ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.9 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 1163 522078 291801 2026-07-06T10:24:38Z Anatbehar 15437 522078 wikitext text/x-wiki ==לִימְנוֹלוֹגְיָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=לימנולוגיה |הגייה=limno'''log'''ya |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה=שאילה מלועזית |נטיות= }} # ה[[מדע]] העוסק בחקר [[מקווה מים|מקווי מים]] מתוקים כנהרות וכאגמים, כולל היצורים החיים בהם. ===גיזרון=== * מיוונית: {{יוונית|λίμνη|limne}}, "אגם" + {{יוונית|λόγος|logos}}, "ידע". ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|limnology}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|limnologie}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|limnologie}} * רוסית: {{ת|רוסית|лимнология}} ===ראו גם=== * [[הידרוביולוגיה]] ===קישורים חיוצניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=לימנולוגיה}} [[קטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות]] [[קטגוריה:יוונית]] [[קטגוריה:תורות מדעיות]] [[קטגוריה:ביולוגיה]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה היוונית]] hbedmif2jgssljrcnah2x8i6nbh6346 0 11542 522071 512047 2026-07-06T08:02:55Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 522071 wikitext text/x-wiki {{חסר|פַלְדָה}} ==פְּלָדָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=פלדה |הגייה=pla'''da''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|פ|ל|ד}} (גזור שם) |דרך תצורה={{משקל|קְטָלָה}} |נטיות=ר' פְּלָדוֹת; פְּלָדַת־, ר' פְּלָדוֹת־ }}{{תמונה|Screen Mesh.jpg|רשת פלדה}} # חומר מתכתי קשה יותר מ[[ברזל]]; [[סגסגת|סגסוגת]] [[מתכת|מתכות]] המורכבת בעיקר מ[[ברזל]] ופחמן. #:*{{צטבי|רוח, שאינה נפרכת כזכוכית, כי אם נחשלת כברזל '''וכפלדה'''; לא רק בכוח מכשולים, ייסורים וכל מיני פורענויות, כי אם אפילו בכוח כשלונות וירידות|gordon_ad/al_haxinux.html|על החינוך העצמי ועבודת התחייה|א"ד גורדון}} #:*פלדה נפוצה בהכנת [[בטון מזוין]], שהוא חומר בנייה נפוץ וחזק. ===גיזרון=== * המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד. * {{הדגשה|להלן תיבות "לפידים" '''⇄''' ו"פלדות" המקיימות בינן יחסים על רקע סמנטי|}}: {{צט/תנ"ך|בְּאֵשׁ-'''פְּלָדֹת''' |נחום|ב|ד}} מתחלף עם הצירוף המופיע בהמשך הפסוק : {{צט/תנ"ך|'''לַּפִּידִים ''' כַּבְּרָקִים|נחום|ב|ה}}, ברוח זו מוצא הסופר המקראי הקבלה סמנטית המתבטאת גם היא בחילוף שכזה בין : "[[לפיד]]" '''⇄''' "[[ברק]]" - {{צט/תנ"ך|וַיְהִי '''קֹלֹת וּ[[ברק]]ים''' וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר|שמות|יט|טז}} '''⇄''' {{צט/תנ"ך|וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-'''הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם'''|שמות|כ|יד}} *באיראן של תחילת תקופת המלוכה הישראלית נמצאו פריטים המאששים הפקת פלדה באמצעות תוספת של פחם. פירושה כ"פלדה" נסמך על משמעות מילה זו בפרסית-תיכונה פּוֹלפּט (pwlʾpt) לפרסית-מודרנית בהגיית פּוּלָד (pūlād - پولاد) ועל מקבילותיה בערבית {{יוניקוד|فُولاذ|מוגדל}} (פוּלָאד'), ובארמית־סורית {{סורית|10724|ܦܘܼܠܵܕ}} (פּוּלָד). לפי פירוש זה משמעות הצירוף "אש פלדות" היא: אש הכבשן בו מותכת הפלדה. תיבת פולד (pūlād) הפרסית מושאלת לרוסית בהגייית בּוּלָט ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D0%91%D1%83%D0%BB%D0%B0%D1%82 Булат]) המציינת סוג איכותי של פלדה שאף הפכה ברוסיה לשם פרטי זכרי. :כמה ממפרשי הפסוק המופיע לעיל מספר נחום קשרו בין "פלדה" ובין "לפיד", בחילוף אותיות השורש. רש"י כתב בפירושו על הפסוק: "...ולא ידעתי מהו 'פלדות' ואומר אני שהוא מין המצחצחת ברזל יפה, ויש פותרין פלדות לשון [[לפיד]] אש, בדרך ההפך". ' ===צירופים=== * [[אש פלדות]] * [[פלדת אל חלד]] * [[צמר פלדה]] * [[צפור הפלדה|ציפור הפלדה]] ===נגזרות=== * [[מפלד|מְפֻלָּד]] * [[פלדי]] ===מילים נרדפות=== * [[עשת]] * [[פלד]] * [[ברזל עשות]] ===תרגום=== {{תרגומים| * איטלקית: {{ת|איטלקית|acciaio}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|steel}} * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ŝtalo}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Stahl}} * דנית: {{ת|דנית|stål}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|steel}} * יוונית: {{ת|יוונית|ατσάλι}} * לטינית: {{ת|לטינית|aciarium}} * סלובקית: {{ת|סלובקית|oceľ}} | * ספרדית: {{ת|ספרדית|acero}} * ערבית: {{ת|ערבית|فولاذ}} (הגייה: פוּלָאד') * פולנית: {{ת|פולנית|stal}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|aço}} * פינית: {{ת|פינית|teräs}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|acier}} * רוסית: {{ת|רוסית|сталь}} * שבדית: {{ת|שבדית|stål}} * תורכית: {{ת|תורכית|çelik}} }} ===ראו גם=== * [[שטול]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=פלדה|ויקישיתוף=Category:Steel}} {{שורש|פלד}} [[קטגוריה:מתכות]] [[קטגוריה:סגסוגות]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==פַלְדָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=פאלדה |הגייה=falda |חלק דיבר= |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # [[כסל]] הפרה או איזור בטנה, הנתח המשמש להכנת קוֹ-בייקון ([[כּושר-בייקון]]) מבשר טלה. #:* {{הדגשה|'''הפלאדה''' עשויה שכבות בשר ושומן. היא שומנית מאוד, אינה משויישת ולכן ניתן להסיר ממנה בקלות יחסית את שכבת השומן ולקבל נתח רזה יותר שיתאים גם לכבישה|}} ===גיזרון=== * שאול מעגה גרמנית (כנראה פראנקית). מכאן נגזר באנגלית בהגיית: פולד (fold) כשם עצם בהוראת [[קפל]],כסוי משום המראה העצום של בטן הפרה שנראה כעשוי "שכבות-שכבות". ===מילים נרדפות=== * [[כסל]]ים ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|falda}} ===ראו גם=== * [[ואסיו]] * [[אסאדו]] * [[פוקר]] [[קטגוריה:גרמנית]] kumhnufg16s9v44epaus8zzpn8rwspu 522072 522071 2026-07-06T08:03:38Z ~2026-31978-93 46173 /* גיזרון */ 522072 wikitext text/x-wiki {{חסר|פַלְדָה}} ==פְּלָדָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=פלדה |הגייה=pla'''da''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|פ|ל|ד}} (גזור שם) |דרך תצורה={{משקל|קְטָלָה}} |נטיות=ר' פְּלָדוֹת; פְּלָדַת־, ר' פְּלָדוֹת־ }}{{תמונה|Screen Mesh.jpg|רשת פלדה}} # חומר מתכתי קשה יותר מ[[ברזל]]; [[סגסגת|סגסוגת]] [[מתכת|מתכות]] המורכבת בעיקר מ[[ברזל]] ופחמן. #:*{{צטבי|רוח, שאינה נפרכת כזכוכית, כי אם נחשלת כברזל '''וכפלדה'''; לא רק בכוח מכשולים, ייסורים וכל מיני פורענויות, כי אם אפילו בכוח כשלונות וירידות|gordon_ad/al_haxinux.html|על החינוך העצמי ועבודת התחייה|א"ד גורדון}} #:*פלדה נפוצה בהכנת [[בטון מזוין]], שהוא חומר בנייה נפוץ וחזק. ===גיזרון=== * המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד. * {{הדגשה|להלן תיבות "לפידים" '''⇄''' ו"פלדות" המקיימות בינן יחסים על רקע סמנטי|}}: {{צט/תנ"ך|בְּאֵשׁ-'''פְּלָדֹת''' |נחום|ב|ד}} מתחלף עם הצירוף המופיע בפסוק העוקב: {{צט/תנ"ך|'''לַּפִּידִים ''' כַּבְּרָקִים|נחום|ב|ה}}, ברוח זו מוצא הסופר המקראי הקבלה סמנטית המתבטאת גם היא בחילוף שכזה בין : "[[לפיד]]" '''⇄''' "[[ברק]]" - {{צט/תנ"ך|וַיְהִי '''קֹלֹת וּ[[ברק]]ים''' וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר|שמות|יט|טז}} '''⇄''' {{צט/תנ"ך|וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-'''הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם'''|שמות|כ|יד}} *באיראן של תחילת תקופת המלוכה הישראלית נמצאו פריטים המאששים הפקת פלדה באמצעות תוספת של פחם. פירושה כ"פלדה" נסמך על משמעות מילה זו בפרסית-תיכונה פּוֹלפּט (pwlʾpt) לפרסית-מודרנית בהגיית פּוּלָד (pūlād - پولاد) ועל מקבילותיה בערבית {{יוניקוד|فُولاذ|מוגדל}} (פוּלָאד'), ובארמית־סורית {{סורית|10724|ܦܘܼܠܵܕ}} (פּוּלָד). לפי פירוש זה משמעות הצירוף "אש פלדות" היא: אש הכבשן בו מותכת הפלדה. תיבת פולד (pūlād) הפרסית מושאלת לרוסית בהגייית בּוּלָט ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D0%91%D1%83%D0%BB%D0%B0%D1%82 Булат]) המציינת סוג איכותי של פלדה שאף הפכה ברוסיה לשם פרטי זכרי. :כמה ממפרשי הפסוק המופיע לעיל מספר נחום קשרו בין "פלדה" ובין "לפיד", בחילוף אותיות השורש. רש"י כתב בפירושו על הפסוק: "...ולא ידעתי מהו 'פלדות' ואומר אני שהוא מין המצחצחת ברזל יפה, ויש פותרין פלדות לשון [[לפיד]] אש, בדרך ההפך". ' ===צירופים=== * [[אש פלדות]] * [[פלדת אל חלד]] * [[צמר פלדה]] * [[צפור הפלדה|ציפור הפלדה]] ===נגזרות=== * [[מפלד|מְפֻלָּד]] * [[פלדי]] ===מילים נרדפות=== * [[עשת]] * [[פלד]] * [[ברזל עשות]] ===תרגום=== {{תרגומים| * איטלקית: {{ת|איטלקית|acciaio}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|steel}} * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ŝtalo}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Stahl}} * דנית: {{ת|דנית|stål}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|steel}} * יוונית: {{ת|יוונית|ατσάλι}} * לטינית: {{ת|לטינית|aciarium}} * סלובקית: {{ת|סלובקית|oceľ}} | * ספרדית: {{ת|ספרדית|acero}} * ערבית: {{ת|ערבית|فولاذ}} (הגייה: פוּלָאד') * פולנית: {{ת|פולנית|stal}} * פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|aço}} * פינית: {{ת|פינית|teräs}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|acier}} * רוסית: {{ת|רוסית|сталь}} * שבדית: {{ת|שבדית|stål}} * תורכית: {{ת|תורכית|çelik}} }} ===ראו גם=== * [[שטול]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=פלדה|ויקישיתוף=Category:Steel}} {{שורש|פלד}} [[קטגוריה:מתכות]] [[קטגוריה:סגסוגות]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==פַלְדָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=פאלדה |הגייה=falda |חלק דיבר= |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} # [[כסל]] הפרה או איזור בטנה, הנתח המשמש להכנת קוֹ-בייקון ([[כּושר-בייקון]]) מבשר טלה. #:* {{הדגשה|'''הפלאדה''' עשויה שכבות בשר ושומן. היא שומנית מאוד, אינה משויישת ולכן ניתן להסיר ממנה בקלות יחסית את שכבת השומן ולקבל נתח רזה יותר שיתאים גם לכבישה|}} ===גיזרון=== * שאול מעגה גרמנית (כנראה פראנקית). מכאן נגזר באנגלית בהגיית: פולד (fold) כשם עצם בהוראת [[קפל]],כסוי משום המראה העצום של בטן הפרה שנראה כעשוי "שכבות-שכבות". ===מילים נרדפות=== * [[כסל]]ים ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|falda}} ===ראו גם=== * [[ואסיו]] * [[אסאדו]] * [[פוקר]] [[קטגוריה:גרמנית]] b9zspvc2kan489knk6vpf6gxbbr9yoo 0 11548 522080 441906 2026-07-06T10:30:32Z Anatbehar 15437 522080 wikitext text/x-wiki ==שָׁעוֹן== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = שעון | הגייה = sha'''on''' | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = | דרך תצורה = {{מוספית|שעה|מנוקד=שָׁעָה| ־וֹן}} | נטיות = ר' שְׁעוֹנִים; שְׁעוֹן־, ר' שְׁעוֹנֵי־ }}{{תמונה|Wall clock.jpg|שעון קיר}} {{תמונה|Heraldic_hourglass.svg|שעון חול}} # {{רובד|עברית חדשה}} [[מכשיר]] ה[[מדד|מודד]] את [[משך]]־ה[[זמן]] ש[[חלף]]; ובפרט מכשיר ה[[הראה|מראה]] את ה[[שעה]] הנוכחית ב[[יום]]. #:*{{צטבי|כְּנִכלם מסתכל החתן ב'''שעונו''', '''שעון''' הזהב: עשר פחות חמשה – וכבר נרדם...|gutman/ben-zion_prose026.html|אצל הכלה|ש' בן-ציון}} #:* '''לשעון''' "אנלוגי" שלושה מחוגים: הקצר מראה את השעות, הבינוני מראה את הדקות, והארוך מראה את השניות. #:* הסתכלנו על ה'''שעון''' כדי לדעת אם כבר התחילה התכנית שאנו אוהבים. # {{בהשאלה}} [[מונה]], [[מד]], מכשיר מדידה שיש לו מחוג ודומה בצורתו לשעון. לדוגמה: שעון חשמל, שעון מים, לוח שעונים. ===גיזרון=== * {{חידוש|יחיאל מיכל פינס}} זוהי חלופה למקבילה שרווחה באותה העת, "מורה שעות" (לפי היידיש: זייגער (zeiger), "מוֹרֶה". שמות אחרים שהוצעו ולא נקלטו הם: "שעה" (בהשפעת הגרמנית, בה המילה Uhr מציינת הן שעון והן שעה), "כלי שעה" ו"כלי מראה שעות". מילה קרובה בערבית ساعة (הגייה: סאעָה) שפירושה שעה וגם שעון. ===צירופים=== {{ע|3| * [[כמו שעון]] * [[על השעון]] * [[שעון אטומי]] * [[שעון דיגיטלי]] * [[שעון יד]] * [[שעון חול]] * [[שעון כיס]] * [[שעון מטוטלת]] * [[שעון מים]] * [[שעון מעורר]] * [[שעון סבא]] * [[שעון עצר]] * [[שעון קוקיה]] * [[שעון קיר]] * [[שעון שבת]] * [[שעון שמש]] }} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|watch|clock}} * יידיש: {{ת|יידיש|זייגער}} * לטינית: {{ת|לטינית|horologium}} * ערבית: {{ת|ערבית|ساعة}} (הגייה: סָאעַה) * צרפתית: {{ת|צרפתית|horloge}} * רוסית: {{ת|רוסית|часы}} ===ראו גם=== * [[אורלוגין]] * [[מחוג]] * [[מטטלת|מטוטלת]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שעון|ויקישיתוף=Category:Clocks|שם ויקישיתוף=שעונים}} [[קטגוריה:חידושי לשון]] [[קטגוריה:זמן]] [[קטגוריה:שעונים|*]] {{שורש|שׁעה}} jreda47gzijxhoa1qreb9rj234kdurj 0 19244 522079 465110 2026-07-06T10:26:27Z Anatbehar 15437 /* מילים נרדפות */ 522079 wikitext text/x-wiki ==מַדָּף== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מדף |הגייה=ma'''daf''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|דפף|ד־פ־ף}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}} |נטיות=ר' מַדָּפִים; מַדַּף־, ר' מַדְּפֵי־ }} {{תמונה|Atifells de cuina andalusins, Museu Arqueològic Municipal d'Alcoi.JPG|כלי חרס על מדף}} # {{רובד|לשון חז"ל}} [[לוח]] [[אופקי]] ב[[ארון]] או על [[קיר]], ל[[הניח]] עליו דברים. #:*{{צט/משנה|שֶׁהַזָּב עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב מִתַּחְתָּיו לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְגָדִים, וְעַל גַּבָּיו '''מַדָּף''' לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין, מַה שֶּׁאֵין הַמֵּת מְטַמֵּא.|זבים|ד|ו}} # {{הקשר|הלכה}} {{בהשאלה|1}} מונח הלכתי להעברת טומאה שלא במגע [[מדרס]] וגם אם יש חציצה. #:*{{צט/משנה|כֹּל הָרָאוּי לִטַּמֵּא מִדְרָס, '''מַדָּף''' לְחַטָּאת, בֵּין טָמֵא בֵּין טָהוֹר.