ויקימילון
hewiktionary
https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99
MediaWiki 1.39.0-wmf.23
case-sensitive
מדיה
מיוחד
שיחה
משתמש
שיחת משתמש
ויקימילון
שיחת ויקימילון
קובץ
שיחת קובץ
מדיה ויקי
שיחת מדיה ויקי
תבנית
שיחת תבנית
עזרה
שיחת עזרה
קטגוריה
שיחת קטגוריה
נספח
שיחת נספח
TimedText
TimedText talk
יחידה
שיחת יחידה
גאדג'ט
שיחת גאדג'ט
הגדרת גאדג'ט
שיחת הגדרת גאדג'ט
ערפל
0
1426
441318
430980
2022-08-03T05:10:53Z
147.161.8.0
/* עֲרָפֶל */
wikitext
text/x-wiki
==עֲרָפֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ערפל
|הגייה=ara'''fel'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|ר|ף|ב}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' עַרְפִלִּים; עַרְפֶל־, ר' עַרְפִלֵּי־
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} תופעה במזג אוויר של רְאוּת לקויה, הנוצרת במקומות נמוכים, כאשר שכבת אוויר לחה מתקררת במהירות, ובתהליך [[עבוי|עיבוי]] נוצרות טיפות מים זעירות כב[[ענן]]. בהתחמם האוויר, הערפל מתפזר.
#:* {{צט/תנ"ך|וְאָמַרְתָּ מַה יָּדַע אֵל הַבְעַד '''עֲרָפֶל''' יִשְׁפּוֹט|איוב|כב|יג}}
#:* {{צט/תנ"ך|וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָ'''עֲרָפֶל''' אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים.|שמות|כ|יז}}
# {{בהשאלה}} אי בהירות, עמימות.
#:* בניגוד לציפיות, נאום ראש הממשלה לא הסיר את ה'''ערפל''' מעל תוכניתו המדינית.
# {{רובד|לשון המקרא}} {{הקשר|יהדות}} {{בהשאלה|1}} אחת משלוש [[מחיצה|מחיצות]] שאדם צריך לעבור כדי להגיע להכרת אלוהים מלאה.{{מקור/ספר|מחבר=ישעיהו ליבוביץ|שם=שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע|מקום=ירושלים|מו"ל=חמד בע"מ|שנה=2003}}
#:* {{הדגשה|"[...] יש חציצה בינינו לבין האל והוא מוסתר מפנינו על-ידי עננים או על-ידי חושך או על-ידי '''ערפל''' או על-ידי עבים, או רמז מעין זה לכך שאין ביכולתנו להשׂיגו בגלל החומר."|([http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_3_09.htm הרמב"ם, מורה נבוכים, חלק ג', פרק ט'])}}
#:* {{הדגשה|"מכילתא לפנים משלש מחיצות חושך, ענן ו'''ערפל''', חושך מבחוץ, ענן מבפנים, '''ערפל''' לפני ולפנים"|([[s:משך חכמה/ספר שמות/פרשת יתרו|משך חכמה על פרשת יתרו]])}}
#{{רובד|עברית חדשה}}
#:* {{צטשיר|ריח של שריפות/ושוב קשה לראות/שמלווה אותנו מסך של '''ערפל'''|artist?type{{=}}lyrics〈{{=}}1&prfid{{=}}3962&wrkid{{=}}14966|אמצע הלילה בכפר|הראל מויאל}}
===גיזרון===
* מן ע-ר-ף, עָרַף - הִזִיל, טִפְטֵף.
* ארמית: עַרְפִילָא; אכדית: עֵרֵפְּתוּ בהוראת מעונן ; אוגריתית: עַרְפּת.
===מידע נוסף===
* מילים אחרות במלרע במשקל דומה מנוקדות בצירה בהברה האחרונה, כמתבקש מחוקי ניקוד ההברות. המילה '''ערפל''', ומילים אחרות כגון [[אמת]], [[ברזל]], [[גרזן]], [[כרמל]] יוצאות מכלל זה ומנוקדות בסגול בהברה האחרונה. בכל המילים הנ"ל נוסף דגש חזק בצורת הרבים.
===צירופים===
* [[אורות ערפל]]
* [[לוט בערפל]]
* [[מסך ערפל]]
* [[ערפל קרינה]]
===נגזרות===
*[[ערפילית]]
*[[ערפיח]]
*{{שרש4|ע|ר|פ|ל}}
**'''עִרְפֵּל'''
===מילים נרדפות===
* [[אד]] (1)
* [[אבך|אובך]] (1)
* [[טשטוש]] (2)
* [[מסוך|מיסוך]] (2)
* [[עמימות]] (2)
===ניגודים===
* [[בהירות]] (2)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|mist|fog}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ضباب}} (1)
* ערבית: {{ת|ערבית|غُموض}} (2)
* רוסית: {{ת|רוסית|туман}}
===ראו גם===
* [[ארובה]]
===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
{{שורש|ערף ב}}
{{שורש|ערפל}}
==עִרְפֵּל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ערפל
|שורש וגזרה={{שרש4|ע|ר|פ|ל}}
|בניין=פיעל
}}
# העלים הסתיר חלקית הקשה על זיהוי ואבחנה
#:*{{משפט מדגים}}
===גיזרון===
* גזירת פועל משם־העצם לעיל
===נגזרות===
*[[ערפול|עִרְפּוּל]]
*'''עֻרְפַּל'''
** [[מערפל|מְעֻרְפָּל]]
===מילים נרדפות===
* [[טשטש]]
===ניגודים===
* [[חדד]]
* [[הבהיר]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|haze}}
===ראו גם===
* [[עמעם]]
{{שורש|ערפל}}
ttrrx3v2y33332xe3ymcb38r3js4qex
כלב
0
2200
441277
438141
2022-08-02T12:37:03Z
Ariel1024
4319
/* קישורים חיצוניים */
wikitext
text/x-wiki
{{חסר|כָּלַב <!---לכָּלוב--->}}
==כֶּלֶב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כלב
|הגייה='''ke'''lev
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|כ|ל|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' כְּלָבִים, נ' כַּלְבָּה, נ"ר כְּלָבוֹת; כֶּלֶב־, ר' כַּלְבֵי־, נ' כַּלְבַּת־, נ"ר כַּלְבוֹת־; כ' כַּלְבּוֹ, כְּלָבָיו, כַּלְבָּתוֹ, כַּלְבוֹתָיו
}}
{{נגן|קובץ=He-כֶּלֶב.ogg|כתובית=הגיה}}
[[תמונה:Brandlbracke.JPG|left|thumb|184px|כלב]]
[[תמונה:Amandaa oli1 krystalize.jpg|left|thumb|184px|צמד כלבים]]
# [[בעל חיים]] טורף ממחלקת ה[[יונק]]ים שהתפתח מזאב ,נחשב לידידו הנאמן של האדם.
#:* {{צט/תנ"ך|וּבָשָׂר בַּשָׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ '''לַכֶּלֶב''' תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ|שמות|כב|ל}}
#:* {{צט/תנ"ך|בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ '''הַכְּלָבִים''' אֶת דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה|מלכים א|כא|יט}}
#:* ה'''כלב''' ידוע כחברו הטוב ביותר של האדם.
#{{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|כינוי גנאי}} אדם שפל, אדם נחות.
#:*{{צט/תנ"ך|לֹא-תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר '''כֶּלֶב''' בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְכָל-נֶדֶר כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ גַּם-שְׁנֵיהֶם|דברים|כג|יט}}
#:*{{צט/תנ"ך|לָמָּה יְקַלֵּל '''הַכֶּלֶב''' הַמֵּת הַזֶּה אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ |שמואל ב|טז|ט}}
#:*{{הדגשה|"...מעולם לא היינו אומה יוצרת, תמיד חיינו חיי צוענים '''וכלבים'''|ברנר,יוסף חיים}}.
#:* '''הכלב''' הזה רימה אותי!
===גיזרון===
* בעברית-מקראית "כלב" (בסמוך לתיבת "עבדך") מופיע כשם תואר המבטא ענווה, והכנעה. דוד המלך בתפילתו לאלוהים,מכנה עצמו "כלב" (בניקוד משובש בצורת:"וּכְלִבְּךָ") :{{צט/תנ"ך|בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ, '''וּכְלִבְּךָ (וכַלְבְּך)''' עָשִׂיתָ, אֵת כָּל-הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת--לְהוֹדִיעַ, אֶת-'''עַבְדֶּךָ'''|שמואל ב|ז|כא}}, גם ב[[w:מכתבי לכיש|מכתבי לכיש]] מופיעה תיבת "כלב" כביטוי של ענווה והכנעה: {{הדגשה|מִי '''עַבְדֶּךָ כּלב''' כּי שָׁלַח אדֹנִי אֶת סֵפֶר הַמֶּלֶךְ וְאֶת סִפְרֵי השׂרִם לאמֹר: "קרָא נָא"| (מכתבי לכיש)}},ובספר מלכים: {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר חֲזָהאֵל כִּי מָה '''עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב''' כִּי יַעֲשֶׂה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע הִרְאַנִי יְהוָה אֹתְךָ מֶלֶךְ עַל־אֲרָם|מלכים ב|ח|יג}}, וכך גם ב[[w:מכתבי אל-עמארנה|מכתבי אל-עמארנה]] בהם מופיע הצירוף בהגיית: "ארדו כלבו" ardu kalbu בהוראת:"עבדו-כלבו" {{הערת שוליים|נ.ה. טור-סיני הלשון והספר: בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים, עמ' 415}}.
* המילה משותפת לשפות שמיות רבות. אכדית: kalbu; אוגריתית: klb; פיניקית: כלב; ארמית־סורית: כלבא; ערבית: {{יוניקוד|كَلْب|מוגדל}} (כַּלְבּ) ועוד.
===צירופים===
{{ע|3|
* [[חיי כלב]]
* [[טוב כלב חי מן האריה המת]]
* [[ככלב שב על קיאו]]
* [[כל כלב ביג'י יומו]]
* [[כלב גשוש|כלב גישוש]]
* [[כלב הצלה]]
* [[כלב זאב]]
* [[כלב ים]]
* [[כלב מלחמה]]
* [[כלב נהר]]
* [[כלב נובח אינו נושך]]
* [[כלב נחיה|כלב נחייה]]
* [[כלב על הקש]]
* [[כלב עבודה]]
* [[כלב צאן]]
* [[כלב ציד]]
* [[כלב רוח]]
* [[כלב רועים]]
* [[כלב שוטה]]
* [[כלב שמירה]]
* [[כלב שעשועים]]
* [[משמרת כלב]]
* [[נזרק לכלבים]]
* [[פה קבור הכלב]]
* [[פני הדור כפני הכלב]]
* [[קר כלבים|קור כלבים]]
}}
===נגזרות===
* [[כלבי]]
* [[כלביה]]
* [[כלבלב]]
* [[כלבן]]
* [[כלבתא]]
===תרגום===
{{ע|4|
*אוקראינית: {{ת|אוקראינית|собака}} (תעתיק: sobáka)
:::{{ת|אוקראינית|пес}} (תעתיק: pes)
*איטלקית: {{ת|איטלקית|cane}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ውሻ|ከልብ}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|dog|hound|canine}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|hundo}}
*ארמית: '''כַּלְבָּא'''
*ארמנית: {{ת|ארמנית|շուն}} (תעתיק: šun)
*בולגרית: {{ת|בולגרית|куче}} (תעתיק: kuče)
:::{{ת|בולגרית|пес}} (תעתיק: pes)
*בסקית: {{ת|בסקית|txakur}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ძაღლი}} (תעתיק: ʒaɣli)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Hund}}
*דנית: {{ת|דנית|hund}}
*הודית: {{ת|הינדית|कुत्ता}} (תעתיק: kuttā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|hond}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|kutya|eb}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|chó}}
*ולשית: {{ת|ולשית|ci}}
*זולו: {{ת|זולו|inja}}
*טורקית: {{ת|טורקית|köpek|it}}
*יוונית: {{ת|יוונית|σκύλος}} (תעתיק: skýlos)
:::{{ת|יוונית|κύων}} (תעתיק: kúōn)
*יידיש: {{ת|יידיש|הונד}}
*יפנית: {{ת|יפנית|犬|狗}} (תעתיק: inu)
*לטינית: {{ת|לטינית|canis}}
*מלאית: {{ת|מלאית|anjing}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|hund|bikkje}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|mbwa}}
*סלובנית: {{ת|סלובנית|pes}}
*סלובקית: {{ת|סלובקית|pes}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|perro}}
*ערבית: {{ת|ערבית|كلب}} (תעתיק: כַּלְב)
*פולנית: {{ת|פולנית|pies}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|cachorro|cão}}
*פינית: {{ת|פינית|koira}}
*פרסית: {{ת|פרסית|سگ}} (תעתיק: סָג)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|pes|fena}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|chien}}
*קוראנית: {{ת|קוריאנית|개}} (תעתיק: gae)
:::{{ת|קוריאנית|견}} (תעתיק: gyeon)
:::{{ת|קוריאנית|구}} (תעתיק: gu)
*קרואטית: {{ת|קרואטית|cane}}
*רומנית: {{ת|רומנית|câine}}
*רוסית: {{ת|רוסית|собака}} (תעתיק: sobáka)
:::{{ת|רוסית|пёс}} (תעתיק: pjos)
*שוודית: {{ת|שוודית|hund}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|หมา}} (תעתיק: mǎa)
:::{{ת|תאית|สุนัข}} (תעתיק: sùnák),
}}
===ראו גם===
*[[כלבת]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כלב|ויקישיתוף=Category:Dogs|שם ויקישיתוף=כלבים|ויקימינים=Canis familiaris}}
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:יונקים]]
[[קטגוריה:טורפים]]
[[קטגוריה:כלביים]]
{{שורש|כלב }}
==כָּלֵב==
# שם פרטי לזכר.
#:*{{צט/תנ"ך|'''וְכָלֵב''' בֶּן-חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת-עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת-יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן.|דברי הימים א|ב|יח}}
#:*{{צט/תנ"ך|אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי '''כָלֵב''' בֶּן-חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה שׁוֹבָל אֲבִי קִרְיַת יְעָרִים.|דברי הימים א|ב|נ}}
#:*{{צט/תנ"ך|וּבְנֵי '''כָּלֵב''' בֶּן-יְפֻנֶּה עִירוּ אֵלָה וָנָעַם וּבְנֵי אֵלָה וּקְנַז.|דברי הימים א|ד|טו}}
===גיזרון===
*צורת משנה של [[כלב|כֶּלֶב]] לעיל.
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Caleb}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כלב בן יפונה}}
===סימוכין===
[[קטגוריה:דמויות מקראיות]]
[[קטגוריה:שמות]]
m5n17qlnjqebe9k9oh1lkoxvxnpc8bd
לחם
0
2216
441296
439600
2022-08-02T22:21:42Z
Deror avi
1580
/* צירופים */
wikitext
text/x-wiki
==לָחַם==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=לחם
|שורש וגזרה={{שרש3|ל|ח|ם|א|גזרה=השלמים}}
|בניין=קל
|נטיות=}}
#השתתף בקרב או במלחמה, היה מעורב בעימות בו הופעל כח הזרוע או נעשה שימוש בכלי זין.
#:*{{צט/תנ"ך|רִיבָה יְהוָה אֶת יְרִיבַי '''לְחַם''' אֶת לֹחֲמָי|תהלים|לה|א}}.
#:*אני יוספוס בן מתתיהו,עברי וכוהן, שבתחילה '''לחמתי''' נגד הרומאים ולאחר מכן נטלתי חלק במאורעות מתוך אונס (מלחמות היהודים ברומאים, [[w:יוסף בן מתתיהו|יוסף בן מתתיהו]]).
#בהשאלה עשה מאמץ להשיג מטרה או להתגבר על מכשול.
#:*היא '''לוחמת''' למען מתן זכות הצבעה לנשים.
===נגזרות===
*[[לוחם]]
*[[לוחמה]]
*[[לחימה]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|fight}}
===ראו גם===
*[[מלחמה]]
*[[נלחם]]
{{שורש|לחם א}}
[[קטגוריה:מילים מקראיות]]
==לֶחֶם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לחם
|הגייה='''le'''chem
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|ח|ם|ג}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' לְחָמִים, לַחְמֵי־; הפסק: לָחֶם
}}{{תמונה|FD 1.jpg|כיכרות לחם}}
# [[מאפה]] עשוי מ[[בצק]] [[דגן|דגנים]], הנחשב כ[[מזון]] [[בסיסי]].
#:*{{צט/תנ"ך|בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל '''לֶחֶם''' עַד שׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי־עָפָר אַתָּה וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב.|בראשית|ג|יט}}.
#:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת יהוה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל '''וְלֶחֶם''' בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ...|שמות|טז|ח}}
#:*{{צט/תנ"ך|זֶה '''לַחְמֵנוּ''' חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ, בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם; וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ, וְהָיָה נִקֻּדִים.|יהושע|ט|יב}}
#:*{{צט/תנ"ך|הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב '''לַחְמֶךָ''', וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת; כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.|ישעיהו|נח|ז}}
#{{רובד|המקרא}} {{בהשאלה}} מזון באופן כללי.
#:*{{צט/תנ"ך|וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם־יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן־לִי '''לֶחֶם''' לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.|בראשית|כח|כ}}
#:*{{צט/תנ"ך|עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ '''לֶחֶם''' וְשִׂמְלָה.|דברים|י|יח}}
#:*{{צט/תנ"ך|...אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר־יֹאכַל '''לֶחֶם''' עַד־הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי וְלֹא טָעַם כָּל־הָעָם '''לָחֶם'''.|שמואל א|יד|כד}}
#:*{{צט/תנ"ך|נַעַר הָיִיתִי, גַּם־זָקַנְתִּי; וְלֹא־רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ־'''לָחֶם'''.|תהלים|לז|כה}}
#{{בהשאלה}} פרנסה, יכולת להתקיים.
#:* עובדי המפעל הפגינו נגד הפיטורים בקריאות: "'''לחם''', עבודה".
#:* אני חייבת למצוא עבודה, אני צריכה להביא '''לחם''' לילדים שלי.
===גיזרון===
# השורש ל־ח־ם בעברית מתאר גם מאבק אלים (עיינו: [[:קטגוריה: לחם א (שורש)|לחם <small>א</small>]]). בערבית פירוש המילה {{יוניקוד|لَحْم|מוגדל}} (לַחְם) הוא "[[בשר#בָּשָׂר|בָּשָׂר]]", ומכאן אפשר להסיק, כי פירוש המילה המקורי היה [[ציד]], והמזון המופק מן הציד. עם המעבר ל[[חקלאות]] באזור [[הסהר הפורה]], השתנתה התזונה, כך שעיקר המזון בא מגידולי דגן. משמעות המילה "לחם" השתנתה בשפות השמיות שדוברו באזור הסהר הפורה ([[עברית]], [[ארמית]], [[אוגריתית]] ועוד) על פי השינוי בהרכב התזונה.
*יש שֶששיכוּ את השם העברי 'לחם' כשריד לשמה של אלוהות קדומה לָחְמֻ laḫmu שנחשבה למגוננת ומיטיבה, לָחְמֻ הוא בנם בכורם של אבסו ותיהמת . ושמו שימש בהוראת כוכב או קבוצת כוכבים, בתקופה השומרית היתה משמעותו קשורה בבוץ וכונה 'הבוצי' או ה-'''עִיסָ'''תִּי, וכמה חוקרים, כמו ויליאם פ. אלברייט שיערו כי שמה של בית לחם התייחס במקור לאל פוריות כנעני המקושר ל-"לחמו" Laḫmu/Laḫamu, ולא שם העצם הכנעני 'לחם' {{צט/תנ"ך|יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים, אָז '''לָחֶם''' שְׁעָרִים|שופטים|ה|ח}}
===צירופים===
{{ע|4|
*[[אין אדם קונה דעתו בפת לחמו]]
*[[אם אין לחם תאכלו עוגות]]
*[[המוציא לחם מן הארץ]]
*[[בית לחם]]
* [[חדר הלחם]]
*[[ככר לחם|כיכר לחם]]
*[[לא על הלחם לבדו יחיה אדם]]
*[[לא לחכמים לחם]]
*[[לחם אבוד]]
*[[לחם אונים]]
*[[לחם אחיד]]
*[[לחם אמת]]
*[[לחם אנשים]]
*[[לחם בכורים]]
*[[לחם בפיתה]]
*[[לחם ברית]]
*[[לחם דמעה]]
*[[לחם המערכת]]
*[[לחם הפנים]]
*[[לחם הקדש|לחם הקודש]]
*[[לחם התמיד]]
*[[לחם וחמאה]]
*[[לחם ושעשועים]]
*[[לחם חובו]]
*[[לחם חסד]]
*[[לחם חק|לחם חוק]]
*[[לחם כזבים]]
*[[לחם לבן]]
*[[לחם משנה]]
*[[לחם סתרים]]
*[[לחם עני|לחם עוני]]
*[[לחם עצבים]]
*[[לחם עצלות]]
*[[לחם צר ומים לחץ]]
*[[לחם קלוי]]
*[[לחם שמים]]
*[[לחם שחור]]
*[[לחם שיפון]]
*[[לחם שקר]]
*[[לחם תנופה]]
*[[לחמו נתן, מימיו נאמנים]]
*[[מטה לחם]]
*[[נותן לחמו]]
*[[עובד אדמתו ישבע לחם]]
*[[פרוסת לחם]]
*[[פת לחם]]
*[[שבר את מטה לחמו]]
*[[שלח לחמך על פני המים]]
}}
===נגזרות===
*[[לחמניה]]
===מילים נרדפות===
* [[פת]]
===תרגום===
{{תר|תרגום}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|pane}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|roti}}
*אירית: {{ת|אירית|arán}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|bread}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ዳቦ}} (תעתיק: dabo)
*ארמית: '''לַחְמָא'''
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Brot}}
*גרוזינית {{ת|גרוזינית|პური}} (תעתיק: ṗuri)
*הודית: {{ת|הינדי|रोटी}} (תעתיק: roṭī)
:::{{ת|הינדי|नान}} (תעתיק: nān)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|brood}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|kenyér}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|bánh mì}}
*טגלית: {{ת|טגלית|tinapay}}
*טורקית: {{ת|טורקית|ekmek|banak}}
*יוונית: {{ת|יוונית|ψωμί}} (תעתיק: psomí)
::{{ת|יוונית|άρτος}} (תעתיק: ártos)
*יידיש: {{ת|יידיש|ברויט}}
*יפנית: {{ת|יפנית|パン}} (תעתיק: pan)
*כורדית: {{ת|כורדית|nan}}
*לטינית: {{ת|לטינית|panis}}
*מלאית: {{ת|מלאית|roti}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|brød}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|mkate}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|रोटी}} (תעתיק: roṭī)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|pan}}
*ערבית: {{ת|ערבית|خبز}} (תעתיק: חֻ'בְּז)
*פולנית: {{ת|פולנית|chleb}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|pão}}
*פינית: {{ת|פינית|leipä}}
*פרסית: {{ת|פרסית|نان}} (תעתיק: נָאן)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|chléb}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|pain}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|빵}} (תעתיק: ppang)
*רומנית: {{ת|רומנית|pâine}}
*רוסית: {{ת|רוסית|хлеб}} (תעתיק: xleb)
*שוודית: {{ת|שוודית|bröd}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|ปัง}} (תעתיק: bpang)
}}{{תר-סוף}}
===מידע נוסף===
*המילה "לֶחֶם" וכן המילה "רֶחֶם" הן היחידות במשקל "קֶטֶל" שאות גרונית (במקרה זה ח') אינה גורמת לשינוי שני הסגולים לשני פתחים (כמו ביתר המילים על משקל זה כשאות השורש האמצעית גרונית: טַעַם, דַּחַף, צַעַר וכיו"ב).
===ראו גם===
* [[ככר]]
* [[מאפיה]]
* [[פרוסה]]
* [[פכסם מלחים]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=לחם}}
{{שורש|לחם ג}}
[[קטגוריה:מאכלים]]
[[קטגוריה:מאפים]]
==לַחַם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לחם
|הגייה='''la'''kham
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ל|ח|ם|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' לְחָמִים
}}
# מתכת או נתך הנִתכים בטמפרטורה נמוכה ומשמשים ל[[הלחמה]].
===גיזרון===
*בעברית חדשה, יצירת שם עצם על-פי לשון חז"ל [[הלחים]].
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|solder}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הלחמה}}
{{שורש|לחם ב}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיטקסט=ערכי לשון הקודש - לחם}}
[[קטגוריה:טכנולוגיה]]
gejtnxrz85wt8rqo94937m4wrswzgch
דגמה
0
4540
441330
423974
2022-08-03T07:59:23Z
CrescentStorm
15545
wikitext
text/x-wiki
{{חסר|דֹגְמָה <!---דוגמטי. דגמה או דוגמה בדף ההפניה--->}}
==דֻּגְמָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דוגמה
|הגייה=dug'''ma'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ד|ג|ם}}
|דרך תצורה={{משקל|קֻטְלָה}}
|נטיות=דֻּגְמַת־; ר' דֻּגְמוֹת או דֻּגְמָאוֹת
}}
#{{רובד|חזל}} פרט ה[[העיד|מעיד]] על דברים ה[[דומה|דומים]] לו; ה[[מושא]] ל[[חיקוי]].
#:*{{צט/בבלי|לא יצא החיט במחטו התחובה לו בבגדו ולא נגר בקיסם שבאזנו […] ולא צבע '''בדוגמא''' שבצוארו|שבת|יא|ב}}
#:*{{צט/רבה|וּמִנַּיִן שֶׁהַיָּם עָשׂוּי '''דּוּגְמַת''' קְעָרָה וְהָעוֹלָם עָשׂוּי כְּכַדּוּר?|במדבר|יג|יד}}
#:* לאחר שהתלמידים לא הבינו את החומר נתן המורה כמה '''דוגמאות''' כדי להבהיר את דבריו.
#:* זהו משפט '''לדוגמה'''.
===גיזרון===
*{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|δειγμα|deigma}} – [[תבנית]], נגזרת של {{יוונית|δείκνῡμῐ|deíknūmi}} – [[הציג|אציג]].
: המילה התגלגלה אל השפה העברית דרך הארמית (דוגמא) שבלשון חז"ל.
* בלשון חז"ל משמעותה גם מוצר מזויף, [[חקוי|חיקוי]] למקור {{צט/משנה|אָמַר לָהֶם, '''דֻּגְמָא''' הִשְׁקוּהָ.|עדיות|ה|ו}}
===צירופים===
* [[דגמה חיובית|דוגמה חיובית]]
* [[דגמה שלילית|דוגמה שלילית]]
===נגזרות===
* [[דוגמן]], [[דוגמנית]]
===מילים נרדפות===
* [[מופת]]
* [[משל]]
* [[תבנית]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sample|example|pattern|specimen}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Beispiel}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مثال}}
* רוסית: {{ת|רוסית|пример}}
===מידע נוסף===
* האקדמיה ללשון עברית מורה לכתוב '''דוגמה''' בה"א ולא באל"ף. אולם בצורת הרבים היא מתירה הן '''דוגמאות''' והן '''דוגמות'''. ראו [http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/SugyotBeIvrit/Pages/14101002.aspx דוגמה או דוגמא?] באתר האקדמיה.
===ראו גם===
* [[דגם#דֶּגֶם|דֶּגֶם]]
* [[מודל]]
[[קטגוריה:ארמית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הארמית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות שהתגלגלו מהשפה היוונית]]
5eio5d5durphikcrqdv7ompzkpqe06j
בית ספר שדה
0
4815
441326
343168
2022-08-03T05:43:15Z
79.176.0.118
wikitext
text/x-wiki
==בֵּית סֵפֶר שָׂדֶה==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = בית ספר שדה
| הגייה = '''bet se'''fer''' sa'''de
| חלק דיבר = צרף
| מין = זכר
| שורש =
| דרך תצורה =
| נטיות =
}}
# מוסד חינוכי בו מנחילים ערכים כגון אהבת הארץ ושמירה על [[אכות הסביבה|איכות הסביבה]]. עוסק גם בהדרכת טיולים של בתי־ספר אחרים ובפיתוח האזור בו הוא שוכן.
#:* בישראל פועלים מספר '''בתי ספר שדה''' להפרחת ה[[נגב]].
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|field school}}
===ראו גם===
* [[בית ספר]]
* [[שדה]]
* [[בית ספר חקלאי]]
[[קטגוריה:חינוך]]
akowjfp4t5w20eas17ahm3aoab54wwt
כוך
0
5863
441344
423713
2022-08-03T09:56:13Z
אליצור יחיא
19327
/* כּוּךְ */
wikitext
text/x-wiki
==כּוּךְ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כוך
|הגייה= kukh
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' כּוּכִים
}} [[תמונה: alcove.jpg|left|thumb|184px|כוכים במערת קבורה]]
{{נגן|קובץ=He-כּוּךְ.ogg|כתובית=הגיה}}
# שקע [[אנכי]] בקיר של [[מערה]] וכדו' אל תוך הקרקע, כעין חדר קטן ללא חלונות.
#:* {{צט/משנה|חופרין כוכין ומערות במועד|מועד קטן|א|ה}}
#:* {{צט/בבלי| ...לעשות לו קבר, עושה תוכה של מערה ארבע אמות על שש ופותח לתוכה שמונה '''כוכים'''|בבא בתרא|ק|ב}}
===גיזרון===
* ארמית. מצוי גם בשפות שמיות אחרות במובן של מבנה קטן ופשוט.
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית| alcove }}, {{ת|אנגלית| niche }}, {{ת|אנגלית| recess }}
[[קטגוריה:לשון חז"ל]]
===ראו גם===
*[[בור]]
*[[שיח|שִׁיחַ]],[[שוחה]]
[[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]
jvq4geugk87cupb44fxfbnqyyu61xu5
אלפס
0
6236
441278
428932
2022-08-02T12:58:55Z
Ariel1024
4319
/* אִלְפָּס */
wikitext
text/x-wiki
{{פירוש נוסף|אחר= תואר ביהדות ובעמי המערב '''אַלְפָס'''|ראו=[[אלפסי]]}}
==אִלְפָּס (גם לְפָס או לַפָּס)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אלפס
|הגייה= il'''pas'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין= זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות=ר' אִלְפָּסִים
}}{{תמונה|Schepp 007c30.jpg|אלפס}}
#{{רובד|חזל}} כלי בישול בעל ידית שצוּרתוֹ כּעין מחבת עמוּקה או סִיר שטוח והוא משמש לבישול במים ואידוי.
#:*{{צט/משנה|'''הָאִלְפָס''' וְהַקְּדֵרָה שֶׁהֶעֱבִירָן מְרֻתָּחִין, לֹא יִתֵּן לְתוֹכָן תַּבְלִין, אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹךְ הַקְּעָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַתַּמְחוּי.|שבת|ג|ה}}
#:*{{צט/משנה|אֵיזֶהוּ גְמָר מְלַאכְתָּהּ, מִשֶּׁיַּסִּיקֶנָּה כְּדֵי לְבַשֵּׁל עָלֶיהָ בֵּיצָה קַלָּה שֶׁבַּבֵּיצִים, טְרוּפָה וּנְתוּנָה '''בָאִלְפָס'''.|כלים|ה|ב}}
===גיזרון===
* {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|λοπας|lopas}} (צלחת, מחבת) – בתוספת אל"ף פרוסתטית.
