ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.48.0-wmf.1 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 4288 525325 508078 2026-10-28T14:45:24Z CrescentStorm 15545 הכתובת המדוברת אינה בעברית 525325 wikitext text/x-wiki ==יְהוּדִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=יהודי |הגייה=yehu'''di''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ה|ד}} |דרך תצורה={{מוספית|יהודה|מנוקד=יְהוּדָה| ־ִי}} |נטיות=נ' יְהוּדִיָּה,<BR>ר' יְהוּדִים,<BR>נ"ר יְהוּדִיּוֹת }} # בן ל[[עם]] היהודי, או מי שמקיים את כללי ה[[דת]] היהודית. #:*{{צט/תנ"ך|אִישׁ '''יְהוּדִי''' הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־קִישׁ, אִישׁ יְמִינִי.|אסתר|ב|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאִשְׁתּוֹ '''הַיְהֻדִיָּה''', יָלְדָה אֶת-יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת-חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ, וְאֶת-יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ [...]|דברי הימים א|ד|יח}} #:* יום המנוחה ל'''יהודים''' במדינת ישראל הוא שבת. # דבר הקשור ביהדות או ביהודים. #:*טקס בר המצווה הוא סממן '''יהודי''' מובהק. #:* שתי הקהילות '''היהודיות''' הגדולות בעולם הן בישראל ובארצות הברית. # אדם משבט יהודה. #:*{{צט/תנ"ך|בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים לִנְבוּכַדְרֶאצַּר הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים '''יְהוּדִים''' נֶפֶשׁ שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה כָּל נֶפֶשׁ אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.|ירמיהו|נב|ל}} #:*{{צט/תנ"ך|בָּעֵת הַהִיא, הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם אֶת-אֵילַת לַאֲרָם, וַיְנַשֵּׁל אֶת-הַ'''יְּהוּדִים''', מֵאֵילוֹת; וארמים (וַאֲדֹמִים), בָּאוּ אֵילַת, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה|מלכים ב|טז|ו}}. # שם פרטי קדום. בנו של נתניהו נכד לשלמיהו, נין ל[[כושי]] . #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁלְחוּ כָל הַשָּׂרִים אֶל בָּרוּךְ אֶת '''יְהוּדִי''' בֶּן נְתַנְיָהוּ בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ בֶן כּוּשִׁי לֵאמֹר הַמְּגִלָּה אֲשֶׁר קָרָאתָ בָּהּ בְּאָזְנֵי הָעָם קָחֶנָּה בְיָדְךָ וָלֵךְ וַיִּקַּח בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ אֶת הַמְּגִלָּה בְּיָדוֹ וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם|ירמיהו|לו|יד}} ===גיזרון=== * המילה גזורה מן השם המקראי '''יְהוּדָה'''. שם זה מופיע במקרא, תחילה כשמו של אדם (אחד מבניו של יעקב), אחר־כך כשמו של שבט משבטי ישראל, ולבסוף כשמה של ממלכה שהוקמה בנחלתו של השבט. אחרי חורבן בית שני שימשה המילה לתיאור אדם שהגיע מאזור יהודה (האזור ההררי שמסביב לירושלים). מאוחר יותר, החלה המילה לשמש כתואר לבני הדת היהודית, או לאנשים ממוצא אתני־לאומי יהודי, ודברים הקשורים בהם. *(4) לאחר תקופת ביהמ"ק הראשון, נשתמר כשם פרטי רק בגרסה הנקבית: יהודית *[[יהודי]] = [[w:שבט יהודה|שבט יהודה]]√ (יה) x {{צט/תנ"ך|אִדּ֣וֹ|עזרא|ח|יז}} = יַה אֻדו/יהודו ,([[w:תעודות אל-יהודו|תעודות אל-יהודו]]) ===צירופים=== {{ע|3| * [[היהודי הנודד]] * [[יהודי אורתודוקסי]] * [[יהודי דתי]] * [[יהודי חלוני|יהודי חילוני]] * [[יהודי יפה]] * [[יהודי קונסרבטיבי]] * [[יהודי קראי]] * [[יהודי רפורמי]] * [[מטה יהודית|מיטה יהודית]] * [[מיהו יהודי]] }} ===נגזרות=== * [[יהודית]] <!--מלה נרדפת לעברית, למשל ישעיהו לו יא--> * [[התיהד]] * [[יהד]] * [[יהוד אוריו]] * {{צט/ירושלמי|יהודאיקי|גיטין|ב|ב}} ===מילים נרדפות=== * [[בן ברית]], [[בן דת משה]] * [[ישראל]] ===ניגודים=== * [[גוי]] * [[נכרי]] * [[ערל]] * [[בן נח]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Jew}} (שם־עצם), {{ת|אנגלית|Jewish}} (שם־תואר) * גאורגית: {{ת|גאורגית|ებრაელი}} (הגייה: אֶבּראֶלי) * יידיש: {{ת|יידיש|ייִד}} * ערבית: {{ת|ערבית|يهودي}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|juif}} * רוסית: {{ת|רוסית|еврей}} * יפנית: {{ת|יפנית|ユダヤ人}} * סינית: {{ת|סינית|犹太人}} ===ראו גם=== {{ע|3| * [[גר#גֵּר|גֵּר]] * [[דת]] * [[חק השבות|חוק השבות]] * [[יהדות]] * [[ישראל]] * [[ישראלי]] * [[עברי]] * [[ציוני]] }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=יהודים|ויקיפדיה 2=מיהו יהודי}} {{שורש|יהד}} [[קטגוריה:יהדות|*]] [[קטגוריה:לאומים]] [[קטגוריה:דת]] 13j0v9r3u672autm21ifkzsovly6oc0 525328 525325 2026-10-28T15:38:58Z CrescentStorm 15545 525328 wikitext text/x-wiki ==יְהוּדִי== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=יהודי |הגייה=yehu'''di''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ה|ד}} |דרך תצורה={{מוספית|יהודה|מנוקד=יְהוּדָה|־ִי}} |נטיות=נ' יְהוּדִיָּה,<BR>ר' יְהוּדִים,<BR>נ"ר יְהוּדִיּוֹת }} # בן ל[[עם]] היהודי, או מי שמקיים את כללי ה[[דת]] היהודית. #:*{{צט/תנ"ך|אִישׁ '''יְהוּדִי''' הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־קִישׁ, אִישׁ יְמִינִי.|אסתר|ב|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|וְאִשְׁתּוֹ '''הַיְהֻדִיָּה''', יָלְדָה אֶת-יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת-חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ, וְאֶת-יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ [...]|דברי הימים א|ד|יח}} #:* יום המנוחה ל'''יהודים''' במדינת ישראל הוא שבת. # דבר הקשור ביהדות או ביהודים. #:*טקס בר המצווה הוא סממן '''יהודי''' מובהק. #:* שתי הקהילות '''היהודיות''' הגדולות בעולם הן בישראל ובארצות הברית. # אדם משבט יהודה. #:*{{צט/תנ"ך|בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים לִנְבוּכַדְרֶאצַּר הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים '''יְהוּדִים''' נֶפֶשׁ שְׁבַע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה כָּל נֶפֶשׁ אַרְבַּעַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.|ירמיהו|נב|ל}} #:*{{צט/תנ"ך|בָּעֵת הַהִיא, הֵשִׁיב רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם אֶת-אֵילַת לַאֲרָם, וַיְנַשֵּׁל אֶת-הַ'''יְּהוּדִים''', מֵאֵילוֹת; וארמים (וַאֲדֹמִים), בָּאוּ אֵילַת, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה|מלכים ב|טז|ו}}. # שם פרטי קדום. בנו של נתניהו נכד לשלמיהו, נין ל[[כושי]] . #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּשְׁלְחוּ כָל הַשָּׂרִים אֶל בָּרוּךְ אֶת '''יְהוּדִי''' בֶּן נְתַנְיָהוּ בֶּן שֶׁלֶמְיָהוּ בֶן כּוּשִׁי לֵאמֹר הַמְּגִלָּה אֲשֶׁר קָרָאתָ בָּהּ בְּאָזְנֵי הָעָם קָחֶנָּה בְיָדְךָ וָלֵךְ וַיִּקַּח בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ אֶת הַמְּגִלָּה בְּיָדוֹ וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם|ירמיהו|לו|יד}} ===גיזרון=== * המילה גזורה מן השם המקראי '''יְהוּדָה'''. שם זה מופיע במקרא, תחילה כשמו של אדם (אחד מבניו של יעקב), אחר־כך כשמו של שבט משבטי ישראל, ולבסוף כשמה של ממלכה שהוקמה בנחלתו של השבט. אחרי חורבן בית שני שימשה המילה לתיאור אדם שהגיע מאזור יהודה (האזור ההררי שמסביב לירושלים). מאוחר יותר, החלה המילה לשמש כתואר לבני הדת היהודית, או לאנשים ממוצא אתני־לאומי יהודי, ודברים הקשורים בהם. *(4) לאחר תקופת ביהמ"ק הראשון, נשתמר כשם פרטי רק בגרסה הנקבית: יהודית *[[יהודי]] = [[w:שבט יהודה|שבט יהודה]]√ (יה) x {{צט/תנ"ך|אִדּ֣וֹ|עזרא|ח|יז}} = יַה אֻדו/יהודו ,([[w:תעודות אל-יהודו|תעודות אל-יהודו]]) ===צירופים=== {{ע|3| * [[היהודי הנודד]] * [[יהודי אורתודוקסי]] * [[יהודי דתי]] * [[יהודי חלוני|יהודי חילוני]] * [[יהודי יפה]] * [[יהודי קונסרבטיבי]] * [[יהודי קראי]] * [[יהודי רפורמי]] * [[מטה יהודית|מיטה יהודית]] * [[מיהו יהודי]] }} ===מילים נרדפות=== * [[בן ברית]] * [[בן דת משה]] * [[ישראל]] * [[עברי]] ===ניגודים=== * [[גוי]] * [[נכרי]] * [[ערל]] * [[בן נח]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|giudeo}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Yahudi}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|አይሁዳዊ}} (תעתיק: ʾäyhudawi) *אנגלית: {{ת|אנגלית|Jew}} (שם־עצם), {{ת|אנגלית|Jewish}} (תואר) *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|judo|judismano}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|հրեա}} (תעתיק: hrea) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Jude}} *דנית: {{ת|דנית|jøde}} *הודית: {{ת|הודית|यहूदी}} (תעתיק: yahūdī) *הולנדית: {{ת|הולנדית|jood}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|zsidó}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|Do Thái}} *ולשית: {{ת|ולשית|Iddew}} *טורקית: {{ת|טורקית|Çıfıt|Yahudi}} *יוונית: {{ת|יוונית|Ιουδαίος}} (תעתיק: Ioudaíos) *יידיש: {{ת|יידיש|ייד}} *יפנית: {{ת|יפנית|猶太人}} (תעתיק: yudayajin) *כורדית: {{ת|כורדית|cihû}} *לטינית: {{ת|לטינית|iudaeus}} *מלאית: {{ת|מלאית|Yahudi}} *מלטית: {{ת|מלטית|Lhudi}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|jøde}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|Myahudi}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|judío}} *ערבית: {{ת|ערבית|يهودي}} (תעתיק: יַהוּדִיּ) *פולנית: {{ת|פולנית|żyd}} *פינית: {{ת|פינית|juutalainen}} *פרסית: {{ת|פרסית|يهودي}} (תעתיק: יַהוּדִיּ) *צ'כית: {{ת|צ'כית|Žid}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|juif}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|유대인}} (תעתיק: yudaein) *רומנית: {{ת|רומנית|jidan}} *רוסית: {{ת|רוסית|иуде́й}} (תעתיק: iudéj) *שוודית: {{ת|שוודית|jude}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ยิว}} (תעתיק: yiu) }} ===ראו גם=== * [[גר#גֵּר|גֵּר]] * [[יהדות]] * [[ציוני]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=יהודים|ויקיפדיה 2=מיהו יהודי}} {{שורש|יהד}} [[קטגוריה:יהדות|*]] [[קטגוריה:לאומים]] [[קטגוריה:דת]] jlhum4um85824g19moxoa70s4r44ytn 0 8578 525322 493248 2026-10-28T14:30:26Z CrescentStorm 15545 /* דָּג {{משני|ב}} */ 525322 wikitext text/x-wiki ==דָּג {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=דג |הגייה=dag |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ד|ו|ג}} |דרך תצורה={{משקל|קָל}} |נטיות=ר' דָּגִים; דַּג־, ר' דְּגֵי־ }}{{תמונה|Fish-coll002.jpg|מבחר דגים}} # [[חולייתן]] החי ב[[מים]] מתוקים או מלוחים. גופו מכוסה לרוב ב[[קשקשת]], הוא שוחה באמצעות [[סנפיר]]ים ונושם באמצעות [[זים|זימים]]. #:* {{צט/תנ"ך|וַיְמַן יהוה '''דָּג''' גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת-יוֹנָה וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי '''הַדָּג''' שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת|יונה|ב|א}} #:* {{צט/תנ"ך|כִּי גַּם לֹא-יֵדַע הָאָדָם אֶת-עִתּוֹ '''כַּדָּגִים''' שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח, כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם|קהלת|ט| יב}} #:* בראש השנה נהוג לאכול ראש של '''דג''', לפי הברכה "שנהיה לראש ולא לזנב". # {{משלב|סלנג}} אדם [[מוזר]], המתנהג באופן שונה מהמקובל. ===גזרון=== * מילה מקראית, לא ידוע מקורה. ===מילים נרדפות=== *[[כוכב#כוֹכָב ב|כוכב]] (2) ===צירופים=== {{ע|3| * [[דג חרב]] * [[דג זהב]] * [[דג הכסף]] * [[הדג מסריח מהראש]] * [[דג נא]] * [[דג הפטיש]] * [[דג רקק]] * [[דג מלוח]] * [[יש הרבה דגים בים]] * [[כדג במים]] * [[מאיפה משתין הדג]] * [[מחר יעטפו עם זה דגים]] * [[שמן דגים]] * [[שתק כמו דג]] }} ===נגזרות=== * [[דגה]] * [[דגיג]] * [[דגים]] * [[שלדג]] * [[דגג|דיגג]] ===תרגום=== {{ע|4| *איטלקית: {{ת|איטלקית|pesce}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|fish}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|fiŝo}} *ארמית: [[כורא|כוורא]]<!--בבא בתרא עג ב-->, [[נון|נונא]] *גרמנית: {{ת|גרמנית|Fisch}} *הודית: {{ת|הינדית|मछली}} (תעתיק: machlī) *הולנדית: {{ת|הולנדית|vis}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|hal}} *טורקית: {{ת|טורקית|balık}} *יוונית: {{ת|יוונית|ψάρι}} (תעתיק: psári) ::{{ת|ערבית|ἰχθύς}} (תעתיק: ikhthús) *יידיש: {{ת|יידיש|פֿיש}} *יפנית: {{ת|יפנית|魚}} (תעתיק: sakana, uo) *כורדית: {{ת|כורדית|masî}} *לטינית: {{ת|לטינית|piscis}} *מלאית: {{ת|מלאית|ikan}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|fisk}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|samaki}} *סינית: {{ת|סינית|鱼}} (מנדרינית: yú) :::(קנטונית: jyu⁴²) *ספרדית: {{ת|ספרדית|pescado}} *ערבית: {{ת|ערבית|سمكة}} (תעתיק: סַמַכַה) *פולנית: {{ת|פולנית|ryba}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|peixe}} *פינית: {{ת|פינית|kala}} *פרסית: {{ת|פרסית|ماهی}} (תעתיק: מאהי) *צ'כית: {{ת|צ'כית|ryba}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|poisson}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|물고기}} (תעתיק: mulgogi) *רומנית: {{ת|רומנית|pește}} *רוסית: {{ת|רוסית|рыба}} (תעתיק: rýba) *שוודית: {{ת|שוודית|fisk}} *תאילנדית: {{ת|תאית|ปลา}} (תעתיק: bplaa) }} ===מידע נוסף=== *המילה מופיעה פעם אחת במקרא בכתיב מלא דמלא: {{צט/תנ"ך|וְהַצֹּרִים יָשְׁבוּ בָהּ מְבִיאִים '''דָּאג''' וְכָל מֶכֶר וּמֹכְרִים בַּשַּׁבָּת לִבְנֵי יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלָ‍ִם|נחמיה|יג|טז}}. ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=דג|ויקימינים=Pisces|ויקיספר=גידול חיות מחמד/דגים|שם ויקיספר=גידול דגים|ויקישיתוף=Category:Fishes|שם ויקישיתוף=דגים|ויקיציטוט=דג}} {{שורש|דוג}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:דגים|*]] [[קטגוריה:ראש השנה]] ==דָּג {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=דג |שורש וגזרה={{שרש|דוג|ד־ו־ג}}, [[נספח:גזרת נע"ו/י|גזרת נע"ו/י]] |בניין=קל |נטיות=}} # [[משך]] מן ה[[מים]] בעזרת [[חכה]]. #:*{{צט/תנ"ך|הִנְנִי שֹׁלֵחַ לְדַיָּגִים רַבִּים נְאֻם יְהוָה וְ'''דִיגוּם'''...|ירמיהו|טז|טז}} #:* יצאתי עם אבי '''לדוג''' באגם, אך לא '''דגתי''' אפילו דג אחד. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|fish}} ===ראו גם=== * [[דיג]] * [[משה]] * [[שלה]] {{שורש|דוג}} l0t9cgvxtked3k1ew6f4xts36ajzi0x 0 11596 525324 521957 2026-10-28T14:35:24Z CrescentStorm 15545 /* חוֹלַל */ 525324 wikitext text/x-wiki == חוֹלֵל {{משני|א}} == {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= חולל |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ו|ל|גזרה=נע"ו/י}} |בניין=פיעל}} # גרם ל־, יצר, סובב את העניינים בצורה מסוימת. #:*{{צט/תנ"ך|צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח; אֵל '''מְחֹלֲלֶךָ'''.|דברים|לב|יח}} #:*{{צט/תנ"ך|הַבִּיטוּ אֶל־אַבְרָהָם אֲבִיכֶם, וְאֶל־שָׂרָה '''תְּחוֹלֶלְכֶם'''; כִּי־אֶחָד קְרָאתִיו, וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ.|ישעיהו|נא|ב}} #:*{{צט/תנ"ך|רוּחַ צָפוֹן '''תְּחוֹלֵל''' גָּשֶׁם; וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר.|משלי|כה|כג}} #:*{{צט/תנ"ך|בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה; '''חֹלֲלָה''' יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִיחַ.|איוב|כו|יג}} #:* מלחמת יום־כיפור '''חוללה''' מהפך בגישה אל השכול ובהכרתו במדינת־ישראל. ===נגזרות=== *[[מחולל זרם]] ===מילים נרדפות=== *[[ברא]] *[[יצר]] *[[עשה]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|generate}} {{שורש|חול}} == חוֹלֵל {{משני|ב}} == {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= חולל |שורש וגזרה={{שרש|חיל א|ח־י־ל <small>א</small>}}, [[נספח:גזרת נע"ו/י|גזרת נע"ו/י]] |בניין= [[פיעל]]}} #{{משלב|מליצה}} [[רקד]] #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּעֲשׂוּ־כֵן בְּנֵי בִנְיָמִן – וַיִּשְׂאוּ נָשִׁים לְמִסְפָּרָם, מִן־'''הַמְּחֹלְלוֹת''' אֲשֶׁר גָּזָלוּ...|שופטים|כא|כג}} #{{בהשאלה}} הרעיד, הפחיד. #:* {{צט/תנ"ך|קוֹל יהוה '''יְחוֹלֵל''' אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת; וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד.|תהלים|כט|ט}} ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|dance}} (1) ===ראו גם=== *[[מחול]] {{שורש|חול}} [[קטגוריה: חיל א (שורש)]] == חוֹלַל == {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חולל |שורש וגזרה={{שרש|חול|ח־ו־ל}}, [[נספח:גזרת נע"ו/י|גזרת נע"ו/י]] |בניין=[[פעל#פֻּעַל|פֻּעַל]]}} # נוצר, נברא. #:* נס [[קריעת ים סוף]] '''חולל''' כש[[משה]] נטה את מטהו מעל הים. #:* {{צט/תנ"ך|הֵן־בְּעָווֹן '''חוֹלָלְתִּי'''; וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי.|תהלים|נא|ז}}. ===גיזרון=== *צורת סביל מן '''חוֹלֵל א''' לעיל. ===מילים נרדפות=== * [[נברא]] {{שורש|חול}} brkqvwmrphtt8gqvqbnga7juy936ql9 0 11809 525335 513550 2026-10-28T17:11:10Z CrescentStorm 15545 525335 wikitext text/x-wiki ==לָמָּה (גם: לָמָה גם: לָמֶה)== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=למה |הגייה= la'''ma''' ,'''la'''mma |חלק דיבר=מילת שאלה |מין= |שורש= |דרך תצורה=[[ל־]] + [[מה]] [[קטגוריה:בכל"ם (מוספית)]] |נטיות= }} # {{רובד|מ}} מאיזו סיבה, עקב מה, מדוע. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־קָיִן; '''לָמָּה''' חָרָה לָךְ, '''וְלָמָּה''' נָפְלוּ פָנֶיךָ?|בראשית|כה|לב}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיַּעַן יְהוֹנָתָן אֶת־שָׁאוּל אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו; '''לָמָּה''' יוּמַת, מֶה עָשָׂה?|שמואל א|כ|לב}} #:*{{צט/משנה|'''לָמָּה''' נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתַחְיָה; שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן, וְיוֹדֵעַ שִׁבְעִים לָשׁוֹן.|שקלים|ז|א}} #:*{{צט/משנה|וְכֵן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָהֶן; אִם כֵּן, '''לָמָּה''' נֶאֱמַר שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר; אֶלָּא שֶׁדִּבֶּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה.|בבא קמא|ה|ה}} #:*{{צט/משנה|'''וְלָמָּה''' אָמְרוּ בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶאֱלוּל וְלֹא אָמְרוּ בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹם טוֹב, וְאִי אֶפְשָׁר לְעַשֵּׂר בְּיוֹם טוֹב.|בכורות|ט|ה}} #:*'''למה''' אינך מצטרף אלינו למשחק? #:* אני יודע '''למה''' התחרות נדחתה. # {{רובד|מ}} לשם מה, לאיזו תכלית, לאיזו מטרה. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר, עֵשָׂו; הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת, '''וְלָמָּה'''־זֶּה לִי בְּכֹרָה?|בראשית|כה|לב}} #:*{{צט/תנ"ך|'''לָמָּה''' יִגָּרַע שֵׁם־אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי אֵין לוֹ בֵּן; תְּנָה־לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ.|במדבר|כז|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר לוֹ מַלְאַךְ יהוה; '''לָמָּה''' זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי, וְהוּא־פֶלִאי.|שופטים|יג|יח}} #:*{{צט/תנ"ך|'''לָמָּה''' צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ, עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע; הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ־חֵפֶץ, וְכָל־עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ.|ישעיהו|נח|ג}} #:*{{צט/משנה|אִם כֵּן, '''לָמָּה''' אָמְרוּ חֲכָמִים עַד חֲצוֹת, כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה.|ברכות|א|א}} #{{רובד|מ}} מילה לציון סיבה (לא כמילת שאלה) #:*{{צט/תנ"ך|אַל־תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל־תִּתְחַכַּם יוֹתֵר; '''לָמָּה''', תִּשּׁוֹמֵם. אַל־תִּרְשַׁע הַרְבֵּה, וְאַל־תְּהִי סָכָל; '''לָמָּה''' תָמוּת, בְּלֹא עִתֶּךָ.|קהלת|ז|טז|יז}} #:*{{צט/תנ"ך|וָאֶשְׁלְחָה עֲלֵיהֶם מַלְאָכִים, לֵאמֹר – מְלָאכָה גְדוֹלָה אֲנִי עֹשֶׂה, וְלֹא אוּכַל לָרֶדֶת; '''לָמָּה''' תִשְׁבַּת הַמְּלָאכָה כַּאֲשֶׁר אַרְפֶּהָ, וְיָרַדְתִּי אֲלֵיכֶם.|נחמיה|ו|ג}} #:*{{צט/רבה|טוֹב הָיָה שְׁמוֹ שֶׁל בְּצַלְאֵל מִשֶּׁמֶן הַטּוֹב, '''לָמָּה''' שֶׁפִּרְסְמוֹ הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר <small>({{פסוק|שמות|לה|ל}})</small> רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל.|שמות|מח|א}} #:*{{צטשיר|נכנסתי למשחק '''למה''' המשחק אוניברסל / לא נורמלי זה בא לי היפ הופ אורגינל / אוכל את כל המתחרים ותקרא לי קניבל|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}1118&wrkid{{=}}3521|הפינאלה|סאבלימינל}} ===גיזרון=== *הצירוף לְ־ + מָה משמש במשמעות זו בשפות רבות. ===צירופים=== * [[למה זה]]? * [[למה כובע]]? * [[למה לא]]? * [[למה לי]]? * [[למה מה קרה]]? * [[למה מי מת]]? * [[מדוע ולמה]]? ===מילים נרדפות=== * [[מדוע]] ===תרגום=== {{ע|3| * איטלקית: {{ת|איטלקית|perché}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|what for|why}} * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|kial}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|wofür|weswegen|weshalb}} * דנית: {{ת|דנית|hvorfor}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|waarom|waarvoor}} * יוונית: {{ת|יוונית|γιατί}} (תעתיק: giatí) * יידיש: {{ת|יידיש|פֿאַר װאָס|צו װאָס|אַלס װאָס}} * יפנית: {{ת|יפנית|何故}} (תעתיק: naze) * לטינית: {{ת|לטינית|cur}} * נורווגית: {{ת|נורבגית|hvorfor}} * סינית: {{ת|סינית|爲什麽}} (הגייה: wèishénmo) * סלובנית: {{ת|סלובנית|zakaj}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|por qué}} * ערבית: {{ת|ערבית|لماذا}} (תעתיק: לִמָאדָ'א) * פולנית: {{ת|פולנית|dlaczego|czemu}} * פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|por que}} * פינית: {{ת|פינית|miksi}} * פרסית: {{ת|פרסית|چِرا}} (תעתיק: גרא) * צ'כית: {{ת|צ'כית|proč}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|pourquoi}} * קוריאנית: {{ת|קוריאנית|왜}} (תעתיק: wae) * רומנית: {{ת|רומנית|de ce|pentru ce}} * רוסית: {{ת|רוסית|почему}} (תעתיק: počemú) * שוודית: {{ת|שוודית|varför}} }} ===מידע נוסף=== '''נקוד המילה למה:''' * בנקוד "לָמָּה" הדגש באות מ' הוא [[דגש לתפארת הקריאה]] וההטעמה '''מלעלית'''. דוגמאות: '''לָ֥מָּה''' זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי (שמות ה, כב), '''לָ֚מָּה''' חָ֣רָה לָ֔ךְ '''וְלָ֖מָּה''' נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ (בראשית ד, ו), '''לָ֧מָּה''' יַכֶּ֣כָּה נֶּ֗פֶשׁ (ירמיהו מ, טו), '''לָמָּה'''-לִּ֤י רֹב-זִבְחֵיכֶם֙ (ישעיהו א, יא), '''לָ֣מָּה''' נְגָפָ֧נוּ יְהֹוָ֛ה הַיּ֖וֹם לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים (שמואל א, ד, ג), '''לָ֤מָּה''' צַּ֙מְנוּ֙ וְלֹ֣א רָאִ֔יתָ (ישעיהו נח, ג), '''לָֽמָּה'''־קֹדֵ֥ר אֵלֵ֗ךְ (תהלים מב, י), '''לָ֛מָּה''' שִׁלַּמְתֶּ֥ם רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽה (בראשית מד, ד), '''לָ֖מָּה''' תִּשּׁוֹמֵֽם (קהלת ז, טז). כך ברוב מוחלט של מופעי המלה לָמָּה. * במיעוט המקרים, כאשר המילה שלאחר המילה למה, תתחיל באותיות א,ה,ע - הדגש לא יופיע וההטעמה תהא '''מלרעית'''. דוגמאות: אֲדֹנָ֗י '''לָמָ֤ה הֲ'''רֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה '''לָ֥מָּה זֶּ֖'''ה שְׁלַחְתָּֽנִי (שמות ה, כב): בפסוק אחד שני המופעים השונים בהתאם לכללים הנ"ל. לפני אות ה, באה לָמָ֤ה מלרעית ולא דגושה. לפני המילה זה באה לָמָּה רגילה מלעלית ודגושה. כך גם בסמיכות הפסוקים: '''לָ֚מָּה לֹ'''א־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא (בראשית יב, יח), ומיד לאחריו: '''לָמָ֤ה אָ'''מַ֙רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא (בראשית יב, יט), . דוגמאות למילת למה מלרעית ללא דגש באות מ, לפני אותיות א,ה,ע: לפני א' - '''לָמָ֤ה אָ'''מַ֙רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא (בראשית יב, יט), '''לָמָה֩ אַ'''תֶּ֨ם עֹשִׂ֜ים רָעָ֤ה גְדוֹלָה֙ אֶל-נַפְשֹׁ֣תֵכֶ֔ם (ירמיהו מד, ז), '''לָמָ֣ה אֱ֭'''לֹהִים זָנַ֣חְתָּ לָנֶ֑צַח (תהלים עד, א), '''לָמָ֣ה יְ֭'''הֹוָה תַּֽעֲמֹ֣ד בְּרָח֑וֹק (תהלים י, א), '''לָמָ֤ה יְ'''הֹוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ (שמות לב, יא) (קריאת שם הויה, נעשית במילת אדנות - באות א'), לפני ה' - '''לָמָ֥ה הֲ'''רֵעֹתֶ֖ם לִ֑י (בראשית מג, ו), '''לָמָ֤ה הֲ'''רֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה (שמות ה, כב), '''לָמָ֤ה הֶֽ'''עֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם (במדבר כא, ה). לפני ע' - אֵלִ֣י אֵ֭לִי '''לָמָ֣ה עֲ'''זַבְתָּ֑נִי (תהלים כב, ב), '''וְלָמָ֞ה עֲ'''לִיתֶ֥ם אֵלַ֛י הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בִּֽי (שופטים יב, ג), וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה '''לָמָ֖ה עֲ'''לִיתֶ֣ם עָלֵ֑ינוּ (שופטים טו, י). * הנקוד נשאר לפי הכלל גם לפני אות גרונית שאינה א, ה, ע: לדוגמה: '''לָ֭מָּה רָ'''גְשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם (תהלים ב, א) * '''יוצאים מן הכלל:''' כמעט לכל כלל במקרא, יש יוצאים מן הכלל: למה דגוש ומלעילי למרות שהמילה לאחריה באות גרונית: לפני האות א': וַיֹּ֧סֶף ע֣וֹד אַבְנֵ֗ר לֵאמֹר֙ אֶל-עֲשָׂהאֵ֔ל ס֥וּר לְךָ֖ מֵאַֽחֲרָ֑י '''לָ֤מָּה אַ'''כֶּ֙כָּה֙ אַ֔רְצָה וְאֵיךְ֙ אֶשָּׂ֣א פָנַ֔י אֶל-יוֹאָ֖ב אָחִֽיךָ (שמואל ב, ב, כב). לפני האות ה': וַיָּ֣קָם יוֹאָ֔ב וַיָּבֹ֥א אֶל-אַבְשָׁל֖וֹם הַבָּ֑יְתָה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו '''לָ֣מָּה הִ'''צִּ֧יתוּ עֲבָדֶ֛ךָ אֶת-הַחֶלְקָ֥ה אֲשֶׁר-לִ֖י בָּאֵֽשׁ (שמואל ב, יד, לא), '''לָ֣מָּה הָ'''יָ֤ה כְאֵבִי֙ נֶ֔צַח וּמַכָּתִ֖י אֲנוּשָׁ֑ה֙ מֵֽאֲנָה֙ הֵֽרָפֵ֔א הָי֨וֹ תִֽהְיֶ֥ה לִי֙ כְּמ֣וֹ אַכְזָ֔ב מַ֖יִם לֹ֥א נֶאֱמָֽנוּ (ירמיהו טו, יח). היעדר דגש למרות שהמילה שלאחר המילה למה, לא פותחת באותיות אהע: אוֹמְרָ֤ה ׀ לְאֵ֥ל סַלְעִי֮ '''לָמָ֢ה שְׁ'''כַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֵלֵ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב (תהלים מב, י), '''לָמָ֪ה זְ'''נַ֫חְתָּ֥נִי (תהלים מג, ב), '''לָ֤מָה שַׂ'''מְתַּ֣נִי לְמִפְגָּ֣ע לָ֑ךְ (איוב ז, כ) - היוצא מן הכלל כפול, כי ההטעמה נשארה מלעלית ולא מלרעית הנהוגה בלמה לא מודגש. ===ראו גם=== * [[מה]] * [[סבה|סיבה]] * [[שאלה]] * [[לשם מה]] [[קטגוריה:מילות שאלה]] [[קטגוריה:מלים המנוקדות בדגש לתפארת הקריאה]] ==לָמָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=למה |הגייה=lama |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=ר' לָמוֹת }} {{תמונה|Two llamas going for a swim.jpg|למות רוחצות במקווה מים}} # בעל־חיים דמוי גמל, אך קטן יותר וחסר דבשת. #:* ראה איך ה'''למה''' שותה מן הנהר. #:* הנה עדר '''למות'''. ===גיזרון=== * {{לועזית|ספרדית}} llama. ===תרגום=== {{תרגומים| * איטלקית: {{ת|איטלקית|lama}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|llama}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Lama}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|lama}} * יוונית: {{ת|יוונית|λάμα}} (הגייה: láma) * יפנית: {{ת|יפנית|ラマ属}} (הגייה: rama shu) | * ספרדית: {{ת|ספרדית|llama}} * ערבית: {{ת|ערבית|لاما}} (הגייה: lāmā) * פורטוגזית: {{ת|פורטוגזית|lhama}} * פרסית: {{ת|פרסית|شتر بیکوهان}} (הגייה: šotor-e bikohan) * צרפתית: {{ת|צרפתית|lama}} * רוסית: {{ת|רוסית|лама}} (הגייה: láma) }} ===ראו גם=== * [[אלפקה]] * [[גמל]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=למה|ויקימינים=Lama|ויקישיתוף=Category:Lama|שם ויקישיתוף=למות}} [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:יונקים]] [[קטגוריה:פרסתנים]] [[קטגוריה:מילים שאולות מהשפה הספרדית]] 8upj9yvlcxkr8lild61jgq7eu2m68qx 0 11842 525340 524958 2026-10-28T18:41:08Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 525340 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר=שֹׁר, עם דגש חזק ב־ר'|ראו=[[שרר#שֹׁרֶר|שֹׁרֶר]]}} ==שָׁר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שר |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|י|ר|א}}, [[נספח:גזרת נע"ו/י|גזרת נע"ו/י]] |בניין=קל }} #[[השמיע]] ב[[קול]]ו מילים ו[[מנגינה]]. #:*{{צט/תנ"ך|אָז '''יָשִׁיר'''־מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוה, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר; '''אָשִׁירָה''' לַיהוה כִּי־גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.|שמות|טו|א}} #:*{{צט/תנ"ך|'''וַתָּשַׁר''' דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן־אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר.|שופטים|ה|א}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד לְבֵית־יהוה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ, וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים '''לַשָּׁרִים'''...|מלכים א|י|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|'''שִׁירוּ''' לַיהוה שִׁיר חָדָשׁ; '''שִׁירוּ''' לַיהוה כָּל־הָאָרֶץ.|תהלים|צו|א}} #:*{{צט/בבלי|מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים '''ושרנו''' לך|ברכות|יד|ב}} #:*{{צט/רבה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נִזְכֶּרֶת אֲנִי שִׁירִין '''שֶׁשַּׁרְתִּי''' לְפָנֶיךָ בַּלֵּילוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר <small>({{פסוק|ישעיהו|לח|כ}})</small>: וּנְגִינוֹתַי נְנַגֵּן כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ.|איכה|א|כג}} #:*{{ציטוטון|שָׂרָה '''שָׁרָה''' שִׁיר שָׂמֵחַ, שִׁיר שָׂמֵחַ '''שָׁרָה''' שָׂרָה.|שובר שניים}} ===גזרון=== * מופיעה ב[[w:מכתבי תענך|מכתבי תענך]], הכתובים בכתב אכדי בניב כנעני: [https://www.kchanson.com/ANCDOCS/meso/taanach1.html ša-ru-te] במשמעות זמרת. ===מילים נרדפות=== * [[זמר#זִמֵּר א|זימר]] * [[רן#רַן|רַן]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|cantare}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|menyanyi}} *אירית: {{ת|אירית|can}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|ዘፈነ}} (תעתיק: zäfänä) *אנגלית: {{ת|אנגלית|sing}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|kanti}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|երգել}} (תעתיק: ergel) *בסקית: {{ת|בסקית|abestu|kantatu}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|მღერიან}} (תעתיק: mɣerian) *גרמנית: {{ת|גרמנית|singen}} *דנית: {{ת|דנית|synge}} *הודית: {{ת|הודית|गाना}} (תעתיק: gānā) *הולנדית: {{ת|הולנדית|zingen}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|énekel}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|hát}} *ולשית: {{ת|ולשית|canu}} *זולו: {{ת|זולו|cula}} *טגלית: {{ת|טגלית|kanta|kumanta}} *טורקית: {{ת|טורקית|ırlamak|küylemek}} *יוונית: {{ת|יוונית|τραγουδάω}} (תעתיק: tragoudáo) :::{{ת|יוונית|άδω}} (תעתיק: ádo) *יידיש: {{ת|יידיש|זינגען}} *יפנית: {{ת|יפנית|歌う}} (תעתיק: utau) *לטינית: {{ת|לטינית|canere}} *מלאית: {{ת|מלאית|menyanyi}} *מלטית: {{ת|מלטית|kanta|għanna}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|synge}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|kuimba}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|गायति}} (תעתיק: gāyati) *ספרדית: {{ת|ספרדית|cantar}} *סרבו־קרואטית: {{ת|סרבו קרואטית|}} *ערבית: {{ת|ערבית|غنى}} (תעתיק: עַ'נָא) *פולנית: {{ת|פולנית|śpiewać}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|cantar}} *פרסית: {{ת|פרסית|خواندن}} (תעתיק: חְ'וָאנְדַן) :::{{ת|פרסית|سرودن}} (תעתיק: סֻרוּדַן) *צ'כית: {{ת|צ'כית|zpívat}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|chanter}} *קרואינית: {{ת|קוריאנית|노래하다}} (תעתיק: noraehada) *רומנית: {{ת|רומנית|cânta}} *רוסית: {{ת|רוסית|петь}} (תעתיק: pet') *שוודית: {{ת|שוודית|sjunga}} *תאילנדית: {{ת|תאילנדית|ขับร้อง}} (תעתיק: kàp-rɔ́ɔng) :::{{ת|תאילנדית|ร้องเพลง}} (תעתיק: rɔ́ɔng-pleeng) }} ===ראו גם=== * [[מוזיקה]] * [[מנגינה]] * [[שיר]] * [[שירה]] * [[פזמון]] * [[פיט|פִּיֵּט]] {{שורש|שׁיר א}} ==שָׁר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שר |שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ו|ר}}, [[נספח:גזרת נע"ו/י|גזרת נע"ו/י]] |בניין=קל}} #<small>'''(יבוא עם מילת היחס ב-)'''</small> צפה תוך היעמקות, [[התבונן]]. #:*{{צט/תנ"ך|אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי; '''תָּשׁוּרִי''' מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן...|שיר השירים|ד|ח}} #:*{{צטזמר|עוּרוּ הוֹי עוּרוּ, '''שׁוּרוּ''' בְּנֵי כְּפָרִים / קָמָה הֵן בָּשְׁלָה כְּבָר עַל פְּנֵי הַכָּרִים / קִצְרוּ, שִׁלְחוּ מַגָּל, עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר!|song.asp?id{{=}}427|שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה|מתתיהו שלם}} ===מילים נרדפות=== * [[צפה]] * [[הביט]] * [[התבונן]] * [[הסתכל]] ===ראו גם=== * [[ראה]] {{שורש|שׁור}} ==שַׂר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שר |הגייה=sar |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|שׂרר|שׂ־ר־ר}} |דרך תצורה={{משקל|קַל}} |נטיות=ר' שָׂרִים; שַׂר־, ר' שָׂרֵי־; נ' שָׂרָה, נ"ר שָׂרוֹת; נ' שָׂרַת־, נ"ר שָׂרוֹת־ }} # {{רובד|לשון המקרא}} מפקד, מושל. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי־חַיִל מִכָּל־יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל־הָעָם - '''שָׂרֵי''' אֲלָפִים, '''שָׂרֵי''' מֵאוֹת, '''שָׂרֵי''' חֲמִשִּׁים '''וְשָׂרֵי''' עֲשָׂרֹת|שמות|יח|כה}} #:*{{צטבי|עוד דבר אחד יש בזינייקאוויטץ אשר לא יאמן כי יסֻפר והוא: '''שר''' אציל, אדוני העיר אשר לא ישנא את היהודים תכלית שנאה|brandstadter/brandstater_008.html|ד"ר יוסף אלפסי|מרדכי דוד ברנדשטטר}} # {{רובד|עברית חדשה}} חבר ממשלה, מיניסטר. #:* '''שר''' הבטחון עומד בראש משרד הבטחון, ומופקד מתוקף תפקידו גם על [[צה"ל]]. #:* '''שרת''' החינוך הכריזה על רפורמה חדשה בתכנית הלימודים בבתי הספר הממלכתיים. #:* בישיבת הממשלה נכחו '''שרים''' רבים. ===גיזרון=== *2: במשמעות "מיניסטר": {{חידוש|משה שרת}}{{הפניה|1|אבשלום}}{{הפניה|2|יעקב צור}} *1: אכדית: šarru, מלך. *1: במצרית קדומה [https://simondschweitzer.github.io/aed/138920.html sr] במשמעות [[אציל]], מכובד, שופט. ===צירופים=== * [[שר בלי תיק]] * [[שר הים]] * [[שר עיר]] * [[שר צבא]] ===מילים נרדפות=== *[[וזיר]] (1) *[[מושל]] (2) *[[מפקד]] (2) *[[פרז]] (2) ===תרגום=== {{תרגומים| * אנגלית: {{ת|אנגלית|minister}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Minister}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|minister}} * יידיש: {{ת|יידיש|מיניסטער}} * יפנית: {{ת|יפנית|大臣}} (הגייה: daijin) * כורדית: {{ת|כורדית|wezîr}} | * ערבית: {{ת|ערבית|وزير}} (הגייה: wazīr) * פינית: {{ת|פינית|ministeri}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|ministre}} * שוודית: {{ת|שוודית|minister}} }} ===ראו גם=== * [[סריס]] * [[סרן]] * [[ממשלה]] * [[משרד]] * [[צבור|ציבור]] * [[ראש ממשלה]] * [[רוזן]] * [[שררה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שר}} ===סימוכין=== # {{הערה|אבשלום}} {{מקור/אינטרנט|כותרת=באופן מילולי: רה״מ ושר החוץ משה שרת|יוצר=אבשלום קור|שם האתר=icast|תאריך=24.5.2010|כתובת=http://pod.icast.co.il/Media/Index/Files/08fd83f9-7145-4d99-b138-2767fb882c21.icast.mp3}} # {{הערה|יעקב צור}} יעקב צור, "כתב-האמנה מס׳: 4 שליחות דיפלומאטית ראשונה בדרום-אמריקה", הוצאת מעריב. {{שורש|שׂרר}} 2xjlk2b73vxd5gqrni0oaj3eplevty7 0 12418 525326 504787 2026-10-28T14:48:06Z CrescentStorm 15545 525326 wikitext text/x-wiki ==יְהוּדָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=יהודה |הגייה=yehu'''da''' |חלק דיבר=שם פרטי |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ה|ד}} |דרך תצורה={{משקל|קְטוּלָה}} |נטיות= }}{{תמונה|Dragot.JPG|נוף היהודה}} {{שבטי ישראל}} # אחד משנים־עשר [[שבט]]י ישראל הנקרא ע"ש בנם הרביעי של [[יעקב]] אבינו ו[[לאה]] אמנו. #:* {{צט/תנ"ך|וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יהוה עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ '''יְהוּדָה'''|בראשית|כט|לה}} #:* {{צט/תנ"ך|'''יְהוּדָה''' אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ, יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ. גּוּר אַרְיֵה '''יְהוּדָה'''|בראשית|מט|ח}} #:* {{צט/תנ"ך|וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה '''יְהוּדָה''' לְצִבְאֹתָם וְנָשִׂיא לִבְנֵי '''יְהוּדָה''' נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.|במדבר|ב|ג}} #:*{{צט/רבה|'''יהודה''' אבנו נֹפך ומפה שלו צבוע כמין שמים ומצוייר עליו אריה|במדבר|ב|ז}} # שמה של [[ממלכה]] בתקופת [[בית ראשון]] ובתקופת [[בית שני]] שעיקר תושביה מתייחסים על שבט '''יהודה (1)'''. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ '''יְהוּדָה''' שְׁלֹשִׁים אָלֶף.|שמואל א|יא|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|לְהַעֲבִיר הַמַּמְלָכָה מִבֵּית שָׁאוּל וּלְהָקִים אֶת-כִּסֵּא דָוִד עַל-יִשְׂרָאֵל וְעַל-'''יְהוּדָה''' מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע.|שמואל ב|ג|י}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא '''מִיהוּדָה''' בִּדְבַר יְהוָה אֶל-בֵּית-אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל-הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר.|מלכים א|יג|א}} # שמו של אזור בדרום [[ארץ ישראל]], צפונית ל[[ירושלים]] ודרומה; נחלת שבט '''יהודה (1)'''. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר-לוֹ מִיכָה מֵאַיִן תָּבוֹא וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵוִי אָנֹכִי מִבֵּית לֶחֶם '''יְהוּדָה''' וְאָנֹכִי הֹלֵךְ לָגוּר בַּאֲשֶׁר אֶמְצָא.|שופטים|יז|ט}} #:*{{צט/משנה|שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַבִּעוּר, '''יְהוּדָה''', וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְהַגָּלִיל; וְשָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לְכָל אַחַת וְאַחַת; [...] '''וּבִיהוּדָה''', הָהָר וְהַשְּׁפֵלָה וְהָעֵמֶק.|שביעית|ט|ב}} # שם פרטי לזכר. #:*{{צט/תנ"ך|'''יְהוּדָה''' וּבִנְיָמִן וּשְׁמַעְיָה וְיִרְמְיָה.|נחמיה|יב|לד}} #:*{{צט/משנה|'''יְהוּדָה''' בֶּן טַבַּאי אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ, שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח אוֹמֵר לִסְמוֹךְ.|חגיגה|ב|ב}} #:*{{צט/משנה|לְקַיֵּם וְלֹא קִיֵּם, פָּטוּר; שֶׁהָיָה בַדִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב כְּדִבְרֵי רַבִּי '''יְהוּדָה''' בֶּן בְּתֵירָא.|שבועות|ג|ו}} #:*{{צט/משנה|רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי '''יְהוּדָה''' הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.|אבות|ב|ב}} #:*{{צט/משנה|'''יְהוּדָה''' בֶן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם.|אבות|ה|כ}} ===גזרון=== *{{קצרמר/גזרון}} ===נגזרות=== *[[יהודי]] *[[יהודית]] *[[יודאיקה|יהודאיקי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Judah}} (1, 2, 4), {{ת|אנגלית|Judea}} (2, 3) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=יהודה|ויקימסע=הרי יהודה|ויקימסע 2=מדבר יהודה|ויקישיתוף=Category:Judea}} {{חבלי ארץ ישראל}} [[קטגוריה:עמים בתנ"ך]] [[קטגוריה:שבטי ישראל]] [[קטגוריה:שמות]] kt0vj8x8wtijqqv09n191o7ww708axz 525327 525326 2026-10-28T14:48:36Z CrescentStorm 15545 /* נגזרות */ 525327 wikitext text/x-wiki ==יְהוּדָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=יהודה |הגייה=yehu'''da''' |חלק דיבר=שם פרטי |מין=זכר |שורש={{שרש3|י|ה|ד}} |דרך תצורה={{משקל|קְטוּלָה}} |נטיות= }}{{תמונה|Dragot.JPG|נוף היהודה}} {{שבטי ישראל}} # אחד משנים־עשר [[שבט]]י ישראל הנקרא ע"ש בנם הרביעי של [[יעקב]] אבינו ו[[לאה]] אמנו. #:* {{צט/תנ"ך|וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יהוה עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ '''יְהוּדָה'''|בראשית|כט|לה}} #:* {{צט/תנ"ך|'''יְהוּדָה''' אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ, יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ, יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ. גּוּר אַרְיֵה '''יְהוּדָה'''|בראשית|מט|ח}} #:* {{צט/תנ"ך|וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה '''יְהוּדָה''' לְצִבְאֹתָם וְנָשִׂיא לִבְנֵי '''יְהוּדָה''' נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.|במדבר|ב|ג}} #:*{{צט/רבה|'''יהודה''' אבנו נֹפך ומפה שלו צבוע כמין שמים ומצוייר עליו אריה|במדבר|ב|ז}} # שמה של [[ממלכה]] בתקופת [[בית ראשון]] ובתקופת [[בית שני]] שעיקר תושביה מתייחסים על שבט '''יהודה (1)'''. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק וַיִּהְיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ '''יְהוּדָה''' שְׁלֹשִׁים אָלֶף.|שמואל א|יא|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|לְהַעֲבִיר הַמַּמְלָכָה מִבֵּית שָׁאוּל וּלְהָקִים אֶת-כִּסֵּא דָוִד עַל-יִשְׂרָאֵל וְעַל-'''יְהוּדָה''' מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע.|שמואל ב|ג|י}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא '''מִיהוּדָה''' בִּדְבַר יְהוָה אֶל-בֵּית-אֵל וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל-הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר.|מלכים א|יג|א}} # שמו של אזור בדרום [[ארץ ישראל]], צפונית ל[[ירושלים]] ודרומה; נחלת שבט '''יהודה (1)'''. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר-לוֹ מִיכָה מֵאַיִן תָּבוֹא וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵוִי אָנֹכִי מִבֵּית לֶחֶם '''יְהוּדָה''' וְאָנֹכִי הֹלֵךְ לָגוּר בַּאֲשֶׁר אֶמְצָא.|שופטים|יז|ט}} #:*{{צט/משנה|שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַבִּעוּר, '''יְהוּדָה''', וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְהַגָּלִיל; וְשָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לְכָל אַחַת וְאַחַת; [...] '''וּבִיהוּדָה''', הָהָר וְהַשְּׁפֵלָה וְהָעֵמֶק.|שביעית|ט|ב}} # שם פרטי לזכר. #:*{{צט/תנ"ך|'''יְהוּדָה''' וּבִנְיָמִן וּשְׁמַעְיָה וְיִרְמְיָה.|נחמיה|יב|לד}} #:*{{צט/משנה|'''יְהוּדָה''' בֶּן טַבַּאי אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ, שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח אוֹמֵר לִסְמוֹךְ.|חגיגה|ב|ב}} #:*{{צט/משנה|לְקַיֵּם וְלֹא קִיֵּם, פָּטוּר; שֶׁהָיָה בַדִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב כְּדִבְרֵי רַבִּי '''יְהוּדָה''' בֶּן בְּתֵירָא.|שבועות|ג|ו}} #:*{{צט/משנה|רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי '''יְהוּדָה''' הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.|אבות|ב|ב}} #:*{{צט/משנה|'''יְהוּדָה''' בֶן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם.|אבות|ה|כ}} ===גזרון=== *{{קצרמר/גזרון}} ===נגזרות=== *[[יהודי]] *[[יהודית]] *[[יהודאיקי]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Judah}} (1, 2, 4), {{ת|אנגלית|Judea}} (2, 3) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=יהודה|ויקימסע=הרי יהודה|ויקימסע 2=מדבר יהודה|ויקישיתוף=Category:Judea}} {{חבלי ארץ ישראל}} [[קטגוריה:עמים בתנ"ך]] [[קטגוריה:שבטי ישראל]] [[קטגוריה:שמות]] t2sbt0ogbr09ar1uvso313uaw1iwiwo 0 19009 525331 518295 2026-10-28T15:51:52Z CrescentStorm 15545 /* לוּז {{משני|א}} */ 525331 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף| נוכחי=שקד, אגוז |אחר=עיוות, לא ישר |ראו=[[לז]], [[נלוז]], [[הליז]], [[לזות]]}} ==לוּז {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=לוז |הגייה=luz |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש|לוז ב|ל־ו־ז <small>ב</small>}} |דרך תצורה= |נטיות= ר' לוּזִים }}{{תמונה|Hazelnuts.jpg|אגוזי לוז}} # [[שקד]], או מין [[אגוז]]. #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח '''וְלוּז''' וְעַרְמוֹן|בראשית|ל|לז}}. #:* {{צט/ירושלמי הלכה|אמר רב אבונה: סימנא, "מקל שקד אני רואה" <small>({{פסוק|ירמיהו|א|יא}})</small>; מה '''הלוז''' הזה משהוא מוציא את ניצו ועד שהוא גומר את פירותיו כ"א יום כך מים שהובקעה העיר ועד יום שחרב הבית כ"א יום|תענית|ד|ה}} #{{עממי}} מין אגוז עגול, חום הנקרא גם [[אלסר]]. #:*{{הדגשה|'''לוז''' – [[:fr:coudrier|קורדל"א]] שגדלים בו אגוזים קטנים|(רש"י ל[[S:בכורות ח א|מסכת בכורות, דף ח, עמוד א]])}} ===גיזרון=== * ארמית: לוּזָא; ערבית: {{ערבית|لَوْزَة|לַוְזַה}} * ריצ'רד שטיינר<ref>Steiner, Richard C. (1987). Lulav vs. *lū/law: A Note on the Conditioning of *aw > ū in Hebrew and Aramaic. ''JAOS'' '''107''':121-22.</ref> מעלה את ההשערה כי הצורה הקדומה היא -lawz*; בערבית נשמר הדיפתונג, ואילו בעברית ובארמית אירע מעתק law > lū*. השווּ: [[לו#לוּ|לוּ]], [[לוח|לוּחַ]], [[לולב#לוּלָב|לוּלָב]]. ===מילים נרדפות=== #[[שקד]] #[[אלסר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|almond}}‏ (1), {{ת|אנגלית|hazelnut}}‏ (2) * ספרדית: {{ת|ספרדית|avellana}} * ערבית: {{ת|ערבית|بُنْدُقْ}} (תעתיק: בֻּנְדֻק) * צרפתית: {{ת|צרפתית|noisette}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=אגוז לוז|ויקימינים=Corylus}} ===הערות שוליים=== <references/> {{שורש|לוז ב}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] [[קטגוריה:פירות]] [[קטגוריה:עצים]] ==לוּז {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=לוז |הגייה=luz |חלק דיבר=שם־עצם פרטי |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} #{{רובד|המקרא}} שמה הקודם של העיר [[w:בית אל|בית אל]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית-אֵל וְאוּלָם '''לוּז''' שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה.|בראשית|כח|יט}} ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Luz}}‏ {{-}} == לוּז {{משני|ג}} == {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=לוז |הגייה=luz |חלק דיבר=שם־עצם פרטי |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= ר' לוּזִים }} # בסיס, יסוד, עיקר. גם - מהות, פשר. #:*הקביעה כי יחסי החברות הם ה[[לוז]] של החברה האנושית. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|center}}, {{ת|אנגלית|essence}}‏‏ * ספרדית: {{ת|ספרדית|centro|corazón|base|cimiento}} iro4tfyv0rz88w8blq68zh1nciobbs5 0 19871 525341 520561 2026-10-28T18:47:50Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 525341 wikitext text/x-wiki ==זְמַן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זמן |הגייה=zman |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ז|מ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קְטָל}} |נטיות=נ"י: זְמַן־; ר' זְמַנִּים, נ"ר זְמַנֵּי־ }} # [[מימד]] פיסיקלי עליו מתפתחים אירועים באופן [[רציף]] ו[[סדרה|סדרתי]]. #:* ה'''זמן''' אינו עוצר לעולם. #:* חלוף ה'''זמן''' משפיע על כולם. #:* ה'''זמן''' חולף ואין להשיבו. # מידת זמן (1) בשימוש. #:* {{צט/תנ"ך|וָאֶתְּנָה לוֹ זְמָן|נחמיה|ב|ו}} #:* דרוש לנו יותר '''זמן''' #:* תם ה'''זמן'''! # ערך מספרי או כללי למשך דבר. #:* שלושת ה'''זמנים''' הטובים ביותר בתחרות נשלחים לאיגוד הבינלאומי. #:* תעד את ה'''זמן''' שלוקח ל[[מחשב]] בכל ריצה. # הרגע המתאים או המיועד למשהו, [[עת]], [[מועד]]. #:*{{צט/תנ"ך|לַכֹּל '''זְמָן''' וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם.|קהלת|ג|א}} #:*זה ה'''זמן''' לישון. #:*מהם '''זמני''' ההגעה של ה[[רכבת]]? #:*זה ה'''זמן''' הנכון לעשות זאת. # [[תקופה]]. #:* "בזמן האחרון, קצת קשה לי להגיע" (בזמן האחרון, עידן עמדי) ## <small>בהטיית בעלות</small> לפני שנים רבות; בצעירותו של דור מבוגר. ##:*ב'''זמני''' לא היה [[אינטרנט]] ##:*[[עבדות]] הייתה נפוצה ב'''זמנו''' # {{הקשר|ישיבות}} סמסטר; תקופת לימודים. #:* {{צטבי|זֶה-לִּי '''זְמַנִּים''' שְׁמוֹנָה, / אַרְבַּע שָׁנִים רְצוּפוֹת, / לֹא פָקַדְתִּי אֶת-נָוִי [...]|bialik/bia033.html|תקות עני|חיים נחמן ביאליק}} #:* בישיבות ההסדר שלושה זמנים בשנה: זמן אלול, זמן חורף וזמן קיץ. # {{הקשר|הלכה}} ברכת "שהחיינו"; ברכה הנאמרת על דבר מה חדש, ובחלק מן המועדים. נוסחתה: "ברוך... שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" #:* {{צט/בבלי|אמר ר' יוחנן אומרים '''זמן''' בשמיני של חג ואין אומרים '''זמן''' בשביעי של פסח|סוכה|מז|א}} ===גיזרון=== * מופיעה לראשונה בתנ"ך בספרים המאוחרים, ככל הנראה שאולה משפה אחרת, אך הגיזרון אינו ברור: יש הטוענים שמקורה במילה {{לועזית|ב=פרסית}}עתיקה zrvan ("תקופה"),{{הערת שוליים|מילון ''Brown-Driver-Briggs'', מספר סטרונג [https://biblehub.com/bdb/2166.htm [2166]]}} או במילה jamān ("דבר שהולך"){{הערת שוליים|ת' עילם־גינדין, '''מגילת אסתר: מאחורי המסכה''', על פרק ט' פסוק כ"ז.}}, ראו גם קדם-פרסית: גֲ'מַנַא ([https://en.wiktionary.org/wiki/Reconstruction:Old_Persian/jam%C4%81n%C4%81 jamānā]) אך יש הטוענים שהסבר זה מפוקפק<ref>https://www.sefaria.org.il/Klein_Dictionary%2C_%D7%96%D6%B0%D7%9E%D6%B8%D7%9F?lang=he</ref> התיבה מצויה גם באכדית {{אכדית|2131|simānu}} (לא ברורה אם נשאלה מפרסית או להיפך) , ומשם ארמית מקראית ‏[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%96%D6%B0%D7%9E%D6%B8%D7%9F?lang=he זְמָן‎] (מקור ישיר המילה העברית), ערבית زَمَن זַמַן, ארמית סורית [https://www.syriacdictionary.net/index.cgi?langsel=en&word=%DC%99%DC%92%DC%A2%DC%90 ܙܰܒܢܳܐ] זָבנַא. ===צירופים=== {{ע|3| *[[אזור זמן]] *[[זמן שמחתינו]] *[[בין הזמנים]] *[[בן הזמן]] *[[הזמן טס כשנהנים]] *[[זמן אויר|זמן אוויר]] *[[זמן שוה כסף]] *[[זמן מחצית חיים]] *[[חבל על הזמן]] ([[חבל"ז]]) *[[חי על זמן שאול]] *[[יקנה"ז]] (7) *[[כמוסת זמן]] *[[למעלה מן הזמן]] *[[מכונת זמן]] *[[מנהרת הזמן]] *[[מסע בזמן]] *[[מצוות עשה שהזמן גרמן]] *[[עבר זמנו בטל קרבנו]] *[[פסק זמן]] *[[רוח הזמן]] *[[זמן מסך]] }} ===נגזרות=== * [[זמני]] * [[מזמן]] ===מילים נרדפות=== * [[עת]] (4,5) * [[שהחינו]] (7) ===תרגום=== {{ע|2| * איטלקית: {{ת|איטלקית|tempo}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|time}} * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|tempo}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Zeit}} * יידיש: {{ת|יידיש|צייט}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|tiempo}} * ערבית: {{ת|ערבית|زَمَن|وَقْت}} * צ'כית: {{ת|צ'כית| čas }} * צרפתית: {{ת|צרפתית|temps}} * רוסית: {{ת|רוסית|время}} (הגייה:vremya) }} ===מידע נוסף=== * בתנ"ך, המילה מופיעה לפעמים בקמץ (זְמָן), למשל: {{צט/תנ"ך|וָאֶתְּנָה לוֹ זְמָן|נחמיה|ב|ו}}, ובארמית: {{צט/תנ"ך|וְדָנִיֵּאל עַל וּבְעָה מִן מַלְכָּא דִּי זְמָן יִנְתֵּן לֵהּ|דניאל|ב|טז}}. עם זאת, נראה שצורות אלו יוצאות דופן (צורת הפסק או צורה מיוחדת לארמית), וצורתה של המילה בעברית היא בפתח. ===ראו גם=== *[[פעם]] *[[עת]] *[[עתוי]] *[[תזמון]] *[[מתי]] *[[מזמן]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיציטוט=זמן|ויקיפדיה=זמן|ויקישיתוף=Category:Time|שם ויקישיתוף=זמן}} ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:זמן]] ==זִמֵּן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=זימן |שורש וגזרה={{שרש3|ז|מ|ן}} |בניין=פיעל}} # {{רובד|חז"ל}} {{פירוש לקוי}} קבע זמן לפעולה. יחד והפריש דבר לשימוש בזמן מאוחד. #:* {{צט/משנה מסכת ביצה פרק א זמן שחורים ומצא לבנים לבנים ומצא שחורים שנים ומצא שלשה אסורים|ביצה| #:* {{צט/משנה|מי שזמן אצלו אורחים|ביצה|ה|ז}} #:* הפקיד '''זימן''' את המוזמנים המכובדים לפגישה בשעה שלוש. # {{הקשר|יהדות}} אמר ברכה על המזון יחד עם אחרים בהתיחדות וקביעות ברך כאחד. #:*{{צט/משנה|נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, אֵין '''מְזַמְּנִין''' עֲלֵיהֶם; עַד כַּמָּה '''מְזַמְּנִין''', עַד כַּזַּיִת.