ויקיספר
hewikibooks
https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99
MediaWiki 1.47.0-wmf.17
first-letter
מדיה
מיוחד
שיחה
משתמש
שיחת משתמש
ויקיספר
שיחת ויקיספר
קובץ
שיחת קובץ
מדיה ויקי
שיחת מדיה ויקי
תבנית
שיחת תבנית
עזרה
שיחת עזרה
קטגוריה
שיחת קטגוריה
שער
שיחת שער
מדף
שיחת מדף
TimedText
TimedText talk
יחידה
שיחת יחידה
אירוע
שיחת אירוע
כימיה לבגרות/תרכובות הפחמן/כהלים
0
14555
180568
178118
2026-09-01T11:04:35Z
ChemSim
25157
180568
wikitext
text/x-wiki
=כהלים. תבנית : <math>C_nH_{2n+1}OH</math>=
==שמם==
כהלים (R-OH) בעלי הסיומת '''-אנול'''. בנוסף לכך לוקחים בחשבון את מספר האטומים של פחמן שיש בתרכובת, לפי השם הלטיני או היווני, לפי הטבלה הבאה:
{| border=1 cellspacing=0 cellpadding=3
!מספר פחמנים
|1||2||3||4||5||6||7||8||9||10||11||12
|-
!תחילית+אנול
|מת'''אנול'''||את||פרופ||בוט||פנט||הקס||הפט||אוקט||נון||דק||אונדק||דודק
|-
!תבנית (<math>C_nH_{2n+1}OH</math>)
| CH<sub>3</sub>OH
|| C<sub>2</sub>H<sub>5</sub>OH
|| C<sub>3</sub>H<sub>7</sub>OH
|| C<sub>4</sub>H<sub>9</sub>OH
||C<sub>5</sub>H<sub>11</sub>OH
||C<sub>6</sub>H<sub>13</sub>OH
||C<sub>7</sub>H<sub>15</sub>OH
||C<sub>8</sub>H<sub>17</sub>OH
||C<sub>9</sub>H<sub>19</sub>OH
||C<sub>10</sub>H<sub>21</sub>OH
||C<sub>11</sub>H<sub>23</sub>OH
||C<sub>12</sub>H<sub>25</sub>OH
|-
!איך זוכרים?
|colspan="6" |מת אתמול פרופ' לבוטאניקה בפנטגון הקסום...
|}
==תכונות פיזיקאליות==
===מסיסות במים===
[[תמונה:דוגמא למולקוה אמפיפטית.jpg|left|thumb|100px|מולקולה אמפיפטית – מולקולה אשר צד אחד בה הוא הידרופובי והצד השני הוא הידרופילי. ]]
כן, כי יש קשרי מימן. דרגת הסיסות היא : ''ככל שמספר הפחמנים גדל, כך יורדת טמפרטורת ההיתוך'' (כיוון שכמות המימנים יורדת).
: יש לזכור שהמולקולה היא [[ביוכימיה/הקשר בין מבנה חומצת השומן לתכונותיה|אמפטיטית]]
===נקודת היתוך===
**כולם נוזלים בטמפרטורת החדר (25 מעלות).
**נקודת רתיחה והיתוך גבוהות כיוון שהם בעלי קשרי מימן.
**ככל שיש יותר פחמנים בשרשרת, כך נקודת היתוך יורדת.
**ככל שהשרשת יותר [[כימיה לבגרות/תרכובות הפחמן/אלקאנים|מסועפת]], כך נקודת היתוך עולה.
===דוגמות לתרגילים===
* מי מסיס יותר במים.
*דרג את החומרים הבאים על פי נקודת רתיחה. לדוגמה <math>C_4H_10</math>, <math>C_3H_5O</math> ו-<math>C_3H_7OH</math>.
**כוהל עם נקודת היתוך גבוהה.
**קוטביות
**לכן <math>C_4H_10<C_3H_5O<C_3H_7OH</math>
==איזומרים==
===מיקום OH===
לדוגמה פרופנול (<math>C_3H_7OH</math>)
<gallery>
Propan-1-ol-2D-flat.png|
Isopropanol-2D-flat.svg|
</gallery>
===[[כימיה לבגרות/תרכובות הפחמן/אלקאנים|הסתעפות]]===
[[קובץ:Iupac-alcohol-1.png|left|thumb|250px|התרכובות הראשונות מקבלות סיימות אול כיוון שיש להן קבוצת OH אחת בלבד. התרכובת הימנית ביותר מקבלת סימות '''די'''אול כיוון שיש לה שני קבוצות הידרוקסיליות]]
ההבדל היחיד הוא שכאשר יש כמה קבוצות OH תיכתב הסיומת - דיאול, טריאול וכך הלאה לפי מספר קבוצות ההידרוקסיליות (OH) שבהם (ראה תמונה).
דוגמה נוספת 2 מתיל 1 פרופנול - היכן תהיה ההסתעפות.
OH H H
| | |
H - C - C - C-H
| | |
H H-C-H H
|
H
===כוהל ראשוני, שניוני, שלישוני===
נהוג להבדיל בין כהלים ראשוניים, שניוניים ושלישוניים עקב התגובות הכימיות בהן הם יכולים להשתתף ובסוג התוצרים המתקבלים מכל כוהל. הכוהלים :
* '''כוהל ראשוני -''' הפחמן קשור לפחמן אחד בלבד.