* המילה נקבעה ב{{מילון מונחים|4}}
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|casserole}}
===מילים נרדפות===
* [[מחבת]]
* [[סיר]]
* [[מסרת#מַסְרֵת|מסרת]]
* [[פרור#פָּרוּר א|פרור]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pot|pan|casserole}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|casserole|poêle|marmite}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אלפס}}
[[קטגוריה:כלי בישול]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]
[[קטגוריה:מילים בעלות אל"ף פרוסתטית]]
594torba4min2axbt3p6e13p26ylmve
נספח:ארץ עיר
100
6433
441292
441247
2022-08-02T21:18:59Z
2A02:14F:83:731E:5DF1:9634:4AED:45CB
wikitext
text/x-wiki
<center><big>'''[[ויקימילון:מונחים|הכחילו]] את הקישורים האדומים והחליפו את הקישורים הכחולים בקישורים לערכים חסרים'''</big></center>
{| width="90%" border="1" style="border-collapse: collapse; border: solid 1px black; text-align: center;" cellpadding="2" cellspacing="2"
|- BGCOLOR="EFEFEF"
|'''[[:קטגוריה:האלפבית העברי|אות]]'''
|'''[[:קטגוריה:מדינות|ארץ]]'''
|'''[[:קטגוריה:ערים|עיר]]'''
|'''[[:קטגוריה:בעלי חיים|חי]]'''
|'''[[:קטגוריה:צמחים|צומח]]'''
|'''[[דומם]]'''
|'''[[:קטגוריה:שמות|ילד]]'''
|'''[[:קטגוריה:שמות|ילדה]]'''
|'''[[:קטגוריה:בעלי מקצוע|מקצוע]]'''
|'''[[:קטגוריה:מזון|מאכל]]'''
|'''[[:קטגוריה:צבעים|צבע]]'''
|-
|'''[[א]]''''
|[[ארגנטינה]]
|[[אילת]]
|[[אריה]]
|[[אננס]]
|[[ארון]]
|[[אברהם]]
|[[אסתר]]
|[[אלחוטאי]]
|[[איקרה]]
|[[ארגמן]]
|-
|'''[[ב]]''''
|[[בלגיה]]
|[[בת ים]]
|[[ברווז]]
|[[בננה]]
|[[בית]]
|[[בן]]
|[[בת שבע]]
|[[בנאי]]
|[[בורקס]]
|[[בורדו]]
|-
|'''[[ג]]''''
|[[גרמניה]]
|[[גדרה]]
|[[גמל]]
|[[גמא|גומא]]
|[[גלגשת]]
|[[גיל]]
|[[גאולה]]
|[[גנן]]
|[[גיבץ']]
|[[ג'ינג'י]]
|-
|'''[[ד]]''''
|[[דנמרק]]
|[[דמשק]]
|[[דישון]]
|[[דולב]]
|[[דלת]]
|[[דותן]]
|[[דליה]]
|[[די ג'י|די ג'יי]]
|[[דונאט]]
|[[דנים]]
|-
|'''[[ה]]''''
|[[האיטי]]
|[[הרצליה]]
|[[היפופוטם]]
|[[הדס]]
|[[הגה]]
|[[הראל]]
|[[הילי]]
|[[הנדסאי]]
|[[הוט פוט]]
|[[הבנה]]
|-
|'''[[ו]]''''
|[[וייטנאם]]
|[[ושינגטון]]
|[[וומבט]]
|[[ונזה]]
|[[וילון]]
|[[ויקטור]]
|[[ורוניקה]]
|[[וטרינר]]
|[[ואסאבי]]
|[[ורוד]]
|-
|'''[[ז]]''''
|[[זמביה]]
|[[זכרון יעקב]]
|[[זהבן]]
|[[זקום]]
|[[זרבובית]]
|[[זהר]]
|[[זואי]]
|[[זגג]]
|[[זיוה]]
|[[זהב]]
|-
|'''[[ח]]''''
|[[חוף השנהב]]
|[[חיפה]]
|[[חגב]]
|[[חמשן]]
|[[חרב]]
|[[חגי]]
|[[חפציבה]]
|[[חוקר]]
|[[חמאת בטנים|חמאת בוטנים]]
|[[חום]]
|-
|'''[[ט]]''''
|[[טורקיה]]
|[[טבריה]]
|[[טווס]]
|[[טבק]]
|[[טלפון]]
|[[טוביה]]
|[[טינה]]
|[[טכנולוג]]
|[[טאבולה]]
|[[טורקיז]]
|-
|'''[[י]]''''
|[[ישראל]]
|[[ירושלים]]
|[[יערון]]
|[[יפרוק]]
|[[ילקוט]]
|[[יריב]]
|[[יהודית]]
|[[יינן]]
|[[יוקאן]]
|[[ירוק]]
|-
|'''[[כ]]''''
|[[כווית]]
|[[כפר סבא]]
|[[כחליל]]
|[[כליל החורש]]
|[[כרית]]
|[[כפיר]]
|[[כרמלה]]
|[[כנר]]
|[[כבד קצוץ]]
|[[כתום]]
|-
|'''[[ל]]''''
|[[לטביה]]
|[[לוד]]
|[[למור]]
|[[לשון שור]]
|[[לוח]]
|[[ליאור]]
|[[לילית]]
|[[לוכד נחשים]]
|[[לחמנית]]
|[[לבן]]
|-
|'''[[מ]]''''
|[[מצרים]]
|[[מכה]]
|[[מינה|מיינה]]
|[[מורן]]
|[[מחשב]]
|[[מלאכי]]
|[[מיכל]]
|[[מטפל באמנות]]
|[[מג'דרה]]
|[[מוקה]]
|-
|'''[[נ]]''''
|[[ניגריה]]
|[[נתניה]]
|[[נץ]]
|[[נעצוץ]]
|[[נהר]]
|[[נדב]]
|[[נעה|נועה]]
|[[נבלן]]
|[[נודלס]]
|[[נקד|נקוד]]
|-
|'''[[ס]]''''
|[[סודן]]
|[[סידני]]
|[[סלעם]]
|[[סרפד]]
|[[סילון]]
|[[סקס]]
|[[סלעית]]
|[[סדרן]]
|[[סום טאם]]
|[[סגול]]
|-
|'''[[ע]]''''
|[[עיראק]]
|[[ערד]]
|[[עזניה]]
|[[ערער]]
|[[עפיפון]]
|[[עמרי]]
|[[עדה]]
|[[עורך דין]]
|[[ערפד]]
|[[עפור]]
|-
|'''[[פ]]''''
|[[פולין]]
|[[פתח תקוה]]
|[[פרה]]
|[[פיקוס]]
|[[פסנתר]]
|[[פנחס]]
|[[פנינה]]
|[[פיזיקאי]]
|[[פירה]]
|[[פוקסיה]]
|-
|'''[[צ]]''''
|[[צ'כיה]]
|[[צפת]]
|[[צרעה]]
|[[צאלון]]
|[[צריף]]
|[[צח]]
|[[צלה|צילה]]
|[[צייר]]
|[[צזיקי]]
|[[צהוב]]
|-
|'''[[ק]]''''
|[[קנדה]]
|[[קהיר]]
|[[קרפד]]ה
|[[קדד]]
|[[קולב]]
|[[קינן]]
|[[קרן]]
|[[קרימינולוג]]
|[[קניידלך]]
|[[קרדינל]]
|-
|'''[[ר]]''''
|[[רוסיה]]
|[[רמת גן]]
|[[ראם]]
|[[רצועית]]
|[[רגל]]
|[[רשף]]
|[[רנה|רינה]]
|[[רקדן]]
|[[רולמופס]]
|[[רויאל]]
|-
|'''[[ש]]''''
|[[שבדיה]]
|[[שטוקהולם]]
|[[שנונית]]
|[[שמשון]]
|[[שדה|שידה]]
|[[שלמה]]
|[[שני]]
|[[שחקן]]
|[[שארלוט]]
|[[שחור]]
|-
|'''[[ת]]''''
|[[תימן]]
|[[תל אביב]]
|[[תחמס]]
|[[תרמוס|תורמוס]]
|[[תנור]]
|[[תמיר]]
|[[תמר]]
|[[תרפיסט]]
|[[תותי פרוטי]]
|[[תכלת]]
[[קטגוריה:האלפבית העברי]]
[[קטגוריה:ויקימילון - נספחים|ארץ עיר]]
[[קטגוריה:ויקימילון - קהילה]]
kenxdci8kmmfjywjy74mjy4dp5hasrn
441311
441292
2022-08-02T23:54:04Z
Xnet1234
19767
wikitext
text/x-wiki
<center><big>'''[[ויקימילון:מונחים|הכחילו]] את הקישורים האדומים והחליפו את הקישורים הכחולים בקישורים לערכים חסרים'''</big></center>
{| width="90%" border="1" style="border-collapse: collapse; border: solid 1px black; text-align: center;" cellpadding="2" cellspacing="2"
|- BGCOLOR="EFEFEF"
|'''[[:קטגוריה:האלפבית העברי|אות]]'''
|'''[[:קטגוריה:מדינות|ארץ]]'''
|'''[[:קטגוריה:ערים|עיר]]'''
|'''[[:קטגוריה:בעלי חיים|חי]]'''
|'''[[:קטגוריה:צמחים|צומח]]'''
|'''[[דומם]]'''
|'''[[:קטגוריה:שמות|ילד]]'''
|'''[[:קטגוריה:שמות|ילדה]]'''
|'''[[:קטגוריה:בעלי מקצוע|מקצוע]]'''
|'''[[:קטגוריה:מזון|מאכל]]'''
|'''[[:קטגוריה:צבעים|צבע]]'''
|-
|'''[[א]]''''
|[[ארגנטינה]]
|[[אילת]]
|[[אריה]]
|[[אננס]]
|[[ארון]]
|[[אברהם]]
|[[אסתר]]
|[[אלחוטאי]]
|[[איקרה]]
|[[ארגמן]]
|-
|'''[[ב]]''''
|[[בלגיה]]
|[[בת ים]]
|[[ברווז]]
|[[בננה]]
|[[בית]]
|[[בן]]
|[[בת שבע]]
|[[בנאי]]
|[[בורקס]]
|[[בורדו]]
|-
|'''[[ג]]''''
|[[גרמניה]]
|[[גדרה]]
|[[גמל]]
|[[גמא|גומא]]
|[[גלגשת]]
|[[גיל]]
|[[גאולה]]
|[[גנן]]
|[[גיבץ']]
|[[ג'ינג'י]]
|-
|'''[[ד]]''''
|[[דנמרק]]
|[[דמשק]]
|[[דישון]]
|[[דולב]]
|[[דלת]]
|[[דותן]]
|[[דליה]]
|[[די ג'י|די ג'יי]]
|[[דונאט]]
|[[דנים]]
|-
|'''[[ה]]''''
|[[האיטי]]
|[[הרצליה]]
|[[היפופוטם]]
|[[היפוכריס]]
|[[הגה]]
|[[הראל]]
|[[הילי]]
|[[הנדסאי]]
|[[הוט פוט]]
|[[הבנה]]
|-
|'''[[ו]]''''
|[[וייטנאם]]
|[[ושינגטון]]
|[[וומבט]]
|[[ונזה]]
|[[וילון]]
|[[ויקטור]]
|[[ורוניקה]]
|[[וטרינר]]
|[[ואסאבי]]
|[[ורוד]]
|-
|'''[[ז]]''''
|[[זמביה]]
|[[זכרון יעקב]]
|[[זהבן]]
|[[זקום]]
|[[זרבובית]]
|[[זהר]]
|[[זואי]]
|[[זגג]]
|[[זיוה]]
|[[זהב]]
|-
|'''[[ח]]''''
|[[חוף השנהב]]
|[[חיפה]]
|[[חגב]]
|[[חמשן]]
|[[חרב]]
|[[חגי]]
|[[חפציבה]]
|[[חוקר]]
|[[חמאת בטנים|חמאת בוטנים]]
|[[חום]]
|-
|'''[[ט]]''''
|[[טורקיה]]
|[[טבריה]]
|[[טווס]]
|[[טבק]]
|[[טלפון]]
|[[טוביה]]
|[[טינה]]
|[[טכנולוג]]
|[[טאבולה]]
|[[טורקיז]]
|-
|'''[[י]]''''
|[[ישראל]]
|[[ירושלים]]
|[[יערון]]
|[[יפרוק]]
|[[ילקוט]]
|[[יריב]]
|[[יהודית]]
|[[יינן]]
|[[יוקאן]]
|[[ירוק]]
|-
|'''[[כ]]''''
|[[כווית]]
|[[כפר סבא]]
|[[כחליל]]
|[[כליל החורש]]
|[[כרית]]
|[[כפיר]]
|[[כרמלה]]
|[[כנר]]
|[[כבד קצוץ]]
|[[כתום]]
|-
|'''[[ל]]''''
|[[לטביה]]
|[[לוד]]
|[[למור]]
|[[לשון שור]]
|[[לוח]]
|[[ליאור]]
|[[לילית]]
|[[לוכד נחשים]]
|[[לחמנית]]
|[[לבן]]
|-
|'''[[מ]]''''
|[[מצרים]]
|[[מכה]]
|[[מינה|מיינה]]
|[[מורן]]
|[[מחשב]]
|[[מלאכי]]
|[[מיכל]]
|[[מטפל באמנות]]
|[[מג'דרה]]
|[[מוקה]]
|-
|'''[[נ]]''''
|[[ניגריה]]
|[[נתניה]]
|[[נץ]]
|[[נעצוץ]]
|[[נהר]]
|[[נדב]]
|[[נעה|נועה]]
|[[נבלן]]
|[[נודלס]]
|[[נקד|נקוד]]
|-
|'''[[ס]]''''
|[[סודן]]
|[[סידני]]
|[[סלעם]]
|[[סרפד]]
|[[סילון]]
|[[סמי]]
|[[סלעית]]
|[[סדרן]]
|[[סום טאם]]
|[[סגול]]
|-
|'''[[ע]]''''
|[[עיראק]]
|[[ערד]]
|[[עזניה]]
|[[ערער]]
|[[עפיפון]]
|[[עמרי]]
|[[עדה]]
|[[עורך דין]]
|[[ערפד]]
|[[עפור]]
|-
|'''[[פ]]''''
|[[פולין]]
|[[פתח תקוה]]
|[[פרה]]
|[[פיקוס]]
|[[פסנתר]]
|[[פנחס]]
|[[פנינה]]
|[[פיזיקאי]]
|[[פירה]]
|[[פוקסיה]]
|-
|'''[[צ]]''''
|[[צ'כיה]]
|[[צפת]]
|[[צרעה]]
|[[צאלון]]
|[[צריף]]
|[[צח]]
|[[צלה|צילה]]
|[[צייר]]
|[[צזיקי]]
|[[צהוב]]
|-
|'''[[ק]]''''
|[[קנדה]]
|[[קהיר]]
|[[קרפד]]ה
|[[קדד]]
|[[קולב]]
|[[קינן]]
|[[קרן]]
|[[קרימינולוג]]
|[[קניידלך]]
|[[קרדינל]]
|-
|'''[[ר]]''''
|[[רוסיה]]
|[[רמת גן]]
|[[ראם]]
|[[רצועית]]
|[[רגל]]
|[[רשף]]
|[[רנה|רינה]]
|[[רקדן]]
|[[רולמופס]]
|[[רויאל]]
|-
|'''[[ש]]''''
|[[שבדיה]]
|[[שטוקהולם]]
|[[שנונית]]
|[[שמשון]]
|[[שדה|שידה]]
|[[שלמה]]
|[[שני]]
|[[שחקן]]
|[[שארלוט]]
|[[שחור]]
|-
|'''[[ת]]''''
|[[תימן]]
|[[תל אביב]]
|[[תחמס]]
|[[תרמוס|תורמוס]]
|[[תנור]]
|[[תמיר]]
|[[תמר]]
|[[תרפיסט]]
|[[תותי פרוטי]]
|[[תכלת]]
[[קטגוריה:האלפבית העברי]]
[[קטגוריה:ויקימילון - נספחים|ארץ עיר]]
[[קטגוריה:ויקימילון - קהילה]]
crmug0j9qq4z994akmd6tjiq6rpj5e0
441312
441311
2022-08-02T23:55:00Z
Xnet1234
19767
הפעיל הגנה על הדף "[[נספח:ארץ עיר]]": השחתה רבה ([עריכה=רק משתמשים ותיקים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק משתמשים ותיקים] (בלתי מוגבלת בזמן))
wikitext
text/x-wiki
<center><big>'''[[ויקימילון:מונחים|הכחילו]] את הקישורים האדומים והחליפו את הקישורים הכחולים בקישורים לערכים חסרים'''</big></center>
{| width="90%" border="1" style="border-collapse: collapse; border: solid 1px black; text-align: center;" cellpadding="2" cellspacing="2"
|- BGCOLOR="EFEFEF"
|'''[[:קטגוריה:האלפבית העברי|אות]]'''
|'''[[:קטגוריה:מדינות|ארץ]]'''
|'''[[:קטגוריה:ערים|עיר]]'''
|'''[[:קטגוריה:בעלי חיים|חי]]'''
|'''[[:קטגוריה:צמחים|צומח]]'''
|'''[[דומם]]'''
|'''[[:קטגוריה:שמות|ילד]]'''
|'''[[:קטגוריה:שמות|ילדה]]'''
|'''[[:קטגוריה:בעלי מקצוע|מקצוע]]'''
|'''[[:קטגוריה:מזון|מאכל]]'''
|'''[[:קטגוריה:צבעים|צבע]]'''
|-
|'''[[א]]''''
|[[ארגנטינה]]
|[[אילת]]
|[[אריה]]
|[[אננס]]
|[[ארון]]
|[[אברהם]]
|[[אסתר]]
|[[אלחוטאי]]
|[[איקרה]]
|[[ארגמן]]
|-
|'''[[ב]]''''
|[[בלגיה]]
|[[בת ים]]
|[[ברווז]]
|[[בננה]]
|[[בית]]
|[[בן]]
|[[בת שבע]]
|[[בנאי]]
|[[בורקס]]
|[[בורדו]]
|-
|'''[[ג]]''''
|[[גרמניה]]
|[[גדרה]]
|[[גמל]]
|[[גמא|גומא]]
|[[גלגשת]]
|[[גיל]]
|[[גאולה]]
|[[גנן]]
|[[גיבץ']]
|[[ג'ינג'י]]
|-
|'''[[ד]]''''
|[[דנמרק]]
|[[דמשק]]
|[[דישון]]
|[[דולב]]
|[[דלת]]
|[[דותן]]
|[[דליה]]
|[[די ג'י|די ג'יי]]
|[[דונאט]]
|[[דנים]]
|-
|'''[[ה]]''''
|[[האיטי]]
|[[הרצליה]]
|[[היפופוטם]]
|[[היפוכריס]]
|[[הגה]]
|[[הראל]]
|[[הילי]]
|[[הנדסאי]]
|[[הוט פוט]]
|[[הבנה]]
|-
|'''[[ו]]''''
|[[וייטנאם]]
|[[ושינגטון]]
|[[וומבט]]
|[[ונזה]]
|[[וילון]]
|[[ויקטור]]
|[[ורוניקה]]
|[[וטרינר]]
|[[ואסאבי]]
|[[ורוד]]
|-
|'''[[ז]]''''
|[[זמביה]]
|[[זכרון יעקב]]
|[[זהבן]]
|[[זקום]]
|[[זרבובית]]
|[[זהר]]
|[[זואי]]
|[[זגג]]
|[[זיוה]]
|[[זהב]]
|-
|'''[[ח]]''''
|[[חוף השנהב]]
|[[חיפה]]
|[[חגב]]
|[[חמשן]]
|[[חרב]]
|[[חגי]]
|[[חפציבה]]
|[[חוקר]]
|[[חמאת בטנים|חמאת בוטנים]]
|[[חום]]
|-
|'''[[ט]]''''
|[[טורקיה]]
|[[טבריה]]
|[[טווס]]
|[[טבק]]
|[[טלפון]]
|[[טוביה]]
|[[טינה]]
|[[טכנולוג]]
|[[טאבולה]]
|[[טורקיז]]
|-
|'''[[י]]''''
|[[ישראל]]
|[[ירושלים]]
|[[יערון]]
|[[יפרוק]]
|[[ילקוט]]
|[[יריב]]
|[[יהודית]]
|[[יינן]]
|[[יוקאן]]
|[[ירוק]]
|-
|'''[[כ]]''''
|[[כווית]]
|[[כפר סבא]]
|[[כחליל]]
|[[כליל החורש]]
|[[כרית]]
|[[כפיר]]
|[[כרמלה]]
|[[כנר]]
|[[כבד קצוץ]]
|[[כתום]]
|-
|'''[[ל]]''''
|[[לטביה]]
|[[לוד]]
|[[למור]]
|[[לשון שור]]
|[[לוח]]
|[[ליאור]]
|[[לילית]]
|[[לוכד נחשים]]
|[[לחמנית]]
|[[לבן]]
|-
|'''[[מ]]''''
|[[מצרים]]
|[[מכה]]
|[[מינה|מיינה]]
|[[מורן]]
|[[מחשב]]
|[[מלאכי]]
|[[מיכל]]
|[[מטפל באמנות]]
|[[מג'דרה]]
|[[מוקה]]
|-
|'''[[נ]]''''
|[[ניגריה]]
|[[נתניה]]
|[[נץ]]
|[[נעצוץ]]
|[[נהר]]
|[[נדב]]
|[[נעה|נועה]]
|[[נבלן]]
|[[נודלס]]
|[[נקד|נקוד]]
|-
|'''[[ס]]''''
|[[סודן]]
|[[סידני]]
|[[סלעם]]
|[[סרפד]]
|[[סילון]]
|[[סמי]]
|[[סלעית]]
|[[סדרן]]
|[[סום טאם]]
|[[סגול]]
|-
|'''[[ע]]''''
|[[עיראק]]
|[[ערד]]
|[[עזניה]]
|[[ערער]]
|[[עפיפון]]
|[[עמרי]]
|[[עדה]]
|[[עורך דין]]
|[[ערפד]]
|[[עפור]]
|-
|'''[[פ]]''''
|[[פולין]]
|[[פתח תקוה]]
|[[פרה]]
|[[פיקוס]]
|[[פסנתר]]
|[[פנחס]]
|[[פנינה]]
|[[פיזיקאי]]
|[[פירה]]
|[[פוקסיה]]
|-
|'''[[צ]]''''
|[[צ'כיה]]
|[[צפת]]
|[[צרעה]]
|[[צאלון]]
|[[צריף]]
|[[צח]]
|[[צלה|צילה]]
|[[צייר]]
|[[צזיקי]]
|[[צהוב]]
|-
|'''[[ק]]''''
|[[קנדה]]
|[[קהיר]]
|[[קרפד]]ה
|[[קדד]]
|[[קולב]]
|[[קינן]]
|[[קרן]]
|[[קרימינולוג]]
|[[קניידלך]]
|[[קרדינל]]
|-
|'''[[ר]]''''
|[[רוסיה]]
|[[רמת גן]]
|[[ראם]]
|[[רצועית]]
|[[רגל]]
|[[רשף]]
|[[רנה|רינה]]
|[[רקדן]]
|[[רולמופס]]
|[[רויאל]]
|-
|'''[[ש]]''''
|[[שבדיה]]
|[[שטוקהולם]]
|[[שנונית]]
|[[שמשון]]
|[[שדה|שידה]]
|[[שלמה]]
|[[שני]]
|[[שחקן]]
|[[שארלוט]]
|[[שחור]]
|-
|'''[[ת]]''''
|[[תימן]]
|[[תל אביב]]
|[[תחמס]]
|[[תרמוס|תורמוס]]
|[[תנור]]
|[[תמיר]]
|[[תמר]]
|[[תרפיסט]]
|[[תותי פרוטי]]
|[[תכלת]]
[[קטגוריה:האלפבית העברי]]
[[קטגוריה:ויקימילון - נספחים|ארץ עיר]]
[[קטגוריה:ויקימילון - קהילה]]
crmug0j9qq4z994akmd6tjiq6rpj5e0
סימן
0
8573
441327
423994
2022-08-03T07:35:28Z
147.161.8.0
/* סִימָן */
wikitext
text/x-wiki
==סִימָן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סימן
|הגייה=si'''man'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש ={{שרש3|ס|מ|ן}} (גזור שם)
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' סִימָנִים
}}
# [[צורה]] פשוטה [[כתוב]]ה או [[חרות]]ה, ל[[זהוי]] הכותב, וגם צורה טבעית או מלאכותית, לציון מקום, או לזהוי חפץ.
#:*{{צט/משנה|כֵּיצַד יַעֲשׂוּ, יְשַׁלֵּשׁוּ; וְאִם הָיוּ מְשֻׁלָּשִׁים, יִכְתְּבוּ '''סִימָן'''; וְאִם הָיוּ מְסֻמָּנִין, יִכְתְּבוּ כֹהֵן.|קידושין|ד|א}}
#:* מי שלא ידע קרוא וכתוב חתם '''בסימן''' צלב (X).
#:*'''סימן''' מסחרי רשום מוגן על פי החוק.
# צורות או מאפינים אחרים הנתפסים בחושים ומאפשרים זהוי והכרת מצבם של אדם, בעל חיים, צמח, או חפץ.
#:*{{צט/משנה|אָמַר אֶת הָאֲבֵדָה וְלֹא אָמַר '''סִימָנֶיהָ''', לֹא יִתֶּן לוֹ.|בבא מציעא|ח|ז}}
#:*{{צט/משנה|שֶׁשֵּׂעָר לָבָן מְטַמֵּא בַתְּחִלָּה, וּמְטַמֵּא בְכָל מַרְאֵה לבֶן, וְאֵין בּוֹ '''סִימַן''' טָהֳרָה.|נגעים|א|ד}}
#:*תמצא את הבית לפי '''סימן''' של שני ברושים ליד הכביש.
# אות או צורה המשמשים להזכיר דבר, או להביע דבר.
#:*{{הדגשה|רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם '''סִמָּנִים''': דְּצַ"ךְ עַדַ"שׁ בְּאַחַ"ב.| [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97 הגדה של פסח]}}
# תופעה או ארוע המקדימים ארוע אחר, אות.
#:*{{צט/משנה|הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה, '''סִימָן''' רַע לוֹ; וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא, '''סִימָן''' רַע לְשׁוֹלְחָיו, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ.|ברכות|ה|ה}}
#:*חשרת ענני הסערה היתה '''סימן''' לבאות.
# {{הקשר|ספרות}} [[פרק#פֶּרֶק|פרק]] בספר.
#:* שולחן ערוך '''סימן''' רע"ג סעיף ב
# {{משלב|סלנג}} {{הקשר|יהדות תימן}} פאת הראש ארוכה ומסוסלת
#:* ילד קטן עם '''סימָנים'''.
# {{משלב|שירים}} {{הקשר|עם המילה סימן}}
#:*{{צטשיר|'''סימנים''' של שלכת ואת עכשיו הולכת/אל מקום שהיה בינינו חום ואהבה/תשתני למעננו עוד יבוא עלינו/עוד חלום יתגשם בינינו|artist?type{{=}}lyrics〈{{=}}1&prfid{{=}}3962&wrkid{{=}}14966|סימנים|הראל מויאל}}
===גיזרון===
*{{רובד|חזל}} {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|σημεῖον|semeion}}; מבסיס {{יוונית|σῆμᾰ|sêma}} באותה משמעות, והסיומת {{יוונית|-ῐον-|ion}} להקטנה.
===נגזרות===
*ס־מ־ן
**[[סמן|סִמֵּן]]
**[[מסמן|מְסֻמָּן]]
*[[אסימון]]
*[[סימנור]]
=== צירופים ===
*[[מעשה אבות סימן לבנים]]
*[[סימן טוב]]
*[[סימן מים]]
*[[סימן פסוק|סימן פיסוק]]
*[[סימן קריאה]]
*[[סימן שאלה]]
*[[סימני חיים]]
===מילים נרדפות===
*[[אות]]
*[[מופת]] (4)
*[[תו]] (1)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|mark}} (1, 2), {{ת|אנגלית|sign}} (1, 2), {{ת|אנגלית|omen}} (4)
* ערבית: {{ת|ערבית|علامة}}
===ראו גם===
* [[סממן]]
* [[סמנטיקה]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]
==סִימָן {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סימן
|הגייה=si'''man'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר רבוי
|שורש ={{שרש3|ס|מ|ה}}
|דרך תצורה=
|נטיות=י' סִימָא
}}
#{{ארמית}} מטמונים או אוצרות, בדרך כלל של כסף.
#:*{{צט/אונקלוס|אֱלָהֲכוֹן וֵאלָהָא דַּאֲבוּכוֹן יְהַב לְכוֹן '''סִימָן''' בְּטוּעְנֵיכוֹן|בראשית|מג|כג}}
#:*{{צט/אונקלוס|שִׁבְטַיָּא דְּיִשְׂרָאֵל לְטוּר בֵּית מַקְדְּשָׁא יִתְכַּנְשׁוּן תַּמָּן יִכְּסוּן נִכְסַת קוּדְשִׁין לְרַעֲוָא אֲרֵי נִכְסֵי עַמְמַיָּא יֵיכְלוּן וְ'''סִימָן''' דְּמִטַּמְרָן בְּחָלָא מִתְגַּלְיָן לְהוֹן|דברים|לג|יט}}
#:*{{צט|וְאֶתֵּן לָךְ אוֹצְרִין דַחֲשׁוֹךְ וְ'''סִימָן''' דְמִטַמְרָן|תרגום יונתן, ישעיה מה, ג}}
===גזרון===
#משורש {{שרש3|ס|מ|ה}} הארמי שמשמעו נסתר, כמו: {{צט/בבלי|אין הברכה מצויה אלא בדבר ה'''סמוי''' מן העין|תענית|ח|ב}}. בלשון יחיד "סִימָא" או "סימתא"{{הערת שוליים|כגון: {{צט|ואשכחית בגוה סימתא|בראשית רבה לג}}. אמנם ח"י קוהוט (ערוך השלם, סם2) אמר שעדיף לגרוס "סימא".}}, כמו: {{צט/בבלי|אמרי אינשי: סבא בביתא פאחא בביתא, סבתא בביתא '''סימא''' בביתא|ערכין|יט|א}}. בתרגומים הארמיים לספרי אמ"ת משמש כתרגום של [[כסף]], אולי בהשאלה; כגון: {{הדגשה|טַעֲוָן דְעַמְמַיָא '''סִימָא''' וּדְהָבָא|תרגום תהילים, קלה ט}}. לדעת ח"י קוהוט ([https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48233&st=&pgnum=177&hilite= ערוך השלם, סם2]) מקור המילה בפרסית.
