הגות הנפש

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיספר</sitename>
    <dbname>hewikibooks</dbname>
    <base>https://he.wikibooks.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.23</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיספר</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיספר</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="first-letter">שער</namespace>
      <namespace key="101" case="first-letter">שיחת שער</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">מדף</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת מדף</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>הגות הנפש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28952</id>
    <revision>
      <id>180974</id>
      <parentid>180529</parentid>
      <timestamp>2026-10-12T11:27:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>7150</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>עריכה וניסוח (ללא שינוי מהותי)</comment>
      <origin>180974</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10792" sha1="6afgg51j1omqhcizxprabyus0ji5q40" xml:space="preserve">{{ספר חלקי}}
::&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; כאן '''העמוד הראשי'''  | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;[[/יסודות/מבוא|לפרק הבא (מבוא) &gt;&gt;]]

=== על הספר ===
{{קטן|''מדעי הנפש, מוח לעומת שכל, חלוקת חומר ורוח, גורל או בחירה, חשיבה על חשיבה''}}

מצב הספר כרגע לא משהו. הוא מבולגן ויש בו חומר חלקי או שלא במקומו. אין בו ניווט מסודר. כל זה בשלבי תיקון. אביב 2025 תשפה

{{רן|
'''הגות הנפש''' או '''החשיבה על החשיבה'''. 
:{{קטן|באנגלית: '''פילוסופי אוף מיינד''', ובאוניברסיטה הפתוחה: '''הפילוסופיה של הנפש בתקופתנו'''}}
:ספר זה הוא הֶסְבֵּר המצב העדכני של המחקר, של המדע,  ושל ההגות, בנושא '''השכל התפישה והנפש''', בלשון קצרה וברורה, ובעברית שורשית. 

:בספר זה נתרכז במושג &quot;נפש&quot; המשמש במדע. 
:מונח זה אוּמץ מהתפישות העתיקות שהפרידו בין רוחני לגשמי, תפישות שהן חלק חשוב מהאמונות הדתיות הרווחות כיום. נעסוק בזה רק מן ההיבטים המדעיים וההגותיים המקובלים או הדחויים במדע בימינו. 

ניגע בתפישות ההגותיות על קיומה או חסרונה של &quot;נפש נפרדת&quot; ומשמעותה '''בהגות של ימינו''', ונטפל בשאלות על אפשרות הבחירה - סוגיית הבחירה החפשית, והמציאות כגורל קבוע מראש, כגורל אקראי לחלוטין, או כעתיד הניתן לשינוי. נברר את תפיסת השרשרת הסיבתית - לפיה דבר נובע מדבר, ואת התפישות לפיהן הדברים מתקדמים לעבר יעדם. 

בכל נושא בו נדון בספר, נשאף לראות את ההגיוני, הסביר, והמובן, וגם להגדיר את המושגים האלו &quot;הגיוני, סביר, מובן&quot; - עצמם. בכך הספר עוסק גם ב'''חקר הידיעה''' - האפיסטמולוגיה, ב'''מדעי הקיים''' ו'''חקר היש''' - האונטולוגיה, ב'''חקר העירות, התפישה, ההבנה, והמודעות''' - קוגניציה וקונציסיה (קונשסנס), הן בהיבט של '''מדעי הרוח''' והן בהיבטים של '''מדעי הטבע והחומר, החיים והגוף''' - פיזיקה וכימיה, ביולוגיה ופיזיולוגיה.  

עצם חלוקת תחומי המדע בין מדעי הטבע והחומר למדעי הרוח והחברה מורה לנו עד כמה רחב הוא השטח המוקצה והמיוחד לחקר הרעיוני במדע בימינו, ועד כמה עמוק הפער המפריד בינו לחקר המציאות החמרית. העיסוק העכשיווי של הגות הנפש הוא בעיקרו ניסיון איחוד בין התחומים וניסיון הבנת פעולתם והתפתחותם של רעיונות רצונות תחושות והחלטות - התחום הנפשי. 

תחום הגות הנפש הוא חלק ממדעי המוח העכשיויים הכוללים את חקר ההבנה - הקוגניציה, חקר העצבים - נוירולוגיה, הוא כולל את טכנולוגיות הבינה המלאכותית המחשוב התקשורת והרובוטיקה, והתחום ניזון גם מההבנות החדשות והעדכניות בכל תחומי החקר ובמיוחד במדעי החיים: התורשה, חקר חמרי החיים, חקר התקשורת, חקר השפות והבלשנות, וחקר החברה והתרבות - ביולוגיה, גנטיקה, ביוכימיה, קומוניקציה ומדיה, לינגוויסטיקה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. (כפי שאומרים ביידיש: בעברית זה נשמע יותר טוב). 

הספר מביא את הדיעות השונות, את המחלוקות החשובות ואת סיפור התפתחותה של '''החשיבה על החשיבה'''. במידה מסויימת, הוא גם ספר היסטוריה על תולדות החשיבה, למן העת העתיקה - ההגות האלילית של המזרח הקדום, הפילוסופיה היוונית הקדומה ומקבילתה בהודו, דרך ההגות המקראית והיהודית, ועד להוגי ימי הביניים, העת החדשה, וימינו אנו. 
}}

==== מהות הספר ====
{{רן|

'''מהי הנפש?''' איך אנחנו מבינים דברים?  האם יש הבדל בינינו לבין בעלי חיים? האם תמנון ציפור או אמֶבה חשים כאב כמונו או חווים צבעים ורגשות כמונו? האם מחשב מסוגל לחשוב להבין או להרגיש? ומה לגבי ילדים? ותינוקות? 

מה לגבי נשים לעומת גברים? - במשך דורות רבים עוד מההוגים היווניים בפירוש חשבו שיש &quot;עליונות גברית&quot;. 

וקרוב מאוד לדיעות אלו היו גם חוקרי המוח שדנו בכובד ראש בעליונות הגזעים ועליונות שכלית של עמים או של בעלי אמונה דתית אחת על פני אחרים, בעיקר על פני שכלם ואמונותיהם של שבטי &quot;פרא&quot;. יחד עם חכמת היתר, באה גם &quot;עליונות מוסרית&quot; מובנית על פני דתות נחותות או בעלי אמונות &quot;חשוכות&quot; שהאוחזים בהם נולדו בהם או צמחו בהם באופן שעיוות את יכולותיהם התפישתיות. 

בספר זה יידונו גם דיעות פסולות אלו וכיצד היטו לעתים את החקר לכיוונים שגויים או גרוע יותר - מחרידים, כמו &quot;קראניולוגיה&quot; (חכמת גודל הגולגולת) שבה אחז בין היתר פול ברוקה, שעל שמו איזור המוח העוסק בדיבור. 

