ויקימילון hewiktionary https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.48.0-wmf.1 case-sensitive מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקימילון שיחת ויקימילון קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה נספח שיחת נספח TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 2082 525370 522811 2026-10-30T21:05:30Z Samp10l 41077 /* כַּף */ נטיות 525370 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר='''כֵּיף''' מילת סלנג|ראו=[[כיף]]}} ==כַּף== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כף |הגייה=kaf |חלק דיבר=שם־עצם |מין=נקבה |שורש={{שרש3|כ|פ|ף}} |דרך תצורה= |נטיות=זוגי כַּפַּיִם, כַּפֵּי־; ר’ כַּפּוֹת, כַּפּוֹת־ }} {{תמונה|Dessert Spoon.jpg|כף (כלי)}} {{תמונה|USMC-110125-M-5506C-016.jpg|כף אדם אוחזת בכף כלב}} #{{מקרא}} {{משלב|אנטומיה}} חלק ה[[גף]], שאליו מחוברות ה[[אצבע]]ות. #:*{{צט/תנ"ך|וְכוֹס פַּרְעֹה, בְּיָדִי; וָאֶקַּח אֶת־הָעֲנָבִים, וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל־כּוֹס פַּרְעֹה – וָאֶתֵּן אֶת־הַכּוֹס, עַל־'''כַּף''' פַּרְעֹה.|בראשית|מ|יא}} #:*{{צט/תנ"ך|וְכֹל הוֹלֵךְ עַל־'''כַּפָּיו''', בְּכָל־הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת עַל־אַרְבַּע – טְמֵאִים הֵם לָכֶם; כָּל־הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם, יִטְמָא עַד־הָעָרֶב.|ויקרא|יא|כז}} #{{מקרא}} [[כלי]] בעל חלק [[קעור]] בקצהו, בפרט כזה המשמש ל[[אכילה]]. #:*{{צט/תנ"ך|וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו '''וְכַפֹּתָיו''' וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן; זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם.|שמות|כה|כט}} #:*{{צט/תנ"ך|'''כַּפּוֹת''' זָהָב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת, עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה '''הַכַּף''' בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; כָּל־זְהַב '''הַכַּפּוֹת''', עֶשְׂרִים וּמֵאָה.|במדבר|ז|פו}} ===גיזרון=== * מצרית קדומה: כְפֲ-א [https://journals.pan.pl/Content/85558/mainfile.pdf?handler=pdf ḫf-ˁ], "אגרוף"; אכדית: kappu; אוגריתית: kpp; כנענית: 𐤊𐤐 kappa; ערבית: {{יוניקוד|كَفّ|מוגדל}} (kaff); ארמית־יהודית: כַּף, כַּפָּא; ארמית־סורית: {{יוניקוד|ܟܦܐ kappā}}. ===צירופים=== {{ע|3| * [[דן לכף זכות]] * [[הכריע את הכף]] * [[יציר כפיו]] * [[כף אשפה]] * [[כף הקלע]] * [[כף טיגון]] * [[כף יד]] * [[כף מאזנים|כף מאזניים]] * [[כף רגל]] * [[כפות תמרים]] * [[כפות המאזנים]] * [[מחא כף]] **[[מחיאת כף]] * [[נקי כפים|נקי כפיים]] * [[נשא אותו על כפים|נשא אותו על כפיים]] * [[ספק כפים|ספק כפיים]] * [[עבודת כפים|עבודת כפיים]] * [[על כפות המנעול]] * [[שם נפשו בכפו]] * [[תקע כף]] **[[תקיעת