אנגלית

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקימילון</sitename>
    <dbname>hewiktionary</dbname>
    <base>https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.48.0-wmf.3</generator>
    <case>case-sensitive</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="case-sensitive">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="case-sensitive" />
      <namespace key="1" case="case-sensitive">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="case-sensitive">ויקימילון</namespace>
      <namespace key="5" case="case-sensitive">שיחת ויקימילון</namespace>
      <namespace key="6" case="case-sensitive">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="case-sensitive">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="case-sensitive">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="case-sensitive">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="case-sensitive">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="case-sensitive">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="case-sensitive">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="case-sensitive">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="case-sensitive">נספח</namespace>
      <namespace key="101" case="case-sensitive">שיחת נספח</namespace>
      <namespace key="710" case="case-sensitive">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="case-sensitive">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="case-sensitive">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="case-sensitive">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="case-sensitive">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="case-sensitive">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>אנגלית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1255</id>
    <revision>
      <id>525533</id>
      <parentid>455424</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T16:35:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>525533</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2774" sha1="si3hgv516izgpl9o8swwph44uwg4v2n" xml:space="preserve">==אַנְגְּלִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אנגלית
|הגייה=ang'''lit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה={{מוספית|אנגליה|־ִית}}
|נטיות=
}}
# [[שפה]] [[גרמני]]ת תחתית המדוברת ב[[בריטניה]], ב[[ארה&quot;ב]] ובמדינות נוספות ומשמשת כ[[לינגואה פרנקה]] ברוב העולם בימינו. 
#:*{{צטבי|בתערוכת שלום עליכם בניו־יורק הנערכת מטעם הספרייה העירונית מצויים מוצגים שונים, ובכללם [...] תרגומי כתביו '''באנגלית''', צרפתית, הולנדית, ספרדית, פורטוגזית, רוסית (לפני המהפכה ואחריה).|read/1681|דרישת שלום עגומה מקיבוץ יהודי מבודד|א&quot;ש שטיין}}
#:*{{צטשיר|רוֹצָה לֶאֱהוֹב כְּמוֹ בַּסְּרָטִים – / חָתִיךְ שֶׁיָּבוֹא '''בְּאַנְגְּלִית''' וּצְבָעִים: / &quot;Come on ,baby, הַמָּטוֹס מְחַכֶּה!&quot; / וְעוֹד חֲלוֹם שֶׁלִּי מַמְרִיא לוֹ וּבוֹכֶה.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}820&amp;wrkid{{=}}2982|שִׁיר הַפְרֵחָה|ויקיפדיה=שיר הפרחה|אסי דיין}}

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|inglese}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|English}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|angla}}
* אפריקנס: {{ת|אפריקנס|Engels}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|ინგლისური}} (הגייה: אינגליסוּרי)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Englisch}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|Engels}}
* יוונית: {{ת|יוונית|Αγγλικά}} (הגייה: Angliká)
* יידיש: {{ת|יידיש|ענגליש}}
* יפנית: {{ת|יפנית|英語}} (הגייה: eigó)
* נורבגית: {{ת|נורבגית|engelsk}}
* סינית: {{ת|סינית|英语}} (הגייה: yīng-yǔ)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|inglés}}
* ערבית: {{ת|ערבית|إنجليزية}} (הגייה: אִנְגִ'לִיזִיַّה)
* פולנית: {{ת|פולנית|język angielski}}
* פרסית: {{ת|פרסית|انگلیسی}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|anglais}}
* רוסית: {{ת|רוסית|английский}} (הגייה: anglíjskij)
* שוודית: {{ת|שוודית|engelska}}
}}
===ראו גם===
*[[אנגלוז]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אנגלית|ויקימסע=שיחון אנגלי}}
* [http://en.wiktionary.org/wiki/Wiktionary:Main_Page ויקימילון בשפה האנגלית]

[[קטגוריה:שפות]]
[[קטגוריה:אנגלית|*]]</text>
      <sha1>si3hgv516izgpl9o8swwph44uwg4v2n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספרדית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1415</id>
    <revision>
      <id>525534</id>
      <parentid>501255</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T16:35:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>525534</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3229" sha1="b0wldgphiuwbgctwq305siif2rm5it1" xml:space="preserve">==סְפָרַדִּית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=ספרדית
|הגייה=sfara'''dit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה={{מוספית|ספרד| ־ִית}}
|נטיות=
}}
# השפה המדוברת ב[[ספרד]], ביבשת [[אמריקה]], ובשאר המקומות ש[[נכבשו]] ע&quot;י ספרד. היא התפתחה מהשפה ה[[לטינית]] באזורים המרכזיים של [[חצי אי|חצי האי]] האיברי.
#:*{{צטבי|בתערוכת שלום עליכם בניו־יורק הנערכת מטעם הספרייה העירונית מצויים מוצגים שונים, ובכללם [...] תרגומי כתביו באנגלית, צרפתית, הולנדית, '''ספרדית''', פורטוגזית, רוסית (לפני המהפכה ואחריה).|read/1681|דרישת שלום עגומה מקיבוץ יהודי מבודד|א&quot;ש שטיין}}
#:*{{צטשיר|זאת שפה נהדרת, / לא תהיה לי אחרת / אך בלילה, בלילה אני חולם עוד '''בספרדית'''.|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}982&amp;wrkid{{=}}1415|חולם בספרדית|שלמה יידוב}}

===מילים נרדפות===
* [[קסטיליאנית]]

===תרגום===
{{ע|4|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|spagnolo}}
* אינדונזית: {{ת|אינדונזית|bahasa Spanyol}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Spanish}}
* אסטונית: {{ת|אסטונית|hispaania keel}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|hispana}}
* בוסנית: {{ת|בוסנית|španski}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ესპანური}} (תעתיק: esṗanuri)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Spanisch}}
*הודית: {{ת|הינדית|स्पैनिश}} (תעתיק: spainiś)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|Spaans}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|spanyolul}}
* טורקית: {{ת|טורקית|İspanyolca}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ισπανικά}} (תעתיק: ispaniká)
* יידיש: {{ת|יידיש|שפּאַניש}}
* יפנית: {{ת|יפנית|スペイン語}} (תעתיק: supeingo)
* כורדית: {{ת|כורדית|spanî}}
* לטינית: {{ת|לטינית|lingua Hispanica}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|español|castellano}}
* ערבית: {{ת|ערבית|إسبانية}} (תעתיק: אִסְבָאנִיָּה)
* פולנית: {{ת|פולנית|hiszpański}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|espanhol}}
* פינית: {{ת|פינית|espanja}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|스페인어}} (תעתיק: seupeineo)
* צ'כית: {{ת|צ'כית|španělština}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|espagnol}}
* רומנית: {{ת|רומנית|spaniolă}}
* רוסית: {{ת|רוסית|испанский}} (תעתיק: ispánskij)
* שוודית: {{ת|שוודית|spanska}}
}}

===ראו גם===
* [[לדינו]]
* [[פורטוגלית]]
* [[קטלנית]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=ספרדית|ויקיספר=ספרדית|ויקימסע=שיחון ספרדי}}
* [http://es.wiktionary.org/wiki/Portada ויקימילון הספרדי]

[[קטגוריה:שפות]]
[[קטגוריה:ספרדית|*]]</text>
      <sha1>b0wldgphiuwbgctwq305siif2rm5it1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקימילון:בקשת ערך</title>
    <ns>4</ns>
    <id>2117</id>
    <revision>
      <id>525558</id>
      <parentid>525265</parentid>
      <timestamp>2026-11-07T05:11:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-56660-47</username>
        <id>46757</id>
      </contributor>
      <comment>/* נ */</comment>
      <origin>525558</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11911" sha1="cxxqv6q59vz1cjcuhkiu9pt6qdgz5d8" xml:space="preserve">'''דף בקשת ערך''' הוא דף המכיל רשימה של ערכים - מילים, ביטויים וראשי תיבות - שאינם נמצאים בויקימילון, ויש מי שמעוניין בהם.

'''הדף מיועד ל...'''
* קורא המחפש מידע.
* כותב ערך משל עצמו הנתקל במילים, בצירופים, בראשי תיבות ובדפים נוספים שלדעתו צריכים להיכלל בויקימילון, אך לו אין ידע בנושא.
* כל מי שסבור שמילה זו או אחרת (או צירוף מילים, או ביטוי) מקומם בויקימילון (אך הם לא שם...), והוא עצמו אינו יכול לכתוב את הגדרתם.

'''ויקימילונאים, וכל מי שמוכן לתרום, יבדקו דף זה בקביעות ובעזרתו יוכלו לדעת אילו ערכים יש להוסיף.'''&lt;br/&gt;
'''ראו גם את''' [[מיוחד:Wantedpages|דפים מבוקשים]] (ערכים ריקים שיש אליהם קישורים רבים בויקי).

'''כדי להוסיף ערך חדש''' לרשימה זאת כל שעליכם לעשות הוא ללחוץ על הלשונית &quot;עריכה&quot; שבראש הדף, ותיבת העריכה של הדף תיפתח. בתיבה זאת הוסיפו כוכבית, ולאחריה את שם הערך המבוקש. אם אתם יודעים כיצד לנקד את המילה, הוסיפו גם את המילה המנוקדת. לדוגמה:&lt;br/&gt;
&lt;nowiki&gt;* [[רמקול]] (רַמְקוֹל)&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;
אם הערך הוא תת־נושא לנושא אחר, נא רשמו במילים ספורות לאיזה נושא הוא שייך. 


להלן רשימת הערכים המבוקשים. ערכים חדשים יש להוסיף לרשימה זו '''לפי האלף־בית''' (ובעתיד גם לפי קטגוריות).

==רשימת הערכים המבוקשים==
__NOTOC__
&lt;center&gt;[[#א|א]] • [[#ב|ב]] • [[#ג|ג]] • [[#ד|ד]] • [[#ה|ה]] • [[#ו|ו]] • [[#ז|ז]] • [[#ח|ח]] • [[#ט|ט]] • [[#י|י]] • [[#כ|כ]] • [[#ל|ל]] • [[#מ|מ]] • [[#נ|נ]] • [[#ס|ס]] • [[#ע|ע]] • [[#פ|פ]] • [[#צ|צ]] • [[#ק|ק]] • [[#ר|ר]] • [[#ש|ש]] • [[#ת|ת]] &lt;/center&gt;
====*====
====א====
* [[אבלט]] - בהוראת:'גוי מלומד'. &quot;חד פילוסופיוס שאל לבר קפרא. '''אבלט''' שאל ללוי סריסא מותר לשתות ואסור לרחץ. א&quot;ל אם תראה סריס מחבק עם אשתך שמא אינו רע לך.&quot; (ירושלמי שבת דף כד א). באנגלית שאולה מצרפתית אֲבּלֵט ({{ת|אנגלית|ablet}})  הוא דג מסוג [[לבנון]].
* [[אכשרה]]
* [[אמרגן]]

====ב====
* [[בלוריתן]]

====ג====
* [[גאודה]] (גבינה צהובה) מהולנדית-חאודה. אך ראוי לציין כי בצרפתית &quot;'''גאודר'''&quot; [https://en.wiktionary.org/wiki/gauder#French gauder]  בהוראת: &quot;'''לעטר''' בצבע צהוב ממקור טבעי&quot;.
* [[גאיוני]] - מתרברב, גאוותני (מ&quot;גאה&quot;)
* [[גוש דן]]
* [[גלעין]]

====ד====
* [[דברי אלוהים חיים]]
* [[דו קיום]]
* [[דור לדור יביע אומר]]
* [[דיאכרוני]]
* [[דיוורגנט]]
* [[דיסקה]]
* [[דרגה]]
* [[דרך ארץ]]
* [[דשושות]] במשמעות- &quot;תוצר מִיכתש-[[עדשה|עדש]]ים&quot;(=דייסה). (מועד קטן ב, ה)

====ה====
* [[הארד טו גו]] (שאול מאנגלית)
* [[הגעלה]] בהוראת 'עקר' כמו הגעלת-כלים המקבילה לעיקור כלים מחמץ לפסח , ראו {{צט/תנ&quot;ך|כִּי שָׁם '''נִגְעַל''', מָגֵן גִּבּוֹרִים--מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן|שמואל ב|א|כא}}
* [[הוזר]] (מתוך יבגני אונייגין: &quot;הוּזַרִים, שבדימוס יצאו, יבואו...&quot;)
* [[הוליווד]] 
* [[הטלת דופי]]
* [[היאך]]
* [[היוריספרודנטלי]] (מושג מעולם המשפט)
* [[הלך שולל]]
* [[המצאה]]
* [[הסבה]]
* [[הסכמה]]
* [[הסכת ושמע]], מן [[סכה]] (ראה)
* &quot;הפיל את [[חת]]תו&quot;
* [[הפקעה|הַפְקָעָה]]
* [[הקפה]]
* [[הרכבה]] (בוטַני; תיקוני זהר כג ב (בראשית א, כד)  גִלְגּוּלִין אִינוּן רָזָא דְהַרְכָּבָה)
* [[השראה]]
* [[התגלמות]] (מגלם/ מגלמת/ בהתגלמותו)
* [[התמרה]]
* [[הטמרה]]

====ו====
* [[וידוי]] משפט דוגמא: סיפור '''הסחיטה''' הפוליטית, שהתפוצץ עם שידור נאום הוידוי בבגידה של ביבי הוביל לחקירת משטרה שהסתיימה בלא-כלום.
* [[ויטרינה]] (ספרדית ווידריאו vidrio בהוראת זכוכית)
* [[ונדליזם]]
* [[ורדינאה]]
* [[וריאנט]]

====ז====

====ח====
* [[חדרי בטן]] {{צט/תנ&quot;ך|חַדְרֵי בָטֶן|משלי|כ|ל}} 
* [[חודש ימים]] (מופיע בספר יהודית,בתרגום סתום ליוונית:'ημέρα μήνας' ; יהושע מ. גרינץ, ספר יהודית: תחזורת הנוסח המקורי בצירוף מבוא, פירושים ומפתחות,עמוד: 57)
* [[חזר לסורו]], ראו: [[סור]].
* [[חזרן]] חִזְרָן (בארמית תלמודית=בַּמְבּוּק), אתיופית - kezaran
* {{צט/משנה|[[חליק]]|עבודה זרה|ב|ו}}
* [[חמד לצון]]
* [[חריץ]]
* [[חתול בר]]

====ט====
* [[טפחא]] / [[טפחה]] (=הטעמה מקראית) . 
* [[טרזינה]]

====י====
* [[יאתיו]] (איוב, פרק ל, פסוק יד)
* [[יד ורגל]] (כגון: אין לו יד ורגל בדבר)
* [[ינוה]] כמו בפסוק (חבקוק ב',ז'): &quot;ואף כי היין (←המיומן ב[[הונאה]]) בוגד , גבר יהיר ולא '''ינוה'''&quot;(=[[נוה]]←[[בטח]])&quot;.
* [[יוטיוב]] (youtube)
* [[יום הבוחר]]
* [[ירבוע]](אכדית arrabum=עכבר מבוית?, ערבית جربوع).
* [[ישורת]]

====כ====
* [[כולם]]
* [[כך]]
* [[כינון|כִּנוּן]] והביטויים כמו ערך כינון, שיווי הכינון (תמחור נכסים בידי [[פקיד]]ים?)
* {{צט/משנה|כֻמְסָאוֹת|פאה|ה|ח}} במילון שיקגו האשורי (כֻּמשׁלֻ kumšilu),בהוראת צמח: ([https://en.wikipedia.org/wiki/Dipsacus Dipsacus]).
* [[כפייתיות]], שורש -[[כפה]].

====ל====
* [[לא מחזיק מים]] (משפטי)
* [[לוטוס]]
* [[לילית אפורה]]

====מ====
* [[מאורה]] (&quot;מארת-סמים&quot;)
* [[מאודך]]
* [[מאיה]] (אלה רומאית)
* [[מגדניה]]
* [[מדנחא]]
* [[מודולרי]] (מתוך ויקיפדיה: בנוסף אליהם קיימים עגורנים בנמלים ובתעשייה (הבנויים כמבני קבע ולא '''מודולריים''') וכן עגורנים ניידים המותקנים על גבי משאיות או קרונות רכבת).
* [[מותב]] (מושג משפטי)
* [[מורן]] (צמח. בארמית: מורניתא)
* [[מזופת]]
* [[מחית]]
* [[מטח]]
* [[מיצב]]
* [[מיטע]] - ראיתי שזה תרגום של המילה דיסאינפורמציה. יתכן שאני והמקור טועים.
* [[מילה מכובסת]]
* [[מֵישָׁר]]-מדרגות הקצונה בשירות בתי הסוהר
* [[מכנה]] כמו &quot;מכנה משותף&quot;
* [[מל]] כפועל מקראי
* [[מלח מים]] - נאמר כנגד חרקים מעופפים בלבד, מטרידים ו/או סוררים
* [[מסד]] (מַּסָּד)
* [[מעגל קסמים]]
* [[מעדניה]]
* [[מפריח]]
* [[מקלד]]
* [[מקרה מבחן]]
* [[מרמיטה]]
* [[מתי מעט]]

====נ====
* [[נדד]]
* [[נדירות]]
* [[נהיר]]
* [[נוהל]] / [[נוהל עבודה]]
* [[נועז]]  {{צט/תנ&quot;ך|אֶת־עַם '''נוֹעָז''' ([[לועז]]?) לֹא תִרְאֶה (ת[[ירא]]?)! עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ, נִלְעַג לָשׁוֹן-אֵין בִּינָה|ישעיהו|לג|יט}} (𐤀.𐤊𐤄𐤍)
* [[נחנח]] (סלנג. מה האטימולוגיה?)
* [[נטמע|נִטְמַע]]
* [[נכיון]] (צ'קים,לדוגמא)
* [[נעתקו מלים מפיו|נֶעֶתְקוּ מִלִּים מִפִּיו]] (מתאים גם להוספה ל[[מאגר מילים ללומדים למבחן הפסיכומטרי]])
* [[נפולת]] בהקשר- &quot;נפולת של נמושות&quot;,(יצחק רבין ,1976) (ראו [[נמושה]])
* [[נרגנות]] (נרגן, נרגנים)

====ס====
* [[סגולי]]
* [[סהרה]] (מדבר, מן &quot;צחרה&quot;).
* [[סכמטי]]
* [[סמוק]]

====ע====
* [[עובדות בשטח]]
* [[עובש]]
* [[עומד על תילו]]
* [[עזרת נשים]]
* [[עינוי]]
* [[עצי]]
* [[עליהום]]
* [[עריה]] &quot;וְלָקְחוּ כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ וְהִנִּיחוּךְ עֵירֹם וְ'''עֶרְיָה'''&quot; (יחזקאל טז לט)

====פ====
* [[פאושלי]]
* [[פארארפואי]]
* [[פוסט]]
* [[פיסטון]] (מקור תנא דבי אליהו פרק ז', א &quot;גדול פיסטון וגו&quot;)
* [[פירומן]]
* [[פלסטיקיה]] מכולת האשפה הניצבת בקרנות רחוב ושבה מושלכת אשפת הפלסטיק
* [[פסטורלי]]
* [[פצום]]
* [[פקולין]]
* [[פריטטי]]
* [[פרנט]] (פְרַנְט, מתוך יבגני אונייגין: &quot;פה פְרַנְטִים ותיקים תמצאו, בעזותם, בחזייתם וברישולה של משקפתם&quot;)
* [[פתטי]]

====צ====
* [[צ'וקומוקו]] (סלנג לדבר עלוב או ברמה נמוכה, פירוש נוסף: כיסוי הראש (hood) של מעיל או סגין, בעיקר צבאי) 
* [[צימקאו]] הרי כנראה שלא מדובר בקקאו-צימוקים ,אם כך מהי התחילית צימק- במילה: צימקאו ?
* [[צוציק]]
* [[ציצי]]

====ק====
* [[קמחון]]
* [[קניגאות]] (תנא דבי אליהו פרק ז', י&quot;ב: &quot;צאו והביאו לנו דבים ואריות והכניסו לבית מלחמתנו ונעשה בהן קניגאות, כמו שאנו רוצים.&quot;) (ספר אשכול: &quot;השמר לך לראות קניגאות של עכו&quot;ם&quot;) (&quot;ההולך לקניגאות של ישראל הרי זה מושב לצים&quot;)
* [[קברו]]
* [[קונספט]]
* [[קופא על השמרים]]
* [[קצבה]]
* [[קציעות]]
* [[קשקוש בלבוש]]

====ר====
* [[רבותא|רְבוּתָא]] - &quot;לאחר מכן רבותא היא בעיניהם...&quot; - פוליטיאה, כתבי אפלטון
* [[רברבן]] המשים עצמו כ'''רב''' של '''רבן''' (הרב של הרב)
* [[רגליים קרות]]
* [[רובריקה]]
* [[ריספקט]]
* [[רפאי]] - מקצוע, לפי מילון לביא גרמני-עברי, זהו המונח העברי ל- Reastaurator, שהוא מתקן ומשפץ של אובייקטים עתיקים (מבנים וחפצים)
* [[רקד על שתי חתונות]]
* [[רקורד]]
* [[רצוּח]] (סלנג- בהוראת:שרוט,אדם עם רקע נפשי)

====ש====
* [[שאגה]] (אריה)
* [[שאלת תם]]
* [[שואט]] (לפי מילון ספיר אונליין: &quot;שׁוֹאֵט - מתייחס בבוז, ב[[שאט]] נפש.&quot; דוג': &quot;שאון עולם מה היא שׁוֹאֶטֶת!&quot;)
* [[שכיות חמדה]]
* [[שלום על ישראל]]
* [[שכוח אל]]
* [[שכייה]]
* [[שעבד]]
* [[שרוי]]

====ת====
* [[תיאום ציפיות]]
* [[תחושת בטן]]
* [[תלפיות|תַּלְפִּיּוֹת]]
* [[תעתוע]]
* [[שוקולד דובאי]]
[[קטגוריה:ויקימילון - תחזוקה]]</text>
      <sha1>cxxqv6q59vz1cjcuhkiu9pt6qdgz5d8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שבת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2298</id>
    <revision>
      <id>525546</id>
      <parentid>522157</parentid>
      <timestamp>2026-11-07T04:28:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-56660-47</username>
        <id>46757</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>525546</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18462" sha1="ae5wnpgjjfitqdzl81g96pmyiw9yobh" xml:space="preserve"> 
==שַׁבָּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה=sha'''bat'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה בעיקר, גם זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר' שַׁבְּתוֹת־; כ' שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו
}}
[[תמונה:Der Samstug (Saturday).jpg|left|thumb|184px|יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת]]
# {{מקרא}} ה[[יום]] ה[[שביעי]] ב[[שבוע]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|זָכוֹר אֶת-יוֹם '''הַשַּׁבָּת''' לְקַדְּשׁוֹ|שמות|כ|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַ'''שַּׁבָּת''', לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ|נחמיה|י|לב}}
# {{מקרא}} כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיום [[חג]] ו[[יום כיפור]].{{הבהרה|האם מדובר בשימוש חופשי, האם זה פשט או דרש?}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם; וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.|ויקרא|טז|לא}}
#:*{{הדגשה|אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום ה'''שבת'''|(ברית דמשק ג', יא-2)}}
# {{מקרא}} שנת [[שמיטה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיְתָה '''שַׁבַּת''' הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה|ויקרא|כה|ו}}
# {{מקרא}} [[שבוע]] ימים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַד מִמׇּחֳרַת '''הַשַּׁבָּת''' הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוה.|ויקרא|כג|טז}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי '''שַׁבָּתוֹת'''.|שביעית|ב|ו}}
#:*{{צט/משנה|וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, '''שַׁבָּת''' אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.|נדרים|ח|א}}

===גיזרון===
*מקובל לגזור מהפועל [[שבת#שָׁבַת|שָׁבַת]], מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה{{הערת שוליים|גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.}}. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית: {{ערבית|السَّبْت|אַסַּבְּת}} - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורש {{ערבית|سبت|ס־ב־ת}} בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית: {{סורית|14079|ܫܲܒܬ݂ܵܐ}} (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, [https://thetorah.co.il/article/how-and-when-the-seventh-day-became-shabbat כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?].&lt;/ref&gt; או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך&lt;ref&gt;Francois de Blois, [https://blogs.ucl.ac.uk/calendars-ancient-medieval-project/2015/07/15/the-etymology-of-sabbath/ The Etymology of ‘Sabbath’]&lt;/ref&gt;. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון.
* יש גוזרים מאכדית: {{אכדית|9614|šabattu}} - יום בו הירח '''שב''' ומתמלא (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב במסופוטמיה ליום של [[מזל רע]] שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב &quot;יום מנוחת הלב&quot;. לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש{{הערת שוליים|יום זה נקרא ⁠sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדית {{אכדית|50|sebet}} - [[שבע#שֶׁבַע|שֶׁבַע]].}}. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים{{הערת שוליים|Francois de Blois, שם. ראו גם: י&quot;ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ&quot;ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט&quot;ז, עמ' 205-228.}}. יש להוסיף על כך שבאפוס על [[w:אתרחסיס|אתרחסיס]] מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלה [[w:ממי|ממי]] יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).&lt;ref&gt;[https://www.livius.org/sources/content/anet/104-106-the-epic-of-atrahasis/#end אפוס אתרחסיס] בתרגום לאנגלית מאת ב&quot;ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.&lt;/ref&gt; 
:היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי &quot;יום מנוחת הלב&quot; מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח .
:יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של &quot;שבת&quot; היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים &quot;חודש ושבת&quot; ([[s:מלכים ב ד כג|מלכים ב ד,כג]]; [[s:עמוס ח ה|עמוס ח,ה]] ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (כנראה בעקבות החורבן) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, שם.&lt;/ref&gt; יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העברית [[שפה#שָׂפָה|שָׂפָה]] בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.&lt;ref&gt;Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.&lt;/ref&gt; 
*מקביל לאכדית: {{אכדית|2681|šapattu}} בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.{{הערת שוליים|מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.}}. בקהילת [[w:ביתא ישראל|ביתא ישראל]] יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ).

===מידע נוסף===
*לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע|ישעיהו|נו|ב}}, או בצירופים [[שבת הגדול]] ו[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]. אך יש אומרים שהתואר בזכר מתייחס ל[[יום]].

===צירופים===
{{ע|4|
*[[אחד בשבת]]
*[[גוי של שבת]]
*[[חלול שבת|חילול שבת]]
*[[כניסת השבת]]
*[[מוצאי שבת]] ([[מוצ&quot;ש]])
*[[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]]
*[[לכל שבת יש מוצאי שבת]]
*[[מסכת שבת]]
*[[עברית של שבת]]
*[[ענג שבת|עונג שבת]]
*[[ערב שבת]]
*[[פיקוח נפש דוחה שבת]]
*[[קבלת שבת]]
*[[שבת הארץ]]
*[[שבת הגדול]]
*[[שבת זכור]]
*[[שבת חתן]]
*[[שבת מנוחה]]
*[[שבת נחמו]]
*[[שבת קדש|שבת קודש]]
*[[שבת שבתון]]
*[[שבת שירה]]
*[[שבת שלום]]
*[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]
*[[שומר שבת]]
*[[תחום שבת]]
}}

===נגזרות===
*[[שבתאי]]
*[[שבתון]]
*[[w:סובוטניקים|סובוטניקים]]

===תרגום===
{{תר|היום השביעי שבו שובתים}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|sabato}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Sabtu}}
*אירית: {{ת|אירית|Satharn|Sabóid}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Sabbath|Saturday}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sabato}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|շաբաթ}} (תעתיק: šabatʿ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შაბათი}} (תעתיק: šabati)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Samstag}}
*הודית: {{ת|הינדית|शनिवार}} (תעתיק: śanivār)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zaterdag|sabbat}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|Szombat}}
*וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|thứ Bảy}}
*טגלית: {{ת|טגלית|Sabado}}
*טורקית: {{ת|טורקית|cumartesi}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Σάββατο}} (תעתיק: Sávvato)
*יידיש:  {{ת|יידיש|שבת|שאַבּעס}}
*יפנית: {{ת|יפנית|土曜}} (תעתיק: doyō)
*כורדית: {{ת|כורדית|şemî}}
*לטינית: {{ת|לטינית|dies Saturni|sabbatum}}
*מלאית: {{ת|מלאית|Sabtu}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|lørdag}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|Jumamosi}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sábado}}
*ערבית: {{ת|ערבית|السبت}} (תעתיק: אַ־סַּבְת)
*פולנית: {{ת|פולנית|sobota}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sábado}}
*פינית: {{ת|פינית|lauantai|sapatti}}
*פרסית: {{ת|פרסית|شنبه‎}} (תעתיק: שׁנבה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|sobota}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|samedi}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|토요일}} (תעתיק: toyoil)
*רומנית: {{ת|רומנית|sâmbătă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|суббота}} (תעתיק: subbóta)
*שוודית: {{ת|שוודית|lördag}}
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[חל#חֹל|חול]]
*[[יום טוב]]
*[[מועד]]
*[[קדוש#קִדּוּשׁ|קידוש]]
*[[הדלקת נרות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{ימי השבוע}}
{{שורש|שׁבת}}

[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:שבת|*]]
[[קטגוריה:זכר ונקבה]]

==שָׁבַת==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שבת
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ב|ת}}, שלמים 
|בניין=קל
}}
# בטל מ[[מלאכה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי בוֹ '''שָׁבַת''' מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת|בראשית|ב|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים '''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר|ישעיהו|כד|ח}}
# חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות [[הזדהות]] עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.
#:*{{צטשיר|'''שבתה''' לי הגננת, '''שבתה''' לי המורה, / סגרו לי את הבנק ואת המשטרה|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}877&amp;wrkid{{=}}203|אין רגע דל|נעמי שמר}}
#:* עובדי המפעל '''שבתו''' במחאה על הלנת שכרם

===גיזרון===
*קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר ל[[שבת#שַׁבָּת|שַׁבָּת]] ראו שם בגיזרון.

===נגזרות===
* [[שביתה]]

===מילים נרדפות===
* [[בטל]]
* [[עצר]]
* [[פסק]]

===ניגודים===
*[[המשיך]]
*[[התמיד]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cease}}

===ראו גם===
* [[הפגנה]]

{{שורש|שׁבת}}

==שֶׁבֶת {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=
|שורש={{שרש3|י|שׁ|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#צורת המקור של [[ישב#יָשַׁב|יָשַׁב]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים '''שֶׁבֶת''' אַחִים גַּם יָחַד|תהלים|קלג|א}}

===צירופים===
* [[כוכב שבת]]
* [[שבת אחים]]

{{שורש|ישׁב}}
[[קטגוריה:בניין קל]]

==שֶׁבֶת {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם מופשט
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#{{מקרא}} {{הקשר|חוק ומשפט}} [[תקופה]] שבה אדם בטל מ[[אונס]] מ[[עיסוק]]יו עקב [[פגיעה]] שנפגע בידי אחר ועבורה הוא [[זכאי]] לקבל [[פצוי]] [[כספי]] מהצד הפוגע.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה;  רַק '''שִׁבְתּוֹ''' יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.|שמות|כא|יט}}
#:*{{צט/משנה|הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, '''בְּשֶׁבֶת''', וּבְבֹשֶׁת.|בבא קמא|ח|א}}

===צירופים===
* [[שבת ובושת]]
===ראו גם===
*[[שבות]]

{{-}}

==שֶׁבֶת {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר ונקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=ר' שְׁבָתוֹת
}}{{תמונה|Illustration_Anethum_graveolens0.jpg|שבת ריחני}}
#{{רובד|חזל}} [[צמח]] [[תבלין]] [[חד שנתי]] ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]], בעל [[פרח]]ים [[צהוב]]ים ו[[עלה|עלים]] רכים ודקים מאוד כ[[חוט]]ים.
#:*{{צט/משנה|וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ '''שֶׁבֶת''' אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.|פאה|ג|ב}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, '''הַשֶּׁבֶת''' מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.|מעשרות|ג|ה}}
#:*{{צט/משנה|'''הַשֶּׁבֶת''', מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.|עוקצין|ג|ד}}

===גיזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות - אכדית: šabtu; פרסית בהגיית: שֶׁבִד {{ת|אנגלית|شوید}}; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: {{ערבית|شِبِتّ|שִׁבִּתּ}}.
* השוו לתבלין מרוקאי [[שִׁבַס]].