והעיקר: האם אפשר להסביר את המוּדעות, והאם יש &quot;אני&quot;? 

הספר עוסק בתפישות העדכניות של מדעי ההגות (הפילוסופיה) בשאלות של ניתוח והסבר התחושות הפנימיות (הנפשיות) המעובדות במוח. הסברים חדשים ועדכניים אלו ניתנו לְאוֹר השינויים וההתפתחויות במדעי המוח, במדעי הבלשנות, ובמדעי התקשוב, ולאור הבנתנו החדשה את המציאות.  

ספרנו זה בעיקרו עוקב אחרי חקר השכל והתפישה כפי שנלמדו ב[[/שיעורי קפלן|הרצאותיו המקוונים (אונליין) של ג'פרי קפלן]] אך מרחיב אותם בהרבה. הספר יעסוק בהתפתחות התחום ומינוחיו לאורך הדורות, ועל השינוי הניכר אשר חל בהגות  על &quot;הנפש&quot; וה&quot;שכל&quot; ועברו עליו כעת עם ההתפתחות המדעית. בין תחומי מדע השייכים לענייננו, שהתפתחו מאוד בעשרות השנים האחרונות והשתנו מקצה לקצה, נמצאים: חקר המוח ומדעי החיים והחומר, מדע הבלשנות, מדעי הנפש, חקר המידע, עיבוד אותות, פיתוח הבינה המלאכותית ומדעי המחשב, חקר ההתנהגות ומדעי החברה. 

גרעין הספר נוצר סביב חומר הלימודים בקורס &quot;הפילוסופיה של הנפש בתקופתנו&quot; הנלמד באוניברסיטה הפתוחה,  מתוך ספרו של פרופ' אמיר הורוביץ, אלא שספרנו מתעמת עם ספרו לעיתים, מפשט את ההסברים, ומשתמש במונחים מוצלחים וברורים יותר מאלו שפרופ' הורביץ בחר. 
כדי לקרב את הלומדים לניסוחינו - החורגים לעתים ממה שהתקבל בשנים האחרונות כלשון ההגות הרשמית, נציין בספרנו זה מה נחשב נכון במטלות ובמבחנים, ובאיזה מונחים יש להשתמש שם.  

כאמור, הספר מסודר בדומה לשיעוריו המקוונים של [[#סדרת סרטוני הרצאות ג'פרי קפלן|ד&quot;ר ג'פרי קפלן]] (אך מפורט יותר ונסמך על החומרים המקוריים של ההוגים אותם הוא מציג בשיעוריו), וכן מביא בפרק נפרד את תפישות העולם בעניין זה במזרח הקדום, במקרא ובפילוסופיה היוונית, ואת התפתחותם בקרב המלומדים - כפי שתפישות אלו מופיעות בכתבי הוגים יהודים מתקופת החורבן, ובימי הביניים.
}}


&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;[[/יסודות|לפרק הבא (יסודות) &gt;&gt;]]

= ראו גם =
* [[/מבנה|מבנה הספר ותוכן העניינים]]
* מכל עמוד תוכלו להגיע אל '''[[/יסודות/מילון מושגים|מילון המושגים]]''', הכולל טבלת השוואה עם מונחי האו&quot;פ.

= קישורים חיצוניים =
* [[/שיעורי קפלן]]  - קישורים לסרטי הרצאותיו של ד&quot;ר ג'פרי קפלן. הנספח כאן בספר גם נותן תקציר ומעט הסבר למה שהוצג בהרצאותיו.
* [[https://www.facebook.com/groups/520143522291814 פילונפש - הפילוסופיה של הנפש] קבוצת פייסבוק למתעניינים בנושא - ובפרט בהקשר לקורס באוניברסיטה הפתוחה. 
* [https://docs.google.com/document/d/1nBQLXIa8UkfkfVI-VS1e9vLof8hm7FE6cwTkzO1Rzos/edit?usp=sharing סיכומים והרחבות שיעורי האוניברסיטה בפתוחה] קובץ בהתהוות, עורך ומעיר משה פלאם על יסוד הרצאות ד&quot;ר יחזקאל קופמן. 

== ארכיב (דפי טיוטה ודפים למחיקה) ==
* [[/מבנה|מבנה הספר ותוכן העניינים]]
* [[משתמש:Pashute/הגות הנפש/ארכיב/טיוטה א|דואליזם/טענות/נדחית: סיבתיות יתר]]
* [[משתמש:משתמש:Pashute/הגות הנפש/ארכיב/שונות|שונות - קישורים ונושאים שונים שצריכים להיכנס לספר]]


&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;[[/יסודות|לפרק הבא (יסודות) &gt;&gt;]]

[[קטגוריה:הגות הנפש]]</text>
      <sha1>6afgg51j1omqhcizxprabyus0ji5q40</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>180975</id>
      <parentid>180974</parentid>
      <timestamp>2026-10-12T11:29:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>7150</id>
      </contributor>
      <comment>/* קישורים חיצוניים */</comment>
      <origin>180975</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10791" sha1="5j3uewfxwxn06h5cpu966rul5eam0iu" xml:space="preserve">{{ספר חלקי}}
::&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp; כאן '''העמוד הראשי'''  | &amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;[[/יסודות/מבוא|לפרק הבא (מבוא) &gt;&gt;]]

=== על הספר ===
{{קטן|''מדעי הנפש, מוח לעומת שכל, חלוקת חומר ורוח, גורל או בחירה, חשיבה על חשיבה''}}

מצב הספר כרגע לא משהו. הוא מבולגן ויש בו חומר חלקי או שלא במקומו. אין בו ניווט מסודר. כל זה בשלבי תיקון. אביב 2025 תשפה

{{רן|
'''הגות הנפש''' או '''החשיבה על החשיבה'''. 
:{{קטן|באנגלית: '''פילוסופי אוף מיינד''', ובאוניברסיטה הפתוחה: '''הפילוסופיה של הנפש בתקופתנו'''}}
:ספר זה הוא הֶסְבֵּר המצב העדכני של המחקר, של המדע,  ושל ההגות, בנושא '''השכל התפישה והנפש''', בלשון קצרה וברורה, ובעברית שורשית. 

:בספר זה נתרכז במושג &quot;נפש&quot; המשמש במדע. 
:מונח זה אוּמץ מהתפישות העתיקות שהפרידו בין רוחני לגשמי, תפישות שהן חלק חשוב מהאמונות הדתיות הרווחות כיום. נעסוק בזה רק מן ההיבטים המדעיים וההגותיים המקובלים או הדחויים במדע בימינו. 

