ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.10 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע ים 0 6627 522204 516053 2026-07-11T07:14:22Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 522204 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר= מילה מקראית סתומה מקראי '''יֵם'''|ראו = צורת רבים [[ימים#יֵמִים|יֵמִים]]}} {{לשכתוב|סיבה=הגדרות הערך שייכות לצירוף המכיל את הערך, ולא לערך עצמו}} ==יָם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ים |הגייה=yam |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|מ|ם}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' יַמִּים }} {{תמונה|Fishing Trawler.jpg|ספינת דייגים בים}} {{תמונה|Rehaim_memel_yam.jpg|האבן התחתונה באבני הרחיים}} # {{רובד|לשון המקרא}} [[מקוה מים|מקווה מים]] [[מלוח]]ים גדול, אליו [[זרם|זורמים]] ה[[נהר]]ות וה[[נחל]]ים; (הים גדול יותר מ[[ימה]] וקטן מ[[אוקינוס]]). #:* {{צט/תנ"ך| וְיֵרְדְּ '''מִיָּם''' עַד '''יָם'''; וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ.|תהלים|עב|ח}} #:* {{צט/תנ"ך|כָּל־הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל־'''הַיָּם''' '''וְהַיָּם''' אֵינֶנּוּ מָלֵא...|קהלת|א|ז}} #:*{{צטשיר|נְחַלִים זוֹרְמִים '''הַיַּמָּה/ וּבְיָם''' כָּל דֶּרֶךְ תַּמָּה/ גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָמָה שָׁמָּה/ אַל תַּגִּיד לִי לָמָּה|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}465&wrkid{{=}}8381|אולי על שפת הים|נורית הירש}} # {{משלב|עממי}} הרבה. #:* כשחזרתי מחו"ל היה לי '''ים''' של סיפורים. # כיור, כלי קיבול גדול לנוזלים; למשל "ים של בית בד" לאיסוף השמן. #:*{{צט/משנה|הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד, מָכַר אֶת '''הַיָּם''' וְאֶת הַמַּמָּל וְאֶת הַבְּתוּלוֹת, אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָעֲכִירִין וְאֶת הַגַּלְגַּל וְאֶת הַקּוֹרָה.|בבא בתרא|ד|ה}} # {{הקשר|ימאות}} '''לַיָּם''': המיימה, אל מעבר לדופן הספינה. #:* {{הדגשה|"זכרו – השלכת אשפה '''לים''' מזהמת, גם אם האשפה שקעה למצולות."|([http://www.kachol.com/ContentPage.aspx?id{{=}}1179 "כחול" - מגזין השיט והספורט הימי])}} # {{הקשר|ימאות}} '''בַּיָּם''': באוניות; ניגוד ל"בַּחוֹף", "בַּיַּבָּשָׁה". #:* {{הדגשה|"שהרי מַלחים אין דרכם לישון שנַים במיטה '''בים''' כשם שמלכים רווקים אינם ישנים כך ביבשה."|([[w:הרמן מלוויל|הרמן מלוויל]], מובי דיק. מאנגלית: [[w:אהרן אמיר|אהרן אמיר]])}} ===גיזרון=== * אכדית: iame; אוגריתית: ימ; ארמית: יַמָּא; ערבית: يَمّ (יַמְּ); מצרית: ym. * צורת הנפרד המקורית הייתה כנראה "יַם" (yamm), והקמץ הוא התפתחות תניינית שאירעה במבטא הטברני. הפתח נעתק לקמץ בהשפעת המ"ם השפתית (הקמץ הטברני נהגה במקור בעיגול השפתיים). * (3) ב[[w:מגילת הנחושת|מגילת הנחושת]] מופיעה תיבת "ים" בהוראת [[בריכה]] , כלי לאגירת מים {{הערת שוליים|[[w:שמעון שרביט|שמעון שרביט]] / "עיונים במילונה של מגילת הנחושת" בית מקרא, כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך יב‎, חוברת ג; תמוז תשכ"ז}} ===מידע נוסף=== הרמב"ן: וקרא למקוה המים ימים כאילו הוא 'ים מים' לפי שקרקע המקוה נקרא 'ים' כדכתיב בישעיהו כמים לים מכסים וכן נאמר במלכים ואת הים הוריד מעל הבקר כי מפני שהוא מקוה מים גדול יקרא כן (בראשית א, י) ===צירופים=== {{ע|4| * [[אדם בים]] * [[אופנוע ים]] * [[איי הים]] * [[אמת ים|אַמַּת יָם]] * [[אנית ים|אוניית ים]] * [[ארי ים]] * [[בגד ים]] * [[בלוט ים]] * [[בת ים]] * [[הטיל לים]] * [[הים האדום]] * [[הים האחרון]] * [[הים הגדול]] * [[הים הפתוח]] * [[הים השחור]] * [[הים התיכון]] * [[השליך לים]] * [[ונוס שעלתה מן הים]] * [[זאב ים]] * [[חוף ים]] * [[חיל ים]] * [[טיפה בים]] * [[יורד ים]] * [[ים המלח]] * [[ים הנחשת|ים הנחושת]] * [[ים סוף]] * [[ים פלשתים]] * [[יש הרבה דגים בים]] * [[כובע ים]] * [[כוכב ים]] * [[כלב ים]] * [[כרכי הים]] * [[לב ים]] * [[מבוא ים]] * [[מדינת הים]] * [[מחלת ים]] * [[מי ים]] * [[מלחמת ים]] * [[מלפפון ים]] * [[נשטף לים]] * [[סוס ים]] * [[פני הים]] * [[צב ים]] * [[קיפוד ים]] * [[שודד ים]] * [[שפת הים]] * [[שושנת ים]] }} ===נגזרות=== * [[ימה]] * [[ימי]] * [[ימית]] * [[ימאי]] ===מילים נרדפות=== * [[בוכטה]] (2) * [[מלא]] (2) * [[המימה]] (4) ===ניגודים=== * [[ממל]] (3) * [[טפה#טִפָּה|טיפה]] (2) * [[חוף|בחוף]] (5) * [[יבשה|ביבשה]] (5) ===תרגום=== {{תר|מקווה מים}} {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|mare}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|laut}} *אירית: {{ת|אירית|muir|farraige}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|ባሕር}} (תעתיק: baḥr) *אנגלית: {{ת|אנגלית|sea}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|maro}} *ארמית: '''יַמָּא''' *ארמנית: {{ת|ארמנית|ծով}} (תעתיק: cov) *בסקית: {{ת|בסקית|itsaso}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზღვა}} (תעתיק: zɣva) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Meer|See}} *דנית: {{ת|דנית|hav|sø}} *הוואית: {{ת|אנגלית|kai|moana}} *הודית: {{ת|הודית|समुद्र}} (תעתיק: samudra) :::{{ת|הודית|दरिया}} (תעתיק: dariyā) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zee}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|tenger}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|biển|bể}} *ולשית: {{ת|ולשית|môr|gweilgi}} *זולו: {{ת|זולו|ulwandle}} *טגלית: {{ת|טגלית|dagat}} *טורקית: {{ת|טורקית|deniz|derya}} *יוונית: {{ת|יוונית|θάλασσα}} (תעתיק: thálassa) :::{{ת|יוונית|πέλαγος}} (תעתיק: pélagos) *יידיש: {{ת|יידיש|ים}} *יפנית: {{ת|יפנית|海}} (תעתיק: kai) *כורדית: {{ת|כורדית|dengiz|derya}} *לטינית: {{ת|לטינית|mare}} *מלאית: {{ת|מלאית|laut}} *מלטית: {{ת|מלטית|baħar}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|hav|sjø}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|bahari}} : *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|समुद्र}} (תעתיק: samudra) :::{{ת|סנסקירית|धीर}} (תעתיק: dhīra) *ספרדית: {{ת|ספרדית|mar}} *סרבו־קרואטית: {{ת|סרבו קרואטית|море|mȏre}} *ערבית: {{ת|ערבית|بحر}} (תעתיק: בַחְר) *פולנית: {{ת|פולנית|morze}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|mar}} *פינית: {{ת|פינית|meri}} *פרסית: {{ת|פרסית|دریا}} (תעתיק: דַרְיָא) *צ'כית: {{ת|צ'כית|moře}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|mer}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|바다}} (תעתיק: bada) *רומנית: {{ת|רומנית|mare}} *רוסית: {{ת|רוסית|море}} (תעתיק: móre) *שוודית: {{ת|שוודית|hav|sjö}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ทะเล}} (תעתיק: tá-lee) :::{{ת|תאילנדית|ห้วงน้ำ}} (תעתיק: hûuang-náam) }} {{תר-סוף}} {{תר|לַיָּם}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|overboard}} {{תר-סוף}} {{תר|בַּיָּם}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|afloat}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[אגם]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ים|ויקישיתוף=Category:Seas|שם ויקישיתוף=ימים}} {{שורש|ימם}} {{גאוגרפיה פיזית}} [[קטגוריה:מקווי מים]] [[קטגוריה:מים]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:ימאות]] ===סמוכין=== n856gujjku8xed3sswbsqg896pby227 522205 522204 2026-07-11T07:14:58Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 522205 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר= מילה מקראית סתומה מקראי '''יֵם'''|ראו = צורת רבים [[ימים#יֵמִים|יֵמִים]]}} {{לשכתוב|סיבה=הגדרות הערך שייכות לצירוף המכיל את הערך, ולא לערך עצמו}} ==יָם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ים |הגייה=yam |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|מ|ם}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' יַמִּים }} {{תמונה|Fishing Trawler.jpg|ספינת דייגים בים}} {{תמונה|Rehaim_memel_yam.jpg|האבן התחתונה באבני הרחיים}} # {{רובד|לשון המקרא}} [[מקוה מים|מקווה מים]] [[מלוח]]ים גדול, אליו [[זרם|זורמים]] ה[[נהר]]ות וה[[נחל]]ים; (הים גדול יותר מ[[ימה]] וקטן מ[[אוקינוס]]). #:* {{צט/תנ"ך| וְיֵרְדְּ '''מִיָּם''' עַד '''יָם'''; וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ.|תהלים|עב|ח}} #:* {{צט/תנ"ך|כָּל־הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל־'''הַיָּם''' '''וְהַיָּם''' אֵינֶנּוּ מָלֵא...