|ברכות|ז|ב}} ===נגזרות=== * [[זמון|זימון]] *'''זֻמַּן''' (צורת הסביל) * [[מזמן#מְזֻמָּן|מזומן]] ===תרגום=== *אנגלית: {{ת|אנגלית|summon}} *ערבית: {{ת|ערבית|دَعا}} ===ראו גם=== * [[הזמין]] * [[מזמינות]] {{שורש|זמן}} 0zfscsc43310vpyebab1kwlbrxu0j4m 0 21338 525349 464310 2026-10-28T23:18:52Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 525349 wikitext text/x-wiki ==שִׁכּוּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שיכון |הגייה=shi'''kun''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}} |נטיות=ר' שִׁכּוּנִים; שִׁכּוּן־, ר' שִׁכּוּנֵי־ }} # [[קביעה|קביעת]] [[מקום]] [[מגורים]] לאדם. #*: {{צטבי| בבתים שבנתה ליד השער המערבי של מאה שערים היא העמידה מיד לרשות הועד הכללי, לצורך '''שיכון''' החדשים, דירות וחצרים.|http://benyehuda.org/stein/aderet_eliyahu_no_nikkud.html|אדרת אליהו|א"ש שטיין}} #:* שר '''השיכון''' התחייב לפתור את בעיית הדיור. # {{רובד|עברית חדשה}} [[בניין]] [[מגורים]] הנבנה ב[[יזמה|יוזמת]] ה[[ממשלה]] על מנת ל[[אכלס]] אוכלוסיות גדולות על פי [[אינטרס]]ים וצרכים [[ציבורי]]ים. #:*{{צטשיר|כִּי בְּסוֹף כָּל פְרֵחָה מִסְתַּתֵּר '''שִׁכּוּן''' קָטָן, / בַּעַל לְדֻגְמָה, וְאֶלֶף כִּוּוּנֵי עָשָׁן.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}820&wrkid{{=}}2982|שִׁיר הַפְרֵחָה|ויקיפדיה=שיר הפרחה|אסי דיין}} #:*{{צטשיר|תביאו שניים, תביאו שלושה, / תביאו ארבעה ילדים; / תקבלו '''שיכונים''' עם כניסה ומטבח / ושני חדרים קטנים.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}466&wrkid{{=}}1584|ילדים זה שמחה|יהושע סובול}} #:* הוא גר '''בשיכונים''' האלה כבר 45 שנה. #:* בפרוייקט שיקום השכונות ישקיעו בשיפוץ '''השיכונים''' הישנים. ===גיזרון=== *שם פעולה מן הפועל [[שכן|שִׁכֵּן]]. {{חידוש|דוד רמז}} (ע"פ ד"ר הדר פרי, "[https://hadarperry.wordpress.com/2015/08/15/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A8%D7%9E%D7%96/ חידושי הלשון של דוד רמז]".) ===מילים נרדפות=== * [[אכלוס]] (1) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|condo}} * יפנית: {{ת|יפנית|マンション}} (תעתיק: manshon) * ערבית: {{ת|ערבית|إسْكان}} (1) תעתיק: אֲסְכַּן ===ראו גם=== * [[בניין]] * [[בניין מגורים]] * [[שכונה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שיכון}} [[קטגוריה:מגורים]] {{שורש|שׁכן}} ==שָׁכוּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שכון |הגייה=sha'''khun''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}} |נטיות=ר' שְׁכוּנִים, נ"ר שְׁכוּנוֹת }} # גר במקום מסויים. #:*{{משפט מדגים}} ===גיזרון=== * מן השורש [[שכן|שָׁכַן]]. ===ראו גם=== * [[גר]] * [[דר]] * [[שכן]] {{שורש|שׁכן}} ogh4c3wfwgvh4r6l5kou5pjlv02c3qd 525350 525349 2026-10-28T23:20:24Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 525350 wikitext text/x-wiki ==שִׁכּוּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שיכון |הגייה=shi'''kun''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}} |נטיות=ר' שִׁכּוּנִים; שִׁכּוּן־, ר' שִׁכּוּנֵי־ }} # [[קביעה|קביעת]] [[מקום]] [[מגורים]] לאדם. #*: {{צטבי| בבתים שבנתה ליד השער המערבי של מאה שערים היא העמידה מיד לרשות הועד הכללי, לצורך '''שיכון''' החדשים, דירות וחצרים.|http://benyehuda.org/stein/aderet_eliyahu_no_nikkud.html|אדרת אליהו|א"ש שטיין}} #:* שר '''השיכון''' התחייב לפתור את בעיית הדיור. # {{רובד|עברית חדשה}} [[בניין]] [[מגורים]] הנבנה ב[[יזמה|יוזמת]] ה[[ממשלה]] על מנת ל[[אכלס]] אוכלוסיות גדולות על פי [[אינטרס]]ים וצרכים [[ציבורי]]ים. #:*{{צטשיר|כִּי בְּסוֹף כָּל פְרֵחָה מִסְתַּתֵּר '''שִׁכּוּן''' קָטָן, / בַּעַל לְדֻגְמָה, וְאֶלֶף כִּוּוּנֵי עָשָׁן.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}820&wrkid{{=}}2982|שִׁיר הַפְרֵחָה|ויקיפדיה=שיר הפרחה|אסי דיין}} #:*{{צטשיר|תביאו שניים, תביאו שלושה, / תביאו ארבעה ילדים; / תקבלו '''שיכונים''' עם כניסה ומטבח / ושני חדרים קטנים.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}466&wrkid{{=}}1584|ילדים זה שמחה|יהושע סובול}} #:* הוא גר '''בשיכונים''' האלה כבר 45 שנה. #:* בפרוייקט שיקום השכונות ישקיעו בשיפוץ '''השיכונים''' הישנים. ===גיזרון=== *שם פעולה מן הפועל [[שכן|שִׁכֵּן]]. {{חידוש|דוד רמז}} (ע"פ ד"ר הדר פרי, "[https://hadarperry.wordpress.com/2015/08/15/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A8%D7%9E%D7%96/ חידושי הלשון של דוד רמז]".) ===מילים נרדפות=== * [[אכלוס]] (1) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|condo}} * יפנית: {{ת|יפנית|マンション}} (תעתיק: manshon) * ערבית: {{ת|ערבית|إسكان}} (תעתיק: אִסְכָאן) *צרפתית: {{ת|צרפתית|copropriété}} ===ראו גם=== * [[בניין]] * [[בניין מגורים]] * [[שכונה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שיכון}} [[קטגוריה:מגורים]] {{שורש|שׁכן}} ==שָׁכוּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שכון |הגייה=sha'''khun''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}} |נטיות=ר' שְׁכוּנִים, נ"ר שְׁכוּנוֹת }} # גר במקום מסויים. #:*{{משפט מדגים}} ===גיזרון=== * מן השורש [[שכן|שָׁכַן]]. ===ראו גם=== * [[גר]] * [[דר]] * [[שכן]] {{שורש|שׁכן}} ba9nmghn2bzpzkt1h7nyb2n9teenofi 525351 525350 2026-10-28T23:22:45Z CrescentStorm 15545 525351 wikitext text/x-wiki ==שִׁכּוּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שיכון |הגייה=shi'''kun''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}} |נטיות=ר' שִׁכּוּנִים; שִׁכּוּן־, ר' שִׁכּוּנֵי־ }}{{תמונה|KATAMONIM01.jpg|שיכון (2)}} # [[קביעה|קביעת]] [[מקום]] [[מגורים]] לאדם. #*: {{צטבי| בבתים שבנתה ליד השער המערבי של מאה שערים היא העמידה מיד לרשות הועד הכללי, לצורך '''שיכון''' החדשים, דירות וחצרים.|http://benyehuda.org/stein/aderet_eliyahu_no_nikkud.html|אדרת אליהו|א"ש שטיין}} #:* שר '''השיכון''' התחייב לפתור את בעיית הדיור. # {{רובד|עברית חדשה}} [[בניין]] [[מגורים]] הנבנה ב[[יזמה|יוזמת]] ה[[ממשלה]] על מנת ל[[אכלס]] אוכלוסיות גדולות על פי [[אינטרס]]ים וצרכים [[ציבורי]]ים. #:*{{צטשיר|כִּי בְּסוֹף כָּל פְרֵחָה מִסְתַּתֵּר '''שִׁכּוּן''' קָטָן, / בַּעַל לְדֻגְמָה, וְאֶלֶף כִּוּוּנֵי עָשָׁן.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}820&wrkid{{=}}2982|שִׁיר הַפְרֵחָה|ויקיפדיה=שיר הפרחה|אסי דיין}} #:*{{צטשיר|תביאו שניים, תביאו שלושה, / תביאו ארבעה ילדים; / תקבלו '''שיכונים''' עם כניסה ומטבח / ושני חדרים קטנים.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}466&wrkid{{=}}1584|ילדים זה שמחה|יהושע סובול}} #:* הוא גר '''בשיכונים''' האלה כבר 45 שנה. #:* בפרוייקט שיקום השכונות ישקיעו בשיפוץ '''השיכונים''' הישנים. ===גיזרון=== *שם פעולה מן הפועל [[שכן|שִׁכֵּן]]. {{חידוש|דוד רמז}} (ע"פ ד"ר הדר פרי, "[https://hadarperry.wordpress.com/2015/08/15/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A8%D7%9E%D7%96/ חידושי הלשון של דוד רמז]".) ===מילים נרדפות=== * [[אכלוס]] (1) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|condo}} * יפנית: {{ת|יפנית|マンション}} (תעתיק: manshon) * ערבית: {{ת|ערבית|إسكان}} (תעתיק: אִסְכָאן) *צרפתית: {{ת|צרפתית|copropriété}} ===ראו גם=== * [[בניין]] * [[בניין מגורים]] * [[שכונה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שיכון}} [[קטגוריה:מגורים]] {{שורש|שׁכן}} ==שָׁכוּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שכון |הגייה=sha'''khun''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}} |נטיות=ר' שְׁכוּנִים, נ"ר שְׁכוּנוֹת }} # גר במקום מסויים. #:*{{משפט מדגים}} ===גיזרון=== * מן השורש [[שכן|שָׁכַן]]. ===ראו גם=== * [[גר]] * [[דר]] * [[שכן]] {{שורש|שׁכן}} lm09407tev1ea6xruw47x03dye5f1lr 525352 525351 2026-10-28T23:25:08Z CrescentStorm 15545 525352 wikitext text/x-wiki ==שִׁכּוּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שיכון |הגייה=shi'''kun''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}} |נטיות=ר' שִׁכּוּנִים; שִׁכּוּן־, ר' שִׁכּוּנֵי־ }}{{תמונה|20230302 100345 March 2023 in Israel.jpg|שיכון (2)}} # [[קביעה|קביעת]] [[מקום]] [[מגורים]] לאדם. #*: {{צטבי| בבתים שבנתה ליד השער המערבי של מאה שערים היא העמידה מיד לרשות הועד הכללי, לצורך '''שיכון''' החדשים, דירות וחצרים.|http://benyehuda.org/stein/aderet_eliyahu_no_nikkud.html|אדרת אליהו|א"ש שטיין}} #:* שר '''השיכון''' התחייב לפתור את בעיית הדיור. # {{רובד|עברית חדשה}} [[בניין]] [[מגורים]] הנבנה ב[[יזמה|יוזמת]] ה[[ממשלה]] על מנת ל[[אכלס]] אוכלוסיות גדולות על פי [[אינטרס]]ים וצרכים [[ציבורי]]ים. #:*{{צטשיר|כִּי בְּסוֹף כָּל פְרֵחָה מִסְתַּתֵּר '''שִׁכּוּן''' קָטָן, / בַּעַל לְדֻגְמָה, וְאֶלֶף כִּוּוּנֵי עָשָׁן.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}820&wrkid{{=}}2982|שִׁיר הַפְרֵחָה|ויקיפדיה=שיר הפרחה|אסי דיין}} #:*{{צטשיר|תביאו שניים, תביאו שלושה, / תביאו ארבעה ילדים; / תקבלו '''שיכונים''' עם כניסה ומטבח / ושני חדרים קטנים.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}466&wrkid{{=}}1584|ילדים זה שמחה|יהושע סובול}} #:* הוא גר '''בשיכונים''' האלה כבר 45 שנה. #:* בפרוייקט שיקום השכונות ישקיעו בשיפוץ '''השיכונים''' הישנים. ===גיזרון=== *שם פעולה מן הפועל [[שכן|שִׁכֵּן]]. {{חידוש|דוד רמז}} (ע"פ ד"ר הדר פרי, "[https://hadarperry.wordpress.com/2015/08/15/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A8%D7%9E%D7%96/ חידושי הלשון של דוד רמז]".) ===מילים נרדפות=== * [[אכלוס]] (1) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|condo}} * יפנית: {{ת|יפנית|マンション}} (תעתיק: manshon) * ערבית: {{ת|ערבית|إسكان}} (תעתיק: אִסְכָאן) *צרפתית: {{ת|צרפתית|copropriété}} ===ראו גם=== * [[בניין]] * [[בניין מגורים]] * [[שכונה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שיכון}} [[קטגוריה:מגורים]] {{שורש|שׁכן}} ==שָׁכוּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שכון |הגייה=sha'''khun''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}} |נטיות=ר' שְׁכוּנִים, נ"ר שְׁכוּנוֹת }} # גר במקום מסויים. #:*{{משפט מדגים}} ===גיזרון=== * מן השורש [[שכן|שָׁכַן]]. ===ראו גם=== * [[גר]] * [[דר]] * [[שכן]] {{שורש|שׁכן}} dh5i1zmmev7dzjd5nnuirssct54558c 525353 525352 2026-10-28T23:25:46Z CrescentStorm 15545 525353 wikitext text/x-wiki ==שִׁכּוּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שיכון |הגייה=shi'''kun''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}} |נטיות=ר' שִׁכּוּנִים; שִׁכּוּן־, ר' שִׁכּוּנֵי־ }}{{תמונה|20230302 100345 March 2023 in Israel.jpg|שיכונים בישראל}} # [[קביעה|קביעת]] [[מקום]] [[מגורים]] לאדם. #*: {{צטבי| בבתים שבנתה ליד השער המערבי של מאה שערים היא העמידה מיד לרשות הועד הכללי, לצורך '''שיכון''' החדשים, דירות וחצרים.|http://benyehuda.org/stein/aderet_eliyahu_no_nikkud.html|אדרת אליהו|א"ש שטיין}} #:* שר '''השיכון''' התחייב לפתור את בעיית הדיור. # {{רובד|עברית חדשה}} [[בניין]] [[מגורים]] הנבנה ב[[יזמה|יוזמת]] ה[[ממשלה]] על מנת ל[[אכלס]] אוכלוסיות גדולות על פי [[אינטרס]]ים וצרכים [[ציבורי]]ים. #:*{{צטשיר|כִּי בְּסוֹף כָּל פְרֵחָה מִסְתַּתֵּר '''שִׁכּוּן''' קָטָן, / בַּעַל לְדֻגְמָה, וְאֶלֶף כִּוּוּנֵי עָשָׁן.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}820&wrkid{{=}}2982|שִׁיר הַפְרֵחָה|ויקיפדיה=שיר הפרחה|אסי דיין}} #:*{{צטשיר|תביאו שניים, תביאו שלושה, / תביאו ארבעה ילדים; / תקבלו '''שיכונים''' עם כניסה ומטבח / ושני חדרים קטנים.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}466&wrkid{{=}}1584|ילדים זה שמחה|יהושע סובול}} #:* הוא גר '''בשיכונים''' האלה כבר 45 שנה. #:* בפרוייקט שיקום השכונות ישקיעו בשיפוץ '''השיכונים''' הישנים. ===גיזרון=== *שם פעולה מן הפועל [[שכן|שִׁכֵּן]]. {{חידוש|דוד רמז}} (ע"פ ד"ר הדר פרי, "[https://hadarperry.wordpress.com/2015/08/15/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A8%D7%9E%D7%96/ חידושי הלשון של דוד רמז]".) ===מילים נרדפות=== * [[אכלוס]] (1) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|condo}} * יפנית: {{ת|יפנית|マンション}} (תעתיק: manshon) * ערבית: {{ת|ערבית|إسكان}} (תעתיק: אִסְכָאן) *צרפתית: {{ת|צרפתית|copropriété}} ===ראו גם=== * [[בניין]] * [[בניין מגורים]] * [[שכונה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שיכון}} [[קטגוריה:מגורים]] {{שורש|שׁכן}} ==שָׁכוּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שכון |הגייה=sha'''khun''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}} |נטיות=ר' שְׁכוּנִים, נ"ר שְׁכוּנוֹת }} # גר במקום מסויים. #:*{{משפט מדגים}} ===גיזרון=== * מן השורש [[שכן|שָׁכַן]]. ===ראו גם=== * [[גר]] * [[דר]] * [[שכן]] {{שורש|שׁכן}} b9wiogfnwn22dck0fjozjiryfms7kif 525354 525353 2026-10-28T23:30:12Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 525354 wikitext text/x-wiki ==שִׁכּוּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שיכון |הגייה=shi'''kun''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קִטּוּל}} |נטיות=ר' שִׁכּוּנִים; שִׁכּוּן־, ר' שִׁכּוּנֵי־ }}{{תמונה|20230302 100345 March 2023 in Israel.jpg|שיכונים בישראל}} # [[קביעה|קביעת]] [[מקום]] [[מגורים]] לאדם. #*: {{צטבי| בבתים שבנתה ליד השער המערבי של מאה שערים היא העמידה מיד לרשות הועד הכללי, לצורך '''שיכון''' החדשים, דירות וחצרים.|http://benyehuda.org/stein/aderet_eliyahu_no_nikkud.html|אדרת אליהו|א"ש שטיין}} #:* שר '''השיכון''' התחייב לפתור את בעיית הדיור. # {{רובד|עברית חדשה}} [[בניין]] [[מגורים]] הנבנה ב[[יזמה|יוזמת]] ה[[ממשלה]] על מנת ל[[אכלס]] אוכלוסיות גדולות על פי [[אינטרס]]ים וצרכים [[ציבורי]]ים. #:*{{צטשיר|כִּי בְּסוֹף כָּל פְרֵחָה מִסְתַּתֵּר '''שִׁכּוּן''' קָטָן, / בַּעַל לְדֻגְמָה, וְאֶלֶף כִּוּוּנֵי עָשָׁן.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}820&wrkid{{=}}2982|שִׁיר הַפְרֵחָה|ויקיפדיה=שיר הפרחה|אסי דיין}} #:*{{צטשיר|תביאו שניים, תביאו שלושה, / תביאו ארבעה ילדים; / תקבלו '''שיכונים''' עם כניסה ומטבח / ושני חדרים קטנים.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}466&wrkid{{=}}1584|ילדים זה שמחה|יהושע סובול}} #:* הוא גר '''בשיכונים''' האלה כבר 45 שנה. #:* בפרוייקט שיקום השכונות ישקיעו בשיפוץ '''השיכונים''' הישנים. ===גיזרון=== *שם פעולה מן הפועל [[שכן|שִׁכֵּן]]. {{חידוש|דוד רמז}} (ע"פ ד"ר הדר פרי, "[https://hadarperry.wordpress.com/2015/08/15/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%A8%D7%9E%D7%96/ חידושי הלשון של דוד רמז]".) ===מילים נרדפות=== * [[אכלוס]] (1) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|commie block|condo}} * יפנית: {{ת|יפנית|マンション}} (תעתיק: manshon) * ערבית: {{ת|ערבית|إسكان}} (תעתיק: אִסְכָאן) *צרפתית: {{ת|צרפתית|copropriété}} ===ראו גם=== * [[בניין]] * [[בניין מגורים]] * [[שכונה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שיכון}} [[קטגוריה:מגורים]] {{שורש|שׁכן}} ==שָׁכוּן== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שכון |הגייה=sha'''khun''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|שׁ|כ|ן}} |דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}} |נטיות=ר' שְׁכוּנִים, נ"ר שְׁכוּנוֹת }} # גר במקום מסויים. #:*{{משפט מדגים}} ===גיזרון=== * מן השורש [[שכן|שָׁכַן]]. ===ראו גם=== * [[גר]] * [[דר]] * [[שכן]] {{שורש|שׁכן}} 9thq2qpfzcz2lnyaa1gsahtmretuofk 0 23405 525333 515123 2026-10-28T17:08:58Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 525333 wikitext text/x-wiki ==הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה== # איש ידוע ומפורסם בפועלו. #:* [[W:נפוליאון בונפרטה|נפוליאון בונפרטה]] '''האיש והאגדה'''. ===גיזרון=== *{{תרגום שאילה|אנגלית}} מספר משנת 1956 על גיבור-העם האמריקני [[W:דייוויד קרוקט|דייוויד קרוקט]], שהכותרת שלו הייתה "The Man and the Legend" ("האיש והאגדה" באנגלית). נראה שהביטוי נכנס לעברית דרך שידורי ספורט בישראל. ===נגזרות=== * הצרף ה[[איש]] וה־, כשבמקום המילה "אגדה", משמשת מילה אחרת הנועדה להדגיש תכונה מסוימת של האיש{{הערת שוליים|דוגמת "האיש והכרס" על אדם [[שמן#שָמֵן|שמן]].}}. === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|the man, the myth, the legend}} ===קישורים חיצוניים=== * [http://www.safa-ivrit.org/milon/ishagada.php "האיש והאגדה"] במילון "השפה העברית". ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:ביטויים]] jxm4t4ibp2bcda4l5is9sr5ebrwzwcm 525334 525333 2026-10-28T17:09:53Z CrescentStorm 15545 525334 wikitext text/x-wiki ==הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה== # [[איש]] [[ידוע]] ו[[מפורסם]] בפועלו. #:* [[W:נפוליאון בונפרטה|נפוליאון בונפרטה]] '''האיש והאגדה'''. ===גיזרון=== *{{תרגום שאילה|אנגלית}} מספר משנת 1956 על גיבור-העם האמריקני [[W:דייוויד קרוקט|דייוויד קרוקט]], שהכותרת שלו הייתה "The Man and the Legend" ("האיש והאגדה" באנגלית). נראה שהביטוי נכנס לעברית דרך שידורי ספורט בישראל. ===נגזרות=== * הצרף האיש וה־, כשבמקום המילה "אגדה", משמשת מילה אחרת הנועדה להדגיש תכונה מסוימת של האיש{{הערת שוליים|דוגמת "האיש והכרס" על אדם [[שמן#שָמֵן|שמן]].}}. === תרגום === * אנגלית: {{ת|אנגלית|the man, the myth, the legend}} ===קישורים חיצוניים=== * [http://www.safa-ivrit.org/milon/ishagada.php "האיש והאגדה"] במילון "השפה העברית". ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:ביטויים]] tkqyam09uhry04m5rs5vw9glxc2xwy5 0 23443 525355 508920 2026-10-29T00:19:49Z A.binAri 46058 /* גיזרון */ 525355 wikitext text/x-wiki ==שִׁכְנֵעַ== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=שכנע |שורש וגזרה={{שרש4|שׁ|כ|נ|ע}} |בניין=פיעל}} # {{רובד|ח}} גרם לאחר להסכים לרעיון כלשהו. #:* לאחר ויכוחים רבים, '''שכנעתי''' את חברי לבוא אתי לקולנוע. ===גיזרון=== *משקל שִׁפְעֵל מן השורש {{שרש3|כ|נ|ע}} במשמעות [[הכנעה]]. ===נגזרות=== *'''שֻׁכְנַע''' (צורת הסביל) * [[שכנוע]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|convince}} * רוסית: {{ת|רוסית|убедить}} ===ראו גם=== * [[שדל#שִׁדֵּל|שִׁדֵּל]] * [[רצה#רִצָּה|רִצָּה]], [[הרצה|הִרְצָה]] * [[הסית]] * [[דרבן|דִּרְבֵּן]] * [[הכניע]] {{שורש|שׁכנע}} [[קטגוריה:שפעל (גזירה)]] qbb6ruxb3f9ehdjk713tkck2r8hk1s5 0 25195 525345 511132 2026-10-28T22:14:43Z CrescentStorm 15545 /* צירופים */ 525345 wikitext text/x-wiki ==תֵּבָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תיבה |הגייה=teva |חלק דיבר=שם-עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|י|ת|ב}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֵלָה}} |נטיות=ר' תֵּבוֹת; תֵּבַת־, ר' תֵּבוֹת־ }} {{תמונה|Shoukadou bentou.jpg|תבה (קופסה)}} {{תמונה|Ortoedro.png|תבה (פאון)}} {{תמונה|Staff.png|שתי תיבות (במוזיקה)}} {{תמונה|ARK-dedication.jpg|חלק מארון קודש}} #{{רובד|המקרא}} [[סירה]], [[ספינה]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל־הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ '''הַתֵּבָה''' עַל־פְּנֵי הַמָּיִם.|בראשית|ז|יח}} #:* {{צט/תנ"ך|וְלֹא יָכְלָה עוֹד, הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח לוֹ '''תֵּבַת''' גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר.|שמות|ב|ג}} # [[ארגז]], [[קופסה]] גדולה המשמשת ל[[אחסון]]. #:*{{צט/משנה|אִם מָסַר לוֹ '''תֵּבָה''' מְלֵאָה בְגָדִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא רוֹצֶצֶת, טְמֵאִין מִדְרָס.|טהרות|ח|ב}}. #{{הקשר|יהדות}} ה[[ארון]] או ה[[קופסה]] בם שומרים [[ספר תורה|ספרי התורה]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]]. #:*{{צט/משנה|סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד – מוֹצִיאִין אֶת '''הַתֵּבָה''' לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר וְנוֹתְנִין אֵפֶר מַקְלֶה עַל גַּבֵּי '''הַתֵּבָה''' וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ.|תענית|ב|א}} #צורת [[מלבן]] או [[רבוע]]; ומכאן, המלבן שבו [[נכתב]]ת [[מלה|מילה]] אחת. #:*{{צט/ירושלמי הלכה|כיצד היו ישראל מהלכין במדבר [...] חד אמר '''כתיבה'''|ערובין|ה|א}} #:*{{צט/בבלי|ובין '''תיבה לתיבה''' כמלוא אות קטנה |מנחות|ל|א}} #{{בהשאלה|4}} [[מלה|מילה]] נפרדת שיש [[רווח]] לפניה ואחריה. #:*{{צט/בבלי|נזדמנה לו '''תיבה''' בת חמש אותיות... |מנחות|ל|א}} # {{הקשר|גאומטריה}} [[פאון]] [[תלת ממד]]י ש[[צלע]]ותיו ו[[זוית|זוויותיו]] ישרות. # {{הקשר|מוזיקה}} [[תבנית]] המגדירה את יחידת ה[[משקל]] של [[קטע]] מסוים. ===גיזרון=== * במקרא רק במובן (1) בלשון חז"ל במובנים (2), (3), (4), (5). * מקביל אל המילה בלשון קופטית בהגיית טייבֵּה [https://coptic-dictionary.org/entry.cgi?tla=C4166 ⲧⲁⲓⲃⲉ] בהוראת [[קופסה]] גדולה,ארון. * ערבית בהגיית טָבּאוּת تابوت * במצרית-קדומה בהגיית - (טְבֵּ-אֻ ; ḏbꜣ.w) וב[[w:כתב חרטומים|כתב חרטומים]] בהוראת כלוב, קופסא: <hiero>D46 - D58 - Z7 </hiero> בהוראת קופסת-עץ ובהגיית - טְבֵּאֻת:[https://simondschweitzer.github.io/aed/450152.html dbt] <hiero>T25-G43-S4 </hiero> ===צירופים=== {{ע|3| *[[משה בתבה]] *[[עבר לפני התבה]] *[[ראשי תבות]] *[[תבת דואר]] *[[תבת הלוכים]] *[[תבת חיפוש]] *[[תבת מכתבים]] *[[תבת נגינה]] *[[תבת נח]] *[[תבת פנדורה]] *[[תבת קלט]] *[[תבת תהודה]] }} ===נגזרות=== * [[תובה]] ===מילים נרדפות=== * [[ארון]] (2) * [[ארון הקודש]] (3) * [[קפסה|קופסא]] (2) * [[ארגז]](2) * [[מזודה|מזוודה]] * [[שידה]] (2) ===תרגום=== {{תר|סירה (לשון המקרא)}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|ark}} {{תר-סוף}} {{תר|ארגז, קופסה}} {{ע|3| *אורדו: {{ת|אורדו|ڈبہ|صندوق}} *איטלקית: {{ת|איטלקית|scatola}} *אירית: {{ת|אירית|bosca}} *אלבנית: {{ת|אלבנית|kuti}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|box|chest|ark}} *אסטונית: {{ת|אסטונית|karp}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|skatolo}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|տուփ|արկղ}} *בולגרית: {{ת|בולגרית|кутия|сандък}} *בוסנית: {{ת|בוסנית|kutija|škatulja|sanduk}} *ברטונית: {{ת|ברטונית|boest}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Kasten|Kiste|Box}} *דנית: {{ת|דנית|kasse|æske|boks|skrin}} *הודית: {{ת|הינדית|डिब्बा|संदूक़}} *הולנדית: {{ת|הולנדית|doos}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|doboz}} *ויאטנמית: {{ת|ויאטנמית|hộp}} *טולגו: {{ת|טולגו|పెట్టె}} *טורקית: {{ת|טורקית|kutu|sandık}} *יוונית: {{ת|יוונית|κιβώτιο|κουτί|κασόνι}} *יפנית: {{ת|יפנית|箱}} *לטבית: {{ת|לטבית|kaste}} *לטינית: {{ת|לטינית|capsula}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|kasse|boks}} *סינית: {{ת|סינית|箱子|盒子|箱}} *סלובנית: {{ת|סלובנית|škatla}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|caja}} *סקוטית: {{ת|סקוטית|bocsa}} *סרבית: {{ת|סרבית|кутија|сандук|kutija|sanduk}} *ערבית: {{ת|ערבית|صندوق|علبة}} *פרסית: {{ת|פרסית|جعبه}} *פולנית: {{ת|פולנית|pudło|pudełko|skrzynia|futerał}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|caixa}} *פינית: {{ת|פינית|laatikko}} *צ'כית: {{ת|צ'כית|schránka|krabice|bedna}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|boîte}} *קטלנית: {{ת|קטלנית|capsa|caixa}} *רומנית: {{ת|רומנית|cutie}} *רוסית: {{ת|רוסית|коробка|ящик}} *שוודית: {{ת|שוודית|ask|box|bössa|dosa|kartong|kista|koffert|låda|schatull|skrin}} }} {{תר-סוף}} {{תר|ארון הקודש}} {{ע|3| *אוקראינית: {{ת|אוקראינית|aрон Га-кодеш}} *איטלקית: {{ת|איטלקית|aron}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|torah ark|ark|chest}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Toraschrein}} *יפנית: {{ת|יפנית|聖櫃}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|hejal}} *פולנית: {{ת|פולנית|aron ha-kodesz}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|aron kodesh}} *צ'כית: {{ת|צ'כית|aron ha-kodeš}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|arche sainte}} *רוסית: {{ת|רוסית|cинагогальный ковчег}} }} {{תר-סוף}} {{תר|צורה דו־ממדית}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|rectangle}} {{תר-סוף}} {{תר|מילה}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|word}} {{תר-סוף}} {{תר|צורה תלת־מדית}} {{ע|3| *אנגלית: {{ת|אנגלית|cuboid|box}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|kvadro}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Quader}} *דנית: {{ת|דנית|kasse}} *הולנדית: {{ת|הולנדית|balk}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|téglatest}} *יפנית: {{ת|יפנית|直方体}} *ליטאית: {{ת|ליטאית|stačiakampis gretasienis}} *מקדונית: {{ת|מקדונית|квадар}} *סלובנית: {{ת|סלובנית|kvader}} *סלובקית: {{ת|סלובקית|kváder}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|ortoedro}} *סרבית: {{ת|סרבית|kвадар}} *ערבית: {{ת|ערבית|متوازي مستطيلات}} *פולנית: {{ת|פולנית|prostopadłościan}} *פינית: {{ת|פינית|suorakulmainen särmiö}} *פרסית: {{ת|פרסית|مکعب مستطیل}} *צ'כית: {{ת|צ'כית|kvádr}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|pavé droit}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|직육면체}} *רוסית: {{ת|רוסית|Прямоугольный параллелепипед}} *תאילנדית: {{ת|תאית|ทรงสี่เหลี่ยมมุมฉาก}} }} {{תר-סוף}} {{תר|במוזיקה}} {{ע|3| *אוקראינית: {{ת|אוקראינית|tакт}} *איטלקית: {{ת|איטלקית|misura}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|bar}} *אספרנטו: {{ת|אספרנטו|takto}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Takt}} *הולנדית: {{ת|הולנדית|maat}} *דנית: {{ת|דנית|takt}} *סלובנית: {{ת|סלובנית|takt}} *סלובקית: {{ת|סלובקית|takt}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|compás}} *פולנית: {{ת|פולנית|takt}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|compasso}} *צ'כית: {{ת|צ'כית|takt}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|mesure}} *רוסית: {{ת|רוסית|tакт}} }} {{תר-סוף}} ===הערה=== * השימוש בתבה (1) רק בהקשר לתבה שבספר בראשית ובספר שמות. ואולי זאת מילה ממקור שונה מהתבה שבלשון חז"ל. * בקרב יהדות מרוקו, "תִּיבֲּה" היא הבימה עליה ישבו נכבדי הקהל, ובקדמתה ניצבו החזן והקורא בתורה {{הערת שוליים|משה בר-אשר, "על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו". '''לשוננו''' ניסן-תמוז תשל"ח, מ"ב,ג-ד. עמ' 174}}. ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=תיבה (גאומטריה)|ויקיפדיה 2=תיבה (מוזיקה)|ויקיפדיה 3=ארון קודש|ויקיפדיה 4=היכל}} [[קטגוריה:עברית]] [[קטגוריה:ערבית]] [[קטגוריה:פאונים]] [[קטגוריה:כלי קיבול]] ==תֻּבָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תובה |הגייה= '''tu'''bah''' |חלק דיבר= שם־עצם |מין= נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= ר' תֻּבּוֹת; תֻּבַּת־, תֻּבּוֹת־ }} # {{רובד|עברית חדשה}} גוף ה[[טנק]] בלי ה[[זחל|זחלים]], ה[[מנוע|מנוע]] וה[[צריח]].<ref>יאיר בורלא, לקסיקון מונחים צבאיים, 1988.</ref> #:* {{עיתונות|דוגמת כל הטנקים מורכב „א.מ.אקס. 13“ משלושה חלקים עיקריים: צריח, '''התובה''' ומערכת ההסעה.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HARETZ%2F1955%2F10%2F12&id{{=}}Ar00605&sk{{=}}82C38832|הארץ, 12 באוקטובר 1955}} ===גיזרון=== * כפי הנראה מן [[תבה#תֵּבָה|תֵּבָה]]. ===צירופים=== * [[ספון תבה|סיפון תובה]] * [[אנית תבה|אוניית תובה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|hull|trunk}} ===ראו גם=== * [[גוף]] ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:אמצעי לחימה]] [[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]] si02a8wgdu6oah1qzkarvr8rej9tuvr 0 29497 525337 419759 2026-10-28T17:34:05Z CrescentStorm 15545 /* כֶּלֶא */ 525337 wikitext text/x-wiki ==כָּלָא== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=כלא |שורש וגזרה={{שרש3|כ|ל|א}}, [[גזרת נל"א]] |בניין=קל }} {{נגן|קובץ=He-כָּלָא.ogg|כתובית=הגיה}} # {{רובד|לשון המקרא}} הכניס לחלל מסוגר. ומנע את ה[[חפש]]. #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּקְחוּ שְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת וַיַּאַסְרוּם בָּעֲגָלָה וְאֶת בְּנֵיהֶם '''כָּלוּ''' בַבָּיִת|שמואל א|ו|י}} #:* {{צט/תנ"ך|וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא הָיָה כָלוּא בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה אֲשֶׁר בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה. אֲשֶׁר '''כְּלָאוֹ''' צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה [...]|ירמיהו|לב|ב|ג}} #:* {{צט/תנ"ך|הִרְחַקְתָּ מְיֻדָּעַי מִמֶּנִּי שַׁתַּנִי תוֹעֵבוֹת לָמוֹ '''כָּלֻא''' וְלֹא אֵצֵא|תהלים|פח|ט}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מֹשֶׁה '''כְּלָאֵם'''|במדבר|יא|כח}} # {{רובד|לשון המקרא}} ריסן, בלם. #:* {{צט/תנ"ך|וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ וּבְרוּכָה אָתְּ אֲשֶׁר '''כְּלִתִנִי''' הַיּוֹם הַזֶּה מִבּוֹא בְדָמִים וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי|שמואל א|כה|לג}} #:* {{צט/תנ"ך|מִכָּל אֹרַח רָע '''כָּלִאתִי''' רַגְלָי לְמַעַן אֶשְׁמֹר דְּבָרֶךָ|תהלים|קיט|קא}} # עצר, מנע, השהה. #:* {{צט/תנ"ך|שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא '''יִכְלֶה''' מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ|בראשית|כג|ו}} #:* {{צט/תנ"ך|אַתָּה ה׳ לֹא '''תִכְלָא''' רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי.|תהלים|מ|יב}} #:* {{צט/תנ"ך|עַל כֵּן עֲלֵיכֶם '''כָּלְאוּ''' שָׁמַיִם מִטָּל וְהָאָרֶץ '''כָּלְאָה''' יְבוּלָהּ.|חגי|א|י}} ===גיזרון=== * השוו לארמית: כְּלָא; לגעז: ከልአ፡ (לרסן, לעכב); לאכדית: kālū; לערבית: כּל كَاَل (להגן) ממנה נגזרה תיבת קלא قلعة בהוראת [[מצודה]] .{{הפניה|1|BDB}} ===צירופים=== * [[כליא ברק]] ===נגזרות=== *[[כלוא]] *[[כליאה]] *[[נכלא]] *[[כלאי]] * [[מכלאה]] ===ניגודים=== *[[שחרר]] *[[חפש|חִפֵּשׁ]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|restrained}}{{כ}} (2), {{ת|אנגלית|withheld}}{{כ}} (3) ===סימוכין=== # {{הערה|BDB}} {{מקור/לקסיקון BDB|כלא|3607}} ===ראו גם=== *[[הכליא]] {{שורש|כלא}} ==כֶּלֶא== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כלא |הגייה='''ke'''le |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|כ|ל|א}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }} {{נגן|קובץ=He-כֶּלֶא.ogg|כתובית=הגיה}} # {{רובד|לשון המקרא}} מקום מרוכז שבו מוחזקים בכפייה פרטים המסוכנים לחברה. #:* {{צט/תנ"ך|וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ שִׂימוּ אֶת זֶה בֵּית '''הַכֶּלֶא''' וְהַאֲכִילֻהוּ לֶחֶם לַחַץ וּמַיִם לַחַץ עַד בֹּאִי בְשָׁלוֹם.|מלכים א|כב|כז}} #:* {{צט/תנ"ך|וְשִׁנָּא אֵת בִּגְדֵי '''כִלְאוֹ''' וְאָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו.|מלכים ב|כה|כט}} #:* {{צט/תנ"ך|וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי '''כְלָאִים''' הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב.|ישעיהו|מב|כב}} # {{בהשאלה|1}} מצב של הסגר, שהימלטות ממנו אינה אפשרית. #:* נכות היא סוג של '''כלא''' בו שרוי הנכה. ===מידע נוסף=== * יש המציעים כי בתיבת "לְכָל" מן הפסוק: {{צט/תנ"ך|'''לְכָל''' אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא|ירמיהו|כט|כו}} נשמטה סופית א' (כמו שמצוי לפעמים במקרא), ויש לקרוא: {{צט/תנ"ך|לַ'''כֶּלֶא''' אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא|ירמיהו|כט|כו}}. ===צירופים=== * [[בית כלא]] (1) ===נגזרות=== * [[כלוא]] * [[מכלאה]] ===מילים נרדפות=== * [[בית כלא]], [[בית סוהר]], [[בית אסורים]], [[מתקן כליאה]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|prison}}{{כ}} (1), {{ת|אנגלית|confinement|imprisonment|jail|prison}}{{כ}} (2) * ערבית: {{ת|ערבית|سجن|مُعْتَقَل}} (1), {{ת|ערבית|حبس|حصر|حجز}} (2) ===ראו גם=== *[[מאסר]] *[[מחבוש]] *[[מכלאה]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=בית סוהר|שם ויקיפדיה=כלא (2)}} {{שורש|כלא}} n0jtqndms42wtd4iuhvfhjia6dmvolj 0 29683 525339 470676 2026-10-28T17:51:03Z CrescentStorm 15545 /* זוּ */ 525339 wikitext text/x-wiki ==זוֹ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זו |הגייה=zo |חלק דיבר=מילת גוף |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=}} {{תבנית:כינויי גוף/כינויי הרמז}} # כינוי המרמז על [[נקבה]]. #:*{{צט|המפלת מין קליפה מין שעורה מין עפר מין יבחושין רשב"ג אומר ממעכתו ברוק על הצפורן אם נמוח הרי '''זו''' נדה ואם לאו אינה נדה|תוספתא, סדר טהרה, מסכת נידה, פרק ד', א'}} #:*{{צט|לבשה חמשה חלוקין הבדוקין לה ונמצא על הפנימי ולה לתלות הרי '''זו''' תולה על החיצון ואין לה לתלות אינה תולה|תוספתא, סדר טהרה, מסכת נידה, פרק ז', ב'}} ===גיזרון=== *מן לשון חז"ל. ===צירופים=== *[[לא זו אף זו]] *[[גם זו לטובה]] ===מילים נרדפות=== *[[זאת]] *[[זה#זֹה|זֹה]] *[[דא]] ===תרגום=== * ספרדית: {{ת|ספרדית|esta|aquella}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|this|that}} * ערבית: {{ת|ערבית|هذه}} * רוסית: {{ת|רוסית|эта}} ===ראו גם=== * [[כנוי רמז|כינוי רמז]] * [[זה#זֶה|זֶה]] [[קטגוריה:כינויי גוף]] ==זוּ== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=זו |הגייה=zu |חלק דיבר=מילת-חיבור |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=}} #{{רובד|לשון המקרא}} {{משלב|ארכאי}} מילת-חיבור: אֲשֶׁר, שֶׁ־. #:*{{צט/תנ"ך|נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם '''זוּ''' גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ|שמות|טו|יג}} #:*{{צט/תנ"ך|עַם '''זוּ''' יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ|ישעיהו|מג|כא}} #:*{{צט/תנ"ך|תּוֹצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת '''זוּ''' טָמְנוּ לִי כִּי אַתָּה מָעוּזִּי|תהילים|לא|ה}} #:*{{צטבי|שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת, '''זוּ''' אֲנִי הַחוֹלֵם שָֹח.