ניגע בתפישות ההגותיות על קיומה או חסרונה של &quot;נפש נפרדת&quot; ומשמעותה '''בהגות של ימינו''', ונטפל בשאלות על אפשרות הבחירה - סוגיית הבחירה החפשית, והמציאות כגורל קבוע מראש, כגורל אקראי לחלוטין, או כעתיד הניתן לשינוי. נברר את תפיסת השרשרת הסיבתית - לפיה דבר נובע מדבר, ואת התפישות לפיהן הדברים מתקדמים לעבר יעדם. 

בכל נושא בו נדון בספר, נשאף לראות את ההגיוני, הסביר, והמובן, וגם להגדיר את המושגים האלו &quot;הגיוני, סביר, מובן&quot; - עצמם. בכך הספר עוסק גם ב'''חקר הידיעה''' - האפיסטמולוגיה, ב'''מדעי הקיים''' ו'''חקר היש''' - האונטולוגיה, ב'''חקר העירות, התפישה, ההבנה, והמודעות''' - קוגניציה וקונציסיה (קונשסנס), הן בהיבט של '''מדעי הרוח''' והן בהיבטים של '''מדעי הטבע והחומר, החיים והגוף''' - פיזיקה וכימיה, ביולוגיה ופיזיולוגיה.  

עצם חלוקת תחומי המדע בין מדעי הטבע והחומר למדעי הרוח והחברה מורה לנו עד כמה רחב הוא השטח המוקצה והמיוחד לחקר הרעיוני במדע בימינו, ועד כמה עמוק הפער המפריד בינו לחקר המציאות החמרית. העיסוק העכשיווי של הגות הנפש הוא בעיקרו ניסיון איחוד בין התחומים וניסיון הבנת פעולתם והתפתחותם של רעיונות רצונות תחושות והחלטות - התחום הנפשי. 

תחום הגות הנפש הוא חלק ממדעי המוח העכשיויים הכוללים את חקר ההבנה - הקוגניציה, חקר העצבים - נוירולוגיה, הוא כולל את טכנולוגיות הבינה המלאכותית המחשוב התקשורת והרובוטיקה, והתחום ניזון גם מההבנות החדשות והעדכניות בכל תחומי החקר ובמיוחד במדעי החיים: התורשה, חקר חמרי החיים, חקר התקשורת, חקר השפות והבלשנות, וחקר החברה והתרבות - ביולוגיה, גנטיקה, ביוכימיה, קומוניקציה ומדיה, לינגוויסטיקה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. (כפי שאומרים ביידיש: בעברית זה נשמע יותר טוב). 

הספר מביא את הדיעות השונות, את המחלוקות החשובות ואת סיפור התפתחותה של '''החשיבה על החשיבה'''. במידה מסויימת, הוא גם ספר היסטוריה על תולדות החשיבה, למן העת העתיקה - ההגות האלילית של המזרח הקדום, הפילוסופיה היוונית הקדומה ומקבילתה בהודו, דרך ההגות המקראית והיהודית, ועד להוגי ימי הביניים, העת החדשה, וימינו אנו. 
}}

==== מהות הספר ====
{{רן|

'''מהי הנפש?''' איך אנחנו מבינים דברים?  האם יש הבדל בינינו לבין בעלי חיים? האם תמנון ציפור או אמֶבה חשים כאב כמונו או חווים צבעים ורגשות כמונו? האם מחשב מסוגל לחשוב להבין או להרגיש? ומה לגבי ילדים? ותינוקות? 

מה לגבי נשים לעומת גברים? - במשך דורות רבים עוד מההוגים היווניים בפירוש חשבו שיש &quot;עליונות גברית&quot;. 

וקרוב מאוד לדיעות אלו היו גם חוקרי המוח שדנו בכובד ראש בעליונות הגזעים ועליונות שכלית של עמים או של בעלי אמונה דתית אחת על פני אחרים, בעיקר על פני שכלם ואמונותיהם של שבטי &quot;פרא&quot;. יחד עם חכמת היתר, באה גם &quot;עליונות מוסרית&quot; מובנית על פני דתות נחותות או בעלי אמונות &quot;חשוכות&quot; שהאוחזים בהם נולדו בהם או צמחו בהם באופן שעיוות את יכולותיהם התפישתיות. 

בספר זה יידונו גם דיעות פסולות אלו וכיצד היטו לעתים את החקר לכיוונים שגויים או גרוע יותר - מחרידים, כמו &quot;קראניולוגיה&quot; (חכמת גודל הגולגולת) שבה אחז בין היתר פול ברוקה, שעל שמו איזור המוח העוסק בדיבור. 

והעיקר: האם אפשר להסביר את המוּדעות, והאם יש &quot;אני&quot;? 

הספר עוסק בתפישות העדכניות של מדעי ההגות (הפילוסופיה) בשאלות של ניתוח והסבר התחושות הפנימיות (הנפשיות) המעובדות במוח. הסברים חדשים ועדכניים אלו ניתנו לְאוֹר השינויים וההתפתחויות במדעי המוח, במדעי הבלשנות, ובמדעי התקשוב, ולאור הבנתנו החדשה את המציאות.  

ספרנו זה בעיקרו עוקב אחרי חקר השכל והתפישה כפי שנלמדו ב[[/שיעורי קפלן|הרצאותיו המקוונים (אונליין) של ג'פרי קפלן]] אך מרחיב אותם בהרבה. הספר יעסוק בהתפתחות התחום ומינוחיו לאורך הדורות, ועל השינוי הניכר אשר חל בהגות  על &quot;הנפש&quot; וה&quot;שכל&quot; ועברו עליו כעת עם ההתפתחות המדעית. בין תחומי מדע השייכים לענייננו, שהתפתחו מאוד בעשרות השנים האחרונות והשתנו מקצה לקצה, נמצאים: חקר המוח ומדעי החיים והחומר, מדע הבלשנות, מדעי הנפש, חקר המידע, עיבוד אותות, פיתוח הבינה המלאכותית ומדעי המחשב, חקר ההתנהגות ומדעי החברה. 

גרעין הספר נוצר סביב חומר הלימודים בקורס &quot;הפילוסופיה של הנפש בתקופתנו&quot; הנלמד באוניברסיטה הפתוחה,  מתוך ספרו של פרופ' אמיר הורוביץ, אלא שספרנו מתעמת עם ספרו לעיתים, מפשט את ההסברים, ומשתמש במונחים מוצלחים וברורים יותר מאלו שפרופ' הורביץ בחר. 
כדי לקרב את הלומדים לניסוחינו - החורגים לעתים ממה שהתקבל בשנים האחרונות כלשון ההגות הרשמית, נציין בספרנו זה מה נחשב נכון במטלות ובמבחנים, ובאיזה מונחים יש להשתמש שם.  

