ויקימילון
hewiktionary
https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99
MediaWiki 1.47.0-wmf.10
case-sensitive
מדיה
מיוחד
שיחה
משתמש
שיחת משתמש
ויקימילון
שיחת ויקימילון
קובץ
שיחת קובץ
מדיה ויקי
שיחת מדיה ויקי
תבנית
שיחת תבנית
עזרה
שיחת עזרה
קטגוריה
שיחת קטגוריה
נספח
שיחת נספח
TimedText
TimedText talk
יחידה
שיחת יחידה
אירוע
שיחת אירוע
שבת
0
2298
522156
521560
2026-07-09T09:01:45Z
CrescentStorm
15545
522156
wikitext
text/x-wiki
==שַׁבָּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה=sha'''bat'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה בעיקר, גם זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר' שַׁבְּתוֹת־; כ' שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו
}}
[[תמונה:Der Samstug (Saturday).jpg|left|thumb|184px|יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת]]
# {{מקרא}} ה[[יום]] ה[[שביעי]] ב[[שבוע]].
#:* {{צט/תנ"ך|זָכוֹר אֶת-יוֹם '''הַשַּׁבָּת''' לְקַדְּשׁוֹ|שמות|כ|ז}}
#:* {{צט/תנ"ך|וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַ'''שַּׁבָּת''', לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ|נחמיה|י|לב}}
# {{מקרא}} כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיום [[חג]] ו[[יום כיפור]].{{הבהרה|האם מדובר בשימוש חופשי, האם פרשנות ותו לא?}}
#:*{{צט/תנ"ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם; וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.|ויקרא|טז|לא}}
#:*{{הדגשה|אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום ה'''שבת'''|(ברית דמשק ג', יא-2)}}
# {{מקרא}} שנת [[שמיטה]].
#:*{{צט/תנ"ך|וְהָיְתָה '''שַׁבַּת''' הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה|ויקרא|כה|ו}}
# {{מקרא}} [[שבוע]] ימים.
#:*{{צט/תנ"ך|עַד מִמׇּחֳרַת '''הַשַּׁבָּת''' הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוה.|ויקרא|כג|טז}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי '''שַׁבָּתוֹת'''.|שביעית|ב|ו}}
#:*{{צט/משנה|וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, '''שַׁבָּת''' אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.|נדרים|ח|א}}
===גיזרון===
*מקובל לגזור מהפועל [[שבת#שָׁבַת|שָׁבַת]], מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה{{הערת שוליים|גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.}}. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית: {{ערבית|السَّبْت|אַסַּבְּת}} - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורש {{ערבית|سبت|ס־ב־ת}} בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית: {{סורית|14079|ܫܲܒܬ݂ܵܐ}} (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי<ref>ג'יקוב ל' רייט, [https://thetorah.co.il/article/how-and-when-the-seventh-day-became-shabbat כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?].</ref> או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך<ref>Francois de Blois, [https://blogs.ucl.ac.uk/calendars-ancient-medieval-project/2015/07/15/the-etymology-of-sabbath/ The Etymology of ‘Sabbath’]</ref>. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון.
* יש גוזרים מאכדית: {{אכדית|9614|šabattu}} - יום בו הירח '''שב''' ומתמלא (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב במסופוטמיה ליום של [[מזל רע]] שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב "יום מנוחת הלב". לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש{{הערת שוליים|יום זה נקרא sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדית {{אכדית|50|sebet}} - [[שבע#שֶׁבַע|שֶׁבַע]].}}. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים{{הערת שוליים|Francois de Blois, שם. ראו גם: י"ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ"ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט"ז, עמ' 205-228.}}. יש להוסיף על כך שבאפוס על [[w:אתרחסיס|אתרחסיס]] מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלה [[w:ממי|ממי]] יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).<ref>[https://www.livius.org/sources/content/anet/104-106-the-epic-of-atrahasis/#end אפוס אתרחסיס] בתרגום לאנגלית מאת ב"ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.</ref>
:היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי "יום מנוחת הלב" מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח .
:יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של "שבת" היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים "חודש ושבת" ([[s:מלכים ב ד כג|מלכים ב ד,כג]]; [[s:עמוס ח ה|עמוס ח,ה]] ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (כנראה בעקבות החורבן) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.<ref>ג'יקוב ל' רייט, שם.</ref> יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העברית [[שפה#שָׂפָה|שָׂפָה]] בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.<ref>Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.</ref>
*מקביל לאכדית: {{אכדית|2681|šapattu}} בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.{{הערת שוליים|מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.}}. בקהילת [[w:ביתא ישראל|ביתא ישראל]] יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ).
===מידע נוסף===
*לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: {{צט/תנ"ך|שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע|ישעיהו|נו|ב}}, או בצירופים [[שבת הגדול]] ו[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]. אך יש אומרים שהתואר בזכר מתייחס ל[[יום]].
===צירופים===
{{ע|4|
*[[אחד בשבת]]
*[[גוי של שבת]]
*[[חלול שבת|חילול שבת]]
*[[כניסת השבת]]
*[[מוצאי שבת]] ([[מוצ"ש]])
*[[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]]
*[[לכל שבת יש מוצאי שבת]]
*[[מסכת שבת]]
*[[עברית של שבת]]
*[[ענג שבת|עונג שבת]]
*[[ערב שבת]]
*[[פיקוח נפש דוחה שבת]]
*[[קבלת שבת]]
*[[שבת הארץ]]
*[[שבת הגדול]]
*[[שבת זכור]]
*[[שבת חתן]]
*[[שבת מנוחה]]
*[[שבת נחמו]]
*[[שבת קדש|שבת קודש]]
*[[שבת שבתון]]
*[[שבת שירה]]
*[[שבת שלום]]
*[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]
*[[שומר שבת]]
*[[תחום שבת]]
}}
===נגזרות===
*[[שבתאי]]
*[[שבתון]]
*[[w:סובוטניקים|סובוטניקים]]
===תרגום===
{{תר|היום השביעי שבו שובתים}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|sabato}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Sabtu}}
*אירית: {{ת|אירית|Satharn|Sabóid}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Sabbath|Saturday}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sabato}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|շաբաթ}} (תעתיק: šabatʿ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შაბათი}} (תעתיק: šabati)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Samstag}}
*הודית: {{ת|הינדית|शनिवार}} (תעתיק: śanivār)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zaterdag|sabbat}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|Szombat}}
*וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|thứ Bảy}}
*טגלית: {{ת|טגלית|Sabado}}
*טורקית: {{ת|טורקית|cumartesi}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Σάββατο}} (תעתיק: Sávvato)
*יידיש: {{ת|יידיש|שבת|שאַבּעס}}
*יפנית: {{ת|יפנית|土曜}} (תעתיק: doyō)
*כורדית: {{ת|כורדית|şemî}}
*לטינית: {{ת|לטינית|dies Saturni|sabbatum}}
*מלאית: {{ת|מלאית|Sabtu}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|lørdag}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|Jumamosi}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sábado}}
*ערבית: {{ת|ערבית|السبت}} (תעתיק: אַ־סַּבְת)
*פולנית: {{ת|פולנית|sobota}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sábado}}
*פינית: {{ת|פינית|lauantai|sapatti}}
*פרסית: {{ת|פרסית|شنبه}} (תעתיק: שׁנבה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|sobota}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|samedi}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|토요일}} (תעתיק: toyoil)
*רומנית: {{ת|רומנית|sâmbătă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|суббота}} (תעתיק: subbóta)
*שוודית: {{ת|שוודית|lördag}}
}}
{{תר-סוף}}
===ראו גם===
*[[חל#חֹל|חול]]
*[[יום טוב]]
*[[מועד]]
*[[קדוש#קִדּוּשׁ|קידוש]]
*[[הדלקת נרות]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת}}
===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{ימי השבוע}}
{{שורש|שׁבת}}
[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:שבת|*]]
[[קטגוריה:זכר ונקבה]]
==שָׁבַת==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שבת
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ב|ת}}, שלמים
|בניין=קל
}}
# בטל מ[[מלאכה]].
#:*{{צט/תנ"ך|כִּי בוֹ '''שָׁבַת''' מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת|בראשית|ב|ג}}
#:*{{צט/תנ"ך|'''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים '''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר|ישעיהו|כד|ח}}
# חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות [[הזדהות]] עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.
#:*{{צטשיר|'''שבתה''' לי הגננת, '''שבתה''' לי המורה, / סגרו לי את הבנק ואת המשטרה|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}877&wrkid{{=}}203|אין רגע דל|נעמי שמר}}
#:* עובדי המפעל '''שבתו''' במחאה על הלנת שכרם
===גיזרון===
*קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר ל[[שבת#שַׁבָּת|שַׁבָּת]] ראו שם בגיזרון.
===נגזרות===
* [[שביתה]]
===מילים נרדפות===
* [[בטל]]
* [[עצר]]
* [[פסק]]
===ניגודים===
*[[המשיך]]
*[[התמיד]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cease}}
===ראו גם===
* [[הפגנה]]
{{שורש|שׁבת}}
==שֶׁבֶת {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=
|שורש={{שרש3|י|שׁ|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#צורת המקור של [[ישב#יָשַׁב|יָשַׁב]].
#:* {{צט/תנ"ך|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים '''שֶׁבֶת''' אַחִים גַּם יָחַד|תהלים|קלג|א}}
===צירופים===
* [[כוכב שבת]]
* [[שבת אחים]]
{{שורש|ישׁב}}
[[קטגוריה:בניין קל]]
==שֶׁבֶת {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם מופשט
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#{{מקרא}} {{הקשר|חוק ומשפט}} [[תקופה]] שבה אדם בטל מ[[אונס]] מ[[עיסוק]]יו עקב [[פגיעה]] שנפגע בידי אחר ועבורה הוא [[זכאי]] לקבל [[פצוי]] [[כספי]] מהצד הפוגע.
#:* {{צט/תנ"ך|אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה; רַק '''שִׁבְתּוֹ''' יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.|שמות|כא|יט}}
#:*{{צט/משנה|הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, '''בְּשֶׁבֶת''', וּבְבֹשֶׁת.|בבא קמא|ח|א}}
===צירופים===
* [[שבת ובושת]]
===ראו גם===
*[[שבות]]
{{-}}
==שֶׁבֶת {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר ונקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=ר' שְׁבָתוֹת
}}{{תמונה|Illustration_Anethum_graveolens0.jpg|שבת ריחני}}
#{{רובד|חזל}} [[צמח]] [[תבלין]] [[חד שנתי]] ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]], בעל [[פרח]]ים [[צהוב]]ים ו[[עלה|עלים]] רכים ודקים מאוד כ[[חוט]]ים.
#:*{{צט/משנה|וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ '''שֶׁבֶת''' אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.|פאה|ג|ב}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, '''הַשֶּׁבֶת''' מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.|מעשרות|ג|ה}}
#:*{{צט/משנה|'''הַשֶּׁבֶת''', מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.|עוקצין|ג|ד}}
===גיזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות בשפות. כגון; אכדית: šabtu; פרסית בהגיית: שֶׁבִד {{ת|אנגלית|شوید}}; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: {{ערבית|شِبِتّ|שִׁבִּתּ}}.
* השוו לתבלין מרוקאי [[שִׁבַס]].
===מילים נרדפות===
* [[שמיר]]
===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|aneto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dill}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|aneto}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კამა}} (תעתיק: ḳama)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Dill}}
* הודית: {{ת|הינדית|सोआ}} (תעתיק: so'ā)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|dille}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|kapor}}
* וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thìa là}}
* טורקית: {{ת|טורקית|dereotu}}
* יוונית: {{ת|יוונית|άνηθος}} (תעתיק: ánithos)
* יפנית: {{ת|יפנית|姫茴香}} (תעתיק: hime-uikyō)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|eneldo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شبت}} (תעתיק: שִׁבִתּ)
* פולנית: {{ת|פולנית|koper}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|endro}}
* פרסית: {{ת|פרסית|شوید}} (תעתיק: שֶׁוִיד)
* צ'כית: {{ת|צ'כית|kopr}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|aneth}}
* קוראנית: {{ת|קוריאנית|딜}} (תעתיק: dil)
* רומנית: {{ת|רומנית|mărar}}
* רוסית: {{ת|רוסית|укроп}} (תעתיק: ukróp)
}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת ריחני|ויקימינים=Anethum graveolens|ויקישיתוף:CATEGORY:Anethum graveolens|שם ויקישיתוף=שבת ריחני}}
[[קטגוריה:בוטניקה]]
[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:תבלינים]]
lnsy5ewb16hiw5b59hdr09ezwb89hr8
522157
522156
2026-07-09T09:02:15Z
CrescentStorm
15545
522157
wikitext
text/x-wiki
==שַׁבָּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה=sha'''bat'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה בעיקר, גם זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר' שַׁבְּתוֹת־; כ' שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו
}}
[[תמונה:Der Samstug (Saturday).jpg|left|thumb|184px|יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת]]
# {{מקרא}} ה[[יום]] ה[[שביעי]] ב[[שבוע]].
#:* {{צט/תנ"ך|זָכוֹר אֶת-יוֹם '''הַשַּׁבָּת''' לְקַדְּשׁוֹ|שמות|כ|ז}}
#:* {{צט/תנ"ך|וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַ'''שַּׁבָּת''', לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ|נחמיה|י|לב}}
# {{מקרא}} כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיום [[חג]] ו[[יום כיפור]].{{הבהרה|האם מדובר בשימוש חופשי, האם זה פשט או דרש?}}
#:*{{צט/תנ"ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם; וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.|ויקרא|טז|לא}}
#:*{{הדגשה|אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום ה'''שבת'''|(ברית דמשק ג', יא-2)}}
# {{מקרא}} שנת [[שמיטה]].
#:*{{צט/תנ"ך|וְהָיְתָה '''שַׁבַּת''' הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה|ויקרא|כה|ו}}
# {{מקרא}} [[שבוע]] ימים.
#:*{{צט/תנ"ך|עַד מִמׇּחֳרַת '''הַשַּׁבָּת''' הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוה.|ויקרא|כג|טז}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי '''שַׁבָּתוֹת'''.|שביעית|ב|ו}}
#:*{{צט/משנה|וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, '''שַׁבָּת''' אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.|נדרים|ח|א}}
===גיזרון===
*מקובל לגזור מהפועל [[שבת#שָׁבַת|שָׁבַת]], מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה{{הערת שוליים|גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.}}. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית: {{ערבית|السَّبْت|אַסַּבְּת}} - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורש {{ערבית|سبت|ס־ב־ת}} בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית: {{סורית|14079|ܫܲܒܬ݂ܵܐ}} (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי<ref>ג'יקוב ל' רייט, [https://thetorah.co.il/article/how-and-when-the-seventh-day-became-shabbat כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?].</ref> או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך<ref>Francois de Blois, [https://blogs.ucl.ac.uk/calendars-ancient-medieval-project/2015/07/15/the-etymology-of-sabbath/ The Etymology of ‘Sabbath’]</ref>. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון.
