שיחה:הגות הנפש

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיספר</sitename>
    <dbname>hewikibooks</dbname>
    <base>https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.20</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיספר</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיספר</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="first-letter">שער</namespace>
      <namespace key="101" case="first-letter">שיחת שער</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">מדף</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת מדף</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>שיחה:הגות הנפש</title>
    <ns>1</ns>
    <id>29181</id>
    <revision>
      <id>180593</id>
      <parentid>172370</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T18:21:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>7150</id>
      </contributor>
      <comment>/* נושאים להשלמה */</comment>
      <origin>180593</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4317" sha1="qysri40gc1e53n1a6ridxoe2r988sa0" xml:space="preserve">== נושאים לבדיקה ==

* בירור על רופא השיניים של לייבוביץ' בספרו על המוח והשכל. מי המקור לרעיון רופא השיניים והאם לייבוביץ' פשוט לא הבין את הדוגמא (בה הרופא מסביר לך שהכאב אינו בשן זו אלא באחרת)
* בירור על הדוגמא של לוק ג'ון לגבי כף היד.
-- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • ז' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב • 17:32, 10 במרץ 2022 (IST)

* מקור הדוגמאות הלשוניות של בארט סימפסון בפילוסופיה של הלשון (למשל בספר חקר השפה)
-- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ&quot;ט באב ה'תשפ&quot;ג • 15:23, 16 באוגוסט 2023 (IDT)

== נושאים להשלמה ==
* מצבים ותהליכים - מי הגדירו את זה לראשונה ומה היו המלחמות על זה
* המוּדעוּת - מי דיבר על זה לראשונה, האם פרויד, ואם כן, מה היתה השתלשלות הויכוח (מודעות רפלקטיבית לא קיימת כי אין לדבר סוף וכו')
-- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • ז' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב • 17:32, 10 במרץ 2022 (IST)

* נאורות, רציונליזם, קאנט ושפינוזה  והעימות מולה. (זאב שטרנהל)
* נעם חומסקי עם מקורות לתפישתו ההגותית-לשונית
-- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ&quot;ט באב ה'תשפ&quot;ג • 15:23, 16 באוגוסט 2023 (IDT)

הושאר בדף השיחה של צלילים - באתר ויקעברית 
* Iain McGilchrist  יאן מקגילכריסט - העולם נחזה בשני חצאי המוח באופן שונה: הצד השמאלי מפרק ומנתח ופורס ומשווה בעוד הימני רואה את העולם ואת המושגים שלפניו כהמשכי ושלם. 
* Terrence Deacon :  בספרו הטבע הלא מושלם (טוען שהצדדים הרעיוניים הנחושים בחוש, שעד עתה לא הוסברו כראוי, כמו החיים, מודעוּת, ערכים ומטרות, אשר הוא מגדיר כתופעות אֶנטנציונליות (מילה המתכתבת עם אינטנציונליות - מילה מורה, המצביעה על משהו אחר, מילה הקשורה במשהו והיא אודות משהו, ויחד עם זה על אקסטנציה - הישענות, סמיכות, הרחבה אל עֵבר משהו אחר) ניתן להסבירן כהתארגנות טבעית מאליה סביב היעדר כלשהו. כמו שבטבע נוצר מבנה חדש בחומר סביב הירידה ברמות אנרגיה או ברמות לחץ, ויש התפתחות בעלי חיים וחברות חיים סביב ההימנעות ממוות, כך גם יש התפתחות רעיונית והתופעות של מודעות עצמית, רצון, מטרות וכדומה כולן נוֹצָרוֹת סביב צורה אחידה זו של אבדן והתפרקות. 

בספרו המין הסמלי  (דה סימבוליק ספּישיז) - לדעת שפת האדם שונה מתקשורת בעלי החיים ויש לסווגה באופן שונה עם המשמעות הסמלית המאפשרת חשיבה שיש לשפה, המאופשרת על ידי החשיבה הסמלית. ושההתפתחות של השפה והמוח הגדול הם הדדיים עם הזמן משדרגים את החוויה, שאפשרה בסופו של דבר את פיתוח הדימיון, הנחלת התרבות, ומחשבה מופשטת. 

