס בתפארת דנוקבא כדי להתעבר מהם. ולכן נקראת {{צ|עזרת ישראל}} שהוא תפארת דנוקבא הנקרא {{צ|ישראל}}. ושם כל הנשמות עומדות בסוד העיבור. והנה לשון {{צ|עזרת}} - מביא תלמוד ירושלמי בפרק תפלת השחר שהוא לשון '''עֶזרה''' - אות '''ע'''' בסגו"ל, שמשם עזרה בא לעולם שנאמר {{צ|ישלח עזרך מִקֹּדֶשׁ}} {{ממ|תהלים|כ|ג}}. וכן כתב הראב"יה. ועיין בתוספת יום טוב מסכת מדות פרק ב'. והכונה בסוד הפסוק {{צ|ישלח עזרך}} שהם נשמות ישראל שעוזרים לשכינה מאיזה מקום שהם באים. וזהו שאמר {{צ|מִקֹּדֶשׁ}} - שהם המוחין שלה הנקרא 'קדש', ומשם יורדת הטפה כנז"ל ומתעברים בתפארת שלה בחצי התחתון ששם סוד העיבור. והנה הנוקבא כשהיה בבחינת יניקה - אזי היא נגדלת בסוד פרצופ' עד החזה דזעיר בלבד, שאז נקרא {{צ|עזרת ישראל}} כנזכר. ואז המוחין שלה הם חכמה שבה - הוא שם '''אלהים''' במילוי אלפי"ן. ומוח הבינה שבה הוא שם '''אלהים''' דמילוי ההי"ן - כי כל אות '''ה'''' הוא בבינה. ומוח הדעת הוא '''אלהים''' פשוט בלי מילוי מפני שהדעת של הנקבה הוא {{גמט דגש|קל}}. ומכל שכן בזמן היניקה כמ"ש בדרוש "שבע בחינות שיש לנוקבא", עיין שם בבחינה שלישי. הנה כאשר נתחבר השלשה '''אלהים''' כנזכר ביחד{{הערה|{{גמט דגש|אלהים, אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם, אל"ף למ"ד ה"א יו"ד מ"ם}}}} - יעלו {{גמט דגש|תרע"א}}, והוא במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}, להורות כשהבירורים הם מחוסרי כפורים (שאינם עולים בבינה) - אזי אין להם מוחין חדשים דנוקבא שעולים במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}. '''{{צ|וחייבים עליהם חטאת}}''' - בפרק הקומץ רבה דף כ"ז {{ממ|מנחות|כז|א}} תנא מחוסר כפרה שנכנס לעזרת ישראל שוגג חייב חטאת. במזיד ענוש כרת וגו'.{{ש}} הכוונה היא אף על פי שהעריב עליו השמש ונכנס בעזרת הנשים שהוא ביסוד שלה בסוד מיין נוקבין - מכל מקום אסור לעלות בתפארת שלה אחר כך בזמן גדלותה להתעבר שם עד שעולה מתחילה בסוד מיין נוקבין בבינה כנזכר לעיל. והנה כשזאת הנשמה עלתה בתפארת דנוקבא מחמת קיטרוג החיצונים - צריך להביא קרבן. ר"ל לחבר אותם ביחד זעיר ונוקבא כדי לטהר החטא שהוא הטומאה של נוקבה ד'''נגה''' הנקרא {{צ|חטאת}}. שבעת החיבור הקליפות בורחות משם. וזה החיבור חייב לעשות לאחר שיבא בזה העולם בגוף. וכל זמן שאינו גורם חיבור למעלה כדי לטהר טומאתו - עדיין נשמתו אינה מתוקנת. אבל כשהוא עדיין מלוכלך כל כך בטומאה שהוא מורד בקודשא בריך הוא ועולה בתפארת דנוקבה במזיד - אזי הוא חייב כרת שאז תכף השכינה משליכה נשמתו לחוץ פעם אחרת בתוך שלש קליפות החיצונים, ואז נאמר {{צ|ונכרתה הנפש ההיא וגו'}}. ואין לו תיקון עד ביאת המשיח בעזרת האל. ===עזרת הכהנים מקודשת ממנה=== '''עזרת הכהנים מקודשת ממנה שאין ישראלים נכנסין לשם אלא בשעת צרכיהם לסמיכה לשחיטה ולתנופה {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה נודע מה שמביא '''האר"י זלה"ה''' בסוד לחם הפנים שהיו {{גמט|י"ב}} חלות ותמיד היה חם. סוד הענין הוא כי כבר נודע שיש לעילא כמה חיבורים שהם סוד האכילה. והוא סוד {{צ|אִכלו רעים}}. והנה סוד חבור אבא ואמא נעשה על ידי מזלא דדיקנא דעתיקא קדישא. ו{{גמט דגש|לחם}} גימטריא {{גמט דגש|מזלא}}. והוא סוד ה{{גמט דגש|ו"ו}} שהיא כפולה - {{גמט דגש|ו"ו}}. והן {{גמט דגש|י"ב}} חלות - שש ושש. והן הן עצמן סוד {{גמט דגש|ה"א ה"א}} שהן {{גמט דגש|י"ב}}. ואמנם {{גמט|י"ב}} אלו נמשכים מסוד שלשה שמות '''הויה''' אשר במזלא ובהם {{גמט|י"ב}} אותיות. ו{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|הויה}} עולין {{גמט דגש|לחם}} ו{{גמט דגש|מזלא}}. ולפי שחיבור אבא ואמא אינו פוסק לעולם - לכן היה הלחם הזה שהוא המזל המעוררן אל החיבור שהיה תמיד על השולחן - {{צ|לחם פנים לפני תמיד}}. ולזה היה חם תמיד שנאמר {{צ|לשום לחם חם ביום הלקחו}} {{ממ|ש"א|כא|ז}} - לרמוז שתמיד הוא חם ומעורר החיבור העליון בלי הפסק. שכן מצינו שהחיבור נקרא 'חמום', שנאמר {{צ|בכל יחם הצאן}}. ולחם זה היו אוכלים אותו הכהנים. {{ש}} והסוד הוא כי הלא סוד הכהנים העליונים הם באבא ואמא. ולכן לחם הפנים מאכל לכהנים שהם חכמה ובינה.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' והנה גם כן הנוקבא דזעיר כשהיא נגדלת עד חסד גבורה תפארת דזעיר - כמו בחזרת העמידה של שחרית דחול אז הנוקבא נגדלת בכל חסד גבורה תפארת דזעיר - ונמצא שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. כי הדיקנא דזעיר אנפין מגיע עד החזה שלו. ואז מתחברים חכמה ובינה דנוקבא דזעיר על ידי המזלא - כנז"ל באבא ואמא העומדים תחת דיקנא דאריך אנפין - כך ממש כאן בנוקבא עם יעקב העומדים תחת דיקנא ד'''זעיר''' תחת מזלא '''ונקה''', ואז הם אוכלים {{צ|{{גמט דגש|לחם}} חם}} - שלשה הויות כנז"ל. ומתחברים גם כן על ידי הלחם בסוד {{צ|כי אם '''הלחם''' אשר הוא אוכל}}. והם נקראים כהנים האוכלים לחם חם, לחם הפנים, כנזכר באריך אנפין שהם שלשה היויות - י"ב אותיות כנגד י"ב חלות. ואחר כך כל אות נעשה '''הויה''' אחת, והכללות הוא גם כן '''הויה''' אחת - הרי {{גמט דגש|י"ג}} הויות שהם כנגד {{גמט דגש|י"ג}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין שנעשה לו על ידי סוד '''ויעבור'''. וכן {{גמט דגש|י"ג}} הויות במזלא עילאה שהוא {{צ|נוצר חסד}} של דיקנא דזעיר אנפין - הרי {{מכפלת גימטריא|כ"ו|פעמים|הויה}} שמקבלת הנוקבא דזעיר הארתם בעת שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. ולכן אז נקרא '''{{צ|עזרת כהנים}}''' כי העזר שלה הוא בא מן '''כ"ו הויות''' שגימטריא {{גמט דגש|עזרת}}, והם כולם חסדים (שהם נקרא 'כהנים'). ולכן נקרא על שם {{צ|עזרת כהנים}}. ואף על פי שזעיר עולה גם כן למעלה כדי להתחבר עם לאה מן החזה ולמעלה, ואז עולים נצח הוד יסוד שלו במקום חסד גבורה תפארת, ואם כן אף על פי שהנוקבא עולה בחסד גבורה תפארת דזעיר - אינו אלא בנצח הוד יסוד שלו, אם כן איך היא עומדת תחת הדיקנא? הטעם הוא אף על פי שעולה זעיר אנפין למעלה - מכל מקום קיימן לן שהחיצוניות בלבד עולה למעלה אבל הפנימיות שלו נשאר במקומו. ולכן מפנימיות הדיקנא מקבלת הנוקבא הארה גדולה בסוד הלחם כנזכר. ועוד נוכל לומר לפי '''מה שכתב הר' חיים ויטל זלה"ה''' בכוונת ברכת כהנים (<small>[[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ה|שעה"כ דרושי חזרת העמידה, דרוש ה]]</small>) וזה לשונו:{{ש}} ואמנם כפי מה ששמעתי שהמקיפים הם ה'''ל'''' ד'''צלם''' בחסד גבורה תפארת של התבונה, וה'''ם'''' ד'''צלם''' בארבע ראשונות - נמצא בתפלת שחרית דחול עולה הזעיר עד ראש התבונה, אך לא שהוא עולה עד שם, רק הם יורדים למקומו כמו שהוא בליל שבת. ונמצא שחרית דחול כמו ערבית דשבת.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' ונמצא כאשר עולים יעקב ורחל בחסד גבורה תפארת דזעיר אנפין בחזרת עמידת שחרית דחול - אם כן הם ממש עומדים תחת דיקנא דזעיר. וגם נוכל לומר הנוקבא מקבלת אז החמשה חסדים בעת החיבור, וחמשה חסדים הם {{גמט דגש|ה'}} הויות שגימטריא {{גמט דגש|ק"ל}} - במספר {{גמט דגש|הכהנים}}. ועוד טעם אחר כפי מה שמפרש '''האר"י זלה"ה בברכת כהנים''' וזה לשונו:{{ש}} והנה בברכת כהנים * יש בה {{גמט דגש|י"ג}} יודי"ן כנגד {{גמט דגש|י"ג}} תיקוני דאריך. * ו{{גמט דגש|ט'}} וו"ין כנגד {{גמט דגש|ט'}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין הנקרא '''ו'''' שבשם. * ושית ההי"ן כנגד מלכות הנקרא '''ה'''' תתאה, ויש בה שית תיקוני דיקנא בלי שער, והם סוד {{צ|שש מעלות לכסא}}. ותכוין להאיר מ{{גמט דגש|י"ג}} דאריך אנפין ל{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ושניהם ביחד לששה דנוקבא. ואז נקרא עתה רחל {{גמט דגש|כה}} תברכו בסוד {{גמט דגש|כה}} אותיות של פסוק {{צ|ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום}}. וגם {{גמט דגש|כ"ב}} תיקונים ו{{גמט דגש|ג'}} פסוקים - הרי {{גמט דגש|כ"ה}}. ואז ניתוספו בה {{גמט דגש|ג'}} תיקונים כמו שניתוספו בזעיר אנפין, ונשארת היא בעלת {{גמט דגש|ט'}} תיקונים כמו שהיה בזעיר.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' ונמצא שהיא מקבלת {{גמט דגש|י"ג}} דאריך אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} שלה - הרי {{גמט דגש|ל"א}} תיקונים במספר {{צ|{{גמט דגש|אל}} רחום}}, בסוד {{צ|חסד אל}}. כי כל תיקון הוא '''הויה''' אחד - הרי {{מכפלת גימטריא|ל"א||הוי"ה}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}}. מפני שכל הויות אלו הם במילוי {{גמט דגש|ע"ב}} במספר {{גמט דגש|חסד}} שנקרא {{גמט דגש|כהן}}. ולכן נקרא אז הנוקבא {{צ|'''עזרת''' כהנים}}. וגם {{גמט דגש|ט'}} תיקונים הם סוד {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - כנודע ביחוד שם '''שדי''' - הרי {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}} עם שתי תיבות והכולל - שהם מתפשטים אחר כך בעשר ספירות שלה כנודע. וז"ש '''{{צ|עזרת כהנים מקודשת ממנו שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם וכו'}}'''{{ש}} כבר אמרנו לעיל בעת שהנוקבא עומדת כנגד חסד גבורה תפארת דזעיר אנפין נקראת היא {{צ|עזרת הכהנים}} מפני ששם הם הידות של הכהן הגדול (שהוא זעיר) שמגביה אותם בעת קבלת השפע דאריך אנפין (כנודע בכוונת ברכת הכהנים). ונודע שבמלת {{צ|ישראל}} של קריאת שמע -- בין קריאת שמע דקרבנות, בין קריאת שמע דיוצר, בין קריאת שמע דערבית, בין קריאת שמע דעל המטה -- לעולם המוחין דיניקה נכנסים במלת {{צ|ישראל}}. או מוחין מקיפים דבינה, או פנימים דחכמה, או מקיפין דחכמה. וכולם בבחינת מוחין דיניקה לפי הזמן שהוא (כי פנימים דמוחין דיניקה של בינה לעולם אינם מסתלקין מזעיר אנפין - עיין שם בכוונת קריאת שמע{{הערה|מצאתי ב[[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ד]] - ויקיעורך}}). ונודע גם כן בעת שנכנסים המוחין דגדלות שהם שלשה ראשונות דנצח הוד יסוד דבינה - אז מורידין את המוחין דקטנות בגרון. ואחר כך בכניסת שלשה תחתונות דנצח הוד יסוד דחכמה - יורדין מוחין דקטנות עד חסד גבורה תפארת דזעיר. והוא בברכת אבות. ואז מתחיל סוד החיבוק ב{{צ|מגן אבות}} - {{צ|ימינו תחבקני}}. ב{{צ|אתה גבור}} - שמאלו תחת לראשה. {{צ|האל הקדוש}} - הוא חיבור של הזעיר ביחד.{{ש}} ואחר כך כשנכנסים מוחין דגדלות גורם החיבור דזעיר ונוקבא כנודע. אם כן כשיורדין המוחין דיניקה בחסד גבורה תפארת גורם החיבוק, אבל אחר כך מחסד גבורה תפארת ולמטה אין עושין שום פעולה עד שיורדין ביסוד דזעיר כדי לתת לנוקבא בעת החיבור (כנזכר בדרוש דקטנות עיין שם). וז"ש '''{{צ|עזרת הכהנים מקודשת ממנו}}''' - שהם חסד גבורה תפארת דזעיר ששם עומדת הנוקבא. '''{{צ|שאין {{קו תחתי|ישראל}}}}''' - שהם המוחין דיניקה, '''{{צ|נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם}}''' של חסד גבורה תפארת כדי לעשות החיבוק. וז"ש '''{{צ|לסמיכה}}'''. וזהו בסוד הפסוק {{צ|ויאמר יהוה למשה}} - שהוא זעיר אנפין, {{צ|קח לך את יהושע בן נון}} - שהיא סיהרא קדישא נוקבא דזעיר, {{צ|איש אשר רוח בו}} - כי כשהיא פנים בפנים אז נקראת הנוקבא גם כן בשם זכר כנודע. ומאחר שהיא עלתה בחזרת העמידה עד חסד גבורה תפארת דזעיר ששם בחינת רוח - לכן אמר {{צ|אשר רוח בו}}. {{צ|וסמכת את ידך עליו}} - כדי לחבקה בימין ששם ירד מוח חכמה דקטנות. {{ש}} לכן אמר {{צ|ויהושע בן נון מלא רוח '''חכמה''' כי סמך משה את ידיו}} שהוא יד שמאל כלול ביד ימין. והנה בזמן החבוק נקרא הנוקבא סוד הקרבן כי אז היא נקרבת לזעיר בסוד '''ה'''' לגבי '''ו'''' על ידי ימין ושמאל. בעת כניסת המוחין הוא סוד הקרבן '''י'''' לגבי '''ה'''' ואז נקרא '''קרבן שלמים''' - שזעיר ונוקבא הם שלימים במוחין. וקרבן עולה הוא כמו עת שעולים זעיר ונוקבא באבא ואמא ביום שבת שאז נשאר פנימיות דזעיר ונוקבא למטה וחיצוניות שלהם עולים למעלה מפנימיותם באבא ואמא. וזהו רמוז במלת '''עולה - על ו"ה'''. והנה כשהיא בין זרועותיו נמצא כי אין חיבוק הזה גמור רק בראשה לבד, ואז הבעל (שהוא הזעיר) 'סמך ידיו על ראש קרבנו' - שהוא על ראש הנוקבא ולא על גופה כמו שכתוב בשעיר המשתלח {{צ|וסמך אהרן שתי ידיו}} - {{צ|ידו}} חסר כתיב. ו{{צ|שתי}} זה בנה אב לכל הסמיכות שיהיו בשתי ידים. הכוונה ששמאל כלול בימין ונראה כיד אחת ולכן כתיב {{צ|ידו}} חסר - רוצה לומר שהגבורות הם נמתקות, שאין נראה כי אם חסדים שהוא יד אחת כדי לעשות לה סוד המקיף (כנזכר בכוונת הסוכה עיין שם <small>([[דרושי חג הסוכות (הכל)|שעה"כ דרושי סוכות]])</small> שהוא סוד {{צ|ימינו תחבקני}}). ולכן נעשה זאת הסמיכה על ידי ישראל כנזכר שהוא כינוי לזעיר אנפין, בעלה דקרבן הנוקרא 'נוקבא דזעיר'. והנה אמרנו שהמוחין דחכמה מתלבשים בחסד דזעיר שהם {{גמט דגש|ע"ב ס"ג}} - גימטריא {{גמט דגש|קלה}}. וזהו סוד {{גמט דגש|סמיכה}} - גימטריא {{גמט דגש|ע"ב ס"ג}} - '''סמך י"ה''' שהם חכמה ובינה דחכמה. גם ביד ימין יש {{גמט דגש|ה'}} חסדים שהם {{גמט דגש|ה'}} הויות שגימטריא {{גמט דגש|ק"ל}}, והם מחבקים למלכות שהיא {{גמט דגש|ה'}} אחרונה שבשם -- הרי {{גמט דגש|קל"ה}}. '''{{צ|לשחיטה}}''' - אמרו רז"ל שהשחיטה כשרה בזר. ואף על פי שאפשר בכהנים ואפשר נמי לזר לשחוט בעזרת ישראל - אפילו הכי לא אסרו לישראל ליכנס בעזרת הכהנים לשחוט הקרבן! הכוונה הוא כי לעולם החסדים (שהם הכהנים) ממתקים הגבורות. וזהו סוד השחיטה בסוד {{צ|זבחי אלהים}}. וזהו נעשה בעת החיבור - שטיפת החסדים ממתקת הגבורות שביסוד דנוקבא. אבל בסוד החיבוק - אפילו ישראל שהם המוחין דיניקה כנזכר לעיל המתלבשים ביד שמאל - הוא שוחט וממתק הגבורות דנוקבא בסוד {{צ|שמאלו תחת לראשי}}. כי אחוריים של הנוקבא שהם מלא דינים אינם נמתקים אלא בשרשם שהוא גבורה, יד שמאל דזעיר (כנזכר בכוונת ראש השנה). ולכן הוא מחבק ביד שמאלו תחת לראשה כדי למתק הגבורות. וגם ביד שמאל אמרנו שמלובשין בתוכו המוחין דבינה שנותנים כח בזרוע כדי למתק הגבורות דנוקבא. והנה המוחין דבינה הם שלשה מילואי '''אהיה''' שרמוזים בשלשה אלפין ד{{גמט דגש|מ"ה}} המתגלה בזעיר אנפין בשלשה מקומות * אחד בדעת שלו * ואחד בלב שלו * ואחד נכנסת ביסוד דנוקבא והם שלשה מיני דמים שיש * בוורידים, * ורביעית דם שיש בלב, * וגם הדמים שהם ביסוד דנוקבא. כי כל '''אהיה''' הוא בריבוע{{הערה|{{גמט דגש|א, אה, אהי, אהיה}}}} העולה {{גמט דגש|ד"ם}} כנודע בדרוש דפסח. והנה השחיטה שהוא בשמאל הוא ממתק גם כן השלשה דמים שיש בנוקבא דזעיר, ולכן גם כן רומזים שלשה אלפי"ן במלת {{גמט דגש|שחיטה}} - כי {{גמט דגש|שחיטה}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|אל"ף}}. וזהו גם כן '''שחיטה - שחט י"ה''' - שהם חכמה ובינה דבינה. והנה {{גמט דגש|ה'}} גבורות {{גמט דגש|מנצפ"ך}} מתלבשים בחמשה אצבעות יד שמאל. וגם רמז ביד שמאל שם {{גמט דגש|ב"ן}} בציור '''ה''' ידות כנודע. והנה {{גמט דגש|פ"ר}} ו{{גמט דגש|ב"ן}} גימטריא {{גמט דגש|שחיטה}}. ואחר כך '''{{צ|תנופה}}'''{{ש}} הנה סוד ה' שהכהן היה מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף. הכוונה הוא כי בתפארת דזעיר - שם יורדים שתי ידות - שהם {{גמט דגש|ה'}} חסדים (שהם חמשה אצבעות דיד ימין), ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות (שהם חמשה אצבעות דיד שמאלא). ונודע שחמשה חסדים יורדים תחלה מפני שהם בסוד מים, ויוצאים תחלה מיסוד דתבונה. ואחר כך יוצאים חמשה גבורות. ובעת שחוזרים לעלות החסדים בסוד 'אור חוזר' - אז הם ממתקים גם כן שני גבורות ושליש. כי בירידה ממתקים שנים חסדים{{הערה|לא הבנתי. והייתי חושב שצריכים להגיה כאן 'גבורות', וצע"ע - ויקיעורך}} ושני שלישים, ובאור חוזר ממתקים הנשארות. ולכן היה מניח יד הכהן (שהם החסדים) תחת יד הגבורות כדי שיצאו תחלה, שיכולים לעלות בסוד 'אור חוזר' למתק הגבורות שהם יד הבעל, שהוא יד הזעיר כשהוא בסוד ו' קצוות, ואז הוא בסוד גבורות. ולעולם הזעיר נקרא '''אלהים''' ולכן נקרא {{צ|זהב התנופה}} - כי הגבורות אינם נמתקות אלא בסוד התנופה. וכן נחשת התנופה שהוא בתפארת (כי נחשת הוא בתפארת), ושם מתמתקים הגבורות בסוד אור חוזר (כנודע בדרוש ירידת חסדים וגבורות, עיין שם). וזהו סוד תנופה שהוא מוליך ומביא למי שארבע רוחות העולם שלו וכו'. כנודע שתפארת דזעיר כלול בו ששה קצוות ולכן צריך להניף כל התפשטות החסדים של הששה קצוות דתפארת ביסוד דבינה כנודע. וזה רמז בסוד תיבת '''תנופה''' - כי {{גמט דגש|תנ"ו}} גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק}} שהם חסדים וגבורות שמתגלים דרך {{גמט דגש|פה}} דיסוד דתבונה. {{ש}} וגם {{גמט דגש|תנופה}} גימטריא {{גמט דגש|ישראל}} - כמו שמביא בכוונת {{צ|אלהי אברהם אלהי יצחק וגומר}} שהם בחינת הדעת הכולל שלשה מוחין; כי הם תרין עטרין הנקראים חסדים וגבורות ובאמצעיתם יש בחינת '''דעת''' המחברם ונקרא {{צ|תפארת ישראל}}. וכללות שלשתם נקרא דעת. עיין שם. לכן גם כן הדעת נקרא {{גמט דגש|תנופה}} שגימטריא {{גמט דגש|ישראל}} המחבר חסדים וגבורות ביחד שהם '''אברהם ויצחק''' כנז"ל. והנה הנוקבא דזעיר בעת שמקבלת החסדים וגבורות דיד אמצעית שנקרא תפארת שהוא {{צ|יד התנופה}} - אזי הנוקבא מתגדלת ונעשית שוה עם הזעיר. וזהו '''תנופה - תנוף ה'''', שהוא כדי לארמותא הנוקבא שהיא '''ה'''' תתאה ד'''הויה'''. וזהו סוד {{צ|תנו עוז לאלהים}} - כי {{גמט דגש|תנ"ו}} - גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק}} שהם חסדים וגבורות כנזכר כשהם ניתנים {{צ|לאלהים}} - שהיא הנוקבא הנקראת {{גמט דגש|אלהים}} שגימטריא {{גמט דגש|פ"ה}}. אזי היא נקראת {{גמט דגש|תנופה}} בסוד {{צ|זהב '''התנופה'''}} שהוא {{גמט דגש|דוד}} - בגימטריא {{גמט דגש|זהב}}. שהיא הנוקבא שמתגדלת שוה בשוה עם הזעיר. אם כן על ידי {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} הם מעלים המלכות למעלה בסוד תנופה, ואז הוא סוד החיבור שלם{{הערה|כך נראה מדפוס קורץ. ובדפוס ירושלים כתבו "שלה" - ויקיעורך}} זעיר ונוקבא - כי היא עולה כנגד שלשה ראשונות דזעיר, והם עשר ספירות דנוקבא כנגד עשר דזעיר, וכתר שלה כנגד כתר שלו. והנה מביא בדרוש השמות {{ממ עץ חיים|מד|ד}} בסוד כתר חכמה בינה דעת דנוקבא בסוד ג' כלים: * הכתר - ** הכלי חיצון - {{גמט דגש|י' י"ה יה"ו יהו"ה}}, ** האמצעים - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א וא"ו, יו"ד ה"א וא"ו ה"א}}, ** הפנימי - {{גמט דגש|יו"ד ה"א וא"ו ה"ה}} * החכמה - ** החיצון - {{גמט דגש|י' י"ה יה"ו יהו"ה}}, ** האמצע - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א ו"ו, יו"ד ה"א ו"ו ה"ה}}, ** הפנימי - {{גמט דגש|יו"ד ה"א ו"ו ה"ה}} * הבינה - ** החיצון - {{גמט דגש|א' א"ה אה"י אהי"ה}}, ** האמצעי - {{גמט דגש|אהי"ה}}, ** הפנימי - {{גמט דגש|אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה}} * הדעת - ** החיצון - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א וא"ו, יו"ד ה"א וא"ו ה"א}},{{הערה|עד כאן מה שמובא בדפוסים השונים. והשמיטו את המשך השמות של דעת. ואני השלמתי כאן על פי עץ החיים שם בדרוש השמות. וזה רק מראה עד כמה הדפוסים של ספר זה לקויים באיכות וצריכים זהירות - ויקיעורך}} ** האמצעי - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"ה, יו"ד ה"ה ו"ו, יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה}} ** הפנימי - {{גמט דגש|יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה}} סך הכל עולה {{קיצור|אלף ועשרים ושלשה|1,023}}{{הערה|לא מסתדר החשבון. אני קבלתי 1045. וצע"ע איך ליישב החשבון - ויקיעורך}} - במספר {{גמט דגש|סמיכה שחיטה תנופה}} עם {{גמט דגש|י"ה}} אותיותיהם. להורות שעל ידי שלשה עבודות אלו גרמו גדלות הנוקבא בסוד שלשה מוחין שלה עם הכתר שלה. והנה כל אלו הבחינות שיש לנוקבא דאצילות כן יש גם כן לנוקבא דזעיר דבריאה. ולכן כל אלו שלשה עזרות הנ"ל הם הכל בפרצוף דנוקבא בסוד י' ספירות שלה. ועתה נבאר פרצוף זעיר דבריאה בכל עשר ספירות שלו. ===בין האולם ולמזבח=== '''בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ט}}''' הנה נודע כי האולם הוא סוד נה"י דתבונה המלובשת בתוך הזעיר עד נה"י שלו. {{ש}} והנה פתחו של אולם הוא פי היסוד דתבונה שהוא המלכות שלה. ולכן היה גבוה הפתח ארבעים אמה שהוא בסוד '''ם''' סתומה - שני דלתות ושני צירים כזה [ציור]. ורחבו עשרים אמה שהוא כ"ף כפופה - מלכות הנקרא {{צ|'''כסא''' הכבוד}}, כנזכר בפירוש האותיות של הקדמת הזוהר מהר' חיים ויטל זלה"ה, עיין שם. וגם {{גמט דגש|אולם}} גימטריא {{גמט דגש|מזל}} - כי {{צ|בני חיי ומזוני במזלא תליא}}, שהוא יסוד דתבונה שמשם מתגלים שלשה הויות שגימטריא {{גמט דגש|מזלא}}, שהוא במזלא עילאה של דיקנא דאריך אנפין. ויסוד לעולם נקרא {{צ|צדיק יסוד עולם}}. ולכן {{גמט דגש|בני חיי מזוני}} - גימטריא {{גמט דגש|צדיק}} - כי כל '''צדיק''' נקרא '''מזלא''', דתלוין ביה תריסר מזלות כנזכר בתיקונים דף ק"ג ע"א, עיין שם. : <big>[</big> ואהובי הר' משה זכות נר"ו אמר כי זה סוד {{צ|'''ה''''נה '''נ''''חלת '''י''''הוה '''ב''''נים}} - ראשי תיבות '''בינה'''. וגם בלאה כתיב {{צ|ויר''''א''' יהו''''ה''' כ''''י''' שנוא''''ה''' לאה}} - סופי תיבות '''אהיה'''. ולכן לא נמסרו שלשה המפתחות ביד שליח שסוד' מג' המילואים. וכן {{גמט דגש|תנ"ה}} שעולה שלשה '''אהיה''' התפללה על ה'. ואם תצרף {{גמט דגש|ע"ג}} דאיהי {{גמט דגש|ס"ג}}{{הערה|הכוונה אל שם ס״ג עם עשר אותיותיה}} לג' המילואים דאינון {{גמט דגש|תנ"ה}} בסוד {{גמט דגש|חותם}} - תמצא {{גמט דגש|מפחת}}. הרי כי {{גמט דגש|חותם}} ו{{גמט דגש|מפתח}} דרך אחד להם.{{ש}} ובזה תבין למה לא אמרו רז"ל 'חותם ומנעול'. :ואמנם {{גמט דגש|ע"ג}} עם אותיות השורש הוא {{גמט דגש|אולם}}. ואם תמלא '''אולם''' (ה'''ו'''' ביו"ד){{הערה|הכוונה למילוי של מלת 'אולם' בלבד - {{גמט דגש|ל"ף י"ו מ"ד ם'}}}} - תמצא י' פעמים אהיה. הוא סוד התפשטותה בתוך זעיר אנפין. וגם בסוד חמשה חסדים וחמשה גבורות לזעיר ונוקבא שמכאן כל כחן. ו'אולם' מלשון {{צ|ובריא אולם}}. :ולכן היה האולם עודף על ההיכל {{גמט דגש|ט"ו}} אמה מן הצפון ו{{גמט דגש|ט"ו}} מן הדרום - דאיהו רביעה על בנין. וב' פעמים {{גמט|ט"ו}} הוא סוד {{גמט דגש|ל}} ד'''צלם'''. והבן <big>]</big> ומה שאמרו רז"ל {{ממ משנה|מדות|ב|ג}} כל הפתחים והשערים שהיו שם גובהן עשרים ורחבן עשר אמות חוץ משל אולם שהיה יותר רחב מכל השערים - כי היסוד דתבונה הוא רחב ונקרא {{צ|רחובות הנהר}} כנודע. וז"ש גם כן כל הפתחים שהיו שם היו להן דלתות חוץ משל אולם שלא היו בו דלתות - כי תמיד הוא פתוח, כי היסוד דישראל סבא תמיד בתוכה ופותח אותם בסוד רעים דלא מתפרשין לעלמין. ====סוד הגפן==== והנה סוד הגפן של זהב שהיה עומד באולם {{ממ משנה|מדות|ג|ח}} הוא סוד היסוד דתבונה שבתוכה הגבורות הנזכר. יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. ולכן היה של זהב שהם הגבורות שהיו בתוך הגפן. וגם {{גמט דגש|הגפן}} גימטריא {{גמט דגש|לבנון}} - '''לב''' נתיבות, '''נו"ן''' שערי בינה. ונקרא {{צ|הר '''לבנון'''}} שמלבנת עונותיו של ישראל בסוד יום הכיפורים הנקרא {{צ|תבונה}} שהיא מכפרת כנודע. ולכן היה משקלה אלף ככרי זהב טהור בסוד {{צ|'''אלף''' בינה}}. ולכן היה הגפן נושא פירות כי משם יוצאים כל הנשמות לעולם שהם פירות עליונים - {{צ|פרי צדיק עץ חיים}}. ====סוד שני עמודי נחשת==== סוד שני עמודי נחשת שהיו עומדים באולם אשר שמם היה '''יכין ובועז''', הם נצח והוד דתבונה. {{ש}} והנה נודע כי '''הויה''' בנצח, '''אדני''' בהוד. ומשום שהוד כליל בנצח - ולכן יש בנצח '''יאה"דונהי''', על כן עמוד הימיני {{גמט דגש|יכין}} שגימטריא {{גמט דגש|יאהד"ונהי}}. וכן בהוד הוא {{גמט דגש|אלהים}} - כי איהי בהוד ואיהו בנצח. ולכן {{גמט דגש|בועז}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}}. וכן {{גמט דגש|בעז}} חסר כתיב ומספרם ביחד - {{גמט דגש|יכין בעז}} - גימטריא {{גמט דגש|נצח והוד}}. והנה בכאן הוא רמוז סוד הפסוק {{צ|ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם}}. כי המילוי של '''יכין''' בלבד כזה {{גמט דגש|יו"ד כ"ף יו"ד נו"ן}}{{הערה|{{גמט דגש|ו"ד ף' ו"ד ו"ן}}}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. והמילוי של '''בועז''' בלבד כזה {{גמט דגש|בי"ת וי"ו עי"ן זיי"ן}}{{הערה|{{גמט דגש|י"ת י"ו י"ן יי"ן}}}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}} עם {{גמט דגש|ה'}} אותיות. ונודע כי ההוד נאמר עליו {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}}, שהוא מילוי של {{גמט דגש|יו"ד ה"ה}}{{הערה|{{גמט דגש|ו"ד ה'}}}} - כנודע ביחוד '''הגא"וה''', על שם ששם יש אחיזה לחיצונים אפילו בהוד דתבונה. ולכן ישראל (הרמוז בזה ההוד דתבונה) אמר אל {{גמט דגש|יוסף}} (שהוא רמוז בנצח דתבונה) {{צ|הנה אנכי מת}} בסוד {{צ|רגליה יורדות מות}}, {{צ|והיה אלהים עמכם}} - כי לעולם כשעולים נצח הוד יסוד בחסד גבורה תפארת אזי ההוד הוא כלול בנצח בסוד {{צ|וקרא זה אל זה}}. וזהו שאמר הכתוב {{צ|והיה '''אלהים'''}} - שהוא ההוד שגימטריא {{גמט דגש|בועז}} - מחובר {{צ|עמכם}} - שהם יסוד ונצח שכלולים ביחד. {{ש}} אזי {{צ|והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם}} שהוא סימן שיעלו נצח הוד יסוד בחסד גבורה תפארת שנקרא 'אבות'. ומה שהיה ההוד בסוד מיתה נעשה עתה חיים בסוד {{צ|אלהים '''חיים'''}}. וזהו שאמר רז"ל {{צ|יעקב אבינו לא מת}} כי כשעולה למעלה הוא נשאר בחיים. ====סוד המזבח==== הנה ה{{גמט דגש|מזבח}} הוא {{קיצור|נהי"ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דזעיר אנפין שגימטריא {{גמט דגש|אל הויה}}, שהוא בזעיר אנפין כנודע. ולכן היה שלשה דפוסים זה על גב זה שהם '''יסוד המזבח, והסובב, והמערכה'''. שהם כנגד נצח הוד יסוד דזעיר. ולמעלה היה ארבע קרנות שהם כנגד עטרה שביסוד שנקרא מלכות ונקרא '''ד'''' מפני שתמיד פרצופה כנגד {{גמט דגש|ד'}} ספירות תפארת נצח הוד יסוד כנודע. ונקרא היא גם כן '''קרן''' כמ"ש בזוהר פרשת במדבר על {{צ|קרן דרומית וגו'}}{{הערה|{{ממ זהר|ג|קכ|א}}}}. והנה הנצח הוד יסוד דזעיר הוא פרצוף חיצון של זעיר והוא שלם בעשר ספירות חב"ד חג"ת נהי"ם. ולכן היה המזבח גם כן גבוה עשר אמות.{{ש}} * והוא מתחלה היה '''היסוד''' גבוה אמה אחת, והוא כנגד '''כתר'''. * ואחר כך היה '''הסובב''' חמש אמה כנגד חכמה ובינה חסד גבורה תפארת. * ואחר כך המערכה שלש אמות כנגד נצח הוד יסוד. * והקרנות אמה אחת כנגד מלכות. וגם נוכל לומר מלמטה למעלה - * כי קרקע של העזרה היא '''מלכות''' * ושלשה דפוסים הנ"ל הם נה"י חג"ת חב"ד, * וארבע קרנות הם {{גמט דגש|ד'}} מוחין של כלי חיצון דזעיר שהם בסוד {{צ|{{גמט דגש|שנות}} חיים}} שגימטריא {{גמט דגש|קרנות}} (כנזכר אצל {{צ|אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח}}, עיין שם). והנה בין האולם ולמזבח היה כ"ב אמה. הכוונה הוא כי כל האיברים נעשים ומצטיירים ב{{גמט דגש|כ"ב}} אתוון כנודע, כי הגוף נעשה מן האותיות. ולכן הארת ה{{גמט דגש|כ"ב}} אתוון דכורין שמהם נצטייר עצמותו לצורך גופו שהם האיברים שלו ממש. מהארתם נתקבצו ביסוד ונעשה כלי היסוד דדכורא. וכן בנקבה מהארת {{גמט דגש|כ"ב}} אותיות שהם אברים עצמן שלה נעשים כלי היסוד שבה. עיין בדרוש טנת"א. והנה כבר נודע שיסוד דתבונה שנקרא {{צ|פתחו של אולם}} כנז"ל - היא מסתיימת בחזה דזעיר, ומשם יוצא יסוד דחכמה ומתפשט עד יסוד דזעיר. והוא מגולה מן שני שלישים תחתונים של תפארת דזעיר אנפין. והנה {{צ|בין האולם}} שהוא היסוד דתבונה, {{צ|ובין המזבח}} שהוא נצח הוד יסוד דזעיר - שם מגולה יסוד דחכמה שיש בו {{גמט|כ"ב}} אותיות. וזהו {{גמט|כ"ב}} אמה שהיה בין זה לזה. ====סוד הכיור==== הנה הכיור היה בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי דרום. והיה לו שנים עשר דדים בעבור ירחצו ממנו יחד ידיהם ורגליהם השנים עשר כהנים אשר ישרתו בקדש בקרבן התמיד כל הימים. והנה הכוונה הוא כי חכמה הוא נקרא 'דרום', ובינה - 'צפון', מפני שהם מלבישים השני זרועות דאריך - חסד וגבורה, דרום וצפון. ולכן כל הדברים שהיו עומדים בדרום של המזבח הוא בחינות של חכמה, וכל הדברים שהיו עומדים בצפון המזבח הם בחינות של הבינה. והנה אמרנו לעיל כי כל היסודות נקראים 'מזלא' כי מהם נוזלים שפע ברכה. ובפרט יסוד דחכמה מפני שבינה מקבלת מן מזלא תתאה {{צ|ונקה}}, וחכמה מקבל ממזלא עילאה - {{צ|נוצר חסד}}. ולכן הוא יותר חשוב מכולם. והנה ביסוד דחכמה כלולים בו {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן}}, ועם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{גמט דגש|רל"ו}} במספר {{גמט דגש|כיור}}. ולכן היסוד דחכמה נקרא {{גמט דגש|כיור}}. והמים שהיו בו הם מן ה{{גמט דגש|ט'}} יודין שיש ב{{גמט דגש|ד'}} שמות שהם גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ומה שהיו נוזלים המים מן {{גמט דגש|י"ב}} דדים - הכוונה שאמרנו שחכמה מקבל מן מזלא עילאה {{צ|נוצר חסד}}, שהם שלשה הויות ויש בהם {{גמט דגש|י"ב}} אותיות. ולכן היה גם כן ב{{גמט דגש|כיור}} - {{גמט דגש|י"ב}} דדים הנוזלים מהם מים. ונודע כי {{גמט דגש|ע"ב}} ב{{גמט דגש|חסד}}, ו{{גמט דגש|ס"ג}} בגבורה, ו{{גמט דגש|מ"ה}} בתפארת, ו{{גמט דגש|ב"ן}} במלכות. שהם ארבע רגלי המרכבה. וזהו רמז כי '''כיור''' במילוי כזה {{גמט דגש|כ"ף יו"ד וי"ו רי"ש}} - גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב דוד}} שהם ד' רגלי המרכבה. ו{{גמט דגש|י"ב}} דדים רומזים על {{גמט דגש|י"ב}} שבטים. ====סוד העשר שלחנות==== סוד העשר שלחנות של שיש הנזכרים במסכת שקלים פרק ששה משנה ד' {{ממ משנה|שקלים|ו|ד}} ששתי שולחנות היו נתונים לצד הדרומי של המזבח, והשמונה שלחנות היו נתונים לצד צפוני של המזבח. וגם היו עשרה כיורות המצוקות מנחושת כנזכר במלכים א' ז' ל"ט {{ממ|מ"א|ז|לט}} - חמשה מהם היו נתונים על מכונות הנחשת מצד דרומי למזבח, וחמשה מהם הנשארות היו נתונים מצד צפוני למזבח. והנה השלחנות רומזות אל עשר גבורות, וסימנך {{צ|שלחן בצפון}}. והכיורות רומזים אל עשר חסדים שבתוכם היה נתונים מימי החסדים. {{ש}} וצריך לידע כי יש חמשה חסדים וחמשה גבורות דחכמה, וחמשה חסדים וחמשה גבורות דתבונה. והנה {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה הם {{גמט דגש|ה'}} כיורות של צד ימין - כי חכמה הוא מימין כנז"ל. ו{{גמט דגש|ה'}} חסדים דתבונה הם {{גמט דגש|ה'}} כיורות של צד שמאל - כי תבונה היא מצד שמאל כנז"ל. ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות דבינה הממותקות על ידי {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה, ועוד {{גמט דגש|ג'}} גבורות מגולות של חכמה הנמתקות - הם מתחברים ביחד בסוד {{גמט דגש|יצחק}} - ח' הויות כנז"ל, בסוד הג' מ"ל ה' גבורות ג' גבורות ע"ש, והם השמונה שולחנות של צד שמאל{{הערה|העתקתיו כפי שהוא. ולא הבנתי את המילים או את הכוונה - ויקיעורך}}. וגם היסוד דתבונה נקרא '''יצחק - קץ חי'''. והשני גבורות שאינם נמתקות הם מחוברות עם {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה כדי למתקם גם כן, והם השתי שלחנות של צד ימין שהם בכלל שבעה הויות במספר {{גמט דגש|יעקב}} שהוא מתחבר תמיד בימין. וכן היסוד דחכמה נקרא {{גמט דגש|יעקב}}. וחמשה חסדים הנשארים של חכמה עם כללותם ביסוד - הרי הם ששה הויות במספר {{גמט דגש|יוסף}}. ====סוד השמונה עמודים==== סוד השמונה עמודים שהיו מצד השמאל למזבח כנזכר במסכת פסחים פרק ה' משנה ט' {{ממ משנה|פסחים|ה|ט}}. והם כנגד {{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|אל}} הנמשך מפנים העליונים, והם במספר {{גמט דגש|אברהם}}. וזה היה כדי למתק ה' הויות של גבורות אשר היה שם בסוד {{צ|ויעקוד {{גמט דגש|אברהם}}}} (ח' פעמים '''אל'''), {{צ|את {{גמט דגש|יצחק}} בנו}} ({{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|הויה}} של גבורות כנז"ל). ולכן היו עומדים בצד שמאל למזבח. ====סוד ים הנחשת==== סוד ים הנחשת הנתון גם כן מכתף הימיני של המזבח הוא כנגד המלכות דחכמה שהוא עטרת יסוד שלו המלובש בתוך יסוד דזעיר כלו. כי בעטרה מתקבץ כל השפע של היסוד ולכן הוא נקרא העטרה בחינת '''ים''' על שם קיבוץ השפע שמתקבץ שם כדי לתת לנוקבא דזעיר בעת התחברות ביחד זעיר אנפין ונוקבא. ====סוד שתי שלחנות==== סוד שתי שלחנות שהיו באולם מבפנים על פתח הבית כנזכר במסכת מנחות פרק י"א ז' {{ממ משנה|מנחות|יא|ז}}, והיו אחד של שיש ואחד של זהב. על של שיש נותנים לחם הפנים בכניסתו, ועל של זהב ביציאתו. הכוונה כי הם היו רומזים על נצח והוד דאבא המלובשים בתוך נצח והוד דבינה שהיא נקרא '''אולם''' כנזכר לעיל. כי לחם הפנים הוא בסוד החכמה האוכל אותם, כמ"ש בקדושת עזרת הכהנים בהקדמת המשנה, עיין שם. הרי פירשנו נהי"ם דזעיר, ונהי"ם דבינה, ונהי"ם דחכמה - המלובשים זה בתוך זה בעולם הבריאה כמו בעולם האצילות. ועתה נבאר מה שאמר במשנה שלנו '''{{צ|בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם}}'''.{{ש}} זה יובן במה שמביא האר"י ז"ל בדרוש המוחין דקטנות, כי בהיות המוחין דיניקה תחלה ברישא דזעיר אנפין - אז הם {{גמט דגש|ג'}} שמות {{גמט דגש|אלהים}} בשלשה מוחין. והם {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ק"ך}} צירופי '''אלהים'''. ואחר כך יורדין המוחין דיניקה בגרון דזעיר אנפין ושם מתמעטין. ואינו יורד כי אם שליש אחד מהם - והוא {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים בלבד. ואחר כך יורדין ביסוד דזעיר ומתמעטים החצי שלהם והם {{גמט דגש|ס'}} צירופי '''אלהים'''. ואמנם כל ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות הם מציאות אחד - כי הכל נקרא גוף אחד. לכן אין ב' מעוטין ד'''אלהים''' אחד בשלשה אמצעיות ואחד בשלשה תחתונות - כי הכל גוף אחד. ולא יש רק מיעוט אחד שהוא אחר רדתן ליסוד סיומא דגופא. ואחר כך יורדין משם {{גמט דגש|ל'}} צירופי '''אלהים''' לראש דנוקבא וכו' - עד הראש הבריאה. עיין שם באורך גדול כי איני יכול להאריך בזה הענין. הכלל העולה מדבריו כי המוחין דקטנות הם מתמעטים שלשה פעמים בזעיר - פעם אחד בראש, שנית בגרון, שלישית ביסוד. ובכל שלשה מקומות מניחים קצת מחלקם ויורד יותר למטה. אבל בחסד גבורה תפארת נצח הוד דזעיר - אין להם שם שום חנייה - כי תכף יורדים ביסוד דזעיר ואין מניחין מחלקם שום חלק, אלא תכף מגרון יורדין ביסוד. וכן גם כן תמצא בסוד ירידת חסדים וגבורות מיסוד דבינה המסתיים בחזה דזעיר. כי החסדים יוצאים מתחלה ומתפשטים בקוים של הקצוות. אבל הגבורות אין להם מקום להתפשט ויורדין תכף בעטרת היסוד דזעיר כנודע. נמצינו למדים ש'''{{צ|בין האולם}}''' (שהוא יסוד דתבונה כנזכר), '''{{צ|ובין המזבח}}''' (שהם הנצח הוד יסוד דזעיר כנזכר, והוא בשני שלישי תפארת דזעיר) - אין שם שום חנייה וחלק מן השלשה מוחין דקטנות. ונודע כי ביניקה יש שלשה מוחין ד'''אלהים''' דישראל סבא, ושלשה מוחין ד'''אלהים''' דתבונה. ושלשה מוחין דחכמה לעולם הם מתלבשין בשלשה מוחין דתבונה. והנה בעת שאלו המוחין היו עדיין למעלה בגרון דזעיר אנפין - אז היתה לחיצונים קצת אחיזה בשלשה '''אלהים''' דתבונה בסוד 'העורף' כנודע. ואז נעשו השלשה '''אלהים''' בעלי מומין על ידי אחיזת החיצונים. אבל השלשה '''אלהים''' דחכמה - מאחר שהם סתומים בתוך התבונה - אין לחיצונים אחיזה בהם. אבל אם הם היו מתעכבים בשני שלישים התחתונים של תפארת דזעיר אנפין המגולים - אז היה כח לחיצונים לאחוז בהם מאחר שהם מגולים. ומכל שכן בשלשה '''אלהים''' דתבונה אם היו מתעכבים שם שהיו אוחזים בהם החיצונים הרבה מאד. ולכן יורדים במרוצה ביסוד דזעיר. וזהו סוד {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}. ר"ל {{צ|ערום}} שהם הגבורות כשהם במקום מגולה וראו עצמם ערומים בלי לבוש - אזי תכף {{צ|ונסתר}} בתוך היסוד מפני החיצונים. ונודע כי ממותרי המוח של החכמה מתרבים השערות בראש הזעיר (כנזכר בשער אריך אנפין במוחא סתימאה שלו, עיין שם בפרק י"א). ולכן נקראים מוחין דחכמה {{צ|פרועי ראש}} מפני שגורמים גדלות השערות בראש דזעיר אנפין. וזהו '''פרוע''' שמתגלים מה שיש '''בראש'''. שהם * ג' מוחין ד'''אלהים''' דיניקה שהוא מוח החכמה - '''אלהים''' במילוי יודי"ן - גימטריא {{גמט דגש|ש'}}. * ומוח הבינה - '''אלהים''' בריבוע - {{גמט דגש|ר'}} * ומוח הדעת - הוא אות '''א'''' של '''ראש'''. כי בדעת אינו ניכר בו רק כללות '''א'''' לבדו. כי הרי בעיבור לא היה ניכר כלל. גם שהוא מלא באלפי"ן (כנודע כי '''אלהים''' של דעת מלואו באלפין). וזהו '''א'''' של '''ראש'''. והנה כתוב בדרוש דקטנות כי השלשה '''אלהים''' שיש בזעיר בזמן היניקה - יש לכל אחד {{גמט דגש|ק"כ}} צירופים של '''אלהים''', ו{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ק"ך}} - הרי {{גמט דגש|ש"ס}}. ו{{גמט דגש|ה'}} אותיות של '''אלהים''' - הרי {{גמט דגש|שס"ה}}. ומכאן הם סוד {{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה וגו'. עיין שם. והנה {{גמט דגש|פרועי}} - גימטריא {{גמט דגש|שס"ה}}. וז"ש {{צ|פרועי '''ראש'''}} - ר"ל ה{{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה מתגלים מן ה'''ראש''' - שהם שלשה מוחין ד'''אלהים''' הנרמזים בתיבת '''ראש''' כנזכר לעיל. ואל תקרי "ימות החמה" אלא "ימות החֵמה" בנקודת צי"רי מפני שהם דינים קשים. וז"ש '''{{צ|בין האולם ולמזבח מקודשת ממנה שאין בעלי מומין}}''', שהם שלשה {{גמט דגש|אלהים}} דבינה, שכן גם כן {{גמט דגש|בעלי מומין}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|אלהים}} - כי {{גמט דגש|מום}} הוא {{גמט דגש|אלהים}}. {{גמט דגש|בעלי מומין}} הם שלשה {{גמט דגש|אלהים}}. וכן {{גמט דגש|פרועי}} ראש כנזכר לעיל שהם מוחין דחכמה יכולים ליכנס שם ולהתעכב שם מפני גודל הקדושה שיש שם יסוד דחכמה מגולה. ולכן אין הגבורות יכולים להתעכב שם כנגד הארת יסוד דחכמה - ולכן יורדים במרוצה בתוך יסוד דזעיר אנפין. ומאחר שהגבורות עוברים שם במרוצה - נחשב להם שמעולם לא היו נכנסים לשם. וז"ש '''{{צ|שאין נכנסים לשם}}'''. ===ההיכל מקודש ממנו=== '''ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים {{ממ משנה|כלים|א|ט}}''' הנה נודע שהיכל כולו הוא סוד כללות דבינה עילאה. ושער ההיכל הוא עטרה שביסוד דבינה, שהיא מלכות הנקרא {{גמט דגש|תרעא}} - מילוי '''אדני'''{{הערה|{{גמט דגש|ל"ף ל"ת ו"ן ו"ד}}}}. ושני דלתות היה בו - הוא סוד '''ם''' סתומה של פסוק {{צ|למרבה המשרה}} שהוא בסוד שני דלתות כזה [ציור]. כי על ידי שני דלתות אלו נסתם היסוד דבינה הנקרא 'היכל' כנזכר לעיל ביסוד התבונה. ונודע שכל '''ד''' הוא '''י'''' ושני '''ו"ו''' שהם במספר {{גמט דגש|כ"ב}} אתוון. משני ווי"ן נעשה '''ד''' אחת, ואות '''י'''' הוא נקרא {{גמט דגש|ציר}} אחד. וכן בדלת השני. הרי יש בכאן מתחלה '''י'''' שהוא הציר, ואחר כך '''ו'''', ואחר כך '''ד'''' - וסימנך '''יוד''' במילוי. ולכן היה פתחו של היכל גבוה עשרים אמה - שהוא {{גמט דגש|יו"ד}} במילוי, ורחבו עשר אמה - כי יו"ד הוא עשר. וארבע דלתות היו לו שם - שתים בפנים ושתים בחוץ - שהם בכלי חיצון ובכלי תיכון, שהוא סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. וגם '''מ'''' במילוי הוא '''מ"ם''' אחרת. וכל [ציור של שתי דלתות, אחת ישר ואחת הפוכה] היא שני דלתות - הרי ארבע דלתות. וכן [ציור] היא ציור שני פעמים '''יד יד'''. והנה '''יד''' במילוי - {{גמט דגש|יו"ד דל"ת}} - גימטריא {{גמט דגש|חותם}}. הרי באות '''ם''' רומז סוד {{צ|חותם בתוך {{גמט דגש|חותם}}}} להורות כי היסוד דנוקבא (שהוא צורת '''ם''' מרובעת) - יש שם בתוכה חותם בתוך חותם. וז"ש {{צ|וביד כל אדם '''יחתום'''}}. אבל הכלי הפנימי שם הוא מזבח הפנימי שהוא מזבח הקטרת ששם מקוטר ומקושר החיבור של תרין יסודות ביחד דחכמה ובינה. ונודע כי ביסוד דחכמה הם {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן}}, וביסוד דבינה הם {{גמט דגש|קס"א קנ"א קמ"ג}}. ובנקודת ציון מתחברים ביחד - הרי במספר {{גמט דגש|תורף}}. והבן זה מאד. ואם תחבר עמהם שני דלתות עם שני צירים - שהם שני פעמים {{גמט דגש|י"ד י"ד}} שמספרם {{גמט דגש|כ"ח}} - הרי {{גמט דגש|תרפ"ז}} ו{{גמט דגש|כ"ח}}{{הערה|{{גמט דגש|תרפ"ז כ"ח}}}} - גימטריא {{גמט דגש|קטורת}}. ולכן נקרא נקודת ציון {{צ|מזבח הקטורת}} כדי לקשר בין שתי ידות שהם צורת [ציור] מרובעת ה{{גמט דגש|ז'}} שמות הנזכר לעיל שהם במספר {{גמט דגש|תזריע}}, בסוד {{צ|אשה כי {{גמט דגש|תזריע}} וילדה זכר}}. שהיא '''ה''' עליונה כשהיא מזרעת במספר {{גמט דגש|תזריע}} (שהם {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קנ"א קמ"ג}}) - אזי 'וילדה {{גמט דגש|ברכה}}' שהוא במספר {{צ|{{גמט דגש|זכר}}}}. וזהו סוד {{צ|מזבח חדש בציון תכין}} - ר"ל שהמזבח תכין בנקודת ציון שבה. וכן ראשי תיבות שלהם הוא {{גמט דגש|מחבת}}, עם ארבע אותיות - גימטריא {{גמט דגש|קס"א קנ"א קמ"ג}} שהם כלולים ביסוד דבינה כנזכר לעיל. וכן {{גמט דגש|מזבח קטורת}} גימטריא {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קמ"ג קנ"א אלהים}} - להורות כי ה{{גמט דגש|ז'}} שמות ממתיקים ה{{גמט דגש|ה'}} גבורות ד'''אלהים''' שיש ביסוד שלה. ====סוד ב' כני הזהר==== סוד {{גמט דגש|ב'}} כני הזהב אשר היו נתונים תוך ההיכל - עליהם יניח הכהן הגדול ביום הכיפורים את שני כפורי הזהב אשר היו נותנים בהם את דם הזבחים של אותו היום. כנזכר במסכת יומא פרק ה' משנה ג' {{ממ משנה|יומא|ה|ג}}. הם נצח והוד של בינה עילאה. מפני שהיא נקראת {{צ|יום הכיפור}} כנודע שמכפרת עונותיהם של ישראל . ונודע כי בנצח הוד דבינה יש שלשה מילוי '''אהיה'''. ולעולם נצח הוד כלולים ביסוד. וזהו רמז {{גמט דגש|שני כני הזהב}} - גימטריא {{גמט דגש|קס"א קמ"ג קנ"א}} עם {{גמט דגש|ג'}} כוללים. ====סוד שלחנות הזהב==== סוד שלחנות הזהב אחד עשר. * האחד מהם שעשה משה במדבר - הוא נתון באמצע * וחמשה מן השלחנות האחרים נתונים לימין השלחן הזה, * והחמשה הנשארים נתונים לצד השמאלי ממנו. איתא בספר תיקונים דף פ"ז, זה לשונו: : פתורא איהי סמכא על ארבע סמכין דאיהי כגוונין דגופא דסמכין ליה דרועין ושוקא דאינון ארבע. וצריך שית נהמין מהאי סטרא ושית נהמין מהאי סטרא. '''ורזא''' דמלה {{צ|זה השלחן אשר לפני יהוה}} - {{גמט דגש|זה}} בחושבן {{גמט דגש|ו"ו}} דאינון שית פרקין דתרין דרועין ושית פרקין דתרין שוקין. דהא שכינתא אתעבידת גופא למלכא בכל תקונא דילה וגו'. וזה יובן ממה שכתוב בשער הזעיר אנפין חלק שמיני פרק י"א וזה לשונו: : הנה אכילת אבא ואמא נחלקת לשנים. : אחד הוא נמשך מעתיק יומין המתלבש תוך גולגלתא דאריך כנזכר שם. ומשם נמשך השפע והמזון עד פה דאריך, ומשם יוצא לחוץ. כי מרוב אורו אינו יכול ליגבל בפנים. ומשם נמשך דרך הדיקנא דאריך ויורד השפע ההוא עד כנגד פה דאבא ואמא. ואינן יכולין לקבלו - כי אפילו תוך אריך לא היה יכול ליכנס כנזכר. ואז נשאר שם בסוד הבל פומא דאריך ונשאר בסוד אור מקיף לאבא ואמא. ומשם שואפים ושואבים אבא ואמא בפיהם וניזונין ממנו דרך שאיבה לבד, ולא בסוד אכילה ממש. והמזון הזה הוא לשלש ראשונות דאבא ואמא. : אכילה שנית היא ממוחא סתימאה דאריך אנפין שנמשכת משם אל פיו דאריך, ומשם נכנס בפנימיות דרך הגרון ששם הוא כתר דאבא ואמא. ומתפשט עד פה דאבא ואמא. ואז יורד בפנימיות גרונם עד ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות שלהם, ומזה ניזונים ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות דאבא ואמא.{{ש}} עכ"ל. ונודע גם כן שיש שלשה הויות בכל ראש מתלת רישין שהם '''גולגלתא, ואוירא, ומוחא'''. והנה ה{{גמט דגש|ג'}} הויות דמוחא סתימאה מתלבשא בדיקנא דאריך אנפין ושם נעשים {{גמט דגש|י"ב}} הויות. ואחר כך כלולים במזלא עילאה. ואחר כך המזלא עילאה מתחבר עם מזלא תתאה ומשפיע בו ה{{גמט דגש|י"ב}} הויות. וגם נודע שחכמה מקבל ממזלא עילאה ד{{צ|נוצר חסד}}, ובינה עילאה מקבלת ממזלא תתאה ד{{צ|ונקה}}. ולכן כשמתפשט השפע של מוחא סתימאה דרך הפה דאריך אנפין ומשם לתוך ו' קצוות דבינה - אזי מתפשטים ה{{גמט דגש|י"ב}} אותיות של שלשה הויות דמוחא סתימא ונעשי"ם {{גמט דגש|י"ב}} הויות בי"ב אברים שלה, שהם שית פרקין דתרין דרועין ושית פרקין דתרין רגלין. ושם נקראים {{צ|לחם הפנים}} - כי השלשה הויות שגימטריא {{גמט דגש|לחם}} נכנסים בפנימיות דבינה של ו' קצוות. אבל השלשה הויות שבגלגלתא נשארים בסוד אור מקיף, והם סוד שנים עשר שבטים. וזה שאמר {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה}} - שהם י"ב הויות שבי"ב פרקים דבינה עילאה. וז"ש {{צ|זה השלחן אשר לפני יהוה}} - ר"ל שהוא בפנימיות של הבינה הנקרא יהו"ה. ולפי המאמר של התיקונים הנ"ל שאמר {{צ|ורזא דמלה זה השלחן אשר לפני יהוה - {{גמט דגש|זה}} בחושבן {{גמט דגש|ו"ו}} וגו'}} - הכוונה שהבינה בעת התחברות עם החכמה - אזי הוא שוכב בין חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד של הנוקבא, והוא מחבק אותם עם החסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד אחר החיבור בעת שנותן לה סוד הטיפה. ואזי היא {{צ|לפני יהוה}} - כלומר פנים בפנים. והי"ב פרקין הם למעלה על גבי השלחן שהוא גופא דילה. ולכן צריך לסדר ה{{גמט|י"ב}} על השלחן כמו תרין סגו"לין - זה על גב זה שהוא רומז על סוד החיבוק בשתי ידים זה על גב זה, שהם תרין סגו"לין. ובשתי רגלים גם כן זה על גב זה - הרי עוד שנני סגו"לין. והנה התפארת דבינה (שהוא הגוף שלה) הוא השלחן בעצמו שהיו מונחים עליו ה{{גמט|י"ב}} לחם הפנים כנזכר, ותמים היו חמים - שהוא בסוד החיבור. וגם הכהן גדול (שהוא החכמה שנקרא 'כהן גדול' כנודע) - תמיד היה אוכל הלחם חם כמ"ש {{צ|ביום הלקחו}}. וזהו בסוד {{צ|כי אם הלחם אשר הוא אוכל}}. וכבר אמרנו לעיל שהי"ב לחמים היו כנגד י"ב הויות של דיקנא דאריך אנפין, ובי"ב הויות יש {{גמט דגש|מ"ח}} אותיות שהוא {{גמט דגש|חם}}. ולכן היה לחם הפנים תמיד {{גמט דגש|חם}} כנזכר לעיל. ואמנם מזה הלחם יורד שפע ומזון לכל העולמות כמ"ש בזוהר פרשה תרומה דף קנ"ה ע"א {{ממ זהר|ב|קנה|א}}, וזה לשונו: {{צ|לחם הפנים - מיכלא דאינון פנים. מזונא וסיפוקא דנפיק לעלמא מנייהו אתי ושריא על ההוא פתורא, בגין דשלחן דא מקבלא מזונא וסיפוקא לאינון פנים דלעילא ואיהי אפיקת מזונין וספוקין מאינון פנימאין. ומזונא דאפיקת - איהו ההוא לחם כדקאמרן}}. עד כאן לשונו. {{ש}} ועם הקדמה הנ"ל יובן המאמר היטב. והנה כשנכנסים אלו ה{{גמט|י"ב}} לחם ביסוד שלה בחמימות כדי לעורר החיבור - אז השלחן (שהוא התפארת שלה) מקבל י"ב הויות אחרים ממזלא כנז"ל. אזי נקרא היסוד {{צ|מזבח {{גמט דגש|חדש}}}} - גימטריא י"ב הויות{{הערה|{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|הויה}}}} שהם {{צ|בציון תכין}} - דהיינו בנקודת ציון שבה. הנה מלבד התפשטות י"ב הויות הנ"ל בגופא - יש עוד התפשטות ה' חסדים וה' גבורות מן הדעת ש"לה{{הערה|יש גרשיים בדפוס שבדרך כלל הכוונה להיות מודגש, ולא הבנתי למה - ויקיעורך}} לבינה עצמה כנודע. והם והם {{גמט דגש|ה'}} שלחנות ימינים ו{{גמט דגש|ה'}} שלחנות שמאלים, שהם גם כן עשר הויות כנודע, שלא נשתמשו בם שום דבר. והנה לפי ההקדמה שהקדמנו יובן מה שאמרו חז"ל {{צ|שלחן בצפון}} כאשר נודע כי גבורה דעתיק מתלבש במוחא סתימאה שהוא שמאל שנקרא 'צפון'. והמוחא אחר כך מתלבש בגופא דבינה הנקרא {{צ|שלחן}}. לכן אמר {{צ|שלחן בצפון}} - ר"ל התיקון של השלחן אינו נעשה אלא בצפון ר"ל במוחא סתימאה שהוא גבורה דעתיק כנודע. ====סוד מנורת הזהב==== סוד מנורת הזהב - אחר עשר * אשר האחת מהנה היא אותה שעשה משה במדבר - היא נתונה באמצע, * וחמשה מן המנורות האחרות נתונות לימין המנורה הזאת, * וחמשה הנשארות נתונות לצד השמאלי ממנה. הנה זה יובן עם מה שמביא בספר התיקונים דף ע"ב ע"א וזה לשונו: : {{צ|מנרתא - דא רישא. ושבעה נרותיה עליה - אינון תרין אודנין ותרין עיינין ותרין נוקבא, חוטמא ופומא. ומנרתא לימינה. ואתמר בה הרוצה להחכים ידרים - בגין דתמן מוחא ברישא וחכמה במוחא שריא וביה נהיר מנרתא בגין דאיהו משחא דאתמר ביה כשמן הטוב על הראש}}. והנה עם הקדמה שהקדמנו לעיל כי מה שנמשך מעתיק יומין המתלבש תוך גולגלתא דאריך נמשך עד פה דאריך, ומשם יוצא לחוץ ונעשה מקיף לשלש ראשונות דאבא ואמא כנזכר לעיל. ונודע כי החסד דעתיק מתלבש בתוך גולגלתא דאריך אנפין, ולעולם בחסד כליל כל הששה תחתונות כי הוא נקרא {{צ|יומם יצוה יהוה '''חסדו'''}} - '''חסד ו'''' - שהוא מצוה ושולט על כל ה{{גמט דגש|ו'}} חסדים אחרים. ונודע כי השפע היורד על גולגלת דאריך אנפין נקרא {{צ|שמן}} - כי אות '''ש''' מורה על {{גמט דגש|ג'}} ראשונות חכמה בינה דעת דעתיק בסוד שלשה קוים. והם שנקרא {{צ|רישא דלא אתידע}} שעומד למעלה דאריך אנפין בסוד מקיף. וכשהדעת מתחלק לשנים בסוד חסדים וגבורות - הרי {{גמט דגש|ד'}} מוחין שהוא אות '''ם''' ד'''שמן'''. ואם תחבר עמהם הכתר דעתיק - הרי {{גמט דגש|ה'}} ספירות והוא אות '''ן'''' ד'''שמן'''. וזהו סוד מאמר הזוהר פרשת אמור דף פ"ח ע"ב {{ממ זהר|ג|פח|ב}} {{צ|כשמן הטוב על הראש - דא משח רבות קדישא עילאה דנגיד ונפיק מרישא דכל רישין סתימא דכל סתימין}} - שהוא מרישא דלא אתידע. {{ש}} {{צ|על הראש ודאי! רישא דאדם קדמאה}} - ר"ל כי השלשה ראשונות אינם מתלבשים ברישא דאריך אנפין הנקרא {{צ|אדם קדמאה}} בסוד {{גמט דגש|ז'}} תיקוני גולגלתא. אלא עומדים למעלה על הראש בסוד אור מקיף.{{ש}} {{צ|יורד על הזקן - דא דיקנא יקירא}} - כמו שפירשנו לעיל כי השמן שמתלבש בגלגלתא יורד אחר כך בפה דאריך אנפין, ומשם יוצא לחוץ על הדיקנא דאריך אנפין. {{צ|זקן אהרן - דא כהן גדול דלעילא}} - זה יובן עם מה שכתב האר"י זלה"ה בסוד י"ג מדות. כי מן {{צ|אל רחום}} עד {{צ|ורב חסד}} נקרא 'זקן' דאריך סתם. ומן {{צ|ורב חסד}} עד {{צ|ונקה}} נקרא 'זקנא דכהנא רבא', דאתקן ב{{גמט דגש|ח'}} תיקונים כנגד {{גמט דגש|ח'}} בגדי כהונה. כי החסד דעתיק מתלבש בגו {{גמט דגש|ח'}} תחיקונים. וז"ש {{צ|יורד על הזקן זקן אהרן}} - כי הם 'זקן בתוך זקן'. כי ממדת ששי ואילך מתחיל 'זקן' אחר - מתלבש ב{{גמט דגש|ח'}} בגדים. ותיקונים אלו הם לו כנשמה, לפיכך נגלים על ידי התלבשות שמונה בשמונה וכו'. עיין שם. {{צ|וההוא שמן יורד על פי מדותיו - דמאינון משיחן נגיד ונפיק ונחית לתתאי}} - שהוא על שלשה ראשונות דאבא ואמא כנזכר. וזהו גם כן סוד רעיא מהימנא שם בפרשת אמור {{ממ זהר|ג|פח|ב}} {{צ|אוקימנא ברזא דמנורה ואיהו רזא כגוונא דלעילא, בגין דנהירו עילאה במשח רבו נחית על רישא דכהנא בקדמיתא}} - שהוא חסד דעתיק הנקרא {{צ|כהנא רבא}} המתלבש בגולגלתא דאריך. {{ש}} {{צ|לבתר איהו אדליק ואנהיר כל בוצינין דכתיב כשמן הטוב וגו'}} - הכוונה מאחר שהחסד כלולים בו כל השבעה - לכן בעת שמתגל' מפה דאריך אנפין בסוד אור מקיף לאבא ואמא - אזי הוא מאיר דרך ה{{גמט דגש|ז'}} חלונות שהם תרין אודנין עיינין וגו', ומדליק אותם בסוד שבעה קני המנורה. והחסד זה גורם הרגשה של הארבע חושים שיש בראש - חוש השמע, חוש הראות, חוש הריח, חוש הטעם. וזהו סוד {{צ|מנורה בדרום}} - כי הראש דבינה מקבלת מן החסד דעתיק כנז"ל הנקרא 'דרום' כנודע. והנה בדעת דבינה יש חמשה חסדים שהם חמשה המנורות ימינים. וחמשה גבורות שהם חמשה מנורות שמאלים. שהם נקרא {{צ|תרין עטרין}}. ואלו העשרה מנורות לא היו בהם נרות כי החסד דעתיק אינו נכנס בפנים של המוחין דאבא ואמא, אלא נשאר בחוץ בסוד אור המקיף. ולא מאיר אלא דרך שבעה הנקבים שיש בראש. ולכן לא היו דולקים אלא שבעה נרות בבית המקדש שלמטה. והנה ביארנו כל הפרצוף של הבינה עילאה הנקרא {{צ|היכל}}. כי המנורה הוא בסוד רישא, והשלחן בסוד {{קיצור|ה"ק|ה' קצוות(?)}} גופא דבינה - חסד גבורה תפארת נצח הוד. והם נצח הוד יסוד פנימים. ושני '''כני''' זהב - נצח הוד חיצונים. כי יש שני בחינות נצח והוד כנודע. וה{{גמט דגש|מזבח}} הפנימי הוא יסוד הפנימי - נקודת ציון שבה. ודלתות ההיכל הוא המלכות דבינה שבה. והכהן הגדול שבתוך ההיכל הוא חכמה עילאה שמתחבר עם ההיכל בחיבור אחד. והנה מ"ש '''{{צ|ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים}}''' - זה יובן במה שכתוב בדרוש אדם קדמון. וזה לשונו {{ממ עץ חיים|ט|ב}}: : {{צ|הנה השם השני הוא '''קרע שטן''' והוא בגבורה שהוא המלך השני, אשר במיתתו נפלו אחורי דבינה גם כן. ולכן גרמו ביטול אחורי אבא ואמא בשם הזה. וזה ביאורו}}.{{ש}} : {{צ|'''קרע''' - ר"ל כי כאן לא היתה מיתה ונתיצה ממש כמו בשבעה מלכים, רק קריעה ושבירה בעלמא, ונשאר במקומו. אבל הנתיצה הוא הפלת האבן בכח ממקומו למקום אחר כנזכר שם. ועל ידי קריעה זו יצאו הקליפות הנקרא בשם '''שטן'''. וזהו '''קרע שטן'''}}. והנה הפנים דחכמה ובינה עם {{גמט דגש|ע"ב}} ו{{גמט דגש|קס"א}} - שגימטריא {{גמט דגש|זכור}}. כי הזכירה באה מצד הפנים. ובבחינת אחוריים שלהם הם שתי שמות - {{גמט דגש|דפ"ק}} {{גמט דגש|קדמת}}, אשר שניהם בגימטריא {{גמט דגש|תשכח}} - כי השכחה באה מצד האחוריים. אמנם {{גמט דגש|קרע שטן}} בגימטריא {{גמט דגש|תשכח}} כמנין האחוריים הנזכר לרמוז על נפילת אחורי אבא ואמא. וכן רמוז במלת {{גמט דגש|מרחפת}} שגימטריא גם כן {{גמט דגש|קרע שטן}}. והנה אלו אחוריים של חכמה ובינה עילאין הם נעשים בחינת 'פנים' בישראל סבא ותבונה. ולכן השם הראשון שהוא כנגד ישראל סבא הוא בגימטריא {{גמט דגש|פקד}} להורות כי בשם זה הוא מתחבר עם התבונה בסוד פנים בפנים, ופוקד אותם כנודע. כי החיבור נקרא {{צ|פקידה}} כמו שאמר הכתוב {{צ|ופקדת את נוך ולא תחטא}}. גם תראה כי שתי שמות אלו{{הערה|לא מובן לי. ואולי יש להגיה כאן {{צ|תראה כי השם השני הוא בגימטריא וכו'}} - ואז מובן וצע"ע - ויקיעורך}} הם בגימטריא {{גמט דגש|מקדם}}, {{גמט דגש|קדמת}} - להורות כי מה שהיה למעלה בסוד אחור הוא עתה קדם, שהוא בחינת פנים בפנים, כמ"ש {{צ|אחור וקדם צרתני}}. ובזה תבין מ"ש ברעיא מהימנא פרשה קדושים דף פ"ב ע"א {{ממ זהר|ג|פב|א}} {{צ|בדרגין דילך דאינון אבא ואמא וגו' ותרוויהו אינון כרסייא וספסל תחותך ליקרך}}. פירש כי אבא ואמא נעשים כסא אל כתר. וזהו סוד מה שאנו אומרים בעמידה דראש השנה {{צ|אין שכחה לפני כסא כבודך}} - ר"ל בפנים דאבא ואמא אין שכחה, אלא {{גמט דגש|ע"ב קס"א}} - שגימטריא {{גמט דגש|זכור}} - שהוא '''זכירה - זכר י"ה'''. אבל באחוריים שלהם יש שכחה שהוא {{גמט דגש|תשכח}} הנ"ל. וכנגד אלו השתי בחינות נאמר בתורה {{צ|'''זכור''' ואל '''תשכח'''}} בענין עמלק. ונודע כי בינה ותבונה הוא פרצף אחד; כי בינה הוא ששה ספירות עליונות (לכן נקרא אות '''ס'''), ותבונה כנגד ארבע תחתונות ולכן נקרא אות '''ם'''. וזהו רמז במלת {{גמט דגש|תשכח}}. כי {{גמט דגש|תשכח}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|רגל}} (שהם נגד נצח הוד יסוד דבינה). וה{{גמט דגש|כ"ח}} היתרים - הוא בחינת המלכות שלה שיש בה שני דלתות ושהם תרין - {{גמט דגש|ד ד}}, ושני צירים שהם תרין יודי"ן אחורי הדלתין. והרי הם ב' פעמים {{גמט דגש|י"ד י"ד}} - במספר {{גמט דגש|כ"ח}} כנזכר לעיל. וזהו סוד {{צ|'''תשש כחו''' כנקבה}} - כי תבונה היא מלכות דבינה שראה שעונות ישראל גרמו לאחיזת החיצונים באחוריים דבינה שהוא {{גמט דגש|תשכח}}, ומאחר שמשה זכה לבינה - לכן אמר {{צ|הרגני נא הרוג}} - כי על ידי הריגה עושים מיין נוקבין בבינה כדי לתקן הפגם שלה. והנה אחוריים דאבא ואמא בעת שעולים מן האצילות בסוד מיין נוקבין על ידי זעיר ונוקבא דאצילות - אזי מתלבשים מתחלה בישראל סבא ותבונה בסוד 'פנים בפנים' כנזכר, שהם בסוד נצח הוד יסוד מלכות דאבא ואמא עילאין. ועל ידי אלו מיין נוקבין מתחברים ביחד ומבררים אותם, ואחר כך מעלים אותם בסוד מיין נוקבין לאבא ואמא עילאין. אבל קודם שנבררים אחורים דאבא ואמא בתוך ישראל סבא ובתבונה - אין נכנסים לשם ביסוד דבינה לעשות לה מיין נוקבין. וזהו שאמרו '''{{צ|ההיכל מקודש ממנו}}''' - שהיא הבינה, '''{{צ|שאין נכנסים לשם שלא רחוץ ידים ורגלים}}''' - כי {{צ|רחוץ}} הוא לשון חיבור כמ"ש {{צ|לך רד ורחץ רגליך}}. רוצה לומר - כל זמן שלא נכנסו הידים והרגלים (שהם סוד האחוריים דאבא ואמא שהוא {{גמט דגש|תשכח}}, שגימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|רגל}} ו{{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|יד}}, בסוד חיבור דישראל סבא ותבונה) - אי אפשר שיכולים ליכנס בסוד פנימיות אבא ואמא לעשות להם מיין נוקבין מפני שמתחלה גם כן היו בסוד אחוריים דאבא ואמא בלבד. ולכן עתה בעת התיקון והבירור - אם נכנסים בפנימיות ישראל סבא ותבונה ומתבררים שם - יכולים הם גם כן לעשות אחר כך בפנימיות אבא ואמא עילאין. אם לא נכנסו מתחלה שם - אזי אי אפשר ליכנס שם בפנימיותם. ולכן אחר שנתבררו שם באבא ואמא עילאין - אז חוזרים ויורדים ונעשים מוחין פנימים בישראל סבא ותבונה, ואז גם הם חוזרים ומזדווגים פעם אחר על ידי {{גמט דגש|פקד}} ו{{גמט דגש|קדמת}} כנזכר. ואז אחוריים העליונים נעשים פנימיים למה שלמטה מהם. והבן זה היטב. ===קדש הקדשים מקודש ממנו=== '''קדש הקדשים מקודש ממנו שאין נכנס לשם אלא הכהן הגדול ביום הכפורים בשעת העבודה {{ממ משנה|כלים|א|ט}}''' הנה נודע כי לעולם המלכות של עולם העליון נעשה כתר לעולם התחתון ממנו. וכן מלכות דאצילות היא כתר דבריאה. והיא נקראת '''סוד{{הערה|בדפוסים הובאו מילים אלו ככותרת מודגשת וקטע חדש. ולולי דמסתפינא הייתי מוחק מלת 'סוד' שלדעתי הוכנס רק לצורך הכותרת ולא נראה שהוא חלק של תוכן הספר עצמו. וצע"ע - ויקיעורך}} אבן השתיה''' כמ"ש האר"י זלה"ה על המאמר של הזוהר דפרשה ויחי המתחיל {{צ|על מה אדניה הטבעו וכו'}} {{ממ זהר|א|רלא|א}}. ואמר שם {{צ|והאי אבנא קיימא לאות באמצעיתא דעלמא}} - כי כשהיא עולה באצילות באחורי החזה דזעיר שהוא נקרא {{צ|עולם}}, בעל שש קצוות, אזי היא עומדת {{צ|באמצעיתא דעלמא}}. ושם היה תחלת אצילותה בתר חדוי דזעיר כנודע באידרא רבא. והנה {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אדני}} שהם בעשר ספירות דמלכות דאצילות, שהם גימטריא {{גמט דגש|תר"נ}}, ועוד שם אחד של {{גמט דגש|אדני}} שהיא כלללות המלכות - גימטריא {{גמט דגש|שתיה}}. ושם {{גמט דגש|בן}} שיש לה בנקודת ציון שלה שהוא בסוד {{צ|רוחא דשבק בעלה בגווה}} בחיבורא ראשונה - גימטריא {{גמט דגש|אבן}}. הרי המלכות דאצילות הנקרא '''אבן שתיה'''. ולכן היתה אבן שתיה גבוה מן הארץ שלש אצבעות מפני שהיא עומדת תמיד כנגד נצח הוד יסוד דזעיר אשר מהם נעשה כל פרצופה. ולכן גם כן תחת אבן הזאת היו מטמוניות להורות שהשפע של כל האצילות - הכל מתקבץ ביסוד שלה מפני שהיא נקראת {{צ|אוצר בית יהוה}} כנודע. ומ"ש {{צ|ובהאי נקודה קיימא קדש הקדשים}} - הכוונה היא כי כל עולם האצילות בכלל נקרא {{צ|קדש קדשים}}. כי {{צ|קדש}} הוא עתיק ונוקביה. ומלת {{צ|'''הקדשים'''}} הוא '''ה' קדשים''', שהם {{גמט דגש|ה'}} פרצופים - אריך ונוקביה, חכמה ובינה, ישראל סבא ותבונה, ישראל ורחל, יעקב ולאה. או {{גמט דגש|ה'}} פרצופים בלי זוגות שהם אריך, אבא ואמא, זעיר ונוקבא כנודע. הנה עולם האצילות נתקן ב{{גמט דגש|י"ב}} פרצופין שהם עתיק ונוקביה, אריך ונוקביה, אבא ואמא, ישראל סבא ותבונה, זעיר ונוקביה, יעקב ולאה. ובכל אחד יש '''הויה''' במילוי {{גמט דגש|ע"ב}} שגימטריא {{גמט דגש|חסד}} - כי {{צ|עולם חסד יבנה}}. הרי {{מכפלת גימטריא|י"ב|פעמים|ע"ב}} - גימטריא {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. {{ש}} הרי איך עולם האצילות בכללו נקרא {{צ|קדש '''הקדשים'''}}. עוד נוכל לומר על דרך שמביא האר"י זלה"ה בשעה אריך אנפין פרק ז'{{הערה|אני רק מצאתי משהו רלוונטי [[עץ חיים/שער יג/פרק ג|בעץ בשער אריך אנפין פרק ג']], וצע"ע - ויקיעורך}} בתיקון {{צ|קרומא דאוירא אזדכך וסתים}}. פירוש {{צ|אזדכיך}} כדי שיוכל לעבור אור האוירא דבגו גולגלתא להאיר דרך האי קרומא במוחא סתימאה. אך עם כל זה הוא {{צ|סתום}} - כי אותו האור המועט הלואי שיוכל האי מוח לקבלו. מש"כ{{הערה|לא הבנתי. ואולי צריך להגיה '''מכ"ש''' והכוונה אל "מכל שכן" - ויקיעורך}} אם היה פתוח. ובתוך האי קרומא מתלבשת תפארת דעתיק כי הקרום החופה הוא דמיון רקיע שהוא תפארת. וזהו סוד הזוהר בראשית דף נ"ב ב' {{ממ זהר|א|נב|ב}} - הרקיע המבדיל בין מים למים - שהם חסד וגבורה דעתיק המתלבשים בין גולגלתא ומוחא. והתפארת הפוסק בין שניהם ומבדילם ומכריע ביניהם. כי התפארת הוא '''ו'''' שבשם כנודע, והוא דמיון הרקיע הנטוי כעין '''ו''', כמ"ש {{צ|נוטה שמים כיריעה}} שהוא סוד זה הקרום כמו היריעה וכו', עיין שם. וז"ש שם בזוהר בדף הנ"ל {{צ|ועל רזא דא כתיב והבדילה לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים}}. ר"ל כי הקרום מפסיק בין מוחא סתימאה הנקרא {{צ|קדש}} (כי סתם חכמה נקרא 'קדש'), ובין {{צ|קדש}} (שהוא רישא דלא אתידע) {{צ|הקדשים}} (שהם גולגלתא ואוירא). וגם נוכל לומר על דרך שמביא האר"י זלה"ה על פירוש המאמר של אדרא זוטא וזה לשונו: {{ש}} : {{צ|האי עתיקא קדישא טמיר וגניז וכו' תלת ראשין אתגלפן דא לגו מן דא וגו' - והביאור הוא דע כי זה העתיקא קדישא הנזכר כאן - אינו מדבר על הזכר הנעשה מבחינת '''מ"ה''', אלא על נוקבא דעתיק והאריך הנעשים מבחינת ספירת הכתר של שם '''ב"ן''' של הנקודות של המלכים שמתו. והכתר בכללות כולו נקרא "עתיקא קדישא". והוא נחלק לשלשה חלקים שהם התלת ראשין וכו'}}, עיין שם. ונראה מאחר שזה ה'''ב"ן''' של הכתר ד'''ב"ן''' היא בחינה ראשונה דכל האצילות ונקרא {{צ|עתיקא קדישא}} - לכן בהתחלקות לתלת ראשין דאריך אנפין נקראו תלת רישין {{צ|קדש קדשים}}. כי {{צ|קדש}} נקרא השלשה ראשונות דנוקבא דעתיק שנשאר למעלה מראש דאריך מגולה, ואחר כך תרין רישין אחרנין נקרא {{צ|קדשים}} - מיעוט רבים שנים. וזהו רמז כי שם {{גמט דגש|ב"ן}} דכתר ד'''ב"ן''' הוא שני הויות{{הערה|2*26=52}}. ונודע בכל '''הויה''' הוא שני {{גמט דגש|רי"ו}} כזה - {{גמט דגש|יר"ו ור"י}}. הרי שתי הויות - {{מכפלת גימטריא|ד'||רי"ו}} שהם {{קיצור|י"ב פעמים הויה דע"ב|864}}. ולכן נעשה בכל ראש מהשלשה רישין '''י"ב י"ב'''. דהיינו {{גמט דגש|י"ב}} חיוורתי בגולגלתא, {{גמט דגש|י"ב}} נימין באוירא דכיא, {{גמט דגש|י"ב}} תיקוני דיקנא. כי כל אחד כלול מהשלשה. והנה {{מכפלת גימטריא|י"ב|פעמים|ע"ב}} גימטריא {{גמט דגש|קודש קדשים}}, או גימטריא {{גמט דגש|קדש הקדשים}} - להורות כי התלת רישין בכלל נקרא {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. והנה אמר באדרא רבא דף קל"ב ע"א {{ממ זהר|ג|קלב|א}} וזה לשונו:{{ש}} {{צ|תאנא אי עתיק דעתיקין '''קדישא דקדישין''' לא אתתקן באילין תקונין - לא אשתכחו עילאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי}}. {{ש}} הכוונה דאלמלא שנוקבא דעתיק לא נתקנה בסוד תלת רישין - לא היו יכולים שאר הנקבות להתקן. כי כל הנקבות דאצילות הם משם '''ב"ן''' דעולם התוהו, והזכרים הם משם '''מ"ה''' דעולם התיקון. וז"ש הפסוק {{צ|צאנה וראנה בנות ציון}} שהם הנקבות ד'''ב"ן''' הנקראים {{צ|בנות ציון}} מפני שיצאו מנקודות ציון דמלכות דאדם קדמון. כלומר שהמאציל העליון אמר לנקבות שתצאנה כל אחת ואחת מתוקנת. וזהו {{צ|במלך שלמה}} - ר"ל בעבור שיצא המלך השמיני{{הערה|עפ"י דפוס ויניציא ובשים לב כי בדפוס ירושלים כתבו בטעות '''הט'''' - ויקיעורך}} הדר שהוא '''שלמה - של מ"ה''', שהוא שם '''מ"ה''' החדש שהוא הזכר עם אשתו {{צ|מהיטבאל}}, ואז נתקנו כל הנקבות ד'''ב"ן'''. וזה גרם גם כן {{צ|בעטרה שעטרה לו אמו}} - ר"ל בעטרה שהיא הנוקבא דעתיק שנקרא {{צ|עטרת כלילת יופי}}. {{צ|שעטרה לו אמו}} - שנוקבא דאדם קדמון (שהיא אמו דאריך אנפין) תיקון הנוקבא דעתיק בסוד 'עטרה' שהן תלת רישין לאריך. ועל ידי זה התיקון עתה יכולים גם כן כל הנוקבות לצאת מתוקנות. ובעת שיצא שם {{גמט דגש|מ"ה}} החדש נאמר עליו {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו}}. ולכן אמר הפסוק {{צ|ביום חתנתו ביום שמחת לבו}} - שאז נתקנת הכלה שלו בסוד תלת רישין הנקרא {{צ|{{גמט דגש|קדש הקדשים}}}} שמספרם {{צ|{{גמט דגש|חתנתו}}}}. ====סוד הארון==== הנה נודע כי דכורא של עתיק מתלבש בנוקבא שלו, ושניהם נכנסים באריך אנפין לעשות לו מוחין. כמו אבא ואמא הנכנסים בזעיר כנודע. והיסוד דנוקבא דעתיק יומין מסתיים בחזה דאריך אנפין כמו היסוד דזעיר. והיסוד דכורא דעתיק בוקע יסוד דנוקביה ויוצא לחוץ עד סוף תפארת דאריך. והעטרה שלו מתלבש ביסוד דאריך כמו היסוד דחכמה בזעיר כנודע. הנה בחינת מה שיוצא מן היסוד דנוקבא דעתיק ומתפשט חוץ ממנה - זהו בחינת ארון התורה. כי הוא מתפשט באורך כדמות הארון, וכן {{גמט דגש|ארון}} גימטריא {{גמט דגש|ע"ב}} ו{{גמט דגש|דפ"ק}} - שהוא כמו היסוד דחכמה. ונודע כי השפע של כל הגוף הוא נכנס ביסוד. והנה התלת רישין הנקרא {{צ|קודש הקדשים}} - כולם הם כלולים ביסוד דעתיק. וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארון ברית}} גימטריא {{גמט דגש|קודש הקדשים}}. וכן '''ארון''' במילוי כזה: {{גמט דגש|אל"ף רי"ש וא"ו נו"ן}} - הוא גימטריא {{גמט דגש|ארון העדות}}. ר"ל כי המילוי הוא שנתמלא היסוד דעתיק ובתוכו הם לחות '''העדו"ת''', כי היסוד שהוא הברית דעתיק נקרא {{צ|ארון}}, והאורות שבתוכו (שהם חמשה חסדים וחמשה גבורות) הם {{צ|שתי לוחות העדות}}. חמשה דברות מול חמשה שהם תורה שבכתב, כי הטפה זרעית לעולם הוא סוד {{גמט דגש|כ"ב}} אתוון כנודע. וז"ש באדרא רבא דף קכ"ח ע"א {{ממ זהר|ג|קכח|א}}:{{ש}} {{צ|פתח ר' שמעון עת לעשות ליהוה - אמאי עת לעשות? משום דהפרו תורתיך. מאי הפרו תורתך? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונו. שמא דא לעתיק יומין אתמר}}.{{ש}} הכוונה שהיה צריך לתקן הנוקבא דעתיק שנקרא {{צ|'''עת''' ליהוה}} - לדכורא דעתיק כדי שתהיה התורה שהוא הטיפה דיסוד דדכורא נדרשת ביסוד דנוקבא. ועל ידי זה יכולים הספירות לקבל התורה מיסוד דכורא. אם לא חס ושלום נתקן הנוקבא - יצא התורה בלי לבוש ולא יוכלו לקבלו ויתבטלו מעלמא - שהם הספירות של האצילות ח"ו. ולכן {{צ|עת לעשות ליהוה}}. ====סוד הכפורת==== הנה נבאר מה שמביא האר"י זלה"ה ביסוד דבינה וזה לשונו:{{ש}} הנה פי היסוד דבינה איננו פתוח ממש לגמרי. כי אם יהיה פתוח לגמרי יצאו החסדים בגילוי גמור למטה, ואפשר שיתאחזו בהם החיצונים וגו'. ועל כן המאציל העליון המשיך בחינת הארת לבוש היסוד דבינה כפי היסוד עצמו שלה, ונעשית שם בחינת לבוש ומסך בפי היסוד ההוא. אבל אינו סיתום גמור. ונמצא כי כאשר יוצאין החסדים התחתונים משם ולחוץ - לוקחים עמהם הארת הלבוש ההוא. ובזה אינו יורד עצמותם - רק מה שיכול לעבור דרך המסך ההוא בלבד. ובכל מקום שהם הולכים לבושים עמהם - עם כל זה נקרא 'חסדים מגולים' לפי שאינו רק מסך ולבוש דק מאד. והנה על דרך שנתבאר בחסדים של בינה עצמה - כן הוא הענין ביסוד עצמו דחכמה. כי כשיוצא מחוץ אל היסוד דבינה - להיותו יותר ארוך - והנה הוא מוכרח לבקוע פי המסך של פי היסוד ההוא דבינה. ובצאתו גם הוא מתלבש במסך ההוא ויורד ומתפשט. ולבושו עמו כי אין חכמה מתגלה אלא מתוך התלבשותו בבינה.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' כן הו?? גם כן היסוד דעתיק דדכורא ע? היסוד דנוקבא. ולכן זה הלבוש של הנוקבא נקרא '''כפורת''' הפרוש על הארון. והנה בנצח הוד יסוד דעתיקא קדישא שהי' נוקבא דעתיק - יש שלשה מילוי '''יה'''. * '''בנצח''' - '''י"ה''' במלוי יודי"ן - גימטריא {{גמט דגש|ל"ה}}. ואחר כך תכה אותו {{מכפלת גימטריא|יו"ד|פעם|ה"י}} - הם {{גמט דגש|ש'}}. הרי {{גמט דגש|של"ה}} בנצח. * '''ובהוד''' יש בו '''י"ה''' במילוי הה"ין שגימטריא {{גמט דגש|ל'}}. ואחר כך תכה {{מכפלת גימטריא|יו"ד|פעם|ה"ה}} - הרי {{גמט דגש|ר"ל}}. * '''וביסוד''' יש '''י"ה''' באלפין שגימטריא {{גמט דגש|כ"ו}}. ואחר כך תכה {{מכפלת גימטריא|יו"ד|פעם|ה"א}} - הם {{גמט דגש|ק"כ}}. הרי {{גמט דגש|קמ"ו}}. ושלשתם מאירים ביסוד דנוקבא שהוא האמצעי שבה. ואם תחבר השלשה - {{גמט דגש|של"ה ר"ל קמ"ו}} - הרי {{גמט דגש|אשתי}} כמנין {{גמט דגש|הכפורת}}. והנה ז"ה הלבוש הוא עודף למעלה על הארון לפי שהוא נתון בפי היסוד עצמו, והוא גבוה מעט מן הארון. ובח-ינה זו היא נקרא '''זר זהב''' שעל '''הכפורת'''. והנה {{גמט דגש|זר}} גימטריא {{גמט דגש|אל"ף למ"ד אהיה}} - כאשר נודע כי שם {{גמט דגש|אהיה}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|כ"א}}, ועם {{גמט דגש|י'}} אותיות מילוי - הרי {{גמט דגש|ל"א}} כמנין {{גמט דגש|אל}}. הרי איך שם {{גמט דגש|אל}} יוצא משם {{גמט דגש|אהי"ה}}. ושניהם הם בנוקבא דעתיק, ולכן במלת {{גמט דגש|זר}} נרמזו שני שמות האלו - '''א''' במילוי, ו'''אהיה'''. ====סוד ב' בדי ארון==== סוד שני בדי ארון שהיו נראים מחוץ לבית כשני דדים הם נצח והוד דעתיק דדכורא. כאשר נודע בשער אריך פרק שני שחסד גבורה תפארת דעתיק מתלבש בכתר חכמה בינה דאריך. * ואחר כך הנצח הוד יסוד דעתיק - התרין פרקין עילאין התלבשו בחסד וגבורה דאריך, והיסוד בתפארת דאריך. * ושני פרקין אמצעיים דנצח הוד התלבשו בנצח והוד דאריך, * ועטרת יסוד דעתיק ביסוד דאריך, * ומלכות דעתיק במלכות דאריך, כי צריך להעשות ממנה פרצוף של הנוקבא ולכן לקחת מדה אחת שלימה. ונמצאו עתה נשארו שני פרקין תתאין דנצח והוד דעתיק למטה מכל הנצח הוד דאריך, ונשארו מגולים. ואלו נתחברו יחד במלכות דאריך, ונעשה שם אליה שני דדים בשנ"י צדדיה. ומהם היו יונקים המלכות שירדו בבריאה קודם שנתקנו במקומ'. וזהו סוד {{צ|גמולי חלב '''עתיקי משדים'''}} - כי היו יונקים מהדדים והשדים דעתיק יומין.{{ש}} וזהו סוד המלך הנקרא '''הדד''' בן '''בדד''' - שהם השני דדים הנ"ל. {{ש}} '''עד כאן לשונו.'''{{הערה|לא הבנתי מי מצטטים כאן וממתי. וצע"ע - ויקיעורך}} וזאת הבחינה נראת {{צ|שני בדי ארון}} שהם נצח והוד דעתיק שהיו יוצאים מחוץ ל'קדש הקדשים' - שהוא מחוץ לאצילות לתוך אבא ואמא של בריאה שנקרא {{צ|היכל יהוה}} כנז"ל. ====סוד שני כרובים==== סוד שני כרובים - זהב טהור. עומדים על רגליהם ופניהם איש אל אחיו מנגד. כל אחד מעשרה טפחים בקומתו, ולכל אחד ארבעה פנים וששה עשר כנפים. ארבע כנפים לכל צורה - באופן שבשתי הכנפים העליונים מכל צורה להנה פורשים למעלה כדמות מעופפים וסוככים על הארון ועל בדיו מלמעלה. ושתי כנפים התחתונות אשר להם יכסה כל אחד גויתו. הנה בחינת הכרובים הם אבא ואמא כנזכר בתיקונים דף קל"ה ע"ב - {{צ|חכמה ובינה עלייהו אתמר "והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה"}} מפני שהם מלבישים הזרועות דאריך הנקראים "כנפים העליונים". ומגיעים עד החזה דאריך, ושם מתגלה היסוד דכורא דעתיק בתוך האריך(?) שנקרא {{צ|ארון הקדש}} כנזכר. נמצא שהם סוככים על הכפרת ששם מסתיים יסוד דנוקבא דדכורא כנזכר. ופניהם איש אל אחיו כנודע כי אבא ואמא הם תמיד פנים בפנים, וכותל אחד ביניהם בלבד, והם נקראים {{צ|רעים דלא אתפרשן לעלמין}}. והטעם שנקראים כרובים {{צ|אנפי רביא}} כנזכר בשער אריך פרק שני - : כי {{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}} דעתיק דנוקבא מתלבש ב{{קיצור|כח"ב|כתר חכמה ובינה}} דאריך, ו{{קיצור|נה"י|נצח הוד יסוד}} דעתיק בחסד גבורה תפארת דאריך - מפני ש{{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}} דאריך נעשים אחר כך מוחין בג' ראשונות דאבא ואמא ולכן עיקר הארת נצח הוד יסוד ב{{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}} דאריך להאיר אל מוחי אבא ואמא. : ואחר כך מן יסוד דעתיק יצא אור לבד ונתפשט לנצח הוד יסוד דאריך וכו' {{ש}} עיין שם. ונמצא כי אבא ואמא מלבישים נצח והוד דעתיק הנקרא {{צ|אנפי רביא}}, ולכן נקראים כרובים {{צ|אנפי זוטרי}} להורות שמתוכם נראה הפנימיות של נצח הוד דעתיק הנקרא {{צ|אנפי כרובים}}. ועוד טעם אחר כי הכרובים היו בלא חתימת זקן להורות כי אבא ואמא אין להם חתימת זקן ואין להם שערות כלל, ואפילו בראשם. כי הם מכוסים תחת דיקנא דאריך אנפין. אבל בזעיר אנפין ובאריך אנפין יש להם דיקנא ושערות בראשם כנודע. ועתה נבאר הבחינה של אבא ואמא שיש להם {{גמט דגש|ד'}} פנים לכל אחד, ושמונה גדפין לכל אחד. ויובן זה על פי הבחינה שיש לזעיר אנפין - משם נלמוד הסתום מן המפורש. דע כי זעיר אנפין היה בעת העיבור בבחינת נצח הוד יסוד לבד. כי פחות מזה איננו נקרא פרצוף - כי צריכים שלשה קוין - ימין ושמאל ומכריע - ועל כן יש שלשה ספירות אשר אורכן אינם רק גובה ספירה אחד לבד אלא שברחבה יש בו ג' ספירות. והוא כי * ג' פרקים של הנצח משמשים לו בבחינת '''חכמה חסד נצח''' - קו ימין. * וג' פרקים של ההוד היו לו בבחינה '''בינה וגבורה הוד''' - קו שמאל, * ושני פרקים דיסוד הם '''דעת ותפארת'''. ועטרה היתה יסוד. והרי נשלמו לג' קוים כשלשה ספירות ובין שלשתם הם עשר ספירות דזמן עיבור. וזאת הבחינה נקרא עשיה שבזעיר אנפין פרצוף שלם, ואינן רק נצח הוד יסוד. ואמנם היו לו בחינת ראש שהם שיעור שני שלישי תפארת של זמן היניקה. וזה הפרצוף נקרא {{צ|יעקב}}. ואחר כך בזמן היניקה באים לו {{גמט|ג' אמצעיות}} ונקראו חסד גבורה תפארת. ומתפשטים ונכנסים בתוך הפרצוף השני ומתלבשים בתוכו על דרך הבינה המתפשטת תוך זעיר אנפין - כך אלו. ויש בהם גם כן פרצוף שלם של עשר ספירות על דרך הנזכר בנצח הוד יסוד. והכתר של הפרצוף הראשון מתחיל להלביש לזה הפרצוף השני מן החזה שלו ולמטה. ונשארו שני שלישי התפארת של הפרצוף הזה מלובשים בתוך כתר של הפרצוף הראשון, ונצח הוד יסוד של הפרצוף השני מתפשטים בכל שיעור קומת הפרצוף הראשון. והכתר של זה הפרצוף הוא כנגד שני שלישים התחתונים של הדעת דגדלות. וזה הפרצוף נקרא {{צ|ישורון}} ונקרא {{צ|יצירה}}. {{ש}} אחר כך בזמן הגדלות באים לו ג' ראשונות שהם {{קיצור|חב"ד|חכמה בינה דעת}} ואלו גם כן הם בחינת עשר ספירות שלימות כנז"ל בשני פרצופים הראשונים. והפרצוף השני הוא מתחיל להלבישו מן החזה של זה הפרצוף השלישי המלובש בתוכו. וה{{קיצור|נה"י|נצח הוד יסוד}} של זה הפרצוף השלישי - גם הוא מתלבש בכל קומת זה הפרצוף השני כלו. וזה הפרצוף נקרא {{צ|ישראל}} ונקרא {{צ|בריאה}}. אחר כך יש בחינה רביעית פרצוף רביעי. והוא כתר דזעיר אנפין הוא. וגדול מכולם. והפרצוף הפנימי ה{{גמט דגש|ג'}} הגבוה - מלביש לזה מן התפארת שבו ולמטה על דרך האחרים ממש. והרי הם {{גמט דגש|ד'}} ארבע פרצופים - כל אחד מעשר ספירות, והם '''אבי"ע''', וכולם יחד נקראו '''זעיר אנפין'''. ועל דרך זה הוא בכל פרצוף ופרצוף מן חמשה פרצופים שהם אריך, אבא ואמא, וזעיר ונוקבא שיש באצילות - כל אחד נחלק לארבע פרצופים זה בתוך זה. והבן מאד.{{ש}} '''עיין שם באורך'''. והנה בארבע פרצופים יש בכל פנים אחד - הרי ארבע פנים לאחד. וזהו בסוד שם '''הוי"ה''' - כי אות '''ה'''' הוא מתלבש בסוד {{קיצור|נה"י|נצח הוד יסוד}} שבכל פרצוף ופרצוף, ואות '''ו'''' ב{{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}}, ואות '''ה'''' ראשונה ב{{קיצור|חב"ד|חכמה בינה דעת}}, ואות '''י'''' בכתר. וגם כל פרצוף מהארבעה פרצופים - יש בכל אחד שני זרועות שהם חסד וגבורה. ונודע שתמיד הזרועות נקרא 'כנפים' - הרי שמונה זרועות שהם שמונה כנפים שהיה בכל כרוב וכרוב וארבעה פנים. והבן היטב. ועוד אמרו רז"ל וכן הובא בתיקונים דף פ"ג ע"ב {{צ|בההיא זמנא דהוו ישראל זכאין הוו אנפין באנפין מתדבקין דא בדא. וכד לא הוו זכאין הוו מהדרין אנפייהו דא מן דא. ועל רזין אלין הוו ידעין אי ישראל זכאין אי לא וכו'}}, עיין שם באורך. הנה נודע כי ישראל סבא נקרא 'אחורי' דאבא ואמא עילאין (כנזכר בכמה מקומות בדרושים). ונודע כי יש {{גמט דגש|ב'}} מיני חיבורים - אחד באבא ואמא עילאין שהוא להוציא נשמות חדשות, ואחד בישראל סבא ותבונה לחיות העולמות. והנה כד הוו זכאין ישראל היו הכרובים {{צ|אנפין באנפין}} - שהם סוד החיבור של אבא ואמא עילאין בסוד נשמות חדשות. וכד לא הוו זכאין הוו מהדרין אנפייהו דא מן דא בסוד אחור ואחור. שהוא סוד החיבור דישראל סבא ותבונה בסוד חיי העולמות. ונקרא 'חיבור אחור באחור' כי הם האחורים דאבא ואמא עילאין. והבן זה. ====סוד מטה אהרן==== היה נתון בתוך קדשי קדשים לפני ארון העדות לאשר היה שם לעד כנודע. הנה בחינת {{גמט דגש|אהרן}} הוא {{גמט דגש|ע"ב}} ו{{גמט דגש|דפ"ק}} שהם אחורים פשוטים ואחורים מלאין ביודי"ן דיסוד דישראל סבא. ומתמן היה יורד השפע על מטה אהרן והיה פורח בשקדים ובציצים. כי היסוד דומה למטה והיה בו שמות במספר {{גמט דגש|אהרן}}, ולכן היה נתון לפני {{גמט דגש|ארון}} העדות. הכוונה כי ישראל סבא ותבונה מלבישים האריך אנפין מן החזה עד הטבור. ובחזה - שם מתגלה {{צ|ארון העדות}} כנזכר לעיל שהוא יסוד דעתיק כנז"ל. וישראל סבא ותבונה הם מלבישים ממש שם מבחוץ מכנגד הארון. ולכן גם כן בכאן למטה היה נתון מטה אהרן לפני הארון. וכן {{גמט דגש|מטה אהרן}} - גימטריא {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אל'''}} - שהם עשר חסדים שיוצאים מיסוד דחכמה - כנודע כי חמשה גבורות דחכמה הם חמשה חסדים דבינה. הרי י' פעמים חסד {{גמט דגש|אל}} שגימטריא {{גמט דגש|מטה אהרן}}. ====סוד צנצנת המן==== סוד צנצנת המן של זכוכית היתה בקדש הקדשים נתונה לפני ארון העדות למען יהיה שמה למשמרת לדורות העתידים. הנה ידוע כי המן שהיה יורד לישראל במדבר היה בא ממוחא סתימאה דאריך אנפין הנקרא {{גמט דגש|טלא דבדולחא}} שגימטריא {{גמט דגש|המן}}. וז"ש {{צ|והמן כזרע גד הוא ועינו כעין '''הבדולח'''}}. ונודע כי חכמה תמיד הוא מקבל השפע מגולגלתא, ובינה מקבל תמיד ממוחא סתימאה. כי חכמה הוא מלביש לחסד אריך ולכן הוא מקבל גם כן מחסד דעתיק, ובינה מלבשת שמאל דאריך ולכן גם כן מקבלת מן גבורה דעתיק. ואחר כך מתקבץ כל השפע דמוחא סתימאה ביסוד דתבונה. וזהו סוד שהמזונות באים מצד שמאל בסוד {{צ|קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף}} - שהם מצד הדין והגבורה דעתיק שמפשיע המזונות על ידי הבינה דדינין מתערין מינה. וז"ש {{צ|לחם מן '''ה'''שמים}} הידועים - שהם שמים עליונים, {{גמט דגש|ז'}} רקיעין דעתיק יומין. ולכן גם כן היתה נתונה לפני ארון העדות כי התבונה מלבשת האריך מהחזה עד הטבור כנזכר, שהוא מכנגד יסוד דעתיק הנקרא {{צ|ארון העדות}} כנזכר. ונודע כי יסוד דבינה נקרא {{צ|נהר '''פרת'''}} על שם שכלולים בה חמשה קולות. כי {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|קו"ל}} - גימטריא {{גמט דגש|פרת}}. והנה {{גמט דגש|צנצנת}} גימטריא {{גמט דגש|פרת}}. וגם בתוכה יורד המן, ואז נקרא {{צ|נהר פרת}}. כי '''המן''' הם {{גמט דגש|ה'}} חסדים ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות שהם עשר הויות שגימטריא {{גמט דגש|הנהר}}. ====סוד קרן של שמן המשחה==== קרן של שמן המשחה היה גם כן למשמרת נתון בתוך המקום הזה למשוח בו הכהנים הגדולים לעת הצורך. וגם מלכי בית דוד. וגם את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש. הנה נודע כי המוחין דחכמה נקרא {{צ|שמן}}, והמוחין דבינה נקרא {{צ|קטורת}}. בסוד {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} כמ"ש האר"י זלה"ה. והנה בעת שהיסוד דחכמה הוא מתפשט לחוץ מיסוד דבינה, והתלבש בתוך יסוד דזעיר - אזי יסוד דזעיר אנפין נקרא '''{{צ|קרן בן שמן}}''', כנזכר בזוהר פרשת לך לך דף צ"ו ע"א {{ממ זהר|א|צו|א}} שהוא {{צ|קרן היובל}} בסוד בן חורין. כי ביסוד דזעיר משפיעים התרין יסודות דאבא ואמא כנודע. וזהו סוד כי רבוע ד{{גמט דגש|ע"ב}} שהוא {{גמט דגש|דפ"ק}}, ורבוע ד{{גמט דגש|ס"ג}} שהוא {{גמט דגש|קס"ו}} - גימטריא {{גמט דגש|קרן}}. כי האחוריים דחכמה ובינה נעשה פנים בזעיר, ובעת שיסוד דחכמה הוא מלובש שם ביסוד דזעיר - אזי שמן ורבו נגיד ונפיק מתמן ונכנס הכל בתוך יסוד דמלכות, ואיהי כניש כל ההוא שמן '''המשחה''' (אותיות '''השמחה''') שמשח אותה בעת החיבור. ואזי נקרא גם כן היסוד דנוקבא {{צ|קרן המשחה}}. בגין כך לית משיחותא דמלכותא אלא בקרן. ועל דא אתמשך מלכותא דדוד דאתמשח בקרן ואתאחיד ביה. ====המשך המאמר==== והנה קודם עת חורבן הבית נגנז תחת אבן שתיה ארון העדות עם שני לוחות האבנים, וגם מטה אהרן וצנצנת המן, וקרן של שמן המשחה להורות שכל היסודות - דהיינו יסוד דעתיק מתלבש ביסוד דאריך, ושניהם מתלבשים ביסוד דחכמה, ואחר כך כולם נכנסים בבינה, ומשם מתלבשים כולם בזעיר עד היסוד שלו, ואחר כך בעת החיבור כל השפע של האורות מכל היסודות הנ"ל נגנזים בתוך יסוד דמלכות שנקרא {{צ|אוצר המלך}} כנודע. '''ועתה''' נחזור אל המשנה '''{{צ|קדש קדשים מקודש ממנה שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה}}'''. הנה נודע מה שכתב האר"י זלה"ה בשער הקליפות פרק ה' חלק שני כי בקליפה דאצילות לא נתקנו זולתי זעיר ונוקבא. נמצא שאין קליפה כנגד האצילות אלא כנגד זעיר ונוקבא לבד. אך מבינה ולמעלה אין אחיזה אל הקליפה כלל. ולכן גם כן בקליפה דאצילות לא נתקנו ה{{גמט דגש|ג'}} ראשונות שלהם. אבל ב{{גמט דגש|ג'}} עולמות דבריאה יצירה עשיה יש אחיזה אל החיצונים אפילו בשלשה ראשונות. כי {{גמט דגש|ז'}} היכלין דקליפה דאצילות יכולין להאיר ולשלוט ממקומה עד למטה כנגד היכל קדש קדשים דבריאה (שהם השלשה ראשונות דבריאה). אף על פי שאנו אומרים כי {{גמט דגש|ז'}} היכלין דקליפה אין מקומם ושיעורם אלא בשית היכלין תתאין, ולא כנגד היכל קדש קדשים שבכל עולם ועולם - אכן אלו ה{{גמט דגש|ז'}} היכלין עילאין דקליפה הם יכולים להאיר ולשלוט ממקומם עד למטה כנגד היכל קדש קדשים האחר(?) העליון שלמטה ממנו. {{ש}} עיין שם באורך. והכוונה הוא כי באצילות מתפשטים הכל - חסדים גמורים עד הבינה, ואפילו הגבורות הם ממותקים בבינה ולכן נקרא {{צ|אלהים חיים}} כמ"ש האר"י בשער אריך חלק שני פרק ששי וזה לשונו:{{ש}} והנה מן הראוי היה שעתיק יומין לא תגלה הארתו העיקרית רק ברישא קדמאה שהוא הגולגלת, ואחר כך תאיר זו הגולגתא ברישא אחרא שהוא מוחא סתימאה, חכמה דאריך. אמנם לא כך היה - כי אם - שהעתיק מתגלה בהני תרין רישין כחדא! וטעם הדבר הוא כי הנה אבא ואמא דתחוץ אריך אנפין נמשך בהם החיות מהני תרין רישין גולגלתא ומוחא (כנזכר שם בשער ד' חלק א' פרק ב', עיין שם). ובענין דאבא ואמא הויין כחדא נפקין וכחדא שריין. ולכן הוצרכו אלו התרין רישין להתגלות בהם העתיק בהשואה אחת גם כן. ולכן החסד דעתיק נתלבש בגלגלתא, והגבורה במוחא - היא חכמה. ואז נכלל החסד בגבורה והגבורה בחסד והיו שוין וגו'. עיין שם. אם כן אפילו הגבורות שלה הם חסדים גמורים של עתיק יומין. ונודע כי החיצונים אין להם אחיזה בחסדים אלא בגבורות. ולכן בעת שמתגלים הגבורות דבינה ממנה ולחוץ - אזי דינין מתערין מינה, כי אין קליפה באצילות אלא מזעיר ונוקבא ולמטה. דהיינו כי בקליפת נגה דאצילות אין השלשה קליפות (שהם '''רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת''') אוחזות בה אלא כנגד זעיר ונוקבא שלה. אבל בשלשה ראשונות שלה - אין לשלשה קליפות אחיזה בהם מפני שהוא כולו טוב כנודע. ואפילו בזעיר ונוקבא שלה אין אחיזה בהם אלא מעט כדי חיותם בלבד, אבל בקדושה עצמו דאצילות נאמר {{צ|לא יגורך רע}} אפילו במלכות דאצילות, כמ"ש {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}}. ואין פה מקום להאריך. והנה הנגה דאצילות הוא דבוק בזעיר ונוקבא דאצילות בעור שעל הבשר כנזכר במרכבת יחזקאל פרק ז'. ולכן בעת שמתגלות הגבורות מבינה ולחוץ לתוך זעיר ונוקבא - אזי יש קצת אחיזה לנגה בגבורות אלו, מחמת פיתוי השלשה קליפות אחרות. כנודע אצל הנחש שפיתה לחוה על ידי הנגה. ולכן נקרא בינה דאצילות {{צ|דינין מתערין מינה}}. אבל מבינה ולמעלה - הכל חסדים ממותקים. וז"ש '''{{צ|קדש קדשים מקודש ממנה}}''', שהוא עולם האצילות כנזכר. '''{{צ|שאין נכנס להם אלא כהן גדול ביום כיפורים}}''' - ר"ל שאין התפשטות באצילות עד הבינה הנקראת {{צ|יום הכיפורים}} אלא 'הכהן הגדול' בעצמו - שהוא החסד הגדול של עתיק יומין המתפשט בבינה כנזכר. וזהו '''{{צ|בשעת העבודה}}''' - ר"ל מעת החיבור דאבא ואמא ביחד - אזי כל החסדים דעתיק מקבלת בינה כל ידי חכמה כנודע. וזהו {{גמט דגש|העבודה}} - גימטריא {{גמט דגש|הויה אדני}} שגימטריא {{גמט דגש|אמן}} - שהוא הדעת המחברם. אבל משם ולמטה בכל הגבורות אפילו מאריך דבריאה יש אחיזה אל החיצונים בהם. לבד מבינה דאצילות (ומכל שכן לעילא מינה) שאפילו בגבורות שלה אין אחיזה לחיצונים בהם. ולכן גם כן למטה אין כהן גדול נכנס לקדש קדשים אלא ביום הכיפורים דווקא - להורות על הכהן העליון שאין מתפשט אלא עד הבינה הנקרא {{צ|יום הכיפורים}} בכל יום. ומשם ולמטה דינין מתערין מינה.{{ש}} ובזאת הבחינה היה קודש קדשים מקודש מכל שאר העולמות בריאה יצירה עשייה כנזכר לעיל. והבן היטב. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן.''' ==דרך אחרת של הרב משה זכות בכללות סודות בית המקדש== '''אמר המחבר''', ראיתי לאהובי הרב משה זכות נר"ו דרך אחרת בכללות סודות בית המקדש. וגם כי כמעט נתכוננו לדעת אחד - מכל מקום אציעה דרכו בקוצר נמרץ להיותה יותר פשוטה וקלה להבין אפילו למי שאין לו כל כתבי האר"י ז"ל. '''והוא על דרך זה''' * הנה ירושלים הוא מלכות דמלכות דבריאה המקננה ביצירה. * והר הבית וסורג וחיל - הוא בשבעה היכלי מלכות הבריאה * ושלשה עזרות - היכלי זעיר אנפין דבריאה * האולם וההיכל - היכלי אבא ואמא * וקדש קדשים - היכלי אריך אנפין ולכן עיקר העבודות במקדש היה בהיכלי הזכרים ולא בשל הנקבות - כי הפועל עיקרו מהחסדים. ועל כן תמצא {{גמט דגש|שילה}} עולה {{גמט דגש|אל שדי}} שהוא בבריאה. וכן {{גמט דגש|משה}} העולה כן הקים המשכן. ו{{גמט דגש|היכל אל שדי}} בגימטריא {{גמט דגש|משכן}} - אלא שהוא בסוד אריך אנפין דבריאה הנקרא 'קודש' דאיהו {{גמט דגש|משכן}}. ובעת שהוקם נתקן {{צ|יושב בסתר}} כי {{גמט דגש|אכתריאל}} השולט שם עולה {{גמט דגש|בסתר}}. וגם מילואו כזה: '''אל"ף כ"ף ת"ו ר"ש יו"ד אל"ף למ"ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ל"ף ף' ו' ש' ו"ד ל"ף מ"ד}}}} - עולה בכיוון {{גמט דגש|סתר}}. והיינו {{צ|יושב '''בסתר'''}}. שם {{גמט דגש|מעון}} ל{{גמט דגש|נועם}} עליון כוננה {{גמט דגש|עלינו}}. ואותו ראה ר' ישמעאל כהן גדול בבואו לקדש קדשים דאיהו אריך אנפין דבריאה. וביום הכפורים דבינה מקננא תמן - שלכן היה מזכיר עשר הויות דספר [[ברית מנוחה]] דאינון סוד עצמות הבריאה ששולט ביום הכפורים. וידוע כי {{גמט דגש|אכתריאל}} הוא ראש הברית, ו{{גמט דגש|מטטרון}} שש קצוות, ו{{גמט דגש|סנדלפון}} מלכות. ועליהם נאמר {{ממ|דברים|כח|ח}} {{צ|{{גמט דגש|הברכה}}}} (דאיהו {{גמט דגש|רל"ב}} מן האצילות{{הערה|{{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן}}}}) {{צ|'''באסמיך'''}} - ראשי תיבות שלשתן '''אס"מ'''. כי הם מלבישין האור הפנימי. ושלשתן ב{{צ|ויהי נועם}} {{ממ|תהלים|צ|יז}}. כי בפסוק זה {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|'''נ"ו'''}}{{הערה|{{צ|אלהינו עלינו..ידנו...עלינו...ידינו}} - ויקיעורך}} הוא {{גמט דגש|סנדלפון}}. ו{{גמט דגש|בסתר}} - {{גמט דגש|אכתריאל}}. ו{{צ|בצל {{גמט דגש|שדי}}}} - הוא {{גמט דגש|מטטרון}}. וסדרם על דרך '''כוננהו''' - '''ה'''' על '''ו'''', כידוע בסוד מ"ש(?)/מ"ם(?). והם בגימטריא '''ארון''' באלף רבתי{{הערה|1256 = {{גמט דגש|אכתריאל מטטרון סנדלפון}} - ויקיעורך}} שבתוכם אור העצמות - {{גמט דגש|י'}} הדברות, {{גמט דגש|י'}} הויות. ובעונותינו הרבים נסתרו בגניזת הארון. והשפע בא מהחיצונים הוא 'אבן {{גמט דגש|שתיה}}' - {{מכפלת גימטריא|י"א||אדני}} כנזכר לעיל. ולכן אמר לר' ישמעאל {{צ|'''בני''' ברכני}} בסוד {{גמט דגש|הברכה}} הנ"ל. {{גמט דגש|ב"ן}} המתפשט ב{{גמט דגש|נועם}} שהוא {{גמט דגש|קס"ו}} - הרי {{גמט דגש|בריאה}}. וידוע כי בבריאה {{גמט דגש|ג'}} בחינות שמות בכלל - {{גמט דגש|אל שדי}}, ו{{גמט דגש|תנ"ה}}, ו{{גמט דגש|ס"ג}} - ועולים בכיוון{{הערה|{{גמט דגש|אל שדי, תנ"ה, ס"ג}}}} {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. שלשה קדושות בסוד שלש השמות. ובו היה נכנס הכהן גדול כי שם עיקר הבינה דאיהי {{צ|יום הכפורים}} - {{צ|כפורים}} תרי משמע, היינו {{גמט דגש|ב"ן}} ו{{גמט דגש|קס"ו}} הנזכר. וקדש קדשים נתקן מחסד דמלכין קדמאין ואיהו 'כהן גדול'. וזהו {{צ|ישמעאל {{גמט דגש|בני}}}} - דתמן '''בני''' קדם. וגם הוא {{גמט דגש|אם אהיה}}. וגם פנים ואחורים ד'''אהי"ה''' - כולם בסוד {{גמט דגש|ב"ן}} והם בבריאה. והוא {{צ|גדול}} שסודו במדת הגדולות. הגדולה דאיהו אהבה רבה שבקדש קדשים. ולכן כהן גדול היה מזכיר שם גדול '''אהבה''' בנקודת ידועות לנו בסוד הייחוד הפנימי דנשיקין. '''עד כאן לשונו - לשון של זהורית'''. ומי שיש לו מוח בקדקדו יבין וישכיל כי שנינו בדרך אחד הולכים בענין כללות הסדר הישר. ומיני ומיניה מסתיים שמעתתא אליבא דהלכתא דגמורי לה מפי הרב האר"י זלה"ה, ומפי התלמיד הנאמן הר' חיים ויטאל זלה"ה אשר תורתו תורת אמת, אותה '''נתן משה''' נחלה, על פיה' אלו(?) נשא לבבנו ונחנו בדרכי יושר להבין ולהשכיל סתרי סודותיו. וכאשר הורנו רזי בית מקדשו בכל דבר ודבר למד מענינו - כן יראנו בבנינו הנכבד הנוסף, ואז {{ש}} {{גדול-מודגש|יוד}}והו {{גדול-מודגש|ו}}יהללוהו {{גדול-מודגש|ד}}ורשיו {{גדול-מודגש|הי}}שרים {{גדול-מודגש|י}}ברכוהו {{גדול-מודגש|ויו}}סיפו {{גדול-מודגש|א}}ומץ {{גדול-מודגש|ו}}גבורה {{גדול-מודגש|הי}}ואבים {{גדול-מודגש|י}}שועתו {{ש}} {{גדול-מודגש|י}}פתח {{גדול-מודגש|א}}וצרות {{גדול-מודגש|ה}}יכל {{גדול-מודגש|ה}}עליון {{גדול-מודגש|ו}}בהם {{גדול-מודגש|י}}כונן {{גדול-מודגש|ה}}מקדש {{גדול-מודגש|ה}}מעוז {{ש}} {{גדול-מודגש|יוד}}יענו {{גדול-מודגש|ו}}ילמדנו {{גדול-מודגש|ד}}עת {{גדול-מודגש|הא}}מונה {{גדול-מודגש|ה}}נכונה {{גדול-מודגש|ואו}}שר {{גדול-מודגש|ו}}תיקות {{גדול-מודגש|הא}}רח {{גדול-מודגש|ה}}צדיק {{ש}} {{גדול-מודגש|י}}רומם {{גדול-מודגש|א}}ת {{גדול-מודגש|ה}}דר {{גדול-מודגש|ד}}גלנו {{גדול-מודגש|ו}}ישא {{גדול-מודגש|נ}}ס {{גדול-מודגש|ה}}בת {{גדול-מודגש|י}}רושלים {{ש}} {{גדול-מודגש|יכת"ירנו בחכמה בתבונה ובדעת להגדיל ולהגביר תפארתו ובנצח הודו ויסד מלכותו מלכות כל עולמים}}. -------------- 71c1iqgzpzv1ffa5tzhoqwqs4peibmr 3101911 3101900 2026-11-07T17:54:03Z Roxette5 5159 /* עזרת נשים מקודשת ממנו */ 3101911 wikitext text/x-wiki __TOC__ ==משנה דמסכת כלים== ===ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות=== '''עשר קדושות הן. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה? שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם. מה שאין מביאין כן מכל הארצות {{ממ משנה|כלים|א|ו}}''' אש"ר ד"רכו נס"תרה י"אציל שפ"ע דע"ת י"שרה עלי, להבין ולהשכיל סתרי המשנה הזאת על אמתתה כי ארוכה מארץ מדה, וזה החלי בעזרת אלי. '''הנה''' נודע מה שמביא האר"י זלה"ה בדרוש ביאור המלכים, {{ש}} שכאשר יצא כל האצילות מבחינת שם {{גמט|ב"ן}} לבד והיה כולל עתיק ואריך אנפין ואבא ואמא וזעיר ונוקביה. ואז יצאו תחלה כל הכלים שלהם זה תחת זה עד סיום עולם האצילות, ואחר כך יצאו האורות ד{{גמט|ב"ן}} - כל פרטי האצילות. {{ש}} ויצא תחילה כתר דעתיק דאצילות, ובו נכללים כל האורות. ונתקיים. ואחר כך יצא חכמה דעתיק בכלי שלו, ובו כוללים{{הערה|נראה דיש להגיה "כלולים" או "נכללים" - ויקיעורך}} כל שאר האורות. ונתקיים. ואחר כך יצאה בינה דעתיק, ובה כלולים כל שאר האורות. ונתקיימה.{{ש}} ואחר כך יצאו שבעת תחתונות דעתיק מהדעת ולמטה - כל אחד בכלי שלו, ובו כלולים כל שאר האורות. והיה נשבר. וירד פנימיות הכלי בבריאה, ותיכוניות הכלי יותר למטה ביצירה, וחיצוניות הכלי בעשיה. ואחר כך האור ההוא נשאר בלא כלי. ושאר האורות ירדו בכלי השביעי של שבעה תחתונות. וגם הוא נשבר על דרך הנזכר. והאור שלו נשאר בלי לבוש. ושאר האורות ירדו בכלי של מטה ממנו. וכן על דרך זה עד שנגמרו שבעה תחתונות שלו. ואחר שירדו כל השבעה תחתונות שבו, פנים ואחור, בבריאה יצירה עשיה - אז גם ירדו האחורים דחכמה ובינה דעתיק לבד באצילות עצמו בסופו, אך לא בבריאה. אבל לא הפנים. ולכן אין בהם מיתה רק ירידה. ואז ירדו גם נצח הוד יסוד דאחורים דכתר דעתיק. ואחר כך נכנס בכתר דאריך אנפין בכלי שלו, ובו כלולים שאר האורות על דרך הנזכר בעתיק. {{ש}} וכן באבא ואמא. וכן בזעיר ונוקביה. נמצא שנשברו שבעה תחתונות דנוקבא, ושבעה תחתונות דזעיר אנפין, ושבעה תחתונות דבינה, ושבעה תחתונות דחכמה, ושבעה תחתונות דאריך אנפין, ושבעה תחתונות דעתיק.{{ש}} נמצאו שמתו {{גמט דגש|מ"ב}} מלכים. וזהו שרמז {{צ|{{גמט דגש|ואלה}} המלכים אשר מלכו בארץ אדום}}. ירצה במספר {{גמט דגש|ואלה}} מלכו ומתו. וזהו שאמרו {{צ|תולה ארץ על '''בלי מה'''}}. ר"ל שהיה תולה ארץ אדום ברעיון בעבור {{גמט דגש|בלי}} {{גמט דגש|מה}} - ש{{גמט דגש|מ"ב}} מלכים שהם מספר {{גמט דגש|בל"י}}, היו בלי {{גמט דגש|מ"ה}} - שהיו חסר מהם שם {{גמט דגש|מ"ה}} החדש כנודע. ולכן נשברו. ואחר כך שיצא {{גמט דגש|מ"ה}} נתקנו כולם בסוד {{צ|חצבה עמודיה שבעה}} - שעשה ותיקן כל שבעה תחתונות של כל פרצוף ופרצוף בסוד שבעה עמודים, והם סוד קוים. ולכן נתקיימו כנודע. '''עד כאן לשונו''' כלל העולה ש{{גמט דגש|מ"ב}} כלים חיצונים נפלו בעשיה, ו{{גמט דגש|מ"ב}} כלים תיכונים נפלו ביצירה, ו{{גמט דגש|מ"ב}} כלים פנימיים נפלו בבריאה. {{ש}} וזהו סוד שאין עלייה לשום דבר בעולמות אלא על ידי שם {{גמט דגש|מ"ב}}. ולכן יש גם כן כנגדם שלשה {{גמט דגש|מ"ב}}: * '''אבגי"תץ וכו'''' ביצירה - כדי להעלות {{גמט דגש|מ"ב}} דעשיה שנפלו שם * וגם {{גמט דגש|אהי"ה יה"ו}} בבריאה להעלות {{גמט דגש|מ"ב}} דיצירה שנפלו לשם * וגם {{גמט דגש|מ"ב}} אותיות דמילוי המילוי דשם {{גמט דגש|מ"ה}} דאלפין בעולם האצילות כדי להעלות {{גמט דגש|מ"ב}} דבריאה שנפלו שם. וזהו סוד {{צ|'''ברן''' יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים}} {{ממ|איוב|לח|ז}}. רוצה לומר כשמעלים השלשה {{גמט דגש|מ"ב}} חדשים לשלשה {{גמט דגש|מ"ב}} הישנים ומתחברים כולם ביחד ביסוד דנוקבא דאצילות. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד}} - כי {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|קכ"ו}} - גימטריה {{גמט דגש|ברן}}. כשהם יחד הם {{צ|ככבי בוקר}} - שנתקנים ונמתקים ביחד על ידי החסדים שם {{גמט דגש|מ"ה}}. ואז {{צ|ויריעו כל בני אלהים}} - ר"ל ואז נשברים ונמתקים כל '''בנ"י''' שהם כל שלשה {{גמט דגש|מ"ב}} של שם {{גמט דגש|ב"ן}} שנפלו בבריאה יצירה עשיה ונעשים כולם כוכבים שהם חסדים, ומאירים בנוקבא. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד {{גמט דגש|ככבי}} בקר}}.{{ש}} וזהו סוד {{צ|סומך יהוה לכל הנופלים}}. ר"ל השלשה {{גמט דגש|מ"ב}} שהם גימטריא {{גמט דגש|סומך}}, הם סומכים לכל הנופלים משם {{גמט דגש|ב"ן}}. והנה נודע כי על ידי שני צירים ושני דלתות שיש בה יותר ממה שיש בו נשלמה ל{{גמט דגש|רנ"ב}} - ולכן ה{{גמט דגש|ו'}} {{גמט דגש|מ"ב}} מתקבצים ביחד ונכנסים בתוך ההיכל שהוא יסוד דנוקבא דאצילות שהי' מלובש' בתוך היכל קדש הקדשים כנודע, ששם ביסוד שלה נשלמים ה{{גמט דגש|רנ"ב}}. ולכן שם גם כן נכנסים {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|מ"ב}} שגימטריא {{גמט דגש|רנ"ב}} כדי לעשות לה מיין נוקבין. {{הערה|לא נראה לענ"ד קשר עם מה שנזכר למעלה. ואולי חסר טקסט. וצע"ע - ויקיעורך}}הנה נודע כי בארץ ישראל שלטא עולם היצירה, ובחוץ לארץ שלטא עולם העשיה כנזכר בתקונים. ולכן עיקר התיקונים שעושים בני חוץ לארץ הוא בעולם העשיה, ועיקר התיקונים שעושים בני ארץ ישראל הוא בעולם היצירה. כי מאחר שארץ ישראל הוא אמצע הישוב - לכן שם גם כן יש להם יכולת לתקן כלים אמצעים של שבירת הכלים שנפלו שם, ואין צריך להכניס עצמם בסכנה לתקן כלים החיצונים שהם בעשיה דתמן נתערבו הקליפות עם הקדושה ביחד. אלא כל תיקונם הוא ביצירה דתמן הוא הקליפה דבוקה לבד ואינה מעורבת, ואין להם כל כך טורח לתקנם כמו אנשי חוץ לארץ. וזהו שאמרו רז"ל '''{{צ|ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות}}''' - ר"ל כי עולם היצירה דשלטא בארץ ישראל היא מקודשת מכל עולם העשיה דשלטה בכל הארצות של חוץ לארץ. '''{{צ|ומה היא קדושתה?