|קהלת|א|ז}} #:*{{צטשיר|נְחַלִים זוֹרְמִים '''הַיַּמָּה/ וּבְיָם''' כָּל דֶּרֶךְ תַּמָּה/ גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָמָה שָׁמָּה/ אַל תַּגִּיד לִי לָמָּה|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}465&wrkid{{=}}8381|אולי על שפת הים|נורית הירש}} # {{משלב|עממי}} הרבה. #:* כשחזרתי מחו"ל היה לי '''ים''' של סיפורים. # כיור, כלי קיבול גדול לנוזלים; למשל "ים של בית בד" לאיסוף השמן. #:*{{צט/משנה|הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד, מָכַר אֶת '''הַיָּם''' וְאֶת הַמַּמָּל וְאֶת הַבְּתוּלוֹת, אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָעֲכִירִין וְאֶת הַגַּלְגַּל וְאֶת הַקּוֹרָה.|בבא בתרא|ד|ה}} # {{הקשר|ימאות}} '''לַיָּם''': המיימה, אל מעבר לדופן הספינה. #:* {{הדגשה|"זכרו – השלכת אשפה '''לים''' מזהמת, גם אם האשפה שקעה למצולות."|([http://www.kachol.com/ContentPage.aspx?id{{=}}1179 "כחול" - מגזין השיט והספורט הימי])}} # {{הקשר|ימאות}} '''בַּיָּם''': באוניות; ניגוד ל"בַּחוֹף", "בַּיַּבָּשָׁה". #:* {{הדגשה|"שהרי מַלחים אין דרכם לישון שנַים במיטה '''בים''' כשם שמלכים רווקים אינם ישנים כך ביבשה."|([[w:הרמן מלוויל|הרמן מלוויל]], מובי דיק. מאנגלית: [[w:אהרן אמיר|אהרן אמיר]])}} ===גיזרון=== * אכדית: iame; אוגריתית: ימ; ארמית: יַמָּא; ערבית: يَمّ (יַמְּ); מצרית: ym. * צורת הנפרד המקורית הייתה כנראה "יַם" (yamm), והקמץ הוא התפתחות תניינית שאירעה במבטא הטברני. הפתח נעתק לקמץ בהשפעת המ"ם השפתית (הקמץ הטברני נהגה במקור בעיגול השפתיים). * (3) ב[[w:מגילת הנחושת|מגילת הנחושת]] מופיעה תיבת "ים" בהוראת [[בריכה]] , כלי לאגירת מים {{הערת שוליים|[[w:שמעון שרביט|שמעון שרביט]] / "עיונים במילונה של מגילת הנחושת" בית מקרא, כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך יב‎, חוברת ג; תמוז תשכ"ז}} ===מידע נוסף=== הרמב"ן: וקרא למקוה המים ימים כאילו הוא 'ים מים' לפי שקרקע המקוה נקרא 'ים' כדכתיב בישעיהו כמים לים מכסים וכן נאמר במלכים ואת הים הוריד מעל הבקר כי מפני שהוא מקוה מים גדול יקרא כן (בראשית א, י) ===צירופים=== {{ע|4| * [[אדם בים]] * [[אופנוע ים]] * [[איי הים]] * [[אמת ים|אַמַּת יָם]] * [[אנית ים|אוניית ים]] * [[ארי ים]] * [[בגד ים]] * [[בלוט ים]] * [[בת ים]] * [[הטיל לים]] * [[הים האדום]] * [[הים האחרון]] * [[הים הגדול]] * [[הים הפתוח]] * [[הים השחור]] * [[הים התיכון]] * [[השליך לים]] * [[ונוס שעלתה מן הים]] * [[זאב ים]] * [[חוף ים]] * [[חיל ים]] * [[חתול ים]] * [[טיפה בים]] * [[יורד ים]] * [[ים המלח]] * [[ים הנחשת|ים הנחושת]] * [[ים סוף]] * [[ים פלשתים]] * [[יש הרבה דגים בים]] * [[כובע ים]] * [[כוכב ים]] * [[כלב ים]] * [[כרכי הים]] * [[לב ים]] * [[מבוא ים]] * [[מדינת הים]] * [[מחלת ים]] * [[מי ים]] * [[מלחמת ים]] * [[מלפפון ים]] * [[נשטף לים]] * [[סוס ים]] * [[פני הים]] * [[צב ים]] * [[קיפוד ים]] * [[שודד ים]] * [[שפת הים]] * [[שושנת ים]] }} ===נגזרות=== * [[ימה]] * [[ימי]] * [[ימית]] * [[ימאי]] ===מילים נרדפות=== * [[בוכטה]] (2) * [[מלא]] (2) * [[המימה]] (4) ===ניגודים=== * [[ממל]] (3) * [[טפה#טִפָּה|טיפה]] (2) * [[חוף|בחוף]] (5) * [[יבשה|ביבשה]] (5) ===תרגום=== {{תר|מקווה מים}} {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|mare}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|laut}} *אירית: {{ת|אירית|muir|farraige}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|ባሕር}} (תעתיק: baḥr) *אנגלית: {{ת|אנגלית|sea}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|maro}} *ארמית: '''יַמָּא''' *ארמנית: {{ת|ארמנית|ծով}} (תעתיק: cov) *בסקית: {{ת|בסקית|itsaso}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზღვა}} (תעתיק: zɣva) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Meer|See}} *דנית: {{ת|דנית|hav|sø}} *הוואית: {{ת|אנגלית|kai|moana}} *הודית: {{ת|הודית|समुद्र}} (תעתיק: samudra) :::{{ת|הודית|दरिया}} (תעתיק: dariyā) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zee}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|tenger}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|biển|bể}} *ולשית: {{ת|ולשית|môr|gweilgi}} *זולו: {{ת|זולו|ulwandle}} *טגלית: {{ת|טגלית|dagat}} *טורקית: {{ת|טורקית|deniz|derya}} *יוונית: {{ת|יוונית|θάλασσα}} (תעתיק: thálassa) :::{{ת|יוונית|πέλαγος}} (תעתיק: pélagos) *יידיש: {{ת|יידיש|ים}} *יפנית: {{ת|יפנית|海}} (תעתיק: kai) *כורדית: {{ת|כורדית|dengiz|derya}} *לטינית: {{ת|לטינית|mare}} *מלאית: {{ת|מלאית|laut}} *מלטית: {{ת|מלטית|baħar}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|hav|sjø}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|bahari}} : *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|समुद्र}} (תעתיק: samudra) :::{{ת|סנסקירית|धीर}} (תעתיק: dhīra) *ספרדית: {{ת|ספרדית|mar}} *סרבו־קרואטית: {{ת|סרבו קרואטית|море|mȏre}} *ערבית: {{ת|ערבית|بحر}} (תעתיק: בַחְר) *פולנית: {{ת|פולנית|morze}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|mar}} *פינית: {{ת|פינית|meri}} *פרסית: {{ת|פרסית|دریا}} (תעתיק: דַרְיָא) *צ'כית: {{ת|צ'כית|moře}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|mer}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|바다}} (תעתיק: bada) *רומנית: {{ת|רומנית|mare}} *רוסית: {{ת|רוסית|море}} (תעתיק: móre) *שוודית: {{ת|שוודית|hav|sjö}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ทะเล}} (תעתיק: tá-lee) :::{{ת|תאילנדית|ห้วงน้ำ}} (תעתיק: hûuang-náam) }} {{תר-סוף}} {{תר|לַיָּם}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|overboard}} {{תר-סוף}} {{תר|בַּיָּם}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|afloat}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[אגם]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ים|ויקישיתוף=Category:Seas|שם ויקישיתוף=ימים}} {{שורש|ימם}} {{גאוגרפיה פיזית}} [[קטגוריה:מקווי מים]] [[קטגוריה:מים]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:ימאות]] ===סמוכין=== k9yhvwgehv0uymor07uyykk1ippb7aj 522207 522205 2026-07-11T07:17:46Z CrescentStorm 15545 522207 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר=מילה מקראית סתומה, '''יֵם'''|ראו=[[ימים#יֵמִים|יֵמִים]], בריבוי}} {{לשכתוב|סיבה=הגדרות הערך שייכות לצירוף המכיל את הערך, ולא לערך עצמו}} ==יָם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ים |הגייה=yam |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|מ|ם}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' יַמִּים }} {{תמונה|Fishing Trawler.jpg|ספינת דייגים בים}} {{תמונה|Rehaim_memel_yam.jpg|האבן התחתונה באבני הרחיים}} # {{רובד|לשון המקרא}} [[מקוה מים|מקווה מים]] [[מלוח]]ים גדול, אליו [[זרם|זורמים]] ה[[נהר]]ות וה[[נחל]]ים; (הים גדול יותר מ[[ימה]] וקטן מ[[אוקינוס]]). #:* {{צט/תנ"ך| וְיֵרְדְּ '''מִיָּם''' עַד '''יָם'''; וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ.|תהלים|עב|ח}} #:* {{צט/תנ"ך|כָּל־הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל־'''הַיָּם''' '''וְהַיָּם''' אֵינֶנּוּ מָלֵא...|קהלת|א|ז}} #:*{{צטשיר|נְחַלִים זוֹרְמִים '''הַיַּמָּה/ וּבְיָם''' כָּל דֶּרֶךְ תַּמָּה/ גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָמָה שָׁמָּה/ אַל תַּגִּיד לִי לָמָּה|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}465&wrkid{{=}}8381|אולי על שפת הים|נורית הירש}} # {{משלב|עממי}} הרבה. #:* כשחזרתי מחו"ל היה לי '''ים''' של סיפורים. # כיור, כלי קיבול גדול לנוזלים; למשל "ים של בית בד" לאיסוף השמן. #:*{{צט/משנה|הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד, מָכַר אֶת '''הַיָּם''' וְאֶת הַמַּמָּל וְאֶת הַבְּתוּלוֹת, אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָעֲכִירִין וְאֶת הַגַּלְגַּל וְאֶת הַקּוֹרָה.|בבא בתרא|ד|ה}} # {{הקשר|ימאות}} '''לַיָּם''': המיימה, אל מעבר לדופן הספינה. #:* {{הדגשה|"זכרו – השלכת אשפה '''לים''' מזהמת, גם אם האשפה שקעה למצולות."|([http://www.kachol.com/ContentPage.aspx?id{{=}}1179 "כחול" - מגזין השיט והספורט הימי])}} # {{הקשר|ימאות}} '''בַּיָּם''': באוניות; ניגוד ל"בַּחוֹף", "בַּיַּבָּשָׁה". #:* {{הדגשה|"שהרי מַלחים אין דרכם לישון שנַים במיטה '''בים''' כשם שמלכים רווקים אינם ישנים כך ביבשה."