|פרה|י|א}} # {{רובד|עברית חדשה}} {{בהשאלה|1}} {{הקשר|תעופה}} משטח נע בחלק האחורי או בחלק הקדמי של כנף כלי טיס, לצורכי שינוי הפרופיל האווירודינמי והעילוי המופק מה[[כנף]]. #:*{{משפט מדגים}} # {{רובד|עברית חדשה}} {{בהשאלה|1}} {{הקשר|צבא}} המכסים של הפתחים על סיפוני כלי שריון שדרכם אנשי הצוות יכולים לעבור. #:*{{משפט מדגים}} ===גיזרון=== * אולי מן דַּף, לוח עץ. ===פרשנים מפרשים=== * רבי עובדיה מברטנורא על משנה פרה י א: וקרי ליה מדף, לפי שהיא חומרא דרבנן בעלמא. לשון קול עלה נדף (ויקרא כו, לו): * רבי עובדיה מברטנורא על משנה כלים כג ה: והמדף - הצידין שצדין עופות מביאין לוח של עץ ומניחם תחת הלוח חטין או פתיתים והעוף בא לאכול אותן ונפל הדף עליו ונתפס. ===צירופים=== * [[מדף יבשתי]] * [[מדף נשיפה]] * [[מדף קרוגר]] * [[מדף צייד]] ===נגזרות=== * [[מדפי]] ===מילים נרדפות=== * [[אצטבה]] (1) * [[רף]] (1) * [[כוה|כווה]] (4) ===תרגום=== {{תר|אצטבה}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|shelf}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Brett}} * ערבית: {{ת|ערבית|رفّ}} * רוסית: {{ת|רוסית|полка}} {{תר-סוף}} {{תר|חלק בכלי טיס}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|aileron|flap}} {{תר-סוף}} {{תר|כווה}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|hatch}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[מדרס|מִדְרָס]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מדף|ויקיפדיה 2=מדף (תעופה)|ויקישיתוף=Category:Shelves|שם ויקישיתוף=מדפים}} {{שורש|דפף}} [[קטגוריה:רהיטים]] [[קטגוריה:הלכה]] [[קטגוריה:תעופה]] {{-}} ==מַדֵּף== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מדף |הגייה=ma'''def''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|נדף|נ־ד־ף}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}} |נטיות=ר' מַדְּפִים; מַדֵּף־, מַדְּפֵי־ }} {{תמונה|Dimilica 1.JPG|מדף}} # {{רובד|לשון חז"ל}} כלי יד ובו מפוח ותא בערה, המשמש להפיח עשן על הדבורים כדי להרגיען בעת העבודה בכוורת. #:*{{צט/משנה|הַמַּלְקוֹט שֶׁל בָּקָר, וְהֶחָסִים שֶׁלּוֹ, '''וְהַמַּדָּף''' שֶׁל דְּבוֹרִים, וְהַמְּנָפָה, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין.|כלים|טז|ז}} ===גיזרון=== * מן נ-ד-ף, הִדִּיף. ===פרשנים מפרשים=== * רבי עובדיה מברטנורא על משנה כלים טז ז: מדף של דבורים - כלי שמשימים בו אש וגללי בקר ומעשנים כדי שיברחו הנחילים של דבורים מן הכוורת ויקח הדבש. מלשון אשר תדפנו רוח (תהלים א): ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|smoker}} {{שורש|נדף}} [[קטגוריה:חקלאות]] [[קטגוריה:כלים]] {{-}} ==מִדֵּף== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=מידף |שורש וגזרה={{שרש|מדף|מ־ד־ף}}, גזור שם. |בניין=פִּעֵל |נטיות= }} # {{רובד|עברית חדשה}} התקין מדפים. ===גיזרון=== * מן מַדָּף. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|furnish with shelves}} {{שורש|מדף}} btvc0oqkp64tcf00mlyn5w4fxnmlv89 0 21772 522081 270939 2026-07-06T10:33:18Z Anatbehar 15437 522081 wikitext text/x-wiki ==חֹמֶר מְשַׁמֵּר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חומר משמר |הגייה='''kho'''mer mesha'''mer''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=צרף |נטיות=ר' חֳמָרִים מְשַׁמְּרִים }} # תוסף המוכנס ל[[מזון]] כדי למנוע את [[רקבון|רקבונו]] ו[[קלקול|קלקולו]]. ===תרגום=== {{תרגומים| * איטלקית: {{ת|איטלקית|preservativo}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|preservative}} * אסטונית: {{ת|אסטונית|säilitusaine}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Konservierungmittel}} | * ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|chất bảo quản}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|preservativo}} * ערבית: {{ת|ערבית|المادة الحافظة}} * פינית: {{ת|פינית|säilöntäaine}} }} ===ראו גם=== * [[תוסף מזון]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חומר משמר}} [[קטגוריה:מאכלים]] [[קטגוריה:מזון]] qois5kdmbvmlmaabxdj4keqx3ss7om9 0 26545 522068 496734 2026-07-05T15:13:17Z Factfulness 42515 /* אֶגְזוֹז */ תיקון שגיאה. 522068 wikitext text/x-wiki ==אֶגְזוֹז== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אגזוז |הגייה=eg'''zoz''' |חלק דיבר=שם-עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ג|ו|ז}} |דרך תצורה={{משקל|אֶקְטוֹל}} |נטיות= }} # [[צנור]] בחלק ה[[אחורי]] של [[כלי רכב]] המשמש ל[[פליטה|פליטת]] ה[[עשן]] מתוך ה[[מנוע]]. #:*{{משפט מדגים}} ===גיזרון=== * {{לועזית|אנגלית}} exhaust – ל[[כילה|כלות]], ל[[ייבש]], ל[[התיש]] ===נגזרות=== *[[אגזוזן]] === מילים נרדפות === * [[צינור פליטה]] ===תרגום=== {{ע|3| * אנגלית: {{ת|אנגלית|exhaust}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Auspuff}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|uitlaatpijp f., uitlaat}} * יוונית: {{ת|יוונית|εξάτμιση}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|tubo de escape}} }} ===ראו גם=== * [[מערכת הפליטה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מערכת הפליטה}} [[קטגוריה:טכנולוגיה]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]] jh5s92pnfx3yhchsp6oogg8qly8zbjh 0 39868 522082 321517 2026-07-06T10:33:44Z Anatbehar 15437 522082 wikitext text/x-wiki ==טוּרְמָלִין== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=טורמלין |הגייה=turma'''lin''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=שאילה מלועזית |נטיות= }} {{תמונה|Apatite-Tourmaline-Albite-72281.jpg|טורמלין}} # [[מינרל]] [[סיליקטי]] [[גבישי]] של [[בור]], המכיל גם יסודות נוספים ונחשב ל[[אבן חן]], וגם אבן החן עצמה הנחתכת מאותו מינרל. ===גיזרון=== * {{לועזית|צרפתית}} tourmaline. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|tourmaline}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|tourmaline}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=טורמלין|ויקישיתוף=Category:Tourmaline |שם ויקישיתוף=טורמלין}} [[קטגוריה:מינרלים]] ov400wpne83ubkscy7p5f7k32wslql6 0 46985 522077 515469 2026-07-06T10:23:52Z Anatbehar 15437 522077 wikitext text/x-wiki ==צְרִיחַ נִתּוּב== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=צריח ניתוב |הגייה='''tsri''''akh ni'''tuv''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=תרגום שאילה |נטיות=ר' צְרִיחֵי נִתּוּב }} {{תמונה|USS Michigan.jpg|אניית המערכה האמריקאית "מישיגן" (1916 לערך). צריח הניתוב העגול מתנשא מאחורי התותח הקדמי השני}} # {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|ימאות}} מבנה מוגבה ומשוריין על [[ספון עליון|הסיפון העליון]] של [[אנית מערכה|אוניות מערכה]] ו[[סירת משרינת|סיירות משוריינות]], ששימש ל[[ניתוב]] האונייה בשעת קרב. ממנו נמסרו פקודות ל[[הגאי]] ב[[בית ההגה]] ול[[חדר מכונות|חדר המכונות]]. ===גיזרון=== * {{תרגום שאילה|אנגלית}} connning tower.