ויקימילון
hewiktionary
https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99
MediaWiki 1.47.0-wmf.24
case-sensitive
מדיה
מיוחד
שיחה
משתמש
שיחת משתמש
ויקימילון
שיחת ויקימילון
קובץ
שיחת קובץ
מדיה ויקי
שיחת מדיה ויקי
תבנית
שיחת תבנית
עזרה
שיחת עזרה
קטגוריה
שיחת קטגוריה
נספח
שיחת נספח
TimedText
TimedText talk
יחידה
שיחת יחידה
אירוע
שיחת אירוע
דבר
0
1289
525177
524409
2026-10-25T19:21:34Z
Samp10l
41077
/* דִּבֵּר ב */ שכתוב ההגדרה, משפט מדגים
525177
wikitext
text/x-wiki
==דָּבָר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דבר
|הגייה=da'''var'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ד|ב|ר|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=ר' דְּבָרִים; דְּבַר־, ר' דִּבְרֵי־; כ' דְּבָרוֹ
}}
# {{מקרא}} מה שנאמר.
#:*{{צט/תנ"ך|וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת '''וּדְבָרִים''' אֲחָדִים|בראשית|יא|א}}
#:*{{צט/תנ"ך|אֵלֶּה הַ'''דְּבָרִים''' אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן|דברים|א|א}}
#:*{{צט/תנ"ך|תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף '''דָּבָר''' דָּבֻר עַל אָפְנָיו|משלי|כה|יא}}
# [[משהו]] [[מוחשי]].
#:*{{צט/תנ"ך|אַרְבָּעִים שָׁנָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ '''דָּבָר'''|דברים|ב|ז}}
#:*{{צטבי|עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם – / אֵין לִי '''דָבָר'''.|bialik/bia069.html|הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ|ח"נ ביאליק}}
# {{הקשר|נצרות}} תרגום המילה היוונית "[[לוגוס|לוֹגוֹס]]", שהיא שם נרדף ל"בֵּן",(וגם ל-"טענה מבוססת [[הגיון]]") ממרכיבי אמונת היסוד בנצרות .
#:*{{צט|בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר וְהַדָּבָר הָיָה אֵת הָאֱלֹהִים וֵאלֹהִים הָיָה '''הַדָּבָר'''.|הבשורה על פי יוחנן פרק א}}
#:*{{צט|'''וְהַדָּבָר''' נִהְיָה בָשָׂר וַיִּשְׁכֹּן בְּתוֹכֵנוּ וַנֶּחֱזֶה כְבוֹדוֹ כִּכְבוֹד בֵּן יָחִיד לְאָבִיו רַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת.|הבשורה על פי יוחנן פרק א}}
===גזרון===
3. ארמית גלילית (=הגניזה הקהירית)-במשמעות "דבר מה", חפץ , [[טובין]] - "וכל '''דברין''' דאנה קני ועתיד למקני בין מקרקעין ובין מטלטלין".
===מידע נוסף===
4. במשמעות הנ"ל , המילה מופיעה תמיד בתוספת ה' הידיעה.
===צירופים===
{{ע|4|
*[[דבר אחר]]
*[[דבר אמת]]
*[[דברים בטלים]]
*[[דברים בעלמא]]
*[[דבר הלכה]]
*[[דבר לאשורו]]
*[[דבר והפוכו|דבר והיפוכו]]
*[[דבר מה]]
*[[דבר עברה]]
*[[דבר של מה בכך]]
*[[דברי חכמים בנחת נשמעים]]
*[[דברי חלקות]]
*[[דברי הימים]]
*[[דברים ככתבן]]
*[[דברי רוח]]
*[[דברים שבלב]]
*[[דברי תורה]]
*[[אחרית דבר]]
*[[אין דבר]]
*[[אין דבר העומד בפני הרצון]]
*[[איש דברים]]
*[[בעל דבר]]
*[[יודע דבר]]
*[[סוף דבר]]
*[[לא היו דברים מעולם]] ([[להד"ם]])
*[[לאמתו של דבר]]
*[[מצב הדברים]]
*[[על לא דבר]]
*[[שום דבר]]
}}
===נגזרות===
*[[דברים]]
===מילים נרדפות===
*[[מלה|מילה]] (1)
*[[משהו]] (2)
*[[חפץ]] (2)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} (1) {{ת|אנגלית|thing}} (2), {{ת|אנגלית|Word}} (3)
* ערבית: {{ת|ערבית|كَلَام}} (1)
* ערבית: {{ת|ערבית|شَيْء}} (2)
===ראו גם===
*[[כלום]]
{{שורש|דבר א}}
==דֶּבֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דבר
|הגייה='''de'''ver
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ד|ב|ר|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=
}}
{{עשר המכות}}
#{{מקרא}} [[מגפה]] הממיתה רבים. מוזכר כאחת מעשר ה[[מכה|מכות]] שהוכו בהן המצרים לפני יציאת מצרים, וכן בהקשרים אחרים כעונש מידי שמים.
#:*{{צט/תנ"ך|הִנֵּה יַד־יהוה הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן; דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד.|שמות|ט|ג}}
#:*{{צט/תנ"ך|וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם־בְּרִית, וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל־עָרֵיכֶם; וְשִׁלַּחְתִּי '''דֶבֶר''' בְּתוֹכֲכֶם, וְנִתַּתֶּם בְּיַד־אוֹיֵב.|ויקרא|כו|כה}}
#:*{{צט/תנ"ך|יַדְבֵּק יהוה בְּךָ אֶת־'''הַדָּבֶר''', עַד כַּלּתוֹ אֹתְךָ מֵעַל הָאֲדָמָה; אֲשֶׁר־אַתָּה בָא־שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ.|דברים|כח|כא}}
#:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֵּן יהוה '''דֶּבֶר''' בְּיִשְׂרָאֵל, מֵהַבֹּקֶר וְעַד־עֵת מוֹעֵד; וַיָּמָת מִן־הָעָם מִדָּן וְעַד־בְּאֵר שֶׁבַע, שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ.|שמואל ב|כד|טו}}
#:*{{צט/תנ"ך|כִּי יָצֻמוּ, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֶל־רִנָּתָם; וְכִי יַעֲלוּ עֹלָה וּמִנְחָה, אֵינֶנִּי רֹצָם – כִּי בַּחֶרֶב וּבָרָעָב '''וּבַדֶּבֶר''' אָנֹכִי מְכַלֶּה אוֹתָם.|ירמיהו|יד|יב}}
#:*{{צט/תנ"ך|לְפָנָיו יֵלֶךְ '''דָּבֶר'''; וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו.|חבקוק|ג|ה}}
#:*{{צט/תנ"ך|יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ; לֹא־חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וְחַיָּתָם '''לַדֶּבֶר''' הִסְגִּיר.|תהלים|עח|נ}}
# {{משלב|רפואה}} שם כולל לשלוש [[מחלה|מחלות]] מידבקות חריפות התוקפות [[מכרסם|מכרסמים]] ובני־אדם: דבר בּוּבּוֹנִי, דבר ריאתי ודבר סֶפְּטִיסֶמי. מחלות אלה נגרמות על־ידי ה[[חידק|חיידק]] יֶרְסִינִיָה פֶּסְטִיס (Yersinia pestis) שעובר ממכרסמים לבני-אדם באמצעות מינים מסוימים של [[פרעוש|פרעושים]]. לאורך ההיסטוריה גרמו מחלות אלה למגפות קטלניות, אך כיום אפשר לצמצם את ניזקן באמצעות טיפול [[אנטיביוטיקה|אנטיביוטי]].
#:* במאה ה-14 השתוללה באירופה מגפת דבר קשה במיוחד שהביאה למותם של בין רבע למחצית מתושבי היבשת.
#:* דיווח על חולה במחלת הדבר הביא את הרשויות לתגבר את שירותי ה[[תברואה]], ולצייד את בתי החולים במנות נוספות של אנטיביוטיקה.