===הערות שוליים===
[[קטגוריה:ריבויים]]
1xvsb86otqbchz6v8gdqsmctewukq0e
צבע
0
8862
441314
440000
2022-08-03T04:56:12Z
147.161.8.0
/* צָבַע */
wikitext
text/x-wiki
==צֶבַע==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צבע
|הגייה='''tse'''va
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|ב|ע|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' צְבָעִים}}
{{צבעים}}
[[קובץ:Common Hebrew color names.png|200px|ממוזער|שמאל|שמות צבעים נפוצים בעברית]]
# תפיסה חושית של [[אורך גל]] של [[אור נראה]].
# חומר המשמש לצביעה, לסיוד או לציפוי.
#:*{{צט/תנ"ך|הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל '''צְבָעִים''' לְסִיסְרָא שְׁלַל '''צְבָעִים''' רִקְמָה '''צֶבַע''' רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל|שופטים|ה|ל}}
#:*{{צטשיר|בני השש ובני השבע / (א"ב, א"ב) /מציירים בגיר '''וצבע''' / (א"ב, א"ב)|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}738&wrkid{{=}}3527|א"ב|נעמי שמר}}
# הצגה של תמונה, ציור או סרט ביותר משני צבעים.
# סומק, הגוון הטבעי של הפנים.
#:*לאחר שירד החום של התינוק חזר לו ה'''צבע''' לפנים.
===גיזרון===
* המילה מופיעה שלוש פעמים בלבד במקרא, כולן בפסוק לעיל.
* אכדית: ṣibûtum, ṣubâtu (צֶבַע); ערבית: صَبَغَ [ṣabağa] (צֶבַע, צִבֵּעַ); ארמית: ܨܒܰܥ [ṣba˓] (צֶבַע, צִבֵּעַ).{{סמ|{{מקור/לקסיקון BDB|צבע|6648}}}}.
===צירופים===
{{ע|3|
* [[אזון צבעים|אִזּוּן צְבָעִים]]
* [[הפרדת צבעים|הַפְרָדַת צְבָעִים]]
* [[כיול צבע|כִּיּוּל צֶבַע]]
* [[כשר הפרדת צבע|כושר הפרדת צבע]]
* [[כתבת צבע|כַּתָּבַת צֶבַע]]
* [[לוח צבעים|לוּחַ צְבָעִים]]
* [[מפת צבעים|מַפַּת צְבָעִים]]
* [[מפתח צבעים|מַפְתֵּחַ צְבָעִים]]
* [[מטען צבע]]
* [[צבע קול]]
* [[מרחב צבעים|מֶרְחַב צְבָעִים]]
* [[סלם צבעים|סֻלַּם-צְבָעִים]]
* [[עור צבעים|עִוֵּר צְבָעִים]]
* [[עורון צבעים|עִוְרוֹן צְבָעִים]]
* [[צבע אקרילי|צֶבַע אַקְרִילִי]]
* [[צבע גורע|צֶבַע גּוֹרֵעַ]]
* [[צבע יסוד|צֶבַע יְסוֹד]]
* [[צבע מאכל]]
* [[צבע מים|צֶבַע-מַיִם]]
* [[צבע משלים|צֶבַע מַשְׁלִים]]
* [[צבע צמחי|צֶבַע צִמְחִי]]
* [[צבעי גואש]]
* [[צבעי הסואה|צִבְעֵי הַסְוָאָה]]
* [[צבעי הקשת]]
* [[צבעי הרתעה|צִבְעֵי הַרְתָּעָה]]
* [[צבעי פנדה]]
* [[צבעי פסטל]]
}}
===נגזרות===
*[[צבען]]
===מילים נרדפות===
* [[כרומה]]
===ניגודים===
* [[שחור לבן]] (3)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|color|colour|paint|dye}}
* ארמית: [[גון|גַּוָּנָא]], '''צִבְעָא'''
* גאורגית: {{ת|גאורגית|ფერი}} (הגייה: פֶּרי) (1)
* גאורגית: {{ת|גאורגית|საღებავი}} (3)
* ערבית: {{ת|ערבית|لون|دهان}} (תעתיק: דהאן, לון)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|color}}
===ראו גם===
* [[RGB]], [[CMYK]], [[HSB]]
* [[אולטרה סגול]]
* [[אינפרא אדום]]
* [[גון|גוון]]
* [[האור הנראה]]
* [[טכניקולור]]
* [[מונוכרומטי]]
* [[צבען]]
* [[ספקטרום]]
===קישורים חיצוניים===
* סיווג קונקורדנציוני: {{קונקורדנציה|S=6648|TWOT=1872a|GK=7389}}
===סימוכין===
{{סימוכין}}
{{שורש|צבע א}}
[[קטגוריה:צבעים|*]]
==צַבָּע==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צבע
|הגייה=tsa'''ba'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|ב|ע|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=נ' צַבָּעִית, ר' צַבָּעִים,<BR>נ"ר צַבָּעִיּוֹת {{הע|צורות אלה (במשקל "קַטָּל") הן הצורות הרהוטות, ולא צורות כאלו ואחרות הרווחות בדיבור.}}
}}{{תמונה|Bishop's Stortford Cicket Club groundsman, Hertfordshire 1.jpg|צבע משרטט קווים במגרש ספורט}}
# {{הקשר|בעלי מקצוע}} בעל תפקיד שמקצועו צביעה או סיוד.
#:*{{צט/משנה|'''הַצַּבָּע''', צוֹבֵעַ לְעַצְמוֹ, וְלֹא יִצְבַּע בְּשָׂכָר|שביעית|ז|ג}}
#:*{{צט/משנה|הַנּוֹתֵן צֶמֶר '''לַצַּבָּע''', וְהִקְדִּיחַתּוּ יוֹרָה, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ.|בבא קמא|ט|ד}}
===נגזרות===
*[[צבעות]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|painter|dyer}}
* ערבית: {{ת|ערבית|دهّان}} (תעתיק: דהאן)
* פרסית: {{ת|פרסית|نقاش}}
* יידיש: {{ת|יידיש|פֿאַרבער}}, {{ת|יידיש|פּיינטער}}
===ראו גם===
* [[סיד|סייד]]
===הערות שוליים===
{{הערות}}
{{שורש|צבע א}}
==צָבַע==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=צבע
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ב|ע|א|גזרה=השלמים}}, [[ל"ג]]
|בניין=קל
}}
# שינה את צבעו של דבר מסוים.
#:*{{צטשיר|עת עלים הזהיבו בראשי צמרות / בא הסתיו אל ארץ רחוקה, / הוא '''צבע''' את כל התפוחים בורוד / וגם את לחייך המתוקה.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}1233&wrkid{{=}}3784|שלגיה|נעמי שמר}}
#:* {{צטשיר|זה אמצע הלילה, / ואולי כבר מאוחר. / את לא מתקשרת, / אז אולי אבוא מחר./תראי עננים/עכשיו '''צבעו''' עצמם אפור/בגלל המצב שלנו.|artist?type{{=}}lyrics〈{{=}}1&prfid{{=}}3962&wrkid{{=}}14966|אמצע הלילה בכפר|הראל מויאל}}
# כיסה ב[[#צֶבַע|צֶבַע]], מרח שכבת [[#צֶבַע|צֶבַע]].
#:*{{צט/משנה|הַצַּבָּע, '''צוֹבֵעַ''' לְעַצְמוֹ, וְלֹא '''יִצְבַּע''' בְּשָׂכָר|שביעית|ז|ג}}
#:*{{צט/משנה|קְלִפֵּי אֱגוֹזִים, קְלִפֵּי רִמּוֹנִים, אִסְטִיס וּפוּאָה, כְּדֵי '''לִצְבֹּעַ''' בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן בִּסְבָכָה.|שבת|ט|ה}}
#:*{{צט/משנה|'''לִצְבֹּעַ''' לוֹ אָדֹם, '''וּצְבָעוֹ''' שָׁחֹר, שָׁחֹר, '''וּצְבָעוֹ''' אָדֹם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ.|בבא קמא|ט|ד}}
===נגזרות===
* [[צביעה]]
* [[צבוע]]
===מילים נרדפות===
* [[סיד|סייד]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|paint|dye}}
* ערבית: {{ת|ערבית|دهن|لون}} (תעתיק: לון, דהן)
{{אבות מלאכה}}
{{שורש|צבע א}}
==צִבַּע (גם: צִבֵּעַ)==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=ציבע
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ב|ע|א}}, [[גזרת השלמים]], [[ל"ג]]
|בניין=פיעל
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} נָתַן לְדָבָר גָּוֶן, שָׁם צֶבַע לְדָבָר.
#:*{{צט/תנ"ך|...כְתוֹרִין לָךְ יְטַעֲמוּן וּמִטַּל שְׁמַיָּא לָךְ '''מְצַבְּעִין'''...|דניאל|ד|כב}}
===גיזרון===
* פעם אחת בארמית המקראית. השורש צ־ב־ע משותף גם לארמית: צִבְעָא.
* המילה הופיעה במילון מונחי עבודות עץ (תרצ"ד), 1934.{{סמ|{{מילון מונחים|118}}}}
===ראו גם===
*[[הצביע]]
*[[הצטבע]]
===קישורים חיצוניים===
* סיווג קונקורדנציוני: {{קונקורדנציה|S=6647|TWOT=2954}}
===סימוכין===
{{סימוכין}}
{{שורש|צבע א}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]]
dteeop46eudtntlzzdqvufwyeaglw16
סנטר
0
10172
441279
422755
2022-08-02T13:04:33Z
אליצור יחיא
19327
/* גיזרון */
wikitext
text/x-wiki
==סַנְטֵר {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סנטר
|הגייה=san'''ter'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' סַנְטֵרִים
}}
{{תמונה|Stubbly face.jpg|סנטר גברי מכוסה זיפים}}
{{תמונה|Paasch Illus Mar Ency 1890 pl 5 - Front view of Wooden Vessel in Frame.jpg|שלד של אוניית עץ. 1. שדרית, 2. סנטר, 3. קנה החרטום}}
# {{רובד|לשון חז"ל}} [[בליטה]] ב[[פנים]], הנמצא בקצה ה[[לסת]] התחתונה.
#:* {{צט/בבלי|וכשהוא מפהק - היה מניח ידו על '''סנטירו'''|ברכות|כד|ב}}
#:*{{צטשיר|עָמְדָה נַעֲרָה מוּל הַכֹּתֶל / שְׂפָתַיִם קֵרְבָה '''וְסַנְטֵר''', / אָמְרָה לִי: תְּקִיעוֹת הַשּׁוֹפָר חֲזָקוֹת הֵן, / אָבַל הַשְּׁתִיקָה עוֹד יוֹתֵר!|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}958&wrkid{{=}}1107|הַכֹּתֶל|יוסי גמזו}}
#:* '''סנטרו''' של יאיר בולט.
# {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} בסירות ובספינות מעץ: [[חלק עץ|חלק־העץ]] המעוגל אשר מחבר את הקצה הקדמי של ה[[שדרית]] עם [[קנה החרטום]].
#:* {{צטבי|יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַגַלִים קוֹצְפִים וּמְבַעְבְּעִים מִתַּחַת '''לְסַנְטֵרָהּ''', וּמִן הַמָקוֹם שֶׁבּוֹ נִמְצֵאתִי עַתָּה הִיא נִרְאֲתָה בְּעֵינַי גְבוֹהָה עַד אֵימָה.|https://benyehuda.org/read/12629|אי המטמון|רוברט לואיס סטיבנסון|מתרגם=אוריאל אופק}}
===גיזרון===
{{מספור|1}} המילה מופיעה פעם אחת בתלמוד. לדעת [[w:נתן מרומי|ר' נתן מרומי]] גזור מהמילה הארמית 'סְטַר' - צד, בתוספת נו"ן, ופירש שהכוונה [[מתן#מֹתֶן|מתניים]]. אבל רש"י פירש: מנטו"ן ({{ת|צרפתית|menton}}) - קצה הלסת התחתונה, וזה הפירוש המקובל. לפי פירוש זה, ככל הנראה מקור המילה {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|ἀνθερεών|anthereon}} - "לֶסֶת", בתוספת סמ"ך.<ref>קוהוט, ערוך השלם, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48233&st=&pgnum=196&hilite= סנטר].</ref>
{{מספור|2}} ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940.
===מובאות נוספות===
* {{הדגשה|"טלטולה של האניה נסתיים בזעזוע עצום, כאילו נתקע '''קוער החרטום''' בדבר־מה מוצק."|([[w:ג'וזף קונרד|ג'וזף קונרד]], טייפון. מאנגלית: זאב הרטבי, 1957)}}
===צירופים===
* [[סנטר כפול]]
* [[בית סנטר]]
===תרגום===
{{תר|קצה הלסת}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|chin}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kinn}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ذُقْنَ}} (תעתיק: דֻ'קְןַ)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|menton}}
* רוסית: {{ת|רוסית|подбородок}}
{{תר-סוף}}
{{תר|קצה השדרית בספינת עץ}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|forefoot|gripe}}
{{תר-סוף}}
===ראו גם===
* [[לסת]]
* [[צוואר]]
[[קטגוריה:אנטומיה]]
[[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]
{{-}}
==סַנְטֵר {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סנטר
|הגייה=san'''ter'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' סַנְטֵרִים
}}
#{{חזל}} [[שומר]].
#:*{{צט/משנה|הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר, מָכַר אֶת '''הַסַּנְטֵר'''.|בבא בתרא|ד|ז}}
#:*{{צט/בבלי|מאי '''סנטר'''? הכא תרגימו: בר מחווניתא|בבא בתרא|סח|א}}
#:*{{צט/ירושלמי הלכה|אמרין לון: אייתון לן נטורי קרתא! אייתון לון '''סנטורי''' קרתא. אמרון לון: אילין אינון נטורי קרתא? לית אילין אלא חרובי קרתא!|חגיגה|א|ז}}
#:*{{צט/בבלי|אפילו לא כתב אלא לשם '''סנטר''' שבעיר - הרי זו מגורשת.|גיטין|פ|ב}}
===גיזרון===
*המפרשים נחלקו בכוונת הגמרא "בר מחווניתא": רבנו חננאל הסביר שהכוונה 'שומר' (משורש [[נטר]]), וכן נראה מהופעות אחרות של המילה בחז"ל. אבל רשב"ם הסביר: "בר מחווניתא- עבד הממונה להגיד ולאחוויי תחומי השדות של מי זה ושל מי זה".
*מקור המילה אינו ברור. הדעה הרווחת כי מקור המילה {{לועזית|לטינית}} senator - חבר ב[[סנאט]], למרות שהמשמעויות רחוקות.<ref>[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=sn%2Br%20N&cits=all CAL]</ref> ויש שאמרו שמקור המילה מהמילה הלטינית: saltuarius - מנהל אחוזה, בחילוף ל/נ המצוי במעבר מיוונית ולטינית לעברית.<ref>צ"מ פיניליש, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31823&st=&pgnum=126&hilite= דרכה של תורה], עמ' 130. ש' ליברמן, תוספתא כפשוטה ב"מ ט, יד.</ref> גיזרון זה מתאים במיוחד לפירוש רשב"ם הנ"ל.
*ב[[w:כתב יד קאופמן|כ"י קאופמן]] מנוקד "סַנְטֵר" בצירה, אבל ב[[w:כתב יד ארפורט|כ"י ארפורט]] מנוקד "סנטֶר" בסגול.
===ראו גם===
*[[סנאטור]]
==סֶנְטֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סנטר
|הגייה='''sen'''ter
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה
|נטיות=ר' סֶנְטֶרִים}}
#{{רובד|ח}} [[מרכז]] [[קניה|קניות]].
#:* אני הולך לערוך קניות ב'''סנטר'''.
#{{רובד|ח}} {{משלב|ספורט|כדורסל}} העמדה הקרובה ביותר ל[[סל]], בה בדרך כלל משחק השחקן ה[[גבוה]] ביותר.
#:* ה'''סנטר''' קלע סל.
===גיזרון===
* {{לועזית|אנגלית}} center – מרכז.
{{מספור|1}} השתרש ככל הנראה משמו של מרכז הקניות הראשון בארץ - "דיזנגוף סנטר".
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|center}}
===ראו גם===
* [[כדורסל]]
* [[קניון]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]]
s8jyn28r3yzczckjlwlx136ycsgaebj
קב
0
11652
441290
439870
2022-08-02T20:26:27Z
אליצור יחיא
19327
wikitext
text/x-wiki
==קַב {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קב
|הגייה=kav
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ב|ב}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' קַבַּיִם
}}{{תמונה|Qabbayim.jpg|פצועה נעה בעזרת קביים}}
# {{רובד|ח}} [[מקל]] הנועד ל[[סיע]] ל[[נכה]] ב[[רגל]]יו בעת ה[[הליכה]].
#:* לאחר ה[[תאונה]], הלך משה בעזרת '''קביים'''.
#{{פירוש לקוי}} [[יתד]] ארוכה ה[[מורכב]]ת ל[[נעל]], כך שהנועל אותן [[נדמה]] כ[[גבוה]] יותר.
#:* בקרקס הרחוב היו ליצנים שהילכו על '''קביים''', ונראו כענקים.
# {{רובד|חז"ל}} רגל [[תותב]]ת.
#:*{{צט/משנה|הַקִּטֵּעַ יוֹצֵא '''בְקַב''' שֶׁלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר.|שבת|ו|ח}}
===גיזרון===
* משמעות 1. ממשמעות 3. שהיא במקור '''קַב ב''' שהיו מכניסים את גדם הרגל לתוך הקב שהוא גוש עץ שחקוק בו חלל לקיבול המידה{{הערת שוליים|ראו בסוגיא בבלי שבת שם}}.
===מילים נרדפות===
* [[כלונס]] (2)
* [[משענת]] (1)
* [[רגל מעץ]] (3)
===תרגום===
'''מקל הליכה לנכה ברגליו'''
{{ע|4|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|stampella}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|crutch}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|kark}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|vestarko}}
* ברטונית: {{ת|ברטונית|flac'h|bazh-loaek}}
* גליסית: {{ת|גליסית|muleta}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Krücke}}
* דנית: {{ת|דנית|krykke}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|kruk}}
* הודית: {{ת|הינדית|बैसाखी}}
* ולשית: {{ת|ולשית|ffon fagl}}
* זולו: {{ת|זולו|uzime}}
* מרטהי: {{ת|מרטהי|कुबडी}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|muleta}}
* ערבית: {{ת|ערבית|عكاز}}
* פולנית: {{ת|פולנית|kula}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|muleta}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|berla}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|béquille}}
* קטלנית: {{ת|קטלנית|crossa}}
}}
'''מגביה מלאכותי'''
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|stilt}}
* אפריקנס: {{ת|אפריקנס|stelte}}
|
* צרפתית: {{ת|צרפתית|échasses}}
}}
'''רגל תותבת'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|peg-leg}}; {{ת|אנגלית|prosthetic}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|prothèse}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים||ויקישיתוף=Category:Crutches|שם ויקישיתוף=קביים}}
[[קטגוריה:כלים]]
[[קטגוריה:רפואה]]
==קַב {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קב
|הגייה=kav
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' קַבִּים; קַב־, ר' קַבֵּי־
}}
# {{מקרא}} מידת נפח ליבש, השווה ל-24 ביצים (1.4 ליטרים ע"פ רא"ח נאה; 2.4 ליטרים לפי חזון איש).
#:* ה'''קב''' שווה לשישית ה[[סאה]] ולחלק ה-180 של [[כור]].
#:* "שלוש ועשרים סאה של חיטים, שנתערב בה שני '''קבין''' שעורים, ושני '''קבין''' עדשים, ושני '''קבין''' פולים--הרי זה לא יזרע הכול" (משנה תורה, ספר זרעים, הלכות כלאיים, פרק ב)
#:* {{צט|מצא פירות מפוזרין וכמה א"ר יצחק קב בארבע אמות|בבא מציעא כא א}}
#:* {{צט|המפקיד פירות אצל חבירו הרי זה יוציא לו חסרונות לחטים ולאורז תשעה חצאי '''קבין''' לכור|בבא מציעא מ א}}
# {{בהשאלה}} כמות קטנה.
#:* {{צט/בבלי|תני, שמעון בן עזאי אומר: מצאתי מגלת יוחסין בירושלים, וכתוב בה: משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי, |יבמות|מט|ב}}
#:* {{צט/בבלי|עשרה קבים חכמה ירדו לעולם תשעה נטלה ארץ ישראל ואחד כל העולם ... עשרה קבים שיחה ירדו לעולם תשעה נטלו נשים כו'|קידושין|מט|ב}}
#:* "כדי להוציא משם '''קב־קב''' ממאה־מאה כורים את התמצית היפה והחיונית שיש בהם" ([http://www.benyehuda.org/bialik/article03.html "הספר העברי",] [[w:ח"נ ביאליק|ח"נ ביאליק]])
===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: {{הדגשה|"וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ־חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב חרי (ק' דִּב־) יוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה־כָסֶף"|(מלכים ב, ו, כה)}}.
===צירופים===
* [[אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבים של חברו]]
* [[קב ונקי]]
* [[קב חמטין|קב חומטין]]
* [[קב חרובים]]
* [[תשעה קבים]]
===נגזרות===
*[[תרקב]]
===ראו גם===
* [[קרט|קורט]]
* [[קרטוב|קורטוב]]
* [[קמצוץ]]
* [[במשורה]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]]
[[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]
[[קטגוריה:יחידות מידה]]
3r0tj5sz156ol70h56b5iake11rqv5x
למה
0
11809
441345
373034
2022-08-03T10:42:48Z
אליצור יחיא
19327
/* לָמָּה (גם: לָמָה) */
wikitext
text/x-wiki
==לָמָּה (גם: לָמָה גם: לָמֶה)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=למה
|הגייה= la'''ma''' ,'''la'''mma
|חלק דיבר=מילת שאלה
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=[[ל־]] + [[מה]] [[קטגוריה:בכל"ם (מוספית)]]
|נטיות=
}}
# {{רובד|מ}} מאיזו סיבה, עקב מה, מדוע.
#:*'''למה''' אינך מצטרף אלינו למשחק?
#:* האם המורה יודעת '''למה''' עירית בכתה?
#:* אני יודע '''למה''' התחרות נדחתה.
#:* {{צט/תנ"ך|וַיַּעַן יְהוֹנָתָן אֶת־שָׁאוּל אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו: '''לָמָּה''' יוּמַת, מֶה עָשָׂה?|שמואל א|כ|לב}}
# {{רובד|מ}} לשם מה, לאיזו תכלית, לאיזו מטרה.
#:*'''למה''' את זקוקה למחברתי?
#:* {{צט/תנ"ך|וְ'''לָמָה''' ה' מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז, הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה.|במדבר|יד|ג}}
#:* {{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר: הַגִּידָה־נָּא שְׁמֶךָ, וַיֹּאמֶר: '''לָמָּה''' זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי?|בראשית|לב|ל}}
#{{רובד|מ}} מילה לציון סיבה (לא כמילת שאלה)
#:*{{צט/תנ"ך|אַל-תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל-תִּתְחַכַּם יוֹתֵר; '''לָמָּה''', תִּשּׁוֹמֵם. אַל-תִּרְשַׁע הַרְבֵּה, וְאַל-תְּהִי סָכָל; '''לָמָּה''' תָמוּת, בְּלֹא עִתֶּךָ.|קהלת|ז|טז|יז}}
#:*{{צט/תנ"ך|וָאֶשְׁלְחָה עֲלֵיהֶם מַלְאָכִים לֵאמֹר מְלָאכָה גְדוֹלָה אֲנִי עֹשֶׂה וְלֹא אוּכַל לָרֶדֶת '''לָמָּה''' תִשְׁבַּת הַמְּלָאכָה כַּאֲשֶׁר אַרְפֶּהָ וְיָרַדְתִּי אֲלֵיכֶם.|נחמיה|ו|ג}}
#:*{{צטשיר|נכנסתי למשחק '''למה''' המשחק אוניברסל / לא נורמלי זה בא לי היפ הופ אורגינל / אוכל את כל המתחרים ותקרא לי קניבל|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}1118&wrkid{{=}}3521|הפינאלה|סאבלימינל}}
===גיזרון===
* לְ + מָה: בשביל מה.
===צירופים===
* [[למה זה]]?
* [[למה כובע]]?
* [[למה לא]]?
* [[למה לי]]?
* [[למה מה קרה]]?
* [[למה מי מת]]?
* [[מדוע ולמה]]?
===מילים נרדפות===
* [[מדוע]]
===תרגום===
'''מאיזו סיבה:'''
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|perché}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|why}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|warum}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|waarom|waarvoor}}
* יוונית: {{ת|יוונית|γιατί}} (הגייה: yatí)
* יידיש: {{ת|יידיש|פֿאַר װאָס}}
* יפנית: {{ת|יפנית|如何して}} (הגייה: doshite)
* כורדית: {{ת|כורדית|لهبهر چی}}
|
* לטינית: {{ת|לטינית|quid}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|hvorfor}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|por que}}
* ערבית: {{ת|ערבית|لم}} (תעתיק: לם)
* פולנית: {{ת|פולנית|czemu|dlaczego}}
* פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|porque}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|pourquoi}} (הגייה: פּוּרְכֻּאַה)
* רוסית: {{ת|רוסית|почему}} (הגייה: počemú)
* שוודית: {{ת|שוודית|varför}}
}}
'''לאיזו מטרה:'''
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|perché}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|why}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|kial}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|защо}} (הגייה: zaštó)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|warum|wieso|weshalb|weswegen}}
* דנית: {{ת|דנית|hvorfor}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|waarom}}
* יוונית: {{ת|יוונית|γιατί}} (הגייה: yatí)
* יידיש: {{ת|יידיש|צו װאָס|אַלס װאָס}}
* יפנית: {{ת|יפנית|何故}} (הגייה: naze)
* לטינית: {{ת|לטינית|cur}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|hvorfor}}
* סינית: {{ת|סינית|爲什麽}} (הגייה: wèishénmo)
|
* סלובנית: {{ת|סלובנית|zakaj}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|por qué}}
* ערבית: {{ת|ערבית|لماذا}} (הגייה: limāðā)
* פולנית: {{ת|פולנית|dlaczego|czemu}}
* פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|por que}}
* פינית: {{ת|פינית|miksi}}
* פרסית: {{ת|פרסית|چِرا}} (הגייה: čerā)
* צ'כית: {{ת|צ'כית|proč}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|pourquoi}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|왜}} (הגייה: wae)
* רומנית: {{ת|רומנית|de ce|pentru ce}}
* רוסית: {{ת|רוסית|почему}} (הגייה: počemú)
* שוודית: {{ת|שוודית|varför}}
}}
===מידע נוסף===
'''נקוד המילה למה:'''
* בנקוד "לָמָּה" הדגש באות מ' הוא [[דגש לתפארת הקריאה]] וההטעמה '''מלעלית'''.
דוגמאות: '''לָ֥מָּה''' זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי (שמות ה, כב), '''לָ֚מָּה''' חָ֣רָה לָ֔ךְ '''וְלָ֖מָּה''' נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ (בראשית ד, ו), '''לָ֧מָּה''' יַכֶּ֣כָּה נֶּ֗פֶשׁ (ירמיהו מ, טו), '''לָמָּה'''-לִּ֤י רֹב-זִבְחֵיכֶם֙ (ישעיהו א, יא), '''לָ֣מָּה''' נְגָפָ֧נוּ יְהֹוָ֛ה הַיּ֖וֹם לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים (שמואל א, ד, ג), '''לָ֤מָּה''' צַּ֙מְנוּ֙ וְלֹ֣א רָאִ֔יתָ (ישעיהו נח, ג), '''לָֽמָּה'''־קֹדֵ֥ר אֵלֵ֗ךְ (תהלים מב, י), '''לָ֛מָּה''' שִׁלַּמְתֶּ֥ם רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽה (בראשית מד, ד), '''לָ֖מָּה''' תִּשּׁוֹמֵֽם (קהלת ז, טז). כך ברוב מוחלט של מופעי המלה לָמָּה.
* במיעוט המקרים, כאשר המילה שלאחר המילה למה, תתחיל באותיות א,ה,ע - הדגש לא יופיע וההטעמה תהא '''מלרעית'''.
דוגמאות: אֲדֹנָ֗י '''לָמָ֤ה הֲ'''רֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה '''לָ֥מָּה זֶּ֖'''ה שְׁלַחְתָּֽנִי (שמות ה, כב): בפסוק אחד שני המופעים השונים בהתאם לכללים הנ"ל. לפני אות ה, באה לָמָ֤ה מלרעית ולא דגושה. לפני המילה זה באה לָמָּה רגילה מלעלית ודגושה. כך גם בסמיכות הפסוקים: '''לָ֚מָּה לֹ'''א־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא (בראשית יב, יח), ומיד לאחריו: '''לָמָ֤ה אָ'''מַ֙רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא (בראשית יב, יט), .
דוגמאות למילת למה מלרעית ללא דגש באות מ, לפני אותיות א,ה,ע:
לפני א' - '''לָמָ֤ה אָ'''מַ֙רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא (בראשית יב, יט), '''לָמָה֩ אַ'''תֶּ֨ם עֹשִׂ֜ים רָעָ֤ה גְדוֹלָה֙ אֶל-נַפְשֹׁ֣תֵכֶ֔ם (ירמיהו מד, ז), '''לָמָ֣ה אֱ֭'''לֹהִים זָנַ֣חְתָּ לָנֶ֑צַח (תהלים עד, א), '''לָמָ֣ה יְ֭'''הֹוָה תַּֽעֲמֹ֣ד בְּרָח֑וֹק (תהלים י, א), '''לָמָ֤ה יְ'''הֹוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ (שמות לב, יא) (קריאת שם הויה, נעשית במילת אדנות - באות א'),
לפני ה' - '''לָמָ֥ה הֲ'''רֵעֹתֶ֖ם לִ֑י (בראשית מג, ו), '''לָמָ֤ה הֲ'''רֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה (שמות ה, כב), '''לָמָ֤ה הֶֽ'''עֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם (במדבר כא, ה).
לפני ע' - אֵלִ֣י אֵ֭לִי '''לָמָ֣ה עֲ'''זַבְתָּ֑נִי (תהלים כב, ב), '''וְלָמָ֞ה עֲ'''לִיתֶ֥ם אֵלַ֛י הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בִּֽי (שופטים יב, ג), וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה '''לָמָ֖ה עֲ'''לִיתֶ֣ם עָלֵ֑ינוּ (שופטים טו, י).
* הנקוד נשאר לפי הכלל גם לפני אות גרונית שאינה א, ה, ע: לדוגמה: '''לָ֭מָּה רָ'''גְשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם (תהלים ב, א)
* '''יוצאים מן הכלל:''' כמעט לכל כלל במקרא, יש יוצאים מן הכלל:
למה דגוש ומלעילי למרות שהמילה לאחריה באות גרונית:
לפני האות א': וַיֹּ֧סֶף ע֣וֹד אַבְנֵ֗ר לֵאמֹר֙ אֶל-עֲשָׂהאֵ֔ל ס֥וּר לְךָ֖ מֵאַֽחֲרָ֑י '''לָ֤מָּה אַ'''כֶּ֙כָּה֙ אַ֔רְצָה וְאֵיךְ֙ אֶשָּׂ֣א פָנַ֔י אֶל-יוֹאָ֖ב אָחִֽיךָ (שמואל ב, ב, כב).