* יש גוזרים מאכדית: {{אכדית|9614|šabattu}} - יום בו הירח '''שב''' ומתמלא (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב במסופוטמיה ליום של [[מזל רע]] שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב "יום מנוחת הלב". לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש{{הערת שוליים|יום זה נקרא sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדית {{אכדית|50|sebet}} - [[שבע#שֶׁבַע|שֶׁבַע]].}}. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים{{הערת שוליים|Francois de Blois, שם. ראו גם: י"ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ"ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט"ז, עמ' 205-228.}}. יש להוסיף על כך שבאפוס על [[w:אתרחסיס|אתרחסיס]] מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלה [[w:ממי|ממי]] יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).<ref>[https://www.livius.org/sources/content/anet/104-106-the-epic-of-atrahasis/#end אפוס אתרחסיס] בתרגום לאנגלית מאת ב"ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.</ref>
:היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי "יום מנוחת הלב" מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח .
:יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של "שבת" היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים "חודש ושבת" ([[s:מלכים ב ד כג|מלכים ב ד,כג]]; [[s:עמוס ח ה|עמוס ח,ה]] ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (כנראה בעקבות החורבן) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.<ref>ג'יקוב ל' רייט, שם.</ref> יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העברית [[שפה#שָׂפָה|שָׂפָה]] בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.<ref>Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.</ref>
*מקביל לאכדית: {{אכדית|2681|šapattu}} בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.{{הערת שוליים|מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.}}. בקהילת [[w:ביתא ישראל|ביתא ישראל]] יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ).
===מידע נוסף===
*לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: {{צט/תנ"ך|שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע|ישעיהו|נו|ב}}, או בצירופים [[שבת הגדול]] ו[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]. אך יש אומרים שהתואר בזכר מתייחס ל[[יום]].
===צירופים===
{{ע|4|
*[[אחד בשבת]]
*[[גוי של שבת]]
*[[חלול שבת|חילול שבת]]
*[[כניסת השבת]]
*[[מוצאי שבת]] ([[מוצ"ש]])
*[[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]]
*[[לכל שבת יש מוצאי שבת]]
*[[מסכת שבת]]
*[[עברית של שבת]]
*[[ענג שבת|עונג שבת]]
*[[ערב שבת]]
*[[פיקוח נפש דוחה שבת]]
*[[קבלת שבת]]
*[[שבת הארץ]]
*[[שבת הגדול]]
*[[שבת זכור]]
*[[שבת חתן]]
*[[שבת מנוחה]]
*[[שבת נחמו]]
*[[שבת קדש|שבת קודש]]
*[[שבת שבתון]]
*[[שבת שירה]]
*[[שבת שלום]]
*[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]
*[[שומר שבת]]
*[[תחום שבת]]
}}
===נגזרות===
*[[שבתאי]]
*[[שבתון]]
*[[w:סובוטניקים|סובוטניקים]]
===תרגום===
{{תר|היום השביעי שבו שובתים}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|sabato}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Sabtu}}
*אירית: {{ת|אירית|Satharn|Sabóid}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Sabbath|Saturday}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sabato}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|շաբաթ}} (תעתיק: šabatʿ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შაბათი}} (תעתיק: šabati)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Samstag}}
*הודית: {{ת|הינדית|शनिवार}} (תעתיק: śanivār)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zaterdag|sabbat}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|Szombat}}
*וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|thứ Bảy}}
*טגלית: {{ת|טגלית|Sabado}}
*טורקית: {{ת|טורקית|cumartesi}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Σάββατο}} (תעתיק: Sávvato)
*יידיש: {{ת|יידיש|שבת|שאַבּעס}}
*יפנית: {{ת|יפנית|土曜}} (תעתיק: doyō)
*כורדית: {{ת|כורדית|şemî}}
*לטינית: {{ת|לטינית|dies Saturni|sabbatum}}
*מלאית: {{ת|מלאית|Sabtu}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|lørdag}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|Jumamosi}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sábado}}
*ערבית: {{ת|ערבית|السبت}} (תעתיק: אַ־סַּבְת)
*פולנית: {{ת|פולנית|sobota}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sábado}}
*פינית: {{ת|פינית|lauantai|sapatti}}
*פרסית: {{ת|פרסית|شنبه}} (תעתיק: שׁנבה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|sobota}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|samedi}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|토요일}} (תעתיק: toyoil)
*רומנית: {{ת|רומנית|sâmbătă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|суббота}} (תעתיק: subbóta)
*שוודית: {{ת|שוודית|lördag}}
}}
{{תר-סוף}}
===ראו גם===
*[[חל#חֹל|חול]]
*[[יום טוב]]
*[[מועד]]
*[[קדוש#קִדּוּשׁ|קידוש]]
*[[הדלקת נרות]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת}}
===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{ימי השבוע}}
{{שורש|שׁבת}}
[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:שבת|*]]
[[קטגוריה:זכר ונקבה]]
==שָׁבַת==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שבת
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ב|ת}}, שלמים
|בניין=קל
}}
# בטל מ[[מלאכה]].
#:*{{צט/תנ"ך|כִּי בוֹ '''שָׁבַת''' מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת|בראשית|ב|ג}}
#:*{{צט/תנ"ך|'''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים '''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר|ישעיהו|כד|ח}}
# חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות [[הזדהות]] עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.
#:*{{צטשיר|'''שבתה''' לי הגננת, '''שבתה''' לי המורה, / סגרו לי את הבנק ואת המשטרה|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}877&wrkid{{=}}203|אין רגע דל|נעמי שמר}}
#:* עובדי המפעל '''שבתו''' במחאה על הלנת שכרם
===גיזרון===
*קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר ל[[שבת#שַׁבָּת|שַׁבָּת]] ראו שם בגיזרון.
===נגזרות===
* [[שביתה]]
===מילים נרדפות===
* [[בטל]]
* [[עצר]]
* [[פסק]]
===ניגודים===
*[[המשיך]]
*[[התמיד]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cease}}
===ראו גם===
* [[הפגנה]]
{{שורש|שׁבת}}
==שֶׁבֶת {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=
|שורש={{שרש3|י|שׁ|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#צורת המקור של [[ישב#יָשַׁב|יָשַׁב]].
#:* {{צט/תנ"ך|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים '''שֶׁבֶת''' אַחִים גַּם יָחַד|תהלים|קלג|א}}
===צירופים===
* [[כוכב שבת]]
* [[שבת אחים]]
{{שורש|ישׁב}}
[[קטגוריה:בניין קל]]
==שֶׁבֶת {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם מופשט
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#{{מקרא}} {{הקשר|חוק ומשפט}} [[תקופה]] שבה אדם בטל מ[[אונס]] מ[[עיסוק]]יו עקב [[פגיעה]] שנפגע בידי אחר ועבורה הוא [[זכאי]] לקבל [[פצוי]] [[כספי]] מהצד הפוגע.
#:* {{צט/תנ"ך|אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה; רַק '''שִׁבְתּוֹ''' יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.|שמות|כא|יט}}
#:*{{צט/משנה|הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, '''בְּשֶׁבֶת''', וּבְבֹשֶׁת.|בבא קמא|ח|א}}
===צירופים===
* [[שבת ובושת]]
===ראו גם===
*[[שבות]]
{{-}}
==שֶׁבֶת {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר ונקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=ר' שְׁבָתוֹת
}}{{תמונה|Illustration_Anethum_graveolens0.jpg|שבת ריחני}}
#{{רובד|חזל}} [[צמח]] [[תבלין]] [[חד שנתי]] ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]], בעל [[פרח]]ים [[צהוב]]ים ו[[עלה|עלים]] רכים ודקים מאוד כ[[חוט]]ים.
#:*{{צט/משנה|וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ '''שֶׁבֶת''' אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.|פאה|ג|ב}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, '''הַשֶּׁבֶת''' מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.|מעשרות|ג|ה}}
#:*{{צט/משנה|'''הַשֶּׁבֶת''', מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.|עוקצין|ג|ד}}
===גיזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות בשפות. כגון; אכדית: šabtu; פרסית בהגיית: שֶׁבִד {{ת|אנגלית|شوید}}; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: {{ערבית|شِبِتّ|שִׁבִּתּ}}.
* השוו לתבלין מרוקאי [[שִׁבַס]].
===מילים נרדפות===
* [[שמיר]]
===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|aneto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dill}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|aneto}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კამა}} (תעתיק: ḳama)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Dill}}
* הודית: {{ת|הינדית|सोआ}} (תעתיק: so'ā)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|dille}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|kapor}}
* וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thìa là}}
* טורקית: {{ת|טורקית|dereotu}}
* יוונית: {{ת|יוונית|άνηθος}} (תעתיק: ánithos)
* יפנית: {{ת|יפנית|姫茴香}} (תעתיק: hime-uikyō)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|eneldo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شبت}} (תעתיק: שִׁבִתּ)
* פולנית: {{ת|פולנית|koper}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|endro}}
* פרסית: {{ת|פרסית|شوید}} (תעתיק: שֶׁוִיד)
* צ'כית: {{ת|צ'כית|kopr}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|aneth}}
* קוראנית: {{ת|קוריאנית|딜}} (תעתיק: dil)
* רומנית: {{ת|רומנית|mărar}}
* רוסית: {{ת|רוסית|укроп}} (תעתיק: ukróp)
}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת ריחני|ויקימינים=Anethum graveolens|ויקישיתוף:CATEGORY:Anethum graveolens|שם ויקישיתוף=שבת ריחני}}
[[קטגוריה:בוטניקה]]
[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:תבלינים]]
jz32t9n44xd5xbya7vv6g5gq6d6p8su
נאבק
0
8942
522150
493157
2026-07-09T08:41:49Z
CrescentStorm
15545
522150
wikitext
text/x-wiki
==נֶאֱבַק==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נאבק
|שורש וגזרה={{שרש3|א|ב|ק|א}},[[גזרת השלמים]], [[פ"ג]]
|בניין=נפעל
|נטיות=}}
#[[נלחם]] במישהו בכח גופני בלבד, ללא [[כלי נשק]].
#:*{{צט/תנ"ך|וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ '''וַיֵּאָבֵק''' אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לו וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּ'''הֵאָבְקוֹ''' עִמּוֹ|בראשית|לב|כה|כו}}
# {{בהשאלה|1}} עשה מאמצים להשיג מטרה בהפעלת לחץ לא פיזי אלא באמצעים משפטיים, הפגנה, שביתה וכדומה.
#:*'''איאבק''' בבית המשפט להוכיח את חפותי.
#נלחם, בדרך כלל יאמר על ארגון או קבוצה, כמו (2) וגם בקרב ממש בכח הנשק להשיג מטרה, פוליטית בדרך כלל.
#:*המורדים '''נאבקים''' להשיג עצמאות לארצם.
#:*ארגוני המרי '''נאבקו''' בממשלת המנדט.
#{{בהשאלה}} עשה מאמץ להתגבר על מכשול או על סכנה.
#:*המטפסים על האוורסט '''ייאבקו''' בקור העז, בסופות השלגים ובקשיי נשימה באויר הדליל.
===גזרון===
*יש גוזרים מ[[אבק#אָבָק|אָבָק]], כיוון שכאשר שניים נלחמים הם גורמים להתפשטות רבה של אבק.
*בפענחו את [[w:ספר המתים|ספר המתים]], מצא האגיפטולוג [[w:ארנסט ווליס באדג'|ארנסט ווליס באדג']] , שב[[w:מצרית קדומה|מצרית קדומה]] מצוייה תיבת [[w:הירוגליף|הירוגליף]] מקבילה, בהגיית 'אֳבֵּקְ' [https://books.google.co.il/books?id=siXEAgAAQBAJ&pg=PA265&lpg=PA265&dq=Budge+phalos+hyroglif&source=bl&ots=73bdfe2cGz&sig=ACfU3U0KJ3NnJSeTF1zx_xwyottWDGw33A&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwiGjvrf-MHqAhVok4sKHdk5A0UQ6AEwCXoECAkQAQ#v=onepage&q=Budge%20phalos%20hyroglif&f=false "ābekh"] בהוראת - לחדור,לפלס דרך {{הערת שוליים|Hieroglyphic Vocabulary to the Book of the Dead", By - Budge E A Wallis,1911" עמוד 24, "ābekh"}}.
===פרשנים מפרשים===
*רשי (על {{פסוק|בראשית|לב|כה}}) – מנחם פירש ויתעפר איש מלשון [[אבק]] שהיו מעלים עפר ברגליהם ע"י נענועם ול"נ שהוא לשון ויתקשר ולשון ארמי הוא בתר דאביקו ביה ואבק ליה מיבק לשון [[עניבה]] שכן דרך שנים שמתעצמים להפיל איש את רעהו ש[[חבק|חובק]]ו ואובקו בזרועותיו (ע"פ בבלי חולין).
===נגזרות===
*[[האבקות]]
===ניגודים===
*[[נכנע]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wrestle}} (1, 4), {{ת|אנגלית|struggle}} (1-4)
* ערבית: {{ת|ערבית|كافَحَ}}
{{שורש|אבק א}}
===ראו גם===
*[[התאבק]]
d28ioo6dsh8uuhpu1zhzqu03w44lnx9
האבקות
0
8990
522151
411953
2026-07-09T08:44:21Z
CrescentStorm
15545
522151
wikitext
text/x-wiki
==הֵאָבְקוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=היאבקות
|הגייה=he'av'''kut'''
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|אבק א|א־ב־ק <small>א</small>}}
|דרך תצורה={{משקל|הִקָּטְלוּת}}
|נטיות=ר' הֵאָבְקוּיוֹת
}}{{תמונה|Bubishi.png|האבקות היא צורת [[אימון]] נפוצה ב[[אמנות לחימה|אמנויות לחימה]].}}
# קרב בין שני מתחרים, בתחרויות ספורט או לראווה, במטרה להכריע את המתחרה בכוח גופני ובתרגילי זריזות ללא שימוש בכלי נשק.
#:* כללי '''ההיאבקות''' החופשית דומים '''להיאבקות''' היוונית־רומית, אלא שהם מתירים להשתמש ברגליים במהלך הקרב.
# מאבק, ניסיון לבלום או לשנות דבר מה.
#:* '''היאבקותו''' בשחיתות ראויה לציון.
===גיזרון===
*שם פעולה מן הפועל [[נאבק]] המקראי.
