ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.48.0-wmf.1 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע חרף 0 6889 525360 525008 2026-10-29T23:06:24Z Samp10l 41077 /* חֹרֶף */ ניקוד הנטיות 525360 wikitext text/x-wiki ==חֹרֶף== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = חורף | הגייה = '''kho'''ref | חלק דיבר = שם עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ח|ר|ף}} | דרך תצורה = {{משקל|קֹטֶל}} | נטיות = ר' חֳרָפִים; חֹרֶף־, ר' חָרְפֵּי־ }}{{תמונה|Firewood in the snow.jpg|מראה טיפוסי של חורף ב[[אירופה]].}} {{עונות השנה}} # אחת מארבע [[עונה|עונות]] השנה, והיא העונה ה[[קר]]ה ביותר, היות ושעות ה[[אור]] בה מועטות. #:*{{צט/תנ"ך|עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָ'''חֹרֶף''' וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ|בראשית|ח|כב}} #:*{{צט/תנ"ך|אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל־גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָ'''חֹרֶף''' אַתָּה יְצַרְתָּם|תהלים|עד|יז}} #:*{{צט/תנ"ך|מֵ'''חֹרֶף''' עָצֵל לֹא־יַחֲרֹשׁ וְשָׁאַל בַּקָּצִיר וָאָיִן|משלי|כ|ד}} ===גיזרון=== *יתכן שיש קשר בינה לבין השרש {{שרש3|ע|ר|ף|ב}} שמשמעותה ירידת גשם, שהחורף הוא העונה המתקשרת לגשם.{{הערת שוליים|רש"ר הירש דברים לב, ב.}} בנוסף, ע־ר־ף מתקשר לבוא החושך, כמו השורש {{שרש3|ע|ר|ב}}, בדומה לחורף שהיא תקופה חשוכה; ר' [[ערף#עָרַף ב|ערף]]. *המילה קיימת במספר לשונות שמיות. מילה זו נחשבה נרדפת במשמעותה למילה "סתיו", אך חל פיצול במשמעות. לשם השוואה, בערבית: {{ערבית|خَرِيف|חַ'רִיף}} – סתיו, לעומת {{ערבית|شِتَاء|שִׁתָאא}} – חורף. === צירופים === * [[בית חרף|בית חורף]] * [[ימי חרף|ימי חרפי]] * [[חרף גרעיני|חורף גרעיני]] * [[שנת חרף|שנת חורף]] ===נגזרות=== *[[חרפי]] ===מילים נרדפות=== * [[ימות הגשמים]] * [[תקופת טבת]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|winter}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|invierno}} * ערבית: {{ת|ערבית|شتاء}} (תעתיק: שִׁתָאא) * צרפתית: {{ת|צרפתית|hiver}} * רוסית: {{ת|רוסית|зима}} ===ראו גם=== * [[אביב]] * [[קיץ]] * [[סתיו]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חורף}} {{שורש|חרף}} ==חָרַף== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ר|ף}} |בניין=קל }} # {{רובד|עברית חדשה}} שהה בחודשי החורף במקום מסויים. #:* הנחליאלי '''חורף''' בארץ # {{משלב|סלנג}} ('''חָרַפּ''') ישן שינה חזקה וארוכה. ===גיזרון=== * 1. מן חורף. 2. מן [[שנת חרף|שנת חורף]] ===נגזרות=== *[[חרפן|חורפן]] ===ניגודים=== * [[קץ#קָץ ד|קָץ]] ===ראו גם=== *[[חרופ]] ==חֵרֶף== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חרף |הגייה='''khe'''ref |חלק דיבר=מילת חיבור |מין= |שורש={{שרש3|ח|ר|ף}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} |נטיות=}} # {{רובד|מ}} [[למרות]], [[על אף]], מילה הבאה לבטא תוצאת ויתור. #:*'''חרף''' מאמציי הכבירים נכשלתי בחשבון. ===גיזרון=== * מילה שהומצאה מקריאה שלא כדין של {{צט/תנ"ך|יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם, וְיוֹשִׁיעֵנִי, '''חֵרֵף''' שֹׁאֲפִי|תהלים|נז|ד|}}:<ref>מילון אבן-שושן ערך חרף.</ref> בפסוק '''חֵרֵף''' הוא פועל במשמע 'גידף, קילל', ומשמע הכתוב "שאלוהים ישלח משמיים, יושיע אותי על ידי שהוא '''יקלל''' את שונאי". אך הניסוח התמציתי של הפסוק (בלי סימני פיסוק מודרניים ברורים) מייצר הקבלה יושיעני/שונאי, והוביל לקריאה "יושיעני על ידי שהוא '''יְחָרֵף''' שונאי" = "יושיעני '''חרף''' שונאי" כמו "יושיעני '''למרות''' שונאי", ומשם חרף = למרות, כמילת חיבור (במקום פועל). ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|despite}} ===מידע נוסף=== אחרי המילים [[למרות]] וחרף לעולם לא תבוא ש' השעבוד. הצורה הנכונה לשימוש במילים אלו היא שלאחריהן יבוא '''שם עצם''' גרידא, למשל: לַמְרוֹת הַכֹּל, לַמְרוֹת הַכִּשָּׁלוֹן, לַמְרוֹת זֹאת וכו'. לפיכך הצורות "למרות ש" או "חרף ש" אינן תקינות מבחינה דקדוקית. כאשר רוצים לבטא קשר של ויתור במשפט מורכב יש להשתמש ב־"על אף". [[קטגוריה:מילות חיבור]] ==חֵרֵף, חֵרַף== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חרף |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ר|ף}}, [[גזרת השלמים]], [[פ"ג]],[[ע"ג]] |בניין=פיעל |נטיות=לְחָרֵף, חֵרַפְתִּי, מְחָרֵף, אֲחָרֵף, חָרֵף! }} # גידף, קילל. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֲנִי '''חֵרַפְתִּי''' אֶת-מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה תְּנוּ-לִי אִישׁ וְנִלָּחֲמָה יָחַד.|שמואל א|יז|י}} #:*{{צט/תנ"ך|אֶת-מִי '''חֵרַפְתָּ''' וְגִדַּפְתָּ וְעַל-מִי הֲרִימוֹתָה קּוֹל וַתִּשָּׁא מָרוֹם עֵינֶיךָ אֶל-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.|ישעיהו|לז|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי '''חֵרְפוּנִי''' צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל-הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.|תהלים|מב|יא}} # סיכן (בעיקר בצירוף "[[חרף נפשו]]"). #:*{{צט/תנ"ך|זְבֻלוּן עַם '''חֵרֵף''' נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה.|שופטים|ה|יח}} #:*החייל '''חרף''' נפשו ביוצאו ראשון לשדה הקרב. ===גיזרון=== *'דיבר בחריפות'. המשמע הבסיסי של השורש חרף הוא חדות: 'היה חד, חידד',<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%97%D6%B8%D7%A8%D6%B7%D7%A3?lang=he מילון יסטרוב]. </ref> כמו גם ארמית חורפא 'חוד או חלק חד' (של סכין, סיף).