כאמור, הספר מסודר בדומה לשיעוריו המקוונים של [[#סדרת סרטוני הרצאות ג'פרי קפלן|ד&quot;ר ג'פרי קפלן]] (אך מפורט יותר ונסמך על החומרים המקוריים של ההוגים אותם הוא מציג בשיעוריו), וכן מביא בפרק נפרד את תפישות העולם בעניין זה במזרח הקדום, במקרא ובפילוסופיה היוונית, ואת התפתחותם בקרב המלומדים - כפי שתפישות אלו מופיעות בכתבי הוגים יהודים מתקופת החורבן, ובימי הביניים.
}}


&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;[[/יסודות|לפרק הבא (יסודות) &gt;&gt;]]

= ראו גם =
* [[/מבנה|מבנה הספר ותוכן העניינים]]
* מכל עמוד תוכלו להגיע אל '''[[/יסודות/מילון מושגים|מילון המושגים]]''', הכולל טבלת השוואה עם מונחי האו&quot;פ.

= קישורים חיצוניים =
* [[/שיעורי קפלן]]  - קישורים לסרטי הרצאותיו של ד&quot;ר ג'פרי קפלן. הנספח כאן בספר גם נותן תקציר ומעט הסבר למה שהוצג בהרצאותיו.
* [https://www.facebook.com/groups/520143522291814 פילונפש - הפילוסופיה של הנפש] קבוצת פייסבוק למתעניינים בנושא - ובפרט בהקשר לקורס באוניברסיטה הפתוחה. 
* [https://docs.google.com/document/d/1nBQLXIa8UkfkfVI-VS1e9vLof8hm7FE6cwTkzO1Rzos/edit?usp=sharing סיכומים והרחבות שיעורי האוניברסיטה בפתוחה] קובץ בהתהוות, עורך ומעיר משה פלאם על יסוד הרצאות ד&quot;ר יחזקאל קופמן. 

== ארכיב (דפי טיוטה ודפים למחיקה) ==
* [[/מבנה|מבנה הספר ותוכן העניינים]]
* [[משתמש:Pashute/הגות הנפש/ארכיב/טיוטה א|דואליזם/טענות/נדחית: סיבתיות יתר]]
* [[משתמש:משתמש:Pashute/הגות הנפש/ארכיב/שונות|שונות - קישורים ונושאים שונים שצריכים להיכנס לספר]]


&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;&amp;nbsp;[[/יסודות|לפרק הבא (יסודות) &gt;&gt;]]

[[קטגוריה:הגות הנפש]]</text>
      <sha1>5j3uewfxwxn06h5cpu966rul5eam0iu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Pashute/הגות הנפש/ארכיב/טיוטה א</title>
    <ns>2</ns>
    <id>29166</id>
    <revision>
      <id>180976</id>
      <parentid>167173</parentid>
      <timestamp>2026-10-12T11:32:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>7150</id>
      </contributor>
      <comment>טיוטה וארכיב</comment>
      <origin>180976</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14014" sha1="m9oeglw1rh39e5j8kt19zrsfr5p6gh3" xml:space="preserve">= טיוטה וארכיב - אין לשנות =

'''דף זה הוא דף טיוטה וארכיב''' נועד לכותבים כחומר עזר, מכיל חומר לא בדוק ואולי שגוי, וימחק עם סיום העבודה על הספר

= '''סיבתיות יתר''' - גישת '''צמד שכל ומוח הפועלים''' =

== במציאות שנויה: גישות של הפעלת נפש וגוף (שכל ומוח) == 
השאלה היא '''כיצד המחשבה מביאה לידי מעשה?'''
* איך '''מחשבה''' (שאינה במציאות) - משפיעה על מציאות?
* איך '''השכל''' (ולא המוח) עושה פעולה? 
* איך '''הנפש''' (ולא הגוף)  מביאה לידי מעשה?
* איך '''רוח האדם''' (בלי החומר)  פועל בעולם?  

=== א. טענת צמד גוף-ונפש או צמד שכל-ומוח הפועלים יחדיו (סיבתיות יתרה) ===
{{רן|
זוכרים מה אמרנו במבוא [[הגות הנפש/יסודות/מבוא|על הרוח שמניעה את החומר]]?
שלש תשובות לשאלה, איך זה קורה: הראשונה: צירוף צמד המקורות. (על פי סיבתיות יתירה): 
}}
==== גישת הצירוף גוף ונפש, מוח ושכל ====
{{רן|
לפי '''גישת הצירוף''', התשובה היא שבאמת המחשבה (שאינה במציאות) '''צריכה''' את האדם (שבמציאות) כדי להשפיע על המציאות:  (ה&quot;נפש&quot; זקוקה ל&quot;גוף&quot; כדי לפעול)
- שבאמת '''השכל''' צריך את '''המוח''' ושניהם עושים את הפעולה (אבל לחלוטין בנפרד).
- שבאמת '''הנפש''' צריכה את '''הגוף''', ושניהם - למרות שאין קשר ביניהן, מביאים לידי מעשה.
- שבאמת '''הרוח''' צריכה את '''החומר''', ואז שניהם - כל אחד מהם בעצמו, יוצרים את הפעולה או מניעים את השינוי בעולם. 

ושוב: '''טענת ההפעלה בידי המחשבה והמציאות כאחד''': 
הטענה היא שאדם והמחשבה '''מניעים שניהם''' את הפעולה במציאות.
- כלומר המוח והשכל, שהם '''שני דברים שונים''' לפי הנטען,  אחראים שניהם בנפרד לפעולה.
- כלומר הנפש צריכה גם את הגוף, ושניהם מביאים לידי מעשה.
- כלומר הרוח והחומר שניהם מפעילים - וכששניהם מפעילים, אז נגרמת התוצאה שלפיה אנחנו:
-- רואים לכאורה שהרוח '''הניעה''' את החומר, 
-- או רואים לכאורה שהנפש '''גרמה לשינויים''' נפשיים - בתחושות ומחשבות חדשות, 
-- או רואים שהנפש '''גרמה שינויים מציאותיים''' ואפילו שינויים חמריים וגופניים בעולם.  

ונאמר זאת שוב הפעם בדגש על ההפעלה עצמה:
'''הפעלה של דבר''', שמעורבת בו מחשבה (או רגש או תחושה וכדומה), - 
תיעשה אך ורק אם גם מעורב בה המוח שבגוף החמרי הקיים במציאות, '''שגם הוא''' גורם ומפעיל את הדבר. 