===גזרון===
* במקורות החיצוניים לתנך, בלוחות עמרנה הכתובות בניב כנעני מן [[w:המאה ה-14 לפנה"ס|המאה ה-14 לפנה"ס]] בהגיית "דֲבּרי" dáb-ri. צטוט: "מפני שהעיר מושמדת במגפות ו'''בדֶבר'''"{{מקור}}
===צירופים===
*[[הדבר השחר|הדבר השחור]]
*[[בחירה בין דבר לכולרה]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pest|pestilence|plague}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|peste}}
* ערבית: {{ת|ערבית|طَاعُون}}
===ראו גם===
* [[המוות השחור]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=דבר}}
{{שורש|דבר ב}}
[[קטגוריה:מחלות]]
[[קטגוריה:עשר המכות]]
==דִּבֵּר {{משני|א}} (גם: דִּבֶּר)==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=דיבר
|שורש וגזרה={{שרש3|ד|ב|ר|א}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
# התבטא בקול רם באמצעות שפה, השמיע מילים כדי לבטא רעיון.
#:*{{צט/תנ"ך|וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו, וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם; וְאַחֲרֵי כֵן, '''דִּבְּרוּ''' אֶחָיו אִתּוֹ|בראשית|מה|טו}}
===צירופים===
* [[דבר אמת|דיבר אמת]]
* [[דבר אל הקיר|דיבר אל הקיר]]
* [[דבר אל העצים ואל האבנים|דיבר אל העצים ואל האבנים]]
* [[דבר בלב|דיבר בלב]]
* [[דבר גבוהה גבוהה]]
===נגזרות===
*<big>[[דבר|דֻּבַּר]]</big> (צורת הסביל)
**[[מדבר#מְדֻבָּר|מְדֻבָּר]]
*[[דבור#דִּבּוּר|דִּבּוּר]]
*[[מדבר#מְדַבֵּר|מְדַבֵּר]]
===מילים נרדפות===
*[[דבר#דָּבַר|דָּבַר]]
*[[אמר]]
*[[הגיד]]
*[[בטא]]
===ניגודים===
* [[שתק]] (1)
* [[נדם]] (1)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|speak|talk}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|hablar}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تَكَلَّم|حَكَى}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|parler}}
* רוסית: {{ת|רוסית|говорить}}
===מידע נוסף===
* '''[[כִּפֵּר]]''', '''דִּבֵּר''' ו'''[[כבס#כִּבֵּס|כִּבֵּס]]''' הם שלושה פעלים יוצאי־דפן בבניין פיעל, המופיעים בכתובים בסגול במקום בצירה (כלומר - '''כִּפֶּר''', '''דִּבֶּר''', '''כִּבֶּס''').
{{שורש|דבר א}}
===ראו גם===
*[[נדבר]]
*[[הדבר]]
*[[הדביר]]
==דָּבַר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה=
|בניין=קל
}}
# ביטא מילים בשפתיו.
#:*{{צט/תנ"ך|כן בנות צלפחד דוברות|במדבר|כז|ז}}
#:*{{צט/תנ"ך|ישכר פי דוברי שקר|תהלים|סג|יב}}
#:* האם הנך '''דובר''' אנגלית רהוטה?
===נגזרות===
* [[דובר]]
* [[דבור#דָּבוּר|דָּבוּר]]
===ניגודים===
* [[שתק]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|speak|talk}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|hablar}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تَكَلَّم|حَكَى}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|parler}}
* רוסית: {{ת|רוסית|говорить}}
==דִּבֵּר {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דיבר
|הגייה=di'''ber'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ד|ב|ר|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטֵּל}}
|נטיות=ר' דִּבְּרוֹת
}}
# {{פירוש לקוי}} נבואה, צווי מאלוה
#:* {{צט/תנ"ך|וְהַנְּבִֿיאִים יִהְיוּ לְרוּחַ וְהַ'''דִּבֵּר''' אֵין בָּהֶם, כֹּהֿ יֵעָשֶׂהֿ לָהֶם|ירמיהו|ה|יג}}
#:* "לא תרצח" הוא ה'''דיבר''' השישי מבין עשרת הדיברות.
===צירופים===
* [[עשרת הדברות]]
* [[חלקי הדבר|חלקי הדיבר]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Commandment}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|přikázání}} (desatera)
===מידע נוסף===
*רבים נוטים בטעות לגזור את צורת היחיד מ"דברות" '''דִּבְּרָה'''.
===ראו גם===
*[[הגד|הֵגֵד]]
{{שורש|דבר א}}
==דִּבֵּר {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=דיבר
|שורש וגזרה={{שרש3|ד|ב|ר|ב}}, [[גזרת השלמים]]
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
#{{מקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} השמיד
#:*{{צט/תנ"ך|אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם:לֹא יֵבֹשׁוּ-כִּי '''יְדַבְּרוּ''' אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר|תהילים|קכז|ה}}
#:*{{צט/תנ"ך|וַעֲתַלְיָהוּ אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה כִּי מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם '''וַתְּדַבֵּר''' אֶת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה לְבֵית יְהוּדָה.|דברי הימים ב|כב|י}}
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|exterminate}}
===ראו גם===
*[[הדביר]]
{{שורש|דבר ב}}
==דֹּבֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דובר
|הגייה='''do'''ver
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ד|ב|ר|ג}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=ר' דְּבָרִים
}}
# {{מקרא}} [[מרעה]].
#:*{{צט/תנ"ך|וְרָעוּ כְבָשִׂים '''כְּדָבְרָם'''|ישעיהו|ה|יז}}
===גזרון===
# מן סורית קלאסית דבר - ܕܒܪ - dḇar=לנהוג ,לחרוש .
:* הערבית אימצה מילה זו: דיבאר [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AF%D8%A8%D8%A7%D8%B1#Arabic دِبَار]dḇār במשמעות מחרשה, מידה של קרקרע המיועדת לזריעה, חלקת אדמה המופרדת על ידי רכסי אדמה אחרים ובכך שומרת מים להשקיה.
===מידע נוסף===
# נגזרת נוספת משורש סורי זה מופיעה בארמית בצירוף סופית א': ܕܒܪܐ - דִברָא, דַברָא =במשמעות מסלול ,מסלול חרישה,[[כרכרה]].
:*בתרגום יונתן ל(מלכים ב'; ט' פסוק כ) : וְדַברָא כְּדַברָא דְיֵהוּא בַר נִמשִׁי". פירוש- "ואופן הנהיגה ("מטורף") - כמו הת[[נהג]]ותו של יהוא" .
=== מילים נרדפות ===
* [[אחו]]
* [[אפר]]
* [[כר]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|pasture}}
{{שורש|דבר ג}}
== דַּבָּר ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=דבר
|הגייה=da'''bar'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ד|ב|ר|ד}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר': דַּבָּרִים, נ"י: דַּבַּר־
}}
# {{רובד|לשון חז"ל}} [[מנהיג]].
#:*{{צט/בבלי|דבר אחד לדור ואין שני דברין לדור|סנהדרין|ח|א}}
===גזרון===
*מן סורית קלאסית - [https://en.wiktionary.org/wiki/%DC%95%DC%92%DC%AA%DC%90 ܕܒܪܐ] - דַּבָּרא, במשמעות "הנהגה" .
*בערבית -"דבּרַא" (פועל); [https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%AF%D8%A8%D8%B1 دَبَّرَ] - להדריך,לתכנן.
=== מילים נרדפות ===
* [[מנהיג]]
===ראה גם===
* [[דביר]]
* [[דבר אחד לדור]]
* [[האמיר]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|leader}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قائِد|زَعِيم}}
mq0aj9mzdlcdkecty7qg78yu0jkfxzk
קבוץ
0
4728
525175
512043
2026-10-25T16:38:57Z
Samp10l
41077
/* קָבוּץ */ ניתוח דקדוקי
525175
wikitext
text/x-wiki
== קִבּוּץ (צורה לא תקנית: קֻבּוּץ) ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קובוץ ''גם'' קיבוץ
|הגייה=ku'''buts''', ki'''buts'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|קבץ|ק־ב־ץ}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' קֻבּוּצִים ''גם'' קִבּוּצִים
}}
# {{רובד|הביניים}} {{משלב|דקדוק}} אחד מסימני ה[[ניקוד]] טברני, שמסמן ב[[עברית]] החדשה את ה[[תנועה]] /u/ או /ʊ/. הוא מופיע מתחת ל[[אות]] ונראה כשלוש [[נקודה|נקודות]] [[אלכסוני]]ות.
#:* במילה [[סלם|סֻלָּם]] האות סמ"ך מנוקדת ב'''קיבוץ'''.
===גיזרון===
משורש מקראי .נקרא כך כשיבוש של המילה [[כווץ]] (השפתים), שנדרש על מנת להפיק את ההברה יש שגוזרים בהוראה דומה, מלשון [[קבץ]].