<ref>[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=xrp%20N&cits=all CAL].</ref> משם עברית 'חריף' (טעם חריף: אותו רעיון באנגלית sharp, גם סכין וגם טעם).<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_חוּרְפָּא?lang=he מילון יסטרוב].</ref> מהפועל האכדי חרפֻּ ששימש בהוראת 'לחתוך'. משם גם חֵרֵף 'להיות חריף עם מישהו, דיבר בחריפות', כלומר גידף, קילל. (משמע שגם קיים באנגלית: sharp words 'מילים חריפות'). במשמע המקורי 'חד', מקביל לסורית {{סורית|40083|ܚܰܪܶܦ}} (חָרֵף) 'חידד (סכיון)', ערבית {{ערבית|حَرْف|חַרְף}} 'קצה חד'. עם אותו משמע נגזר בשתי השפות: {{סורית|22344|ܚܳܪܶܦ}} (חַרֵף) 'חד, חריף (אוכל)', {{ערבית|‫حِرّيف‬|חִרּיף}} 'חריף' (אוכל). * שתי המשמעויות כנראה משורש שונה גם באכדית נכתבות שתי המילים באופן זהה אך במשמעות שונה: 1)לחתוך 2)להקדים . המשמעות המופיעה לעיל בסעיף (1) מצויה בשימוש נרחב יותר וקשורה בצורתה ובמשמעותה בפועל '[[חרב]]' בהוראת קילקל,הרס . המשמעות בסעיף (2) נמצאת רק בהקשר אחד בעל מקבילה מאכדית שהגייתה: חַרַפֻּ (ḫarāpu) בהוראת 'להקדים', לפיכך על פי האכדית הקדומה מסתבר הביטוי "'''חרף''' נפשו למות" בהוראת: "'''הקדים''' מוות לנפשו". * על פי פרשן המקרא רשב"ם ביטוי לחרף המקראי מצוי בתיבה"[[חרוף|חָרוּף]]" ובצירוף [[שפחה חרופה]]. בערבית "חרוף" ([[:en:خروف|خَرُوف]]) מופיע בהוראת תמים, נאיבי, כבש. אותו שורש ערבי - חַרִפַ (خَرِفَ) - מופיע גם בהוראת להיהפך לסנילי; שאול מהשורש האוגרי – חרפ (ḫrp), בהוראת מאניה, טירוף, חירפון {{הערת שוליים|1=A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003, עמ' 400 :ḫrp}}. ===צירופים=== * [[חרף נפשו]] ===נגזרות=== * [[חרוף#חֵרוּף|חֵרוּף]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|swear}} (1) ===מידע נוסף=== * כפועל קל בצורת הבינוני {{צט/תנ"ך|ואענה חורפי דבר|תהלים|קיט|מב}} וב{{צט/תנ"ך|ואשיבה חורפי דבר|משלי|כז|יא}} === ראו גם === * [[חריף]] * [[חרפה]] * [[חפר#חָפַר ב|חפר]] {{שורש|חרף}} 92tenpnpa3svu8fut8jctugnfq4lx62 525361 525360 2026-10-29T23:25:04Z Samp10l 41077 אטימולוגיה בדויה 525361 wikitext text/x-wiki ==חֹרֶף== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = חורף | הגייה = '''kho'''ref | חלק דיבר = שם עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|ח|ר|ף}} | דרך תצורה = {{משקל|קֹטֶל}} | נטיות = ר' חֳרָפִים; חֹרֶף־, ר' חָרְפֵּי־ }}{{תמונה|Firewood in the snow.jpg|מראה טיפוסי של חורף ב[[אירופה]].}} {{עונות השנה}} # אחת מארבע [[עונה|עונות]] השנה, והיא העונה ה[[קר]]ה ביותר, היות ושעות ה[[אור]] בה מועטות. #:*{{צט/תנ"ך|עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָ'''חֹרֶף''' וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ|בראשית|ח|כב}} #:*{{צט/תנ"ך|אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל־גְּבוּלוֹת אָרֶץ קַיִץ וָ'''חֹרֶף''' אַתָּה יְצַרְתָּם|תהלים|עד|יז}} #:*{{צט/תנ"ך|מֵ'''חֹרֶף''' עָצֵל לֹא־יַחֲרֹשׁ וְשָׁאַל בַּקָּצִיר וָאָיִן|משלי|כ|ד}} ===גיזרון=== *יתכן שיש קשר בינה לבין השרש {{שרש3|ע|ר|ף|ב}} שמשמעותה ירידת גשם, שהחורף הוא העונה המתקשרת לגשם.{{הערת שוליים|רש"ר הירש דברים לב, ב.}} בנוסף, ע־ר־ף מתקשר לבוא החושך, כמו השורש {{שרש3|ע|ר|ב}}, בדומה לחורף שהיא תקופה חשוכה; ר' [[ערף#עָרַף ב|ערף]]. *המילה קיימת במספר לשונות שמיות. מילה זו נחשבה נרדפת במשמעותה למילה "סתיו", אך חל פיצול במשמעות. לשם השוואה, בערבית: {{ערבית|خَرِيف|חַ'רִיף}} – סתיו, לעומת {{ערבית|شِتَاء|שִׁתָאא}} – חורף. === צירופים === * [[בית חרף|בית חורף]] * [[ימי חרף|ימי חרפי]] * [[חרף גרעיני|חורף גרעיני]] * [[שנת חרף|שנת חורף]] ===נגזרות=== *[[חרפי]] ===מילים נרדפות=== * [[ימות הגשמים]] * [[תקופת טבת]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|winter}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|invierno}} * ערבית: {{ת|ערבית|شتاء}} (תעתיק: שִׁתָאא) * צרפתית: {{ת|צרפתית|hiver}} * רוסית: {{ת|רוסית|зима}} ===ראו גם=== * [[אביב]] * [[קיץ]] * [[סתיו]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=חורף}} {{שורש|חרף}} ==חָרַף== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ר|ף}} |בניין=קל }} # {{רובד|עברית חדשה}} שהה בחודשי החורף במקום מסויים. #:* הנחליאלי '''חורף''' בארץ. ===גיזרון=== * מן חורף. ===נגזרות=== *[[חרפן|חורפן]] ===ניגודים=== * [[קץ#קָץ ד|קָץ]] ==חֵרֶף== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=חרף |הגייה='''khe'''ref |חלק דיבר=מילת חיבור |מין= |שורש={{שרש3|ח|ר|ף}} |דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}} |נטיות=}} # {{רובד|מ}} [[למרות]], [[על אף]], מילה הבאה לבטא תוצאת ויתור. #:*'''חרף''' מאמציי הכבירים נכשלתי בחשבון. ===גיזרון=== * מילה שהומצאה מקריאה שלא כדין של {{צט/תנ"ך|יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם, וְיוֹשִׁיעֵנִי, '''חֵרֵף''' שֹׁאֲפִי|תהלים|נז|ד|}}:<ref>מילון אבן-שושן ערך חרף.</ref> בפסוק '''חֵרֵף''' הוא פועל במשמע 'גידף, קילל', ומשמע הכתוב "שאלוהים ישלח משמיים, יושיע אותי על ידי שהוא '''יקלל''' את שונאי". אך הניסוח התמציתי של הפסוק (בלי סימני פיסוק מודרניים ברורים) מייצר הקבלה יושיעני/שונאי, והוביל לקריאה "יושיעני על ידי שהוא '''יְחָרֵף''' שונאי" = "יושיעני '''חרף''' שונאי" כמו "יושיעני '''למרות''' שונאי", ומשם חרף = למרות, כמילת חיבור (במקום פועל). ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|despite}} ===מידע נוסף=== אחרי המילים [[למרות]] וחרף לעולם לא תבוא ש' השעבוד. הצורה הנכונה לשימוש במילים אלו היא שלאחריהן יבוא '''שם עצם''' גרידא, למשל: לַמְרוֹת הַכֹּל, לַמְרוֹת הַכִּשָּׁלוֹן, לַמְרוֹת זֹאת וכו'. לפיכך הצורות "למרות ש" או "חרף ש" אינן תקינות מבחינה דקדוקית. כאשר רוצים לבטא קשר של ויתור במשפט מורכב יש להשתמש ב־"על אף". [[קטגוריה:מילות חיבור]] ==חֵרֵף, חֵרַף== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=חרף |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ר|ף}}, [[גזרת השלמים]], [[פ"ג]],[[ע"ג]] |בניין=פיעל |נטיות=לְחָרֵף, חֵרַפְתִּי, מְחָרֵף, אֲחָרֵף, חָרֵף! }} # גידף, קילל. #:*{{צט/תנ"ך|וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֲנִי '''חֵרַפְתִּי''' אֶת־מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה תְּנוּ־לִי אִישׁ וְנִלָּחֲמָה יָחַד.|שמואל א|יז|י}} #:*{{צט/תנ"ך|אֶת-מִי '''חֵרַפְתָּ''' וְגִדַּפְתָּ וְעַל־מִי הֲרִימוֹתָה קּוֹל וַתִּשָּׁא מָרוֹם עֵינֶיךָ אֶל־קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.|ישעיהו|לז|ג}} #:*{{צט/תנ"ך|בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי '''חֵרְפוּנִי''' צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל־הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ.|תהלים|מב|יא}} # סיכן (בעיקר בצירוף "[[חרף נפשו]]"). #:*{{צט/תנ"ך|זְבֻלוּן עַם '''חֵרֵף''' נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה.|שופטים|ה|יח}} #:*החייל '''חרף''' נפשו ביוצאו ראשון לשדה הקרב. ===גיזרון=== *'דיבר בחריפות'. המשמע הבסיסי של השורש חרף הוא חדות: 'היה חד, חידד',<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_%D7%97%D6%B8%D7%A8%D6%B7%D7%A3?lang=he מילון יסטרוב]. </ref> כמו גם ארמית חורפא 'חוד או חלק חד' (של סכין, סיף).<ref>[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=xrp%20N&cits=all CAL].</ref> משם עברית 'חריף' (טעם חריף: אותו רעיון באנגלית sharp, גם סכין וגם טעם).<ref>[https://www.sefaria.org.il/Jastrow%2C_חוּרְפָּא?lang=he מילון יסטרוב].</ref> מהפועל האכדי חרפֻּ ששימש בהוראת 'לחתוך'. משם גם חֵרֵף 'להיות חריף עם מישהו, דיבר בחריפות', כלומר גידף, קילל. (משמע שגם קיים באנגלית: sharp words 'מילים חריפות'). במשמע המקורי 'חד', מקביל לסורית {{סורית|40083|ܚܰܪܶܦ}} (חָרֵף) 'חידד (סכיון)', ערבית {{ערבית|حَرْف|חַרְף}} 'קצה חד'. עם אותו משמע נגזר בשתי השפות: {{סורית|22344|ܚܳܪܶܦ}} (חַרֵף) 'חד, חריף (אוכל)', {{ערבית|‫حِرّيف‬|חִרּיף}} 'חריף' (אוכל). * שתי המשמעויות כנראה משורש שונה גם באכדית נכתבות שתי המילים באופן זהה אך במשמעות שונה: 1)לחתוך 2)להקדים . המשמעות המופיעה לעיל בסעיף (1) מצויה בשימוש נרחב יותר וקשורה בצורתה ובמשמעותה בפועל '[[חרב]]' בהוראת קילקל,הרס . המשמעות בסעיף (2) נמצאת רק בהקשר אחד בעל מקבילה מאכדית שהגייתה: חַרַפֻּ (ḫarāpu) בהוראת 'להקדים', לפיכך על פי האכדית הקדומה מסתבר הביטוי "'''חרף''' נפשו למות" בהוראת: "'''הקדים''' מוות לנפשו". * על פי פרשן המקרא רשב"ם ביטוי לחרף המקראי מצוי בתיבה"[[חרוף|חָרוּף]]" ובצירוף [[שפחה חרופה]]. בערבית "חרוף" ([[:en:خروف|خَرُوف]]) מופיע בהוראת תמים, נאיבי, כבש. אותו שורש ערבי - חַרִפַ (خَرِفَ) - מופיע גם בהוראת להיהפך לסנילי; שאול מהשורש האוגרי – חרפ (ḫrp), בהוראת מאניה, טירוף, חירפון {{הערת שוליים|1=A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003, עמ' 400 :ḫrp}}. ===צירופים=== * [[חרף נפשו]] ===נגזרות=== * [[חרוף#חֵרוּף|חֵרוּף]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|swear}} (1) ===מידע נוסף=== * כפועל קל בצורת הבינוני {{צט/תנ"ך|ואענה חורפי דבר|תהלים|קיט|מב}} וב{{צט/תנ"ך|ואשיבה חורפי דבר|משלי|כז|יא}} === ראו גם === * [[חריף]] * [[חרפה]] * [[חפר#חָפַר ב|חפר]] {{שורש|חרף}} s5cubfs5546eazymjirlfy1uwurhzv3 אפן 0 18777 525356 511570 2026-10-29T13:58:14Z Samp10l 41077 /* אֹפֶן */ נטיות 525356 wikitext text/x-wiki ==אֹפֶן== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = אופן | הגייה = '''o'''fen | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|א|פ|ן|א}} | דרך תצורה = {{משקל|קֹטֶל}} | נטיות = זוגי אָפְנַיִם, אָפְנֵי־ אָפְנָיו; ר׳ אוֹפָנִים, אָפְנֵי־ אֳפָנָיו }} # סידור ספציפי של רכיבים בעשייה מסויימת, שיטת ביצוע, טכניקה. #:*{{צט/תנ"ך|תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל־'''אָפְנָיו'''.|משלי|כה|יא}} #:*{{צט|מוּסַר שֵׂכֶל וּמוֹשֵׁל '''אוֹפָנִים''', לְשִׁמְעוֹן בֶּן יֵשׁוּעַ, בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן סִירָא.|בן סירא נ כז}} #:*{{צט/רבה|תָּנֵי רשב"י חֶרֶשׁ כְּמַשְׁמָעוֹ, אָמַר לָהֶם עֲשׂוּ עַצְמְכֶם חֵרְשִׁין וְאַתֶּם עוֹמְדִים עַל רָזֵיהֶם; רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִתּוֹךְ שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים עַצְמְכֶם חֵרְשִׁים אַתֶּם עוֹמְדִין עַל '''אָפְנָיִם''' שֶׁלָּהֶם.