}}''' - ורמזו רז"ל באומרו {{צ|ומה היא קדושתה}} להורות כי בעולם העשיה הוא שם {{גמט דגש|ב"ן}}, ובעולם היצירה הוא שם {{גמט דגש|מ"ה}} כנודע. וזהו שאמרו '''{{צ|ומה}}''' - ר"ל שם {{גמט דגש|מ"ה}} - {{צ|היא קדושתה}}. '''{{צ|שמביאין ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם}}''' - שהם נצח הוד יסוד מלכות דיצירה, שמשם מעלים מיין נוקבין דאצילות. {{ש}} '''וגם כתב האר"י זלה"ה''' שהעלות{{הערה|אולי יש להגיה "שהעלאת" - ויקיעורך}} הביכורים והעומר ושתי לחם הוא להעלות האורות של {{קיצור|נהי"ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דיצירה למעלה כדי שלא ינקו מהם החיצונים. כי ביצירה אנו מקפידים שלא ינקו מהם. אבל בעשיה אין אנו חוששים לזה כי שם מדור הקליפות. והנה '''העמר''' - היא המלכות כמ"ש בתיקונים דף ל"ז ע"ב {{צ|ושכינתא תתאה איהי ספירת העמר דבה מני שבע יומין דאינון שבע שבתות דאית בהון {{גמט דגש|מ"ב}} יומין וגו'}}. וגם {{גמט דגש|עמר}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|אל}} - כי המלכות היא נקראת {{צ|{{גמט דגש|אל}} זועם בכל יום}} על החיצונים, והיא כלולה מכל עשר ספירות כמ"ש בזוהר פרשת לך לך דף צ"א ע"א {{ממ זהר|א|צא|א}} {{צ|דבר אחר: כי מי '''אל'''{{הערה|כרגע בויקיטקסט הגירסא שם בזוהר הוא "כי מי אלוה", וצע"ע - ויקיעורך}} - דא רזא דמל' דהא '''אל''' כללא הוא דאתכליל מכלהו דרגין}}, כנזכר שם בזוהר. והרי הם {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|עמר}}, ו{{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|בכורים}}, {{קיצור|וששה פעמים '''אל'''|186}} בשתי לחם כמו שיתבאר -- סך הכל {{מכפלת גימטריא|כ"ה|פעמים|'''אל'''}} להורות שעל ידי התעוררות אלו {{מכפלת גימטריא|כ"ה|פעמים|'''אל'''}} ביסוד דמלכות לעשות לה מיין נוקבין - גרמו שקבלה המלכות גם כן שפע מ{{גמט דגש|י"ג}} תקוני דיקנא דאריך אנפין, ומתשעה דזעיר אנפין. הרי {{גמט דגש|כ"ב}}. וגם הזעיר אנפין נותן לה {{גמט דגש|ג'}} שהם תורה נביכים כתובים. הרי {{גמט דגש|כ"ה}}. ולכן נקראת המלכות '''כה'''.{{ש}} וזהו שכתוב {{צ|וחסידך}} - שהם חסד אל - {{צ|יברכו '''כה'''}} - הם גורמים שהיא מתברך מ{{צ|'''כ"ה''' תברכו}}. ומאחר שמלכות דיצירה נקרא {{צ|אל זועם}} - ולכן היה כח ליהושוע (שהוא פני סיהרא) לכבוש {{גמט דגש|ל"א}} מלכים כנגד שם {{גמט דגש|אל}}. ובזה {{גמט דגש|אל}} דנוקבא(?) היה כלולים בו התשעה {{גמט דגש|אל}} עליונים. כי {{גמט דגש|אל הויה}} הוא ביצירה. ונתחברו {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אל'''}} ביחד. ולכן קדש יהושוע ארץ ישראל בעשר קדושות ונתקנה ברכת '''הזן''' לישראל - כי {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|זן}}. ולכן גם כן היה צריך להקיף יריחו שבעה פעמים שהם כנגד {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|אל}} - כי {{גמט דגש|אלף למד}} גימטריא {{גמט דגש|הקף}}. וכן ששת ימים בכל יום היו מקיפים שבעה כהנים עם שבעה שופרות. וביום השביעי היו מקיפים ז' פעמים - הרי {{גמט דגש|מ"ט}} כהנים ו{{גמט דגש|מ"ט}} שופרות. הרי {{גמט דגש|מ"ב}} ו{{גמט דגש|מ"ט}} - גימטריא {{גמט דגש|צ"א}} במספר {{גמט דגש|הויה אדני}} כהנים, ובמספר {{גמט דגש|הויה אדני}} שופרות. וזה היה כדי להמשיך {{גמט דגש|צ"א}} חסדים (שהם בחינת כהנים שהם בחסד) ו{{גמט דגש|צ"א}} גבורות (שהם בחינת שופורות שהם בחינה דדינין מתערין מינה). כי אלו ההקפות גרמו חיבור ד{{גמט דגש|יאהדונה"י}}. והשבתת הקליפות כשזה נופל זה קם. והנה {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|'''הויה אדני'''}} עם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|אל}} - שהם ששה חסדים בסוד {{צ|חסד {{גמט דגש|אל}}}} הכלולים ביסוד. וכל הנ"ל להורות שכל הבחינות שהיו בארץ ישראל הם בחינות של {{גמט דגש|אל}}. מפני ש{{גמט דגש|אל הויה}} שביצירה שלטא בארץ ישראל כנזכר. וכן במקדש היו {{גמט דגש|צ"ג}} כלים כנגד {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|'''אל'''}}. כאלה וכאלה רבות, ואין להאריך. <big>(</big> ואהובי '''הרב משה זכות נר"ו''' אמר כי על כן נגלה ליהושוע שר צבא ה' בבואו לארץ והוא מט"ט השולט בה. ואמר לו {{צ|עתה באתי}}, ואמרו רז"ל, ולא כימי משה רבנו ע"ה דזכה לבינה סוד בריאה בגדולתו. כי בילדותו היתה בחינתו מ"טט שר הפנים - ראשי תיבות '''משה'''. ולכן נקרא {{צ|טוב}} בסוד {{צ|אמרו צדיק כי טוב}}. כי כן היה יוסף {{צ|והוא נער בן {{גמט דגש|י"ז}} שנה}} - כמנין {{גמט דגש|טוב}}. והוא סוד {{גמט|קטנה=1|הויה}} במספר קטן. וגם שם הדעת כידוע. לכן נקרא '''{{צ|ארץ החיים}}'''. כי {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|טוב}} הוא {{גמט דגש|חיים}} בסוד ד' המוחין. וזהו סוד {{צ|'''חיים טובים'''}}. ועל זה נאמר {{צ|'''טוב הארץ''' תאכלו}}. כי {{גמט דגש|טוב}} הוא {{גמט דגש|י"ז}}, ו{{גמט|קטנה=1|הארץ}} במספר קטן גם כן כך. והוא כנגד ב' בחינות של {{גמט דגש|י"ז}} הנזכר. והיודע סוד שורש יהושוע ישכיל למה נקרא {{צ|טבור הארץ}} {{ממ|שופטים|ט|לז}} {{ממ|יחזקאל|לח|יב}}, ואמרו רז"ל {{צ|פני יהושע פני לבנה}} ולא אמרו "פני יהושוע כלבנה". ובתוך '''יהושע''' כזה '''יו"ד ה"י וי"ו שי"ן עי"ן'''{{הערה|{{גמט דגש|ו"ד י' י"ו י"ן י"ן}} - ויקיעורך}} תמצא {{גמט דגש|יוסף}} זקנו, שהוא הנער הנזכר. וכן נקרא יהושע נער שלא ימוש מתוך {{גמט דגש|אהל מועד}} - הוא בגימטריא {{גמט דגש|יוסף}}, שהוא בתוכו. ואחר כך נתעלה מדרגה על זקנו והיה זקן. ואמרו רז"ל כי פסוק {{צ|נער הייתי גם זקנתי}} שר העולם אמרו. כי בזקנתו מגיע לחצי הבריאה. ולכן {{גמט דגש|זקן}} - חצי {{גמט דגש|שדי}}. וחייו כחיי יוסף בסוד {{גמט דגש|מ"ה}} ו{{גמט דגש|ס"ה}}. והדברים עתיקים. <big>)</big> והנה בכורים הוא ביסוד, כמ"ש בזוהר פרשת פנחס דף רנ"ג ע"ב {{ממ זהר|ג|רנג|ב}}: {{צ|בכורים אתקרי בן בוכרא על שם אות ברית דאיהו '''י'''' טפה קדמאה דאתמשך מניה זרע יורה כחץ וכו' ותמן הוא פרי חדש פרי צדיק עץ חיים}}. {{ש}} הנה היסוד הוא ספירה התשיעי ולכן נכללים {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}}. וזהו רמז כי {{גמט דגש|בכורים}} עם הכולל גימטריא ט' פעמים '''אל'''. וכן {{גמט דגש|בכורים}} גימטריא {{גמט דגש|אור הגנוז}} לצדיקים, שהם צדיק וצדק, ואותו האור נקרא 'בכור' של כל האורות. וכן {{צ|חסד {{גמט דגש|לאברהם}}}} גימטריא {{גמט דגש|בכורים}}. והוא אותיות '''לאבר מה''' - ר"ל כל טפת חסדים הוא ל'''אבר''' (שהוא יסוד) דשם {{גמט דגש|מ"ה}} - שהוא יצירה דתמן מקננא זעיר דאצילות, ושם מתגלים כל פרי חדש כדי להכנס בתוך הנוקבא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך}}. כי על ידי הבכורים היה מעלים הבירורים מבכורות (שהן ממלכין קדמאין שמלכו בארץ אדום) מיין נוקבין לנוקבא דזעיר אנפין כדי לקבל ממנו פרי חדש שהוא מנחה חדשה. וז"ש {{צ|ראשית בכורי אדמתך}} - ר"ל המבחר והראשית של בכורים שמתו בארץ אדום. וזהו {{צ|אדמתך}} דייקא. צריך להעלות לירושלים כדי להביא אותם {{צ|בית יהוה אלהיך}} שהיא יסוד דנוקבא בעת שהיא בסוד אחורי דזעיר. אזי נכנסים נצח הוד יסוד דאבא ואמא לתוכה בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע}}. וזהו שכתוב {{צ|בית יהוה אהליך}} - שאז היא בית לאבא ואמא הנקרא {{צ|יהוה אלהיך}}, כדי שיוכלו לבא אחר כך פנים בפנים. ובזה החיצונים בורחים ממנה. וזהו שכתוב {{צ|לא תבשל גדי בחלב אמו}} - שלא ינקא ההוא סטרא מחלבא דאימא שהיא סוד תרין צפרין שמביא הזוהר בפרשת ויחי, עיין בדרוש הקליפות פרק ב' ותבין רזא דמלה. ונודע שיש שני מיני חיבורים - חיבור דנשיקין שהוא בגלוי, וחיבור תחתון שהוא במכוסה. וזהו רמז בכאן {{צ|'''ר''''אשית '''ב''''כורי '''א''''דמתך}} - ראשי תיבות '''אבר''', שהיא היסוד. {{צ|'''תביא''' בית יהוה אלהיך}} - ר"ל שתתחבר עם היסוד דנוקבא. ורמז ב' פעמים תבי"א - אחד בפירוש ואחד בראשי תיבות - להורות על שני מיני חיבורים; אחד במגולה ואחד במכוסה. כי {{צ|תביא}} הוא לשון 'ביאה' וחיבור. ונודע שבעת החיבור היא מקבלת טפת החסדים, ולכן כתיב {{צ|ולקח הכהן}} (שהוא טפת החסד) {{צ|{{גמט דגש|הטנא}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}} - כדי להשפיע בתוכה השפע. והבן. '''שתי הלחם''' הם נצח והוד פנימים שהם שתי כליות. וזהו סוד {{צ|חלב כליות חטה}} {{ממ|דברים|לב|יד}}. ולכן היו שתי לחם של חטה גם כן. והנה מן כתר עד נצח הם ו' ספירות - כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת. והם {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}. וזהו {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|לחם}} - גימטריא ששה הויות - כל אחד עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות והכולל - הרי {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}. כי נצח והוד הם תרי פלגי גופא, והוד כלול בנצח. ולכן הנצח מקבל הששה פעמים {{גמט דגש|אל}} ומחלק חציו להוד. ולכן השתי לחם הביאום ביחד - כי הם גוף אחד. והנה על ידי התעוררות הבירורין מן נצח הוד יסוד מלכות דיצירה (שהם עמר והביכורים ושתי הלחם כנזכר) - ועשו מיין נוקבין ביסוד דנוקבא דאצילות - גורמים הורדת המוחין בזעיר אנפין כדי להתחבר עם הנוקבא (שהם חכמה ובינה חסד וגבורה). * כי '''עמר''' הוא בחכמה - {{צ|עומר לגולגולת}}, ותמן {{צ|להנחיל אוהבי {{גמט דגש|יש}}}} במספר {{גמט דגש|עמר}} בסוד {{צ|'''בישישים''' חכמה}} {{ממ|איוב|יב|יב}}. * '''והבכורים''' בבינה ששם היו בסוד העיבור הבכורות דמלכין קדמאין. ומתמן יצאו ונשברו. * '''ושתי הלחם''' בדעת שהם חסד וגבורה בחלל אחד. ולכן באים ביחד. והנה לעשות זה התיקון היו מוכרחים להביא אותם מארץ ישראל דווקא, ולא משאר ארצות שהן חוץ לארץ. ובזה נתקדשה ארץ ישראל מכל שאר ארצות. ===עיירות המוקפות חומה=== '''עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה, שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבים לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו {{ממ משנה|כלים|א|ז}}''' צריך לדעת מה '''שפירש האר"י זלה"ה''' בדרוש של '''מעקה''' {{ממ עץ חיים|מב|יב}}. ושם בסוף הדרוש אמר:{{ש}} והנה מעקה של העשיה הוא כי הלא גם העשיה היה האור שלה מתפשט ויורד מאד בסוף הרקיע. שאמרו רז"ל שהיה נמתח והולך עד בלי די. ואז חזר לעלות ונעשה מעקה וכותל בגג העשיה אל היצירה, כדי שרגלי בני עליה (שהם זעיר ונוקבא דיצירה) - שלא תפול הארתם לאחורי העשיה בתוך הקליפות. וזהו שכתוב '''{{צ|עיירות המוקפות חומה}}''' - פירוש מימות יהושע בן נון, כי פני יהושע הוא פנה לבנה, הוא מלכות עולם העשיה. ומה'''חשמל''' המכסה על עשיה שנקרא {{צ|מימות יהושע}}, שהם ימים וספירות דמלכות דאצילות המקננא בעשיה - אותו החשמל נעשה חומה לזעיר אנפין (שהוא יצירה) בסוד {{צ|נקבה תסובב גבר}}. וזהו שאמרו רז"ל {{צ|השרוי בלא אשה שרוי בלא חומה}}. וזהו {{גמט דגש|מימות}} - גימטריא {{גמט דגש|מלכות}} שהוא יהושע. והנה מעקה הבריאה הוא כדי שלא ירד אור האצילות אל הבריאה. ומעקה היצירה הוא כדי שלא ירד אור הבריאה ליצירה. ומעקה העשיה הוא כדי שלא יתפשט אור היצירה אחורי העשיה בתוך הקליפות. והנה מעקה העשיה הוא משם {{גמט דגש|ב"ן}} דההי"ן, שנודע כי הויה זו היא בעשיה. ונעשה בסוד {{גמט דגש|עב}} {{גמט דגש|קדם}} שהוא {{גמט דגש|י' י"ה יה"ו יהו"ה}} - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"ה, יו"ד ה"ה ו"ו, יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה}}. שהם האחורים דעשיה והם בגימטריא {{גמט דגש|רי"ו}} במספר {{גמט דגש|מעקה}}. אבל בעולם העשיה לא נמצא מעקה והוא נשאר מגולה מפני שהוא מדור הקליפות כנודע. וז"ש '''{{צ|עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה}}''' - ירצה כי עיירות המוקפות חומה הם אחוריים של עולם היצירה, שהוא חיצוניות הכלים דיצירה. והנה נודע כי כל עולם ועולם הוא כלול מ'''ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן'''. * הנה אחוריים ד{{גמט דגש|ע"ב}} הוא {{גמט דגש|דפ"ק}} * ואחוריים ד{{גמט דגש|ס"ג}} הוא {{גמט דגש|קס"ו}} * ואחוריים ד{{גמט דגש|מ"ה}} הוא {{גמט דגש|ק"ל}} * ואחוריים ד{{גמט דגש|ב"ן}} הוא {{גמט דגש|קדם}} * ואחוריים ד{{גמט דגש|הויה}} פשוטה - {{גמט דגש|ע"ב}} הרי {{גמט דגש|דפ"ק, קס"ו, ק"ל, קד"ם, ע"ב}} - גימטריא {{גמט דגש|עיירות}}. ושם הוא סביביו '''חומה''' לשמור אותם אחוריים שלא יאחזו בהם הקליפות. הנה החומה הוא {{גמט דגש|ע"ב}} ו{{גמט דגש|קדם}} של עולם העשיה שעולה {{גמט דגש|רי"ו}}. והנה {{גמט דגש|רי"ו}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|'''אל'''}} כנזכר. וזה סוד {{גמט דגש|אל יהוה}} שהוא עולם היצירה, דתמן שולט '''אל הויה''' כנזכר. הנה החומה שלו הוא במספר {{צ|{{גמט דגש|ויאר}} לנו}}, שלא יתאחזו בהם הקליפות. וגם כן {{גמט דגש|חומה}} גימטריא {{גמט דגש|אל הויה}} עם {{גמט דגש|ב'}} כוללים. הנה אלו עיירות הם מקודשות ממנה דעולם עשיה, ששם הוא מגולה ויש כח לחיצונים ליינק מכל עיירות שלהם. אבל בעולם היצירה - אין כח לחיצונים ליינק משם. ולכן '''{{צ|משלחים מתוכם את המצורעים}}'''.{{ש}} כי נודע מה שכתב האר"י זלה"ה בדרוש הקליפות פרק שני {{ממ עץ חיים|מח|ב}} וזה לשונו:{{ש}} דע כי ממלכות דאצילות יונקים כל הקליפות. ואמנם ביום אשר אז תגבורת הזכר - אז אותם התרין מוחין דזעיר דקליפות דאצילות הם העולים למעלה ביום ויונקים מן המלכות שבאצילות דקדושה. אבל להיות כי ביום אין הדינין מתגברין - לכן הם יונקים בחשאי. וזהו סוד {{צ|וישלח יהושע בן נון שנים אנשים מרגלים חרש לאמר}} {{ממ|יהושע|ב|א}} - ר"ל בחשאי, כי יהושע בן נון הוא לבנה סיהרא קדישא. {{ש}} {{צ|לכו וראו את הארץ}} יריחו לרגל אותם וליניק משם - כי הקליפה היא צורך גבוה כנודע, כמו שאמרו {{צ|והנה טוב מאד - זה מלאך המות}}. אבל תרין צפרין - שהם תרין מוחין דנוקבא דזעיר של אצילות דקליפה - אינם יכולים לינק ביום אלא בלילה, לפי שאז דינין של נקיבה שולטין. וכן הוא הענין בבריאה. כי הקליפות אשר שם יונקים מן המלכות דבריאה דקדושה; הזכר ביום, והנקבה בלילה. וכן ביצירה. אמנם כמו שבקדושה אינה עולה בלילה רק לאה - גם אלו התרין צפרין העולין בלילה לינק הם אותם תרין מוחין של אות' בחינה של לאה שיש בקליפות. '''עד כאן לשונו'''. הנה התרין צפרין נקראים {{צ|מצורעים}} והם '''נעמה ואגרת'''. וזהו סוד {{צ|אל תאכלו ממנו '''נא'''}}. ולכן המצורע ביום טהרתו היה מביא תרין צפרין. והצפור השמאל (שהיא בינה דנוקבא דינין קשין) - לכן שוחטים אותה כדי למתקה. אבל הציפור השנית מצד הימין - חכמה דנוקבא דקליפה - היא יותר ממותקת, ולכן לא היה צריך לשחוט אותה אלא {{צ|ושלח את הצפור החיה על פני השדה}} של הקליפות. וזהו {{צ|חיה}} דייקא שהיא חכמה, בחינת חיה שלה. כדמיון שני שעירים - גורל אחד להשם וגורל אחד לעזאזל. עיין שם בדרוש דקליפות פרק תשיעי {{ממ עץ חיים|מט|ט}}. והנה מביא שם כי אחר יניקתם הם רוצים לעלות יותר למעלה במקום הראוי להם כנגד כל אורך זעיר ונוקבא דקדושה. ואז משתמטי רגלייהו בנוקבא דתהומא רבא וכו', עיין שם. '''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''.{{ש}} ז"ש '''{{צ|שמשלחין מתוכן את המצורעים}}''' שהם התרין צפרין הנקראים 'מצורעין' - שולחין אותן לנוקבא דתהומא רבא, ואין להן כדי לינק ביום ממלכות דיצירה. ומכל שכן מהספירות של מעלה מהן. אבל בעולם העשיה תמיד הקליפות יונקים ממלכות דעשיה דתמן הוא סוד {{צ|שכינה בגלות}}, שושנה בין החוחים כנודע. וזהו הקדושה יתירה שיש למלכות דיצירה על מלכות דעשיה. ועוד קדושה אחרת '''{{צ|שמסבבין לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו}}'''. כי הנה נודע כי הרע הגמור שנתברר שאין בו טוב כלל - הם השלשה קליפות החיצוניות - {{צ|רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת}}. אבל {{צ|ונוגה}} הרביעית - לא נתברר לגמרי. ולכן נשארת בבחינת לבוש ועור על הקדושה. ומבררת מעט מעט ונעשית גוף גמור, כי הם {{גמט דגש|רח"ף}} כלים שבורים של {{גמט דגש|רפ"ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת נוגה. ולכן נקרא הנוגה {{צ|אילנא דמותא}} כנזכר בתיקון ס' דף צ"ו ע"ב. ומה שנתדבק מ'''נגה''' על הקדושה חוזר להיות 'תוספת שבת' גמור טוב. מה שאין כן בחול כנזכר בזוהר ויקהל ר"ג ב' {{ממ זהר|ב|רג|ב}}. הנה בכל עיין שם. כאשר רוצה קליפות נגה לעלות בקדושה כנודע אזי השלשה קליפות אחרות אומרים לה "גם כן אנחנו נעלה יחד עמך ולמה נגרע ממך?". ואז היא נותנת להם היד ומחזקת אותם ואומרת להם "התדבקו עמי ונעלה יחד". וכשהיא עולה עם חברותיה - אזי יוצאה(?) שלהובתא דאשא מתחת כסא הכבוד ומוחצת ראשם של השלשה קליפות שנדבקו בקליפת נוגה, ומפריד אותם ממנה. ונופלים ויורדים עד נוקבא דתהומא רבא, ושם נגנזים וסוגרים עליהם פי התהום כדי שלא יצאו לחוץ בכל יום שבת. ונגה לבדה נשארת דבוקה בקדושה. וזהו סוד רחיצות במים חמין בערב שבת. שצריך לכוין בסוד {{צ|'''שלהבת יה'''}}, שהוא אותה שלהבת הנזכר לעיל כמו שמבואר בספר כוונות עיין שם (<small>[[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ג]]</small>). וזהו סוד כוונת המשנה במסכת שבת פרק י"ז {{ממ משנה|שבת|יז|ג}} {{צ|קנה של זתים אם יש קשר בראשו מקבלים טומאה. ואם לאו(?) אין מקבלים טומאה. ובין כך ובין כך נוטלין בשבת}}. פירוש כי הארבע קליפות נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}}. הוא טוב - הטוביות של נגה. ורע - הוא הרע של נגה עם השלשה קליפות אחרות. ונקרא '''{{צ|קנה של זתים}}''' שהם מרורים לישראל כזיתים. וזהו שרמזו רז"ל שהזיתים מי שאוכל אותם משכח תלמודו להורות מי שממשיך עליו הקליפות גורמים לו שמשכח תלמודו מפני שהם מחשכים עיני השכל שלו. וזהו שכתב '''{{צ|קנה של זיתים}}'''. '''{{צ|אם יש קשר בראשו}}''' - דהיינו שהשלשה קליפות קשורים בראש שלהם, שהיא '''הנגה''' - אז '''{{צ|מקבלים טומאה}}''' - ר"ל הטומאה (שהם השלשה קליפין) מקבלין מהנגה ומפתים אותה שתגנוב מהקדושה ותתן להם. ואז הם מטמאין גם כן כל חיצוניות העולמות ושולטים בעולם. '''{{צ|ואם לאו}}''' - שאינם מקושרים עם הנגה - כמו לעתיד לבא שיתבטלו הקליפות מן העולם, ואז הנגה תחזור לקדושה גמורה. וזהו סוד אמרם רז"ל {{צ|למה נקרא שמו 'חזיר' על שם שעתיד הקב"ה להחזירו להיות מותר לישראל}}. שהיא '''נגה''' שנקראת 'קליפת חזיר', שהיא חוזרת פעם לקליפה ופעם לקדושה. ולעתיד יהיה הכל קדושה. והנה '''{{צ|בי"ן כ"ך ובי"ן כ"ך}}''' - ר"ל בין כך שאנו בגלות והם שולטים, ובין כך כמו לעתיד שיתבטלו מן כל וכל - מכל מקום '''{{צ|נוטלין בשבת}}''' - ר"ל שבכל שבת השלשה קליפות מתבטלין על ידי שלהובתא דאשא כנזכר, ו'''נגה''' נכנסת ונעשית קדושה. וזהו סוד {{צ|יגמור '''נא רע''' רשעים}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ר"ל בעת שישראל חס ושלום רובם חייבים שנקראים רשעים - אזי גורמים שמתחברים כל הארבע קליפות ביחד ונשלם הרע שלהם. כי '''נא רע''' ראשי תיבות '''נ''''גה, '''א''''ש מתלקחת, '''ר''''וח סערה, '''ע''''נן גדול. וז"ש {{צ|יגמור '''נא רע'''}} - מי גורם להם זה? {{צ|רשעים}} - בזמן שישראל הם רשעים. אבל כשהם טובים גורמים שהנגה מתחברת עם הקדושה והשלשה אחרות נופלות בתהומא רבא. '''ועתה נבא אל ביאור לשון המשנה שלנו'''{{ש}} מ"ש '''{{צ|ומסבבין לתוכה מת}}''' - ר"ל שקליפת נגה היא דקה, והיא דבוקה על הפרי ומסבבת כל הקדושה, והיא נקראת {{צ|מת}} על שם 'אילנא דמותא' שהם מלכין דמיתו שריין בתוכה. וז"ש שמסבבין '''{{צ|לתוכה}}''' - הוא בין ה'''חשמל''' לזעיר ונוקבא. '''{{צ|המת}}''' - שהיא קליפת נגה כדי לברר ממנה הטוב שנשאר בתוכה מן המלכים דמיתו. וזהו בזמן שישראל מסוגלים במצות, וכן בשבת. ונשארת שם קליפת נגה '''{{צ|עד שירצו}}''' - פי' שבעה טובי העיר לקברו שם בתוך העיר, כי שבעה טובי העיר הם שבעה תחתונות דבינה, '''ע'''' רברבא ד{{צ|שמע}}. מהעור שלהם נעשה החשמלים אל כל העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה כנזכר במרכבת יחזקאל פרק עשירי עיין שם באריכות. והם נקראים {{צ|טובי העיר}} מפני שהם מטיבים עם הנוקבא דזעיר שהיא נקראת {{גמט דגש|עיר}} - גימטריא {{גמט דגש|מנצפך}} שכל פרצופה נהנית על ידי הגבורות בעת שהיא עולה בקריאת שמע שם בתיבת '''שמע - שם ע'''' כנודע. וכשהם רוצים מניחים הנגה בתוך החומה שהוא בתוך ה'''חשמל'''. וכשהם אינם רוצים - מגרשים אותה לחוץ כי החיצונים בורחים מהארת '''חשמל''' דבינה המשמרת את זעיר ונוקבא (כנודע בסוד ברכת "מלביש ערומים", עיין שם). והנה הגם כי זה החשמל הוא לבוש והוא יותר עב וגס מן הכלים של זעיר ונוקבא - עם כל זה להיותו מבחינת בינה - אין הקליפות יכולות להתאחז כלל באור המקיף מן{{הערה|בדפוס ויניציא נראה כמלת 'עה', ובדפוס ירושלים הגיהו אל "מן" כנראה - ויקיעורך}} זה המלבוש של החשמל. הנה{{הערה|כך מופיע בדפוס ויניציא וכן ירושלים. ואני קצת מסופק בזה כי בדפוס ויניציא לא נראה כלל שמדובר בקטע חדש וכן לא מופיע נקודה של סוף משפט. ובכן אני מסופק שאולי צריך להגיה "הזה", וצע"ע - ויקיעורך}} בשבת או בעת שמסוגלים ישראל במעשים טובים - אזי קוברים שם המת בתוך העיר לפנים מן החומה כדי לברר מהם הבירורים כנזכר. אבל '''{{צ|אם יצא אין מחזירין}}''' - רוצה לומר אם יצא קליפת '''נגה''' ונתדבקה בשלשה קליפות אחרים - כבר היא נטמאת ואין מחזרין פעם אחרת לקדושה כדי שלא יקבלו טומאה. ואז משמרין את זעיר ונוקביה מחיצונים שלא יאחזו מהם. וזהו כמו בששת ימי החול שהנגה היא דבוקה בשאר השלשה קליפות ולכן אין מחזירין אותה. אבל בעולם העשיה - אף על פי שיצאה הנגה - מכל מקום מחזרין אותה, כי שם תמיד היא יונקת מהקדושה ותמיד היא דבוקה בכלי חיצון דנגה בסוד {{צ|ופנה ויטול ידיו}}, ובסוד {{צ|צא תאמר לו}} (כנזכר במרכבת יחזקאל פרק שביעי). וזהו כדי להוציא השפע מהכלים חיצוניים לפרנס את שאר חברותיה. אבל ארץ ישראל בזה היא מקודשת מחוץ לארץ שאין מחזירין אותה כנזכר לעיל. ===לפנים מן החומה=== '''לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה אמרנו לעיל כי על ידי העמר והביכורים ושתי לחם שמביאין מארץ ישראל העלינו האורות דנצח הוד יסוד מלכות דיצירה בסוד מיין נוקבין שהם סוד הארת נוקבא דזעיר דיצירה עם הארת כלי חיצון דזעיר הנקרא **"ו{{הערה|בדפוס ירושלים כתבו '''נה"י''' ולא נראה כך בדפוס ויניציא וכן לא נשמע לעניות דעתי מתאים. וצע"ע - ויקיעורך}} כנודע, ששם דבוקים כל כלים פנימים שנפלו מן האצילות בתוך הנגה דיצירה, והנגה היא דבוקה בעור הזעיר שהוא כלי חיצון כנז"ל. ועתה נבאר איך עולים הארת כלים תכונים(?) ד{{גמט דגש|ו'}} קצוות דזעיר דיצירה.{{ש}} ודע כי {{צ|לפנים מן החומה}} (שהוא חומת ירושלים) הוא היכל קדש קדשים דיצירה, והוא יותר מקודש מכל היצירה. והנה כמו שירושלים הוא באמצע ארץ ישראל - כך היכל קדש קדשים הוא באמצע תרין עלמין; בין בריאה ליצירה. שהכל נקרא {{צ|ארץ ישראל}} כמ"ש בעזה"י. ויש טעם אחר. כי {{קיצור|חב"ד|חכמה בינה דעת}} נקרא 'כלי פנימי' מכל הכלים, והוא באמצעית השלשה כלים שיש שם ביצירה. ולכן חב"ד דיצירה נקרא {{צ|ירושלים}} שהוא באמצע ארץ ישראל. ו{{צ|חומת ירושלים}} הם תרין תפוחין דיסוד דמלכות דבריאה המלובשת בתוך היכל קדש קדשים דיצירה, והם שלשה '''אהי"ה''' - דיודי"ן ואלפי"ן והה"ין{{הערה|{{גמט דגש|אל"ף ה"י יו"ד ה"י, אל"ף ה"א יו"ד ה"א, אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה}}}} - שגימטריא {{גמט דגש|חומת}} כנודע. '''והיכל קדש קדשים''' הוא נקודת ציון שבה ששם אינם יכולים ליכנס המצורעים - שהם התרין ציפורין הנ"ל, כי המצורע היה יוצא מחוץ שלש מחנות שהוא מחוץ לירושלים כמ"ש בעזה"י. ומה היא קדושתה? '''{{צ|שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני}}''' ונודע כי כלים פנימים בכל הספירות נקראים 'קדש קדשים'. אבל כלים אמצעים בכל הפרצופים הם נקראים 'קדשים קלים'. והנה שם {{גמט דגש|ע"ב}} מתלבש במוחין בכל הפרצופים, ושם {{גמט דגש|ס"ג}} בכלי פנימי, ושם {{גמט דגש|מ"ה}} בכלי אמצעי, ושם {{גמט דגש|ב"ן}} בכלי חיצון. והנה {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה}} גימטריא {{גמט דגש|קלים}} מפני שכלי תיכון מקבל מן השלשה שמות. וגם {{גמט דגש|קלים}} עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות גימטריא {{גמט דגש|דפ"ק}}. ומלת {{גמט דגש|קדשים}} גימטריא {{גמט דגש|דתן}}. שניהם ביחד{{הערה|{{גמט דגש|דפ"ק דת"ן}}}} גימטריא {{גמט דגש|תרל"ח}} - במספר {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. כי כלי התיכון הוא {{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}}. כן הוא בכל הפרצופים. וחב"ד הוא כלי פנימי. והנה נודע שלאה עומדת כנגד חג"ת דזעיר באחוריים שלהם. ולכן כשעולים החג"ת עולים עמהם גם כן לאה כמו שמביא הר' חיים ויטל זלה"ה בספר עץ החיים '''וזה לשונו:'''{{ש}} ענין המעשר ראשון הוא סוד חזרת האור של רחל (שהיא מעשר) לשורשו של הלוי - שהוא {{גמט דגש|ה'}} גבורות שבדעת זעיר אנפין ששם שורשם. ולכן הוא אחד מעשרה כי הנוקבא היא נקודה אחת מעשרה נקודות שיצאו. {{ש}} אך ענין המעשר שני הוא סוד חזרת האור של לאה למקום הבינה, שהיא מלכות דאימא, שלא יתאחזו בה החיצונים. ולכן נאכל בירושלים במקום לאה בסוד '''ל"ם''' ד'''צלם'''. שהמלכות ההיא נקרא {{צ|ירושלים של מעלה}}. כי {{צ|ציון}} ברחל אך {{צ|ירושלים}} היא לאה העומדת ב'''ל"ם''' ד'''צלם''' כנזכר אצלנו בדרוש קין והבל.{{ש}} '''עד כאן לשון עץ החיים'''. ונראה לי כי רחל היא עשירית של זעיר אנפין, ולאה היא עשירית של תבונה. וזהו רמז כי '''מעשר''' ראשי תיבות '''מ''''לכות '''ע''''שירית '''ש''''ביעית '''ר''''ביעית. כי '''מלכות''' היא עשירית של עשר ספירות. והיא שביעית של שבע ימי הבנין. והיא רביעית של ארבע רגלי המרכבה. וגם {{גמט דגש|מעשר שני}} גימטריא {{גמט דגש|שקוצית אדני}}. כי המלכות שהוא '''אדני''' הוא בשם שביעי דשם {{גמט דגש|מ"ב}}. ונחזור. כי על ידי אכילת קדשים קלים ומעשר שני שהיו אוכלים לפנים מן החומה היו גורמים שעלו מאורות דחסד גבורה תפארת עם הארת לאה בהיכל קדש קדשים, שיאכלו {{צ|הבעלים}} שהם אבא ואמא, ששם מתחברים בהיכל קדש קדשים דיצירה. ולשון 'אכילה' הוא בסוד {{צ|אכלה ומחתה את פיה}}, והוא לשון חיבור. כי על ידי האורות הנ"ל שעולים שם בהיכל קדש קדשים - אז שם בירושלים (שהוא קדש קדשים דיצירה) - {{צ|אוכלים הבעלים}}, ר"ל מתחברים על ידם אבא ואמא. כי לעולם היכל קדש קדשים הוא כולל חב"ד ביחד, שהם אבא ואמא ודעת המחברם. וזה היה בזמן שבית המקדש היה קיים. אבל בעולם העשיה - אפילו בהיכל קדש קדשים אינם יכולים לחבר אפילו שבזמן שבית המקדש היה קיים - מפני שלא יאחזו בהם החיצונים. אבל בזמן הזה - כל ההיכלות אינם מתחברים אלא בעת שעולים בהיכל קדש קדשים דבריאה ב{{צ|שים שלום}} בזמן שמתחברים יעקב ורחל בשחרית של אחר העמידה. עיין שם בספר הכוונות. ===הר הבית מקודש ממנו=== '''הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה נודע כי '''{{צ|הר הבית}}''' הוא נקרא כל עולם הבריאה בכללות שבו היה עומד כל בית המקדש. ולכן היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה שהם אלף אמות, שהם כנגד כללות הבריאה שיש בו עשר ספירות - כל אחד כלולה ממאה - הרי אלף. וגם '''אל שדי''' במילוי{{הערה|{{גמט דגש|אל"ף למ"ד שי"ן דל"ת יו"ד}}}} שעולה אלף הוא בבריאה כנודע. וחמשה שערים היו להר הבית מפני שיש חמשה פרצופים - * אריך ונוקבא{{הערה|לא הבנתי למה הכוונה - ויקיעורך}} * אבא ואמא * ישראל סבא ותבונה * ישראל ורחל * יעקב ולאה{{ש}} וכל יסוד דנוקבא נקרא {{צ|שער}}. הרי חמשה שערים. וגם בינה מקננת בבריאה שיש בה חמשים שערי בינה - כל עשר שערים הוא בנין אחד של עשר ספירות ונקראו 'שער' אחד. והם חמשה שערים הנ"ל. וכן גם כן הר הבית היה מוקף חומה סביב. שזהו סוד החשמל המלביש הבריאה לשמרם מפני החיצונים שלא יתאחזו בהם. ונודע כי אחוריים דבינה (שהוא אחוריים ד'''אהי"ה דיודי"ן''' שעולה {{גמט דגש|קדמת}}{{הערה|{{גמט|אל"ף, אל"ף ה"י, אל"ף ה"י יו"ד, אל"ף ה"י יו"ד ה"י}}}}) הוא נקרא 'חומת' שמסבבת כל הבינה בסוד אחוריים שלה כדי שלא ינקו ממנה החיצונים. וזהו '''חומה''' במילוי כזה: {{גמט דגש|חי"ת וי"ו מ"ם ה"י}}, עם {{גמט דגש|י'}} אותיות - גימטריא {{גמט דגש|קדמ"ת}}. וגם זהו סוד {{גמט דגש|חשמל}}. כי המילוי של {{גמט דגש|ח"ת שי"ן מ"ם למ"ד}} לבד{{הערה|{{גמט דגש|ת' י"ן ם' מ"ד}}}} גימטריא גם כן {{גמט דגש|קדמת}}, שהוא ריבוע ד'''אהיה'''. שהחיצונים מתיראים ממנו כנודע. והנה נודע כי העשיה נקרא '''{{קיצור|נה"י|נצח הוד יסוד}}'''. ויצירה נקרא '''{{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}}'''. ובריאה נקרא '''{{קיצור|חב"ד|חכמה בינה דעת}}'''. ונודע כי חב"ד (שהם המוחין) נקרא {{צ|קדש}}. ולכן נקרא הבריאה {{צ|בית המקדש}} כי שם כללות המוחין הנקרא 'קדש'. וכן {{גמט דגש|הר הבית}} גימטריא {{גמט דגש|בריאה קדש}}. והנה נודע כי בעשיה הקליפות הם מעורבות עם הקדושה, וביצירה הקליפות הן דבוקות עם הקדושה ביחד אבל אינם מתערבות עמה, ובבריאה הקליפה עומדת כנגד הקדושה ואינה יכולה אפילו להדבק בה. {{ש}} וז"ש כאן '''{{צ|הר הבית מקודש ממנו}}''', שהוא מן עולם היצירה, '''{{צ|שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם}}''', שיכולים להדבק אפילו בחומת הר הבית, אלא הם עומדים כנגדם בלבד. והנה נבאר מי הם אלו '''{{צ|זבים וזבות וגו'}}. {{ש}} דע שמביא הר' חיים ויטל זלה"ה בדרוש הקליפות פרק שני {{ממ עץ חיים|מח|ב}} כי שני מוחין דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|שנים אנשים מרגלים}}, ושני מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|תרין צפרין}}. אבל בשלשה עולמות בריאה יצירה עשיה דקליפות - כל בחינות המוחין אשר שם בקליפות, בין דאבא ואמא בין דזעיר ונוקבא, כולן נקרא בלשון {{צ|שתים נשים זונות}} הנזכר בפרשת אחרי מות ס"ב {{ממ זהר|ג|סב|א}}. וטעם הדבר לפי שבריאה יצירה עשיה הם עולמות של הנקבה ולכן נקראות בלשון 'נשים' אפילו כל הזכרים שלהם. גם דע כי שבעה היכלין של כל עולם מאלו השלשה (בריאה יצירה עשיה דקליפה) הם מכוונין כנגד שית היכלין תתאין בלבד דקדושה של העולם ההוא תמיד. אך הקליפות דאצילות אינן כן. אמנם זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות שהם בחינת {{צ|שנים אנשים מרגלים}} ו{{צ|תרין צפרין}} - הם למטה כנגד האחוריים של קדש קדשים דבריאה בלבד. וקליפות דבריאה הם כנגד שית היכלין דבריאה לבד. וכן ביצירה ובעשיה כנ"ל. והטעם מפני שלעולם האצילות הוא נעלם מאד ולכן אי אפשר אל הקליפות שלהם לישב שם אלא למטה באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. '''עד כאן לשונו'''. ועיין שם בדרוש דקליפות פרק ששי{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ עץ חיים|מט|ו}}, וצע"ע - ויקיעורך}}. '''ועתה נבא אל ביאור'''{{ש}} כי '''{{צ|זבים}}''' הם {{צ|שנים אנשים מרגלים}} - תרין מוחין דזעיר דקליפה היושב שם באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. ו'''{{צ|זבות}}''' הם {{צ|תרין צפרין}}, '''נעמה ואגרת''', תרין מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה היושבות גם כן באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. וכן {{גמט דגש|זבים וזבות}} גימטריא {{גמט דגש|לילית}} - כי זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות הם סמא"ל ולילי"ת, והנוקבא נקרא {{צ|יותרת הכבד}} שהיא שולטת על דכורא כנודע. ולכן הזכר הוא טפל אצלה - להפך מן הקדושה. עיין בפרשת פנחס רל"א ע"ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. ולכן רמוז ב{{גמט דגש|זבים וזבות}} שמה לבדו, והוא כלול עמה. '''{{צ|נדות}}''' - הם אבא ואמא דקליפה דבריאה. כי בבריאה יצירה עשיה - כולם נקרא בלשון נקבות. ו'''{{צ|יולדות}}''' הם זעיר ונוקבא דבריאה דקליפה שהם מולדין נפשות של אומות העולם ולכן נקראו {{צ|יולדות}}. הנה כל בניהם שהם מולדים הם מתין ואין להם חיות. ואז הולכת '''לילי"ת''' ומתחממת עם בני אדם, וגורמת להוציא זרע לבטלה, ואז מושכת היא נשמה אחת ומכנסת אותה תוך בנים משחיתים שלה. ובזה הם חיים. ועל ידי קריאת שמע על המטה יוכל האדם להמית אלף ומאה ועשרים וחמש. והנה כל אלו הנזכר '''{{צ|אין נכנסים לשם}} ''', אלא הם יושבים כנגד ה'''חשמל''' דבריאה, ומשם יונקים כדי חיותם בלבד. כי הוא מוכרח להמשיך חיות המלכים שלא נתבררו כי הם ניצוצי הקדושה כנודע. ===החיל מקודש ממנו=== '''החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה קודם שנבא לבאר החיל נבאר מתחילה מ"ש בפרק שני ממסכת מדות {{ממ משנה|מדות|ב|ג}} - לפנים מחומת הר הבית סורג - מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים, והוא עשוי מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבים אותן זו על זו באלכסון. הנה צריך להבין מה היה משמש שם הסורג?{{ש}} והנה בעל תוספות יום טוב ז"ל [[תוספות יום טוב על מדות ב|כתב במסכת מדות פרק שני]] שהסורג היה לתת מקום והבדל בין העכו"ם הנכנסין להתפלל בבית ה' ובין ישראל. ולכן בשביל כן היוונים פרצו בו פרצות - הואיל ונעשה להבדיל אותם מבוא יותר פנימי. ולכן כשחזרו ישראל וזכו לגדרם - תקנו על כל גדר השתחויה להודות לה' כי טוב. עד כאן לשונו. ונלע"ד שכך אמת הדבר וכיון אל דרך האמת. והנה מביא האר"י זלה"ה במרכבת יחזקאל פרק ששי {{הערה|אני מצאתיו ([[עץ חיים/שער מב/פרק ד]]) - ויקיעורך}} וזה לשונו: {{ש}} הנה כמו ששלשים כלים דבינה נכנסו תוך זעיר אנפין כנודע - כן כלי החיצון מכולם נשאר בחוץ סביב דזעיר אנפין. והענין כי תוך כלי הבשר דזעיר אנפין נכנס כלי הבשר דנצח הוד יסוד דבינה, ובתוכו נפש פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך תוך כלי שני דזעיר אנפין נכנס כלי שני ובתוכה הרוח פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך יש כלי שלישי דעצמות דזעיר אנפין ובתוכו נכנס כלי שלישי דעצמות דבינה, ובתוכו נשמת פנימי' דזעיר אנפין. נשאר עתה החיצוניות של בינה שהיה מן הראוי שיכנס גם כן תוך כלי החיצון של זעיר אנפין על דרך השאר. אכן לא היה כן. אלא נשאר מבחוץ על גבי כלי החיצון של זעיר אנפין עצמו, ונשארו כבחינת 'עור על גבי עור'. וזה העור דתבונה נקרא {{צ|חשמל}} ונקרא {{צ|כנפי נשרים}}, כי נשר היא בינה עילאה. וזהו סוד {{צ|כנשר יעיר קנו על גוזליו יכו'}}. וכאשר היו הקליפות רוצים להתאחז בזעיר אנפין - לא יוכלו כי אין להם אחיזה בעור התבונה.{{ש}} '''עד כאן לשונו'''. ונלע"ד כי זה {{צ|עור בעד עור}} {{ממ|איוב|ב|ד}} - שהם העור דזעיר אנפין ועור דבינה שהם זה על גב זה. {{צ|וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - ר"ל {{צ|וכל אשר לאיש}} בסוד חשמל, הוא בעבור {{צ|נפשו}} - לשמרו מפני חיצונים כנזכר. והנה ידוע כי נצח והוד הם נקראים 'בתי בראי'. אבל היסוד הוא פנימי - כי ברית וגוף חשבינן חד. והנה ה'''חשמל''' הוא העור של נצח והוד שנקראים {{צ|חיות אש ממללות}}, שהם שני שמות '''יאהדונה"י''', שהם תרין נהורין דנפקין מ'''חשמל'''; חיוור וסומק - '''יהוה''' בנצח, '''אדני''' בהוד. ואחר כך ביסוד מתחברים שניהם ביחד והוא נקרא גם כן '''חשמל''', חיור וסומק, '''יאהדונה"י'''. והם {{צ|עתים חשות עתים ממללות}}. והם {{צ|חומת אש}} סביב הבריאה - כי בינה מקננת בבריאה בסוד {{צ|ואני '''אהיה''' לה נאם יהוה חומת אש סביב}}. ר"ל משם '''אהי"ה''', משלשה מילויים דיודי"ן אלפי"ן ההי"ן - נעשה {{גמט דגש|חומת}} אש סביב, והוא חומת הר הבית כנז"ל שהיא חומה חיצונית הנעשה מנצח הוד הנקראות לבר מגופא, {{צ|בתי בראי}}, כנודע. אבל היסוד שהוא פנימי - לכן נעשה מהחיצוניות של היסוד '''חשמל''' אחרת שהוא חומה אחרת, ונקרא {{גמט דגש|סורג}}. וז"ש '''{{צ|לפנים מחומת הר הבית סורג גבוה עשרה טפחים וכו'}}'''. כי נודע שבינה יש ביסוד שלה חמשה חסדים וחמשה גבורות, וגם היא מקבלת מחכמה גם כן חמשה חסדים וחמשה גבורות. וכל חסד הוא שם {{גמט דגש|מ"ה}}, וכל גבורה הוא שם {{גמט דגש|ב"ן}}. הרי עשרה '''אדם''' ועשרה '''בנים'''. וכל {{גמט דגש|מ"ה ב"ן}} גימטריא {{גמט דגש|טפח}}. נמצא שיש ביסוד דבינה עשרה '''טפחים'''. ולכן הסורג (שהוא העור של יסוד דבינה) היה גבוה עשרה '''טפחים'''. והבן היטב. ונודע מה שכתוב בכוונת ברכת הנהנין (<small>[[שער הכוונות/דרושי השחר/כוונת הברכות]]</small>) כי בעטרה דיסוד דבינה יש שלשה '''אהי"ה''' (דיודי"ן ואלפי"ן וההי"ן). עיין שם שהם גימטריא {{צ|{{גמט דגש|חומת}} ירושלים}} כנודע. ולכן ה'''סורג''' שנעשה מן העור של העטרה דיסוד דבינה כשתכתוב '''סורג''' במילוי כזה: {{גמט דגש|סמ"ך ו"ו רי"ש גימ"ל}} - המילוי שלו בלבד{{הערה|{{גמט דגש|מ"ך ו' י"ש ימ"ל}}}} גימטריא {{גמט דגש|תנ"ה}} עם הכולל. וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. כי '{{גמט דגש|חומת}} הר הבית' הוא כללות נצח הוד יסוד דבינה, שיש בהם שלשה אהי"ה במילוי בגימטריא {{גמט דגש|חותם}}. '''וחומת הסורג''' הוא {{גמט דגש|חותם}} השני שנעשה מעטרת היסוד דבינה עצמה, והוא כדי שלא יכנסו הגוים לשם שהם החיצונים שיושבים כנגד עולם הבריאה כנז"ל. <big>(</big> ואהובי הרב משה זכות נר"ו כתב אם תסתכל במילוי '''סורג''' ו'''חיל'''{{הערה|{{גמט דגש|ת' ו"ד מ"ד}}}} תמצאנו בגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. וידוע כי שלשה בחינות תפארת נצח הוד הם כמ"ש לקמן. והבט מילוי '''חותם''' כזה: {{גמט דגש|ח"ת וא"ו תא"ו מ"ם}}{{הערה|{{גמט דגש|ת' א"ו א"ו מ'}}}} - ותמצא חותם אחר. וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. ושלשה בחינות {{גמט דגש|תנ"ה}} הם: * ראשון מ'''אהי"ה''' * ושניה {{קיצור|מס"ת|מסופי תיבות}} מילוי '''שדי'''{{הערה|שי''''ן''' דל''''ת''' יו''''ד'''}} * ושלשית - {{קיצור|מחמשה פעמים '''צ"א'''|454}} והנה {{גמט דגש|אהי"ה הוי"ה אדני שד"י}} הם עולים {{גמט דגש|תכ"ו}}. וסימנם {{צ|חותם ב{{גמט דגש|תוך}} חותם}}. ודע כי בשם '''שדי - שי"ן דל"ת יו"ד''' - יש שלשה חילוקים; {{גמט דגש|שדי}}, {{גמט דגש|לוי}}, {{גמט דגש|תנ"ד}}. וכך היה נחלק סודו בבית המקדש. * כי הכהן היה מבפנים - הוא הוא הפנים של שם '''שדי''', שכן בהיכל אהבה נאמר {{צ|בין שדי ילין}}. וכן {{גמט דגש|בן אהרון}} מלא ב{{גמט דגש|ו'}} הוא המקום שמתגלה בו. גם {{גמט דגש|בן אהרן}} בלא {{גמט דגש|ו'}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|אלעזר}} דאיהו מנצח. * ואמנם {{גמט דגש|לוי}} הוא מבחוץ. * חוץ ללוי - {{גמט דגש|חומת}} הר הבית דאיהו {{גמט דגש|תנ"ה}}. ולכן כל הר הבית היה {{גמט דגש|ת"ק}} אמה{{הערה|דהיינו לוי וחומת ביחד - ויקיעורך}} <big>)</big> ובזה בא מכוון מ"ש בעל תוספת יום טוב במסכת מדות פרק שני שאמר שהסור"ג היה לתת מקום והבדל בין העכו"ם הנכנסים להתפלל בבית ה' ובין ישראל, עיין שם. ומ"ש במשנה ש{{גמט דגש|י"ג}} פרצות היו שם שפרצום מלכי יון וחזרו וגדרום וגזרו כנגדם {{גמט דגש|י"ג}} השתחויות - הכונה הוא כי יסוד דבינה נקרא {{גמט דגש|יוסף}} כנודע בפסוק {{צ|ויוסף הורד מצרימה}} (עיין שם [[עץ חיים/שער כו/פרק ג|בדרוש החלומות של שר המשקים]]{{הערה|נ"ל כי מדובר ב[[עץ חיים/שער כו/פרק ג]] - ויקיעורך}}). והנה {{גמט דגש|מלך יון}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. וגם {{גמט דגש|אנטיוכס}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. ולכן בא ופרץ גם כן {{גמט דגש|י"ג}} פרצות בסורג שהוא רומז ליסוד דבינה הנקרא {{גמט דגש|יוסף}} שהיה רוצה לינק משם. ורזא דמילה יובן ממה שכתבו חכמי הניתוח שהיסוד של הנערה הוא סתום והוא נארג בין צדדיו מזה לזה כמעשה אורג. ובעת החיבור תקרע אותה האריגה ותשבר. והבן. וזהו סוד '''הסורג''' שהיה מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים כנזכר שם. ולכן {{גמט דגש|מלך יון}} (שהוא היסוד דקליפה) גבר ידו ונשבר ונפרץ ב'''סורג''' (שהוא היסוד דבינה) {{גמט דגש|י"ג}} פרצות. והבן היטב סוד גדול שהיה בכאן גם כן אותה הבחינה מה שאמרו רז"ל אצל בת שבע בעת זקנת דוד המלך ע"ה כדי לנקות זוהמת י"ג פרצות מן היסוד שטמא. ולכן היו אותם ה{{גמט דגש|י"ג}} השתחויות במקדש. והבן מאד. וגם מה שאמרנו לעיל שסוד '''הסורג''' הוא סוד שלשה מילוי '''אהי"ה''' שגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. והנה {{גמט דגש|סמ"ך וא"ו רי"ש גימ"ל}} גימטריא {{גמט דגש|חומת}} ו{{קיצור|י"ג פעמים אהי"ה פשוטים|273}}. וכנגד {{מכפלת גימטריא|י"ג||אהיה}} עשה מלך יון {{גמט דגש|י"ג}} פרצות בחומת הסורג כדי לגבור עלה'(?) ח"ו. והנה '''אהיה''' בא"ת ב"ש - {{גמט דגש|תצמ"ץ}} - גימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ו'''כתר''' בא"ת ב"ש - {{גמט דגש|גאל}}. והכוונה הוא שאדרבא - אז נתעורר שם '''אהיה''' שבכתר וגאל ישראל על ידי {{גמט דגש|י"ג}} תיקוני דיקנא שמשם ירד השפע על מתתיהו כהן גדול ועל בניו הכהנים כנודע, וגברה ידם על מלכי יוונים וחזרו וגדרו. ולכן תקנו {{גמט דגש|י"ג}} השתחויות להודות על אבדן מלכות יון. וכל השתחויה היה כדי להמשיך תמיד שפע מ{{גמט דגש|י"ג}} תיקוני דדיקנא כדי שלא יפג[ם]{{הערה|ככה נלע"ד. בדפוס ויניציא כתוב '''יפג'''', ובדפוס ירושלים בטעות כתבו '''יפג''' - ויקיעורך}} ח"ו פעם אחרת. '''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''{{ש}} מה שאמרו לפנים מאותו סורג היה מקום פנוי עשר אמות והוא נקרא '''חיל'''. וצריך להבין ומה היה רמוז סוד החיל?{{ש}} ונודע מה שכתבנו לעיל כי בינה מקננא בבריאה והיא נקרא '''ס''' (כנודע [[עץ חיים/שער יד/פרק ט|בשער אבא ואמא פרק תשיעי]]{{הערה|נראה שמדובר בכאן [[עץ חיים/שער יד/פרק ט]] - ויקיעורך}}, עיין שם). והנה אם תמלא הסמ"ך של הבינה תהיה {{גמט דגש|סמ"ך}} שגימטריא {{גמט דגש|ק"ך}}, שהם {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים ד'''אלהים''', שהם בכל האחוריים דעשר ספירות של בינה שנקראת {{גמט דגש|סמ"ך}}. אמנם להיותו סוד בינה טמירה וגניזא יתיר - לכן אין בחינת {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים אלו ניכרים אלא מזעיר ונוקבא דבריאה בלבד (כנודע בשער השמות עיין שם {{ממ עץ חיים|מד|ז}}, ש{{גמט דגש|ק"ך}} צירופי '''אלהים''' מתחילין מזעיר ונוקבא דבריאה עד סוף עולם העשיה). והנה החיל הוא חיצוניות עולם הבריאה - דבה מקננא בינה כנזכר. ותמן הוא {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים ד'''אלהים''' שמספרם {{גמט דגש|סמ"ך}}. וזהו '''חיל''' בא"ת ב"ש - {{גמט דגש|סמ"ך}}. ולכן היה רוחב '''{{צ|עשר אמות}}''' שהם עשרה ספירות חיצוניות דבריאה. ונודע מה שכתב האר"י זלה"ה במרכבת יחזקאל פרק ג' (<small>[[עץ חיים/שער מט/פרק ג]]</small>) וזה לשונו:{{ש}} כי {{גמט דגש|ק"ך}} צירופי '''אלהים''' הוא מזעיר דבריאה עד סיום המלכות, כמבואר אצלנו שהם כלים החיצונים אשר שם. וחוץ מהם הוא '''החשמל'''. וחוץ מהם היא '''אלהים דנגה'''. ומשם מתחילין {{צ|אלהים אחרים}}. וזהו סוד {{גמט דגש|רפ"ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת '''נגה''' ומשם ה{{גמט דגש|ממזר}} - {{גמט דגש|רפ"ח}} בגימטריא. ושם נקרא ‏‏{{צ|כורסייא דשבבין וגו'}} כנזכר באדרת נשא. וקליפת '''נגה''' שכנגד אצילות הוא {{צ|אלהים קדושים}}, {{צ|כרסייא דשביבין}}. ומזעיר אנפין דבריאת ולמטה הם טוב ורע וגו'.{{ש}} '''עד כאן לשונו'''. וז"ש '''{{צ|החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם}}''' - ר"ל כי הגוים בכלל נקרא אלו {{גמט דגש|ק"ך}} צירופי '''אלהים'''. וכן {{גמט דגש|נגה}} גימטריא {{גמט דגש|גוים}} עם הכולל. וזה סוד {{צ|מלך אלהים על גוים}} {{ממ|תהלים|מז|ט}}, ר"ל 'אלהים דקדושה' הוא מלך על 'אלהים ד'''נגה'''', בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. ובעת חרבן בית המקדש בעונותינו הרבים אמר {{צ|אלהים באו גוים בנחלתיך}} {{ממ|תהלים|עט|א}} מפני ש'אלהים אחרים' שנקראו {{צ|{{גמט|גוים}}}} יונקים מ{{צ|אלהים קדושים}} על ידי חטא ישראל, כנזכר שם בפירוש האידרא על כורסיא דשביבין. עיין שם סוד עמוק ונפלא מאד. ונודע כי שורש ה{{גמט דגש|ק"ך}} צירופים יוצאים מ'''אלהים''' אחד פשוטו מ{{גמט דגש|ה'}} אותיות. והנה {{גמט דגש|אלהים}} פשוטו ו{{גמט דגש|ק"ך}} - גימטריא {{גמט דגש|ר"ו}}, שהוא במספר '''גוים''' במילוי כזה: {{גמט דגש|גימ"ל וי"ו יו"ד מ"ם}} - להורות כי {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים של קליפות נגה כנזכר רמוזים במלת '''גוים'''. והנה גם כן '''גוים''' הוא שם כולל כל הארבע קליפות '''רוח אש ענן נגה''', והם כנגד ארבע גליות '''בבל יון מדי אדום''' כנודע. ולכן רמוז גם כן במלת '''גוים''' במילוי הנ"ל {{גמט דגש|גימ"ל וי"ו יו"ד מ"ם}} - עולה מספרם {{גמט דגש|בבל יון מדי אדום}}. וזהו סוד הפסוק {{צ|ואתכם אזרה '''בגוים'''}} {{ממ|ויקרא|כו|לג}} שהם ישראל הנפוצים בארבע גליות. וזהו סוד {{צ|לעשות נקמה '''בגוים'''}} {{ממ|תהלים|קמט|ז}} שהם ישראל הנפוצים בגוים '''רבים''' - ראשי תיבות '''ר''''ומי, '''ב''''בל, '''י''''ון, '''מ''''די. {{ש}} וזהו גם כן {{צ|וקרב פזורנו מבין '''הגוים'''}}. וזה סוד {{צ|ראשית '''גוים''' עמלק}} {{ממ|במדבר|כד|כ}} - ר"ל הראש של כל הארבע גליות הוא עמלק; עד שלא יכרת זרעו - לא תבא הגאולה. והוא יותר קשה לישראל מכל הארבע גליות כנודע. וגם {{גמט דגש|עמלק}} הוא גימטריא ב' פעמים {{גמט דגש|ק"ך ק"ך}} - להורות שהוא כולל {{גמט דגש|ק"ך}} צירופי '''אלהים''' דנגה, והוא יונק בעונותינו הרבים גם כן מ{{גמט דגש|ק"ך}} צרופי '''אלהים''' דקדושה. והיניקה שלו הוא בעשיה והיצירה. אבל באחורים של הבריאה אין לו יניקה מפני ששם מקננת בינה שהקליפות בורחות ממנה, וכנפי נשרים שלה מכסים על אחוריים דבריאה כנזכר לעיל. וזהו שכתוב '''{{צ|שאין גוים נכנסים לשם}}'''. וכן '''{{צ|טמא מת}}'''. כבר ביארנו לעיל בשם ספר התיקונים שקליפת '''נגה''' נקרא {{צ|אילנא דמותא}} מפני שבתוכה הם מלכין קדמאין דמיתו כנז"ל, עיין שם. ונודע כי '''נגה''' נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} כי ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב וטהור (כנזכר בתיקונים דף ק'), ממראה מתניו ולמטה הוא רע וטמא. והיא הנוקבא לילית כנזכר במרכבת יחזקאל פרק חמישי (<small>[[עץ חיים/שער מט/פרק ה]]</small>). וז"ש '''{{צ|שאין טמא מת}}''' - שהיא הנוקבא דנגה שנקרא 'טמא מת' על שם אילנא דמותא כנזכר. וז"ש {{צ|שאין גוים {{גמט דגש|וטמא מת}} נכנסים לשם}} - שכן {{גמט דגש|וטמא מת}} גימטריא {{גמט דגש|מלכות}}. שהיא מלכות הנגה {{גמט דגש|לילית}} - אין לה כח ליינק מן הבריאה. אבל הזכר דנגה שנקרא 'טוב' כנזכר ממראה מתניו ולמעלה - יש לו כח ליינק מהבריאה מהאחוריים שלה כנזכר בסוד {{צ|עור של תפילין}} (כנזכר שם בפרק שביעי דמרכבת יחזקאל, ועיין שם). ===עזרת נשים מקודשת ממנו=== '''עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם. ואין חייבים עליה חטאת. {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' דע כי הכוונה הוא שהטעם שלמטה בבית המקדש לא היה יכול ליכנס בעזרת נשים טבול יום הוא כמ"ש הזוהר פרשת ואתחנן דף רס"ז ע"א {{ממ זהר|ג|רסז|א}} {{צ|תא חזי האי רוחא בישא דשארי בין תרעי - ווי ליה לבר נש דלא ידע לאזדהרא מניה, ולא רשים לפיתחא דביתיה שמא עילאה קדישא דישתכח עימיה! דהא אית ליה תלת מאה ושתין וחמש שמשין בישין מקטרגין - כל חד משמש יומיה, וכלהו משתכחי עמיה כל יומי שתא, ומקטרגא ביה לעילא ותתא. וכלהו משתכחי עמיה ביממא ובליליא. ביממא - לקטרגא ליה. בליליא - לצערא ליה בחלמיה}}. עד כאן לשונו עיין שם. הנה הכוונה של המאמר הזה הוא '''על דרך שמביא האר"י זלה"ה במרכבת יחזקאל''', כי קליפת '''נגה''' - ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב - ושם {{גמט דגש|רמ"ח}} מצות עשה והם {{גמט דגש|רמ"ח}} מלאכים וכולם זכרים. וממראה מתניו ולמטה הוא רע - ושם {{גמט דגש|שס"ה}} מצות לא תעשה, והם {{גמט דגש|שס"ה}} שדים וכולם נקבות, והם כנגד {{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה. ובכל יום שולט שד אחד עם כמה חיילות אשר תחתיו. וכולם עומדים בפתח העליון כמו שכתוב {{צ|לפתח '''חטאת''' רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} - שהיא הנוקבא ד'''נגה''' שתלויה בה {{גמט דגש|שס"ה}} שדים, והם רובצים כנגד הפתח של היכל לבנת הספיר שמשם יוצאים הנשמות לעולם. ועל ידי שם '''שדי''' שמתגלה שם ביסוד דקדושה - בורחים מתמן כל השדים. ולכן גם כן למטה צריך לרשום '''שדי''' בפתחא כדי לגרש משם החטאת הרובץ בפתחא. {{ש}} ואינו(?) יכול להאריך בכאן. {{ש}} עיין שם בכוונת המזוזה באורך. והנה גם כן כשמטמאים האדם בקרי בלילה כנז"ל במאמר הזוהר - אזי אותו השד הוא שולט עליו כל אותו היום שהוא משמש בו עד הלילה. לכן אף על פי שהוא טובל עצמו ביום - מכל מקום דבוק בו אותו השד ואינו מסתלק ממנו עד {{צ|ובא השמש וטהר}} {{ממ|דברים|כב|ז}}. שאז נשלם שליטתו של יום אחד משלו מ{{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה. ולכן אמר דווקא {{צ|ובא השמש וטהר}}, ואינו אומר "מצאת הכוכבים" או "עד הלילה", אלא {{צ|ובא השמש}} - כי הטומאה ששולטת עליו הוא אחד מ{{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה, ולכן {{צ|ובא השמש וטהר}}. ולכן גם כן גזרו זה דווקא על עזרת נשים ולא על כל מחנה לויה - כנזכר שם במסכת כלים ברבינו עובדיה שיהושפט ובית דינו גזרו על טבול יום שלא יכנס לעזרת נשים, עיין שם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}. והטעם הוא כי עזרת נשים היא כנגד מלכותא קדישא (כמ"ש אחר כך בעזה"י), וזאת הטומאה היא מן שפחה בישא {{גמט דגש|לילית}} הרשעה, נוקבא ד'''נגה'''. ולכן אין ראוי שתכנס השפחה בהיכל הגברתה. ולכן לא יוכל לכנס טבול יום בעזרת הנשים. ועתה נבאר{{הערה|מתוך המשך המאמר שכתוב "עד כאן לשונו" נראה כי מתחיל מכאן שוב לצטט את דברי האריז"ל שלמעלה. ונראה שמביא {{ממ עץ חיים|מט|ח}}. ואולי חסר כאן איזה טקסט, וצע"ע - ויקיעורך}} איזה בחינה נקרא '''{{צ|טבול יום}}''' למעלה. {{ש}} דע כשהאדם עובר על מצוה לא תעשה - אז הוא גורם שמשליט השלשה קליפות רעות על הנוקבא ד'''נגה''' (דתמן טוב ורע) ונעשית רע גמור. והם מוציאים לחוץ אותה בחינה של הנוקבא ד'''נגה''' שפגם בה, שבה {{גמט דגש|שס"ה}} מצות לא תעשה וכנזכר לעיל. וזהו סיבת עונש העובר על מצוה לא תעשה. בזה יובן מה שאמרו רז"ל כי יש חוזר בתשובה שהזדונות נעשו לו כזכיות. כי על ידי התשובה גורם שחוזרת הקדושה שהיתה מתחלה מעורבת בתוך נוקבא ד'''נגה''' ונכנסת בקדושה לגמרי לעשות מיין נוקבין. ולכן הם כזכיות. כי מה שהיה מתחלה 'זדונות' - שנכנסו בתוך שלשה קליפות רעות - עתה שחזרו קדושה גמורה ולא נשארו בנוקבא ד'''נגה''' - ולכן נקרא 'זכיות'. אמנם יש זדונות נעשות כשגגות - הוא שעל ידי התשובה הלואי שיחזור הכל כבתחלה מחוברים טוב ורע בקליפת '''נגה''', שאז הם נקרא 'שגגות' - חציו טוב וחציו רע, ויצאו מכלל 'זדונות' שהם השלש קליפות רעות גמורות. אך לא יספיק שיתפרדו לגמרי ויכנסו בתוך הקדושה גמורה כדי לעשות זכיות.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' והנה כשחטא אדם הראשון בעץ הדעת דזעיר אנפין - גרם שנתאחזת בהם '''הנגה''' ולקח החסדים והגבורות לעצמה. ואז נעשית קליפת '''נגה''' {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} לפי שהחסדים לעולם נשארים טוב ונעשה מהם מלאכים. ולא מלאכים ממש אלא {{צ|די ממנן על צבא השמים}} כנזכר בתיקונים דף ק'. אך בוודאי שיש בהם רע כל שהוא - לא מפאת עצמם, רק מפאת רעת הגבורות הנאחז בהם. ואמנם הגבורות נדבקו בהם הרע של החיצונים וחזרו להיות שדים הדומים למלאכים כמו שאמרו רז"ל, ונעשו רובם קליפה ומיעוטם מוחא. ולכן נעשה רע ואז נקרא קליפת '''נגה''' - {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} - דהיינו בחינת חסדים וגבורות. ומי שעובר על מצות לא תעשה גורם שהשלשה קליפות אחרים אוחזים בהגבורות, ומוציאים אותם לחוץ ונעשים רע גמור. וכשחוזר בתשובה הוא גורם שחוזרים כמתחלה למקומן בנוקבא ד'''נגה''' ששם הגבורות נפלו. ואז נקרא אותן הגבורות '''{{צ|טבול יום}}'''. כי כמו שלמטה על ידי הטבילה נפרדו ממנו הקליפות קשות ועדיין נשארים דבוקים בו הקליפות דקות עד {{צ|ובא השמש וטהר}} כנזכר - כך למעלה על ידי מתחלה נכנסים בנוקבא ד'''נגה''' ואז נתפרדו מהשלשה קליפות קשים ועדיין הם דבוקים ב'''נגה''' שהיא קליפה דקה על הקדושה - ולכן נקרא {{צ|טבול יום}} שהוא כמו חולין שאינה קליפה ואינה קדושה. וכן {{גמט דגש|טבול יום}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|חולין}}. שהוא עדיין מעורב טוב ורע דתמן סוד {{גמט דגש|רפ"ח}} ניצוצין שגימטריא {{גמט דגש|טוב רע}}. {{ש}} וכן {{גמט דגש|טבול יום}} הוא {{גמט דגש|ליום טוב}} - הכוונה כשהם ב'''נגה''' - מתמן מצפים לכנס ליום שכולו טוב שהוא בקדושה גמורה ביסוד דנוקבא דקדושה לעשות שם מיין נוקבין. ולא כמו בזמן שהוא נקרא {{צ|טבול '''יום'''}} - עדיין אינו טוב גמור אלא מעורב עם מעט רע, אבל אחר כך בהערב השמש אז יורדים זעיר ונוקבא (דהיינו השלשה כלים שלהם) לעשות נשמה בבריאה יצירה עשיה, ואז מבררים מקליפת '''נוגה''' של בריאה יצירה עשיה אותן הברורים ומכניסים אותן בקדושה גמורה. וז"ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - כי אין יורדין הכלים דזעיר ונוקביה בבריאה יצירה עשיה אלא בלילות (כמ"ש אחר כך בקדושת '''עזרת''' ישראל, עיין שם). ולכן היה צריך להתעכב עד שיתטהר מטומאת נוקבא דנגה גם כן, ואז היה נכנס בעזרת נשים. '''או נלע"ד''' הכוונה הוא כמ"ש הר' חיים ויטל זלה"ה בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו עליו השלום, עיין שם, שעזרת נשים היא שיעור קומתה בבחינת המלכות שבה. דהיינו כשהיא קטנה בבחינת היכל לבנת הספיר שלה עצמה. כי בנוקבא דזעיר דבריאה יש לה שבעה היכלות כנודע. וזהו בעת גדלותה. אבל כשהיא קטנה תחת היסוד דזעיר - אזי היא קטנה כמו בחינת לבנת הספיר כשהיא בגדלותא בכל אורך הזעיר, ואז לבנת הספיר הוא בחינת מלכות ויסוד שלה בלבד (כנודע בבחינת היכלות). והיכל לבנת הספיר נקרא {{צ|עזרת נשים}} בסוד {{צ|'''עריה תעור''' קשתך}} {{ממ|חבקוק|ג|ט}} כנזכר בתיקונים דף ק"ב ב'. {{גמט דגש|תעור}} איהו גימטריא {{גמט דגש|עזרת}} עם הכולל - ששם ניכרת בין איש לאשה. והנה כשמלכות דבריאה היא בבחינת הנ"ל - אזי צריך להעלות לה מיין נוקבין שהם מבירורי מלכין קדמאין כדי שתוכל אחר כך להתגדל בכל שיעור קומתה. ונודע שהיסוד שלה נקרא {{גמט דגש|תמר}} שגימטריא {{גמט דגש|שמש}}, בסוד {{צ|צדיק '''כתמר''' יפרח}} {{ממ|תהלים|צב|יג}}, בסוד {{צ|'''שמש''' ומגן יהוה אלהים}} {{ממ|תהלים|פד|יב}} כנזכר בזוהר. וז"ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - ר"ל כשאותן הבירורין נכנסו ב{{צ|שמש}} (דהיינו ביסוד שלה) - אזי {{צ|וטהר}} - ר"ל שהיא מטהרת אותן הבירורין בסוד מיין נוקבין כדי להתעברו(?) מהם. כאמא שמטהרת צואת בנה - כן היא מנקה אותה הנשמה עד שמטהרת אותה. אבל כל זמן שהוא טבול יום ולא העריב השמש (שנסתלקה ממנו אותה קליפה דקה נוקבא ד'''נגה''') - לא היה יכול לכנס בעזרת נשים כי אינה מקבלת אותם מאחר שהוא עדיין דבוקה בנוקבא דנגה. לכן לא קבלה אותה נוקבא דקדושה אלא פולט אותה בסוד {{צ|הנפילים היו בארץ}}; כי אי אפשר לצאת ממנו פרי בעלמא. אבל כשהעריב עליו השמש שנסתלקה ממנו בחינת נוקבא דנגה שהי' דבוק בה - אזי יכנס ביסוד דקודשה כנזכר - {{צ|וטהר}}. וזהו סוד '''{{צ|ואין חייבים עליה חטאת}}''' - ר"ל אם טבול יום נכנס שם בשוגג - אין חייב להביא קרבן חטאת כדי לטהר הטומאה מן עזרת נשים. הכוונה הוא למעלה כשגוברת נוקבא ד'''נגה''' על הקדושה - אזי מכנסת בעל כרחה ביסוד שלה אותן הנשמות שהן עדיין מלוכלכות בטומאה אבל מכל מקום שאינם עושים שום פגם שם כי היא תכף פולטת אותם. וזהו '''{{צ|שאין חייבים}}''' הנשמות '''{{צ|עליה}}''' - בעבור מלכות קדישא לנקות הטומאה. וז"ש {{צ|חטאות}} - לשון ניקוי כמו {{צ|ולקח לחטאת הבית שתי צפרים וגו'}} - כי היא מטהרת עצמה לבדה ואינה מקבלת אותם. וטעם הדבר לפי שידוע לפניה שאין בהם תועלת והם דינים קשים - ולכן הפילתם. וזהו סוד שהיתה עזרת נשים ארך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש, שהוא סוד כי בעת התחברות עמה הזעיר - אזי נותן לה ביסוד שלה חמשה חסדים. והיא יש לה חמשה גבורות. והנה כל חסד וכל גבורה הוא {{גמט דגש|הויה}} אחד. הרי חמשה הויות חסדים עם חמשה כוללים הם גימטריה {{גמט דגש|קל"ה}}. וכן חמשה הויות גבורות עם חמשה כוללים - הרי {{גמט דגש|קל"ה}}. הרי {{גמט דגש|קל"ה}} אמה על {{גמט דגש|קל"ה}} אמה בסוד {{צ|נשים דעתן '''קלה'''}}. ועיין שם. ===עזרת ישראל מקודשת ממנה=== '''עזרת ישראל מקודשת ממנה שאין מחוסר כפורים נכנס לשם וחייבין עליה חטאת {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה '''כתב הר' חיים ויטל זלה"ה''' בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו ע"ה, זה לשונו:{{ש}} דע כי רגלים שהם נצח הוד שהם שנים רגלים, ונכללים במכריע יסוד ונעשה רגל שלישי. וזה סוד {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}} - כי המלכות נקרא 'חג' דכלהו (כנזכר בריש התיקונים בהקדמתו), והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנזכר. נמצא כי שלש רגלים אלו הם המאירים בה שלש פעמים בשנה, ובכחם נעשית שלש חגים בשלשה זמנים האלו. והנה אף על פי כי השלשה חגים הם חסד גבורה תפארת - עם כל זה הוא הארת חסד גבורה תפארת בנצח הוד יסוד. ועל ידיהם נצח הוד יסוד מאירים במלכות. וזהו סוד חובת ראיה ברגלים. {{ש}} והענין כי מצות ראיה כך היא - שיעלה כל אדם לעזרת ישראל להראות שם בחגים. ואין חיוב אלא לאנשים זכרים. והענין להעלות ברגלים ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בשלש רגלים. ולכן לא נאמר "שלש מועדים" אלא {{צ|שלש רגלים}} - לרמוז כי ענין הארת שלשה חגים האלו הם על ידי הרגלים העליונים - נצח הוד יסוד - המאירים במלכות (שהיא {{צ|עזרת ישראל}}). והאמת כי {{צ|עזרת ישראל}} היא המלכות בשיעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד דזעיר, אלא שעתה בחגים היא פנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. וז"ש {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. ולכן כל חובת מצוה זו תלויה ברגלים כי לטעם זה החגר והסומא הם פטורים כנזכר בגמרא. וכולהו יליף מלשון 'רגלים' כנזכר בחגיגה פרק קמא. גם הקטן שיוכל לעלות ברגליו מחנכין אותו - שהוא בבחינת זעיר בהיות יעקב הקטן צורת '''ו'''' לבד - גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחינה. וכל זה עדיין הם חצרות ועזרות בתי בראי. כי עד שם יש יכולת לנשמות לעלות כנזכר בפרשת ויקהל קצ"ה ב' {{ממ זהר|ב|קצה|ב}} על {{צ|מי יעלה בהר יהוה}} - דא הר הבית. {{צ|ומי יקום במקום קדשו}} - דא עזרת ישראל וכו'.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' והנה ביארנו לעיל כי טבול יום יוצא משלש קליפות ונכנס בקליפת נגה. ובהערב השמש יוצא גם כן מ'''נגה''' ונכנס בתוך יסוד דנוקבא. ועתה צריך לעלות מיין נוקבין כדי לקרב זעיר ונוקבא ביחד שהוא סוד הקרבן שמקרב '''ה'''' ב'''ו'''' ו'''ה'''' ב'''י'''' בסוד {{צ|קרבן ליהוה}} כנודע. כי על ידי עון אדם הראשון כנזכר כשיצאו החסדים וגבורות - גרמו פירוד בין זעיר ונוקבא, ולכן עתה צריך פעם אחרת לחבר אותם ביחד ולחברם. וצריך לדעת כי אף על פי שעולים הבירורים בתוך יסוד דנוקבא ומתחבר עם זעיר - מכל מקום לא נעשה מבירורים צורת נשמה כלל, כי עדיין אינם ראוים ליתקן באותה שעה שעלו מתוך הקליפות. אבל הם עומדים שם עד שנעשה התחברות אחר - ואז עולין מיין נוקבין אחרים (כנודע שבכל זיווג עולין מיין נוקבין חדשים). ואז אותם המיין נוקבין הראשונים הם עתה מצטיירים ונתקנים - שכבר נשתהו תוך הנקבה אותה הזמן וכבר נתקנו. והמיין נוקבין החדשים מתעכבים שם בלתי ציור נשמה עד חיבור אחר. וכן על דרך זה נמשך מבריאת העולם עד ימות המשיח. כלל העולה שאין שום בחינת מיין נוקבין בעולם שאין עולים פעם ראשונה בבחינת מיין נוקבין ואחר כך בחיבור שני שלאחריו הם נמתקים ומצטיירים ונעשה נשמה מתוקנת. ואז יורדות ומתלבשות בגוף בעז"ה. והטעם הוא צריך לדעת סדר עליות הבירורים.{{ש}} דע כי אחר שחטא אדם הראשון - אז כל {{גמט דגש|ט'}} בחינותיה דנוקבא דאצילות ירדו אל הקליפות {{קיצור|ר"ל|רחמנא ליצלן(?)}}. כי כל כלי הפנימי היה נשמת הבריאה, והכלי האמצעי נשמת יצירה, והכלי החיצון נשמת עשיה. ואז הקליפות דבריאה יצירה עשיה יונקין משם ממנה. וזהו 'גלות שכינה' כנזכר במקום אחר. וכן השלשה כלים דזעיר יורדים בבריאה יצירה עשיה גם כן ומתלבשים בשלשה כלים דנוקבא. ומשם ניזונים החיצונים בלילה. וכן כל חייליה של מלכות בסוד {{צ|ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה}}. והם מלקטים ומבררים בירורים מהם, ובבקר חוזרים לעלות עם מה שבררו. ועולים מעולם לעולם בארבע בחינות{{הערה|כאן פתחתי ראשי תיבות של '''בחי'''' שמופיע בדפוס ויניציא. ובדפוס ירושלים כתבו '''בתי'''' ולכאורה אין בזה הבנה לענ"ד - ויקיעורך}} שיש בתפלת שחרית. ועולים הבירורים דעשיה בסוד {{צ|יהוה מלך}} כנזכר במקומו, וזה על ידי כלים חיצונים דזעיר ונוקבא שירדו שם בלילה והם נותנים לנוקבא דעשיה בסוד מיין נוקבין לחבר עם זעיר דעשיה. ומשם נותנן למיין נוקבין לבינה דעשיה. וכן משם מתבררין יותר עד שעולין ליצירה. ואחר כך הבירורים דיצירה על ידי הכלים של זעיר ונוקבא האמצעים, ואז נעשים מיין נוקבין למלכות דיצירה לחבר עם הזעיר אנפין דיצירה, והיא מעלה אחר כך לבינה דיצירה. וכן עולים עד מלכות דבריאה. ואז ב{{צ|יוצר}} - עולים הבירורים דבריאה על ידי הכלים פנימים דזעיר ונוקבא והם נותנים לנוקבא דבריאה, ומשם עולים לבינה דבריאה למיין נוקבין שלה כדי לחבר עם חכמה. וכן עולים עד העמידה. ואז כל אלו השלשה כלים עולים באצילות עם הבירורים שביררו כולם עד נוקבא דאצילות. וחזרה היא לברר מהמלכות דאצילות (שהם אחוריים דאבא ואמא) ומעלים מיין נוקבין עד בינה. ואז נמתקים שם בעיבור הבינה ואחר כך ניתנים מתוקנים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא בעמידה. ונמצא כי בכל פרצוף שבכל עולם הוא חיבור בפני עצמו לתקן המיין נוקבין בכל מדרגה שעולין. וכן בירידה חוזרים כל הפרצופים להתחבר שנית להתברר שם עד סוף העשיה. והפסולת יוצא לחוץ לקליפות בסוד {{צ|צא תאמר לו}}. אך כשעלו לא היו מבוררים והוצרכו כולם לעלות ברום המדרגות. אך בירידה - כל אחד מתברר במקומו. '''עד כאן לשונו'''{{הערה|כך מובא בדפוס. ולא הבנתי את הכוונה כי לא רואה שהפנה אל ציטוט של מישהו לפני כן, וצע"ע - ויקיעורך}} ונמצא כי השלשה כלים דבזעיר ונוקבא אינם עולים בזעיר ונוקבא עצמו, רק תחלה עולים בסוד מיין נוקבין בבינה כדי לברר מה שהעלו, ואחר כך בקריאת שמע ובעמידה נכנסים בסוד מוחין ממש לזעיר ונוקבא. חוזרים להתברר בסוד חיבור דנפילת אפים - שאז יורד הטפה מן המוחין דזעיר ונוקבא שבא להם מחדש ונעשה מהם נשמה אחת. אם כן שהמיין נוקבין ראשונים לא נעשים מהם צורת נשמה אפילו שמתחברים זעיר ונוקבא ביחד על ידי מיין נוקבין אלו אלא עד שעולים בסוד מיין נוקבין לבינה ואחר כך חוזרים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא. ואז מצטיירת שם נשמה אחת ומתלבש בגוף בעולם הזה. הנה אף על פי שאמרנו לעיל {{צ|ובא השמש וטהר}} שאז בלילה זעיר ונוקבא מבררין מה'''נגה''' ומכניסים אותן הבירורין ביסוד דנוקבא (שאז נקרא {{צ|טהור}}) - מכל מקום עדיין חסר ממנו צורת נשמה, שאי אפשר להעשות עד שיעלו בסוד מיין נוקבין לבינה הנקראת {{צ|יום כיפור}}, ושם מתטהרת יותר הבירורים, ואז נעשים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא כנז"ל. ואז יכולים ליכנס אחר כך בעזרת ישראל בסוד העיבור. וזה שאמר '''{{צ|עשת ישראל}}''' - שהיא הנוקבא דזעיר שעומדת בפרצוף שלם כנגד נצח הוד יסוד דזעיר (כנזכר לעיל בדברי הר' חיים ויטל זלה"ה) - '''{{צ|היא מוקדשת}}''' אז '''{{צ|שאין מחו"סר כפורים נכנסת לשם}}''' בסוד העיבור להצטייר בה צורת הנשמה. אף על פי שהיא מתחברת עם הזעיר - מכל מקום לא מתעברת מהם עד שעולין מתחלה בסוד מיין נוקבין לבינה הנקרא {{צ|יום כיפורים}} להתברר הפסולת מהם, ואחר כך יורדים בסוד מוחין לנוקבא, ואחר כך בעת התחברות עם זעיר יורד מהמוחין שלה טפת מיין נוקבין ומאותה טפת מיין נוקבין נעשתה אחר כך צורת הנשמה כנזכר לעיל. והנה הבינה - * הכלי חיצון הוא {{גמט דגש|אהיה}} * האמצעי - {{גמט דגש|אל"ף ה"א יו"ד ה"א}} * הפנימי - {{גמט דגש|אל"ף, אל"ף ה"א, אל"ף ה"א יו"ד, אל"ף ה"א יו"ד ה"א}} * סך הכל {{גמט דגש|תרע"ב}} - גימטריא {{גמט דגש|מחוסר כפורים}} עם {{גמט דגש|ב'}} תיבות. הרי בבינה סוד מחוסר כיפורים. ולכן כל זמן שהוא מחוסר כיפורים - שעדיין לא עלה בבינה להתברר - אי אפשר לעשות מהם צורת הנשמה, ואינם יכולים ליכנס בתפארת דנוקבא כדי להתעבר מהם. ולכן נקראת {{צ|עזרת ישראל}} שהוא תפארת דנוקבא הנקרא {{צ|ישראל}}. ושם כל הנשמות עומדות בסוד העיבור. והנה לשון {{צ|עזרת}} - מביא תלמוד ירושלמי בפרק תפלת השחר שהוא לשון '''עֶזרה''' - אות '''ע'''' בסגו"ל, שמשם עזרה בא לעולם שנאמר {{צ|ישלח עזרך מִקֹּדֶשׁ}} {{ממ|תהלים|כ|ג}}. וכן כתב הראב"יה. ועיין בתוספת יום טוב מסכת מדות פרק ב'. והכונה בסוד הפסוק {{צ|ישלח עזרך}} שהם נשמות ישראל שעוזרים לשכינה מאיזה מקום שהם באים. וזהו שאמר {{צ|מִקֹּדֶשׁ}} - שהם המוחין שלה הנקרא 'קדש', ומשם יורדת הטפה כנז"ל ומתעברים בתפארת שלה בחצי התחתון ששם סוד העיבור. והנה הנוקבא כשהיה בבחינת יניקה - אזי היא נגדלת בסוד פרצופ' עד החזה דזעיר בלבד, שאז נקרא {{צ|עזרת ישראל}} כנזכר. ואז המוחין שלה הם חכמה שבה - הוא שם '''אלהים''' במילוי אלפי"ן. ומוח הבינה שבה הוא שם '''אלהים''' דמילוי ההי"ן - כי כל אות '''ה'''' הוא בבינה. ומוח הדעת הוא '''אלהים''' פשוט בלי מילוי מפני שהדעת של הנקבה הוא {{גמט דגש|קל}}. ומכל שכן בזמן היניקה כמ"ש בדרוש "שבע בחינות שיש לנוקבא", עיין שם בבחינה שלישי. הנה כאשר נתחבר השלשה '''אלהים''' כנזכר ביחד{{הערה|{{גמט דגש|אלהים, אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם, אל"ף למ"ד ה"א יו"ד מ"ם}}}} - יעלו {{גמט דגש|תרע"א}}, והוא במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}, להורות כשהבירורים הם מחוסרי כפורים (שאינם עולים בבינה) - אזי אין להם מוחין חדשים דנוקבא שעולים במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}. '''{{צ|וחייבים עליהם חטאת}}''' - בפרק הקומץ רבה דף כ"ז {{ממ|מנחות|כז|א}} תנא מחוסר כפרה שנכנס לעזרת ישראל שוגג חייב חטאת. במזיד ענוש כרת וגו'.{{ש}} הכוונה היא אף על פי שהעריב עליו השמש ונכנס בעזרת הנשים שהוא ביסוד שלה בסוד מיין נוקבין - מכל מקום אסור לעלות בתפארת שלה אחר כך בזמן גדלותה להתעבר שם עד שעולה מתחילה בסוד מיין נוקבין בבינה כנזכר לעיל. והנה כשזאת הנשמה עלתה בתפארת דנוקבא מחמת קיטרוג החיצונים - צריך להביא קרבן. ר"ל לחבר אותם ביחד זעיר ונוקבא כדי לטהר החטא שהוא הטומאה של נוקבה ד'''נגה''' הנקרא {{צ|חטאת}}. שבעת החיבור הקליפות בורחות משם. וזה החיבור חייב לעשות לאחר שיבא בזה העולם בגוף. וכל זמן שאינו גורם חיבור למעלה כדי לטהר טומאתו - עדיין נשמתו אינה מתוקנת. אבל כשהוא עדיין מלוכלך כל כך בטומאה שהוא מורד בקודשא בריך הוא ועולה בתפארת דנוקבה במזיד - אזי הוא חייב כרת שאז תכף השכינה משליכה נשמתו לחוץ פעם אחרת בתוך שלש קליפות החיצונים, ואז נאמר {{צ|ונכרתה הנפש ההיא וגו'}}. ואין לו תיקון עד ביאת המשיח בעזרת האל. ===עזרת הכהנים מקודשת ממנה=== '''עזרת הכהנים מקודשת ממנה שאין ישראלים נכנסין לשם אלא בשעת צרכיהם לסמיכה לשחיטה ולתנופה {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה נודע מה שמביא '''האר"י זלה"ה''' בסוד לחם הפנים שהיו {{גמט|י"ב}} חלות ותמיד היה חם. סוד הענין הוא כי כבר נודע שיש לעילא כמה חיבורים שהם סוד האכילה. והוא סוד {{צ|אִכלו רעים}}. והנה סוד חבור אבא ואמא נעשה על ידי מזלא דדיקנא דעתיקא קדישא. ו{{גמט דגש|לחם}} גימטריא {{גמט דגש|מזלא}}. והוא סוד ה{{גמט דגש|ו"ו}} שהיא כפולה - {{גמט דגש|ו"ו}}. והן {{גמט דגש|י"ב}} חלות - שש ושש. והן הן עצמן סוד {{גמט דגש|ה"א ה"א}} שהן {{גמט דגש|י"ב}}. ואמנם {{גמט|י"ב}} אלו נמשכים מסוד שלשה שמות '''הויה''' אשר במזלא ובהם {{גמט|י"ב}} אותיות. ו{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|הויה}} עולין {{גמט דגש|לחם}} ו{{גמט דגש|מזלא}}. ולפי שחיבור אבא ואמא אינו פוסק לעולם - לכן היה הלחם הזה שהוא המזל המעוררן אל החיבור שהיה תמיד על השולחן - {{צ|לחם פנים לפני תמיד}}. ולזה היה חם תמיד שנאמר {{צ|לשום לחם חם ביום הלקחו}} {{ממ|ש"א|כא|ז}} - לרמוז שתמיד הוא חם ומעורר החיבור העליון בלי הפסק. שכן מצינו שהחיבור נקרא 'חמום', שנאמר {{צ|בכל יחם הצאן}}. ולחם זה היו אוכלים אותו הכהנים. {{ש}} והסוד הוא כי הלא סוד הכהנים העליונים הם באבא ואמא. ולכן לחם הפנים מאכל לכהנים שהם חכמה ובינה.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' והנה גם כן הנוקבא דזעיר כשהיא נגדלת עד חסד גבורה תפארת דזעיר - כמו בחזרת העמידה של שחרית דחול אז הנוקבא נגדלת בכל חסד גבורה תפארת דזעיר - ונמצא שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. כי הדיקנא דזעיר אנפין מגיע עד החזה שלו. ואז מתחברים חכמה ובינה דנוקבא דזעיר על ידי המזלא - כנז"ל באבא ואמא העומדים תחת דיקנא דאריך אנפין - כך ממש כאן בנוקבא עם יעקב העומדים תחת דיקנא ד'''זעיר''' תחת מזלא '''ונקה''', ואז הם אוכלים {{צ|{{גמט דגש|לחם}} חם}} - שלשה הויות כנז"ל. ומתחברים גם כן על ידי הלחם בסוד {{צ|כי אם '''הלחם''' אשר הוא אוכל}}. והם נקראים כהנים האוכלים לחם חם, לחם הפנים, כנזכר באריך אנפין שהם שלשה היויות - י"ב אותיות כנגד י"ב חלות. ואחר כך כל אות נעשה '''הויה''' אחת, והכללות הוא גם כן '''הויה''' אחת - הרי {{גמט דגש|י"ג}} הויות שהם כנגד {{גמט דגש|י"ג}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין שנעשה לו על ידי סוד '''ויעבור'''. וכן {{גמט דגש|י"ג}} הויות במזלא עילאה שהוא {{צ|נוצר חסד}} של דיקנא דזעיר אנפין - הרי {{מכפלת גימטריא|כ"ו|פעמים|הויה}} שמקבלת הנוקבא דזעיר הארתם בעת שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. ולכן אז נקרא '''{{צ|עזרת כהנים}}''' כי העזר שלה הוא בא מן '''כ"ו הויות''' שגימטריא {{גמט דגש|עזרת}}, והם כולם חסדים (שהם נקרא 'כהנים'). ולכן נקרא על שם {{צ|עזרת כהנים}}. ואף על פי שזעיר עולה גם כן למעלה כדי להתחבר עם לאה מן החזה ולמעלה, ואז עולים נצח הוד יסוד שלו במקום חסד גבורה תפארת, ואם כן אף על פי שהנוקבא עולה בחסד גבורה תפארת דזעיר - אינו אלא בנצח הוד יסוד שלו, אם כן איך היא עומדת תחת הדיקנא? הטעם הוא אף על פי שעולה זעיר אנפין למעלה - מכל מקום קיימן לן שהחיצוניות בלבד עולה למעלה אבל הפנימיות שלו נשאר במקומו. ולכן מפנימיות הדיקנא מקבלת הנוקבא הארה גדולה בסוד הלחם כנזכר. ועוד נוכל לומר לפי '''מה שכתב הר' חיים ויטל זלה"ה''' בכוונת ברכת כהנים (<small>[[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ה|שעה"כ דרושי חזרת העמידה, דרוש ה]]</small>) וזה לשונו:{{ש}} ואמנם כפי מה ששמעתי שהמקיפים הם ה'''ל'''' ד'''צלם''' בחסד גבורה תפארת של התבונה, וה'''ם'''' ד'''צלם''' בארבע ראשונות - נמצא בתפלת שחרית דחול עולה הזעיר עד ראש התבונה, אך לא שהוא עולה עד שם, רק הם יורדים למקומו כמו שהוא בליל שבת. ונמצא שחרית דחול כמו ערבית דשבת.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' ונמצא כאשר עולים יעקב ורחל בחסד גבורה תפארת דזעיר אנפין בחזרת עמידת שחרית דחול - אם כן הם ממש עומדים תחת דיקנא דזעיר. וגם נוכל לומר הנוקבא מקבלת אז החמשה חסדים בעת החיבור, וחמשה חסדים הם {{גמט דגש|ה'}} הויות שגימטריא {{גמט דגש|ק"ל}} - במספר {{גמט דגש|הכהנים}}. ועוד טעם אחר כפי מה שמפרש '''האר"י זלה"ה בברכת כהנים''' וזה לשונו:{{ש}} והנה בברכת כהנים * יש בה {{גמט דגש|י"ג}} יודי"ן כנגד {{גמט דגש|י"ג}} תיקוני דאריך. * ו{{גמט דגש|ט'}} וו"ין כנגד {{גמט דגש|ט'}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין הנקרא '''ו'''' שבשם. * ושית ההי"ן כנגד מלכות הנקרא '''ה'''' תתאה, ויש בה שית תיקוני דיקנא בלי שער, והם סוד {{צ|שש מעלות לכסא}}. ותכוין להאיר מ{{גמט דגש|י"ג}} דאריך אנפין ל{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ושניהם ביחד לששה דנוקבא. ואז נקרא עתה רחל {{גמט דגש|כה}} תברכו בסוד {{גמט דגש|כה}} אותיות של פסוק {{צ|ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום}}. וגם {{גמט דגש|כ"ב}} תיקונים ו{{גמט דגש|ג'}} פסוקים - הרי {{גמט דגש|כ"ה}}. ואז ניתוספו בה {{גמט דגש|ג'}} תיקונים כמו שניתוספו בזעיר אנפין, ונשארת היא בעלת {{גמט דגש|ט'}} תיקונים כמו שהיה בזעיר.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' ונמצא שהיא מקבלת {{גמט דגש|י"ג}} דאריך אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} שלה - הרי {{גמט דגש|ל"א}} תיקונים במספר {{צ|{{גמט דגש|אל}} רחום}}, בסוד {{צ|חסד אל}}. כי כל תיקון הוא '''הויה''' אחד - הרי {{מכפלת גימטריא|ל"א||הוי"ה}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}}. מפני שכל הויות אלו הם במילוי {{גמט דגש|ע"ב}} במספר {{גמט דגש|חסד}} שנקרא {{גמט דגש|כהן}}. ולכן נקרא אז הנוקבא {{צ|'''עזרת''' כהנים}}. וגם {{גמט דגש|ט'}} תיקונים הם סוד {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - כנודע ביחוד שם '''שדי''' - הרי {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}} עם שתי תיבות והכולל - שהם מתפשטים אחר כך בעשר ספירות שלה כנודע. וז"ש '''{{צ|עזרת כהנים מקודשת ממנו שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם וכו'}}'''{{ש}} כבר אמרנו לעיל בעת שהנוקבא עומדת כנגד חסד גבורה תפארת דזעיר אנפין נקראת היא {{צ|עזרת הכהנים}} מפני ששם הם הידות של הכהן הגדול (שהוא זעיר) שמגביה אותם בעת קבלת השפע דאריך אנפין (כנודע בכוונת ברכת הכהנים). ונודע שבמלת {{צ|ישראל}} של קריאת שמע -- בין קריאת שמע דקרבנות, בין קריאת שמע דיוצר, בין קריאת שמע דערבית, בין קריאת שמע דעל המטה -- לעולם המוחין דיניקה נכנסים במלת {{צ|ישראל}}. או מוחין מקיפים דבינה, או פנימים דחכמה, או מקיפין דחכמה. וכולם בבחינת מוחין דיניקה לפי הזמן שהוא (כי פנימים דמוחין דיניקה של בינה לעולם אינם מסתלקין מזעיר אנפין - עיין שם בכוונת קריאת שמע{{הערה|מצאתי ב[[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ד]] - ויקיעורך}}). ונודע גם כן בעת שנכנסים המוחין דגדלות שהם שלשה ראשונות דנצח הוד יסוד דבינה - אז מורידין את המוחין דקטנות בגרון. ואחר כך בכניסת שלשה תחתונות דנצח הוד יסוד דחכמה - יורדין מוחין דקטנות עד חסד גבורה תפארת דזעיר. והוא בברכת אבות. ואז מתחיל סוד החיבוק ב{{צ|מגן אבות}} - {{צ|ימינו תחבקני}}. ב{{צ|אתה גבור}} - שמאלו תחת לראשה. {{צ|האל הקדוש}} - הוא חיבור של הזעיר ביחד.{{ש}} ואחר כך כשנכנסים מוחין דגדלות גורם החיבור דזעיר ונוקבא כנודע. אם כן כשיורדין המוחין דיניקה בחסד גבורה תפארת גורם החיבוק, אבל אחר כך מחסד גבורה תפארת ולמטה אין עושין שום פעולה עד שיורדין ביסוד דזעיר כדי לתת לנוקבא בעת החיבור (כנזכר בדרוש דקטנות עיין שם). וז"ש '''{{צ|עזרת הכהנים מקודשת ממנו}}''' - שהם חסד גבורה תפארת דזעיר ששם עומדת הנוקבא. '''{{צ|שאין {{קו תחתי|ישראל}}}}''' - שהם המוחין דיניקה, '''{{צ|נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם}}''' של חסד גבורה תפארת כדי לעשות החיבוק. וז"ש '''{{צ|לסמיכה}}'''. וזהו בסוד הפסוק {{צ|ויאמר יהוה למשה}} - שהוא זעיר אנפין, {{צ|קח לך את יהושע בן נון}} - שהיא סיהרא קדישא נוקבא דזעיר, {{צ|איש אשר רוח בו}} - כי כשהיא פנים בפנים אז נקראת הנוקבא גם כן בשם זכר כנודע. ומאחר שהיא עלתה בחזרת העמידה עד חסד גבורה תפארת דזעיר ששם בחינת רוח - לכן אמר {{צ|אשר רוח בו}}. {{צ|וסמכת את ידך עליו}} - כדי לחבקה בימין ששם ירד מוח חכמה דקטנות. {{ש}} לכן אמר {{צ|ויהושע בן נון מלא רוח '''חכמה''' כי סמך משה את ידיו}} שהוא יד שמאל כלול ביד ימין. והנה בזמן החבוק נקרא הנוקבא סוד הקרבן כי אז היא נקרבת לזעיר בסוד '''ה'''' לגבי '''ו'''' על ידי ימין ושמאל. בעת כניסת המוחין הוא סוד הקרבן '''י'''' לגבי '''ה'''' ואז נקרא '''קרבן שלמים''' - שזעיר ונוקבא הם שלימים במוחין. וקרבן עולה הוא כמו עת שעולים זעיר ונוקבא באבא ואמא ביום שבת שאז נשאר פנימיות דזעיר ונוקבא למטה וחיצוניות שלהם עולים למעלה מפנימיותם באבא ואמא. וזהו רמוז במלת '''עולה - על ו"ה'''. והנה כשהיא בין זרועותיו נמצא כי אין חיבוק הזה גמור רק בראשה לבד, ואז הבעל (שהוא הזעיר) 'סמך ידיו על ראש קרבנו' - שהוא על ראש הנוקבא ולא על גופה כמו שכתוב בשעיר המשתלח {{צ|וסמך אהרן שתי ידיו}} - {{צ|ידו}} חסר כתיב. ו{{צ|שתי}} זה בנה אב לכל הסמיכות שיהיו בשתי ידים. הכוונה ששמאל כלול בימין ונראה כיד אחת ולכן כתיב {{צ|ידו}} חסר - רוצה לומר שהגבורות הם נמתקות, שאין נראה כי אם חסדים שהוא יד אחת כדי לעשות לה סוד המקיף (כנזכר בכוונת הסוכה עיין שם <small>([[דרושי חג הסוכות (הכל)|שעה"כ דרושי סוכות]])</small> שהוא סוד {{צ|ימינו תחבקני}}). ולכן נעשה זאת הסמיכה על ידי ישראל כנזכר שהוא כינוי לזעיר אנפין, בעלה דקרבן הנוקרא 'נוקבא דזעיר'. והנה אמרנו שהמוחין דחכמה מתלבשים בחסד דזעיר שהם {{גמט דגש|ע"ב ס"ג}} - גימטריא {{גמט דגש|קלה}}. וזהו סוד {{גמט דגש|סמיכה}} - גימטריא {{גמט דגש|ע"ב ס"ג}} - '''סמך י"ה''' שהם חכמה ובינה דחכמה. גם ביד ימין יש {{גמט דגש|ה'}} חסדים שהם {{גמט דגש|ה'}} הויות שגימטריא {{גמט דגש|ק"ל}}, והם מחבקים למלכות שהיא {{גמט דגש|ה'}} אחרונה שבשם -- הרי {{גמט דגש|קל"ה}}. '''{{צ|לשחיטה}}''' - אמרו רז"ל שהשחיטה כשרה בזר. ואף על פי שאפשר בכהנים ואפשר נמי לזר לשחוט בעזרת ישראל - אפילו הכי לא אסרו לישראל ליכנס בעזרת הכהנים לשחוט הקרבן! הכוונה הוא כי לעולם החסדים (שהם הכהנים) ממתקים הגבורות. וזהו סוד השחיטה בסוד {{צ|זבחי אלהים}}. וזהו נעשה בעת החיבור - שטיפת החסדים ממתקת הגבורות שביסוד דנוקבא. אבל בסוד החיבוק - אפילו ישראל שהם המוחין דיניקה כנזכר לעיל המתלבשים ביד שמאל - הוא שוחט וממתק הגבורות דנוקבא בסוד {{צ|שמאלו תחת לראשי}}. כי אחוריים של הנוקבא שהם מלא דינים אינם נמתקים אלא בשרשם שהוא גבורה, יד שמאל דזעיר (כנזכר בכוונת ראש השנה). ולכן הוא מחבק ביד שמאלו תחת לראשה כדי למתק הגבורות. וגם ביד שמאל אמרנו שמלובשין בתוכו המוחין דבינה שנותנים כח בזרוע כדי למתק הגבורות דנוקבא. והנה המוחין דבינה הם שלשה מילואי '''אהיה''' שרמוזים בשלשה אלפין ד{{גמט דגש|מ"ה}} המתגלה בזעיר אנפין בשלשה מקומות * אחד בדעת שלו * ואחד בלב שלו * ואחד נכנסת ביסוד דנוקבא והם שלשה מיני דמים שיש * בוורידים, * ורביעית דם שיש בלב, * וגם הדמים שהם ביסוד דנוקבא. כי כל '''אהיה''' הוא בריבוע{{הערה|{{גמט דגש|א, אה, אהי, אהיה}}}} העולה {{גמט דגש|ד"ם}} כנודע בדרוש דפסח. והנה השחיטה שהוא בשמאל הוא ממתק גם כן השלשה דמים שיש בנוקבא דזעיר, ולכן גם כן רומזים שלשה אלפי"ן במלת {{גמט דגש|שחיטה}} - כי {{גמט דגש|שחיטה}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|אל"ף}}. וזהו גם כן '''שחיטה - שחט י"ה''' - שהם חכמה ובינה דבינה. והנה {{גמט דגש|ה'}} גבורות {{גמט דגש|מנצפ"ך}} מתלבשים בחמשה אצבעות יד שמאל. וגם רמז ביד שמאל שם {{גמט דגש|ב"ן}} בציור '''ה''' ידות כנודע. והנה {{גמט דגש|פ"ר}} ו{{גמט דגש|ב"ן}} גימטריא {{גמט דגש|שחיטה}}. ואחר כך '''{{צ|תנופה}}'''{{ש}} הנה סוד ה' שהכהן היה מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף. הכוונה הוא כי בתפארת דזעיר - שם יורדים שתי ידות - שהם {{גמט דגש|ה'}} חסדים (שהם חמשה אצבעות דיד ימין), ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות (שהם חמשה אצבעות דיד שמאלא). ונודע שחמשה חסדים יורדים תחלה מפני שהם בסוד מים, ויוצאים תחלה מיסוד דתבונה. ואחר כך יוצאים חמשה גבורות. ובעת שחוזרים לעלות החסדים בסוד 'אור חוזר' - אז הם ממתקים גם כן שני גבורות ושליש. כי בירידה ממתקים שנים חסדים{{הערה|לא הבנתי. והייתי חושב שצריכים להגיה כאן 'גבורות', וצע"ע - ויקיעורך}} ושני שלישים, ובאור חוזר ממתקים הנשארות. ולכן היה מניח יד הכהן (שהם החסדים) תחת יד הגבורות כדי שיצאו תחלה, שיכולים לעלות בסוד 'אור חוזר' למתק הגבורות שהם יד הבעל, שהוא יד הזעיר כשהוא בסוד ו' קצוות, ואז הוא בסוד גבורות. ולעולם הזעיר נקרא '''אלהים''' ולכן נקרא {{צ|זהב התנופה}} - כי הגבורות אינם נמתקות אלא בסוד התנופה. וכן נחשת התנופה שהוא בתפארת (כי נחשת הוא בתפארת), ושם מתמתקים הגבורות בסוד אור חוזר (כנודע בדרוש ירידת חסדים וגבורות, עיין שם). וזהו סוד תנופה שהוא מוליך ומביא למי שארבע רוחות העולם שלו וכו'. כנודע שתפארת דזעיר כלול בו ששה קצוות ולכן צריך להניף כל התפשטות החסדים של הששה קצוות דתפארת ביסוד דבינה כנודע. וזה רמז בסוד תיבת '''תנופה''' - כי {{גמט דגש|תנ"ו}} גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק}} שהם חסדים וגבורות שמתגלים דרך {{גמט דגש|פה}} דיסוד דתבונה. {{ש}} וגם {{גמט דגש|תנופה}} גימטריא {{גמט דגש|ישראל}} - כמו שמביא בכוונת {{צ|אלהי אברהם אלהי יצחק וגומר}} שהם בחינת הדעת הכולל שלשה מוחין; כי הם תרין עטרין הנקראים חסדים וגבורות ובאמצעיתם יש בחינת '''דעת''' המחברם ונקרא {{צ|תפארת ישראל}}. וכללות שלשתם נקרא דעת. עיין שם. לכן גם כן הדעת נקרא {{גמט דגש|תנופה}} שגימטריא {{גמט דגש|ישראל}} המחבר חסדים וגבורות ביחד שהם '''אברהם ויצחק''' כנז"ל. והנה הנוקבא דזעיר בעת שמקבלת החסדים וגבורות דיד אמצעית שנקרא תפארת שהוא {{צ|יד התנופה}} - אזי הנוקבא מתגדלת ונעשית שוה עם הזעיר. וזהו '''תנופה - תנוף ה'''', שהוא כדי לארמותא הנוקבא שהיא '''ה'''' תתאה ד'''הויה'''. וזהו סוד {{צ|תנו עוז לאלהים}} - כי {{גמט דגש|תנ"ו}} - גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק}} שהם חסדים וגבורות כנזכר כשהם ניתנים {{צ|לאלהים}} - שהיא הנוקבא הנקראת {{גמט דגש|אלהים}} שגימטריא {{גמט דגש|פ"ה}}. אזי היא נקראת {{גמט דגש|תנופה}} בסוד {{צ|זהב '''התנופה'''}} שהוא {{גמט דגש|דוד}} - בגימטריא {{גמט דגש|זהב}}. שהיא הנוקבא שמתגדלת שוה בשוה עם הזעיר. אם כן על ידי {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} הם מעלים המלכות למעלה בסוד תנופה, ואז הוא סוד החיבור שלם{{הערה|כך נראה מדפוס קורץ. ובדפוס ירושלים כתבו "שלה" - ויקיעורך}} זעיר ונוקבא - כי היא עולה כנגד שלשה ראשונות דזעיר, והם עשר ספירות דנוקבא כנגד עשר דזעיר, וכתר שלה כנגד כתר שלו. והנה מביא בדרוש השמות {{ממ עץ חיים|מד|ד}} בסוד כתר חכמה בינה דעת דנוקבא בסוד ג' כלים: * הכתר - ** הכלי חיצון - {{גמט דגש|י' י"ה יה"ו יהו"ה}}, ** האמצעים - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א וא"ו, יו"ד ה"א וא"ו ה"א}}, ** הפנימי - {{גמט דגש|יו"ד ה"א וא"ו ה"ה}} * החכמה - ** החיצון - {{גמט דגש|י' י"ה יה"ו יהו"ה}}, ** האמצע - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א ו"ו, יו"ד ה"א ו"ו ה"ה}}, ** הפנימי - {{גמט דגש|יו"ד ה"א ו"ו ה"ה}} * הבינה - ** החיצון - {{גמט דגש|א' א"ה אה"י אהי"ה}}, ** האמצעי - {{גמט דגש|אהי"ה}}, ** הפנימי - {{גמט דגש|אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה}} * הדעת - ** החיצון - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א וא"ו, יו"ד ה"א וא"ו ה"א}},{{הערה|עד כאן מה שמובא בדפוסים השונים. והשמיטו את המשך השמות של דעת. ואני השלמתי כאן על פי עץ החיים שם בדרוש השמות. וזה רק מראה עד כמה הדפוסים של ספר זה לקויים באיכות וצריכים זהירות - ויקיעורך}} ** האמצעי - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"ה, יו"ד ה"ה ו"ו, יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה}} ** הפנימי - {{גמט דגש|יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה}} סך הכל עולה {{קיצור|אלף ועשרים ושלשה|1,023}}{{הערה|לא מסתדר החשבון. אני קבלתי 1045. וצע"ע איך ליישב החשבון - ויקיעורך}} - במספר {{גמט דגש|סמיכה שחיטה תנופה}} עם {{גמט דגש|י"ה}} אותיותיהם. להורות שעל ידי שלשה עבודות אלו גרמו גדלות הנוקבא בסוד שלשה מוחין שלה עם הכתר שלה. והנה כל אלו הבחינות שיש לנוקבא דאצילות כן יש גם כן לנוקבא דזעיר דבריאה. ולכן כל אלו שלשה עזרות הנ"ל הם הכל בפרצוף דנוקבא בסוד י' ספירות שלה. ועתה נבאר פרצוף זעיר דבריאה בכל עשר ספירות שלו. ===בין האולם ולמזבח=== '''בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ט}}''' הנה נודע כי האולם הוא סוד נה"י דתבונה המלובשת בתוך הזעיר עד נה"י שלו. {{ש}} והנה פתחו של אולם הוא פי היסוד דתבונה שהוא המלכות שלה. ולכן היה גבוה הפתח ארבעים אמה שהוא בסוד '''ם''' סתומה - שני דלתות ושני צירים כזה [ציור]. ורחבו עשרים אמה שהוא כ"ף כפופה - מלכות הנקרא {{צ|'''כסא''' הכבוד}}, כנזכר בפירוש האותיות של הקדמת הזוהר מהר' חיים ויטל זלה"ה, עיין שם. וגם {{גמט דגש|אולם}} גימטריא {{גמט דגש|מזל}} - כי {{צ|בני חיי ומזוני במזלא תליא}}, שהוא יסוד דתבונה שמשם מתגלים שלשה הויות שגימטריא {{גמט דגש|מזלא}}, שהוא במזלא עילאה של דיקנא דאריך אנפין. ויסוד לעולם נקרא {{צ|צדיק יסוד עולם}}. ולכן {{גמט דגש|בני חיי מזוני}} - גימטריא {{גמט דגש|צדיק}} - כי כל '''צדיק''' נקרא '''מזלא''', דתלוין ביה תריסר מזלות כנזכר בתיקונים דף ק"ג ע"א, עיין שם. : <big>[</big> ואהובי הר' משה זכות נר"ו אמר כי זה סוד {{צ|'''ה''''נה '''נ''''חלת '''י''''הוה '''ב''''נים}} - ראשי תיבות '''בינה'''. וגם בלאה כתיב {{צ|ויר''''א''' יהו''''ה''' כ''''י''' שנוא''''ה''' לאה}} - סופי תיבות '''אהיה'''. ולכן לא נמסרו שלשה המפתחות ביד שליח שסוד' מג' המילואים. וכן {{גמט דגש|תנ"ה}} שעולה שלשה '''אהיה''' התפללה על ה'. ואם תצרף {{גמט דגש|ע"ג}} דאיהי {{גמט דגש|ס"ג}}{{הערה|הכוונה אל שם ס״ג עם עשר אותיותיה}} לג' המילואים דאינון {{גמט דגש|תנ"ה}} בסוד {{גמט דגש|חותם}} - תמצא {{גמט דגש|מפחת}}. הרי כי {{גמט דגש|חותם}} ו{{גמט דגש|מפתח}} דרך אחד להם.{{ש}} ובזה תבין למה לא אמרו רז"ל 'חותם ומנעול'. :ואמנם {{גמט דגש|ע"ג}} עם אותיות השורש הוא {{גמט דגש|אולם}}. ואם תמלא '''אולם''' (ה'''ו'''' ביו"ד){{הערה|הכוונה למילוי של מלת 'אולם' בלבד - {{גמט דגש|ל"ף י"ו מ"ד ם'}}}} - תמצא י' פעמים אהיה. הוא סוד התפשטותה בתוך זעיר אנפין. וגם בסוד חמשה חסדים וחמשה גבורות לזעיר ונוקבא שמכאן כל כחן. ו'אולם' מלשון {{צ|ובריא אולם}}. :ולכן היה האולם עודף על ההיכל {{גמט דגש|ט"ו}} אמה מן הצפון ו{{גמט דגש|ט"ו}} מן הדרום - דאיהו רביעה על בנין. וב' פעמים {{גמט|ט"ו}} הוא סוד {{גמט דגש|ל}} ד'''צלם'''. והבן <big>]</big> ומה שאמרו רז"ל {{ממ משנה|מדות|ב|ג}} כל הפתחים והשערים שהיו שם גובהן עשרים ורחבן עשר אמות חוץ משל אולם שהיה יותר רחב מכל השערים - כי היסוד דתבונה הוא רחב ונקרא {{צ|רחובות הנהר}} כנודע. וז"ש גם כן כל הפתחים שהיו שם היו להן דלתות חוץ משל אולם שלא היו בו דלתות - כי תמיד הוא פתוח, כי היסוד דישראל סבא תמיד בתוכה ופותח אותם בסוד רעים דלא מתפרשין לעלמין. ====סוד הגפן==== והנה סוד הגפן של זהב שהיה עומד באולם {{ממ משנה|מדות|ג|ח}} הוא סוד היסוד דתבונה שבתוכה הגבורות הנזכר. יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. ולכן היה של זהב שהם הגבורות שהיו בתוך הגפן. וגם {{גמט דגש|הגפן}} גימטריא {{גמט דגש|לבנון}} - '''לב''' נתיבות, '''נו"ן''' שערי בינה. ונקרא {{צ|הר '''לבנון'''}} שמלבנת עונותיו של ישראל בסוד יום הכיפורים הנקרא {{צ|תבונה}} שהיא מכפרת כנודע. ולכן היה משקלה אלף ככרי זהב טהור בסוד {{צ|'''אלף''' בינה}}. ולכן היה הגפן נושא פירות כי משם יוצאים כל הנשמות לעולם שהם פירות עליונים - {{צ|פרי צדיק עץ חיים}}. ====סוד שני עמודי נחשת==== סוד שני עמודי נחשת שהיו עומדים באולם אשר שמם היה '''יכין ובועז''', הם נצח והוד דתבונה. {{ש}} והנה נודע כי '''הויה''' בנצח, '''אדני''' בהוד. ומשום שהוד כליל בנצח - ולכן יש בנצח '''יאה"דונהי''', על כן עמוד הימיני {{גמט דגש|יכין}} שגימטריא {{גמט דגש|יאהד"ונהי}}. וכן בהוד הוא {{גמט דגש|אלהים}} - כי איהי בהוד ואיהו בנצח. ולכן {{גמט דגש|בועז}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}}. וכן {{גמט דגש|בעז}} חסר כתיב ומספרם ביחד - {{גמט דגש|יכין בעז}} - גימטריא {{גמט דגש|נצח והוד}}. והנה בכאן הוא רמוז סוד הפסוק {{צ|ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם}}. כי המילוי של '''יכין''' בלבד כזה {{גמט דגש|יו"ד כ"ף יו"ד נו"ן}}{{הערה|{{גמט דגש|ו"ד ף' ו"ד ו"ן}}}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. והמילוי של '''בועז''' בלבד כזה {{גמט דגש|בי"ת וי"ו עי"ן זיי"ן}}{{הערה|{{גמט דגש|י"ת י"ו י"ן יי"ן}}}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}} עם {{גמט דגש|ה'}} אותיות. ונודע כי ההוד נאמר עליו {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}}, שהוא מילוי של {{גמט דגש|יו"ד ה"ה}}{{הערה|{{גמט דגש|ו"ד ה'}}}} - כנודע ביחוד '''הגא"וה''', על שם ששם יש אחיזה לחיצונים אפילו בהוד דתבונה. ולכן ישראל (הרמוז בזה ההוד דתבונה) אמר אל {{גמט דגש|יוסף}} (שהוא רמוז בנצח דתבונה) {{צ|הנה אנכי מת}} בסוד {{צ|רגליה יורדות מות}}, {{צ|והיה אלהים עמכם}} - כי לעולם כשעולים נצח הוד יסוד בחסד גבורה תפארת אזי ההוד הוא כלול בנצח בסוד {{צ|וקרא זה אל זה}}. וזהו שאמר הכתוב {{צ|והיה '''אלהים'''}} - שהוא ההוד שגימטריא {{גמט דגש|בועז}} - מחובר {{צ|עמכם}} - שהם יסוד ונצח שכלולים ביחד. {{ש}} אזי {{צ|והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם}} שהוא סימן שיעלו נצח הוד יסוד בחסד גבורה תפארת שנקרא 'אבות'. ומה שהיה ההוד בסוד מיתה נעשה עתה חיים בסוד {{צ|אלהים '''חיים'''}}. וזהו שאמר רז"ל {{צ|יעקב אבינו לא מת}} כי כשעולה למעלה הוא נשאר בחיים. ====סוד המזבח==== הנה ה{{גמט דגש|מזבח}} הוא {{קיצור|נהי"ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דזעיר אנפין שגימטריא {{גמט דגש|אל הויה}}, שהוא בזעיר אנפין כנודע. ולכן היה שלשה דפוסים זה על גב זה שהם '''יסוד המזבח, והסובב, והמערכה'''. שהם כנגד נצח הוד יסוד דזעיר. ולמעלה היה ארבע קרנות שהם כנגד עטרה שביסוד שנקרא מלכות ונקרא '''ד'''' מפני שתמיד פרצופה כנגד {{גמט דגש|ד'}} ספירות תפארת נצח הוד יסוד כנודע. ונקרא היא גם כן '''קרן''' כמ"ש בזוהר פרשת במדבר על {{צ|קרן דרומית וגו'}}{{הערה|{{ממ זהר|ג|קכ|א}}}}. והנה הנצח הוד יסוד דזעיר הוא פרצוף חיצון של זעיר והוא שלם בעשר ספירות חב"ד חג"ת נהי"ם. ולכן היה המזבח גם כן גבוה עשר אמות.{{ש}} * והוא מתחלה היה '''היסוד''' גבוה אמה אחת, והוא כנגד '''כתר'''. * ואחר כך היה '''הסובב''' חמש אמה כנגד חכמה ובינה חסד גבורה תפארת. * ואחר כך המערכה שלש אמות כנגד נצח הוד יסוד. * והקרנות אמה אחת כנגד מלכות. וגם נוכל לומר מלמטה למעלה - * כי קרקע של העזרה היא '''מלכות''' * ושלשה דפוסים הנ"ל הם נה"י חג"ת חב"ד, * וארבע קרנות הם {{גמט דגש|ד'}} מוחין של כלי חיצון דזעיר שהם בסוד {{צ|{{גמט דגש|שנות}} חיים}} שגימטריא {{גמט דגש|קרנות}} (כנזכר אצל {{צ|אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח}}, עיין שם). והנה בין האולם ולמזבח היה כ"ב אמה. הכוונה הוא כי כל האיברים נעשים ומצטיירים ב{{גמט דגש|כ"ב}} אתוון כנודע, כי הגוף נעשה מן האותיות. ולכן הארת ה{{גמט דגש|כ"ב}} אתוון דכורין שמהם נצטייר עצמותו לצורך גופו שהם האיברים שלו ממש. מהארתם נתקבצו ביסוד ונעשה כלי היסוד דדכורא. וכן בנקבה מהארת {{גמט דגש|כ"ב}} אותיות שהם אברים עצמן שלה נעשים כלי היסוד שבה. עיין בדרוש טנת"א. והנה כבר נודע שיסוד דתבונה שנקרא {{צ|פתחו של אולם}} כנז"ל - היא מסתיימת בחזה דזעיר, ומשם יוצא יסוד דחכמה ומתפשט עד יסוד דזעיר. והוא מגולה מן שני שלישים תחתונים של תפארת דזעיר אנפין. והנה {{צ|בין האולם}} שהוא היסוד דתבונה, {{צ|ובין המזבח}} שהוא נצח הוד יסוד דזעיר - שם מגולה יסוד דחכמה שיש בו {{גמט|כ"ב}} אותיות. וזהו {{גמט|כ"ב}} אמה שהיה בין זה לזה. ====סוד הכיור==== הנה הכיור היה בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי דרום. והיה לו שנים עשר דדים בעבור ירחצו ממנו יחד ידיהם ורגליהם השנים עשר כהנים אשר ישרתו בקדש בקרבן התמיד כל הימים. והנה הכוונה הוא כי חכמה הוא נקרא 'דרום', ובינה - 'צפון', מפני שהם מלבישים השני זרועות דאריך - חסד וגבורה, דרום וצפון. ולכן כל הדברים שהיו עומדים בדרום של המזבח הוא בחינות של חכמה, וכל הדברים שהיו עומדים בצפון המזבח הם בחינות של הבינה. והנה אמרנו לעיל כי כל היסודות נקראים 'מזלא' כי מהם נוזלים שפע ברכה. ובפרט יסוד דחכמה מפני שבינה מקבלת מן מזלא תתאה {{צ|ונקה}}, וחכמה מקבל ממזלא עילאה - {{צ|נוצר חסד}}. ולכן הוא יותר חשוב מכולם. והנה ביסוד דחכמה כלולים בו {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן}}, ועם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{גמט דגש|רל"ו}} במספר {{גמט דגש|כיור}}. ולכן היסוד דחכמה נקרא {{גמט דגש|כיור}}. והמים שהיו בו הם מן ה{{גמט דגש|ט'}} יודין שיש ב{{גמט דגש|ד'}} שמות שהם גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ומה שהיו נוזלים המים מן {{גמט דגש|י"ב}} דדים - הכוונה שאמרנו שחכמה מקבל מן מזלא עילאה {{צ|נוצר חסד}}, שהם שלשה הויות ויש בהם {{גמט דגש|י"ב}} אותיות. ולכן היה גם כן ב{{גמט דגש|כיור}} - {{גמט דגש|י"ב}} דדים הנוזלים מהם מים. ונודע כי {{גמט דגש|ע"ב}} ב{{גמט דגש|חסד}}, ו{{גמט דגש|ס"ג}} בגבורה, ו{{גמט דגש|מ"ה}} בתפארת, ו{{גמט דגש|ב"ן}} במלכות. שהם ארבע רגלי המרכבה. וזהו רמז כי '''כיור''' במילוי כזה {{גמט דגש|כ"ף יו"ד וי"ו רי"ש}} - גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב דוד}} שהם ד' רגלי המרכבה. ו{{גמט דגש|י"ב}} דדים רומזים על {{גמט דגש|י"ב}} שבטים. ====סוד העשר שלחנות==== סוד העשר שלחנות של שיש הנזכרים במסכת שקלים פרק ששה משנה ד' {{ממ משנה|שקלים|ו|ד}} ששתי שולחנות היו נתונים לצד הדרומי של המזבח, והשמונה שלחנות היו נתונים לצד צפוני של המזבח. וגם היו עשרה כיורות המצוקות מנחושת כנזכר במלכים א' ז' ל"ט {{ממ|מ"א|ז|לט}} - חמשה מהם היו נתונים על מכונות הנחשת מצד דרומי למזבח, וחמשה מהם הנשארות היו נתונים מצד צפוני למזבח. והנה השלחנות רומזות אל עשר גבורות, וסימנך {{צ|שלחן בצפון}}. והכיורות רומזים אל עשר חסדים שבתוכם היה נתונים מימי החסדים. {{ש}} וצריך לידע כי יש חמשה חסדים וחמשה גבורות דחכמה, וחמשה חסדים וחמשה גבורות דתבונה. והנה {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה הם {{גמט דגש|ה'}} כיורות של צד ימין - כי חכמה הוא מימין כנז"ל. ו{{גמט דגש|ה'}} חסדים דתבונה הם {{גמט דגש|ה'}} כיורות של צד שמאל - כי תבונה היא מצד שמאל כנז"ל. ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות דבינה הממותקות על ידי {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה, ועוד {{גמט דגש|ג'}} גבורות מגולות של חכמה הנמתקות - הם מתחברים ביחד בסוד {{גמט דגש|יצחק}} - ח' הויות כנז"ל, בסוד הג' מ"ל ה' גבורות ג' גבורות ע"ש, והם השמונה שולחנות של צד שמאל{{הערה|העתקתיו כפי שהוא. ולא הבנתי את המילים או את הכוונה - ויקיעורך}}. וגם היסוד דתבונה נקרא '''יצחק - קץ חי'''. והשני גבורות שאינם נמתקות הם מחוברות עם {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה כדי למתקם גם כן, והם השתי שלחנות של צד ימין שהם בכלל שבעה הויות במספר {{גמט דגש|יעקב}} שהוא מתחבר תמיד בימין. וכן היסוד דחכמה נקרא {{גמט דגש|יעקב}}. וחמשה חסדים הנשארים של חכמה עם כללותם ביסוד - הרי הם ששה הויות במספר {{גמט דגש|יוסף}}. ====סוד השמונה עמודים==== סוד השמונה עמודים שהיו מצד השמאל למזבח כנזכר במסכת פסחים פרק ה' משנה ט' {{ממ משנה|פסחים|ה|ט}}. והם כנגד {{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|אל}} הנמשך מפנים העליונים, והם במספר {{גמט דגש|אברהם}}. וזה היה כדי למתק ה' הויות של גבורות אשר היה שם בסוד {{צ|ויעקוד {{גמט דגש|אברהם}}}} (ח' פעמים '''אל'''), {{צ|את {{גמט דגש|יצחק}} בנו}} ({{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|הויה}} של גבורות כנז"ל). ולכן היו עומדים בצד שמאל למזבח. ====סוד ים הנחשת==== סוד ים הנחשת הנתון גם כן מכתף הימיני של המזבח הוא כנגד המלכות דחכמה שהוא עטרת יסוד שלו המלובש בתוך יסוד דזעיר כלו. כי בעטרה מתקבץ כל השפע של היסוד ולכן הוא נקרא העטרה בחינת '''ים''' על שם קיבוץ השפע שמתקבץ שם כדי לתת לנוקבא דזעיר בעת התחברות ביחד זעיר אנפין ונוקבא. ====סוד שתי שלחנות==== סוד שתי שלחנות שהיו באולם מבפנים על פתח הבית כנזכר במסכת מנחות פרק י"א ז' {{ממ משנה|מנחות|יא|ז}}, והיו אחד של שיש ואחד של זהב. על של שיש נותנים לחם הפנים בכניסתו, ועל של זהב ביציאתו. הכוונה כי הם היו רומזים על נצח והוד דאבא המלובשים בתוך נצח והוד דבינה שהיא נקרא '''אולם''' כנזכר לעיל. כי לחם הפנים הוא בסוד החכמה האוכל אותם, כמ"ש בקדושת עזרת הכהנים בהקדמת המשנה, עיין שם. הרי פירשנו נהי"ם דזעיר, ונהי"ם דבינה, ונהי"ם דחכמה - המלובשים זה בתוך זה בעולם הבריאה כמו בעולם האצילות. ועתה נבאר מה שאמר במשנה שלנו '''{{צ|בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם}}'''.