===ראו גם===
* [[שורוק]]
{{שורש|קבץ}}
{{-}}
[[קטגוריה:דקדוק]][[קטגוריה:ניקוד]]
==קִבּוּץ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קיבוץ
|הגייה=ki'''buts'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ב|ץ}}
|דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}}
|נטיות=ר' קִבּוּצים; קִבּוּץ־ ר' קִבּוּצֵי־
}}
# אסוף, כנוס של מספר עצמים אל מקום אחד.
#:* "שומעים אנו תמיד על אודות ועדים, '''קיבוץ''' סכומים גדולים ומוסדות. הראונו את התוצאות! הראונו את הפעולות!" (הרצל, מתוך נאום הפתיחה לקונגרס הציוני הרביעי).
#:* בנינו לעצמנו חבורת מומחים על-ידי '''קיבוץ''' של אנשים מוכשרים.
#{{משלב|ישראל}} [[ישוב]] [[כפרי]] המושתת על [[עקרון|עקרונות]] ה[[קומוניזם]].
#:* '''קיבוץ''' דגניה הוא '''הקיבוץ''' הראשון שנוסד בארץ, בשנת 1909.
# שם לקבוצת לומדי תורה צעירים בלשון היהודים באירופה, ובלשון ימינו השנתונים המבוגרים בישיבה.
#:* בחורים שעדיין לא '''בקיבוץ''' לא מורשים להשתתף בועד.
===גיזרון===
*שם פעולה מן [[קבץ|קבֵּץ]]. נמצאת פעם אחת במקרא {{צט/תנ"ך|בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ '''קִבּוּצַיִךְ''' וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ|ישעיהו|נז|יג}}
*מילה שמוצאה מערב-שמי ,{{מקור}} מופיעה בשפה אוגריתית(qbṣ; קבשׁ), במשמעות [[שבט]]. המילה הושאלה לעברית - מארמית (קְיִבְּשׁ qybwṣ) = אסופת/אשפת חצים. יתכן שהמילה מקושרת אל הפועָל באתיופית - (כבשא qabṣa) = לזרוק,להטיל יחד.
*המילה מופיעה לראשונה בשפה העברית בסמוך לתקופת חורבן בית שני,במגילות [[ים המלח]], ציטוט: "בק>בוץ חרון ובאריכות? ישובון וב?...". (מגילת חכמת המלך שלמה א')
===צירופים===
* [[קבוץ גלויות]]
===נגזרות===
*[[קבוצניק|קיבוצניק]]
*[[קבוצי|קיבוצי]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|collection}} (1)
* אנגלית: {{ת|אנגלית|kibbutz}} (2)
===ראו גם===
* [[חלוץ]]
* [[מושב]]
* [[קבוצה]]
* [[קומונה]]
* [[קולקטיב]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קיבוץ}}
* [https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%A7%D6%B4%D7%91%D6%BC%D7%95%D6%BC%D7%A5 קִבּוּץ ;אתר האקדמיה ללשון]
* [https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?koderekh=307511&page=1 קִבּוּץ ;אתר "מאגרים" ]
{{שורש|קבץ}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]]
==קָבוּץ==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא =
| הגייה = ka'''vuts'''
| חלק דיבר = תואר
| מין = ז
| שורש = {{שרש3|ק|ב|ץ}}
| דרך תצורה = {{משקל|קָטוּל}}
| נטיות = נ' קְבוּצָה
}}
#{{רובד|המקרא}} נמצא במקום אחד. יאמר על כמה יחידים נמצאים בקרבה האחד לשני.
#:* {{צט/תנ"ך|וְגַם בִּמְלֶאכֶת הַחוֹמָה הַזֹּאת הֶחֱזַקְתִּי וְשָׂדֶה לֹא קָנִינוּ וְכָל נְעָרַי '''קְבוּצִים''' שָׁם עַל הַמְּלָאכָה|נחמיה|ה|טז}}
===גיזרון===
* מופיעה פעם אחת במקרא. מן [[קבץ|קָבַץ]]
===נגזרות===
*[[קבוצה]]
===מילים נרדפות===
*[[מקבץ|מְקֻבָּץ]]
* [[כנוס]]
*[[אסוף]]
*[[צבור]]
===ניגודים===
* [[מפזר|מְפֻזָּר]]
===ראו גם===
* [[קמוץ|קָמוּץ]]
* [[קמוס|קָמוּס]]
{{שורש|קבץ}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]]
l4jgtnfjk60w3zzw7ajgy04knrotwog
קדש
0
17159
525180
520492
2026-10-26T09:10:46Z
Samp10l
41077
/* קֹדֶש */ ניקוד
525180
wikitext
text/x-wiki
{{חסר|קַדֵּשׁ}}
==קֹדֶשׁ==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = קודש
| הגייה = '''ko'''desh
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|ק|ד|שׁ}}
| דרך תצורה = {{משקל|קֹטֶל}}
| נטיות = ר' קָדָשִׁים גם קֳדָשִׁים; נס' קֹדֶש־, נ"ר קָדְשֵׁי־
}}
# {{רובד|ח}} תכונת דבר מופרש ומובדל משאר דברים במעלה עפ"ר רוחנית דתית.
#:*{{צט/תנ"ך|מִי-כָֿמֹכָֿהֿ בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹכָֿהֿ נֶאְדָּר בַּ'''קֹּדֶֿשׁ''' נוֹרָא תְֿהִלֹּתֿ עֹשֵׂהֿ פֶֿלֶא.|שמות|טו|יא}}
#:*{{צט/תנ"ך|וּלֲהַבְדִּיל בֵּין '''הַקֹּדֶשׁ''' וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר.|ויקרא|י|י}}
#:*{{צט/תנ"ך|וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל '''קֹדֶשׁ''' הוּא לַיהוָה אוֹצַר יְהוָה יָבוֹא.|יהושע|ו|יט}}
#:*{{צט/תנ"ך|'''קָדָשַׁי''' בָּזִית וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ.|יחזקאל|כב|ח}}
===צירופים===
{{ע|3|
* [[אדמת הקדש|אדמת הקודש]]
* [[ארון הקדש|ארון הקודש]]
* [[ארץ הקודש|ארץ הקודש]]
* [[לשון הקדש|לשון הקודש]]
* [[קדש קדשים|קודש קודשים]]
* [[רוח הקדש|רוח הקודש]]
* [[שבת קדש|שבת קודש]]
* [[סדר קדשים|סדר קודשים]]
}}
===מילים נרדפות===
*[[קדושה]]
* [[טהר#טֹהַר|טוהר]]
===ניגודים===
* [[חול]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|holiness}}
* ספרדית: [https://dle.rae.es/santidad santidad]
===ראו גם===
* [[הקדיש]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קודש}}
{{שורש|קדשׁ}}
==קָדַשׁ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל
| כתיב מלא = קדש
| שורש וגזרה = {{שרש3|ק|ד|שׁ}}
| בניין = קל
}}
# {{רובד|המקרא}} נאסר הופרד והובדל משימוש
#:* {{צט/תנ"ך|כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ '''יִקְדָּשׁ'''|שמות|כט|לז|}}
#:* {{צט/תנ"ך|אֱמֹר אֶל־אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְיָרֵם אֶת־הַמַּחְתֹּת מִבֵּין הַשְּׂרֵפָה וְאֶת־הָאֵשׁ זְרֵה־הָלְאָה כִּי '''קָדֵשׁוּ'''|במדבר|יז|ב}}
#:* {{צט/תנ"ך|לֹא־תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן־'''תִּקְדַּשׁ''' הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע|דברים|כב|ט}}
# :[[יום]] : שקעה החמה ונכנס זמן יום קדוש
#:* {{צט/בבלי|היה יושב בבית המדרש ותפלין בראשו ו'''קדש''' עליו היום מניח ידו עליהן עד שמגיע לביתו|ביצה|טו|א}}
#:* {{צט/בבלי|בני חבורה שהיו מסובין ו'''קדש''' עליהן היום מביאין לו כוס של יין ואומר עליו קדושת היום|פסחים|קב|א}}
===גיזרון===
* מקביל באותו משמע לאכדית קַדַשֻׁ {{אכדית|3448|qadāšu}}, אוגריתית qdš (קדשׁ)<ref>A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 685</ref>, פיניקית 𐤒𐤃𐤔 (קדש)<ref>Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 425</ref>, ערבית {{ערבית|قَدَّسَ|קַדַּסַ}}
* שורש שמי קדום, שמשמעו המקורי 'חתך וסילק' ולכן 'הבדיל מן, הפריד מן'<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_קָדַשׁ?lang=he מילון יסטרוב].</ref>, משם 'הפריד משימוש כללי, הקדיש לקודש'.