|רות|ב|א}} #:* "לאונרדו דה וינצ'י תיאר בצורה נרחבת את '''אופן''' פעולת קמרה אובסקורה, וניתן למצוא עשרות תרשימים של המכשיר בין כתביו" (ויקיפדיה, [[w:קמרה אובסקורה|קמרה אובסקורה]]). #:* '''אופן''' התנהלות החברה במצב שנוצר היה מביש ומחפיר. לא נחדש עימם את החוזה. #:* "'''אופן''' חיתוך הוא מידת החסימה של מעבר האוויר בבסיס החיתוך שהוא המקום בו מספר איברי הגייה סותמים באופן מלא או חלקי את חלל הפה או הגרון וגורמים להפקת העיצורים כתוצאה מתזוזתם של איברי הגייה מסוימים כלפי אחרים ומזרימת האוויר ביניהם" (ויקיפדיה, [[W:אופן חיתוך|אופן חיתוך]]). ===גיזרון=== * מילה יחידאית בתנ"ך. קרוב אל המילה בערבית {{ערבית|فَنّ|פַנּ}} – [[אמנות]] (בתוספת אל"ף). ===צירופים=== * [[בכל אפן|בכל אופן]] * [[בשום פנים ואופן|בשום פנים ואופן]] ===מילים נרדפות=== * [[נוהל]] * [[דפוס פעולה]] * [[פרקטיקה]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|fashion|way|manner}} ===קישורים חיצוניים=== *{{מקור/אינטרנט|יוצר=אילון גלעד|כתובת=https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/1.2778908|כותרת=מהי משמעותה של המילה אֹפֶן ומהו מקורה?|שם האתר=הארץ|תאריך=18/11/2015}} {{שורש|אפן א}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==אִפֵּן== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש|אפן ב|א־פ־ן <small>ב</small>}}, (גזור שם) |בניין=פיעל |נטיות=}} # עִנה על מתקן עינויים דמוי גלגל ששימש בעת העתיקה ובימי הביניים לחקירת חשודים ולענישה. #:*{{צט/תנ"ך|עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ, מֵנער נָשָׂאתִי אֵימֶיךָ '''אָפוּנָה'''|תהלים|פח|טז}} #:*{{הדגשה|"אומללו [[מזל]]ות בקורעי מעילי. '''אפונה''' מי יתן לי שומע לי".| / קינות לתשעה באב, [[w:אלעזר הקליר|אלעזר הקליר]], שנת 620 לסה"נ בקירוב)}} ===גזרון=== * יחידאי במקרא. פירוש: {{צט/תנ"ך|עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ, מֵ[[נער]] (מטולטל) נָשָׂאתִי אֵימֶיךָ (פחדך), '''אָפוּנָה''' (הועלתי על אפן)|תהלים|פח|טז}} ===ראו גם=== * [[אופן]] * [[גלגל המזל]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|breaking wheel}} * לטינית: {{ת|אנגלית|fractione}} (Fractio rotae) {{מיזמים|ויקיפדיה=en: Breaking wheel|שם ויקיפדיה=Breaking wheel (אנגלית)}} {{שורש|אפן ב}} manpvlqyc9la2663f6pjje2w34dhgdw נחר 0 22998 525362 422151 2026-10-29T23:40:32Z Samp10l 41077 ניתוח דקדוקי 525362 wikitext text/x-wiki ==נָחַר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|נ|ח|ר|א}} |בניין=קל |נטיות=}} #השמיע [[קול]] הנוצר ברטיטת מעברי האויר העליונים, בעיקר החך הרך וה[[ענבל]], בעת [[נשיפה]] או שאיפת אויר. #:*{{צט/בבלי|'''נחר''' ליה רב חסדא מאחריה.|גיטין|סח|א}} ===מקור=== * לשון חז"ל משורש מקראי. במקור כוונתו השמעת קול מ[[נחיר]]י האף, ראה ירמיהו ח טז. בלשון חז"ל בבנין פְּעַל הארמי, המקביל לבנין פָּעַל בעברית. * המילה בעלת מקבילות בשפות שמיות רבות כגון ערבית, מלטית, אוגריתי וגעז. מגיעה מפרוטו-שמית *naḫar- === מילים נרדפות === * [[חרחר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|snort|snore}} ===ראו גם=== *[[נחיר]] *[[נחירה]] *[[נחרה]] *[[חרחר]] {{שורש|נחר א}} [[קטגוריה:לשון חז"ל]] ==נַחַר== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = | הגייה = '''na'''khar | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|נ|ח|ר|א}} | דרך תצורה = {{משקל|קֶטֶל}} | נטיות = ר’ נְחָרִים; נַחַר־, ר’ נַחְרֵי־ }} # קול הנוצר בנשיפה בחזקה ב[[נחיר|נחירים]]. #:*{{צט/תנ"ך|הֲתַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּה, הוֹד '''נַחְרוֹ''' אֵימָה.|איוב|לט|כ}} ===גזרון=== * אוגריתית "נֲחִרֻ" הוא שמו של הדולפין כנראה על שום נחירו . * בלשון הערבית המבודדת: 'שחרי' - מצוייה תיבת פִינ'''חֲרוֹ'''ט finḫarot בהוראת נחיריים, ו-"נֲחרִיר" בהוראת "אף". מושאל מן מצרית קדומה: 'חַרו' [https://en.wiktionary.org/wiki/%E1%B8%ABrw ḫrw] חֶרוּ - בהוראת קול,צליל . אותה תיבה משמשת גם בהוראת [[אויב]] (השוו בעברית, 'מחרחר'-מלחמה). :בהירוגליף מופיע [https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Oar_(hieroglyph) סמל המשוט] המייצג את תיבת 'חְרוֹ' + אפרוח המייצג את ההברות אוֹ / אוּ, וביחד יוצרים הם את המילה - 'חֲרַוֹ-אֻ' : :<hiero>xrw-w-A2</hiero> ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|snort}} ===ראו גם=== *[[נחרה]] *[[חרה]] (מקראי) *[[חרון]] (אף) *[[נחור]] (רב-סב האומה) *[[חרחר]] {{שורש|נחר א}} {{שורש|נחר א}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==נָחַר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|נ|ח|ר|ב}} |בניין=קל |נטיות=}} #[[הרג]] [[בהמה]] בנעיצת סכין, ולא בחיתוך, שלא לפי [[דין|דיני]] [[שחיטה]] [[כשרה]]. #:*{{צט/בבלי|שחיטת קדשים שחיטה ראויה היא דהא אי '''נחר''' וזריק דם לא מישתרי בשר וכי שחט מישתרי בשר ושחיטה ראויה היא.|חולין|פ|ב}} #:*{{צט|לא יגדל אדם חזירים, לא יחזיקם ולא '''ינחרם'''.|חוק איסור גידול חזיר}} ===מקור=== *לשון חז"ל. ===ראו גם=== *[[נחור|נָחוּר]] *[[נחירה]] *[[ערף#עָרַף|עָרַף]] {{שורש|נחר ב}} [[קטגוריה:לשון חז"ל]] ==נִחַר (גם נָחָר)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ניחר |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ר|ר|ג|גזרה=הכפולים}} |בניין=נִפְעַל |נטיות=}} #התיבש באש, השתנה בהשפעת האש. #:*{{צט/תנ"ך|אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתוֹכוֹ '''נָחָר'''.|יחזקאל|טו|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ, הָתֵם הַבָּשָׂר וְהַרְקַח הַמֶּרְקָחָה וְהָעֲצָמוֹת '''יֵחָרוּ'''.|יחזקאל|כד|י}} #{{בהשאלה}} היתה לו [[תחושה]] של [[יובש]] ו[[צריבה]] (בעיקר הגרון). #:*{{צט/תנ"ך|יָגַעְתִּי בְקָרְאִי, '''נִחַר''' גְּרוֹנִי.|תהלים|סט|ד}} #:*{{צטשיר|בַּגִּיטָרָה שֶׁקָּנִינוּ כְּבָר פָּקַע מֵיתָר, / הָרוּחוֹת אֶת כּוֹבָעֵינוּ הֵעִיפוּ, / אַךְ אֲנַחְנוּ עוֹד נָשִׁיר לָךְ בְּגָרוֹן '''נִחָר''', / עַד אֲשֶׁר תַּלְתַּלֵּינוּ יַכְסִיפוּ.