===צירופים===
* [[האבקות חפשית|היאבקות חופשית]]
===מילים נרדפות===
* [[מאבק]] (2)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wrestling}}
=== ראו גם ===
* [[התאבקות]]
* [[התאבק]]
{{שורש|אבק א}}
[[קטגוריה:אמנויות לחימה]]
837w30rcgvz1iqbx14tu17hzox6q6wd
522152
522151
2026-07-09T08:45:01Z
CrescentStorm
15545
522152
wikitext
text/x-wiki
==הֵאָבְקוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=היאבקות
|הגייה=he'av'''kut'''
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|אבק א|א־ב־ק <small>א</small>}}
|דרך תצורה={{משקל|הִקָּטְלוּת}}
|נטיות=ר' הֵאָבְקוּיוֹת
}}{{תמונה|Bubishi.png|האבקות היא צורת [[אימון]] נפוצה ב[[אמנות לחימה|אמנויות לחימה]].}}
# [[קרב]] בין שני [[מתחרה|מתחרים]], בתחרויות [[ספורט]] או לראווה, במטרה להכריע את המתחרה ב[[כוח]] גופני וב[[תרגיל]]י [[זריזות]] ללא שימוש ב[[כלי נשק]].
#:* כללי '''ההיאבקות''' החופשית דומים '''להיאבקות''' היוונית־רומית, אלא שהם מתירים להשתמש ברגליים במהלך הקרב.
# מאבק, ניסיון לבלום או לשנות דבר מה.
#:* '''היאבקותו''' בשחיתות ראויה לציון.
===גיזרון===
*שם פעולה מן הפועל [[נאבק]] המקראי.
===צירופים===
* [[האבקות חפשית|היאבקות חופשית]]
===מילים נרדפות===
* [[מאבק]] (2)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wrestling}}
=== ראו גם ===
* [[התאבקות]]
* [[התאבק]]
{{שורש|אבק א}}
[[קטגוריה:אמנויות לחימה]]
4gidrxdciap1ydfsz9tg4jn2mw75mj8
522153
522152
2026-07-09T08:45:33Z
CrescentStorm
15545
522153
wikitext
text/x-wiki
==הֵאָבְקוּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=היאבקות
|הגייה=he'av'''kut'''
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=נקבה
|שורש={{שרש|אבק א|א־ב־ק <small>א</small>}}
|דרך תצורה={{משקל|הִקָּטְלוּת}}
|נטיות=ר' הֵאָבְקוּיוֹת
}}{{תמונה|Bubishi.png|האבקות היא צורת [[אימון]] נפוצה ב[[אמנות לחימה|אמנויות לחימה]].}}
# [[קרב]] בין שני [[מתחרה|מתחרים]], בתחרויות [[ספורט]] או לראווה, במטרה ל[[הכריע]] את ה[[יריב]] ב[[כוח]] גופני וב[[תרגיל]]י [[זריזות]] ללא שימוש ב[[כלי נשק]].
#:* כללי '''ההיאבקות''' החופשית דומים '''להיאבקות''' היוונית־רומית, אלא שהם מתירים להשתמש ברגליים במהלך הקרב.
# מאבק, ניסיון לבלום או לשנות דבר מה.
#:* '''היאבקותו''' בשחיתות ראויה לציון.
===גיזרון===
*שם פעולה מן הפועל [[נאבק]] המקראי.
===צירופים===
* [[האבקות חפשית|היאבקות חופשית]]
===מילים נרדפות===
* [[מאבק]] (2)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|wrestling}}
=== ראו גם ===
* [[התאבקות]]
* [[התאבק]]
{{שורש|אבק א}}
[[קטגוריה:אמנויות לחימה]]
hj67l054qj6sqaoen9h09safj9v83wk
שבע
0
17452
522149
516028
2026-07-09T08:33:06Z
CrescentStorm
15545
/* נגזרות */
522149
wikitext
text/x-wiki
{{חסר|שֹׂבַע}}
==שֶׁבַע==
{{מספרים|מספר=7|גימטריה=[[ז]]'|ערבית=٧|רומית=VII|מורס=--...|ברייל=?}}
#{{פירוש לקוי}} המספר 7. המספר הסודר השמיני, המספר הטבעי שאחרי 6 ולפני 8.<br>ב[[גימטריה]]: [[ז]]'<br>בספרות רומיות-VII.
#:*{{צט/תנ"ך|מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח־לְךָ '''שִׁבְעָה שִׁבְעָה''' – אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ; וּמִן־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, שְׁנַיִם – אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ.|בראשית|ז|ב}}
#:*{{צט/תנ"ך|וְסָפַרְתָּ לְךָ, '''שֶׁבַע''' שַׁבְּתֹת שָׁנִים – '''שֶׁבַע''' שָׁנִים, '''שֶׁבַע''' פְּעָמִים; וְהָיוּ לְךָ יְמֵי '''שֶׁבַע''' שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה.|ויקרא|כה|ח}}
#:*{{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר; הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ '''שֶׁבַע'''־פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן, וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר.|מלכים ב|ט|י}}
#:*{{צט/תנ"ך|וְהֶחֱזִיקוּ '''שֶׁבַע''' נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר – לַחְמֵנוּ נֹאכֵל, וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ; רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ, אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ.|ישעיהו|ד|א}}
#:*{{צט/תנ"ך|...וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל־רֹאשָׁהּ, '''וְשִׁבְעָה''' נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ – '''שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה''' מוּצָקוֹת, לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁהּ.|זכריה|ד|ב}}
#:*{{צט/תנ"ך|וַיִּוָּלְדוּ לוֹ '''שִׁבְעָה''' בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת. וַיְהִי מִקְנֵהוּ '''שִׁבְעַת''' אַלְפֵי־צֹאן וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צֶמֶד־בָּקָר...|איוב|א|ב|ג}}
===גיזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות שמיות; כגון – אכדית: {{אכדית|50|sebet}} , ארמית: {{ערבית|ܫܒܥܐ|שִׁבְעָא}}, ערבית: {{ערבית|سَبْعَة|סַבְעָה}}, געז: {{יוונית|ሰብዐቱ|säbʿätu}}
===צירופים===
*[[באר שבע]]
*[[בת שבע]]{{הבהרה|גם בזה מנין שמקורה מן המספר ולא משבועה}}
*[[שבע דנחמתא]]
*[[שבע עשרה]]
*[[שבעת המינים]]
*[[שבעת הימים]]
*[[שבעת פלאי תבל]]
*[[עשרים וארבע שבע|עשרים וארבע שבעה]]
*[[שבע נשמות|בעל שבע נשמות]]
===נגזרות===
*[[אלישבע]] (שם פרטי)
*[[שביעי]]
*[[שבעה]]
*[[שבעים]]
*[[שבעתים]]
===תרגום===
{{ע|4|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|sette}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|tujuh}}
*אירית: {{ת|אירית|seacht}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|seven}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sep}}
*ארמית: '''שְׁבַע'''
*ארמנית: {{ת|ארמנית|յոթ}} (תעתיק: yotʿ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შვიდი}} (תעתיק: švidi)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|sieben}}
*הודית: {{ת|הינדית|सत}} (תעתיק: sat)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zeven}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|hét}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|bảy}}
*טגלית: {{ת|טגלית|pito}}
*טורקית: {{ת|טורקית|yedi}}
*יוונית: {{ת|יוונית|επτά}} (תעתיק: eptá)
*יידיש: {{ת|יידיש|זיבן}}
*יפנית: {{ת|יפנית|七}} (תעתיק: shichi, nana)
*כורדית: {{ת|כורדית|heft}}
*לטינית: {{ת|לטינית|septem}}
*מלאית: {{ת|מלאית|tujuh|pitu|sapta}}
*מלטית: {{ת|מלטית|sebgħa}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|sju|syv}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|saba}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|सप्तन्}} (תעתיק: saptan)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|siete}}
*ערבית: {{ת|ערבית|سبعة}} (תעתיק: סַבְעָה)
*פולנית: {{ת|פולנית|siedem}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sete}}
*פינית: {{ת|פינית|seitsemän}}
*פרסית: {{ת|פרסית|هفت}} (תעתיק: הַפְט)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|sedm}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|sept}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|일곱}} (תעתיק: ilgop)
:::{{ת|קוריאנית|칠}} (תעתיק: chil)
*רומנית: {{ת|רומנית|șapte}}
*רוסית: {{ת|רוסית|семь}} (תעתיק: semʹ)
*שוודית: {{ת|שוודית|sju}}
*תאילנדית: {{ת|תאית| เจ็ด}} (תעתיק: jèt)
}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבע}}
==שִֹבֵּעַ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שיבע
|שורש וגזרה={{שרש3|שֹ|ב|ע}}
|בניין=פיעל
}}
# {{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} סיפק מזון כדי כל הצורך
#:* {{צט/תנ"ך|נַפְשָׁם לֹא '''יְשַׂבֵּעוּ''' וּמֵעֵיהֶם לֹא יְמַלֵּאוּ |יחזקאל|ז|יט}}
===גיזרון===
המילה מופיעה פעם אחת במקרא{{בבדיקה}}
===מילים נרדפות===
*[[השביע#הִשְֹבִּיעַ|הִשֹבִּיעַ]]
==שָׂבֵעַ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבע
|הגייה=sa'''ve'''a
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׂ|ב|ע}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=ר' שְֹבֵעִים נ' שְֹבֵעָה
}}
#{{פירוש לקוי}} אינו צריך או אינו תאב לאכול,מפני שכבר אכל מספיק שגופו יחוש שאינו צריך עוד.
#:*{{צט/תנ"ך|יִרְאַת יְהוָה לְחַיִּים; '''וְשָׂבֵעַ''' יָלִין בַּל-יִפָּקֶד רָע.|משלי|יט|כג}}
#:*{{צט/תנ"ך|נֶפֶשׁ '''שְׂבֵעָה''' תָּבוּס נֹפֶת; וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל-מַר מָתוֹק.|משלי|כז|ז}}
#:*{{צט/תנ"ך|אָדָם יְלוּד אִשָּׁה; קְצַר יָמִים '''וּשְׂבַע'''-רֹגֶז.|איוב|יד|א}}
#:*{{צט/תנ"ך|וַיָּמָת אִיּוֹב זָקֵן '''וּשְׂבַע''' יָמִים.|איוב|מב|יז}}
#:* איני צריך לאכול, אני '''שבע'''
#:* אי אפשר לזרוק כלום לפח כי הפח '''שבע'''.
===גזרון===
* מצרית - (בהגיית: שָׁבּו šꜣbw / שְׁבֹּּּע - [https://simondschweitzer.github.io/aed/153330.html šb.w] בהוראת: מנה עיקרית בארוחה) . אכדית (שֶׁבּעֻ [https://books.google.co.il/books?id=-qIuVCsRb98C&pg=PA365&lpg=PA365&dq=%C5%A1eb%C3%BB+akkad&source=bl&ots=BsafwqSRIz&sig=ACfU3U0v5AlWDGzviNbIpjpN7yjSwo-heA&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwjb6LLb3qrsAhUNsKQKHVjcCgsQ6AEwAHoECAMQAg#v=onepage&q=%C5%A1eb%C3%BB%20akkad&f=false šebû]) . אוגריתית (שׁבּע, ‘šb) . ארמית - סֽבַע . אתיופית - (שעּ'בּא, ṣagba)
===צירופים===
*[[שבע רצון]]
*[[שבע ימים]]
*[[שבע רגז|שבע רוגז]]
===מילים נרדפות===
* [[מלא]] (1)
===ניגודים===
* [[רעב#רָעֵב|רעב]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|satiated}}
== שָׂבַע ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שבע
|שורש וגזרה={{שרש3|שׂ|ב|ע}}
|בניין=קל}}
# בא על [[סיפוק]]ו.
#:*{{צט/תנ"ך|וְאָכַלְתָּ '''וְשָׂבָעְתָּ''' וּבֵרַכְתָּ אֶת-יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ.|דברים|ח|י}}
#:*{{צט/תנ"ך|לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה '''שָׂבַעְתִּי''' עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי.|ישעיהו|א|יא}}
#:*{{צט/תנ"ך|וַתַּרְבִּי אֶת-תַּזְנוּתֵךְ אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן כַּשְׂדִּימָה וְגַם-בְּזֹאת לֹא '''שָׂבָעַתְּ'''.|יחזקאל|טז|כט}}
#:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאכְלוּ '''וַיִּשְׂבְּעוּ''' מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם.|תהלים|עח|כט}}
#:*{{צט/תנ"ך|כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא-'''תִשְׂבַּע''' עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.|קהלת|א|ח}}
#:*{{צט/תנ"ך|[[אוהב כסף לא ישבע כסף|אֹהֵב כֶּסֶף לֹא '''יִשְׂבַּע''' כֶּסֶף]]; וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל.|קהלת|ה|ט}}
#:* המתעמלות '''תשבענה''' לאחר ארוחתן.
=== גזרון ===
* מן שומרית 2000 לפנה"ס - (נִנ-שָֹבָּע, [https://wellcomecollection.org/works/awmzqe7e Nin-saba]) - היא אלת הדגן.
* באכדית "נִשְבֻּ", היא כבר מילה פיוטית המגדירה את ה[[דגן]] - עצמו.
=== צירופים ===
* [[שבע מרורים]]
=== נגזרות ===
*[[שבעה|שָֹבְעָה]]<!--בקמץ קטן ושווא נח. שם דבר. תופעה-->
=== מילים נרדפות ===
* [[התמלא]]
=== ניגודים ===
* [[רעב|רָעַב]]
=== מידע נוסף ===
* לצד הניקוד "שָׂבַעְתְּ", גם הניקוד "שָׂבַעַתְּ" מותר.
=== ראו גם ===
* [[צמא]]
* [[רוה]]
{{שורש|שׂבע}}
th03e1ngckutj4z1q2ftxt88behg4lc
שבוע
0
19421
522155
512315
2026-07-09T08:55:00Z
CrescentStorm
15545
522155
wikitext
text/x-wiki
==שָׁבוּעַ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבוע
|הגייה=sha'''vu'''a
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|שׁבע|שׁ־ב־ע}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}}
|נטיות=ר' שָׁבוּעוֹת, זוגי שְׁבוּעַיִם; שְׁבוּעַ־, ר' שְׁבוּעוֹת־
}}
# שבעת הימים שמ[[מוצאי שבת]] ועד מוצאי שבת שלאחר מכן.
#:*{{צט/משנה|וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד הָיוּ מִתְעַנִּין אַרְבָּעָה יָמִים '''בַּשָּׁבוּעַ''', מִיּוֹם שֵׁנִי וְעַד יוֹם חֲמִישִׁי.|תענית|ד|ג}}
#:* אמר שמעון למשה ביום רביעי: '''בשבוע''' הבא אני חוזר לארץ".
#{{בהשאלה|1}} [[שבע]]ה [[יום|ימים]] [[רצוף|רצופים]].
#:*{{צט/תנ"ך|שִׁבְעָה '''שָׁבֻעֹת''' תִּסְפָּר-לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה '''שָׁבֻעוֹת'''.|דברים|טז|ט}}
#:* אמר שמעון למשה ביום רביעי: "בעוד '''כשבוע''' אני חוזר לארץ".