===תרגום===
* אנגלית: be set apart, be consecrated
===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
==קִדֵּשׁ==
{{ניתוח דקדוקי לפועל
| כתיב מלא = קידש
| שורש וגזרה = {{שרש3|ק|ד|שׁ}}
| בניין = פיעל
}}
# {{רובד|המקרא}} הבדילו והפרישו מן השאר להיות במעלה רוחנית גבוהה יותר.
#:* על כן ברך את יום השבת ויקדשהו
#:* מקדש ישראל והזמנים
#:* קדשו בית דין את החדש
# {{רובד|חז"ל}} הזכיר בפיו קדושת יום עפ"ר על כוס יין
#:* אמא הדליקה נרות, ואבא עמד לקדש.
===גיזרון===
מקראי
===צירופים===
*[[קדש צום]]
*[[קדש מלחמה]], ([[קדש מאבק]]).
*[[כזה ראה וקדש]]
===נגזרות===
* [[קדוש|קִדּוּשׁ]]
* '''קֻדַּשׁ'''
**[[מקדש|מְקֻדָּשׁ]]
===מילים נרדפות===
*[[הקדיש]](1)
===ניגודים===
*[[חלל|חִלֵּל]]
==קָדֵשׁ {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קדש
|הגייה=ka'''desh'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ד|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=נ' קְדֵשָׁה, ר' קְדֵשִׁים
}}{{תמונה|WallPaintingTomb Paestum Italy GreekColony sm.jpg|[[פדרסט]]ים עם קדשיהם.}}
#[[עובד]] [[מקדש]] שמטרתו לספק [[מין]] [[פלחן|פולחני]]. מי ש[[אחראי]] על [[אורגיה|אורגיות]].
#:*{{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁאַל אֶת־אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ, לֵאמֹר – אַיֵּה '''הַקְּדֵשָׁה''', הִוא בָעֵינַיִם עַל־הַדָּרֶךְ; וַיֹּאמְרוּ, לֹא־הָיְתָה בָזֶה '''קְדֵשָׁה'''.|בראשית|לח|כא}}
#:*{{צט/תנ"ך|לֹא־תִהְיֶה '''קְדֵשָׁה''' מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל; וְלֹא־יִהְיֶה '''קָדֵשׁ''' מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.|דברים|כג|יח}}
#:*{{צט/תנ"ך|וְגַם־'''קָדֵשׁ''' הָיָה בָאָרֶץ; עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יהוה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.|מלכים א|יד|כד}}
#:*{{צט/תנ"ך|וַיִּתֹּץ אֶת־בָּתֵּי '''הַקְּדֵשִׁים''' אֲשֶׁר בְּבֵית יהוה; אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה.|מלכים ב|כג|ז}}
#:*{{צט/תנ"ך|תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם; וְחַיָּתָם '''בַּקְּדֵשִׁים'''.|איוב|לו|יד}}
===גיזרון===
* מן [[קדש#קָדַשׁ|קָדַשׁ]] במשמע המקורי 'היה נפרד, היה מוקדש לצורך מוסים': בן אדם מוקדש.
===פרשנים מפרשים===
*תרגום יונתן – נפקת ברא
*חז"ל – {{צט/בבלי|עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל וְאֶת-זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא (<small>{{פסוק|ויקרא|יח|כב}}</small>) למדנו אזהרה לשוכב אזהרה לנשכב מניין ת"ל לֹא-יִהְיֶה '''קָדֵשׁ''' מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל (<small>{{פסוק|דברים|כג|יח}}</small>)|סנהדרין|נד|ב}}
*[[W:רשב"ם|רשב"ם]] (על דברים כ"ג י"ח) – קדשה, זונה פנויה מנאפת; קדש, בא על פנויות הלא כתובה וקידושין, ולא מיוחדת לו כפילגשים.
*[[W:ראב"ע|ראב"ע]] (על דברים כ"ג י"ח) – ומעתיקי הדת אמרו (מהגמרא לעיל) כי הקדש הוא הנשכב, והעד: מבני ישראל. ואמר אליהוא: {{צט/תנ"ך|וְחַיָּתָם בַּקְּדֵשִׁים|איוב|לו|יד}} כי נַפְשָׁם נגד חַיָּתָם, והנה קְדֵשִׁים כנגד נֹעַר. ואני לא אבין טעם קדשה. וכאשר נחפש היטב טעם המילה, אז היא ידועה, שהיא מזומנת לכל עובר; והעד: {{צט/תנ"ך|אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה|בראשית|לח|כא}} אם כן יהיה קדש כמעשה מצרים, והמבין יבין.
*[[W:רלב"ג|רלב"ג]] (על מלכים א' י"ד כ"ד) – אחשב כי קדש הוא בזה המקום המוכן ל[[משכב זכר|משכב זכור]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|catamite}}
*יוונית: {{ת|יוונית|κίναιδος}} (תעתיק: kínaidos)
===ראו גם===
*[[אוחצ'ה]]
*[[זונה]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קדשה}}
[[קטגוריה:עבודה זרה]]
[[קטגוריה:מיניות]]
==קָדֵשׁ {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קדש
|הגייה=ka'''desh'''
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש={{שרש3|ק|ד|שׁ}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}
|נטיות=
}}
#[[עיר]] מקראית השוכנת בצפון־מערב ה[[נגב]], על ה[[גבול]] בין [[ישראל]] ל[[מצרים]]. מכונה גם '''קָדֵשׁ בַּרנֵעַ'''.
#:*{{צט/תנ"ך|וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין-'''קָדֵשׁ''' וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר.|בראשית|כ|א}}
#:*{{צט/תנ"ך|וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר פָּארָן '''קָדֵשָׁה''' וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-כָּל-הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ.|במדבר|יג|כו}}
#:*{{צט/תנ"ך|וַתֵּשְׁבוּ '''בְקָדֵשׁ''' יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם.|דברים|א|מו}}
#:*{{צט/תנ"ך|כִּי בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד-יַם-סוּף וַיָּבֹא '''קָדֵשָׁה'''.|שופטים|יא|טז}}
#:*{{צט/תנ"ך|וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה מִתָּמָר עַד-מֵי מְרִיבוֹת '''קָדֵשׁ''' נַחֲלָה אֶל-הַיָּם הַגָּדוֹל וְאֵת פְּאַת-תֵּימָנָה נֶגְבָּה|יחזקאל|מז|יט}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קדש ברנע}}
[[קטגוריה:ישראל]]
m9gpg3oecqz8iza9bt0xfpbixno1xcz
צירה
0
18998
525170
509633
2026-10-25T15:47:14Z
Samp10l
41077
/* צֵירֶה (גם: צֵירֵי) */ כללי התעתיק הפונטי
525170
wikitext
text/x-wiki
==צֵירֶה (גם: צֵירֵי)==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = צירה או צירי
| הגייה = tse'''re'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|צ|ר|ה}}
| דרך תצורה =
| נטיות = ר' צֵירִין
}}
{{תמונה|Tsere.jpg|האות [[ב]]' מנוקדת בצירה}}
# {{הקשר|דקדוק}} אחד מסימני ה[[ניקוד]] הטברני, שמסמן ב[[עברית]] החדשה את ה[[תנועה]] /e/. הוא מופיע מתחת ל[[אות]] ונראה כשתי [[נקדה|נקודות]] זו לצד זו.
#:*{{צט/הכוזרי|וּמַה תַּחֲשֹׁב עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר תִּקְּנוּ הַמִּקְרָא בִּפְסוּקִים תְּחִלָּה, אַחַר כֵּן בְּנִקּוּד, [...] מִקָּמֵץ וּפַתָּח '''וְצֵירֵי''' וּסְגוֹל יוֹצֵא מִן הַהַקָּשָׁה.|ג|לא}}
#:* במילה לֵב האות למ"ד מנוקדת ב'''צירי'''.