|http://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}971&wrkid{{=}}3259|סֵרֵנָדָה לָךְ|נעמי שמר}} ===גזרון=== *קרוב לשורש حرر (חרר) בערבית, במשמעות "חום" . ובמקרא, נגזרת מתיבה זו גם שם המקום בו חנו בני ישראל {{צט/תנ"ך|חֲרָדָה|במדבר|לג|כד}} (בערבית, חרדא משום מיעוט הגשם שבאזור, ראו גם שם המקום "עין חרוד") . ===צירופים=== * [[בגרון ניחר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|charred|dried|burned}} ===ראו גם=== *[[חררה]] *[[חרר]] *[[חרה|חָרָה (ב)]] {{שורש|חרר ג}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]] ==נִחָר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= ניחר |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ר|ה}} |בניין=נפעל }} # {{רובד|המקרא}} {{פירוש לקוי}} כעס ונלחם. #:* {{צט/תנ"ך|אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי '''נִחֲרוּ''' בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים|שיר השירים|א|ו}} ===גיזרון=== {{להשלים}} {{שורש|חרה}} c4i2za8csr4oqzv8p4diubigg9p4uy7 525363 525362 2026-10-29T23:42:36Z Samp10l 41077 /* נִחַר */ יש להעבירו לערך נִחֲרָה 525363 wikitext text/x-wiki ==נָחַר {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|נ|ח|ר|א}} |בניין=קל |נטיות=}} #השמיע [[קול]] הנוצר ברטיטת מעברי האויר העליונים, בעיקר החך הרך וה[[ענבל]], בעת [[נשיפה]] או שאיפת אויר. #:*{{צט/בבלי|'''נחר''' ליה רב חסדא מאחריה.|גיטין|סח|א}} ===מקור=== * לשון חז"ל משורש מקראי. במקור כוונתו השמעת קול מ[[נחיר]]י האף, ראה ירמיהו ח טז. בלשון חז"ל בבנין פְּעַל הארמי, המקביל לבנין פָּעַל בעברית. * המילה בעלת מקבילות בשפות שמיות רבות כגון ערבית, מלטית, אוגריתי וגעז. מגיעה מפרוטו-שמית *naḫar- === מילים נרדפות === * [[חרחר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|snort|snore}} ===ראו גם=== *[[נחיר]] *[[נחירה]] *[[נחרה]] *[[חרחר]] {{שורש|נחר א}} [[קטגוריה:לשון חז"ל]] ==נַחַר== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = | הגייה = '''na'''khar | חלק דיבר = שם־עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש3|נ|ח|ר|א}} | דרך תצורה = {{משקל|קֶטֶל}} | נטיות = ר’ נְחָרִים; נַחַר־, ר’ נַחְרֵי־ }} # קול הנוצר בנשיפה בחזקה ב[[נחיר|נחירים]]. #:*{{צט/תנ"ך|הֲתַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּה, הוֹד '''נַחְרוֹ''' אֵימָה.|איוב|לט|כ}} ===גזרון=== * אוגריתית "נֲחִרֻ" הוא שמו של הדולפין כנראה על שום נחירו . * בלשון הערבית המבודדת: 'שחרי' - מצוייה תיבת פִינ'''חֲרוֹ'''ט finḫarot בהוראת נחיריים, ו-"נֲחרִיר" בהוראת "אף". מושאל מן מצרית קדומה: 'חַרו' [https://en.wiktionary.org/wiki/%E1%B8%ABrw ḫrw] חֶרוּ - בהוראת קול,צליל . אותה תיבה משמשת גם בהוראת [[אויב]] (השוו בעברית, 'מחרחר'-מלחמה). :בהירוגליף מופיע [https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Oar_(hieroglyph) סמל המשוט] המייצג את תיבת 'חְרוֹ' + אפרוח המייצג את ההברות אוֹ / אוּ, וביחד יוצרים הם את המילה - 'חֲרַוֹ-אֻ' : :<hiero>xrw-w-A2</hiero> ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|snort}} ===ראו גם=== *[[נחרה]] *[[חרה]] (מקראי) *[[חרון]] (אף) *[[נחור]] (רב-סב האומה) *[[חרחר]] {{שורש|נחר א}} {{שורש|נחר א}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==נָחַר {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|נ|ח|ר|ב}} |בניין=קל |נטיות=}} #[[הרג]] [[בהמה]] בנעיצת סכין, ולא בחיתוך, שלא לפי [[דין|דיני]] [[שחיטה]] [[כשרה]]. #:*{{צט/בבלי|שחיטת קדשים שחיטה ראויה היא דהא אי '''נחר''' וזריק דם לא מישתרי בשר וכי שחט מישתרי בשר ושחיטה ראויה היא.|חולין|פ|ב}} #:*{{צט|לא יגדל אדם חזירים, לא יחזיקם ולא '''ינחרם'''.|חוק איסור גידול חזיר}} ===מקור=== *לשון חז"ל. ===ראו גם=== *[[נחור|נָחוּר]] *[[נחירה]] *[[ערף#עָרַף|עָרַף]] {{שורש|נחר ב}} [[קטגוריה:לשון חז"ל]] ==נִחַר (גם נָחָר)== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=ניחר |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ר|ר|ג|גזרה=הכפולים}} |בניין=נִפְעַל |נטיות=}} #התיבש באש, השתנה בהשפעת האש. #:*{{צט/תנ"ך|אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתוֹכוֹ '''נָחָר'''.|יחזקאל|טו|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ, הָתֵם הַבָּשָׂר וְהַרְקַח הַמֶּרְקָחָה וְהָעֲצָמוֹת '''יֵחָרוּ'''.|יחזקאל|כד|י}} #{{בהשאלה}} היתה לו [[תחושה]] של [[יובש]] ו[[צריבה]] (בעיקר הגרון). #:*{{צט/תנ"ך|יָגַעְתִּי בְקָרְאִי, '''נִחַר''' גְּרוֹנִי.|תהלים|סט|ד}} #:*{{צטשיר|בַּגִּיטָרָה שֶׁקָּנִינוּ כְּבָר פָּקַע מֵיתָר, / הָרוּחוֹת אֶת כּוֹבָעֵינוּ הֵעִיפוּ, / אַךְ אֲנַחְנוּ עוֹד נָשִׁיר לָךְ בְּגָרוֹן '''נִחָר''', / עַד אֲשֶׁר תַּלְתַּלֵּינוּ יַכְסִיפוּ.|http://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}971&wrkid{{=}}3259|סֵרֵנָדָה לָךְ|נעמי שמר}} ===גזרון=== *קרוב לשורש حرر (חרר) בערבית, במשמעות "חום" . ובמקרא, נגזרת מתיבה זו גם שם המקום בו חנו בני ישראל {{צט/תנ"ך|חֲרָדָה|במדבר|לג|כד}} (בערבית, חרדא משום מיעוט הגשם שבאזור, ראו גם שם המקום "עין חרוד") . ===צירופים=== * [[בגרון ניחר]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|charred|dried|burned}} ===ראו גם=== *[[חררה]] *[[חרר]] *[[חרה|חָרָה (ב)]] {{שורש|חרר ג}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]] rhosqerkv5ijamv067ojwjg3rj2d4w6 נחרה 0 23071 525364 322695 2026-10-29T23:48:11Z Samp10l 41077 הרחבת ניתוח הדקדוקי 525364 wikitext text/x-wiki ==נַחְרָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=נחרה |הגייה=nakh'''ra''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|נ|ח|ר|א}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}} |נטיות=ר': נְחָרוֹת; נ"י: נַחְרַת־, נ"ר: נַחְרוֹת־ }}{{תמונה|Twemoji 1f624.svg|איור של נחרה}} # קול הנוצר בנשיפה בחזקה ב[[נחיר|נחירים]]. #:*{{צט/תנ"ך|מִדָּן נִשְׁמַע '''נַחְרַת''' סוּסָיו מִקּוֹל מִצְהֲלוֹת אַבִּירָיו רָעֲשָׁה כָּל הָאָרֶץ.