{{ש}} זה יובן במה שמביא האר"י ז"ל בדרוש המוחין דקטנות, כי בהיות המוחין דיניקה תחלה ברישא דזעיר אנפין - אז הם {{גמט דגש|ג'}} שמות {{גמט דגש|אלהים}} בשלשה מוחין. והם {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ק"ך}} צירופי '''אלהים'''. ואחר כך יורדין המוחין דיניקה בגרון דזעיר אנפין ושם מתמעטין. ואינו יורד כי אם שליש אחד מהם - והוא {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים בלבד. ואחר כך יורדין ביסוד דזעיר ומתמעטים החצי שלהם והם {{גמט דגש|ס'}} צירופי '''אלהים'''. ואמנם כל ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות הם מציאות אחד - כי הכל נקרא גוף אחד. לכן אין ב' מעוטין ד'''אלהים''' אחד בשלשה אמצעיות ואחד בשלשה תחתונות - כי הכל גוף אחד. ולא יש רק מיעוט אחד שהוא אחר רדתן ליסוד סיומא דגופא. ואחר כך יורדין משם {{גמט דגש|ל'}} צירופי '''אלהים''' לראש דנוקבא וכו' - עד הראש הבריאה. עיין שם באורך גדול כי איני יכול להאריך בזה הענין. הכלל העולה מדבריו כי המוחין דקטנות הם מתמעטים שלשה פעמים בזעיר - פעם אחד בראש, שנית בגרון, שלישית ביסוד. ובכל שלשה מקומות מניחים קצת מחלקם ויורד יותר למטה. אבל בחסד גבורה תפארת נצח הוד דזעיר - אין להם שם שום חנייה - כי תכף יורדים ביסוד דזעיר ואין מניחין מחלקם שום חלק, אלא תכף מגרון יורדין ביסוד. וכן גם כן תמצא בסוד ירידת חסדים וגבורות מיסוד דבינה המסתיים בחזה דזעיר. כי החסדים יוצאים מתחלה ומתפשטים בקוים של הקצוות. אבל הגבורות אין להם מקום להתפשט ויורדין תכף בעטרת היסוד דזעיר כנודע. נמצינו למדים ש'''{{צ|בין האולם}}''' (שהוא יסוד דתבונה כנזכר), '''{{צ|ובין המזבח}}''' (שהם הנצח הוד יסוד דזעיר כנזכר, והוא בשני שלישי תפארת דזעיר) - אין שם שום חנייה וחלק מן השלשה מוחין דקטנות. ונודע כי ביניקה יש שלשה מוחין ד'''אלהים''' דישראל סבא, ושלשה מוחין ד'''אלהים''' דתבונה. ושלשה מוחין דחכמה לעולם הם מתלבשין בשלשה מוחין דתבונה. והנה בעת שאלו המוחין היו עדיין למעלה בגרון דזעיר אנפין - אז היתה לחיצונים קצת אחיזה בשלשה '''אלהים''' דתבונה בסוד 'העורף' כנודע. ואז נעשו השלשה '''אלהים''' בעלי מומין על ידי אחיזת החיצונים. אבל השלשה '''אלהים''' דחכמה - מאחר שהם סתומים בתוך התבונה - אין לחיצונים אחיזה בהם. אבל אם הם היו מתעכבים בשני שלישים התחתונים של תפארת דזעיר אנפין המגולים - אז היה כח לחיצונים לאחוז בהם מאחר שהם מגולים. ומכל שכן בשלשה '''אלהים''' דתבונה אם היו מתעכבים שם שהיו אוחזים בהם החיצונים הרבה מאד. ולכן יורדים במרוצה ביסוד דזעיר. וזהו סוד {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}. ר"ל {{צ|ערום}} שהם הגבורות כשהם במקום מגולה וראו עצמם ערומים בלי לבוש - אזי תכף {{צ|ונסתר}} בתוך היסוד מפני החיצונים. ונודע כי ממותרי המוח של החכמה מתרבים השערות בראש הזעיר (כנזכר בשער אריך אנפין במוחא סתימאה שלו, עיין שם בפרק י"א). ולכן נקראים מוחין דחכמה {{צ|פרועי ראש}} מפני שגורמים גדלות השערות בראש דזעיר אנפין. וזהו '''פרוע''' שמתגלים מה שיש '''בראש'''. שהם * ג' מוחין ד'''אלהים''' דיניקה שהוא מוח החכמה - '''אלהים''' במילוי יודי"ן - גימטריא {{גמט דגש|ש'}}. * ומוח הבינה - '''אלהים''' בריבוע - {{גמט דגש|ר'}} * ומוח הדעת - הוא אות '''א'''' של '''ראש'''. כי בדעת אינו ניכר בו רק כללות '''א'''' לבדו. כי הרי בעיבור לא היה ניכר כלל. גם שהוא מלא באלפי"ן (כנודע כי '''אלהים''' של דעת מלואו באלפין). וזהו '''א'''' של '''ראש'''. והנה כתוב בדרוש דקטנות כי השלשה '''אלהים''' שיש בזעיר בזמן היניקה - יש לכל אחד {{גמט דגש|ק"כ}} צירופים של '''אלהים''', ו{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ק"ך}} - הרי {{גמט דגש|ש"ס}}. ו{{גמט דגש|ה'}} אותיות של '''אלהים''' - הרי {{גמט דגש|שס"ה}}. ומכאן הם סוד {{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה וגו'. עיין שם. והנה {{גמט דגש|פרועי}} - גימטריא {{גמט דגש|שס"ה}}. וז"ש {{צ|פרועי '''ראש'''}} - ר"ל ה{{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה מתגלים מן ה'''ראש''' - שהם שלשה מוחין ד'''אלהים''' הנרמזים בתיבת '''ראש''' כנזכר לעיל. ואל תקרי "ימות החמה" אלא "ימות החֵמה" בנקודת צי"רי מפני שהם דינים קשים. וז"ש '''{{צ|בין האולם ולמזבח מקודשת ממנה שאין בעלי מומין}}''', שהם שלשה {{גמט דגש|אלהים}} דבינה, שכן גם כן {{גמט דגש|בעלי מומין}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|אלהים}} - כי {{גמט דגש|מום}} הוא {{גמט דגש|אלהים}}. {{גמט דגש|בעלי מומין}} הם שלשה {{גמט דגש|אלהים}}. וכן {{גמט דגש|פרועי}} ראש כנזכר לעיל שהם מוחין דחכמה יכולים ליכנס שם ולהתעכב שם מפני גודל הקדושה שיש שם יסוד דחכמה מגולה. ולכן אין הגבורות יכולים להתעכב שם כנגד הארת יסוד דחכמה - ולכן יורדים במרוצה בתוך יסוד דזעיר אנפין. ומאחר שהגבורות עוברים שם במרוצה - נחשב להם שמעולם לא היו נכנסים לשם. וז"ש '''{{צ|שאין נכנסים לשם}}'''. ===ההיכל מקודש ממנו=== '''ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים {{ממ משנה|כלים|א|ט}}''' הנה נודע שהיכל כולו הוא סוד כללות דבינה עילאה. ושער ההיכל הוא עטרה שביסוד דבינה, שהיא מלכות הנקרא {{גמט דגש|תרעא}} - מילוי '''אדני'''{{הערה|{{גמט דגש|ל"ף ל"ת ו"ן ו"ד}}}}. ושני דלתות היה בו - הוא סוד '''ם''' סתומה של פסוק {{צ|למרבה המשרה}} שהוא בסוד שני דלתות כזה [ציור]. כי על ידי שני דלתות אלו נסתם היסוד דבינה הנקרא 'היכל' כנזכר לעיל ביסוד התבונה. ונודע שכל '''ד''' הוא '''י'''' ושני '''ו"ו''' שהם במספר {{גמט דגש|כ"ב}} אתוון. משני ווי"ן נעשה '''ד''' אחת, ואות '''י'''' הוא נקרא {{גמט דגש|ציר}} אחד. וכן בדלת השני. הרי יש בכאן מתחלה '''י'''' שהוא הציר, ואחר כך '''ו'''', ואחר כך '''ד'''' - וסימנך '''יוד''' במילוי. ולכן היה פתחו של היכל גבוה עשרים אמה - שהוא {{גמט דגש|יו"ד}} במילוי, ורחבו עשר אמה - כי יו"ד הוא עשר. וארבע דלתות היו לו שם - שתים בפנים ושתים בחוץ - שהם בכלי חיצון ובכלי תיכון, שהוא סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. וגם '''מ'''' במילוי הוא '''מ"ם''' אחרת. וכל [ציור של שתי דלתות, אחת ישר ואחת הפוכה] היא שני דלתות - הרי ארבע דלתות. וכן [ציור] היא ציור שני פעמים '''יד יד'''. והנה '''יד''' במילוי - {{גמט דגש|יו"ד דל"ת}} - גימטריא {{גמט דגש|חותם}}. הרי באות '''ם''' רומז סוד {{צ|חותם בתוך {{גמט דגש|חותם}}}} להורות כי היסוד דנוקבא (שהוא צורת '''ם''' מרובעת) - יש שם בתוכה חותם בתוך חותם. וז"ש {{צ|וביד כל אדם '''יחתום'''}}. אבל הכלי הפנימי שם הוא מזבח הפנימי שהוא מזבח הקטרת ששם מקוטר ומקושר החיבור של תרין יסודות ביחד דחכמה ובינה. ונודע כי ביסוד דחכמה הם {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן}}, וביסוד דבינה הם {{גמט דגש|קס"א קנ"א קמ"ג}}. ובנקודת ציון מתחברים ביחד - הרי במספר {{גמט דגש|תורף}}. והבן זה מאד. ואם תחבר עמהם שני דלתות עם שני צירים - שהם שני פעמים {{גמט דגש|י"ד י"ד}} שמספרם {{גמט דגש|כ"ח}} - הרי {{גמט דגש|תרפ"ז}} ו{{גמט דגש|כ"ח}}{{הערה|{{גמט דגש|תרפ"ז כ"ח}}}} - גימטריא {{גמט דגש|קטורת}}. ולכן נקרא נקודת ציון {{צ|מזבח הקטורת}} כדי לקשר בין שתי ידות שהם צורת [ציור] מרובעת ה{{גמט דגש|ז'}} שמות הנזכר לעיל שהם במספר {{גמט דגש|תזריע}}, בסוד {{צ|אשה כי {{גמט דגש|תזריע}} וילדה זכר}}. שהיא '''ה''' עליונה כשהיא מזרעת במספר {{גמט דגש|תזריע}} (שהם {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קנ"א קמ"ג}}) - אזי 'וילדה {{גמט דגש|ברכה}}' שהוא במספר {{צ|{{גמט דגש|זכר}}}}. וזהו סוד {{צ|מזבח חדש בציון תכין}} - ר"ל שהמזבח תכין בנקודת ציון שבה. וכן ראשי תיבות שלהם הוא {{גמט דגש|מחבת}}, עם ארבע אותיות - גימטריא {{גמט דגש|קס"א קנ"א קמ"ג}} שהם כלולים ביסוד דבינה כנזכר לעיל. וכן {{גמט דגש|מזבח קטורת}} גימטריא {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קמ"ג קנ"א אלהים}} - להורות כי ה{{גמט דגש|ז'}} שמות ממתיקים ה{{גמט דגש|ה'}} גבורות ד'''אלהים''' שיש ביסוד שלה. ====סוד ב' כני הזהר==== סוד {{גמט דגש|ב'}} כני הזהב אשר היו נתונים תוך ההיכל - עליהם יניח הכהן הגדול ביום הכיפורים את שני כפורי הזהב אשר היו נותנים בהם את דם הזבחים של אותו היום. כנזכר במסכת יומא פרק ה' משנה ג' {{ממ משנה|יומא|ה|ג}}. הם נצח והוד של בינה עילאה. מפני שהיא נקראת {{צ|יום הכיפור}} כנודע שמכפרת עונותיהם של ישראל . ונודע כי בנצח הוד דבינה יש שלשה מילוי '''אהיה'''. ולעולם נצח הוד כלולים ביסוד. וזהו רמז {{גמט דגש|שני כני הזהב}} - גימטריא {{גמט דגש|קס"א קמ"ג קנ"א}} עם {{גמט דגש|ג'}} כוללים. ====סוד שלחנות הזהב==== סוד שלחנות הזהב אחד עשר. * האחד מהם שעשה משה במדבר - הוא נתון באמצע * וחמשה מן השלחנות האחרים נתונים לימין השלחן הזה, * והחמשה הנשארים נתונים לצד השמאלי ממנו. איתא בספר תיקונים דף פ"ז, זה לשונו: : פתורא איהי סמכא על ארבע סמכין דאיהי כגוונין דגופא דסמכין ליה דרועין ושוקא דאינון ארבע. וצריך שית נהמין מהאי סטרא ושית נהמין מהאי סטרא. '''ורזא''' דמלה {{צ|זה השלחן אשר לפני יהוה}} - {{גמט דגש|זה}} בחושבן {{גמט דגש|ו"ו}} דאינון שית פרקין דתרין דרועין ושית פרקין דתרין שוקין. דהא שכינתא אתעבידת גופא למלכא בכל תקונא דילה וגו'. וזה יובן ממה שכתוב בשער הזעיר אנפין חלק שמיני פרק י"א וזה לשונו: : הנה אכילת אבא ואמא נחלקת לשנים. : אחד הוא נמשך מעתיק יומין המתלבש תוך גולגלתא דאריך כנזכר שם. ומשם נמשך השפע והמזון עד פה דאריך, ומשם יוצא לחוץ. כי מרוב אורו אינו יכול ליגבל בפנים. ומשם נמשך דרך הדיקנא דאריך ויורד השפע ההוא עד כנגד פה דאבא ואמא. ואינן יכולין לקבלו - כי אפילו תוך אריך לא היה יכול ליכנס כנזכר. ואז נשאר שם בסוד הבל פומא דאריך ונשאר בסוד אור מקיף לאבא ואמא. ומשם שואפים ושואבים אבא ואמא בפיהם וניזונין ממנו דרך שאיבה לבד, ולא בסוד אכילה ממש. והמזון הזה הוא לשלש ראשונות דאבא ואמא. : אכילה שנית היא ממוחא סתימאה דאריך אנפין שנמשכת משם אל פיו דאריך, ומשם נכנס בפנימיות דרך הגרון ששם הוא כתר דאבא ואמא. ומתפשט עד פה דאבא ואמא. ואז יורד בפנימיות גרונם עד ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות שלהם, ומזה ניזונים ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות דאבא ואמא.{{ש}} עכ"ל. ונודע גם כן שיש שלשה הויות בכל ראש מתלת רישין שהם '''גולגלתא, ואוירא, ומוחא'''. והנה ה{{גמט דגש|ג'}} הויות דמוחא סתימאה מתלבשא בדיקנא דאריך אנפין ושם נעשים {{גמט דגש|י"ב}} הויות. ואחר כך כלולים במזלא עילאה. ואחר כך המזלא עילאה מתחבר עם מזלא תתאה ומשפיע בו ה{{גמט דגש|י"ב}} הויות. וגם נודע שחכמה מקבל ממזלא עילאה ד{{צ|נוצר חסד}}, ובינה עילאה מקבלת ממזלא תתאה ד{{צ|ונקה}}. ולכן כשמתפשט השפע של מוחא סתימאה דרך הפה דאריך אנפין ומשם לתוך ו' קצוות דבינה - אזי מתפשטים ה{{גמט דגש|י"ב}} אותיות של שלשה הויות דמוחא סתימא ונעשי"ם {{גמט דגש|י"ב}} הויות בי"ב אברים שלה, שהם שית פרקין דתרין דרועין ושית פרקין דתרין רגלין. ושם נקראים {{צ|לחם הפנים}} - כי השלשה הויות שגימטריא {{גמט דגש|לחם}} נכנסים בפנימיות דבינה של ו' קצוות. אבל השלשה הויות שבגלגלתא נשארים בסוד אור מקיף, והם סוד שנים עשר שבטים. וזה שאמר {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה}} - שהם י"ב הויות שבי"ב פרקים דבינה עילאה. וז"ש {{צ|זה השלחן אשר לפני יהוה}} - ר"ל שהוא בפנימיות של הבינה הנקרא יהו"ה. ולפי המאמר של התיקונים הנ"ל שאמר {{צ|ורזא דמלה זה השלחן אשר לפני יהוה - {{גמט דגש|זה}} בחושבן {{גמט דגש|ו"ו}} וגו'}} - הכוונה שהבינה בעת התחברות עם החכמה - אזי הוא שוכב בין חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד של הנוקבא, והוא מחבק אותם עם החסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד אחר החיבור בעת שנותן לה סוד הטיפה. ואזי היא {{צ|לפני יהוה}} - כלומר פנים בפנים. והי"ב פרקין הם למעלה על גבי השלחן שהוא גופא דילה. ולכן צריך לסדר ה{{גמט|י"ב}} על השלחן כמו תרין סגו"לין - זה על גב זה שהוא רומז על סוד החיבוק בשתי ידים זה על גב זה, שהם תרין סגו"לין. ובשתי רגלים גם כן זה על גב זה - הרי עוד שנני סגו"לין. והנה התפארת דבינה (שהוא הגוף שלה) הוא השלחן בעצמו שהיו מונחים עליו ה{{גמט|י"ב}} לחם הפנים כנזכר, ותמים היו חמים - שהוא בסוד החיבור. וגם הכהן גדול (שהוא החכמה שנקרא 'כהן גדול' כנודע) - תמיד היה אוכל הלחם חם כמ"ש {{צ|ביום הלקחו}}. וזהו בסוד {{צ|כי אם הלחם אשר הוא אוכל}}. וכבר אמרנו לעיל שהי"ב לחמים היו כנגד י"ב הויות של דיקנא דאריך אנפין, ובי"ב הויות יש {{גמט דגש|מ"ח}} אותיות שהוא {{גמט דגש|חם}}. ולכן היה לחם הפנים תמיד {{גמט דגש|חם}} כנזכר לעיל. ואמנם מזה הלחם יורד שפע ומזון לכל העולמות כמ"ש בזוהר פרשה תרומה דף קנ"ה ע"א {{ממ זהר|ב|קנה|א}}, וזה לשונו: {{צ|לחם הפנים - מיכלא דאינון פנים. מזונא וסיפוקא דנפיק לעלמא מנייהו אתי ושריא על ההוא פתורא, בגין דשלחן דא מקבלא מזונא וסיפוקא לאינון פנים דלעילא ואיהי אפיקת מזונין וספוקין מאינון פנימאין. ומזונא דאפיקת - איהו ההוא לחם כדקאמרן}}. עד כאן לשונו. {{ש}} ועם הקדמה הנ"ל יובן המאמר היטב. והנה כשנכנסים אלו ה{{גמט|י"ב}} לחם ביסוד שלה בחמימות כדי לעורר החיבור - אז השלחן (שהוא התפארת שלה) מקבל י"ב הויות אחרים ממזלא כנז"ל. אזי נקרא היסוד {{צ|מזבח {{גמט דגש|חדש}}}} - גימטריא י"ב הויות{{הערה|{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|הויה}}}} שהם {{צ|בציון תכין}} - דהיינו בנקודת ציון שבה. הנה מלבד התפשטות י"ב הויות הנ"ל בגופא - יש עוד התפשטות ה' חסדים וה' גבורות מן הדעת ש"לה{{הערה|יש גרשיים בדפוס שבדרך כלל הכוונה להיות מודגש, ולא הבנתי למה - ויקיעורך}} לבינה עצמה כנודע. והם והם {{גמט דגש|ה'}} שלחנות ימינים ו{{גמט דגש|ה'}} שלחנות שמאלים, שהם גם כן עשר הויות כנודע, שלא נשתמשו בם שום דבר. והנה לפי ההקדמה שהקדמנו יובן מה שאמרו חז"ל {{צ|שלחן בצפון}} כאשר נודע כי גבורה דעתיק מתלבש במוחא סתימאה שהוא שמאל שנקרא 'צפון'. והמוחא אחר כך מתלבש בגופא דבינה הנקרא {{צ|שלחן}}. לכן אמר {{צ|שלחן בצפון}} - ר"ל התיקון של השלחן אינו נעשה אלא בצפון ר"ל במוחא סתימאה שהוא גבורה דעתיק כנודע. ====סוד מנורת הזהב==== סוד מנורת הזהב - אחר עשר * אשר האחת מהנה היא אותה שעשה משה במדבר - היא נתונה באמצע, * וחמשה מן המנורות האחרות נתונות לימין המנורה הזאת, * וחמשה הנשארות נתונות לצד השמאלי ממנה. הנה זה יובן עם מה שמביא בספר התיקונים דף ע"ב ע"א וזה לשונו: : {{צ|מנרתא - דא רישא. ושבעה נרותיה עליה - אינון תרין אודנין ותרין עיינין ותרין נוקבא, חוטמא ופומא. ומנרתא לימינה. ואתמר בה הרוצה להחכים ידרים - בגין דתמן מוחא ברישא וחכמה במוחא שריא וביה נהיר מנרתא בגין דאיהו משחא דאתמר ביה כשמן הטוב על הראש}}. והנה עם הקדמה שהקדמנו לעיל כי מה שנמשך מעתיק יומין המתלבש תוך גולגלתא דאריך נמשך עד פה דאריך, ומשם יוצא לחוץ ונעשה מקיף לשלש ראשונות דאבא ואמא כנזכר לעיל. ונודע כי החסד דעתיק מתלבש בתוך גולגלתא דאריך אנפין, ולעולם בחסד כליל כל הששה תחתונות כי הוא נקרא {{צ|יומם יצוה יהוה '''חסדו'''}} - '''חסד ו'''' - שהוא מצוה ושולט על כל ה{{גמט דגש|ו'}} חסדים אחרים. ונודע כי השפע היורד על גולגלת דאריך אנפין נקרא {{צ|שמן}} - כי אות '''ש''' מורה על {{גמט דגש|ג'}} ראשונות חכמה בינה דעת דעתיק בסוד שלשה קוים. והם שנקרא {{צ|רישא דלא אתידע}} שעומד למעלה דאריך אנפין בסוד מקיף. וכשהדעת מתחלק לשנים בסוד חסדים וגבורות - הרי {{גמט דגש|ד'}} מוחין שהוא אות '''ם''' ד'''שמן'''. ואם תחבר עמהם הכתר דעתיק - הרי {{גמט דגש|ה'}} ספירות והוא אות '''ן'''' ד'''שמן'''. וזהו סוד מאמר הזוהר פרשת אמור דף פ"ח ע"ב {{ממ זהר|ג|פח|ב}} {{צ|כשמן הטוב על הראש - דא משח רבות קדישא עילאה דנגיד ונפיק מרישא דכל רישין סתימא דכל סתימין}} - שהוא מרישא דלא אתידע. {{ש}} {{צ|על הראש ודאי! רישא דאדם קדמאה}} - ר"ל כי השלשה ראשונות אינם מתלבשים ברישא דאריך אנפין הנקרא {{צ|אדם קדמאה}} בסוד {{גמט דגש|ז'}} תיקוני גולגלתא. אלא עומדים למעלה על הראש בסוד אור מקיף.{{ש}} {{צ|יורד על הזקן - דא דיקנא יקירא}} - כמו שפירשנו לעיל כי השמן שמתלבש בגלגלתא יורד אחר כך בפה דאריך אנפין, ומשם יוצא לחוץ על הדיקנא דאריך אנפין. {{צ|זקן אהרן - דא כהן גדול דלעילא}} - זה יובן עם מה שכתב האר"י זלה"ה בסוד י"ג מדות. כי מן {{צ|אל רחום}} עד {{צ|ורב חסד}} נקרא 'זקן' דאריך סתם. ומן {{צ|ורב חסד}} עד {{צ|ונקה}} נקרא 'זקנא דכהנא רבא', דאתקן ב{{גמט דגש|ח'}} תיקונים כנגד {{גמט דגש|ח'}} בגדי כהונה. כי החסד דעתיק מתלבש בגו {{גמט דגש|ח'}} תחיקונים. וז"ש {{צ|יורד על הזקן זקן אהרן}} - כי הם 'זקן בתוך זקן'. כי ממדת ששי ואילך מתחיל 'זקן' אחר - מתלבש ב{{גמט דגש|ח'}} בגדים. ותיקונים אלו הם לו כנשמה, לפיכך נגלים על ידי התלבשות שמונה בשמונה וכו'. עיין שם. {{צ|וההוא שמן יורד על פי מדותיו - דמאינון משיחן נגיד ונפיק ונחית לתתאי}} - שהוא על שלשה ראשונות דאבא ואמא כנזכר. וזהו גם כן סוד רעיא מהימנא שם בפרשת אמור {{ממ זהר|ג|פח|ב}} {{צ|אוקימנא ברזא דמנורה ואיהו רזא כגוונא דלעילא, בגין דנהירו עילאה במשח רבו נחית על רישא דכהנא בקדמיתא}} - שהוא חסד דעתיק הנקרא {{צ|כהנא רבא}} המתלבש בגולגלתא דאריך. {{ש}} {{צ|לבתר איהו אדליק ואנהיר כל בוצינין דכתיב כשמן הטוב וגו'}} - הכוונה מאחר שהחסד כלולים בו כל השבעה - לכן בעת שמתגל' מפה דאריך אנפין בסוד אור מקיף לאבא ואמא - אזי הוא מאיר דרך ה{{גמט דגש|ז'}} חלונות שהם תרין אודנין עיינין וגו', ומדליק אותם בסוד שבעה קני המנורה. והחסד זה גורם הרגשה של הארבע חושים שיש בראש - חוש השמע, חוש הראות, חוש הריח, חוש הטעם. וזהו סוד {{צ|מנורה בדרום}} - כי הראש דבינה מקבלת מן החסד דעתיק כנז"ל הנקרא 'דרום' כנודע. והנה בדעת דבינה יש חמשה חסדים שהם חמשה המנורות ימינים. וחמשה גבורות שהם חמשה מנורות שמאלים. שהם נקרא {{צ|תרין עטרין}}. ואלו העשרה מנורות לא היו בהם נרות כי החסד דעתיק אינו נכנס בפנים של המוחין דאבא ואמא, אלא נשאר בחוץ בסוד אור המקיף. ולא מאיר אלא דרך שבעה הנקבים שיש בראש. ולכן לא היו דולקים אלא שבעה נרות בבית המקדש שלמטה. והנה ביארנו כל הפרצוף של הבינה עילאה הנקרא {{צ|היכל}}. כי המנורה הוא בסוד רישא, והשלחן בסוד {{קיצור|ה"ק|ה' קצוות(?)}} גופא דבינה - חסד גבורה תפארת נצח הוד. והם נצח הוד יסוד פנימים. ושני '''כני''' זהב - נצח הוד חיצונים. כי יש שני בחינות נצח והוד כנודע. וה{{גמט דגש|מזבח}} הפנימי הוא יסוד הפנימי - נקודת ציון שבה. ודלתות ההיכל הוא המלכות דבינה שבה. והכהן הגדול שבתוך ההיכל הוא חכמה עילאה שמתחבר עם ההיכל בחיבור אחד. והנה מ"ש '''{{צ|ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים}}''' - זה יובן במה שכתוב בדרוש אדם קדמון. וזה לשונו {{ממ עץ חיים|ט|ב}}: : {{צ|הנה השם השני הוא '''קרע שטן''' והוא בגבורה שהוא המלך השני, אשר במיתתו נפלו אחורי דבינה גם כן. ולכן גרמו ביטול אחורי אבא ואמא בשם הזה. וזה ביאורו}}.{{ש}} : {{צ|'''קרע''' - ר"ל כי כאן לא היתה מיתה ונתיצה ממש כמו בשבעה מלכים, רק קריעה ושבירה בעלמא, ונשאר במקומו. אבל הנתיצה הוא הפלת האבן בכח ממקומו למקום אחר כנזכר שם. ועל ידי קריעה זו יצאו הקליפות הנקרא בשם '''שטן'''. וזהו '''קרע שטן'''}}. והנה הפנים דחכמה ובינה עם {{גמט דגש|ע"ב}} ו{{גמט דגש|קס"א}} - שגימטריא {{גמט דגש|זכור}}. כי הזכירה באה מצד הפנים. ובבחינת אחוריים שלהם הם שתי שמות - {{גמט דגש|דפ"ק}} {{גמט דגש|קדמת}}, אשר שניהם בגימטריא {{גמט דגש|תשכח}} - כי השכחה באה מצד האחוריים. אמנם {{גמט דגש|קרע שטן}} בגימטריא {{גמט דגש|תשכח}} כמנין האחוריים הנזכר לרמוז על נפילת אחורי אבא ואמא. וכן רמוז במלת {{גמט דגש|מרחפת}} שגימטריא גם כן {{גמט דגש|קרע שטן}}. והנה אלו אחוריים של חכמה ובינה עילאין הם נעשים בחינת 'פנים' בישראל סבא ותבונה. ולכן השם הראשון שהוא כנגד ישראל סבא הוא בגימטריא {{גמט דגש|פקד}} להורות כי בשם זה הוא מתחבר עם התבונה בסוד פנים בפנים, ופוקד אותם כנודע. כי החיבור נקרא {{צ|פקידה}} כמו שאמר הכתוב {{צ|ופקדת את נוך ולא תחטא}}. גם תראה כי שתי שמות אלו{{הערה|לא מובן לי. ואולי יש להגיה כאן {{צ|תראה כי השם השני הוא בגימטריא וכו'}} - ואז מובן וצע"ע - ויקיעורך}} הם בגימטריא {{גמט דגש|מקדם}}, {{גמט דגש|קדמת}} - להורות כי מה שהיה למעלה בסוד אחור הוא עתה קדם, שהוא בחינת פנים בפנים, כמ"ש {{צ|אחור וקדם צרתני}}. ובזה תבין מ"ש ברעיא מהימנא פרשה קדושים דף פ"ב ע"א {{ממ זהר|ג|פב|א}} {{צ|בדרגין דילך דאינון אבא ואמא וגו' ותרוויהו אינון כרסייא וספסל תחותך ליקרך}}. פירש כי אבא ואמא נעשים כסא אל כתר. וזהו סוד מה שאנו אומרים בעמידה דראש השנה {{צ|אין שכחה לפני כסא כבודך}} - ר"ל בפנים דאבא ואמא אין שכחה, אלא {{גמט דגש|ע"ב קס"א}} - שגימטריא {{גמט דגש|זכור}} - שהוא '''זכירה - זכר י"ה'''. אבל באחוריים שלהם יש שכחה שהוא {{גמט דגש|תשכח}} הנ"ל. וכנגד אלו השתי בחינות נאמר בתורה {{צ|'''זכור''' ואל '''תשכח'''}} בענין עמלק. ונודע כי בינה ותבונה הוא פרצף אחד; כי בינה הוא ששה ספירות עליונות (לכן נקרא אות '''ס'''), ותבונה כנגד ארבע תחתונות ולכן נקרא אות '''ם'''. וזהו רמז במלת {{גמט דגש|תשכח}}. כי {{גמט דגש|תשכח}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|רגל}} (שהם נגד נצח הוד יסוד דבינה). וה{{גמט דגש|כ"ח}} היתרים - הוא בחינת המלכות שלה שיש בה שני דלתות ושהם תרין - {{גמט דגש|ד ד}}, ושני צירים שהם תרין יודי"ן אחורי הדלתין. והרי הם ב' פעמים {{גמט דגש|י"ד י"ד}} - במספר {{גמט דגש|כ"ח}} כנזכר לעיל. וזהו סוד {{צ|'''תשש כחו''' כנקבה}} - כי תבונה היא מלכות דבינה שראה שעונות ישראל גרמו לאחיזת החיצונים באחוריים דבינה שהוא {{גמט דגש|תשכח}}, ומאחר שמשה זכה לבינה - לכן אמר {{צ|הרגני נא הרוג}} - כי על ידי הריגה עושים מיין נוקבין בבינה כדי לתקן הפגם שלה. והנה אחוריים דאבא ואמא בעת שעולים מן האצילות בסוד מיין נוקבין על ידי זעיר ונוקבא דאצילות - אזי מתלבשים מתחלה בישראל סבא ותבונה בסוד 'פנים בפנים' כנזכר, שהם בסוד נצח הוד יסוד מלכות דאבא ואמא עילאין. ועל ידי אלו מיין נוקבין מתחברים ביחד ומבררים אותם, ואחר כך מעלים אותם בסוד מיין נוקבין לאבא ואמא עילאין. אבל קודם שנבררים אחורים דאבא ואמא בתוך ישראל סבא ובתבונה - אין נכנסים לשם ביסוד דבינה לעשות לה מיין נוקבין. וזהו שאמרו '''{{צ|ההיכל מקודש ממנו}}''' - שהיא הבינה, '''{{צ|שאין נכנסים לשם שלא רחוץ ידים ורגלים}}''' - כי {{צ|רחוץ}} הוא לשון חיבור כמ"ש {{צ|לך רד ורחץ רגליך}}. רוצה לומר - כל זמן שלא נכנסו הידים והרגלים (שהם סוד האחוריים דאבא ואמא שהוא {{גמט דגש|תשכח}}, שגימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|רגל}} ו{{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|יד}}, בסוד חיבור דישראל סבא ותבונה) - אי אפשר שיכולים ליכנס בסוד פנימיות אבא ואמא לעשות להם מיין נוקבין מפני שמתחלה גם כן היו בסוד אחוריים דאבא ואמא בלבד. ולכן עתה בעת התיקון והבירור - אם נכנסים בפנימיות ישראל סבא ותבונה ומתבררים שם - יכולים הם גם כן לעשות אחר כך בפנימיות אבא ואמא עילאין. אם לא נכנסו מתחלה שם - אזי אי אפשר ליכנס שם בפנימיותם. ולכן אחר שנתבררו שם באבא ואמא עילאין - אז חוזרים ויורדים ונעשים מוחין פנימים בישראל סבא ותבונה, ואז גם הם חוזרים ומזדווגים פעם אחר על ידי {{גמט דגש|פקד}} ו{{גמט דגש|קדמת}} כנזכר. ואז אחוריים העליונים נעשים פנימיים למה שלמטה מהם. והבן זה היטב. ===קדש הקדשים מקודש ממנו=== '''קדש הקדשים מקודש ממנו שאין נכנס לשם אלא הכהן הגדול ביום הכפורים בשעת העבודה {{ממ משנה|כלים|א|ט}}''' הנה נודע כי לעולם המלכות של עולם העליון נעשה כתר לעולם התחתון ממנו. וכן מלכות דאצילות היא כתר דבריאה. והיא נקראת '''סוד{{הערה|בדפוסים הובאו מילים אלו ככותרת מודגשת וקטע חדש. ולולי דמסתפינא הייתי מוחק מלת 'סוד' שלדעתי הוכנס רק לצורך הכותרת ולא נראה שהוא חלק של תוכן הספר עצמו. וצע"ע - ויקיעורך}} אבן השתיה''' כמ"ש האר"י זלה"ה על המאמר של הזוהר דפרשה ויחי המתחיל {{צ|על מה אדניה הטבעו וכו'}} {{ממ זהר|א|רלא|א}}. ואמר שם {{צ|והאי אבנא קיימא לאות באמצעיתא דעלמא}} - כי כשהיא עולה באצילות באחורי החזה דזעיר שהוא נקרא {{צ|עולם}}, בעל שש קצוות, אזי היא עומדת {{צ|באמצעיתא דעלמא}}. ושם היה תחלת אצילותה בתר חדוי דזעיר כנודע באידרא רבא. והנה {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אדני}} שהם בעשר ספירות דמלכות דאצילות, שהם גימטריא {{גמט דגש|תר"נ}}, ועוד שם אחד של {{גמט דגש|אדני}} שהיא כלללות המלכות - גימטריא {{גמט דגש|שתיה}}. ושם {{גמט דגש|בן}} שיש לה בנקודת ציון שלה שהוא בסוד {{צ|רוחא דשבק בעלה בגווה}} בחיבורא ראשונה - גימטריא {{גמט דגש|אבן}}. הרי המלכות דאצילות הנקרא '''אבן שתיה'''. ולכן היתה אבן שתיה גבוה מן הארץ שלש אצבעות מפני שהיא עומדת תמיד כנגד נצח הוד יסוד דזעיר אשר מהם נעשה כל פרצופה. ולכן גם כן תחת אבן הזאת היו מטמוניות להורות שהשפע של כל האצילות - הכל מתקבץ ביסוד שלה מפני שהיא נקראת {{צ|אוצר בית יהוה}} כנודע. ומ"ש {{צ|ובהאי נקודה קיימא קדש הקדשים}} - הכוונה היא כי כל עולם האצילות בכלל נקרא {{צ|קדש קדשים}}. כי {{צ|קדש}} הוא עתיק ונוקביה. ומלת {{צ|'''הקדשים'''}} הוא '''ה' קדשים''', שהם {{גמט דגש|ה'}} פרצופים - אריך ונוקביה, חכמה ובינה, ישראל סבא ותבונה, ישראל ורחל, יעקב ולאה. או {{גמט דגש|ה'}} פרצופים בלי זוגות שהם אריך, אבא ואמא, זעיר ונוקבא כנודע. הנה עולם האצילות נתקן ב{{גמט דגש|י"ב}} פרצופין שהם עתיק ונוקביה, אריך ונוקביה, אבא ואמא, ישראל סבא ותבונה, זעיר ונוקביה, יעקב ולאה. ובכל אחד יש '''הויה''' במילוי {{גמט דגש|ע"ב}} שגימטריא {{גמט דגש|חסד}} - כי {{צ|עולם חסד יבנה}}. הרי {{מכפלת גימטריא|י"ב|פעמים|ע"ב}} - גימטריא {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. {{ש}} הרי איך עולם האצילות בכללו נקרא {{צ|קדש '''הקדשים'''}}. עוד נוכל לומר על דרך שמביא האר"י זלה"ה בשעה אריך אנפין פרק ז'{{הערה|אני רק מצאתי משהו רלוונטי [[עץ חיים/שער יג/פרק ג|בעץ בשער אריך אנפין פרק ג']], וצע"ע - ויקיעורך}} בתיקון {{צ|קרומא דאוירא אזדכך וסתים}}. פירוש {{צ|אזדכיך}} כדי שיוכל לעבור אור האוירא דבגו גולגלתא להאיר דרך האי קרומא במוחא סתימאה. אך עם כל זה הוא {{צ|סתום}} - כי אותו האור המועט הלואי שיוכל האי מוח לקבלו. מש"כ{{הערה|לא הבנתי. ואולי צריך להגיה '''מכ"ש''' והכוונה אל "מכל שכן" - ויקיעורך}} אם היה פתוח. ובתוך האי קרומא מתלבשת תפארת דעתיק כי הקרום החופה הוא דמיון רקיע שהוא תפארת. וזהו סוד הזוהר בראשית דף נ"ב ב' {{ממ זהר|א|נב|ב}} - הרקיע המבדיל בין מים למים - שהם חסד וגבורה דעתיק המתלבשים בין גולגלתא ומוחא. והתפארת הפוסק בין שניהם ומבדילם ומכריע ביניהם. כי התפארת הוא '''ו'''' שבשם כנודע, והוא דמיון הרקיע הנטוי כעין '''ו''', כמ"ש {{צ|נוטה שמים כיריעה}} שהוא סוד זה הקרום כמו היריעה וכו', עיין שם. וז"ש שם בזוהר בדף הנ"ל {{צ|ועל רזא דא כתיב והבדילה לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים}}. ר"ל כי הקרום מפסיק בין מוחא סתימאה הנקרא {{צ|קדש}} (כי סתם חכמה נקרא 'קדש'), ובין {{צ|קדש}} (שהוא רישא דלא אתידע) {{צ|הקדשים}} (שהם גולגלתא ואוירא). וגם נוכל לומר על דרך שמביא האר"י זלה"ה על פירוש המאמר של אדרא זוטא וזה לשונו: {{ש}} : {{צ|האי עתיקא קדישא טמיר וגניז וכו' תלת ראשין אתגלפן דא לגו מן דא וגו' - והביאור הוא דע כי זה העתיקא קדישא הנזכר כאן - אינו מדבר על הזכר הנעשה מבחינת '''מ"ה''', אלא על נוקבא דעתיק והאריך הנעשים מבחינת ספירת הכתר של שם '''ב"ן''' של הנקודות של המלכים שמתו. והכתר בכללות כולו נקרא "עתיקא קדישא". והוא נחלק לשלשה חלקים שהם התלת ראשין וכו'}}, עיין שם. ונראה מאחר שזה ה'''ב"ן''' של הכתר ד'''ב"ן''' היא בחינה ראשונה דכל האצילות ונקרא {{צ|עתיקא קדישא}} - לכן בהתחלקות לתלת ראשין דאריך אנפין נקראו תלת רישין {{צ|קדש קדשים}}. כי {{צ|קדש}} נקרא השלשה ראשונות דנוקבא דעתיק שנשאר למעלה מראש דאריך מגולה, ואחר כך תרין רישין אחרנין נקרא {{צ|קדשים}} - מיעוט רבים שנים. וזהו רמז כי שם {{גמט דגש|ב"ן}} דכתר ד'''ב"ן''' הוא שני הויות{{הערה|2*26=52}}. ונודע בכל '''הויה''' הוא שני {{גמט דגש|רי"ו}} כזה - {{גמט דגש|יר"ו ור"י}}. הרי שתי הויות - {{מכפלת גימטריא|ד'||רי"ו}} שהם {{קיצור|י"ב פעמים הויה דע"ב|864}}. ולכן נעשה בכל ראש מהשלשה רישין '''י"ב י"ב'''. דהיינו {{גמט דגש|י"ב}} חיוורתי בגולגלתא, {{גמט דגש|י"ב}} נימין באוירא דכיא, {{גמט דגש|י"ב}} תיקוני דיקנא. כי כל אחד כלול מהשלשה. והנה {{מכפלת גימטריא|י"ב|פעמים|ע"ב}} גימטריא {{גמט דגש|קודש קדשים}}, או גימטריא {{גמט דגש|קדש הקדשים}} - להורות כי התלת רישין בכלל נקרא {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. והנה אמר באדרא רבא דף קל"ב ע"א {{ממ זהר|ג|קלב|א}} וזה לשונו:{{ש}} {{צ|תאנא אי עתיק דעתיקין '''קדישא דקדישין''' לא אתתקן באילין תקונין - לא אשתכחו עילאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי}}. {{ש}} הכוונה דאלמלא שנוקבא דעתיק לא נתקנה בסוד תלת רישין - לא היו יכולים שאר הנקבות להתקן. כי כל הנקבות דאצילות הם משם '''ב"ן''' דעולם התוהו, והזכרים הם משם '''מ"ה''' דעולם התיקון. וז"ש הפסוק {{צ|צאנה וראנה בנות ציון}} שהם הנקבות ד'''ב"ן''' הנקראים {{צ|בנות ציון}} מפני שיצאו מנקודות ציון דמלכות דאדם קדמון. כלומר שהמאציל העליון אמר לנקבות שתצאנה כל אחת ואחת מתוקנת. וזהו {{צ|במלך שלמה}} - ר"ל בעבור שיצא המלך השמיני{{הערה|עפ"י דפוס ויניציא ובשים לב כי בדפוס ירושלים כתבו בטעות '''הט'''' - ויקיעורך}} הדר שהוא '''שלמה - של מ"ה''', שהוא שם '''מ"ה''' החדש שהוא הזכר עם אשתו {{צ|מהיטבאל}}, ואז נתקנו כל הנקבות ד'''ב"ן'''. וזה גרם גם כן {{צ|בעטרה שעטרה לו אמו}} - ר"ל בעטרה שהיא הנוקבא דעתיק שנקרא {{צ|עטרת כלילת יופי}}. {{צ|שעטרה לו אמו}} - שנוקבא דאדם קדמון (שהיא אמו דאריך אנפין) תיקון הנוקבא דעתיק בסוד 'עטרה' שהן תלת רישין לאריך. ועל ידי זה התיקון עתה יכולים גם כן כל הנוקבות לצאת מתוקנות. ובעת שיצא שם {{גמט דגש|מ"ה}} החדש נאמר עליו {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו}}. ולכן אמר הפסוק {{צ|ביום חתנתו ביום שמחת לבו}} - שאז נתקנת הכלה שלו בסוד תלת רישין הנקרא {{צ|{{גמט דגש|קדש הקדשים}}}} שמספרם {{צ|{{גמט דגש|חתנתו}}}}. ====סוד הארון==== הנה נודע כי דכורא של עתיק מתלבש בנוקבא שלו, ושניהם נכנסים באריך אנפין לעשות לו מוחין. כמו אבא ואמא הנכנסים בזעיר כנודע. והיסוד דנוקבא דעתיק יומין מסתיים בחזה דאריך אנפין כמו היסוד דזעיר. והיסוד דכורא דעתיק בוקע יסוד דנוקביה ויוצא לחוץ עד סוף תפארת דאריך. והעטרה שלו מתלבש ביסוד דאריך כמו היסוד דחכמה בזעיר כנודע. הנה בחינת מה שיוצא מן היסוד דנוקבא דעתיק ומתפשט חוץ ממנה - זהו בחינת ארון התורה. כי הוא מתפשט באורך כדמות הארון, וכן {{גמט דגש|ארון}} גימטריא {{גמט דגש|ע"ב}} ו{{גמט דגש|דפ"ק}} - שהוא כמו היסוד דחכמה. ונודע כי השפע של כל הגוף הוא נכנס ביסוד. והנה התלת רישין הנקרא {{צ|קודש הקדשים}} - כולם הם כלולים ביסוד דעתיק. וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארון ברית}} גימטריא {{גמט דגש|קודש הקדשים}}. וכן '''ארון''' במילוי כזה: {{גמט דגש|אל"ף רי"ש וא"ו נו"ן}} - הוא גימטריא {{גמט דגש|ארון העדות}}. ר"ל כי המילוי הוא שנתמלא היסוד דעתיק ובתוכו הם לחות '''העדו"ת''', כי היסוד שהוא הברית דעתיק נקרא {{צ|ארון}}, והאורות שבתוכו (שהם חמשה חסדים וחמשה גבורות) הם {{צ|שתי לוחות העדות}}. חמשה דברות מול חמשה שהם תורה שבכתב, כי הטפה זרעית לעולם הוא סוד {{גמט דגש|כ"ב}} אתוון כנודע. וז"ש באדרא רבא דף קכ"ח ע"א {{ממ זהר|ג|קכח|א}}:{{ש}} {{צ|פתח ר' שמעון עת לעשות ליהוה - אמאי עת לעשות? משום דהפרו תורתיך. מאי הפרו תורתך? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונו. שמא דא לעתיק יומין אתמר}}.{{ש}} הכוונה שהיה צריך לתקן הנוקבא דעתיק שנקרא {{צ|'''עת''' ליהוה}} - לדכורא דעתיק כדי שתהיה התורה שהוא הטיפה דיסוד דדכורא נדרשת ביסוד דנוקבא. ועל ידי זה יכולים הספירות לקבל התורה מיסוד דכורא. אם לא חס ושלום נתקן הנוקבא - יצא התורה בלי לבוש ולא יוכלו לקבלו ויתבטלו מעלמא - שהם הספירות של האצילות ח"ו. ולכן {{צ|עת לעשות ליהוה}}. ====סוד הכפורת==== הנה נבאר מה שמביא האר"י זלה"ה ביסוד דבינה וזה לשונו:{{ש}} הנה פי היסוד דבינה איננו פתוח ממש לגמרי. כי אם יהיה פתוח לגמרי יצאו החסדים בגילוי גמור למטה, ואפשר שיתאחזו בהם החיצונים וגו'. ועל כן המאציל העליון המשיך בחינת הארת לבוש היסוד דבינה כפי היסוד עצמו שלה, ונעשית שם בחינת לבוש ומסך בפי היסוד ההוא. אבל אינו סיתום גמור. ונמצא כי כאשר יוצאין החסדים התחתונים משם ולחוץ - לוקחים עמהם הארת הלבוש ההוא. ובזה אינו יורד עצמותם - רק מה שיכול לעבור דרך המסך ההוא בלבד. ובכל מקום שהם הולכים לבושים עמהם - עם כל זה נקרא 'חסדים מגולים' לפי שאינו רק מסך ולבוש דק מאד. והנה על דרך שנתבאר בחסדים של בינה עצמה - כן הוא הענין ביסוד עצמו דחכמה. כי כשיוצא מחוץ אל היסוד דבינה - להיותו יותר ארוך - והנה הוא מוכרח לבקוע פי המסך של פי היסוד ההוא דבינה. ובצאתו גם הוא מתלבש במסך ההוא ויורד ומתפשט. ולבושו עמו כי אין חכמה מתגלה אלא מתוך התלבשותו בבינה.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' כן הו?? גם כן היסוד דעתיק דדכורא ע? היסוד דנוקבא. ולכן זה הלבוש של הנוקבא נקרא '''כפורת''' הפרוש על הארון. והנה בנצח הוד יסוד דעתיקא קדישא שהי' נוקבא דעתיק - יש שלשה מילוי '''יה'''. * '''בנצח''' - '''י"ה''' במלוי יודי"ן - גימטריא {{גמט דגש|ל"ה}}. ואחר כך תכה אותו {{מכפלת גימטריא|יו"ד|פעם|ה"י}} - הם {{גמט דגש|ש'}}. הרי {{גמט דגש|של"ה}} בנצח. * '''ובהוד''' יש בו '''י"ה''' במילוי הה"ין שגימטריא {{גמט דגש|ל'}}. ואחר כך תכה {{מכפלת גימטריא|יו"ד|פעם|ה"ה}} - הרי {{גמט דגש|ר"ל}}. * '''וביסוד''' יש '''י"ה''' באלפין שגימטריא {{גמט דגש|כ"ו}}. ואחר כך תכה {{מכפלת גימטריא|יו"ד|פעם|ה"א}} - הם {{גמט דגש|ק"כ}}. הרי {{גמט דגש|קמ"ו}}. ושלשתם מאירים ביסוד דנוקבא שהוא האמצעי שבה. ואם תחבר השלשה - {{גמט דגש|של"ה ר"ל קמ"ו}} - הרי {{גמט דגש|אשתי}} כמנין {{גמט דגש|הכפורת}}. והנה ז"ה הלבוש הוא עודף למעלה על הארון לפי שהוא נתון בפי היסוד עצמו, והוא גבוה מעט מן הארון. ובח-ינה זו היא נקרא '''זר זהב''' שעל '''הכפורת'''. והנה {{גמט דגש|זר}} גימטריא {{גמט דגש|אל"ף למ"ד אהיה}} - כאשר נודע כי שם {{גמט דגש|אהיה}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|כ"א}}, ועם {{גמט דגש|י'}} אותיות מילוי - הרי {{גמט דגש|ל"א}} כמנין {{גמט דגש|אל}}. הרי איך שם {{גמט דגש|אל}} יוצא משם {{גמט דגש|אהי"ה}}. ושניהם הם בנוקבא דעתיק, ולכן במלת {{גמט דגש|זר}} נרמזו שני שמות האלו - '''א''' במילוי, ו'''אהיה'''. ====סוד ב' בדי ארון==== סוד שני בדי ארון שהיו נראים מחוץ לבית כשני דדים הם נצח והוד דעתיק דדכורא. כאשר נודע בשער אריך פרק שני שחסד גבורה תפארת דעתיק מתלבש בכתר חכמה בינה דאריך. * ואחר כך הנצח הוד יסוד דעתיק - התרין פרקין עילאין התלבשו בחסד וגבורה דאריך, והיסוד בתפארת דאריך. * ושני פרקין אמצעיים דנצח הוד התלבשו בנצח והוד דאריך, * ועטרת יסוד דעתיק ביסוד דאריך, * ומלכות דעתיק במלכות דאריך, כי צריך להעשות ממנה פרצוף של הנוקבא ולכן לקחת מדה אחת שלימה. ונמצאו עתה נשארו שני פרקין תתאין דנצח והוד דעתיק למטה מכל הנצח הוד דאריך, ונשארו מגולים. ואלו נתחברו יחד במלכות דאריך, ונעשה שם אליה שני דדים בשנ"י צדדיה. ומהם היו יונקים המלכות שירדו בבריאה קודם שנתקנו במקומ'. וזהו סוד {{צ|גמולי חלב '''עתיקי משדים'''}} - כי היו יונקים מהדדים והשדים דעתיק יומין.{{ש}} וזהו סוד המלך הנקרא '''הדד''' בן '''בדד''' - שהם השני דדים הנ"ל. {{ש}} '''עד כאן לשונו.'''{{הערה|לא הבנתי מי מצטטים כאן וממתי. וצע"ע - ויקיעורך}} וזאת הבחינה נראת {{צ|שני בדי ארון}} שהם נצח והוד דעתיק שהיו יוצאים מחוץ ל'קדש הקדשים' - שהוא מחוץ לאצילות לתוך אבא ואמא של בריאה שנקרא {{צ|היכל יהוה}} כנז"ל. ====סוד שני כרובים==== סוד שני כרובים - זהב טהור. עומדים על רגליהם ופניהם איש אל אחיו מנגד. כל אחד מעשרה טפחים בקומתו, ולכל אחד ארבעה פנים וששה עשר כנפים. ארבע כנפים לכל צורה - באופן שבשתי הכנפים העליונים מכל צורה להנה פורשים למעלה כדמות מעופפים וסוככים על הארון ועל בדיו מלמעלה. ושתי כנפים התחתונות אשר להם יכסה כל אחד גויתו. הנה בחינת הכרובים הם אבא ואמא כנזכר בתיקונים דף קל"ה ע"ב - {{צ|חכמה ובינה עלייהו אתמר "והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה"}} מפני שהם מלבישים הזרועות דאריך הנקראים "כנפים העליונים". ומגיעים עד החזה דאריך, ושם מתגלה היסוד דכורא דעתיק בתוך האריך(?) שנקרא {{צ|ארון הקדש}} כנזכר. נמצא שהם סוככים על הכפרת ששם מסתיים יסוד דנוקבא דדכורא כנזכר. ופניהם איש אל אחיו כנודע כי אבא ואמא הם תמיד פנים בפנים, וכותל אחד ביניהם בלבד, והם נקראים {{צ|רעים דלא אתפרשן לעלמין}}. והטעם שנקראים כרובים {{צ|אנפי רביא}} כנזכר בשער אריך פרק שני - : כי {{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}} דעתיק דנוקבא מתלבש ב{{קיצור|כח"ב|כתר חכמה ובינה}} דאריך, ו{{קיצור|נה"י|נצח הוד יסוד}} דעתיק בחסד גבורה תפארת דאריך - מפני ש{{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}} דאריך נעשים אחר כך מוחין בג' ראשונות דאבא ואמא ולכן עיקר הארת נצח הוד יסוד ב{{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}} דאריך להאיר אל מוחי אבא ואמא. : ואחר כך מן יסוד דעתיק יצא אור לבד ונתפשט לנצח הוד יסוד דאריך וכו' {{ש}} עיין שם. ונמצא כי אבא ואמא מלבישים נצח והוד דעתיק הנקרא {{צ|אנפי רביא}}, ולכן נקראים כרובים {{צ|אנפי זוטרי}} להורות שמתוכם נראה הפנימיות של נצח הוד דעתיק הנקרא {{צ|אנפי כרובים}}. ועוד טעם אחר כי הכרובים היו בלא חתימת זקן להורות כי אבא ואמא אין להם חתימת זקן ואין להם שערות כלל, ואפילו בראשם. כי הם מכוסים תחת דיקנא דאריך אנפין. אבל בזעיר אנפין ובאריך אנפין יש להם דיקנא ושערות בראשם כנודע. ועתה נבאר הבחינה של אבא ואמא שיש להם {{גמט דגש|ד'}} פנים לכל אחד, ושמונה גדפין לכל אחד. ויובן זה על פי הבחינה שיש לזעיר אנפין - משם נלמוד הסתום מן המפורש. דע כי זעיר אנפין היה בעת העיבור בבחינת נצח הוד יסוד לבד. כי פחות מזה איננו נקרא פרצוף - כי צריכים שלשה קוין - ימין ושמאל ומכריע - ועל כן יש שלשה ספירות אשר אורכן אינם רק גובה ספירה אחד לבד אלא שברחבה יש בו ג' ספירות. והוא כי * ג' פרקים של הנצח משמשים לו בבחינת '''חכמה חסד נצח''' - קו ימין. * וג' פרקים של ההוד היו לו בבחינה '''בינה וגבורה הוד''' - קו שמאל, * ושני פרקים דיסוד הם '''דעת ותפארת'''. ועטרה היתה יסוד. והרי נשלמו לג' קוים כשלשה ספירות ובין שלשתם הם עשר ספירות דזמן עיבור. וזאת הבחינה נקרא עשיה שבזעיר אנפין פרצוף שלם, ואינן רק נצח הוד יסוד. ואמנם היו לו בחינת ראש שהם שיעור שני שלישי תפארת של זמן היניקה. וזה הפרצוף נקרא {{צ|יעקב}}. ואחר כך בזמן היניקה באים לו {{גמט|ג' אמצעיות}} ונקראו חסד גבורה תפארת. ומתפשטים ונכנסים בתוך הפרצוף השני ומתלבשים בתוכו על דרך הבינה המתפשטת תוך זעיר אנפין - כך אלו. ויש בהם גם כן פרצוף שלם של עשר ספירות על דרך הנזכר בנצח הוד יסוד. והכתר של הפרצוף הראשון מתחיל להלביש לזה הפרצוף השני מן החזה שלו ולמטה. ונשארו שני שלישי התפארת של הפרצוף הזה מלובשים בתוך כתר של הפרצוף הראשון, ונצח הוד יסוד של הפרצוף השני מתפשטים בכל שיעור קומת הפרצוף הראשון. והכתר של זה הפרצוף הוא כנגד שני שלישים התחתונים של הדעת דגדלות. וזה הפרצוף נקרא {{צ|ישורון}} ונקרא {{צ|יצירה}}. {{ש}} אחר כך בזמן הגדלות באים לו ג' ראשונות שהם {{קיצור|חב"ד|חכמה בינה דעת}} ואלו גם כן הם בחינת עשר ספירות שלימות כנז"ל בשני פרצופים הראשונים. והפרצוף השני הוא מתחיל להלבישו מן החזה של זה הפרצוף השלישי המלובש בתוכו. וה{{קיצור|נה"י|נצח הוד יסוד}} של זה הפרצוף השלישי - גם הוא מתלבש בכל קומת זה הפרצוף השני כלו. וזה הפרצוף נקרא {{צ|ישראל}} ונקרא {{צ|בריאה}}. אחר כך יש בחינה רביעית פרצוף רביעי. והוא כתר דזעיר אנפין הוא. וגדול מכולם. והפרצוף הפנימי ה{{גמט דגש|ג'}} הגבוה - מלביש לזה מן התפארת שבו ולמטה על דרך האחרים ממש. והרי הם {{גמט דגש|ד'}} ארבע פרצופים - כל אחד מעשר ספירות, והם '''אבי"ע''', וכולם יחד נקראו '''זעיר אנפין'''. ועל דרך זה הוא בכל פרצוף ופרצוף מן חמשה פרצופים שהם אריך, אבא ואמא, וזעיר ונוקבא שיש באצילות - כל אחד נחלק לארבע פרצופים זה בתוך זה. והבן מאד.{{ש}} '''עיין שם באורך'''. והנה בארבע פרצופים יש בכל פנים אחד - הרי ארבע פנים לאחד. וזהו בסוד שם '''הוי"ה''' - כי אות '''ה'''' הוא מתלבש בסוד {{קיצור|נה"י|נצח הוד יסוד}} שבכל פרצוף ופרצוף, ואות '''ו'''' ב{{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}}, ואות '''ה'''' ראשונה ב{{קיצור|חב"ד|חכמה בינה דעת}}, ואות '''י'''' בכתר. וגם כל פרצוף מהארבעה פרצופים - יש בכל אחד שני זרועות שהם חסד וגבורה. ונודע שתמיד הזרועות נקרא 'כנפים' - הרי שמונה זרועות שהם שמונה כנפים שהיה בכל כרוב וכרוב וארבעה פנים. והבן היטב. ועוד אמרו רז"ל וכן הובא בתיקונים דף פ"ג ע"ב {{צ|בההיא זמנא דהוו ישראל זכאין הוו אנפין באנפין מתדבקין דא בדא. וכד לא הוו זכאין הוו מהדרין אנפייהו דא מן דא. ועל רזין אלין הוו ידעין אי ישראל זכאין אי לא וכו'}}, עיין שם באורך. הנה נודע כי ישראל סבא נקרא 'אחורי' דאבא ואמא עילאין (כנזכר בכמה מקומות בדרושים). ונודע כי יש {{גמט דגש|ב'}} מיני חיבורים - אחד באבא ואמא עילאין שהוא להוציא נשמות חדשות, ואחד בישראל סבא ותבונה לחיות העולמות. והנה כד הוו זכאין ישראל היו הכרובים {{צ|אנפין באנפין}} - שהם סוד החיבור של אבא ואמא עילאין בסוד נשמות חדשות. וכד לא הוו זכאין הוו מהדרין אנפייהו דא מן דא בסוד אחור ואחור. שהוא סוד החיבור דישראל סבא ותבונה בסוד חיי העולמות. ונקרא 'חיבור אחור באחור' כי הם האחורים דאבא ואמא עילאין. והבן זה. ====סוד מטה אהרן==== היה נתון בתוך קדשי קדשים לפני ארון העדות לאשר היה שם לעד כנודע. הנה בחינת {{גמט דגש|אהרן}} הוא {{גמט דגש|ע"ב}} ו{{גמט דגש|דפ"ק}} שהם אחורים פשוטים ואחורים מלאין ביודי"ן דיסוד דישראל סבא. ומתמן היה יורד השפע על מטה אהרן והיה פורח בשקדים ובציצים. כי היסוד דומה למטה והיה בו שמות במספר {{גמט דגש|אהרן}}, ולכן היה נתון לפני {{גמט דגש|ארון}} העדות. הכוונה כי ישראל סבא ותבונה מלבישים האריך אנפין מן החזה עד הטבור. ובחזה - שם מתגלה {{צ|ארון העדות}} כנזכר לעיל שהוא יסוד דעתיק כנז"ל. וישראל סבא ותבונה הם מלבישים ממש שם מבחוץ מכנגד הארון. ולכן גם כן בכאן למטה היה נתון מטה אהרן לפני הארון. וכן {{גמט דגש|מטה אהרן}} - גימטריא {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אל'''}} - שהם עשר חסדים שיוצאים מיסוד דחכמה - כנודע כי חמשה גבורות דחכמה הם חמשה חסדים דבינה. הרי י' פעמים חסד {{גמט דגש|אל}} שגימטריא {{גמט דגש|מטה אהרן}}. ====סוד צנצנת המן==== סוד צנצנת המן של זכוכית היתה בקדש הקדשים נתונה לפני ארון העדות למען יהיה שמה למשמרת לדורות העתידים. הנה ידוע כי המן שהיה יורד לישראל במדבר היה בא ממוחא סתימאה דאריך אנפין הנקרא {{גמט דגש|טלא דבדולחא}} שגימטריא {{גמט דגש|המן}}. וז"ש {{צ|והמן כזרע גד הוא ועינו כעין '''הבדולח'''}}. ונודע כי חכמה תמיד הוא מקבל השפע מגולגלתא, ובינה מקבל תמיד ממוחא סתימאה. כי חכמה הוא מלביש לחסד אריך ולכן הוא מקבל גם כן מחסד דעתיק, ובינה מלבשת שמאל דאריך ולכן גם כן מקבלת מן גבורה דעתיק. ואחר כך מתקבץ כל השפע דמוחא סתימאה ביסוד דתבונה. וזהו סוד שהמזונות באים מצד שמאל בסוד {{צ|קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף}} - שהם מצד הדין והגבורה דעתיק שמפשיע המזונות על ידי הבינה דדינין מתערין מינה. וז"ש {{צ|לחם מן '''ה'''שמים}} הידועים - שהם שמים עליונים, {{גמט דגש|ז'}} רקיעין דעתיק יומין. ולכן גם כן היתה נתונה לפני ארון העדות כי התבונה מלבשת האריך מהחזה עד הטבור כנזכר, שהוא מכנגד יסוד דעתיק הנקרא {{צ|ארון העדות}} כנזכר. ונודע כי יסוד דבינה נקרא {{צ|נהר '''פרת'''}} על שם שכלולים בה חמשה קולות. כי {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|קו"ל}} - גימטריא {{גמט דגש|פרת}}. והנה {{גמט דגש|צנצנת}} גימטריא {{גמט דגש|פרת}}. וגם בתוכה יורד המן, ואז נקרא {{צ|נהר פרת}}. כי '''המן''' הם {{גמט דגש|ה'}} חסדים ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות שהם עשר הויות שגימטריא {{גמט דגש|הנהר}}. ====סוד קרן של שמן המשחה==== קרן של שמן המשחה היה גם כן למשמרת נתון בתוך המקום הזה למשוח בו הכהנים הגדולים לעת הצורך. וגם מלכי בית דוד. וגם את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש. הנה נודע כי המוחין דחכמה נקרא {{צ|שמן}}, והמוחין דבינה נקרא {{צ|קטורת}}. בסוד {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} כמ"ש האר"י זלה"ה. והנה בעת שהיסוד דחכמה הוא מתפשט לחוץ מיסוד דבינה, והתלבש בתוך יסוד דזעיר - אזי יסוד דזעיר אנפין נקרא '''{{צ|קרן בן שמן}}''', כנזכר בזוהר פרשת לך לך דף צ"ו ע"א {{ממ זהר|א|צו|א}} שהוא {{צ|קרן היובל}} בסוד בן חורין. כי ביסוד דזעיר משפיעים התרין יסודות דאבא ואמא כנודע. וזהו סוד כי רבוע ד{{גמט דגש|ע"ב}} שהוא {{גמט דגש|דפ"ק}}, ורבוע ד{{גמט דגש|ס"ג}} שהוא {{גמט דגש|קס"ו}} - גימטריא {{גמט דגש|קרן}}. כי האחוריים דחכמה ובינה נעשה פנים בזעיר, ובעת שיסוד דחכמה הוא מלובש שם ביסוד דזעיר - אזי שמן ורבו נגיד ונפיק מתמן ונכנס הכל בתוך יסוד דמלכות, ואיהי כניש כל ההוא שמן '''המשחה''' (אותיות '''השמחה''') שמשח אותה בעת החיבור. ואזי נקרא גם כן היסוד דנוקבא {{צ|קרן המשחה}}. בגין כך לית משיחותא דמלכותא אלא בקרן. ועל דא אתמשך מלכותא דדוד דאתמשח בקרן ואתאחיד ביה. ====המשך המאמר==== והנה קודם עת חורבן הבית נגנז תחת אבן שתיה ארון העדות עם שני לוחות האבנים, וגם מטה אהרן וצנצנת המן, וקרן של שמן המשחה להורות שכל היסודות - דהיינו יסוד דעתיק מתלבש ביסוד דאריך, ושניהם מתלבשים ביסוד דחכמה, ואחר כך כולם נכנסים בבינה, ומשם מתלבשים כולם בזעיר עד היסוד שלו, ואחר כך בעת החיבור כל השפע של האורות מכל היסודות הנ"ל נגנזים בתוך יסוד דמלכות שנקרא {{צ|אוצר המלך}} כנודע. '''ועתה''' נחזור אל המשנה '''{{צ|קדש קדשים מקודש ממנה שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה}}'''. הנה נודע מה שכתב האר"י זלה"ה בשער הקליפות פרק ה' חלק שני כי בקליפה דאצילות לא נתקנו זולתי זעיר ונוקבא. נמצא שאין קליפה כנגד האצילות אלא כנגד זעיר ונוקבא לבד. אך מבינה ולמעלה אין אחיזה אל הקליפה כלל. ולכן גם כן בקליפה דאצילות לא נתקנו ה{{גמט דגש|ג'}} ראשונות שלהם. אבל ב{{גמט דגש|ג'}} עולמות דבריאה יצירה עשיה יש אחיזה אל החיצונים אפילו בשלשה ראשונות. כי {{גמט דגש|ז'}} היכלין דקליפה דאצילות יכולין להאיר ולשלוט ממקומה עד למטה כנגד היכל קדש קדשים דבריאה (שהם השלשה ראשונות דבריאה). אף על פי שאנו אומרים כי {{גמט דגש|ז'}} היכלין דקליפה אין מקומם ושיעורם אלא בשית היכלין תתאין, ולא כנגד היכל קדש קדשים שבכל עולם ועולם - אכן אלו ה{{גמט דגש|ז'}} היכלין עילאין דקליפה הם יכולים להאיר ולשלוט ממקומם עד למטה כנגד היכל קדש קדשים האחר(?) העליון שלמטה ממנו. {{ש}} עיין שם באורך. והכוונה הוא כי באצילות מתפשטים הכל - חסדים גמורים עד הבינה, ואפילו הגבורות הם ממותקים בבינה ולכן נקרא {{צ|אלהים חיים}} כמ"ש האר"י בשער אריך חלק שני פרק ששי וזה לשונו:{{ש}} והנה מן הראוי היה שעתיק יומין לא תגלה הארתו העיקרית רק ברישא קדמאה שהוא הגולגלת, ואחר כך תאיר זו הגולגתא ברישא אחרא שהוא מוחא סתימאה, חכמה דאריך. אמנם לא כך היה - כי אם - שהעתיק מתגלה בהני תרין רישין כחדא! וטעם הדבר הוא כי הנה אבא ואמא דתחוץ אריך אנפין נמשך בהם החיות מהני תרין רישין גולגלתא ומוחא (כנזכר שם בשער ד' חלק א' פרק ב', עיין שם). ובענין דאבא ואמא הויין כחדא נפקין וכחדא שריין. ולכן הוצרכו אלו התרין רישין להתגלות בהם העתיק בהשואה אחת גם כן. ולכן החסד דעתיק נתלבש בגלגלתא, והגבורה במוחא - היא חכמה. ואז נכלל החסד בגבורה והגבורה בחסד והיו שוין וגו'. עיין שם. אם כן אפילו הגבורות שלה הם חסדים גמורים של עתיק יומין. ונודע כי החיצונים אין להם אחיזה בחסדים אלא בגבורות. ולכן בעת שמתגלים הגבורות דבינה ממנה ולחוץ - אזי דינין מתערין מינה, כי אין קליפה באצילות אלא מזעיר ונוקבא ולמטה. דהיינו כי בקליפת נגה דאצילות אין השלשה קליפות (שהם '''רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת''') אוחזות בה אלא כנגד זעיר ונוקבא שלה. אבל בשלשה ראשונות שלה - אין לשלשה קליפות אחיזה בהם מפני שהוא כולו טוב כנודע. ואפילו בזעיר ונוקבא שלה אין אחיזה בהם אלא מעט כדי חיותם בלבד, אבל בקדושה עצמו דאצילות נאמר {{צ|לא יגורך רע}} אפילו במלכות דאצילות, כמ"ש {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}}. ואין פה מקום להאריך. והנה הנגה דאצילות הוא דבוק בזעיר ונוקבא דאצילות בעור שעל הבשר כנזכר במרכבת יחזקאל פרק ז'. ולכן בעת שמתגלות הגבורות מבינה ולחוץ לתוך זעיר ונוקבא - אזי יש קצת אחיזה לנגה בגבורות אלו, מחמת פיתוי השלשה קליפות אחרות. כנודע אצל הנחש שפיתה לחוה על ידי הנגה. ולכן נקרא בינה דאצילות {{צ|דינין מתערין מינה}}. אבל מבינה ולמעלה - הכל חסדים ממותקים. וז"ש '''{{צ|קדש קדשים מקודש ממנה}}''', שהוא עולם האצילות כנזכר. '''{{צ|שאין נכנס להם אלא כהן גדול ביום כיפורים}}''' - ר"ל שאין התפשטות באצילות עד הבינה הנקראת {{צ|יום הכיפורים}} אלא 'הכהן הגדול' בעצמו - שהוא החסד הגדול של עתיק יומין המתפשט בבינה כנזכר. וזהו '''{{צ|בשעת העבודה}}''' - ר"ל מעת החיבור דאבא ואמא ביחד - אזי כל החסדים דעתיק מקבלת בינה כל ידי חכמה כנודע. וזהו {{גמט דגש|העבודה}} - גימטריא {{גמט דגש|הויה אדני}} שגימטריא {{גמט דגש|אמן}} - שהוא הדעת המחברם. אבל משם ולמטה בכל הגבורות אפילו מאריך דבריאה יש אחיזה אל החיצונים בהם. לבד מבינה דאצילות (ומכל שכן לעילא מינה) שאפילו בגבורות שלה אין אחיזה לחיצונים בהם. ולכן גם כן למטה אין כהן גדול נכנס לקדש קדשים אלא ביום הכיפורים דווקא - להורות על הכהן העליון שאין מתפשט אלא עד הבינה הנקרא {{צ|יום הכיפורים}} בכל יום. ומשם ולמטה דינין מתערין מינה.{{ש}} ובזאת הבחינה היה קודש קדשים מקודש מכל שאר העולמות בריאה יצירה עשייה כנזכר לעיל. והבן היטב. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן.''' ==דרך אחרת של הרב משה זכות בכללות סודות בית המקדש== '''אמר המחבר''', ראיתי לאהובי הרב משה זכות נר"ו דרך אחרת בכללות סודות בית המקדש. וגם כי כמעט נתכוננו לדעת אחד - מכל מקום אציעה דרכו בקוצר נמרץ להיותה יותר פשוטה וקלה להבין אפילו למי שאין לו כל כתבי האר"י ז"ל. '''והוא על דרך זה''' * הנה ירושלים הוא מלכות דמלכות דבריאה המקננה ביצירה. * והר הבית וסורג וחיל - הוא בשבעה היכלי מלכות הבריאה * ושלשה עזרות - היכלי זעיר אנפין דבריאה * האולם וההיכל - היכלי אבא ואמא * וקדש קדשים - היכלי אריך אנפין ולכן עיקר העבודות במקדש היה בהיכלי הזכרים ולא בשל הנקבות - כי הפועל עיקרו מהחסדים. ועל כן תמצא {{גמט דגש|שילה}} עולה {{גמט דגש|אל שדי}} שהוא בבריאה. וכן {{גמט דגש|משה}} העולה כן הקים המשכן. ו{{גמט דגש|היכל אל שדי}} בגימטריא {{גמט דגש|משכן}} - אלא שהוא בסוד אריך אנפין דבריאה הנקרא 'קודש' דאיהו {{גמט דגש|משכן}}. ובעת שהוקם נתקן {{צ|יושב בסתר}} כי {{גמט דגש|אכתריאל}} השולט שם עולה {{גמט דגש|בסתר}}. וגם מילואו כזה: '''אל"ף כ"ף ת"ו ר"ש יו"ד אל"ף למ"ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ל"ף ף' ו' ש' ו"ד ל"ף מ"ד}}}} - עולה בכיוון {{גמט דגש|סתר}}. והיינו {{צ|יושב '''בסתר'''}}. שם {{גמט דגש|מעון}} ל{{גמט דגש|נועם}} עליון כוננה {{גמט דגש|עלינו}}. ואותו ראה ר' ישמעאל כהן גדול בבואו לקדש קדשים דאיהו אריך אנפין דבריאה. וביום הכפורים דבינה מקננא תמן - שלכן היה מזכיר עשר הויות דספר [[ברית מנוחה]] דאינון סוד עצמות הבריאה ששולט ביום הכפורים. וידוע כי {{גמט דגש|אכתריאל}} הוא ראש הברית, ו{{גמט דגש|מטטרון}} שש קצוות, ו{{גמט דגש|סנדלפון}} מלכות. ועליהם נאמר {{ממ|דברים|כח|ח}} {{צ|{{גמט דגש|הברכה}}}} (דאיהו {{גמט דגש|רל"ב}} מן האצילות{{הערה|{{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן}}}}) {{צ|'''באסמיך'''}} - ראשי תיבות שלשתן '''אס"מ'''. כי הם מלבישין האור הפנימי. ושלשתן ב{{צ|ויהי נועם}} {{ממ|תהלים|צ|יז}}. כי בפסוק זה {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|'''נ"ו'''}}{{הערה|{{צ|אלהינו עלינו..ידנו...עלינו...ידינו}} - ויקיעורך}} הוא {{גמט דגש|סנדלפון}}. ו{{גמט דגש|בסתר}} - {{גמט דגש|אכתריאל}}. ו{{צ|בצל {{גמט דגש|שדי}}}} - הוא {{גמט דגש|מטטרון}}. וסדרם על דרך '''כוננהו''' - '''ה'''' על '''ו'''', כידוע בסוד מ"ש(?)/מ"ם(?). והם בגימטריא '''ארון''' באלף רבתי{{הערה|1256 = {{גמט דגש|אכתריאל מטטרון סנדלפון}} - ויקיעורך}} שבתוכם אור העצמות - {{גמט דגש|י'}} הדברות, {{גמט דגש|י'}} הויות. ובעונותינו הרבים נסתרו בגניזת הארון. והשפע בא מהחיצונים הוא 'אבן {{גמט דגש|שתיה}}' - {{מכפלת גימטריא|י"א||אדני}} כנזכר לעיל. ולכן אמר לר' ישמעאל {{צ|'''בני''' ברכני}} בסוד {{גמט דגש|הברכה}} הנ"ל. {{גמט דגש|ב"ן}} המתפשט ב{{גמט דגש|נועם}} שהוא {{גמט דגש|קס"ו}} - הרי {{גמט דגש|בריאה}}. וידוע כי בבריאה {{גמט דגש|ג'}} בחינות שמות בכלל - {{גמט דגש|אל שדי}}, ו{{גמט דגש|תנ"ה}}, ו{{גמט דגש|ס"ג}} - ועולים בכיוון{{הערה|{{גמט דגש|אל שדי, תנ"ה, ס"ג}}}} {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. שלשה קדושות בסוד שלש השמות. ובו היה נכנס הכהן גדול כי שם עיקר הבינה דאיהי {{צ|יום הכפורים}} - {{צ|כפורים}} תרי משמע, היינו {{גמט דגש|ב"ן}} ו{{גמט דגש|קס"ו}} הנזכר. וקדש קדשים נתקן מחסד דמלכין קדמאין ואיהו 'כהן גדול'. וזהו {{צ|ישמעאל {{גמט דגש|בני}}}} - דתמן '''בני''' קדם. וגם הוא {{גמט דגש|אם אהיה}}. וגם פנים ואחורים ד'''אהי"ה''' - כולם בסוד {{גמט דגש|ב"ן}} והם בבריאה. והוא {{צ|גדול}} שסודו במדת הגדולות. הגדולה דאיהו אהבה רבה שבקדש קדשים. ולכן כהן גדול היה מזכיר שם גדול '''אהבה''' בנקודת ידועות לנו בסוד הייחוד הפנימי דנשיקין. '''עד כאן לשונו - לשון של זהורית'''. ומי שיש לו מוח בקדקדו יבין וישכיל כי שנינו בדרך אחד הולכים בענין כללות הסדר הישר. ומיני ומיניה מסתיים שמעתתא אליבא דהלכתא דגמורי לה מפי הרב האר"י זלה"ה, ומפי התלמיד הנאמן הר' חיים ויטאל זלה"ה אשר תורתו תורת אמת, אותה '''נתן משה''' נחלה, על פיה' אלו(?) נשא לבבנו ונחנו בדרכי יושר להבין ולהשכיל סתרי סודותיו. וכאשר הורנו רזי בית מקדשו בכל דבר ודבר למד מענינו - כן יראנו בבנינו הנכבד הנוסף, ואז {{ש}} {{גדול-מודגש|יוד}}והו {{גדול-מודגש|ו}}יהללוהו {{גדול-מודגש|ד}}ורשיו {{גדול-מודגש|הי}}שרים {{גדול-מודגש|י}}ברכוהו {{גדול-מודגש|ויו}}סיפו {{גדול-מודגש|א}}ומץ {{גדול-מודגש|ו}}גבורה {{גדול-מודגש|הי}}ואבים {{גדול-מודגש|י}}שועתו {{ש}} {{גדול-מודגש|י}}פתח {{גדול-מודגש|א}}וצרות {{גדול-מודגש|ה}}יכל {{גדול-מודגש|ה}}עליון {{גדול-מודגש|ו}}בהם {{גדול-מודגש|י}}כונן {{גדול-מודגש|ה}}מקדש {{גדול-מודגש|ה}}מעוז {{ש}} {{גדול-מודגש|יוד}}יענו {{גדול-מודגש|ו}}ילמדנו {{גדול-מודגש|ד}}עת {{גדול-מודגש|הא}}מונה {{גדול-מודגש|ה}}נכונה {{גדול-מודגש|ואו}}שר {{גדול-מודגש|ו}}תיקות {{גדול-מודגש|הא}}רח {{גדול-מודגש|ה}}צדיק {{ש}} {{גדול-מודגש|י}}רומם {{גדול-מודגש|א}}ת {{גדול-מודגש|ה}}דר {{גדול-מודגש|ד}}גלנו {{גדול-מודגש|ו}}ישא {{גדול-מודגש|נ}}ס {{גדול-מודגש|ה}}בת {{גדול-מודגש|י}}רושלים {{ש}} {{גדול-מודגש|יכת"ירנו בחכמה בתבונה ובדעת להגדיל ולהגביר תפארתו ובנצח הודו ויסד מלכותו מלכות כל עולמים}}. -------------- m7pmv8sq4pmvzlfxgbzu6ofoejba6h9 3101927 3101911 2026-11-07T18:47:24Z Roxette5 5159 /* עזרת נשים מקודשת ממנו */ 3101927 wikitext text/x-wiki __TOC__ ==משנה דמסכת כלים== ===ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות=== '''עשר קדושות הן. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה? שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם. מה שאין מביאין כן מכל הארצות {{ממ משנה|כלים|א|ו}}''' אש"ר ד"רכו נס"תרה י"אציל שפ"ע דע"ת י"שרה עלי, להבין ולהשכיל סתרי המשנה הזאת על אמתתה כי ארוכה מארץ מדה, וזה החלי בעזרת אלי. '''הנה''' נודע מה שמביא האר"י זלה"ה בדרוש ביאור המלכים, {{ש}} שכאשר יצא כל האצילות מבחינת שם {{גמט|ב"ן}} לבד והיה כולל עתיק ואריך אנפין ואבא ואמא וזעיר ונוקביה. ואז יצאו תחלה כל הכלים שלהם זה תחת זה עד סיום עולם האצילות, ואחר כך יצאו האורות ד{{גמט|ב"ן}} - כל פרטי האצילות. {{ש}} ויצא תחילה כתר דעתיק דאצילות, ובו נכללים כל האורות. ונתקיים. ואחר כך יצא חכמה דעתיק בכלי שלו, ובו כוללים{{הערה|נראה דיש להגיה "כלולים" או "נכללים" - ויקיעורך}} כל שאר האורות. ונתקיים. ואחר כך יצאה בינה דעתיק, ובה כלולים כל שאר האורות. ונתקיימה.{{ש}} ואחר כך יצאו שבעת תחתונות דעתיק מהדעת ולמטה - כל אחד בכלי שלו, ובו כלולים כל שאר האורות. והיה נשבר. וירד פנימיות הכלי בבריאה, ותיכוניות הכלי יותר למטה ביצירה, וחיצוניות הכלי בעשיה. ואחר כך האור ההוא נשאר בלא כלי. ושאר האורות ירדו בכלי השביעי של שבעה תחתונות. וגם הוא נשבר על דרך הנזכר. והאור שלו נשאר בלי לבוש. ושאר האורות ירדו בכלי של מטה ממנו. וכן על דרך זה עד שנגמרו שבעה תחתונות שלו. ואחר שירדו כל השבעה תחתונות שבו, פנים ואחור, בבריאה יצירה עשיה - אז גם ירדו האחורים דחכמה ובינה דעתיק לבד באצילות עצמו בסופו, אך לא בבריאה. אבל לא הפנים. ולכן אין בהם מיתה רק ירידה. ואז ירדו גם נצח הוד יסוד דאחורים דכתר דעתיק. ואחר כך נכנס בכתר דאריך אנפין בכלי שלו, ובו כלולים שאר האורות על דרך הנזכר בעתיק. {{ש}} וכן באבא ואמא. וכן בזעיר ונוקביה. נמצא שנשברו שבעה תחתונות דנוקבא, ושבעה תחתונות דזעיר אנפין, ושבעה תחתונות דבינה, ושבעה תחתונות דחכמה, ושבעה תחתונות דאריך אנפין, ושבעה תחתונות דעתיק.{{ש}} נמצאו שמתו {{גמט דגש|מ"ב}} מלכים. וזהו שרמז {{צ|{{גמט דגש|ואלה}} המלכים אשר מלכו בארץ אדום}}. ירצה במספר {{גמט דגש|ואלה}} מלכו ומתו. וזהו שאמרו {{צ|תולה ארץ על '''בלי מה'''}}. ר"ל שהיה תולה ארץ אדום ברעיון בעבור {{גמט דגש|בלי}} {{גמט דגש|מה}} - ש{{גמט דגש|מ"ב}} מלכים שהם מספר {{גמט דגש|בל"י}}, היו בלי {{גמט דגש|מ"ה}} - שהיו חסר מהם שם {{גמט דגש|מ"ה}} החדש כנודע. ולכן נשברו. ואחר כך שיצא {{גמט דגש|מ"ה}} נתקנו כולם בסוד {{צ|חצבה עמודיה שבעה}} - שעשה ותיקן כל שבעה תחתונות של כל פרצוף ופרצוף בסוד שבעה עמודים, והם סוד קוים. ולכן נתקיימו כנודע. '''עד כאן לשונו''' כלל העולה ש{{גמט דגש|מ"ב}} כלים חיצונים נפלו בעשיה, ו{{גמט דגש|מ"ב}} כלים תיכונים נפלו ביצירה, ו{{גמט דגש|מ"ב}} כלים פנימיים נפלו בבריאה. {{ש}} וזהו סוד שאין עלייה לשום דבר בעולמות אלא על ידי שם {{גמט דגש|מ"ב}}. ולכן יש גם כן כנגדם שלשה {{גמט דגש|מ"ב}}: * '''אבגי"תץ וכו'''' ביצירה - כדי להעלות {{גמט דגש|מ"ב}} דעשיה שנפלו שם * וגם {{גמט דגש|אהי"ה יה"ו}} בבריאה להעלות {{גמט דגש|מ"ב}} דיצירה שנפלו לשם * וגם {{גמט דגש|מ"ב}} אותיות דמילוי המילוי דשם {{גמט דגש|מ"ה}} דאלפין בעולם האצילות כדי להעלות {{גמט דגש|מ"ב}} דבריאה שנפלו שם. וזהו סוד {{צ|'''ברן''' יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים}} {{ממ|איוב|לח|ז}}. רוצה לומר כשמעלים השלשה {{גמט דגש|מ"ב}} חדשים לשלשה {{גמט דגש|מ"ב}} הישנים ומתחברים כולם ביחד ביסוד דנוקבא דאצילות. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד}} - כי {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|קכ"ו}} - גימטריה {{גמט דגש|ברן}}. כשהם יחד הם {{צ|ככבי בוקר}} - שנתקנים ונמתקים ביחד על ידי החסדים שם {{גמט דגש|מ"ה}}. ואז {{צ|ויריעו כל בני אלהים}} - ר"ל ואז נשברים ונמתקים כל '''בנ"י''' שהם כל שלשה {{גמט דגש|מ"ב}} של שם {{גמט דגש|ב"ן}} שנפלו בבריאה יצירה עשיה ונעשים כולם כוכבים שהם חסדים, ומאירים בנוקבא. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד {{גמט דגש|ככבי}} בקר}}.{{ש}} וזהו סוד {{צ|סומך יהוה לכל הנופלים}}. ר"ל השלשה {{גמט דגש|מ"ב}} שהם גימטריא {{גמט דגש|סומך}}, הם סומכים לכל הנופלים משם {{גמט דגש|ב"ן}}. והנה נודע כי על ידי שני צירים ושני דלתות שיש בה יותר ממה שיש בו נשלמה ל{{גמט דגש|רנ"ב}} - ולכן ה{{גמט דגש|ו'}} {{גמט דגש|מ"ב}} מתקבצים ביחד ונכנסים בתוך ההיכל שהוא יסוד דנוקבא דאצילות שהי' מלובש' בתוך היכל קדש הקדשים כנודע, ששם ביסוד שלה נשלמים ה{{גמט דגש|רנ"ב}}. ולכן שם גם כן נכנסים {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|מ"ב}} שגימטריא {{גמט דגש|רנ"ב}} כדי לעשות לה מיין נוקבין. {{הערה|לא נראה לענ"ד קשר עם מה שנזכר למעלה. ואולי חסר טקסט. וצע"ע - ויקיעורך}}הנה נודע כי בארץ ישראל שלטא עולם היצירה, ובחוץ לארץ שלטא עולם העשיה כנזכר בתקונים. ולכן עיקר התיקונים שעושים בני חוץ לארץ הוא בעולם העשיה, ועיקר התיקונים שעושים בני ארץ ישראל הוא בעולם היצירה. כי מאחר שארץ ישראל הוא אמצע הישוב - לכן שם גם כן יש להם יכולת לתקן כלים אמצעים של שבירת הכלים שנפלו שם, ואין צריך להכניס עצמם בסכנה לתקן כלים החיצונים שהם בעשיה דתמן נתערבו הקליפות עם הקדושה ביחד. אלא כל תיקונם הוא ביצירה דתמן הוא הקליפה דבוקה לבד ואינה מעורבת, ואין להם כל כך טורח לתקנם כמו אנשי חוץ לארץ. וזהו שאמרו רז"ל '''{{צ|ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות}}''' - ר"ל כי עולם היצירה דשלטא בארץ ישראל היא מקודשת מכל עולם העשיה דשלטה בכל הארצות של חוץ לארץ. '''{{צ|ומה היא קדושתה?}}''' - ורמזו רז"ל באומרו {{צ|ומה היא קדושתה}} להורות כי בעולם העשיה הוא שם {{גמט דגש|ב"ן}}, ובעולם היצירה הוא שם {{גמט דגש|מ"ה}} כנודע. וזהו שאמרו '''{{צ|ומה}}''' - ר"ל שם {{גמט דגש|מ"ה}} - {{צ|היא קדושתה}}. '''{{צ|שמביאין ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם}}''' - שהם נצח הוד יסוד מלכות דיצירה, שמשם מעלים מיין נוקבין דאצילות. {{ש}} '''וגם כתב האר"י זלה"ה''' שהעלות{{הערה|אולי יש להגיה "שהעלאת" - ויקיעורך}} הביכורים והעומר ושתי לחם הוא להעלות האורות של {{קיצור|נהי"ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דיצירה למעלה כדי שלא ינקו מהם החיצונים. כי ביצירה אנו מקפידים שלא ינקו מהם. אבל בעשיה אין אנו חוששים לזה כי שם מדור הקליפות. והנה '''העמר''' - היא המלכות כמ"ש בתיקונים דף ל"ז ע"ב {{צ|ושכינתא תתאה איהי ספירת העמר דבה מני שבע יומין דאינון שבע שבתות דאית בהון {{גמט דגש|מ"ב}} יומין וגו'}}. וגם {{גמט דגש|עמר}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|אל}} - כי המלכות היא נקראת {{צ|{{גמט דגש|אל}} זועם בכל יום}} על החיצונים, והיא כלולה מכל עשר ספירות כמ"ש בזוהר פרשת לך לך דף צ"א ע"א {{ממ זהר|א|צא|א}} {{צ|דבר אחר: כי מי '''אל'''{{הערה|כרגע בויקיטקסט הגירסא שם בזוהר הוא "כי מי אלוה", וצע"ע - ויקיעורך}} - דא רזא דמל' דהא '''אל''' כללא הוא דאתכליל מכלהו דרגין}}, כנזכר שם בזוהר. והרי הם {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|עמר}}, ו{{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|בכורים}}, {{קיצור|וששה פעמים '''אל'''|186}} בשתי לחם כמו שיתבאר -- סך הכל {{מכפלת גימטריא|כ"ה|פעמים|'''אל'''}} להורות שעל ידי התעוררות אלו {{מכפלת גימטריא|כ"ה|פעמים|'''אל'''}} ביסוד דמלכות לעשות לה מיין נוקבין - גרמו שקבלה המלכות גם כן שפע מ{{גמט דגש|י"ג}} תקוני דיקנא דאריך אנפין, ומתשעה דזעיר אנפין. הרי {{גמט דגש|כ"ב}}. וגם הזעיר אנפין נותן לה {{גמט דגש|ג'}} שהם תורה נביכים כתובים. הרי {{גמט דגש|כ"ה}}. ולכן נקראת המלכות '''כה'''.{{ש}} וזהו שכתוב {{צ|וחסידך}} - שהם חסד אל - {{צ|יברכו '''כה'''}} - הם גורמים שהיא מתברך מ{{צ|'''כ"ה''' תברכו}}. ומאחר שמלכות דיצירה נקרא {{צ|אל זועם}} - ולכן היה כח ליהושוע (שהוא פני סיהרא) לכבוש {{גמט דגש|ל"א}} מלכים כנגד שם {{גמט דגש|אל}}. ובזה {{גמט דגש|אל}} דנוקבא(?) היה כלולים בו התשעה {{גמט דגש|אל}} עליונים. כי {{גמט דגש|אל הויה}} הוא ביצירה. ונתחברו {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אל'''}} ביחד. ולכן קדש יהושוע ארץ ישראל בעשר קדושות ונתקנה ברכת '''הזן''' לישראל - כי {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|זן}}. ולכן גם כן היה צריך להקיף יריחו שבעה פעמים שהם כנגד {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|אל}} - כי {{גמט דגש|אלף למד}} גימטריא {{גמט דגש|הקף}}. וכן ששת ימים בכל יום היו מקיפים שבעה כהנים עם שבעה שופרות. וביום השביעי היו מקיפים ז' פעמים - הרי {{גמט דגש|מ"ט}} כהנים ו{{גמט דגש|מ"ט}} שופרות. הרי {{גמט דגש|מ"ב}} ו{{גמט דגש|מ"ט}} - גימטריא {{גמט דגש|צ"א}} במספר {{גמט דגש|הויה אדני}} כהנים, ובמספר {{גמט דגש|הויה אדני}} שופרות. וזה היה כדי להמשיך {{גמט דגש|צ"א}} חסדים (שהם בחינת כהנים שהם בחסד) ו{{גמט דגש|צ"א}} גבורות (שהם בחינת שופורות שהם בחינה דדינין מתערין מינה). כי אלו ההקפות גרמו חיבור ד{{גמט דגש|יאהדונה"י}}. והשבתת הקליפות כשזה נופל זה קם. והנה {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|'''הויה אדני'''}} עם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|אל}} - שהם ששה חסדים בסוד {{צ|חסד {{גמט דגש|אל}}}} הכלולים ביסוד. וכל הנ"ל להורות שכל הבחינות שהיו בארץ ישראל הם בחינות של {{גמט דגש|אל}}. מפני ש{{גמט דגש|אל הויה}} שביצירה שלטא בארץ ישראל כנזכר. וכן במקדש היו {{גמט דגש|צ"ג}} כלים כנגד {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|'''אל'''}}. כאלה וכאלה רבות, ואין להאריך. <big>(</big> ואהובי '''הרב משה זכות נר"ו''' אמר כי על כן נגלה ליהושוע שר צבא ה' בבואו לארץ והוא מט"ט השולט בה. ואמר לו {{צ|עתה באתי}}, ואמרו רז"ל, ולא כימי משה רבנו ע"ה דזכה לבינה סוד בריאה בגדולתו. כי בילדותו היתה בחינתו מ"טט שר הפנים - ראשי תיבות '''משה'''. ולכן נקרא {{צ|טוב}} בסוד {{צ|אמרו צדיק כי טוב}}. כי כן היה יוסף {{צ|והוא נער בן {{גמט דגש|י"ז}} שנה}} - כמנין {{גמט דגש|טוב}}. והוא סוד {{גמט|קטנה=1|הויה}} במספר קטן. וגם שם הדעת כידוע. לכן נקרא '''{{צ|ארץ החיים}}'''. כי {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|טוב}} הוא {{גמט דגש|חיים}} בסוד ד' המוחין. וזהו סוד {{צ|'''חיים טובים'''}}. ועל זה נאמר {{צ|'''טוב הארץ''' תאכלו}}. כי {{גמט דגש|טוב}} הוא {{גמט דגש|י"ז}}, ו{{גמט|קטנה=1|הארץ}} במספר קטן גם כן כך. והוא כנגד ב' בחינות של {{גמט דגש|י"ז}} הנזכר. והיודע סוד שורש יהושוע ישכיל למה נקרא {{צ|טבור הארץ}} {{ממ|שופטים|ט|לז}} {{ממ|יחזקאל|לח|יב}}, ואמרו רז"ל {{צ|פני יהושע פני לבנה}} ולא אמרו "פני יהושוע כלבנה". ובתוך '''יהושע''' כזה '''יו"ד ה"י וי"ו שי"ן עי"ן'''{{הערה|{{גמט דגש|ו"ד י' י"ו י"ן י"ן}} - ויקיעורך}} תמצא {{גמט דגש|יוסף}} זקנו, שהוא הנער הנזכר. וכן נקרא יהושע נער שלא ימוש מתוך {{גמט דגש|אהל מועד}} - הוא בגימטריא {{גמט דגש|יוסף}}, שהוא בתוכו. ואחר כך נתעלה מדרגה על זקנו והיה זקן. ואמרו רז"ל כי פסוק {{צ|נער הייתי גם זקנתי}} שר העולם אמרו. כי בזקנתו מגיע לחצי הבריאה. ולכן {{גמט דגש|זקן}} - חצי {{גמט דגש|שדי}}. וחייו כחיי יוסף בסוד {{גמט דגש|מ"ה}} ו{{גמט דגש|ס"ה}}. והדברים עתיקים. <big>)</big> והנה בכורים הוא ביסוד, כמ"ש בזוהר פרשת פנחס דף רנ"ג ע"ב {{ממ זהר|ג|רנג|ב}}: {{צ|בכורים אתקרי בן בוכרא על שם אות ברית דאיהו '''י'''' טפה קדמאה דאתמשך מניה זרע יורה כחץ וכו' ותמן הוא פרי חדש פרי צדיק עץ חיים}}. {{ש}} הנה היסוד הוא ספירה התשיעי ולכן נכללים {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}}. וזהו רמז כי {{גמט דגש|בכורים}} עם הכולל גימטריא ט' פעמים '''אל'''. וכן {{גמט דגש|בכורים}} גימטריא {{גמט דגש|אור הגנוז}} לצדיקים, שהם צדיק וצדק, ואותו האור נקרא 'בכור' של כל האורות. וכן {{צ|חסד {{גמט דגש|לאברהם}}}} גימטריא {{גמט דגש|בכורים}}. והוא אותיות '''לאבר מה''' - ר"ל כל טפת חסדים הוא ל'''אבר''' (שהוא יסוד) דשם {{גמט דגש|מ"ה}} - שהוא יצירה דתמן מקננא זעיר דאצילות, ושם מתגלים כל פרי חדש כדי להכנס בתוך הנוקבא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך}}. כי על ידי הבכורים היה מעלים הבירורים מבכורות (שהן ממלכין קדמאין שמלכו בארץ אדום) מיין נוקבין לנוקבא דזעיר אנפין כדי לקבל ממנו פרי חדש שהוא מנחה חדשה. וז"ש {{צ|ראשית בכורי אדמתך}} - ר"ל המבחר והראשית של בכורים שמתו בארץ אדום. וזהו {{צ|אדמתך}} דייקא. צריך להעלות לירושלים כדי להביא אותם {{צ|בית יהוה אלהיך}} שהיא יסוד דנוקבא בעת שהיא בסוד אחורי דזעיר. אזי נכנסים נצח הוד יסוד דאבא ואמא לתוכה בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע}}. וזהו שכתוב {{צ|בית יהוה אהליך}} - שאז היא בית לאבא ואמא הנקרא {{צ|יהוה אלהיך}}, כדי שיוכלו לבא אחר כך פנים בפנים. ובזה החיצונים בורחים ממנה. וזהו שכתוב {{צ|לא תבשל גדי בחלב אמו}} - שלא ינקא ההוא סטרא מחלבא דאימא שהיא סוד תרין צפרין שמביא הזוהר בפרשת ויחי, עיין בדרוש הקליפות פרק ב' ותבין רזא דמלה. ונודע שיש שני מיני חיבורים - חיבור דנשיקין שהוא בגלוי, וחיבור תחתון שהוא במכוסה. וזהו רמז בכאן {{צ|'''ר''''אשית '''ב''''כורי '''א''''דמתך}} - ראשי תיבות '''אבר''', שהיא היסוד. {{צ|'''תביא''' בית יהוה אלהיך}} - ר"ל שתתחבר עם היסוד דנוקבא. ורמז ב' פעמים תבי"א - אחד בפירוש ואחד בראשי תיבות - להורות על שני מיני חיבורים; אחד במגולה ואחד במכוסה. כי {{צ|תביא}} הוא לשון 'ביאה' וחיבור. ונודע שבעת החיבור היא מקבלת טפת החסדים, ולכן כתיב {{צ|ולקח הכהן}} (שהוא טפת החסד) {{צ|{{גמט דגש|הטנא}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}} - כדי להשפיע בתוכה השפע. והבן. '''שתי הלחם''' הם נצח והוד פנימים שהם שתי כליות. וזהו סוד {{צ|חלב כליות חטה}} {{ממ|דברים|לב|יד}}. ולכן היו שתי לחם של חטה גם כן. והנה מן כתר עד נצח הם ו' ספירות - כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת. והם {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}. וזהו {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|לחם}} - גימטריא ששה הויות - כל אחד עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות והכולל - הרי {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}. כי נצח והוד הם תרי פלגי גופא, והוד כלול בנצח. ולכן הנצח מקבל הששה פעמים {{גמט דגש|אל}} ומחלק חציו להוד. ולכן השתי לחם הביאום ביחד - כי הם גוף אחד. והנה על ידי התעוררות הבירורין מן נצח הוד יסוד מלכות דיצירה (שהם עמר והביכורים ושתי הלחם כנזכר) - ועשו מיין נוקבין ביסוד דנוקבא דאצילות - גורמים הורדת המוחין בזעיר אנפין כדי להתחבר עם הנוקבא (שהם חכמה ובינה חסד וגבורה). * כי '''עמר''' הוא בחכמה - {{צ|עומר לגולגולת}}, ותמן {{צ|להנחיל אוהבי {{גמט דגש|יש}}}} במספר {{גמט דגש|עמר}} בסוד {{צ|'''בישישים''' חכמה}} {{ממ|איוב|יב|יב}}. * '''והבכורים''' בבינה ששם היו בסוד העיבור הבכורות דמלכין קדמאין. ומתמן יצאו ונשברו. * '''ושתי הלחם''' בדעת שהם חסד וגבורה בחלל אחד. ולכן באים ביחד. והנה לעשות זה התיקון היו מוכרחים להביא אותם מארץ ישראל דווקא, ולא משאר ארצות שהן חוץ לארץ. ובזה נתקדשה ארץ ישראל מכל שאר ארצות. ===עיירות המוקפות חומה=== '''עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה, שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבים לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו {{ממ משנה|כלים|א|ז}}''' צריך לדעת מה '''שפירש האר"י זלה"ה''' בדרוש של '''מעקה''' {{ממ עץ חיים|מב|יב}}. ושם בסוף הדרוש אמר:{{ש}} והנה מעקה של העשיה הוא כי הלא גם העשיה היה האור שלה מתפשט ויורד מאד בסוף הרקיע. שאמרו רז"ל שהיה נמתח והולך עד בלי די. ואז חזר לעלות ונעשה מעקה וכותל בגג העשיה אל היצירה, כדי שרגלי בני עליה (שהם זעיר ונוקבא דיצירה) - שלא תפול הארתם לאחורי העשיה בתוך הקליפות. וזהו שכתוב '''{{צ|עיירות המוקפות חומה}}''' - פירוש מימות יהושע בן נון, כי פני יהושע הוא פנה לבנה, הוא מלכות עולם העשיה. ומה'''חשמל''' המכסה על עשיה שנקרא {{צ|מימות יהושע}}, שהם ימים וספירות דמלכות דאצילות המקננא בעשיה - אותו החשמל נעשה חומה לזעיר אנפין (שהוא יצירה) בסוד {{צ|נקבה תסובב גבר}}. וזהו שאמרו רז"ל {{צ|השרוי בלא אשה שרוי בלא חומה}}. וזהו {{גמט דגש|מימות}} - גימטריא {{גמט דגש|מלכות}} שהוא יהושע. והנה מעקה הבריאה הוא כדי שלא ירד אור האצילות אל הבריאה. ומעקה היצירה הוא כדי שלא ירד אור הבריאה ליצירה. ומעקה העשיה הוא כדי שלא יתפשט אור היצירה אחורי העשיה בתוך הקליפות. והנה מעקה העשיה הוא משם {{גמט דגש|ב"ן}} דההי"ן, שנודע כי הויה זו היא בעשיה. ונעשה בסוד {{גמט דגש|עב}} {{גמט דגש|קדם}} שהוא {{גמט דגש|י' י"ה יה"ו יהו"ה}} - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"ה, יו"ד ה"ה ו"ו, יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה}}. שהם האחורים דעשיה והם בגימטריא {{גמט דגש|רי"ו}} במספר {{גמט דגש|מעקה}}. אבל בעולם העשיה לא נמצא מעקה והוא נשאר מגולה מפני שהוא מדור הקליפות כנודע. וז"ש '''{{צ|עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה}}''' - ירצה כי עיירות המוקפות חומה הם אחוריים של עולם היצירה, שהוא חיצוניות הכלים דיצירה. והנה נודע כי כל עולם ועולם הוא כלול מ'''ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן'''. * הנה אחוריים ד{{גמט דגש|ע"ב}} הוא {{גמט דגש|דפ"ק}} * ואחוריים ד{{גמט דגש|ס"ג}} הוא {{גמט דגש|קס"ו}} * ואחוריים ד{{גמט דגש|מ"ה}} הוא {{גמט דגש|ק"ל}} * ואחוריים ד{{גמט דגש|ב"ן}} הוא {{גמט דגש|קדם}} * ואחוריים ד{{גמט דגש|הויה}} פשוטה - {{גמט דגש|ע"ב}} הרי {{גמט דגש|דפ"ק, קס"ו, ק"ל, קד"ם, ע"ב}} - גימטריא {{גמט דגש|עיירות}}. ושם הוא סביביו '''חומה''' לשמור אותם אחוריים שלא יאחזו בהם הקליפות. הנה החומה הוא {{גמט דגש|ע"ב}} ו{{גמט דגש|קדם}} של עולם העשיה שעולה {{גמט דגש|רי"ו}}. והנה {{גמט דגש|רי"ו}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|'''אל'''}} כנזכר. וזה סוד {{גמט דגש|אל יהוה}} שהוא עולם היצירה, דתמן שולט '''אל הויה''' כנזכר. הנה החומה שלו הוא במספר {{צ|{{גמט דגש|ויאר}} לנו}}, שלא יתאחזו בהם הקליפות. וגם כן {{גמט דגש|חומה}} גימטריא {{גמט דגש|אל הויה}} עם {{גמט דגש|ב'}} כוללים. הנה אלו עיירות הם מקודשות ממנה דעולם עשיה, ששם הוא מגולה ויש כח לחיצונים ליינק מכל עיירות שלהם. אבל בעולם היצירה - אין כח לחיצונים ליינק משם. ולכן '''{{צ|משלחים מתוכם את המצורעים}}'''.{{ש}} כי נודע מה שכתב האר"י זלה"ה בדרוש הקליפות פרק שני {{ממ עץ חיים|מח|ב}} וזה לשונו:{{ש}} דע כי ממלכות דאצילות יונקים כל הקליפות. ואמנם ביום אשר אז תגבורת הזכר - אז אותם התרין מוחין דזעיר דקליפות דאצילות הם העולים למעלה ביום ויונקים מן המלכות שבאצילות דקדושה. אבל להיות כי ביום אין הדינין מתגברין - לכן הם יונקים בחשאי. וזהו סוד {{צ|וישלח יהושע בן נון שנים אנשים מרגלים חרש לאמר}} {{ממ|יהושע|ב|א}} - ר"ל בחשאי, כי יהושע בן נון הוא לבנה סיהרא קדישא. {{ש}} {{צ|לכו וראו את הארץ}} יריחו לרגל אותם וליניק משם - כי הקליפה היא צורך גבוה כנודע, כמו שאמרו {{צ|והנה טוב מאד - זה מלאך המות}}. אבל תרין צפרין - שהם תרין מוחין דנוקבא דזעיר של אצילות דקליפה - אינם יכולים לינק ביום אלא בלילה, לפי שאז דינין של נקיבה שולטין. וכן הוא הענין בבריאה. כי הקליפות אשר שם יונקים מן המלכות דבריאה דקדושה; הזכר ביום, והנקבה בלילה. וכן ביצירה. אמנם כמו שבקדושה אינה עולה בלילה רק לאה - גם אלו התרין צפרין העולין בלילה לינק הם אותם תרין מוחין של אות' בחינה של לאה שיש בקליפות. '''עד כאן לשונו'''. הנה התרין צפרין נקראים {{צ|מצורעים}} והם '''נעמה ואגרת'''. וזהו סוד {{צ|אל תאכלו ממנו '''נא'''}}. ולכן המצורע ביום טהרתו היה מביא תרין צפרין. והצפור השמאל (שהיא בינה דנוקבא דינין קשין) - לכן שוחטים אותה כדי למתקה. אבל הציפור השנית מצד הימין - חכמה דנוקבא דקליפה - היא יותר ממותקת, ולכן לא היה צריך לשחוט אותה אלא {{צ|ושלח את הצפור החיה על פני השדה}} של הקליפות. וזהו {{צ|חיה}} דייקא שהיא חכמה, בחינת חיה שלה. כדמיון שני שעירים - גורל אחד להשם וגורל אחד לעזאזל. עיין שם בדרוש דקליפות פרק תשיעי {{ממ עץ חיים|מט|ט}}. והנה מביא שם כי אחר יניקתם הם רוצים לעלות יותר למעלה במקום הראוי להם כנגד כל אורך זעיר ונוקבא דקדושה. ואז משתמטי רגלייהו בנוקבא דתהומא רבא וכו', עיין שם. '''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''.{{ש}} ז"ש '''{{צ|שמשלחין מתוכן את המצורעים}}''' שהם התרין צפרין הנקראים 'מצורעין' - שולחין אותן לנוקבא דתהומא רבא, ואין להן כדי לינק ביום ממלכות דיצירה. ומכל שכן מהספירות של מעלה מהן. אבל בעולם העשיה תמיד הקליפות יונקים ממלכות דעשיה דתמן הוא סוד {{צ|שכינה בגלות}}, שושנה בין החוחים כנודע. וזהו הקדושה יתירה שיש למלכות דיצירה על מלכות דעשיה. ועוד קדושה אחרת '''{{צ|שמסבבין לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו}}'''. כי הנה נודע כי הרע הגמור שנתברר שאין בו טוב כלל - הם השלשה קליפות החיצוניות - {{צ|רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת}}. אבל {{צ|ונוגה}} הרביעית - לא נתברר לגמרי. ולכן נשארת בבחינת לבוש ועור על הקדושה. ומבררת מעט מעט ונעשית גוף גמור, כי הם {{גמט דגש|רח"ף}} כלים שבורים של {{גמט דגש|רפ"ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת נוגה. ולכן נקרא הנוגה {{צ|אילנא דמותא}} כנזכר בתיקון ס' דף צ"ו ע"ב. ומה שנתדבק מ'''נגה''' על הקדושה חוזר להיות 'תוספת שבת' גמור טוב. מה שאין כן בחול כנזכר בזוהר ויקהל ר"ג ב' {{ממ זהר|ב|רג|ב}}. הנה בכל עיין שם. כאשר רוצה קליפות נגה לעלות בקדושה כנודע אזי השלשה קליפות אחרות אומרים לה "גם כן אנחנו נעלה יחד עמך ולמה נגרע ממך?". ואז היא נותנת להם היד ומחזקת אותם ואומרת להם "התדבקו עמי ונעלה יחד". וכשהיא עולה עם חברותיה - אזי יוצאה(?) שלהובתא דאשא מתחת כסא הכבוד ומוחצת ראשם של השלשה קליפות שנדבקו בקליפת נוגה, ומפריד אותם ממנה. ונופלים ויורדים עד נוקבא דתהומא רבא, ושם נגנזים וסוגרים עליהם פי התהום כדי שלא יצאו לחוץ בכל יום שבת. ונגה לבדה נשארת דבוקה בקדושה. וזהו סוד רחיצות במים חמין בערב שבת. שצריך לכוין בסוד {{צ|'''שלהבת יה'''}}, שהוא אותה שלהבת הנזכר לעיל כמו שמבואר בספר כוונות עיין שם (<small>[[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ג]]</small>). וזהו סוד כוונת המשנה במסכת שבת פרק י"ז {{ממ משנה|שבת|יז|ג}} {{צ|קנה של זתים אם יש קשר בראשו מקבלים טומאה. ואם לאו(?) אין מקבלים טומאה. ובין כך ובין כך נוטלין בשבת}}. פירוש כי הארבע קליפות נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}}. הוא טוב - הטוביות של נגה. ורע - הוא הרע של נגה עם השלשה קליפות אחרות. ונקרא '''{{צ|קנה של זתים}}''' שהם מרורים לישראל כזיתים. וזהו שרמזו רז"ל שהזיתים מי שאוכל אותם משכח תלמודו להורות מי שממשיך עליו הקליפות גורמים לו שמשכח תלמודו מפני שהם מחשכים עיני השכל שלו. וזהו שכתב '''{{צ|קנה של זיתים}}'''. '''{{צ|אם יש קשר בראשו}}''' - דהיינו שהשלשה קליפות קשורים בראש שלהם, שהיא '''הנגה''' - אז '''{{צ|מקבלים טומאה}}''' - ר"ל הטומאה (שהם השלשה קליפין) מקבלין מהנגה ומפתים אותה שתגנוב מהקדושה ותתן להם. ואז הם מטמאין גם כן כל חיצוניות העולמות ושולטים בעולם. '''{{צ|ואם לאו}}''' - שאינם מקושרים עם הנגה - כמו לעתיד לבא שיתבטלו הקליפות מן העולם, ואז הנגה תחזור לקדושה גמורה. וזהו סוד אמרם רז"ל {{צ|למה נקרא שמו 'חזיר' על שם שעתיד הקב"ה להחזירו להיות מותר לישראל}}. שהיא '''נגה''' שנקראת 'קליפת חזיר', שהיא חוזרת פעם לקליפה ופעם לקדושה. ולעתיד יהיה הכל קדושה. והנה '''{{צ|בי"ן כ"ך ובי"ן כ"ך}}''' - ר"ל בין כך שאנו בגלות והם שולטים, ובין כך כמו לעתיד שיתבטלו מן כל וכל - מכל מקום '''{{צ|נוטלין בשבת}}''' - ר"ל שבכל שבת השלשה קליפות מתבטלין על ידי שלהובתא דאשא כנזכר, ו'''נגה''' נכנסת ונעשית קדושה. וזהו סוד {{צ|יגמור '''נא רע''' רשעים}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ר"ל בעת שישראל חס ושלום רובם חייבים שנקראים רשעים - אזי גורמים שמתחברים כל הארבע קליפות ביחד ונשלם הרע שלהם. כי '''נא רע''' ראשי תיבות '''נ''''גה, '''א''''ש מתלקחת, '''ר''''וח סערה, '''ע''''נן גדול. וז"ש {{צ|יגמור '''נא רע'''}} - מי גורם להם זה? {{צ|רשעים}} - בזמן שישראל הם רשעים. אבל כשהם טובים גורמים שהנגה מתחברת עם הקדושה והשלשה אחרות נופלות בתהומא רבא. '''ועתה נבא אל ביאור לשון המשנה שלנו'''{{ש}} מ"ש '''{{צ|ומסבבין לתוכה מת}}''' - ר"ל שקליפת נגה היא דקה, והיא דבוקה על הפרי ומסבבת כל הקדושה, והיא נקראת {{צ|מת}} על שם 'אילנא דמותא' שהם מלכין דמיתו שריין בתוכה. וז"ש שמסבבין '''{{צ|לתוכה}}''' - הוא בין ה'''חשמל''' לזעיר ונוקבא. '''{{צ|המת}}''' - שהיא קליפת נגה כדי לברר ממנה הטוב שנשאר בתוכה מן המלכים דמיתו. וזהו בזמן שישראל מסוגלים במצות, וכן בשבת. ונשארת שם קליפת נגה '''{{צ|עד שירצו}}''' - פי' שבעה טובי העיר לקברו שם בתוך העיר, כי שבעה טובי העיר הם שבעה תחתונות דבינה, '''ע'''' רברבא ד{{צ|שמע}}. מהעור שלהם נעשה החשמלים אל כל העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה כנזכר במרכבת יחזקאל פרק עשירי עיין שם באריכות. והם נקראים {{צ|טובי העיר}} מפני שהם מטיבים עם הנוקבא דזעיר שהיא נקראת {{גמט דגש|עיר}} - גימטריא {{גמט דגש|מנצפך}} שכל פרצופה נהנית על ידי הגבורות בעת שהיא עולה בקריאת שמע שם בתיבת '''שמע - שם ע'''' כנודע. וכשהם רוצים מניחים הנגה בתוך החומה שהוא בתוך ה'''חשמל'''. וכשהם אינם רוצים - מגרשים אותה לחוץ כי החיצונים בורחים מהארת '''חשמל''' דבינה המשמרת את זעיר ונוקבא (כנודע בסוד ברכת "מלביש ערומים", עיין שם). והנה הגם כי זה החשמל הוא לבוש והוא יותר עב וגס מן הכלים של זעיר ונוקבא - עם כל זה להיותו מבחינת בינה - אין הקליפות יכולות להתאחז כלל באור המקיף מן{{הערה|בדפוס ויניציא נראה כמלת 'עה', ובדפוס ירושלים הגיהו אל "מן" כנראה - ויקיעורך}} זה המלבוש של החשמל. הנה{{הערה|כך מופיע בדפוס ויניציא וכן ירושלים. ואני קצת מסופק בזה כי בדפוס ויניציא לא נראה כלל שמדובר בקטע חדש וכן לא מופיע נקודה של סוף משפט. ובכן אני מסופק שאולי צריך להגיה "הזה", וצע"ע - ויקיעורך}} בשבת או בעת שמסוגלים ישראל במעשים טובים - אזי קוברים שם המת בתוך העיר לפנים מן החומה כדי לברר מהם הבירורים כנזכר. אבל '''{{צ|אם יצא אין מחזירין}}''' - רוצה לומר אם יצא קליפת '''נגה''' ונתדבקה בשלשה קליפות אחרים - כבר היא נטמאת ואין מחזרין פעם אחרת לקדושה כדי שלא יקבלו טומאה. ואז משמרין את זעיר ונוקביה מחיצונים שלא יאחזו מהם. וזהו כמו בששת ימי החול שהנגה היא דבוקה בשאר השלשה קליפות ולכן אין מחזירין אותה. אבל בעולם העשיה - אף על פי שיצאה הנגה - מכל מקום מחזרין אותה, כי שם תמיד היא יונקת מהקדושה ותמיד היא דבוקה בכלי חיצון דנגה בסוד {{צ|ופנה ויטול ידיו}}, ובסוד {{צ|צא תאמר לו}} (כנזכר במרכבת יחזקאל פרק שביעי). וזהו כדי להוציא השפע מהכלים חיצוניים לפרנס את שאר חברותיה. אבל ארץ ישראל בזה היא מקודשת מחוץ לארץ שאין מחזירין אותה כנזכר לעיל. ===לפנים מן החומה=== '''לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה אמרנו לעיל כי על ידי העמר והביכורים ושתי לחם שמביאין מארץ ישראל העלינו האורות דנצח הוד יסוד מלכות דיצירה בסוד מיין נוקבין שהם סוד הארת נוקבא דזעיר דיצירה עם הארת כלי חיצון דזעיר הנקרא **"ו{{הערה|בדפוס ירושלים כתבו '''נה"י''' ולא נראה כך בדפוס ויניציא וכן לא נשמע לעניות דעתי מתאים. וצע"ע - ויקיעורך}} כנודע, ששם דבוקים כל כלים פנימים שנפלו מן האצילות בתוך הנגה דיצירה, והנגה היא דבוקה בעור הזעיר שהוא כלי חיצון כנז"ל. ועתה נבאר איך עולים הארת כלים תכונים(?) ד{{גמט דגש|ו'}} קצוות דזעיר דיצירה.{{ש}} ודע כי {{צ|לפנים מן החומה}} (שהוא חומת ירושלים) הוא היכל קדש קדשים דיצירה, והוא יותר מקודש מכל היצירה. והנה כמו שירושלים הוא באמצע ארץ ישראל - כך היכל קדש קדשים הוא באמצע תרין עלמין; בין בריאה ליצירה. שהכל נקרא {{צ|ארץ ישראל}} כמ"ש בעזה"י. ויש טעם אחר. כי {{קיצור|חב"ד|חכמה בינה דעת}} נקרא 'כלי פנימי' מכל הכלים, והוא באמצעית השלשה כלים שיש שם ביצירה. ולכן חב"ד דיצירה נקרא {{צ|ירושלים}} שהוא באמצע ארץ ישראל. ו{{צ|חומת ירושלים}} הם תרין תפוחין דיסוד דמלכות דבריאה המלובשת בתוך היכל קדש קדשים דיצירה, והם שלשה '''אהי"ה''' - דיודי"ן ואלפי"ן והה"ין{{הערה|{{גמט דגש|אל"ף ה"י יו"ד ה"י, אל"ף ה"א יו"ד ה"א, אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה}}}} - שגימטריא {{גמט דגש|חומת}} כנודע. '''והיכל קדש קדשים''' הוא נקודת ציון שבה ששם אינם יכולים ליכנס המצורעים - שהם התרין ציפורין הנ"ל, כי המצורע היה יוצא מחוץ שלש מחנות שהוא מחוץ לירושלים כמ"ש בעזה"י. ומה היא קדושתה? '''{{צ|שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני}}''' ונודע כי כלים פנימים בכל הספירות נקראים 'קדש קדשים'. אבל כלים אמצעים בכל הפרצופים הם נקראים 'קדשים קלים'. והנה שם {{גמט דגש|ע"ב}} מתלבש במוחין בכל הפרצופים, ושם {{גמט דגש|ס"ג}} בכלי פנימי, ושם {{גמט דגש|מ"ה}} בכלי אמצעי, ושם {{גמט דגש|ב"ן}} בכלי חיצון. והנה {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה}} גימטריא {{גמט דגש|קלים}} מפני שכלי תיכון מקבל מן השלשה שמות. וגם {{גמט דגש|קלים}} עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות גימטריא {{גמט דגש|דפ"ק}}. ומלת {{גמט דגש|קדשים}} גימטריא {{גמט דגש|דתן}}. שניהם ביחד{{הערה|{{גמט דגש|דפ"ק דת"ן}}}} גימטריא {{גמט דגש|תרל"ח}} - במספר {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. כי כלי התיכון הוא {{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}}. כן הוא בכל הפרצופים. וחב"ד הוא כלי פנימי. והנה נודע שלאה עומדת כנגד חג"ת דזעיר באחוריים שלהם. ולכן כשעולים החג"ת עולים עמהם גם כן לאה כמו שמביא הר' חיים ויטל זלה"ה בספר עץ החיים '''וזה לשונו:'''{{ש}} ענין המעשר ראשון הוא סוד חזרת האור של רחל (שהיא מעשר) לשורשו של הלוי - שהוא {{גמט דגש|ה'}} גבורות שבדעת זעיר אנפין ששם שורשם. ולכן הוא אחד מעשרה כי הנוקבא היא נקודה אחת מעשרה נקודות שיצאו. {{ש}} אך ענין המעשר שני הוא סוד חזרת האור של לאה למקום הבינה, שהיא מלכות דאימא, שלא יתאחזו בה החיצונים. ולכן נאכל בירושלים במקום לאה בסוד '''ל"ם''' ד'''צלם'''. שהמלכות ההיא נקרא {{צ|ירושלים של מעלה}}. כי {{צ|ציון}} ברחל אך {{צ|ירושלים}} היא לאה העומדת ב'''ל"ם''' ד'''צלם''' כנזכר אצלנו בדרוש קין והבל.{{ש}} '''עד כאן לשון עץ החיים'''. ונראה לי כי רחל היא עשירית של זעיר אנפין, ולאה היא עשירית של תבונה. וזהו רמז כי '''מעשר''' ראשי תיבות '''מ''''לכות '''ע''''שירית '''ש''''ביעית '''ר''''ביעית. כי '''מלכות''' היא עשירית של עשר ספירות. והיא שביעית של שבע ימי הבנין. והיא רביעית של ארבע רגלי המרכבה. וגם {{גמט דגש|מעשר שני}} גימטריא {{גמט דגש|שקוצית אדני}}. כי המלכות שהוא '''אדני''' הוא בשם שביעי דשם {{גמט דגש|מ"ב}}. ונחזור. כי על ידי אכילת קדשים קלים ומעשר שני שהיו אוכלים לפנים מן החומה היו גורמים שעלו מאורות דחסד גבורה תפארת עם הארת לאה בהיכל קדש קדשים, שיאכלו {{צ|הבעלים}} שהם אבא ואמא, ששם מתחברים בהיכל קדש קדשים דיצירה. ולשון 'אכילה' הוא בסוד {{צ|אכלה ומחתה את פיה}}, והוא לשון חיבור. כי על ידי האורות הנ"ל שעולים שם בהיכל קדש קדשים - אז שם בירושלים (שהוא קדש קדשים דיצירה) - {{צ|אוכלים הבעלים}}, ר"ל מתחברים על ידם אבא ואמא. כי לעולם היכל קדש קדשים הוא כולל חב"ד ביחד, שהם אבא ואמא ודעת המחברם. וזה היה בזמן שבית המקדש היה קיים. אבל בעולם העשיה - אפילו בהיכל קדש קדשים אינם יכולים לחבר אפילו שבזמן שבית המקדש היה קיים - מפני שלא יאחזו בהם החיצונים. אבל בזמן הזה - כל ההיכלות אינם מתחברים אלא בעת שעולים בהיכל קדש קדשים דבריאה ב{{צ|שים שלום}} בזמן שמתחברים יעקב ורחל בשחרית של אחר העמידה. עיין שם בספר הכוונות. ===הר הבית מקודש ממנו=== '''הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה נודע כי '''{{צ|הר הבית}}''' הוא נקרא כל עולם הבריאה בכללות שבו היה עומד כל בית המקדש. ולכן היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה שהם אלף אמות, שהם כנגד כללות הבריאה שיש בו עשר ספירות - כל אחד כלולה ממאה - הרי אלף. וגם '''אל שדי''' במילוי{{הערה|{{גמט דגש|אל"ף למ"ד שי"ן דל"ת יו"ד}}}} שעולה אלף הוא בבריאה כנודע. וחמשה שערים היו להר הבית מפני שיש חמשה פרצופים - * אריך ונוקבא{{הערה|לא הבנתי למה הכוונה - ויקיעורך}} * אבא ואמא * ישראל סבא ותבונה * ישראל ורחל * יעקב ולאה{{ש}} וכל יסוד דנוקבא נקרא {{צ|שער}}. הרי חמשה שערים. וגם בינה מקננת בבריאה שיש בה חמשים שערי בינה - כל עשר שערים הוא בנין אחד של עשר ספירות ונקראו 'שער' אחד. והם חמשה שערים הנ"ל. וכן גם כן הר הבית היה מוקף חומה סביב. שזהו סוד החשמל המלביש הבריאה לשמרם מפני החיצונים שלא יתאחזו בהם. ונודע כי אחוריים דבינה (שהוא אחוריים ד'''אהי"ה דיודי"ן''' שעולה {{גמט דגש|קדמת}}{{הערה|{{גמט|אל"ף, אל"ף ה"י, אל"ף ה"י יו"ד, אל"ף ה"י יו"ד ה"י}}}}) הוא נקרא 'חומת' שמסבבת כל הבינה בסוד אחוריים שלה כדי שלא ינקו ממנה החיצונים. וזהו '''חומה''' במילוי כזה: {{גמט דגש|חי"ת וי"ו מ"ם ה"י}}, עם {{גמט דגש|י'}} אותיות - גימטריא {{גמט דגש|קדמ"ת}}. וגם זהו סוד {{גמט דגש|חשמל}}. כי המילוי של {{גמט דגש|ח"ת שי"ן מ"ם למ"ד}} לבד{{הערה|{{גמט דגש|ת' י"ן ם' מ"ד}}}} גימטריא גם כן {{גמט דגש|קדמת}}, שהוא ריבוע ד'''אהיה'''. שהחיצונים מתיראים ממנו כנודע. והנה נודע כי העשיה נקרא '''{{קיצור|נה"י|נצח הוד יסוד}}'''. ויצירה נקרא '''{{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}}'''. ובריאה נקרא '''{{קיצור|חב"ד|חכמה בינה דעת}}'''. ונודע כי חב"ד (שהם המוחין) נקרא {{צ|קדש}}. ולכן נקרא הבריאה {{צ|בית המקדש}} כי שם כללות המוחין הנקרא 'קדש'. וכן {{גמט דגש|הר הבית}} גימטריא {{גמט דגש|בריאה קדש}}. והנה נודע כי בעשיה הקליפות הם מעורבות עם הקדושה, וביצירה הקליפות הן דבוקות עם הקדושה ביחד אבל אינם מתערבות עמה, ובבריאה הקליפה עומדת כנגד הקדושה ואינה יכולה אפילו להדבק בה. {{ש}} וז"ש כאן '''{{צ|הר הבית מקודש ממנו}}''', שהוא מן עולם היצירה, '''{{צ|שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם}}''', שיכולים להדבק אפילו בחומת הר הבית, אלא הם עומדים כנגדם בלבד. והנה נבאר מי הם אלו '''{{צ|זבים וזבות וגו'}}. {{ש}} דע שמביא הר' חיים ויטל זלה"ה בדרוש הקליפות פרק שני {{ממ עץ חיים|מח|ב}} כי שני מוחין דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|שנים אנשים מרגלים}}, ושני מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|תרין צפרין}}. אבל בשלשה עולמות בריאה יצירה עשיה דקליפות - כל בחינות המוחין אשר שם בקליפות, בין דאבא ואמא בין דזעיר ונוקבא, כולן נקרא בלשון {{צ|שתים נשים זונות}} הנזכר בפרשת אחרי מות ס"ב {{ממ זהר|ג|סב|א}}. וטעם הדבר לפי שבריאה יצירה עשיה הם עולמות של הנקבה ולכן נקראות בלשון 'נשים' אפילו כל הזכרים שלהם. גם דע כי שבעה היכלין של כל עולם מאלו השלשה (בריאה יצירה עשיה דקליפה) הם מכוונין כנגד שית היכלין תתאין בלבד דקדושה של העולם ההוא תמיד. אך הקליפות דאצילות אינן כן. אמנם זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות שהם בחינת {{צ|שנים אנשים מרגלים}} ו{{צ|תרין צפרין}} - הם למטה כנגד האחוריים של קדש קדשים דבריאה בלבד. וקליפות דבריאה הם כנגד שית היכלין דבריאה לבד. וכן ביצירה ובעשיה כנ"ל. והטעם מפני שלעולם האצילות הוא נעלם מאד ולכן אי אפשר אל הקליפות שלהם לישב שם אלא למטה באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. '''עד כאן לשונו'''. ועיין שם בדרוש דקליפות פרק ששי{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ עץ חיים|מט|ו}}, וצע"ע - ויקיעורך}}. '''ועתה נבא אל ביאור'''{{ש}} כי '''{{צ|זבים}}''' הם {{צ|שנים אנשים מרגלים}} - תרין מוחין דזעיר דקליפה היושב שם באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. ו'''{{צ|זבות}}''' הם {{צ|תרין צפרין}}, '''נעמה ואגרת''', תרין מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה היושבות גם כן באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. וכן {{גמט דגש|זבים וזבות}} גימטריא {{גמט דגש|לילית}} - כי זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות הם סמא"ל ולילי"ת, והנוקבא נקרא {{צ|יותרת הכבד}} שהיא שולטת על דכורא כנודע. ולכן הזכר הוא טפל אצלה - להפך מן הקדושה. עיין בפרשת פנחס רל"א ע"ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. ולכן רמוז ב{{גמט דגש|זבים וזבות}} שמה לבדו, והוא כלול עמה. '''{{צ|נדות}}''' - הם אבא ואמא דקליפה דבריאה. כי בבריאה יצירה עשיה - כולם נקרא בלשון נקבות. ו'''{{צ|יולדות}}''' הם זעיר ונוקבא דבריאה דקליפה שהם מולדין נפשות של אומות העולם ולכן נקראו {{צ|יולדות}}. הנה כל בניהם שהם מולדים הם מתין ואין להם חיות. ואז הולכת '''לילי"ת''' ומתחממת עם בני אדם, וגורמת להוציא זרע לבטלה, ואז מושכת היא נשמה אחת ומכנסת אותה תוך בנים משחיתים שלה. ובזה הם חיים. ועל ידי קריאת שמע על המטה יוכל האדם להמית אלף ומאה ועשרים וחמש. והנה כל אלו הנזכר '''{{צ|אין נכנסים לשם}} ''', אלא הם יושבים כנגד ה'''חשמל''' דבריאה, ומשם יונקים כדי חיותם בלבד. כי הוא מוכרח להמשיך חיות המלכים שלא נתבררו כי הם ניצוצי הקדושה כנודע. ===החיל מקודש ממנו=== '''החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה קודם שנבא לבאר החיל נבאר מתחילה מ"ש בפרק שני ממסכת מדות {{ממ משנה|מדות|ב|ג}} - לפנים מחומת הר הבית סורג - מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים, והוא עשוי מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבים אותן זו על זו באלכסון. הנה צריך להבין מה היה משמש שם הסורג?