===גיזרון===
* עברית-משנאית .שאול מארמית בצורות: צרַי,צרֵי,צֶריַא,צָריה שהוראתן: מפוצל,משוסע,סדוק. משמעויות אלה הושאלו מערבית כפועל בהגיית קצרא ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%82%D8%B5%D8%B1 قَصَّرَ]) בהוראת להחלש (גם בהתייחס אל החלשות הברות במילים)
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|tzere}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ניקוד העברית בת ימינו}}
[[קטגוריה:דקדוק]]
[[קטגוריה:ניקוד]]
nfgw81g0v7cte2bag1knnode9rqz78t
קלף
0
19260
525171
508217
2026-10-25T16:16:19Z
Iddoj
24603
525171
wikitext
text/x-wiki
{{חסר|קִלֵּף|קֻלַּף}}
==קְלָף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=קלף
|הגייה=klaf
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ק|ל|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות=ר' קְלָפִים
}}
{{תמונה|Bicycle cards.jpg|קלפים}}
{{תמונה|Parchment from goatskin.jpg|קלף מעור של עז}}
# [[יריעה]] העשויה מ[[עור]] בהמה מעובד המשמש לכתיבה.
#:*{{צט/משנה|עוֹר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת קָמֵיעַ; '''קְלַף''', כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבַּתְּפִלִּין, שֶׁהִיא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל; דְּיוֹ, כְּדֵי לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת.|שבת|ח|ג}}
# [[כרטיס]] [[ניר]] המשמש ל[[משחק]]י מזל.
#:* בחפיסה תקנית יש 52 '''קלפים'''.
===גיזרון===
# הקלף נעשה ע"י חלוקה של העור לעוביו (בדרך טבעית כיום נעשה בשיוף) והחלק הדק נקרא קלף (לרוב הדיעות החלק העבה הסמוך לבשר נקרא דוכסוסטוס) העור השלם נקרא [[גויל]].
===צירופים===
* [[גלה את קלפיו]]
* [[טרף את הקלפים]]
* [[הולך לו קלף משגע]]
* [[העמיד על הקלף]]
* [[הלך לו קלף]]
* [[הקלף האחרון]]
* [[קלף משחק|קלפי משחק]]
===נגזרות===
* [[קלפן|קַלְפָן]]
===תרגום===
'''1'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|parchment}}
'''2'''
{{ע|3|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|card}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|kártya}}
* יידיש: {{ת|יידיש|קאָרט}}
* יפנית: {{ת|יפנית|カード}}
* מלית: {{ת|מלית|kad}}
* נורווגית: {{ת|נורווגית|kort}}
* סינית: {{ת|סינית|卡}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|cartão}}
* פינית: {{ת|פינית|kortti}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|karta}}
}}
===ראו גם===
* [[בהמה]]
* [[טאקי]]
* [[מלחמה]]
* [[ספיד]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=קלף|ויקיפדיה 2=קלף משחק}}
[[קטגוריה:משחקי קלפים]]
[[קטגוריה:משחקים]]
{{-}}
==קָלַף==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=קלף
|שורש וגזרה={{שרש3|ק|ל|ף|גזרה=השלמים}}
|בניין=קל}}
# [[הסיר]] את השכבה העליונה, הסיר את ה[[קלפה|קליפה]].
#:*{{צט/משנה|גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזִּפְּתָהּ גּוֹי, מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה; וְשֶׁל עֵץ – רַבִּי אוֹמֵר, יְנַגֵּב, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, '''יִקְלוֹף''' אֶת הַזֶּפֶת; וְשֶׁל חֶרֶס אַף עַל פִּי '''שֶׁקָּלַף''' אֶת הַזֶּפֶת, הֲרֵי זוֹ אֲסורָה.|עבודה זרה|ה|יא}}
#:*{{צטבי|כן… ובכן היכן אני עומד?.. כן, פה… כשהיו מתחילים להסיק את התנור, '''לקלוף''' את תפוחי־האדמה ולנקות את הדגים המלוחים, היתה באה בתוך כך המקהלה שלנו.|https://benyehuda.org/read/21013|השמחה מלפנים|זלמן יצחק אנכי}}
===גיזרון===
* השורש נפוץ מארמית ובלשון חז"ל.
* גסניוס, במילונו הבבלי-ארמי גרס שמן שורש "ק-ל-פ" נגזרת התיבה המקראית שמופיעה בלשון ריבוי {{צט/תנ"ך|וְ'''כֵילַפּוֹת''' יַהֲלֹמוּן|תהלים|עד|ו}} בהוראת -" ב[[קרדום]] יהלמו (=יקלפו)" ."כֵילַפּא" שמשה לניפוץ אבני בית המקדש, וגרמה להרס פנים-המבנה {{הערת שוליים|נחום מ. סרנה . עולם התנ"ך - תהלים ב'. רעננה, דברי הימים הוצאה לאור בע"מ, שנת ההוצאה: 1993-1996 . עמוד: 17}}.
* השוו מן ערבית הפועַל, כַּלאפַה [https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%83%D9%84%D9%81 كَلَّفَ] בהוראת - להקשות,להגביל.
===מילים נרדפות===
* [[קלף#קִלֵּף|קילף]]
===נגזרות===
* [[קליפה]]
* [[קולפן]]
* [[מקלף]]
* [[קלוף|קָלוּף]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|to peel}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قَشَرَ|قَشَّرَ}}
{{שורש|קלף}}
===סמוכין===
iu5prkwf28hmtqqhqw5o65doxj2q0vq
עשרת הדברות
0
25266
525178
477785
2026-10-25T19:25:45Z
Samp10l
41077
/* עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת */ שגיאות בניתוח הדקדוקי
525178
wikitext
text/x-wiki
==עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = עשרת הדיברות
| הגייה = a'''se'''ret hadib'''rot'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר רבוי
| שורש = {{שרש3|ע|שׂ|ר}}; {{שרש3|ד|ב|ר|א}}
| דרך תצורה = צירוף
| נטיות =
}}
{{תמונה|Decalogue parchment by Jekuthiel Sofer 1768.jpg|עשרת הדיברות}}
# [[עשרה]] [[חוק]]ים שנאמרו לעם [[ישראל]] [[מפי הגבורה]] בהר [[סיני]].
#:* ב'''עשרת הדיברות''' יש חלוקה לחוקים שבין אדם לאדם ובין אדם לאלוקים.
===גיזרון===
*עשרת הדיברות מופיעים לראשונה בתנ"ך, בספר [[שמות]] ובספר [[דברים]]:
: {{צט/תנ"ך|וַיְהִי שָׁם עִם יהוה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית '''עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים'''.|שמות|לד|כח}}<ref>הקובץ הידוע בתור "עשרת הדיברות" מופיע בפרק כ' אך שם לא מופיע כינוי זה, בפרק ל"ד, בו הכינוי ישנו, מופיע סט אחר של מצוות.</ref>
: {{צט/תנ"ך|וַיְדַבֵּר יהוה אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל. וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת '''עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים''' וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים.|דברים|ד|יב}}
: {{צט/תנ"ך|וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת '''עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים''' אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, בְּיוֹם הַקָּהָל, וַיִּתְּנֵם יהוה אֵלָי.|דברים|י|ד}}
===מילים נרדפות===
* [[עשרת הדברים]]
===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|dieci comandamenti}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Ten Commandments}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|sepuluh perintah allah}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|la dekalogo}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|Տասնաբանյա}} (תעתיק: Tasnabanya)
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ათი მცნება}} (תעתיק: ati mcneba)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Zehn Gebote}}
* דנית: {{ת|דנית|de ti bud}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|tien geboden}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|tízparancsolat}}
* וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mười điều răn}}
* טורקית: {{ת|טורקית|On Emir}}
* יוונית: {{ת|יוונית|δεκάλογος}} (תעתיק: dekálogos)
* יידיש: {{ת|יידיש|עשרת הדיברות}}
* יפנית: {{ת|יפנית|十戒}} (תעתיק: jikkai)
* ליטאית: {{ת|ליטאית|dešimt dievo įsakymų}}
* מאורית: {{ת|מאורית|ture tekau}}
* מלאית: {{ת|מלאית|sepuluh rukun}}
* נורווגית: {{ת|נורווגית|de ti bud|dei ti bodorda}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|Diez Mandamientos|Diez Palabras}}
* ערבית: {{ת|ערבית|الوصايا العشر}} (תעתיק: אַלְוַצָאיָא אַלְעַשְׁר)
* פולנית: {{ת|פולנית|dekalog}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|Dez Mandamentos}}
* פינית: {{ת|פינית|kymmenen käskyä}}
* צ'כית: {{ת|צ'כית|Desatero}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|Décalogue}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|십계명}} (תעתיק: sipgyemyeong)
* רומנית: {{ת|רומנית|cele zece porunci}}
* רוסית: {{ת|רוסית|десять заповедей}} (תעתיק: désjatʹ zápovedej)
* שוודית: {{ת|שוודית|de tio budorden}}
* תאית: {{ת|תאית|บัญญัติ 10 ประการ}}
}}
===ראו גם===
*[[דיבר]]
*[[לוחות הברית]]
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=עשרת הדיברות|ויקישיתוף=Ten Commandments|שם ויקישיתוף=עשרת הדברות}}
{{שורש|עשׂר}}
{{שורש|דבר}}
===הערות שוליים===
[[קטגוריה:ריבויים]]
[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:נצרות]]