כף]] }} ===נגזרות=== *[[כפית]] *[[כפן]] *[[כפנת#כַּפֹּנֶת|כַּפֹּנֶת]] *[[כפכף#כַּפְכַּף|כַּפְכַּף]] *[[כפה]] ===תרגום=== {{תר|מאברי הגוף}}{{ע|3| *אנגלית: {{ת|אנגלית|paw|palm}} *גרמנית: {{ת|גרמנית|Pfote}} *יוונית: {{ת|יוונית|θέναρ}} (תעתיק: thénar) * ספרדית: {{ת|ספרדית|mano|palma}} *ערבית: {{ת|ערבית|كف}} (תעתיק: כַףּ) *צרפתית: {{ת|צרפתית|paume}} *רוסית: {{ת|רוסית|лапа}} (תעתיק: lápa) }}{{תר-סוף}} {{תר|כלי אכילה}}{{ע|3| *איטלקית: {{ת|איטלקית|cucchiaio}} *אינדונזית: {{ת|אינדונזית|sendok|sudu}} *אירית: {{ת|אירית|spúnóg}} *אמהרית: {{ת|אמהרית|ማንካ}} (תעתיק: manka) *אנגלית: {{ת|אנגלית|spoon}} *ארמית: [[תרוד|תַּרְוָדָא]] *ארמנית: {{ת|ארמנית|գդալ}} (תעתיק: gdal) *בסקית: {{ת|בסקית|koilara}} *גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კოვზი}} (תעתיק: ḳovzi) *גרמנית: {{ת|גרמנית|Löffel}} *דנית: {{ת|דנית|ske}} *הודית: {{ת|הינדית|दर्वि}} (תעתיק: darvi) :::{{ת|הינדית|चमस}} (תעתיק: camas) *הולנדית: {{ת|הולנדית|lepel}} *הונגרית: {{ת|הונגרית|kanál}} *וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thìa|muỗng}} *ולשית: {{ת|ולשית|llwy}} *טגלית: {{ת|טגלית|kutsara}} *טורקית: {{ת|טורקית|kaşık}} *יוונית: {{ת|יוונית|κουτάλι‎}} (תעתיק: koutáli) *יידיש: {{ת|יידיש|לעפֿל}} *יפנית: {{ת|יפנית|匙}} (תעתיק: saji ,kai) *כורדית: {{ת|כורדית|kefçî}} *לטינית: {{ת|לטינית|coclearium}} *מלאית: {{ת|מלאית|sudu}} *נורווגית: {{ת|נורווגית|skje|skei}} *סווהילית: {{ת|סווהילית|kijiko|mwiko}} *סנסקירית: {{ת|סנסקירית|दर्वि}} (תעתיק: darvi) :::{{ת|סנסקירית|चमस}} (תעתיק: camasa) *ספרדית: {{ת|ספרדית|cuchara}} *ערבית: {{ת|ערבית|ملعقة}} (תעתיק: מִלְעַקָה) :::{{ת|ערבית|خاشوقة}} (תעתיק: חָ'אשׁוּקָה) *פולנית: {{ת|פולנית|łyżka}} *פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|colher}} *פינית: {{ת|פינית|lusikka}} *פרסית: {{ת|פרסית|قاشق}} (תעתיק: קאשֻׁק) :::{{ת|פרסית|چمچه}} (תעתיק: גַמְגָה) *צ'כית: {{ת|צ'כית|lžíce}} *צרפתית: {{ת|צרפתית|cuiller|cuillère}} *קוריאנית: {{ת|קוריאנית|숟가락}} (תעתיק: sutgarak) *רומנית: {{ת|רומנית|tschadun}} *רוסית: {{ת|רוסית|ложка}} (תעתיק: lóžka) *שוודית: {{ת|שוודית|sked}} }}{{תר-סוף}} ===ראו גם=== * [[סכו"ם]] === קישורים חיצוניים === {{מיזמים|ויקיפדיה=כף|שם ויקיפדיה=כף (סכו"ם)|ויקישיתוף=Category:Paws|שם ויקישיתוף=כפות (איבר)|ויקישיתוף 2=Category:Spoons|שם ויקישיתוף 2=כפות (סכו"ם)}} [[קטגוריה:כפף (שורש)]] [[קטגוריה:כלי מטבח]] [[קטגוריה:כלי אכילה]] ==כָּף== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כף, כ"ף |הגייה=kaf |חלק דיבר= |מין=נקבה |שורש= |דרך תצורה= |נטיות= }} {{נגן|קובץ=He-כָּף.ogg|כתובית=הגיה}} [[תמונה:Hebrew letter kaf.png|left|thumb|184px|האות כ"ף]] # האות האחת־עשרה באל"ף־בי"ת העברי. ערכה ה[[גימטריה|גימטרי]] הוא 20. #:*{{צט/בבלי|וכתבתם שתהא כתיבה תמה: שלא יכתוב אלפין עיינין, עיינין אלפין; ביתין '''כפין, כפין''' ביתין; גמין צדין, צדין גמין...