|([[w:הרמן מלוויל|הרמן מלוויל]], מובי דיק. מאנגלית: [[w:אהרן אמיר|אהרן אמיר]])}} ===גיזרון=== * אכדית: iame; אוגריתית: ימ; ארמית: יַמָּא; ערבית: يَمّ (יַמְּ); מצרית: ym. * צורת הנפרד המקורית הייתה כנראה "יַם" (yamm), והקמץ הוא התפתחות תניינית שאירעה במבטא הטברני. הפתח נעתק לקמץ בהשפעת המ"ם השפתית (הקמץ הטברני נהגה במקור בעיגול השפתיים). * (3) ב[[w:מגילת הנחושת|מגילת הנחושת]] מופיעה תיבת "ים" בהוראת [[בריכה]] , כלי לאגירת מים {{הערת שוליים|[[w:שמעון שרביט|שמעון שרביט]] / "עיונים במילונה של מגילת הנחושת" בית מקרא, כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך יב‎, חוברת ג; תמוז תשכ"ז}} ===מידע נוסף=== הרמב"ן: וקרא למקוה המים ימים כאילו הוא 'ים מים' לפי שקרקע המקוה נקרא 'ים' כדכתיב בישעיהו כמים לים מכסים וכן נאמר במלכים ואת הים הוריד מעל הבקר כי מפני שהוא מקוה מים גדול יקרא כן (בראשית א, י) ===צירופים=== {{ע|4| * [[אדם בים]] * [[אופנוע ים]] * [[איי הים]] * [[אמת ים|אַמַּת יָם]] * [[אנית ים|אוניית ים]] * [[ארי ים]] * [[בגד ים]] * [[בלוט ים]] * [[בת ים]] * [[הטיל לים]] * [[הים האדום]] * [[הים האחרון]] * [[הים הגדול]] * [[הים הפתוח]] * [[הים השחור]] * [[הים התיכון]] * [[השליך לים]] * [[ונוס שעלתה מן הים]] * [[זאב ים]] * [[חוף ים]] * [[חיל ים]] * [[חתול ים]] * [[טיפה בים]] * [[יורד ים]] * [[ים המלח]] * [[ים הנחשת|ים הנחושת]] * [[ים סוף]] * [[ים פלשתים]] * [[יש הרבה דגים בים]] * [[כובע ים]] * [[כוכב ים]] * [[כלב ים]] * [[כרכי הים]] * [[לב ים]] * [[מבוא ים]] * [[מדינת הים]] * [[מחלת ים]] * [[מי ים]] * [[מלחמת ים]] * [[מלפפון ים]] * [[נשטף לים]] * [[סוס ים]] * [[פני הים]] * [[צב ים]] * [[קיפוד ים]] * [[שודד ים]] * [[שפת הים]] * [[שושנת ים]] }} ===נגזרות=== * [[ימה]] * [[ימי]] * [[ימית]] * [[ימאי]] ===מילים נרדפות=== * [[בוכטה]] (2) * [[מלא]] (2) * [[המימה]] (4) ===ניגודים=== * [[ממל]] (3) * [[טפה#טִפָּה|טיפה]] (2) * [[חוף|בחוף]] (5) * [[יבשה|ביבשה]] (5) ===תרגום=== {{תר|מקווה מים}} {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|mare}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|laut}} *אירית: {{ת|אירית|muir|farraige}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|ባሕር}} (תעתיק: baḥr) *אנגלית: {{ת|אנגלית|sea}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|maro}} *ארמית: '''יַמָּא''' *ארמנית: {{ת|ארמנית|ծով}} (תעתיק: cov) *בסקית: {{ת|בסקית|itsaso}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზღვა}} (תעתיק: zɣva) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Meer|See}} *דנית: {{ת|דנית|hav|sø}} *הוואית: {{ת|אנגלית|kai|moana}} *הודית: {{ת|הודית|समुद्र}} (תעתיק: samudra) :::{{ת|הודית|दरिया}} (תעתיק: dariyā) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zee}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|tenger}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|biển|bể}} *ולשית: {{ת|ולשית|môr|gweilgi}} *זולו: {{ת|זולו|ulwandle}} *טגלית: {{ת|טגלית|dagat}} *טורקית: {{ת|טורקית|deniz|derya}} *יוונית: {{ת|יוונית|θάλασσα}} (תעתיק: thálassa) :::{{ת|יוונית|πέλαγος}} (תעתיק: pélagos) *יידיש: {{ת|יידיש|ים}} *יפנית: {{ת|יפנית|海}} (תעתיק: kai) *כורדית: {{ת|כורדית|dengiz|derya}} *לטינית: {{ת|לטינית|mare}} *מלאית: {{ת|מלאית|laut}} *מלטית: {{ת|מלטית|baħar}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|hav|sjø}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|bahari}} : *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|समुद्र}} (תעתיק: samudra) :::{{ת|סנסקירית|धीर}} (תעתיק: dhīra) *ספרדית: {{ת|ספרדית|mar}} *סרבו־קרואטית: {{ת|סרבו קרואטית|море|mȏre}} *ערבית: {{ת|ערבית|بحر}} (תעתיק: בַחְר) *פולנית: {{ת|פולנית|morze}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|mar}} *פינית: {{ת|פינית|meri}} *פרסית: {{ת|פרסית|دریا}} (תעתיק: דַרְיָא) *צ'כית: {{ת|צ'כית|moře}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|mer}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|바다}} (תעתיק: bada) *רומנית: {{ת|רומנית|mare}} *רוסית: {{ת|רוסית|море}} (תעתיק: móre) *שוודית: {{ת|שוודית|hav|sjö}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ทะเล}} (תעתיק: tá-lee) :::{{ת|תאילנדית|ห้วงน้ำ}} (תעתיק: hûuang-náam) }} {{תר-סוף}} {{תר|לַיָּם}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|overboard}} {{תר-סוף}} {{תר|בַּיָּם}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|afloat}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[אגם]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ים|ויקישיתוף=Category:Seas|שם ויקישיתוף=ימים}} {{שורש|ימם}} {{גאוגרפיה פיזית}} [[קטגוריה:מקווי מים]] [[קטגוריה:מים]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:ימאות]] ===סמוכין=== 7h2fu5tmgz4z95i1tgz89xi6y4mf8v4 522208 522207 2026-07-11T07:34:27Z CrescentStorm 15545 522208 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר=מילה מקראית סתומה, '''יֵם'''|ראו=[[ימים#יֵמִים|יֵמִים]], בריבוי}} {{לשכתוב|סיבה=הגדרות הערך שייכות לצירוף המכיל את הערך, ולא לערך עצמו}} ==יָם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ים |הגייה=yam |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|מ|ם}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' יַמִּים }}{{תמונה|Fishing Trawler.jpg|ספינת דייגים בים}} {{תמונה|Rehaim_memel_yam.jpg|האבן התחתונה באבני הרחיים}} # {{רובד|לשון המקרא}} [[מקוה מים|מקווה מים]] [[מלוח]]ים גדול, אליו [[זרם|זורמים]] ה[[נהר]]ות וה[[נחל]]ים; (הים גדול יותר מ[[ימה]] וקטן מ[[אוקינוס]]). #:*{{צט/תנ"ך|וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר; פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הַמַּיִם '''בַּיַּמִּים''', וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ.|בראשית|א|כב}} #:*{{צט/תנ"ך|מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה '''בַיָּם'''; וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ '''בְיַם'''־סוּף.|שמות|טו|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיהוה הֵטִיל רוּחַ־גְּדוֹלָה אֶל־'''הַיָּם'''; וַיְהִי סַעַר־גָּדוֹל '''בַּיָּם''', וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר.|יונה|א|ד}} #:*{{צט/תנ"ך| וְיֵרְדְּ '''מִיָּם''' עַד '''יָם'''; וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ.|תהלים|עב|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|כָּל־הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל־'''הַיָּם''' '''וְהַיָּם''' אֵינֶנּוּ מָלֵא...|קהלת|א|ז}} #:*{{צט/משנה|הַזּוֹרֵק מִן '''הַיָּם''' לַיַּבָּשָׁה וּמִן הַיַּבָּשָׁה '''לַיָּם''', וּמִן '''הַיָּם''' לַסְּפִינָה וּמִן הַסְּפִינָה '''לַיָּם''', וּמִן הַסְּפִינָה לַחֲבֶרְתָּהּ, פָּטוּר.|שבת|יא|ה}} #:*{{צטשיר|נְחַלִים זוֹרְמִים '''הַיַּמָּה/ וּבְיָם''' כָּל דֶּרֶךְ תַּמָּה/ גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָמָה שָׁמָּה/ אַל תַּגִּיד לִי לָמָּה|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}465&wrkid{{=}}8381|אולי על שפת הים|נורית הירש}} # {{משלב|עממי}} הרבה. #:* כשחזרתי מחו"ל היה לי '''ים''' של סיפורים. # כיור, כלי קיבול גדול לנוזלים; למשל "ים של בית בד" לאיסוף השמן. #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּעַשׂ אֶת־'''הַיָּם''' מוּצָק, עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׁפָתוֹ עַד־שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב; וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ, וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב.|מלכים א|ז|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|כִי כֹה אָמַר יהוה צְבָאוֹת; אֶל־הָעַמֻּדִים וְעַל־'''הַיָּם''' וְעַל־הַמְּכֹנוֹת, וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בָּעִיר הַזֹּאת.|ירמיהו|כז|יט}} #:*{{צט/משנה|הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד, מָכַר אֶת '''הַיָּם''' וְאֶת הַמַּמָּל וְאֶת הַבְּתוּלוֹת, אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָעֲכִירִין וְאֶת הַגַּלְגַּל וְאֶת הַקּוֹרָה.|בבא בתרא|ד|ה}} # {{הקשר|ימאות}} '''בַּיָּם''': באוניות; ניגוד ל"בַּחוֹף", "בַּיַּבָּשָׁה". #:* {{הדגשה|"שהרי מַלחים אין דרכם לישון שנַים במיטה '''בים''' כשם שמלכים רווקים אינם ישנים כך ביבשה."