|read/5452|אני מאמין|שאול טשניחובסקי}} ===גיזרון=== *מקבילה בארמית: [[די#דִּי|דִּי]], ובערבית: {{ערבית|ذُو|ד'וּ}}, וגם {{ערבית|ذٰلِكَ|דָ'לִךַ}} באותה משמעות שהיא הלחם של המילה הקודמת עם {{ערבית|لَكَ|לַךַ}} – [[ל־|לְךָ]]. מקיימת כפילות עם [[זו]] שלעיל. ===מילים נרדפות=== *[[אשר]] *[[כי]] ===מידע נוסף=== במאמר "[http://humanities.tau.ac.il/segel/chaimco/files/2013/11/חדשים-גם-ישנים1.pdf#page=9 קביעות תקן בלשון - חדשים גם ישנים]" (מתוך: "מאתים וחמשים שנות עברית חדשה") סוקר ד"ר חיים כהן את ההפרדה בין "זוֹ" בחולם ו"זוּ" בשורוק. הוא גורס שההפרדה, המקובלת כיום כתקנית, היא תוצאת דקדוקים של מתקני לשון, ואינה בהכרח משקפת את ההגייה הקדומה. הוא מסתמך על לשונאים התומכים במסורת ההגייה האשכנזית (בשורוק) במספר ביטויים, כגון: "מצה זוּ שאנו אוכלים", "נחום איש גמזוּ", "לא זוּ אף זוּ", "הרי את מקודשת לי בטבעת זוּ", וכדומה. בנוסף, הוא מציע לפרש מופעים של "זוּ" במקרא ככינוי רמז מיוחד, ללא הפרדה בין מינים. לדוגמה: '''עַם זוּ קָנִיתָ''' (שמות ט"ו, ט"ז) ניתן לפרש "עם זה אשר קנית". תרגום אונקלוס לארמית מתאים לפירוש זה. [[קטגוריה:מילות חיבור]] c2hcwkuay2f0d0xke9w61xtuyky0qcn 0 30890 525338 520306 2026-10-28T17:42:01Z CrescentStorm 15545 525338 wikitext text/x-wiki ==נֶאְדָּר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נאדר |הגייה=ne'dar |חלק דיבר=שם-תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|א|ד|ר}} |דרך תצורה=בינוני של נפעל |נטיות=ר' נֶאְדָּרִים; נ' נֶאְדָּרָה}} #{{רובד|לשון המקרא}} [[רם]] וְנִשָּׂא, [[נשגב#נִשְׂגָּב|נשגב]]. #:*{{צט/תנ"ך|מִי־כָמֹכָה בָּאֵלִם יהוה, מִי כָּמֹכָה '''נֶאְדָּר''' בַּקֹּדֶשׁ; נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא.|שמות|טו|יא}} #:*"עַד-פְּרֹץ רוּחַ טוֹבָה, חֲזָקָה, '''נֶאְדָּרָה'''/ שֶׁתּוּכַל לִתְקֹעַ הָעָב הַמִּדְבָּרָה" ([https://benyehuda.org/bialik/bia002.html "מִשּׁוּט בַּמֶּרְחַקִּים"]/ [[w:חיים נחמן ביאליק|חיים נחמן ביאליק]]) ===גיזרון=== *מן התנ"ך. מילה זו היא ממספר מועט של מילים בתנ"ך הכוללות את האות א' והיא מנוקדות ב[[שווא]]. ===מילים נרדפות=== *[[מפואר]] *[[יפהפה]] *[[משובח]] *[[הדור]] *[[מלכותי]] === ניגודים === *[[מכוער]] *[[עלוב]] *[[נחות]] *[[נורא]] *[[פשוט]] ===תרגום=== *פרסית: {{ת|פרסית|با شکوه}} *יידיש: {{ת|יידיש|הערלעכקייט}} 321hjcmlmksvz519le23rnf94y5m0uy 0 31863 525332 514184 2026-10-28T16:23:37Z Samp10l 41077 /* מֻגְלָה */ נגזרות 525332 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר=מְגַלֶּה|ראו=[[גלה#גִּלָּה|גִּלָּה]]}} ==מֻגְלָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מוגלה |הגייה=mug'''la''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ג|ל|ה}} |דרך תצורה={{משקל|מֻקְטָלָה}} |נטיות= }}{{תמונה|Swollen eye with conjunctivitis.jpg|מוגלה ב[[עין]]}} #{{רובד|חזל}} [[נוזל]] בצבע [[לבן]] [[צהבהב]] המופיע מעל [[פצע]]ים ומתריע על [[זיהום]] [[חיידקי]] לרוב. #:*{{צט/בבלי|מליא '''מוגלא''' טרפה מים זכים כשרה|חולין|מח|א}} #:*{{צט/בבלי|ונפק מיניה כחוט '''דמוגלא''' ואוליד|יבמות|עה|ב}} #:* פצעי הבגרות בפנים שלי הוציאו '''מוגלה'''. ===נגזרות=== *[[מגלתי#מֻגְלָתִי|מוגלתי]] ===תרגום=== {{תר|הפרשה}} {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|pus}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|nanah}} *אירית: {{ת|אירית|angadh|braon}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|pus}} *אספנרטו: {{ת|אספרנטו|puso}} *ארמנית: {{ת|ארמנית|թարախ}} (תעתיק: tʿarax) *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ჩირქი}} (תעתיק: čirki) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Eiter}} *הודית: {{ת|הינדית|पूय}} (תעתיק: pūy) *הולנדית: {{ת|הולנדית|etter|pus}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|genny}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|mủ}} *טורקית: {{ת|טורקית|cerahat|iltihap|irin}} *יוונית: {{ת|יוונית|πύον}} (תעתיק: pýon) *יידיש: {{ת|יידיש|אייטער}} *יפנית: {{ת|יפנית|膿}} (תעתיק: umi, nō) *כורדית: {{ת|כורדית|nêm}} *לטינית: {{ת|לטינית|pus}} *מלאית: {{ת|מלאית|nanah}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|puss|verk}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|usaha}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|पूय}} (תעתיק: pūya) *ספרדית: {{ת|ספרדית|pus}} *ערבית: {{ת|ערבית|صديد}} (תעתיק: צַדִיד) :::{{ת|ערבית|مدة‎}} (תעתיק: מִדָה) *פולנית: {{ת|פולנית|ropa}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|pus}} *פינית: {{ת|פינית|mätä|märkä|visva}} *פרסית: {{ת|פרסית|چرک‎}} (תעתיק: גּרךְ) :::{{ת|פרסית|استیم‎}} (תעתיק: אסתים) *צ'כית: {{ת|צ'כית|hnis}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|pus}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|고름}} (תעתיק: goreum) *רומנית: {{ת|רומנית|puroi}} *רוסית: {{ת|רוסית|гной}} (תעתיק: gnoj) *שוודית: {{ת|שוודית|var}} *תאילנדית: {{ת|תאית|หนอง}} (תעתיק: nɔ̌ɔng) }} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[מיגול דם]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מוגלה}} [[קטגוריה:רפואה]] {{-}} ==מְגִלָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מגילה |הגייה=megi'''la''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ג|ל|ל}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטֵלָה}} |נטיות=ר' מְגִלּוֹת; נס' מְגִלַּת־, נ"ר מְגִלּוֹת־ }}{{תמונה|Scroll 2 (PSF).png|מגילה}} # {{רובד|לשון המקרא}} [[טקסט]] שנכתב על [[קלף]] או על נייר ויכול ל[[נגלל|היגלל]]. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּקְרָא יִרְמְיָהוּ אֶת-בָּרוּךְ בֶּן-נֵרִיָּה וַיִּכְתֹּב בָּרוּךְ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלָיו עַל-'''מְגִלַּת'''-סֵפֶר.|ירמיהו|לו|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר אֲנִי רֹאֶה '''מְגִלָּה''' עָפָה אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר בָּאַמָּה.|זכריה|ה|ב}} #:*{{צט/משנה|אֵינוֹ כוֹתֵב לֹא עַל הַלּוּחַ וְלֹא עַל הַנְּיָר וְלֹא עַל הַדִּפְתְּרָא אֶלָּא עַל '''הַמְּגִלָּה''', שֶׁנֶּאֱמַר בַּסֵּפֶר.|סוטה|ב|ד}} #:* {{צטבי|לְעַבְדָךָ תְּנָה תְּשׁוּבָה, / לְבָבִי כְּאֵשׁ תְּעָלָה. / וְחָכְמָתְךָ אֲהוּבָה, / וְחָשׁ שִׂכְלְךָ וְדָלָה. / '''מְגִלָּה''' שְׁלַח כְּתוּבָה, / עֲנֵינִי בְּכָל שְׁאָלָה.|shabazi/129.html|שְׁלוֹמִי לְצִיר תְּעוּדָה, לְקֻשְׁיוֹת וְסוֹד מְפָרֵק|שלום שבזי}} # אחד מ[[חמש]]ה ספרים ב[[תנ"ך]] שנקראים ב[[מועד]]: שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר. #:*{{צט/משנה|בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל הַכִּלְאַיִם; בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ קוֹרִין אֶת '''הַמְּגִלָּה''' בַּכְּרַכִּין.|שקלים|א|א}} # {{סלנג}} [[טקסט]] [[ארוך]] במיוחד. #:*{{צטשיר|היא כותבת לי שורות קצרות / ואני עונה '''במגילות''' / המחוות שלה מאופקות / ושלי עולות על גדותיהן|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}5005&wrkid{{=}}15529|הריקוד המוזר של הלב|רונה קינן}} ===גיזרון=== * מן המקרא. במקור, המגילה היתה נגללת. ===צירופים=== * [[חמש מגלות]] * [[מגלת איכה]] * [[מגלת אסתר]] * [[מגלת סתרים]] * [[מגלת רות]] ===מילים נרדפות=== * [[ספר]] * [[אגרת]] ===תרגום=== {{עמודות| * אנגלית: {{ת|אנגלית|scroll}} (1) {{ת|אנגלית|megillah}} (2,3) * אספרנטו: {{ת|אספרנטו|rulpapero}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Schriftrolle}} | * ערבית: {{ת|ערבית|طومار}} (תעתיק: טוּמָאר) * צרפתית: {{ת|צרפתית|volumen}} * רוסית: {{ת|רוסית|свиток}} (הגייה: svitak) }} ===ראו גם=== * [[מצחף]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=מגילה|ויקישיתוף=Category:Scrolls|שם ויקישיתוף=מגילות}} {{שורש|גלל}} ==מְגֻלָּה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מגולה |הגייה=megu'''la''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ג|ל|ל}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטוּלָה}} |נטיות=ר' מְגֻלּוֹת; מְגֻלַּת־, מְגֻלּוֹת }} {{תמונה|Ansted Sea Terms - Blocks (sailing).jpg|מגולות מסוגים שונים}} # {{רובד|עברית חדשה}} [[מכשיר]] [[פשוט|פשוט]] ה[[מרכב#מֻרְכַּב|מורכב]] מ[[גלגל#גַּלְגַל|גלגל]] הסובב בתוך [[מעטפת]] או [[נרתיק]] ו[[הוליך|מוליך]] [[חבל#חֶבֶל|חבל]] או [[כבל#כֶּבֶל|כבל]] בתוך [[חריץ]] ב[[הקף|היקפו]]. המגולה משמשת לשינוי הכיוון של חבל, להרמת משאות בחבל או בכבל ועוד. #:* {{הדגשה|"הגלגלים הסתובבו '''במגולות'''; באחת שמטו־ניחתו שלוש הסירות לתוך הים."|([[w:הרמן מלוויל|הרמן מלוויל]], [[w:מובי דיק|מובי דיק]]. מאנגלית: [[w:אהרן אמיר|אהרן אמיר]])}} ===גיזרון=== * מן ג-ל-ל. * האקדמיה ללשון העברית, מילון לכלי הרמה (תשכ"ה) 1965, מילון למונחי הפיסיקה א' – מכניקה (תשל"ג), 1973 ומילון למונחי הימאות (תש"ל) 1970. המונח לא נקלט. * ועד הלשון העברית, רשימת מונחים לחשמל, לטלפון ולטלגרף (תרפ"ט), 1929; מילון למונחי הטכניקה (תש"ו), 1946. האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013: '''גַּלְגֶּלֶת'''. ===צירופים=== * מְגֻלַּת אֶחָד (single block) * מְגֻלַּת שְׁנַיִם (double block) * מְגֻלַּת שְׁלֹשָׁה (threefold block) * מְגֻלַּת מִטְעָן (cargo block) ===מילים נרדפות=== * [[גלגלת#גַּלְגֶּלֶת|גַּלְגֶּלֶת]] * [[גלגלה|גַּלְגִּלָּה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|pulley|block|pulley block}}{{הערת שוליים|המונח block (גם בשפות אחרות) מתייחס לגלגלות בשימוש ימי (בספינות), בעוד pulley לשימושים האחרים, "ביבשה".}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Block|Rollenzug}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|poulie}} ===ראו גם=== * [[גלגילה]] * [[גלגלון]] * [[פולי]] (סלנג) * [[בלנקה]] (סלנג) * [[פלשנצוג]] (סלנג) ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=en:Block (sailing)|שם ויקיפדיה=Block (sailing)|ויקיפדיה 2=en:Pulley|שם ויקיפדיה 2=Pulley|ויקישיתוף=Category:Blocks (sailing) |שם ויקישיתוף=Blocks (sailing)}} {{שורש|גלל}} [[קטגוריה:ימאות]] [[קטגוריה:כלי הרמה]] em1vfq35twpghy7ld8op3vjtl5tzci0 0 41240 525321 525250 2026-10-28T14:26:32Z CrescentStorm 15545 /* נֵד */ הגהה 525321 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|נוכחי=פועל|אחר='''נֹד''' כלי עשוי עור|ראו=צורה נפוצה יותר [[נאד]]}} ==נָד== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=נד |שורש וגזרה={{שרש3|נ|ו|ד}}, [[נספח:גזרת נע"ו/י|גזרת נע"ו/י]] |בניין=קל }} #זָז אָנֶה וָאָנָה, הִתְנוֹעֵעַ לְכָאן וּלְכָאן. #:*{{צט/תנ"ך| וְהִכָּה יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר '''יָנוּד''' הַקָּנֶה בַּמַּיִם...|מלכים א|יד|טו}} #עָבַר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, נָדַד. #:*{{הדגשה|"וְאִם בִּידֵי אַכְזָרִים גֹּרַשְׁתִּי מִשָּׁם/ וּמֵאָז '''אָנוּדָה''' מֵעַם אֶל עַם ..."|"שָׁם בִּמְקוֹם אֲרָזִים", יצחק פלד}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָ'''נָד''' תִּהְיֶה בָאָרֶץ|בראשית|ד|יב}} #:*{{צט/תנ"ך|...מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, '''נָדוּ''' הָלָכוּ|ירמיהו|נ|ג}} #{{מקרא}} נָס וְנִמְלַט מִן-. #:*{{צט/תנ"ך|נֻסוּ '''נֻּדוּ''' מְאֹד הֶעְמִיקוּ לָשֶׁבֶת, יֹשְׁבֵי חָצוֹר...|ירמיהו|מט|ל}} #:*{{צט/תנ"ך|'''נֻדוּ''' מִתּוֹךְ בָּבֶל...|ירמיהו|נ|ח}} #{{מקרא}} הֵזִיז רֹאשׁוֹ כְּאוֹת צַעַר וְיָגוֹן. #:*{{צט/תנ"ך|...אַל תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ, וְאַל תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד, וְאַל '''תָּנֹד''' לָהֶם|ירמיהו|טז|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיָּבֹאוּ אֵלָיו (אל איוב) כָּל אֶחָיו וְכָל אַחְיֹתָיו וְכָל יֹדְעָיו לְפָנִים [...] '''וַיָּנֻדוּ''' לוֹ וַיְנַחֲמוּ אֹתוֹ עַל כָּל הָרָעָה...|איוב|מב|יא}} #{{מקרא}} אָבַד וְסָפָה, לֹא נוֹתַר מִמֶּנּו ּזֵכֶר. #:*{{צט/תנ"ך|בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי, וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי; '''נֵד''' קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה, וּכְאֵב אָנוּשׁ|תהילים|עח|יג}} ===גיזרון=== *השורש נו"ד קרוב מאוד אל השורש נד"ד (ואף נרדף לו) ועניינו מעבר ממקום אחד לאחר, וגם אל השורש נד"ה שעניינו ריחוק וגרוש <ref>קראו [http://hebrew-academy.org.il/2011/04/10/שורשים-נודדים/ כאן] את מאמרה של האקדמיה ללשון העברית באשר לקובץ שורשים זה. </ref>. משורש זה נוצר גם השורש המרובע נדנ"ד שעניינו נידה קלה וגם השורש (השלם) ני"ד המשומש בעברית החדשה ואף שניהם חלק ממשפחת שורשים זו. * הפועל ‏נַדֻ 'nadu' באכדית מצוי בסיפור נטישתו של [[w:סרגון מאכד|סרגון מאכד]] על–ידי אמו המניחה את בנה בנהר בתוך סלסלה, שהכינה בקפידה רבה, כדי לתת לו הזדמנות להינצל. והנה, גם שם, הפועל המתאר את דבר הנטישה "nadu" הוא פועל שהוראתו - "להשליך" היינו: שילוחו של המושא לגורלו {{הערת שוליים|שם הספר: אנשי שוליים בתקופת המקרא : ריקים ופוחזים, מצורעים, הומוסקסואלים, זונות וקדשות. מחבר- נחום אברהם, ירושלים,מוסד ביאליק 2011;עמוד: 12}}. *2: מופיע כצירוף בעברית חדשה, כמונח מטאורולוגי - [[נד מים]]. ===צירופים=== *[[נע ונד]] *[[אנית נוד]] *[[סחר נוד]] ===נגזרות=== *[[נוד#נַוָּד|נַוָּד]] *[[נידה]] *[[ניד#נִיד|נִיד]] ===מילים נרדפות=== {{עמודות| *[[נע]] (1) *[[זז]] (1) *[[התנועע]] (1) | *[[נדד]] (2) *[[נצא]] (2) | *[[ברח]] (3) *[[נמלט]] (3) *[[נס]] (3) }} ===ראו גם=== *[[נדנד]] *[[הניד]] *[[התנודד]] *[[נודד]] ===הערות שוליים=== <references /> {{שורש|נוד}} ==נֵד== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נד |הגייה=ned |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|נ|ד|ד}} |דרך תצורה= |נטיות= }} # {{רובד|מקרא}} חומה או דבר צָבור וכָנוּס; תופעת טבע בה מתלכדות טיפות זעירות הנראות כמערבולת דמוית עמוד בשמיים, לרוב מופיעה מתחת לענן. #:* {{צט/תנ"ך|נִצְּבוּ כְמוֹ '''נֵד''' נֹזְלִים|שמות|טו|ח}} #:* {{צט/תנ"ך|כֹּנֵס כַּ'''נֵּד''' מֵי הַיָּם|תהלים|לג|ז}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ '''נֵד'''|תהלים|עח|יג}} #:* {{צט/תנ"ך|מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָהֿ וְיַעַמְדֿוּ '''נֵדֿ''' אֶחָדֿ|יהושע|ג|יג}}. #:* {{הדגשה|"...החזאי הודיע בטלוויזיה על '''נד''' מים ש"יתנד-נד" לו להנאת הרוחצים, מעל חוף בננה-קיטץ'שבסמוך לטיילת-ציץ'| }}. ===גיזרון=== * תיבת "נד" מופיעה בהגייה דומה בערבית: נֲד (نَدّْ)‎, בהוראות: '''[[רום]], [[גובה]], [[תלולית]]'''. וראה דונש (עמוד עז) שכתב כי משמעות "נד" היא '''ההר הגבוה'''. * אונקלוס תרגם {{צט/תנ"ך|כְמוֹ נֵד|שמות|טו|ח}} – "כשוֹר" (כמו [[חומה]]). וכן פירש ראב"ע (בשמות ובתהלים) שהוא לשון [[חומה]]. * רש"י פירש שהוא כתרגומו, לשון '''צבור''' ו'''כנור''', אך הדגיש שאינו לשון נאד, כמו {{צט/תנ"ך|'''נֹאדוֹת''' יַיִן|יהושע|ט|ד}} שהם לשון הכנסה, אלא לשון '''צבירה לגובה'''. ממילא, רש"י מפרש {{צט/תנ"ך|כֹּנֵס כַּ'''נֵּד'''|תהלים|לג|ז}} – '''תל גבוה'''. וכן פירש הרשב"ם (שמות טו ח) שהוא לשון גובה. : אולם יש מפרשים ש"נד" ו"'''[[נאד]]'''" קרובים זה לזה. יונתן תרגם {{צט/תנ"ך|נֵד|שמות|טו|ח}} – "רוקבא", שפירושו '''נוד יין''' (כך תרגם אונקלוס את {{צט/תנ"ך|חֵמַת מַיִם|בראשית|כא|יד}}. ובמכילתא (שמות טז ח) איתא: "מה נד צרוּר אינו מכניס ומוציא" וכו', ולא שייך לשון "צרוּר" אלא בנאדות. ===מידע נוסף=== * מופיע 5 (או 6) פעמים במקרא, כדלהלן: : 3 פעמים בעניין קריעת ים סוף: {{צט/תנ"ך|כֹּנֵס כַּ'''נֵּד''' מֵי הַיָּם|שמות|טו|ח}}; {{צט/תנ"ך|וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ '''נֵד'''|תהלים|עח|יג}}; {{צט/תנ"ך|וַיַּצֶּב מַיִם כְּמוֹ '''נֵד'''|תהלים|עח|יג}} :ופעמיים לעניין קריעת הירדן בידי יהושע: {{צט/תנ"ך|וְיַעַמְדוּ '''נֵד''' אֶחָד|יהושע|ג|יג}}, {{צט/תנ"ך|קָמוּ '''נֵד''' אֶחָד|יהושע|ג|טז}} * לרש"י "נד" מופיע גם פעם שישית: {{צט/תנ"ך|'''נֵד''' קָצִיר|ישעיה|יז|יא}}. אבל לראב"ע ולרד"ק הוא לשון נדידה, ושורשו נו"ד. * יש להעיר שבכל מקום שנאמר "נד" על קריעת ים סוף נאמר עם כ"ף הדמיון: "כמו נד", ו"כנד". אכן בקריעת הירדן בידי יהושע נאמר "נד" בלי כ"ף הדמיון, וצריך עיון (מילון לשון המקרא, ערך נד). ===צירופים=== * [[נד מים]] ===מילים נרדפות=== * [[תִּימְרַת מַיִם]] * [[עלעול מים]] * [[עמוד ענן]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|waterspout}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=נד מים|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}} 63csw0a0wyfz0prx1ftxj5qr4pj0s5s 0 44297 525346 520465 2026-10-28T22:17:04Z CrescentStorm 15545 /* הֵד */ 525346 wikitext text/x-wiki ==הֵד== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=הד |הגייה=hed |חלק דיבר=שם עצם |מין=ז |שורש={{שרש3|ה|ו|ד}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} |נטיות=ר' הֵדִים, הֵד־ הֵדֵי־ }} #[[קול]] ה[[חזר|חוזר]] לאחר פגיעתו בעצם מרוחק. משתמשים במונח זה גם עבור [[השתקפות]] [[אות]]ות אחרים (למשל, קרינה). #:*{{צטבי|מֵרֹאשׁ פִּסְגָּה בְּשִׁיר אַרְעִים, / אֶקְרָא: הֵידָד, הַנְּעוּרִים! / וַיַּעַן '''הֵד'''|https://benyehuda.org/rachel/Rac019.html|הֵד|רחל המשוררת}} #:*{{צטשיר|הקשיבי: איך מעל שחפים / ישיקו הכנפיים, / ונותר רק '''הד''' קולך|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}349&wrkid{{=}}2867|רק הד קולך|איתן פרץ}} #:*{{צטפדיה|במהלך מלחמת העולם השנייה, מפעילי מכ"מים צבאיים הבחינו '''בהד''' חוזר כתוצאה מגשם, שלג ומשלג מעורב בגשם|מכ"ם מזג האוויר}} #:*מרחוק נשמעו '''הדי''' קולות החוגגים. #{{בהשאלה}} [[תגובה|תגובות]] ו[[רושם]] לאחר [[מאורע]] כלשהו. #:*{{צטבי|זֶה פֶּלֶא הֱיוֹתוֹ אֶחָד וּרְבָבָה, אֶחָד לְמוּל עַצְמוֹ – מַרְאָה בִּפְנִים מַרְאָה. '''הֵדִים''' מֵעֲבָרִים מִזֶּמֶר יְחִידִי...