* Dennets answer to the hard question

-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ&quot;ח בתמוז ה'תשפ&quot;ו • 16:43, 13 ביולי 2026 (IDT)

== לוח זמנים ==
* מקווה לסיים עד פסח תשפ&quot;ד מהדורה ראשונה מלאה של הספר. 
-- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ&quot;ט באב ה'תשפ&quot;ג • 15:23, 16 באוגוסט 2023 (IDT)</text>
      <sha1>qysri40gc1e53n1a6ridxoe2r988sa0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>180594</id>
      <parentid>180593</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T18:29:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>7150</id>
      </contributor>
      <comment>/* נושאים להשלמה */ טרנס דיאקלו</comment>
      <origin>180594</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4780" sha1="f22kixo84i4u520tg1l7efgsn8hd4y7" xml:space="preserve">== נושאים לבדיקה ==

* בירור על רופא השיניים של לייבוביץ' בספרו על המוח והשכל. מי המקור לרעיון רופא השיניים והאם לייבוביץ' פשוט לא הבין את הדוגמא (בה הרופא מסביר לך שהכאב אינו בשן זו אלא באחרת)
* בירור על הדוגמא של לוק ג'ון לגבי כף היד.
-- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • ז' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב • 17:32, 10 במרץ 2022 (IST)

* מקור הדוגמאות הלשוניות של בארט סימפסון בפילוסופיה של הלשון (למשל בספר חקר השפה)
-- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ&quot;ט באב ה'תשפ&quot;ג • 15:23, 16 באוגוסט 2023 (IDT)

== נושאים להשלמה ==
* מצבים ותהליכים - מי הגדירו את זה לראשונה ומה היו המלחמות על זה
* המוּדעוּת - מי דיבר על זה לראשונה, האם פרויד, ואם כן, מה היתה השתלשלות הויכוח (מודעות רפלקטיבית לא קיימת כי אין לדבר סוף וכו')
-- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • ז' באדר ב' ה'תשפ&quot;ב • 17:32, 10 במרץ 2022 (IST)

* נאורות, רציונליזם, קאנט ושפינוזה  והעימות מולה. (זאב שטרנהל)
* נעם חומסקי עם מקורות לתפישתו ההגותית-לשונית
-- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ&quot;ט באב ה'תשפ&quot;ג • 15:23, 16 באוגוסט 2023 (IDT)

=== הוגים שיש להוסיף לדיון (מקגילקריסט, דיאקון, דנט) ===
הושאר בדף השיחה של צלילים - באתר ויקעברית 
==== יאן מקגילכריסט - חצי המוח השכלתני, וחצי המוח המאחד ====
* Iain McGilchrist  יאן מקגילכריסט - העולם נחזה בשני חצאי המוח באופן שונה: הצד השמאלי מפרק ומנתח ופורס ומשווה בעוד הימני רואה את העולם ואת המושגים שלפניו כהמשכי ושלם. 

==== טרנס דיאקון ====
* Terrence Deacon :  
בספרו '''הטבע הלא מושלם: השפעת ההיעדר''' הוא טוען שהצדדים הרעיוניים הנחושים בחוש, שעד עתה לא הוסברו כראוי, כמו החיים, מודעוּת, ערכים ומטרות, אשר הוא מגדיר כתופעות '''אֶנטנציונליות''' (מילה המתכתבת מצד אחד עם '''אינטנציונליות''' - מילה מורה, המצביעה על משהו אחר, מילה הקשורה במשהו והיא אודות משהו, ויחד עם זה על '''אקסטנציה''' - הישענות, סמיכות, הרחבה אל עֵבר משהו אחר) ניתן להסבירן כהתארגנות טבעית (ספונטנית) מאליה סביב היעדר כלשהו. כמו שבטבע נוצר מבנה חדש בחומר סביב הירידה ברמות אנרגיה או ברמות לחץ, וכמו שהטבע מתנהג על פי כללים של התפזרות ואנטרופיה בתרמודינמיקה, וכמו שיש התפתחות בעלי חיים וחברות חיים סביב ההימנעות ממוות ומהתפרקות, כך גם יש התפתחות רעיונית והתופעות של מודעות עצמית, רצון, מטרות וכדומה כולן נוֹצָרוֹת סביב צורה אחידה זו של אבדן והתפרקות. 

בספרו המין הסמלי  (דה סימבוליק ספּישיז) - לדעת שפת האדם שונה מתקשורת בעלי החיים ויש לסווגה באופן שונה עם המשמעות הסמלית המאפשרת חשיבה שיש לשפה, המאופשרת על ידי החשיבה הסמלית. ושההתפתחות של השפה והמוח הגדול הם הדדיים עם הזמן משדרגים את החוויה, שאפשרה בסופו של דבר את פיתוח הדימיון, הנחלת התרבות, ומחשבה מופשטת. 