|([[w:הרמן מלוויל|הרמן מלוויל]], מובי דיק. מאנגלית: [[w:אהרן אמיר|אהרן אמיר]])}} ===גיזרון=== * אכדית: iame; אוגריתית: ימ; ארמית: יַמָּא; ערבית: يَمّ (יַמְּ); מצרית: ym. * צורת הנפרד המקורית הייתה כנראה "יַם" (yamm), והקמץ הוא התפתחות תניינית שאירעה במבטא הטברני. הפתח נעתק לקמץ בהשפעת המ"ם השפתית (הקמץ הטברני נהגה במקור בעיגול השפתיים). * (3) ב[[w:מגילת הנחושת|מגילת הנחושת]] מופיעה תיבת "ים" בהוראת [[בריכה]] , כלי לאגירת מים {{הערת שוליים|[[w:שמעון שרביט|שמעון שרביט]] / "עיונים במילונה של מגילת הנחושת" בית מקרא, כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך יב‎, חוברת ג; תמוז תשכ"ז}} ===מידע נוסף=== הרמב"ן: וקרא למקוה המים ימים כאילו הוא 'ים מים' לפי שקרקע המקוה נקרא 'ים' כדכתיב בישעיהו כמים לים מכסים וכן נאמר במלכים ואת הים הוריד מעל הבקר כי מפני שהוא מקוה מים גדול יקרא כן (בראשית א, י) ===צירופים=== {{ע|4| * [[אדם בים]] * [[אופנוע ים]] * [[איי הים]] * [[אמת ים|אַמַּת יָם]] * [[אנית ים|אוניית ים]] * [[ארי ים]] * [[בגד ים]] * [[בלוט ים]] * [[בת ים]] * [[הטיל לים]] * [[הים האדום]] * [[הים האחרון]] * [[הים הגדול]] * [[הים הפתוח]] * [[הים השחור]] * [[הים התיכון]] * [[השליך לים]] * [[ונוס שעלתה מן הים]] * [[זאב ים]] * [[חוף ים]] * [[חיל ים]] * [[חתול ים]] * [[טיפה בים]] * [[יורד ים]] * [[ים המלח]] * [[ים הנחשת|ים הנחושת]] * [[ים סוף]] * [[ים פלשתים]] * [[יש הרבה דגים בים]] * [[כובע ים]] * [[כוכב ים]] * [[כלב ים]] * [[כרכי הים]] * [[לב ים]] * [[מבוא ים]] * [[מדינת הים]] * [[מחלת ים]] * [[מי ים]] * [[מלחמת ים]] * [[מלפפון ים]] * [[נשטף לים]] * [[סוס ים]] * [[פני הים]] * [[צב ים]] * [[קיפוד ים]] * [[שודד ים]] * [[שפת הים]] * [[שושנת ים]] }} ===נגזרות=== * [[ימה]] * [[ימי]] * [[ימית]] * [[ימאי]] ===מילים נרדפות=== * [[בוכטה]] (2) * [[מלא]] (2) * [[המימה]] (4) ===ניגודים=== * [[ממל]] (3) * [[טפה#טִפָּה|טיפה]] (2) * [[חוף|בחוף]] (5) * [[יבשה|ביבשה]] (5) ===תרגום=== {{תר|מקווה מים}} {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|mare}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|laut}} *אירית: {{ת|אירית|muir|farraige}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|ባሕር}} (תעתיק: baḥr) *אנגלית: {{ת|אנגלית|sea}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|maro}} *ארמית: '''יַמָּא''' *ארמנית: {{ת|ארמנית|ծով}} (תעתיק: cov) *בסקית: {{ת|בסקית|itsaso}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზღვა}} (תעתיק: zɣva) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Meer|See}} *דנית: {{ת|דנית|hav|sø}} *הוואית: {{ת|אנגלית|kai|moana}} *הודית: {{ת|הודית|समुद्र}} (תעתיק: samudra) :::{{ת|הודית|दरिया}} (תעתיק: dariyā) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zee}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|tenger}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|biển|bể}} *ולשית: {{ת|ולשית|môr|gweilgi}} *זולו: {{ת|זולו|ulwandle}} *טגלית: {{ת|טגלית|dagat}} *טורקית: {{ת|טורקית|deniz|derya}} *יוונית: {{ת|יוונית|θάλασσα}} (תעתיק: thálassa) :::{{ת|יוונית|πέλαγος}} (תעתיק: pélagos) *יידיש: {{ת|יידיש|ים}} *יפנית: {{ת|יפנית|海}} (תעתיק: kai) *כורדית: {{ת|כורדית|dengiz|derya}} *לטינית: {{ת|לטינית|mare}} *מלאית: {{ת|מלאית|laut}} *מלטית: {{ת|מלטית|baħar}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|hav|sjø}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|bahari}} : *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|समुद्र}} (תעתיק: samudra) :::{{ת|סנסקירית|धीर}} (תעתיק: dhīra) *ספרדית: {{ת|ספרדית|mar}} *סרבו־קרואטית: {{ת|סרבו קרואטית|море|mȏre}} *ערבית: {{ת|ערבית|بحر}} (תעתיק: בַחְר) *פולנית: {{ת|פולנית|morze}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|mar}} *פינית: {{ת|פינית|meri}} *פרסית: {{ת|פרסית|دریا}} (תעתיק: דַרְיָא) *צ'כית: {{ת|צ'כית|moře}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|mer}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|바다}} (תעתיק: bada) *רומנית: {{ת|רומנית|mare}} *רוסית: {{ת|רוסית|море}} (תעתיק: móre) *שוודית: {{ת|שוודית|hav|sjö}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ทะเล}} (תעתיק: tá-lee) :::{{ת|תאילנדית|ห้วงน้ำ}} (תעתיק: hûuang-náam) }} {{תר-סוף}} {{תר|בַּיָּם}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|afloat}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[אגם]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ים|ויקישיתוף=Category:Seas|שם ויקישיתוף=ימים}} {{שורש|ימם}} {{גאוגרפיה פיזית}} [[קטגוריה:מקווי מים]] [[קטגוריה:מים]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:ימאות]] ===סמוכין=== qd0b4ndydvlhhe0or9b2764ff0fftae 522210 522208 2026-07-11T07:37:47Z CrescentStorm 15545 522210 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר=מילה מקראית סתומה, '''יֵם'''|ראו=[[ימים#יֵמִים|יֵמִים]], בריבוי}} {{לשכתוב|סיבה=הגדרות הערך שייכות לצירוף המכיל את הערך, ולא לערך עצמו}} ==יָם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ים |הגייה=yam |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|מ|ם}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' יַמִּים }}{{תמונה|Fishing Trawler.jpg|ספינת דייגים בים}} {{תמונה|Rehaim_memel_yam.jpg|האבן התחתונה באבני הרחיים}} # {{רובד|לשון המקרא}} [[מקוה מים|מקווה מים]] [[מלוח]]ים גדול, אליו [[זרם|זורמים]] ה[[נהר]]ות וה[[נחל]]ים; (הים גדול יותר מ[[ימה]] וקטן מ[[אוקינוס]]). #:*{{צט/תנ"ך|וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר; פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הַמַּיִם '''בַּיַּמִּים''', וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ.|בראשית|א|כב}} #:*{{צט/תנ"ך|מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה '''בַיָּם'''; וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ '''בְיַם'''־סוּף.|שמות|טו|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיהוה הֵטִיל רוּחַ־גְּדוֹלָה אֶל־'''הַיָּם'''; וַיְהִי סַעַר־גָּדוֹל '''בַּיָּם''', וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר.|יונה|א|ד}} #:*{{צט/תנ"ך| וְיֵרְדְּ '''מִיָּם''' עַד '''יָם'''; וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ.|תהלים|עב|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|כָּל־הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל־'''הַיָּם''' '''וְהַיָּם''' אֵינֶנּוּ מָלֵא...|קהלת|א|ז}} #:*{{צט/משנה|הַזּוֹרֵק מִן '''הַיָּם''' לַיַּבָּשָׁה וּמִן הַיַּבָּשָׁה '''לַיָּם''', וּמִן '''הַיָּם''' לַסְּפִינָה וּמִן הַסְּפִינָה '''לַיָּם''', וּמִן הַסְּפִינָה לַחֲבֶרְתָּהּ, פָּטוּר.|שבת|יא|ה}} #:*{{צטשיר|נְחַלִים זוֹרְמִים '''הַיַּמָּה/ וּבְיָם''' כָּל דֶּרֶךְ תַּמָּה/ גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָמָה שָׁמָּה/ אַל תַּגִּיד לִי לָמָּה|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}465&wrkid{{=}}8381|אולי על שפת הים|נורית הירש}} # {{משלב|עממי}} הרבה. #:* כשחזרתי מחו"ל היה לי '''ים''' של סיפורים. # כיור, כלי קיבול גדול לנוזלים; למשל "ים של בית בד" לאיסוף השמן. #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּעַשׂ אֶת־'''הַיָּם''' מוּצָק, עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׁפָתוֹ עַד־שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב; וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ, וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב.|מלכים א|ז|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|כִי כֹה אָמַר יהוה צְבָאוֹת; אֶל־הָעַמֻּדִים וְעַל־'''הַיָּם''' וְעַל־הַמְּכֹנוֹת, וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בָּעִיר הַזֹּאת.|ירמיהו|כז|יט}} #:*{{צט/משנה|הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד, מָכַר אֶת '''הַיָּם''' וְאֶת הַמַּמָּל וְאֶת הַבְּתוּלוֹת, אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָעֲכִירִין וְאֶת הַגַּלְגַּל וְאֶת הַקּוֹרָה.|בבא בתרא|ד|ה}} # {{הקשר|ימאות}} '''בַּיָּם''': באוניות; ניגוד ל"בַּחוֹף", "בַּיַּבָּשָׁה". #:* {{הדגשה|"שהרי מַלחים אין דרכם לישון שנַים במיטה '''בים''' כשם שמלכים רווקים אינם ישנים כך ביבשה."