לפני האות ה': וַיָּ֣קָם יוֹאָ֔ב וַיָּבֹ֥א אֶל-אַבְשָׁל֖וֹם הַבָּ֑יְתָה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו '''לָ֣מָּה הִ'''צִּ֧יתוּ עֲבָדֶ֛ךָ אֶת-הַחֶלְקָ֥ה אֲשֶׁר-לִ֖י בָּאֵֽשׁ (שמואל ב, יד, לא), '''לָ֣מָּה הָ'''יָ֤ה כְאֵבִי֙ נֶ֔צַח וּמַכָּתִ֖י אֲנוּשָׁ֑ה֙ מֵֽאֲנָה֙ הֵֽרָפֵ֔א הָי֨וֹ תִֽהְיֶ֥ה לִי֙ כְּמ֣וֹ אַכְזָ֔ב מַ֖יִם לֹ֥א נֶאֱמָֽנוּ (ירמיהו טו, יח).
היעדר דגש למרות שהמילה שלאחר המילה למה, לא פותחת באותיות אהע: אוֹמְרָ֤ה ׀ לְאֵ֥ל סַלְעִי֮ '''לָמָ֢ה שְׁ'''כַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֵלֵ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב (תהלים מב, י), '''לָמָ֪ה זְ'''נַ֫חְתָּ֥נִי (תהלים מג, ב), '''לָ֤מָה שַׂ'''מְתַּ֣נִי לְמִפְגָּ֣ע לָ֑ךְ (איוב ז, כ) - היוצא מן הכלל כפול, כי ההטעמה נשארה מלעלית ולא מלרעית הנהוגה בלמה לא מודגש.
===ראו גם===
* [[מה]]
* [[סבה|סיבה]]
* [[שאלה]]
* [[לשם מה]]
[[קטגוריה:מילות שאלה]]
[[קטגוריה:מלים המנוקדות בדגש לתפארת הקריאה]]
==לָמָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=למה
|הגייה=lama
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' לָמוֹת
}}
{{תמונה|Two llamas going for a swim.jpg|למות רוחצות במקווה מים}}
# בעל־חיים דמוי גמל, אך קטן יותר וחסר דבשת.
#:* ראה איך ה'''למה''' שותה מן הנהר.
#:* הנה עדר '''למות'''.
===גיזרון===
* {{לועזית|ספרדית}} llama.
===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|lama}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|llama}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Lama}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|lama}}
* יוונית: {{ת|יוונית|λάμα}} (הגייה: láma)
* יפנית: {{ת|יפנית|ラマ属}} (הגייה: rama shu)
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|llama}}
* ערבית: {{ת|ערבית|لاما}} (הגייה: lāmā)
* פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|lhama}}
* פרסית: {{ת|פרסית|شتر بیکوهان}} (הגייה: šotor-e bikohan)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|lama}}
* רוסית: {{ת|רוסית|лама}} (הגייה: láma)
}}
===ראו גם===
* [[אלפקה]]
* [[גמל]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=למה|ויקימינים=Lama|ויקישיתוף=Category:Lama|שם ויקישיתוף=למות}}
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:יונקים]]
[[קטגוריה:פרסתנים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הספרדית]]
af0j288e5dt66fmo6mdfyb718jplt5e
פתקה
0
12503
441291
377280
2022-08-02T20:51:13Z
אליצור יחיא
19327
/* פִּתְקָה */
wikitext
text/x-wiki
==פִּתְקָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה=pitka
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ש|ר|ש}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}}
|נטיות=ר'
}}
# {{רובד|ח}} פיסת [[ניר#נְיָר|נייר]] או [[קלף|קְלָף]] קטנה ועליה רושם או כתב
#:*הושיט תלמיד אחד לחברו, שישב לפניו, '''פתקה''' קטנה, שבה היו כתובות בעט־עופרת מלים אלה: ([http://benyehuda.org/berdi/shmua.html "השמועה",] [[w: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי | מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]])
===גיזרון===
* מן [[פתק]] שבלשון חז"ל ו{{לועזית|ארמית}} '''פִּתְקָא'''. {{לועזית|יונית}}
===מילים נרדפות===
* [[פתקית]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
* [[מחברת]]
* [[פנקס]]
{{שורש|פתק}}
58c3vocf8ao4r4dxehwm3dvyypfw36t
שרפה
0
19459
441315
418673
2022-08-03T05:00:17Z
147.161.8.0
/* שְׂרֵפָה */
wikitext
text/x-wiki
==שְׂרֵפָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שריפה
|הגייה=sre'''fa'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׂ|ר|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֵלָה}}
|נטיות=שְׂרֵפַת־; ר' שְׂרֵפוֹת
}}
[[תמונה:Fire inside an abandoned convent in Massueville, Quebec, Canada.jpg|שמאל|ממוזער|184px|שריפה]]
{{ארבע מיתות בית דין}}
#דְּלֵקַת אֵשׁ.
#:*{{צטבי|בָּאנוּ אֱלֵי אַרְצָם אֲשֶׁר דָּמְתָה אֶל / עֵדֶן לְפָנִים – וַתְּהִי '''לִשְׂרֵפָה'''|hanagid/ben_teh_040.html|אִם תֵּבְךְּ|שמואל הנגיד}}
#:*{{צט/תנ"ך|הַמַּשְׁחִית נְאֻם יְהוָה הַמַּשְׁחִית אֶת כָּל הָאָרֶץ וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים וּנְתַתִּיךָ לְהַר '''שְׂרֵפָה'''|ירמיהו|נא|כה}}
#:*{{צט/תנ"ך| כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים; וְהָיְתָה '''לִשְׂרֵפָה''' מַאֲכֹלֶת אֵשׁ|ישעיהו|ט|ד}}
# {{רובד|חזל}} סוג של הוצאה להורג המתבצעת על ידי השלכת אש לתוך גופו של הנידון למוות.
#:* {{צטשיר|ריח של '''שריפות'''/ושוב קשה לראות/שמלווה אותנו מסך של ערפל|artist?type{{=}}lyrics〈{{=}}1&prfid{{=}}3962&wrkid{{=}}14966|אמצע הלילה בכפר|הראל מויאל}}
===צירופים===
* [[אבק שרפה]]
* [[שמן שרפה]]
* [[קנה שרפה]]
===מילים נרדפות===
*[[בערה]]
*[[דלקה]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|conflagration}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Brand}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Incendio}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حريق}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Пожар}}
===ראו גם===
* [[אש]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שריפה|ויקיפדיה 2=ארבע מיתות בית דין|ויקישיתוף=Category:Fires|שם ויקישיתוף=שריפות}}
{{שורש|שׂרף}}
[[קטגוריה:אש]]
6ekqq10jrhuu47d35isnha0sgj21sh2
441316
441315
2022-08-03T05:00:45Z
147.161.8.0
wikitext
text/x-wiki
==שְׂרֵפָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שריפה
|הגייה=sre'''fa'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׂ|ר|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֵלָה}}
|נטיות=שְׂרֵפַת־; ר' שְׂרֵפוֹת
}}
[[תמונה:Fire inside an abandoned convent in Massueville, Quebec, Canada.jpg|שמאל|ממוזער|184px|שריפה]]
{{ארבע מיתות בית דין}}
#דְּלֵקַת אֵשׁ.
#:*{{צטבי|בָּאנוּ אֱלֵי אַרְצָם אֲשֶׁר דָּמְתָה אֶל / עֵדֶן לְפָנִים – וַתְּהִי '''לִשְׂרֵפָה'''|hanagid/ben_teh_040.html|אִם תֵּבְךְּ|שמואל הנגיד}}
#:*{{צט/תנ"ך|הַמַּשְׁחִית נְאֻם יְהוָה הַמַּשְׁחִית אֶת כָּל הָאָרֶץ וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים וּנְתַתִּיךָ לְהַר '''שְׂרֵפָה'''|ירמיהו|נא|כה}}
#:*{{צט/תנ"ך| כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים; וְהָיְתָה '''לִשְׂרֵפָה''' מַאֲכֹלֶת אֵשׁ|ישעיהו|ט|ד}}
# {{רובד|חזל}} סוג של הוצאה להורג המתבצעת על ידי השלכת אש לתוך גופו של הנידון למוות.
===צירופים===
* [[אבק שרפה]]
* [[שמן שרפה]]
* [[קנה שרפה]]
===מילים נרדפות===
*[[בערה]]
*[[דלקה]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|conflagration}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Brand}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Incendio}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حريق}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Пожар}}
===ראו גם===
* [[אש]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שריפה|ויקיפדיה 2=ארבע מיתות בית דין|ויקישיתוף=Category:Fires|שם ויקישיתוף=שריפות}}
{{שורש|שׂרף}}
[[קטגוריה:אש]]
9po2xahxkoym5xxmcoaq75isju84gz8
441317
441316
2022-08-03T05:02:02Z
147.161.8.0
/* שְׂרֵפָה */
wikitext
text/x-wiki
==שְׂרֵפָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שריפה
|הגייה=sre'''fa'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|שׂ|ר|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֵלָה}}
|נטיות=שְׂרֵפַת־; ר' שְׂרֵפוֹת
}}
[[תמונה:Fire inside an abandoned convent in Massueville, Quebec, Canada.jpg|שמאל|ממוזער|184px|שריפה]]
{{ארבע מיתות בית דין}}
#דְּלֵקַת אֵשׁ.
#:*{{צטבי|בָּאנוּ אֱלֵי אַרְצָם אֲשֶׁר דָּמְתָה אֶל / עֵדֶן לְפָנִים – וַתְּהִי '''לִשְׂרֵפָה'''|hanagid/ben_teh_040.html|אִם תֵּבְךְּ|שמואל הנגיד}}
#:*{{צט/תנ"ך|הַמַּשְׁחִית נְאֻם יְהוָה הַמַּשְׁחִית אֶת כָּל הָאָרֶץ וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וְגִלְגַּלְתִּיךָ מִן הַסְּלָעִים וּנְתַתִּיךָ לְהַר '''שְׂרֵפָה'''|ירמיהו|נא|כה}}
#:*{{צט/תנ"ך| כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ, וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים; וְהָיְתָה '''לִשְׂרֵפָה''' מַאֲכֹלֶת אֵשׁ|ישעיהו|ט|ד}}
#:* {{צטשיר|ריח של '''שריפות'''/ושוב קשה לראות/שמלווה אותנו מסך של ערפל|artist?type{{=}}lyrics〈{{=}}1&prfid{{=}}3962&wrkid{{=}}14966|אמצע הלילה בכפר|הראל מויאל}}
# {{רובד|חזל}} סוג של הוצאה להורג המתבצעת על ידי השלכת אש לתוך גופו של הנידון למוות.
===צירופים===
* [[אבק שרפה]]
* [[שמן שרפה]]
* [[קנה שרפה]]
===מילים נרדפות===
*[[בערה]]
*[[דלקה]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|conflagration}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Brand}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Incendio}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حريق}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Пожар}}
===ראו גם===
* [[אש]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שריפה|ויקיפדיה 2=ארבע מיתות בית דין|ויקישיתוף=Category:Fires|שם ויקישיתוף=שריפות}}
{{שורש|שׂרף}}
[[קטגוריה:אש]]
5at6x9200qjv9rppa6uc9zoah2ec8j3
סקרנות
0
19947
441323
415822
2022-08-03T05:32:43Z
אליצור יחיא
19327
wikitext
text/x-wiki
==סַקְרָנוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סקרנות
|הגייה=sakra'''nut'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ס|ק|ר}}
|דרך תצורה={{מוספית|סקרן|־וּת}}
|נטיות=
}}
# תשוקה לדעת ולהכיר דבר מה.
# מאפיין אישיותי: עניין במידע חדש גם אם לא בהכרח בעל משמעות יישומית מיידית.
#:* -למה אתה שואל? אתה מכיר את המשפחה? -לא, שאלתי סתם מתוך סקרנות.
===גיזרון===
מן [[סקרן]] +וּת עיקרו ס־ק־ר ענין [[הבטה]].
===צירופים===
* [[הסקרנות הרגה את החתול]]
===תרגום===
{{תרגומים|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|curiosity}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|neugier}}
* יפנית: {{ת|יפנית|好奇心}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|curiosidad}}
* ערבית: {{ת|ערבית|فضول}} (תעתיק: פד׳ול)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|curiosité}}
}}
===ראו גם===
*[[מציצנות]]
{{רגשות}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סקרנות}}
[[קטגוריה:רגשות]]
[[קטגוריה:תכונות]]
3wc5xx5eo8luopnf87uk159pw5g7lqk
כרכום
0
21326
441283
358873
2022-08-02T19:55:03Z
אליצור יחיא
19327
wikitext
text/x-wiki
{{פירוש נוסף|נוכחי=תבלין ממשפחת הזנגביליים|אחר=פרח ממשפחת האירוסיים|ראו=[[כרכם|כַּרְכֹּם]]}}
==כֻּרְכּוּם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כורכום
|הגייה='''kur'''kum
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|כ|ר|כ|ם}}
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}{{תמונה|Turmericroot.jpg|שורש הכורכום}}
{{נגן|קובץ=He-כֻּרְכּוּם.ogg|כתובית=הגיה}}
# [[צמח]]־[[תבלין]] חד שנתי ממחלקת ה[[חד פסיגי]]ים המשתייך למשפחת ה[[זנגביל]]יים. הכורכום גדל בעיקר בהודו ובאזורים טרופיים באסיה.
#:*{{משפט מדגים}}
===גזרון===
* תיבת המילה "כרכום" , חדרה לארמית מפרסית, ובתקופת בית שני החלה נפוצה תיבה זו גם בקרב דוברי העברית {{הערת שוליים|מאת,[[w:נפתלי הרץ טור-סיני|נפתלי הרץ טור-סיני ]] (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ח) א,ב עמ'11}}.
* צבע ה'''כּוּרכּוּם''' הופק מצמח בשם כורכומה, ממשפחת הזנגביליים, או מקורטם הצבעים. הצמח נוצל גם לשימושים רפואיים ומאגיים שונים. יהודים רבים בארץ ובעולם התפרנסו כצַבָּעִים דבר זה גרם לזיהויים עם הצבע הצהוב שהופק מן הכרכום עד שבימי-הביניים נודע ה"טלאי צהוב" כסימן ההיכר ל"גילדת" הצבעים היהודית.
* מופע תיבת {{צט/תנ"ך|כַרְכֹּם|שיר השירים|ד|יד}} מקביל הוא ללשון יוון הקדומה שם הוא מופיע בצורת [https://en.wiktionary.org/wiki/%CF%87%CE%B1%CF%81%CE%B1%CE%BA%CF%8E%CE%BD%CF%89 χαρακώνω] - "כַרַכֹּנוֹ" בהוראת צלקת והכוונה כנראה ל[[זעפרן]] המוזכר במשנה ובתוספתא. ה'''כַרְכֹּם''' (זעפרן) הנדיר, הופק מן הצלקות הפלומתיות אשר מבצבצות ממרכז הפרח. כדי להמחיש עד כמה יקר הצבע מהצלקות יצויין כי דרושים למעלה ממאה פרחים כדי להפיק גרם אחד של "זעפרן".
===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|curcuma longa}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|turmeric}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kurkuma}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|curcuma longa}}
* ערבית: {{ת|ערבית|كركم}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Kуркума длинная}}
}}
===ראו גם===
* [[זעפרן]]
* [[טלאי צהוב]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כורכום|ויקימינים=Curcuma}}
[[קטגוריה:תבלינים]]
[[קטגוריה:כרכם (שורש)]]
===סמוכין===
==כְּרַכּוֹם <small>גם</small> כַּרְכּוֹם <small>או</small> כְּרַקּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה=krakom/karkom
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{רובד|חז"ל}} [[אויב]]ים הבאים להילחם וסובבים על עיר למתקפה.
#:*{{צט/משנה|עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ '''כַּרְכּוֹם''', כָּל כֹּהֲנוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְּתוֹכָהּ, פְּסוּלוֹת.וְאִם יֵשׁ לָהֶן עֵדִים, אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין.|כתובות|ב|ד}}
#:*{{צט|עיר שהקיפוה '''כרכום''' [ס"א כרקום] וספינה המטרפת בים והיוצא לידון הרי אלו בחזקת קיימין|רמב"ם הל' תרומות פ"ט}}
===גיזרון===
* לשון חז"ל {{לועזית|ארמית}} תרגום ל[[מצור]] בפסוק {{צט/תנ"ך|<small>וּבָנִיתָ עָלֶיהָ מָצוֹר, תרגום: ותבני עלה כרכומין [י"ג כרקומין{{הערת שוליים|כך הגירסאות שבספרים שלנו וכך גירסת "[[w:רבי נתן מרומי|הערוך]]"}} או קרקומין]</small>|דברים|כ|כ}} וב{{צט/תנ"ך|<small>בָּנָה עָלַי וַיָקֶף רֹאשׁ וּתְלָאָה תרגום:</small>בנה עלי '''כרכומין''' ואקף קרתא|איכה|ג|ה}}
* יתכן שיש קשר למילה [[כרך|כְּרַך]] במשמעות היקף העיר בחומה, אמנם יש גורסים '''כרקום'''.
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
* [[בולשת]]
[[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]
gnlzy46a5dy67s6816qzneua7ocal4h
441284
441283
2022-08-02T19:55:56Z
אליצור יחיא
19327
/* סמוכין */
wikitext
text/x-wiki
{{פירוש נוסף|נוכחי=תבלין ממשפחת הזנגביליים|אחר=פרח ממשפחת האירוסיים|ראו=[[כרכם|כַּרְכֹּם]]}}
==כֻּרְכּוּם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כורכום
|הגייה='''kur'''kum
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|כ|ר|כ|ם}}
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}{{תמונה|Turmericroot.jpg|שורש הכורכום}}
{{נגן|קובץ=He-כֻּרְכּוּם.ogg|כתובית=הגיה}}
# [[צמח]]־[[תבלין]] חד שנתי ממחלקת ה[[חד פסיגי]]ים המשתייך למשפחת ה[[זנגביל]]יים. הכורכום גדל בעיקר בהודו ובאזורים טרופיים באסיה.
#:*{{משפט מדגים}}
===גזרון===
* תיבת המילה "כרכום" , חדרה לארמית מפרסית, ובתקופת בית שני החלה נפוצה תיבה זו גם בקרב דוברי העברית {{הערת שוליים|מאת,[[w:נפתלי הרץ טור-סיני|נפתלי הרץ טור-סיני ]] (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ח) א,ב עמ'11}}.
* צבע ה'''כּוּרכּוּם''' הופק מצמח בשם כורכומה, ממשפחת הזנגביליים, או מקורטם הצבעים. הצמח נוצל גם לשימושים רפואיים ומאגיים שונים. יהודים רבים בארץ ובעולם התפרנסו כצַבָּעִים דבר זה גרם לזיהויים עם הצבע הצהוב שהופק מן הכרכום עד שבימי-הביניים נודע ה"טלאי צהוב" כסימן ההיכר ל"גילדת" הצבעים היהודית.
* מופע תיבת {{צט/תנ"ך|כַרְכֹּם|שיר השירים|ד|יד}} מקביל הוא ללשון יוון הקדומה שם הוא מופיע בצורת [https://en.wiktionary.org/wiki/%CF%87%CE%B1%CF%81%CE%B1%CE%BA%CF%8E%CE%BD%CF%89 χαρακώνω] - "כַרַכֹּנוֹ" בהוראת צלקת והכוונה כנראה ל[[זעפרן]] המוזכר במשנה ובתוספתא. ה'''כַרְכֹּם''' (זעפרן) הנדיר, הופק מן הצלקות הפלומתיות אשר מבצבצות ממרכז הפרח. כדי להמחיש עד כמה יקר הצבע מהצלקות יצויין כי דרושים למעלה ממאה פרחים כדי להפיק גרם אחד של "זעפרן".
===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|curcuma longa}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|turmeric}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kurkuma}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|curcuma longa}}
* ערבית: {{ת|ערבית|كركم}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Kуркума длинная}}
}}
===ראו גם===
* [[זעפרן]]
* [[טלאי צהוב]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כורכום|ויקימינים=Curcuma}}
[[קטגוריה:תבלינים]]
[[קטגוריה:כרכם (שורש)]]
===סמוכין===
{{הערות שוליים}}
==כְּרַכּוֹם <small>גם</small> כַּרְכּוֹם <small>או</small> כְּרַקּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה=krakom/karkom
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{רובד|חז"ל}} [[אויב]]ים הבאים להילחם וסובבים על עיר למתקפה.
#:*{{צט/משנה|עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ '''כַּרְכּוֹם''', כָּל כֹּהֲנוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְּתוֹכָהּ, פְּסוּלוֹת.וְאִם יֵשׁ לָהֶן עֵדִים, אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין.|כתובות|ב|ד}}
#:*{{צט|עיר שהקיפוה '''כרכום''' [ס"א כרקום] וספינה המטרפת בים והיוצא לידון הרי אלו בחזקת קיימין|רמב"ם הל' תרומות פ"ט}}
===גיזרון===
* לשון חז"ל {{לועזית|ארמית}} תרגום ל[[מצור]] בפסוק {{צט/תנ"ך|<small>וּבָנִיתָ עָלֶיהָ מָצוֹר, תרגום: ותבני עלה כרכומין [י"ג כרקומין{{הערת שוליים|כך הגירסאות שבספרים שלנו וכך גירסת "[[w:רבי נתן מרומי|הערוך]]"}} או קרקומין]</small>|דברים|כ|כ}} וב{{צט/תנ"ך|<small>בָּנָה עָלַי וַיָקֶף רֹאשׁ וּתְלָאָה תרגום:</small>בנה עלי '''כרכומין''' ואקף קרתא|איכה|ג|ה}}
* יתכן שיש קשר למילה [[כרך|כְּרַך]] במשמעות היקף העיר בחומה, אמנם יש גורסים '''כרקום'''.
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
* [[בולשת]]
[[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]
bwx67q1z8gd8ttoo4gm83ytzfsm9n36
441285
441284
2022-08-02T19:58:05Z
אליצור יחיא
19327
/* גזרון */
wikitext
text/x-wiki
{{פירוש נוסף|נוכחי=תבלין ממשפחת הזנגביליים|אחר=פרח ממשפחת האירוסיים|ראו=[[כרכם|כַּרְכֹּם]]}}
==כֻּרְכּוּם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כורכום
|הגייה='''kur'''kum
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|כ|ר|כ|ם}}
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}{{תמונה|Turmericroot.jpg|שורש הכורכום}}
{{נגן|קובץ=He-כֻּרְכּוּם.ogg|כתובית=הגיה}}
# [[צמח]]־[[תבלין]] חד שנתי ממחלקת ה[[חד פסיגי]]ים המשתייך למשפחת ה[[זנגביל]]יים. הכורכום גדל בעיקר בהודו ובאזורים טרופיים באסיה.
#:*{{משפט מדגים}}
===גזרון===
* תיבת המילה "כרכום" , חדרה לארמית מפרסית, ובתקופת בית שני החלה נפוצה תיבה זו גם בקרב דוברי העברית {{הערת שוליים|מאת,[[w:נפתלי הרץ טור-סיני|נפתלי הרץ טור-סיני ]] (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ח) א,ב עמ'11}}.
* צבע ה'''כּוּרכּוּם''' הופק מצמח בשם כורכומה, ממשפחת הזנגביליים, או מקורטם הצבעים. הצמח נוצל גם לשימושים רפואיים ומאגיים שונים. יהודים רבים בארץ ובעולם התפרנסו כצַבָּעִים דבר זה גרם לזיהויים עם הצבע הצהוב שהופק מן הכרכום עד שבימי-הביניים נודע ה"טלאי צהוב" כסימן ההיכר ל"גילדת" הצבעים היהודית.
* {{הבהרה|נראה שיש כאן עירבוב בין כרכום וכרכם}} מופע תיבת {{צט/תנ"ך|כַרְכֹּם|שיר השירים|ד|יד}} מקביל הוא ללשון יוון הקדומה שם הוא מופיע בצורת [https://en.wiktionary.org/wiki/%CF%87%CE%B1%CF%81%CE%B1%CE%BA%CF%8E%CE%BD%CF%89 χαρακώνω] - "כַרַכֹּנוֹ" בהוראת צלקת והכוונה כנראה ל[[זעפרן]] המוזכר במשנה ובתוספתא. ה'''כַרְכֹּם''' (זעפרן) הנדיר, הופק מן הצלקות הפלומתיות אשר מבצבצות ממרכז הפרח. כדי להמחיש עד כמה יקר הצבע מהצלקות יצויין כי דרושים למעלה ממאה פרחים כדי להפיק גרם אחד של "זעפרן".
===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|curcuma longa}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|turmeric}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Kurkuma}}
|
* ספרדית: {{ת|ספרדית|curcuma longa}}
* ערבית: {{ת|ערבית|كركم}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Kуркума длинная}}
}}
===ראו גם===
* [[זעפרן]]
* [[טלאי צהוב]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=כורכום|ויקימינים=Curcuma}}
[[קטגוריה:תבלינים]]
[[קטגוריה:כרכם (שורש)]]
===סמוכין===
{{הערות שוליים}}
==כְּרַכּוֹם <small>גם</small> כַּרְכּוֹם <small>או</small> כְּרַקּוֹם==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה=krakom/karkom
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{רובד|חז"ל}} [[אויב]]ים הבאים להילחם וסובבים על עיר למתקפה.
#:*{{צט/משנה|עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ '''כַּרְכּוֹם''', כָּל כֹּהֲנוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְּתוֹכָהּ, פְּסוּלוֹת.וְאִם יֵשׁ לָהֶן עֵדִים, אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין.|כתובות|ב|ד}}
#:*{{צט|עיר שהקיפוה '''כרכום''' [ס"א כרקום] וספינה המטרפת בים והיוצא לידון הרי אלו בחזקת קיימין|רמב"ם הל' תרומות פ"ט}}
===גיזרון===
* לשון חז"ל {{לועזית|ארמית}} תרגום ל[[מצור]] בפסוק {{צט/תנ"ך|<small>וּבָנִיתָ עָלֶיהָ מָצוֹר, תרגום: ותבני עלה כרכומין [י"ג כרקומין{{הערת שוליים|כך הגירסאות שבספרים שלנו וכך גירסת "[[w:רבי נתן מרומי|הערוך]]"}} או קרקומין]</small>|דברים|כ|כ}} וב{{צט/תנ"ך|<small>בָּנָה עָלַי וַיָקֶף רֹאשׁ וּתְלָאָה תרגום:</small>בנה עלי '''כרכומין''' ואקף קרתא|איכה|ג|ה}}
* יתכן שיש קשר למילה [[כרך|כְּרַך]] במשמעות היקף העיר בחומה, אמנם יש גורסים '''כרקום'''.
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
* [[בולשת]]
[[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]
kovumt5dn93xsjylob9xj7fq0i72y5p
קיתון
0
23110
441333
319230
2022-08-03T08:08:28Z
CrescentStorm
15545
wikitext
text/x-wiki
{{אין לבלבל עם|קיטון}}
==קִיתוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קיתון
|הגייה=ki'''ton'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' קִיתוֹנוֹת}}
#{{רובד|חזל}} כלי לשתייה, כד.
#:*{{צט/משנה|מְמַלֵּא אֶת '''הַקִּיתוֹן''' וְנוֹתֵן לְתַחַת הַכַּר, אוֹ תַחַת הַכֶּסֶת.|שבת|ד|ב}}
#:*{{צט/משנה|בְּכָל יוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, וְהַיּוֹם מִן '''הַקִּיתוֹן''' שֶׁל זָהָב.|יומא|ד|ה}}
#:*{{צט/משנה|מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ '''קִיתּוֹן''' עַל פָּנָיו.|סוכה|ב|ח}}
#:*{{צט/בבלי|מביא אדם '''קיתון''' מים ומניחו כנגד המדורה לא בשביל שיחמו אלא בשביל שתפיג צינתם.|שבת|מ|ב}}
===מקור===
*{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|κώθων|koton}} – [[ספל]], כלי לשתות ממנו.
===צירופים===
* [[קיתון רותחים]]
* [[שפך עליו קיתון של בוז]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cup|pitcher}}
===ראו גם===
* [[קיטון]]
[[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]]
[[קטגוריה:יוונית]]
[[קטגוריה:לשון חז"ל]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]
g02arvx1t40c1rtzys72dfxopn726ht
441334
441333
2022-08-03T08:08:44Z
CrescentStorm
15545
wikitext
text/x-wiki
{{אין לבלבל עם|קיטון}}
==קִיתוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קיתון
|הגייה=ki'''ton'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' קִיתוֹנוֹת}}
#{{רובד|חזל}} כלי לשתייה, כד.
#:*{{צט/משנה|מְמַלֵּא אֶת '''הַקִּיתוֹן''' וְנוֹתֵן לְתַחַת הַכַּר, אוֹ תַחַת הַכֶּסֶת.|שבת|ד|ב}}
#:*{{צט/משנה|בְּכָל יוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, וְהַיּוֹם מִן '''הַקִּיתוֹן''' שֶׁל זָהָב.|יומא|ד|ה}}
#:*{{צט/משנה|מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ '''קִיתּוֹן''' עַל פָּנָיו.|סוכה|ב|ח}}
#:*{{צט/בבלי|מביא אדם '''קיתון''' מים ומניחו כנגד המדורה לא בשביל שיחמו אלא בשביל שתפיג צינתם.|שבת|מ|ב}}
===מקור===
*{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|κώθων|koton}} – [[ספל]], כלי לשתות ממנו.
===צירופים===
* [[קיתון רותחים]]
* [[שפך עליו קיתון של בוז]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cup|pitcher}}
===ראו גם===
* [[קיטון]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]
[[קטגוריה:כלי קיבול]]
3mlywb8selz7zxubetaq2ixxh55qotm
441335
441334
2022-08-03T08:10:08Z
CrescentStorm
15545
wikitext
text/x-wiki
{{אין לבלבל עם|קיטון}}
==קִיתוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קיתון
|הגייה=ki'''ton'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' קִיתוֹנוֹת}}
#{{רובד|חזל}} כלי לשתייה, כד.
#:*{{צט/משנה|מְמַלֵּא אֶת '''הַקִּיתוֹן''' וְנוֹתֵן לְתַחַת הַכַּר, אוֹ תַחַת הַכֶּסֶת.|שבת|ד|ב}}
#:*{{צט/משנה|בְּכָל יוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, וְהַיּוֹם מִן '''הַקִּיתוֹן''' שֶׁל זָהָב.|יומא|ד|ה}}
#:*{{צט/משנה|מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ '''קִיתּוֹן''' עַל פָּנָיו.|סוכה|ב|ח}}
#:*{{צט/בבלי|מביא אדם '''קיתון''' מים ומניחו כנגד המדורה לא בשביל שיחמו אלא בשביל שתפיג צינתם.|שבת|מ|ב}}
===מקור===
*{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|κώθων|kothon}} – [[ספל]], כלי לשתות ממנו.