* Dennets answer to the hard question

-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ&quot;ח בתמוז ה'תשפ&quot;ו • 16:43, 13 ביולי 2026 (IDT)

== לוח זמנים ==
* מקווה לסיים עד פסח תשפ&quot;ד מהדורה ראשונה מלאה של הספר. 
-- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ&quot;ט באב ה'תשפ&quot;ג • 15:23, 16 באוגוסט 2023 (IDT)</text>
      <sha1>f22kixo84i4u520tg1l7efgsn8hd4y7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקעברית/פסודו/צלילים/רגש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29916</id>
    <revision>
      <id>180589</id>
      <parentid>173913</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T17:37:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>7150</id>
      </contributor>
      <comment>רעש והדהוד</comment>
      <origin>180589</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14124" sha1="ebxqlw0dn7gp4o91meey800wa0tii6x" xml:space="preserve">::::פסודו של יום - התפתחות השפה מצלילי טבע: '''רגשות'''

בזמן התרגשות האדם משמיע צלילים שונים. נקישות שיניים, התנשפויות ואפילו לחשושים והשתתקות.

{{להשלים}}

בדף זה נרשום באופן כללי את המילים שיש בהם צלילים וההסבר המשוער להן. בהרחבה נכתוב דף לרגשות ולתחושות הבאות: {{ש}}
[[/חש ממש]], [[/שמח וצחק]], [[/כעס ורעד]], [[/צער ובכי]], [[/קור וחום]] (דף הפניה לכמה נושאים אחרים), 

הערה: רוב העמוד הזה להלן צריך לעבור לדף כעס ורעד. 
== רעד ==
רעד ומילים דומות לה באים מצליל הרטט, נקישת השיניים והברכיים, והתנשפויות רעידה מפחד ומקור. 
*'''רעד''', '''פחד''', '''רטט''', '''חשד''', '''חשש'''
*'''קר''', '''ברד''' (בערבית זו המילה לקור), '''קרר'''. 

רעידת האדמה קושרה עם רעש חזק, וכך גם פחד ורעד קשור ברעש: 
* '''רעש''', '''רעד''', '''רחש''' (רעש מלחשש), '''חשש''', '''רגש'''. 
* מילים מקראיות:  
** '''חלחלה''' - '''לח''' מלשון הלחות בגוף בעת החלחלה הן בזיעה הן התגברות הפרשת רוק בפה ובאף, ולעתים גם האדם משתין מתוך פחד, או מאבד שליטה על סוגריו, ומוציא צואה, הנקראת במילה המקראית '''חריון''' ובערבית '''חרא''' - מצליל החרחור והנפיחה, הנובע מן הגוף בעת פעולה גופנית זו. {{ש}}{{קטן|הערה: המילה לח - באה מצליל הכחכוח וההתלועעות של הליחה בגרון.}}
* '''חל''', '''חילה''', '''תחינה''', '''תפילה''', '''התחנחן''', '''מצא חן'''  - ביקש מאוד. ביקש רחמים. מצלילי החנחון האנפיים והחוככים המושמעים בעת ההתחננות, התפילה, והחלחלה. 
* '''חש''' וגם '''חשש''', '''רגש''' ו'''רעש''' באים מצליל רחשי הפה והשיניים הגועשות ונוקשות בעת התגברות הפחד.  
** רחש - מחבת המרחשת המקראית משמיעה רחש לחש מרעיש מן האש. 
** '''רֶגֶש''' - '''חש''', מלשון תחושה, חוש, מישש, ממש - באים מצליל ה'''חיכוך''' בעת ה'''מגּע'''. 
::המילא '''גע''' נאמרת בצליל גּ' שהוא למעשה דו עיצור קולי '''דש...''' או '''דז'...''' ומכיל את צליל העיצור ש. 
::התחושה או החוש הצמודים לפעולות גופניות בלתי רצוניות מזוהות עם &quot;רגשות&quot;. סימור שיער, הזעה, רעד, חיוך, התמתחות, עוררות (מהפרשת אדרנלין), הפרשת ליחה, הפרשת דמעות, ועוד ועוד. '''להשלים''': ראו בויקיספר [[הגות הנפש]] על נסיונות ההסבר המדעי לתחושות הרגש המוּדע. 

=== ביטוי המילה רעד ===
[[תמונה:Cectic047.png|ממוזער|ימין|170px|דוגמא לאיורונים]]
עיצורים: '''בּ ק ר ד''' - נקישות שיניים וצלילי רעדה:  המילה רעד קשורה לקור ולברד. {{ש}}
'''ר רוטטת''' בחוד הלשון באיזור שמעל לשיניים כמו R הספרדית אך עם פחות רטיטות (עיצור מכתשי מקיש). {{ש}}
ר רוטטת מפיקה צליל של רטט ורעד הדומה לצליל השיניים או הברכיים הנוקשות. וכך רעדדדד  וגם רטטטט  וגם ברדדדד וגם קרררר. 
ובאנגלית הפקת צליל הקור בתיאורים של איורונים (ספרים מאויירים בדמויות המדברים באמצעות &quot;בלון דיבור&quot;) נכתב Brrrrr.