|([[w:הרמן מלוויל|הרמן מלוויל]], מובי דיק. מאנגלית: [[w:אהרן אמיר|אהרן אמיר]])}} ===גיזרון=== * אכדית: iame; אוגריתית: ימ; ארמית: יַמָּא; ערבית: يَمّ (יַםּ); מצרית: ym. * צורת הנפרד המקורית הייתה כנראה "יַם" (yamm), והקמץ הוא התפתחות תניינית שאירעה במבטא הטברני. הפתח נעתק לקמץ בהשפעת המ"ם השפתית (הקמץ הטברני נהגה במקור בעיגול השפתיים). * (3) ב[[w:מגילת הנחושת|מגילת הנחושת]] מופיעה תיבת "ים" בהוראת [[בריכה]] , כלי לאגירת מים {{הערת שוליים|[[w:שמעון שרביט|שמעון שרביט]] / "עיונים במילונה של מגילת הנחושת" בית מקרא, כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך יב‎, חוברת ג; תמוז תשכ"ז}} ===מידע נוסף=== הרמב"ן: וקרא למקוה המים ימים כאילו הוא 'ים מים' לפי שקרקע המקוה נקרא 'ים' כדכתיב בישעיהו כמים לים מכסים וכן נאמר במלכים ואת הים הוריד מעל הבקר כי מפני שהוא מקוה מים גדול יקרא כן (בראשית א, י) ===צירופים=== {{ע|4| * [[אדם בים]] * [[אופנוע ים]] * [[איי הים]] * [[אמת ים|אַמַּת יָם]] * [[אנית ים|אוניית ים]] * [[ארי ים]] * [[בגד ים]] * [[בלוט ים]] * [[בת ים]] * [[הטיל לים]] * [[הים האדום]] * [[הים האחרון]] * [[הים הגדול]] * [[הים הפתוח]] * [[הים השחור]] * [[הים התיכון]] * [[השליך לים]] * [[ונוס שעלתה מן הים]] * [[זאב ים]] * [[חוף ים]] * [[חיל ים]] * [[חתול ים]] * [[טיפה בים]] * [[יורד ים]] * [[ים המלח]] * [[ים הנחשת|ים הנחושת]] * [[ים סוף]] * [[ים פלשתים]] * [[יש הרבה דגים בים]] * [[כובע ים]] * [[כוכב ים]] * [[כלב ים]] * [[כרכי הים]] * [[לב ים]] * [[מבוא ים]] * [[מדינת הים]] * [[מחלת ים]] * [[מי ים]] * [[מלחמת ים]] * [[מלפפון ים]] * [[נשטף לים]] * [[סוס ים]] * [[פני הים]] * [[צב ים]] * [[קיפוד ים]] * [[שודד ים]] * [[שפת הים]] * [[שושנת ים]] }} ===נגזרות=== * [[ימה]] * [[ימי]] * [[ימית]] * [[ימאי]] ===מילים נרדפות=== * [[בוכטה]] (2) * [[מלא]] (2) * [[המימה]] (4) ===ניגודים=== * [[ממל]] (3) * [[טפה#טִפָּה|טיפה]] (2) * [[חוף|בחוף]] (5) * [[יבשה|ביבשה]] (5) ===תרגום=== {{תר|מקווה מים}} {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|mare}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|laut}} *אירית: {{ת|אירית|muir|farraige}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|ባሕር}} (תעתיק: baḥr) *אנגלית: {{ת|אנגלית|sea}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|maro}} *ארמית: '''יַמָּא''' *ארמנית: {{ת|ארמנית|ծով}} (תעתיק: cov) *בסקית: {{ת|בסקית|itsaso}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ზღვა}} (תעתיק: zɣva) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Meer|See}} *דנית: {{ת|דנית|hav|sø}} *הוואית: {{ת|אנגלית|kai|moana}} *הודית: {{ת|הודית|समुद्र}} (תעתיק: samudra) :::{{ת|הודית|दरिया}} (תעתיק: dariyā) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zee}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|tenger}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|biển|bể}} *ולשית: {{ת|ולשית|môr|gweilgi}} *זולו: {{ת|זולו|ulwandle}} *טגלית: {{ת|טגלית|dagat}} *טורקית: {{ת|טורקית|deniz|derya}} *יוונית: {{ת|יוונית|θάλασσα}} (תעתיק: thálassa) :::{{ת|יוונית|πέλαγος}} (תעתיק: pélagos) *יידיש: {{ת|יידיש|ים}} *יפנית: {{ת|יפנית|海}} (תעתיק: kai) *כורדית: {{ת|כורדית|dengiz|derya}} *לטינית: {{ת|לטינית|mare}} *מלאית: {{ת|מלאית|laut}} *מלטית: {{ת|מלטית|baħar}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|hav|sjø}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|bahari}} : *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|समुद्र}} (תעתיק: samudra) :::{{ת|סנסקירית|धीर}} (תעתיק: dhīra) *ספרדית: {{ת|ספרדית|mar}} *סרבו־קרואטית: {{ת|סרבו קרואטית|море|mȏre}} *ערבית: {{ת|ערבית|بحر}} (תעתיק: בַחְר) *פולנית: {{ת|פולנית|morze}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|mar}} *פינית: {{ת|פינית|meri}} *פרסית: {{ת|פרסית|دریا}} (תעתיק: דַרְיָא) *צ'כית: {{ת|צ'כית|moře}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|mer}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|바다}} (תעתיק: bada) *רומנית: {{ת|רומנית|mare}} *רוסית: {{ת|רוסית|море}} (תעתיק: móre) *שוודית: {{ת|שוודית|hav|sjö}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ทะเล}} (תעתיק: tá-lee) :::{{ת|תאילנדית|ห้วงน้ำ}} (תעתיק: hûuang-náam) }} {{תר-סוף}} {{תר|בַּיָּם}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|afloat}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[אגם]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ים|ויקישיתוף=Category:Seas|שם ויקישיתוף=ימים}} {{שורש|ימם}} {{גאוגרפיה פיזית}} [[קטגוריה:מקווי מים]] [[קטגוריה:מים]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:ימאות]] ===סמוכין=== r3d6y58h85gjz9duib1t01ur4238ojc חתול 0 9743 522206 520546 2026-07-11T07:15:56Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 522206 wikitext text/x-wiki ==חָתוּל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חתול |הגייה=kha'''tul''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ת|ל}} |דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}} |נטיות=חֲתוּל־;<br>נ' חֲתוּלָה, חֲתוּלַת־; ר' חֲתוּלִים, חֲתוּלֵי־; נ"ר חֲתוּלוֹת }}{{תמונה|Collage of Six Cats-02.jpg|חתול הבית}} {{תמונה|The_Felidae.jpg|משפחת החתוליים}} #{{רובד|לשון חז"ל}} [[טורף]] השייך לסוג במשפחת ה[[חתול]]יים (2), וחתול ה[[בית]] בפרט; [[מין]] בגודל בינוני החי לצד האדם שבוית (אם כי במידה פחותה מן ה[[כלב]], שכן יש בו עדיין מאפיינים [[פראי]]ים) לצורך [[ציד]]ם של חיות קטנות ה[[הזיק|מזיק]]ות ל[[חקלאות]]. #:* {{צט/בבלי|אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה, היינו למידין צניעות '''מחתול''' וגזל מנמלה|עירובין|ק|ב}} #:*{{צט/בבלי|רבי ישמעאל אומר: מגדלין כלבים כופרין '''וחתולים''' וקופין וחולדות סנאים מפני שעשויים לנקר את הבית |בבא קמא|פ|א}} #:* {{צטבי|'''והחתול''' – אף הוא באמצע, יושב על הכסת האדומה, מוליך ומביא זנבו בנחת, מלקק כפותיו, מפסיק ומצמצם עיניו לאור הנר|gutman/ben-zion_prose029.html|זקנים|ש. בן ציון}} #:* עובדה ידועה היא ש'''חתול''' תמיד נופל על הרגליים. # פרט ממשפחה של [[טורף|טורפים]] בעל מבנה פנים [[פחוס]], [[חוש]]ים [[חד]]ים ויכולת תנועה מרשימה הפעילים בעיקר בשעות ה[[לילה]]. רובם ככולם חיים ב[[יחידות]] ו[[סלד|סולדים]] מ[[מים]]. #:* היגואר הוא '''החתול''' החזק ביותר ביבשת אמריקה, שכן הגדולים '''בחתולים''' (האריה והטיגריס) לא חיים בה. ===גיזרון=== *לשון חז"ל. ישנם מפרשים קדומים שהסיקו ששמו של החתול ניתן לו משום שנכרך הוא כ'''חיתול''' סביב מפנקיו. *כן מופיע בתרגום המקרא לארמית. למשל: המילה "איים" שבפסוק {{צט/תנ"ך|וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג|ישעיהו|יג|כב}} תורגמה בתרגום יונתן "חתולים". ===צירופים=== {{ע|3| * [[החתול בעל תשעת הזנבות]] * [[הסקרנות הרגה את החתול]] * [[זכרון של חתול]] * [[חתול אשפתות]] * [[חתול בשק]] * [[חתול ים]] * [[חתול רחוב]] * [[חתול שחר|חתול שחור]] * [[חתול שלג]] * [[צפורני חתול|ציפורני חתול]] }} ===נגזרות=== * [[חתלתול]] ===תרגום=== {{תר|חיית בית טורפת}} {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|felino|micio|gatto}} *אירית: {{ת|אירית|cat}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|kucing}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|ድመት}} (תעתיק: dəmät) *אנגלית: {{ת|אנגלית|feline|cat|puss}} *ארמית: [[שונרא]] *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|kato}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|կատու}} (תעתיק: katu) *גאורגית: {{ת|גאורגית|კატა}} (תעתיק: ḳaṭa) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Katze}} *הודית: {{ת|הינדית|बिल्ला}} (תעתיק: billā) *הולנדית: {{ת|הולנדית|kat|poes}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|macska}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mèo}} *ולשית: {{ת|ולשית|cath}} *טגלית: {{ת|טגלית|pusa}} *טורקית: {{ת|טורקית|pisi|kedi}} *יוונית: {{ת|יוונית|γάτος}} (תעתיק: gátos) :::{{ת|יוונית|αίλουρος}} (תעתיק: aílouros) *יידיש: {{ת|יידיש|קאַץ}} *יפנית: {{ת|יפנית|猫}} (תעתיק: neko) *כורדית: {{ת|כורדית|pisîk|kitik}} *לטינית: {{ת|לטינית|feles|cattus}} *מלאית: {{ת|מלאית|kucing}} *מלטית: {{ת|מלטית|qattus}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|katt}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|paka}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|मार्जार}} (תעתיק: mārjāra) :::{{ת|סנסקירית|बिडाल}} (תעתיק: biḍāla) *ספרדית: {{ת|ספרדית|felino|gato}} *ערבית: {{ת|ערבית|قط}} (תעתיק:קִטּ) *פולנית: {{ת|פולנית|kot}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|felino|gato}} *פינית: {{ת|פינית|kissa}} *פרסית: {{ת|פרסית|گربه⁩}} (תעתיק: כֻרְבֵה) :::{{ת|פרסית|پیشی⁩}} (תעתיק: פִּישִׁי) *צ'כית: {{ת|צ'כית|kočka}} (♀), {{ת|צ'כית|kocour}} (♂) *צרפתית: {{ת|צרפתית|félin|chat}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|고양이}} (תעתיק: goyang'i) *רומנית: {{ת|רומנית|felină|pisică|mâță}} (♀) :::{{ת|רומנית|cotoi|motan}} (♂) *רוסית: {{ת|רוסית|кошка}} (♀תעתיק: kóška) :::{{ת|רוסית|кот}} (♂תעתיק: kot) *שוודית: {{ת|שוודית|katt}} *תאילנדית: {{ת|תאית|แมว}} (תעתיק: mɛɛo) }} {{תר-סוף}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חתול|ויקימינים=Felis Sylvestris Catus|ויקישיתוף=Felis silvestris catus|שם ויקישיתוף=חתול הבית}} *{{מקור/אינטרנט|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.2629859|כותרת=האופן המסתורי שבו קיבל החָתוּל את שמו העברי|שם האתר=הארץ|יוצר=אילון גלעד|תאריך=06/05/2015}} *{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|למה שלא נקרא לחתול "חתול"?