===מילים נרדפות===
* [[שמיר]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|aneto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dill}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|aneto}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კამა}} (תעתיק: ḳama)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Dill}}
* הודית: {{ת|הינדית|सोआ}} (תעתיק: so'ā)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|dille}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|kapor}}
* וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thìa là}}
* טורקית: {{ת|טורקית|dereotu}}
* יוונית: {{ת|יוונית|άνηθος}} (תעתיק: ánithos)
* יפנית: {{ת|יפנית|姫茴香}} (תעתיק: hime-uikyō)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|eneldo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شبت}} (תעתיק: שִׁבִתּ)
* פולנית: {{ת|פולנית|koper}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|endro}}
* פרסית: {{ת|פרסית|شوید}} (תעתיק: שֶׁוִיד)
* צ'כית: {{ת|צ'כית|kopr}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|aneth}}
* קוראנית: {{ת|קוריאנית|딜}} (תעתיק: dil)
* רומנית: {{ת|רומנית|mărar}}
* רוסית: {{ת|רוסית|укроп}} (תעתיק: ukróp)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת ריחני|ויקימינים=Anethum graveolens|ויקישיתוף:CATEGORY:Anethum graveolens|שם ויקישיתוף=שבת ריחני}}


[[קטגוריה:בוטניקה]]
[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:תבלינים]]</text>
      <sha1>ae5wnpgjjfitqdzl81g96pmyiw9yobh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>525547</id>
      <parentid>525546</parentid>
      <timestamp>2026-11-07T04:30:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-56660-47</username>
        <id>46757</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>525547</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18487" sha1="4bvkb3biniqzz4vxvedhnr6yyqxknhi" xml:space="preserve"> 
==שַׁבָּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה=sha'''bat'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה בעיקר, גם זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר' שַׁבְּתוֹת־; כ' שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו
}}
[[תמונה:Der Samstug (Saturday).jpg|left|thumb|184px|יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת]]
# {{מקרא}} ה[[יום]] ה[[שביעי]] ב[[שבוע]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|זָכוֹר אֶת-יוֹם '''הַשַּׁבָּת''' לְקַדְּשׁוֹ|שמות|כ|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַ'''שַּׁבָּת''', לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ|נחמיה|י|לב}}
# {{מקרא}} כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיום [[חג]] ו[[יום כיפור]].{{הבהרה|האם מדובר בשימוש חופשי, האם זה פשט או דרש?}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם; וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.|ויקרא|טז|לא}}
#:*{{הדגשה|אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום ה'''שבת'''|(ברית דמשק ג', יא-2)}}
# {{מקרא}} שנת [[שמיטה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיְתָה '''שַׁבַּת''' הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה|ויקרא|כה|ו}}
# {{מקרא}} [[שבוע]] ימים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַד מִמׇּחֳרַת '''הַשַּׁבָּת''' הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוה.|ויקרא|כג|טז}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי '''שַׁבָּתוֹת'''.|שביעית|ב|ו}}
#:*{{צט/משנה|וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, '''שַׁבָּת''' אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.|נדרים|ח|א}}

===גיזרון===
*מקובל לגזור מהפועל [[שבת#שָׁבַת|שָׁבַת]], מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה{{הערת שוליים|גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.}}. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית: {{ערבית|السَّبْت|אַסַּבְּת}} - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורש {{ערבית|سبت|ס־ב־ת}} בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית: {{סורית|14079|ܫܲܒܬ݂ܵܐ}} (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, [https://thetorah.co.il/article/how-and-when-the-seventh-day-became-shabbat כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?].&lt;/ref&gt; או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך&lt;ref&gt;Francois de Blois, [https://blogs.ucl.ac.uk/calendars-ancient-medieval-project/2015/07/15/the-etymology-of-sabbath/ The Etymology of ‘Sabbath’]&lt;/ref&gt;. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון.
* יש גוזרים מאכדית: {{אכדית|9614|šabattu}} - יום בו הירח '''שב''' ומתמלא (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב ב[[w:מסופוטמיה|מסופוטמיה]] ליום של [[מזל רע]] שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב &quot;יום מנוחת הלב&quot;. לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש{{הערת שוליים|יום זה נקרא ⁠sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדית {{אכדית|50|sebet}} - [[שבע#שֶׁבַע|שֶׁבַע]].}}. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים{{הערת שוליים|Francois de Blois, שם. ראו גם: י&quot;ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ&quot;ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט&quot;ז, עמ' 205-228.}}. יש להוסיף על כך שבאפוס על [[w:אתרחסיס|אתרחסיס]] מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלה [[w:ממי|ממי]] יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).&lt;ref&gt;[https://www.livius.org/sources/content/anet/104-106-the-epic-of-atrahasis/#end אפוס אתרחסיס] בתרגום לאנגלית מאת ב&quot;ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.&lt;/ref&gt; 
:היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי &quot;יום מנוחת הלב&quot; מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח .
:יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של &quot;שבת&quot; היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים &quot;חודש ושבת&quot; ([[s:מלכים ב ד כג|מלכים ב ד,כג]]; [[s:עמוס ח ה|עמוס ח,ה]] ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (כנראה בעקבות החורבן) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, שם.&lt;/ref&gt; יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העברית [[שפה#שָׂפָה|שָׂפָה]] בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.&lt;ref&gt;Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.&lt;/ref&gt; 
*מקביל לאכדית: {{אכדית|2681|šapattu}} בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.{{הערת שוליים|מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.}}. בקהילת [[w:ביתא ישראל|ביתא ישראל]] יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ).

===מידע נוסף===
*לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע|ישעיהו|נו|ב}}, או בצירופים [[שבת הגדול]] ו[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]. אך יש אומרים שהתואר בזכר מתייחס ל[[יום]].

===צירופים===
{{ע|4|
*[[אחד בשבת]]
*[[גוי של שבת]]
*[[חלול שבת|חילול שבת]]
*[[כניסת השבת]]
*[[מוצאי שבת]] ([[מוצ&quot;ש]])
*[[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]]
*[[לכל שבת יש מוצאי שבת]]
*[[מסכת שבת]]
*[[עברית של שבת]]
*[[ענג שבת|עונג שבת]]
*[[ערב שבת]]
*[[פיקוח נפש דוחה שבת]]
*[[קבלת שבת]]
*[[שבת הארץ]]
*[[שבת הגדול]]
*[[שבת זכור]]
*[[שבת חתן]]
*[[שבת מנוחה]]
*[[שבת נחמו]]
*[[שבת קדש|שבת קודש]]
*[[שבת שבתון]]
*[[שבת שירה]]
*[[שבת שלום]]
*[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]
*[[שומר שבת]]
*[[תחום שבת]]
}}

===נגזרות===
*[[שבתאי]]
*[[שבתון]]
*[[w:סובוטניקים|סובוטניקים]]

===תרגום===
{{תר|היום השביעי שבו שובתים}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|sabato}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Sabtu}}
*אירית: {{ת|אירית|Satharn|Sabóid}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Sabbath|Saturday}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sabato}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|շաբաթ}} (תעתיק: šabatʿ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შაბათი}} (תעתיק: šabati)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Samstag}}
*הודית: {{ת|הינדית|शनिवार}} (תעתיק: śanivār)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zaterdag|sabbat}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|Szombat}}
*וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|thứ Bảy}}
*טגלית: {{ת|טגלית|Sabado}}
*טורקית: {{ת|טורקית|cumartesi}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Σάββατο}} (תעתיק: Sávvato)
*יידיש:  {{ת|יידיש|שבת|שאַבּעס}}
*יפנית: {{ת|יפנית|土曜}} (תעתיק: doyō)
*כורדית: {{ת|כורדית|şemî}}
*לטינית: {{ת|לטינית|dies Saturni|sabbatum}}
*מלאית: {{ת|מלאית|Sabtu}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|lørdag}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|Jumamosi}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sábado}}
*ערבית: {{ת|ערבית|السبت}} (תעתיק: אַ־סַּבְת)
*פולנית: {{ת|פולנית|sobota}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sábado}}
*פינית: {{ת|פינית|lauantai|sapatti}}
*פרסית: {{ת|פרסית|شنبه‎}} (תעתיק: שׁנבה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|sobota}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|samedi}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|토요일}} (תעתיק: toyoil)
*רומנית: {{ת|רומנית|sâmbătă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|суббота}} (תעתיק: subbóta)
*שוודית: {{ת|שוודית|lördag}}
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[חל#חֹל|חול]]
*[[יום טוב]]
*[[מועד]]
*[[קדוש#קִדּוּשׁ|קידוש]]
*[[הדלקת נרות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{ימי השבוע}}
{{שורש|שׁבת}}

[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:שבת|*]]
[[קטגוריה:זכר ונקבה]]

==שָׁבַת==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שבת
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ב|ת}}, שלמים 
|בניין=קל
}}
# בטל מ[[מלאכה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי בוֹ '''שָׁבַת''' מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת|בראשית|ב|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים '''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר|ישעיהו|כד|ח}}
# חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות [[הזדהות]] עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.
#:*{{צטשיר|'''שבתה''' לי הגננת, '''שבתה''' לי המורה, / סגרו לי את הבנק ואת המשטרה|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}877&amp;wrkid{{=}}203|אין רגע דל|נעמי שמר}}
#:* עובדי המפעל '''שבתו''' במחאה על הלנת שכרם

===גיזרון===
*קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר ל[[שבת#שַׁבָּת|שַׁבָּת]] ראו שם בגיזרון.

===נגזרות===
* [[שביתה]]

===מילים נרדפות===
* [[בטל]]
* [[עצר]]
* [[פסק]]

===ניגודים===
*[[המשיך]]
*[[התמיד]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cease}}

===ראו גם===
* [[הפגנה]]

{{שורש|שׁבת}}

==שֶׁבֶת {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=
|שורש={{שרש3|י|שׁ|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#צורת המקור של [[ישב#יָשַׁב|יָשַׁב]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים '''שֶׁבֶת''' אַחִים גַּם יָחַד|תהלים|קלג|א}}

===צירופים===
* [[כוכב שבת]]
* [[שבת אחים]]

{{שורש|ישׁב}}
[[קטגוריה:בניין קל]]

==שֶׁבֶת {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם מופשט
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#{{מקרא}} {{הקשר|חוק ומשפט}} [[תקופה]] שבה אדם בטל מ[[אונס]] מ[[עיסוק]]יו עקב [[פגיעה]] שנפגע בידי אחר ועבורה הוא [[זכאי]] לקבל [[פצוי]] [[כספי]] מהצד הפוגע.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה;  רַק '''שִׁבְתּוֹ''' יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.|שמות|כא|יט}}
#:*{{צט/משנה|הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, '''בְּשֶׁבֶת''', וּבְבֹשֶׁת.|בבא קמא|ח|א}}

===צירופים===
* [[שבת ובושת]]
===ראו גם===
*[[שבות]]

{{-}}

==שֶׁבֶת {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר ונקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=ר' שְׁבָתוֹת
}}{{תמונה|Illustration_Anethum_graveolens0.jpg|שבת ריחני}}
#{{רובד|חזל}} [[צמח]] [[תבלין]] [[חד שנתי]] ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]], בעל [[פרח]]ים [[צהוב]]ים ו[[עלה|עלים]] רכים ודקים מאוד כ[[חוט]]ים.
#:*{{צט/משנה|וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ '''שֶׁבֶת''' אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.|פאה|ג|ב}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, '''הַשֶּׁבֶת''' מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.|מעשרות|ג|ה}}
#:*{{צט/משנה|'''הַשֶּׁבֶת''', מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.|עוקצין|ג|ד}}

===גיזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות - אכדית: šabtu; פרסית בהגיית: שֶׁבִד {{ת|אנגלית|شوید}}; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: {{ערבית|شِبِتّ|שִׁבִּתּ}}.
* השוו לתבלין מרוקאי [[שִׁבַס]].

===מילים נרדפות===
* [[שמיר]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|aneto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dill}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|aneto}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კამა}} (תעתיק: ḳama)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Dill}}
* הודית: {{ת|הינדית|सोआ}} (תעתיק: so'ā)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|dille}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|kapor}}
* וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thìa là}}
* טורקית: {{ת|טורקית|dereotu}}
* יוונית: {{ת|יוונית|άνηθος}} (תעתיק: ánithos)
* יפנית: {{ת|יפנית|姫茴香}} (תעתיק: hime-uikyō)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|eneldo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شبت}} (תעתיק: שִׁבִתּ)
* פולנית: {{ת|פולנית|koper}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|endro}}
* פרסית: {{ת|פרסית|شوید}} (תעתיק: שֶׁוִיד)
* צ'כית: {{ת|צ'כית|kopr}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|aneth}}
* קוראנית: {{ת|קוריאנית|딜}} (תעתיק: dil)
* רומנית: {{ת|רומנית|mărar}}
* רוסית: {{ת|רוסית|укроп}} (תעתיק: ukróp)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת ריחני|ויקימינים=Anethum graveolens|ויקישיתוף:CATEGORY:Anethum graveolens|שם ויקישיתוף=שבת ריחני}}


[[קטגוריה:בוטניקה]]
[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:תבלינים]]</text>
      <sha1>4bvkb3biniqzz4vxvedhnr6yyqxknhi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>525548</id>
      <parentid>525547</parentid>
      <timestamp>2026-11-07T04:36:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-56660-47</username>
        <id>46757</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>525548</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18504" sha1="5jfnfx9oithtlt8oltrd5otn4syrh3o" xml:space="preserve"> 
==שַׁבָּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה=sha'''bat'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה בעיקר, גם זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר' שַׁבְּתוֹת־; כ' שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו
}}
[[תמונה:Der Samstug (Saturday).jpg|left|thumb|184px|יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת]]
# {{מקרא}} ה[[יום]] ה[[שביעי]] ב[[שבוע]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|זָכוֹר אֶת-יוֹם '''הַשַּׁבָּת''' לְקַדְּשׁוֹ|שמות|כ|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַ'''שַּׁבָּת''', לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ|נחמיה|י|לב}}
# {{מקרא}} כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיום [[חג]] ו[[יום כיפור]].{{הבהרה|האם מדובר בשימוש חופשי, האם זה פשט או דרש?}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם; וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.|ויקרא|טז|לא}}
#:*{{הדגשה|אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום ה'''שבת'''|(ברית דמשק ג', יא-2)}}
# {{מקרא}} שנת [[שמיטה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיְתָה '''שַׁבַּת''' הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה|ויקרא|כה|ו}}
# {{מקרא}} [[שבוע]] ימים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַד מִמׇּחֳרַת '''הַשַּׁבָּת''' הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוה.|ויקרא|כג|טז}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי '''שַׁבָּתוֹת'''.|שביעית|ב|ו}}
#:*{{צט/משנה|וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, '''שַׁבָּת''' אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.|נדרים|ח|א}}

===גיזרון===
*מקובל לגזור מהפועל [[שבת#שָׁבַת|שָׁבַת]], מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה{{הערת שוליים|גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.}}. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית: {{ערבית|السَّبْت|אַסַּבְּת}} - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורש {{ערבית|سبت|ס־ב־ת}} בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית: {{סורית|14079|ܫܲܒܬ݂ܵܐ}} (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, [https://thetorah.co.il/article/how-and-when-the-seventh-day-became-shabbat כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?].&lt;/ref&gt; או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך&lt;ref&gt;Francois de Blois, [https://blogs.ucl.ac.uk/calendars-ancient-medieval-project/2015/07/15/the-etymology-of-sabbath/ The Etymology of ‘Sabbath’]&lt;/ref&gt;. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון.
* יש גוזרים מאכדית: {{אכדית|9614|šabattu}} - יום בו הירח '''שב''' ומתמלא (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב ב[[w:מסופוטמיה|מסופוטמיה]] ליום של [[מזל רע]] שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב &quot;יום מנוחת הלב&quot;. לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש{{הערת שוליים|יום זה נקרא ⁠sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדית {{אכדית|50|sebet}} - [[שבע#שֶׁבַע|שֶׁבַע]].}}. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים{{הערת שוליים|Francois de Blois, שם. ראו גם: י&quot;ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ&quot;ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט&quot;ז, עמ' 205-228.}}. יש להוסיף על כך שבאפוס על [[w:אתרחסיס|אתרחסיס]] מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלה ממי ([[w:נינתו|נינתו]]) יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).&lt;ref&gt;[https://www.livius.org/sources/content/anet/104-106-the-epic-of-atrahasis/#end אפוס אתרחסיס] בתרגום לאנגלית מאת ב&quot;ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.&lt;/ref&gt; 
:היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי &quot;יום מנוחת הלב&quot; מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח .
:יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של &quot;שבת&quot; היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים &quot;חודש ושבת&quot; ([[s:מלכים ב ד כג|מלכים ב ד,כג]]; [[s:עמוס ח ה|עמוס ח,ה]] ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (כנראה בעקבות החורבן) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, שם.&lt;/ref&gt; יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העברית [[שפה#שָׂפָה|שָׂפָה]] בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.&lt;ref&gt;Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.&lt;/ref&gt; 
*מקביל לאכדית: {{אכדית|2681|šapattu}} בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.{{הערת שוליים|מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.}}. בקהילת [[w:ביתא ישראל|ביתא ישראל]] יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ).

===מידע נוסף===
*לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע|ישעיהו|נו|ב}}, או בצירופים [[שבת הגדול]] ו[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]. אך יש אומרים שהתואר בזכר מתייחס ל[[יום]].

===צירופים===
{{ע|4|
*[[אחד בשבת]]
*[[גוי של שבת]]
*[[חלול שבת|חילול שבת]]
*[[כניסת השבת]]
*[[מוצאי שבת]] ([[מוצ&quot;ש]])
*[[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]]
*[[לכל שבת יש מוצאי שבת]]
*[[מסכת שבת]]
*[[עברית של שבת]]
*[[ענג שבת|עונג שבת]]
*[[ערב שבת]]
*[[פיקוח נפש דוחה שבת]]
*[[קבלת שבת]]
*[[שבת הארץ]]
*[[שבת הגדול]]
*[[שבת זכור]]
*[[שבת חתן]]
*[[שבת מנוחה]]
*[[שבת נחמו]]
*[[שבת קדש|שבת קודש]]
*[[שבת שבתון]]
*[[שבת שירה]]
*[[שבת שלום]]
*[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]
*[[שומר שבת]]
*[[תחום שבת]]
}}

===נגזרות===
*[[שבתאי]]
*[[שבתון]]
*[[w:סובוטניקים|סובוטניקים]]

===תרגום===
{{תר|היום השביעי שבו שובתים}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|sabato}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Sabtu}}
*אירית: {{ת|אירית|Satharn|Sabóid}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Sabbath|Saturday}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sabato}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|շաբաթ}} (תעתיק: šabatʿ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შაბათი}} (תעתיק: šabati)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Samstag}}
*הודית: {{ת|הינדית|शनिवार}} (תעתיק: śanivār)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zaterdag|sabbat}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|Szombat}}
*וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|thứ Bảy}}
*טגלית: {{ת|טגלית|Sabado}}
*טורקית: {{ת|טורקית|cumartesi}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Σάββατο}} (תעתיק: Sávvato)
*יידיש:  {{ת|יידיש|שבת|שאַבּעס}}
*יפנית: {{ת|יפנית|土曜}} (תעתיק: doyō)
*כורדית: {{ת|כורדית|şemî}}
*לטינית: {{ת|לטינית|dies Saturni|sabbatum}}
*מלאית: {{ת|מלאית|Sabtu}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|lørdag}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|Jumamosi}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sábado}}
*ערבית: {{ת|ערבית|السبت}} (תעתיק: אַ־סַּבְת)
*פולנית: {{ת|פולנית|sobota}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sábado}}
*פינית: {{ת|פינית|lauantai|sapatti}}
*פרסית: {{ת|פרסית|شنبه‎}} (תעתיק: שׁנבה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|sobota}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|samedi}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|토요일}} (תעתיק: toyoil)
*רומנית: {{ת|רומנית|sâmbătă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|суббота}} (תעתיק: subbóta)
*שוודית: {{ת|שוודית|lördag}}
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[חל#חֹל|חול]]
*[[יום טוב]]
*[[מועד]]
*[[קדוש#קִדּוּשׁ|קידוש]]
*[[הדלקת נרות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{ימי השבוע}}
{{שורש|שׁבת}}

[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:שבת|*]]
[[קטגוריה:זכר ונקבה]]

==שָׁבַת==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שבת
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ב|ת}}, שלמים 
|בניין=קל
}}
# בטל מ[[מלאכה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי בוֹ '''שָׁבַת''' מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת|בראשית|ב|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים '''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר|ישעיהו|כד|ח}}
# חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות [[הזדהות]] עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.
#:*{{צטשיר|'''שבתה''' לי הגננת, '''שבתה''' לי המורה, / סגרו לי את הבנק ואת המשטרה|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}877&amp;wrkid{{=}}203|אין רגע דל|נעמי שמר}}
#:* עובדי המפעל '''שבתו''' במחאה על הלנת שכרם

===גיזרון===
*קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר ל[[שבת#שַׁבָּת|שַׁבָּת]] ראו שם בגיזרון.

===נגזרות===
* [[שביתה]]

===מילים נרדפות===
* [[בטל]]
* [[עצר]]
* [[פסק]]

===ניגודים===
*[[המשיך]]
*[[התמיד]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cease}}

===ראו גם===
* [[הפגנה]]

{{שורש|שׁבת}}

==שֶׁבֶת {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=
|שורש={{שרש3|י|שׁ|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#צורת המקור של [[ישב#יָשַׁב|יָשַׁב]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים '''שֶׁבֶת''' אַחִים גַּם יָחַד|תהלים|קלג|א}}

===צירופים===
* [[כוכב שבת]]
* [[שבת אחים]]

{{שורש|ישׁב}}
[[קטגוריה:בניין קל]]

==שֶׁבֶת {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם מופשט
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#{{מקרא}} {{הקשר|חוק ומשפט}} [[תקופה]] שבה אדם בטל מ[[אונס]] מ[[עיסוק]]יו עקב [[פגיעה]] שנפגע בידי אחר ועבורה הוא [[זכאי]] לקבל [[פצוי]] [[כספי]] מהצד הפוגע.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה;  רַק '''שִׁבְתּוֹ''' יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.|שמות|כא|יט}}
#:*{{צט/משנה|הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, '''בְּשֶׁבֶת''', וּבְבֹשֶׁת.|בבא קמא|ח|א}}

===צירופים===
* [[שבת ובושת]]
===ראו גם===
*[[שבות]]

{{-}}

==שֶׁבֶת {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר ונקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=ר' שְׁבָתוֹת
}}{{תמונה|Illustration_Anethum_graveolens0.jpg|שבת ריחני}}
#{{רובד|חזל}} [[צמח]] [[תבלין]] [[חד שנתי]] ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]], בעל [[פרח]]ים [[צהוב]]ים ו[[עלה|עלים]] רכים ודקים מאוד כ[[חוט]]ים.
#:*{{צט/משנה|וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ '''שֶׁבֶת''' אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.|פאה|ג|ב}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, '''הַשֶּׁבֶת''' מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.|מעשרות|ג|ה}}
#:*{{צט/משנה|'''הַשֶּׁבֶת''', מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.|עוקצין|ג|ד}}

===גיזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות - אכדית: šabtu; פרסית בהגיית: שֶׁבִד {{ת|אנגלית|شوید}}; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: {{ערבית|شِبِتّ|שִׁבִּתּ}}.
* השוו לתבלין מרוקאי [[שִׁבַס]].

===מילים נרדפות===
* [[שמיר]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|aneto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dill}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|aneto}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კამა}} (תעתיק: ḳama)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Dill}}
* הודית: {{ת|הינדית|सोआ}} (תעתיק: so'ā)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|dille}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|kapor}}
* וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thìa là}}
* טורקית: {{ת|טורקית|dereotu}}
* יוונית: {{ת|יוונית|άνηθος}} (תעתיק: ánithos)
* יפנית: {{ת|יפנית|姫茴香}} (תעתיק: hime-uikyō)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|eneldo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شبت}} (תעתיק: שִׁבִתּ)
* פולנית: {{ת|פולנית|koper}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|endro}}
* פרסית: {{ת|פרסית|شوید}} (תעתיק: שֶׁוִיד)
* צ'כית: {{ת|צ'כית|kopr}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|aneth}}
* קוראנית: {{ת|קוריאנית|딜}} (תעתיק: dil)
* רומנית: {{ת|רומנית|mărar}}
* רוסית: {{ת|רוסית|укроп}} (תעתיק: ukróp)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת ריחני|ויקימינים=Anethum graveolens|ויקישיתוף:CATEGORY:Anethum graveolens|שם ויקישיתוף=שבת ריחני}}


[[קטגוריה:בוטניקה]]
[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:תבלינים]]</text>
      <sha1>5jfnfx9oithtlt8oltrd5otn4syrh3o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>525549</id>
      <parentid>525548</parentid>
      <timestamp>2026-11-07T04:38:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-56660-47</username>
        <id>46757</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>525549</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18516" sha1="do8zoe8en7bdsrrm3gc0play43l7ojh" xml:space="preserve"> 
==שַׁבָּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה=sha'''bat'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה בעיקר, גם זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר' שַׁבְּתוֹת־; כ' שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו
}}
[[תמונה:Der Samstug (Saturday).jpg|left|thumb|184px|יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת]]
# {{מקרא}} ה[[יום]] ה[[שביעי]] ב[[שבוע]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|זָכוֹר אֶת-יוֹם '''הַשַּׁבָּת''' לְקַדְּשׁוֹ|שמות|כ|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַ'''שַּׁבָּת''', לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ|נחמיה|י|לב}}
# {{מקרא}} כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיום [[חג]] ו[[יום כיפור]].{{הבהרה|האם מדובר בשימוש חופשי, האם זה פשט או דרש?}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם; וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.|ויקרא|טז|לא}}
#:*{{הדגשה|אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום ה'''שבת'''|(ברית דמשק ג', יא-2)}}
# {{מקרא}} שנת [[שמיטה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיְתָה '''שַׁבַּת''' הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה|ויקרא|כה|ו}}
# {{מקרא}} [[שבוע]] ימים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַד מִמׇּחֳרַת '''הַשַּׁבָּת''' הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוה.|ויקרא|כג|טז}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי '''שַׁבָּתוֹת'''.|שביעית|ב|ו}}
#:*{{צט/משנה|וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, '''שַׁבָּת''' אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.|נדרים|ח|א}}

===גיזרון===
*מקובל לגזור מהפועל [[שבת#שָׁבַת|שָׁבַת]], מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה{{הערת שוליים|גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.}}. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית: {{ערבית|السَّبْت|אַסַּבְּת}} - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורש {{ערבית|سبت|ס־ב־ת}} בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית: {{סורית|14079|ܫܲܒܬ݂ܵܐ}} (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, [https://thetorah.co.il/article/how-and-when-the-seventh-day-became-shabbat כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?].&lt;/ref&gt; או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך&lt;ref&gt;Francois de Blois, [https://blogs.ucl.ac.uk/calendars-ancient-medieval-project/2015/07/15/the-etymology-of-sabbath/ The Etymology of ‘Sabbath’]&lt;/ref&gt;. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון.
* יש גוזרים מאכדית: {{אכדית|9614|šabattu}} - יום בו הירח '''שב''' ומתמלא (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב ב[[w:מסופוטמיה|מסופוטמיה]] ליום של [[מזל רע]] שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב &quot;יום מנוחת הלב&quot;. לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש{{הערת שוליים|יום זה נקרא ⁠sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדית {{אכדית|50|sebet}} - [[שבע#שֶׁבַע|שֶׁבַע]].}}. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים{{הערת שוליים|Francois de Blois, שם. ראו גם: י&quot;ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ&quot;ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט&quot;ז, עמ' 205-228.}}. יש להוסיף על כך שבאפוס על [[w:אתרחסיס|אתרחסיס]] מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלה ממי ([[w:נינחורסג|נינחורסג]]) יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).&lt;ref&gt;[https://www.livius.org/sources/content/anet/104-106-the-epic-of-atrahasis/#end אפוס אתרחסיס] בתרגום לאנגלית מאת ב&quot;ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.&lt;/ref&gt; 
:היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי &quot;יום מנוחת הלב&quot; מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח .
:יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של &quot;שבת&quot; היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים &quot;חודש ושבת&quot; ([[s:מלכים ב ד כג|מלכים ב ד,כג]]; [[s:עמוס ח ה|עמוס ח,ה]] ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (כנראה בעקבות החורבן) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, שם.&lt;/ref&gt; יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העברית [[שפה#שָׂפָה|שָׂפָה]] בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.&lt;ref&gt;Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.&lt;/ref&gt; 
*מקביל לאכדית: {{אכדית|2681|šapattu}} בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.{{הערת שוליים|מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.}}. בקהילת [[w:ביתא ישראל|ביתא ישראל]] יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ).

===מידע נוסף===
*לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע|ישעיהו|נו|ב}}, או בצירופים [[שבת הגדול]] ו[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]. אך יש אומרים שהתואר בזכר מתייחס ל[[יום]].

===צירופים===
{{ע|4|
*[[אחד בשבת]]
*[[גוי של שבת]]
*[[חלול שבת|חילול שבת]]
*[[כניסת השבת]]
*[[מוצאי שבת]] ([[מוצ&quot;ש]])
*[[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]]
*[[לכל שבת יש מוצאי שבת]]
*[[מסכת שבת]]
*[[עברית של שבת]]
*[[ענג שבת|עונג שבת]]
*[[ערב שבת]]
*[[פיקוח נפש דוחה שבת]]
*[[קבלת שבת]]
*[[שבת הארץ]]
*[[שבת הגדול]]
*[[שבת זכור]]
*[[שבת חתן]]
*[[שבת מנוחה]]
*[[שבת נחמו]]
*[[שבת קדש|שבת קודש]]
*[[שבת שבתון]]
*[[שבת שירה]]
*[[שבת שלום]]
*[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]
*[[שומר שבת]]
*[[תחום שבת]]
}}

===נגזרות===
*[[שבתאי]]
*[[שבתון]]
*[[w:סובוטניקים|סובוטניקים]]

===תרגום===
{{תר|היום השביעי שבו שובתים}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|sabato}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Sabtu}}
*אירית: {{ת|אירית|Satharn|Sabóid}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Sabbath|Saturday}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sabato}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|շաբաթ}} (תעתיק: šabatʿ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შაბათი}} (תעתיק: šabati)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Samstag}}
*הודית: {{ת|הינדית|शनिवार}} (תעתיק: śanivār)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zaterdag|sabbat}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|Szombat}}
*וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|thứ Bảy}}
*טגלית: {{ת|טגלית|Sabado}}
*טורקית: {{ת|טורקית|cumartesi}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Σάββατο}} (תעתיק: Sávvato)
*יידיש:  {{ת|יידיש|שבת|שאַבּעס}}
*יפנית: {{ת|יפנית|土曜}} (תעתיק: doyō)
*כורדית: {{ת|כורדית|şemî}}
*לטינית: {{ת|לטינית|dies Saturni|sabbatum}}
*מלאית: {{ת|מלאית|Sabtu}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|lørdag}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|Jumamosi}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sábado}}
*ערבית: {{ת|ערבית|السبت}} (תעתיק: אַ־סַּבְת)
*פולנית: {{ת|פולנית|sobota}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sábado}}
*פינית: {{ת|פינית|lauantai|sapatti}}
*פרסית: {{ת|פרסית|شنبه‎}} (תעתיק: שׁנבה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|sobota}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|samedi}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|토요일}} (תעתיק: toyoil)
*רומנית: {{ת|רומנית|sâmbătă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|суббота}} (תעתיק: subbóta)
*שוודית: {{ת|שוודית|lördag}}
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[חל#חֹל|חול]]
*[[יום טוב]]
*[[מועד]]
*[[קדוש#קִדּוּשׁ|קידוש]]
*[[הדלקת נרות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{ימי השבוע}}
{{שורש|שׁבת}}

[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:שבת|*]]
[[קטגוריה:זכר ונקבה]]

==שָׁבַת==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שבת
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ב|ת}}, שלמים 
|בניין=קל
}}
# בטל מ[[מלאכה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי בוֹ '''שָׁבַת''' מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת|בראשית|ב|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים '''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר|ישעיהו|כד|ח}}
# חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות [[הזדהות]] עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.
#:*{{צטשיר|'''שבתה''' לי הגננת, '''שבתה''' לי המורה, / סגרו לי את הבנק ואת המשטרה|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}877&amp;wrkid{{=}}203|אין רגע דל|נעמי שמר}}
#:* עובדי המפעל '''שבתו''' במחאה על הלנת שכרם

===גיזרון===
*קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר ל[[שבת#שַׁבָּת|שַׁבָּת]] ראו שם בגיזרון.

===נגזרות===
* [[שביתה]]

===מילים נרדפות===
* [[בטל]]
* [[עצר]]
* [[פסק]]

===ניגודים===
*[[המשיך]]
*[[התמיד]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cease}}

===ראו גם===
* [[הפגנה]]

{{שורש|שׁבת}}

==שֶׁבֶת {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=
|שורש={{שרש3|י|שׁ|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#צורת המקור של [[ישב#יָשַׁב|יָשַׁב]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים '''שֶׁבֶת''' אַחִים גַּם יָחַד|תהלים|קלג|א}}

===צירופים===
* [[כוכב שבת]]
* [[שבת אחים]]

{{שורש|ישׁב}}
[[קטגוריה:בניין קל]]

==שֶׁבֶת {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם מופשט
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#{{מקרא}} {{הקשר|חוק ומשפט}} [[תקופה]] שבה אדם בטל מ[[אונס]] מ[[עיסוק]]יו עקב [[פגיעה]] שנפגע בידי אחר ועבורה הוא [[זכאי]] לקבל [[פצוי]] [[כספי]] מהצד הפוגע.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה;  רַק '''שִׁבְתּוֹ''' יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.|שמות|כא|יט}}
#:*{{צט/משנה|הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, '''בְּשֶׁבֶת''', וּבְבֹשֶׁת.|בבא קמא|ח|א}}

===צירופים===
* [[שבת ובושת]]
===ראו גם===
*[[שבות]]

{{-}}

==שֶׁבֶת {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר ונקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=ר' שְׁבָתוֹת
}}{{תמונה|Illustration_Anethum_graveolens0.jpg|שבת ריחני}}
#{{רובד|חזל}} [[צמח]] [[תבלין]] [[חד שנתי]] ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]], בעל [[פרח]]ים [[צהוב]]ים ו[[עלה|עלים]] רכים ודקים מאוד כ[[חוט]]ים.
#:*{{צט/משנה|וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ '''שֶׁבֶת''' אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.|פאה|ג|ב}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, '''הַשֶּׁבֶת''' מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.|מעשרות|ג|ה}}
#:*{{צט/משנה|'''הַשֶּׁבֶת''', מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.|עוקצין|ג|ד}}

===גיזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות - אכדית: šabtu; פרסית בהגיית: שֶׁבִד {{ת|אנגלית|شوید}}; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: {{ערבית|شِبِتّ|שִׁבִּתּ}}.
* השוו לתבלין מרוקאי [[שִׁבַס]].