H OH
| |
R-<span style="color:BLUE;">C</span>-C-H
| |
H H
*'''כוהל שניוני -''' הפחמן קשור לשני פחמנים.
H H H
| | |
R-C-<span style="color: BLUE;">C</span>-C-H
| | |
H OH H
*'''כוהל שלישוני -''' הפחמן קשור לשלושה פחמנים.
H OH H
| | |
-R-C-<span style="color: BLUE;">C</span>-C
| | |
|
- C -
|
==תגובות של כוהלים==
תגובות מופיעות בדף הנוסחאות בבגרות - [[שרשרת תגובות של תרכובות פחמן|לחץ כאן]].
===חמצון ===
'''מחזרים :'''(O, CuO, K<sub>2</sub>Cr<sub>2</sub>O<sub>7</sub>, H<sub>3</sub>O.
<gallery>
תמונה:Oxidation of alcohol I.JPG|כוהל ראשוני
תמונה:Oxidation of alcohol II.JPG|כוהל שניוני
תמונה:Oxidation of alcohol I 2.JPG|חמצון כוהל ראשוני
</gallery>
# '''כוהל ראשוני + חמצון :''' קבלת [[כימיה לבגרות/תרכובות פחמן/נגזרות של תרכובות פחמן|אלהיד]] -חימצון-> חומצה קרבוקסילית. במהלך התהליך נפלטת מולקולת מים. חמצן מגיב עם שני מימנים על המולקולה וכך מותיר זנב קרבוקסילי.
# '''כוהל שניוני + חמצון :''' קבלת [[כימיה לבגרות/תרכובות פחמן/נגזרות של תרכובות פחמן|קטון]] + פליטת מולקולת מים. החמצן החדש מגיב עם שני מימנים וכך נוצר במולקולה קשר כפןל עם החמצן שאבד מימן ונוצר קטון (פחמן קשור לחמצן בקשר כפול).
# '''כוהל שלישוני + חמצון :''' אין תגובה.
===תגובה עם מתכת פעילה k/Na (נתרן Na מתנהגת כחומצה)===
כל הכלים עם מתכת פעילה k/Na עוברים תהליך [[כימיה לבגרות/חימצון חיזור|חימצון חיזור]] במהלכו הנתרן (נוהג כחומצה) מוסר אלקטרונים למימן.
<math>ROH + Na \rightarrow RONa_{(s)} + 0.5H_{2(g)}</math>
* RONa - מלח.
: במהלך התגובה משתחרר מימן.
=== תגובת לוקאס/התמרה===
תגובת לוקס נועדה להבחין בין כוהל ראשוני, שניוני או שלישוני. היא מבוססת על ההבדל תגובתיות של שלוש כהלים עם הלידים מימניים.
'''מחמצנים (מכילים אבץ) :''' ZnCl<sub>2</sub> או HCl. הם המקור ליונים <sup>-</sup>Cl המזרזרים את התגובה.
'''התגובה (<math>H3O^+</math> או <math>X^-</math>): ''' <math>ROH + H_3O^+(aq)\rightarrow RCl(l) + H2O(l</math><br />
במהלך התגובה האלכוהול מוותר על הידרון לטובת <math>Cl</math>. ההבדל בין הכוהלים הוא במשך התגובה
כוהלים :
# '''כוהל ראשוני - '''תגובה לאחר מספר שעות +חימום. דוגמה <math>C_2H_5OH \rightarrow {lucas} C_2H_5Cl</math>
# '''כוהל שניוני -''' תגובה לאחר 15 דקות + חימום. <math>C_3H_7OH \rightarrow {lucas} C_3h_7Cl</math>
#'''כוהל שלישוני -''' תגובה מידית ללא חימום. <math>C_4H_9OH \rightarrow {lucas} c_4H_9Cl</math>
'''תגובה הפוכה :''' בנוכחות יוני OH
====תהליך הפקת כהל מאלקיל הליד ====
התמרה של [[כימיה לבגרות/תרכובות פחמן/נגזרות של תרכובות פחמן|אלקילהליד]] (RX) מביאה להחלפת אטום ההלוגן בקבוצת הידרוקסיל וליצירת כוהל. תגובה זו מתרחשת בנוכחות בסיס חזק, כגון נתרן הידרוקסידי.
===דה הידרציה = אל מיום (הוצאת מים)===
בהוצאת מולקלות מים, אנו מקבלים [[כימיה לבגרות/תרכובות הפחמן/אלקנים|אלקן]] (בעל קשר כפול). הכוהל במים הופך ל[[כימיה לבגרות/תרכובות הפחמן/אלקנים|אלקן]]'''.
[[קובץ:Dehydration reaction.JPG|מרכז|thumb|100px|התגובה]]
====דוגמא====
[[קובץ:Butanol flat structure.png|left|thumb|100px|2 בוטן]]
עשו דה הידרטציה ל-2 בוטנול.
האיזומרים שהתקבלו :
<gallery>
1-butene.svg|1 בוטן
Cis-2-butene.svg|ציס 2 בוטן
Trans-2-butene.svg|טרנס 2 בוטן
</gallery>
==[[כימיה לבגרות/תרכובות הפחמן/נגזרות של תרכובות פחמן|אתר]]==
[[קטגוריה:כימיה - 3 יחידות|כהלים]]
m5b49073ehlmygn7hjdjiak0asxh0yg