#{{רובד|חזל}} שבע [[שנה|שנים]] משנת ה[[שמיטה]] עד זו שאחריה. (בסגנון לשון זה שבוע הימים נקרא [[שבת]])
#:*{{צט/משנה|כֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶם בִּשְׁאָר שְׁנֵי '''שָׁבוּעַ''' חַיָּב בַּמַּעְשְׂרוֹת.|שביעית|ד|ז}}
#:*{{צט/משנה|וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, שַׁבָּת אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, '''שָׁבוּעַ''' אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.|נדרים|ח|א}}
#:*{{צט/משנה|סַנְהֶדְרִין הַהוֹרֶגֶת אֶחָד '''בַּשָּׁבוּעַ''' נִקְרֵאת חָבְלָנִית; רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה.|מכות|א|י}}
===צירופים===
* [[סוף שבוע]] ([[סופ"ש]])
* [[שבוע הספר]]
===נגזרות===
* [[שבועון]]
* [[שבועות]]
* [[שבועי]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|week}}
* יידיש: {{ת|יידיש|וואָך}} (הגייה: vokh)
* יפנית: {{ת|יפנית|週間}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|hebdómada|semana}}
* סינית: {{ת|סינית|星期|礼拜}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أُسْبُوع}} (הגייה: אֻסְבּוּע)
* רוסית: {{ת|רוסית|неделя}}
===ראו גם===
* [[יום]]
{{ימי השבוע}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבוע}}
{{שורש|שׁבע}}
[[קטגוריה:יחידות זמן]]
rc3flsgcu37jia2vpo71bueulkelx6f
שודי
0
19881
522144
337625
2026-07-09T08:00:16Z
CrescentStorm
15545
522144
wikitext
text/x-wiki
==שְׁוֶדִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שוודי
|הגייה=Shvedi
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' שְׁוֶדִים
}}
# שמוצאו מ[[שודיה|שוודיה]].
#:* לא רציתי לעבור מעבודה בכותנה לפרדס. לעבוד בשדה היה הסיכוי הטוב ביותר להכיר מתנדבות '''שוודיות''', אם לא היית שחקן כדורסל או אלוף בלספר בדיחות. בפרדס ובלול הסיכויים לפגוש '''שוודיות''' שאפו לאפס. ({{הארץ|אביבה לורי|הלך עליו בשדות|misc/1.1139257|20.09.2006}})
#{{משלב|לשון סגי נהור}} [[ערבי]]
===צירופים===
* [[מפתח שוודי]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Swedish|Swede}}
===ראו גם===
* [[אזרחות]]
* [[שודית|שוודית]]
[[קטגוריה:לאומים]]
ttdtrir1dw5k27iidymirkgy598ehxo
522145
522144
2026-07-09T08:00:29Z
CrescentStorm
15545
522145
wikitext
text/x-wiki
==שְׁוֶדִי==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שוודי
|הגייה=Shvedi
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' שְׁוֶדִים
}}
# שמוצאו מ[[שודיה|שוודיה]].
#:* לא רציתי לעבור מעבודה בכותנה לפרדס. לעבוד בשדה היה הסיכוי הטוב ביותר להכיר מתנדבות '''שוודיות''', אם לא היית שחקן כדורסל או אלוף בלספר בדיחות. בפרדס ובלול הסיכויים לפגוש '''שוודיות''' שאפו לאפס. ({{הארץ|אביבה לורי|הלך עליו בשדות|misc/1.1139257|20.09.2006}})
#{{משלב|לשון סגי נהור}} [[ערבי]]
#:*{{משפט מדגים}}
===צירופים===
* [[מפתח שוודי]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Swedish|Swede}}
===ראו גם===
* [[אזרחות]]
* [[שודית|שוודית]]
[[קטגוריה:לאומים]]
b2beaso4go8r8gtsznoyjea83szu8mu
חוה
0
28588
522134
521992
2026-07-08T16:02:19Z
סנדל מגורב
30714
/* חַוָּה */
522134
wikitext
text/x-wiki
{{פירוש נוסף|אחר=לפועל חִוַּה ושם פעולתו|ראו=[[חוה דעתו|חִוָּה דַעְתּוֹ]]}}
==חַוָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חווה
|הגייה=kha'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|י|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=ר' חוות;
}}{{תמונה|Finca SierraMorena.jpg|חווה המגדלת זיתים}}
# מקום תחום, בו בד"כ מגדלים [[חיה|חיות]] [[משק]] ו[[גידול]]ים [[חקלאי]]ים.
#:*{{צט/תנ"ך|וְיָאִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת-'''חַוֹּתֵיהֶם''' וַיִּקְרָא אֶתְהֶן '''חַוֹּת''' יָאִיר.|במדבר|לב|מא}}
#:*לאדם העובד ב'''חווה''' קוראים בשלושה שמות: [[יוגב]], [[איכר]] או [[חקלאי]].
#:*סבא יששכר מרכיב את כל נכדיו על הטרקטור הירוק לאורך כל ה'''חווה'''.
# אשת ה[[אדם]] הראשון, אם כל חי.
#:* {{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ '''חַוָּה''' כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל-חָי.|בראשית|ג|כ}}
# שם פרטי לנקבה
===גיזרון===
*1: אוגריתית חוֹת 𐎈𐎆𐎚 בהוראת ארץ, אדמה, [[אומה]].בערבית כפועל בהגיית 'חַוֲוא' حوى בהוראת לאסוף, להכיל, לשמור, לתפוס{{מקור}}{{הבהרה}}.
*3. במקרא השם מפורש: {{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כׇּל חָי|בראשית|ג|כ}}, אמנם יש אומרים שהשם למעשה מתפרש בהוראת: נחשית, או אם הנחשים, השוו לארמית: '[https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=xywy%20N&cits=all חויא]', ערבית: {{ערבית|حَيَّة|חַיַּה}}. הביטוי "אמ חו" שהוראתה המילולית: 'אם הנחשים' מופיע בלחש פרוטו-כנעני מהאלף השלישי לפנה"ס שנכלל בכתבי הפירמידות, וייתכן שיש קשר בין הביטויים. מקבילה נוספת הוא הביטוי השומרי Ama-ušum שהוראתו: אם-הנחש, ומשמש בין היתר בפי האלה איננה ככינוי חיבה כלפי דודה תמוז.<ref>ראובן שטיינר, '[https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/RCSteinerLesonenu70.pdf לחשים בקדם כנענית בכתבי הפירמידות]', לשוננו ע (התשס"ח), עמ' 20.</ref>
===צירופים===
*[[בלבוש חוה]]
*[[חוה מיטוכונדרית]]
===נגזרות===
*[[חואי]]
===תרגום===
{{תר|משק חקלאי}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|fattoria|podere}}
*אירית: {{ת|אירית|feirm}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|ranch|farm}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|farmo}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Bauernhof|Farm}}
*הודית: {{ת|הינדי|खेत}} (תעתיק: khet)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|boerderij|hoeve}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|gazdaság|földbirtok}}
*טורקית: {{ת|טורקית|çiftlik}}
*יוונית: {{ת|יוונית|αγρόκτημα}} (תעתיק: agróktima)
*יידיש: {{ת|יידיש|פאַרם|שטאַל}}
*יפנית: {{ת|יפנית|農場}} (תעתיק: nōjō)
*לטינית: {{ת|לטינית|vicus|ager}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|gård}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|shamba}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|granja}}
*ערבית: {{ת|ערבית|مزرعة}} (תעתיק: מַזְרָעָה)
*פולנית: {{ת|פולנית|Gospodarstwo}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|fazenda}}
*פרסית: {{ת|פרסית|مزرعه}} (תעתיק: מַזְרָעָה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|farma|statek}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|ferme|domaine}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|농장}} (תעתיק: nongjang)
*רומנית: {{ת|רומנית|fermă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ферма}} (תעתיק: férma)
*שוודית: {{ת|שוודית|gård|jordbruk}}
}}{{תר-סוף}}
{{תר|שם פרטי}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|Eva}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Eve}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Eva}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Εύα}} (תעתיק: Éva)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|Eva}}
*ערבית: {{ת|ערבית|حواء}} (תעתיק: חַוָּאא)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|Ève}}
*רוסית: {{ת|רוסית|Ева}} (תעתיק: Jéva)
}}{{תר-סוף}}
===ראו גם===
*[[אחוזה]]
*[[כפר]]
*[[קבוץ|קיבוץ]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חווה|ויקישיתוף=CATEGORY:Farms|ויקישיתוף 2=CATEGORY:Ranches|שם ויקישיתוף=חוות|שם ויקישיתוף 2=עוד חוות}}
[[קטגוריה:דמויות מקראיות]][[קטגוריה:חקלאות]][[קטגוריה:שמות]]
==חָוָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חווה
|שורש וגזרה={{שרש3|ח|ו|ה}}
|בניין=קל
}}
# {{רובד|ח}} היה במאורע וחש בו ברגשותיו.
#:* לקחתי את הילדים לכפר כדי '''שיחוו''' אוירה כפרית.
#:* כל אחד '''חוֹוֶה''' את הדברים באופן שונה.
#:* היא '''חָוְתָה''' התעללות נפשית.
===נגזרות===
*[[חויה]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|experience}}
===קישורים חיצוניים===
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|על חוויות וחווֹת אחרות|2012/11/28}}
nlcz00ygazmubpqofueqmnlufd1bfge
522135
522134
2026-07-08T16:11:14Z
סנדל מגורב
30714
/* גיזרון */
522135
wikitext
text/x-wiki
{{פירוש נוסף|אחר=לפועל חִוַּה ושם פעולתו|ראו=[[חוה דעתו|חִוָּה דַעְתּוֹ]]}}
==חַוָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חווה
|הגייה=kha'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|י|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=ר' חוות;
}}{{תמונה|Finca SierraMorena.jpg|חווה המגדלת זיתים}}
# מקום תחום, בו בד"כ מגדלים [[חיה|חיות]] [[משק]] ו[[גידול]]ים [[חקלאי]]ים.
#:*{{צט/תנ"ך|וְיָאִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת-'''חַוֹּתֵיהֶם''' וַיִּקְרָא אֶתְהֶן '''חַוֹּת''' יָאִיר.|במדבר|לב|מא}}
#:*לאדם העובד ב'''חווה''' קוראים בשלושה שמות: [[יוגב]], [[איכר]] או [[חקלאי]].
#:*סבא יששכר מרכיב את כל נכדיו על הטרקטור הירוק לאורך כל ה'''חווה'''.
# אשת ה[[אדם]] הראשון, אם כל חי.
#:* {{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ '''חַוָּה''' כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל-חָי.|בראשית|ג|כ}}
# שם פרטי לנקבה
===גיזרון===
*1: אוגריתית: 𐎈𐎆𐎚 (חות) בהוראת: ארץ, אדמה, [[אומה]]. ערבית: פועל {{ערבית|حَوَى|חַוַא}} בהוראת: לאסוף, להכיל, לשמור, לתפוס. יש המקשרים למילה השמית 'חו' בהוראת נחש (ראו להלן), ומשערים שהמשמעות המקורית של השורש היתה; להקיף, להכיל, לקבץ, ומשם התפתחו המשמעויות של: אזור המותאם למגורים, נחש ועוד.
*3. במקרא השם מפורש: {{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כׇּל חָי|בראשית|ג|כ}}, אמנם יש אומרים שהשם למעשה מתפרש בהוראת: נחשית, או אם הנחשים, השוו לארמית: '[https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=xywy%20N&cits=all חויא]', ערבית: {{ערבית|حَيَّة|חַיַּה}}. הביטוי "אמ חו" שהוראתה המילולית: 'אם הנחשים' מופיע בלחש פרוטו-כנעני מהאלף השלישי לפנה"ס שנכלל בכתבי הפירמידות, וייתכן שיש קשר בין הביטויים. מקבילה נוספת הוא הביטוי השומרי Ama-ušum שהוראתו: אם-הנחש, ומשמש בין היתר בפי האלה איננה ככינוי חיבה כלפי דודה תמוז.<ref>ראובן שטיינר, '[https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/RCSteinerLesonenu70.pdf לחשים בקדם כנענית בכתבי הפירמידות]', לשוננו ע (התשס"ח), עמ' 20.</ref>
===צירופים===
*[[בלבוש חוה]]
*[[חוה מיטוכונדרית]]
===נגזרות===
*[[חואי]]
===תרגום===
{{תר|משק חקלאי}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|fattoria|podere}}
*אירית: {{ת|אירית|feirm}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|ranch|farm}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|farmo}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Bauernhof|Farm}}
*הודית: {{ת|הינדי|खेत}} (תעתיק: khet)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|boerderij|hoeve}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|gazdaság|földbirtok}}
*טורקית: {{ת|טורקית|çiftlik}}
*יוונית: {{ת|יוונית|αγρόκτημα}} (תעתיק: agróktima)
*יידיש: {{ת|יידיש|פאַרם|שטאַל}}
*יפנית: {{ת|יפנית|農場}} (תעתיק: nōjō)
*לטינית: {{ת|לטינית|vicus|ager}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|gård}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|shamba}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|granja}}
*ערבית: {{ת|ערבית|مزرعة}} (תעתיק: מַזְרָעָה)
*פולנית: {{ת|פולנית|Gospodarstwo}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|fazenda}}
*פרסית: {{ת|פרסית|مزرعه}} (תעתיק: מַזְרָעָה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|farma|statek}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|ferme|domaine}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|농장}} (תעתיק: nongjang)
*רומנית: {{ת|רומנית|fermă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ферма}} (תעתיק: férma)
*שוודית: {{ת|שוודית|gård|jordbruk}}
}}{{תר-סוף}}
{{תר|שם פרטי}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|Eva}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Eve}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Eva}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Εύα}} (תעתיק: Éva)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|Eva}}
*ערבית: {{ת|ערבית|حواء}} (תעתיק: חַוָּאא)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|Ève}}
*רוסית: {{ת|רוסית|Ева}} (תעתיק: Jéva)
}}{{תר-סוף}}
===ראו גם===
*[[אחוזה]]
*[[כפר]]
*[[קבוץ|קיבוץ]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חווה|ויקישיתוף=CATEGORY:Farms|ויקישיתוף 2=CATEGORY:Ranches|שם ויקישיתוף=חוות|שם ויקישיתוף 2=עוד חוות}}
[[קטגוריה:דמויות מקראיות]][[קטגוריה:חקלאות]][[קטגוריה:שמות]]
==חָוָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חווה
|שורש וגזרה={{שרש3|ח|ו|ה}}
|בניין=קל
}}
# {{רובד|ח}} היה במאורע וחש בו ברגשותיו.
#:* לקחתי את הילדים לכפר כדי '''שיחוו''' אוירה כפרית.
#:* כל אחד '''חוֹוֶה''' את הדברים באופן שונה.
#:* היא '''חָוְתָה''' התעללות נפשית.