===מילים נרדפות===
* [[שמיר]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|aneto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dill}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|aneto}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კამა}} (תעתיק: ḳama)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Dill}}
* הודית: {{ת|הינדית|सोआ}} (תעתיק: so'ā)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|dille}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|kapor}}
* וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thìa là}}
* טורקית: {{ת|טורקית|dereotu}}
* יוונית: {{ת|יוונית|άνηθος}} (תעתיק: ánithos)
* יפנית: {{ת|יפנית|姫茴香}} (תעתיק: hime-uikyō)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|eneldo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شبت}} (תעתיק: שִׁבִתּ)
* פולנית: {{ת|פולנית|koper}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|endro}}
* פרסית: {{ת|פרסית|شوید}} (תעתיק: שֶׁוִיד)
* צ'כית: {{ת|צ'כית|kopr}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|aneth}}
* קוראנית: {{ת|קוריאנית|딜}} (תעתיק: dil)
* רומנית: {{ת|רומנית|mărar}}
* רוסית: {{ת|רוסית|укроп}} (תעתיק: ukróp)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת ריחני|ויקימינים=Anethum graveolens|ויקישיתוף:CATEGORY:Anethum graveolens|שם ויקישיתוף=שבת ריחני}}


[[קטגוריה:בוטניקה]]
[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:תבלינים]]</text>
      <sha1>do8zoe8en7bdsrrm3gc0play43l7ojh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>525550</id>
      <parentid>525549</parentid>
      <timestamp>2026-11-07T04:47:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-56660-47</username>
        <id>46757</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>525550</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18566" sha1="n6snnq6kbvgbr9y29yo83em3jqx9vhf" xml:space="preserve"> 
==שַׁבָּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה=sha'''bat'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה בעיקר, גם זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר' שַׁבְּתוֹת־; כ' שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו
}}
[[תמונה:Der Samstug (Saturday).jpg|left|thumb|184px|יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת]]
# {{מקרא}} ה[[יום]] ה[[שביעי]] ב[[שבוע]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|זָכוֹר אֶת-יוֹם '''הַשַּׁבָּת''' לְקַדְּשׁוֹ|שמות|כ|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַ'''שַּׁבָּת''', לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ|נחמיה|י|לב}}
# {{מקרא}} כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיום [[חג]] ו[[יום כיפור]].{{הבהרה|האם מדובר בשימוש חופשי, האם זה פשט או דרש?}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם; וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.|ויקרא|טז|לא}}
#:*{{הדגשה|אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום ה'''שבת'''|(ברית דמשק ג', יא-2)}}
# {{מקרא}} שנת [[שמיטה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיְתָה '''שַׁבַּת''' הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה|ויקרא|כה|ו}}
# {{מקרא}} [[שבוע]] ימים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַד מִמׇּחֳרַת '''הַשַּׁבָּת''' הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוה.|ויקרא|כג|טז}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי '''שַׁבָּתוֹת'''.|שביעית|ב|ו}}
#:*{{צט/משנה|וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, '''שַׁבָּת''' אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.|נדרים|ח|א}}

===גיזרון===
*מקובל לגזור מהפועל [[שבת#שָׁבַת|שָׁבַת]], מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה{{הערת שוליים|גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.}}. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית: {{ערבית|السَّبْت|אַסַּבְּת}} - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורש {{ערבית|سبت|ס־ב־ת}} בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית: {{סורית|14079|ܫܲܒܬ݂ܵܐ}} (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, [https://thetorah.co.il/article/how-and-when-the-seventh-day-became-shabbat כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?].&lt;/ref&gt; או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך&lt;ref&gt;Francois de Blois, [https://blogs.ucl.ac.uk/calendars-ancient-medieval-project/2015/07/15/the-etymology-of-sabbath/ The Etymology of ‘Sabbath’]&lt;/ref&gt;. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון.
* יש גוזרים מאכדית: {{אכדית|9614|šabattu}} - יום בו הירח '''שב''' ומתמלא (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב ב[[w:מסופוטמיה|מסופוטמיה]] ליום של [[מזל רע]] שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב &quot;יום מנוחת הלב&quot;. לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש{{הערת שוליים|יום זה נקרא ⁠sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדית {{אכדית|50|sebet}} - [[שבע#שֶׁבַע|שֶׁבַע]].}}. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים{{הערת שוליים|Francois de Blois, שם. ראו גם: י&quot;ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ&quot;ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט&quot;ז, עמ' 205-228.}}. יש להוסיף על כך שבאפוס על [[w:אתרחסיס|אתרחסיס]] מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלה הבבלית מאמי (ש[[נטמע]]ה ב [[w:נינחורסג|נינחורסג]] השומרית) יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).&lt;ref&gt;[https://www.livius.org/sources/content/anet/104-106-the-epic-of-atrahasis/#end אפוס אתרחסיס] בתרגום לאנגלית מאת ב&quot;ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.&lt;/ref&gt; 
:היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי &quot;יום מנוחת הלב&quot; מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח .
:יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של &quot;שבת&quot; היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים &quot;חודש ושבת&quot; ([[s:מלכים ב ד כג|מלכים ב ד,כג]]; [[s:עמוס ח ה|עמוס ח,ה]] ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (כנראה בעקבות החורבן) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, שם.&lt;/ref&gt; יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העברית [[שפה#שָׂפָה|שָׂפָה]] בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.&lt;ref&gt;Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.&lt;/ref&gt; 
*מקביל לאכדית: {{אכדית|2681|šapattu}} בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.{{הערת שוליים|מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.}}. בקהילת [[w:ביתא ישראל|ביתא ישראל]] יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ).

===מידע נוסף===
*לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע|ישעיהו|נו|ב}}, או בצירופים [[שבת הגדול]] ו[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]. אך יש אומרים שהתואר בזכר מתייחס ל[[יום]].

===צירופים===
{{ע|4|
*[[אחד בשבת]]
*[[גוי של שבת]]
*[[חלול שבת|חילול שבת]]
*[[כניסת השבת]]
*[[מוצאי שבת]] ([[מוצ&quot;ש]])
*[[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]]
*[[לכל שבת יש מוצאי שבת]]
*[[מסכת שבת]]
*[[עברית של שבת]]
*[[ענג שבת|עונג שבת]]
*[[ערב שבת]]
*[[פיקוח נפש דוחה שבת]]
*[[קבלת שבת]]
*[[שבת הארץ]]
*[[שבת הגדול]]
*[[שבת זכור]]
*[[שבת חתן]]
*[[שבת מנוחה]]
*[[שבת נחמו]]
*[[שבת קדש|שבת קודש]]
*[[שבת שבתון]]
*[[שבת שירה]]
*[[שבת שלום]]
*[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]
*[[שומר שבת]]
*[[תחום שבת]]
}}

===נגזרות===
*[[שבתאי]]
*[[שבתון]]
*[[w:סובוטניקים|סובוטניקים]]

===תרגום===
{{תר|היום השביעי שבו שובתים}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|sabato}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Sabtu}}
*אירית: {{ת|אירית|Satharn|Sabóid}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Sabbath|Saturday}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sabato}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|շաբաթ}} (תעתיק: šabatʿ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შაბათი}} (תעתיק: šabati)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Samstag}}
*הודית: {{ת|הינדית|शनिवार}} (תעתיק: śanivār)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zaterdag|sabbat}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|Szombat}}
*וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|thứ Bảy}}
*טגלית: {{ת|טגלית|Sabado}}
*טורקית: {{ת|טורקית|cumartesi}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Σάββατο}} (תעתיק: Sávvato)
*יידיש:  {{ת|יידיש|שבת|שאַבּעס}}
*יפנית: {{ת|יפנית|土曜}} (תעתיק: doyō)
*כורדית: {{ת|כורדית|şemî}}
*לטינית: {{ת|לטינית|dies Saturni|sabbatum}}
*מלאית: {{ת|מלאית|Sabtu}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|lørdag}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|Jumamosi}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sábado}}
*ערבית: {{ת|ערבית|السبت}} (תעתיק: אַ־סַּבְת)
*פולנית: {{ת|פולנית|sobota}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sábado}}
*פינית: {{ת|פינית|lauantai|sapatti}}
*פרסית: {{ת|פרסית|شنبه‎}} (תעתיק: שׁנבה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|sobota}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|samedi}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|토요일}} (תעתיק: toyoil)
*רומנית: {{ת|רומנית|sâmbătă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|суббота}} (תעתיק: subbóta)
*שוודית: {{ת|שוודית|lördag}}
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[חל#חֹל|חול]]
*[[יום טוב]]
*[[מועד]]
*[[קדוש#קִדּוּשׁ|קידוש]]
*[[הדלקת נרות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{ימי השבוע}}
{{שורש|שׁבת}}

[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:שבת|*]]
[[קטגוריה:זכר ונקבה]]

==שָׁבַת==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שבת
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ב|ת}}, שלמים 
|בניין=קל
}}
# בטל מ[[מלאכה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי בוֹ '''שָׁבַת''' מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת|בראשית|ב|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים '''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר|ישעיהו|כד|ח}}
# חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות [[הזדהות]] עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.
#:*{{צטשיר|'''שבתה''' לי הגננת, '''שבתה''' לי המורה, / סגרו לי את הבנק ואת המשטרה|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}877&amp;wrkid{{=}}203|אין רגע דל|נעמי שמר}}
#:* עובדי המפעל '''שבתו''' במחאה על הלנת שכרם

===גיזרון===
*קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר ל[[שבת#שַׁבָּת|שַׁבָּת]] ראו שם בגיזרון.

===נגזרות===
* [[שביתה]]

===מילים נרדפות===
* [[בטל]]
* [[עצר]]
* [[פסק]]

===ניגודים===
*[[המשיך]]
*[[התמיד]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cease}}

===ראו גם===
* [[הפגנה]]

{{שורש|שׁבת}}

==שֶׁבֶת {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=
|שורש={{שרש3|י|שׁ|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#צורת המקור של [[ישב#יָשַׁב|יָשַׁב]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים '''שֶׁבֶת''' אַחִים גַּם יָחַד|תהלים|קלג|א}}

===צירופים===
* [[כוכב שבת]]
* [[שבת אחים]]

{{שורש|ישׁב}}
[[קטגוריה:בניין קל]]

==שֶׁבֶת {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם מופשט
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#{{מקרא}} {{הקשר|חוק ומשפט}} [[תקופה]] שבה אדם בטל מ[[אונס]] מ[[עיסוק]]יו עקב [[פגיעה]] שנפגע בידי אחר ועבורה הוא [[זכאי]] לקבל [[פצוי]] [[כספי]] מהצד הפוגע.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה;  רַק '''שִׁבְתּוֹ''' יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.|שמות|כא|יט}}
#:*{{צט/משנה|הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, '''בְּשֶׁבֶת''', וּבְבֹשֶׁת.|בבא קמא|ח|א}}

===צירופים===
* [[שבת ובושת]]
===ראו גם===
*[[שבות]]

{{-}}

==שֶׁבֶת {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר ונקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=ר' שְׁבָתוֹת
}}{{תמונה|Illustration_Anethum_graveolens0.jpg|שבת ריחני}}
#{{רובד|חזל}} [[צמח]] [[תבלין]] [[חד שנתי]] ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]], בעל [[פרח]]ים [[צהוב]]ים ו[[עלה|עלים]] רכים ודקים מאוד כ[[חוט]]ים.
#:*{{צט/משנה|וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ '''שֶׁבֶת''' אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.|פאה|ג|ב}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, '''הַשֶּׁבֶת''' מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.|מעשרות|ג|ה}}
#:*{{צט/משנה|'''הַשֶּׁבֶת''', מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.|עוקצין|ג|ד}}

===גיזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות - אכדית: šabtu; פרסית בהגיית: שֶׁבִד {{ת|אנגלית|شوید}}; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: {{ערבית|شِبِتّ|שִׁבִּתּ}}.
* השוו לתבלין מרוקאי [[שִׁבַס]].

===מילים נרדפות===
* [[שמיר]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|aneto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dill}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|aneto}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კამა}} (תעתיק: ḳama)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Dill}}
* הודית: {{ת|הינדית|सोआ}} (תעתיק: so'ā)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|dille}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|kapor}}
* וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thìa là}}
* טורקית: {{ת|טורקית|dereotu}}
* יוונית: {{ת|יוונית|άνηθος}} (תעתיק: ánithos)
* יפנית: {{ת|יפנית|姫茴香}} (תעתיק: hime-uikyō)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|eneldo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شبت}} (תעתיק: שִׁבִתּ)
* פולנית: {{ת|פולנית|koper}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|endro}}
* פרסית: {{ת|פרסית|شوید}} (תעתיק: שֶׁוִיד)
* צ'כית: {{ת|צ'כית|kopr}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|aneth}}
* קוראנית: {{ת|קוריאנית|딜}} (תעתיק: dil)
* רומנית: {{ת|רומנית|mărar}}
* רוסית: {{ת|רוסית|укроп}} (תעתיק: ukróp)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת ריחני|ויקימינים=Anethum graveolens|ויקישיתוף:CATEGORY:Anethum graveolens|שם ויקישיתוף=שבת ריחני}}


[[קטגוריה:בוטניקה]]
[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:תבלינים]]</text>
      <sha1>n6snnq6kbvgbr9y29yo83em3jqx9vhf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>525551</id>
      <parentid>525550</parentid>
      <timestamp>2026-11-07T04:51:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-56660-47</username>
        <id>46757</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>525551</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18562" sha1="gombg7iqbezwct2ypipomt6omyqv9xo" xml:space="preserve"> 
==שַׁבָּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה=sha'''bat'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה בעיקר, גם זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר' שַׁבְּתוֹת־; כ' שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו
}}
[[תמונה:Der Samstug (Saturday).jpg|left|thumb|184px|יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת]]
# {{מקרא}} ה[[יום]] ה[[שביעי]] ב[[שבוע]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|זָכוֹר אֶת-יוֹם '''הַשַּׁבָּת''' לְקַדְּשׁוֹ|שמות|כ|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַ'''שַּׁבָּת''', לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ|נחמיה|י|לב}}
# {{מקרא}} כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיום [[חג]] ו[[יום כיפור]].{{הבהרה|האם מדובר בשימוש חופשי, האם זה פשט או דרש?}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם; וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.|ויקרא|טז|לא}}
#:*{{הדגשה|אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום ה'''שבת'''|(ברית דמשק ג', יא-2)}}
# {{מקרא}} שנת [[שמיטה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיְתָה '''שַׁבַּת''' הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה|ויקרא|כה|ו}}
# {{מקרא}} [[שבוע]] ימים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַד מִמׇּחֳרַת '''הַשַּׁבָּת''' הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוה.|ויקרא|כג|טז}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי '''שַׁבָּתוֹת'''.|שביעית|ב|ו}}
#:*{{צט/משנה|וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, '''שַׁבָּת''' אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.|נדרים|ח|א}}

===גיזרון===
*מקובל לגזור מהפועל [[שבת#שָׁבַת|שָׁבַת]], מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה{{הערת שוליים|גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.}}. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית: {{ערבית|السَّبْت|אַסַּבְּת}} - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורש {{ערבית|سبت|ס־ב־ת}} בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית: {{סורית|14079|ܫܲܒܬ݂ܵܐ}} (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, [https://thetorah.co.il/article/how-and-when-the-seventh-day-became-shabbat כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?].&lt;/ref&gt; או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך&lt;ref&gt;Francois de Blois, [https://blogs.ucl.ac.uk/calendars-ancient-medieval-project/2015/07/15/the-etymology-of-sabbath/ The Etymology of ‘Sabbath’]&lt;/ref&gt;. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון.
* יש גוזרים מאכדית: {{אכדית|9614|šabattu}} - יום בו הירח '''שב''' ומתמלא (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב ב[[w:מסופוטמיה|מסופוטמיה]] ליום של [[מזל רע]] שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב &quot;יום מנוחת הלב&quot;. לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש{{הערת שוליים|יום זה נקרא ⁠sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדית {{אכדית|50|sebet}} - [[שבע#שֶׁבַע|שֶׁבַע]].}}. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים{{הערת שוליים|Francois de Blois, שם. ראו גם: י&quot;ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ&quot;ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט&quot;ז, עמ' 205-228.}}. יש להוסיף על כך שבאפוס על [[w:אתרחסיס|אתרחסיס]] מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלה הבבלית מאמי (שזוהתה כ [[w:נינחורסג|נינחורסג]] השומרית) יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).&lt;ref&gt;[https://www.livius.org/sources/content/anet/104-106-the-epic-of-atrahasis/#end אפוס אתרחסיס] בתרגום לאנגלית מאת ב&quot;ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.&lt;/ref&gt; 
:היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי &quot;יום מנוחת הלב&quot; מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח .
:יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של &quot;שבת&quot; היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים &quot;חודש ושבת&quot; ([[s:מלכים ב ד כג|מלכים ב ד,כג]]; [[s:עמוס ח ה|עמוס ח,ה]] ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (כנראה בעקבות החורבן) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, שם.&lt;/ref&gt; יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העברית [[שפה#שָׂפָה|שָׂפָה]] בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.&lt;ref&gt;Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.&lt;/ref&gt; 
*מקביל לאכדית: {{אכדית|2681|šapattu}} בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.{{הערת שוליים|מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.}}. בקהילת [[w:ביתא ישראל|ביתא ישראל]] יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ).

===מידע נוסף===
*לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע|ישעיהו|נו|ב}}, או בצירופים [[שבת הגדול]] ו[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]. אך יש אומרים שהתואר בזכר מתייחס ל[[יום]].

===צירופים===
{{ע|4|
*[[אחד בשבת]]
*[[גוי של שבת]]
*[[חלול שבת|חילול שבת]]
*[[כניסת השבת]]
*[[מוצאי שבת]] ([[מוצ&quot;ש]])
*[[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]]
*[[לכל שבת יש מוצאי שבת]]
*[[מסכת שבת]]
*[[עברית של שבת]]
*[[ענג שבת|עונג שבת]]
*[[ערב שבת]]
*[[פיקוח נפש דוחה שבת]]
*[[קבלת שבת]]
*[[שבת הארץ]]
*[[שבת הגדול]]
*[[שבת זכור]]
*[[שבת חתן]]
*[[שבת מנוחה]]
*[[שבת נחמו]]
*[[שבת קדש|שבת קודש]]
*[[שבת שבתון]]
*[[שבת שירה]]
*[[שבת שלום]]
*[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]
*[[שומר שבת]]
*[[תחום שבת]]
}}

===נגזרות===
*[[שבתאי]]
*[[שבתון]]
*[[w:סובוטניקים|סובוטניקים]]

===תרגום===
{{תר|היום השביעי שבו שובתים}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|sabato}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Sabtu}}
*אירית: {{ת|אירית|Satharn|Sabóid}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Sabbath|Saturday}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sabato}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|շաբաթ}} (תעתיק: šabatʿ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შაბათი}} (תעתיק: šabati)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Samstag}}
*הודית: {{ת|הינדית|शनिवार}} (תעתיק: śanivār)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zaterdag|sabbat}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|Szombat}}
*וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|thứ Bảy}}
*טגלית: {{ת|טגלית|Sabado}}
*טורקית: {{ת|טורקית|cumartesi}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Σάββατο}} (תעתיק: Sávvato)
*יידיש:  {{ת|יידיש|שבת|שאַבּעס}}
*יפנית: {{ת|יפנית|土曜}} (תעתיק: doyō)
*כורדית: {{ת|כורדית|şemî}}
*לטינית: {{ת|לטינית|dies Saturni|sabbatum}}
*מלאית: {{ת|מלאית|Sabtu}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|lørdag}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|Jumamosi}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sábado}}
*ערבית: {{ת|ערבית|السبت}} (תעתיק: אַ־סַּבְת)
*פולנית: {{ת|פולנית|sobota}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sábado}}
*פינית: {{ת|פינית|lauantai|sapatti}}
*פרסית: {{ת|פרסית|شنبه‎}} (תעתיק: שׁנבה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|sobota}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|samedi}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|토요일}} (תעתיק: toyoil)
*רומנית: {{ת|רומנית|sâmbătă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|суббота}} (תעתיק: subbóta)
*שוודית: {{ת|שוודית|lördag}}
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[חל#חֹל|חול]]
*[[יום טוב]]
*[[מועד]]
*[[קדוש#קִדּוּשׁ|קידוש]]
*[[הדלקת נרות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{ימי השבוע}}
{{שורש|שׁבת}}

[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:שבת|*]]
[[קטגוריה:זכר ונקבה]]

==שָׁבַת==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שבת
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ב|ת}}, שלמים 
|בניין=קל
}}
# בטל מ[[מלאכה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי בוֹ '''שָׁבַת''' מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת|בראשית|ב|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים '''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר|ישעיהו|כד|ח}}
# חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות [[הזדהות]] עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.
#:*{{צטשיר|'''שבתה''' לי הגננת, '''שבתה''' לי המורה, / סגרו לי את הבנק ואת המשטרה|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}877&amp;wrkid{{=}}203|אין רגע דל|נעמי שמר}}
#:* עובדי המפעל '''שבתו''' במחאה על הלנת שכרם

===גיזרון===
*קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר ל[[שבת#שַׁבָּת|שַׁבָּת]] ראו שם בגיזרון.

===נגזרות===
* [[שביתה]]

===מילים נרדפות===
* [[בטל]]
* [[עצר]]
* [[פסק]]

===ניגודים===
*[[המשיך]]
*[[התמיד]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cease}}

===ראו גם===
* [[הפגנה]]

{{שורש|שׁבת}}

==שֶׁבֶת {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=
|שורש={{שרש3|י|שׁ|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#צורת המקור של [[ישב#יָשַׁב|יָשַׁב]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים '''שֶׁבֶת''' אַחִים גַּם יָחַד|תהלים|קלג|א}}

===צירופים===
* [[כוכב שבת]]
* [[שבת אחים]]

{{שורש|ישׁב}}
[[קטגוריה:בניין קל]]

==שֶׁבֶת {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם מופשט
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#{{מקרא}} {{הקשר|חוק ומשפט}} [[תקופה]] שבה אדם בטל מ[[אונס]] מ[[עיסוק]]יו עקב [[פגיעה]] שנפגע בידי אחר ועבורה הוא [[זכאי]] לקבל [[פצוי]] [[כספי]] מהצד הפוגע.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה;  רַק '''שִׁבְתּוֹ''' יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.|שמות|כא|יט}}
#:*{{צט/משנה|הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, '''בְּשֶׁבֶת''', וּבְבֹשֶׁת.|בבא קמא|ח|א}}

===צירופים===
* [[שבת ובושת]]
===ראו גם===
*[[שבות]]

{{-}}

==שֶׁבֶת {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר ונקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=ר' שְׁבָתוֹת
}}{{תמונה|Illustration_Anethum_graveolens0.jpg|שבת ריחני}}
#{{רובד|חזל}} [[צמח]] [[תבלין]] [[חד שנתי]] ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]], בעל [[פרח]]ים [[צהוב]]ים ו[[עלה|עלים]] רכים ודקים מאוד כ[[חוט]]ים.
#:*{{צט/משנה|וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ '''שֶׁבֶת''' אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.|פאה|ג|ב}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, '''הַשֶּׁבֶת''' מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.|מעשרות|ג|ה}}
#:*{{צט/משנה|'''הַשֶּׁבֶת''', מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.|עוקצין|ג|ד}}

===גיזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות - אכדית: šabtu; פרסית בהגיית: שֶׁבִד {{ת|אנגלית|شوید}}; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: {{ערבית|شِبِتّ|שִׁבִּתּ}}.
* השוו לתבלין מרוקאי [[שִׁבַס]].

===מילים נרדפות===
* [[שמיר]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|aneto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dill}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|aneto}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კამა}} (תעתיק: ḳama)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Dill}}
* הודית: {{ת|הינדית|सोआ}} (תעתיק: so'ā)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|dille}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|kapor}}
* וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thìa là}}
* טורקית: {{ת|טורקית|dereotu}}
* יוונית: {{ת|יוונית|άνηθος}} (תעתיק: ánithos)
* יפנית: {{ת|יפנית|姫茴香}} (תעתיק: hime-uikyō)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|eneldo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شبت}} (תעתיק: שִׁבִתּ)
* פולנית: {{ת|פולנית|koper}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|endro}}
* פרסית: {{ת|פרסית|شوید}} (תעתיק: שֶׁוִיד)
* צ'כית: {{ת|צ'כית|kopr}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|aneth}}
* קוראנית: {{ת|קוריאנית|딜}} (תעתיק: dil)
* רומנית: {{ת|רומנית|mărar}}
* רוסית: {{ת|רוסית|укроп}} (תעתיק: ukróp)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת ריחני|ויקימינים=Anethum graveolens|ויקישיתוף:CATEGORY:Anethum graveolens|שם ויקישיתוף=שבת ריחני}}


[[קטגוריה:בוטניקה]]
[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:תבלינים]]</text>
      <sha1>gombg7iqbezwct2ypipomt6omyqv9xo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>525552</id>
      <parentid>525551</parentid>
      <timestamp>2026-11-07T04:54:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-56660-47</username>
        <id>46757</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>525552</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18573" sha1="9oaxlp0p9wkl5g08tag588s9mew06xl" xml:space="preserve"> 
==שַׁבָּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה=sha'''bat'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה בעיקר, גם זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר' שַׁבְּתוֹת־; כ' שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו
}}
[[תמונה:Der Samstug (Saturday).jpg|left|thumb|184px|יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת]]
# {{מקרא}} ה[[יום]] ה[[שביעי]] ב[[שבוע]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|זָכוֹר אֶת-יוֹם '''הַשַּׁבָּת''' לְקַדְּשׁוֹ|שמות|כ|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַ'''שַּׁבָּת''', לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ|נחמיה|י|לב}}
# {{מקרא}} כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיום [[חג]] ו[[יום כיפור]].{{הבהרה|האם מדובר בשימוש חופשי, האם זה פשט או דרש?}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם; וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.|ויקרא|טז|לא}}
#:*{{הדגשה|אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום ה'''שבת'''|(ברית דמשק ג', יא-2)}}
# {{מקרא}} שנת [[שמיטה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיְתָה '''שַׁבַּת''' הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה|ויקרא|כה|ו}}
# {{מקרא}} [[שבוע]] ימים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַד מִמׇּחֳרַת '''הַשַּׁבָּת''' הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוה.|ויקרא|כג|טז}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי '''שַׁבָּתוֹת'''.|שביעית|ב|ו}}
#:*{{צט/משנה|וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, '''שַׁבָּת''' אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.|נדרים|ח|א}}

===גיזרון===
*מקובל לגזור מהפועל [[שבת#שָׁבַת|שָׁבַת]], מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה{{הערת שוליים|גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.}}. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית: {{ערבית|السَّبْت|אַסַּבְּת}} - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורש {{ערבית|سبت|ס־ב־ת}} בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית: {{סורית|14079|ܫܲܒܬ݂ܵܐ}} (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, [https://thetorah.co.il/article/how-and-when-the-seventh-day-became-shabbat כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?].&lt;/ref&gt; או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך&lt;ref&gt;Francois de Blois, [https://blogs.ucl.ac.uk/calendars-ancient-medieval-project/2015/07/15/the-etymology-of-sabbath/ The Etymology of ‘Sabbath’]&lt;/ref&gt;. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון.
* יש גוזרים מאכדית: {{אכדית|9614|šabattu}} - יום בו הירח '''שב''' ומתמלא (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב ב[[w:מסופוטמיה|מסופוטמיה]] ליום של [[מזל רע]] שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב &quot;יום מנוחת הלב&quot;. לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש{{הערת שוליים|יום זה נקרא ⁠sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדית {{אכדית|50|sebet}} - [[שבע#שֶׁבַע|שֶׁבַע]].}}. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים{{הערת שוליים|Francois de Blois, שם. ראו גם: י&quot;ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ&quot;ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט&quot;ז, עמ' 205-228.}}. יש להוסיף על כך שבאפוס על [[w:אתרחסיס|אתרחסיס]] מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלה הבבלית מאמי (שזוהתה כ [[w:נינחורסג|נינחורסג]] השומרית) יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).&lt;ref&gt;[https://www.livius.org/sources/content/anet/104-106-the-epic-of-atrahasis/#end אפוס אתרחסיס] בתרגום לאנגלית מאת ב&quot;ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.&lt;/ref&gt; 
:היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי &quot;יום מנוחת הלב&quot; מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח .
:יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של &quot;שבת&quot; היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים &quot;חודש ושבת&quot; ([[s:מלכים ב ד כג|מלכים ב ד,כג]]; [[s:עמוס ח ה|עמוס ח,ה]] ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (כנראה בעקבות [[חורבן]] הבית) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, שם.&lt;/ref&gt; יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העברית [[שפה#שָׂפָה|שָׂפָה]] בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.&lt;ref&gt;Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.&lt;/ref&gt; 
*מקביל לאכדית: {{אכדית|2681|šapattu}} בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.{{הערת שוליים|מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.}}. בקהילת [[w:ביתא ישראל|ביתא ישראל]] יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ).

===מידע נוסף===
*לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע|ישעיהו|נו|ב}}, או בצירופים [[שבת הגדול]] ו[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]. אך יש אומרים שהתואר בזכר מתייחס ל[[יום]].

===צירופים===
{{ע|4|
*[[אחד בשבת]]
*[[גוי של שבת]]
*[[חלול שבת|חילול שבת]]
*[[כניסת השבת]]
*[[מוצאי שבת]] ([[מוצ&quot;ש]])
*[[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]]
*[[לכל שבת יש מוצאי שבת]]
*[[מסכת שבת]]
*[[עברית של שבת]]
*[[ענג שבת|עונג שבת]]
*[[ערב שבת]]
*[[פיקוח נפש דוחה שבת]]
*[[קבלת שבת]]
*[[שבת הארץ]]
*[[שבת הגדול]]
*[[שבת זכור]]
*[[שבת חתן]]
*[[שבת מנוחה]]
*[[שבת נחמו]]
*[[שבת קדש|שבת קודש]]
*[[שבת שבתון]]
*[[שבת שירה]]
*[[שבת שלום]]
*[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]
*[[שומר שבת]]
*[[תחום שבת]]
}}

===נגזרות===
*[[שבתאי]]
*[[שבתון]]
*[[w:סובוטניקים|סובוטניקים]]

===תרגום===
{{תר|היום השביעי שבו שובתים}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|sabato}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Sabtu}}
*אירית: {{ת|אירית|Satharn|Sabóid}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Sabbath|Saturday}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sabato}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|շաբաթ}} (תעתיק: šabatʿ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შაბათი}} (תעתיק: šabati)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Samstag}}
*הודית: {{ת|הינדית|शनिवार}} (תעתיק: śanivār)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zaterdag|sabbat}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|Szombat}}
*וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|thứ Bảy}}
*טגלית: {{ת|טגלית|Sabado}}
*טורקית: {{ת|טורקית|cumartesi}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Σάββατο}} (תעתיק: Sávvato)
*יידיש:  {{ת|יידיש|שבת|שאַבּעס}}
*יפנית: {{ת|יפנית|土曜}} (תעתיק: doyō)
*כורדית: {{ת|כורדית|şemî}}
*לטינית: {{ת|לטינית|dies Saturni|sabbatum}}
*מלאית: {{ת|מלאית|Sabtu}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|lørdag}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|Jumamosi}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sábado}}
*ערבית: {{ת|ערבית|السبت}} (תעתיק: אַ־סַּבְת)
*פולנית: {{ת|פולנית|sobota}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sábado}}
*פינית: {{ת|פינית|lauantai|sapatti}}
*פרסית: {{ת|פרסית|شنبه‎}} (תעתיק: שׁנבה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|sobota}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|samedi}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|토요일}} (תעתיק: toyoil)
*רומנית: {{ת|רומנית|sâmbătă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|суббота}} (תעתיק: subbóta)
*שוודית: {{ת|שוודית|lördag}}
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[חל#חֹל|חול]]
*[[יום טוב]]
*[[מועד]]
*[[קדוש#קִדּוּשׁ|קידוש]]
*[[הדלקת נרות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{ימי השבוע}}
{{שורש|שׁבת}}

[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:שבת|*]]
[[קטגוריה:זכר ונקבה]]

==שָׁבַת==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שבת
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ב|ת}}, שלמים 
|בניין=קל
}}
# בטל מ[[מלאכה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי בוֹ '''שָׁבַת''' מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת|בראשית|ב|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים '''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר|ישעיהו|כד|ח}}
# חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות [[הזדהות]] עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.
#:*{{צטשיר|'''שבתה''' לי הגננת, '''שבתה''' לי המורה, / סגרו לי את הבנק ואת המשטרה|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}877&amp;wrkid{{=}}203|אין רגע דל|נעמי שמר}}
#:* עובדי המפעל '''שבתו''' במחאה על הלנת שכרם

===גיזרון===
*קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר ל[[שבת#שַׁבָּת|שַׁבָּת]] ראו שם בגיזרון.

===נגזרות===
* [[שביתה]]

===מילים נרדפות===
* [[בטל]]
* [[עצר]]
* [[פסק]]

===ניגודים===
*[[המשיך]]
*[[התמיד]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cease}}

===ראו גם===
* [[הפגנה]]

{{שורש|שׁבת}}

==שֶׁבֶת {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=
|שורש={{שרש3|י|שׁ|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#צורת המקור של [[ישב#יָשַׁב|יָשַׁב]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים '''שֶׁבֶת''' אַחִים גַּם יָחַד|תהלים|קלג|א}}

===צירופים===
* [[כוכב שבת]]
* [[שבת אחים]]

{{שורש|ישׁב}}
[[קטגוריה:בניין קל]]

==שֶׁבֶת {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם מופשט
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#{{מקרא}} {{הקשר|חוק ומשפט}} [[תקופה]] שבה אדם בטל מ[[אונס]] מ[[עיסוק]]יו עקב [[פגיעה]] שנפגע בידי אחר ועבורה הוא [[זכאי]] לקבל [[פצוי]] [[כספי]] מהצד הפוגע.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה;  רַק '''שִׁבְתּוֹ''' יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.|שמות|כא|יט}}
#:*{{צט/משנה|הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, '''בְּשֶׁבֶת''', וּבְבֹשֶׁת.|בבא קמא|ח|א}}

===צירופים===
* [[שבת ובושת]]
===ראו גם===
*[[שבות]]

{{-}}

==שֶׁבֶת {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר ונקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=ר' שְׁבָתוֹת
}}{{תמונה|Illustration_Anethum_graveolens0.jpg|שבת ריחני}}
#{{רובד|חזל}} [[צמח]] [[תבלין]] [[חד שנתי]] ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]], בעל [[פרח]]ים [[צהוב]]ים ו[[עלה|עלים]] רכים ודקים מאוד כ[[חוט]]ים.
#:*{{צט/משנה|וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ '''שֶׁבֶת''' אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.|פאה|ג|ב}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, '''הַשֶּׁבֶת''' מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.|מעשרות|ג|ה}}
#:*{{צט/משנה|'''הַשֶּׁבֶת''', מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.|עוקצין|ג|ד}}

===גיזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות - אכדית: šabtu; פרסית בהגיית: שֶׁבִד {{ת|אנגלית|شوید}}; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: {{ערבית|شِبِتّ|שִׁבִּתּ}}.
* השוו לתבלין מרוקאי [[שִׁבַס]].