ובלשון פיוטית: 
:::אם ראית מחשבה המביאה לידי מעשה
:::בוודאי היה שם גם מוח מן החומר שבמציאות.  
}}

==== הבהרות לגבי גישת הצירוף ===
הבהרה א. לגבי גישת הצירוף: '''יש נתק מוחלט בין גוף ונפש:'''
{{רן|
(המילה &quot;כזכוּר&quot; שבעמוד 81 בספר, פירושו &quot;בעמודים הקודמים&quot;).
כזכור, יש כמה  הבהרות שנאמרו לגבי טענה א', כל אחת מההבהרות האלו מקובלת על טועני '''צמד גוף ונפש''' .* ואלו הן ההבהרות:

אין שום קשר  בין ההפעלה על ידי *השכל*  לבין ההפעלה על ידי *המוח* .
השכל נמצא ברוח האדם ובנפשו - *ואינו קשור* למוח הקיים במציאות, בגוף, ובחומר. 

או במילים אחרות: 
יש נתק מוחלט בין המחשבה לבין המוח למרות ששניהם גורמים לפעולה. 
‏המוח והשכל הם זוג גרושים שאינם נפגשים. 
(הבהרה זו נמצאת בעמוד 78 במילים &quot;עם זאת...&quot;)

הבהרה ב. לגבי גישת הצירוף: '''דרושים הן נפש והן גוף'''
ב1. ההסבר של טענה א' הוא כך: 
הפעולה תיעשה אך ורק אם גם המוח וגם השכל יפעילו את הפעולה, שניהם. 
כלומר:
ב2. בלי השכל, או בלי המוח - לא תתקבל הפעולה שהתקבלה על ידי שניהם.  

הבהרה ג. לגבי גישת הצירוף: '''הסתייגות: הצירוף הוא ללא שילובם יחד בכל דרך שהיא'''
הסתייגות: אמנם נדרשים צירוף הנפש והגוף, השכל והמוח, הרוחני והגשמי, אבל אבל '''לא שהמוח והשכל משתלבים איכשהו זה בזה'''. 
לא לפני הפעולה או השינוי במציאות, ולא בעת הפעולה או השינוי במציאות. 

בכל עת השכל והמוח נותרים מנותקים זה מזה ואין כל קשר ביניהם. 
}}


== דחיית גישת ''צמד גוף-ונפש פועלים'' ==
{{רן|
זהו. עד כאן ההקדמות. ועכשיו לדחיה של טענה א' מתוך סתירה פנימית. 
(ובלשון הספר: מדוע האפשרות של &quot;סיבתיות יתר&quot; אינה קבילה?)
}}

=== ה. הגדרת גורם ומפעיל ===
==== ה1. טעות חמורה בספר ====
יש טעות קשה בעמוד 81, בו כתוב ש&quot;כזכור&quot; טענת סיבתיות-היתר טוענת ששתי הסיבות (המוח וה&quot;נפש&quot;) אינם תלויים זה בזה כך שכל אחד מהם יכול לגרום לפעולה לבדו. לא!!! להיפך. סיבתיות-היתר כפי שרשום במפורש בעמוד 78 אומרת שכדי לקבל פעולה דרושים שניהם, גם המוח וגם הנפש, ואילו כל אחד מהם בנפרד '''אינו''' יכול לגרום לפעולה.   
}}
==== ה2. מובני ההכרח של גורם ====
{{רן|
נביט בעיון ונדייק את הבנת המושג &quot;הכרח&quot;, כדי  לדחות את טענת &quot;סיבתיות היתר&quot; (טענת צמד מוח-ושכל פועלים)

1. הגדרה של תנאי '''הכרחי''': 
::אם א יגרום את ג, 
::הרי שאז א '''הכרחית''' לגרימת ג 

ובמינוח של תורת ההגיון (הלוגיקה):  
::אם א -&gt; ב  
::אזי א הוא '''תנאי הכרחי''' על מנת לגרום את ב. 

2. דוגמה של תנאי '''אפשרי''' ('''לא הכרחי''')
זהו תנאי '''לא הכרחי''' - אך כזה שעדיין '''יכול''' לגרום לפעולה או תוצאה:
::אם א '''או''' ב - יגרמו את ג, 
::הרי שאז א '''אינה הכרחית''' כדי לגרום את ג. (כי אפשר את ב במקום את א).
}}

===== ההכרח לפני או אחרי שפעולה קרתה =====
{{רן|
כאשר פעולה טרם קרתה, והיא רק עלולה או עשויה לקרות בעתיד - ויש כמה גורמים '''אפשריים''' שעשויים לגרום לפעולה, 
הרי שכל אחד מהגורמים האפשריים לפעולה זו אינו נחשב הכרחי. הוא רק '''אפשרי'''. יתכן שגורם אחר יגרום לפעולה. 

אבל אם הפעולה כבר קרתה בפועל, בעקבות גורם '''מסויים''', הרי שהגורם המסויים הזה מפסיק להיות '''אפשרי''' ונראה בו את הגורם ש&quot;'''בהכרח'''&quot; גרם לפעולה. 

::לדוגמה:  
::אם '''הספל נשבר''' כתוצאה מכך ש'''השלכתי עליו פטיש'''  
::הרי שטרם שהספל נשבר, '''לא היה זה הכרחי''' שהספל ישבר דווקא משום שאשליך עליו פטיש. 
::הספל יכול היה להישבר בגלל סיבות אחרות. למשל התפרצות הר געש, או חתול שיפיל אותו. 

::אבל עכשיו, כ'''הספל כבר נשבר''' ואני בודק מה היה הגורם לכך, ואני מוצא שאכן זה בגלל שהשלכתי עליו פטיש, 
::ולא היו רעידות אדמה או חתולים בסביבה הקרובה...
::הרי שהספל '''בהכרח''' נשבר בגלל שזרקתי את הפטיש. 
}}

=== ו. הדחיה ===


=   שייך לפרק הקודם - הפעלה מיידית משורשרת ובמקביל =
=== הערות בעניין הפעלה מיידית, משורשרת או במקביל ===
{{רן|
בספר ''פילוסופיה של הנפש בתקופתנו'', קטע זה מופיע כמאמר מוסגר תחת הכותרת '''הערת הבהרה'''. 

* אם אנו אומרים שאל&quot;ף '''גרם''' לבי&quot;ת אין כוונתנו דווקא להפעלה מיידית וישירה, אלא ייתכן שהפעלת בי&quot;ת עברה דרך שרשרת ארוכה של גורמי ביניים. 
* בשרשרת גורמי ביניים כזו, כל גורם ביניים בתורו מפעיל את הבא בתור '''בהכרח''' עד לגרימת התוצאה בי&quot;ת. אחרת אין זה נקרא שאל&quot;ף גרם לבי&quot;ת.
'''הוכחת ההכרח:''' הוכחה לכך שכל גורם ביניים להפעיל את הבא עד להפעלת בי&quot;ת '''בהכרח''': שהרי אם לא כן, אז תנותק שרשרת הגורמים, ואל&quot;ף לא יגרום לבי&quot;ת. 