|2021/08/11|למה-שלא-נקרא-לחתול-חתול-2}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:טורפים]] [[קטגוריה:חתוליים]] {{-}} ==חִתּוּל== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חיתול |הגייה=khi'''tul''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ח|ת|ל}} |דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}} |נטיות=חִתּוּל־;<br>ר' חִתּוּלִים, חִתּוּלֵי־ }} [[תמונה:Poopy_bath.jpg|left|thumb|184px|תינוק זוכה להחלפת חיתול]] [[תמונה:Windelfetischist.jpg|left|thumb|184px|אדם עם חיתול]] #{{רובד|לשון המקרא}} תחבושת, בד הנכרך סביב פצע כדי לעצור דימום או להגן על האזור הפגוע. #:* {{צט/תנ"ך|בֶּן אָדָם אֶת זְרוֹעַ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁבָרְתִּי וְהִנֵּה לֹא חֻבְּשָׁה לָתֵת רְפֻאוֹת לָשׂוּם '''חִתּוּל''' לְחָבְשָׁהּ לְחָזְקָהּ לִתְפֹּשׂ בֶּחָרֶב|יחזקאל|ל|כא}} # [[יריעה]] ה[[נכרך|נכרכת]] סביב [[חלצים|חלציו]] של [[תינוק]] או אדם שאינו מסוגל לשלוט ב[[צרכים|צרכיו]], ותפקידה [[ספיגה|ספיגת]] [[הפרשה|הפרשות]]יו. #:* על מנת לשמור על ההיגיינה של ה'''חיתולים''' יש להרתיח אותם לאחר כל שימוש. #:* היום משתמשים ב'''חיתולי''' בד בעיקר לשמירת הנקיון בעת הטיפול בתינוק כגון פריסה מתחתיו בעת ההחתלה. #:* אחי התינוק, בשעה טובה, נגמל מ'''חיתולים'''. ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. מן הפועל [[חתל|חִתֵּל]]. *בנוסף, בספר איוב נכתב: {{צט/תנ"ך|בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ וַעֲרָפֶל '''חֲתֻלָּתוֹ'''|איוב|לח|ט}} חתולתו' - בהוראת "תכריכו" ישנם מפרשים קדומים שהסיקו שמכאן נגזר שמו של החתול משום שנכרך הוא סביב מ[[פנק]]יו ===צירופים=== *[[תפרחת חיתולים]] ===נגזרות=== * [[בחיתוליו|בחיתולים]] * [[חתולית|חיתולית]] ===מילים נרדפות=== * [[אגד]] (1) * [[אספלנית]] (1) * [[תחבשת|תחבושת]] (1) * [[טטול|טיטול]] (3) * [[חתל#חֹתָל|חותל]] ===תרגום=== {{תרגומים| * איטלקית: {{ת|איטלקית|pannolino}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|diaper}} * בוסנית: {{ת|בוסנית|pelena}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Windel}} * דנית: {{ת|דנית|ble}} * סינית: {{ת|סינית|尿布}} | * ספרדית: {{ת|ספרדית|pañal}} * פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|fralda}} * פינית: {{ת|פינית|vaippa}} * רומנית: {{ת|רומנית|scutec}} * רוסית {{ת|רוסית|подгузник}} * שוודית: {{ת|שוודית|blöja}} }} ===ראו גם=== * [[החתלה]] * [[חותל]] * [[חותלת]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חיתול}} {{שורש|חתל}} [[קטגוריה:ינקות]] [[קטגוריה:פריטי לבוש]] [[קטגוריה:הלבשה תחתונה]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] 3jyzrt3bj4gqm3wb6a5y7y16s5epdgk קללה 0 12199 522215 391719 2026-07-11T10:30:25Z CrescentStorm 15545 הגהה 522215 wikitext text/x-wiki ==קְלָלָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=קללה |הגייה=kla'''la''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ק|ל|ל|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קְטָלָה}} |נטיות=קִלְלַת־; ר' קְלָלָוֹת}} # [[אחול|איחול]] ומשאלת לב ל[[הרע]]. #:*{{צט/תנ"ך|וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-'''הַקְּלָלוֹת''' הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ כִּי-לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר צִוָּךְ.|דברים|כח|מה}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאֵת כָּל-רָעַת אַנְשֵׁי שְׁכֶם הֵשִׁיב אֱלֹהִים בְּרֹאשָׁם וַתָּבֹא אֲלֵיהֶם '''קִלֲלַת''' יוֹתָם בֶּן-יְרֻבָּעַל.|שופטים|ט|נז}} #:*{{צט/תנ"ך|וּנְתַתִּים לְזַעֲוָה לְרָעָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ לְחֶרְפָּה וּלְמָשָׁל לִשְׁנִינָה '''וְלִקְלָלָה''' בְּכָל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר-אַדִּיחֵם שָׁם.|ירמיהו|כד|ט}} #:*{{צט/משנה|יָצָא נִיסָן וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, סִימַן '''קְלָלָה''', שֶׁנֶּאֱמַר <small>({{פסוק|שמואל א|יב|יז}})</small> הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם, וגו'.|תענית|א|ז}} #:*{{צט/משנה|וּפָטוּר עַל מַכָּתוֹ וְעַל '''קִלְלָתוֹ''' שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה, וְעוֹלֶה בְמִשְׁמָרוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה, וְאֵינוֹ חוֹלֵק.|יבמות|יא|ז}} #:* הלכתי למכשפה והטלתי [[קללה]] על שונאי. ===צירופים=== * [[קללת חינם]] * [[קללה נמרצת]] ===מילים נרדפות=== * [[גידוף]] * [[חירוף]] * [[אלה#אָלָה|אלה]] * [[מארה]] ===ניגודים=== * [[ברכה]] ===תרגום=== {{תרגומים| * אנגלית: {{ת|אנגלית|curse}} | * ערבית: {{ת|ערבית|مَسَبَّة|لَعْنَة}} }} ===ראו גם=== *[[עין הרע]] *[[ארור]] {{שורש|קלל ב}} fj0wwthhnyhtrjkpwb51oypd0bi3cfj בין השמשות 0 19207 522200 501900 2026-07-10T13:14:39Z CrescentStorm 15545 522200 wikitext text/x-wiki ==בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= בין השמשות |הגייה='''beyn''' hashma'''shot''' |חלק דיבר=תואר־הפועל |שורש= |דרך תצורה=צרף |נטיות= }} # {{רובד|לשון חז"ל}} שעת ה[[דמדומים]] שבין [[שקיעה|שקיעת]] ה[[שמש]] לצאת ה[[כוכב|כוכבים]]; המעבר בין יום ליום. #:* {{צט/משנה|כְּדַרְכּוֹ, לִשְׁמוֹנָה, נוֹלַד '''לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת''', נִמּוֹל לְתִשְׁעָה, '''בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת''' שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, נִמּוֹל לַעֲשָׂרָה...|שבת|יט|ה}} #:*{{צט/משנה|שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְעָשָׂה מְלָאכָה '''בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת''' וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן עָשָׂה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר.|כריתות|ד|ב}} #:*{{צט/משנה|רָאָה אַחַת הַיּוֹם וְאַחַת '''בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת''', אַחַת '''בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת''' וְאַחַת לְמָחָר, אִם יָדוּעַ שֶׁמִּקְצָת הָרְאִיָּה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר, וַדַּאי לַקָּרְבָּן וְלַטֻּמְאָה.|זבים|א|ו}} #:*{{צטבי|וּבְעֵת רַחֲמִים, '''בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת''', / שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי: / אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים – / הֵיכָן נְעוּרָי?|bialik/bia069.html|הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ|ח"נ ביאליק}} #:* {{צטבי|בערב שבת '''בין השמשות''' עלתה במחשבה לפניו, שמן הראוי היה לפשוט את המונדיר, שהוא סוף סוף בכלל בגדי חול, וללבוש בגדי שבת שיש לו בביתו.|read/5658|בירחי פגרה|יהודה שטיינברג}} ===מילים נרדפות=== * [[בין ערבים|בין הערביים]] * [[דמדומים]] ===ראו גם=== *[[אילת השחר]] * [[ספק חשכה|סָפֵק חֲשֵׁכָה]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|dusk}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=בין השמשות (יהדות)}} ===לקריאה נוספת=== * האקדמיה ללשון העברית, בתוך: [https://hebrew-academy.org.il/2015/12/21/%D7%9E%D7%9E%D7%94-%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%9A/ מטבעות לשון: מִמַה נַפְשָׁךְ?], עדכון: 24/7/2017. * חיים יחיאל בורנשטיין, [https://benyehuda.org/read/18395 "סדרי זמנים והתפתחותם בישראל"], תר"ץ. בפרויקט בן־יהודה. [[קטגוריה:חלקי היום]] [[קטגוריה:יהדות]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים מהתלמוד ומהמשנה]] 3qryi358e49uzdn4fxalsxidhctmp0s ימה 0 24067 522209 518640 2026-07-11T07:35:46Z CrescentStorm 15545 /* יָמָּה */ 522209 wikitext text/x-wiki ==יַמָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ימה |הגייה= ya'''ma''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|י|מ|ם}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}} |נטיות=ר' יַמּוֹת; יַמַּת־, ר' יַמּוֹת־ }}{{תמונה|LakeErieIslands.JPG|ימת אירי, אחת הימות הגדולות בתבל}} # [[מקוה מים]] גדול, המוקף יבשה. #:*{{צט/ירושלמי הלכה|ג' נשים הביאו קיניהן [...] זו שאומרת '''לימתי''' סברין מימר שופעת כים אמר לון '''בימה''' סכנת|שקלים|ה|א}} #:* {{צט/בבלי|תנו רבנן - רוחצים במי גרר [צ"ל: גדר], במי חמתן, במי עסיא ובמי טבריא, אבל לא בים הגדול ולא '''בימה'''<!