{{ש}} והנה בעל תוספות יום טוב ז"ל [[תוספות יום טוב על מדות ב|כתב במסכת מדות פרק שני]] שהסורג היה לתת מקום והבדל בין העכו"ם הנכנסין להתפלל בבית ה' ובין ישראל. ולכן בשביל כן היוונים פרצו בו פרצות - הואיל ונעשה להבדיל אותם מבוא יותר פנימי. ולכן כשחזרו ישראל וזכו לגדרם - תקנו על כל גדר השתחויה להודות לה' כי טוב. עד כאן לשונו. ונלע"ד שכך אמת הדבר וכיון אל דרך האמת. והנה מביא האר"י זלה"ה במרכבת יחזקאל פרק ששי {{הערה|אני מצאתיו ([[עץ חיים/שער מב/פרק ד]]) - ויקיעורך}} וזה לשונו: {{ש}} הנה כמו ששלשים כלים דבינה נכנסו תוך זעיר אנפין כנודע - כן כלי החיצון מכולם נשאר בחוץ סביב דזעיר אנפין. והענין כי תוך כלי הבשר דזעיר אנפין נכנס כלי הבשר דנצח הוד יסוד דבינה, ובתוכו נפש פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך תוך כלי שני דזעיר אנפין נכנס כלי שני ובתוכה הרוח פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך יש כלי שלישי דעצמות דזעיר אנפין ובתוכו נכנס כלי שלישי דעצמות דבינה, ובתוכו נשמת פנימי' דזעיר אנפין. נשאר עתה החיצוניות של בינה שהיה מן הראוי שיכנס גם כן תוך כלי החיצון של זעיר אנפין על דרך השאר. אכן לא היה כן. אלא נשאר מבחוץ על גבי כלי החיצון של זעיר אנפין עצמו, ונשארו כבחינת 'עור על גבי עור'. וזה העור דתבונה נקרא {{צ|חשמל}} ונקרא {{צ|כנפי נשרים}}, כי נשר היא בינה עילאה. וזהו סוד {{צ|כנשר יעיר קנו על גוזליו יכו'}}. וכאשר היו הקליפות רוצים להתאחז בזעיר אנפין - לא יוכלו כי אין להם אחיזה בעור התבונה.{{ש}} '''עד כאן לשונו'''. ונלע"ד כי זה {{צ|עור בעד עור}} {{ממ|איוב|ב|ד}} - שהם העור דזעיר אנפין ועור דבינה שהם זה על גב זה. {{צ|וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - ר"ל {{צ|וכל אשר לאיש}} בסוד חשמל, הוא בעבור {{צ|נפשו}} - לשמרו מפני חיצונים כנזכר. והנה ידוע כי נצח והוד הם נקראים 'בתי בראי'. אבל היסוד הוא פנימי - כי ברית וגוף חשבינן חד. והנה ה'''חשמל''' הוא העור של נצח והוד שנקראים {{צ|חיות אש ממללות}}, שהם שני שמות '''יאהדונה"י''', שהם תרין נהורין דנפקין מ'''חשמל'''; חיוור וסומק - '''יהוה''' בנצח, '''אדני''' בהוד. ואחר כך ביסוד מתחברים שניהם ביחד והוא נקרא גם כן '''חשמל''', חיור וסומק, '''יאהדונה"י'''. והם {{צ|עתים חשות עתים ממללות}}. והם {{צ|חומת אש}} סביב הבריאה - כי בינה מקננת בבריאה בסוד {{צ|ואני '''אהיה''' לה נאם יהוה חומת אש סביב}}. ר"ל משם '''אהי"ה''', משלשה מילויים דיודי"ן אלפי"ן ההי"ן - נעשה {{גמט דגש|חומת}} אש סביב, והוא חומת הר הבית כנז"ל שהיא חומה חיצונית הנעשה מנצח הוד הנקראות לבר מגופא, {{צ|בתי בראי}}, כנודע. אבל היסוד שהוא פנימי - לכן נעשה מהחיצוניות של היסוד '''חשמל''' אחרת שהוא חומה אחרת, ונקרא {{גמט דגש|סורג}}. וז"ש '''{{צ|לפנים מחומת הר הבית סורג גבוה עשרה טפחים וכו'}}'''. כי נודע שבינה יש ביסוד שלה חמשה חסדים וחמשה גבורות, וגם היא מקבלת מחכמה גם כן חמשה חסדים וחמשה גבורות. וכל חסד הוא שם {{גמט דגש|מ"ה}}, וכל גבורה הוא שם {{גמט דגש|ב"ן}}. הרי עשרה '''אדם''' ועשרה '''בנים'''. וכל {{גמט דגש|מ"ה ב"ן}} גימטריא {{גמט דגש|טפח}}. נמצא שיש ביסוד דבינה עשרה '''טפחים'''. ולכן הסורג (שהוא העור של יסוד דבינה) היה גבוה עשרה '''טפחים'''. והבן היטב. ונודע מה שכתוב בכוונת ברכת הנהנין (<small>[[שער הכוונות/דרושי השחר/כוונת הברכות]]</small>) כי בעטרה דיסוד דבינה יש שלשה '''אהי"ה''' (דיודי"ן ואלפי"ן וההי"ן). עיין שם שהם גימטריא {{צ|{{גמט דגש|חומת}} ירושלים}} כנודע. ולכן ה'''סורג''' שנעשה מן העור של העטרה דיסוד דבינה כשתכתוב '''סורג''' במילוי כזה: {{גמט דגש|סמ"ך ו"ו רי"ש גימ"ל}} - המילוי שלו בלבד{{הערה|{{גמט דגש|מ"ך ו' י"ש ימ"ל}}}} גימטריא {{גמט דגש|תנ"ה}} עם הכולל. וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. כי '{{גמט דגש|חומת}} הר הבית' הוא כללות נצח הוד יסוד דבינה, שיש בהם שלשה אהי"ה במילוי בגימטריא {{גמט דגש|חותם}}. '''וחומת הסורג''' הוא {{גמט דגש|חותם}} השני שנעשה מעטרת היסוד דבינה עצמה, והוא כדי שלא יכנסו הגוים לשם שהם החיצונים שיושבים כנגד עולם הבריאה כנז"ל. <big>(</big> ואהובי הרב משה זכות נר"ו כתב אם תסתכל במילוי '''סורג''' ו'''חיל'''{{הערה|{{גמט דגש|ת' ו"ד מ"ד}}}} תמצאנו בגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. וידוע כי שלשה בחינות תפארת נצח הוד הם כמ"ש לקמן. והבט מילוי '''חותם''' כזה: {{גמט דגש|ח"ת וא"ו תא"ו מ"ם}}{{הערה|{{גמט דגש|ת' א"ו א"ו מ'}}}} - ותמצא חותם אחר. וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. ושלשה בחינות {{גמט דגש|תנ"ה}} הם: * ראשון מ'''אהי"ה''' * ושניה {{קיצור|מס"ת|מסופי תיבות}} מילוי '''שדי'''{{הערה|שי''''ן''' דל''''ת''' יו''''ד'''}} * ושלשית - {{קיצור|מחמשה פעמים '''צ"א'''|454}} והנה {{גמט דגש|אהי"ה הוי"ה אדני שד"י}} הם עולים {{גמט דגש|תכ"ו}}. וסימנם {{צ|חותם ב{{גמט דגש|תוך}} חותם}}. ודע כי בשם '''שדי - שי"ן דל"ת יו"ד''' - יש שלשה חילוקים; {{גמט דגש|שדי}}, {{גמט דגש|לוי}}, {{גמט דגש|תנ"ד}}. וכך היה נחלק סודו בבית המקדש. * כי הכהן היה מבפנים - הוא הוא הפנים של שם '''שדי''', שכן בהיכל אהבה נאמר {{צ|בין שדי ילין}}. וכן {{גמט דגש|בן אהרון}} מלא ב{{גמט דגש|ו'}} הוא המקום שמתגלה בו. גם {{גמט דגש|בן אהרן}} בלא {{גמט דגש|ו'}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|אלעזר}} דאיהו מנצח. * ואמנם {{גמט דגש|לוי}} הוא מבחוץ. * חוץ ללוי - {{גמט דגש|חומת}} הר הבית דאיהו {{גמט דגש|תנ"ה}}. ולכן כל הר הבית היה {{גמט דגש|ת"ק}} אמה{{הערה|דהיינו לוי וחומת ביחד - ויקיעורך}} <big>)</big> ובזה בא מכוון מ"ש בעל תוספת יום טוב במסכת מדות פרק שני שאמר שהסור"ג היה לתת מקום והבדל בין העכו"ם הנכנסים להתפלל בבית ה' ובין ישראל, עיין שם. ומ"ש במשנה ש{{גמט דגש|י"ג}} פרצות היו שם שפרצום מלכי יון וחזרו וגדרום וגזרו כנגדם {{גמט דגש|י"ג}} השתחויות - הכונה הוא כי יסוד דבינה נקרא {{גמט דגש|יוסף}} כנודע בפסוק {{צ|ויוסף הורד מצרימה}} (עיין שם [[עץ חיים/שער כו/פרק ג|בדרוש החלומות של שר המשקים]]{{הערה|נ"ל כי מדובר ב[[עץ חיים/שער כו/פרק ג]] - ויקיעורך}}). והנה {{גמט דגש|מלך יון}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. וגם {{גמט דגש|אנטיוכס}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. ולכן בא ופרץ גם כן {{גמט דגש|י"ג}} פרצות בסורג שהוא רומז ליסוד דבינה הנקרא {{גמט דגש|יוסף}} שהיה רוצה לינק משם. ורזא דמילה יובן ממה שכתבו חכמי הניתוח שהיסוד של הנערה הוא סתום והוא נארג בין צדדיו מזה לזה כמעשה אורג. ובעת החיבור תקרע אותה האריגה ותשבר. והבן. וזהו סוד '''הסורג''' שהיה מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים כנזכר שם. ולכן {{גמט דגש|מלך יון}} (שהוא היסוד דקליפה) גבר ידו ונשבר ונפרץ ב'''סורג''' (שהוא היסוד דבינה) {{גמט דגש|י"ג}} פרצות. והבן היטב סוד גדול שהיה בכאן גם כן אותה הבחינה מה שאמרו רז"ל אצל בת שבע בעת זקנת דוד המלך ע"ה כדי לנקות זוהמת י"ג פרצות מן היסוד שטמא. ולכן היו אותם ה{{גמט דגש|י"ג}} השתחויות במקדש. והבן מאד. וגם מה שאמרנו לעיל שסוד '''הסורג''' הוא סוד שלשה מילוי '''אהי"ה''' שגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. והנה {{גמט דגש|סמ"ך וא"ו רי"ש גימ"ל}} גימטריא {{גמט דגש|חומת}} ו{{קיצור|י"ג פעמים אהי"ה פשוטים|273}}. וכנגד {{מכפלת גימטריא|י"ג||אהיה}} עשה מלך יון {{גמט דגש|י"ג}} פרצות בחומת הסורג כדי לגבור עלה'(?) ח"ו. והנה '''אהיה''' בא"ת ב"ש - {{גמט דגש|תצמ"ץ}} - גימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ו'''כתר''' בא"ת ב"ש - {{גמט דגש|גאל}}. והכוונה הוא שאדרבא - אז נתעורר שם '''אהיה''' שבכתר וגאל ישראל על ידי {{גמט דגש|י"ג}} תיקוני דיקנא שמשם ירד השפע על מתתיהו כהן גדול ועל בניו הכהנים כנודע, וגברה ידם על מלכי יוונים וחזרו וגדרו. ולכן תקנו {{גמט דגש|י"ג}} השתחויות להודות על אבדן מלכות יון. וכל השתחויה היה כדי להמשיך תמיד שפע מ{{גמט דגש|י"ג}} תיקוני דדיקנא כדי שלא יפג[ם]{{הערה|ככה נלע"ד. בדפוס ויניציא כתוב '''יפג'''', ובדפוס ירושלים בטעות כתבו '''יפג''' - ויקיעורך}} ח"ו פעם אחרת. '''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''{{ש}} מה שאמרו לפנים מאותו סורג היה מקום פנוי עשר אמות והוא נקרא '''חיל'''. וצריך להבין ומה היה רמוז סוד החיל?{{ש}} ונודע מה שכתבנו לעיל כי בינה מקננא בבריאה והיא נקרא '''ס''' (כנודע [[עץ חיים/שער יד/פרק ט|בשער אבא ואמא פרק תשיעי]]{{הערה|נראה שמדובר בכאן [[עץ חיים/שער יד/פרק ט]] - ויקיעורך}}, עיין שם). והנה אם תמלא הסמ"ך של הבינה תהיה {{גמט דגש|סמ"ך}} שגימטריא {{גמט דגש|ק"ך}}, שהם {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים ד'''אלהים''', שהם בכל האחוריים דעשר ספירות של בינה שנקראת {{גמט דגש|סמ"ך}}. אמנם להיותו סוד בינה טמירה וגניזא יתיר - לכן אין בחינת {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים אלו ניכרים אלא מזעיר ונוקבא דבריאה בלבד (כנודע בשער השמות עיין שם {{ממ עץ חיים|מד|ז}}, ש{{גמט דגש|ק"ך}} צירופי '''אלהים''' מתחילין מזעיר ונוקבא דבריאה עד סוף עולם העשיה). והנה החיל הוא חיצוניות עולם הבריאה - דבה מקננא בינה כנזכר. ותמן הוא {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים ד'''אלהים''' שמספרם {{גמט דגש|סמ"ך}}. וזהו '''חיל''' בא"ת ב"ש - {{גמט דגש|סמ"ך}}. ולכן היה רוחב '''{{צ|עשר אמות}}''' שהם עשרה ספירות חיצוניות דבריאה. ונודע מה שכתב האר"י זלה"ה במרכבת יחזקאל פרק ג' (<small>[[עץ חיים/שער מט/פרק ג]]</small>) וזה לשונו:{{ש}} כי {{גמט דגש|ק"ך}} צירופי '''אלהים''' הוא מזעיר דבריאה עד סיום המלכות, כמבואר אצלנו שהם כלים החיצונים אשר שם. וחוץ מהם הוא '''החשמל'''. וחוץ מהם היא '''אלהים דנגה'''. ומשם מתחילין {{צ|אלהים אחרים}}. וזהו סוד {{גמט דגש|רפ"ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת '''נגה''' ומשם ה{{גמט דגש|ממזר}} - {{גמט דגש|רפ"ח}} בגימטריא. ושם נקרא ‏‏{{צ|כורסייא דשבבין וגו'}} כנזכר באדרת נשא. וקליפת '''נגה''' שכנגד אצילות הוא {{צ|אלהים קדושים}}, {{צ|כרסייא דשביבין}}. ומזעיר אנפין דבריאת ולמטה הם טוב ורע וגו'.{{ש}} '''עד כאן לשונו'''. וז"ש '''{{צ|החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם}}''' - ר"ל כי הגוים בכלל נקרא אלו {{גמט דגש|ק"ך}} צירופי '''אלהים'''. וכן {{גמט דגש|נגה}} גימטריא {{גמט דגש|גוים}} עם הכולל. וזה סוד {{צ|מלך אלהים על גוים}} {{ממ|תהלים|מז|ט}}, ר"ל 'אלהים דקדושה' הוא מלך על 'אלהים ד'''נגה'''', בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. ובעת חרבן בית המקדש בעונותינו הרבים אמר {{צ|אלהים באו גוים בנחלתיך}} {{ממ|תהלים|עט|א}} מפני ש'אלהים אחרים' שנקראו {{צ|{{גמט|גוים}}}} יונקים מ{{צ|אלהים קדושים}} על ידי חטא ישראל, כנזכר שם בפירוש האידרא על כורסיא דשביבין. עיין שם סוד עמוק ונפלא מאד. ונודע כי שורש ה{{גמט דגש|ק"ך}} צירופים יוצאים מ'''אלהים''' אחד פשוטו מ{{גמט דגש|ה'}} אותיות. והנה {{גמט דגש|אלהים}} פשוטו ו{{גמט דגש|ק"ך}} - גימטריא {{גמט דגש|ר"ו}}, שהוא במספר '''גוים''' במילוי כזה: {{גמט דגש|גימ"ל וי"ו יו"ד מ"ם}} - להורות כי {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים של קליפות נגה כנזכר רמוזים במלת '''גוים'''. והנה גם כן '''גוים''' הוא שם כולל כל הארבע קליפות '''רוח אש ענן נגה''', והם כנגד ארבע גליות '''בבל יון מדי אדום''' כנודע. ולכן רמוז גם כן במלת '''גוים''' במילוי הנ"ל {{גמט דגש|גימ"ל וי"ו יו"ד מ"ם}} - עולה מספרם {{גמט דגש|בבל יון מדי אדום}}. וזהו סוד הפסוק {{צ|ואתכם אזרה '''בגוים'''}} {{ממ|ויקרא|כו|לג}} שהם ישראל הנפוצים בארבע גליות. וזהו סוד {{צ|לעשות נקמה '''בגוים'''}} {{ממ|תהלים|קמט|ז}} שהם ישראל הנפוצים בגוים '''רבים''' - ראשי תיבות '''ר''''ומי, '''ב''''בל, '''י''''ון, '''מ''''די. {{ש}} וזהו גם כן {{צ|וקרב פזורנו מבין '''הגוים'''}}. וזה סוד {{צ|ראשית '''גוים''' עמלק}} {{ממ|במדבר|כד|כ}} - ר"ל הראש של כל הארבע גליות הוא עמלק; עד שלא יכרת זרעו - לא תבא הגאולה. והוא יותר קשה לישראל מכל הארבע גליות כנודע. וגם {{גמט דגש|עמלק}} הוא גימטריא ב' פעמים {{גמט דגש|ק"ך ק"ך}} - להורות שהוא כולל {{גמט דגש|ק"ך}} צירופי '''אלהים''' דנגה, והוא יונק בעונותינו הרבים גם כן מ{{גמט דגש|ק"ך}} צרופי '''אלהים''' דקדושה. והיניקה שלו הוא בעשיה והיצירה. אבל באחורים של הבריאה אין לו יניקה מפני ששם מקננת בינה שהקליפות בורחות ממנה, וכנפי נשרים שלה מכסים על אחוריים דבריאה כנזכר לעיל. וזהו שכתוב '''{{צ|שאין גוים נכנסים לשם}}'''. וכן '''{{צ|טמא מת}}'''. כבר ביארנו לעיל בשם ספר התיקונים שקליפת '''נגה''' נקרא {{צ|אילנא דמותא}} מפני שבתוכה הם מלכין קדמאין דמיתו כנז"ל, עיין שם. ונודע כי '''נגה''' נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} כי ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב וטהור (כנזכר בתיקונים דף ק'), ממראה מתניו ולמטה הוא רע וטמא. והיא הנוקבא לילית כנזכר במרכבת יחזקאל פרק חמישי (<small>[[עץ חיים/שער מט/פרק ה]]</small>). וז"ש '''{{צ|שאין טמא מת}}''' - שהיא הנוקבא דנגה שנקרא 'טמא מת' על שם אילנא דמותא כנזכר. וז"ש {{צ|שאין גוים {{גמט דגש|וטמא מת}} נכנסים לשם}} - שכן {{גמט דגש|וטמא מת}} גימטריא {{גמט דגש|מלכות}}. שהיא מלכות הנגה {{גמט דגש|לילית}} - אין לה כח ליינק מן הבריאה. אבל הזכר דנגה שנקרא 'טוב' כנזכר ממראה מתניו ולמעלה - יש לו כח ליינק מהבריאה מהאחוריים שלה כנזכר בסוד {{צ|עור של תפילין}} (כנזכר שם בפרק שביעי דמרכבת יחזקאל, ועיין שם). ===עזרת נשים מקודשת ממנו=== '''עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם. ואין חייבים עליה חטאת. {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' דע כי הכוונה הוא שהטעם שלמטה בבית המקדש לא היה יכול ליכנס בעזרת נשים טבול יום הוא כמ"ש הזוהר פרשת ואתחנן דף רס"ז ע"א {{ממ זהר|ג|רסז|א}} {{צ|תא חזי האי רוחא בישא דשארי בין תרעי - ווי ליה לבר נש דלא ידע לאזדהרא מניה, ולא רשים לפיתחא דביתיה שמא עילאה קדישא דישתכח עימיה! דהא אית ליה תלת מאה ושתין וחמש שמשין בישין מקטרגין - כל חד משמש יומיה, וכלהו משתכחי עמיה כל יומי שתא, ומקטרגא ביה לעילא ותתא. וכלהו משתכחי עמיה ביממא ובליליא. ביממא - לקטרגא ליה. בליליא - לצערא ליה בחלמיה}}. עד כאן לשונו עיין שם. הנה הכוונה של המאמר הזה הוא '''על דרך שמביא האר"י זלה"ה במרכבת יחזקאל''', כי קליפת '''נגה''' - ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב - ושם {{גמט דגש|רמ"ח}} מצות עשה והם {{גמט דגש|רמ"ח}} מלאכים וכולם זכרים. וממראה מתניו ולמטה הוא רע - ושם {{גמט דגש|שס"ה}} מצות לא תעשה, והם {{גמט דגש|שס"ה}} שדים וכולם נקבות, והם כנגד {{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה. ובכל יום שולט שד אחד עם כמה חיילות אשר תחתיו. וכולם עומדים בפתח העליון כמו שכתוב {{צ|לפתח '''חטאת''' רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} - שהיא הנוקבא ד'''נגה''' שתלויה בה {{גמט דגש|שס"ה}} שדים, והם רובצים כנגד הפתח של היכל לבנת הספיר שמשם יוצאים הנשמות לעולם. ועל ידי שם '''שדי''' שמתגלה שם ביסוד דקדושה - בורחים מתמן כל השדים. ולכן גם כן למטה צריך לרשום '''שדי''' בפתחא כדי לגרש משם החטאת הרובץ בפתחא. {{ש}} ואינו(?) יכול להאריך בכאן. {{ש}} עיין שם בכוונת המזוזה באורך. והנה גם כן כשמטמאים האדם בקרי בלילה כנז"ל במאמר הזוהר - אזי אותו השד הוא שולט עליו כל אותו היום שהוא משמש בו עד הלילה. לכן אף על פי שהוא טובל עצמו ביום - מכל מקום דבוק בו אותו השד ואינו מסתלק ממנו עד {{צ|ובא השמש וטהר}} {{ממ|דברים|כב|ז}}. שאז נשלם שליטתו של יום אחד משלו מ{{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה. ולכן אמר דווקא {{צ|ובא השמש וטהר}}, ואינו אומר "מצאת הכוכבים" או "עד הלילה", אלא {{צ|ובא השמש}} - כי הטומאה ששולטת עליו הוא אחד מ{{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה, ולכן {{צ|ובא השמש וטהר}}. ולכן גם כן גזרו זה דווקא על עזרת נשים ולא על כל מחנה לויה - כנזכר שם במסכת כלים ברבינו עובדיה שיהושפט ובית דינו גזרו על טבול יום שלא יכנס לעזרת נשים, עיין שם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}. והטעם הוא כי עזרת נשים היא כנגד מלכותא קדישא (כמ"ש אחר כך בעזה"י), וזאת הטומאה היא מן שפחה בישא {{גמט דגש|לילית}} הרשעה, נוקבא ד'''נגה'''. ולכן אין ראוי שתכנס השפחה בהיכל הגברתה. ולכן לא יוכל לכנס טבול יום בעזרת הנשים. ועתה נבאר{{הערה|מתוך המשך המאמר שכתוב "עד כאן לשונו" נראה כי מתחיל מכאן שוב לצטט את דברי האריז"ל שלמעלה. ונראה שמביא {{ממ עץ חיים|מט|ח}}. ואולי חסר כאן איזה טקסט, וצע"ע - ויקיעורך}} איזה בחינה נקרא '''{{צ|טבול יום}}''' למעלה. {{ש}} דע כשהאדם עובר על מצוה לא תעשה - אז הוא גורם שמשליט השלשה קליפות רעות על הנוקבא ד'''נגה''' (דתמן טוב ורע) ונעשית רע גמור. והם מוציאים לחוץ אותה בחינה של הנוקבא ד'''נגה''' שפגם בה, שבה {{גמט דגש|שס"ה}} מצות לא תעשה וכנזכר לעיל. וזהו סיבת עונש העובר על מצוה לא תעשה. בזה יובן מה שאמרו רז"ל כי יש חוזר בתשובה שהזדונות נעשו לו כזכיות. כי על ידי התשובה גורם שחוזרת הקדושה שהיתה מתחלה מעורבת בתוך נוקבא ד'''נגה''' ונכנסת בקדושה לגמרי לעשות מיין נוקבין. ולכן הם כזכיות. כי מה שהיה מתחלה 'זדונות' - שנכנסו בתוך שלשה קליפות רעות - עתה שחזרו קדושה גמורה ולא נשארו בנוקבא ד'''נגה''' - ולכן נקרא 'זכיות'. אמנם יש זדונות נעשות כשגגות - הוא שעל ידי התשובה הלואי שיחזור הכל כבתחלה מחוברים טוב ורע בקליפת '''נגה''', שאז הם נקרא 'שגגות' - חציו טוב וחציו רע, ויצאו מכלל 'זדונות' שהם השלש קליפות רעות גמורות. אך לא יספיק שיתפרדו לגמרי ויכנסו בתוך הקדושה גמורה כדי לעשות זכיות.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' והנה כשחטא אדם הראשון בעץ הדעת דזעיר אנפין - גרם שנתאחזת בהם '''הנגה''' ולקח החסדים והגבורות לעצמה. ואז נעשית קליפת '''נגה''' {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} לפי שהחסדים לעולם נשארים טוב ונעשה מהם מלאכים. ולא מלאכים ממש אלא {{צ|די ממנן על צבא השמים}} כנזכר בתיקונים דף ק'. אך בוודאי שיש בהם רע כל שהוא - לא מפאת עצמם, רק מפאת רעת הגבורות הנאחז בהם. ואמנם הגבורות נדבקו בהם הרע של החיצונים וחזרו להיות שדים הדומים למלאכים כמו שאמרו רז"ל, ונעשו רובם קליפה ומיעוטם מוחא. ולכן נעשה רע ואז נקרא קליפת '''נגה''' - {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} - דהיינו בחינת חסדים וגבורות. ומי שעובר על מצות לא תעשה גורם שהשלשה קליפות אחרים אוחזים בהגבורות, ומוציאים אותם לחוץ ונעשים רע גמור. וכשחוזר בתשובה הוא גורם שחוזרים כמתחלה למקומן בנוקבא ד'''נגה''' ששם הגבורות נפלו. ואז נקרא אותן הגבורות '''{{צ|טבול יום}}'''. כי כמו שלמטה על ידי הטבילה נפרדו ממנו הקליפות קשות ועדיין נשארים דבוקים בו הקליפות דקות עד {{צ|ובא השמש וטהר}} כנזכר - כך למעלה על ידי מתחלה נכנסים בנוקבא ד'''נגה''' ואז נתפרדו מהשלשה קליפות קשים ועדיין הם דבוקים ב'''נגה''' שהיא קליפה דקה על הקדושה - ולכן נקרא {{צ|טבול יום}} שהוא כמו חולין שאינה קליפה ואינה קדושה. וכן {{גמט דגש|טבול יום}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|חולין}}. שהוא עדיין מעורב טוב ורע דתמן סוד {{גמט דגש|רפ"ח}} ניצוצין שגימטריא {{גמט דגש|טוב רע}}. {{ש}} וכן {{גמט דגש|טבול יום}} הוא {{גמט דגש|ליום טוב}} - הכוונה כשהם ב'''נגה''' - מתמן מצפים לכנס ליום שכולו טוב שהוא בקדושה גמורה ביסוד דנוקבא דקדושה לעשות שם מיין נוקבין. ולא כמו בזמן שהוא נקרא {{צ|טבול '''יום'''}} - עדיין אינו טוב גמור אלא מעורב עם מעט רע, אבל אחר כך בהערב השמש אז יורדים זעיר ונוקבא (דהיינו השלשה כלים שלהם) לעשות נשמה בבריאה יצירה עשיה, ואז מבררים מקליפת '''נוגה''' של בריאה יצירה עשיה אותן הברורים ומכניסים אותן בקדושה גמורה. וז"ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - כי אין יורדין הכלים דזעיר ונוקביה בבריאה יצירה עשיה אלא בלילות (כמ"ש אחר כך בקדושת '''עזרת''' ישראל, עיין שם). ולכן היה צריך להתעכב עד שיתטהר מטומאת נוקבא דנגה גם כן, ואז היה נכנס בעזרת נשים. '''או נלע"ד''' הכוונה הוא כמ"ש הר' חיים ויטל זלה"ה בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו עליו השלום (<small>[[שער מאמרי רז"ל/מדרשים|שער מאמרי רז"ל/מדרשים, פסקא ד]]</small>), עיין שם, שעזרת נשים היא שיעור קומתה בבחינת המלכות שבה. דהיינו כשהיא קטנה בבחינת היכל לבנת הספיר שלה עצמה. כי בנוקבא דזעיר דבריאה יש לה שבעה היכלות כנודע. וזהו בעת גדלותה. אבל כשהיא קטנה תחת היסוד דזעיר - אזי היא קטנה כמו בחינת לבנת הספיר כשהיא בגדלותא בכל אורך הזעיר, ואז לבנת הספיר הוא בחינת מלכות ויסוד שלה בלבד (כנודע בבחינת היכלות). והיכל לבנת הספיר נקרא {{צ|עזרת נשים}} בסוד {{צ|'''עריה תעור''' קשתך}} {{ממ|חבקוק|ג|ט}} כנזכר בתיקונים דף ק"ב ב'. {{גמט דגש|תעור}} איהו גימטריא {{גמט דגש|עזרת}} עם הכולל - ששם ניכרת בין איש לאשה. והנה כשמלכות דבריאה היא בבחינת הנ"ל - אזי צריך להעלות לה מיין נוקבין שהם מבירורי מלכין קדמאין כדי שתוכל אחר כך להתגדל בכל שיעור קומתה. ונודע שהיסוד שלה נקרא {{גמט דגש|תמר}} שגימטריא {{גמט דגש|שמש}}, בסוד {{צ|צדיק '''כתמר''' יפרח}} {{ממ|תהלים|צב|יג}}, בסוד {{צ|'''שמש''' ומגן יהוה אלהים}} {{ממ|תהלים|פד|יב}} כנזכר בזוהר. וז"ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - ר"ל כשאותן הבירורין נכנסו ב{{צ|שמש}} (דהיינו ביסוד שלה) - אזי {{צ|וטהר}} - ר"ל שהיא מטהרת אותן הבירורין בסוד מיין נוקבין כדי להתעברו(?) מהם. כאמא שמטהרת צואת בנה - כן היא מנקה אותה הנשמה עד שמטהרת אותה. אבל כל זמן שהוא טבול יום ולא העריב השמש (שנסתלקה ממנו אותה קליפה דקה נוקבא ד'''נגה''') - לא היה יכול לכנס בעזרת נשים כי אינה מקבלת אותם מאחר שהוא עדיין דבוקה בנוקבא דנגה. לכן לא קבלה אותה נוקבא דקדושה אלא פולט אותה בסוד {{צ|הנפילים היו בארץ}}; כי אי אפשר לצאת ממנו פרי בעלמא. אבל כשהעריב עליו השמש - שנסתלקה ממנו בחינת נוקבא דנגה שהי' דבוק בה - אזי יכנס ביסוד דקודשה כנזכר - {{צ|וטהר}}. וזהו סוד '''{{צ|ואין חייבים עליה חטאת}}''' - ר"ל אם טבול יום נכנס שם בשוגג - אין חייב להביא קרבן חטאת כדי לטהר הטומאה מן עזרת נשים.{{ש}} הכוונה הוא למעלה כשגוברת נוקבא ד'''נגה''' על הקדושה - אזי מכנסת בעל כרחה ביסוד שלה אותן הנשמות שהן עדיין מלוכלכות בטומאה אבל מכל מקום שאינם עושים שום פגם שם כי היא תכף פולטת אותם. וזהו '''{{צ|שאין חייבים}}''' הנשמות '''{{צ|עליה}}''' - בעבור מלכות קדישא לנקות הטומאה. וז"ש {{צ|חטאת}} - לשון ניקוי כמו {{צ|ולקח לחטאת הבית שתי צפרים וגו'}} - כי היא מטהרת עצמה לבדה ואינה מקבלת אותם. וטעם הדבר לפי שידוע לפניה שאין בהם תועלת והם דינים קשים - ולכן הפילתם. וזהו סוד שהיתה עזרת נשים ארך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש, שהוא סוד כי בעת התחברות עמה הזעיר - אזי נותן לה ביסוד שלה חמשה חסדים. והיא יש לה חמשה גבורות. והנה כל חסד וכל גבורה הוא {{גמט דגש|הויה}} אחד. הרי חמשה הויות חסדים עם חמשה כוללים הם גימטריה {{גמט דגש|קל"ה}}. וכן חמשה הויות גבורות עם חמשה כוללים - הרי {{גמט דגש|קל"ה}}. הרי {{גמט דגש|קל"ה}} אמה על {{גמט דגש|קל"ה}} אמה בסוד {{צ|נשים דעתן '''קלה'''}}. ועיין שם. ===עזרת ישראל מקודשת ממנה=== '''עזרת ישראל מקודשת ממנה שאין מחוסר כפורים נכנס לשם וחייבין עליה חטאת {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה '''כתב הר' חיים ויטל זלה"ה''' בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו ע"ה, זה לשונו:{{ש}} דע כי רגלים שהם נצח הוד שהם שנים רגלים, ונכללים במכריע יסוד ונעשה רגל שלישי. וזה סוד {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}} - כי המלכות נקרא 'חג' דכלהו (כנזכר בריש התיקונים בהקדמתו), והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנזכר. נמצא כי שלש רגלים אלו הם המאירים בה שלש פעמים בשנה, ובכחם נעשית שלש חגים בשלשה זמנים האלו. והנה אף על פי כי השלשה חגים הם חסד גבורה תפארת - עם כל זה הוא הארת חסד גבורה תפארת בנצח הוד יסוד. ועל ידיהם נצח הוד יסוד מאירים במלכות. וזהו סוד חובת ראיה ברגלים. {{ש}} והענין כי מצות ראיה כך היא - שיעלה כל אדם לעזרת ישראל להראות שם בחגים. ואין חיוב אלא לאנשים זכרים. והענין להעלות ברגלים ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בשלש רגלים. ולכן לא נאמר "שלש מועדים" אלא {{צ|שלש רגלים}} - לרמוז כי ענין הארת שלשה חגים האלו הם על ידי הרגלים העליונים - נצח הוד יסוד - המאירים במלכות (שהיא {{צ|עזרת ישראל}}). והאמת כי {{צ|עזרת ישראל}} היא המלכות בשיעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד דזעיר, אלא שעתה בחגים היא פנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. וז"ש {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. ולכן כל חובת מצוה זו תלויה ברגלים כי לטעם זה החגר והסומא הם פטורים כנזכר בגמרא. וכולהו יליף מלשון 'רגלים' כנזכר בחגיגה פרק קמא. גם הקטן שיוכל לעלות ברגליו מחנכין אותו - שהוא בבחינת זעיר בהיות יעקב הקטן צורת '''ו'''' לבד - גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחינה. וכל זה עדיין הם חצרות ועזרות בתי בראי. כי עד שם יש יכולת לנשמות לעלות כנזכר בפרשת ויקהל קצ"ה ב' {{ממ זהר|ב|קצה|ב}} על {{צ|מי יעלה בהר יהוה}} - דא הר הבית. {{צ|ומי יקום במקום קדשו}} - דא עזרת ישראל וכו'.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' והנה ביארנו לעיל כי טבול יום יוצא משלש קליפות ונכנס בקליפת נגה. ובהערב השמש יוצא גם כן מ'''נגה''' ונכנס בתוך יסוד דנוקבא. ועתה צריך לעלות מיין נוקבין כדי לקרב זעיר ונוקבא ביחד שהוא סוד הקרבן שמקרב '''ה'''' ב'''ו'''' ו'''ה'''' ב'''י'''' בסוד {{צ|קרבן ליהוה}} כנודע. כי על ידי עון אדם הראשון כנזכר כשיצאו החסדים וגבורות - גרמו פירוד בין זעיר ונוקבא, ולכן עתה צריך פעם אחרת לחבר אותם ביחד ולחברם. וצריך לדעת כי אף על פי שעולים הבירורים בתוך יסוד דנוקבא ומתחבר עם זעיר - מכל מקום לא נעשה מבירורים צורת נשמה כלל, כי עדיין אינם ראוים ליתקן באותה שעה שעלו מתוך הקליפות. אבל הם עומדים שם עד שנעשה התחברות אחר - ואז עולין מיין נוקבין אחרים (כנודע שבכל זיווג עולין מיין נוקבין חדשים). ואז אותם המיין נוקבין הראשונים הם עתה מצטיירים ונתקנים - שכבר נשתהו תוך הנקבה אותה הזמן וכבר נתקנו. והמיין נוקבין החדשים מתעכבים שם בלתי ציור נשמה עד חיבור אחר. וכן על דרך זה נמשך מבריאת העולם עד ימות המשיח. כלל העולה שאין שום בחינת מיין נוקבין בעולם שאין עולים פעם ראשונה בבחינת מיין נוקבין ואחר כך בחיבור שני שלאחריו הם נמתקים ומצטיירים ונעשה נשמה מתוקנת. ואז יורדות ומתלבשות בגוף בעז"ה. והטעם הוא צריך לדעת סדר עליות הבירורים.{{ש}} דע כי אחר שחטא אדם הראשון - אז כל {{גמט דגש|ט'}} בחינותיה דנוקבא דאצילות ירדו אל הקליפות {{קיצור|ר"ל|רחמנא ליצלן(?)}}. כי כל כלי הפנימי היה נשמת הבריאה, והכלי האמצעי נשמת יצירה, והכלי החיצון נשמת עשיה. ואז הקליפות דבריאה יצירה עשיה יונקין משם ממנה. וזהו 'גלות שכינה' כנזכר במקום אחר. וכן השלשה כלים דזעיר יורדים בבריאה יצירה עשיה גם כן ומתלבשים בשלשה כלים דנוקבא. ומשם ניזונים החיצונים בלילה. וכן כל חייליה של מלכות בסוד {{צ|ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה}}. והם מלקטים ומבררים בירורים מהם, ובבקר חוזרים לעלות עם מה שבררו. ועולים מעולם לעולם בארבע בחינות{{הערה|כאן פתחתי ראשי תיבות של '''בחי'''' שמופיע בדפוס ויניציא. ובדפוס ירושלים כתבו '''בתי'''' ולכאורה אין בזה הבנה לענ"ד - ויקיעורך}} שיש בתפלת שחרית. ועולים הבירורים דעשיה בסוד {{צ|יהוה מלך}} כנזכר במקומו, וזה על ידי כלים חיצונים דזעיר ונוקבא שירדו שם בלילה והם נותנים לנוקבא דעשיה בסוד מיין נוקבין לחבר עם זעיר דעשיה. ומשם נותנן למיין נוקבין לבינה דעשיה. וכן משם מתבררין יותר עד שעולין ליצירה. ואחר כך הבירורים דיצירה על ידי הכלים של זעיר ונוקבא האמצעים, ואז נעשים מיין נוקבין למלכות דיצירה לחבר עם הזעיר אנפין דיצירה, והיא מעלה אחר כך לבינה דיצירה. וכן עולים עד מלכות דבריאה. ואז ב{{צ|יוצר}} - עולים הבירורים דבריאה על ידי הכלים פנימים דזעיר ונוקבא והם נותנים לנוקבא דבריאה, ומשם עולים לבינה דבריאה למיין נוקבין שלה כדי לחבר עם חכמה. וכן עולים עד העמידה. ואז כל אלו השלשה כלים עולים באצילות עם הבירורים שביררו כולם עד נוקבא דאצילות. וחזרה היא לברר מהמלכות דאצילות (שהם אחוריים דאבא ואמא) ומעלים מיין נוקבין עד בינה. ואז נמתקים שם בעיבור הבינה ואחר כך ניתנים מתוקנים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא בעמידה. ונמצא כי בכל פרצוף שבכל עולם הוא חיבור בפני עצמו לתקן המיין נוקבין בכל מדרגה שעולין. וכן בירידה חוזרים כל הפרצופים להתחבר שנית להתברר שם עד סוף העשיה. והפסולת יוצא לחוץ לקליפות בסוד {{צ|צא תאמר לו}}. אך כשעלו לא היו מבוררים והוצרכו כולם לעלות ברום המדרגות. אך בירידה - כל אחד מתברר במקומו. '''עד כאן לשונו'''{{הערה|כך מובא בדפוס. ולא הבנתי את הכוונה כי לא רואה שהפנה אל ציטוט של מישהו לפני כן, וצע"ע - ויקיעורך}} ונמצא כי השלשה כלים דבזעיר ונוקבא אינם עולים בזעיר ונוקבא עצמו, רק תחלה עולים בסוד מיין נוקבין בבינה כדי לברר מה שהעלו, ואחר כך בקריאת שמע ובעמידה נכנסים בסוד מוחין ממש לזעיר ונוקבא. חוזרים להתברר בסוד חיבור דנפילת אפים - שאז יורד הטפה מן המוחין דזעיר ונוקבא שבא להם מחדש ונעשה מהם נשמה אחת. אם כן שהמיין נוקבין ראשונים לא נעשים מהם צורת נשמה אפילו שמתחברים זעיר ונוקבא ביחד על ידי מיין נוקבין אלו אלא עד שעולים בסוד מיין נוקבין לבינה ואחר כך חוזרים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא. ואז מצטיירת שם נשמה אחת ומתלבש בגוף בעולם הזה. הנה אף על פי שאמרנו לעיל {{צ|ובא השמש וטהר}} שאז בלילה זעיר ונוקבא מבררין מה'''נגה''' ומכניסים אותן הבירורין ביסוד דנוקבא (שאז נקרא {{צ|טהור}}) - מכל מקום עדיין חסר ממנו צורת נשמה, שאי אפשר להעשות עד שיעלו בסוד מיין נוקבין לבינה הנקראת {{צ|יום כיפור}}, ושם מתטהרת יותר הבירורים, ואז נעשים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא כנז"ל. ואז יכולים ליכנס אחר כך בעזרת ישראל בסוד העיבור. וזה שאמר '''{{צ|עשת ישראל}}''' - שהיא הנוקבא דזעיר שעומדת בפרצוף שלם כנגד נצח הוד יסוד דזעיר (כנזכר לעיל בדברי הר' חיים ויטל זלה"ה) - '''{{צ|היא מוקדשת}}''' אז '''{{צ|שאין מחו"סר כפורים נכנסת לשם}}''' בסוד העיבור להצטייר בה צורת הנשמה. אף על פי שהיא מתחברת עם הזעיר - מכל מקום לא מתעברת מהם עד שעולין מתחלה בסוד מיין נוקבין לבינה הנקרא {{צ|יום כיפורים}} להתברר הפסולת מהם, ואחר כך יורדים בסוד מוחין לנוקבא, ואחר כך בעת התחברות עם זעיר יורד מהמוחין שלה טפת מיין נוקבין ומאותה טפת מיין נוקבין נעשתה אחר כך צורת הנשמה כנזכר לעיל. והנה הבינה - * הכלי חיצון הוא {{גמט דגש|אהיה}} * האמצעי - {{גמט דגש|אל"ף ה"א יו"ד ה"א}} * הפנימי - {{גמט דגש|אל"ף, אל"ף ה"א, אל"ף ה"א יו"ד, אל"ף ה"א יו"ד ה"א}} * סך הכל {{גמט דגש|תרע"ב}} - גימטריא {{גמט דגש|מחוסר כפורים}} עם {{גמט דגש|ב'}} תיבות. הרי בבינה סוד מחוסר כיפורים. ולכן כל זמן שהוא מחוסר כיפורים - שעדיין לא עלה בבינה להתברר - אי אפשר לעשות מהם צורת הנשמה, ואינם יכולים ליכנס בתפארת דנוקבא כדי להתעבר מהם. ולכן נקראת {{צ|עזרת ישראל}} שהוא תפארת דנוקבא הנקרא {{צ|ישראל}}. ושם כל הנשמות עומדות בסוד העיבור. והנה לשון {{צ|עזרת}} - מביא תלמוד ירושלמי בפרק תפלת השחר שהוא לשון '''עֶזרה''' - אות '''ע'''' בסגו"ל, שמשם עזרה בא לעולם שנאמר {{צ|ישלח עזרך מִקֹּדֶשׁ}} {{ממ|תהלים|כ|ג}}. וכן כתב הראב"יה. ועיין בתוספת יום טוב מסכת מדות פרק ב'. והכונה בסוד הפסוק {{צ|ישלח עזרך}} שהם נשמות ישראל שעוזרים לשכינה מאיזה מקום שהם באים. וזהו שאמר {{צ|מִקֹּדֶשׁ}} - שהם המוחין שלה הנקרא 'קדש', ומשם יורדת הטפה כנז"ל ומתעברים בתפארת שלה בחצי התחתון ששם סוד העיבור. והנה הנוקבא כשהיה בבחינת יניקה - אזי היא נגדלת בסוד פרצופ' עד החזה דזעיר בלבד, שאז נקרא {{צ|עזרת ישראל}} כנזכר. ואז המוחין שלה הם חכמה שבה - הוא שם '''אלהים''' במילוי אלפי"ן. ומוח הבינה שבה הוא שם '''אלהים''' דמילוי ההי"ן - כי כל אות '''ה'''' הוא בבינה. ומוח הדעת הוא '''אלהים''' פשוט בלי מילוי מפני שהדעת של הנקבה הוא {{גמט דגש|קל}}. ומכל שכן בזמן היניקה כמ"ש בדרוש "שבע בחינות שיש לנוקבא", עיין שם בבחינה שלישי. הנה כאשר נתחבר השלשה '''אלהים''' כנזכר ביחד{{הערה|{{גמט דגש|אלהים, אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם, אל"ף למ"ד ה"א יו"ד מ"ם}}}} - יעלו {{גמט דגש|תרע"א}}, והוא במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}, להורות כשהבירורים הם מחוסרי כפורים (שאינם עולים בבינה) - אזי אין להם מוחין חדשים דנוקבא שעולים במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}. '''{{צ|וחייבים עליהם חטאת}}''' - בפרק הקומץ רבה דף כ"ז {{ממ|מנחות|כז|א}} תנא מחוסר כפרה שנכנס לעזרת ישראל שוגג חייב חטאת. במזיד ענוש כרת וגו'.{{ש}} הכוונה היא אף על פי שהעריב עליו השמש ונכנס בעזרת הנשים שהוא ביסוד שלה בסוד מיין נוקבין - מכל מקום אסור לעלות בתפארת שלה אחר כך בזמן גדלותה להתעבר שם עד שעולה מתחילה בסוד מיין נוקבין בבינה כנזכר לעיל. והנה כשזאת הנשמה עלתה בתפארת דנוקבא מחמת קיטרוג החיצונים - צריך להביא קרבן. ר"ל לחבר אותם ביחד זעיר ונוקבא כדי לטהר החטא שהוא הטומאה של נוקבה ד'''נגה''' הנקרא {{צ|חטאת}}. שבעת החיבור הקליפות בורחות משם. וזה החיבור חייב לעשות לאחר שיבא בזה העולם בגוף. וכל זמן שאינו גורם חיבור למעלה כדי לטהר טומאתו - עדיין נשמתו אינה מתוקנת. אבל כשהוא עדיין מלוכלך כל כך בטומאה שהוא מורד בקודשא בריך הוא ועולה בתפארת דנוקבה במזיד - אזי הוא חייב כרת שאז תכף השכינה משליכה נשמתו לחוץ פעם אחרת בתוך שלש קליפות החיצונים, ואז נאמר {{צ|ונכרתה הנפש ההיא וגו'}}. ואין לו תיקון עד ביאת המשיח בעזרת האל. ===עזרת הכהנים מקודשת ממנה=== '''עזרת הכהנים מקודשת ממנה שאין ישראלים נכנסין לשם אלא בשעת צרכיהם לסמיכה לשחיטה ולתנופה {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה נודע מה שמביא '''האר"י זלה"ה''' בסוד לחם הפנים שהיו {{גמט|י"ב}} חלות ותמיד היה חם. סוד הענין הוא כי כבר נודע שיש לעילא כמה חיבורים שהם סוד האכילה. והוא סוד {{צ|אִכלו רעים}}. והנה סוד חבור אבא ואמא נעשה על ידי מזלא דדיקנא דעתיקא קדישא. ו{{גמט דגש|לחם}} גימטריא {{גמט דגש|מזלא}}. והוא סוד ה{{גמט דגש|ו"ו}} שהיא כפולה - {{גמט דגש|ו"ו}}. והן {{גמט דגש|י"ב}} חלות - שש ושש. והן הן עצמן סוד {{גמט דגש|ה"א ה"א}} שהן {{גמט דגש|י"ב}}. ואמנם {{גמט|י"ב}} אלו נמשכים מסוד שלשה שמות '''הויה''' אשר במזלא ובהם {{גמט|י"ב}} אותיות. ו{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|הויה}} עולין {{גמט דגש|לחם}} ו{{גמט דגש|מזלא}}. ולפי שחיבור אבא ואמא אינו פוסק לעולם - לכן היה הלחם הזה שהוא המזל המעוררן אל החיבור שהיה תמיד על השולחן - {{צ|לחם פנים לפני תמיד}}. ולזה היה חם תמיד שנאמר {{צ|לשום לחם חם ביום הלקחו}} {{ממ|ש"א|כא|ז}} - לרמוז שתמיד הוא חם ומעורר החיבור העליון בלי הפסק. שכן מצינו שהחיבור נקרא 'חמום', שנאמר {{צ|בכל יחם הצאן}}. ולחם זה היו אוכלים אותו הכהנים. {{ש}} והסוד הוא כי הלא סוד הכהנים העליונים הם באבא ואמא. ולכן לחם הפנים מאכל לכהנים שהם חכמה ובינה.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' והנה גם כן הנוקבא דזעיר כשהיא נגדלת עד חסד גבורה תפארת דזעיר - כמו בחזרת העמידה של שחרית דחול אז הנוקבא נגדלת בכל חסד גבורה תפארת דזעיר - ונמצא שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. כי הדיקנא דזעיר אנפין מגיע עד החזה שלו. ואז מתחברים חכמה ובינה דנוקבא דזעיר על ידי המזלא - כנז"ל באבא ואמא העומדים תחת דיקנא דאריך אנפין - כך ממש כאן בנוקבא עם יעקב העומדים תחת דיקנא ד'''זעיר''' תחת מזלא '''ונקה''', ואז הם אוכלים {{צ|{{גמט דגש|לחם}} חם}} - שלשה הויות כנז"ל. ומתחברים גם כן על ידי הלחם בסוד {{צ|כי אם '''הלחם''' אשר הוא אוכל}}. והם נקראים כהנים האוכלים לחם חם, לחם הפנים, כנזכר באריך אנפין שהם שלשה היויות - י"ב אותיות כנגד י"ב חלות. ואחר כך כל אות נעשה '''הויה''' אחת, והכללות הוא גם כן '''הויה''' אחת - הרי {{גמט דגש|י"ג}} הויות שהם כנגד {{גמט דגש|י"ג}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין שנעשה לו על ידי סוד '''ויעבור'''. וכן {{גמט דגש|י"ג}} הויות במזלא עילאה שהוא {{צ|נוצר חסד}} של דיקנא דזעיר אנפין - הרי {{מכפלת גימטריא|כ"ו|פעמים|הויה}} שמקבלת הנוקבא דזעיר הארתם בעת שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. ולכן אז נקרא '''{{צ|עזרת כהנים}}''' כי העזר שלה הוא בא מן '''כ"ו הויות''' שגימטריא {{גמט דגש|עזרת}}, והם כולם חסדים (שהם נקרא 'כהנים'). ולכן נקרא על שם {{צ|עזרת כהנים}}. ואף על פי שזעיר עולה גם כן למעלה כדי להתחבר עם לאה מן החזה ולמעלה, ואז עולים נצח הוד יסוד שלו במקום חסד גבורה תפארת, ואם כן אף על פי שהנוקבא עולה בחסד גבורה תפארת דזעיר - אינו אלא בנצח הוד יסוד שלו, אם כן איך היא עומדת תחת הדיקנא? הטעם הוא אף על פי שעולה זעיר אנפין למעלה - מכל מקום קיימן לן שהחיצוניות בלבד עולה למעלה אבל הפנימיות שלו נשאר במקומו. ולכן מפנימיות הדיקנא מקבלת הנוקבא הארה גדולה בסוד הלחם כנזכר. ועוד נוכל לומר לפי '''מה שכתב הר' חיים ויטל זלה"ה''' בכוונת ברכת כהנים (<small>[[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ה|שעה"כ דרושי חזרת העמידה, דרוש ה]]</small>) וזה לשונו:{{ש}} ואמנם כפי מה ששמעתי שהמקיפים הם ה'''ל'''' ד'''צלם''' בחסד גבורה תפארת של התבונה, וה'''ם'''' ד'''צלם''' בארבע ראשונות - נמצא בתפלת שחרית דחול עולה הזעיר עד ראש התבונה, אך לא שהוא עולה עד שם, רק הם יורדים למקומו כמו שהוא בליל שבת. ונמצא שחרית דחול כמו ערבית דשבת.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' ונמצא כאשר עולים יעקב ורחל בחסד גבורה תפארת דזעיר אנפין בחזרת עמידת שחרית דחול - אם כן הם ממש עומדים תחת דיקנא דזעיר. וגם נוכל לומר הנוקבא מקבלת אז החמשה חסדים בעת החיבור, וחמשה חסדים הם {{גמט דגש|ה'}} הויות שגימטריא {{גמט דגש|ק"ל}} - במספר {{גמט דגש|הכהנים}}. ועוד טעם אחר כפי מה שמפרש '''האר"י זלה"ה בברכת כהנים''' וזה לשונו:{{ש}} והנה בברכת כהנים * יש בה {{גמט דגש|י"ג}} יודי"ן כנגד {{גמט דגש|י"ג}} תיקוני דאריך. * ו{{גמט דגש|ט'}} וו"ין כנגד {{גמט דגש|ט'}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין הנקרא '''ו'''' שבשם. * ושית ההי"ן כנגד מלכות הנקרא '''ה'''' תתאה, ויש בה שית תיקוני דיקנא בלי שער, והם סוד {{צ|שש מעלות לכסא}}. ותכוין להאיר מ{{גמט דגש|י"ג}} דאריך אנפין ל{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ושניהם ביחד לששה דנוקבא. ואז נקרא עתה רחל {{גמט דגש|כה}} תברכו בסוד {{גמט דגש|כה}} אותיות של פסוק {{צ|ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום}}. וגם {{גמט דגש|כ"ב}} תיקונים ו{{גמט דגש|ג'}} פסוקים - הרי {{גמט דגש|כ"ה}}. ואז ניתוספו בה {{גמט דגש|ג'}} תיקונים כמו שניתוספו בזעיר אנפין, ונשארת היא בעלת {{גמט דגש|ט'}} תיקונים כמו שהיה בזעיר.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' ונמצא שהיא מקבלת {{גמט דגש|י"ג}} דאריך אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} שלה - הרי {{גמט דגש|ל"א}} תיקונים במספר {{צ|{{גמט דגש|אל}} רחום}}, בסוד {{צ|חסד אל}}. כי כל תיקון הוא '''הויה''' אחד - הרי {{מכפלת גימטריא|ל"א||הוי"ה}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}}. מפני שכל הויות אלו הם במילוי {{גמט דגש|ע"ב}} במספר {{גמט דגש|חסד}} שנקרא {{גמט דגש|כהן}}. ולכן נקרא אז הנוקבא {{צ|'''עזרת''' כהנים}}. וגם {{גמט דגש|ט'}} תיקונים הם סוד {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - כנודע ביחוד שם '''שדי''' - הרי {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}} עם שתי תיבות והכולל - שהם מתפשטים אחר כך בעשר ספירות שלה כנודע. וז"ש '''{{צ|עזרת כהנים מקודשת ממנו שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם וכו'}}'''{{ש}} כבר אמרנו לעיל בעת שהנוקבא עומדת כנגד חסד גבורה תפארת דזעיר אנפין נקראת היא {{צ|עזרת הכהנים}} מפני ששם הם הידות של הכהן הגדול (שהוא זעיר) שמגביה אותם בעת קבלת השפע דאריך אנפין (כנודע בכוונת ברכת הכהנים). ונודע שבמלת {{צ|ישראל}} של קריאת שמע -- בין קריאת שמע דקרבנות, בין קריאת שמע דיוצר, בין קריאת שמע דערבית, בין קריאת שמע דעל המטה -- לעולם המוחין דיניקה נכנסים במלת {{צ|ישראל}}. או מוחין מקיפים דבינה, או פנימים דחכמה, או מקיפין דחכמה. וכולם בבחינת מוחין דיניקה לפי הזמן שהוא (כי פנימים דמוחין דיניקה של בינה לעולם אינם מסתלקין מזעיר אנפין - עיין שם בכוונת קריאת שמע{{הערה|מצאתי ב[[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ד]] - ויקיעורך}}). ונודע גם כן בעת שנכנסים המוחין דגדלות שהם שלשה ראשונות דנצח הוד יסוד דבינה - אז מורידין את המוחין דקטנות בגרון. ואחר כך בכניסת שלשה תחתונות דנצח הוד יסוד דחכמה - יורדין מוחין דקטנות עד חסד גבורה תפארת דזעיר. והוא בברכת אבות. ואז מתחיל סוד החיבוק ב{{צ|מגן אבות}} - {{צ|ימינו תחבקני}}. ב{{צ|אתה גבור}} - שמאלו תחת לראשה. {{צ|האל הקדוש}} - הוא חיבור של הזעיר ביחד.{{ש}} ואחר כך כשנכנסים מוחין דגדלות גורם החיבור דזעיר ונוקבא כנודע. אם כן כשיורדין המוחין דיניקה בחסד גבורה תפארת גורם החיבוק, אבל אחר כך מחסד גבורה תפארת ולמטה אין עושין שום פעולה עד שיורדין ביסוד דזעיר כדי לתת לנוקבא בעת החיבור (כנזכר בדרוש דקטנות עיין שם). וז"ש '''{{צ|עזרת הכהנים מקודשת ממנו}}''' - שהם חסד גבורה תפארת דזעיר ששם עומדת הנוקבא. '''{{צ|שאין {{קו תחתי|ישראל}}}}''' - שהם המוחין דיניקה, '''{{צ|נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם}}''' של חסד גבורה תפארת כדי לעשות החיבוק. וז"ש '''{{צ|לסמיכה}}'''. וזהו בסוד הפסוק {{צ|ויאמר יהוה למשה}} - שהוא זעיר אנפין, {{צ|קח לך את יהושע בן נון}} - שהיא סיהרא קדישא נוקבא דזעיר, {{צ|איש אשר רוח בו}} - כי כשהיא פנים בפנים אז נקראת הנוקבא גם כן בשם זכר כנודע. ומאחר שהיא עלתה בחזרת העמידה עד חסד גבורה תפארת דזעיר ששם בחינת רוח - לכן אמר {{צ|אשר רוח בו}}. {{צ|וסמכת את ידך עליו}} - כדי לחבקה בימין ששם ירד מוח חכמה דקטנות. {{ש}} לכן אמר {{צ|ויהושע בן נון מלא רוח '''חכמה''' כי סמך משה את ידיו}} שהוא יד שמאל כלול ביד ימין. והנה בזמן החבוק נקרא הנוקבא סוד הקרבן כי אז היא נקרבת לזעיר בסוד '''ה'''' לגבי '''ו'''' על ידי ימין ושמאל. בעת כניסת המוחין הוא סוד הקרבן '''י'''' לגבי '''ה'''' ואז נקרא '''קרבן שלמים''' - שזעיר ונוקבא הם שלימים במוחין. וקרבן עולה הוא כמו עת שעולים זעיר ונוקבא באבא ואמא ביום שבת שאז נשאר פנימיות דזעיר ונוקבא למטה וחיצוניות שלהם עולים למעלה מפנימיותם באבא ואמא. וזהו רמוז במלת '''עולה - על ו"ה'''. והנה כשהיא בין זרועותיו נמצא כי אין חיבוק הזה גמור רק בראשה לבד, ואז הבעל (שהוא הזעיר) 'סמך ידיו על ראש קרבנו' - שהוא על ראש הנוקבא ולא על גופה כמו שכתוב בשעיר המשתלח {{צ|וסמך אהרן שתי ידיו}} - {{צ|ידו}} חסר כתיב. ו{{צ|שתי}} זה בנה אב לכל הסמיכות שיהיו בשתי ידים. הכוונה ששמאל כלול בימין ונראה כיד אחת ולכן כתיב {{צ|ידו}} חסר - רוצה לומר שהגבורות הם נמתקות, שאין נראה כי אם חסדים שהוא יד אחת כדי לעשות לה סוד המקיף (כנזכר בכוונת הסוכה עיין שם <small>([[דרושי חג הסוכות (הכל)|שעה"כ דרושי סוכות]])</small> שהוא סוד {{צ|ימינו תחבקני}}). ולכן נעשה זאת הסמיכה על ידי ישראל כנזכר שהוא כינוי לזעיר אנפין, בעלה דקרבן הנוקרא 'נוקבא דזעיר'. והנה אמרנו שהמוחין דחכמה מתלבשים בחסד דזעיר שהם {{גמט דגש|ע"ב ס"ג}} - גימטריא {{גמט דגש|קלה}}. וזהו סוד {{גמט דגש|סמיכה}} - גימטריא {{גמט דגש|ע"ב ס"ג}} - '''סמך י"ה''' שהם חכמה ובינה דחכמה. גם ביד ימין יש {{גמט דגש|ה'}} חסדים שהם {{גמט דגש|ה'}} הויות שגימטריא {{גמט דגש|ק"ל}}, והם מחבקים למלכות שהיא {{גמט דגש|ה'}} אחרונה שבשם -- הרי {{גמט דגש|קל"ה}}. '''{{צ|לשחיטה}}''' - אמרו רז"ל שהשחיטה כשרה בזר. ואף על פי שאפשר בכהנים ואפשר נמי לזר לשחוט בעזרת ישראל - אפילו הכי לא אסרו לישראל ליכנס בעזרת הכהנים לשחוט הקרבן! הכוונה הוא כי לעולם החסדים (שהם הכהנים) ממתקים הגבורות. וזהו סוד השחיטה בסוד {{צ|זבחי אלהים}}. וזהו נעשה בעת החיבור - שטיפת החסדים ממתקת הגבורות שביסוד דנוקבא. אבל בסוד החיבוק - אפילו ישראל שהם המוחין דיניקה כנזכר לעיל המתלבשים ביד שמאל - הוא שוחט וממתק הגבורות דנוקבא בסוד {{צ|שמאלו תחת לראשי}}. כי אחוריים של הנוקבא שהם מלא דינים אינם נמתקים אלא בשרשם שהוא גבורה, יד שמאל דזעיר (כנזכר בכוונת ראש השנה). ולכן הוא מחבק ביד שמאלו תחת לראשה כדי למתק הגבורות. וגם ביד שמאל אמרנו שמלובשין בתוכו המוחין דבינה שנותנים כח בזרוע כדי למתק הגבורות דנוקבא. והנה המוחין דבינה הם שלשה מילואי '''אהיה''' שרמוזים בשלשה אלפין ד{{גמט דגש|מ"ה}} המתגלה בזעיר אנפין בשלשה מקומות * אחד בדעת שלו * ואחד בלב שלו * ואחד נכנסת ביסוד דנוקבא והם שלשה מיני דמים שיש * בוורידים, * ורביעית דם שיש בלב, * וגם הדמים שהם ביסוד דנוקבא. כי כל '''אהיה''' הוא בריבוע{{הערה|{{גמט דגש|א, אה, אהי, אהיה}}}} העולה {{גמט דגש|ד"ם}} כנודע בדרוש דפסח. והנה השחיטה שהוא בשמאל הוא ממתק גם כן השלשה דמים שיש בנוקבא דזעיר, ולכן גם כן רומזים שלשה אלפי"ן במלת {{גמט דגש|שחיטה}} - כי {{גמט דגש|שחיטה}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|אל"ף}}. וזהו גם כן '''שחיטה - שחט י"ה''' - שהם חכמה ובינה דבינה. והנה {{גמט דגש|ה'}} גבורות {{גמט דגש|מנצפ"ך}} מתלבשים בחמשה אצבעות יד שמאל. וגם רמז ביד שמאל שם {{גמט דגש|ב"ן}} בציור '''ה''' ידות כנודע. והנה {{גמט דגש|פ"ר}} ו{{גמט דגש|ב"ן}} גימטריא {{גמט דגש|שחיטה}}. ואחר כך '''{{צ|תנופה}}'''{{ש}} הנה סוד ה' שהכהן היה מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף. הכוונה הוא כי בתפארת דזעיר - שם יורדים שתי ידות - שהם {{גמט דגש|ה'}} חסדים (שהם חמשה אצבעות דיד ימין), ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות (שהם חמשה אצבעות דיד שמאלא). ונודע שחמשה חסדים יורדים תחלה מפני שהם בסוד מים, ויוצאים תחלה מיסוד דתבונה. ואחר כך יוצאים חמשה גבורות. ובעת שחוזרים לעלות החסדים בסוד 'אור חוזר' - אז הם ממתקים גם כן שני גבורות ושליש. כי בירידה ממתקים שנים חסדים{{הערה|לא הבנתי. והייתי חושב שצריכים להגיה כאן 'גבורות', וצע"ע - ויקיעורך}} ושני שלישים, ובאור חוזר ממתקים הנשארות. ולכן היה מניח יד הכהן (שהם החסדים) תחת יד הגבורות כדי שיצאו תחלה, שיכולים לעלות בסוד 'אור חוזר' למתק הגבורות שהם יד הבעל, שהוא יד הזעיר כשהוא בסוד ו' קצוות, ואז הוא בסוד גבורות. ולעולם הזעיר נקרא '''אלהים''' ולכן נקרא {{צ|זהב התנופה}} - כי הגבורות אינם נמתקות אלא בסוד התנופה. וכן נחשת התנופה שהוא בתפארת (כי נחשת הוא בתפארת), ושם מתמתקים הגבורות בסוד אור חוזר (כנודע בדרוש ירידת חסדים וגבורות, עיין שם). וזהו סוד תנופה שהוא מוליך ומביא למי שארבע רוחות העולם שלו וכו'. כנודע שתפארת דזעיר כלול בו ששה קצוות ולכן צריך להניף כל התפשטות החסדים של הששה קצוות דתפארת ביסוד דבינה כנודע. וזה רמז בסוד תיבת '''תנופה''' - כי {{גמט דגש|תנ"ו}} גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק}} שהם חסדים וגבורות שמתגלים דרך {{גמט דגש|פה}} דיסוד דתבונה. {{ש}} וגם {{גמט דגש|תנופה}} גימטריא {{גמט דגש|ישראל}} - כמו שמביא בכוונת {{צ|אלהי אברהם אלהי יצחק וגומר}} שהם בחינת הדעת הכולל שלשה מוחין; כי הם תרין עטרין הנקראים חסדים וגבורות ובאמצעיתם יש בחינת '''דעת''' המחברם ונקרא {{צ|תפארת ישראל}}. וכללות שלשתם נקרא דעת. עיין שם. לכן גם כן הדעת נקרא {{גמט דגש|תנופה}} שגימטריא {{גמט דגש|ישראל}} המחבר חסדים וגבורות ביחד שהם '''אברהם ויצחק''' כנז"ל. והנה הנוקבא דזעיר בעת שמקבלת החסדים וגבורות דיד אמצעית שנקרא תפארת שהוא {{צ|יד התנופה}} - אזי הנוקבא מתגדלת ונעשית שוה עם הזעיר. וזהו '''תנופה - תנוף ה'''', שהוא כדי לארמותא הנוקבא שהיא '''ה'''' תתאה ד'''הויה'''. וזהו סוד {{צ|תנו עוז לאלהים}} - כי {{גמט דגש|תנ"ו}} - גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק}} שהם חסדים וגבורות כנזכר כשהם ניתנים {{צ|לאלהים}} - שהיא הנוקבא הנקראת {{גמט דגש|אלהים}} שגימטריא {{גמט דגש|פ"ה}}. אזי היא נקראת {{גמט דגש|תנופה}} בסוד {{צ|זהב '''התנופה'''}} שהוא {{גמט דגש|דוד}} - בגימטריא {{גמט דגש|זהב}}. שהיא הנוקבא שמתגדלת שוה בשוה עם הזעיר. אם כן על ידי {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} הם מעלים המלכות למעלה בסוד תנופה, ואז הוא סוד החיבור שלם{{הערה|כך נראה מדפוס קורץ. ובדפוס ירושלים כתבו "שלה" - ויקיעורך}} זעיר ונוקבא - כי היא עולה כנגד שלשה ראשונות דזעיר, והם עשר ספירות דנוקבא כנגד עשר דזעיר, וכתר שלה כנגד כתר שלו. והנה מביא בדרוש השמות {{ממ עץ חיים|מד|ד}} בסוד כתר חכמה בינה דעת דנוקבא בסוד ג' כלים: * הכתר - ** הכלי חיצון - {{גמט דגש|י' י"ה יה"ו יהו"ה}}, ** האמצעים - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א וא"ו, יו"ד ה"א וא"ו ה"א}}, ** הפנימי - {{גמט דגש|יו"ד ה"א וא"ו ה"ה}} * החכמה - ** החיצון - {{גמט דגש|י' י"ה יה"ו יהו"ה}}, ** האמצע - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א ו"ו, יו"ד ה"א ו"ו ה"ה}}, ** הפנימי - {{גמט דגש|יו"ד ה"א ו"ו ה"ה}} * הבינה - ** החיצון - {{גמט דגש|א' א"ה אה"י אהי"ה}}, ** האמצעי - {{גמט דגש|אהי"ה}}, ** הפנימי - {{גמט דגש|אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה}} * הדעת - ** החיצון - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א וא"ו, יו"ד ה"א וא"ו ה"א}},{{הערה|עד כאן מה שמובא בדפוסים השונים. והשמיטו את המשך השמות של דעת. ואני השלמתי כאן על פי עץ החיים שם בדרוש השמות. וזה רק מראה עד כמה הדפוסים של ספר זה לקויים באיכות וצריכים זהירות - ויקיעורך}} ** האמצעי - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"ה, יו"ד ה"ה ו"ו, יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה}} ** הפנימי - {{גמט דגש|יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה}} סך הכל עולה {{קיצור|אלף ועשרים ושלשה|1,023}}{{הערה|לא מסתדר החשבון. אני קבלתי 1045. וצע"ע איך ליישב החשבון - ויקיעורך}} - במספר {{גמט דגש|סמיכה שחיטה תנופה}} עם {{גמט דגש|י"ה}} אותיותיהם. להורות שעל ידי שלשה עבודות אלו גרמו גדלות הנוקבא בסוד שלשה מוחין שלה עם הכתר שלה. והנה כל אלו הבחינות שיש לנוקבא דאצילות כן יש גם כן לנוקבא דזעיר דבריאה. ולכן כל אלו שלשה עזרות הנ"ל הם הכל בפרצוף דנוקבא בסוד י' ספירות שלה. ועתה נבאר פרצוף זעיר דבריאה בכל עשר ספירות שלו. ===בין האולם ולמזבח=== '''בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ט}}''' הנה נודע כי האולם הוא סוד נה"י דתבונה המלובשת בתוך הזעיר עד נה"י שלו. {{ש}} והנה פתחו של אולם הוא פי היסוד דתבונה שהוא המלכות שלה. ולכן היה גבוה הפתח ארבעים אמה שהוא בסוד '''ם''' סתומה - שני דלתות ושני צירים כזה [ציור]. ורחבו עשרים אמה שהוא כ"ף כפופה - מלכות הנקרא {{צ|'''כסא''' הכבוד}}, כנזכר בפירוש האותיות של הקדמת הזוהר מהר' חיים ויטל זלה"ה, עיין שם. וגם {{גמט דגש|אולם}} גימטריא {{גמט דגש|מזל}} - כי {{צ|בני חיי ומזוני במזלא תליא}}, שהוא יסוד דתבונה שמשם מתגלים שלשה הויות שגימטריא {{גמט דגש|מזלא}}, שהוא במזלא עילאה של דיקנא דאריך אנפין. ויסוד לעולם נקרא {{צ|צדיק יסוד עולם}}. ולכן {{גמט דגש|בני חיי מזוני}} - גימטריא {{גמט דגש|צדיק}} - כי כל '''צדיק''' נקרא '''מזלא''', דתלוין ביה תריסר מזלות כנזכר בתיקונים דף ק"ג ע"א, עיין שם. : <big>[</big> ואהובי הר' משה זכות נר"ו אמר כי זה סוד {{צ|'''ה''''נה '''נ''''חלת '''י''''הוה '''ב''''נים}} - ראשי תיבות '''בינה'''. וגם בלאה כתיב {{צ|ויר''''א''' יהו''''ה''' כ''''י''' שנוא''''ה''' לאה}} - סופי תיבות '''אהיה'''. ולכן לא נמסרו שלשה המפתחות ביד שליח שסוד' מג' המילואים. וכן {{גמט דגש|תנ"ה}} שעולה שלשה '''אהיה''' התפללה על ה'. ואם תצרף {{גמט דגש|ע"ג}} דאיהי {{גמט דגש|ס"ג}}{{הערה|הכוונה אל שם ס״ג עם עשר אותיותיה}} לג' המילואים דאינון {{גמט דגש|תנ"ה}} בסוד {{גמט דגש|חותם}} - תמצא {{גמט דגש|מפחת}}. הרי כי {{גמט דגש|חותם}} ו{{גמט דגש|מפתח}} דרך אחד להם.{{ש}} ובזה תבין למה לא אמרו רז"ל 'חותם ומנעול'. :ואמנם {{גמט דגש|ע"ג}} עם אותיות השורש הוא {{גמט דגש|אולם}}. ואם תמלא '''אולם''' (ה'''ו'''' ביו"ד){{הערה|הכוונה למילוי של מלת 'אולם' בלבד - {{גמט דגש|ל"ף י"ו מ"ד ם'}}}} - תמצא י' פעמים אהיה. הוא סוד התפשטותה בתוך זעיר אנפין. וגם בסוד חמשה חסדים וחמשה גבורות לזעיר ונוקבא שמכאן כל כחן. ו'אולם' מלשון {{צ|ובריא אולם}}. :ולכן היה האולם עודף על ההיכל {{גמט דגש|ט"ו}} אמה מן הצפון ו{{גמט דגש|ט"ו}} מן הדרום - דאיהו רביעה על בנין. וב' פעמים {{גמט|ט"ו}} הוא סוד {{גמט דגש|ל}} ד'''צלם'''. והבן <big>]</big> ומה שאמרו רז"ל {{ממ משנה|מדות|ב|ג}} כל הפתחים והשערים שהיו שם גובהן עשרים ורחבן עשר אמות חוץ משל אולם שהיה יותר רחב מכל השערים - כי היסוד דתבונה הוא רחב ונקרא {{צ|רחובות הנהר}} כנודע. וז"ש גם כן כל הפתחים שהיו שם היו להן דלתות חוץ משל אולם שלא היו בו דלתות - כי תמיד הוא פתוח, כי היסוד דישראל סבא תמיד בתוכה ופותח אותם בסוד רעים דלא מתפרשין לעלמין. ====סוד הגפן==== והנה סוד הגפן של זהב שהיה עומד באולם {{ממ משנה|מדות|ג|ח}} הוא סוד היסוד דתבונה שבתוכה הגבורות הנזכר. יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. ולכן היה של זהב שהם הגבורות שהיו בתוך הגפן. וגם {{גמט דגש|הגפן}} גימטריא {{גמט דגש|לבנון}} - '''לב''' נתיבות, '''נו"ן''' שערי בינה. ונקרא {{צ|הר '''לבנון'''}} שמלבנת עונותיו של ישראל בסוד יום הכיפורים הנקרא {{צ|תבונה}} שהיא מכפרת כנודע. ולכן היה משקלה אלף ככרי זהב טהור בסוד {{צ|'''אלף''' בינה}}. ולכן היה הגפן נושא פירות כי משם יוצאים כל הנשמות לעולם שהם פירות עליונים - {{צ|פרי צדיק עץ חיים}}. ====סוד שני עמודי נחשת==== סוד שני עמודי נחשת שהיו עומדים באולם אשר שמם היה '''יכין ובועז''', הם נצח והוד דתבונה. {{ש}} והנה נודע כי '''הויה''' בנצח, '''אדני''' בהוד. ומשום שהוד כליל בנצח - ולכן יש בנצח '''יאה"דונהי''', על כן עמוד הימיני {{גמט דגש|יכין}} שגימטריא {{גמט דגש|יאהד"ונהי}}. וכן בהוד הוא {{גמט דגש|אלהים}} - כי איהי בהוד ואיהו בנצח. ולכן {{גמט דגש|בועז}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}}. וכן {{גמט דגש|בעז}} חסר כתיב ומספרם ביחד - {{גמט דגש|יכין בעז}} - גימטריא {{גמט דגש|נצח והוד}}. והנה בכאן הוא רמוז סוד הפסוק {{צ|ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם}}. כי המילוי של '''יכין''' בלבד כזה {{גמט דגש|יו"ד כ"ף יו"ד נו"ן}}{{הערה|{{גמט דגש|ו"ד ף' ו"ד ו"ן}}}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. והמילוי של '''בועז''' בלבד כזה {{גמט דגש|בי"ת וי"ו עי"ן זיי"ן}}{{הערה|{{גמט דגש|י"ת י"ו י"ן יי"ן}}}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}} עם {{גמט דגש|ה'}} אותיות. ונודע כי ההוד נאמר עליו {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}}, שהוא מילוי של {{גמט דגש|יו"ד ה"ה}}{{הערה|{{גמט דגש|ו"ד ה'}}}} - כנודע ביחוד '''הגא"וה''', על שם ששם יש אחיזה לחיצונים אפילו בהוד דתבונה. ולכן ישראל (הרמוז בזה ההוד דתבונה) אמר אל {{גמט דגש|יוסף}} (שהוא רמוז בנצח דתבונה) {{צ|הנה אנכי מת}} בסוד {{צ|רגליה יורדות מות}}, {{צ|והיה אלהים עמכם}} - כי לעולם כשעולים נצח הוד יסוד בחסד גבורה תפארת אזי ההוד הוא כלול בנצח בסוד {{צ|וקרא זה אל זה}}. וזהו שאמר הכתוב {{צ|והיה '''אלהים'''}} - שהוא ההוד שגימטריא {{גמט דגש|בועז}} - מחובר {{צ|עמכם}} - שהם יסוד ונצח שכלולים ביחד. {{ש}} אזי {{צ|והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם}} שהוא סימן שיעלו נצח הוד יסוד בחסד גבורה תפארת שנקרא 'אבות'. ומה שהיה ההוד בסוד מיתה נעשה עתה חיים בסוד {{צ|אלהים '''חיים'''}}. וזהו שאמר רז"ל {{צ|יעקב אבינו לא מת}} כי כשעולה למעלה הוא נשאר בחיים. ====סוד המזבח==== הנה ה{{גמט דגש|מזבח}} הוא {{קיצור|נהי"ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דזעיר אנפין שגימטריא {{גמט דגש|אל הויה}}, שהוא בזעיר אנפין כנודע. ולכן היה שלשה דפוסים זה על גב זה שהם '''יסוד המזבח, והסובב, והמערכה'''. שהם כנגד נצח הוד יסוד דזעיר. ולמעלה היה ארבע קרנות שהם כנגד עטרה שביסוד שנקרא מלכות ונקרא '''ד'''' מפני שתמיד פרצופה כנגד {{גמט דגש|ד'}} ספירות תפארת נצח הוד יסוד כנודע. ונקרא היא גם כן '''קרן''' כמ"ש בזוהר פרשת במדבר על {{צ|קרן דרומית וגו'}}{{הערה|{{ממ זהר|ג|קכ|א}}}}. והנה הנצח הוד יסוד דזעיר הוא פרצוף חיצון של זעיר והוא שלם בעשר ספירות חב"ד חג"ת נהי"ם. ולכן היה המזבח גם כן גבוה עשר אמות.{{ש}} * והוא מתחלה היה '''היסוד''' גבוה אמה אחת, והוא כנגד '''כתר'''. * ואחר כך היה '''הסובב''' חמש אמה כנגד חכמה ובינה חסד גבורה תפארת. * ואחר כך המערכה שלש אמות כנגד נצח הוד יסוד. * והקרנות אמה אחת כנגד מלכות. וגם נוכל לומר מלמטה למעלה - * כי קרקע של העזרה היא '''מלכות''' * ושלשה דפוסים הנ"ל הם נה"י חג"ת חב"ד, * וארבע קרנות הם {{גמט דגש|ד'}} מוחין של כלי חיצון דזעיר שהם בסוד {{צ|{{גמט דגש|שנות}} חיים}} שגימטריא {{גמט דגש|קרנות}} (כנזכר אצל {{צ|אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח}}, עיין שם). והנה בין האולם ולמזבח היה כ"ב אמה. הכוונה הוא כי כל האיברים נעשים ומצטיירים ב{{גמט דגש|כ"ב}} אתוון כנודע, כי הגוף נעשה מן האותיות. ולכן הארת ה{{גמט דגש|כ"ב}} אתוון דכורין שמהם נצטייר עצמותו לצורך גופו שהם האיברים שלו ממש. מהארתם נתקבצו ביסוד ונעשה כלי היסוד דדכורא. וכן בנקבה מהארת {{גמט דגש|כ"ב}} אותיות שהם אברים עצמן שלה נעשים כלי היסוד שבה. עיין בדרוש טנת"א. והנה כבר נודע שיסוד דתבונה שנקרא {{צ|פתחו של אולם}} כנז"ל - היא מסתיימת בחזה דזעיר, ומשם יוצא יסוד דחכמה ומתפשט עד יסוד דזעיר. והוא מגולה מן שני שלישים תחתונים של תפארת דזעיר אנפין. והנה {{צ|בין האולם}} שהוא היסוד דתבונה, {{צ|ובין המזבח}} שהוא נצח הוד יסוד דזעיר - שם מגולה יסוד דחכמה שיש בו {{גמט|כ"ב}} אותיות. וזהו {{גמט|כ"ב}} אמה שהיה בין זה לזה. ====סוד הכיור==== הנה הכיור היה בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי דרום. והיה לו שנים עשר דדים בעבור ירחצו ממנו יחד ידיהם ורגליהם השנים עשר כהנים אשר ישרתו בקדש בקרבן התמיד כל הימים. והנה הכוונה הוא כי חכמה הוא נקרא 'דרום', ובינה - 'צפון', מפני שהם מלבישים השני זרועות דאריך - חסד וגבורה, דרום וצפון. ולכן כל הדברים שהיו עומדים בדרום של המזבח הוא בחינות של חכמה, וכל הדברים שהיו עומדים בצפון המזבח הם בחינות של הבינה. והנה אמרנו לעיל כי כל היסודות נקראים 'מזלא' כי מהם נוזלים שפע ברכה. ובפרט יסוד דחכמה מפני שבינה מקבלת מן מזלא תתאה {{צ|ונקה}}, וחכמה מקבל ממזלא עילאה - {{צ|נוצר חסד}}. ולכן הוא יותר חשוב מכולם. והנה ביסוד דחכמה כלולים בו {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן}}, ועם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{גמט דגש|רל"ו}} במספר {{גמט דגש|כיור}}. ולכן היסוד דחכמה נקרא {{גמט דגש|כיור}}. והמים שהיו בו הם מן ה{{גמט דגש|ט'}} יודין שיש ב{{גמט דגש|ד'}} שמות שהם גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ומה שהיו נוזלים המים מן {{גמט דגש|י"ב}} דדים - הכוונה שאמרנו שחכמה מקבל מן מזלא עילאה {{צ|נוצר חסד}}, שהם שלשה הויות ויש בהם {{גמט דגש|י"ב}} אותיות. ולכן היה גם כן ב{{גמט דגש|כיור}} - {{גמט דגש|י"ב}} דדים הנוזלים מהם מים. ונודע כי {{גמט דגש|ע"ב}} ב{{גמט דגש|חסד}}, ו{{גמט דגש|ס"ג}} בגבורה, ו{{גמט דגש|מ"ה}} בתפארת, ו{{גמט דגש|ב"ן}} במלכות. שהם ארבע רגלי המרכבה. וזהו רמז כי '''כיור''' במילוי כזה {{גמט דגש|כ"ף יו"ד וי"ו רי"ש}} - גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב דוד}} שהם ד' רגלי המרכבה. ו{{גמט דגש|י"ב}} דדים רומזים על {{גמט דגש|י"ב}} שבטים. ====סוד העשר שלחנות==== סוד העשר שלחנות של שיש הנזכרים במסכת שקלים פרק ששה משנה ד' {{ממ משנה|שקלים|ו|ד}} ששתי שולחנות היו נתונים לצד הדרומי של המזבח, והשמונה שלחנות היו נתונים לצד צפוני של המזבח. וגם היו עשרה כיורות המצוקות מנחושת כנזכר במלכים א' ז' ל"ט {{ממ|מ"א|ז|לט}} - חמשה מהם היו נתונים על מכונות הנחשת מצד דרומי למזבח, וחמשה מהם הנשארות היו נתונים מצד צפוני למזבח. והנה השלחנות רומזות אל עשר גבורות, וסימנך {{צ|שלחן בצפון}}. והכיורות רומזים אל עשר חסדים שבתוכם היה נתונים מימי החסדים. {{ש}} וצריך לידע כי יש חמשה חסדים וחמשה גבורות דחכמה, וחמשה חסדים וחמשה גבורות דתבונה. והנה {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה הם {{גמט דגש|ה'}} כיורות של צד ימין - כי חכמה הוא מימין כנז"ל. ו{{גמט דגש|ה'}} חסדים דתבונה הם {{גמט דגש|ה'}} כיורות של צד שמאל - כי תבונה היא מצד שמאל כנז"ל. ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות דבינה הממותקות על ידי {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה, ועוד {{גמט דגש|ג'}} גבורות מגולות של חכמה הנמתקות - הם מתחברים ביחד בסוד {{גמט דגש|יצחק}} - ח' הויות כנז"ל, בסוד הג' מ"ל ה' גבורות ג' גבורות ע"ש, והם השמונה שולחנות של צד שמאל{{הערה|העתקתיו כפי שהוא. ולא הבנתי את המילים או את הכוונה - ויקיעורך}}. וגם היסוד דתבונה נקרא '''יצחק - קץ חי'''. והשני גבורות שאינם נמתקות הם מחוברות עם {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה כדי למתקם גם כן, והם השתי שלחנות של צד ימין שהם בכלל שבעה הויות במספר {{גמט דגש|יעקב}} שהוא מתחבר תמיד בימין. וכן היסוד דחכמה נקרא {{גמט דגש|יעקב}}. וחמשה חסדים הנשארים של חכמה עם כללותם ביסוד - הרי הם ששה הויות במספר {{גמט דגש|יוסף}}. ====סוד השמונה עמודים==== סוד השמונה עמודים שהיו מצד השמאל למזבח כנזכר במסכת פסחים פרק ה' משנה ט' {{ממ משנה|פסחים|ה|ט}}. והם כנגד {{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|אל}} הנמשך מפנים העליונים, והם במספר {{גמט דגש|אברהם}}. וזה היה כדי למתק ה' הויות של גבורות אשר היה שם בסוד {{צ|ויעקוד {{גמט דגש|אברהם}}}} (ח' פעמים '''אל'''), {{צ|את {{גמט דגש|יצחק}} בנו}} ({{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|הויה}} של גבורות כנז"ל). ולכן היו עומדים בצד שמאל למזבח. ====סוד ים הנחשת==== סוד ים הנחשת הנתון גם כן מכתף הימיני של המזבח הוא כנגד המלכות דחכמה שהוא עטרת יסוד שלו המלובש בתוך יסוד דזעיר כלו. כי בעטרה מתקבץ כל השפע של היסוד ולכן הוא נקרא העטרה בחינת '''ים''' על שם קיבוץ השפע שמתקבץ שם כדי לתת לנוקבא דזעיר בעת התחברות ביחד זעיר אנפין ונוקבא. ====סוד שתי שלחנות==== סוד שתי שלחנות שהיו באולם מבפנים על פתח הבית כנזכר במסכת מנחות פרק י"א ז' {{ממ משנה|מנחות|יא|ז}}, והיו אחד של שיש ואחד של זהב. על של שיש נותנים לחם הפנים בכניסתו, ועל של זהב ביציאתו. הכוונה כי הם היו רומזים על נצח והוד דאבא המלובשים בתוך נצח והוד דבינה שהיא נקרא '''אולם''' כנזכר לעיל. כי לחם הפנים הוא בסוד החכמה האוכל אותם, כמ"ש בקדושת עזרת הכהנים בהקדמת המשנה, עיין שם. הרי פירשנו נהי"ם דזעיר, ונהי"ם דבינה, ונהי"ם דחכמה - המלובשים זה בתוך זה בעולם הבריאה כמו בעולם האצילות. ועתה נבאר מה שאמר במשנה שלנו '''{{צ|בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם}}'''.{{ש}} זה יובן במה שמביא האר"י ז"ל בדרוש המוחין דקטנות, כי בהיות המוחין דיניקה תחלה ברישא דזעיר אנפין - אז הם {{גמט דגש|ג'}} שמות {{גמט דגש|אלהים}} בשלשה מוחין. והם {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ק"ך}} צירופי '''אלהים'''. ואחר כך יורדין המוחין דיניקה בגרון דזעיר אנפין ושם מתמעטין. ואינו יורד כי אם שליש אחד מהם - והוא {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים בלבד. ואחר כך יורדין ביסוד דזעיר ומתמעטים החצי שלהם והם {{גמט דגש|ס'}} צירופי '''אלהים'''. ואמנם כל ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות הם מציאות אחד - כי הכל נקרא גוף אחד. לכן אין ב' מעוטין ד'''אלהים''' אחד בשלשה אמצעיות ואחד בשלשה תחתונות - כי הכל גוף אחד. ולא יש רק מיעוט אחד שהוא אחר רדתן ליסוד סיומא דגופא. ואחר כך יורדין משם {{גמט דגש|ל'}} צירופי '''אלהים''' לראש דנוקבא וכו' - עד הראש הבריאה. עיין שם באורך גדול כי איני יכול להאריך בזה הענין. הכלל העולה מדבריו כי המוחין דקטנות הם מתמעטים שלשה פעמים בזעיר - פעם אחד בראש, שנית בגרון, שלישית ביסוד. ובכל שלשה מקומות מניחים קצת מחלקם ויורד יותר למטה. אבל בחסד גבורה תפארת נצח הוד דזעיר - אין להם שם שום חנייה - כי תכף יורדים ביסוד דזעיר ואין מניחין מחלקם שום חלק, אלא תכף מגרון יורדין ביסוד. וכן גם כן תמצא בסוד ירידת חסדים וגבורות מיסוד דבינה המסתיים בחזה דזעיר. כי החסדים יוצאים מתחלה ומתפשטים בקוים של הקצוות. אבל הגבורות אין להם מקום להתפשט ויורדין תכף בעטרת היסוד דזעיר כנודע. נמצינו למדים ש'''{{צ|בין האולם}}''' (שהוא יסוד דתבונה כנזכר), '''{{צ|ובין המזבח}}''' (שהם הנצח הוד יסוד דזעיר כנזכר, והוא בשני שלישי תפארת דזעיר) - אין שם שום חנייה וחלק מן השלשה מוחין דקטנות. ונודע כי ביניקה יש שלשה מוחין ד'''אלהים''' דישראל סבא, ושלשה מוחין ד'''אלהים''' דתבונה. ושלשה מוחין דחכמה לעולם הם מתלבשין בשלשה מוחין דתבונה. והנה בעת שאלו המוחין היו עדיין למעלה בגרון דזעיר אנפין - אז היתה לחיצונים קצת אחיזה בשלשה '''אלהים''' דתבונה בסוד 'העורף' כנודע. ואז נעשו השלשה '''אלהים''' בעלי מומין על ידי אחיזת החיצונים. אבל השלשה '''אלהים''' דחכמה - מאחר שהם סתומים בתוך התבונה - אין לחיצונים אחיזה בהם. אבל אם הם היו מתעכבים בשני שלישים התחתונים של תפארת דזעיר אנפין המגולים - אז היה כח לחיצונים לאחוז בהם מאחר שהם מגולים. ומכל שכן בשלשה '''אלהים''' דתבונה אם היו מתעכבים שם שהיו אוחזים בהם החיצונים הרבה מאד. ולכן יורדים במרוצה ביסוד דזעיר. וזהו סוד {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}. ר"ל {{צ|ערום}} שהם הגבורות כשהם במקום מגולה וראו עצמם ערומים בלי לבוש - אזי תכף {{צ|ונסתר}} בתוך היסוד מפני החיצונים. ונודע כי ממותרי המוח של החכמה מתרבים השערות בראש הזעיר (כנזכר בשער אריך אנפין במוחא סתימאה שלו, עיין שם בפרק י"א). ולכן נקראים מוחין דחכמה {{צ|פרועי ראש}} מפני שגורמים גדלות השערות בראש דזעיר אנפין. וזהו '''פרוע''' שמתגלים מה שיש '''בראש'''. שהם * ג' מוחין ד'''אלהים''' דיניקה שהוא מוח החכמה - '''אלהים''' במילוי יודי"ן - גימטריא {{גמט דגש|ש'}}. * ומוח הבינה - '''אלהים''' בריבוע - {{גמט דגש|ר'}} * ומוח הדעת - הוא אות '''א'''' של '''ראש'''. כי בדעת אינו ניכר בו רק כללות '''א'''' לבדו. כי הרי בעיבור לא היה ניכר כלל. גם שהוא מלא באלפי"ן (כנודע כי '''אלהים''' של דעת מלואו באלפין). וזהו '''א'''' של '''ראש'''. והנה כתוב בדרוש דקטנות כי השלשה '''אלהים''' שיש בזעיר בזמן היניקה - יש לכל אחד {{גמט דגש|ק"כ}} צירופים של '''אלהים''', ו{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ק"ך}} - הרי {{גמט דגש|ש"ס}}. ו{{גמט דגש|ה'}} אותיות של '''אלהים''' - הרי {{גמט דגש|שס"ה}}. ומכאן הם סוד {{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה וגו'. עיין שם. והנה {{גמט דגש|פרועי}} - גימטריא {{גמט דגש|שס"ה}}. וז"ש {{צ|פרועי '''ראש'''}} - ר"ל ה{{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה מתגלים מן ה'''ראש''' - שהם שלשה מוחין ד'''אלהים''' הנרמזים בתיבת '''ראש''' כנזכר לעיל. ואל תקרי "ימות החמה" אלא "ימות החֵמה" בנקודת צי"רי מפני שהם דינים קשים. וז"ש '''{{צ|בין האולם ולמזבח מקודשת ממנה שאין בעלי מומין}}''', שהם שלשה {{גמט דגש|אלהים}} דבינה, שכן גם כן {{גמט דגש|בעלי מומין}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|אלהים}} - כי {{גמט דגש|מום}} הוא {{גמט דגש|אלהים}}. {{גמט דגש|בעלי מומין}} הם שלשה {{גמט דגש|אלהים}}. וכן {{גמט דגש|פרועי}} ראש כנזכר לעיל שהם מוחין דחכמה יכולים ליכנס שם ולהתעכב שם מפני גודל הקדושה שיש שם יסוד דחכמה מגולה. ולכן אין הגבורות יכולים להתעכב שם כנגד הארת יסוד דחכמה - ולכן יורדים במרוצה בתוך יסוד דזעיר אנפין. ומאחר שהגבורות עוברים שם במרוצה - נחשב להם שמעולם לא היו נכנסים לשם. וז"ש '''{{צ|שאין נכנסים לשם}}'''. ===ההיכל מקודש ממנו=== '''ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים {{ממ משנה|כלים|א|ט}}''' הנה נודע שהיכל כולו הוא סוד כללות דבינה עילאה. ושער ההיכל הוא עטרה שביסוד דבינה, שהיא מלכות הנקרא {{גמט דגש|תרעא}} - מילוי '''אדני'''{{הערה|{{גמט דגש|ל"ף ל"ת ו"ן ו"ד}}}}. ושני דלתות היה בו - הוא סוד '''ם''' סתומה של פסוק {{צ|למרבה המשרה}} שהוא בסוד שני דלתות כזה [ציור]. כי על ידי שני דלתות אלו נסתם היסוד דבינה הנקרא 'היכל' כנזכר לעיל ביסוד התבונה. ונודע שכל '''ד''' הוא '''י'''' ושני '''ו"ו''' שהם במספר {{גמט דגש|כ"ב}} אתוון. משני ווי"ן נעשה '''ד''' אחת, ואות '''י'''' הוא נקרא {{גמט דגש|ציר}} אחד. וכן בדלת השני. הרי יש בכאן מתחלה '''י'''' שהוא הציר, ואחר כך '''ו'''', ואחר כך '''ד'''' - וסימנך '''יוד''' במילוי. ולכן היה פתחו של היכל גבוה עשרים אמה - שהוא {{גמט דגש|יו"ד}} במילוי, ורחבו עשר אמה - כי יו"ד הוא עשר. וארבע דלתות היו לו שם - שתים בפנים ושתים בחוץ - שהם בכלי חיצון ובכלי תיכון, שהוא סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. וגם '''מ'''' במילוי הוא '''מ"ם''' אחרת. וכל [ציור של שתי דלתות, אחת ישר ואחת הפוכה] היא שני דלתות - הרי ארבע דלתות. וכן [ציור] היא ציור שני פעמים '''יד יד'''. והנה '''יד''' במילוי - {{גמט דגש|יו"ד דל"ת}} - גימטריא {{גמט דגש|חותם}}. הרי באות '''ם''' רומז סוד {{צ|חותם בתוך {{גמט דגש|חותם}}}} להורות כי היסוד דנוקבא (שהוא צורת '''ם''' מרובעת) - יש שם בתוכה חותם בתוך חותם. וז"ש {{צ|וביד כל אדם '''יחתום'''}}. אבל הכלי הפנימי שם הוא מזבח הפנימי שהוא מזבח הקטרת ששם מקוטר ומקושר החיבור של תרין יסודות ביחד דחכמה ובינה. ונודע כי ביסוד דחכמה הם {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן}}, וביסוד דבינה הם {{גמט דגש|קס"א קנ"א קמ"ג}}. ובנקודת ציון מתחברים ביחד - הרי במספר {{גמט דגש|תורף}}. והבן זה מאד. ואם תחבר עמהם שני דלתות עם שני צירים - שהם שני פעמים {{גמט דגש|י"ד י"ד}} שמספרם {{גמט דגש|כ"ח}} - הרי {{גמט דגש|תרפ"ז}} ו{{גמט דגש|כ"ח}}{{הערה|{{גמט דגש|תרפ"ז כ"ח}}}} - גימטריא {{גמט דגש|קטורת}}. ולכן נקרא נקודת ציון {{צ|מזבח הקטורת}} כדי לקשר בין שתי ידות שהם צורת [ציור] מרובעת ה{{גמט דגש|ז'}} שמות הנזכר לעיל שהם במספר {{גמט דגש|תזריע}}, בסוד {{צ|אשה כי {{גמט דגש|תזריע}} וילדה זכר}}. שהיא '''ה''' עליונה כשהיא מזרעת במספר {{גמט דגש|תזריע}} (שהם {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קנ"א קמ"ג}}) - אזי 'וילדה {{גמט דגש|ברכה}}' שהוא במספר {{צ|{{גמט דגש|זכר}}}}. וזהו סוד {{צ|מזבח חדש בציון תכין}} - ר"ל שהמזבח תכין בנקודת ציון שבה. וכן ראשי תיבות שלהם הוא {{גמט דגש|מחבת}}, עם ארבע אותיות - גימטריא {{גמט דגש|קס"א קנ"א קמ"ג}} שהם כלולים ביסוד דבינה כנזכר לעיל. וכן {{גמט דגש|מזבח קטורת}} גימטריא {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קמ"ג קנ"א אלהים}} - להורות כי ה{{גמט דגש|ז'}} שמות ממתיקים ה{{גמט דגש|ה'}} גבורות ד'''אלהים''' שיש ביסוד שלה. ====סוד ב' כני הזהר==== סוד {{גמט דגש|ב'}} כני הזהב אשר היו נתונים תוך ההיכל - עליהם יניח הכהן הגדול ביום הכיפורים את שני כפורי הזהב אשר היו נותנים בהם את דם הזבחים של אותו היום. כנזכר במסכת יומא פרק ה' משנה ג' {{ממ משנה|יומא|ה|ג}}. הם נצח והוד של בינה עילאה. מפני שהיא נקראת {{צ|יום הכיפור}} כנודע שמכפרת עונותיהם של ישראל . ונודע כי בנצח הוד דבינה יש שלשה מילוי '''אהיה'''. ולעולם נצח הוד כלולים ביסוד. וזהו רמז {{גמט דגש|שני כני הזהב}} - גימטריא {{גמט דגש|קס"א קמ"ג קנ"א}} עם {{גמט דגש|ג'}} כוללים. ====סוד שלחנות הזהב==== סוד שלחנות הזהב אחד עשר. * האחד מהם שעשה משה במדבר - הוא נתון באמצע * וחמשה מן השלחנות האחרים נתונים לימין השלחן הזה, * והחמשה הנשארים נתונים לצד השמאלי ממנו. איתא בספר תיקונים דף פ"ז, זה לשונו: : פתורא איהי סמכא על ארבע סמכין דאיהי כגוונין דגופא דסמכין ליה דרועין ושוקא דאינון ארבע. וצריך שית נהמין מהאי סטרא ושית נהמין מהאי סטרא. '''ורזא''' דמלה {{צ|זה השלחן אשר לפני יהוה}} - {{גמט דגש|זה}} בחושבן {{גמט דגש|ו"ו}} דאינון שית פרקין דתרין דרועין ושית פרקין דתרין שוקין. דהא שכינתא אתעבידת גופא למלכא בכל תקונא דילה וגו'. וזה יובן ממה שכתוב בשער הזעיר אנפין חלק שמיני פרק י"א וזה לשונו: : הנה אכילת אבא ואמא נחלקת לשנים. : אחד הוא נמשך מעתיק יומין המתלבש תוך גולגלתא דאריך כנזכר שם. ומשם נמשך השפע והמזון עד פה דאריך, ומשם יוצא לחוץ. כי מרוב אורו אינו יכול ליגבל בפנים. ומשם נמשך דרך הדיקנא דאריך ויורד השפע ההוא עד כנגד פה דאבא ואמא. ואינן יכולין לקבלו - כי אפילו תוך אריך לא היה יכול ליכנס כנזכר. ואז נשאר שם בסוד הבל פומא דאריך ונשאר בסוד אור מקיף לאבא ואמא. ומשם שואפים ושואבים אבא ואמא בפיהם וניזונין ממנו דרך שאיבה לבד, ולא בסוד אכילה ממש. והמזון הזה הוא לשלש ראשונות דאבא ואמא. : אכילה שנית היא ממוחא סתימאה דאריך אנפין שנמשכת משם אל פיו דאריך, ומשם נכנס בפנימיות דרך הגרון ששם הוא כתר דאבא ואמא. ומתפשט עד פה דאבא ואמא. ואז יורד בפנימיות גרונם עד ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות שלהם, ומזה ניזונים ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות דאבא ואמא.{{ש}} עכ"ל. ונודע גם כן שיש שלשה הויות בכל ראש מתלת רישין שהם '''גולגלתא, ואוירא, ומוחא'''. והנה ה{{גמט דגש|ג'}} הויות דמוחא סתימאה מתלבשא בדיקנא דאריך אנפין ושם נעשים {{גמט דגש|י"ב}} הויות. ואחר כך כלולים במזלא עילאה. ואחר כך המזלא עילאה מתחבר עם מזלא תתאה ומשפיע בו ה{{גמט דגש|י"ב}} הויות. וגם נודע שחכמה מקבל ממזלא עילאה ד{{צ|נוצר חסד}}, ובינה עילאה מקבלת ממזלא תתאה ד{{צ|ונקה}}. ולכן כשמתפשט השפע של מוחא סתימאה דרך הפה דאריך אנפין ומשם לתוך ו' קצוות דבינה - אזי מתפשטים ה{{גמט דגש|י"ב}} אותיות של שלשה הויות דמוחא סתימא ונעשי"ם {{גמט דגש|י"ב}} הויות בי"ב אברים שלה, שהם שית פרקין דתרין דרועין ושית פרקין דתרין רגלין. ושם נקראים {{צ|לחם הפנים}} - כי השלשה הויות שגימטריא {{גמט דגש|לחם}} נכנסים בפנימיות דבינה של ו' קצוות. אבל השלשה הויות שבגלגלתא נשארים בסוד אור מקיף, והם סוד שנים עשר שבטים. וזה שאמר {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה}} - שהם י"ב הויות שבי"ב פרקים דבינה עילאה. וז"ש {{צ|זה השלחן אשר לפני יהוה}} - ר"ל שהוא בפנימיות של הבינה הנקרא יהו"ה. ולפי המאמר של התיקונים הנ"ל שאמר {{צ|ורזא דמלה זה השלחן אשר לפני יהוה - {{גמט דגש|זה}} בחושבן {{גמט דגש|ו"ו}} וגו'}} - הכוונה שהבינה בעת התחברות עם החכמה - אזי הוא שוכב בין חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד של הנוקבא, והוא מחבק אותם עם החסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד אחר החיבור בעת שנותן לה סוד הטיפה. ואזי היא {{צ|לפני יהוה}} - כלומר פנים בפנים. והי"ב פרקין הם למעלה על גבי השלחן שהוא גופא דילה. ולכן צריך לסדר ה{{גמט|י"ב}} על השלחן כמו תרין סגו"לין - זה על גב זה שהוא רומז על סוד החיבוק בשתי ידים זה על גב זה, שהם תרין סגו"לין. ובשתי רגלים גם כן זה על גב זה - הרי עוד שנני סגו"לין. והנה התפארת דבינה (שהוא הגוף שלה) הוא השלחן בעצמו שהיו מונחים עליו ה{{גמט|י"ב}} לחם הפנים כנזכר, ותמים היו חמים - שהוא בסוד החיבור. וגם הכהן גדול (שהוא החכמה שנקרא 'כהן גדול' כנודע) - תמיד היה אוכל הלחם חם כמ"ש {{צ|ביום הלקחו}}. וזהו בסוד {{צ|כי אם הלחם אשר הוא אוכל}}. וכבר אמרנו לעיל שהי"ב לחמים היו כנגד י"ב הויות של דיקנא דאריך אנפין, ובי"ב הויות יש {{גמט דגש|מ"ח}} אותיות שהוא {{גמט דגש|חם}}. ולכן היה לחם הפנים תמיד {{גמט דגש|חם}} כנזכר לעיל. ואמנם מזה הלחם יורד שפע ומזון לכל העולמות כמ"ש בזוהר פרשה תרומה דף קנ"ה ע"א {{ממ זהר|ב|קנה|א}}, וזה לשונו: {{צ|לחם הפנים - מיכלא דאינון פנים. מזונא וסיפוקא דנפיק לעלמא מנייהו אתי ושריא על ההוא פתורא, בגין דשלחן דא מקבלא מזונא וסיפוקא לאינון פנים דלעילא ואיהי אפיקת מזונין וספוקין מאינון פנימאין. ומזונא דאפיקת - איהו ההוא לחם כדקאמרן}}. עד כאן לשונו. {{ש}} ועם הקדמה הנ"ל יובן המאמר היטב. והנה כשנכנסים אלו ה{{גמט|י"ב}} לחם ביסוד שלה בחמימות כדי לעורר החיבור - אז השלחן (שהוא התפארת שלה) מקבל י"ב הויות אחרים ממזלא כנז"ל. אזי נקרא היסוד {{צ|מזבח {{גמט דגש|חדש}}}} - גימטריא י"ב הויות{{הערה|{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|הויה}}}} שהם {{צ|בציון תכין}} - דהיינו בנקודת ציון שבה. הנה מלבד התפשטות י"ב הויות הנ"ל בגופא - יש עוד התפשטות ה' חסדים וה' גבורות מן הדעת ש"לה{{הערה|יש גרשיים בדפוס שבדרך כלל הכוונה להיות מודגש, ולא הבנתי למה - ויקיעורך}} לבינה עצמה כנודע. והם והם {{גמט דגש|ה'}} שלחנות ימינים ו{{גמט דגש|ה'}} שלחנות שמאלים, שהם גם כן עשר הויות כנודע, שלא נשתמשו בם שום דבר. והנה לפי ההקדמה שהקדמנו יובן מה שאמרו חז"ל {{צ|שלחן בצפון}} כאשר נודע כי גבורה דעתיק מתלבש במוחא סתימאה שהוא שמאל שנקרא 'צפון'. והמוחא אחר כך מתלבש בגופא דבינה הנקרא {{צ|שלחן}}. לכן אמר {{צ|שלחן בצפון}} - ר"ל התיקון של השלחן אינו נעשה אלא בצפון ר"ל במוחא סתימאה שהוא גבורה דעתיק כנודע. ====סוד מנורת הזהב==== סוד מנורת הזהב - אחר עשר * אשר האחת מהנה היא אותה שעשה משה במדבר - היא נתונה באמצע, * וחמשה מן המנורות האחרות נתונות לימין המנורה הזאת, * וחמשה הנשארות נתונות לצד השמאלי ממנה. הנה זה יובן עם מה שמביא בספר התיקונים דף ע"ב ע"א וזה לשונו: : {{צ|מנרתא - דא רישא. ושבעה נרותיה עליה - אינון תרין אודנין ותרין עיינין ותרין נוקבא, חוטמא ופומא. ומנרתא לימינה. ואתמר בה הרוצה להחכים ידרים - בגין דתמן מוחא ברישא וחכמה במוחא שריא וביה נהיר מנרתא בגין דאיהו משחא דאתמר ביה כשמן הטוב על הראש}}. והנה עם הקדמה שהקדמנו לעיל כי מה שנמשך מעתיק יומין המתלבש תוך גולגלתא דאריך נמשך עד פה דאריך, ומשם יוצא לחוץ ונעשה מקיף לשלש ראשונות דאבא ואמא כנזכר לעיל. ונודע כי החסד דעתיק מתלבש בתוך גולגלתא דאריך אנפין, ולעולם בחסד כליל כל הששה תחתונות כי הוא נקרא {{צ|יומם יצוה יהוה '''חסדו'''}} - '''חסד ו'''' - שהוא מצוה ושולט על כל ה{{גמט דגש|ו'}} חסדים אחרים. ונודע כי השפע היורד על גולגלת דאריך אנפין נקרא {{צ|שמן}} - כי אות '''ש''' מורה על {{גמט דגש|ג'}} ראשונות חכמה בינה דעת דעתיק בסוד שלשה קוים. והם שנקרא {{צ|רישא דלא אתידע}} שעומד למעלה דאריך אנפין בסוד מקיף. וכשהדעת מתחלק לשנים בסוד חסדים וגבורות - הרי {{גמט דגש|ד'}} מוחין שהוא אות '''ם''' ד'''שמן'''. ואם תחבר עמהם הכתר דעתיק - הרי {{גמט דגש|ה'}} ספירות והוא אות '''ן'''' ד'''שמן'''. וזהו סוד מאמר הזוהר פרשת אמור דף פ"ח ע"ב {{ממ זהר|ג|פח|ב}} {{צ|כשמן הטוב על הראש - דא משח רבות קדישא עילאה דנגיד ונפיק מרישא דכל רישין סתימא דכל סתימין}} - שהוא מרישא דלא אתידע. {{ש}} {{צ|על הראש ודאי! רישא דאדם קדמאה}} - ר"ל כי השלשה ראשונות אינם מתלבשים ברישא דאריך אנפין הנקרא {{צ|אדם קדמאה}} בסוד {{גמט דגש|ז'}} תיקוני גולגלתא. אלא עומדים למעלה על הראש בסוד אור מקיף.{{ש}} {{צ|יורד על הזקן - דא דיקנא יקירא}} - כמו שפירשנו לעיל כי השמן שמתלבש בגלגלתא יורד אחר כך בפה דאריך אנפין, ומשם יוצא לחוץ על הדיקנא דאריך אנפין. {{צ|זקן אהרן - דא כהן גדול דלעילא}} - זה יובן עם מה שכתב האר"י זלה"ה בסוד י"ג מדות. כי מן {{צ|אל רחום}} עד {{צ|ורב חסד}} נקרא 'זקן' דאריך סתם. ומן {{צ|ורב חסד}} עד {{צ|ונקה}} נקרא 'זקנא דכהנא רבא', דאתקן ב{{גמט דגש|ח'}} תיקונים כנגד {{גמט דגש|ח'}} בגדי כהונה. כי החסד דעתיק מתלבש בגו {{גמט דגש|ח'}} תחיקונים. וז"ש {{צ|יורד על הזקן זקן אהרן}} - כי הם 'זקן בתוך זקן'. כי ממדת ששי ואילך מתחיל 'זקן' אחר - מתלבש ב{{גמט דגש|ח'}} בגדים. ותיקונים אלו הם לו כנשמה, לפיכך נגלים על ידי התלבשות שמונה בשמונה וכו'. עיין שם. {{צ|וההוא שמן יורד על פי מדותיו - דמאינון משיחן נגיד ונפיק ונחית לתתאי}} - שהוא על שלשה ראשונות דאבא ואמא כנזכר. וזהו גם כן סוד רעיא מהימנא שם בפרשת אמור {{ממ זהר|ג|פח|ב}} {{צ|אוקימנא ברזא דמנורה ואיהו רזא כגוונא דלעילא, בגין דנהירו עילאה במשח רבו נחית על רישא דכהנא בקדמיתא}} - שהוא חסד דעתיק הנקרא {{צ|כהנא רבא}} המתלבש בגולגלתא דאריך. {{ש}} {{צ|לבתר איהו אדליק ואנהיר כל בוצינין דכתיב כשמן הטוב וגו'}} - הכוונה מאחר שהחסד כלולים בו כל השבעה - לכן בעת שמתגל' מפה דאריך אנפין בסוד אור מקיף לאבא ואמא - אזי הוא מאיר דרך ה{{גמט דגש|ז'}} חלונות שהם תרין אודנין עיינין וגו', ומדליק אותם בסוד שבעה קני המנורה. והחסד זה גורם הרגשה של הארבע חושים שיש בראש - חוש השמע, חוש הראות, חוש הריח, חוש הטעם. וזהו סוד {{צ|מנורה בדרום}} - כי הראש דבינה מקבלת מן החסד דעתיק כנז"ל הנקרא 'דרום' כנודע. והנה בדעת דבינה יש חמשה חסדים שהם חמשה המנורות ימינים. וחמשה גבורות שהם חמשה מנורות שמאלים. שהם נקרא {{צ|תרין עטרין}}. ואלו העשרה מנורות לא היו בהם נרות כי החסד דעתיק אינו נכנס בפנים של המוחין דאבא ואמא, אלא נשאר בחוץ בסוד אור המקיף. ולא מאיר אלא דרך שבעה הנקבים שיש בראש. ולכן לא היו דולקים אלא שבעה נרות בבית המקדש שלמטה. והנה ביארנו כל הפרצוף של הבינה עילאה הנקרא {{צ|היכל}}. כי המנורה הוא בסוד רישא, והשלחן בסוד {{קיצור|ה"ק|ה' קצוות(?)}} גופא דבינה - חסד גבורה תפארת נצח הוד. והם נצח הוד יסוד פנימים. ושני '''כני''' זהב - נצח הוד חיצונים. כי יש שני בחינות נצח והוד כנודע. וה{{גמט דגש|מזבח}} הפנימי הוא יסוד הפנימי - נקודת ציון שבה. ודלתות ההיכל הוא המלכות דבינה שבה. והכהן הגדול שבתוך ההיכל הוא חכמה עילאה שמתחבר עם ההיכל בחיבור אחד. והנה מ"ש '''{{צ|ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים}}''' - זה יובן במה שכתוב בדרוש אדם קדמון. וזה לשונו {{ממ עץ חיים|ט|ב}}: : {{צ|הנה השם השני הוא '''קרע שטן''' והוא בגבורה שהוא המלך השני, אשר במיתתו נפלו אחורי דבינה גם כן. ולכן גרמו ביטול אחורי אבא ואמא בשם הזה. וזה ביאורו}}.{{ש}} : {{צ|'''קרע''' - ר"ל כי כאן לא היתה מיתה ונתיצה ממש כמו בשבעה מלכים, רק קריעה ושבירה בעלמא, ונשאר במקומו. אבל הנתיצה הוא הפלת האבן בכח ממקומו למקום אחר כנזכר שם. ועל ידי קריעה זו יצאו הקליפות הנקרא בשם '''שטן'''. וזהו '''קרע שטן'''}}. והנה הפנים דחכמה ובינה עם {{גמט דגש|ע"ב}} ו{{גמט דגש|קס"א}} - שגימטריא {{גמט דגש|זכור}}. כי הזכירה באה מצד הפנים. ובבחינת אחוריים שלהם הם שתי שמות - {{גמט דגש|דפ"ק}} {{גמט דגש|קדמת}}, אשר שניהם בגימטריא {{גמט דגש|תשכח}} - כי השכחה באה מצד האחוריים. אמנם {{גמט דגש|קרע שטן}} בגימטריא {{גמט דגש|תשכח}} כמנין האחוריים הנזכר לרמוז על נפילת אחורי אבא ואמא. וכן רמוז במלת {{גמט דגש|מרחפת}} שגימטריא גם כן {{גמט דגש|קרע שטן}}. והנה אלו אחוריים של חכמה ובינה עילאין הם נעשים בחינת 'פנים' בישראל סבא ותבונה. ולכן השם הראשון שהוא כנגד ישראל סבא הוא בגימטריא {{גמט דגש|פקד}} להורות כי בשם זה הוא מתחבר עם התבונה בסוד פנים בפנים, ופוקד אותם כנודע. כי החיבור נקרא {{צ|פקידה}} כמו שאמר הכתוב {{צ|ופקדת את נוך ולא תחטא}}. גם תראה כי שתי שמות אלו{{הערה|לא מובן לי. ואולי יש להגיה כאן {{צ|תראה כי השם השני הוא בגימטריא וכו'}} - ואז מובן וצע"ע - ויקיעורך}} הם בגימטריא {{גמט דגש|מקדם}}, {{גמט דגש|קדמת}} - להורות כי מה שהיה למעלה בסוד אחור הוא עתה קדם, שהוא בחינת פנים בפנים, כמ"ש {{צ|אחור וקדם צרתני}}. ובזה תבין מ"ש ברעיא מהימנא פרשה קדושים דף פ"ב ע"א {{ממ זהר|ג|פב|א}} {{צ|בדרגין דילך דאינון אבא ואמא וגו' ותרוויהו אינון כרסייא וספסל תחותך ליקרך}}. פירש כי אבא ואמא נעשים כסא אל כתר. וזהו סוד מה שאנו אומרים בעמידה דראש השנה {{צ|אין שכחה לפני כסא כבודך}} - ר"ל בפנים דאבא ואמא אין שכחה, אלא {{גמט דגש|ע"ב קס"א}} - שגימטריא {{גמט דגש|זכור}} - שהוא '''זכירה - זכר י"ה'''. אבל באחוריים שלהם יש שכחה שהוא {{גמט דגש|תשכח}} הנ"ל. וכנגד אלו השתי בחינות נאמר בתורה {{צ|'''זכור''' ואל '''תשכח'''}} בענין עמלק. ונודע כי בינה ותבונה הוא פרצף אחד; כי בינה הוא ששה ספירות עליונות (לכן נקרא אות '''ס'''), ותבונה כנגד ארבע תחתונות ולכן נקרא אות '''ם'''. וזהו רמז במלת {{גמט דגש|תשכח}}. כי {{גמט דגש|תשכח}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|רגל}} (שהם נגד נצח הוד יסוד דבינה). וה{{גמט דגש|כ"ח}} היתרים - הוא בחינת המלכות שלה שיש בה שני דלתות ושהם תרין - {{גמט דגש|ד ד}}, ושני צירים שהם תרין יודי"ן אחורי הדלתין. והרי הם ב' פעמים {{גמט דגש|י"ד י"ד}} - במספר {{גמט דגש|כ"ח}} כנזכר לעיל. וזהו סוד {{צ|'''תשש כחו''' כנקבה}} - כי תבונה היא מלכות דבינה שראה שעונות ישראל גרמו לאחיזת החיצונים באחוריים דבינה שהוא {{גמט דגש|תשכח}}, ומאחר שמשה זכה לבינה - לכן אמר {{צ|הרגני נא הרוג}} - כי על ידי הריגה עושים מיין נוקבין בבינה כדי לתקן הפגם שלה. והנה אחוריים דאבא ואמא בעת שעולים מן האצילות בסוד מיין נוקבין על ידי זעיר ונוקבא דאצילות - אזי מתלבשים מתחלה בישראל סבא ותבונה בסוד 'פנים בפנים' כנזכר, שהם בסוד נצח הוד יסוד מלכות דאבא ואמא עילאין. ועל ידי אלו מיין נוקבין מתחברים ביחד ומבררים אותם, ואחר כך מעלים אותם בסוד מיין נוקבין לאבא ואמא עילאין. אבל קודם שנבררים אחורים דאבא ואמא בתוך ישראל סבא ובתבונה - אין נכנסים לשם ביסוד דבינה לעשות לה מיין נוקבין. וזהו שאמרו '''{{צ|ההיכל מקודש ממנו}}''' - שהיא הבינה, '''{{צ|שאין נכנסים לשם שלא רחוץ ידים ורגלים}}''' - כי {{צ|רחוץ}} הוא לשון חיבור כמ"ש {{צ|לך רד ורחץ רגליך}}. רוצה לומר - כל זמן שלא נכנסו הידים והרגלים (שהם סוד האחוריים דאבא ואמא שהוא {{גמט דגש|תשכח}}, שגימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|רגל}} ו{{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|יד}}, בסוד חיבור דישראל סבא ותבונה) - אי אפשר שיכולים ליכנס בסוד פנימיות אבא ואמא לעשות להם מיין נוקבין מפני שמתחלה גם כן היו בסוד אחוריים דאבא ואמא בלבד. ולכן עתה בעת התיקון והבירור - אם נכנסים בפנימיות ישראל סבא ותבונה ומתבררים שם - יכולים הם גם כן לעשות אחר כך בפנימיות אבא ואמא עילאין. אם לא נכנסו מתחלה שם - אזי אי אפשר ליכנס שם בפנימיותם. ולכן אחר שנתבררו שם באבא ואמא עילאין - אז חוזרים ויורדים ונעשים מוחין פנימים בישראל סבא ותבונה, ואז גם הם חוזרים ומזדווגים פעם אחר על ידי {{גמט דגש|פקד}} ו{{גמט דגש|קדמת}} כנזכר. ואז אחוריים העליונים נעשים פנימיים למה שלמטה מהם. והבן זה היטב. ===קדש הקדשים מקודש ממנו=== '''קדש הקדשים מקודש ממנו שאין נכנס לשם אלא הכהן הגדול ביום הכפורים בשעת העבודה {{ממ משנה|כלים|א|ט}}''' הנה נודע כי לעולם המלכות של עולם העליון נעשה כתר לעולם התחתון ממנו. וכן מלכות דאצילות היא כתר דבריאה. והיא נקראת '''סוד{{הערה|בדפוסים הובאו מילים אלו ככותרת מודגשת וקטע חדש. ולולי דמסתפינא הייתי מוחק מלת 'סוד' שלדעתי הוכנס רק לצורך הכותרת ולא נראה שהוא חלק של תוכן הספר עצמו. וצע"ע - ויקיעורך}} אבן השתיה''' כמ"ש האר"י זלה"ה על המאמר של הזוהר דפרשה ויחי המתחיל {{צ|על מה אדניה הטבעו וכו'}} {{ממ זהר|א|רלא|א}}. ואמר שם {{צ|והאי אבנא קיימא לאות באמצעיתא דעלמא}} - כי כשהיא עולה באצילות באחורי החזה דזעיר שהוא נקרא {{צ|עולם}}, בעל שש קצוות, אזי היא עומדת {{צ|באמצעיתא דעלמא}}. ושם היה תחלת אצילותה בתר חדוי דזעיר כנודע באידרא רבא. והנה {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אדני}} שהם בעשר ספירות דמלכות דאצילות, שהם גימטריא {{גמט דגש|תר"נ}}, ועוד שם אחד של {{גמט דגש|אדני}} שהיא כלללות המלכות - גימטריא {{גמט דגש|שתיה}}. ושם {{גמט דגש|בן}} שיש לה בנקודת ציון שלה שהוא בסוד {{צ|רוחא דשבק בעלה בגווה}} בחיבורא ראשונה - גימטריא {{גמט דגש|אבן}}. הרי המלכות דאצילות הנקרא '''אבן שתיה'''. ולכן היתה אבן שתיה גבוה מן הארץ שלש אצבעות מפני שהיא עומדת תמיד כנגד נצח הוד יסוד דזעיר אשר מהם נעשה כל פרצופה. ולכן גם כן תחת אבן הזאת היו מטמוניות להורות שהשפע של כל האצילות - הכל מתקבץ ביסוד שלה מפני שהיא נקראת {{צ|אוצר בית יהוה}} כנודע. ומ"ש {{צ|ובהאי נקודה קיימא קדש הקדשים}} - הכוונה היא כי כל עולם האצילות בכלל נקרא {{צ|קדש קדשים}}. כי {{צ|קדש}} הוא עתיק ונוקביה. ומלת {{צ|'''הקדשים'''}} הוא '''ה' קדשים''', שהם {{גמט דגש|ה'}} פרצופים - אריך ונוקביה, חכמה ובינה, ישראל סבא ותבונה, ישראל ורחל, יעקב ולאה. או {{גמט דגש|ה'}} פרצופים בלי זוגות שהם אריך, אבא ואמא, זעיר ונוקבא כנודע. הנה עולם האצילות נתקן ב{{גמט דגש|י"ב}} פרצופין שהם עתיק ונוקביה, אריך ונוקביה, אבא ואמא, ישראל סבא ותבונה, זעיר ונוקביה, יעקב ולאה. ובכל אחד יש '''הויה''' במילוי {{גמט דגש|ע"ב}} שגימטריא {{גמט דגש|חסד}} - כי {{צ|עולם חסד יבנה}}. הרי {{מכפלת גימטריא|י"ב|פעמים|ע"ב}} - גימטריא {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. {{ש}} הרי איך עולם האצילות בכללו נקרא {{צ|קדש '''הקדשים'''}}. עוד נוכל לומר על דרך שמביא האר"י זלה"ה בשעה אריך אנפין פרק ז'{{הערה|אני רק מצאתי משהו רלוונטי [[עץ חיים/שער יג/פרק ג|בעץ בשער אריך אנפין פרק ג']], וצע"ע - ויקיעורך}} בתיקון {{צ|קרומא דאוירא אזדכך וסתים}}. פירוש {{צ|אזדכיך}} כדי שיוכל לעבור אור האוירא דבגו גולגלתא להאיר דרך האי קרומא במוחא סתימאה. אך עם כל זה הוא {{צ|סתום}} - כי אותו האור המועט הלואי שיוכל האי מוח לקבלו. מש"כ{{הערה|לא הבנתי. ואולי צריך להגיה '''מכ"ש''' והכוונה אל "מכל שכן" - ויקיעורך}} אם היה פתוח. ובתוך האי קרומא מתלבשת תפארת דעתיק כי הקרום החופה הוא דמיון רקיע שהוא תפארת. וזהו סוד הזוהר בראשית דף נ"ב ב' {{ממ זהר|א|נב|ב}} - הרקיע המבדיל בין מים למים - שהם חסד וגבורה דעתיק המתלבשים בין גולגלתא ומוחא. והתפארת הפוסק בין שניהם ומבדילם ומכריע ביניהם. כי התפארת הוא '''ו'''' שבשם כנודע, והוא דמיון הרקיע הנטוי כעין '''ו''', כמ"ש {{צ|נוטה שמים כיריעה}} שהוא סוד זה הקרום כמו היריעה וכו', עיין שם. וז"ש שם בזוהר בדף הנ"ל {{צ|ועל רזא דא כתיב והבדילה לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים}}. ר"ל כי הקרום מפסיק בין מוחא סתימאה הנקרא {{צ|קדש}} (כי סתם חכמה נקרא 'קדש'), ובין {{צ|קדש}} (שהוא רישא דלא אתידע) {{צ|הקדשים}} (שהם גולגלתא ואוירא). וגם נוכל לומר על דרך שמביא האר"י זלה"ה על פירוש המאמר של אדרא זוטא וזה לשונו: {{ש}} : {{צ|האי עתיקא קדישא טמיר וגניז וכו' תלת ראשין אתגלפן דא לגו מן דא וגו' - והביאור הוא דע כי זה העתיקא קדישא הנזכר כאן - אינו מדבר על הזכר הנעשה מבחינת '''מ"ה''', אלא על נוקבא דעתיק והאריך הנעשים מבחינת ספירת הכתר של שם '''ב"ן''' של הנקודות של המלכים שמתו. והכתר בכללות כולו נקרא "עתיקא קדישא". והוא נחלק לשלשה חלקים שהם התלת ראשין וכו'}}, עיין שם. ונראה מאחר שזה ה'''ב"ן''' של הכתר ד'''ב"ן''' היא בחינה ראשונה דכל האצילות ונקרא {{צ|עתיקא קדישא}} - לכן בהתחלקות לתלת ראשין דאריך אנפין נקראו תלת רישין {{צ|קדש קדשים}}. כי {{צ|קדש}} נקרא השלשה ראשונות דנוקבא דעתיק שנשאר למעלה מראש דאריך מגולה, ואחר כך תרין רישין אחרנין נקרא {{צ|קדשים}} - מיעוט רבים שנים. וזהו רמז כי שם {{גמט דגש|ב"ן}} דכתר ד'''ב"ן''' הוא שני הויות{{הערה|2*26=52}}. ונודע בכל '''הויה''' הוא שני {{גמט דגש|רי"ו}} כזה - {{גמט דגש|יר"ו ור"י}}. הרי שתי הויות - {{מכפלת גימטריא|ד'||רי"ו}} שהם {{קיצור|י"ב פעמים הויה דע"ב|864}}. ולכן נעשה בכל ראש מהשלשה רישין '''י"ב י"ב'''. דהיינו {{גמט דגש|י"ב}} חיוורתי בגולגלתא, {{גמט דגש|י"ב}} נימין באוירא דכיא, {{גמט דגש|י"ב}} תיקוני דיקנא. כי כל אחד כלול מהשלשה. והנה {{מכפלת גימטריא|י"ב|פעמים|ע"ב}} גימטריא {{גמט דגש|קודש קדשים}}, או גימטריא {{גמט דגש|קדש הקדשים}} - להורות כי התלת רישין בכלל נקרא {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. והנה אמר באדרא רבא דף קל"ב ע"א {{ממ זהר|ג|קלב|א}} וזה לשונו:{{ש}} {{צ|תאנא אי עתיק דעתיקין '''קדישא דקדישין''' לא אתתקן באילין תקונין - לא אשתכחו עילאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי}}. {{ש}} הכוונה דאלמלא שנוקבא דעתיק לא נתקנה בסוד תלת רישין - לא היו יכולים שאר הנקבות להתקן. כי כל הנקבות דאצילות הם משם '''ב"ן''' דעולם התוהו, והזכרים הם משם '''מ"ה''' דעולם התיקון. וז"ש הפסוק {{צ|צאנה וראנה בנות ציון}} שהם הנקבות ד'''ב"ן''' הנקראים {{צ|בנות ציון}} מפני שיצאו מנקודות ציון דמלכות דאדם קדמון. כלומר שהמאציל העליון אמר לנקבות שתצאנה כל אחת ואחת מתוקנת. וזהו {{צ|במלך שלמה}} - ר"ל בעבור שיצא המלך השמיני{{הערה|עפ"י דפוס ויניציא ובשים לב כי בדפוס ירושלים כתבו בטעות '''הט'''' - ויקיעורך}} הדר שהוא '''שלמה - של מ"ה''', שהוא שם '''מ"ה''' החדש שהוא הזכר עם אשתו {{צ|מהיטבאל}}, ואז נתקנו כל הנקבות ד'''ב"ן'''. וזה גרם גם כן {{צ|בעטרה שעטרה לו אמו}} - ר"ל בעטרה שהיא הנוקבא דעתיק שנקרא {{צ|עטרת כלילת יופי}}. {{צ|שעטרה לו אמו}} - שנוקבא דאדם קדמון (שהיא אמו דאריך אנפין) תיקון הנוקבא דעתיק בסוד 'עטרה' שהן תלת רישין לאריך. ועל ידי זה התיקון עתה יכולים גם כן כל הנוקבות לצאת מתוקנות. ובעת שיצא שם {{גמט דגש|מ"ה}} החדש נאמר עליו {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו}}. ולכן אמר הפסוק {{צ|ביום חתנתו ביום שמחת לבו}} - שאז נתקנת הכלה שלו בסוד תלת רישין הנקרא {{צ|{{גמט דגש|קדש הקדשים}}}} שמספרם {{צ|{{גמט דגש|חתנתו}}}}. ====סוד הארון==== הנה נודע כי דכורא של עתיק מתלבש בנוקבא שלו, ושניהם נכנסים באריך אנפין לעשות לו מוחין. כמו אבא ואמא הנכנסים בזעיר כנודע. והיסוד דנוקבא דעתיק יומין מסתיים בחזה דאריך אנפין כמו היסוד דזעיר. והיסוד דכורא דעתיק בוקע יסוד דנוקביה ויוצא לחוץ עד סוף תפארת דאריך. והעטרה שלו מתלבש ביסוד דאריך כמו היסוד דחכמה בזעיר כנודע. הנה בחינת מה שיוצא מן היסוד דנוקבא דעתיק ומתפשט חוץ ממנה - זהו בחינת ארון התורה. כי הוא מתפשט באורך כדמות הארון, וכן {{גמט דגש|ארון}} גימטריא {{גמט דגש|ע"ב}} ו{{גמט דגש|דפ"ק}} - שהוא כמו היסוד דחכמה. ונודע כי השפע של כל הגוף הוא נכנס ביסוד. והנה התלת רישין הנקרא {{צ|קודש הקדשים}} - כולם הם כלולים ביסוד דעתיק. וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארון ברית}} גימטריא {{גמט דגש|קודש הקדשים}}. וכן '''ארון''' במילוי כזה: {{גמט דגש|אל"ף רי"ש וא"ו נו"ן}} - הוא גימטריא {{גמט דגש|ארון העדות}}. ר"ל כי המילוי הוא שנתמלא היסוד דעתיק ובתוכו הם לחות '''העדו"ת''', כי היסוד שהוא הברית דעתיק נקרא {{צ|ארון}}, והאורות שבתוכו (שהם חמשה חסדים וחמשה גבורות) הם {{צ|שתי לוחות העדות}}. חמשה דברות מול חמשה שהם תורה שבכתב, כי הטפה זרעית לעולם הוא סוד {{גמט דגש|כ"ב}} אתוון כנודע. וז"ש באדרא רבא דף קכ"ח ע"א {{ממ זהר|ג|קכח|א}}:{{ש}} {{צ|פתח ר' שמעון עת לעשות ליהוה - אמאי עת לעשות? משום דהפרו תורתיך. מאי הפרו תורתך? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונו. שמא דא לעתיק יומין אתמר}}.{{ש}} הכוונה שהיה צריך לתקן הנוקבא דעתיק שנקרא {{צ|'''עת''' ליהוה}} - לדכורא דעתיק כדי שתהיה התורה שהוא הטיפה דיסוד דדכורא נדרשת ביסוד דנוקבא. ועל ידי זה יכולים הספירות לקבל התורה מיסוד דכורא. אם לא חס ושלום נתקן הנוקבא - יצא התורה בלי לבוש ולא יוכלו לקבלו ויתבטלו מעלמא - שהם הספירות של האצילות ח"ו. ולכן {{צ|עת לעשות ליהוה}}. ====סוד הכפורת==== הנה נבאר מה שמביא האר"י זלה"ה ביסוד דבינה וזה לשונו:{{ש}} הנה פי היסוד דבינה איננו פתוח ממש לגמרי. כי אם יהיה פתוח לגמרי יצאו החסדים בגילוי גמור למטה, ואפשר שיתאחזו בהם החיצונים וגו'. ועל כן המאציל העליון המשיך בחינת הארת לבוש היסוד דבינה כפי היסוד עצמו שלה, ונעשית שם בחינת לבוש ומסך בפי היסוד ההוא. אבל אינו סיתום גמור. ונמצא כי כאשר יוצאין החסדים התחתונים משם ולחוץ - לוקחים עמהם הארת הלבוש ההוא. ובזה אינו יורד עצמותם - רק מה שיכול לעבור דרך המסך ההוא בלבד. ובכל מקום שהם הולכים לבושים עמהם - עם כל זה נקרא 'חסדים מגולים' לפי שאינו רק מסך ולבוש דק מאד. והנה על דרך שנתבאר בחסדים של בינה עצמה - כן הוא הענין ביסוד עצמו דחכמה. כי כשיוצא מחוץ אל היסוד דבינה - להיותו יותר ארוך - והנה הוא מוכרח לבקוע פי המסך של פי היסוד ההוא דבינה. ובצאתו גם הוא מתלבש במסך ההוא ויורד ומתפשט. ולבושו עמו כי אין חכמה מתגלה אלא מתוך התלבשותו בבינה.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' כן הו?? גם כן היסוד דעתיק דדכורא ע? היסוד דנוקבא. ולכן זה הלבוש של הנוקבא נקרא '''כפורת''' הפרוש על הארון. והנה בנצח הוד יסוד דעתיקא קדישא שהי' נוקבא דעתיק - יש שלשה מילוי '''יה'''. * '''בנצח''' - '''י"ה''' במלוי יודי"ן - גימטריא {{גמט דגש|ל"ה}}. ואחר כך תכה אותו {{מכפלת גימטריא|יו"ד|פעם|ה"י}} - הם {{גמט דגש|ש'}}. הרי {{גמט דגש|של"ה}} בנצח. * '''ובהוד''' יש בו '''י"ה''' במילוי הה"ין שגימטריא {{גמט דגש|ל'}}. ואחר כך תכה {{מכפלת גימטריא|יו"ד|פעם|ה"ה}} - הרי {{גמט דגש|ר"ל}}. * '''וביסוד''' יש '''י"ה''' באלפין שגימטריא {{גמט דגש|כ"ו}}. ואחר כך תכה {{מכפלת גימטריא|יו"ד|פעם|ה"א}} - הם {{גמט דגש|ק"כ}}. הרי {{גמט דגש|קמ"ו}}. ושלשתם מאירים ביסוד דנוקבא שהוא האמצעי שבה. ואם תחבר השלשה - {{גמט דגש|של"ה ר"ל קמ"ו}} - הרי {{גמט דגש|אשתי}} כמנין {{גמט דגש|הכפורת}}. והנה ז"ה הלבוש הוא עודף למעלה על הארון לפי שהוא נתון בפי היסוד עצמו, והוא גבוה מעט מן הארון. ובח-ינה זו היא נקרא '''זר זהב''' שעל '''הכפורת'''. והנה {{גמט דגש|זר}} גימטריא {{גמט דגש|אל"ף למ"ד אהיה}} - כאשר נודע כי שם {{גמט דגש|אהיה}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|כ"א}}, ועם {{גמט דגש|י'}} אותיות מילוי - הרי {{גמט דגש|ל"א}} כמנין {{גמט דגש|אל}}. הרי איך שם {{גמט דגש|אל}} יוצא משם {{גמט דגש|אהי"ה}}. ושניהם הם בנוקבא דעתיק, ולכן במלת {{גמט דגש|זר}} נרמזו שני שמות האלו - '''א''' במילוי, ו'''אהיה'''. ====סוד ב' בדי ארון==== סוד שני בדי ארון שהיו נראים מחוץ לבית כשני דדים הם נצח והוד דעתיק דדכורא. כאשר נודע בשער אריך פרק שני שחסד גבורה תפארת דעתיק מתלבש בכתר חכמה בינה דאריך. * ואחר כך הנצח הוד יסוד דעתיק - התרין פרקין עילאין התלבשו בחסד וגבורה דאריך, והיסוד בתפארת דאריך. * ושני פרקין אמצעיים דנצח הוד התלבשו בנצח והוד דאריך, * ועטרת יסוד דעתיק ביסוד דאריך, * ומלכות דעתיק במלכות דאריך, כי צריך להעשות ממנה פרצוף של הנוקבא ולכן לקחת מדה אחת שלימה. ונמצאו עתה נשארו שני פרקין תתאין דנצח והוד דעתיק למטה מכל הנצח הוד דאריך, ונשארו מגולים. ואלו נתחברו יחד במלכות דאריך, ונעשה שם אליה שני דדים בשנ"י צדדיה. ומהם היו יונקים המלכות שירדו בבריאה קודם שנתקנו במקומ'. וזהו סוד {{צ|גמולי חלב '''עתיקי משדים'''}} - כי היו יונקים מהדדים והשדים דעתיק יומין.{{ש}} וזהו סוד המלך הנקרא '''הדד''' בן '''בדד''' - שהם השני דדים הנ"ל. {{ש}} '''עד כאן לשונו.'''{{הערה|לא הבנתי מי מצטטים כאן וממתי. וצע"ע - ויקיעורך}} וזאת הבחינה נראת {{צ|שני בדי ארון}} שהם נצח והוד דעתיק שהיו יוצאים מחוץ ל'קדש הקדשים' - שהוא מחוץ לאצילות לתוך אבא ואמא של בריאה שנקרא {{צ|היכל יהוה}} כנז"ל. ====סוד שני כרובים==== סוד שני כרובים - זהב טהור. עומדים על רגליהם ופניהם איש אל אחיו מנגד. כל אחד מעשרה טפחים בקומתו, ולכל אחד ארבעה פנים וששה עשר כנפים. ארבע כנפים לכל צורה - באופן שבשתי הכנפים העליונים מכל צורה להנה פורשים למעלה כדמות מעופפים וסוככים על הארון ועל בדיו מלמעלה. ושתי כנפים התחתונות אשר להם יכסה כל אחד גויתו. הנה בחינת הכרובים הם אבא ואמא כנזכר בתיקונים דף קל"ה ע"ב - {{צ|חכמה ובינה עלייהו אתמר "והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה"}} מפני שהם מלבישים הזרועות דאריך הנקראים "כנפים העליונים". ומגיעים עד החזה דאריך, ושם מתגלה היסוד דכורא דעתיק בתוך האריך(?) שנקרא {{צ|ארון הקדש}} כנזכר. נמצא שהם סוככים על הכפרת ששם מסתיים יסוד דנוקבא דדכורא כנזכר. ופניהם איש אל אחיו כנודע כי אבא ואמא הם תמיד פנים בפנים, וכותל אחד ביניהם בלבד, והם נקראים {{צ|רעים דלא אתפרשן לעלמין}}. והטעם שנקראים כרובים {{צ|אנפי רביא}} כנזכר בשער אריך פרק שני - : כי {{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}} דעתיק דנוקבא מתלבש ב{{קיצור|כח"ב|כתר חכמה ובינה}} דאריך, ו{{קיצור|נה"י|נצח הוד יסוד}} דעתיק בחסד גבורה תפארת דאריך - מפני ש{{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}} דאריך נעשים אחר כך מוחין בג' ראשונות דאבא ואמא ולכן עיקר הארת נצח הוד יסוד ב{{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}} דאריך להאיר אל מוחי אבא ואמא. : ואחר כך מן יסוד דעתיק יצא אור לבד ונתפשט לנצח הוד יסוד דאריך וכו' {{ש}} עיין שם. ונמצא כי אבא ואמא מלבישים נצח והוד דעתיק הנקרא {{צ|אנפי רביא}}, ולכן נקראים כרובים {{צ|אנפי זוטרי}} להורות שמתוכם נראה הפנימיות של נצח הוד דעתיק הנקרא {{צ|אנפי כרובים}}. ועוד טעם אחר כי הכרובים היו בלא חתימת זקן להורות כי אבא ואמא אין להם חתימת זקן ואין להם שערות כלל, ואפילו בראשם. כי הם מכוסים תחת דיקנא דאריך אנפין. אבל בזעיר אנפין ובאריך אנפין יש להם דיקנא ושערות בראשם כנודע. ועתה נבאר הבחינה של אבא ואמא שיש להם {{גמט דגש|ד'}} פנים לכל אחד, ושמונה גדפין לכל אחד. ויובן זה על פי הבחינה שיש לזעיר אנפין - משם נלמוד הסתום מן המפורש. דע כי זעיר אנפין היה בעת העיבור בבחינת נצח הוד יסוד לבד. כי פחות מזה איננו נקרא פרצוף - כי צריכים שלשה קוין - ימין ושמאל ומכריע - ועל כן יש שלשה ספירות אשר אורכן אינם רק גובה ספירה אחד לבד אלא שברחבה יש בו ג' ספירות. והוא כי * ג' פרקים של הנצח משמשים לו בבחינת '''חכמה חסד נצח''' - קו ימין. * וג' פרקים של ההוד היו לו בבחינה '''בינה וגבורה הוד''' - קו שמאל, * ושני פרקים דיסוד הם '''דעת ותפארת'''. ועטרה היתה יסוד. והרי נשלמו לג' קוים כשלשה ספירות ובין שלשתם הם עשר ספירות דזמן עיבור. וזאת הבחינה נקרא עשיה שבזעיר אנפין פרצוף שלם, ואינן רק נצח הוד יסוד. ואמנם היו לו בחינת ראש שהם שיעור שני שלישי תפארת של זמן היניקה. וזה הפרצוף נקרא {{צ|יעקב}}. ואחר כך בזמן היניקה באים לו {{גמט|ג' אמצעיות}} ונקראו חסד גבורה תפארת. ומתפשטים ונכנסים בתוך הפרצוף השני ומתלבשים בתוכו על דרך הבינה המתפשטת תוך זעיר אנפין - כך אלו. ויש בהם גם כן פרצוף שלם של עשר ספירות על דרך הנזכר בנצח הוד יסוד. והכתר של הפרצוף הראשון מתחיל להלביש לזה הפרצוף השני מן החזה שלו ולמטה. ונשארו שני שלישי התפארת של הפרצוף הזה מלובשים בתוך כתר של הפרצוף הראשון, ונצח הוד יסוד של הפרצוף השני מתפשטים בכל שיעור קומת הפרצוף הראשון. והכתר של זה הפרצוף הוא כנגד שני שלישים התחתונים של הדעת דגדלות. וזה הפרצוף נקרא {{צ|ישורון}} ונקרא {{צ|יצירה}}. {{ש}} אחר כך בזמן הגדלות באים לו ג' ראשונות שהם {{קיצור|חב"ד|חכמה בינה דעת}} ואלו גם כן הם בחינת עשר ספירות שלימות כנז"ל בשני פרצופים הראשונים. והפרצוף השני הוא מתחיל להלבישו מן החזה של זה הפרצוף השלישי המלובש בתוכו. וה{{קיצור|נה"י|נצח הוד יסוד}} של זה הפרצוף השלישי - גם הוא מתלבש בכל קומת זה הפרצוף השני כלו. וזה הפרצוף נקרא {{צ|ישראל}} ונקרא {{צ|בריאה}}. אחר כך יש בחינה רביעית פרצוף רביעי. והוא כתר דזעיר אנפין הוא. וגדול מכולם. והפרצוף הפנימי ה{{גמט דגש|ג'}} הגבוה - מלביש לזה מן התפארת שבו ולמטה על דרך האחרים ממש. והרי הם {{גמט דגש|ד'}} ארבע פרצופים - כל אחד מעשר ספירות, והם '''אבי"ע''', וכולם יחד נקראו '''זעיר אנפין'''. ועל דרך זה הוא בכל פרצוף ופרצוף מן חמשה פרצופים שהם אריך, אבא ואמא, וזעיר ונוקבא שיש באצילות - כל אחד נחלק לארבע פרצופים זה בתוך זה. והבן מאד.{{ש}} '''עיין שם באורך'''. והנה בארבע פרצופים יש בכל פנים אחד - הרי ארבע פנים לאחד. וזהו בסוד שם '''הוי"ה''' - כי אות '''ה'''' הוא מתלבש בסוד {{קיצור|נה"י|נצח הוד יסוד}} שבכל פרצוף ופרצוף, ואות '''ו'''' ב{{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}}, ואות '''ה'''' ראשונה ב{{קיצור|חב"ד|חכמה בינה דעת}}, ואות '''י'''' בכתר. וגם כל פרצוף מהארבעה פרצופים - יש בכל אחד שני זרועות שהם חסד וגבורה. ונודע שתמיד הזרועות נקרא 'כנפים' - הרי שמונה זרועות שהם שמונה כנפים שהיה בכל כרוב וכרוב וארבעה פנים. והבן היטב. ועוד אמרו רז"ל וכן הובא בתיקונים דף פ"ג ע"ב {{צ|בההיא זמנא דהוו ישראל זכאין הוו אנפין באנפין מתדבקין דא בדא. וכד לא הוו זכאין הוו מהדרין אנפייהו דא מן דא. ועל רזין אלין הוו ידעין אי ישראל זכאין אי לא וכו'}}, עיין שם באורך. הנה נודע כי ישראל סבא נקרא 'אחורי' דאבא ואמא עילאין (כנזכר בכמה מקומות בדרושים). ונודע כי יש {{גמט דגש|ב'}} מיני חיבורים - אחד באבא ואמא עילאין שהוא להוציא נשמות חדשות, ואחד בישראל סבא ותבונה לחיות העולמות. והנה כד הוו זכאין ישראל היו הכרובים {{צ|אנפין באנפין}} - שהם סוד החיבור של אבא ואמא עילאין בסוד נשמות חדשות. וכד לא הוו זכאין הוו מהדרין אנפייהו דא מן דא בסוד אחור ואחור. שהוא סוד החיבור דישראל סבא ותבונה בסוד חיי העולמות. ונקרא 'חיבור אחור באחור' כי הם האחורים דאבא ואמא עילאין. והבן זה. ====סוד מטה אהרן==== היה נתון בתוך קדשי קדשים לפני ארון העדות לאשר היה שם לעד כנודע. הנה בחינת {{גמט דגש|אהרן}} הוא {{גמט דגש|ע"ב}} ו{{גמט דגש|דפ"ק}} שהם אחורים פשוטים ואחורים מלאין ביודי"ן דיסוד דישראל סבא. ומתמן היה יורד השפע על מטה אהרן והיה פורח בשקדים ובציצים. כי היסוד דומה למטה והיה בו שמות במספר {{גמט דגש|אהרן}}, ולכן היה נתון לפני {{גמט דגש|ארון}} העדות. הכוונה כי ישראל סבא ותבונה מלבישים האריך אנפין מן החזה עד הטבור. ובחזה - שם מתגלה {{צ|ארון העדות}} כנזכר לעיל שהוא יסוד דעתיק כנז"ל. וישראל סבא ותבונה הם מלבישים ממש שם מבחוץ מכנגד הארון. ולכן גם כן בכאן למטה היה נתון מטה אהרן לפני הארון. וכן {{גמט דגש|מטה אהרן}} - גימטריא {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אל'''}} - שהם עשר חסדים שיוצאים מיסוד דחכמה - כנודע כי חמשה גבורות דחכמה הם חמשה חסדים דבינה. הרי י' פעמים חסד {{גמט דגש|אל}} שגימטריא {{גמט דגש|מטה אהרן}}. ====סוד צנצנת המן==== סוד צנצנת המן של זכוכית היתה בקדש הקדשים נתונה לפני ארון העדות למען יהיה שמה למשמרת לדורות העתידים. הנה ידוע כי המן שהיה יורד לישראל במדבר היה בא ממוחא סתימאה דאריך אנפין הנקרא {{גמט דגש|טלא דבדולחא}} שגימטריא {{גמט דגש|המן}}. וז"ש {{צ|והמן כזרע גד הוא ועינו כעין '''הבדולח'''}}. ונודע כי חכמה תמיד הוא מקבל השפע מגולגלתא, ובינה מקבל תמיד ממוחא סתימאה. כי חכמה הוא מלביש לחסד אריך ולכן הוא מקבל גם כן מחסד דעתיק, ובינה מלבשת שמאל דאריך ולכן גם כן מקבלת מן גבורה דעתיק. ואחר כך מתקבץ כל השפע דמוחא סתימאה ביסוד דתבונה. וזהו סוד שהמזונות באים מצד שמאל בסוד {{צ|קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף}} - שהם מצד הדין והגבורה דעתיק שמפשיע המזונות על ידי הבינה דדינין מתערין מינה. וז"ש {{צ|לחם מן '''ה'''שמים}} הידועים - שהם שמים עליונים, {{גמט דגש|ז'}} רקיעין דעתיק יומין. ולכן גם כן היתה נתונה לפני ארון העדות כי התבונה מלבשת האריך מהחזה עד הטבור כנזכר, שהוא מכנגד יסוד דעתיק הנקרא {{צ|ארון העדות}} כנזכר. ונודע כי יסוד דבינה נקרא {{צ|נהר '''פרת'''}} על שם שכלולים בה חמשה קולות. כי {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|קו"ל}} - גימטריא {{גמט דגש|פרת}}. והנה {{גמט דגש|צנצנת}} גימטריא {{גמט דגש|פרת}}. וגם בתוכה יורד המן, ואז נקרא {{צ|נהר פרת}}. כי '''המן''' הם {{גמט דגש|ה'}} חסדים ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות שהם עשר הויות שגימטריא {{גמט דגש|הנהר}}. ====סוד קרן של שמן המשחה==== קרן של שמן המשחה היה גם כן למשמרת נתון בתוך המקום הזה למשוח בו הכהנים הגדולים לעת הצורך. וגם מלכי בית דוד. וגם את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש. הנה נודע כי המוחין דחכמה נקרא {{צ|שמן}}, והמוחין דבינה נקרא {{צ|קטורת}}. בסוד {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} כמ"ש האר"י זלה"ה. והנה בעת שהיסוד דחכמה הוא מתפשט לחוץ מיסוד דבינה, והתלבש בתוך יסוד דזעיר - אזי יסוד דזעיר אנפין נקרא '''{{צ|קרן בן שמן}}''', כנזכר בזוהר פרשת לך לך דף צ"ו ע"א {{ממ זהר|א|צו|א}} שהוא {{צ|קרן היובל}} בסוד בן חורין. כי ביסוד דזעיר משפיעים התרין יסודות דאבא ואמא כנודע. וזהו סוד כי רבוע ד{{גמט דגש|ע"ב}} שהוא {{גמט דגש|דפ"ק}}, ורבוע ד{{גמט דגש|ס"ג}} שהוא {{גמט דגש|קס"ו}} - גימטריא {{גמט דגש|קרן}}. כי האחוריים דחכמה ובינה נעשה פנים בזעיר, ובעת שיסוד דחכמה הוא מלובש שם ביסוד דזעיר - אזי שמן ורבו נגיד ונפיק מתמן ונכנס הכל בתוך יסוד דמלכות, ואיהי כניש כל ההוא שמן '''המשחה''' (אותיות '''השמחה''') שמשח אותה בעת החיבור. ואזי נקרא גם כן היסוד דנוקבא {{צ|קרן המשחה}}. בגין כך לית משיחותא דמלכותא אלא בקרן. ועל דא אתמשך מלכותא דדוד דאתמשח בקרן ואתאחיד ביה. ====המשך המאמר==== והנה קודם עת חורבן הבית נגנז תחת אבן שתיה ארון העדות עם שני לוחות האבנים, וגם מטה אהרן וצנצנת המן, וקרן של שמן המשחה להורות שכל היסודות - דהיינו יסוד דעתיק מתלבש ביסוד דאריך, ושניהם מתלבשים ביסוד דחכמה, ואחר כך כולם נכנסים בבינה, ומשם מתלבשים כולם בזעיר עד היסוד שלו, ואחר כך בעת החיבור כל השפע של האורות מכל היסודות הנ"ל נגנזים בתוך יסוד דמלכות שנקרא {{צ|אוצר המלך}} כנודע. '''ועתה''' נחזור אל המשנה '''{{צ|קדש קדשים מקודש ממנה שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה}}'''. הנה נודע מה שכתב האר"י זלה"ה בשער הקליפות פרק ה' חלק שני כי בקליפה דאצילות לא נתקנו זולתי זעיר ונוקבא. נמצא שאין קליפה כנגד האצילות אלא כנגד זעיר ונוקבא לבד. אך מבינה ולמעלה אין אחיזה אל הקליפה כלל. ולכן גם כן בקליפה דאצילות לא נתקנו ה{{גמט דגש|ג'}} ראשונות שלהם. אבל ב{{גמט דגש|ג'}} עולמות דבריאה יצירה עשיה יש אחיזה אל החיצונים אפילו בשלשה ראשונות. כי {{גמט דגש|ז'}} היכלין דקליפה דאצילות יכולין להאיר ולשלוט ממקומה עד למטה כנגד היכל קדש קדשים דבריאה (שהם השלשה ראשונות דבריאה). אף על פי שאנו אומרים כי {{גמט דגש|ז'}} היכלין דקליפה אין מקומם ושיעורם אלא בשית היכלין תתאין, ולא כנגד היכל קדש קדשים שבכל עולם ועולם - אכן אלו ה{{גמט דגש|ז'}} היכלין עילאין דקליפה הם יכולים להאיר ולשלוט ממקומם עד למטה כנגד היכל קדש קדשים האחר(?) העליון שלמטה ממנו. {{ש}} עיין שם באורך. והכוונה הוא כי באצילות מתפשטים הכל - חסדים גמורים עד הבינה, ואפילו הגבורות הם ממותקים בבינה ולכן נקרא {{צ|אלהים חיים}} כמ"ש האר"י בשער אריך חלק שני פרק ששי וזה לשונו:{{ש}} והנה מן הראוי היה שעתיק יומין לא תגלה הארתו העיקרית רק ברישא קדמאה שהוא הגולגלת, ואחר כך תאיר זו הגולגתא ברישא אחרא שהוא מוחא סתימאה, חכמה דאריך. אמנם לא כך היה - כי אם - שהעתיק מתגלה בהני תרין רישין כחדא! וטעם הדבר הוא כי הנה אבא ואמא דתחוץ אריך אנפין נמשך בהם החיות מהני תרין רישין גולגלתא ומוחא (כנזכר שם בשער ד' חלק א' פרק ב', עיין שם). ובענין דאבא ואמא הויין כחדא נפקין וכחדא שריין. ולכן הוצרכו אלו התרין רישין להתגלות בהם העתיק בהשואה אחת גם כן. ולכן החסד דעתיק נתלבש בגלגלתא, והגבורה במוחא - היא חכמה. ואז נכלל החסד בגבורה והגבורה בחסד והיו שוין וגו'. עיין שם. אם כן אפילו הגבורות שלה הם חסדים גמורים של עתיק יומין. ונודע כי החיצונים אין להם אחיזה בחסדים אלא בגבורות. ולכן בעת שמתגלים הגבורות דבינה ממנה ולחוץ - אזי דינין מתערין מינה, כי אין קליפה באצילות אלא מזעיר ונוקבא ולמטה. דהיינו כי בקליפת נגה דאצילות אין השלשה קליפות (שהם '''רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת''') אוחזות בה אלא כנגד זעיר ונוקבא שלה. אבל בשלשה ראשונות שלה - אין לשלשה קליפות אחיזה בהם מפני שהוא כולו טוב כנודע. ואפילו בזעיר ונוקבא שלה אין אחיזה בהם אלא מעט כדי חיותם בלבד, אבל בקדושה עצמו דאצילות נאמר {{צ|לא יגורך רע}} אפילו במלכות דאצילות, כמ"ש {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}}. ואין פה מקום להאריך. והנה הנגה דאצילות הוא דבוק בזעיר ונוקבא דאצילות בעור שעל הבשר כנזכר במרכבת יחזקאל פרק ז'. ולכן בעת שמתגלות הגבורות מבינה ולחוץ לתוך זעיר ונוקבא - אזי יש קצת אחיזה לנגה בגבורות אלו, מחמת פיתוי השלשה קליפות אחרות. כנודע אצל הנחש שפיתה לחוה על ידי הנגה. ולכן נקרא בינה דאצילות {{צ|דינין מתערין מינה}}. אבל מבינה ולמעלה - הכל חסדים ממותקים. וז"ש '''{{צ|קדש קדשים מקודש ממנה}}''', שהוא עולם האצילות כנזכר. '''{{צ|שאין נכנס להם אלא כהן גדול ביום כיפורים}}''' - ר"ל שאין התפשטות באצילות עד הבינה הנקראת {{צ|יום הכיפורים}} אלא 'הכהן הגדול' בעצמו - שהוא החסד הגדול של עתיק יומין המתפשט בבינה כנזכר. וזהו '''{{צ|בשעת העבודה}}''' - ר"ל מעת החיבור דאבא ואמא ביחד - אזי כל החסדים דעתיק מקבלת בינה כל ידי חכמה כנודע. וזהו {{גמט דגש|העבודה}} - גימטריא {{גמט דגש|הויה אדני}} שגימטריא {{גמט דגש|אמן}} - שהוא הדעת המחברם. אבל משם ולמטה בכל הגבורות אפילו מאריך דבריאה יש אחיזה אל החיצונים בהם. לבד מבינה דאצילות (ומכל שכן לעילא מינה) שאפילו בגבורות שלה אין אחיזה לחיצונים בהם. ולכן גם כן למטה אין כהן גדול נכנס לקדש קדשים אלא ביום הכיפורים דווקא - להורות על הכהן העליון שאין מתפשט אלא עד הבינה הנקרא {{צ|יום הכיפורים}} בכל יום. ומשם ולמטה דינין מתערין מינה.{{ש}} ובזאת הבחינה היה קודש קדשים מקודש מכל שאר העולמות בריאה יצירה עשייה כנזכר לעיל. והבן היטב. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן.''' ==דרך אחרת של הרב משה זכות בכללות סודות בית המקדש== '''אמר המחבר''', ראיתי לאהובי הרב משה זכות נר"ו דרך אחרת בכללות סודות בית המקדש. וגם כי כמעט נתכוננו לדעת אחד - מכל מקום אציעה דרכו בקוצר נמרץ להיותה יותר פשוטה וקלה להבין אפילו למי שאין לו כל כתבי האר"י ז"ל. '''והוא על דרך זה''' * הנה ירושלים הוא מלכות דמלכות דבריאה המקננה ביצירה. * והר הבית וסורג וחיל - הוא בשבעה היכלי מלכות הבריאה * ושלשה עזרות - היכלי זעיר אנפין דבריאה * האולם וההיכל - היכלי אבא ואמא * וקדש קדשים - היכלי אריך אנפין ולכן עיקר העבודות במקדש היה בהיכלי הזכרים ולא בשל הנקבות - כי הפועל עיקרו מהחסדים. ועל כן תמצא {{גמט דגש|שילה}} עולה {{גמט דגש|אל שדי}} שהוא בבריאה. וכן {{גמט דגש|משה}} העולה כן הקים המשכן. ו{{גמט דגש|היכל אל שדי}} בגימטריא {{גמט דגש|משכן}} - אלא שהוא בסוד אריך אנפין דבריאה הנקרא 'קודש' דאיהו {{גמט דגש|משכן}}. ובעת שהוקם נתקן {{צ|יושב בסתר}} כי {{גמט דגש|אכתריאל}} השולט שם עולה {{גמט דגש|בסתר}}. וגם מילואו כזה: '''אל"ף כ"ף ת"ו ר"ש יו"ד אל"ף למ"ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ל"ף ף' ו' ש' ו"ד ל"ף מ"ד}}}} - עולה בכיוון {{גמט דגש|סתר}}. והיינו {{צ|יושב '''בסתר'''}}. שם {{גמט דגש|מעון}} ל{{גמט דגש|נועם}} עליון כוננה {{גמט דגש|עלינו}}. ואותו ראה ר' ישמעאל כהן גדול בבואו לקדש קדשים דאיהו אריך אנפין דבריאה. וביום הכפורים דבינה מקננא תמן - שלכן היה מזכיר עשר הויות דספר [[ברית מנוחה]] דאינון סוד עצמות הבריאה ששולט ביום הכפורים. וידוע כי {{גמט דגש|אכתריאל}} הוא ראש הברית, ו{{גמט דגש|מטטרון}} שש קצוות, ו{{גמט דגש|סנדלפון}} מלכות. ועליהם נאמר {{ממ|דברים|כח|ח}} {{צ|{{גמט דגש|הברכה}}}} (דאיהו {{גמט דגש|רל"ב}} מן האצילות{{הערה|{{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן}}}}) {{צ|'''באסמיך'''}} - ראשי תיבות שלשתן '''אס"מ'''. כי הם מלבישין האור הפנימי. ושלשתן ב{{צ|ויהי נועם}} {{ממ|תהלים|צ|יז}}. כי בפסוק זה {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|'''נ"ו'''}}{{הערה|{{צ|אלהינו עלינו..ידנו...עלינו...ידינו}} - ויקיעורך}} הוא {{גמט דגש|סנדלפון}}. ו{{גמט דגש|בסתר}} - {{גמט דגש|אכתריאל}}. ו{{צ|בצל {{גמט דגש|שדי}}}} - הוא {{גמט דגש|מטטרון}}. וסדרם על דרך '''כוננהו''' - '''ה'''' על '''ו'''', כידוע בסוד מ"ש(?)/מ"ם(?). והם בגימטריא '''ארון''' באלף רבתי{{הערה|1256 = {{גמט דגש|אכתריאל מטטרון סנדלפון}} - ויקיעורך}} שבתוכם אור העצמות - {{גמט דגש|י'}} הדברות, {{גמט דגש|י'}} הויות. ובעונותינו הרבים נסתרו בגניזת הארון. והשפע בא מהחיצונים הוא 'אבן {{גמט דגש|שתיה}}' - {{מכפלת גימטריא|י"א||אדני}} כנזכר לעיל. ולכן אמר לר' ישמעאל {{צ|'''בני''' ברכני}} בסוד {{גמט דגש|הברכה}} הנ"ל. {{גמט דגש|ב"ן}} המתפשט ב{{גמט דגש|נועם}} שהוא {{גמט דגש|קס"ו}} - הרי {{גמט דגש|בריאה}}. וידוע כי בבריאה {{גמט דגש|ג'}} בחינות שמות בכלל - {{גמט דגש|אל שדי}}, ו{{גמט דגש|תנ"ה}}, ו{{גמט דגש|ס"ג}} - ועולים בכיוון{{הערה|{{גמט דגש|אל שדי, תנ"ה, ס"ג}}}} {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. שלשה קדושות בסוד שלש השמות. ובו היה נכנס הכהן גדול כי שם עיקר הבינה דאיהי {{צ|יום הכפורים}} - {{צ|כפורים}} תרי משמע, היינו {{גמט דגש|ב"ן}} ו{{גמט דגש|קס"ו}} הנזכר. וקדש קדשים נתקן מחסד דמלכין קדמאין ואיהו 'כהן גדול'. וזהו {{צ|ישמעאל {{גמט דגש|בני}}}} - דתמן '''בני''' קדם. וגם הוא {{גמט דגש|אם אהיה}}. וגם פנים ואחורים ד'''אהי"ה''' - כולם בסוד {{גמט דגש|ב"ן}} והם בבריאה. והוא {{צ|גדול}} שסודו במדת הגדולות. הגדולה דאיהו אהבה רבה שבקדש קדשים. ולכן כהן גדול היה מזכיר שם גדול '''אהבה''' בנקודת ידועות לנו בסוד הייחוד הפנימי דנשיקין. '''עד כאן לשונו - לשון של זהורית'''. ומי שיש לו מוח בקדקדו יבין וישכיל כי שנינו בדרך אחד הולכים בענין כללות הסדר הישר. ומיני ומיניה מסתיים שמעתתא אליבא דהלכתא דגמורי לה מפי הרב האר"י זלה"ה, ומפי התלמיד הנאמן הר' חיים ויטאל זלה"ה אשר תורתו תורת אמת, אותה '''נתן משה''' נחלה, על פיה' אלו(?) נשא לבבנו ונחנו בדרכי יושר להבין ולהשכיל סתרי סודותיו. וכאשר הורנו רזי בית מקדשו בכל דבר ודבר למד מענינו - כן יראנו בבנינו הנכבד הנוסף, ואז {{ש}} {{גדול-מודגש|יוד}}והו {{גדול-מודגש|ו}}יהללוהו {{גדול-מודגש|ד}}ורשיו {{גדול-מודגש|הי}}שרים {{גדול-מודגש|י}}ברכוהו {{גדול-מודגש|ויו}}סיפו {{גדול-מודגש|א}}ומץ {{גדול-מודגש|ו}}גבורה {{גדול-מודגש|הי}}ואבים {{גדול-מודגש|י}}שועתו {{ש}} {{גדול-מודגש|י}}פתח {{גדול-מודגש|א}}וצרות {{גדול-מודגש|ה}}יכל {{גדול-מודגש|ה}}עליון {{גדול-מודגש|ו}}בהם {{גדול-מודגש|י}}כונן {{גדול-מודגש|ה}}מקדש {{גדול-מודגש|ה}}מעוז {{ש}} {{גדול-מודגש|יוד}}יענו {{גדול-מודגש|ו}}ילמדנו {{גדול-מודגש|ד}}עת {{גדול-מודגש|הא}}מונה {{גדול-מודגש|ה}}נכונה {{גדול-מודגש|ואו}}שר {{גדול-מודגש|ו}}תיקות {{גדול-מודגש|הא}}רח {{גדול-מודגש|ה}}צדיק {{ש}} {{גדול-מודגש|י}}רומם {{גדול-מודגש|א}}ת {{גדול-מודגש|ה}}דר {{גדול-מודגש|ד}}גלנו {{גדול-מודגש|ו}}ישא {{גדול-מודגש|נ}}ס {{גדול-מודגש|ה}}בת {{גדול-מודגש|י}}רושלים {{ש}} {{גדול-מודגש|יכת"ירנו בחכמה בתבונה ובדעת להגדיל ולהגביר תפארתו ובנצח הודו ויסד מלכותו מלכות כל עולמים}}. -------------- 9wg2kixviv10cpm55ztdxxq5m0ruvqs 3101928 3101927 2026-11-07T18:48:54Z Roxette5 5159 /* עזרת ישראל מקודשת ממנה */ 3101928 wikitext text/x-wiki __TOC__ ==משנה דמסכת כלים== ===ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות=== '''עשר קדושות הן. ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ומה היא קדושתה? שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתי הלחם. מה שאין מביאין כן מכל הארצות {{ממ משנה|כלים|א|ו}}''' אש"ר ד"רכו נס"תרה י"אציל שפ"ע דע"ת י"שרה עלי, להבין ולהשכיל סתרי המשנה הזאת על אמתתה כי ארוכה מארץ מדה, וזה החלי בעזרת אלי. '''הנה''' נודע מה שמביא האר"י זלה"ה בדרוש ביאור המלכים, {{ש}} שכאשר יצא כל האצילות מבחינת שם {{גמט|ב"ן}} לבד והיה כולל עתיק ואריך אנפין ואבא ואמא וזעיר ונוקביה. ואז יצאו תחלה כל הכלים שלהם זה תחת זה עד סיום עולם האצילות, ואחר כך יצאו האורות ד{{גמט|ב"ן}} - כל פרטי האצילות. {{ש}} ויצא תחילה כתר דעתיק דאצילות, ובו נכללים כל האורות. ונתקיים. ואחר כך יצא חכמה דעתיק בכלי שלו, ובו כוללים{{הערה|נראה דיש להגיה "כלולים" או "נכללים" - ויקיעורך}} כל שאר האורות. ונתקיים. ואחר כך יצאה בינה דעתיק, ובה כלולים כל שאר האורות. ונתקיימה.{{ש}} ואחר כך יצאו שבעת תחתונות דעתיק מהדעת ולמטה - כל אחד בכלי שלו, ובו כלולים כל שאר האורות. והיה נשבר. וירד פנימיות הכלי בבריאה, ותיכוניות הכלי יותר למטה ביצירה, וחיצוניות הכלי בעשיה. ואחר כך האור ההוא נשאר בלא כלי. ושאר האורות ירדו בכלי השביעי של שבעה תחתונות. וגם הוא נשבר על דרך הנזכר. והאור שלו נשאר בלי לבוש. ושאר האורות ירדו בכלי של מטה ממנו. וכן על דרך זה עד שנגמרו שבעה תחתונות שלו. ואחר שירדו כל השבעה תחתונות שבו, פנים ואחור, בבריאה יצירה עשיה - אז גם ירדו האחורים דחכמה ובינה דעתיק לבד באצילות עצמו בסופו, אך לא בבריאה. אבל לא הפנים. ולכן אין בהם מיתה רק ירידה. ואז ירדו גם נצח הוד יסוד דאחורים דכתר דעתיק. ואחר כך נכנס בכתר דאריך אנפין בכלי שלו, ובו כלולים שאר האורות על דרך הנזכר בעתיק. {{ש}} וכן באבא ואמא. וכן בזעיר ונוקביה. נמצא שנשברו שבעה תחתונות דנוקבא, ושבעה תחתונות דזעיר אנפין, ושבעה תחתונות דבינה, ושבעה תחתונות דחכמה, ושבעה תחתונות דאריך אנפין, ושבעה תחתונות דעתיק.{{ש}} נמצאו שמתו {{גמט דגש|מ"ב}} מלכים. וזהו שרמז {{צ|{{גמט דגש|ואלה}} המלכים אשר מלכו בארץ אדום}}. ירצה במספר {{גמט דגש|ואלה}} מלכו ומתו. וזהו שאמרו {{צ|תולה ארץ על '''בלי מה'''}}. ר"ל שהיה תולה ארץ אדום ברעיון בעבור {{גמט דגש|בלי}} {{גמט דגש|מה}} - ש{{גמט דגש|מ"ב}} מלכים שהם מספר {{גמט דגש|בל"י}}, היו בלי {{גמט דגש|מ"ה}} - שהיו חסר מהם שם {{גמט דגש|מ"ה}} החדש כנודע. ולכן נשברו. ואחר כך שיצא {{גמט דגש|מ"ה}} נתקנו כולם בסוד {{צ|חצבה עמודיה שבעה}} - שעשה ותיקן כל שבעה תחתונות של כל פרצוף ופרצוף בסוד שבעה עמודים, והם סוד קוים. ולכן נתקיימו כנודע. '''עד כאן לשונו''' כלל העולה ש{{גמט דגש|מ"ב}} כלים חיצונים נפלו בעשיה, ו{{גמט דגש|מ"ב}} כלים תיכונים נפלו ביצירה, ו{{גמט דגש|מ"ב}} כלים פנימיים נפלו בבריאה. {{ש}} וזהו סוד שאין עלייה לשום דבר בעולמות אלא על ידי שם {{גמט דגש|מ"ב}}. ולכן יש גם כן כנגדם שלשה {{גמט דגש|מ"ב}}: * '''אבגי"תץ וכו'''' ביצירה - כדי להעלות {{גמט דגש|מ"ב}} דעשיה שנפלו שם * וגם {{גמט דגש|אהי"ה יה"ו}} בבריאה להעלות {{גמט דגש|מ"ב}} דיצירה שנפלו לשם * וגם {{גמט דגש|מ"ב}} אותיות דמילוי המילוי דשם {{גמט דגש|מ"ה}} דאלפין בעולם האצילות כדי להעלות {{גמט דגש|מ"ב}} דבריאה שנפלו שם. וזהו סוד {{צ|'''ברן''' יחד ככבי בקר ויריעו כל בני אלהים}} {{ממ|איוב|לח|ז}}. רוצה לומר כשמעלים השלשה {{גמט דגש|מ"ב}} חדשים לשלשה {{גמט דגש|מ"ב}} הישנים ומתחברים כולם ביחד ביסוד דנוקבא דאצילות. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד}} - כי {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|קכ"ו}} - גימטריה {{גמט דגש|ברן}}. כשהם יחד הם {{צ|ככבי בוקר}} - שנתקנים ונמתקים ביחד על ידי החסדים שם {{גמט דגש|מ"ה}}. ואז {{צ|ויריעו כל בני אלהים}} - ר"ל ואז נשברים ונמתקים כל '''בנ"י''' שהם כל שלשה {{גמט דגש|מ"ב}} של שם {{גמט דגש|ב"ן}} שנפלו בבריאה יצירה עשיה ונעשים כולם כוכבים שהם חסדים, ומאירים בנוקבא. וזהו {{צ|{{גמט דגש|ברן}} יחד {{גמט דגש|ככבי}} בקר}}.{{ש}} וזהו סוד {{צ|סומך יהוה לכל הנופלים}}. ר"ל השלשה {{גמט דגש|מ"ב}} שהם גימטריא {{גמט דגש|סומך}}, הם סומכים לכל הנופלים משם {{גמט דגש|ב"ן}}. והנה נודע כי על ידי שני צירים ושני דלתות שיש בה יותר ממה שיש בו נשלמה ל{{גמט דגש|רנ"ב}} - ולכן ה{{גמט דגש|ו'}} {{גמט דגש|מ"ב}} מתקבצים ביחד ונכנסים בתוך ההיכל שהוא יסוד דנוקבא דאצילות שהי' מלובש' בתוך היכל קדש הקדשים כנודע, ששם ביסוד שלה נשלמים ה{{גמט דגש|רנ"ב}}. ולכן שם גם כן נכנסים {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|מ"ב}} שגימטריא {{גמט דגש|רנ"ב}} כדי לעשות לה מיין נוקבין. {{הערה|לא נראה לענ"ד קשר עם מה שנזכר למעלה. ואולי חסר טקסט. וצע"ע - ויקיעורך}}הנה נודע כי בארץ ישראל שלטא עולם היצירה, ובחוץ לארץ שלטא עולם העשיה כנזכר בתקונים. ולכן עיקר התיקונים שעושים בני חוץ לארץ הוא בעולם העשיה, ועיקר התיקונים שעושים בני ארץ ישראל הוא בעולם היצירה. כי מאחר שארץ ישראל הוא אמצע הישוב - לכן שם גם כן יש להם יכולת לתקן כלים אמצעים של שבירת הכלים שנפלו שם, ואין צריך להכניס עצמם בסכנה לתקן כלים החיצונים שהם בעשיה דתמן נתערבו הקליפות עם הקדושה ביחד. אלא כל תיקונם הוא ביצירה דתמן הוא הקליפה דבוקה לבד ואינה מעורבת, ואין להם כל כך טורח לתקנם כמו אנשי חוץ לארץ. וזהו שאמרו רז"ל '''{{צ|ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות}}''' - ר"ל כי עולם היצירה דשלטא בארץ ישראל היא מקודשת מכל עולם העשיה דשלטה בכל הארצות של חוץ לארץ. '''{{צ|ומה היא קדושתה?}}''' - ורמזו רז"ל באומרו {{צ|ומה היא קדושתה}} להורות כי בעולם העשיה הוא שם {{גמט דגש|ב"ן}}, ובעולם היצירה הוא שם {{גמט דגש|מ"ה}} כנודע. וזהו שאמרו '''{{צ|ומה}}''' - ר"ל שם {{גמט דגש|מ"ה}} - {{צ|היא קדושתה}}. '''{{צ|שמביאין ממנה העומר והבכורים ושתי הלחם}}''' - שהם נצח הוד יסוד מלכות דיצירה, שמשם מעלים מיין נוקבין דאצילות. {{ש}} '''וגם כתב האר"י זלה"ה''' שהעלות{{הערה|אולי יש להגיה "שהעלאת" - ויקיעורך}} הביכורים והעומר ושתי לחם הוא להעלות האורות של {{קיצור|נהי"ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דיצירה למעלה כדי שלא ינקו מהם החיצונים. כי ביצירה אנו מקפידים שלא ינקו מהם. אבל בעשיה אין אנו חוששים לזה כי שם מדור הקליפות. והנה '''העמר''' - היא המלכות כמ"ש בתיקונים דף ל"ז ע"ב {{צ|ושכינתא תתאה איהי ספירת העמר דבה מני שבע יומין דאינון שבע שבתות דאית בהון {{גמט דגש|מ"ב}} יומין וגו'}}. וגם {{גמט דגש|עמר}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|אל}} - כי המלכות היא נקראת {{צ|{{גמט דגש|אל}} זועם בכל יום}} על החיצונים, והיא כלולה מכל עשר ספירות כמ"ש בזוהר פרשת לך לך דף צ"א ע"א {{ממ זהר|א|צא|א}} {{צ|דבר אחר: כי מי '''אל'''{{הערה|כרגע בויקיטקסט הגירסא שם בזוהר הוא "כי מי אלוה", וצע"ע - ויקיעורך}} - דא רזא דמל' דהא '''אל''' כללא הוא דאתכליל מכלהו דרגין}}, כנזכר שם בזוהר. והרי הם {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|עמר}}, ו{{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}} ב{{גמט דגש|בכורים}}, {{קיצור|וששה פעמים '''אל'''|186}} בשתי לחם כמו שיתבאר -- סך הכל {{מכפלת גימטריא|כ"ה|פעמים|'''אל'''}} להורות שעל ידי התעוררות אלו {{מכפלת גימטריא|כ"ה|פעמים|'''אל'''}} ביסוד דמלכות לעשות לה מיין נוקבין - גרמו שקבלה המלכות גם כן שפע מ{{גמט דגש|י"ג}} תקוני דיקנא דאריך אנפין, ומתשעה דזעיר אנפין. הרי {{גמט דגש|כ"ב}}. וגם הזעיר אנפין נותן לה {{גמט דגש|ג'}} שהם תורה נביכים כתובים. הרי {{גמט דגש|כ"ה}}. ולכן נקראת המלכות '''כה'''.{{ש}} וזהו שכתוב {{צ|וחסידך}} - שהם חסד אל - {{צ|יברכו '''כה'''}} - הם גורמים שהיא מתברך מ{{צ|'''כ"ה''' תברכו}}. ומאחר שמלכות דיצירה נקרא {{צ|אל זועם}} - ולכן היה כח ליהושוע (שהוא פני סיהרא) לכבוש {{גמט דגש|ל"א}} מלכים כנגד שם {{גמט דגש|אל}}. ובזה {{גמט דגש|אל}} דנוקבא(?) היה כלולים בו התשעה {{גמט דגש|אל}} עליונים. כי {{גמט דגש|אל הויה}} הוא ביצירה. ונתחברו {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אל'''}} ביחד. ולכן קדש יהושוע ארץ ישראל בעשר קדושות ונתקנה ברכת '''הזן''' לישראל - כי {{גמט דגש|אל הויה}} גימטריא {{גמט דגש|זן}}. ולכן גם כן היה צריך להקיף יריחו שבעה פעמים שהם כנגד {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|אל}} - כי {{גמט דגש|אלף למד}} גימטריא {{גמט דגש|הקף}}. וכן ששת ימים בכל יום היו מקיפים שבעה כהנים עם שבעה שופרות. וביום השביעי היו מקיפים ז' פעמים - הרי {{גמט דגש|מ"ט}} כהנים ו{{גמט דגש|מ"ט}} שופרות. הרי {{גמט דגש|מ"ב}} ו{{גמט דגש|מ"ט}} - גימטריא {{גמט דגש|צ"א}} במספר {{גמט דגש|הויה אדני}} כהנים, ובמספר {{גמט דגש|הויה אדני}} שופרות. וזה היה כדי להמשיך {{גמט דגש|צ"א}} חסדים (שהם בחינת כהנים שהם בחסד) ו{{גמט דגש|צ"א}} גבורות (שהם בחינת שופורות שהם בחינה דדינין מתערין מינה). כי אלו ההקפות גרמו חיבור ד{{גמט דגש|יאהדונה"י}}. והשבתת הקליפות כשזה נופל זה קם. והנה {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|'''הויה אדני'''}} עם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{מכפלת גימטריה|ו'|פעמים|אל}} - שהם ששה חסדים בסוד {{צ|חסד {{גמט דגש|אל}}}} הכלולים ביסוד. וכל הנ"ל להורות שכל הבחינות שהיו בארץ ישראל הם בחינות של {{גמט דגש|אל}}. מפני ש{{גמט דגש|אל הויה}} שביצירה שלטא בארץ ישראל כנזכר. וכן במקדש היו {{גמט דגש|צ"ג}} כלים כנגד {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|'''אל'''}}. כאלה וכאלה רבות, ואין להאריך. <big>(</big> ואהובי '''הרב משה זכות נר"ו''' אמר כי על כן נגלה ליהושוע שר צבא ה' בבואו לארץ והוא מט"ט השולט בה. ואמר לו {{צ|עתה באתי}}, ואמרו רז"ל, ולא כימי משה רבנו ע"ה דזכה לבינה סוד בריאה בגדולתו. כי בילדותו היתה בחינתו מ"טט שר הפנים - ראשי תיבות '''משה'''. ולכן נקרא {{צ|טוב}} בסוד {{צ|אמרו צדיק כי טוב}}. כי כן היה יוסף {{צ|והוא נער בן {{גמט דגש|י"ז}} שנה}} - כמנין {{גמט דגש|טוב}}. והוא סוד {{גמט|קטנה=1|הויה}} במספר קטן. וגם שם הדעת כידוע. לכן נקרא '''{{צ|ארץ החיים}}'''. כי {{מכפלת גימטריא|ד'|פעמים|טוב}} הוא {{גמט דגש|חיים}} בסוד ד' המוחין. וזהו סוד {{צ|'''חיים טובים'''}}. ועל זה נאמר {{צ|'''טוב הארץ''' תאכלו}}. כי {{גמט דגש|טוב}} הוא {{גמט דגש|י"ז}}, ו{{גמט|קטנה=1|הארץ}} במספר קטן גם כן כך. והוא כנגד ב' בחינות של {{גמט דגש|י"ז}} הנזכר. והיודע סוד שורש יהושוע ישכיל למה נקרא {{צ|טבור הארץ}} {{ממ|שופטים|ט|לז}} {{ממ|יחזקאל|לח|יב}}, ואמרו רז"ל {{צ|פני יהושע פני לבנה}} ולא אמרו "פני יהושוע כלבנה". ובתוך '''יהושע''' כזה '''יו"ד ה"י וי"ו שי"ן עי"ן'''{{הערה|{{גמט דגש|ו"ד י' י"ו י"ן י"ן}} - ויקיעורך}} תמצא {{גמט דגש|יוסף}} זקנו, שהוא הנער הנזכר. וכן נקרא יהושע נער שלא ימוש מתוך {{גמט דגש|אהל מועד}} - הוא בגימטריא {{גמט דגש|יוסף}}, שהוא בתוכו. ואחר כך נתעלה מדרגה על זקנו והיה זקן. ואמרו רז"ל כי פסוק {{צ|נער הייתי גם זקנתי}} שר העולם אמרו. כי בזקנתו מגיע לחצי הבריאה. ולכן {{גמט דגש|זקן}} - חצי {{גמט דגש|שדי}}. וחייו כחיי יוסף בסוד {{גמט דגש|מ"ה}} ו{{גמט דגש|ס"ה}}. והדברים עתיקים. <big>)</big> והנה בכורים הוא ביסוד, כמ"ש בזוהר פרשת פנחס דף רנ"ג ע"ב {{ממ זהר|ג|רנג|ב}}: {{צ|בכורים אתקרי בן בוכרא על שם אות ברית דאיהו '''י'''' טפה קדמאה דאתמשך מניה זרע יורה כחץ וכו' ותמן הוא פרי חדש פרי צדיק עץ חיים}}. {{ש}} הנה היסוד הוא ספירה התשיעי ולכן נכללים {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|אל}}. וזהו רמז כי {{גמט דגש|בכורים}} עם הכולל גימטריא ט' פעמים '''אל'''. וכן {{גמט דגש|בכורים}} גימטריא {{גמט דגש|אור הגנוז}} לצדיקים, שהם צדיק וצדק, ואותו האור נקרא 'בכור' של כל האורות. וכן {{צ|חסד {{גמט דגש|לאברהם}}}} גימטריא {{גמט דגש|בכורים}}. והוא אותיות '''לאבר מה''' - ר"ל כל טפת חסדים הוא ל'''אבר''' (שהוא יסוד) דשם {{גמט דגש|מ"ה}} - שהוא יצירה דתמן מקננא זעיר דאצילות, ושם מתגלים כל פרי חדש כדי להכנס בתוך הנוקבא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך}}. כי על ידי הבכורים היה מעלים הבירורים מבכורות (שהן ממלכין קדמאין שמלכו בארץ אדום) מיין נוקבין לנוקבא דזעיר אנפין כדי לקבל ממנו פרי חדש שהוא מנחה חדשה. וז"ש {{צ|ראשית בכורי אדמתך}} - ר"ל המבחר והראשית של בכורים שמתו בארץ אדום. וזהו {{צ|אדמתך}} דייקא. צריך להעלות לירושלים כדי להביא אותם {{צ|בית יהוה אלהיך}} שהיא יסוד דנוקבא בעת שהיא בסוד אחורי דזעיר. אזי נכנסים נצח הוד יסוד דאבא ואמא לתוכה בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע}}. וזהו שכתוב {{צ|בית יהוה אהליך}} - שאז היא בית לאבא ואמא הנקרא {{צ|יהוה אלהיך}}, כדי שיוכלו לבא אחר כך פנים בפנים. ובזה החיצונים בורחים ממנה. וזהו שכתוב {{צ|לא תבשל גדי בחלב אמו}} - שלא ינקא ההוא סטרא מחלבא דאימא שהיא סוד תרין צפרין שמביא הזוהר בפרשת ויחי, עיין בדרוש הקליפות פרק ב' ותבין רזא דמלה. ונודע שיש שני מיני חיבורים - חיבור דנשיקין שהוא בגלוי, וחיבור תחתון שהוא במכוסה. וזהו רמז בכאן {{צ|'''ר''''אשית '''ב''''כורי '''א''''דמתך}} - ראשי תיבות '''אבר''', שהיא היסוד. {{צ|'''תביא''' בית יהוה אלהיך}} - ר"ל שתתחבר עם היסוד דנוקבא. ורמז ב' פעמים תבי"א - אחד בפירוש ואחד בראשי תיבות - להורות על שני מיני חיבורים; אחד במגולה ואחד במכוסה. כי {{צ|תביא}} הוא לשון 'ביאה' וחיבור. ונודע שבעת החיבור היא מקבלת טפת החסדים, ולכן כתיב {{צ|ולקח הכהן}} (שהוא טפת החסד) {{צ|{{גמט דגש|הטנא}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}} - כדי להשפיע בתוכה השפע. והבן. '''שתי הלחם''' הם נצח והוד פנימים שהם שתי כליות. וזהו סוד {{צ|חלב כליות חטה}} {{ממ|דברים|לב|יד}}. ולכן היו שתי לחם של חטה גם כן. והנה מן כתר עד נצח הם ו' ספירות - כתר חכמה בינה חסד גבורה תפארת. והם {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}. וזהו {{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|לחם}} - גימטריא ששה הויות - כל אחד עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות והכולל - הרי {{מכפלת גימטריא|ו'|פעמים|אל}}. כי נצח והוד הם תרי פלגי גופא, והוד כלול בנצח. ולכן הנצח מקבל הששה פעמים {{גמט דגש|אל}} ומחלק חציו להוד. ולכן השתי לחם הביאום ביחד - כי הם גוף אחד. והנה על ידי התעוררות הבירורין מן נצח הוד יסוד מלכות דיצירה (שהם עמר והביכורים ושתי הלחם כנזכר) - ועשו מיין נוקבין ביסוד דנוקבא דאצילות - גורמים הורדת המוחין בזעיר אנפין כדי להתחבר עם הנוקבא (שהם חכמה ובינה חסד וגבורה). * כי '''עמר''' הוא בחכמה - {{צ|עומר לגולגולת}}, ותמן {{צ|להנחיל אוהבי {{גמט דגש|יש}}}} במספר {{גמט דגש|עמר}} בסוד {{צ|'''בישישים''' חכמה}} {{ממ|איוב|יב|יב}}. * '''והבכורים''' בבינה ששם היו בסוד העיבור הבכורות דמלכין קדמאין. ומתמן יצאו ונשברו. * '''ושתי הלחם''' בדעת שהם חסד וגבורה בחלל אחד. ולכן באים ביחד. והנה לעשות זה התיקון היו מוכרחים להביא אותם מארץ ישראל דווקא, ולא משאר ארצות שהן חוץ לארץ. ובזה נתקדשה ארץ ישראל מכל שאר ארצות. ===עיירות המוקפות חומה=== '''עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה, שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבים לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו {{ממ משנה|כלים|א|ז}}''' צריך לדעת מה '''שפירש האר"י זלה"ה''' בדרוש של '''מעקה''' {{ממ עץ חיים|מב|יב}}. ושם בסוף הדרוש אמר:{{ש}} והנה מעקה של העשיה הוא כי הלא גם העשיה היה האור שלה מתפשט ויורד מאד בסוף הרקיע. שאמרו רז"ל שהיה נמתח והולך עד בלי די. ואז חזר לעלות ונעשה מעקה וכותל בגג העשיה אל היצירה, כדי שרגלי בני עליה (שהם זעיר ונוקבא דיצירה) - שלא תפול הארתם לאחורי העשיה בתוך הקליפות. וזהו שכתוב '''{{צ|עיירות המוקפות חומה}}''' - פירוש מימות יהושע בן נון, כי פני יהושע הוא פנה לבנה, הוא מלכות עולם העשיה. ומה'''חשמל''' המכסה על עשיה שנקרא {{צ|מימות יהושע}}, שהם ימים וספירות דמלכות דאצילות המקננא בעשיה - אותו החשמל נעשה חומה לזעיר אנפין (שהוא יצירה) בסוד {{צ|נקבה תסובב גבר}}. וזהו שאמרו רז"ל {{צ|השרוי בלא אשה שרוי בלא חומה}}. וזהו {{גמט דגש|מימות}} - גימטריא {{גמט דגש|מלכות}} שהוא יהושע. והנה מעקה הבריאה הוא כדי שלא ירד אור האצילות אל הבריאה. ומעקה היצירה הוא כדי שלא ירד אור הבריאה ליצירה. ומעקה העשיה הוא כדי שלא יתפשט אור היצירה אחורי העשיה בתוך הקליפות. והנה מעקה העשיה הוא משם {{גמט דגש|ב"ן}} דההי"ן, שנודע כי הויה זו היא בעשיה. ונעשה בסוד {{גמט דגש|עב}} {{גמט דגש|קדם}} שהוא {{גמט דגש|י' י"ה יה"ו יהו"ה}} - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"ה, יו"ד ה"ה ו"ו, יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה}}. שהם האחורים דעשיה והם בגימטריא {{גמט דגש|רי"ו}} במספר {{גמט דגש|מעקה}}. אבל בעולם העשיה לא נמצא מעקה והוא נשאר מגולה מפני שהוא מדור הקליפות כנודע. וז"ש '''{{צ|עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה}}''' - ירצה כי עיירות המוקפות חומה הם אחוריים של עולם היצירה, שהוא חיצוניות הכלים דיצירה. והנה נודע כי כל עולם ועולם הוא כלול מ'''ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן'''. * הנה אחוריים ד{{גמט דגש|ע"ב}} הוא {{גמט דגש|דפ"ק}} * ואחוריים ד{{גמט דגש|ס"ג}} הוא {{גמט דגש|קס"ו}} * ואחוריים ד{{גמט דגש|מ"ה}} הוא {{גמט דגש|ק"ל}} * ואחוריים ד{{גמט דגש|ב"ן}} הוא {{גמט דגש|קדם}} * ואחוריים ד{{גמט דגש|הויה}} פשוטה - {{גמט דגש|ע"ב}} הרי {{גמט דגש|דפ"ק, קס"ו, ק"ל, קד"ם, ע"ב}} - גימטריא {{גמט דגש|עיירות}}. ושם הוא סביביו '''חומה''' לשמור אותם אחוריים שלא יאחזו בהם הקליפות. הנה החומה הוא {{גמט דגש|ע"ב}} ו{{גמט דגש|קדם}} של עולם העשיה שעולה {{גמט דגש|רי"ו}}. והנה {{גמט דגש|רי"ו}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ז'|פעמים|'''אל'''}} כנזכר. וזה סוד {{גמט דגש|אל יהוה}} שהוא עולם היצירה, דתמן שולט '''אל הויה''' כנזכר. הנה החומה שלו הוא במספר {{צ|{{גמט דגש|ויאר}} לנו}}, שלא יתאחזו בהם הקליפות. וגם כן {{גמט דגש|חומה}} גימטריא {{גמט דגש|אל הויה}} עם {{גמט דגש|ב'}} כוללים. הנה אלו עיירות הם מקודשות ממנה דעולם עשיה, ששם הוא מגולה ויש כח לחיצונים ליינק מכל עיירות שלהם. אבל בעולם היצירה - אין כח לחיצונים ליינק משם. ולכן '''{{צ|משלחים מתוכם את המצורעים}}'''.{{ש}} כי נודע מה שכתב האר"י זלה"ה בדרוש הקליפות פרק שני {{ממ עץ חיים|מח|ב}} וזה לשונו:{{ש}} דע כי ממלכות דאצילות יונקים כל הקליפות. ואמנם ביום אשר אז תגבורת הזכר - אז אותם התרין מוחין דזעיר דקליפות דאצילות הם העולים למעלה ביום ויונקים מן המלכות שבאצילות דקדושה. אבל להיות כי ביום אין הדינין מתגברין - לכן הם יונקים בחשאי. וזהו סוד {{צ|וישלח יהושע בן נון שנים אנשים מרגלים חרש לאמר}} {{ממ|יהושע|ב|א}} - ר"ל בחשאי, כי יהושע בן נון הוא לבנה סיהרא קדישא. {{ש}} {{צ|לכו וראו את הארץ}} יריחו לרגל אותם וליניק משם - כי הקליפה היא צורך גבוה כנודע, כמו שאמרו {{צ|והנה טוב מאד - זה מלאך המות}}. אבל תרין צפרין - שהם תרין מוחין דנוקבא דזעיר של אצילות דקליפה - אינם יכולים לינק ביום אלא בלילה, לפי שאז דינין של נקיבה שולטין. וכן הוא הענין בבריאה. כי הקליפות אשר שם יונקים מן המלכות דבריאה דקדושה; הזכר ביום, והנקבה בלילה. וכן ביצירה. אמנם כמו שבקדושה אינה עולה בלילה רק לאה - גם אלו התרין צפרין העולין בלילה לינק הם אותם תרין מוחין של אות' בחינה של לאה שיש בקליפות. '''עד כאן לשונו'''. הנה התרין צפרין נקראים {{צ|מצורעים}} והם '''נעמה ואגרת'''. וזהו סוד {{צ|אל תאכלו ממנו '''נא'''}}. ולכן המצורע ביום טהרתו היה מביא תרין צפרין. והצפור השמאל (שהיא בינה דנוקבא דינין קשין) - לכן שוחטים אותה כדי למתקה. אבל הציפור השנית מצד הימין - חכמה דנוקבא דקליפה - היא יותר ממותקת, ולכן לא היה צריך לשחוט אותה אלא {{צ|ושלח את הצפור החיה על פני השדה}} של הקליפות. וזהו {{צ|חיה}} דייקא שהיא חכמה, בחינת חיה שלה. כדמיון שני שעירים - גורל אחד להשם וגורל אחד לעזאזל. עיין שם בדרוש דקליפות פרק תשיעי {{ממ עץ חיים|מט|ט}}. והנה מביא שם כי אחר יניקתם הם רוצים לעלות יותר למעלה במקום הראוי להם כנגד כל אורך זעיר ונוקבא דקדושה. ואז משתמטי רגלייהו בנוקבא דתהומא רבא וכו', עיין שם. '''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''.{{ש}} ז"ש '''{{צ|שמשלחין מתוכן את המצורעים}}''' שהם התרין צפרין הנקראים 'מצורעין' - שולחין אותן לנוקבא דתהומא רבא, ואין להן כדי לינק ביום ממלכות דיצירה. ומכל שכן מהספירות של מעלה מהן. אבל בעולם העשיה תמיד הקליפות יונקים ממלכות דעשיה דתמן הוא סוד {{צ|שכינה בגלות}}, שושנה בין החוחים כנודע. וזהו הקדושה יתירה שיש למלכות דיצירה על מלכות דעשיה. ועוד קדושה אחרת '''{{צ|שמסבבין לתוכה מת עד שירצו. יצא - אין מחזירין אותו}}'''. כי הנה נודע כי הרע הגמור שנתברר שאין בו טוב כלל - הם השלשה קליפות החיצוניות - {{צ|רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת}}. אבל {{צ|ונוגה}} הרביעית - לא נתברר לגמרי. ולכן נשארת בבחינת לבוש ועור על הקדושה. ומבררת מעט מעט ונעשית גוף גמור, כי הם {{גמט דגש|רח"ף}} כלים שבורים של {{גמט דגש|רפ"ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת נוגה. ולכן נקרא הנוגה {{צ|אילנא דמותא}} כנזכר בתיקון ס' דף צ"ו ע"ב. ומה שנתדבק מ'''נגה''' על הקדושה חוזר להיות 'תוספת שבת' גמור טוב. מה שאין כן בחול כנזכר בזוהר ויקהל ר"ג ב' {{ממ זהר|ב|רג|ב}}. הנה בכל עיין שם. כאשר רוצה קליפות נגה לעלות בקדושה כנודע אזי השלשה קליפות אחרות אומרים לה "גם כן אנחנו נעלה יחד עמך ולמה נגרע ממך?". ואז היא נותנת להם היד ומחזקת אותם ואומרת להם "התדבקו עמי ונעלה יחד". וכשהיא עולה עם חברותיה - אזי יוצאה(?) שלהובתא דאשא מתחת כסא הכבוד ומוחצת ראשם של השלשה קליפות שנדבקו בקליפת נוגה, ומפריד אותם ממנה. ונופלים ויורדים עד נוקבא דתהומא רבא, ושם נגנזים וסוגרים עליהם פי התהום כדי שלא יצאו לחוץ בכל יום שבת. ונגה לבדה נשארת דבוקה בקדושה. וזהו סוד רחיצות במים חמין בערב שבת. שצריך לכוין בסוד {{צ|'''שלהבת יה'''}}, שהוא אותה שלהבת הנזכר לעיל כמו שמבואר בספר כוונות עיין שם (<small>[[שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש ג]]</small>). וזהו סוד כוונת המשנה במסכת שבת פרק י"ז {{ממ משנה|שבת|יז|ג}} {{צ|קנה של זתים אם יש קשר בראשו מקבלים טומאה. ואם לאו(?) אין מקבלים טומאה. ובין כך ובין כך נוטלין בשבת}}. פירוש כי הארבע קליפות נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}}. הוא טוב - הטוביות של נגה. ורע - הוא הרע של נגה עם השלשה קליפות אחרות. ונקרא '''{{צ|קנה של זתים}}''' שהם מרורים לישראל כזיתים. וזהו שרמזו רז"ל שהזיתים מי שאוכל אותם משכח תלמודו להורות מי שממשיך עליו הקליפות גורמים לו שמשכח תלמודו מפני שהם מחשכים עיני השכל שלו. וזהו שכתב '''{{צ|קנה של זיתים}}'''. '''{{צ|אם יש קשר בראשו}}''' - דהיינו שהשלשה קליפות קשורים בראש שלהם, שהיא '''הנגה''' - אז '''{{צ|מקבלים טומאה}}''' - ר"ל הטומאה (שהם השלשה קליפין) מקבלין מהנגה ומפתים אותה שתגנוב מהקדושה ותתן להם. ואז הם מטמאין גם כן כל חיצוניות העולמות ושולטים בעולם. '''{{צ|ואם לאו}}''' - שאינם מקושרים עם הנגה - כמו לעתיד לבא שיתבטלו הקליפות מן העולם, ואז הנגה תחזור לקדושה גמורה. וזהו סוד אמרם רז"ל {{צ|למה נקרא שמו 'חזיר' על שם שעתיד הקב"ה להחזירו להיות מותר לישראל}}. שהיא '''נגה''' שנקראת 'קליפת חזיר', שהיא חוזרת פעם לקליפה ופעם לקדושה. ולעתיד יהיה הכל קדושה. והנה '''{{צ|בי"ן כ"ך ובי"ן כ"ך}}''' - ר"ל בין כך שאנו בגלות והם שולטים, ובין כך כמו לעתיד שיתבטלו מן כל וכל - מכל מקום '''{{צ|נוטלין בשבת}}''' - ר"ל שבכל שבת השלשה קליפות מתבטלין על ידי שלהובתא דאשא כנזכר, ו'''נגה''' נכנסת ונעשית קדושה. וזהו סוד {{צ|יגמור '''נא רע''' רשעים}} {{ממ|תהלים|ז|י}}. ר"ל בעת שישראל חס ושלום רובם חייבים שנקראים רשעים - אזי גורמים שמתחברים כל הארבע קליפות ביחד ונשלם הרע שלהם. כי '''נא רע''' ראשי תיבות '''נ''''גה, '''א''''ש מתלקחת, '''ר''''וח סערה, '''ע''''נן גדול. וז"ש {{צ|יגמור '''נא רע'''}} - מי גורם להם זה? {{צ|רשעים}} - בזמן שישראל הם רשעים. אבל כשהם טובים גורמים שהנגה מתחברת עם הקדושה והשלשה אחרות נופלות בתהומא רבא. '''ועתה נבא אל ביאור לשון המשנה שלנו'''{{ש}} מ"ש '''{{צ|ומסבבין לתוכה מת}}''' - ר"ל שקליפת נגה היא דקה, והיא דבוקה על הפרי ומסבבת כל הקדושה, והיא נקראת {{צ|מת}} על שם 'אילנא דמותא' שהם מלכין דמיתו שריין בתוכה. וז"ש שמסבבין '''{{צ|לתוכה}}''' - הוא בין ה'''חשמל''' לזעיר ונוקבא. '''{{צ|המת}}''' - שהיא קליפת נגה כדי לברר ממנה הטוב שנשאר בתוכה מן המלכים דמיתו. וזהו בזמן שישראל מסוגלים במצות, וכן בשבת. ונשארת שם קליפת נגה '''{{צ|עד שירצו}}''' - פי' שבעה טובי העיר לקברו שם בתוך העיר, כי שבעה טובי העיר הם שבעה תחתונות דבינה, '''ע'''' רברבא ד{{צ|שמע}}. מהעור שלהם נעשה החשמלים אל כל העולמות אצילות בריאה יצירה עשיה כנזכר במרכבת יחזקאל פרק עשירי עיין שם באריכות. והם נקראים {{צ|טובי העיר}} מפני שהם מטיבים עם הנוקבא דזעיר שהיא נקראת {{גמט דגש|עיר}} - גימטריא {{גמט דגש|מנצפך}} שכל פרצופה נהנית על ידי הגבורות בעת שהיא עולה בקריאת שמע שם בתיבת '''שמע - שם ע'''' כנודע. וכשהם רוצים מניחים הנגה בתוך החומה שהוא בתוך ה'''חשמל'''. וכשהם אינם רוצים - מגרשים אותה לחוץ כי החיצונים בורחים מהארת '''חשמל''' דבינה המשמרת את זעיר ונוקבא (כנודע בסוד ברכת "מלביש ערומים", עיין שם). והנה הגם כי זה החשמל הוא לבוש והוא יותר עב וגס מן הכלים של זעיר ונוקבא - עם כל זה להיותו מבחינת בינה - אין הקליפות יכולות להתאחז כלל באור המקיף מן{{הערה|בדפוס ויניציא נראה כמלת 'עה', ובדפוס ירושלים הגיהו אל "מן" כנראה - ויקיעורך}} זה המלבוש של החשמל. הנה{{הערה|כך מופיע בדפוס ויניציא וכן ירושלים. ואני קצת מסופק בזה כי בדפוס ויניציא לא נראה כלל שמדובר בקטע חדש וכן לא מופיע נקודה של סוף משפט. ובכן אני מסופק שאולי צריך להגיה "הזה", וצע"ע - ויקיעורך}} בשבת או בעת שמסוגלים ישראל במעשים טובים - אזי קוברים שם המת בתוך העיר לפנים מן החומה כדי לברר מהם הבירורים כנזכר. אבל '''{{צ|אם יצא אין מחזירין}}''' - רוצה לומר אם יצא קליפת '''נגה''' ונתדבקה בשלשה קליפות אחרים - כבר היא נטמאת ואין מחזרין פעם אחרת לקדושה כדי שלא יקבלו טומאה. ואז משמרין את זעיר ונוקביה מחיצונים שלא יאחזו מהם. וזהו כמו בששת ימי החול שהנגה היא דבוקה בשאר השלשה קליפות ולכן אין מחזירין אותה. אבל בעולם העשיה - אף על פי שיצאה הנגה - מכל מקום מחזרין אותה, כי שם תמיד היא יונקת מהקדושה ותמיד היא דבוקה בכלי חיצון דנגה בסוד {{צ|ופנה ויטול ידיו}}, ובסוד {{צ|צא תאמר לו}} (כנזכר במרכבת יחזקאל פרק שביעי). וזהו כדי להוציא השפע מהכלים חיצוניים לפרנס את שאר חברותיה. אבל ארץ ישראל בזה היא מקודשת מחוץ לארץ שאין מחזירין אותה כנזכר לעיל. ===לפנים מן החומה=== '''לפנים מן החומה מקודש מהם שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה אמרנו לעיל כי על ידי העמר והביכורים ושתי לחם שמביאין מארץ ישראל העלינו האורות דנצח הוד יסוד מלכות דיצירה בסוד מיין נוקבין שהם סוד הארת נוקבא דזעיר דיצירה עם הארת כלי חיצון דזעיר הנקרא **"ו{{הערה|בדפוס ירושלים כתבו '''נה"י''' ולא נראה כך בדפוס ויניציא וכן לא נשמע לעניות דעתי מתאים. וצע"ע - ויקיעורך}} כנודע, ששם דבוקים כל כלים פנימים שנפלו מן האצילות בתוך הנגה דיצירה, והנגה היא דבוקה בעור הזעיר שהוא כלי חיצון כנז"ל. ועתה נבאר איך עולים הארת כלים תכונים(?) ד{{גמט דגש|ו'}} קצוות דזעיר דיצירה.{{ש}} ודע כי {{צ|לפנים מן החומה}} (שהוא חומת ירושלים) הוא היכל קדש קדשים דיצירה, והוא יותר מקודש מכל היצירה. והנה כמו שירושלים הוא באמצע ארץ ישראל - כך היכל קדש קדשים הוא באמצע תרין עלמין; בין בריאה ליצירה. שהכל נקרא {{צ|ארץ ישראל}} כמ"ש בעזה"י. ויש טעם אחר. כי {{קיצור|חב"ד|חכמה בינה דעת}} נקרא 'כלי פנימי' מכל הכלים, והוא באמצעית השלשה כלים שיש שם ביצירה. ולכן חב"ד דיצירה נקרא {{צ|ירושלים}} שהוא באמצע ארץ ישראל. ו{{צ|חומת ירושלים}} הם תרין תפוחין דיסוד דמלכות דבריאה המלובשת בתוך היכל קדש קדשים דיצירה, והם שלשה '''אהי"ה''' - דיודי"ן ואלפי"ן והה"ין{{הערה|{{גמט דגש|אל"ף ה"י יו"ד ה"י, אל"ף ה"א יו"ד ה"א, אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה}}}} - שגימטריא {{גמט דגש|חומת}} כנודע. '''והיכל קדש קדשים''' הוא נקודת ציון שבה ששם אינם יכולים ליכנס המצורעים - שהם התרין ציפורין הנ"ל, כי המצורע היה יוצא מחוץ שלש מחנות שהוא מחוץ לירושלים כמ"ש בעזה"י. ומה היא קדושתה? '''{{צ|שאוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני}}''' ונודע כי כלים פנימים בכל הספירות נקראים 'קדש קדשים'. אבל כלים אמצעים בכל הפרצופים הם נקראים 'קדשים קלים'. והנה שם {{גמט דגש|ע"ב}} מתלבש במוחין בכל הפרצופים, ושם {{גמט דגש|ס"ג}} בכלי פנימי, ושם {{גמט דגש|מ"ה}} בכלי אמצעי, ושם {{גמט דגש|ב"ן}} בכלי חיצון. והנה {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה}} גימטריא {{גמט דגש|קלים}} מפני שכלי תיכון מקבל מן השלשה שמות. וגם {{גמט דגש|קלים}} עם {{גמט דגש|ד'}} אותיות גימטריא {{גמט דגש|דפ"ק}}. ומלת {{גמט דגש|קדשים}} גימטריא {{גמט דגש|דתן}}. שניהם ביחד{{הערה|{{גמט דגש|דפ"ק דת"ן}}}} גימטריא {{גמט דגש|תרל"ח}} - במספר {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. כי כלי התיכון הוא {{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}}. כן הוא בכל הפרצופים. וחב"ד הוא כלי פנימי. והנה נודע שלאה עומדת כנגד חג"ת דזעיר באחוריים שלהם. ולכן כשעולים החג"ת עולים עמהם גם כן לאה כמו שמביא הר' חיים ויטל זלה"ה בספר עץ החיים '''וזה לשונו:'''{{ש}} ענין המעשר ראשון הוא סוד חזרת האור של רחל (שהיא מעשר) לשורשו של הלוי - שהוא {{גמט דגש|ה'}} גבורות שבדעת זעיר אנפין ששם שורשם. ולכן הוא אחד מעשרה כי הנוקבא היא נקודה אחת מעשרה נקודות שיצאו. {{ש}} אך ענין המעשר שני הוא סוד חזרת האור של לאה למקום הבינה, שהיא מלכות דאימא, שלא יתאחזו בה החיצונים. ולכן נאכל בירושלים במקום לאה בסוד '''ל"ם''' ד'''צלם'''. שהמלכות ההיא נקרא {{צ|ירושלים של מעלה}}. כי {{צ|ציון}} ברחל אך {{צ|ירושלים}} היא לאה העומדת ב'''ל"ם''' ד'''צלם''' כנזכר אצלנו בדרוש קין והבל.{{ש}} '''עד כאן לשון עץ החיים'''. ונראה לי כי רחל היא עשירית של זעיר אנפין, ולאה היא עשירית של תבונה. וזהו רמז כי '''מעשר''' ראשי תיבות '''מ''''לכות '''ע''''שירית '''ש''''ביעית '''ר''''ביעית. כי '''מלכות''' היא עשירית של עשר ספירות. והיא שביעית של שבע ימי הבנין. והיא רביעית של ארבע רגלי המרכבה. וגם {{גמט דגש|מעשר שני}} גימטריא {{גמט דגש|שקוצית אדני}}. כי המלכות שהוא '''אדני''' הוא בשם שביעי דשם {{גמט דגש|מ"ב}}. ונחזור. כי על ידי אכילת קדשים קלים ומעשר שני שהיו אוכלים לפנים מן החומה היו גורמים שעלו מאורות דחסד גבורה תפארת עם הארת לאה בהיכל קדש קדשים, שיאכלו {{צ|הבעלים}} שהם אבא ואמא, ששם מתחברים בהיכל קדש קדשים דיצירה. ולשון 'אכילה' הוא בסוד {{צ|אכלה ומחתה את פיה}}, והוא לשון חיבור. כי על ידי האורות הנ"ל שעולים שם בהיכל קדש קדשים - אז שם בירושלים (שהוא קדש קדשים דיצירה) - {{צ|אוכלים הבעלים}}, ר"ל מתחברים על ידם אבא ואמא. כי לעולם היכל קדש קדשים הוא כולל חב"ד ביחד, שהם אבא ואמא ודעת המחברם. וזה היה בזמן שבית המקדש היה קיים. אבל בעולם העשיה - אפילו בהיכל קדש קדשים אינם יכולים לחבר אפילו שבזמן שבית המקדש היה קיים - מפני שלא יאחזו בהם החיצונים. אבל בזמן הזה - כל ההיכלות אינם מתחברים אלא בעת שעולים בהיכל קדש קדשים דבריאה ב{{צ|שים שלום}} בזמן שמתחברים יעקב ורחל בשחרית של אחר העמידה. עיין שם בספר הכוונות. ===הר הבית מקודש ממנו=== '''הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה נודע כי '''{{צ|הר הבית}}''' הוא נקרא כל עולם הבריאה בכללות שבו היה עומד כל בית המקדש. ולכן היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה שהם אלף אמות, שהם כנגד כללות הבריאה שיש בו עשר ספירות - כל אחד כלולה ממאה - הרי אלף. וגם '''אל שדי''' במילוי{{הערה|{{גמט דגש|אל"ף למ"ד שי"ן דל"ת יו"ד}}}} שעולה אלף הוא בבריאה כנודע. וחמשה שערים היו להר הבית מפני שיש חמשה פרצופים - * אריך ונוקבא{{הערה|לא הבנתי למה הכוונה - ויקיעורך}} * אבא ואמא * ישראל סבא ותבונה * ישראל ורחל * יעקב ולאה{{ש}} וכל יסוד דנוקבא נקרא {{צ|שער}}. הרי חמשה שערים. וגם בינה מקננת בבריאה שיש בה חמשים שערי בינה - כל עשר שערים הוא בנין אחד של עשר ספירות ונקראו 'שער' אחד. והם חמשה שערים הנ"ל. וכן גם כן הר הבית היה מוקף חומה סביב. שזהו סוד החשמל המלביש הבריאה לשמרם מפני החיצונים שלא יתאחזו בהם. ונודע כי אחוריים דבינה (שהוא אחוריים ד'''אהי"ה דיודי"ן''' שעולה {{גמט דגש|קדמת}}{{הערה|{{גמט|אל"ף, אל"ף ה"י, אל"ף ה"י יו"ד, אל"ף ה"י יו"ד ה"י}}}}) הוא נקרא 'חומת' שמסבבת כל הבינה בסוד אחוריים שלה כדי שלא ינקו ממנה החיצונים. וזהו '''חומה''' במילוי כזה: {{גמט דגש|חי"ת וי"ו מ"ם ה"י}}, עם {{גמט דגש|י'}} אותיות - גימטריא {{גמט דגש|קדמ"ת}}. וגם זהו סוד {{גמט דגש|חשמל}}. כי המילוי של {{גמט דגש|ח"ת שי"ן מ"ם למ"ד}} לבד{{הערה|{{גמט דגש|ת' י"ן ם' מ"ד}}}} גימטריא גם כן {{גמט דגש|קדמת}}, שהוא ריבוע ד'''אהיה'''. שהחיצונים מתיראים ממנו כנודע. והנה נודע כי העשיה נקרא '''{{קיצור|נה"י|נצח הוד יסוד}}'''. ויצירה נקרא '''{{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}}'''. ובריאה נקרא '''{{קיצור|חב"ד|חכמה בינה דעת}}'''. ונודע כי חב"ד (שהם המוחין) נקרא {{צ|קדש}}. ולכן נקרא הבריאה {{צ|בית המקדש}} כי שם כללות המוחין הנקרא 'קדש'. וכן {{גמט דגש|הר הבית}} גימטריא {{גמט דגש|בריאה קדש}}. והנה נודע כי בעשיה הקליפות הם מעורבות עם הקדושה, וביצירה הקליפות הן דבוקות עם הקדושה ביחד אבל אינם מתערבות עמה, ובבריאה הקליפה עומדת כנגד הקדושה ואינה יכולה אפילו להדבק בה. {{ש}} וז"ש כאן '''{{צ|הר הבית מקודש ממנו}}''', שהוא מן עולם היצירה, '''{{צ|שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם}}''', שיכולים להדבק אפילו בחומת הר הבית, אלא הם עומדים כנגדם בלבד. והנה נבאר מי הם אלו '''{{צ|זבים וזבות וגו'}}. {{ש}} דע שמביא הר' חיים ויטל זלה"ה בדרוש הקליפות פרק שני {{ממ עץ חיים|מח|ב}} כי שני מוחין דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|שנים אנשים מרגלים}}, ושני מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה דאצילות נקרא {{צ|תרין צפרין}}. אבל בשלשה עולמות בריאה יצירה עשיה דקליפות - כל בחינות המוחין אשר שם בקליפות, בין דאבא ואמא בין דזעיר ונוקבא, כולן נקרא בלשון {{צ|שתים נשים זונות}} הנזכר בפרשת אחרי מות ס"ב {{ממ זהר|ג|סב|א}}. וטעם הדבר לפי שבריאה יצירה עשיה הם עולמות של הנקבה ולכן נקראות בלשון 'נשים' אפילו כל הזכרים שלהם. גם דע כי שבעה היכלין של כל עולם מאלו השלשה (בריאה יצירה עשיה דקליפה) הם מכוונין כנגד שית היכלין תתאין בלבד דקדושה של העולם ההוא תמיד. אך הקליפות דאצילות אינן כן. אמנם זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות שהם בחינת {{צ|שנים אנשים מרגלים}} ו{{צ|תרין צפרין}} - הם למטה כנגד האחוריים של קדש קדשים דבריאה בלבד. וקליפות דבריאה הם כנגד שית היכלין דבריאה לבד. וכן ביצירה ובעשיה כנ"ל. והטעם מפני שלעולם האצילות הוא נעלם מאד ולכן אי אפשר אל הקליפות שלהם לישב שם אלא למטה באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. '''עד כאן לשונו'''. ועיין שם בדרוש דקליפות פרק ששי{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ עץ חיים|מט|ו}}, וצע"ע - ויקיעורך}}. '''ועתה נבא אל ביאור'''{{ש}} כי '''{{צ|זבים}}''' הם {{צ|שנים אנשים מרגלים}} - תרין מוחין דזעיר דקליפה היושב שם באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. ו'''{{צ|זבות}}''' הם {{צ|תרין צפרין}}, '''נעמה ואגרת''', תרין מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה היושבות גם כן באחורי היכל קדש קדשים דבריאה. וכן {{גמט דגש|זבים וזבות}} גימטריא {{גמט דגש|לילית}} - כי זעיר ונוקבא דקליפה דאצילות הם סמא"ל ולילי"ת, והנוקבא נקרא {{צ|יותרת הכבד}} שהיא שולטת על דכורא כנודע. ולכן הזכר הוא טפל אצלה - להפך מן הקדושה. עיין בפרשת פנחס רל"א ע"ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. ולכן רמוז ב{{גמט דגש|זבים וזבות}} שמה לבדו, והוא כלול עמה. '''{{צ|נדות}}''' - הם אבא ואמא דקליפה דבריאה. כי בבריאה יצירה עשיה - כולם נקרא בלשון נקבות. ו'''{{צ|יולדות}}''' הם זעיר ונוקבא דבריאה דקליפה שהם מולדין נפשות של אומות העולם ולכן נקראו {{צ|יולדות}}. הנה כל בניהם שהם מולדים הם מתין ואין להם חיות. ואז הולכת '''לילי"ת''' ומתחממת עם בני אדם, וגורמת להוציא זרע לבטלה, ואז מושכת היא נשמה אחת ומכנסת אותה תוך בנים משחיתים שלה. ובזה הם חיים. ועל ידי קריאת שמע על המטה יוכל האדם להמית אלף ומאה ועשרים וחמש. והנה כל אלו הנזכר '''{{צ|אין נכנסים לשם}} ''', אלא הם יושבים כנגד ה'''חשמל''' דבריאה, ומשם יונקים כדי חיותם בלבד. כי הוא מוכרח להמשיך חיות המלכים שלא נתבררו כי הם ניצוצי הקדושה כנודע. ===החיל מקודש ממנו=== '''החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה קודם שנבא לבאר החיל נבאר מתחילה מ"ש בפרק שני ממסכת מדות {{ממ משנה|מדות|ב|ג}} - לפנים מחומת הר הבית סורג - מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים, והוא עשוי מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבים אותן זו על זו באלכסון. הנה צריך להבין מה היה משמש שם הסורג?{{ש}} והנה בעל תוספות יום טוב ז"ל [[תוספות יום טוב על מדות ב|כתב במסכת מדות פרק שני]] שהסורג היה לתת מקום והבדל בין העכו"ם הנכנסין להתפלל בבית ה' ובין ישראל. ולכן בשביל כן היוונים פרצו בו פרצות - הואיל ונעשה להבדיל אותם מבוא יותר פנימי. ולכן כשחזרו ישראל וזכו לגדרם - תקנו על כל גדר השתחויה להודות לה' כי טוב. עד כאן לשונו. ונלע"ד שכך אמת הדבר וכיון אל דרך האמת. והנה מביא האר"י זלה"ה במרכבת יחזקאל פרק ששי {{הערה|אני מצאתיו ([[עץ חיים/שער מב/פרק ד]]) - ויקיעורך}} וזה לשונו: {{ש}} הנה כמו ששלשים כלים דבינה נכנסו תוך זעיר אנפין כנודע - כן כלי החיצון מכולם נשאר בחוץ סביב דזעיר אנפין. והענין כי תוך כלי הבשר דזעיר אנפין נכנס כלי הבשר דנצח הוד יסוד דבינה, ובתוכו נפש פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך תוך כלי שני דזעיר אנפין נכנס כלי שני ובתוכה הרוח פנימי דזעיר אנפין. ואחר כך יש כלי שלישי דעצמות דזעיר אנפין ובתוכו נכנס כלי שלישי דעצמות דבינה, ובתוכו נשמת פנימי' דזעיר אנפין. נשאר עתה החיצוניות של בינה שהיה מן הראוי שיכנס גם כן תוך כלי החיצון של זעיר אנפין על דרך השאר. אכן לא היה כן. אלא נשאר מבחוץ על גבי כלי החיצון של זעיר אנפין עצמו, ונשארו כבחינת 'עור על גבי עור'. וזה העור דתבונה נקרא {{צ|חשמל}} ונקרא {{צ|כנפי נשרים}}, כי נשר היא בינה עילאה. וזהו סוד {{צ|כנשר יעיר קנו על גוזליו יכו'}}. וכאשר היו הקליפות רוצים להתאחז בזעיר אנפין - לא יוכלו כי אין להם אחיזה בעור התבונה.{{ש}} '''עד כאן לשונו'''. ונלע"ד כי זה {{צ|עור בעד עור}} {{ממ|איוב|ב|ד}} - שהם העור דזעיר אנפין ועור דבינה שהם זה על גב זה. {{צ|וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - ר"ל {{צ|וכל אשר לאיש}} בסוד חשמל, הוא בעבור {{צ|נפשו}} - לשמרו מפני חיצונים כנזכר. והנה ידוע כי נצח והוד הם נקראים 'בתי בראי'. אבל היסוד הוא פנימי - כי ברית וגוף חשבינן חד. והנה ה'''חשמל''' הוא העור של נצח והוד שנקראים {{צ|חיות אש ממללות}}, שהם שני שמות '''יאהדונה"י''', שהם תרין נהורין דנפקין מ'''חשמל'''; חיוור וסומק - '''יהוה''' בנצח, '''אדני''' בהוד. ואחר כך ביסוד מתחברים שניהם ביחד והוא נקרא גם כן '''חשמל''', חיור וסומק, '''יאהדונה"י'''. והם {{צ|עתים חשות עתים ממללות}}. והם {{צ|חומת אש}} סביב הבריאה - כי בינה מקננת בבריאה בסוד {{צ|ואני '''אהיה''' לה נאם יהוה חומת אש סביב}}. ר"ל משם '''אהי"ה''', משלשה מילויים דיודי"ן אלפי"ן ההי"ן - נעשה {{גמט דגש|חומת}} אש סביב, והוא חומת הר הבית כנז"ל שהיא חומה חיצונית הנעשה מנצח הוד הנקראות לבר מגופא, {{צ|בתי בראי}}, כנודע. אבל היסוד שהוא פנימי - לכן נעשה מהחיצוניות של היסוד '''חשמל''' אחרת שהוא חומה אחרת, ונקרא {{גמט דגש|סורג}}. וז"ש '''{{צ|לפנים מחומת הר הבית סורג גבוה עשרה טפחים וכו'}}'''. כי נודע שבינה יש ביסוד שלה חמשה חסדים וחמשה גבורות, וגם היא מקבלת מחכמה גם כן חמשה חסדים וחמשה גבורות. וכל חסד הוא שם {{גמט דגש|מ"ה}}, וכל גבורה הוא שם {{גמט דגש|ב"ן}}. הרי עשרה '''אדם''' ועשרה '''בנים'''. וכל {{גמט דגש|מ"ה ב"ן}} גימטריא {{גמט דגש|טפח}}. נמצא שיש ביסוד דבינה עשרה '''טפחים'''. ולכן הסורג (שהוא העור של יסוד דבינה) היה גבוה עשרה '''טפחים'''. והבן היטב. ונודע מה שכתוב בכוונת ברכת הנהנין (<small>[[שער הכוונות/דרושי השחר/כוונת הברכות]]</small>) כי בעטרה דיסוד דבינה יש שלשה '''אהי"ה''' (דיודי"ן ואלפי"ן וההי"ן). עיין שם שהם גימטריא {{צ|{{גמט דגש|חומת}} ירושלים}} כנודע. ולכן ה'''סורג''' שנעשה מן העור של העטרה דיסוד דבינה כשתכתוב '''סורג''' במילוי כזה: {{גמט דגש|סמ"ך ו"ו רי"ש גימ"ל}} - המילוי שלו בלבד{{הערה|{{גמט דגש|מ"ך ו' י"ש ימ"ל}}}} גימטריא {{גמט דגש|תנ"ה}} עם הכולל. וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. כי '{{גמט דגש|חומת}} הר הבית' הוא כללות נצח הוד יסוד דבינה, שיש בהם שלשה אהי"ה במילוי בגימטריא {{גמט דגש|חותם}}. '''וחומת הסורג''' הוא {{גמט דגש|חותם}} השני שנעשה מעטרת היסוד דבינה עצמה, והוא כדי שלא יכנסו הגוים לשם שהם החיצונים שיושבים כנגד עולם הבריאה כנז"ל. <big>(</big> ואהובי הרב משה זכות נר"ו כתב אם תסתכל במילוי '''סורג''' ו'''חיל'''{{הערה|{{גמט דגש|ת' ו"ד מ"ד}}}} תמצאנו בגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. וידוע כי שלשה בחינות תפארת נצח הוד הם כמ"ש לקמן. והבט מילוי '''חותם''' כזה: {{גמט דגש|ח"ת וא"ו תא"ו מ"ם}}{{הערה|{{גמט דגש|ת' א"ו א"ו מ'}}}} - ותמצא חותם אחר. וזהו סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. ושלשה בחינות {{גמט דגש|תנ"ה}} הם: * ראשון מ'''אהי"ה''' * ושניה {{קיצור|מס"ת|מסופי תיבות}} מילוי '''שדי'''{{הערה|שי''''ן''' דל''''ת''' יו''''ד'''}} * ושלשית - {{קיצור|מחמשה פעמים '''צ"א'''|454}} והנה {{גמט דגש|אהי"ה הוי"ה אדני שד"י}} הם עולים {{גמט דגש|תכ"ו}}. וסימנם {{צ|חותם ב{{גמט דגש|תוך}} חותם}}. ודע כי בשם '''שדי - שי"ן דל"ת יו"ד''' - יש שלשה חילוקים; {{גמט דגש|שדי}}, {{גמט דגש|לוי}}, {{גמט דגש|תנ"ד}}. וכך היה נחלק סודו בבית המקדש. * כי הכהן היה מבפנים - הוא הוא הפנים של שם '''שדי''', שכן בהיכל אהבה נאמר {{צ|בין שדי ילין}}. וכן {{גמט דגש|בן אהרון}} מלא ב{{גמט דגש|ו'}} הוא המקום שמתגלה בו. גם {{גמט דגש|בן אהרן}} בלא {{גמט דגש|ו'}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|אלעזר}} דאיהו מנצח. * ואמנם {{גמט דגש|לוי}} הוא מבחוץ. * חוץ ללוי - {{גמט דגש|חומת}} הר הבית דאיהו {{גמט דגש|תנ"ה}}. ולכן כל הר הבית היה {{גמט דגש|ת"ק}} אמה{{הערה|דהיינו לוי וחומת ביחד - ויקיעורך}} <big>)</big> ובזה בא מכוון מ"ש בעל תוספת יום טוב במסכת מדות פרק שני שאמר שהסור"ג היה לתת מקום והבדל בין העכו"ם הנכנסים להתפלל בבית ה' ובין ישראל, עיין שם. ומ"ש במשנה ש{{גמט דגש|י"ג}} פרצות היו שם שפרצום מלכי יון וחזרו וגדרום וגזרו כנגדם {{גמט דגש|י"ג}} השתחויות - הכונה הוא כי יסוד דבינה נקרא {{גמט דגש|יוסף}} כנודע בפסוק {{צ|ויוסף הורד מצרימה}} (עיין שם [[עץ חיים/שער כו/פרק ג|בדרוש החלומות של שר המשקים]]{{הערה|נ"ל כי מדובר ב[[עץ חיים/שער כו/פרק ג]] - ויקיעורך}}). והנה {{גמט דגש|מלך יון}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. וגם {{גמט דגש|אנטיוכס}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. ולכן בא ופרץ גם כן {{גמט דגש|י"ג}} פרצות בסורג שהוא רומז ליסוד דבינה הנקרא {{גמט דגש|יוסף}} שהיה רוצה לינק משם. ורזא דמילה יובן ממה שכתבו חכמי הניתוח שהיסוד של הנערה הוא סתום והוא נארג בין צדדיו מזה לזה כמעשה אורג. ובעת החיבור תקרע אותה האריגה ותשבר. והבן. וזהו סוד '''הסורג''' שהיה מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים כנזכר שם. ולכן {{גמט דגש|מלך יון}} (שהוא היסוד דקליפה) גבר ידו ונשבר ונפרץ ב'''סורג''' (שהוא היסוד דבינה) {{גמט דגש|י"ג}} פרצות. והבן היטב סוד גדול שהיה בכאן גם כן אותה הבחינה מה שאמרו רז"ל אצל בת שבע בעת זקנת דוד המלך ע"ה כדי לנקות זוהמת י"ג פרצות מן היסוד שטמא. ולכן היו אותם ה{{גמט דגש|י"ג}} השתחויות במקדש. והבן מאד. וגם מה שאמרנו לעיל שסוד '''הסורג''' הוא סוד שלשה מילוי '''אהי"ה''' שגימטריא {{גמט דגש|חומת}}. והנה {{גמט דגש|סמ"ך וא"ו רי"ש גימ"ל}} גימטריא {{גמט דגש|חומת}} ו{{קיצור|י"ג פעמים אהי"ה פשוטים|273}}. וכנגד {{מכפלת גימטריא|י"ג||אהיה}} עשה מלך יון {{גמט דגש|י"ג}} פרצות בחומת הסורג כדי לגבור עלה'(?) ח"ו. והנה '''אהיה''' בא"ת ב"ש - {{גמט דגש|תצמ"ץ}} - גימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ו'''כתר''' בא"ת ב"ש - {{גמט דגש|גאל}}. והכוונה הוא שאדרבא - אז נתעורר שם '''אהיה''' שבכתר וגאל ישראל על ידי {{גמט דגש|י"ג}} תיקוני דיקנא שמשם ירד השפע על מתתיהו כהן גדול ועל בניו הכהנים כנודע, וגברה ידם על מלכי יוונים וחזרו וגדרו. ולכן תקנו {{גמט דגש|י"ג}} השתחויות להודות על אבדן מלכות יון. וכל השתחויה היה כדי להמשיך תמיד שפע מ{{גמט דגש|י"ג}} תיקוני דדיקנא כדי שלא יפג[ם]{{הערה|ככה נלע"ד. בדפוס ויניציא כתוב '''יפג'''', ובדפוס ירושלים בטעות כתבו '''יפג''' - ויקיעורך}} ח"ו פעם אחרת. '''ועתה נבא אל ביאור המשנה'''{{ש}} מה שאמרו לפנים מאותו סורג היה מקום פנוי עשר אמות והוא נקרא '''חיל'''. וצריך להבין ומה היה רמוז סוד החיל?{{ש}} ונודע מה שכתבנו לעיל כי בינה מקננא בבריאה והיא נקרא '''ס''' (כנודע [[עץ חיים/שער יד/פרק ט|בשער אבא ואמא פרק תשיעי]]{{הערה|נראה שמדובר בכאן [[עץ חיים/שער יד/פרק ט]] - ויקיעורך}}, עיין שם). והנה אם תמלא הסמ"ך של הבינה תהיה {{גמט דגש|סמ"ך}} שגימטריא {{גמט דגש|ק"ך}}, שהם {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים ד'''אלהים''', שהם בכל האחוריים דעשר ספירות של בינה שנקראת {{גמט דגש|סמ"ך}}. אמנם להיותו סוד בינה טמירה וגניזא יתיר - לכן אין בחינת {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים אלו ניכרים אלא מזעיר ונוקבא דבריאה בלבד (כנודע בשער השמות עיין שם {{ממ עץ חיים|מד|ז}}, ש{{גמט דגש|ק"ך}} צירופי '''אלהים''' מתחילין מזעיר ונוקבא דבריאה עד סוף עולם העשיה). והנה החיל הוא חיצוניות עולם הבריאה - דבה מקננא בינה כנזכר. ותמן הוא {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים ד'''אלהים''' שמספרם {{גמט דגש|סמ"ך}}. וזהו '''חיל''' בא"ת ב"ש - {{גמט דגש|סמ"ך}}. ולכן היה רוחב '''{{צ|עשר אמות}}''' שהם עשרה ספירות חיצוניות דבריאה. ונודע מה שכתב האר"י זלה"ה במרכבת יחזקאל פרק ג' (<small>[[עץ חיים/שער מט/פרק ג]]</small>) וזה לשונו:{{ש}} כי {{גמט דגש|ק"ך}} צירופי '''אלהים''' הוא מזעיר דבריאה עד סיום המלכות, כמבואר אצלנו שהם כלים החיצונים אשר שם. וחוץ מהם הוא '''החשמל'''. וחוץ מהם היא '''אלהים דנגה'''. ומשם מתחילין {{צ|אלהים אחרים}}. וזהו סוד {{גמט דגש|רפ"ח}} ניצוצין אשר נשארו להתברר בקליפת '''נגה''' ומשם ה{{גמט דגש|ממזר}} - {{גמט דגש|רפ"ח}} בגימטריא. ושם נקרא ‏‏{{צ|כורסייא דשבבין וגו'}} כנזכר באדרת נשא. וקליפת '''נגה''' שכנגד אצילות הוא {{צ|אלהים קדושים}}, {{צ|כרסייא דשביבין}}. ומזעיר אנפין דבריאת ולמטה הם טוב ורע וגו'.{{ש}} '''עד כאן לשונו'''. וז"ש '''{{צ|החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם}}''' - ר"ל כי הגוים בכלל נקרא אלו {{גמט דגש|ק"ך}} צירופי '''אלהים'''. וכן {{גמט דגש|נגה}} גימטריא {{גמט דגש|גוים}} עם הכולל. וזה סוד {{צ|מלך אלהים על גוים}} {{ממ|תהלים|מז|ט}}, ר"ל 'אלהים דקדושה' הוא מלך על 'אלהים ד'''נגה'''', בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. ובעת חרבן בית המקדש בעונותינו הרבים אמר {{צ|אלהים באו גוים בנחלתיך}} {{ממ|תהלים|עט|א}} מפני ש'אלהים אחרים' שנקראו {{צ|{{גמט|גוים}}}} יונקים מ{{צ|אלהים קדושים}} על ידי חטא ישראל, כנזכר שם בפירוש האידרא על כורסיא דשביבין. עיין שם סוד עמוק ונפלא מאד. ונודע כי שורש ה{{גמט דגש|ק"ך}} צירופים יוצאים מ'''אלהים''' אחד פשוטו מ{{גמט דגש|ה'}} אותיות. והנה {{גמט דגש|אלהים}} פשוטו ו{{גמט דגש|ק"ך}} - גימטריא {{גמט דגש|ר"ו}}, שהוא במספר '''גוים''' במילוי כזה: {{גמט דגש|גימ"ל וי"ו יו"ד מ"ם}} - להורות כי {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים של קליפות נגה כנזכר רמוזים במלת '''גוים'''. והנה גם כן '''גוים''' הוא שם כולל כל הארבע קליפות '''רוח אש ענן נגה''', והם כנגד ארבע גליות '''בבל יון מדי אדום''' כנודע. ולכן רמוז גם כן במלת '''גוים''' במילוי הנ"ל {{גמט דגש|גימ"ל וי"ו יו"ד מ"ם}} - עולה מספרם {{גמט דגש|בבל יון מדי אדום}}. וזהו סוד הפסוק {{צ|ואתכם אזרה '''בגוים'''}} {{ממ|ויקרא|כו|לג}} שהם ישראל הנפוצים בארבע גליות. וזהו סוד {{צ|לעשות נקמה '''בגוים'''}} {{ממ|תהלים|קמט|ז}} שהם ישראל הנפוצים בגוים '''רבים''' - ראשי תיבות '''ר''''ומי, '''ב''''בל, '''י''''ון, '''מ''''די. {{ש}} וזהו גם כן {{צ|וקרב פזורנו מבין '''הגוים'''}}. וזה סוד {{צ|ראשית '''גוים''' עמלק}} {{ממ|במדבר|כד|כ}} - ר"ל הראש של כל הארבע גליות הוא עמלק; עד שלא יכרת זרעו - לא תבא הגאולה. והוא יותר קשה לישראל מכל הארבע גליות כנודע. וגם {{גמט דגש|עמלק}} הוא גימטריא ב' פעמים {{גמט דגש|ק"ך ק"ך}} - להורות שהוא כולל {{גמט דגש|ק"ך}} צירופי '''אלהים''' דנגה, והוא יונק בעונותינו הרבים גם כן מ{{גמט דגש|ק"ך}} צרופי '''אלהים''' דקדושה. והיניקה שלו הוא בעשיה והיצירה. אבל באחורים של הבריאה אין לו יניקה מפני ששם מקננת בינה שהקליפות בורחות ממנה, וכנפי נשרים שלה מכסים על אחוריים דבריאה כנזכר לעיל. וזהו שכתוב '''{{צ|שאין גוים נכנסים לשם}}'''. וכן '''{{צ|טמא מת}}'''. כבר ביארנו לעיל בשם ספר התיקונים שקליפת '''נגה''' נקרא {{צ|אילנא דמותא}} מפני שבתוכה הם מלכין קדמאין דמיתו כנז"ל, עיין שם. ונודע כי '''נגה''' נקרא {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} כי ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב וטהור (כנזכר בתיקונים דף ק'), ממראה מתניו ולמטה הוא רע וטמא. והיא הנוקבא לילית כנזכר במרכבת יחזקאל פרק חמישי (<small>[[עץ חיים/שער מט/פרק ה]]</small>). וז"ש '''{{צ|שאין טמא מת}}''' - שהיא הנוקבא דנגה שנקרא 'טמא מת' על שם אילנא דמותא כנזכר. וז"ש {{צ|שאין גוים {{גמט דגש|וטמא מת}} נכנסים לשם}} - שכן {{גמט דגש|וטמא מת}} גימטריא {{גמט דגש|מלכות}}. שהיא מלכות הנגה {{גמט דגש|לילית}} - אין לה כח ליינק מן הבריאה. אבל הזכר דנגה שנקרא 'טוב' כנזכר ממראה מתניו ולמעלה - יש לו כח ליינק מהבריאה מהאחוריים שלה כנזכר בסוד {{צ|עור של תפילין}} (כנזכר שם בפרק שביעי דמרכבת יחזקאל, ועיין שם). ===עזרת נשים מקודשת ממנו=== '''עזרת נשים מקודשת ממנו שאין טבול יום נכנס לשם. ואין חייבים עליה חטאת. {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' דע כי הכוונה הוא שהטעם שלמטה בבית המקדש לא היה יכול ליכנס בעזרת נשים טבול יום הוא כמ"ש הזוהר פרשת ואתחנן דף רס"ז ע"א {{ממ זהר|ג|רסז|א}} {{צ|תא חזי האי רוחא בישא דשארי בין תרעי - ווי ליה לבר נש דלא ידע לאזדהרא מניה, ולא רשים לפיתחא דביתיה שמא עילאה קדישא דישתכח עימיה! דהא אית ליה תלת מאה ושתין וחמש שמשין בישין מקטרגין - כל חד משמש יומיה, וכלהו משתכחי עמיה כל יומי שתא, ומקטרגא ביה לעילא ותתא. וכלהו משתכחי עמיה ביממא ובליליא. ביממא - לקטרגא ליה. בליליא - לצערא ליה בחלמיה}}. עד כאן לשונו עיין שם. הנה הכוונה של המאמר הזה הוא '''על דרך שמביא האר"י זלה"ה במרכבת יחזקאל''', כי קליפת '''נגה''' - ממראה מתניו ולמעלה הוא טוב - ושם {{גמט דגש|רמ"ח}} מצות עשה והם {{גמט דגש|רמ"ח}} מלאכים וכולם זכרים. וממראה מתניו ולמטה הוא רע - ושם {{גמט דגש|שס"ה}} מצות לא תעשה, והם {{גמט דגש|שס"ה}} שדים וכולם נקבות, והם כנגד {{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה. ובכל יום שולט שד אחד עם כמה חיילות אשר תחתיו. וכולם עומדים בפתח העליון כמו שכתוב {{צ|לפתח '''חטאת''' רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} - שהיא הנוקבא ד'''נגה''' שתלויה בה {{גמט דגש|שס"ה}} שדים, והם רובצים כנגד הפתח של היכל לבנת הספיר שמשם יוצאים הנשמות לעולם. ועל ידי שם '''שדי''' שמתגלה שם ביסוד דקדושה - בורחים מתמן כל השדים. ולכן גם כן למטה צריך לרשום '''שדי''' בפתחא כדי לגרש משם החטאת הרובץ בפתחא. {{ש}} ואינו(?) יכול להאריך בכאן. {{ש}} עיין שם בכוונת המזוזה באורך. והנה גם כן כשמטמאים האדם בקרי בלילה כנז"ל במאמר הזוהר - אזי אותו השד הוא שולט עליו כל אותו היום שהוא משמש בו עד הלילה. לכן אף על פי שהוא טובל עצמו ביום - מכל מקום דבוק בו אותו השד ואינו מסתלק ממנו עד {{צ|ובא השמש וטהר}} {{ממ|דברים|כב|ז}}. שאז נשלם שליטתו של יום אחד משלו מ{{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה. ולכן אמר דווקא {{צ|ובא השמש וטהר}}, ואינו אומר "מצאת הכוכבים" או "עד הלילה", אלא {{צ|ובא השמש}} - כי הטומאה ששולטת עליו הוא אחד מ{{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה, ולכן {{צ|ובא השמש וטהר}}. ולכן גם כן גזרו זה דווקא על עזרת נשים ולא על כל מחנה לויה - כנזכר שם במסכת כלים ברבינו עובדיה שיהושפט ובית דינו גזרו על טבול יום שלא יכנס לעזרת נשים, עיין שם {{ממ משנה|כלים|א|ח}}. והטעם הוא כי עזרת נשים היא כנגד מלכותא קדישא (כמ"ש אחר כך בעזה"י), וזאת הטומאה היא מן שפחה בישא {{גמט דגש|לילית}} הרשעה, נוקבא ד'''נגה'''. ולכן אין ראוי שתכנס השפחה בהיכל הגברתה. ולכן לא יוכל לכנס טבול יום בעזרת הנשים. ועתה נבאר{{הערה|מתוך המשך המאמר שכתוב "עד כאן לשונו" נראה כי מתחיל מכאן שוב לצטט את דברי האריז"ל שלמעלה. ונראה שמביא {{ממ עץ חיים|מט|ח}}. ואולי חסר כאן איזה טקסט, וצע"ע - ויקיעורך}} איזה בחינה נקרא '''{{צ|טבול יום}}''' למעלה. {{ש}} דע כשהאדם עובר על מצוה לא תעשה - אז הוא גורם שמשליט השלשה קליפות רעות על הנוקבא ד'''נגה''' (דתמן טוב ורע) ונעשית רע גמור. והם מוציאים לחוץ אותה בחינה של הנוקבא ד'''נגה''' שפגם בה, שבה {{גמט דגש|שס"ה}} מצות לא תעשה וכנזכר לעיל. וזהו סיבת עונש העובר על מצוה לא תעשה. בזה יובן מה שאמרו רז"ל כי יש חוזר בתשובה שהזדונות נעשו לו כזכיות. כי על ידי התשובה גורם שחוזרת הקדושה שהיתה מתחלה מעורבת בתוך נוקבא ד'''נגה''' ונכנסת בקדושה לגמרי לעשות מיין נוקבין. ולכן הם כזכיות. כי מה שהיה מתחלה 'זדונות' - שנכנסו בתוך שלשה קליפות רעות - עתה שחזרו קדושה גמורה ולא נשארו בנוקבא ד'''נגה''' - ולכן נקרא 'זכיות'. אמנם יש זדונות נעשות כשגגות - הוא שעל ידי התשובה הלואי שיחזור הכל כבתחלה מחוברים טוב ורע בקליפת '''נגה''', שאז הם נקרא 'שגגות' - חציו טוב וחציו רע, ויצאו מכלל 'זדונות' שהם השלש קליפות רעות גמורות. אך לא יספיק שיתפרדו לגמרי ויכנסו בתוך הקדושה גמורה כדי לעשות זכיות.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' והנה כשחטא אדם הראשון בעץ הדעת דזעיר אנפין - גרם שנתאחזת בהם '''הנגה''' ולקח החסדים והגבורות לעצמה. ואז נעשית קליפת '''נגה''' {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} לפי שהחסדים לעולם נשארים טוב ונעשה מהם מלאכים. ולא מלאכים ממש אלא {{צ|די ממנן על צבא השמים}} כנזכר בתיקונים דף ק'. אך בוודאי שיש בהם רע כל שהוא - לא מפאת עצמם, רק מפאת רעת הגבורות הנאחז בהם. ואמנם הגבורות נדבקו בהם הרע של החיצונים וחזרו להיות שדים הדומים למלאכים כמו שאמרו רז"ל, ונעשו רובם קליפה ומיעוטם מוחא. ולכן נעשה רע ואז נקרא קליפת '''נגה''' - {{צ|עץ הדעת טוב ורע}} - דהיינו בחינת חסדים וגבורות. ומי שעובר על מצות לא תעשה גורם שהשלשה קליפות אחרים אוחזים בהגבורות, ומוציאים אותם לחוץ ונעשים רע גמור. וכשחוזר בתשובה הוא גורם שחוזרים כמתחלה למקומן בנוקבא ד'''נגה''' ששם הגבורות נפלו. ואז נקרא אותן הגבורות '''{{צ|טבול יום}}'''. כי כמו שלמטה על ידי הטבילה נפרדו ממנו הקליפות קשות ועדיין נשארים דבוקים בו הקליפות דקות עד {{צ|ובא השמש וטהר}} כנזכר - כך למעלה על ידי מתחלה נכנסים בנוקבא ד'''נגה''' ואז נתפרדו מהשלשה קליפות קשים ועדיין הם דבוקים ב'''נגה''' שהיא קליפה דקה על הקדושה - ולכן נקרא {{צ|טבול יום}} שהוא כמו חולין שאינה קליפה ואינה קדושה. וכן {{גמט דגש|טבול יום}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|חולין}}. שהוא עדיין מעורב טוב ורע דתמן סוד {{גמט דגש|רפ"ח}} ניצוצין שגימטריא {{גמט דגש|טוב רע}}. {{ש}} וכן {{גמט דגש|טבול יום}} הוא {{גמט דגש|ליום טוב}} - הכוונה כשהם ב'''נגה''' - מתמן מצפים לכנס ליום שכולו טוב שהוא בקדושה גמורה ביסוד דנוקבא דקדושה לעשות שם מיין נוקבין. ולא כמו בזמן שהוא נקרא {{צ|טבול '''יום'''}} - עדיין אינו טוב גמור אלא מעורב עם מעט רע, אבל אחר כך בהערב השמש אז יורדים זעיר ונוקבא (דהיינו השלשה כלים שלהם) לעשות נשמה בבריאה יצירה עשיה, ואז מבררים מקליפת '''נוגה''' של בריאה יצירה עשיה אותן הברורים ומכניסים אותן בקדושה גמורה. וז"ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - כי אין יורדין הכלים דזעיר ונוקביה בבריאה יצירה עשיה אלא בלילות (כמ"ש אחר כך בקדושת '''עזרת''' ישראל, עיין שם). ולכן היה צריך להתעכב עד שיתטהר מטומאת נוקבא דנגה גם כן, ואז היה נכנס בעזרת נשים. '''או נלע"ד''' הכוונה הוא כמ"ש הר' חיים ויטל זלה"ה בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו עליו השלום (<small>[[שער מאמרי רז"ל/מדרשים|שער מאמרי רז"ל/מדרשים, פסקא ד]]</small>), עיין שם, שעזרת נשים היא שיעור קומתה בבחינת המלכות שבה. דהיינו כשהיא קטנה בבחינת היכל לבנת הספיר שלה עצמה. כי בנוקבא דזעיר דבריאה יש לה שבעה היכלות כנודע. וזהו בעת גדלותה. אבל כשהיא קטנה תחת היסוד דזעיר - אזי היא קטנה כמו בחינת לבנת הספיר כשהיא בגדלותא בכל אורך הזעיר, ואז לבנת הספיר הוא בחינת מלכות ויסוד שלה בלבד (כנודע בבחינת היכלות). והיכל לבנת הספיר נקרא {{צ|עזרת נשים}} בסוד {{צ|'''עריה תעור''' קשתך}} {{ממ|חבקוק|ג|ט}} כנזכר בתיקונים דף ק"ב ב'. {{גמט דגש|תעור}} איהו גימטריא {{גמט דגש|עזרת}} עם הכולל - ששם ניכרת בין איש לאשה. והנה כשמלכות דבריאה היא בבחינת הנ"ל - אזי צריך להעלות לה מיין נוקבין שהם מבירורי מלכין קדמאין כדי שתוכל אחר כך להתגדל בכל שיעור קומתה. ונודע שהיסוד שלה נקרא {{גמט דגש|תמר}} שגימטריא {{גמט דגש|שמש}}, בסוד {{צ|צדיק '''כתמר''' יפרח}} {{ממ|תהלים|צב|יג}}, בסוד {{צ|'''שמש''' ומגן יהוה אלהים}} {{ממ|תהלים|פד|יב}} כנזכר בזוהר. וז"ש {{צ|ובא השמש וטהר}} - ר"ל כשאותן הבירורין נכנסו ב{{צ|שמש}} (דהיינו ביסוד שלה) - אזי {{צ|וטהר}} - ר"ל שהיא מטהרת אותן הבירורין בסוד מיין נוקבין כדי להתעברו(?) מהם. כאמא שמטהרת צואת בנה - כן היא מנקה אותה הנשמה עד שמטהרת אותה. אבל כל זמן שהוא טבול יום ולא העריב השמש (שנסתלקה ממנו אותה קליפה דקה נוקבא ד'''נגה''') - לא היה יכול לכנס בעזרת נשים כי אינה מקבלת אותם מאחר שהוא עדיין דבוקה בנוקבא דנגה. לכן לא קבלה אותה נוקבא דקדושה אלא פולט אותה בסוד {{צ|הנפילים היו בארץ}}; כי אי אפשר לצאת ממנו פרי בעלמא. אבל כשהעריב עליו השמש - שנסתלקה ממנו בחינת נוקבא דנגה שהי' דבוק בה - אזי יכנס ביסוד דקודשה כנזכר - {{צ|וטהר}}. וזהו סוד '''{{צ|ואין חייבים עליה חטאת}}''' - ר"ל אם טבול יום נכנס שם בשוגג - אין חייב להביא קרבן חטאת כדי לטהר הטומאה מן עזרת נשים.{{ש}} הכוונה הוא למעלה כשגוברת נוקבא ד'''נגה''' על הקדושה - אזי מכנסת בעל כרחה ביסוד שלה אותן הנשמות שהן עדיין מלוכלכות בטומאה אבל מכל מקום שאינם עושים שום פגם שם כי היא תכף פולטת אותם. וזהו '''{{צ|שאין חייבים}}''' הנשמות '''{{צ|עליה}}''' - בעבור מלכות קדישא לנקות הטומאה. וז"ש {{צ|חטאת}} - לשון ניקוי כמו {{צ|ולקח לחטאת הבית שתי צפרים וגו'}} - כי היא מטהרת עצמה לבדה ואינה מקבלת אותם. וטעם הדבר לפי שידוע לפניה שאין בהם תועלת והם דינים קשים - ולכן הפילתם. וזהו סוד שהיתה עזרת נשים ארך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש, שהוא סוד כי בעת התחברות עמה הזעיר - אזי נותן לה ביסוד שלה חמשה חסדים. והיא יש לה חמשה גבורות. והנה כל חסד וכל גבורה הוא {{גמט דגש|הויה}} אחד. הרי חמשה הויות חסדים עם חמשה כוללים הם גימטריה {{גמט דגש|קל"ה}}. וכן חמשה הויות גבורות עם חמשה כוללים - הרי {{גמט דגש|קל"ה}}. הרי {{גמט דגש|קל"ה}} אמה על {{גמט דגש|קל"ה}} אמה בסוד {{צ|נשים דעתן '''קלה'''}}. ועיין שם. ===עזרת ישראל מקודשת ממנה=== '''עזרת ישראל מקודשת ממנה שאין מחוסר כפורים נכנס לשם וחייבין עליה חטאת {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה '''כתב הר' חיים ויטל זלה"ה''' בדרוש פסיעותיו של אברהם אבינו ע"ה (<small>[[שער מאמרי רז"ל/מדרשים|שער מאמרי רז"ל/מדרשים, פסקא ד]]</small>), זה לשונו:{{ש}} דע כי רגלים שהם נצח הוד שהם שנים רגלים, ונכללים במכריע יסוד ונעשה רגל שלישי. וזה סוד {{צ|שלש רגלים תחוג לי בשנה}} - כי המלכות נקרא 'חג' דכלהו (כנזכר בריש התיקונים בהקדמתו), והיא נאחזת בנצח הוד יסוד כנזכר. נמצא כי שלש רגלים אלו הם המאירים בה שלש פעמים בשנה, ובכחם נעשית שלש חגים בשלשה זמנים האלו. והנה אף על פי כי השלשה חגים הם חסד גבורה תפארת - עם כל זה הוא הארת חסד גבורה תפארת בנצח הוד יסוד. ועל ידיהם נצח הוד יסוד מאירים במלכות. וזהו סוד חובת ראיה ברגלים. {{ש}} והענין כי מצות ראיה כך היא - שיעלה כל אדם לעזרת ישראל להראות שם בחגים. ואין חיוב אלא לאנשים זכרים. והענין להעלות ברגלים ולהמשיך כח הרגלים העליונים שהם נצח הוד יסוד בשלש רגלים. ולכן לא נאמר "שלש מועדים" אלא {{צ|שלש רגלים}} - לרמוז כי ענין הארת שלשה חגים האלו הם על ידי הרגלים העליונים - נצח הוד יסוד - המאירים במלכות (שהיא {{צ|עזרת ישראל}}). והאמת כי {{צ|עזרת ישראל}} היא המלכות בשיעור קומתה כנגד נצח הוד יסוד דזעיר, אלא שעתה בחגים היא פנים בפנים כנגד נצח הוד יסוד. וז"ש {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. ולכן כל חובת מצוה זו תלויה ברגלים כי לטעם זה החגר והסומא הם פטורים כנזכר בגמרא. וכולהו יליף מלשון 'רגלים' כנזכר בחגיגה פרק קמא. גם הקטן שיוכל לעלות ברגליו מחנכין אותו - שהוא בבחינת זעיר בהיות יעקב הקטן צורת '''ו'''' לבד - גם אז צריך להמשיך הארה מרגלי אותה הבחינה. וכל זה עדיין הם חצרות ועזרות בתי בראי. כי עד שם יש יכולת לנשמות לעלות כנזכר בפרשת ויקהל קצ"ה ב' {{ממ זהר|ב|קצה|ב}} על {{צ|מי יעלה בהר יהוה}} - דא הר הבית. {{צ|ומי יקום במקום קדשו}} - דא עזרת ישראל וכו'.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' והנה ביארנו לעיל כי טבול יום יוצא משלש קליפות ונכנס בקליפת נגה. ובהערב השמש יוצא גם כן מ'''נגה''' ונכנס בתוך יסוד דנוקבא. ועתה צריך לעלות מיין נוקבין כדי לקרב זעיר ונוקבא ביחד שהוא סוד הקרבן שמקרב '''ה'''' ב'''ו'''' ו'''ה'''' ב'''י'''' בסוד {{צ|קרבן ליהוה}} כנודע. כי על ידי עון אדם הראשון כנזכר כשיצאו החסדים וגבורות - גרמו פירוד בין זעיר ונוקבא, ולכן עתה צריך פעם אחרת לחבר אותם ביחד ולחברם. וצריך לדעת כי אף על פי שעולים הבירורים בתוך יסוד דנוקבא ומתחבר עם זעיר - מכל מקום לא נעשה מבירורים צורת נשמה כלל, כי עדיין אינם ראוים ליתקן באותה שעה שעלו מתוך הקליפות. אבל הם עומדים שם עד שנעשה התחברות אחר - ואז עולין מיין נוקבין אחרים (כנודע שבכל זיווג עולין מיין נוקבין חדשים). ואז אותם המיין נוקבין הראשונים הם עתה מצטיירים ונתקנים - שכבר נשתהו תוך הנקבה אותה הזמן וכבר נתקנו. והמיין נוקבין החדשים מתעכבים שם בלתי ציור נשמה עד חיבור אחר. וכן על דרך זה נמשך מבריאת העולם עד ימות המשיח. כלל העולה שאין שום בחינת מיין נוקבין בעולם שאין עולים פעם ראשונה בבחינת מיין נוקבין ואחר כך בחיבור שני שלאחריו הם נמתקים ומצטיירים ונעשה נשמה מתוקנת. ואז יורדות ומתלבשות בגוף בעז"ה. והטעם הוא צריך לדעת סדר עליות הבירורים.{{ש}} דע כי אחר שחטא אדם הראשון - אז כל {{גמט דגש|ט'}} בחינותיה דנוקבא דאצילות ירדו אל הקליפות {{קיצור|ר"ל|רחמנא ליצלן(?)}}. כי כל כלי הפנימי היה נשמת הבריאה, והכלי האמצעי נשמת יצירה, והכלי החיצון נשמת עשיה. ואז הקליפות דבריאה יצירה עשיה יונקין משם ממנה. וזהו 'גלות שכינה' כנזכר במקום אחר. וכן השלשה כלים דזעיר יורדים בבריאה יצירה עשיה גם כן ומתלבשים בשלשה כלים דנוקבא. ומשם ניזונים החיצונים בלילה. וכן כל חייליה של מלכות בסוד {{צ|ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה}}. והם מלקטים ומבררים בירורים מהם, ובבקר חוזרים לעלות עם מה שבררו. ועולים מעולם לעולם בארבע בחינות{{הערה|כאן פתחתי ראשי תיבות של '''בחי'''' שמופיע בדפוס ויניציא. ובדפוס ירושלים כתבו '''בתי'''' ולכאורה אין בזה הבנה לענ"ד - ויקיעורך}} שיש בתפלת שחרית. ועולים הבירורים דעשיה בסוד {{צ|יהוה מלך}} כנזכר במקומו, וזה על ידי כלים חיצונים דזעיר ונוקבא שירדו שם בלילה והם נותנים לנוקבא דעשיה בסוד מיין נוקבין לחבר עם זעיר דעשיה. ומשם נותנן למיין נוקבין לבינה דעשיה. וכן משם מתבררין יותר עד שעולין ליצירה. ואחר כך הבירורים דיצירה על ידי הכלים של זעיר ונוקבא האמצעים, ואז נעשים מיין נוקבין למלכות דיצירה לחבר עם הזעיר אנפין דיצירה, והיא מעלה אחר כך לבינה דיצירה. וכן עולים עד מלכות דבריאה. ואז ב{{צ|יוצר}} - עולים הבירורים דבריאה על ידי הכלים פנימים דזעיר ונוקבא והם נותנים לנוקבא דבריאה, ומשם עולים לבינה דבריאה למיין נוקבין שלה כדי לחבר עם חכמה. וכן עולים עד העמידה. ואז כל אלו השלשה כלים עולים באצילות עם הבירורים שביררו כולם עד נוקבא דאצילות. וחזרה היא לברר מהמלכות דאצילות (שהם אחוריים דאבא ואמא) ומעלים מיין נוקבין עד בינה. ואז נמתקים שם בעיבור הבינה ואחר כך ניתנים מתוקנים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא בעמידה. ונמצא כי בכל פרצוף שבכל עולם הוא חיבור בפני עצמו לתקן המיין נוקבין בכל מדרגה שעולין. וכן בירידה חוזרים כל הפרצופים להתחבר שנית להתברר שם עד סוף העשיה. והפסולת יוצא לחוץ לקליפות בסוד {{צ|צא תאמר לו}}. אך כשעלו לא היו מבוררים והוצרכו כולם לעלות ברום המדרגות. אך בירידה - כל אחד מתברר במקומו. '''עד כאן לשונו'''{{הערה|כך מובא בדפוס. ולא הבנתי את הכוונה כי לא רואה שהפנה אל ציטוט של מישהו לפני כן, וצע"ע - ויקיעורך}} ונמצא כי השלשה כלים דבזעיר ונוקבא אינם עולים בזעיר ונוקבא עצמו, רק תחלה עולים בסוד מיין נוקבין בבינה כדי לברר מה שהעלו, ואחר כך בקריאת שמע ובעמידה נכנסים בסוד מוחין ממש לזעיר ונוקבא. חוזרים להתברר בסוד חיבור דנפילת אפים - שאז יורד הטפה מן המוחין דזעיר ונוקבא שבא להם מחדש ונעשה מהם נשמה אחת. אם כן שהמיין נוקבין ראשונים לא נעשים מהם צורת נשמה אפילו שמתחברים זעיר ונוקבא ביחד על ידי מיין נוקבין אלו אלא עד שעולים בסוד מיין נוקבין לבינה ואחר כך חוזרים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא. ואז מצטיירת שם נשמה אחת ומתלבש בגוף בעולם הזה. הנה אף על פי שאמרנו לעיל {{צ|ובא השמש וטהר}} שאז בלילה זעיר ונוקבא מבררין מה'''נגה''' ומכניסים אותן הבירורין ביסוד דנוקבא (שאז נקרא {{צ|טהור}}) - מכל מקום עדיין חסר ממנו צורת נשמה, שאי אפשר להעשות עד שיעלו בסוד מיין נוקבין לבינה הנקראת {{צ|יום כיפור}}, ושם מתטהרת יותר הבירורים, ואז נעשים בסוד מוחין לזעיר ונוקבא כנז"ל. ואז יכולים ליכנס אחר כך בעזרת ישראל בסוד העיבור. וזה שאמר '''{{צ|עשת ישראל}}''' - שהיא הנוקבא דזעיר שעומדת בפרצוף שלם כנגד נצח הוד יסוד דזעיר (כנזכר לעיל בדברי הר' חיים ויטל זלה"ה) - '''{{צ|היא מוקדשת}}''' אז '''{{צ|שאין מחו"סר כפורים נכנסת לשם}}''' בסוד העיבור להצטייר בה צורת הנשמה. אף על פי שהיא מתחברת עם הזעיר - מכל מקום לא מתעברת מהם עד שעולין מתחלה בסוד מיין נוקבין לבינה הנקרא {{צ|יום כיפורים}} להתברר הפסולת מהם, ואחר כך יורדים בסוד מוחין לנוקבא, ואחר כך בעת התחברות עם זעיר יורד מהמוחין שלה טפת מיין נוקבין ומאותה טפת מיין נוקבין נעשתה אחר כך צורת הנשמה כנזכר לעיל. והנה הבינה - * הכלי חיצון הוא {{גמט דגש|אהיה}} * האמצעי - {{גמט דגש|אל"ף ה"א יו"ד ה"א}} * הפנימי - {{גמט דגש|אל"ף, אל"ף ה"א, אל"ף ה"א יו"ד, אל"ף ה"א יו"ד ה"א}} * סך הכל {{גמט דגש|תרע"ב}} - גימטריא {{גמט דגש|מחוסר כפורים}} עם {{גמט דגש|ב'}} תיבות. הרי בבינה סוד מחוסר כיפורים. ולכן כל זמן שהוא מחוסר כיפורים - שעדיין לא עלה בבינה להתברר - אי אפשר לעשות מהם צורת הנשמה, ואינם יכולים ליכנס בתפארת דנוקבא כדי להתעבר מהם. ולכן נקראת {{צ|עזרת ישראל}} שהוא תפארת דנוקבא הנקרא {{צ|ישראל}}. ושם כל הנשמות עומדות בסוד העיבור. והנה לשון {{צ|עזרת}} - מביא תלמוד ירושלמי בפרק תפלת השחר שהוא לשון '''עֶזרה''' - אות '''ע'''' בסגו"ל, שמשם עזרה בא לעולם שנאמר {{צ|ישלח עזרך מִקֹּדֶשׁ}} {{ממ|תהלים|כ|ג}}. וכן כתב הראב"יה. ועיין בתוספת יום טוב מסכת מדות פרק ב'. והכונה בסוד הפסוק {{צ|ישלח עזרך}} שהם נשמות ישראל שעוזרים לשכינה מאיזה מקום שהם באים. וזהו שאמר {{צ|מִקֹּדֶשׁ}} - שהם המוחין שלה הנקרא 'קדש', ומשם יורדת הטפה כנז"ל ומתעברים בתפארת שלה בחצי התחתון ששם סוד העיבור. והנה הנוקבא כשהיה בבחינת יניקה - אזי היא נגדלת בסוד פרצופ' עד החזה דזעיר בלבד, שאז נקרא {{צ|עזרת ישראל}} כנזכר. ואז המוחין שלה הם חכמה שבה - הוא שם '''אלהים''' במילוי אלפי"ן. ומוח הבינה שבה הוא שם '''אלהים''' דמילוי ההי"ן - כי כל אות '''ה'''' הוא בבינה. ומוח הדעת הוא '''אלהים''' פשוט בלי מילוי מפני שהדעת של הנקבה הוא {{גמט דגש|קל}}. ומכל שכן בזמן היניקה כמ"ש בדרוש "שבע בחינות שיש לנוקבא", עיין שם בבחינה שלישי. הנה כאשר נתחבר השלשה '''אלהים''' כנזכר ביחד{{הערה|{{גמט דגש|אלהים, אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם, אל"ף למ"ד ה"א יו"ד מ"ם}}}} - יעלו {{גמט דגש|תרע"א}}, והוא במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}, להורות כשהבירורים הם מחוסרי כפורים (שאינם עולים בבינה) - אזי אין להם מוחין חדשים דנוקבא שעולים במספר {{גמט דגש|מחוסר כפורים}}. '''{{צ|וחייבים עליהם חטאת}}''' - בפרק הקומץ רבה דף כ"ז {{ממ|מנחות|כז|א}} תנא מחוסר כפרה שנכנס לעזרת ישראל שוגג חייב חטאת. במזיד ענוש כרת וגו'.