{{כ}} to con פירושו - להנחות, להדריך, לכוון. ===מילים נרדפות=== * [[צריח נהוג|צריח ניהוג]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|conning tower}} ===ראו גם=== * [[גשר הפקוד|גשר הפיקוד]] * [[גשר פתוח]] * [[בית ההגה]] * [[סנפיר]] (של צוללת) * [[הוליך|הוליך אונייה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=en:Conning tower|שם ויקיפדיה=Conning tower}} [[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]] ltkzce90nlrnlqsyg7o5pdmw4v2eju4 0 53632 522073 518574 2026-07-06T08:14:04Z ~2026-31978-93 46173 /* עֶשֶׁת */ 522073 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר= עשת בצורת רבים נסמך|ראו= הצירוף היחיד [[עשתי עשר]]}} ==עֶשֶׁת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''e'''shet''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ע|שׁ|ת|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }} #{{רובד|המקרא}} מילה יחידאית {{משוערת}}, צלחת, דבר חלק ונוצץ.<ref name=":0">Eugen J. Pentiuc, '''[https://brill.com/display/title/38283 West Semitic Vocabulary in the Akkadian Texts from Emar]''', Eisenbrauns, 2001, p. 69</ref> #:* {{צט/תנ"ך|יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו '''עֶשֶׁת''' שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים|שיר השירים|ה|יד}} # {{רובד|חז"ל}} ברזל [[גלמי]]. גוש מתכת בלתי עשוי לכלי. #:*{{צט/משנה|הָעוֹשֶׂה כֵלִים מִן '''הָעֶשֶׁת''', וּמִן הַחֲרָרָה, [...] וּמִן הַגְּרוּדוֹת, טְהוֹרִין.|כלים|יא|ג}} #:*{{צט/תוספתא|מנורה אין כשרה אלא מן ה'''עשת''' עשאה מן הגרוטאות פסולה|חולין|א|יח}} #:*{{צט|אין לי אלא שהרגו ישראל בברזל שיהא חייב, השליך עליו '''עשתות''' וגולמים מנין|ספרי במדבר לה טז}} # {{רובד|ח}} פלדה. #:* {{הדגשה|החב' הישראלית אלום-'''עשת''' היא חברה המספקת מגוון רחב של פתרונות אדריכליים בתחום האלומיניום, הפלדה והזיגוג|}}. === גיזרון === * המילה יחידאית במקרא, ומשמעותה עמומה ותלויה בפרשנות. היו שהציעו שמשמעותה צלחת, דבר חלק ונוצץ, ובניב מאוחר יותר מנורה או מוט ממתכת. השערה זאת מתאימה להשוואת המילה המקראית למילה הכנענית המופיעה באכדית שבכתבי העיר אֵמר ḫi-iš-ta או ḫi-iš-tá, המשוחזר כ־ʿištu (ב[[תעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית]]).<ref name=":0">Eugen J. Pentiuc, '''[https://brill.com/display/title/38283 West Semitic Vocabulary in the Akkadian Texts from Emar]''', Eisenbrauns, 2001, p. 69</ref> * התואר [[עשות|ברזל עשות]] {{צט/תנ"ך|עשות|יחזקאל|כז|יט}} גם תלוי בפרשנות הנ"ל מי שמסביר כגוש מוצק קושר עם לשון חז"ל. === מילים נרדפות === * [[נשת]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|solid}} (1) {{שורש|עשׁת ב}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] == עֶשֶׁת {{משני|ב}} == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''e'''shet''' |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|ע|שׁ|ת|א}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }} # {{רובד|הביניים}} {{משלב|מליצה}} מחשבה. #:* {{משפט מדגים}} ===גיזרון=== משורש מקראי ([[התעשת]]) שמקורו בארמית {{צט/תנ"ך|וּמַלְכָּא '''עֲשִׁית''' לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא|דניאל|ו|ד}} -והמלך חשב להעמידו על כל המלכות. ===ראו גם=== *[[עשתון]] *[[עשתות]] <!---{{פסוק|איוב|יב|ה}}--> ==עָשַׁת== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= עשת |שורש וגזרה={{שרש3|ע|שׁ|ת|ב}} |בניין=קל }} #{{רובד|המקרא}} {{משוערת}} נעשה עבה; לחילופין, התבסס. #:* {{צט/תנ"ך|שָׁמְנוּ '''עָשְׁתוּ''', גַּם עָבְרוּ דִבְרֵי־רָע; דִּין לֹא־דָנוּ דִּין יָתוֹם וְיַצְלִיחוּ, וּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנִים לֹא שָׁפָטוּ.|ירמיה|ה|כח}} ===גיזרון=== * מילה יחידאית הפרשנים נחלקו בפירושה בהתאם לשם העצם המקראי עֶשֶׁת. * יש מפרשים [[חשב]]ו. על פי המובאה בארמית {{צט/תנ"ך|וּמַלְכָּא '''עֲשִׁית''' לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא|דניאל|ו|ד}} * יתכן מקביל ל[[w:פרסית עתיקה|פרסית עתיקה]] בהגיית: אֶשְׁתֱאִי ([https://en.wiktionary.org/wiki/%F0%90%8E%A0%F0%90%8E%BF%F0%90%8E%AB%F0%90%8E%A1%F0%90%8E%B9#Old_Persian 𐎠𐎿𐎫𐎡𐎹]) בהוראת: להיות ,[[קים]]. מכאן בפרסית 'אשְׂת' (است) בהוראת: [[עצם]]. ראו לעיל, עשת א'. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|established}} {{שורש|עשׁת}} [[קטגוריה: פרסית]] 55q9kuy4kz8pv57x4ejysbcrdvotlwn 522074 522073 2026-07-06T08:14:51Z ~2026-31978-93 46173 /* עֶשֶׁת */ 522074 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר= עשת בצורת רבים נסמך|ראו= הצירוף היחיד [[עשתי עשר]]}} ==עֶשֶׁת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''e'''shet''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ע|שׁ|ת|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }} #{{רובד|המקרא}} מילה יחידאית {{משוערת}}, צלחת, דבר חלק ונוצץ.<ref name=":0">Eugen J. Pentiuc, '''[https://brill.com/display/title/38283 West Semitic Vocabulary in the Akkadian Texts from Emar]''', Eisenbrauns, 2001, p. 69</ref> #:* {{צט/תנ"ך|יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו '''עֶשֶׁת''' שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים|שיר השירים|ה|יד}} # {{רובד|חז"ל}} ברזל [[גלמי]]. גוש מתכת בלתי עשוי לכלי. #:*{{צט/משנה|הָעוֹשֶׂה כֵלִים מִן '''הָעֶשֶׁת''', וּמִן הַחֲרָרָה, [...] וּמִן הַגְּרוּדוֹת, טְהוֹרִין.|כלים|יא|ג}} #:*{{צט/תוספתא|מנורה אין כשרה אלא מן ה'''עשת''' עשאה מן הגרוטאות פסולה|חולין|א|יח}} #:*{{צט|אין לי אלא שהרגו ישראל בברזל שיהא חייב, השליך עליו '''עשתות''' וגולמים מנין|ספרי במדבר לה טז}} # {{רובד|ח}} פלדה. #:* {{הדגשה|החב' הישראלית אלום-'''עשת''' מספקת מגוון של פתרונות אדריכליים בתחום האלומיניום, הפלדה והזיגוג|}}. === גיזרון === * המילה יחידאית במקרא, ומשמעותה עמומה ותלויה בפרשנות. היו שהציעו שמשמעותה צלחת, דבר חלק ונוצץ, ובניב מאוחר יותר מנורה או מוט ממתכת. השערה זאת מתאימה להשוואת המילה המקראית למילה הכנענית המופיעה באכדית שבכתבי העיר אֵמר ḫi-iš-ta או ḫi-iš-tá, המשוחזר כ־ʿištu (ב[[תעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית]]).