===מילים נרדפות===
* [[שמיר]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|aneto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dill}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|aneto}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კამა}} (תעתיק: ḳama)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Dill}}
* הודית: {{ת|הינדית|सोआ}} (תעתיק: so'ā)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|dille}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|kapor}}
* וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thìa là}}
* טורקית: {{ת|טורקית|dereotu}}
* יוונית: {{ת|יוונית|άνηθος}} (תעתיק: ánithos)
* יפנית: {{ת|יפנית|姫茴香}} (תעתיק: hime-uikyō)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|eneldo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شبت}} (תעתיק: שִׁבִתּ)
* פולנית: {{ת|פולנית|koper}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|endro}}
* פרסית: {{ת|פרסית|شوید}} (תעתיק: שֶׁוִיד)
* צ'כית: {{ת|צ'כית|kopr}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|aneth}}
* קוראנית: {{ת|קוריאנית|딜}} (תעתיק: dil)
* רומנית: {{ת|רומנית|mărar}}
* רוסית: {{ת|רוסית|укроп}} (תעתיק: ukróp)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת ריחני|ויקימינים=Anethum graveolens|ויקישיתוף:CATEGORY:Anethum graveolens|שם ויקישיתוף=שבת ריחני}}


[[קטגוריה:בוטניקה]]
[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:תבלינים]]</text>
      <sha1>9oaxlp0p9wkl5g08tag588s9mew06xl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>525553</id>
      <parentid>525552</parentid>
      <timestamp>2026-11-07T04:55:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-56660-47</username>
        <id>46757</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>525553</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18573" sha1="4ei51v055trad4q6wgmzorgi7zknvwz" xml:space="preserve"> 
==שַׁבָּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה=sha'''bat'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה בעיקר, גם זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר' שַׁבְּתוֹת־; כ' שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו
}}
[[תמונה:Der Samstug (Saturday).jpg|left|thumb|184px|יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת]]
# {{מקרא}} ה[[יום]] ה[[שביעי]] ב[[שבוע]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|זָכוֹר אֶת-יוֹם '''הַשַּׁבָּת''' לְקַדְּשׁוֹ|שמות|כ|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַ'''שַּׁבָּת''', לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ|נחמיה|י|לב}}
# {{מקרא}} כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיום [[חג]] ו[[יום כיפור]].{{הבהרה|האם מדובר בשימוש חופשי, האם זה פשט או דרש?}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם; וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.|ויקרא|טז|לא}}
#:*{{הדגשה|אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום ה'''שבת'''|(ברית דמשק ג', יא-2)}}
# {{מקרא}} שנת [[שמיטה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיְתָה '''שַׁבַּת''' הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה|ויקרא|כה|ו}}
# {{מקרא}} [[שבוע]] ימים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַד מִמׇּחֳרַת '''הַשַּׁבָּת''' הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוה.|ויקרא|כג|טז}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי '''שַׁבָּתוֹת'''.|שביעית|ב|ו}}
#:*{{צט/משנה|וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, '''שַׁבָּת''' אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.|נדרים|ח|א}}

===גיזרון===
*מקובל לגזור מהפועל [[שבת#שָׁבַת|שָׁבַת]], מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה{{הערת שוליים|גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.}}. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית: {{ערבית|السَّبْت|אַסַּבְּת}} - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורש {{ערבית|سبت|ס־ב־ת}} בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית: {{סורית|14079|ܫܲܒܬ݂ܵܐ}} (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, [https://thetorah.co.il/article/how-and-when-the-seventh-day-became-shabbat כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?].&lt;/ref&gt; או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך&lt;ref&gt;Francois de Blois, [https://blogs.ucl.ac.uk/calendars-ancient-medieval-project/2015/07/15/the-etymology-of-sabbath/ The Etymology of ‘Sabbath’]&lt;/ref&gt;. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון.
* יש גוזרים מאכדית: {{אכדית|9614|šabattu}} - יום בו הירח '''שב''' ומתמלא (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב ב[[w:מסופוטמיה|מסופוטמיה]] ליום של [[מזל רע]] שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב &quot;יום מנוחת הלב&quot;. לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש{{הערת שוליים|יום זה נקרא ⁠sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדית {{אכדית|50|sebet}} - [[שבע#שֶׁבַע|שֶׁבַע]].}}. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים{{הערת שוליים|Francois de Blois, שם. ראו גם: י&quot;ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ&quot;ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט&quot;ז, עמ' 205-228.}}. יש להוסיף על כך שבאפוס על [[w:אתרחסיס|אתרחסיס]] מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלה הבבלית מאמי (שזוהתה כ [[w:נינחורסג|נינחורסג]] השומרית) יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).&lt;ref&gt;[https://www.livius.org/sources/content/anet/104-106-the-epic-of-atrahasis/#end אפוס אתרחסיס] בתרגום לאנגלית מאת ב&quot;ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.&lt;/ref&gt; 
:היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי &quot;יום מנוחת הלב&quot; מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח .
:יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של &quot;שבת&quot; היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים &quot;חודש ושבת&quot; ([[s:מלכים ב ד כג|מלכים ב ד,כג]]; [[s:עמוס ח ה|עמוס ח,ה]] ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (כנראה בעקבות [[חורבן]]-הבית) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, שם.&lt;/ref&gt; יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העברית [[שפה#שָׂפָה|שָׂפָה]] בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.&lt;ref&gt;Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.&lt;/ref&gt; 
*מקביל לאכדית: {{אכדית|2681|šapattu}} בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.{{הערת שוליים|מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.}}. בקהילת [[w:ביתא ישראל|ביתא ישראל]] יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ).

===מידע נוסף===
*לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע|ישעיהו|נו|ב}}, או בצירופים [[שבת הגדול]] ו[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]. אך יש אומרים שהתואר בזכר מתייחס ל[[יום]].

===צירופים===
{{ע|4|
*[[אחד בשבת]]
*[[גוי של שבת]]
*[[חלול שבת|חילול שבת]]
*[[כניסת השבת]]
*[[מוצאי שבת]] ([[מוצ&quot;ש]])
*[[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]]
*[[לכל שבת יש מוצאי שבת]]
*[[מסכת שבת]]
*[[עברית של שבת]]
*[[ענג שבת|עונג שבת]]
*[[ערב שבת]]
*[[פיקוח נפש דוחה שבת]]
*[[קבלת שבת]]
*[[שבת הארץ]]
*[[שבת הגדול]]
*[[שבת זכור]]
*[[שבת חתן]]
*[[שבת מנוחה]]
*[[שבת נחמו]]
*[[שבת קדש|שבת קודש]]
*[[שבת שבתון]]
*[[שבת שירה]]
*[[שבת שלום]]
*[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]
*[[שומר שבת]]
*[[תחום שבת]]
}}

===נגזרות===
*[[שבתאי]]
*[[שבתון]]
*[[w:סובוטניקים|סובוטניקים]]

===תרגום===
{{תר|היום השביעי שבו שובתים}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|sabato}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Sabtu}}
*אירית: {{ת|אירית|Satharn|Sabóid}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Sabbath|Saturday}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sabato}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|շաբաթ}} (תעתיק: šabatʿ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შაბათი}} (תעתיק: šabati)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Samstag}}
*הודית: {{ת|הינדית|शनिवार}} (תעתיק: śanivār)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zaterdag|sabbat}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|Szombat}}
*וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|thứ Bảy}}
*טגלית: {{ת|טגלית|Sabado}}
*טורקית: {{ת|טורקית|cumartesi}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Σάββατο}} (תעתיק: Sávvato)
*יידיש:  {{ת|יידיש|שבת|שאַבּעס}}
*יפנית: {{ת|יפנית|土曜}} (תעתיק: doyō)
*כורדית: {{ת|כורדית|şemî}}
*לטינית: {{ת|לטינית|dies Saturni|sabbatum}}
*מלאית: {{ת|מלאית|Sabtu}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|lørdag}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|Jumamosi}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sábado}}
*ערבית: {{ת|ערבית|السبت}} (תעתיק: אַ־סַּבְת)
*פולנית: {{ת|פולנית|sobota}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sábado}}
*פינית: {{ת|פינית|lauantai|sapatti}}
*פרסית: {{ת|פרסית|شنبه‎}} (תעתיק: שׁנבה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|sobota}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|samedi}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|토요일}} (תעתיק: toyoil)
*רומנית: {{ת|רומנית|sâmbătă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|суббота}} (תעתיק: subbóta)
*שוודית: {{ת|שוודית|lördag}}
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[חל#חֹל|חול]]
*[[יום טוב]]
*[[מועד]]
*[[קדוש#קִדּוּשׁ|קידוש]]
*[[הדלקת נרות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{ימי השבוע}}
{{שורש|שׁבת}}

[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:שבת|*]]
[[קטגוריה:זכר ונקבה]]

==שָׁבַת==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שבת
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ב|ת}}, שלמים 
|בניין=קל
}}
# בטל מ[[מלאכה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי בוֹ '''שָׁבַת''' מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת|בראשית|ב|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים '''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר|ישעיהו|כד|ח}}
# חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות [[הזדהות]] עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.
#:*{{צטשיר|'''שבתה''' לי הגננת, '''שבתה''' לי המורה, / סגרו לי את הבנק ואת המשטרה|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}877&amp;wrkid{{=}}203|אין רגע דל|נעמי שמר}}
#:* עובדי המפעל '''שבתו''' במחאה על הלנת שכרם

===גיזרון===
*קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר ל[[שבת#שַׁבָּת|שַׁבָּת]] ראו שם בגיזרון.

===נגזרות===
* [[שביתה]]

===מילים נרדפות===
* [[בטל]]
* [[עצר]]
* [[פסק]]

===ניגודים===
*[[המשיך]]
*[[התמיד]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cease}}

===ראו גם===
* [[הפגנה]]

{{שורש|שׁבת}}

==שֶׁבֶת {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=
|שורש={{שרש3|י|שׁ|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#צורת המקור של [[ישב#יָשַׁב|יָשַׁב]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים '''שֶׁבֶת''' אַחִים גַּם יָחַד|תהלים|קלג|א}}

===צירופים===
* [[כוכב שבת]]
* [[שבת אחים]]

{{שורש|ישׁב}}
[[קטגוריה:בניין קל]]

==שֶׁבֶת {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם מופשט
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#{{מקרא}} {{הקשר|חוק ומשפט}} [[תקופה]] שבה אדם בטל מ[[אונס]] מ[[עיסוק]]יו עקב [[פגיעה]] שנפגע בידי אחר ועבורה הוא [[זכאי]] לקבל [[פצוי]] [[כספי]] מהצד הפוגע.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה;  רַק '''שִׁבְתּוֹ''' יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.|שמות|כא|יט}}
#:*{{צט/משנה|הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, '''בְּשֶׁבֶת''', וּבְבֹשֶׁת.|בבא קמא|ח|א}}

===צירופים===
* [[שבת ובושת]]
===ראו גם===
*[[שבות]]

{{-}}

==שֶׁבֶת {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר ונקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=ר' שְׁבָתוֹת
}}{{תמונה|Illustration_Anethum_graveolens0.jpg|שבת ריחני}}
#{{רובד|חזל}} [[צמח]] [[תבלין]] [[חד שנתי]] ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]], בעל [[פרח]]ים [[צהוב]]ים ו[[עלה|עלים]] רכים ודקים מאוד כ[[חוט]]ים.
#:*{{צט/משנה|וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ '''שֶׁבֶת''' אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.|פאה|ג|ב}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, '''הַשֶּׁבֶת''' מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.|מעשרות|ג|ה}}
#:*{{צט/משנה|'''הַשֶּׁבֶת''', מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.|עוקצין|ג|ד}}

===גיזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות - אכדית: šabtu; פרסית בהגיית: שֶׁבִד {{ת|אנגלית|شوید}}; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: {{ערבית|شِبِتّ|שִׁבִּתּ}}.
* השוו לתבלין מרוקאי [[שִׁבַס]].

===מילים נרדפות===
* [[שמיר]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|aneto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dill}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|aneto}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კამა}} (תעתיק: ḳama)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Dill}}
* הודית: {{ת|הינדית|सोआ}} (תעתיק: so'ā)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|dille}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|kapor}}
* וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thìa là}}
* טורקית: {{ת|טורקית|dereotu}}
* יוונית: {{ת|יוונית|άνηθος}} (תעתיק: ánithos)
* יפנית: {{ת|יפנית|姫茴香}} (תעתיק: hime-uikyō)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|eneldo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شبت}} (תעתיק: שִׁבִתּ)
* פולנית: {{ת|פולנית|koper}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|endro}}
* פרסית: {{ת|פרסית|شوید}} (תעתיק: שֶׁוִיד)
* צ'כית: {{ת|צ'כית|kopr}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|aneth}}
* קוראנית: {{ת|קוריאנית|딜}} (תעתיק: dil)
* רומנית: {{ת|רומנית|mărar}}
* רוסית: {{ת|רוסית|укроп}} (תעתיק: ukróp)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת ריחני|ויקימינים=Anethum graveolens|ויקישיתוף:CATEGORY:Anethum graveolens|שם ויקישיתוף=שבת ריחני}}


[[קטגוריה:בוטניקה]]
[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:תבלינים]]</text>
      <sha1>4ei51v055trad4q6wgmzorgi7zknvwz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>525554</id>
      <parentid>525553</parentid>
      <timestamp>2026-11-07T04:55:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-56660-47</username>
        <id>46757</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>525554</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18577" sha1="rmf20y0tf7tzd1p9usk0z2rowet9bfp" xml:space="preserve"> 
==שַׁבָּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה=sha'''bat'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה בעיקר, גם זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר' שַׁבְּתוֹת־; כ' שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו
}}
[[תמונה:Der Samstug (Saturday).jpg|left|thumb|184px|יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת]]
# {{מקרא}} ה[[יום]] ה[[שביעי]] ב[[שבוע]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|זָכוֹר אֶת-יוֹם '''הַשַּׁבָּת''' לְקַדְּשׁוֹ|שמות|כ|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַ'''שַּׁבָּת''', לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ|נחמיה|י|לב}}
# {{מקרא}} כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיום [[חג]] ו[[יום כיפור]].{{הבהרה|האם מדובר בשימוש חופשי, האם זה פשט או דרש?}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם; וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.|ויקרא|טז|לא}}
#:*{{הדגשה|אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום ה'''שבת'''|(ברית דמשק ג', יא-2)}}
# {{מקרא}} שנת [[שמיטה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיְתָה '''שַׁבַּת''' הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה|ויקרא|כה|ו}}
# {{מקרא}} [[שבוע]] ימים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַד מִמׇּחֳרַת '''הַשַּׁבָּת''' הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוה.|ויקרא|כג|טז}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי '''שַׁבָּתוֹת'''.|שביעית|ב|ו}}
#:*{{צט/משנה|וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, '''שַׁבָּת''' אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.|נדרים|ח|א}}

===גיזרון===
*מקובל לגזור מהפועל [[שבת#שָׁבַת|שָׁבַת]], מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה{{הערת שוליים|גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.}}. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית: {{ערבית|السَّبْت|אַסַּבְּת}} - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורש {{ערבית|سبت|ס־ב־ת}} בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית: {{סורית|14079|ܫܲܒܬ݂ܵܐ}} (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, [https://thetorah.co.il/article/how-and-when-the-seventh-day-became-shabbat כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?].&lt;/ref&gt; או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך&lt;ref&gt;Francois de Blois, [https://blogs.ucl.ac.uk/calendars-ancient-medieval-project/2015/07/15/the-etymology-of-sabbath/ The Etymology of ‘Sabbath’]&lt;/ref&gt;. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון.
* יש גוזרים מאכדית: {{אכדית|9614|šabattu}} - יום בו הירח '''שב''' ומתמלא (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב ב[[w:מסופוטמיה|מסופוטמיה]] ליום של [[מזל רע]] שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב &quot;יום מנוחת הלב&quot;. לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש{{הערת שוליים|יום זה נקרא ⁠sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדית {{אכדית|50|sebet}} - [[שבע#שֶׁבַע|שֶׁבַע]].}}. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים{{הערת שוליים|Francois de Blois, שם. ראו גם: י&quot;ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ&quot;ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט&quot;ז, עמ' 205-228.}}. יש להוסיף על כך שבאפוס על [[w:אתרחסיס|אתרחסיס]] מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלה הבבלית מאמי (שזוהתה כ [[w:נינחורסג|נינחורסג]] השומרית) יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).&lt;ref&gt;[https://www.livius.org/sources/content/anet/104-106-the-epic-of-atrahasis/#end אפוס אתרחסיס] בתרגום לאנגלית מאת ב&quot;ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.&lt;/ref&gt; 
:היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי &quot;יום מנוחת הלב&quot; מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח .
:יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של &quot;שבת&quot; היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים &quot;חודש ושבת&quot; ([[s:מלכים ב ד כג|מלכים ב ד,כג]]; [[s:עמוס ח ה|עמוס ח,ה]] ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (כנראה בעקבות [[חורבן]]-הבית 1.0) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, שם.&lt;/ref&gt; יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העברית [[שפה#שָׂפָה|שָׂפָה]] בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.&lt;ref&gt;Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.&lt;/ref&gt; 
*מקביל לאכדית: {{אכדית|2681|šapattu}} בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.{{הערת שוליים|מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.}}. בקהילת [[w:ביתא ישראל|ביתא ישראל]] יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ).

===מידע נוסף===
*לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע|ישעיהו|נו|ב}}, או בצירופים [[שבת הגדול]] ו[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]. אך יש אומרים שהתואר בזכר מתייחס ל[[יום]].

===צירופים===
{{ע|4|
*[[אחד בשבת]]
*[[גוי של שבת]]
*[[חלול שבת|חילול שבת]]
*[[כניסת השבת]]
*[[מוצאי שבת]] ([[מוצ&quot;ש]])
*[[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]]
*[[לכל שבת יש מוצאי שבת]]
*[[מסכת שבת]]
*[[עברית של שבת]]
*[[ענג שבת|עונג שבת]]
*[[ערב שבת]]
*[[פיקוח נפש דוחה שבת]]
*[[קבלת שבת]]
*[[שבת הארץ]]
*[[שבת הגדול]]
*[[שבת זכור]]
*[[שבת חתן]]
*[[שבת מנוחה]]
*[[שבת נחמו]]
*[[שבת קדש|שבת קודש]]
*[[שבת שבתון]]
*[[שבת שירה]]
*[[שבת שלום]]
*[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]
*[[שומר שבת]]
*[[תחום שבת]]
}}

===נגזרות===
*[[שבתאי]]
*[[שבתון]]
*[[w:סובוטניקים|סובוטניקים]]

===תרגום===
{{תר|היום השביעי שבו שובתים}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|sabato}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Sabtu}}
*אירית: {{ת|אירית|Satharn|Sabóid}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Sabbath|Saturday}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sabato}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|շաբաթ}} (תעתיק: šabatʿ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შაბათი}} (תעתיק: šabati)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Samstag}}
*הודית: {{ת|הינדית|शनिवार}} (תעתיק: śanivār)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zaterdag|sabbat}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|Szombat}}
*וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|thứ Bảy}}
*טגלית: {{ת|טגלית|Sabado}}
*טורקית: {{ת|טורקית|cumartesi}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Σάββατο}} (תעתיק: Sávvato)
*יידיש:  {{ת|יידיש|שבת|שאַבּעס}}
*יפנית: {{ת|יפנית|土曜}} (תעתיק: doyō)
*כורדית: {{ת|כורדית|şemî}}
*לטינית: {{ת|לטינית|dies Saturni|sabbatum}}
*מלאית: {{ת|מלאית|Sabtu}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|lørdag}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|Jumamosi}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sábado}}
*ערבית: {{ת|ערבית|السبت}} (תעתיק: אַ־סַּבְת)
*פולנית: {{ת|פולנית|sobota}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sábado}}
*פינית: {{ת|פינית|lauantai|sapatti}}
*פרסית: {{ת|פרסית|شنبه‎}} (תעתיק: שׁנבה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|sobota}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|samedi}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|토요일}} (תעתיק: toyoil)
*רומנית: {{ת|רומנית|sâmbătă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|суббота}} (תעתיק: subbóta)
*שוודית: {{ת|שוודית|lördag}}
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[חל#חֹל|חול]]
*[[יום טוב]]
*[[מועד]]
*[[קדוש#קִדּוּשׁ|קידוש]]
*[[הדלקת נרות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{ימי השבוע}}
{{שורש|שׁבת}}

[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:שבת|*]]
[[קטגוריה:זכר ונקבה]]

==שָׁבַת==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שבת
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ב|ת}}, שלמים 
|בניין=קל
}}
# בטל מ[[מלאכה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי בוֹ '''שָׁבַת''' מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת|בראשית|ב|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים '''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר|ישעיהו|כד|ח}}
# חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות [[הזדהות]] עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.
#:*{{צטשיר|'''שבתה''' לי הגננת, '''שבתה''' לי המורה, / סגרו לי את הבנק ואת המשטרה|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}877&amp;wrkid{{=}}203|אין רגע דל|נעמי שמר}}
#:* עובדי המפעל '''שבתו''' במחאה על הלנת שכרם

===גיזרון===
*קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר ל[[שבת#שַׁבָּת|שַׁבָּת]] ראו שם בגיזרון.

===נגזרות===
* [[שביתה]]

===מילים נרדפות===
* [[בטל]]
* [[עצר]]
* [[פסק]]

===ניגודים===
*[[המשיך]]
*[[התמיד]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cease}}

===ראו גם===
* [[הפגנה]]

{{שורש|שׁבת}}

==שֶׁבֶת {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=
|שורש={{שרש3|י|שׁ|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#צורת המקור של [[ישב#יָשַׁב|יָשַׁב]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים '''שֶׁבֶת''' אַחִים גַּם יָחַד|תהלים|קלג|א}}

===צירופים===
* [[כוכב שבת]]
* [[שבת אחים]]

{{שורש|ישׁב}}
[[קטגוריה:בניין קל]]

==שֶׁבֶת {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם מופשט
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#{{מקרא}} {{הקשר|חוק ומשפט}} [[תקופה]] שבה אדם בטל מ[[אונס]] מ[[עיסוק]]יו עקב [[פגיעה]] שנפגע בידי אחר ועבורה הוא [[זכאי]] לקבל [[פצוי]] [[כספי]] מהצד הפוגע.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה;  רַק '''שִׁבְתּוֹ''' יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.|שמות|כא|יט}}
#:*{{צט/משנה|הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, '''בְּשֶׁבֶת''', וּבְבֹשֶׁת.|בבא קמא|ח|א}}

===צירופים===
* [[שבת ובושת]]
===ראו גם===
*[[שבות]]

{{-}}

==שֶׁבֶת {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר ונקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=ר' שְׁבָתוֹת
}}{{תמונה|Illustration_Anethum_graveolens0.jpg|שבת ריחני}}
#{{רובד|חזל}} [[צמח]] [[תבלין]] [[חד שנתי]] ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]], בעל [[פרח]]ים [[צהוב]]ים ו[[עלה|עלים]] רכים ודקים מאוד כ[[חוט]]ים.
#:*{{צט/משנה|וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ '''שֶׁבֶת''' אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.|פאה|ג|ב}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, '''הַשֶּׁבֶת''' מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.|מעשרות|ג|ה}}
#:*{{צט/משנה|'''הַשֶּׁבֶת''', מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.|עוקצין|ג|ד}}

===גיזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות - אכדית: šabtu; פרסית בהגיית: שֶׁבִד {{ת|אנגלית|شوید}}; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: {{ערבית|شِبِتّ|שִׁבִּתּ}}.
* השוו לתבלין מרוקאי [[שִׁבַס]].

===מילים נרדפות===
* [[שמיר]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|aneto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dill}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|aneto}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კამა}} (תעתיק: ḳama)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Dill}}
* הודית: {{ת|הינדית|सोआ}} (תעתיק: so'ā)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|dille}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|kapor}}
* וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thìa là}}
* טורקית: {{ת|טורקית|dereotu}}
* יוונית: {{ת|יוונית|άνηθος}} (תעתיק: ánithos)
* יפנית: {{ת|יפנית|姫茴香}} (תעתיק: hime-uikyō)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|eneldo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شبت}} (תעתיק: שִׁבִתּ)
* פולנית: {{ת|פולנית|koper}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|endro}}
* פרסית: {{ת|פרסית|شوید}} (תעתיק: שֶׁוִיד)
* צ'כית: {{ת|צ'כית|kopr}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|aneth}}
* קוראנית: {{ת|קוריאנית|딜}} (תעתיק: dil)
* רומנית: {{ת|רומנית|mărar}}
* רוסית: {{ת|רוסית|укроп}} (תעתיק: ukróp)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת ריחני|ויקימינים=Anethum graveolens|ויקישיתוף:CATEGORY:Anethum graveolens|שם ויקישיתוף=שבת ריחני}}


[[קטגוריה:בוטניקה]]
[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:תבלינים]]</text>
      <sha1>rmf20y0tf7tzd1p9usk0z2rowet9bfp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>525555</id>
      <parentid>525554</parentid>
      <timestamp>2026-11-07T04:58:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-56660-47</username>
        <id>46757</id>
      </contributor>
      <comment>/* גיזרון */</comment>
      <origin>525555</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="18611" sha1="1fgnrxwzgyp99v8oewksdrnuptcv7p9" xml:space="preserve"> 
==שַׁבָּת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה=sha'''bat'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה בעיקר, גם זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטָּל}}
|נטיות=ר' שַׁבָּתוֹת; שַׁבַּת־, ר' שַׁבְּתוֹת־; כ' שַׁבַּתּוֹ, שַׁבְּתוֹתָיו
}}
[[תמונה:Der Samstug (Saturday).jpg|left|thumb|184px|יהודים גרמנים עומדים מחוץ לבית הכנסת בשבת]]
# {{מקרא}} ה[[יום]] ה[[שביעי]] ב[[שבוע]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|זָכוֹר אֶת-יוֹם '''הַשַּׁבָּת''' לְקַדְּשׁוֹ|שמות|כ|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְעַמֵּי הָאָרֶץ הַמְבִיאִים אֶת-הַמַּקָּחוֹת וְכָל-שֶׁבֶר בְּיוֹם הַ'''שַּׁבָּת''', לִמְכּוֹר--לֹא-נִקַּח מֵהֶם בַּשַּׁבָּת, וּבְיוֹם קֹדֶשׁ|נחמיה|י|לב}}
# {{מקרא}} כל מועד שבו שובתים ממלאכה, כיום [[חג]] ו[[יום כיפור]].{{הבהרה|האם מדובר בשימוש חופשי, האם זה פשט או דרש?}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שַׁבַּת''' שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם; וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם.|ויקרא|טז|לא}}
#:*{{הדגשה|אל ישלח את בן הנכר לעשות את חפצו ביום ה'''שבת'''|(ברית דמשק ג', יא-2)}}
# {{מקרא}} שנת [[שמיטה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְהָיְתָה '''שַׁבַּת''' הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה|ויקרא|כה|ו}}
# {{מקרא}} [[שבוע]] ימים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַד מִמׇּחֳרַת '''הַשַּׁבָּת''' הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוה.|ויקרא|כג|טז}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, לִשְׁתֵּי '''שַׁבָּתוֹת'''.|שביעית|ב|ו}}
#:*{{צט/משנה|וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, '''שַׁבָּת''' אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד, אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם.|נדרים|ח|א}}

===גיזרון===
*מקובל לגזור מהפועל [[שבת#שָׁבַת|שָׁבַת]], מכיוון שביום זה שובתים ממלאכה{{הערת שוליים|גיזרון זה מופיע לדוגמא בקדמוניות היהודים 1:1.}}. קשר כזה נמצא בשפות שמיות נוספות: ערבית: {{ערבית|السَّبْت|אַסַּבְּת}} - היום השביעי, יום המנוחה, שבוע. נגזר מהשורש {{ערבית|سبت|ס־ב־ת}} בהוראת: לעצור, לנוח, להיות בשקט. סורית: {{סורית|14079|ܫܲܒܬ݂ܵܐ}} (שַׁבְּתָא) נגזר מהשורש ܫ-ܒ-ܬ בהוראת: לנוח, לקחת הפסקה. פעלים מקבילים קיימים גם באוגריתית: 𐎌𐎁𐎚 (שׁבת) ובפונית: 𐤔𐤁𐤕 (שׁבת). אמנם יש מערערים על גיזרון זה וטוענים שהוא גיזרון עממי&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, [https://thetorah.co.il/article/how-and-when-the-seventh-day-became-shabbat כיצד ומתי הפך יום המנוחה השביעי לשבת?].&lt;/ref&gt; או שהפועל גזור מהשם ולא להיפך&lt;ref&gt;Francois de Blois, [https://blogs.ucl.ac.uk/calendars-ancient-medieval-project/2015/07/15/the-etymology-of-sabbath/ The Etymology of ‘Sabbath’]&lt;/ref&gt;. הפועל באוגריתית מקשה על הטיעון האחרון.
* יש גוזרים מאכדית: {{אכדית|9614|šabattu}} - יום בו הירח '''שב''' ומתמלא (החמישה־עשר בחודש ירחי), וגם בהוראת: פרק זמן של 14/15 יום. יום מילוי הירח היה נחשב ב[[w:מסופוטמיה|מסופוטמיה]] ליום של [[מזל רע]] שהעושה בו מלאכה אינו רואה סימן ברכה. במקורות אחרים יום זה נחשב &quot;יום מנוחת הלב&quot;. לגבי הקשר לשבת המקראית, מכמה מקורות עולה שהיו מציינים שלושה מועדים ירחיים: הראשון לחודש (מולד הלבנה), מילוי הלבנה (15 בחודש), וחצי-מילוי הלבנה - השביעי בחודש{{הערת שוליים|יום זה נקרא ⁠sebûtu, אבל אין קשר אטימולוגי לשבת מכיוון שמילה זו נגזרת מהמילה האכדית {{אכדית|50|sebet}} - [[שבע#שֶׁבַע|שֶׁבַע]].}}. יש שהציעו שמכאן נוצר מחזור של שבעה ימים{{הערת שוליים|Francois de Blois, שם. ראו גם: י&quot;ח טיגאי, אנצקלופדיה מקראית כרך ז, ירושלים 1976, עמ' 512-513. נ&quot;ה טור-סיני, הלשון והספר ג', ירושלים תשט&quot;ז, עמ' 205-228.}}. יש להוסיף על כך שבאפוס על [[w:אתרחסיס|אתרחסיס]] מסופר שביום הראשון, השביעי והחמישה-עשר בחודש, האלה הבבלית מאמי (שזוהתה כ [[w:נינחורסג|נינחורסג]] השומרית) יצרה את מין האדם ובכך הביאה לסיום העבודה הבלתי פוסקת של האיגיגי (ישויות אלוהיות זוטרות).&lt;ref&gt;[https://www.livius.org/sources/content/anet/104-106-the-epic-of-atrahasis/#end אפוס אתרחסיס] בתרגום לאנגלית מאת ב&quot;ר פוסטר, שורות 206-207, 221-222.&lt;/ref&gt; 
:היחס בין השבת המקראית ובין הימים הנזכרים בלוחות המסופוטאמיים אינו ברור. מקובל על החוקרים, שהשבת קיבלה את שמה מן (šabattu) המסופוטאמי , שהרי הכינוי &quot;יום מנוחת הלב&quot; מזכיר את מנוחת השבת . ואילו הרעיון לקדש דווקא את היום השביעי מקורו אולי באותם לוחות מסופוטאמיים , שבהם נחלק החודש ליחידות של שבעה ימים . עם זאת ברור , שהתורה הקפידה להבדיל את מוסד השבת מן היסודות שקדמו לו ולהעניק לו משמעות חדשה . השבת המקראית נותקה מלוח הלבנה ונקבעה כמחזור עצמאי וקבוע של שבעה ימים , המעיד על בריאת העולם על ידי ה' אלוהי ישראל . מיום של רוע מזל , המועד לפורענות , נהפכה השבת ליום קדוש ומבורך , שבו נצטוו האדם וכל היצורים התלויים בו לשבות מכל מלאכה ולנוח .
:יש שטענו שגם במקרא המשמעות המקורית של &quot;שבת&quot; היתה מועד מילוי הלבנה, כמו שנראה מצירוף המועדים &quot;חודש ושבת&quot; ([[s:מלכים ב ד כג|מלכים ב ד,כג]]; [[s:עמוס ח ה|עמוס ח,ה]] ועוד), והיה נפרד מהשביתה ממלאכה ביום השביעי, ובמהלך הזמן (יתכן בעקבות [[w:חורבן בית המקדש|חורבן בית המקדש]]) התמזגו שני המחזורים - המועדים הירחיים והשביתה ממלאכה ביום השביעי.&lt;ref&gt;ג'יקוב ל' רייט, שם.&lt;/ref&gt; יש מי שהציע שהמילה האכדית מקבילה דוקא למילה העברית [[שפה#שָׂפָה|שָׂפָה]] בהוראת: קצה, מכיוון שבמילוי הירח הוא זורח במקביל לשקיעת השמש, מה שאולי גרם להבנה שהירח נמצא בקצה כדור הארץ.&lt;ref&gt;Francois de Blois, שם. בהמשך הוא צידד בעמדה שיש קשר אטימולוגי לשבת.&lt;/ref&gt; 
*מקביל לאכדית: {{אכדית|2681|šapattu}} בהוראת: היום השביעי בשבוע המשמש למנוחה.{{הערת שוליים|מסיבה כלשהי גיזרון זה אינו מוזכר בשום מקום. יתכן שזו מילה מאוחרת.}}. בקהילת [[w:ביתא ישראל|ביתא ישראל]] יום המנוחה הדתי נקרא באמהרית: ሰንበት (סֶנְבֶּתּ).

===מידע נוסף===
*לעתים משמשת המילה גם בלשון זכר, למשל בפסוק: {{צט/תנ&quot;ך|שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל-רָע|ישעיהו|נו|ב}}, או בצירופים [[שבת הגדול]] ו[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]. אך יש אומרים שהתואר בזכר מתייחס ל[[יום]].

===צירופים===
{{ע|4|
*[[אחד בשבת]]
*[[גוי של שבת]]
*[[חלול שבת|חילול שבת]]
*[[כניסת השבת]]
*[[מוצאי שבת]] ([[מוצ&quot;ש]])
*[[מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת]]
*[[לכל שבת יש מוצאי שבת]]
*[[מסכת שבת]]
*[[עברית של שבת]]
*[[ענג שבת|עונג שבת]]
*[[ערב שבת]]
*[[פיקוח נפש דוחה שבת]]
*[[קבלת שבת]]
*[[שבת הארץ]]
*[[שבת הגדול]]
*[[שבת זכור]]
*[[שבת חתן]]
*[[שבת מנוחה]]
*[[שבת נחמו]]
*[[שבת קדש|שבת קודש]]
*[[שבת שבתון]]
*[[שבת שירה]]
*[[שבת שלום]]
*[[שבת שלום ומברך|שבת שלום ומבורך]]
*[[שומר שבת]]
*[[תחום שבת]]
}}

===נגזרות===
*[[שבתאי]]
*[[שבתון]]
*[[w:סובוטניקים|סובוטניקים]]

===תרגום===
{{תר|היום השביעי שבו שובתים}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|sabato}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|Sabtu}}
*אירית: {{ת|אירית|Satharn|Sabóid}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Sabbath|Saturday}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|sabato}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|շաբաթ}} (תעתיק: šabatʿ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|შაბათი}} (תעתיק: šabati)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Samstag}}
*הודית: {{ת|הינדית|शनिवार}} (תעתיק: śanivār)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|zaterdag|sabbat}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|Szombat}}
*וייטנאמית: {{ת|וייטנאמית|thứ Bảy}}
*טגלית: {{ת|טגלית|Sabado}}
*טורקית: {{ת|טורקית|cumartesi}}
*יוונית: {{ת|יוונית|Σάββατο}} (תעתיק: Sávvato)
*יידיש:  {{ת|יידיש|שבת|שאַבּעס}}
*יפנית: {{ת|יפנית|土曜}} (תעתיק: doyō)
*כורדית: {{ת|כורדית|şemî}}
*לטינית: {{ת|לטינית|dies Saturni|sabbatum}}
*מלאית: {{ת|מלאית|Sabtu}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|lørdag}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|Jumamosi}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|sábado}}
*ערבית: {{ת|ערבית|السبت}} (תעתיק: אַ־סַּבְת)
*פולנית: {{ת|פולנית|sobota}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|sábado}}
*פינית: {{ת|פינית|lauantai|sapatti}}
*פרסית: {{ת|פרסית|شنبه‎}} (תעתיק: שׁנבה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|sobota}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|samedi}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|토요일}} (תעתיק: toyoil)
*רומנית: {{ת|רומנית|sâmbătă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|суббота}} (תעתיק: subbóta)
*שוודית: {{ת|שוודית|lördag}}
}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[חל#חֹל|חול]]
*[[יום טוב]]
*[[מועד]]
*[[קדוש#קִדּוּשׁ|קידוש]]
*[[הדלקת נרות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת}}

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{חגי ישראל ומועדיו}}
{{ימי השבוע}}
{{שורש|שׁבת}}

[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:שבת|*]]
[[קטגוריה:זכר ונקבה]]

==שָׁבַת==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שבת
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|ב|ת}}, שלמים 
|בניין=קל
}}
# בטל מ[[מלאכה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי בוֹ '''שָׁבַת''' מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת|בראשית|ב|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים '''שָׁבַת''' מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר|ישעיהו|כד|ח}}
# חדל מעבודתו במחאה על תנאי העבודה, לאות [[הזדהות]] עם גורם כלשהו, או מסיבה אחרת.
#:*{{צטשיר|'''שבתה''' לי הגננת, '''שבתה''' לי המורה, / סגרו לי את הבנק ואת המשטרה|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}877&amp;wrkid{{=}}203|אין רגע דל|נעמי שמר}}
#:* עובדי המפעל '''שבתו''' במחאה על הלנת שכרם

===גיזרון===
*קיימים פעלים דומים בשפות שמיות נוספות. לגבי הקשר ל[[שבת#שַׁבָּת|שַׁבָּת]] ראו שם בגיזרון.

