ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.3 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 2243 235774 182449 2026-05-20T05:53:16Z Ooligan 24135 better photo 235774 wikitext text/x-wiki [[קובץ:2026 Joe Rogan at the White House (cropped).jpg|ממוזער|200px|ג'ו רוגן, 2011‏]] '''[[w:ג'ו רוגן|ג'ו רוגן]]''' (באנגלית: '''Joe Rogan'''; נולד ב־11 באוגוסט 1967) מגיש תוכניות פודקאסט, שחקן, הנחה את תוכנית הריאלטי "[[w:אפקט הפחד|אפקט הפחד]]". {{מפריד}} * "כלא זה לאנסים, גנבים ורוצחים. אם אתה כולא מישהו בגלל ש[[עישון|עישן]] צמח שעושה לו שמח אתה הוא העבריין." * "כשנשים הולכות לראות גברים מתפשטים, אנחנו אף פעם לא מאשימים אתכן בשנאת גברים." * "חישבו על הרמה הטכנולוגית שבה פועל העולם, כמה מאיתנו באמת מבינים את זה?" * "זה בטח לא יועיל לך." ~ על מתמודדת בתכנית "אפקט הפחד" שאכלה תולעת ושאלה אם זה יזיק לה * "אתה אלוף אפקט הפחד, וברור שפחד לא משפיע עליך" ("You are the Fear Factor Champion, and evidently fear is not a factor for you") ~ המשפט אותו אומר רוגן בסיום כל תוכנית של "אפקט הפחד" למנצח באותה תוכנית {{מיון רגיל:רוגן, ג'ו}} [[קטגוריה:מנחי טלוויזיה אמריקאים]] [[קטגוריה:שחקנים אמריקאים]] 46cruiwus7xhi9db1njgcsgv4zcjusb 235775 235774 2026-05-20T05:53:44Z Ooligan 24135 2026 235775 wikitext text/x-wiki [[קובץ:2026 Joe Rogan at the White House (cropped).jpg|ממוזער|200px|ג'ו רוגן, 2026‏]] '''[[w:ג'ו רוגן|ג'ו רוגן]]''' (באנגלית: '''Joe Rogan'''; נולד ב־11 באוגוסט 1967) מגיש תוכניות פודקאסט, שחקן, הנחה את תוכנית הריאלטי "[[w:אפקט הפחד|אפקט הפחד]]". {{מפריד}} * "כלא זה לאנסים, גנבים ורוצחים. אם אתה כולא מישהו בגלל ש[[עישון|עישן]] צמח שעושה לו שמח אתה הוא העבריין." * "כשנשים הולכות לראות גברים מתפשטים, אנחנו אף פעם לא מאשימים אתכן בשנאת גברים." * "חישבו על הרמה הטכנולוגית שבה פועל העולם, כמה מאיתנו באמת מבינים את זה?" * "זה בטח לא יועיל לך." ~ על מתמודדת בתכנית "אפקט הפחד" שאכלה תולעת ושאלה אם זה יזיק לה * "אתה אלוף אפקט הפחד, וברור שפחד לא משפיע עליך" ("You are the Fear Factor Champion, and evidently fear is not a factor for you") ~ המשפט אותו אומר רוגן בסיום כל תוכנית של "אפקט הפחד" למנצח באותה תוכנית {{מיון רגיל:רוגן, ג'ו}} [[קטגוריה:מנחי טלוויזיה אמריקאים]] [[קטגוריה:שחקנים אמריקאים]] hrjip021ujsdohy74pcwo3vtgrpd663 235778 235775 2026-05-20T10:42:16Z קליאו 9676 /* */ 235778 wikitext text/x-wiki [[קובץ:2026 Joe Rogan at the White House (cropped).jpg|ממוזער|176 פיקסלים|ג'ו רוגן, 2026‏]] '''[[w:ג'ו רוגן|ג'ו רוגן]]''' (באנגלית: '''Joe Rogan'''; נולד ב־11 באוגוסט 1967) מגיש תוכניות פודקאסט, שחקן, הנחה את תוכנית הריאלטי "[[w:אפקט הפחד|אפקט הפחד]]". {{מפריד}} * "כלא זה לאנסים, גנבים ורוצחים. אם אתה כולא מישהו בגלל ש[[עישון|עישן]] צמח שעושה לו שמח אתה הוא העבריין." * "כשנשים הולכות לראות גברים מתפשטים, אנחנו אף פעם לא מאשימים אתכן בשנאת גברים." * "חישבו על הרמה הטכנולוגית שבה פועל העולם, כמה מאיתנו באמת מבינים את זה?" * "זה בטח לא יועיל לך." ~ על מתמודדת בתכנית "אפקט הפחד" שאכלה תולעת ושאלה אם זה יזיק לה * "אתה אלוף אפקט הפחד, וברור שפחד לא משפיע עליך" ("You are the Fear Factor Champion, and evidently fear is not a factor for you") ~ המשפט אותו אומר רוגן בסיום כל תוכנית של "אפקט הפחד" למנצח באותה תוכנית {{מיון רגיל:רוגן, ג'ו}} [[קטגוריה:מנחי טלוויזיה אמריקאים]] [[קטגוריה:שחקנים אמריקאים]] 0kro7nbg9uwsuw19p0dwifp1c53wvo3 0 6527 235769 55679 2026-05-20T05:33:16Z ~2026-26693-23 27290 235769 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Dudu-barak.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|]] '''[[W:דודו ברק|דודו ברק]]''', (נולד ב-6 בפברואר, 1948) משורר ופזמונאי ישראלי. == מתוך שיריו == * "מן האהבה אין כל מפלט" ~ אהבה רודפת * "בתוך האהבה שלנו רק חדים חידות אך לא פותרים" ~ אחכה לך * "אישה ללא בושה כולה חשמל" ~ אישה * "אישה ללא בושה כל כך גמישה ורגישה בסיסית כולה ועסיסית ומתוקה ועמוקה" ~ אישה * "מה נדרש לו, לאדם מלבד אהבה בשניים אושר וקשר דם?" ~ אל אלוהיי שמיים * "נשמתי אל השקט חומקת" ~ אל מקום לא ידוע * "חיינו ילדה, הם סימן שאלה" ~ אנשים יש בעולם * "ארץ ישראל יפה, ארץ ישראל פורחת, את יושבה בה וצופה את צופה בה וזורחת" ~ ארץ ישראל יפה * "כל ימות התקווה יהיו ליום טוב ולשיר אהבה" ~ באביב הקרוב * "כך אומנם, בן אדם, מסתובב בעולם בלי כוכב, בלי מזל מאי פה לאי שם" ~ זודיאק * "מכל הלטיפות, העלבונות והמכות נשאר לי רק אל תוך עצמי לברוח" ~ חברים * "כל מה שעוד נותר רק להיות חופשי ומאושר" ~ חופשי ומאושר * "מה כל הכייף אם לא לשאול" ~ חידה * "עד עולם ירושלים" ~ כותל בירושלים * "יש ללכת עם הזמן, לאסוף ימים כפרח" ~ יש ללכת עם הזמן * "ואם יהיה בי כח לזמר שירים ודאי אגיע אל היום המיוחל" ~ כוח * "והזמר אין לו גמר" ~ כלה תימניה * "ולאן ימינו אן הם שועטים והם כל כך קצרים קצרים ומעטים" ~ כצל עובר * "תביט על כל העתיקים, יפים פי שבע טובים פי שבע" ~ לא שכחנו את ההורה * "שפר את החיוך חזק את הדם, תראה בכלל שאתה בנאדם עם כל האדישות הזאת תגיע עד לסיבוב בערך" ~ לא שכחנו את ההורה ==קישורים חיצוניים == * {{שירונט|מספר=287|שם=דודו ברק}} {{מיון רגיל:ברק, דודו}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] snigp37ge11aeslcr99ncbsqgh8h74u 0 7520 235741 234671 2026-05-19T12:56:22Z יורם שורק 691 /* מקורות יהודיים */ הוספת ציטוט 235741 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Le Penseur Rodin Meudon.JPG|ממוזער|142 פיקסלים|פסל [[W:האדם החושב|האדם החושב]] של אוגוסט רודן]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חוכמה|ללא קטגוריה=כן}} ==כללי== * "[[אדם]] אינו נולד חכם, הוא הופך לכזה." ~ [[מתיו ריקרד]] * "חוכמה לא שואלת יותר כלום." ~ [[וולאס סטיבנס]] * "לחכם שבאדם עוד נשאר משהו לדעת." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "אַל תִּמְנַע דִּבֵּר בָּעוֹלָם, וְאַל תַּצְפִּין אֶת חָכְמָתֶךָ." ~ [[בן סירא]] * "דרושה חוכמה כדי להבין חוכמה." ~ [[וולטר ליפמן]] * "אין בנמצא חוכמה ריקנית שבה שכלי לא יכשילני." ~ [[מישל דה מונטן]] * "אין חכמת אדם מגעת, אלא עד מקום שספריו מגיעים." ~ [[יצחק קנפנטון]] * "השוטה מחפש את ה[[אושר]] במרחקים, החכם מטפח אותו תחת רגליו." ~ ג'יימס אופנהיים * "מרוב חוכמה אנו עלולים להיות ראויים לנזיפה." ~ [[מולייר]] * "שלושה דברים מאפיינים את החכם: קריאה, שיחה והרהורים. הראשון מעשיר את הזיכרון, השני מחדד את המוח, והאחרון מגבש את הדעות." ~ [[שבליה דה מרה]] * "הקשיים והמסתורין הכרוכים בחוכמה מורגשים רק על ידי מי שזכה להיכנס לאוהלה." ~ [[מישל דה מונטן]] * "זכור נא שכל האנשים אומרים כי החוכמה היא הטוב שבדברים, אך רק מעטים מחפשים את ה[[טוב]] האמיתי." ~ [[פיתגורס]] * "הדרגה העליונה של החוכמה האנושית היא לדעת להתאים את עצמך לנסיבות, ולהיות בעל נפש שלווה למרות הסכנות החיצוניות." ~ [[דניאל דפו]] ==מהי חוכמה== * "להכיר את הזולת זו חוכמה. להכיר את עצמך זו חוכמה עליונה." ~ [[לאו דזה]] * "החוכמה היא בתו של ה[[ניסיון]]." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "החוכמה היא מחשבה שיש בה ספק ומעשים שיש בהם ביטחון." ~ [[הרמן הסה]] * "החוכמה מתחילה במחילה מסבירת פנים. אין בנמצא [[צדק]] ללא רחמים." ~ [[ז'ורז' קורטלין]] * "להרהר במה? במאומה. זה מה שנקרא חוכמה." ~ [[ז'אק שארדון]] * "ה[[פשטות]] מהווה את החוכמה הגדולה ביותר." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החיפוש אחר חוכמה יכול להביא למסקנה שחוכמה אינה הדבר היחידי שנחוץ." ~ [[ליאו שטראוס]] * "יש אנשים שצועקים את חכמתם בקול, אבל לימוד השלווה הוא חכמה בפני עצמה." ~ [[אנונימיים|אנונימי]] * "החוכמה היא [[הקשבה|להקשיב]], לא לי אלא לעולם ולהודות בכך שכל הדברים הם אחד." ~ [[הרקליטוס]] * "הייתי מספיק חכמה כדי לחיות את חיי בטיפשות." ~ [[פאינה רנייבסקיה]] * "כל הדברים הנוצָרים אינם ממשיים. אם החוכמה גורמת לנו להבין זאת פעם אחת ולתמיד, אנו חסינים בפני [[כאב|מכאובים]]." ~ [[בודהה]] * "החוכמה מציבה גבולות אפילו ל[[ידע]]." ~ [[פרידריך ניטשה]] * "חוכמה היא לשלוט בעצמך." ~ [[המרקיז דה וובנארג]] * "החוכמה היא הכרת הדברים האנושיים והאלוהיים." ~ [[קיקרו]] * "לו זו בלבד שעלינו לרכוש חוכמה, אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו." ~ [[קיקרו]] * "חוכמה אמיתית היא להימנע מלהיראות חכם." ~ [[אייסכילוס]] ==הטוב שבחוכמה== * "טובה חוכמה מ[[כסף]] רב ויקרה היא מ[[זהב]]." ~ [[דמוקריטוס]] * "ה[[ניסיון]] הוא אבי החוכמה." ~ [[פתגמים בלגיים|פתגם בלגי]] * "דברי חכמים הם כקני סוכר שאנו מוצצים. טעמם אינו יכול להתכלות." ~ פתגם מלגשי * "כפי שהטבע צייד אותנו ברגליים כדי שנוכל ללכת, כך הוא צייד אותנו בחוכמה כדי שנוכל לנהל את חיינו בתבונה." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החוכמה מהווה מבנה יציב, איתן ומושלם שבו כל תופס את מקומו ומטביע בה את חותמו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החוכמה בלבד מתואמת כולה עם עצמה." ~ [[קיקרו]] *"חוטב עצים בבינה מיטיב עושה מרב־כוח." ~ [[הומרוס]], איליאדה, שיר 22, שורה 315 * "החוכמה והבינה מסירות את המכאובים, ולא החווילה שמחלונה נשקף נוף עצום של ה[[ים]]." ~ [[הורטיוס]] * "החוכמה משחררת. היא מלמדת אותנו לשאת בצרותינו באמצעות שביעות רצון מן הדברים הפשוטים שב[[חיים]]." ~ [[אפיקטטוס]] * "חוכמה משפרת את מערכת היחסים שלנו עם האמת." ~ מתוך [[שלוש השאלות]] מאת [[דון מיגל רואיס]] וברברה אמריס * "החכמה יוצרת [[אושר]] בהיותה חלק מכלל [[W:ארטה (תכונה)|סגולתו הטובה של האדם]] הרי מעצם היותה ברשותו וכן בצאתה אל הפועל היא עושה את בעליה מאושר." ~ [[אריסטו]], אתיקה ו' ==מקורות יהודיים== * "הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר." ~ {{פסוק|קהלת|ז|יט}} * "איזהו חכם? הלומד מכל אדם." ~ [[s:משנה אבות ד א|משנה מסכת אבות, ד א]] * "סיג לחכמה - שתיקה." ~ [[s:משנה אבות ג יג|משנה מסכת אבות, ג יג]] * "כיון שנכנסה חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית" [[s:בבלי סוטה כ"א ע"ב|מסכת סוטה כ:א י"ב]] * "אין חכם כבעל ניסיון." ~ [[חז"ל]] * "השכל הוא אור גדול." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "כי עיקר האדם הוא השכל, ועל כן במקום שחושב בשכל, שם כל האדם." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "על ידי ה[[כעס]] חכמתו מסתלקת הימנו." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "הערכת החוכמה משמעותה, התייחסות רצינית והשקעת מאמץ אמיתי על מנת להשיגה." ~ הרב נח וינברג * "ומן הידוע שהכלים שמשתמשים בהם תמיד, על דרך הטבע מוסיף תיקונם ומתחזקים מעשיהם. וכאשר ימעט שימושם - ייפסדו וייחלשו מעשיהם. והדין נותן, שתחזק התאווה מפני שמשתמשים בה תדיר, 'וייחלש השכל מפני מיעוט השימוש בו'." ~ [[W:רבנו בחיי אבן פקודה|רבנו בחיי אבן פקודה]], '[[חובות הלבבות]]', שער שלישי ==ראו גם== *[[תבונה]] *[[גאונות]] [[קטגוריה:פילוסופיה]] [[קטגוריה:תכונות]] hj7thvebyispyfkhaequqdipkbv4z4a 235744 235741 2026-05-19T13:22:16Z קליאו 9676 /* מקורות יהודיים */ 235744 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Le Penseur Rodin Meudon.JPG|ממוזער|142 פיקסלים|פסל [[W:האדם החושב|האדם החושב]] של אוגוסט רודן]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חוכמה|ללא קטגוריה=כן}} ==כללי== * "[[אדם]] אינו נולד חכם, הוא הופך לכזה." ~ [[מתיו ריקרד]] * "חוכמה לא שואלת יותר כלום." ~ [[וולאס סטיבנס]] * "לחכם שבאדם עוד נשאר משהו לדעת." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "אַל תִּמְנַע דִּבֵּר בָּעוֹלָם, וְאַל תַּצְפִּין אֶת חָכְמָתֶךָ." ~ [[בן סירא]] * "דרושה חוכמה כדי להבין חוכמה." ~ [[וולטר ליפמן]] * "אין בנמצא חוכמה ריקנית שבה שכלי לא יכשילני." ~ [[מישל דה מונטן]] * "אין חכמת אדם מגעת, אלא עד מקום שספריו מגיעים." ~ [[יצחק קנפנטון]] * "השוטה מחפש את ה[[אושר]] במרחקים, החכם מטפח אותו תחת רגליו." ~ ג'יימס אופנהיים * "מרוב חוכמה אנו עלולים להיות ראויים לנזיפה." ~ [[מולייר]] * "שלושה דברים מאפיינים את החכם: קריאה, שיחה והרהורים. הראשון מעשיר את הזיכרון, השני מחדד את המוח, והאחרון מגבש את הדעות." ~ [[שבליה דה מרה]] * "הקשיים והמסתורין הכרוכים בחוכמה מורגשים רק על ידי מי שזכה להיכנס לאוהלה." ~ [[מישל דה מונטן]] * "זכור נא שכל האנשים אומרים כי החוכמה היא הטוב שבדברים, אך רק מעטים מחפשים את ה[[טוב]] האמיתי." ~ [[פיתגורס]] * "הדרגה העליונה של החוכמה האנושית היא לדעת להתאים את עצמך לנסיבות, ולהיות בעל נפש שלווה למרות הסכנות החיצוניות." ~ [[דניאל דפו]] ==מהי חוכמה== * "להכיר את הזולת זו חוכמה. להכיר את עצמך זו חוכמה עליונה." ~ [[לאו דזה]] * "החוכמה היא בתו של ה[[ניסיון]]." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "החוכמה היא מחשבה שיש בה ספק ומעשים שיש בהם ביטחון." ~ [[הרמן הסה]] * "החוכמה מתחילה במחילה מסבירת פנים. אין בנמצא [[צדק]] ללא רחמים." ~ [[ז'ורז' קורטלין]] * "להרהר במה? במאומה. זה מה שנקרא חוכמה." ~ [[ז'אק שארדון]] * "ה[[פשטות]] מהווה את החוכמה הגדולה ביותר." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החיפוש אחר חוכמה יכול להביא למסקנה שחוכמה אינה הדבר היחידי שנחוץ." ~ [[ליאו שטראוס]] * "יש אנשים שצועקים את חכמתם בקול, אבל לימוד השלווה הוא חכמה בפני עצמה." ~ [[אנונימיים|אנונימי]] * "החוכמה היא [[הקשבה|להקשיב]], לא לי אלא לעולם ולהודות בכך שכל הדברים הם אחד." ~ [[הרקליטוס]] * "הייתי מספיק חכמה כדי לחיות את חיי בטיפשות." ~ [[פאינה רנייבסקיה]] * "כל הדברים הנוצָרים אינם ממשיים. אם החוכמה גורמת לנו להבין זאת פעם אחת ולתמיד, אנו חסינים בפני [[כאב|מכאובים]]." ~ [[בודהה]] * "החוכמה מציבה גבולות אפילו ל[[ידע]]." ~ [[פרידריך ניטשה]] * "חוכמה היא לשלוט בעצמך." ~ [[המרקיז דה וובנארג]] * "החוכמה היא הכרת הדברים האנושיים והאלוהיים." ~ [[קיקרו]] * "לו זו בלבד שעלינו לרכוש חוכמה, אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו." ~ [[קיקרו]] * "חוכמה אמיתית היא להימנע מלהיראות חכם." ~ [[אייסכילוס]] ==הטוב שבחוכמה== * "טובה חוכמה מ[[כסף]] רב ויקרה היא מ[[זהב]]." ~ [[דמוקריטוס]] * "ה[[ניסיון]] הוא אבי החוכמה." ~ [[פתגמים בלגיים|פתגם בלגי]] * "דברי חכמים הם כקני סוכר שאנו מוצצים. טעמם אינו יכול להתכלות." ~ פתגם מלגשי * "כפי שהטבע צייד אותנו ברגליים כדי שנוכל ללכת, כך הוא צייד אותנו בחוכמה כדי שנוכל לנהל את חיינו בתבונה." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החוכמה מהווה מבנה יציב, איתן ומושלם שבו כל תופס את מקומו ומטביע בה את חותמו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החוכמה בלבד מתואמת כולה עם עצמה." ~ [[קיקרו]] *"חוטב עצים בבינה מיטיב עושה מרב־כוח." ~ [[הומרוס]], איליאדה, שיר 22, שורה 315 * "החוכמה והבינה מסירות את המכאובים, ולא החווילה שמחלונה נשקף נוף עצום של ה[[ים]]." ~ [[הורטיוס]] * "החוכמה משחררת. היא מלמדת אותנו לשאת בצרותינו באמצעות שביעות רצון מן הדברים הפשוטים שב[[חיים]]." ~ [[אפיקטטוס]] * "חוכמה משפרת את מערכת היחסים שלנו עם האמת." ~ מתוך [[שלוש השאלות]] מאת [[דון מיגל רואיס]] וברברה אמריס * "החכמה יוצרת [[אושר]] בהיותה חלק מכלל [[W:ארטה (תכונה)|סגולתו הטובה של האדם]] הרי מעצם היותה ברשותו וכן בצאתה אל הפועל היא עושה את בעליה מאושר." ~ [[אריסטו]], אתיקה ו' ==מקורות יהודיים== * "אין חכם כבעל ניסיון." ~ [[חז"ל]] * "הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר." ~ {{פסוק|קהלת|ז|יט}} * "איזהו חכם? הלומד מכל אדם." ~ [[s:משנה אבות ד א|משנה מסכת אבות, ד א]] * "סיג לחכמה - שתיקה." ~ [[s:משנה אבות ג יג|משנה מסכת אבות, ג יג]] * "כיון שנכנסה חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית." ~ [[s:בבלי סוטה כ"א ע"ב|מסכת סוטה כ:א י"ב]] * "השכל הוא אור גדול." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "כי עיקר האדם הוא השכל, ועל כן במקום שחושב בשכל, שם כל האדם." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "על ידי ה[[כעס]] חכמתו מסתלקת הימנו." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "הערכת החוכמה משמעותה, התייחסות רצינית והשקעת מאמץ אמיתי על מנת להשיגה." ~ הרב נח וינברג * "ומן הידוע שהכלים שמשתמשים בהם תמיד, על דרך הטבע מוסיף תיקונם ומתחזקים מעשיהם. וכאשר ימעט שימושם - ייפסדו וייחלשו מעשיהם. והדין נותן, שתחזק התאווה מפני שמשתמשים בה תדיר, 'וייחלש השכל מפני מיעוט השימוש בו'." ~ [[W:רבנו בחיי אבן פקודה|רבנו בחיי אבן פקודה]], '[[חובות הלבבות]]', שער שלישי ==ראו גם== *[[תבונה]] *[[גאונות]] [[קטגוריה:פילוסופיה]] [[קטגוריה:תכונות]] 972w2ajlf3thkkfc6yq5p6bo0f0y2hu 235745 235744 2026-05-19T13:24:50Z קליאו 9676 /* מקורות יהודיים */ 235745 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Le Penseur Rodin Meudon.JPG|ממוזער|142 פיקסלים|פסל [[W:האדם החושב|האדם החושב]] של אוגוסט רודן]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חוכמה|ללא קטגוריה=כן}} ==כללי== * "[[אדם]] אינו נולד חכם, הוא הופך לכזה." ~ [[מתיו ריקרד]] * "חוכמה לא שואלת יותר כלום." ~ [[וולאס סטיבנס]] * "לחכם שבאדם עוד נשאר משהו לדעת." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "אַל תִּמְנַע דִּבֵּר בָּעוֹלָם, וְאַל תַּצְפִּין אֶת חָכְמָתֶךָ." ~ [[בן סירא]] * "דרושה חוכמה כדי להבין חוכמה." ~ [[וולטר ליפמן]] * "אין בנמצא חוכמה ריקנית שבה שכלי לא יכשילני." ~ [[מישל דה מונטן]] * "אין חכמת אדם מגעת, אלא עד מקום שספריו מגיעים." ~ [[יצחק קנפנטון]] * "השוטה מחפש את ה[[אושר]] במרחקים, החכם מטפח אותו תחת רגליו." ~ ג'יימס אופנהיים * "מרוב חוכמה אנו עלולים להיות ראויים לנזיפה." ~ [[מולייר]] * "שלושה דברים מאפיינים את החכם: קריאה, שיחה והרהורים. הראשון מעשיר את הזיכרון, השני מחדד את המוח, והאחרון מגבש את הדעות." ~ [[שבליה דה מרה]] * "הקשיים והמסתורין הכרוכים בחוכמה מורגשים רק על ידי מי שזכה להיכנס לאוהלה." ~ [[מישל דה מונטן]] * "זכור נא שכל האנשים אומרים כי החוכמה היא הטוב שבדברים, אך רק מעטים מחפשים את ה[[טוב]] האמיתי." ~ [[פיתגורס]] * "הדרגה העליונה של החוכמה האנושית היא לדעת להתאים את עצמך לנסיבות, ולהיות בעל נפש שלווה למרות הסכנות החיצוניות." ~ [[דניאל דפו]] ==מהי חוכמה== * "להכיר את הזולת זו חוכמה. להכיר את עצמך זו חוכמה עליונה." ~ [[לאו דזה]] * "החוכמה היא בתו של ה[[ניסיון]]." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "החוכמה היא מחשבה שיש בה ספק ומעשים שיש בהם ביטחון." ~ [[הרמן הסה]] * "החוכמה מתחילה במחילה מסבירת פנים. אין בנמצא [[צדק]] ללא רחמים." ~ [[ז'ורז' קורטלין]] * "להרהר במה? במאומה. זה מה שנקרא חוכמה." ~ [[ז'אק שארדון]] * "ה[[פשטות]] מהווה את החוכמה הגדולה ביותר." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החיפוש אחר חוכמה יכול להביא למסקנה שחוכמה אינה הדבר היחידי שנחוץ." ~ [[ליאו שטראוס]] * "יש אנשים שצועקים את חכמתם בקול, אבל לימוד השלווה הוא חכמה בפני עצמה." ~ [[אנונימיים|אנונימי]] * "החוכמה היא [[הקשבה|להקשיב]], לא לי אלא לעולם ולהודות בכך שכל הדברים הם אחד." ~ [[הרקליטוס]] * "הייתי מספיק חכמה כדי לחיות את חיי בטיפשות." ~ [[פאינה רנייבסקיה]] * "כל הדברים הנוצָרים אינם ממשיים. אם החוכמה גורמת לנו להבין זאת פעם אחת ולתמיד, אנו חסינים בפני [[כאב|מכאובים]]." ~ [[בודהה]] * "החוכמה מציבה גבולות אפילו ל[[ידע]]." ~ [[פרידריך ניטשה]] * "חוכמה היא לשלוט בעצמך." ~ [[המרקיז דה וובנארג]] * "החוכמה היא הכרת הדברים האנושיים והאלוהיים." ~ [[קיקרו]] * "לו זו בלבד שעלינו לרכוש חוכמה, אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו." ~ [[קיקרו]] * "חוכמה אמיתית היא להימנע מלהיראות חכם." ~ [[אייסכילוס]] ==הטוב שבחוכמה== * "טובה חוכמה מ[[כסף]] רב ויקרה היא מ[[זהב]]." ~ [[דמוקריטוס]] * "ה[[ניסיון]] הוא אבי החוכמה." ~ [[פתגמים בלגיים|פתגם בלגי]] * "דברי חכמים הם כקני סוכר שאנו מוצצים. טעמם אינו יכול להתכלות." ~ פתגם מלגשי * "כפי שהטבע צייד אותנו ברגליים כדי שנוכל ללכת, כך הוא צייד אותנו בחוכמה כדי שנוכל לנהל את חיינו בתבונה." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החוכמה מהווה מבנה יציב, איתן ומושלם שבו כל תופס את מקומו ומטביע בה את חותמו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החוכמה בלבד מתואמת כולה עם עצמה." ~ [[קיקרו]] *"חוטב עצים בבינה מיטיב עושה מרב־כוח." ~ [[הומרוס]], איליאדה, שיר 22, שורה 315 * "החוכמה והבינה מסירות את המכאובים, ולא החווילה שמחלונה נשקף נוף עצום של ה[[ים]]." ~ [[הורטיוס]] * "החוכמה משחררת. היא מלמדת אותנו לשאת בצרותינו באמצעות שביעות רצון מן הדברים הפשוטים שב[[חיים]]." ~ [[אפיקטטוס]] * "חוכמה משפרת את מערכת היחסים שלנו עם האמת." ~ מתוך [[שלוש השאלות]] מאת [[דון מיגל רואיס]] וברברה אמריס * "החכמה יוצרת [[אושר]] בהיותה חלק מכלל [[W:ארטה (תכונה)|סגולתו הטובה של האדם]] הרי מעצם היותה ברשותו וכן בצאתה אל הפועל היא עושה את בעליה מאושר." ~ [[אריסטו]], אתיקה ו' ==מקורות יהודיים== * "אין חכם כבעל ניסיון." ~ [[חז"ל]] * "הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר." ~ {{פסוק|קהלת|ז|יט}} * "איזהו חכם? הלומד מכל אדם." ~ [[s:משנה אבות ד א|משנה מסכת אבות, ד א]] * "סיג לחכמה - שתיקה." ~ [[s:משנה אבות ג יג|משנה מסכת אבות, ג יג]] * "כיון שנכנסה חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית." ~ [[s:בבלי סוטה כא עב|מסכת סוטה כ:א י"ב]] * "השכל הוא אור גדול." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "כי עיקר האדם הוא השכל, ועל כן במקום שחושב בשכל, שם כל האדם." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "על ידי ה[[כעס]] חכמתו מסתלקת הימנו." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "הערכת החוכמה משמעותה, התייחסות רצינית והשקעת מאמץ אמיתי על מנת להשיגה." ~ הרב נח וינברג * "ומן הידוע שהכלים שמשתמשים בהם תמיד, על דרך הטבע מוסיף תיקונם ומתחזקים מעשיהם. וכאשר ימעט שימושם - ייפסדו וייחלשו מעשיהם. והדין נותן, שתחזק התאווה מפני שמשתמשים בה תדיר, 'וייחלש השכל מפני מיעוט השימוש בו'." ~ [[W:רבנו בחיי אבן פקודה|רבנו בחיי אבן פקודה]], '[[חובות הלבבות]]', שער שלישי ==ראו גם== *[[תבונה]] *[[גאונות]] [[קטגוריה:פילוסופיה]] [[קטגוריה:תכונות]] 2brh2t7v08yoetvmjtf8c4ay39j4myk 235746 235745 2026-05-19T13:27:56Z קליאו 9676 /* מקורות יהודיים */ 235746 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Le Penseur Rodin Meudon.JPG|ממוזער|142 פיקסלים|פסל [[W:האדם החושב|האדם החושב]] של אוגוסט רודן]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חוכמה|ללא קטגוריה=כן}} ==כללי== * "[[אדם]] אינו נולד חכם, הוא הופך לכזה." ~ [[מתיו ריקרד]] * "חוכמה לא שואלת יותר כלום." ~ [[וולאס סטיבנס]] * "לחכם שבאדם עוד נשאר משהו לדעת." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "אַל תִּמְנַע דִּבֵּר בָּעוֹלָם, וְאַל תַּצְפִּין אֶת חָכְמָתֶךָ." ~ [[בן סירא]] * "דרושה חוכמה כדי להבין חוכמה." ~ [[וולטר ליפמן]] * "אין בנמצא חוכמה ריקנית שבה שכלי לא יכשילני." ~ [[מישל דה מונטן]] * "אין חכמת אדם מגעת, אלא עד מקום שספריו מגיעים." ~ [[יצחק קנפנטון]] * "השוטה מחפש את ה[[אושר]] במרחקים, החכם מטפח אותו תחת רגליו." ~ ג'יימס אופנהיים * "מרוב חוכמה אנו עלולים להיות ראויים לנזיפה." ~ [[מולייר]] * "שלושה דברים מאפיינים את החכם: קריאה, שיחה והרהורים. הראשון מעשיר את הזיכרון, השני מחדד את המוח, והאחרון מגבש את הדעות." ~ [[שבליה דה מרה]] * "הקשיים והמסתורין הכרוכים בחוכמה מורגשים רק על ידי מי שזכה להיכנס לאוהלה." ~ [[מישל דה מונטן]] * "זכור נא שכל האנשים אומרים כי החוכמה היא הטוב שבדברים, אך רק מעטים מחפשים את ה[[טוב]] האמיתי." ~ [[פיתגורס]] * "הדרגה העליונה של החוכמה האנושית היא לדעת להתאים את עצמך לנסיבות, ולהיות בעל נפש שלווה למרות הסכנות החיצוניות." ~ [[דניאל דפו]] ==מהי חוכמה== * "להכיר את הזולת זו חוכמה. להכיר את עצמך זו חוכמה עליונה." ~ [[לאו דזה]] * "החוכמה היא בתו של ה[[ניסיון]]." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "החוכמה היא מחשבה שיש בה ספק ומעשים שיש בהם ביטחון." ~ [[הרמן הסה]] * "החוכמה מתחילה במחילה מסבירת פנים. אין בנמצא [[צדק]] ללא רחמים." ~ [[ז'ורז' קורטלין]] * "להרהר במה? במאומה. זה מה שנקרא חוכמה." ~ [[ז'אק שארדון]] * "ה[[פשטות]] מהווה את החוכמה הגדולה ביותר." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החיפוש אחר חוכמה יכול להביא למסקנה שחוכמה אינה הדבר היחידי שנחוץ." ~ [[ליאו שטראוס]] * "יש אנשים שצועקים את חכמתם בקול, אבל לימוד השלווה הוא חכמה בפני עצמה." ~ [[אנונימיים|אנונימי]] * "החוכמה היא [[הקשבה|להקשיב]], לא לי אלא לעולם ולהודות בכך שכל הדברים הם אחד." ~ [[הרקליטוס]] * "הייתי מספיק חכמה כדי לחיות את חיי בטיפשות." ~ [[פאינה רנייבסקיה]] * "כל הדברים הנוצָרים אינם ממשיים. אם החוכמה גורמת לנו להבין זאת פעם אחת ולתמיד, אנו חסינים בפני [[כאב|מכאובים]]." ~ [[בודהה]] * "החוכמה מציבה גבולות אפילו ל[[ידע]]." ~ [[פרידריך ניטשה]] * "חוכמה היא לשלוט בעצמך." ~ [[המרקיז דה וובנארג]] * "החוכמה היא הכרת הדברים האנושיים והאלוהיים." ~ [[קיקרו]] * "לו זו בלבד שעלינו לרכוש חוכמה, אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו." ~ [[קיקרו]] * "חוכמה אמיתית היא להימנע מלהיראות חכם." ~ [[אייסכילוס]] ==הטוב שבחוכמה== * "טובה חוכמה מ[[כסף]] רב ויקרה היא מ[[זהב]]." ~ [[דמוקריטוס]] * "ה[[ניסיון]] הוא אבי החוכמה." ~ [[פתגמים בלגיים|פתגם בלגי]] * "דברי חכמים הם כקני סוכר שאנו מוצצים. טעמם אינו יכול להתכלות." ~ פתגם מלגשי * "כפי שהטבע צייד אותנו ברגליים כדי שנוכל ללכת, כך הוא צייד אותנו בחוכמה כדי שנוכל לנהל את חיינו בתבונה." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החוכמה מהווה מבנה יציב, איתן ומושלם שבו כל תופס את מקומו ומטביע בה את חותמו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החוכמה בלבד מתואמת כולה עם עצמה." ~ [[קיקרו]] *"חוטב עצים בבינה מיטיב עושה מרב־כוח." ~ [[הומרוס]], איליאדה, שיר 22, שורה 315 * "החוכמה והבינה מסירות את המכאובים, ולא החווילה שמחלונה נשקף נוף עצום של ה[[ים]]." ~ [[הורטיוס]] * "החוכמה משחררת. היא מלמדת אותנו לשאת בצרותינו באמצעות שביעות רצון מן הדברים הפשוטים שב[[חיים]]." ~ [[אפיקטטוס]] * "חוכמה משפרת את מערכת היחסים שלנו עם האמת." ~ מתוך [[שלוש השאלות]] מאת [[דון מיגל רואיס]] וברברה אמריס * "החכמה יוצרת [[אושר]] בהיותה חלק מכלל [[W:ארטה (תכונה)|סגולתו הטובה של האדם]] הרי מעצם היותה ברשותו וכן בצאתה אל הפועל היא עושה את בעליה מאושר." ~ [[אריסטו]], אתיקה ו' ==מקורות יהודיים== * "אין חכם כבעל ניסיון." ~ [[חז"ל]] * "הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר." ~ {{פסוק|קהלת|ז|יט}} * "איזהו חכם? הלומד מכל אדם." ~ [[s:משנה אבות ד א|משנה מסכת אבות, ד א]] * "סיג לחכמה - שתיקה." ~ [[s:משנה אבות ג יג|משנה מסכת אבות, ג יג]] * "כיון שנכנסה חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית." ~ [[s:סוטה כא עב|מסכת סוטה כא, עב]] * "השכל הוא אור גדול." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "כי עיקר האדם הוא השכל, ועל כן במקום שחושב בשכל, שם כל האדם." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "על ידי ה[[כעס]] חכמתו מסתלקת הימנו." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "הערכת החוכמה משמעותה, התייחסות רצינית והשקעת מאמץ אמיתי על מנת להשיגה." ~ הרב נח וינברג * "ומן הידוע שהכלים שמשתמשים בהם תמיד, על דרך הטבע מוסיף תיקונם ומתחזקים מעשיהם. וכאשר ימעט שימושם - ייפסדו וייחלשו מעשיהם. והדין נותן, שתחזק התאווה מפני שמשתמשים בה תדיר, 'וייחלש השכל מפני מיעוט השימוש בו'." ~ [[W:רבנו בחיי אבן פקודה|רבנו בחיי אבן פקודה]], '[[חובות הלבבות]]', שער שלישי ==ראו גם== *[[תבונה]] *[[גאונות]] [[קטגוריה:פילוסופיה]] [[קטגוריה:תכונות]] gxhiorv3n73bakz3phsedc442qasx0w 235747 235746 2026-05-19T13:29:17Z קליאו 9676 /* מקורות יהודיים */ 235747 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Le Penseur Rodin Meudon.JPG|ממוזער|142 פיקסלים|פסל [[W:האדם החושב|האדם החושב]] של אוגוסט רודן]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חוכמה|ללא קטגוריה=כן}} ==כללי== * "[[אדם]] אינו נולד חכם, הוא הופך לכזה." ~ [[מתיו ריקרד]] * "חוכמה לא שואלת יותר כלום." ~ [[וולאס סטיבנס]] * "לחכם שבאדם עוד נשאר משהו לדעת." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "אַל תִּמְנַע דִּבֵּר בָּעוֹלָם, וְאַל תַּצְפִּין אֶת חָכְמָתֶךָ." ~ [[בן סירא]] * "דרושה חוכמה כדי להבין חוכמה." ~ [[וולטר ליפמן]] * "אין בנמצא חוכמה ריקנית שבה שכלי לא יכשילני." ~ [[מישל דה מונטן]] * "אין חכמת אדם מגעת, אלא עד מקום שספריו מגיעים." ~ [[יצחק קנפנטון]] * "השוטה מחפש את ה[[אושר]] במרחקים, החכם מטפח אותו תחת רגליו." ~ ג'יימס אופנהיים * "מרוב חוכמה אנו עלולים להיות ראויים לנזיפה." ~ [[מולייר]] * "שלושה דברים מאפיינים את החכם: קריאה, שיחה והרהורים. הראשון מעשיר את הזיכרון, השני מחדד את המוח, והאחרון מגבש את הדעות." ~ [[שבליה דה מרה]] * "הקשיים והמסתורין הכרוכים בחוכמה מורגשים רק על ידי מי שזכה להיכנס לאוהלה." ~ [[מישל דה מונטן]] * "זכור נא שכל האנשים אומרים כי החוכמה היא הטוב שבדברים, אך רק מעטים מחפשים את ה[[טוב]] האמיתי." ~ [[פיתגורס]] * "הדרגה העליונה של החוכמה האנושית היא לדעת להתאים את עצמך לנסיבות, ולהיות בעל נפש שלווה למרות הסכנות החיצוניות." ~ [[דניאל דפו]] ==מהי חוכמה== * "להכיר את הזולת זו חוכמה. להכיר את עצמך זו חוכמה עליונה." ~ [[לאו דזה]] * "החוכמה היא בתו של ה[[ניסיון]]." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "החוכמה היא מחשבה שיש בה ספק ומעשים שיש בהם ביטחון." ~ [[הרמן הסה]] * "החוכמה מתחילה במחילה מסבירת פנים. אין בנמצא [[צדק]] ללא רחמים." ~ [[ז'ורז' קורטלין]] * "להרהר במה? במאומה. זה מה שנקרא חוכמה." ~ [[ז'אק שארדון]] * "ה[[פשטות]] מהווה את החוכמה הגדולה ביותר." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החיפוש אחר חוכמה יכול להביא למסקנה שחוכמה אינה הדבר היחידי שנחוץ." ~ [[ליאו שטראוס]] * "יש אנשים שצועקים את חכמתם בקול, אבל לימוד השלווה הוא חכמה בפני עצמה." ~ [[אנונימיים|אנונימי]] * "החוכמה היא [[הקשבה|להקשיב]], לא לי אלא לעולם ולהודות בכך שכל הדברים הם אחד." ~ [[הרקליטוס]] * "הייתי מספיק חכמה כדי לחיות את חיי בטיפשות." ~ [[פאינה רנייבסקיה]] * "כל הדברים הנוצָרים אינם ממשיים. אם החוכמה גורמת לנו להבין זאת פעם אחת ולתמיד, אנו חסינים בפני [[כאב|מכאובים]]." ~ [[בודהה]] * "החוכמה מציבה גבולות אפילו ל[[ידע]]." ~ [[פרידריך ניטשה]] * "חוכמה היא לשלוט בעצמך." ~ [[המרקיז דה וובנארג]] * "החוכמה היא הכרת הדברים האנושיים והאלוהיים." ~ [[קיקרו]] * "לו זו בלבד שעלינו לרכוש חוכמה, אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו." ~ [[קיקרו]] * "חוכמה אמיתית היא להימנע מלהיראות חכם." ~ [[אייסכילוס]] ==הטוב שבחוכמה== * "טובה חוכמה מ[[כסף]] רב ויקרה היא מ[[זהב]]." ~ [[דמוקריטוס]] * "ה[[ניסיון]] הוא אבי החוכמה." ~ [[פתגמים בלגיים|פתגם בלגי]] * "דברי חכמים הם כקני סוכר שאנו מוצצים. טעמם אינו יכול להתכלות." ~ פתגם מלגשי * "כפי שהטבע צייד אותנו ברגליים כדי שנוכל ללכת, כך הוא צייד אותנו בחוכמה כדי שנוכל לנהל את חיינו בתבונה." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החוכמה מהווה מבנה יציב, איתן ומושלם שבו כל תופס את מקומו ומטביע בה את חותמו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החוכמה בלבד מתואמת כולה עם עצמה." ~ [[קיקרו]] *"חוטב עצים בבינה מיטיב עושה מרב־כוח." ~ [[הומרוס]], איליאדה, שיר 22, שורה 315 * "החוכמה והבינה מסירות את המכאובים, ולא החווילה שמחלונה נשקף נוף עצום של ה[[ים]]." ~ [[הורטיוס]] * "החוכמה משחררת. היא מלמדת אותנו לשאת בצרותינו באמצעות שביעות רצון מן הדברים הפשוטים שב[[חיים]]." ~ [[אפיקטטוס]] * "חוכמה משפרת את מערכת היחסים שלנו עם האמת." ~ מתוך [[שלוש השאלות]] מאת [[דון מיגל רואיס]] וברברה אמריס * "החכמה יוצרת [[אושר]] בהיותה חלק מכלל [[W:ארטה (תכונה)|סגולתו הטובה של האדם]] הרי מעצם היותה ברשותו וכן בצאתה אל הפועל היא עושה את בעליה מאושר." ~ [[אריסטו]], אתיקה ו' ==מקורות יהודיים== * "אין חכם כבעל ניסיון." ~ [[חז"ל]] * "הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר." ~ {{פסוק|קהלת|ז|יט}} * "איזהו חכם? הלומד מכל אדם." ~ [[s:משנה אבות ד א|משנה מסכת אבות, ד א]] * "סיג לחכמה - שתיקה." ~ [[s:משנה אבות ג יג|משנה מסכת אבות, ג יג]] * "כיון שנכנסה חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית." ~ [[s:סוטה יז א|מסכת סוטה כא, עב]] * "השכל הוא אור גדול." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "כי עיקר האדם הוא השכל, ועל כן במקום שחושב בשכל, שם כל האדם." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "על ידי ה[[כעס]] חכמתו מסתלקת הימנו." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "הערכת החוכמה משמעותה, התייחסות רצינית והשקעת מאמץ אמיתי על מנת להשיגה." ~ הרב נח וינברג * "ומן הידוע שהכלים שמשתמשים בהם תמיד, על דרך הטבע מוסיף תיקונם ומתחזקים מעשיהם. וכאשר ימעט שימושם - ייפסדו וייחלשו מעשיהם. והדין נותן, שתחזק התאווה מפני שמשתמשים בה תדיר, 'וייחלש השכל מפני מיעוט השימוש בו'." ~ [[W:רבנו בחיי אבן פקודה|רבנו בחיי אבן פקודה]], '[[חובות הלבבות]]', שער שלישי ==ראו גם== *[[תבונה]] *[[גאונות]] [[קטגוריה:פילוסופיה]] [[קטגוריה:תכונות]] gk4t4o2v3d2ekvm25fccvmvzzppoqj0 235748 235747 2026-05-19T13:31:01Z קליאו 9676 /* מקורות יהודיים */ 235748 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Le Penseur Rodin Meudon.JPG|ממוזער|142 פיקסלים|פסל [[W:האדם החושב|האדם החושב]] של אוגוסט רודן]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חוכמה|ללא קטגוריה=כן}} ==כללי== * "[[אדם]] אינו נולד חכם, הוא הופך לכזה." ~ [[מתיו ריקרד]] * "חוכמה לא שואלת יותר כלום." ~ [[וולאס סטיבנס]] * "לחכם שבאדם עוד נשאר משהו לדעת." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "אַל תִּמְנַע דִּבֵּר בָּעוֹלָם, וְאַל תַּצְפִּין אֶת חָכְמָתֶךָ." ~ [[בן סירא]] * "דרושה חוכמה כדי להבין חוכמה." ~ [[וולטר ליפמן]] * "אין בנמצא חוכמה ריקנית שבה שכלי לא יכשילני." ~ [[מישל דה מונטן]] * "אין חכמת אדם מגעת, אלא עד מקום שספריו מגיעים." ~ [[יצחק קנפנטון]] * "השוטה מחפש את ה[[אושר]] במרחקים, החכם מטפח אותו תחת רגליו." ~ ג'יימס אופנהיים * "מרוב חוכמה אנו עלולים להיות ראויים לנזיפה." ~ [[מולייר]] * "שלושה דברים מאפיינים את החכם: קריאה, שיחה והרהורים. הראשון מעשיר את הזיכרון, השני מחדד את המוח, והאחרון מגבש את הדעות." ~ [[שבליה דה מרה]] * "הקשיים והמסתורין הכרוכים בחוכמה מורגשים רק על ידי מי שזכה להיכנס לאוהלה." ~ [[מישל דה מונטן]] * "זכור נא שכל האנשים אומרים כי החוכמה היא הטוב שבדברים, אך רק מעטים מחפשים את ה[[טוב]] האמיתי." ~ [[פיתגורס]] * "הדרגה העליונה של החוכמה האנושית היא לדעת להתאים את עצמך לנסיבות, ולהיות בעל נפש שלווה למרות הסכנות החיצוניות." ~ [[דניאל דפו]] ==מהי חוכמה== * "להכיר את הזולת זו חוכמה. להכיר את עצמך זו חוכמה עליונה." ~ [[לאו דזה]] * "החוכמה היא בתו של ה[[ניסיון]]." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "החוכמה היא מחשבה שיש בה ספק ומעשים שיש בהם ביטחון." ~ [[הרמן הסה]] * "החוכמה מתחילה במחילה מסבירת פנים. אין בנמצא [[צדק]] ללא רחמים." ~ [[ז'ורז' קורטלין]] * "להרהר במה? במאומה. זה מה שנקרא חוכמה." ~ [[ז'אק שארדון]] * "ה[[פשטות]] מהווה את החוכמה הגדולה ביותר." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החיפוש אחר חוכמה יכול להביא למסקנה שחוכמה אינה הדבר היחידי שנחוץ." ~ [[ליאו שטראוס]] * "יש אנשים שצועקים את חכמתם בקול, אבל לימוד השלווה הוא חכמה בפני עצמה." ~ [[אנונימיים|אנונימי]] * "החוכמה היא [[הקשבה|להקשיב]], לא לי אלא לעולם ולהודות בכך שכל הדברים הם אחד." ~ [[הרקליטוס]] * "הייתי מספיק חכמה כדי לחיות את חיי בטיפשות." ~ [[פאינה רנייבסקיה]] * "כל הדברים הנוצָרים אינם ממשיים. אם החוכמה גורמת לנו להבין זאת פעם אחת ולתמיד, אנו חסינים בפני [[כאב|מכאובים]]." ~ [[בודהה]] * "החוכמה מציבה גבולות אפילו ל[[ידע]]." ~ [[פרידריך ניטשה]] * "חוכמה היא לשלוט בעצמך." ~ [[המרקיז דה וובנארג]] * "החוכמה היא הכרת הדברים האנושיים והאלוהיים." ~ [[קיקרו]] * "לו זו בלבד שעלינו לרכוש חוכמה, אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו." ~ [[קיקרו]] * "חוכמה אמיתית היא להימנע מלהיראות חכם." ~ [[אייסכילוס]] ==הטוב שבחוכמה== * "טובה חוכמה מ[[כסף]] רב ויקרה היא מ[[זהב]]." ~ [[דמוקריטוס]] * "ה[[ניסיון]] הוא אבי החוכמה." ~ [[פתגמים בלגיים|פתגם בלגי]] * "דברי חכמים הם כקני סוכר שאנו מוצצים. טעמם אינו יכול להתכלות." ~ פתגם מלגשי * "כפי שהטבע צייד אותנו ברגליים כדי שנוכל ללכת, כך הוא צייד אותנו בחוכמה כדי שנוכל לנהל את חיינו בתבונה." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החוכמה מהווה מבנה יציב, איתן ומושלם שבו כל תופס את מקומו ומטביע בה את חותמו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החוכמה בלבד מתואמת כולה עם עצמה." ~ [[קיקרו]] *"חוטב עצים בבינה מיטיב עושה מרב־כוח." ~ [[הומרוס]], איליאדה, שיר 22, שורה 315 * "החוכמה והבינה מסירות את המכאובים, ולא החווילה שמחלונה נשקף נוף עצום של ה[[ים]]." ~ [[הורטיוס]] * "החוכמה משחררת. היא מלמדת אותנו לשאת בצרותינו באמצעות שביעות רצון מן הדברים הפשוטים שב[[חיים]]." ~ [[אפיקטטוס]] * "חוכמה משפרת את מערכת היחסים שלנו עם האמת." ~ מתוך [[שלוש השאלות]] מאת [[דון מיגל רואיס]] וברברה אמריס * "החכמה יוצרת [[אושר]] בהיותה חלק מכלל [[W:ארטה (תכונה)|סגולתו הטובה של האדם]] הרי מעצם היותה ברשותו וכן בצאתה אל הפועל היא עושה את בעליה מאושר." ~ [[אריסטו]], אתיקה ו' ==מקורות יהודיים== * "אין חכם כבעל ניסיון." ~ [[חז"ל]] * "הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר." ~ {{פסוק|קהלת|ז|יט}} * "איזהו חכם? הלומד מכל אדם." ~ [[s:משנה אבות ד א|משנה מסכת אבות, ד א]] * "סיג לחכמה - שתיקה." ~ [[s:משנה אבות ג יג|משנה מסכת אבות, ג יג]] * "כיון שנכנסה חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית." ~ [[s:סוטה כא ב|בבלי, מסכת סוטה, כא, עב]] * "השכל הוא אור גדול." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "כי עיקר האדם הוא השכל, ועל כן במקום שחושב בשכל, שם כל האדם." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "על ידי ה[[כעס]] חכמתו מסתלקת הימנו." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "הערכת החוכמה משמעותה, התייחסות רצינית והשקעת מאמץ אמיתי על מנת להשיגה." ~ הרב נח וינברג * "ומן הידוע שהכלים שמשתמשים בהם תמיד, על דרך הטבע מוסיף תיקונם ומתחזקים מעשיהם. וכאשר ימעט שימושם - ייפסדו וייחלשו מעשיהם. והדין נותן, שתחזק התאווה מפני שמשתמשים בה תדיר, 'וייחלש השכל מפני מיעוט השימוש בו'." ~ [[W:רבנו בחיי אבן פקודה|רבנו בחיי אבן פקודה]], '[[חובות הלבבות]]', שער שלישי ==ראו גם== *[[תבונה]] *[[גאונות]] [[קטגוריה:פילוסופיה]] [[קטגוריה:תכונות]] seo5bznf1dljlellsww5477uw1s8huz 235749 235748 2026-05-19T13:31:51Z קליאו 9676 /* מקורות יהודיים */ 235749 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Le Penseur Rodin Meudon.JPG|ממוזער|142 פיקסלים|פסל [[W:האדם החושב|האדם החושב]] של אוגוסט רודן]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חוכמה|ללא קטגוריה=כן}} ==כללי== * "[[אדם]] אינו נולד חכם, הוא הופך לכזה." ~ [[מתיו ריקרד]] * "חוכמה לא שואלת יותר כלום." ~ [[וולאס סטיבנס]] * "לחכם שבאדם עוד נשאר משהו לדעת." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "אַל תִּמְנַע דִּבֵּר בָּעוֹלָם, וְאַל תַּצְפִּין אֶת חָכְמָתֶךָ." ~ [[בן סירא]] * "דרושה חוכמה כדי להבין חוכמה." ~ [[וולטר ליפמן]] * "אין בנמצא חוכמה ריקנית שבה שכלי לא יכשילני." ~ [[מישל דה מונטן]] * "אין חכמת אדם מגעת, אלא עד מקום שספריו מגיעים." ~ [[יצחק קנפנטון]] * "השוטה מחפש את ה[[אושר]] במרחקים, החכם מטפח אותו תחת רגליו." ~ ג'יימס אופנהיים * "מרוב חוכמה אנו עלולים להיות ראויים לנזיפה." ~ [[מולייר]] * "שלושה דברים מאפיינים את החכם: קריאה, שיחה והרהורים. הראשון מעשיר את הזיכרון, השני מחדד את המוח, והאחרון מגבש את הדעות." ~ [[שבליה דה מרה]] * "הקשיים והמסתורין הכרוכים בחוכמה מורגשים רק על ידי מי שזכה להיכנס לאוהלה." ~ [[מישל דה מונטן]] * "זכור נא שכל האנשים אומרים כי החוכמה היא הטוב שבדברים, אך רק מעטים מחפשים את ה[[טוב]] האמיתי." ~ [[פיתגורס]] * "הדרגה העליונה של החוכמה האנושית היא לדעת להתאים את עצמך לנסיבות, ולהיות בעל נפש שלווה למרות הסכנות החיצוניות." ~ [[דניאל דפו]] ==מהי חוכמה== * "להכיר את הזולת זו חוכמה. להכיר את עצמך זו חוכמה עליונה." ~ [[לאו דזה]] * "החוכמה היא בתו של ה[[ניסיון]]." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "החוכמה היא מחשבה שיש בה ספק ומעשים שיש בהם ביטחון." ~ [[הרמן הסה]] * "החוכמה מתחילה במחילה מסבירת פנים. אין בנמצא [[צדק]] ללא רחמים." ~ [[ז'ורז' קורטלין]] * "להרהר במה? במאומה. זה מה שנקרא חוכמה." ~ [[ז'אק שארדון]] * "ה[[פשטות]] מהווה את החוכמה הגדולה ביותר." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החיפוש אחר חוכמה יכול להביא למסקנה שחוכמה אינה הדבר היחידי שנחוץ." ~ [[ליאו שטראוס]] * "יש אנשים שצועקים את חכמתם בקול, אבל לימוד השלווה הוא חכמה בפני עצמה." ~ [[אנונימיים|אנונימי]] * "החוכמה היא [[הקשבה|להקשיב]], לא לי אלא לעולם ולהודות בכך שכל הדברים הם אחד." ~ [[הרקליטוס]] * "הייתי מספיק חכמה כדי לחיות את חיי בטיפשות." ~ [[פאינה רנייבסקיה]] * "כל הדברים הנוצָרים אינם ממשיים. אם החוכמה גורמת לנו להבין זאת פעם אחת ולתמיד, אנו חסינים בפני [[כאב|מכאובים]]." ~ [[בודהה]] * "החוכמה מציבה גבולות אפילו ל[[ידע]]." ~ [[פרידריך ניטשה]] * "חוכמה היא לשלוט בעצמך." ~ [[המרקיז דה וובנארג]] * "החוכמה היא הכרת הדברים האנושיים והאלוהיים." ~ [[קיקרו]] * "לו זו בלבד שעלינו לרכוש חוכמה, אלא לדעת להשתמש בה לטובתנו." ~ [[קיקרו]] * "חוכמה אמיתית היא להימנע מלהיראות חכם." ~ [[אייסכילוס]] ==הטוב שבחוכמה== * "טובה חוכמה מ[[כסף]] רב ויקרה היא מ[[זהב]]." ~ [[דמוקריטוס]] * "ה[[ניסיון]] הוא אבי החוכמה." ~ [[פתגמים בלגיים|פתגם בלגי]] * "דברי חכמים הם כקני סוכר שאנו מוצצים. טעמם אינו יכול להתכלות." ~ פתגם מלגשי * "כפי שהטבע צייד אותנו ברגליים כדי שנוכל ללכת, כך הוא צייד אותנו בחוכמה כדי שנוכל לנהל את חיינו בתבונה." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החוכמה מהווה מבנה יציב, איתן ומושלם שבו כל תופס את מקומו ומטביע בה את חותמו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "החוכמה בלבד מתואמת כולה עם עצמה." ~ [[קיקרו]] *"חוטב עצים בבינה מיטיב עושה מרב־כוח." ~ [[הומרוס]], איליאדה, שיר 22, שורה 315 * "החוכמה והבינה מסירות את המכאובים, ולא החווילה שמחלונה נשקף נוף עצום של ה[[ים]]." ~ [[הורטיוס]] * "החוכמה משחררת. היא מלמדת אותנו לשאת בצרותינו באמצעות שביעות רצון מן הדברים הפשוטים שב[[חיים]]." ~ [[אפיקטטוס]] * "חוכמה משפרת את מערכת היחסים שלנו עם האמת." ~ מתוך [[שלוש השאלות]] מאת [[דון מיגל רואיס]] וברברה אמריס * "החכמה יוצרת [[אושר]] בהיותה חלק מכלל [[W:ארטה (תכונה)|סגולתו הטובה של האדם]] הרי מעצם היותה ברשותו וכן בצאתה אל הפועל היא עושה את בעליה מאושר." ~ [[אריסטו]], אתיקה ו' ==מקורות יהודיים== * "אין חכם כבעל ניסיון." ~ [[חז"ל]] * "הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר." ~ {{פסוק|קהלת|ז|יט}} * "איזהו חכם? הלומד מכל אדם." ~ [[s:משנה אבות ד א|משנה מסכת אבות, ד א]] * "סיג לחכמה - שתיקה." ~ [[s:משנה אבות ג יג|משנה מסכת אבות, ג יג]] * "כיון שנכנסה חכמה באדם נכנסה עמו ערמומית." ~ [[s:סוטה כא ב|בבלי, מסכת סוטה, כא, ב]] * "השכל הוא אור גדול." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "זֶה עִקַּר הַחָכְמָה, שֶׁיַּשְׂכִּיל שֶׁרָחוֹק מִמֶּנּוּ הַחָכְמָה." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "כי עיקר האדם הוא השכל, ועל כן במקום שחושב בשכל, שם כל האדם." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "על ידי ה[[כעס]] חכמתו מסתלקת הימנו." ~ רבי [[נחמן מברסלב]] * "הערכת החוכמה משמעותה, התייחסות רצינית והשקעת מאמץ אמיתי על מנת להשיגה." ~ הרב נח וינברג * "ומן הידוע שהכלים שמשתמשים בהם תמיד, על דרך הטבע מוסיף תיקונם ומתחזקים מעשיהם. וכאשר ימעט שימושם - ייפסדו וייחלשו מעשיהם. והדין נותן, שתחזק התאווה מפני שמשתמשים בה תדיר, 'וייחלש השכל מפני מיעוט השימוש בו'." ~ [[W:רבנו בחיי אבן פקודה|רבנו בחיי אבן פקודה]], '[[חובות הלבבות]]', שער שלישי ==ראו גם== *[[תבונה]] *[[גאונות]] [[קטגוריה:פילוסופיה]] [[קטגוריה:תכונות]] p06pfrlxrvc47s3ztarkh2ll2kt84gf 0 11600 235761 204036 2026-05-19T17:52:56Z קליאו 9676 עריכה 235761 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ruth.JPG|ממוזער|245 פיקסלים|מגילת רות]] '''[[w:מגילת רות|מגילת רות]]''' היא אחת מחמש המגילות בחלק הכתובים שב[[תנ"ך]]. המגילה מגוללת את סיפורה של רות, המגיעה בעקבות חותנתה היהודיה אל שדות בית לחם, תהליך התאקלמותהּ והשתרשותהּ בחברה היהודית והפיכתה לאם המלכות היהודית. נהוג לקרוא את המגילה ב[[חג השבועות]]. ==מתוך המגילה== * "לֵכְנָה שֹּׁבְנָה ,אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ. יַעַשׂ יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי. יִתֵּן יְהוָה לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה, אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ... שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי? הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים? שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לֵכְןָ, כִּי [[זקנה|זָקַנְתִּי]] מִהְיוֹת לְאִישׁ, כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים - הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ? הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ? אַל בְּנֹתַי! כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם, כִּי יָצְאָה בִי יַד יְהוָה." ~ נעמי לשתי כלותיה, {{פסוק|רות|א|ח|ללא ספר=כן}} * "אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. יז בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר, כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ." ~ רות לנעמי, {{פסוק|רות|א|טז|ללא ספר=כן}} * "ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד . אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי." ~ נעמי, {{פסוק|רות|א|כ|ללא ספר=כן}} * "הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ, וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ, וַתֵּלְכִי אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. יְשַׁלֵּם יְהוָה פָּעֳלֵךְ, וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו." ~ בועז לרות, {{פסוק|רות|ב|יא|ללא ספר=כן}} * "בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה, בִּתִּי. הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן, לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר. וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ, כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ." ~ בועז לרות, {{פסוק|רות|ג|י|יא}} * "ויאמרו כל העם אשר בשער, והזקנים עדים, יתן יהוה את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל." ~ העם לבועז לאחר לקיחת רות לאישה, {{פסוק|רות|ד|יא|ללא ספר=כן}} == על המגילה == * "מטרת מגילת רות היא להצהיר מניין בא [[דוד]] המלך. אילו זה היה הכול, אפשר היה להסתפק בפרק אחד ולסכם את הדברים בקצרה. ברור שיש כאן סיפור מעבר לשושלת, כמו מה אנחנו חושבים על אנשים שמצטרפים לעם שלנו... כשרות מגיעה לבית לחם, היא לא מתקבלת שם בחמימות ומכונה 'המואבייה'. התופעה של הקושי בקבלת האחר נמשכת עד ימינו." ~ ד"ר גילה וכמן * "מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה, ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים." ~ ר' זעירא, מדרש רות רבה ב' ט"ו * "קנה המידה להשתייכות לעם ישראל הוא לא מוצא משפחתי אלא תכונות ראויות. את הלגיטימציה לנישואים לנוכרייה, ומה גם למואבייה, אורג המספר בעלילת הסיפור. הנאמנות החפה מכל אינטרס היא המפתח לשערה ולחדריה של המגילה." ~ ד"ר שלמה בכר * "הדרישה לגירוש הנשים הנכריות עוררה מן הסתם התנגדות חריפה שמגילת רות מבטאת אותה: גיבורת המגילה היא מופת לאשה נכרייה, מואביה (שמואביותה מודגשת חזור והדגש), הדבקה בחמותה שלא על מנת לקבל פרס, דבקה באלהי ישראל ואף נשבעת בשמו, וסופה שהיא זוכה ומתברכת על ידי ה' המעמיד מזרעה את דויד מלך ישראל. המגילה היא בבחינת תשובה לשאלת רות 'מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה' (ב, י).לא מוצאה של האשה קובע אלא מעשיה." ~ [[W:יאיר זקוביץ|יאיר זקוביץ]] ==ראו גם== * [[רות רבה]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=מגילת רות|ויקימילון=מגלת רות|שם ויקימילון=מגילת רות|ויקישיתוף=Category:Book of Ruth|שם ויקישיתוף=מגילת רות|שם ויקיטקסט=מגילת רות עם פירוש|ויקיטקסט=ביאור:רות א}} {{ספרי התנ"ך}} {{מיון רגיל:רות}} [[קטגוריה:ספרי כתובים]] [[קטגוריה:מגילות]] 0gjpkkrtv0m0lshg0i8s88nqtjjqz77 235762 235761 2026-05-19T17:54:07Z קליאו 9676 235762 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ruth.JPG|ממוזער|245 פיקסלים|מגילת רות]] '''[[w:מגילת רות|מגילת רות]]''' היא אחת מחמש המגילות בחלק הכתובים שב[[תנ"ך]]. המגילה מגוללת את סיפורה של רות, המגיעה בעקבות חותנתה היהודיה אל שדות בית לחם, תהליך התאקלמותהּ והשתרשותהּ בחברה היהודית והפיכתה לאם המלכות היהודית. נהוג לקרוא את המגילה ב[[חג השבועות]]. ==מתוך המגילה== * "לֵכְנָה שֹּׁבְנָה, אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ. יַעַשׂ יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי. יִתֵּן יְהוָה לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה, אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ... שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי? הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים? שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לֵכְןָ, כִּי [[זקנה|זָקַנְתִּי]] מִהְיוֹת לְאִישׁ, כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים - הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ? הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ? אַל בְּנֹתַי! כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם, כִּי יָצְאָה בִי יַד יְהוָה." ~ נעמי לשתי כלותיה, {{פסוק|רות|א|ח|ללא ספר=כן}} * "אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. יז בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר, כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ." ~ רות לנעמי, {{פסוק|רות|א|טז|ללא ספר=כן}} * "ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד . אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי." ~ נעמי, {{פסוק|רות|א|כ|ללא ספר=כן}} * "הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ, וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ, וַתֵּלְכִי אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. יְשַׁלֵּם יְהוָה פָּעֳלֵךְ, וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו." ~ בועז לרות, {{פסוק|רות|ב|יא|ללא ספר=כן}} * "בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה, בִּתִּי. הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן, לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר. וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ, כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ." ~ בועז לרות, {{פסוק|רות|ג|י|יא}} * "ויאמרו כל העם אשר בשער, והזקנים עדים, יתן יהוה את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל." ~ העם לבועז לאחר לקיחת רות לאישה, {{פסוק|רות|ד|יא|ללא ספר=כן}} == על המגילה == * "מטרת מגילת רות היא להצהיר מניין בא [[דוד]] המלך. אילו זה היה הכול, אפשר היה להסתפק בפרק אחד ולסכם את הדברים בקצרה. ברור שיש כאן סיפור מעבר לשושלת, כמו מה אנחנו חושבים על אנשים שמצטרפים לעם שלנו... כשרות מגיעה לבית לחם, היא לא מתקבלת שם בחמימות ומכונה 'המואבייה'. התופעה של הקושי בקבלת האחר נמשכת עד ימינו." ~ ד"ר גילה וכמן * "מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה, ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים." ~ ר' זעירא, מדרש רות רבה ב' ט"ו * "קנה המידה להשתייכות לעם ישראל הוא לא מוצא משפחתי אלא תכונות ראויות. את הלגיטימציה לנישואים לנוכרייה, ומה גם למואבייה, אורג המספר בעלילת הסיפור. הנאמנות החפה מכל אינטרס היא המפתח לשערה ולחדריה של המגילה." ~ ד"ר שלמה בכר * "הדרישה לגירוש הנשים הנכריות עוררה מן הסתם התנגדות חריפה שמגילת רות מבטאת אותה: גיבורת המגילה היא מופת לאשה נכרייה, מואביה (שמואביותה מודגשת חזור והדגש), הדבקה בחמותה שלא על מנת לקבל פרס, דבקה באלהי ישראל ואף נשבעת בשמו, וסופה שהיא זוכה ומתברכת על ידי ה' המעמיד מזרעה את דויד מלך ישראל. המגילה היא בבחינת תשובה לשאלת רות 'מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה' (ב, י).לא מוצאה של האשה קובע אלא מעשיה." ~ [[W:יאיר זקוביץ|יאיר זקוביץ]] ==ראו גם== * [[רות רבה]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=מגילת רות|ויקימילון=מגלת רות|שם ויקימילון=מגילת רות|ויקישיתוף=Category:Book of Ruth|שם ויקישיתוף=מגילת רות|שם ויקיטקסט=מגילת רות עם פירוש|ויקיטקסט=ביאור:רות א}} {{ספרי התנ"ך}} {{מיון רגיל:רות}} [[קטגוריה:ספרי כתובים]] [[קטגוריה:מגילות]] 96tud7i0einev938an24mwzm6eqq1xj 235763 235762 2026-05-19T17:57:19Z קליאו 9676 /* על המגילה */ 235763 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ruth.JPG|ממוזער|245 פיקסלים|מגילת רות]] '''[[w:מגילת רות|מגילת רות]]''' היא אחת מחמש המגילות בחלק הכתובים שב[[תנ"ך]]. המגילה מגוללת את סיפורה של רות, המגיעה בעקבות חותנתה היהודיה אל שדות בית לחם, תהליך התאקלמותהּ והשתרשותהּ בחברה היהודית והפיכתה לאם המלכות היהודית. נהוג לקרוא את המגילה ב[[חג השבועות]]. ==מתוך המגילה== * "לֵכְנָה שֹּׁבְנָה, אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ. יַעַשׂ יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי. יִתֵּן יְהוָה לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה, אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ... שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי? הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים? שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לֵכְןָ, כִּי [[זקנה|זָקַנְתִּי]] מִהְיוֹת לְאִישׁ, כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים - הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ? הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ? אַל בְּנֹתַי! כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם, כִּי יָצְאָה בִי יַד יְהוָה." ~ נעמי לשתי כלותיה, {{פסוק|רות|א|ח|ללא ספר=כן}} * "אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. יז בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר, כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ." ~ רות לנעמי, {{פסוק|רות|א|טז|ללא ספר=כן}} * "ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד . אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי." ~ נעמי, {{פסוק|רות|א|כ|ללא ספר=כן}} * "הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ, וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ, וַתֵּלְכִי אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. יְשַׁלֵּם יְהוָה פָּעֳלֵךְ, וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו." ~ בועז לרות, {{פסוק|רות|ב|יא|ללא ספר=כן}} * "בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה, בִּתִּי. הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן, לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר. וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ, כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ." ~ בועז לרות, {{פסוק|רות|ג|י|יא}} * "ויאמרו כל העם אשר בשער, והזקנים עדים, יתן יהוה את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל." ~ העם לבועז לאחר לקיחת רות לאישה, {{פסוק|רות|ד|יא|ללא ספר=כן}} == על המגילה == * "מטרת מגילת רות היא להצהיר מניין בא [[דוד]] המלך. אילו זה היה הכול, אפשר היה להסתפק בפרק אחד ולסכם את הדברים בקצרה. ברור שיש כאן סיפור מעבר לשושלת, כמו מה אנחנו חושבים על אנשים שמצטרפים לעם שלנו... כשרות מגיעה לבית לחם, היא לא מתקבלת שם בחמימות ומכונה 'המואבייה'. התופעה של הקושי בקבלת האחר נמשכת עד ימינו." ~ ד"ר גילה וכמן * "מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה, ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים." ~ ר' זעירא, מדרש רות רבה ב' ט"ו * "קנה המידה להשתייכות לעם ישראל הוא לא מוצא משפחתי אלא תכונות ראויות. את הלגיטימציה לנישואים לנוכרייה, ומה גם למואבייה, אורג המספר בעלילת הסיפור. הנאמנות החפה מכל אינטרס היא המפתח לשערה ולחדריה של המגילה." ~ ד"ר שלמה בכר * "הדרישה לגירוש הנשים הנכריות עוררה מן הסתם התנגדות חריפה שמגילת רות מבטאת אותה: גיבורת המגילה היא מופת לאשה נכרייה, מואביה (שמואביותה מודגשת חזור והדגש), הדבקה בחמותה שלא על מנת לקבל פרס, דבקה באלהי ישראל ואף נשבעת בשמו, וסופה שהיא זוכה ומתברכת על ידי ה' המעמיד מזרעה את דויד מלך ישראל. המגילה היא בבחינת תשובה לשאלת רות 'מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה' (ב, י).לא מוצאה של האשה קובע אלא מעשיה." ~ [[W:יאיר זקוביץ|יאיר זקוביץ]] * "בהרצאה על יצירתו 'מגילת האש' אמר המשורר הלאומי [חיים נחמן ביאליק] שמגילת רות היא לדעתו האֶפּוֹס היפה ביותר בעברית, ושאין רבים כמותו בספרות העולם כולה. כל פסוק מניע את העלילה קדימה, בתמציתיות גבישית וללא ייתור." ~ [[W:זיווה שמיר|זיווה שמיר]] ==ראו גם== * [[רות רבה]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=מגילת רות|ויקימילון=מגלת רות|שם ויקימילון=מגילת רות|ויקישיתוף=Category:Book of Ruth|שם ויקישיתוף=מגילת רות|שם ויקיטקסט=מגילת רות עם פירוש|ויקיטקסט=ביאור:רות א}} {{ספרי התנ"ך}} {{מיון רגיל:רות}} [[קטגוריה:ספרי כתובים]] [[קטגוריה:מגילות]] 76sktoezagq8mcpc4j5z7fuw5pa2uok 235764 235763 2026-05-19T17:58:09Z קליאו 9676 /* על המגילה */ 235764 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ruth.JPG|ממוזער|245 פיקסלים|מגילת רות]] '''[[w:מגילת רות|מגילת רות]]''' היא אחת מחמש המגילות בחלק הכתובים שב[[תנ"ך]]. המגילה מגוללת את סיפורה של רות, המגיעה בעקבות חותנתה היהודיה אל שדות בית לחם, תהליך התאקלמותהּ והשתרשותהּ בחברה היהודית והפיכתה לאם המלכות היהודית. נהוג לקרוא את המגילה ב[[חג השבועות]]. ==מתוך המגילה== * "לֵכְנָה שֹּׁבְנָה, אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ. יַעַשׂ יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי. יִתֵּן יְהוָה לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה, אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ... שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי? הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים? שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לֵכְןָ, כִּי [[זקנה|זָקַנְתִּי]] מִהְיוֹת לְאִישׁ, כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים - הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ? הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ? אַל בְּנֹתַי! כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם, כִּי יָצְאָה בִי יַד יְהוָה." ~ נעמי לשתי כלותיה, {{פסוק|רות|א|ח|ללא ספר=כן}} * "אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. יז בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר, כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ." ~ רות לנעמי, {{פסוק|רות|א|טז|ללא ספר=כן}} * "ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד . אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי." ~ נעמי, {{פסוק|רות|א|כ|ללא ספר=כן}} * "הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ, וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ, וַתֵּלְכִי אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. יְשַׁלֵּם יְהוָה פָּעֳלֵךְ, וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו." ~ בועז לרות, {{פסוק|רות|ב|יא|ללא ספר=כן}} * "בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה, בִּתִּי. הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן, לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר. וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ, כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ." ~ בועז לרות, {{פסוק|רות|ג|י|יא}} * "ויאמרו כל העם אשר בשער, והזקנים עדים, יתן יהוה את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל." ~ העם לבועז לאחר לקיחת רות לאישה, {{פסוק|רות|ד|יא|ללא ספר=כן}} == על המגילה == * "מטרת מגילת רות היא להצהיר מניין בא [[דוד]] המלך. אילו זה היה הכול, אפשר היה להסתפק בפרק אחד ולסכם את הדברים בקצרה. ברור שיש כאן סיפור מעבר לשושלת, כמו מה אנחנו חושבים על אנשים שמצטרפים לעם שלנו... כשרות מגיעה לבית לחם, היא לא מתקבלת שם בחמימות ומכונה 'המואבייה'. התופעה של הקושי בקבלת האחר נמשכת עד ימינו." ~ ד"ר גילה וכמן * "מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה, ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים." ~ ר' זעירא, מדרש רות רבה ב' ט"ו * "קנה המידה להשתייכות לעם ישראל הוא לא מוצא משפחתי אלא תכונות ראויות. את הלגיטימציה לנישואים לנוכרייה, ומה גם למואבייה, אורג המספר בעלילת הסיפור. הנאמנות החפה מכל אינטרס היא המפתח לשערה ולחדריה של המגילה." ~ ד"ר שלמה בכר * "הדרישה לגירוש הנשים הנכריות עוררה מן הסתם [[התנגדות]] חריפה שמגילת רות מבטאת אותה: גיבורת המגילה היא מופת לאשה נכרייה, מואביה (שמואביותה מודגשת חזור והדגש), הדבקה בחמותה שלא על מנת לקבל פרס, דבקה באלהי ישראל ואף נשבעת בשמו, וסופה שהיא זוכה ומתברכת על ידי ה' המעמיד מזרעה את דויד מלך ישראל. המגילה היא בבחינת תשובה לשאלת רות 'מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה' (ב, י).