* גם באמרנו שמצב נפשי גרם לפעולה, או באמרנו שמצב מוחי גרם לפעולה, אנו מתכוונים לומר שיתכן שההפעלה עברה דרך שרשרת גורמי בניים.
* אבל בטענה שהצמד גוף ונפש שניהם פועלים, יכולים להיות שרשרות גורמים כתוצאה מהגוף, ושרשרת גורמים כתוצאה מהנפש, אבל לא יתכן ששני השרשראות קשורים זה בזה באחד משלבי הביניים, שכן אז תנותק ההגדרה שאותו המצב גרם לפעולה.

}}
== אודותיות ומכוונות ==
{{רן|
פרנץ ברנטנו Brentano  בספרו (1874) פסיכולוגיה מהיבט ניסויי:  
*  כוונה כלשהי (התנהגות מכוונת, מכוונות)  היא המאפיין המבחין של מצבי הנפש. 
*  למעשה טען:  כוונה היא המאפיין המגדיר את הנפשי.  

&quot;העולם המופיע בפנינו נחלק לשניים: פיזי ופסיכי  (ממשי ורעיוני)&quot;
עתה הוא מבקש תקפות תצפיתית: הגדרה מדוייקת בעזרת מאפיין מגדיר ומבחין, כזה שיש לכל השייכים לאחד, ואין בשני כלל. 
אחד משמונת המאפיינים שמצא, והחשוב שבהם: '''אי-קיום מכוון.''' 

::&quot;כל מצג של תחושה או דמיון משמש דוגמא למופע השכלי. 
::וכוונתי לא לזה שהמופע השכלי הזה מוצג, אלא לזה שהוא מציג את עצמו. 
::וכך שמיעת גובה צליל, ראיית עצם צבוע, תחושת חום או קור, ומצבי דמיון דומים, 
::כל אלה מהווים דוגמאות טובות...&quot;

לדעתו החוויה השכלית הנפשית היא למעשה '''פעולה''' (ולא &quot;מצב&quot; נפשי). 

ז'אן פול סארטר 
{{להשלים}}

הערות: על ברנטנו 
* מאמר: [https://philpapers.org/browse/brentano-intentionality על ברנטנו ומכוונות]  מאת אוריה קריגל.     
* שם הספר באנגלית: Psychology from an Empirical Standpoint,
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Psychology_from_an_Empirical_Standpoint#Reception על מכוונות  ודברי רוג'ר סקרוטון עליה]  - בתוך הערך הויקיפדי על ספרו
* [https://www.jstor.org/stable/pdf/2105978.pdf ברנטנו לעומת הוסרל]

* דוד חלמרס (צ'ולמרס) בספרו משנת 1996 המוח המודע  (The Conscious Mind) 
* טבע את המונח &quot;השאלה הקשה&quot; לגבי החוויה האנושית, וקישר אותה לנושא המוּדעוּת. 

השאלות
* מהי צורת המחשבה ההופכת אותה למחשבה המודעת לעצמה?
* איזה ייצוג הופך אותן למחשבות מודעות לעצמן?

שתי גישות - סברות והשערות מתנגשות בעניין זה ונתונות במחלוקת:
* השערות לפי היבט מגבוה  High Order Thought (סְדַר עילי) לגבי המוּדעוּת. 
* השערות של רמה מושווה Same Order Thought (ייצוג עצמי) לגבי המוּדעוּת. 

דוד רוזנטל 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/David_M._Rosenthal_(philosopher)#Higher-order_thoughts על המודעות מסדר גבוה]
* [https://www.davidrosenthal.org/DR-Cn-and-the-Mind-Iyyun.pdf ספרו המקוון באתר שלו]


שלושה הסברים קיימים לכוונתו של ברנטנו לגבי מכוונות. 
* יחס בין עושה פעולה למושא הפעולה. (בין הנושא את הפעולה - הסובייקט, למושא הפעולה האובייקט). 
כלומר בין העושה לזה שנעשה בו. 
* יחס משולש שבו עושה פעולה, הפעולה ומושא הפעולה. (נושא נשוא ומושא: סובייקט, 
* שלישי - להשלים

}}
== שיטות פילוסופיות
* אדמונד הוסרל היהודי, אבי הפנומנולוגיה.  ותלמידו הנאצי מרטין היידגר.
* רוסו?? אבי הפילוסופיה האנליטית.</text>
      <sha1>m9oeglw1rh39e5j8kt19zrsfr5p6gh3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>180977</id>
      <parentid>180976</parentid>
      <timestamp>2026-10-12T11:34:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pashute</username>
        <id>7150</id>
      </contributor>
      <origin>180977</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14076" sha1="jje5vxrucdje3k0dnz59v7k9mkvxgfs" xml:space="preserve">= טיוטה וארכיב - אין לשנות =

'''דף זה הוא דף טיוטה וארכיב''' נועד לכותבים כחומר עזר, מכיל חומר לא בדוק ואולי שגוי, וימחק עם סיום העבודה על הספר  [[הגות הנפש|בחזרה לספר הגות הנפש]]


= '''סיבתיות יתר''' - גישת '''צמד שכל ומוח הפועלים''' =

== במציאות שנויה: גישות של הפעלת נפש וגוף (שכל ומוח) == 
השאלה היא '''כיצד המחשבה מביאה לידי מעשה?'''
* איך '''מחשבה''' (שאינה במציאות) - משפיעה על מציאות?
* איך '''השכל''' (ולא המוח) עושה פעולה? 
* איך '''הנפש''' (ולא הגוף)  מביאה לידי מעשה?
* איך '''רוח האדם''' (בלי החומר)  פועל בעולם?  

=== א. טענת צמד גוף-ונפש או צמד שכל-ומוח הפועלים יחדיו (סיבתיות יתרה) ===
{{רן|
זוכרים מה אמרנו במבוא [[הגות הנפש/יסודות/מבוא|על הרוח שמניעה את החומר]]?
שלש תשובות לשאלה, איך זה קורה: הראשונה: צירוף צמד המקורות. (על פי סיבתיות יתירה): 
}}
==== גישת הצירוף גוף ונפש, מוח ושכל ====
{{רן|
לפי '''גישת הצירוף''', התשובה היא שבאמת המחשבה (שאינה במציאות) '''צריכה''' את האדם (שבמציאות) כדי להשפיע על המציאות:  (ה&quot;נפש&quot; זקוקה ל&quot;גוף&quot; כדי לפעול)
- שבאמת '''השכל''' צריך את '''המוח''' ושניהם עושים את הפעולה (אבל לחלוטין בנפרד).
- שבאמת '''הנפש''' צריכה את '''הגוף''', ושניהם - למרות שאין קשר ביניהן, מביאים לידי מעשה.
- שבאמת '''הרוח''' צריכה את '''החומר''', ואז שניהם - כל אחד מהם בעצמו, יוצרים את הפעולה או מניעים את השינוי בעולם. 