== כעס ==
על המילה &quot;כעס&quot; כתבו רונית גדיש ותמר קציר באתר האקדמיה ללשון עברית.{{הערה|1=[https://hebrew-academy.org.il/2011/01/02/איך-כועסים-בעברית/ איך כועסים בעברית]}}


=== באכדית ===
* '''עֶזו''' או '''עֶזזו''' - (אין באכדית ע, היא מוחלפת בעיצור אֶ בסגול)
* '''אששוּ''' - חשש (אין באכדית ח, היא מוחלפת בעיצור אַ בפתח) וראו להלן הקשר עם כעס.
* '''עֶכצו''' - מילים דומות לכעס בשיכול אותיות קיימות באכדית '''עֶכּצוּ''' שמשמעותו: אויב, אמיץ, חצוף ומסוכן. ומזכיר את המקראות משירת &quot;האזינו&quot;: לולי '''כעס אויב''' אגוּר... (כלומר: אם לא הייתי מפחד מההתרגשות של האויב...) {{הערה|1=[https://www.assyrianlanguages.org/akkadian/dosearch.php?searchkey=5493&amp;language=id עקצו] במילון השפות האשוריות}}
* '''ראאבּו''' או '''רחבּו''' - רעד. 
* '''שבשו''' - כעס האלים. 
* '''קדרוּ''' - פראי, תקיף

=== מקראית מאוחרת ===
יש המציגים את המילה כעס כעברית מקראית מאוחרת בלבד, בהשפעת הארמית. בחומשי התורה המילה מופיעה רק בספר דברים ובספר שופטים. המילה נפוצה מאוד בספרים מאוחרים: ירמיהו, יחזקאל, ודברי הימים, בספר נחמיה. וכן בקהלת, כדבריו הידועים: &quot;יוסיף דעת יוסיף מכאוב&quot; אך היא קיימת גם בספר שמואל ומלכים. על חנה מסופר: וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעִמהּ כי סגר ה' בעד רחמה. וכך חנה אומרת: אל תתן את אמתך לפני בת בליעל כי מרב שיחי וכעסי דברתי עד הנה. 

על נדב בנו של ירבעם בן נבט, שהומת בידי בעשא, מסופר בספר מלכים:  ויהי כמלכו הכה את כל בית ירבעם, לא השאיר כל נשמה לירבעם עד השמדו כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו אחיה השילני,  על חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל בכעסו אשר הכעיס את ה' Lהי ישראל. 

אם נכון שכל אלו הם עברית מקראית מאוחרת יש לראות חמש היקרויות בספר תהלים כמאוחרות: לדוגמא (מזמור 6) עששה מכעס עיני עתקה בכל צוררי.

לא סביר שהמילה הגיעה מארמית כי בתרגומי התורה הקדומים, המילה 

=== כעס ורגז ===
:'''כעס ורגז'''.  יש לשים לב להגיה העתיקה , מבחינה פונטית: 
:יש כאן ארבע אותיות קרובות בצליל ומתחלפות ביניהן 
:*  ע /ʕ/ - לועית או גרונית ענבלית.  (בערבית האותיות עין ורין נראות דומות ושמותיהם דומים)
:*  ג /g/ - כפי שנהגית בפי יהודי עירק ותימן, מחוככת גרונית ענבלית מגורגרת הנשמעת כמו R צרפתית בימינו
:*  ר /ʁ/ - מחוככת גרונית ענבלית מגורגרת כמו R צרפתית בימינו, כמו גרגור מים, (וכמו בעברית העדכנית)
:*  כ /χ/ רפה - חוככת. דומה לעיצור ר המגורגרת,  אך כ לא קולית. 
:*  ח - חוככת, סדקית, גרונית 
:חילופי אותיות חכ&quot;ר - ידועה כחילופי גרוניים חטופים.  חילופי גיח&quot;כ כחילופי חיכיים.{{הערה|1=להשלים: מאמר שינוי אותיות, אתר שפה עברית}}{{הערה|1=בספר יצירה: להשלים}}  

:ויש כאן עוד שלש אותיות קרובות בצליל המתחלפות ביניהן. שתיים מהן (שׂ ס) זהות בימינו לחלוטין וההבדל ביניהן לשלישית (ז) היא בקוליות של ז. שלושתן ממקום חיתוך מכתשי דו-שיני, כלומר עם חוד הלשון במוצא הפה המכתשי (בקדמת החיך העליון ליד השיניים) ונעזרת במעבר אוויר דרך השיניים החשופות. 
* שׂ שמאלית /s/ - כיום זהה לעיצור ס. בעבר כנראה נהגתה בצורה אחרת, דומה לאחת מחמש צורות ההגיה של צ. 
* ס /s/ - בלתי קולית 
* ז /z/  - קולית