===צירופים===
* [[קיתון רותחים]]
* [[שפך עליו קיתון של בוז]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|cup|pitcher}}
===ראו גם===
* [[קיטון]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]]
[[קטגוריה:כלי קיבול]]
3z1craoqg94ak5oofkuyrlt4jiix3pv
קיטון
0
23111
441336
440719
2022-08-03T08:10:48Z
CrescentStorm
15545
wikitext
text/x-wiki
{{אין לבלבל עם|קיתון}}
==קִיטוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קיטון
|הגייה=ki'''ton'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ט|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קִיטוֹל}}
|נטיות=ר' קִיטוֹנוֹת}}
# {{רובד|לשון חז"ל}} [[חדר#חֶדֶר|חדר]] קטן, חֶדרון; [[חדרון]] למגורים.
#:* {{צט|...הכניסה אותו מחדר לחדר '''ומקיטון לקיטון''' עד שהעמידה אותו על מטתה, והיתה עבודת כוכבים שלה חקוקה למעלה הימנה...|בראשית רבה פז}}
#:* {{צט|וארבע לשכות היו בבית המוקד '''כקיטונות''' פתוחות לטרקלין, שתים בקדש ושתים בחול [...].|משנה מדות א ו}}
#:* {{צט|... '''קיטון''' אחד עשה לי שאדור אצלכם.|שמות רבה לג}}
===גיזרון===
* {{לועזית|יוונית}} {{יוונית|κοιτων|koiton}} - חדר שינה.{{הערת שוליים|'''[https://lsj.gr/wiki/%CE%BA%CE%BF%CE%B9%CF%84%CF%8E%CE%BD κοιτών]''' in: Liddell, Scott and Jones, A Greek-English Lexicon, 1940.}} {{הערת שוליים|נורית שובל־דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית. האקדמיה ללשון העברית, תשע"ט: "חדר".}}
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bed-chamber|chamber|berth}}
===פרשנים מפרשים===
רש"י: קיטונא - חדר קטן של בית המדרש (שבת סו, א)
===ראו גם===
* [[קיטונית]]
* [[תא]]
* [[תא מגורים]]
* [[קבינה]]
===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדריכלות]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
qcc2n2qg53rv9h2uyisrr3jp8q8nl1x
כל כלב ביג'י יומו
0
24648
441282
413148
2022-08-02T17:59:56Z
Telecart
30616
/* תרגום */
wikitext
text/x-wiki
==כֻּל כַּלְבּ בִּיגִ'י יוֹמוֹ==
# מילולית: [[כל]] [[כלב]] [[בא]] [[יום|יומו]], במשמעות: כל אדם רע בא על עונשו בסופו של דבר.
===מקור===
* {{לועזית|ערבית}} {{ערבית|كُلّ كَلْب بِيجِي يُومُه|כֻלּ כַלְב בִיגִ'י יוֹמׂה}}. הביטוי נשאל לעברית כפי שהוא בשפת המקור, בלי תרגום וכמעט בלי שינויים בהגייה. נראה שהסיבה לכך היא הדמיון בין רוב המילים הערביות שמרכיבות אותו למקבילותיהן העבריות. הכלב נתפס בתרבות הערבית־מוסלמית כחיה טמאה ונחותה, ועקב כך המילה "כלב" משמשת ככינוי לאדם שפל או מרושע.
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|every dog has its day}} (המשמעות הפוכה לזו בעברית)
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]
===ראו גם===
* [[יום]]
* [[בא יומו]]
dorbtzq484ju8fgna83ip7m3vbantob
סקר
0
24710
441324
436384
2022-08-03T05:38:08Z
אליצור יחיא
19327
wikitext
text/x-wiki
{{אין לבלבל עם|סכר}}
{{פירוש נוסף|
נוכחי=הביט, צבע אדם
|אחר=רוצח, קנאי
|ראו=[[סיקרים]]}}
==סָקַר {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סקר
|שורש וגזרה={{שרש|סקר א|ס־ק־ר <small>א</small>}}
|בניין=פָּעַל (קל)}}
# הביט, בחן במבטו.
#:* {{הדגשה| מפני ש'''סוקרין''' לפניהן כאדם|([[S :ירושלמי נדה ג|תלמוד ירושלמי, מסכת נדה, פרק ג]])}}.
#:* {{הדגשה| אתא חד חבר וקם לה '''סקר''' בההוא חויא|([[S :ויקרא רבה כב ד|ויקרא רבה, אחרי מות, פרשה כב, סימן ד]])}}. (בא [[חבר#חַבָּר|חַבָּר]] ועמד לו הביט באותו נחש.)
#:*הנשיא '''סקר''' את המסדר.
# בחן והציג .
#:*המנכ"ל '''סקר''' את הפעילות של העמותה.
#:* בנאום במליאת הכנסת השרה '''סקרה''' את פעולות משרדה בעניין תקצוב ספורט.
#:*המרצה '''סקרה''' מעל 50 מאמרים בנושא העומד על הפרק.
===גיזרון===
* לשון חז"ל, מארמית. אולי קרוב ל[[שקר#שִֹקֵּר|שִׂקֵּר]] המקראי.
ֹ
===נגזרות===
* [[נסקר]]
* [[סקירה]]
* [[סקרן]]
===מילים נרדפות===
* [[בחן#בָּחַן|בָּחַן]]
* [[סרק#סָקַר|סָקַר]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|look|inspect|look at}} (1)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|review|examine}} (2)
{{שורש|סקר א}}
[[קטגוריה:לשון חז"ל]]
==סִקֵּר {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סקר
|שורש וגזרה={{שרש|סקר א|ס־ק־ר <small>א</small>}}
|בניין=פִּעֵל}}
# אסף מידע וחדשות והביא לידיעת הציבור בעתונות הכתובה והמשודרת.
#:*עתונאי שסיקר מקרוב את מלחמות ישראל.
#:*התקשורת מסקרת בהרחבה את ארועי השבוע.
===גיזרון===
* עברית חדשה ע"פ סָקַר.
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|review|cover the news}} (1)
===מידע נוסף===
* יש המשתמשים בפועל [[כסה#כִּסָּה|כִּסָּה]] לתיאור הסיקור העיתונאי. האקדמיה ללשון העברית פוסלת שימוש זה.
{{שורש|סקר א}}
===ראו גם===
*[[סקור]]
*[[סקירה]]
==סֻקַּר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סוקר
|שורש וגזרה={{שרש|סקר א|ס־ק־ר <small>א</small>}}
|בניין=פֻּעַל}}
#שנמסר לגביו מידע לציבור בידי העיתונות.
#:*נאום הנשיא '''סֻקֵּר''' בהרחבה.
===גיזרון===
* עברית חדשה.
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|covered}}
===ראו גם===
*[[סקור|סיקור]]
*[[סקירה]]
{{שורש|סקר א}}
==סָקַר {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סקר
|שורש וגזרה={{שרש|סקר ב|ס־ק־ר <small>ב</small>}}
|בניין=פָּעַל (קל)}}
# *<small>ארכאי</small> צבע ב[[סקרה|סיקרה]], צבע בצבע אדֹם.
#:* {{הדגשה| ומונן בשבט אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה, שישה, שבעה, שמונה, תשעה, עשרה; היוצא עשירי '''סוקרו''' בסקרה ואומר הרי זה מעשר.|([[S :משנה בכורות ט ז|משנה, מסכת בכורות, פרק ט, משנה ז]])}}.
===גיזרון===
* לשון חז"ל, מארמית.
===תרגום===
* {{ת|אנגלית|paint red}}
{{שורש|סקר ב}}
[[קטגוריה:לשון חז"ל]]
==סִקֵּר {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סקר
|שורש וגזרה={{שרש|סקר ב|ס־ק־ר <small>ב</small>}}
|בניין=פִּעֵל}}
#<small>לא בשימוש</small> צבע עיניִם באדֹם.
#:* {{הדגשה|מסקרות עינים רבי מני דקיסרי אמר שהיו מסקרות עיניהם בסיקרא וריש לקיש אמר בקולריא אדומה |([[S :ויקרא רבה טז א|ויקרא רבה, מצורע, פרשה טז, סימן א]])}}. (פרשנות לישעיהו ג טז).
===גיזרון===
* לשון חז"ל, ישנה פרשנות הגורסת כי בשימושו בהילך הספרותי "[[w:לשון נופל על לשון|לשון נופל על לשון]]" [[נטל]] מחבר המקרא את החירות לשלב בין משמעויות התיבות ס-ק-ר לבין '''שֹ'''-ק-ר {{צט/תנ"ך|וַתֵּלַכְנָה נִטְוׂות גָּרוֹן {{הערת שוליים|כנראה! מצועפות, מפאת סימני גיל כסנטר כפול או קמטים שיש להסתירן בסקרה כדי שיצלח שקרה}} וּמְ'''שַׂ'''קְּרוֹת עֵינָיִם|ירמיהו|ב|כב}}
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|paint red}}
===ראו גם===
* [[טוה]]
{{שורש|סקר ב}}
[[קטגוריה:לשון חז"ל]]
==סֶקֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=סקר
|הגייה=מלעיל
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|סקר א|ס־ק־ר <small>א</small>}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' סְקָרִים; סֶקֶר־, ר' סִקְרֵי־
}}
# מחקר לאסוף נתונים התחלתיים ומידע ראשוני.
#:*בתואי המתוכנן נערך סקר ארכיאולוגי לזהוי אתרים המיועדים לחפירות הצלה.
#:*במחצית הראשונה של שנת 2004 ערכה רשות הגז הטבעי סקר צרכני גז טבעי פוטנציאליים. (מתוך אתר משרד התשתיות)
# מחקר של קבוצת מדגם אשר על פיו מעריכים את התוצאות לכלל האוכלוסיה.
#:*שלשים אחוזים מן הנשאלים בסקר הצהירו שלא יצביעו בבחירות הקרובות.
===גיזרון===
* עברית חדשה.
===צירופים===
* [[סקר דעת קהל]]
* [[סקר שוק]]
===מילים נרדפות===
* [[משאל]] (2)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|survey}} (1), {{ת|אנגלית|survey|poll}} (2)
===ראו גם===
*[[סוקר]]
* [[סקירה]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=סקר}}
===הערות שוליים===
{{שורש|סקר א}}
4iy8pn49rufy8wan8iouh2t34wo5uo5
צץ
0
28884
441294
164780
2022-08-02T21:59:33Z
אליצור יחיא
19327
/* צָץ */
wikitext
text/x-wiki
==צָץ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=צץ
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ץ}}, [[נספח:גזרת נע"ו/י|גזרת נע"ו/י]]
|בניין=[[קל|פָּעַל]]}}
# {{רובד|המקרא}} [[צמח|צֶמַח]], [[פרי|פְּרִי]] החל לצמוח. נראו עליו הראשונים או ראשית הפרי (כתוצאה מנשירת הפרחים העוטים עליו).
#:*{{צט/תנ"ך|הִנֵּה הַיּוֹם הִנֵּה בָאָה יָצְאָה הַצְּפִרָה '''צָץ''' הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדוֹן|יחזקאל|ז|י}}
#:*{{הדגשה|"''''צץ'''' - הוציא ציץ והוא (ופירושו) קרוב לעשות פרי וגו'".|([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%96_%D7%99 מצודות-דוד על יחזקאל ז' - פסוק י'])}}
# הופיע לפתע, הגיח משום מקום.
#:*שיחקנו מחבואים בהפסקה, כשלפתע,חברי '''צץ''' מבין הסבך.
#:*חיפשתי את הדפים כל היום, לא מבין מאיפה הם '''צצו''' לי פתאום על השולחן.
===מילים נרדפות===
* [[הציץ]]<!---במקורות 1--->
* [[הגיח]]
* [[הופיע]]
* [[נגלה]]
===ניגודים===
* [[נטמר]]
* [[נחבא]]
* [[נסתר]]
* [[נעלם]]
===ראו גם===
*[[ציץ|צִיץ]]
*[[הציץ]]
{{שורש|צוץ}}
l95w91vy0d7bbx1qpbfb77xu20x6pi1
441295
441294
2022-08-02T22:00:24Z
אליצור יחיא
19327
/* צָץ */
wikitext
text/x-wiki
==צָץ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=צץ
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ץ}}, [[נספח:גזרת נע"ו/י|גזרת נע"ו/י]]
|בניין=קל}}
# {{רובד|המקרא}} [[צמח|צֶמַח]], [[פרי|פְּרִי]] החל לצמוח. נראו עליו הראשונים או ראשית הפרי (כתוצאה מנשירת הפרחים העוטים עליו).
#:*{{צט/תנ"ך|הִנֵּה הַיּוֹם הִנֵּה בָאָה יָצְאָה הַצְּפִרָה '''צָץ''' הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדוֹן|יחזקאל|ז|י}}
#:*{{הדגשה|"''''צץ'''' - הוציא ציץ והוא (ופירושו) קרוב לעשות פרי וגו'".|([https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%96_%D7%99 מצודות-דוד על יחזקאל ז' - פסוק י'])}}
# הופיע לפתע, הגיח משום מקום.
#:*שיחקנו מחבואים בהפסקה, כשלפתע,חברי '''צץ''' מבין הסבך.
#:*חיפשתי את הדפים כל היום, לא מבין מאיפה הם '''צצו''' לי פתאום על השולחן.
===מילים נרדפות===
* [[הציץ]]<!---במקורות 1--->
* [[הגיח]]
* [[הופיע]]
* [[נגלה]]
===ניגודים===
* [[נטמר]]
* [[נחבא]]
* [[נסתר]]
* [[נעלם]]
===ראו גם===
*[[ציץ|צִיץ]]
{{שורש|צוץ}}
sd0xmo8zgsrg0d1bjpv1jli6c3uiw7q
צוץ (שורש)
0
30076
441307
412402
2022-08-02T23:21:42Z
אליצור יחיא
19327
wikitext
text/x-wiki
השורש '''צ־ו־ץ''' הוא שורש מ[[נספח:גזרת נע"ו/י|גזרת נע"ו/י]].
===נטיות הפעלים===
{{נטיות פעלים|שורש=צ־ו־ץ
|קל עבר=[[צץ|צָץ]]
|קל הווה=צָץ
|קל עתיד=יָצוּץ
|קל ציווי=צוּץ
|קל שם הפועל=לָצוּץ
|נפעל עבר=-אין-
|נפעל הווה=-אין-
|נפעל עתיד=-אין-
|נפעל ציווי=-אין-
|נפעל שם הפועל=-אין-
|הפעיל עבר=[[הציץ|הֵצִיץ]]
|הפעיל הווה=מֵצִיץ
|הפעיל עתיד=יָצִיץ
|הפעיל ציווי=הָצֵץ
|הפעיל שם הפועל=לְהָצִיץ
|הופעל עבר=[[הוצץ|הוּצַץ]]
|הופעל הווה=מוּצָץ
|הופעל עתיד=יוּצַץ
|פיעל עבר=-אין-
|פיעל הווה=-אין-
|פיעל עתיד=-אין-
|פיעל ציווי=-אין-
|פיעל שם הפועל=-אין-
|פועל עבר=-אין-
|פועל הווה=-אין-
|פועל עתיד=-אין-
|התפעל עבר=-אין-
|התפעל הווה=-אין-
|התפעל עתיד=-אין-
|התפעל ציווי=-אין-
|התפעל שם הפועל=-אין-
}}
[[קטגוריה:גזרת נע"ו/י]]
===ראו גם===
*[[ציץ (שורש)]]
<noinclude>[[קטגוריה:צוץ (שורש)|*]]</noinclude>
7fclffd6r4shnamz4zyikmh7bkbsnix
בית שחי
0
33399
441342
439904
2022-08-03T08:49:27Z
CrescentStorm
15545
wikitext
text/x-wiki
==בֵּית שֶׁחִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בית שחי
|הגייה=bet '''she'''chi
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|י|ת}} {{שרש3|שׁ|ח|ה}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=ר' בַּתֵּי־שֶׁחִי
}}{{תמונה|Armpit by David Shankbone.jpg|בית שחי של גבר}}
#{{רובד|חזל}} אזור בגוף הממוקם מתחת ל[[כתף]] ובין ה[[זרוע]] ל[[גו]].
#:*{{צט/משנה|...תַּחַת הַדַּד, '''וּבֵית הַשֶּׁחִי''', כַּף הָרֶגֶל, וְהַצִּפֹּרֶן, הָרֹאשׁ, וְהַזָּקָן...|נגעים|ו|ח}}
#:*{{צט|פְּעָמִים הוּא בָּא כְּנֶגְדִּי בָּרְחוֹב וְסֵפֶר אוֹ אֵיזוֹ חֲבִילָה קְטַנָּה תַּחַת '''בֵּית-שֶׁחְיוֹ'''|פרוזה (ביאליק)/מעוות לא יוכל לתקן}}
===גיזרון===
*"[[שחי]]" נגזר מן השורש "ש.ח.ה", שפירושו בבניין קל, עבר, גוף שלישי יחיד הוא "התכופף". לכן בית השחי הוא מבנה הכיפוף של הזרוע.
===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|ascella}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|ketiak}}
*אירית: {{ת|אירית|ascaill}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|armpit}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|akselo}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|იღლია}} (תעתיק: iɣlia)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Achselhöhle}}
*הודית: {{ת|הינדית|बग़ल}} (תעתיק: baġal)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|oksel}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|hónalj}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|nách}}
*טגלית: {{ת|טגלית|kilikili}}
*טורקית: {{ת|טורקית|koltuk altı|aksilla}}
*יוונית: {{ת|יוונית|μασχάλη}} (תעתיק: mascháli)
*יידיש: {{ת|יידיש|פּאַכווע}}
*יפנית: {{ת|יפנית|腋下}} (תעתיק: ekika)
*כורדית: {{ת|כורדית|binçeng}}
*לטינית: {{ת|לטינית|axilla}}
*מלאית: {{ת|מלאית|ketiak|kelek}}
*מלטית: {{ת|מלטית|abt}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|armhule}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|kwapa}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|axila|sobaco}}
*ערבית: {{ת|ערבית|إِبْط}} (תעתיק: אִבְט)
*פולנית: {{ת|פולנית|pacha}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|axila|sovaco}}
*פינית: {{ת|פינית|kainalo}}
*פרסית: {{ת|פרסית|زیر بغل}} (תעתיק: זיר בע'ל)
:::{{ת|פרסית|کش}} (תעתיק: כשׁ)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|podpaží}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|aisselle}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|겨드랑이}} (תעתיק: gyeodeurang'i)
*רומנית: {{ת|רומנית|subraț|subsuoară}}
*רוסית: {{ת|רוסית|подмышка}} (תעתיק: podmýška)
*שוודית: {{ת|שוודית|armhål}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|รักแร้}} (תעתיק: rák-rɛ́ɛ)
}}
===ראו גם===
* [[שחי]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בית שחי}}
[[קטגוריה:אנטומיה]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
{{שורש|בית}}{{שורש|שחה}}
1ux35p6qieuyxkwyfpquqmz58v2uczs
441343
441342
2022-08-03T08:49:38Z
CrescentStorm
15545
wikitext
text/x-wiki
==בֵּית שֶׁחִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=בית שחי
|הגייה=bet '''she'''chi
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ב|י|ת}} {{שרש3|שׁ|ח|ה}}
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=ר' בַּתֵּי־שֶׁחִי
}}{{תמונה|Armpit by David Shankbone.jpg|בית שחי של גבר}}
#{{רובד|חזל}} אזור בגוף הממוקם מתחת ל[[כתף]] ובין ה[[זרוע]] ל[[גו]].
#:*{{צט/משנה|...תַּחַת הַדַּד, '''וּבֵית הַשֶּׁחִי''', כַּף הָרֶגֶל, וְהַצִּפֹּרֶן, הָרֹאשׁ, וְהַזָּקָן...|נגעים|ו|ח}}
#:*{{צט|פְּעָמִים הוּא בָּא כְּנֶגְדִּי בָּרְחוֹב וְסֵפֶר אוֹ אֵיזוֹ חֲבִילָה קְטַנָּה תַּחַת '''בֵּית-שֶׁחְיוֹ'''|פרוזה (ביאליק)/מעוות לא יוכל לתקן}}
===גיזרון===
*"[[שחי]]" נגזר מן השורש "ש.ח.ה", שפירושו בבניין קל, עבר, גוף שלישי יחיד הוא "התכופף". לכן בית השחי הוא מבנה הכיפוף של הזרוע.
===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|ascella}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|ketiak}}
*אירית: {{ת|אירית|ascaill}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|armpit}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|akselo}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|იღლია}} (תעתיק: iɣlia)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Achselhöhle}}
*הודית: {{ת|הינדית|बग़ल}} (תעתיק: baġal)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|oksel}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|hónalj}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|nách}}
*טגלית: {{ת|טגלית|kilikili}}
*טורקית: {{ת|טורקית|koltuk altı|aksilla}}
*יוונית: {{ת|יוונית|μασχάλη}} (תעתיק: mascháli)
*יידיש: {{ת|יידיש|פּאַכווע}}
*יפנית: {{ת|יפנית|腋下}} (תעתיק: ekika)
*כורדית: {{ת|כורדית|binçeng}}
*לטינית: {{ת|לטינית|axilla}}
*מלאית: {{ת|מלאית|ketiak|kelek}}
*מלטית: {{ת|מלטית|abt}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|armhule}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|kwapa}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|axila|sobaco}}
*ערבית: {{ת|ערבית|إِبْط}} (תעתיק: אִבְט)
*פולנית: {{ת|פולנית|pacha}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|axila|sovaco}}
*פינית: {{ת|פינית|kainalo}}
*פרסית: {{ת|פרסית|زیر بغل}} (תעתיק: זיר בע'ל)
:::{{ת|פרסית|کش}} (תעתיק: כשׁ)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|podpaží}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|aisselle}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|겨드랑이}} (תעתיק: gyeodeurang'i)
*רומנית: {{ת|רומנית|subraț|subsuoară}}
*רוסית: {{ת|רוסית|подмышка}} (תעתיק: podmýška)
*שוודית: {{ת|שוודית|armhål}}
*תאילנדית: {{ת|תאית|รักแร้}} (תעתיק: rák-rɛ́ɛ)
}}
===ראו גם===
* [[שחי]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בית שחי}}
[[קטגוריה:אנטומיה]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]]
qu2ivc1yq55l63f743ynhkb5oarouw6
ציץ
0
33965
441303
421080
2022-08-02T23:15:44Z
אליצור יחיא
19327
/* צִיֵּץ {{משני|א}} */
wikitext
text/x-wiki
==צִיץ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ציץ
|הגייה=tzitz
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|ו|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|קִיל}}
|נטיות=ר' צִיצִים; צִיץ־, ר' צִיצֵי־
}}
#תחילת [[גדילה|גדילת]] ה[[פרי]] בעודו קטן מאוד, מיד ב[[התגלות]]ו אחר [[נשירה|נשירת]] ה[[פרח]]ים ש[[כסה|כיסו]] עליו.
#:*{{צט/תנ"ך|וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ '''צִיץ''' וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים|במדבר|יז|כג}}
#:*{{צט/תנ"ך|וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי '''צִצִּים''' הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה|מלכים א|ו|יח}}
#:* {{צטבי|כָּל '''צִיץ''' חָדָשׁ / לִזְמָן חֻדַּשׁ / יָצָא שׂחֵק / לִקְרַאת בּוֹאוֹ|ibnezra_m/xol_0474.html|כָּתְנוֹת פַּסִּים לָבַש הַגָּן|אבן עזרא}}
#:*{{צטבי|מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי / נִרְאָה '''צִיץ''', נִרְאָה '''צִיץ''', / נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל-בֵּיתִי.|bialik/bia070.html|קוּמִי צְאִי|חיים נחמן ביאליק}}
#:*{{הדגשה|באותו מעילון עם אותו '''ציץ''' הורד|('''וידוי''', מאת [[w:אלכסנדר פן|אלכסנדר פן]])}}
# שמו של [[תכשיט]]־זהב שענד [[כהן גדול|הכוהן הגדול]] בבית המקדש על מצחו.
#:*{{צט/תנ"ך|וְעָשִׂיתָ '''צִּיץ''' זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַיהוה.|שמות|כח|לו}}
# כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי '''ציץ'''.
#:* על הפסוק {{צט/תנ"ך|תְּנוּ '''צִיץ''' לְמוֹאָב כִּי נָצֹא תֵּצֵא וְעָרֶיהָ לְשַׁמָּה תִהְיֶינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן.|ירמיהו|מח|ט}}
#::מפרש [[w:רש"י|רש"י]]:{{הדגשה|"תְּנוּ '''צִיץ''' לְמוֹאָב" - תנו כנף למואב כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי '''ציץ''' כמו "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת" <small>({{פסוק|במדבר|טו|לט}})</small> "וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי" <small>({{פסוק|יחזקאל|ח|ג}})</small>.|[http://he.wikisource.org/wiki/קטע:רש%22י_על_ירמיהו_מח_ט (רש"י על ירמיהו מ"ח - פסוק ט')]}}
#:*{{צט|יש '''ציצין''' מעכבין את המילה, ויש '''ציצין''' שאין מעכבין את המילה. כיצד? אם נשאר מעור הערלה עור החופה רוב גבהה של עטרה - הרי זה ערל כמות שהיה, וזה העור הוא '''ציץ''' המעכב; ואם לא נשאר ממנו אלא מעט שאינו חופה רוב גבהה של עטרה - זהו '''ציץ''' שאינו מעכב|רמב"ם הלכות מילה ב ג}}
===גיזרון===
* לשון המקרא.
* השרש צ־ו־ץ משמעו "הופעה ראשונית", כמו בפעלים [[צץ]], [[הציץ]]. צרוף דומה של משמעויות ישנו בשורש נ־ב־ט, ממנו נגזרות [[נבט#נֶבֶט|נֶבֶט]], [[הביט]], בשורש طلع בערבית (המתאר נביטה/יציאה והבטה) ובאחרים.
* לדעת [[w:יהודה פליקס|פליקס]] '[[ניצן]]' במקרא הוא ה[[פרח#פֶּרַח|פרח]], ו'ציץ' הוא הפרח הפתוח.{{הערת שוליים|עולם הצומח המקראי, עמ' 233.}}
===מידע נוסף===
*מילה השייכת לרובד [[עברי]] קדום, נכנסה לשימוש במאה ה-13 לפנה"ס, בתקופת נדודי בני ישראל, והקמת אהל מועד.
===צירופים===
* [[ציץ נובל]]
===נגזרות===
*[[ציצה]]
*[[ציצית]]
*[[ציצי]]
===מילים נרדפות===
*[[נצן|ניצן]] (1)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bud}}
===ראו גם===
*[[סמדר]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ציץ}}
{{שורש|צוץ}}
== צִיֵּץ {{משני|א}} ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=צייץ
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ץ}}{{הבהרה|מדוע השורש לא צ-י-ץ שלמים}}
|בניין=פיעל
}}
#{{חזל}} השמיע [[קול]] כקול ה[[ציפור]], שרק.
#:*{{צט/רבה|א"ר יצחק חלום עומד על כנו צפור '''מצויץ''' ויודע על מה '''מצויץ''' חמור נוהק ויודע על מה נוהק.|קהלת|א|א}}
#:*{{הדגשה|המצפצפים אלו '''דמצייצין''', והמהגים אלו דמנהמין|ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תיג}}
#{{סלנג}} {{הקשר|אינטרנט}} העלה [[רשומה]] קצרה (בת 140 [[תו]]וים) ב[[רשת חברתית|רשת החברתית]] הנודעת.
#:* נזכיר כי מורי '''צייץ''' בסוף השבוע בעד ההפגנות הרבות בהונג קונג כנגד השלטונות הסיניים באי הקטן, אך הספיק כבר למחוק את הציוץ מהחשבון שלו.<br>({{מקור/אינטרנט|יוצר=שירות גלובס|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001303062|כותרת=מאמן ה־NBA שתמך במחאה בהונג קונג וסיבך את הקבוצה עם הספונסרים מסין|שם האתר=גלובס|תאריך=07.10.2019}})
# {{בהשאלה|1}} השמיע קול קל.
#:*{{צט/בבלי|אמר ליה שמעית ולד '''דצויץ''' אפניא דמעלי שבתא ולא אתיליד עד שבתא|נידה|מב|ב}}
#:* עשיתי זאת [[בריש גלי]] ואף אחד לא העיז '''לצייץ'''.
#:* אם אשמע שמישהו אפילו '''יצייץ''' הוא יוצא מהכיתה עד לסוף השיעור.
===גיזרון===
*אונומטופיאה. גזירת פועל מן [[צויץ|צְוִיץ]].
===נגזרות===
*[[ציוץ]]
*[[ציץ|צֻיָּץ]] (צורת הסביל)
===מילים נרדפות===
* [[צפצף]] (1)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tweet}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טוויטר}}
{{שורש|צוץ}}
[[קטגוריה:קולות בעלי חיים]]
==צִיֵּץ {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=צייץ
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ץ}}
|בניין=פיעל
}}
# הטיל [[ציצית]] בבגד.
#:*{{צט/בבלי|ושוין, שאם '''צייץ''' טליתו ועשה מזוזה לפתחו|שבת|קלא|א}}
#:* טלית שאינה '''מצויצת''' כהלכתה.
===גיזרון===
גזירת פועל מהשורש המקראי במילה '''צִיץ''' ו[[ציצית]].
===נגזרות===
*'''צֻיַּץ''' (צורת הסביל)
**[[מציץ|מצוייץ]]
meamb7ghncbexjd0kslk2a9tmxvy0ys
441304
441303
2022-08-02T23:17:16Z
אליצור יחיא
19327
/* צִיֵּץ {{משני|ב}} */
wikitext
text/x-wiki
==צִיץ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ציץ
|הגייה=tzitz
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|ו|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|קִיל}}
|נטיות=ר' צִיצִים; צִיץ־, ר' צִיצֵי־
}}
#תחילת [[גדילה|גדילת]] ה[[פרי]] בעודו קטן מאוד, מיד ב[[התגלות]]ו אחר [[נשירה|נשירת]] ה[[פרח]]ים ש[[כסה|כיסו]] עליו.
#:*{{צט/תנ"ך|וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ '''צִיץ''' וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים|במדבר|יז|כג}}
#:*{{צט/תנ"ך|וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי '''צִצִּים''' הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה|מלכים א|ו|יח}}
#:* {{צטבי|כָּל '''צִיץ''' חָדָשׁ / לִזְמָן חֻדַּשׁ / יָצָא שׂחֵק / לִקְרַאת בּוֹאוֹ|ibnezra_m/xol_0474.html|כָּתְנוֹת פַּסִּים לָבַש הַגָּן|אבן עזרא}}
#:*{{צטבי|מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי / נִרְאָה '''צִיץ''', נִרְאָה '''צִיץ''', / נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל-בֵּיתִי.|bialik/bia070.html|קוּמִי צְאִי|חיים נחמן ביאליק}}
#:*{{הדגשה|באותו מעילון עם אותו '''ציץ''' הורד|('''וידוי''', מאת [[w:אלכסנדר פן|אלכסנדר פן]])}}
# שמו של [[תכשיט]]־זהב שענד [[כהן גדול|הכוהן הגדול]] בבית המקדש על מצחו.
#:*{{צט/תנ"ך|וְעָשִׂיתָ '''צִּיץ''' זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַיהוה.|שמות|כח|לו}}
# כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי '''ציץ'''.
#:* על הפסוק {{צט/תנ"ך|תְּנוּ '''צִיץ''' לְמוֹאָב כִּי נָצֹא תֵּצֵא וְעָרֶיהָ לְשַׁמָּה תִהְיֶינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן.|ירמיהו|מח|ט}}
#::מפרש [[w:רש"י|רש"י]]:{{הדגשה|"תְּנוּ '''צִיץ''' לְמוֹאָב" - תנו כנף למואב כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי '''ציץ''' כמו "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת" <small>({{פסוק|במדבר|טו|לט}})</small> "וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי" <small>({{פסוק|יחזקאל|ח|ג}})</small>.|[http://he.wikisource.org/wiki/קטע:רש%22י_על_ירמיהו_מח_ט (רש"י על ירמיהו מ"ח - פסוק ט')]}}
#:*{{צט|יש '''ציצין''' מעכבין את המילה, ויש '''ציצין''' שאין מעכבין את המילה. כיצד? אם נשאר מעור הערלה עור החופה רוב גבהה של עטרה - הרי זה ערל כמות שהיה, וזה העור הוא '''ציץ''' המעכב; ואם לא נשאר ממנו אלא מעט שאינו חופה רוב גבהה של עטרה - זהו '''ציץ''' שאינו מעכב|רמב"ם הלכות מילה ב ג}}
===גיזרון===
* לשון המקרא.