===נגזרות===
*[[חויה]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|experience}}
===קישורים חיצוניים===
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|על חוויות וחווֹת אחרות|2012/11/28}}
k48l70qxcj85xo5a0od5m5ktsyxv1qi
522136
522135
2026-07-08T16:11:48Z
סנדל מגורב
30714
/* גיזרון */
522136
wikitext
text/x-wiki
{{פירוש נוסף|אחר=לפועל חִוַּה ושם פעולתו|ראו=[[חוה דעתו|חִוָּה דַעְתּוֹ]]}}
==חַוָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חווה
|הגייה=kha'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|י|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=ר' חוות;
}}{{תמונה|Finca SierraMorena.jpg|חווה המגדלת זיתים}}
# מקום תחום, בו בד"כ מגדלים [[חיה|חיות]] [[משק]] ו[[גידול]]ים [[חקלאי]]ים.
#:*{{צט/תנ"ך|וְיָאִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת-'''חַוֹּתֵיהֶם''' וַיִּקְרָא אֶתְהֶן '''חַוֹּת''' יָאִיר.|במדבר|לב|מא}}
#:*לאדם העובד ב'''חווה''' קוראים בשלושה שמות: [[יוגב]], [[איכר]] או [[חקלאי]].
#:*סבא יששכר מרכיב את כל נכדיו על הטרקטור הירוק לאורך כל ה'''חווה'''.
# אשת ה[[אדם]] הראשון, אם כל חי.
#:* {{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ '''חַוָּה''' כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל-חָי.|בראשית|ג|כ}}
# שם פרטי לנקבה
===גיזרון===
*1: אוגריתית: 𐎈𐎆𐎚 (חות) בהוראת: ארץ, אדמה, [[אומה]]. ערבית: פועל {{ערבית|حَوَى|חַוַא}} בהוראת: לאסוף, להכיל, לשמור, לתפוס. יש המקשרים למילה השמית 'חו' בהוראת נחש (ראו להלן), ומשערים שהמשמעות המקורית של השורש היתה; להקיף, להכיל, לקבץ, ומשם התפתחו המשמעויות המשניות: מקום תחום, נחש ועוד.
*3. במקרא השם מפורש: {{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כׇּל חָי|בראשית|ג|כ}}, אמנם יש אומרים שהשם למעשה מתפרש בהוראת: נחשית, או אם הנחשים, השוו לארמית: '[https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=xywy%20N&cits=all חויא]', ערבית: {{ערבית|حَيَّة|חַיַּה}}. הביטוי "אמ חו" שהוראתה המילולית: 'אם הנחשים' מופיע בלחש פרוטו-כנעני מהאלף השלישי לפנה"ס שנכלל בכתבי הפירמידות, וייתכן שיש קשר בין הביטויים. מקבילה נוספת הוא הביטוי השומרי Ama-ušum שהוראתו: אם-הנחש, ומשמש בין היתר בפי האלה איננה ככינוי חיבה כלפי דודה תמוז.<ref>ראובן שטיינר, '[https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/RCSteinerLesonenu70.pdf לחשים בקדם כנענית בכתבי הפירמידות]', לשוננו ע (התשס"ח), עמ' 20.</ref>
===צירופים===
*[[בלבוש חוה]]
*[[חוה מיטוכונדרית]]
===נגזרות===
*[[חואי]]
===תרגום===
{{תר|משק חקלאי}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|fattoria|podere}}
*אירית: {{ת|אירית|feirm}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|ranch|farm}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|farmo}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Bauernhof|Farm}}
*הודית: {{ת|הינדי|खेत}} (תעתיק: khet)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|boerderij|hoeve}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|gazdaság|földbirtok}}
*טורקית: {{ת|טורקית|çiftlik}}
*יוונית: {{ת|יוונית|αγρόκτημα}} (תעתיק: agróktima)
*יידיש: {{ת|יידיש|פאַרם|שטאַל}}
*יפנית: {{ת|יפנית|農場}} (תעתיק: nōjō)
*לטינית: {{ת|לטינית|vicus|ager}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|gård}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|shamba}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|granja}}
*ערבית: {{ת|ערבית|مزرعة}} (תעתיק: מַזְרָעָה)
*פולנית: {{ת|פולנית|Gospodarstwo}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|fazenda}}
*פרסית: {{ת|פרסית|مزرعه}} (תעתיק: מַזְרָעָה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|farma|statek}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|ferme|domaine}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|농장}} (תעתיק: nongjang)
*רומנית: {{ת|רומנית|fermă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ферма}} (תעתיק: férma)
*שוודית: {{ת|שוודית|gård|jordbruk}}
}}{{תר-סוף}}
{{תר|שם פרטי}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|Eva}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Eve}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Eva}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Εύα}} (תעתיק: Éva)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|Eva}}
*ערבית: {{ת|ערבית|حواء}} (תעתיק: חַוָּאא)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|Ève}}
*רוסית: {{ת|רוסית|Ева}} (תעתיק: Jéva)
}}{{תר-סוף}}
===ראו גם===
*[[אחוזה]]
*[[כפר]]
*[[קבוץ|קיבוץ]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חווה|ויקישיתוף=CATEGORY:Farms|ויקישיתוף 2=CATEGORY:Ranches|שם ויקישיתוף=חוות|שם ויקישיתוף 2=עוד חוות}}
[[קטגוריה:דמויות מקראיות]][[קטגוריה:חקלאות]][[קטגוריה:שמות]]
==חָוָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חווה
|שורש וגזרה={{שרש3|ח|ו|ה}}
|בניין=קל
}}
# {{רובד|ח}} היה במאורע וחש בו ברגשותיו.
#:* לקחתי את הילדים לכפר כדי '''שיחוו''' אוירה כפרית.
#:* כל אחד '''חוֹוֶה''' את הדברים באופן שונה.
#:* היא '''חָוְתָה''' התעללות נפשית.
===נגזרות===
*[[חויה]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|experience}}
===קישורים חיצוניים===
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|על חוויות וחווֹת אחרות|2012/11/28}}
fiiahpm6jyb6kdtx1bgnh92vukqy9xd
522137
522136
2026-07-08T16:12:03Z
סנדל מגורב
30714
/* גיזרון */
522137
wikitext
text/x-wiki
{{פירוש נוסף|אחר=לפועל חִוַּה ושם פעולתו|ראו=[[חוה דעתו|חִוָּה דַעְתּוֹ]]}}
==חַוָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חווה
|הגייה=kha'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|י|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=ר' חוות;
}}{{תמונה|Finca SierraMorena.jpg|חווה המגדלת זיתים}}
# מקום תחום, בו בד"כ מגדלים [[חיה|חיות]] [[משק]] ו[[גידול]]ים [[חקלאי]]ים.
#:*{{צט/תנ"ך|וְיָאִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת-'''חַוֹּתֵיהֶם''' וַיִּקְרָא אֶתְהֶן '''חַוֹּת''' יָאִיר.|במדבר|לב|מא}}
#:*לאדם העובד ב'''חווה''' קוראים בשלושה שמות: [[יוגב]], [[איכר]] או [[חקלאי]].
#:*סבא יששכר מרכיב את כל נכדיו על הטרקטור הירוק לאורך כל ה'''חווה'''.
# אשת ה[[אדם]] הראשון, אם כל חי.
#:* {{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ '''חַוָּה''' כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל-חָי.|בראשית|ג|כ}}
# שם פרטי לנקבה
===גיזרון===
*1: אוגריתית: 𐎈𐎆𐎚 (חות) בהוראת: ארץ, אדמה, [[אומה]]. ערבית: הפועל {{ערבית|حَوَى|חַוַא}} בהוראת: לאסוף, להכיל, לשמור, לתפוס. יש המקשרים למילה השמית 'חו' בהוראת נחש (ראו להלן), ומשערים שהמשמעות המקורית של השורש היתה; להקיף, להכיל, לקבץ, ומשם התפתחו המשמעויות המשניות: מקום תחום, נחש ועוד.
*3. במקרא השם מפורש: {{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כׇּל חָי|בראשית|ג|כ}}, אמנם יש אומרים שהשם למעשה מתפרש בהוראת: נחשית, או אם הנחשים, השוו לארמית: '[https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=xywy%20N&cits=all חויא]', ערבית: {{ערבית|حَيَّة|חַיַּה}}. הביטוי "אמ חו" שהוראתה המילולית: 'אם הנחשים' מופיע בלחש פרוטו-כנעני מהאלף השלישי לפנה"ס שנכלל בכתבי הפירמידות, וייתכן שיש קשר בין הביטויים. מקבילה נוספת הוא הביטוי השומרי Ama-ušum שהוראתו: אם-הנחש, ומשמש בין היתר בפי האלה איננה ככינוי חיבה כלפי דודה תמוז.<ref>ראובן שטיינר, '[https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/RCSteinerLesonenu70.pdf לחשים בקדם כנענית בכתבי הפירמידות]', לשוננו ע (התשס"ח), עמ' 20.</ref>
===צירופים===
*[[בלבוש חוה]]
*[[חוה מיטוכונדרית]]
===נגזרות===
*[[חואי]]
===תרגום===
{{תר|משק חקלאי}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|fattoria|podere}}
*אירית: {{ת|אירית|feirm}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|ranch|farm}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|farmo}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Bauernhof|Farm}}
*הודית: {{ת|הינדי|खेत}} (תעתיק: khet)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|boerderij|hoeve}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|gazdaság|földbirtok}}
*טורקית: {{ת|טורקית|çiftlik}}
*יוונית: {{ת|יוונית|αγρόκτημα}} (תעתיק: agróktima)
*יידיש: {{ת|יידיש|פאַרם|שטאַל}}
*יפנית: {{ת|יפנית|農場}} (תעתיק: nōjō)
*לטינית: {{ת|לטינית|vicus|ager}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|gård}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|shamba}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|granja}}
*ערבית: {{ת|ערבית|مزرعة}} (תעתיק: מַזְרָעָה)
*פולנית: {{ת|פולנית|Gospodarstwo}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|fazenda}}
*פרסית: {{ת|פרסית|مزرعه}} (תעתיק: מַזְרָעָה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|farma|statek}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|ferme|domaine}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|농장}} (תעתיק: nongjang)
*רומנית: {{ת|רומנית|fermă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ферма}} (תעתיק: férma)
*שוודית: {{ת|שוודית|gård|jordbruk}}
}}{{תר-סוף}}
{{תר|שם פרטי}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|Eva}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Eve}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Eva}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Εύα}} (תעתיק: Éva)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|Eva}}
*ערבית: {{ת|ערבית|حواء}} (תעתיק: חַוָּאא)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|Ève}}
*רוסית: {{ת|רוסית|Ева}} (תעתיק: Jéva)
}}{{תר-סוף}}
===ראו גם===
*[[אחוזה]]
*[[כפר]]
*[[קבוץ|קיבוץ]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חווה|ויקישיתוף=CATEGORY:Farms|ויקישיתוף 2=CATEGORY:Ranches|שם ויקישיתוף=חוות|שם ויקישיתוף 2=עוד חוות}}
[[קטגוריה:דמויות מקראיות]][[קטגוריה:חקלאות]][[קטגוריה:שמות]]
==חָוָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חווה
|שורש וגזרה={{שרש3|ח|ו|ה}}
|בניין=קל
}}
# {{רובד|ח}} היה במאורע וחש בו ברגשותיו.
#:* לקחתי את הילדים לכפר כדי '''שיחוו''' אוירה כפרית.
#:* כל אחד '''חוֹוֶה''' את הדברים באופן שונה.
#:* היא '''חָוְתָה''' התעללות נפשית.
===נגזרות===
*[[חויה]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|experience}}
===קישורים חיצוניים===
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|על חוויות וחווֹת אחרות|2012/11/28}}
3pewwbagardeaofq3ucupfjhq4sr6sr
522138
522137
2026-07-08T16:12:31Z
סנדל מגורב
30714
/* גיזרון */
522138
wikitext
text/x-wiki
{{פירוש נוסף|אחר=לפועל חִוַּה ושם פעולתו|ראו=[[חוה דעתו|חִוָּה דַעְתּוֹ]]}}
==חַוָּה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=חווה
|הגייה=kha'''va'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ח|י|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}}
|נטיות=ר' חוות;
}}{{תמונה|Finca SierraMorena.jpg|חווה המגדלת זיתים}}
# מקום תחום, בו בד"כ מגדלים [[חיה|חיות]] [[משק]] ו[[גידול]]ים [[חקלאי]]ים.
#:*{{צט/תנ"ך|וְיָאִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת-'''חַוֹּתֵיהֶם''' וַיִּקְרָא אֶתְהֶן '''חַוֹּת''' יָאִיר.|במדבר|לב|מא}}
#:*לאדם העובד ב'''חווה''' קוראים בשלושה שמות: [[יוגב]], [[איכר]] או [[חקלאי]].
#:*סבא יששכר מרכיב את כל נכדיו על הטרקטור הירוק לאורך כל ה'''חווה'''.
# אשת ה[[אדם]] הראשון, אם כל חי.
#:* {{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ '''חַוָּה''' כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל-חָי.|בראשית|ג|כ}}
# שם פרטי לנקבה
===גיזרון===
*1: אוגריתית: 𐎈𐎆𐎚 (חות) בהוראת: ארץ, אדמה, [[אומה]]. ערבית: הפועל {{ערבית|حَوَى|חַוַא}} בהוראת: לאסוף, להכיל, לשמור, לתפוס. יש המקשרים למילה השמית 'חו' בהוראת נחש (ראו להלן), ומשערים שהמשמעות המקורית של השורש היתה; להקיף, להכיל, לקבץ, ומשם התפתחו המשמעויות המשניות: מקום תחום, נחש ועוד.