===נגזרות===
* [[שביתה]]

===מילים נרדפות===
* [[בטל]]
* [[עצר]]
* [[פסק]]

===ניגודים===
*[[המשיך]]
*[[התמיד]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|cease}}

===ראו גם===
* [[הפגנה]]

{{שורש|שׁבת}}

==שֶׁבֶת {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־פעולה
|מין=
|שורש={{שרש3|י|שׁ|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#צורת המקור של [[ישב#יָשַׁב|יָשַׁב]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים '''שֶׁבֶת''' אַחִים גַּם יָחַד|תהלים|קלג|א}}

===צירופים===
* [[כוכב שבת]]
* [[שבת אחים]]

{{שורש|ישׁב}}
[[קטגוריה:בניין קל]]

==שֶׁבֶת {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם מופשט
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ת}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=שֶׁבֶת־; כ' שִׁבְתִּי, שִׁבְתְּכֶם
}}
#{{מקרא}} {{הקשר|חוק ומשפט}} [[תקופה]] שבה אדם בטל מ[[אונס]] מ[[עיסוק]]יו עקב [[פגיעה]] שנפגע בידי אחר ועבורה הוא [[זכאי]] לקבל [[פצוי]] [[כספי]] מהצד הפוגע.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה;  רַק '''שִׁבְתּוֹ''' יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא.|שמות|כא|יט}}
#:*{{צט/משנה|הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִפּוּי, '''בְּשֶׁבֶת''', וּבְבֹשֶׁת.|בבא קמא|ח|א}}

===צירופים===
* [[שבת ובושת]]
===ראו גם===
*[[שבות]]

{{-}}

==שֶׁבֶת {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שבת
|הגייה='''she'''vet
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר ונקבה
|שורש={{שרש3|שׁ|ב|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטֶלֶת}}
|נטיות=ר' שְׁבָתוֹת
}}{{תמונה|Illustration_Anethum_graveolens0.jpg|שבת ריחני}}
#{{רובד|חזל}} [[צמח]] [[תבלין]] [[חד שנתי]] ממשפחת ה[[סוכך|סוככיים]], בעל [[פרח]]ים [[צהוב]]ים ו[[עלה|עלים]] רכים ודקים מאוד כ[[חוט]]ים.
#:*{{צט/משנה|וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי עֲקִיבָא בְּזוֹרֵעַ '''שֶׁבֶת''' אוֹ חַרְדָּל בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁהוּא נוֹתֵן פֵּאָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.|פאה|ג|ב}}
#:*{{צט/משנה|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, '''הַשֶּׁבֶת''' מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק וְזִירִין.|מעשרות|ג|ה}}
#:*{{צט/משנה|'''הַשֶּׁבֶת''', מִשֶּׁנָּתַן טַעְמוֹ בַּקְּדֵרָה, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים.|עוקצין|ג|ד}}

===גיזרון===
*המילה משותפת למספר לשונות - אכדית: šabtu; פרסית בהגיית: שֶׁבִד {{ת|אנגלית|شوید}}; ארמית: שְבֶתָא; ערבית: {{ערבית|شِبِتّ|שִׁבִּתּ}}.
* השוו לתבלין מרוקאי [[שִׁבַס]].

===מילים נרדפות===
* [[שמיר]]

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|aneto}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|dill}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|aneto}}
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კამა}} (תעתיק: ḳama)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Dill}}
* הודית: {{ת|הינדית|सोआ}} (תעתיק: so'ā)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|dille}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|kapor}}
* וייטנמית: {{ת|וייטנמית|thìa là}}
* טורקית: {{ת|טורקית|dereotu}}
* יוונית: {{ת|יוונית|άνηθος}} (תעתיק: ánithos)
* יפנית: {{ת|יפנית|姫茴香}} (תעתיק: hime-uikyō)
* ספרדית: {{ת|ספרדית|eneldo}}
* ערבית: {{ת|ערבית|شبت}} (תעתיק: שִׁבִתּ)
* פולנית: {{ת|פולנית|koper}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|endro}}
* פרסית: {{ת|פרסית|شوید}} (תעתיק: שֶׁוִיד)
* צ'כית: {{ת|צ'כית|kopr}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|aneth}}
* קוראנית: {{ת|קוריאנית|딜}} (תעתיק: dil)
* רומנית: {{ת|רומנית|mărar}}
* רוסית: {{ת|רוסית|укроп}} (תעתיק: ukróp)
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שבת ריחני|ויקימינים=Anethum graveolens|ויקישיתוף:CATEGORY:Anethum graveolens|שם ויקישיתוף=שבת ריחני}}


[[קטגוריה:בוטניקה]]
[[קטגוריה:צמחים]]
[[קטגוריה:תבלינים]]</text>
      <sha1>1fgnrxwzgyp99v8oewksdrnuptcv7p9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פורטוגזית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>2742</id>
    <revision>
      <id>525536</id>
      <parentid>455567</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T16:36:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>525536</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1277" sha1="sez85vo4sc8g997xl98dka7wnl47f5z" xml:space="preserve">
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פורטוגזית
|הגייה=portu'''ge'''zit
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|נטיות=
}}
# [[לשון]] העם ב[[פורטוגל]] ובחלק ממושבותיה הקולוניאליות שהתקיימו בעבר: [[ברזיל]], אנגולה, מוזאמביק, גינאה ביסאו, מזרח טימור, כף ורדה, וסאו טומה פרינסיפה.
#:*{{צטבי|בתערוכת שלום עליכם בניו־יורק הנערכת מטעם הספרייה העירונית מצויים מוצגים שונים, ובכללם [...] תרגומי כתביו באנגלית, צרפתית, '''הולנדית''', ספרדית, פורטוגזית, רוסית (לפני המהפכה ואחריה).|read/1681|דרישת שלום עגומה מקיבוץ יהודי מבודד|א&quot;ש שטיין}}


===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Portuguese}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|portugais}}

===ראו גם===
* [[פורטוגל]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פורטוגזית|ויקימסע=שיחון פורטוגזי}}
* [http://pt.wiktionary.org/wiki/P%C3%A1gina_principal ויקימילון הפורטוגלי]

[[קטגוריה:שפות]]</text>
      <sha1>sez85vo4sc8g997xl98dka7wnl47f5z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>525537</id>
      <parentid>525536</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T16:44:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>525537</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1930" sha1="rs5im11lywn0zjgfmffuofxt4o5jdxu" xml:space="preserve">==פּוֹרְטוּגֶזִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פורטוגזית
|הגייה=portu'''ge'''zit
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=מלועזית
|נטיות=
}}
# [[לשון]] העם ב[[פורטוגל]] ובחלק ממושבותיה הקולוניאליות שהתקיימו בעבר: [[ברזיל]], אנגולה, מוזאמביק, גינאה ביסאו, מזרח טימור, כף ורדה, וסאו טומה פרינסיפה.
#:*{{צטבי|בתערוכת שלום עליכם בניו־יורק הנערכת מטעם הספרייה העירונית מצויים מוצגים שונים, ובכללם [...] תרגומי כתביו באנגלית, צרפתית, הולנדית, ספרדית, '''פורטוגזית''', רוסית (לפני המהפכה ואחריה).|read/1681|דרישת שלום עגומה מקיבוץ יהודי מבודד|א&quot;ש שטיין}}

===גיזרון===
*משפות אירופה, למשל {{לועזית|פורטוגלית}} português

===מילים נרדפות===
* [[פורטוגלית]]

===תרגום===
*איטלקית: {{ת|איטלקית|portoghese}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Portuguese}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Portugiesisch}}
*יוונית: {{ת|יוונית|πορτογαλικά}} (תעתיק: portogaliká)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|portugués}}
*ערבית: {{ת|ערבית|برتغالية}} (תעתיק: בֻרְתֻעָ'אלִיָּה)
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|português}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|portugais}}
*רוסית: {{ת|רוסית|португальский}} (תעתיק: portugálʹskij)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פורטוגזית|ויקימסע=שיחון פורטוגזי}}
* [http://pt.wiktionary.org/wiki/P%C3%A1gina_principal ויקימילון הפורטוגלי]

[[קטגוריה:שפות]]</text>
      <sha1>rs5im11lywn0zjgfmffuofxt4o5jdxu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>525538</id>
      <parentid>525537</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T16:44:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>525538</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1940" sha1="fb3hpiwc3lgpd84us5ur5ny2ov0jeia" xml:space="preserve">==פּוֹרְטוּגֶזִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=פורטוגזית
|הגייה=portu'''ge'''zit
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה=מלועזית
|נטיות=
}}
# [[לשון]] העם ב[[פורטוגל]] ובחלק ממושבותיה הקולוניאליות שהתקיימו בעבר: [[ברזיל]], אנגולה, מוזאמביק, גינאה ביסאו, מזרח טימור, כף ורדה, וסאו טומה פרינסיפה.
#:*{{צטבי|בתערוכת שלום עליכם בניו־יורק הנערכת מטעם הספרייה העירונית מצויים מוצגים שונים, ובכללם [...] תרגומי כתביו באנגלית, צרפתית, הולנדית, ספרדית, '''פורטוגזית''', רוסית (לפני המהפכה ואחריה).|read/1681|דרישת שלום עגומה מקיבוץ יהודי מבודד|א&quot;ש שטיין}}

===גיזרון===
*משפות אירופה, למשל {{לועזית|פורטוגלית}} português

===מילים נרדפות===
* [[פורטוגלית]]

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|portoghese}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Portuguese}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Portugiesisch}}
*יוונית: {{ת|יוונית|πορτογαλικά}} (תעתיק: portogaliká)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|portugués}}
*ערבית: {{ת|ערבית|برتغالية}} (תעתיק: בֻרְתֻעָ'אלִיָּה)
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|português}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|portugais}}
*רוסית: {{ת|רוסית|португальский}} (תעתיק: portugálʹskij)
}}
===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=פורטוגזית|ויקימסע=שיחון פורטוגזי}}
* [http://pt.wiktionary.org/wiki/P%C3%A1gina_principal ויקימילון הפורטוגלי]

[[קטגוריה:שפות]]</text>
      <sha1>fb3hpiwc3lgpd84us5ur5ny2ov0jeia</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4764</id>
    <revision>
      <id>525522</id>
      <parentid>521934</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T12:05:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* צירופים */</comment>
      <origin>525522</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15977" sha1="enzugrl7rhplnxkzbit6v8k9n877ww2" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר=אותיות הלטיניות; אֵי, אִי ואַי|ראו=[[A]][[a]], [[E]][[e]], [[I]][[i]] בהתאמה}}
==אִי {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אי
|הגייה=i
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ו|ה}}
|דרך תצורה={{משקל|קִיל}}
|נטיות=ר' אִיִּים, אִיֵּי־}}
{{תמונה|Island near Fiji.jpg|אי – יבשה המוקפת מים.}}
{{תמונה|Egyptian Wolf At Fayoum By Hatem Moushir 1.jpg|שני איים בשביה}}
# [[יבשה]] המוקפת מכל צדדיה ב[[מים]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ '''אִיֵּי''' הַגּוֹיִם בְּאַרְצֹתָם; אִישׁ לִלְשֹׁנוֹ לְמִשְׁפְּחֹתָם בְּגוֹיֵהֶם.|בראשית|י|ה}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|שִׂירוּ לַיהוה שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ; יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ, '''אִיִּים''' וְישְׁבֵיהֶם.|ישעיהו|מב|י}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְאָמַרְתָּ לְצוֹר הַיּשֶׁבֶת עַל־מְבוֹאֹת יָם, רֹכֶלֶת הָעַמִּים אֶל־'''אִיִּים''' רַבִּים...|יחזקאל|כז|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל־הָאָרֶץ '''וְאִיֵּי''' הַיָּם.|אסתר|י|א}}
#:* על '''אי''' זה נתגלו מיני צמחים נדירים.
# [[חיה]] טורפת ממשפחת ה[[כלב]]יים.
#:* {{צט/תנ&quot;ך| וְעָנָה '''אִיִּים''' בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ.|ישעיהו|יג|כב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך| וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת '''אִיִּים''' וְשָׂעִיר עַל רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ.|ישעיהו|לד|יד}}
=== גזרון ===
* באוגריתית (ברבים) 𐎛𐎅𐎚 (אִהת, &quot;אִיוֹת&quot;),&lt;ref&gt;לוח UT ’nt VI vi&lt;/ref&gt;&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, '''[https://brill.com/edcollbook/title/17987 A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition]''', Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 31&lt;/ref&gt; בכנענית 𐤀𐤉 (אי)&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, '''[https://brill.com/edcollbook/title/17987 A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition]''', Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 31&lt;/ref&gt; או כתחילית 𐤉- (י-) בשמות מקומות.&lt;ref&gt;בשמות מקומות כגון [[w:איסקיה|ינר (אי-נר)]], [[w:איביזה|איבשם]], [[w:EN:San Pietro Island|אי נצִם]], [[w:פנטלריה|אירנם]], [[w:אלג'יר|אי כוסים]], [[w:EN:Igilgili|אי גלגל]], [[w:EN:Iomnium|אי אמן]], [[w:EN:Cherchell|אי חול]] ועוד. ראו נחום סלושץ, '''אוצר הכתובות הפניקיות''', דביר, 1942, עמ' 132–133, 151&lt;/ref&gt; מצרית: ỉw.&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, '''[https://brill.com/edcollbook/title/17987 A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition]''', Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 31&lt;/ref&gt;
* לשתי המשמעויות, מצרית עתיקה: [[:en:jw|jw]], {{כ}}/iuː/ - אִי וכן כֶּלֶב (אולי כאונומטופיאה, המחקה את יללת הכלב{{מקור}}).
{{מספור|2}} המילה משותפת גם לערבית: {{ערבית|اِبْن آوَى‎|אִבְן אֲוָא}}.

===צירופים===
* [[אי בודד]]
* [[איי הים]]
* [[אי הפסחא]]
* [[איי שלמה]]
* [[אי תנועה]]
* [[אלף איים]]
* [[חצי אי]]

===מילים נרדפות===
*[[תן]] (2)

===תרגום===
{{תר|יבשה מוקפת מים}}
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|isola}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|pulau}}
*אירית: {{ת|אירית|oileán}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|isle|island}}‏
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|insulo}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|კუნძული}} (תעתיק: ḳunʒuli)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Insel|Eiland}}
*הודית: {{ת|הינדית|द्वीप}} (תעתיק: dvīp)
*הוואית: {{ת|אנגלית|moku}}
*הולנדית: {{ת|הולנדית|eiland}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|félsziget}}
*טורקית: {{ת|טורקית|ada|aral|cezire}}
*יוונית: {{ת|יוונית|νήσος}} (תעתיק: nísos)
*יידיש: {{ת|יידיש|אינדזל}}
*יפנית: {{ת|יפנית|島}} (תעתיק: shima)
*כורדית: {{ת|כורדית|girav‎}}
*לטינית: {{ת|לטינית|insula}}
*מלאית: {{ת|מלאית|pulau|nusa}}
*מלטית: {{ת|מלטית|gżira}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|øy}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|kisiwa}}
*סינית: {{ת|סינית|島}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|जलवेष्टितभूमि}}
::::(תעתיק: jalaveṣṭitabhūmi)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|isla}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جزِيرة}} (תעתיק: גַ'זִירָה)
*פולנית: {{ת|פולנית|wyspa}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|ilha}}
*פינית: {{ת|פינית|saari}}
*פרסית: {{ת|פרסית|جزِيرة}} (תעתיק: גַ'זִירָה)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|ostrov}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|île}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|섬}} (תעתיק: seom)
*רומנית: {{ת|רומנית|insulă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|остров}} (תעתיק: óstrov)
*שוודית: {{ת|שוודית|ö|holme|kobbe|skär}}
}}
{{תר-סוף}}
{{תר|חיה ממשפחת הכלביים}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|egyptian jackal}}‏
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
*[[ארכיפלג]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אי|ויקימינים=Canis aureus lupaster|ויקישיתוף=Category:Islands|שם ויקישיתוף=איים|ויקימסע=איים}}

=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים}}{{גאוגרפיה פיזית}}
{{שורש|אוה}}

[[קטגוריה:גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:כלביים]]

==אִי {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אי
|הגייה=i
|חלק דיבר=תחילית
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=}}
# מילת [[שלילה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַתִּקְרָא לַנַּעַר '''אִי'''־כָבוֹד, לֵאמֹר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל; אֶל־הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וְאֶל־חָמִיהָ וְאִישָׁהּ.|שמואל א|ד|כא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יְמַלֵּט '''אִי'''־נָקִי; וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּיךָ.|איוב|כב|ל}}
#:*{{צט/משנה|לִשָּׂא שִׁפְחָה '''אִי''' אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין; בַּת חוֹרִין '''אִי''' אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר חֶצְיוֹ עֶבֶד.|גיטין|ד|ה}}
#:*{{צט/משנה|כֵּיצַד מְאַיְּמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת, הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן, [...] אוֹ שֶׁמָּא '''אִי''' אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁסּוֹפֵנוּ לִבְדֹּק אֶתְכֶם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה.|סנהדרין|ד|ה}}
#:* המספר 31 הוא '''אי'''־זוגי.

===גזרון===
*בכנענית: 𐤀𐤉 (אי).&lt;ref&gt;[[w:KAI|KAI]] 13, 14; ראו נחום סלושץ, '''אוצר הכתובות הפניקיות''', דביר, 1942, עמ' 15–19&lt;/ref&gt;
*המילה מופיעה פעמיים במקרא, פעם כחלק משם פרטי, ופעם בפסוק לעיל מאיוב. כנראה צורה משנית של '''[[אי#אֵי|אֵי]]''', '''[[אין|אֵין]]''', או '''[[אם#אִם|אִם]]'''.

===צירופים===
*[[איפשר|אי אפשר]]
*[[אי זוגי]]
*[[אי סדר]]
*[[אי צדק]]
*[[אי שויון|אי שוויון]]
*[[אי שפיות]]
*[[אי שקט]]
*[[אלו#אִלּוּ|אִלּוּ]]

===מילים נרדפות===
* [[א]]
* [[בלתי]]
* [[לא]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|un-}} ,{{ת|אנגלית|non-}}, {{ת|אנגלית|in-}}, {{ת|אנגלית|dis-}}
===מידע נוסף===
*תחילית זו משמשת כשלילה בתארים מלועזית, מתוך דמיון למוספית -in באותה משמעות. כמו בגזרת [[חפ&quot;נ]] בעברית, האות N מידמה לעיצור שאחריה, בהינתן והוא אחד מהבאים: N, M, L, R.

=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תחיליות]]

==אִי {{משני|ג}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אי
|הגייה=i
|חלק דיבר=מילת קריאה
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=}}
#{{מקרא}} קריאה המביעה צער.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''אִי''' לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ.|קהלת|י|טז}}

===גזרון===
*מילה יחידאית במקרא. בשפות שמיות נוספות:&lt;ref name=&quot;:0&quot;&gt;Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, '''[https://brill.com/edcollbook/title/17987 A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition]''', Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 3&lt;/ref&gt; אוגריתית 𐎛 (אִ), אכדית ai, ayi, aya, i, אבלאית ỉy, ארמית יהודית ארץ־ישראלית &quot;אי&quot;, ערבית &quot;ʔay&quot;.
*מופיעה פעם נוספת בתוך הלחם: [[אילו#אִילוֹ|אִילוֹ]].

===מילים נרדפות===
*[[אוי]]
*[[וי]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|oy|oh}}

=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

== אֵי {{משני|א}} ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אי
|הגייה=e
|חלק דיבר=מילת שאלה
|מין=
|שורש=
|דרך תצורה=
|נטיות=
}}
# היכן? איפה? מילת שאלה לדעת [[מקום]] דבר.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר יהוה אֶל-קַיִן, '''אֵי''' הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי.|בראשית|ד|ט}}
#:*{{צטזמר|כִּי אֶתְמוֹל זֶה הַשּׁוֹבָב / לְטַיֵּל הֶחְלִיט הוּא; / בָּא הַלֵּיל וְהוּא לֹא שָׁב, / '''אֵי''' דֻּבִּי, הַגִּידוּ?|song.asp?id{{=}}3555|דֻּבּוֹן יוּמְבּוֹ|יחיאל מוהר}}
#:*{{צטשיר|אַךְ אֵינִי יוֹדַעַת מַה קָרָה / '''אֵי''' אָבְדָה הַדֶּרֶךְ הַבְּרוּכָה / '''אֵי''' אָבְדָה הַדֶּרֶךְ אֶל הַכְּפָר /  הַדֶּרֶךְ בָּהּ רָצִיתִי לָשׁוּב בַּחֲזָרָה.|/artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}876&amp;wrkid{{=}}989|הַדֶּרֶךְ אֶל הַכְּפָר|יורם טהרלב}}

===גזרון===

* באוגריתית 𐎛𐎊 (אִי),&lt;ref name=&quot;:2&quot;&gt;Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, '''[https://brill.com/edcollbook/title/17987 A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition]''', Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 130&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;לוח UT 49 IV&lt;/ref&gt; {{אמורית|ʾayya(n), ʾiyya|מקור=}}.&lt;ref name=&quot;:2&quot;&gt;Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, '''[https://brill.com/edcollbook/title/17987 A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition]''', Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 130&lt;/ref&gt;
* {{צט/תנ&quot;ך|לִבְּךָ, יֶהְגֶּה '''אֵימָה'''; אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל, אַיֵּה סֹפֵר אֶת-הַמִּגְדָּלִים|ישעיה|לג|יח}}{{מקור}} ניתן לקרוא את תיבת 'אימה' בפסוק זה כצרוף, בצורת: אֵי-מָה? יש המניחים כי הדבר נוצר כשגיאת מעתיק מקראי קדום והבאים אחריו שחיברו את התיבה בפסוק הנ&quot;ל לכדי &quot;אימה&quot;.

===נגזרות===
*[[כיצד]]
*[[איזה]]
*[[היכן]]
*[[אימתי]]
*[[איפה]]
*[[אילו|אֵילוּ]]

===מילים נרדפות===
*[[איה]]
===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|dove}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|where}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|wo}}
* דנית: {{ת|דנית|hvor}}

|
* הולנדית: {{ת|הולנדית|waar}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|donde}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أين}} (תעתיק: אין)
* צ'כית: {{ת|צ'כית|kde}}
|
* צרפתית: {{ת|צרפתית|où}} (הגייה: אוּ)
* רומנית: {{ת|רומנית|unde}}
* רוסית: {{ת|רוסית|где}}
* שוודית: {{ת|שוודית|där}}}}

===ראו גם===
* [[הי]]

=== הערות שוליים ===
{{הערות שוליים}}

== אֵי {{משני|ב}} ==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = אי
| הגייה = ey
| חלק דיבר = מילית
| מין = 
| שורש = 
| דרך תצורה = 
| נטיות = 
}}
# כלשהו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן וּלְרוֹזְנִים '''אֵי''' שֵׁכָר.|משלי|לא|ד}}

===גזרון===

* באוגריתית 𐎀𐎊 (אַי),&lt;ref name=&quot;:2&quot;&gt;Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, '''[https://brill.com/edcollbook/title/17987 A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition]''', Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 130&lt;/ref&gt;&lt;ref&gt;צבי ושפרה רין, '''עלילות האלים''', ענבל, 1996, עמ' 412, 573; לוחות UT 52, 2 Aqht VI.&lt;/ref&gt; אכדית ayyumma (איזה, איזשהוא),&lt;ref name=&quot;:2&quot;&gt;Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, '''[https://brill.com/edcollbook/title/17987 A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition]''', Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 130&lt;/ref&gt; ערבית &quot;ʔayy&quot; (מי, איזה),&lt;ref name=&quot;:2&quot;&gt;Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, '''[https://brill.com/edcollbook/title/17987 A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition]''', Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 130&lt;/ref&gt; אתיופית &quot;ʔay&quot; (איזה, מה).&lt;ref name=&quot;:2&quot;&gt;Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, '''[https://brill.com/edcollbook/title/17987 A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition]''', Third Revised Edition, part one: ả/ỉ/ủ – k, Brill, 2015, p. 130&lt;/ref&gt;

===צירופים===
*[[אי אז]]
*[[אי פעם]]
*[[אי שם]]
*[[אי אלה]], [[אי אלו|אֵי אֵלוּ]]&lt;!---ביטוי. כמו מצאתי אי אלו חפצים ש..---&gt;
*[[אי מזה]]
*[[אי משם]]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: מילות שאלה]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>enzugrl7rhplnxkzbit6v8k9n877ww2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עפר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5122</id>
    <revision>
      <id>525525</id>
      <parentid>522714</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T12:13:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* תרגום */</comment>
      <origin>525525</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7211" sha1="3ln8kd8fc0527v4itiac1ckv1ariflp" xml:space="preserve">{{חסר|עִפֵּר|עֻפַּר}}

==עָפָר==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = עפר
| הגייה = ׳a'''far'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|ע|פ|ר}}
| דרך תצורה = {{משקל|קָטָל}}
| נטיות = 
}}{{תמונה|Ackerboden.JPG|עפר}}
# ה[[חומר]] שממנו עשויה ה[[אדמה]]. [[סלע]] ש[[התפורר]] בדרך של [[בליה]] לכדי [[גוש]]ים קטנים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה – כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ; כִּי־עָפָר אַתָּה, וְאֶל־'''עָפָר''' תָּשׁוּב.|בראשית|ג|יט}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְכָל־הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו, בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו; סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, וַיְמַלְאוּם '''עָפָר'''.|בראשית|כו|טו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת, וְהֵבִיאוּ אֶל־תַּחַת הָאֲבָנִים; '''וְעָפָר''' אַחֵר יִקַּח, וְטָח אֶת־הַבָּיִת.|ויקרא|יד|מב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים, וּבִמְחִלּוֹת '''עָפָר'''; מִפְּנֵי פַּחַד יהוה, וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ – בְּקוּמוֹ, לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.|ישעיהו|ב|יט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|כִּי שָׁחָה '''לֶעָפָר''' נַפְשֵׁנוּ; דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ.|תהלים|מד|כו}}
#:*{{צט/משנה|הַמַּבְקִיעַ בַּזַּיִת, לֹא יְחַפֵּהוּ '''בֶעָפָר''', אֲבָל מְכַסֶּה הוּא בָּאֲבָנִים אוֹ בַקַּשׁ.|שביעית|ד|ה}}
#{{בהשאלה}} ביטוי ל[[דימוי עצמי]] נמוך.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה – כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ; כִּי־'''עָפָר''' אַתָּה, וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב.|בראשית|ג|יט}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|מַה־בֶּצַע בְּדָמִי, בְּרִדְתִּי אֶל-שָׁחַת; הֲיוֹדְךָ '''עָפָר''', הֲיַגִּיד אֱמִתֶּךָ?!|תהלים|ל|י}}

===גזרון===
* הצורה '''ע'''פר הכנענית נחשבת למקבילתה של תיבת {{אכדית|5169|eperu}} (&quot;'''אֶ'''פֶּרוּ&quot;) האכדית.{{הערת שוליים|[[w:יחזקאל קוטשר|יחזקאל קוטשר]], בשולי המילון המקראי .ניסן תשכ&quot;ד,חוברת ג',עמ'-185}} במכתבי אחתאתן (אל-עמארנה) משמשת התיבה לציון מעמד נחות וכניעה, במכתב משתמש השולח במילה eperu כדי לציין את קטנותו ושפלותו לעומת מלך מצרים האדיר.{{הערת שוליים|[[w:צפורה כוכבי-רייני|ציפורה כוכבי-רייני]], מבחר דימויים, תיאורים ומטבעות לשון במכתבי אל-עמארנה והשוואתם למקרא. לשוננו: ס'- ג,ד‎ (אלול התשנ&quot;ז)}} המילה הופיעה גם בכתבי תגלת־פלאסר השלישי האשורי.{{הערת שוליים|THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012)  - Jamie Novotny עמ'-7}} במכתבי אחתאתן הופיעה גם המילה הכנענית עפר בתעתיק לאותיות אכדיות – ḫa-pa-ru&lt;ref&gt;מכתב א&quot;ע 143 שו' 10–12, ראו אסתר הבר, [https://www.jstor.org/stable/23979174 ילקוט השורשים השלם למילים ולצורות הכנעניות מלוחות אל־עמארנה], '''שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום''' כ&quot;ג, 2014, עמ' 112&lt;/ref&gt; (ב[[תעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית]]).


===נגזרות===
*[[עפרה]]
*[[עפרורי]]
*[[עפרוני]]

===מילים נרדפות===
*[[אדמה]]
*[[חול]]
===צירופים===
*[[מכבש עפר]]
*[[עפר לרגלי|עפר לרגלי־]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|soil|dirt}}
* יוונית: {{ת|יוונית|χούς}} (תעתיק: choús)

===ראו גם===
*[[בץ|בוץ]]
*[[חול]]
*[[רגב]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אדמה|ויקישיתוף=Category:Soils}}
===סמוכין===
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גאולוגיה]]

==עָפֹר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עפור
|הגייה=a'''for'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש|עפר|ע־פ־ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֹל}}
|נטיות=ר' עֲפֹרִים; נ' עֲפֹרָה, נ&quot;ר עֲפֹרוֹת
}}
# {{רובד|ח}} &lt;small&gt;ספרותי&lt;/small&gt; שצבעו כצבע ה[[עפר]].
#:*&quot;עם בוא הבוקר ה'''עפור''' / שוב לא אהיה כאן, רק הכפור / ישרור עד שהיום יוכרע&quot;, מתוך &quot;האויב&quot; מאת [[w:שארל בודלר|שארל בודלר]] בתרגום [[w:דורי מנור|דורי מנור]].
# {{בהשאלה}} חיוור כמת.

===גיזרון===
* נגזר משם־העצם [[עפר#עָפָר|עָפָר]].

===מילים נרדפות===
* [[חור|חיוור]] (2)

===ראו גם===
* [[אפר#אָפֹר|אָפֹר]]

{{שורש|עפר}}

[[קטגוריה:צבעים]]

==עֹפֶר==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=עופר
|הגייה='''O'''fer
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ע|פ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=ר' עֳפָרִים; עָפְרֵי־; נ' עָפְרָה}}
{{תמונה|Fawn in Forest edit.jpg|עופר של איילה}}
#צֶאֱצָא שֶׁל הַ[[צבי|צְּבִיָּ]]ה אוֹ שֶׁל הָ[[אייל|אַיָּלָ]]ה.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים:  סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי, אוֹ '''לְעֹפֶר''' הָאַיָּלִים עַל-הָרֵי בָתֶר|שיר השירים|ב|יז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בְּרַח דּוֹדִי, וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ '''לְעֹפֶר''' הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים|שיר השירים|ח|יד}}
#:*{{צטבי|אַיָּלָה '''וָעֹפֶר''' – הָאֵם עַל הַבֵּן / וַעֲנָק לְצַוָּארָם וּמְצִלּוֹת חֵן-חֵן|bialik/bia_chds51.html|אַיָּלָה|חיים נחמן ביאליק}}
# שם פרטי לזכר.

===גיזרון===
*מן המקרא.

===מילים נרדפות===
* [[במבי]]

===תרגום===
*ערבית: {{ת|ערבית|غَزَال}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|fawn}}

===ראו גם===
*[[עפרה]]
*[[יעל]]

[[קטגוריה:בעלי חיים]][[קטגוריה:יונקים]][[קטגוריה:פרסתנים]][[קטגוריה: שמות]]
===הערות שוליים===</text>
      <sha1>3ln8kd8fc0527v4itiac1ckv1ariflp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צרפתית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5289</id>
    <revision>
      <id>525532</id>
      <parentid>455503</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T16:34:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>525532</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2094" sha1="5he31wq4t52lpv3y9vw5jhbg68tsyxx" xml:space="preserve">==צָרְפָתִית==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צרפתית
|הגייה=tsarfa'''tit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה={{מוספית|צרפת|מנוקד=צָרְפַת|־ִית}}
|נטיות=
}}
# השפה המדוברת ב[[צרפת]] ובמספר מדינות נוספות.
#:*{{צטבי|בתערוכת שלום עליכם בניו־יורק הנערכת מטעם הספרייה העירונית מצויים מוצגים שונים, ובכללם [...] תרגומי כתביו באנגלית, '''צרפתית''', הולנדית, ספרדית, פורטוגזית, רוסית (לפני המהפכה ואחריה).|read/1681|דרישת שלום עגומה מקיבוץ יהודי מבודד|א&quot;ש שטיין}}
#:* פרט לצרפת, השפה ה'''צרפתית''' מדוברת בעיקר בקנדה ובבלגיה.