|שבת|קג|ב}} #:*{{צט/בבלי|מאי כמין כי אמר רב מנשיא בר גדא כמין '''כף''' יוני|הוריות|יב|א}} ===גיזרון=== *מן [[כף]] לעיל, שכן צורת האות מזכירה צורת [[כף יד]]. ===צירופים=== * [[כ|כ"ף סופית]] ===ראו גם=== * [[כ|האות כ"ף]] {{-}} [[קטגוריה:האלפבית העברי]] ==כֵּף== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=כף |הגייה=kef |חלק דיבר=שם־עצם |מין=ז |שורש= |דרך תצורה= |נטיות=ר' כֵּפִים }} {{נגן|קובץ=He-כֵּף.ogg|כתובית=הגיה}} #{{מקרא}} [[סלע#סֶלַע|סֶלַע]]. #:*{{צט/תנ"ך|בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן, חֹרֵי עָפָר '''וְכֵפִים'''.|איוב|ל|ו}} #{{מקרא}} מדרון תלול מאד.[[קובץ:Pointe du Toulinguet.jpg|ממוזער|כף (לשון יבשה) בצרפת]] #:*{{צט/תנ"ך|מִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת בֹּרַחַת כָּל הָעִיר, בָּאוּ בֶּעָבִים '''וּבַכֵּפִים''' עָלוּ.|ירמיהו|ד|כט}} # {{רובד|ח}} לשון יבשה: קצהו של [[חצי אי|חצי־אי]] המוקף משלושת עבריו בים. ===גיזרון=== * למילה מקבילות בשפות שמיות נוספות: אכדית כִּפֻּ {{אכדית|2754|kīpu}}; ארמית־יהודית - כֵּיפָא.<ref>ראה למשל, [[s:מ"ג_במדבר_כ_ח#%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D|תרגום אונקלוס]] 'כֵּיפָא' למילה 'סלע' ב[[s:קטגוריה:במדבר_כ_ח|במדבר כ ח]].</ref> * משמע 3 'לשון יבשה': חידוש "שומר משמעות וצליל" ([[תשמו"ץ]] = [[wikipedia:Phono-semantic_matching|Phono-semantic matching]]). עקב העובדה שלשון יבשה תכופות סלע גדול, החידוש נוצר מהמילה המקראית כף 'סלע גדול' בהשפעת צליל האגנלית [[wikipedia:Cape_(geography)|cape]]. === מידע נוסף === * "כייפא" (סלע) הוא הכינוי הארמי שהעניק ישו לשליח שמעון בר יונה (או בר יוחנן), הוא פטרוס הקדוש, עקב אישיותו הקשיחה כמו סלע. מכינוי זה נגזר שמו היווני פטרוס 'Peter', מהמילה היוונית {{יוונית|πέτρος|petros}} 'סלע': {{הדגשה|"ויהי בהביט אליו ישוע ויאמר שמעון בן־יונה (*יוחנן) לך יקרא '''כֵיפָא''' אשר תרגומו פֶּטְרוֹס."|(הברית החדשה, יוחנן, א מג, בתרגום פראנץ דעליטש)}} ===צירופים=== *[[כף ורדה]] *[[כף התקוה הטובה]] === מילים נרדפות === * [[צוק]] * [[מצוק]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|rock}}‏ (1), {{ת|אנגלית|cliff}}‏ (2), {{ת|אנגלית|cape}} (3) * ספרדית: {{ת|ספרדית|piedra|roca}} (1); {{ת|ספרדית|acantilado}} (2); {{ת|ספרדית|cabo}} (3) ===סימוכין=== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:טופוגרפיה]] [[קטגוריה:תשמו"ץ]] 70lk8tutius9gaa6pzokiaqrtww9qyf 0 9676 525372 520496 2026-10-31T10:30:12Z Samp10l 41077 /* סִלָּה */ תיקון שגיאות 525372 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר=הפועל המקרא '''סֻלָּה''' לֹא יְסֻלָה בַּפָּז|ראו=כתיב חילופי הנהוג יותר [[סלא|סֻלָּא]]}} ==סֶלָה== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא=סלה |הגייה='''se'''la |חלק דיבר=מילת קריאה |מין= |שורש={{שרש3|ס|ל|ל}} {{סמ|{{מקור/לקסיקון BDB|סֶלָה|5542|קישור=http://www.ericlevy.com/Revel/BDB/BDB/15/sam45.html}}}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטְלָה}} |נטיות= }} #{{רובד|המקרא}} {{משוערת}} נצח,לעולם ועד #:* {{צט/תנ"ך|רַבִּים, אֹמְרִים לְנַפְשִׁי; אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים '''סֶלָה'''.|תהלים|ג|ג}} #:* {{צט/תנ"ך|אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא, וְקָדוֹשׁ מֵהַר־פָּארָן '''סֶלָה'''; כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ, וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ.|חבקוק|ג|ג}} #:* {{צט|אַתָּה קָדוֹש וְשִׁמְךָ קָדוֹש וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ '''סֶּלָה'''.|תפילת העמידה}} #{{משוערת}} אכן, כן הוא, ככה, אמת הדבר.{{סמ|[[s:אבן עזרא על תהלים ג|אבן עזרא על תהלים ג]]}} ===גיזרון=== * מילה מקראית שמשמעותה העברית-מקורית עמומה. חז"ל פירשו נצח ,עולם ועד . * המילה מופיעה 74 פעמים במקרא, 71 מתוכן בספר הזמירות [[תהלים]] (ושלוש בחבקוק) על פי המסורת במקומות מסוימים יש דגש בסמ"ך .יש שפרשו סלה עפ"י השם "סֹלּוּ" כקרוב עפ"י ההקשר אל השורשים: ש-י-ר, ז-מ-ר {{צט/תנ"ך|שִׁירוּ, לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ: '''סֹלּוּ''', לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת|תהלים|סח|ה}} :בתרגום השבעים ניתן להבין שמדובר בסמן הפסק עבור המקהלה המזמרת ממזמורי-הדת. רד"ק, בהשראת "השבעים", בספר השורשים שלו קובע כי לדעתו מדובר בטכניקה מוסיקלית המשתמשת במילה "סלה" לצרכי ניגון ושאפשרה לחזן/זמר "לסלסלה לצלילי המוסיקה". הממשיכים ברוח "הפירוש המוסיקלי" פירשו 'סלה' כראשי-תיבות: '''ס'''ימן '''ל'''שנות (את) '''ה'''קול. ===צירופים=== * [[אמן סלה]] * [[אטל"ס]] * [[כט"ס]] * [[שליטא"ס]] ===מילים נרדפות=== * [[לנצח]], [[לעד]], [[לתמיד]] (2) * [[אכן]] (3) ===ראו גם=== * [[סולו]] (מוסיקה) * [[כסלו]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=סלה (מונח מקראי)}} * סיווג קונקורדנציוני: {{קונקורדנציה|S=5542|TWOT=1506a|GK=6138}} * [https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/betmikra/leperush-2.htm לפירוש המלה "סלה" בתנ"ך / צבי מלאכי] ===סימוכין=== {{סימוכין}} [[קטגוריה:מילים בעלות משמעות משוערת]] ==סִלָּה== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=סילה |שורש וגזרה={{שרש3|ס|ל|ה}} |בניין=פיעל }} # {{רובד|המקרא}} {{משוערת}} שבר ריסק או העביר מן המקום. #:*{{צט/תנ"ך|'''סִלָּה''' כָל אַבִּירַי אֲדֹנָי בְּקִרְבִּי קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי גַּת