|ירמיהו|ח|טז}} # קול הנוצר ברטיטת מעברי האויר העליונים, בעקר החך הרך וה[[ענבל]] (2), בעת נשיפה או שאיפת אויר. ===גיזרון=== *המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. ייתכן שמן הפועל [[נחר]]. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|snort}}‏ (1); {{ת|אנגלית|snore}}‏ (2) {{שורש|נחר א}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] {{-}} ==נֶחֱרָה== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא= |שורש וגזרה={{שרש3|ח|ר|ה}} |בניין=נִפְעַל |נטיות=}} #רגז על ..., גרם צער מתוך כעס. #:*{{צט/תנ"ך|בְּנֵי אִמִּי '''נִחֲרוּ''' בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי.|שיר השירים|א|ו}} #:*{{צט/תנ"ך| הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַ'''נֶּחֱרִים''' בָּךְ יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ אַנְשֵׁי רִיבֶךָ.|ישעיהו|מא|יא}} ===מקור=== *מקרא. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|be angry with}} ===ראו גם=== *[[חרה]] {{שורש|חרה}} [[קטגוריה:מילים מקראיות]] dwpbyqyzbdqtkgzog9x0buip51a9taj תג 0 50398 525357 520823 2026-10-29T15:30:09Z BakGF 18848 525357 wikitext text/x-wiki ==תָּג== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תג |הגייה=tag |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|ו|ג}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות=ר' תָּגִים }}{{תמונה|Chinese typefaces.svg|כתב סיני. הגופן העליון עם תגים, והתחתון ללא.}} {{תמונה|Badge 1012.jpg|אדם אוחז בתג משטרה}} #{{רובד|חזל}} תוספת ל[[אות]]יות ה[[יפה#יִפָּה|מייפה]] אותן ומקלה על הקריאה. #:* עשיית '''התגין''' אינה מעכבת. #:* '''התגים''' בספר דהו וצריך לחזקם. #{{רובד|חדשה}} [[עצם]] קטן המסמן שיוך וזהות על חפץ או אדם. #:* השוטר סירב להראות את '''התג''' למרות שהחוק מחייבו לעשות כן. ===גיזרון=== *{{לועזית|ארמית}} [[כתר]], דוגמה במשנה: {{צט/משנה|וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ '''בְּתַגָּא''', חֳלָף.|אבות|א|יג}} ===מילים נרדפות=== *[[כתר]] (1) *[[עטור|עיטור]] *[[קוץ]] (1) ===צירופים=== *[[תג מחיר]] *[[תג הקבצה]] ===נגזרות=== *[[תיג|תייג]] *[[תגית]] ===תרגום=== *ספרדית: #{{ת|ספרדית|floritura|tarjeta}} #{{ת|ספרדית|placa}} *אנגלית: #{{ת|אנגלית|serif}} #{{ת|אנגלית|badge}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=תג|ויקישיתוף=CATEGORY:Badges|שם ויקישיתוף=תגים}} *{{מקור/אינטרנט|יוצר=David Curwin|כתובת=https://www.balashon.com/2011/11/tag.html|כותרת=תג|שם האתר=בלשון|תאריך=18/11/2011}} [[קטגוריה:כתיבה]] [[קטגוריה:תשמו"ץ]] mqhatakfld1uvvpm876ig86hfp52ax5 525358 525357 2026-10-29T15:31:40Z BakGF 18848 /* תרגום */ 525358 wikitext text/x-wiki ==תָּג== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תג |הגייה=tag |חלק דיבר=שם עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|ו|ג}} |דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}} |נטיות=ר' תָּגִים }}{{תמונה|Chinese typefaces.svg|כתב סיני. הגופן העליון עם תגים, והתחתון ללא.}} {{תמונה|Badge 1012.jpg|אדם אוחז בתג משטרה}} #{{רובד|חזל}} תוספת ל[[אות]]יות ה[[יפה#יִפָּה|מייפה]] אותן ומקלה על הקריאה. #:* עשיית '''התגין''' אינה מעכבת. #:* '''התגים''' בספר דהו וצריך לחזקם. #{{רובד|חדשה}} [[עצם]] קטן המסמן שיוך וזהות על חפץ או אדם. #:* השוטר סירב להראות את '''התג''' למרות שהחוק מחייבו לעשות כן. ===גיזרון=== *{{לועזית|ארמית}} [[כתר]], דוגמה במשנה: {{צט/משנה|וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ '''בְּתַגָּא''', חֳלָף.|אבות|א|יג}} ===מילים נרדפות=== *[[כתר]] (1) *[[עטור|עיטור]] *[[קוץ]] (1) ===צירופים=== *[[תג מחיר]] *[[תג הקבצה]] ===נגזרות=== *[[תיג|תייג]] *[[תגית]] ===תרגום=== *ספרדית: #{{ת|ספרדית|floritura|tarjeta}} #{{ת|ספרדית|placa}} *אנגלית: #{{ת|אנגלית|serif}} #{{ת|אנגלית|badge}}, {{ת|אנגלית|tag}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=תג|ויקישיתוף=CATEGORY:Badges|שם ויקישיתוף=תגים}} *{{מקור/אינטרנט|יוצר=David Curwin|כתובת=https://www.balashon.com/2011/11/tag.html|כותרת=תג|שם האתר=בלשון|תאריך=18/11/2011}} [[קטגוריה:כתיבה]] [[קטגוריה:תשמו"ץ]] 15ow76q0egspgi9xlyxuo98vsvpazq9 שדרה 0 52777 525366 521564 2026-10-30T09:05:33Z Samp10l 41077 /* שְׂדֵרָה */ ניקוד של משפטים מדגימים 525366 wikitext text/x-wiki ==שְׂדֵרָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שדירה |הגייה=sde'''ra''' |חלק דיבר=שם עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|שׂ|ד|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קְטֵלָה}} |נטיות=שְׂדֵרַת־, ר' שְׂדֵרוֹת }}{{תמונה|Champs-Élysées from the Arc de Triomphe.jpg|שדרות ה[[W:שאנז אליזה|שאנז אליזה]] ב[[פריז]].