:וכך חילופי המילים '''כעס''' - (רעש - רעד - רעם) - רגז:  החלפות:  כ-ר,  ע-ג,  ס-ז. 
:צלילים אלה מתאימים לקולות המושמעים בעת ההתרגשות ולשמות האיברים המפיקים את הקולות האלה: 
* '''אנף''' - (איבר האף נקרא בערבית &quot;אנף&quot;) המילה המקראית לפעולת הכעס. 
* '''חרון אף''':  נחרות וחרחורים המושמעים בעת הכעס מן האף. וגם הליחה והכיח הנמצאים באף. 
* '''ליחה''', '''כֿיח''', '''לח''', '''חרון''',  (במקור בעיצור כֿ רפה, מצליל הכיחכוח), רקיקה, רוק
* ודומים להם איברי הגוף: '''חיך''', '''חניכיים'''.  

*קרוב ל&quot;כעס&quot; במקרא, מילת הפעולה '''קָצַף''' (&quot;פרעה קצף על עבדיו&quot;, בראשית, פרשיית שר המשקים ושר האופים)
::העיצור הסופי פ רפֶה המחוכך, 
::מתאים עם המילה '''חירף''' או '''גידף''', 
::ועם המילה '''קֶצֶף''' על שם הרוק היוצא מן מבין השפתיים והשיניים בשעת הכעס. 
* '''זעף''', '''זעם''' - זעף וזעם עם גרוניות ואנפיות. 

* '''רעד''' - נקישת שיניים ורעידת לשון המשמיעה דּ דּ דּ דּ. 
* '''ברד''' - רגש הקור הוא בערבית בַּרַדּ, קר, קדר (קודר), ובשפות גרמניות: קולד או קאלט. קדירה - הכלי בו מקררים מים. ובלטינית קלדריה מלשון קליאו. 
::וקרוב לו '''רעש''' ('''רעידה''') ו'''רחש''', '''חש''', וגם '''חשש''' ו'''חשד'''.  

==== מלים אחרות לכעס ====
===== במקרא =====
'''כעס מקראי''' 
::אנף הִתְאַנֵּף, עֶברה התעבר, רעם התרעם תרעומת, זלעפה (גשם זלעפות), 
::זָעַם, זָעַף (פ) זַעַף (שם פעולה), 
::חֵמָה, חָרָה אפו, חָרוֹן אף, כּעַס הִכְעִיס,  קָצַף, קֶצֶף,  רָגָּז התרגז, רָתַּח

===== בלשון ימינו =====
::הִתְעַצְבֵּן (פועל),  הִתְרַתֵּחַ 

==== התנשפוית ====
קרובים לכל אלו ההתנשפויות:  
* '''נשף''', '''נשב''' '''נשם''', '''נשמה''', '''הפחה''', '''רוח''', '''ריח''', '''הפיק''', 
* '''הביע''' ('''מבוע''' ו'''בועות''' מן ה'''ביעבוע''')
ואברי הפה: 
* '''פה''' (עם פ רפה), '''שפה''', '''אף''', '''שן''', '''לשון''', '''לוע'''

ומהם מלים עם צלילי היניקה:  
* '''ינק''' ('''תינוק'''), '''בלע''', '''הביע''', '''לעט''', '''פלט''', '''הקיא'''.

=== רעש והדהוד ===
* הד, עד (על שם צליל העניה, גם מילה שמשמעותה: אכן, מקובל עלי) ובארמית סהד, ובערבית שהדּא, עדה (קבוצת אנשים) שנועדו יחד (תכננו להתכנס וערכו התכנסות), ועדה, ועידה, מועד (במקרא מקום ההתכנסות)
* מועד (עת ההתכנסות), עת (במקור: ענת), בעברית מקראית או גבוהה: עתה, כעת (עכשיו) ערבית: הלקת, וקת. עונה - תקופה (עונת השנה),  שעה, דקה (דממה דקה), עוד (הדהוד ההסכמה והרצון להמשך), עַד - היעד (הדהוד ההסכמה שהגענו). אן - אנה, כאן (פה). 
* ענה - עינה (עינוי - הוצאת הודאה או צעקה וצער), מַעֲנֶּה, העיד, הדהד, הודה (הודיה ותודות, אך גם העיד נגד עצמו)
* רעש ורעשים, רעש אדמה, רחש רחשושים, לחש ולחשושים
* חֶרֶשׁ (בשקט, בצעדים שקטים, מוצאו מצליל משיכת הרגליים ובקשת ההשקטה), חֵרֵשׁ - אדם שאני שומע, שאצלו הצלילים מוחרשים, שקט (בערבית אוסקוט), רחש, לחש, חשש. 