<ref name=":0">Eugen J. Pentiuc, '''[https://brill.com/display/title/38283 West Semitic Vocabulary in the Akkadian Texts from Emar]''', Eisenbrauns, 2001, p. 69</ref> * התואר [[עשות|ברזל עשות]] {{צט/תנ"ך|עשות|יחזקאל|כז|יט}} גם תלוי בפרשנות הנ"ל מי שמסביר כגוש מוצק קושר עם לשון חז"ל. === מילים נרדפות === * [[נשת]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|solid}} (1) {{שורש|עשׁת ב}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] == עֶשֶׁת {{משני|ב}} == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''e'''shet''' |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|ע|שׁ|ת|א}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }} # {{רובד|הביניים}} {{משלב|מליצה}} מחשבה. #:* {{משפט מדגים}} ===גיזרון=== משורש מקראי ([[התעשת]]) שמקורו בארמית {{צט/תנ"ך|וּמַלְכָּא '''עֲשִׁית''' לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא|דניאל|ו|ד}} -והמלך חשב להעמידו על כל המלכות. ===ראו גם=== *[[עשתון]] *[[עשתות]] <!---{{פסוק|איוב|יב|ה}}--> ==עָשַׁת== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= עשת |שורש וגזרה={{שרש3|ע|שׁ|ת|ב}} |בניין=קל }} #{{רובד|המקרא}} {{משוערת}} נעשה עבה; לחילופין, התבסס. #:* {{צט/תנ"ך|שָׁמְנוּ '''עָשְׁתוּ''', גַּם עָבְרוּ דִבְרֵי־רָע; דִּין לֹא־דָנוּ דִּין יָתוֹם וְיַצְלִיחוּ, וּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנִים לֹא שָׁפָטוּ.|ירמיה|ה|כח}} ===גיזרון=== * מילה יחידאית הפרשנים נחלקו בפירושה בהתאם לשם העצם המקראי עֶשֶׁת. * יש מפרשים [[חשב]]ו. על פי המובאה בארמית {{צט/תנ"ך|וּמַלְכָּא '''עֲשִׁית''' לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא|דניאל|ו|ד}} * יתכן מקביל ל[[w:פרסית עתיקה|פרסית עתיקה]] בהגיית: אֶשְׁתֱאִי ([https://en.wiktionary.org/wiki/%F0%90%8E%A0%F0%90%8E%BF%F0%90%8E%AB%F0%90%8E%A1%F0%90%8E%B9#Old_Persian 𐎠𐎿𐎫𐎡𐎹]) בהוראת: להיות ,[[קים]]. מכאן בפרסית 'אשְׂת' (است) בהוראת: [[עצם]]. ראו לעיל, עשת א'. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|established}} {{שורש|עשׁת}} [[קטגוריה: פרסית]] kia4dg03fd2p75xp4xserqxvpipbov0 522075 522074 2026-07-06T08:24:37Z ~2026-31978-93 46173 /* מילים נרדפות */ 522075 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר= עשת בצורת רבים נסמך|ראו= הצירוף היחיד [[עשתי עשר]]}} ==עֶשֶׁת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''e'''shet''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ע|שׁ|ת|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }} #{{רובד|המקרא}} מילה יחידאית {{משוערת}}, צלחת, דבר חלק ונוצץ.<ref name=":0">Eugen J. Pentiuc, '''[https://brill.com/display/title/38283 West Semitic Vocabulary in the Akkadian Texts from Emar]''', Eisenbrauns, 2001, p. 69</ref> #:* {{צט/תנ"ך|יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו '''עֶשֶׁת''' שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים|שיר השירים|ה|יד}} # {{רובד|חז"ל}} ברזל [[גלמי]]. גוש מתכת בלתי עשוי לכלי. #:*{{צט/משנה|הָעוֹשֶׂה כֵלִים מִן '''הָעֶשֶׁת''', וּמִן הַחֲרָרָה, [...] וּמִן הַגְּרוּדוֹת, טְהוֹרִין.|כלים|יא|ג}} #:*{{צט/תוספתא|מנורה אין כשרה אלא מן ה'''עשת''' עשאה מן הגרוטאות פסולה|חולין|א|יח}} #:*{{צט|אין לי אלא שהרגו ישראל בברזל שיהא חייב, השליך עליו '''עשתות''' וגולמים מנין|ספרי במדבר לה טז}} # {{רובד|ח}} פלדה. #:* {{הדגשה|החב' הישראלית אלום-'''עשת''' מספקת מגוון של פתרונות אדריכליים בתחום האלומיניום, הפלדה והזיגוג|}}. === גיזרון === * המילה יחידאית במקרא, ומשמעותה עמומה ותלויה בפרשנות. היו שהציעו שמשמעותה צלחת, דבר חלק ונוצץ, ובניב מאוחר יותר מנורה או מוט ממתכת. השערה זאת מתאימה להשוואת המילה המקראית למילה הכנענית המופיעה באכדית שבכתבי העיר אֵמר ḫi-iš-ta או ḫi-iš-tá, המשוחזר כ־ʿištu (ב[[תעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית]]).<ref name=":0">Eugen J. Pentiuc, '''[https://brill.com/display/title/38283 West Semitic Vocabulary in the Akkadian Texts from Emar]''', Eisenbrauns, 2001, p. 69</ref> * התואר [[עשות|ברזל עשות]] {{צט/תנ"ך|עשות|יחזקאל|כז|יט}} גם תלוי בפרשנות הנ"ל מי שמסביר כגוש מוצק קושר עם לשון חז"ל. === מילים נרדפות === * [[נשת]] ===ראו גם=== * [[בטון מזוין]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|solid}} (1) {{שורש|עשׁת ב}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] == עֶשֶׁת {{משני|ב}} == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''e'''shet''' |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|ע|שׁ|ת|א}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }} # {{רובד|הביניים}} {{משלב|מליצה}} מחשבה. #:* {{משפט מדגים}} ===גיזרון=== משורש מקראי ([[התעשת]]) שמקורו בארמית {{צט/תנ"ך|וּמַלְכָּא '''עֲשִׁית''' לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא|דניאל|ו|ד}} -והמלך חשב להעמידו על כל המלכות. ===ראו גם=== *[[עשתון]] *[[עשתות]] <!---{{פסוק|איוב|יב|ה}}--> ==עָשַׁת== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= עשת |שורש וגזרה={{שרש3|ע|שׁ|ת|ב}} |בניין=קל }} #{{רובד|המקרא}} {{משוערת}} נעשה עבה; לחילופין, התבסס. #:* {{צט/תנ"ך|שָׁמְנוּ '''עָשְׁתוּ''', גַּם עָבְרוּ דִבְרֵי־רָע; דִּין לֹא־דָנוּ דִּין יָתוֹם וְיַצְלִיחוּ, וּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנִים לֹא שָׁפָטוּ.|ירמיה|ה|כח}} ===גיזרון=== * מילה יחידאית הפרשנים נחלקו בפירושה בהתאם לשם העצם המקראי עֶשֶׁת. * יש מפרשים [[חשב]]ו. על פי המובאה בארמית {{צט/תנ"ך|וּמַלְכָּא '''עֲשִׁית''' לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא|דניאל|ו|ד}} * יתכן מקביל ל[[w:פרסית עתיקה|פרסית עתיקה]] בהגיית: אֶשְׁתֱאִי ([https://en.wiktionary.org/wiki/%F0%90%8E%A0%F0%90%8E%BF%F0%90%8E%AB%F0%90%8E%A1%F0%90%8E%B9#Old_Persian 𐎠𐎿𐎫𐎡𐎹]) בהוראת: להיות ,[[קים]]. מכאן בפרסית 'אשְׂת' (است) בהוראת: [[עצם]]. ראו לעיל, עשת א'. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|established}} {{שורש|עשׁת}} [[קטגוריה: פרסית]] odee4kadrrtfbg40ez1gzlekpk8l5il 522076 522075 2026-07-06T08:25:43Z ~2026-31978-93 46173 /* ראו גם */ 522076 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר= עשת בצורת רבים נסמך|ראו= הצירוף היחיד [[עשתי עשר]]}} ==עֶשֶׁת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''e'''shet''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ע|שׁ|ת|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }} #{{רובד|המקרא}} מילה יחידאית {{משוערת}}, צלחת, דבר חלק ונוצץ.<ref name=":0">Eugen J. Pentiuc, '''[https://brill.com/display/title/38283 West Semitic Vocabulary in the Akkadian Texts from Emar]''', Eisenbrauns, 2001, p. 69</ref> #:* {{צט/תנ"ך|יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו '''עֶשֶׁת''' שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים|שיר השירים|ה|יד}} # {{רובד|חז"ל}} ברזל [[גלמי]]. גוש מתכת בלתי עשוי לכלי. #:*{{צט/משנה|הָעוֹשֶׂה כֵלִים מִן '''הָעֶשֶׁת''', וּמִן הַחֲרָרָה, [...] וּמִן הַגְּרוּדוֹת, טְהוֹרִין.