*3. במקרא מופיע מדרש השם: {{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כׇּל חָי|בראשית|ג|כ}}, אמנם יש אומרים שהשם למעשה מתפרש בהוראת: נחשית, או אם הנחשים, השוו לארמית: '[https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=xywy%20N&cits=all חויא]', ערבית: {{ערבית|حَيَّة|חַיַּה}}. הביטוי "אמ חו" שהוראתה המילולית: 'אם הנחשים' מופיע בלחש פרוטו-כנעני מהאלף השלישי לפנה"ס שנכלל בכתבי הפירמידות, וייתכן שיש קשר בין הביטויים. מקבילה נוספת הוא הביטוי השומרי Ama-ušum שהוראתו: אם-הנחש, ומשמש בין היתר בפי האלה איננה ככינוי חיבה כלפי דודה תמוז.<ref>ראובן שטיינר, '[https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/RCSteinerLesonenu70.pdf לחשים בקדם כנענית בכתבי הפירמידות]', לשוננו ע (התשס"ח), עמ' 20.</ref>
===צירופים===
*[[בלבוש חוה]]
*[[חוה מיטוכונדרית]]
===נגזרות===
*[[חואי]]
===תרגום===
{{תר|משק חקלאי}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|fattoria|podere}}
*אירית: {{ת|אירית|feirm}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|ranch|farm}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|farmo}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Bauernhof|Farm}}
*הודית: {{ת|הינדי|खेत}} (תעתיק: khet)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|boerderij|hoeve}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|gazdaság|földbirtok}}
*טורקית: {{ת|טורקית|çiftlik}}
*יוונית: {{ת|יוונית|αγρόκτημα}} (תעתיק: agróktima)
*יידיש: {{ת|יידיש|פאַרם|שטאַל}}
*יפנית: {{ת|יפנית|農場}} (תעתיק: nōjō)
*לטינית: {{ת|לטינית|vicus|ager}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|gård}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|shamba}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|granja}}
*ערבית: {{ת|ערבית|مزرعة}} (תעתיק: מַזְרָעָה)
*פולנית: {{ת|פולנית|Gospodarstwo}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|fazenda}}
*פרסית: {{ת|פרסית|مزرعه}} (תעתיק: מַזְרָעָה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|farma|statek}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|ferme|domaine}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|농장}} (תעתיק: nongjang)
*רומנית: {{ת|רומנית|fermă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|ферма}} (תעתיק: férma)
*שוודית: {{ת|שוודית|gård|jordbruk}}
}}{{תר-סוף}}
{{תר|שם פרטי}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|Eva}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Eve}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Eva}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Εύα}} (תעתיק: Éva)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|Eva}}
*ערבית: {{ת|ערבית|حواء}} (תעתיק: חַוָּאא)
*צרפתית: {{ת|צרפתית|Ève}}
*רוסית: {{ת|רוסית|Ева}} (תעתיק: Jéva)
}}{{תר-סוף}}
===ראו גם===
*[[אחוזה]]
*[[כפר]]
*[[קבוץ|קיבוץ]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חווה|ויקישיתוף=CATEGORY:Farms|ויקישיתוף 2=CATEGORY:Ranches|שם ויקישיתוף=חוות|שם ויקישיתוף 2=עוד חוות}}
[[קטגוריה:דמויות מקראיות]][[קטגוריה:חקלאות]][[קטגוריה:שמות]]
==חָוָה==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=חווה
|שורש וגזרה={{שרש3|ח|ו|ה}}
|בניין=קל
}}
# {{רובד|ח}} היה במאורע וחש בו ברגשותיו.
#:* לקחתי את הילדים לכפר כדי '''שיחוו''' אוירה כפרית.
#:* כל אחד '''חוֹוֶה''' את הדברים באופן שונה.
#:* היא '''חָוְתָה''' התעללות נפשית.
===נגזרות===
*[[חויה]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|experience}}
===קישורים חיצוניים===
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|על חוויות וחווֹת אחרות|2012/11/28}}
255asul7twkdyity2l5v8clv2gztff6
לשון סגי נהור
0
35883
522141
448825
2026-07-09T07:33:24Z
CrescentStorm
15545
522141
wikitext
text/x-wiki
{{שהות}}
==לְשון סַגִּי נְהור==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=לשון סגי נהור
|הגייה=le'''shon''' sa'''gi''' ne'''hor'''
|חלק דיבר=צרף
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מארמית
|נטיות=
}}
# בהוראה מהופכת. בפרט, דברים הנאמרים באירוניה.
#:*{{צטבי|[...] מה שאנו קורין בהגדה: כולנו חכמים, כולנו נבונים, מתחיל לצאת מידי פשוטו, ולא יארכו הימים ויהיה "בלשון סגי נהור".|perets/hayaxid_birshut_harabim.html|היחיד ברשות הרבים|י"ל פרץ}}
#:*{{צטבי|[...] וכל אחד קורא לחברו בלשון סגי-נהור "חכם גדול!" כלומר: שוטה שבעולם, או "יהודי כשר!" כלומר: מומר ומתבולל...|mos/lo_naxat_beyaakov.html|לא נחת ביעקב|מנדלי מוכר ספרים}}
===מקור===
* מארמית. במקור, "[[סגי נהור]] -עיוור: מצירוף המילים סגי ('הרבה', השוו [[שגיא]]) ונהור [[נהר#נָהַר ב|נהר]] (אור). בהרחבה: כל ביטוי שמשמעותו המילולית הפוכה מזו שהתכוון אליה האומר או הכותב.
===ראו גם===
* [[לשון נקיה]]
* [[אירוניה]]
* [[סרקזם]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=לשון סגי נהור}}
i47aw5x5a0mtijq23a5wakha24xjue9
פלג
0
46617
522142
519770
2026-07-09T07:47:38Z
CrescentStorm
15545
522142
wikitext
text/x-wiki
==פֶּלֶג==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פלג
|הגייה='''pe'''leg
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש= {{שרש3|פ|ל|ג}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' פְּלָגִים
}}{{תמונה|Un-named tributary of Mohope Burn - geograph.org.uk - 1288497.jpg|פלג מים בנורת'מברלנד, בריטניה}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[נחל]] זעיר, לרוב [[יובל]] של נהר.
#:*{{צט/תנ"ך|וְהָיָה כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-'''פַּלְגֵי'''-מָיִם|תהלים|א|ג}}.
#:*'''הפלג''' נשפך לנהר המיסיסיפי.
# {{רובד|לשון חז"ל}} חלק, [[חצי]] (גם פְּלָג).
#:*{{צט/משנה|הַמַּנִּיחַ פֻּנְדְּיוֹן וְאָכַל עָלָיו חֶצְיוֹ, וְהָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר וַהֲרֵי הוּא בְּאִסָּר, אֹכֵל עָלָיו עוֹד '''פְּלַג'''.|מעשר שני|ד|ח}}
#:*'''פלג''' הגוף השמאלי שלו יותר חזק מהימני.
# (בהשאלה) שפע, [[זרימה]].
#:*{{צט/תנ"ך|וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי, '''פַּלְגֵי'''-שָׁמֶן|איוב|כט|ו}}
#:*{{צט|'''פַּלְגֵי''' זעה כבר זלגוּ פניו|יוסף חיים ברנר, שכול וכשלון}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[אגף]] או [[זרם]] נפרד בתוך קבוצה מסוימת.
#:* הקבוצה חולקה לכמה '''פלגים''' שונים .
#:* חסידי גור הם '''פלג''' בתוך החסידות הכללית.
#{{רובד|לשון המקרא}} אחד משני בניו של [[עבר]], נכדו של [[שם]] בן [[נח]]
#:*{{צט/תנ"ך|וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים שֵׁם הָאֶחָד '''פֶּלֶג''' כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן|בראשית|י|כה}}
===גיזרון===
* כל המשמעויות נובעות מהמשמעות היסודית של השורש פלג, 'הפריד לגורמים, חילק לחלקים שונים' (פועל [[פלג#פִּלֵּג א|פילג]]): משמעות 2 פֶלֶג 'חלק', משם משמעות 1 'נחל זעיר חלק מנהר מרכזי', משם 3.<ref>[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_פֶּֽלֶג_ᴵ.1?lang=he קליין].</ref>
* מלשון קדם-שמית 'פָּלג' [https://journals.pan.pl/Content/85558/mainfile.pdf?handler=pdf PALG] בהוראת - מסלול המים. בלשון מצרית קדומה - בֵּגְ bȝg בהוראת 'החלק הסמיך בנוזל'.
* מופיע בתנ"ך. השורש משותף לכמה לשונות שמיות; למשל: ארמית – [[בר פלוגתא|פלוגתא]] ו[[לית מאן דפליג|פליג]], האטימולוגיה ל"פלג מים" יתכן שקשורה ליוונית pelagos -שלולית [[ים]], על פי רש"י וברטנורא נוצקה מן הפועל [[הפליג]] (ראו:משנה עירובין, פ"ד).
* באכדית – פָּלגוּ {{אכדית|7036|palgu}} בהוראת [[תעלה]] (=תעלת-נהר) היא תיבה המופיעה ב[[w:ספרי השנים|ספרי השנים]] האכדיים פעם אחת בלבד-ברובד "אכדית של הממלכה החדשה" בלוח המיוחס לשליט אשור - טוקולתי נינאורתה השני (891-884 לפנה"ס) {{הערת שוליים|THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'- 16}}.
* ערבית – {{ערבית|فلج|פַלַג'}}.
===צירופים===
* [[פלגי מים]]
* [[פלג גוף]]
* [[פלג המנחה]]
* [[פלג קורה]]
===מילים נרדפות===
{{ע|3|
* [[יובל]] (1)
* [[נחל]] (1)
* [[אפיק]] (1)
* [[ואדי]] (1)
* [[מיכל]] (1)
* [[ערוץ]] (1,4)
* [[חלק]] (2)
* [[חצי]] (2)
* [[זרם]] (3)
* [[מגזר]] (4)
* [[אגף]] (4)
* [[רכיב]] (4)
* [[בורג]] (4)
}}
=== תרגום ===
{{תר|יובל|}}
*איטלקית: {{ת|איטלקית|ruscello|fiumicello}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|brook|creek}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|rivereto}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Bach}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ποταμάκι}} (תעתיק: potamáki)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|riachuelo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|جدول}} (תעתיק: גַ'דְוַל)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|ruisseau}}
* רוסית: {{ת|רוסית|речу́шка}} (תעתיק: rečúška)
{{תר-סוף}}
{{תר|חצי|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|half}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|duone}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Hälfte}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|mitad}}
* ערבית: {{ת|ערבית|نصف}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|moitié}}
* רוסית: {{ת|רוסית|полу}}
{{תר-סוף}}
{{תר|חלק, מפלגה|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|faction}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|partio}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Party}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|partido}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حزب}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|partie}}
* רוסית: {{ת|רוסית|партия}}
{{תר-סוף}}
===ראו גם===
* [[פלגס]]
* [[פילגש]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה= יובל (נהר)}}
{{מיזמים|ויקיטקסט=ביאור:פלג מים}}
[[קטגוריה:מקווי מים]]
[[קטגוריה:מים]]
[[קטגוריה:דמויות מקראיות]]
==פִּלֵּג {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=פילג
|שורש וגזרה={{שרש3|פ|ל|ג}} ,[[גזרת השלמים]]
|בניין=פיעל
}}{{תמונה|PikiWiki Israel 19523 quot;Two Forms (Diveded Circle)quot; by Barbara.JPG|"המעגל המפולג" (Diveded Circle), נקרא כך על שם פילוג העיגול לשני חלקים}}
#{{רובד|לשון המקרא}} [[חילק]], [[הפריד]] לגורמים.
#:* {{צט/תנ"ך|בַּלַּע אֲדֹנָי '''פַּלַּג''' לְשׁוֹנָם; כִּי־רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר.|תהלים|נה|י}}
#:* {{צט|על כן איברים '''שפילגת''' בנו ורוח ונשמה שנפחת באפינו|מתוך התפילה}}
#:* הוא '''פילג''' את העם לשני מחנות.
===נגזרות===
* [[פלג|פֻּלַּג]] (צורת הסביל)
* [[פלוג|פִּלּוּג]]
* [[מפלג|מְפֻלַּג]]
* [[מפלגה]]
* [[פלוגה]]
===צירופים===
* [[כלי עלמא לא פליגי|כולי עלמא לא פליגי]]
* [[לית מאן דפליג]]
===מילים נרדפות===
* [[חילק]]
* [[חצה]]
* [[ביקע]]
* [[פיצל]]
* [[שיסע]]
* [[הפריד]]
===ניגודים===
* [[חיבר]]
* [[איחה]]
* [[קירב]]
* [[איחד]]
===תרגום===
{{תר|פילג|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|divide}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|geteilt}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|dividido}}
* ערבית: {{ת|ערבית|منقسم}}
* רוסית: {{ת|רוסית|разделять}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|dividita}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|divisé}}
{{תר-סוף}}
===מידע נוסף===
#במקורות, השורש פ־ל־ג משמש כפועל במשמעות של חלוקה, התפלגות. נראה שימוש במילה בארמית במשמעות זו.
#:*{{צט|רק מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא '''פליגי'''|ספר הברית, פנחס יוסף אליהו, 1797}}
===ראו גם===
* [[פלוגה]]
{{שורש|פלג}}
==פִּלֵּג {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פילג
|הגייה=pi'''leg'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין= זכר
|שורש={{שרש3|פ|ל|ג}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטֵּל}}
|נטיות= נ' פִּלֶּגֶת ר' פִּלְּגִים ר"נ פִּלְּגוֹת
}}{{תמונה|Arbuckle Bros. Coffee Co. (3093826592).jpg|ציור של פילגים (מלצרים) במסעדה (הראשון עומד סמוך לשולחן והשני ברקע)}}
#{{רובד|לשון ימי הביניים}} {{משלב|לא בשימוש}} אדם המגיש אוכל ומשקאות לאחרים.
#:*{{צט|כי '''הפלג''' אותי דלג|ר' אברהם אבן-עזרא, על הדגה}}
===גיזרון===
*מהפועל פילג. {{לועזית|ערבית}} פַאלִיג'.
===מילים נרדפות===
* [[מלצר]]
* [[דייל]]
* [[מגיש]]
===תרגום===
{{תר|מלצר|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|waiter}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Meltzer}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Meltzer}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ميلتزر}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Мельцер}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|Meltzer}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Meltzer}}
{{תר-סוף}}
===ראו גם===
* [[מלצר]]
* [[מלצרות]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלצר}}
{{שורש|פעל}}
[[קטגוריה:מקצועות]]
==פְּלָג (גם:פלאג)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פלג, פלאג
|הגייה=p'''lag'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות= ר' פְּלָגים
}}
#{{משלב|חשמל}} [[פין|פינים]] המחוברים ל[[כבל]] חשמל, ומוכנסים ל[[שקע]] לחיבור זרם ה[[חשמל]].
#:* כשמחברים '''פלג''' לחשמל, חובה לנעול נעליים כדי למנוע התחשמלות.
#{{משלב|מכונאות}} מכשיר [[הצתה]] המייצר ניצוץ חשמלי.
#:* תפקידו של ה'''פלג''' במנוע הוא ליצור מעגל חשמלי בתוך הגליל.
#{{משלב|מחשבים}} [[התקן]] המגן על [[תוכנה]] מפני העתקה ו[[גניבה]].
#:*ניסיתי להפעיל את התוכנה, אך לא הצלחתי משום שלא ניתן להפעילה ללא ה'''פלג'''.
#{{משלב|מכונאות}} [[מסתם]], שסתום.
{{תמונה|Israeli-type-H-plugs-and-socket.jpg|שני סוגי תקעים ושקע}}
===גיזרון===
*{{לועזית|אנגלית}} plug.
===צירופים===
* [[פְּלָג תחתון]], [[פלג עליון]]- ב[[משאבות]].{{הפניה|1|משאבות}}
* [[פלג קורה]] -ב[[ימאות]]. {{הפניה|2|ימאות}}
* [[פלג מבחן]] -ב[[פסיכולוגיה]]. {{הפניה|3|פסיכולוגיה}}
===מילים נרדפות===
* [[תקע]] (1)
* [[מצת]] (2)
* [[פקק]] (3)
* [[מְגוּפָה]] (3)
* [[שסתום]] (3)
* [[סַתָם]] (3)
===תרגום===
{{תר|תקע|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|plug}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Stecker}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|enchufe}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قابس}}
* רוסית: {{ת|רוסית|штепсель}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ŝtopilo}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|fiche}}
{{תר-סוף}}
{{תר|מצת|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|spark plug}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Zündkerze}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|bujía}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ولاعة}}
* רוסית: {{ת|רוסית|свеча зажигания}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sparkilo}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|bougie d'allumage}}
{{תר-סוף}}
{{תר|מְגוּפָה}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|plug cork}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Stecker Kork}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Tapón corcho}}
* ערבית: {{ת|ערבית|المكونات الفلين}}
* רוסית: {{ת|רוסית|пробка пробка}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ŝtopilo korko}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Bouchon en liège}}
{{תר-סוף}}
===מידע נוסף===
באנגלית, המילה משמשת גם כפועל בצורות שונות.