== אוצר מלים ==
* רעד, כעס, פחד, חשש, רגש, רחש, געש. 
* שמח, עידוד, צחק, גיחך (חיך), חייך, חוכא, לץ, התלוצץ, ליצן, יש, ששון, שׂשׂ ישׂושׂ, כן, אכן. הלל, הולל, בדח. ובלעז הומור.
** מלים לועזיות לשחוק: שחוק - הומור. לעג מר - אירוניה. חיקוי נלעג - פרודיה. עוקצנות ארסית - סרקזם. ליצנות מטופשת - סלפסטיק. התחכמות חודרנית ומלוטשת - הומור יבש. משחקי מלים - אינואנדו. עומד לו - סטנדאפ. בדיחה עצובה - פוליטיקה.
* עצב, עצבים, צעק, צער, שתק, שקט, יללה, יבבה, צעף, יגון, ניגון, המיה
* קולות צער וכאב: הגיון, בכי, נהי, דמע, עין, יגון, הגיון, ניגון, צליל נוגה, הגה, הגות, ניגון, המה מלשון המיה. 
* במקרא: נהי, הי, הוי, אבוי, אח. גרמנית: וויין, אנגלית: קריי, כאב, והשמעתו: אֿי, בגרמנית אויך, ובאנגלית אאוץ'. ביידיש: אוי ווי. 
בדיחה (אולי בהרצאה של המורה לתולדות הלשון במכללת עציון): 


== הערות ==
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>ebxqlw0dn7gp4o91meey800wa0tii6x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:ויקעברית/פסודו/צלילים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>31039</id>
    <revision>
      <id>180590</id>
      <parentid>180536</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T17:41:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>7150</id>
      </contributor>
      <comment>/* עוד תיקונים והרחבות */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>180590</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3629" sha1="ebo94g9znx2g67vu67qbfyx7h9zkgtp" xml:space="preserve">== הרהורים מתוך שתי שיחות ==

שתי שיחות:  האחת עם הויקיספר על צלילי שפות חדשות, ועם גמיני על מקור השמות הלטיניים של אברי הפה ליצירת צלילי הפה בחיך הקדמי אלוויאולרי ובחיך העליון האמצעי (משום מה זה הזכיר להם נגיעה בפרי הענב) האובולרי. (לעומת וולרי - שפירושו &quot;בהקשר לכף היד או לכף הרגל&quot;)

מתוך שיחה א
:נשם נשף אף פה נשמה נשב נֶשֶׁף (במקרא: בריזת ערב) 

:רוח ריח נחר חירחר ריחרח נפח פחם (במקרא: מכשיר הפחה) נפוח פיח נחיר - מילות נשיפה ואש:  ash fire בער burn להב להט hot huff puff heat flow blow

:ינק שקק בלע לוע מבוע בעבע הביע נביעה בועה drink חנק כד cup מקור trickle leak soak gulp drown שקע ואולי irrigate וגם גשם. 
:דלף דלי נפל טיפה טפטף  drip drop pail drain rain

:קצץ קץ קיץ (ומאלה: קצה ומוקצה - מושם בקצה) קציצה קצר חתך cut chop hit butcher chips chops 

:רעד ברד קר cold froze פחד ירא קפא shiver וכו' וכו'

-----


שיחה ב: 
:כד was a good one.  
:קש - would be except its from the KTz words like 

:קצר, חתך, קצץ, קופיץ, גבבה, קיץ, קץ,  קציצה, ומשם: מוקצה, קצה, קטע, קטף, קטם, קשר, חטב, גֶשֶׁם, קֶטֶב, שֶׁלֶג, שוקק, ינק, חנק, הביע, בעבע, מבוע, בועה, השתנק, שקע. 
:אכדית: קצו - חתך או קצץ, 'קצרו' - קשר, 'קטרו' - קטף, קטט - חיטט, חפר. נקשו - לקצוץ ולחתוך, קוטו - קטע.
:ערבית: قَصَّ קצ - חתך, قَطَعَ קטע, قَطَفَ קטף, قَطَمَ קטם, قَصَرَ קצר - בעברית: קיצר,  جَزَّ ג'זּע - שחט (דומה למילה גזע העץ), حَطَّ וגם حَطَبَ - חטב חיטט או חתך. 

:ג/כ/ק g/k/q:  gulp, drown, drink, soak, גliquid, leak, irrigate, trickle,

:dr/p/rn:  drip, drop, דלף, טפטף, rain, drain, straw,

עד כאן -- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ&quot;ג בתמוז ה'תשפ&quot;ו • 12:24, 8 ביולי 2026 (IDT)

== ורסיה פראזה ==

:verse phrase 
:- ורסיה - לפנות אל. (פנים)  
:- פראזה - אמירה, קטע
:- פריסה פרוסה, פרס, פרש ידיו ורגליו. פרסת בהמה. 