--שמא יָמָהּ?!--> של סדום שנתכוון לרפואה|שבת|קט|א}}<!---ואולי זה יָמָהּ של סדום?!---> ===גיזרון=== *צורת נקבה מן [[ים]] ===מילים נרדפות=== * [[אגם]] ===תרגום=== * אוקראינית: {{ת|אוקראינית|озеро}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|pond|mere|lake|loch}} * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|lago}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|lago}} * ערבית: {{ת|ערבית|بُحَيْرَة}} (הגייה: בַּחִירַה) * צרפתית: {{ת|צרפתית|lac|étang}} * רוסית: {{ת|רוסית|пруд|озеро}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ימה|ויקישיתוף=Category:Lakes|שם ויקישיתוף=אגמים}} [[קטגוריה:מקווי מים]] [[קטגוריה:מים]] ==יָמָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ימה |הגייה='''ya'''ma |חלק דיבר=תואר־הפועל |מין= |שורש= |דרך תצורה={{מוספית|ים|מנוקד=יָם|ה"א המגמה}} |נטיות= }} #לכיוון הים. #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה רוּחַ-יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת-הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ '''יָמָּה''' סּוּף...|שמות|י|יט}} #:*{{צטשיר|נְחַלִים זוֹרְמִים '''הַיַּמָּה''' / וּבְיָם כָּל דֶּרֶךְ תַּמָּה / גַּם הַשֶּׁמֶשׁ נָמָה שָׁמָּה / אַל תַּגִּיד לִי לָמָּה|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}465&wrkid{{=}}8381|אולי על שפת הים|נורית הירש}} #:*{{צטשיר|לְפֶתַע '''הַיַּמָּה''' הִגַּעְנוּ / אֶל מוּל הַגַּלִּים אָז כָּרַעְנוּ / הָרוּחַ הִמְשִׁיךְ לְבַדּוֹ.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}332&wrkid{{=}}8433|אַתְּ וַאֲנִי וְהָרוּחַ|יורם טהרלב}} #לכיוון [[מערב]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ '''יָמָּה''' וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה|בראשית|כח|יד}} ===גיזרון=== * תוספת של [[ה"א המגמה]] למילה [[ים#יָם|יָם]]. הים התיכון נמצא במערבה של ארץ־ישראל, וכך נתקבלה המשמעות "לכיוון מערבה". ===מילים נרדפות=== * [[מערבה]] (1) ===ניגודים=== * [[קדמה#קֵדְמָה|קֵדְמָה]] (2) * [[מזרחה]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|towards a sea}} (1) * אנגלית: {{ת|אנגלית|westward}} (2) * רוסית: {{ת|רוסית|на запад}} (2) ===מידע נוסף=== *[[דגש לתפארת הקריאה]] באות מ"ם. {{שורש|ימם}} [[קטגוריה:תואר־הפועל]] [[קטגוריה:מלים המנוקדות בדגש לתפארת הקריאה]] [[קטגוריה:שושנת הרוחות]] gb9g676hjhm4qrfou50dndma07exare ארה 0 51355 522211 521940 2026-07-11T10:19:08Z CrescentStorm 15545 522211 wikitext text/x-wiki ==אָרָה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ארה |שורש וגזרה={{שרש3|א|ר|ה}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} [[לקט#לִקֵּט|ליקט]] ו[[אסף]] תוצרת חקלאית. #:*{{צט/תנ"ך|בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה '''אָרִיתִי''' מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי|שיר השירים|ה|א}} #:*{{צט/תנ"ך|לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ '''וְאָרוּהָ''' כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ|תהלים|פ|יג}} #:*{{צטפדיה|כִּ אִי '''אָרֻ''' לַן כֶּסֶף, אִי '''אָרֻ''' לַן חָרֻץ, וכֹל מִנִם מִשֹׁד, בִּלְתִּ אָנֹךִ שֹׁכֵב בַּאֲרֹן זֶ.|הסרקופג של תבנת}} ===גיזרון=== * שורש מקראי<ref>{{מקור/לקסיקון BDB|אָרָה|717}}</ref>. מקביל לארמית אָרָה, ולפיניקית 𐤀𐤓 (אר) במשמעות אסף (ראו ציטוט לעיל). * מצוי במקרא כשם עצם בצורת "אֹרֹת", ראו {{צט/תנ"ך|וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל-הַשָּׂדֶה, לְלַקֵּט '''אֹרֹת'''|מלכים ב|ד|לט}}. יש שפרשו "ארת" בהוראת עשבי בר ראויים למאכל. תרגום יונתן:<ref>[https://cal.huc.edu/showtargum.php?bookname=11&chapter=4&verse=39&Peshitta=ON&Sam=ON תרגום יונתן בCAL].</ref> כשם קיבוצי לעשבי תיבול "יֵרוֹקָנִין" (לשון ירקות)<ref>[https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=yrqwn+N&cits=all CAL].</ref> שפורש בהוראת "עשבי תיבול". * התנא רבי מאיר בתלמוד בבלי מפרש 'ארת' כמקביל ל{{צט/בבלי|גרגיר|יומא|יח|ב}} שבלשון חז"ל מזוהה כ[[w:בן-חרדל מצוי|בן-חרדל מצוי]] הגדל בר בישראל ומזרעיו ניתן להפיק שמן. רשי מפרש ארוג"א (אורוגולה/[[ערוגה]]?) ===נגזרות=== * [[אריה#אֲרִיָּה|ארייה]] ===מילים נרדפות=== * [[לקט|לָקַט]] * [[קטף|קָטַף]] * [[בצר]] * [[מסק]] ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} {{שורש|ארה}} ==אָרָה {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ארה |הגייה='''a'''ra |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=אָרַת־; ר' אָרוֹת }}{{תמונה|Ara macao, Ara ararauna and Ara militaris (cropped).jpg|שלושה מיני ארות}} # [[תוכי]] גדל־ממדים שמוצאו מ[[יער גשם|יערות הגשם]] שב[[אמריקה]]; פניו לבנות ו[[מקור]]ו ה[[מאנקל|מאונקל]] שחור. #:*{{משפט מדגים}} ===גיזרון=== *{{לועזית|השם המדעי}} Ara. במקור מ[[W:שפות טופי|שפת הטופי]]: ara – [[עוף]]. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|macaw}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ארה|ויקימינים=Ara|ויקישיתוף=CATEGORY:Ara|שם ויקישיתוף=ארות}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:עופות]] rjxwj3ubjhohz80rp7bhmdzd2udvwao 522212 522211 2026-07-11T10:20:51Z CrescentStorm 15545 522212 wikitext text/x-wiki ==אָרָה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ארה |שורש וגזרה={{שרש3|א|ר|ה}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} [[לקט#לִקֵּט|ליקט]] ו[[אסף]] תוצרת חקלאית. #:*{{צט/תנ"ך|בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה '''אָרִיתִי''' מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי|שיר השירים|ה|א}} #:*{{צט/תנ"ך|לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ '''וְאָרוּהָ''' כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ|תהלים|פ|יג}} #:*{{צטפדיה|כִּ אִי '''אָרֻ''' לַן כֶּסֶף, אִי '''אָרֻ''' לַן חָרֻץ, וכֹל מִנִם מִשֹׁד; בִּלְתִּ אָנֹךִ שֹׁכֵב בַּאֲרֹן זֶ.|הסרקופג של תבנת}} ===גיזרון=== * שורש מקראי<ref>{{מקור/לקסיקון BDB|אָרָה|717}}</ref>. מקביל לארמית אָרָה, ולפיניקית 𐤀𐤓 (אר) במשמעות אסף (ראו ציטוט לעיל). * מצוי במקרא כשם עצם בצורת "אֹרֹת", ראו {{צט/תנ"ך|וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל-הַשָּׂדֶה, לְלַקֵּט '''אֹרֹת'''|מלכים ב|ד|לט}}. יש שפרשו "ארת" בהוראת עשבי בר ראויים למאכל. תרגום יונתן:<ref>[https://cal.huc.edu/showtargum.php?bookname=11&chapter=4&verse=39&Peshitta=ON&Sam=ON תרגום יונתן בCAL].</ref> כשם קיבוצי לעשבי תיבול "יֵרוֹקָנִין" (לשון ירקות)<ref>[https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=yrqwn+N&cits=all CAL].</ref> שפורש בהוראת "עשבי תיבול". * התנא רבי מאיר בתלמוד בבלי מפרש 'ארת' כמקביל ל{{צט/בבלי|גרגיר|יומא|יח|ב}} שבלשון חז"ל מזוהה כ[[w:בן-חרדל מצוי|בן-חרדל מצוי]] הגדל בר בישראל ומזרעיו ניתן להפיק שמן. רשי מפרש ארוג"א (אורוגולה/[[ערוגה]]?) ===נגזרות=== * [[אריה#אֲרִיָּה|ארייה]] ===מילים נרדפות=== * [[לקט|לָקַט]] * [[קטף|קָטַף]] * [[בצר]] * [[מסק]] ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} {{שורש|ארה}} ==אָרָה {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ארה |הגייה='''a'''ra |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=אָרַת־; ר' אָרוֹת }}{{תמונה|Ara macao, Ara ararauna and Ara militaris (cropped).jpg|שלושה מיני ארות}} # [[תוכי]] גדל־ממדים שמוצאו מ[[יער גשם|יערות הגשם]] שב[[אמריקה]]; פניו לבנות ו[[מקור]]ו ה[[מאנקל|מאונקל]] שחור. #:*{{משפט מדגים}} ===גיזרון=== *{{לועזית|השם המדעי}} Ara. במקור מ[[W:שפות טופי|שפת הטופי]]: ara – [[עוף]]. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|macaw}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ארה|ויקימינים=Ara|ויקישיתוף=CATEGORY:Ara|שם ויקישיתוף=ארות}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:עופות]] dqdwdqwd1dkiwan246fb5xq0z32un87 522213 522212 2026-07-11T10:22:37Z CrescentStorm 15545 522213 wikitext text/x-wiki ==אָרָה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ארה |שורש וגזרה={{שרש3|א|ר|ה}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} [[לקט#לִקֵּט|ליקט]] ו[[אסף]] תוצרת חקלאית. #:*{{צט/תנ"ך|בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה '''אָרִיתִי''' מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי|שיר השירים|ה|א}} #:*{{צט/תנ"ך|לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ; '''וְאָרוּהָ''' כָּל־עֹבְרֵי דָרֶךְ?