ושוב: '''טענת ההפעלה בידי המחשבה והמציאות כאחד''': 
הטענה היא שאדם והמחשבה '''מניעים שניהם''' את הפעולה במציאות.
- כלומר המוח והשכל, שהם '''שני דברים שונים''' לפי הנטען,  אחראים שניהם בנפרד לפעולה.
- כלומר הנפש צריכה גם את הגוף, ושניהם מביאים לידי מעשה.
- כלומר הרוח והחומר שניהם מפעילים - וכששניהם מפעילים, אז נגרמת התוצאה שלפיה אנחנו:
-- רואים לכאורה שהרוח '''הניעה''' את החומר, 
-- או רואים לכאורה שהנפש '''גרמה לשינויים''' נפשיים - בתחושות ומחשבות חדשות, 
-- או רואים שהנפש '''גרמה שינויים מציאותיים''' ואפילו שינויים חמריים וגופניים בעולם.  

ונאמר זאת שוב הפעם בדגש על ההפעלה עצמה:
'''הפעלה של דבר''', שמעורבת בו מחשבה (או רגש או תחושה וכדומה), - 
תיעשה אך ורק אם גם מעורב בה המוח שבגוף החמרי הקיים במציאות, '''שגם הוא''' גורם ומפעיל את הדבר. 

ובלשון פיוטית: 
:::אם ראית מחשבה המביאה לידי מעשה
:::בוודאי היה שם גם מוח מן החומר שבמציאות.  
}}

==== הבהרות לגבי גישת הצירוף ===
הבהרה א. לגבי גישת הצירוף: '''יש נתק מוחלט בין גוף ונפש:'''
{{רן|
(המילה &quot;כזכוּר&quot; שבעמוד 81 בספר, פירושו &quot;בעמודים הקודמים&quot;).
כזכור, יש כמה  הבהרות שנאמרו לגבי טענה א', כל אחת מההבהרות האלו מקובלת על טועני '''צמד גוף ונפש''' .* ואלו הן ההבהרות:

אין שום קשר  בין ההפעלה על ידי *השכל*  לבין ההפעלה על ידי *המוח* .
השכל נמצא ברוח האדם ובנפשו - *ואינו קשור* למוח הקיים במציאות, בגוף, ובחומר. 

או במילים אחרות: 
יש נתק מוחלט בין המחשבה לבין המוח למרות ששניהם גורמים לפעולה. 
‏המוח והשכל הם זוג גרושים שאינם נפגשים. 
(הבהרה זו נמצאת בעמוד 78 במילים &quot;עם זאת...&quot;)

הבהרה ב. לגבי גישת הצירוף: '''דרושים הן נפש והן גוף'''
ב1. ההסבר של טענה א' הוא כך: 
הפעולה תיעשה אך ורק אם גם המוח וגם השכל יפעילו את הפעולה, שניהם. 
כלומר:
ב2. בלי השכל, או בלי המוח - לא תתקבל הפעולה שהתקבלה על ידי שניהם.  

הבהרה ג. לגבי גישת הצירוף: '''הסתייגות: הצירוף הוא ללא שילובם יחד בכל דרך שהיא'''
הסתייגות: אמנם נדרשים צירוף הנפש והגוף, השכל והמוח, הרוחני והגשמי, אבל אבל '''לא שהמוח והשכל משתלבים איכשהו זה בזה'''. 
לא לפני הפעולה או השינוי במציאות, ולא בעת הפעולה או השינוי במציאות. 

בכל עת השכל והמוח נותרים מנותקים זה מזה ואין כל קשר ביניהם. 
}}


== דחיית גישת ''צמד גוף-ונפש פועלים'' ==
{{רן|
זהו. עד כאן ההקדמות. ועכשיו לדחיה של טענה א' מתוך סתירה פנימית. 
(ובלשון הספר: מדוע האפשרות של &quot;סיבתיות יתר&quot; אינה קבילה?)
}}

=== ה. הגדרת גורם ומפעיל ===
==== ה1. טעות חמורה בספר ====
יש טעות קשה בעמוד 81, בו כתוב ש&quot;כזכור&quot; טענת סיבתיות-היתר טוענת ששתי הסיבות (המוח וה&quot;נפש&quot;) אינם תלויים זה בזה כך שכל אחד מהם יכול לגרום לפעולה לבדו. לא!!! להיפך. סיבתיות-היתר כפי שרשום במפורש בעמוד 78 אומרת שכדי לקבל פעולה דרושים שניהם, גם המוח וגם הנפש, ואילו כל אחד מהם בנפרד '''אינו''' יכול לגרום לפעולה.   
}}
==== ה2. מובני ההכרח של גורם ====
{{רן|
נביט בעיון ונדייק את הבנת המושג &quot;הכרח&quot;, כדי  לדחות את טענת &quot;סיבתיות היתר&quot; (טענת צמד מוח-ושכל פועלים)

1. הגדרה של תנאי '''הכרחי''': 
::אם א יגרום את ג, 
::הרי שאז א '''הכרחית''' לגרימת ג 

ובמינוח של תורת ההגיון (הלוגיקה):  
::אם א -&gt; ב  
::אזי א הוא '''תנאי הכרחי''' על מנת לגרום את ב. 

2. דוגמה של תנאי '''אפשרי''' ('''לא הכרחי''')
זהו תנאי '''לא הכרחי''' - אך כזה שעדיין '''יכול''' לגרום לפעולה או תוצאה:
::אם א '''או''' ב - יגרמו את ג, 
::הרי שאז א '''אינה הכרחית''' כדי לגרום את ג. (כי אפשר את ב במקום את א).
}}

===== ההכרח לפני או אחרי שפעולה קרתה =====
{{רן|
כאשר פעולה טרם קרתה, והיא רק עלולה או עשויה לקרות בעתיד - ויש כמה גורמים '''אפשריים''' שעשויים לגרום לפעולה, 
הרי שכל אחד מהגורמים האפשריים לפעולה זו אינו נחשב הכרחי. הוא רק '''אפשרי'''. יתכן שגורם אחר יגרום לפעולה. 