קצר קצץ קטע כתת

:חיל - סוס - פרשׁ - פרסי
:הפרסים היו שבטים קדומים שבייתו את הסוסים. 

:Press, Crop, צלילי הפריסה והצעידה clippety-clop 
:clap, clob, הלם הכה, כף,
-- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ&quot;ח בתמוז ה'תשפ&quot;ו • 16:20, 13 ביולי 2026 (IDT)

== הוגים! ==

*Iain McGilchrist
* Terrence Deacon
* Dennets answer to the hard question
-- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ&quot;ח בתמוז ה'תשפ&quot;ו • 16:43, 13 ביולי 2026 (IDT)

== עוד תיקונים והרחבות ==
עד, הד, עונה, ועדה  רעש רחש וחשש ועוד - ראו [[./רגש]] -- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • י&quot;ב בתשרי ה'תשפ&quot;ז • 20:41, 22 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ebo94g9znx2g67vu67qbfyx7h9zkgtp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>180591</id>
      <parentid>180590</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T17:44:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>7150</id>
      </contributor>
      <comment>/* עוד תיקונים והרחבות */</comment>
      <origin>180591</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3628" sha1="0k526wornfzxqddjxlvc2q7nlz10dgy" xml:space="preserve">== הרהורים מתוך שתי שיחות ==

שתי שיחות:  האחת עם הויקיספר על צלילי שפות חדשות, ועם גמיני על מקור השמות הלטיניים של אברי הפה ליצירת צלילי הפה בחיך הקדמי אלוויאולרי ובחיך העליון האמצעי (משום מה זה הזכיר להם נגיעה בפרי הענב) האובולרי. (לעומת וולרי - שפירושו &quot;בהקשר לכף היד או לכף הרגל&quot;)

מתוך שיחה א
:נשם נשף אף פה נשמה נשב נֶשֶׁף (במקרא: בריזת ערב) 

:רוח ריח נחר חירחר ריחרח נפח פחם (במקרא: מכשיר הפחה) נפוח פיח נחיר - מילות נשיפה ואש:  ash fire בער burn להב להט hot huff puff heat flow blow

:ינק שקק בלע לוע מבוע בעבע הביע נביעה בועה drink חנק כד cup מקור trickle leak soak gulp drown שקע ואולי irrigate וגם גשם. 
:דלף דלי נפל טיפה טפטף  drip drop pail drain rain

:קצץ קץ קיץ (ומאלה: קצה ומוקצה - מושם בקצה) קציצה קצר חתך cut chop hit butcher chips chops 

:רעד ברד קר cold froze פחד ירא קפא shiver וכו' וכו'

-----


שיחה ב: 
:כד was a good one.  
:קש - would be except its from the KTz words like 

:קצר, חתך, קצץ, קופיץ, גבבה, קיץ, קץ,  קציצה, ומשם: מוקצה, קצה, קטע, קטף, קטם, קשר, חטב, גֶשֶׁם, קֶטֶב, שֶׁלֶג, שוקק, ינק, חנק, הביע, בעבע, מבוע, בועה, השתנק, שקע. 
:אכדית: קצו - חתך או קצץ, 'קצרו' - קשר, 'קטרו' - קטף, קטט - חיטט, חפר. נקשו - לקצוץ ולחתוך, קוטו - קטע.
:ערבית: قَصَّ קצ - חתך, قَطَعَ קטע, قَطَفَ קטף, قَطَمَ קטם, قَصَرَ קצר - בעברית: קיצר,  جَزَّ ג'זּע - שחט (דומה למילה גזע העץ), حَطَّ וגם حَطَبَ - חטב חיטט או חתך. 

:ג/כ/ק g/k/q:  gulp, drown, drink, soak, גliquid, leak, irrigate, trickle,

:dr/p/rn:  drip, drop, דלף, טפטף, rain, drain, straw,

עד כאן -- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ&quot;ג בתמוז ה'תשפ&quot;ו • 12:24, 8 ביולי 2026 (IDT)

== ורסיה פראזה ==

:verse phrase 
:- ורסיה - לפנות אל. (פנים)  
:- פראזה - אמירה, קטע
:- פריסה פרוסה, פרס, פרש ידיו ורגליו. פרסת בהמה. 

קצר קצץ קטע כתת

:חיל - סוס - פרשׁ - פרסי
:הפרסים היו שבטים קדומים שבייתו את הסוסים. 