* plug in- לחבר.
===ראו גם===
* [[חשמל]]
* [[פסיכולוגיה]]
* [[מחשב]]ים
* [[תקע]]
* [[שקע]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חשמל}}
{{מיזמים|ןיקיפדיה=חיבור שקע-תקע}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=מצת}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=פלאג אין}}
===סימוכין===
*{{הערה|משאבות}} משאבות (תשל"ד),1974.
*{{הערה|ימאות}} ימאות (תש"ל) , 1970 סיפונים וחלקי סיפונים.
*{{הערה|פסיכולוגיה}} מונחי פסיכולוגיה חינוכית: מבחנים: מונחים כלליים, תש"ח.
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]]
===הערות שוליים===
h95izh4wttcmijk9bq78d9ek6lqo5yr
522143
522142
2026-07-09T07:48:14Z
CrescentStorm
15545
/* תרגום */
522143
wikitext
text/x-wiki
==פֶּלֶג==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פלג
|הגייה='''pe'''leg
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש= {{שרש3|פ|ל|ג}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' פְּלָגִים
}}{{תמונה|Un-named tributary of Mohope Burn - geograph.org.uk - 1288497.jpg|פלג מים בנורת'מברלנד, בריטניה}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[נחל]] זעיר, לרוב [[יובל]] של נהר.
#:*{{צט/תנ"ך|וְהָיָה כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-'''פַּלְגֵי'''-מָיִם|תהלים|א|ג}}.
#:*'''הפלג''' נשפך לנהר המיסיסיפי.
# {{רובד|לשון חז"ל}} חלק, [[חצי]] (גם פְּלָג).
#:*{{צט/משנה|הַמַּנִּיחַ פֻּנְדְּיוֹן וְאָכַל עָלָיו חֶצְיוֹ, וְהָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר וַהֲרֵי הוּא בְּאִסָּר, אֹכֵל עָלָיו עוֹד '''פְּלַג'''.|מעשר שני|ד|ח}}
#:*'''פלג''' הגוף השמאלי שלו יותר חזק מהימני.
# (בהשאלה) שפע, [[זרימה]].
#:*{{צט/תנ"ך|וְצוּר יָצוּק עִמָּדִי, '''פַּלְגֵי'''-שָׁמֶן|איוב|כט|ו}}
#:*{{צט|'''פַּלְגֵי''' זעה כבר זלגוּ פניו|יוסף חיים ברנר, שכול וכשלון}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[אגף]] או [[זרם]] נפרד בתוך קבוצה מסוימת.
#:* הקבוצה חולקה לכמה '''פלגים''' שונים .
#:* חסידי גור הם '''פלג''' בתוך החסידות הכללית.
#{{רובד|לשון המקרא}} אחד משני בניו של [[עבר]], נכדו של [[שם]] בן [[נח]]
#:*{{צט/תנ"ך|וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים שֵׁם הָאֶחָד '''פֶּלֶג''' כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן|בראשית|י|כה}}
===גיזרון===
* כל המשמעויות נובעות מהמשמעות היסודית של השורש פלג, 'הפריד לגורמים, חילק לחלקים שונים' (פועל [[פלג#פִּלֵּג א|פילג]]): משמעות 2 פֶלֶג 'חלק', משם משמעות 1 'נחל זעיר חלק מנהר מרכזי', משם 3.<ref>[https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_פֶּֽלֶג_ᴵ.1?lang=he קליין].</ref>
* מלשון קדם-שמית 'פָּלג' [https://journals.pan.pl/Content/85558/mainfile.pdf?handler=pdf PALG] בהוראת - מסלול המים. בלשון מצרית קדומה - בֵּגְ bȝg בהוראת 'החלק הסמיך בנוזל'.
* מופיע בתנ"ך. השורש משותף לכמה לשונות שמיות; למשל: ארמית – [[בר פלוגתא|פלוגתא]] ו[[לית מאן דפליג|פליג]], האטימולוגיה ל"פלג מים" יתכן שקשורה ליוונית pelagos -שלולית [[ים]], על פי רש"י וברטנורא נוצקה מן הפועל [[הפליג]] (ראו:משנה עירובין, פ"ד).
* באכדית – פָּלגוּ {{אכדית|7036|palgu}} בהוראת [[תעלה]] (=תעלת-נהר) היא תיבה המופיעה ב[[w:ספרי השנים|ספרי השנים]] האכדיים פעם אחת בלבד-ברובד "אכדית של הממלכה החדשה" בלוח המיוחס לשליט אשור - טוקולתי נינאורתה השני (891-884 לפנה"ס) {{הערת שוליים|THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'- 16}}.
* ערבית – {{ערבית|فلج|פַלַג'}}.
===צירופים===
* [[פלגי מים]]
* [[פלג גוף]]
* [[פלג המנחה]]
* [[פלג קורה]]
===מילים נרדפות===
{{ע|3|
* [[יובל]] (1)
* [[נחל]] (1)
* [[אפיק]] (1)
* [[ואדי]] (1)
* [[מיכל]] (1)
* [[ערוץ]] (1,4)
* [[חלק]] (2)
* [[חצי]] (2)
* [[זרם]] (3)
* [[מגזר]] (4)
* [[אגף]] (4)
* [[רכיב]] (4)
* [[בורג]] (4)
}}
=== תרגום ===
{{תר|יובל|}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|ruscello|fiumicello}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|brook|creek}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|rivereto}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Bach}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ποταμάκι}} (תעתיק: potamáki)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|riachuelo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|جدول}} (תעתיק: גַ'דְוַל)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|ruisseau}}
* רוסית: {{ת|רוסית|речу́шка}} (תעתיק: rečúška)
}}{{תר-סוף}}
{{תר|חצי|}}{{ע|3|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|half}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|duone}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Hälfte}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|mitad}}
* ערבית: {{ת|ערבית|نصف}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|moitié}}
* רוסית: {{ת|רוסית|полу}}
}}{{תר-סוף}}
{{תר|חלק, מפלגה|}}{{ע|3|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|faction}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|partio}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Party}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|partido}}
* ערבית: {{ת|ערבית|حزب}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|partie}}
* רוסית: {{ת|רוסית|партия}}
}}{{תר-סוף}}
===ראו גם===
* [[פלגס]]
* [[פילגש]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה= יובל (נהר)}}
{{מיזמים|ויקיטקסט=ביאור:פלג מים}}
[[קטגוריה:מקווי מים]]
[[קטגוריה:מים]]
[[קטגוריה:דמויות מקראיות]]
==פִּלֵּג {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=פילג
|שורש וגזרה={{שרש3|פ|ל|ג}} ,[[גזרת השלמים]]
|בניין=פיעל
}}{{תמונה|PikiWiki Israel 19523 quot;Two Forms (Diveded Circle)quot; by Barbara.JPG|"המעגל המפולג" (Diveded Circle), נקרא כך על שם פילוג העיגול לשני חלקים}}
#{{רובד|לשון המקרא}} [[חילק]], [[הפריד]] לגורמים.
#:* {{צט/תנ"ך|בַּלַּע אֲדֹנָי '''פַּלַּג''' לְשׁוֹנָם; כִּי־רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר.|תהלים|נה|י}}
#:* {{צט|על כן איברים '''שפילגת''' בנו ורוח ונשמה שנפחת באפינו|מתוך התפילה}}
#:* הוא '''פילג''' את העם לשני מחנות.
===נגזרות===
* [[פלג|פֻּלַּג]] (צורת הסביל)
* [[פלוג|פִּלּוּג]]
* [[מפלג|מְפֻלַּג]]
* [[מפלגה]]
* [[פלוגה]]
===צירופים===
* [[כלי עלמא לא פליגי|כולי עלמא לא פליגי]]
* [[לית מאן דפליג]]
===מילים נרדפות===
* [[חילק]]
* [[חצה]]
* [[ביקע]]
* [[פיצל]]
* [[שיסע]]
* [[הפריד]]
===ניגודים===
* [[חיבר]]
* [[איחה]]
* [[קירב]]
* [[איחד]]
===תרגום===
{{תר|פילג|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|divide}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|geteilt}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|dividido}}
* ערבית: {{ת|ערבית|منقسم}}
* רוסית: {{ת|רוסית|разделять}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|dividita}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|divisé}}
{{תר-סוף}}
===מידע נוסף===
#במקורות, השורש פ־ל־ג משמש כפועל במשמעות של חלוקה, התפלגות. נראה שימוש במילה בארמית במשמעות זו.
#:*{{צט|רק מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא '''פליגי'''|ספר הברית, פנחס יוסף אליהו, 1797}}
===ראו גם===
* [[פלוגה]]
{{שורש|פלג}}
==פִּלֵּג {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פילג
|הגייה=pi'''leg'''
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין= זכר
|שורש={{שרש3|פ|ל|ג}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטֵּל}}
|נטיות= נ' פִּלֶּגֶת ר' פִּלְּגִים ר"נ פִּלְּגוֹת
}}{{תמונה|Arbuckle Bros. Coffee Co. (3093826592).jpg|ציור של פילגים (מלצרים) במסעדה (הראשון עומד סמוך לשולחן והשני ברקע)}}
#{{רובד|לשון ימי הביניים}} {{משלב|לא בשימוש}} אדם המגיש אוכל ומשקאות לאחרים.
#:*{{צט|כי '''הפלג''' אותי דלג|ר' אברהם אבן-עזרא, על הדגה}}
===גיזרון===
*מהפועל פילג. {{לועזית|ערבית}} פַאלִיג'.
===מילים נרדפות===
* [[מלצר]]
* [[דייל]]
* [[מגיש]]
===תרגום===
{{תר|מלצר|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|waiter}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Meltzer}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Meltzer}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ميلتزر}}
* רוסית: {{ת|רוסית|Мельцер}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|Meltzer}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Meltzer}}
{{תר-סוף}}
===ראו גם===
* [[מלצר]]
* [[מלצרות]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלצר}}
{{שורש|פעל}}
[[קטגוריה:מקצועות]]
==פְּלָג (גם:פלאג)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פלג, פלאג
|הגייה=p'''lag'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש=
|דרך תצורה=שאילה מלועזית
|נטיות= ר' פְּלָגים
}}
#{{משלב|חשמל}} [[פין|פינים]] המחוברים ל[[כבל]] חשמל, ומוכנסים ל[[שקע]] לחיבור זרם ה[[חשמל]].
#:* כשמחברים '''פלג''' לחשמל, חובה לנעול נעליים כדי למנוע התחשמלות.
#{{משלב|מכונאות}} מכשיר [[הצתה]] המייצר ניצוץ חשמלי.
#:* תפקידו של ה'''פלג''' במנוע הוא ליצור מעגל חשמלי בתוך הגליל.
#{{משלב|מחשבים}} [[התקן]] המגן על [[תוכנה]] מפני העתקה ו[[גניבה]].
#:*ניסיתי להפעיל את התוכנה, אך לא הצלחתי משום שלא ניתן להפעילה ללא ה'''פלג'''.
#{{משלב|מכונאות}} [[מסתם]], שסתום.
{{תמונה|Israeli-type-H-plugs-and-socket.jpg|שני סוגי תקעים ושקע}}
===גיזרון===
*{{לועזית|אנגלית}} plug.
===צירופים===
* [[פְּלָג תחתון]], [[פלג עליון]]- ב[[משאבות]].{{הפניה|1|משאבות}}
* [[פלג קורה]] -ב[[ימאות]]. {{הפניה|2|ימאות}}
* [[פלג מבחן]] -ב[[פסיכולוגיה]]. {{הפניה|3|פסיכולוגיה}}
===מילים נרדפות===
* [[תקע]] (1)
* [[מצת]] (2)
* [[פקק]] (3)
* [[מְגוּפָה]] (3)
* [[שסתום]] (3)
* [[סַתָם]] (3)
===תרגום===
{{תר|תקע|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|plug}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Stecker}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|enchufe}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قابس}}
* רוסית: {{ת|רוסית|штепсель}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ŝtopilo}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|fiche}}
{{תר-סוף}}
{{תר|מצת|}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|spark plug}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Zündkerze}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|bujía}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ولاعة}}
* רוסית: {{ת|רוסית|свеча зажигания}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sparkilo}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|bougie d'allumage}}
{{תר-סוף}}
{{תר|מְגוּפָה}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|plug cork}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Stecker Kork}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Tapón corcho}}
* ערבית: {{ת|ערבית|المكونات الفلين}}
* רוסית: {{ת|רוסית|пробка пробка}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|ŝtopilo korko}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Bouchon en liège}}
{{תר-סוף}}
===מידע נוסף===
באנגלית, המילה משמשת גם כפועל בצורות שונות.
* plug in- לחבר.
===ראו גם===
* [[חשמל]]
* [[פסיכולוגיה]]
* [[מחשב]]ים
* [[תקע]]
* [[שקע]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חשמל}}
{{מיזמים|ןיקיפדיה=חיבור שקע-תקע}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=מצת}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=פלאג אין}}
===סימוכין===
*{{הערה|משאבות}} משאבות (תשל"ד),1974.
*{{הערה|ימאות}} ימאות (תש"ל) , 1970 סיפונים וחלקי סיפונים.
*{{הערה|פסיכולוגיה}} מונחי פסיכולוגיה חינוכית: מבחנים: מונחים כלליים, תש"ח.