לא מוצאה של האשה קובע אלא מעשיה." ~ [[W:יאיר זקוביץ|יאיר זקוביץ]] * "בהרצאה על יצירתו 'מגילת האש' אמר המשורר הלאומי [חיים נחמן ביאליק] שמגילת רות היא לדעתו האֶפּוֹס היפה ביותר בעברית, ושאין רבים כמותו בספרות העולם כולה. כל פסוק מניע את העלילה קדימה, בתמציתיות גבישית וללא ייתור." ~ [[W:זיוה שמיר|זיוה שמיר]] ==ראו גם== * [[רות רבה]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=מגילת רות|ויקימילון=מגלת רות|שם ויקימילון=מגילת רות|ויקישיתוף=Category:Book of Ruth|שם ויקישיתוף=מגילת רות|שם ויקיטקסט=מגילת רות עם פירוש|ויקיטקסט=ביאור:רות א}} {{ספרי התנ"ך}} {{מיון רגיל:רות}} [[קטגוריה:ספרי כתובים]] [[קטגוריה:מגילות]] 4xbd1n5gppa426rib84siochm6wfq8l 235765 235764 2026-05-19T18:09:25Z קליאו 9676 עריכה 235765 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Philip Hermogenes Calderon - Ruth and Naomi.jpg|ממוזער|208 פיקסלים|"רות ונעמי", ציורו של פיליפ קלדרון, 1886]] '''[[w:מגילת רות|מגילת רות]]''' היא אחת מחמש המגילות בחלק הכתובים שב[[תנ"ך]]. המגילה מגוללת את סיפורה של רות, המגיעה בעקבות חותנתה היהודיה אל שדות בית לחם, תהליך התאקלמותהּ והשתרשותהּ בחברה היהודית והפיכתה לאם המלכות היהודית. נהוג לקרוא את המגילה ב[[חג השבועות]]. ==מתוך המגילה== [[קובץ:Ruth.JPG|ממוזער|208 פיקסלים|מגילת רות]] * "לֵכְנָה שֹּׁבְנָה, אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ. יַעַשׂ יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי. יִתֵּן יְהוָה לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה, אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ... שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי? הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים? שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לֵכְןָ, כִּי [[זקנה|זָקַנְתִּי]] מִהְיוֹת לְאִישׁ, כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים - הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ? הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ? אַל בְּנֹתַי! כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם, כִּי יָצְאָה בִי יַד יְהוָה." ~ נעמי לשתי כלותיה, {{פסוק|רות|א|ח|ללא ספר=כן}} * "אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. יז בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר, כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ." ~ רות לנעמי, {{פסוק|רות|א|טז|ללא ספר=כן}} * "ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד . אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי." ~ נעמי, {{פסוק|רות|א|כ|ללא ספר=כן}} * "הֻגֵּד הֻגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ אַחֲרֵי מוֹת אִישֵׁךְ, וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ, וַתֵּלְכִי אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. יְשַׁלֵּם יְהוָה פָּעֳלֵךְ, וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּאת לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו." ~ בועז לרות, {{פסוק|רות|ב|יא|ללא ספר=כן}} * "בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה, בִּתִּי. הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן, לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר. וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ, כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ." ~ בועז לרות, {{פסוק|רות|ג|י|יא}} * "ויאמרו כל העם אשר בשער, והזקנים עדים, יתן יהוה את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל." ~ העם לבועז לאחר לקיחת רות לאישה, {{פסוק|רות|ד|יא|ללא ספר=כן}} == על המגילה == * "מטרת מגילת רות היא להצהיר מניין בא [[דוד]] המלך. אילו זה היה הכול, אפשר היה להסתפק בפרק אחד ולסכם את הדברים בקצרה. ברור שיש כאן סיפור מעבר לשושלת, כמו מה אנחנו חושבים על אנשים שמצטרפים לעם שלנו... כשרות מגיעה לבית לחם, היא לא מתקבלת שם בחמימות ומכונה 'המואבייה'. התופעה של הקושי בקבלת האחר נמשכת עד ימינו." ~ ד"ר גילה וכמן * "מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה, ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים." ~ ר' זעירא, מדרש רות רבה ב' ט"ו * "קנה המידה להשתייכות לעם ישראל הוא לא מוצא משפחתי אלא תכונות ראויות. את הלגיטימציה לנישואים לנוכרייה, ומה גם למואבייה, אורג המספר בעלילת הסיפור. הנאמנות החפה מכל אינטרס היא המפתח לשערה ולחדריה של המגילה." ~ ד"ר שלמה בכר * "הדרישה לגירוש הנשים הנכריות עוררה מן הסתם [[התנגדות]] חריפה שמגילת רות מבטאת אותה: גיבורת המגילה היא מופת לאשה נכרייה, מואביה (שמואביותה מודגשת חזור והדגש), הדבקה בחמותה שלא על מנת לקבל פרס, דבקה באלהי ישראל ואף נשבעת בשמו, וסופה שהיא זוכה ומתברכת על ידי ה' המעמיד מזרעה את דויד מלך ישראל. המגילה היא בבחינת תשובה לשאלת רות 'מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה' (ב, י).לא מוצאה של האשה קובע אלא מעשיה." ~ [[W:יאיר זקוביץ|יאיר זקוביץ]] * "בהרצאה על יצירתו 'מגילת האש' אמר המשורר הלאומי [חיים נחמן ביאליק] שמגילת רות היא לדעתו האֶפּוֹס היפה ביותר בעברית, ושאין רבים כמותו בספרות העולם כולה. כל פסוק מניע את העלילה קדימה, בתמציתיות גבישית וללא ייתור." ~ [[W:זיוה שמיר|זיוה שמיר]] ==ראו גם== * [[רות רבה]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=מגילת רות|ויקימילון=מגלת רות|שם ויקימילון=מגילת רות|ויקישיתוף=Category:Book of Ruth|שם ויקישיתוף=מגילת רות|שם ויקיטקסט=מגילת רות עם פירוש|ויקיטקסט=ביאור:רות א}} {{ספרי התנ"ך}} {{מיון רגיל:רות}} [[קטגוריה:ספרי כתובים]] [[קטגוריה:מגילות]] l3z9rjlesjmy7kcxfk6q9apuo0r4oq2 0 11690 235742 235732 2026-05-19T13:03:37Z Admoni 84 3676 /* שיחות */ 235742 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ateam.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הצוות, עומדים מימין: בי.איי, מרדוק, פנים. יושב: חניבעל]] '''[[W:צוות לעניין|צוות לעניין]]''' (באנגלית: '''The A-Team''') היא תוכנית טלוויזיה ששודרה ב[[ארצות הברית]] ברשת NBC בין השנים 1983 - 1987. ==ג'ון "חניבעל" סמית'== * "אני אוהב את זה כשתוכנית מצליחה." (במקור: "I love it when a plan comes together.{{D}}") * "שמת לב שאת האנשים הכי נחמדים אתה פוגש בטנק?" * "יפה, בי.איי!" * "ה[[אופרה]] לא נגמרת עד שהגברת השמנה שרה." * "בפעם הבאה כשתרצה לנטרל מישהו חבר, לא רק שתיקח לך יחידה יותר טובה, השג לעצמך צוות." * "במילותיו של אבי היקר המנוח: הביאו את הפראיירים." * "הם עלולים לבקש מאיתנו לרקוד, אבל הם לא יודעים שאנחנו הולכים לרקוד פלמנקו על הראשים הקטנים שלהם." * [לפרנק גיינס ואנשיו] "בסדר, אתם לא רצויים בעיירה הזאת. עכשיו, אם האנשים הטובים האלה: ג'יימי, לס, דייב או מישהו אחר מחבריהם יתקרר, אם הבהונות שלהם ייתקלו במשהו, ואם יקרו עוד שריפות בעיירה הזאת, התמונות שגברת אלן צילמה שמראות אתכם מבצעים את פשעי ההצתה, יימסרו לעורך הדין של המחוז, והן יופצו לעיתונות. הבנתם את זה? ועכשיו צאו מהעיירה." ==ה.מ. "האולינג מד" (מטורף מיילל) מרדוק== * "תשתמש בדמיון שלך... או שאתה יכול לשאול את שלי." * "בילי תמיד הופך לסגול שנייה לפני שהוא משתגע." ~ על בילי, הכלב הבלתי נראה שלו * "אני לא רוצה להיות נשק סודי, אני רוצה להיות נשק חשוף!" * "נייר לבן, נייר לבן, נייר לבן." ~ כדי להפוך לבלתי־נראה * "זזזזה הכול, חברי'ה." ~ מחקה את פורקי מ"הלוני טונס" לאחר משימה מוצלחת * "אני מודאג בנוגע אליו (לבי.איי שהיה עדיין בעילפון אחרי אחת הטיסות של הצוות) חניבעל, עבר כמעט יום שלם ולא העלבנו האחד את השני. אני חושב שאני אעבור למצב של נסיגה בקרוב." * "חכה רגע, פייס. אני לא יודע מה לומר. אני מפחד למוות מרופאי שיניים. אני כל הזמן חושב שהם לא יתקנו לי את השיניים, אלא שהם עלולים להחביא דברים בתוכם. כלבי צעצוע, שואבי אבק, מי יודע, מי יודע?" ==בי. איי בראקוס== * "כשפרחחים מתחילים להתנכל לאנשים הגונים, אני הופך את זה לעניין שלי." * "אני לא עולה לשום מטוס, חניבעל." * "אם הוא (מרדוק) יטיס את המטוס, אנחנו נמות." * "שתוק, טיפש!" ~ צעקה אופיינית על מרדוק * "בכוס, טיפש!" ~ למלצר ששאל איך הוא רוצה את הקפה שלו * "מה עם כלי נשק? בי.איי לא משחק בלי צעצועים." * "פראייר!" ~ נאמר בקונוטציות שונות לאנשים שונים * "אני אפילו שמח לראות אותך, טיפש!" ~ למרדוק, כשהוא ופרנק מצילים את חיי הצוות בתחילת עונה חמישית * “חניבעל בהתלהבות" (hannibal is on the jazz) ==טמפלטון "פייס" (פנים) פק== * "אני משקר, אני מרמה, אני גונב ואני פשוט לא מקבל שום כבוד!" * "אל תחייך אליי ככה. זה אפילו לא חיוך, אלו סתם שיניים שמשחקות לי עם המוח." * "מרדוק, אתה תמיד תהיה אחד מאיתנו. השאלה היא, מי מאיתנו?" * "חניבעל, אתה רוצה את כל הדברים האלה: מונית, משאית זבל, חנות טלוויזיות. אני לא מחזיק את הדברים האלה בתוך פחית קפה בחצר האחורית שלי, אתה יודע..." * (לאמנדה יוסטון) "את יודעת, כשאנחנו (הצוות) בנפרד, אנחנו רק חבורה של לא יוצלחים חברתית. אבל כשאנחנו ביחד... ובכן, זה משהו מיוחד מאוד." * "אני קרוב לוודאי עם אף שבור, מרדוק איבד חלק מהצלעות שלו, ובי.איי איבד את עשתונותיו!" ==איימי אלן== * "התוכניות של חניבעל אף פעם לא עובדות כמו שצריך, הן פשוט עובדות." * "חניבעל אוהב את זה שתוכנית מצליחה." == שיחות == חניבעל עצר משאית ששעטה לכיוון מתחם ההופעה של קפטן וינטקה. :'''קפטן וינטקה''': "זה היה מדהים! פשוט מדהים! החשיבה המהירה שלך הצילה הרבה אנשים מלהיפגע." :'''חניבעל''': "ובכן, מישהו נורא להוט להוציא אותך מחוץ לעסק, קפטן." : '''קארי''', בתו של קפטן וינטקה: "ובכן, לא חשבתי שמישהו יהיה מסוגל להתייצב כנגד צוות לעניין." : '''חניבעל''': "אני שמח לשמוע אותך אומרת את זה גברתי, משום שזאת הסיבה שבאנו לכאן. זהו בי.איי בראקוס, זהו טמפלטון פק – 'פייסמן', זהו ה.מ מרדוק, ואני חניבעל סמית'. אנחנו צוות לעניין!" {{מפריד}} :'''חניבעל''' לחניבעל ה"מזוייף":"ראשית, הייתי רוצה להציג בפניך את צוות לעניין האמיתי. שנית, אתה רואה את זה? זהו סיגר זול!" {{מפריד}} :'''חניבעל''':"אם אתם חברים חשבתם לצלות מרשמלו, אז עדיף שלא. אתם עלולים להיכוות." :'''קייל מייסון''':"חשבתי שהצבא תפס אתכם." :'''חניבעל''':"כן, כך גם הם." {{מפריד}} :'''ברני שצמן''': "נראה כאילו אנחנו מתכוננים למלחמה." :'''חניבעל''': "יכול להיות שבהחלט כך." :'''ברני שצמן''': "אמור לי משהו. אתה לא ממש בטוח שאתה יכול לגרום להם להחזיר לנו את הכסף בחזרה. מה שאומר שזה לא בטוח שישלמו לך. אז תאמר לי, מדוע אתם עושים את זה?" :'''חניבעל''': "כל אחד יכול לבזבז את אחר הצהריים שלו בלשחק גולף, אבל אתה לא חושב שזה יותר כיף?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, יש לנו כמה אורחים לא קרואים. הם הביאו כמה דברים טובים למסיבה. חשבתי שאמרת שיש רק מכונית אחת." :'''פייס''': "אפילו כשהם משחקים מלוכלך-הם משחקים מלוכלך." :'''חניבעל''': "כן, אבל אנחנו נשחק מלוכלך יותר." {{מפריד}} :'''בי.איי''': "היי חניבעל. אם הייתה לך איזושהי תכנית, אנחנו נזדקק לאחת עכשיו. המשאית תבוא לקחת אותנו בתוך שעה." :'''חניבעל''': "יש לי תכנית, אבל היא מיועדת לגארבר ולדקר. אני לא מודאג בנוגע אלינו, אבל גארבר יהרוג את דאג ואת שאנה בתוך רגע. אף אחד לא יהרוג אותנו." :'''פייס''': "ובכן, אין משהו שנוכל לעשות בנוגע לכך עכשיו." :'''חניבעל''': "אלא אם כן..." :'''פייס''': "אלא אם כן... אתה מתכוון למרדוק? (חניבעל מהנהן בראשו לחיוב) טוב, אז אני מניח שמה שאומרים זה נכון. לאמריקה הולכים ונגמרים הגיבורים." :'''חניבעל''': "מרדוק כבר יצוץ איפשהו." {{מפריד}} :'''פייס''': "אני לא יודע למה אני מסתובב איתכם חבר'ה, אני מתחיל לאבד את האחיזה שלי במציאות." :'''מרדוק''': "הגיע הזמן!" {{מפריד}} :'''קריין חדשות ברדיו''': "במה שהוגדר כאחת ההתקפות רחבות הטווח הגדולות ביותר בהיסטוריה על הפשע המאורגן במדינה, חברי המפתח ממשפחתו של נתן וינסנט נעצרו והועמדו לדין. העצורים כוללים את ג'ק ליין הידוע גם בתור 'ג'ק המרטש', טראוויס מייסון וראש ארגון הפשע נתן וינסנט, כמו גם עוזריו הבכירים. התובע המחוזי אמר כי סרט שסופק על ידי צוות לעניין הנמלטים, היה הגורם האחראי להגשת כתבי האישום שהוגשו בקלות רבה. הודות לכך שהסיפור הזה התגלה, בעלי חנויות ומסעדות שהיו קורבנות של מבצעי ההלוואה בריבית הלא חוקיים, מגיעים כעת כדי להעיד. פעם נוספת צוות לעניין נמלטו מבלי להיתפס, אך הם השאירו מאחוריהם פרק נוסף באגדה העממית הגדלה שלהם, המתעדכנת כל עוד הם נמצאים." :'''מרדוק''': "אגדה עממית, אני אף פעם לא החשבתי את עצמי כאגדה עממית." :'''בי.איי''': "זה בגלל שאתה טמבל עממי!" :'''פייס''': "אתם יודעים, אני הייתי רוצה להישאר. לתרזה יש כמה אפשרויות נהדרות." :'''חניבעל''': "אני מרגיש שאני נדרש לצטט את אבי היקר המנוח." :'''בי.איי''': "אוי חניבעל, הספיק לי ממך ומאביך היקר המנוח. אני לא אוהב פתגמים איריים." :'''חניבעל''': "אתה תאהב את זה." :'''בי.איי''': "לא, אני לא." :'''חניבעל''': "כן, אתה כן. הפתגם אומר: 'לעיתים רחוקות האחרון בכל דבר יותר טוב מהראשון'" :'''פייס''': "לעיתים רחוקות האחרון בכל דבר יותר טוב מהראשון? אין בזה שום היגיון." :'''חניבעל''': "כמובן שכן. זה אומר 'אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה' ". {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אתם חברים של הכלה או של החתן?" :'''פייס''': "מרדוק, זאת לוויה, לא חתונה." :'''בי.איי''': "חברים של החתן!" :'''מרדוק''': "אז לכו מקדימה." :'''בי.איי''': "טיפש!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "שמעת את חניבעל מציג אותי כחבר בצוות לעניין? אני חושב שלאנשים יש את הזכות לדעת את כל העובדות. הם צריכים לדעת מי אני." :'''פייס''': "מרדוק, אנחנו יודעים שאתה חבר בצוות לעניין, זה הדבר החשוב. חוץ מזה, תלמד ממני, תהילה היא רק צל חולף. רק משב שחולף בסערה." {{מפריד}} הצוות נמצא במטוס והם בדרך להמריא לשיקגו לפגוש את אימו של בי.איי. :'''מרדוק''': "כאן הקברניט שלכם מדבר. אנחנו נמריא בקרוב. אני אכבה את השלט של 'נא לא לעשן' עד שנגיע לגובה של 30,000 רגל. עד שזה יקרה, אני אבקש מכם להישאר במקומותיכם. אנא הישארו חגורים בחגורת הבטיחות למקרה שניתקל במערבולת לא צפוייה. אנחנו רק מחכים לאישור סופי להמראה." :'''בי.איי''': "אמא מחכה, טיפש!" :'''מרדוק''': "והנה הוא הגיע..." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, אני צריך זבל!" (טורק את הדלת של משאית הזבל) :'''חניבעל''': "ואני לא סתם מתכוון לכל זבל." :'''פייס''': "אה, אתה מתכוון לסוג ספציפי של זבל." :'''חניבעל''': "כשאני אומר זבל, אני מתכוון לזבל, זבל מלוכלך." :'''איימי אלן''': "רוב הזבל מלוכלך, חניבעל. זאת הסיבה שקוראים לזה זבל." :'''מרדוק''': "לא, הוא מתכוון לזבל אמיתי." :'''בי.איי בראקוס''': (למרדוק) "רק פראייר כמוך יבין בזבל!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "איך זה נראה, בי.איי?" :'''בי.איי''': "הטיפש מתחת למשאית. אני מקווה שהוא יודע מה הוא עושה!" :'''פייס''': "אתה עלול להיות מופתע בנוגע למה שמרדוק הוותיק יודע. יש לי יותר ויותר את התחושה שהמוח שלו עובד בהמון רמות שונות. כמו רבדים, אם מקלפים אותם אחד אחרי השני, ככה אנחנו מגלים אספקטים חדשים ומופלאים על ה.מ מרדוק." :'''חניבעל''': "זה מאוד פואטי, פייס." :'''פייס''': "חשבתי כך." :'''בי.איי''': "פואטי? אתה מתכוון פתטי! אם תקלף במוחו של מרדוק, לא תמצא שם כלום מלבד ג'לי!" {{מפריד}} :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "ובכן, תראו את זה. אתה יודע שאם לא היית יודע טוב יותר, היית נכנס למקום הזה וחושב שיש לו עתיד." :'''חניבעל''': "יש לו עתיד." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "האמנם כך? מי אתה, חבר?" :'''חניבעל''': "דבר ראשון אני לא חבר שלך, ודבר שני אתה כנראה לא שמת לב, אבל יש שלט בחזית המסעדה שאומר שלהנהלה יש זכות לסרב לתת שירות לכל אחד. ובכן, אתה 'כל אחד'." :'''בי.איי בראקוס''': "בדיוק, פראייר. אם יש לך בעייה עם זה, תפתור אותה מולי." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "בעייה... אני אראה לך מהי בעייה." {{מפריד}} הצוות פורץ ביריות לאולפן ההקלטות של קייל מייסון. :'''בי.איי בראקוס''': "עצרו, פראיירים!" :'''מרדוק''': "אחים ואחיות, אנחנו הגענו. אני יודע שאנחנו יכולים ליצור מוזיקה נפלאה ביחד." (מכה עם הגרזן על המצילה של התוף) :'''קייל מייסון''': "מה זה, לעזאזל?" :'''חניבעל''': "יש לנו משלוח מיוחד עבור קייל מייסון. אתה יודע, הדואר חייב לעבור..."(צוות לעניין המזוייף נמצא בתוך שקי דואר, מה שגורם לקייל מייסון להיראות המום) :'''חניבעל''': "אני שונא הפרעות בתקשורת." (יורה לעבר חדר הבקרה שבו נמצא קייל מייסון) :'''קייל מייסון''': "לא משנה כמה וינטקה משלם לך, אני אתאים את זה, אני אכפיל את זה." :'''חניבעל''': (מצמיד רובה לחזהו של קייל מייסון) "אני אוהב התפתחות מתמטית, אבל אנחנו מאוד בררנים לגבי מי שאנחנו עובדים עבורו." :'''בי.איי בראקוס''': "בדיוק פראייר, מאוד בררנים!" :'''חניבעל''': "ועכשיו, 2 דברים: האחד, אני רוצה שתאבד את הרצון החדש שלך להיות הבעלים של מופע המערב הפרוע של קפטן וינטקה, ודבר שני, זה לא חכם לנסות להתחזות לצוות לעניין, שאלה אנחנו. וכעת, אם לא תזכור את מה שאמרתי לך, אנחנו נזנח את התנהגותינו השקטה והשלווה ונחזור לכאן ונתפרע." :'''קייל מייסון''': "אף אחד לא בא למקום שלי ומאיים עליי." :'''חניבעל''': "אני רק מתאר את העובדות, חבר. (לצוות) אוקיי בואו נזוז." {{מפריד}} :'''קת'י רוג'רס''': "אתם חבר'ה לא אמיתיים! האם יש משהו שאתם לא מסוגלים לעשות?" :'''חניבעל''': "בלט. הפסקנו ללכת לשיעורים." {{מפריד}} פייס ובי.איי נמצאים במרפאת השיניים ומחכים לתורו של בי.איי להיכנס. :'''פייס''': "אוי, תירגע, תירגע! בי.איי, רופאי שיניים הם חברים שלנו. ואם תהיה ממש טוב, הוא אולי יתן לך סוכריה על מקל (sucker - גם פראייר) ברגע שתסיים כאן." :'''בי.איי''': "פראייר זה גם איך שאני מרגיש מעצם היותי כאן." :'''רופאת שיניים''': "מר בראקוס? מר בראקוס?" :'''פייס''': [מרים את ידו של בי.איי] "אנחנו כאן" :'''רופאת שיניים''': "מכאן, בבקשה. אתה לא מפחד, נכון?" :'''בי.איי''': "מי, אני? אני לא מפחד משום דבר." [נכנסים לחדר הרופא ובי.איי מתיישב על כיסא המטופלים] :'''פייס''': "אוי בי.איי, אתה כל כך מתוח. תחשוב על דברים מרגיעים, כמו החופים שטופי השמש של פלורידה, להתרגע במלון, לגמוע פינה קולדה, ליהנות ממטבח מובחר (רופא השיניים שם על בי.איי גז הרדמה), כדורי דומדום 9 מ"מ, טילים שמתפוצצים, טנקי m15 צבאיים... לילה טוב." :'''רופאת השיניים''': "תדאג לו (לבי.איי) כמו שצריך, ותן לו את מספר הטלפון שלי כשהוא יתעורר, אכפת לך?" :'''פייס''': "כמובן, תהיי בטוחה." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מרדוק, בי.איי, קחו את צד ימין. פייס, הישאר איתי." :'''פייס''': "אה חניבעל, אם אנחנו הולכים להילחם, אני באמת אעדיף להצטוות אל בי.איי." :'''מרדוק''': "גם אני." :'''חניבעל''': "אתם חבר'ה אומרים שאתם לא רוצים להצטוות אליי?" :'''פייס ומרדוק''': "כן." :'''חניבעל''': "למה?" :'''בי.איי''': "אני אומר לך למה. כי כשאתה בהתלהבות, בן אדם, אתה מסוכן!" {{מפריד}} :'''נתן וינסנט''': "אני באתי בכדי לדבר. ובכן, שנדבר, או שלא נדבר?" :'''חניבעל''': "האם תרצה לשבת?" :'''נתן וינסנט''': "תודה." :'''חניבעל''': "שב פה." (מושיב אותו בשולחן שמושתל בו מיקרופון שמקליט את השיחה ביניהם בלא ידיעתו) :'''נתן וינסנט''': "אני מניח שיש מישהו מאחורי הבר. אני אשמח אם תבקש ממנו לצאת, אני לא חמוש." :'''חניבעל''': "מרדוק." :'''מרדוק''': "הבר סגור." (מכוון רובה לעברו של נתן וינסנט) :'''חניבעל''': (נתן וינסנט מוריד את שעון היד שהוא עונד ומניח אותו על השולחן) יש לך שעון נחמד, מה עוד?" (נתן וינסנט מוציא תמונה שבה נראים ג'ינו ג'יאני והבת שלו תרזה מוחזקים בידי טראוויס מייסון שאוחז ברובה בידו, חניבעל מעביר את התמונה לפייס) :'''נתן וינסנט''': "אני ביררתי עליכם, אתם צוות לעניין. אתם מעולם לא איבדתם לקוח. יחד עם זאת, אנחנו חושבים שמר פפרוני פיצה כאן שכר אתכם, ומאחר שהוא עשה זאת, הוא עומד להפוך להיסטוריה." :'''חניבעל''': "האמנם?“ :'''נתן וינסנט''': "נכון מאוד. אתה מבין, השעון הזה מסונכרן עם אחד ממקורביי בחוץ. הוא קיבל הוראה לירות כדור בג'ינו ובבת שלו בדיוק בשעה 16:00, שזה בדיוק בעוד... אתה מוכן לעזור לי? אני בלי המשקפיים שלי." :'''חניבעל''': "30 שניות. מה אתה רוצה?" :'''נתן וינסנט''': "אני רוצה שתניחו את הנשקים שלכם, שימו את ידיכם על הראש, אתה מאחורי הבר בוא לכאן!" :'''פייס''': "קולונל, מה עושים עכשיו?" :'''נתן וינסנט''': "15 שניות." :'''מרדוק''': "קולונל?" :'''נתן וינסנט''': "7, 8, 9, 10..." :'''חניבעל''': "אוקיי." :'''נתן וינסנט''': (מדבר בווקי טוקי) "עצור!" :'''נתן וינסנט''': "אני חושב שיש לנו כאן הבנה. (מדבר שוב בווקי טוקי) הכניסו אותם פנימה." {{מפריד}} :'''ברני שצמן''': "הם היכו את מר לאסקי ושברו למר דניאלס את האצבעות. לא אכפת לי אם עשיתם את כל הדרך מלוס אנג'לס, אתם צריכים ללכת הביתה מר סמית'. יש לנו כאן מספיק צרות. למה שנרצה ליצור לעצמינו עוד צרות?" :'''מוכר בחנות''': "ברני, הם הרסו לי את החנות פעמיים, ולקחו את הכסף שלי במשך חודשים. אתמול הם לקחו את תיבת התצוגה וזרקו אותה מהחלון, וכשאמרתי להם שאני לא אסבול את זה יותר, זה הרגיש 'נהדר' " :'''ברני שצמן''': "כן, ואז הם שברו לך את האצבעות, ובפעם הבאה הם עלולים לשבור לך את הצוואר." :'''חניבעל''': "בפעם הבאה לא יקרה כלום, אם אנחנו נתחיל לעבוד מר שצמן." :'''בי.איי''': (לניקי) "היי אח קטן, לאן אתה הולך? (רואה את הפלסטר על מצחו של ניקי) מי היכה אותך?" :'''ניקי''': "החלאה הזאת דיגר, כשבטעות מרחתי לו משחת נעליים על הגרב. הוא השתגע. הוא לקח את קופסת צחצוח הנעליים שלי וזרק אותה לרחוב, שבר אותה היטב. הוא אפילו לא שילם לי על הצחצוח." :'''ברני שצמן''': "אתה רואה? אפילו הילד הקטן. ככה המפלצות האלה מתייחסות לאנשים. אתה רוצה שנילחם בהם, הא? אנחנו אפילו לא יודעים מי הם, מי שלח אותם, מהיכן הם הגיעו." :'''אמא של טרייסי ריכטר''': "מר סמית', כשסטן נסע ללוס אנג'לס למצוא אתכם, איש הקשר שלכם נקב במחיר גבוה מאוד. ובכן, הכל שווה בכדי להיפטר מהעלוקות הללו, אבל לא נותר לנו איך לשלם לכם." :'''בי.איי''': "מה אתה אומר, בחור צעיר?" :'''ניקי''': "חסכתי קצת בלחמניות שלי בשביל קופסת צחצוח הנעליים. זה לקח לי חודש. זה כל מה שנותר לי. כל סנט. אבל אני רוצה לעזור." :'''בי.איי''': "3.68 דולר. זה אמור לכסות את העמלה שלנו." :'''ברני שצמן''': "ואם תיכשלו, הדברים יהיו גרועים יותר." :'''איימי אלן''': "הם לא ייכשלו, אני ראיתי מה הם מסוגלים לעשות. הם לא ייכשלו." :'''חניבעל''': "אז האם הכל מוסכם?" :'''מוכרי החנויות''': "בסדר. כן." :'''חניבעל''': "מחר הפתיחה הגדולה (של חנות הטלוויזיות)." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "או, אני אה, מצטער בנוגע לחור הזה בסירה שלך." :'''ג'וני טוריאן''': "איזה חור?" :'''חניבעל''': [שולף רימון יד] "החור ש, אה, זה עומד לעשות." :'''חניבעל''': [זורק את רימון היד אל תוך הפרוזדור] "לנטוש את הסירה!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ובכן, דרו, אני מופתע. לא חשבתי שיהיה לך את האומץ לקחת את ההשפלה באופן אישי." :'''צ'ארלס דרו''': "או, אנחנו רק קפצנו כדי להגיד לכם שאתם משחקים עם הבחור הלא נכון." :'''חניבעל''': "יש לנו את הבחור הנכון, ואנחנו לא משחקים. מה שאנחנו רוצים זה שתסגור לחלוטין את בית המלאכה שלך, היום." :'''צ'ארלס דרו''': "אתה מנסה להצחיק?" :'''חניבעל''': "אני מנסה לחסוך לך 10 מייל של אומללות. אנחנו יודעים לאן הדרכים מובילות. כבר פגענו בך פעם אחת, ואנחנו נפיל אותך בכל פעם שתהיה מטומטם מספיק בכדי לקום." :'''צ'ארלס דרו''': "יש לי הרבה אנשים." :'''חניבעל''': "אתה הסתתרת מאחורי כמה הטענות. אנחנו ניקח את חומצת הסוללות הזאת שאתה מוכר ונשפוך אותה בכל מקום מספיק פעמים עד שתתרושש." :'''צ'ארלס דרו''': "הבנתי אותך. אתה מחפש מעט אקשן כאן. זה העניין?" :'''חניבעל''': "אנחנו? אנחנו רוצים לקבור אותך. למזלך אנחנו חברים של הכומר, כי הוא לא יאהב את זה." :'''צ'ארלס דרו''': "כל האיומים האלה, כל האיומים האלה... אולי אני אבעיר את המקום הזה עם לפיד עכשיו כשכולכם נמצאים פה. מה דעתך על זה?" [פייס ובי.איי נכנסים ודורכים את הרובה שלהם] :'''בי.איי''': "מה דעתך בנוגע לזה, פראייר?" :'''חניבעל''': "צא מפה." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "לא הייתה לי את ההזדמנות לומר לך, אבל את בהחלט יודעת איך לעבוד עם צינור לכיבוי אש." :'''אנני סנדרס''': "בשביל אישה...?" :'''חניבעל''': "ככל שאת תנופפי בדגל הזה חזק יותר, את עלולה לשבור את המוט." :'''אנני סנדרס''': "אתה צודק, אני מצטערת. אני מניחה שיש לי את הנטייה הזאת לתגובה מוגזמת לפעמים. אני חושבת שפשוט עייפתי מלהיתפס כאישה שעושה עבודה של גברים." :'''חניבעל''': "אני אגיד לך משהו. את מתחילה להרשים אותי." :'''אנני סנדרס''': "רק מתחילה?" :'''חניבעל''': "נסי אותי." {{מפריד}} :'''ג'קלין "ג'קי" טיילור''': "זה הדבר הכי פרוע שעשיתי אי פעם. אתם משוגעים!" :'''חניבעל''': "אם כבר מדברים על מרדוק, איפה הוא?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה נשמע, ג'ק?" :'''ג'ק הרמון''': "כן. [מזהה את חניבעל] ג'ון! מה אתה עושה פה?" :'''חניבעל''': "אנחנו נדבר מאוחר יותר." :'''ג'ק הרמון''': "אבל קולונל דקר יהיה פה כדי לחפש אותך." :'''חניבעל''': "הממ, אני הייתי מאוכזב אם הוא לא היה בא." {{מפריד}} :'''הארפר''': "קנדל, את מוכנה לבוא לפה בבקשה?" :'''חניבעל''': "השעה 17:00 מר הארפר. היא קרוב לוודאי סיימה להיום." :'''הארפר''': "מי אתה?" :'''חניבעל''': "גנדי, [מוציא אקדח ומכוון אותו לעברו של הארפר] וזו מחאתי האישית. שלושה ממקורביי מוחזקים כאן בניגוד לרצונם." :'''הארפר''': "אני לא יודע שום דבר בנוגע לדברים האלה." :'''חניבעל''': "נסה שוב, מר הארפר. זה העסק שלך, אתה יודע מה הולך כאן." :'''הארפר''': "תראה. הם חטפו את אשתי ואת הבת שלי. הן מוחזקות כבנות ערובה." :'''חניבעל''': "בסדר מר הארפר, אני מאמין לך. [הולך לתמונה של מפת אוויר] איפה אנחנו כאן במפה האווירית שלך?" :'''חניבעל''': "מר הארפר, יש לי את ההזדמנות להחזיר את אשתך ואת הבת שלך חזרה בבטחה אם אוכל לשחרר את אנשיי. ועכשיו, איפה אנחנו?" :'''הארפר''': [מצביע על התמונה של המפה האווירית] "אנחנו כאן. הם מוחזקים כבני ערובה כאן." :'''חניבעל''': "אה-הא. האם הוא מלכד את המקום?" :'''הארפר''': "אני חושב שכן. קייל מסוגל לכל דבר שאני לא הייתי מסוגל לשים אותו בו." :'''חניבעל''': "קייל. דאגלס קייל?" :'''הארפר''': "אתה מכיר אותו? אז אתה אמור לדעת שהוא משוגע." :'''חניבעל''': "כן, הוא אכן משוגע. שב בכיסא הזה מר הארפר. אני אקשור אותך. כשקייל ימצא אותך, אתה פשוט תגיד לו שתפסתי אותך בהפתעה. אנחנו נשמור על אשתך והבת שלך בטוחות." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "אם מישהו זקוק לטיפול רפואי, אני בטוח שד"ר פורסט בעיר יעזור לכם. קראנו למשטרת המחוז והם אמורים להגיע לכאן מיד. רק אל תתן לנבלות האלה לברוח מפה עד שהמשטרה תגיע." :'''קארל פירסון''': "אני לא ציפיתי שתחזור." :'''חניבעל''': "אתה לא הבנת אותנו. אתה יכול לבנות את בית המפגש שלך עכשיו. אתה לא צריך את העזרה שלנו." :'''קארל פירסון''': "כאן, אחרי כל זה?" :'''חניבעל''': "למה לא? סייקס והחברים שלו יהיו בכלא למשך המון זמן. אתה בטוח, ואתה הרווחת את זה." :'''קארל פירסון''': "הרווחתי את זה? עם כל הכעס וההרס והפגיעות כאן מסביבנו? אפילו אתה לא יכול להאמין שהרווחנו את זה עם כל זה. אתה מצפה ממני להודות לך?" :'''חניבעל''': "לא. לא, אפילו שאתה אחד מהאנשים הכי צרי אופק שאי פעם פגשתי בדרך שלך אני מעריץ אותך על דבר אחד, קארל: אתה לא משנה את המנגינה שלך כשאתה מנצח. רוב האנשים כן. האם אי פעם עלה בדעתך איפה אנשים כמוך היו בלי אנשים כמונו?" :'''קארל פירסון''': "שתהיה לך נסיעה בטוחה, קולונל." {{מפריד}} :'''הארפר''': "מה כבר יכלתי לעשות? הוא כיוון עליי אקדח." :'''דאגלס קייל''': "הארפר, אם לא נחזיר אותו (את חניבעל) בחזרה, אתה רק יכול לקוות לכך שהוא היה הורג אותך מיידית. וזה יהיה אפילו גרוע יותר עבור אשתך והבת שלך." [הטלפון מצלצל, ודאגלס מורה להארפר לענות לשיחה] :'''הארפר''': [עונה לטלפון] "כן.“ :'''חניבעל''': "מר הארפר, אנחנו נחזיר את המשפחה שלך בחזרה אז שלא תיפול רוחך. ועכשיו, תן לי לדבר עם אחת החלאות האלה, אני יודע שהוא עומד לידך." :'''דאגלס קייל''': "מי זה?" :'''חניבעל''': "האם זה דאגי קייל? דאגי המשוגע הותיק? מה העניינים? מלבד היותם רצחניים?" :'''דאגלס קייל''': "מה אתה רוצה, סמית'?" :'''חניבעל''': "אני רק חשבתי להתקשר ולומר לכם חבר'ה שאיבדתם את האיחוד שלכם היום. אני חשבתי שאתם אמורים להיות טובים." :'''דאגלס קייל''': "כן, ובכן זה עדיין לא נגמר." :'''חניבעל''': "כן? יש לנו הצעה קטנה עבורך. מה דעתך לבוא לפה ולנסות אותנו כשאנחנו יודעים שאתה מגיע?" :'''דאגלס קייל''': "אין דיל." :''':חניבעל''': "אוקיי. זה תלוי בך. אבל בעוד 6 שעות אנחנו נצא מפה לצד השני של העולם. עכשיו שנינו יודעים שאתה לא יכול להרשות שזה יקרה. אתה יודע איפה למצוא אותנו. והבא חוסם עורקים משלך, הא" {{מפריד}} :'''סמל ווילסון''': "המפקד." :'''קולונל לינץ'''': (נאנח) "האם יש לך משהו לדווח, סמל?" :'''סמל ווילסון''': "צוות לעניין המזוייף הופיעו הבוקר ולחצו ממש חזק על וינטקה והבת שלו למכור (את מופע המערב הפרוע הנודד)." :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מתעניין בצוות לעניין המזוייף! הצבא נתן לי עוד ניסיון אחד לתפוס את צוות לעניין האמיתי ואני לא מתכוון להיכשל." :'''סמל ווילסון''': "עדיין אין שום סימן לגביהם, המפקד." :'''קפטן רויס''': "אתה באמת חושב שהם יופיעו, קולונל? הם אמורים לדעת שזו עלולה להיות מלכודת." :'''קולונל לינץ'''': "הם יופיעו. לא משנה כמה זמן עבר, אני עדיין מכיר את הלך החשיבה של סמית'. מלכודת או לא, הם יופיעו כדי לטהר את שמם. וכשהם יעשו זאת - הם שלי!" {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, אתה מאמין לזה? הא?" :'''חניבעל''': "קראתי את זה - אני מאמין לזה." :'''בי.איי''': "זה רע חניבעל, ממש רע. מישהו מסתובב וטוען שהוא צוות לעניין. יש רק צוות לעניין אחד. אנשים מתחילים להאמין למה שהם קוראים." :'''חניבעל''': "אני יודע בי.איי, אני יודע. [מקריא מתוך הטור של ג'ו אייבי בעיתון שכותרתו היא: "צוות לעניין: גיבורים או נבלים?"] 'שמעתם עליהם. צוות לעניין האגדיים. 3 נמלטים לבד ובמנוסה, נרדפים על ידי המשטרה הצבאית לכל מקום שהם הולכים, ועדיין האנשים האלה מוצאים את הזמן לתת עזרה לאלה הזקוקים לה, חסרי הישע והמדוכאים. אך האם אלה חדשות האתמול? האם רובין הוד המודרני שלנו הפך למר נפש? או שזה רק המקרה של הנמר שחושף את הכתמים האמיתיים שלו?' אתם יודעים, מישהו חושב שזה עסק טוב לגרום לצוות לעניין להיראות רע." :'''בי.איי''': "הפראיירים האלה ייראו רע כשאני אסיים לטפל בהם." :'''פייס''': "חניבעל, אתה לא סבור שהצבא יצא עם הרעיון הזה של ליצור עוד צוות לעניין על מנת לגרום לנו לצאת החוצה." :'''חניבעל''': "אני לא יודע, אבל הם ינסו להשתמש בזה כך או אחרת." :'''בי.איי''': "אני מציע שניסע למופע המערב הפרוע הנודד שאייבי כותב עליו ונחסל את המתחזים האלה." :'''חניבעל''': "בי.איי, לא יכלתי לנסח את זה טוב יותר בעצמי. פייס, לך לשחרר את מרדוק מבית החולים." :'''פייס''': "בסדר." :'''חניבעל''': "אנחנו בדרכינו לנקודת המערב." :'''בי.איי''': "כן!" {{מפריד}} :'''דאגלס קייל''': "איפה סמית', פק?" :'''פייס''': "אתה יודע, זה כל היופי שבדבר. אין לי מושג קלוש. באמת, אף פעם לא היה לי. הוא תעלומה אמיתית, הוא תעלומה מהלכת. כן, הוא עלול להתחיל להטיל עליכם פצצות חבר'ה. ואז מצד שני הוא פשוט עלול להופיע בתור נזירה. אני לא יכול לומר, ואני אה, יודע בדיוק כמו כל אחד אחר. הוא באמת מסתורי במידה רבה." {{מפריד}} [אחרי שצוות לעניין נתפס על ידי דקר] :'''קולונל דקר''': "עד מחר בבוקר אתם תאכלו ארוחת בוקר עם 500 בחורים בדיוק כמוכם." :'''פייס''': "אה, אין אף אחד כמונו." {{מפריד}} :'''חניבעל''': [מקיש על שעון היד שלו] "אתם יודעים, אנחנו נמצאים פה כבר כמעט שעה." :'''פייס''': "אל תגיד לי מה השעה! תגיד לי על איזו תכנית גדולה בדיוק חשבת..." {{מפריד}} הטלפון הסודי של הצוות מצלצל בואן, וכולם מסתכלים על פייס בחשדנות מתוך הנחה שהוא נתן את המספר לאחת הבחורות שאיתן הוא יוצא. :'''פייס''': "לא, לא, לא, חכו, אני נשבע שלא נתתי את המספר לדייט שלי. דניס הול הייתה הפעם היחידה שזה קרה, ואם הייתם רואים אותה הייתם מסכימים שזה מקרה חירום אמיתי." :'''חניבעל''': [עונה לטלפון בואן] "לו משלוחים. כן, מה אתם רוצים? זאת שיחת חוץ. זה עבור מר בי.איי בראקוס, המנהיג של צוות לעניין." :'''בי.איי''': [עוצר את הואן לאחר השיחה עם אמו] "הם שברו לאמא שלי את הזרוע. אף אחד לא נוגע באמא שלי ונשאר חי כדי לספר על זה. אנחנו צריכים להגיע לשיקגו בזה הרגע, חניבעל!" :'''חניבעל''': "בי.איי, קח את זה בקלות. אנחנו מאחורייך בדבר הזה במאה אחוז." :'''פייס''': "בי.איי, מה שתגיד. תזכור, אתה המנהיג שלנו." :'''בי.איי''': "תראה, אני יודע שאני מגזים לפעמים, אבל אתה מגזים כל הזמן!" :'''פייס''': "ובכן, למעשה, אני תמיד הרגשתי שיש לך פוטנציאל מנהיגותי." :'''בי.איי''': "אנחנו צריכים למצוא את הדרך המהירה ביותר האפשרית להגיע אל אמא שלי." :'''מרדוק''': "זה אומר לטוס, בחור גדול." :'''בי.איי''': "בדיוק, לטוס!" :'''חניבעל''': "אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה לעשות?" :'''בי.איי''': "כן, והפעם בלי טיסות מסחריות, הן תמיד מאחרות, ואנחנו לא יכולים לאחר. פייס, אני רוצה שתשיג לנו מטוס, ועדיף שזה יהיה מטוס סילון." :'''פייס''': "2000 מייל במטוס סילון פרטי. הדלק עולה לנו 85 דולר לגלון, זה יקר. אולי אנחנו צריכים לשקול נהיגה לשיקגו." :'''בי.איי''': [לופת בז'קט של פייס] "אני רוצה לטוס!" :'''פייס''': "הוא אה... רוצה לטוס." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "סקוטר (scooter, הכינוי של בי.איי בילדותו), מותק, אתה חייב לעשות משהו." :'''חניבעל''': "מה התכנית, בי.איי?" :'''בי.איי''': "אנחנו זקוקים לתכנית, כן. המממ, תן לי לחשוב." :'''חניבעל''': "אתה יודע, אמרת במטוס שאנחנו יכולים להחליף את החוזה של אמא שלך, זה עשוי להיות הדבר הנכון." :'''בי.איי''': "בדיוק אמא, אנחנו נשנה לך את החוזה." :'''גברת בראקוס''': "ואיפה אני אמורה להישאר?" :'''חניבעל''': "בי.איי חשב שאולי בינתיים את תעברי לגור אצל חברה באופן זמני." :'''בי.איי''': "כן, זה חלק נוסף מהתכנית שלי." :'''קארן''': "כן, אני אשמח לארח אותך לבינתיים גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אני מעריכה את זה קארן." :'''בי.איי''': "יופי, התכנית כבר עובדת." :'''חניבעל''': "קארן, האם יש לכם ועד בית בבניין הזה?" :'''קארן''': "לא." :'''חניבעל''': "אין לכם ועד בית. לא פלא שכל זה קורה. אולי אנחנו צריכים להקים אחד. מה אתה חושב, בי.איי?" :'''בי.איי''': "רעיון טוב, חניבעל. אנחנו צריכים אחד כזה. זה השלב הראשון." :'''פייס''': "או, בי.איי, הכנסת אותנו להתלהבות עכשיו." :'''חניבעל''': "או, הוא אוהב את זה כשתכנית מצליחה." {{מפריד}} הצוות מגיע לביתה של אימו של בי.איי. :'''גברת בראקוס''': "או מותק, אני כל כך שמחה לראות אותך. זה בטח חייב להיות חניבעל. :'''חניבעל''': "גברת בראקוס." (לוחץ לה את היד) :'''גברת בראקוס''': "וזה פייס." :'''פייס''': "מה שלומך?" :'''גברת בראקוס''': [על מרדוק] "הוא לא נראה כמו בן אדם משוגע." :'''מרדוק''': "חכי עד שתכירי אותי." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, ברוכים הבאים לשיקגו." :'''מרדוק''': [מחזיק מצלמת וידאו ביד ומתחיל לצלם] "תנו לי חיוך קטן." :'''בי.איי''': "תניח לזה, טיפש." :'''גברת בראקוס''': "הו לא, זה בסדר מרדוק. יש לי כל כך מעט תמונות שלי ביחד עם סקוטר." (scooter) :'''מרדוק, פייס, וחניבעל''': "סקוטר?" :'''גברת בראקוס''': "כן, אתם מבינים. כשבי.איי היה בערך בגובה של חצי ברך, אבא שלו קנה לו משאית צעצוע, והוא היה נוהג להסיע אותה ברחבי הסלון ולהרוס את השטיח שלי כל היום, ואז הוא היה לוקח את המשאית איתו למיטה בלילה." :'''בי.איי''': "אוי אמא, אף אחד כבר לא קורא לי סקוטר יותר." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אתה תמיד תהיה סקוטר בשבילי, ולא אכפת לי כמה תכשיטים אתה עונד. [לפייס] ילד לא אמור לענוד יותר תכשיטים מאמא שלו, אתה לא מסכים?" :'''פייס''': [בי.איי מסתכל עליו במבט של "עדיף שתגיד משהו לשביעות רצוני"] "ובכן, אני חושב שלסקוטר יש סגנון מסויים שמאפשר לו לענוד כמות עודפת של תכשיטים." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אני לעולם לא אתרגל לזה." {{מפריד}} פייס מגיע לשחרר את מרדוק מבית החולים הפסיכיאטרי. :'''מרדוק''': "פייס, האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "מרדוק, אתה מוכן לשבת בכיסא גלגלים בבקשה?" :'''מרדוק''': "האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "אתה מוכן לשבת בכיסא גלגלים?" :'''מרדוק''': "האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "מה." :'''מרדוק''' "אני רוצה שתקשיב לזה, בסדר? [מקריא מתוך הטור של ג'ו אייבי בעיתון] 'צוות לעניין האגדיים. שלושה נמלטים מבוקשים לבדם ובמנוסה.' שלושה, אתה קולט את המילה? שלושה." :'''פייס''': "שלושה." :'''מרדוק''': "פייס, אני חבר בצוות לעניין בדיוק כמוך, אבל השם שלי לא מופיע בעיתון. האם זה משהו שאני עושה לא כמו שצריך?" :'''פייס''': "לא. אוקיי תראה מרדוק, עקרונית אתה לא במנוסה עם יתר הצוות. זאת הסיבה היחידה לכך שאני צריך כל פעם להמציא הונאה כדי לשחרר אותך מבית החולים. אם הצבא היה חושב שאתה אחד מאיתנו, הם היו במעקב אחרייך 24 שעות ביממה." :'''מרדוק''': "כן, אני מניח. אבל אתה יודע, זה די פוגע בך כשהשם שלך אף פעם לא מופיע בעיתון. זה גורם לך להרגיש כמו סוג של נטע זר." :'''פייס''': "מרדוק, אתה תמיד תהיה אחד מאיתנו. השאלה היא מי מאיתנו? זכרת לסגור את הברז?" :'''מרדוק''': "ידעתי שיש משהו ששכחתי לעשות..." (מוציא את הידית של הברז מהכיס שלו וזורק אותה על הרצפה) {{מפריד}} החיילים פותחים את המשאית ובתוכה הואן של צוות לעניין. :'''גנרל רוקמור''': "עבודה טובה, קולונל לינץ'. לכדת את צוות לעניין. הצלחת לעשות את זה. אני לא צריך לומר לך מה זה עלול לחולל לקריירה שלך." :'''קולונל לינץ'''': "הם היו טובים המפקד, אבל התוצאה הייתה בלתי נמנעת. אף אחד, אפילו לא צוות לעניין, לא יכול לברוח מבלי להיתפס עד בלי די. (מפנה את מבטו לכיוון הואן של צוות לעניין) כאן קולונל לינץ'. אתם מוקפים סמית', אני רוצה שתצאו מהואן הזה עם ידיים למעלה, או שנפתח באש. יש לכם בדיוק 10 שניות." [החיילים דורכים את הרובים שלהם, ודלת הואן נפתחת, אך מתוכה יוצאים קפטן וינטקה והבת שלו] :'''קפטן וינטקה''': "שלום!" :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מבין." :'''גנרל רוקמור''': "צוות לעניין, הממ?" :'''קפטן רויס''': "זה (הואן) ריק קולונל, לחלוטין." :'''קולונל לינץ'''': "רויס, עצור אותם." :'''גנרל רוקמור''': "על מה קולונל? התחזות לצוות לעניין? אני רוצה ששני אלה ילוו מחוץ לבסיס. קחו את הואן למחסן ותנעלו אותו." :'''גנרל רוקמור''': "אני לא מבין מה זה אמור להביע קולונל לינץ', אבל אני לא חושב שזה מצחיק. אמרת לי שתפסת את צוות לעניין." :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מבין. גנרל, גנרל, גנרל, זאת הייתה תרמית." :'''גנרל רוקמור''': "אני רוצה דיווח מלא על התקרית הזאת על השולחן שלי, ואני רוצה אותו מלפני 10 דקות." :'''קולונל לינץ'''': "המפקד." [בזמן שלינץ' ורוקמור מדברים, צוות לעניין מתגנב מאחוריהם כשהם מחופשים לחיילים והם נכנסים לואן ומתחילים לצאת מהמשאית] :'''קולונל לינץ'''': (רואה את צוות לעניין בתוך הואן מתחילים לברוח) "הואן, זה הם. עצרו את הואן הזה!" [החיילים מנסים לירות לעבר הואן, אך לא מצליחים לפגוע בו וצוות לעניין בורח] :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מאמין!" :'''חניבעל''': "אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה." {{מפריד}} :'''אלן פנהאל''': [לצ'אק איסטרלנד] "אני רוצה שאתה והאנשים שלך תצאו מכאן. זה רכוש פרטי. אתם מסיגי גבול." :'''צ'אק איסטרלנד''': "למה שלא תתקשרי לשריף ותשסי בנו את החוק? [לחניבעל] האם תהיה מעוניין בעצה טובה?" :'''חניבעל''': "אני אוהב עצות, בייחוד עצות טובות." :'''פייס''': "סלח לי, אבל אתה מוכן בבקשה להוריד את הרגל שלך מהפגוש? אל תיעלב, אבל זה חסר נימוס." :'''צ'אק איסטרלנד''': "אני בחור חסר נימוס." :'''פייס''': "או, ובכן, במקרה הזה תמשיך הלאה." :'''צ'אק איסטרלנד''': [לחניבעל] "הנה העצה שלך." :'''מרדוק''': "סלחו לי, הכלב (המדומיין) שלי זז. בילי בוא לפה. אם לא תהיה כלב טוב אתה תישאר ברצועה שלך. הוא לא נושך." :'''צ'אק איסטרלנד''': [צוחק] "אתם חבורה של ליצנים. ממש מצחיק. אני מתפוצץ מצחוק כאן." :'''חניבעל''': "הוא (מרדוק) חולה נפש. הוא לא מסוכן בדרך כלל אבל הוא הוזה. עכשיו, אתה עמדת לתת לי עצה." :'''צ'אק, איסטרלנד''': "כן. הנה העצה שלך. כנסו בחזרה למשאיות האלה ותגלגלו אותם מפה." :'''חניבעל''': "זה הכל?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "זה הכל." :'''חניבעל''': "אני לא אוהב את העצה הזאת. יש לך עצה אחרת?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "יש לי הבטחה בשבילך. אם לא תצא מכאן בתוך חצי שעה, אני אהרוס לכם את המשאיות, ואני אהרוס אתכם חבר'ה." :'''מרדוק''': "בילי, הישאר במקום, אל תזוז." :'''חניבעל''': "מה אם אני אהיה מאוד נחמד ואגיד 'בבקשה תנו לנו לעשות את העבודה שלנו ואל תפגעו בנו' האם זה יעשה איזשהו הבדל?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "זה לא יעשה איזשהו הבדל בכלל." :'''חניבעל''': "אז זה בכלל לא משנה אם אני אשאר בצד הטוב שלך או לא." :'''צ'אק איסטרלנד''': "שום דבר מאלה." :'''חניבעל''': "במקרה הזה..." (חניבעל נותן אגרוף בפניו של איסטרלנד והצוות מתחיל להילחם באנשיו של איסטרלנד) {{מפריד}} :'''צ'אק איסטרלנד''': "אמרתי לך להסתלק מפה. אולי בפעם הבאה אתה תקשיב." :'''חניבעל''': "אני בספק בנוגע לזה. אני עקשן. זה פגם רציני באופי." {{מפריד}} :'''איימי''': "האם הוא (חניבעל) בסדר?" :'''פייס''': "הוא (חניבעל) אוהב לראות כמה גדול הקליע לפני שהוא דורך עליו, זה מה שהוא אוהב לעשות." :'''בי.איי''': [חניבעל ממלמל] "מה הוא אמר?" :'''פייס''': "הוא אמר 'אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה.' " {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה אתה אומר טומי? מה מביא אותך לפה כל כך מוקדם בבוקר? באת לחלוק כבוד לשותפך היקר המנוח?" :'''המאפיונר טומי טיליס''': "אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק." :'''חניבעל''': "או, כן, אני יודע. אתה מלך הג'וקים כאן. עכשיו, אנחנו יכולים לעשות את זה בדרך הקשה או בדרך הקלה. בערך בעוד דקה אני ושלושה חברים שלי נשחרר עלייך את הסיוט הכי גרוע שלך. אתה תקווה שהאדמה תיפתח מתחת לרגלייך ותבלע אותך." :'''המאפיונר טומי טיליס''': "מה הדרך הקלה?" :'''חניבעל''': "זאת הייתה הדרך הקלה..." {{מפריד}} :'''קת'י''': "כמה מהמוניות שלהם אתם הצלחתם להרוס?" :'''פייס''': "זה לא מספר המוניות מה שנלקח בחשבון, אלא האיכות של הרושם שעשית." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, לא עשינו שום דבר חוץ מאשר להפסיד, וזה הרושם שעשינו." :'''מרדוק''': [מדבר עם גרב על היד שלו] "זה בסדר לשבת כאן ולדון על נצחונות ישנים, אבל קפטן מונית מוכן להתגלגל בליוויו של כלבו הנאמן. אני מציע שהגיע הזמן שאנחנו נעביר את האזהרה שלנו. האזהרה צריכה להיות מועברת קודם לפני שקפטן מונית יכול לבקש לנקום את העוולה. (בי.איי מוריד את הגרב מידו של מרדוק) :'''מרדוק''': "היי, אני ורן, וטרינר. האם ראית את חברי הוותיק סאקי? (בי.איי נוהם על מרדוק) לא משנה." :'''קאל פרימן''': [לחניבעל] "אתה בטוח שהוא (מרדוק) בסדר? הוא לא נראה בדיוק נורמלי." :'''חניבעל''': "הגרב הזו אומרת את האמת. הוא (מרדוק) צודק לחלוטין. הגיע זמנו של מר קריין ללמוד שימיו ספורים." {{מפריד}} :'''אנני סנדרס''': "הדפנו את קלסי לאחור בצורה די חזקה, הוא ידחוף בחזרה." :'''חניבעל''': "אנחנו נהיה מוכנים." :'''אנני סנדרס''': "אני לא יכולה להרשות לעצמי שיהיה לי אתכם בכל מחסום דרכים שקלסי מציב. מה יקרה בעוד שבוע או חודש כשאתם כבר לא תהיו בסביבה?" :'''חניבעל''': "אל תדאגי. עד אז קלסי יהיה רק זכרון רע. העניין בנוגע לקלסי הוא להבין למה הוא רוצה כל כך את תחנת כיבוי האש הזאת? אני יודע שאת לא מרוויחה הרבה כסף בזה." :'''אנני סנדרס''': "אני יכולה לשאול אותך משהו, סמית'?" :'''חניבעל''': "בוודאי." :'''אנני סנדרס''': "למה אתם עושים את מה שאתם עושים?“ :'''חניבעל''': "תקראי לזה הישרדות." :'''אנני סנדרס''': "רוצה להתערב שאם לא הייתם מבוקשים אתם עדיין הייתם עושים את זה?" :'''חניבעל''': "להתערב? [אנני מהנהנת בראשה לחיוב] על מה היית רוצה להתערב?" :'''אנני סנדרס''': "מה עובר לך בראש?" {{מפריד}} :'''טאנן''': [למרדוק] "מה אתה, משוגע?" :'''מרדוק''': "כמובן שאני משוגע, הוצאתם אותי ממחלקה פסיכיאטרית בבית חולים לחולי נפש, חתיכת טיפש." :'''רויקו''': "היי! אתה יודע מה אני עושה לבחורים שלא סותמים את הפה? אני לוקח כמה מיתרים של פסנתר ותופר איתם את השפתיים שלהם." :'''מרדוק''': "זה יכאב..." {{מפריד}} :'''בי.איי''': " מרדוק המסכן. בחוץ לבדו. נרדף על ידי ציידי ראשים. אם הם יעשו לו משהו..." :'''פייס''': "בי.איי, אף פעם לא שמעתי אותך נשמע מודאג בנוגע למרדוק." :'''בי.איי''': "אני לא מודאג! פשוט המשוגע הטיפש לא יכול לעזור לעצמו." :'''פייס''': "בחיי, אני חושב שאנחנו רואים צד אחר לגמרי של מר בי.איי בראקוס כאן." :'''בי.איי''': "אתה לא ראית שום דבר! ועכשיו בוא נלך להביא את מרדוק." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "חייב להיות לך בן זוג. את בחורה יפה." :'''ד"ר קלי סטיבנס''': [מסמיקה] "ובכן, אף פעם לא קראו לי יפה." :'''מרדוק''': [לוקח את קלי למראה ומחזיק אותה באופן נועז מולה] "בחורה יפה!" :'''ד"ר קלי סטיבנס''': [קלי רואה בעיניו של מרדוק שיש לו רגשות אמיתיים כלפיה והקול שלה מראה שהיא באמת נרגשת] "א... אתה משוגע, אתה יודע את זה?" :'''מרדוק''': "אני יודע את זה, אבל האם את יודעת?" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "פייס לא אמר שהוא יפגוש אותנו כאן? (בשדה התעופה)" :'''פייס''': "כן, זה מה שהוא אמר. איך הייתה הטיסה?" :'''בי.איי''': "בסדר, אני מניח. אתה נוהג?" :'''פייס''': "ברומא התנהג כרומאי... חניבעל אמר שאנחנו נעקוב אחרי הסנאי בחזרה לחור שלו במבצע הזה, אז אני מניח שאם אתה הולך לשבת למישהו על הזנב בניו יורק, אף אחד לא יחשוד במונית." {{מפריד}} בי.איי נכנס למסעדה של צ'ארלי סטראטרס. :'''סקאלי''': "עצור ותישאר איפה שאתה עומד, חבר. אנחנו לא פתוחים עד השעה 16:00." :'''בי.איי''': "תשמע בחור, אני נהג מונית. באתי כדי לאסוף נוסע. [פונה אל חברתו של צ'ארלי] תגידי, את צריכה טרמפ?" :'''ריטה, חברתו של צ'ארלי''': "תראה צ'ארלי, אם אתה עומד להיות עסוק, אני יכולה ללכת לעשות שופינג לבד." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "את לא הולכת לשום מקום, מתוקה. [לבי.איי] אף אחד לא הזמין שום מונית, אז תתחפף מפה." (בי.איי יוצא מהמסעדה של צ'ארלי ותוך כדי קורץ לחברה שלו ומחייך אליה והיא מחייכת אליו בחזרה) :'''צ'ארלי סטראטרס''': "היי, מה את מחייכת?“ :'''ריטה, חברתו של צ'ארלי''': "סתם. זה פשע לחייך?" :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אלא אם אני אומר אחרת." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אכפת לך להעביר את זה בשבילי?" :'''חניבעל''': "מה זה?" :'''בי.איי''': "זה המכתב המטופש שהוא כתב אתמול בלילה, חניבעל. הבן אדם משוגע. הוא כתב לקאטר מכתב, שבו הוא אומר לו כמה שהוא מצטער ומרגיש רע על כך שהוא עזב אותו בחתונה." :'''חניבעל''': [בכנות] "היה לו את המזל לקבל אותך (מרדוק) , גם אם זה היה לזמן קצר." :'''בי.איי''': "אוי ואבוי..." {{מפריד}} :'''ג'ק ליין''': "ג'ינו, עשית טעות גדולה, עכשיו אתה תשלם עליה." :'''נתן וינסנט''': "תעזוב אותו בשקט." :'''ג'ינו ג'יאני''': "מר וינסנט..." :'''נתן וינסנט''': "רק רגע. [לג'ק ליין] שתוק, אני רוצה לדבר איתך (ג'ק ליין מנסה להשחיל מילה) שתוק!" :'''ג'ק ליין''': "שתוק? זה הבחור שקרא לצוות לעניין, מר וינסנט." :'''נתן וינסנט''': "נכון מאוד. ואתה יודע למה הוא עשה את זה? כי אתה סחטת יותר מידי (ג'ק ליין מנסה לדבר ונתן וינסנט שוב קוטע אותו) שתוק. כמה פעמים ניסיתי להגיד לך שאתה צריך לדעת מתי כן ומתי לא, אבל אתה לא מקשיב." :'''ג'ק ליין''': "לא, אני מקשיב." :'''נתן וינסנט''': "זה טוב, כי מעתה והלאה טראוויס ישתלט על הפעילויות שלך." :'''ג'ק ליין''': "מר וינסנט, זה..." :'''נתן וינסנט''': "ואם אתה תעשה בעיות הפעם, הגופה שלך תקשט את קרקעית האגם. מובן?" :'''ג'ק ליין''': "כן, אדוני." :'''נתן וינסנט''': "בסדר, החבר'ה האלה נמצאים במסעדה שלהם. אתה, קח את ג'ינו ואת הבת שלו ושים אותם בלימוזינה שלי. בואו נזוז, קדימה!" {{מפריד}} :'''פייס:''': "חניבעל, זאת הפעם השלישית החודש הזה שאני חוטף מכה בעין. אני מתחיל לאבד את חוש ההומור שלי." :'''חניבעל''': "פייס, מעט קרח יחולל פלאים. וזה נראה טוב. נותן לנו מעט מהאופי שאנחנו זקוקים לו." {{מפריד}} :'''שכן של גברת בראקוס''': "מה ועד בית כבר יכול לעשות עבורינו? יש לי נרקומנים שגרים דלת לידי. אני מעדיף את הבחור עם הסטריאו בחזרה." :'''קארן''': "בהתאם לחוקי הבנייה, יש לנו את הזכות לכנס ועדה של אנשים כדי להשמיע תלונות הן אצל בעלי הבתים שלנו והן מול ועדת התכנון העירונית." :'''שכן של גברת בראקוס''': "האמנם כך? חצי מהבניין לא כאן כי ריקו והחבר'ה האחרים גילו על הפגישה. את יודעת מה הם אמרו שהם יעשו לנו אם נעז להגיע?" :'''שכן של גברת בראקוס''': "הלוואי והיה לנו את הכוח להעמיד את האנשים האלה על מקומם." :'''חניבעל''': "אנחנו נוכל לעשות את זה עבורכם." :'''שכן של גברת בראקוס''': "מי אתם?" :'''מרדוק''': "אנחנו רק קבוצה של אזרחים מודאגים." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אנחנו מתעסקים עם פושעים כאן. מה שאנחנו צריכים זה כוח משטרתי." :'''חניבעל''': "אנחנו נוכל להיות הכוח המשטרתי שלכם." :'''בי.איי''': "אם החבר'ה האלה רוצים להיות קשוחים, אנחנו יכולים להיות קשוחים." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אני לבטח הייתי רוצה לראות את זה, אבל יש לי אישה וילד לחשוב עליהם." :'''חניבעל''': "אתם לא צריכים להיות מעורבים. כל מה שעליכם לעשות חברים זה רק לשמור על הדלתות שלכם נעולות למשך כמה הימים הבאים, ואנחנו נטפל בריקו." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אני בטוח הייתי רוצה לראות את הראשים של החבר'ה האלה נערפים." :'''ריקו''': "אתה תרצה, הא? תראו את זה, אנחנו פספסנו את תחילת המפגש." :'''חניבעל''': "זו פגישה סגורה. למה ששניכם, מגעילים, לא תתחפפו מפה?" :'''ריקו''': "מי אמר?" :'''בי.איי''': "אני אמרתי!" [הצוות מתחיל להילחם בריקו וטומי] :'''חניבעל''': "אני מציע ששניכם תמצאו מקום אחר לגור בו, ואל תעצרו לספר לאלברז מה קרה." :'''ריקו''': "יצאנו מחייכם." :'''חניבעל''': "החלטה חכמה. זרוק אותם החוצה מרדוק. ועכשיו, המפגש של ועד הבית מתכנס מחדש." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "הנה זה קורה שוב." :'''חניבעל''': "מה?" :'''גברת בראקוס''': "השקט. אני אף פעם לא ממש אתרגל לזה. הרבה זכרונות בבית הישן הזה. אני זוכרת את היום הזה שסקוטר בא ואמר לי שהוא הצטרף לצבא. הוא היה ילד בסך הכל. בן 18. הם אמרו לו שהם ילמדו אותו מקצוע. הוא הגיע הביתה והתאמן בלהיות מכונאי כדי שאולי הוא יהיה מסוגל לפתוח חנות משלו. אני רק קיוויתי והתפללתי שהוא יחזור הביתה לתמיד." :'''חניבעל''': "ובכן, נסיבות לפעמים משנות את גורלו של האדם, גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "אה, אני לא מאשימה אף אחד מאחר שהסתבר שסקוטר נועד להיות נמלט וככה הדברים פשוט קורים. אני דאגתי לו הרבה בכל זאת כי הוא היה בחוץ לגמרי לבדו בלי משפחה כדי לחזור אליה הביתה. ואז בחג מולד אחד הוא שלח לי את הגלויה הזאת. ובכן, זאת לא ממש הייתה גלויה, זאת הייתה תמונה של ארבעתכם באיזשהו מקום בטקסס, והוא קישט סרטים בצבעי אדום וירוק עליה, ומאחוריה הוא כתב 'אל תדאגי אמא, אני לא לבד בחג המולד.' הוא בטח קרא את מחשבותיי." :'''חניבעל''': "הלוואי והייתי יכול להבטיח לך שהוא יבוא לחג המולד באחד הימים ויישאר." :'''גברת בראקוס''': "הו, אני יודעת שאתה לא יכול, ואני השלמתי עם זה כבר די מזמן. אבל אני אגיד לך דבר אחד, חניבעל. אני ישנה הרבה יותר טוב עכשיו, בידיעה שהוא לא לבדו בחוץ, הוא עם המשפחה שלו (הצוות)." {{מפריד}} :'''תרזה ג'יאני''': "חניבעל, הם שברו לאבא שלי את האצבעות." :'''חניבעל''': "אני מצטער, ג'ינו." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני נאלץ לבקש מכם לעזוב, אני עשיתי טעות גדולה. אני לא הייתי צריך לבקש את העזרה שלכם." :'''פייס''': "מר ג'יאני, האם זה לא מעט מאוחר מידי לשנות את דעתך?" :'''תרזה ג'יאני''': "הם אמרו שהם ייפגעו במשפחה שלנו. הם מכריחים אותנו להשתמש בג'וקבוקס (תיבה גדולה המכילה ומנגנת תקליטים) שלהם ולהשתמש בפשתנים שלהם, ועכשיו הם מאיצים את התשלומים." :'''חניבעל''': "לא חשבתי שהוא יגיע לכאן מוקדם כל כך. מעתה והלאה אחד מאיתנו יהיה פה כל הזמן." :'''בי.איי''': "אתה לא יכול לברוח מהאיש הזה. הוא רע. ואם תברח, הוא רק יסחט באופן הדוק יותר." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא רוצה את העזרה שלכם יותר. אני עשיתי טעות. לכו, בבקשה לכו מפה. אני אפתור את הבעיות בעצמי." :'''חניבעל''': "ג'ינו, אתה שמת את כל מה שיש לך על המסעדה הזאת. אתה לא מתכוון לתת למלווה בריבית הזה פשוט לקחת את זה ממך." :'''תרזה ג'יאני''': "אבא." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא אסכן את המשפחה שלי בגלל המסעדה הזאת. לכו, אני כבר לא רוצה את העזרה שלכם יותר." :'''חניבעל''': "אם זה מה שאתה מרגיש, אנחנו נלך." :'''ג'ינו ג'יאני''': "חשבתי שאמריקה הייתה התשובה לחלום שלי, אבל החלום נהפך לחלום בלהות." :'''חניבעל''': "זו לא אמריקה, ג'ינו. אנחנו מדברים על רודנים. רודנות היא הלך רוח, היא לא משהו כלל ארצי. ואם לא תתייצב כנגד הרודנות, זה יביס אותך בכל פעם." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אני אתמודד עם כל מחאה כללית." :'''בי.איי''': "יש לי מחאה!" :'''מרדוק''': "זאת הסיבה שאני כאן, בחור גדול. מהי התלונה שלך? ספר לי." :'''בי.איי''': "המחאה שלי היא: אני לא אוהב אותך ואני לא רוצה להקשיב לך ואני מוכן לדפוק אותך בקיר." :'''מרדוק''': "האם אני יכול לחזור אלייך בקשר למחאה הזאת?" {{מפריד}} אחרי שחניבעל ומרדוק התרברבו והתלהבו ביניהם מהאפשרות של לפתוח מסעדה משלהם. :'''פייס''': "סלחו לי, חברים. אכפת לכם אם אני אקטע את הפארסה הזאת בבקשה?" :'''חניבעל''': "כמובן, פייס." :'''פייס''': "אוקיי. אנחנו לא יודעים שום דבר במה שנוגע לניהול מסעדה." :'''חניבעל''': "זאת לא תהיה מסעדה, זה יהיה מקום שבו ג'קי ליין יוכל להרגיש את המכנסיים שלו לוחצות." :'''בי.איי''': "בואו נזוז, אני ממש לא יכול לחכות." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "את יכולה להראות לי במפה את הדרך שבה עובר מעבר שלמה?" :'''טובי גריפין''': "הנתיב שלנו יהיה דרך המעבר הזה כאן, במעבר שלמה. הדרכים עלולות להיות מעט קשוחות אבל עונת המונסון (רוחות וגשמים עונתיים בדרום מזרח אסיה) נגמרה כך שאין כל כך הרבה סכנה להחלקות. אם נתחיל עם אור ראשון של הבוקר, ואם יהיה לנו מזל, אנחנו נוכל לעשות את זה עד שעות בין הערביים." :'''שקטר''': "את תזדקקי ליותר ממזל, יקירתי. את הוזהרת בנוגע לזה מיס גריפין." :'''חניבעל''': "אתה יודע שזו סתם הפחדת סרק?" :'''שקטר''': "קבל עצה בריאה קטנה, אדון. אל תעבוד בשביל הגברת הזאת. זו באמת ארץ קשוחה שם בחוץ, ומשהו עלול לנשוך אותך באמצע הלילה." :'''חניבעל''': "אוי, נהדר. אתה יודע מאז שוויתרתי על גולף, החיים שלי נהיו ממש משעממים." :'''טובי גריפין''': "המכרה היה של אבא שלי, שקטר. האקלים היה מתוקתק היטב בסיילסבורי ואני הולכת לעבוד שם, אחרת אבא שלי מת לחינם." :'''שקטר''': "אם תנסי לעבוד במכרה הזה, את עלולה להיתקל באותו סוג של תאונה שהרגה את אבא שלך. אומרים שמזל רע עובר במשפחות." :'''חניבעל''': "אני שמעתי שזה אותו הדבר עם טיפשות. או שמא זה היה כיעור?" {{מפריד}} :'''ג'ניפר טיזדייל''': "אתם פשוט מדהימים! אני לא מאמינה שעשיתם את זה." :'''פייס''': "גם אני לא מאמין. איבדנו את הגלגלים שלנו, בי.איי עשה 15 סיבובים עם גודזילה, חניבעל עשה 20 סיפורים של צלילות, פוצצו לנו את הסירה מתחתינו, ועדיין הצלחנו להציל את הבחורה, את החבר שלה ולהשיב את התמרון שלנו." :'''מרקוס''': "עכשיו כל שעליכם לעשות הוא לעצור אותם מלפוצץ את הסכר." :'''חניבעל''': "סכר?" :'''מרדוק''': "אני רוצה לבכות." {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, המדים האלה אף פעם לא יעבדו. דקר יזהה אותך בשנייה שתיכנס. אתה מקשיב לי? אתה תלך לשם, ואתה תהיה על הטיסה הראשונה ללבנוורת' " :'''פייס''': "תקשיבי, ללא הציוד הרפואי הזה מרדוק ימות, אז זה לא משנה מהו הסיכון, נכון? חוץ מזה, אנשים לעיתים רחוקות מסתכלים על מה שנמצא ממש מתחת לאף שלהם, נכון?" {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, אתה מדהים! אני לא מאמינה שהצלחת לעשות את זה.(לגנוב את הארון של העזרה ראשונה)" :'''פייס''': "ובכן, ירוק תמיד היה צבע המזל שלי!" {{מפריד}} :'''קולונל דקר''': "קפטן, האם אי פעם תהית מדוע צוות לעניין מצליחים להערים עלינו?" :'''קפטן קריין''': "הם טובים, המפקד." :'''קולונל דקר''': "אה, הם הכי טובים שיש. הם חושבים כאחד, מרגישים כאחד ומתנהגים כאחד. אבל... כשיש מישהו פצוע בקרבם, הם מפסיקים להיות כאלה. טובת ההתלכדות נהפכת להיות טובת הפרט. וזה מה שיפיל אותם." {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, אתה חושב שמרדוק יהיה בסדר? הוא איבד המון דם." :'''פייס''': "אה, מרדוק, הוא קשוח! כמו חתיכה של עור לא מעובד. האחד שרק יצא מהתרפיה. כן, יש לו את הסוג הזה של החוזק שנלקח בחשבון." [מצביע על המצח שלו] :'''פייס''': "אל תדאגי בנוגע למרדוק. בעוד כמה שבועות הוא לא יהיה מסוגל להבחין במציאות מתוך כמה מקלות של לחם." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ההיסטוריה הצבאית לימדה אותנו שסכסוך הוא לא יותר מאשר תפיסת שטח מתוקפן אחד. יש להם את השטח שלהם שם למעלה, ולנו יש את העמדה ההגנתית כאן למטה." :'''פייס''': "אז שנינו נתיימר שתהיה לנו עמדה הגנתית נגד שישה אנשים עם רובים במטוס בגובה של 35,000 רגל מעל האוקיינוס?" :'''חניבעל''': "ובכן, זה היישום של התיאוריה שמעניין." {{מפריד}} :'''פייס''': "איפה מרדוק? אני הגעתי למשרדי העיתון וסידרתי את כל מה שקשור בטפסים. אני מקווה שלא פישלת, איימי." :'''איימי אלן''': "מרדוק אפילו לא היה בבית החולים. למעשה, כשהגעתי לשם הם הוציאו את החפצים שלו מהחדר שלו. בדלפק הקבלה אמרו שבהנהלה החליטו לערוך שינויים." :'''בי.איי''': "איזה סוג של שינוי הם יכולים לעשות עם בחור כזה? מלבד לתת לו מוח חדש." {{מפריד}} :'''מרדוק''': [לפני שחניבעל תופס את הפיקוד על המטוס החטוף] "אתה מוכן, קפטן?" :'''חניבעל''': "אני תמיד מוכן." :'''פייס''': "מה אני יכול להגיד? הבן אדם בהתלהבות!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "ובכן, חניבעל, אתה תהיה העיניים שלי, ואני אחזיר את הפראייר הזה (המטוס החטוף) הביתה." :'''חניבעל''': "תהיה בטוח." :'''בי.איי''': "זה הסיוט הכי גרוע שלי." {{מפריד}} [מרדוק נותן עירוי דם לבי.איי, שמתפתל מכאבים] :'''חניבעל''': "בי.איי, פשוט תירגע." :'''בי.איי''': "אמרתי לכם חבר'ה, וזאת הפעם האחרונה. אני לא רוצה את הדם של הפראייר הזה (מרדוק) בתוכי. זה יהפוך אותי למשוגע כמוהו." :'''מרדוק''': "לא, זה לא יהפוך אותך למשוגע, זה יהפוך אותך לרגוע יותר. אתה אפילו תוכל לחלוק איתי חדר בבית החולים הפסיכיאטרי. אני אבקש מהם להביא דרגש נוסף, ואנחנו נוכל לשבת ביחד ולראות את הקירות נמסים." :'''בי.איי''': "חניבעל!" {{מפריד}} :'''בי.איי''': "בסדר חניבעל, איך אנחנו ננטרל את החבר'ה האלה? החבר'ה האלה הם s.w.a.t (יחידה משטרתית בארצות הברית לטקטיקות וכלי נשק מיוחדים), והם מאומנים בנשקים מיוחדים ובטקטיקות. זו המומחיות שלנו. זה יהיה כמו להילחם נגד עצמינו." :'''חניבעל''': "מרגש, הלוא כן?" {{מפריד}} :'''מארח במסעדה של צ'ארלי סטראטרס''' [לחניבעל ופייס] "רבותיי, לא יהיו שולחנות פנויים עד הערב." :'''חניבעל''': "אנחנו נרצה לראות את סטראטרס, אנחנו מתקנים את הטלוויזיות שלו." :'''סקאלי''': "זה הבחור העיוור מחנות הטלוויזיות ברחוב דלאנסי." :'''דיגר''': "אני תוהה איך היא מצא אותנו." :'''חניבעל''': "אה סטראטרס, אני מאמין שיש לנו כמה עניינים לטפל בהם." :'''דיגר''': "היי זקן, תעזוב את סטראטרס בשקט, בסדר?" :'''חניבעל''': "האחיין שלי ואני היינו רוצים שאתה ואנשייך לא תבואו לרחוב דלאנסי ותסחטו כסף מכל בעלי החנויות שם." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אני אמור לדעת על מה אתה מדבר?" :'''פייס''': "הוא לא יודע על מה אתה מדבר, דוד." :'''חניבעל''': "הו, אני אסביר. האנשים שלך באים ומאיימים לפגוע בחברים שלי ולהרוג אותם אם הם לא ישלמו." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "דיגר, אתה מוכן לעשות לי טובה? תן לאדון הזה ולאחיין שלו משקה ותושיב אותם באחד השולחנות." :'''חניבעל''': [דופק עם מקל ההליכה לעיוורים שלו ברצפה] "לא באנו לכאן כדי לשתות, סטראטרס." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אז בשביל מה באתם?" :'''פייס''': "ובכן, הכל ביחד, כולל כספים שהופקעו בצורה לא נאותה, ריבית, נזקים, הוצאות, ועמלה מינורית על שירותי האיסוף שלנו: 166,200 דולר." :'''חניבעל''': "כן." :'''פייס''': "זה עוגל למאה הקרובה." :'''חניבעל''': "כן." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אה, אתה חושב שהאנשים שלי ואני לקחנו כסף מכמה סוחרי פירות, ואתה מצפה שאני אחזיר את הכסף חזרה?" :'''חניבעל''': "כן, אם תואיל בטובך." :'''צ'ארלי סטראטרס''': [הוא וכולם סביבו צוחקים] "ובכן, אני רוצה לומר לך. אני לא נושא איתי כזה סכום של כסף. וגם אם כן, לא הייתי מסוגל לשלם לך ברגע המסויים הזה." :'''חניבעל''': "אל תיקח את ההצעה שלי בכזאת קלות." [מצמיד את מקל ההליכה לעיוורים לחזהו של סטראטרס] :'''צ'ארלי סטראטרס''': [מעיף ממנו את מקל ההליכה לעיוורים] "תקשיב, מה אתה רוצה?" :'''חניבעל''': "166,200 דולר! (נותן מטח אש עם רובה לכיוון המשקאות בבר המסעדה) עכשיו כשהשגתי את תשומת הלב שלך, אני אסביר לך. אתה תקבל עוד נסיעה אחת העירה, אחת! (מצמיד את הרובה לחזהו של סטראטרס) וזה כדי לשלם בחזרה את כל הכסף שלקחת מהאנשים ברחובות דלאנסי, יוסטון ובליקר." :'''פייס''': "רק בשביל שלא תשכח את הסכום. (תולש דף מתוך פנקס שעליו רשום הסכום המדובר) דלאנסי, מחר בצהריים. אנחנו נדאג למרק, ואתה תביא את הלחם." :'''חניבעל''': "האם יש לך מושג באיזה יום אוספים מכאן את הזבל, סטראטרס?" :'''פייס''': "בחייך בחור, אל תהיה כזה. מתי אוספים מכאן את הזבל?“ :'''צ'ארלי סטראטרס''': "מחר." :'''חניבעל''': "אז מחר, לך ולי יש פגישה. ורק כדי שלא תשכח, חשבתי לסמן ביומן עבורך." [פייס לוחץ על לחצן ובי.איי נכנס ברוורס אל תוך המסעדה עם משאית הזבל ומתחיל לשפוך זבל בתוך המסעדה] {{מפריד}} :'''בול מקיואן''': "אתם חברים של הלורנסים?“ :'''חניבעל''': "אנחנו הולכים לעבוד בשבילם. שמעתי שיש להם כמה עצים לגרור." :'''בול מקיואן''': "אין להם שום דבר להזיז. כאן, חברים, אף אחד לא עובד עבור הלורנסים." :'''חניבעל''': "היי פייס, האם ראית שלט שאומר שעזבנו את ארצות הברית?" :'''פייס''': "לא, אני לא יכול לומר שראיתי, חניבעל. מה בנוגע אלייך, מרדוק?" :'''מרדוק''': "לא. בטוח שלא ראיתי." :'''חניבעל''': "ובכן, זה אומר שאנחנו בארצות הברית של אמריקה. וככל שאני זוכר, זו מדינה חופשית. זה (פונדק הדרכים שהם נמצאים בו) מקום ציבורי. אנחנו יכולים ללכת לאן שאנחנו רוצים." :'''בול מקיואן''': "כאן בסביבה אתה לא יכול, אדון. שמעת אותי?" [הצוות מתחיל להילחם במקיואן ואנשיו] {{מפריד}} :'''בול מקיואן''': "אחרי מה שקרה ללורנס במקום שלו היום, אני לא חושב שאנחנו נצטרך לדאוג לגביו יותר. הם בטח כבר במחוז אחר עכשיו. למה שלא תגיד לבחורים שזה יום תשלום המשכורת?" [בי.איי מנסר במסור חשמלי את הפונדק שבו נמצאים מקיואן ואנשיו.] :'''חניבעל''': "אני מקווה שלא אכפת לך שנכנסנו בלי לדפוק בדלת." :'''בול מקיואן''': "מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?" :'''חניבעל''': "הם נראים מופתעים לראות אותנו." :'''פייס''': "אני חושב שהם אכן מופתעים." :'''בול מקיואן''': "אתם לא לומדים כמו שצריך, הלא כן?" :'''חניבעל''': "להיפך. אנחנו לומדים מאוד מהר. בי.איי, תראה לפראיירים האלה מה קורה לאנשים שלא מכבדים רכוש של אחרים." [בי.איי מפעיל מסור חשמלי ומתחיל לנסר את השולחן בפונדק] :'''חניבעל''': "בוא הנה, חבר (מכוון אקדח לכיוונו של מקיואן). פייס, קח את המזומן. חברים שלי ואני מאוד לא מרוצים מכך שאנחנו צריכים לשמור על הגב שלנו מעצים שנופלים, אז יש לי עצה עבורך. תארוז ותעבור לחלק אחר של היער." :'''פייס''': "זאת הייתה חתיכה מאוד יקרה של ציוד שאתה פוצצת, מר מקיואן. אז אני בטוח שאתה תרצה לתרום תרומה, וזה אמור לכסות את זה (פייס לוקח חבילה של שטרות). אה... תודה." (דוחף שטר של דולר לכיס החולצה של מקיואן) :'''חניבעל''': "תיסוג, מקיואן." {{מפריד}} :'''מילר קריין''': "אוקיי, מי אתה?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "אני קלארנס וויקרשם השלישי, וזה האחיין שלי הארולד." :'''מילר קריין''': "אז מה אתה רוצה?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "אני הבעלים החדשים של חברת המוניות 'כוכב בודד' (lone star cab) ואתה גרמת לנו למספר בעיות." :'''מילר קריין''': "אני לא יודע על מה אתה מדבר." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "האמנם כך? מקורביי אמרו לי שאתה אחראי על הרס של מספר גדול של מוניות שלנו, ואני כאן להציע שאתה תפצה אותנו על הרכבים האלה." :'''מילר קריין''': "זה מה שאתה רוצה, הלוא כן?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "כן, אדוני. ושמרתי את החישוב כאן. הארולד, שים לב, תן לאיש את המספרים." :'''פייס/הארולד''': [לחברה של קריין] "היי, מה שלומך? [נותן לקריין דף עם הצעת מחיר לתיקון הרכבים ופיצוי] הכל ביחד זה 160,000 דולר, פלוס ריבית מאז התאריך שבו החלו התאונות שזה בתוספת של 33,000 דולר, וזה נותן סכום כולל של 193,000 דולר. [לחברה של קריין] אני אוהב את החליפה שלך." :'''מילר קריין''': "אני לא משלם לך סנט." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "פחדתי שתתנהג כך. עכשיו, אני בן אדם של חינוך דתי. אני אף פעם לא הולך לרשויות, אז הסירוב שלך לשלם את החוב יעלה לך במספר זהה של רכבים. פתרון תנ"כי, אני מניח שאתה תסכים." :'''מילר קריין''': "ריידר, סטרייק. תלמדו את קולונל קנטאקי כאן ואת החבר היפה שלו מה קורה לאנשים שמאיימים עליי." :'''פייס/הארולד''': "חבר יפה?" :'''מילר קריין''': "קחו אותם לקצה העיר כדי לעטוף אותם בשמיכות. [חניבעל מתחיל להרגיש כאבים בחזה] מה הוא עושה? מה קרה לו?" :'''פייס/הארולד''': "קוצב לב. אני צריך לאפס את קוצב הלב שלו. הוא מסרב לקבל שתל, אז אני צריך להדביק את זה לחזה שלו." [מדובר במכשיר איתות, פייס לוחץ עליו וזה נותן לבי.איי ומרדוק את האות לפרוץ לבית של קריין] :'''בי.איי''': "זו האות שלנו, בוא נזוז." :'''מילר קריין''': "זה איזה סוג של מכשיר איתות." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "הארולד, האם שמת את המכשיר הלא נכון בחזה שלי? לא פלא שאני מרגיש חולה." :'''מילר קריין''': "תעיפו אותם מפה." [בי.איי ומרדוק פורצים עם הואן לבית של קריין ומתחילים לירות לכל עבר] :'''בי.איי''': "השליכו את הנשקים - או שאתם מתים!" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "ועכשיו, אם אתה רוצה עסקה, צור איתי קשר תוך שעה. כי אם לא, מוטב שתיזהר באילו רחובות אתה נוסע, כי חברת המוניות כוכב בודד בוחרת בדרך של מלחמה, ואנחנו לא לוקחים שבויים." :'''מילר קריין''': "איך אתם שניכם (ריידר וסטרייק), ליצנים, נתתם להם להיכנס לפה? זה (הדף עם הצעת המחיר) זבל." :'''ריידר''': "אני לא יודע. הם השיגו את התדר של השער הראשי." :'''מילר קריין''': "איך הם יכלו להשיג את התדר של השער הראשי? הוא מתאפס כל יום." :'''ריידר''': "אני לא יודע." :'''מילר קריין''': "אוקיי, אוקיי. אם החבר'ה האלה רוצים מלחמה - הם יקבלו מלחמה." {{מפריד}} :'''רוי קלסי''': "שואב אבק קטן וחמוד יש לך שם, חבר. מה אתה מתכנן לעשות? להוריד תפוחים מהעצים?" :'''חניבעל''': "לא, לא ממש. אני נוהג לרסס כינים (חלאות)." :'''רוי קלסי''': "האם עשית ביקורת אש לאחרונה, מפקח?“ :'''פייס''': "עולם קטן, נכון?" :'''מרדוק''': "פייס, אתה לא חושב שזה (השפם) צריך קיצוץ?" :'''רוי קלסי''': "אתם באמת חבורת חכמולוגים, הלא כן?" :'''חניבעל''': "אתה יודע, אני ממשיך לתהות למה אתה כל כך רוצה את החוזה של תחנת כיבוי האש הזאת בצורה נואשת כל כך? אין בה כסף. אם אתה רוצה עסק קטן נחמד, יש חנות של סבן אילבן (רשת חנויות נוחות) במורד הרחוב למכירה." :'''רוי קלסי''': "תקברו את החבר'ה האלה, פשוט תקברו אותם." :'''חניבעל''': "פייס, אני חושב שכל המקהלה של קלסי נמצאת כאן." :'''פייס''': "שלט רחוק של חומר נפץ (מצביע עליו ואז לוחץ על הכפתור שבו). נחש מה, התחנה שלך עלתה באש. אני מציע שמוטב שאתם בחורים תמהרו בחזרה לתחנה לפני שהיא תישרף עד היסוד." :'''פאלין''': "אתה מבלף." :'''חניבעל''': "יש לך מצית?" :'''רוי קלסי''': [מדבר במכשיר הקשר] "הנרי, הנרי זה קלסי, אתה שם? הנרי, תרים את המיקרופון ותענה לי זה קלסי." :'''הנרי''': [עונה לקלסי במכשיר הקשר] "אני לא יכול, בוס. יש לנו שריפה כאן." :'''רוי קלסי''': "התחנה עלתה באש, בואו נזוז מפה, קדימה." [צוות לעניין מגיע לתחנת כיבוי האש של קלסי שעלתה באש] :'''חניבעל''': "אוי, כמה חבל. אני מניח שהם צודקים. רוב השריפות קורות בבית." :'''רוי קלסי''': "חה, חה." [חניבעל צוחק ולועג לקלסי] {{מפריד}} :'''איימי''': "מועדון 'גבעת הסוכר' (sugar hill club) שייך למישהו אחד: צ'ארלס אף סטראטרס, שגם ידוע בתור 'איסטסייד צ'ארלי', ואני הרצתי בדיקה על לוחית הרישוי של הרכב, והיא רשומה על שם המועדון. ביקשתי גם מחבר שלי שעובד בניו יורק טיימס להריץ בדיקה על סטראטרס במחשב המשטרתי. הוא נעצר מספר פעמים כשהוא היה צעיר יותר, אבל רק בגין כמה עבירות מינוריות: שבירת כמה חלונות, נסיעות פרועות במכונית. מאוחר יותר, הוא קושר עם כמה דמויות מהעולם התחתון והאמינו שהוא מפעיל מרכזי בהרצת מספר הלוואות בריבית וסחיטת כספים. אבל, הוא ידע איך לשמור על ידיו נקיות, אז לא היו לו שום הרשעות, והוא לא נעצר." :'''חניבעל''': "נשמע כמו בחור מהגיהינום." :'''בי.איי''': "בחיי שהייתי רוצה להגיע לשם, לאחוז בבחור הזה בעקבים שלו, להחזיק אותו במהופך ולנער מהכיסים שלו את כל הכסף שהוא חייב לאנשים האלה." :'''חניבעל''': "מה כיף בזה? אני חושב שאנחנו צריכים לתת למר סטראטרס משב מהבושם שלו." :'''מרדוק''': "אתה יודע חניבעל, זה נשמע כמו אחת מהתכניות האלה. ובכל פעם שאנחנו משתמשים באחת התכניות האלה, מישהו תמיד מתרגז." :'''חניבעל''': "כן." :'''בי.איי''': "איזה סוג של טריקים יש לך עכשיו?" :'''חניבעל''': "אני חושב שאני שומע את אחד מהם מגיע עכשיו. בואו נלך להעיף מבט."[פייס מגיע עם משאית הזבל שחניבעל ביקש ממנו לארגן] :'''חניבעל''': "הפתעה." :'''בי.איי''': "משאית זבל?" :'''ניקי''': "איך תחזיר את הכסף שלנו בחזרה באמצעות משאית זבל?" :'''חניבעל''': "חכה ותראה ניקי, חכה ותראה. זה נחמד פייס, נחמד. [פותח את הדלת של משאית הזבל] היא ריקה." :'''פייס''': "אתה אמרת לי שאתה רוצה משאית זבל. אתה יודע מה הייתי צריך לעבור כדי להשיג את משאית הזבל הזאת?" :'''חניבעל''': "אני לא אמרתי שאני רוצה אותה ריקה. מה טוב בה אם היא ריקה?" :'''פייס''': "ובכן, איך אני הייתי אמור לדעת את זה?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה קרה, השעון שלך התקלקל? הקדמת." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "יש לך הרבה תגובות פקחיות, נכון? [חניבעל מהנהן בראשו לחיוב] אני בטוח שכולם ברחוב יודעים שאני הולך להחריב את השכונה הזאת ולשטוף אותה במורד הביוב. מהי תגובתך המתחכמת לזה?" :'''חניבעל''': "166,200 דולר. זה יקנה לך נסיעה בטוחה מכאן." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אז תקנה את זה." :'''חניבעל''': "אתה באמת אידיוט." (jamoke - מונח אמריקאי המתאר מישהו כאידיוט/טיפש/שלומיאל) :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אוקיי, תעשו את זה." [מורה לאנשיו להתחיל לירות לעבר הבניינים ברחוב] {{מפריד}} :'''פייס''': "את יודעת, את צדקת. אם היית אומרת לי בלילה ההוא לפני 15 שנים שאת עומדת להפוך להיות נזירה, אני לא חושב שהייתי יכול לקבל את זה. כי אז הייתי צריך לומר לך להתראות, ואני מבין עכשיו כמה שאני שונא לעשות את זה." :'''האחות תרזה''': "ובכן, אז אל. חוץ מזה, זו בדרך כלל מילה שאומר מישהו כשהוא עוזב." :'''פייס''': "מישהו אכן עוזב. אני." :'''האחות תרזה''': "לא, לא בשבילי. עבורי אתה תמיד פה. אתה תמיד תהיה." [שניהם מתחבקים] :'''חניבעל''': [קולו נשמע מחוץ למסך] "בוא נזוז, סגן." :'''פייס''': "המפקד שלי קורא לי." [פייס מתחיל לעזוב] :'''האחות תרזה''': "פייסמן? שאלוהים יברך אותך." {{מפריד}} :'''חניבעל''': [מעשן קצה משומש של סיגר] "אני חושב טוב יותר עם סיגר טרי, פייס..." :'''פייס''': "מצטער חניבעל, הייתי צריך להשתמש בסיגר האחרון שהיה לי כדי לברוח." :'''חניבעל''': "חבל." :'''פייס''': "חבל?" :'''מרדוק''': [ממלמל בשקט] "חבל..." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, אני שונא לחכות ולצפות בסיום. השוטרים האלה עלולים לעשות סיבוב פרסה ולחזור ולתפוס אותנו. אנחנו אמורים להיות מחוץ למדינה עכשיו." :'''חניבעל''': "אני מצטער פייס, אבל אני רק רוצה להבהיר איזושהי נקודה על העניין הזה. אתם יודעים, בחור כמו קארל מצחיק." :'''בי.איי''': "אתה יודע חניבעל, אני לא מבין את הבחור הזה. הוא נותן לאנשים לדרוך עליו, והוא אפילו לא נלחם בחזרה." :'''חניבעל''': "כן, הוא סוג של מישהו שקשה להבין אותו. אבל אז שוב יש הרבה דרכים להסתכל על כל דבר." :'''פייס''': "אוי, נהדר. חניבעל על הספה. עכשיו אנחנו נקבל את אחד השיעורים שלו בפסיכולוגיה." :'''מרדוק''': "אני יכול להשתמש באחד מהם, אני הולך לאיבוד לפעמים. קדימה קולונל, דבר אל מרדוק. בבקשה תסביר את משמעות העולם למטייל מודאג." :'''חניבעל''': "ובכן, במשך 5,000 שנים אנשים נלחמו האחד בשני." :'''פייס''': "אנחנו יכולים כבר לצאת מפה? נעשיתי די רעב, ואני מכיר מקום קטן של מזון מהיר ממש מעבר לגבול." :'''מרדוק''': "ששששש" [משתיק את פייס] :'''חניבעל''': "אנחנו החיילים, וזה נופל עלינו להגן על הזכויות של אחרים. ועכשיו בחור כמו קארל, זה יכול להיות קשה להבין אותו. אבל זה טוב שאנחנו יכולים לעשות את מה שאנחנו עושים, להגן על החופש שלו לעשות את מה שהוא מרגיש בצורה הכי טובה." :'''מרדוק''': "ובכן, יש פה כמה חומרים ממש חשובים קולונל, כלומר יש תובנות משמעותיות כאן. אני מקבל באמת כמה תובנות משמעותיות. באמת שכן." :'''פייס''': "ייקח לנו בערך שעה להגיע לשם. אני מכיר את הבן אדם שעובד במטבח." :'''חניבעל''': "זה רק החשמל החברתי, חבר'ה. החופש לחשוב. מחשבות של אנשים הן הכי חמקמקות והכי יקרות ערך, והחיילים משלמים את המחיר של להגן עליהן." :'''מרדוק''': "הו זה יפהפה. זה יפהפה. אני רואה דברים בצורה יותר ברורה עכשיו." :'''פייס''': "האם אני היחיד שרעב כאן? בי.איי, אתה לא רעב?“ :'''בי.איי''': "לא, גבר. אני אוכל את אגוזי הפקאן של מרדוק." :'''מרדוק''': "קולונל, למדתי שיעור חשוב היום. למדתי שכחייל זו חובתי להגן על אחרים מפני אנשים מרושעים, מטונפים ובהמתיים ששואפים לבלוע אותם. [מנסה לקחת מבי.איי את האגוזים] תחזיר לי אותם בחזרה! תחזיר לי את האגוזים האלה!" {{מפריד}} :'''אמנדה יוסטון''': "פייס, יש לי וידוי לעשות." :'''פייס''': "בסדר. אני מזל עקרב, ואנחנו טובים בלשמור סודות. על מה היית רוצה להתוודות?" :'''אמנדה יוסטון''': "ובכן, כשאתה וחברייך הופעתם כאן בפעם הראשונה, חשבתי שאני חווה מפגש קרוב או משהו כזה." :'''פייס''': "ובכן, אומרים שהרושם הראשוני הוא זה שנחשב. השאלה היא איך את מרגישה לגבינו עכשיו?" :'''אמנדה יוסטון''': "אני עדיין עובדת על זה. רק שעכשיו אני לא כל כך להוטה שתעזוב." :'''פייס''': "אני מבטיח לך שזה לא יקרה. אנחנו בכלל לא נעזוב עד שנסיים עם מה שהתחלנו לעשות." :'''אמנדה יוסטון''': "פייס, אני ממש מפחדת. כלומר, אני יודעת שאם אנחנו היינו גוברים על ההיגיון אנחנו היינו נסוגים מפה מזמן, אבל הנה אנחנו. זה כאילו שאנחנו משחקים איזה סוג של משחק משוגע או משהו. ויותר ויותר לאחרונה אני מרגישה כאילו אני אפילו לא חיה בעולם האמיתי." :'''פייס''': "ובכן, אני מבין איך את מרגישה. לפעמים אני מרגיש שמרדוק הוא זה שמקושר למציאות, ויתר הצוות פשוט אמורים להיות מוזלפים על קצה של שוקולד סנדיי." :'''אמנדה יוסטון''': [צוחקת] "למה אתם עושים את זה? כוונתי היא שלבטח מוטב לכם אם תלכו בדרכים נפרדות, תשנו את הזהות שלכם ותתחילו חיים חדשים במקומות שונים." :'''פייס''': "ובכן, אנחנו עושים את זה מאותה סיבה שאתם לא ברחתם. את, ג'יימי והאחרים. הצוות שלך הוא לא כמונו. את יודעת, כשאנחנו בנפרד, אנחנו רק חבורה של לא יוצלחים חברתית. אבל כשאנחנו ביחד, זה משהו מאוד מיוחד. רק שהמטרות שלנו מעט שונות. אתם מנסים להפוך את החלום שלכם למציאות, ואנחנו רק מנסים לשרוד. את יודעת, אני חושב שמשהו מאוד מיוחד קורה כאן וונדה." :'''אמנדה יוסטון''': "אמנדה." :'''פייס''': "נכון..." {{מפריד}} :'''ריקו''': "היי ילדה. את מתכוונת להזמין אותי אלייך הביתה?" :'''קארן''': "בבקשה תן לי לעבור." :'''ריקו''': " לאן את ממהרת, חמודה? אנחנו רק התחלנו להכיר האחד את השנייה." :'''קארן''': [ריקו מתחיל ללטף את השיער של קארן, שמעיפה את היד שלו ממנה] "אל תיגע בי." :'''ריקו''': "לאן את הולכת?" :'''גברת בראקוס''': "בנים, פשוט תסתלקו מפה." :'''ריקו''': "את רוצה לחגוג גם את, אמא? כמה שיותר, יותר טוב." :'''גברת בראקוס''': "אני אמרתי לכם בשבוע שעבר שאני אקרא למשטרה אם לא תפסיקו להסתובב כאן בכניסה לבית הזה." :'''ריקו''': "אנחנו גרים כאן עכשיו." :'''טומי הקטן''': "אנחנו השכנים החדשים שלך." :'''ריקו''': "כן, עברנו לדירה 310. המשטרה לא תבוא ותזרוק אותנו מהדירה שלנו, הלא כן?" :'''קארן''': "אני הולכת לקרוא למנהל של הבניין." :'''ריקו''': "אין צורך יותר במפתחות, המנעול כבר נשבר." :'''גברת בראקוס''': "אני לא יודעת מה קורה כאן, אבל אני מזהירה אותך. מוטב שתתנהג יפה." :'''ריקו''': "או שמה?" :'''קארן''': "איפה מר סאליבן?" :'''אלברז''': "עשה שינוי בקריירה. אני המנהל החדש. מי את?" :'''קארן''': "קארן מסינג, דירה 305. אתה מוכן בבקשה לצאת החוצה? אני חושבת שיש משהו שכדאי שתראה." :'''ריקו''': "מוטב שתלמדי לכבד את מי שגר מסביבך, זו שכונה שמשתנה." [אוחז לגברת בראקוס בפנים] :'''גברת בראקוס''': [חובטת בריקו עם התיק שלה] "אני אשנה לך את הפרצוף!" [ריקו מפיל אותה לרצפה] :'''קארן''': "את בסדר?" :'''גברת בראקוס''': "אתם בנים קברתם את עצמכם עמוק." :'''קארן''': "תודה על העזרה." :'''ריקו''': "ייתכן שרצוי שלא תגורו עוד בבניין הזה." [ריקו הופך את עגלת הסופר של גברת בראקוס עם המוצרים שבתוכה, ודורך עם העקב של הנעל על הרדיו שאיתו האזינה למשחק פוטבול] :'''ריקו''': "המשחק בוטל עקב החשיכה." :'''גברת בראקוס''': [בוכה] "אני אתקשר לבן שלי, והוא יטפל בכל אחד ואחד מכם." :'''ריקו''': "אנחנו רועדים במגפיים שלנו, גברת. מי זה הבחור הזה? קינג קונג?" {{מפריד}} :'''פייס''': "טוב לראות אותך. מכאן בבקשה מר צ'דוואי." :'''פיליפ צ'דוואי''': "כן האב..." :'''פייס''': "אוהרליהי. שב בבקשה." :'''חניבעל''': "משרד מפואר אה? (glacial - ביטוי המתאר קצב עבודה איטי, המזכיר את תנועת הקרחון, ושמתייחס להליכים בירוקרטיים, התקדמות פרויקטים איטית וכו') אלברז אמר שנוכל להשתמש בו. הוא לא יהיה בסביבה למשך 3-5 השנים הבאות." :'''פיליפ צ'דוואי''': "האם אנחנו יכולים לסיים עם זה כבר?" :'''חניבעל''': "הבה." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני לא הייתי בטוח על איזה סכום לרשום את הצ'ק." :'''חניבעל''': "אל תדאג בנוגע לזה, אנחנו כבר נמלא אותו. שאלה אחת. כמה בניינים אתה רוקנת עם הבריונים שלך?" :'''פיליפ צ'דוואי''': "זה היה עשרה בסך הכל." :'''פייס''': "זה היה עשרה ועוד אחד." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אם תנסו שוב לדחוף את האף שלכם (להתערב) באחד מהנכסים שלי, לא יהיו יכולים לחבר אתכם חזרה עם דבק מגע." :'''מרדוק''': [צץ מתוך פח אשפה אחרי שצילם במצלמת וידאו את כל השיחה] "שום בעיות, קולונל." :'''פיליפ צ'דוואי''': [נכנס ללימוזינה שלו] "זה הכל. האם הכל מוכן?" :'''דיוויד פלאוט''': "רק תן את האות. 5 דקות ובום. הבוילר מתפוצץ. תאונה מצערת." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני לא רוצה שמישהו מהם יצא מזה חי." :'''דיוויד פלאוט''': "אתה צוחק? המקום ייהפך למגרש חנייה." :'''פיליפ צ'דוואי''': "יופי. תעשה את זה."[נותן לדיוויד פלאוט את האות, והוא לוחץ על שלט רחוק שמפעיל טיימר בפצצה שמכוונת ל5 דקות] :'''גברת בראקוס''': [מדברת בווקי טוקי] "צוות שתיים לצוות אחד, אני חושבת שעליתי על משהו." :'''בי.איי''': "דברי, אמא." :'''גברת בראקוס''': "מישהו יצא בריצה מהמרתף וקפץ ללימוזינה עם צ'דוואי." :'''חניבעל''': "ידעתי שהוא לא יוכל לעזוב אותנו בשקט." :'''בי.איי''': "פצצה!" :'''חניבעל''': "בואו נזוז." {{מפריד}} [אחרי שנטרלו את הפצצה שהונחה במרתף הבניין של אמו של בי.איי] :'''חניבעל''': "אני חושב שאנחנו צריכים להחזיר את זה (את הפצצה) לבעלים הראוי, נכון?" :'''ראש העיר''': "ברכותיי, פיליפ. אני מאמין שעשית את זה שוב." :'''פיליפ צ'דוואי''': "תודה, אדוני ראש העיר. הרשה לי להוסיף שהמלון הזה יהיה אבן החן בכתר של העיר הנהדרת שיקגו. גבירותיי ורבותיי, את תשומת הלב שלכם בבקשה. אנחנו ערכנו סרטון קצר עבורכם, שיראה לכם בדיוק איך הבניין הזה יתאים לקו הרקיע המפואר של שיקגו." :'''חניבעל''': "היי חבר, השארת את זה במרתף שלנו." [זורק לעבר צ'דוואי את הפצצה שהם השאירו במרתף של הבניין של אמו של בי.איי] :'''פיליפ צ'דוואי''': "איך אתם נכנסתם לפה?" :'''חניבעל''': "יש לנו הזמנות." :'''פיליפ צ'דוואי''': "הן לא יכולות להיות טובות." :'''חניבעל''': "בי.איי? [בי.איי יורה באוויר] זה נראה לך טוב יותר? יש לנו סיפור קטן. למר צ'דוואי יש בעייה קטנה עם הקרקע הזו. הבעייה היא שהוא לא הבעלים של הנתח הזה (חותך מפרוסת העוגה הבנוייה בצורה של המלון) כאן." :'''פייס''': "לאורחים ייקח הרבה זמן להגיע מהלובי לבריכת השחייה." :'''בי.איי''': "אני לא הייתי נשאר שם." :'''חניבעל''': "אתה אולי תחשוב שאנחנו בררנים, אבל אנחנו הרגשנו שאתה סחרת בדרך לא ישרה כששמת את הפצצה הזאת במרתף שלנו. אנחנו מחזירים לך את הצ'ק. עכשיו, אנחנו חשבנו שאתם חברים תהיו סקרנים בנוגע לאיך שהבניין הזה נרכש, אז עשינו סרטון קצר. אתה תאהב אותו פיל, אתה אחד מהכוכבים בו." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני יכול להבטיח לכם שכל חתיכה בנכס הזה נרכשה באופן חוקי, כך שאנחנו יכולים להתקדם עם ההתפתחות בנוגע לבניין הזה." :'''חניבעל''': "בטח..." [פייס מכניס לווידאו את הקלטת שמראה כיצד צ'דוואי ואנשיו הרסו את הדירה של אמא של בי.איי וכיצד צ'דוואי מאיים על הצוות לתדהמת הנוכחים. צ'דוואי ודיוויד מתחילים לאט לאט ללכת אחורה לכיוון היציאה כדי לברוח] :'''חניבעל''': "היי, אתם תפספסו את הסוף (של הסרטון)" {{מפריד}} חניבעל ובי.איי מגיעים למלונית שבה נמצאת הבחורה שפיתתה את פייס כדי שילכדו אותו, והם רואים את לוחית הרישוי הרהבתנית של הפרארי שלה. :'''בי.איי''': "קוצ'י (koochy), משהו אומר לי שאין לה תואר של ד"ר." :'''חניבעל''': "קוצ'י או לא, נראה שהיא הדובדבן הלוהט שאנחנו מחפשים." :'''חניבעל''': "קוצ'י או לא קוצ'י, אנחנו נהיה זהירים כי זה עלול להיות פתיון של דקר." [חניבעל ובי.איי פורצים עם אקדחים שלופים לחדר במלונית שבו נמצאת הבחורה שפיתתה את פייס כדי שילכדו אותו] :'''חניבעל''': "הולכת לאנשהו?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "מה זה? תקשיב, כל מה שיש לי זה רק המחאת נוסעים. אתם חלאות פרצתם לדלת הלא נכונה." :'''חניבעל''': "אני לא חושב. אני חושב שאת וחבר טוב שלי מכירים האחד את השנייה היטב, ראית אותו רץ בכביש המהיר. טיפוס מאוהב, נאה, מחייך הרבה." [חניבעל לוקח את הארנק שלה והיא מנסה למנוע את זה ממנו אבל בי.איי מזיז את הידיים שלה] :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תעזוב את הארנק." :'''חניבעל''': "בי.איי, יש כאן בערך 8,000 דולר, וזו לא המחאת נוסעים." :'''בי.איי''': "נראה כמו התשלום כדי ללכוד את פייס." :'''חניבעל''': "אנחנו יודעים מי זה קולונל דקר, אז למה שלא תרימי אליו טלפון ותאמרי לו שאנחנו כולנו כאן?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "אני לא מכירה שום קולונל או מישהו אחר. [בי.איי מתפתל מכאבי בטן] מה קורה איתו?" :'''חניבעל''': "את גורמת לו להיות חולה. תראי, למה שלא תגידי לנו מי לקח את החבר שלנו אם זה לא היה דקר?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תראה, הם ממש קשוחים. הם היו ארבעה, הם אמרו לי שיש לי שעה אחת לצאת מכאן ושהם יהרגו אותי אם אני אומר מילה." :'''חניבעל''': [אוחז ביד שלה] "תראי, את נראית כמו בחורה חצי נחמדה מתחת לכל החמדנות והאיפור. תני לי לתת לך עצה. אל תשקרי לי. זה לא יפה לשקר לי." :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תראה, כל מה שאני יודעת זה שהם רצו שאני אאסוף אותו (את פייס) ושאני אביא אותו לכאן, בלי לשאול שאלות. הם אמרו שהם ישלמו לי וזה הכל." :'''חניבעל''': "בוא נזוז בי.איי. אם אני הייתי במקומך, אני הייתי נכנס לרכב הזה ונעלם, גברת." '''חניבעל''': [בי.איי ממשיך להתפתל מכאבי בטן] "זה הולך ומחמיר." :'''בי.איי''': "מה בנוגע אלייך?" :'''חניבעל''': "זה כאילו שהבטן שלי מלאה בלהבים של סכיני גילוח. אני אנהג, שנינו צריכים לראות רופא." {{מפריד}} כמה חברים בטונג של הוואן צ'ו מגיעים למסעדת הgolden pagoda (הפגודה המוזהבת) כדי לחפש את הבעלים סאם יאנג במסגרת הפרוטקשן שהם עושים. :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': [מכוון אקדח כלפי חניבעל] "איפה הבחור שמנהל את המקום הזה?" :'''חניבעל''': "הוא יצא. כיצד אני יכול לעזור לך?" :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "באנו לאסוף את החוב שלנו." :'''חניבעל''': "האיסופים מאחור. לכו מסביב לאחורי המסעדה." :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': [טוען את האקדח] "אל תתחכם איתי, אדון." :'''חניבעל''': "אם אתה מחפש אחר צרות, אתה תמצא כי יש לי אקדח 8 ראונד 9 מילימטר מכוון כלפייך מתחת לשולחן. עכשיו, השאלה היא מי מאיתנו ייפגע בצורה הכי גרועה אם נפתח באש? קדימה, נסה את זה, פראייר. היי, בי.איי." [בי.איי מגיח מאחורי חברי הטונג של הוואן צ'ו] :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "מה זה?" :'''חניבעל''': "ובכן, מהיכן שאני מגיע, אנחנו קוראים לזה 'לנעול את הדלתות על החלאות ולהפוך את השולחנות.' קליט, נכון?" :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "איפה סאם יאנג? הוא חייב לי כסף." :'''חניבעל''': "הוא עם הגלשן אוויר שלו, הוא לקח את המשפחה איתו. פייס, שלם לראש כרוב הזה את מה שאנחנו חייבים לו, אכפת לך?" :'''פייס''': "אה כן, בסדר." [הולך לקופה ומוציא ממנה מעטפה שבתוכה רימון יד ללא אבקה;פייס מוציא את הנצרה מהרימון וזורק אותו לעבר חברי הטונג של הוואן צ'ו והצוות מתחיל להילחם בהם] {{מפריד}} :'''מרדוק''': [מתרגם סינית שכתובה על הקיר] "מוות לאויביי הלונג צ'ין." :'''מרדוק''': [פייס נדהם] "מה אני יכול לומר, יום אחד היה לי כאב ראש משוגע, ולפני שהספקתי להבין מה קורה, יכלתי לקרוא ולדבר סינית. ואלה גם היו אחר הצהריים רעים, הרשה לי לומר לך." {{מפריד}} :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אנחנו נהיה מסוגלים לצאת מזה, נכון פק?" :'''פייס''': "כמובן שכן. את לוחמת, זוכרת? זה הולך להיות קשוח. בחורים כמו מייסון שונאים לקבל לא כתשובה." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אבל למה שיזם רוק יעשה את כל המאמץ להשתלט על מופע המערב הפרוע? זה לא הגיוני." :'''פייס''': "תראי, אם מייסון והלהקה שלו יופיעו שוב, אנחנו נהיה מוכנים להם. אף אחד לא יכריח את אבא שלך למכור את המופע שלו." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "זה חלום שמתגשם עבורו, אתה יודע. כל חייו הוא הופיע בערי רחוב, חצי מהם אפילו לא במפה. עכשיו יש לו את ההזדמנות לעשות סיבוב הופעות בערי הבירה של אירופה." :'''פייס''': "אף אחד לא יעצור אותו. זאת הבטחה. אוקיי?“ :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אוקיי. [פייס עומד מחוץ לאוהל ומחפש אחרי אנשיו של לינץ'] אתה עדיין חושב שהצבא שם בחוץ מחפשים אחריכם?" :'''פייס''': "הו כן, הם בחוץ איפשהו. כשאתה מבלה את חייך במנוסה, אתה לומד לסמוך על דברים שאתה לא יכול לראות." :'''סמל ווילסון''': [מחופש למוכר פופקורן] "סלחו לי. קפטן וינטקה אמר לי לאחסן את הדברים האלה." :'''פייס''': "הו כן, כמובן." :'''סמל ווילסון''': "זה לא ייקח יותר משנייה." [בין החפצים מוסתרות תמונות של חניבעל, בי.איי ופייס] :'''קולונל לינץ'''':[מדבר במכשיר הקשר] "אתה בטוח שזה הוא, ווילסון?" :'''סמל ווילסון''': "חיובי קולונל, זה פק בוודאות. הוא מחופש לאחד מליצני הרודיאו." :'''קולונל לינץ'''': "אוקיי. אז עכשיו אנחנו יודעים שפק נמצא פה גם, בראקוס פה, יש לנו את שניהם, אז זה רק העניין של סמית'." :'''סמל ווילסון''': "אני כמעט בטוח שהוא כבר נמצא כאן, המפקד." :'''קולונל לינץ'''': "אנחנו כמעט בטוחים שהוא במחנה, ואנחנו יכולים בהחלט לזהות אותו, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו להיכנס פנימה ולהסתכן בחשיפת המיקום שלנו, נכון? פשוט המשך לדווח לי במשך השעתיים הבאות." :'''סמל ווילסון''': "כן, המפקד." {{מפריד}} פייס יושב במונית ועוקב אחרי סטראטרס ואנשיו. :'''פייס''': [מדבר עם חניבעל במכשיר הקשר שבמונית] "קלטתי אותם יוצאים החוצה, והם לא נראים כאילו הם קמו על הצד הנכון של המיטה חבר'ה." :'''חניבעל''': [משתמש באלחוט כדי לתקשר עם פייס במונית] "הישאר איתם, ילד. תיידע אותי אם הם יאספו תגבורת." :'''פייס''': "auf wiedersehen" (להתראות בגרמנית) :'''נוסע מונית כועס''': "רחוב 149, ועכשיו סע." :'''פייס''': "אני מצטער, אני לא בתפקיד." :'''נוסע מונית כועס''': "אז עכשיו אתה כן. אני מאחר, ואני צריך להגיע לאן שאני צריך להגיע, ואתה תיקח אותי לשם." :'''פייס''': "למעשה, אני לא יכול. אם אתה רוצה אתה יכול להתלונן עליי." :'''נוסע מונית כועס''': "היי בחור, לפני שאני אגש לשם ויאכל לך את הפרצוף." :'''פייס''': "אוי, נהדר." [הלימוזינה של סטראטרס יוצאת לדרך, ופייס עוקב אחריו.] :'''חניבעל''': "אני רוצה שכולם יעלו לחדרים שלהם, ותורידו את הראשים שלכם. אתם תהיו בטוחים שם. מיד!" :'''נוסע מונית כועס''': "אתה היית אמור לנסוע לרחוב 149, זה מצד ימין." :'''פייס''': "ואני אמרתי לך שאני לא בתפקיד. עכשיו בחייך, תניח לי לנפשי." :'''נוסע מונית כועס''': "אני אשבור לך את הפנים בן אדם, מה דעתך על זה?" :'''פייס''': "לא, לא, לא. לא את הפנים." :'''נוסע מונית כועס''': "אמרתי לך, אני צריך לרחוב 149. [פייס נועל את הכפתורים של הדלתות במונית] מה זה, לעזאזל?" :'''פייס''': "אלה מנעולי בטיחות. הם יכולים להיפתח ולהיסגר אך ורק על ידי נהג המונית כדי להגן על אנשים כמוני מפני אנשים כמוך." :'''נוסע מונית כועס''': "כשאני אצא מפה אתה מחוסל, בן אדם. שמעת? בן אדם מחוסל." :'''פייס''': "ואומרים שנהגי המוניות הם גסי רוח." :'''פייס''': "חניבעל, ראיתי אותו מגיע לכיוון מזרח." [ברקע נוסע המונית מפריע בשיחה: "אתה מת בן אדם, אתה מת!"] :'''פייס''': [לנוסע המונית הכועס] "היי, היי. אני מנסה לנהל שיחה כאן." :'''חניבעל''': "מה זה היה?" :'''פייס''': "הו, זה שום דבר. האקספרס מגיע לכיוון מזרח על רחוב 6, אני חושב שאם הוא היה אוסף גיבוי הוא היה צריך לעשות את זה עכשיו." :'''חניבעל''': "זה זמן ההצגה, ילד. תחזור לכאן במהירות הבזק." :'''פייס''': "בסדר גמור. אני אגיע מהר כמו טיל." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "זאת המונית שעקבה אחרינו כל היום. [לדיגר] אוקיי, תתקשר לבחורים." :'''נוסע מונית כועס''': [פייס יוצא מהמונית] "היי, תפתח את הדבר הארור הזה. תן לי לצאת מהמונית." :'''פייס''': "האמן לי, אתה תהיה בטוח יותר אם תישאר במונית, ואני הייתי מתכופף אם הייתי במקומך." {{מפריד}} :'''איימי אלן''': "היי חבר'ה, ברוכים הבאים לניו יורק. [לבי.איי] הייתה לך טיסה טובה?" :'''בי.איי''': "לא רעה." :'''פייס''': "חבר'ה, הייתי רוצה להכיר לכם את טרייסי ריכטר. טרייסי, הייתי רוצה להכיר לך את הצוות שלי: חניבעל סמית' (חניבעל: שלום; טרייסי: היי), ה.מ מרדוק (מרדוק: מה שלומך?) ובי.איי בראקוס. לטרייסי ולאמא שלה יש את המאפייה מעבר לכביש, מאפה השמרים הכי טוב בעיר." :'''טרייסי ריכטר''': "תודה שבאתם לכאן לעזור לנו." :'''בי.איי''': "גבר, המקום הזה מלא בגרוטאות." :'''פייס''': "בי.איי, אני לא בדיוק באתי לכאן עם משאבים כספיים, אתה יודע. אני הייתי צריך להשכיר את החנות הזאת וזאת הייתה סוג של נפילה, אז הייתי צריך לשנורר את הדברים האלה מתוך מגרשי גרוטאות וחנויות יד שנייה." :'''מרדוק''': [מסתכל על טלוויזיה מלאה בשלג, ובי.איי מנסה לשחק עם הכיוון שלה] "היי בן אדם, אני צפיתי קודם. אתה תגרום לי לפספס את החלק הכי טוב. [בי.איי שוב מתעסק עם הכוונון של הטלוויזיה] אוי נו. לא לא לא, בעצם זה טוב גם, בוא תצפה בזה." :'''פייס''': "בי.איי, אתה מוכן לחזור לפה חזרה?" :'''טרייסי ריכטר''': [לאיימי] "לחבר שלך (מרדוק) יש לבטח חוש הומור מוזר." :'''איימי אלן''': "כן, יש לו חוש מוזר של... משהו." :'''בי.איי''': "פייס, אנחנו נצטרך מוניטורים שעובדים." :'''פייס''': "תבדוק את אלה, אולי הם עובדים מעט טוב יותר." :'''חניבעל''': "פייס, יש לך משהו (נשק) עבורי?" :'''פייס''': "ובכן..." [מרים סדין שמתחתיו הוחבאו סוגים שונים של נשק] :'''חניבעל''': "הדברים האלה נראים כמו גרוטאות. הדברים האלה יעבדו?" :'''פייס''': "מי יודע..." :'''חניבעל''': "נפלא..." :'''פייס''': "זה הכי טוב שיכלתי לעשות. השגתי את הכל דרך כאן. (מראה לחניבעל חוברת שרשום בה "תחמושת צבאית למחצה. היה מוכן כשהם מגיעים. מכירה פומבית במזומן בלבד") האם אי פעם פגשת את החבר'ה האלה שמחכים לסוף העולם? (חניבעל: כן) מוזר. בכל מקרה זה כל מה שיכלתי להשיג, וזה לא היה קל בכלל. רוב הקונים האחרים היו שוטרים סמויים, הם צילמו תמונות ולקחו שמות." :'''חניבעל''': "מוטב שהם יעבדו. צריך להתחיל להניח את הכבל בשביל המצלמה, בי.איי. ואנחנו צריכים למצוא מיקום אחר עבור המעקב." :'''טרייסי ריכטר''': "יש בבעלותינו את המאפייה מעבר לכביש. אני בטוחה שתוכלו להשתמש בה אם תוכלו לשכנע את אמא שלי ואת האחרים עדיין לשכור אתכם." :'''חניבעל''': [המום למשמע אוזניו] "עדיין לשכור אותנו?!?" :'''פייס''': "כן, איימי הסבירה לך הכל כשהיא התקשרה אלייך אתמול, נכון? [חניבעל לא מבין מה פייס רוצה] נכון?" :'''איימי אלן''': "לא, לא הייתה לי את ההזדמנות להתקשר." :'''פייס''': "לא הייתה לך את ההזדמנות להתקשר?" :'''איימי אלן''': "בסדר. אני פשוט לא צלצלתי. אחד מבעלי החנויות, מר לאסקי, הוכה אתמול רגע לפני שאני ופייס הגענו. הוא בבית חולים והוא נפגע בצורה די קשה, אז בעלי החנויות האחרים מפחדים וחושבים פעם נוספת האם לשכור אותנו." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, אם הם היו מחליטים על כך אתמול, אולי לא הייתי צריך לטוס. למרות שהטיסה הזאת לא הייתה עד כדי כך נוראית." :'''איימי אלן''': "תראו, החבר'ה האלה לוקחים הרבה כסף מבעלי החנויות האלה, בתמורה לכך שהם לא יהרסו את החנויות שלהם או שהם לא ייפגעו במשפחות שלהם. הם זקוקים לעזרה, חניבעל." :'''פייס''': "כן, זו סחיטת הפרוטקשן המלאה." :'''טרייסי ריכטר''': "הם לוקחים כל כך הרבה כסף מאיתנו עכשיו, אני לא חושבת שנוכל להרשות לעצמינו להשאיר את החנות פתוחה למשך חודש נוסף." :'''איימי אלן''': "האנשים האלה מפוחדים. מישהו צריך לעשות משהו בשבילם." {{מפריד}} אחרי שפייס ומרדוק נלכדו בידי דגלאס קייל. :'''מרדוק''': [לפייס] "איש הג'וגינג. אני רואה שהם תפסו אותך גם." :'''פייס''': "אל דאגה. אנחנו נמצא את הדרך לצאת מכאן." :'''דגלאס קייל''': "לא הפעם, פק. כל המקום הזה ממולכד, אבל אתה לא יודע איפה. יכול להיות ברגל של הכסא שלך, בלוח הרצפה, אולי אפילו בידית של הדלת. איפשהו במקום שלעולם לא תחשוב עליו. :'''ג'ון שארפוק''': "הייתי רוצה לראות אותך מנסה, פק. הייתי רוצה לראות את זה קורה." :'''דגלאס קייל''': "אתה תראה, לא עד שיהיה לנו את כל ארבעת חברי הצוות. זאת העסקה שנעשתה איתי." :'''פייס''': "תודה על התמיכה שלך. שלח את איחולינו לרייך השלישי." :'''מרדוק''': "החלאות האלה הופיעו במסיבת חג המולד שלי השנה, אני בלי ליקר ביצים, אתה מבין למה אני מתכוון?" :'''פייס''': "האם אתה היחיד שהם תפסו?" :'''מרדוק''': "כן." :'''פייס''': "זה טוב. אני מתחיל לדאוג, אתה יודע הם כל פעם מביאים אחד מאיתנו לפה, אחד בכל פעם." :'''מרדוק''': "כן, זה עובד. שניים נפלו, ונותרו להם עוד שניים וחצי ללכוד." :'''פייס''': "האם הייתה לך הזדמנות לבחון את המקום הזה כשהם הביאו אותך לכאן?" :'''מרדוק''': "כן. שמירה כפולה, מוקף בגדר מבוצרת מקובעת, באיזור פתוח לרווחה. איך הם תפסו אותך?" :'''פייס''': "ובכן, אני שונא להודות בזה, הם פיתו אותי עם בחורה. אני מרגיש כל כך קל להשגה." :'''מרדוק''': "יכל להיות גרוע יותר. אני נכשלתי בגלל כלב." :'''פייס''': [צוחק] "לפחות שלי הייתה יפה." :'''מרדוק''': "אני נכשלתי בגלל כלב!" :'''פייס''': "אתה יודע, אני לא יכול להבין איך הם חושבים שהם יתפסו את בי.איי, הוא בלתי ניתן לפגיעה, הבן אדם לא ניתן להריסה." [חניבעל מביא את בי.איי למרפאה] :'''חניבעל''': "יש לי כאן בן אדם חולה, דוקטור. אני חושב שהוא הורעל." :'''ג'וזף קינג''': "תן לי לעזור לך. תביא אותו לשולחן. הרם אותו. יש לך רעיון ממה זה יכל לקרות?" :'''חניבעל''': "חלב. הוא שתה המון חלב." :'''ג'וזף קינג''': "האם גם אתה שתית מהחלב הזה?" [חניבעל מזהה את שעון היד המוזהב שעל ידו של קינג שהיה לו כשהוא היה מחופש לחלבן שהביא להם את החלב מוקדם יותר] :'''חניבעל''': [אוחז ביד של קינג] "תוריד את הידיים שלך ממנו, ד"ר, אלא אם כן אתה רוצה להתחיל לרפא אותי. עכשיו או שאתה קלפטומן של שעוני זהב, או שאתה מחלטר כחלבן הלא נכון. ועכשיו, הרם את ידייך למעלה." [חניבעל טוען אקדח ומכוון לכיוונו של קינג] :'''ג'וזף קינג''': "אתה צריך להתחיל להתפלל, סמית'. אתה שתית מעט מהחלב הזה, אני יכול לראות את זה עלייך." :'''חניבעל''': "אני שומר את תפילותיי לימי ראשון. ועכשיו אתה תעזור לחבר שלי. אתה תעזור לי להוציא אותו החוצה." [חניבעל מתחיל קרב יריות עם אנשיו של דגלאס קייל, ובסופו של דבר הוא מצליח להגיע לואן של הצוות ולברוח ללא בי.איי.] {{מפריד}} חניבעל מגיע למלונית כשהוא במצב ממש רע אחרי שהורעל מהחלב ששתה. הוא נכנס לאחד החדרים ומתקשר לעיתונאית טניה בייקר. :'''טניה בייקר''': "אתה בסדר?" :'''חניבעל''': "ישנה רופאה בבאד רוק בשם מגי סאליבן. הביאי אותה לפה. הזדרזי." [מתמוטט על הרצפה] :'''טניה בייקר''': "חניבעל. חניבעל אתה שם?" [טניה וד"ר סאליבן מגיעות לחדר במלונית שבה נמצא חניבעל] :'''ד"ר מגי סאליבן''': "זה טוב. האישונים שלו מתחילים להגיב באופן נורמלי. חניבעל, אתה יכול לשמוע אותי? זאת מגי סאליבן. אני כאן עם טניה." :'''חניבעל''': "מגי. אני שמח שהצלחת לעשות את זה." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "ובכן, אני זוכרת שאמרתי שאני אשמח לראות אותך, אבל זה לא בדיוק מה שהיה לי בראש." :'''חניבעל''': "אני מלא בהפתעות הא... אני הורעלתי, בי.איי הורעל גם." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אני יודעת. לקחתי ממך דגימת דם, וטניה לקחה אותה למעבדה בזמן שהיית מחוסר הכרה." :'''טניה בייקר''': "זה היה סם הרגעה חזק מאוד. הם לא רצו להרוג אותך, הם רק רצו להפוך אותך למטרה נייחת." :'''חניבעל''': "זה היה החלב. בי.איי שתה 5 כוסות מזה. עכשיו, את צריכה לעזור לי לקום על הרגליים." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "חניבעל, אני לא יודעת..." :'''חניבעל''': "קדימה." :'''טניה בייקר''': "קשה להאמין שמישהו יכל לארוב לכם בצורה כזאת." :'''חניבעל''': "הם היו חכמים. הם תפסו כל אחד מאיתנו, אחד בכל פעם." :'''טניה בייקר''': "אבל הם לא תפסו אותך." :'''חניבעל''': "לא, היה לי מזל." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "כשטניה התקשרה למשטרה, הם חטפו שלושה אנשים." :'''חניבעל''': "כן, שלושת האנשים האלה מבוקשים על ידי אותה משטרה, בדיוק כמוני." [חניבעל נאנק מכאבים ונשכב על המיטה.] :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אתה לא תצא מזה כל כך מהר כמו שאתה חושב, לא משנה כמה אתה חושב שאתה בלתי ניתן להריסה." :'''חניבעל''': "כן, אני מניח." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אני אחזור חזרה למשרד שלי ואביא את הנוגדן. ככה הם יעברו את זה בצורה מהירה יותר." :'''טניה בייקר''': "אוקיי." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "בי.איי, לא אמרת שמריה אמרה שאמא שלה מאוד חולה?“ :'''בי.איי''': "כן, מאוד חולה. ואם לא נעזור לה, לא יהיה לה אף אחד בעולם." :'''חניבעל''': "לא משנה מי הפריד ביניהם (מקסיקנים שנשלחו לעבדות), הוא לא ממש מאמין גדול בכבוד האדם." :'''בי.איי''': "כן, וכשאני אסיים לטפל בהם, הולך לכאוב להם ובגדול!" {{מפריד}} :'''פייס''': [לפייס יש מחלת ים] "מה בנוגע לתכנית?" :'''חניבעל''': "הא! יש לך גוון ירוק מדהים, אתה יודע, זה מבליט את הצבע בעיניים שלך." :'''פייס''': "אין לך תכנית, נכון?" :'''חניבעל''': "כמובן שיש לי תכנית. אבל... היא סודית." [חניבעל מפמפם בסיגר שלו ומעיף את העשן לכיוונו של פייס שמקבל בחילה ונכנס לשירותים שוב] {{מפריד}} :'''חניבעל''': [על כך שפייס התחפש לליצן רודיאו] "טריק חמוד." :'''פייס''': "תשמע חניבעל, אני לא ממש משתגע על זה. זה לא יציב אותי באיזושהי רשימה של המתלבשים הכי טובים." :'''חניבעל''': "כן, אבל זו הסוואה נהדרת. יש לי הרגשה שלינץ' צופה בנו כל רגע." :'''מרדוק''': "היי פייסמן, איך אני נראה?" [מרדוק מחופש לאינדיאני] :'''פייס''': "כמו מיליון דולר, צ'יף." :'''מרדוק''': "אני עדיין לא צ'יף, אני לוחם." :'''חניבעל''': "טוב, עכשיו כשכולנו כאן, מה בנוגע לבי.איי?" :'''פייס''': "ובכן, למעשה היו 2 אפשרויות: הראשונה הייתה ליצן הרודיאו, והשנייה הייתה..." [בי.איי מגיע עם את חפירה ומריצה] :'''חניבעל''': "בי.איי, את חפירה זו לא תחפושת." :'''בי.איי''': "אני לא מתחפש, חניבעל." :'''מרדוק''': "אפילו לא נוצה לשיער שלך?" :'''בי.איי''': "תרחיקו את המשוגע הטיפש הזה ממני. אתה לא אינדיאני אמיתי. אינדיאנים אמיתיים לא נראים ומתנהגים כמו משוגעים טיפשים." :'''חניבעל''': "העניין המרכזי הוא שלא ניחשף כשאנחנו עומדים כולנו ביחד, פייס." :'''מרדוק''': "בי.איי תסתכל, מה בנוגע לכובע הזה? אתה תוכל להיות כמו קאובוי ואז זה יהיה רק אתה ואני, קאובוים ואינדיאנים." :'''בי.איי''': "אני אתחפש לכרכרה טיפש, ואדרוס אותך אם לא תשתוק." [מעיף בעצבים את הכובע מידיו של מרדוק] {{מפריד}} :'''קייל מייסון''': "לפי המבטים על הפרצופים שלכם, אני יכול לומר שאני לא יאהב לשמוע את מה שיש לכם להגיד." :'''פארקר/חניבעל המזוייף''': "עשינו כמו שביקשת מייסון, אלא שכמה בחורים הופיעו ובלמו את המשאית. לפי הדרך שבה הם טיפלו בזה, נראה שהם מקצוענים." :'''קייל מייסון''': "מקצוענים? ומה אני עשיתי? לקחתי חבורה של חובבנים?" :'''בי.איי המזוייף''': "היי. רציתי שנלחץ על וינטקה, ולחצנו עליו, חזק." :'''קייל מייסון''': "ברור שלא חזק מספיק. שילמתם לכם ליצנים בשביל תוצאות. וינטקה היה אמור לחשוב שהוא מתמודד מול צוות לעניין. ומה קיבלתי עד עכשיו? כלום. פארקר בוא הנה. השוטרים נוקטים באמצעים חמורים בכל מה שקשור לקשרים האירופאים שלי. אני צריך את התאריכים של סיבובי ההופעות של וינטקה בחוץ לארץ. מופע של המערב הפרוע הנודד זה כיסוי מושלם כדי לאסוף סמים. זה כמו מסלול של הדואר, כשוינטקה יסמוך על קידום מכירות הכרטיסים שלו כדי לחכות לגיליון השכר הבא שלו. אני רוצה שתוודא שהם לעולם לא יצליחו להגיע לזה. הבנת?" [פארקר/חניבעל המזוייף מהנהן בראשו לחיוב.] {{מפריד}} חניבעל נלקח בכוח למלון של ג'ואי אפיק כדי שיחתום על העברת הבעלות של המלון של טינה וסנדי. :'''ג'ואי אפיק''': "אוקיי, אתה רק תחתום שם בקו המקווקו." :'''חניבעל''': "כן. לחתום כאן?" :'''ג'ואי אפיק''': "כן. [חניבעל שורף את הסכם העברת הבעלות] מה אתה עושה? מה אתה עושה? מה אתה משוגע?" :'''חניבעל''': "אני לא אהבתי את התנאים." :'''ג'ואי אפיק''': "בחיי שאתה טיפש." :'''חניבעל''': "כן, אבל אתה חייב להודות. אני מנהל חתיכת מלון." :'''ג'ואי אפיק''': "מוכן? [אחד מעוזריו של ג'ואי נותן לחניבעל 3 אגרופים בבטן] עכשיו, אתה חייב להבין דבר אחד, וזה שאני אקבל את המלון הזה. עכשיו או שאתה תהיה ממש חכם ותקבל את התנאים שלי, או שתהיה טיפש ותמצא את עצמך משחק כדורעף עם הסרטנים. ועכשיו, מה אתה הולך לעשות?" :'''חניבעל''': "ג'ואי, שנינו יודעים למה אני צריך להחזיק את המלון הזה." :'''ג'ואי אפיק''': "על מה אתה מדבר?" :'''חניבעל''': "בחייך. אתה לא חושב שאני אשתלט על מלון גוסס אם לא הייתי יודע למה אתה רוצה לקבל אותו באופן נואש גם." :'''ג'ואי אפיק''': "אתה לא יודע כלום." :'''חניבעל''': "רוצה להתערב?" :'''ג'ואי אפיק''': "אני מצטער, אבל אתה הרגע חתמת על צו המוות שלך. קחו אותו בערך 3 מייל מכאן ותאכילו את הדגים בו." :'''ג'ואי אפיק''': [עושה שיחת טלפון] "כן, תנו לי לדבר עם חבר המועצה פרסקוט." :'''חניבעל''': [לאנשיו של ג'ואי אפיק] "תגידו לאפיק שיש לו סיגרים מחורבנים." [הצוות מגיע ברכב של המלון, ופייס ומרדוק יורדים ממנו ומתחילים לירות לכל עבר, וחניבעל מנצל את זה כדי לברוח יחד עם הצוות] {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מר ליין אדוני, לא יכלנו למצוא מישהו שיקריא את זכויותיך האחרונות, אז אנחנו נעזוב את החלק הזה בטקס הקבורה שלך. יחד עם זאת, אנחנו נראה בך כמנגינה שמחה או תלויה. עכשיו, לפני שנזרוק אותך כאן למים, יספיק לי לומר לך שיתגעגעו אלייך, ובכל רחבי העיר יערכו חגיגות פרועות לכבודך." :'''מרדוק''': [מנסה להבין באמצעות סטטוסקופ מה אומר ג'ק ליין כשהוא בתוך ארון קבורה] "זה די לא קוהרנטי מה שהוא אומר." :'''חניבעל''': "ובכן, אם יהיה לך אכפת לומר לנו מי מריץ את הפעילות שלך, אנחנו נוכל להשהות את הקבורה שלך, אבל אני אצטרך לקבל שם באופן מיידי." :'''מרדוק''': "אני לא יכול להבין אותו ככה. הוא היסטרי." :'''חניבעל''': "מר מרטש, אנחנו יודעים שאתה מריץ פעילויות עבור מישהו גדול יותר, ואנחנו נסגור את העניין הזה אבל אנחנו צריכים להגיע לבן אדם שנמצא בטופ, ואם תגיד לנו מי הוא, אני וחבריי נראה בזה כשיתוף פעולה נהדר, ואנחנו עלולים שלא לזרוק אותך למים העמוקים כאן." :'''מרדוק''': "הוא אומר שזה נתן וינסנט." :'''חניבעל''': "אני אוהב את זה כשגווייה מתפרקת." [הצוות פורץ לאחוזה של נתן וינסנט ומוריד את ארון הקבורה שבו נמצא ג'ק ליין]. :'''נתן וינסנט''': [מוצא על ארון הקבורה פתק שכביכול נכתב בשמו של ג'ק ליין] "נתן היקר, אני הרגע הלשנתי עלייך. בבקשה קבור אותי. ג'ק. תפתחו את הדבר הזה" [ארון הקבורה, נתן מראה לג'ק את הפתק שהוצמד לארון] :'''ג'ק ליין''': "הוא מת. הבן אדם מת." :'''נתן וינסנט''': "מפריע לי ג'קי שהם ידעו להביא אותך לפה." :'''ג'ק ליין''': "אל תדאג בקשר לזה, האירי הזה מת. אני אביא לך את הראש שלו בתוך קופסה." {{מפריד}} פייס מרדוק ואיימי נכנסים לאכול במסעדה לפני הלווייה של ריי ברנר. :'''פייס''': "אני לא כזה רעב. לוויות נוטות להרוס לי את התיאבון." :'''ליאן''': "אני אהיה איתכם בעוד דקה, פשוט לכו ושבו איפשהו. יש לנו מנות מיוחדות מעולות היום." :'''פייס''': "נשמע נהדר." :'''ליאן''': "עוד לא סיפרתי לך עליהן." :'''פייס''': "את לא חייבת." :'''מרדוק''': "נראה שקיבלת את התיאבון שלך בחזרה." :'''איימי''': "במלוא הכוח." :'''פייס''': "כן, אני מתחיל להרגיש מעט חלש." [בי.איי וחניבעל נוסעים לתחנת הדלק כדי לתדלק את הואן שלהם] :'''הארולד''': "יש לך מסחרית פרועת מראה אדון. אתם בטוח לא מפה, נכון? לא, אתם בטוח לא מפה." :'''חניבעל''': "ובכן, האם יש לכם בית קברות כאן בסביבה?" :'''הארולד''': "בית קברות? כן יש לנו בית קברות, ועובדה שאנשים 'מתים' להגיע לשם. הבנתם? 'מתים'." :'''חניבעל''': "אני מתערב שג'וני קרסון עוצר את נשמתו בשבילך כדי לרדת מהשמיים, אבל האם תוכל להגיד לנו היכן בית הקברות, כך שלא נאחר?" :'''הארולד''': "לאחר? למה? אף אחד לא אמור להיקבר היום למעט ריי ברנר, ואף אחד לא מורשה ללכת ללווייה הזאת." :'''חניבעל''': "מדוע אף אחד לא מורשה ללכת, הארולד?" :'''הארולד''': "כי האחים ווטקינס אמרו כך." :'''בי.איי''': "מי?" :'''הארולד''': "אתם בוודאות לא מפה. אני ודיק ולוגאן וסי.דבליו (cw), אנחנו כולנו אומרים שאתם לא יכולים ללכת לבית הקברות." :'''חניבעל''': "הלווייתו של ריי ברנר היא בדיוק לאן שאנחנו הולכים. אנחנו נוכל לדון על כך יותר לעומק כשנחזור." :'''הארולד''': "ובכן, אני לא הולך לשרת אתכם... [בי.איי אוחז להארולד בזרוע בחוזקה] אני לא הולך למלא לכם דלק. אתם יודעים מה לוגאן יעשה כשהוא יגלה בנוגע לזה? הוא יגרום לכם לשלם." :'''חניבעל''': "ובכן זה טוב, כי כשזה מגיע לתשלום יש לי קו אשראי נהדר." :'''בי.איי''': "על מה כל העניין? הוא משוגע יותר ממרדוק." :'''חניבעל''': "אין לי מושג, בי.איי." :'''ליאן''': "זו החתיכה האחרונה [של הפאי], אני מקווה שהיא עדיין רעננה. אני עומדת לעשות מצבור חדש הערב, אז אם תהיו בסביבה מאוחר יותר..." :'''פייס''': "אני בהחלט אהיה בסביבה. אני בעיירה בשביל לווייה של חבר." :'''ליאן''': "אתם חברים של ריי?" :'''פייס''': "כן, היינו בויאטנם ביחד." :'''ליאן''': "אז תמסרו לטריש שאני מצטערת, אני ואבא שלי לא נבוא ללווויה." :'''איימי''': "את מכירה את הברנרים היטב?" :'''ליאן''': "כן." :'''איימי''': "אני עושה כתבה על איך עיירות אמריקאיות קטנות מכבדות את גיבורי המלחמה שלהן." :'''אבא של ליאן''': "ליאן, האוכל של האנשים מתקרר." :'''ליאן''': "אוקיי, אבא." :'''דיק ווטקינס''': "היי, אתה יושב בשרפרף שלי." :'''פייס''': [צוחק] "אתה צוחק?" :'''דיק ווטקינס''': "לא, זה השרפרף שלי. אני יושב שם כל הזמן." :'''פייס''': "אה, כן?“ [מתכוון לקום להילחם בדיק, אבל איימי עוצרת אותו] :'''איימי''': "תזכור את הלווייה של ריי." :'''פייס''': "כן, אבל..." :'''דיק ווטקינס''': "אבל מה? אבל מה, חביבי? [פייס קם ממקומו ועובר למקום אחר וגם איימי מתכוונת לקום] לא את יפיפייה, שבי." :'''מרדוק''': "אתה יודע, אתה כל כך מחניף, אני כמעט ולא עומד בזה." :'''דיק ווטקינס''': "אתה חמוד בעצמך. איך המרק, סי.דבליו?" [סי.דבליו שופך חצי מלחייה לתוך המרק שמרדוק אכל] :'''מרדוק''': "הייתי צריך קצת מלח." [סי. דבליו לוקח את קערת המרק ממרדוק, שעושה את עצמו אוכל ונהנה] :'''איימי''': "כמה אנחנו חייבים לך?" :'''דיק ווטקינס''': "את לא חייבת שום דבר, את לא אכלת כלום. אולי תיקחי לעצמך קצת פאי? לליאן יש את הפאי הכי טוב במחוז." :'''ליאן''': "נגמר לנו הפאי, דיק." :'''דיק ווטקינס''': "יש לי קצת פאי, הנה קחי קצת משלי, קדימה." [לוקח את הפאי שפייס אוכל] :'''פייס''': "זהו, זה מספיק" :'''דיק ווטקינס''': "יש לך בעייה?" :'''פייס''': "כן, אחת בגודל בינוני." :'''דיק ווטקינס''': "אה, כן? בוא לפה." [איימי דוקרת את דיק עם מזלג ביד, וחניבעל ובי.איי נכנסים למסעדה] :'''חניבעל''': "אז יש לנו בעייה קטנה כאן?" :'''אבא של ליאן''': "אין שום בעייה, אין שום בעייה בכלל." :'''דיק ווטקינס''': "פשוט תשמרו את הפאי המסריח שלכם." :'''אבא של ליאן''': "אנחנו לא רוצים שום צרות, אז אלא אם אתם רוצים שאני אקרא למשטרה, אתה וחברייך תצאו מהמקום שלי." :'''מרדוק''': "למה אתה מדבר אלינו ככה?" :'''פייס''': "מה עשינו?" :'''אבא של ליאן''': "תראו, אני לא רוצה צרות, אוקיי? בלי צרות. אז לכו. בבקשה לכו." :'''איימי''': "אני לא מבינה שום דבר מזה. למה אתה בועט אותנו החוצה?" :'''אבא של ליאן''': "אתם הולכים ללווייה של ריי?" :'''חניבעל''': "נכון מאוד." :'''אבא של ליאן''': "אז תוכלו למסור לטריש שאני מצטער? אני באמת מצטער." :'''חניבעל''': "למה שלא תאמר לה בעצמך?" :'''אבא של ליאן''': "לא, אני לא יכול, הם יצפו." :'''חניבעל''': "האחים ווטקינס?" [אבא של ליאן לא מגיב וצוות לעניין עוזב את המסעדה] :'''ליאן''': "הגיע הזמן שמישהו יעשה משהו בנוגע לחיות המטונפות האלה." :'''אבא של ליאן''': "מי? הספוג רום הזה שמתרץ בשם החוק?" :'''איימי''': "הסיפור שמכרתי לעורך שלי לא בדיוק נראה שהוא הולך לעבוד. מה בדיוק קורה פה?" :'''חניבעל''': "אני לא יודע, אבל אם את רוצה להימנע מצרות אני לא חושב שזאת העיירה לעשות את זה." {{מפריד}} :'''קאל פרימן''': "כוכב בודד 1, תאסוף נוסע ברחוב דילייני 2367, אתה תחכה לו ליד המחסן." :'''תומאס הארט''': "זהו כוכב בודד 1, זה נשמע כמו עוד תרמית." :'''קאל פרימן''': "אולי אני צריך להתקשר למשטרה כדי שיפגשו אותך שם." :'''תומאס הארט''': "המשטרה כבר חושבת שאנחנו חבורה של משוגעים. צור קשר עם קת'י ושלי, זמן הגעה משוער 10 דקות." :'''קאל פרימן''': "כוכב בודד 3 ו-4, אני שולח את כוכב בודד 1 לסמטה מאחורי רחוב דילייני 2367. סעו לשם כדי לוודא שלא תקרה לו תקרית. זמן הגעה משוער 10 דקות." :'''סטרייק''': [בווקי טוקי] "אתם מוכנים, חבר'ה?" :'''מילר קריין''': [מדבר מהמכשיר קשר במונית] "כן, אנחנו ברחוב מישן (mission street), הבא אותו אלינו." :'''סטרייק''': "בסדר." :'''קת'י''': "הוא לבד. אני לא חושבת שהוא עובד עבור 'מוניות האהבה'. אף פעם לא ראיתי אותו לפני." :'''תומאס הארט''': "אוקיי, אני אאסוף אותו. הישארי שם דקה." :'''קת'י''': "אוקיי." :'''סטרייק''': "שלושה מכם? בחיי, זה שירות." :'''תומאס הארט''': "היו לנו קצת בעיות עם חברת מוניות מתחרה. לאן זה?" :'''סטרייק''': "רחוב מישן 2616." :'''תומאס הארט''': "קפוץ פנימה. [במכשיר הקשר] זה בסדר, תודה על הגיבוי." :'''סטרייק''': "אז איזה סוג של בעיות יש לכם?“ :'''תומאס הארט''': "לא משהו שלא נוכל להתמודד איתו. די שקט כאן. איזה סוג של עסק יש לך?" :'''סטרייק''': "נציג מכירות של יציקות ברזל. אני צריך לאסוף מספר דגימות. אני נוסע למודסטו (עיר בקליפורניה) הלילה. זה כאן. אכפת לך לחכות? אני מיד אחזור. תפעיל את המונה בינתיים." :'''תומאס הארט''': "אוקיי." [2 מוניות של 'מוניות האהבה' מפתיעות את תומאס וחוסמות את המונית שלו, ואנשיו של קריין מוציאים אותו החוצה ומתחילים להכות אותו.] :'''מילר קריין''': "ירדתם ל3 מוניות, מתי אתם תתחילו ללמוד? אף אחד לא מלשין עליי לממונה על התחבורה, ואף אחד לא עובד בשכונה שלי, אלא אם אני מרשה להם." :'''תומאס הארט''': "זו מדינה חופשית." :'''מילר קריין''': "זו מדינה חופשית למעט היכן שהמוניות שלי עובדות. קחו את מר הארט ותנו לו לטעום את החופש של רחוב מישן." :'''סטרייק''': "הבעירו את המונית." {{מפריד}} אחרי שחניבעל וידא כי חברת המוניות 'כוכב בודד' אכן זקוקים לעזרה והם לא מטעם הצבא. :'''קאל פרימן''': "אנחנו מקבלים את ההצעה שלך." :'''חניבעל''': "נהדר. [מדבר בווקי טוקי] היכנסו, הם בסדר." [צוות לעניין נכנס לבניין שבו שוכנת תחנת המוניות] :'''קאל פרימן''': "מי האנשים האלה?" :'''חניבעל''': "גברתי ורבותיי, הרשו לי להציג בפניכם את צוות לעניין." :'''שלי''': "הם באו!" :'''חניבעל''': "בי.איי בראקוס, פייסמן, ה.מ מרדוק ואיימי אלן. ועכשיו, חברת המוניות 'כוכב בודד' חוזרת לענייניים. כל מה שעלינו לעשות זה להשיג כמה מוניות להפעיל." :'''קאל פרימן''': "בסדר." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, תראה, אני יודע שפוטרנו, ואני יודע שאתה לא יכול להוביל את הסוס למים וכל זה, אבל האם אנחנו הולכים לברוח כאן? אני לא מאמין. אנחנו לא יכולים לתת לבריונים המקומיים להסתובב בעיירה ולהגיד שהם הביסו את צוות לעניין." :'''חניבעל''': "בי.איי, קח פה שמאלה. פייס, אנחנו פוטרנו. אנחנו לא עובדים עבורם יותר. אנחנו עובדים בשבילנו. ואנחנו נחזור לשם בחזרה, וניקח את קייל ואת החלאות שלו, ונלמד אותו מעט מהדת של צוות לעניין. [הצוות חוזר חזרה לעיירה ולבית המפגש אותו בנו] פייס, אגף ימין. מרדוק, אגף שמאל. סע, בי.איי." :'''קייל סייקס''': "בסדר, בואו נסיים עם זה [עם לשרוף את בית המפגש]. תראו את זה. הם חזרו לכאן בדיוק בזמן כדי לגלות כמה הם לא רוצים להיות פה." :'''קארל פירסון''': "מה אתם עושים פה שוב היום? האם זה מסוג הדברים שגורם לך להרגיש כמו בן אדם אמיץ?" :'''קייל סייקס''': "אני רוצה להוריד את המקום הזה אחת ולתמיד, זה מה שאני עושה כאן חתיכת תמהוני. [תופס את קארל בחולצה] הייתם פה יותר מידי זמן! [אריק מנסה להילחם בסייקס, שיורה באוויר עם האקדח שלו] אתה התכוונת לפגוע בי." :'''חניבעל''': [יורה עם רובה באוויר] "השליכו את הנשקים, סייקס. אתה לא תיגע באינץ' אחד מהקרשים האלה." :'''קייל סייקס''': "מה נותן לך את הזכות?" :'''חניבעל''': [יורה באוויר שוב] "צוות לעניין בנו את בית המפגש הזה, ואנחנו הולכים להגן עליו, ואתה לא תיגע בו למעט על גופתי המתה, ואתה מאוד רחוק משם חבר. [אחד מעוזריו של סייקס תופס אישה ואוחז בה בכוח ומצמיד אליה רובה] ניצרו את האש, הוא מחזיק באישה." [צוות לעניין מתחיל קרב יריות עם קייל סייקס ואנשיו] :'''חניבעל''': [קופץ על קייל סייקס] "בסדר, גבר קשוח, תן את המכה הכי טובה שלך. [קייל סייקס נותן אגרוף בפניו של חניבעל] לא רע..." [חניבעל נותן שלושה אגרופים בפניו של סייקס ומפיל אותו לקרקע] {{מפריד}} :'''אריק''': "הנקודה היא שאגודת הגברים לא יכולה להרשות לעצמה לברוח שוב. הגיע הזמן שנפסיק לברוח." :'''מרדוק''': "למה לא עירבתם את השריף המקומי בעניין הזה? לגרום לו להשוויץ בתג שלו ולסדר את הדבר הזה?" :'''אריק''': "השריף הנבחר מת, והסגנים שלו השתטלו על המשרד במקומו. הוא בכיס של קייל סייקס. קנה את מקומו ושילמו לו." :'''חניבעל''': "אז סייקס פשוט ממשיך לקבל את החלטות המדיניות עבור המקומיים." :'''אריק''': "כן, מדיניות שלא כוללת אותנו בונה את בית המפגש שלנו או להתיישב שם." :'''בי.איי''': "והוא ישבור ראשים כדי להמשיך ככה." :'''אריק''': "סייקס שונא אותנו, הוא שונא את האגודה, הוא לא מבין שכל מה שאנחנו רוצים לעשות זה להישאר לבד ולחיות את חיינו בצורה שקטה." :'''פייס''': "זה נשמע שאתה לא מבקש יותר מידי, אבל מה בדיוק אתה רוצה מאיתנו? אתה אומר שהאגודה שלכם לא מאמינה באלימות, ואנחנו לא בדיוק שירותי הסעדה." :'''אריק''': "אנחנו רוצים שתבנו את בית המפגש שלנו." :'''חניבעל''': "אנחנו גם לא בדיוק נגרים." :'''אריק''': "אחרי שסייקס שרף את מה שבנינו, התאספנו ומשכנו את כל הכסף שלנו כדי לקנות את העצים ואת האספקה מחנות החומרה של סינקלייר בעיר, זה אמור להיות שם כשתגיעו." :'''מרדוק''': "ובכן, בכנות, אני לא יודע מה לא כל כך אלים בזה. אנחנו נצטרך להיות קשוחים עם הקרשים האלה, אנחנו נצטרך לפתור, אנחנו נצטרך לקדוח, אנחנו נצטרך לדפוק בהם מסמרים גדולים בתוכם. אתה מדבר כאן על טבח, אריק." :'''פייס''': "נגרות. זה לא בדיוק מתאים לצד החזק של ארון הבגדים שלי. נסורת וטוויד זה לא ממש הולך ביחד." :'''מרדוק''': "ויזואלית לא, אבל זה יוצר משקה חלבון מעולה, וגם רמקולים קטנים נחמדים של 'היי פייב' אם אתה יודע מה אתה עושה, לנסורת יש גורם עיוות נמוך במיוחד,0052." :'''בי.איי''': "סתום את הפה, מרדוק, לפני שאני אעוות אותך לחלוטין. [לאריק] אתה תראה לי את השרטוט, ואנחנו נבנה את בית המפגש שלכם." :'''חניבעל''': "אמרת שהם ניסו לעצור אותך מלבנות, למה שהם לא ינסו לעצור אותנו? ואם זה יקרה, אתה מצפה שאנחנו נפנה את הלחי השנייה?" :'''אריק''': "היה לך מוניטין רב בויאטנם. אתה יכלת לעשות דברים בצורה שונה, יצירתית. הבחורים שהכרתי ששירתו איתך בויאטנם, הם אמרו שאתה אגדי." :'''חניבעל''': "אתה מבקש הרבה, אריק." :'''פייס''': "אפילו בשביל אגדה." :'''אריק''': "תראו, הסיבה היחידה לכך שהאגודה לא זזה ממקומה או עברה למקום אחר, זה בגלל ששכנעתי אותם שאתם יכולים לשנות את כל זה. אני מקווה שלא הטעיתי אותם, או שהטעיתי את עצמי." :'''חניבעל''': "ובכן, אני מניח שאתה עוד תגלה, אריק. הרגע שכרת לעצמך את צוות לעניין." :'''מרדוק''': "אגדות כלולות, ללא עלות נוספת." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, זה נראה כאילו נכנסו לתוך 'ענבי הזעם' ". :'''אריק''': "קולונל." [לוחץ לחניבעל יד] :'''חניבעל''': "אריק." :'''אריק''': "(תכיר את) קארל פירסון." [חניבעל לפירסון: "מה שלומך?"] :'''קארל פירסון''': "אתה נראה מוטרד לגבי אופן המגורים שלנו כאן, אבל אתה מסתכל לכיוון הלא נכון, אם אתה רוצה לראות כמה טוב לנו. אתם צריכים להסתכל לכאן. לראות איך אנחנו חיים ביחד. חוץ מזה, ברגע שבית המפגש שלנו ייבנה, אנחנו נוכל לבנות את הבתים הקבועים שלנו כאן." :'''חניבעל''': "קודם בית המפגש, ואז הבתים שלכם." :'''קארל פירסון''': "אתם יודעים שבית המפגש הוא החיים האישיים של כולנו כאן, קולונל. זו החלטה שכולנו הגענו אליה, לא רק אני. הבית חייב להיבנות. אני מקווה שתוכלו לבצע את הנסים שאריק טוען שאתם יכולים לעשות." :'''חניבעל''': "יש לי הרגשה שיש לך ספקות בנוגע לכך שזה יקרה." :'''קארל פירסון''': "ביליתי את חיי בניסיון לחיות בלי לשנוא ולפגוע. אני חושב שעצם זה שאתה כאן, זה סימן שאנחנו מוכנים להילחם. עם זאת, אריק טוען שאתה תהיה מסוגל להערים על סייקס בלי לפגוע בו." :'''חניבעל''': "אני מקווה שנוכל." :'''קארל פירסון''': "אני מקווה גם, קולונל. אני חושב שהספיק לנו מזה." :'''חניבעל''': "כן, איפה הקרשים שהיו אמורים להיות פה?" :'''קארל פירסון''': "מר סינקלייר אמר שיש לו בעייה להביא אותם מבית החרושת. כמובן שיש לו כבר את הכסף שלנו, אז הוא עלול לגרום לנו להמתין זמן לא מוגבל." :'''אריק''': "העובדה היא שיש לו חצר שלמה מלאה בקרשים." :'''קארל פירסון''': "אבל לא בשבילנו." :'''חניבעל''': "פייס, אנחנו צריכים להריץ אספקה אחר הצהריים האלה." :'''קארל פירסון''': "בעל החנות הזה רע כמו סייקס, הם חברים טובים מאוד." :'''חניבעל''': "כומר, אני חושב שחברות היא דבר יפה, אבל אנחנו נציע לו הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה. בדרכי שלום. עכשיו פייס, חייך כשאתה לוחץ ידיים, ואל תשכח להוציא את המסטיק מהפה שלך כשאתה מציג את עצמך." :'''פייס''': "בסדר, המאמן." :'''חניבעל''': "אנחנו נזדקק למשאית." :'''אריק''': "כל מה שיש לנו זה רק את המשאית הזאת כאן. היא זקוקה להרבה עבודה עליה." :'''חניבעל''': "בי.איי יתקן אותה, מרדוק יתן לו יד." :'''בי.איי''': "אני מניח שאני אזדקק לכלי העבודה שלי." :'''מרדוק''': "אל תשכח גם את שלי, חבר." :'''בי.איי''': "את מה שלך?" :'''מרדוק''': "כלי העבודה שלי." :'''בי.איי''': "חניבעל, אתה יכול להאמין לזה? הטיפש הזה לא מסוגל לדפוק מסמר עם מוט הילוכים." :'''קארל פירסון''': [בי.איי מוציא את ארגז הכלים שלו מתא המטען של הואן, וחניבעל ופייס מסדרים את הרובים שלהם בתוך תא המטען וקארל רואה אותם עושים את זה] "האם יש איזשהו היגיון בכלים (רובים) האלה, קולונל?" :'''חניבעל''': "בחוגים מסויימים, בהחלט שכן." :'''קארל פירסון''':[לאריק] "לא הייתי צריך להקשיב לך." :'''פייס''': "ובכן, למה הקשבת לו?" :'''קארל פירסון''': "כי גם לי נמאס לברוח. אבל לא משנה כמה יימאס לי, אני כבר מקולל מכל הזמן הזה אם אני אתן לבן אדם שעומד לצידי להשתמש באחד הרובים האלה כנגד מישהו אחר." :'''חניבעל''': "כומר, אנחנו אמרנו לך שאנחנו לא נפגע באויבים שלך, ומה שאנחנו שומרים בואן שלנו זה העסק שלנו. זה לא אומר שאנחנו נשתמש ברובים האלה. ואם אתה אומר שאנחנו לא יכולים לשמור אותם, זה יהיה אותו הדבר כמו שאני אגיד לך שאתה תשנה את חייך בגלל מה שאני מאמין בו. אנחנו כאן כדי לבנות את בית המפגש שלך. הרובים נשארים בואן." :'''קארל פירסון''': "אני מודה לך על ההבנה." :'''חניבעל''': "עם הגישה הזאת שלך, יתכן שאני אצטרך קצת משלך." {{מפריד}} צוות לעניין מביא את הילד אולי לבית החולים לאחר שנפגע משאיפת עשן. :'''סינקלייר''': [עוצר את בי.איי מלהביא את אולי לתוך בית החולים] "אתם לא רצויים כאן, בית החולים בעיירה הבאה יטפל בכם, אם תשלמו להם מספיק." :'''בי.איי''': "זוז לי מהדרך, פראייר!" :'''סינקלייר''': "הדרך היחידה שבה תוכל להיכנס לבית החולים היא לעבור דרכי!" :'''בי.איי''': [מעביר את אולי לקארל] "לעבור זה לא בדיוק מה שהיה לי בראש." [הצוות מתחיל להילחם באנשיו של סייקס.] {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ובכן אתה מבין, זה מה שקורה כשאתה בונה קרוב מידי לכביש: הכל יכול להזדחל." :'''קייל סייקס''': "מי אתה לעזאזל?" :'''פייס''': "קאמבק די מהיר!" :'''קייל סייקס''': "שאלתי אותך שאלה, ילד!" :'''חניבעל''': "פייס, האם הוא קרא לי 'ילד'?" :'''פייס''': "כן, אין ספק בנוגע לכך. זה בהחלט אומץ שיש להעריך." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "הרצתי בדיקת רקע קטנה על חברינו מייסון. מעניין, פעמיים מעצר על הברחת סמים במדינה, אבל ללא הרשעות." :'''קפטן וינטקה''': "ידעתי מהרגע ששמתי עין על שיתוף הפעולה הזה שבחרתי בצד הלא נכון של החוק." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "מה הקשר בין הברחת סמים לבין מופע המערב הפרוע הנודד?" :'''חניבעל''': "קפטן, אתה אמרת שמייסון לא הציע לך שום הצעה בנוגע למופע המערב הפרוע הנודד שלך עד אחרי שהזמנת את סיבוב ההופעות האירופאי שלך, נכון?" :'''קפטן וינטקה''': "נכון." :'''חניבעל''': "ובכן, איזו הסוואה טובה יותר יכולה להיות למבצע הברחת סמים לחו"ל מאשר מופע מערב פרוע נודד?" :'''פייס''': "מייסון לא ייבהל." :'''חניבעל''': "לא, הוא רוצה את המופע. אם הוא לא יוכל להשיג אותו, הוא יעשה הכל כדי לעצור אותך מלהציג את המופע שלך מעבר לים באירופה. בדרך הזאת, הוא יוכל לשריין את אחת מלהקות הרוק שלו לתוך התאריכים של המופעים שלך באירופה." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "כך או אחרת, הוא מנצח." :'''חניבעל''': "הוא ינסה. אנחנו כנראה יכולים לצפות למשהו מסוכן ממנו בכל רגע נתון." :'''מרדוק''': "יש לך איזושהי תכנית, קולונל?" :'''חניבעל''': "בערך. בי.איי? [בי.איי יוצא עם סמל ווילסון מצבא ארה"ב מתוך אוהל] קפטן, עברתי על רשימת העובדים שלך, ונחש מי היה היחיד שהתחיל להיות מועסק אצלך אחרי שהטור של אייבי התפרסם בעיתון? חברינו כאן." :'''קפטן וינטקה''': "אתה מתכוון שהוא מרגל?" :'''חניבעל''': "בהחלט. סמל ווילסון, המודיעין הצבאי של ארצות הברית. בדקתי את הארנק שלך אתמול בלילה כשישנת, בני." :'''מרדוק''': [מדבר כמי אינדיאני] "אני להיות אמיץ שמח. תפסתי גשש היום." :'''בי.איי''': "תרגיע, הוא האסיר שלי." :'''סמל ווילסון''': "אתה לא תצא מזה, סמית'. אף אחד מכם לא יצא מזה." :'''חניבעל''': "באמת? תביא אותו איתך." :'''סמל ווילסון''': [חניבעל מכוון אליו אקדח, מדבר בווקי טוקי] "קולונל לינץ', זה ווילסון. שמעתי במקרה את פק ואת בראקוס מדברים. הם מצפים שסמית' יגיע בשעה 14:00." :'''קולונל לינץ'''': "עבודה טובה, סמל. אנחנו ניפגש בעמדה שלך בשעה 14:00 ונתפוס את סמית' ואת האחרים. המשך במעקב שלך." :'''סמל ווילסון''': "כן, המפקד." :'''קולונל לינץ'''': "קפטן. תתריע לכל העמדות שלנו שאנחנו נכתר את צוות לעניין לפי התכנית, בפקודה שלי. אני רוצה שהמחנה הזה ייסגר באופן הדוק יותר מאשר תא אוויר כשאנחנו ניכנס פנימה, קפטן." :'''קפטן רויס''': "כן, המפקד." :'''פייס''': [מסיים לקשור את סמל ווילסון בידיו] "14:00 חניבעל, זה לא משאיר לנו הרבה זמן." :'''חניבעל''': "זה נותן לנו הרבה זמן כדי להכין קבלת פנים למייסון ולגורילות שלו." [הצוות נועל את ווילסון הכפות בתוך קראוון] {{מפריד}} 2 מאנשיו של קקטוס ג'ק סלייטר חוזרים למזנון המהיר של ג'ו. :'''פייס''': "קולונל, נראה שהחבר'ה האלה באו עם קצת יותר מאשר תיאבון." :'''חניבעל''': "קח את הכלב אליהם." :'''פייס''': "בסדר. בוא שוטגאן." :'''מרדוק''': "תעשה את העבודה שלך ילד." [שוטגאן רואה את קופסת האוכל שאיתה באו עוזריו של קקטוס ג'ק סלייטר, והוא מריח את חומר הנפץ ומתחיל לנבוח] :'''עוזרו של קקטוס ג'ק סלייטר''': "האם אין חוקי בריאות בנוגע לכך שיהיה כאן כלב?" :'''פאטי דאטון''': "תלוי בבריאות של מי אתה מדבר." [אנשיו של קקטוס ג'ק סלייטר זזים לכיוון המטבח.] :'''חניבעל''': [מכוון כלפיהם אקדח] "הרימו את ידיכם למעלה. זוזו לשם. בסדר, מה יש בתוך קופסת האוכל?" :'''עוזרו של קקטוס ג'ק סלייטר''': "אתם משוגעים." :'''חניבעל''': "אה, כן?" [בי.איי פותח את קופסת האוכל ומריח את האבקה שיש בתוכה] :'''בי.איי''': "זו אבקת ג'לטין חניבעל, זו מלכודת." :'''חניבעל''': "תראו את הכלב בחוץ. [שוטגאן עומד ליד המשאית מחוץ למזנון ומתחיל לנבוח] מרדוק, תהיה על המשמר. בוא, בי.איי. יש חומר נפץ במשאית הזאת!" [חניבעל עולה על המשאית ונוסע איתה כמה שיותר רחוק מהמזנון, ובשלב מסוים הוא קופץ ממנה והמשאית מתפוצצת] :'''סקיטר''': "לאן הוא נוסע עם המשאית הזאת?" :'''פייס''': "הכי רחוק שהוא רק יכול. בואו." [הצוות נכנס חזרה למטבח ורואה את מרדוק על הרצפה לאחר שהותקף] :'''פייס''': "מרדוק, מה קרה?" :'''מרדוק''': "אני כישלון. אני מצטער אני לא יודע מה קרה. אני הותקפתי מהצד אני לא יודע מה קרה." [הטלפון במטבח מצלצל וחניבעל עונה] :'''חניבעל''': "כן." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "שלום. אני מחזיק בבחורה ובגברת הזקנה שלה. כל מה שאני צריך כדי לגרום לג'ו דאטון לחתום על העברת הבעלות של המזנון. עכשיו, אם אתה רוצה לראות אותן נושמות שוב - תתחפף." (take a hike - תפסיק להתערב) :'''חניבעל''': [אחרי שסלייטר ניתק את השיחה] "זה היה סלייטר. הוא מחזיק באדית' ופאטי." :'''מרדוק''': "אני מצטער." [הצוות נוסע לבית החולים שבו מאושפז ג'ו דאטון] :'''חניבעל''': "סלייטר לא יכול לקבל את המזנון, עד שג'ו דאטון יחתום על הניירות של העברת הבעלות." :'''פייס''': "אני שונא להודות בזה חניבעל, אבל זה נראה לי כאילו שסלייטר מחזיק בארבעה אסים." :'''בי.איי''': "וזו יד קשה להביס, חניבעל." :'''חניבעל''': "לא אם אתה שולף פלאש רצוף, סמל." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "בי.איי, לא רצית ללכת להסתפר?" :'''בי.איי''': "הו כן, השיער שלי התארך מעט." :'''חניבעל''': "פייס, אתה תחזיר את מרדוק בחזרה לבית החולים, אני אלך עם בי.איי." :'''פייס''': "אני זה שהביא אותו! אני זה שאסף אותו מבית החולים! אני לא רוצה אותו בקורבט שלי. מה אם הוא יתחיל לנבוח עליי שוב, הוא ינשיר לי שיערות במושבים של הרכב שלי, יזיל ריר באוטו..."[מרדוק תוקע את ידיו בכיסים של הז'קט של פייס בניסיון למצוא קרקרים לחיות.] :'''פייס''': "מרדוק, אתה מוכן בבקשה להוציא את הידיים שלך מהז'קט שלי?" :'''מרדוק''': "אל תהיה מגוחך, אתה מדבר אליי כאילו הייתי איזה כלב!" [נובח] {{מפריד}} צ'ארלס דרו ואנשיו נכנסים למועדון של הכומר טיילור. :'''הכומר טיילור''': "סטפני, כנסי הביתה ותכיני לי קפה. מיד." :'''צ'ארלס דרו''': "אני אקח את (הקפה) שלי עם סוכר, מתוקה. (סוכר)" [צ'ארלס מוציא חלב ממכונת שתייה אוטומטית] :'''צ'ארלס דרו''': "הרשה לי לשאול לעצתך המקצועית, כומר. ישנו פסוק בתנ"ך שאומר 'לי (אלי) נקם ושילם'. למה אתה חושב שהם התכוונו בכך?“ :'''הכומר טיילור''': "מר דרו, אני מעדיף את 'על חרבך תחייה'." :'''צ'ארלס דרו''': "ובכן, לך יש את האמונות שלך, לי יש את שלי, והאמונות שלך עולות לי כסף." :'''הכומר טיילור''': "לעזאזל עם הכסף שלך. הרקבון הזה שאתה מוכר כבר הרג 13 אנשים בחצי השנה האחרונה." :'''צ'ארלס דרו''': "אתה עושה יותר מידי מכל דבר, וזה עלול לפגוע בך, בייחוד כשמה שאתה עושה זה לנסות להתערב בחייהם של אנשים אחרים. זה מעצבן אותי, זה פשוט מעצבן אותי." [צ'ארלס שופך את החלב על שולחן הסנוקר] :'''הכומר טיילור''': "היי!" [אחד מאנשיו של צ'ארלס שולף אקדח לעברו של הכומר, שנותן לו אגרוף ומפיל אותו, אך עוזר אחר של צ'ארלס נותן לכומר אגרוף, ואחר נותן לו אגרוף שמפיל אותו על שולחן הסנוקר, הכומר מנסה לקום אך צ'ארלס נותן לו מכה בגב ומפיל את הכומר על שולחן הסנוקר] :'''צ'ארלס דרו''': "אתה רצית מלחמה, כומר? אתה הולך לקבל את המלחמה הכי לא קדושה שאי פעם ראית. אמן." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ובכן, השלב הראשון במבצע שלנו הוכתר בהצלחה." :'''פייס''': "השלב הראשון הוא תמיד הכי קל. החבר'ה הרעים אף פעם לא יודעים כשאנחנו עושים את השלב הראשון. [חניבעל צוחק] השלב השני זה כבר מתי שהמרק נדבק לכף." :'''חניבעל''': "כן, יש לנו את אלמנט ההפתעה על דרו והשרירנים שלו. והבחורים כאן ימשיכו לעשות את העבודה שלהם, כאילו שלא קרה שום דבר בכלל." {{מפריד}} :'''הכומר טיילור''': "ובכן, חניבעל, אני באמת חייב לתת לך קרדיט. אני אף פעם לא הצלחתי להבין איך אתה הולך לסיים עם העניין הזה." :'''חניבעל''': "ובכן, כומר, לפעמים העבודה שלנו היא קצת כמו שלך, זה רק עניין של אמונה." {{מפריד}} נתן וינסנט מדבר בטלפון עם טראוויס אחרי שצוות לעניין הפילו למים את מכונות הג'וקבוקס שלהם ופוצצו את המשאיות עם הפשתן. :'''נתן וינסנט''': "תקשיב לי, הבחור הזה הגיע לכאן והשליך למים מכונות ג'וקבוקס בשווי של 100,000 דולר, ואח"כ הוא פוצץ את אחת ממשאיות הפשתן שלי." :'''טראוויס''': "אני גיליתי שהאירי עובד בשביל ג'ינו, וג'ינו הוא זה שבא אלייך בנוגע לג'ק. אני חושב שהוא עומד מאחורי כל העניין הזה." :'''נתן וינסנט''': "אתה חייל טוב טראוויס, אתה נותן לי מידע שיכול לשמש אותי." :'''טראוויס''': "תודה, אדוני. תן לי יום, אני כבר אארגן משהו." :'''נתן וינסנט''': "לא, לא, לא, אני לא מחכה. הבן אדם הזה ירק לי בפרצוף. מה הוא חושב שאני איזה סוחר דגים? אני לא עושה טעויות טראוויס, לא כמו הבוס שלך. אני לא אחפש אחרי האירי, אני אלך על חבריו. אנחנו נעשה את זה עכשיו." :'''טראוויס''': "כן, אדוני." [טראוויס ואנשיו נכנסים למסעדה של ג'ינו ומתחילים לירות לכל עבר המסעדה, וחוטפים את ג'ינו ואת הבת שלו לתוך ואן] :'''ג'ינו ג'יאני''': "מה אתה עושה? לא עשיתי שום דבר, אני משלם לך את מה שאתה רוצה." :'''טראוויס''': "אתה שכרת ארבעה אנשים. הם באים לכאן ומתנהגים כאילו הם בלתי מנוצחים. מי הם? מי הם, זקן? מי הם, או שאני אבלגן לבחורה היפה הזאת את הפנים." :'''ג'ינו ג'יאני''': "לא לא, בבקשה. הם נקראים צוות לעניין." :'''טראוויס''': "צוות לעניין?" :'''ג'ינו ג'יאני''': "כן." :'''טראוויס''': "שכה יהיה לי טוב." {{מפריד}} :'''פרנק גיינס''': "לא חשבתי שלשלושת הבנים האלה יהיה את האומץ לחזור. אני חייב לפרגן להם, הם חבורה של נועזים. אני מעריץ את זה הארי, באמת שכן. העניין הוא שאני מייחל שהם לא היו חוזרים לטובתם האישית. זה ממש מצער אותי מה שהם מכריחים אותנו לעשות." :'''אמנדה יוסטון''': "זו רק דעתי, אבל אני עדיין חושבת שאתם חבורה של חמורים. אתם לא רואים שלפרנק גיינס יש עליונות עליכם? הוא עקשן בדיוק כמוכם, ועשיר בהרבה. הוא יכול להרשות לעצמו לא לשחק לפי הכללים." :'''חניבעל''': "נשמע מפחיד, נכון בי.איי?" :'''פייס''': "האם זהו ריבס?" :'''אמנדה יוסטון''': "תפוח, וזה רציני." :'''ג'יימי''': "אז מה שאת אומרת זה שאנחנו צריכים לפרוש?" :'''אמנדה יוסטון''': "אני אומרת שאני לא רוצה שתיוסרו שוב. פרנק גיינס יכול לגייס צבא קטן." :'''חניבעל''': "אנחנו בחוסר מספרי גברת יוסטון, ואנחנו יכולים לפצות על כך באיכות, כמו הפאי שלך." :'''מרדוק''': "בחיי, הוא צודק אמנדה. למעשה את אישה ברת מזל כי גם החבר'ה הקטנים כאן למטה אוהבים את זה. יש כאן חמישה ששכחת לספור, יש חמישה בצד שלנו." :'''בי.איי''': "אני קיוויתי שאוויר המדבר ינקה לך את המוח, אבל הייתי צריך לדעת טוב יותר שזה לא יקרה." :'''אמנדה יוסטון''': "חמש מה שכחתי לספור?" :'''מרדוק''': "ובכן, האם שמעת על הסרט '12 הנועזים'?" :'''אמנדה יוסטון''': "כן." :'''מרדוק''': "ובכן, הקברוז הקטנים האלה נקראים חמשת המלוכלכים." :'''פרנק גיינס''': "שלום בחורים. טוב לראות אתכם כאן." :'''דייב''': "למה שפשוט לא תעזוב, מר גיינס? אתה לא רצוי כאן." :'''פרנק גיינס''': "אני מצטער לשמוע את זה. האמת היא שאני קצת מופתע לראות אתכם. ממה שהארי אמר, חשבתי שחסכתם את הפני שלכם וקניתם כמה כרטיסים בכיוון אחד." :'''חניבעל''': "אני קניתי את הנסיעה בחזרה." :'''פרנק גיינס''': "אה, מי אתה?" :'''חניבעל''': "מפלצת הבוץ, או האקוומניאק (aquamaniac). תעשה את הבחירה שלך." :'''מרדוק''': "אני במקומך לא הייתי מתעסק איתו. לא הרבה יודעים את זה, אבל זה הבחור שהרג את הקוק רובין (להקה). ירה להם בבטן כדי שימותו לאט עם הרבה כאב." :'''פרנק גיינס''': "מה אתם, נמלטים מתוך ארגז של בננות?" :'''מרדוק''': "איך הוא ידע?" [חניבעל עושה פרצוף של "אני לא יודע"] :'''חניבעל''': "תגיד, זה רובה ציד ממש נחמד מה שיש לך שם. מאיפה השגת את זה?" :'''פרנק גיינס''': "זה רובה ציד סופר קראון איכותי של חברת בנלי, נעשה בעבודת יד באיטליה. זה עלה לי 20,000 דולר." :'''חניבעל''': "לא ייאמן." :'''פרנק גיינס''': "רוצה לראות כמה טוב זה עובד?" [יורה פעמיים על כלי המטבח במועדון של ג'יימי, דייב ולס] :'''חניבעל''': "זה ממש טוב. אני בטוח שתוכל לפגוע בקיר בכל פעם." :'''פרנק גיינס''': "כל עוד אין אנשים שיפריעו לי בדרך." :'''חניבעל''': "פרנק, זה, השם שלך, נכון? פרנק?" [פרנק גיינס מהנהן בראשו לחיוב] אתה לא מאמין בקוד המערבי הזה שאומר 'אף פעם אל תירה לבן אדם בגב, לתת לו לשלוף ראשון', דברים מהסוג הזה." :'''פרנק גיינס''': "לא, אני בטח שלא." :'''חניבעל''': "יופי, גם אני לא" [נותן לפרנק אגרוף בפנים והצוות מתחיל להילחם באנשיו, במקביל הוא מעביר לבי.איי את הרובה] :'''בי.איי''': "יצרו אותם ביד, ישברו אותם ביד." [שובר את הרובה לחצי] {{מפריד}} :'''חניבעל''': לחיי גברת נפלאה, ומארחת למופת שיצאה מגדרה כדי להכין את ארוחת חג המולד ביולי." [כולם: "לחיים"] :'''אמא של בי.איי''': "תודה, והרשו לי להגיד תודה לכל אחד מכם על כך שעשיתם את כל הדרך לשיקגו לעזור לי. ואני רוצה להוסיף עוד דבר אחד: 'תתחפרו' (על האוכל)" :'''פייס''': "אז מה עלה בגורל של שדרות פוסטר 700?" :'''קארן''': "מר פרי עובר לכאן בשבוע הבא, יש לו תכניות לשקם את הבניין ולהפוך אותו לשיתופי כך שכולם יוכלו להיות בעלים של נתח מהבניין." :'''מרדוק''': "בי.איי, סקוטר, אתה יודע שאמא שלך סיפרה לי על הפעם ההיא שנשארת לבירור אחרי שעות הלימודים כי משכת לוונדה טיילור בקוקו?" :'''בי.איי''': "האם אמא שלי סיפרה לך על הפעם ההיא שזרקתי את טומי ווילסון מהחלון בגלל שהוא קרא לי סקוטר?" :'''מרדוק''': "כן, אני חושב שהיא הזכירה משהו בנוגע לזה." :'''אמא של בי.איי''': " מרדוק, אתה הבחור הכי משוגע שאי פעם הכרתי. אני חושבת שאני רוצה לאמץ אותך." :'''מרדוק''': "ובכן, אולי אני אוכל להיות האח האובד שמעולם לא היה לו?" :'''בי.איי''': "אולי אתה תוכל להיות רוח הרפאים שמעולם לא הייתה לי אם לא תשתוק, טיפש." :'''אמא של בי.איי''': "זה מספיק סקוטר, או שאני אצטרך לשלוח אותך לחדר שלך." :'''מרדוק''': "אתה יודע, כתבתי את כל הסיפור כאן בדפדפת שלי. הייתה לך ילדות מאוד צבעונית." [בי.איי לוקח את הדפדפת ממרדוק וקורע אותה] :'''אמא של בי.איי''': "סקוטר אתה מוכן להתנהג יפה? אתה תמיד מאיים על כולם. הוא חתלתול אמיתי." :'''מרדוק''': "את יודעת, אני ידעתי שהוא יעשה את זה. ידעתי שהוא ייקח את הדפדפת שלי ויקרע אותה, זאת הסיבה שכתבתי את הסיפורים האמיתיים בדפדפת הזאת. אני הולך להשתמש בסיפורים האלה עבור הספר החדש שלי: 'רצים בחלל דרך החיים של הבחור הגדול סקוטר'." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "אנחנו ניתן להם עוד מספר דקות ואז ניכנס פנימה." :'''פייס''': "אני לא יודע חניבעל, יש לי את ההרגשה המשונה הזאת שמרדוק נמצא שם איפשהו בחוץ חותך סדינים ומדבר אל הגרביים שלו." :'''חניבעל''': "פייס, אל תגיד לי שבי.איי הצליח להשפיע עלייך. אני הייתי מסכן את חיי עם מרדוק בכל יום. הוא מיושב, הוא פשוט מעט שונה." :'''פייס''': [בציניות] "שונה...?" [מרדוק נראה בתוך תא טלפון כשהוא עם מסיכה על עיניו ועם גלימה (סדין) מחופש לקפטן מונית.] :'''חניבעל''': [מתקשר למוניות האהבה כדי לדבר עם מילר קריין] "זהו קלארנס וויקשרם השלישי." [מועבר למילר קריין] :'''מילר קריין''': "כן." :'''חניבעל''': "אני מקווה שהכסף ששוחחנו עליו מוכן." :'''מילר קריין''': "אני לא יודע על מה אתה מדבר, אתה לא תקבל ממני כלום." :'''חניבעל''': "אז אני משער שהמשא ומתן שלנו הסתיים." :'''מילר קריין''': "נכון מאוד." :'''חניבעל''': "אז אני אשאיר אותך עם הסיפור הקטן הזה. היה היה שועל חום זקן שהיה רגיל להתגנב לאסם ולגנוב תרנגולות. בכל לילה הוא היה מתגנב לשם וגונב תרנגולת." :'''מילר קריין''': "אין לי זמן לזה." :'''חניבעל''': "ואז, לילה אחד הוא התגנב לתוך האסם ולקח את התרנגולת שלו, אבל האסם עלה באש. הוא רץ לכיוון הזה וההוא, אך לבסוף הוא התכלה בלהבות. הנקודה בסיפור הזה מר קריין היא כזאת: לגנוב תרנגולות זה לא קשה, כשהמקום עולה באש לצאת מהאסם זה מה שנחשב." [מנתק את השיחה] :'''חניבעל''': "הגיע הזמן לפשוט על (לשדוד את) הלול." :'''פייס''': "בסדר." :'''חניבעל''': [במכשיר הקשר של המונית] "זהו כוכב בודד 1, אני נכנס פנימה." :'''איימי''': "ציד מוצלח. פייס?" :'''פייס''': "כוכב בודד 2, אני על הכנף שלו. רות סוף." :'''מילר קריין''': "אנחנו יוצאים לדרך. כל מונית שעם כוכב שחור אני רוצה שהיא תנוטרל." [חניבעל ופייס פורצים למתחם של מוניות האהבה ויורים לעבר כל המוניות שלהם ומשמידים את כולן] :'''מילר קריין''': "נמאס לי. אני אעשה את זה באופן אישי. תן לי את הרובה. סטרייק כנס למכונית." {{מפריד}} בי.איי מתכונן לאסוף זוג נוסעים מבוגר מבית מלון. :'''דייק בילינגס''': "סלחו לי, המונית הזאת לא בשירות." :'''בי.איי''': "לא נכון!" :'''דייק בילינגס''': "כן, היא כן." :'''בי.איי''': "לא נכון!" :'''דייק בילינגס''': "אתה גדול אחד, נכון?" :'''בי.איי''': "כדי לחדד את הנקודה, אני מרושע אחד, פראייר!" [לוקח את דייק וזורק אותו על המונית ולרצפה, מכניס את המזוודות של הנוסעים ומתחיל להילחם בנהגי המוניות האחרים] :'''בי.איי''': "כנסו למונית. לאן אתה צריך לנסוע, אדוני?" :'''נוסע מבוגר במונית''': "לשדה התעופה בבקשה." :'''דייק בילינגס''': "אני נוסע לכיוון מזרח בשדרה, הוא גדול, תשיגו לי מעט עזרה." :'''נוסע מבוגר במונית''': "סלח לי, אכפת לך לומר לי מה קורה כאן?" :'''בי.איי''': "זו מלחמה, אנחנו נגדם." :'''נוסע מבוגר במונית''': "מלחמה?" :'''בי.איי''': "כן, אבל אל תדאג, אתה במונית המנצחת." {{מפריד}} אחרי שצוות לעניין נלחמו בקקטוס ג'ק סלייטר ואנשיו. :'''חניבעל''': "זה היה כיף." :'''מרדוק''': "וחשוב יותר, זה היה חינוכי." :'''פאטי דאטון''': "אף פעם לא חשבתי שיגיע היום שבו אראה את קקטוס ג'ק סלייטר ואת הבחורים שלו מתקפלים בצורה כזאת!" :'''חניבעל''': "הפעם הזאת אנחנו הקלנו עליו, בפעם הבאה אנחנו נקשה עליו" (scramble - גם לטרוף) {{מפריד}} בטקס הלווייה של חניבעל. :'''בי.איי''': "חניבעל מעולם לא נראה כל כך טוב." :'''מרדוק''': "אהובים יקרים, אני מאמין כי הנפטר יעריך את ההתחלה המהירה של הטקס הקצר הזה שסימן את יומו האחרון בין אלה מבינינו שנראה שלכל הפחות הייתה להם מודעות לחיים. הוא הגיע אלינו כמו תלתן ביום שמשי. הוא קישט את חיינו כמו סלט אבוקדו. הוא היה אדם שעסק בנתינה של להאכיל אנשים. הוא ראה קיבות ריקות בכל מקום שהוא הלך. בואו נמחא כפיים לזכר הנפטר. [פייס עושה לו פרצוף של "זה לא מתאים"] טוב, אז דקת דומייה תהיה טובה יותר." :'''בי.איי''': "קישט את חיינו כמו סלט אבוקדו?" :'''פייס''': "כן. סוג של מישהו שחסר את המעמד של הצדק, נכון?" :'''בי.איי''': "פשוט טיפש שמקשקש." [ג'ק ליין וטראוויס מגיעים לכנסייה] :'''טראוויס''': "אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה, ג'ק?" :'''ג'ק ליין''': "אליבי נהדר, טראוויס. השוטרים לא יפילו את הרצח של האירי עליי. חוץ מזה, אני רוצה שבעלי החנויות ידעו שאני האחד ששלח את הקציצה לכל הרוחות. חכה פה, אני רוצה לעשות את זה לבד." :'''ג'ינו ג'יאני''': [מסתכל בפתק שנמסר לו על ידי מרדוק ושנכתב על ידי חניבעל מוקדם יותר] "ג'ינו, אבי היקר המנוח אמר לי פעם: 'ישנם 2 סוגי אנשים שאף פעם לא יאמינו לדיווחים על מותך - אלה שאוהבים אותך ואלה ששונאים אותך' " :'''מרדוק''': "ועכשיו, אם יש כאן מישהו שרוצה לדבר - שידבר. או שישתתק לנצח." :'''ג'ק ליין''': "בשמה של חברת הג'וקבוקס האמריקנית, אני רוצה לומר שאני יורק בפרצוף של האיש הזה." [ג'ק מתקרב לפרצופו של חניבעל, שלפתע מתעורר לחיים ואוחז בעניבתו של ג'ק ההמום ומכוון אליו אקדח] :'''חניבעל''': "שלום לך! חזרתי!" [המשתתפים בלווייה סוחבים את ארון הקבורה אל רכב הקבורה כשג'ק בתוכו, וטראוויס נכנס לכנסייה לחפש אותו] :'''טראוויס''': "מר ליין? [יוצא מהכנסייה ורואה את כולם צוחקים] מה אתם כולכם צוחקים? [צוות לעניין מתחיל לנסוע עם רכב הקבורה כשארון הקבורה עם ג'ק בתוכו] ראיתם את מר ליין? תעקבו אחרי רכב הקבורה הזה." :'''מרדוק''': "קולונל, הבחור ברכב שעוקב אחרינו התחיל לעייף אותי מזה שהוא רק צופר וצופר וצופר. זה עושה לי כאב ראש." :'''חניבעל''': "אוקיי. [יורה על הרכב שעוקב אחריהם ומנטרל אותו] זה יותר טוב?" :'''מרדוק''': "כן." {{מפריד}} אחרי שאנשיו של קייל לודוויג גרמו לתאונה שבגינה אשתו ההרה של קיד הרמון הגיעה לבית החולים. :'''קיד הרמון''': [לאבא שלו] "אתה לא חושב ששתית מספיק?" :'''ג'ק הרמון''': "הם הסיטו אותנו מהכביש, בן. לא היה שום דבר שיכלתי לעשות." :'''קיד הרמון''': "אוי נו, היית צריך לעשות משהו. אתה היית אמור לנהוג, זאת הסיבה שהיית ברכב. אם היית מתקשר לדוד ג'ון מלכתחילה כל הדבר הזה לא היה קורה." :'''ג'ק הרמון''': "דוד ג'ון, אל תדבר איתי על דוד ג'ון. הוא לא טוב יותר מאשר קייל לודוויג ויתר הגנגסטרים שלו." :'''קיד הרמון''': "אני בטוח שאני לא אוצא בכוח מהאליפות הזאת. אולי הגיע הזמן שמישהו יעשה משהו בנוגע לזה." :'''ג'ק הרמון''': "היי ילד אל תעשה את זה. ילד!" [קיד הרמון יוצא מבית החולים כדי לנסוע ולדבר עם קייל לודוויג] :'''קיד הרמון''': "לודוויג, אני רוצה לדבר איתך, עכשיו!" :'''קייל לודוויג''': "האם זהו לא קיד הרמון המפורסם? מה שלומך ילד? איך המשפחה?" :'''קיד הרמון''': "אתה אחראי לכל ההצקות לי ולאשתי." :'''קייל לודוויג''': [בציניות] "ברצינות?" :'''קיד הרמון''': "כן, ברצינות בן אדם!" [בא להכות את קייל, אך הוא תופס אותו] :'''קייל לודוויג''': "תקשיב לי. מירוץ מכוניות זה משחק של גברים, וביום מן הימים כשתגדל, אולי אתה תוסמך להיות נהג מירוצים." [קייל חובט בקיד הרמון בבטן עם לום] :'''קיד הרמון''': "תקשיב, שום דבר לא יגרום לי לפרוש מהאליפות, שום דבר לודוויג!" :'''קייל לודוויג''': "אתה יודע, אני שואל את עצמי. אני אומר לעצמי איך זה שהילד הזה לומד כל כך לאט? איך זה יכול להיות שכל הנהגים האחרים במסלול הבינו שאני זה שאזכה בתואר ולא אתה. אפילו הצוות שלך הבין את הרמז ופרשו מוקדם הבוקר." :'''קיד הרמון''': "אתה לא יכול לנצח במירוץ הוגן?" :'''קייל לודוויג''': "ובכן, בוא נגיד בכנות שאני באמת שונא מפסידנים. והחבר'ה האלה כאן יראו לך איזה סוג של מפסידן אתה. [הצוות של קייל לודוויג הורס את רכב המירוץ של קיד הרמון] אופס, נראה שיש לך בעיות ברכב ילד. [קיד הרמון יורק בפניו של קייל לודוויג, שנותן לו אגרוף בפנים] אתם תוציאו את קיד הרמון, אתם תוציאו אותו מחוץ להרכב לצמיתות." {{מפריד}} :'''תרזה ג'יאני''': "אני באמת מעריכה את כל מה שאתם עושים בשבילנו." :'''פייס''': "אני אשמח להישאר בסביבה ולעזור לך לקלף בצל או שניים, אבל למרבה הצער נותרו לנו עוד 10 ג'וקבוקס לאסוף אחר הצהריים האלה." :'''תרזה ג'יאני''': "מאז שהגעתם אבא שלי הוא אדם שהשתנה. הוא מרגיש כמו גבר שוב. הוא אומר שבאמריקה ישנם גיבורים אמיתיים, והוא מדבר על חניבעל, בי.איי, מרדוק ועלייך." :'''פייס''': "ובכן, כל מה שאני יכול לעשות תרזה זה לומר לך לשמור את המחשבה הזאת עד שאני אסיים את העבודה." [פייס ותרזה מתנשקים, אבל חניבעל מושך את פייס בכתפו] :'''חניבעל''': "תתקדם, סגן. יש לי עבורך משהו כבד להרים בסמטה." :'''נתן וינסנט''': "זה מפריע לי, אני חושב שג'קי נהפך לכישלון. אין לו שליטה בדברים יותר. דיברתי עם הבחור שלו טראוויס, אני חושב שטראוויס צריך לקבל קידום, ולהשתלט על חלק מהמבצעים של ג'קי." [צוות לעניין מגיע עם משאית למזח שבו נמצאת היאכטה של נתן וינסנט, כשבתוך המשאית נמצאים מכונות הג'וקבוקס] :'''חניבעל''': "יוהו, מר וינסנט." :'''נתן וינסנט''': "מה אתה רוצה?" :'''חניבעל''': "היכן תרצה את מכונות הג'וקבוקס שלך?" :'''נתן וינסנט''': "על מה אתה מדבר? אני לא הזמנתי שום ג'וקבוקס." :'''חניבעל''': "ובכן המכונות האלה שייכות לחברה שלך 'אמריקן ג'וקבוקס', ואנחנו לא שולחים אותן, אנחנו מחזירים אותן. מה דעתך על כאן? [בי.איי ופייס דוחפים את מכונות הג'וקבוקס למים מתוך המשאית] אנחנו מגיעים ממסעדת 'הגברת העירומה' (the naked lady), ומעתה ואילך החובות שלנו כלפיי מר ג'ק ליין מבוטלים. ואם תשלח מישהו מהאנשים שלך במסלול הזה, אנחנו נפסיק את הפעילות שלהם ונפיל אותם למים היישר על הראש של המכונות האלה, וזו הבטחה, או שהשם שלי הוא לא שון אושיי." :'''נתן וינסנט''': "אתם לא יכולים לבוא לכאן ולהשליך את הציוד שלי למים, מה אתם משוגעים?!?" :'''חניבעל''': "אם אתה כל כך כעוס, אתה כנראה לא שמעת על המשאית שלך של חברת הפשתנים ניקולס" [הטלפון מצלצל ביאכטה ועוזרו של נתן וינסנט עונה: "מר וינסנט, זו חברת הפשתנים ניקולס בטלפון, מישהו פרץ לאחת המשאיות שלהם"] :'''נתן וינסנט''': "מה זאת, מלחמה? אתם מכריזים מלחמה עליי?!?" :'''חניבעל''': "לא, אנחנו סוגרים אותך מר וינסנט. כמובן שהיה אפשר לשכנע אותי לתת לך לברוח על חייך, אתה יכלת להתיר את הגאווה שבממרח האבוקדו שלך ולתת לה להיסחף בים, כי כמו שאבי היקר המנוח נהג לומר: 'עדיף נסיגה חפוזה על פני עמדה רעה'. חשוב על כך, אדוני. [לפייס ובי.איי] בואו נזוז חבר'ה." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "סלחי לי מותק. [מציגה אותה בפני הצוות] זאת חברה שלי קארן, היא השכנה שלי מהקומה למעלה." :'''קארן''': "היי." :'''חניבעל''': "מה שלומך?" :'''גברת בראקוס''': אני רוצה שאתם תבואו ותתחפרו (על האוכל) ותהנו לכם." :'''בי.איי''': "אוי אמא, את לא צריכה לבזבז את כל הכסף הזה עלינו." :'''גברת בראקוס''': "אל תגיד לי מה לעשות. אתה אולי המנהיג של צוות לעניין הזה, אבל אתה לא המנהיג של הבית הזה עד שאני אהיה בקבר שלי. חוץ מזה סקוטר, זה מהמעדנייה. האוכל הכי אהוב עלייך. ועכשיו תגיד לחיילים שלך לזלול או להתחפר על האוכל או לא משנה מה שאתה אומר להם." :'''חניבעל''': "יש רשות, המפקד?" :'''בי.איי''': "המשיכו. אה כן אמא, האם הבחור הזה מהצבא מגיע לכאן וממשיך לחפש אותי?" :'''גברת בראקוס''': "במיוחד סביב חג המולד." :'''בי.איי''': "אני מצטער אמא שאני לא יכול להגיע בחגים." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אם לא היית כזה רכרוכי בנוגע לטיסות, היינו יכולים להתראות לעיתים קרובות יותר." :'''מרדוק''': "אני אשמח להטיס אותו לכל מקום, גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "האין זה נחמד? אני יכולה לראות כמה אתה וסקוטר כל כך קרובים האחד לשני. אבל בכל מקרה לא צריך לקרות משהו כמו זה [שבירת המרפק שלה כתוצאה מכך שריקו הפיל אותה לרצפה] כדי שנתאחד." :'''בי.איי''': "את צודקת אמא, אני מצטער." :'''גברת בראקוס''': "זה בסדר, בן. אתה כאן עכשיו. יש לנו חתיכת בעייה. קארן היא עורכת דין, זאת הסיבה שרציתי שכולכם תכירו אותה." :'''קארן''': "ככל שהלכתי וחקרתי, יש לנו עזרה מאוד קטנה כאן. נראה שהם ממוקדים בלרוקן את הדירות בבניין." :'''פייס''': "את ובעלך גרים בבניין?" :'''קארן''': "אני רווקה, יש לי 2 חדרי שינה בקומה השלישית." :'''פייס''': "אה, ובכן אני אשמח לראות את הדירה מתישהו." {{מפריד}} :'''קפטן וינטקה''': "אני לא מבין בשביל מה את עדיין מתאמנת, קארי. אני בספק אם המופע הזה ימשיך." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אני פשוט לא יכולה להשלים עם זה, אבא. חצי מהאנשים שלנו נבהלו, והאחרים אני לא יודעת כמה זמן עוד הם יוכלו להשלים עם המצב." :'''קפטן וינטקה''': "אנחנו לא יכולים לעשות את זה, קארי. אנחנו גמורים. אף אחד לא יכול להתמודד נגד צוות לעניין." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אבא, למה הם עושים את זה? למה שצוות לעניין יעבדו בשביל מישהו כמו קייל מייסון?" :'''קפטן וינטקה''': "אני לא יודע. מאז שמייסון גילה על סיבוב ההופעות האירופאי שלנו וסירבתי למכור לו את מופע המערב הפרוע הנודד, הכל נהפך כאן לגיהינום. קארי, אני בדרך כלל לוחם." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "גם אני, אבא. ואנחנו פשוט לא יכולים להיכנע. ממש לא." :'''קפטן וינטקה''': "את יודעת כמה שאני רוצה לקחת את המופע הזה לאירופה, אבל זה פשוט לא הולך לקרות. לפעמים מגיע הזמן שבו את יודעת שהכל גמור." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אני שונאת אותם על מה שהם עושים לך. [צוות לעניין המזוייף מגיע ומתחיל לירות על הסוסים ולירות לכל עבר] אבא, אלה צוות לעניין!" :'''קפטן וינטקה''': "יצאת מדעתך? לירות בנשק סביב האנשים והחיות כאן זה פשוט מעשה טיפשי." :'''חניבעל המזוייף''': "זו פשוט הדרך שלי להשיג את תשומת הלב שלך." :'''בי.איי המזוייף''': "כן, אנחנו אוהבים אנשים שמקשיבים." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "מה אתם חושבים שאתם עושים? פשוט תעופו מפה, אתם מסיגי גבול." :'''חניבעל המזוייף''': [אוחז בפניה של קארי] "יש לך תעוזה, אני אוהב את זה. אולי את תוכלי להצטרף אל צוות לעניין." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': [מעיפה את היד של חניבעל המזוייף מהפנים שלה ויורקת לכיוון שלו] "זה מה שאני חושבת על צוות לעניין." [חניבעל המזוייף סוטר בפניה] :'''קפטן וינטקה''': "אני עוד אתפוס אותך על זה. אתה תשלם על זה." [חניבעל המזוייף נותן אגרוף בבטן של קפטן וינטקה] :'''בי.איי המזוייף''': [מישהו מהעובדים של קפטן וינטקה מנסה להילחם בו אך לא מצליח, ומישהו אחר מנסה להילחם בפייס המזוייף ללא הצלחה גם כן] "אתה חושב שתוכל לגבור על בי.איי בראקוס?" :'''חניבעל המזוייף''': "עוד מישהו רוצה להיות גיבור? [לקפטן וינטקה] זוהי ההצעה האחרונה של מייסון. 10,000 דולר עבור המופע הפרוע הנודד שלך. היא מאוד נדיבה. אני הייתי לוקח אותה אם הייתי במקומך." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אני חשבתי שצוות לעניין אמור לעזור לאנשים." :'''חניבעל המזוייף''': "הבוס שלכם סידר לעצמו נשיכת נחש. אם אתם [העובדים של קפטן וינטקה] חכמים מספיק, עדיף שתתחילו לחפש עבודה אחרת כל עוד אתם יכולים." {{מפריד}} :'''מנהיג הקרטל''': "רבותיי, אין אדם אחד בחדר הזה שלא נפגע באופן אישי על ידי צוות לעניין. הבן שלי בכלא, ואנחנו כולנו איבדנו אנשים. במכלול של מבצעים, רשתות הברחה, מרכזיי רווח, ורובינו בהתעסקות שלנו עם האנשים האלה קיבלנו מסרים אישיים של פרידה מהמנהיג שלהם קולונל סמית'. אז אנחנו כולנו הסכמנו לעשות משהו בנוגע למר סמית' וחבריו. אנחנו החלטנו לשכור את הטוב ביותר: דגלאס קייל, שכיר החרב הכי מצויין שכסף יכול לקנות. מר קייל הסכים לחסל את צוות לעניין, לפני שזה יעלה לכל אחד מאיתנו בתבוסה נוספת." :'''דגלאס קייל''': "רבותיי, אני לא מתכוון לבזבז לכם את הזמן. אני אספתי את הכי טובים שיש. אתם מכירים את המיומנויות שלי, אחרת לא הייתי פה. אני אסיים את העבודה, ואז אני אסתלק. אורות. [מבקש לכבות את האורות בחדר כדי להראות מצגת על אנשיו] זה נעשה בכפר קמבודי על ידי אדם אחד [מראה בתים מופצצים]. הוא עבד בלילה עם נשק בסיסי. זה באלסקה. השם שלו זה ג'ון שאפורק. הוא לא יודע פחד מהו כמו שאתם ואני מבינים אותו. [עובר לתמונה הבאה במצגת] משרדי ביטוח בלונדון, 1981 [מראה תמונה של בניין חרב]. מעשה ידיו של ג'וזף קינג. משימה עצמאית כפרילנס עבור הira (הצבא האירי הרפובליקני). הוא מומחה בתחפושות, והוא מהטובים בעולם בהסתרה של חומרי נפץ. למד לוחמת ג'ונגל בדרום אמריקה. הוריו היו מיסיונרים הולנדיים. הם נרצחו בפשיטה שבטית כשהוא היה בן שש. [עובר לאדם הבא במצגת] ג'קי הופר, עבד באופן נרחב ביחד איתי בדרום אמריקה. אורות בבקשה. זה הכל רבותיי. מיליון דולר עבור כל בן אדם. תשלום עכשיו. מלוא הסכום. :'''מנהיג הקרטל''': "כמה מהר אתם תוכלו לעשות את זה?" :'''דגלאס קייל''': "כמו שאמרתי: אני מבצע ומסתלק. אז איך זה עומד להיות?" {{מפריד}} :'''בי.איי''': "לאן אנחנו נוסעים?" :'''חניבעל''': "תמשיך לנסוע, אנחנו עומדים לפנות ימינה שם." :'''בי.איי''': "אני לא נוסע לשום שדה תעופה חניבעל, אני לא טס עם המשוגע הטיפש הזה מרדוק." [חניבעל מכין חומר הרדמה ומזרק] :'''חניבעל''': "האם אני הזכרתי את מרדוק?" :'''איימי אלן''': "מרדוק?" :'''חניבעל''': "אנחנו לא נוסעים לשדה התעופה בי.איי." :'''איימי אלן''': "האם מרדוק לא סוג של משוגע?" :'''בי.איי''': "אם הוא יטיס (את המטוס) - אנחנו נמות." [חניבעל מורח אלכוהול על השכמה של בי.איי ומזריק לו חומר הרדמה] :'''חניבעל''': "תפנה ימינה ממש שם." :'''בי.איי''': [עוצר את האוטו ומדומם את המנוע] "מה אתה עושה, פראייר?" :'''חניבעל''': "אני חושב שאני אצא מהאוטו לדקה." :'''בי.איי''': "מה קורה כאן? הכביש הזה מוביל ישירות לשדה התעופה, חניבעל." :'''חניבעל''': "הכביש הזה רחוק מלהוביל לשדה התעופה." [בי.איי מסתכל לשמיים ורואה מטוס חולף, ויוצא מהרכב] :'''איימי אלן''': "מה קורה כאן? האם מישהו יכול בבקשה להגיד לי מה קורה כאן?" :'''בי.איי''': "אתה שיקרת לי." :'''חניבעל''': "שיקרתי? אני?" [חניבעל ובי.איי מביטים לשמיים ורואים עוד מטוס חולף] :'''בי.איי''': "אמרתי לך מה אני אעשה לך בפעם הבאה שתנסה לקחת אותי למטוס, נכון?" :'''איימי אלן''': "בבקשה, מה קורה פה?" :'''חניבעל''': "בי.איי, אתה עומד לקבל את אובדן ההכרה החרדתי שלך." [בי.איי נותן לחניבעל אגרוף בפנים ועל סף עילפון] :'''חניבעל''': "קח את זה בקלות בי.איי, קח את זה בקלות." [בי.איי תופס את חניבעל ומאבד את ההכרה עליו] :'''איימי אלן''': "למה הוא היכה אותך?" :'''חניבעל''': "היכה אותי? אם הוא היה מכה אותי אני הייתי בבית חולים." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, אתה בטח מתלוצץ. אתה רוצה שאנחנו נטוס לאקוודור כדי להציל או לחפש את המתוקה של סיגמה קאי? (אחוות סטודנטים חברתית גדולה בצפון אמריקה) אני חושב שכל חיי היוקרה גרמו למוח שלך להתרכך." :'''מרדוק''': "הלוואי ותלמד אותי איך להשיג במרמה אחוזה שכזאת." :'''פייס''': [מרדוק לוחץ על כפתור ומסך מצגות נגלל למטה] "מרדוק, אתה מוכן להיות זהיר עם הדברים האלה? זה לא שייך לי." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, זה מה שאתה שולח בחזרה? החתיכת תכשיט הזולה הזאת?" [צוחק על פייס] :'''פייס''': "זאת הייתה אמורה להיות סיכת האחווה שלי, [בי.איי ממשיך לצחוק] והיא לא זולה. בחייכם חבר'ה, כבר עזרנו האחד לשני בכל מיני מקרים בעבר, למה אנחנו לא יכולים ללכת על המקרה הזה בשבילי?" :'''חניבעל''': "מסיבה אחת: אנחנו לא יודעים אם הבחורה הזאת בצרות. היא נפרדה ממך בקולג' לפני 15 שנים, והיא בסופו של דבר נזכרה לכתוב לך? בכנות, אני חושב שאתה תהיה במצב טוב יותר בלעדיה." :'''פייס''': "אני מכיר את לזלי! [מרדוק לוחץ על כפתור נוסף ונפתח מיני מקרר עם כד עם שתייה בתוכו] מרדוק אתה מוכן להפסיק עם זה? [חוזר לדבר על המכתב שלזלי שלחה] אני יכול להגיד לפי הנוסח של המכתב שלה שמשהו קרה." :'''חניבעל''': "אה, באמת? מה רמז לך על כך במכתב? האם זה 'אין מילים שיכולות לבטא את הצער שאני מרגישה כל השנים האלה'? או שאולי זה 'תמיד יהיה לך מקום מיוחד בנשמתי.' " :'''פייס''': [חוטף את המכתב מחניבעל] "מה בנוגע לזה: 'בחיים של כולם מגיע הרגע שבו זה הכרחי לקרוא לעבר ולהתמודד איתו. בחיים שלי, הזמן הזה הוא עכשיו.' " :'''חניבעל''': [מרדוק לוחץ על כפתור נוסף, ומיטה זוגית יוצאת מתוך הקיר] "נגיעה נחמדה." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, מה היא בכלל עושה באקוודור?“ :'''פייס''': "אין לי מושג, אמרתי לכם שלא שמעתי שום מילה מלזלי בקטול מאז אותו יום שהיא נפרדה ממני. זה כאילו שהיא נשרה מהמציאות. זה היה מתי שעזבתי את בית הספר, הצטרפתי לצבא ופגשתי אתכם חבר'ה." :'''חניבעל''': "חתיכת בר מזל." :'''פייס''': [איימי מצלצלת בדלת] "הדלת פתוחה. עכשיו תקשיב חניבעל..." [איימי קוטעת את דבריו של פייס] :'''איימי אלן''': "פייס, למה לא אמרת לי ששינית כתובת? התווכחתי עם שומר הלילה בווילשייר ריץ מעל חצי שעה. בחיי, איך אתה עושה את זה?" :'''פייס''': "אתם מתכוונים לומר לי שאחרי כל מה שעשיתי עבור צוות לעניין, אתם לא חושבים שאני חשוב מספיק, או שהמקרה שלי מספיק טוב?" :'''חניבעל''': "תראה..." :'''פייס''': "בסדר. אני שוכר את צוות לעניין." :'''איימי אלן''': "אני שונאת לשאול את זה: מה קורה כאן?" :'''פייס''': "האם עשינו עסק?" :'''חניבעל''': "עשינו עסק, אבל מאחר שאתה הלקוח, אנחנו נצטרך מישהו אחר שיפקח על הכסף." :'''פייס''': "חניבעל, אתה פוחד שאני ארמה אותך?" :'''חניבעל''': "יש כאן ניגוד עניינים. איימי תתעסק עם הכסף." :'''איימי אלן''': "אוי, נהדר. אני אפילו לא יודעת מה קורה. באיזה מקרה מדובר? מי מעורב? לאן אנחנו הולכים?" :'''חניבעל''': "לאקוודור כמובן." :'''בי.איי''': "לאקוודור? לא אכפת לי מהמקרה, אבל הטיסה חייבת לרדת מהסיפור, ומוטב שהלקוח שלנו יבוא עם אלטרנטיבה טובה יותר." :'''מרדוק''': [לוחץ על עוד כפתור, והבית נהיה חצי חשוך ונשמע רעש של חשמל] "שגר אותי למעלה, סקוטי." (beam me up, scotty - משפט מפורסם מתוך מסע בין כוכבים) {{מפריד}} הצוות זורק רימון יד אל מבנה שהם חשבו שהוא המפקדה של ראשאם בבורניאו והם פורצים לתוכו, אך מדובר במטבח. :'''בי.איי''': "חניבעל, זה לא נראה כמו המפקדה של ראשאם." :'''פייס''': "חניבעל, זה נראה כמו זמן טוב לקרוא לקינג x." :'''ראשאם''': "השליכו את הרובים שלכם. [לחייליו] עצרו אותם." :'''בי.איי''': "חתיכת תנועת חצי צבת קלאסית." :'''חניבעל''': [טועם מהמרק שיש במטבח] "הוא צריך מלח." :'''מרדוק''': "נראה שצוות לעניין קלעו כמה נקודות מעבר לזמן המחצית כאן. חניבעל קרוב לוודאי ניסה להיכנס במכה על ידי מה שהוא קורא לו 'התקפה קדמית קלאסית עם תנועת חצי צבת.' :'''איימי אלן''': "האם זה מה שזה היה?" :'''מרדוק''': "לא, זאת פשוט פזיזות. הפזיזות של חניבעל היא לפעמים הדבר הכי טוב, כמובן שאחת לכמה זמן זה פשוט לא עובד." [חניבעל, בי.איי ופייס מובלים לתא המעצר] :'''חניבעל''': "גנרל לודלום?" :'''גנרל לודלום''': "נכון מאוד, וזאת הבת שלי קת'י." :'''קת'י לודלום''': "שלום. האם הממשלה שלחה אתכם בתקווה לעזור לנו?" :'''חניבעל''': "נכון מאוד, גברתי. היה לנו מודיעין ממש רע ומצאנו את עצמנו תוקפים את המטבח. זאת הייתה פשלה רצינית." :'''פייס''': "נראה שזה היה יותר מידי כיף." :'''גנרל לודלום''': "אני זוכר אותך, אתה היית אחד הקולונלים שלי." :'''חניבעל''': "נכון, אדוני." :'''גנרל לודלום''': "אני זוכר גם אותך." :'''בי.איי''': "כן, שברתי לך את האף בויאטנם." :'''גנרל לודלום''': "15.3.1971." :'''פייס''': "הגישה שלו לא השתנתה בהרבה." :'''קת'י לודלום''': "הם רוצים להרוג את אבא שלי. ראשאם רעב לכוח ומשוגע. הוא רוצה את התכניות של אתרי הטילים של נאט"ו." :'''גנרל לודלום''': "הם יצטרכו להרוג אותי, כי אני לא אדבר." :'''חניבעל''': "גנרל, אנחנו נצטרך את שיתוף הפעולה שלך כשאני אבוא עם תכנית להימלט מפה. היא אולי לא תהיה שמרנית, אבל אני לא מתכוון לתת לראשאם הזה להימלט בלי לנקב לו את האוזן." :'''גנרל לודלום''': "המקום הזה מבוצר היטב. אין לנו נשקים. אתה מבזבז את הזמן שלך." :'''ראשאם''': "קצינים אמריקאים נמצאים במדינה שלי ללא ניירת? זו תהיה תקרית בינלאומית." :'''פייס''': "מה זאת אומרת תקרית בינלאומית? שמענו שיש לך מרק תפוחי אדמה נהדר, ורצינו לקבל קצת ממנו לפני שהוא ייגמר." :'''ראשאם''': "יש לך בדיחות מאוד מצחיקות. ועכשיו תנו לי לספר לכם על האפשרויות שלכם." :'''חניבעל''': "בבקשה." :'''ראשאם''': "אתם תחתמו על הודאה הצהרתית שאתם כוח גרילה שנחת במדינה שלי באופן לא חוקי. אתם תודו בפשעים נגד הממשלה שלי, ואתם תופיעו בפני העיתונות הארצית ותאמתו את ההאשמות האלה. אם תסרבו לעשות את זה, אתם תוצאו להורג באופן מיידי." :'''פייס''': "אנחנו נזכה למשפט, נכון?" :'''חניבעל''': "תן לי להסביר לך משהו, בחור. אנחנו לא חותמים על שום הודאות. אנחנו לא נציגים של ממשלת ארה"ב. למעשה, אנחנו נחשבים כנמלטים בארצות הברית. תהיה לך בעייה קטנה עם הפנטזיה הדביקה שלך." :'''ראשאם''': "אז אתם בוחרים למות." :'''פייס''': "מה בנוגע למשפט?" :'''ראשאם''': "אני מוצא אתכם כאשמים. אתם תוצאו להורג בתוך שעה." :'''חניבעל''': "הצדק קצת מהיר כאן." :'''ראשאם''': "מרטין, הכן כיתת יורים." {{מפריד}} :'''איימי אלן''': "מה אנחנו נעשה?" :'''מרדוק''': "אנחנו נצטרך לחשוב על איזושהי תכנית. (איימי: מה?) חניבעל הוא זה שבדרך כלל חושב על הדברים האלה אבל... המסוק הזה הוא הדרך היחידה שלנו לצאת מפה." :'''חניבעל''': "תשכח מהמסוק הזה, אין לנו טייס." :'''בי.איי''': "זה לא משנה. אני אמות לפני שאני אטוס. חניבעל, תראה. יש שם קבוצת חביות דלק ליד תחמושת." :'''חניבעל''': "זה מה שזה. זה מאוד ברור, נכון? אתה חושב שנוכל לנקב חור באחת החביות ולגרום לה לדלוף מעט?" :'''בי.איי''': "אולי." :'''חניבעל''': "קדימה. יש לנו רק שעה, כי ראשאם רוצה להציב אותנו בפני כיתת יורים, אבל יש לי תכנית. עכשיו אם היא תעבוד, אני אצטרך להיות זה שיירו בו ראשון." [הצוות מתכנן לפרק את הברזל של המיטה ולהכין ממנו רוגטקה כדי לירות לעבר אחת החביות] :'''בי.איי''': "קום." :'''גנרל לודלום''': "מה אתה הולך לעשות?" :'''חניבעל''': "את מה שהפנטגון משלם לנו עבורו - להיות יצירתיים." :'''בי.איי''': "אמרתי לך לקום. [מסתכל על המבנה של הבסיס של המיטה] זה ייעשה." :'''חניבעל''': "הנה הם באים." :'''ראשאם''': "אתם מוכנים להתוודות?" :'''חניבעל''': "אני כבר נתתי לך את התשובה שלי. אנחנו אמריקאים, אין לנו שום דבר להתוודות עליו." :'''ראשאם''': "אז אתה מוכן למות...?" :'''חניבעל''': "ובכן, אף אחד לא באמת מוכן, אבל זה סוג של בא עם הטריטוריה. בוא נזוז." :'''ראשאם''': [מצביע על פייס] "אתה." :'''פייס''': "אני?" :'''חניבעל''': "תקשיב, מגעיל שכמוך. אני המפקד כאן, וכדי לשמור על המסורת הצבאית אני זה שיירו בו ראשון." :'''ראשאם''': "תסלקו אותו [את חניבעל] מפה. תורך יגיע מאוחר יותר." :'''פייס''': "חכו חבר'ה, בואו נדבר על זה. אני לא באמת עם האנשים האלה." :'''חניבעל''': "המשך בתכנית, בי.איי." :'''מרדוק''': [לאיימי] "קחי את אקדח הזיקוקים הזה. כשאני אזרוק את נור העשן הזה את תרוצי כמו ארנב ואל תביטי לאחור..." [מרדוק ואיימי רואים את פייס מובל אל הכיתת יורים] :'''חייל של ראשאם''': "הכל מוכן, המפקד." :'''פייס''': "אני אומר לכם, יש לכם את הבחור הלא נכון. אתם יודעים, הבחור האחר אוהב את הדברים מהסוג הזה. אתם תשמעו מהסנטור שלי על זה. חכו רגע. בלי סיגריה אחרונה? בחייכם, רק סיגריה." :'''ראשאם''': "תנו לו סיגריה." :'''פייס''': "תודה. [חניבעל ובי.איי מכינים את הרוגטקה] המותג האהוב עליי. זה טוב. אתם יודעים, אתם צריכים לבדוק את אמנת ז'נבה. אני מתערב שיש הרבה דברים שחסרים פה. מה בנוגע לארוחה מיוחדת לאדם מורשע? אני לא קיבלתי אותה. גם לא הייתה לי בקשה אחרונה." :'''חניבעל''': "אוקיי בי.איי, השג את תשומת הלב שלהם." :'''בי.איי''': "היי, אתם לא יכולים לעשות את זה. אני אגרום לכם לשלם על זה. אתם לא תתחמקו מזה." [חניבעל יורה חפץ חד כדי ליצור חור בחבית הנפט] :'''ראשאם''': "המשיכו." :'''חייל של ראשאם''': "דרכו את הרובים. [פייס יורק את הסיגריה אבל היא לא פוגעת בחבית הנפט אלא בשלולית] אש!" [איימי יורה באקדח זיקוקים לכיוון חביות הנפט וגורמת לפיצוץ שלהם ופייס מנצל את הכאוס כדי לברוח] :'''חניבעל''': [לגנרל לודלום ולבת שלו] "אל תעמדו יותר מידי קרוב לדלת." [בי.איי מפרק את הדלת של תא המעצר והם בורחים ממנו] {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, היא (לזלי בקטול) כנראה שינתה את השם שלה לאחות מארי קת'רין או משהו כשהיא הפכה להיות נזירה." :'''מרדוק''': "בחיי, הייתי אומר שכשהיא ברחה עם מישהו אחר הם לא צחקו." :'''פייס''': "אני לא מאמין. אני לא מאמין שהיא אף פעם לא אמרה שום דבר בכל הזמן הזה שיצאנו ביחד." :'''חניבעל''': "לפחות אתה יודע מה באמת קרה, זה אמור לגרום לך להרגיש טוב יותר." :'''איימי אלן''': "כן, זה אפילו לא עלה לך יותר מידי." [מגישה לו חשבונית על סיום העבודה שלהם] :'''פייס''': "גמר חשבון? חכו, חכו, חכו. המקרה הזה עדיין לא נגמר. אנחנו לא יכולים פשוט להתקפל ולחזור הביתה. הנזירות האלה בצרות. תקשיבו חבר'ה, אני מכיר את לזלי. אני מזהה את הנימה בקול שלה." :'''חניבעל''': "אני חייב לומר שאני חושב שפייס העלה איזושהי נקודה כאן." :'''בי.איי''': "אוי חניבעל, אל תגיד לי שגם אתה מזהה את הנימה בקול שלה." :'''חניבעל''': "לא, אבל היה משהו מוזר בנוגע לדרך שבה הנזירות התנהגו. מסדרים דתיים (מנזרים) בדרך כלל מוכנים לקבל כל אחד שדופק להם בדלת." :'''פייס''': "נכון, ומסיבה כלשהי הנזירות האלה לא דיברו איתנו. עכשיו תראו, אם אני אוכל להתקרב ללזלי, אני אוכל לגלות מה קורה." :'''חניבעל''': "אתה פשוט תחזור לשם בחזרה ותיכנס לתוך בית היתומים?" :'''פייס''': "אני יכול להגיד להם שאני יתום." :'''חניבעל''': "לא, אתה יותר מידי מבוגר. אבל אתה תוכל להתאמן על מחרוזת התפילה שלך." {{מפריד}} חניבעל ופייס סוחבים את בי.איי למרפאה לאחר שנורה ברגלו. :'''פייס''': "דברים כאלה קורים, גבר. זוכר את הפעם ההיא בויאטנם שאתה היית אמור להשגיח על הדלת האחורית באולם הריקודים הסיני? ואני החלקתי ושרטתי את עצמי בגלל בקבוק הקולה שהשלכת. האם אני כעסתי? לא, כי דברים כאלה קורים." [דופקים בדלת המרפאה של ד"ר סליבאן] :'''ד"ר מגי סליבאן''': "מי זה?" :'''פייס''': "אנחנו צריכים רופא, זה מקרה חירום." :'''חניבעל''': "האם ד"ר סליבאן נמצא?" :'''ד"ר מגי סליבאן''': "אני ד"ר סליבאן, הכניסו אותו פנימה." :'''בי.איי''': "אני לא רוצה שרופאה תטפל בי." :'''פייס''': "תתעלמי ממנו, הוא בהלם." :'''חניבעל''': "הוא נורה ברגל בזמן שהרצנו את הפעילות שלנו, הוא איבד המון דם ד"ר." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "בסדר. הכניסו אותו פנימה והרימו אותו על השולחן. לפני כמה זמן זה קרה?“ :'''חניבעל''': "ב3 לפנות בוקר." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "האם הוא היה מחוסר הכרה לאורך הזמן הזה?" :'''פייס''': "לא. את תוכלי לעזור לו?" :'''בי.איי''': "תקווה שכן, פראייר." [בי.איי נאנק מכאבים] :'''ד"ר מגי סליבאן''': "תכוון את האור אליי בבקשה." :'''פייס''': "אנחנו איתך חבר, הכל יהיה בסדר. אני מבטיח." :'''בי.איי''': "מוטב שלא תבטיח פייס, מוטב שתתפלל." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "אתם רוצים לצאת מכאן כדי שאני אוכל להתחיל לעבוד?" :'''פייס''': "זה היה באשמתי." :'''חניבעל''': "זה לא היה באשמה של אף אחד, הוצאנו את הלקוח בחיים וזה מה שחשוב." :'''פייס''': "אתה לא זה שהוא רוצה לשבור לחתיכות קטנות. ראית את המבט בעיניים שלו?" :'''חניבעל''': [בציניות] "הו כן, מפחיד." :'''פייס''': "חניבעל, תדבר איתו על זה, אכפת לך?" :'''חניבעל''': "פייס, אם מישהו יוכל לדבר עם בי.איי על כל דבר שלא יהיה, הוא יהיה מתאבק מקצוען. תן לו קצת זמן, הוא יירגע. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות זה שהוא יטלטל אותך כמה פעמים." :'''פייס''': "מישהו חייב לעשות את זה." :'''חניבעל''': "פייס, בי.איי אוהב אותך." :'''פייס''': "באמת?" :'''חניבעל''': "הוא אמר לי בעצמו. [ד"ר סליבאן יוצאת מחדר הטיפולים] איך הוא ד"ר?" :'''ד"ר מגי סליבאן''': "לא כל כך טוב. לחבר שלכם יש חור בקוטר של 50 קליבר ברגל. הייתי צריכה לקשור לו את העורק והייתי צריכה 60 תפרים כדי לסגור לו את החור ברגל. מה אתם צדים, פילים?" :'''חניבעל''': "שלווים. [פייס עושה חיקוי שלהם] ד"ר, כמה מוקדם נוכל להוציא אותו מפה?" :'''ד"ר מגי סליבאן''': "הוא זקוק לדם. אני לא יכולה לאתר איי בי שלילי (סוג של דם), זה סוג מאוד לא שגרתי." :'''פייס''': "הוא בחור מאוד לא שגרתי." :'''חניבעל''': "אנחנו נשיג עבורך את הדם, ואז אנחנו נוציא אותו מפה." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "אני מצטערת, הוא לא הולך לשום מקום עד שאני אוכל לייצב את מצבו. איי בי שלילי זה סוג מאוד נדיר של דם. אנחנו נהיה ברי מזל אם נצליח להשיג פיינט מזה." :'''חניבעל''': "אנחנו במקרה מכירים בחור מאוד נדיר שיש לו את הסוג הזה של הדם." :'''פייס''': "איך אנחנו נביא את מרדוק לפה?" :'''חניבעל''': "איימי תוציא אותו מבית החולים בשבילנו. האם אני יכול להשתמש בטלפון שלך, ד"ר? [מתקשר למערכת העיתון שבו איימי עובדת] את איימי אלן בבקשה." :'''איימי אלן''': "איפה אתם חבר'ה? כבר התחלתי לדאוג." :'''חניבעל''': "נקלענו לקרב יריות. אנחנו צריכים את מרדוק. את תצטרכי להוציא אותו מבית החולים עבורינו." :'''איימי אלן''': "אני? לבדי?" :'''חניבעל''': "פשוט תתקשרי אליו, ותגידי לו 'כדור אדום אחד, התרמיל דולף'. הבנת?" :'''איימי''': "בחייך חניבעל, תן לי להיות בתוך זה." :'''חניבעל''': "את פשוט תגידי למרדוק, הוא ידע מה לעשות. אנחנו בבאד רוק עם רופאה בשם סליבאן. הבנת?" :'''איימי אלן''': "הבנתי." :'''ד"ר מגי סליבאן''': [מתקשרת כדי לדבר עם שריף תומפסון.] "הלו, ג'ק? זו מו סליבאן. האם השריף נמצא?" :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': "כן מו, הוא כאן. אני אביא אותו בשבילך. היי שריף, ד"ר סליבאן בטלפון, היא רוצה לדבר איתך." :'''סוני ג'נקו''': "מוטב שתענה לטלפון, שריף. לא נותר לך עוד הרבה זמן. אין מצב שהברברים יאפשרו להסגיר אותי לפדרלים. אין מצב. אתה עמוק בתוך זה, אתה עמוק בתוך זה בצורה רעה." :'''שריף האנק תומפסון''': "אף אחד לא יחזור בשבילך, פרחח. [עונה לטלפון] כן מו, מה קורה?" :'''ד"ר מגי סליבאן''': "האנק, יכול להיות שיש לי כאן איזושהי צרה. כמה חבר'ה הביאו מישהו לבית שלי הבוקר, הוא נורה בצורה די רעה." :'''שריף האנק תומפסון''': "האם הוא מכנופיית האופנוענים?" :'''ד"ר מגי סליבאן''': "הבחור שנורה יכול להיות אחד מהם. יש לו תספורת של מוהיקני ו-2 טון זהב עם נימוסים רעים." :'''שריף האנק תומפסון''': "אני אגיע בתוך כמה דקות. [לסגן הארמסון] אני הולך לבית של ד"ר סליבאן. אף אחד לא נכנס בדלת הזאת מלבדי." :'''סוני ג'נקו''': "השומן חזיר הזקן הזה לא יוכל להתמודד עם הבחורים שלי. אנחנו נאכל את החזיר הזה לארוחת צהריים." [חניבעל ופייס משחקים קלפים בזמן שהם ממתינים לעדכון על מצבו של בי.איי] :'''פייס''': "ג'ין." (משחק קלפים) :'''חניבעל''': "פייס... [ד"ר סליבאן יוצאת מחדר הטיפולים] ד"ר, האם מצבו טוב יותר?" :'''ד"ר מגי סליבאן''': "לא, והוא לא הולך להיות עד שהחבר האחר שלכם יגיע לפה וייתן לו קצת דם." :'''חניבעל''': "ד"ר, אנחנו צריכים לבקש ממך את הסודיות בעניין הזה. אסור שמישהו יידע. ברגע שהוא ירגיש טוב יותר כדי לזוז אנחנו נוציא אותו מפה. אנחנו נשלם במזומן, האם 5,000 דולר זה מספיק?" :'''ד"ר מגי סליבאן''': "אני לא מתעניינת בכסף שלכם, אני רק רוצה לדעת מה קרה למטופל שלי. אני לא ראיתי כזה פצע מאז ויאטנם." :'''חניבעל''': "את היית בויאטנם. את בטח היית בדרגת קפטן. תסלחי לי אם אני לא מצדיע." [לוחץ לה את היד] :'''פייס''': "הוא קולונל." :'''שריף האנק תומפסון''': [פורץ לבית של ד"ר סליבאן עם רובה דרוך] "הרימו ידיים או שתפסידו. הרימו אותם לאט לאט." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "הרם ידיים, קולונל." :'''שריף האנק תומפסון''': "חפשי עליו, מו." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "אקדח 9 מ"מ. זה נחמד." :'''חניבעל''': "אין ספק, אתה על פס קר כאן." [חניבעל ופייס נלקחים לתא המעצר] :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': [אחרי שלקחו טביעות אצבע מחניבעל ופייס] "כמובן שאתם מבינים שברגע שנריץ בדיקה על התדפיסים האלה, אנחנו נגלה מי אתם." :'''חניבעל''': "אמרתי לך לפני, אנחנו רקדני בלט." :'''פייס''': "הבחור שנמצא אצל הרופאה הוא הכוריאוגרף שלנו." :'''חניבעל''': "כן, היה לנו קהל מגעיל. אני לא חושב שהם אהבו את הריקוד לשניים שלנו. פתחו עלינו באש מהשורה הראשונה עם מקלעים של 50 קליבר." :'''שריף האנק תומפסון''': "אוקיי, בואו נזוז. חפה עליי. הרץ חיפוש על הליצנים האלה במחשב. הרץ את התדפיסים שעוד לא טופלו עם ייפוי כוח." :'''סוני ג'נקו''': "נהדר, עוד בשר כלבים למסיבה. אתם מבינים, אנחנו עורכים מסיבה קטנה ואתם כולכם מוזמנים." :'''פייס''': "מי זה ה-200 פאונד ג'וקים כאן?" :'''שריף האנק תומפסון''': "הוא בצרות יותר מכם. נעצר על נהיגה במהירות מופרזת. יש לו צו בית משפט שעוד לא טופל על רצח ב-2 מדינות." :'''סוני ג'נקו''': "אתם לא תקחו אותי למשפט. הבחורים שלי יבואו לכאן וישחחרו אותי מפה." :'''שריף האנק תומפסון''': "אף אחד לא יבוא בשבילך, אתה יכול להיות בטוח בזה." :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': [מדבר בטלפון] "כן, זה סגן השריף הארמסון. יש לי כאן 2 בחורים, אני רוצה שתריץ עליהם חיפוש במחשב." :'''פייס''': "בזבוז של זמן, סגן. יש לנו חברים במקומות מאוד גבוהים." {{מפריד}} סגן השריף ג'ף הארמסון מקבל תדפיס שבו רשום כי חניבעל ופייס מבוקשים על ידי המשטרה הצבאית. :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': [מסיים שיחת טלפון] "אוקיי, כן, תודה רבה. זה היה מהמודיעין הצבאי. היית מאמין שמחפשים את 2 הליצנים האלה מאז סיום מלחמת ויאטנם?" :'''שריף האנק תומפסון''': "ברצינות? על מה?" :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': "שדידת הבנק בהאנוי. הם עומדים לשלוח לכאן כמה שוטרים צבאיים, הם אמורים להגיע אחר הצהריים המאוחרים." :'''שריף האנק תומפסון''': "יופי, אני לא רוצה שמישהו נוסף יישב כאן בכלא למעט סוני ג'נקו." :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': "תקשיב, במודיעין הצבאי אמרו שמוטב שנפקח עין על הבחור עם השיער הלבן. זהו ג'ון חניבעל סמית', קולונל. הוא איזה סוג של אמן בריחות או משהו כזה. הם כבר ברחו מפורט בראג (בסיס צבאי) פעם אחת." :'''שריף האנק תומפסון''': "אף אחד לא ייברח מהכלא שלי. [הולך לדבר עם חניבעל] בחייך קולונל, הבנק בהאנוי?" :'''חניבעל''': "כן, אנחנו די אהבנו אותו בעצמינו." :'''פייס''': "אפשר לומר שהייתה לנו השתוקקות לעוד כסף." :'''שריף האנק תומפסון''': "כן, ובכן, תהיה לכם את ההזדמנות לומר את כל זה בבית המשפט הצבאי. כמה שוטרים צבאיים יגיעו לכאן לקחת אתכם בחזרה הביתה לבית הכלא." :'''חניבעל''': "אל תיעלב שריף, אבל כבר ניסו את זה בעבר." :'''שריף האנק תומפסון''': "אתם לא תצליחו לברוח מכאן, סמית'. הם כבר סיפרו לנו איך אתה והחבר'ה שלך ברחתם מפורט בראג. הכלא שלי שונה." :'''חניבעל''': [צוחק] "שריף, אתה בטח מתלוצץ לגבי המקום הזה. אני יכול לברוח מכאן על גבי סוס." :'''שריף האנק תומפסון''': "אני אקח את הסיכונים שלי, הודיני." :'''פייס''': "רוצה לשים כסף על זה? 20 דולר שהוא יכול לעשות את זה. המגעיל ששם יכול להחזיק את הכסף בשבילנו." :'''סוני ג'נקו''': "יש לך פה גדול, ילד. הבחורים שלי ישחררו אותי מכאן, ואני אבוא לשם ואירה בך בעצמי." :'''חניבעל''': "אתה מצפה לחברה, שריף? אנחנו אולי נישאר בסביבה." :'''שריף האנק תומפסון''': "אף אחד לא יחזור בשביל החלאה הזאת. הכנופייה שלו נעלמה מזמן, וגם אתם לא הולכים לשום מקום קולונל." :'''חניבעל''': "אף פעם אל תמעיט בערכו של האויב, שריף. בטחון עצמי מופרז הוא רצחני." :'''פייס''': "אני חושב שגנרל קסטר אמר את זה." :'''שריף האנק תומפסון''': "ובכן, אל תדאגו לגביי. פשוט תדאגו בנוגע למה שאתם תגידו בבית המשפט הצבאי כשהם יישלחו אתכם לכלא לצמיתות." :'''חניבעל''': "אני אף פעם לא דואג, אבל אם המגעיל שם צודק, אנחנו נוכל לקחת מעט מים. ג'ין." [הברברים מנסרים עם מסור חשמלי עמוד חשמל] :'''ברברי''': "בסדר, עכשיו השריף מנותק לחלוטין משאר העולם. בואו נלך לקחת את סוני. אנחנו ניסע לכיוון קפה ברני ונאסוף את יתר האחים, ואנחנו נגיע לשם ונשטוף את העיירה במורד הביוב. התניעו את האופנועים." :'''שריף האנק תומפסון''': [מסיים שיחת טלפון] "אוקיי מותק, נתראה בערב." :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': [חוזר עם מגש עם כריכים וקרטוני חלב] "או, אני שמח שחזרת. פחדתי להשאיר את החבר'ה האלה לבד." :'''שריף האנק תומפסון''': "זאת הייתה ד"ר סליבאן [בטלפון], היא עדיין מנסה לאתר קצת דם בשביל החבר הזה שלהם שנורה. ברגע שמצבו יתייצב, הוא יועבר לכאן ונחזיק בו עד שהמשטרה הצבאית תגיע." :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': "באיזו שעה הסוכנים הפדרליים אמורים לחזור בשביל ג'נקו?" :'''שריף האנק תומפסון''': "אולי הלילה או לכל המאוחר מוקדם מחר בבוקר. הם צריכים לעבור ליד סקרמנטו לאסוף כמה ניירות הסגרה." :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': "אתה יודע שריף, זה פשוט נראה לי לא הגיוני. הברברים פשוט נתנו לנו לקחת את הבוס שלהם בכזאת קלות אפילו מבלי לזרוק עלינו כמה סלעים או משהו." :'''שריף הענק תומפסון''': "הברברים הם פרחחים, אין להם את האומץ." :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': "ובכן, אני מקווה שאתה צודק. בסדר בחורים, זה זמן ההאכלה בגן החיות. כולם לקום, בואו לקבל קצת ארוחת צהריים כאן. התעורר קולונל, זה הזמן לארוחת צהריים." :'''פייס''': "תשכח מהקולונל, הוא יצא לאכול ארוחת צהריים. אתם באמת לא צריכים להשאיר בחורים כמונו ללא השגחה." :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': [רואה שחניבעל לא בתא שלו] "היי שריף, בוא לפה." :'''שריף האנק תומפסון''': [פותח את תא המעצר של חניבעל ורואה שהוא איננו] "לעזאזל. בוא נזוז." [משאיר את תא המעצר פתוח] :'''פייס''': "אל תשכחו שאתם חייבים לי 20 דולר. [חניבעל יוצא אחרי שהתחבא מאחורי המיטה שלו] עבודה יפה, חניבעל." :'''חניבעל''': "תודה." [יוצא מהתא שלו ונותן את המפתחות לפייס, ובמקביל לוקח רובה ודורך אותו] :'''שריף האנק תומפסון''': "תארגן את היחידה, אני אתקשר אל..." :'''חניבעל''': [מכוון רובה אל השריף והסגן שלו] "זה לא יהיה הכרחי, שריף. השאירו את הידיים שלכם בדיוק היכן שהם. לכו לשם, זה לצד זה." :'''שריף האנק תומפסון''': "איך יצאת משם?" :'''חניבעל''': "קלאוסטרופוביה. מקומות צפופים גורמים לי לחלחלה. [פייס לוקח את האקדחים מהשריף והסגן שלו] בסדר רבותיי, היכנסו אל החדר הנהדר שלנו. בלי טלפונים, בלי בריכה ובלי חיות מחמד, אבל אתם תאהבו את השכן החדש שלכם. פייס, לך לואן תתכוונן על מכשיר הקשר, מרדוק אמור להיות בטווח קליטה עכשיו." :'''סוני ג'נקו''': "היי, תן לי לצאת מפה. אני אדאג שאתה תקבל ליווי של אופנוענים לאורך כל המדינה." :'''חניבעל''': "אין מצב, אני לא אוכל לעמוד בריח." :'''סוני ג'נקו''': "אתה תשלם על זה, בן אדם!" :'''חניבעל''': "אני ארשום לך צ'ק בפעם הבאה שאני אהיה בבנק, גבר. מצטער שריף, אנחנו פשוט לא מסתדרים היטב עם המשטרה הצבאית, אבל ברגע שנצא מהעיר אני אמסור את המפתחות למישהו ואבקש ממנו לחזור לפה לשחרר אותך." :'''שריף האנק תומפסון''': "אתה אף פעם לא תצא מזה, סמית'. הפדרלים מגיעים וכך גם המשטרה הצבאית. אתה לעולם לא תצא מהמחוז." :'''חניבעל''': "אולי, אבל אני חייב לנסות. זה משהו שנובע מהילדות שלי. אני פשוט חייב לשחק נגד הכללים. [לסוני ג'נקו] להתראות, נשימת לטאה." {{מפריד}} הצוות חוזר לבאד רוק כדי לשחרר את השריף והסגן שלו מהכלא ולעזור להם להילחם בברברים שבאים להחריב את העיירה. :'''חניבעל''': "איימי, תחזירי את ד"ר סליבאן חזרה לכאן." :'''איימי אלן''': "חשבתי שאני אמורה להקסים את השריף." :'''פייס''': "כן, מוטב שנרכך אותם מעט קודם." [חניבעל, פייס ומרדוק נכנסים למשרד של השריף] :'''שריף האנק תומפסון''': "חזרתם." :'''חניבעל''': "נכון מאוד." :'''שריף האנק תומפסון''': "אוקיי, אני תוהה למה." :'''פייס''': "אתה היית אמור לספור עד מאה ולצעוק 'מוכנים או לא הנה אני בא'. שריף אם אתה לא מתכוון לשחק במשחק, אנחנו פשוט נלך לשחק בעיירה של מישהו אחר." :'''שריף האנק תומפסון''': "מצחיק מאוד." :'''חניבעל''': "הברברים בערך 10 מייל מכאן בדרכים, יש 20 או 30 מהם. הם חוזרים לכאן בחזרה על כלי אשפה כדי לאסוף את החתיכת זבל הזה, ואם אני קורא אותם נכון הם הולכים לפרק לך את העיר." :'''סוני ג'נקו''': [צוחק] "בסדר, כן. עכשיו אנחנו מבשלים. עכשיו הדברים נראים נכון. שריף, האם אי פעם ראית את הברברים כשהם בתנועה? זה יפהפה, יפהפה. כמובן שאנחנו מעט נקשה על שוטרים ועל נשים מתורבתות." :'''חניבעל''': "היי שפתיים שמנות, תרגיע! [יורה לעברו של סוני 3 כדורים] אני יכול לירות בך למוות כאן ועכשיו. אני לא שוטר, אני נמלט. ומידי פעם אני אוהב להפיל את הפטיש על חתיכת לכלוך." :'''סוני ג'נקו''': "אתה משוגע בן אדם! [מרדוק מתקרב אליו] ומה הסיפור שלך, בן אדם?" :'''מרדוק''': "היי, אני 'גברת דם'. אני נותנת דם לבחורים שיש בהם חורים, ואולי נוכל עסקים מוצ'אצ'ו (ילד בספרדית), כי יש לי הרגשה שאתה הולך לדלוף משלושה או ארבעה חורים בתוך רגע. התעריפים שלנו נמוכים. 20 דולר לגלון, ויש לנו מבצעים מיוחדים אם אתה קונה בכמות גדולה." :'''חניבעל''': "הנה העסקה: אנחנו ניתן לכם לצאת ונעזור לכם עם האופנוענים, ואתם תשכחו שאי פעם ראיתם אותנו." :'''שריף האנק תומפסון''': "אם תתן לי לצאת, מה יימנע ממני להביא את המשמר הלאומי ולעצור את כולכם?" :'''חניבעל''': "הברברים קרעו את קווי הטלפון. הרדיו בואן שלנו לא יכול לקלוט מעבר להרים, מה שאומר שככל הנראה גם אתם לא יכולים להשתמש בטלפון ואתם יודעים את זה. אנחנו די באותה סירה, שריף." :'''פייס''': "אתם קראתם את התדפיס עלינו, אנחנו היינו צוות קרבי בויאטנם. אנחנו מומחים בנשקים ובטקטיקות. אנחנו נהנים מהאתגר." :'''שריף האנק תומפסון''': "כמה זמן נשאר לנו?" :'''חניבעל''': "בערך שעה וחצי." :'''שריף האנק תומפסון''': "אני לא יכול לעשות עסקה עם מבוקשים, אני לא יכול להסכים שנמלטים יגנו על העיירה הזאת במקום המשטרה." :'''חניבעל''': "שריף, אם אני הייתי במקומך אני לא הייתי מתווכח על עניינים טכניים." :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': "שריף, הברברים האלה רוצחים. הרבה אנשים בעיירה הזאת עלולים להיפגע, ואנחנו נעולים כאן." :'''שריף האנק תומפסון''': "אוקיי, תן לי לצאת." :'''חניבעל''': "קודם אני רוצה שנלחץ ידיים, ולוודא שאתה לא הולך להרוס לנו עם התג ועם האקדח שלך." :'''שריף האנק תומפסון''': "לחיצת יד היא לא בדיוק הסכמה מחייבת." :'''חניבעל''': "כשאתה חי על הקצה, אתה לומד לעשות הערכות מהירות. חייך תלויים בכך שאני אעשה איתך עסקה. לחיצת היד שלך היא הקשר שלך." [חניבעל והשריף לוחצים יד, ופייס נותן למרדוק את צרור המפתחות כדי להוציא את השריף והסגן שלו מהכלא] :'''ד"ר מגי סליבאן''': [שומעת צעדים בבית שלה] "היי, מי נמצא שם? [איימי פותחת את דלת הארון כדי שמגי תצא החוצה] באמת תודה רבה." :'''איימי אלן''': "תראי, אני יודעת שאת כועסת." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "גברת, [טורקת את הדלת של הארון] הכעס אפילו לא מתחיל לכסות על איך שאני מרגישה." :'''איימי אלן''': "קשוח. הברברים נמצאים 10 או 15 מייל מכאן. הם מתכננים לבוא לפה ולשרוף את העיירה הזאת. חניבעל והאחרים יכלו להמשיך הלאה, אבל הם בחרו לחזור לכאן ולעזור. אז היית תקועה שעה בארון, אז מה." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "איך המטופל שלי?" :'''איימי אלן''': "טוב יותר, הוא מתחיל לנהום שוב." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "ברברים, אה? זה אמור להחיות את הקצב כאן בשביל יום ראשון אחר הצהריים." {{מפריד}} איימי מקבלת מברק למערכת העיתון על כך שצוות לעניין נתפסו על ידי המשטרה הצבאית. :'''איימי אלן''': "שלושה חברים לשעבר בצוות קומנדו בויאטנם שהוגדרו כנמלטים במשך 10 שנים נתפסו סוף סוף, על פי מקורות צבאיים." :'''קולונל לינץ'''': "קולונל ג'ון סמית', סגן טמפלטון פק וסמל בוסקו בראקוס נתפסו לאחר מרדף ארוך של המשטרה הצבאית במרכז העיר לוס אנג'לס. האין זה מדהים כמה מהר החדשות הטובות מופצות?" :'''חניבעל''': "מרשים אותי שאתה קורא את העיתון, חשבתי שאתה מתרחק מכל מה שאין בו תמונות." :'''קולונל לינץ'''': "קדימה סמית', תגיד כל מה שאתה רוצה. תעליב אותי, תקרא לי בשמות נוראיים. זה בסדר, הכל נגמר עכשיו. אני ניצחתי." :'''חניבעל''': "תחת איזה סוג של סלע מצאו אותך מתחתיו?" :'''קולונל לינץ'''': "לא גדול כמו זה שאני הולך להשתמש בו כדי למחוץ אותך, סמית'." :'''רב סרן בריגס''': "בוקר טוב קולונל." :'''קולונל לינץ'''': "אתה מתפרץ לכאן, רב סרן?" :'''רב סרן בריגס''': "אני רב סרן בריגס, זהו מר פרי ממחלקת המדינה." :'''קולונל לינץ'''': "הפקודות האלה מגוחכות. אני לא משחרר את האנשים האלה." :'''מר פרי''': "זה לא בידיים שלך, רב סרן. הממונים עלייך יודעים במה מדובר." :'''קולונל לינץ'''': "אני יודע על מה מדובר. שברתי את הראש שלי במשך 10 שנים כדי לאתר ולתפוס את האנשים האלה, ועכשיו מישהו רוצה לצעוד פנימה ולקבל את כל התהילה." :'''מר פרי''': "כנראה שהצלחת לעשות את זה די טוב בעצמך. ואם אתה חושב שזה עניין פשוט של בכירים שמנסים לקבל קרדיט על תפיסת אנשים מבוקשים עבור פשע בן 10 שנים שאף אחד לא זוכר ממילא, אז אתה יותר טיפש ממה שאתה נראה." :'''קולונל לינץ'''': "שלא תחשוב שאני לא אלך עם זה עד למעלה." :'''מר פרי''': "אני ה'למעלה', קולונל. ואם אתה לא רוצה לבזבז את שארית השירות הצבאי שלך בחדר בטון ביוטה באריזת מצנחים, אז מוטב שתיישר כאן קו." :'''חניבעל''': "אני מחבב את האיש הזה." :'''מר פרי''': "אנחנו נראה לגבי זה. אני רוצה אבטחה סודית מוחלטת על הבסיס הזה. נתק קשר עם העיתונות, אין שיחות טלפון יוצאות או נכנסות עד שתהיה לי את ההזדמנות לדבר עם האנשים האלה." :'''חניבעל''': "אמרתי שאני אוהב את הדרך שבה דיברת עם העוזר, מר פרי. אני לא אמרתי שאני אשמש לך בתור קהל." :'''מר פרי''': "אני לא רואה שיש לך ברירה, קולונל." :'''פייס''': "איכשהו, אני לא מרגיש שלבחור הזה יש חדשות טובות יותר עבורינו מאשר לינץ'." :'''ש.ג''': "אני מצטער גברת אלן, לא אכפת לי מי את. ככה זה עובד." :'''איימי אלן''': "אבל תעודת העיתונאי שלי תמיד מאפשרת לי להיכנס לבסיס, והתפיסה של צוות לעניין כבר פורסמה. אם רק תתקשר לקולונל לינץ' הוא מצפה לי." :'''ש.ג''': "גברת אלן, קולונל לינץ' לא יכול לתת לך את האישור הדרוש, וכנראה שהסיפור הזה נגמר. אם את מחפשת העתק, לכי לדווח על מדורה." [איימי מתקשרת למרדוק בבית החולים] :'''מרדוק''': [עונה לטלפון] "אני מצטער, אבל הגעת למספר מנותק איך אתה חושב שאני מרגיש?" :'''איימי אלן''': "היי מרדוק, זו איימי." :'''מרדוק''': "היי קטנטונת, מה קורה?" :'''איימי אלן''': "לא כל כך טוב, החבר'ה נתפסו על ידי לינץ'." :'''מרדוק''': "מה? מה קרה?" :'''איימי אלן''': "אני לא יודעת, אני לא יכולה להיכנס לראות אותם. ישנה אבטחה כבדה על המתקן הצבאי שבו הם מוחזקים, וזה מוזר כי קיבלתי את הסיפור באמצעות מברק, אז זה הגיע לעיתונות באיזשהו שלב, ואז הם היו באיזור אבטחה a10." :'''מרדוק''': "פשוט שבי חזק, מלך המשוגעים בדרכו, ואם הם זזים הישארי עליהם. תזרקי שובל של פירורי לחם ואני אמצא אותך." :'''איימי אלן''': "אני אקל עלייך. אני בצד הדרומי של המתקן הצבאי ממש איפה שהשער." :'''מרדוק''': "הבנתי." :'''איימי אלן''': "איך אתה מתכנן לברוח?" :'''מרדוק''': "אה, זה יהיה קל." [מרדוק פותח את הכלובים של כל החיות בשעת התרפיה ומנצל את הכאוס כדי לברוח בטנדר של מאפייה] :'''מר פרי''': "סמל, אם אחד מהאנשים האלה יעשה צעד לקום מכסאו, תירה בו. רבותיי, בשלב זה כל אחד מכם עומד בפני מאסר של קצת יותר מ30 שנים בכלא פדרלי. אני כאן כדי לראות שיש לכם את ההזדמנות להימנע מריצוי המאסר הזה." :'''רב סרן בריגס''': "רבותיי, אני מאמין שהשם גנרל לודלום נשמע לכם מוכר. לפי המידע שיש לנו, הוא היה המפקד שלכם במהלך משימות מסויימת בויאטנם." :'''בי.איי''': "הפראייר הזה שלח אותי לעיי חרבות, הוא אמר שלא הצדעתי לו." :'''חניבעל''': "כן, הוא שלח אותו לכלא רק בגלל שהוא נתן לו אגרוף באף." :'''בי.איי''': "הוא קרא לי שקרן, אף אחד לא קורא לבי.איי בראקוס שקרן!" :'''רב סרן בריגס''': "כרגע הגנרל נמק במתחם צבאי בבורניאו." :'''חניבעל''': "המשוגע הזה ראשאם ומלחמת האזרחים שלו. ממתי ארצות הברית דוחפת את האף שלה למה שנעשה בבורניאו?" :'''מר פרי''': "ארצות הברית לא מעורבת. אנחנו לא יכולים להיות." :'''פייס''': "וכאן אנחנו נכנסים לתמונה." :'''מר פרי''': "בדיוק. מאחר שאתם נחשבים כנמלטים, אתם יכולים לפעול בלי שום קשר אפשרי לממשלה. כשנתפסתם, המחשב שלנו קישר אתכם למשימה הזאת. זה צוות התקיפה המושלם." :'''רב סרן בריגס''': "הגנרל נכנס לבדו כדי לחלץ את הבת שלו שנלקחה בשבי על ידי כוחות גרילה." :'''בי.איי''': "ראשאם לא רצה את הבת שלו." :'''מר פרי''': "הוא לא, הוא רצה קלף מיקוח. אורות בבקשה. [מראה מצגת] קת'י לודלום עבדה כמסיונרית בנהר אבונג כאשר ראשאם הרחיב את שליטתו צפונה יותר, ואז היא נלקחה בשבי. לאחר מכן ראשאם הציע לנו הצעה. הוא אמר שהוא ישלח את הילדה בחזרה אלינו אם נשלח לו את תכנית ההגנה המזרח אירופאית שלנו." :'''חניבעל''': "למה לא נכנסתם לשם כדי לתפוס אותה?" :'''מר פרי''': "שיקולים פוליטיים. ארצות הברית לא יכלה להיכנס לפעולה." :'''רב סרן בריגס''': "למרבה הצער הגנרל לא הסכים. לפי המידע שלנו, ראשאם נמצא במתחם הצבאי הזה, 12 קילומטרים דרומית לסנטו." :'''מר פרי''': "גנרל לודלום ובתו ככל הנראה נמצאים שם." :'''פייס''': "ככל הנראה?" :'''מר פרי''': אנחנו מאמינים שהמודיעין שלנו מדויק, סגן. זוהי סקיצה של המתחם." :'''חניבעל''': "לפי המודיעין שלך כביכול." :'''מר פרי''': "בדיוק. כפי שאתה יכול לראות, הוא מבוצר בכבדות עם גישה רק דרך הג'ונגל ומהאוויר." :'''רב סרן בריגס''': "המידע הכי טוב שלנו הוא שהגנרל והבת שלו אמורים להיות בבניין הימני הקיצוני." :'''חניבעל''': "ובכן, איך אנחנו יודעים שהם עדיין בחיים?" :'''מר פרי''': "אנחנו לא. אורות בבקשה. אנחנו יודעים שראשאם צריך נואשות לבסס את מקומו בגוש הסובייטי. הדאגה שלנו היא שהוא יכפה על גנרל לודלום למסור את המידע ושהוא ימכור אותו לרוסים. אנחנו לא יכולים לאפשר לזה לקרות. ובאופן ספציפי יותר ולנקודה עצמה, אתם רבותיי לא יכולים להרשות שזה יקרה." :'''חניבעל''': "מה יצא לנו מזה בהיותינו 'רבותיי'?" :'''מר פרי''': "יתרון התחלתי. כשתחזרו, אני אדאג שתשתחררו. אני לא יכול להבטיח שהאישומים נגדכם יבוטלו, ואתם מבינים שזה בכלל לא מאושר על ידי הפנטגון." :'''חניבעל''': "הצעה נהדרת, יתרון התחלתי. האם נוכל לדון בזה לבד?" {{מפריד}} אנשיו של נתן וינסנט מכניסים את ג'ינו ג'יאני ואת הבת שלו למסעדה של צוות לעניין אחרי שנלקחו בכוח מהמסעדה שלהם. :'''פייס''': "תרזה, את בסדר?" :'''תרזה ג'יאני''': "אני מצטערת." :'''פייס''': "לא, זה לא באשמתך." :'''ג'ינו ג'יאני''': "הם באו למסעדה שלנו, הם ירו באקדחים, הם אמרו שהם יהרגו את תרזה שלי." :'''נתן וינסנט''': "היי, איפה הבחור הנוסף? הבחור עם כל הזהב." :'''בי.איי''': [נמצא בחדר צדדי שמוסתר על ידי מראה גדולה ומצלם במצלמת וידאו את כל המתרחש] "אני כאן, פראייר." :'''חניבעל''': "הוא יצא לקנות כריכים עם חמאת בוטנים ועם ריבה." :'''נתן וינסנט''': "אתה צריך למות מר סמית', אחרת כל האנשים האלה שנעזרו במר ליין עלולים לחשוב שהם יכולים ללוות כסף והם לא צריכים להחזיר אותו בחזרה." :'''חניבעל''': "מר ליין הוא אידיוט, הוא סוחט יותר מידי." :'''ג'ק ליין''': "לא לא לא. אתה תסתום את הפה, או שאני אחסל אותך כאן." :'''חניבעל''': אה ג'ק [מדבר במבטא אירי כמו שון אושיי] כמו שאבי היקר המנוח היה נוהג לומר: 'הבטח יותר מידי, ויהיו רבים שיחפשו אחרייך'." :'''ג'ק ליין''': "פשוט תקשיב לו מר וינסנט, פשוט תקשיב לו. אתה יודע מה? [מוציא אקדח וטוען אותו] אני אגמור אותך כאן ועכשיו." :'''נתן וינסנט''': "שתוק ותניח את הדבר הזה [האקדח] בצד." :'''ג'ק ליין''': "מר וינסנט, אני מריץ את מבצע ההלוואות בריבית שלך. אני מייצר לך הרבה כסף. הבן אדם הזה בא ו..." :'''נתן וינסנט''': [קוטע את דבריו של ג'ק ליין] "אמרתי לך לשתוק. שתוק! אתה מתכוון להמשיך? הא?" :'''ג'ק ליין''': "לא." :'''נתן וינסנט''': "בסדר. [חניבעל צוחק בסרקסטיות] אני מקווה מר סמית' שלא אכפת לך שאני אירה בך עם האקדח שלך. אתה מבין, זה יחסוך ממני את הבעייה בשימוש בנשק בלתי ניתן למעקב." :'''חניבעל''': "אני תמיד הייתי בעד סופים מסודרים, אז אם אני אוכל לקבל שאכטה אחת אחרונה מהסיגר שלי." :'''נתן וינסנט''': "בבקשה..." [בי.איי פורץ עם הואן לתוך המסעדה וחניבעל מנצל את הכאוס שנוצר כדי להיכנס לואן ולקחת את הרובה ולהתחיל לירות לכל עבר] {{מפריד}} :'''נתן וינסנט''': "ג'קי, אתה צריך לדעת מתי כן ומתי לא. אם אתה מכה אותו יותר מידי חזק, אתה גורם לנזק קבוע. אם אתה מכה אותו בעדינות מידי אף אחד לא ישים לב. זה לדעת את ההבדל. זה מה שהופך אדם למוצלח." :'''ג'ק ליין''': "מר וינסנט, הצלחתי ממש טוב עם הכסף שלך." :'''נתן וינסנט''': "במבצע של הלוואה בריבית ג'קי זה לא מספיק. אתה צריך שיהיה לך את המגע הנכון. תהיה בטוח שהפחדת אותם, אבל אתה צריך לשמור עליהם נושמים. אתה סוחט אבל אתה לא צריך לחנוק. ג'קי, סוס מת לא יכול לרוץ." :'''ג'ק ליין''': "מר וינסנט, האם מישהו התקשר אלייך? אחד מהלקוחות שלי בא אלייך? כי יש לי את הזכות לדעת. אם מישהו בא אליי ולווה ממני כסף ואז עוקף אותי ובא אלייך, זה גורם לי להיראות חלש. יש לי את הזכות להיות מוגן." :'''נתן וינסנט''': "בסדר ג'קי, זה הבחור הקטן עם המסעדה האיטלקית ג'ינו ג'יאני. אבל תיזהר. אתה יודע, רוב הבחורים לוחצים כשהם צריכים לשכב. הם מדברים בזמן שהם צריכים להקשיב. אתה צריך לדעת מתי כן ומתי לא. אתה תהיה ילד טוב." [ג'קי הכעוס וטראוויס נוסעים למסעדה של ג'ינו להתעמת איתו על כך שהוא עקף אותו והלך אל נתן וינסנט] :'''ג'ינו ג'יאני''': "היי תרזה, יש לנו הרבה הזמנות להערב." :'''תרזה''': "אבא." :'''ג'ק ליין''': "אתה דיברת יותר מידי עם הבחור הלא נכון, ג'ינו." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא מבין את מה שאתה מנסה להגיד לי, מר ליין." :'''ג'ק ליין''': "אתה הלכת אל מר וינסנט, נכון? אתה גורם לזה להיראות כאילו איבדתי שליטה על העסק שלי. זה מה שעשית, ג'ינו." :'''ג'ינו ג'יאני''': "לא, וינסנט בא לכאן. הוא שאל אותי 'מה שלומך ג'ינו? איך הולך עם העסק?' אז אמרתי לו שאתה גורם לי לשלם יותר מידי כסף. אני לוויתי 10,000 דולר, וכבר 10 חודשים שאני מחזיר לך 20,000 דולר, ועדיין חייב לך 15,000 דולר. הוא שאל אותי אז אמרתי לו." [ג'קי נותן אגרוף בפניו של ג'ינו] :'''תרזה ג'יאני''': "תפסיק עם זה!" :'''ג'ק ליין''': "אל תזוזי. אל תזוזי. שששש. מעכשיו אני מאיץ את התשלומים שלך." :'''קלוד הכנר''': "סליחה, ג'ינו אני הקדמתי מעט." :'''ג'ק ליין''': "מי אתה?" :'''קלוד הכנר''': "אני קלוד, אני הכנר." :'''ג'ק ליין''': "כנר, נחמד מאוד." :'''קלוד הכנר''': "תודה." :'''ג'ק ליין''': [שובר על הברך את הכינור לחצי] "אתה היית הכנר, תסתלק מפה." :'''קלוד הכנר''': "ג'ינו." :'''ג'ק ליין''': "לא. לך מפה לפני שאני אפרק אותך. מעכשיו חברת הג'וקבוקס האמריקאית תספק את המוזיקה לחורבה הזאת. ואני אמרתי לך ג'ינו שהם כבר בדרכם לכאן? התיבה הולכת לעלות לך 1,000 דולר נוספים בחודש." :'''תרזה ג'יאני''': "לא, אנחנו לא רוצים ג'וקבוקס. זו לא מסעדה מהסוג הזה." :'''ג'ק ליין''': "אני גם מכניס את חברת הפשתנים ניקולס, הם יספקו את מפות השולחן, את הפשתנים, את המפיות, את הסכו"ם וכו'. יש לך שבועיים ג'ינו, שבועיים." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אין לי איך להשיג את כל הכסף." :'''ג'ק ליין''': "היי טראוויס, אתה רוצה לסמן ביומן של מר ג'יאני כדי לוודא שהוא לא ישכח?" :'''טראוויס''': "כמובן. אחת, שתיים." [תופס לג'ינו את האצבע ואת האמה בחוזקה וגורם לו לשבר באצבעות] :'''תרזה ג'יאני''':[ג'ינו נאנק מכאבים] "לא!" :'''ג'ק ליין''': "אתה לא תגרום לי לצרות יותר. אם תעשה בעיות, אני אתחיל להוריד גשם על כל המשפחה שלך. אני אקח את הפנים הקטנות של הבת היפה שלך ואסדר אותן מחדש. ואחותך השמנה, זו שעובדת בשדרות ואן נויס במאפייה, היא תקבל משלוח מיוחד שעושה 'טיק, טיק, טיק, בום'." :'''ג'ינו ג'יאני''': "לא, בבקשה, אל תפגע במשפחה שלי." :'''ג'ק ליין''': "אתה יודע מה הפילוסופיה שלי, ג'ינו? 'מה שאתה עושה יחזור אלייך בחזרה'. [לטראוויס] בוא נזוז." {{מפריד}} :'''איימי אלן''': "אתם עסקתם בדיג כל חייכם?" :'''דאג מאייר''': "כן, התחלנו לעזור לאבא שלנו ברגע שהיינו מבוגרים מספיק כדי להוציא לובסטרים ממלכודות." :'''חניבעל''': "איך אבא שלך מרגיש?" :'''דאג מאייר''': "אני לא יודע, שאנה נמצאת איתו בבית החולים בלוס אנג'לס. היא אמרה שהיא תיצור קשר ברגע שהיא תדע משהו." :'''פייס''': "מה שאני לא מצליח להבין זה למה חלק מהאנשים פה לא עוזרים לכם להוציא מעט את הקשרים מהקרס של גארבר. אתה יודע, להתייצב כנגדו." :'''דאג מאייר''': "הם מפחדים ממנו. כל מי שניסה להילחם בו נפגע בצורה די קשה ונכנע, ואלה ששיתפו פעולה איתו נשארו בעסק אבל נאלצו לתת לו נתח." :'''איימי אלן''': "חצי מהרווחים. נתח די עמוק." :'''דאג מאייר''': "איך מתמודדים עם אדם שכזה? אבא שלי בבית חולים תלוי על בלימה. אני רוצה לעצור את גארבר, אבל אני לא רוצה לאבד את המשפחה שלי בכל התהליך הזה." :'''חניבעל''': "אנחנו מצטערים בנוגע לאבא שלך. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בנוגע לכך, אבל אנחנו יכולים לעשות את הצעד הטוב הבא." :'''בי.איי''': "ואנחנו נעשה את זה לגארבר." :'''דאג מאייר''': "תודה, אבל אני לא יכול לבקש מכם לעשות את זה, זה יותר מידי מסוכן." :'''חניבעל''': "אתה לא צריך לבקש מאיתנו. בחורים כמו גארבר מאתגרים אותנו." :'''מרדוק''': "חניבעל, התרמידור (לובסטר) הקטן כאן רוצה לדעת מה אנחנו עומדים לעשות?" :'''חניבעל''': "אני חושב שהגיע זמנו של מר גארבר ללמוד שיעור בהישרדותם של הקשוחים. בי.איי, לאילו תיקונים הסירה הזאת זקוקה?" :'''בי.איי''': "זה לא יהיה קל. בדקתי את המנוע, הוא נראה במצב די רע." :'''חניבעל''': "דאג, האם ישנה חנות לאספקה ימית כאן בסביבה?" :'''דאג מאייר''': "חצר הסירות של הגופיאן, כחצי מייל במורד המזח. אבל הוא לא ימכור לנו שום דבר, הוא בכיס האחורי של גארבר." :'''חניבעל''': "כיסים נועדו כדי שיהיה אפשר להושיט יד לתוכם. בואו נזוז חבר'ה." [נוסעים לחנות של הגופיאן] :'''הגופיאן''': [לכלב שלו שנובח על צוות לעניין] "האטר! שתוק!" :'''מרדוק''': "לא תהיה שום בעייה בכלל. אני עושה ויברציות גם כשאני מדבר. [עושה ויברציות לכלב של הגופיאן] אווירה רעה, אווירה רעה מאוד." :'''פייס''': "כלב נחמד, מאיזה גזע הוא? פיראניה?" :'''חניבעל''': "תשמע, מר הגופיאן, אנחנו צריכים פייברגלס בשביל גוף שבור של סירה, מברשות שרף, כלים למנוע, זה בשביל פנים הסירה ולא לחלק החיצוני שלה. מיכל דלק, צנרת דלק, הכל נמצא ברשימה הזאת." :'''הגופיאן''': "תראה חבר, זו באמת עיירה קטנה אתה יודע... ישנה רק סירה אחת שצריכה את הדברים שדיברת עליהם. הבחור שאני עובד בשבילו אומר שהסירה תישאר בדיוק באותו מצב כמו שהיא. אז נראה שאין לי את הדברים האלה עבורכם." :'''בי.איי''': "היי בחור, אני רואה את הדברים שאנחנו צריכים ממש שם, ואתה אומר שהם אזלו?" :'''הגופיאן''': "אני אומר שאני אמכור אותם למי שאני רוצה, ומוטב שתסתלקו מהנכס שלי לפני שאני אשחרר את הכלב שלי עליכם." :'''מרדוק''': [לכלב של הגופיאן] "אתה צריך לדעת להשתמש בכעס שלך בצורה יותר קונסטרוקטיבית (יעילה). האם ניסית אי פעם מדיטציה?" :'''בי.איי''': "היי חניבעל, אני חושב שאנחנו צריכים לשבור לבחור הזה את ההגה." [מתקרב להגופיאן בצורה מאיימת, אך חניבעל עוצר אותו] :'''חניבעל''': "לאט, בי.איי. אני בטוח שמר הגופיאן כאן מעט עצבני כי הוא התעייף מלהבריק את כל הסירות המגניבות שלו. אני בטוח שהוא יתן לנו את מה שאנחנו רוצים במחיר שאנחנו רוצים." [מרדוק טוען אקדח ומכוון אותו אל הגופיאן] :'''הגופיאן''': "אתם לעולם לא תצליחו עם זה." :'''חניבעל''': "אני לא מתכוון לדעת את כל זה, אבל אנחנו כבר הצלחנו." :'''בי.איי''': [שם בכוח את הרשימה בידיו של הגופיאן] "הבא לנו את המצרכים." :'''הגופיאן''': "אני אגש לראות מה יש לי מאחור." :'''פייס''': "אתה יודע שהוא כמובן ייכנס פנימה להתקשר לגארבר." :'''חניבעל''': "אני בהחלט מקווה. אני שונא לחפש אחרי חלאות כמוהו. אנחנו לא שלחנו את זה לעצמינו." [הגופיאן יוצא עם המצרכים, ובמקביל גארבר ואנשיו מגיעים] :'''מרדוק''': "מישהו שאנחנו מכירים, תרמי?" :'''חניבעל''': "אתה במקרה לא החלאה ששמה גארבר, נכון?" :'''גארבר''': "מה אתם רוצים לעשות עם כל הציוד הזה?" :'''חניבעל''': "יש שם מסר עבורך. הפרוטקשן הקטן שלך נגמר. ואם אתה תופיע אצל המאיירים עוד פעם אחת, אתה תזדקק לפיקות ברך חדשות. פייס, תקריא לו את החוב העדכני שלו." :'''פייס''': "בעונג. בעבור סחיטת רווחים מדייגים, רכוש שהרסת, ועל האיומים שלך, אנחנו חושבים שאתה חייב לאנשים ממפרץ הלובסטרים 300,000 דולר, וזה חישוב לא סופי כמובן. קרוב לוודאי שמדובר בסכום גדול בהרבה." :'''גארבר''': "אתם ממש מצחיקים." :'''עוזר של גארבר''': "אנחנו אמורים לפחד מכם חבר'ה?" :'''בי.איי''': "זה תלוי בך." :'''חניבעל''': "אנחנו נשמח אם אתה והאחיות שלך תפתחו מעט מוח ותסתלקו מהעיר." :'''בי.איי''': "לנצח." :'''גארבר''': "אני מניח שאתה רוצה את תשובתך עכשיו. [חניבעל מסמן לו שכן] ובכן, קיבלת אותה." [הצוות מתחיל להילחם בגארבר ואנשיו] :'''חניבעל''': "ראה הוזהרת, גארבר. בואו נזוז." {{מפריד}} הצוות נמצא במטוס בדרכם לאקוודור לחפש אחר לזלי חברתו לשעבר של פייס. :'''איימי אלן''': "אני לא חושבת שאי פעם ראיתי את הצד הזה שבך בעבר. כלומר פייס, מאז שאני מכירה אותך, תמיד הייתה חתיכה אחרת בזרועותיך. אני אף פעם לא חשבתי שישנה אישה שתוכל להיות לה כזאת השפעה עלייך. אני מניחה שלזלי בקטול היא הסיבה לכך." :'''פייס''': "היא הייתה האישה היחידה שאי פעם אהבתי. היא הייתה נפלאה, כיפית, נמרצת, חכמה. היה לה סוג של הילת מסתורין בנוגע אליה. כאילו שמתחת לכל הצחוק שלה היה בה משהו מאוד חשאי ויקר ערך. אני מצאתי את זה כמהפנט. בסוף השנה השנייה שלי בקולג' אני החלטתי לתת לה את סיכת האחווה (מועדון חברתי של סטודנטים בקולג'ים בארצות הברית) שלי, מעיין מתנת טרום אירוסין. זאת הייתה אמורה להיות הפתעה. אז הלכתי למעונות כדי לאסוף אותה, אלא שהיא לא הייתה שם. היא עזבה את בית הספר. החברה הכי טובה שלה באה כדי לספר לי. 'לזלי מצטערת, אבל היא לא יכולה לראות אותך יותר.' ככה זה היה, בלי שום הסברים אחרים. היא נעלמה לתמיד ואני אף פעם לא גיליתי למה. נתתי לחבר את סיכת האחווה, לא רציתי אותה יותר. בהמשך מישהו אמר לי שהיא יוצאת עם מישהו אחר." :'''איימי אלן''': "אני מצטערת." :'''פייס''': "אני יודע שאתם חושבים שאני צריך להיות טיפש כדי לעשות את זה, (לטוס לחפש את לזלי) אבל אני יודע שהיא בצרות. ולא משנה מה קרה בעבר, אני לא יכול פשוט לעמוד מהצד ולא לעשות שום דבר." [הצוות נמצא ברכב הטרנטה שהם שכרו] :'''חניבעל''': "המפה הזאת לא הולכת להואיל לנו בכלום, היא תוכננה עבור אנשים שמטיילים על חמור." :'''איימי אלן''': "זה גם מרגיש כאילו אנחנו מטיילים על חמור." :'''חניבעל''': "תפני את כל התלונות ללקוח, הלקוח הזול." :'''פייס''': "אני רק ניסיתי להיות חסכן." :'''מרדוק''': [מדבר אל בי.איי שעדיין מעולף אחרי הטיסה] "קדימה, דובון קטן. תפתח את העיניים החומות הגדולות האלה ותן לנו איזו נהמה. אני מודאג בנוגע אליו (לבי.איי) חניבעל, עבר כמעט יום שלם ואנחנו לא העלבנו זה את זה. אני חושב שאולי אני אעבור למצב של נסיגה בקרוב. קדימה דובון קטן, זה הזמן להתעורר." :'''חניבעל''': "היי פייס, ישנה שם תחנת דלק. אני יודע שעוד לא נגמר לנו הדלק, אבל מה אתה אומר שנבזבז את הכסף על גלון דלק שלם?" :'''פייס''': "אני לא משועשע." {{מפריד}} הקבלן מיקי שטרן והאחיינית שלו רנדי מגיעים לפגוש את צוות לעניין. :'''מיקי שטרן''': "אל תדאגי בנוגע אליי אם אני אקבל התקף לב. כלומר את מביאה אותי לכאן אחרי כל השעות המטורפות האלה בפינות רחוב, מכבסות סיניות וסמטאות ועכשיו כרישים." :'''רנדי שטרן''': "אמרתי לך לא לבוא." :'''מיקי שטרן''': "ממתי את אומרת לי מה לעשות? אני הדוד שלך, את לא תגידי לי מה לעשות. [מעיר למישהו שמצלם את רנדי] על מה אתה מסתכל?" :'''רנדי שטרן''': "דוד מיק..." :'''מיקי שטרן''': "אידיוטים כאלה מסתכלים עלייך. למה את לבושה בצורה כזאת?" :'''רנדי שטרן''': "אז הם מסתכלים עליי..." :'''נהג חשמלית''': "אנחנו נעשה הפסקה של 10 דקות עכשיו, תוכלו למצוא דוכני התרעננות ושירותים. ישנן גם כמה חנויות אם אתם צריכים סרטי צילום כך שתוכלו להצטלם עם פרנקי (פרנקנשטיין) ודרק (דרקולה) ולקחת את התמונות הביתה להראות לחברים ולמשפחה שלכם. זכרו את מספר החשמלית ואת המושב שלכם. תודה." :'''מיקי שטרן''': [לבחור שמצלם את רנדי] "תתחפף מפה עם הדבר הזה, קדימה, עוף מפה. מה נסגר עם הבן אדם הזה? לאן אנחנו הולכים עכשיו?" :'''חניבעל''': [מגיע בתחפושת של האקוומניאק] "רוצים להצטלם עם האקוומניאק?" :'''מיקי שטרן''': "לא תודה, אין לנו מצלמה." :'''חניבעל''': "טוב אז אתה רוצה לפחות לקבל טרמפ? או שאתה לא רוצה לשכור את צוות לעניין?" :'''רנדי שטרן''': "צוות לעניין?" :'''חניבעל''': "חניבעל סמית' לשירותכם." :'''מיקי שטרן''': "ברצינות?“ :'''חניבעל''': "הכי אמיתי שיש. עכשיו, לכו לשער הראשי ואתם תראו חשמלית שנראית בדיוק כמו קרון חשמלית ואני אפגוש אתכם שם." :'''מיקי שטרן''': [לבחור שמצלם את רנדי] "היי, אתה מוכן לעוף מפה? אני לא אגיד לך שוב." :'''פייס''': "מצטער, הכניסה מותרת רק עם כרטיסי vip." :'''בי.איי''': "אתה כבד שמיעה, פראייר? שמעת מה הבן אדם אמר, כרטיסי vip בלבד. ועכשיו עוף מפה." :'''פייס''': [פותח את החלק העליון של התחפושת של חניבעל כדי לתת לו סיגר דולק] "מה שלומך, חניבעל?" :'''חניבעל''': "תודה, פייס." :'''מיקי שטרן''': "מה אני עושה כאן בכלל? כלומר, זה לא היה רעיון שלי ליצור קשר עם האנשים האלה." :'''רנדי שטרן''': "זה היה רעיון שלי. דיברת עם מר לי?" :'''חניבעל''': "כן, אני מבין שאתה עלול לאבד חוזה הריסות בגלל תאונות לא טבעיות באתר הבנייה." :'''מיקי שטרן''': [בציניות] "לא טבעיות, כן..." :'''רנדי שטרן''': "אנחנו חובלנו על ידי מתחרה, קארל דנהאם." :'''מיקי שטרן''': "אני יכול לדבר בשם עצמי. אנחנו חובלנו על ידי קארל דנהאם." :'''פייס''': "דנהאם בנייה והריסה? זו חברה גדולה מאוד, יש להם חוזים עם העירייה." :'''מיקי שטרן''': "הבחור הוא בטלן, אף פעם לא עשה עסקים לגיטימיים. הוא תמיד מצליח להציע פחות מכולם כי הבטון שהוא יוצק והפלדה שהוא משתמש בה אף פעם לא עומדים במפרט. הייתה לו קריסת גשר בשנה שעברה, אבל הוא הצליח להחליק את העניין הזה בלי לאבד את הרישיון שלו. ואני אגיד לך משהו נוסף, הם פונים אליו מיד ונותנים לו את העסקה לבנות את הגשר החדש." :'''חניבעל''': "הוא לא יכול להיות מונופול, מה אכפת לו מבניין אחד שייבנה באמצע העיר?" :'''מיקי שטרן''': "כל מה שאני יודע זה שהיה לי מזל שקיבלתי את החוזה, זה היה מקרי. העירייה שינתה את הטריטוריה והם רוצים שאני אהרוס את הבניין שנמצא שם והם עומדים לבנות מגדל קומות חדש. הם נתנו לי את החוזה ועכשיו הוא זועם. דנהאם פוצץ כל כך הרבה חורים בסוללה שלי כך שאני לא יכול לסיים את העבודה. הוא שם אנשים בבית החולים, הוא חיבל לי באספקה, ועכשיו הוא פוצץ את המשכורות שלי השבוע." :'''רנדי שטרן''': "חברת הביטוח מסתכלת עלינו מהצד ואנחנו בקושי יכולים להשיג ידיים עובדות." :'''מיקי שטרן''': "אני לא יכול להאשים אותם, יש לי רק עד יום רביעי לשלם להם את המשכורות. לאחר מכן הם יעזבו." :'''בי.איי''': "אתם לא יכולים לגרום לאנשים לעבוד בשבילכם. מה אתם מצפים מאיתנו לעשות? אנחנו רק ארבעה." :'''מיקי שטרן''': "אני לא יודע." :'''רנדי שטרן''': "מה שאתם יכולים לעשות זה לגרום לדנהאם לסגת." :'''מיקי שטרן''': "אמרתי שאני יכול לדבר בשם עצמי. מה שאתם יכולים לעשות זה לגרום לדנהאם לסגת." :'''פייס''': "לשניכם יש מערכת יחסים מאוד מעניינת." :'''מיקי שטרן''': "אני לא רוצה לראות את האנשים שלי מנסים להאכיל את המשפחות שלהם על חשבון הלוואות. הם לא יכולים להיות אנשים טובים לנצח. הם לא יכולים לקבל עבודה מדנהאם, כל מי שהחזיק כרטיס עובד בשבילי נחשב שם לאפס." :'''חניבעל''': "מה אתה חושב, בי.איי?" :'''בי.איי''': "אני חושב שאולי אני ארצה לפגוש את הבחור הזה, ואולי לעזור לו עם עבודת הגשר הזאת. כמו אולי לפוצץ לו את הפה." :'''פייס''': "היי בי.איי, זה מאוד מצחיק. אתה יודע שאתה מפתח חוש הומור? לאט לאט אבל הוא מתפתח." [בי.איי נוהם על פייס] :'''חניבעל''': "אוקיי, פייס לך לשחרר את מרדוק מבית החולים. אני אתארגן מחדש עם בי.איי ברגע שאסיים כאן את המשמרת. תהנו משאר הסיור." :'''מיקי שטרן''': "ואני חשבתי שהבחור מהמכבסה הסינית משוגע." {{מפריד}} הצוות מגיע לאתר הבנייה של מיקי שטרן. :'''בויל''': "אתם מבינים? זו ההצעה האחרונה של דנהאם. יש לכם עד מחר לחשוב על כך. לאחר מכן ההצעה כבר לא תהיה בתוקף, ואז נצטרך לעשות את זה בדרך הקשה." :'''מיקי שטרן''': "מה בדיוק אתה חושב שאתה עושה? מה אתה עושה? תסתלק מהמגרש הזה." :'''בויל''': "אני רק עושה את מה שמר דנהאם אומר לי לעשות." :'''מיקי שטרן''': "לא, במגרש הזה אתה תעשה את מה שאני אומר לך לעשות. ועכשיו צא מכאן." :'''בויל''': "אני רק הייתי אדיב מספיק כדי להציע עבודות לכל מי שמעוניין בהן, כשדנהאם בנייה ישתלטו על החוזה הזה." :'''מיקי שטרן''': "חברת הבנייה דנהאם לא משתלטת על החוזה הזה, והאנשים האלה נמצאים תחת השכר שלי." :'''בויל''': "איזה שכר? האם סיימתם לחתום על הרשימה?" :'''עובד של מיקי שטרן''': "מה אתה מצפה מאיתנו לעשות, מיק? לכולם יש משפחות. אי אפשר לגרום להם לעבוד. אתה גם יכול לשמור על האבטלה שלי." :'''מיקי שטרן''': "בסדר, אמרת את מה שהיה לך להגיד. לדנהאם עדיין אין את החוזה הזה, אז אתה תיקח את הבחורים המכוערים שלך ותוציא אותם מפה." :'''בויל''': "כשאני אסיים, זקן." [מיקי בא לריב עם בויל אבל רנדי עוצרת אותו] :'''רנדי שטרן''': "דוד מיקי." :'''בי.איי''': "הבן אדם אמר לך ללכת!" :'''בויל''': "אני מקבל את הפקודות שלי רק מדנהאם. היה חכם, עשה את אותו הדבר. אתם נראים כאילו אתם יכולים לעבוד בפלדה היטב. תחתום ואתה ברשימה." [חניבעל לוקח את הרשימה ונותן לבי.איי ללעוס אותה] :'''חניבעל''': "יש עוד משהו שאתה רוצה שנלעס?" :'''בויל''': "אולי אתה צריך לתת לחלק מהבחורים לומר לך מה יכול לקרות לך אם תעבוד בעבודה הזאת בשביל שטרן." :'''חניבעל''': [דורך על הרשימה של העובדים] "אני מעדיף שאתה תגיד לי." [חניבעל ובי.איי מתחילים להילחם בבויל ואנשיו] :'''פייס''': [מגיע לאתר הבנייה ביחד עם מרדוק] "זה כבר היה כמעט צפוי." [פייס ומרדוק מצטרפים לחניבעל ובי.איי ונלחמים בבויל ואנשיו] :'''חניבעל''': "אני שמח שהגעתם לכאן בזמן." :'''פייס''': "כן, זאת הבעייה עם המכונית הזאת. אתה אף פעם לא מאחר לשום דבר. עשית עבודה טובה." [מרדוק משמיע קול נביחה] :'''חניבעל''': "מרדוק, מה אתה עושה?" :'''פייס''': "הייתי אומר שזו רק הבעת התלהבות טהורה." [מרדוק שוב נובח ופייס נותן לו קרקר לחיות] :'''מרדוק''': "אתה יודע פייס, אני מוצא את זה כפשטני ונאיבי מצידך להניח שאני יכול להיות מרוצה מחתיכת קרקר מהסוג הזה, תכשיט קולינרי רדוד. לעומת זאת אם היה לך שניים מהם..." [פייס נותן למרדוק עוד 2 קרקרים ומרדוק נובח עד שבי.איי מגיע] :'''בי.איי''': "אתה יודע שאני לא הולך לסבול את זה. הבנת?!?" :'''מרדוק''': "לחלוטין." :'''בי.איי''': "יופי." :'''חניבעל''': "ועכשיו, מה שאנחנו צריכים לעשות זה לתת לדנהאם לדעת שאנחנו מטפלים בעניינים כאן." :'''פייס''': "כן, אני בטוח שהבריונים שלו יעבירו לו את פיסת המידע הזאת ישירות אליו." :'''חניבעל''': "פייס, לעולם אל תשלח מישהו למטלה כזאת כשאנחנו יכולים לעשות אותה הרבה יותר טוב." {{מפריד}} :'''נורה''': "ובכן, מה אנחנו נעשה עכשיו? פשוט נחכה?" :'''חניבעל''': "לא הרבה. אני חושב שאשטון די עצבני עכשיו, והוא אמור לרוץ לאבא. ואבא הוא מי שאנחנו רוצים." :'''טארגט''': "אתה רוצה להגיד לי שאני צריך להתחיל לדאוג בנוגע להשקעה שלי?" :'''אשטון''': "לא, משום מקום מר טארגט הבחורים האלה ירדו על הבחורים שלי כמו שק של עופרת. אני פשוט צריך עוד זמן, זה הכל." :'''טארגט''': "אין זמן. או שתקבל את הקרקע הזאת בקרוב, או שכל העסקה תרד לטמיון. הם ילכו למקום אחר." :'''חניבעל''': "תודה על הטרמפ, יקירתי." :'''באבט''': "אין בעד מה." :'''בי.איי''': "הם נמצאים במסעדה כבר כשעה." :'''חניבעל''': "אני הייתי מגיע מוקדם יותר בי.איי, אבל..." :'''באבט''': "אבל הגברת הזקנה לא לחצה על דוושת הגז, אני לא נוסעת מהר." :'''בי.איי''': "אתה רצית שהיא תיסע מהר, חניבעל?" :'''חניבעל''': "מי הבחור?" :'''בי.איי''': "אני לא יודע חניבעל, הוא פגש את אשטון כאן. זאת המכונית שלו שחונה שם. הוא נעל את תיק המסמכים שלו בתא המטען לפני שהוא נכנס לתוך המסעדה." :'''חניבעל''': "תבדוק את תיק המסמכים הזה. אני אלך לבקר את אשטון והחבר שלו. באבט, הישארי כאן. [חניבעל נכנס למסעדה כדי לפגוש את אשטון ואת טארגט] שלום לך אשטון חבר ותיק." :'''אשטון''': "מי אתה, לעזאזל?" :'''חניבעל''': "אני המטפל החדש במיסיון הישן, והבחור שעומד להפוך את חייך לאומללים. [לטארגט] שלום לך, כבר נפגשנו בעבר." :'''אשטון''': "אני לא יודע מי אתה, אבל אתה חפרת קבר עבורך." :'''חניבעל''': "באמת? ובכן בוא נדבר על זה. [טוען אקדח מתחת לשולחן] זהו אקדח 9 מ"מ שמכוון היישר אל הבטן שלך. חלול ומכוון על בית הבליעה (של האקדח). נשמע כאילו אני עומד לקבל כאן כוס קפה, אתה יודע את זה חבר?" :'''באבט''': [רואה את בי.איי פורץ לאוטו של טארגט] "מה אתה עושה? אנחנו לא שכרנו אותך כדי לגנוב." :'''בי.איי''': "זו לא גניבה. הנה, תסתכלי על המסמכים האלה." :'''באבט''': "אתה הגנב, אתה תסתכל עליהם." :'''חניבעל''': "המיסיון עומד להיות מוכרז כאוצר לאומי, ועד שזה יקרה אני אהיה בסביבה לוודא שאתם לא תיגעו במקום הזה." :'''אשטון''': "הרשה לי לומר לך משהו. אני עומד לקבל את הקרקע של האנשים הזקנים האלה, ואז אני אתפוס אותך. הבנת?" :'''חניבעל''': "כמעט הגיע הזמן להופעה של אחר הצהריים. זה היה מקסים. [חניבעל קם כדי ללכת ואשטון בא לתקוף את חניבעל שנותן אגרוף בפניו של אשטון] אתה (טארגט) לא חושב שהיה מקסים?" :'''אשטון''': "הבחור הזה מת." :'''טארגט''': "פשוט תגיד לאנשים שלך להתכונן לזוז." {{מפריד}} הצוות מגיע למבנה הריק שישמש כמסעדה שלהם. :'''חניבעל''': "ובכן, מה אתם חושבים?" :'''פייס''': "ובכן, זהו עיצוב חכם, קירות לא צבועים, תאורה חשופה. סוג של יריעה תעשייתית." :'''חניבעל''': "אתה צריך לדמיין את זה, פייס. מראות, עיצוב, מסגרת מסביב לחדר, בר נהדר לאורך הקיר הזה שכולו צבוע עבור הגברת העירומה, שולחן ביליארד, לבד ירוק, שטיח ירוק ופסנתר מעולה ליד הדלת." :'''פייס''': "חניבעל, האם אנחנו חייבים לקרוא למקום הזה 'הגברת העירומה'?" :'''חניבעל''': "בהחלט." :'''פייס''': "אפשר לשאול למה?" :'''חניבעל''': "ובכן, בחודש שעבר השתתפתי בסרט שנקרא 'נחש ממרכז כדור הארץ'." :'''בי.איי''': "אני לא אוהב נחשים." :'''חניבעל''': "את זה אתה תאהב. אני גילמתי את הנחש, ועשיתי את זה עם סוג של תאווה מופקרת ומקסימה. אני טרפתי את הפודל של המנהיגה בסרט האחרון." :'''פייס''': "חניבעל, האם יש לזה איזשהו קשר לפתיחת מסעדה?" :'''חניבעל''': "הסט הכי טוב בסרט היה פאב אירי בשם 'הגברת העירומה'. הסט הספציפי הזה היה מקופל ונערם בסצינה במזח ב'תמונות בעלות הברית בעמק'. המנהל האמנותי הוא חבר שלי, ועם קצת מזל אני יכול לבקש ממנו להקים כאן את הסט בשביל הצניעות." :'''מרדוק''': "האם איכשהו במקרה יש לפאב מטבח?" :'''חניבעל''': "שלם בכל חלק, אבל שום דבר לא עובד. אנחנו נצטרך לקנות אוכל מג'ינו ולהחיות את זה בסמטה." :'''בי.איי''' : "אם שום דבר לא יעבוד, אתה תוכל להשתלב בדיוק מרדוק." [מרדוק צוחק בסרקסטיות] :'''חניבעל''': "כמו שאבי היקר המנוח אמר פעם: 'תצחק רק אחרי שהעוקץ שלך הוחדר'." :'''פייס''': "האם זה מה שנצטרך לסבול? לשמוע אותך מקשקש את הפתגמים האיריים המטופשים האלה?" :'''חניבעל''': "אתה מדהים אותי פייס. למה אני צריך להזכיר לך ש'מחזמר הוא פה שלא ייסגר'?" :'''פייס''': "אה כן? אז מה דעתך על זה: 'פה סגור לא מייצר אויבים'." :'''חניבעל''': "אבל הוא לא תופס זבובים." :'''מרדוק''': "זה נכון." :'''פייס''': "האירים הם גזע חסר תבונה, אתה לא מסכים בי.איי?" :'''בי.איי''': "היי חניבעל, מה אתה רוצה שאני אעשה?" :'''חניבעל''': "אני רוצה שתסתובב מחוץ למשרד של ג'ק ליין, תגלה מי האספן שלו, תעקוב אחריו. תראה מי אחראי על גיליון החשבונות שלו. אני אתקשר למנהל האמנותי, תתארגנו כדי לאסוף את הסט, תשיגו משאית בשביל לעשות את זה." :'''מרדוק''': "בסדר. חניבעל, מה אתה הולך לעשות?" :'''חניבעל''': "אני חושב שהגיע הזמן ששון אושיי השלישי ילווה קצת כסף מג'ק המרטש ליין. אומרים שהוא אוכל כל יום ארוחת צהריים בפיירוויו." :'''מלצר במסעדה''': "סליחה מר ליין, יש כאן מישהו שרוצה לראות אותך." :'''ג'ק ליין''': "לא, אני בדיוק באמצע ארוחת הצהריים." :'''מלצר במסעדה''': "כן, אדוני." :'''ג'ק ליין''': "חכה רגע. תן לו 3 דקות. כשהמנה העיקרית תגיע הוא יעזוב." :'''מלצר במסעדה''': [לחניבעל] "מר ליין אמר שיש לך 3 דקות." :'''חניבעל''': "תודה, אדוני. זמן הוא מספר סיפורים נהדר, והיסטוריה היא סטודנטית לחקלאות." :'''ג'ק ליין''': "מה אתה רוצה?" :'''חניבעל''': "הרשה לי להציג את עצמי. אני שון אושיי ממשפחת אושיי מדאבלין והובלתי כדי להאמין שאתה אדם שישקיע בעסק שעלול להזדקק לכסף." :'''ג'ק ליין''': "לא, אני לא משקיע ביריקה. מידי פעם אני מלווה כסף לאנשים." :'''חניבעל''': "אני פותח פאב חדש, זה פאב שבו יהיה אפשר לשתות בירה ולשיר שירים ולסעוד סיפורים איריים. לא נגעתי באבן הבלארני, אבל זו תהיה מסעדה יפה. אני אקרא לה הגברת העירומה. היא ברחוב בייקר, אני קניתי את הבניין." :'''ג'ק ליין''': "אם אתה רוצה ללוות מעט כסף למה שפשוט לא תגיד את זה? אין לי הרבה זמן כאן, מובן?" :'''חניבעל''': "אני יכול להבין את העצבנות שלך, אדוני. כפי שאבי היקר המנוח אמר פעם 'אין קבלת פנים למי שלווה'." :'''ג'ק ליין''': "באת ללוות ממני כסף, נכון? הנה העסקה: אני מלווה עד 10,000 דולר ואני לא מבקש ערבויות. אם לא תחזיר לי את הכסף, אני אשבור לך את הראש." :'''חניבעל''': "זה אכן קנס כבד." :'''ג'ק ליין''': "אני גובה ריבית גבוהה על 10,000 דולר. אני גובה 1,000 דולר בשבוע." :'''חניבעל''': "זו ריבית גבוהה מאוד." :'''ג'ק ליין''': "כמו שאבי נוהג לומר: 'אם יש לך את הכסף, אתה לא תתן אותו בצורה זולה יותר, אחרת כולם יחשבו שאתה אידיוט'." :'''חניבעל''': "אביך היה אדם חכם." :'''ג'ק ליין''': "לא. אבא שלי היה בטלן, אתה מבין? בטלן. הוא עבד כל חייו בתחנת דלק, ואני זה שדואג לו ומשלם על בית האבות. הבן אדם גונח ונאנח, גונח ונאנח." :'''חניבעל''': "ובכן, הרשה לי לספר לך על סוג המסעדה..." :'''ג'ק ליין''': "רק רגע. אני אף פעם לא אמרתי שאתה יכול לשבת, נכון?" :'''חניבעל''': "לא." :'''ג'ק ליין''': "אתה רוצה ללוות ממני כסף, נכון? אלה התנאים. אם לא, תעזוב את המקום." :'''חניבעל''': "אין מסמכים לחתום עליהם?" :'''ג'ק ליין''': "אתה צוחק? אני אפילו לא הולך ללחוץ את ידך. אבל אחת לשבוע אני או טראוויס..." :'''חניבעל''': "מר טראוויס, מה שלומך אדוני?" [חניבעל בא ללחוץ לטראוויס את היד אך הוא לא משתף פעולה] :'''ג'ק ליין''': "אני או טראוויס נבוא לאסוף את הכסף. אם לא יהיה לך את הכסף, אני אחתום אישית את שמי על המצח שלך עם האגרוף שלי." :'''חניבעל''': "אין צורך לאיים, אדוני. אני טבח, כל המשפחה שלי טבחים. כלומר, אנחנו אנשי מסעדות." :'''ג'ק ליין''': "אנחנו בדיוק עוזבים." :'''חניבעל''': "כן, אבל האם אני אקבל את הכסף?" :'''ג'ק ליין''': "טראוויס יביא לך אותו. אתה תעזוב. עכשיו!" :'''חניבעל''': "הרשה לי לעזור לך, אדוני. [לוקח את הקפה מידיו של המלצר ושופך אותו על ג'ק] ישר למרכז שולי הבגד שלו, אבל זה רותח." :'''ג'ק ליין''': "תסתלק פה. תעיפו לי אותו מהעיניים." ==קישורים חיצוניים== * {{imdb title|id=0084967|title=צוות לעניין}} [[קטגוריה:סדרות טלוויזיה אמריקאיות]] [[קטגוריה:סדרות פעולה]] 2ndkdz4dc33bom4mkj5fg9k2ye7hknv 235743 235742 2026-05-19T13:08:58Z Admoni 84 3676 /* שיחות */ 235743 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ateam.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הצוות, עומדים מימין: בי.איי, מרדוק, פנים. יושב: חניבעל]] '''[[W:צוות לעניין|צוות לעניין]]''' (באנגלית: '''The A-Team''') היא תוכנית טלוויזיה ששודרה ב[[ארצות הברית]] ברשת NBC בין השנים 1983 - 1987. ==ג'ון "חניבעל" סמית'== * "אני אוהב את זה כשתוכנית מצליחה." (במקור: "I love it when a plan comes together.{{D}}") * "שמת לב שאת האנשים הכי נחמדים אתה פוגש בטנק?" * "יפה, בי.איי!" * "ה[[אופרה]] לא נגמרת עד שהגברת השמנה שרה." * "בפעם הבאה כשתרצה לנטרל מישהו חבר, לא רק שתיקח לך יחידה יותר טובה, השג לעצמך צוות." * "במילותיו של אבי היקר המנוח: הביאו את הפראיירים." * "הם עלולים לבקש מאיתנו לרקוד, אבל הם לא יודעים שאנחנו הולכים לרקוד פלמנקו על הראשים הקטנים שלהם." * [לפרנק גיינס ואנשיו] "בסדר, אתם לא רצויים בעיירה הזאת. עכשיו, אם האנשים הטובים האלה: ג'יימי, לס, דייב או מישהו אחר מחבריהם יתקרר, אם הבהונות שלהם ייתקלו במשהו, ואם יקרו עוד שריפות בעיירה הזאת, התמונות שגברת אלן צילמה שמראות אתכם מבצעים את פשעי ההצתה, יימסרו לעורך הדין של המחוז, והן יופצו לעיתונות. הבנתם את זה? ועכשיו צאו מהעיירה." ==ה.מ. "האולינג מד" (מטורף מיילל) מרדוק== * "תשתמש בדמיון שלך... או שאתה יכול לשאול את שלי." * "בילי תמיד הופך לסגול שנייה לפני שהוא משתגע." ~ על בילי, הכלב הבלתי נראה שלו * "אני לא רוצה להיות נשק סודי, אני רוצה להיות נשק חשוף!" * "נייר לבן, נייר לבן, נייר לבן." ~ כדי להפוך לבלתי־נראה * "זזזזה הכול, חברי'ה." ~ מחקה את פורקי מ"הלוני טונס" לאחר משימה מוצלחת * "אני מודאג בנוגע אליו (לבי.איי שהיה עדיין בעילפון אחרי אחת הטיסות של הצוות) חניבעל, עבר כמעט יום שלם ולא העלבנו האחד את השני. אני חושב שאני אעבור למצב של נסיגה בקרוב." * "חכה רגע, פייס. אני לא יודע מה לומר. אני מפחד למוות מרופאי שיניים. אני כל הזמן חושב שהם לא יתקנו לי את השיניים, אלא שהם עלולים להחביא דברים בתוכם. כלבי צעצוע, שואבי אבק, מי יודע, מי יודע?" ==בי. איי בראקוס== * "כשפרחחים מתחילים להתנכל לאנשים הגונים, אני הופך את זה לעניין שלי." * "אני לא עולה לשום מטוס, חניבעל." * "אם הוא (מרדוק) יטיס את המטוס, אנחנו נמות." * "שתוק, טיפש!" ~ צעקה אופיינית על מרדוק * "בכוס, טיפש!" ~ למלצר ששאל איך הוא רוצה את הקפה שלו * "מה עם כלי נשק? בי.איי לא משחק בלי צעצועים." * "פראייר!" ~ נאמר בקונוטציות שונות לאנשים שונים * "אני אפילו שמח לראות אותך, טיפש!" ~ למרדוק, כשהוא ופרנק מצילים את חיי הצוות בתחילת עונה חמישית * “חניבעל בהתלהבות" (hannibal is on the jazz) ==טמפלטון "פייס" (פנים) פק== * "אני משקר, אני מרמה, אני גונב ואני פשוט לא מקבל שום כבוד!" * "אל תחייך אליי ככה. זה אפילו לא חיוך, אלו סתם שיניים שמשחקות לי עם המוח." * "מרדוק, אתה תמיד תהיה אחד מאיתנו. השאלה היא, מי מאיתנו?" * "חניבעל, אתה רוצה את כל הדברים האלה: מונית, משאית זבל, חנות טלוויזיות. אני לא מחזיק את הדברים האלה בתוך פחית קפה בחצר האחורית שלי, אתה יודע..." * (לאמנדה יוסטון) "את יודעת, כשאנחנו (הצוות) בנפרד, אנחנו רק חבורה של לא יוצלחים חברתית. אבל כשאנחנו ביחד... ובכן, זה משהו מיוחד מאוד." * "אני קרוב לוודאי עם אף שבור, מרדוק איבד חלק מהצלעות שלו, ובי.איי איבד את עשתונותיו!" ==איימי אלן== * "התוכניות של חניבעל אף פעם לא עובדות כמו שצריך, הן פשוט עובדות." * "חניבעל אוהב את זה שתוכנית מצליחה." == שיחות == חניבעל עצר משאית ששעטה לכיוון מתחם ההופעה של קפטן וינטקה. :'''קפטן וינטקה''': "זה היה מדהים! פשוט מדהים! החשיבה המהירה שלך הצילה הרבה אנשים מלהיפגע." :'''חניבעל''': "ובכן, מישהו נורא להוט להוציא אותך מחוץ לעסק, קפטן." : '''קארי''', בתו של קפטן וינטקה: "ובכן, לא חשבתי שמישהו יהיה מסוגל להתייצב כנגד צוות לעניין." : '''חניבעל''': "אני שמח לשמוע אותך אומרת את זה גברתי, משום שזאת הסיבה שבאנו לכאן. זהו בי.איי בראקוס, זהו טמפלטון פק – 'פייסמן', זהו ה.מ מרדוק, ואני חניבעל סמית'. אנחנו צוות לעניין!" {{מפריד}} :'''חניבעל''' לחניבעל ה"מזוייף":"ראשית, הייתי רוצה להציג בפניך את צוות לעניין האמיתי. שנית, אתה רואה את זה? זהו סיגר זול!" {{מפריד}} :'''חניבעל''':"אם אתם חברים חשבתם לצלות מרשמלו, אז עדיף שלא. אתם עלולים להיכוות." :'''קייל מייסון''':"חשבתי שהצבא תפס אתכם." :'''חניבעל''':"כן, כך גם הם." {{מפריד}} :'''ברני שצמן''': "נראה כאילו אנחנו מתכוננים למלחמה." :'''חניבעל''': "יכול להיות שבהחלט כך." :'''ברני שצמן''': "אמור לי משהו. אתה לא ממש בטוח שאתה יכול לגרום להם להחזיר לנו את הכסף בחזרה. מה שאומר שזה לא בטוח שישלמו לך. אז תאמר לי, מדוע אתם עושים את זה?" :'''חניבעל''': "כל אחד יכול לבזבז את אחר הצהריים שלו בלשחק גולף, אבל אתה לא חושב שזה יותר כיף?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, יש לנו כמה אורחים לא קרואים. הם הביאו כמה דברים טובים למסיבה. חשבתי שאמרת שיש רק מכונית אחת." :'''פייס''': "אפילו כשהם משחקים מלוכלך-הם משחקים מלוכלך." :'''חניבעל''': "כן, אבל אנחנו נשחק מלוכלך יותר." {{מפריד}} :'''בי.איי''': "היי חניבעל. אם הייתה לך איזושהי תכנית, אנחנו נזדקק לאחת עכשיו. המשאית תבוא לקחת אותנו בתוך שעה." :'''חניבעל''': "יש לי תכנית, אבל היא מיועדת לגארבר ולדקר. אני לא מודאג בנוגע אלינו, אבל גארבר יהרוג את דאג ואת שאנה בתוך רגע. אף אחד לא יהרוג אותנו." :'''פייס''': "ובכן, אין משהו שנוכל לעשות בנוגע לכך עכשיו." :'''חניבעל''': "אלא אם כן..." :'''פייס''': "אלא אם כן... אתה מתכוון למרדוק? (חניבעל מהנהן בראשו לחיוב) טוב, אז אני מניח שמה שאומרים זה נכון. לאמריקה הולכים ונגמרים הגיבורים." :'''חניבעל''': "מרדוק כבר יצוץ איפשהו." {{מפריד}} :'''פייס''': "אני לא יודע למה אני מסתובב איתכם חבר'ה, אני מתחיל לאבד את האחיזה שלי במציאות." :'''מרדוק''': "הגיע הזמן!" {{מפריד}} :'''קריין חדשות ברדיו''': "במה שהוגדר כאחת ההתקפות רחבות הטווח הגדולות ביותר בהיסטוריה על הפשע המאורגן במדינה, חברי המפתח ממשפחתו של נתן וינסנט נעצרו והועמדו לדין. העצורים כוללים את ג'ק ליין הידוע גם בתור 'ג'ק המרטש', טראוויס מייסון וראש ארגון הפשע נתן וינסנט, כמו גם עוזריו הבכירים. התובע המחוזי אמר כי סרט שסופק על ידי צוות לעניין הנמלטים, היה הגורם האחראי להגשת כתבי האישום שהוגשו בקלות רבה. הודות לכך שהסיפור הזה התגלה, בעלי חנויות ומסעדות שהיו קורבנות של מבצעי ההלוואה בריבית הלא חוקיים, מגיעים כעת כדי להעיד. פעם נוספת צוות לעניין נמלטו מבלי להיתפס, אך הם השאירו מאחוריהם פרק נוסף באגדה העממית הגדלה שלהם, המתעדכנת כל עוד הם נמצאים." :'''מרדוק''': "אגדה עממית, אני אף פעם לא החשבתי את עצמי כאגדה עממית." :'''בי.איי''': "זה בגלל שאתה טמבל עממי!" :'''פייס''': "אתם יודעים, אני הייתי רוצה להישאר. לתרזה יש כמה אפשרויות נהדרות." :'''חניבעל''': "אני מרגיש שאני נדרש לצטט את אבי היקר המנוח." :'''בי.איי''': "אוי חניבעל, הספיק לי ממך ומאביך היקר המנוח. אני לא אוהב פתגמים איריים." :'''חניבעל''': "אתה תאהב את זה." :'''בי.איי''': "לא, אני לא." :'''חניבעל''': "כן, אתה כן. הפתגם אומר: 'לעיתים רחוקות האחרון בכל דבר יותר טוב מהראשון'" :'''פייס''': "לעיתים רחוקות האחרון בכל דבר יותר טוב מהראשון? אין בזה שום היגיון." :'''חניבעל''': "כמובן שכן. זה אומר 'אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה' ". {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אתם חברים של הכלה או של החתן?" :'''פייס''': "מרדוק, זאת לוויה, לא חתונה." :'''בי.איי''': "חברים של החתן!" :'''מרדוק''': "אז לכו מקדימה." :'''בי.איי''': "טיפש!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "שמעת את חניבעל מציג אותי כחבר בצוות לעניין? אני חושב שלאנשים יש את הזכות לדעת את כל העובדות. הם צריכים לדעת מי אני." :'''פייס''': "מרדוק, אנחנו יודעים שאתה חבר בצוות לעניין, זה הדבר החשוב. חוץ מזה, תלמד ממני, תהילה היא רק צל חולף. רק משב שחולף בסערה." {{מפריד}} הצוות נמצא במטוס והם בדרך להמריא לשיקגו לפגוש את אימו של בי.איי. :'''מרדוק''': "כאן הקברניט שלכם מדבר. אנחנו נמריא בקרוב. אני אכבה את השלט של 'נא לא לעשן' עד שנגיע לגובה של 30,000 רגל. עד שזה יקרה, אני אבקש מכם להישאר במקומותיכם. אנא הישארו חגורים בחגורת הבטיחות למקרה שניתקל במערבולת לא צפוייה. אנחנו רק מחכים לאישור סופי להמראה." :'''בי.איי''': "אמא מחכה, טיפש!" :'''מרדוק''': "והנה הוא הגיע..." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, אני צריך זבל!" (טורק את הדלת של משאית הזבל) :'''חניבעל''': "ואני לא סתם מתכוון לכל זבל." :'''פייס''': "אה, אתה מתכוון לסוג ספציפי של זבל." :'''חניבעל''': "כשאני אומר זבל, אני מתכוון לזבל, זבל מלוכלך." :'''איימי אלן''': "רוב הזבל מלוכלך, חניבעל. זאת הסיבה שקוראים לזה זבל." :'''מרדוק''': "לא, הוא מתכוון לזבל אמיתי." :'''בי.איי בראקוס''': (למרדוק) "רק פראייר כמוך יבין בזבל!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "איך זה נראה, בי.איי?" :'''בי.איי''': "הטיפש מתחת למשאית. אני מקווה שהוא יודע מה הוא עושה!" :'''פייס''': "אתה עלול להיות מופתע בנוגע למה שמרדוק הוותיק יודע. יש לי יותר ויותר את התחושה שהמוח שלו עובד בהמון רמות שונות. כמו רבדים, אם מקלפים אותם אחד אחרי השני, ככה אנחנו מגלים אספקטים חדשים ומופלאים על ה.מ מרדוק." :'''חניבעל''': "זה מאוד פואטי, פייס." :'''פייס''': "חשבתי כך." :'''בי.איי''': "פואטי? אתה מתכוון פתטי! אם תקלף במוחו של מרדוק, לא תמצא שם כלום מלבד ג'לי!" {{מפריד}} :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "ובכן, תראו את זה. אתה יודע שאם לא היית יודע טוב יותר, היית נכנס למקום הזה וחושב שיש לו עתיד." :'''חניבעל''': "יש לו עתיד." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "האמנם כך? מי אתה, חבר?" :'''חניבעל''': "דבר ראשון אני לא חבר שלך, ודבר שני אתה כנראה לא שמת לב, אבל יש שלט בחזית המסעדה שאומר שלהנהלה יש זכות לסרב לתת שירות לכל אחד. ובכן, אתה 'כל אחד'." :'''בי.איי בראקוס''': "בדיוק, פראייר. אם יש לך בעייה עם זה, תפתור אותה מולי." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "בעייה... אני אראה לך מהי בעייה." {{מפריד}} הצוות פורץ ביריות לאולפן ההקלטות של קייל מייסון. :'''בי.איי בראקוס''': "עצרו, פראיירים!" :'''מרדוק''': "אחים ואחיות, אנחנו הגענו. אני יודע שאנחנו יכולים ליצור מוזיקה נפלאה ביחד." (מכה עם הגרזן על המצילה של התוף) :'''קייל מייסון''': "מה זה, לעזאזל?" :'''חניבעל''': "יש לנו משלוח מיוחד עבור קייל מייסון. אתה יודע, הדואר חייב לעבור..."(צוות לעניין המזוייף נמצא בתוך שקי דואר, מה שגורם לקייל מייסון להיראות המום) :'''חניבעל''': "אני שונא הפרעות בתקשורת." (יורה לעבר חדר הבקרה שבו נמצא קייל מייסון) :'''קייל מייסון''': "לא משנה כמה וינטקה משלם לך, אני אתאים את זה, אני אכפיל את זה." :'''חניבעל''': (מצמיד רובה לחזהו של קייל מייסון) "אני אוהב התפתחות מתמטית, אבל אנחנו מאוד בררנים לגבי מי שאנחנו עובדים עבורו." :'''בי.איי בראקוס''': "בדיוק פראייר, מאוד בררנים!" :'''חניבעל''': "ועכשיו, 2 דברים: האחד, אני רוצה שתאבד את הרצון החדש שלך להיות הבעלים של מופע המערב הפרוע של קפטן וינטקה, ודבר שני, זה לא חכם לנסות להתחזות לצוות לעניין, שאלה אנחנו. וכעת, אם לא תזכור את מה שאמרתי לך, אנחנו נזנח את התנהגותינו השקטה והשלווה ונחזור לכאן ונתפרע." :'''קייל מייסון''': "אף אחד לא בא למקום שלי ומאיים עליי." :'''חניבעל''': "אני רק מתאר את העובדות, חבר. (לצוות) אוקיי בואו נזוז." {{מפריד}} :'''קת'י רוג'רס''': "אתם חבר'ה לא אמיתיים! האם יש משהו שאתם לא מסוגלים לעשות?" :'''חניבעל''': "בלט. הפסקנו ללכת לשיעורים." {{מפריד}} פייס ובי.איי נמצאים במרפאת השיניים ומחכים לתורו של בי.איי להיכנס. :'''פייס''': "אוי, תירגע, תירגע! בי.איי, רופאי שיניים הם חברים שלנו. ואם תהיה ממש טוב, הוא אולי יתן לך סוכריה על מקל (sucker - גם פראייר) ברגע שתסיים כאן." :'''בי.איי''': "פראייר זה גם איך שאני מרגיש מעצם היותי כאן." :'''רופאת שיניים''': "מר בראקוס? מר בראקוס?" :'''פייס''': [מרים את ידו של בי.איי] "אנחנו כאן" :'''רופאת שיניים''': "מכאן, בבקשה. אתה לא מפחד, נכון?" :'''בי.איי''': "מי, אני? אני לא מפחד משום דבר." [נכנסים לחדר הרופא ובי.איי מתיישב על כיסא המטופלים] :'''פייס''': "אוי בי.איי, אתה כל כך מתוח. תחשוב על דברים מרגיעים, כמו החופים שטופי השמש של פלורידה, להתרגע במלון, לגמוע פינה קולדה, ליהנות ממטבח מובחר (רופא השיניים שם על בי.איי גז הרדמה), כדורי דומדום 9 מ"מ, טילים שמתפוצצים, טנקי m15 צבאיים... לילה טוב." :'''רופאת השיניים''': "תדאג לו (לבי.איי) כמו שצריך, ותן לו את מספר הטלפון שלי כשהוא יתעורר, אכפת לך?" :'''פייס''': "כמובן, תהיי בטוחה." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מרדוק, בי.איי, קחו את צד ימין. פייס, הישאר איתי." :'''פייס''': "אה חניבעל, אם אנחנו הולכים להילחם, אני באמת אעדיף להצטוות אל בי.איי." :'''מרדוק''': "גם אני." :'''חניבעל''': "אתם חבר'ה אומרים שאתם לא רוצים להצטוות אליי?" :'''פייס ומרדוק''': "כן." :'''חניבעל''': "למה?" :'''בי.איי''': "אני אומר לך למה. כי כשאתה בהתלהבות, בן אדם, אתה מסוכן!" {{מפריד}} :'''נתן וינסנט''': "אני באתי בכדי לדבר. ובכן, שנדבר, או שלא נדבר?" :'''חניבעל''': "האם תרצה לשבת?" :'''נתן וינסנט''': "תודה." :'''חניבעל''': "שב פה." (מושיב אותו בשולחן שמושתל בו מיקרופון שמקליט את השיחה ביניהם בלא ידיעתו) :'''נתן וינסנט''': "אני מניח שיש מישהו מאחורי הבר. אני אשמח אם תבקש ממנו לצאת, אני לא חמוש." :'''חניבעל''': "מרדוק." :'''מרדוק''': "הבר סגור." (מכוון רובה לעברו של נתן וינסנט) :'''חניבעל''': (נתן וינסנט מוריד את שעון היד שהוא עונד ומניח אותו על השולחן) יש לך שעון נחמד, מה עוד?" (נתן וינסנט מוציא תמונה שבה נראים ג'ינו ג'יאני והבת שלו תרזה מוחזקים בידי טראוויס מייסון שאוחז ברובה בידו, חניבעל מעביר את התמונה לפייס) :'''נתן וינסנט''': "אני ביררתי עליכם, אתם צוות לעניין. אתם מעולם לא איבדתם לקוח. יחד עם זאת, אנחנו חושבים שמר פפרוני פיצה כאן שכר אתכם, ומאחר שהוא עשה זאת, הוא עומד להפוך להיסטוריה." :'''חניבעל''': "האמנם?“ :'''נתן וינסנט''': "נכון מאוד. אתה מבין, השעון הזה מסונכרן עם אחד ממקורביי בחוץ. הוא קיבל הוראה לירות כדור בג'ינו ובבת שלו בדיוק בשעה 16:00, שזה בדיוק בעוד... אתה מוכן לעזור לי? אני בלי המשקפיים שלי." :'''חניבעל''': "30 שניות. מה אתה רוצה?" :'''נתן וינסנט''': "אני רוצה שתניחו את הנשקים שלכם, שימו את ידיכם על הראש, אתה מאחורי הבר בוא לכאן!" :'''פייס''': "קולונל, מה עושים עכשיו?" :'''נתן וינסנט''': "15 שניות." :'''מרדוק''': "קולונל?" :'''נתן וינסנט''': "7, 8, 9, 10..." :'''חניבעל''': "אוקיי." :'''נתן וינסנט''': (מדבר בווקי טוקי) "עצור!" :'''נתן וינסנט''': "אני חושב שיש לנו כאן הבנה. (מדבר שוב בווקי טוקי) הכניסו אותם פנימה." {{מפריד}} :'''ברני שצמן''': "הם היכו את מר לאסקי ושברו למר דניאלס את האצבעות. לא אכפת לי אם עשיתם את כל הדרך מלוס אנג'לס, אתם צריכים ללכת הביתה מר סמית'. יש לנו כאן מספיק צרות. למה שנרצה ליצור לעצמינו עוד צרות?" :'''מוכר בחנות''': "ברני, הם הרסו לי את החנות פעמיים, ולקחו את הכסף שלי במשך חודשים. אתמול הם לקחו את תיבת התצוגה וזרקו אותה מהחלון, וכשאמרתי להם שאני לא אסבול את זה יותר, זה הרגיש 'נהדר' " :'''ברני שצמן''': "כן, ואז הם שברו לך את האצבעות, ובפעם הבאה הם עלולים לשבור לך את הצוואר." :'''חניבעל''': "בפעם הבאה לא יקרה כלום, אם אנחנו נתחיל לעבוד מר שצמן." :'''בי.איי''': (לניקי) "היי אח קטן, לאן אתה הולך? (רואה את הפלסטר על מצחו של ניקי) מי היכה אותך?" :'''ניקי''': "החלאה הזאת דיגר, כשבטעות מרחתי לו משחת נעליים על הגרב. הוא השתגע. הוא לקח את קופסת צחצוח הנעליים שלי וזרק אותה לרחוב, שבר אותה היטב. הוא אפילו לא שילם לי על הצחצוח." :'''ברני שצמן''': "אתה רואה? אפילו הילד הקטן. ככה המפלצות האלה מתייחסות לאנשים. אתה רוצה שנילחם בהם, הא? אנחנו אפילו לא יודעים מי הם, מי שלח אותם, מהיכן הם הגיעו." :'''אמא של טרייסי ריכטר''': "מר סמית', כשסטן נסע ללוס אנג'לס למצוא אתכם, איש הקשר שלכם נקב במחיר גבוה מאוד. ובכן, הכל שווה בכדי להיפטר מהעלוקות הללו, אבל לא נותר לנו איך לשלם לכם." :'''בי.איי''': "מה אתה אומר, בחור צעיר?" :'''ניקי''': "חסכתי קצת בלחמניות שלי בשביל קופסת צחצוח הנעליים. זה לקח לי חודש. זה כל מה שנותר לי. כל סנט. אבל אני רוצה לעזור." :'''בי.איי''': "3.68 דולר. זה אמור לכסות את העמלה שלנו." :'''ברני שצמן''': "ואם תיכשלו, הדברים יהיו גרועים יותר." :'''איימי אלן''': "הם לא ייכשלו, אני ראיתי מה הם מסוגלים לעשות. הם לא ייכשלו." :'''חניבעל''': "אז האם הכל מוסכם?" :'''מוכרי החנויות''': "בסדר. כן." :'''חניבעל''': "מחר הפתיחה הגדולה (של חנות הטלוויזיות)." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "או, אני אה, מצטער בנוגע לחור הזה בסירה שלך." :'''ג'וני טוריאן''': "איזה חור?" :'''חניבעל''': [שולף רימון יד] "החור ש, אה, זה עומד לעשות." :'''חניבעל''': [זורק את רימון היד אל תוך הפרוזדור] "לנטוש את הסירה!" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ובכן, דרו, אני מופתע. לא חשבתי שיהיה לך את האומץ לקחת את ההשפלה באופן אישי." :'''צ'ארלס דרו''': "או, אנחנו רק קפצנו כדי להגיד לכם שאתם משחקים עם הבחור הלא נכון." :'''חניבעל''': "יש לנו את הבחור הנכון, ואנחנו לא משחקים. מה שאנחנו רוצים זה שתסגור לחלוטין את בית המלאכה שלך, היום." :'''צ'ארלס דרו''': "אתה מנסה להצחיק?" :'''חניבעל''': "אני מנסה לחסוך לך 10 מייל של אומללות. אנחנו יודעים לאן הדרכים מובילות. כבר פגענו בך פעם אחת, ואנחנו נפיל אותך בכל פעם שתהיה מטומטם מספיק בכדי לקום." :'''צ'ארלס דרו''': "יש לי הרבה אנשים." :'''חניבעל''': "אתה הסתתרת מאחורי כמה הטענות. אנחנו ניקח את חומצת הסוללות הזאת שאתה מוכר ונשפוך אותה בכל מקום מספיק פעמים עד שתתרושש." :'''צ'ארלס דרו''': "הבנתי אותך. אתה מחפש מעט אקשן כאן. זה העניין?" :'''חניבעל''': "אנחנו? אנחנו רוצים לקבור אותך. למזלך אנחנו חברים של הכומר, כי הוא לא יאהב את זה." :'''צ'ארלס דרו''': "כל האיומים האלה, כל האיומים האלה... אולי אני אבעיר את המקום הזה עם לפיד עכשיו כשכולכם נמצאים פה. מה דעתך על זה?" [פייס ובי.איי נכנסים ודורכים את הרובה שלהם] :'''בי.איי''': "מה דעתך בנוגע לזה, פראייר?" :'''חניבעל''': "צא מפה." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "לא הייתה לי את ההזדמנות לומר לך, אבל את בהחלט יודעת איך לעבוד עם צינור לכיבוי אש." :'''אנני סנדרס''': "בשביל אישה...?" :'''חניבעל''': "ככל שאת תנופפי בדגל הזה חזק יותר, את עלולה לשבור את המוט." :'''אנני סנדרס''': "אתה צודק, אני מצטערת. אני מניחה שיש לי את הנטייה הזאת לתגובה מוגזמת לפעמים. אני חושבת שפשוט עייפתי מלהיתפס כאישה שעושה עבודה של גברים." :'''חניבעל''': "אני אגיד לך משהו. את מתחילה להרשים אותי." :'''אנני סנדרס''': "רק מתחילה?" :'''חניבעל''': "נסי אותי." {{מפריד}} :'''ג'קלין "ג'קי" טיילור''': "זה הדבר הכי פרוע שעשיתי אי פעם. אתם משוגעים!" :'''חניבעל''': "אם כבר מדברים על מרדוק, איפה הוא?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה נשמע, ג'ק?" :'''ג'ק הרמון''': "כן. [מזהה את חניבעל] ג'ון! מה אתה עושה פה?" :'''חניבעל''': "אנחנו נדבר מאוחר יותר." :'''ג'ק הרמון''': "אבל קולונל דקר יהיה פה כדי לחפש אותך." :'''חניבעל''': "הממ, אני הייתי מאוכזב אם הוא לא היה בא." {{מפריד}} :'''הארפר''': "קנדל, את מוכנה לבוא לפה בבקשה?" :'''חניבעל''': "השעה 17:00 מר הארפר. היא קרוב לוודאי סיימה להיום." :'''הארפר''': "מי אתה?" :'''חניבעל''': "גנדי, [מוציא אקדח ומכוון אותו לעברו של הארפר] וזו מחאתי האישית. שלושה ממקורביי מוחזקים כאן בניגוד לרצונם." :'''הארפר''': "אני לא יודע שום דבר בנוגע לדברים האלה." :'''חניבעל''': "נסה שוב, מר הארפר. זה העסק שלך, אתה יודע מה הולך כאן." :'''הארפר''': "תראה. הם חטפו את אשתי ואת הבת שלי. הן מוחזקות כבנות ערובה." :'''חניבעל''': "בסדר מר הארפר, אני מאמין לך. [הולך לתמונה של מפת אוויר] איפה אנחנו כאן במפה האווירית שלך?" :'''חניבעל''': "מר הארפר, יש לי את ההזדמנות להחזיר את אשתך ואת הבת שלך חזרה בבטחה אם אוכל לשחרר את אנשיי. ועכשיו, איפה אנחנו?" :'''הארפר''': [מצביע על התמונה של המפה האווירית] "אנחנו כאן. הם מוחזקים כבני ערובה כאן." :'''חניבעל''': "אה-הא. האם הוא מלכד את המקום?" :'''הארפר''': "אני חושב שכן. קייל מסוגל לכל דבר שאני לא הייתי מסוגל לשים אותו בו." :'''חניבעל''': "קייל. דאגלס קייל?" :'''הארפר''': "אתה מכיר אותו? אז אתה אמור לדעת שהוא משוגע." :'''חניבעל''': "כן, הוא אכן משוגע. שב בכיסא הזה מר הארפר. אני אקשור אותך. כשקייל ימצא אותך, אתה פשוט תגיד לו שתפסתי אותך בהפתעה. אנחנו נשמור על אשתך והבת שלך בטוחות." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "אם מישהו זקוק לטיפול רפואי, אני בטוח שד"ר פורסט בעיר יעזור לכם. קראנו למשטרת המחוז והם אמורים להגיע לכאן מיד. רק אל תתן לנבלות האלה לברוח מפה עד שהמשטרה תגיע." :'''קארל פירסון''': "אני לא ציפיתי שתחזור." :'''חניבעל''': "אתה לא הבנת אותנו. אתה יכול לבנות את בית המפגש שלך עכשיו. אתה לא צריך את העזרה שלנו." :'''קארל פירסון''': "כאן, אחרי כל זה?" :'''חניבעל''': "למה לא? סייקס והחברים שלו יהיו בכלא למשך המון זמן. אתה בטוח, ואתה הרווחת את זה." :'''קארל פירסון''': "הרווחתי את זה? עם כל הכעס וההרס והפגיעות כאן מסביבנו? אפילו אתה לא יכול להאמין שהרווחנו את זה עם כל זה. אתה מצפה ממני להודות לך?" :'''חניבעל''': "לא. לא, אפילו שאתה אחד מהאנשים הכי צרי אופק שאי פעם פגשתי בדרך שלך אני מעריץ אותך על דבר אחד, קארל: אתה לא משנה את המנגינה שלך כשאתה מנצח. רוב האנשים כן. האם אי פעם עלה בדעתך איפה אנשים כמוך היו בלי אנשים כמונו?" :'''קארל פירסון''': "שתהיה לך נסיעה בטוחה, קולונל." {{מפריד}} :'''הארפר''': "מה כבר יכלתי לעשות? הוא כיוון עליי אקדח." :'''דאגלס קייל''': "הארפר, אם לא נחזיר אותו (את חניבעל) בחזרה, אתה רק יכול לקוות לכך שהוא היה הורג אותך מיידית. וזה יהיה אפילו גרוע יותר עבור אשתך והבת שלך." [הטלפון מצלצל, ודאגלס מורה להארפר לענות לשיחה] :'''הארפר''': [עונה לטלפון] "כן.“ :'''חניבעל''': "מר הארפר, אנחנו נחזיר את המשפחה שלך בחזרה אז שלא תיפול רוחך. ועכשיו, תן לי לדבר עם אחת החלאות האלה, אני יודע שהוא עומד לידך." :'''דאגלס קייל''': "מי זה?" :'''חניבעל''': "האם זה דאגי קייל? דאגי המשוגע הותיק? מה העניינים? מלבד היותם רצחניים?" :'''דאגלס קייל''': "מה אתה רוצה, סמית'?" :'''חניבעל''': "אני רק חשבתי להתקשר ולומר לכם חבר'ה שאיבדתם את האיחוד שלכם היום. אני חשבתי שאתם אמורים להיות טובים." :'''דאגלס קייל''': "כן, ובכן זה עדיין לא נגמר." :'''חניבעל''': "כן? יש לנו הצעה קטנה עבורך. מה דעתך לבוא לפה ולנסות אותנו כשאנחנו יודעים שאתה מגיע?" :'''דאגלס קייל''': "אין דיל." :''':חניבעל''': "אוקיי. זה תלוי בך. אבל בעוד 6 שעות אנחנו נצא מפה לצד השני של העולם. עכשיו שנינו יודעים שאתה לא יכול להרשות שזה יקרה. אתה יודע איפה למצוא אותנו. והבא חוסם עורקים משלך, הא" {{מפריד}} :'''סמל ווילסון''': "המפקד." :'''קולונל לינץ'''': (נאנח) "האם יש לך משהו לדווח, סמל?" :'''סמל ווילסון''': "צוות לעניין המזוייף הופיעו הבוקר ולחצו ממש חזק על וינטקה והבת שלו למכור (את מופע המערב הפרוע הנודד)." :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מתעניין בצוות לעניין המזוייף! הצבא נתן לי עוד ניסיון אחד לתפוס את צוות לעניין האמיתי ואני לא מתכוון להיכשל." :'''סמל ווילסון''': "עדיין אין שום סימן לגביהם, המפקד." :'''קפטן רויס''': "אתה באמת חושב שהם יופיעו, קולונל? הם אמורים לדעת שזו עלולה להיות מלכודת." :'''קולונל לינץ'''': "הם יופיעו. לא משנה כמה זמן עבר, אני עדיין מכיר את הלך החשיבה של סמית'. מלכודת או לא, הם יופיעו כדי לטהר את שמם. וכשהם יעשו זאת - הם שלי!" {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, אתה מאמין לזה? הא?" :'''חניבעל''': "קראתי את זה - אני מאמין לזה." :'''בי.איי''': "זה רע חניבעל, ממש רע. מישהו מסתובב וטוען שהוא צוות לעניין. יש רק צוות לעניין אחד. אנשים מתחילים להאמין למה שהם קוראים." :'''חניבעל''': "אני יודע בי.איי, אני יודע. [מקריא מתוך הטור של ג'ו אייבי בעיתון שכותרתו היא: "צוות לעניין: גיבורים או נבלים?"] 'שמעתם עליהם. צוות לעניין האגדיים. 3 נמלטים לבד ובמנוסה, נרדפים על ידי המשטרה הצבאית לכל מקום שהם הולכים, ועדיין האנשים האלה מוצאים את הזמן לתת עזרה לאלה הזקוקים לה, חסרי הישע והמדוכאים. אך האם אלה חדשות האתמול? האם רובין הוד המודרני שלנו הפך למר נפש? או שזה רק המקרה של הנמר שחושף את הכתמים האמיתיים שלו?' אתם יודעים, מישהו חושב שזה עסק טוב לגרום לצוות לעניין להיראות רע." :'''בי.איי''': "הפראיירים האלה ייראו רע כשאני אסיים לטפל בהם." :'''פייס''': "חניבעל, אתה לא סבור שהצבא יצא עם הרעיון הזה של ליצור עוד צוות לעניין על מנת לגרום לנו לצאת החוצה." :'''חניבעל''': "אני לא יודע, אבל הם ינסו להשתמש בזה כך או אחרת." :'''בי.איי''': "אני מציע שניסע למופע המערב הפרוע הנודד שאייבי כותב עליו ונחסל את המתחזים האלה." :'''חניבעל''': "בי.איי, לא יכלתי לנסח את זה טוב יותר בעצמי. פייס, לך לשחרר את מרדוק מבית החולים." :'''פייס''': "בסדר." :'''חניבעל''': "אנחנו בדרכינו לנקודת המערב." :'''בי.איי''': "כן!" {{מפריד}} :'''דאגלס קייל''': "איפה סמית', פק?" :'''פייס''': "אתה יודע, זה כל היופי שבדבר. אין לי מושג קלוש. באמת, אף פעם לא היה לי. הוא תעלומה אמיתית, הוא תעלומה מהלכת. כן, הוא עלול להתחיל להטיל עליכם פצצות חבר'ה. ואז מצד שני הוא פשוט עלול להופיע בתור נזירה. אני לא יכול לומר, ואני אה, יודע בדיוק כמו כל אחד אחר. הוא באמת מסתורי במידה רבה." {{מפריד}} [אחרי שצוות לעניין נתפס על ידי דקר] :'''קולונל דקר''': "עד מחר בבוקר אתם תאכלו ארוחת בוקר עם 500 בחורים בדיוק כמוכם." :'''פייס''': "אה, אין אף אחד כמונו." {{מפריד}} :'''חניבעל''': [מקיש על שעון היד שלו] "אתם יודעים, אנחנו נמצאים פה כבר כמעט שעה." :'''פייס''': "אל תגיד לי מה השעה! תגיד לי על איזו תכנית גדולה בדיוק חשבת..." {{מפריד}} הטלפון הסודי של הצוות מצלצל בואן, וכולם מסתכלים על פייס בחשדנות מתוך הנחה שהוא נתן את המספר לאחת הבחורות שאיתן הוא יוצא. :'''פייס''': "לא, לא, לא, חכו, אני נשבע שלא נתתי את המספר לדייט שלי. דניס הול הייתה הפעם היחידה שזה קרה, ואם הייתם רואים אותה הייתם מסכימים שזה מקרה חירום אמיתי." :'''חניבעל''': [עונה לטלפון בואן] "לו משלוחים. כן, מה אתם רוצים? זאת שיחת חוץ. זה עבור מר בי.איי בראקוס, המנהיג של צוות לעניין." :'''בי.איי''': [עוצר את הואן לאחר השיחה עם אמו] "הם שברו לאמא שלי את הזרוע. אף אחד לא נוגע באמא שלי ונשאר חי כדי לספר על זה. אנחנו צריכים להגיע לשיקגו בזה הרגע, חניבעל!" :'''חניבעל''': "בי.איי, קח את זה בקלות. אנחנו מאחורייך בדבר הזה במאה אחוז." :'''פייס''': "בי.איי, מה שתגיד. תזכור, אתה המנהיג שלנו." :'''בי.איי''': "תראה, אני יודע שאני מגזים לפעמים, אבל אתה מגזים כל הזמן!" :'''פייס''': "ובכן, למעשה, אני תמיד הרגשתי שיש לך פוטנציאל מנהיגותי." :'''בי.איי''': "אנחנו צריכים למצוא את הדרך המהירה ביותר האפשרית להגיע אל אמא שלי." :'''מרדוק''': "זה אומר לטוס, בחור גדול." :'''בי.איי''': "בדיוק, לטוס!" :'''חניבעל''': "אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה לעשות?" :'''בי.איי''': "כן, והפעם בלי טיסות מסחריות, הן תמיד מאחרות, ואנחנו לא יכולים לאחר. פייס, אני רוצה שתשיג לנו מטוס, ועדיף שזה יהיה מטוס סילון." :'''פייס''': "2000 מייל במטוס סילון פרטי. הדלק עולה לנו 85 דולר לגלון, זה יקר. אולי אנחנו צריכים לשקול נהיגה לשיקגו." :'''בי.איי''': [לופת בז'קט של פייס] "אני רוצה לטוס!" :'''פייס''': "הוא אה... רוצה לטוס." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "סקוטר (scooter, הכינוי של בי.איי בילדותו), מותק, אתה חייב לעשות משהו." :'''חניבעל''': "מה התכנית, בי.איי?" :'''בי.איי''': "אנחנו זקוקים לתכנית, כן. המממ, תן לי לחשוב." :'''חניבעל''': "אתה יודע, אמרת במטוס שאנחנו יכולים להחליף את החוזה של אמא שלך, זה עשוי להיות הדבר הנכון." :'''בי.איי''': "בדיוק אמא, אנחנו נשנה לך את החוזה." :'''גברת בראקוס''': "ואיפה אני אמורה להישאר?" :'''חניבעל''': "בי.איי חשב שאולי בינתיים את תעברי לגור אצל חברה באופן זמני." :'''בי.איי''': "כן, זה חלק נוסף מהתכנית שלי." :'''קארן''': "כן, אני אשמח לארח אותך לבינתיים גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אני מעריכה את זה קארן." :'''בי.איי''': "יופי, התכנית כבר עובדת." :'''חניבעל''': "קארן, האם יש לכם ועד בית בבניין הזה?" :'''קארן''': "לא." :'''חניבעל''': "אין לכם ועד בית. לא פלא שכל זה קורה. אולי אנחנו צריכים להקים אחד. מה אתה חושב, בי.איי?" :'''בי.איי''': "רעיון טוב, חניבעל. אנחנו צריכים אחד כזה. זה השלב הראשון." :'''פייס''': "או, בי.איי, הכנסת אותנו להתלהבות עכשיו." :'''חניבעל''': "או, הוא אוהב את זה כשתכנית מצליחה." {{מפריד}} הצוות מגיע לביתה של אימו של בי.איי. :'''גברת בראקוס''': "או מותק, אני כל כך שמחה לראות אותך. זה בטח חייב להיות חניבעל. :'''חניבעל''': "גברת בראקוס." (לוחץ לה את היד) :'''גברת בראקוס''': "וזה פייס." :'''פייס''': "מה שלומך?" :'''גברת בראקוס''': [על מרדוק] "הוא לא נראה כמו בן אדם משוגע." :'''מרדוק''': "חכי עד שתכירי אותי." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, ברוכים הבאים לשיקגו." :'''מרדוק''': [מחזיק מצלמת וידאו ביד ומתחיל לצלם] "תנו לי חיוך קטן." :'''בי.איי''': "תניח לזה, טיפש." :'''גברת בראקוס''': "הו לא, זה בסדר מרדוק. יש לי כל כך מעט תמונות שלי ביחד עם סקוטר." (scooter) :'''מרדוק, פייס, וחניבעל''': "סקוטר?" :'''גברת בראקוס''': "כן, אתם מבינים. כשבי.איי היה בערך בגובה של חצי ברך, אבא שלו קנה לו משאית צעצוע, והוא היה נוהג להסיע אותה ברחבי הסלון ולהרוס את השטיח שלי כל היום, ואז הוא היה לוקח את המשאית איתו למיטה בלילה." :'''בי.איי''': "אוי אמא, אף אחד כבר לא קורא לי סקוטר יותר." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אתה תמיד תהיה סקוטר בשבילי, ולא אכפת לי כמה תכשיטים אתה עונד. [לפייס] ילד לא אמור לענוד יותר תכשיטים מאמא שלו, אתה לא מסכים?" :'''פייס''': [בי.איי מסתכל עליו במבט של "עדיף שתגיד משהו לשביעות רצוני"] "ובכן, אני חושב שלסקוטר יש סגנון מסויים שמאפשר לו לענוד כמות עודפת של תכשיטים." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אני לעולם לא אתרגל לזה." {{מפריד}} פייס מגיע לשחרר את מרדוק מבית החולים הפסיכיאטרי. :'''מרדוק''': "פייס, האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "מרדוק, אתה מוכן לשבת בכיסא גלגלים בבקשה?" :'''מרדוק''': "האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "אתה מוכן לשבת בכיסא גלגלים?" :'''מרדוק''': "האם קראת עיתון לאחרונה?" :'''פייס''': "מה." :'''מרדוק''' "אני רוצה שתקשיב לזה, בסדר? [מקריא מתוך הטור של ג'ו אייבי בעיתון] 'צוות לעניין האגדיים. שלושה נמלטים מבוקשים לבדם ובמנוסה.' שלושה, אתה קולט את המילה? שלושה." :'''פייס''': "שלושה." :'''מרדוק''': "פייס, אני חבר בצוות לעניין בדיוק כמוך, אבל השם שלי לא מופיע בעיתון. האם זה משהו שאני עושה לא כמו שצריך?" :'''פייס''': "לא. אוקיי תראה מרדוק, עקרונית אתה לא במנוסה עם יתר הצוות. זאת הסיבה היחידה לכך שאני צריך כל פעם להמציא הונאה כדי לשחרר אותך מבית החולים. אם הצבא היה חושב שאתה אחד מאיתנו, הם היו במעקב אחרייך 24 שעות ביממה." :'''מרדוק''': "כן, אני מניח. אבל אתה יודע, זה די פוגע בך כשהשם שלך אף פעם לא מופיע בעיתון. זה גורם לך להרגיש כמו סוג של נטע זר." :'''פייס''': "מרדוק, אתה תמיד תהיה אחד מאיתנו. השאלה היא מי מאיתנו? זכרת לסגור את הברז?" :'''מרדוק''': "ידעתי שיש משהו ששכחתי לעשות..." (מוציא את הידית של הברז מהכיס שלו וזורק אותה על הרצפה) {{מפריד}} החיילים פותחים את המשאית ובתוכה הואן של צוות לעניין. :'''גנרל רוקמור''': "עבודה טובה, קולונל לינץ'. לכדת את צוות לעניין. הצלחת לעשות את זה. אני לא צריך לומר לך מה זה עלול לחולל לקריירה שלך." :'''קולונל לינץ'''': "הם היו טובים המפקד, אבל התוצאה הייתה בלתי נמנעת. אף אחד, אפילו לא צוות לעניין, לא יכול לברוח מבלי להיתפס עד בלי די. (מפנה את מבטו לכיוון הואן של צוות לעניין) כאן קולונל לינץ'. אתם מוקפים סמית', אני רוצה שתצאו מהואן הזה עם ידיים למעלה, או שנפתח באש. יש לכם בדיוק 10 שניות." [החיילים דורכים את הרובים שלהם, ודלת הואן נפתחת, אך מתוכה יוצאים קפטן וינטקה והבת שלו] :'''קפטן וינטקה''': "שלום!" :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מבין." :'''גנרל רוקמור''': "צוות לעניין, הממ?" :'''קפטן רויס''': "זה (הואן) ריק קולונל, לחלוטין." :'''קולונל לינץ'''': "רויס, עצור אותם." :'''גנרל רוקמור''': "על מה קולונל? התחזות לצוות לעניין? אני רוצה ששני אלה ילוו מחוץ לבסיס. קחו את הואן למחסן ותנעלו אותו." :'''גנרל רוקמור''': "אני לא מבין מה זה אמור להביע קולונל לינץ', אבל אני לא חושב שזה מצחיק. אמרת לי שתפסת את צוות לעניין." :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מבין. גנרל, גנרל, גנרל, זאת הייתה תרמית." :'''גנרל רוקמור''': "אני רוצה דיווח מלא על התקרית הזאת על השולחן שלי, ואני רוצה אותו מלפני 10 דקות." :'''קולונל לינץ'''': "המפקד." [בזמן שלינץ' ורוקמור מדברים, צוות לעניין מתגנב מאחוריהם כשהם מחופשים לחיילים והם נכנסים לואן ומתחילים לצאת מהמשאית] :'''קולונל לינץ'''': (רואה את צוות לעניין בתוך הואן מתחילים לברוח) "הואן, זה הם. עצרו את הואן הזה!" [החיילים מנסים לירות לעבר הואן, אך לא מצליחים לפגוע בו וצוות לעניין בורח] :'''קולונל לינץ'''': "אני לא מאמין!" :'''חניבעל''': "אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה." {{מפריד}} :'''אלן פנהאל''': [לצ'אק איסטרלנד] "אני רוצה שאתה והאנשים שלך תצאו מכאן. זה רכוש פרטי. אתם מסיגי גבול." :'''צ'אק איסטרלנד''': "למה שלא תתקשרי לשריף ותשסי בנו את החוק? [לחניבעל] האם תהיה מעוניין בעצה טובה?" :'''חניבעל''': "אני אוהב עצות, בייחוד עצות טובות." :'''פייס''': "סלח לי, אבל אתה מוכן בבקשה להוריד את הרגל שלך מהפגוש? אל תיעלב, אבל זה חסר נימוס." :'''צ'אק איסטרלנד''': "אני בחור חסר נימוס." :'''פייס''': "או, ובכן, במקרה הזה תמשיך הלאה." :'''צ'אק איסטרלנד''': [לחניבעל] "הנה העצה שלך." :'''מרדוק''': "סלחו לי, הכלב (המדומיין) שלי זז. בילי בוא לפה. אם לא תהיה כלב טוב אתה תישאר ברצועה שלך. הוא לא נושך." :'''צ'אק איסטרלנד''': [צוחק] "אתם חבורה של ליצנים. ממש מצחיק. אני מתפוצץ מצחוק כאן." :'''חניבעל''': "הוא (מרדוק) חולה נפש. הוא לא מסוכן בדרך כלל אבל הוא הוזה. עכשיו, אתה עמדת לתת לי עצה." :'''צ'אק, איסטרלנד''': "כן. הנה העצה שלך. כנסו בחזרה למשאיות האלה ותגלגלו אותם מפה." :'''חניבעל''': "זה הכל?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "זה הכל." :'''חניבעל''': "אני לא אוהב את העצה הזאת. יש לך עצה אחרת?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "יש לי הבטחה בשבילך. אם לא תצא מכאן בתוך חצי שעה, אני אהרוס לכם את המשאיות, ואני אהרוס אתכם חבר'ה." :'''מרדוק''': "בילי, הישאר במקום, אל תזוז." :'''חניבעל''': "מה אם אני אהיה מאוד נחמד ואגיד 'בבקשה תנו לנו לעשות את העבודה שלנו ואל תפגעו בנו' האם זה יעשה איזשהו הבדל?" :'''צ'אק איסטרלנד''': "זה לא יעשה איזשהו הבדל בכלל." :'''חניבעל''': "אז זה בכלל לא משנה אם אני אשאר בצד הטוב שלך או לא." :'''צ'אק איסטרלנד''': "שום דבר מאלה." :'''חניבעל''': "במקרה הזה..." (חניבעל נותן אגרוף בפניו של איסטרלנד והצוות מתחיל להילחם באנשיו של איסטרלנד) {{מפריד}} :'''צ'אק איסטרלנד''': "אמרתי לך להסתלק מפה. אולי בפעם הבאה אתה תקשיב." :'''חניבעל''': "אני בספק בנוגע לזה. אני עקשן. זה פגם רציני באופי." {{מפריד}} :'''איימי''': "האם הוא (חניבעל) בסדר?" :'''פייס''': "הוא (חניבעל) אוהב לראות כמה גדול הקליע לפני שהוא דורך עליו, זה מה שהוא אוהב לעשות." :'''בי.איי''': [חניבעל ממלמל] "מה הוא אמר?" :'''פייס''': "הוא אמר 'אני אוהב את זה כשתכנית מצליחה.' " {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה אתה אומר טומי? מה מביא אותך לפה כל כך מוקדם בבוקר? באת לחלוק כבוד לשותפך היקר המנוח?" :'''המאפיונר טומי טיליס''': "אתה לא יודע עם מי אתה מתעסק." :'''חניבעל''': "או, כן, אני יודע. אתה מלך הג'וקים כאן. עכשיו, אנחנו יכולים לעשות את זה בדרך הקשה או בדרך הקלה. בערך בעוד דקה אני ושלושה חברים שלי נשחרר עלייך את הסיוט הכי גרוע שלך. אתה תקווה שהאדמה תיפתח מתחת לרגלייך ותבלע אותך." :'''המאפיונר טומי טיליס''': "מה הדרך הקלה?" :'''חניבעל''': "זאת הייתה הדרך הקלה..." {{מפריד}} :'''קת'י''': "כמה מהמוניות שלהם אתם הצלחתם להרוס?" :'''פייס''': "זה לא מספר המוניות מה שנלקח בחשבון, אלא האיכות של הרושם שעשית." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, לא עשינו שום דבר חוץ מאשר להפסיד, וזה הרושם שעשינו." :'''מרדוק''': [מדבר עם גרב על היד שלו] "זה בסדר לשבת כאן ולדון על נצחונות ישנים, אבל קפטן מונית מוכן להתגלגל בליוויו של כלבו הנאמן. אני מציע שהגיע הזמן שאנחנו נעביר את האזהרה שלנו. האזהרה צריכה להיות מועברת קודם לפני שקפטן מונית יכול לבקש לנקום את העוולה. (בי.איי מוריד את הגרב מידו של מרדוק) :'''מרדוק''': "היי, אני ורן, וטרינר. האם ראית את חברי הוותיק סאקי? (בי.איי נוהם על מרדוק) לא משנה." :'''קאל פרימן''': [לחניבעל] "אתה בטוח שהוא (מרדוק) בסדר? הוא לא נראה בדיוק נורמלי." :'''חניבעל''': "הגרב הזו אומרת את האמת. הוא (מרדוק) צודק לחלוטין. הגיע זמנו של מר קריין ללמוד שימיו ספורים." {{מפריד}} :'''אנני סנדרס''': "הדפנו את קלסי לאחור בצורה די חזקה, הוא ידחוף בחזרה." :'''חניבעל''': "אנחנו נהיה מוכנים." :'''אנני סנדרס''': "אני לא יכולה להרשות לעצמי שיהיה לי אתכם בכל מחסום דרכים שקלסי מציב. מה יקרה בעוד שבוע או חודש כשאתם כבר לא תהיו בסביבה?" :'''חניבעל''': "אל תדאגי. עד אז קלסי יהיה רק זכרון רע. העניין בנוגע לקלסי הוא להבין למה הוא רוצה כל כך את תחנת כיבוי האש הזאת? אני יודע שאת לא מרוויחה הרבה כסף בזה." :'''אנני סנדרס''': "אני יכולה לשאול אותך משהו, סמית'?" :'''חניבעל''': "בוודאי." :'''אנני סנדרס''': "למה אתם עושים את מה שאתם עושים?“ :'''חניבעל''': "תקראי לזה הישרדות." :'''אנני סנדרס''': "רוצה להתערב שאם לא הייתם מבוקשים אתם עדיין הייתם עושים את זה?" :'''חניבעל''': "להתערב? [אנני מהנהנת בראשה לחיוב] על מה היית רוצה להתערב?" :'''אנני סנדרס''': "מה עובר לך בראש?" {{מפריד}} :'''טאנן''': [למרדוק] "מה אתה, משוגע?" :'''מרדוק''': "כמובן שאני משוגע, הוצאתם אותי ממחלקה פסיכיאטרית בבית חולים לחולי נפש, חתיכת טיפש." :'''רויקו''': "היי! אתה יודע מה אני עושה לבחורים שלא סותמים את הפה? אני לוקח כמה מיתרים של פסנתר ותופר איתם את השפתיים שלהם." :'''מרדוק''': "זה יכאב..." {{מפריד}} :'''בי.