oc44fgl51pa6zz8dcrnwk28mcbyssip
שבר
0
41000
525174
523476
2026-10-25T16:33:46Z
Samp10l
41077
/* שֶֹבֶר */ ניתוח דקדוקי, שגיאות ניקוד
525174
wikitext
text/x-wiki
==שָׁבַר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שבר
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ב|ר}}
|בניין=קל
}}
# [[חלק|חילק]] דבר ב[[מכה]]; הפעיל [[כוח]] על [[עצם]] ו[[פירק]]ו ל[[גורם|גורמים]].
#:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ-הָלְאָה וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא-לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט עַתָּה נָרַע לְךָ מֵהֶם וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד וַיִּגְּשׁוּ '''לִשְׁבֹּר''' הַדָּלֶת.|בראשית|יט|ט}}
#:*{{צט/תנ"ך|לֹא-יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא '''יִשְׁבְּרוּ'''-בוֹ כְּכָל-חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ.|במדבר|ט|יב}}
#:*{{צט/תנ"ך|'''שָׁבַר''' יְהוָה מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים.|ישעיהו|יד|ה}}
#:*{{צט/תנ"ך|כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר '''שָׁבַרְתִּי''' אֶת-עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל.|ירמיהו|כח|ב}}
#{{בהשאלה}} [[קנה]] [[מוצר]]י [[מזון]].
#:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה '''וְשִׁבְרוּ''' לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה '''לִשְׁבֹּר''' בָּר מִמִּצְרָיִם.|בראשית|מב|ב|ג}}
#:*{{צט/תנ"ך|אֹכֶל '''תִּשְׁבְּרוּ''' מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם-מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם.|דברים|ב|ו}}
#:*{{צט/תנ"ך|וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת-נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא-אָכַל הָאַרְיֵה אֶת-הַנְּבֵלָה וְלֹא '''שָׁבַר''' אֶת-הַחֲמוֹר.|מלכים א|יג|כח}}
#:*{{צט/תנ"ך|הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם וַאֲשֶׁר אֵין-לוֹ כָּסֶף לְכוּ '''שִׁבְרוּ''' וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ '''שִׁבְרוּ''' בְּלוֹא-כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב.|ישעיהו|נה|א}}
===גיזרון===
{{מספור|2}} על־פי '''שבר את רעבונו''' או '''שבר את הצום'''{{מקור}}<!---אם נכון שזהו אותו שורש מדוע בשם העצם חולק לשניים--->.
===צירופים===
* [[שבר את לבו]]
* [[שבר את המפרקת|שבר מפרקת]]
* [[שבר צום]]
* [[שבר צמאו|שבר צמא]]
* [[שבר שבר]]
* [[שבר שיא]]
* [[שבר את הראש]]
===נגזרות===
*[[שבור]]
*[[שביר]]
*[[שבירה]]
*[[נשבר]]
===מילים נרדפות===
*[[הרס]]
*[[נתץ]]
*[[כסח]]
*[[פרק]]
===ניגודים===
*[[תקן]]
*[[חבר#חִבֵּר גם חִבַּר|חיבר]]
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|break}}
*ספרדית: [[:es:romper|romper]]
{{שורש|שׁבר}}
==שִׁבֵּר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=
|שורש וגזרה=
|בניין=
}}
# {{רובד|המקרא}} הרס ניתץ
#:* {{צט/תנ"ך|וְאֶכְתֹּב עַל־הַלֻּחֹת אֶת־הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר הָיוּ עַל־הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר '''שִׁבַּרְתָּ'''; וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן.|דברים|י|ב}}
#:*{{צט/תנ"ך|..וְהִנֵּה יהוה עֹבֵר – וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים '''וּמְשַׁבֵּר''' סְלָעִים לִפְנֵי יהוה, לֹא בָרוּחַ יהוה...|מלכים א|יט|יא}}
#:*{{צט/תנ"ך|מַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת עַד־קְצֵה הָאָרֶץ; קֶשֶׁת '''יְשַׁבֵּר''' וְקִצֵּץ חֲנִית, עֲגָלוֹת יִשְׂרֹף בָּאֵשׁ.|תהלים|מו|י}}
===צירופים===
*[[משבר גלים|מְשַׁבֵּר גַּלִּים]]
===ניגודים===
*[[איחה]] ([[איחוי|אִחוּי]]) (אנגלית: ''[[:en:defragment|defragment]]'')
==שֶׁבֶר {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבר
|הגייה='''she'''ver
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=
}}
# {{רובד|לשון המקרא}} מזון, בפרט דגנים.<ref>{{מקור/לקסיקון BDB|שבר|7668}}</ref>
#:*{{צט/תנ"ך|וַיִּשְׂאוּ אֶת '''שִׁבְרָם''' עַל חֲמֹרֵיהֶם וַיֵּלְכוּ מִשָּׁם.|בראשית|מב|כו}}
#:*{{צט/תנ"ך|וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ '''שֶׁבֶר''' רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם.|בראשית|מב|יט}}
=== גיזרון ===
* מקראי.
===נגזרות===
* [[השביר]]
* [[השברה]]
* [[משביר]]
===מילים נרדפות===
* [[מאכל]]
* [[מזון]]
===סימוכין===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מזון]]
==שֵׁבֵר==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא =
| הגייה = she'''ver'''
| חלק דיבר =
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|שׁ|ב|ר}}
| דרך תצורה =
| נטיות =
}}
# פתרון.
#:* {{צט/תנ"ך|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת-מִסְפַּר הַחֲלוֹם, וְאֶת-'''שִׁבְרוֹ'''--וַיִּשְׁתָּחוּ|שופטים|ז|טו}}
===גיזרון===
* מצוד"צ: "שברו - רוצה לומר פתרונו כי החלום הוא דבר סתום וסגור ועל ידי הפתרון ישובר ויופתח".
* מן אכדית שַׁבְּרוּ shabrū שִפעל של - בַּרוּ barū ,בהוראת "[[חזה]]" , "הראה חזון" {{הערת שוליים|הכתובת הכנענית הגדולה מקארא-טפה נ"ה טור-סיני לשונינו, אלול תשי"א}}. הצירוף האכדי שהגייתו מאר-בַּאַרֻ (mār '''bārū''') בהוראת "מעמד הכהנים" (כנראה משום יכולתם ל'''באר''' את הכתובים).
* בברית הישנה מופיעה תיבת "interpretation" בהוראת, "הקְשר" כחלופה בלשון אנגלית לתיבת - "שברו".
===צירופים===
* [[חלום ושברו]]
* [[לשבר את האוזן]]
===מילים נרדפות===
* [[באר]] (כפועל)
* [[הסבר]]
* [[פשר]]
===ניגודים===
* [[סתום]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|meaning}}
* רוסית: {{ת|אנגלית|смысл}}
* ערבית: {{ת|אנגלית|المعنى}}
===ראו גם===
* [[סברה]].