דָּרַךְ אֲדֹנָי לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה|איכה|א|טו}} # {{רובד|לשון ימי הביניים}} רוצץ,שִׁיבֵּר או סילק. #:*{{צט|'''סִלָּה''' אַבִּירַי מוֹרֵי הוֹרָיָה. וְלֹא נִזְכַּר לִי עֲקֵדַת מוֹרִיָּה. וּמֵרֹב מֶרֶד וּמֶרְיָה. הֻצְּגָה עֵרוֹם וְעֶרְיָה מִשְׁמֶרֶת מַעַרְיָה|קינות/איכה ישבה חבצלת השרון}} ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעם אחת במקרא. השורש ס־ל־ה או ס־ל־ל. * הפועל מופיע פעם אחת בבנין קל: {{צט/תנ"ך|'''סָלִיתָ''' כָּל־שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ: כִּי־שֶׁקֶר תַּרְמִיתָם|תהלים|קיט|קיח}}. * (2) בספר יוסיפון מתקופת ימה"ב מופיעה צורת פֻּעַל '''סֻלָּה''' בהוראת נהרג, נרצח: {{הדגשה|"...'''וסולו''' ביום ההוא מן היהודים שלושים אלף ארצה כולם גיבורים"...| דוד פלוסר / ספר יוסיפון, עמ' 130}}. ===פרשנים מפרשים=== *פסיקתא: [[סלק#סִלֵּק|סילק]] *רש"י: [[רמס]] ו[[רפס]] לשון "סולו סולו המסילה *אבן עזרא:מגזרת [[מסלה]] וכן גת דרך ה' מגזרת דרך רק סלה שרש אחר היה * ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|crush}} ===ראו גם=== * [[סילון]] or531j7c64rvip10cr998sr9qolxkab 0 15868 525367 425566 2026-10-30T16:03:20Z ~2026-58002-93 46774 תוכן 525367 wikitext text/x-wiki ==אין הקּציצה הטּוֺבה ממּרוּבּיה== # פסוק מספר שופטים, אשר מיוחס ליהושע, בהידברו עם אחד מבני העם. #:* לפי מדרשו של רבי עקיבא, דובר במשפט על רצון העם לקבל יותר משיש לו, כפי שמתואר פעמים רבות בתנ״ך. ===מקור=== ===על פי מדרשו של [[w:רבי עקיבא|רבי עקיבא]].=== ===ראו גם=== * [[אות|קציצה]] * [[דרשה]] * [[מדרש]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]] [[קטגוריה:פתגמים]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] q0tpy7cuksv43va95940p0ikay7n615 525368 525367 2026-10-30T17:11:42Z Xnet1234 19767 שוחזר מעריכה של [[Special:Contributions/~2026-58002-93|~2026-58002-93]] ([[User talk:~2026-58002-93|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:עט הזמיר|עט הזמיר]] 425566 wikitext text/x-wiki ==אוֹתִיוֹת דְּרַבִּי עֲקִיבָא== # מדרש עתיק, המיוחס לרבי עקיבא, המכיל דרשות ורמזים שמיוחסים על אותיות האלף בית העבריות. #:* (מלמד שאמרה תורה א'מת ל'מד פ'יך כדי שתזכה לחיי העולם הזה. פ'יך ל'מד א'מת כדי שתזכה לחיי העולם הבא) זוהי '''אות דרבי עקיבא''' שהיא האות [[א]]'. ===מקור=== * על פי מדרשו של [[w:רבי עקיבא|רבי עקיבא]]. ===ראו גם=== * [[אות]] * [[דרשה]] * [[מדרש]] [[קטגוריה:ניבים, ביטויים ופתגמים]] [[קטגוריה:פתגמים]] [[קטגוריה:פסיכומטרי]] k4e31nk2aomudkj72hnjsbv7ao26sgf 0 53627 525371 510611 2026-10-30T21:14:00Z Samp10l 41077 /* */ תיקון ניקוד 525371 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|אחר=לשון חז"ל '''סֵעָר'''|ראו=[[שער#שֵׂעָר|שֵׂעָר]]}} ==סָעַר או שָׂעַר== {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=סער שער |שורש וגזרה={{שרש3|ס|ע|ר}} |בניין= קל }} # # נמצא בתנועה רבה. פעל במרץ. #:*{{צט/תנ"ך|מַה נַּעֲשֶׂה לָּךְ וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעָלֵינוּ כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ '''וְסֹעֵר'''..וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכֹלוּ כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ '''וְסֹעֵר''' עֲלֵיהֶם|יונה|א|יא|יג}} ===גיזרון=== * מילה מקראית. גם בשין {{צט/תנ"ך|וּמַלְכֵיהֶם '''יִשְׂעֲרוּ''' עָלֶיךָ שַׂעַר בְּעוֹפְפִי חַרְבִּי עַל פְּנֵיהֶם וְחָרְדוּ לִרְגָעִים|יחזקאל|לב|י}}{{צט/תנ"ך|כְּמוֹ חַי כְּמוֹ חָרוֹן '''יִשְׂעָרֶנּוּ'''|תהלים|נח|י}} ===נגזרות=== * [[סערה]] * [[נסער]] * [[סוער]] ===מילים נרדפות=== * [[געש]] * [[השתולל]](עממי) ===ניגודים=== * [[שקט#שָׁקַט|שָקַט]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|storm}} ===מובאות נוספות=== *{{צט/תנ"ך|נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ (פרזו) פְּרָזָיו '''יִסְעֲרוּ''' לַהֲפִיצֵנִי עֲלִיצֻתָם|חבקוק|ג|יד}} *מובאה מקראית שאינה מתאימה לכללי הדקדוק (מילה קשה בדקדוק -אבן עזרא) {{צט/תנ"ך|'''וְאֵסָעֲרֵם''' עַל כָּל הַגּוֹיִם|זכריה|ז|יד}} אך קרובה לבנין נפעל. ===ראו גם=== * [[הסתער]] {{שורש|סער}} ==סַעַר== {{ניתוח דקדוקי| |כתיב מלא= סער |הגייה='''sa'''ar''' |חלק דיבר= שם עצם |מין= זכר |שורש={{שרש3|ס|ע|ר}} |דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}} |נטיות= }} # {{רובד|המקרא}} סופה, סערה. #:*{{צט/תנ"ך|וה' הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם וַיְהִי '''סַעַר''' גָּדוֹל בַּיָּם וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר|יונה|א|ד}} #:*{{צט/תנ"ך|אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה '''מִסָּעַר'''|תהלים|נה|ט}} #:* {{צט|מעשה שהיו באין בספינה ובא עליהם '''סער''' גדול בים|ירושלמי יומא ג}} #:* {{צטשיר|"מסביב יהום ה'''סער''' / אך ראשנו לא ישח, / לפקודה תמיד אנחנו / אנו, אנו הפלמ"ח.|https://shironet.mako.co.il/artist?type{{=}}lyrics&lang{{=}}1&prfid{{=}}998&wrkid{{=}}4841|המנון הפלמ"ח|זרבבל גלעד}} # שם פרטי לזכר. ===גיזרון=== * מן ס-ע-ר, סָעַר. גם בשין: {{צט/תנ"ך|יִשְׂעֲרוּ עָלֶיךָ '''שַׂעַר'''|יחזקאל|לב|י}} *קרוב לאכדית: {{אכדית|913|šāru}} - רוח. מפרוטו-שמית, בצורה המשוערת *śaʿar. ===צירופים=== * [[ידוע סער]] * [[מכה סער|מוכה סער]] * [[אנית סער אמפיבית|אנית סער]] * [[פלגת סער]] * [[רובה סער]] ===מילים נרדפות=== * [[סערה]] * [[סופה]] ===ניגודים=== * [[דממה]] * [[דממת רוח]] * [[גליני]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|storm}} {{שורש|סער}} [[קטגוריה:שמות]] ==סִעֵר== {{שהות}} {{ניתוח דקדוקי לפועל| |כתיב מלא=סיער |שורש וגזרה={{שרש3|ס|ע|ר}} |בניין= פיעל }} # {{רובד|חז"ל}} יאמר על [[רוח]]: נשב והעיף. #:*{{צט/משנה|הַזּוֹרֵעַ '''וְסִעֲרַתּוּ''' הָרוּחַ לְאַחֲרָיו, מֻתָּר; '''סִעֲרַתּוּ''' הָרוּחַ לְפָנָיו, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אִם עֲשָׂבִים, יוֹפַךְ; וְאִם אָבִיב, יְנַפֵּץ.