}} #{{מקרא}} [[טור]] של דברים [[ערוך|ערוכים]] ב[[סדר#סֵדֶר|סֵדֶר]], כגון טור עמודים או טור עצים. #:*{{צט/תנ"ך|וַיִּבֶן אֶת־הַבַּיִת, וַיְכַלֵּהוּ; וַיִּסְפֹּן אֶת־הַבַּיִת גֵּבִים, וּ'''שְׂדֵרֹת''' בָּאֲרָזִים.|מלכים א|ו|ט}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהִקַּפְתֶּם עַל־הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ, וְהַבָּא אֶל הַ'''שְּׂדֵרוֹת''' יוּמָת; וִהְיוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ.|מלכים ב|יא|ח}} #:*{{צט/תנ"ך|...הוֹצִיאוּ אֹתָהּ אֶל־מִבֵּית לַ'''שְּׂדֵרֹת''', וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ הָמֵת בֶּחָרֶב; כִּי אָמַר הַכֹּהֵן, אַל־תּוּמַת בֵּית יהוה.|מלכים ב|יא|טו}} #{{רובד|ח}} [[רחוב]] רחב, בדרך כלל [[נטוע]]ים עצים משני [[עבר]]יו ב[[שורה|שורות]]. #:*{{צטשיר|שם כל השרות והדליות והרינות / פסעו לאט בתוך '''שדרת''' קזוארינות|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}578&wrkid{{=}}564|בהאחזות הנח"ל בסיני|נעמי שמר}} #:*{{צטשיר|אַרְבַּע אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם / כָּרָגִיל עוֹד חָם. / בִּ'''שְׂדֵרַת''' הָאִזְדָּרֶכֶת / תִּינוֹקוֹת לוֹמְדִים לָלֶכֶת / לְבַדָּם.|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}578&wrkid{{=}}3627|ארבע אחרי הצהריים|יורם טהרלב}} #{{בהשאלה}} מעמד חברתי. #:*{{צטבי|מאתים וחמשים שליחי ישראל מכל '''שדרות''' העם ומכל חלקי הארץ, קמו, כאיש אחד, על רגליהם ובהתרגשות רבה ובאובציות סוערות קיבלו פה אחד החלטה הקובעת את הקונסטיטוציה של אסיפת הנבחרים ושל הועד הלאומי.|https://benyehuda.org/read/23233|אסיפת הנבחרים|יצחק לופבן}} ===גיזרון=== *ככל הנראה גזור משורש {{שרש3|ס|ד|ר|קט=לא}} בחילוף ס/שׂ. *יש שגזרו {{לועזית|מצרית}} saṭertȧ בהוראת: שורה של עמודים.<ref>EA Wallis Budge, [https://archive.org/details/egyptianhierogly02budguoft/page/640/mode/1up?view=theater An Egyptian Hieroglyphic Dictionary], 1920, pp. 640.</ref> יתכן שיש קשר ללטינית: strāta - רחוב, ומשם לעברית דרך ארמית: [[אסטרטא]]. ===תרגום=== {{תר|רחוב רחב}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|boulevard|avenue}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== *[[אכסדרה]] *[[אסטרטא]] ===קישורים חיצוניים=== *{{מיזמים|ויקיפדיה=שדרה|ויקישיתוף=CATEGORY:Boulevards|שם ויקישיתוף=שדרות}} *האקדמיה ללשון העברית, [https://hebrew-academy.org.il/2010/10/14/%d7%a9%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%95-%d7%a9%d7%93%d7%a8%d7%95%d7%aa/ שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?], 14/10/2010 [[קטגוריה:סדר (שורש)]] [[קטגוריה:תעבורה]] ==שִׁדְרָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=שדרה |הגייה=shid'''ra''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|שׁ|ד|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קִטְלָה}} |נטיות= }}{{תמונה|Illu vertebral column-he.jpg|מרכיבי השדרה}} {{תמונה|Paasch Illus Mar Ency 1890 pl 8 - Stern view of wooden vessel in frame.jpg|שלד של אוניית עץ, 1890. השִׁדְרָה: חלק מס' 1}} # [[מערכת]] [[חליה|חוליות]] האופיינית לכל ה[[חליתן|חולייתנים]], ומהווה בגופם את [[עצם]] ה[[גב]]; והיא [[השתרע|משתרעת]] מ[[אגן הירכיים]] ועד ה[[גולגולת]]. #:*{{צט/משנה|עַל '''הַשִּׁדְרָה''' וְעַל הַגֻּלְגֹּלֶת וְעַל אֵבֶר מִן הַמֵּת וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָשָׂר כָּרָאוּי, וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וְעַל חֲצִי לֹג דָּם|נזיר|ע|ב}} #:*{{צט/משנה|נִפְחֲתָה הַגֻּלְגֹּלֶת וְלֹא נִקַב קְרוּם שֶׁל מֹחַ, נִקַב הַלֵּב וְלֹא לְבֵית חֲלָלוֹ, נִשְׁבְּרָה '''הַשִּׁדְרָה''' וְלֹא נִפְסַק הַחוּט שֶׁלָּהּ, נִטְּלָה הַכָּבֵד וְנִשְׁתַּיַּר הֵימֶנָּה כַזַּיִת|חולין|ג|ב}} #:*{{צט/משנה|רַבִּי חֲנִינָא בֶן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַבִּים וּשְׁתֵּי '''שִׁדְרָאוֹת'''.|בכורות|ז|ב}} #:*{{צט/משנה|עָלָה לְדֹפֶן הַיְמָנִית, הָיָה חוֹתֵךְ וְיוֹרֵד עַד '''הַשִּׁדְרָה''', וְלֹא הָיָה נוֹגֵעַ '''בַּשִּׁדְרָה''', עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִשְׁתֵּי צְלָעוֹת רַכּוֹת.|תמיד|ד|ג}} #:*{{צט/משנה|וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר חֻלְיוֹת '''בַּשִּׁדְרָה''', תִּשְׁעָה בָּרֹאשׁ, שְׁמוֹנָה בַּצַּוָּאר, שִׁשָּׁה בַּמַּפְתֵּחַ שֶׁל לֵב, וַחֲמִשָּׁה בִּנְקָבָיו.|אהלות|א|ח}} # {{הקשר|ימאות}} {{בהשאלה|1}} הקורה העיקרית התחתונה של שלד ספינה, אליה מחוברים הצלעות, קנה החרטום ומזוזת הירכתיים. #:* {{הדגשה|"'''שדרה''' (keel) – קורת עץ ישרה העוברת לארך הסירה באמצעיתה מתחת לה."|(הועדה להדרכה ימית של הסוכנות היהודית לא"י, ימאות למעשה, 1945)}} #:* {{הדגשה|"אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת רַק אֶת עַמּוּד הַיַרְכָתַיִם שֶׁלָּהּ, אֶת לוּחִית־הַזִהוּי 'שְׁלַל הַיָּם', חֵלֶק מִן '''הַשִׁדְרָה''' שֶׁלָּה וְכַמָּה צְלָעוֹת שֶׁנָּפְלוּ מִמְקוֹמָן."