* השרש צ־ו־ץ משמעו "הופעה ראשונית", כמו בפעלים [[צץ]], [[הציץ]]. צרוף דומה של משמעויות ישנו בשורש נ־ב־ט, ממנו נגזרות [[נבט#נֶבֶט|נֶבֶט]], [[הביט]], בשורש طلع בערבית (המתאר נביטה/יציאה והבטה) ובאחרים.
* לדעת [[w:יהודה פליקס|פליקס]] '[[ניצן]]' במקרא הוא ה[[פרח#פֶּרַח|פרח]], ו'ציץ' הוא הפרח הפתוח.{{הערת שוליים|עולם הצומח המקראי, עמ' 233.}}
===מידע נוסף===
*מילה השייכת לרובד [[עברי]] קדום, נכנסה לשימוש במאה ה-13 לפנה"ס, בתקופת נדודי בני ישראל, והקמת אהל מועד.
===צירופים===
* [[ציץ נובל]]
===נגזרות===
*[[ציצה]]
*[[ציצית]]
*[[ציצי]]
===מילים נרדפות===
*[[נצן|ניצן]] (1)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bud}}
===ראו גם===
*[[סמדר]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ציץ}}
{{שורש|צוץ}}
== צִיֵּץ {{משני|א}} ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=צייץ
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ץ}}{{הבהרה|מדוע השורש לא צ-י-ץ שלמים}}
|בניין=פיעל
}}
#{{חזל}} השמיע [[קול]] כקול ה[[ציפור]], שרק.
#:*{{צט/רבה|א"ר יצחק חלום עומד על כנו צפור '''מצויץ''' ויודע על מה '''מצויץ''' חמור נוהק ויודע על מה נוהק.|קהלת|א|א}}
#:*{{הדגשה|המצפצפים אלו '''דמצייצין''', והמהגים אלו דמנהמין|ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תיג}}
#{{סלנג}} {{הקשר|אינטרנט}} העלה [[רשומה]] קצרה (בת 140 [[תו]]וים) ב[[רשת חברתית|רשת החברתית]] הנודעת.
#:* נזכיר כי מורי '''צייץ''' בסוף השבוע בעד ההפגנות הרבות בהונג קונג כנגד השלטונות הסיניים באי הקטן, אך הספיק כבר למחוק את הציוץ מהחשבון שלו.<br>({{מקור/אינטרנט|יוצר=שירות גלובס|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001303062|כותרת=מאמן ה־NBA שתמך במחאה בהונג קונג וסיבך את הקבוצה עם הספונסרים מסין|שם האתר=גלובס|תאריך=07.10.2019}})
# {{בהשאלה|1}} השמיע קול קל.
#:*{{צט/בבלי|אמר ליה שמעית ולד '''דצויץ''' אפניא דמעלי שבתא ולא אתיליד עד שבתא|נידה|מב|ב}}
#:* עשיתי זאת [[בריש גלי]] ואף אחד לא העיז '''לצייץ'''.
#:* אם אשמע שמישהו אפילו '''יצייץ''' הוא יוצא מהכיתה עד לסוף השיעור.
===גיזרון===
*אונומטופיאה. גזירת פועל מן [[צויץ|צְוִיץ]].
===נגזרות===
*[[ציוץ]]
*[[ציץ|צֻיָּץ]] (צורת הסביל)
===מילים נרדפות===
* [[צפצף]] (1)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tweet}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טוויטר}}
{{שורש|צוץ}}
[[קטגוריה:קולות בעלי חיים]]
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
==צִיֵּץ {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=צייץ
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ץ}}
|בניין=פיעל
}}
# {{רובד|חז"ל}} {{משלב|הלכה}} הטיל [[ציצית]] בבגד.
#:*{{צט/בבלי|ושוין, שאם '''צייץ''' טליתו ועשה מזוזה לפתחו|שבת|קלא|א}}
#:* טלית שאינה '''מצויצת''' כהלכתה.
===גיזרון===
גזירת פועל מהשורש המקראי במילה '''צִיץ''' ו[[ציצית]].
===נגזרות===
*'''צֻיַּץ''' (צורת הסביל)
**[[מציץ|מצוייץ]]
g0ronfh121y599zp948dpuqe3fcm9al
441305
441304
2022-08-02T23:18:02Z
אליצור יחיא
19327
/* קישורים חיצוניים */
wikitext
text/x-wiki
==צִיץ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ציץ
|הגייה=tzitz
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|ו|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|קִיל}}
|נטיות=ר' צִיצִים; צִיץ־, ר' צִיצֵי־
}}
#תחילת [[גדילה|גדילת]] ה[[פרי]] בעודו קטן מאוד, מיד ב[[התגלות]]ו אחר [[נשירה|נשירת]] ה[[פרח]]ים ש[[כסה|כיסו]] עליו.
#:*{{צט/תנ"ך|וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ '''צִיץ''' וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים|במדבר|יז|כג}}
#:*{{צט/תנ"ך|וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי '''צִצִּים''' הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה|מלכים א|ו|יח}}
#:* {{צטבי|כָּל '''צִיץ''' חָדָשׁ / לִזְמָן חֻדַּשׁ / יָצָא שׂחֵק / לִקְרַאת בּוֹאוֹ|ibnezra_m/xol_0474.html|כָּתְנוֹת פַּסִּים לָבַש הַגָּן|אבן עזרא}}
#:*{{צטבי|מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי / נִרְאָה '''צִיץ''', נִרְאָה '''צִיץ''', / נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל-בֵּיתִי.|bialik/bia070.html|קוּמִי צְאִי|חיים נחמן ביאליק}}
#:*{{הדגשה|באותו מעילון עם אותו '''ציץ''' הורד|('''וידוי''', מאת [[w:אלכסנדר פן|אלכסנדר פן]])}}
# שמו של [[תכשיט]]־זהב שענד [[כהן גדול|הכוהן הגדול]] בבית המקדש על מצחו.
#:*{{צט/תנ"ך|וְעָשִׂיתָ '''צִּיץ''' זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַיהוה.|שמות|כח|לו}}
# כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי '''ציץ'''.
#:* על הפסוק {{צט/תנ"ך|תְּנוּ '''צִיץ''' לְמוֹאָב כִּי נָצֹא תֵּצֵא וְעָרֶיהָ לְשַׁמָּה תִהְיֶינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן.|ירמיהו|מח|ט}}
#::מפרש [[w:רש"י|רש"י]]:{{הדגשה|"תְּנוּ '''צִיץ''' לְמוֹאָב" - תנו כנף למואב כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי '''ציץ''' כמו "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת" <small>({{פסוק|במדבר|טו|לט}})</small> "וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי" <small>({{פסוק|יחזקאל|ח|ג}})</small>.|[http://he.wikisource.org/wiki/קטע:רש%22י_על_ירמיהו_מח_ט (רש"י על ירמיהו מ"ח - פסוק ט')]}}
#:*{{צט|יש '''ציצין''' מעכבין את המילה, ויש '''ציצין''' שאין מעכבין את המילה. כיצד? אם נשאר מעור הערלה עור החופה רוב גבהה של עטרה - הרי זה ערל כמות שהיה, וזה העור הוא '''ציץ''' המעכב; ואם לא נשאר ממנו אלא מעט שאינו חופה רוב גבהה של עטרה - זהו '''ציץ''' שאינו מעכב|רמב"ם הלכות מילה ב ג}}
===גיזרון===
* לשון המקרא.
* השרש צ־ו־ץ משמעו "הופעה ראשונית", כמו בפעלים [[צץ]], [[הציץ]]. צרוף דומה של משמעויות ישנו בשורש נ־ב־ט, ממנו נגזרות [[נבט#נֶבֶט|נֶבֶט]], [[הביט]], בשורש طلع בערבית (המתאר נביטה/יציאה והבטה) ובאחרים.
* לדעת [[w:יהודה פליקס|פליקס]] '[[ניצן]]' במקרא הוא ה[[פרח#פֶּרַח|פרח]], ו'ציץ' הוא הפרח הפתוח.{{הערת שוליים|עולם הצומח המקראי, עמ' 233.}}
===מידע נוסף===
*מילה השייכת לרובד [[עברי]] קדום, נכנסה לשימוש במאה ה-13 לפנה"ס, בתקופת נדודי בני ישראל, והקמת אהל מועד.
===צירופים===
* [[ציץ נובל]]
===נגזרות===
*[[ציצה]]
*[[ציצית]]
*[[ציצי]]
===מילים נרדפות===
*[[נצן|ניצן]] (1)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bud}}
===ראו גם===
*[[סמדר]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ציץ}}
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
{{שורש|צוץ}}
== צִיֵּץ {{משני|א}} ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=צייץ
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ץ}}{{הבהרה|מדוע השורש לא צ-י-ץ שלמים}}
|בניין=פיעל
}}
#{{חזל}} השמיע [[קול]] כקול ה[[ציפור]], שרק.
#:*{{צט/רבה|א"ר יצחק חלום עומד על כנו צפור '''מצויץ''' ויודע על מה '''מצויץ''' חמור נוהק ויודע על מה נוהק.|קהלת|א|א}}
#:*{{הדגשה|המצפצפים אלו '''דמצייצין''', והמהגים אלו דמנהמין|ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תיג}}
#{{סלנג}} {{הקשר|אינטרנט}} העלה [[רשומה]] קצרה (בת 140 [[תו]]וים) ב[[רשת חברתית|רשת החברתית]] הנודעת.
#:* נזכיר כי מורי '''צייץ''' בסוף השבוע בעד ההפגנות הרבות בהונג קונג כנגד השלטונות הסיניים באי הקטן, אך הספיק כבר למחוק את הציוץ מהחשבון שלו.<br>({{מקור/אינטרנט|יוצר=שירות גלובס|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001303062|כותרת=מאמן ה־NBA שתמך במחאה בהונג קונג וסיבך את הקבוצה עם הספונסרים מסין|שם האתר=גלובס|תאריך=07.10.2019}})
# {{בהשאלה|1}} השמיע קול קל.
#:*{{צט/בבלי|אמר ליה שמעית ולד '''דצויץ''' אפניא דמעלי שבתא ולא אתיליד עד שבתא|נידה|מב|ב}}
#:* עשיתי זאת [[בריש גלי]] ואף אחד לא העיז '''לצייץ'''.
#:* אם אשמע שמישהו אפילו '''יצייץ''' הוא יוצא מהכיתה עד לסוף השיעור.
===גיזרון===
*אונומטופיאה. גזירת פועל מן [[צויץ|צְוִיץ]].
===נגזרות===
*[[ציוץ]]
*[[ציץ|צֻיָּץ]] (צורת הסביל)
===מילים נרדפות===
* [[צפצף]] (1)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tweet}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טוויטר}}
{{שורש|צוץ}}
[[קטגוריה:קולות בעלי חיים]]
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
==צִיֵּץ {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=צייץ
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ץ}}
|בניין=פיעל
}}
# {{רובד|חז"ל}} {{משלב|הלכה}} הטיל [[ציצית]] בבגד.
#:*{{צט/בבלי|ושוין, שאם '''צייץ''' טליתו ועשה מזוזה לפתחו|שבת|קלא|א}}
#:* טלית שאינה '''מצויצת''' כהלכתה.
===גיזרון===
גזירת פועל מהשורש המקראי במילה '''צִיץ''' ו[[ציצית]].
===נגזרות===
*'''צֻיַּץ''' (צורת הסביל)
**[[מציץ|מצוייץ]]
7vl15ejh6dh2lbfdf0bc2bjbghgq4do
441306
441305
2022-08-02T23:19:28Z
אליצור יחיא
19327
/* קישורים חיצוניים */
wikitext
text/x-wiki
==צִיץ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ציץ
|הגייה=tzitz
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|צ|ו|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|קִיל}}
|נטיות=ר' צִיצִים; צִיץ־, ר' צִיצֵי־
}}
#תחילת [[גדילה|גדילת]] ה[[פרי]] בעודו קטן מאוד, מיד ב[[התגלות]]ו אחר [[נשירה|נשירת]] ה[[פרח]]ים ש[[כסה|כיסו]] עליו.
#:*{{צט/תנ"ך|וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ '''צִיץ''' וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים|במדבר|יז|כג}}
#:*{{צט/תנ"ך|וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי '''צִצִּים''' הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה|מלכים א|ו|יח}}
#:* {{צטבי|כָּל '''צִיץ''' חָדָשׁ / לִזְמָן חֻדַּשׁ / יָצָא שׂחֵק / לִקְרַאת בּוֹאוֹ|ibnezra_m/xol_0474.html|כָּתְנוֹת פַּסִּים לָבַש הַגָּן|אבן עזרא}}
#:*{{צטבי|מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי / נִרְאָה '''צִיץ''', נִרְאָה '''צִיץ''', / נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל-בֵּיתִי.|bialik/bia070.html|קוּמִי צְאִי|חיים נחמן ביאליק}}
#:*{{הדגשה|באותו מעילון עם אותו '''ציץ''' הורד|('''וידוי''', מאת [[w:אלכסנדר פן|אלכסנדר פן]])}}
# שמו של [[תכשיט]]־זהב שענד [[כהן גדול|הכוהן הגדול]] בבית המקדש על מצחו.
#:*{{צט/תנ"ך|וְעָשִׂיתָ '''צִּיץ''' זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַיהוה.|שמות|כח|לו}}
# כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי '''ציץ'''.
#:* על הפסוק {{צט/תנ"ך|תְּנוּ '''צִיץ''' לְמוֹאָב כִּי נָצֹא תֵּצֵא וְעָרֶיהָ לְשַׁמָּה תִהְיֶינָה מֵאֵין יוֹשֵׁב בָּהֵן.|ירמיהו|מח|ט}}
#::מפרש [[w:רש"י|רש"י]]:{{הדגשה|"תְּנוּ '''צִיץ''' לְמוֹאָב" - תנו כנף למואב כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם ומן הבהמה קרוי '''ציץ''' כמו "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת" <small>({{פסוק|במדבר|טו|לט}})</small> "וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי" <small>({{פסוק|יחזקאל|ח|ג}})</small>.|[http://he.wikisource.org/wiki/קטע:רש%22י_על_ירמיהו_מח_ט (רש"י על ירמיהו מ"ח - פסוק ט')]}}
#:*{{צט|יש '''ציצין''' מעכבין את המילה, ויש '''ציצין''' שאין מעכבין את המילה. כיצד? אם נשאר מעור הערלה עור החופה רוב גבהה של עטרה - הרי זה ערל כמות שהיה, וזה העור הוא '''ציץ''' המעכב; ואם לא נשאר ממנו אלא מעט שאינו חופה רוב גבהה של עטרה - זהו '''ציץ''' שאינו מעכב|רמב"ם הלכות מילה ב ג}}
===גיזרון===
* לשון המקרא.
* השרש צ־ו־ץ משמעו "הופעה ראשונית", כמו בפעלים [[צץ]], [[הציץ]]. צרוף דומה של משמעויות ישנו בשורש נ־ב־ט, ממנו נגזרות [[נבט#נֶבֶט|נֶבֶט]], [[הביט]], בשורש طلع בערבית (המתאר נביטה/יציאה והבטה) ובאחרים.
* לדעת [[w:יהודה פליקס|פליקס]] '[[ניצן]]' במקרא הוא ה[[פרח#פֶּרַח|פרח]], ו'ציץ' הוא הפרח הפתוח.{{הערת שוליים|עולם הצומח המקראי, עמ' 233.}}
===מידע נוסף===
*מילה השייכת לרובד [[עברי]] קדום, נכנסה לשימוש במאה ה-13 לפנה"ס, בתקופת נדודי בני ישראל, והקמת אהל מועד.
===צירופים===
* [[ציץ נובל]]
===נגזרות===
*[[ציצה]]
*[[ציצית]]
*[[ציצי]]
===מילים נרדפות===
*[[נצן|ניצן]] (1)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bud}}
===ראו גם===
*[[סמדר]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ציץ}}
===ראו גם===
*[[שרק|שָׁרַק]]
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
{{שורש|צוץ}}
== צִיֵּץ {{משני|א}} ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=צייץ
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ץ}}{{הבהרה|מדוע השורש לא צ-י-ץ שלמים}}
|בניין=פיעל
}}
#{{חזל}} השמיע [[קול]] כקול ה[[ציפור]], שרק.
#:*{{צט/רבה|א"ר יצחק חלום עומד על כנו צפור '''מצויץ''' ויודע על מה '''מצויץ''' חמור נוהק ויודע על מה נוהק.|קהלת|א|א}}
#:*{{הדגשה|המצפצפים אלו '''דמצייצין''', והמהגים אלו דמנהמין|ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תיג}}
#{{סלנג}} {{הקשר|אינטרנט}} העלה [[רשומה]] קצרה (בת 140 [[תו]]וים) ב[[רשת חברתית|רשת החברתית]] הנודעת.
#:* נזכיר כי מורי '''צייץ''' בסוף השבוע בעד ההפגנות הרבות בהונג קונג כנגד השלטונות הסיניים באי הקטן, אך הספיק כבר למחוק את הציוץ מהחשבון שלו.<br>({{מקור/אינטרנט|יוצר=שירות גלובס|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001303062|כותרת=מאמן ה־NBA שתמך במחאה בהונג קונג וסיבך את הקבוצה עם הספונסרים מסין|שם האתר=גלובס|תאריך=07.10.2019}})
# {{בהשאלה|1}} השמיע קול קל.
#:*{{צט/בבלי|אמר ליה שמעית ולד '''דצויץ''' אפניא דמעלי שבתא ולא אתיליד עד שבתא|נידה|מב|ב}}
#:* עשיתי זאת [[בריש גלי]] ואף אחד לא העיז '''לצייץ'''.
#:* אם אשמע שמישהו אפילו '''יצייץ''' הוא יוצא מהכיתה עד לסוף השיעור.
===גיזרון===
*אונומטופיאה. גזירת פועל מן [[צויץ|צְוִיץ]].
===נגזרות===
*[[ציוץ]]
*[[ציץ|צֻיָּץ]] (צורת הסביל)
===מילים נרדפות===
* [[צפצף]] (1)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tweet}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טוויטר}}
{{שורש|צוץ}}
[[קטגוריה:קולות בעלי חיים]]
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
==צִיֵּץ {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=צייץ
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ץ}}
|בניין=פיעל
}}
# {{רובד|חז"ל}} {{משלב|הלכה}} הטיל [[ציצית]] בבגד.
#:*{{צט/בבלי|ושוין, שאם '''צייץ''' טליתו ועשה מזוזה לפתחו|שבת|קלא|א}}
#:* טלית שאינה '''מצויצת''' כהלכתה.
===גיזרון===
גזירת פועל מהשורש המקראי במילה '''צִיץ''' ו[[ציצית]].
===נגזרות===
*'''צֻיַּץ''' (צורת הסביל)
**[[מציץ|מצוייץ]]
gqlnveuopkudy9rxeulwpizjntsiajo
מציצנות
0
35398
441298
332569
2022-08-02T22:30:02Z
אליצור יחיא
19327
/* מְצִיצָנוּת */
wikitext
text/x-wiki
==מְצִיצָנוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מציצנות
|הגייה=metsitsa'''nut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|צ|ו|ץ}}
|דרך תצורה={{מוספית|מציצן|־וּת}}
|נטיות=
}}
{{תמונה|Fotothek df roe-neg 0006552 002 Ein Kind schaut durch ein Türschlüsselloch und e.jpg|ילד מציץ}}
# {{רובד|ח}} [[פאראפיליה]] הבאה לידי ביטוי ב[[הסתכלות]] ב[[סתר]] על אנשים המקיימים [[יחסי מין]], על מנת להשיג הנאה מינית למציצן.
===גיזרון===
*תכונת ה[[מציצן]] מן הפועל המקראי [[הציץ]].
===תרגום===
{{תרגומי שפות|
| עמודות = 2
|אוזבקית = |אוסטרית = |אוקראינית = |אורדו =
|אידו = |איטלקית = voyeurismo |אינדונזית = |אינטרלינגואה =
|איסלנדית = |אירית = |אלבנית = |אנגלית = voyeurism
|אסטונית = |אספרנטו = rigardismo |אפריקנית = |ארמנית =
|בולגרית = |בלרוסית = |בוסנית = |בנגלית =
|בסקית = |ברטונית = |גליסית = |גרוזינית =
|גרמנית = Voyeurismus |דנית = |הולנדית = |הונגרית =
|הינדית = |וולאפיק = |וולשית = |ויאטנמית =
|זולו = |טג'יקית = |טגלית = |טורקית = röntgencilik
|טורקמנית = |טטרית = |טמילית = |יאוית =
|יוונית = ηδονοβλεψία |יידיש = |יפנית = |כורדית =
|לאו = |לדינו = |לוקסמבורגית = |לטבית =
|לטינית = |ליטאית = |מאורית = |מונגולית =
|מלאית = |מלטית = |מקדונית = |נהואטל =
|נורבגית = |נפלית = |סווהילי = |סינהלזית =
|סינית = |סיציליאנית = |סלובנית = |סלובקית =
|סנסקירית = |ספרדית = voyeurismo |סקוטית = |ערבית = استراق النظر
|פארואזית = |פולנית = |פורטוגלית = |פינית = tirkistely
|פרסית = |צ'כית = |צרפתית = voyeurisme |קוריאנית =
|קזכית = |קטלנית = |קנרית = |קרואטית =
|רומנית = |רוסית = |שבדית = |תאית = }}
===ראו גם===
* [[מין]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מציצנות}}
{{שורש|צוץ}}
[[קטגוריה:מדעי החברה]]
[[קטגוריה:מיניות]]
[[קטגוריה:תכונות]]
j5hcx8patp9e13t7ncz9igy9lk0mgcd
441322
441298
2022-08-03T05:27:46Z
אליצור יחיא
19327
/* ראו גם */
wikitext
text/x-wiki
==מְצִיצָנוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מציצנות
|הגייה=metsitsa'''nut'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|צ|ו|ץ}}
|דרך תצורה={{מוספית|מציצן|־וּת}}
|נטיות=
}}
{{תמונה|Fotothek df roe-neg 0006552 002 Ein Kind schaut durch ein Türschlüsselloch und e.jpg|ילד מציץ}}
# {{רובד|ח}} [[פאראפיליה]] הבאה לידי ביטוי ב[[הסתכלות]] ב[[סתר]] על אנשים המקיימים [[יחסי מין]], על מנת להשיג הנאה מינית למציצן.
===גיזרון===
*תכונת ה[[מציצן]] מן הפועל המקראי [[הציץ]].
===תרגום===
{{תרגומי שפות|
| עמודות = 2
|אוזבקית = |אוסטרית = |אוקראינית = |אורדו =
|אידו = |איטלקית = voyeurismo |אינדונזית = |אינטרלינגואה =
|איסלנדית = |אירית = |אלבנית = |אנגלית = voyeurism
|אסטונית = |אספרנטו = rigardismo |אפריקנית = |ארמנית =
|בולגרית = |בלרוסית = |בוסנית = |בנגלית =
|בסקית = |ברטונית = |גליסית = |גרוזינית =
|גרמנית = Voyeurismus |דנית = |הולנדית = |הונגרית =
|הינדית = |וולאפיק = |וולשית = |ויאטנמית =
|זולו = |טג'יקית = |טגלית = |טורקית = röntgencilik
|טורקמנית = |טטרית = |טמילית = |יאוית =
|יוונית = ηδονοβλεψία |יידיש = |יפנית = |כורדית =
|לאו = |לדינו = |לוקסמבורגית = |לטבית =
|לטינית = |ליטאית = |מאורית = |מונגולית =
|מלאית = |מלטית = |מקדונית = |נהואטל =
|נורבגית = |נפלית = |סווהילי = |סינהלזית =
|סינית = |סיציליאנית = |סלובנית = |סלובקית =
|סנסקירית = |ספרדית = voyeurismo |סקוטית = |ערבית = استراق النظر
|פארואזית = |פולנית = |פורטוגלית = |פינית = tirkistely
|פרסית = |צ'כית = |צרפתית = voyeurisme |קוריאנית =
|קזכית = |קטלנית = |קנרית = |קרואטית =
|רומנית = |רוסית = |שבדית = |תאית = }}
===ראו גם===
* [[סקרנות]]
* [[מין]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מציצנות}}
{{שורש|צוץ}}
[[קטגוריה:מדעי החברה]]
[[קטגוריה:מיניות]]
[[קטגוריה:תכונות]]
ql4m9nri3l3sgxnedkbpl2vgy87kzxe
אמצע
0
46304
441313
441097
2022-08-03T04:38:05Z
147.161.8.0
/* אֶמְצַע */
wikitext
text/x-wiki
==אֶמְצַע==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אמצע
|הגייה='''em'''tza׳
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|מ|צ|ע}}
|דרך תצורה={{משקל|אֶקְטָל}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|חז"ל}} ה[[נקודה]] הנמצאת במרחק שווה [[בין]] שני הקצוות.
#:* {{צט/משנה|וְאֵלּוּ הֵן רָאשֵׁי שׁוּרוֹת – שְׁנַיִם שֶׁהִתְחִילוּ '''מֵאֶמְצַע''' הַשּׁוּרָה, זֶה פָּנָיו לְצָפוֹן וְזֶה פָּנָיו לְדָרוֹם, וְשָׁכְחוּ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם|פאה|ו|ד}}
#:* {{צט/משנה|עֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה טְפָחִים עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים, זוֹרְעִים בְּתוֹכָהּ חֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִים, אַרְבָּעָה בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעֲרוּגָה, וְאֶחָד '''בָּאֶמְצַע'''|כלאים|ג|א}}
#:* {{צטשיר|השנה מתחילה '''באמצע''' ספטמבר / בזעם עצום וגובר / רוחות סוערות לוחמות על כל עבר / החורף ממית וקוצר.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}268&wrkid{{=}}360|אמצע ספטמבר|אסתר שמיר}}
#:* {{צטשיר|זה '''אמצע''' הלילה, / ואולי כבר מאוחר. / את לא מתקשרת, / אז אולי אבוא מחר./תראי עננים/עכשיו צבעו עצמם אפור/בגלל המצב שלנו.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}3962&wrkid{{=}}14966|אמצע הלילה בכפר|הראל מויאל}}
# {{הקשר|ימאות}} '''אמצע האונייה''': קו אמצע הגוף של אונייה או ספינה, הן בממד האורכי בין החרטום לירכתיים (בין הניצב הקדמי לניצב האחורי), הן בממד הרוחבי בין דופן שמאל לדופן ימין.
# {{הקשר|ימאות}} '''באמצע האונייה''': אמצעי; על קו האמצע האורכי או קו האמצע הרוחבי של אונייה, או בסמוך לאחד מהם (לציון כיוונים יחסיים בתוך האונייה).
#:* {{הדגשה|"לפחות, אין לה אלא הקליפה הישנה, הבלתי ראויה לנסיעה בים, של הסירה הארוכה, והיא, מעוותת כמו שלד־גמל במדבר, היתה מונחת, הפוכה כמו סיר־מבשלים, '''באמצע הספינה''' [...]."|([[w:הרמן מלוויל|הרמן מלוויל]], בניטו סרנו. מאנגלית: [[w:אברהם רגלסון|אברהם רגלסון]])}}
#:* '''באמצע האונייה''', בין התורן הקדמי לתורן הראשי, אוחסנו הכלונסאות הרזרביים, ועליהם הונחה סירת השירות הגדולה של האונייה.
# {{הקשר|ימאות}} '''אמצע, הגה!''': פקודה להגאי לסובב את גלגל ההגה או את מוט ההגה למצב אמצע, כדי שהאונייה תנוע ישר קדימה או ישר אחורה.
#:* {{עיתונות|„אמצע הגה, קורס 140“, מורה המפקד והאניה מטה חרטומה לכיוון החדש.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HRT%2F1959%2F04%2F03&id{{=}}Ar00401&sk{{=}}0DAC4060|חרות||3 באפריל 1959}}
===גיזרון===
* מן מ-צ-ע. בלשון חז"ל ובארמית (מוכר משם המסכת בבא מציעא)
{{מספור|3}} מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013: באמצע כלי השיט.
