ויקיספר hewikibooks https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.6 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיספר שיחת ויקיספר קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה שער שיחת שער מדף שיחת מדף TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 14439 180383 176032 2026-06-10T14:01:29Z ~2026-34162-30 25795 /* דוגמה */ 180383 wikitext text/x-wiki ==רקע וחזרה== כידוע, קשר יוני הוא קשר הנוצר בעקבות הפרש אלקטרו שליליות בין שני אטומים הגדול מ-1.7. בקשר כזה נוצר "מגנט" (קוטביות) כלומר צד אחד במולקולה חיובית ואילו הצד שני, היכן שהאלקטרונים רבים יותר, שלילי. זהו מצב אידאלי וקבוע כיוון שאטום אחד נתן את כל האלקטרונים שלו ואילו אטום שני קיבל את כולם ושניהם זכו ל[[כימיה לבגרות/קשרים כימיים - נוסחא אמפירית|רמת ערכיות]] הזהה לגז אציל. זה הוא הקשר אותו יעדיפו רוב האטומים. <br /> בקשר קוולנטי (או שיתופי) מצב זה שונה כיוון שהיסודות חולקים בניהם את האלקטרונים ואינן יכולים להגיע בו בזמן לרמת ערכיות הזהה לגז אציל. שני מצבים יכולים להיווצר: # קשר קוולנטי לא פולרי (לא קוטבי) - חלוקה כמעט שוויונית של האורביטל (=מסלול של האלקטרון) המשותף והוא נוצר כאשר הפרשי רמת הערכיות הם בין 0-0.3. # קשר קוולנטי פולרי (קוטבי) - בקשר כזה האלקטרונים נמצאים בשימוש רב יותר אצל יסוד אחד מאשר יסוד שני. הוא נוצר כאשר הפרשי רמת הערכיות הם בין 0.3-1.7.אם אטום מתחבר בקשר שכזה הוא יעדיף להיות בעל האלקטרו-שליליות הגדולה יותר בקשר מאחר והוא יזכה לזמן ממושך יותר של אקלטרונים אצלו מאשר האטום השני. בעקבות קשר זה נוצר לנו שוב "מגנט" מדומה (כמו בקשר יוני) למשך מספר שניות שגורם למולקולה להיות '''לא סימטרית''', ''כיוון שצד אחת זוכה לזמן ממושך יותר של אלקטרונים מצד שני''. קוטביות זו מסומנת באמצעות דלתה פלוס ומינוס. #* קשר קוולנטי פולרי בעקבות מבנה המולקולה - לא רק רמת האלקטרושליליות יכולה להשפיע על קוטביות אלא גם מבנה המולקולה. קשר קוולנטי אשר רמת האלקטרו שליליות קטנה מ-0.3, ב[[כימיה לבגרות/מבנה מרחבי של מולקולה מולקולארית|מבנים]] מסוים יכול ליצור קוטביות. #** '''מבנים שעלולים ליצור קוטביות. כאשר יש שני סוגים של אטומים, דהינו אטום מרכזי אליו קשורים אטומים '''זהים''' אזהי יש סימטריה ולכן אין קוטביות. אבל כאשר האטומים שונים (ובעיקר רמת האלקטרושליליות שלהם שונה) אזהי יש קוטביות במבנים אלו: #***קווי #*** פרמידה #*** טטראדרר - למשל במולקולה CH4 אין קוטביות אך ב-CH2Cl2 יש קוטביות. #** מבנים שיוצרים קוטביות: #*** זוויתי עם "זוג גלמוד" #*** משולש מישורי עם "זוג גלמוד" [[תמונה:Polarity-he.jpg|מרכז|thumb|250px|]] ==דוגמה== <gallery> קובץ:Mol geom CCl4.PNG| CCl₄ היא מולקולה ''סימטרית'' כיוון ש''כל היסדות בעלי אנרגיית שליליות שווה''. קובץ:PictureFileName.jpg|CCl₃H ''אינה'' מולקולה ''סימטרית'' כיוון ש''רמת האנרגיית שליליות בין היסודות שונים''. בעקבות כך, המולקולה אינה סימטרית נוצר "מגנט" צד אחד הוא דלתה פלוס (H) ודלתה מינוס (Cl), אך כיוון, שהמגנט משתנה בכל כמה מאיות שניה מצד לצד הוא אינו סימטרי. </gallery> ==מסיסות== * קוטביות במולקולה משפיעה על יכול ה[[כימיה לבגרות/מסיסות במים|מסיסות במים]]. הדוגמה הנפוצה ביותר לכך היא מולקולת המים הקוטבית, שמצטיינת ביכולתה להמיס חומרים רבים. [[קטגוריה:כימיה - 3 יחידות|מולקולה פולארית]] 9poqs0xzu05liutg4p9pqifjxf7zwmx