|כלים|יא|ג}} #:*{{צט/תוספתא|מנורה אין כשרה אלא מן ה'''עשת''' עשאה מן הגרוטאות פסולה|חולין|א|יח}} #:*{{צט|אין לי אלא שהרגו ישראל בברזל שיהא חייב, השליך עליו '''עשתות''' וגולמים מנין|ספרי במדבר לה טז}} # {{רובד|ח}} פלדה. #:* {{הדגשה|החב' הישראלית אלום-'''עשת''' מספקת מגוון של פתרונות אדריכליים בתחום האלומיניום, הפלדה והזיגוג|}}. === גיזרון === * המילה יחידאית במקרא, ומשמעותה עמומה ותלויה בפרשנות. היו שהציעו שמשמעותה צלחת, דבר חלק ונוצץ, ובניב מאוחר יותר מנורה או מוט ממתכת. השערה זאת מתאימה להשוואת המילה המקראית למילה הכנענית המופיעה באכדית שבכתבי העיר אֵמר ḫi-iš-ta או ḫi-iš-tá, המשוחזר כ־ʿištu (ב[[תעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית]]).<ref name=":0">Eugen J. Pentiuc, '''[https://brill.com/display/title/38283 West Semitic Vocabulary in the Akkadian Texts from Emar]''', Eisenbrauns, 2001, p. 69</ref> * התואר [[עשות|ברזל עשות]] {{צט/תנ"ך|עשות|יחזקאל|כז|יט}} גם תלוי בפרשנות הנ"ל מי שמסביר כגוש מוצק קושר עם לשון חז"ל. === מילים נרדפות === * [[נשת]] ===ראו גם=== * [[בטון מזוין]] * [[זיון קורות]] (הנדסה) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|solid}} (1) {{שורש|עשׁת ב}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] == עֶשֶׁת {{משני|ב}} == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''e'''shet''' |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|ע|שׁ|ת|א}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }} # {{רובד|הביניים}} {{משלב|מליצה}} מחשבה. #:* {{משפט מדגים}} ===גיזרון=== משורש מקראי ([[התעשת]]) שמקורו בארמית {{צט/תנ"ך|וּמַלְכָּא '''עֲשִׁית''' לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא|דניאל|ו|ד}} -והמלך חשב להעמידו על כל המלכות. ===ראו גם=== *[[עשתון]] *[[עשתות]] <!---{{פסוק|איוב|יב|ה}}--> ==עָשַׁת== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= עשת |שורש וגזרה={{שרש3|ע|שׁ|ת|ב}} |בניין=קל }} #{{רובד|המקרא}} {{משוערת}} נעשה עבה; לחילופין, התבסס. #:* {{צט/תנ"ך|שָׁמְנוּ '''עָשְׁתוּ''', גַּם עָבְרוּ דִבְרֵי־רָע; דִּין לֹא־דָנוּ דִּין יָתוֹם וְיַצְלִיחוּ, וּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנִים לֹא שָׁפָטוּ.|ירמיה|ה|כח}} ===גיזרון=== * מילה יחידאית הפרשנים נחלקו בפירושה בהתאם לשם העצם המקראי עֶשֶׁת. * יש מפרשים [[חשב]]ו. על פי המובאה בארמית {{צט/תנ"ך|וּמַלְכָּא '''עֲשִׁית''' לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא|דניאל|ו|ד}} * יתכן מקביל ל[[w:פרסית עתיקה|פרסית עתיקה]] בהגיית: אֶשְׁתֱאִי ([https://en.wiktionary.org/wiki/%F0%90%8E%A0%F0%90%8E%BF%F0%90%8E%AB%F0%90%8E%A1%F0%90%8E%B9#Old_Persian 𐎠𐎿𐎫𐎡𐎹]) בהוראת: להיות ,[[קים]]. מכאן בפרסית 'אשְׂת' (است) בהוראת: [[עצם]]. ראו לעיל, עשת א'. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|established}} {{שורש|עשׁת}} [[קטגוריה: פרסית]] hlw7zalv9yu7lga73fqtlpxj06esul3 522085 522076 2026-07-06T11:25:15Z ~2026-31978-93 46173 /* ראו גם */ 522085 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר= עשת בצורת רבים נסמך|ראו= הצירוף היחיד [[עשתי עשר]]}} ==עֶשֶׁת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''e'''shet''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ע|שׁ|ת|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }} #{{רובד|המקרא}} מילה יחידאית {{משוערת}}, צלחת, דבר חלק ונוצץ.<ref name=":0">Eugen J. Pentiuc, '''[https://brill.com/display/title/38283 West Semitic Vocabulary in the Akkadian Texts from Emar]''', Eisenbrauns, 2001, p. 69</ref> #:* {{צט/תנ"ך|יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו '''עֶשֶׁת''' שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים|שיר השירים|ה|יד}} # {{רובד|חז"ל}} ברזל [[גלמי]]. גוש מתכת בלתי עשוי לכלי. #:*{{צט/משנה|הָעוֹשֶׂה כֵלִים מִן '''הָעֶשֶׁת''', וּמִן הַחֲרָרָה, [...] וּמִן הַגְּרוּדוֹת, טְהוֹרִין.|כלים|יא|ג}} #:*{{צט/תוספתא|מנורה אין כשרה אלא מן ה'''עשת''' עשאה מן הגרוטאות פסולה|חולין|א|יח}} #:*{{צט|אין לי אלא שהרגו ישראל בברזל שיהא חייב, השליך עליו '''עשתות''' וגולמים מנין|ספרי במדבר לה טז}} # {{רובד|ח}} פלדה. #:* {{הדגשה|החב' הישראלית אלום-'''עשת''' מספקת מגוון של פתרונות אדריכליים בתחום האלומיניום, הפלדה והזיגוג|}}. === גיזרון === * המילה יחידאית במקרא, ומשמעותה עמומה ותלויה בפרשנות. היו שהציעו שמשמעותה צלחת, דבר חלק ונוצץ, ובניב מאוחר יותר מנורה או מוט ממתכת. השערה זאת מתאימה להשוואת המילה המקראית למילה הכנענית המופיעה באכדית שבכתבי העיר אֵמר ḫi-iš-ta או ḫi-iš-tá, המשוחזר כ־ʿištu (ב[[תעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית]]).<ref name=":0">Eugen J. Pentiuc, '''[https://brill.com/display/title/38283 West Semitic Vocabulary in the Akkadian Texts from Emar]''', Eisenbrauns, 2001, p. 69</ref> * התואר [[עשות|ברזל עשות]] {{צט/תנ"ך|עשות|יחזקאל|כז|יט}} גם תלוי בפרשנות הנ"ל מי שמסביר כגוש מוצק קושר עם לשון חז"ל. === מילים נרדפות === * [[נשת]] ===ראו גם=== * [[בטון מזוין]] * [[זיון קורות]] (הנדסה) * [[אשיה]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|solid}} (1) {{שורש|עשׁת ב}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] == עֶשֶׁת {{משני|ב}} == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''e'''shet''' |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|ע|שׁ|ת|א}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }} # {{רובד|הביניים}} {{משלב|מליצה}} מחשבה. #:* {{משפט מדגים}} ===גיזרון=== משורש מקראי ([[התעשת]]) שמקורו בארמית {{צט/תנ"ך|וּמַלְכָּא '''עֲשִׁית''' לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא|דניאל|ו|ד}} -והמלך חשב להעמידו על כל המלכות. ===ראו גם=== *[[עשתון]] *[[עשתות]] <!---{{פסוק|איוב|יב|ה}}--> ==עָשַׁת== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= עשת |שורש וגזרה={{שרש3|ע|שׁ|ת|ב}} |בניין=קל }} #{{רובד|המקרא}} {{משוערת}} נעשה עבה; לחילופין, התבסס. #:* {{צט/תנ"ך|שָׁמְנוּ '''עָשְׁתוּ''', גַּם עָבְרוּ דִבְרֵי־רָע; דִּין לֹא־דָנוּ דִּין יָתוֹם וְיַצְלִיחוּ, וּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנִים לֹא שָׁפָטוּ.|ירמיה|ה|כח}} ===גיזרון=== * מילה יחידאית הפרשנים נחלקו בפירושה בהתאם לשם העצם המקראי עֶשֶׁת. * יש מפרשים [[חשב]]ו. על פי המובאה בארמית {{צט/תנ"ך|וּמַלְכָּא '''עֲשִׁית''' לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא|דניאל|ו|ד}} * יתכן מקביל ל[[w:פרסית עתיקה|פרסית עתיקה]] בהגיית: אֶשְׁתֱאִי ([https://en.wiktionary.org/wiki/%F0%90%8E%A0%F0%90%8E%BF%F0%90%8E%AB%F0%90%8E%A1%F0%90%8E%B9#Old_Persian 𐎠𐎿𐎫𐎡𐎹]) בהוראת: להיות ,[[קים]]. מכאן בפרסית 'אשְׂת' (است) בהוראת: [[עצם]]. ראו לעיל, עשת א'. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|established}} {{שורש|עשׁת}} [[קטגוריה: פרסית]] 6qh7bwtluqqgcrni6i8vscvd00f91cs 522086 522085 2026-07-06T11:25:47Z ~2026-31978-93 46173 /* ראו גם */ 522086 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר= עשת בצורת רבים נסמך|ראו= הצירוף היחיד [[עשתי עשר]]}} ==עֶשֶׁת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''e'''shet''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ע|שׁ|ת|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }} #{{רובד|המקרא}} מילה יחידאית {{משוערת}}, צלחת, דבר חלק ונוצץ.<ref name=":0">Eugen J. Pentiuc, '''[https://brill.com/display/title/38283 West Semitic Vocabulary in the Akkadian Texts from Emar]''', Eisenbrauns, 2001, p. 69</ref> #:* {{צט/תנ"ך|יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו '''עֶשֶׁת''' שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים|שיר השירים|ה|יד}} # {{רובד|חז"ל}} ברזל [[גלמי]]. גוש מתכת בלתי עשוי לכלי. #:*{{צט/משנה|הָעוֹשֶׂה כֵלִים מִן '''הָעֶשֶׁת''', וּמִן הַחֲרָרָה, [...] וּמִן הַגְּרוּדוֹת, טְהוֹרִין.|כלים|יא|ג}} #:*{{צט/תוספתא|מנורה אין כשרה אלא מן ה'''עשת''' עשאה מן הגרוטאות פסולה|חולין|א|יח}} #:*{{צט|אין לי אלא שהרגו ישראל בברזל שיהא חייב, השליך עליו '''עשתות''' וגולמים מנין|ספרי במדבר לה טז}} # {{רובד|ח}} פלדה. #:* {{הדגשה|החב' הישראלית אלום-'''עשת''' מספקת מגוון של פתרונות אדריכליים בתחום האלומיניום, הפלדה והזיגוג|}}. === גיזרון === * המילה יחידאית במקרא, ומשמעותה עמומה ותלויה בפרשנות. היו שהציעו שמשמעותה צלחת, דבר חלק ונוצץ, ובניב מאוחר יותר מנורה או מוט ממתכת. השערה זאת מתאימה להשוואת המילה המקראית למילה הכנענית המופיעה באכדית שבכתבי העיר אֵמר ḫi-iš-ta או ḫi-iš-tá, המשוחזר כ־ʿištu (ב[[תעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית]]).<ref name=":0">Eugen J. Pentiuc, '''[https://brill.com/display/title/38283 West Semitic Vocabulary in the Akkadian Texts from Emar]''', Eisenbrauns, 2001, p. 69</ref> * התואר [[עשות|ברזל עשות]] {{צט/תנ"ך|עשות|יחזקאל|כז|יט}} גם תלוי בפרשנות הנ"ל מי שמסביר כגוש מוצק קושר עם לשון חז"ל. === מילים נרדפות === * [[נשת]] ===ראו גם=== * [[אשיה]] * [[בטון מזוין]] * [[זיון קורות]] (הנדסה) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|solid}} (1) {{שורש|עשׁת ב}} [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] == עֶשֶׁת {{משני|ב}} == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= |הגייה='''e'''shet''' |חלק דיבר= |מין= |שורש={{שרש3|ע|שׁ|ת|א}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }} # {{רובד|הביניים}} {{משלב|מליצה}} מחשבה. #:* {{משפט מדגים}} ===גיזרון=== משורש מקראי ([[התעשת]]) שמקורו בארמית {{צט/תנ"ך|וּמַלְכָּא '''עֲשִׁית''' לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא|דניאל|ו|ד}} -והמלך חשב להעמידו על כל המלכות. ===ראו גם=== *[[עשתון]] *[[עשתות]] <!---{{פסוק|איוב|יב|ה}}--> ==עָשַׁת== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= עשת |שורש וגזרה={{שרש3|ע|שׁ|ת|ב}} |בניין=קל }} #{{רובד|המקרא}} {{משוערת}} נעשה עבה; לחילופין, התבסס. #:* {{צט/תנ"ך|שָׁמְנוּ '''עָשְׁתוּ''', גַּם עָבְרוּ דִבְרֵי־רָע; דִּין לֹא־דָנוּ דִּין יָתוֹם וְיַצְלִיחוּ, וּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנִים לֹא שָׁפָטוּ.|ירמיה|ה|כח}} ===גיזרון=== * מילה יחידאית הפרשנים נחלקו בפירושה בהתאם לשם העצם המקראי עֶשֶׁת. * יש מפרשים [[חשב]]ו. על פי המובאה בארמית {{צט/תנ"ך|וּמַלְכָּא '''עֲשִׁית''' לַהֲקָמוּתֵהּ עַל כָּל מַלְכוּתָא|דניאל|ו|ד}} * יתכן מקביל ל[[w:פרסית עתיקה|פרסית עתיקה]] בהגיית: אֶשְׁתֱאִי ([https://en.wiktionary.org/wiki/%F0%90%8E%A0%F0%90%8E%BF%F0%90%8E%AB%F0%90%8E%A1%F0%90%8E%B9#Old_Persian 𐎠𐎿𐎫𐎡𐎹]) בהוראת: להיות ,[[קים]]. מכאן בפרסית 'אשְׂת' (است) בהוראת: [[עצם]]. ראו לעיל, עשת א'. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|established}} {{שורש|עשׁת}} [[קטגוריה: פרסית]] oq7e0r77bmy8zjogjydtvirde93r9rp 0 55240 522087 489567 2026-07-06T11:27:21Z ~2026-31978-93 46173 /* ראו גם */ 522087 wikitext text/x-wiki {{שכתוב|ערבוב דברים}} {{חסר|אֻשִּׁיָּה}} ==אָשְׁיָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אושייה |הגייה=osh'''ya''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|א|ש|י}} |דרך תצורה={{משקל|קָטְלָה}} |נטיות=אָשְׁיָה, אָשְׁיוֹת, אָשְׁיַת⁻ }} # {{רובד|לשון המקרא}} ה[[בסיס]], [[יסוד]] עליו ניצב מבנה על עמודיו. #:*{{צט/תנ"ך|הָרִיעוּ עָלֶיהָ סָבִיב נָתְנָה יָדָהּ נָפְלוּ '''אשויתיה (אָשְׁיוֹתֶיהָ)''' נֶהֶרְסוּ חוֹמוֹתֶיהָ כִּי נִקְמַת יְהוָה הִיא הִנָּקְמוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה עֲשׂוּ לָהּ|ירמיהו|נ|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּי יְהוּדָיֵא דִּי סְלִקוּ מִן לְוָתָךְ עֲלֶינָא אֲתוֹ לִירוּשְׁלֶם קִרְיְתָא מָרָדְתָּא וּבִאישְׁתָּא בָּנַיִן ושורי אשכללו [וְשׁוּרַיָּא שַׁכְלִלוּ] '''וְאֻשַּׁיָּא''' יַחִיטוּ|עזרא|ד|יב}} #:*{{הדגשה|וָאֵשׁ וְעָפָר / '''אֲשָׁיוֹת''' אַרְבַּע /שְׁבוּעוֹת אַרְבַּע/ וּבְסֵפֶר הַיָּשָׁר נִרְגָז זֶה הַתּוֹרֶף|{{הערת שוליים|הפייטן, רבי שמואל השלישי . נויה כצומת, "הסגנון העברי בפיוטי שמעון השלישי", 2003}}}} # {{רובד|עברית חדשה}} [[אדם]] מוכר ל[[ציבור]],ידוען #:*'''אושיית''' חיי הלילה, קורנית זמיר, הודיעה שהופעתה של להקת הפאנק "לאה והאקדוחנים המנוזלים" מבוטלת, בגלל חשש לקורונה. # {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|מחשבים}} הבסיס המתכתי במחשבי־מיקרו שעליו מותקנים הרכיבים, השקעים, התיילים, לוח המעגלים וכדומה. ===גיזרון=== # אכדית: {{אכדית|5951|asītu}}, עמוד; ארמית: אָשִׁיתָא; ערבית: אַשִׁיַה - קיר, עמוד. # אטימולוגיה עממית הקושרת בין מילה זו ל[[אישיות]]. ::רבים מהפרשנים התקשו בפרשנות מילות כה דומות שנראו (לכאורה) משדה סמנטי שונה כדוגמת אשיש בהוראת '''יסוד''' של מבנה:{{צט/תנ"ך|לַ'''אֲשִׁישֵׁי''' קִיר חֲרֶשֶׂת|ישעיהו|טז|י}}, ומנגד תיבת: אשישות {{צט/תנ"ך|'''סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת''' רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים|שיר השירים|ב|ה}} שהוראתה: יין ה[[סומך]] (תומך) בנפש {{צט/תנ"ך|אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים|הושע|ג|א}} שעיניינם '''רכז'''-ענבים . אך כאמור ניתן להבחין בקרבה הסמנטית שבמושגים: יסוד,[[סמך]],רכז ===מילים נרדפות=== * [[יסוד]] (1) * [[כן]] (1) * [[בסיס]] (1) * [[ידוען]] (3) * [[שתיה]] ב' (1) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|celebrity}} (3) ===ראו גם=== * [[השית]] * [[אשינות]] (ארכאי) * [[עשת]] {{שורש|אשי}} ===סמוכין=== 9x0trdhdi3bzfjhgsjxzzlkekfgqm59 522088 522087 2026-07-06T11:29:50Z ~2026-31978-93 46173 /* ראו גם */ 522088 wikitext text/x-wiki {{שכתוב|ערבוב דברים}} {{חסר|אֻשִּׁיָּה}} ==אָשְׁיָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=אושייה |הגייה=osh'''ya''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|א|ש|י}} |דרך תצורה={{משקל|קָטְלָה}} |נטיות=אָשְׁיָה, אָשְׁיוֹת, אָשְׁיַת⁻ }} # {{רובד|לשון