{{מספור|4}} האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
===צירופים===
*[[אחד באמצע]]
*[[אמצע הדרך]]
*[[משבר אמצע החיים]]
===נגזרות===
* [[אמצעי]]
* [[אמצעית]]
===מילים נרדפות===
*[[מרכז]]
*[[תוך]]
===ניגודים===
* [[צד]]
* [[קצה]]
* ([[התחלה]]
* [[סוף]]
===תרגום===
{{תר|בתווך}}
{{ע|4|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|centro}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|mezo}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|middle}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Mitte}}
*הודית: {{ת|הינדית|मध्य}} (תעתיק: madhya)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|midden}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|közép}}
*טורקית: {{ת|טורקית|orta}}
*יוונית: {{ת|יוונית|μέση}} (תעתיק: mési)
*יפנית: {{ת|יפנית|中央}} (תעתיק: chūō)
*כורדית: {{ת|כורדית|nav}}
*לטינית: {{ת|לטינית|medium}}
*מלאית: {{ת|מלאית|pusat|tengah}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|midt}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|medio}}
*ערבית: {{ת|ערבית|وسط}} (תעתיק: וַסַט)
*פולנית: {{ת|פולנית|środek}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|meio}}
*פרסית: {{ת|פרסית|میان}} (תעתיק: מִיָאן)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|střed}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|milieu}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|중앙}} (תעתיק: jung-ang)
*רומנית: {{ת|רומנית|mijloc|miez}}
*רוסית: {{ת|רוסית|средина}} (תעתיק: sredína)
*שוודית: {{ת|שוודית|mitt}}
}}
{{תר-סוף}}
{{תר|אמצע כלי שיט}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|midships|amidships}}
{{תר-סוף}}
{{תר|באמצע כלי שיט}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|midship}}
{{תר-סוף}}
{{תר|אמצע, הגה!}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|midships|rudder amidships}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Rudder mittschiffs}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|zéro la barre}}
{{תר-סוף}}
===ראו גם===
*[[מצע#מִצֵּעַ|מיצע]]
*[[ממצע|ממוצע]]
{{שורש|מצע}}
[[קטגוריה:כיוונים]]
[[קטגוריה:ימאות]]
[[קטגוריה:מילים בעלות אל"ף פרוסתטית]]
3nmna3m8xip6p0kwoxfviukqxsy2tsf
הוה
0
51587
441319
431295
2022-08-03T05:18:54Z
אליצור יחיא
19327
/* תרגום */
wikitext
text/x-wiki
{{פירוש נוסף|אחר=שם עצם '''הֹוֶה'''|ראו=כתיב מלא [[הווה]]}}
==הָוָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= הווה
|שורש וגזרה={{שרש3|ה|ו|ה}}
|בניין= קל
}}
# פועל עזר: [[היה]] היה כ־ היה ל־. התקיים למען דבר. מילא יעוד במציאותו.
#:* {{צט/תנ"ך|יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים '''הֱוֵה''' גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ|בראשית|כז|כט}}
#:* {{צט/תנ"ך|אַתָּה וְהַיְּהוּדִים חֹשְׁבִים לִמְרוֹד עַל כֵּן אַתָּה בוֹנֶה הַחוֹמָה וְאַתָּה '''הֹוֶה''' לָהֶם לְמֶלֶךְ|נחמיה|ו|ו}}
# התקיים בעולם. נתן יתרון בקיומו.
#:* {{צט/תנ"ך|כִּי מֶה '''הֹוֶה''' לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ וּבְרַעְיוֹן לִבּוֹ שֶׁהוּא עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ|קהלת|ב|כב}}
# התרחש, קרה,
#:*
===גיזרון===
*חילוף ו/י עם הפועל [[היה]]. לא מצוי בעבר בארמית מצוי הווא {{צט/תנ"ך|דִּי '''הֲוָה''' צָבֵא '''הֲוָא''' קָטֵל וְדִי '''הֲוָה''' צָבֵא '''הֲוָה''' מַחֵא|דניאל|ה|יט}}
===צירופים===
* [[הוה זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים|הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים]]
* [[להוי ידוע]]
* [[הוי אומר]]
===נגזרות===
* [[הווה]]
* [[הויה]]
===מילים נרדפות===
* [[היה]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|to be| to exist| to happen|to have }}
* ערבית: {{ת|ערבית|كان}}
==הִוָּה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= היווה
|שורש וגזרה={{שרש3|ה|ו|ה}}
|בניין= פיעל
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{פירוש לקוי}} היה ותפקד כ־
#:*
#:* פעולות אלו '''מהוות''' הפרה של ההסכם.
===גיזרון===
*
===נגזרות===
* [[מילה גזורה]]
===מילים נרדפות===
* [[קים#קִיֵּם|קִיֵּם]]
*[[היה#הִיָּה|הִיָּה]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
* [[הון#הִוֵּן|הִוֵּן]]
{{שורש|הוה}}
==הֹוָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הווה
|הגייה=ho'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ה|ו|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטְלָה}}
|נטיות=
}}
# מקרה רע.
#:* {{צט/תנ"ך| וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ וְתִפֹּל עָלַיִךְ '''הֹוָה''' לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ|ישעיה|מז|יא}}
#:* {{צט/תנ"ך| '''הֹוָה''' עַל '''הֹוָה''' תָּבוֹא וּשְׁמֻעָה אֶל שְׁמוּעָה תִּהְיֶה|יחזקאל|ז|כו}}
===גיזרון===
*
===נגזרות===
* [[מילה גזורה]]
===מילים נרדפות===
* [[צרה]]
* [[שבר]]
* [[שואה]]
===ראו גם===
{{שורש|הוה}}
==הַוָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הוה
|הגייה=hava
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ה|ו|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=הַוַּת־, ר' הַוּוֹת
}}
# {{רובד|המקרא}} {{פירוש לקוי}}(הַוָּה = אסון). מקרה מצער. צרה.
#:* {{צט/תנ"ך|הַשַּׂר שֹׁאֵל וְהַשֹּׁפֵט בַּשִּׁלּוּם וְהַגָּדוֹל דֹּבֵר '''הַוַּת''' נַפְשׁוֹ הוּא וַיְעַבְּתוּהָ|מיכה|ז|ג}}
#:*{{צט/תנ"ך|כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם '''הַוּוֹת''' קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן|תהלים|ה|י}}
#:*{{צט/תנ"ך|וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ '''הַוּוֹת''' וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ|תהלים|לח|יג}}
#:*{{צט/תנ"ך|'''הַוּוֹת''' תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֵׂה רְמִיָּה|תהלים|נב|ד}}
#:*{{צט/תנ"ך|'''הַוּוֹת''' בְּקִרְבָּהּ וְלֹא יָמִישׁ מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ וּמִרְמָה|תהלים|נה|יב}}
#:*{{צט/תנ"ך|חָנֵּנִי אֱלֹהִים חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר '''הַוּוֹת'''|תהלים|נז|ב}}
#:*{{צט/תנ"ך|כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר '''הַוּוֹת'''|תהלים|צא|ג}}
#:*{{צט/תנ"ך|לֹא יַרְעִיב יְהוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק '''וְהַוַּת''' רְשָׁעִים יֶהְדֹּף|משלי|י|ג}}
#:*{{צט/תנ"ך|הֲיֵשׁ בִּלְשׁוֹנִי עַוְלָה אִם חִכִּי לֹא יָבִין '''הַוּוֹת'''|איוב|ו|ל}}
#:* '''להוותו''' אינו יכול להשתתף בטיול המאורגן.
===גיזרון===
* מילה מקראית יתכן שהיא [[אונומטופיה|אונומטופאית]].
* המילה נפוצה במקרא בעיקר בצורת רבים '''הַווֹת''' רוב הפרשנים מסבירים באופן עקבי [[שבר#שֶׁבֶר|שבר]], [[שברון]], [[צרה]] ודומיהן, לדעת האבן עזרא מדובר בפועל '''הָוָה''' או שם נגזר ממנו כמו [[הויה]]. מתרגום יונתן נראה שהמילה [[אונומטופיה|אונומטופאית]] כמו [[וי#וַי|וַי]].
===מילים נרדפות===
* [[שבר]]
* [[צרה]]
* [[איד]]
* [[דאבון]]
===ראו גם===
*[[תך#תֹּךְ|תֹּךְ]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
m9k60uy9h9dzge8shv07eu1rr619nh7
441320
441319
2022-08-03T05:20:34Z
אליצור יחיא
19327
/* הַוָּה */
wikitext
text/x-wiki
{{פירוש נוסף|אחר=שם עצם '''הֹוֶה'''|ראו=כתיב מלא [[הווה]]}}
==הָוָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= הווה
|שורש וגזרה={{שרש3|ה|ו|ה}}
|בניין= קל
}}
# פועל עזר: [[היה]] היה כ־ היה ל־. התקיים למען דבר. מילא יעוד במציאותו.
#:* {{צט/תנ"ך|יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים '''הֱוֵה''' גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ|בראשית|כז|כט}}
#:* {{צט/תנ"ך|אַתָּה וְהַיְּהוּדִים חֹשְׁבִים לִמְרוֹד עַל כֵּן אַתָּה בוֹנֶה הַחוֹמָה וְאַתָּה '''הֹוֶה''' לָהֶם לְמֶלֶךְ|נחמיה|ו|ו}}
# התקיים בעולם. נתן יתרון בקיומו.
#:* {{צט/תנ"ך|כִּי מֶה '''הֹוֶה''' לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ וּבְרַעְיוֹן לִבּוֹ שֶׁהוּא עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ|קהלת|ב|כב}}
# התרחש, קרה,
#:*
===גיזרון===
*חילוף ו/י עם הפועל [[היה]]. לא מצוי בעבר בארמית מצוי הווא {{צט/תנ"ך|דִּי '''הֲוָה''' צָבֵא '''הֲוָא''' קָטֵל וְדִי '''הֲוָה''' צָבֵא '''הֲוָה''' מַחֵא|דניאל|ה|יט}}
===צירופים===
* [[הוה זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים|הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים]]
* [[להוי ידוע]]
* [[הוי אומר]]
===נגזרות===
* [[הווה]]
* [[הויה]]
===מילים נרדפות===
* [[היה]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|to be| to exist| to happen|to have }}
* ערבית: {{ת|ערבית|كان}}
==הִוָּה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= היווה
|שורש וגזרה={{שרש3|ה|ו|ה}}
|בניין= פיעל
}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{פירוש לקוי}} היה ותפקד כ־
#:*
#:* פעולות אלו '''מהוות''' הפרה של ההסכם.
===גיזרון===
*
===נגזרות===
* [[מילה גזורה]]
===מילים נרדפות===
* [[קים#קִיֵּם|קִיֵּם]]
*[[היה#הִיָּה|הִיָּה]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
* [[הון#הִוֵּן|הִוֵּן]]
{{שורש|הוה}}
==הֹוָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הווה
|הגייה=ho'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ה|ו|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹטְלָה}}
|נטיות=
}}
# מקרה רע.
#:* {{צט/תנ"ך| וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ וְתִפֹּל עָלַיִךְ '''הֹוָה''' לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ|ישעיה|מז|יא}}
#:* {{צט/תנ"ך| '''הֹוָה''' עַל '''הֹוָה''' תָּבוֹא וּשְׁמֻעָה אֶל שְׁמוּעָה תִּהְיֶה|יחזקאל|ז|כו}}
===גיזרון===
*
===נגזרות===
* [[מילה גזורה]]
===מילים נרדפות===
* [[צרה]]
* [[שבר]]
* [[שואה]]
===ראו גם===
{{שורש|הוה}}
==הַוָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הוה
|הגייה=hava
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ה|ו|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=הַוַּת־, ר' הַוּוֹת
}}
# {{רובד|המקרא}} אסון. מקרה מצער. צרה.
#:* {{צט/תנ"ך|הַשַּׂר שֹׁאֵל וְהַשֹּׁפֵט בַּשִּׁלּוּם וְהַגָּדוֹל דֹּבֵר '''הַוַּת''' נַפְשׁוֹ הוּא וַיְעַבְּתוּהָ|מיכה|ז|ג}}
#:*{{צט/תנ"ך|כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם '''הַוּוֹת''' קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן|תהלים|ה|י}}
#:*{{צט/תנ"ך|וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ '''הַוּוֹת''' וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ|תהלים|לח|יג}}
#:*{{צט/תנ"ך|'''הַוּוֹת''' תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֵׂה רְמִיָּה|תהלים|נב|ד}}
#:*{{צט/תנ"ך|'''הַוּוֹת''' בְּקִרְבָּהּ וְלֹא יָמִישׁ מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ וּמִרְמָה|תהלים|נה|יב}}
#:*{{צט/תנ"ך|חָנֵּנִי אֱלֹהִים חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר '''הַוּוֹת'''|תהלים|נז|ב}}
#:*{{צט/תנ"ך|כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר '''הַוּוֹת'''|תהלים|צא|ג}}
#:*{{צט/תנ"ך|לֹא יַרְעִיב יְהוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק '''וְהַוַּת''' רְשָׁעִים יֶהְדֹּף|משלי|י|ג}}
#:*{{צט/תנ"ך|הֲיֵשׁ בִּלְשׁוֹנִי עַוְלָה אִם חִכִּי לֹא יָבִין '''הַוּוֹת'''|איוב|ו|ל}}
#:* '''להוותו''' אינו יכול להשתתף בטיול המאורגן.
===גיזרון===
* מילה מקראית יתכן שהיא [[אונומטופיה|אונומטופאית]].
* המילה נפוצה במקרא בעיקר בצורת רבים '''הַווֹת''' רוב הפרשנים מסבירים באופן עקבי [[שבר#שֶׁבֶר|שבר]], [[שברון]], [[צרה]] ודומיהן, לדעת האבן עזרא מדובר בפועל '''הָוָה''' או שם נגזר ממנו כמו [[הויה]]. מתרגום יונתן נראה שהמילה [[אונומטופיה|אונומטופאית]] כמו [[וי#וַי|וַי]].
===מילים נרדפות===
* [[שבר]]
* [[צרה]]
* [[איד]]
* [[דאבון]]
===ראו גם===
*[[תך#תֹּךְ|תֹּךְ]]
[[קטגוריה:פסיכומטרי]]
q977u40fnmmg103v88sdi0j7tuajsu5
פעוטון
0
56812
441325
388177
2022-08-03T05:40:11Z
79.176.0.118
wikitext
text/x-wiki
==פָּעוֹטוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = פעוטון
| הגייה = pa'''oton'''
| חלק דיבר = שם עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|פ|ע|ט}}
| דרך תצורה = {{מוספית|פעוט|־וֹן}}
| נטיות = ר' פעוטונים
}}
# {{רובד|ח}} מקום שהיה ולימוד לילדים בגיל הרך
#:* חייבת לחזור מהר מהעבודה וקחת את הילד מהפעוטון
===גיזרון===
* מן [[פעוט]] שבלשון חז"ל.
===מילים נרדפות===
* [[גנון|גַּנּוֹן]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
* [[תינוקיה]]
* [[בית ספר]]
{{שורש|פעט}}
dc1ojdeurvzg5lxbbwlzflbuk9mauxc
גנדרן
0
59652
441297
432172
2022-08-02T22:25:58Z
אליצור יחיא
19327
/* גַּנְדְּרָן */
wikitext
text/x-wiki
==גַּנְדְּרָן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גנדרן
|הגייה=gand'''ran'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש4|ג|נ|ד|ר}}
|דרך תצורה=
|נטיות=נ' גַּנְדְּרָנִית, ר' גַּנְדְּרָנִים
}}
# אדם שמשקיע במראה החיצוני שלו ומקפיד בלבושו, בדר"כ בצורה מוגזמת.
#:* {{צטבי|או שאול טשרניחובסקי, '''גנדרן''' יפהפה, שהיה מתיישב מול המזנון שבביתנו, מציץ בראי ומסרק בלי הרף את בלוריתו.|https://benyehuda.org/read/29974|א. א. קבק: אמא קראה לו "בעל הרומנים"|אילת נגב}}
#:* {{צטבי|“אמור אמרתי לך, כי הגברת ונדלר שלך היא בעיני כקלפת השום; ואם עינים לך בראשך תוכל לראות זאת בעצמך מה טיבה של אשה זו, '''גנדרנית''' כפוית-טובה היא, בחיי ראשי!”|https://benyehuda.org/read/10574|ספור המעשה על הקופסה הקטנה|רוברט לואיס סטיבנסון}}
===גיזרון===
* אליעזר בן־יהודה חידש את המילה. הוא שאב משני מקורות, {{לועזית|ארמית}} (ראו [[התגנדר]]) ו{{לועזית|ערבית}} מדוברת. פירוט במאמר המופיע בסעיף "קישורים חיצוניים" בעמוד זה.
===נגזרות===
* [[גנדרנות]]
* [[גנדרני]]
===מילים נרדפות===
* [[מגנדר|מגונדר]]
* [[מטפח|מטופח]]
* [[מתהדר]]
===ניגודים===
* [[מוזנח]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dandy}}
===ראו גם===
* [[אלגנט]]
* [[חתיך]]
* [[רברבן]]
* [[שחצן]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דנדיזם}}
* אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium.HIGHLIGHT-1.10602203 המילה היפה הזאת חודשה על בסיס מקור קדום, שכנראה לא היה ולא נברא], הארץ
{{שורש|גנדר}}
[[קטגוריה:תכונות]]
7l1267lmrovjxx9a7cssy92t1zcpchf
עצוב
0
59827
441346
436251
2022-08-03T10:45:53Z
CrescentStorm
15545
wikitext
text/x-wiki
{{חסר|עִצּוּב}}
==עָצוּב==
{{ניתוח דקדוקי
|כתיב מלא=עצוב
|הגייה='a'''tsuv'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|צ|ב|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}}
|נטיות=נ' עֲצוּבָה, ר' עֲצוּבִים, נ"ר עֲצוּבוֹת
}}
# [[חש]] ב[[צער]].
#:*{{צט/תנ"ך|כִּי-כְאִשָּׁה עֲזוּבָה '''וַעֲצוּבַת''' רוּחַ קְרָאָךְ יְהוָה וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס אָמַר אֱלֹהָיִךְ.|ישעיהו|נד|ו}}
#:*{{צטשיר|כשהיא מחייכת, גם אני מחייכת; / וכשהיא '''עצובה''', אני לא מבינה / איך אפשר להיות '''עצובה''' / כשאת הילדה הכי יפה בגן|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}462&wrkid{{=}}5949|הילדה הכי יפה בגן|ויקיפדיה=כן|יהונתן גפן}}
#:*{{צטשיר|כי כשהמלאכים בוכים בעולם אחר, / אז בעולם הזה '''עצוב''' לנו יותר.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}489&wrkid{{=}}897|דמעות של מלאכים|דן מינסטר}}
===גיזרון===
*המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
===מילים נרדפות===
*[[עגמומי]]
*[[מדוכא]], [[דכאוני]]
===ניגודים===
*[[שמח]]
*[[עליז]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|sad|unhappy}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|triste}}
===ראו גם===
*[[תוגה]]
*[[קדרות#קַדְרוּת|קַדְרוּת]]
{{שורש|עצב א}}
[[קטגוריה:רגשות]]
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]]
g2cuolgr2dvjl6xc95nmaoaw40cxwou
שיחה:חצפה
1
60209
441329
441213
2022-08-03T07:57:37Z
CrescentStorm
15545
wikitext
text/x-wiki
== מקור המילה ==
{{א|CrescentStorm}} לענ"ד זו טעות לכתוב שהמילה "חוצפה" היא מלשון חז"ל כי הטקסט בארמית ומשקל המילה בארמית אינו מקביל למילה העברית. כך במילה [[דגמא]] ועוד. אמנם יש דמיון אבל יותר מדויק לכתוב [[דברים כהויתם]] המילה מחודשת על פי מילה דומה בלשון חז"ל. נדמה לי שכבר דנו בענין בעבר אך לא נמנעתי מלהדגיש שוב כאן [[משתמש:אליצור יחיא|אליצור יחיא]] ([[שיחת משתמש:אליצור יחיא|שיחה]]) 17:25, 1 באוגוסט 2022 (IDT)
::א' הטקסט הוא בעברית, ב' אין דיון המופיע תחת המילה [[דגמא]]. [[משתמש:CrescentStorm|CrescentStorm]] ([[שיחת משתמש:CrescentStorm|שיחה]]) 10:57, 3 באוגוסט 2022 (IDT)
16v2je0124gy98r7inyd7l79d1rjpeh
שחי
0
60217
441340
441250
2022-08-03T08:24:52Z
CrescentStorm
15545
wikitext
text/x-wiki
==שֶׁחִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שחי
|הגייה='''she'''chi
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ח|ה}}
|דרך תצורה=ֿֿ{{משקל|קֶטִי}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|חז"ל}} <small>'''בצירופים שונים'''</small> [[כפוף|כיפוך]] הגוף מטה.
#:*{{צט/משנה|בַּעַל אוֹב זֶה פִיתוֹם הַמְדַבֵּר '''מִשֶּׁחְיוֹ''', וְיִדְּעוֹנִי זֶה הַמְדַבֵּר בְּפִיו, הֲרֵי אֵלּוּ בִסְקִילָה, וְהִנִּשְׁאָל בָּהֶם בְּאַזְהָרָה.|סנהדרין|ז|ז}}
#:*{{צט/משנה|וְאַרְבָּעָה כֵלִים בְּיָדָם, הַטֶּנִי וְהַכּוּז [...] וּשְׁתֵּי מַפְתְּחוֹת, אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת '''הַשֶּׁחִי''', וְאֶחָד פּוֹתֵחַ כֵּיוָן.|תמיד|ג|ו}}
#:*{{צט/משנה|הָאִשָּׁה כְּעוֹרֶכֶת וְכִמְנִיקָה אֶת בְּנָהּ, כְּאוֹרֶגֶת בְּעוֹמְדִין '''לַשֶּׁחִי''' לְיָד הַיְמָנִית.|נגעים|ב|ד}}
===גיזרון===
* צורה חלופית ל[[שחיה|שְׁחִיָה]] שם הפועל [[שחה|שָׁחָה]]{{הערת שוליים|כך הרבה מפרשים את המילה במשנה הנ"ל על פי התלמוד ירושלמי מועד קטן "מהו אחד יורד לאמת השחי שהיה שוחה אמה עד שלא יפתח"}}.
* בשפה המדוברת לעיתים הוא נחשב שם לתחת [[אציל יד|אצילי הידים]] בגוף האדם כקיצור מהצירוף [[בית השחי]]. אמנם הרמב"ם מפרש ששחי הוא שם המקום בגוף{{הערת שוליים|שם במשנה, וכלומר שהיה צריך להושיט ידו עד בית השחי כדי לפתוח}}.
===צירופים===
* [[בית השחי]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
* [[השתחוה]]
* [[שח|שָׁח]]
{{שורש|שׁחה}}
j8xrmzdjkriza6eqw1k1rztu73ivvy0
441341
441340
2022-08-03T08:49:03Z
CrescentStorm
15545
wikitext
text/x-wiki
==שֶׁחִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שחי
|הגייה='''she'''chi
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ח|ה}}
|דרך תצורה=ֿֿ{{משקל|קֶטִי}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|חז"ל}} <small>'''בצירופים שונים'''</small> [[כפוף|כיפוך]] הגוף מטה.
#:*{{צט/משנה|בַּעַל אוֹב זֶה פִיתוֹם הַמְדַבֵּר '''מִשֶּׁחְיוֹ''', וְיִדְּעוֹנִי זֶה הַמְדַבֵּר בְּפִיו, הֲרֵי אֵלּוּ בִסְקִילָה, וְהִנִּשְׁאָל בָּהֶם בְּאַזְהָרָה.|סנהדרין|ז|ז}}
#:*{{צט/משנה|וְאַרְבָּעָה כֵלִים בְּיָדָם, הַטֶּנִי וְהַכּוּז [...] וּשְׁתֵּי מַפְתְּחוֹת, אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת '''הַשֶּׁחִי''', וְאֶחָד פּוֹתֵחַ כֵּיוָן.|תמיד|ג|ו}}
#:*{{צט/משנה|הָאִשָּׁה כְּעוֹרֶכֶת וְכִמְנִיקָה אֶת בְּנָהּ, כְּאוֹרֶגֶת בְּעוֹמְדִין '''לַשֶּׁחִי''' לְיָד הַיְמָנִית.|נגעים|ב|ד}}
===גיזרון===
* צורה חלופית ל[[שחיה|שְׁחִיָה]] שם הפועל [[שחה|שָׁחָה]]{{הערת שוליים|כך הרבה מפרשים את המילה במשנה הנ"ל על פי התלמוד ירושלמי מועד קטן "מהו אחד יורד לאמת השחי שהיה שוחה אמה עד שלא יפתח"}}.
* בשפה המדוברת לעיתים הוא נחשב שם לתחת [[אציל יד|אצילי הידים]] בגוף האדם כקיצור מהצירוף [[בית השחי]]. אמנם הרמב"ם מפרש ששחי הוא שם המקום בגוף{{הערת שוליים|שם במשנה, וכלומר שהיה צריך להושיט ידו עד בית השחי כדי לפתוח}}.
===צירופים===
* [[בית השחי]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
* [[השתחוה]]
* [[שח|שָׁח]]
===סימוכין===
04x1ai9z84g4ll70kd6putl3ftz2939
הויה
0
60221
441310
441260
2022-08-02T23:25:30Z
אליצור יחיא
19327
/* מידע נוסף */
wikitext
text/x-wiki
{{בעבודה}}
{{פירוש נוסף|אחר=הפועל בהווה '''הוֹיֶה'''|ראו=צורת עבר [[היה]]}}
==הַוָיָה הֲוָיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה=
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש={{שרש3|ה|ו|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָלָה}}{{משקל|קַטָּלָה}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|חז"ל}} קיום של דבר. מציאות. מה שקורה {{רובד|ח}} בעיקר איך שחש האדם את הקורה במציאות.
#:*
#:*
#:* דבר קטן הויות דאביי ורבא
#:* "לַחַיִּים כַּהֲוָיָתָם, לַטֶּבַע מַמָּשׁ (מנדלי ושלשת הכרכים פרויקט בן יהודה)
===גיזרון===
* שם הפועל [[הוה|הָוָה]] הצורה הארמית ל[[היה|הָיָה]].
===צירופים===
* [[דברים כהויתם]]
* [[שם הויה]]
* [[הויות דאביי ורבא]]
===נגזרות===
*
===מילים נרדפות===
*
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===מידע נוסף===
בלשון חז"ל המילה מבטאת ב{{משלב|הלכה}} א. [[חלות|חֲלוּתוֹ]] של דבר (לדוגמה: "אשה שיש בה הויה" כלומר תפיסת קידושין ב. דרישה שהדבר יֵעשה ו[[התהוה|יתהוה]] על ידי אדם בכונה ובתנאי ההלכה (לדוגמה: [[W:הוויתו על ידי טהרה|הוויתו על ידי טהרה בעינן]]. זה במקום שכתוב יהיה או והיה. ובמקום שנוספת המילה "הוא" דורשים חז"ל "בהוויתו יהא" כלומר ישאר באותו קיום.
===ראו גם===
* [[חויה]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=
{{שורש|הוה}}
dyc98wsnko65aipg5gmxn2eeo5vd1i2
441328
441310
2022-08-03T07:54:01Z
CrescentStorm
15545
wikitext
text/x-wiki
{{בעבודה}}
{{פירוש נוסף|אחר=הפועל בהווה '''הוֹיֶה'''|ראו=צורת עבר [[היה]]}}
==הֲוָיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הוויה
|הגייה=hava'''ya'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ה|ו|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָלָה}}
|נטיות=הֲוָיַת־
}}
# {{רובד|חז"ל}} קיום של דבר. מציאות. מה שקורה {{רובד|ח}} בעיקר איך שחש האדם את הקורה במציאות.
#:*
#:*
#:* דבר קטן הויות דאביי ורבא
#:* "לַחַיִּים כַּהֲוָיָתָם, לַטֶּבַע מַמָּשׁ (מנדלי ושלשת הכרכים פרויקט בן יהודה)
===גיזרון===
* שם הפועל [[הוה|הָוָה]] הצורה הארמית ל[[היה|הָיָה]].
===צירופים===
* [[דברים כהויתם]]
* [[שם הויה]]
* [[הויות דאביי ורבא]]
===נגזרות===
*
===מילים נרדפות===
*
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===מידע נוסף===
בלשון חז"ל המילה מבטאת ב{{משלב|הלכה}} א. [[חלות|חֲלוּתוֹ]] של דבר (לדוגמה: "אשה שיש בה הויה" כלומר תפיסת קידושין ב. דרישה שהדבר יֵעשה ו[[התהוה|יתהוה]] על ידי אדם בכונה ובתנאי ההלכה (לדוגמה: [[W:הוויתו על ידי טהרה|הוויתו על ידי טהרה בעינן]]. זה במקום שכתוב יהיה או והיה. ובמקום שנוספת המילה "הוא" דורשים חז"ל "בהוויתו יהא" כלומר ישאר באותו קיום.
===ראו גם===
* [[חויה]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הוויה}}
{{שורש|הוה}}
sh1pnyrrh7l5k7dm4n6sbsqrh7mb6ce
אגן הסהר
0
60222
441331
441266
2022-08-03T08:00:52Z
CrescentStorm
15545
wikitext
text/x-wiki
==אַגַּן־הַסַּהַר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אגן הסהר
|הגייה=a'''gan''' ha'''sa'''har
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=ז
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=
}}
# {{משלב|ספרותי}} כנוי פיוטי לירח המלא.
#:* {{צט/תנ"ך|שָׁרְרֵךְ '''אַגַּן הַסַּהַר''' אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג; בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.|שיר השירים|ז|ג}}
#:* {{צטבי|אצל החלון היא ניצבת, היא מרימה את הוילון הלבן, '''אגן הסהר''' מביט בה…|read/3266|עוֹד בַּסִּפְרוּת הַיָּפָה|מיכה יוסף ברדיצ'בסקי}}
#:* {{צטבי|מנגינת המזמרת בליל אשר שמענו אמש בבית המשתה "תחת '''אגן הסהר'''" – ענה לו רעהו – נעמה לאזני ביתר שאת וביתר עז. אבל מי זאת הנשקפת שם כמו שחר?|read/28183|חטאת הקהל|שמואל ליב ציטרון}}
===מקור===
* מהפסוק בשיר השירים לעיל.
===ראו גם===
* [[אגן]]
* [[ירח]]
[[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתנ"ך]]
0ua246yycbvpzqlgtdyb11kqfdnov1v
קצע (שורש)
0
60226
441280
2022-08-02T13:26:28Z
אליצור יחיא
19327
יצירת דף עם התוכן "השורש '''ק־צ־ע''' הוא שורש מ[[גזרת השלמים]]. ===נטיות הפעלים=== {{נטיות פעלים|שורש=ק־צ־ע |קל עבר=[[קצע|קָצַע]] |קל הווה=קוֹצֵע |קל עתיד=יִקְצַע |קל ציווי=קְצַע |קל שם הפועל=לְקְצוֹעַ |נפעל עבר=נִקְצַע |נפעל הווה=נִקְצָע |נפעל עתיד=יִקָּצֵּעַ |נפעל ציווי=הִקָּצֵעַ |נ..."
wikitext
text/x-wiki
השורש '''ק־צ־ע''' הוא שורש מ[[גזרת השלמים]].
===נטיות הפעלים===
{{נטיות פעלים|שורש=ק־צ־ע
|קל עבר=[[קצע|קָצַע]]
|קל הווה=קוֹצֵע
|קל עתיד=יִקְצַע
|קל ציווי=קְצַע
|קל שם הפועל=לְקְצוֹעַ
|נפעל עבר=נִקְצַע
|נפעל הווה=נִקְצָע
|נפעל עתיד=יִקָּצֵּעַ
|נפעל ציווי=הִקָּצֵעַ
|נפעל שם הפועל=לְהִקָּצֵעַ
|הפעיל עבר=[[הקציע|הִקְצִיעַ]]
|הפעיל הווה=מַקְצִיעַ
|הפעיל עתיד=יַקְצִיעַ
|הפעיל ציווי=הַקְצֵעַ
|הפעיל שם הפועל=לְהַקְצִיעַ
|הופעל עבר=הֻקְצָע
|הופעל הווה=[[מקצע|מֻקְצָע]]
|הופעל עתיד=יֻקְצָע
|פיעל עבר=[[קצע|קִצֵּעַ]]
|פיעל הווה=מְקַצֵּעַ
|פיעל עתיד=יְקַצֵּעַ
|פיעל ציווי=קַצֵּעַ
|פיעל שם הפועל=לְקַצֵּעַ
|פועל עבר=קֻצַּע
|פועל הווה=[[מקצע|מְקֻצָּע]]
|פועל עתיד=יְקֻצָּע
|התפעל עבר=הִתְקַצֵּעַ
|התפעל הווה=מִתְקַצֵּעַ
|התפעל עתיד=יִתְקַצֵּעַ
|התפעל ציווי=הִתְקַצֵּעַ
|התפעל שם הפועל=לְהִתְקַצֵּעַ
}}
<noinclude>
[[קטגוריה:ק (שורשים)]]
</noinclude>
[[קטגוריה:קצע (שורש)]]
168kdlmp63wbwaftz0viodba8ru4neb
קטגוריה:קצע (שורש)
14
60227
441281
2022-08-02T13:27:09Z
אליצור יחיא
19327
יצירת דף עם התוכן " [[קטגוריה:קצע (שורש)]]"
wikitext
text/x-wiki
[[קטגוריה:קצע (שורש)]]
86kxlqj5jr8qovj71adpi3z59gpma7p
כוז
0
60228
441286
2022-08-02T20:15:05Z
אליצור יחיא
19327
יצירת דף עם התוכן "==כּוּז== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כוז |הגייה=kuz |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|חז"ל}} כלי קיבול [[ספל]]. #:*{{צט/משנה| וארבעה כלים בידם, הטני '''והכוז''' ושתי מפתחות. הטני דומה לתרקב גדול של זהב, מחזיק קביים וחצי, '''והכוז''' דומה לקיתון גדול ש..."
wikitext
text/x-wiki
==כּוּז==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כוז
|הגייה=kuz
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{רובד|חז"ל}} כלי קיבול [[ספל]].