אבל אם הפעולה כבר קרתה בפועל, בעקבות גורם '''מסויים''', הרי שהגורם המסויים הזה מפסיק להיות '''אפשרי''' ונראה בו את הגורם ש&quot;'''בהכרח'''&quot; גרם לפעולה. 

::לדוגמה:  
::אם '''הספל נשבר''' כתוצאה מכך ש'''השלכתי עליו פטיש'''  
::הרי שטרם שהספל נשבר, '''לא היה זה הכרחי''' שהספל ישבר דווקא משום שאשליך עליו פטיש. 
::הספל יכול היה להישבר בגלל סיבות אחרות. למשל התפרצות הר געש, או חתול שיפיל אותו. 

::אבל עכשיו, כ'''הספל כבר נשבר''' ואני בודק מה היה הגורם לכך, ואני מוצא שאכן זה בגלל שהשלכתי עליו פטיש, 
::ולא היו רעידות אדמה או חתולים בסביבה הקרובה...
::הרי שהספל '''בהכרח''' נשבר בגלל שזרקתי את הפטיש. 
}}

=== ו. הדחיה ===


=   שייך לפרק הקודם - הפעלה מיידית משורשרת ובמקביל =
=== הערות בעניין הפעלה מיידית, משורשרת או במקביל ===
{{רן|
בספר ''פילוסופיה של הנפש בתקופתנו'', קטע זה מופיע כמאמר מוסגר תחת הכותרת '''הערת הבהרה'''. 

* אם אנו אומרים שאל&quot;ף '''גרם''' לבי&quot;ת אין כוונתנו דווקא להפעלה מיידית וישירה, אלא ייתכן שהפעלת בי&quot;ת עברה דרך שרשרת ארוכה של גורמי ביניים. 
* בשרשרת גורמי ביניים כזו, כל גורם ביניים בתורו מפעיל את הבא בתור '''בהכרח''' עד לגרימת התוצאה בי&quot;ת. אחרת אין זה נקרא שאל&quot;ף גרם לבי&quot;ת.
'''הוכחת ההכרח:''' הוכחה לכך שכל גורם ביניים להפעיל את הבא עד להפעלת בי&quot;ת '''בהכרח''': שהרי אם לא כן, אז תנותק שרשרת הגורמים, ואל&quot;ף לא יגרום לבי&quot;ת. 

* גם באמרנו שמצב נפשי גרם לפעולה, או באמרנו שמצב מוחי גרם לפעולה, אנו מתכוונים לומר שיתכן שההפעלה עברה דרך שרשרת גורמי בניים.
* אבל בטענה שהצמד גוף ונפש שניהם פועלים, יכולים להיות שרשרות גורמים כתוצאה מהגוף, ושרשרת גורמים כתוצאה מהנפש, אבל לא יתכן ששני השרשראות קשורים זה בזה באחד משלבי הביניים, שכן אז תנותק ההגדרה שאותו המצב גרם לפעולה.

}}
== אודותיות ומכוונות ==
{{רן|
פרנץ ברנטנו Brentano  בספרו (1874) פסיכולוגיה מהיבט ניסויי:  
*  כוונה כלשהי (התנהגות מכוונת, מכוונות)  היא המאפיין המבחין של מצבי הנפש. 
*  למעשה טען:  כוונה היא המאפיין המגדיר את הנפשי.  

&quot;העולם המופיע בפנינו נחלק לשניים: פיזי ופסיכי  (ממשי ורעיוני)&quot;
עתה הוא מבקש תקפות תצפיתית: הגדרה מדוייקת בעזרת מאפיין מגדיר ומבחין, כזה שיש לכל השייכים לאחד, ואין בשני כלל. 
אחד משמונת המאפיינים שמצא, והחשוב שבהם: '''אי-קיום מכוון.''' 

::&quot;כל מצג של תחושה או דמיון משמש דוגמא למופע השכלי. 
::וכוונתי לא לזה שהמופע השכלי הזה מוצג, אלא לזה שהוא מציג את עצמו. 
::וכך שמיעת גובה צליל, ראיית עצם צבוע, תחושת חום או קור, ומצבי דמיון דומים, 
::כל אלה מהווים דוגמאות טובות...&quot;

לדעתו החוויה השכלית הנפשית היא למעשה '''פעולה''' (ולא &quot;מצב&quot; נפשי). 

ז'אן פול סארטר 
{{להשלים}}

הערות: על ברנטנו 
* מאמר: [https://philpapers.org/browse/brentano-intentionality על ברנטנו ומכוונות]  מאת אוריה קריגל.     
* שם הספר באנגלית: Psychology from an Empirical Standpoint,
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Psychology_from_an_Empirical_Standpoint#Reception על מכוונות  ודברי רוג'ר סקרוטון עליה]  - בתוך הערך הויקיפדי על ספרו
* [https://www.jstor.org/stable/pdf/2105978.pdf ברנטנו לעומת הוסרל]

* דוד חלמרס (צ'ולמרס) בספרו משנת 1996 המוח המודע  (The Conscious Mind) 
* טבע את המונח &quot;השאלה הקשה&quot; לגבי החוויה האנושית, וקישר אותה לנושא המוּדעוּת. 

השאלות
* מהי צורת המחשבה ההופכת אותה למחשבה המודעת לעצמה?
* איזה ייצוג הופך אותן למחשבות מודעות לעצמן?

שתי גישות - סברות והשערות מתנגשות בעניין זה ונתונות במחלוקת:
* השערות לפי היבט מגבוה  High Order Thought (סְדַר עילי) לגבי המוּדעוּת. 
* השערות של רמה מושווה Same Order Thought (ייצוג עצמי) לגבי המוּדעוּת. 

דוד רוזנטל 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/David_M._Rosenthal_(philosopher)#Higher-order_thoughts על המודעות מסדר גבוה]
* [https://www.davidrosenthal.org/DR-Cn-and-the-Mind-Iyyun.pdf ספרו המקוון באתר שלו]


שלושה הסברים קיימים לכוונתו של ברנטנו לגבי מכוונות. 
* יחס בין עושה פעולה למושא הפעולה. (בין הנושא את הפעולה - הסובייקט, למושא הפעולה האובייקט). 
כלומר בין העושה לזה שנעשה בו. 
* יחס משולש שבו עושה פעולה, הפעולה ומושא הפעולה. (נושא נשוא ומושא: סובייקט, 
* שלישי - להשלים

}}
== שיטות פילוסופיות
* אדמונד הוסרל היהודי, אבי הפנומנולוגיה.  ותלמידו הנאצי מרטין היידגר.
* רוסו?? אבי הפילוסופיה האנליטית.</text>
      <sha1>jje5vxrucdje3k0dnz59v7k9mkvxgfs</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>