===צירופים===
*[[סליחה על הצרפתית]]

===תרגום===
{{תרגומים|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|francese}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|french}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|ფრანგული}} (הגייה: פּרַנגוּלי)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|französisch}}
* יוונית: {{ת|יוונית|γαλλικά}} (הגייה: galliká)
* יידיש: {{ת|יידיש|פראַנצויזיש}}
* יפנית: {{ת|יפנית|フランス語}} (הגייה: furansu-go)
|
* נורבגית: {{ת|נורבגית|fransk}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|francés}}
* ערבית: {{ת|ערבית|فرنسية}} (הגייה: פַרַנְסִיַّה)
* פרסית: {{ת|פרסית|فرانسه}} (הגייה: פַרָאנְסֶה)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|français}}
* רוסית: {{ת|רוסית|французский}} (הגייה: frantsúzskij)
}}

===ראו גם===
* [[צרפתי]]
* [[צרפת]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=צרפתית|ויקימסע=שיחון צרפתי}}
* [http://fr.wiktionary.org/wiki/Page_d%27accueil ויקימילון הצרפתי]

[[קטגוריה:שפות]]</text>
      <sha1>5he31wq4t52lpv3y9vw5jhbg68tsyxx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הולנדית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8059</id>
    <revision>
      <id>525531</id>
      <parentid>460348</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T16:34:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>525531</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2159" sha1="5e051txfp4svl8071ga0s40x2kmjmjq" xml:space="preserve">== הוֹלַנְדִּית ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=הולנדית
|הגייה=ho'''lan'''dit
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה={{מוספית|הולנד| ־ִית}}
|נטיות=
}}
{{תמונה|Woordenboekfragment.jpg|מילון בהולנדית}}
# השפה המדוברת ב[[הולנד]] ובמספר מדינות נוספות.
#:*{{צטבי|בתערוכת שלום עליכם בניו־יורק הנערכת מטעם הספרייה העירונית מצויים מוצגים שונים, ובכללם [...] תרגומי כתביו באנגלית, צרפתית, '''הולנדית''', ספרדית, פורטוגזית, רוסית (לפני המהפכה ואחריה).|read/1681|דרישת שלום עגומה מקיבוץ יהודי מבודד|א&quot;ש שטיין}}

=== תרגום ===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|nederlandese}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|Dutch}}
* אפריקנס: {{ת|אפריקנס|Nederlands}}
* גאורגית: {{ת|גאורגית|ნიდერლანდული}} (הגייה: נידֶרלַנדוּרי)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Niederländisch}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|Nederlands}}
* יוונית: {{ת|יוונית|Ολλανδικά}} (הגייה: Ollandika)
* יפנית: {{ת|יפנית|オランダ語}} (הגייה: oranda-go)
* נורבגית: {{ת|נורבגית|nederlandsk}}
* סינית: {{ת|סינית|荷兰语}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|holandés}}
* ערבית: {{ת|ערבית|ألهولانديّة}}
* פולנית: {{ת|פולנית|Niderlandzki}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|néerlandais}}
* רוסית: {{ת|רוסית|голландский}}
* שוודית: {{ת|שוודית|nederländska}}
}}
===ראו גם===
* [[הולנדי]]
* [[הולנד]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=הולנדית|ויקישיתוף=Category:Dutch language|שם ויקישיתוף=השפה ההולנדית|ויקימסע=שיחון הולנדי}}
* [http://nl.wiktionary.org/wiki/Hoofdpagina ויקימילון ההולנדי]

[[קטגוריה:שפות]]</text>
      <sha1>5e051txfp4svl8071ga0s40x2kmjmjq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רוסית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8090</id>
    <revision>
      <id>525535</id>
      <parentid>501241</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T16:36:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>525535</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3748" sha1="ryy2wbdheif1sewequw05m32nawlh58" xml:space="preserve">== רוּסִית ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רוסית
|הגייה=ru'''sit'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=נקבה
|שורש=
|דרך תצורה={{מוספית|רוסיה|־ִית}}
|נטיות=
}}
{{תמונה|Русско-узбекский словарь ( список помет ...)2.jpg|מילון ברוסית}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[שפה]] סלאבית־מזרחית ושפתה הרשמית של מדינת [[רוסיה]] ושל [[ברית המועצות]] לשעבר.
#:* {{מאגרים|אנכי, אבראמאוויץ, שידעתי וקראתי '''רוסית''' בהיותו בקמניץ לא כל שכן שאצליח לכתוב היום שורה רוסית וגם אלפי אלפים!|https://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?mishibbur{{=}}1001401&amp;mm15{{=}}000000000003021&amp;mismilla{{=}}5|איגרות משנת 1859|שלום יעקב אברמוביץ|שנה=1859}}
#:*{{צטבי|בתערוכת שלום עליכם בניו־יורק הנערכת מטעם הספרייה העירונית מצויים מוצגים שונים, ובכללם [...] תרגומי כתביו באנגלית, צרפתית, הולנדית, ספרדית, פורטוגזית, '''רוסית''' (לפני המהפכה ואחריה).|read/1681|דרישת שלום עגומה מקיבוץ יהודי מבודד|א&quot;ש שטיין}}
#:*{{הדגשה|תרגום “[[w:מלחמת היהודים|מלחמת היהודים]]” של יוספוס ל'''רוסית''' שימש כנשק בתעמולה האנטי־יהודית והאנטי־כוזרית במאה ה-11, כאשר עוד הורגשה ההשפעה היהודית־הכוזרית במידה רבה במדינת קיוב|&quot;מחקרים בלשון / משה אלטבאואר&quot;}}

=== גיזרון ===
* מן [[רוסיה]], ארץ הרוסים.

=== תרגום ===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|russo}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|Russian}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|Rusa}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|ռուսական}} (תעתיק: rousakan)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|რუსული}} (תעתיק: rusuli)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Russisch}}
*הודית: {{ת|הינדית|रूसी}} (תעתיק: rūsī)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|Russisch}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|orosz}}
*טורקית: {{ת|טורקית|Rusça}}
*יוונית: {{ת|יוונית|ρωσικά}} (תעתיק: rosiká)
*יידיש: {{ת|יידיש|רוסיש}}
*יפנית: {{ת|יפנית|ロシア語}} (הגייה: roshiago)
*לטינית: {{ת|לטינית|Ruthenica}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|russisk}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|Ruso}}
*ערבית: {{ת|ערבית|ألروسية}} (תעתיק: אַ־רּוּסִיָּה)
י
*פולנית: {{ת|פולנית|rosyjski}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|russo}}
*פרסית: {{ת|פרסית|روسی}} (תעתיק: רוּסִי)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|ruština}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|russe}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|러시아어}} (תעתיק: reosia'eo)
*רומנית: {{ת|רומנית|rusă}}
*רוסית: {{ת|רוסית|русский}} (תעתיק: rússkij)
*שוודית: {{ת|שוודית|ryska}}
}}
=== ראו גם ===
* [[רוסי]]
* [[רוסיה]]

=== קישורים חיצוניים ===
{{מיזמים|ויקיפדיה=רוסית|ויקישיתוף=Category:Russian language|שם ויקישיתוף=השפה הרוסית|ויקימסע=שיחון רוסי}}

* [https://www.safa-ivrit.org/imported/russian.php מילים ברוסית שנקלטו בשפה העברית] באתר &quot;השפה העברית&quot;.

[[קטגוריה:שפות]]
[[קטגוריה:רוסית]]</text>
      <sha1>ryy2wbdheif1sewequw05m32nawlh58</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גוף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9763</id>
    <revision>
      <id>525523</id>
      <parentid>512275</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T12:08:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* תרגום */</comment>
      <origin>525523</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4100" sha1="my8c4koq98l7dlw7ndge6y3826xnib9" xml:space="preserve">==גּוּף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גוף
|הגייה=guf
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|גוף ב|ג־ו־ף &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' גּוּפִים
}} 
# כלל ה[[אבר]]ים של אדם, או של בעל חיים כלשהו, המהוים את ישותו בחומר; המכלול הפיסיקלי הגשמי העיקרי, המרכיב את גלמו של יצור החי.
#:* {{הדגשה|&quot;אמר ליה אנטונינוס לרבי גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין&quot;|(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צא, עמוד א)}}
#:* '''גוף''' האדם מחולק למערכות רבות ושונות, כל מערכת מורכבת איברים שהם קבוצה של רקמות הפועלות בשיתוף (מתוך ויקיפדיה)
# כמות של חומר בעל תכונות מוגדרות וגבולות מוגדרים.
#:* מכניקה היא ענף הפיזיקה העוסק בחוקי התנועה של '''גוף''' קשיח.
# קבוצת אנשים במסגרת מסוימת למטרות מוגדרות.
#:* הכנסת היא ה'''גוף''' המחוקק במדינת ישראל.
# {{הקשר|ימאות}} '''גוף''' של כלי שיט: מעטפת הלוחות של כלי שיט (דפנות, תחתית וסיפון) עם חלקי השלד שלו, אך ללא התרנים, המפרשים, המכונות, המנועים ושאר חלקי הציוד שבו.
#:* {{הדגשה|&quot;'''גוף האניה''' הוא חלל צף ואטום המכיל בתוכו מכונות לשם הנעתו, מגורים לצוות ולנוסעים, מקום לציוד, אספקה ומטען, הדרושים לשם פעולתו כאמצעי תחבורה ימי.&quot;|(יעקב רוזנטל, שיעורים בבנין אניות, 1984)}} 

===גיזרון===
# במקרא מופיעה רק הצורה [[גופה]]; גוף בשימוש ב{{רובד|חזל}}.

===פרשנים מפרשים===
* אם בגפו יבא בגפו יצא (שמות כא, ג) מפרשים: בגפו בגופו כמו גופת שאול.

===מידע נוסף===
* משירו של אבן גבירול -&quot;כתר מלכות&quot;, דרך מחזור התפילות ליום הכפורים, נשתיירה בעברית-מרוקאית של מחוז [[w:תאפילאלת|תאפילאלת]] התיבה העברית - &quot;גוף נגוף&quot; (guf nayuf) בהוראת כנוי גנאי {{הערת שוליים|[[w:משה בר-אשר|משה בר-אשר]], &quot;על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו&quot;. ניסן-תמוז תשל&quot;ח, מב',ג-ד}}.

===צירופים===
{{ע|3|
*[[בעל גוף]]
*[[גוף האדם]]
*[[גוף הנדסי]]
*[[גוף זר]]
*[[גוף מים]]
*[[גופנפש|גוף נפש]]
*[[גוף סיבוב]]
*[[גוף צפיד]]
*[[גוף קשיח]]
*[[גוף ראשון]]
*[[גוף שני]]
*[[גוף שלישי]]
}}

===נגזרות===
{{ע|3|
*[[גופא]]
*[[גופה]]
*[[גופיה]]
*[[גופיף]]
*[[גופן]]
*[[גופני]]
}}
===מילים נרדפות===
* [[גו|גֵּו]] (1)

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|corpo}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|body}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Körper}}
*יוונית: {{ת|יוונית|σώμα}} (תעתיק: sóma)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|cuerpo}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جسم}} (תעתיק: גִ'סְם)
:::{{ת|ערבית|جسد}} (תעתיק: גַ'סַד)
:::{{ת|ערבית|بدن}} (תעתיק: בַדַן)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|tělo}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|corps}}
*רוסית: {{ת|רוסית|тело}} (télo)
{{תר|גוף של כלי שיט}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hull}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Rumpf|Schiffsrumpf|Schiffskörper}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|coque|corps}}
{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[גפף]]
* [[התגפף]]
* [[גוה|גווה]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|גוף ב}}

[[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]]</text>
      <sha1>my8c4koq98l7dlw7ndge6y3826xnib9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>525524</id>
      <parentid>525523</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T12:09:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* תרגום */</comment>
      <origin>525524</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4112" sha1="nodpphcmjt0r56t4i12inpgpd8ig5n9" xml:space="preserve">==גּוּף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גוף
|הגייה=guf
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש|גוף ב|ג־ו־ף &lt;small&gt;ב&lt;/small&gt;}}
|דרך תצורה=
|נטיות=ר' גּוּפִים
}} 
# כלל ה[[אבר]]ים של אדם, או של בעל חיים כלשהו, המהוים את ישותו בחומר; המכלול הפיסיקלי הגשמי העיקרי, המרכיב את גלמו של יצור החי.
#:* {{הדגשה|&quot;אמר ליה אנטונינוס לרבי גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין&quot;|(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צא, עמוד א)}}
#:* '''גוף''' האדם מחולק למערכות רבות ושונות, כל מערכת מורכבת איברים שהם קבוצה של רקמות הפועלות בשיתוף (מתוך ויקיפדיה)
# כמות של חומר בעל תכונות מוגדרות וגבולות מוגדרים.
#:* מכניקה היא ענף הפיזיקה העוסק בחוקי התנועה של '''גוף''' קשיח.
# קבוצת אנשים במסגרת מסוימת למטרות מוגדרות.
#:* הכנסת היא ה'''גוף''' המחוקק במדינת ישראל.
# {{הקשר|ימאות}} '''גוף''' של כלי שיט: מעטפת הלוחות של כלי שיט (דפנות, תחתית וסיפון) עם חלקי השלד שלו, אך ללא התרנים, המפרשים, המכונות, המנועים ושאר חלקי הציוד שבו.
#:* {{הדגשה|&quot;'''גוף האניה''' הוא חלל צף ואטום המכיל בתוכו מכונות לשם הנעתו, מגורים לצוות ולנוסעים, מקום לציוד, אספקה ומטען, הדרושים לשם פעולתו כאמצעי תחבורה ימי.&quot;|(יעקב רוזנטל, שיעורים בבנין אניות, 1984)}} 

===גיזרון===
# במקרא מופיעה רק הצורה [[גופה]]; גוף בשימוש ב{{רובד|חזל}}.

===פרשנים מפרשים===
* אם בגפו יבא בגפו יצא (שמות כא, ג) מפרשים: בגפו בגופו כמו גופת שאול.

===מידע נוסף===
* משירו של אבן גבירול -&quot;כתר מלכות&quot;, דרך מחזור התפילות ליום הכפורים, נשתיירה בעברית-מרוקאית של מחוז [[w:תאפילאלת|תאפילאלת]] התיבה העברית - &quot;גוף נגוף&quot; (guf nayuf) בהוראת כנוי גנאי {{הערת שוליים|[[w:משה בר-אשר|משה בר-אשר]], &quot;על היסודות העבריים בערבית המדוברת של יהודי מרוקו&quot;. ניסן-תמוז תשל&quot;ח, מב',ג-ד}}.

===צירופים===
{{ע|3|
*[[בעל גוף]]
*[[גוף האדם]]
*[[גוף הנדסי]]
*[[גוף זר]]
*[[גוף מים]]
*[[גופנפש|גוף נפש]]
*[[גוף סיבוב]]
*[[גוף צפיד]]
*[[גוף קשיח]]
*[[גוף ראשון]]
*[[גוף שני]]
*[[גוף שלישי]]
}}

===נגזרות===
{{ע|3|
*[[גופא]]
*[[גופה]]
*[[גופיה]]
*[[גופיף]]
*[[גופן]]
*[[גופני]]
}}
===מילים נרדפות===
* [[גו|גֵּו]] (1)

===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|corpo}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|body}}
*גרמנית: {{ת|גרמנית|Körper}}
*יוונית: {{ת|יוונית|σώμα}} (תעתיק: sóma)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|cuerpo}}
*ערבית: {{ת|ערבית|جسم}} (תעתיק: גִ'סְם)
:::{{ת|ערבית|جسد}} (תעתיק: גַ'סַד)
:::{{ת|ערבית|بدن}} (תעתיק: בַדַן)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|tělo}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|corps}}
*רוסית: {{ת|רוסית|тело}} (télo)
}}
{{תר|גוף של כלי שיט}}{{ע|3|
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hull}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Rumpf|Schiffsrumpf|Schiffskörper}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|coque|corps}}
}}{{תר-סוף}}

===ראו גם===
* [[גפף]]
* [[התגפף]]
* [[גוה|גווה]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|גוף ב}}

[[קטגוריה:מבנה כלי שיט וחלקיהם]]</text>
      <sha1>nodpphcmjt0r56t4i12inpgpd8ig5n9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14899</id>
    <revision>
      <id>525521</id>
      <parentid>524356</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T12:05:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* צירופים */</comment>
      <origin>525521</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10578" sha1="2vq4tihkfqdiujdin7b98y7z7jiu1op" xml:space="preserve">{{חסר|אָלַף|אֵלְף&lt;!--בן פֵֿיות--&gt;}}
{{פירוש נוסף|אחר=אות אל&quot;ף|ראו=[[א]]}}
==אִלֵּף==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=אילף
|שורש וגזרה={{שרש3|א|ל|ף|גזרה=השלמים}}
|בניין=פיעל
|נטיות=}}
# {{מקרא}} לימד.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|אִם אַיִן אַתָּה שְׁמַע לִי, הַחֲרֵשׁ '''וַאֲאַלֶּפְךָ''' חָכְמָה.|איוב|לג|לג}}
# לימד בעל־חיים, הקנה התנהגות או מיומנות חדשה.
#:* '''אילפתי''' את הכלב שלי לעשות את צרכיו באסלה.

===גזרון===
* בלשון המקרא, השורש &quot;אלף&quot; מציין גם לימוד (כנ&quot;ל) וגם בעל חיים מסוים ('''[[אלוף|אלפים]]''' = שוורים). מלבי&quot;ם (פרשן מקרא בן המאה ה־19) פירש שה&quot;אלפים&quot; הם &quot;שוורים המלומדים לחרוש&quot;, וייתכן שמשום כך החליטו מחדשי השפה העברית בימינו לשלב את שתי המשמעויות ולהשתמש בפועל &quot;אילף&quot; כדי לציין לימוד של בעלי חיים כלשהם.{{מקור}}
* גם בצורת העתיד 'תאלף': {{צט/תנ&quot;ך|פֶּן-'''תֶּאֱלַף''' אֹרְחֹתָו; וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ|משלי|כב|כה}}

===נגזרות===
* [[מאלף]]
* [[אלוף]]
* [[אולפן]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|train|tame}}
* ספרדית: [[:es:entrenar|entrenar]], [[:es:domesticar|domesticar]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אילוף כלבים|ויקיטקסט=ביאור:אלף}}

{{שורש|אלף}}

==אֶלֶף {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אלף
|הגייה='''e'''lef
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ל|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=זוגי: אַלְפַּיִם; ר' אֲלָפִים, אַלְפֵי־
}}{{מספרים|מספר=1000|גימטריה=תת&quot;ר|ערבית=١٠٠٠|רומית=M, ↀ}}
# [[מאה]] [[עשר]]ות; 1000; 10&lt;sup&gt;3&lt;/sup&gt;
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם, כָּל פְּקוּדֵי הַמַּחֲנֹת לְצִבְאֹתָם; שֵׁשׁ מֵאוֹת '''אֶלֶף''' וּשְׁלֹשֶׁת '''אֲלָפִים''' וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.|במדבר|ב|לב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת־הָעָם, וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים; מָאתַיִם '''אֶלֶף''' רַגְלִי, וַעֲשֶׂרֶת '''אֲלָפִים''' אֶת־אִישׁ יְהוּדָה.|שמואל א|טו|ד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת '''אֲלָפִים''' מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה '''וָאָלֶף'''.|מלכים א|ה|יב}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|טוֹב־לִי תוֹרַת־פִּיךָ; '''מֵאַלְפֵי''' זָהָב וָכָסֶף.|תהלים|קיט|עב}}
#:*{{צטשיר|להוד '''אלף''' שנים מפכות במסתרים, / '''אלף''' שנים צעירות לפניו|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}975&amp;wrkid{{=}}3935|שיר בבוקר בבוקר|אמיר גלבוע}}
# [[תקופה]] בת אלף (1) [[שנה|שנים]].
#:*המאה העשרים ואחת היא הראשונה '''באלף''' השלישי.
#:*בסוף המאה העשרים היה חשש רב מבאג '''אלפיים'''.
#{{רובד|המקרא}} {{משלב|לא בשימוש}} [[משפחה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אֵלֶּה קְרוּאֵי הָעֵדָה; נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם, רָאשֵׁי '''אַלְפֵי''' יִשְׂרָאֵל הֵם.|במדבר|א|טז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדֹנָי, בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל; הִנֵּה '''אַלְפִּי''' הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה, וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי.|שופטים|ו|טו}}

=== גזרון ===
* אוגריתית: 𐎀𐎍𐎔 (אַלף)&lt;ref&gt;לוחות UT 1 Aqht, 2 Aqht V, ’nt I,  ’nt IV, 51 I, 77&lt;/ref&gt;; ארמית מקראית: {{צט/תנ&quot;ך|אֲלַף|דניאל|ה|א}}, {{הדגשה|&quot;אַלְפָּא&quot;|(שם)}}; ערבית: {{ערבית|أَلْف|אַלְף}}, ארמית סורית: {{יוניקוד|ܐܠܦܐ|מוגדל}}.{{הערת שוליים|{{מקור/לקסיקון BDB|אלף|503}}}}

===צירופים===
*[[תמונה שוה אלף מלים]]
*[[אלף איים]]

===נגזרות===
*[[אלפיה]]
*[[אלפיון]]
*[[אלפית]]

=== תרגום ===
{{תר|1000}}{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|mille}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|ribu}}
*אירית: {{ת|אירית|míle}}
*אמהרית: {{ת|אמהרית|ሺ}} (תעתיק: ši)
*אנגלית: {{ת|אנגלית|thousand}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|mil}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|հազար}} (תעתיק: hazar)
*בסקית: {{ת|בסקית|mila}}
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|ათასი}} (תעתיק: atasi)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|tausend}}
*דנית: {{ת|דנית|tusind}}
*הודית: {{ת|הודית|हज़ार}} (תעתיק: hazār)
:::{{ת|הודית|सहस्र}} (תעתיק: sahasra)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|duizend}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|ezer}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|nghìn}}
*ולשית: {{ת|ולשית|mil}}
*טגלית: {{ת|טגלית|libo}}
*טורקית: {{ת|טורקית|bin}}
*יוונית: {{ת|יוונית|χίλια}} (תעתיק: chília)
*יידיש: {{ת|יידיש|טויזנט}}
*יפנית: {{ת|יפנית|千}} (תעתיק: sen)
*כורדית: {{ת|כורדית|hezar}}
*לטינית: {{ת|לטינית|mīlle}}
*מלאית: {{ת|מלאית|ribu}}
*מלטית: {{ת|מלטית|elf}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|tusen}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|elfu}}
*סנסקירית: {{ת|סנסקירית|सहस्र}} (תעתיק: sahasra)
*ספרדית: {{ת|ספרדית|mil}}
*סרבו־קרואטית: {{ת|סרבו קרואטית|тисућа|tisuća|хиљада|hiljada}}
*ערבית: {{ת|ערבית|ألف}} (תעתיק: אַלְף)
*פולנית: {{ת|פולנית|tysiąc}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|mil}}
*פינית: {{ת|פינית|tuhat}}
*פרסית: {{ת|פרסית|زار}} (תעתיק: זָאר)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|tisíc}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|mille}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|천}} (תעתיק: cheon)
*רומנית: {{ת|רומנית|mie}}
*רוסית: {{ת|רוסית|тысяча}} (תעתיק: tisyacha)
*שוודית: {{ת|שוודית|tusen}}
*תאילנדית: {{ת|תאילנדית|พัน}} (תעתיק: pan)
}}{{תר-סוף}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אלף (מספר)}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

{{-}}

==אֶלֶף {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אלף
|הגייה='''e'''lef
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|א|ל|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' אֲלָפִים
}}

#{{מקרא}} {{משלב|פיוטי}} [[שור]], [[פר]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אָרוּר פְּרִי־בִטְנְךָ, וּפְרִי אַדְמָתְךָ; שְׁגַר '''אֲלָפֶיךָ''', וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ.|דברים|כח|יח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וְהָאֲלָפִים''' וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה; בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ, אֲשֶׁר־זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה.|ישעיהו|ל|כד}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|צֹנֶה '''וַאֲלָפִים''' כֻּלָּם; וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי.|תהלים|ח|ח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|בְּאֵין '''אֲלָפִים''' אֵבוּס בָּר; וְרָב־תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר.|משלי|יד|ד}}

=== גזרון ===
* באוגריתית: 𐎀𐎍𐎔 (אַלף)&lt;ref&gt;לוחות UT Krt, ’nt IV,  ’nt IV x, 1, 5, 51 VI, 62, 76 III, 609, 1137&lt;/ref&gt; ובכנענית 𐤀𐤋𐤐 (אלף)&lt;ref&gt;[[w:KAI|KAI]] 24 ([[w:מצבת כלמו|מצבת כלמו]]), 26 ([[w:כתובת אזתוד|כתובת אזתוד]]), 69 ([[w:EN:Marseille Tariff|כתובת התעריף ממרסיי]]); ראו נחום סלושץ, '''אוצר הכתובות הפניקיות''', דביר, 1942, עמ' 143&lt;/ref&gt;, במשמעות שור. ייתכן שבאוגריתית 𐎜𐎍𐎔 (אֻלף)&lt;ref&gt;לוח UT 2&lt;/ref&gt; במשמעות מנהיג צבאי,&lt;ref&gt;ח. א. גינזברג, '''כתבי אוגרית''', מוסד ביאליק, תרצ&quot;ו, עמ' 96&lt;/ref&gt; אך ייתכן שגם מילה זאת במשמעות שור או פר.&lt;ref&gt;Cyrus H. Gordon, '''[[iarchive:ugaritictextbook0000gord_c0w8|Ugaritic Textbook]]''', Pontifical Biblical Institute, 1965, עמ' 280&lt;/ref&gt; אכדית {{אכדית|212|אַלפֻּ}}.

* במקרא נפוץ בעיקר בצורת ריבוי של אֶלֶף, אף קיימת גם צורת הריבוי של [[אלוף#אַלוּף ב|אַלוּף]]. ייתכן שיש לקשור את הצורות לביטוי {{צט/תנ&quot;ך|כֶּבֶשׂ אַלוּף|ירמיהו|יא|יט}} שמשמעו ככל הנראה &quot;כבש מאולף, מבוית&quot;,&lt;ref name=&quot;:1&quot;&gt;[https://dictionaries.brillonline.com/search#dictionary=halothebrew&amp;id=ALEPH.487 &quot;I אַלּוּף&quot;], במילון ''HALOT Online'', פורסם לראשונה במרשתת בפברואר 2017&lt;/ref&gt; כך שהמלים &quot;אלוף&quot; ו&quot;אלף&quot; לשור ציינו במקור שור מתורבת ומבוית.&lt;ref name=&quot;:2&quot;&gt;[https://hebrew-academy.org.il/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%90/ שלום כיתה א'], באתר האקדמיה ללשון העברית, 15/8/2013&lt;/ref&gt;

* צורתה הכנענית העתיקה של האות א' היא כראש פר[[קובץ:Proto-semiticA-01.svg|קישור=|20x20 פיקסלים]]←𐤀←Α, (משם יוונית [[אלפא]]), ומכאן שמה &quot;אלף&quot;.

===נגזרות===
*[[אלפא]]

===ראו גם===
* [[אלוף#אַלוּף ב|אַלוּף]]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מספרים]]
[[קטגוריה:חזקות של 10]]
[[קטגוריה:מילים אוגריתיות]]</text>
      <sha1>2vq4tihkfqdiujdin7b98y7z7jiu1op</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:רטבים</title>
    <ns>14</ns>
    <id>16545</id>
    <revision>
      <id>525520</id>
      <parentid>100064</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T12:04:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>525520</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="225" sha1="c1lonzwdr40d2rqud426vx46vfc9fx3" xml:space="preserve">חסר: [[איולי]], [[אלף איים]], [[ברביקיו]], [[בשמל]], [[הולנדז]], [[הריסה]], [[וינייגרט]], [[טבסקו]], [[טריאקי]], [[רטב חמוץ מתוק]]
[[קטגוריה:מזון]]</text>
      <sha1>c1lonzwdr40d2rqud426vx46vfc9fx3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גרב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17748</id>
    <revision>
      <id>525559</id>
      <parentid>519427</parentid>
      <timestamp>2026-11-07T07:44:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Samp10l</username>
        <id>41077</id>
      </contributor>
      <comment>/* גָּרָב ב */ תיקון ניקוד הנטיות</comment>
      <origin>525559</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8987" sha1="mxuzojic2070yfb4scdo342saotvx52" xml:space="preserve">==גֶּרֶב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גרב
|הגייה='''ge'''rev
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין= זכר ונקבה
|שורש={{שרש3|ג|ר|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=זוגי: גַּרְבַּיִם, גַּרְבֵּי־
}}{{תמונה|Socken_farbig.jpeg|גרביים}}
#{{רובד|ח}} פריט לבוש המשמש לחימום, ריפוד והגנה על כף הרגל. מתחת ל[[נעל#נַעַל|נעל]].
#:*{{צטבי|היתה יושבת על כיסא המרפסת המחוצרת שממול לבית־ספר “כל ישראל חברים”, כשידיה סורגות '''גרב''' חדש.|https://benyehuda.org/read/15232|&quot;ראשונה!&quot;|איתמר בן אב&quot;י}}
#:*{{צטבי|חשבתי שהם נהנים לבחור '''גרביים''' יותר מאשר לבלות עם נשים זרות.|https://benyehuda.org/read/25166|גרביים|אהוד בן עזר}}

===גיזרון===
*{{לועזית|ערבית}} {{ערבית|جورب|גַ'וְרַבּ}}. המילה הופיעה לראשונה במודעות בעיתון &quot;הצבי&quot; בשנת תרמ&quot;ה (1885), וחידוש המילה מיוחס לאליעזר בן-יהודה.&lt;ref&gt;האקדמיה ללשון העברית, [https://hebrew-academy.org.il/2011/06/12/%D7%9C%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%A9-%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A9-%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%91/ ללבוש, לחבוש, לגרוב – פועלי לבישה בעברית], 12/06/2011.&lt;/ref&gt; לגבי מקור המילה הערבית, יש אומרים שמקורה מפרסית {{ערבית|جوراب|ג'וּרַבּ}}, ויש אומרים שמקורה מהמילה הארמית [[גרב#גָּרָב|גָּרָב]] בהוראת: כלי אחסון.
*במאמר משנת תרנ&quot;ג (1893) אב&quot;י דן בשני המילים ששימשו בזמנו - &quot;גרב&quot; שמקורה מערבית, ו&quot;[[דרדס]]&quot; שמקורה מארמית, ומציע ש&quot;גרב&quot; תציין &quot;לבוש הרגל שלם המכסה השוק&quot;, ו&quot;דרדס&quot; תציין בגד המכסה את כף הרגל בלבד.&lt;ref&gt;[https://benyehuda.org/read/6998#ch160 הצעות חידושי מלים], באתר פרויקט בן-יהודה.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[כובע גרב]]
* [[בובת גרב]]

===נגזרות===
* [[גרביון]]

===מילים נרדפות===
* [[פוזמק]] (ספרותי)
* [[אנפילה]]
* [[בתי רגלים]]
===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sock}}
* יידיש:  {{ת|יידיש|זאָק}}
* נורבגית: {{ת|נורבגית|sokk}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|calcetín|media}}
* ערבית: {{ת|ערבית|جورب}} (הגייה: גַּ'וְרַבּ)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|chaussette}}
* רוסית: {{ת|רוסית|носок}} (הגייה: nosok)

===מידע נוסף===
במשך שנים רבות נהגו אנשי הלשון לציין את מין המילה גרב כזכר, על פי רוב המילונים הגורסים כך. בתמוז תשפ&quot;א (יוני 2021) החליטה האקדמיה להתיר את השימוש במילה גרב בנקבה לצד השימוש הוותיק יותר בזכר (ראו: [https://hebrew-academy.org.il/2021/06/28/%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%96-%d7%aa/ כאן]).

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=גרב|ויקישיתוף=Category:Socks|שם ויקישיתוף=גרב}}
{{שורש|גרב}}

[[קטגוריה:זכר ונקבה]]
[[קטגוריה:פריטי לבוש]]
[[קטגוריה:חידושי אליעזר בן־יהודה]]
{{-}}
==גָּרַב {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=גרב
|שורש וגזרה={{שרש3|ג|ר|ב}}
|בניין=קל
}}
#{{רובד|ח}} הלביש גֶּרֶב, עפ&quot;ר על כף הרגל.
#:*{{צטבי|הלוא אי-אפשר '''לגרוב''' פוזמק על גבי תולעת משי רפוסה, אפילו אם זו תולעת יעקב|https://benyehuda.org/read/9799|מיליזילדה היפה: רומנסה תל-אביבית|אהרן מגד}}

===ראו גם===
* [[חבש|חָבַשׁ]]
* [[ענב#עָנַב|עָנַב]]
* [[ענד]]
{{שורש|גרב}}

==גָּרַב {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=גרב
|שורש וגזרה={{שרש3|ג|ר|ב}}
|בניין=קל
}}
#{{רובד|חזל}} {{ארמית}} שדד, החרים, החזיק בכח.
#:*{{צט/בבלי|ולא שמיע לי ולא בדינא '''גרבתיך'''.|שבת|קמח|א}}
#:*{{צט/בבלי|חזית דמשחרי לך פרסאי '''וגרבי''' בך, ורעיי בך שקצי בחוטרא דדהבא|ברכות|נו|א}}

===גיזרון===
*יש המקשרים לשורש {{שרש3|ג|ר|ף|קט=לא}}. השווה ספרי ([[s:ספרי על במדבר טו#פסוק ל|במדבר קיב]]): &quot;ר”א בן עזריה אמר כאדם שאומר לחברו: '''גרפת''' את הקערה וחסרת&quot;, שבחלק מכתבי היד מופיע: &quot;'''גרבתה''' את הקערה&quot;.

==גָּרָב {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גרב
|הגייה=ga'''rav'''
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין='''זכר'''
|שורש={{שרש3|ג|ר|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטָל}}
|נטיות=
}}{{תמונה|Eczema Progression.jpg|ידו של חולה גרב, ותקריב על התפתחות ה[[שלפוחית|שלפוחיות]].}}
#{{מקרא}} מחלת עור דלקתית מתמשכת המאופיינת באדמומיות ובגירוי.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|יַכְּכָה ה' בִּשְׁחִין מִצְרַיִם ובעפלים [קרי: וּבַטְּחֹרִים] '''וּבַגָּרָב''' וּבֶחָרֶס אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא.|דברים|כח|כז}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ חָרוּץ אוֹ יַבֶּלֶת אוֹ '''גָרָב''' אוֹ יַלֶּפֶת לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַה' וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לַה'.|ויקרא|כב|כב}}

===גזרון===
*מן המקרא. מקביל לאכדית: {{אכדית|3970|garābu}} - להצטרע, וכן סורית: {{סורית|19662|ܓܲܪܒ݂ܵܐ}} (גַרְבָא). ערבית: {{ערבית|جَرِبَ|גַ'רִבַּ}} - מכוסה בפצעים. חוקרים משערים שבפרוטו שמית היה שורש garab שממנו הסתעפו מילים אלה.