|כלאים|ה|ז}} ===גיזרון=== * נמצא רק פעם אחת בלשון חז"ל. ויש גורסים שם [[סיע#סִיֵּעַ|סִיַּעתּוֹ]]. אמנם במקרא נמצאת הנגזרת '''סֹעַר''': {{צט/תנ"ך|...כְּמֹץ '''יְסֹעֵר''' מִגֹּרֶן וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה|הושע|יג|ג}} ויתכן גם {{צט/תנ"ך|עֲנִיָּה '''סֹעֲרָה'''|ישעיהו|נד|יא}}. * בשי"ן: {{צט/תנ"ך|יִשָּׂאֵהוּ קָדִים וְיֵלַךְ '''וִישָׂעֲרֵהוּ''' מִמְּקֹמוֹ|איוב|כז|כה}} אך בנוי בצורת נפעל. ===נגזרות=== * [[סעור|סיעור]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|storm}} ===ראו גם=== * [[הסעיר]] * [[הסתער]] {{שורש|סער}} 0u6xkszblevznu70okn9e0mm1qptdt2 0 54004 525369 493099 2026-10-30T19:26:14Z Samp10l 41077 הגייה, הרחבת ציטוט 525369 wikitext text/x-wiki ==עַכְשׁוּב== {{ניתוח דקדוקי| | כתיב מלא = עכשוב | הגייה = akh'''shuv''' | חלק דיבר = שם עצם | מין = זכר | שורש = {{שרש4|ע|כ|ש|ב|קט=לא}} | דרך תצורה = {{משקל|קַטּוּל}} | נטיות = }}{{תמונה|Galeodes.jpg|עכשוב}} # [[בעל חיים]] [[הכיש|מכיש]]; ב{{רובד|חדשה}} זהו פרט מסדרה של עכבישים. #:*{{צט/תנ"ך|שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם כְּמוֹ־נָחָשׁ; חֲמַת '''עַכְשׁוּב''' תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ.|תהלים|קמ|ד}} ===גיזרון=== * המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. שיכול עיצורים מן [[עכביש]], אך מופיעה ב[[תקבולת]] עם [[נחש#נָחָשׁ|נחש]]{{הערת שוליים|באבות דרבי נתן (ל"ט) נמנה בין ששת שמותיו של הנחש. לעומת זה, במשנת רבי אליעזר (פרשה י"ב) נראה כעכביש -"כקורין הללו שהעכשוב עושה"}}. ===מילים נרדפות=== *[[מבעיתן]] *[[עקרבות]] ===תרגום=== * אנגלית: {{ת|אנגלית|camel spider|solifuge}} ===מידע נוסף=== * נזכר פעם אחת בתוספתא {{צט/תוספתא|נפל לתוכן '''עכשוב'''|פרה|ט|ו}} ובירושלמי נזכר כמין שיש בו סכנה {{צט/ירושלמי|רבנן דקיסרי אמרי הדא עורדענא סכנה רבי חזקיה אמר בשם רבנין דקיסרין הדא עכשבוניתא סכנה רבי שמואל בר רב יצחק הדא גומרתא סכנה|עבודה זרה|מ|ד}} תרגום: רבני קיסרי אומרים זאת ה[[צפרדע]]-סכנה (יש בה). רבי חזקיה אמר בשם רבני קיסרין זה ה'''עכשוב''' -סכנה. ר"ש בר"י (אמר) זאת ה[[גחלת]] -סכנה. ===ראו גם=== *[[קטב מרירי]] ===קישורים חיצוניים=== {{מיזמים|ויקיפדיה=עכשובאים|ויקימינים=Solifugae}} ===הערות שוליים=== [[קטגוריה:בעלי חיים]] [[קטגוריה:חסרי חוליות]] [[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך]] [[קטגוריה:שיכול עיצורים]] gb35gl37263pkr3t32r9chgjzg4yh50