{{שורש|פעל}}
==שֶׁבֶר {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבר
|הגייה='''she'''ver
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' שְׁבָרִים
}}{{תמונה|Fracturaantebrazo.jpg|שבר ביד}}
# מקום מנופץ ב[[חפץ]], אשר בו נפרדו חלקיו.
#:*{{צט/תנ"ך|אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר-יִהְיֶה בוֹ '''שֶׁבֶר''' רָגֶל אוֹ '''שֶׁבֶר''' יָד.|ויקרא|כא|יט}}
#:*{{צט/תנ"ך|וּשְׁבָרָהּ כְּ'''שֵׁבֶר''' נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא-יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשׂף מַיִם מִגֶּבֶא.|ישעיהו|ל|יד}}
# מצב שלילי שאינו תמידי, [[משבר]].
#:*{{צט/תנ"ך|הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב '''וּמִשֵּׁבֶר''' רוּחַ תְּיֵלִילוּ.|ישעיהו|סה|יד}}
#{{הקשר|מתמטיקה}} [[מספר]] לא [[שלם]]: בין [[אפס]] ל[[אחד]]; ע"פ רוב כזה המתואר כ[[יחס]] בין שני מספרים שלמים.
#:*{{משפט מדגים}}
#{{רובד|לשון ימי הביניים}} תנועה בלשון עברית המסומנת בניקוד הטברני כשתי נקודות זו לצד זו, [[צירה]].
===צירופים===
*[[זעקת שבר]]
*[[שבר מדמה|שבר מדומה]]
*[[שבר מחזורי]]
*[[שבר עשרוני]]
*[[שד ושבר|שוד ושבר]]
*[[שבר כלי]]
*[[שבר מולי|שבר מולרי]]
===נגזרות===
*[[שברים]]
===ניגודים===
*[[מספר שלם]] (3)
===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|fraction|fracture}}
*צ'כית: {{ת|צ'כית| zlomenina }}, {{ת|צ'כית| zlomek}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבר}}
{{-}}
==שִׂבֵּר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
| כתיב מלא =
| שורש וגזרה = {{שרש3|שׂ|ב|ר}}
| בניין = פיעל
}}
# [[חשב]],[[קוה]]
#:* {{צט/תנ"ך|עיני כל אליך ישברו|תהלים|קמה|טו}}
#:* {{צט/תנ"ך| בַּיּוֹם אֲשֶׁר '''שִׂבְּרוּ''' אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם|אסתר|ט|א}}
#:* {{צט/תנ"ך|שברתי לישועתך אדני|תהלים|קיט|קסו}}
#:* {{צט/תנ"ך|הֲלָהֵן '''תְּשַׂבֵּרְנָהֿ''', עַדֿ אֲשֶׁר יִגְֿדָּלוּ, הֲלָהֵן תֵּעָגֵֿנָהֿ, לְבִֿלְתִּי הֱיוֹתֿ לְאִישׁ; אַל בְּנֹתַֿי, כִּי־מַר־לִי מְאֹדֿ מִכֶּם--כִּי־יָצְאָהֿ בִֿי, יַדֿ־יְהוָה.|רות|א|יג}}
# {{רובד|הביניים}} קירב אל הדעת
#:* לשבר את האזן
===גיזרון===
* קרוב אל הפועל בארמית [[סבר]]
*לשונה של מגילת רות היא בעיקרה לשון המקרא הקלאסית האופיינית רובד עברית קדומה של תקופת בית ראשון, אך עם זאת כמה מלים וביטויים בהשפעת ארמית כמו 'שבר' בהוראת 'תקווה' מעידים הם על תקופה מאוחרת בהרבה (וכך גם עם תיבת תעגינה בהמשך הפסוק מלשון עגונה, האופיינית ללשון חז"ל).
{{מספור|2}} מצוי יותר בסמ"ך [[סבר#סִבֵּר|סִבֵּר]]
===צירופים===
* [[סבר את האזן|לשׂבר את האוזן]]
{{שורש|שֹבר}}
==שֵׂבֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא =
| הגייה = '''se'''ver
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין =
| שורש = {{שרש3|שׂ|ב|ר}}
| דרך תצורה = {{משקל|קֵטֶל}}
| נטיות = ר' אין נס' שִׂבְרִי שִׂבְרָהּ
}}
# [[תקוה]]
#:* {{צט/תנ"ך|אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ '''שִׂבְרוֹ''' עַל ה'|תהלים|קמו|ה}}
#:* {{צט/תנ"ך|סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה וְאַל תְּבִישֵׁנִי '''מִשִּׂבְרִי'''|תהלים|קיט|קטז}}
===גיזרון===
מופיע פעמיים במקרא.
===ילים נרדפות===
* [[תקוה]]
* [[יחול]]
===תרגום===
* ספרדית: {{ת|ספרדית|esperanza}}
===הערות שוליים===
j6myh1i7wdjubb0mxyhhlb2haruf62f
סבר
0
51253
525172
512385
2026-10-25T16:20:34Z
Samp10l
41077
/* סִבֵּר גם שִֹבֵּר */ ניקוד
525172
wikitext
text/x-wiki
==סָבַר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סבר
|שורש וגזרה={{שרש3|ס|ב|ר}}
|בניין=קל
}}
# [[חשב#חָשַׁב|חָשַׁב]], העלה בדעתו. חשב מחשבות מעמיקות.
#:*{{הדגשה|"אלא שהיה חכם במקרא, ובקי במשנה, וותיק בתלמוד, ו'''סבר''' בהגדה"|מסכת סופרים פרשה ט"ז מ"ה}} .
===גיזרון===
* השורש מארמית נפוץ בלשון חז"ל. במשנה מצויה צורת פעול [[סבור]] '''קָא־סָבוּר''' או '''כַּסָּבוּר'''. נמצא פעם אחת במקרא {{צט/תנ"ך|וְיִסְבַּר לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת |דניאל|ז|כה}} יחשוב ([[זמם|יזמום]] יתכנן) לשנות זמנים וחוקים. בנוסף, בספר נחמיה מופיע: {{צט/תנ"ך|וָאֱהִי '''שֹׂבֵר''' בְּחוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם|נחמיה|ב|יג}}, ולפי רוב המפרשים הוא במשמעות מחשבה, אמנם לפני חלק מהמפרשים עמד הניקוד "שֹׁבֵר" בשי"ן ימנית.
* במקרא פועל קרוב בשין [[שבר#שִֹבֵּר|שִֹבֵּר]]
===צירופים===
* [[סבר וקבל]]
===נגזרות===
* [[סבור]]
* [[סברה]]
* [[סביר]]
===מילים נרדפות===
*[[שער#שִׁעֵר|שיער]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|consider}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|considerar|pensar}}
* ערבית: {{ת|ערבית|إعتقد}}
===ראו גם===
* [[הסביר]]
* [[הסתברות]]
* [[סברי]] [[סברי מרנן]]
{{שורש|סבר}}
{{אין לבלבל עם|שבר#שֶֹבֶר|שֶֹבֶר}}
== סֶבֶר או סֵבֶר ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=sever
|הגייה=
|חלק דיבר=
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# [[חזות]] מחושבת.
#:* הציג '''סבר''' פנים חמורות.
#:*{{צט/משנה|והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות|אבות|א|טו}}
===גיזרון===
* בדרך כלל משמש המושג בצירוף–[[סבר פנים]]
===צירופים===
* [[סבר פנים יפות]]
* [[חמור סבר]]
===מילים נרדפות===
* [[ארשת]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|countenance}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|semblante|apariencia}}
===ראו גם===
* [[הסביר פנים]]
{{שורש|סבר}}
==סִבֵּר גם שִׂבֵּר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סיבר
|שורש וגזרה={{שרש3|ס|ב|ר}}
|בניין=פיעל
}}
# {{רובד|הביניים}} עידן ותיקן את הדבר לשם קבלתו אצל הזולת.
#:*{{הדגשה|אכן מאמרו של הלל - "זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה" - איננו רק מליצה '''לסבר את האוזן'''; אלא הוא מבטא אמת, שהיא מהותית לתורת ה'|רש"ר הירש ויקרא פרק יט}}
#:*{{הדגשה|ולמה רק בתחלה, כדי '''לשבר''' את האוזן, שתהא יכולה לשמוע|מדרש לקח טוב שמות פרשת יתרו פרק יט}}
===גיזרון===
* משורש בלשון חז"ל (לפעמים בהחלפת ס/שׂ)
===צירופים===
* [[סבר את האזן|לסבר את האוזן]]
* ספרדית: {{ת|ספרדית|interpretar}}
===ראו גם===
* [[הסביר]]
{{שורש|סבר}}
hg38wds58bmeeodxkwonz7m0t4iyxlj
525173
525172
2026-10-25T16:25:22Z
Samp10l
41077
/* סֶבֶר או סֵבֶר */ ניתוח דקדוקי
525173
wikitext
text/x-wiki
==סָבַר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סבר
|שורש וגזרה={{שרש3|ס|ב|ר}}
|בניין=קל
}}
# [[חשב#חָשַׁב|חָשַׁב]], העלה בדעתו. חשב מחשבות מעמיקות.
#:*{{הדגשה|"אלא שהיה חכם במקרא, ובקי במשנה, וותיק בתלמוד, ו'''סבר''' בהגדה"|מסכת סופרים פרשה ט"ז מ"ה}} .