===מילים נרדפות===
*[[אקזמה]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|eczema|dermatitis}}

===ראו גם===
*[[גרדת]]
*[[חרס]]
*[[סקביאס]]
*[[צרעת]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Eczema|ויקיפדיה=גרב (מחלה)}}

{{-}}

==גָּרָב {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = גרב
| הגייה = ga'''rav'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|ג|ר|ב}}
| דרך תצורה = {{משקל|קָטָל}}
| נטיות = ר' גְּרָבִים, ס' גְּרַב־, ר&quot;ס גַּרְבֵי־
}}
# {{רובד|חז&quot;ל}} כלי אחסון למזון מחרס או מעור.
#:*{{צט/משנה|כָּל '''גָּרָב''' שֶׁהוּא מַחֲזִיק סָאתַיִם, אִם יֶשׁ בּוֹ מִשְׁקַל עֲשָׂרָה זוּז בִּיהוּדָה שֶׁהֵן חָמֵשׁ סְלָעִים בַּגָּלִיל...|תרומות|י|ח}} 
#:* {{צט/תוספתא|אף הוא כינס שלש מאות כדי שמן וחבירו שלש מאות '''גרבי''' יין ממיצוי המדות והעלום לגזברין|ביצה|ג|ח}} 
#:* {{צט/בבלי|מה עשה? העלו לו שלש מאות '''גרבי''' שמן, וישב בעלייה, ודרשן|שבת|יג|ב}} 

===גיזרון===
*{{לועזית|ארמית}} גרב - כלי אחסון, נאד עור. המילה מופיעה כבר ב[[אוסטרקון]] שהתגלה ב[[w:מרשה|מרשה]]. המילה קיימת גם באכדית: {{אכדית|8623|gurābu}} - שק או נאד מעור, ובסורית: {{סורית|2521|ܓܪܵܒ݂ܵܐ}} (גַרְבָא); אמנם לדעת רוב החוקרים זו מילה המושאלת משפה אחרת, ומקורה לא ידוע.&lt;ref&gt;[http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=grb%20N&amp;cits=all CAL]&lt;/ref&gt;
*יש המקשרים מילה זו למילה המקראית [[גרב#גָּרָב א|גָּרָב]] בהוראת: מחלת עור, שבמקרא יש הקבלה בין המחלות &quot;גרב&quot; ו&quot;חרס&quot;, ובלשון חז&quot;ל &quot;גָּרָב&quot; מציין כלי חרס.{{הערת שוליים|ר' משה אשכנזי, הואיל משה דברים כח,כז.}}


===ראו גם===
*[[כד]]
*[[חבית]]
*[[צנצנת]]

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כלי קיבול]]</text>
      <sha1>mxuzojic2070yfb4scdo342saotvx52</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שכל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>20214</id>
    <revision>
      <id>525542</id>
      <parentid>469546</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T21:27:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Samp10l</username>
        <id>41077</id>
      </contributor>
      <comment>/* שָׁכַל או שָׁכֹל */ הוספת צורה מקראית</comment>
      <origin>525542</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6197" sha1="dpf6i6edf3je7mbptkwz58ucbywdjg8" xml:space="preserve">{{חסר|שִׁכֵּל}}
==שֵׂכֶל, שֶׂכֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שכל
|הגייה='''se'''khel
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׂ|כ|ל|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קֵטֶל}}, {{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=
}} 
#ה[[כושר]] של ה[[אדם]] ל[[הבין|הבין]], ל[[הכרה|הכיר]] [[סבה|סיבה]] ו[[תוצאה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל וְהָאִשָּׁה טוֹבַת-'''שֶׂכֶל''' וִיפַת תֹּאַר וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים וְהוּא כָלִבִּי.|שמואל א|כה|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה '''שֵׂכֶל''' טוֹב לְכָל-עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.|תהלים|קיא|י}}
#:* {{הדגשה|לְפִי-'''שִׂכְלוֹ''' יְהֻלַּל-אִישׁ וְנַעֲוֵה-לֵב יִהְיֶה לָבוּז|משלי|יב|ח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְעַל-'''שִׂכְלוֹ''' וְהִצְלִיחַ מִרְמָה בְּיָדוֹ וּבִלְבָבוֹ יַגְדִּיל וּבְשַׁלְוָה יַשְׁחִית רַבִּים וְעַל-שַׂר-שָׂרִים יַעֲמֹד וּבְאֶפֶס יָד יִשָּׁבֵר.|דניאל|ח|כה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם '''שֶׂכֶל''' וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא.|נחמיה|ח|ח}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|אַךְ יִתֶּן-לְּךָ יְהוָה '''שֵׂכֶל''' וּבִינָה וִיצַוְּךָ עַל-יִשְׂרָאֵל וְלִשְׁמוֹר אֶת-תּוֹרַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.|דברי הימים א |כב|יב}}

===גיזרון===
{{להשלים}}

===צירופים===
* [[שכל ישר]]
* [[שכל בקודקוד]]
* [[יותר מזל משכל]]

===נגזרות===
* [[שכלי]]
* [[השכיל]]
* [[השכלה]]
* [[משכל]]

===מילים נרדפות===
* [[אינטליגנציה]]
* [[בינה]]
* [[דעת]]
* [[חכמה]]

===ניגודים===
* [[בערות]], [[סכלות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|brains}}
* יידיש: {{ת|יידיש|פארשטאנד}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=חכמה}}

{{שורש|שׂכל א}}

==שָׂכַל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל
|כתיב מלא=שכל
|שורש וגזרה={{שרש3|שׂ|כ|ל|א}}
|בניין=קל (פָּעַל)
}}
# {{מקרא}} היה בעל [[הבנה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיֵּצְאוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים וַיְהִי מִדֵּי צֵאתָם '''שָׂכַל''' דָּוִד מִכֹּל עַבְדֵי שָׁאוּל וַיִּיקַר שְׁמוֹ מְאֹד.|שמואל א|יח|ל}}

===גיזרון===
*המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.

===מילים נרדפות===
* [[החכים]], [[הבין]]

===ראו גם===
* [[השכיל]]

{{שורש|שׂכל א}}

==שִׂכֵּל==
{{לשכתוב}}
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שיכל
|שורש וגזרה={{שרש3|שׂ|כ|ל|א}}, שלמים 
|בניין=פיעל}}
# [[החליף]] תוך כדי [[היפוך]] או [[הצלבה]].
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה '''שִׂכֵּל''' אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר.|בראשית|מח|יד}}

===גיזרון===
*המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.

===פרשנים מפרשים===
*רש&quot;י ורוב הפרשנים מפרשים על פי תרגום אונקלוס שאין &quot;שיכל&quot; שם ל&quot;הפיכת&quot; הידיים אלא המילה &quot;שיכל&quot; מתייחסת להשכלה ולהתחכמות שהיתה בהפיכת הידיים. מה שאומר שמוצאה של המילה היא בשם העצם &quot;שכל&quot;.
*לעומתם הרשב&quot;ם מפרש שהמילה &quot;שיכל&quot; מתייחסת ל&quot;עיקום&quot; ול&quot;אי-הנורמליות&quot; שבהפיכת הידיים. והוא מוסיף שהשורש הוא &quot;סכל&quot; – ההיפך של השורש &quot;שכל&quot;. סכל פירושו &quot;חסר אינטליגנציה&quot; ובלשונו של הרשב&quot;ם: &quot;אדם מעוקם ונפתל. לפי הרשב&quot;ם פירוש המילה &quot;שיכל&quot; הוא הפעיל משהו תוך כדי עיקום והיפוך מהטבעיות והנורמליות.

===נגזרות===
* [[שכול#שׂכּוּל|שיכול]]

{{שורש|שׂכל ב}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
==שָׁכַל או שָׁכֹל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שכל
|שורש וגזרה={{שרש3|שׁ|כ|ל}}
|בניין=קל (פָּעַל)
}}
# [[אבד‎#אִבֵּד|איבד]] [[צאצא]] בחייו.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|...וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת-אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת-בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר '''שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי'''.|בראשית|מג|יד|}}
#:*כאב ש'''שכל''' בן במלחמת ששת הימים, הוא יודע היטב מהי ההרגשה של '''[[שכול]]'''.

===גיזרון===
*המילה מופיעה במקרא פעמיים בלבד, בפסוק לעיל.
* אוגריתית שכּל ṯkl בהוראת חסך ילדים,[[עקר]]ות{{הערת שוליים|1=A Dictionary of the Ugaritic Language in the  Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 890 : ṯkl }}
*ערבית , תָ'קילה (שכילה)  [https://www.almaany.com/en/dict/ar-en/%D8%AB%D9%83%D9%84/ ثَكِلَ ]בהוראת שכול.

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=שכול}}

===סמוכין===
{{הערות שוליים}}

{{שורש|שׁכל}}</text>
      <sha1>dpf6i6edf3je7mbptkwz58ucbywdjg8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רטב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>22166</id>
    <revision>
      <id>525519</id>
      <parentid>522007</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T11:59:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>525519</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7306" sha1="ipno9jz49jdhu3trf0cosg5qp0jfrhn" xml:space="preserve">==רָטֹב (גם: רָטוּב)==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רטוב
|הגייה=ra'''tov''', ra'''tuv'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ר|ט|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֹל}}, {{משקל|קָטוּל}}
|נטיות=נ' רְטֻבָּה או רְטוּבָה; ר' רְטֻבִּים או רְטוּבִים, נ&quot;ר רְטֻבּוֹת או רְטוּבוֹת
}}
#[[ספוג]] ב[[מים]] (או [[נוזל]] אחר על־בסיס מים).
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''רָטֹב''' הוּא לִפְנֵי-שָׁמֶשׁ; וְעַל גַּנָּתוֹ, יֹנַקְתּוֹ תֵצֵא|איוב|ח|טז}}
#:*{{צטשיר|אם יום אחד תראני עצובה / ועל ריסיי דמעות ולחי '''רטובה'''|artist?type{{=}}lyrics&amp;lang{{=}}1&amp;prfid{{=}}943&amp;wrkid{{=}}4525|זה טוב זה טוב|אליעוז ררבין}}
#:* השולחן '''רטוב''' כיוון שנשפכו עליו מים מכוס שעמדה עליו.

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. לשורש ישנן מקבילות גם באכדית, בארמית, ובערבית – {{ערבית|رَطْب|רַטְבּ}}.
*הצורות ההיסטוריות הן רָטֹב (ra'''tov'''), רְטֻבּה (r&lt;sup&gt;e&lt;/sup&gt;tub'''ba'''), רְטֻבִּים (r&lt;sup&gt;e&lt;/sup&gt;tub'''bim''') וכולי. בעברית המודרנית התפתחו צורות חלופיות: רָטוּב (ra'''tuv'''), רְטוּבָה (retu'''va'''), רְטוּבִים (retu'''vim''') וכולי. הצורות החלופיות הן הנפוצות כיום, בייחוד בלשון הדיבור. הן הצורות ההיסטוריות והן הצורות החלופיות נחשבות תקניות.

===צירופים===
*[[שטח אש רטב|שטח אש רטוב]]
*[[אספנה רטבה|אספנה רטובה]]

===מילים נרדפות===
*[[לח]]

===ניגודים===
* [[יבש]]

===תרגום===
===תרגום===
{{ע|3|
*איטלקית: {{ת|איטלקית|bagnato}}
*אינדונזית: {{ת|אינדונזית|basah}}
*אירית: {{ת|אירית|fliuch}}
*אנגלית: {{ת|אנגלית|wet}}
*אספרנטו: {{ת|אספרנטו|malseka}}
*ארמנית: {{ת|ארמנית|թաց}} (תעתיק: tʻacʻ)
*גרוזינית: {{ת|גרוזינית|სველი}} (תעתיק: sveli)
:::{{ת|גרוזינית|ტენიანი}} (תעתיק: ṭeniani)
*גרמנית: {{ת|גרמנית|nass}}
*הודית: {{ת|הינדית|गीला}} (תעתיק: gīlā)
*הולנדית: {{ת|הולנדית|nat}}
*הונגרית: {{ת|הונגרית|nedves}}
*וייטנמית: {{ת|וייטנמית|ướt}}
*ולשית: {{ת|ולשית|gwlyb}}
*טגלית: {{ת|טגלית|basa}}
*טורקית: {{ת|טורקית|ıslak}}
*יווונית: {{ת|יוונית|υγρός}} (תעתיק: ygrós)
*יידיש: {{ת|יידיש|נאַס}}
*יפנית: {{ת|יפנית|湿っぽい}} (תעתיק: shimeppoi)
*כורדית: {{ת|כורדית|şil}}
*לטינית: {{ת|לטינית|udus|madidus}}
*מלאית: {{ת|מלאית|basah}}
*נורווגית: {{ת|נורווגית|våt|bløt}}
*סווהילית: {{ת|סווהילית|kimaji}}
*ספרדית: {{ת|ספרדית|mojado}}
*ערבית: {{ת|ערבית|مبلول}} (תעתיק: מַבְלוּל)
:::{{ת|ערבית|مبتل}} (תעתיק: מֻבְתַלּ)
*פולנית: {{ת|פולנית|mokry}}
*פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|molhado}}
*פרסית: {{ת|פרסית|خیس}} (תעתיק: חִ'יס)
*צ'כית: {{ת|צ'כית|mokrý}}
*צרפתית: {{ת|צרפתית|mouillé}}
*קוריאנית: {{ת|קוריאנית|젖다}} (תעתיק: jeotda)
*רומנית: {{ת|רומנית|ud}}
*רוסית: {{ת|רוסית|мокрый}} (תעתיק: mókryj)
*שוודית: {{ת|שוודית|våt|blöt}}
}}

===ראו גם===
* [[ספוג#סָפוּג|סָפוּג]]

===ראו גם===
* [[מימי]]
* [[נוזל]]

{{שורש|רטב}}
[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]
==רֹטֶב==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=רוטב
|הגייה= '''ro'''tev
|חלק דיבר=שם-עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ר|ט|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קֹטֶל}}
|נטיות=ר' רְטָבִים
}}{{תמונה|Plovdivské maso, těstoviny.jpg|אטריות ברוטב}}
#{{רובד|חזל}} [[תרחיף]] [[נוזלי]] המוגש עם [[מנה|מנות]] מסוימות על מנת ל[[שפר]] את ה[[טעם]] שלהן במהלך זמן ההכנה או ההגשה.
#:*{{צט/משנה|הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר, מֻתָּר '''בָּרֹטֶב''' וּבַקִּיפָה. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר.|נדרים|ו|ו}}
#:*{{צט/משנה|'''וְהָרֹטֶב''', בְּנוֹתֵן טָעַם.|חולין|ז|ה}}
#:*{{צט/משנה|הָעוֹר '''וְהָרֹטֶב''' וְהַקִּיפָה וְהָאָלָל וְהָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם, מִצְטָרְפִין לְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין, אֲבָל לֹא טֻמְאַת נְבֵלוֹת.|טהרות|א|ד}}

===תרגום===
{{ע|3|
* איטלקית: {{ת|איטלקית|sugo}}
* אירית: {{ת|אירית|anlann|súlach}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|sauce|gravy}}
* אספרנטו: {{ת|אספרנטו|saŭco}}
* ארמנית: {{ת|ארמנית|թանձրուկ}} (תעתיק: tʻanjruk)
* גרוזינית: {{ת|גרוזינית|საწებელი}} (תעתיק: sac̣ebeli)
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Soße}}
* הודית: {{ת|הינדית|चटनी}} (תעתיק: caṭnī)
* הולנדית: {{ת|הולנדית|jus|saus}}
* הונגרית: {{ת|הונגרית|húslé|szaft|mártás}}
* טורקית: {{ת|טורקית|salça}}
* יוונית: {{ת|יוונית|σάλτσα}} (תעתיק: sáltsa)
:::{{ת|יוונית|ζωμός}} (תעתיק: zomós)
* יפנית: {{ת|יפנית|肉汁}} (תעתיק: nikujū)
* לטינית: {{ת|לטינית|cremor|ius|sucus}}
* נורווגית: {{ת|נורווגית|saus|sjy}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|salsa}}
* ערבית: {{ת|ערבית|مرق}} (תעתיק: מַרַק)
:::{{ת|ערבית|صَلْصَة}} (תעתיק: צַלְצָה)
* פולנית: {{ת|פולנית|sos}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|molho}}
* פינית: {{ת|פינית|kastike}}
* פרסית: {{ת|פרסית|مرق}} (תעתיק: מַרַק)
* צ'כית: {{ת|צ'כית|omáčka}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|sauce}}
* קוריאנית: {{ת|קוריאנית|소스}} (תעתיק: soseu)
* רומנית: {{ת|רומנית|zeamă}}
* רוסית: {{ת|רוסית|подливка}} (תעתיק: podlívka)
* שוודית: {{ת|שוודית|sky|sås}}
* תאילנדית: {{ת|תאית|ซอส}} (תעתיק: sɔ́ɔt)
}}

===ראו גם===
{{ע|2|
*[[ויניגרט]]
*[[מטבל]]
*[[סלסה]]
*[[צ'טני]] 
*[[ציר]]
*[[קטשופ]]
}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=רוטב|ויקישיתוף=Category:Sauces|שם ויקישיתוף=רטבים|ויקיספר=ספר מתכונים/רטבים|שם ויקיספר=מתכוני רטבים}}

[[קטגוריה:מאכלים]]
[[קטגוריה:רטבים|*]]</text>
      <sha1>ipno9jz49jdhu3trf0cosg5qp0jfrhn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שרד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23144</id>
    <revision>
      <id>525543</id>
      <parentid>519815</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T21:32:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Samp10l</username>
        <id>41077</id>
      </contributor>
      <comment>/* שֶׂרֶד */ תיקון הגייה</comment>
      <origin>525543</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8319" sha1="hi7s4jzl3m3rd7gvz4slcq1up77tg8u" xml:space="preserve">==שָׂרַד==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=שרד
|שורש וגזרה={{שרש3|שׂ|ר|ד|א|גזרה=השלמים}}
|בניין=פָּעַל (קל)}}
#{{מקרא}} המשיך להתקיים למרות חשיפה למצב של [[סכנה]] או [[פורענות]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיְהִי כְּכַלּוֹת יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכּוֹתָם מַכָּה גְדוֹלָה מְאֹד עַד תֻּמָּם וְהַשְּׂרִידִים '''שָׂרְדוּ''' מֵהֶם וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר|יהושע|י|כ}}
#:* הכלב היה היחיד ש'''שרד''' ב[[רעידת אדמה|רעידת האדמה]].
# {{בהשאלה}} נשאר תקין ו[[שלם]] לאחר שהיה בסכנה.
#:* ספר התורה '''שרד''' בשרפה בבית הכנסת [[בדרך נס]].

===גיזרון===
* שורש מקראי, מופיע כפועל פעם אחת במקראה. קיימת מקבילה בערבית: {{ערבית|شَرَدَ|שַׁרַדַ}} - במשמעות &quot;ברח&quot;.

===נגזרות===
*[[שריד]]

===מילים נרדפות===
* [[נצל#נִצַּל|נִצַּל]]

===ניגודים===
* [[נספה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|survive}}

===ראו גם===
* [[נחלץ]]
* [[השרדות]]
* [[שרדנות]]
{{שורש|שׂרד א}}

[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]

==שְׂרָד==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=שרד
|הגייה=srad
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|שׂ|ר|ד|ב}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטָל}}
|נטיות=}}
# {{רובד|מ}} {{משוערת}} (רק בביטוי: &quot;בגדי שרד&quot;) המיועדים לשירות מסוים.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וְאֵת בִּגְדֵי '''הַשְּׂרָד''' וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן.|שמות|לא|י}}
#:*{{צטבי|בין שבעת שופטי-הצבא נמצאו חמשה – בסך-הכל חמשה אמיצי-לב – אשר כבסו את בגד-'''השרד''' הצרפתי מן הכתם.|15077|חמשה כנגד שנים|בנימין זאב הרצל}}
#:*{{צטבי|וכשנכנס ראש־הגדוד אל האורדינאטור לקחת ממנו את ברכת־פרידתו ולהודות לו על טרחתו, היה עטוף את בגדי־'''השרד''' שלו, וכובע־עור־כבשים גדול עליו.|30253|הַתַּחְבּשֶׁת|שאול טשרניחובסקי}}
#{{רובד|ח}} מכובד, מפואר.
#:*{{מאגרים|פשטו מעליכם את בגדי '''השרד''', ונשיכם תסירנה את עדין מעליהן, כי עוד מעט ונצא השדה לחרוש ולזרוע!|PMain.aspx?mishibbur{{=}}1015029&amp;mm15{{=}}000000000087013&amp;mismilla{{=}}2|כתבים בלים|אשר צבי גרינברג}}
# {{רובד|ח}} (רק בביטויים: דירת שרד, מכונית שרד וכד') שירות הציבור.
#:* השוטרים השתמשו במכונית השרד שלהם.
#:* הפקיד גר בדירת השרד של משרתו.

===גזרון===
{{מספור|1-2}} מופיע בקרא ארבע פעמים, תמיד בביטוי &quot;בִּגְדֵי הַשְּׂרָד&quot;. משמעות הביטוי לא ברורה; יש שפירשו בהוראת: ארוג, שזור, בהקבלה לארמית [https://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=srd%232%20N&amp;cits=all סְרָד] - קלוע, מעשה רשת, וערבית {{ערבית|سَرَدَ|סַרַדַ}} - לתפור, לחבר, לשרשר.{{הערת שוליים|אונקלוס, רש&quot;י, רשב&quot;ם ועוד.}} אחרים גזרו משורש {{שרש3|שׂ|ר|ד|א}} בהוראת 'מנוסה', כמו במילה [[שריד|שָׂרִיד]], ופירשו שהכוונה לבגדי מסע.{{הערת שוליים|ראב&quot;ע.}} ויש שהקבילו לאוגריתית 𐎌𐎗𐎄 (שׁרד), בביטוי &quot;שרד בעל בדבחך&quot;&lt;ref&gt;[[w:עלילת כרת|עלילת כרת]], לוח I K טור ב שורה 77-78.&lt;/ref&gt;, שע&quot;פ ההקשר אפשר לפרש בהוראת: שירות, עבודת האל בקרבנות וכדו'. ולפ&quot;ז הוא קרוב לשורש {{שרש3|שׁ|ר|ת|קט=לא}}.&lt;ref&gt;מ' הרן, [https://www.jstor.org/stable/23614022 סתומה מקראית ומקבילתה באוגריתית], ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, ג' (1954), עמ' 102. חוקרים אחרים פירשו שם: honor, present.&lt;/ref&gt; יש שהציעו להקביל לאכדית: {{אכדית|8273|ašarēdu}} - בכיר, חשוב, וגם: מפואר, בולט.
{{מספור|3}} {{חידוש|אליעזר בן יהודה}} ונימוקו: &quot;בגדי השרד הוא כמו בגדי השרת, לאמור הבגדים אשר ילבשו הכהנים ב'שרתם' בקודש, והוא ממש כאשר יאמרו בלעז: בגדים אופיסייל&quot;, ועפ&quot;ז חידש את המילה &quot;[[משרד]]&quot; בהוראת: &quot;בית השרת לאיזה דבר, לאיזה חברה&quot;.&lt;ref&gt;מתוך [https://benyehuda.org/by/hazaot_xidushey_milim.html עיתון &quot;האור&quot;, כ&quot;ד אדר ב', תרנ&quot;א], ראו [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzv/1891/04/03/01/article/8/?e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1 המדור המקורי] של בן יהודה ב[https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=is&amp;oid=hzv18910403-01&amp;type=staticpdf&amp;submitted=1&amp;e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI--------------1&amp;g-recaptcha-response=03AGdBq27iP9XYW4BdiuMiYlPZ3Vy6G4HPf6-lXu80MC38FH1MEs-8kn5pjH1hmUimdfOI9bDf9gK2yJVMBCZLjHusa-0AEI7rtTNR_RwylZBDVcUIw1E-3vJHYidMO3q1kDo1eO2tqndfhly05OMuLbN-c1wZpRJgFZJinpabV9eNJ8xM2f2Vz6CpVdZDhrwE1q1miWe9YkGZLR-ao-6_5L1NynmWJeyAzRgeJv1HacHyZWdyVfUyvJj58-xc1jA-stlNh7Ssoa0Ec81Ipu6lRDr6iTpBVIYIhkSbkQvjE7fkcT492qvorSSWNW99O1p5C0r5H32LO2PZRtwHHd04035R1_CI6HpitXpGUwrlfnaE2uaWIp-SRFO5pRX5CpBwfRu4jeHcwLmRk_6s8x6sQ_g-9qF03okuKB5l6pPqnb1Yvxb_xhJlMglbcCIqmcw-qQhRUMz55XsV עיתון האור] באתר הספרייה לאומית.&lt;/ref&gt;

===צירופים===
* [[בגד שרד]]
* [[דירת שרד]]
* [[דקדוקי שרד]]

===מילים נרדפות===
*[[פאר]] (2)

===נגזרות===
* [[משרד]]

===מידע נוסף===
* הרמב&quot;ן מקשר בין שתי המשמעויות הנ&quot;ל של השורש &quot;ש־ר־ד&quot;. בפירושו לשמות ל&quot;א, י' כתב: &quot;&lt;small&gt;[...]&lt;/small&gt; ואם כן, הנכון שנפרש: '''בגדי השרד''' – '''בגדי היחוד'''. כלומר, בגדים שיתיחד בלבישתם אחד העם הגדול מאחיו. וכן {{צט|ובשרידים אשר ה' קורא|יואל ג ה}}, {{צט|השרידים שרדו מהם|יהושע י כ}}&quot;. כך, הרמב&quot;ן מפרש את הפעלים מהשורש &quot;שׂ־ר־ד&quot; כפעלים המורים על הבדלה של קבוצה קטנה מתוך הכלל. בפרט, אדם השורד אסון הוא מובדל מיתר האנשים שנספו באסון.

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

==שֶׂרֶד==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = שרד
| הגייה = '''se'''red
| חלק דיבר = שם עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|ש|ר|ד}}
| דרך תצורה = {{משקל|קֶטֶל}}
| נטיות = 
}}
# {{רובד|מ}} מכשיר המיועד לסימון לפני חריטה
#:* {{צט/תנ&quot;ך|חָרַשׁ עֵצִים, נָטָה קָו, יְתָאֲרֵהוּ '''בַשֶּׂרֶד''', יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ; וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ, כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת|ישעיהו|מד|יג}}

===גיזרון===
*מופיעה בצורה יחידאית במקרא .זכתה לעדנה בספרות ימה&quot;ב
*השרד מופיע במילון הנגרות העברי תרפ&quot;א (1919) ככלי המשמש לסימון קווים מקבילים לאורך הצלע וגם לסימון מחברים. שבניגוד לעפרון,סימונו דק ולכן עדין ומדוייק.

===מילים נרדפות===
* [[חרט]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|stylus}}


[[קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ&quot;ך]]</text>
      <sha1>hi7s4jzl3m3rd7gvz4slcq1up77tg8u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מנעל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24102</id>
    <revision>
      <id>525560</id>
      <parentid>520571</parentid>
      <timestamp>2026-11-07T08:31:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Samp10l</username>
        <id>41077</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מִנְעָל א */ תיקון שגיאה</comment>
      <origin>525560</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5481" sha1="f5qie6jocedakgcctrrsgdifuyhvedq" xml:space="preserve">{{חסר|מְנֹעָל}}
==מִנְעָל {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מנעל
|הגייה=min''''al'''
|חלק דיבר=שם־עצם 
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ע|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מִנְעָלִים; מִנְעַל־, ר' מִנְעֲלֵי־
}}{{תמונה|Obus-flèche français OFL 120 F1.jpg|מנעל של טיל (projectile) נגד טנקים}}
# {{רובד|לשון חז&quot;ל}} נעל, כיסוי לכף הרגל ולחלקה התחתון של הרגל. 
#:* {{צט|מצות חליצה בשלושה דיינין, ואפילו שלושתם הדיוטות. חלצה ב'''מנעל''', חליצתה כשרה.|יבמות יב א}}
#:* {{צט|אמר רב: לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח '''מנעלים''' לרגליו.|שבת קכט א}}
#:* {{צטבי|לחג הפסח העבר קנתה לו אך מצנפת חדשה וזוּג '''מנעלים''' חדש, ולא יותר...|https://benyehuda.org/perets/miktarto_shel_harabi.html|מקטרתו של הרבי|י&quot;ל פרץ}}
#:* {{הדגשה|&quot;מַר הַגּוֹרָל שֶׁנָּכוֹן לוֹ עֵת מִן הָעָם יִרְאֶה גֶּבֶר/ שֶׁ'''מִּנְעָלוֹ''' רַק סַנְדָּל, כִּי זֶה בִּתְכָכִים יַכְרִיעֵהוּ.&quot;|([[w:אפולוניוס מרודוס|אפולוניוס איש רודוס]], '''[[w:ארגונאוטיקה|ארגונאוטיקה]]''', בתרגום [[w:אברהם ארואטי|אברהם ארואטי]])}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[פרסה]]; [[לוחית]] [[ברזל]] ב[[צורה|צורת]] [[קשת#קֶשֶׁת|קשת]], ה[[ממסמר|ממוסמרת]] ל[[פרסה|פרסת]] [[סוס]], כדי ל[[הקטין]] את [[שחיקה|שחיקתה]] ו[[התבלות|התבלותה]].
# {{רובד|עברית חדשה}} [[התקן]] סביב [[תחמשת|תחמושת]] [[תת קליבר|תת־קליבר]] של [[כלי יריה|כלי ירייה]] או [[תותח]], האוטם את המרווח בין ה[[קלע|קֶלַע]] לבין ה[[קנה#קָנֶה|קנה]]. לאחר היציאה מהקנה ניתק המנעל מהקלע. 

===גיזרון===
* מן [[נעל|נַעַל]].
* מנעל (התקן לתחמושת תת-קליבר) הוא {{תרגום שאילה|צרפתית}} sabot (סָבּוֹ), נעל עץ, קבקב. המנעלים הראשונים היו עשויים עץ והזכירו בצורתם נעלי עץ.&lt;ref&gt;[[w:יאיר בורלא|יאיר בורלא]], לקסיקון מונחים צבאיים. דביר, 1988.&lt;/ref&gt;

===מילים נרדפות===
* [[נעל]] (1)
* [[פרסה]] (2)

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|shoe}}{{כ}} (1); אנגלית: {{ת|אנגלית|horseshoe}}{{כ}} (2); {{ת|אנגלית|sabot}}{{כ}} (3)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=נעל|ויקישיתוף=Category:Shoes|שם ויקישיתוף=נעליים|ויקיפדיה 2=פרסה (פריט)|ויקישיתוף 2=Category:Horseshoes|שם ויקישיתוף 2=פרסות סוסים|ויקיפדיה 3=en:Sabot|שם ויקיפדיה 3=Sabot}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:לבוש]]
[[קטגוריה:כלי נשק]]

==מִנְעָל {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=מנעל
|הגייה=min''''al'''
|חלק דיבר=שם־עצם 
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ע|ל}}
|דרך תצורה={{משקל|מִקְטָל}}
|נטיות=ר' מִנְעָלִים; מִנְעַל־, ר' מִנְעֲלֵי־
}}{{תמונה|Steinschloss.jpg|מצת (מנעל) חלמיש של רובה נטען לוע}}
# {{רובד|לשון המקרא}} התקן מכני ממתכת לנעילת שער או דלת; סוגר, מנעול.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת '''מִנְעָלֶךָ'''|דברים|לג|כה}}
# [[מנגנון]] [[מכני]] ה[[הצית|מצית]] את [[מטען#מִטְעָן|מטען]] [[אבק שרפה|אבק השריפה]] ב[[רובה|רובים]] ו[[אקדח]]ים [[נטען לע|נטעני־לוע]] מיושנים.

===גיזרון===
* מן נ-ע-ל. 
* מנעל (מנגנון הצתה) הוא {{תרגום שאילה|אנגלית}} lock, שאחד מפירושיו הוא &quot;מנעול&quot;, אף שהתקן זה אינו נועל דבר.

===פרשנים מפרשים===
* רש&quot;י על דברים לג כה: &quot;ברזל ונחשת מנעלך&quot; - עכשיו הוא מדבר כנגד כל ישראל שהיו גבוריהם יושבים בערי הספר ונועלים אותה שלא יוכלו האויבים ליכנס בה כאילו היא סגורה במנעולים ובריחים של ברזל ונחשת ד&quot;א ברזל ונחשת מנעלך ארצכם נעולה בהרים שחוצבין מהם ברזל ונחשת וארצו של אשר היתה מנעולה של א&quot;י.
* רמב&quot;ן על דברים לג כה: ולכך אמר &quot;ברזל ונחשת מנעלך&quot; שיהיו לו דלתות נחושה ובריחי ברזל וכל הארץ נעולה בהם והוא רמז שישמור ה' כל הארץ מאויב ומתנקם.

===נגזרות===
* [[מִנְעוּל]]

===מילים נרדפות===
* [[בריח]] (1), (2)
* [[מנעול]] (1)
* [[מצית]] (2)

===תרגום===
* {{ת|אנגלית|lock}}{{כ}} (1), (2)

===ראו גם===
* [[מצית חלמיש]]
* [[מצית פתיל]]

[[קטגוריה:כלי נשק]]</text>
      <sha1>f5qie6jocedakgcctrrsgdifuyhvedq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אולם התויה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26134</id>
    <revision>
      <id>525528</id>
      <parentid>474424</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T16:24:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Samp10l</username>
        <id>41077</id>
      </contributor>
      <comment>/* אוּלָם הַתְוָיָה */ ניקוד על פי המסורת המקראית</comment>
      <origin>525528</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1375" sha1="ma1phik09z5f39b693j2lpoy8xmowxd" xml:space="preserve">==אוּלָם הַתְוָיָה==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = אולם התוויה
| הגייה = u'''lam''' hatva'''ya'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = 
| דרך תצורה = צרף
| נטיות = ר' אוּלַמּוֹת &lt;small&gt;או&lt;/small&gt; אוּלַמֵּי הַתְוָיָה
}}
[[קובץ:Cecil Beaton Photographs- Tyneside Shipyards, 1943 DB88.jpg|ממוזער|עובדים מכינים שבלונות באולם ההתויה במספנת טיינסייד, אנגליה, 1943]]
# מבנה ארוך ב[[מספנה]], שעל רצפתו שרטטו בקנה מידה אחד לאחד את חלקי הגוף השונים של אניה חדשה; על פי שרטוטים אלה הכינו [[שבלונה|שבלונות]] לחיתוך ולכיפוף קורות העצים או לוחות הפלדה מהם נבנתה האנייה.

===גיזרון===
* האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש&quot;ל), 1970.

===מילים נרדפות===
* [[אולם סמון|אולם סימון]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|mould loft}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|salle à tracer|salle des gabarits}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Schnürboden|Mallboden}}

[[קטגוריה:ימאות]]
===ראו גם===
*[[אולם|אולם ב]]
*[[התויה|התוויה]]</text>
      <sha1>ma1phik09z5f39b693j2lpoy8xmowxd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מספנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26136</id>
    <revision>
      <id>525529</id>
      <parentid>521308</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T16:32:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Samp10l</username>
        <id>41077</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* מִסְפָּנָה */ תיקון ניקוד</comment>
      <origin>525529</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3030" sha1="myclmeqw08tyr9d56s1h5tf0fi8grrt" xml:space="preserve">==מִסְפָּנָה==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = מספנה
| הגייה = mispa'''na'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = נקבה
| שורש = {{שרש3|ס|פ|ן}}
| דרך תצורה = {{משקל|מִקְטָלָה}}
| נטיות = ר' מִסְפָּנוֹת; מִסְפֶּנֶת־, ר' מִסְפְּנוֹת־
}}
{{תמונה|Long Beach Naval Shipyard.jpg|מספנת הצי המלחמתי האמריקני בְּלוֹנְג בִּיץ', קליפורניה.}}
# {{רובד|עברית חדשה}} [[מתחם|מִתְחָם]] על שפת המים של [[נמל]] לבניית [[אניה|אוניות]] ולתיקונן.
#:* {{עיתונות|'''מספנה''' רביעית בתל־אביב – בית החרושת השיתופי &quot;הארגז&quot; [...] החל החודש גם בתעשית סירות משא.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}DAV%2F1937%2F08%2F11&amp;id{{=}}Ar00507&amp;sk{{=}}05152D92|דבר||11 באוגוסט 1937}}
#:* {{עיתונות|'''מספנות ישראל''' יתחילו בתיקון אניות כבר בחדשים ספטמבר אוקטובר שנה זו.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HRT%2F1961%2F06%2F11&amp;id{{=}}Ar00419&amp;sk{{=}}56C092A5|חרות||11 ביוני 1961}}   

===גיזרון===
* מן ס-פ-ן, מִסְפֵּן. {{חידוש|דוד קלעי}} - מַסְפֵּנָה.&lt;ref&gt;אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.7485328 &quot;מפעלו הלשוני האדיר והלא מוכר של דוד קלעי&quot;]. &quot;הארץ&quot;, 10.07.2019.&lt;/ref&gt;
* האקדמיה ללשון העברית, רשימת מונחים בימאות (תשי&quot;ב), 1953.