#:*{{צט/משנה| וארבעה כלים בידם, הטני '''והכוז''' ושתי מפתחות. הטני דומה לתרקב גדול של זהב, מחזיק קביים וחצי, '''והכוז''' דומה לקיתון גדול של זהב|תמיד|ג|ו}}
===גיזרון===
* בארמית בבלית '''כּוּזָא''' {{צט/בבלי|כוזא דמיא אפומא דקומקומא|שבת|מח|א}}.
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
* [[תרקב]]
* [[קיתון]]
* [[טנא]]
===קישורים חיצוניים===
[https://wiki.temple.org.il/wt/%D7%9B%D7%95%D7%96| -כוז באתר ויקימקדש]
[[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]
4fvupmhmq34bx9cwxqume4oky4zrrku
441332
441286
2022-08-03T08:04:01Z
CrescentStorm
15545
wikitext
text/x-wiki
==כּוּז==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=כוז
|הגייה=kuz
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{רובד|חז"ל}} כלי קיבול [[ספל]].
#:*{{צט/משנה|וְאַרְבָּעָה כֵלִים בְּיָדָם, הַטֶּנִי '''וְהַכּוּז''' וּשְׁתֵּי מַפְתּחוֹת; הַטֶּנִי דוֹמֶה לְ[[תרקב|תַרְקָב]] גָּדוֹל שֶׁל זָהָב, מַחֲזִיק קַבַּיִן וָחֵצֵי, '''וְהַכּוּז''' דּוֹמֶה לְ[[קיתון|קִתּוֹן]] גָּדוֹל שֶׁל זָהָב.|תמיד|ג|ו}}
===גיזרון===
* בארמית בבלית '''כּוּזָא''' {{צט/בבלי|כוזא דמיא אפומא דקומקומא|שבת|מח|א}}
*חילוף ס/ז עם [[כוס]].
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
* [[טנא]]
===קישורים חיצוניים===
[https://wiki.temple.org.il/wt/%D7%9B%D7%95%D7%96| -כוז באתר ויקימקדש]
[[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]
dh5ohfjxjo31wdlcm37iu8ld2of92td
תרקב
0
60229
441287
2022-08-02T20:18:51Z
אליצור יחיא
19327
יצירת דף עם התוכן "==תַּרְקָב <small>או</small> תַּרְקָב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה= |חלק דיבר= |מין= |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|חז"ל}} כלי קיבול המשמש למידת נפח. #:* {{צט/משנה| וארבעה כלים בידם, הטני והכוז ושתי מפתחות. הטני דומה '''לתרקב''' גדול של זהב, מחזיק קביים וחצי, והכוז ד..."
wikitext
text/x-wiki
==תַּרְקָב <small>או</small> תַּרְקָב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה=
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{רובד|חז"ל}} כלי קיבול המשמש למידת נפח.
#:* {{צט/משנה| וארבעה כלים בידם, הטני והכוז ושתי מפתחות. הטני דומה '''לתרקב''' גדול של זהב, מחזיק קביים וחצי, והכוז דומה לקיתון גדול של זהב|תמיד|ג|ו}}
#:* {{צט/בבלי|כפה סאה וישב עליה כפה תרקב וישב עליו|שבת|נט|א}}
===גיזרון===
* לפי רש"י{{הערת שוליים|בבבלי סוטה דף ח, אמנם פירוש זה הוא תמוה}} השם הלחם של '''תְּרֵי''' -[[שנים|שְׁנֵי]] בארמית. ו'''[[קב|קַב]]'''. כלומר מידתו שלושה קבין.
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
*[[סאה]]
*[[לוג]]
[[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]
5k9gocwvfec8421jh6vobbyl051ky22
441288
441287
2022-08-02T20:20:22Z
אליצור יחיא
19327
/* גיזרון */
wikitext
text/x-wiki
==תַּרְקָב <small>או</small> תַּרְקָב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה=
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{רובד|חז"ל}} כלי קיבול המשמש למידת נפח.
#:* {{צט/משנה| וארבעה כלים בידם, הטני והכוז ושתי מפתחות. הטני דומה '''לתרקב''' גדול של זהב, מחזיק קביים וחצי, והכוז דומה לקיתון גדול של זהב|תמיד|ג|ו}}
#:* {{צט/בבלי|כפה סאה וישב עליה כפה תרקב וישב עליו|שבת|נט|א}}
===גיזרון===
* לפי רש"י{{הערת שוליים|בבבלי סוטה דף ח, אמנם פירוש זה הוא תמוה}} השם הלחם של '''תְּרֵי''' -[[שנים|שְׁנֵי]] בארמית. ו'''[[קב|קַב]]'''. כלומר מידתו שלושה קבין.
* בארמית בבלית '''תרקבא''''
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
*[[סאה]]
*[[לוג]]
[[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]
5ru67m3i7t9a3v9adc3athse5rkclv2
441289
441288
2022-08-02T20:21:21Z
אליצור יחיא
19327
/* ראו גם */
wikitext
text/x-wiki
==תַּרְקָב <small>או</small> תַּרְקָב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה=
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{רובד|חז"ל}} כלי קיבול המשמש למידת נפח.
#:* {{צט/משנה| וארבעה כלים בידם, הטני והכוז ושתי מפתחות. הטני דומה '''לתרקב''' גדול של זהב, מחזיק קביים וחצי, והכוז דומה לקיתון גדול של זהב|תמיד|ג|ו}}
#:* {{צט/בבלי|כפה סאה וישב עליה כפה תרקב וישב עליו|שבת|נט|א}}
===גיזרון===
* לפי רש"י{{הערת שוליים|בבבלי סוטה דף ח, אמנם פירוש זה הוא תמוה}} השם הלחם של '''תְּרֵי''' -[[שנים|שְׁנֵי]] בארמית. ו'''[[קב|קַב]]'''. כלומר מידתו שלושה קבין.
* בארמית בבלית '''תרקבא''''
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
*[[סאה]]
*[[לוג]]
===קישורים חיצוניים====
[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%AA%D7%A8%D7%A7%D7%91#cite_note-3| -תרקב ויקישיבה]
===הערות שולים===
[[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]
pjhqr0qzj5vuyahlyrkgu3bd0cf7p88
441301
441289
2022-08-02T22:50:46Z
אליצור יחיא
19327
/* קישורים חיצוניים= */
wikitext
text/x-wiki
==תַּרְקָב <small>או</small> תַּרְקָב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה=
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{רובד|חז"ל}} כלי קיבול המשמש למידת נפח.
#:* {{צט/משנה| וארבעה כלים בידם, הטני והכוז ושתי מפתחות. הטני דומה '''לתרקב''' גדול של זהב, מחזיק קביים וחצי, והכוז דומה לקיתון גדול של זהב|תמיד|ג|ו}}
#:* {{צט/בבלי|כפה סאה וישב עליה כפה תרקב וישב עליו|שבת|נט|א}}
===גיזרון===
* לפי רש"י{{הערת שוליים|בבבלי סוטה דף ח, אמנם פירוש זה הוא תמוה}} השם הלחם של '''תְּרֵי''' -[[שנים|שְׁנֵי]] בארמית. ו'''[[קב|קַב]]'''. כלומר מידתו שלושה קבין.
* בארמית בבלית '''תרקבא''''
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
*[[סאה]]
*[[לוג]]
===קישורים חיצוניים===
[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%AA%D7%A8%D7%A7%D7%91#cite_note-3| -תרקב ויקישיבה]
[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=50679| -דיון בפורום אוצר החכמה על מקור השם]
===הערות שולים===
[[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]
34qg7ocj1nezr3giwpmlr6n4s2hd6ur
441308
441301
2022-08-02T23:22:42Z
אליצור יחיא
19327
/* הערות שולים */
wikitext
text/x-wiki
==תַּרְקָב <small>או</small> תַּרְקָב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה=
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{רובד|חז"ל}} כלי קיבול המשמש למידת נפח.
#:* {{צט/משנה| וארבעה כלים בידם, הטני והכוז ושתי מפתחות. הטני דומה '''לתרקב''' גדול של זהב, מחזיק קביים וחצי, והכוז דומה לקיתון גדול של זהב|תמיד|ג|ו}}
#:* {{צט/בבלי|כפה סאה וישב עליה כפה תרקב וישב עליו|שבת|נט|א}}
===גיזרון===
* לפי רש"י{{הערת שוליים|בבבלי סוטה דף ח, אמנם פירוש זה הוא תמוה}} השם הלחם של '''תְּרֵי''' -[[שנים|שְׁנֵי]] בארמית. ו'''[[קב|קַב]]'''. כלומר מידתו שלושה קבין.
* בארמית בבלית '''תרקבא''''
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
*[[סאה]]
*[[לוג]]
===קישורים חיצוניים===
[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%AA%D7%A8%D7%A7%D7%91#cite_note-3| -תרקב ויקישיבה]
[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=50679| -דיון בפורום אוצר החכמה על מקור השם]
===הערות שולים===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]
ktl9c4ek1zljtegnhoqd7jxty7s23wi
441309
441308
2022-08-02T23:23:46Z
אליצור יחיא
19327
/* תַּרְקָב או תַּרְקָב */
wikitext
text/x-wiki
==תַּרְקָב <small>או</small> תִּרְקָב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=
|הגייה=
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# {{רובד|חז"ל}} כלי קיבול המשמש למידת נפח.
#:* {{צט/משנה| וארבעה כלים בידם, הטני והכוז ושתי מפתחות. הטני דומה '''לתרקב''' גדול של זהב, מחזיק קביים וחצי, והכוז דומה לקיתון גדול של זהב|תמיד|ג|ו}}
#:* {{צט/בבלי|כפה סאה וישב עליה כפה תרקב וישב עליו|שבת|נט|א}}
===גיזרון===
* לפי רש"י{{הערת שוליים|בבבלי סוטה דף ח, אמנם פירוש זה נראה תמוה}} השם הלחם של '''תְּרֵי''' -[[שנים|שְׁנֵי]] בארמית. ו'''[[קב|קַב]]'''. כלומר מידתו שלושה קבין.
* בארמית בבלית '''תרקבא''''
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
*[[סאה]]
*[[לוג]]
===קישורים חיצוניים===
[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%AA%D7%A8%D7%A7%D7%91#cite_note-3| -תרקב ויקישיבה]
[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=50679| -דיון בפורום אוצר החכמה על מקור השם]
===הערות שולים===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]
k3p85r420f3ml9s7knz08331gaf5iry
441337
441309
2022-08-03T08:13:29Z
CrescentStorm
15545
wikitext
text/x-wiki
==תַּרְקָב <small>או</small> תִּרְקָב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תרקב
|הגייה=tar'''kav'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=תַּרְקַב־; ר' תַּרְקָבִים, תַּרְקָבֵי־
}}
# {{רובד|חז"ל}} כלי קיבול המשמש למידת נפח.
#:* {{צט/משנה|וְאַרְבָּעָה כֵלִים בְּיָדָם, הַטֶּנִי וְהַכּוּז וּשְׁתֵּי מַפְתּחוֹת; הַטֶּנִי דוֹמֶה '''לְתַרְקָב''' גָּדוֹל שֶׁל זָהָב, מַחֲזִיק קַבַּיִן וָחֵצֵי, וְהַכּוּז דּוֹמֶה לְקִתּוֹן גָּדוֹל שֶׁל זָהָב.|תמיד|ג|ו}}
#:* {{צט/בבלי|כפה סאה וישב עליה כפה תרקב וישב עליו|שבת|נט|א}}
===גיזרון===
* לפי רש"י{{הערת שוליים|בבבלי סוטה דף ח, אמנם פירוש זה נראה תמוה}} השם הלחם של '''תְּרֵי''' -[[שנים|שְׁנֵי]] בארמית. ו'''[[קב|קַב]]'''. כלומר מידתו שלושה קבין.
* בארמית בבלית '''תרקבא''''
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
*[[סאה]]
*[[לוג]]
===קישורים חיצוניים===
[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%AA%D7%A8%D7%A7%D7%91#cite_note-3| -תרקב ויקישיבה]
[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=50679| -דיון בפורום אוצר החכמה על מקור השם]
===הערות שולים===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מילים עלומות שורש]]
th1n7mh1on1e0lwg1hy5hntaqbqy8fs
פרנץ' טוסט
0
60231
441299
2022-08-02T22:46:25Z
Deror avi
1580
יצירת דף עם התוכן "== פְֿרֶנְץ' טוֹסְט == {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = פרנץ' טוסט | הגייה = tost | חלק דיבר = שם-עצם | מין = זכר | שורש = | דרך תצורה = שאילה | נטיות = }} {{תמונה|French toast, maple syrup.jpg|לחם אבוד עם [[סירופ]] [[מייפל]], [[חמאה]], [[קצפת]] ו[[פרי יער|פרות יער]]}} # מאכל [[ארוחת בקר|ארוחת בוקר]] אהוב..."
wikitext
text/x-wiki
== פְֿרֶנְץ' טוֹסְט ==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = פרנץ' טוסט
| הגייה = tost
| חלק דיבר = שם-עצם
| מין = זכר
| שורש =
| דרך תצורה = שאילה
| נטיות =
}}
{{תמונה|French toast, maple syrup.jpg|לחם אבוד עם [[סירופ]] [[מייפל]], [[חמאה]], [[קצפת]] ו[[פרי יער|פרות יער]]}}
# מאכל [[ארוחת בקר|ארוחת בוקר]] אהוב ב[[אמריקה הצפונית|צפון אמריקה]], ב[[אירופה]] וב[[הונג קונג]]. את הפרנץ' טוסט מכינים מלחם פרוס שמטוגן בבלילת ביצים. תוספות שכיחות לבלילת הביצים הן מים, חלב או מיץ תפוזים ותבלינים כגון סוכר, אגוז מוסקט, קינמון או וניל. במסעדות בארצות הברית ובקנדה משתמשים לרוב בלחם לבן שנאפה במיוחד למטרה זו.
#:* {{הדגשה|לצרפתים יש דרך משלהם לנצל שאריות מזון ולהביע בכך את תקוותם הקולינרית שלא הכל אבוד. קחו למשל את מה שמכונה באמריקנית "'''טוסט צרפתי'''", ובצרפת קוראים לו "לחם אבוד" (Pain perdu).|2=רותי קינן, '''[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3115537,00.html "פרנץ' טוסט" - התשובה הצרפתית לפנקייק]''', כתבה באתר Ynet מיום 20 ביולי 2005}}
=== גיזרון ===
{{לועזית|אנגלית}} "French toast" - מילולית "[[טוסט]] [[צרפת]]י".
=== תרגום ===
{{ע|3|
* אוקראינית: {{ת|אוקראינית|Солодкі грінки}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|panperso}}
* אירית: {{ת|אירית|tósta francach}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|French toast}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|пържена филия}} (תעתיק: pǎržena filija)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|arme Ritter}}
* דנית: {{ת|דנית|arme riddere}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|wentelteefje}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|bundás kenyér}}
* טורקית: {{ת|טורקית|Favniyye}}
* יוונית: {{ת|יוונית|αυγόψωμο}} (תעתיק: avgópsomo)
* יפנית: {{ת|יפנית|フレンチトースト}} (תעתיק: Furenchi tōsuto)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Torrija}}
* ערבית: {{ת|ערבית|خبز فرنسي محمص}}
* פולנית: {{ת|פולנית|Tosty francuskie}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|rabanada}}
* פינית: {{ת|פינית|Köyhät ritarit}}
* פרסית: {{ת|פרסית|تست فرانسوی}}
* צרפתית (צרפת): {{ת|צרפתית|pain perdu}}
* צרפתית (קנדה): {{ת|צרפתית|pain doré}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|프렌치 토스트}} (תעתיק: Peurenchi toseuteu)
* שוודית: {{ת|שוודית|fattiga riddare}}
* רוסית: {{ת|רוסית|францу́зский тост}} (תעתיק: francúzskij tost)
}}
=== מילים נרדפות ===
* [[לחם אבוד]]
* [[לחם מטוגן]]
=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=לחם אבוד|ויקישיתוף=Category:French toast}}
[[קטגוריה:מאכלים]]
[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:מאכלים לאומיים]]
[[קטגוריה:המטבח הצרפתי]]
[[קטגוריה:קינוחים]]
td6zir83a4ixz5l2bcceai3mx3ljh8y
לחם אבוד
0
60232
441300
2022-08-02T22:46:36Z
Deror avi
1580
יצירת דף עם התוכן "== לֶחֶם אָבוּד == {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = לחם אבוד | הגייה = '''le'''chem a'''vud'''''' | חלק דיבר = שם-עצם | מין = זכר | שורש = | דרך תצורה = שאילה | נטיות = }} {{תמונה|French toast, maple syrup.jpg|לחם אבוד עם [[סירופ]] [[מייפל]], [[חמאה]], [[קצפת]] ו[[פרי יער|פרות יער]]}} # מאכל [[ארוחת בקר|ארוחת בוקר]..."
wikitext
text/x-wiki
== לֶחֶם אָבוּד ==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = לחם אבוד
| הגייה = '''le'''chem a'''vud''''''
| חלק דיבר = שם-עצם
| מין = זכר
| שורש =
| דרך תצורה = שאילה
| נטיות =
}}
{{תמונה|French toast, maple syrup.jpg|לחם אבוד עם [[סירופ]] [[מייפל]], [[חמאה]], [[קצפת]] ו[[פרי יער|פרות יער]]}}
# מאכל [[ארוחת בקר|ארוחת בוקר]] אהוב ב[[אמריקה הצפונית|צפון אמריקה]], ב[[אירופה]] וב[[הונג קונג]]. את הלחם האבוד מכינים מלחם פרוס שמטוגן בבלילת ביצים. תוספות שכיחות לבלילת הביצים הן מים, חלב או מיץ תפוזים ותבלינים כגון סוכר, אגוז מוסקט, קינמון או וניל. במסעדות בארצות הברית ובקנדה משתמשים לרוב בלחם לבן שנאפה במיוחד למטרה זו.
#:* {{הדגשה|לצרפתים יש דרך משלהם לנצל שאריות מזון ולהביע בכך את תקוותם הקולינרית שלא הכל אבוד. קחו למשל את מה שמכונה באמריקנית "טוסט צרפתי", ובצרפת קוראים לו "'''לחם אבוד'''" (Pain perdu).|2=רותי קינן, '''[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3115537,00.html "פרנץ' טוסט" - התשובה הצרפתית לפנקייק]''', כתבה באתר Ynet מיום 20 ביולי 2005}}
=== גיזרון ===
{{לועזית|צרפתית}} "pain perdu" (הגייה "פאן פרדו") - מילולית "לחם שאבד".
=== תרגום ===
{{ע|3|
* אוקראינית: {{ת|אוקראינית|Солодкі грінки}}
* איטלקית: {{ת|איטלקית|panperso}}
* אירית: {{ת|אירית|tósta francach}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|French toast}}
* בולגרית: {{ת|בולגרית|пържена филия}} (תעתיק: pǎržena filija)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|arme Ritter}}
* דנית: {{ת|דנית|arme riddere}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|wentelteefje}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|bundás kenyér}}
* טורקית: {{ת|טורקית|Favniyye}}
* יוונית: {{ת|יוונית|αυγόψωμο}} (תעתיק: avgópsomo)
* יפנית: {{ת|יפנית|フレンチトースト}} (תעתיק: Furenchi tōsuto)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Torrija}}
* ערבית: {{ת|ערבית|خبز فرنسي محمص}}
* פולנית: {{ת|פולנית|Tosty francuskie}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|rabanada}}
* פינית: {{ת|פינית|Köyhät ritarit}}
* פרסית: {{ת|פרסית|تست فرانسوی}}
* צרפתית (צרפת): {{ת|צרפתית|pain perdu}}
* צרפתית (קנדה): {{ת|צרפתית|pain doré}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|프렌치 토스트}} (תעתיק: Peurenchi toseuteu)
* שוודית: {{ת|שוודית|fattiga riddare}}
* רוסית: {{ת|רוסית|францу́зский тост}} (תעתיק: francúzskij tost)
}}
=== מילים נרדפות ===
* [[פרנץ' טוסט]]
* [[לחם מטוגן]]
=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פרנץ' טוסט|ויקישיתוף=Category:French toast}}
[[קטגוריה:מאכלים]]
[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:מאכלים לאומיים]]
[[קטגוריה:המטבח הצרפתי]]
[[קטגוריה:קינוחים]]
9ne9ibmkhwg2rz6wlse61w15mdox8fk
הציץ
0
60233
441302
2022-08-02T23:00:15Z
אליצור יחיא
19327
יצירת דף עם התוכן "==הֵצִיץ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ץ}} |בניין=הפעיל }} # {{רובד|המקרא}} <small>ביחס ל[[צמח]]:</small> החל לצמוח. #:* {{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים|במדבר|יז|כג}} #:* {{צט/תנ"ך|..."
wikitext
text/x-wiki
==הֵצִיץ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ץ}}
|בניין=הפעיל
}}
# {{רובד|המקרא}} <small>ביחס ל[[צמח]]:</small> החל לצמוח.
#:* {{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים|במדבר|יז|כג}}
#:* {{צט/תנ"ך|אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ.|תהלים|קג|טו}}
# גילה את עצמו, הוציא ראשו ממקום נסתר כדי כדי להיראות. {{משלב|עממי}} כנ"ל וכדי לראות בלי להיראות. {{משלב|ספרותי}} הביט במבט חטוף או בהיחבא.
#:* {{צט/תנ"ך|הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחֲלּנוֹת '''מֵצִיץ''' מִן-הַחֲרַכִּים|שיר השירים|ב|ט}}
#:* {{צט/רבה|משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג '''הציץ''' עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג '''הציץ''' עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם|בראשית|לט|א}}
#:* השמיכה הזו קצרה מידי, כפות הרגלים '''מציצות''' החוצה וקר לי.
#:*{{הדגשה|"ליד שולחן ארוחת הבוקר היה אבא '''מציץ''' בי לרגע בעיני כלב חומות עגומות, ומיד היה מבטו בורח מפני מבטי ותחפר עמוק מאחורי עיתונו."|('''סיפור על אהבה וחושך''' מאת [[w:עמוס עוז|עמוס עוז]]}}
#:* {{צטבי|או שאול טשרניחובסקי, גנדרן יפהפה, שהיה מתיישב מול המזנון שבביתנו, '''מציץ''' בראי ומסרק בלי הרף את בלוריתו.|https://benyehuda.org/read/29974|א. א. קבק: אמא קראה לו "בעל הרומנים"|אילת נגב}}
===גיזרון===
* מן המקרא. ראו [[ציץ|צִיץ]].
===נגזרות===
* [[הצצה]]
* [[מציצן|מְצִיצָן,מֵצִיצָן]]
===מילים נרדפות===
* [[צץ|צָץ]]
* [[בצבץ|בִּצְבֵּץ]]<!---לשון חז"ל כמו 1--->
* [[העיף מבט]]
===ניגודים===
*
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
* [[הנץ|הֵנֵץ]]
* [[נצץ|נָצַץ]]
{{שורש|צוץ}}
p5sl0ng1ny8tnqf4j0zix8c9fxaqo2l
441321
441302
2022-08-03T05:25:08Z
אליצור יחיא
19327
/* הֵצִיץ */
wikitext
text/x-wiki
==הֵצִיץ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ץ}}
|בניין=הפעיל
}}
# {{רובד|המקרא}} <small>ביחס ל[[צמח]]:</small> החל לצמוח.
#:* {{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים|במדבר|יז|כג}}
#:* {{צט/תנ"ך|אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ.|תהלים|קג|טו}}
# גילה את עצמו, הוציא ראשו ממקום נסתר כדי כדי להֵיראות. {{משלב|עממי}} כנ"ל וכדי לראות בלא להֵיראות. {{משלב|ספרותי}} הביט במבט חטוף או בהיחבא.
#:* {{צט/תנ"ך|הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחֲלּנוֹת '''מֵצִיץ''' מִן-הַחֲרַכִּים|שיר השירים|ב|ט}}
#:* {{צט/רבה|משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג '''הציץ''' עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג '''הציץ''' עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם|בראשית|לט|א}}
#:* השמיכה הזו קצרה מידי, כפות הרגלים '''מציצות''' החוצה וקר לי.
#:*{{הדגשה|"ליד שולחן ארוחת הבוקר היה אבא '''מציץ''' בי לרגע בעיני כלב חומות עגומות, ומיד היה מבטו בורח מפני מבטי ותחפר עמוק מאחורי עיתונו."|('''סיפור על אהבה וחושך''' מאת [[w:עמוס עוז|עמוס עוז]]}}
#:* {{צטבי|או שאול טשרניחובסקי, גנדרן יפהפה, שהיה מתיישב מול המזנון שבביתנו, '''מציץ''' בראי ומסרק בלי הרף את בלוריתו.|https://benyehuda.org/read/29974|א. א. קבק: אמא קראה לו "בעל הרומנים"|אילת נגב}}
===גיזרון===
* מן המקרא. ראו [[ציץ|צִיץ]].
===נגזרות===
* [[הצצה]]
* [[מציצן|מְצִיצָן,מֵצִיצָן]]
===מילים נרדפות===
* [[צץ|צָץ]]
* [[בצבץ|בִּצְבֵּץ]]<!---לשון חז"ל כמו 1--->
* [[העיף מבט]]
===ניגודים===
*
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}}
===ראו גם===
* [[הנץ|הֵנֵץ]]
* [[נצץ|נָצַץ]]
{{שורש|צוץ}}
rmyifb4tqmm79cp0wf8rafq2j397dhw
441338
441321
2022-08-03T08:15:32Z
CrescentStorm
15545
wikitext
text/x-wiki
==הֵצִיץ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ץ}}
|בניין=הפעיל
}}
# {{רובד|המקרא}} <small>ביחס ל[[צמח]]:</small> החל לצמוח.
#:* {{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים|במדבר|יז|כג}}
#:* {{צט/תנ"ך|אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ.|תהלים|קג|טו}}
# גילה את עצמו, הוציא ראשו ממקום נסתר כדי כדי להֵיראות. {{משלב|עממי}} כנ"ל וכדי לראות בלא להֵיראות. {{משלב|ספרותי}} הביט במבט חטוף או בהיחבא.
#:* {{צט/תנ"ך|הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחֲלּנוֹת '''מֵצִיץ''' מִן-הַחֲרַכִּים|שיר השירים|ב|ט}}
#:* {{צט/רבה|משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג '''הציץ''' עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג '''הציץ''' עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם|בראשית|לט|א}}
#:* השמיכה הזו קצרה מידי, כפות הרגלים '''מציצות''' החוצה וקר לי.
#:*{{הדגשה|"ליד שולחן ארוחת הבוקר היה אבא '''מציץ''' בי לרגע בעיני כלב חומות עגומות, ומיד היה מבטו בורח מפני מבטי ותחפר עמוק מאחורי עיתונו."|('''סיפור על אהבה וחושך''' מאת [[w:עמוס עוז|עמוס עוז]]}}
#:* {{צטבי|או שאול טשרניחובסקי, גנדרן יפהפה, שהיה מתיישב מול המזנון שבביתנו, '''מציץ''' בראי ומסרק בלי הרף את בלוריתו.|https://benyehuda.org/read/29974|א. א. קבק: אמא קראה לו "בעל הרומנים"|אילת נגב}}
===גיזרון===
* מן המקרא. ראו [[ציץ|צִיץ]].
===נגזרות===
* [[הצצה]]
* [[מציצן|מְצִיצָן,מֵצִיצָן]]
===מילים נרדפות===
* [[צץ|צָץ]]
* [[בצבץ|בִּצְבֵּץ]]<!---לשון חז"ל כמו 1--->
* [[העיף מבט]]
===ניגודים===
*
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|peek}}
===ראו גם===
* [[הנץ|הֵנֵץ]]
* [[נצץ|נָצַץ]]
{{שורש|צוץ}}
sygfceprpor98py3fj12tt4mywryde5
441339
441338
2022-08-03T08:16:17Z
CrescentStorm
15545
wikitext
text/x-wiki
==הֵצִיץ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה={{שרש3|צ|ו|ץ}}
|בניין=הפעיל
}}
# {{רובד|המקרא}} <small>ביחס ל[[צמח]]:</small> החל לצמוח.
#:* {{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים|במדבר|יז|כג}}
#:* {{צט/תנ"ך|אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ.|תהלים|קג|טו}}
# גילה את עצמו, הוציא ראשו ממקום נסתר כדי כדי להֵיראות. {{משלב|עממי}} כנ"ל וכדי לראות בלא להֵיראות. {{משלב|ספרותי}} הביט במבט חטוף או בהיחבא.
#:* {{צט/תנ"ך|הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחֲלּנוֹת '''מֵצִיץ''' מִן-הַחֲרַכִּים|שיר השירים|ב|ט}}
#:* {{צט/רבה|משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג '''הציץ''' עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג '''הציץ''' עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם|בראשית|לט|א}}
#:* השמיכה הזו קצרה מידי, כפות הרגלים '''מציצות''' החוצה וקר לי.
#:*{{הדגשה|"ליד שולחן ארוחת הבוקר היה אבא '''מציץ''' בי לרגע בעיני כלב חומות עגומות, ומיד היה מבטו בורח מפני מבטי ותחפר עמוק מאחורי עיתונו."|('''סיפור על אהבה וחושך''' מאת [[w:עמוס עוז|עמוס עוז]]}}
#:* {{צטבי|או שאול טשרניחובסקי, גנדרן יפהפה, שהיה מתיישב מול המזנון שבביתנו, '''מציץ''' בראי ומסרק בלי הרף את בלוריתו.|https://benyehuda.org/read/29974|א. א. קבק: אמא קראה לו "בעל הרומנים"|אילת נגב}}
===גיזרון===
* מן המקרא. ראו [[ציץ|צִיץ]].
===נגזרות===
* [[הצצה]]
* [[מציצן|מְצִיצָן,מֵצִיצָן]]
===מילים נרדפות===
* [[צץ|צָץ]]
* [[בצבץ|בִּצְבֵּץ]]<!---לשון חז"ל כמו 1--->
* [[העיף מבט]]
===ניגודים===
*
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|peep|peek}}
===ראו גם===
* [[הנץ|הֵנֵץ]]
* [[נצץ|נָצַץ]]
{{שורש|צוץ}}
3qpa4qhvghgl5xi3etdjdhzl2t4g1dr