איי''': " מרדוק המסכן. בחוץ לבדו. נרדף על ידי ציידי ראשים. אם הם יעשו לו משהו..." :'''פייס''': "בי.איי, אף פעם לא שמעתי אותך נשמע מודאג בנוגע למרדוק." :'''בי.איי''': "אני לא מודאג! פשוט המשוגע הטיפש לא יכול לעזור לעצמו." :'''פייס''': "בחיי, אני חושב שאנחנו רואים צד אחר לגמרי של מר בי.איי בראקוס כאן." :'''בי.איי''': "אתה לא ראית שום דבר! ועכשיו בוא נלך להביא את מרדוק." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "חייב להיות לך בן זוג. את בחורה יפה." :'''ד"ר קלי סטיבנס''': [מסמיקה] "ובכן, אף פעם לא קראו לי יפה." :'''מרדוק''': [לוקח את קלי למראה ומחזיק אותה באופן נועז מולה] "בחורה יפה!" :'''ד"ר קלי סטיבנס''': [קלי רואה בעיניו של מרדוק שיש לו רגשות אמיתיים כלפיה והקול שלה מראה שהיא באמת נרגשת] "א... אתה משוגע, אתה יודע את זה?" :'''מרדוק''': "אני יודע את זה, אבל האם את יודעת?" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "פייס לא אמר שהוא יפגוש אותנו כאן? (בשדה התעופה)" :'''פייס''': "כן, זה מה שהוא אמר. איך הייתה הטיסה?" :'''בי.איי''': "בסדר, אני מניח. אתה נוהג?" :'''פייס''': "ברומא התנהג כרומאי... חניבעל אמר שאנחנו נעקוב אחרי הסנאי בחזרה לחור שלו במבצע הזה, אז אני מניח שאם אתה הולך לשבת למישהו על הזנב בניו יורק, אף אחד לא יחשוד במונית." {{מפריד}} בי.איי נכנס למסעדה של צ'ארלי סטראטרס. :'''סקאלי''': "עצור ותישאר איפה שאתה עומד, חבר. אנחנו לא פתוחים עד השעה 16:00." :'''בי.איי''': "תשמע בחור, אני נהג מונית. באתי כדי לאסוף נוסע. [פונה אל חברתו של צ'ארלי] תגידי, את צריכה טרמפ?" :'''ריטה, חברתו של צ'ארלי''': "תראה צ'ארלי, אם אתה עומד להיות עסוק, אני יכולה ללכת לעשות שופינג לבד." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "את לא הולכת לשום מקום, מתוקה. [לבי.איי] אף אחד לא הזמין שום מונית, אז תתחפף מפה." (בי.איי יוצא מהמסעדה של צ'ארלי ותוך כדי קורץ לחברה שלו ומחייך אליה והיא מחייכת אליו בחזרה) :'''צ'ארלי סטראטרס''': "היי, מה את מחייכת?“ :'''ריטה, חברתו של צ'ארלי''': "סתם. זה פשע לחייך?" :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אלא אם אני אומר אחרת." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אכפת לך להעביר את זה בשבילי?" :'''חניבעל''': "מה זה?" :'''בי.איי''': "זה המכתב המטופש שהוא כתב אתמול בלילה, חניבעל. הבן אדם משוגע. הוא כתב לקאטר מכתב, שבו הוא אומר לו כמה שהוא מצטער ומרגיש רע על כך שהוא עזב אותו בחתונה." :'''חניבעל''': [בכנות] "היה לו את המזל לקבל אותך (מרדוק) , גם אם זה היה לזמן קצר." :'''בי.איי''': "אוי ואבוי..." {{מפריד}} :'''ג'ק ליין''': "ג'ינו, עשית טעות גדולה, עכשיו אתה תשלם עליה." :'''נתן וינסנט''': "תעזוב אותו בשקט." :'''ג'ינו ג'יאני''': "מר וינסנט..." :'''נתן וינסנט''': "רק רגע. [לג'ק ליין] שתוק, אני רוצה לדבר איתך (ג'ק ליין מנסה להשחיל מילה) שתוק!" :'''ג'ק ליין''': "שתוק? זה הבחור שקרא לצוות לעניין, מר וינסנט." :'''נתן וינסנט''': "נכון מאוד. ואתה יודע למה הוא עשה את זה? כי אתה סחטת יותר מידי (ג'ק ליין מנסה לדבר ונתן וינסנט שוב קוטע אותו) שתוק. כמה פעמים ניסיתי להגיד לך שאתה צריך לדעת מתי כן ומתי לא, אבל אתה לא מקשיב." :'''ג'ק ליין''': "לא, אני מקשיב." :'''נתן וינסנט''': "זה טוב, כי מעתה והלאה טראוויס ישתלט על הפעילויות שלך." :'''ג'ק ליין''': "מר וינסנט, זה..." :'''נתן וינסנט''': "ואם אתה תעשה בעיות הפעם, הגופה שלך תקשט את קרקעית האגם. מובן?" :'''ג'ק ליין''': "כן, אדוני." :'''נתן וינסנט''': "בסדר, החבר'ה האלה נמצאים במסעדה שלהם. אתה, קח את ג'ינו ואת הבת שלו ושים אותם בלימוזינה שלי. בואו נזוז, קדימה!" {{מפריד}} :'''פייס:''': "חניבעל, זאת הפעם השלישית החודש הזה שאני חוטף מכה בעין. אני מתחיל לאבד את חוש ההומור שלי." :'''חניבעל''': "פייס, מעט קרח יחולל פלאים. וזה נראה טוב. נותן לנו מעט מהאופי שאנחנו זקוקים לו." {{מפריד}} :'''שכן של גברת בראקוס''': "מה ועד בית כבר יכול לעשות עבורינו? יש לי נרקומנים שגרים דלת לידי. אני מעדיף את הבחור עם הסטריאו בחזרה." :'''קארן''': "בהתאם לחוקי הבנייה, יש לנו את הזכות לכנס ועדה של אנשים כדי להשמיע תלונות הן אצל בעלי הבתים שלנו והן מול ועדת התכנון העירונית." :'''שכן של גברת בראקוס''': "האמנם כך? חצי מהבניין לא כאן כי ריקו והחבר'ה האחרים גילו על הפגישה. את יודעת מה הם אמרו שהם יעשו לנו אם נעז להגיע?" :'''שכן של גברת בראקוס''': "הלוואי והיה לנו את הכוח להעמיד את האנשים האלה על מקומם." :'''חניבעל''': "אנחנו נוכל לעשות את זה עבורכם." :'''שכן של גברת בראקוס''': "מי אתם?" :'''מרדוק''': "אנחנו רק קבוצה של אזרחים מודאגים." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אנחנו מתעסקים עם פושעים כאן. מה שאנחנו צריכים זה כוח משטרתי." :'''חניבעל''': "אנחנו נוכל להיות הכוח המשטרתי שלכם." :'''בי.איי''': "אם החבר'ה האלה רוצים להיות קשוחים, אנחנו יכולים להיות קשוחים." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אני לבטח הייתי רוצה לראות את זה, אבל יש לי אישה וילד לחשוב עליהם." :'''חניבעל''': "אתם לא צריכים להיות מעורבים. כל מה שעליכם לעשות חברים זה רק לשמור על הדלתות שלכם נעולות למשך כמה הימים הבאים, ואנחנו נטפל בריקו." :'''שכן של גברת בראקוס''': "אני בטוח הייתי רוצה לראות את הראשים של החבר'ה האלה נערפים." :'''ריקו''': "אתה תרצה, הא? תראו את זה, אנחנו פספסנו את תחילת המפגש." :'''חניבעל''': "זו פגישה סגורה. למה ששניכם, מגעילים, לא תתחפפו מפה?" :'''ריקו''': "מי אמר?" :'''בי.איי''': "אני אמרתי!" [הצוות מתחיל להילחם בריקו וטומי] :'''חניבעל''': "אני מציע ששניכם תמצאו מקום אחר לגור בו, ואל תעצרו לספר לאלברז מה קרה." :'''ריקו''': "יצאנו מחייכם." :'''חניבעל''': "החלטה חכמה. זרוק אותם החוצה מרדוק. ועכשיו, המפגש של ועד הבית מתכנס מחדש." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "הנה זה קורה שוב." :'''חניבעל''': "מה?" :'''גברת בראקוס''': "השקט. אני אף פעם לא ממש אתרגל לזה. הרבה זכרונות בבית הישן הזה. אני זוכרת את היום הזה שסקוטר בא ואמר לי שהוא הצטרף לצבא. הוא היה ילד בסך הכל. בן 18. הם אמרו לו שהם ילמדו אותו מקצוע. הוא הגיע הביתה והתאמן בלהיות מכונאי כדי שאולי הוא יהיה מסוגל לפתוח חנות משלו. אני רק קיוויתי והתפללתי שהוא יחזור הביתה לתמיד." :'''חניבעל''': "ובכן, נסיבות לפעמים משנות את גורלו של האדם, גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "אה, אני לא מאשימה אף אחד מאחר שהסתבר שסקוטר נועד להיות נמלט וככה הדברים פשוט קורים. אני דאגתי לו הרבה בכל זאת כי הוא היה בחוץ לגמרי לבדו בלי משפחה כדי לחזור אליה הביתה. ואז בחג מולד אחד הוא שלח לי את הגלויה הזאת. ובכן, זאת לא ממש הייתה גלויה, זאת הייתה תמונה של ארבעתכם באיזשהו מקום בטקסס, והוא קישט סרטים בצבעי אדום וירוק עליה, ומאחוריה הוא כתב 'אל תדאגי אמא, אני לא לבד בחג המולד.' הוא בטח קרא את מחשבותיי." :'''חניבעל''': "הלוואי והייתי יכול להבטיח לך שהוא יבוא לחג המולד באחד הימים ויישאר." :'''גברת בראקוס''': "הו, אני יודעת שאתה לא יכול, ואני השלמתי עם זה כבר די מזמן. אבל אני אגיד לך דבר אחד, חניבעל. אני ישנה הרבה יותר טוב עכשיו, בידיעה שהוא לא לבדו בחוץ, הוא עם המשפחה שלו (הצוות)." {{מפריד}} :'''תרזה ג'יאני''': "חניבעל, הם שברו לאבא שלי את האצבעות." :'''חניבעל''': "אני מצטער, ג'ינו." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני נאלץ לבקש מכם לעזוב, אני עשיתי טעות גדולה. אני לא הייתי צריך לבקש את העזרה שלכם." :'''פייס''': "מר ג'יאני, האם זה לא מעט מאוחר מידי לשנות את דעתך?" :'''תרזה ג'יאני''': "הם אמרו שהם ייפגעו במשפחה שלנו. הם מכריחים אותנו להשתמש בג'וקבוקס (תיבה גדולה המכילה ומנגנת תקליטים) שלהם ולהשתמש בפשתנים שלהם, ועכשיו הם מאיצים את התשלומים." :'''חניבעל''': "לא חשבתי שהוא יגיע לכאן מוקדם כל כך. מעתה והלאה אחד מאיתנו יהיה פה כל הזמן." :'''בי.איי''': "אתה לא יכול לברוח מהאיש הזה. הוא רע. ואם תברח, הוא רק יסחט באופן הדוק יותר." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא רוצה את העזרה שלכם יותר. אני עשיתי טעות. לכו, בבקשה לכו מפה. אני אפתור את הבעיות בעצמי." :'''חניבעל''': "ג'ינו, אתה שמת את כל מה שיש לך על המסעדה הזאת. אתה לא מתכוון לתת למלווה בריבית הזה פשוט לקחת את זה ממך." :'''תרזה ג'יאני''': "אבא." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא אסכן את המשפחה שלי בגלל המסעדה הזאת. לכו, אני כבר לא רוצה את העזרה שלכם יותר." :'''חניבעל''': "אם זה מה שאתה מרגיש, אנחנו נלך." :'''ג'ינו ג'יאני''': "חשבתי שאמריקה הייתה התשובה לחלום שלי, אבל החלום נהפך לחלום בלהות." :'''חניבעל''': "זו לא אמריקה, ג'ינו. אנחנו מדברים על רודנים. רודנות היא הלך רוח, היא לא משהו כלל ארצי. ואם לא תתייצב כנגד הרודנות, זה יביס אותך בכל פעם." {{מפריד}} :'''מרדוק''': "אני אתמודד עם כל מחאה כללית." :'''בי.איי''': "יש לי מחאה!" :'''מרדוק''': "זאת הסיבה שאני כאן, בחור גדול. מהי התלונה שלך? ספר לי." :'''בי.איי''': "המחאה שלי היא: אני לא אוהב אותך ואני לא רוצה להקשיב לך ואני מוכן לדפוק אותך בקיר." :'''מרדוק''': "האם אני יכול לחזור אלייך בקשר למחאה הזאת?" {{מפריד}} אחרי שחניבעל ומרדוק התרברבו והתלהבו ביניהם מהאפשרות של לפתוח מסעדה משלהם. :'''פייס''': "סלחו לי, חברים. אכפת לכם אם אני אקטע את הפארסה הזאת בבקשה?" :'''חניבעל''': "כמובן, פייס." :'''פייס''': "אוקיי. אנחנו לא יודעים שום דבר במה שנוגע לניהול מסעדה." :'''חניבעל''': "זאת לא תהיה מסעדה, זה יהיה מקום שבו ג'קי ליין יוכל להרגיש את המכנסיים שלו לוחצות." :'''בי.איי''': "בואו נזוז, אני ממש לא יכול לחכות." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "את יכולה להראות לי במפה את הדרך שבה עובר מעבר שלמה?" :'''טובי גריפין''': "הנתיב שלנו יהיה דרך המעבר הזה כאן, במעבר שלמה. הדרכים עלולות להיות מעט קשוחות אבל עונת המונסון (רוחות וגשמים עונתיים בדרום מזרח אסיה) נגמרה כך שאין כל כך הרבה סכנה להחלקות. אם נתחיל עם אור ראשון של הבוקר, ואם יהיה לנו מזל, אנחנו נוכל לעשות את זה עד שעות בין הערביים." :'''שקטר''': "את תזדקקי ליותר ממזל, יקירתי. את הוזהרת בנוגע לזה מיס גריפין." :'''חניבעל''': "אתה יודע שזו סתם הפחדת סרק?" :'''שקטר''': "קבל עצה בריאה קטנה, אדון. אל תעבוד בשביל הגברת הזאת. זו באמת ארץ קשוחה שם בחוץ, ומשהו עלול לנשוך אותך באמצע הלילה." :'''חניבעל''': "אוי, נהדר. אתה יודע מאז שוויתרתי על גולף, החיים שלי נהיו ממש משעממים." :'''טובי גריפין''': "המכרה היה של אבא שלי, שקטר. האקלים היה מתוקתק היטב בסיילסבורי ואני הולכת לעבוד שם, אחרת אבא שלי מת לחינם." :'''שקטר''': "אם תנסי לעבוד במכרה הזה, את עלולה להיתקל באותו סוג של תאונה שהרגה את אבא שלך. אומרים שמזל רע עובר במשפחות." :'''חניבעל''': "אני שמעתי שזה אותו הדבר עם טיפשות. או שמא זה היה כיעור?" {{מפריד}} :'''ג'ניפר טיזדייל''': "אתם פשוט מדהימים! אני לא מאמינה שעשיתם את זה." :'''פייס''': "גם אני לא מאמין. איבדנו את הגלגלים שלנו, בי.איי עשה 15 סיבובים עם גודזילה, חניבעל עשה 20 סיפורים של צלילות, פוצצו לנו את הסירה מתחתינו, ועדיין הצלחנו להציל את הבחורה, את החבר שלה ולהשיב את התמרון שלנו." :'''מרקוס''': "עכשיו כל שעליכם לעשות הוא לעצור אותם מלפוצץ את הסכר." :'''חניבעל''': "סכר?" :'''מרדוק''': "אני רוצה לבכות." {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, המדים האלה אף פעם לא יעבדו. דקר יזהה אותך בשנייה שתיכנס. אתה מקשיב לי? אתה תלך לשם, ואתה תהיה על הטיסה הראשונה ללבנוורת' " :'''פייס''': "תקשיבי, ללא הציוד הרפואי הזה מרדוק ימות, אז זה לא משנה מהו הסיכון, נכון? חוץ מזה, אנשים לעיתים רחוקות מסתכלים על מה שנמצא ממש מתחת לאף שלהם, נכון?" {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, אתה מדהים! אני לא מאמינה שהצלחת לעשות את זה.(לגנוב את הארון של העזרה ראשונה)" :'''פייס''': "ובכן, ירוק תמיד היה צבע המזל שלי!" {{מפריד}} :'''קולונל דקר''': "קפטן, האם אי פעם תהית מדוע צוות לעניין מצליחים להערים עלינו?" :'''קפטן קריין''': "הם טובים, המפקד." :'''קולונל דקר''': "אה, הם הכי טובים שיש. הם חושבים כאחד, מרגישים כאחד ומתנהגים כאחד. אבל... כשיש מישהו פצוע בקרבם, הם מפסיקים להיות כאלה. טובת ההתלכדות נהפכת להיות טובת הפרט. וזה מה שיפיל אותם." {{מפריד}} :'''טניה בייקר''': "פייס, אתה חושב שמרדוק יהיה בסדר? הוא איבד המון דם." :'''פייס''': "אה, מרדוק, הוא קשוח! כמו חתיכה של עור לא מעובד. האחד שרק יצא מהתרפיה. כן, יש לו את הסוג הזה של החוזק שנלקח בחשבון." [מצביע על המצח שלו] :'''פייס''': "אל תדאגי בנוגע למרדוק. בעוד כמה שבועות הוא לא יהיה מסוגל להבחין במציאות מתוך כמה מקלות של לחם." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ההיסטוריה הצבאית לימדה אותנו שסכסוך הוא לא יותר מאשר תפיסת שטח מתוקפן אחד. יש להם את השטח שלהם שם למעלה, ולנו יש את העמדה ההגנתית כאן למטה." :'''פייס''': "אז שנינו נתיימר שתהיה לנו עמדה הגנתית נגד שישה אנשים עם רובים במטוס בגובה של 35,000 רגל מעל האוקיינוס?" :'''חניבעל''': "ובכן, זה היישום של התיאוריה שמעניין." {{מפריד}} :'''פייס''': "איפה מרדוק? אני הגעתי למשרדי העיתון וסידרתי את כל מה שקשור בטפסים. אני מקווה שלא פישלת, איימי." :'''איימי אלן''': "מרדוק אפילו לא היה בבית החולים. למעשה, כשהגעתי לשם הם הוציאו את החפצים שלו מהחדר שלו. בדלפק הקבלה אמרו שבהנהלה החליטו לערוך שינויים." :'''בי.איי''': "איזה סוג של שינוי הם יכולים לעשות עם בחור כזה? מלבד לתת לו מוח חדש." {{מפריד}} :'''מרדוק''': [לפני שחניבעל תופס את הפיקוד על המטוס החטוף] "אתה מוכן, קפטן?" :'''חניבעל''': "אני תמיד מוכן." :'''פייס''': "מה אני יכול להגיד? הבן אדם בהתלהבות!" {{מפריד}} :'''מרדוק''': "ובכן, חניבעל, אתה תהיה העיניים שלי, ואני אחזיר את הפראייר הזה (המטוס החטוף) הביתה." :'''חניבעל''': "תהיה בטוח." :'''בי.איי''': "זה הסיוט הכי גרוע שלי." {{מפריד}} [מרדוק נותן עירוי דם לבי.איי, שמתפתל מכאבים] :'''חניבעל''': "בי.איי, פשוט תירגע." :'''בי.איי''': "אמרתי לכם חבר'ה, וזאת הפעם האחרונה. אני לא רוצה את הדם של הפראייר הזה (מרדוק) בתוכי. זה יהפוך אותי למשוגע כמוהו." :'''מרדוק''': "לא, זה לא יהפוך אותך למשוגע, זה יהפוך אותך לרגוע יותר. אתה אפילו תוכל לחלוק איתי חדר בבית החולים הפסיכיאטרי. אני אבקש מהם להביא דרגש נוסף, ואנחנו נוכל לשבת ביחד ולראות את הקירות נמסים." :'''בי.איי''': "חניבעל!" {{מפריד}} :'''בי.איי''': "בסדר חניבעל, איך אנחנו ננטרל את החבר'ה האלה? החבר'ה האלה הם s.w.a.t (יחידה משטרתית בארצות הברית לטקטיקות וכלי נשק מיוחדים), והם מאומנים בנשקים מיוחדים ובטקטיקות. זו המומחיות שלנו. זה יהיה כמו להילחם נגד עצמינו." :'''חניבעל''': "מרגש, הלוא כן?" {{מפריד}} :'''מארח במסעדה של צ'ארלי סטראטרס''' [לחניבעל ופייס] "רבותיי, לא יהיו שולחנות פנויים עד הערב." :'''חניבעל''': "אנחנו נרצה לראות את סטראטרס, אנחנו מתקנים את הטלוויזיות שלו." :'''סקאלי''': "זה הבחור העיוור מחנות הטלוויזיות ברחוב דלאנסי." :'''דיגר''': "אני תוהה איך היא מצא אותנו." :'''חניבעל''': "אה סטראטרס, אני מאמין שיש לנו כמה עניינים לטפל בהם." :'''דיגר''': "היי זקן, תעזוב את סטראטרס בשקט, בסדר?" :'''חניבעל''': "האחיין שלי ואני היינו רוצים שאתה ואנשייך לא תבואו לרחוב דלאנסי ותסחטו כסף מכל בעלי החנויות שם." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אני אמור לדעת על מה אתה מדבר?" :'''פייס''': "הוא לא יודע על מה אתה מדבר, דוד." :'''חניבעל''': "הו, אני אסביר. האנשים שלך באים ומאיימים לפגוע בחברים שלי ולהרוג אותם אם הם לא ישלמו." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "דיגר, אתה מוכן לעשות לי טובה? תן לאדון הזה ולאחיין שלו משקה ותושיב אותם באחד השולחנות." :'''חניבעל''': [דופק עם מקל ההליכה לעיוורים שלו ברצפה] "לא באנו לכאן כדי לשתות, סטראטרס." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אז בשביל מה באתם?" :'''פייס''': "ובכן, הכל ביחד, כולל כספים שהופקעו בצורה לא נאותה, ריבית, נזקים, הוצאות, ועמלה מינורית על שירותי האיסוף שלנו: 166,200 דולר." :'''חניבעל''': "כן." :'''פייס''': "זה עוגל למאה הקרובה." :'''חניבעל''': "כן." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אה, אתה חושב שהאנשים שלי ואני לקחנו כסף מכמה סוחרי פירות, ואתה מצפה שאני אחזיר את הכסף חזרה?" :'''חניבעל''': "כן, אם תואיל בטובך." :'''צ'ארלי סטראטרס''': [הוא וכולם סביבו צוחקים] "ובכן, אני רוצה לומר לך. אני לא נושא איתי כזה סכום של כסף. וגם אם כן, לא הייתי מסוגל לשלם לך ברגע המסויים הזה." :'''חניבעל''': "אל תיקח את ההצעה שלי בכזאת קלות." [מצמיד את מקל ההליכה לעיוורים לחזהו של סטראטרס] :'''צ'ארלי סטראטרס''': [מעיף ממנו את מקל ההליכה לעיוורים] "תקשיב, מה אתה רוצה?" :'''חניבעל''': "166,200 דולר! (נותן מטח אש עם רובה לכיוון המשקאות בבר המסעדה) עכשיו כשהשגתי את תשומת הלב שלך, אני אסביר לך. אתה תקבל עוד נסיעה אחת העירה, אחת! (מצמיד את הרובה לחזהו של סטראטרס) וזה כדי לשלם בחזרה את כל הכסף שלקחת מהאנשים ברחובות דלאנסי, יוסטון ובליקר." :'''פייס''': "רק בשביל שלא תשכח את הסכום. (תולש דף מתוך פנקס שעליו רשום הסכום המדובר) דלאנסי, מחר בצהריים. אנחנו נדאג למרק, ואתה תביא את הלחם." :'''חניבעל''': "האם יש לך מושג באיזה יום אוספים מכאן את הזבל, סטראטרס?" :'''פייס''': "בחייך בחור, אל תהיה כזה. מתי אוספים מכאן את הזבל?“ :'''צ'ארלי סטראטרס''': "מחר." :'''חניבעל''': "אז מחר, לך ולי יש פגישה. ורק כדי שלא תשכח, חשבתי לסמן ביומן עבורך." [פייס לוחץ על לחצן ובי.איי נכנס ברוורס אל תוך המסעדה עם משאית הזבל ומתחיל לשפוך זבל בתוך המסעדה] {{מפריד}} :'''בול מקיואן''': "אתם חברים של הלורנסים?“ :'''חניבעל''': "אנחנו הולכים לעבוד בשבילם. שמעתי שיש להם כמה עצים לגרור." :'''בול מקיואן''': "אין להם שום דבר להזיז. כאן, חברים, אף אחד לא עובד עבור הלורנסים." :'''חניבעל''': "היי פייס, האם ראית שלט שאומר שעזבנו את ארצות הברית?" :'''פייס''': "לא, אני לא יכול לומר שראיתי, חניבעל. מה בנוגע אלייך, מרדוק?" :'''מרדוק''': "לא. בטוח שלא ראיתי." :'''חניבעל''': "ובכן, זה אומר שאנחנו בארצות הברית של אמריקה. וככל שאני זוכר, זו מדינה חופשית. זה (פונדק הדרכים שהם נמצאים בו) מקום ציבורי. אנחנו יכולים ללכת לאן שאנחנו רוצים." :'''בול מקיואן''': "כאן בסביבה אתה לא יכול, אדון. שמעת אותי?" [הצוות מתחיל להילחם במקיואן ואנשיו] {{מפריד}} :'''בול מקיואן''': "אחרי מה שקרה ללורנס במקום שלו היום, אני לא חושב שאנחנו נצטרך לדאוג לגביו יותר. הם בטח כבר במחוז אחר עכשיו. למה שלא תגיד לבחורים שזה יום תשלום המשכורת?" [בי.איי מנסר במסור חשמלי את הפונדק שבו נמצאים מקיואן ואנשיו.] :'''חניבעל''': "אני מקווה שלא אכפת לך שנכנסנו בלי לדפוק בדלת." :'''בול מקיואן''': "מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה?" :'''חניבעל''': "הם נראים מופתעים לראות אותנו." :'''פייס''': "אני חושב שהם אכן מופתעים." :'''בול מקיואן''': "אתם לא לומדים כמו שצריך, הלא כן?" :'''חניבעל''': "להיפך. אנחנו לומדים מאוד מהר. בי.איי, תראה לפראיירים האלה מה קורה לאנשים שלא מכבדים רכוש של אחרים." [בי.איי מפעיל מסור חשמלי ומתחיל לנסר את השולחן בפונדק] :'''חניבעל''': "בוא הנה, חבר (מכוון אקדח לכיוונו של מקיואן). פייס, קח את המזומן. חברים שלי ואני מאוד לא מרוצים מכך שאנחנו צריכים לשמור על הגב שלנו מעצים שנופלים, אז יש לי עצה עבורך. תארוז ותעבור לחלק אחר של היער." :'''פייס''': "זאת הייתה חתיכה מאוד יקרה של ציוד שאתה פוצצת, מר מקיואן. אז אני בטוח שאתה תרצה לתרום תרומה, וזה אמור לכסות את זה (פייס לוקח חבילה של שטרות). אה... תודה." (דוחף שטר של דולר לכיס החולצה של מקיואן) :'''חניבעל''': "תיסוג, מקיואן." {{מפריד}} :'''מילר קריין''': "אוקיי, מי אתה?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "אני קלארנס וויקרשם השלישי, וזה האחיין שלי הארולד." :'''מילר קריין''': "אז מה אתה רוצה?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "אני הבעלים החדשים של חברת המוניות 'כוכב בודד' (lone star cab) ואתה גרמת לנו למספר בעיות." :'''מילר קריין''': "אני לא יודע על מה אתה מדבר." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "האמנם כך? מקורביי אמרו לי שאתה אחראי על הרס של מספר גדול של מוניות שלנו, ואני כאן להציע שאתה תפצה אותנו על הרכבים האלה." :'''מילר קריין''': "זה מה שאתה רוצה, הלוא כן?" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "כן, אדוני. ושמרתי את החישוב כאן. הארולד, שים לב, תן לאיש את המספרים." :'''פייס/הארולד''': [לחברה של קריין] "היי, מה שלומך? [נותן לקריין דף עם הצעת מחיר לתיקון הרכבים ופיצוי] הכל ביחד זה 160,000 דולר, פלוס ריבית מאז התאריך שבו החלו התאונות שזה בתוספת של 33,000 דולר, וזה נותן סכום כולל של 193,000 דולר. [לחברה של קריין] אני אוהב את החליפה שלך." :'''מילר קריין''': "אני לא משלם לך סנט." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "פחדתי שתתנהג כך. עכשיו, אני בן אדם של חינוך דתי. אני אף פעם לא הולך לרשויות, אז הסירוב שלך לשלם את החוב יעלה לך במספר זהה של רכבים. פתרון תנ"כי, אני מניח שאתה תסכים." :'''מילר קריין''': "ריידר, סטרייק. תלמדו את קולונל קנטאקי כאן ואת החבר היפה שלו מה קורה לאנשים שמאיימים עליי." :'''פייס/הארולד''': "חבר יפה?" :'''מילר קריין''': "קחו אותם לקצה העיר כדי לעטוף אותם בשמיכות. [חניבעל מתחיל להרגיש כאבים בחזה] מה הוא עושה? מה קרה לו?" :'''פייס/הארולד''': "קוצב לב. אני צריך לאפס את קוצב הלב שלו. הוא מסרב לקבל שתל, אז אני צריך להדביק את זה לחזה שלו." [מדובר במכשיר איתות, פייס לוחץ עליו וזה נותן לבי.איי ומרדוק את האות לפרוץ לבית של קריין] :'''בי.איי''': "זו האות שלנו, בוא נזוז." :'''מילר קריין''': "זה איזה סוג של מכשיר איתות." :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "הארולד, האם שמת את המכשיר הלא נכון בחזה שלי? לא פלא שאני מרגיש חולה." :'''מילר קריין''': "תעיפו אותם מפה." [בי.איי ומרדוק פורצים עם הואן לבית של קריין ומתחילים לירות לכל עבר] :'''בי.איי''': "השליכו את הנשקים - או שאתם מתים!" :'''חניבעל/קלארנס וויקרשם''': "ועכשיו, אם אתה רוצה עסקה, צור איתי קשר תוך שעה. כי אם לא, מוטב שתיזהר באילו רחובות אתה נוסע, כי חברת המוניות כוכב בודד בוחרת בדרך של מלחמה, ואנחנו לא לוקחים שבויים." :'''מילר קריין''': "איך אתם שניכם (ריידר וסטרייק), ליצנים, נתתם להם להיכנס לפה? זה (הדף עם הצעת המחיר) זבל." :'''ריידר''': "אני לא יודע. הם השיגו את התדר של השער הראשי." :'''מילר קריין''': "איך הם יכלו להשיג את התדר של השער הראשי? הוא מתאפס כל יום." :'''ריידר''': "אני לא יודע." :'''מילר קריין''': "אוקיי, אוקיי. אם החבר'ה האלה רוצים מלחמה - הם יקבלו מלחמה." {{מפריד}} :'''רוי קלסי''': "שואב אבק קטן וחמוד יש לך שם, חבר. מה אתה מתכנן לעשות? להוריד תפוחים מהעצים?" :'''חניבעל''': "לא, לא ממש. אני נוהג לרסס כינים (חלאות)." :'''רוי קלסי''': "האם עשית ביקורת אש לאחרונה, מפקח?“ :'''פייס''': "עולם קטן, נכון?" :'''מרדוק''': "פייס, אתה לא חושב שזה (השפם) צריך קיצוץ?" :'''רוי קלסי''': "אתם באמת חבורת חכמולוגים, הלא כן?" :'''חניבעל''': "אתה יודע, אני ממשיך לתהות למה אתה כל כך רוצה את החוזה של תחנת כיבוי האש הזאת בצורה נואשת כל כך? אין בה כסף. אם אתה רוצה עסק קטן נחמד, יש חנות של סבן אילבן (רשת חנויות נוחות) במורד הרחוב למכירה." :'''רוי קלסי''': "תקברו את החבר'ה האלה, פשוט תקברו אותם." :'''חניבעל''': "פייס, אני חושב שכל המקהלה של קלסי נמצאת כאן." :'''פייס''': "שלט רחוק של חומר נפץ (מצביע עליו ואז לוחץ על הכפתור שבו). נחש מה, התחנה שלך עלתה באש. אני מציע שמוטב שאתם בחורים תמהרו בחזרה לתחנה לפני שהיא תישרף עד היסוד." :'''פאלין''': "אתה מבלף." :'''חניבעל''': "יש לך מצית?" :'''רוי קלסי''': [מדבר במכשיר הקשר] "הנרי, הנרי זה קלסי, אתה שם? הנרי, תרים את המיקרופון ותענה לי זה קלסי." :'''הנרי''': [עונה לקלסי במכשיר הקשר] "אני לא יכול, בוס. יש לנו שריפה כאן." :'''רוי קלסי''': "התחנה עלתה באש, בואו נזוז מפה, קדימה." [צוות לעניין מגיע לתחנת כיבוי האש של קלסי שעלתה באש] :'''חניבעל''': "אוי, כמה חבל. אני מניח שהם צודקים. רוב השריפות קורות בבית." :'''רוי קלסי''': "חה, חה." [חניבעל צוחק ולועג לקלסי] {{מפריד}} :'''איימי''': "מועדון 'גבעת הסוכר' (sugar hill club) שייך למישהו אחד: צ'ארלס אף סטראטרס, שגם ידוע בתור 'איסטסייד צ'ארלי', ואני הרצתי בדיקה על לוחית הרישוי של הרכב, והיא רשומה על שם המועדון. ביקשתי גם מחבר שלי שעובד בניו יורק טיימס להריץ בדיקה על סטראטרס במחשב המשטרתי. הוא נעצר מספר פעמים כשהוא היה צעיר יותר, אבל רק בגין כמה עבירות מינוריות: שבירת כמה חלונות, נסיעות פרועות במכונית. מאוחר יותר, הוא קושר עם כמה דמויות מהעולם התחתון והאמינו שהוא מפעיל מרכזי בהרצת מספר הלוואות בריבית וסחיטת כספים. אבל, הוא ידע איך לשמור על ידיו נקיות, אז לא היו לו שום הרשעות, והוא לא נעצר." :'''חניבעל''': "נשמע כמו בחור מהגיהינום." :'''בי.איי''': "בחיי שהייתי רוצה להגיע לשם, לאחוז בבחור הזה בעקבים שלו, להחזיק אותו במהופך ולנער מהכיסים שלו את כל הכסף שהוא חייב לאנשים האלה." :'''חניבעל''': "מה כיף בזה? אני חושב שאנחנו צריכים לתת למר סטראטרס משב מהבושם שלו." :'''מרדוק''': "אתה יודע חניבעל, זה נשמע כמו אחת מהתכניות האלה. ובכל פעם שאנחנו משתמשים באחת התכניות האלה, מישהו תמיד מתרגז." :'''חניבעל''': "כן." :'''בי.איי''': "איזה סוג של טריקים יש לך עכשיו?" :'''חניבעל''': "אני חושב שאני שומע את אחד מהם מגיע עכשיו. בואו נלך להעיף מבט."[פייס מגיע עם משאית הזבל שחניבעל ביקש ממנו לארגן] :'''חניבעל''': "הפתעה." :'''בי.איי''': "משאית זבל?" :'''ניקי''': "איך תחזיר את הכסף שלנו בחזרה באמצעות משאית זבל?" :'''חניבעל''': "חכה ותראה ניקי, חכה ותראה. זה נחמד פייס, נחמד. [פותח את הדלת של משאית הזבל] היא ריקה." :'''פייס''': "אתה אמרת לי שאתה רוצה משאית זבל. אתה יודע מה הייתי צריך לעבור כדי להשיג את משאית הזבל הזאת?" :'''חניבעל''': "אני לא אמרתי שאני רוצה אותה ריקה. מה טוב בה אם היא ריקה?" :'''פייס''': "ובכן, איך אני הייתי אמור לדעת את זה?" {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מה קרה, השעון שלך התקלקל? הקדמת." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "יש לך הרבה תגובות פקחיות, נכון? [חניבעל מהנהן בראשו לחיוב] אני בטוח שכולם ברחוב יודעים שאני הולך להחריב את השכונה הזאת ולשטוף אותה במורד הביוב. מהי תגובתך המתחכמת לזה?" :'''חניבעל''': "166,200 דולר. זה יקנה לך נסיעה בטוחה מכאן." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אז תקנה את זה." :'''חניבעל''': "אתה באמת אידיוט." (jamoke - מונח אמריקאי המתאר מישהו כאידיוט/טיפש/שלומיאל) :'''צ'ארלי סטראטרס''': "אוקיי, תעשו את זה." [מורה לאנשיו להתחיל לירות לעבר הבניינים ברחוב] {{מפריד}} :'''פייס''': "את יודעת, את צדקת. אם היית אומרת לי בלילה ההוא לפני 15 שנים שאת עומדת להפוך להיות נזירה, אני לא חושב שהייתי יכול לקבל את זה. כי אז הייתי צריך לומר לך להתראות, ואני מבין עכשיו כמה שאני שונא לעשות את זה." :'''האחות תרזה''': "ובכן, אז אל. חוץ מזה, זו בדרך כלל מילה שאומר מישהו כשהוא עוזב." :'''פייס''': "מישהו אכן עוזב. אני." :'''האחות תרזה''': "לא, לא בשבילי. עבורי אתה תמיד פה. אתה תמיד תהיה." [שניהם מתחבקים] :'''חניבעל''': [קולו נשמע מחוץ למסך] "בוא נזוז, סגן." :'''פייס''': "המפקד שלי קורא לי." [פייס מתחיל לעזוב] :'''האחות תרזה''': "פייסמן? שאלוהים יברך אותך." {{מפריד}} :'''חניבעל''': [מעשן קצה משומש של סיגר] "אני חושב טוב יותר עם סיגר טרי, פייס..." :'''פייס''': "מצטער חניבעל, הייתי צריך להשתמש בסיגר האחרון שהיה לי כדי לברוח." :'''חניבעל''': "חבל." :'''פייס''': "חבל?" :'''מרדוק''': [ממלמל בשקט] "חבל..." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, אני שונא לחכות ולצפות בסיום. השוטרים האלה עלולים לעשות סיבוב פרסה ולחזור ולתפוס אותנו. אנחנו אמורים להיות מחוץ למדינה עכשיו." :'''חניבעל''': "אני מצטער פייס, אבל אני רק רוצה להבהיר איזושהי נקודה על העניין הזה. אתם יודעים, בחור כמו קארל מצחיק." :'''בי.איי''': "אתה יודע חניבעל, אני לא מבין את הבחור הזה. הוא נותן לאנשים לדרוך עליו, והוא אפילו לא נלחם בחזרה." :'''חניבעל''': "כן, הוא סוג של מישהו שקשה להבין אותו. אבל אז שוב יש הרבה דרכים להסתכל על כל דבר." :'''פייס''': "אוי, נהדר. חניבעל על הספה. עכשיו אנחנו נקבל את אחד השיעורים שלו בפסיכולוגיה." :'''מרדוק''': "אני יכול להשתמש באחד מהם, אני הולך לאיבוד לפעמים. קדימה קולונל, דבר אל מרדוק. בבקשה תסביר את משמעות העולם למטייל מודאג." :'''חניבעל''': "ובכן, במשך 5,000 שנים אנשים נלחמו האחד בשני." :'''פייס''': "אנחנו יכולים כבר לצאת מפה? נעשיתי די רעב, ואני מכיר מקום קטן של מזון מהיר ממש מעבר לגבול." :'''מרדוק''': "ששששש" [משתיק את פייס] :'''חניבעל''': "אנחנו החיילים, וזה נופל עלינו להגן על הזכויות של אחרים. ועכשיו בחור כמו קארל, זה יכול להיות קשה להבין אותו. אבל זה טוב שאנחנו יכולים לעשות את מה שאנחנו עושים, להגן על החופש שלו לעשות את מה שהוא מרגיש בצורה הכי טובה." :'''מרדוק''': "ובכן, יש פה כמה חומרים ממש חשובים קולונל, כלומר יש תובנות משמעותיות כאן. אני מקבל באמת כמה תובנות משמעותיות. באמת שכן." :'''פייס''': "ייקח לנו בערך שעה להגיע לשם. אני מכיר את הבן אדם שעובד במטבח." :'''חניבעל''': "זה רק החשמל החברתי, חבר'ה. החופש לחשוב. מחשבות של אנשים הן הכי חמקמקות והכי יקרות ערך, והחיילים משלמים את המחיר של להגן עליהן." :'''מרדוק''': "הו זה יפהפה. זה יפהפה. אני רואה דברים בצורה יותר ברורה עכשיו." :'''פייס''': "האם אני היחיד שרעב כאן? בי.איי, אתה לא רעב?“ :'''בי.איי''': "לא, גבר. אני אוכל את אגוזי הפקאן של מרדוק." :'''מרדוק''': "קולונל, למדתי שיעור חשוב היום. למדתי שכחייל זו חובתי להגן על אחרים מפני אנשים מרושעים, מטונפים ובהמתיים ששואפים לבלוע אותם. [מנסה לקחת מבי.איי את האגוזים] תחזיר לי אותם בחזרה! תחזיר לי את האגוזים האלה!" {{מפריד}} :'''אמנדה יוסטון''': "פייס, יש לי וידוי לעשות." :'''פייס''': "בסדר. אני מזל עקרב, ואנחנו טובים בלשמור סודות. על מה היית רוצה להתוודות?" :'''אמנדה יוסטון''': "ובכן, כשאתה וחברייך הופעתם כאן בפעם הראשונה, חשבתי שאני חווה מפגש קרוב או משהו כזה." :'''פייס''': "ובכן, אומרים שהרושם הראשוני הוא זה שנחשב. השאלה היא איך את מרגישה לגבינו עכשיו?" :'''אמנדה יוסטון''': "אני עדיין עובדת על זה. רק שעכשיו אני לא כל כך להוטה שתעזוב." :'''פייס''': "אני מבטיח לך שזה לא יקרה. אנחנו בכלל לא נעזוב עד שנסיים עם מה שהתחלנו לעשות." :'''אמנדה יוסטון''': "פייס, אני ממש מפחדת. כלומר, אני יודעת שאם אנחנו היינו גוברים על ההיגיון אנחנו היינו נסוגים מפה מזמן, אבל הנה אנחנו. זה כאילו שאנחנו משחקים איזה סוג של משחק משוגע או משהו. ויותר ויותר לאחרונה אני מרגישה כאילו אני אפילו לא חיה בעולם האמיתי." :'''פייס''': "ובכן, אני מבין איך את מרגישה. לפעמים אני מרגיש שמרדוק הוא זה שמקושר למציאות, ויתר הצוות פשוט אמורים להיות מוזלפים על קצה של שוקולד סנדיי." :'''אמנדה יוסטון''': [צוחקת] "למה אתם עושים את זה? כוונתי היא שלבטח מוטב לכם אם תלכו בדרכים נפרדות, תשנו את הזהות שלכם ותתחילו חיים חדשים במקומות שונים." :'''פייס''': "ובכן, אנחנו עושים את זה מאותה סיבה שאתם לא ברחתם. את, ג'יימי והאחרים. הצוות שלך הוא לא כמונו. את יודעת, כשאנחנו בנפרד, אנחנו רק חבורה של לא יוצלחים חברתית. אבל כשאנחנו ביחד, זה משהו מאוד מיוחד. רק שהמטרות שלנו מעט שונות. אתם מנסים להפוך את החלום שלכם למציאות, ואנחנו רק מנסים לשרוד. את יודעת, אני חושב שמשהו מאוד מיוחד קורה כאן וונדה." :'''אמנדה יוסטון''': "אמנדה." :'''פייס''': "נכון..." {{מפריד}} :'''ריקו''': "היי ילדה. את מתכוונת להזמין אותי אלייך הביתה?" :'''קארן''': "בבקשה תן לי לעבור." :'''ריקו''': " לאן את ממהרת, חמודה? אנחנו רק התחלנו להכיר האחד את השנייה." :'''קארן''': [ריקו מתחיל ללטף את השיער של קארן, שמעיפה את היד שלו ממנה] "אל תיגע בי." :'''ריקו''': "לאן את הולכת?" :'''גברת בראקוס''': "בנים, פשוט תסתלקו מפה." :'''ריקו''': "את רוצה לחגוג גם את, אמא? כמה שיותר, יותר טוב." :'''גברת בראקוס''': "אני אמרתי לכם בשבוע שעבר שאני אקרא למשטרה אם לא תפסיקו להסתובב כאן בכניסה לבית הזה." :'''ריקו''': "אנחנו גרים כאן עכשיו." :'''טומי הקטן''': "אנחנו השכנים החדשים שלך." :'''ריקו''': "כן, עברנו לדירה 310. המשטרה לא תבוא ותזרוק אותנו מהדירה שלנו, הלא כן?" :'''קארן''': "אני הולכת לקרוא למנהל של הבניין." :'''ריקו''': "אין צורך יותר במפתחות, המנעול כבר נשבר." :'''גברת בראקוס''': "אני לא יודעת מה קורה כאן, אבל אני מזהירה אותך. מוטב שתתנהג יפה." :'''ריקו''': "או שמה?" :'''קארן''': "איפה מר סאליבן?" :'''אלברז''': "עשה שינוי בקריירה. אני המנהל החדש. מי את?" :'''קארן''': "קארן מסינג, דירה 305. אתה מוכן בבקשה לצאת החוצה? אני חושבת שיש משהו שכדאי שתראה." :'''ריקו''': "מוטב שתלמדי לכבד את מי שגר מסביבך, זו שכונה שמשתנה." [אוחז לגברת בראקוס בפנים] :'''גברת בראקוס''': [חובטת בריקו עם התיק שלה] "אני אשנה לך את הפרצוף!" [ריקו מפיל אותה לרצפה] :'''קארן''': "את בסדר?" :'''גברת בראקוס''': "אתם בנים קברתם את עצמכם עמוק." :'''קארן''': "תודה על העזרה." :'''ריקו''': "ייתכן שרצוי שלא תגורו עוד בבניין הזה." [ריקו הופך את עגלת הסופר של גברת בראקוס עם המוצרים שבתוכה, ודורך עם העקב של הנעל על הרדיו שאיתו האזינה למשחק פוטבול] :'''ריקו''': "המשחק בוטל עקב החשיכה." :'''גברת בראקוס''': [בוכה] "אני אתקשר לבן שלי, והוא יטפל בכל אחד ואחד מכם." :'''ריקו''': "אנחנו רועדים במגפיים שלנו, גברת. מי זה הבחור הזה? קינג קונג?" {{מפריד}} :'''פייס''': "טוב לראות אותך. מכאן בבקשה מר צ'דוואי." :'''פיליפ צ'דוואי''': "כן האב..." :'''פייס''': "אוהרליהי. שב בבקשה." :'''חניבעל''': "משרד מפואר אה? (glacial - ביטוי המתאר קצב עבודה איטי, המזכיר את תנועת הקרחון, ושמתייחס להליכים בירוקרטיים, התקדמות פרויקטים איטית וכו') אלברז אמר שנוכל להשתמש בו. הוא לא יהיה בסביבה למשך 3-5 השנים הבאות." :'''פיליפ צ'דוואי''': "האם אנחנו יכולים לסיים עם זה כבר?" :'''חניבעל''': "הבה." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני לא הייתי בטוח על איזה סכום לרשום את הצ'ק." :'''חניבעל''': "אל תדאג בנוגע לזה, אנחנו כבר נמלא אותו. שאלה אחת. כמה בניינים אתה רוקנת עם הבריונים שלך?" :'''פיליפ צ'דוואי''': "זה היה עשרה בסך הכל." :'''פייס''': "זה היה עשרה ועוד אחד." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אם תנסו שוב לדחוף את האף שלכם (להתערב) באחד מהנכסים שלי, לא יהיו יכולים לחבר אתכם חזרה עם דבק מגע." :'''מרדוק''': [צץ מתוך פח אשפה אחרי שצילם במצלמת וידאו את כל השיחה] "שום בעיות, קולונל." :'''פיליפ צ'דוואי''': [נכנס ללימוזינה שלו] "זה הכל. האם הכל מוכן?" :'''דיוויד פלאוט''': "רק תן את האות. 5 דקות ובום. הבוילר מתפוצץ. תאונה מצערת." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני לא רוצה שמישהו מהם יצא מזה חי." :'''דיוויד פלאוט''': "אתה צוחק? המקום ייהפך למגרש חנייה." :'''פיליפ צ'דוואי''': "יופי. תעשה את זה."[נותן לדיוויד פלאוט את האות, והוא לוחץ על שלט רחוק שמפעיל טיימר בפצצה שמכוונת ל5 דקות] :'''גברת בראקוס''': [מדברת בווקי טוקי] "צוות שתיים לצוות אחד, אני חושבת שעליתי על משהו." :'''בי.איי''': "דברי, אמא." :'''גברת בראקוס''': "מישהו יצא בריצה מהמרתף וקפץ ללימוזינה עם צ'דוואי." :'''חניבעל''': "ידעתי שהוא לא יוכל לעזוב אותנו בשקט." :'''בי.איי''': "פצצה!" :'''חניבעל''': "בואו נזוז." {{מפריד}} [אחרי שנטרלו את הפצצה שהונחה במרתף הבניין של אמו של בי.איי] :'''חניבעל''': "אני חושב שאנחנו צריכים להחזיר את זה (את הפצצה) לבעלים הראוי, נכון?" :'''ראש העיר''': "ברכותיי, פיליפ. אני מאמין שעשית את זה שוב." :'''פיליפ צ'דוואי''': "תודה, אדוני ראש העיר. הרשה לי להוסיף שהמלון הזה יהיה אבן החן בכתר של העיר הנהדרת שיקגו. גבירותיי ורבותיי, את תשומת הלב שלכם בבקשה. אנחנו ערכנו סרטון קצר עבורכם, שיראה לכם בדיוק איך הבניין הזה יתאים לקו הרקיע המפואר של שיקגו." :'''חניבעל''': "היי חבר, השארת את זה במרתף שלנו." [זורק לעבר צ'דוואי את הפצצה שהם השאירו במרתף של הבניין של אמו של בי.איי] :'''פיליפ צ'דוואי''': "איך אתם נכנסתם לפה?" :'''חניבעל''': "יש לנו הזמנות." :'''פיליפ צ'דוואי''': "הן לא יכולות להיות טובות." :'''חניבעל''': "בי.איי? [בי.איי יורה באוויר] זה נראה לך טוב יותר? יש לנו סיפור קטן. למר צ'דוואי יש בעייה קטנה עם הקרקע הזו. הבעייה היא שהוא לא הבעלים של הנתח הזה (חותך מפרוסת העוגה הבנוייה בצורה של המלון) כאן." :'''פייס''': "לאורחים ייקח הרבה זמן להגיע מהלובי לבריכת השחייה." :'''בי.איי''': "אני לא הייתי נשאר שם." :'''חניבעל''': "אתה אולי תחשוב שאנחנו בררנים, אבל אנחנו הרגשנו שאתה סחרת בדרך לא ישרה כששמת את הפצצה הזאת במרתף שלנו. אנחנו מחזירים לך את הצ'ק. עכשיו, אנחנו חשבנו שאתם חברים תהיו סקרנים בנוגע לאיך שהבניין הזה נרכש, אז עשינו סרטון קצר. אתה תאהב אותו פיל, אתה אחד מהכוכבים בו." :'''פיליפ צ'דוואי''': "אני יכול להבטיח לכם שכל חתיכה בנכס הזה נרכשה באופן חוקי, כך שאנחנו יכולים להתקדם עם ההתפתחות בנוגע לבניין הזה." :'''חניבעל''': "בטח..." [פייס מכניס לווידאו את הקלטת שמראה כיצד צ'דוואי ואנשיו הרסו את הדירה של אמא של בי.איי וכיצד צ'דוואי מאיים על הצוות לתדהמת הנוכחים. צ'דוואי ודיוויד מתחילים לאט לאט ללכת אחורה לכיוון היציאה כדי לברוח] :'''חניבעל''': "היי, אתם תפספסו את הסוף (של הסרטון)" {{מפריד}} חניבעל ובי.איי מגיעים למלונית שבה נמצאת הבחורה שפיתתה את פייס כדי שילכדו אותו, והם רואים את לוחית הרישוי הרהבתנית של הפרארי שלה. :'''בי.איי''': "קוצ'י (koochy), משהו אומר לי שאין לה תואר של ד"ר." :'''חניבעל''': "קוצ'י או לא, נראה שהיא הדובדבן הלוהט שאנחנו מחפשים." :'''חניבעל''': "קוצ'י או לא קוצ'י, אנחנו נהיה זהירים כי זה עלול להיות פתיון של דקר." [חניבעל ובי.איי פורצים עם אקדחים שלופים לחדר במלונית שבו נמצאת הבחורה שפיתתה את פייס כדי שילכדו אותו] :'''חניבעל''': "הולכת לאנשהו?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "מה זה? תקשיב, כל מה שיש לי זה רק המחאת נוסעים. אתם חלאות פרצתם לדלת הלא נכונה." :'''חניבעל''': "אני לא חושב. אני חושב שאת וחבר טוב שלי מכירים האחד את השנייה היטב, ראית אותו רץ בכביש המהיר. טיפוס מאוהב, נאה, מחייך הרבה." [חניבעל לוקח את הארנק שלה והיא מנסה למנוע את זה ממנו אבל בי.איי מזיז את הידיים שלה] :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תעזוב את הארנק." :'''חניבעל''': "בי.איי, יש כאן בערך 8,000 דולר, וזו לא המחאת נוסעים." :'''בי.איי''': "נראה כמו התשלום כדי ללכוד את פייס." :'''חניבעל''': "אנחנו יודעים מי זה קולונל דקר, אז למה שלא תרימי אליו טלפון ותאמרי לו שאנחנו כולנו כאן?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "אני לא מכירה שום קולונל או מישהו אחר. [בי.איי מתפתל מכאבי בטן] מה קורה איתו?" :'''חניבעל''': "את גורמת לו להיות חולה. תראי, למה שלא תגידי לנו מי לקח את החבר שלנו אם זה לא היה דקר?" :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תראה, הם ממש קשוחים. הם היו ארבעה, הם אמרו לי שיש לי שעה אחת לצאת מכאן ושהם יהרגו אותי אם אני אומר מילה." :'''חניבעל''': [אוחז ביד שלה] "תראי, את נראית כמו בחורה חצי נחמדה מתחת לכל החמדנות והאיפור. תני לי לתת לך עצה. אל תשקרי לי. זה לא יפה לשקר לי." :'''בחורה בפרארי האדומה''': "תראה, כל מה שאני יודעת זה שהם רצו שאני אאסוף אותו (את פייס) ושאני אביא אותו לכאן, בלי לשאול שאלות. הם אמרו שהם ישלמו לי וזה הכל." :'''חניבעל''': "בוא נזוז בי.איי. אם אני הייתי במקומך, אני הייתי נכנס לרכב הזה ונעלם, גברת." '''חניבעל''': [בי.איי ממשיך להתפתל מכאבי בטן] "זה הולך ומחמיר." :'''בי.איי''': "מה בנוגע אלייך?" :'''חניבעל''': "זה כאילו שהבטן שלי מלאה בלהבים של סכיני גילוח. אני אנהג, שנינו צריכים לראות רופא." {{מפריד}} כמה חברים בטונג של הוואן צ'ו מגיעים למסעדת הgolden pagoda (הפגודה המוזהבת) כדי לחפש את הבעלים סאם יאנג במסגרת הפרוטקשן שהם עושים. :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': [מכוון אקדח כלפי חניבעל] "איפה הבחור שמנהל את המקום הזה?" :'''חניבעל''': "הוא יצא. כיצד אני יכול לעזור לך?" :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "באנו לאסוף את החוב שלנו." :'''חניבעל''': "האיסופים מאחור. לכו מסביב לאחורי המסעדה." :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': [טוען את האקדח] "אל תתחכם איתי, אדון." :'''חניבעל''': "אם אתה מחפש אחר צרות, אתה תמצא כי יש לי אקדח 8 ראונד 9 מילימטר מכוון כלפייך מתחת לשולחן. עכשיו, השאלה היא מי מאיתנו ייפגע בצורה הכי גרועה אם נפתח באש? קדימה, נסה את זה, פראייר. היי, בי.איי." [בי.איי מגיח מאחורי חברי הטונג של הוואן צ'ו] :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "מה זה?" :'''חניבעל''': "ובכן, מהיכן שאני מגיע, אנחנו קוראים לזה 'לנעול את הדלתות על החלאות ולהפוך את השולחנות.' קליט, נכון?" :'''חבר בטונג של הוואן צ'ו''': "איפה סאם יאנג? הוא חייב לי כסף." :'''חניבעל''': "הוא עם הגלשן אוויר שלו, הוא לקח את המשפחה איתו. פייס, שלם לראש כרוב הזה את מה שאנחנו חייבים לו, אכפת לך?" :'''פייס''': "אה כן, בסדר." [הולך לקופה ומוציא ממנה מעטפה שבתוכה רימון יד ללא אבקה;פייס מוציא את הנצרה מהרימון וזורק אותו לעבר חברי הטונג של הוואן צ'ו והצוות מתחיל להילחם בהם] {{מפריד}} :'''מרדוק''': [מתרגם סינית שכתובה על הקיר] "מוות לאויביי הלונג צ'ין." :'''מרדוק''': [פייס נדהם] "מה אני יכול לומר, יום אחד היה לי כאב ראש משוגע, ולפני שהספקתי להבין מה קורה, יכלתי לקרוא ולדבר סינית. ואלה גם היו אחר הצהריים רעים, הרשה לי לומר לך." {{מפריד}} :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אנחנו נהיה מסוגלים לצאת מזה, נכון פק?" :'''פייס''': "כמובן שכן. את לוחמת, זוכרת? זה הולך להיות קשוח. בחורים כמו מייסון שונאים לקבל לא כתשובה." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אבל למה שיזם רוק יעשה את כל המאמץ להשתלט על מופע המערב הפרוע? זה לא הגיוני." :'''פייס''': "תראי, אם מייסון והלהקה שלו יופיעו שוב, אנחנו נהיה מוכנים להם. אף אחד לא יכריח את אבא שלך למכור את המופע שלו." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "זה חלום שמתגשם עבורו, אתה יודע. כל חייו הוא הופיע בערי רחוב, חצי מהם אפילו לא במפה. עכשיו יש לו את ההזדמנות לעשות סיבוב הופעות בערי הבירה של אירופה." :'''פייס''': "אף אחד לא יעצור אותו. זאת הבטחה. אוקיי?“ :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אוקיי. [פייס עומד מחוץ לאוהל ומחפש אחרי אנשיו של לינץ'] אתה עדיין חושב שהצבא שם בחוץ מחפשים אחריכם?" :'''פייס''': "הו כן, הם בחוץ איפשהו. כשאתה מבלה את חייך במנוסה, אתה לומד לסמוך על דברים שאתה לא יכול לראות." :'''סמל ווילסון''': [מחופש למוכר פופקורן] "סלחו לי. קפטן וינטקה אמר לי לאחסן את הדברים האלה." :'''פייס''': "הו כן, כמובן." :'''סמל ווילסון''': "זה לא ייקח יותר משנייה." [בין החפצים מוסתרות תמונות של חניבעל, בי.איי ופייס] :'''קולונל לינץ'''':[מדבר במכשיר הקשר] "אתה בטוח שזה הוא, ווילסון?" :'''סמל ווילסון''': "חיובי קולונל, זה פק בוודאות. הוא מחופש לאחד מליצני הרודיאו." :'''קולונל לינץ'''': "אוקיי. אז עכשיו אנחנו יודעים שפק נמצא פה גם, בראקוס פה, יש לנו את שניהם, אז זה רק העניין של סמית'." :'''סמל ווילסון''': "אני כמעט בטוח שהוא כבר נמצא כאן, המפקד." :'''קולונל לינץ'''': "אנחנו כמעט בטוחים שהוא במחנה, ואנחנו יכולים בהחלט לזהות אותו, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו להיכנס פנימה ולהסתכן בחשיפת המיקום שלנו, נכון? פשוט המשך לדווח לי במשך השעתיים הבאות." :'''סמל ווילסון''': "כן, המפקד." {{מפריד}} פייס יושב במונית ועוקב אחרי סטראטרס ואנשיו. :'''פייס''': [מדבר עם חניבעל במכשיר הקשר שבמונית] "קלטתי אותם יוצאים החוצה, והם לא נראים כאילו הם קמו על הצד הנכון של המיטה חבר'ה." :'''חניבעל''': [משתמש באלחוט כדי לתקשר עם פייס במונית] "הישאר איתם, ילד. תיידע אותי אם הם יאספו תגבורת." :'''פייס''': "auf wiedersehen" (להתראות בגרמנית) :'''נוסע מונית כועס''': "רחוב 149, ועכשיו סע." :'''פייס''': "אני מצטער, אני לא בתפקיד." :'''נוסע מונית כועס''': "אז עכשיו אתה כן. אני מאחר, ואני צריך להגיע לאן שאני צריך להגיע, ואתה תיקח אותי לשם." :'''פייס''': "למעשה, אני לא יכול. אם אתה רוצה אתה יכול להתלונן עליי." :'''נוסע מונית כועס''': "היי בחור, לפני שאני אגש לשם ויאכל לך את הפרצוף." :'''פייס''': "אוי, נהדר." [הלימוזינה של סטראטרס יוצאת לדרך, ופייס עוקב אחריו.] :'''חניבעל''': "אני רוצה שכולם יעלו לחדרים שלהם, ותורידו את הראשים שלכם. אתם תהיו בטוחים שם. מיד!" :'''נוסע מונית כועס''': "אתה היית אמור לנסוע לרחוב 149, זה מצד ימין." :'''פייס''': "ואני אמרתי לך שאני לא בתפקיד. עכשיו בחייך, תניח לי לנפשי." :'''נוסע מונית כועס''': "אני אשבור לך את הפנים בן אדם, מה דעתך על זה?" :'''פייס''': "לא, לא, לא. לא את הפנים." :'''נוסע מונית כועס''': "אמרתי לך, אני צריך לרחוב 149. [פייס נועל את הכפתורים של הדלתות במונית] מה זה, לעזאזל?" :'''פייס''': "אלה מנעולי בטיחות. הם יכולים להיפתח ולהיסגר אך ורק על ידי נהג המונית כדי להגן על אנשים כמוני מפני אנשים כמוך." :'''נוסע מונית כועס''': "כשאני אצא מפה אתה מחוסל, בן אדם. שמעת? בן אדם מחוסל." :'''פייס''': "ואומרים שנהגי המוניות הם גסי רוח." :'''פייס''': "חניבעל, ראיתי אותו מגיע לכיוון מזרח." [ברקע נוסע המונית מפריע בשיחה: "אתה מת בן אדם, אתה מת!"] :'''פייס''': [לנוסע המונית הכועס] "היי, היי. אני מנסה לנהל שיחה כאן." :'''חניבעל''': "מה זה היה?" :'''פייס''': "הו, זה שום דבר. האקספרס מגיע לכיוון מזרח על רחוב 6, אני חושב שאם הוא היה אוסף גיבוי הוא היה צריך לעשות את זה עכשיו." :'''חניבעל''': "זה זמן ההצגה, ילד. תחזור לכאן במהירות הבזק." :'''פייס''': "בסדר גמור. אני אגיע מהר כמו טיל." :'''צ'ארלי סטראטרס''': "זאת המונית שעקבה אחרינו כל היום. [לדיגר] אוקיי, תתקשר לבחורים." :'''נוסע מונית כועס''': [פייס יוצא מהמונית] "היי, תפתח את הדבר הארור הזה. תן לי לצאת מהמונית." :'''פייס''': "האמן לי, אתה תהיה בטוח יותר אם תישאר במונית, ואני הייתי מתכופף אם הייתי במקומך." {{מפריד}} :'''איימי אלן''': "היי חבר'ה, ברוכים הבאים לניו יורק. [לבי.איי] הייתה לך טיסה טובה?" :'''בי.איי''': "לא רעה." :'''פייס''': "חבר'ה, הייתי רוצה להכיר לכם את טרייסי ריכטר. טרייסי, הייתי רוצה להכיר לך את הצוות שלי: חניבעל סמית' (חניבעל: שלום; טרייסי: היי), ה.מ מרדוק (מרדוק: מה שלומך?) ובי.איי בראקוס. לטרייסי ולאמא שלה יש את המאפייה מעבר לכביש, מאפה השמרים הכי טוב בעיר." :'''טרייסי ריכטר''': "תודה שבאתם לכאן לעזור לנו." :'''בי.איי''': "גבר, המקום הזה מלא בגרוטאות." :'''פייס''': "בי.איי, אני לא בדיוק באתי לכאן עם משאבים כספיים, אתה יודע. אני הייתי צריך להשכיר את החנות הזאת וזאת הייתה סוג של נפילה, אז הייתי צריך לשנורר את הדברים האלה מתוך מגרשי גרוטאות וחנויות יד שנייה." :'''מרדוק''': [מסתכל על טלוויזיה מלאה בשלג, ובי.איי מנסה לשחק עם הכיוון שלה] "היי בן אדם, אני צפיתי קודם. אתה תגרום לי לפספס את החלק הכי טוב. [בי.איי שוב מתעסק עם הכוונון של הטלוויזיה] אוי נו. לא לא לא, בעצם זה טוב גם, בוא תצפה בזה." :'''פייס''': "בי.איי, אתה מוכן לחזור לפה חזרה?" :'''טרייסי ריכטר''': [לאיימי] "לחבר שלך (מרדוק) יש לבטח חוש הומור מוזר." :'''איימי אלן''': "כן, יש לו חוש מוזר של... משהו." :'''בי.איי''': "פייס, אנחנו נצטרך מוניטורים שעובדים." :'''פייס''': "תבדוק את אלה, אולי הם עובדים מעט טוב יותר." :'''חניבעל''': "פייס, יש לך משהו (נשק) עבורי?" :'''פייס''': "ובכן..." [מרים סדין שמתחתיו הוחבאו סוגים שונים של נשק] :'''חניבעל''': "הדברים האלה נראים כמו גרוטאות. הדברים האלה יעבדו?" :'''פייס''': "מי יודע..." :'''חניבעל''': "נפלא..." :'''פייס''': "זה הכי טוב שיכלתי לעשות. השגתי את הכל דרך כאן. (מראה לחניבעל חוברת שרשום בה "תחמושת צבאית למחצה. היה מוכן כשהם מגיעים. מכירה פומבית במזומן בלבד") האם אי פעם פגשת את החבר'ה האלה שמחכים לסוף העולם? (חניבעל: כן) מוזר. בכל מקרה זה כל מה שיכלתי להשיג, וזה לא היה קל בכלל. רוב הקונים האחרים היו שוטרים סמויים, הם צילמו תמונות ולקחו שמות." :'''חניבעל''': "מוטב שהם יעבדו. צריך להתחיל להניח את הכבל בשביל המצלמה, בי.איי. ואנחנו צריכים למצוא מיקום אחר עבור המעקב." :'''טרייסי ריכטר''': "יש בבעלותינו את המאפייה מעבר לכביש. אני בטוחה שתוכלו להשתמש בה אם תוכלו לשכנע את אמא שלי ואת האחרים עדיין לשכור אתכם." :'''חניבעל''': [המום למשמע אוזניו] "עדיין לשכור אותנו?!?" :'''פייס''': "כן, איימי הסבירה לך הכל כשהיא התקשרה אלייך אתמול, נכון? [חניבעל לא מבין מה פייס רוצה] נכון?" :'''איימי אלן''': "לא, לא הייתה לי את ההזדמנות להתקשר." :'''פייס''': "לא הייתה לך את ההזדמנות להתקשר?" :'''איימי אלן''': "בסדר. אני פשוט לא צלצלתי. אחד מבעלי החנויות, מר לאסקי, הוכה אתמול רגע לפני שאני ופייס הגענו. הוא בבית חולים והוא נפגע בצורה די קשה, אז בעלי החנויות האחרים מפחדים וחושבים פעם נוספת האם לשכור אותנו." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, אם הם היו מחליטים על כך אתמול, אולי לא הייתי צריך לטוס. למרות שהטיסה הזאת לא הייתה עד כדי כך נוראית." :'''איימי אלן''': "תראו, החבר'ה האלה לוקחים הרבה כסף מבעלי החנויות האלה, בתמורה לכך שהם לא יהרסו את החנויות שלהם או שהם לא ייפגעו במשפחות שלהם. הם זקוקים לעזרה, חניבעל." :'''פייס''': "כן, זו סחיטת הפרוטקשן המלאה." :'''טרייסי ריכטר''': "הם לוקחים כל כך הרבה כסף מאיתנו עכשיו, אני לא חושבת שנוכל להרשות לעצמינו להשאיר את החנות פתוחה למשך חודש נוסף." :'''איימי אלן''': "האנשים האלה מפוחדים. מישהו צריך לעשות משהו בשבילם." {{מפריד}} אחרי שפייס ומרדוק נלכדו בידי דגלאס קייל. :'''מרדוק''': [לפייס] "איש הג'וגינג. אני רואה שהם תפסו אותך גם." :'''פייס''': "אל דאגה. אנחנו נמצא את הדרך לצאת מכאן." :'''דגלאס קייל''': "לא הפעם, פק. כל המקום הזה ממולכד, אבל אתה לא יודע איפה. יכול להיות ברגל של הכסא שלך, בלוח הרצפה, אולי אפילו בידית של הדלת. איפשהו במקום שלעולם לא תחשוב עליו. :'''ג'ון שארפוק''': "הייתי רוצה לראות אותך מנסה, פק. הייתי רוצה לראות את זה קורה." :'''דגלאס קייל''': "אתה תראה, לא עד שיהיה לנו את כל ארבעת חברי הצוות. זאת העסקה שנעשתה איתי." :'''פייס''': "תודה על התמיכה שלך. שלח את איחולינו לרייך השלישי." :'''מרדוק''': "החלאות האלה הופיעו במסיבת חג המולד שלי השנה, אני בלי ליקר ביצים, אתה מבין למה אני מתכוון?" :'''פייס''': "האם אתה היחיד שהם תפסו?" :'''מרדוק''': "כן." :'''פייס''': "זה טוב. אני מתחיל לדאוג, אתה יודע הם כל פעם מביאים אחד מאיתנו לפה, אחד בכל פעם." :'''מרדוק''': "כן, זה עובד. שניים נפלו, ונותרו להם עוד שניים וחצי ללכוד." :'''פייס''': "האם הייתה לך הזדמנות לבחון את המקום הזה כשהם הביאו אותך לכאן?" :'''מרדוק''': "כן. שמירה כפולה, מוקף בגדר מבוצרת מקובעת, באיזור פתוח לרווחה. איך הם תפסו אותך?" :'''פייס''': "ובכן, אני שונא להודות בזה, הם פיתו אותי עם בחורה. אני מרגיש כל כך קל להשגה." :'''מרדוק''': "יכל להיות גרוע יותר. אני נכשלתי בגלל כלב." :'''פייס''': [צוחק] "לפחות שלי הייתה יפה." :'''מרדוק''': "אני נכשלתי בגלל כלב!" :'''פייס''': "אתה יודע, אני לא יכול להבין איך הם חושבים שהם יתפסו את בי.איי, הוא בלתי ניתן לפגיעה, הבן אדם לא ניתן להריסה." [חניבעל מביא את בי.איי למרפאה] :'''חניבעל''': "יש לי כאן בן אדם חולה, דוקטור. אני חושב שהוא הורעל." :'''ג'וזף קינג''': "תן לי לעזור לך. תביא אותו לשולחן. הרם אותו. יש לך רעיון ממה זה יכל לקרות?" :'''חניבעל''': "חלב. הוא שתה המון חלב." :'''ג'וזף קינג''': "האם גם אתה שתית מהחלב הזה?" [חניבעל מזהה את שעון היד המוזהב שעל ידו של קינג שהיה לו כשהוא היה מחופש לחלבן שהביא להם את החלב מוקדם יותר] :'''חניבעל''': [אוחז ביד של קינג] "תוריד את הידיים שלך ממנו, ד"ר, אלא אם כן אתה רוצה להתחיל לרפא אותי. עכשיו או שאתה קלפטומן של שעוני זהב, או שאתה מחלטר כחלבן הלא נכון. ועכשיו, הרם את ידייך למעלה." [חניבעל טוען אקדח ומכוון לכיוונו של קינג] :'''ג'וזף קינג''': "אתה צריך להתחיל להתפלל, סמית'. אתה שתית מעט מהחלב הזה, אני יכול לראות את זה עלייך." :'''חניבעל''': "אני שומר את תפילותיי לימי ראשון. ועכשיו אתה תעזור לחבר שלי. אתה תעזור לי להוציא אותו החוצה." [חניבעל מתחיל קרב יריות עם אנשיו של דגלאס קייל, ובסופו של דבר הוא מצליח להגיע לואן של הצוות ולברוח ללא בי.איי.] {{מפריד}} חניבעל מגיע למלונית כשהוא במצב ממש רע אחרי שהורעל מהחלב ששתה. הוא נכנס לאחד החדרים ומתקשר לעיתונאית טניה בייקר. :'''טניה בייקר''': "אתה בסדר?" :'''חניבעל''': "ישנה רופאה בבאד רוק בשם מגי סאליבן. הביאי אותה לפה. הזדרזי." [מתמוטט על הרצפה] :'''טניה בייקר''': "חניבעל. חניבעל אתה שם?" [טניה וד"ר סאליבן מגיעות לחדר במלונית שבה נמצא חניבעל] :'''ד"ר מגי סאליבן''': "זה טוב. האישונים שלו מתחילים להגיב באופן נורמלי. חניבעל, אתה יכול לשמוע אותי? זאת מגי סאליבן. אני כאן עם טניה." :'''חניבעל''': "מגי. אני שמח שהצלחת לעשות את זה." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "ובכן, אני זוכרת שאמרתי שאני אשמח לראות אותך, אבל זה לא בדיוק מה שהיה לי בראש." :'''חניבעל''': "אני מלא בהפתעות הא... אני הורעלתי, בי.איי הורעל גם." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אני יודעת. לקחתי ממך דגימת דם, וטניה לקחה אותה למעבדה בזמן שהיית מחוסר הכרה." :'''טניה בייקר''': "זה היה סם הרגעה חזק מאוד. הם לא רצו להרוג אותך, הם רק רצו להפוך אותך למטרה נייחת." :'''חניבעל''': "זה היה החלב. בי.איי שתה 5 כוסות מזה. עכשיו, את צריכה לעזור לי לקום על הרגליים." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "חניבעל, אני לא יודעת..." :'''חניבעל''': "קדימה." :'''טניה בייקר''': "קשה להאמין שמישהו יכל לארוב לכם בצורה כזאת." :'''חניבעל''': "הם היו חכמים. הם תפסו כל אחד מאיתנו, אחד בכל פעם." :'''טניה בייקר''': "אבל הם לא תפסו אותך." :'''חניבעל''': "לא, היה לי מזל." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "כשטניה התקשרה למשטרה, הם חטפו שלושה אנשים." :'''חניבעל''': "כן, שלושת האנשים האלה מבוקשים על ידי אותה משטרה, בדיוק כמוני." [חניבעל נאנק מכאבים ונשכב על המיטה.] :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אתה לא תצא מזה כל כך מהר כמו שאתה חושב, לא משנה כמה אתה חושב שאתה בלתי ניתן להריסה." :'''חניבעל''': "כן, אני מניח." :'''ד"ר מגי סאליבן''': "אני אחזור חזרה למשרד שלי ואביא את הנוגדן. ככה הם יעברו את זה בצורה מהירה יותר." :'''טניה בייקר''': "אוקיי." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "בי.איי, לא אמרת שמריה אמרה שאמא שלה מאוד חולה?“ :'''בי.איי''': "כן, מאוד חולה. ואם לא נעזור לה, לא יהיה לה אף אחד בעולם." :'''חניבעל''': "לא משנה מי הפריד ביניהם (מקסיקנים שנשלחו לעבדות), הוא לא ממש מאמין גדול בכבוד האדם." :'''בי.איי''': "כן, וכשאני אסיים לטפל בהם, הולך לכאוב להם ובגדול!" {{מפריד}} :'''פייס''': [לפייס יש מחלת ים] "מה בנוגע לתכנית?" :'''חניבעל''': "הא! יש לך גוון ירוק מדהים, אתה יודע, זה מבליט את הצבע בעיניים שלך." :'''פייס''': "אין לך תכנית, נכון?" :'''חניבעל''': "כמובן שיש לי תכנית. אבל... היא סודית." [חניבעל מפמפם בסיגר שלו ומעיף את העשן לכיוונו של פייס שמקבל בחילה ונכנס לשירותים שוב] {{מפריד}} :'''חניבעל''': [על כך שפייס התחפש לליצן רודיאו] "טריק חמוד." :'''פייס''': "תשמע חניבעל, אני לא ממש משתגע על זה. זה לא יציב אותי באיזושהי רשימה של המתלבשים הכי טובים." :'''חניבעל''': "כן, אבל זו הסוואה נהדרת. יש לי הרגשה שלינץ' צופה בנו כל רגע." :'''מרדוק''': "היי פייסמן, איך אני נראה?" [מרדוק מחופש לאינדיאני] :'''פייס''': "כמו מיליון דולר, צ'יף." :'''מרדוק''': "אני עדיין לא צ'יף, אני לוחם." :'''חניבעל''': "טוב, עכשיו כשכולנו כאן, מה בנוגע לבי.איי?" :'''פייס''': "ובכן, למעשה היו 2 אפשרויות: הראשונה הייתה ליצן הרודיאו, והשנייה הייתה..." [בי.איי מגיע עם את חפירה ומריצה] :'''חניבעל''': "בי.איי, את חפירה זו לא תחפושת." :'''בי.איי''': "אני לא מתחפש, חניבעל." :'''מרדוק''': "אפילו לא נוצה לשיער שלך?" :'''בי.איי''': "תרחיקו את המשוגע הטיפש הזה ממני. אתה לא אינדיאני אמיתי. אינדיאנים אמיתיים לא נראים ומתנהגים כמו משוגעים טיפשים." :'''חניבעל''': "העניין המרכזי הוא שלא ניחשף כשאנחנו עומדים כולנו ביחד, פייס." :'''מרדוק''': "בי.איי תסתכל, מה בנוגע לכובע הזה? אתה תוכל להיות כמו קאובוי ואז זה יהיה רק אתה ואני, קאובוים ואינדיאנים." :'''בי.איי''': "אני אתחפש לכרכרה טיפש, ואדרוס אותך אם לא תשתוק." [מעיף בעצבים את הכובע מידיו של מרדוק] {{מפריד}} :'''קייל מייסון''': "לפי המבטים על הפרצופים שלכם, אני יכול לומר שאני לא יאהב לשמוע את מה שיש לכם להגיד." :'''פארקר/חניבעל המזוייף''': "עשינו כמו שביקשת מייסון, אלא שכמה בחורים הופיעו ובלמו את המשאית. לפי הדרך שבה הם טיפלו בזה, נראה שהם מקצוענים." :'''קייל מייסון''': "מקצוענים? ומה אני עשיתי? לקחתי חבורה של חובבנים?" :'''בי.איי המזוייף''': "היי. רציתי שנלחץ על וינטקה, ולחצנו עליו, חזק." :'''קייל מייסון''': "ברור שלא חזק מספיק. שילמתם לכם ליצנים בשביל תוצאות. וינטקה היה אמור לחשוב שהוא מתמודד מול צוות לעניין. ומה קיבלתי עד עכשיו? כלום. פארקר בוא הנה. השוטרים נוקטים באמצעים חמורים בכל מה שקשור לקשרים האירופאים שלי. אני צריך את התאריכים של סיבובי ההופעות של וינטקה בחוץ לארץ. מופע של המערב הפרוע הנודד זה כיסוי מושלם כדי לאסוף סמים. זה כמו מסלול של הדואר, כשוינטקה יסמוך על קידום מכירות הכרטיסים שלו כדי לחכות לגיליון השכר הבא שלו. אני רוצה שתוודא שהם לעולם לא יצליחו להגיע לזה. הבנת?" [פארקר/חניבעל המזוייף מהנהן בראשו לחיוב.] {{מפריד}} חניבעל נלקח בכוח למלון של ג'ואי אפיק כדי שיחתום על העברת הבעלות של המלון של טינה וסנדי. :'''ג'ואי אפיק''': "אוקיי, אתה רק תחתום שם בקו המקווקו." :'''חניבעל''': "כן. לחתום כאן?" :'''ג'ואי אפיק''': "כן. [חניבעל שורף את הסכם העברת הבעלות] מה אתה עושה? מה אתה עושה? מה אתה משוגע?" :'''חניבעל''': "אני לא אהבתי את התנאים." :'''ג'ואי אפיק''': "בחיי שאתה טיפש." :'''חניבעל''': "כן, אבל אתה חייב להודות. אני מנהל חתיכת מלון." :'''ג'ואי אפיק''': "מוכן? [אחד מעוזריו של ג'ואי נותן לחניבעל 3 אגרופים בבטן] עכשיו, אתה חייב להבין דבר אחד, וזה שאני אקבל את המלון הזה. עכשיו או שאתה תהיה ממש חכם ותקבל את התנאים שלי, או שתהיה טיפש ותמצא את עצמך משחק כדורעף עם הסרטנים. ועכשיו, מה אתה הולך לעשות?" :'''חניבעל''': "ג'ואי, שנינו יודעים למה אני צריך להחזיק את המלון הזה." :'''ג'ואי אפיק''': "על מה אתה מדבר?" :'''חניבעל''': "בחייך. אתה לא חושב שאני אשתלט על מלון גוסס אם לא הייתי יודע למה אתה רוצה לקבל אותו באופן נואש גם." :'''ג'ואי אפיק''': "אתה לא יודע כלום." :'''חניבעל''': "רוצה להתערב?" :'''ג'ואי אפיק''': "אני מצטער, אבל אתה הרגע חתמת על צו המוות שלך. קחו אותו בערך 3 מייל מכאן ותאכילו את הדגים בו." :'''ג'ואי אפיק''': [עושה שיחת טלפון] "כן, תנו לי לדבר עם חבר המועצה פרסקוט." :'''חניבעל''': [לאנשיו של ג'ואי אפיק] "תגידו לאפיק שיש לו סיגרים מחורבנים." [הצוות מגיע ברכב של המלון, ופייס ומרדוק יורדים ממנו ומתחילים לירות לכל עבר, וחניבעל מנצל את זה כדי לברוח יחד עם הצוות] {{מפריד}} :'''חניבעל''': "מר ליין אדוני, לא יכלנו למצוא מישהו שיקריא את זכויותיך האחרונות, אז אנחנו נעזוב את החלק הזה בטקס הקבורה שלך. יחד עם זאת, אנחנו נראה בך כמנגינה שמחה או תלויה. עכשיו, לפני שנזרוק אותך כאן למים, יספיק לי לומר לך שיתגעגעו אלייך, ובכל רחבי העיר יערכו חגיגות פרועות לכבודך." :'''מרדוק''': [מנסה להבין באמצעות סטטוסקופ מה אומר ג'ק ליין כשהוא בתוך ארון קבורה] "זה די לא קוהרנטי מה שהוא אומר." :'''חניבעל''': "ובכן, אם יהיה לך אכפת לומר לנו מי מריץ את הפעילות שלך, אנחנו נוכל להשהות את הקבורה שלך, אבל אני אצטרך לקבל שם באופן מיידי." :'''מרדוק''': "אני לא יכול להבין אותו ככה. הוא היסטרי." :'''חניבעל''': "מר מרטש, אנחנו יודעים שאתה מריץ פעילויות עבור מישהו גדול יותר, ואנחנו נסגור את העניין הזה אבל אנחנו צריכים להגיע לבן אדם שנמצא בטופ, ואם תגיד לנו מי הוא, אני וחבריי נראה בזה כשיתוף פעולה נהדר, ואנחנו עלולים שלא לזרוק אותך למים העמוקים כאן." :'''מרדוק''': "הוא אומר שזה נתן וינסנט." :'''חניבעל''': "אני אוהב את זה כשגווייה מתפרקת." [הצוות פורץ לאחוזה של נתן וינסנט ומוריד את ארון הקבורה שבו נמצא ג'ק ליין]. :'''נתן וינסנט''': [מוצא על ארון הקבורה פתק שכביכול נכתב בשמו של ג'ק ליין] "נתן היקר, אני הרגע הלשנתי עלייך. בבקשה קבור אותי. ג'ק. תפתחו את הדבר הזה" [ארון הקבורה, נתן מראה לג'ק את הפתק שהוצמד לארון] :'''ג'ק ליין''': "הוא מת. הבן אדם מת." :'''נתן וינסנט''': "מפריע לי ג'קי שהם ידעו להביא אותך לפה." :'''ג'ק ליין''': "אל תדאג בקשר לזה, האירי הזה מת. אני אביא לך את הראש שלו בתוך קופסה." {{מפריד}} פייס מרדוק ואיימי נכנסים לאכול במסעדה לפני הלווייה של ריי ברנר. :'''פייס''': "אני לא כזה רעב. לוויות נוטות להרוס לי את התיאבון." :'''ליאן''': "אני אהיה איתכם בעוד דקה, פשוט לכו ושבו איפשהו. יש לנו מנות מיוחדות מעולות היום." :'''פייס''': "נשמע נהדר." :'''ליאן''': "עוד לא סיפרתי לך עליהן." :'''פייס''': "את לא חייבת." :'''מרדוק''': "נראה שקיבלת את התיאבון שלך בחזרה." :'''איימי''': "במלוא הכוח." :'''פייס''': "כן, אני מתחיל להרגיש מעט חלש." [בי.איי וחניבעל נוסעים לתחנת הדלק כדי לתדלק את הואן שלהם] :'''הארולד''': "יש לך מסחרית פרועת מראה אדון. אתם בטוח לא מפה, נכון? לא, אתם בטוח לא מפה." :'''חניבעל''': "ובכן, האם יש לכם בית קברות כאן בסביבה?" :'''הארולד''': "בית קברות? כן יש לנו בית קברות, ועובדה שאנשים 'מתים' להגיע לשם. הבנתם? 'מתים'." :'''חניבעל''': "אני מתערב שג'וני קרסון עוצר את נשמתו בשבילך כדי לרדת מהשמיים, אבל האם תוכל להגיד לנו היכן בית הקברות, כך שלא נאחר?" :'''הארולד''': "לאחר? למה? אף אחד לא אמור להיקבר היום למעט ריי ברנר, ואף אחד לא מורשה ללכת ללווייה הזאת." :'''חניבעל''': "מדוע אף אחד לא מורשה ללכת, הארולד?" :'''הארולד''': "כי האחים ווטקינס אמרו כך." :'''בי.איי''': "מי?" :'''הארולד''': "אתם בוודאות לא מפה. אני ודיק ולוגאן וסי.דבליו (cw), אנחנו כולנו אומרים שאתם לא יכולים ללכת לבית הקברות." :'''חניבעל''': "הלווייתו של ריי ברנר היא בדיוק לאן שאנחנו הולכים. אנחנו נוכל לדון על כך יותר לעומק כשנחזור." :'''הארולד''': "ובכן, אני לא הולך לשרת אתכם... [בי.איי אוחז להארולד בזרוע בחוזקה] אני לא הולך למלא לכם דלק. אתם יודעים מה לוגאן יעשה כשהוא יגלה בנוגע לזה? הוא יגרום לכם לשלם." :'''חניבעל''': "ובכן זה טוב, כי כשזה מגיע לתשלום יש לי קו אשראי נהדר." :'''בי.איי''': "על מה כל העניין? הוא משוגע יותר ממרדוק." :'''חניבעל''': "אין לי מושג, בי.איי." :'''ליאן''': "זו החתיכה האחרונה [של הפאי], אני מקווה שהיא עדיין רעננה. אני עומדת לעשות מצבור חדש הערב, אז אם תהיו בסביבה מאוחר יותר..." :'''פייס''': "אני בהחלט אהיה בסביבה. אני בעיירה בשביל לווייה של חבר." :'''ליאן''': "אתם חברים של ריי?" :'''פייס''': "כן, היינו בויאטנם ביחד." :'''ליאן''': "אז תמסרו לטריש שאני מצטערת, אני ואבא שלי לא נבוא ללווויה." :'''איימי''': "את מכירה את הברנרים היטב?" :'''ליאן''': "כן." :'''איימי''': "אני עושה כתבה על איך עיירות אמריקאיות קטנות מכבדות את גיבורי המלחמה שלהן." :'''אבא של ליאן''': "ליאן, האוכל של האנשים מתקרר." :'''ליאן''': "אוקיי, אבא." :'''דיק ווטקינס''': "היי, אתה יושב בשרפרף שלי." :'''פייס''': [צוחק] "אתה צוחק?" :'''דיק ווטקינס''': "לא, זה השרפרף שלי. אני יושב שם כל הזמן." :'''פייס''': "אה, כן?“ [מתכוון לקום להילחם בדיק, אבל איימי עוצרת אותו] :'''איימי''': "תזכור את הלווייה של ריי." :'''פייס''': "כן, אבל..." :'''דיק ווטקינס''': "אבל מה? אבל מה, חביבי? [פייס קם ממקומו ועובר למקום אחר וגם איימי מתכוונת לקום] לא את יפיפייה, שבי." :'''מרדוק''': "אתה יודע, אתה כל כך מחניף, אני כמעט ולא עומד בזה." :'''דיק ווטקינס''': "אתה חמוד בעצמך. איך המרק, סי.דבליו?" [סי.