|mehr_y/lelo34.html|בִּכְתָב חִוֵּר מְאֹד...|יחיאל מר}} #:*{{צטבי|[...] הישאר יישאר מהם הרושם של מליצות '''והדים''' למה שקראנו בשירי משוררי לועז מתקופה ידועה [...]|brenner/yalag.html|אַזְכָּרָה לְיַלַ"ג|י"ח ברנר}} #:*הסיפור שפורסם בעיתון חולל '''הדים''' רבים. ===גיזרון=== * בלשנים קושרים את המילה הד עם השורש הערבי صَ- دَ- ى| סֲהְּדַ| صَدَى‎ -פירוש: הד, או עם השורש הערבי ה-ד-ד| ه د د‎ |هَدَّدَ פירוש : רעש מאיים ,שאון רב. (=ראה הידד). * מילה יחידאית במקרא, בפסוק {{צט/תנ"ך|בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, בָּא הָעֵת קָרוֹב הַיּוֹם מְהוּמָה, וְלֹא '''הֵד''' הָרִים|יחזקאל|ז|ז}}. ===פרשנים מפרשים=== *הפרשנים המסורתיים נחלקו בפירושה. [[w:יונה אבן ג'נאח|יונה אבן ג'נאח]] משייך בספר השורשים שלו את "הד" לשורש ה־ו־ד, בדומה למילה "הוד". הוא [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36864&st=&pgnum=157 כותב שם] על "הד" שבפסוק זה: "ומהענין הזה אצלי 'ולא הד הרים', והוא תֹאַר על משקל מת ולץ. והענין ולא יצילם מן הצרה הזאת הוד הריהם. כלומר, ההרים הגדולים והבצורים שלהם לא ימנעום מן האויב". על דרך זו מפרש גם פירוש [[w:המצודות|המצודות]]. :לעומתם מפרש רש"י את "הד" שבפסוק במשמעות "קול". הוא כותב: "והד לשון צעקת הכרזה לקום לברוח אל ראשי ההרים", ומקשר את "הד" למילה "הידד". כך הוא מפרש גם את הפועל "הָדָה" שבפסוק {{צט/תנ"ך|וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ '''הָדָה'''|ישעיהו|יא|ח}}. * "הד" היא דוגמא למילה סתומה מהמקרא, שחודשה בעת החדשה בהתבסס על פרשנות מסורתית. מילה זו הופיעה בתחילה רק בצירופים "הד קול" או "הד הרים", ולאחר מכן הופיעה גם לבדה{{הערת שוליים|"על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו"/ תמר כץ/לשונינו/אדר ב'-תשע"ד/עמ 63}}. ===צירופים=== * [[אכון הד|איכון הד]] (1) * [[עורר הדים]] (2) * [[מצא לו הד]] (2) * [[מחזיר הד מכ"ם]] ===נגזרות=== * [[הדהד]] * [[תהודה]] ===מילים נרדפות=== * [[בת קול]] (1) * [[שמע#שֶׁמַע|שֶׁמַע]] (2) * [[השתקפות]] ===ניגודים=== * [[מקור]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|echo}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|visszhang}} * ערבית: {{ת|ערבית|صدى}} * רוסית: {{ת|רוסית|эхо}} ===ראו גם=== * [[שמועה]] (2) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הד}} {{שורש|הדד}} [[קטגוריה:קולות]] [[קטגוריה:רעשים]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ===הערות שוליים=== gisait764mzcradie6enbu9krivk762 525347 525346 2026-10-28T22:17:13Z CrescentStorm 15545 /* גיזרון */ 525347 wikitext text/x-wiki ==הֵד== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=הד |הגייה=hed |חלק דיבר=שם עצם |מין=ז |שורש={{שרש3|ה|ו|ד}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} |נטיות=ר' הֵדִים, הֵד־ הֵדֵי־ }} #[[קול]] ה[[חזר|חוזר]] לאחר פגיעתו בעצם מרוחק. משתמשים במונח זה גם עבור [[השתקפות]] [[אות]]ות אחרים (למשל, קרינה). #:*{{צטבי|מֵרֹאשׁ פִּסְגָּה בְּשִׁיר אַרְעִים, / אֶקְרָא: הֵידָד, הַנְּעוּרִים! / וַיַּעַן '''הֵד'''|https://benyehuda.org/rachel/Rac019.html|הֵד|רחל המשוררת}} #:*{{צטשיר|הקשיבי: איך מעל שחפים / ישיקו הכנפיים, / ונותר רק '''הד''' קולך|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}349&wrkid{{=}}2867|רק הד קולך|איתן פרץ}} #:*{{צטפדיה|במהלך מלחמת העולם השנייה, מפעילי מכ"מים צבאיים הבחינו '''בהד''' חוזר כתוצאה מגשם, שלג ומשלג מעורב בגשם|מכ"ם מזג האוויר}} #:*מרחוק נשמעו '''הדי''' קולות החוגגים. #{{בהשאלה}} [[תגובה|תגובות]] ו[[רושם]] לאחר [[מאורע]] כלשהו. #:*{{צטבי|זֶה פֶּלֶא הֱיוֹתוֹ אֶחָד וּרְבָבָה, אֶחָד לְמוּל עַצְמוֹ – מַרְאָה בִּפְנִים מַרְאָה. '''הֵדִים''' מֵעֲבָרִים מִזֶּמֶר יְחִידִי...|mehr_y/lelo34.html|בִּכְתָב חִוֵּר מְאֹד...|יחיאל מר}} #:*{{צטבי|[...] הישאר יישאר מהם הרושם של מליצות '''והדים''' למה שקראנו בשירי משוררי לועז מתקופה ידועה [...]|brenner/yalag.html|אַזְכָּרָה לְיַלַ"ג|י"ח ברנר}} #:*הסיפור שפורסם בעיתון חולל '''הדים''' רבים. ===גיזרון=== * בלשנים קושרים את המילה הד עם השורש הערבי صَ- دَ- ى| סֲהְּדַ| صَدَى‎ -פירוש: הד, או עם השורש הערבי ה-ד-ד| ه د د‎ |هَدَّدَ פירוש : רעש מאיים ,שאון רב. (=ראה הידד). * מילה יחידאית במקרא, בפסוק {{צט/תנ"ך|בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, בָּא הָעֵת קָרוֹב הַיּוֹם מְהוּמָה, וְלֹא '''הֵד''' הָרִים.|יחזקאל|ז|ז}}. ===פרשנים מפרשים=== *הפרשנים המסורתיים נחלקו בפירושה. [[w:יונה אבן ג'נאח|יונה אבן ג'נאח]] משייך בספר השורשים שלו את "הד" לשורש ה־ו־ד, בדומה למילה "הוד". הוא [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36864&st=&pgnum=157 כותב שם] על "הד" שבפסוק זה: "ומהענין הזה אצלי 'ולא הד הרים', והוא תֹאַר על משקל מת ולץ. והענין ולא יצילם מן הצרה הזאת הוד הריהם. כלומר, ההרים הגדולים והבצורים שלהם לא ימנעום מן האויב". על דרך זו מפרש גם פירוש [[w:המצודות|המצודות]]. :לעומתם מפרש רש"י את "הד" שבפסוק במשמעות "קול". הוא כותב: "והד לשון צעקת הכרזה לקום לברוח אל ראשי ההרים", ומקשר את "הד" למילה "הידד". כך הוא מפרש גם את הפועל "הָדָה" שבפסוק {{צט/תנ"ך|וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ '''הָדָה'''|ישעיהו|יא|ח}}. * "הד" היא דוגמא למילה סתומה מהמקרא, שחודשה בעת החדשה בהתבסס על פרשנות מסורתית. מילה זו הופיעה בתחילה רק בצירופים "הד קול" או "הד הרים", ולאחר מכן הופיעה גם לבדה{{הערת שוליים|"על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו"/ תמר כץ/לשונינו/אדר ב'-תשע"ד/עמ 63}}. ===צירופים=== * [[אכון הד|איכון הד]] (1) * [[עורר הדים]] (2) * [[מצא לו הד]] (2) * [[מחזיר הד מכ"ם]] ===נגזרות=== * [[הדהד]] * [[תהודה]] ===מילים נרדפות=== * [[בת קול]] (1) * [[שמע#שֶׁמַע|שֶׁמַע]] (2) * [[השתקפות]] ===ניגודים=== * [[מקור]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|echo}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|visszhang}} * ערבית: {{ת|ערבית|صدى}} * רוסית: {{ת|רוסית|эхо}} ===ראו גם=== * [[שמועה]] (2) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הד}} {{שורש|הדד}} [[קטגוריה:קולות]] [[קטגוריה:רעשים]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ===הערות שוליים=== i4zjv6sxs3t59jodte12h9hrhw4is2r 525348 525347 2026-10-28T22:18:10Z CrescentStorm 15545 /* גיזרון */ 525348 wikitext text/x-wiki ==הֵד== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=הד |הגייה=hed |חלק דיבר=שם עצם |מין=ז |שורש={{שרש3|ה|ו|ד}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} |נטיות=ר' הֵדִים, הֵד־ הֵדֵי־ }} #[[קול]] ה[[חזר|חוזר]] לאחר פגיעתו בעצם מרוחק. משתמשים במונח זה גם עבור [[השתקפות]] [[אות]]ות אחרים (למשל, קרינה). #:*{{צטבי|מֵרֹאשׁ פִּסְגָּה בְּשִׁיר אַרְעִים, / אֶקְרָא: הֵידָד, הַנְּעוּרִים! / וַיַּעַן '''הֵד'''|https://benyehuda.org/rachel/Rac019.html|הֵד|רחל המשוררת}} #:*{{צטשיר|הקשיבי: איך מעל שחפים / ישיקו הכנפיים, / ונותר רק '''הד''' קולך|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}349&wrkid{{=}}2867|רק הד קולך|איתן פרץ}} #:*{{צטפדיה|במהלך מלחמת העולם השנייה, מפעילי מכ"מים צבאיים הבחינו '''בהד''' חוזר כתוצאה מגשם, שלג ומשלג מעורב בגשם|מכ"ם מזג האוויר}} #:*מרחוק נשמעו '''הדי''' קולות החוגגים. #{{בהשאלה}} [[תגובה|תגובות]] ו[[רושם]] לאחר [[מאורע]] כלשהו. #:*{{צטבי|זֶה פֶּלֶא הֱיוֹתוֹ אֶחָד וּרְבָבָה, אֶחָד לְמוּל עַצְמוֹ – מַרְאָה בִּפְנִים מַרְאָה. '''הֵדִים''' מֵעֲבָרִים מִזֶּמֶר יְחִידִי...|mehr_y/lelo34.html|בִּכְתָב חִוֵּר מְאֹד...|יחיאל מר}} #:*{{צטבי|[...] הישאר יישאר מהם הרושם של מליצות '''והדים''' למה שקראנו בשירי משוררי לועז מתקופה ידועה [...]|brenner/yalag.html|אַזְכָּרָה לְיַלַ"ג|י"ח ברנר}} #:*הסיפור שפורסם בעיתון חולל '''הדים''' רבים. ===גיזרון=== * בלשנים קושרים את המילה הד עם השורש הערבי صَ- دَ- ى| סֲהְּדַ| صَدَى‎ -פירוש: הד, או עם השורש הערבי ה-ד-ד| ه د د‎ |هَدَّدَ פירוש : רעש מאיים ,שאון רב. (=ראה הידד). * מילה יחידאית במקרא, בפסוק {{צט/תנ"ך|בָּאָה הַצְּפִירָה אֵלֶיךָ, יוֹשֵׁב הָאָרֶץ – בָּא הָעֵת, קָרוֹב הַיּוֹם; מְהוּמָה, וְלֹא '''הֵד''' הָרִים.|יחזקאל|ז|ז}}. ===פרשנים מפרשים=== *הפרשנים המסורתיים נחלקו בפירושה. [[w:יונה אבן ג'נאח|יונה אבן ג'נאח]] משייך בספר השורשים שלו את "הד" לשורש ה־ו־ד, בדומה למילה "הוד". הוא [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36864&st=&pgnum=157 כותב שם] על "הד" שבפסוק זה: "ומהענין הזה אצלי 'ולא הד הרים', והוא תֹאַר על משקל מת ולץ. והענין ולא יצילם מן הצרה הזאת הוד הריהם. כלומר, ההרים הגדולים והבצורים שלהם לא ימנעום מן האויב". על דרך זו מפרש גם פירוש [[w:המצודות|המצודות]]. :לעומתם מפרש רש"י את "הד" שבפסוק במשמעות "קול". הוא כותב: "והד לשון צעקת הכרזה לקום לברוח אל ראשי ההרים", ומקשר את "הד" למילה "הידד". כך הוא מפרש גם את הפועל "הָדָה" שבפסוק {{צט/תנ"ך|וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ '''הָדָה'''|ישעיהו|יא|ח}}. * "הד" היא דוגמא למילה סתומה מהמקרא, שחודשה בעת החדשה בהתבסס על פרשנות מסורתית. מילה זו הופיעה בתחילה רק בצירופים "הד קול" או "הד הרים", ולאחר מכן הופיעה גם לבדה{{הערת שוליים|"על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו"/ תמר כץ/לשונינו/אדר ב'-תשע"ד/עמ 63}}. ===צירופים=== * [[אכון הד|איכון הד]] (1) * [[עורר הדים]] (2) * [[מצא לו הד]] (2) * [[מחזיר הד מכ"ם]] ===נגזרות=== * [[הדהד]] * [[תהודה]] ===מילים נרדפות=== * [[בת קול]] (1) * [[שמע#שֶׁמַע|שֶׁמַע]] (2) * [[השתקפות]] ===ניגודים=== * [[מקור]] (2) ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|echo}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|visszhang}} * ערבית: {{ת|ערבית|صدى}} * רוסית: {{ת|רוסית|эхо}} ===ראו גם=== * [[שמועה]] (2) ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=הד}} {{שורש|הדד}} [[קטגוריה:קולות]] [[קטגוריה:רעשים]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ===הערות שוליים=== sm8hp5p4vjxv252y7jmtvmw3q4ge184 0 47850 525323 502829 2026-10-28T14:32:15Z CrescentStorm 15545 /* מֹשֶׁה */ 525323 wikitext text/x-wiki == מָשָׁה == {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=משה |שורש וגזרה={{שרש3|מ|שׁ|ה}} |בניין=קל }} #{{רובד|המקרא}} הוציא מן המים. #:* {{צט/תנ"ך|וַיִגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם '''מְשִׁיתִהוּ'''|שמות|ב|י}} #:* {{צט/תנ"ך|יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי; '''יַמְשֵׁנִי''' מִמַּיִם רַבִּים.|תהלים|יח|יז}} ===גיזרון=== * מן המקרא. ===נגזרות=== * [[ממשה|מִמְשֶׁה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|draw from water}} {{שורש|משׁה}} ===ראו גם=== * [[דלה]] * [[השחיל]] == מֹשֶׁה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=משה |הגייה=mo'''she''' |חלק דיבר=שם פרטי |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} {{תמונה|'Moses' by Michelangelo JBU180.jpg|[[W:משה (מיכלאנג'לו)|משה ע"פ מיכאלאנג'לו]]}} #{{רובד|המקרא}} אבי ה[[נביא]]ים, שהנהיג את עם [[ישראל]] מ[[יציאת מצרים]], דרך [[מתן תורה]], ולאורך כל [[נדודים|נדודיהם]] ב[[מדבר]] ארבעים שנה. מכונה גם '''מֹשֶׁה רַבֵּנוּ'''. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ '''מֹשֶׁה''' וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ.|שמות|ב|י}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיְהִי בְּרֶדֶת '''מֹשֶׁה''' מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד '''מֹשֶׁה''' בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר.|שמות|לד|כט}} #:*{{צט/תנ"ך|אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר '''מֹשֶׁה''' אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.|דברים|א|א}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי – אִם־יַעֲמֹד '''מֹשֶׁה''' וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי, אֵין נַפְשִׁי אֶל־הָעָם הַזֶּה; שַׁלַּח מֵעַל־פָּנַי, וְיֵצֵאוּ.|ירמיהו|טו|א}} #שם פרטי לזכר #:*{{הדגשה|”'''מִמֹּשֶׁה''' עַד '''מֹשֶׁה''' לֹא קָם '''כְּמֹשֶׁה'''“|(הכתובת על [[Q:רמב"ם|קבר הרמב"ם]])}} #:*{{צטזמר|יוֹסִי בַּכִּנּוֹר / פֵּסִי בַּתֹּף, / '''מֹשֶׁה''' בַּחֲצוֹצְרָה – / וְהָמָה הָרְחוֹב.|song.asp?id{{=}}501|מַקְהֵלַת נוֹגְנִים|חיים נחמן ביאליק}} #:*{{צטשיר|תשע בכיכר ביום שישי, / החברה בפינה עומדים: / אני, ויואל, '''ומשה''' פלתיאל, וערן.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}314&wrkid{{=}}3676|תשע בכיכר|דני סנדרסון}} #:*{{צטשיר|נו איפה, איפה '''משה'''? כמה זמן? / הוא כנראה בשירותים עם מעיין...|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}7372&wrkid{{=}}18055|רוצה בנות|חובבי ציון}} ===גזרון=== *{{לועזית|מצרית}} [https://books.google.co.il/books?id=Gd6aAAAAQBAJ&pg=PA247&dq=jtrw&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwj_mKmO_JHsAhUUu3EKHb31ADoQ6AEwBnoECAgQAg#v=onepage&q=jtrw&f=false msj], בקופטית ⲙⲓⲥⲉ/ⲙⲓⲥⲓ – [[ילד|יָלַד, ונגזרתו, יֶלֶד]], [[בן]]. להלן, הירוגליף: :<hiero>ms-s </hiero> ===צירופים=== * [[דג משה רבנו]] * [[דת משה]] * [[הלכה למשה מסיני]] * [[משה בתבה]] * [[פרת משה רבנו]] * [[תורת משה]] ===נגזרות=== *[[מושית]] ===תרגום=== {{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|Mosè}} *אנגלית: {{ת|אנגלית|Moses}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Moses|Mose}} *הודית: {{ת|הינדית|मूसा}} (תעתיק: mūsā) *[[w:תרגום השבעים|יוונית]]: {{ת|יוונית|Μωυσής}} *[[W:וולגטה|לטינית]]: {{ת|לטינית|Mōsēs}} *ספרדית: {{ת|ספרדית|Moisés}} *ערבית: {{ת|ערבית|مُوسَىٰ‎}} (תעתיק: מוּסָא) *פולנית: {{ת|פולנית|Mojżesz}} *צ'כית: {{ת|צ'כית|Mojžíš}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|Moïse}} *רוסית: {{ת|רוסית|Моисей}} (תעתיק: Moiséj) }} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=משה רבנו}} [[קטגוריה:דמויות מקראיות]] [[קטגוריה:שמות]] fgpo1rm5g4r9s3h6ptgjim5j0ilzdny 0 55616 525336 524880 2026-10-28T17:32:50Z CrescentStorm 15545 525336 wikitext text/x-wiki == גָּדָה == {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = גדה | הגייה = ga'''da''' | חלק דיבר = שם עצם | מין = נ | שורש = {{שרש3|ג|ד|י/ה}} | דרך תצורה = {{משקל|קַטְלָה}} | נטיות = גְּדַת־; ר' גָּדוֹת, גְּדוֹת־ }} # {{רובד|המקרא}} [[שפה|שפת]] ה[[נהר]], חומת האדמה הגבוהה התוחמת את שפך הנהר. #:*{{צט/תנ"ך|וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל '''גְּדוֹתָיו''' כֹּל יְמֵי קָצִיר.|יהושע|ג|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|וְלָכֵן הִנֵּה אדֹנָי מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים [...]; וְעָלָה עַל כָּל אֲפִיקָיו, וְהָלַךְ עַל כָּל '''גְּדוֹתָיו'''.|ישעיה|ח|ז}} #:*{{צטזמר|שְׁתֵּי '''גָּדוֹת''' לַיַּרְדֵּן / זוֹ שֶׁלָּנוּ, זוֹ גַּם כֵּן.|song.asp?id{{=}}718|שְׂמֹאל הַיַּרְדֵּן|ויקיפדיה=שמאל הירדן|זאב ז'בוטינסקי}} ===צירופים=== * [[עלה על גדותיו]] * [[הגדה המערבית]] ===מילים נרדפות=== * ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|bank}} ===ראו גם=== *[[גדודית]] *[[כף#כֵּף|כף]] *[[חוף]] [[קטגוריה:גאוגרפיה]] [[קטגוריה:מים]] 4dx2dil6prkbc6hzpf6vjf32czi2p71 0 56447 525342 426872 2026-10-28T18:49:07Z CrescentStorm 15545 /* תרגום */ 525342 wikitext text/x-wiki ==מַסָּע {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסע |הגייה=ma'''sa''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|נ|ס|ע}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}} |נטיות=ר' מַסָּעוֹת, ס' מַסַּע־, ס"ר מַסְעֵי־ }} #{{מקרא}} נסיעה, הליכה ממושכת. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּלֶךְ '''לְמַסָּעָיו''' מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל.|בראשית|יג|ג}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין '''לְמַסְעֵיהֶם''' עַל פִּי ה'.|שמות|יז|א}} #:* {{הדגשה|"חָבֵר לְמִן '''מַסָּע''' כָּזֶה בַּחֹרֶף מִסְתַּכֵּל בִּי. רַגְלָיו קְצָרוֹת אֲבָל רֹאשׁוֹ חָכָם שְׁנֵינוּ בִּמְנוּסָה, הַכֹּל פֹּה זָז, אוֹמֵר לִי אַתָּה גַּם אַבָּא, אַתָּה גַּם בֶּן אָדָם"|(שלמה ארצי - 'ארץ חדשה')}} #{{בהשאלה}} תנועה של כלי במשחק השחמט. ===גיזרון=== *משורש נ־ס־ע (ראו בגיזרון [[נסע]]). *קיימת הקבלה במצרית עתיקה (מצרית תיכונה): mSa - משלחת, מסע.<ref>P dickson, [https://www.scribd.com/doc/10929802/Dictionary-of-Middle-Egyptian Dictionary of Middle Egyptian], p. 5/</ref> *יתכן שקרוב גם למילה אחרת במצרית (מצרית מאוחרת): mšꜣ - לצעוד, לנסוע, שיתכן שקשורה גם לערבית: {{ערבית|مَشَى|מַשְׁאַ}} - ללכת.<ref>A Militarev, [file:///C:/Users/marga/Downloads/10.31826_jlr-2014-110114.pdf A complete etymology-based hundred wordlist of Semitic updated: Items 75–100], p. 17.</ref> ===צירופים=== * [[מסע בזמן]] * [[מסע בחירות]] * [[מסע כומתה]] * [[מסע פרסום]] * [[מסע צלב]] * [[מסע רוחני]] ===מילים נרדפות=== * [[טיול]] * [[נדודים]] * [[נסיעה]] ===ניגודים=== * [[ישיבה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|travel|journey}} ===ראו גם=== * [[משה]] ===קישורים חיצוניים=== *{{מיזמים|ויקיפדיה=מסע|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}} *[https://hebrew-academy.org.il/2011/09/21/%d7%9e%d7%a1%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%a1%d7%a2%d7%95%d7%aa/ מסעים או מסעות?] האקדמיה ללשון העברית, 21/09/2011. ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} ==מַסָּע {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסע |הגייה=ma'''sa''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|נ|ס|ע}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}} |נטיות= }} #{{מקרא}} שהסיעו אותו. #:*{{צט/תנ"ך|וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה '''מַסָּע''' נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ.|מלכים א|ו|ז}} ===גיזרון=== *הופעה יחידאית בהוראה זו. {{-}} ==מַסָּע {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסע |הגייה=ma'''sa''' |חלק דיבר=שם־עצם או תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|נ|ס|ע}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}} |נטיות= }} #{{מקרא}} {{משוערת}} כלי נשק מסוים. #:*{{צט/תנ"ך|מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם חֲנִית '''מַסָּע''' וְשִׁרְיָה.|איוב|מא|יח}} ===גיזרון=== *מילה יחידאית במקרא. *לדעת התרגום הארמי מדובר ב[[קלע#קֶלַע א|קֶלַע]], ונקרא כך משום שהוא מסיע אבנים. אבל לדעת מפרשים אחרים לא מדובר כאן בשם־עצם אלא בתואר לחנית, ויש כאן סמיכות: חנית-מסע, 'חנית שהוא גדול, ואינו נוח לטלטל כל כך' (ר"י קרא), או חנית שמטלטלים ביד (ריב"ג), או שזורקים אותו במלחמה (רי"ד), או החנית של המנהיג-המסיע (פשיטתא). [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] {{-}} ==מַסַּע== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסע |הגייה=ma'''sa''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|נ|ס|ע}} |דרך תצורה= |נטיות= }} #{{מקרא}} דבר שמסיע אחרים. #:* {{צט/תנ"ך|עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף, מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם; וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה, '''וּלְמַסַּע''' אֶת הַמַּחֲנוֹת.|במדבר|י|ב}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, קוּם לֵךְ '''לְמַסַּע''' לִפְנֵי הָעָם; וְיָבֹאוּ וְיִירְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם.|דברים|י|יא}} ===גיזרון=== * מופיע במקרא פעמיים בלבד. * בד"כ הצורה 'מַסַּע' היא צורת הסמיכות של [[מסע#מַסָּע|מַסָּע]], אבל בפסוקים הנ"ל היא צורת נבדל. ככל הנראה מדובר בצורה חריגה של בנין {{משקל|מַקְטָל}}, צורה שקיימת גם במילה '[[מצב#מַצַּב|מַצַּב]]'. * [[w:שמואל דוד לוצאטו|שד"ל]] חילק בין שתי ההופעות, ולדעתו הראשון הוא צורה חריגה של מקור הפועל ע"ד הארמית, ואילו השני הוא שם־עצם המקביל ל"מסיע". ו[[w:דוד צבי הופמן|רד"צ הופמן]] אמר שגם בהופעה השניה מדובר במקור הפועל, רק שהראשון מקביל לבנין הפעיל ("לְהַסִּיעַ") והשני לבנין קל (לִנְסוֹע). {{שורש|נסע}} 3j5gyegl30o186h6rghldvlc9n3yzhm 525343 525342 2026-10-28T18:49:38Z CrescentStorm 15545 /* גיזרון */ 525343 wikitext text/x-wiki ==מַסָּע {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסע |הגייה=ma'''sa''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|נ|ס|ע}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}} |נטיות=ר' מַסָּעוֹת, ס' מַסַּע־, ס"ר מַסְעֵי־ }} #{{מקרא}} נסיעה, הליכה ממושכת. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֵּלֶךְ '''לְמַסָּעָיו''' מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל.|בראשית|יג|ג}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין '''לְמַסְעֵיהֶם''' עַל פִּי ה'.|שמות|יז|א}} #:* {{הדגשה|"חָבֵר לְמִן '''מַסָּע''' כָּזֶה בַּחֹרֶף מִסְתַּכֵּל בִּי. רַגְלָיו קְצָרוֹת אֲבָל רֹאשׁוֹ חָכָם שְׁנֵינוּ בִּמְנוּסָה, הַכֹּל פֹּה זָז, אוֹמֵר לִי אַתָּה גַּם אַבָּא, אַתָּה גַּם בֶּן אָדָם"|(שלמה ארצי - 'ארץ חדשה')}} #{{בהשאלה}} תנועה של כלי במשחק השחמט. ===גיזרון=== *שם פעולה מן [[נסע]]. *קיימת הקבלה במצרית עתיקה (מצרית תיכונה): mSa - משלחת, מסע.<ref>P dickson, [https://www.scribd.com/doc/10929802/Dictionary-of-Middle-Egyptian Dictionary of Middle Egyptian], p. 5/</ref> *יתכן שקרוב גם למילה אחרת במצרית (מצרית מאוחרת): mšꜣ - לצעוד, לנסוע, שיתכן שקשורה גם לערבית: {{ערבית|مَشَى|מַשְׁאַ}} - ללכת.<ref>A Militarev, [file:///C:/Users/marga/Downloads/10.31826_jlr-2014-110114.pdf A complete etymology-based hundred wordlist of Semitic updated: Items 75–100], p. 17.</ref> ===צירופים=== * [[מסע בזמן]] * [[מסע בחירות]] * [[מסע כומתה]] * [[מסע פרסום]] * [[מסע צלב]] * [[מסע רוחני]] ===מילים נרדפות=== * [[טיול]] * [[נדודים]] * [[נסיעה]] ===ניגודים=== * [[ישיבה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|travel|journey}} ===ראו גם=== * [[משה]] ===קישורים חיצוניים=== *{{מיזמים|ויקיפדיה=מסע|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}} *[https://hebrew-academy.org.il/2011/09/21/%d7%9e%d7%a1%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%a1%d7%a2%d7%95%d7%aa/ מסעים או מסעות?] האקדמיה ללשון העברית, 21/09/2011. ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} ==מַסָּע {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסע |הגייה=ma'''sa''' |חלק דיבר=תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|נ|ס|ע}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}} |נטיות= }} #{{מקרא}} שהסיעו אותו. #:*{{צט/תנ"ך|וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה '''מַסָּע''' נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ.|מלכים א|ו|ז}} ===גיזרון=== *הופעה יחידאית בהוראה זו. {{-}} ==מַסָּע {{משני|ג}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסע |הגייה=ma'''sa''' |חלק דיבר=שם־עצם או תואר |מין=זכר |שורש={{שרש3|נ|ס|ע}} |דרך תצורה={{משקל|מַקְטָל}} |נטיות= }} #{{מקרא}} {{משוערת}} כלי נשק מסוים. #:*{{צט/תנ"ך|מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם חֲנִית '''מַסָּע''' וְשִׁרְיָה.|איוב|מא|יח}} ===גיזרון=== *מילה יחידאית במקרא. *לדעת התרגום הארמי מדובר ב[[קלע#קֶלַע א|קֶלַע]], ונקרא כך משום שהוא מסיע אבנים. אבל לדעת מפרשים אחרים לא מדובר כאן בשם־עצם אלא בתואר לחנית, ויש כאן סמיכות: חנית-מסע, 'חנית שהוא גדול, ואינו נוח לטלטל כל כך' (ר"י קרא), או חנית שמטלטלים ביד (ריב"ג), או שזורקים אותו במלחמה (רי"ד), או החנית של המנהיג-המסיע (פשיטתא). [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] {{-}} ==מַסַּע== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=מסע |הגייה=ma'''sa''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|נ|ס|ע}} |דרך תצורה= |נטיות= }} #{{מקרא}} דבר שמסיע אחרים. #:* {{צט/תנ"ך|עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף, מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם; וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה, '''וּלְמַסַּע''' אֶת הַמַּחֲנוֹת.|במדבר|י|ב}} #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, קוּם לֵךְ '''לְמַסַּע''' לִפְנֵי הָעָם; וְיָבֹאוּ וְיִירְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם.|דברים|י|יא}} ===גיזרון=== * מופיע במקרא פעמיים בלבד. * בד"כ הצורה 'מַסַּע' היא צורת הסמיכות של [[מסע#מַסָּע|מַסָּע]], אבל בפסוקים הנ"ל היא צורת נבדל. ככל הנראה מדובר בצורה חריגה של בנין {{משקל|מַקְטָל}}, צורה שקיימת גם במילה '[[מצב#מַצַּב|מַצַּב]]'. * [[w:שמואל דוד לוצאטו|שד"ל]] חילק בין שתי ההופעות, ולדעתו הראשון הוא צורה חריגה של מקור הפועל ע"ד הארמית, ואילו השני הוא שם־עצם המקביל ל"מסיע". ו[[w:דוד צבי הופמן|רד"צ הופמן]] אמר שגם בהופעה השניה מדובר במקור הפועל, רק שהראשון מקביל לבנין הפעיל ("לְהַסִּיעַ") והשני לבנין קל (לִנְסוֹע). {{שורש|נסע}} ci6ejmpnt74l9a050161k1aps0qj2ty 0 57167 525344 511049 2026-10-28T21:45:44Z CrescentStorm 15545 /* נָשָׂא פָּנִים */ 525344 wikitext text/x-wiki ==נָשָׂא פָּנִים== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נשא פנים |הגייה=na'''sa''' pa'''nim''' |חלק דיבר= |מין=זכר |שורש= |דרך תצורה=ביטוי |נטיות=נ' נָשְׂאָה פָּנִים, ר' נָשְׂאוּ פָּנִים }} # נהג בזולת יחס של כבוד ואהדה, מחל. שינה כלפיו את היחס הראוי. גם החניף, עות את שורת הדין. #:* {{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה '''נָשָׂאתִי פָנֶיךָ''' גַּם לַדָּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ|בראשית|יט|כא}} #:* {{צט/תנ"ך| אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו אוּלַי '''יִשָּׂא פָנָי'''|בראשית |לב|כא}} #:*{{צט/תנ"ך|לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא '''תִשָּׂא פְנֵי''' דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ|ויקרא|יט|טו}} #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּקַּח דָּוִד מִיָּדָהּ אֵת אֲשֶׁר הֵבִיאָה לוֹ וְלָהּ אָמַר עֲלִי לְשָׁלוֹם לְבֵיתֵךְ רְאִי שָׁמַעְתִּי בְקוֹלֵךְ '''וָאֶשָּׂא פָּנָיִךְ'''|שמואל א|כה|לה}} #:*{{צט/תנ"ך|'''שְׂאֵת פְּנֵי''' רָשָׁע לֹא טוֹב לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט|משלי|יח|ה}} #:*{{צט/תנ"ך|אֲשֶׁר לֹא '''נָשָׂא פְּנֵי''' שָׂרִים וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל כִּי מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם|איוב|לד|יט}} #:*{{צט/תנ"ך|וְעַתָּה חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל וִיחָנֵנוּ מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת '''הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים'''|מלאכי|א|ט}} #:*{{צט/תנ"ך|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא '''יִשָּׂא פָנִים''' וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד|דברים|י|יז}} #:*{{צט/תנ"ך| כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת דְּרָכַי '''וְנֹשְׂאִים פָּנִים''' בַּתּוֹרָה|מלאכי|ב|ט}} #:*{{צט/תנ"ך|כִּי לוּלֵי '''פְּנֵי''' יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲנִי '''נֹשֵׂא''' אם אביט אליך ואם אראך|מלכים ב|ג|יד}} #:*{{צט/בבלי|שלא נשא פנים לתורה|שבת|יא|ב}} #:* ===מקור=== * ברוב המקרים המילה פנים בנסמך לאחר או פנים סתם ונראה שהכוונה נשא-הרים את פני האחר נתן לו כבוד. אך יש מקום שהלשון פנים נסמכת לפועֵל -פניו של הנושא: {{צט/תנ"ך|יִשָׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם|במדבר|ו|כו}} אמנם חז"ל התייחסו לזה באותו מובן{{הערת שוליים|בחז"ל מובאת תמיהה בפסוק זה כיצד ה' נושא פנים לישראל. במקום אחד זו בלוריה הגיורת ששאלה את רבן גמליאל. במקום אחר אנשי אלכסנדריה את רבי יהושוע בן חנניה. ובבבלי ברכות אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה}} . ===צירופים=== * [[הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך]] ===נגזרות=== * [[משא פנים|מַשּׂוֹא פָנִים]] * [[נשוא פנים|נְשׂוּא פָּנִים]] ===ביטויים קרובים=== * ===ניגודים=== * ===ראו גם=== *[[נשא]] *[[נשא ראש]] *[[נשא עיניו]] ===מידע נוסף=== הצירוף גם במובן מילולי פשוט {{צט/תנ"ך|וישא פניו אל החלון|מלכים ב|ט|לב}}. כביטוי לבושה {{צט/תנ"ך|איך אשא פני אל יואב אחיך|שמואל ב|ב|כב}}, או מליצה יחודית {{צט/תנ"ך|כי אז תשא פניך ממום|איוב|יא|טו}} תשא פניך כמו תסתלק (ראו [[נשא נפש|תשא נפשך]],[[נשא רגליו]]). ===הערות שוליים=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:ביטויים]] 8yfbr7k7fpzxelb5pjc5q1vr739p40a 0 64512 525319 525242 2026-10-28T14:25:16Z CrescentStorm 15545 525319 wikitext text/x-wiki {{לשכתוב|סיבה=שם ערך לקוי, ארבע הגדרות שונות לאותו משפט מדגים}} ==עתם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עתם |הגייה=a'''tam''' |מין=זכר |חלק דיבר = |שורש={{שרש3|ע|ת|ם}} |דרך תצורה = |נטיות=נעתם }} # {{רובד|מקרא}} חושך. #:* {{צט/תנ"ך|'''נֶעְתַּם''' אָרֶץ|ישעיה|ט|יח}} # {{רובד|מקרא}} חריכה. #:* {{צט/תנ"ך|'''נֶעְתַּם''' אָרֶץ|ישעיה|ט|יח}} # {{רובד|מקרא}} גזירה. #:* {{צט/תנ"ך|'''נֶעְתַּם''' אָרֶץ|ישעיה|ט|יח}} # {{רובד|מקרא}} נתיכה. #:* {{צט/תנ"ך|'ארבעה''נֶעְתַּם''' אָרֶץ|ישעיה|ט|יח}} ===גיזרון=== :* מילה יחידאית במקרא. #ראב"ע ורד"ק כתבו שהיא לשון '''חשכה''', מלשון ערבי אל עתאמה, שפירושו '''חושך'''. #{{צט/תנ"ך|'''נֶעְתַּם''' אָרֶץ|ישעיה|ט|יח}} – תרגם יונתן "'''חרוכת'''" (לשון '''שריפה'''). אך רש"י כתב שקשה לפרש כן, ונראה לו שאין לו דמיון. #רש"י כתב שיש לפרשה לפני העניין: לשון '''נגזר''' או '''נכרת'''. #רש"י כתב שיש לפרשה לפני העניין: לשון '''ניתך''' (או נכרת ונגזר [ראה לעיל]). ===נגזרות=== * ראב"ע הביא בשם רבי משה הכהן שהוא משורש עמ"ם, כמו {{צט/תנ"ך|אֵיכָה '''יוּעַם''' זָהָב|איכה|ד|א}}, ואם כן הוא לשון חושך, אבל ראב"ע דחה את דבריו. {{שורש|עתם}} mu23ugzv09qoq7vh9s0mal6kv9blezo 525320 525319 2026-10-28T14:25:38Z CrescentStorm 15545 הגהה 525320 wikitext text/x-wiki {{לשכתוב|סיבה=שם ערך לקוי, ארבע הגדרות שונות לאותו משפט מדגים}} ==עתם== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=עתם |הגייה=a'''tam''' |מין=זכר |חלק דיבר = |שורש={{שרש3|ע|ת|ם}} |דרך תצורה = |נטיות=נעתם }} # {{רובד|מקרא}} חושך. #:* {{צט/תנ"ך|'''נֶעְתַּם''' אָרֶץ|ישעיה|ט|יח}} # {{רובד|מקרא}} חריכה. #:* {{צט/תנ"ך|'''נֶעְתַּם''' אָרֶץ|ישעיה|ט|יח}} # {{רובד|מקרא}} גזירה. #:* {{צט/תנ"ך|'''נֶעְתַּם''' אָרֶץ|ישעיה|ט|יח}} # {{רובד|מקרא}} נתיכה. #:* {{צט/תנ"ך|'''נֶעְתַּם''' אָרֶץ|ישעיה|ט|יח}} ===גיזרון=== :* מילה יחידאית במקרא. #ראב"ע ורד"ק כתבו שהיא לשון '''חשכה''', מלשון ערבי אל עתאמה, שפירושו '''חושך'''. #{{צט/תנ"ך|'''נֶעְתַּם''' אָרֶץ|ישעיה|ט|יח}} – תרגם יונתן "'''חרוכת'''" (לשון '''שריפה'''). אך רש"י כתב שקשה לפרש כן, ונראה לו שאין לו דמיון. #רש"י כתב שיש לפרשה לפני העניין: לשון '''נגזר''' או '''נכרת'''. #רש"י כתב שיש לפרשה לפני העניין: לשון '''ניתך''' (או נכרת ונגזר [ראה לעיל]). ===נגזרות=== * ראב"ע הביא בשם רבי משה הכהן שהוא משורש עמ"ם, כמו {{צט/תנ"ך|אֵיכָה '''יוּעַם''' זָהָב|איכה|ד|א}}, ואם כן הוא לשון חושך, אבל ראב"ע דחה את דבריו. {{שורש|עתם}} ln6vxri26ie5bs2mbnxvsvnqt39duw6 0 64519 525329 2026-10-28T15:39:11Z CrescentStorm 15545 יצירת דף עם התוכן "==יְהוּדַאיקִי או יוּדַאיְקָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=יהודאיקי |הגייה=yu'''day'''ki |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|י|ה|ד}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' יְהוּדַאיקוֹת }}{{תמונה|Judaica av01.jpg|יהודאיקי}} #{{רובד|חזל}} [[אמנות]] [[יהודי]]ת. #:*{{צט/ירושלמי|אם אין שם '''יהודאיקי''' בבי..." 525329 wikitext text/x-wiki ==יְהוּדַאיקִי או יוּדַאיְקָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=יהודאיקי |הגייה=yu'''day'''ki |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|י|ה|ד}} |דרך תצורה= |נטיות=ר' יְהוּדַאיקוֹת }}{{תמונה|Judaica av01.jpg|יהודאיקי}} #{{רובד|חזל}} [[אמנות]] [[יהודי]]ת. #:*{{צט/ירושלמי|אם אין שם '''יהודאיקי''' בבית הכנסת. אם אין שם בית הכנסת מצרף עשרה בני אדם.|גיטין|ב|ב}} ===גיזרון=== *{{לועזית|יוונית}} {{יוונית|Ἰουδαϊκός|Ioudaïkós}}, מתחילית {{יוונית|Ἰουδά|Ioudá}} – [[יהודה]], והסיומת {{יוונית|-ικός-|ikós}} לתארים ===מילים נרדפות=== * [[תשמישי קדושה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|Judaica}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=יודאיקה|ויקישיתוף=CATEGORY:Judaica}} [[קטגוריה:יהדות]] [[קטגוריה:אמנות]] itpdc27wtutqnwxyvufjc75zudacwws 0 64520 525330 2026-10-28T15:39:43Z CrescentStorm 15545 הפניה לדף [[יהודאיקי]] 525330 wikitext text/x-wiki #הפניה [[יהודאיקי]] s1ubiouxnlp67nh6zdahbgwymmggqgv