|(ג'ון מייספילד, '''חבורת חצות'''. מאנגלית: [[w:גדעון טורי|גדעון טורי]])}} ===גיזרון=== *השורש ש־ד־ר מקיים חילוף ז/ד עם השורש {{שרש3|שׁ|ז|ר}} בין ארמית לעברית. בלשון חז"ל במקורות הארצישראליים לפעמים מופיע "שִׁזְרָה" במקום "שדרה" (כגון תוספתא פאה ג,יא; ירושלמי תענית ב,ב). ===צירופים=== *[[חוט השדרה]] *[[עמוד השדרה]] ===נגזרות=== * [[שדרית|שִׁדְרִית]] * [[שדרון|שִׁדְרוֹן]] * [[שדרן#שִׁדְרָן|שִׁדְרָן]] ===מילים נרדפות=== * [[שדרית]] (2) ===תרגום=== {{תר|חוליות עצם הגב}} {{ע|3| * אנגלית: {{ת|אנגלית|backbone|spine}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Rückgrat|Wirbelsäule}} * דנית: {{ת|דנית|rygsøjle}} * הולנדית: {{ת|הולנדית|ruggengraat}} * הונגרית: {{ת|הונגרית|gerinc}} * טורקית: {{ת|טורקית|omurga}} * יוונית: {{ת|יוונית|σπονδυλική στήλη}} (תעתיק: spondylikí stíli) * יפנית: {{ת|יפנית|脊柱}} (תעתיק: sekichū) * ספרדית: {{ת|ספרדית|espinazo}} * ערבית: {{ת|ערבית|عَمُود فَقْرِيّ}} (תעתיק: עָמוּד פַקְרִיּ) * פולנית: {{ת|פולנית|kręgosłup}} * פינית: {{ת|פינית|selkäranka}} * צ'כית: {{ת|צ'כית|páteř}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|colonne vertébrale}} * רוסית: {{ת|רוסית|позвоно́чник}} (תעתיק: pozvonóčnik) * שוודית: {{ת|שוודית|ryggrad}} }} {{תר-סוף}} {{תר|קורת שלד ספינה}} * אנגלית: {{ת|אנגלית|keel}} * גרמנית: {{ת|גרמנית|Kiel}} * לטינית: {{ת|לטינית|carina}} * ספרדית: {{ת|ספרדית|quilla}} * צרפתית: {{ת|צרפתית|quille}} * רוסית: {{ת|רוסית|киль}} {{תר-סוף}} ===ראו גם=== *[[צואר]] *[[זנב]] *[[שלד]] {{שורש|שׁדר א}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=שדרה}} [[קטגוריה:אנטומיה]] [[קטגוריה:מערכת העצמות]] ===סמוכין=== {{שורש|שׁדר}} jjzyisi62n30cmojvguf4dqyzob6ewm דגה 0 56950 525365 478752 2026-10-30T08:51:50Z Samp10l 41077 /* דָּגַה */ ניקוד שגוי של פועל נל"ה 525365 wikitext text/x-wiki ==דָּגָה {{משני|א}}== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=דגה |הגייה=da'''ga''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|ד|ו|ג}} |דרך תצורה={{משקל|קַטְלָה}} |נטיות=דְּגַת־; ר' אין }} # כלל ה[[דג]]ים החיים במקווה מים. #:*{{צט/תנ"ך|...וּרְדוּ בִּ'''דְגַת''' הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל־חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל־הָאָרֶץ.|בראשית|א|כח}} #:*{{צט/תנ"ך|וְהַ'''דָּגָה''' אֲשֶׁר־בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ הַיְאֹר וְנִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן־הַיְאֹר.|שמות|ז|יח}} #:*{{צט/תנ"ך|הָפַךְ אֶת־מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת־'''דְּגָתָם'''.|תהלים|קה|כט}} #:* זרימת מי ביוב לנחל גורמת נזק בלתי הפיך '''לדגה'''. ===גיזרון=== * מקראית. הצמד [[דג]]ים ודגה כמו [[עלוה|עלווה]] ו[[עלה#עָלֶה|עלים]] או [[שער|שֵׂעָר]] ושערות. ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|fishes}} * ערבית: {{ת|ערבית|سَمَك}} ===ראו גם=== *[[מדגה]] [[קטגוריה:דיג]] [[קטגוריה:שמות קיבוציים]] {{שורש|דוג}} ==דָּגָה {{משני|ב}}== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=דגה |שורש וגזרה={{שרש3|ד|ג|ה}} |בניין=קל }} # {{רובד|המקרא}} [[הוליד]] ולדות לרוב. #:* {{צט/תנ"ך|הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְ'''יִדְגּוּ''' לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ|בראשית|מח|טז}} #:* {{הדגשה|פִּרְחִי כְּצִיץ כַּשׁוֹשַנָּה וּ'''דְגִי''' וּרְבִי עֲשִׂי פֶּרִי| [[w:למולדת שובי רוני|למולדת שובי רוני]]}} ===גיזרון=== המילה מופיעה פעם אחת במקרא. נגזר מ[[דג]]. ===נגזרות=== *[[מדגה]] ===ראו גם=== *[[פרה#פָּרָה ב|פָּרָה]] *[[רבה|רָבָה]] *[[שרץ|שָׁרַץ]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] ==דָּגָה {{משני|ג}}== # [[דג]] ממין נקבה #:* {{צט/תנ"ך|וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל-יְהוָה אֱלֹהָיו מִמְּעֵי '''הַדָּגָה'''.|יונה|ב|ב}} [[קטגוריה:מקבילות נקביות]] t1harsnqv5b7yat3jyua416j427oke9 תיר 0 63232 525359 520699 2026-10-29T15:32:15Z BakGF 18848 525359 wikitext text/x-wiki ==תַּיָּר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=תייר |הגייה=ta'''yar''' |חלק דיבר=שם־עצם |מין=זכר |שורש={{שרש3|ת|ו|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}} |נטיות=נ' תַּיֶּרֶת, ר' תַּיָּרִים }} #{{רובד|חזל}} מי ש[[הכיר|מכיר]] את ה[[ארץ]] ואת [[אתר]]יה ו[[דרך|דרכיה]], ו[[לקח|לוקח]] אחרים בהן. #:*{{צט/בבלי|שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס לטורפה, מחשבין לפי ממון ואין מחשבין לפי נפשות; ואם שכרו '''תייר''' ההולך לפניהם, מחשבין אף לפי נפשות.|בבא קמא|קטז|ב}} #:*{{צט/ירושלמי הלכה|כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל <small>({{פסוק|במדבר|כא|א}})</small>; מהו דרך האתרים? כי מת '''התייר''' הגדול שהיה תר להם את הדרך, ובאו ונתגרו בהם, ובקשו ישראל לחזור למצרים|יומא|א|א}} #:*{{צט/רבה|וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קוֹל '''תַּיָּר''' טָב נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, זֶה משֶׁה.|שיר השירים|ב|יב}} #{{רובד|חדשה}} מי ש[[הלך|הולך]] ל[[ארץ]] [[זר]]ה, על־מנת ל[[ראה|ראות]] את [[אתר]]יה וללכת ב[[דרך|דרכיה]]. #:*{{צטשיר|יום אחד פוגש אני '''בתייר''' / שרצה להשקיע באיזה דבר|artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}396&wrkid{{=}}38|אדוני השופט|חיים חפר}} ===גיזרון=== * משורש מקראי. ===נגזרות=== * [[תירות|תיירות]] ===מילים נרדפות=== * [[טיל#טַיָּל|טייל]] (2) * [[מדריך]] (1) * [[מורה דרך]] (1) * [[תר]] (2) ===תרגום=== *אנגלית: *#{{ת|אנגלית|tour guide}} *#{{ת|אנגלית|tourist}} * ערבית: {{ת|ערבית|سائِح}} ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=תייר|ויקישיתוף=Category:Tourists|שם ויקישיתוף=תיירים}} [[קטגוריה:בעלי מקצוע]] [[קטגוריה:תיירות]] [[קטגוריה:אוטו אנטונימים]] [[קטגוריה:תשמו"ץ]] 0wpjsrleg777wfeo3ixwls4rfybuhiw