המקרא}} ה[[בסיס]], [[יסוד]] עליו ניצב מבנה על עמודיו. #:*{{צט/תנ"ך|הָרִיעוּ עָלֶיהָ סָבִיב נָתְנָה יָדָהּ נָפְלוּ '''אשויתיה (אָשְׁיוֹתֶיהָ)''' נֶהֶרְסוּ חוֹמוֹתֶיהָ כִּי נִקְמַת יְהוָה הִיא הִנָּקְמוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה עֲשׂוּ לָהּ|ירמיהו|נ|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּי יְהוּדָיֵא דִּי סְלִקוּ מִן לְוָתָךְ עֲלֶינָא אֲתוֹ לִירוּשְׁלֶם קִרְיְתָא מָרָדְתָּא וּבִאישְׁתָּא בָּנַיִן ושורי אשכללו [וְשׁוּרַיָּא שַׁכְלִלוּ] '''וְאֻשַּׁיָּא''' יַחִיטוּ|עזרא|ד|יב}} #:*{{הדגשה|וָאֵשׁ וְעָפָר / '''אֲשָׁיוֹת''' אַרְבַּע /שְׁבוּעוֹת אַרְבַּע/ וּבְסֵפֶר הַיָּשָׁר נִרְגָז זֶה הַתּוֹרֶף|{{הערת שוליים|הפייטן, רבי שמואל השלישי . נויה כצומת, "הסגנון העברי בפיוטי שמעון השלישי", 2003}}}} # {{רובד|עברית חדשה}} [[אדם]] מוכר ל[[ציבור]],ידוען #:*'''אושיית''' חיי הלילה, קורנית זמיר, הודיעה שהופעתה של להקת הפאנק "לאה והאקדוחנים המנוזלים" מבוטלת, בגלל חשש לקורונה. # {{רובד|עברית חדשה}} {{הקשר|מחשבים}} הבסיס המתכתי במחשבי־מיקרו שעליו מותקנים הרכיבים, השקעים, התיילים, לוח המעגלים וכדומה. ===גיזרון=== # אכדית: {{אכדית|5951|asītu}}, עמוד; ארמית: אָשִׁיתָא; ערבית: אַשִׁיַה - קיר, עמוד. # אטימולוגיה עממית הקושרת בין מילה זו ל[[אישיות]]. ::רבים מהפרשנים התקשו בפרשנות מילות כה דומות שנראו (לכאורה) משדה סמנטי שונה כדוגמת אשיש בהוראת '''יסוד''' של מבנה:{{צט/תנ"ך|לַ'''אֲשִׁישֵׁי''' קִיר חֲרֶשֶׂת|ישעיהו|טז|י}}, ומנגד תיבת: אשישות {{צט/תנ"ך|'''סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת''' רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים|שיר השירים|ב|ה}} שהוראתה: יין ה[[סומך]] (תומך) בנפש {{צט/תנ"ך|אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים|הושע|ג|א}} שעיניינם '''רכז'''-ענבים . אך כאמור ניתן להבחין בקרבה הסמנטית שבמושגים: יסוד,[[סמך]],רכז ===מילים נרדפות=== * [[יסוד]] (1) * [[כן]] (1) * [[בסיס]] (1) * [[ידוען]] (3) * [[שתיה]] ב' (1) ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|celebrity}} (3) ===ראו גם=== * [[אסותה]] * [[אסיא]] * [[השית]] * [[אשינות]] (ארכאי) * [[עשת]] {{שורש|אשי}} ===סמוכין=== ltl9bl6aklrrf6swbyt867ur9v6uyod 0 63303 522083 516275 2026-07-06T10:34:57Z Anatbehar 15437 522083 wikitext text/x-wiki ==רַבָּתִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=רבתי |הגייה=raba'''ti''' |חלק דיבר=תואר |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ר|ב|ב}} |דרך תצורה=נקבה מן [[רב]] |נטיות=ז' [[רבא|רַבָּא]] }} # [[גדול]]ה #:* תל אביב רבתי ===גיזרון=== *ע"פ מקרא: {{צט/תנ"ך|אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר '''רַבָּתִי''' עָם; הָיְתָה כְּאַלְמָנָה '''רַבָּתִי''' בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס.|איכה|א|א}}<br>סיומת י' הראשונה היא סיומת יחסה ארכאית<ref>אותה הסיומת מופיעה פעם נוספת בשירה המקראית: {{צט/תנ"ך|אֹסְרִ<big>'''י'''</big> לַגֶּפֶן עִירוֹ, וְלַשּׁרֵקָה בְּנִ<big>'''י'''</big> אֲתֹנוֹ...|בראשית|מט|יא}}</ref> ואילו בפעם השנייה מדובר בכינוי שייכות רגיל. ====פרשנים מפרשים==== רש"י: רבתי עם: היו"ד יתרה (אין לה משמעות כרגיל כמו שיוך לגוף ראשון) אבן עזרא: רבתי עם היו"ד יתרה. רבתי הגויים המשמעות שונה ===צירופים=== *[[לא באלף רבתי|לא באל"ף רבתי]] *[[רבת עמון]] ===ראו גם=== *[[גופא]] *[[זוטר]] *[[בת]] (בהקשר לעיר) ===הערות שוליים=== mkc5ci56h57durrzurjm74120mdmuii 522084 522083 2026-07-06T10:39:42Z Anatbehar 15437 522084 wikitext text/x-wiki ==רַבָּתִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=רבתי |הגייה=raba'''ti''' |חלק דיבר=תואר |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ר|ב|ב}} |דרך תצורה=נקבה מן [[רב]] |נטיות=ז' [[רבא|רַבָּא]] }} # [[גדול]]ה #:* {{צט/תנ"ך|אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר '''רַבָּתִי''' עָם; הָיְתָה כְּאַלְמָנָה '''רַבָּתִי''' בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס.|איכה|א|א}} #:* {{צטבי|ובראש־וראשונה בנוער המצטופף בחוצות תל־אביב וחיפה, נתניה ופתח־תקוה ושאר המרכזים שברצועה הצרה והצפופה שבין תל־אביב '''רבתי''' ובין חיפה '''רבתי'''.|https://benyehuda.org/read/37451?q|התישבות אזורית|דוד בן-גוריון}} ===גיזרון=== *מקור המילה במקרא. בפסוק הנ"ל סיומת י' הראשונה היא סיומת יחסה ארכאית<ref>אותה הסיומת מופיעה פעם נוספת בשירה המקראית: {{צט/תנ"ך|אֹסְרִ<big>'''י'''</big> לַגֶּפֶן עִירוֹ, וְלַשּׁרֵקָה בְּנִ<big>'''י'''</big> אֲתֹנוֹ...|בראשית|מט|יא}}</ref> ואילו בפעם השנייה מדובר בכינוי שייכות רגיל. ====פרשנים מפרשים==== רש"י: רבתי עם: היו"ד יתרה (אין לה משמעות כרגיל כמו שיוך לגוף ראשון) אבן עזרא: רבתי עם היו"ד יתרה. רבתי הגויים המשמעות שונה ===צירופים=== *[[לא באלף רבתי|לא באל"ף רבתי]] *[[רבת עמון]] ===ראו גם=== *[[גופא]] *[[זוטר]] *[[בת]] (בהקשר לעיר) ===הערות שוליים=== d7itsxixalx467ejd2n87kv2r7xw3mf 0 64242 522069 2026-07-05T16:30:36Z Eitan f 10149 יצירת דף עם התוכן "==תַּיִל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תיל |הגייה=מלעיל |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|י|ל}} |דרך תצורה= |נטיות=תְּיָלִים }} #{{רובד|עברית חדשה}} חוט מתכת , חוט חשמל. #:* # [[תיל דוקרני]]. #:*{{צטשיר| איך ישובים בנתה היא מגדל, גדר של '''תיל'''|הדגל שלי| יורם טהר לב.}} ===גיז..." 522069 wikitext text/x-wiki ==תַּיִל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תיל |הגייה=מלעיל |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|י|ל}} |דרך תצורה= |נטיות=תְּיָלִים }} #{{רובד|עברית חדשה}} חוט מתכת , חוט חשמל. #:* # [[תיל דוקרני]]. #:*{{צטשיר| איך ישובים בנתה היא מגדל, גדר של '''תיל'''|הדגל שלי| יורם טהר לב.}} ===גיזרון=== * חידוש שהופיע במילון למונחי החשמל של ועד הלשון העברית, 1935. ===צירופים=== * [[תיל דוקרני]] ===תרגום=== * אנגלית (1): {{ת|אנגלית|wire}} * אנגלית (2): {{ת|אנגלית|barbed wire}} ===ראו גם=== * [[גדר תלתלית]] ===קישורים חיצוניים=== * {{מיזמים|ויקיפדיה=תיל}} infbfwsmdb99rvt5sxgr0q5u38shxao 522070 522069 2026-07-05T16:31:59Z Eitan f 10149 /* תַּיִל */ 522070 wikitext text/x-wiki ==תַּיִל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תיל |הגייה=מלעיל |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|י|ל}} |דרך תצורה= |נטיות=תְּיָלִים }} #{{רובד|עברית חדשה}} חוט מתכת , חוט חשמל. #:* # [[תיל דוקרני]]. #:*{{צטשיר| איך ישובים בנתה היא מגדל, גדר של '''תיל'''|הדגל שלי|יורם טהר לב.}} ===גיזרון=== * חידוש שהופיע במילון למונחי החשמל של ועד הלשון העברית, 1935. ===צירופים=== * [[תיל דוקרני]] ===תרגום=== * אנגלית (1): {{ת|אנגלית|wire}} * אנגלית (2): {{ת|אנגלית|barbed wire}} ===ראו גם=== * [[גדר תלתלית]] ===קישורים חיצוניים=== * {{מיזמים|ויקיפדיה=תיל}} rbmi0on0onnj28t5am23yvteb7heq2u