===צירופים===
* [[מספנה צפה]] &lt;small&gt;(ארכאי)&lt;/small&gt;

===מילים נרדפות===
* &lt;small&gt;לשון התחייה:&lt;/small&gt; בית בנין הספינות, בית חרושת לתיקון אניות, בית חרושת לבנין אניות, בית חרושת לאניות, בית מבנה האניות, בית מלאכת האניות, בית מעשה האניות, מחרושת בנין סירות וספינות {{הערת שוליים|[https://sfathayam.com/%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9d/ מונחים ימיים היסטוריים] בתוך: &quot;שפת הים&quot; - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה, 1918-1788.}}
*[[סדנה]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|shipyard|dockyard}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Schiffswerft}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ναυπηγείο}}{{כ}} (naupegeio)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|chantier des constuctions navales}}

===ראו גם===
* [[אספנה]]
* [[הספנה]]
* [[מוסך]]
* [[מספן#מִסְפֵּן|מספן]]
* [[מספן#מִסְפָּן|מִסְפָּן]]
* [[מחסה אניות|מחסה אוניות]]

===סימוכין===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ימאות]]</text>
      <sha1>myclmeqw08tyr9d56s1h5tf0fi8grrt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אולם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>26587</id>
    <revision>
      <id>525527</id>
      <parentid>523262</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T16:19:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Samp10l</username>
        <id>41077</id>
      </contributor>
      <comment>/* אוּלָם ב */ ניקוד הנטיות</comment>
      <origin>525527</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3921" sha1="aywg8df7o130pqsotyef0vvjzr9pu28" xml:space="preserve">{{פירוש נוסף|אחר = משמעות מקראית שונה| ראו= מילה זו בצירוף [[בריא אולם]]}}

==אוּלָם {{משני|א}}==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=אולם
|הגייה=u'''lam'''
|חלק דיבר=מילת חיבור
|שורש={{שרש3|א|ו|ל}}
|דרך תצורה={{מוספית|אולי|־ָם}}
|נטיות=
}}
# אבל, אלא, רק.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּקְרָא אֶת־שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית־אֵל; '''וְאוּלָם''' לוּז שֵׁם־הָעִיר לָרִאשֹׁנָה.|בראשית|כח|יט}}

===גזרון===
*כנראה הלחם קדום המתברר על פי הערבית בהגיית וולאו ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%88%D9%84%D9%88 ولو]) ובהוראת [[ו]] + [[אם]] ,כשליצירת התיבה העברית (אולם) מוספת כאמור +ם' (סופית-עיצורית) המייצגת התכווצות של מילת השאלה העברית &quot;[[מה]]&quot;?. לפיכך פירושה המילולי של המילה &quot;אול ם&quot; מקביל לשאלה: ו+מה+ אם ? , או (ו+אם+מה).

===מילים נרדפות===
* [[אבל]]
* [[אלא]]
* [[ברם]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|yet}}
* ערבית: {{ת|ערבית|الا ان|لكن}}

[[קטגוריה:מילות חיבור]]
[[קטגוריה:מילות ניגוד]]

===ראו גם===
*[[בריא אולם]]

==אוּלָם {{משני|ב}}==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = אולם
| הגייה = u'''lam'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|א|ל|ם}}
| דרך תצורה = {{משקל|קוֹטָל}}
| נטיות = ר' אוּלַמּוֹת או אוּלַמִּים; אוּלָם־, ר' אוּלַמֵּי־; כ' אוּלָמוֹ, אוּלַמָּיו
}}{{תמונה|Great Mosque of Kairouan prayer hall.jpg|אולם התפילה במסגד הגדול של קיירואן}}
# [[חדר]] [[גדול]] המשמש ל[[כנס]] בו [[קהל]] רב.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|'''וְהָאוּלָם''' עַל־פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל־פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל־פְּנֵי הַבָּיִת.|מלכים א|ו|ג}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וּמָדַד אֹרֶךְ־הַבִּנְיָן אֶל־פְּנֵי הַגִּזְרָה אֲשֶׁר עַל־אַחֲרֶיהָ וְאַתִּיקֶיהָא מִפּוֹ וּמִפּוֹ מֵאָה אַמָּה וְהַהֵיכָל הַפְּנִימִי '''וְאֻלַמֵּי''' הֶחָצֵר.|יחזקאל|מא|טו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת־תַּבְנִית '''הָאוּלָם''' וְאֶת־בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת.|דברי הימים א|כח|יא}}
#:* '''אולם''' אוסישקין היה '''אולם''' כדורסל אשר שימש '''כאולם''' הבית של הפועל תל אביב.

===צירופים===
* [[אולם ארועים]]
* [[אולם התויה]]
* [[אולם התעמלות]]
* [[אולם חתנות|אולם חתונות]]
* [[אולם המשפט]]
* [[אולם סמון|אולם סימון]]
* [[אולם ספורט]]
* [[אולם תאטרון]]
* [[כפתחו של אולם]]

===מילים נרדפות===
* [[היכל]]
* [[טרקלין]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|hall}}
* ערבית: {{ת|ערבית|قاعة}} (תעתיק: קָאעָה)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=אולם|ויקישיתוף=Category:Halls|שם ויקישיתוף=אולמות}}

===ראו גם===
*[[בירה]]
*[[טירה]]
*[[ארמון]]
*[[חוילה]]

[[קטגוריה:מבנים]]</text>
      <sha1>aywg8df7o130pqsotyef0vvjzr9pu28</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נשף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29575</id>
    <revision>
      <id>525544</id>
      <parentid>513127</parentid>
      <timestamp>2026-11-07T00:40:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>525544</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3569" sha1="ld0f97higkyt3b1rsxtwhh4gjndu4mw" xml:space="preserve">==נָשַׁף==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=נשף
|שורש וגזרה={{שרש3|נ|ש|ף}}
|בניין=קל
}}
# הוציא [[אויר]] מה[[ראה#רֵאָה|ראות]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|'''נָשַׁפְתָּ''' בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם; צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים.|שמות|טו|י}}

===צירופים===
*[[נשף בערפו]]
===נגזרות===
*[[נשיפה]]

===ניגודים===
*[[שאף]]

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|exhale}}

===ראו גם===
*[[נשם]]

{{שורש|נשף}}

==נֶשֶׁף==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=נשף
|הגייה='''ne'''shef
|חלק דיבר=שם עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|נ|ש|ף}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=ר' נְשָׁפִים; ר' נִשְׁפֵּי־
}}{{תמונה|Ball at Tammany Hall 1860 crop.jpg|נשף}}
# {{רובד|לשון המקרא}} [[שעה|שעת]] [[חושך]] [[מאוחר]]ת.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיַּכֵּם דָּוִד '''מֵהַנֶּשֶׁף''' וְעַד־הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם, וְלֹא־נִמְלַט מֵהֶם אִישׁ; כִּי אִם־אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ־נַעַר, אֲשֶׁר־רָכְבוּ עַל־הַגְּמַלִּים וַיָּנֻסוּ.|שמואל א|ל|יז}}  
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיָּקוּמוּ '''בַנֶּשֶׁף''', לָבוֹא אֶל־מַחֲנֵה אֲרָם; וַיָּבֹאוּ עַד־קְצֵה מַחֲנֵה אֲרָם, וְהִנֵּה אֵין־שָׁם אִישׁ.|מלכים ב|ז|ה}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר, שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ; מְאַחֲרֵי '''בַנֶּשֶׁף''', יַיִן יַדְלִיקֵם.|ישעיהו|ה|יא}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|קִדַּמְתִּי '''בַנֶּשֶׁף''' וָאֲשַׁוֵּעָה; לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי.|תהלים|קיט|קמז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי '''נִשְׁפּוֹ''', יְקַו־לְאוֹר וָאַיִן; וְאַל־יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי־שָׁחַר.|איוב|ג|ט}}
# {{רובד|חדשה}} [[מסיבה]] [[מפואר]]ת.
#:*{{צטבי|לחנוכת צריפו של הקיבוץ נערך '''נשף''', ובו עברו על הבמה מפלגות שונות, כל אחת ופזמונה|berl/v02_dvarim07.html|תשובות למכתבי חברים|ברל כצנלסון}}

===גזרון===
*(1:) השוו לערבית בהגיית שוף ([https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B4%D9%88%D9%81 شوف]) בהוראת: מראֶה,ראייה.

===צירופים===
*[[נשף מסכות]]
*[[נשף סיום]]

===מילים נרדפות===
*[[לילה]] (1)

===תרגום===
*אנגלית: {{ת|אנגלית|ball|prom}} (2)

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=נשף|ויקישיתוף=Category:Balls (dance)}}
*{{מקור/אינטרנט|יוצר=הדר פרי|כתובת=https://hadarperry.wordpress.com/2012/12/02/משמעויות-המילה-נשף/#more-66550|כותרת=משמעויות המילה נשף|שם האתר=נקודות ראות|תאריך=2/12/2012}}
* הרב אילן חיים-פור, 'הפכים במקרא ובלשון חכמים', [http://otzarhayahadut.torani.org.il/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%E2%86%90/%D7%A0%D7%A9%D7%A3/ ערך 'נשף'], עמ' קפז-קפח</text>
      <sha1>ld0f97higkyt3b1rsxtwhh4gjndu4mw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צמרמרת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>39490</id>
    <revision>
      <id>525540</id>
      <parentid>524711</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T21:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Samp10l</username>
        <id>41077</id>
      </contributor>
      <comment>/* צְמַרְמֹרֶת */ תיקוני ניקוד</comment>
      <origin>525540</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1906" sha1="fjbehaavjexut1gdstv0t0iktl7voc8" xml:space="preserve">==צְמַרְמֹרֶת==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=צמרמורת
|הגייה=tsmar'''mo'''ret
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין= נקבה
|שורש={{שרש3|צ|מ|ר}}
|דרך תצורה={{משקל|קְטַלְטֹלֶת}}
|נטיות=
}}
# [[רעידה|רעידות]] בלתי נשלטות של ה[[גוף]] ו[[הזדקרות]] של ה[[שערה|שערות]] בעקבות [[התרגשות]], קור חיצוני או מחלה הכוללת עליית [[חם#כינוי|חום]] הגוף.
#:* {{צט/משנה|וְאֵלּוּ הֵן הַוְּסָתוֹת, מְפַהֶקֶת, וּמְעַטֶּשֶׁת, וְחוֹשֶׁשֶׁת בְּפִי כְרֵסָהּ, וּבְשִׁפּוּלֵי מֵעֶיהָ, וְשׁוֹפַעַת, וּכְמִין '''צְמַרְמֹרֶת''' אוֹחֲזִין אוֹתָהּ, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶן.|נידה|ט|ח}}
#:* כשהוכנס המחבל לבית המשפט אחזה אותי '''צמרמורת'''.
#:* אני לא יכול לראות גוקים מתים, זה עושה לי '''צמרמורת''' וזה לא נעים לי.
#:* כשהוא שר יש לי '''צמרמורות''' בכל הגוף.

===גיזרון===
*{{רובד|חזל}} רוב המפרשים מסבירים שנגזרה מהמילה המקראית [[סמר]]. כנראה אין קשר ל[[צמר]]. ויתכן שמקור המילה מארמית, שבתרגום לספר תהלים (לח, יא) המילה &quot;סְחַרְחַר&quot; מתורגם &quot;צמרמר&quot;.

===נגזרות===
* [[הצטמרר]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|shivering|shuddering|trembling}}

===ראו גם===
* [[סחרחורת]]
* [[רעד]]
* [[רתת]]
* [[פחד]]
* [[קור]]
* [[עור ברוז]]
* [[מקריפ]]
* [[קריפי]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=צמרמורת}}

[[קטגוריה:פיזיולוגיה]]</text>
      <sha1>fjbehaavjexut1gdstv0t0iktl7voc8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גחון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>44793</id>
    <revision>
      <id>525545</id>
      <parentid>525445</parentid>
      <timestamp>2026-11-07T00:49:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CrescentStorm</username>
        <id>15545</id>
      </contributor>
      <origin>525545</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2380" sha1="c2i5n6ph0qn2fidebfak61dus17u37g" xml:space="preserve">==גָּחוֹן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גחון
|הגייה=ga'''khon'''
|חלק דיבר=שם
|מין=ז'
|שורש={{שרש3|ג|י|ח}}
|דרך תצורה={{משקל|קַטְלוֹן}}
|נטיות=ר' גְּחוֹנִים; ס&quot;ר גְּחוֹנֵי־; כ' גְּחוֹנוֹ
}}
# {{רובד|המקרא}}בטן, החלק התחתון של הבטן, 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|עַל '''גְּחֹנְךָ''' תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ.|בראשית|ג|יד}}
#:* זחילת '''גחון''' היא שלב בהתפתחות התינוק בו הוא לומד להניע את גופו ממקום למקום מבלי להרימו בעזרת הגפיים.
# {{בהשאלה}} החלק התחתון של עצם גדול, כגון מטוס, טנק. גם: תחתית קת הרובה.

===גיזרון===
* מלשון המקרא.

===נגזרות===
*{{שרש3|ג|ח|ן}}
**[[גחן]]

===צירופים===
* [[זחילת גחון]]
* [[נחיתת גחון]]
* [[מרווח גחון]]
* [[מטען גחון]]

===מילים נרדפות===
* [[בטן]]

===ניגודים===
* [[גו]]
* [[גב]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|belly|underbelly|abdomen}}

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מטען גחון|ויקישיתוף=ערך בוויקישיתוף}}

==גָּחוּן==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=גחון
|הגייה=ga'''khun'''
|חלק דיבר=תואר
|מין=ז'
|שורש={{שרש3|ג|ח|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטוּל}}
|נטיות=ר' גְּחוּנִים, נ' גְּחוּנָה
}}
# שאינו זקוף, כפוף.
#:* {{הדגשה|&quot;ואני יושב לי '''גחוּן''' על גבי המדריך ומחשב, שמא אפשר להזדמן לפחות לשעתים למסילה הראשית שלנו. &quot;|(ספרות, [[w:זאב ז'בוטינסקי|זאב ז'בוטינסקי]])}}

===גיזרון===
* {{רובד|לשון חז&quot;ל}} בינוני פעול מן [[גחן|גָּחַן]].

===מילים נרדפות===
* [[שחוח]]
* [[כפוף]]

===ניגודים===
* [[זקוף]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|bent over|prostrate}}

===מידע נוסף===
* שורש קרוב הוא  השורש ג.ח.ה (לנטות, היות כפוף).

===ראו גם===
* [[רכון]]

{{שורש|גחן}}</text>
      <sha1>c2i5n6ph0qn2fidebfak61dus17u37g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טמא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>47199</id>
    <revision>
      <id>525556</id>
      <parentid>510339</parentid>
      <timestamp>2026-11-07T05:07:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-56660-47</username>
        <id>46757</id>
      </contributor>
      <comment>/* טָמֵא */</comment>
      <origin>525556</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2637" sha1="tn3vbg043ydgjbhab2o5m0r5o5jek3p" xml:space="preserve">{{חסר|טִמֵּא|טֻמָּא}}
==טָמֵא==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=טמא
|שורש וגזרה={{שרש3|ט|מ|א}}
|בניין=קל
}}
# היה לא [[טהור#טָהׂר|טהור]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לְכָל-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִוא מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֶׁסַע אֵינֶנָּה שֹׁסַעַת, וְגֵרָה אֵינֶנָּה מַעֲלָה--טְמֵאִים הֵם, לָכֶם; כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהֶם, '''יִטְמָא'''.|ויקרא|יא|כו}}

===גיזרון===
* מקור הפועל במקרא.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|to be impure}}

===ראו גם===
*[[נטמע]] (השתלב)

{{שורש|טמא}}

==טָמֵא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טמא
|הגייה=ta'''me'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ט|מ|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}, צורת בינוני של בניין קל פָּעֵל
|נטיות=נ' טְמֵאָה, ר' טְמֵאִים
}}
# שאינו [[טהור#טָהׂר|טהור]], [[מחלל#מְחֻלָּל|מחולל]].
#:* {{צטבי|נדמה לי שמלאך-המות הוא איש '''טמא''' ומכשף. הוא השטן, הוא עמלק|https://benyehuda.org/read/1579|בין הפטיש לסדן|מיכה יוסף ברדיצ'בסק}}
# בעל־חיים אסור לאכילה לפי התורה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא, גֵּרָה לֹא-יִגָּר; '''טָמֵא''' הוּא, לָכֶם. |ויקרא|ז|יט}}
#:* {{צטבי|והללו אמרו, שבלי ספק שתה מים מבאר ובלע איזה שרץ '''טמא''', ונטבע השרץ בנשמתו והבאיש אותה…|https://benyehuda.org/read/1089|שהשׂמחה במעונו|יצחק ליבוש פרץ}}

===גיזרון===
* מקור המילה במקרא.

=== נגזרות ===
* [[טמאה|טֻמְאָה]]

===ניגודים===
* [[טהור#טָהׂר|טהור]] (1)
* [[כשר]] (2)

===תרגום משמעות 1===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|unclean|impure}}
* ערבית: {{ת|ערבית|نجس}}

===תרגום משמעות 2===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|unfit to eat}}
* ערבית: {{ת|ערבית|نجس|غير حلال}}

=== ראו גם ===
* [[מזהם#מְזֻהָם|מזוהם]]
* [[מלוכלך]]
* [[פסול]]
* [[סדר טהרות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טומאה וטהרה}}

{{שורש|טמא}}</text>
      <sha1>tn3vbg043ydgjbhab2o5m0r5o5jek3p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>525557</id>
      <parentid>525556</parentid>
      <timestamp>2026-11-07T05:09:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-56660-47</username>
        <id>46757</id>
      </contributor>
      <comment>/* ראו גם */</comment>
      <origin>525557</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2660" sha1="6d895dqd5vebytdjzpt8ilxqbmqanjs" xml:space="preserve">{{חסר|טִמֵּא|טֻמָּא}}
==טָמֵא==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא=טמא
|שורש וגזרה={{שרש3|ט|מ|א}}
|בניין=קל
}}
# היה לא [[טהור#טָהׂר|טהור]].
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לְכָל-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִוא מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֶׁסַע אֵינֶנָּה שֹׁסַעַת, וְגֵרָה אֵינֶנָּה מַעֲלָה--טְמֵאִים הֵם, לָכֶם; כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהֶם, '''יִטְמָא'''.|ויקרא|יא|כו}}

===גיזרון===
* מקור הפועל במקרא.

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|to be impure}}

===ראו גם===
*[[נטמע]] (השתלב,התמזג, assimilate)

{{שורש|טמא}}

==טָמֵא==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=טמא
|הגייה=ta'''me'''
|חלק דיבר=שם־תואר
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ט|מ|א}}
|דרך תצורה={{משקל|קָטֵל}}, צורת בינוני של בניין קל פָּעֵל
|נטיות=נ' טְמֵאָה, ר' טְמֵאִים
}}
# שאינו [[טהור#טָהׂר|טהור]], [[מחלל#מְחֻלָּל|מחולל]].
#:* {{צטבי|נדמה לי שמלאך-המות הוא איש '''טמא''' ומכשף. הוא השטן, הוא עמלק|https://benyehuda.org/read/1579|בין הפטיש לסדן|מיכה יוסף ברדיצ'בסק}}
# בעל־חיים אסור לאכילה לפי התורה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה, וְהוּא, גֵּרָה לֹא-יִגָּר; '''טָמֵא''' הוּא, לָכֶם. |ויקרא|ז|יט}}
#:* {{צטבי|והללו אמרו, שבלי ספק שתה מים מבאר ובלע איזה שרץ '''טמא''', ונטבע השרץ בנשמתו והבאיש אותה…|https://benyehuda.org/read/1089|שהשׂמחה במעונו|יצחק ליבוש פרץ}}

===גיזרון===
* מקור המילה במקרא.

=== נגזרות ===
* [[טמאה|טֻמְאָה]]

===ניגודים===
* [[טהור#טָהׂר|טהור]] (1)
* [[כשר]] (2)

===תרגום משמעות 1===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|unclean|impure}}
* ערבית: {{ת|ערבית|نجس}}

===תרגום משמעות 2===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|unfit to eat}}
* ערבית: {{ת|ערבית|نجس|غير حلال}}

=== ראו גם ===
* [[מזהם#מְזֻהָם|מזוהם]]
* [[מלוכלך]]
* [[פסול]]
* [[סדר טהרות]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=טומאה וטהרה}}

{{שורש|טמא}}</text>
      <sha1>6d895dqd5vebytdjzpt8ilxqbmqanjs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שפל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>50882</id>
    <revision>
      <id>525541</id>
      <parentid>516355</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T21:02:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Samp10l</username>
        <id>41077</id>
      </contributor>
      <comment>/* שֵׁפֶל */ תיקונים</comment>
      <origin>525541</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6418" sha1="po9gdqhi6en3tmd23imvh1pxd45ahjv" xml:space="preserve">==שֵׁפֶל==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = שפל
| הגייה = '''she'''fel'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|שׁ|פ|ל}}
| דרך תצורה = {{משקל|קֵטֶל}}
| נטיות = ר' (נדיר) שְׁפָלִים נס' שִׁפְלוֹ שִׁפְלָהּ
}}
# מקום נמוך, מצב נמוך או ירוד.
#:*{{צט/תנ&quot;ך|נִתַּן הַסֶּכֶל בַּמְּרוֹמִים רַבִּים וַעֲשִׁירִים בַּ'''שֵּׁפֶל''' יֵשֵׁבוּ|קהלת|י|ו}}
#:*{{צט/תנ&quot;ך|שֶׁבְּ'''שִׁפְלֵנוּ''' זָכַר לָנוּ|תהלים|קלו|כג}}
#:* שר האוצר עושה מאמצים להוציא את המדינה מן ה'''שפל''' הכלכלי בו היא נתונה.
# (מובן ספציפי) המצב בזמן ירידת גובה מי הים.
#:* בזמן ה'''שפל''' קו המים נסוג ואז מתגלות ה[[צדף|צדפות]].

===גיזרון===
* מקראי, מן הפועל שָׁפַל. 
*מקביל לערבית: {{ערבית|سُفْل|ס‏ֻפְל}} - תחתית, המקום הכי נמוך.
* מצוי רק פעמיים במקרא ומתועד בעיקר בספרות החצונית-במגילת הסרכים בצורת שפול, ובלשון חז&quot;ל: {{צט/בבלי|בן סירא אומר אף לילות בשפל גגים|כתובות|קי|ב}} בספרי המקרא הקדומים ביותר מבכרים סופרי המקרא להשתמש בשמות אחרים לציון האדם המצפה לישועה מן ה' בעוד השם &quot;שֵפל&quot; המצוטט לעיל מתהלים נעדר מספרות בית ראשון (כמו גם מילים נוספות המופיעות במזמור) ומצוי בשלוש יצירות שונות שידוע שהתחברו בתקופת בית שני בשל כך היו חוקרים שהחלו לאחר את תיארוך כתיבת מזמור קל&quot;ו שבתהלים לימי בית שני {{הערת שוליים|[[w:אלישע קימרון|אלישע קימרון]] &quot;ללשון בית שני בספר תהלים&quot;, בית מקרא, כרך כג‎, חוברת ב (עג‎) (טבת-אדר תשל&quot;ח), עמ':142}}.
.

===צירופים===
* [[גאות ושפל]](2)

===נגזרות===
* [[השפלה]]
* [[שפלות]]

===מילים נרדפות===
* [[תחתית]]

===ניגודים===
* [[מרום]]
* [[רום]]
* [[גאות]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|low tide}}

===קישורים חיצוניים===
* אילון גלעד, מהשפה פנימה: &quot;[https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.8704841 על מקורה של המילה שפל]&quot;. &quot;הארץ&quot;, 25 במרץ 2020.

== שָׁפֵל גם שָׁפָל ==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = שפל
| הגייה = sha'''fel'''&lt;BR&gt;sha'''fal'''
| חלק דיבר = תואר
| מין = זכר
| שורש = {{שרש3|שׁ|פ|ל}}
| דרך תצורה = {{משקל|קָטֵל}} או {{משקל|קָטָל}}
| נטיות = נ' שְׁפָלָה ר' שְׁפָלִים
}}
# {{מקרא}} נמוך.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה מַרְאֶהָ '''שָׁפָל''' מִן הָעוֹר[...]וְהִנֵּה אֵין בָּהּ שֵׂעָר לָבָן וּ'''שְׁפָלָה''' אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר וְהִיא כֵהָה|ויקרא|יג|כ|כא}} 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|עַל כָּל־גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל נִשָּׂא וְ'''שָׁפֵל'''|ישעיה|ב|יב}} 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבוֹהַ הִגְבַּהְתִּי עֵץ '''שָׁפָל''' הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ|יחזקאל|יז|כד}}
#   נמוך ברוח, בזוי.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִתִי '''שָׁפָל''' בְּעֵינָי וְעִם הָ[[אמה#אָמָה|אֲמָהוֹת]] אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה|שמואל ב|ו|כב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּ'''שְׁפַל''' רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ '''שְׁפָלִים''' וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים|ישעיה|נז|טו}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים ו'''שְׁפָלִים''' לְכָל הָעָם|מלאכי|ב|ט}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְשַׁבְתִּי אֶת... וְהָיוּ שָׁם מַמְלָכָה '''שְׁפָלָה'''|יחזקאל|כט|יד}}
#:* האדם הזה התגלה כאדם '''שפל''' במיוחד
#:* היה זה מעשה '''שפל'''.

===גיזרון===
* מקראי, מן הפועל שָׁפַל.

===צירופים===
* [[שפל רוח]]

===נגזרות===
* [[שפלות]]

===מילים נרדפות===
* [[נמוך]](1)
* [[ענו]](2)
* [[בזוי]]
* [[מסכן]]

===ניגודים===
* [[גבוה]](1)
* [[נשא#נִשָֹּא|נישא]]
* [[חשוב#חָשׁוּב|חָשוב]](2)
* [[גא#גֵּא|גֵּא]]
* [[בעל שם]]

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|low|shallow}}

===ראו גם===
*[[שפלה]].

{{שורש|שׁפל}}

==שָׁפַל גם שָׁפֵל==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
| כתיב מלא = שפל
| שורש וגזרה = {{שרש3|שׁ|פ|ל}}
| בניין = קל
}}
# {{משלב|מליצה}} ירד מטה, הורד מטה, הונמך. 
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְ'''שָׁפֵל''' רוּם אֲנָשִׁים|ישעיה|ב|יז}}                   
#:* {{צט|וָאָרֶץ '''שָׁפַל''' רוּמִי וְנִקְלָה כְבוֹדִי / לֶעָפָר שָׁחָה נַפְשִׁי, וְקָצְרָה יָדִי|רבי שלמה אבן גבירול}}

=== גיזרון ===

* מקראי. מקבילות: אכדית {{אכדית|4653|šapālu}}, ארמית שְׁפַל.

===מילים נרדפות===
* [[השפל|הֻשְׁפַּל]]
* [[בזה#בֻּזָּה|בֻּזָּה]]
===ניגודים===
* [[גאה#גָּאָה|גָּאָה]]
* [[גבה#גָּבַהּ|גָּבַהּ]]
* [[הגבה#הֻגְבָּהּ|הֻגְבָּהּ]]

 
{{שורש|שׁפל}}
===סימוכין===</text>
      <sha1>po9gdqhi6en3tmd23imvh1pxd45ahjv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ירט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>52189</id>
    <revision>
      <id>525539</id>
      <parentid>510367</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T20:32:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Samp10l</username>
        <id>41077</id>
      </contributor>
      <comment>/* יָרַט */ תיקונים</comment>
      <origin>525539</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1670" sha1="gizhlcl55x8qetjffd8hnhrma03ipox" xml:space="preserve">{{חסר|יֻרַט}}
==יָרַט==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
| כתיב מלא = ירט
| שורש וגזרה = {{שרש3|י|ר|ט}}
| בניין = קל
}}
# {{רובד|המקרא}} {{משלב|משוער}} מסלול או דרך: התעקם, שינה את כיוונו, לא הגיע אל המטרה.
#:* {{צט/תנ&quot;ך|הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי־'''יָרַט''' הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי|במדבר|כב|לב}}

===גיזרון===
* המילה מופיעה פעם אחת או פעמיים במקרא לחלק מהדיעות גם  {{צט/תנ&quot;ך|וְעַל־יְדֵי רְשָׁעִים יִרְטֵנִי|איוב|טז|יא}}
* השורש או י־ר־ט או ר־ט־ה או ר־ט־ט. 
* {{צט/תנ&quot;ך|שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי יְהוָה הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים|זכריה|ד|י}}. מצרית-תיכונה: בהגיית '''אִירֶט''' ([https://en.wiktionary.org/wiki/jrt jrt]), בהוראת: עין.
:&lt;hiero&gt;ir:t*Z1&lt;/hiero&gt;

===פרשנים מפרשים===
* [[נוטריקון]] [[ירא|יראה]], [[ראה#רָאָה|ראתה]], [[נטה|נטתה]].
* [[סטה]]
* [[ירד]]
* [[נטה]]

==יִרֵט==
{{ניתוח דקדוקי לפועל|
|כתיב מלא= יירט
|שורש וגזרה={{שרש3|י|ר|ט}}
|בניין= פיעל
}}
# {{רובד|ח}} שינה את [[מסלול]]ו של [[טיל]] או [[רקטה]] ומנע את האפשרות שלו לפגוע במטרה.
#:* 

===גיזרון===
* על פי יָרַט המקראי 
===נגזרות===
* [[ירוט]]
* '''יֻרַט'''
===מילים נרדפות===


{{שורש|פעל}}</text>
      <sha1>gizhlcl55x8qetjffd8hnhrma03ipox</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מספנה צפה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>52647</id>
    <revision>
      <id>525530</id>
      <parentid>515687</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T16:33:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Samp10l</username>
        <id>41077</id>
      </contributor>
      <comment>/* מַסְפֵּנָה צָפָה */ תיקון הגייה</comment>
      <origin>525530</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1820" sha1="fq0vh1t1rdyvpzcxilv2ufa3ph83oxp" xml:space="preserve">==מַסְפֵּנָה צָפָה==
{{ניתוח דקדוקי|
| כתיב מלא = מספנה צפה
| הגייה = maspe'''na''' tsa'''fa'''
| חלק דיבר = שם־עצם
| מין = נקבה
| שורש = 
| דרך תצורה = צרף
| נטיות = ר' מַסְפֵּנוֹת צָפוֹת
}}
{{תמונה|Ferry Mecklenburg-Vorpommern Dock.jpg|מעבורת ב&quot;מספנה צפה&quot; בנמל ברמנהאפן, גרמניה}}
# {{רובד|עברית חדשה}} {{משלב|ארכאי}} [[מבדוק צף]] לתיקון אוניות.
#:* {{עיתונות|איש שיחי [...] הצביע על אניה שחרטומה הציץ מבין דפנותיה של '''מספנה צפה'''.|http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href{{=}}HARETZ%2F1953%2F12%2F18&amp;id{{=}}Ar00705&amp;sk{{=}}BD0A4826|הארץ||18 בדצמבר 1953}}

===גיזרון===
* {{תרגום שאילה|אנגלית}} floating dock.

===מילים נרדפות===
* [[מבדוק צף]]
* דאק המשוטט &lt;small&gt;(לשון התחייה)&lt;/small&gt; {{הערת שוליים|שפת הים – ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה, 1918-1788: [https://sfathayam.com/%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9d/ מונחים ימיים היסטוריים].}}

===תרגום===
* אנגלית: {{ת|אנגלית|floating dock}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|dock flotant|chantier à flot}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|Schwimmdock}}

===ראו גם===
* [[מבדוק]]

===קישורים חיצוניים===
{{מיזמים|ויקיפדיה=מבדוק|ויקישיתוף=Category:Floating drydocks|שם ויקישיתוף=מבדוקים צפים}}

===הערות שוליים===
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ימאות]]</text>
      <sha1>fq0vh1t1rdyvpzcxilv2ufa3ph83oxp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>60013</id>
    <revision>
      <id>525526</id>
      <parentid>466477</parentid>
      <timestamp>2026-11-06T14:03:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>34644</id>
      </contributor>
      <origin>525526</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1981" sha1="1a2qzgupfn3y4amreghjainrvm0rko2" xml:space="preserve">== תֶּבֶן ==
{{ניתוח דקדוקי|
|כתיב מלא=תבן
|הגייה='''te'''ven
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|שורש={{שרש3|ת|ב|ן}}
|דרך תצורה={{משקל|קֶטֶל}}
|נטיות=
}}{{תמונה|Tarwestrobaal.jpg|חבילת תבן}}
# [[קנה]] ה[[דגן]] הנקצר, ללא ה[[שבלת|שבולת]]; [[קש]] קצוץ
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים וַיִּתֵּן '''תֶּבֶן''' וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ|בראשית|כד|לב}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת '''תֶּבֶן''' לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם '''תֶּבֶן'''|שמות|ה|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל '''תֶּבֶן'''|ישעיהו|יא|ז}}
#:* {{צט/תנ&quot;ך|יִהְיוּ '''כְּתֶבֶן''' לִפְנֵי רוּחַ וּכְמֹץ גְּנָבַתּוּ סוּפָה|איוב|כא|יח}}
* (בהשאלה) דבר חסר ערך (כנגד: בר).

===גיזרון===
*{{לועזית|אכדית}} {{אכדית|5783|tibnu}}

=== מילים נרדפות ===
* [[קש]]
* [[קנה]]

=== ביטויים ===
* [[אי אפשר לבר בלא תבן]]
* [[לבור את הבר מן התבן]]
* [[מה לתבן את הבר]]

=== ראו גם ===
* [[דיש]]
* [[חציר]]
* [[מספוא]]

=== קישורים חיצוניים ===
*[https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%AA%D6%BC%D6%B6%D7%91%D6%B6%D7%9F/ תֶּבֶן] באתר '''האקדמיה ללשון העברית'''

[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:דגן]]</text>
      <sha1>1a2qzgupfn3y4amreghjainrvm0rko2</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>