|תהלים|פ|יג}}{{הבהרה|הלא סביר משורש א־ר־ר?}} #:*{{צטפדיה|כִּ אִי '''אָרֻ''' לַן כֶּסֶף, אִי '''אָרֻ''' לַן חָרֻץ, וכֹל מִנִם מִשֹׁד; בִּלְתִּ אָנֹךִ שֹׁכֵב בַּאֲרֹן זֶ.|הסרקופג של תבנת}} ===גיזרון=== * שורש מקראי<ref>{{מקור/לקסיקון BDB|אָרָה|717}}</ref>. מקביל לארמית אָרָה, ולפיניקית 𐤀𐤓 (אר) במשמעות אסף (ראו ציטוט לעיל). * מצוי במקרא כשם עצם בצורת "אֹרֹת", ראו {{צט/תנ"ך|וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל-הַשָּׂדֶה, לְלַקֵּט '''אֹרֹת'''|מלכים ב|ד|לט}}. יש שפרשו "ארת" בהוראת עשבי בר ראויים למאכל. תרגום יונתן:<ref>[https://cal.huc.edu/showtargum.php?bookname=11&chapter=4&verse=39&Peshitta=ON&Sam=ON תרגום יונתן בCAL].</ref> כשם קיבוצי לעשבי תיבול "יֵרוֹקָנִין" (לשון ירקות)<ref>[https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=yrqwn+N&cits=all CAL].</ref> שפורש בהוראת "עשבי תיבול". * התנא רבי מאיר בתלמוד בבלי מפרש 'ארת' כמקביל ל{{צט/בבלי|גרגיר|יומא|יח|ב}} שבלשון חז"ל מזוהה כ[[w:בן-חרדל מצוי|בן-חרדל מצוי]] הגדל בר בישראל ומזרעיו ניתן להפיק שמן. רשי מפרש ארוג"א (אורוגולה/[[ערוגה]]?) ===נגזרות=== * [[אריה#אֲרִיָּה|ארייה]] ===מילים נרדפות=== * [[לקט|לָקַט]] * [[קטף|קָטַף]] * [[בצר]] * [[מסק]] ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} {{שורש|ארה}} ==אָרָה {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=ארה |הגייה='''a'''ra |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=אָרַת־; ר' אָרוֹת }}{{תמונה|Ara macao, Ara ararauna and Ara militaris (cropped).jpg|שלושה מיני ארות}} # [[תוכי]] גדל־ממדים שמוצאו מ[[יער גשם|יערות הגשם]] שב[[אמריקה]]; פניו לבנות ו[[מקור]]ו ה[[מאנקל|מאונקל]] שחור. #:*{{משפט מדגים}} ===גיזרון=== *{{לועזית|השם המדעי}} Ara. במקור מ[[W:שפות טופי|שפת הטופי]]: ara – [[עוף]]. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|macaw}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=ארה|ויקימינים=Ara|ויקישיתוף=CATEGORY:Ara|שם ויקישיתוף=ארות}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:עופות]] 0zph5q33ieclf667tqrowyn2h8qs974 מסעד 0 53685 522202 513890 2026-07-10T19:28:46Z CrescentStorm 15545 522202 wikitext text/x-wiki ==מִסְעָד== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסעד |הגייה=mis'''׳ad''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ע|ד}} |דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}} |נטיות=מִסְעַד־, ר' מִסְעָדִים, מִסְעֲדֵי־ }} {{תמונה|Halle (Westfalen) - Kreis - Sitzungsstuhl.jpg|מסעד הכסא}} # {{רובד|מקרא}} עמוד תמך, קורת משען לקיר או לגג. #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת-עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים '''מִסְעָד''' לְבֵית-יְהוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים לֹא בָא-כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.|מלכים א|י|יב}} # ‏‏{{רובד|עברית חדשה}} [[גב]] ה[[כסא]]. #:*{{צטבי|ויפול על כסאו וישען על '''המסעד''' ויפשוט את צוארו, ככבש אלוף עת יובל לטבח ויאנח מרה|read/2341|אלה עשיריך ישראל|שמואל נחום כהנובסקי}} #:*{{צטבי|"אינני יודע מה היה בעשרים השנים האחרונות, ואין זה חשוב!" הוא הגביה קולו והיכה באגרוף קמוץ על '''מסעד''' הכורסה.|read/13751|דוברין האדם|חנוך ברטוב}} # {{רובד|לשון ימי הביניים}} משען, תמיכה, חיזוק. #:* {{הדגשה|"לא יהיה לך מבטחם '''למסעד''' ונפשם לא יסעדו, נשוא ינשוא כי לא יצעדו.|(ר"י הלוי, וירד איש אלהים)}} ===גיזרון=== # המילה "מסעד" היא מילה יחידאית במקרא. # מן ס-ע-ד. ===פרשנים מפרשים=== * [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%99_%D7%99%D7%91 מצודות על מלכים א י יב]: "מסעד" - הוא העליה שזכר למעלה שהיה לבית ה' ולבית המלך רצה לומר מזה לזה ובדברי הימים (ב ט יא) נקרא מסילה על היותו מסילה ללכת בה וכאן נקרא מסעד לפי שהיה לו כעין מעקה מפה ומפה להיות העולה נשען ונסעד בהם. * [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%99_%D7%99%D7%91 רש"י על מלכים א י יב]: "מסעד לבית ה'" - ובדברי הימים (ב ט יא) כתיב מסלות לבית ה' לכך אני אומר המסעד הזה לשון רצפה. * [https://benyehuda.org/dict/24412/48124 מִסְעָד] במילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן יהודה, בפרויקט בן יהודה. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|backrest}} (2) ===ראו גם=== *[[הדום]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Chair backs}} [[קטגוריה:סעד (שורש)]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] j3zubbrgl8ji2lvwuhh3lv0hqafpfyy 522203 522202 2026-07-10T19:29:27Z CrescentStorm 15545 522203 wikitext text/x-wiki ==מִסְעָד== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסעד |הגייה=mis'''׳ad''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ס|ע|ד}} |דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}} |נטיות=מִסְעַד־, ר' מִסְעָדִים, מִסְעֲדֵי־ }} {{תמונה|Halle (Westfalen) - Kreis - Sitzungsstuhl.jpg|מסעד הכסא}} # {{רובד|מקרא}} עמוד תמך, קורת משען לקיר או לגג. #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת-עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים '''מִסְעָד''' לְבֵית-יְהוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים לֹא בָא-כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.|מלכים א|י|יב}} # ‏‏{{רובד|עברית חדשה}} [[גב]] ה[[כסא]]. #:*{{צטבי|ויפול על כסאו וישען על '''המסעד''' ויפשוט את צוארו, ככבש אלוף עת יובל לטבח ויאנח מרה|read/2341|אלה עשיריך ישראל|שמואל נחום כהנובסקי}} #:*{{צטבי|"אינני יודע מה היה בעשרים השנים האחרונות, ואין זה חשוב!" הוא הגביה קולו והיכה באגרוף קמוץ על '''מסעד''' הכורסה.|read/13751|דוברין האדם|חנוך ברטוב}} # {{רובד|לשון ימי הביניים}} משען, תמיכה, חיזוק. #:* {{הדגשה|"לא יהיה לך מבטחם '''למסעד''' ונפשם לא יסעדו, נשוא ינשוא כי לא יצעדו.|(ר"י הלוי, וירד איש אלהים)}} ===גיזרון=== # המילה "מסעד" היא מילה יחידאית במקרא. # מן ס-ע-ד. ===מילים נרדפות=== *[[משענת]] (2) ===פרשנים מפרשים=== * [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%99_%D7%99%D7%91 מצודות על מלכים א י יב]: "מסעד" - הוא העליה שזכר למעלה שהיה לבית ה' ולבית המלך רצה לומר מזה לזה ובדברי הימים (ב ט יא) נקרא מסילה על היותו מסילה ללכת בה וכאן נקרא מסעד לפי שהיה לו כעין מעקה מפה ומפה להיות העולה נשען ונסעד בהם. * [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%99_%D7%99%D7%91 רש"י על מלכים א י יב]: "מסעד לבית ה'" - ובדברי הימים (ב ט יא) כתיב מסלות לבית ה' לכך אני אומר המסעד הזה לשון רצפה. * [https://benyehuda.org/dict/24412/48124 מִסְעָד] במילון העברית הישנה והחדשה מאת אליעזר בן יהודה, בפרויקט בן יהודה. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|backrest}} (2) ===ראו גם=== *[[הדום]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Chair backs}} [[קטגוריה:סעד (שורש)]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] r1faa2bghuyvxsu4j427s3qnitk130g משג ירק 0 54031 522201 511042 2026-07-10T13:54:24Z יוסף אומץ 34644 522201 wikitext text/x-wiki ==מֻשָֹּג יָרֹק== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מושג ירוק |הגייה=mu'''sag''' ya'''rok''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|נ|שׂ|ג}}; {{שרש3|י|ר|ק}} |דרך תצורה=צירוף |נטיות= }} # {{רובד|ח}} שלילה מוחלטת בעניין [[ידיעה|ידיעת]]־מה ב[[עניין]]. #:* אין לי '''מושג ירוק'''. ===מקור=== * הביטוי קיים מילולית בשפות אירופית, כנראה שהגיע {{לועזית|פולנית}} '''nie mam zielonego pojęcia'''; [[ירק#יָרֹק|ירוק]] משמש בהשאלה לציון דבר [[בוסרי]] או [[רענן]], כדימוי לצמח צעיר. ===ביטויים קרובים=== * ===ניגודים=== * ===ראו גם=== * [[משג|מושג]] * [[קטגוריה:ביטויים]] 669aruvsm9cn01eelsj373ksfno9dec מארה 0 54205 522214 503457 2026-07-11T10:29:58Z CrescentStorm 15545 הסרת שטויות 522214 wikitext text/x-wiki ==מְאֵרָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מארה |הגייה=mee'''ra''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|א|ר|ר}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵלָה}} |נטיות=ר' מארות; ר' מְאֵרוֹת־{{הפניה|1|ריבוי}} }} # [[קללה]], איחולי [[היזק]]. #:*{{צט/תנ"ך|נוֹתֵן לָרָשׁ, אֵין מַחְסוֹר; וּמַעְלִים עֵינָיו, רַב '''מְאֵרוֹת'''.|משלי|כח|כז}} ===גזרון=== *יתכן קשר לאל המגיפה השומרי: אֶררָה Erra. *בעברית משנאית: "אֶֽרֶר" קללה. ===נגזרות=== *{{שרש3|מ|א|ר}} **[[ממאיר]] ===צירופים=== *[[כתב מארה]] {{קצרמר}} goj0fbu1rkemldp5iz1u0sqt6bfzayf