:Press, Crop, צלילי הפריסה והצעידה clippety-clop 
:clap, clob, הלם הכה, כף,
-- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ&quot;ח בתמוז ה'תשפ&quot;ו • 16:20, 13 ביולי 2026 (IDT)

== הוגים! ==

*Iain McGilchrist
* Terrence Deacon
* Dennets answer to the hard question
-- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ&quot;ח בתמוז ה'תשפ&quot;ו • 16:43, 13 ביולי 2026 (IDT)

== עוד תיקונים והרחבות ==
עד, הד, עונה, ועדה  רעש רחש וחשש ועוד - ראו [[/רגש]] -- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • י&quot;ב בתשרי ה'תשפ&quot;ז • 20:41, 22 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>0k526wornfzxqddjxlvc2q7nlz10dgy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>180592</id>
      <parentid>180591</parentid>
      <timestamp>2026-09-22T17:52:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>7150</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* עוד תיקונים והרחבות */ עם זנב כדי שיוליך לדף הערך ולא לדף השיחה</comment>
      <origin>180592</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3689" sha1="n776sorcoqoooj600531r22vc43wdgt" xml:space="preserve">== הרהורים מתוך שתי שיחות ==

שתי שיחות:  האחת עם הויקיספר על צלילי שפות חדשות, ועם גמיני על מקור השמות הלטיניים של אברי הפה ליצירת צלילי הפה בחיך הקדמי אלוויאולרי ובחיך העליון האמצעי (משום מה זה הזכיר להם נגיעה בפרי הענב) האובולרי. (לעומת וולרי - שפירושו &quot;בהקשר לכף היד או לכף הרגל&quot;)

מתוך שיחה א
:נשם נשף אף פה נשמה נשב נֶשֶׁף (במקרא: בריזת ערב) 

:רוח ריח נחר חירחר ריחרח נפח פחם (במקרא: מכשיר הפחה) נפוח פיח נחיר - מילות נשיפה ואש:  ash fire בער burn להב להט hot huff puff heat flow blow

:ינק שקק בלע לוע מבוע בעבע הביע נביעה בועה drink חנק כד cup מקור trickle leak soak gulp drown שקע ואולי irrigate וגם גשם. 
:דלף דלי נפל טיפה טפטף  drip drop pail drain rain

:קצץ קץ קיץ (ומאלה: קצה ומוקצה - מושם בקצה) קציצה קצר חתך cut chop hit butcher chips chops 

:רעד ברד קר cold froze פחד ירא קפא shiver וכו' וכו'

-----


שיחה ב: 
:כד was a good one.  
:קש - would be except its from the KTz words like 

:קצר, חתך, קצץ, קופיץ, גבבה, קיץ, קץ,  קציצה, ומשם: מוקצה, קצה, קטע, קטף, קטם, קשר, חטב, גֶשֶׁם, קֶטֶב, שֶׁלֶג, שוקק, ינק, חנק, הביע, בעבע, מבוע, בועה, השתנק, שקע. 
:אכדית: קצו - חתך או קצץ, 'קצרו' - קשר, 'קטרו' - קטף, קטט - חיטט, חפר. נקשו - לקצוץ ולחתוך, קוטו - קטע.
:ערבית: قَصَّ קצ - חתך, قَطَعَ קטע, قَطَفَ קטף, قَطَمَ קטם, قَصَرَ קצר - בעברית: קיצר,  جَزَّ ג'זּע - שחט (דומה למילה גזע העץ), حَطَّ וגם حَطَبَ - חטב חיטט או חתך. 

:ג/כ/ק g/k/q:  gulp, drown, drink, soak, גliquid, leak, irrigate, trickle,

:dr/p/rn:  drip, drop, דלף, טפטף, rain, drain, straw,

עד כאן -- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ&quot;ג בתמוז ה'תשפ&quot;ו • 12:24, 8 ביולי 2026 (IDT)

== ורסיה פראזה ==

:verse phrase 
:- ורסיה - לפנות אל. (פנים)  
:- פראזה - אמירה, קטע
:- פריסה פרוסה, פרס, פרש ידיו ורגליו. פרסת בהמה. 

קצר קצץ קטע כתת

:חיל - סוס - פרשׁ - פרסי
:הפרסים היו שבטים קדומים שבייתו את הסוסים. 

:Press, Crop, צלילי הפריסה והצעידה clippety-clop 
:clap, clob, הלם הכה, כף,
-- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ&quot;ח בתמוז ה'תשפ&quot;ו • 16:20, 13 ביולי 2026 (IDT)

== הוגים! ==

*Iain McGilchrist
* Terrence Deacon
* Dennets answer to the hard question
-- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ&quot;ח בתמוז ה'תשפ&quot;ו • 16:43, 13 ביולי 2026 (IDT)

== עוד תיקונים והרחבות ==
עד, הד, עונה, ועדה  רעש רחש וחשש ועוד - ראו [[ויקעברית/פסודו/צלילים/רגש|(ראשי).../רגש]] -- ([[משתמש:Pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • י&quot;ב בתשרי ה'תשפ&quot;ז • 20:41, 22 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>n776sorcoqoooj600531r22vc43wdgt</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>