{{ש}} הכוונה היא אף על פי שהעריב עליו השמש ונכנס בעזרת הנשים שהוא ביסוד שלה בסוד מיין נוקבין - מכל מקום אסור לעלות בתפארת שלה אחר כך בזמן גדלותה להתעבר שם עד שעולה מתחילה בסוד מיין נוקבין בבינה כנזכר לעיל. והנה כשזאת הנשמה עלתה בתפארת דנוקבא מחמת קיטרוג החיצונים - צריך להביא קרבן. ר"ל לחבר אותם ביחד זעיר ונוקבא כדי לטהר החטא שהוא הטומאה של נוקבה ד'''נגה''' הנקרא {{צ|חטאת}}. שבעת החיבור הקליפות בורחות משם. וזה החיבור חייב לעשות לאחר שיבא בזה העולם בגוף. וכל זמן שאינו גורם חיבור למעלה כדי לטהר טומאתו - עדיין נשמתו אינה מתוקנת. אבל כשהוא עדיין מלוכלך כל כך בטומאה שהוא מורד בקודשא בריך הוא ועולה בתפארת דנוקבה במזיד - אזי הוא חייב כרת שאז תכף השכינה משליכה נשמתו לחוץ פעם אחרת בתוך שלש קליפות החיצונים, ואז נאמר {{צ|ונכרתה הנפש ההיא וגו'}}. ואין לו תיקון עד ביאת המשיח בעזרת האל. ===עזרת הכהנים מקודשת ממנה=== '''עזרת הכהנים מקודשת ממנה שאין ישראלים נכנסין לשם אלא בשעת צרכיהם לסמיכה לשחיטה ולתנופה {{ממ משנה|כלים|א|ח}}''' הנה נודע מה שמביא '''האר"י זלה"ה''' בסוד לחם הפנים שהיו {{גמט|י"ב}} חלות ותמיד היה חם. סוד הענין הוא כי כבר נודע שיש לעילא כמה חיבורים שהם סוד האכילה. והוא סוד {{צ|אִכלו רעים}}. והנה סוד חבור אבא ואמא נעשה על ידי מזלא דדיקנא דעתיקא קדישא. ו{{גמט דגש|לחם}} גימטריא {{גמט דגש|מזלא}}. והוא סוד ה{{גמט דגש|ו"ו}} שהיא כפולה - {{גמט דגש|ו"ו}}. והן {{גמט דגש|י"ב}} חלות - שש ושש. והן הן עצמן סוד {{גמט דגש|ה"א ה"א}} שהן {{גמט דגש|י"ב}}. ואמנם {{גמט|י"ב}} אלו נמשכים מסוד שלשה שמות '''הויה''' אשר במזלא ובהם {{גמט|י"ב}} אותיות. ו{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|הויה}} עולין {{גמט דגש|לחם}} ו{{גמט דגש|מזלא}}. ולפי שחיבור אבא ואמא אינו פוסק לעולם - לכן היה הלחם הזה שהוא המזל המעוררן אל החיבור שהיה תמיד על השולחן - {{צ|לחם פנים לפני תמיד}}. ולזה היה חם תמיד שנאמר {{צ|לשום לחם חם ביום הלקחו}} {{ממ|ש"א|כא|ז}} - לרמוז שתמיד הוא חם ומעורר החיבור העליון בלי הפסק. שכן מצינו שהחיבור נקרא 'חמום', שנאמר {{צ|בכל יחם הצאן}}. ולחם זה היו אוכלים אותו הכהנים. {{ש}} והסוד הוא כי הלא סוד הכהנים העליונים הם באבא ואמא. ולכן לחם הפנים מאכל לכהנים שהם חכמה ובינה.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' והנה גם כן הנוקבא דזעיר כשהיא נגדלת עד חסד גבורה תפארת דזעיר - כמו בחזרת העמידה של שחרית דחול אז הנוקבא נגדלת בכל חסד גבורה תפארת דזעיר - ונמצא שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. כי הדיקנא דזעיר אנפין מגיע עד החזה שלו. ואז מתחברים חכמה ובינה דנוקבא דזעיר על ידי המזלא - כנז"ל באבא ואמא העומדים תחת דיקנא דאריך אנפין - כך ממש כאן בנוקבא עם יעקב העומדים תחת דיקנא ד'''זעיר''' תחת מזלא '''ונקה''', ואז הם אוכלים {{צ|{{גמט דגש|לחם}} חם}} - שלשה הויות כנז"ל. ומתחברים גם כן על ידי הלחם בסוד {{צ|כי אם '''הלחם''' אשר הוא אוכל}}. והם נקראים כהנים האוכלים לחם חם, לחם הפנים, כנזכר באריך אנפין שהם שלשה היויות - י"ב אותיות כנגד י"ב חלות. ואחר כך כל אות נעשה '''הויה''' אחת, והכללות הוא גם כן '''הויה''' אחת - הרי {{גמט דגש|י"ג}} הויות שהם כנגד {{גמט דגש|י"ג}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין שנעשה לו על ידי סוד '''ויעבור'''. וכן {{גמט דגש|י"ג}} הויות במזלא עילאה שהוא {{צ|נוצר חסד}} של דיקנא דזעיר אנפין - הרי {{מכפלת גימטריא|כ"ו|פעמים|הויה}} שמקבלת הנוקבא דזעיר הארתם בעת שהיא עומדת תחת דיקנא דזעיר. ולכן אז נקרא '''{{צ|עזרת כהנים}}''' כי העזר שלה הוא בא מן '''כ"ו הויות''' שגימטריא {{גמט דגש|עזרת}}, והם כולם חסדים (שהם נקרא 'כהנים'). ולכן נקרא על שם {{צ|עזרת כהנים}}. ואף על פי שזעיר עולה גם כן למעלה כדי להתחבר עם לאה מן החזה ולמעלה, ואז עולים נצח הוד יסוד שלו במקום חסד גבורה תפארת, ואם כן אף על פי שהנוקבא עולה בחסד גבורה תפארת דזעיר - אינו אלא בנצח הוד יסוד שלו, אם כן איך היא עומדת תחת הדיקנא? הטעם הוא אף על פי שעולה זעיר אנפין למעלה - מכל מקום קיימן לן שהחיצוניות בלבד עולה למעלה אבל הפנימיות שלו נשאר במקומו. ולכן מפנימיות הדיקנא מקבלת הנוקבא הארה גדולה בסוד הלחם כנזכר. ועוד נוכל לומר לפי '''מה שכתב הר' חיים ויטל זלה"ה''' בכוונת ברכת כהנים (<small>[[שער הכוונות/דרושי חזרת העמידה/דרוש ה|שעה"כ דרושי חזרת העמידה, דרוש ה]]</small>) וזה לשונו:{{ש}} ואמנם כפי מה ששמעתי שהמקיפים הם ה'''ל'''' ד'''צלם''' בחסד גבורה תפארת של התבונה, וה'''ם'''' ד'''צלם''' בארבע ראשונות - נמצא בתפלת שחרית דחול עולה הזעיר עד ראש התבונה, אך לא שהוא עולה עד שם, רק הם יורדים למקומו כמו שהוא בליל שבת. ונמצא שחרית דחול כמו ערבית דשבת.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' ונמצא כאשר עולים יעקב ורחל בחסד גבורה תפארת דזעיר אנפין בחזרת עמידת שחרית דחול - אם כן הם ממש עומדים תחת דיקנא דזעיר. וגם נוכל לומר הנוקבא מקבלת אז החמשה חסדים בעת החיבור, וחמשה חסדים הם {{גמט דגש|ה'}} הויות שגימטריא {{גמט דגש|ק"ל}} - במספר {{גמט דגש|הכהנים}}. ועוד טעם אחר כפי מה שמפרש '''האר"י זלה"ה בברכת כהנים''' וזה לשונו:{{ש}} והנה בברכת כהנים * יש בה {{גמט דגש|י"ג}} יודי"ן כנגד {{גמט דגש|י"ג}} תיקוני דאריך. * ו{{גמט דגש|ט'}} וו"ין כנגד {{גמט דגש|ט'}} תיקוני דיקנא דזעיר אנפין הנקרא '''ו'''' שבשם. * ושית ההי"ן כנגד מלכות הנקרא '''ה'''' תתאה, ויש בה שית תיקוני דיקנא בלי שער, והם סוד {{צ|שש מעלות לכסא}}. ותכוין להאיר מ{{גמט דגש|י"ג}} דאריך אנפין ל{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ושניהם ביחד לששה דנוקבא. ואז נקרא עתה רחל {{גמט דגש|כה}} תברכו בסוד {{גמט דגש|כה}} אותיות של פסוק {{צ|ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום}}. וגם {{גמט דגש|כ"ב}} תיקונים ו{{גמט דגש|ג'}} פסוקים - הרי {{גמט דגש|כ"ה}}. ואז ניתוספו בה {{גמט דגש|ג'}} תיקונים כמו שניתוספו בזעיר אנפין, ונשארת היא בעלת {{גמט דגש|ט'}} תיקונים כמו שהיה בזעיר.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' ונמצא שהיא מקבלת {{גמט דגש|י"ג}} דאריך אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} דזעיר אנפין, ו{{גמט דגש|ט'}} שלה - הרי {{גמט דגש|ל"א}} תיקונים במספר {{צ|{{גמט דגש|אל}} רחום}}, בסוד {{צ|חסד אל}}. כי כל תיקון הוא '''הויה''' אחד - הרי {{מכפלת גימטריא|ל"א||הוי"ה}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}}. מפני שכל הויות אלו הם במילוי {{גמט דגש|ע"ב}} במספר {{גמט דגש|חסד}} שנקרא {{גמט דגש|כהן}}. ולכן נקרא אז הנוקבא {{צ|'''עזרת''' כהנים}}. וגם {{גמט דגש|ט'}} תיקונים הם סוד {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - כנודע ביחוד שם '''שדי''' - הרי {{מכפלת גימטריא|ט'|פעמים|מים}} - גימטריא {{גמט דגש|עזרת הכהנים}} עם שתי תיבות והכולל - שהם מתפשטים אחר כך בעשר ספירות שלה כנודע. וז"ש '''{{צ|עזרת כהנים מקודשת ממנו שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם וכו'}}'''{{ש}} כבר אמרנו לעיל בעת שהנוקבא עומדת כנגד חסד גבורה תפארת דזעיר אנפין נקראת היא {{צ|עזרת הכהנים}} מפני ששם הם הידות של הכהן הגדול (שהוא זעיר) שמגביה אותם בעת קבלת השפע דאריך אנפין (כנודע בכוונת ברכת הכהנים). ונודע שבמלת {{צ|ישראל}} של קריאת שמע -- בין קריאת שמע דקרבנות, בין קריאת שמע דיוצר, בין קריאת שמע דערבית, בין קריאת שמע דעל המטה -- לעולם המוחין דיניקה נכנסים במלת {{צ|ישראל}}. או מוחין מקיפים דבינה, או פנימים דחכמה, או מקיפין דחכמה. וכולם בבחינת מוחין דיניקה לפי הזמן שהוא (כי פנימים דמוחין דיניקה של בינה לעולם אינם מסתלקין מזעיר אנפין - עיין שם בכוונת קריאת שמע{{הערה|מצאתי ב[[שער הכוונות/דרושי כוונות קריאת שמע/דרוש ד]] - ויקיעורך}}). ונודע גם כן בעת שנכנסים המוחין דגדלות שהם שלשה ראשונות דנצח הוד יסוד דבינה - אז מורידין את המוחין דקטנות בגרון. ואחר כך בכניסת שלשה תחתונות דנצח הוד יסוד דחכמה - יורדין מוחין דקטנות עד חסד גבורה תפארת דזעיר. והוא בברכת אבות. ואז מתחיל סוד החיבוק ב{{צ|מגן אבות}} - {{צ|ימינו תחבקני}}. ב{{צ|אתה גבור}} - שמאלו תחת לראשה. {{צ|האל הקדוש}} - הוא חיבור של הזעיר ביחד.{{ש}} ואחר כך כשנכנסים מוחין דגדלות גורם החיבור דזעיר ונוקבא כנודע. אם כן כשיורדין המוחין דיניקה בחסד גבורה תפארת גורם החיבוק, אבל אחר כך מחסד גבורה תפארת ולמטה אין עושין שום פעולה עד שיורדין ביסוד דזעיר כדי לתת לנוקבא בעת החיבור (כנזכר בדרוש דקטנות עיין שם). וז"ש '''{{צ|עזרת הכהנים מקודשת ממנו}}''' - שהם חסד גבורה תפארת דזעיר ששם עומדת הנוקבא. '''{{צ|שאין {{קו תחתי|ישראל}}}}''' - שהם המוחין דיניקה, '''{{צ|נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם}}''' של חסד גבורה תפארת כדי לעשות החיבוק. וז"ש '''{{צ|לסמיכה}}'''. וזהו בסוד הפסוק {{צ|ויאמר יהוה למשה}} - שהוא זעיר אנפין, {{צ|קח לך את יהושע בן נון}} - שהיא סיהרא קדישא נוקבא דזעיר, {{צ|איש אשר רוח בו}} - כי כשהיא פנים בפנים אז נקראת הנוקבא גם כן בשם זכר כנודע. ומאחר שהיא עלתה בחזרת העמידה עד חסד גבורה תפארת דזעיר ששם בחינת רוח - לכן אמר {{צ|אשר רוח בו}}. {{צ|וסמכת את ידך עליו}} - כדי לחבקה בימין ששם ירד מוח חכמה דקטנות. {{ש}} לכן אמר {{צ|ויהושע בן נון מלא רוח '''חכמה''' כי סמך משה את ידיו}} שהוא יד שמאל כלול ביד ימין. והנה בזמן החבוק נקרא הנוקבא סוד הקרבן כי אז היא נקרבת לזעיר בסוד '''ה'''' לגבי '''ו'''' על ידי ימין ושמאל. בעת כניסת המוחין הוא סוד הקרבן '''י'''' לגבי '''ה'''' ואז נקרא '''קרבן שלמים''' - שזעיר ונוקבא הם שלימים במוחין. וקרבן עולה הוא כמו עת שעולים זעיר ונוקבא באבא ואמא ביום שבת שאז נשאר פנימיות דזעיר ונוקבא למטה וחיצוניות שלהם עולים למעלה מפנימיותם באבא ואמא. וזהו רמוז במלת '''עולה - על ו"ה'''. והנה כשהיא בין זרועותיו נמצא כי אין חיבוק הזה גמור רק בראשה לבד, ואז הבעל (שהוא הזעיר) 'סמך ידיו על ראש קרבנו' - שהוא על ראש הנוקבא ולא על גופה כמו שכתוב בשעיר המשתלח {{צ|וסמך אהרן שתי ידיו}} - {{צ|ידו}} חסר כתיב. ו{{צ|שתי}} זה בנה אב לכל הסמיכות שיהיו בשתי ידים. הכוונה ששמאל כלול בימין ונראה כיד אחת ולכן כתיב {{צ|ידו}} חסר - רוצה לומר שהגבורות הם נמתקות, שאין נראה כי אם חסדים שהוא יד אחת כדי לעשות לה סוד המקיף (כנזכר בכוונת הסוכה עיין שם <small>([[דרושי חג הסוכות (הכל)|שעה"כ דרושי סוכות]])</small> שהוא סוד {{צ|ימינו תחבקני}}). ולכן נעשה זאת הסמיכה על ידי ישראל כנזכר שהוא כינוי לזעיר אנפין, בעלה דקרבן הנוקרא 'נוקבא דזעיר'. והנה אמרנו שהמוחין דחכמה מתלבשים בחסד דזעיר שהם {{גמט דגש|ע"ב ס"ג}} - גימטריא {{גמט דגש|קלה}}. וזהו סוד {{גמט דגש|סמיכה}} - גימטריא {{גמט דגש|ע"ב ס"ג}} - '''סמך י"ה''' שהם חכמה ובינה דחכמה. גם ביד ימין יש {{גמט דגש|ה'}} חסדים שהם {{גמט דגש|ה'}} הויות שגימטריא {{גמט דגש|ק"ל}}, והם מחבקים למלכות שהיא {{גמט דגש|ה'}} אחרונה שבשם -- הרי {{גמט דגש|קל"ה}}. '''{{צ|לשחיטה}}''' - אמרו רז"ל שהשחיטה כשרה בזר. ואף על פי שאפשר בכהנים ואפשר נמי לזר לשחוט בעזרת ישראל - אפילו הכי לא אסרו לישראל ליכנס בעזרת הכהנים לשחוט הקרבן! הכוונה הוא כי לעולם החסדים (שהם הכהנים) ממתקים הגבורות. וזהו סוד השחיטה בסוד {{צ|זבחי אלהים}}. וזהו נעשה בעת החיבור - שטיפת החסדים ממתקת הגבורות שביסוד דנוקבא. אבל בסוד החיבוק - אפילו ישראל שהם המוחין דיניקה כנזכר לעיל המתלבשים ביד שמאל - הוא שוחט וממתק הגבורות דנוקבא בסוד {{צ|שמאלו תחת לראשי}}. כי אחוריים של הנוקבא שהם מלא דינים אינם נמתקים אלא בשרשם שהוא גבורה, יד שמאל דזעיר (כנזכר בכוונת ראש השנה). ולכן הוא מחבק ביד שמאלו תחת לראשה כדי למתק הגבורות. וגם ביד שמאל אמרנו שמלובשין בתוכו המוחין דבינה שנותנים כח בזרוע כדי למתק הגבורות דנוקבא. והנה המוחין דבינה הם שלשה מילואי '''אהיה''' שרמוזים בשלשה אלפין ד{{גמט דגש|מ"ה}} המתגלה בזעיר אנפין בשלשה מקומות * אחד בדעת שלו * ואחד בלב שלו * ואחד נכנסת ביסוד דנוקבא והם שלשה מיני דמים שיש * בוורידים, * ורביעית דם שיש בלב, * וגם הדמים שהם ביסוד דנוקבא. כי כל '''אהיה''' הוא בריבוע{{הערה|{{גמט דגש|א, אה, אהי, אהיה}}}} העולה {{גמט דגש|ד"ם}} כנודע בדרוש דפסח. והנה השחיטה שהוא בשמאל הוא ממתק גם כן השלשה דמים שיש בנוקבא דזעיר, ולכן גם כן רומזים שלשה אלפי"ן במלת {{גמט דגש|שחיטה}} - כי {{גמט דגש|שחיטה}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|אל"ף}}. וזהו גם כן '''שחיטה - שחט י"ה''' - שהם חכמה ובינה דבינה. והנה {{גמט דגש|ה'}} גבורות {{גמט דגש|מנצפ"ך}} מתלבשים בחמשה אצבעות יד שמאל. וגם רמז ביד שמאל שם {{גמט דגש|ב"ן}} בציור '''ה''' ידות כנודע. והנה {{גמט דגש|פ"ר}} ו{{גמט דגש|ב"ן}} גימטריא {{גמט דגש|שחיטה}}. ואחר כך '''{{צ|תנופה}}'''{{ש}} הנה סוד ה' שהכהן היה מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף. הכוונה הוא כי בתפארת דזעיר - שם יורדים שתי ידות - שהם {{גמט דגש|ה'}} חסדים (שהם חמשה אצבעות דיד ימין), ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות (שהם חמשה אצבעות דיד שמאלא). ונודע שחמשה חסדים יורדים תחלה מפני שהם בסוד מים, ויוצאים תחלה מיסוד דתבונה. ואחר כך יוצאים חמשה גבורות. ובעת שחוזרים לעלות החסדים בסוד 'אור חוזר' - אז הם ממתקים גם כן שני גבורות ושליש. כי בירידה ממתקים שנים חסדים{{הערה|לא הבנתי. והייתי חושב שצריכים להגיה כאן 'גבורות', וצע"ע - ויקיעורך}} ושני שלישים, ובאור חוזר ממתקים הנשארות. ולכן היה מניח יד הכהן (שהם החסדים) תחת יד הגבורות כדי שיצאו תחלה, שיכולים לעלות בסוד 'אור חוזר' למתק הגבורות שהם יד הבעל, שהוא יד הזעיר כשהוא בסוד ו' קצוות, ואז הוא בסוד גבורות. ולעולם הזעיר נקרא '''אלהים''' ולכן נקרא {{צ|זהב התנופה}} - כי הגבורות אינם נמתקות אלא בסוד התנופה. וכן נחשת התנופה שהוא בתפארת (כי נחשת הוא בתפארת), ושם מתמתקים הגבורות בסוד אור חוזר (כנודע בדרוש ירידת חסדים וגבורות, עיין שם). וזהו סוד תנופה שהוא מוליך ומביא למי שארבע רוחות העולם שלו וכו'. כנודע שתפארת דזעיר כלול בו ששה קצוות ולכן צריך להניף כל התפשטות החסדים של הששה קצוות דתפארת ביסוד דבינה כנודע. וזה רמז בסוד תיבת '''תנופה''' - כי {{גמט דגש|תנ"ו}} גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק}} שהם חסדים וגבורות שמתגלים דרך {{גמט דגש|פה}} דיסוד דתבונה. {{ש}} וגם {{גמט דגש|תנופה}} גימטריא {{גמט דגש|ישראל}} - כמו שמביא בכוונת {{צ|אלהי אברהם אלהי יצחק וגומר}} שהם בחינת הדעת הכולל שלשה מוחין; כי הם תרין עטרין הנקראים חסדים וגבורות ובאמצעיתם יש בחינת '''דעת''' המחברם ונקרא {{צ|תפארת ישראל}}. וכללות שלשתם נקרא דעת. עיין שם. לכן גם כן הדעת נקרא {{גמט דגש|תנופה}} שגימטריא {{גמט דגש|ישראל}} המחבר חסדים וגבורות ביחד שהם '''אברהם ויצחק''' כנז"ל. והנה הנוקבא דזעיר בעת שמקבלת החסדים וגבורות דיד אמצעית שנקרא תפארת שהוא {{צ|יד התנופה}} - אזי הנוקבא מתגדלת ונעשית שוה עם הזעיר. וזהו '''תנופה - תנוף ה'''', שהוא כדי לארמותא הנוקבא שהיא '''ה'''' תתאה ד'''הויה'''. וזהו סוד {{צ|תנו עוז לאלהים}} - כי {{גמט דגש|תנ"ו}} - גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק}} שהם חסדים וגבורות כנזכר כשהם ניתנים {{צ|לאלהים}} - שהיא הנוקבא הנקראת {{גמט דגש|אלהים}} שגימטריא {{גמט דגש|פ"ה}}. אזי היא נקראת {{גמט דגש|תנופה}} בסוד {{צ|זהב '''התנופה'''}} שהוא {{גמט דגש|דוד}} - בגימטריא {{גמט דגש|זהב}}. שהיא הנוקבא שמתגדלת שוה בשוה עם הזעיר. אם כן על ידי {{צ|שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני}} הם מעלים המלכות למעלה בסוד תנופה, ואז הוא סוד החיבור שלם{{הערה|כך נראה מדפוס קורץ. ובדפוס ירושלים כתבו "שלה" - ויקיעורך}} זעיר ונוקבא - כי היא עולה כנגד שלשה ראשונות דזעיר, והם עשר ספירות דנוקבא כנגד עשר דזעיר, וכתר שלה כנגד כתר שלו. והנה מביא בדרוש השמות {{ממ עץ חיים|מד|ד}} בסוד כתר חכמה בינה דעת דנוקבא בסוד ג' כלים: * הכתר - ** הכלי חיצון - {{גמט דגש|י' י"ה יה"ו יהו"ה}}, ** האמצעים - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א וא"ו, יו"ד ה"א וא"ו ה"א}}, ** הפנימי - {{גמט דגש|יו"ד ה"א וא"ו ה"ה}} * החכמה - ** החיצון - {{גמט דגש|י' י"ה יה"ו יהו"ה}}, ** האמצע - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א ו"ו, יו"ד ה"א ו"ו ה"ה}}, ** הפנימי - {{גמט דגש|יו"ד ה"א ו"ו ה"ה}} * הבינה - ** החיצון - {{גמט דגש|א' א"ה אה"י אהי"ה}}, ** האמצעי - {{גמט דגש|אהי"ה}}, ** הפנימי - {{גמט דגש|אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה}} * הדעת - ** החיצון - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א וא"ו, יו"ד ה"א וא"ו ה"א}},{{הערה|עד כאן מה שמובא בדפוסים השונים. והשמיטו את המשך השמות של דעת. ואני השלמתי כאן על פי עץ החיים שם בדרוש השמות. וזה רק מראה עד כמה הדפוסים של ספר זה לקויים באיכות וצריכים זהירות - ויקיעורך}} ** האמצעי - {{גמט דגש|יו"ד, יו"ד ה"ה, יו"ד ה"ה ו"ו, יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה}} ** הפנימי - {{גמט דגש|יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה}} סך הכל עולה {{קיצור|אלף ועשרים ושלשה|1,023}}{{הערה|לא מסתדר החשבון. אני קבלתי 1045. וצע"ע איך ליישב החשבון - ויקיעורך}} - במספר {{גמט דגש|סמיכה שחיטה תנופה}} עם {{גמט דגש|י"ה}} אותיותיהם. להורות שעל ידי שלשה עבודות אלו גרמו גדלות הנוקבא בסוד שלשה מוחין שלה עם הכתר שלה. והנה כל אלו הבחינות שיש לנוקבא דאצילות כן יש גם כן לנוקבא דזעיר דבריאה. ולכן כל אלו שלשה עזרות הנ"ל הם הכל בפרצוף דנוקבא בסוד י' ספירות שלה. ועתה נבאר פרצוף זעיר דבריאה בכל עשר ספירות שלו. ===בין האולם ולמזבח=== '''בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם {{ממ משנה|כלים|א|ט}}''' הנה נודע כי האולם הוא סוד נה"י דתבונה המלובשת בתוך הזעיר עד נה"י שלו. {{ש}} והנה פתחו של אולם הוא פי היסוד דתבונה שהוא המלכות שלה. ולכן היה גבוה הפתח ארבעים אמה שהוא בסוד '''ם''' סתומה - שני דלתות ושני צירים כזה [ציור]. ורחבו עשרים אמה שהוא כ"ף כפופה - מלכות הנקרא {{צ|'''כסא''' הכבוד}}, כנזכר בפירוש האותיות של הקדמת הזוהר מהר' חיים ויטל זלה"ה, עיין שם. וגם {{גמט דגש|אולם}} גימטריא {{גמט דגש|מזל}} - כי {{צ|בני חיי ומזוני במזלא תליא}}, שהוא יסוד דתבונה שמשם מתגלים שלשה הויות שגימטריא {{גמט דגש|מזלא}}, שהוא במזלא עילאה של דיקנא דאריך אנפין. ויסוד לעולם נקרא {{צ|צדיק יסוד עולם}}. ולכן {{גמט דגש|בני חיי מזוני}} - גימטריא {{גמט דגש|צדיק}} - כי כל '''צדיק''' נקרא '''מזלא''', דתלוין ביה תריסר מזלות כנזכר בתיקונים דף ק"ג ע"א, עיין שם. : <big>[</big> ואהובי הר' משה זכות נר"ו אמר כי זה סוד {{צ|'''ה''''נה '''נ''''חלת '''י''''הוה '''ב''''נים}} - ראשי תיבות '''בינה'''. וגם בלאה כתיב {{צ|ויר''''א''' יהו''''ה''' כ''''י''' שנוא''''ה''' לאה}} - סופי תיבות '''אהיה'''. ולכן לא נמסרו שלשה המפתחות ביד שליח שסוד' מג' המילואים. וכן {{גמט דגש|תנ"ה}} שעולה שלשה '''אהיה''' התפללה על ה'. ואם תצרף {{גמט דגש|ע"ג}} דאיהי {{גמט דגש|ס"ג}}{{הערה|הכוונה אל שם ס״ג עם עשר אותיותיה}} לג' המילואים דאינון {{גמט דגש|תנ"ה}} בסוד {{גמט דגש|חותם}} - תמצא {{גמט דגש|מפחת}}. הרי כי {{גמט דגש|חותם}} ו{{גמט דגש|מפתח}} דרך אחד להם.{{ש}} ובזה תבין למה לא אמרו רז"ל 'חותם ומנעול'. :ואמנם {{גמט דגש|ע"ג}} עם אותיות השורש הוא {{גמט דגש|אולם}}. ואם תמלא '''אולם''' (ה'''ו'''' ביו"ד){{הערה|הכוונה למילוי של מלת 'אולם' בלבד - {{גמט דגש|ל"ף י"ו מ"ד ם'}}}} - תמצא י' פעמים אהיה. הוא סוד התפשטותה בתוך זעיר אנפין. וגם בסוד חמשה חסדים וחמשה גבורות לזעיר ונוקבא שמכאן כל כחן. ו'אולם' מלשון {{צ|ובריא אולם}}. :ולכן היה האולם עודף על ההיכל {{גמט דגש|ט"ו}} אמה מן הצפון ו{{גמט דגש|ט"ו}} מן הדרום - דאיהו רביעה על בנין. וב' פעמים {{גמט|ט"ו}} הוא סוד {{גמט דגש|ל}} ד'''צלם'''. והבן <big>]</big> ומה שאמרו רז"ל {{ממ משנה|מדות|ב|ג}} כל הפתחים והשערים שהיו שם גובהן עשרים ורחבן עשר אמות חוץ משל אולם שהיה יותר רחב מכל השערים - כי היסוד דתבונה הוא רחב ונקרא {{צ|רחובות הנהר}} כנודע. וז"ש גם כן כל הפתחים שהיו שם היו להן דלתות חוץ משל אולם שלא היו בו דלתות - כי תמיד הוא פתוח, כי היסוד דישראל סבא תמיד בתוכה ופותח אותם בסוד רעים דלא מתפרשין לעלמין. ====סוד הגפן==== והנה סוד הגפן של זהב שהיה עומד באולם {{ממ משנה|מדות|ג|ח}} הוא סוד היסוד דתבונה שבתוכה הגבורות הנזכר. יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. ולכן היה של זהב שהם הגבורות שהיו בתוך הגפן. וגם {{גמט דגש|הגפן}} גימטריא {{גמט דגש|לבנון}} - '''לב''' נתיבות, '''נו"ן''' שערי בינה. ונקרא {{צ|הר '''לבנון'''}} שמלבנת עונותיו של ישראל בסוד יום הכיפורים הנקרא {{צ|תבונה}} שהיא מכפרת כנודע. ולכן היה משקלה אלף ככרי זהב טהור בסוד {{צ|'''אלף''' בינה}}. ולכן היה הגפן נושא פירות כי משם יוצאים כל הנשמות לעולם שהם פירות עליונים - {{צ|פרי צדיק עץ חיים}}. ====סוד שני עמודי נחשת==== סוד שני עמודי נחשת שהיו עומדים באולם אשר שמם היה '''יכין ובועז''', הם נצח והוד דתבונה. {{ש}} והנה נודע כי '''הויה''' בנצח, '''אדני''' בהוד. ומשום שהוד כליל בנצח - ולכן יש בנצח '''יאה"דונהי''', על כן עמוד הימיני {{גמט דגש|יכין}} שגימטריא {{גמט דגש|יאהד"ונהי}}. וכן בהוד הוא {{גמט דגש|אלהים}} - כי איהי בהוד ואיהו בנצח. ולכן {{גמט דגש|בועז}} גימטריא {{גמט דגש|אלהים}}. וכן {{גמט דגש|בעז}} חסר כתיב ומספרם ביחד - {{גמט דגש|יכין בעז}} - גימטריא {{גמט דגש|נצח והוד}}. והנה בכאן הוא רמוז סוד הפסוק {{צ|ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם}}. כי המילוי של '''יכין''' בלבד כזה {{גמט דגש|יו"ד כ"ף יו"ד נו"ן}}{{הערה|{{גמט דגש|ו"ד ף' ו"ד ו"ן}}}} גימטריא {{גמט דגש|יוסף}}. והמילוי של '''בועז''' בלבד כזה {{גמט דגש|בי"ת וי"ו עי"ן זיי"ן}}{{הערה|{{גמט דגש|י"ת י"ו י"ן יי"ן}}}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}} עם {{גמט דגש|ה'}} אותיות. ונודע כי ההוד נאמר עליו {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}}, שהוא מילוי של {{גמט דגש|יו"ד ה"ה}}{{הערה|{{גמט דגש|ו"ד ה'}}}} - כנודע ביחוד '''הגא"וה''', על שם ששם יש אחיזה לחיצונים אפילו בהוד דתבונה. ולכן ישראל (הרמוז בזה ההוד דתבונה) אמר אל {{גמט דגש|יוסף}} (שהוא רמוז בנצח דתבונה) {{צ|הנה אנכי מת}} בסוד {{צ|רגליה יורדות מות}}, {{צ|והיה אלהים עמכם}} - כי לעולם כשעולים נצח הוד יסוד בחסד גבורה תפארת אזי ההוד הוא כלול בנצח בסוד {{צ|וקרא זה אל זה}}. וזהו שאמר הכתוב {{צ|והיה '''אלהים'''}} - שהוא ההוד שגימטריא {{גמט דגש|בועז}} - מחובר {{צ|עמכם}} - שהם יסוד ונצח שכלולים ביחד. {{ש}} אזי {{צ|והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם}} שהוא סימן שיעלו נצח הוד יסוד בחסד גבורה תפארת שנקרא 'אבות'. ומה שהיה ההוד בסוד מיתה נעשה עתה חיים בסוד {{צ|אלהים '''חיים'''}}. וזהו שאמר רז"ל {{צ|יעקב אבינו לא מת}} כי כשעולה למעלה הוא נשאר בחיים. ====סוד המזבח==== הנה ה{{גמט דגש|מזבח}} הוא {{קיצור|נהי"ם|נצח הוד יסוד מלכות}} דזעיר אנפין שגימטריא {{גמט דגש|אל הויה}}, שהוא בזעיר אנפין כנודע. ולכן היה שלשה דפוסים זה על גב זה שהם '''יסוד המזבח, והסובב, והמערכה'''. שהם כנגד נצח הוד יסוד דזעיר. ולמעלה היה ארבע קרנות שהם כנגד עטרה שביסוד שנקרא מלכות ונקרא '''ד'''' מפני שתמיד פרצופה כנגד {{גמט דגש|ד'}} ספירות תפארת נצח הוד יסוד כנודע. ונקרא היא גם כן '''קרן''' כמ"ש בזוהר פרשת במדבר על {{צ|קרן דרומית וגו'}}{{הערה|{{ממ זהר|ג|קכ|א}}}}. והנה הנצח הוד יסוד דזעיר הוא פרצוף חיצון של זעיר והוא שלם בעשר ספירות חב"ד חג"ת נהי"ם. ולכן היה המזבח גם כן גבוה עשר אמות.{{ש}} * והוא מתחלה היה '''היסוד''' גבוה אמה אחת, והוא כנגד '''כתר'''. * ואחר כך היה '''הסובב''' חמש אמה כנגד חכמה ובינה חסד גבורה תפארת. * ואחר כך המערכה שלש אמות כנגד נצח הוד יסוד. * והקרנות אמה אחת כנגד מלכות. וגם נוכל לומר מלמטה למעלה - * כי קרקע של העזרה היא '''מלכות''' * ושלשה דפוסים הנ"ל הם נה"י חג"ת חב"ד, * וארבע קרנות הם {{גמט דגש|ד'}} מוחין של כלי חיצון דזעיר שהם בסוד {{צ|{{גמט דגש|שנות}} חיים}} שגימטריא {{גמט דגש|קרנות}} (כנזכר אצל {{צ|אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח}}, עיין שם). והנה בין האולם ולמזבח היה כ"ב אמה. הכוונה הוא כי כל האיברים נעשים ומצטיירים ב{{גמט דגש|כ"ב}} אתוון כנודע, כי הגוף נעשה מן האותיות. ולכן הארת ה{{גמט דגש|כ"ב}} אתוון דכורין שמהם נצטייר עצמותו לצורך גופו שהם האיברים שלו ממש. מהארתם נתקבצו ביסוד ונעשה כלי היסוד דדכורא. וכן בנקבה מהארת {{גמט דגש|כ"ב}} אותיות שהם אברים עצמן שלה נעשים כלי היסוד שבה. עיין בדרוש טנת"א. והנה כבר נודע שיסוד דתבונה שנקרא {{צ|פתחו של אולם}} כנז"ל - היא מסתיימת בחזה דזעיר, ומשם יוצא יסוד דחכמה ומתפשט עד יסוד דזעיר. והוא מגולה מן שני שלישים תחתונים של תפארת דזעיר אנפין. והנה {{צ|בין האולם}} שהוא היסוד דתבונה, {{צ|ובין המזבח}} שהוא נצח הוד יסוד דזעיר - שם מגולה יסוד דחכמה שיש בו {{גמט|כ"ב}} אותיות. וזהו {{גמט|כ"ב}} אמה שהיה בין זה לזה. ====סוד הכיור==== הנה הכיור היה בין האולם ולמזבח ומשוך כלפי דרום. והיה לו שנים עשר דדים בעבור ירחצו ממנו יחד ידיהם ורגליהם השנים עשר כהנים אשר ישרתו בקדש בקרבן התמיד כל הימים. והנה הכוונה הוא כי חכמה הוא נקרא 'דרום', ובינה - 'צפון', מפני שהם מלבישים השני זרועות דאריך - חסד וגבורה, דרום וצפון. ולכן כל הדברים שהיו עומדים בדרום של המזבח הוא בחינות של חכמה, וכל הדברים שהיו עומדים בצפון המזבח הם בחינות של הבינה. והנה אמרנו לעיל כי כל היסודות נקראים 'מזלא' כי מהם נוזלים שפע ברכה. ובפרט יסוד דחכמה מפני שבינה מקבלת מן מזלא תתאה {{צ|ונקה}}, וחכמה מקבל ממזלא עילאה - {{צ|נוצר חסד}}. ולכן הוא יותר חשוב מכולם. והנה ביסוד דחכמה כלולים בו {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן}}, ועם {{גמט דגש|ד'}} כוללים - גימטריא {{גמט דגש|רל"ו}} במספר {{גמט דגש|כיור}}. ולכן היסוד דחכמה נקרא {{גמט דגש|כיור}}. והמים שהיו בו הם מן ה{{גמט דגש|ט'}} יודין שיש ב{{גמט דגש|ד'}} שמות שהם גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ומה שהיו נוזלים המים מן {{גמט דגש|י"ב}} דדים - הכוונה שאמרנו שחכמה מקבל מן מזלא עילאה {{צ|נוצר חסד}}, שהם שלשה הויות ויש בהם {{גמט דגש|י"ב}} אותיות. ולכן היה גם כן ב{{גמט דגש|כיור}} - {{גמט דגש|י"ב}} דדים הנוזלים מהם מים. ונודע כי {{גמט דגש|ע"ב}} ב{{גמט דגש|חסד}}, ו{{גמט דגש|ס"ג}} בגבורה, ו{{גמט דגש|מ"ה}} בתפארת, ו{{גמט דגש|ב"ן}} במלכות. שהם ארבע רגלי המרכבה. וזהו רמז כי '''כיור''' במילוי כזה {{גמט דגש|כ"ף יו"ד וי"ו רי"ש}} - גימטריא {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב דוד}} שהם ד' רגלי המרכבה. ו{{גמט דגש|י"ב}} דדים רומזים על {{גמט דגש|י"ב}} שבטים. ====סוד העשר שלחנות==== סוד העשר שלחנות של שיש הנזכרים במסכת שקלים פרק ששה משנה ד' {{ממ משנה|שקלים|ו|ד}} ששתי שולחנות היו נתונים לצד הדרומי של המזבח, והשמונה שלחנות היו נתונים לצד צפוני של המזבח. וגם היו עשרה כיורות המצוקות מנחושת כנזכר במלכים א' ז' ל"ט {{ממ|מ"א|ז|לט}} - חמשה מהם היו נתונים על מכונות הנחשת מצד דרומי למזבח, וחמשה מהם הנשארות היו נתונים מצד צפוני למזבח. והנה השלחנות רומזות אל עשר גבורות, וסימנך {{צ|שלחן בצפון}}. והכיורות רומזים אל עשר חסדים שבתוכם היה נתונים מימי החסדים. {{ש}} וצריך לידע כי יש חמשה חסדים וחמשה גבורות דחכמה, וחמשה חסדים וחמשה גבורות דתבונה. והנה {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה הם {{גמט דגש|ה'}} כיורות של צד ימין - כי חכמה הוא מימין כנז"ל. ו{{גמט דגש|ה'}} חסדים דתבונה הם {{גמט דגש|ה'}} כיורות של צד שמאל - כי תבונה היא מצד שמאל כנז"ל. ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות דבינה הממותקות על ידי {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה, ועוד {{גמט דגש|ג'}} גבורות מגולות של חכמה הנמתקות - הם מתחברים ביחד בסוד {{גמט דגש|יצחק}} - ח' הויות כנז"ל, בסוד הג' מ"ל ה' גבורות ג' גבורות ע"ש, והם השמונה שולחנות של צד שמאל{{הערה|העתקתיו כפי שהוא. ולא הבנתי את המילים או את הכוונה - ויקיעורך}}. וגם היסוד דתבונה נקרא '''יצחק - קץ חי'''. והשני גבורות שאינם נמתקות הם מחוברות עם {{גמט דגש|ה'}} חסדים דחכמה כדי למתקם גם כן, והם השתי שלחנות של צד ימין שהם בכלל שבעה הויות במספר {{גמט דגש|יעקב}} שהוא מתחבר תמיד בימין. וכן היסוד דחכמה נקרא {{גמט דגש|יעקב}}. וחמשה חסדים הנשארים של חכמה עם כללותם ביסוד - הרי הם ששה הויות במספר {{גמט דגש|יוסף}}. ====סוד השמונה עמודים==== סוד השמונה עמודים שהיו מצד השמאל למזבח כנזכר במסכת פסחים פרק ה' משנה ט' {{ממ משנה|פסחים|ה|ט}}. והם כנגד {{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|אל}} הנמשך מפנים העליונים, והם במספר {{גמט דגש|אברהם}}. וזה היה כדי למתק ה' הויות של גבורות אשר היה שם בסוד {{צ|ויעקוד {{גמט דגש|אברהם}}}} (ח' פעמים '''אל'''), {{צ|את {{גמט דגש|יצחק}} בנו}} ({{מכפלת גימטריא|ח'|פעמים|הויה}} של גבורות כנז"ל). ולכן היו עומדים בצד שמאל למזבח. ====סוד ים הנחשת==== סוד ים הנחשת הנתון גם כן מכתף הימיני של המזבח הוא כנגד המלכות דחכמה שהוא עטרת יסוד שלו המלובש בתוך יסוד דזעיר כלו. כי בעטרה מתקבץ כל השפע של היסוד ולכן הוא נקרא העטרה בחינת '''ים''' על שם קיבוץ השפע שמתקבץ שם כדי לתת לנוקבא דזעיר בעת התחברות ביחד זעיר אנפין ונוקבא. ====סוד שתי שלחנות==== סוד שתי שלחנות שהיו באולם מבפנים על פתח הבית כנזכר במסכת מנחות פרק י"א ז' {{ממ משנה|מנחות|יא|ז}}, והיו אחד של שיש ואחד של זהב. על של שיש נותנים לחם הפנים בכניסתו, ועל של זהב ביציאתו. הכוונה כי הם היו רומזים על נצח והוד דאבא המלובשים בתוך נצח והוד דבינה שהיא נקרא '''אולם''' כנזכר לעיל. כי לחם הפנים הוא בסוד החכמה האוכל אותם, כמ"ש בקדושת עזרת הכהנים בהקדמת המשנה, עיין שם. הרי פירשנו נהי"ם דזעיר, ונהי"ם דבינה, ונהי"ם דחכמה - המלובשים זה בתוך זה בעולם הבריאה כמו בעולם האצילות. ועתה נבאר מה שאמר במשנה שלנו '''{{צ|בין האולם ולמזבח מקודש ממנו שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם}}'''.{{ש}} זה יובן במה שמביא האר"י ז"ל בדרוש המוחין דקטנות, כי בהיות המוחין דיניקה תחלה ברישא דזעיר אנפין - אז הם {{גמט דגש|ג'}} שמות {{גמט דגש|אלהים}} בשלשה מוחין. והם {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ק"ך}} צירופי '''אלהים'''. ואחר כך יורדין המוחין דיניקה בגרון דזעיר אנפין ושם מתמעטין. ואינו יורד כי אם שליש אחד מהם - והוא {{גמט דגש|ק"ך}} צירופים בלבד. ואחר כך יורדין ביסוד דזעיר ומתמעטים החצי שלהם והם {{גמט דגש|ס'}} צירופי '''אלהים'''. ואמנם כל ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות הם מציאות אחד - כי הכל נקרא גוף אחד. לכן אין ב' מעוטין ד'''אלהים''' אחד בשלשה אמצעיות ואחד בשלשה תחתונות - כי הכל גוף אחד. ולא יש רק מיעוט אחד שהוא אחר רדתן ליסוד סיומא דגופא. ואחר כך יורדין משם {{גמט דגש|ל'}} צירופי '''אלהים''' לראש דנוקבא וכו' - עד הראש הבריאה. עיין שם באורך גדול כי איני יכול להאריך בזה הענין. הכלל העולה מדבריו כי המוחין דקטנות הם מתמעטים שלשה פעמים בזעיר - פעם אחד בראש, שנית בגרון, שלישית ביסוד. ובכל שלשה מקומות מניחים קצת מחלקם ויורד יותר למטה. אבל בחסד גבורה תפארת נצח הוד דזעיר - אין להם שם שום חנייה - כי תכף יורדים ביסוד דזעיר ואין מניחין מחלקם שום חלק, אלא תכף מגרון יורדין ביסוד. וכן גם כן תמצא בסוד ירידת חסדים וגבורות מיסוד דבינה המסתיים בחזה דזעיר. כי החסדים יוצאים מתחלה ומתפשטים בקוים של הקצוות. אבל הגבורות אין להם מקום להתפשט ויורדין תכף בעטרת היסוד דזעיר כנודע. נמצינו למדים ש'''{{צ|בין האולם}}''' (שהוא יסוד דתבונה כנזכר), '''{{צ|ובין המזבח}}''' (שהם הנצח הוד יסוד דזעיר כנזכר, והוא בשני שלישי תפארת דזעיר) - אין שם שום חנייה וחלק מן השלשה מוחין דקטנות. ונודע כי ביניקה יש שלשה מוחין ד'''אלהים''' דישראל סבא, ושלשה מוחין ד'''אלהים''' דתבונה. ושלשה מוחין דחכמה לעולם הם מתלבשין בשלשה מוחין דתבונה. והנה בעת שאלו המוחין היו עדיין למעלה בגרון דזעיר אנפין - אז היתה לחיצונים קצת אחיזה בשלשה '''אלהים''' דתבונה בסוד 'העורף' כנודע. ואז נעשו השלשה '''אלהים''' בעלי מומין על ידי אחיזת החיצונים. אבל השלשה '''אלהים''' דחכמה - מאחר שהם סתומים בתוך התבונה - אין לחיצונים אחיזה בהם. אבל אם הם היו מתעכבים בשני שלישים התחתונים של תפארת דזעיר אנפין המגולים - אז היה כח לחיצונים לאחוז בהם מאחר שהם מגולים. ומכל שכן בשלשה '''אלהים''' דתבונה אם היו מתעכבים שם שהיו אוחזים בהם החיצונים הרבה מאד. ולכן יורדים במרוצה ביסוד דזעיר. וזהו סוד {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}. ר"ל {{צ|ערום}} שהם הגבורות כשהם במקום מגולה וראו עצמם ערומים בלי לבוש - אזי תכף {{צ|ונסתר}} בתוך היסוד מפני החיצונים. ונודע כי ממותרי המוח של החכמה מתרבים השערות בראש הזעיר (כנזכר בשער אריך אנפין במוחא סתימאה שלו, עיין שם בפרק י"א). ולכן נקראים מוחין דחכמה {{צ|פרועי ראש}} מפני שגורמים גדלות השערות בראש דזעיר אנפין. וזהו '''פרוע''' שמתגלים מה שיש '''בראש'''. שהם * ג' מוחין ד'''אלהים''' דיניקה שהוא מוח החכמה - '''אלהים''' במילוי יודי"ן - גימטריא {{גמט דגש|ש'}}. * ומוח הבינה - '''אלהים''' בריבוע - {{גמט דגש|ר'}} * ומוח הדעת - הוא אות '''א'''' של '''ראש'''. כי בדעת אינו ניכר בו רק כללות '''א'''' לבדו. כי הרי בעיבור לא היה ניכר כלל. גם שהוא מלא באלפי"ן (כנודע כי '''אלהים''' של דעת מלואו באלפין). וזהו '''א'''' של '''ראש'''. והנה כתוב בדרוש דקטנות כי השלשה '''אלהים''' שיש בזעיר בזמן היניקה - יש לכל אחד {{גמט דגש|ק"כ}} צירופים של '''אלהים''', ו{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|ק"ך}} - הרי {{גמט דגש|ש"ס}}. ו{{גמט דגש|ה'}} אותיות של '''אלהים''' - הרי {{גמט דגש|שס"ה}}. ומכאן הם סוד {{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה וגו'. עיין שם. והנה {{גמט דגש|פרועי}} - גימטריא {{גמט דגש|שס"ה}}. וז"ש {{צ|פרועי '''ראש'''}} - ר"ל ה{{גמט דגש|שס"ה}} ימות החמה מתגלים מן ה'''ראש''' - שהם שלשה מוחין ד'''אלהים''' הנרמזים בתיבת '''ראש''' כנזכר לעיל. ואל תקרי "ימות החמה" אלא "ימות החֵמה" בנקודת צי"רי מפני שהם דינים קשים. וז"ש '''{{צ|בין האולם ולמזבח מקודשת ממנה שאין בעלי מומין}}''', שהם שלשה {{גמט דגש|אלהים}} דבינה, שכן גם כן {{גמט דגש|בעלי מומין}} גימטריא {{מכפלת גימטריה|ג'|פעמים|אלהים}} - כי {{גמט דגש|מום}} הוא {{גמט דגש|אלהים}}. {{גמט דגש|בעלי מומין}} הם שלשה {{גמט דגש|אלהים}}. וכן {{גמט דגש|פרועי}} ראש כנזכר לעיל שהם מוחין דחכמה יכולים ליכנס שם ולהתעכב שם מפני גודל הקדושה שיש שם יסוד דחכמה מגולה. ולכן אין הגבורות יכולים להתעכב שם כנגד הארת יסוד דחכמה - ולכן יורדים במרוצה בתוך יסוד דזעיר אנפין. ומאחר שהגבורות עוברים שם במרוצה - נחשב להם שמעולם לא היו נכנסים לשם. וז"ש '''{{צ|שאין נכנסים לשם}}'''. ===ההיכל מקודש ממנו=== '''ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים {{ממ משנה|כלים|א|ט}}''' הנה נודע שהיכל כולו הוא סוד כללות דבינה עילאה. ושער ההיכל הוא עטרה שביסוד דבינה, שהיא מלכות הנקרא {{גמט דגש|תרעא}} - מילוי '''אדני'''{{הערה|{{גמט דגש|ל"ף ל"ת ו"ן ו"ד}}}}. ושני דלתות היה בו - הוא סוד '''ם''' סתומה של פסוק {{צ|למרבה המשרה}} שהוא בסוד שני דלתות כזה [ציור]. כי על ידי שני דלתות אלו נסתם היסוד דבינה הנקרא 'היכל' כנזכר לעיל ביסוד התבונה. ונודע שכל '''ד''' הוא '''י'''' ושני '''ו"ו''' שהם במספר {{גמט דגש|כ"ב}} אתוון. משני ווי"ן נעשה '''ד''' אחת, ואות '''י'''' הוא נקרא {{גמט דגש|ציר}} אחד. וכן בדלת השני. הרי יש בכאן מתחלה '''י'''' שהוא הציר, ואחר כך '''ו'''', ואחר כך '''ד'''' - וסימנך '''יוד''' במילוי. ולכן היה פתחו של היכל גבוה עשרים אמה - שהוא {{גמט דגש|יו"ד}} במילוי, ורחבו עשר אמה - כי יו"ד הוא עשר. וארבע דלתות היו לו שם - שתים בפנים ושתים בחוץ - שהם בכלי חיצון ובכלי תיכון, שהוא סוד {{צ|חותם בתוך חותם}}. וגם '''מ'''' במילוי הוא '''מ"ם''' אחרת. וכל [ציור של שתי דלתות, אחת ישר ואחת הפוכה] היא שני דלתות - הרי ארבע דלתות. וכן [ציור] היא ציור שני פעמים '''יד יד'''. והנה '''יד''' במילוי - {{גמט דגש|יו"ד דל"ת}} - גימטריא {{גמט דגש|חותם}}. הרי באות '''ם''' רומז סוד {{צ|חותם בתוך {{גמט דגש|חותם}}}} להורות כי היסוד דנוקבא (שהוא צורת '''ם''' מרובעת) - יש שם בתוכה חותם בתוך חותם. וז"ש {{צ|וביד כל אדם '''יחתום'''}}. אבל הכלי הפנימי שם הוא מזבח הפנימי שהוא מזבח הקטרת ששם מקוטר ומקושר החיבור של תרין יסודות ביחד דחכמה ובינה. ונודע כי ביסוד דחכמה הם {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן}}, וביסוד דבינה הם {{גמט דגש|קס"א קנ"א קמ"ג}}. ובנקודת ציון מתחברים ביחד - הרי במספר {{גמט דגש|תורף}}. והבן זה מאד. ואם תחבר עמהם שני דלתות עם שני צירים - שהם שני פעמים {{גמט דגש|י"ד י"ד}} שמספרם {{גמט דגש|כ"ח}} - הרי {{גמט דגש|תרפ"ז}} ו{{גמט דגש|כ"ח}}{{הערה|{{גמט דגש|תרפ"ז כ"ח}}}} - גימטריא {{גמט דגש|קטורת}}. ולכן נקרא נקודת ציון {{צ|מזבח הקטורת}} כדי לקשר בין שתי ידות שהם צורת [ציור] מרובעת ה{{גמט דגש|ז'}} שמות הנזכר לעיל שהם במספר {{גמט דגש|תזריע}}, בסוד {{צ|אשה כי {{גמט דגש|תזריע}} וילדה זכר}}. שהיא '''ה''' עליונה כשהיא מזרעת במספר {{גמט דגש|תזריע}} (שהם {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קנ"א קמ"ג}}) - אזי 'וילדה {{גמט דגש|ברכה}}' שהוא במספר {{צ|{{גמט דגש|זכר}}}}. וזהו סוד {{צ|מזבח חדש בציון תכין}} - ר"ל שהמזבח תכין בנקודת ציון שבה. וכן ראשי תיבות שלהם הוא {{גמט דגש|מחבת}}, עם ארבע אותיות - גימטריא {{גמט דגש|קס"א קנ"א קמ"ג}} שהם כלולים ביסוד דבינה כנזכר לעיל. וכן {{גמט דגש|מזבח קטורת}} גימטריא {{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קמ"ג קנ"א אלהים}} - להורות כי ה{{גמט דגש|ז'}} שמות ממתיקים ה{{גמט דגש|ה'}} גבורות ד'''אלהים''' שיש ביסוד שלה. ====סוד ב' כני הזהר==== סוד {{גמט דגש|ב'}} כני הזהב אשר היו נתונים תוך ההיכל - עליהם יניח הכהן הגדול ביום הכיפורים את שני כפורי הזהב אשר היו נותנים בהם את דם הזבחים של אותו היום. כנזכר במסכת יומא פרק ה' משנה ג' {{ממ משנה|יומא|ה|ג}}. הם נצח והוד של בינה עילאה. מפני שהיא נקראת {{צ|יום הכיפור}} כנודע שמכפרת עונותיהם של ישראל . ונודע כי בנצח הוד דבינה יש שלשה מילוי '''אהיה'''. ולעולם נצח הוד כלולים ביסוד. וזהו רמז {{גמט דגש|שני כני הזהב}} - גימטריא {{גמט דגש|קס"א קמ"ג קנ"א}} עם {{גמט דגש|ג'}} כוללים. ====סוד שלחנות הזהב==== סוד שלחנות הזהב אחד עשר. * האחד מהם שעשה משה במדבר - הוא נתון באמצע * וחמשה מן השלחנות האחרים נתונים לימין השלחן הזה, * והחמשה הנשארים נתונים לצד השמאלי ממנו. איתא בספר תיקונים דף פ"ז, זה לשונו: : פתורא איהי סמכא על ארבע סמכין דאיהי כגוונין דגופא דסמכין ליה דרועין ושוקא דאינון ארבע. וצריך שית נהמין מהאי סטרא ושית נהמין מהאי סטרא. '''ורזא''' דמלה {{צ|זה השלחן אשר לפני יהוה}} - {{גמט דגש|זה}} בחושבן {{גמט דגש|ו"ו}} דאינון שית פרקין דתרין דרועין ושית פרקין דתרין שוקין. דהא שכינתא אתעבידת גופא למלכא בכל תקונא דילה וגו'. וזה יובן ממה שכתוב בשער הזעיר אנפין חלק שמיני פרק י"א וזה לשונו: : הנה אכילת אבא ואמא נחלקת לשנים. : אחד הוא נמשך מעתיק יומין המתלבש תוך גולגלתא דאריך כנזכר שם. ומשם נמשך השפע והמזון עד פה דאריך, ומשם יוצא לחוץ. כי מרוב אורו אינו יכול ליגבל בפנים. ומשם נמשך דרך הדיקנא דאריך ויורד השפע ההוא עד כנגד פה דאבא ואמא. ואינן יכולין לקבלו - כי אפילו תוך אריך לא היה יכול ליכנס כנזכר. ואז נשאר שם בסוד הבל פומא דאריך ונשאר בסוד אור מקיף לאבא ואמא. ומשם שואפים ושואבים אבא ואמא בפיהם וניזונין ממנו דרך שאיבה לבד, ולא בסוד אכילה ממש. והמזון הזה הוא לשלש ראשונות דאבא ואמא. : אכילה שנית היא ממוחא סתימאה דאריך אנפין שנמשכת משם אל פיו דאריך, ומשם נכנס בפנימיות דרך הגרון ששם הוא כתר דאבא ואמא. ומתפשט עד פה דאבא ואמא. ואז יורד בפנימיות גרונם עד ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות שלהם, ומזה ניזונים ה{{גמט דגש|ו'}} קצוות דאבא ואמא.{{ש}} עכ"ל. ונודע גם כן שיש שלשה הויות בכל ראש מתלת רישין שהם '''גולגלתא, ואוירא, ומוחא'''. והנה ה{{גמט דגש|ג'}} הויות דמוחא סתימאה מתלבשא בדיקנא דאריך אנפין ושם נעשים {{גמט דגש|י"ב}} הויות. ואחר כך כלולים במזלא עילאה. ואחר כך המזלא עילאה מתחבר עם מזלא תתאה ומשפיע בו ה{{גמט דגש|י"ב}} הויות. וגם נודע שחכמה מקבל ממזלא עילאה ד{{צ|נוצר חסד}}, ובינה עילאה מקבלת ממזלא תתאה ד{{צ|ונקה}}. ולכן כשמתפשט השפע של מוחא סתימאה דרך הפה דאריך אנפין ומשם לתוך ו' קצוות דבינה - אזי מתפשטים ה{{גמט דגש|י"ב}} אותיות של שלשה הויות דמוחא סתימא ונעשי"ם {{גמט דגש|י"ב}} הויות בי"ב אברים שלה, שהם שית פרקין דתרין דרועין ושית פרקין דתרין רגלין. ושם נקראים {{צ|לחם הפנים}} - כי השלשה הויות שגימטריא {{גמט דגש|לחם}} נכנסים בפנימיות דבינה של ו' קצוות. אבל השלשה הויות שבגלגלתא נשארים בסוד אור מקיף, והם סוד שנים עשר שבטים. וזה שאמר {{צ|ששם עלו שבטים שבטי יה}} - שהם י"ב הויות שבי"ב פרקים דבינה עילאה. וז"ש {{צ|זה השלחן אשר לפני יהוה}} - ר"ל שהוא בפנימיות של הבינה הנקרא יהו"ה. ולפי המאמר של התיקונים הנ"ל שאמר {{צ|ורזא דמלה זה השלחן אשר לפני יהוה - {{גמט דגש|זה}} בחושבן {{גמט דגש|ו"ו}} וגו'}} - הכוונה שהבינה בעת התחברות עם החכמה - אזי הוא שוכב בין חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד של הנוקבא, והוא מחבק אותם עם החסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד אחר החיבור בעת שנותן לה סוד הטיפה. ואזי היא {{צ|לפני יהוה}} - כלומר פנים בפנים. והי"ב פרקין הם למעלה על גבי השלחן שהוא גופא דילה. ולכן צריך לסדר ה{{גמט|י"ב}} על השלחן כמו תרין סגו"לין - זה על גב זה שהוא רומז על סוד החיבוק בשתי ידים זה על גב זה, שהם תרין סגו"לין. ובשתי רגלים גם כן זה על גב זה - הרי עוד שנני סגו"לין. והנה התפארת דבינה (שהוא הגוף שלה) הוא השלחן בעצמו שהיו מונחים עליו ה{{גמט|י"ב}} לחם הפנים כנזכר, ותמים היו חמים - שהוא בסוד החיבור. וגם הכהן גדול (שהוא החכמה שנקרא 'כהן גדול' כנודע) - תמיד היה אוכל הלחם חם כמ"ש {{צ|ביום הלקחו}}. וזהו בסוד {{צ|כי אם הלחם אשר הוא אוכל}}. וכבר אמרנו לעיל שהי"ב לחמים היו כנגד י"ב הויות של דיקנא דאריך אנפין, ובי"ב הויות יש {{גמט דגש|מ"ח}} אותיות שהוא {{גמט דגש|חם}}. ולכן היה לחם הפנים תמיד {{גמט דגש|חם}} כנזכר לעיל. ואמנם מזה הלחם יורד שפע ומזון לכל העולמות כמ"ש בזוהר פרשה תרומה דף קנ"ה ע"א {{ממ זהר|ב|קנה|א}}, וזה לשונו: {{צ|לחם הפנים - מיכלא דאינון פנים. מזונא וסיפוקא דנפיק לעלמא מנייהו אתי ושריא על ההוא פתורא, בגין דשלחן דא מקבלא מזונא וסיפוקא לאינון פנים דלעילא ואיהי אפיקת מזונין וספוקין מאינון פנימאין. ומזונא דאפיקת - איהו ההוא לחם כדקאמרן}}. עד כאן לשונו. {{ש}} ועם הקדמה הנ"ל יובן המאמר היטב. והנה כשנכנסים אלו ה{{גמט|י"ב}} לחם ביסוד שלה בחמימות כדי לעורר החיבור - אז השלחן (שהוא התפארת שלה) מקבל י"ב הויות אחרים ממזלא כנז"ל. אזי נקרא היסוד {{צ|מזבח {{גמט דגש|חדש}}}} - גימטריא י"ב הויות{{הערה|{{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|הויה}}}} שהם {{צ|בציון תכין}} - דהיינו בנקודת ציון שבה. הנה מלבד התפשטות י"ב הויות הנ"ל בגופא - יש עוד התפשטות ה' חסדים וה' גבורות מן הדעת ש"לה{{הערה|יש גרשיים בדפוס שבדרך כלל הכוונה להיות מודגש, ולא הבנתי למה - ויקיעורך}} לבינה עצמה כנודע. והם והם {{גמט דגש|ה'}} שלחנות ימינים ו{{גמט דגש|ה'}} שלחנות שמאלים, שהם גם כן עשר הויות כנודע, שלא נשתמשו בם שום דבר. והנה לפי ההקדמה שהקדמנו יובן מה שאמרו חז"ל {{צ|שלחן בצפון}} כאשר נודע כי גבורה דעתיק מתלבש במוחא סתימאה שהוא שמאל שנקרא 'צפון'. והמוחא אחר כך מתלבש בגופא דבינה הנקרא {{צ|שלחן}}. לכן אמר {{צ|שלחן בצפון}} - ר"ל התיקון של השלחן אינו נעשה אלא בצפון ר"ל במוחא סתימאה שהוא גבורה דעתיק כנודע. ====סוד מנורת הזהב==== סוד מנורת הזהב - אחר עשר * אשר האחת מהנה היא אותה שעשה משה במדבר - היא נתונה באמצע, * וחמשה מן המנורות האחרות נתונות לימין המנורה הזאת, * וחמשה הנשארות נתונות לצד השמאלי ממנה. הנה זה יובן עם מה שמביא בספר התיקונים דף ע"ב ע"א וזה לשונו: : {{צ|מנרתא - דא רישא. ושבעה נרותיה עליה - אינון תרין אודנין ותרין עיינין ותרין נוקבא, חוטמא ופומא. ומנרתא לימינה. ואתמר בה הרוצה להחכים ידרים - בגין דתמן מוחא ברישא וחכמה במוחא שריא וביה נהיר מנרתא בגין דאיהו משחא דאתמר ביה כשמן הטוב על הראש}}. והנה עם הקדמה שהקדמנו לעיל כי מה שנמשך מעתיק יומין המתלבש תוך גולגלתא דאריך נמשך עד פה דאריך, ומשם יוצא לחוץ ונעשה מקיף לשלש ראשונות דאבא ואמא כנזכר לעיל. ונודע כי החסד דעתיק מתלבש בתוך גולגלתא דאריך אנפין, ולעולם בחסד כליל כל הששה תחתונות כי הוא נקרא {{צ|יומם יצוה יהוה '''חסדו'''}} - '''חסד ו'''' - שהוא מצוה ושולט על כל ה{{גמט דגש|ו'}} חסדים אחרים. ונודע כי השפע היורד על גולגלת דאריך אנפין נקרא {{צ|שמן}} - כי אות '''ש''' מורה על {{גמט דגש|ג'}} ראשונות חכמה בינה דעת דעתיק בסוד שלשה קוים. והם שנקרא {{צ|רישא דלא אתידע}} שעומד למעלה דאריך אנפין בסוד מקיף. וכשהדעת מתחלק לשנים בסוד חסדים וגבורות - הרי {{גמט דגש|ד'}} מוחין שהוא אות '''ם''' ד'''שמן'''. ואם תחבר עמהם הכתר דעתיק - הרי {{גמט דגש|ה'}} ספירות והוא אות '''ן'''' ד'''שמן'''. וזהו סוד מאמר הזוהר פרשת אמור דף פ"ח ע"ב {{ממ זהר|ג|פח|ב}} {{צ|כשמן הטוב על הראש - דא משח רבות קדישא עילאה דנגיד ונפיק מרישא דכל רישין סתימא דכל סתימין}} - שהוא מרישא דלא אתידע. {{ש}} {{צ|על הראש ודאי! רישא דאדם קדמאה}} - ר"ל כי השלשה ראשונות אינם מתלבשים ברישא דאריך אנפין הנקרא {{צ|אדם קדמאה}} בסוד {{גמט דגש|ז'}} תיקוני גולגלתא. אלא עומדים למעלה על הראש בסוד אור מקיף.{{ש}} {{צ|יורד על הזקן - דא דיקנא יקירא}} - כמו שפירשנו לעיל כי השמן שמתלבש בגלגלתא יורד אחר כך בפה דאריך אנפין, ומשם יוצא לחוץ על הדיקנא דאריך אנפין. {{צ|זקן אהרן - דא כהן גדול דלעילא}} - זה יובן עם מה שכתב האר"י זלה"ה בסוד י"ג מדות. כי מן {{צ|אל רחום}} עד {{צ|ורב חסד}} נקרא 'זקן' דאריך סתם. ומן {{צ|ורב חסד}} עד {{צ|ונקה}} נקרא 'זקנא דכהנא רבא', דאתקן ב{{גמט דגש|ח'}} תיקונים כנגד {{גמט דגש|ח'}} בגדי כהונה. כי החסד דעתיק מתלבש בגו {{גמט דגש|ח'}} תחיקונים. וז"ש {{צ|יורד על הזקן זקן אהרן}} - כי הם 'זקן בתוך זקן'. כי ממדת ששי ואילך מתחיל 'זקן' אחר - מתלבש ב{{גמט דגש|ח'}} בגדים. ותיקונים אלו הם לו כנשמה, לפיכך נגלים על ידי התלבשות שמונה בשמונה וכו'. עיין שם. {{צ|וההוא שמן יורד על פי מדותיו - דמאינון משיחן נגיד ונפיק ונחית לתתאי}} - שהוא על שלשה ראשונות דאבא ואמא כנזכר. וזהו גם כן סוד רעיא מהימנא שם בפרשת אמור {{ממ זהר|ג|פח|ב}} {{צ|אוקימנא ברזא דמנורה ואיהו רזא כגוונא דלעילא, בגין דנהירו עילאה במשח רבו נחית על רישא דכהנא בקדמיתא}} - שהוא חסד דעתיק הנקרא {{צ|כהנא רבא}} המתלבש בגולגלתא דאריך. {{ש}} {{צ|לבתר איהו אדליק ואנהיר כל בוצינין דכתיב כשמן הטוב וגו'}} - הכוונה מאחר שהחסד כלולים בו כל השבעה - לכן בעת שמתגל' מפה דאריך אנפין בסוד אור מקיף לאבא ואמא - אזי הוא מאיר דרך ה{{גמט דגש|ז'}} חלונות שהם תרין אודנין עיינין וגו', ומדליק אותם בסוד שבעה קני המנורה. והחסד זה גורם הרגשה של הארבע חושים שיש בראש - חוש השמע, חוש הראות, חוש הריח, חוש הטעם. וזהו סוד {{צ|מנורה בדרום}} - כי הראש דבינה מקבלת מן החסד דעתיק כנז"ל הנקרא 'דרום' כנודע. והנה בדעת דבינה יש חמשה חסדים שהם חמשה המנורות ימינים. וחמשה גבורות שהם חמשה מנורות שמאלים. שהם נקרא {{צ|תרין עטרין}}. ואלו העשרה מנורות לא היו בהם נרות כי החסד דעתיק אינו נכנס בפנים של המוחין דאבא ואמא, אלא נשאר בחוץ בסוד אור המקיף. ולא מאיר אלא דרך שבעה הנקבים שיש בראש. ולכן לא היו דולקים אלא שבעה נרות בבית המקדש שלמטה. והנה ביארנו כל הפרצוף של הבינה עילאה הנקרא {{צ|היכל}}. כי המנורה הוא בסוד רישא, והשלחן בסוד {{קיצור|ה"ק|ה' קצוות(?)}} גופא דבינה - חסד גבורה תפארת נצח הוד. והם נצח הוד יסוד פנימים. ושני '''כני''' זהב - נצח הוד חיצונים. כי יש שני בחינות נצח והוד כנודע. וה{{גמט דגש|מזבח}} הפנימי הוא יסוד הפנימי - נקודת ציון שבה. ודלתות ההיכל הוא המלכות דבינה שבה. והכהן הגדול שבתוך ההיכל הוא חכמה עילאה שמתחבר עם ההיכל בחיבור אחד. והנה מ"ש '''{{צ|ההיכל מקודש ממנו שאין נכנס לשם שלא רחוץ ידים ורגלים}}''' - זה יובן במה שכתוב בדרוש אדם קדמון. וזה לשונו {{ממ עץ חיים|ט|ב}}: : {{צ|הנה השם השני הוא '''קרע שטן''' והוא בגבורה שהוא המלך השני, אשר במיתתו נפלו אחורי דבינה גם כן. ולכן גרמו ביטול אחורי אבא ואמא בשם הזה. וזה ביאורו}}.{{ש}} : {{צ|'''קרע''' - ר"ל כי כאן לא היתה מיתה ונתיצה ממש כמו בשבעה מלכים, רק קריעה ושבירה בעלמא, ונשאר במקומו. אבל הנתיצה הוא הפלת האבן בכח ממקומו למקום אחר כנזכר שם. ועל ידי קריעה זו יצאו הקליפות הנקרא בשם '''שטן'''. וזהו '''קרע שטן'''}}. והנה הפנים דחכמה ובינה עם {{גמט דגש|ע"ב}} ו{{גמט דגש|קס"א}} - שגימטריא {{גמט דגש|זכור}}. כי הזכירה באה מצד הפנים. ובבחינת אחוריים שלהם הם שתי שמות - {{גמט דגש|דפ"ק}} {{גמט דגש|קדמת}}, אשר שניהם בגימטריא {{גמט דגש|תשכח}} - כי השכחה באה מצד האחוריים. אמנם {{גמט דגש|קרע שטן}} בגימטריא {{גמט דגש|תשכח}} כמנין האחוריים הנזכר לרמוז על נפילת אחורי אבא ואמא. וכן רמוז במלת {{גמט דגש|מרחפת}} שגימטריא גם כן {{גמט דגש|קרע שטן}}. והנה אלו אחוריים של חכמה ובינה עילאין הם נעשים בחינת 'פנים' בישראל סבא ותבונה. ולכן השם הראשון שהוא כנגד ישראל סבא הוא בגימטריא {{גמט דגש|פקד}} להורות כי בשם זה הוא מתחבר עם התבונה בסוד פנים בפנים, ופוקד אותם כנודע. כי החיבור נקרא {{צ|פקידה}} כמו שאמר הכתוב {{צ|ופקדת את נוך ולא תחטא}}. גם תראה כי שתי שמות אלו{{הערה|לא מובן לי. ואולי יש להגיה כאן {{צ|תראה כי השם השני הוא בגימטריא וכו'}} - ואז מובן וצע"ע - ויקיעורך}} הם בגימטריא {{גמט דגש|מקדם}}, {{גמט דגש|קדמת}} - להורות כי מה שהיה למעלה בסוד אחור הוא עתה קדם, שהוא בחינת פנים בפנים, כמ"ש {{צ|אחור וקדם צרתני}}. ובזה תבין מ"ש ברעיא מהימנא פרשה קדושים דף פ"ב ע"א {{ממ זהר|ג|פב|א}} {{צ|בדרגין דילך דאינון אבא ואמא וגו' ותרוויהו אינון כרסייא וספסל תחותך ליקרך}}. פירש כי אבא ואמא נעשים כסא אל כתר. וזהו סוד מה שאנו אומרים בעמידה דראש השנה {{צ|אין שכחה לפני כסא כבודך}} - ר"ל בפנים דאבא ואמא אין שכחה, אלא {{גמט דגש|ע"ב קס"א}} - שגימטריא {{גמט דגש|זכור}} - שהוא '''זכירה - זכר י"ה'''. אבל באחוריים שלהם יש שכחה שהוא {{גמט דגש|תשכח}} הנ"ל. וכנגד אלו השתי בחינות נאמר בתורה {{צ|'''זכור''' ואל '''תשכח'''}} בענין עמלק. ונודע כי בינה ותבונה הוא פרצף אחד; כי בינה הוא ששה ספירות עליונות (לכן נקרא אות '''ס'''), ותבונה כנגד ארבע תחתונות ולכן נקרא אות '''ם'''. וזהו רמז במלת {{גמט דגש|תשכח}}. כי {{גמט דגש|תשכח}} גימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|רגל}} (שהם נגד נצח הוד יסוד דבינה). וה{{גמט דגש|כ"ח}} היתרים - הוא בחינת המלכות שלה שיש בה שני דלתות ושהם תרין - {{גמט דגש|ד ד}}, ושני צירים שהם תרין יודי"ן אחורי הדלתין. והרי הם ב' פעמים {{גמט דגש|י"ד י"ד}} - במספר {{גמט דגש|כ"ח}} כנזכר לעיל. וזהו סוד {{צ|'''תשש כחו''' כנקבה}} - כי תבונה היא מלכות דבינה שראה שעונות ישראל גרמו לאחיזת החיצונים באחוריים דבינה שהוא {{גמט דגש|תשכח}}, ומאחר שמשה זכה לבינה - לכן אמר {{צ|הרגני נא הרוג}} - כי על ידי הריגה עושים מיין נוקבין בבינה כדי לתקן הפגם שלה. והנה אחוריים דאבא ואמא בעת שעולים מן האצילות בסוד מיין נוקבין על ידי זעיר ונוקבא דאצילות - אזי מתלבשים מתחלה בישראל סבא ותבונה בסוד 'פנים בפנים' כנזכר, שהם בסוד נצח הוד יסוד מלכות דאבא ואמא עילאין. ועל ידי אלו מיין נוקבין מתחברים ביחד ומבררים אותם, ואחר כך מעלים אותם בסוד מיין נוקבין לאבא ואמא עילאין. אבל קודם שנבררים אחורים דאבא ואמא בתוך ישראל סבא ובתבונה - אין נכנסים לשם ביסוד דבינה לעשות לה מיין נוקבין. וזהו שאמרו '''{{צ|ההיכל מקודש ממנו}}''' - שהיא הבינה, '''{{צ|שאין נכנסים לשם שלא רחוץ ידים ורגלים}}''' - כי {{צ|רחוץ}} הוא לשון חיבור כמ"ש {{צ|לך רד ורחץ רגליך}}. רוצה לומר - כל זמן שלא נכנסו הידים והרגלים (שהם סוד האחוריים דאבא ואמא שהוא {{גמט דגש|תשכח}}, שגימטריא {{מכפלת גימטריא|ג'|פעמים|רגל}} ו{{מכפלת גימטריא|ב'|פעמים|יד}}, בסוד חיבור דישראל סבא ותבונה) - אי אפשר שיכולים ליכנס בסוד פנימיות אבא ואמא לעשות להם מיין נוקבין מפני שמתחלה גם כן היו בסוד אחוריים דאבא ואמא בלבד. ולכן עתה בעת התיקון והבירור - אם נכנסים בפנימיות ישראל סבא ותבונה ומתבררים שם - יכולים הם גם כן לעשות אחר כך בפנימיות אבא ואמא עילאין. אם לא נכנסו מתחלה שם - אזי אי אפשר ליכנס שם בפנימיותם. ולכן אחר שנתבררו שם באבא ואמא עילאין - אז חוזרים ויורדים ונעשים מוחין פנימים בישראל סבא ותבונה, ואז גם הם חוזרים ומזדווגים פעם אחר על ידי {{גמט דגש|פקד}} ו{{גמט דגש|קדמת}} כנזכר. ואז אחוריים העליונים נעשים פנימיים למה שלמטה מהם. והבן זה היטב. ===קדש הקדשים מקודש ממנו=== '''קדש הקדשים מקודש ממנו שאין נכנס לשם אלא הכהן הגדול ביום הכפורים בשעת העבודה {{ממ משנה|כלים|א|ט}}''' הנה נודע כי לעולם המלכות של עולם העליון נעשה כתר לעולם התחתון ממנו. וכן מלכות דאצילות היא כתר דבריאה. והיא נקראת '''סוד{{הערה|בדפוסים הובאו מילים אלו ככותרת מודגשת וקטע חדש. ולולי דמסתפינא הייתי מוחק מלת 'סוד' שלדעתי הוכנס רק לצורך הכותרת ולא נראה שהוא חלק של תוכן הספר עצמו. וצע"ע - ויקיעורך}} אבן השתיה''' כמ"ש האר"י זלה"ה על המאמר של הזוהר דפרשה ויחי המתחיל {{צ|על מה אדניה הטבעו וכו'}} {{ממ זהר|א|רלא|א}}. ואמר שם {{צ|והאי אבנא קיימא לאות באמצעיתא דעלמא}} - כי כשהיא עולה באצילות באחורי החזה דזעיר שהוא נקרא {{צ|עולם}}, בעל שש קצוות, אזי היא עומדת {{צ|באמצעיתא דעלמא}}. ושם היה תחלת אצילותה בתר חדוי דזעיר כנודע באידרא רבא. והנה {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|אדני}} שהם בעשר ספירות דמלכות דאצילות, שהם גימטריא {{גמט דגש|תר"נ}}, ועוד שם אחד של {{גמט דגש|אדני}} שהיא כלללות המלכות - גימטריא {{גמט דגש|שתיה}}. ושם {{גמט דגש|בן}} שיש לה בנקודת ציון שלה שהוא בסוד {{צ|רוחא דשבק בעלה בגווה}} בחיבורא ראשונה - גימטריא {{גמט דגש|אבן}}. הרי המלכות דאצילות הנקרא '''אבן שתיה'''. ולכן היתה אבן שתיה גבוה מן הארץ שלש אצבעות מפני שהיא עומדת תמיד כנגד נצח הוד יסוד דזעיר אשר מהם נעשה כל פרצופה. ולכן גם כן תחת אבן הזאת היו מטמוניות להורות שהשפע של כל האצילות - הכל מתקבץ ביסוד שלה מפני שהיא נקראת {{צ|אוצר בית יהוה}} כנודע. ומ"ש {{צ|ובהאי נקודה קיימא קדש הקדשים}} - הכוונה היא כי כל עולם האצילות בכלל נקרא {{צ|קדש קדשים}}. כי {{צ|קדש}} הוא עתיק ונוקביה. ומלת {{צ|'''הקדשים'''}} הוא '''ה' קדשים''', שהם {{גמט דגש|ה'}} פרצופים - אריך ונוקביה, חכמה ובינה, ישראל סבא ותבונה, ישראל ורחל, יעקב ולאה. או {{גמט דגש|ה'}} פרצופים בלי זוגות שהם אריך, אבא ואמא, זעיר ונוקבא כנודע. הנה עולם האצילות נתקן ב{{גמט דגש|י"ב}} פרצופין שהם עתיק ונוקביה, אריך ונוקביה, אבא ואמא, ישראל סבא ותבונה, זעיר ונוקביה, יעקב ולאה. ובכל אחד יש '''הויה''' במילוי {{גמט דגש|ע"ב}} שגימטריא {{גמט דגש|חסד}} - כי {{צ|עולם חסד יבנה}}. הרי {{מכפלת גימטריא|י"ב|פעמים|ע"ב}} - גימטריא {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. {{ש}} הרי איך עולם האצילות בכללו נקרא {{צ|קדש '''הקדשים'''}}. עוד נוכל לומר על דרך שמביא האר"י זלה"ה בשעה אריך אנפין פרק ז'{{הערה|אני רק מצאתי משהו רלוונטי [[עץ חיים/שער יג/פרק ג|בעץ בשער אריך אנפין פרק ג']], וצע"ע - ויקיעורך}} בתיקון {{צ|קרומא דאוירא אזדכך וסתים}}. פירוש {{צ|אזדכיך}} כדי שיוכל לעבור אור האוירא דבגו גולגלתא להאיר דרך האי קרומא במוחא סתימאה. אך עם כל זה הוא {{צ|סתום}} - כי אותו האור המועט הלואי שיוכל האי מוח לקבלו. מש"כ{{הערה|לא הבנתי. ואולי צריך להגיה '''מכ"ש''' והכוונה אל "מכל שכן" - ויקיעורך}} אם היה פתוח. ובתוך האי קרומא מתלבשת תפארת דעתיק כי הקרום החופה הוא דמיון רקיע שהוא תפארת. וזהו סוד הזוהר בראשית דף נ"ב ב' {{ממ זהר|א|נב|ב}} - הרקיע המבדיל בין מים למים - שהם חסד וגבורה דעתיק המתלבשים בין גולגלתא ומוחא. והתפארת הפוסק בין שניהם ומבדילם ומכריע ביניהם. כי התפארת הוא '''ו'''' שבשם כנודע, והוא דמיון הרקיע הנטוי כעין '''ו''', כמ"ש {{צ|נוטה שמים כיריעה}} שהוא סוד זה הקרום כמו היריעה וכו', עיין שם. וז"ש שם בזוהר בדף הנ"ל {{צ|ועל רזא דא כתיב והבדילה לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים}}. ר"ל כי הקרום מפסיק בין מוחא סתימאה הנקרא {{צ|קדש}} (כי סתם חכמה נקרא 'קדש'), ובין {{צ|קדש}} (שהוא רישא דלא אתידע) {{צ|הקדשים}} (שהם גולגלתא ואוירא). וגם נוכל לומר על דרך שמביא האר"י זלה"ה על פירוש המאמר של אדרא זוטא וזה לשונו: {{ש}} : {{צ|האי עתיקא קדישא טמיר וגניז וכו' תלת ראשין אתגלפן דא לגו מן דא וגו' - והביאור הוא דע כי זה העתיקא קדישא הנזכר כאן - אינו מדבר על הזכר הנעשה מבחינת '''מ"ה''', אלא על נוקבא דעתיק והאריך הנעשים מבחינת ספירת הכתר של שם '''ב"ן''' של הנקודות של המלכים שמתו. והכתר בכללות כולו נקרא "עתיקא קדישא". והוא נחלק לשלשה חלקים שהם התלת ראשין וכו'}}, עיין שם. ונראה מאחר שזה ה'''ב"ן''' של הכתר ד'''ב"ן''' היא בחינה ראשונה דכל האצילות ונקרא {{צ|עתיקא קדישא}} - לכן בהתחלקות לתלת ראשין דאריך אנפין נקראו תלת רישין {{צ|קדש קדשים}}. כי {{צ|קדש}} נקרא השלשה ראשונות דנוקבא דעתיק שנשאר למעלה מראש דאריך מגולה, ואחר כך תרין רישין אחרנין נקרא {{צ|קדשים}} - מיעוט רבים שנים. וזהו רמז כי שם {{גמט דגש|ב"ן}} דכתר ד'''ב"ן''' הוא שני הויות{{הערה|2*26=52}}. ונודע בכל '''הויה''' הוא שני {{גמט דגש|רי"ו}} כזה - {{גמט דגש|יר"ו ור"י}}. הרי שתי הויות - {{מכפלת גימטריא|ד'||רי"ו}} שהם {{קיצור|י"ב פעמים הויה דע"ב|864}}. ולכן נעשה בכל ראש מהשלשה רישין '''י"ב י"ב'''. דהיינו {{גמט דגש|י"ב}} חיוורתי בגולגלתא, {{גמט דגש|י"ב}} נימין באוירא דכיא, {{גמט דגש|י"ב}} תיקוני דיקנא. כי כל אחד כלול מהשלשה. והנה {{מכפלת גימטריא|י"ב|פעמים|ע"ב}} גימטריא {{גמט דגש|קודש קדשים}}, או גימטריא {{גמט דגש|קדש הקדשים}} - להורות כי התלת רישין בכלל נקרא {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. והנה אמר באדרא רבא דף קל"ב ע"א {{ממ זהר|ג|קלב|א}} וזה לשונו:{{ש}} {{צ|תאנא אי עתיק דעתיקין '''קדישא דקדישין''' לא אתתקן באילין תקונין - לא אשתכחו עילאין ותתאין, וכלא הוי כלא הוי}}. {{ש}} הכוונה דאלמלא שנוקבא דעתיק לא נתקנה בסוד תלת רישין - לא היו יכולים שאר הנקבות להתקן. כי כל הנקבות דאצילות הם משם '''ב"ן''' דעולם התוהו, והזכרים הם משם '''מ"ה''' דעולם התיקון. וז"ש הפסוק {{צ|צאנה וראנה בנות ציון}} שהם הנקבות ד'''ב"ן''' הנקראים {{צ|בנות ציון}} מפני שיצאו מנקודות ציון דמלכות דאדם קדמון. כלומר שהמאציל העליון אמר לנקבות שתצאנה כל אחת ואחת מתוקנת. וזהו {{צ|במלך שלמה}} - ר"ל בעבור שיצא המלך השמיני{{הערה|עפ"י דפוס ויניציא ובשים לב כי בדפוס ירושלים כתבו בטעות '''הט'''' - ויקיעורך}} הדר שהוא '''שלמה - של מ"ה''', שהוא שם '''מ"ה''' החדש שהוא הזכר עם אשתו {{צ|מהיטבאל}}, ואז נתקנו כל הנקבות ד'''ב"ן'''. וזה גרם גם כן {{צ|בעטרה שעטרה לו אמו}} - ר"ל בעטרה שהיא הנוקבא דעתיק שנקרא {{צ|עטרת כלילת יופי}}. {{צ|שעטרה לו אמו}} - שנוקבא דאדם קדמון (שהיא אמו דאריך אנפין) תיקון הנוקבא דעתיק בסוד 'עטרה' שהן תלת רישין לאריך. ועל ידי זה התיקון עתה יכולים גם כן כל הנוקבות לצאת מתוקנות. ובעת שיצא שם {{גמט דגש|מ"ה}} החדש נאמר עליו {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו}}. ולכן אמר הפסוק {{צ|ביום חתנתו ביום שמחת לבו}} - שאז נתקנת הכלה שלו בסוד תלת רישין הנקרא {{צ|{{גמט דגש|קדש הקדשים}}}} שמספרם {{צ|{{גמט דגש|חתנתו}}}}. ====סוד הארון==== הנה נודע כי דכורא של עתיק מתלבש בנוקבא שלו, ושניהם נכנסים באריך אנפין לעשות לו מוחין. כמו אבא ואמא הנכנסים בזעיר כנודע. והיסוד דנוקבא דעתיק יומין מסתיים בחזה דאריך אנפין כמו היסוד דזעיר. והיסוד דכורא דעתיק בוקע יסוד דנוקביה ויוצא לחוץ עד סוף תפארת דאריך. והעטרה שלו מתלבש ביסוד דאריך כמו היסוד דחכמה בזעיר כנודע. הנה בחינת מה שיוצא מן היסוד דנוקבא דעתיק ומתפשט חוץ ממנה - זהו בחינת ארון התורה. כי הוא מתפשט באורך כדמות הארון, וכן {{גמט דגש|ארון}} גימטריא {{גמט דגש|ע"ב}} ו{{גמט דגש|דפ"ק}} - שהוא כמו היסוד דחכמה. ונודע כי השפע של כל הגוף הוא נכנס ביסוד. והנה התלת רישין הנקרא {{צ|קודש הקדשים}} - כולם הם כלולים ביסוד דעתיק. וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארון ברית}} גימטריא {{גמט דגש|קודש הקדשים}}. וכן '''ארון''' במילוי כזה: {{גמט דגש|אל"ף רי"ש וא"ו נו"ן}} - הוא גימטריא {{גמט דגש|ארון העדות}}. ר"ל כי המילוי הוא שנתמלא היסוד דעתיק ובתוכו הם לחות '''העדו"ת''', כי היסוד שהוא הברית דעתיק נקרא {{צ|ארון}}, והאורות שבתוכו (שהם חמשה חסדים וחמשה גבורות) הם {{צ|שתי לוחות העדות}}. חמשה דברות מול חמשה שהם תורה שבכתב, כי הטפה זרעית לעולם הוא סוד {{גמט דגש|כ"ב}} אתוון כנודע. וז"ש באדרא רבא דף קכ"ח ע"א {{ממ זהר|ג|קכח|א}}:{{ש}} {{צ|פתח ר' שמעון עת לעשות ליהוה - אמאי עת לעשות? משום דהפרו תורתיך. מאי הפרו תורתך? תורה דלעילא דאיהי מתבטלא אי לא יתעביד בתקונו. שמא דא לעתיק יומין אתמר}}.{{ש}} הכוונה שהיה צריך לתקן הנוקבא דעתיק שנקרא {{צ|'''עת''' ליהוה}} - לדכורא דעתיק כדי שתהיה התורה שהוא הטיפה דיסוד דדכורא נדרשת ביסוד דנוקבא. ועל ידי זה יכולים הספירות לקבל התורה מיסוד דכורא. אם לא חס ושלום נתקן הנוקבא - יצא התורה בלי לבוש ולא יוכלו לקבלו ויתבטלו מעלמא - שהם הספירות של האצילות ח"ו. ולכן {{צ|עת לעשות ליהוה}}. ====סוד הכפורת==== הנה נבאר מה שמביא האר"י זלה"ה ביסוד דבינה וזה לשונו:{{ש}} הנה פי היסוד דבינה איננו פתוח ממש לגמרי. כי אם יהיה פתוח לגמרי יצאו החסדים בגילוי גמור למטה, ואפשר שיתאחזו בהם החיצונים וגו'. ועל כן המאציל העליון המשיך בחינת הארת לבוש היסוד דבינה כפי היסוד עצמו שלה, ונעשית שם בחינת לבוש ומסך בפי היסוד ההוא. אבל אינו סיתום גמור. ונמצא כי כאשר יוצאין החסדים התחתונים משם ולחוץ - לוקחים עמהם הארת הלבוש ההוא. ובזה אינו יורד עצמותם - רק מה שיכול לעבור דרך המסך ההוא בלבד. ובכל מקום שהם הולכים לבושים עמהם - עם כל זה נקרא 'חסדים מגולים' לפי שאינו רק מסך ולבוש דק מאד. והנה על דרך שנתבאר בחסדים של בינה עצמה - כן הוא הענין ביסוד עצמו דחכמה. כי כשיוצא מחוץ אל היסוד דבינה - להיותו יותר ארוך - והנה הוא מוכרח לבקוע פי המסך של פי היסוד ההוא דבינה. ובצאתו גם הוא מתלבש במסך ההוא ויורד ומתפשט. ולבושו עמו כי אין חכמה מתגלה אלא מתוך התלבשותו בבינה.{{ש}} '''עד כאן לשונו''' כן הו?? גם כן היסוד דעתיק דדכורא ע? היסוד דנוקבא. ולכן זה הלבוש של הנוקבא נקרא '''כפורת''' הפרוש על הארון. והנה בנצח הוד יסוד דעתיקא קדישא שהי' נוקבא דעתיק - יש שלשה מילוי '''יה'''. * '''בנצח''' - '''י"ה''' במלוי יודי"ן - גימטריא {{גמט דגש|ל"ה}}. ואחר כך תכה אותו {{מכפלת גימטריא|יו"ד|פעם|ה"י}} - הם {{גמט דגש|ש'}}. הרי {{גמט דגש|של"ה}} בנצח. * '''ובהוד''' יש בו '''י"ה''' במילוי הה"ין שגימטריא {{גמט דגש|ל'}}. ואחר כך תכה {{מכפלת גימטריא|יו"ד|פעם|ה"ה}} - הרי {{גמט דגש|ר"ל}}. * '''וביסוד''' יש '''י"ה''' באלפין שגימטריא {{גמט דגש|כ"ו}}. ואחר כך תכה {{מכפלת גימטריא|יו"ד|פעם|ה"א}} - הם {{גמט דגש|ק"כ}}. הרי {{גמט דגש|קמ"ו}}. ושלשתם מאירים ביסוד דנוקבא שהוא האמצעי שבה. ואם תחבר השלשה - {{גמט דגש|של"ה ר"ל קמ"ו}} - הרי {{גמט דגש|אשתי}} כמנין {{גמט דגש|הכפורת}}. והנה ז"ה הלבוש הוא עודף למעלה על הארון לפי שהוא נתון בפי היסוד עצמו, והוא גבוה מעט מן הארון. ובח-ינה זו היא נקרא '''זר זהב''' שעל '''הכפורת'''. והנה {{גמט דגש|זר}} גימטריא {{גמט דגש|אל"ף למ"ד אהיה}} - כאשר נודע כי שם {{גמט דגש|אהיה}} הוא בגימטריא {{גמט דגש|כ"א}}, ועם {{גמט דגש|י'}} אותיות מילוי - הרי {{גמט דגש|ל"א}} כמנין {{גמט דגש|אל}}. הרי איך שם {{גמט דגש|אל}} יוצא משם {{גמט דגש|אהי"ה}}. ושניהם הם בנוקבא דעתיק, ולכן במלת {{גמט דגש|זר}} נרמזו שני שמות האלו - '''א''' במילוי, ו'''אהיה'''. ====סוד ב' בדי ארון==== סוד שני בדי ארון שהיו נראים מחוץ לבית כשני דדים הם נצח והוד דעתיק דדכורא. כאשר נודע בשער אריך פרק שני שחסד גבורה תפארת דעתיק מתלבש בכתר חכמה בינה דאריך. * ואחר כך הנצח הוד יסוד דעתיק - התרין פרקין עילאין התלבשו בחסד וגבורה דאריך, והיסוד בתפארת דאריך. * ושני פרקין אמצעיים דנצח הוד התלבשו בנצח והוד דאריך, * ועטרת יסוד דעתיק ביסוד דאריך, * ומלכות דעתיק במלכות דאריך, כי צריך להעשות ממנה פרצוף של הנוקבא ולכן לקחת מדה אחת שלימה. ונמצאו עתה נשארו שני פרקין תתאין דנצח והוד דעתיק למטה מכל הנצח הוד דאריך, ונשארו מגולים. ואלו נתחברו יחד במלכות דאריך, ונעשה שם אליה שני דדים בשנ"י צדדיה. ומהם היו יונקים המלכות שירדו בבריאה קודם שנתקנו במקומ'. וזהו סוד {{צ|גמולי חלב '''עתיקי משדים'''}} - כי היו יונקים מהדדים והשדים דעתיק יומין.{{ש}} וזהו סוד המלך הנקרא '''הדד''' בן '''בדד''' - שהם השני דדים הנ"ל. {{ש}} '''עד כאן לשונו.'''{{הערה|לא הבנתי מי מצטטים כאן וממתי. וצע"ע - ויקיעורך}} וזאת הבחינה נראת {{צ|שני בדי ארון}} שהם נצח והוד דעתיק שהיו יוצאים מחוץ ל'קדש הקדשים' - שהוא מחוץ לאצילות לתוך אבא ואמא של בריאה שנקרא {{צ|היכל יהוה}} כנז"ל. ====סוד שני כרובים==== סוד שני כרובים - זהב טהור. עומדים על רגליהם ופניהם איש אל אחיו מנגד. כל אחד מעשרה טפחים בקומתו, ולכל אחד ארבעה פנים וששה עשר כנפים. ארבע כנפים לכל צורה - באופן שבשתי הכנפים העליונים מכל צורה להנה פורשים למעלה כדמות מעופפים וסוככים על הארון ועל בדיו מלמעלה. ושתי כנפים התחתונות אשר להם יכסה כל אחד גויתו. הנה בחינת הכרובים הם אבא ואמא כנזכר בתיקונים דף קל"ה ע"ב - {{צ|חכמה ובינה עלייהו אתמר "והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה"}} מפני שהם מלבישים הזרועות דאריך הנקראים "כנפים העליונים". ומגיעים עד החזה דאריך, ושם מתגלה היסוד דכורא דעתיק בתוך האריך(?) שנקרא {{צ|ארון הקדש}} כנזכר. נמצא שהם סוככים על הכפרת ששם מסתיים יסוד דנוקבא דדכורא כנזכר. ופניהם איש אל אחיו כנודע כי אבא ואמא הם תמיד פנים בפנים, וכותל אחד ביניהם בלבד, והם נקראים {{צ|רעים דלא אתפרשן לעלמין}}. והטעם שנקראים כרובים {{צ|אנפי רביא}} כנזכר בשער אריך פרק שני - : כי {{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}} דעתיק דנוקבא מתלבש ב{{קיצור|כח"ב|כתר חכמה ובינה}} דאריך, ו{{קיצור|נה"י|נצח הוד יסוד}} דעתיק בחסד גבורה תפארת דאריך - מפני ש{{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}} דאריך נעשים אחר כך מוחין בג' ראשונות דאבא ואמא ולכן עיקר הארת נצח הוד יסוד ב{{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}} דאריך להאיר אל מוחי אבא ואמא. : ואחר כך מן יסוד דעתיק יצא אור לבד ונתפשט לנצח הוד יסוד דאריך וכו' {{ש}} עיין שם. ונמצא כי אבא ואמא מלבישים נצח והוד דעתיק הנקרא {{צ|אנפי רביא}}, ולכן נקראים כרובים {{צ|אנפי זוטרי}} להורות שמתוכם נראה הפנימיות של נצח הוד דעתיק הנקרא {{צ|אנפי כרובים}}. ועוד טעם אחר כי הכרובים היו בלא חתימת זקן להורות כי אבא ואמא אין להם חתימת זקן ואין להם שערות כלל, ואפילו בראשם. כי הם מכוסים תחת דיקנא דאריך אנפין. אבל בזעיר אנפין ובאריך אנפין יש להם דיקנא ושערות בראשם כנודע. ועתה נבאר הבחינה של אבא ואמא שיש להם {{גמט דגש|ד'}} פנים לכל אחד, ושמונה גדפין לכל אחד. ויובן זה על פי הבחינה שיש לזעיר אנפין - משם נלמוד הסתום מן המפורש. דע כי זעיר אנפין היה בעת העיבור בבחינת נצח הוד יסוד לבד. כי פחות מזה איננו נקרא פרצוף - כי צריכים שלשה קוין - ימין ושמאל ומכריע - ועל כן יש שלשה ספירות אשר אורכן אינם רק גובה ספירה אחד לבד אלא שברחבה יש בו ג' ספירות. והוא כי * ג' פרקים של הנצח משמשים לו בבחינת '''חכמה חסד נצח''' - קו ימין. * וג' פרקים של ההוד היו לו בבחינה '''בינה וגבורה הוד''' - קו שמאל, * ושני פרקים דיסוד הם '''דעת ותפארת'''. ועטרה היתה יסוד. והרי נשלמו לג' קוים כשלשה ספירות ובין שלשתם הם עשר ספירות דזמן עיבור. וזאת הבחינה נקרא עשיה שבזעיר אנפין פרצוף שלם, ואינן רק נצח הוד יסוד. ואמנם היו לו בחינת ראש שהם שיעור שני שלישי תפארת של זמן היניקה. וזה הפרצוף נקרא {{צ|יעקב}}. ואחר כך בזמן היניקה באים לו {{גמט|ג' אמצעיות}} ונקראו חסד גבורה תפארת. ומתפשטים ונכנסים בתוך הפרצוף השני ומתלבשים בתוכו על דרך הבינה המתפשטת תוך זעיר אנפין - כך אלו. ויש בהם גם כן פרצוף שלם של עשר ספירות על דרך הנזכר בנצח הוד יסוד. והכתר של הפרצוף הראשון מתחיל להלביש לזה הפרצוף השני מן החזה שלו ולמטה. ונשארו שני שלישי התפארת של הפרצוף הזה מלובשים בתוך כתר של הפרצוף הראשון, ונצח הוד יסוד של הפרצוף השני מתפשטים בכל שיעור קומת הפרצוף הראשון. והכתר של זה הפרצוף הוא כנגד שני שלישים התחתונים של הדעת דגדלות. וזה הפרצוף נקרא {{צ|ישורון}} ונקרא {{צ|יצירה}}. {{ש}} אחר כך בזמן הגדלות באים לו ג' ראשונות שהם {{קיצור|חב"ד|חכמה בינה דעת}} ואלו גם כן הם בחינת עשר ספירות שלימות כנז"ל בשני פרצופים הראשונים. והפרצוף השני הוא מתחיל להלבישו מן החזה של זה הפרצוף השלישי המלובש בתוכו. וה{{קיצור|נה"י|נצח הוד יסוד}} של זה הפרצוף השלישי - גם הוא מתלבש בכל קומת זה הפרצוף השני כלו. וזה הפרצוף נקרא {{צ|ישראל}} ונקרא {{צ|בריאה}}. אחר כך יש בחינה רביעית פרצוף רביעי. והוא כתר דזעיר אנפין הוא. וגדול מכולם. והפרצוף הפנימי ה{{גמט דגש|ג'}} הגבוה - מלביש לזה מן התפארת שבו ולמטה על דרך האחרים ממש. והרי הם {{גמט דגש|ד'}} ארבע פרצופים - כל אחד מעשר ספירות, והם '''אבי"ע''', וכולם יחד נקראו '''זעיר אנפין'''. ועל דרך זה הוא בכל פרצוף ופרצוף מן חמשה פרצופים שהם אריך, אבא ואמא, וזעיר ונוקבא שיש באצילות - כל אחד נחלק לארבע פרצופים זה בתוך זה. והבן מאד.{{ש}} '''עיין שם באורך'''. והנה בארבע פרצופים יש בכל פנים אחד - הרי ארבע פנים לאחד. וזהו בסוד שם '''הוי"ה''' - כי אות '''ה'''' הוא מתלבש בסוד {{קיצור|נה"י|נצח הוד יסוד}} שבכל פרצוף ופרצוף, ואות '''ו'''' ב{{קיצור|חג"ת|חסד גבורה תפארת}}, ואות '''ה'''' ראשונה ב{{קיצור|חב"ד|חכמה בינה דעת}}, ואות '''י'''' בכתר. וגם כל פרצוף מהארבעה פרצופים - יש בכל אחד שני זרועות שהם חסד וגבורה. ונודע שתמיד הזרועות נקרא 'כנפים' - הרי שמונה זרועות שהם שמונה כנפים שהיה בכל כרוב וכרוב וארבעה פנים. והבן היטב. ועוד אמרו רז"ל וכן הובא בתיקונים דף פ"ג ע"ב {{צ|בההיא זמנא דהוו ישראל זכאין הוו אנפין באנפין מתדבקין דא בדא. וכד לא הוו זכאין הוו מהדרין אנפייהו דא מן דא. ועל רזין אלין הוו ידעין אי ישראל זכאין אי לא וכו'}}, עיין שם באורך. הנה נודע כי ישראל סבא נקרא 'אחורי' דאבא ואמא עילאין (כנזכר בכמה מקומות בדרושים). ונודע כי יש {{גמט דגש|ב'}} מיני חיבורים - אחד באבא ואמא עילאין שהוא להוציא נשמות חדשות, ואחד בישראל סבא ותבונה לחיות העולמות. והנה כד הוו זכאין ישראל היו הכרובים {{צ|אנפין באנפין}} - שהם סוד החיבור של אבא ואמא עילאין בסוד נשמות חדשות. וכד לא הוו זכאין הוו מהדרין אנפייהו דא מן דא בסוד אחור ואחור. שהוא סוד החיבור דישראל סבא ותבונה בסוד חיי העולמות. ונקרא 'חיבור אחור באחור' כי הם האחורים דאבא ואמא עילאין. והבן זה. ====סוד מטה אהרן==== היה נתון בתוך קדשי קדשים לפני ארון העדות לאשר היה שם לעד כנודע. הנה בחינת {{גמט דגש|אהרן}} הוא {{גמט דגש|ע"ב}} ו{{גמט דגש|דפ"ק}} שהם אחורים פשוטים ואחורים מלאין ביודי"ן דיסוד דישראל סבא. ומתמן היה יורד השפע על מטה אהרן והיה פורח בשקדים ובציצים. כי היסוד דומה למטה והיה בו שמות במספר {{גמט דגש|אהרן}}, ולכן היה נתון לפני {{גמט דגש|ארון}} העדות. הכוונה כי ישראל סבא ותבונה מלבישים האריך אנפין מן החזה עד הטבור. ובחזה - שם מתגלה {{צ|ארון העדות}} כנזכר לעיל שהוא יסוד דעתיק כנז"ל. וישראל סבא ותבונה הם מלבישים ממש שם מבחוץ מכנגד הארון. ולכן גם כן בכאן למטה היה נתון מטה אהרן לפני הארון. וכן {{גמט דגש|מטה אהרן}} - גימטריא {{מכפלת גימטריא|י'|פעמים|'''אל'''}} - שהם עשר חסדים שיוצאים מיסוד דחכמה - כנודע כי חמשה גבורות דחכמה הם חמשה חסדים דבינה. הרי י' פעמים חסד {{גמט דגש|אל}} שגימטריא {{גמט דגש|מטה אהרן}}. ====סוד צנצנת המן==== סוד צנצנת המן של זכוכית היתה בקדש הקדשים נתונה לפני ארון העדות למען יהיה שמה למשמרת לדורות העתידים. הנה ידוע כי המן שהיה יורד לישראל במדבר היה בא ממוחא סתימאה דאריך אנפין הנקרא {{גמט דגש|טלא דבדולחא}} שגימטריא {{גמט דגש|המן}}. וז"ש {{צ|והמן כזרע גד הוא ועינו כעין '''הבדולח'''}}. ונודע כי חכמה תמיד הוא מקבל השפע מגולגלתא, ובינה מקבל תמיד ממוחא סתימאה. כי חכמה הוא מלביש לחסד אריך ולכן הוא מקבל גם כן מחסד דעתיק, ובינה מלבשת שמאל דאריך ולכן גם כן מקבלת מן גבורה דעתיק. ואחר כך מתקבץ כל השפע דמוחא סתימאה ביסוד דתבונה. וזהו סוד שהמזונות באים מצד שמאל בסוד {{צ|קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף}} - שהם מצד הדין והגבורה דעתיק שמפשיע המזונות על ידי הבינה דדינין מתערין מינה. וז"ש {{צ|לחם מן '''ה'''שמים}} הידועים - שהם שמים עליונים, {{גמט דגש|ז'}} רקיעין דעתיק יומין. ולכן גם כן היתה נתונה לפני ארון העדות כי התבונה מלבשת האריך מהחזה עד הטבור כנזכר, שהוא מכנגד יסוד דעתיק הנקרא {{צ|ארון העדות}} כנזכר. ונודע כי יסוד דבינה נקרא {{צ|נהר '''פרת'''}} על שם שכלולים בה חמשה קולות. כי {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|קו"ל}} - גימטריא {{גמט דגש|פרת}}. והנה {{גמט דגש|צנצנת}} גימטריא {{גמט דגש|פרת}}. וגם בתוכה יורד המן, ואז נקרא {{צ|נהר פרת}}. כי '''המן''' הם {{גמט דגש|ה'}} חסדים ו{{גמט דגש|ה'}} גבורות שהם עשר הויות שגימטריא {{גמט דגש|הנהר}}. ====סוד קרן של שמן המשחה==== קרן של שמן המשחה היה גם כן למשמרת נתון בתוך המקום הזה למשוח בו הכהנים הגדולים לעת הצורך. וגם מלכי בית דוד. וגם את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש. הנה נודע כי המוחין דחכמה נקרא {{צ|שמן}}, והמוחין דבינה נקרא {{צ|קטורת}}. בסוד {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} כמ"ש האר"י זלה"ה. והנה בעת שהיסוד דחכמה הוא מתפשט לחוץ מיסוד דבינה, והתלבש בתוך יסוד דזעיר - אזי יסוד דזעיר אנפין נקרא '''{{צ|קרן בן שמן}}''', כנזכר בזוהר פרשת לך לך דף צ"ו ע"א {{ממ זהר|א|צו|א}} שהוא {{צ|קרן היובל}} בסוד בן חורין. כי ביסוד דזעיר משפיעים התרין יסודות דאבא ואמא כנודע. וזהו סוד כי רבוע ד{{גמט דגש|ע"ב}} שהוא {{גמט דגש|דפ"ק}}, ורבוע ד{{גמט דגש|ס"ג}} שהוא {{גמט דגש|קס"ו}} - גימטריא {{גמט דגש|קרן}}. כי האחוריים דחכמה ובינה נעשה פנים בזעיר, ובעת שיסוד דחכמה הוא מלובש שם ביסוד דזעיר - אזי שמן ורבו נגיד ונפיק מתמן ונכנס הכל בתוך יסוד דמלכות, ואיהי כניש כל ההוא שמן '''המשחה''' (אותיות '''השמחה''') שמשח אותה בעת החיבור. ואזי נקרא גם כן היסוד דנוקבא {{צ|קרן המשחה}}. בגין כך לית משיחותא דמלכותא אלא בקרן. ועל דא אתמשך מלכותא דדוד דאתמשח בקרן ואתאחיד ביה. ====המשך המאמר==== והנה קודם עת חורבן הבית נגנז תחת אבן שתיה ארון העדות עם שני לוחות האבנים, וגם מטה אהרן וצנצנת המן, וקרן של שמן המשחה להורות שכל היסודות - דהיינו יסוד דעתיק מתלבש ביסוד דאריך, ושניהם מתלבשים ביסוד דחכמה, ואחר כך כולם נכנסים בבינה, ומשם מתלבשים כולם בזעיר עד היסוד שלו, ואחר כך בעת החיבור כל השפע של האורות מכל היסודות הנ"ל נגנזים בתוך יסוד דמלכות שנקרא {{צ|אוצר המלך}} כנודע. '''ועתה''' נחזור אל המשנה '''{{צ|קדש קדשים מקודש ממנה שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה}}'''. הנה נודע מה שכתב האר"י זלה"ה בשער הקליפות פרק ה' חלק שני כי בקליפה דאצילות לא נתקנו זולתי זעיר ונוקבא. נמצא שאין קליפה כנגד האצילות אלא כנגד זעיר ונוקבא לבד. אך מבינה ולמעלה אין אחיזה אל הקליפה כלל. ולכן גם כן בקליפה דאצילות לא נתקנו ה{{גמט דגש|ג'}} ראשונות שלהם. אבל ב{{גמט דגש|ג'}} עולמות דבריאה יצירה עשיה יש אחיזה אל החיצונים אפילו בשלשה ראשונות. כי {{גמט דגש|ז'}} היכלין דקליפה דאצילות יכולין להאיר ולשלוט ממקומה עד למטה כנגד היכל קדש קדשים דבריאה (שהם השלשה ראשונות דבריאה). אף על פי שאנו אומרים כי {{גמט דגש|ז'}} היכלין דקליפה אין מקומם ושיעורם אלא בשית היכלין תתאין, ולא כנגד היכל קדש קדשים שבכל עולם ועולם - אכן אלו ה{{גמט דגש|ז'}} היכלין עילאין דקליפה הם יכולים להאיר ולשלוט ממקומם עד למטה כנגד היכל קדש קדשים האחר(?) העליון שלמטה ממנו. {{ש}} עיין שם באורך. והכוונה הוא כי באצילות מתפשטים הכל - חסדים גמורים עד הבינה, ואפילו הגבורות הם ממותקים בבינה ולכן נקרא {{צ|אלהים חיים}} כמ"ש האר"י בשער אריך חלק שני פרק ששי וזה לשונו:{{ש}} והנה מן הראוי היה שעתיק יומין לא תגלה הארתו העיקרית רק ברישא קדמאה שהוא הגולגלת, ואחר כך תאיר זו הגולגתא ברישא אחרא שהוא מוחא סתימאה, חכמה דאריך. אמנם לא כך היה - כי אם - שהעתיק מתגלה בהני תרין רישין כחדא! וטעם הדבר הוא כי הנה אבא ואמא דתחוץ אריך אנפין נמשך בהם החיות מהני תרין רישין גולגלתא ומוחא (כנזכר שם בשער ד' חלק א' פרק ב', עיין שם). ובענין דאבא ואמא הויין כחדא נפקין וכחדא שריין. ולכן הוצרכו אלו התרין רישין להתגלות בהם העתיק בהשואה אחת גם כן. ולכן החסד דעתיק נתלבש בגלגלתא, והגבורה במוחא - היא חכמה. ואז נכלל החסד בגבורה והגבורה בחסד והיו שוין וגו'. עיין שם. אם כן אפילו הגבורות שלה הם חסדים גמורים של עתיק יומין. ונודע כי החיצונים אין להם אחיזה בחסדים אלא בגבורות. ולכן בעת שמתגלים הגבורות דבינה ממנה ולחוץ - אזי דינין מתערין מינה, כי אין קליפה באצילות אלא מזעיר ונוקבא ולמטה. דהיינו כי בקליפת נגה דאצילות אין השלשה קליפות (שהם '''רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת''') אוחזות בה אלא כנגד זעיר ונוקבא שלה. אבל בשלשה ראשונות שלה - אין לשלשה קליפות אחיזה בהם מפני שהוא כולו טוב כנודע. ואפילו בזעיר ונוקבא שלה אין אחיזה בהם אלא מעט כדי חיותם בלבד, אבל בקדושה עצמו דאצילות נאמר {{צ|לא יגורך רע}} אפילו במלכות דאצילות, כמ"ש {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}}. ואין פה מקום להאריך. והנה הנגה דאצילות הוא דבוק בזעיר ונוקבא דאצילות בעור שעל הבשר כנזכר במרכבת יחזקאל פרק ז'. ולכן בעת שמתגלות הגבורות מבינה ולחוץ לתוך זעיר ונוקבא - אזי יש קצת אחיזה לנגה בגבורות אלו, מחמת פיתוי השלשה קליפות אחרות. כנודע אצל הנחש שפיתה לחוה על ידי הנגה. ולכן נקרא בינה דאצילות {{צ|דינין מתערין מינה}}. אבל מבינה ולמעלה - הכל חסדים ממותקים. וז"ש '''{{צ|קדש קדשים מקודש ממנה}}''', שהוא עולם האצילות כנזכר. '''{{צ|שאין נכנס להם אלא כהן גדול ביום כיפורים}}''' - ר"ל שאין התפשטות באצילות עד הבינה הנקראת {{צ|יום הכיפורים}} אלא 'הכהן הגדול' בעצמו - שהוא החסד הגדול של עתיק יומין המתפשט בבינה כנזכר. וזהו '''{{צ|בשעת העבודה}}''' - ר"ל מעת החיבור דאבא ואמא ביחד - אזי כל החסדים דעתיק מקבלת בינה כל ידי חכמה כנודע. וזהו {{גמט דגש|העבודה}} - גימטריא {{גמט דגש|הויה אדני}} שגימטריא {{גמט דגש|אמן}} - שהוא הדעת המחברם. אבל משם ולמטה בכל הגבורות אפילו מאריך דבריאה יש אחיזה אל החיצונים בהם. לבד מבינה דאצילות (ומכל שכן לעילא מינה) שאפילו בגבורות שלה אין אחיזה לחיצונים בהם. ולכן גם כן למטה אין כהן גדול נכנס לקדש קדשים אלא ביום הכיפורים דווקא - להורות על הכהן העליון שאין מתפשט אלא עד הבינה הנקרא {{צ|יום הכיפורים}} בכל יום. ומשם ולמטה דינין מתערין מינה.{{ש}} ובזאת הבחינה היה קודש קדשים מקודש מכל שאר העולמות בריאה יצירה עשייה כנזכר לעיל. והבן היטב. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן.''' ==דרך אחרת של הרב משה זכות בכללות סודות בית המקדש== '''אמר המחבר''', ראיתי לאהובי הרב משה זכות נר"ו דרך אחרת בכללות סודות בית המקדש. וגם כי כמעט נתכוננו לדעת אחד - מכל מקום אציעה דרכו בקוצר נמרץ להיותה יותר פשוטה וקלה להבין אפילו למי שאין לו כל כתבי האר"י ז"ל. '''והוא על דרך זה''' * הנה ירושלים הוא מלכות דמלכות דבריאה המקננה ביצירה. * והר הבית וסורג וחיל - הוא בשבעה היכלי מלכות הבריאה * ושלשה עזרות - היכלי זעיר אנפין דבריאה * האולם וההיכל - היכלי אבא ואמא * וקדש קדשים - היכלי אריך אנפין ולכן עיקר העבודות במקדש היה בהיכלי הזכרים ולא בשל הנקבות - כי הפועל עיקרו מהחסדים. ועל כן תמצא {{גמט דגש|שילה}} עולה {{גמט דגש|אל שדי}} שהוא בבריאה. וכן {{גמט דגש|משה}} העולה כן הקים המשכן. ו{{גמט דגש|היכל אל שדי}} בגימטריא {{גמט דגש|משכן}} - אלא שהוא בסוד אריך אנפין דבריאה הנקרא 'קודש' דאיהו {{גמט דגש|משכן}}. ובעת שהוקם נתקן {{צ|יושב בסתר}} כי {{גמט דגש|אכתריאל}} השולט שם עולה {{גמט דגש|בסתר}}. וגם מילואו כזה: '''אל"ף כ"ף ת"ו ר"ש יו"ד אל"ף למ"ד'''{{הערה|{{גמט דגש|ל"ף ף' ו' ש' ו"ד ל"ף מ"ד}}}} - עולה בכיוון {{גמט דגש|סתר}}. והיינו {{צ|יושב '''בסתר'''}}. שם {{גמט דגש|מעון}} ל{{גמט דגש|נועם}} עליון כוננה {{גמט דגש|עלינו}}. ואותו ראה ר' ישמעאל כהן גדול בבואו לקדש קדשים דאיהו אריך אנפין דבריאה. וביום הכפורים דבינה מקננא תמן - שלכן היה מזכיר עשר הויות דספר [[ברית מנוחה]] דאינון סוד עצמות הבריאה ששולט ביום הכפורים. וידוע כי {{גמט דגש|אכתריאל}} הוא ראש הברית, ו{{גמט דגש|מטטרון}} שש קצוות, ו{{גמט דגש|סנדלפון}} מלכות. ועליהם נאמר {{ממ|דברים|כח|ח}} {{צ|{{גמט דגש|הברכה}}}} (דאיהו {{גמט דגש|רל"ב}} מן האצילות{{הערה|{{גמט דגש|ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן}}}}) {{צ|'''באסמיך'''}} - ראשי תיבות שלשתן '''אס"מ'''. כי הם מלבישין האור הפנימי. ושלשתן ב{{צ|ויהי נועם}} {{ממ|תהלים|צ|יז}}. כי בפסוק זה {{מכפלת גימטריא|ה'|פעמים|'''נ"ו'''}}{{הערה|{{צ|אלהינו עלינו..ידנו...עלינו...ידינו}} - ויקיעורך}} הוא {{גמט דגש|סנדלפון}}. ו{{גמט דגש|בסתר}} - {{גמט דגש|אכתריאל}}. ו{{צ|בצל {{גמט דגש|שדי}}}} - הוא {{גמט דגש|מטטרון}}. וסדרם על דרך '''כוננהו''' - '''ה'''' על '''ו'''', כידוע בסוד מ"ש(?)/מ"ם(?). והם בגימטריא '''ארון''' באלף רבתי{{הערה|1256 = {{גמט דגש|אכתריאל מטטרון סנדלפון}} - ויקיעורך}} שבתוכם אור העצמות - {{גמט דגש|י'}} הדברות, {{גמט דגש|י'}} הויות. ובעונותינו הרבים נסתרו בגניזת הארון. והשפע בא מהחיצונים הוא 'אבן {{גמט דגש|שתיה}}' - {{מכפלת גימטריא|י"א||אדני}} כנזכר לעיל. ולכן אמר לר' ישמעאל {{צ|'''בני''' ברכני}} בסוד {{גמט דגש|הברכה}} הנ"ל. {{גמט דגש|ב"ן}} המתפשט ב{{גמט דגש|נועם}} שהוא {{גמט דגש|קס"ו}} - הרי {{גמט דגש|בריאה}}. וידוע כי בבריאה {{גמט דגש|ג'}} בחינות שמות בכלל - {{גמט דגש|אל שדי}}, ו{{גמט דגש|תנ"ה}}, ו{{גמט דגש|ס"ג}} - ועולים בכיוון{{הערה|{{גמט דגש|אל שדי, תנ"ה, ס"ג}}}} {{גמט דגש|קדש הקדשים}}. שלשה קדושות בסוד שלש השמות. ובו היה נכנס הכהן גדול כי שם עיקר הבינה דאיהי {{צ|יום הכפורים}} - {{צ|כפורים}} תרי משמע, היינו {{גמט דגש|ב"ן}} ו{{גמט דגש|קס"ו}} הנזכר. וקדש קדשים נתקן מחסד דמלכין קדמאין ואיהו 'כהן גדול'. וזהו {{צ|ישמעאל {{גמט דגש|בני}}}} - דתמן '''בני''' קדם. וגם הוא {{גמט דגש|אם אהיה}}. וגם פנים ואחורים ד'''אהי"ה''' - כולם בסוד {{גמט דגש|ב"ן}} והם בבריאה. והוא {{צ|גדול}} שסודו במדת הגדולות. הגדולה דאיהו אהבה רבה שבקדש קדשים. ולכן כהן גדול היה מזכיר שם גדול '''אהבה''' בנקודת ידועות לנו בסוד הייחוד הפנימי דנשיקין. '''עד כאן לשונו - לשון של זהורית'''. ומי שיש לו מוח בקדקדו יבין וישכיל כי שנינו בדרך אחד הולכים בענין כללות הסדר הישר. ומיני ומיניה מסתיים שמעתתא אליבא דהלכתא דגמורי לה מפי הרב האר"י זלה"ה, ומפי התלמיד הנאמן הר' חיים ויטאל זלה"ה אשר תורתו תורת אמת, אותה '''נתן משה''' נחלה, על פיה' אלו(?) נשא לבבנו ונחנו בדרכי יושר להבין ולהשכיל סתרי סודותיו. וכאשר הורנו רזי בית מקדשו בכל דבר ודבר למד מענינו - כן יראנו בבנינו הנכבד הנוסף, ואז {{ש}} {{גדול-מודגש|יוד}}והו {{גדול-מודגש|ו}}יהללוהו {{גדול-מודגש|ד}}ורשיו {{גדול-מודגש|הי}}שרים {{גדול-מודגש|י}}ברכוהו {{גדול-מודגש|ויו}}סיפו {{גדול-מודגש|א}}ומץ {{גדול-מודגש|ו}}גבורה {{גדול-מודגש|הי}}ואבים {{גדול-מודגש|י}}שועתו {{ש}} {{גדול-מודגש|י}}פתח {{גדול-מודגש|א}}וצרות {{גדול-מודגש|ה}}יכל {{גדול-מודגש|ה}}עליון {{גדול-מודגש|ו}}בהם {{גדול-מודגש|י}}כונן {{גדול-מודגש|ה}}מקדש {{גדול-מודגש|ה}}מעוז {{ש}} {{גדול-מודגש|יוד}}יענו {{גדול-מודגש|ו}}ילמדנו {{גדול-מודגש|ד}}עת {{גדול-מודגש|הא}}מונה {{גדול-מודגש|ה}}נכונה {{גדול-מודגש|ואו}}שר {{גדול-מודגש|ו}}תיקות {{גדול-מודגש|הא}}רח {{גדול-מודגש|ה}}צדיק {{ש}} {{גדול-מודגש|י}}רומם {{גדול-מודגש|א}}ת {{גדול-מודגש|ה}}דר {{גדול-מודגש|ד}}גלנו {{גדול-מודגש|ו}}ישא {{גדול-מודגש|נ}}ס {{גדול-מודגש|ה}}בת {{גדול-מודגש|י}}רושלים {{ש}} {{גדול-מודגש|יכת"ירנו בחכמה בתבונה ובדעת להגדיל ולהגביר תפארתו ובנצח הודו ויסד מלכותו מלכות כל עולמים}}. -------------- p81vu4zi4012ykekn9l6dkmex1yjqyc 15 1756532 3101979 3101862 2026-11-07T22:49:31Z Yack67 27395 3101979 wikitext text/x-wiki == מיזם העלאת פיוטי "אלהיכם" מכי"י == להלן רשימת פיוטים אלו המוכרים לי כרגע, מחולקת ל-3 קבוצות:{{ש}} 1) הנמצאים במאגר:{{ש}} {{רן| 4570 – אלהיכם אני ואתם עמי 4571 – אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית 4573 – אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר 4574 – אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו 4576 – אלהיכם זרויין יאסף ויצבור אלהיכם יביא משיחו אזור צדק ומשפט רביד 4577 – אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם 4579 – אלהיכם אלהיכם יוסיף כס יה 4580 – אלהיכם יוסיף כס יה איוה 4581 – אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו 4585 – אלהיכם יחשוף זרועו לקבץ פזוריכם 4586 – אלהיכם יצחצח קדושתו 4587 – אלהיכם יצרי מבטן להיות בריתי אתו 4588 – אלהיכם ישיב שלם סכו ומעונתו 4589 – אלהיכם ישכיל עבדו יכון כסאו כמראשית 4590 – אלהיכם ישלח משיחו אזור צדק והאמונה ירביד אלהיכם רמה ידו 4600 – אלהיכם שופט צדק ובמישור לאמים 4601 – אלהיכם שכנו שם כס עילמו}} 2) אלו שמצאתי להם מקורות בכי"י: {{רן| 4565 – אלהיכם אור עטר ומזיו טלית (פרמה 3005 – 112) 4567 – אלהיכם אל כל מקום גדולתו (פריס 647 – 159v) אל כל מקום גלותי (פרמה 3144 – 203) 4572 – אלהיכם אני פצתה צרור המור (פרמה 1904 – 128) (פריס 647 – 159r) (פרמה 1762 – 85) (פריס 644 – 8v) אלהיכם דרכו והלוכו בקדש (פרמה 1904 – 99) 4575 – אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו (פרמה 1904 – 99) (פרמה 3144 – 203) 4578 – אלהיכם יוסף ידו שנית (פרמה 1904 – 130) (פריס 647 – 158v) (פרמה 3144 – 202) אלהיכם יזריח שמשו באשו (פרמה 1904 – 99) 4583 – אלהיכם יחיד בעולמו (פרמה 3005 – 112) (פריס 647 – 158r) (פרמה 3144 – 203) 4592 – אלהיכם מלכי ודודי צרור המור (פרמה 3005 – 112) (פריס 647 – 159v) 4595 – אלהיכם משרתיו שואלים איה מקום ישיבתו (פרמה 3005 – 111) (פריס 647 – 158v) (פרמה 3144 – 204) אלהיכם סביביו נסערה מאד (JTS 8972 – 92ב) 4598 – אלהיכם פץ ה' ה' (מינכן 69 – 191r) 4603 – אלהיכם שמים שת רכובו (פריס 647 – 158v) 4604 – אלהיכם שמש ומגן ה' (פרמה 3144 – 202)}} 3) המוזכרים ע"י דוידזון שטרם מצאתי להם מקור בכי"י (לפעמים יש ציון מקור אצל צונץ שלא מצאתי): {{רן| 4563 – אלהיכם אדיר שמו ומיוחד 4564 – אלהיכם אדירכם (מהמקור אולי הוא פיוט לש"ת שאינו קשור). 4566 – אלהיכם אל אדיר ויחיד 4568 – אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים 4569 – אלהיכם אלהים חיים 4582 – אלהיכם יחזיר שכינתו 4584 – אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם 4591 – אלהיכם מושבו וממשלתו 4593 – אלהיכם משלה מלכותו בכל קצוי אדמתו 4594 – אלהיכם משרתיו אש 4596 – אלהיכם נכתב לעלם בשמוש אותיות (מיכאל 533) 4597 – אלהיכם נערץ בקדש בסוד עשר ספירות (מחזור כ"י פראג) 4599 – אלהיכם קולך צהלי וחיילי 4602 – אלהיכם שליט בעולמו 4605 – אלהיכם תפארתו ממעל (אוקספורד 1099/1 לא סרוק) (שירת הרוקח 72 תחת זכויות יוצרים)}} {{א|בן עדריאל}} אני אשמח מאד אם תוכל בהזדמנות לעזור לי למצוא מקורות לקבוצה השלישית. אני מניח שחלק גדול מהם נמצא במחזור וסרמן-פרנקל לשבת חתונה ולשבת ברית מילה שאם הבנתי טוב יש לך אותו (וסביר להניח שיש שם עוד כמה פיוטים מסוג זה שלא נמצאים ברשימה שלי). תודה מראש. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 10:02, 16 באוקטובר 2026 (IDT) :תודה על המיזם, אשמח להשתתף. האם היית רוצה להתחיל להעלות בעצמך את הפיוטים שמצאת להם מקור, ולקבל עזרה בהגהה, מקורות וכדו', או שאתה מעדיף לחלק את העבודה כבר בשלב הראשון? אם תבחר באפשרות השניה, יהיה ניתן לסכם מראש שמי שמתחיל לעבוד על פיוט יכתוב זאת כאן כדי למנוע עבודה כפולה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:33, 16 באוקטובר 2026 (IDT) ::תודה רבה. בודאי, אשמח בהשתתפות כל מי שרוצה בכלל, ובשלך בפרט. אני חשבתי להתחיל בהזדמנויות להעלות הפיוטים, כי לא חשבתי שלכם פיוטים אלו הם מטרה לתווך קצר, אבל בודאי אשמח גם שאחרים יעשו את זה, ובשביל זה העליתי כבר את המקורות שמצאתי. אשמח לקבל עזרה גם בהגהה, הניקוד שלי בדרך כלל אינו מושלם. וכן במקורות כמו שכתבתי ל{{א|בן עדריאל}}.{{ש}} ::רעיון מעולה לציין כאן את העבודות שכבר התחלנו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 12:10, 18 באוקטובר 2026 (IDT) :::התחלתי את [[אלהיכם אור עטר|אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]] [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:49, 18 באוקטובר 2026 (IDT) ::::את רובם מצאתי עכשיו בכי"י אוקספורד Can. Or. 70 ואוקספורד מיכאל 573. אעדכן את הרשימה בקרוב. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 21:33, 18 באוקטובר 2026 (IDT) :יישר כח, רעיון יפה! 'אלהיכם' הוא באמת סוג קטן למדי, ויש הזדמנות שהמאגר שלנו 'יקיף' אותו בשלמות. כרגע אני די עמוס אז אני לא יודע כמה אוכל להשתתף בעצמי, אבל כמיסת הפנאי... בכל אופן, אני אעשה כאן רשימה של הפיוטים שנדפסו אצל פרנקל-וסרמן, בפיוטים שעדיין אינם באתר מצוינים כתבי היד.: ;לחתונה {{רן| 1) 4601 – [[אלהיכם שיכנו שם]] 4574 – [[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]] 2) 4594 – אלהיכם משרתיו אש (אוקספורד מיכאל 573, נויבאואר 1099) אלהיכם ה' צבאות (אין דווידזון; אוקספורד קאנ. 70, נויבאואר 1147) אלהיכם אלהים חיים ומלך עולם והוא ראשון (אין דווידזון; ורונה 43) 4582 – אלהיכם יחזיר שכינתו (אוקספורד אופנהיים 673, נויבאואר 1149; אוקספורד אופנהיים 642, נויבאואר 1106; ציריך יסלזון 17) אלהיכם מעיל צדק (אין דווידזון; ורונה 43) אלהיכם ראשית דרכו (אין דווידזון; לונדון 2772) }} ;למילה {{רן| 1) 4571 – [[אלהיכם אני זוכר הברית]] 4576 – [[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]] 4587 – [[אלהיכם יוצרי מבטן]] 2) 4592 – אלהיכם (ו)מלכי ודודי צרור המור (פרמה 3005 – 112; פריס 647 – 159v; מוסקבה גינצבורג 611; ורונה 43) אלהיכם ישרי לב (אין דווידזון; מוסקבה גינצבורג 611; אוקספורג מיכאל 573, נויבאואר 1099) אלהיכם יה שמו (אין דווידזון; אוקספורג מיכאל 573, נויבאואר 1099) אלהיכם יחכה לחננכם (אין דווידזון; אוקספורד קאנ. 70, נויבאואר 1147) 4569 – אלהיכם אלהים חיים ומלך עולם לעמו צוה (אוקספורד אופנהיים 673, נויבאואר 1149) אלהיכם הנחיל ברית אליהכם חתם שבת וברית אלהיכם ישלח מלאך הברית אלהיכם מוצא שפתיך (ארבעתם אין בדווידזון; ארבעתם בורונה 43). }} בברכה, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:56, 18 באוקטובר 2026 (IDT) :אלהיכם חתם שבת וברית, אלהיכם אלהים חיים ומלך עולם והוא ראשון – גם ב: ספריית פלטינה, Cod. Parm. 2342 עמ' 285א :אלהיכם אני פצתה צרור המור – גם ב: Parma 2574 (מחזור ויטרי) עמ' 66א [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 23:23, 18 באוקטובר 2026 (IDT) ::תודה לשניכם. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:47, 19 באוקטובר 2026 (IDT) רשימה מעודכנת: {{רן| 4563 – [[אלהיכם אדיר שמו|אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]] (אוקספורד מיכאל 573 – 145a) (גינצבורג 611 – 89ב) <s>4564 – [[אלהיכם אדירכם]]</s> [[אלהיכם ה' צבאות|אלהיכם ה' צבאות חשמלים קוראי קדושתו]] (אוקספורד Can. Or. 70 – 95v) 4565 – [[אלהיכם אור עטר|אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]] (פרמה 3005 – 112) 4566 – [[אלהיכם אל אדיר ויחיד]] (אוקספורד מיכאל 573 – 146b) 4567 – [[אלהיכם אל כל מקום|אלהיכם אל כל מקום גדולתו]] (פריס 647 – 159v) אל כל מקום גלותי (פרמה 3144 – 203) (גינצבורג 611 – 89ב) 4568 – [[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים|אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]] (המבורג 40c –{{כ}} 96r) [[אלהיכם אלהים חיים ומלך עולם והוא ראשון]] (ורונה 43) (פרמה 2342 - 285א) 4569 – [[אלהיכם אלהים חיים ומלך עולם לעמו צוה|אלהיכם אלהים חיים]] (אוקספורד אופנהיים 673) 4570 – [[כתר לאדון נכתיר#אלהיכם אני|אלהיכם אני ואתם עמי]] 4571 – [[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]] 4572 – [[אלהיכם אני פצתה צרור המור]] (פרמה 1904 – 128) (פריס 647 – 159r) (אוקספורד מיכאל 573 – 144b) (פרמה 2574 - 66א) (גינצבורג 611 – 89א) (JTS 8972 –{{כ}} 92r) (קמבריג' אד. 667, 1 – 26v) (פרמה 1762 – 85) (פריס 644 – 8v) [[אלהיכם אנכי אל שדי]] (אוקספורד מיכאל 573 – 144b) (גינצבורג 611 – 90ב) 4573 – [[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]] 4574 – [[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]] [[אלהיכם דרכו והלוכו בקדש]] (פרמה 1904 – 99) 4575 – [[אלהיכם דרשו קראו|אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]] (פרמה 1904 – 99) (פרמה 3144 – 203) [[אלהיכם הנחיל ברית]] (ורונה 43) 4576 – [[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]] [[אלהיכם חתם שבת וברית]] (ורונה 43) (פרמה 2342 - 285א) [[אלהיכם יביא משיחו|אלהיכם יביא משיחו אזור צדק ומשפט רביד]] [[אלהיכם יה שמו|אלהיכם יה שמו צוה לכם ברית]] (אוקספורד מיכאל 573 – 145b) (גינצבורג 611 – 90ב) 4577 – [[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]] 4578 – [[אלהיכם יוסף ידו שנית]] (פרמה 1904 – 130) (פריס 647 – 158v) (פרמה 3144 – 202) (אוקספורד מיכאל 573 – 144b) (JTS 8972 –{{כ}} 92v) (לייפציג 36 – 81) 4579 – [[אלהיכם יוסיף כס יה איוה|אלהיכם יוסיף כס יה]] 4580 – [[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]] [[אלהיכם יופיע הוד רפידתו]] (אוקספורד מיכאל 573 – 146a) (גינצבורג 611 – 90א) (ציריך יסלזון 17 – 152) 4581 – [[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]] [[אלהיכם יזריח שמשו באשו]] (פרמה 1904 – 99) 4582 – [[אלהיכם יחזיר שכינתו]] (אוקספורד אופנהיים 673) (אוקספורד אופנהיים 642) (ציריך יסלזון 17 – 147) 4583 – [[אלהיכם יחיד בעולמו]] (פרמה 3005 – 112) (פריס 647 – 158r) (פרמה 3144 – 203) (אוקספורד מיכאל 573 – 144b) (וטיקן 318) (גינצבורג 611 – 88ב) (JTS 8972 –{{כ}} 92v) (ציריך יסלזון 17 – 153) 4584 – [[אלהיכם יחיד ונשא|אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]] (אוקספורד מיכאל 573 – 146b) [[אלהיכם יחכה לחננכם|אלהיכם יחכה לחננכם ויבין]] (אוקספורד Can. Or. 70 – 96r) 4585 – [[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבץ פזוריכם]] 4586 – [[אלהיכם יצחצח קדושתו]] 4587 – [[אלהיכם יוצרי מבטן|אלהיכם יצרי מבטן להיות בריתי אתו]] 4588 – [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו|אלהיכם ישיב שלם סכו ומעונתו]] 4589 – [[אלהיכם ישכיל עבדו|אלהיכם ישכיל עבדו יכון כסאו כמראשית]] [[אלהיכם ישלח מלאך הברית]] (ורונה 43) 4590 – [[אלהיכם ישלח משיחו|אלהיכם ישלח משיחו אזור צדק והאמונה ירביד]] [[אלהיכם ישרי לב]] (אוקספורד מיכאל 573 – 146a) (מוסקבה גינצבורג 611 – 90ב) [[אלהיכם מוצא שפתיך]] (ורונה 43) 4591 – [[אלהיכם מושבו וממשלתו]] (אוקספורד Opp. 653?) 4592 – [[אלהיכם מלכי ודודי|אלהיכם מלכי ודודי צרור המור]] (פרמה 3005 – 112) (פריס 647 – 159v) (מוסקבה גינצבורג 611 – 90ב) (ורונה 43) [[אלהיכם מעיל צדק]] (ורונה 43) 4593 – [[אלהיכם משלה מלכותו|אלהיכם משלה מלכותו בכל קצוי אדמתו]] (אוקספורד מיכאל 573 – 146b) 4594 – [[אלהיכם משרתיו אש]] (אוקספורד מיכאל 573 – 145b) 4595 – [[אלהיכם משרתיו שואלים|אלהיכם משרתיו שואלים איה מקום ישיבתו]] (פרמה 3005 – 111) (פריס 647 – 158v) (פרמה 3144 – 204) (אוקספורד מיכאל 573 – 145b) (גינצבורג 611 – 89א) (ציריך יסלזון 17 – 146) 4596 – [[אלהיכם נכתב לעלם בשמוש אותיות]] (אוקספורד מיכאל 573 – 146a) (גינצבורג 611 – 90א) (ציריך יסלזון 17 – 152) 4597 – [[אלהיכם נערץ בקדש בסוד עשר ספירות]] (הספריה הלאומית של צכיה XVIII F 7 – 17r) (אוקספורד Can. Or. 70 – 96v) [[אלהיכם סביביו נסערה מאד]] (JTS 8972{{כ}} – 92ב) [[אלהיכם עשה את הכל|אלהיכם עשה את הכל יפה בעתו]] (אוקספורד Can. Or. 70 – 96r) <s>4598 – [[כבודו אראלים מספרים בוועד#אלהיכם|אלהיכם פץ ה' ה']] (מינכן 69 – 191r)</s> – לא פיוט 'אלהיכם' אלא חלק פיוט ט⁴ רגיל 4599 – [[אלהיכם קולך צהלי| אלהיכם קולך צהלי וחיילי]] (אוקספורד מיכאל 573 – 145b) (גינצבורג 611 – 89ב) (ציריך יסלזון 17 – 153 (קטוע)) [[אלהיכם ראשית דרכו]] (לונדון 2772 – 197ב) [[אלהיכם רוממה ימינו|אלהיכם רוממה ימינו ואין קץ לגדולתו]] (וטיקן 318 - 143r) [[אלהיכם רמה ידו]] 4600 – [[אלהיכם שופט צדק|אלהיכם שופט צדק ובמישור לאמים]] [[אלהיכם שוכן שחקים|אלהיכם שוכן שחקים בכלי זמרה]] (שווייץ פרטי – 149) 4601 – [[אלהיכם שיכנו שם|אלהיכם שכנו שם כס עילמו]] 4602 – [[אלהיכם שליט בעולמו]] (אוקספורד מיכאל 573 – 146b) (ציריך יסלזון 17 – 146) 4603 – [[אלהיכם שמים שת רכובו]] (פריס 647 – 158v) (גינצבורג 611 – 88ב) (ציריך יסלזון 17 – 152) 4604 – [[אלהיכם שמש ומגן ה']] (פרמה 3144 – 202) (אוקספורד מיכאל 573 – 144a) (גינצבורג 611 – 90א) (ציריך יסלזון 17 – 146) [[אלהיכם שרפים מרננים כבודו]] (ציריך יסלזון 17 – 148) 4605 – [[אלהיכם תפארתו ממעל]] (אוקספורד מיכאל 573 – 146b) (ציריך יסלזון 17 – 147)}}{{ש}} ממש עבודה מעולה! רק לדאבוני לא מצאתי את כ"י ורונה 43. :גם אני לא הצלחתי למצוא אותו. אולי יש ט"ס בספר של וסרמן והכוונה ל[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001699480205171 ורונה 34]. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:01, 19 באוקטובר 2026 (IDT) :אני חושב שהוספת הקישורים כאן מייתרת את הצורך לעדכן על עבודה על פיוט, אפשר פשוט ליצור את הדף בתחילת העבודה. בכל אופן, הוספתי עכשיו את [[אלהיכם רוממה ימינו ואין קץ לגדולתו]]. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 15:08, 19 באוקטובר 2026 (IDT) ::מאחר שכמה פיוטי אלהיכם שנמצאים רק במיכאל 573 או בגינצבורג 611 לא נמנו אצל דווידזון, מסתבר ששני כתבי יד אלה לא עמדו לפני צונץ. אם כן הוא, לכל הפיוטים שכן נמנו אצל דווידזון באוצרו ובינתים מצאנום רק בכ"י אלו, סביר שיש מקורות נוספים. אנחנו רק צריכים לחפש... [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 22:42, 21 באוקטובר 2026 (IDT) :::מעניין. עוד דבר. שני הפיוטים [[אלהיכם אל אדיר ויחיד]] ו'אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים' ([[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-4568|א-4568]]) רשומים אצל [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 צונץ] בין פיוטי ר' אלעזר בן יהודה הכהן לשבת אחרי חתונה. כנראה מצא כולם בכ"י אחד, כלומר כ"י {{כ}} H. h. 40c {{כ}} שהוא מביא בסוף. כנראה הכוונה לספריית הרוו"ה ולא הצלחתי למצוא את הכ"י. אבל גם מעניין ששני פיוטים אלו ע"פ מה שכתבת לא נדפסו במהדורת וסרמן. האם שאר פיוטי המערכת כן נדפסו שם? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 22:51, 21 באוקטובר 2026 (IDT) ::::מצאתי אותו מדובר בכ"י המבורג {{כ}} 40c. {{כ}} [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 23:59, 21 באוקטובר 2026 (IDT) :::::נדמה לי שאף אחד מן הפיוטים הללו לא נכלל במהדורת פרנקל-וסרמן. המדיניות שלהם לא לכלול פיוטים שלא ברור שנכתבו דוקא לנישואין, גם אם היו קהילות שאמרו אותם בנישואין (למעט פיוטים שהגיעו למנהגי הדפוס). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 12:49, 22 באוקטובר 2026 (IDT) ::::::עוד אוסף גדול בכ"י ציריך יסלזון 17, אבל גם בו יש שלא הובאו בדוידזון.[[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:57, 22 באוקטובר 2026 (IDT) :::::::{{א|בן עדריאל}} נכון, בחלק מכי"י שראיתי כמנהג צרפת מבואר שבצרפת בכל שבת יש שאמרו 'אדיר אדירנו' ויש 'אלהיכם אני פצתה'. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:58, 22 באוקטובר 2026 (IDT) ::::::::כנראה שאפשר להסיר מהרשימה את "אלהיכם אדירכם". דוידזון מביא אותו בשם "נחלת שד"ל ג", ומדובר ברשימה של פיוטים ממחזור רומניא. כנראה הכוונה לפיוט "אלהיכם יאדירכם" שבמחזור רומניא הנדפס, שיר לחתן וכלה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 00:11, 6 בנובמבר 2026 (IST) 009hlwl7h37pp24uv7ji2h1rcdwkuwd 1 1757034 3101983 3101679 2026-11-07T23:30:31Z Yack67 27395 /* השם 'ספר המצוות לרס"ג */ תגובה 3101983 wikitext text/x-wiki == השם 'ספר המצוות לרס"ג == שם זה ניתן לפיוט בטעות קיים ספר מצוות אמיתי שחברו רס"ג. הפיוט הוא 'אזהרות' ולא יותר.{{ש}} https://books.ybz.org.il/product/the-book-of-commandments-of-saadia-gaon/ [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:11, 5 בנובמבר 2026 (IST) :נכון, אבל אני מניח שהשתמשו בו כאן בהתאם לדפוס, וכדי להבדיל בינו ובין פיוט האזהרות השני של רס"ג. בכל מקרה, לפי ההמנהג שנהגנו ביתר הפיוטים, אולי בכלל עדיף להעביר לשם הפיוט עצמו ([[את ה' אלהיך תירא]]). אם כי אני רואה עכשיו שגם [[אזהרות אבן גבירול]] קרויות כך ולא לפי התחלתן. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:44, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::לפחות שמה זה נכון. אני גם בעד שיהיה על שם הפיוט עצמו, אבל אם מתעקשים ניתן להבחין ביניהם גם ע"י שאחד יהיה 'אזהרות רס"ג' והשני 'שבעתת-אזהרות לרס"ג'. כך לפחות השמות מתאימים לתוכן. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 11:20, 5 בנובמבר 2026 (IST) :::כנראה שאין זו שגיאה מוחלטת להשתמש בשם "ספר המצוות" מאחר שזהו כינוי שניתן לפיוט זה בדפוס. אבל אני מסכים שמאחר שכיום קיים ספר נוסף הקרוי בצדק בשם זה, מן הראוי שלא להשתמש בו עוד בהקשר הנוכחי. אפשר אולי להשתמש בשם "תרי"ג מצוות" משום שזה השם שניתן לפיוט בסידור רב סעדיה גאון מהד' תשכ"ג, אבל כנראה שההצעה הכי טובה היא פשוט להשתמש בשם הפיוט. :::לגבי אזהרות רשב"ג, כרגע הדף [[שמור לבי מענה]] מפנה לדף [[אזהרות אבן גבירול]] אפשר להפוך את היוצרות (טוב, את האזהרות). או לחילופין להשאיר שני דפים, כאשר הדף [[שמור לבי מענה]] יכיל רק את הפיוט של רשב"ג, ודף האזהרות יכיל את הפיוט כולל הרשות שכבר כיום מוכללת בו מהדף הפרטי שלה, ומאידך לא יכיל את ההוספות מנוסח איטליה. ואולי בכלל להפוך את דף האזהרות לדף משנה ב[[סידור/נוסח עדות המזרח]] (ובבוא העת גם ב[[סידור/נוסח תימן בלדי]]). מה דעתכם? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:03, 5 בנובמבר 2026 (IST) ::::רעיון טוב לדעתי. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 01:30, 8 בנובמבר 2026 (IST) 8uv68e50ctoeq667tpuu4w0d4zffdag 3 1757071 3101889 2026-11-07T16:40:48Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "==הערות על הרמב"ם הלכות מלכים ומלחמות== שלום לכבודו. הדף עצמו מיועד לטקסט של הרמב"ם עצמו, לא עבור הערות נוספות עליו. משכך העברתי את ההערות שלך אל הדף שיחה של אותו דף [[שיחה:רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא]]. נראה כי הפסקה האחרונה מפסיק פתאום באמצע משפט... מוזמן להש..." 3101889 wikitext text/x-wiki ==הערות על הרמב"ם הלכות מלכים ומלחמות== שלום לכבודו. הדף עצמו מיועד לטקסט של הרמב"ם עצמו, לא עבור הערות נוספות עליו. משכך העברתי את ההערות שלך אל הדף שיחה של אותו דף [[שיחה:רמב"ם הלכות מלכים ומלחמות יא]]. נראה כי הפסקה האחרונה מפסיק פתאום באמצע משפט... מוזמן להשלים את הרעיון שם. תודה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:40, 7 בנובמבר 2026 (IST) 9w5gec51vgsu1suqlrsh6j6u63to2vl 3 1757072 3101891 2026-11-07T16:41:35Z Roxette5 5159 יצירת דף עם התוכן "‏‏{{אזהרה}}" 3101891 wikitext text/x-wiki ‏‏{{אזהרה}} tojmsc4htczsoptwvbf51o6vvjvq7ez 1 1757073 3101893 2026-11-07T16:48:15Z ~2026-59179-24 46905 יצירת דף עם התוכן "איפה כתוב''"''כי הנה האדם נברא לא ליהנות בעולם הזה''...'' אלא שעיקר מקום הוא העולם הזה''...'' כדי שישתמש בכל כוחותיו וענייניו לעבודתו יתברך'','' ולהוציא את כוחותיו מן הכוח אל הפועל''.'' ~~~~" 3101893 wikitext text/x-wiki איפה כתוב''"''כי הנה האדם נברא לא ליהנות בעולם הזה''...'' אלא שעיקר מקום הוא העולם הזה''...'' כדי שישתמש בכל כוחותיו וענייניו לעבודתו יתברך'','' ולהוציא את כוחותיו מן הכוח אל הפועל''.'' [[מיוחד:תרומות/~2026-59179-24|~2026-59179-24]] • [[שיחת משתמש:~2026-59179-24|שיחה]] 18:48, 7 בנובמבר 2026 (IST) j1o0wbatqa3rbfndbkst6yhh7kk3cd0 0 1757074 3101894 2026-11-07T16:49:32Z יעקב 15222 יצירת דף עם התוכן "{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק מז |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק מו |רישום הקודם=פרק מו |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק מח |רישום הבא=חלק שני/פרק מח |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הר..." 3101894 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק מז |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק מו |רישום הקודם=פרק מו |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק מח |רישום הבא=חלק שני/פרק מח |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=393 to=394 onlysection="פרק מז"/> ==הערות== <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=393 to=394 onlysection="הערות מז"/> 26j6vhfhheij7tnej4pb7t6czoovyy4 0 1757075 3101895 2026-11-07T16:50:59Z יעקב 15222 יצירת דף עם התוכן "{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק מח |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק מז |רישום הקודם=פרק מז |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק מט |רישום הבא=חלק שני/פרק מט |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הר..." 3101895 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק מח |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק מז |רישום הקודם=פרק מז |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק מט |רישום הבא=חלק שני/פרק מט |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=394 to=401 onlysection="פרק מח"/> ==הערות== <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=394 to=401 onlysection="הערות מח"/> 8gjgdrw9qo7l1jx7c5rc7yeejt259jh 0 1757076 3101896 2026-11-07T16:52:11Z יעקב 15222 יצירת דף עם התוכן "{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק מט |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק מח |רישום הקודם=פרק מח |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נ |רישום הבא=חלק שני/פרק נ |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראש..." 3101896 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק מט |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק מח |רישום הקודם=פרק מח |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נ |רישום הבא=חלק שני/פרק נ |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=401 to=406 onlysection="פרק מט"/> ==הערות== <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=401 to=406 onlysection="הערות מט"/> gkhsc0lprdnoe7zqpwlwr2jul0fo271 0 1757077 3101897 2026-11-07T16:53:26Z יעקב 15222 יצירת דף עם התוכן "{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק נ |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק מט |רישום הקודם=פרק מט |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נא |רישום הבא=חלק שני/פרק נא |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הרא..." 3101897 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק נ |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק מט |רישום הקודם=פרק מט |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נא |רישום הבא=חלק שני/פרק נא |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=406 to=410 onlysection="פרק נ"/> ==הערות== <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=406 to=410 onlysection="הערות נ"/> jli0s4qyo84cel5qr2ddtd83ysr0nt1 0 1757078 3101898 2026-11-07T16:54:34Z יעקב 15222 יצירת דף עם התוכן "{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק נא |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נ |רישום הקודם=פרק נ |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נב |רישום הבא=חלק שני/פרק נב |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראש..." 3101898 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק נא |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נ |רישום הקודם=פרק נ |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נב |רישום הבא=חלק שני/פרק נב |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=410 to=412 onlysection="פרק נא"/> ==הערות== <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=410 to=412 onlysection="הערות נא"/> rry1eqyjndliqgs7w627h490hnv7soo 0 1757079 3101899 2026-11-07T16:55:38Z יעקב 15222 יצירת דף עם התוכן "{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק נב |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נא |רישום הקודם=פרק נא |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נג |רישום הבא=חלק שני/פרק נג |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הר..." 3101899 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק נב |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נא |רישום הקודם=פרק נא |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נג |רישום הבא=חלק שני/פרק נג |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=412 to=415 onlysection="פרק נב"/> ==הערות== <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=412 to=415 onlysection="הערות נב"/> mj6p62yauqmz74ajup0h9x95q66otgq 0 1757080 3101918 2026-11-07T18:20:35Z יעקב 15222 יצירת דף עם התוכן "{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק נג |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נב |רישום הקודם=פרק נב |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נד |רישום הבא=חלק שני/פרק נד |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הר..." 3101918 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק נג |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נב |רישום הקודם=פרק נב |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נד |רישום הבא=חלק שני/פרק נד |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=415 to=420 onlysection="פרק נג"/> ==הערות== <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=415 to=420 onlysection="הערות נג"/> s5kjxj6mwpvdo73ntb9ac4w6m3nmrhn 0 1757081 3101919 2026-11-07T18:21:56Z יעקב 15222 יצירת דף עם התוכן "{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק נד |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נג |רישום הקודם=פרק נג |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נה |רישום הבא=חלק שני/פרק נה |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הר..." 3101919 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק נד |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נג |רישום הקודם=פרק נג |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נה |רישום הבא=חלק שני/פרק נה |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=421 to=429 onlysection="פרק נד"/> ==הערות== <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=421 to=429 onlysection="הערות נד"/> k4irqlat3hjinuow1yypcdr75yqyvn6 0 1757082 3101920 2026-11-07T18:22:59Z יעקב 15222 יצירת דף עם התוכן "{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק נה |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נד |רישום הקודם=פרק נד |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נו |רישום הבא=חלק שני/פרק נו |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הר..." 3101920 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק נה |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נד |רישום הקודם=פרק נד |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נו |רישום הבא=חלק שני/פרק נו |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=429 to=430 onlysection="פרק נה"/> ==הערות== <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=429 to=430 onlysection="הערות נה"/> q7yanja92ge4vej16wkauberghq0x3k 0 1757083 3101921 2026-11-07T18:24:24Z יעקב 15222 יצירת דף עם התוכן "{{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק נו |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נה |רישום הקודם=פרק נה |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נז |רישום הבא=חלק שני/פרק נז |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הר..." 3101921 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=יצחק אייזיק הלוי |שם ספר=דורות הראשונים |רישום ספר= |שם נוסף=חלק שני/פרק נו |הקודם=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נה |רישום הקודם=פרק נה |הבא=דורות הראשונים/כרך ד/חלק שני/פרק נז |רישום הבא=חלק שני/פרק נז |סוגה=דורות הראשונים ד }} <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=430 to=437 onlysection="פרק נו"/> ==הערות== <pages index="דורות הראשונים ד.pdf" from=430 to=437 onlysection="הערות נו"/> ci2xsx5zxk8okxmi5nrzta3e7tzxwv0 1 1757084 3101934 2026-11-07T19:20:07Z מו יו הו 37729 /* האם להכליל בקטגוריה:פיוטי אלהיכם */ פסקה חדשה 3101934 wikitext text/x-wiki == האם להכליל ב[[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] == שלום {{א|בן עדריאל}}. האם לדעתך פיוט זה (כלומר חלק ד' שלו) אמור להיכלל בקטגוריה של פיוטי אלהיכם או לא. אני שואל מאחר שראיתי שמחקת אותו ב[[שיחת קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] משום שזהו חלק מפיוט קדושה. השאלה היא אם זה נוגע גם לגבי המיון בקטגוריות. שאלה זו נוגעת גם לגבי [[אלהיכם אני ואתם עמי]]. מתייג גם את {{א|Yack67}}. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:20, 7 בנובמבר 2026 (IST) fh5awwb8nkwh2i3qy1typznlzonf2bn 3101964 3101934 2026-11-07T21:44:51Z בן עדריאל 9444 /* האם להכליל בקטגוריה:פיוטי אלהיכם */ 3101964 wikitext text/x-wiki == האם להכליל ב[[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] == שלום {{א|בן עדריאל}}. האם לדעתך פיוט זה (כלומר חלק ד' שלו) אמור להיכלל בקטגוריה של פיוטי אלהיכם או לא. אני שואל מאחר שראיתי שמחקת אותו ב[[שיחת קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] משום שזהו חלק מפיוט קדושה. השאלה היא אם זה נוגע גם לגבי המיון בקטגוריות. שאלה זו נוגעת גם לגבי [[אלהיכם אני ואתם עמי]]. מתייג גם את {{א|Yack67}}. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:20, 7 בנובמבר 2026 (IST) :לענ"ד התשובה היא לא. יש לא מעט פיוטי קדושה שנהוג בהם שרשור, ובהתאם, באותם אלה מתוכם שכוללים גם פיוט ט⁴, החלק הרביעי פותח ב'אלהיכם', אל זו חלק מהמסורת הרגילה של פיוטי קדושה, שראשיתה כבר בארץ ישראל, ולפעמים היא משורשרת ולפעמים לא. בהתאם לכך, בדרך כלל הם מעבירים בין הפסוק 'אני ה' אלהיכם' לאדיר אדירנו. באשכנז מתרחש תהליך ייחודי, שבו נוצרת סוגה עצמאית של פיוטים שלא מכסים את כל הקדושה אלא רק קטע מעבר בין 'אני ה' אלהיכם' ל'ימלך', ומקפידים תמיד לפתוח אותם במילה 'אלהיכם' (אולי כי הם מצטרפים לנוסח הקבע שגם הוא משורשר). זה חידוש אשכנזי (ובעיקר אשכנזי-מערבי) מובחן, ונראה לי שהסיווג בקטגוריות אמור להתייחס לכך. כלומר, לענ"ד הקריטריון לכניסה לקטגוריה אינו עצם הפתיחה במילה 'אלהיכם' אלא ההשתייכות לקבוצת הפיוטים הזו. מן הבחינה הזו, הפיוט שלנו אינו יותר 'אלהיכם' מאשר '[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|תהלות כבודך]]' פשוט הפייטן עשה בו שימוש בשרשור. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:44, 7 בנובמבר 2026 (IST) 1t181n3eqj9jnurg9ht83wroxfw3zzc 3101965 3101964 2026-11-07T21:52:39Z בן עדריאל 9444 3101965 wikitext text/x-wiki == האם להכליל ב[[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] == שלום {{א|בן עדריאל}}. האם לדעתך פיוט זה (כלומר חלק ד' שלו) אמור להיכלל בקטגוריה של פיוטי אלהיכם או לא. אני שואל מאחר שראיתי שמחקת אותו ב[[שיחת קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] משום שזהו חלק מפיוט קדושה. השאלה היא אם זה נוגע גם לגבי המיון בקטגוריות. שאלה זו נוגעת גם לגבי [[אלהיכם אני ואתם עמי]]. מתייג גם את {{א|Yack67}}. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:20, 7 בנובמבר 2026 (IST) :לענ"ד התשובה היא לא. יש לא מעט פיוטי קדושה שנהוג בהם שרשור, ובהתאם, באותם אלה מתוכם שכוללים גם פיוט ט⁴, החלק הרביעי פותח לפעמים ב'אלהיכם'. זו חלק מהמסורת הרגילה של פיוטי קדושה, שראשיתה כבר בארץ ישראל, ולפעמים היא משורשרת ולפעמים לא. בהתאם לכך, בדרך כלל הם מעבירים בין הפסוק 'אני ה' אלהיכם' לאדיר אדירנו. באשכנז מתרחש תהליך ייחודי, שבו נוצרת סוגה עצמאית של פיוטים שלא מכסים את כל הקדושה אלא רק קטע מעבר בין 'אני ה' אלהיכם' ל'ימלך', ומקפידים תמיד לפתוח אותם במילה 'אלהיכם' (אולי כי הם מצטרפים לנוסח הקבע שגם הוא משורשר). זה חידוש אשכנזי (ובעיקר אשכנזי-מערבי) מובחן, ונראה לי שהסיווג בקטגוריות אמור להתייחס לכך. כלומר, לענ"ד הקריטריון לכניסה לקטגוריה אינו עצם הפתיחה במילה 'אלהיכם' אלא ההשתייכות לקבוצת הפיוטים הזו. מן הבחינה הזו, הפיוט שלנו אינו יותר 'אלהיכם' מאשר '[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|תהלות כבודך]]' פשוט הפייטן עשה בו שימוש בשרשור. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:44, 7 בנובמבר 2026 (IST) ri8lqv8t2mt59p41afdfo5sfwlzfozj 3101976 3101965 2026-11-07T22:39:35Z Yack67 27395 /* האם להכליל בקטגוריה:פיוטי אלהיכם */ תגובה 3101976 wikitext text/x-wiki == האם להכליל ב[[:קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] == שלום {{א|בן עדריאל}}. האם לדעתך פיוט זה (כלומר חלק ד' שלו) אמור להיכלל בקטגוריה של פיוטי אלהיכם או לא. אני שואל מאחר שראיתי שמחקת אותו ב[[שיחת קטגוריה:פיוטי אלהיכם]] משום שזהו חלק מפיוט קדושה. השאלה היא אם זה נוגע גם לגבי המיון בקטגוריות. שאלה זו נוגעת גם לגבי [[אלהיכם אני ואתם עמי]]. מתייג גם את {{א|Yack67}}. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:20, 7 בנובמבר 2026 (IST) :לענ"ד התשובה היא לא. יש לא מעט פיוטי קדושה שנהוג בהם שרשור, ובהתאם, באותם אלה מתוכם שכוללים גם פיוט ט⁴, החלק הרביעי פותח לפעמים ב'אלהיכם'. זו חלק מהמסורת הרגילה של פיוטי קדושה, שראשיתה כבר בארץ ישראל, ולפעמים היא משורשרת ולפעמים לא. בהתאם לכך, בדרך כלל הם מעבירים בין הפסוק 'אני ה' אלהיכם' לאדיר אדירנו. באשכנז מתרחש תהליך ייחודי, שבו נוצרת סוגה עצמאית של פיוטים שלא מכסים את כל הקדושה אלא רק קטע מעבר בין 'אני ה' אלהיכם' ל'ימלך', ומקפידים תמיד לפתוח אותם במילה 'אלהיכם' (אולי כי הם מצטרפים לנוסח הקבע שגם הוא משורשר). זה חידוש אשכנזי (ובעיקר אשכנזי-מערבי) מובחן, ונראה לי שהסיווג בקטגוריות אמור להתייחס לכך. כלומר, לענ"ד הקריטריון לכניסה לקטגוריה אינו עצם הפתיחה במילה 'אלהיכם' אלא ההשתייכות לקבוצת הפיוטים הזו. מן הבחינה הזו, הפיוט שלנו אינו יותר 'אלהיכם' מאשר '[[וחיות אשר הנה מרובעות כסא|תהלות כבודך]]' פשוט הפייטן עשה בו שימוש בשרשור. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:44, 7 בנובמבר 2026 (IST) ::בסדר. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 00:39, 8 בנובמבר 2026 (IST) qjqav1r7wbhw99v47yqlup1c3mzsfhy 0 1757085 3101937 2026-11-07T19:50:14Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/מנחות/פרק א|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''מנחות פרק ב''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/מנחות/פרק ג|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 3101937 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/מנחות/פרק א|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''מנחות פרק ב''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/מנחות/פרק ג|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} rrkjtp8wpow4gf8e9luzchwubgw3iye 3101942 3101937 2026-11-07T20:15:23Z Nahum 68 3101942 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/מנחות/פרק א|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''מנחות פרק ב''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/מנחות/פרק ג|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ב|מנחות}} <קטע התחלה=א/>הַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה לֶאֱכֹל שְׁיָרֶיהָ אוֹ לְהַקְטִיר קֻמְצָהּ לְמָחָר, מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בָּזֶה שֶׁהוּא פִּגּוּל, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת. לְהַקְטִיר לְבוֹנָתָהּ לְמָחָר, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פִּגוּל, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת. אָמְרוּ לוֹ: מַה שָּׁנָה זוֹ מִן הַזֶּבַח? אָמַר לָהֶם: שֶׁהַזֶּבַח – דָּמוֹ וּבְשָׂרוֹ וְאֵמוּרָיו אֶחָד, וּלְבוֹנָה אֵינָהּ מִן הַמִּנְחָה:<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ב|מנחות}} <קטע התחלה=ב/>שָׁחַט שְׁנֵי כְּבָשִׂים לֶאֱכֹל אַחַת מִן הַחַלּוֹת לְמָחָר, הְקְטִיר שְׁנֵי בָּזִיכִין לֶאֱכֹל אֶחָד מִן הַסְּדָרִים לְמָחָר, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אוֹתָהּ הַחַלָּה וְאוֹתוֹ הַסֵּדֶר שֶׁחִשֵּׁב עָלָיו – פִּגּוּל, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, וְהַשֵּׁנִי פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה וְזֶה – פִּגּוּל, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת. נִטְמֵאת אַחַת מִן הַחַלּוֹת אוֹ אֶחָד מִן הַסְּדָרִים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶם יֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה, שֶׁאֵין קָרְבַּן צִבּוּר חָלוּק; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַטָּמֵא בְּטֻמְאָתוֹ, וְהַטָּהוֹר יֵאָכֵל:<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ב|מנחות}} <קטע התחלה=ג/>הַתּוֹדָה מְפַגֶּלֶת אֶת הַלֶּחֶם, וְהַלֶּחֶם אֵינוֹ מְפַגֵּל אֶת הַתּוֹדָה. כֵּיצַד? הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתּוֹדָה לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה לְמָחָר, הִיא וְהַלֶּחֶם מְפֻגָּלִין; לֶאֱכֹל מִן הַלֶּחֶם לְמָחָר, הַלֶּחֶם מְפֻגָּל, וְהַתּוֹדָה אֵינָהּ מְפֻגֶּלֶת. הַכְּבָשִׂים מְפַגְּלִין אֶת הַלֶּחֶם, וְהַלֶּחֶם אֵינוֹ מְפַגֵּל אֶת הַכְּבָשִׂים. כֵּיצַד? הַשּׁוֹחֵט אֶת הַכְּבָשִׂים לֶאֱכֹל מֵהֶן לְמָחָר, הֵם וְהַלֶּחֶם מְפֻגָּלִין; לֶאֱכֹל מִן הַלֶּחֶם לְמָחָר, הַלֶּחֶם מְפֻגָּל, וְהַכְּבָשִׂים אֵינָן מְפֻגָּלִין:<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ב|מנחות}} <קטע התחלה=ד/>הַזֶּבַח מְפַגֵּל אֶת הַנְּסָכִין מִשֶּׁקָּדְשׁוּ בַּכְּלִי, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וְהַנְּסָכִין אֵינָן מְפַגְּלִין אֶת הַזֶּבַח. כֵּיצַד? הַשּׁוֹחֵט אֶת הַזֶּבַח לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ לְמָחָר, הוּא וּנְסָכָיו מְפֻגָּלִין; לְהַקְרִיב מִן הַנְּסָכִין לְמָחָר, הַנְּסָכִין מְפֻגָּלִין, וְהַזֶּבַח אֵינוֹ מְפֻגָּל:<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|ב|מנחות}} <קטע התחלה=ה/>פִּגֵּל בַּקֹּמֶץ וְלֹא בַּלְּבוֹנָה, בַּלְּבוֹנָה וְלֹא בַּקֹּמֶץ, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: פִּגּוּל וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין בּוֹ כָּרֵת, עַד שֶׁיְּפַגֵּל אֶת כָּל הַמַּתִּיר. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי מֵאִיר בְּמִנְחַת חוֹטֵא וּבְמִנְחַת קְנָאוֹת, שֶׁאִם פִּגֵּל בַּקֹּמֶץ, שֶׁהוּא פִּגּוּל וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, שֶׁהַקֹּמֶץ הוּא הַמַּתִּיר. שָׁחַט אֶחָד מִן הַכְּבָשִׂים לֶאֱכֹל שְׁתֵּי חַלּוֹת לְמָחָר, הִקְטִיר אֶחָד מִן הַבָּזִיכִים לֶאֱכֹל שְׁנֵי סְדָרִים לְמָחָר, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: פִּגּוּל, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין פִּגּוּל, עַד שֶׁיְּפַגֵּל אֶת כָּל הַמַּתִּיר. שָׁחַט אֶחָד מִן הַכְּבָשִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ לְמָחָר, הוּא פִּגּוּל, וַחֲבֵרוֹ כָּשֵׁר. לֶאֱכֹל מֵחֲבֵרוֹ לְמָחָר, שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים:<קטע סוף=ה/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|מנחות ב]] [[קטגוריה:מסכת מנחות|ב]] </noinclude> kbw4j9zzpjsnkx5xth31d6a43lw7jrp 106 1757086 3101956 2026-11-07T20:54:18Z תומר פנק 21273 יצירת דף עם התוכן "{{דף של זהר|זהר חלק א|צב ב|צג א|צג ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף צג א}} ==תרגום לעברית== הבוקר ועסקו בתורה. פתח רבי אבא ואמר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" {{ממ|ישעיהו|ס|כא}} דבר זה הרי ביארוהו החברים, מה טעם כתוב "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"? וכי כל ישראל צדיקים..." 3101956 wikitext text/x-wiki {{דף של זהר|זהר חלק א|צב ב|צג א|צג ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף צג א}} ==תרגום לעברית== הבוקר ועסקו בתורה. פתח רבי אבא ואמר: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" {{ממ|ישעיהו|ס|כא}} דבר זה הרי ביארוהו החברים, מה טעם כתוב "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"? וכי כל ישראל צדיקים הם? והרי כמה חייבים יש בהם בישראל, כמה חוטאים וכמה רשעים שעוברים על מצוות התורה? אלא כך שָׁנָה בסוד המשנה, זכאים הם ישראל שעושים קורבן של רצון לפני הקדוש ברוך הוא, שמקריבים בניהם לשמונה ימים לקורבן, וכשנימולים נכנסים בחלק טוב זה של הקדוש ברוך הוא, שכתוב: "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" {{ממ|משלי|י|כה}}, וכיון שנכנסו בחלק זה של הצדיק הם נקראים צדיקים, ודאי כולם צדיקים. ועל כן "לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ" {{ממ|ישעיהו|ס|כא}}, ככתוב: "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם" {{ממ|תהלים|קיח|יט}}, וכתוב: "זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ" {{ממ|תהלים|קיח|כ}}, הם שנימולו ונקראים צדיקים. "נֵצֶר מַטָּעַי" {{ממ|ישעיהו|ס|כא}}, נצר מאותם נטיעות שנטע הקדוש ברוך הוא בגן עדן, ארץ זו אחת מהן, ועל כן יש להם לישראל חלק טוב בעולם הבא, וכתוב: "צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ" {{ממ|תהלים|לז|כט}}, "לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ" {{ממ|ישעיהו|ס|כא}}, מהו ""לְעוֹלָם"? כמו שביארנו במשנתנו והרי והרי הדבר הזה נתבאר בין החברים. אלא כך ביארנו, שעד עתה לא נימול, וכשנימול התחבר באות ה"א והשכינה שרתה בו, ואז נקרא אברהם. והיינו שכתוב: "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם" {{ממ|בראשית|ב|ד}}, ושָׁנָה בה"א בראם, ושָׁנָה באברהם, מה אומרים? אלא זו חסד, וזו השכינה, והכל ירד כאחד והדבר לא קשה, וזה וזה היה. אמר רבי יעקב לרבי אבא, האות ה"א של "הִבָּרְאָם" זעירָה והאות ה"א של "הַלְה'" {{ממ|דברים|לב|ו}} גדולה, מה בין זו לזו? אמר לו זו שמיטה וזו יובל, ומשום כך פעמים שהלבנה עומדת בשלמות ופעמים בחסרונה, ובפניה נמצאת ונודעת והכל יפה, וזהו בירור הדבר. אמר רבי אבא, זכאים הם ישראל שהקדוש ברוך הוא רצה בהם מכל שאר העמים, ונתן להם אות ברית זו, שכל מי שיש בו אות זה, אינו יורד לגהינום אם הוא שומר אותו כראוי, שלא מעבירו לרשות אחרת, ולא משקר בשמו של המלך, שכל מי שמשקר בזה כמי שמשקר בשמו של הקדוש ברוך הוא, שכתוב: "בַּה' בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ" {{ממ|הושע|ה|ז}}. עוד אמר רבי אבא: בזמן שאדם מביא בנו להכניסו לברית זו, קורא הקדוש ברוך הוא לפמליה שלו ואומר: ראו איזו בריה עשיתי בעולם. באותה שעה מזדמן לו אליהו, וטס בעולם בארבע טיסות ומזדמן לשם, ועל כך שנינו שצריך אדם לתקן כיסא אחר לכבודו, ויאמר זה כיסא של אליהו, ואם לאו, אינו שורה שם. והוא עולה ומעיד לפני הקדוש ברוך הוא. בא ראה בראשונה כתוב: "מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ" {{ממ|מלכים א|יט|ט}}, וכתוב: "וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים א|יט|י}}, אמר לו: חייך, בכל מקום שהרושם קדושה זו ירשמו בני בבשרם, אתה תזדמן שם, והפה שהעיד שישראל עזבו, הוא יעיד שישראל מקיימים ברית זו. והרי שנינו: על מה נענש אליהו לפני הקדוש ברוך הוא? על שאמר לשון הרע על בניו. בינתיים הגיע אור היום, והיו אומרים דברי תורה, קמו ללכת, אמר להם אותו האיש במה שעסקתם בלילה הזה השלימו. אמרו מה הוא? אמר לו: שתראו למחר פני בעל הברית, שהרי אשתי בקשה בקשה זו מכם, ומילת הברית של בני שנולד לי, למחר תהיה ההילולא שלו. אמר רבי אבא: בקשה זו מצווה היא, ונשב לראות את פני השכינה, חיכו כל אותו היום, johb3sz9etj38gxgzf8l85unu1r4uj6 0 1757087 3101967 2026-11-07T21:55:21Z מו יו הו 37729 יצירת דף עם התוכן "{{טקסט מנוקד|גודל=22}} === הדלקת הנר === בָּרוּך אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁלַּשַּׁבָּת. === שיר השירים === {{גדול-מודגש|א}} שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׃ יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁ..." 3101967 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} === הדלקת הנר === בָּרוּך אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁלַּשַּׁבָּת. === שיר השירים === {{גדול-מודגש|א}} שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׃ יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׃ מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ׃{{ש}}שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, כְּאׇהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׃ אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׃ הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצׇּהֳרָיִם, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׃ אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים׃{{ש}}לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׃ נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים, צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים׃ תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף׃ עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׃ צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי, בֵּין שָׁדַי יָלִין׃ אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי׃{{ססס}}הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים׃ הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃ קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים, רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים׃ {{גדול-מודגש|ב}} אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים׃ כְּשוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת׃ כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי׃ הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן, וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה׃ סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כׇּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים׃ עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃ כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ׃ הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ׃ הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃{{ססס}}יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה׃{{ססס}}אֶחֱזוּ לָנוּ שֻעָלִים, שֻׁעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים, וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר׃ דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, עַל הָרֵי בָתֶר׃{{ססס}}{{גדול-מודגש|ג}} עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת, אֲבַקְשָׁה אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם׃ כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם, עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ, עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן, מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל׃ הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל׃ כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׃{{ססס}}אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן׃ עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, רְפִידָתוֹ זָהָב, מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׃{{ססס}}{{גדול-מודגש|ד}}{{ססס}}הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים׃ שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה, הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה׃ כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׃{{ססס}}אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׃ לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ, בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ׃ מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה, מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכׇּל בְּשָׂמִים׃ נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן׃ גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׃ שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים, כְּפָרִים עִם נְרָדִים׃ נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כׇּל עֲצֵי לְבוֹנָה, מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כׇּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים׃ מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׃ עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃ {{גדול-מודגש|ה}} בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃{{ססס}}אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה׃ פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתׇּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם׃ דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר, וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו׃ קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי, וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר, וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר, עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל׃ פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי, וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי׃ מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי, נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי, שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ, שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ׃ דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, דָּגוּל מֵרְבָבָה׃ רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב׃ עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם, רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב, יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת׃ לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים, שִׂפְתוֹתָיו שוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר׃ יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים׃ שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז, מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן, בָּחוּר כָּאֲרָזִים׃ חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים, זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ {{גדול-מודגש|ו}} אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ׃ דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם, לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שוֹשַׁנִּים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃{{ססס}}יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה, נָאוָה כִּירוּשָׁלָ͏ִם, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃ הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי, שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׃ אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ, רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ, מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ׃{{ססס}}מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר, יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃{{ססס}}אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל, לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים׃ לֹא יָדַעְתִּי, נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי, מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב׃ {{גדול-מודגש|ז}} שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ, מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם׃ מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אׇמָּן׃ שׇׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תׇּאֳמֵי צְבִיָּה׃ צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן, עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן, צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק׃ רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׃ מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ, אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים׃ זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת׃ אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו, וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים׃ וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים, דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ׃{{ססס}}לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים׃ נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ׃ הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, וְעַל פְּתָחֵינוּ כׇּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ׃ {{גדול-מודגש|ח}} מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי, אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּם לֹא יָבֻזוּ לִי׃ אֶנְהָגְךָ, אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי, אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח, מֵעֲסִיס רִמֹּנִי׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ׃ שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃ מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כׇּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׃{{ססס}}אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ, מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ׃ אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף, וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז׃ אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת, אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם׃{{ש}}כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים, אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף׃ כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי, הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ׃ הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי׃ בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים׃ === מזמורים === {{פתל|צה|מ"מ=כן}} {{פתל|צו|מ"מ=כן}} {{פתל|צז|מ"מ=כן}} {{פתל|צח|מ"מ=כן}} {{פתל|צט|מ"מ=כן}} {{פתל|כט|מ"מ=כן}} === אנא בכח === {{:אנא בכח|נוסח=תימן}} === לכה דודי === … === ד' פסוקים === … === בר יוחאי === {{מגירה|לשבת ראש חודש| === שירו לאל === {{:שירו לאל נבוני}} }} === במה מדליקין === … === קדיש דעתיד === … 8703xjccxck945nr35dbi5vhpeozauu 3101968 3101967 2026-11-07T22:13:40Z מו יו הו 37729 /* לכה דודי */ 3101968 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} === הדלקת הנר === בָּרוּך אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁלַּשַּׁבָּת. === שיר השירים === {{גדול-מודגש|א}} שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׃ יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׃ מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ׃{{ש}}שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, כְּאׇהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׃ אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׃ הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצׇּהֳרָיִם, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׃ אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים׃{{ש}}לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׃ נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים, צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים׃ תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף׃ עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׃ צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי, בֵּין שָׁדַי יָלִין׃ אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי׃{{ססס}}הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים׃ הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃ קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים, רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים׃ {{גדול-מודגש|ב}} אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים׃ כְּשוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת׃ כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי׃ הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן, וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה׃ סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כׇּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים׃ עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃ כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ׃ הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ׃ הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃{{ססס}}יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה׃{{ססס}}אֶחֱזוּ לָנוּ שֻעָלִים, שֻׁעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים, וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר׃ דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, עַל הָרֵי בָתֶר׃{{ססס}}{{גדול-מודגש|ג}} עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת, אֲבַקְשָׁה אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם׃ כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם, עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ, עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן, מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל׃ הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל׃ כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׃{{ססס}}אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן׃ עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, רְפִידָתוֹ זָהָב, מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׃{{ססס}}{{גדול-מודגש|ד}}{{ססס}}הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים׃ שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה, הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה׃ כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׃{{ססס}}אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׃ לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ, בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ׃ מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה, מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכׇּל בְּשָׂמִים׃ נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן׃ גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׃ שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים, כְּפָרִים עִם נְרָדִים׃ נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כׇּל עֲצֵי לְבוֹנָה, מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כׇּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים׃ מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׃ עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃ {{גדול-מודגש|ה}} בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃{{ססס}}אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה׃ פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתׇּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם׃ דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר, וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו׃ קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי, וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר, וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר, עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל׃ פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי, וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי׃ מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי, נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי, שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ, שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ׃ דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, דָּגוּל מֵרְבָבָה׃ רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב׃ עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם, רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב, יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת׃ לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים, שִׂפְתוֹתָיו שוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר׃ יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים׃ שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז, מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן, בָּחוּר כָּאֲרָזִים׃ חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים, זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ {{גדול-מודגש|ו}} אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ׃ דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם, לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שוֹשַׁנִּים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃{{ססס}}יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה, נָאוָה כִּירוּשָׁלָ͏ִם, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃ הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי, שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׃ אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ, רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ, מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ׃{{ססס}}מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר, יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃{{ססס}}אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל, לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים׃ לֹא יָדַעְתִּי, נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי, מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב׃ {{גדול-מודגש|ז}} שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ, מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם׃ מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אׇמָּן׃ שׇׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תׇּאֳמֵי צְבִיָּה׃ צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן, עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן, צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק׃ רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׃ מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ, אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים׃ זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת׃ אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו, וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים׃ וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים, דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ׃{{ססס}}לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים׃ נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ׃ הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, וְעַל פְּתָחֵינוּ כׇּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ׃ {{גדול-מודגש|ח}} מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי, אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּם לֹא יָבֻזוּ לִי׃ אֶנְהָגְךָ, אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי, אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח, מֵעֲסִיס רִמֹּנִי׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ׃ שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃ מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כׇּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׃{{ססס}}אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ, מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ׃ אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף, וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז׃ אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת, אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם׃{{ש}}כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים, אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף׃ כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי, הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ׃ הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי׃ בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים׃ === מזמורים === {{פתל|צה|מ"מ=כן}} {{פתל|צו|מ"מ=כן}} {{פתל|צז|מ"מ=כן}} {{פתל|צח|מ"מ=כן}} {{פתל|צט|מ"מ=כן}} {{פתל|כט|מ"מ=כן}} === אנא בכח === {{:אנא בכח|נוסח=תימן}} === לכה דודי === {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד {{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ הָאֵל הַמְיֻחָד {{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד {{ר1}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלֵכָה {{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה {{ש}} מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה {{ר1}} סוֹף מַעֲשֶׂה בַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה {{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה {{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא {{ר1}} וְהוּא יַחְמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי {{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי {{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי {{ר1}} קׇרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי {{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי {{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבְּרִי {{ר1}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי {{ש}} מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי {{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי {{ר1}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁוֹסַיִךְ {{ש}} וְרָחֲקוּ כׇּל מְבַלְּעָיִךְ {{ש}} יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ {{ר1}} כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי {{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי {{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי {{ר1}} וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ {{ש}} גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצַהְלָה {{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} === ד' פסוקים === … === בר יוחאי === {{מגירה|לשבת ראש חודש| === שירו לאל === {{:שירו לאל נבוני}} }} === במה מדליקין === … === קדיש דעתיד === … a9yt3fnogjwzmr2iwjtcf2ifioiyome 3101970 3101968 2026-11-07T22:14:55Z מו יו הו 37729 /* ד' פסוקים */ 3101970 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} === הדלקת הנר === בָּרוּך אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁלַּשַּׁבָּת. === שיר השירים === {{גדול-מודגש|א}} שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׃ יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׃ מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ׃{{ש}}שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, כְּאׇהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׃ אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׃ הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצׇּהֳרָיִם, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׃ אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים׃{{ש}}לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׃ נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים, צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים׃ תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף׃ עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׃ צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי, בֵּין שָׁדַי יָלִין׃ אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי׃{{ססס}}הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים׃ הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃ קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים, רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים׃ {{גדול-מודגש|ב}} אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים׃ כְּשוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת׃ כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי׃ הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן, וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה׃ סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כׇּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים׃ עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃ כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ׃ הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ׃ הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃{{ססס}}יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה׃{{ססס}}אֶחֱזוּ לָנוּ שֻעָלִים, שֻׁעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים, וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר׃ דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, עַל הָרֵי בָתֶר׃{{ססס}}{{גדול-מודגש|ג}} עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת, אֲבַקְשָׁה אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם׃ כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם, עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ, עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן, מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל׃ הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל׃ כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׃{{ססס}}אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן׃ עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, רְפִידָתוֹ זָהָב, מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׃{{ססס}}{{גדול-מודגש|ד}}{{ססס}}הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים׃ שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה, הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה׃ כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׃{{ססס}}אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׃ לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ, בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ׃ מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה, מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכׇּל בְּשָׂמִים׃ נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן׃ גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׃ שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים, כְּפָרִים עִם נְרָדִים׃ נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כׇּל עֲצֵי לְבוֹנָה, מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כׇּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים׃ מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׃ עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃ {{גדול-מודגש|ה}} בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃{{ססס}}אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה׃ פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתׇּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם׃ דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר, וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו׃ קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי, וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר, וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר, עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל׃ פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי, וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי׃ מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי, נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי, שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ, שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ׃ דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, דָּגוּל מֵרְבָבָה׃ רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב׃ עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם, רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב, יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת׃ לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים, שִׂפְתוֹתָיו שוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר׃ יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים׃ שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז, מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן, בָּחוּר כָּאֲרָזִים׃ חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים, זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ {{גדול-מודגש|ו}} אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ׃ דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם, לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שוֹשַׁנִּים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃{{ססס}}יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה, נָאוָה כִּירוּשָׁלָ͏ִם, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃ הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי, שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׃ אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ, רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ, מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ׃{{ססס}}מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר, יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃{{ססס}}אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל, לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים׃ לֹא יָדַעְתִּי, נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי, מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב׃ {{גדול-מודגש|ז}} שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ, מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם׃ מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אׇמָּן׃ שׇׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תׇּאֳמֵי צְבִיָּה׃ צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן, עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן, צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק׃ רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׃ מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ, אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים׃ זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת׃ אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו, וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים׃ וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים, דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ׃{{ססס}}לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים׃ נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ׃ הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, וְעַל פְּתָחֵינוּ כׇּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ׃ {{גדול-מודגש|ח}} מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי, אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּם לֹא יָבֻזוּ לִי׃ אֶנְהָגְךָ, אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי, אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח, מֵעֲסִיס רִמֹּנִי׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ׃ שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃ מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כׇּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׃{{ססס}}אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ, מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ׃ אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף, וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז׃ אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת, אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם׃{{ש}}כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים, אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף׃ כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי, הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ׃ הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי׃ בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים׃ === מזמורים === {{פתל|צה|מ"מ=כן}} {{פתל|צו|מ"מ=כן}} {{פתל|צז|מ"מ=כן}} {{פתל|צח|מ"מ=כן}} {{פתל|צט|מ"מ=כן}} {{פתל|כט|מ"מ=כן}} === אנא בכח === {{:אנא בכח|נוסח=תימן}} === לכה דודי === {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד {{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ הָאֵל הַמְיֻחָד {{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד {{ר1}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלֵכָה {{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה {{ש}} מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה {{ר1}} סוֹף מַעֲשֶׂה בַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה {{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה {{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא {{ר1}} וְהוּא יַחְמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי {{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי {{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי {{ר1}} קׇרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי {{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי {{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבְּרִי {{ר1}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי {{ש}} מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי {{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי {{ר1}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁוֹסַיִךְ {{ש}} וְרָחֲקוּ כׇּל מְבַלְּעָיִךְ {{ש}} יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ {{ר1}} כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי {{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי {{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי {{ר1}} וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ {{ש}} גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצַהְלָה {{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} === ד' פסוקים === {{סי|יִ}}שָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ {{ש}} {{סי|ע}}וּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃ {{ש}} {{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ {{ש}} {{סי|בָּ}}אתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃ === בר יוחאי === {{מגירה|לשבת ראש חודש| === שירו לאל === {{:שירו לאל נבוני}} }} === במה מדליקין === … === קדיש דעתיד === … gg1tupwcu86guzoftr3o4r7q6r8o57a 3101971 3101970 2026-11-07T22:23:05Z מו יו הו 37729 /* בר יוחאי */ 3101971 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} === הדלקת הנר === בָּרוּך אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁלַּשַּׁבָּת. === שיר השירים === {{גדול-מודגש|א}} שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׃ יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׃ מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ׃{{ש}}שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, כְּאׇהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׃ אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׃ הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצׇּהֳרָיִם, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׃ אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים׃{{ש}}לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׃ נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים, צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים׃ תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף׃ עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׃ צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי, בֵּין שָׁדַי יָלִין׃ אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי׃{{ססס}}הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים׃ הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃ קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים, רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים׃ {{גדול-מודגש|ב}} אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים׃ כְּשוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת׃ כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי׃ הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן, וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה׃ סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כׇּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים׃ עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃ כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ׃ הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ׃ הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃{{ססס}}יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה׃{{ססס}}אֶחֱזוּ לָנוּ שֻעָלִים, שֻׁעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים, וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר׃ דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, עַל הָרֵי בָתֶר׃{{ססס}}{{גדול-מודגש|ג}} עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת, אֲבַקְשָׁה אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם׃ כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם, עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ, עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן, מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל׃ הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל׃ כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׃{{ססס}}אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן׃ עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, רְפִידָתוֹ זָהָב, מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׃{{ססס}}{{גדול-מודגש|ד}}{{ססס}}הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים׃ שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה, הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה׃ כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׃{{ססס}}אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׃ לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ, בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ׃ מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה, מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכׇּל בְּשָׂמִים׃ נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן׃ גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׃ שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים, כְּפָרִים עִם נְרָדִים׃ נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כׇּל עֲצֵי לְבוֹנָה, מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כׇּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים׃ מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׃ עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃ {{גדול-מודגש|ה}} בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃{{ססס}}אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה׃ פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתׇּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם׃ דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר, וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו׃ קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי, וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר, וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר, עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל׃ פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי, וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי׃ מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי, נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי, שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ, שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ׃ דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, דָּגוּל מֵרְבָבָה׃ רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב׃ עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם, רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב, יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת׃ לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים, שִׂפְתוֹתָיו שוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר׃ יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים׃ שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז, מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן, בָּחוּר כָּאֲרָזִים׃ חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים, זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ {{גדול-מודגש|ו}} אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ׃ דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם, לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שוֹשַׁנִּים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃{{ססס}}יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה, נָאוָה כִּירוּשָׁלָ͏ִם, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃ הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי, שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׃ אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ, רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ, מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ׃{{ססס}}מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר, יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃{{ססס}}אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל, לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים׃ לֹא יָדַעְתִּי, נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי, מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב׃ {{גדול-מודגש|ז}} שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ, מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם׃ מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אׇמָּן׃ שׇׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תׇּאֳמֵי צְבִיָּה׃ צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן, עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן, צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק׃ רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׃ מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ, אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים׃ זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת׃ אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו, וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים׃ וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים, דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ׃{{ססס}}לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים׃ נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ׃ הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, וְעַל פְּתָחֵינוּ כׇּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ׃ {{גדול-מודגש|ח}} מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי, אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּם לֹא יָבֻזוּ לִי׃ אֶנְהָגְךָ, אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי, אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח, מֵעֲסִיס רִמֹּנִי׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ׃ שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃ מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כׇּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׃{{ססס}}אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ, מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ׃ אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף, וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז׃ אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת, אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם׃{{ש}}כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים, אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף׃ כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי, הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ׃ הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי׃ בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים׃ === מזמורים === {{פתל|צה|מ"מ=כן}} {{פתל|צו|מ"מ=כן}} {{פתל|צז|מ"מ=כן}} {{פתל|צח|מ"מ=כן}} {{פתל|צט|מ"מ=כן}} {{פתל|כט|מ"מ=כן}} === אנא בכח === {{:אנא בכח|נוסח=תימן}} === לכה דודי === {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד {{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ הָאֵל הַמְיֻחָד {{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד {{ר1}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלֵכָה {{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה {{ש}} מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה {{ר1}} סוֹף מַעֲשֶׂה בַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה {{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה {{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא {{ר1}} וְהוּא יַחְמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי {{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי {{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי {{ר1}} קׇרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי {{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי {{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבְּרִי {{ר1}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי {{ש}} מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי {{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי {{ר1}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁוֹסַיִךְ {{ש}} וְרָחֲקוּ כׇּל מְבַלְּעָיִךְ {{ש}} יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ {{ר1}} כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי {{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי {{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי {{ר1}} וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ {{ש}} גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצַהְלָה {{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} === ד' פסוקים === {{סי|יִ}}שָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ {{ש}} {{סי|ע}}וּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃ {{ש}} {{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ {{ש}} {{סי|בָּ}}אתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃ === בר יוחאי === {{הור|סימן: '''שמעון לביא'''}} בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|שֶׁ}}מֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ {{ש}} נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ {{ש}} נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ {{ר1}} חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|מ}}וֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ {{ש}} יוֹם נַסְתָּ יוֹם אֲשֶׁר בָּרַחְתָּ {{ש}} בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ {{ר1}} שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|עֲ}}צֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים {{ש}} לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים {{ש}} אוֹר מֻפְלָא אוֹר הַיְּקוֹד הֵם יוֹקְדִים {{ר1}} הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|וְ}}לִשְׂדֵה תַפּוּחִים {{ש}} עָלִיתָ לִלְקֹט בּוֹ מֶרְקָחִים {{ש}} סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים {{ר1}} נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמָר בַּעֲבוּרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|נֶ}}אֱזַרְתָּ בִּגְבוּרָה {{ש}} וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דָּת הַשָּׁעְרָה {{ש}} וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ {{ר1}} שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|לִ}}מְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ {{ש}} הִגַּעְתָּ, וּפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ {{ש}} גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ {{ר1}} תָּשׁוּר, וּמִי יְשׁוּרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|בְּ}}קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים {{ש}} קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים {{ש}} שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִשִּׁים {{ר1}} קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|י}}וֹ"ד חָכְמָה קְדוּמָה {{ש}} הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוּדָּה פְּנִימָה {{ש}} לַ"בּ נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה {{ר1}} אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו דּוֹרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|א}}וֹר מֻפְלָא רוּם מַעְלָה {{ש}} יָרֵאתָ מִלְּהַבִּיט כִּי רַב לָהּ {{ש}} תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ {{ר1}} נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|אַ}}שְׁרֵי יוֹלְדֶיךָ {{ש}} וְאַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶיךָ {{ש}} וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ {{ר1}} לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} {{מגירה|לשבת ראש חודש| === שירו לאל === {{:שירו לאל נבוני}} }} === במה מדליקין === … === קדיש דעתיד === … kiejyc0kv1uqznjj5yjlfonepeks0hl 3101972 3101971 2026-11-07T22:24:01Z מו יו הו 37729 /* קדיש דעתיד */ 3101972 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} === הדלקת הנר === בָּרוּך אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁלַּשַּׁבָּת. === שיר השירים === {{גדול-מודגש|א}} שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׃ יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׃ מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ׃{{ש}}שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, כְּאׇהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׃ אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׃ הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצׇּהֳרָיִם, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׃ אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים׃{{ש}}לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׃ נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים, צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים׃ תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף׃ עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׃ צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי, בֵּין שָׁדַי יָלִין׃ אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי׃{{ססס}}הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים׃ הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃ קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים, רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים׃ {{גדול-מודגש|ב}} אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים׃ כְּשוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת׃ כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי׃ הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן, וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה׃ סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כׇּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים׃ עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃ כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ׃ הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ׃ הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃{{ססס}}יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה׃{{ססס}}אֶחֱזוּ לָנוּ שֻעָלִים, שֻׁעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים, וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר׃ דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, עַל הָרֵי בָתֶר׃{{ססס}}{{גדול-מודגש|ג}} עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת, אֲבַקְשָׁה אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם׃ כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם, עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ, עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן, מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל׃ הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל׃ כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׃{{ססס}}אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן׃ עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, רְפִידָתוֹ זָהָב, מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׃{{ססס}}{{גדול-מודגש|ד}}{{ססס}}הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים׃ שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה, הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה׃ כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׃{{ססס}}אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׃ לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ, בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ׃ מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה, מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכׇּל בְּשָׂמִים׃ נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן׃ גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׃ שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים, כְּפָרִים עִם נְרָדִים׃ נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כׇּל עֲצֵי לְבוֹנָה, מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כׇּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים׃ מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׃ עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃ {{גדול-מודגש|ה}} בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃{{ססס}}אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה׃ פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתׇּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם׃ דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר, וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו׃ קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי, וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר, וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר, עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל׃ פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי, וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי׃ מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי, נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי, שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ, שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ׃ דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, דָּגוּל מֵרְבָבָה׃ רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב׃ עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם, רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב, יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת׃ לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים, שִׂפְתוֹתָיו שוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר׃ יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים׃ שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז, מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן, בָּחוּר כָּאֲרָזִים׃ חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים, זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ {{גדול-מודגש|ו}} אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ׃ דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם, לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שוֹשַׁנִּים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃{{ססס}}יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה, נָאוָה כִּירוּשָׁלָ͏ִם, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃ הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי, שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׃ אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ, רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ, מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ׃{{ססס}}מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר, יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃{{ססס}}אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל, לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים׃ לֹא יָדַעְתִּי, נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי, מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב׃ {{גדול-מודגש|ז}} שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ, מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם׃ מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אׇמָּן׃ שׇׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תׇּאֳמֵי צְבִיָּה׃ צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן, עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן, צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק׃ רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׃ מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ, אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים׃ זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת׃ אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו, וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים׃ וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים, דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ׃{{ססס}}לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים׃ נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ׃ הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, וְעַל פְּתָחֵינוּ כׇּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ׃ {{גדול-מודגש|ח}} מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי, אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּם לֹא יָבֻזוּ לִי׃ אֶנְהָגְךָ, אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי, אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח, מֵעֲסִיס רִמֹּנִי׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ׃ שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃ מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כׇּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׃{{ססס}}אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ, מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ׃ אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף, וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז׃ אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת, אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם׃{{ש}}כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים, אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף׃ כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי, הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ׃ הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי׃ בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים׃ === מזמורים === {{פתל|צה|מ"מ=כן}} {{פתל|צו|מ"מ=כן}} {{פתל|צז|מ"מ=כן}} {{פתל|צח|מ"מ=כן}} {{פתל|צט|מ"מ=כן}} {{פתל|כט|מ"מ=כן}} === אנא בכח === {{:אנא בכח|נוסח=תימן}} === לכה דודי === {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד {{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ הָאֵל הַמְיֻחָד {{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד {{ר1}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלֵכָה {{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה {{ש}} מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה {{ר1}} סוֹף מַעֲשֶׂה בַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה {{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה {{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא {{ר1}} וְהוּא יַחְמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי {{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי {{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי {{ר1}} קׇרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי {{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי {{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבְּרִי {{ר1}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי {{ש}} מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי {{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי {{ר1}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁוֹסַיִךְ {{ש}} וְרָחֲקוּ כׇּל מְבַלְּעָיִךְ {{ש}} יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ {{ר1}} כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי {{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי {{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי {{ר1}} וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ {{ש}} גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצַהְלָה {{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} === ד' פסוקים === {{סי|יִ}}שָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ {{ש}} {{סי|ע}}וּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃ {{ש}} {{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ {{ש}} {{סי|בָּ}}אתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃ === בר יוחאי === {{הור|סימן: '''שמעון לביא'''}} בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|שֶׁ}}מֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ {{ש}} נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ {{ש}} נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ {{ר1}} חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|מ}}וֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ {{ש}} יוֹם נַסְתָּ יוֹם אֲשֶׁר בָּרַחְתָּ {{ש}} בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ {{ר1}} שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|עֲ}}צֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים {{ש}} לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים {{ש}} אוֹר מֻפְלָא אוֹר הַיְּקוֹד הֵם יוֹקְדִים {{ר1}} הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|וְ}}לִשְׂדֵה תַפּוּחִים {{ש}} עָלִיתָ לִלְקֹט בּוֹ מֶרְקָחִים {{ש}} סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים {{ר1}} נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמָר בַּעֲבוּרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|נֶ}}אֱזַרְתָּ בִּגְבוּרָה {{ש}} וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דָּת הַשָּׁעְרָה {{ש}} וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ {{ר1}} שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|לִ}}מְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ {{ש}} הִגַּעְתָּ, וּפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ {{ש}} גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ {{ר1}} תָּשׁוּר, וּמִי יְשׁוּרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|בְּ}}קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים {{ש}} קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים {{ש}} שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִשִּׁים {{ר1}} קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|י}}וֹ"ד חָכְמָה קְדוּמָה {{ש}} הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוּדָּה פְּנִימָה {{ש}} לַ"בּ נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה {{ר1}} אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו דּוֹרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|א}}וֹר מֻפְלָא רוּם מַעְלָה {{ש}} יָרֵאתָ מִלְּהַבִּיט כִּי רַב לָהּ {{ש}} תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ {{ר1}} נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|אַ}}שְׁרֵי יוֹלְדֶיךָ {{ש}} וְאַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶיךָ {{ש}} וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ {{ר1}} לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} {{מגירה|לשבת ראש חודש| === שירו לאל === {{:שירו לאל נבוני}} }} === במה מדליקין === … === קדיש דעתיד === {{:קדיש דעתיד (קדיש דרבנן נוסח תימן - בלדי)}} is6dr572m2mxc825ry58v0da9e62gxd 3101973 3101972 2026-11-07T22:33:41Z מו יו הו 37729 /* במה מדליקין */ 3101973 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} === הדלקת הנר === בָּרוּך אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁלַּשַּׁבָּת. === שיר השירים === {{גדול-מודגש|א}} שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׃ יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׃ מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ׃{{ש}}שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, כְּאׇהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׃ אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׃ הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצׇּהֳרָיִם, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׃ אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים׃{{ש}}לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׃ נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים, צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים׃ תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף׃ עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׃ צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי, בֵּין שָׁדַי יָלִין׃ אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי׃{{ססס}}הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים׃ הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃ קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים, רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים׃ {{גדול-מודגש|ב}} אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים׃ כְּשוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת׃ כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי׃ הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן, וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה׃ סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כׇּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים׃ עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃ כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ׃ הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ׃ הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃{{ססס}}יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה׃{{ססס}}אֶחֱזוּ לָנוּ שֻעָלִים, שֻׁעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים, וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר׃ דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, עַל הָרֵי בָתֶר׃{{ססס}}{{גדול-מודגש|ג}} עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת, אֲבַקְשָׁה אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם׃ כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם, עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ, עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן, מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל׃ הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל׃ כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׃{{ססס}}אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן׃ עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, רְפִידָתוֹ זָהָב, מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׃{{ססס}}{{גדול-מודגש|ד}}{{ססס}}הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים׃ שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה, הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה׃ כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׃{{ססס}}אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׃ לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ, בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ׃ מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה, מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכׇּל בְּשָׂמִים׃ נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן׃ גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׃ שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים, כְּפָרִים עִם נְרָדִים׃ נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כׇּל עֲצֵי לְבוֹנָה, מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כׇּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים׃ מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׃ עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃ {{גדול-מודגש|ה}} בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃{{ססס}}אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה׃ פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתׇּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם׃ דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר, וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו׃ קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי, וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר, וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר, עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל׃ פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי, וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי׃ מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי, נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי, שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ, שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ׃ דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, דָּגוּל מֵרְבָבָה׃ רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב׃ עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם, רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב, יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת׃ לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים, שִׂפְתוֹתָיו שוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר׃ יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים׃ שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז, מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן, בָּחוּר כָּאֲרָזִים׃ חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים, זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ {{גדול-מודגש|ו}} אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ׃ דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם, לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שוֹשַׁנִּים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃{{ססס}}יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה, נָאוָה כִּירוּשָׁלָ͏ִם, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃ הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי, שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׃ אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ, רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ, מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ׃{{ססס}}מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר, יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃{{ססס}}אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל, לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים׃ לֹא יָדַעְתִּי, נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי, מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב׃ {{גדול-מודגש|ז}} שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ, מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם׃ מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אׇמָּן׃ שׇׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תׇּאֳמֵי צְבִיָּה׃ צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן, עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן, צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק׃ רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׃ מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ, אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים׃ זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת׃ אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו, וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים׃ וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים, דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ׃{{ססס}}לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים׃ נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ׃ הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, וְעַל פְּתָחֵינוּ כׇּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ׃ {{גדול-מודגש|ח}} מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי, אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּם לֹא יָבֻזוּ לִי׃ אֶנְהָגְךָ, אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי, אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח, מֵעֲסִיס רִמֹּנִי׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ׃ שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃ מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כׇּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׃{{ססס}}אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ, מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ׃ אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף, וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז׃ אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת, אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם׃{{ש}}כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים, אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף׃ כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי, הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ׃ הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי׃ בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים׃ === מזמורים === {{פתל|צה|מ"מ=כן}} {{פתל|צו|מ"מ=כן}} {{פתל|צז|מ"מ=כן}} {{פתל|צח|מ"מ=כן}} {{פתל|צט|מ"מ=כן}} {{פתל|כט|מ"מ=כן}} === אנא בכח === {{:אנא בכח|נוסח=תימן}} === לכה דודי === {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד {{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ הָאֵל הַמְיֻחָד {{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד {{ר1}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלֵכָה {{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה {{ש}} מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה {{ר1}} סוֹף מַעֲשֶׂה בַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה {{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה {{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא {{ר1}} וְהוּא יַחְמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי {{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי {{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי {{ר1}} קׇרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי {{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי {{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבְּרִי {{ר1}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי {{ש}} מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי {{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי {{ר1}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁוֹסַיִךְ {{ש}} וְרָחֲקוּ כׇּל מְבַלְּעָיִךְ {{ש}} יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ {{ר1}} כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי {{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי {{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי {{ר1}} וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ {{ש}} גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצַהְלָה {{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} === ד' פסוקים === {{סי|יִ}}שָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ {{ש}} {{סי|ע}}וּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃ {{ש}} {{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ {{ש}} {{סי|בָּ}}אתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃ === בר יוחאי === {{הור|סימן: '''שמעון לביא'''}} בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|שֶׁ}}מֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ {{ש}} נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ {{ש}} נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ {{ר1}} חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|מ}}וֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ {{ש}} יוֹם נַסְתָּ יוֹם אֲשֶׁר בָּרַחְתָּ {{ש}} בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ {{ר1}} שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|עֲ}}צֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים {{ש}} לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים {{ש}} אוֹר מֻפְלָא אוֹר הַיְּקוֹד הֵם יוֹקְדִים {{ר1}} הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|וְ}}לִשְׂדֵה תַפּוּחִים {{ש}} עָלִיתָ לִלְקֹט בּוֹ מֶרְקָחִים {{ש}} סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים {{ר1}} נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמָר בַּעֲבוּרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|נֶ}}אֱזַרְתָּ בִּגְבוּרָה {{ש}} וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דָּת הַשָּׁעְרָה {{ש}} וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ {{ר1}} שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|לִ}}מְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ {{ש}} הִגַּעְתָּ, וּפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ {{ש}} גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ {{ר1}} תָּשׁוּר, וּמִי יְשׁוּרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|בְּ}}קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים {{ש}} קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים {{ש}} שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִשִּׁים {{ר1}} קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|י}}וֹ"ד חָכְמָה קְדוּמָה {{ש}} הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוּדָּה פְּנִימָה {{ש}} לַ"בּ נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה {{ר1}} אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו דּוֹרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|א}}וֹר מֻפְלָא רוּם מַעְלָה {{ש}} יָרֵאתָ מִלְּהַבִּיט כִּי רַב לָהּ {{ש}} תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ {{ר1}} נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|אַ}}שְׁרֵי יוֹלְדֶיךָ {{ש}} וְאַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶיךָ {{ש}} וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ {{ר1}} לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} {{מגירה|לשבת ראש חודש| === שירו לאל === {{:שירו לאל נבוני}} }} === במה מדליקין === (א) בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמֶּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְּלֶכֶשׁ וְלֹא בְּחֹסֶן וְלֹא בְּכֶּלֶךְ וְלֹא בִּפְתִילַת הַאִדָּן וְלֹא בִּפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִּירֻקָּה שֶׁעַל פְּנֵי הַמַּיִם. לֹא בְּזֶפֶת וְלֹא בְּשַׁעֲוָה וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְּאַלְיָה וְלֹא בְּחֵלֶב. נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחַכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוּ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. (ב) אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בָּעִטְרָן מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת, בְּעִטְּרָן וּבַנְּפָט. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין אֵלָא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבַד. (ג) כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֵלָא פִשְׁתָּן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוּ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֵלָא פִּשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ, רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: טְמֵאָה הִיא וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ. רִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: טְהוֹרָה הִיא ומַדְלִיקִין בָּהּ. (ד) לֹא יִקֹּב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁלְּבֵיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֶא מְנַטֶּפֶת, וְאַפִלּוּ הִיא שֶׁלְּחֶרֶס, וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. (ה) הַמְּכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שְׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים, מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, וְאִם בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישַׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרִבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶּחָם. (ו) עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בְּשָׁעַת לִדְתָּן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה, וּבַחַלָּה, וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. (ז) שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּן, עֵרַבְתֶּן, הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סְפֵק חֲשֵׁכָה סְפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מֵטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדֳּמַאי, וּמְעָרְבִין, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין. === קדיש דעתיד === {{:קדיש דעתיד (קדיש דרבנן נוסח תימן - בלדי)}} qn397al58srxlhsh90z21rdk1t41y45 3101974 3101973 2026-11-07T22:35:23Z מו יו הו 37729 /* במה מדליקין */ 3101974 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} === הדלקת הנר === בָּרוּך אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁלַּשַּׁבָּת. === שיר השירים === {{גדול-מודגש|א}} שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׃ יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׃ מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ׃{{ש}}שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, כְּאׇהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׃ אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׃ הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצׇּהֳרָיִם, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׃ אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים׃{{ש}}לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׃ נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים, צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים׃ תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף׃ עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׃ צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי, בֵּין שָׁדַי יָלִין׃ אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי׃{{ססס}}הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים׃ הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃ קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים, רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים׃ {{גדול-מודגש|ב}} אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים׃ כְּשוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת׃ כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי׃ הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן, וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה׃ סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כׇּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים׃ עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃ כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ׃ הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ׃ הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃{{ססס}}יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה׃{{ססס}}אֶחֱזוּ לָנוּ שֻעָלִים, שֻׁעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים, וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר׃ דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, עַל הָרֵי בָתֶר׃{{ססס}}{{גדול-מודגש|ג}} עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת, אֲבַקְשָׁה אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם׃ כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם, עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ, עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן, מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל׃ הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל׃ כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׃{{ססס}}אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן׃ עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, רְפִידָתוֹ זָהָב, מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׃{{ססס}}{{גדול-מודגש|ד}}{{ססס}}הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים׃ שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה, הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה׃ כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׃{{ססס}}אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׃ לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ, בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ׃ מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה, מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכׇּל בְּשָׂמִים׃ נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן׃ גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׃ שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים, כְּפָרִים עִם נְרָדִים׃ נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כׇּל עֲצֵי לְבוֹנָה, מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כׇּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים׃ מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׃ עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃ {{גדול-מודגש|ה}} בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃{{ססס}}אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה׃ פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתׇּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם׃ דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר, וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו׃ קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי, וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר, וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר, עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל׃ פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי, וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי׃ מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי, נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי, שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ, שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ׃ דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, דָּגוּל מֵרְבָבָה׃ רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב׃ עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם, רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב, יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת׃ לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים, שִׂפְתוֹתָיו שוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר׃ יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים׃ שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז, מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן, בָּחוּר כָּאֲרָזִים׃ חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים, זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ {{גדול-מודגש|ו}} אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ׃ דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם, לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שוֹשַׁנִּים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃{{ססס}}יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה, נָאוָה כִּירוּשָׁלָ͏ִם, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃ הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי, שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׃ אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ, רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ, מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ׃{{ססס}}מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר, יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃{{ססס}}אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל, לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים׃ לֹא יָדַעְתִּי, נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי, מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב׃ {{גדול-מודגש|ז}} שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ, מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם׃ מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אׇמָּן׃ שׇׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תׇּאֳמֵי צְבִיָּה׃ צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן, עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן, צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק׃ רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׃ מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ, אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים׃ זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת׃ אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו, וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים׃ וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים, דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ׃{{ססס}}לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים׃ נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ׃ הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, וְעַל פְּתָחֵינוּ כׇּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ׃ {{גדול-מודגש|ח}} מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי, אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּם לֹא יָבֻזוּ לִי׃ אֶנְהָגְךָ, אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי, אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח, מֵעֲסִיס רִמֹּנִי׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ׃ שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃ מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כׇּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׃{{ססס}}אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ, מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ׃ אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף, וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז׃ אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת, אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם׃{{ש}}כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים, אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף׃ כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי, הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ׃ הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי׃ בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים׃ === מזמורים === {{פתל|צה|מ"מ=כן}} {{פתל|צו|מ"מ=כן}} {{פתל|צז|מ"מ=כן}} {{פתל|צח|מ"מ=כן}} {{פתל|צט|מ"מ=כן}} {{פתל|כט|מ"מ=כן}} === אנא בכח === {{:אנא בכח|נוסח=תימן}} === לכה דודי === {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד {{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ הָאֵל הַמְיֻחָד {{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד {{ר1}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלֵכָה {{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה {{ש}} מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה {{ר1}} סוֹף מַעֲשֶׂה בַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה {{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה {{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא {{ר1}} וְהוּא יַחְמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי {{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי {{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי {{ר1}} קׇרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי {{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי {{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבְּרִי {{ר1}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי {{ש}} מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי {{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי {{ר1}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁוֹסַיִךְ {{ש}} וְרָחֲקוּ כׇּל מְבַלְּעָיִךְ {{ש}} יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ {{ר1}} כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי {{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי {{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי {{ר1}} וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ {{ש}} גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצַהְלָה {{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} === ד' פסוקים === {{סי|יִ}}שָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ {{ש}} {{סי|ע}}וּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃ {{ש}} {{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ {{ש}} {{סי|בָּ}}אתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃ === בר יוחאי === {{הור|סימן: '''שמעון לביא'''}} בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|שֶׁ}}מֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ {{ש}} נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ {{ש}} נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ {{ר1}} חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|מ}}וֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ {{ש}} יוֹם נַסְתָּ יוֹם אֲשֶׁר בָּרַחְתָּ {{ש}} בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ {{ר1}} שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|עֲ}}צֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים {{ש}} לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים {{ש}} אוֹר מֻפְלָא אוֹר הַיְּקוֹד הֵם יוֹקְדִים {{ר1}} הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|וְ}}לִשְׂדֵה תַפּוּחִים {{ש}} עָלִיתָ לִלְקֹט בּוֹ מֶרְקָחִים {{ש}} סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים {{ר1}} נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמָר בַּעֲבוּרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|נֶ}}אֱזַרְתָּ בִּגְבוּרָה {{ש}} וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דָּת הַשָּׁעְרָה {{ש}} וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ {{ר1}} שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|לִ}}מְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ {{ש}} הִגַּעְתָּ, וּפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ {{ש}} גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ {{ר1}} תָּשׁוּר, וּמִי יְשׁוּרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|בְּ}}קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים {{ש}} קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים {{ש}} שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִשִּׁים {{ר1}} קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|י}}וֹ"ד חָכְמָה קְדוּמָה {{ש}} הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוּדָּה פְּנִימָה {{ש}} לַ"בּ נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה {{ר1}} אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו דּוֹרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|א}}וֹר מֻפְלָא רוּם מַעְלָה {{ש}} יָרֵאתָ מִלְּהַבִּיט כִּי רַב לָהּ {{ש}} תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ {{ר1}} נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|אַ}}שְׁרֵי יוֹלְדֶיךָ {{ש}} וְאַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶיךָ {{ש}} וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ {{ר1}} לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} {{מגירה|לשבת ראש חודש| === שירו לאל === {{:שירו לאל נבוני}} }} === במה מדליקין === (א) בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמֶּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְּלֶכֶשׁ וְלֹא בְּחֹסֶן וְלֹא בְּכֶּלֶךְ וְלֹא בִּפְתִילַת הַאִדָּן וְלֹא בִּפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִּירֻקָּה שֶׁעַל פְּנֵי הַמַּיִם. לֹא בְּזֶפֶת וְלֹא בְּשַׁעֲוָה וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְּאַלְיָה וְלֹא בְּחֵלֶב. נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוּ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. (ב) אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵין מַדְלִיקִין בָּעִטְרָן מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת, בְּעִטְּרָן וּבַנְּפָט. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֵין מַדְלִיקִין אֵלָא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבַד. (ג) כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֵלָא פִשְׁתָּן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוּ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֵלָא פִּשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ, רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: טְמֵאָה הִיא וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ. רִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: טְהוֹרָה הִיא ומַדְלִיקִין בָּהּ. (ד) לֹא יִקֹּב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁלְּבֵיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֶא מְנַטֶּפֶת, וְאַפִלּוּ הִיא שֶׁלְּחֶרֶס, וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. (ה) הַמְּכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שְׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים, מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, וְאִם בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישַׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרִבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶּחָם. (ו) עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בְּשָׁעַת לִדְתָּן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה, וּבַחַלָּה, וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. (ז) שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּן, עֵרַבְתֶּן, הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סְפֵק חֲשֵׁכָה סְפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מֵטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדֳּמַאי, וּמְעָרְבִין, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין. === קדיש דעתיד === {{:קדיש דעתיד (קדיש דרבנן נוסח תימן - בלדי)}} 1ejfopwgtq6o9aeq76smcjeddu37jp0 3101975 3101974 2026-11-07T22:37:52Z מו יו הו 37729 /* במה מדליקין */ 3101975 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} === הדלקת הנר === בָּרוּך אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁלַּשַּׁבָּת. === שיר השירים === {{גדול-מודגש|א}} שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׃ יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ׃ מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ׃{{ש}}שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, כְּאׇהֳלֵי קֵדָר, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׃ אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ, בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׃ הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצׇּהֳרָיִם, שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ׃ אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים׃{{ש}}לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי׃ נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים, צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים׃ תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ, עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף׃ עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ, נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ׃ צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי, בֵּין שָׁדַי יָלִין׃ אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי׃{{ססס}}הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים׃ הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים, אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה׃ קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים, רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים׃ {{גדול-מודגש|ב}} אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים׃ כְּשוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת׃ כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי׃ הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן, וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה׃ סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כׇּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים׃ עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃ כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר, הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ׃ הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ׃ הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ׃{{ססס}}יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה׃{{ססס}}אֶחֱזוּ לָנוּ שֻעָלִים, שֻׁעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים, וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר׃ דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, עַל הָרֵי בָתֶר׃{{ססס}}{{גדול-מודגש|ג}} עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת, אֲבַקְשָׁה אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו׃ מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי רְאִיתֶם׃ כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם, עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶאָהֲבָה נַפְשִׁי, אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ, עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏יִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן, מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל׃ הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל׃ כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת׃{{ססס}}אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן׃ עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף, רְפִידָתוֹ זָהָב, מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן, תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׃{{ססס}}{{גדול-מודגש|ד}}{{ססס}}הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים׃ שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה, הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים, אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה׃ כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׃{{ססס}}אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׃ לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ, בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ׃ מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה, מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכׇּל בְּשָׂמִים׃ נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן׃ גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׃ שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים, כְּפָרִים עִם נְרָדִים׃ נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כׇּל עֲצֵי לְבוֹנָה, מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כׇּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים׃ מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׃ עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃ {{גדול-מודגש|ה}} בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃{{ססס}}אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה׃ פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתׇּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם׃ דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר, וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו׃ קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי, וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר, וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר, עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל׃ פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי, וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ, קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי׃ מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי, נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי, שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ, שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי׃ מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ׃ דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, דָּגוּל מֵרְבָבָה׃ רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב׃ עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם, רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב, יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת׃ לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים, שִׂפְתוֹתָיו שוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר׃ יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים׃ שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז, מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן, בָּחוּר כָּאֲרָזִים׃ חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים, זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם׃ {{גדול-מודגש|ו}} אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ׃ דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם, לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שוֹשַׁנִּים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃{{ססס}}יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה, נָאוָה כִּירוּשָׁלָ͏ִם, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃ הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי, שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן הַגִּלְעָד׃ שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה, שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים, וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׃ אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ, רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ, מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ׃{{ססס}}מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר, יָפָה כַלְּבָנָה, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת׃{{ססס}}אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל, לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים׃ לֹא יָדַעְתִּי, נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי, מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב׃ {{גדול-מודגש|ז}} שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ, מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם׃ מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אׇמָּן׃ שׇׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג, בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים׃ שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תׇּאֳמֵי צְבִיָּה׃ צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן, עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן, צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק׃ רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן, מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׃ מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ, אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים׃ זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת׃ אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו, וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים׃ וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים, דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים׃ אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ׃{{ססס}}לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִים׃ נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ׃ הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, וְעַל פְּתָחֵינוּ כׇּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ׃ {{גדול-מודגש|ח}} מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי, אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, גַּם לֹא יָבֻזוּ לִי׃ אֶנְהָגְךָ, אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי, אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח, מֵעֲסִיס רִמֹּנִי׃ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׃ הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏יִם, מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ׃{{ססס}}מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ, תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ, שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ, שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ׃ שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה׃ מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כׇּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ׃{{ססס}}אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ, מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ׃ אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף, וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז׃ אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת, אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם׃{{ש}}כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים, אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף׃ כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי, הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ׃ הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי׃ בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים׃ === מזמורים === {{פתל|צה|מ"מ=כן}} {{פתל|צו|מ"מ=כן}} {{פתל|צז|מ"מ=כן}} {{פתל|צח|מ"מ=כן}} {{פתל|צט|מ"מ=כן}} {{פתל|כט|מ"מ=כן}} === אנא בכח === {{:אנא בכח|נוסח=תימן}} === לכה דודי === {{הור|סימן: '''שלמה הלוי''' (אלקבץ)}} לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה / פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|שָׁ}}מוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד {{ש}} הִשְׁמִיעָנוּ הָאֵל הַמְיֻחָד {{ש}} יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד {{ר1}} לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|לִ}}קְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלֵכָה {{ש}} כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה {{ש}} מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה {{ר1}} סוֹף מַעֲשֶׂה בַּמַּחֲשָׁבָה תְּחִלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|מִ}}קְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה {{ש}} קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה {{ש}} רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא {{ר1}} וְהוּא יַחְמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|הִ}}תְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי {{ש}} לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי {{ש}} עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי {{ר1}} קׇרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|הִ}}תְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי {{ש}} כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי {{ש}} עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבְּרִי {{ר1}} כְּבוֹד יְיָ עָלַיִךְ נִגְלָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|לֹ}}א תֵבֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי {{ש}} מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי {{ש}} בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי {{ר1}} וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|וְ}}הָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁוֹסַיִךְ {{ש}} וְרָחֲקוּ כׇּל מְבַלְּעָיִךְ {{ש}} יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ {{ר1}} כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} {{סי|יָ}}מִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי {{ש}} וְאֶת יְיָ תַּעֲרִיצִי {{ש}} עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי {{ר1}} וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ {{ש}} גַּם בְּשִׂמְחָה וּבְצַהְלָה {{ש}} תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{ר1}} בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה {{רפרן|הזחה=2|לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה פְּנֵי שַׁבָּת נַקְבִּילָה}} === ד' פסוקים === {{סי|יִ}}שָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׃ {{ש}} {{סי|ע}}וּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃ {{ש}} {{סי|ק}}וֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׃ {{ש}} {{סי|בָּ}}אתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים׃ === בר יוחאי === {{הור|סימן: '''שמעון לביא'''}} בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|שֶׁ}}מֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ {{ש}} נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ {{ש}} נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ {{ר1}} חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|מ}}וֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ {{ש}} יוֹם נַסְתָּ יוֹם אֲשֶׁר בָּרַחְתָּ {{ש}} בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ {{ר1}} שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|עֲ}}צֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים {{ש}} לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים {{ש}} אוֹר מֻפְלָא אוֹר הַיְּקוֹד הֵם יוֹקְדִים {{ר1}} הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|וְ}}לִשְׂדֵה תַפּוּחִים {{ש}} עָלִיתָ לִלְקֹט בּוֹ מֶרְקָחִים {{ש}} סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים {{ר1}} נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמָר בַּעֲבוּרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|נֶ}}אֱזַרְתָּ בִּגְבוּרָה {{ש}} וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דָּת הַשָּׁעְרָה {{ש}} וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ {{ר1}} שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|לִ}}מְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ {{ש}} הִגַּעְתָּ, וּפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ {{ש}} גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ {{ר1}} תָּשׁוּר, וּמִי יְשׁוּרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|בְּ}}קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים {{ש}} קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים {{ש}} שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִשִּׁים {{ר1}} קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|י}}וֹ"ד חָכְמָה קְדוּמָה {{ש}} הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוּדָּה פְּנִימָה {{ש}} לַ"בּ נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה {{ר1}} אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו דּוֹרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|א}}וֹר מֻפְלָא רוּם מַעְלָה {{ש}} יָרֵאתָ מִלְּהַבִּיט כִּי רַב לָהּ {{ש}} תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ {{ר1}} נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} בַּר יוֹחַאי {{סי|אַ}}שְׁרֵי יוֹלְדֶיךָ {{ש}} וְאַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶיךָ {{ש}} וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ {{ר1}} לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ {{רפרן|הזחה=2|בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ / שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ}} {{מגירה|לשבת ראש חודש| === שירו לאל === {{:שירו לאל נבוני}} }} === במה מדליקין === {{ממס1|משנה שבת ב}} (א) בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמֶּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְּלֶכֶשׁ וְלֹא בְּחֹסֶן וְלֹא בְּכֶּלֶךְ וְלֹא בִּפְתִילַת הַאִדָּן וְלֹא בִּפְתִילַת הַמִּדְבָּר וְלֹא בִּירֻקָּה שֶׁעַל פְּנֵי הַמַּיִם. לֹא בְּזֶפֶת וְלֹא בְּשַׁעֲוָה וְלֹא בְּשֶׁמֶן קִיק וְלֹא בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה וְלֹא בְּאַלְיָה וְלֹא בְּחֵלֶב. נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר: מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוּ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. (ב) אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵין מַדְלִיקִין בָּעִטְרָן מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת, בְּעִטְּרָן וּבַנְּפָט. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֵין מַדְלִיקִין אֵלָא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבַד. (ג) כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֵלָא פִשְׁתָּן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ אֵינוּ מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֹהָלִים, אֵלָא פִּשְׁתָן. פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ, רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: טְמֵאָה הִיא וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ. רִבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: טְהוֹרָה הִיא ומַדְלִיקִין בָּהּ. (ד) לֹא יִקֹּב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁלְּבֵיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֶא מְנַטֶּפֶת, וְאַפִלּוּ הִיא שֶׁלְּחֶרֶס, וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת, וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. (ה) הַמְּכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שְׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גוֹיִם, מִפְּנֵי לִסְטִים, מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, וְאִם בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישַׁן, פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה, חַיָּב. וְרִבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶּחָם. (ו) עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בְּשָׁעַת לִדְתָּן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה, וּבַחַלָּה, וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. (ז) שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּן, עֵרַבְתֶּן, הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סְפֵק חֲשֵׁכָה סְפֵק אֵין חֲשֵׁכָה, אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מֵטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדֳּמַאי, וּמְעָרְבִין, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין. {{ממס1|ברכות סד א}} אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רִבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְיָ, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ׃{{ממס|ישעיהו נד יג}} אַל תִּקְרֵי בָּנָיִךְ, אֶלָּא בֹּנָיִךְ. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ׃ לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ׃ לְמַעַן בֵּית יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ׃{{ממס|תהלים קכב#קכב ז|תהלים קכב ז-ט}} וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכח ו}} שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל׃{{ממס|תהלים קיט קסה}} יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃{{ממס|תהלים כט יא}} === קדיש דעתיד === {{:קדיש דעתיד (קדיש דרבנן נוסח תימן - בלדי)}} k2m7i4933s8wlo7ixtq7agnlwvaf006 0 1757088 3101986 2026-11-07T23:39:28Z Yack67 27395 Yack67 העביר את הדף [[ספר המצוות לרס"ג]] לשם [[את ה' אלהיך תירא]]: עי' בדף [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/סידור רס"ג]] 3101986 wikitext text/x-wiki #הפניה [[את ה' אלהיך תירא]] g15y72qndcg2bt1zdlo4cygyzd22nz0 3102017 3101986 2026-11-08T08:16:36Z Nahum 68 הסרת ההפניה לדף [[את ה' אלהיך תירא]] 3102017 wikitext text/x-wiki {{פירושונים}} # [[את ה' אלהיך תירא]] 88fa6qlbzzbptw0k0z0vh21p977c4b1 3102024 3102017 2026-11-08T08:40:15Z Yack67 27395 3102024 wikitext text/x-wiki {{פירושונים}} # [[ספר המצוות לרב סעדיה גאון]] (כתאב אלשראיע) # [[את ה' אלהיך תירא]] c56gfsn4jkgo1enmeegm6n31tnjact0 1 1757089 3101988 2026-11-07T23:39:28Z Yack67 27395 Yack67 העביר את הדף [[שיחה:ספר המצוות לרס"ג]] לשם [[שיחה:את ה' אלהיך תירא]]: עי' בדף [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/סידור רס"ג]] 3101988 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:את ה' אלהיך תירא]] mltsstcqszimt7r4cycuirw5pl5ip75 0 1757090 3101993 2026-11-07T23:49:24Z Yack67 27395 Yack67 העביר את הדף [[אזהרות לרס"ג]] לשם [[אלהים אצל יום זה]]: עי' בדף [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/סידור רס"ג]] 3101993 wikitext text/x-wiki #הפניה [[אלהים אצל יום זה]] 8q27j0yktmd8usze8o7thluis3oqpue 3102015 3101993 2026-11-08T08:12:54Z Nahum 68 שינוי יעד ההפניה מהדף [[אלהים אצל יום זה]] לדף [[אלהים אצל יום הלזה]] 3102015 wikitext text/x-wiki #הפניה [[אלהים אצל יום הלזה]] 1gn5k06o8ta1t3n4gixbo2h7ppdlolr 3102018 3102015 2026-11-08T08:20:46Z Nahum 68 הסרת ההפניה לדף [[אלהים אצל יום הלזה]] 3102018 wikitext text/x-wiki # [[אלהים אצל יום הלזה]] # [[את ה' אלהיך תירא]] {{פירושונים}} dz6k2aamj231jdjx0vniqu4fjjl28pi 1 1757091 3101995 2026-11-07T23:49:24Z Yack67 27395 Yack67 העביר את הדף [[שיחה:אזהרות לרס"ג]] לשם [[שיחה:אלהים אצל יום זה]]: עי' בדף [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/סידור רס"ג]] 3101995 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:אלהים אצל יום זה]] iqsocrfx1vsh6zljud4nmxbg14z3siz 3102016 3101995 2026-11-08T08:13:14Z Nahum 68 שינוי יעד ההפניה מהדף [[שיחה:אלהים אצל יום זה]] לדף [[שיחה:אלהים אצל יום הלזה]] 3102016 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:אלהים אצל יום הלזה]] nx0bsbxg7l5dboy845gps9lcjff88xi 0 1757092 3102000 2026-11-08T04:31:13Z Roxette5 5159 לבינתיים טוב שיהיה איזה דף בנפרד לצורך חיפוש בגוגל 3102000 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שער מאמרי רז"ל/מדרשים#פסקא ד - פסיעותיו של אברהם אבינו]] baiz753q05otg5gewn8ldqwz3snhs8i 0 1757093 3102012 2026-11-08T08:12:22Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[אלהים אצל יום זה]] לשם [[אלהים אצל יום הלזה]]: כך הוא הנוסח שברשותנו 3102012 wikitext text/x-wiki #הפניה [[אלהים אצל יום הלזה]] 1gn5k06o8ta1t3n4gixbo2h7ppdlolr 1 1757094 3102014 2026-11-08T08:12:22Z Nahum 68 Nahum העביר את הדף [[שיחה:אלהים אצל יום זה]] לשם [[שיחה:אלהים אצל יום הלזה]]: כך הוא הנוסח שברשותנו 3102014 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:אלהים אצל יום הלזה]] nx0bsbxg7l5dboy845gps9lcjff88xi 0 1757095 3102025 2026-11-08T09:43:34Z Nahum 68 לע"נ דודתי מורתי פריידא בת יצחק ע"ה 3102025 wikitext text/x-wiki {{מ:טעמי המקרא|18}} <קטע התחלה=שמואל א י/><קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ב|דיבור=עִם קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן}}וַהֲלֹא קְבוּרַת רָחֵל בִּגְבוּל יְהוּדָה, בְּבֵית לֶחֶם? אֶלָּא עַכְשָׁיו הֵם בִּקְבוּרַת רָחֵל, וּכְשֶׁתִּפְגַּע בָּהֶם תִּמְצָאֵם '''בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח.''' כָּךְ שְׁנוּיָה בְּתוֹסֶפְתָּא דְּסוֹטָה (פרק יא).{{ד"ה ברש"י|דיבור=צֶלְצַח}}צֵל לַצַּח, שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא צַח וְאָדוֹם, וְהִיא יְרוּשָׁלַיִם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְדָאַג לָכֶם}}יִירָא עֲלֵיכֶם. כָּל לְשׁוֹן 'דְּאָגָה' – לְשׁוֹן יִרְאָה, {{לעז|דימינטי״ר|dementer|תרגום=לחרוד, להצטער|מספר=3324|הערה=בדפוסים יש גרסה, שצריך לקרוא אותה כפי הנראה דובטי"ר dobter או דוביטי"ר dubiter (ר' לעיל מס' 3322).}} בְּלַעַז.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ג|דיבור=אֵלוֹן תָּבוֹר}}״מֵישַׁר תָּבוֹר״ (ת"י) [=עמק תבור].<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=ה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ה|דיבור=גִּבְעַת הָאֱלֹהִים}}גִּבְעַת קִרְיַת יְעָרִים, אֲשֶׁר עַכְשָׁיו אֲרוֹן הָאֱלֹהִים שָׁם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=נְצִיבֵי פְלִשְׁתִּים}}סַרְדְּיוֹטוֹת שֶׁמִּנּוּ עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ רוֹדִין בָּהּ וּמוֹשִׁיבִים נְצִיבִים בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל.{{ד"ה ברש"י|דיבור=חֶבֶל נְבִיאִים}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״סִיעַת סָפְרַיָּא״ [=סיעת סופרים, תלמידי הנביאים]. '''חֶבֶל''' – סִיעָה, וְכֵן ״חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי״ ([[שמואל ב כב ו|שמ"ב כב, ו]]), ״מַשְׁרְיַת רְשִׁיעַיָּא אַקְפוּנִי״ [=גדודי רשעים הקיפוני].{{ד"ה ברש"י|דיבור=מֵהַבָּמָה}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מִבֵּית אַסְחֲרוּתָא״ [=מבית ההסיבה].<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ז|דיבור=כִּי תָבֹאנָה הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה לָךְ}}וְתֵדַע כִּי דְּבָרַי אֱמֶת, וּכְשֵׁם שֶׁבָּאוּ לְךָ אוֹתוֹת הַלָּלוּ, כָּךְ יִתְקַיֵּם דְּבַר הַמְּלוּכָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=עֲשֵׂה לְךָ אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ}}״אַתְקִין לָךְ מָאנֵי מַלְכוּתָא״ (ת"י) [=הכן לך בגדי מלכות], וְהָכֵן לְךָ טַכְסִיסֵי הַמְּלוּכָה כְּמוֹ שֶׁתּוּכַל.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ח|דיבור=וְיָרַדְתָּ לְפָנַי הַגִּלְגָּל}}וּלְאַחַר שֶׁתִּמְלֹךְ, תֵּרֵד הַגִּלְגָּל לְפָנַי, קֹדֶם שֶׁאֵרֵד אֲנִי.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְהִנֵּה אָנֹכִי יֹרֵד אֵלֶיךָ}}לְסוֹף שִׁבְעַת יָמִים שֶׁתֵּרֵד אַתָּה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=תּוֹחֵל}}תַּמְתִּין.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=ט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ט|דיבור=לֵב אַחֵר}}רוּחַ גְּבוּרַת מַלְכוּת.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=יב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=יב|דיבור=וּמִי אֲבִיהֶם}}מַה תֵּימַהּ לְךָ בַּדָּבָר, מִי אֲבִיהֶם שֶׁל נְבִיאִים? וְכִי נְבוּאָה יְרוּשָׁה הִיא?<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=טז|דיבור=וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד}}דֶּרֶךְ צְנִיעוּת הָיְתָה בּוֹ.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=כא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=כא|דיבור=וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם, נָפַל הַגּוֹרָל עָלָיו. שֶׁהָיוּ כְּתוּבִין שְׁמָם בְּאִגְּרוֹת וּנְתוּנִין בְּקֻפְסָא, וְהַנָּבִיא מַכְנִיס יָדוֹ וְנוֹטֵל אִגֶּרֶת אַחַת.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=כב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=כב|דיבור=נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים}}בַּבַּיִת שֶׁנָּתְנוּ שָׁם הַבָּאִים כְּלֵיהֶן, שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ מִן הַגְּדֻלָּה. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, רַבִּי תַּנְחוּמָא: '''אֶל הַכֵּלִים''' – בְּאוּרִים וְתֻמִּים. אָמַר: שֶׁמָּא אֵינִי רָאוּי לִגְדֻלָּה עַד שֶׁיִּשְׁאֲלוּ בְּאוּרִים וְתֻמִּים. וְשָׁאֲלוּ, וְעָלָה בְּיָדוֹ.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=כו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=כו|דיבור=אֲשֶׁר נָגַע אֱלֹהִים}}״גֻּבְרִין דַּחֲלֵי חֲטָאָה דְּאִתְיְהֵב דַּחֲלָא מִן קֳדָם ה׳ בְּלִבְּהוֹן״ (ת"י) [=אנשים יראי חטא, אשר ניתנה יראה מלפני ה' בליבם].<קטע סוף=כו/><קטע סוף=שמואל א י/> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} c310czn8vo27o6o77ykdoo9nqd3cifx 3102026 3102025 2026-11-08T09:44:45Z Nahum 68 3102026 wikitext text/x-wiki {{מ:טעמי המקרא|18}} <קטע התחלה=שמואל א י/><קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ב|דיבור=עִם קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן}}וַהֲלֹא קְבוּרַת רָחֵל בִּגְבוּל יְהוּדָה, בְּבֵית לֶחֶם? אֶלָּא עַכְשָׁיו הֵם בִּקְבוּרַת רָחֵל, וּכְשֶׁתִּפְגַּע בָּהֶם תִּמְצָאֵם '''בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח.''' כָּךְ שְׁנוּיָה בְּתוֹסֶפְתָּא דְּסוֹטָה (פרק יא).{{ד"ה ברש"י|דיבור=צֶלְצַח}}צֵל לַצַּח, שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא צַח וְאָדוֹם, וְהִיא יְרוּשָׁלַיִם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְדָאַג לָכֶם}}יִירָא עֲלֵיכֶם. כָּל לְשׁוֹן 'דְּאָגָה' – לְשׁוֹן יִרְאָה, {{לעז|דימינטי״ר|dementer|תרגום=לחרוד, להצטער|מספר=3324|הערה=בדפוסים יש גרסה, שצריך לקרוא אותה כפי הנראה דובטי"ר dobter או דוביטי"ר dubiter (ר' לעיל מס' 3322).}} בְּלַעַז.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ג|דיבור=אֵלוֹן תָּבוֹר}}״מֵישַׁר תָּבוֹר״ (ת"י) [=עמק תבור].<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=ה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ה|דיבור=גִּבְעַת הָאֱלֹהִים}}גִּבְעַת קִרְיַת יְעָרִים, אֲשֶׁר עַכְשָׁיו אֲרוֹן הָאֱלֹהִים שָׁם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=נְצִיבֵי פְלִשְׁתִּים}}סַרְדְּיוֹטוֹת שֶׁמִּנּוּ עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ רוֹדִין בָּהּ וּמוֹשִׁיבִים נְצִיבִים בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל.{{ד"ה ברש"י|דיבור=חֶבֶל נְבִיאִים}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״סִיעַת סָפְרַיָּא״ [=סיעת סופרים, תלמידי הנביאים]. '''חֶבֶל''' – סִיעָה, וְכֵן ״חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי״ ([[שמואל ב כב ו|שמ"ב כב, ו]]), ״מַשְׁרְיַת רְשִׁיעַיָּא אַקְפוּנִי״ [=גדודי רשעים הקיפוני].{{ד"ה ברש"י|דיבור=מֵהַבָּמָה}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מִבֵּית אַסְחֲרוּתָא״ [=מבית ההסיבה].<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ז|דיבור=כִּי תָבֹאנָה הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה לָךְ}}וְתֵדַע כִּי דְּבָרַי אֱמֶת, וּכְשֵׁם שֶׁבָּאוּ לְךָ אוֹתוֹת הַלָּלוּ, כָּךְ יִתְקַיֵּם דְּבַר הַמְּלוּכָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=עֲשֵׂה לְךָ אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ}}״אַתְקִין לָךְ מָאנֵי מַלְכוּתָא״ (ת"י) [=הכן לך בגדי מלכות], וְהָכֵן לְךָ טַכְסִיסֵי הַמְּלוּכָה כְּמוֹ שֶׁתּוּכַל.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ח|דיבור=וְיָרַדְתָּ לְפָנַי הַגִּלְגָּל}}וּלְאַחַר שֶׁתִּמְלֹךְ, תֵּרֵד הַגִּלְגָּל לְפָנַי, קֹדֶם שֶׁאֵרֵד אֲנִי.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְהִנֵּה אָנֹכִי יֹרֵד אֵלֶיךָ}}לְסוֹף שִׁבְעַת יָמִים שֶׁתֵּרֵד אַתָּה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=תּוֹחֵל}}תַּמְתִּין.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=ט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ט|דיבור=לֵב אַחֵר}}רוּחַ גְּבוּרַת מַלְכוּת.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=יב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=יב|דיבור=וּמִי אֲבִיהֶם}}מַה תֵּימַהּ לְךָ בַּדָּבָר, מִי אֲבִיהֶם שֶׁל נְבִיאִים? וְכִי נְבוּאָה יְרוּשָׁה הִיא?<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=טז|דיבור=וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד}}דֶּרֶךְ צְנִיעוּת הָיְתָה בּוֹ.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=כא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=כא|דיבור=וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם, נָפַל הַגּוֹרָל עָלָיו. שֶׁהָיוּ כְּתוּבִין שְׁמָם בְּאִגְּרוֹת וּנְתוּנִין בְּקֻפְסָא, וְהַנָּבִיא מַכְנִיס יָדוֹ וְנוֹטֵל אִגֶּרֶת אַחַת.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=כב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=כב|דיבור=נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים}}בַּבַּיִת שֶׁנָּתְנוּ שָׁם הַבָּאִים כְּלֵיהֶן, שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ מִן הַגְּדֻלָּה. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, רַבִּי תַּנְחוּמָא: '''אֶל הַכֵּלִים''' – בְּאוּרִים וְתֻמִּים. אָמַר: שֶׁמָּא אֵינִי רָאוּי לִגְדֻלָּה עַד שֶׁיִּשְׁאֲלוּ בְּאוּרִים וְתֻמִּים. וְשָׁאֲלוּ, וְעָלָה בְּיָדוֹ.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=כו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=כו|דיבור=אֲשֶׁר נָגַע אֱלֹהִים}}״גֻּבְרִין דַּחֲלֵי חֲטָאָה דְּאִתְיְהֵב דַּחֲלָא מִן קֳדָם ה׳ בְּלִבְּהוֹן״ (ת"י) [=אנשים יראי חטא, אשר ניתנה יראה מלפני ה' בליבם].<קטע סוף=כו/><קטע סוף=שמואל א י/> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==הערות== <references /> 4x4idgcr60cu4s0iv9eh5zg8qfpaamk 3102027 3102026 2026-11-08T09:47:59Z Nahum 68 3102027 wikitext text/x-wiki {{מ:טעמי המקרא|18}} <קטע התחלה=שמואל א י/><קטע התחלה=ב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ב|דיבור=עִם קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן}}וַהֲלֹא קְבוּרַת רָחֵל בִּגְבוּל יְהוּדָה, בְּבֵית לֶחֶם? אֶלָּא עַכְשָׁיו הֵם בִּקְבוּרַת רָחֵל, וּכְשֶׁתִּפְגַּע בָּהֶם תִּמְצָאֵם '''בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח.''' כָּךְ שְׁנוּיָה בְּתוֹסֶפְתָּא דְּסוֹטָה (פרק יא).{{ד"ה ברש"י|דיבור=צֶלְצַח}}צֵל לַצַּח, שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא צַח וְאָדוֹם, וְהִיא יְרוּשָׁלַיִם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְדָאַג לָכֶם}}יִירָא עֲלֵיכֶם. כָּל לְשׁוֹן 'דְּאָגָה' – לְשׁוֹן יִרְאָה, {{לעז|דימינטי״ר|dementer|תרגום=לחרוד, להצטער|מספר=3324|הערה=בדפוסים יש גרסה, שצריך לקרוא אותה כפי הנראה דובטי"ר dobter או דוביטי"ר dubiter (ר' [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמואל/א ט|לעיל]] מס' 3322).}} בְּלַעַז.<קטע סוף=ב/> <קטע התחלה=ג/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ג|דיבור=אֵלוֹן תָּבוֹר}}״מֵישַׁר תָּבוֹר״ (ת"י) [=עמק תבור].<קטע סוף=ג/> <קטע התחלה=ה/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ה|דיבור=גִּבְעַת הָאֱלֹהִים}}גִּבְעַת קִרְיַת יְעָרִים, אֲשֶׁר עַכְשָׁיו אֲרוֹן הָאֱלֹהִים שָׁם.{{ד"ה ברש"י|דיבור=נְצִיבֵי פְלִשְׁתִּים}}סַרְדְּיוֹטוֹת שֶׁמִּנּוּ עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ רוֹדִין בָּהּ וּמוֹשִׁיבִים נְצִיבִים בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל.{{ד"ה ברש"י|דיבור=חֶבֶל נְבִיאִים}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״סִיעַת סָפְרַיָּא״ [=סיעת סופרים, תלמידי הנביאים]. '''חֶבֶל''' – סִיעָה, וְכֵן ״חֶבְלֵי שְׁאוֹל סְבָבוּנִי״ ([[שמואל ב כב ו|שמ"ב כב, ו]]), ״מַשְׁרְיַת רְשִׁיעַיָּא אַקְפוּנִי״ [=גדודי רשעים הקיפוני].{{ד"ה ברש"י|דיבור=מֵהַבָּמָה}}תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מִבֵּית אַסְחֲרוּתָא״ [=מבית ההסיבה].<קטע סוף=ה/> <קטע התחלה=ז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ז|דיבור=כִּי תָבֹאנָה הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה לָךְ}}וְתֵדַע כִּי דְּבָרַי אֱמֶת, וּכְשֵׁם שֶׁבָּאוּ לְךָ אוֹתוֹת הַלָּלוּ, כָּךְ יִתְקַיֵּם דְּבַר הַמְּלוּכָה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=עֲשֵׂה לְךָ אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ}}״אַתְקִין לָךְ מָאנֵי מַלְכוּתָא״ (ת"י) [=הכן לך בגדי מלכות], וְהָכֵן לְךָ טַכְסִיסֵי הַמְּלוּכָה כְּמוֹ שֶׁתּוּכַל.<קטע סוף=ז/> <קטע התחלה=ח/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ח|דיבור=וְיָרַדְתָּ לְפָנַי הַגִּלְגָּל}}וּלְאַחַר שֶׁתִּמְלֹךְ, תֵּרֵד הַגִּלְגָּל לְפָנַי, קֹדֶם שֶׁאֵרֵד אֲנִי.{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְהִנֵּה אָנֹכִי יֹרֵד אֵלֶיךָ}}לְסוֹף שִׁבְעַת יָמִים שֶׁתֵּרֵד אַתָּה.{{ד"ה ברש"י|דיבור=תּוֹחֵל}}תַּמְתִּין.<קטע סוף=ח/> <קטע התחלה=ט/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=ט|דיבור=לֵב אַחֵר}}רוּחַ גְּבוּרַת מַלְכוּת.<קטע סוף=ט/> <קטע התחלה=יב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=יב|דיבור=וּמִי אֲבִיהֶם}}מַה תֵּימַהּ לְךָ בַּדָּבָר, מִי אֲבִיהֶם שֶׁל נְבִיאִים? וְכִי נְבוּאָה יְרוּשָׁה הִיא?<קטע סוף=יב/> <קטע התחלה=טז/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=טז|דיבור=וְאֶת דְּבַר הַמְּלוּכָה לֹא הִגִּיד}}דֶּרֶךְ צְנִיעוּת הָיְתָה בּוֹ.<קטע סוף=טז/> <קטע התחלה=כא/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=כא|דיבור=וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל}}אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם, נָפַל הַגּוֹרָל עָלָיו. שֶׁהָיוּ כְּתוּבִין שְׁמָם בְּאִגְּרוֹת וּנְתוּנִין בְּקֻפְסָא, וְהַנָּבִיא מַכְנִיס יָדוֹ וְנוֹטֵל אִגֶּרֶת אַחַת.<קטע סוף=כא/> <קטע התחלה=כב/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=כב|דיבור=נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים}}בַּבַּיִת שֶׁנָּתְנוּ שָׁם הַבָּאִים כְּלֵיהֶן, שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ מִן הַגְּדֻלָּה. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, רַבִּי תַּנְחוּמָא: '''אֶל הַכֵּלִים''' – בְּאוּרִים וְתֻמִּים. אָמַר: שֶׁמָּא אֵינִי רָאוּי לִגְדֻלָּה עַד שֶׁיִּשְׁאֲלוּ בְּאוּרִים וְתֻמִּים. וְשָׁאֲלוּ, וְעָלָה בְּיָדוֹ.<קטע סוף=כב/> <קטע התחלה=כו/>{{ד"ה ברש"י|ספר=שמואל א|פרק=י|פסוק=כו|דיבור=אֲשֶׁר נָגַע אֱלֹהִים}}״גֻּבְרִין דַּחֲלֵי חֲטָאָה דְּאִתְיְהֵב דַּחֲלָא מִן קֳדָם ה׳ בְּלִבְּהוֹן״ (ת"י) [=אנשים יראי חטא, אשר ניתנה יראה מלפני ה' בליבם].<קטע סוף=כו/><קטע סוף=שמואל א י/> {{מ:טעמי המקרא-סוף}} ==הערות== <references /> gd77zybdp0uhos917cm2jp7raebpctj 0 1757096 3102049 2026-11-08T10:27:53Z Yack67 27395 Yack67 העביר את הדף [[אזהרות אבן גבירול]] לשם [[סידור/נוסח עדות המזרח/שבועות/אזהרות]]: עי' בדף [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/סידור רס"ג]] 3102049 wikitext text/x-wiki #הפניה [[סידור/נוסח עדות המזרח/שבועות/אזהרות]] mod6v2uhp6jjnfuc8vx0po0y6jpybw5 3102053 3102049 2026-11-08T10:50:18Z Yack67 27395 שינוי יעד ההפניה מהדף [[סידור/נוסח עדות המזרח/שבועות/אזהרות]] לדף [[שמור לבי מענה]] 3102053 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שמור לבי מענה]] rfb3qq4l9d9ainfzbie3foutybcq5da 1 1757097 3102051 2026-11-08T10:27:53Z Yack67 27395 Yack67 העביר את הדף [[שיחה:אזהרות אבן גבירול]] לשם [[שיחה:סידור/נוסח עדות המזרח/שבועות/אזהרות]]: עי' בדף [[שיחה:סידור/לוח הפיוטים/סידור רס"ג]] 3102051 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:סידור/נוסח עדות המזרח/שבועות/אזהרות]] bnj723dwhuhj2k4jl2l19gkxnzhtj43