===גיזרון===
* השורש מארמית נפוץ בלשון חז"ל. במשנה מצויה צורת פעול [[סבור]] '''קָא־סָבוּר''' או '''כַּסָּבוּר'''. נמצא פעם אחת במקרא {{צט/תנ"ך|וְיִסְבַּר לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת |דניאל|ז|כה}} יחשוב ([[זמם|יזמום]] יתכנן) לשנות זמנים וחוקים. בנוסף, בספר נחמיה מופיע: {{צט/תנ"ך|וָאֱהִי '''שֹׂבֵר''' בְּחוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם|נחמיה|ב|יג}}, ולפי רוב המפרשים הוא במשמעות מחשבה, אמנם לפני חלק מהמפרשים עמד הניקוד "שֹׁבֵר" בשי"ן ימנית.
* במקרא פועל קרוב בשין [[שבר#שִֹבֵּר|שִֹבֵּר]]
===צירופים===
* [[סבר וקבל]]
===נגזרות===
* [[סבור]]
* [[סברה]]
* [[סביר]]
===מילים נרדפות===
*[[שער#שִׁעֵר|שיער]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|consider}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|considerar|pensar}}
* ערבית: {{ת|ערבית|إعتقد}}
===ראו גם===
* [[הסביר]]
* [[הסתברות]]
* [[סברי]] [[סברי מרנן]]
{{שורש|סבר}}
{{אין לבלבל עם|שבר#שֶֹבֶר|שֶֹבֶר}}
== סֵבֶר או סֶבֶר ==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא =
| הגייה = '''se'''ver
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין =
| שורש = {{שרש3|ס|ב|ר}}
| דרך תצורה = {{משקל|קֵטֶל}}
| נטיות =
}}
# [[חזות]] מחושבת.
#:* הציג '''סבר''' פנים חמורות.
#:*{{צט/משנה|והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות|אבות|א|טו}}
===גיזרון===
* בדרך כלל משמש המושג בצירוף–[[סבר פנים]]
===צירופים===
* [[סבר פנים יפות]]
* [[חמור סבר]]
===מילים נרדפות===
* [[ארשת]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|countenance}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|semblante|apariencia}}
===ראו גם===
* [[הסביר פנים]]
{{שורש|סבר}}
==סִבֵּר גם שִׂבֵּר==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=סיבר
|שורש וגזרה={{שרש3|ס|ב|ר}}
|בניין=פיעל
}}
# {{רובד|הביניים}} עידן ותיקן את הדבר לשם קבלתו אצל הזולת.
#:*{{הדגשה|אכן מאמרו של הלל - "זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה" - איננו רק מליצה '''לסבר את האוזן'''; אלא הוא מבטא אמת, שהיא מהותית לתורת ה'|רש"ר הירש ויקרא פרק יט}}
#:*{{הדגשה|ולמה רק בתחלה, כדי '''לשבר''' את האוזן, שתהא יכולה לשמוע|מדרש לקח טוב שמות פרשת יתרו פרק יט}}
===גיזרון===
* משורש בלשון חז"ל (לפעמים בהחלפת ס/שׂ)
===צירופים===
* [[סבר את האזן|לסבר את האוזן]]
* ספרדית: {{ת|ספרדית|interpretar}}
===ראו גם===
* [[הסביר]]
{{שורש|סבר}}
0msjlqqh5b3mei65kfsch7ivre9w6cp
צקון
0
56101
525176
516020
2026-10-25T17:58:41Z
Samp10l
41077
/* */ ניתוח דקדוקי
525176
wikitext
text/x-wiki
==צָקוּן==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא =
| הגייה = tsa'''kun'''
| חלק דיבר =
| מין =
| שורש = ?
| דרך תצורה = ?
| נטיות =
}}
# {{רובד|המקרא}} {{משלב|מליצה}} {{משוערת}} משתפך יוצא מעומק הלב
#:*{{צט/תנ"ך|בַּצַּר פְּקָדוּךָ '''צָקוּן''' לַחַשׁ מוּסָרְךָ לָמוֹ|ישעיהו|כו|טז}}
===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. אם היא צורת תואר פָּעוּל הפועל צָקַן לא מוכר וכן השורש צ־ק־ן.
* על תיבה יחידאית זו [https://benyehuda.org/dict/24412/54427 כתב בן יהודה בהערותיו] "כי המפרשים הקדמונים והחדשים התלבטו בפרוש מלה זו", וכי יתכן שסופית -ון במילה 'צקון' היא מוספית ויש לפרשה כמו - {{צט/תנ"ך|בְּ-צֹק|ישעיהו|כו|טז}} בהוראת "במצוקה" כדוגמת הצירוף: [[צוק העתים]] {{הערת שוליים|" ולא מצאו שום דבר מניח הדעת עפ"י פשוטו של מקרא ודרך הלשון הטבעית של בני אדם. וכנראה הפסוק משֻבש, ואולי זו מלה כפולה מן השם 'קצוי ארץ' שבפסוק הקודם, ונסרכה לפסוק זה והשתבשה. לפי הנסחה המסורה ניכרת הקבלה בין השרשים צר-צ(ו)ק, ואולי הנכון בקרוב: {{צט/תנ"ך|יי' בצר פֻּקָּדוּ, בְּצֹק ובלחץ מוּסָר כִּלָּמוֹ|ישעיהו|כו|טז}} וכן בפסוק יד'- {{הדגשה|לכן פקדת ותשמידם|}} וכו'..."}}
:[https://www.blueletterbible.org/lxx/isa/26/1/ss0/rl0/s_705001 בתרגום השבעים מתרגמים] צקון במילה [https://www.blueletterbible.org/lexicon/g2347/lxx/lxx/0-1/ תְֿלִיפסיס (θλῖψις)] בהוראת לחץ, דיכוי. בתרגום, גם התיבה הקודמת בפסוק: 'בצר' מתורגמת כאותה מילה.
===פרשנים מפרשים===
* רוב הפרשנים{{הערת שוליים|רש"י מצודות רד"ק וכן אברבנאל דברים ל"ג}} בדיעה כי הנו"ן אינה מן השורש והמילה בנויה מן [[יצק]] שכן הפועל [[שפך]] מתחבר ל[[שפך שיח|תפילה ושיח]]. גישה שונה{{הערת שוליים|המלבי"ם}} שמן שורש צ־ו־ק צרה ו[[צוקה]].
===ראו גם===
* [[ארשת]]
* [[מצוקה]]
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
{{שורש| }}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]]
==צָקוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא =
| הגייה = tsa'''kon'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין =
| שורש =
| דרך תצורה =
| נטיות = צְקוֹן־
}}
# בנסמך בלבד '''צְקוֹן''': {{משלב|ספרותי}} מילה המתארת [[תפילה]] מעומק הלב
#:*{{הדגשה|ואף הם כאבות אבותיהם מקדשים שם שמים בסתר ושופכים ממעמקים את '''צְקוֹן''' לבם ושיח נפשם לפני אדון כל|שו"ת ציץ אליעזר ח' כב סי' לב}}
===גיזרון===
* יצירת שם עצם מן הפועל-תואר המקראי הנ"ל נהוג בצירופים בהקשרים דומים כמו [[צקון שיח]], [[צקון לחש]], [[צקון לב]] וכדומה.
===ראו גם===
*
{{שורש| }}
[[קטגוריה:מילים בעלות משמעות משוערת]]
3dhgayfqemof5j2hf46o4slasuugd1w
שיחת משתמש:Samp10l
3
64504
525179
2026-10-26T03:53:08Z
Ovedc
2909
{{ברוך הבא}}~~~~
525179
wikitext
text/x-wiki
{{ברוך הבא}}[[משתמש:Ovedc|Ovedc]] ([[שיחת משתמש:Ovedc|שיחה]]) 05:53, 26 באוקטובר 2026 (IST)
osrki5xyzkp80bi2p55mcgougs7gc0u