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הערבית]]
[[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה האנגלית]]
===הערות שוליים===
c8cagivltacumncertb61gkb5kfhyhv
ממלכה
0
49893
522146
519703
2026-07-09T08:05:01Z
CrescentStorm
15545
/* צירופים */ לדעתי הצירופים הנ"ל מכילים [[מלכות]] ולא "ממלכה"
522146
wikitext
text/x-wiki
==מַמְלָכָה==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ממלכה
|הגייה=mamla'''kha'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|מ|ל|ך}}
|דרך תצורה={{משקל|מַקְטָלָה}}
|נטיות=ר' מַמְלָכוֹת, מַמְלֶכֶת־
}}
# תחום [[שלטון]]־ה[[מלך]], [[מדינה]].
#:* {{צט/תנ"ך|וַתְּהִי רֵאשִׁית '''מַמְלַכְתּוֹ''' בָּבֶל, וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה, בְּאֶרֶץ, שִׁנְעָר.|בראשית|י|י}}
#:* {{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי-גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן-יוֹסֵף, אֶת-'''מַמְלֶכֶת''' סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, וְאֶת-'''מַמְלֶכֶת''', עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן: הָאָרֶץ, לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת--עָרֵי הָאָרֶץ, סָבִיב.|במדבר|לב|לג}}
#:* {{צטבי|טורקיה היא '''ממלכה''' שנתגדלה מתוך מלחמות ונתקימה ע"י מלחמות, ועכשיו בשעת השלום המזוין, שמחירו רב הוא, נגזרה עליה כליהּ.|https://benyehuda.org/herzl/herzl_007.html|הנאום באגודת-ישראל האוסטרית "אוניון"|תיאודור הרצל}}
# {{משלב|ביולוגיה}} מערכת כללית בחלוקה המדעית, למשל: ממלכת הדומם, ממלכת החי וממלכת הצומח.
#:* {{צטבי|הנה המה שלשה '''ממלכת''' הטבע על הארץ והיא '''ממלכת''' הדומם (מינעראלאָגיא), '''ממלכת''' הצומח (באָטאניקא) '''וממלכת''' החי (זאָאָלאָגיא)|https://benyehuda.org/barasch_julius/otsar_xoxma.html|אוצר חכמה|יוליוס ברש}}
#:* {{צטבי|וכערוך אלהים את הצלע הששית – ותקם כל '''ממלכת החי''', מן הראם המקרין ועד התולעת הזוחלת, ובסוף הצלע נראה "אדם-האיש," וקומה לו והולך על שתים וחושב ומדבר.|https://benyehuda.org/steinberg_yehuda/agadot_119.html|הצלע והחרוז|יהודה שטיינברג}}
===גיזרון===
*מקור המילה במקרא.
*המלה מופיעה גם בפיניקית, בצורה "ממלכת". תחילה, משמעותה היתה כמשמעות המלה העברית, אך בהתפתחות השפה קיבלה המלה את המשמעות "מלך".<ref>François Bron, '''Recherches sur les inscriptions phéniciennes de Karatepe''', Librairie Droz, 1979, p. 122</ref>
===צירופים===
* [[הממלכה המאוחדת]]
===נגזרות===
* [[ממלכתי]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|realm|kingdom}}
* ערבית: {{ת|ערבית|دولة|مملكة}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ממלכה}}
{{שורש|מלך}}
[[קטגוריה:מדע המדינה]]
[[קטגוריה:שיטות ממשל]]
gbp6zonuq2pc2bah2qmnh84ed6w4soc
שיחה:גרוגרת
1
50626
522139
522066
2026-07-08T21:04:27Z
אליצור יחיא
19327
522139
wikitext
text/x-wiki
יש פה בלבול בין גרגרת לגרוגרת... גרוגרת אינה "תפוח אדם" (כלומר קנה הנשימה) אלא "תאנה יבשה" - זה הפרוש '''היחיד''' ל"גרוגרת. כלומר, פרוש (1) אינו שייך לכאן [[משתמש:Veomer|Veomer]] ([[שיחת משתמש:Veomer|שיחה]]) 18:41, 12 בנובמבר 2018 (IST)
:ומה זה בדיוק "תפוח אדם"? הפרי שאכל אדם הראשון בגן עדן, קרי "תאנה" (שנאמר: ויתפרו להם חגורות מעלי תאנה"), למה העברת בלי דיון {{א|אליצור יחיא}}? [[משתמש:CrescentStorm|CrescentStorm]] ([[שיחת משתמש:CrescentStorm|שיחה]]) 15:48, 3 ביולי 2026 (IDT)
::: שלום לך, אני מבין שאתה סבור כי יש מקום לדיון, א"כ מדוע לא פתחת כזה? חבל על הזמן אני/אנחנו כבר לא כאן ברצף.. במקום לפתוח דיון על למה לא פתחתי דיון...
אז ככה א. למעשה היה דיון שנפתח בהודעה מעליך משנת 2018 ב. איני סבור כי יש לחכות לדיון כשיש -למיטב בחינת העורך- שגיאה ברורה יש לסלקה מיידית. ג. לא הצלחתי להבין בזמנו את מקור הבלבול המוזר. אכן נראה שכך היה בעבר בויקיפדיה. אולי כי יש שיגרת לשו עממית כזו. במקורותינו תנ"ך ומשנה באלפי מובאות המילה גרגרת-גרגרות ולא גרוגרת -גרוגרות ומלבד מקור או שניים שדי בבירור שגיאת כתיב וכדו' (אם יש טעם אציין, שניהם בתוספתא ובאחד המקרים תשובתו בצידו שבסמיכות כתוב גרגרת. ובכתבי האחרונים מצוי קצת יותר, אבל קל להניח שזו שגיאה קלה כי מדובר במספר זניח באופן קיצוני של מקרים) אכן יש לנתח את הגיזרון ואם יש קשר שורשי אבל אילו שתי מילים מובחנות ללא ספק.
כמובן אם יש עמך טענות נגדיות כאן המקום. בהאזנה... --[[משתמש:אליצור יחיא|אליצור יחיא]] ([[שיחת משתמש:אליצור יחיא|שיחה]]) 00:04, 9 ביולי 2026 (IDT)
:::לגבי תפוח אדם או אדום שים לב שלא הוספתי את זה והשארתי כפי שהיה. לא הצלחתי להבין מה מקור השם נראה שמישהו המציא כינוי כזה תַּפּוּחַ-(אולי כמו ערימת האפר התפוחה על המזבח שנקראה תפוח) או תְּפוּחַ-אָדָם - תיאור מראה הגרגרת בחיפוש גוגל מדווח המנוע שיש קשר לתפוח שאולי אכלו אדם וחוה בגן העדן הקדום לא עלה בידי להתחקות על עקבות ההומור המוזר הזה--[[משתמש:אליצור יחיא|אליצור יחיא]] ([[שיחת משתמש:אליצור יחיא|שיחה]]) 00:04, 9 ביולי 2026 (IDT)
k4ncriypbe0umcto1sey61uyhcl9mdx
הוד
0
57737
522147
498075
2026-07-09T08:10:23Z
CrescentStorm
15545
מחיקת שטות
522147
wikitext
text/x-wiki
{{שהות}}
==הוֹד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הוד
|הגייה=hod
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ה|ו|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹל}}
|נטיות=
}}{{עשר הספירות}}
#[[שבח]] רב; שם טוב. רוממוּת ו[[נשגב|נשגבוּת]], מכובדוּת רבה.
#:*{{צט/תנ"ך|וְהוּא יִבְנֶה אֶת-הֵיכַל יְהוָה וְהוּא-יִשָּׁא '''הוֹד''' וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל-כִּסְאוֹ...|זכריה|ו|יג}}
#:*{{צט/תנ"ך|בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת-יְהוָה יְהוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד '''הוֹד''' וְהָדָר לָבָשְׁתָּ.|תהלים|קד|א}}
#:*{{צט/תנ"ך|מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה עַל-אֱלוֹהַּ נוֹרָא '''הוֹד'''.|איוב|לז|כב}}
#:*{{צט/תנ"ך|וְעָמַד עַל-כַּנּוֹ נִבְזֶה וְלֹא-נָתְנוּ עָלָיו '''הוֹד''' מַלְכוּת וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת.|דניאל|יא|כא}}
# {{משלב|קבלה}} ה[[ספירה]] ה־8 (מלמעלה), המזוהה עם דמותו של [[w:אהרן|אהרן הכהן]].
===גיזרון===
* נסמך לתוארים אחרים בכדי להקצין רוממותם: כגון ''''הוד''' מלכוּתו', ''''הוד''' מעלָתו', ''''הוד''' קדוּשתו'.
* כנראה שואב מאותו המקור של המילה '''[[הד]]'''.
* בספרות הקבלה, ספירת ההוד מיוחסת ל[[תודה|הודיה]].
===ציטוטים נוספים===
* {{צט/תנ"ך|וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי וָאֶרְאֶה אֶת־הַמַּרְאָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְלֹא נִשְׁאַר־בִּי כֹּח, וְ'''הוֹדִי''' נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ.|דניאל|י|ח}}
===נגזרות===
* [[הוד השרון]]
* [[הוד רוממותו]]
===מילים נרדפות===
* [[הדר]]
* [[פאר]]
===ניגודים===
* [[בוז]]
* [[קלון]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|excellence}}, {{ת|אנגלית|fanfare}}, {{ת|אנגלית|glory}}
===ראו גם===
* [[הדוד#הִדּוּד|הידוד]]
5bdgqwdapd2wwv654w3p7rse2dsvl4k
522148
522147
2026-07-09T08:11:38Z
CrescentStorm
15545
/* נגזרות */
522148
wikitext
text/x-wiki
{{שהות}}
==הוֹד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הוד
|הגייה=hod
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ה|ו|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קוֹל}}
|נטיות=
}}{{עשר הספירות}}
#[[שבח]] רב; שם טוב. רוממוּת ו[[נשגב|נשגבוּת]], מכובדוּת רבה.
#:*{{צט/תנ"ך|וְהוּא יִבְנֶה אֶת-הֵיכַל יְהוָה וְהוּא-יִשָּׁא '''הוֹד''' וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל-כִּסְאוֹ...|זכריה|ו|יג}}
#:*{{צט/תנ"ך|בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת-יְהוָה יְהוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד '''הוֹד''' וְהָדָר לָבָשְׁתָּ.|תהלים|קד|א}}
#:*{{צט/תנ"ך|מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה עַל-אֱלוֹהַּ נוֹרָא '''הוֹד'''.|איוב|לז|כב}}
#:*{{צט/תנ"ך|וְעָמַד עַל-כַּנּוֹ נִבְזֶה וְלֹא-נָתְנוּ עָלָיו '''הוֹד''' מַלְכוּת וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת.|דניאל|יא|כא}}
# {{משלב|קבלה}} ה[[ספירה]] ה־8 (מלמעלה), המזוהה עם דמותו של [[w:אהרן|אהרן הכהן]].
===גיזרון===
* נסמך לתוארים אחרים בכדי להקצין רוממותם: כגון ''''הוד''' מלכוּתו', ''''הוד''' מעלָתו', ''''הוד''' קדוּשתו'.
* כנראה שואב מאותו המקור של המילה '''[[הד]]'''.
* בספרות הקבלה, ספירת ההוד מיוחסת ל[[תודה|הודיה]].
===ציטוטים נוספים===
* {{צט/תנ"ך|וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי וָאֶרְאֶה אֶת־הַמַּרְאָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְלֹא נִשְׁאַר־בִּי כֹּח, וְ'''הוֹדִי''' נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ.|דניאל|י|ח}}
===נגזרות===
* [[הוד השרון]]
* [[הוד מעלתו]]
===מילים נרדפות===
* [[הדר]]
* [[פאר]]
===ניגודים===
* [[בוז]]
* [[קלון]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|excellence}}, {{ת|אנגלית|fanfare}}, {{ת|אנגלית|glory}}
===ראו גם===
* [[הדוד#הִדּוּד|הידוד]]
2daxut0xte24e4xbp6a2jfwhpdp15b5
בת שבע
0
58192
522154
499031
2026-07-09T08:48:11Z
CrescentStorm
15545
522154
wikitext
text/x-wiki
==בַּת שֶׁבַע==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=[[בת]] [[שבע]]
|הגייה=bat'''she'''va
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=צירוף
|נטיות=ר' בְּנוֹת שֶׁבַע
}}
#{{רובד|חזל}} אחד מ[[זן|זני]] ה[[תאנה|תאנים]] הנחשב יפה ומשובח.
#:*{{צט/משנה|הָיָה עוֹשֶׂה בַּלְּבָסִים, לֹא יֹאכַל '''בִּבְנוֹת שֶׁבַע; בַּבְּנוֹת שֶׁבַע''', לֹא יֹאכַל בִּלְבָסִים.|מעשרות|ב|ח}}
#{{רובד|המקרא}} שם פרטי לנקבה
#:*{{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה, וַיֹּאמֶר; הֲלוֹא־זֹאת '''בַּת־שֶׁבַע''' בַּת־אֱלִיעָם, אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי.|שמואל ב|יא|ג}}
#:*{{צטזמר|יָצְאָה עִם הָרוּחַ '''בַּת שֶׁבַע''' לָשׂוּחַ, / הָיָה אָז הַבֹּקֶר בָּהִיר.|song.asp?id{{=}}2751|רַקֶּפֶת|ויקיפדיה=רקפת (שיר)|לוין קיפניס}}
#:*{{צטשיר|כבר בגיל תשע, '''בת שבע''' טרפה את חושי – אי אי אי!|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}1096&wrkid{{=}}8606|יפות יפות|נסים אלוני}}
===גיזרון===
*{{קצרמר/גזרון}}
===מידע נוסף===
מדברי רש"י והתלמוד עולה כי השם בת־שבע נחשב למילה אחת{{הערת שוליים|על הפסוק ותבוא בת שבע החדרה וכו' כתב רש"י להסבר הגמ' כי בפסוק יש 13 מילים}}.
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Bathsheba}}
===ראו גם===
*[[אלישבע]]
*[[יהושבע]]
*[[באר שבע]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=בת שבע}}
[[קטגוריה:פירות]]
[[קטגוריה:שמות]]
pybwbzaqt1ft8004ybz6rv7ho6kfn5u
שיחה:דגל חיל הים הבריטי
1
64236
522140
521843
2026-07-08T21:12:46Z
אליצור יחיא
19327
/* מילוניות? */
522140
wikitext
text/x-wiki
== מילוניות? ==
{{א|Ariel1024|ע}}{{א|Anatbehar|ם}} {{א|BakGF|כ}}{{א|נדב ס|ל}} {{א|פעמי-עליון|ה}}{{א|Ovedc|כ}}{{א|דגש|ב}}{{א|דוד שי|ו}}{{א|אליצור יחיא|ד}} {{א|סנדל מגורב|ש}}יש ל{{א|שמחה}} ולתרומתו הרבה בהוספת ערכים ימיים, המתודה שלו, איך נאמר, בעייתית. מדובר בצירוף שניתן להבין כפשוטו, זהו פשוט ה[[דגל]] של [[חיל הים]] ה[[בריטי]]. (דוג' נוספת: [[ספינה לציד כלבי ים]], שהיא פשוט [[ספינה]] ל[[ציד]] [[כלב ים|כלבי ים]]). [[משתמש:CrescentStorm|CrescentStorm]] ([[שיחת משתמש:CrescentStorm|שיחה]]) 12:31, 22 ביוני 2026 (IDT)
:צודק. יש הבדל בין דגל חיל הים הבריטי לעוגת שיש, ובין ספינה לציד כלבי ים לדוב נמלים. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] ([[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]]) 15:40, 22 ביוני 2026 (IDT)
:: אני מסכים. ובהרבה פחות מזה טענתי מזמן כי אנחנו לא "מילון מונחים" ודאי לא לתחום ספציפי--[[משתמש:אליצור יחיא|אליצור יחיא]] ([[שיחת משתמש:אליצור יחיא|שיחה]]) 00:12, 9 ביולי 2026 (IDT)
ikaak8cjsp8kkn9dmajftxpjysmdmn8