דבליו שופך חצי מלחייה לתוך המרק שמרדוק אכל] :'''מרדוק''': "הייתי צריך קצת מלח." [סי. דבליו לוקח את קערת המרק ממרדוק, שעושה את עצמו אוכל ונהנה] :'''איימי''': "כמה אנחנו חייבים לך?" :'''דיק ווטקינס''': "את לא חייבת שום דבר, את לא אכלת כלום. אולי תיקחי לעצמך קצת פאי? לליאן יש את הפאי הכי טוב במחוז." :'''ליאן''': "נגמר לנו הפאי, דיק." :'''דיק ווטקינס''': "יש לי קצת פאי, הנה קחי קצת משלי, קדימה." [לוקח את הפאי שפייס אוכל] :'''פייס''': "זהו, זה מספיק" :'''דיק ווטקינס''': "יש לך בעייה?" :'''פייס''': "כן, אחת בגודל בינוני." :'''דיק ווטקינס''': "אה, כן? בוא לפה." [איימי דוקרת את דיק עם מזלג ביד, וחניבעל ובי.איי נכנסים למסעדה] :'''חניבעל''': "אז יש לנו בעייה קטנה כאן?" :'''אבא של ליאן''': "אין שום בעייה, אין שום בעייה בכלל." :'''דיק ווטקינס''': "פשוט תשמרו את הפאי המסריח שלכם." :'''אבא של ליאן''': "אנחנו לא רוצים שום צרות, אז אלא אם אתם רוצים שאני אקרא למשטרה, אתה וחברייך תצאו מהמקום שלי." :'''מרדוק''': "למה אתה מדבר אלינו ככה?" :'''פייס''': "מה עשינו?" :'''אבא של ליאן''': "תראו, אני לא רוצה צרות, אוקיי? בלי צרות. אז לכו. בבקשה לכו." :'''איימי''': "אני לא מבינה שום דבר מזה. למה אתה בועט אותנו החוצה?" :'''אבא של ליאן''': "אתם הולכים ללווייה של ריי?" :'''חניבעל''': "נכון מאוד." :'''אבא של ליאן''': "אז תוכלו למסור לטריש שאני מצטער? אני באמת מצטער." :'''חניבעל''': "למה שלא תאמר לה בעצמך?" :'''אבא של ליאן''': "לא, אני לא יכול, הם יצפו." :'''חניבעל''': "האחים ווטקינס?" [אבא של ליאן לא מגיב וצוות לעניין עוזב את המסעדה] :'''ליאן''': "הגיע הזמן שמישהו יעשה משהו בנוגע לחיות המטונפות האלה." :'''אבא של ליאן''': "מי? הספוג רום הזה שמתרץ בשם החוק?" :'''איימי''': "הסיפור שמכרתי לעורך שלי לא בדיוק נראה שהוא הולך לעבוד. מה בדיוק קורה פה?" :'''חניבעל''': "אני לא יודע, אבל אם את רוצה להימנע מצרות אני לא חושב שזאת העיירה לעשות את זה." {{מפריד}} :'''קאל פרימן''': "כוכב בודד 1, תאסוף נוסע ברחוב דילייני 2367, אתה תחכה לו ליד המחסן." :'''תומאס הארט''': "זהו כוכב בודד 1, זה נשמע כמו עוד תרמית." :'''קאל פרימן''': "אולי אני צריך להתקשר למשטרה כדי שיפגשו אותך שם." :'''תומאס הארט''': "המשטרה כבר חושבת שאנחנו חבורה של משוגעים. צור קשר עם קת'י ושלי, זמן הגעה משוער 10 דקות." :'''קאל פרימן''': "כוכב בודד 3 ו-4, אני שולח את כוכב בודד 1 לסמטה מאחורי רחוב דילייני 2367. סעו לשם כדי לוודא שלא תקרה לו תקרית. זמן הגעה משוער 10 דקות." :'''סטרייק''': [בווקי טוקי] "אתם מוכנים, חבר'ה?" :'''מילר קריין''': [מדבר מהמכשיר קשר במונית] "כן, אנחנו ברחוב מישן (mission street), הבא אותו אלינו." :'''סטרייק''': "בסדר." :'''קת'י''': "הוא לבד. אני לא חושבת שהוא עובד עבור 'מוניות האהבה'. אף פעם לא ראיתי אותו לפני." :'''תומאס הארט''': "אוקיי, אני אאסוף אותו. הישארי שם דקה." :'''קת'י''': "אוקיי." :'''סטרייק''': "שלושה מכם? בחיי, זה שירות." :'''תומאס הארט''': "היו לנו קצת בעיות עם חברת מוניות מתחרה. לאן זה?" :'''סטרייק''': "רחוב מישן 2616." :'''תומאס הארט''': "קפוץ פנימה. [במכשיר הקשר] זה בסדר, תודה על הגיבוי." :'''סטרייק''': "אז איזה סוג של בעיות יש לכם?“ :'''תומאס הארט''': "לא משהו שלא נוכל להתמודד איתו. די שקט כאן. איזה סוג של עסק יש לך?" :'''סטרייק''': "נציג מכירות של יציקות ברזל. אני צריך לאסוף מספר דגימות. אני נוסע למודסטו (עיר בקליפורניה) הלילה. זה כאן. אכפת לך לחכות? אני מיד אחזור. תפעיל את המונה בינתיים." :'''תומאס הארט''': "אוקיי." [2 מוניות של 'מוניות האהבה' מפתיעות את תומאס וחוסמות את המונית שלו, ואנשיו של קריין מוציאים אותו החוצה ומתחילים להכות אותו.] :'''מילר קריין''': "ירדתם ל3 מוניות, מתי אתם תתחילו ללמוד? אף אחד לא מלשין עליי לממונה על התחבורה, ואף אחד לא עובד בשכונה שלי, אלא אם אני מרשה להם." :'''תומאס הארט''': "זו מדינה חופשית." :'''מילר קריין''': "זו מדינה חופשית למעט היכן שהמוניות שלי עובדות. קחו את מר הארט ותנו לו לטעום את החופש של רחוב מישן." :'''סטרייק''': "הבעירו את המונית." {{מפריד}} אחרי שחניבעל וידא כי חברת המוניות 'כוכב בודד' אכן זקוקים לעזרה והם לא מטעם הצבא. :'''קאל פרימן''': "אנחנו מקבלים את ההצעה שלך." :'''חניבעל''': "נהדר. [מדבר בווקי טוקי] היכנסו, הם בסדר." [צוות לעניין נכנס לבניין שבו שוכנת תחנת המוניות] :'''קאל פרימן''': "מי האנשים האלה?" :'''חניבעל''': "גברתי ורבותיי, הרשו לי להציג בפניכם את צוות לעניין." :'''שלי''': "הם באו!" :'''חניבעל''': "בי.איי בראקוס, פייסמן, ה.מ מרדוק ואיימי אלן. ועכשיו, חברת המוניות 'כוכב בודד' חוזרת לענייניים. כל מה שעלינו לעשות זה להשיג כמה מוניות להפעיל." :'''קאל פרימן''': "בסדר." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, תראה, אני יודע שפוטרנו, ואני יודע שאתה לא יכול להוביל את הסוס למים וכל זה, אבל האם אנחנו הולכים לברוח כאן? אני לא מאמין. אנחנו לא יכולים לתת לבריונים המקומיים להסתובב בעיירה ולהגיד שהם הביסו את צוות לעניין." :'''חניבעל''': "בי.איי, קח פה שמאלה. פייס, אנחנו פוטרנו. אנחנו לא עובדים עבורם יותר. אנחנו עובדים בשבילנו. ואנחנו נחזור לשם בחזרה, וניקח את קייל ואת החלאות שלו, ונלמד אותו מעט מהדת של צוות לעניין. [הצוות חוזר חזרה לעיירה ולבית המפגש אותו בנו] פייס, אגף ימין. מרדוק, אגף שמאל. סע, בי.איי." :'''קייל סייקס''': "בסדר, בואו נסיים עם זה [עם לשרוף את בית המפגש]. תראו את זה. הם חזרו לכאן בדיוק בזמן כדי לגלות כמה הם לא רוצים להיות פה." :'''קארל פירסון''': "מה אתם עושים פה שוב היום? האם זה מסוג הדברים שגורם לך להרגיש כמו בן אדם אמיץ?" :'''קייל סייקס''': "אני רוצה להוריד את המקום הזה אחת ולתמיד, זה מה שאני עושה כאן חתיכת תמהוני. [תופס את קארל בחולצה] הייתם פה יותר מידי זמן! [אריק מנסה להילחם בסייקס, שיורה באוויר עם האקדח שלו] אתה התכוונת לפגוע בי." :'''חניבעל''': [יורה עם רובה באוויר] "השליכו את הנשקים, סייקס. אתה לא תיגע באינץ' אחד מהקרשים האלה." :'''קייל סייקס''': "מה נותן לך את הזכות?" :'''חניבעל''': [יורה באוויר שוב] "צוות לעניין בנו את בית המפגש הזה, ואנחנו הולכים להגן עליו, ואתה לא תיגע בו למעט על גופתי המתה, ואתה מאוד רחוק משם חבר. [אחד מעוזריו של סייקס תופס אישה ואוחז בה בכוח ומצמיד אליה רובה] ניצרו את האש, הוא מחזיק באישה." [צוות לעניין מתחיל קרב יריות עם קייל סייקס ואנשיו] :'''חניבעל''': [קופץ על קייל סייקס] "בסדר, גבר קשוח, תן את המכה הכי טובה שלך. [קייל סייקס נותן אגרוף בפניו של חניבעל] לא רע..." [חניבעל נותן שלושה אגרופים בפניו של סייקס ומפיל אותו לקרקע] {{מפריד}} :'''אריק''': "הנקודה היא שאגודת הגברים לא יכולה להרשות לעצמה לברוח שוב. הגיע הזמן שנפסיק לברוח." :'''מרדוק''': "למה לא עירבתם את השריף המקומי בעניין הזה? לגרום לו להשוויץ בתג שלו ולסדר את הדבר הזה?" :'''אריק''': "השריף הנבחר מת, והסגנים שלו השתטלו על המשרד במקומו. הוא בכיס של קייל סייקס. קנה את מקומו ושילמו לו." :'''חניבעל''': "אז סייקס פשוט ממשיך לקבל את החלטות המדיניות עבור המקומיים." :'''אריק''': "כן, מדיניות שלא כוללת אותנו בונה את בית המפגש שלנו או להתיישב שם." :'''בי.איי''': "והוא ישבור ראשים כדי להמשיך ככה." :'''אריק''': "סייקס שונא אותנו, הוא שונא את האגודה, הוא לא מבין שכל מה שאנחנו רוצים לעשות זה להישאר לבד ולחיות את חיינו בצורה שקטה." :'''פייס''': "זה נשמע שאתה לא מבקש יותר מידי, אבל מה בדיוק אתה רוצה מאיתנו? אתה אומר שהאגודה שלכם לא מאמינה באלימות, ואנחנו לא בדיוק שירותי הסעדה." :'''אריק''': "אנחנו רוצים שתבנו את בית המפגש שלנו." :'''חניבעל''': "אנחנו גם לא בדיוק נגרים." :'''אריק''': "אחרי שסייקס שרף את מה שבנינו, התאספנו ומשכנו את כל הכסף שלנו כדי לקנות את העצים ואת האספקה מחנות החומרה של סינקלייר בעיר, זה אמור להיות שם כשתגיעו." :'''מרדוק''': "ובכן, בכנות, אני לא יודע מה לא כל כך אלים בזה. אנחנו נצטרך להיות קשוחים עם הקרשים האלה, אנחנו נצטרך לפתור, אנחנו נצטרך לקדוח, אנחנו נצטרך לדפוק בהם מסמרים גדולים בתוכם. אתה מדבר כאן על טבח, אריק." :'''פייס''': "נגרות. זה לא בדיוק מתאים לצד החזק של ארון הבגדים שלי. נסורת וטוויד זה לא ממש הולך ביחד." :'''מרדוק''': "ויזואלית לא, אבל זה יוצר משקה חלבון מעולה, וגם רמקולים קטנים נחמדים של 'היי פייב' אם אתה יודע מה אתה עושה, לנסורת יש גורם עיוות נמוך במיוחד,0052." :'''בי.איי''': "סתום את הפה, מרדוק, לפני שאני אעוות אותך לחלוטין. [לאריק] אתה תראה לי את השרטוט, ואנחנו נבנה את בית המפגש שלכם." :'''חניבעל''': "אמרת שהם ניסו לעצור אותך מלבנות, למה שהם לא ינסו לעצור אותנו? ואם זה יקרה, אתה מצפה שאנחנו נפנה את הלחי השנייה?" :'''אריק''': "היה לך מוניטין רב בויאטנם. אתה יכלת לעשות דברים בצורה שונה, יצירתית. הבחורים שהכרתי ששירתו איתך בויאטנם, הם אמרו שאתה אגדי." :'''חניבעל''': "אתה מבקש הרבה, אריק." :'''פייס''': "אפילו בשביל אגדה." :'''אריק''': "תראו, הסיבה היחידה לכך שהאגודה לא זזה ממקומה או עברה למקום אחר, זה בגלל ששכנעתי אותם שאתם יכולים לשנות את כל זה. אני מקווה שלא הטעיתי אותם, או שהטעיתי את עצמי." :'''חניבעל''': "ובכן, אני מניח שאתה עוד תגלה, אריק. הרגע שכרת לעצמך את צוות לעניין." :'''מרדוק''': "אגדות כלולות, ללא עלות נוספת." {{מפריד}} :'''פייס''': "חניבעל, זה נראה כאילו נכנסו לתוך 'ענבי הזעם' ". :'''אריק''': "קולונל." [לוחץ לחניבעל יד] :'''חניבעל''': "אריק." :'''אריק''': "(תכיר את) קארל פירסון." [חניבעל לפירסון: "מה שלומך?"] :'''קארל פירסון''': "אתה נראה מוטרד לגבי אופן המגורים שלנו כאן, אבל אתה מסתכל לכיוון הלא נכון, אם אתה רוצה לראות כמה טוב לנו. אתם צריכים להסתכל לכאן. לראות איך אנחנו חיים ביחד. חוץ מזה, ברגע שבית המפגש שלנו ייבנה, אנחנו נוכל לבנות את הבתים הקבועים שלנו כאן." :'''חניבעל''': "קודם בית המפגש, ואז הבתים שלכם." :'''קארל פירסון''': "אתם יודעים שבית המפגש הוא החיים האישיים של כולנו כאן, קולונל. זו החלטה שכולנו הגענו אליה, לא רק אני. הבית חייב להיבנות. אני מקווה שתוכלו לבצע את הנסים שאריק טוען שאתם יכולים לעשות." :'''חניבעל''': "יש לי הרגשה שיש לך ספקות בנוגע לכך שזה יקרה." :'''קארל פירסון''': "ביליתי את חיי בניסיון לחיות בלי לשנוא ולפגוע. אני חושב שעצם זה שאתה כאן, זה סימן שאנחנו מוכנים להילחם. עם זאת, אריק טוען שאתה תהיה מסוגל להערים על סייקס בלי לפגוע בו." :'''חניבעל''': "אני מקווה שנוכל." :'''קארל פירסון''': "אני מקווה גם, קולונל. אני חושב שהספיק לנו מזה." :'''חניבעל''': "כן, איפה הקרשים שהיו אמורים להיות פה?" :'''קארל פירסון''': "מר סינקלייר אמר שיש לו בעייה להביא אותם מבית החרושת. כמובן שיש לו כבר את הכסף שלנו, אז הוא עלול לגרום לנו להמתין זמן לא מוגבל." :'''אריק''': "העובדה היא שיש לו חצר שלמה מלאה בקרשים." :'''קארל פירסון''': "אבל לא בשבילנו." :'''חניבעל''': "פייס, אנחנו צריכים להריץ אספקה אחר הצהריים האלה." :'''קארל פירסון''': "בעל החנות הזה רע כמו סייקס, הם חברים טובים מאוד." :'''חניבעל''': "כומר, אני חושב שחברות היא דבר יפה, אבל אנחנו נציע לו הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה. בדרכי שלום. עכשיו פייס, חייך כשאתה לוחץ ידיים, ואל תשכח להוציא את המסטיק מהפה שלך כשאתה מציג את עצמך." :'''פייס''': "בסדר, המאמן." :'''חניבעל''': "אנחנו נזדקק למשאית." :'''אריק''': "כל מה שיש לנו זה רק את המשאית הזאת כאן. היא זקוקה להרבה עבודה עליה." :'''חניבעל''': "בי.איי יתקן אותה, מרדוק יתן לו יד." :'''בי.איי''': "אני מניח שאני אזדקק לכלי העבודה שלי." :'''מרדוק''': "אל תשכח גם את שלי, חבר." :'''בי.איי''': "את מה שלך?" :'''מרדוק''': "כלי העבודה שלי." :'''בי.איי''': "חניבעל, אתה יכול להאמין לזה? הטיפש הזה לא מסוגל לדפוק מסמר עם מוט הילוכים." :'''קארל פירסון''': [בי.איי מוציא את ארגז הכלים שלו מתא המטען של הואן, וחניבעל ופייס מסדרים את הרובים שלהם בתוך תא המטען וקארל רואה אותם עושים את זה] "האם יש איזשהו היגיון בכלים (רובים) האלה, קולונל?" :'''חניבעל''': "בחוגים מסויימים, בהחלט שכן." :'''קארל פירסון''':[לאריק] "לא הייתי צריך להקשיב לך." :'''פייס''': "ובכן, למה הקשבת לו?" :'''קארל פירסון''': "כי גם לי נמאס לברוח. אבל לא משנה כמה יימאס לי, אני כבר מקולל מכל הזמן הזה אם אני אתן לבן אדם שעומד לצידי להשתמש באחד הרובים האלה כנגד מישהו אחר." :'''חניבעל''': "כומר, אנחנו אמרנו לך שאנחנו לא נפגע באויבים שלך, ומה שאנחנו שומרים בואן שלנו זה העסק שלנו. זה לא אומר שאנחנו נשתמש ברובים האלה. ואם אתה אומר שאנחנו לא יכולים לשמור אותם, זה יהיה אותו הדבר כמו שאני אגיד לך שאתה תשנה את חייך בגלל מה שאני מאמין בו. אנחנו כאן כדי לבנות את בית המפגש שלך. הרובים נשארים בואן." :'''קארל פירסון''': "אני מודה לך על ההבנה." :'''חניבעל''': "עם הגישה הזאת שלך, יתכן שאני אצטרך קצת משלך." {{מפריד}} צוות לעניין מביא את הילד אולי לבית החולים לאחר שנפגע משאיפת עשן. :'''סינקלייר''': [עוצר את בי.איי מלהביא את אולי לתוך בית החולים] "אתם לא רצויים כאן, בית החולים בעיירה הבאה יטפל בכם, אם תשלמו להם מספיק." :'''בי.איי''': "זוז לי מהדרך, פראייר!" :'''סינקלייר''': "הדרך היחידה שבה תוכל להיכנס לבית החולים היא לעבור דרכי!" :'''בי.איי''': [מעביר את אולי לקארל] "לעבור זה לא בדיוק מה שהיה לי בראש." [הצוות מתחיל להילחם באנשיו של סייקס.] {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ובכן אתה מבין, זה מה שקורה כשאתה בונה קרוב מידי לכביש: הכל יכול להזדחל." :'''קייל סייקס''': "מי אתה לעזאזל?" :'''פייס''': "קאמבק די מהיר!" :'''קייל סייקס''': "שאלתי אותך שאלה, ילד!" :'''חניבעל''': "פייס, האם הוא קרא לי 'ילד'?" :'''פייס''': "כן, אין ספק בנוגע לכך. זה בהחלט אומץ שיש להעריך." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "הרצתי בדיקת רקע קטנה על חברינו מייסון. מעניין, פעמיים מעצר על הברחת סמים במדינה, אבל ללא הרשעות." :'''קפטן וינטקה''': "ידעתי מהרגע ששמתי עין על שיתוף הפעולה הזה שבחרתי בצד הלא נכון של החוק." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "מה הקשר בין הברחת סמים לבין מופע המערב הפרוע הנודד?" :'''חניבעל''': "קפטן, אתה אמרת שמייסון לא הציע לך שום הצעה בנוגע למופע המערב הפרוע הנודד שלך עד אחרי שהזמנת את סיבוב ההופעות האירופאי שלך, נכון?" :'''קפטן וינטקה''': "נכון." :'''חניבעל''': "ובכן, איזו הסוואה טובה יותר יכולה להיות למבצע הברחת סמים לחו"ל מאשר מופע מערב פרוע נודד?" :'''פייס''': "מייסון לא ייבהל." :'''חניבעל''': "לא, הוא רוצה את המופע. אם הוא לא יוכל להשיג אותו, הוא יעשה הכל כדי לעצור אותך מלהציג את המופע שלך מעבר לים באירופה. בדרך הזאת, הוא יוכל לשריין את אחת מלהקות הרוק שלו לתוך התאריכים של המופעים שלך באירופה." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "כך או אחרת, הוא מנצח." :'''חניבעל''': "הוא ינסה. אנחנו כנראה יכולים לצפות למשהו מסוכן ממנו בכל רגע נתון." :'''מרדוק''': "יש לך איזושהי תכנית, קולונל?" :'''חניבעל''': "בערך. בי.איי? [בי.איי יוצא עם סמל ווילסון מצבא ארה"ב מתוך אוהל] קפטן, עברתי על רשימת העובדים שלך, ונחש מי היה היחיד שהתחיל להיות מועסק אצלך אחרי שהטור של אייבי התפרסם בעיתון? חברינו כאן." :'''קפטן וינטקה''': "אתה מתכוון שהוא מרגל?" :'''חניבעל''': "בהחלט. סמל ווילסון, המודיעין הצבאי של ארצות הברית. בדקתי את הארנק שלך אתמול בלילה כשישנת, בני." :'''מרדוק''': [מדבר כמי אינדיאני] "אני להיות אמיץ שמח. תפסתי גשש היום." :'''בי.איי''': "תרגיע, הוא האסיר שלי." :'''סמל ווילסון''': "אתה לא תצא מזה, סמית'. אף אחד מכם לא יצא מזה." :'''חניבעל''': "באמת? תביא אותו איתך." :'''סמל ווילסון''': [חניבעל מכוון אליו אקדח, מדבר בווקי טוקי] "קולונל לינץ', זה ווילסון. שמעתי במקרה את פק ואת בראקוס מדברים. הם מצפים שסמית' יגיע בשעה 14:00." :'''קולונל לינץ'''': "עבודה טובה, סמל. אנחנו ניפגש בעמדה שלך בשעה 14:00 ונתפוס את סמית' ואת האחרים. המשך במעקב שלך." :'''סמל ווילסון''': "כן, המפקד." :'''קולונל לינץ'''': "קפטן. תתריע לכל העמדות שלנו שאנחנו נכתר את צוות לעניין לפי התכנית, בפקודה שלי. אני רוצה שהמחנה הזה ייסגר באופן הדוק יותר מאשר תא אוויר כשאנחנו ניכנס פנימה, קפטן." :'''קפטן רויס''': "כן, המפקד." :'''פייס''': [מסיים לקשור את סמל ווילסון בידיו] "14:00 חניבעל, זה לא משאיר לנו הרבה זמן." :'''חניבעל''': "זה נותן לנו הרבה זמן כדי להכין קבלת פנים למייסון ולגורילות שלו." [הצוות נועל את ווילסון הכפות בתוך קראוון] {{מפריד}} 2 מאנשיו של קקטוס ג'ק סלייטר חוזרים למזנון המהיר של ג'ו. :'''פייס''': "קולונל, נראה שהחבר'ה האלה באו עם קצת יותר מאשר תיאבון." :'''חניבעל''': "קח את הכלב אליהם." :'''פייס''': "בסדר. בוא שוטגאן." :'''מרדוק''': "תעשה את העבודה שלך ילד." [שוטגאן רואה את קופסת האוכל שאיתה באו עוזריו של קקטוס ג'ק סלייטר, והוא מריח את חומר הנפץ ומתחיל לנבוח] :'''עוזרו של קקטוס ג'ק סלייטר''': "האם אין חוקי בריאות בנוגע לכך שיהיה כאן כלב?" :'''פאטי דאטון''': "תלוי בבריאות של מי אתה מדבר." [אנשיו של קקטוס ג'ק סלייטר זזים לכיוון המטבח.] :'''חניבעל''': [מכוון כלפיהם אקדח] "הרימו את ידיכם למעלה. זוזו לשם. בסדר, מה יש בתוך קופסת האוכל?" :'''עוזרו של קקטוס ג'ק סלייטר''': "אתם משוגעים." :'''חניבעל''': "אה, כן?" [בי.איי פותח את קופסת האוכל ומריח את האבקה שיש בתוכה] :'''בי.איי''': "זו אבקת ג'לטין חניבעל, זו מלכודת." :'''חניבעל''': "תראו את הכלב בחוץ. [שוטגאן עומד ליד המשאית מחוץ למזנון ומתחיל לנבוח] מרדוק, תהיה על המשמר. בוא, בי.איי. יש חומר נפץ במשאית הזאת!" [חניבעל עולה על המשאית ונוסע איתה כמה שיותר רחוק מהמזנון, ובשלב מסוים הוא קופץ ממנה והמשאית מתפוצצת] :'''סקיטר''': "לאן הוא נוסע עם המשאית הזאת?" :'''פייס''': "הכי רחוק שהוא רק יכול. בואו." [הצוות נכנס חזרה למטבח ורואה את מרדוק על הרצפה לאחר שהותקף] :'''פייס''': "מרדוק, מה קרה?" :'''מרדוק''': "אני כישלון. אני מצטער אני לא יודע מה קרה. אני הותקפתי מהצד אני לא יודע מה קרה." [הטלפון במטבח מצלצל וחניבעל עונה] :'''חניבעל''': "כן." :'''קקטוס ג'ק סלייטר''': "שלום. אני מחזיק בבחורה ובגברת הזקנה שלה. כל מה שאני צריך כדי לגרום לג'ו דאטון לחתום על העברת הבעלות של המזנון. עכשיו, אם אתה רוצה לראות אותן נושמות שוב - תתחפף." (take a hike - תפסיק להתערב) :'''חניבעל''': [אחרי שסלייטר ניתק את השיחה] "זה היה סלייטר. הוא מחזיק באדית' ופאטי." :'''מרדוק''': "אני מצטער." [הצוות נוסע לבית החולים שבו מאושפז ג'ו דאטון] :'''חניבעל''': "סלייטר לא יכול לקבל את המזנון, עד שג'ו דאטון יחתום על הניירות של העברת הבעלות." :'''פייס''': "אני שונא להודות בזה חניבעל, אבל זה נראה לי כאילו שסלייטר מחזיק בארבעה אסים." :'''בי.איי''': "וזו יד קשה להביס, חניבעל." :'''חניבעל''': "לא אם אתה שולף פלאש רצוף, סמל." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "בי.איי, לא רצית ללכת להסתפר?" :'''בי.איי''': "הו כן, השיער שלי התארך מעט." :'''חניבעל''': "פייס, אתה תחזיר את מרדוק בחזרה לבית החולים, אני אלך עם בי.איי." :'''פייס''': "אני זה שהביא אותו! אני זה שאסף אותו מבית החולים! אני לא רוצה אותו בקורבט שלי. מה אם הוא יתחיל לנבוח עליי שוב, הוא ינשיר לי שיערות במושבים של הרכב שלי, יזיל ריר באוטו..."[מרדוק תוקע את ידיו בכיסים של הז'קט של פייס בניסיון למצוא קרקרים לחיות.] :'''פייס''': "מרדוק, אתה מוכן בבקשה להוציא את הידיים שלך מהז'קט שלי?" :'''מרדוק''': "אל תהיה מגוחך, אתה מדבר אליי כאילו הייתי איזה כלב!" [נובח] {{מפריד}} צ'ארלס דרו ואנשיו נכנסים למועדון של הכומר טיילור. :'''הכומר טיילור''': "סטפני, כנסי הביתה ותכיני לי קפה. מיד." :'''צ'ארלס דרו''': "אני אקח את (הקפה) שלי עם סוכר, מתוקה. (סוכר)" [צ'ארלס מוציא חלב ממכונת שתייה אוטומטית] :'''צ'ארלס דרו''': "הרשה לי לשאול לעצתך המקצועית, כומר. ישנו פסוק בתנ"ך שאומר 'לי (אלי) נקם ושילם'. למה אתה חושב שהם התכוונו בכך?“ :'''הכומר טיילור''': "מר דרו, אני מעדיף את 'על חרבך תחייה'." :'''צ'ארלס דרו''': "ובכן, לך יש את האמונות שלך, לי יש את שלי, והאמונות שלך עולות לי כסף." :'''הכומר טיילור''': "לעזאזל עם הכסף שלך. הרקבון הזה שאתה מוכר כבר הרג 13 אנשים בחצי השנה האחרונה." :'''צ'ארלס דרו''': "אתה עושה יותר מידי מכל דבר, וזה עלול לפגוע בך, בייחוד כשמה שאתה עושה זה לנסות להתערב בחייהם של אנשים אחרים. זה מעצבן אותי, זה פשוט מעצבן אותי." [צ'ארלס שופך את החלב על שולחן הסנוקר] :'''הכומר טיילור''': "היי!" [אחד מאנשיו של צ'ארלס שולף אקדח לעברו של הכומר, שנותן לו אגרוף ומפיל אותו, אך עוזר אחר של צ'ארלס נותן לכומר אגרוף, ואחר נותן לו אגרוף שמפיל אותו על שולחן הסנוקר, הכומר מנסה לקום אך צ'ארלס נותן לו מכה בגב ומפיל את הכומר על שולחן הסנוקר] :'''צ'ארלס דרו''': "אתה רצית מלחמה, כומר? אתה הולך לקבל את המלחמה הכי לא קדושה שאי פעם ראית. אמן." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "ובכן, השלב הראשון במבצע שלנו הוכתר בהצלחה." :'''פייס''': "השלב הראשון הוא תמיד הכי קל. החבר'ה הרעים אף פעם לא יודעים כשאנחנו עושים את השלב הראשון. [חניבעל צוחק] השלב השני זה כבר מתי שהמרק נדבק לכף." :'''חניבעל''': "כן, יש לנו את אלמנט ההפתעה על דרו והשרירנים שלו. והבחורים כאן ימשיכו לעשות את העבודה שלהם, כאילו שלא קרה שום דבר בכלל." {{מפריד}} :'''הכומר טיילור''': "ובכן, חניבעל, אני באמת חייב לתת לך קרדיט. אני אף פעם לא הצלחתי להבין איך אתה הולך לסיים עם העניין הזה." :'''חניבעל''': "ובכן, כומר, לפעמים העבודה שלנו היא קצת כמו שלך, זה רק עניין של אמונה." {{מפריד}} נתן וינסנט מדבר בטלפון עם טראוויס אחרי שצוות לעניין הפילו למים את מכונות הג'וקבוקס שלהם ופוצצו את המשאיות עם הפשתן. :'''נתן וינסנט''': "תקשיב לי, הבחור הזה הגיע לכאן והשליך למים מכונות ג'וקבוקס בשווי של 100,000 דולר, ואח"כ הוא פוצץ את אחת ממשאיות הפשתן שלי." :'''טראוויס''': "אני גיליתי שהאירי עובד בשביל ג'ינו, וג'ינו הוא זה שבא אלייך בנוגע לג'ק. אני חושב שהוא עומד מאחורי כל העניין הזה." :'''נתן וינסנט''': "אתה חייל טוב טראוויס, אתה נותן לי מידע שיכול לשמש אותי." :'''טראוויס''': "תודה, אדוני. תן לי יום, אני כבר אארגן משהו." :'''נתן וינסנט''': "לא, לא, לא, אני לא מחכה. הבן אדם הזה ירק לי בפרצוף. מה הוא חושב שאני איזה סוחר דגים? אני לא עושה טעויות טראוויס, לא כמו הבוס שלך. אני לא אחפש אחרי האירי, אני אלך על חבריו. אנחנו נעשה את זה עכשיו." :'''טראוויס''': "כן, אדוני." [טראוויס ואנשיו נכנסים למסעדה של ג'ינו ומתחילים לירות לכל עבר המסעדה, וחוטפים את ג'ינו ואת הבת שלו לתוך ואן] :'''ג'ינו ג'יאני''': "מה אתה עושה? לא עשיתי שום דבר, אני משלם לך את מה שאתה רוצה." :'''טראוויס''': "אתה שכרת ארבעה אנשים. הם באים לכאן ומתנהגים כאילו הם בלתי מנוצחים. מי הם? מי הם, זקן? מי הם, או שאני אבלגן לבחורה היפה הזאת את הפנים." :'''ג'ינו ג'יאני''': "לא לא, בבקשה. הם נקראים צוות לעניין." :'''טראוויס''': "צוות לעניין?" :'''ג'ינו ג'יאני''': "כן." :'''טראוויס''': "שכה יהיה לי טוב." {{מפריד}} :'''פרנק גיינס''': "לא חשבתי שלשלושת הבנים האלה יהיה את האומץ לחזור. אני חייב לפרגן להם, הם חבורה של נועזים. אני מעריץ את זה הארי, באמת שכן. העניין הוא שאני מייחל שהם לא היו חוזרים לטובתם האישית. זה ממש מצער אותי מה שהם מכריחים אותנו לעשות." :'''אמנדה יוסטון''': "זו רק דעתי, אבל אני עדיין חושבת שאתם חבורה של חמורים. אתם לא רואים שלפרנק גיינס יש עליונות עליכם? הוא עקשן בדיוק כמוכם, ועשיר בהרבה. הוא יכול להרשות לעצמו לא לשחק לפי הכללים." :'''חניבעל''': "נשמע מפחיד, נכון בי.איי?" :'''פייס''': "האם זהו ריבס?" :'''אמנדה יוסטון''': "תפוח, וזה רציני." :'''ג'יימי''': "אז מה שאת אומרת זה שאנחנו צריכים לפרוש?" :'''אמנדה יוסטון''': "אני אומרת שאני לא רוצה שתיוסרו שוב. פרנק גיינס יכול לגייס צבא קטן." :'''חניבעל''': "אנחנו בחוסר מספרי גברת יוסטון, ואנחנו יכולים לפצות על כך באיכות, כמו הפאי שלך." :'''מרדוק''': "בחיי, הוא צודק אמנדה. למעשה את אישה ברת מזל כי גם החבר'ה הקטנים כאן למטה אוהבים את זה. יש כאן חמישה ששכחת לספור, יש חמישה בצד שלנו." :'''בי.איי''': "אני קיוויתי שאוויר המדבר ינקה לך את המוח, אבל הייתי צריך לדעת טוב יותר שזה לא יקרה." :'''אמנדה יוסטון''': "חמש מה שכחתי לספור?" :'''מרדוק''': "ובכן, האם שמעת על הסרט '12 הנועזים'?" :'''אמנדה יוסטון''': "כן." :'''מרדוק''': "ובכן, הקברוז הקטנים האלה נקראים חמשת המלוכלכים." :'''פרנק גיינס''': "שלום בחורים. טוב לראות אתכם כאן." :'''דייב''': "למה שפשוט לא תעזוב, מר גיינס? אתה לא רצוי כאן." :'''פרנק גיינס''': "אני מצטער לשמוע את זה. האמת היא שאני קצת מופתע לראות אתכם. ממה שהארי אמר, חשבתי שחסכתם את הפני שלכם וקניתם כמה כרטיסים בכיוון אחד." :'''חניבעל''': "אני קניתי את הנסיעה בחזרה." :'''פרנק גיינס''': "אה, מי אתה?" :'''חניבעל''': "מפלצת הבוץ, או האקוומניאק (aquamaniac). תעשה את הבחירה שלך." :'''מרדוק''': "אני במקומך לא הייתי מתעסק איתו. לא הרבה יודעים את זה, אבל זה הבחור שהרג את הקוק רובין (להקה). ירה להם בבטן כדי שימותו לאט עם הרבה כאב." :'''פרנק גיינס''': "מה אתם, נמלטים מתוך ארגז של בננות?" :'''מרדוק''': "איך הוא ידע?" [חניבעל עושה פרצוף של "אני לא יודע"] :'''חניבעל''': "תגיד, זה רובה ציד ממש נחמד מה שיש לך שם. מאיפה השגת את זה?" :'''פרנק גיינס''': "זה רובה ציד סופר קראון איכותי של חברת בנלי, נעשה בעבודת יד באיטליה. זה עלה לי 20,000 דולר." :'''חניבעל''': "לא ייאמן." :'''פרנק גיינס''': "רוצה לראות כמה טוב זה עובד?" [יורה פעמיים על כלי המטבח במועדון של ג'יימי, דייב ולס] :'''חניבעל''': "זה ממש טוב. אני בטוח שתוכל לפגוע בקיר בכל פעם." :'''פרנק גיינס''': "כל עוד אין אנשים שיפריעו לי בדרך." :'''חניבעל''': "פרנק, זה, השם שלך, נכון? פרנק?" [פרנק גיינס מהנהן בראשו לחיוב] אתה לא מאמין בקוד המערבי הזה שאומר 'אף פעם אל תירה לבן אדם בגב, לתת לו לשלוף ראשון', דברים מהסוג הזה." :'''פרנק גיינס''': "לא, אני בטח שלא." :'''חניבעל''': "יופי, גם אני לא" [נותן לפרנק אגרוף בפנים והצוות מתחיל להילחם באנשיו, במקביל הוא מעביר לבי.איי את הרובה] :'''בי.איי''': "יצרו אותם ביד, ישברו אותם ביד." [שובר את הרובה לחצי] {{מפריד}} :'''חניבעל''': לחיי גברת נפלאה, ומארחת למופת שיצאה מגדרה כדי להכין את ארוחת חג המולד ביולי." [כולם: "לחיים"] :'''אמא של בי.איי''': "תודה, והרשו לי להגיד תודה לכל אחד מכם על כך שעשיתם את כל הדרך לשיקגו לעזור לי. ואני רוצה להוסיף עוד דבר אחד: 'תתחפרו' (על האוכל)" :'''פייס''': "אז מה עלה בגורל של שדרות פוסטר 700?" :'''קארן''': "מר פרי עובר לכאן בשבוע הבא, יש לו תכניות לשקם את הבניין ולהפוך אותו לשיתופי כך שכולם יוכלו להיות בעלים של נתח מהבניין." :'''מרדוק''': "בי.איי, סקוטר, אתה יודע שאמא שלך סיפרה לי על הפעם ההיא שנשארת לבירור אחרי שעות הלימודים כי משכת לוונדה טיילור בקוקו?" :'''בי.איי''': "האם אמא שלי סיפרה לך על הפעם ההיא שזרקתי את טומי ווילסון מהחלון בגלל שהוא קרא לי סקוטר?" :'''מרדוק''': "כן, אני חושב שהיא הזכירה משהו בנוגע לזה." :'''אמא של בי.איי''': " מרדוק, אתה הבחור הכי משוגע שאי פעם הכרתי. אני חושבת שאני רוצה לאמץ אותך." :'''מרדוק''': "ובכן, אולי אני אוכל להיות האח האובד שמעולם לא היה לו?" :'''בי.איי''': "אולי אתה תוכל להיות רוח הרפאים שמעולם לא הייתה לי אם לא תשתוק, טיפש." :'''אמא של בי.איי''': "זה מספיק סקוטר, או שאני אצטרך לשלוח אותך לחדר שלך." :'''מרדוק''': "אתה יודע, כתבתי את כל הסיפור כאן בדפדפת שלי. הייתה לך ילדות מאוד צבעונית." [בי.איי לוקח את הדפדפת ממרדוק וקורע אותה] :'''אמא של בי.איי''': "סקוטר אתה מוכן להתנהג יפה? אתה תמיד מאיים על כולם. הוא חתלתול אמיתי." :'''מרדוק''': "את יודעת, אני ידעתי שהוא יעשה את זה. ידעתי שהוא ייקח את הדפדפת שלי ויקרע אותה, זאת הסיבה שכתבתי את הסיפורים האמיתיים בדפדפת הזאת. אני הולך להשתמש בסיפורים האלה עבור הספר החדש שלי: 'רצים בחלל דרך החיים של הבחור הגדול סקוטר'." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "אנחנו ניתן להם עוד מספר דקות ואז ניכנס פנימה." :'''פייס''': "אני לא יודע חניבעל, יש לי את ההרגשה המשונה הזאת שמרדוק נמצא שם איפשהו בחוץ חותך סדינים ומדבר אל הגרביים שלו." :'''חניבעל''': "פייס, אל תגיד לי שבי.איי הצליח להשפיע עלייך. אני הייתי מסכן את חיי עם מרדוק בכל יום. הוא מיושב, הוא פשוט מעט שונה." :'''פייס''': [בציניות] "שונה...?" [מרדוק נראה בתוך תא טלפון כשהוא עם מסיכה על עיניו ועם גלימה (סדין) מחופש לקפטן מונית.] :'''חניבעל''': [מתקשר למוניות האהבה כדי לדבר עם מילר קריין] "זהו קלארנס וויקשרם השלישי." [מועבר למילר קריין] :'''מילר קריין''': "כן." :'''חניבעל''': "אני מקווה שהכסף ששוחחנו עליו מוכן." :'''מילר קריין''': "אני לא יודע על מה אתה מדבר, אתה לא תקבל ממני כלום." :'''חניבעל''': "אז אני משער שהמשא ומתן שלנו הסתיים." :'''מילר קריין''': "נכון מאוד." :'''חניבעל''': "אז אני אשאיר אותך עם הסיפור הקטן הזה. היה היה שועל חום זקן שהיה רגיל להתגנב לאסם ולגנוב תרנגולות. בכל לילה הוא היה מתגנב לשם וגונב תרנגולת." :'''מילר קריין''': "אין לי זמן לזה." :'''חניבעל''': "ואז, לילה אחד הוא התגנב לתוך האסם ולקח את התרנגולת שלו, אבל האסם עלה באש. הוא רץ לכיוון הזה וההוא, אך לבסוף הוא התכלה בלהבות. הנקודה בסיפור הזה מר קריין היא כזאת: לגנוב תרנגולות זה לא קשה, כשהמקום עולה באש לצאת מהאסם זה מה שנחשב." [מנתק את השיחה] :'''חניבעל''': "הגיע הזמן לפשוט על (לשדוד את) הלול." :'''פייס''': "בסדר." :'''חניבעל''': [במכשיר הקשר של המונית] "זהו כוכב בודד 1, אני נכנס פנימה." :'''איימי''': "ציד מוצלח. פייס?" :'''פייס''': "כוכב בודד 2, אני על הכנף שלו. רות סוף." :'''מילר קריין''': "אנחנו יוצאים לדרך. כל מונית שעם כוכב שחור אני רוצה שהיא תנוטרל." [חניבעל ופייס פורצים למתחם של מוניות האהבה ויורים לעבר כל המוניות שלהם ומשמידים את כולן] :'''מילר קריין''': "נמאס לי. אני אעשה את זה באופן אישי. תן לי את הרובה. סטרייק כנס למכונית." {{מפריד}} בי.איי מתכונן לאסוף זוג נוסעים מבוגר מבית מלון. :'''דייק בילינגס''': "סלחו לי, המונית הזאת לא בשירות." :'''בי.איי''': "לא נכון!" :'''דייק בילינגס''': "כן, היא כן." :'''בי.איי''': "לא נכון!" :'''דייק בילינגס''': "אתה גדול אחד, נכון?" :'''בי.איי''': "כדי לחדד את הנקודה, אני מרושע אחד, פראייר!" [לוקח את דייק וזורק אותו על המונית ולרצפה, מכניס את המזוודות של הנוסעים ומתחיל להילחם בנהגי המוניות האחרים] :'''בי.איי''': "כנסו למונית. לאן אתה צריך לנסוע, אדוני?" :'''נוסע מבוגר במונית''': "לשדה התעופה בבקשה." :'''דייק בילינגס''': "אני נוסע לכיוון מזרח בשדרה, הוא גדול, תשיגו לי מעט עזרה." :'''נוסע מבוגר במונית''': "סלח לי, אכפת לך לומר לי מה קורה כאן?" :'''בי.איי''': "זו מלחמה, אנחנו נגדם." :'''נוסע מבוגר במונית''': "מלחמה?" :'''בי.איי''': "כן, אבל אל תדאג, אתה במונית המנצחת." {{מפריד}} אחרי שצוות לעניין נלחמו בקקטוס ג'ק סלייטר ואנשיו. :'''חניבעל''': "זה היה כיף." :'''מרדוק''': "וחשוב יותר, זה היה חינוכי." :'''פאטי דאטון''': "אף פעם לא חשבתי שיגיע היום שבו אראה את קקטוס ג'ק סלייטר ואת הבחורים שלו מתקפלים בצורה כזאת!" :'''חניבעל''': "הפעם הזאת אנחנו הקלנו עליו, בפעם הבאה אנחנו נקשה עליו" (scramble - גם לטרוף) {{מפריד}} בטקס הלווייה של חניבעל. :'''בי.איי''': "חניבעל מעולם לא נראה כל כך טוב." :'''מרדוק''': "אהובים יקרים, אני מאמין כי הנפטר יעריך את ההתחלה המהירה של הטקס הקצר הזה שסימן את יומו האחרון בין אלה מבינינו שנראה שלכל הפחות הייתה להם מודעות לחיים. הוא הגיע אלינו כמו תלתן ביום שמשי. הוא קישט את חיינו כמו סלט אבוקדו. הוא היה אדם שעסק בנתינה של להאכיל אנשים. הוא ראה קיבות ריקות בכל מקום שהוא הלך. בואו נמחא כפיים לזכר הנפטר. [פייס עושה לו פרצוף של "זה לא מתאים"] טוב, אז דקת דומייה תהיה טובה יותר." :'''בי.איי''': "קישט את חיינו כמו סלט אבוקדו?" :'''פייס''': "כן. סוג של מישהו שחסר את המעמד של הצדק, נכון?" :'''בי.איי''': "פשוט טיפש שמקשקש." [ג'ק ליין וטראוויס מגיעים לכנסייה] :'''טראוויס''': "אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה, ג'ק?" :'''ג'ק ליין''': "אליבי נהדר, טראוויס. השוטרים לא יפילו את הרצח של האירי עליי. חוץ מזה, אני רוצה שבעלי החנויות ידעו שאני האחד ששלח את הקציצה לכל הרוחות. חכה פה, אני רוצה לעשות את זה לבד." :'''ג'ינו ג'יאני''': [מסתכל בפתק שנמסר לו על ידי מרדוק ושנכתב על ידי חניבעל מוקדם יותר] "ג'ינו, אבי היקר המנוח אמר לי פעם: 'ישנם 2 סוגי אנשים שאף פעם לא יאמינו לדיווחים על מותך - אלה שאוהבים אותך ואלה ששונאים אותך' " :'''מרדוק''': "ועכשיו, אם יש כאן מישהו שרוצה לדבר - שידבר. או שישתתק לנצח." :'''ג'ק ליין''': "בשמה של חברת הג'וקבוקס האמריקנית, אני רוצה לומר שאני יורק בפרצוף של האיש הזה." [ג'ק מתקרב לפרצופו של חניבעל, שלפתע מתעורר לחיים ואוחז בעניבתו של ג'ק ההמום ומכוון אליו אקדח] :'''חניבעל''': "שלום לך! חזרתי!" [המשתתפים בלווייה סוחבים את ארון הקבורה אל רכב הקבורה כשג'ק בתוכו, וטראוויס נכנס לכנסייה לחפש אותו] :'''טראוויס''': "מר ליין? [יוצא מהכנסייה ורואה את כולם צוחקים] מה אתם כולכם צוחקים? [צוות לעניין מתחיל לנסוע עם רכב הקבורה כשארון הקבורה עם ג'ק בתוכו] ראיתם את מר ליין? תעקבו אחרי רכב הקבורה הזה." :'''מרדוק''': "קולונל, הבחור ברכב שעוקב אחרינו התחיל לעייף אותי מזה שהוא רק צופר וצופר וצופר. זה עושה לי כאב ראש." :'''חניבעל''': "אוקיי. [יורה על הרכב שעוקב אחריהם ומנטרל אותו] זה יותר טוב?" :'''מרדוק''': "כן." {{מפריד}} אחרי שאנשיו של קייל לודוויג גרמו לתאונה שבגינה אשתו ההרה של קיד הרמון הגיעה לבית החולים. :'''קיד הרמון''': [לאבא שלו] "אתה לא חושב ששתית מספיק?" :'''ג'ק הרמון''': "הם הסיטו אותנו מהכביש, בן. לא היה שום דבר שיכלתי לעשות." :'''קיד הרמון''': "אוי נו, היית צריך לעשות משהו. אתה היית אמור לנהוג, זאת הסיבה שהיית ברכב. אם היית מתקשר לדוד ג'ון מלכתחילה כל הדבר הזה לא היה קורה." :'''ג'ק הרמון''': "דוד ג'ון, אל תדבר איתי על דוד ג'ון. הוא לא טוב יותר מאשר קייל לודוויג ויתר הגנגסטרים שלו." :'''קיד הרמון''': "אני בטוח שאני לא אוצא בכוח מהאליפות הזאת. אולי הגיע הזמן שמישהו יעשה משהו בנוגע לזה." :'''ג'ק הרמון''': "היי ילד אל תעשה את זה. ילד!" [קיד הרמון יוצא מבית החולים כדי לנסוע ולדבר עם קייל לודוויג] :'''קיד הרמון''': "לודוויג, אני רוצה לדבר איתך, עכשיו!" :'''קייל לודוויג''': "האם זהו לא קיד הרמון המפורסם? מה שלומך ילד? איך המשפחה?" :'''קיד הרמון''': "אתה אחראי לכל ההצקות לי ולאשתי." :'''קייל לודוויג''': [בציניות] "ברצינות?" :'''קיד הרמון''': "כן, ברצינות בן אדם!" [בא להכות את קייל, אך הוא תופס אותו] :'''קייל לודוויג''': "תקשיב לי. מירוץ מכוניות זה משחק של גברים, וביום מן הימים כשתגדל, אולי אתה תוסמך להיות נהג מירוצים." [קייל חובט בקיד הרמון בבטן עם לום] :'''קיד הרמון''': "תקשיב, שום דבר לא יגרום לי לפרוש מהאליפות, שום דבר לודוויג!" :'''קייל לודוויג''': "אתה יודע, אני שואל את עצמי. אני אומר לעצמי איך זה שהילד הזה לומד כל כך לאט? איך זה יכול להיות שכל הנהגים האחרים במסלול הבינו שאני זה שאזכה בתואר ולא אתה. אפילו הצוות שלך הבין את הרמז ופרשו מוקדם הבוקר." :'''קיד הרמון''': "אתה לא יכול לנצח במירוץ הוגן?" :'''קייל לודוויג''': "ובכן, בוא נגיד בכנות שאני באמת שונא מפסידנים. והחבר'ה האלה כאן יראו לך איזה סוג של מפסידן אתה. [הצוות של קייל לודוויג הורס את רכב המירוץ של קיד הרמון] אופס, נראה שיש לך בעיות ברכב ילד. [קיד הרמון יורק בפניו של קייל לודוויג, שנותן לו אגרוף בפנים] אתם תוציאו את קיד הרמון, אתם תוציאו אותו מחוץ להרכב לצמיתות." {{מפריד}} :'''תרזה ג'יאני''': "אני באמת מעריכה את כל מה שאתם עושים בשבילנו." :'''פייס''': "אני אשמח להישאר בסביבה ולעזור לך לקלף בצל או שניים, אבל למרבה הצער נותרו לנו עוד 10 ג'וקבוקס לאסוף אחר הצהריים האלה." :'''תרזה ג'יאני''': "מאז שהגעתם אבא שלי הוא אדם שהשתנה. הוא מרגיש כמו גבר שוב. הוא אומר שבאמריקה ישנם גיבורים אמיתיים, והוא מדבר על חניבעל, בי.איי, מרדוק ועלייך." :'''פייס''': "ובכן, כל מה שאני יכול לעשות תרזה זה לומר לך לשמור את המחשבה הזאת עד שאני אסיים את העבודה." [פייס ותרזה מתנשקים, אבל חניבעל מושך את פייס בכתפו] :'''חניבעל''': "תתקדם, סגן. יש לי עבורך משהו כבד להרים בסמטה." :'''נתן וינסנט''': "זה מפריע לי, אני חושב שג'קי נהפך לכישלון. אין לו שליטה בדברים יותר. דיברתי עם הבחור שלו טראוויס, אני חושב שטראוויס צריך לקבל קידום, ולהשתלט על חלק מהמבצעים של ג'קי." [צוות לעניין מגיע עם משאית למזח שבו נמצאת היאכטה של נתן וינסנט, כשבתוך המשאית נמצאים מכונות הג'וקבוקס] :'''חניבעל''': "יוהו, מר וינסנט." :'''נתן וינסנט''': "מה אתה רוצה?" :'''חניבעל''': "היכן תרצה את מכונות הג'וקבוקס שלך?" :'''נתן וינסנט''': "על מה אתה מדבר? אני לא הזמנתי שום ג'וקבוקס." :'''חניבעל''': "ובכן המכונות האלה שייכות לחברה שלך 'אמריקן ג'וקבוקס', ואנחנו לא שולחים אותן, אנחנו מחזירים אותן. מה דעתך על כאן? [בי.איי ופייס דוחפים את מכונות הג'וקבוקס למים מתוך המשאית] אנחנו מגיעים ממסעדת 'הגברת העירומה' (the naked lady), ומעתה ואילך החובות שלנו כלפיי מר ג'ק ליין מבוטלים. ואם תשלח מישהו מהאנשים שלך במסלול הזה, אנחנו נפסיק את הפעילות שלהם ונפיל אותם למים היישר על הראש של המכונות האלה, וזו הבטחה, או שהשם שלי הוא לא שון אושיי." :'''נתן וינסנט''': "אתם לא יכולים לבוא לכאן ולהשליך את הציוד שלי למים, מה אתם משוגעים?!?" :'''חניבעל''': "אם אתה כל כך כעוס, אתה כנראה לא שמעת על המשאית שלך של חברת הפשתנים ניקולס" [הטלפון מצלצל ביאכטה ועוזרו של נתן וינסנט עונה: "מר וינסנט, זו חברת הפשתנים ניקולס בטלפון, מישהו פרץ לאחת המשאיות שלהם"] :'''נתן וינסנט''': "מה זאת, מלחמה? אתם מכריזים מלחמה עליי?!?" :'''חניבעל''': "לא, אנחנו סוגרים אותך מר וינסנט. כמובן שהיה אפשר לשכנע אותי לתת לך לברוח על חייך, אתה יכלת להתיר את הגאווה שבממרח האבוקדו שלך ולתת לה להיסחף בים, כי כמו שאבי היקר המנוח נהג לומר: 'עדיף נסיגה חפוזה על פני עמדה רעה'. חשוב על כך, אדוני. [לפייס ובי.איי] בואו נזוז חבר'ה." {{מפריד}} :'''גברת בראקוס''': "סלחי לי מותק. [מציגה אותה בפני הצוות] זאת חברה שלי קארן, היא השכנה שלי מהקומה למעלה." :'''קארן''': "היי." :'''חניבעל''': "מה שלומך?" :'''גברת בראקוס''': אני רוצה שאתם תבואו ותתחפרו (על האוכל) ותהנו לכם." :'''בי.איי''': "אוי אמא, את לא צריכה לבזבז את כל הכסף הזה עלינו." :'''גברת בראקוס''': "אל תגיד לי מה לעשות. אתה אולי המנהיג של צוות לעניין הזה, אבל אתה לא המנהיג של הבית הזה עד שאני אהיה בקבר שלי. חוץ מזה סקוטר, זה מהמעדנייה. האוכל הכי אהוב עלייך. ועכשיו תגיד לחיילים שלך לזלול או להתחפר על האוכל או לא משנה מה שאתה אומר להם." :'''חניבעל''': "יש רשות, המפקד?" :'''בי.איי''': "המשיכו. אה כן אמא, האם הבחור הזה מהצבא מגיע לכאן וממשיך לחפש אותי?" :'''גברת בראקוס''': "במיוחד סביב חג המולד." :'''בי.איי''': "אני מצטער אמא שאני לא יכול להגיע בחגים." :'''גברת בראקוס''': "ובכן, אם לא היית כזה רכרוכי בנוגע לטיסות, היינו יכולים להתראות לעיתים קרובות יותר." :'''מרדוק''': "אני אשמח להטיס אותו לכל מקום, גברת בראקוס." :'''גברת בראקוס''': "האין זה נחמד? אני יכולה לראות כמה אתה וסקוטר כל כך קרובים האחד לשני. אבל בכל מקרה לא צריך לקרות משהו כמו זה [שבירת המרפק שלה כתוצאה מכך שריקו הפיל אותה לרצפה] כדי שנתאחד." :'''בי.איי''': "את צודקת אמא, אני מצטער." :'''גברת בראקוס''': "זה בסדר, בן. אתה כאן עכשיו. יש לנו חתיכת בעייה. קארן היא עורכת דין, זאת הסיבה שרציתי שכולכם תכירו אותה." :'''קארן''': "ככל שהלכתי וחקרתי, יש לנו עזרה מאוד קטנה כאן. נראה שהם ממוקדים בלרוקן את הדירות בבניין." :'''פייס''': "את ובעלך גרים בבניין?" :'''קארן''': "אני רווקה, יש לי 2 חדרי שינה בקומה השלישית." :'''פייס''': "אה, ובכן אני אשמח לראות את הדירה מתישהו." {{מפריד}} :'''קפטן וינטקה''': "אני לא מבין בשביל מה את עדיין מתאמנת, קארי. אני בספק אם המופע הזה ימשיך." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אני פשוט לא יכולה להשלים עם זה, אבא. חצי מהאנשים שלנו נבהלו, והאחרים אני לא יודעת כמה זמן עוד הם יוכלו להשלים עם המצב." :'''קפטן וינטקה''': "אנחנו לא יכולים לעשות את זה, קארי. אנחנו גמורים. אף אחד לא יכול להתמודד נגד צוות לעניין." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אבא, למה הם עושים את זה? למה שצוות לעניין יעבדו בשביל מישהו כמו קייל מייסון?" :'''קפטן וינטקה''': "אני לא יודע. מאז שמייסון גילה על סיבוב ההופעות האירופאי שלנו וסירבתי למכור לו את מופע המערב הפרוע הנודד, הכל נהפך כאן לגיהינום. קארי, אני בדרך כלל לוחם." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "גם אני, אבא. ואנחנו פשוט לא יכולים להיכנע. ממש לא." :'''קפטן וינטקה''': "את יודעת כמה שאני רוצה לקחת את המופע הזה לאירופה, אבל זה פשוט לא הולך לקרות. לפעמים מגיע הזמן שבו את יודעת שהכל גמור." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אני שונאת אותם על מה שהם עושים לך. [צוות לעניין המזוייף מגיע ומתחיל לירות על הסוסים ולירות לכל עבר] אבא, אלה צוות לעניין!" :'''קפטן וינטקה''': "יצאת מדעתך? לירות בנשק סביב האנשים והחיות כאן זה פשוט מעשה טיפשי." :'''חניבעל המזוייף''': "זו פשוט הדרך שלי להשיג את תשומת הלב שלך." :'''בי.איי המזוייף''': "כן, אנחנו אוהבים אנשים שמקשיבים." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "מה אתם חושבים שאתם עושים? פשוט תעופו מפה, אתם מסיגי גבול." :'''חניבעל המזוייף''': [אוחז בפניה של קארי] "יש לך תעוזה, אני אוהב את זה. אולי את תוכלי להצטרף אל צוות לעניין." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': [מעיפה את היד של חניבעל המזוייף מהפנים שלה ויורקת לכיוון שלו] "זה מה שאני חושבת על צוות לעניין." [חניבעל המזוייף סוטר בפניה] :'''קפטן וינטקה''': "אני עוד אתפוס אותך על זה. אתה תשלם על זה." [חניבעל המזוייף נותן אגרוף בבטן של קפטן וינטקה] :'''בי.איי המזוייף''': [מישהו מהעובדים של קפטן וינטקה מנסה להילחם בו אך לא מצליח, ומישהו אחר מנסה להילחם בפייס המזוייף ללא הצלחה גם כן] "אתה חושב שתוכל לגבור על בי.איי בראקוס?" :'''חניבעל המזוייף''': "עוד מישהו רוצה להיות גיבור? [לקפטן וינטקה] זוהי ההצעה האחרונה של מייסון. 10,000 דולר עבור המופע הפרוע הנודד שלך. היא מאוד נדיבה. אני הייתי לוקח אותה אם הייתי במקומך." :'''קארי בתו של קפטן וינטקה''': "אני חשבתי שצוות לעניין אמור לעזור לאנשים." :'''חניבעל המזוייף''': "הבוס שלכם סידר לעצמו נשיכת נחש. אם אתם [העובדים של קפטן וינטקה] חכמים מספיק, עדיף שתתחילו לחפש עבודה אחרת כל עוד אתם יכולים." {{מפריד}} :'''מנהיג הקרטל''': "רבותיי, אין אדם אחד בחדר הזה שלא נפגע באופן אישי על ידי צוות לעניין. הבן שלי בכלא, ואנחנו כולנו איבדנו אנשים. במכלול של מבצעים, רשתות הברחה, מרכזיי רווח, ורובינו בהתעסקות שלנו עם האנשים האלה קיבלנו מסרים אישיים של פרידה מהמנהיג שלהם קולונל סמית'. אז אנחנו כולנו הסכמנו לעשות משהו בנוגע למר סמית' וחבריו. אנחנו החלטנו לשכור את הטוב ביותר: דגלאס קייל, שכיר החרב הכי מצויין שכסף יכול לקנות. מר קייל הסכים לחסל את צוות לעניין, לפני שזה יעלה לכל אחד מאיתנו בתבוסה נוספת." :'''דגלאס קייל''': "רבותיי, אני לא מתכוון לבזבז לכם את הזמן. אני אספתי את הכי טובים שיש. אתם מכירים את המיומנויות שלי, אחרת לא הייתי פה. אני אסיים את העבודה, ואז אני אסתלק. אורות. [מבקש לכבות את האורות בחדר כדי להראות מצגת על אנשיו] זה נעשה בכפר קמבודי על ידי אדם אחד [מראה בתים מופצצים]. הוא עבד בלילה עם נשק בסיסי. זה באלסקה. השם שלו זה ג'ון שאפורק. הוא לא יודע פחד מהו כמו שאתם ואני מבינים אותו. [עובר לתמונה הבאה במצגת] משרדי ביטוח בלונדון, 1981 [מראה תמונה של בניין חרב]. מעשה ידיו של ג'וזף קינג. משימה עצמאית כפרילנס עבור הira (הצבא האירי הרפובליקני). הוא מומחה בתחפושות, והוא מהטובים בעולם בהסתרה של חומרי נפץ. למד לוחמת ג'ונגל בדרום אמריקה. הוריו היו מיסיונרים הולנדיים. הם נרצחו בפשיטה שבטית כשהוא היה בן שש. [עובר לאדם הבא במצגת] ג'קי הופר, עבד באופן נרחב ביחד איתי בדרום אמריקה. אורות בבקשה. זה הכל רבותיי. מיליון דולר עבור כל בן אדם. תשלום עכשיו. מלוא הסכום. :'''מנהיג הקרטל''': "כמה מהר אתם תוכלו לעשות את זה?" :'''דגלאס קייל''': "כמו שאמרתי: אני מבצע ומסתלק. אז איך זה עומד להיות?" {{מפריד}} :'''בי.איי''': "לאן אנחנו נוסעים?" :'''חניבעל''': "תמשיך לנסוע, אנחנו עומדים לפנות ימינה שם." :'''בי.איי''': "אני לא נוסע לשום שדה תעופה חניבעל, אני לא טס עם המשוגע הטיפש הזה מרדוק." [חניבעל מכין חומר הרדמה ומזרק] :'''חניבעל''': "האם אני הזכרתי את מרדוק?" :'''איימי אלן''': "מרדוק?" :'''חניבעל''': "אנחנו לא נוסעים לשדה התעופה בי.איי." :'''איימי אלן''': "האם מרדוק לא סוג של משוגע?" :'''בי.איי''': "אם הוא יטיס (את המטוס) - אנחנו נמות." [חניבעל מורח אלכוהול על השכמה של בי.איי ומזריק לו חומר הרדמה] :'''חניבעל''': "תפנה ימינה ממש שם." :'''בי.איי''': [עוצר את האוטו ומדומם את המנוע] "מה אתה עושה, פראייר?" :'''חניבעל''': "אני חושב שאני אצא מהאוטו לדקה." :'''בי.איי''': "מה קורה כאן? הכביש הזה מוביל ישירות לשדה התעופה, חניבעל." :'''חניבעל''': "הכביש הזה רחוק מלהוביל לשדה התעופה." [בי.איי מסתכל לשמיים ורואה מטוס חולף, ויוצא מהרכב] :'''איימי אלן''': "מה קורה כאן? האם מישהו יכול בבקשה להגיד לי מה קורה כאן?" :'''בי.איי''': "אתה שיקרת לי." :'''חניבעל''': "שיקרתי? אני?" [חניבעל ובי.איי מביטים לשמיים ורואים עוד מטוס חולף] :'''בי.איי''': "אמרתי לך מה אני אעשה לך בפעם הבאה שתנסה לקחת אותי למטוס, נכון?" :'''איימי אלן''': "בבקשה, מה קורה פה?" :'''חניבעל''': "בי.איי, אתה עומד לקבל את אובדן ההכרה החרדתי שלך." [בי.איי נותן לחניבעל אגרוף בפנים ועל סף עילפון] :'''חניבעל''': "קח את זה בקלות בי.איי, קח את זה בקלות." [בי.איי תופס את חניבעל ומאבד את ההכרה עליו] :'''איימי אלן''': "למה הוא היכה אותך?" :'''חניבעל''': "היכה אותי? אם הוא היה מכה אותי אני הייתי בבית חולים." {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, אתה בטח מתלוצץ. אתה רוצה שאנחנו נטוס לאקוודור כדי להציל או לחפש את המתוקה של סיגמה קאי? (אחוות סטודנטים חברתית גדולה בצפון אמריקה) אני חושב שכל חיי היוקרה גרמו למוח שלך להתרכך." :'''מרדוק''': "הלוואי ותלמד אותי איך להשיג במרמה אחוזה שכזאת." :'''פייס''': [מרדוק לוחץ על כפתור ומסך מצגות נגלל למטה] "מרדוק, אתה מוכן להיות זהיר עם הדברים האלה? זה לא שייך לי." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, זה מה שאתה שולח בחזרה? החתיכת תכשיט הזולה הזאת?" [צוחק על פייס] :'''פייס''': "זאת הייתה אמורה להיות סיכת האחווה שלי, [בי.איי ממשיך לצחוק] והיא לא זולה. בחייכם חבר'ה, כבר עזרנו האחד לשני בכל מיני מקרים בעבר, למה אנחנו לא יכולים ללכת על המקרה הזה בשבילי?" :'''חניבעל''': "מסיבה אחת: אנחנו לא יודעים אם הבחורה הזאת בצרות. היא נפרדה ממך בקולג' לפני 15 שנים, והיא בסופו של דבר נזכרה לכתוב לך? בכנות, אני חושב שאתה תהיה במצב טוב יותר בלעדיה." :'''פייס''': "אני מכיר את לזלי! [מרדוק לוחץ על כפתור נוסף ונפתח מיני מקרר עם כד עם שתייה בתוכו] מרדוק אתה מוכן להפסיק עם זה? [חוזר לדבר על המכתב שלזלי שלחה] אני יכול להגיד לפי הנוסח של המכתב שלה שמשהו קרה." :'''חניבעל''': "אה, באמת? מה רמז לך על כך במכתב? האם זה 'אין מילים שיכולות לבטא את הצער שאני מרגישה כל השנים האלה'? או שאולי זה 'תמיד יהיה לך מקום מיוחד בנשמתי.' " :'''פייס''': [חוטף את המכתב מחניבעל] "מה בנוגע לזה: 'בחיים של כולם מגיע הרגע שבו זה הכרחי לקרוא לעבר ולהתמודד איתו. בחיים שלי, הזמן הזה הוא עכשיו.' " :'''חניבעל''': [מרדוק לוחץ על כפתור נוסף, ומיטה זוגית יוצאת מתוך הקיר] "נגיעה נחמדה." :'''בי.איי''': "היי בן אדם, מה היא בכלל עושה באקוודור?“ :'''פייס''': "אין לי מושג, אמרתי לכם שלא שמעתי שום מילה מלזלי בקטול מאז אותו יום שהיא נפרדה ממני. זה כאילו שהיא נשרה מהמציאות. זה היה מתי שעזבתי את בית הספר, הצטרפתי לצבא ופגשתי אתכם חבר'ה." :'''חניבעל''': "חתיכת בר מזל." :'''פייס''': [איימי מצלצלת בדלת] "הדלת פתוחה. עכשיו תקשיב חניבעל..." [איימי קוטעת את דבריו של פייס] :'''איימי אלן''': "פייס, למה לא אמרת לי ששינית כתובת? התווכחתי עם שומר הלילה בווילשייר ריץ מעל חצי שעה. בחיי, איך אתה עושה את זה?" :'''פייס''': "אתם מתכוונים לומר לי שאחרי כל מה שעשיתי עבור צוות לעניין, אתם לא חושבים שאני חשוב מספיק, או שהמקרה שלי מספיק טוב?" :'''חניבעל''': "תראה..." :'''פייס''': "בסדר. אני שוכר את צוות לעניין." :'''איימי אלן''': "אני שונאת לשאול את זה: מה קורה כאן?" :'''פייס''': "האם עשינו עסק?" :'''חניבעל''': "עשינו עסק, אבל מאחר שאתה הלקוח, אנחנו נצטרך מישהו אחר שיפקח על הכסף." :'''פייס''': "חניבעל, אתה פוחד שאני ארמה אותך?" :'''חניבעל''': "יש כאן ניגוד עניינים. איימי תתעסק עם הכסף." :'''איימי אלן''': "אוי, נהדר. אני אפילו לא יודעת מה קורה. באיזה מקרה מדובר? מי מעורב? לאן אנחנו הולכים?" :'''חניבעל''': "לאקוודור כמובן." :'''בי.איי''': "לאקוודור? לא אכפת לי מהמקרה, אבל הטיסה חייבת לרדת מהסיפור, ומוטב שהלקוח שלנו יבוא עם אלטרנטיבה טובה יותר." :'''מרדוק''': [לוחץ על עוד כפתור, והבית נהיה חצי חשוך ונשמע רעש של חשמל] "שגר אותי למעלה, סקוטי." (beam me up, scotty - משפט מפורסם מתוך מסע בין כוכבים) {{מפריד}} הצוות זורק רימון יד אל מבנה שהם חשבו שהוא המפקדה של ראשאם בבורניאו והם פורצים לתוכו, אך מדובר במטבח. :'''בי.איי''': "חניבעל, זה לא נראה כמו המפקדה של ראשאם." :'''פייס''': "חניבעל, זה נראה כמו זמן טוב לקרוא לקינג x." :'''ראשאם''': "השליכו את הרובים שלכם. [לחייליו] עצרו אותם." :'''בי.איי''': "חתיכת תנועת חצי צבת קלאסית." :'''חניבעל''': [טועם מהמרק שיש במטבח] "הוא צריך מלח." :'''מרדוק''': "נראה שצוות לעניין קלעו כמה נקודות מעבר לזמן המחצית כאן. חניבעל קרוב לוודאי ניסה להיכנס במכה על ידי מה שהוא קורא לו 'התקפה קדמית קלאסית עם תנועת חצי צבת.' :'''איימי אלן''': "האם זה מה שזה היה?" :'''מרדוק''': "לא, זאת פשוט פזיזות. הפזיזות של חניבעל היא לפעמים הדבר הכי טוב, כמובן שאחת לכמה זמן זה פשוט לא עובד." [חניבעל, בי.איי ופייס מובלים לתא המעצר] :'''חניבעל''': "גנרל לודלום?" :'''גנרל לודלום''': "נכון מאוד, וזאת הבת שלי קת'י." :'''קת'י לודלום''': "שלום. האם הממשלה שלחה אתכם בתקווה לעזור לנו?" :'''חניבעל''': "נכון מאוד, גברתי. היה לנו מודיעין ממש רע ומצאנו את עצמנו תוקפים את המטבח. זאת הייתה פשלה רצינית." :'''פייס''': "נראה שזה היה יותר מידי כיף." :'''גנרל לודלום''': "אני זוכר אותך, אתה היית אחד הקולונלים שלי." :'''חניבעל''': "נכון, אדוני." :'''גנרל לודלום''': "אני זוכר גם אותך." :'''בי.איי''': "כן, שברתי לך את האף בויאטנם." :'''גנרל לודלום''': "15.3.1971." :'''פייס''': "הגישה שלו לא השתנתה בהרבה." :'''קת'י לודלום''': "הם רוצים להרוג את אבא שלי. ראשאם רעב לכוח ומשוגע. הוא רוצה את התכניות של אתרי הטילים של נאט"ו." :'''גנרל לודלום''': "הם יצטרכו להרוג אותי, כי אני לא אדבר." :'''חניבעל''': "גנרל, אנחנו נצטרך את שיתוף הפעולה שלך כשאני אבוא עם תכנית להימלט מפה. היא אולי לא תהיה שמרנית, אבל אני לא מתכוון לתת לראשאם הזה להימלט בלי לנקב לו את האוזן." :'''גנרל לודלום''': "המקום הזה מבוצר היטב. אין לנו נשקים. אתה מבזבז את הזמן שלך." :'''ראשאם''': "קצינים אמריקאים נמצאים במדינה שלי ללא ניירת? זו תהיה תקרית בינלאומית." :'''פייס''': "מה זאת אומרת תקרית בינלאומית? שמענו שיש לך מרק תפוחי אדמה נהדר, ורצינו לקבל קצת ממנו לפני שהוא ייגמר." :'''ראשאם''': "יש לך בדיחות מאוד מצחיקות. ועכשיו תנו לי לספר לכם על האפשרויות שלכם." :'''חניבעל''': "בבקשה." :'''ראשאם''': "אתם תחתמו על הודאה הצהרתית שאתם כוח גרילה שנחת במדינה שלי באופן לא חוקי. אתם תודו בפשעים נגד הממשלה שלי, ואתם תופיעו בפני העיתונות הארצית ותאמתו את ההאשמות האלה. אם תסרבו לעשות את זה, אתם תוצאו להורג באופן מיידי." :'''פייס''': "אנחנו נזכה למשפט, נכון?" :'''חניבעל''': "תן לי להסביר לך משהו, בחור. אנחנו לא חותמים על שום הודאות. אנחנו לא נציגים של ממשלת ארה"ב. למעשה, אנחנו נחשבים כנמלטים בארצות הברית. תהיה לך בעייה קטנה עם הפנטזיה הדביקה שלך." :'''ראשאם''': "אז אתם בוחרים למות." :'''פייס''': "מה בנוגע למשפט?" :'''ראשאם''': "אני מוצא אתכם כאשמים. אתם תוצאו להורג בתוך שעה." :'''חניבעל''': "הצדק קצת מהיר כאן." :'''ראשאם''': "מרטין, הכן כיתת יורים." {{מפריד}} :'''איימי אלן''': "מה אנחנו נעשה?" :'''מרדוק''': "אנחנו נצטרך לחשוב על איזושהי תכנית. (איימי: מה?) חניבעל הוא זה שבדרך כלל חושב על הדברים האלה אבל... המסוק הזה הוא הדרך היחידה שלנו לצאת מפה." :'''חניבעל''': "תשכח מהמסוק הזה, אין לנו טייס." :'''בי.איי''': "זה לא משנה. אני אמות לפני שאני אטוס. חניבעל, תראה. יש שם קבוצת חביות דלק ליד תחמושת." :'''חניבעל''': "זה מה שזה. זה מאוד ברור, נכון? אתה חושב שנוכל לנקב חור באחת החביות ולגרום לה לדלוף מעט?" :'''בי.איי''': "אולי." :'''חניבעל''': "קדימה. יש לנו רק שעה, כי ראשאם רוצה להציב אותנו בפני כיתת יורים, אבל יש לי תכנית. עכשיו אם היא תעבוד, אני אצטרך להיות זה שיירו בו ראשון." [הצוות מתכנן לפרק את הברזל של המיטה ולהכין ממנו רוגטקה כדי לירות לעבר אחת החביות] :'''בי.איי''': "קום." :'''גנרל לודלום''': "מה אתה הולך לעשות?" :'''חניבעל''': "את מה שהפנטגון משלם לנו עבורו - להיות יצירתיים." :'''בי.איי''': "אמרתי לך לקום. [מסתכל על המבנה של הבסיס של המיטה] זה ייעשה." :'''חניבעל''': "הנה הם באים." :'''ראשאם''': "אתם מוכנים להתוודות?" :'''חניבעל''': "אני כבר נתתי לך את התשובה שלי. אנחנו אמריקאים, אין לנו שום דבר להתוודות עליו." :'''ראשאם''': "אז אתה מוכן למות...?" :'''חניבעל''': "ובכן, אף אחד לא באמת מוכן, אבל זה סוג של בא עם הטריטוריה. בוא נזוז." :'''ראשאם''': [מצביע על פייס] "אתה." :'''פייס''': "אני?" :'''חניבעל''': "תקשיב, מגעיל שכמוך. אני המפקד כאן, וכדי לשמור על המסורת הצבאית אני זה שיירו בו ראשון." :'''ראשאם''': "תסלקו אותו [את חניבעל] מפה. תורך יגיע מאוחר יותר." :'''פייס''': "חכו חבר'ה, בואו נדבר על זה. אני לא באמת עם האנשים האלה." :'''חניבעל''': "המשך בתכנית, בי.איי." :'''מרדוק''': [לאיימי] "קחי את אקדח הזיקוקים הזה. כשאני אזרוק את נור העשן הזה את תרוצי כמו ארנב ואל תביטי לאחור..." [מרדוק ואיימי רואים את פייס מובל אל הכיתת יורים] :'''חייל של ראשאם''': "הכל מוכן, המפקד." :'''פייס''': "אני אומר לכם, יש לכם את הבחור הלא נכון. אתם יודעים, הבחור האחר אוהב את הדברים מהסוג הזה. אתם תשמעו מהסנטור שלי על זה. חכו רגע. בלי סיגריה אחרונה? בחייכם, רק סיגריה." :'''ראשאם''': "תנו לו סיגריה." :'''פייס''': "תודה. [חניבעל ובי.איי מכינים את הרוגטקה] המותג האהוב עליי. זה טוב. אתם יודעים, אתם צריכים לבדוק את אמנת ז'נבה. אני מתערב שיש הרבה דברים שחסרים פה. מה בנוגע לארוחה מיוחדת לאדם מורשע? אני לא קיבלתי אותה. גם לא הייתה לי בקשה אחרונה." :'''חניבעל''': "אוקיי בי.איי, השג את תשומת הלב שלהם." :'''בי.איי''': "היי, אתם לא יכולים לעשות את זה. אני אגרום לכם לשלם על זה. אתם לא תתחמקו מזה." [חניבעל יורה חפץ חד כדי ליצור חור בחבית הנפט] :'''ראשאם''': "המשיכו." :'''חייל של ראשאם''': "דרכו את הרובים. [פייס יורק את הסיגריה אבל היא לא פוגעת בחבית הנפט אלא בשלולית] אש!" [איימי יורה באקדח זיקוקים לכיוון חביות הנפט וגורמת לפיצוץ שלהם ופייס מנצל את הכאוס כדי לברוח] :'''חניבעל''': [לגנרל לודלום ולבת שלו] "אל תעמדו יותר מידי קרוב לדלת." [בי.איי מפרק את הדלת של תא המעצר והם בורחים ממנו] {{מפריד}} :'''חניבעל''': "פייס, היא (לזלי בקטול) כנראה שינתה את השם שלה לאחות מארי קת'רין או משהו כשהיא הפכה להיות נזירה." :'''מרדוק''': "בחיי, הייתי אומר שכשהיא ברחה עם מישהו אחר הם לא צחקו." :'''פייס''': "אני לא מאמין. אני לא מאמין שהיא אף פעם לא אמרה שום דבר בכל הזמן הזה שיצאנו ביחד." :'''חניבעל''': "לפחות אתה יודע מה באמת קרה, זה אמור לגרום לך להרגיש טוב יותר." :'''איימי אלן''': "כן, זה אפילו לא עלה לך יותר מידי." [מגישה לו חשבונית על סיום העבודה שלהם] :'''פייס''': "גמר חשבון? חכו, חכו, חכו. המקרה הזה עדיין לא נגמר. אנחנו לא יכולים פשוט להתקפל ולחזור הביתה. הנזירות האלה בצרות. תקשיבו חבר'ה, אני מכיר את לזלי. אני מזהה את הנימה בקול שלה." :'''חניבעל''': "אני חייב לומר שאני חושב שפייס העלה איזושהי נקודה כאן." :'''בי.איי''': "אוי חניבעל, אל תגיד לי שגם אתה מזהה את הנימה בקול שלה." :'''חניבעל''': "לא, אבל היה משהו מוזר בנוגע לדרך שבה הנזירות התנהגו. מסדרים דתיים (מנזרים) בדרך כלל מוכנים לקבל כל אחד שדופק להם בדלת." :'''פייס''': "נכון, ומסיבה כלשהי הנזירות האלה לא דיברו איתנו. עכשיו תראו, אם אני אוכל להתקרב ללזלי, אני אוכל לגלות מה קורה." :'''חניבעל''': "אתה פשוט תחזור לשם בחזרה ותיכנס לתוך בית היתומים?" :'''פייס''': "אני יכול להגיד להם שאני יתום." :'''חניבעל''': "לא, אתה יותר מידי מבוגר. אבל אתה תוכל להתאמן על מחרוזת התפילה שלך." {{מפריד}} חניבעל ופייס סוחבים את בי.איי למרפאה לאחר שנורה ברגלו. :'''פייס''': "דברים כאלה קורים, גבר. זוכר את הפעם ההיא בויאטנם שאתה היית אמור להשגיח על הדלת האחורית באולם הריקודים הסיני? ואני החלקתי ושרטתי את עצמי בגלל בקבוק הקולה שהשלכת. האם אני כעסתי? לא, כי דברים כאלה קורים." [דופקים בדלת המרפאה של ד"ר סליבאן] :'''ד"ר מגי סליבאן''': "מי זה?" :'''פייס''': "אנחנו צריכים רופא, זה מקרה חירום." :'''חניבעל''': "האם ד"ר סליבאן נמצא?" :'''ד"ר מגי סליבאן''': "אני ד"ר סליבאן, הכניסו אותו פנימה." :'''בי.איי''': "אני לא רוצה שרופאה תטפל בי." :'''פייס''': "תתעלמי ממנו, הוא בהלם." :'''חניבעל''': "הוא נורה ברגל בזמן שהרצנו את הפעילות שלנו, הוא איבד המון דם ד"ר." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "בסדר. הכניסו אותו פנימה והרימו אותו על השולחן. לפני כמה זמן זה קרה?“ :'''חניבעל''': "ב3 לפנות בוקר." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "האם הוא היה מחוסר הכרה לאורך הזמן הזה?" :'''פייס''': "לא. את תוכלי לעזור לו?" :'''בי.איי''': "תקווה שכן, פראייר." [בי.איי נאנק מכאבים] :'''ד"ר מגי סליבאן''': "תכוון את האור אליי בבקשה." :'''פייס''': "אנחנו איתך חבר, הכל יהיה בסדר. אני מבטיח." :'''בי.איי''': "מוטב שלא תבטיח פייס, מוטב שתתפלל." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "אתם רוצים לצאת מכאן כדי שאני אוכל להתחיל לעבוד?" :'''פייס''': "זה היה באשמתי." :'''חניבעל''': "זה לא היה באשמה של אף אחד, הוצאנו את הלקוח בחיים וזה מה שחשוב." :'''פייס''': "אתה לא זה שהוא רוצה לשבור לחתיכות קטנות. ראית את המבט בעיניים שלו?" :'''חניבעל''': [בציניות] "הו כן, מפחיד." :'''פייס''': "חניבעל, תדבר איתו על זה, אכפת לך?" :'''חניבעל''': "פייס, אם מישהו יוכל לדבר עם בי.איי על כל דבר שלא יהיה, הוא יהיה מתאבק מקצוען. תן לו קצת זמן, הוא יירגע. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות זה שהוא יטלטל אותך כמה פעמים." :'''פייס''': "מישהו חייב לעשות את זה." :'''חניבעל''': "פייס, בי.איי אוהב אותך." :'''פייס''': "באמת?" :'''חניבעל''': "הוא אמר לי בעצמו. [ד"ר סליבאן יוצאת מחדר הטיפולים] איך הוא ד"ר?" :'''ד"ר מגי סליבאן''': "לא כל כך טוב. לחבר שלכם יש חור בקוטר של 50 קליבר ברגל. הייתי צריכה לקשור לו את העורק והייתי צריכה 60 תפרים כדי לסגור לו את החור ברגל. מה אתם צדים, פילים?" :'''חניבעל''': "שלווים. [פייס עושה חיקוי שלהם] ד"ר, כמה מוקדם נוכל להוציא אותו מפה?" :'''ד"ר מגי סליבאן''': "הוא זקוק לדם. אני לא יכולה לאתר איי בי שלילי (סוג של דם), זה סוג מאוד לא שגרתי." :'''פייס''': "הוא בחור מאוד לא שגרתי." :'''חניבעל''': "אנחנו נשיג עבורך את הדם, ואז אנחנו נוציא אותו מפה." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "אני מצטערת, הוא לא הולך לשום מקום עד שאני אוכל לייצב את מצבו. איי בי שלילי זה סוג מאוד נדיר של דם. אנחנו נהיה ברי מזל אם נצליח להשיג פיינט מזה." :'''חניבעל''': "אנחנו במקרה מכירים בחור מאוד נדיר שיש לו את הסוג הזה של הדם." :'''פייס''': "איך אנחנו נביא את מרדוק לפה?" :'''חניבעל''': "איימי תוציא אותו מבית החולים בשבילנו. האם אני יכול להשתמש בטלפון שלך, ד"ר? [מתקשר למערכת העיתון שבו איימי עובדת] את איימי אלן בבקשה." :'''איימי אלן''': "איפה אתם חבר'ה? כבר התחלתי לדאוג." :'''חניבעל''': "נקלענו לקרב יריות. אנחנו צריכים את מרדוק. את תצטרכי להוציא אותו מבית החולים עבורינו." :'''איימי אלן''': "אני? לבדי?" :'''חניבעל''': "פשוט תתקשרי אליו, ותגידי לו 'כדור אדום אחד, התרמיל דולף'. הבנת?" :'''איימי''': "בחייך חניבעל, תן לי להיות בתוך זה." :'''חניבעל''': "את פשוט תגידי למרדוק, הוא ידע מה לעשות. אנחנו בבאד רוק עם רופאה בשם סליבאן. הבנת?" :'''איימי אלן''': "הבנתי." :'''ד"ר מגי סליבאן''': [מתקשרת כדי לדבר עם שריף תומפסון.] "הלו, ג'ק? זו מו סליבאן. האם השריף נמצא?" :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': "כן מו, הוא כאן. אני אביא אותו בשבילך. היי שריף, ד"ר סליבאן בטלפון, היא רוצה לדבר איתך." :'''סוני ג'נקו''': "מוטב שתענה לטלפון, שריף. לא נותר לך עוד הרבה זמן. אין מצב שהברברים יאפשרו להסגיר אותי לפדרלים. אין מצב. אתה עמוק בתוך זה, אתה עמוק בתוך זה בצורה רעה." :'''שריף האנק תומפסון''': "אף אחד לא יחזור בשבילך, פרחח. [עונה לטלפון] כן מו, מה קורה?" :'''ד"ר מגי סליבאן''': "האנק, יכול להיות שיש לי כאן איזושהי צרה. כמה חבר'ה הביאו מישהו לבית שלי הבוקר, הוא נורה בצורה די רעה." :'''שריף האנק תומפסון''': "האם הוא מכנופיית האופנוענים?" :'''ד"ר מגי סליבאן''': "הבחור שנורה יכול להיות אחד מהם. יש לו תספורת של מוהיקני ו-2 טון זהב עם נימוסים רעים." :'''שריף האנק תומפסון''': "אני אגיע בתוך כמה דקות. [לסגן הארמסון] אני הולך לבית של ד"ר סליבאן. אף אחד לא נכנס בדלת הזאת מלבדי." :'''סוני ג'נקו''': "השומן חזיר הזקן הזה לא יוכל להתמודד עם הבחורים שלי. אנחנו נאכל את החזיר הזה לארוחת צהריים." [חניבעל ופייס משחקים קלפים בזמן שהם ממתינים לעדכון על מצבו של בי.איי] :'''פייס''': "ג'ין." (משחק קלפים) :'''חניבעל''': "פייס... [ד"ר סליבאן יוצאת מחדר הטיפולים] ד"ר, האם מצבו טוב יותר?" :'''ד"ר מגי סליבאן''': "לא, והוא לא הולך להיות עד שהחבר האחר שלכם יגיע לפה וייתן לו קצת דם." :'''חניבעל''': "ד"ר, אנחנו צריכים לבקש ממך את הסודיות בעניין הזה. אסור שמישהו יידע. ברגע שהוא ירגיש טוב יותר כדי לזוז אנחנו נוציא אותו מפה. אנחנו נשלם במזומן, האם 5,000 דולר זה מספיק?" :'''ד"ר מגי סליבאן''': "אני לא מתעניינת בכסף שלכם, אני רק רוצה לדעת מה קרה למטופל שלי. אני לא ראיתי כזה פצע מאז ויאטנם." :'''חניבעל''': "את היית בויאטנם. את בטח היית בדרגת קפטן. תסלחי לי אם אני לא מצדיע." [לוחץ לה את היד] :'''פייס''': "הוא קולונל." :'''שריף האנק תומפסון''': [פורץ לבית של ד"ר סליבאן עם רובה דרוך] "הרימו ידיים או שתפסידו. הרימו אותם לאט לאט." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "הרם ידיים, קולונל." :'''שריף האנק תומפסון''': "חפשי עליו, מו." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "אקדח 9 מ"מ. זה נחמד." :'''חניבעל''': "אין ספק, אתה על פס קר כאן." [חניבעל ופייס נלקחים לתא המעצר] :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': [אחרי שלקחו טביעות אצבע מחניבעל ופייס] "כמובן שאתם מבינים שברגע שנריץ בדיקה על התדפיסים האלה, אנחנו נגלה מי אתם." :'''חניבעל''': "אמרתי לך לפני, אנחנו רקדני בלט." :'''פייס''': "הבחור שנמצא אצל הרופאה הוא הכוריאוגרף שלנו." :'''חניבעל''': "כן, היה לנו קהל מגעיל. אני לא חושב שהם אהבו את הריקוד לשניים שלנו. פתחו עלינו באש מהשורה הראשונה עם מקלעים של 50 קליבר." :'''שריף האנק תומפסון''': "אוקיי, בואו נזוז. חפה עליי. הרץ חיפוש על הליצנים האלה במחשב. הרץ את התדפיסים שעוד לא טופלו עם ייפוי כוח." :'''סוני ג'נקו''': "נהדר, עוד בשר כלבים למסיבה. אתם מבינים, אנחנו עורכים מסיבה קטנה ואתם כולכם מוזמנים." :'''פייס''': "מי זה ה-200 פאונד ג'וקים כאן?" :'''שריף האנק תומפסון''': "הוא בצרות יותר מכם. נעצר על נהיגה במהירות מופרזת. יש לו צו בית משפט שעוד לא טופל על רצח ב-2 מדינות." :'''סוני ג'נקו''': "אתם לא תקחו אותי למשפט. הבחורים שלי יבואו לכאן וישחחרו אותי מפה." :'''שריף האנק תומפסון''': "אף אחד לא יבוא בשבילך, אתה יכול להיות בטוח בזה." :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': [מדבר בטלפון] "כן, זה סגן השריף הארמסון. יש לי כאן 2 בחורים, אני רוצה שתריץ עליהם חיפוש במחשב." :'''פייס''': "בזבוז של זמן, סגן. יש לנו חברים במקומות מאוד גבוהים." {{מפריד}} סגן השריף ג'ף הארמסון מקבל תדפיס שבו רשום כי חניבעל ופייס מבוקשים על ידי המשטרה הצבאית. :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': [מסיים שיחת טלפון] "אוקיי, כן, תודה רבה. זה היה מהמודיעין הצבאי. היית מאמין שמחפשים את 2 הליצנים האלה מאז סיום מלחמת ויאטנם?" :'''שריף האנק תומפסון''': "ברצינות? על מה?" :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': "שדידת הבנק בהאנוי. הם עומדים לשלוח לכאן כמה שוטרים צבאיים, הם אמורים להגיע אחר הצהריים המאוחרים." :'''שריף האנק תומפסון''': "יופי, אני לא רוצה שמישהו נוסף יישב כאן בכלא למעט סוני ג'נקו." :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': "תקשיב, במודיעין הצבאי אמרו שמוטב שנפקח עין על הבחור עם השיער הלבן. זהו ג'ון חניבעל סמית', קולונל. הוא איזה סוג של אמן בריחות או משהו כזה. הם כבר ברחו מפורט בראג (בסיס צבאי) פעם אחת." :'''שריף האנק תומפסון''': "אף אחד לא ייברח מהכלא שלי. [הולך לדבר עם חניבעל] בחייך קולונל, הבנק בהאנוי?" :'''חניבעל''': "כן, אנחנו די אהבנו אותו בעצמינו." :'''פייס''': "אפשר לומר שהייתה לנו השתוקקות לעוד כסף." :'''שריף האנק תומפסון''': "כן, ובכן, תהיה לכם את ההזדמנות לומר את כל זה בבית המשפט הצבאי. כמה שוטרים צבאיים יגיעו לכאן לקחת אתכם בחזרה הביתה לבית הכלא." :'''חניבעל''': "אל תיעלב שריף, אבל כבר ניסו את זה בעבר." :'''שריף האנק תומפסון''': "אתם לא תצליחו לברוח מכאן, סמית'. הם כבר סיפרו לנו איך אתה והחבר'ה שלך ברחתם מפורט בראג. הכלא שלי שונה." :'''חניבעל''': [צוחק] "שריף, אתה בטח מתלוצץ לגבי המקום הזה. אני יכול לברוח מכאן על גבי סוס." :'''שריף האנק תומפסון''': "אני אקח את הסיכונים שלי, הודיני." :'''פייס''': "רוצה לשים כסף על זה? 20 דולר שהוא יכול לעשות את זה. המגעיל ששם יכול להחזיק את הכסף בשבילנו." :'''סוני ג'נקו''': "יש לך פה גדול, ילד. הבחורים שלי ישחררו אותי מכאן, ואני אבוא לשם ואירה בך בעצמי." :'''חניבעל''': "אתה מצפה לחברה, שריף? אנחנו אולי נישאר בסביבה." :'''שריף האנק תומפסון''': "אף אחד לא יחזור בשביל החלאה הזאת. הכנופייה שלו נעלמה מזמן, וגם אתם לא הולכים לשום מקום קולונל." :'''חניבעל''': "אף פעם אל תמעיט בערכו של האויב, שריף. בטחון עצמי מופרז הוא רצחני." :'''פייס''': "אני חושב שגנרל קסטר אמר את זה." :'''שריף האנק תומפסון''': "ובכן, אל תדאגו לגביי. פשוט תדאגו בנוגע למה שאתם תגידו בבית המשפט הצבאי כשהם יישלחו אתכם לכלא לצמיתות." :'''חניבעל''': "אני אף פעם לא דואג, אבל אם המגעיל שם צודק, אנחנו נוכל לקחת מעט מים. ג'ין." [הברברים מנסרים עם מסור חשמלי עמוד חשמל] :'''ברברי''': "בסדר, עכשיו השריף מנותק לחלוטין משאר העולם. בואו נלך לקחת את סוני. אנחנו ניסע לכיוון קפה ברני ונאסוף את יתר האחים, ואנחנו נגיע לשם ונשטוף את העיירה במורד הביוב. התניעו את האופנועים." :'''שריף האנק תומפסון''': [מסיים שיחת טלפון] "אוקיי מותק, נתראה בערב." :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': [חוזר עם מגש עם כריכים וקרטוני חלב] "או, אני שמח שחזרת. פחדתי להשאיר את החבר'ה האלה לבד." :'''שריף האנק תומפסון''': "זאת הייתה ד"ר סליבאן [בטלפון], היא עדיין מנסה לאתר קצת דם בשביל החבר הזה שלהם שנורה. ברגע שמצבו יתייצב, הוא יועבר לכאן ונחזיק בו עד שהמשטרה הצבאית תגיע." :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': "באיזו שעה הסוכנים הפדרליים אמורים לחזור בשביל ג'נקו?" :'''שריף האנק תומפסון''': "אולי הלילה או לכל המאוחר מוקדם מחר בבוקר. הם צריכים לעבור ליד סקרמנטו לאסוף כמה ניירות הסגרה." :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': "אתה יודע שריף, זה פשוט נראה לי לא הגיוני. הברברים פשוט נתנו לנו לקחת את הבוס שלהם בכזאת קלות אפילו מבלי לזרוק עלינו כמה סלעים או משהו." :'''שריף הענק תומפסון''': "הברברים הם פרחחים, אין להם את האומץ." :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': "ובכן, אני מקווה שאתה צודק. בסדר בחורים, זה זמן ההאכלה בגן החיות. כולם לקום, בואו לקבל קצת ארוחת צהריים כאן. התעורר קולונל, זה הזמן לארוחת צהריים." :'''פייס''': "תשכח מהקולונל, הוא יצא לאכול ארוחת צהריים. אתם באמת לא צריכים להשאיר בחורים כמונו ללא השגחה." :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': [רואה שחניבעל לא בתא שלו] "היי שריף, בוא לפה." :'''שריף האנק תומפסון''': [פותח את תא המעצר של חניבעל ורואה שהוא איננו] "לעזאזל. בוא נזוז." [משאיר את תא המעצר פתוח] :'''פייס''': "אל תשכחו שאתם חייבים לי 20 דולר. [חניבעל יוצא אחרי שהתחבא מאחורי המיטה שלו] עבודה יפה, חניבעל." :'''חניבעל''': "תודה." [יוצא מהתא שלו ונותן את המפתחות לפייס, ובמקביל לוקח רובה ודורך אותו] :'''שריף האנק תומפסון''': "תארגן את היחידה, אני אתקשר אל..." :'''חניבעל''': [מכוון רובה אל השריף והסגן שלו] "זה לא יהיה הכרחי, שריף. השאירו את הידיים שלכם בדיוק היכן שהם. לכו לשם, זה לצד זה." :'''שריף האנק תומפסון''': "איך יצאת משם?" :'''חניבעל''': "קלאוסטרופוביה. מקומות צפופים גורמים לי לחלחלה. [פייס לוקח את האקדחים מהשריף והסגן שלו] בסדר רבותיי, היכנסו אל החדר הנהדר שלנו. בלי טלפונים, בלי בריכה ובלי חיות מחמד, אבל אתם תאהבו את השכן החדש שלכם. פייס, לך לואן תתכוונן על מכשיר הקשר, מרדוק אמור להיות בטווח קליטה עכשיו." :'''סוני ג'נקו''': "היי, תן לי לצאת מפה. אני אדאג שאתה תקבל ליווי של אופנוענים לאורך כל המדינה." :'''חניבעל''': "אין מצב, אני לא אוכל לעמוד בריח." :'''סוני ג'נקו''': "אתה תשלם על זה, בן אדם!" :'''חניבעל''': "אני ארשום לך צ'ק בפעם הבאה שאני אהיה בבנק, גבר. מצטער שריף, אנחנו פשוט לא מסתדרים היטב עם המשטרה הצבאית, אבל ברגע שנצא מהעיר אני אמסור את המפתחות למישהו ואבקש ממנו לחזור לפה לשחרר אותך." :'''שריף האנק תומפסון''': "אתה אף פעם לא תצא מזה, סמית'. הפדרלים מגיעים וכך גם המשטרה הצבאית. אתה לעולם לא תצא מהמחוז." :'''חניבעל''': "אולי, אבל אני חייב לנסות. זה משהו שנובע מהילדות שלי. אני פשוט חייב לשחק נגד הכללים. [לסוני ג'נקו] להתראות, נשימת לטאה." {{מפריד}} הצוות חוזר לבאד רוק כדי לשחרר את השריף והסגן שלו מהכלא ולעזור להם להילחם בברברים שבאים להחריב את העיירה. :'''חניבעל''': "איימי, תחזירי את ד"ר סליבאן חזרה לכאן." :'''איימי אלן''': "חשבתי שאני אמורה להקסים את השריף." :'''פייס''': "כן, מוטב שנרכך אותם מעט קודם." [חניבעל, פייס ומרדוק נכנסים למשרד של השריף] :'''שריף האנק תומפסון''': "חזרתם." :'''חניבעל''': "נכון מאוד." :'''שריף האנק תומפסון''': "אוקיי, אני תוהה למה." :'''פייס''': "אתה היית אמור לספור עד מאה ולצעוק 'מוכנים או לא הנה אני בא'. שריף אם אתה לא מתכוון לשחק במשחק, אנחנו פשוט נלך לשחק בעיירה של מישהו אחר." :'''שריף האנק תומפסון''': "מצחיק מאוד." :'''חניבעל''': "הברברים בערך 10 מייל מכאן בדרכים, יש 20 או 30 מהם. הם חוזרים לכאן בחזרה על כלי אשפה כדי לאסוף את החתיכת זבל הזה, ואם אני קורא אותם נכון הם הולכים לפרק לך את העיר." :'''סוני ג'נקו''': [צוחק] "בסדר, כן. עכשיו אנחנו מבשלים. עכשיו הדברים נראים נכון. שריף, האם אי פעם ראית את הברברים כשהם בתנועה? זה יפהפה, יפהפה. כמובן שאנחנו מעט נקשה על שוטרים ועל נשים מתורבתות." :'''חניבעל''': "היי שפתיים שמנות, תרגיע! [יורה לעברו של סוני 3 כדורים] אני יכול לירות בך למוות כאן ועכשיו. אני לא שוטר, אני נמלט. ומידי פעם אני אוהב להפיל את הפטיש על חתיכת לכלוך." :'''סוני ג'נקו''': "אתה משוגע בן אדם! [מרדוק מתקרב אליו] ומה הסיפור שלך, בן אדם?" :'''מרדוק''': "היי, אני 'גברת דם'. אני נותנת דם לבחורים שיש בהם חורים, ואולי נוכל עסקים מוצ'אצ'ו (ילד בספרדית), כי יש לי הרגשה שאתה הולך לדלוף משלושה או ארבעה חורים בתוך רגע. התעריפים שלנו נמוכים. 20 דולר לגלון, ויש לנו מבצעים מיוחדים אם אתה קונה בכמות גדולה." :'''חניבעל''': "הנה העסקה: אנחנו ניתן לכם לצאת ונעזור לכם עם האופנוענים, ואתם תשכחו שאי פעם ראיתם אותנו." :'''שריף האנק תומפסון''': "אם תתן לי לצאת, מה יימנע ממני להביא את המשמר הלאומי ולעצור את כולכם?" :'''חניבעל''': "הברברים קרעו את קווי הטלפון. הרדיו בואן שלנו לא יכול לקלוט מעבר להרים, מה שאומר שככל הנראה גם אתם לא יכולים להשתמש בטלפון ואתם יודעים את זה. אנחנו די באותה סירה, שריף." :'''פייס''': "אתם קראתם את התדפיס עלינו, אנחנו היינו צוות קרבי בויאטנם. אנחנו מומחים בנשקים ובטקטיקות. אנחנו נהנים מהאתגר." :'''שריף האנק תומפסון''': "כמה זמן נשאר לנו?" :'''חניבעל''': "בערך שעה וחצי." :'''שריף האנק תומפסון''': "אני לא יכול לעשות עסקה עם מבוקשים, אני לא יכול להסכים שנמלטים יגנו על העיירה הזאת במקום המשטרה." :'''חניבעל''': "שריף, אם אני הייתי במקומך אני לא הייתי מתווכח על עניינים טכניים." :'''סגן השריף ג'ק הארמסון''': "שריף, הברברים האלה רוצחים. הרבה אנשים בעיירה הזאת עלולים להיפגע, ואנחנו נעולים כאן." :'''שריף האנק תומפסון''': "אוקיי, תן לי לצאת." :'''חניבעל''': "קודם אני רוצה שנלחץ ידיים, ולוודא שאתה לא הולך להרוס לנו עם התג ועם האקדח שלך." :'''שריף האנק תומפסון''': "לחיצת יד היא לא בדיוק הסכמה מחייבת." :'''חניבעל''': "כשאתה חי על הקצה, אתה לומד לעשות הערכות מהירות. חייך תלויים בכך שאני אעשה איתך עסקה. לחיצת היד שלך היא הקשר שלך." [חניבעל והשריף לוחצים יד, ופייס נותן למרדוק את צרור המפתחות כדי להוציא את השריף והסגן שלו מהכלא] :'''ד"ר מגי סליבאן''': [שומעת צעדים בבית שלה] "היי, מי נמצא שם? [איימי פותחת את דלת הארון כדי שמגי תצא החוצה] באמת תודה רבה." :'''איימי אלן''': "תראי, אני יודעת שאת כועסת." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "גברת, [טורקת את הדלת של הארון] הכעס אפילו לא מתחיל לכסות על איך שאני מרגישה." :'''איימי אלן''': "קשוח. הברברים נמצאים 10 או 15 מייל מכאן. הם מתכננים לבוא לפה ולשרוף את העיירה הזאת. חניבעל והאחרים יכלו להמשיך הלאה, אבל הם בחרו לחזור לכאן ולעזור. אז היית תקועה שעה בארון, אז מה." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "איך המטופל שלי?" :'''איימי אלן''': "טוב יותר, הוא מתחיל לנהום שוב." :'''ד"ר מגי סליבאן''': "ברברים, אה? זה אמור להחיות את הקצב כאן בשביל יום ראשון אחר הצהריים." {{מפריד}} איימי מקבלת מברק למערכת העיתון על כך שצוות לעניין נתפסו על ידי המשטרה הצבאית. :'''איימי אלן''': "שלושה חברים לשעבר בצוות קומנדו בויאטנם שהוגדרו כנמלטים במשך 10 שנים נתפסו סוף סוף, על פי מקורות צבאיים." :'''קולונל לינץ'''': "קולונל ג'ון סמית', סגן טמפלטון פק וסמל בוסקו בראקוס נתפסו לאחר מרדף ארוך של המשטרה הצבאית במרכז העיר לוס אנג'לס. האין זה מדהים כמה מהר החדשות הטובות מופצות?" :'''חניבעל''': "מרשים אותי שאתה קורא את העיתון, חשבתי שאתה מתרחק מכל מה שאין בו תמונות." :'''קולונל לינץ'''': "קדימה סמית', תגיד כל מה שאתה רוצה. תעליב אותי, תקרא לי בשמות נוראיים. זה בסדר, הכל נגמר עכשיו. אני ניצחתי." :'''חניבעל''': "תחת איזה סוג של סלע מצאו אותך מתחתיו?" :'''קולונל לינץ'''': "לא גדול כמו זה שאני הולך להשתמש בו כדי למחוץ אותך, סמית'." :'''רב סרן בריגס''': "בוקר טוב קולונל." :'''קולונל לינץ'''': "אתה מתפרץ לכאן, רב סרן?" :'''רב סרן בריגס''': "אני רב סרן בריגס, זהו מר פרי ממחלקת המדינה." :'''קולונל לינץ'''': "הפקודות האלה מגוחכות. אני לא משחרר את האנשים האלה." :'''מר פרי''': "זה לא בידיים שלך, רב סרן. הממונים עלייך יודעים במה מדובר." :'''קולונל לינץ'''': "אני יודע על מה מדובר. שברתי את הראש שלי במשך 10 שנים כדי לאתר ולתפוס את האנשים האלה, ועכשיו מישהו רוצה לצעוד פנימה ולקבל את כל התהילה." :'''מר פרי''': "כנראה שהצלחת לעשות את זה די טוב בעצמך. ואם אתה חושב שזה עניין פשוט של בכירים שמנסים לקבל קרדיט על תפיסת אנשים מבוקשים עבור פשע בן 10 שנים שאף אחד לא זוכר ממילא, אז אתה יותר טיפש ממה שאתה נראה." :'''קולונל לינץ'''': "שלא תחשוב שאני לא אלך עם זה עד למעלה." :'''מר פרי''': "אני ה'למעלה', קולונל. ואם אתה לא רוצה לבזבז את שארית השירות הצבאי שלך בחדר בטון ביוטה באריזת מצנחים, אז מוטב שתיישר כאן קו." :'''חניבעל''': "אני מחבב את האיש הזה." :'''מר פרי''': "אנחנו נראה לגבי זה. אני רוצה אבטחה סודית מוחלטת על הבסיס הזה. נתק קשר עם העיתונות, אין שיחות טלפון יוצאות או נכנסות עד שתהיה לי את ההזדמנות לדבר עם האנשים האלה." :'''חניבעל''': "אמרתי שאני אוהב את הדרך שבה דיברת עם העוזר, מר פרי. אני לא אמרתי שאני אשמש לך בתור קהל." :'''מר פרי''': "אני לא רואה שיש לך ברירה, קולונל." :'''פייס''': "איכשהו, אני לא מרגיש שלבחור הזה יש חדשות טובות יותר עבורינו מאשר לינץ'." :'''ש.ג''': "אני מצטער גברת אלן, לא אכפת לי מי את. ככה זה עובד." :'''איימי אלן''': "אבל תעודת העיתונאי שלי תמיד מאפשרת לי להיכנס לבסיס, והתפיסה של צוות לעניין כבר פורסמה. אם רק תתקשר לקולונל לינץ' הוא מצפה לי." :'''ש.ג''': "גברת אלן, קולונל לינץ' לא יכול לתת לך את האישור הדרוש, וכנראה שהסיפור הזה נגמר. אם את מחפשת העתק, לכי לדווח על מדורה." [איימי מתקשרת למרדוק בבית החולים] :'''מרדוק''': [עונה לטלפון] "אני מצטער, אבל הגעת למספר מנותק איך אתה חושב שאני מרגיש?" :'''איימי אלן''': "היי מרדוק, זו איימי." :'''מרדוק''': "היי קטנטונת, מה קורה?" :'''איימי אלן''': "לא כל כך טוב, החבר'ה נתפסו על ידי לינץ'." :'''מרדוק''': "מה? מה קרה?" :'''איימי אלן''': "אני לא יודעת, אני לא יכולה להיכנס לראות אותם. ישנה אבטחה כבדה על המתקן הצבאי שבו הם מוחזקים, וזה מוזר כי קיבלתי את הסיפור באמצעות מברק, אז זה הגיע לעיתונות באיזשהו שלב, ואז הם היו באיזור אבטחה a10." :'''מרדוק''': "פשוט שבי חזק, מלך המשוגעים בדרכו, ואם הם זזים הישארי עליהם. תזרקי שובל של פירורי לחם ואני אמצא אותך." :'''איימי אלן''': "אני אקל עלייך. אני בצד הדרומי של המתקן הצבאי ממש איפה שהשער." :'''מרדוק''': "הבנתי." :'''איימי אלן''': "איך אתה מתכנן לברוח?" :'''מרדוק''': "אה, זה יהיה קל." [מרדוק פותח את הכלובים של כל החיות בשעת התרפיה ומנצל את הכאוס כדי לברוח בטנדר של מאפייה] :'''מר פרי''': "סמל, אם אחד מהאנשים האלה יעשה צעד לקום מכסאו, תירה בו. רבותיי, בשלב זה כל אחד מכם עומד בפני מאסר של קצת יותר מ30 שנים בכלא פדרלי. אני כאן כדי לראות שיש לכם את ההזדמנות להימנע מריצוי המאסר הזה." :'''רב סרן בריגס''': "רבותיי, אני מאמין שהשם גנרל לודלום נשמע לכם מוכר. לפי המידע שיש לנו, הוא היה המפקד שלכם במהלך משימות מסויימת בויאטנם." :'''בי.איי''': "הפראייר הזה שלח אותי לעיי חרבות, הוא אמר שלא הצדעתי לו." :'''חניבעל''': "כן, הוא שלח אותו לכלא רק בגלל שהוא נתן לו אגרוף באף." :'''בי.איי''': "הוא קרא לי שקרן, אף אחד לא קורא לבי.איי בראקוס שקרן!" :'''רב סרן בריגס''': "כרגע הגנרל נמק במתחם צבאי בבורניאו." :'''חניבעל''': "המשוגע הזה ראשאם ומלחמת האזרחים שלו. ממתי ארצות הברית דוחפת את האף שלה למה שנעשה בבורניאו?" :'''מר פרי''': "ארצות הברית לא מעורבת. אנחנו לא יכולים להיות." :'''פייס''': "וכאן אנחנו נכנסים לתמונה." :'''מר פרי''': "בדיוק. מאחר שאתם נחשבים כנמלטים, אתם יכולים לפעול בלי שום קשר אפשרי לממשלה. כשנתפסתם, המחשב שלנו קישר אתכם למשימה הזאת. זה צוות התקיפה המושלם." :'''רב סרן בריגס''': "הגנרל נכנס לבדו כדי לחלץ את הבת שלו שנלקחה בשבי על ידי כוחות גרילה." :'''בי.איי''': "ראשאם לא רצה את הבת שלו." :'''מר פרי''': "הוא לא, הוא רצה קלף מיקוח. אורות בבקשה. [מראה מצגת] קת'י לודלום עבדה כמסיונרית בנהר אבונג כאשר ראשאם הרחיב את שליטתו צפונה יותר, ואז היא נלקחה בשבי. לאחר מכן ראשאם הציע לנו הצעה. הוא אמר שהוא ישלח את הילדה בחזרה אלינו אם נשלח לו את תכנית ההגנה המזרח אירופאית שלנו." :'''חניבעל''': "למה לא נכנסתם לשם כדי לתפוס אותה?" :'''מר פרי''': "שיקולים פוליטיים. ארצות הברית לא יכלה להיכנס לפעולה." :'''רב סרן בריגס''': "למרבה הצער הגנרל לא הסכים. לפי המידע שלנו, ראשאם נמצא במתחם הצבאי הזה, 12 קילומטרים דרומית לסנטו." :'''מר פרי''': "גנרל לודלום ובתו ככל הנראה נמצאים שם." :'''פייס''': "ככל הנראה?" :'''מר פרי''': אנחנו מאמינים שהמודיעין שלנו מדויק, סגן. זוהי סקיצה של המתחם." :'''חניבעל''': "לפי המודיעין שלך כביכול." :'''מר פרי''': "בדיוק. כפי שאתה יכול לראות, הוא מבוצר בכבדות עם גישה רק דרך הג'ונגל ומהאוויר." :'''רב סרן בריגס''': "המידע הכי טוב שלנו הוא שהגנרל והבת שלו אמורים להיות בבניין הימני הקיצוני." :'''חניבעל''': "ובכן, איך אנחנו יודעים שהם עדיין בחיים?" :'''מר פרי''': "אנחנו לא. אורות בבקשה. אנחנו יודעים שראשאם צריך נואשות לבסס את מקומו בגוש הסובייטי. הדאגה שלנו היא שהוא יכפה על גנרל לודלום למסור את המידע ושהוא ימכור אותו לרוסים. אנחנו לא יכולים לאפשר לזה לקרות. ובאופן ספציפי יותר ולנקודה עצמה, אתם רבותיי לא יכולים להרשות שזה יקרה." :'''חניבעל''': "מה יצא לנו מזה בהיותינו 'רבותיי'?" :'''מר פרי''': "יתרון התחלתי. כשתחזרו, אני אדאג שתשתחררו. אני לא יכול להבטיח שהאישומים נגדכם יבוטלו, ואתם מבינים שזה בכלל לא מאושר על ידי הפנטגון." :'''חניבעל''': "הצעה נהדרת, יתרון התחלתי. האם נוכל לדון בזה לבד?" {{מפריד}} אנשיו של נתן וינסנט מכניסים את ג'ינו ג'יאני ואת הבת שלו למסעדה של צוות לעניין אחרי שנלקחו בכוח מהמסעדה שלהם. :'''פייס''': "תרזה, את בסדר?" :'''תרזה ג'יאני''': "אני מצטערת." :'''פייס''': "לא, זה לא באשמתך." :'''ג'ינו ג'יאני''': "הם באו למסעדה שלנו, הם ירו באקדחים, הם אמרו שהם יהרגו את תרזה שלי." :'''נתן וינסנט''': "היי, איפה הבחור הנוסף? הבחור עם כל הזהב." :'''בי.איי''': [נמצא בחדר צדדי שמוסתר על ידי מראה גדולה ומצלם במצלמת וידאו את כל המתרחש] "אני כאן, פראייר." :'''חניבעל''': "הוא יצא לקנות כריכים עם חמאת בוטנים ועם ריבה." :'''נתן וינסנט''': "אתה צריך למות מר סמית', אחרת כל האנשים האלה שנעזרו במר ליין עלולים לחשוב שהם יכולים ללוות כסף והם לא צריכים להחזיר אותו בחזרה." :'''חניבעל''': "מר ליין הוא אידיוט, הוא סוחט יותר מידי." :'''ג'ק ליין''': "לא לא לא. אתה תסתום את הפה, או שאני אחסל אותך כאן." :'''חניבעל''': אה ג'ק [מדבר במבטא אירי כמו שון אושיי] כמו שאבי היקר המנוח היה נוהג לומר: 'הבטח יותר מידי, ויהיו רבים שיחפשו אחרייך'." :'''ג'ק ליין''': "פשוט תקשיב לו מר וינסנט, פשוט תקשיב לו. אתה יודע מה? [מוציא אקדח וטוען אותו] אני אגמור אותך כאן ועכשיו." :'''נתן וינסנט''': "שתוק ותניח את הדבר הזה [האקדח] בצד." :'''ג'ק ליין''': "מר וינסנט, אני מריץ את מבצע ההלוואות בריבית שלך. אני מייצר לך הרבה כסף. הבן אדם הזה בא ו..." :'''נתן וינסנט''': [קוטע את דבריו של ג'ק ליין] "אמרתי לך לשתוק. שתוק! אתה מתכוון להמשיך? הא?" :'''ג'ק ליין''': "לא." :'''נתן וינסנט''': "בסדר. [חניבעל צוחק בסרקסטיות] אני מקווה מר סמית' שלא אכפת לך שאני אירה בך עם האקדח שלך. אתה מבין, זה יחסוך ממני את הבעייה בשימוש בנשק בלתי ניתן למעקב." :'''חניבעל''': "אני תמיד הייתי בעד סופים מסודרים, אז אם אני אוכל לקבל שאכטה אחת אחרונה מהסיגר שלי." :'''נתן וינסנט''': "בבקשה..." [בי.איי פורץ עם הואן לתוך המסעדה וחניבעל מנצל את הכאוס שנוצר כדי להיכנס לואן ולקחת את הרובה ולהתחיל לירות לכל עבר] {{מפריד}} :'''נתן וינסנט''': "ג'קי, אתה צריך לדעת מתי כן ומתי לא. אם אתה מכה אותו יותר מידי חזק, אתה גורם לנזק קבוע. אם אתה מכה אותו בעדינות מידי אף אחד לא ישים לב. זה לדעת את ההבדל. זה מה שהופך אדם למוצלח." :'''ג'ק ליין''': "מר וינסנט, הצלחתי ממש טוב עם הכסף שלך." :'''נתן וינסנט''': "במבצע של הלוואה בריבית ג'קי זה לא מספיק. אתה צריך שיהיה לך את המגע הנכון. תהיה בטוח שהפחדת אותם, אבל אתה צריך לשמור עליהם נושמים. אתה סוחט אבל אתה לא צריך לחנוק. ג'קי, סוס מת לא יכול לרוץ." :'''ג'ק ליין''': "מר וינסנט, האם מישהו התקשר אלייך? אחד מהלקוחות שלי בא אלייך? כי יש לי את הזכות לדעת. אם מישהו בא אליי ולווה ממני כסף ואז עוקף אותי ובא אלייך, זה גורם לי להיראות חלש. יש לי את הזכות להיות מוגן." :'''נתן וינסנט''': "בסדר ג'קי, זה הבחור הקטן עם המסעדה האיטלקית ג'ינו ג'יאני. אבל תיזהר. אתה יודע, רוב הבחורים לוחצים כשהם צריכים לשכב. הם מדברים בזמן שהם צריכים להקשיב. אתה צריך לדעת מתי כן ומתי לא. אתה תהיה ילד טוב." [ג'קי הכעוס וטראוויס נוסעים למסעדה של ג'ינו להתעמת איתו על כך שהוא עקף אותו והלך אל נתן וינסנט] :'''ג'ינו ג'יאני''': "היי תרזה, יש לנו הרבה הזמנות להערב." :'''תרזה''': "אבא." :'''ג'ק ליין''': "אתה דיברת יותר מידי עם הבחור הלא נכון, ג'ינו." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אני לא מבין את מה שאתה מנסה להגיד לי, מר ליין." :'''ג'ק ליין''': "אתה הלכת אל מר וינסנט, נכון? אתה גורם לזה להיראות כאילו איבדתי שליטה על העסק שלי. זה מה שעשית, ג'ינו." :'''ג'ינו ג'יאני''': "לא, וינסנט בא לכאן. הוא שאל אותי 'מה שלומך ג'ינו? איך הולך עם העסק?' אז אמרתי לו שאתה גורם לי לשלם יותר מידי כסף. אני לוויתי 10,000 דולר, וכבר 10 חודשים שאני מחזיר לך 20,000 דולר, ועדיין חייב לך 15,000 דולר. הוא שאל אותי אז אמרתי לו." [ג'קי נותן אגרוף בפניו של ג'ינו] :'''תרזה ג'יאני''': "תפסיק עם זה!" :'''ג'ק ליין''': "אל תזוזי. אל תזוזי. שששש. מעכשיו אני מאיץ את התשלומים שלך." :'''קלוד הכנר''': "סליחה, ג'ינו אני הקדמתי מעט." :'''ג'ק ליין''': "מי אתה?" :'''קלוד הכנר''': "אני קלוד, אני הכנר." :'''ג'ק ליין''': "כנר, נחמד מאוד." :'''קלוד הכנר''': "תודה." :'''ג'ק ליין''': [שובר על הברך את הכינור לחצי] "אתה היית הכנר, תסתלק מפה." :'''קלוד הכנר''': "ג'ינו." :'''ג'ק ליין''': "לא. לך מפה לפני שאני אפרק אותך. מעכשיו חברת הג'וקבוקס האמריקאית תספק את המוזיקה לחורבה הזאת. ואני אמרתי לך ג'ינו שהם כבר בדרכם לכאן? התיבה הולכת לעלות לך 1,000 דולר נוספים בחודש." :'''תרזה ג'יאני''': "לא, אנחנו לא רוצים ג'וקבוקס. זו לא מסעדה מהסוג הזה." :'''ג'ק ליין''': "אני גם מכניס את חברת הפשתנים ניקולס, הם יספקו את מפות השולחן, את הפשתנים, את המפיות, את הסכו"ם וכו'. יש לך שבועיים ג'ינו, שבועיים." :'''ג'ינו ג'יאני''': "אין לי איך להשיג את כל הכסף." :'''ג'ק ליין''': "היי טראוויס, אתה רוצה לסמן ביומן של מר ג'יאני כדי לוודא שהוא לא ישכח?" :'''טראוויס''': "כמובן. אחת, שתיים." [תופס לג'ינו את האצבע ואת האמה בחוזקה וגורם לו לשבר באצבעות] :'''תרזה ג'יאני''':[ג'ינו נאנק מכאבים] "לא!" :'''ג'ק ליין''': "אתה לא תגרום לי לצרות יותר. אם תעשה בעיות, אני אתחיל להוריד גשם על כל המשפחה שלך. אני אקח את הפנים הקטנות של הבת היפה שלך ואסדר אותן מחדש. ואחותך השמנה, זו שעובדת בשדרות ואן נויס במאפייה, היא תקבל משלוח מיוחד שעושה 'טיק, טיק, טיק, בום'." :'''ג'ינו ג'יאני''': "לא, בבקשה, אל תפגע במשפחה שלי." :'''ג'ק ליין''': "אתה יודע מה הפילוסופיה שלי, ג'ינו? 'מה שאתה עושה יחזור אלייך בחזרה'. [לטראוויס] בוא נזוז." {{מפריד}} :'''איימי אלן''': "אתם עסקתם בדיג כל חייכם?" :'''דאג מאייר''': "כן, התחלנו לעזור לאבא שלנו ברגע שהיינו מבוגרים מספיק כדי להוציא לובסטרים ממלכודות." :'''חניבעל''': "איך אבא שלך מרגיש?" :'''דאג מאייר''': "אני לא יודע, שאנה נמצאת איתו בבית החולים בלוס אנג'לס. היא אמרה שהיא תיצור קשר ברגע שהיא תדע משהו." :'''פייס''': "מה שאני לא מצליח להבין זה למה חלק מהאנשים פה לא עוזרים לכם להוציא מעט את הקשרים מהקרס של גארבר. אתה יודע, להתייצב כנגדו." :'''דאג מאייר''': "הם מפחדים ממנו. כל מי שניסה להילחם בו נפגע בצורה די קשה ונכנע, ואלה ששיתפו פעולה איתו נשארו בעסק אבל נאלצו לתת לו נתח." :'''איימי אלן''': "חצי מהרווחים. נתח די עמוק." :'''דאג מאייר''': "איך מתמודדים עם אדם שכזה? אבא שלי בבית חולים תלוי על בלימה. אני רוצה לעצור את גארבר, אבל אני לא רוצה לאבד את המשפחה שלי בכל התהליך הזה." :'''חניבעל''': "אנחנו מצטערים בנוגע לאבא שלך. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בנוגע לכך, אבל אנחנו יכולים לעשות את הצעד הטוב הבא." :'''בי.איי''': "ואנחנו נעשה את זה לגארבר." :'''דאג מאייר''': "תודה, אבל אני לא יכול לבקש מכם לעשות את זה, זה יותר מידי מסוכן." :'''חניבעל''': "אתה לא צריך לבקש מאיתנו. בחורים כמו גארבר מאתגרים אותנו." :'''מרדוק''': "חניבעל, התרמידור (לובסטר) הקטן כאן רוצה לדעת מה אנחנו עומדים לעשות?" :'''חניבעל''': "אני חושב שהגיע זמנו של מר גארבר ללמוד שיעור בהישרדותם של הקשוחים. בי.איי, לאילו תיקונים הסירה הזאת זקוקה?" :'''בי.איי''': "זה לא יהיה קל. בדקתי את המנוע, הוא נראה במצב די רע." :'''חניבעל''': "דאג, האם ישנה חנות לאספקה ימית כאן בסביבה?" :'''דאג מאייר''': "חצר הסירות של הגופיאן, כחצי מייל במורד המזח. אבל הוא לא ימכור לנו שום דבר, הוא בכיס האחורי של גארבר." :'''חניבעל''': "כיסים נועדו כדי שיהיה אפשר להושיט יד לתוכם. בואו נזוז חבר'ה." [נוסעים לחנות של הגופיאן] :'''הגופיאן''': [לכלב שלו שנובח על צוות לעניין] "האטר! שתוק!" :'''מרדוק''': "לא תהיה שום בעייה בכלל. אני עושה ויברציות גם כשאני מדבר. [עושה ויברציות לכלב של הגופיאן] אווירה רעה, אווירה רעה מאוד." :'''פייס''': "כלב נחמד, מאיזה גזע הוא? פיראניה?" :'''חניבעל''': "תשמע, מר הגופיאן, אנחנו צריכים פייברגלס בשביל גוף שבור של סירה, מברשות שרף, כלים למנוע, זה בשביל פנים הסירה ולא לחלק החיצוני שלה. מיכל דלק, צנרת דלק, הכל נמצא ברשימה הזאת." :'''הגופיאן''': "תראה חבר, זו באמת עיירה קטנה אתה יודע... ישנה רק סירה אחת שצריכה את הדברים שדיברת עליהם. הבחור שאני עובד בשבילו אומר שהסירה תישאר בדיוק באותו מצב כמו שהיא. אז נראה שאין לי את הדברים האלה עבורכם." :'''בי.איי''': "היי בחור, אני רואה את הדברים שאנחנו צריכים ממש שם, ואתה אומר שהם אזלו?" :'''הגופיאן''': "אני אומר שאני אמכור אותם למי שאני רוצה, ומוטב שתסתלקו מהנכס שלי לפני שאני אשחרר את הכלב שלי עליכם." :'''מרדוק''': [לכלב של הגופיאן] "אתה צריך לדעת להשתמש בכעס שלך בצורה יותר קונסטרוקטיבית (יעילה). האם ניסית אי פעם מדיטציה?" :'''בי.איי''': "היי חניבעל, אני חושב שאנחנו צריכים לשבור לבחור הזה את ההגה." [מתקרב להגופיאן בצורה מאיימת, אך חניבעל עוצר אותו] :'''חניבעל''': "לאט, בי.איי. אני בטוח שמר הגופיאן כאן מעט עצבני כי הוא התעייף מלהבריק את כל הסירות המגניבות שלו. אני בטוח שהוא יתן לנו את מה שאנחנו רוצים במחיר שאנחנו רוצים." [מרדוק טוען אקדח ומכוון אותו אל הגופיאן] :'''הגופיאן''': "אתם לעולם לא תצליחו עם זה." :'''חניבעל''': "אני לא מתכוון לדעת את כל זה, אבל אנחנו כבר הצלחנו." :'''בי.איי''': [שם בכוח את הרשימה בידיו של הגופיאן] "הבא לנו את המצרכים." :'''הגופיאן''': "אני אגש לראות מה יש לי מאחור." :'''פייס''': "אתה יודע שהוא כמובן ייכנס פנימה להתקשר לגארבר." :'''חניבעל''': "אני בהחלט מקווה. אני שונא לחפש אחרי חלאות כמוהו. אנחנו לא שלחנו את זה לעצמינו." [הגופיאן יוצא עם המצרכים, ובמקביל גארבר ואנשיו מגיעים] :'''מרדוק''': "מישהו שאנחנו מכירים, תרמי?" :'''חניבעל''': "אתה במקרה לא החלאה ששמה גארבר, נכון?" :'''גארבר''': "מה אתם רוצים לעשות עם כל הציוד הזה?" :'''חניבעל''': "יש שם מסר עבורך. הפרוטקשן הקטן שלך נגמר. ואם אתה תופיע אצל המאיירים עוד פעם אחת, אתה תזדקק לפיקות ברך חדשות. פייס, תקריא לו את החוב העדכני שלו." :'''פייס''': "בעונג. בעבור סחיטת רווחים מדייגים, רכוש שהרסת, ועל האיומים שלך, אנחנו חושבים שאתה חייב לאנשים ממפרץ הלובסטרים 300,000 דולר, וזה חישוב לא סופי כמובן. קרוב לוודאי שמדובר בסכום גדול בהרבה." :'''גארבר''': "אתם ממש מצחיקים." :'''עוזר של גארבר''': "אנחנו אמורים לפחד מכם חבר'ה?" :'''בי.איי''': "זה תלוי בך." :'''חניבעל''': "אנחנו נשמח אם אתה והאחיות שלך תפתחו מעט מוח ותסתלקו מהעיר." :'''בי.איי''': "לנצח." :'''גארבר''': "אני מניח שאתה רוצה את תשובתך עכשיו. [חניבעל מסמן לו שכן] ובכן, קיבלת אותה." [הצוות מתחיל להילחם בגארבר ואנשיו] :'''חניבעל''': "ראה הוזהרת, גארבר. בואו נזוז." {{מפריד}} הצוות נמצא במטוס בדרכם לאקוודור לחפש אחר לזלי חברתו לשעבר של פייס. :'''איימי אלן''': "אני לא חושבת שאי פעם ראיתי את הצד הזה שבך בעבר. כלומר פייס, מאז שאני מכירה אותך, תמיד הייתה חתיכה אחרת בזרועותיך. אני אף פעם לא חשבתי שישנה אישה שתוכל להיות לה כזאת השפעה עלייך. אני מניחה שלזלי בקטול היא הסיבה לכך." :'''פייס''': "היא הייתה האישה היחידה שאי פעם אהבתי. היא הייתה נפלאה, כיפית, נמרצת, חכמה. היה לה סוג של הילת מסתורין בנוגע אליה. כאילו שמתחת לכל הצחוק שלה היה בה משהו מאוד חשאי ויקר ערך. אני מצאתי את זה כמהפנט. בסוף השנה השנייה שלי בקולג' אני החלטתי לתת לה את סיכת האחווה (מועדון חברתי של סטודנטים בקולג'ים בארצות הברית) שלי, מעיין מתנת טרום אירוסין. זאת הייתה אמורה להיות הפתעה. אז הלכתי למעונות כדי לאסוף אותה, אלא שהיא לא הייתה שם. היא עזבה את בית הספר. החברה הכי טובה שלה באה כדי לספר לי. 'לזלי מצטערת, אבל היא לא יכולה לראות אותך יותר.' ככה זה היה, בלי שום הסברים אחרים. היא נעלמה לתמיד ואני אף פעם לא גיליתי למה. נתתי לחבר את סיכת האחווה, לא רציתי אותה יותר. בהמשך מישהו אמר לי שהיא יוצאת עם מישהו אחר." :'''איימי אלן''': "אני מצטערת." :'''פייס''': "אני יודע שאתם חושבים שאני צריך להיות טיפש כדי לעשות את זה, (לטוס לחפש את לזלי) אבל אני יודע שהיא בצרות. ולא משנה מה קרה בעבר, אני לא יכול פשוט לעמוד מהצד ולא לעשות שום דבר." [הצוות נמצא ברכב הטרנטה שהם שכרו] :'''חניבעל''': "המפה הזאת לא הולכת להואיל לנו בכלום, היא תוכננה עבור אנשים שמטיילים על חמור." :'''איימי אלן''': "זה גם מרגיש כאילו אנחנו מטיילים על חמור." :'''חניבעל''': "תפני את כל התלונות ללקוח, הלקוח הזול." :'''פייס''': "אני רק ניסיתי להיות חסכן." :'''מרדוק''': [מדבר אל בי.איי שעדיין מעולף אחרי הטיסה] "קדימה, דובון קטן. תפתח את העיניים החומות הגדולות האלה ותן לנו איזו נהמה. אני מודאג בנוגע אליו (לבי.איי) חניבעל, עבר כמעט יום שלם ואנחנו לא העלבנו זה את זה. אני חושב שאולי אני אעבור למצב של נסיגה בקרוב. קדימה דובון קטן, זה הזמן להתעורר." :'''חניבעל''': "היי פייס, ישנה שם תחנת דלק. אני יודע שעוד לא נגמר לנו הדלק, אבל מה אתה אומר שנבזבז את הכסף על גלון דלק שלם?" :'''פייס''': "אני לא משועשע." {{מפריד}} הקבלן מיקי שטרן והאחיינית שלו רנדי מגיעים לפגוש את צוות לעניין. :'''מיקי שטרן''': "אל תדאגי בנוגע אליי אם אני אקבל התקף לב. כלומר את מביאה אותי לכאן אחרי כל השעות המטורפות האלה בפינות רחוב, מכבסות סיניות וסמטאות ועכשיו כרישים." :'''רנדי שטרן''': "אמרתי לך לא לבוא." :'''מיקי שטרן''': "ממתי את אומרת לי מה לעשות? אני הדוד שלך, את לא תגידי לי מה לעשות. [מעיר למישהו שמצלם את רנדי] על מה אתה מסתכל?" :'''רנדי שטרן''': "דוד מיק..." :'''מיקי שטרן''': "אידיוטים כאלה מסתכלים עלייך. למה את לבושה בצורה כזאת?" :'''רנדי שטרן''': "אז הם מסתכלים עליי..." :'''נהג חשמלית''': "אנחנו נעשה הפסקה של 10 דקות עכשיו, תוכלו למצוא דוכני התרעננות ושירותים. ישנן גם כמה חנויות אם אתם צריכים סרטי צילום כך שתוכלו להצטלם עם פרנקי (פרנקנשטיין) ודרק (דרקולה) ולקחת את התמונות הביתה להראות לחברים ולמשפחה שלכם. זכרו את מספר החשמלית ואת המושב שלכם. תודה." :'''מיקי שטרן''': [לבחור שמצלם את רנדי] "תתחפף מפה עם הדבר הזה, קדימה, עוף מפה. מה נסגר עם הבן אדם הזה? לאן אנחנו הולכים עכשיו?" :'''חניבעל''': [מגיע בתחפושת של האקוומניאק] "רוצים להצטלם עם האקוומניאק?" :'''מיקי שטרן''': "לא תודה, אין לנו מצלמה." :'''חניבעל''': "טוב אז אתה רוצה לפחות לקבל טרמפ? או שאתה לא רוצה לשכור את צוות לעניין?" :'''רנדי שטרן''': "צוות לעניין?" :'''חניבעל''': "חניבעל סמית' לשירותכם." :'''מיקי שטרן''': "ברצינות?“ :'''חניבעל''': "הכי אמיתי שיש. עכשיו, לכו לשער הראשי ואתם תראו חשמלית שנראית בדיוק כמו קרון חשמלית ואני אפגוש אתכם שם." :'''מיקי שטרן''': [לבחור שמצלם את רנדי] "היי, אתה מוכן לעוף מפה? אני לא אגיד לך שוב." :'''פייס''': "מצטער, הכניסה מותרת רק עם כרטיסי vip." :'''בי.איי''': "אתה כבד שמיעה, פראייר? שמעת מה הבן אדם אמר, כרטיסי vip בלבד. ועכשיו עוף מפה." :'''פייס''': [פותח את החלק העליון של התחפושת של חניבעל כדי לתת לו סיגר דולק] "מה שלומך, חניבעל?" :'''חניבעל''': "תודה, פייס." :'''מיקי שטרן''': "מה אני עושה כאן בכלל? כלומר, זה לא היה רעיון שלי ליצור קשר עם האנשים האלה." :'''רנדי שטרן''': "זה היה רעיון שלי. דיברת עם מר לי?" :'''חניבעל''': "כן, אני מבין שאתה עלול לאבד חוזה הריסות בגלל תאונות לא טבעיות באתר הבנייה." :'''מיקי שטרן''': [בציניות] "לא טבעיות, כן..." :'''רנדי שטרן''': "אנחנו חובלנו על ידי מתחרה, קארל דנהאם." :'''מיקי שטרן''': "אני יכול לדבר בשם עצמי. אנחנו חובלנו על ידי קארל דנהאם." :'''פייס''': "דנהאם בנייה והריסה? זו חברה גדולה מאוד, יש להם חוזים עם העירייה." :'''מיקי שטרן''': "הבחור הוא בטלן, אף פעם לא עשה עסקים לגיטימיים. הוא תמיד מצליח להציע פחות מכולם כי הבטון שהוא יוצק והפלדה שהוא משתמש בה אף פעם לא עומדים במפרט. הייתה לו קריסת גשר בשנה שעברה, אבל הוא הצליח להחליק את העניין הזה בלי לאבד את הרישיון שלו. ואני אגיד לך משהו נוסף, הם פונים אליו מיד ונותנים לו את העסקה לבנות את הגשר החדש." :'''חניבעל''': "הוא לא יכול להיות מונופול, מה אכפת לו מבניין אחד שייבנה באמצע העיר?" :'''מיקי שטרן''': "כל מה שאני יודע זה שהיה לי מזל שקיבלתי את החוזה, זה היה מקרי. העירייה שינתה את הטריטוריה והם רוצים שאני אהרוס את הבניין שנמצא שם והם עומדים לבנות מגדל קומות חדש. הם נתנו לי את החוזה ועכשיו הוא זועם. דנהאם פוצץ כל כך הרבה חורים בסוללה שלי כך שאני לא יכול לסיים את העבודה. הוא שם אנשים בבית החולים, הוא חיבל לי באספקה, ועכשיו הוא פוצץ את המשכורות שלי השבוע." :'''רנדי שטרן''': "חברת הביטוח מסתכלת עלינו מהצד ואנחנו בקושי יכולים להשיג ידיים עובדות." :'''מיקי שטרן''': "אני לא יכול להאשים אותם, יש לי רק עד יום רביעי לשלם להם את המשכורות. לאחר מכן הם יעזבו." :'''בי.איי''': "אתם לא יכולים לגרום לאנשים לעבוד בשבילכם. מה אתם מצפים מאיתנו לעשות? אנחנו רק ארבעה." :'''מיקי שטרן''': "אני לא יודע." :'''רנדי שטרן''': "מה שאתם יכולים לעשות זה לגרום לדנהאם לסגת." :'''מיקי שטרן''': "אמרתי שאני יכול לדבר בשם עצמי. מה שאתם יכולים לעשות זה לגרום לדנהאם לסגת." :'''פייס''': "לשניכם יש מערכת יחסים מאוד מעניינת." :'''מיקי שטרן''': "אני לא רוצה לראות את האנשים שלי מנסים להאכיל את המשפחות שלהם על חשבון הלוואות. הם לא יכולים להיות אנשים טובים לנצח. הם לא יכולים לקבל עבודה מדנהאם, כל מי שהחזיק כרטיס עובד בשבילי נחשב שם לאפס." :'''חניבעל''': "מה אתה חושב, בי.איי?" :'''בי.איי''': "אני חושב שאולי אני ארצה לפגוש את הבחור הזה, ואולי לעזור לו עם עבודת הגשר הזאת. כמו אולי לפוצץ לו את הפה." :'''פייס''': "היי בי.איי, זה מאוד מצחיק. אתה יודע שאתה מפתח חוש הומור? לאט לאט אבל הוא מתפתח." [בי.איי נוהם על פייס] :'''חניבעל''': "אוקיי, פייס לך לשחרר את מרדוק מבית החולים. אני אתארגן מחדש עם בי.איי ברגע שאסיים כאן את המשמרת. תהנו משאר הסיור." :'''מיקי שטרן''': "ואני חשבתי שהבחור מהמכבסה הסינית משוגע." {{מפריד}} הצוות מגיע לאתר הבנייה של מיקי שטרן. :'''בויל''': "אתם מבינים? זו ההצעה האחרונה של דנהאם. יש לכם עד מחר לחשוב על כך. לאחר מכן ההצעה כבר לא תהיה בתוקף, ואז נצטרך לעשות את זה בדרך הקשה." :'''מיקי שטרן''': "מה בדיוק אתה חושב שאתה עושה? מה אתה עושה? תסתלק מהמגרש הזה." :'''בויל''': "אני רק עושה את מה שמר דנהאם אומר לי לעשות." :'''מיקי שטרן''': "לא, במגרש הזה אתה תעשה את מה שאני אומר לך לעשות. ועכשיו צא מכאן." :'''בויל''': "אני רק הייתי אדיב מספיק כדי להציע עבודות לכל מי שמעוניין בהן, כשדנהאם בנייה ישתלטו על החוזה הזה." :'''מיקי שטרן''': "חברת הבנייה דנהאם לא משתלטת על החוזה הזה, והאנשים האלה נמצאים תחת השכר שלי." :'''בויל''': "איזה שכר? האם סיימתם לחתום על הרשימה?" :'''עובד של מיקי שטרן''': "מה אתה מצפה מאיתנו לעשות, מיק? לכולם יש משפחות. אי אפשר לגרום להם לעבוד. אתה גם יכול לשמור על האבטלה שלי." :'''מיקי שטרן''': "בסדר, אמרת את מה שהיה לך להגיד. לדנהאם עדיין אין את החוזה הזה, אז אתה תיקח את הבחורים המכוערים שלך ותוציא אותם מפה." :'''בויל''': "כשאני אסיים, זקן." [מיקי בא לריב עם בויל אבל רנדי עוצרת אותו] :'''רנדי שטרן''': "דוד מיקי." :'''בי.איי''': "הבן אדם אמר לך ללכת!" :'''בויל''': "אני מקבל את הפקודות שלי רק מדנהאם. היה חכם, עשה את אותו הדבר. אתם נראים כאילו אתם יכולים לעבוד בפלדה היטב. תחתום ואתה ברשימה." [חניבעל לוקח את הרשימה ונותן לבי.איי ללעוס אותה] :'''חניבעל''': "יש עוד משהו שאתה רוצה שנלעס?" :'''בויל''': "אולי אתה צריך לתת לחלק מהבחורים לומר לך מה יכול לקרות לך אם תעבוד בעבודה הזאת בשביל שטרן." :'''חניבעל''': [דורך על הרשימה של העובדים] "אני מעדיף שאתה תגיד לי." [חניבעל ובי.איי מתחילים להילחם בבויל ואנשיו] :'''פייס''': [מגיע לאתר הבנייה ביחד עם מרדוק] "זה כבר היה כמעט צפוי." [פייס ומרדוק מצטרפים לחניבעל ובי.איי ונלחמים בבויל ואנשיו] :'''חניבעל''': "אני שמח שהגעתם לכאן בזמן." :'''פייס''': "כן, זאת הבעייה עם המכונית הזאת. אתה אף פעם לא מאחר לשום דבר. עשית עבודה טובה." [מרדוק משמיע קול נביחה] :'''חניבעל''': "מרדוק, מה אתה עושה?" :'''פייס''': "הייתי אומר שזו רק הבעת התלהבות טהורה." [מרדוק שוב נובח ופייס נותן לו קרקר לחיות] :'''מרדוק''': "אתה יודע פייס, אני מוצא את זה כפשטני ונאיבי מצידך להניח שאני יכול להיות מרוצה מחתיכת קרקר מהסוג הזה, תכשיט קולינרי רדוד. לעומת זאת אם היה לך שניים מהם..." [פייס נותן למרדוק עוד 2 קרקרים ומרדוק נובח עד שבי.איי מגיע] :'''בי.איי''': "אתה יודע שאני לא הולך לסבול את זה. הבנת?!?" :'''מרדוק''': "לחלוטין." :'''בי.איי''': "יופי." :'''חניבעל''': "ועכשיו, מה שאנחנו צריכים לעשות זה לתת לדנהאם לדעת שאנחנו מטפלים בעניינים כאן." :'''פייס''': "כן, אני בטוח שהבריונים שלו יעבירו לו את פיסת המידע הזאת ישירות אליו." :'''חניבעל''': "פייס, לעולם אל תשלח מישהו למטלה כזאת כשאנחנו יכולים לעשות אותה הרבה יותר טוב." {{מפריד}} :'''נורה''': "ובכן, מה אנחנו נעשה עכשיו? פשוט נחכה?" :'''חניבעל''': "לא הרבה. אני חושב שאשטון די עצבני עכשיו, והוא אמור לרוץ לאבא. ואבא הוא מי שאנחנו רוצים." :'''טארגט''': "אתה רוצה להגיד לי שאני צריך להתחיל לדאוג בנוגע להשקעה שלי?" :'''אשטון''': "לא, משום מקום מר טארגט הבחורים האלה ירדו על הבחורים שלי כמו שק של עופרת. אני פשוט צריך עוד זמן, זה הכל." :'''טארגט''': "אין זמן. או שתקבל את הקרקע הזאת בקרוב, או שכל העסקה תרד לטמיון. הם ילכו למקום אחר." :'''חניבעל''': "תודה על הטרמפ, יקירתי." :'''באבט''': "אין בעד מה." :'''בי.איי''': "הם נמצאים במסעדה כבר כשעה." :'''חניבעל''': "אני הייתי מגיע מוקדם יותר בי.איי, אבל..." :'''באבט''': "אבל הגברת הזקנה לא לחצה על דוושת הגז, אני לא נוסעת מהר." :'''בי.איי''': "אתה רצית שהיא תיסע מהר, חניבעל?" :'''חניבעל''': "מי הבחור?" :'''בי.איי''': "אני לא יודע חניבעל, הוא פגש את אשטון כאן. זאת המכונית שלו שחונה שם. הוא נעל את תיק המסמכים שלו בתא המטען לפני שהוא נכנס לתוך המסעדה." :'''חניבעל''': "תבדוק את תיק המסמכים הזה. אני אלך לבקר את אשטון והחבר שלו. באבט, הישארי כאן. [חניבעל נכנס למסעדה כדי לפגוש את אשטון ואת טארגט] שלום לך אשטון חבר ותיק." :'''אשטון''': "מי אתה, לעזאזל?" :'''חניבעל''': "אני המטפל החדש במיסיון הישן, והבחור שעומד להפוך את חייך לאומללים. [לטארגט] שלום לך, כבר נפגשנו בעבר." :'''אשטון''': "אני לא יודע מי אתה, אבל אתה חפרת קבר עבורך." :'''חניבעל''': "באמת? ובכן בוא נדבר על זה. [טוען אקדח מתחת לשולחן] זהו אקדח 9 מ"מ שמכוון היישר אל הבטן שלך. חלול ומכוון על בית הבליעה (של האקדח). נשמע כאילו אני עומד לקבל כאן כוס קפה, אתה יודע את זה חבר?" :'''באבט''': [רואה את בי.איי פורץ לאוטו של טארגט] "מה אתה עושה? אנחנו לא שכרנו אותך כדי לגנוב." :'''בי.איי''': "זו לא גניבה. הנה, תסתכלי על המסמכים האלה." :'''באבט''': "אתה הגנב, אתה תסתכל עליהם." :'''חניבעל''': "המיסיון עומד להיות מוכרז כאוצר לאומי, ועד שזה יקרה אני אהיה בסביבה לוודא שאתם לא תיגעו במקום הזה." :'''אשטון''': "הרשה לי לומר לך משהו. אני עומד לקבל את הקרקע של האנשים הזקנים האלה, ואז אני אתפוס אותך. הבנת?" :'''חניבעל''': "כמעט הגיע הזמן להופעה של אחר הצהריים. זה היה מקסים. [חניבעל קם כדי ללכת ואשטון בא לתקוף את חניבעל שנותן אגרוף בפניו של אשטון] אתה (טארגט) לא חושב שהיה מקסים?" :'''אשטון''': "הבחור הזה מת." :'''טארגט''': "פשוט תגיד לאנשים שלך להתכונן לזוז." {{מפריד}} הצוות מגיע למבנה הריק שישמש כמסעדה שלהם. :'''חניבעל''': "ובכן, מה אתם חושבים?" :'''פייס''': "ובכן, זהו עיצוב חכם, קירות לא צבועים, תאורה חשופה. סוג של יריעה תעשייתית." :'''חניבעל''': "אתה צריך לדמיין את זה, פייס. מראות, עיצוב, מסגרת מסביב לחדר, בר נהדר לאורך הקיר הזה שכולו צבוע עבור הגברת העירומה, שולחן ביליארד, לבד ירוק, שטיח ירוק ופסנתר מעולה ליד הדלת." :'''פייס''': "חניבעל, האם אנחנו חייבים לקרוא למקום הזה 'הגברת העירומה'?" :'''חניבעל''': "בהחלט." :'''פייס''': "אפשר לשאול למה?" :'''חניבעל''': "ובכן, בחודש שעבר השתתפתי בסרט שנקרא 'נחש ממרכז כדור הארץ'." :'''בי.איי''': "אני לא אוהב נחשים." :'''חניבעל''': "את זה אתה תאהב. אני גילמתי את הנחש, ועשיתי את זה עם סוג של תאווה מופקרת ומקסימה. אני טרפתי את הפודל של המנהיגה בסרט האחרון." :'''פייס''': "חניבעל, האם יש לזה איזשהו קשר לפתיחת מסעדה?" :'''חניבעל''': "הסט הכי טוב בסרט היה פאב אירי בשם 'הגברת העירומה'. הסט הספציפי הזה היה מקופל ונערם בסצינה במזח ב'תמונות בעלות הברית בעמק'. המנהל האמנותי הוא חבר שלי, ועם קצת מזל אני יכול לבקש ממנו להקים כאן את הסט בשביל הצניעות." :'''מרדוק''': "האם איכשהו במקרה יש לפאב מטבח?" :'''חניבעל''': "שלם בכל חלק, אבל שום דבר לא עובד. אנחנו נצטרך לקנות אוכל מג'ינו ולהחיות את זה בסמטה." :'''בי.איי''' : "אם שום דבר לא יעבוד, אתה תוכל להשתלב בדיוק מרדוק." [מרדוק צוחק בסרקסטיות] :'''חניבעל''': "כמו שאבי היקר המנוח אמר פעם: 'תצחק רק אחרי שהעוקץ שלך הוחדר'." :'''פייס''': "האם זה מה שנצטרך לסבול? לשמוע אותך מקשקש את הפתגמים האיריים המטופשים האלה?" :'''חניבעל''': "אתה מדהים אותי פייס. למה אני צריך להזכיר לך ש'מחזמר הוא פה שלא ייסגר'?" :'''פייס''': "אה כן? אז מה דעתך על זה: 'פה סגור לא מייצר אויבים'." :'''חניבעל''': "אבל הוא לא תופס זבובים." :'''מרדוק''': "זה נכון." :'''פייס''': "האירים הם גזע חסר תבונה, אתה לא מסכים בי.איי?" :'''בי.איי''': "היי חניבעל, מה אתה רוצה שאני אעשה?" :'''חניבעל''': "אני רוצה שתסתובב מחוץ למשרד של ג'ק ליין, תגלה מי האספן שלו, תעקוב אחריו. תראה מי אחראי על גיליון החשבונות שלו. אני אתקשר למנהל האמנותי, תתארגנו כדי לאסוף את הסט, תשיגו משאית בשביל לעשות את זה." :'''מרדוק''': "בסדר. חניבעל, מה אתה הולך לעשות?" :'''חניבעל''': "אני חושב שהגיע הזמן ששון אושיי השלישי ילווה קצת כסף מג'ק המרטש ליין. אומרים שהוא אוכל כל יום ארוחת צהריים בפיירוויו." :'''מלצר במסעדה''': "סליחה מר ליין, יש כאן מישהו שרוצה לראות אותך." :'''ג'ק ליין''': "לא, אני בדיוק באמצע ארוחת הצהריים." :'''מלצר במסעדה''': "כן, אדוני." :'''ג'ק ליין''': "חכה רגע. תן לו 3 דקות. כשהמנה העיקרית תגיע הוא יעזוב." :'''מלצר במסעדה''': [לחניבעל] "מר ליין אמר שיש לך 3 דקות." :'''חניבעל''': "תודה, אדוני. זמן הוא מספר סיפורים נהדר, והיסטוריה היא סטודנטית לחקלאות." :'''ג'ק ליין''': "מה אתה רוצה?" :'''חניבעל''': "הרשה לי להציג את עצמי. אני שון אושיי ממשפחת אושיי מדאבלין והובלתי כדי להאמין שאתה אדם שישקיע בעסק שעלול להזדקק לכסף." :'''ג'ק ליין''': "לא, אני לא משקיע ביריקה. מידי פעם אני מלווה כסף לאנשים." :'''חניבעל''': "אני פותח פאב חדש, זה פאב שבו יהיה אפשר לשתות בירה ולשיר שירים ולסעוד סיפורים איריים. לא נגעתי באבן הבלארני, אבל זו תהיה מסעדה יפה. אני אקרא לה הגברת העירומה. היא ברחוב בייקר, אני קניתי את הבניין." :'''ג'ק ליין''': "אם אתה רוצה ללוות מעט כסף למה שפשוט לא תגיד את זה? אין לי הרבה זמן כאן, מובן?" :'''חניבעל''': "אני יכול להבין את העצבנות שלך, אדוני. כפי שאבי היקר המנוח אמר פעם 'אין קבלת פנים למי שלווה'." :'''ג'ק ליין''': "באת ללוות ממני כסף, נכון? הנה העסקה: אני מלווה עד 10,000 דולר ואני לא מבקש ערבויות. אם לא תחזיר לי את הכסף, אני אשבור לך את הראש." :'''חניבעל''': "זה אכן קנס כבד." :'''ג'ק ליין''': "אני גובה ריבית גבוהה על 10,000 דולר. אני גובה 1,000 דולר בשבוע." :'''חניבעל''': "זו ריבית גבוהה מאוד." :'''ג'ק ליין''': "כמו שאבי נוהג לומר: 'אם יש לך את הכסף, אתה לא תתן אותו בצורה זולה יותר, אחרת כולם יחשבו שאתה אידיוט'." :'''חניבעל''': "אביך היה אדם חכם." :'''ג'ק ליין''': "לא. אבא שלי היה בטלן, אתה מבין? בטלן. הוא עבד כל חייו בתחנת דלק, ואני זה שדואג לו ומשלם על בית האבות. הבן אדם גונח ונאנח, גונח ונאנח." :'''חניבעל''': "ובכן, הרשה לי לספר לך על סוג המסעדה..." :'''ג'ק ליין''': "רק רגע. אני אף פעם לא אמרתי שאתה יכול לשבת, נכון?" :'''חניבעל''': "לא." :'''ג'ק ליין''': "אתה רוצה ללוות ממני כסף, נכון? אלה התנאים. אם לא, תעזוב את המקום." :'''חניבעל''': "אין מסמכים לחתום עליהם?" :'''ג'ק ליין''': "אתה צוחק? אני אפילו לא הולך ללחוץ את ידך. אבל אחת לשבוע אני או טראוויס..." :'''חניבעל''': "מר טראוויס, מה שלומך אדוני?" [חניבעל בא ללחוץ לטראוויס את היד אך הוא לא משתף פעולה] :'''ג'ק ליין''': "אני או טראוויס נבוא לאסוף את הכסף. אם לא יהיה לך את הכסף, אני אחתום אישית את שמי על המצח שלך עם האגרוף שלי." :'''חניבעל''': "אין צורך לאיים, אדוני. אני טבח, כל המשפחה שלי טבחים. כלומר, אנחנו אנשי מסעדות." :'''ג'ק ליין''': "אנחנו בדיוק עוזבים." :'''חניבעל''': "כן, אבל האם אני אקבל את הכסף?" :'''ג'ק ליין''': "טראוויס יביא לך אותו. אתה תעזוב. עכשיו!" :'''חניבעל''': "הרשה לי לעזור לך, אדוני. [לוקח את הקפה מידיו של המלצר ושופך אותו על ג'ק] ישר למרכז שולי הבגד שלו, אבל זה רותח." :'''ג'ק ליין''': "תסתלק מפה. תעיפו לי אותו מהעיניים." ==קישורים חיצוניים== * {{imdb title|id=0084967|title=צוות לעניין}} [[קטגוריה:סדרות טלוויזיה אמריקאיות]] [[קטגוריה:סדרות פעולה]] rp28rdbryvbv138dprbk7d2unozsx4p 0 12580 235752 223207 2026-05-19T14:48:19Z ~2026-30049-54 27346 235752 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Postcard-Isak-Stern-1905.jpg|ממוזער|200px|בנימין זאב הרצל]] '''[[w:בנימין זאב הרצל|בנימין זאב תיאודור הרצל]]''' (2 במאי 1860 - 3 ביולי 1904), עיתונאי, משפטן, סופר ומחזאי יהודי. זכה לכינוי "חוזה המדינה", הוגה רעיון ה[[w:ציונות מדינית|ציונות המדינית]] ומייסד ה[[ציונות]] כתנועה לאומית מדינית. ==מדינת היהודים (1896) == * "אגודת היהודים היא המרכז, אשר ממנו לתנועת היהודים תוצאות. המטרות, שאליהן תשאף האגודה, הן מדעיות ומדיניות, יסוד מדינה יהודית, כאשר אחשב לי אנכי, נחוץ שתקדמנה לו ידיעות רבות ושונות ברוח העת החדשה." * "לא נעזוב את ביתנו הישן, בטרם נבנה לנו בית חדש. רק אלה האנשים יעברו לפנינו חלוצים, אשר יקוו להיטיב שם את מצבם הרע. ראשונה יצאו הנואשים מכל תקווה, אחר ילכו העניים שבנו, ואחריהם בעלי הרכוש, והעשירים לאחרונה יסעו. העוברים ראשונה ילכו בעבודתם הלך ועלה למדרגה גבוהה, עד בוא שמה המשפחות בנות שאר השדרות. היציאה היא אפוא תנועת הכתות בהעלותן למעלה." * "השטף ילך לאט לאט, ובהַחֶלוֹ – תסוג גם האנטישמיות לאחור. היהודים יעזבו את הארץ כרעים מכֻבדים, ובשוב אחדים מהם לאחר איזה זמן, יקבלום בכל הארצות הנאורות בסבר פנים יפות ויתנהגו עמם כשורה וכמשפט הגרים הבאים מארצות אחרות. אף לא ב[[חיפזון|חפזון]] ובמנוסה נצא, כי אם במערכה ובמשטר נכון ומאשר על פי דעת הקהל. על התנועה להיזהר מעבור חוק וברית עמים, ולא זה בלבד, אלא שהיא תוכל להתקיים, רק אם הממלכות שיש להן חפץ בה ימשכוה חסד." * "העמים אשר אנחנו יושבים בקרבם כלם יחד, אם בסתר או בגלוי, שונאים לנו. ההמון הפשוט שאין לו כל עסק בקורות התולדה אינו שם לב גם לחקור אחריהן. הוא אינו יודע, כי עון אבותיו מימי הבינים נפקד עתה עליו ועל כל יושבי אירופא בזמננו, אנחנו היינו מתוך הכרח לאשר עשונו ידיהם בחומות הגיטו הצרות! ידנו רמה, אין ספק, על כל שאר בני אדם בעניני ממונות ובעסקי כספים, יען אשר הכריחו אותנו בימי הבינים לעסוק רק באלה." * "אין בן אנוש עשיר או בעל עצמה היכול להעתיק עם שלם ממקום למקום. רק רעיון יכול לעשות זאת. לרעיון המדינה ודאי יש עצמה כזאת, היהודים חלמו חלום זה משך הגלות הארוכה. הסיסמא עתיקת היומין שלנו היא 'לשנה הבאה ב[[ירושלים]]'. עכשיו עלינו להראות שחלום רחוק זה יתורגם לרעיון בהיר ומזהיר." * "ענפים רבים וכן שלמים ימותו ויפלו מעץ היהדות; העץ חי וקיים." * "אנחנו נתאמץ להרבות את אשרם המוסרי של כל בנינו, כזקן כנער, איש ואיש לפי מצבו ב[[חיים]], על ידי העבודה, וכח עמנו ישוב לאיתנו בארצו החדשה, בארץ עבודת שבע השעות." * "מדינת היהודים תהיה בטוחה, במצב נייטרלי, מבלי התערב בכל ריב, ומבלי אשר יבוא חיל זרים בגבולה. חיל צבאה – המזויין בכלי נשק היותר חדשים – יהיה רק למגן בעד משטרי הארץ מבית ולשמור על גבולותיה מחוץ." * "האם ניתן את כוהני דתנו למשול בנו? לא! האמונה היא אמנם הקשר המאחד אותנו; אולם חופשים אנחנו בכח החכמות והמדעים ועל כן לא ניתן לדחפים תיאוקרטיים של אנשי הדת שלנו להרים ראש. אנו נדע להחזיקם בבתי הכנסת שלהם, כשם שנחזיק את צבא הקבע שלנו בקסרקטינים. צבא וכהונה יכובדו מאוד, כדרוש וכראוי לתפקידיהם היפים. בענייני המדינה, עם כל ההערכה כלפיהם, אל להם להתערב, פן יביאו עליה קשיים מבית ומחוץ." * "הנבחר בפלשתינא, או בארגנטינא? "האגודה" תבחר בארץ אשר תוכל ואשר עליה יסכימו רוב בני עמנו... ארגנטינא היא אחת הארצות הדשנות והפוריות שבעולם... ארץ ישראל היא ארץ מולדת אבותינו היקרה לנו ועד נצח לא נשכחה, יחרד כל לב איש מאתנו ונפשותינו משתוקקות לשוב אליה." * "בשביל אירופה עשויים אנו להוות שם (בפלשתינא) חלק מחומת המגן בפני אסיה, אנו עשויים לספק את משמר החלוץ של התרבות נגד הברבאריות." * "אין בעולם אדם חזק או עשיר שיוכל להסיע עם מארץ אל ארץ. רק רעיון יחולל זאת. אכן לרעיון המדינה כוח כזה. במשך כל ליל־גלותם הארוך לא חדלו היהודים מלחלום את חלום מלוכתם. 'לשנה הבאה בירושלים!' קראנו בכל הדורות. עתה הגיעה השעה להראות, כי בידינו להפוך את החלום לרעיון בהיר כצהריים." * "באה העת, כי נחיה לבטח על אדמת אחוזתנו ונמות לבטח עליה. בחרותנו יקרא דרור לכל העולם, בעשרנו יתעשרו, ובגדולתנו יגדלו גם המה. ומעשה ידינו, אשר נפעל שם לאושרנו והצלחתנו, יהיו לאות ולמופת לתהלה ולברכה בקרב כל הארץ." ==אלטנוילנד (1902) == * "אבל אם לא תרצו, כל מה שסיפרתי לכם האגדה הוא – ואגדה יוסיף להיות. היה בדעתי לכתוב סיפור עם מוסר השכל. יש שיאמרו: 'יותר סיפור ממוסר השכל'. אחרים יאמרו: 'יותר מוסר השכל מסיפור'. אחרי שלוש שנים של עבודה עלינו להפרד, ספרי האהוב. כעת מתחילים ייסוריך. יהיה עליך לפלס דרכך במבוך של איבה וסילופים, כמו בתוך יער אפל. אבל אם יתמזל מזלך ותגיע לחברת אנשים טובים, מסור להם את ברכת אביך. הוא מאמין שגם חלומות הם דרך למלא את הימים שנגזר על האדם להעביר על פני האדמה. ה[[חלום]] אינו שונה בהרבה מן המעשה, כמו שחושבים רבים. כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות; כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים לחלום." ~ אחרית־דבר מאת המחבר * "תן לי לומר לך שחברי ואני לא מבדילים בין בני האדם. אנחנו לא שואלים את האדם לאיזה גזע או לאיזו דת הוא שייך. הוא צריך להיות בן אדם, זה הכל מבחינתנו." ==מנאומיו== * "ה[[ציונות]] היא שיבה אל היהדות עוד לפני השיבה אל ארץ־היהודים. אנו הבנים השבים אל הביתה מוצאים בו כמה דברים הטעונים תיקון במפגיע; ובייחוד שיש לנו אחים, השרויים בדרגות הנמוכות של עוני... כבר הצליחה הציונות להגשים דבר מופלא, שנחשב לפני־כן כבלתי־אפשרי: הקשר ההדוק בין היסודות המודרניים ביותר של היהדות עם השמרניים־ביותר." ~ נאום בקונגרס הראשון * "בחמישים השנים האחרונות נעשו בחיי הכלכלה של האנושות שינויים יותר גדולים מאשר לפנים במשך אלף שנים. יחד עם כֹח הקיטור והזרם האלקטרי באה רוח חדשה לעולם, רוח עֹז ותפארת. הרוח הזאת תרחף על התנועה הציונית. אינני רוצה לדבר על התעשיות הרבות, שעל ידן נעשו חיינו מרובים כל כך בגונים. מה אוכל אני, הזר הדל מארצות היבשה, לספר מזה ליושבי אנגליה? אתם עולים עלינו בכל קנייני הטכניקה, כמו שהפוליטיקאים הגדולים בארצכם היו הראשונים, אשר הכירו בנחיצות הרחבת־הגבולים על ידי קולוניזציה. ולפיכך מתנוסס דגלה של בריטניה־רבתי מעל לכל היַמים, וכן אוכל לחשוב, כי פה באנגליה יבינו לרעיון הציוני, שהוא רעיון קולוניאלי. בנקל ובמהרה, כי יבינוהו בצורתו היותר מודרנית. כל מה שיכולים בני־האדם לברֹא בחריצות ידיהם בארצות אחרות, הן יכולים הם לברֹא גם שם בארץ, שהייתה בימים נפלאים ארץ זבת חלב ודבש." ~ נאום בלונדון ==מיומניו== * "ב[[בזל]] ייסדתי את מדינת היהודים." ~ ביומנו לאחר [[w:הקונגרס הציוני העולמי|הקונגרס הציוני העולמי]] הראשון * "בערך לפני שנתיים חפצתי לפתור את שאלת היהודים בעזרת הכנסייה הקתולית. ביקשתי להבטיח לעצמי בראשונה את עזרת נסיכי הכנסייה באוסטריה ולהשיג על־ידיהם ראיון אצל האפיפיור, כדי להגיד לו: עזור לנו מפני האנטישמים, ואני מחולל תנועה כבירה בין היהודים שיעברו באופן חופשי ונאה לנצרות. חופשי ונאה במובן זה, שמנהיגי התנועה – בייחוד אני – יישארו יהודים ובתור יהודים יטיפו לקבלת הדת השלטת. בעצם היום, בראשון בשבת, בשעה 12 בצהריים, תצא לפועל ההמרה בתהלוכה חגיגית ובצלצול פעמונים בכנסיית סטפן. לא בבושת פנים, כמו שעשו יחידים עד כה, כי אם בגאון." ~ מתוך קטעי יומנו של הרצל, יומן א', עמ' 14 * "המרת הדת תתבצע לאור היום, ביום ראשון בצהריים בקתדרלת סטיפן הקדוש בתהלוכה חגיגית ובצלצולי פעמונים, לא בחשאי כפי שנהגו יהודים לעשות עד עתה, אלא בגאון. העובדה שמנהיגים יקיימו את יהדותם וילוו את העם עד שערי הכנסייה, תעניק כנות רבה למעמד. אנחנו שעמדנו איתן הננו הדור האחרון הדבק באמונת אבותינו אבל רצינו להפוך את בנינו הצעירים לנוצרים לפני שיגיעו לגיל התבונה, שבו המרת הדת לובשת צורה של מורך לב" (שם) * "הכמרים הנוצרים הם ברום המדרגה מפני שאינם להוטים אחרי הכסף, הנוצרים הפשוטים טובים הם מכמרי היהודים." ~ מתוך קטעי יומנו של הרצל, דו שבועון תמורה מס' 2, עמ' 12–13 * "אלא שדבר מה בתשובתו של בנדיקט נגע בלבי כדבר אמת, הוא אמר מאה דורות עמדו בני עמך והתקיימו בתוך היהדות, אתה רוצה עכשיו לשים את עצמך כגבול החוסם את ההתפתחות הזאת. את הדבר הזה לא תוכל לעשותו, ואף אסור לך לעשותו." ~ עניין היהודים, כרך א' עמוד 58 * "הרב גלבהוייז ביקר אותי ושאל הנכון הוא שלא מלתי את בני הנס? עניתי לו: זהו עניין משפחתי. והוא הוסיף בעיניים סגורות לא, זהו עניין לאומי! נכון הוא, יהודים רבים אינם מלים את בניהם אך אין אלה מתיימרים להביא את הגאולה לעם ישראל." ~ מתוך קטעי יומנו של הרצל, דו שבועון תמורה מס' 2, עמ' 12–13 * "האנטישמיות גָדְלָה וּגְדֵלָה והולכת – ועמה גם אני. ... בראשונה פגעה בי שאלת היהודים עד מאד. אולי היה זמן, שהייתי מתחמק ממנה ברצון, אולי אל הנצרות, לכל מקום שהוא. מכל מקום, היו אלה נטיות עמומות שבחולשת־נעורים. כי אני אומר לעצמי במלוא כנות דבריי אלה – והרי הם יהיו חסרי־ערך לחלוטין, אם אוסיף להם כחל ושרק – אני אומר לעצמי, כי מעודי לא אמרתי ממש להתנצר או לשנות את שמי. העניין האחרון נתאמת אפילו על ידי מעשה שהיה. כאשר פניתי, בנסיונותי הראשונים המצערים, בהצעת כתב־יד ל'שבועון הגרמני' שבווינה, יעצני ד"ר פרידיונג לבחור לי כינוי ספרותי, שצביונו היהודי יהא בולט פחות משם משפחתי. התנגדתי לכך מיניה וביה ואמרתי, כי בדעתי להיקרא גם להבא בשם אבי, וכי אני נכון לקחת בחזרה את כתב־היד. פרידיונג קיבלו בכל זאת. הייתי אז סופר פשוט ותם, עם מעט תאוות כבוד ובלי גאוותנות יתירה. שאלת היהודים ארבה לי, כמובן, בכל פינה. נאנחתי ולעגתי, הרגשתי את עצמי ברע, אך בכל אלה לא הייתי מזועזע ביותר, אף כי עוד לפני בואי הנה עלה בדעתי לכתוב רומן יהודי. חפצתי לכתוב אותו בשעת סיורי בספרד, בקיץ 1891. אז העסיקה אותי ביותר תוכניתי הספרותית הזאת. לפי התוכנית היה שם הרומן 'שמואל כהן', ובין רשימותי הקטועות יש בוודאי רבות הנוגעות לתוכנית זו. בעיקר אמרתי לתאר הניגוד שבין השכבה הסובלת והישרה, הנתונה לקלסה, של היהודים העניים ובין היהודים העשירים. הללו אינם מרגישים כלל באנטישמיות, אף כי הם הינם הגורמים העיקריים." ~ כרך ב', היומן א' פאריז, אביב תרנ"ה (1895) סמוך לשבועות * "אכן האנטישמיות שהיא כוח חזק ומושרש בתת ההכרה של ההמונים לא תזיק ליהודים, אני מוצא שהיא מועילה לבניית האופי היהודי, חינוך הקבוצה על ידי ההמון, חינוך שעשוי להוביל להתבוללותה, החינוך מתבצע רק באמצעות תלאות, היהודים יסתגלו לסביבתם." ~ עניין היהודים כרך א', עמוד 60 (בתרגום אחר) * "זה יכול להיות רעיון מצוין לצרף אנטישמים הגונים ומורשים אל מפרקי הנכסים. הם יכולים לערוב לנו כלפי העם שאין בכוונתנו לגרום להתרוששות של הארצות שאנו עוזבים." ~ עניין היהודים, כרך א', עמ' 116 * "אין אומתינו אומה אלא באמונתה." ~ ספר הימים א', 57 * "מתוך כבוד לדת הלכתי בשבת שלפני הקונגרס אל בית הכנסת. ראש הקהילה קרא לי לעלות לתורה. ביקשתי ממר מרקוס ממראן, גיסו של ידידי בר מפאריס שישנן אתי את הברכה וכשעליתי אל הבימה הייתי נרגש יותר מאשר בכל ימי הקונגרס. המלים המעטות של הברכה העברית חנקו את גרוני מהתרגשות יותר מאשר נאום הפתיחה ונאום הנעילה וכל ניהול הדיונים." ~ עניין היהודים: ספרי יומן – כרך א': 1895–1898, עמוד 487 ==שונות== * "השאיפה היא תמיד אחת, להתעלות." * "אין מתגנבים לארץ אבות כגנבים בלילה!" * "צוואתי לעם ישראל: כוננו את מדינתכם בצורה כזו, שהגר יחוש עצמו בטוב בקרבכם." * "אני עובר ריפוי לב. אמי איננה יודעת; היא סבורה שאני רק נח כאן. אל תעשו שטויות בזמן שאני מת." ~ במכתב ל[[W:דוד וולפסון|דוד וולפסון]] * "נתתי את דם לבי למען עמי." ~ לפני מותו * "[[עבודה]] היא בילוי הזמן הנעים ביותר בעולם, ורק ה[[אהבה]] הייתה יכולה להידמות אליה, אילו הייתה האהבה בת קיום." * "השיבה אל היהדות קודמת לשיבה אל מדינת היהודים."{{הערה|[[מקס נורדאו]], "צוואה לציונות" (1920), בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 211}} * "אני רואה בך, ד"ר וויצמן אדם שסטה מדרכו זמנית, ועם זאת הוא כוח חיובי שישכיל למצוא את הנתיב בחזרה ולצעוד עם כולנו יחד בדרך הנכונה." ~ בתגובה למכתב ביקורת ששלח לו [[חיים ויצמן]] * "דגל מה זה? כלונס ומטלית אריג, לא אדוני! דגל הוא למעלה מזה. בדגל מוליכים בני אדם לאשר רוצים ואפילו לארץ היעודה. למען דגל הם חיים ומתים. זהו הדבר היחיד אשר למענו הם מוכנים למות בהמוניהם, אם מחנכים אותם לכך." ~ מתוך מכתב ל[[:w:הברון הירש|ברון הירש]] ([http://benyehuda.org/herzl/herzl_002.html מקור]) * "איך אני, נציג היהודים, אשתחווה בפני האפיפיור נושא הצלב?!" ~ על פגישתו עם האפיפיור * "דיפלומטיה היא האמנות לשאת ולתת עם נוכלים." * "אנו ניטע בשביל בנינו, כשם שאבותינו שמרו על המסורת בשבילנו. חיינו הם רגע בנצח של עמנו, רגע זה יש לו התחייבות שלו." * "מושב זקנים הוא אחד ממעשי הצדקה האכזריים ביותר שהמציא טוב הלב האווילי שלנו." * "אילו באתי לסכם את קונגרס בזל באמרה אחת, שעליי להיזהר שלא לבטאה בפומבי, הרי הייתה זו: 'בבזל יסדתי את מדינת היהודים'. ... לו אמרתי זאת היום בפומבי, הייתה התשובה צחוק מכל עברים. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים שנה, יכירו בה הכול." ~ כך רשם ביומנו אחרי [[w:הקונגרס הציוני הראשון|הקונגרס הציוני הראשון]] בבזל 1897, חמישים ואחת שנים לפני הקמת [[מדינת ישראל]] * "כשתקום מדינה ביום מן הימים, יראה הכל קטן ומובן מאליו. היסטוריון הוגן ממני יגיע אולי למסקנה שבכל זאת היה בכך משהו, שעיתונאי יהודי חסר אמצעים, בעיצומו של השפל העמוק ביותר של העם היהודי, בימי האנטישמיות המבחילה ביותר, הפך פיסת בד – לדגל, ואספסוף עלוב – לעם, המתקבץ בקומה זקופה סביב הדגל הזה." ~ עניין היהודים (1901) * "אינני זוכר, בכל כתבי, דבר שכתבתיו בהתרוממות רוח כמו את הספר 'מדינת היהודים'. [[היינריך היינה|היינה]] אומר, ששמע משק כנפי נשר מעל לראשו, בשעה שכתב שירים מסוימים. גם לי נדמה היה, שאני שומע משהו כעין משק כנפיים מעל לראשי, בכותבי את הספר הזה. עבדתי בו יום־יום, עד שהגעתי לאפיסת כוחות מוחלטת." * "ההתרגשות הזו שלו (של ידידו פרידריך שיף) הייתה בעיני לגמרי טבעית, שהרי יהודי הוא, והלא גם אני עצמי לא יכולתי לעצור בעד דמעותיי בעת כותבי את הספר [מדינת היהודים], אלא שלהפתעתי הסתבר לי שההסבר להתייפחותו המרה של ידידי היה שונה לחלוטין: הוא חשב שפשוט יצאתי מדעתי... בהיותו ידיד־אמת שלי – המחשבה שנתקפתי אכן בטירוף הדעת זעזעה אותו כל כך עד שקם ונמלט ממני בלא לומר דבר. לאחר שנתייסר בלילה של נדודי שינה, הופיע אצלי למחרת כשהוא מפציר בי, בקול תחנונים, שאם אינני רוצה להחשב בעיני כל כחולה נפש עליי למהר ולמשוך את ידי מכל העניין הזה. בראותי אותו כה נסער ועל־מנת להרגיעו לא יכולתי אלא להבטיח לו שכך אעשה..." * "דרושה לנו ארץ... טריטוריה... השאר יבוא מעצמו. רק שתי ארצות באות בחשבון: ארץ ישראל וארגנטינה. ארגנטינה היא גדולה ועשירה, ויש בה אדמות רחבות־ידיים, אך ארץ ישראל היא ארץ אבותינו, אותה לא שכחנו ולא נשכח לעולם... טריטוריה וארגון פוליטי וכלכלי – אלה הם הדברים הדרושים לנו." * "אני רואה את עצמי כיהודי מודרני ממוצע ואין אני נרתע ממעבר פורמלי לנצרות, אני מברך על כל יהודי שיש לו ילדים המחליט להתנצר. לי יש בן, הייתי מעדיף להתנצר היום ולא מחר, כדי שתקופת החברות שלו בנצרות תתחיל מוקדם ככל האפשר וכדי לחסוך ממנו את הפגיעות והקיפוח שנפלו בחלקי ושעוד יפלו בחלקי בגלל היותי יהודי." ~ מתוך הספר "הרצל" מאת עמוס איילון * "קראתי פעם לציונות אידאל אין סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו, ארץ ישראל לא תחדל מלהיות אידאל. כי בציונות כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית." * "דומני כי בשבילי פסקו החיים והתחילו דברי ימי עולם... אחז בי הרעיון כדיבוק מעבר לגבולות ההכרה... בלכתי, בעומדי, בשוכבי, ברחוב, בזמן הארוחות ובלילה כשהיה קורע אותי מתוך חלומותי... אני מלא אותו כל־כך שאני מספר לו הכול, כאוהב לאהובתו. ...זה זמן לא רב עושה אני במפעל, אשר אין ערוך לגדלותו. כיום לא אדע אם אסיים אותו. דמיונו כחלום כביר. אך זה ימים ושבועות ממלא הוא את נפשי עד מעבר לתחום ההכרה, נלווה אליי בכל אשר אלך... מבלבל אותי ומשכר אותי. את תוצאותיו אין עוד לשער. אך לבי אומר לי, כי דבר־פלא הוא, אף כחלום, וכי שומה עליי להעלותו על הכתב... ייתכן כי המעשה יהיה לרומן. השם: ארץ־הבחירה!" ~ פריז, אביב תרנ"ה (1895) * "יש, ודאי, ביניכם אנשים ששמעו, כי אני מבקש לייסד את המדינה היהודית ובאו לכאן כדי להציץ באותו אדם מוזר ומשעשע המציע... מפעל כה משונה... אחרים שמעו, בוודאי, על רעיון יוצא מגדר הרגיל המכונה ציונות, העשוי אף הוא להיות עניין משעשע. אין איש יודע בבירור מה טיבו של אותו עניין, אך אומרים שכל היהודים יקומו לפתע־פתאום ויארזו את צרורותיהם, יעזבו את ארצות מושבם ויפליגו להתיישב בארץ חדשה ולא־נודעת. לאמיתו של דבר, גבירותי ורבותי, אין הציונות מתכוונת לפגוע בצורה כה מרושעת באנטישמיים שלנו. תארו לכם את צווחותיהם כנגד הסתלקות היהודים מחיי הציבור: מה יישאר?!" ~ נאום לפני ארגון להגנת זכויות היהודים, 7 בנובמבר 1896. ד' ויטל, המהפכה הציונית א'. עם עובד, הספרייה הציונית, עמ' 184. * "האגדה מספרת על גביע, שכל השותה ממנו אנוס לומר את האמת. גביע כזה היא הציונות! אנשים שבדרך־כלל שום דבר לא אכפת להם, כשהם באים במגע עם הציונות, מיד יש להם מה לומר. בבת־אחת הם מרגישים את ההכרח להודיע את ה'אני מאמין' שלהם. הכרזה כזאת היא עניין 'התעודה'. אתם יודעים, שכנגד תחייתם הציונית של היהודים הועלתה סיסמה, שהיהודים צריכים למלא תעודה, הם צריכים להחזיר את האנשים אל הדרך הישר, הם צריכים להיות מוריהם של העמים. תביעה זאת, סבור אני, היא שחצנית מאוד, שאנחנו נתיימר להיות מוריהם של עמים. אילו לא דרשנו אלא דבר זה בלבד, העמים היו מבזים אותנו. מה בעצם טיבה של תעודה זו? האם היא מסוג שליחותם של כמרים נוצרים, ההולכים אל חלקי־תבל רחוקים ואומרים לאוכלי־האדם: 'אל תאכלו בשר אדם'? לא ולא! התעודה שממלאים את אוזנינו בדיבורים עליה, איננה מתיימרת כלל לעשות דבר כזה. היא יושבת בכל הנוחות בפינתה השאננה, משם היא מעיפה מבט מתוך עליונות יהירה אל עתידה של האנושות. ...אין לנו תעודה אחרת מזו שישנה לכל האומות: לעבוד עמהן יחד לטובת קידומה התרבותי הכללי של האנושות. כן, הם אומרים שאין אנו אומה, משום שיהודי פלוני חי בריחוק־מקום גדול מדי מיהודי אלמוני. כאילו אח ואחות חדלים להיות אח ואחות, משום שהאחד חי בניו יורק והאחר בברלין: האם יכול מישהו לפרוש, לצאת מתוך עמו, מתוך גזעו?" ~ "השיבה אל המולדת תתחיל בקרוב", כתבי הרצל, ז', עמ' 267 ==מיוחס== * " יש לו תכונה מוזרה: מצד אחד ישר הוא לגמרי, אך מן הצד השני – הוא עקום מעט. בעבר, לפני שהתחיל לעסוק בעניין היהודי, היה נוהג להפנות למצלמה את צידו הישר של האף. אך מאז שהתמסר לעניין היהודי – מצטלם הוא דווקא בצידו העקום..." ~ הרצל על האף שלו בשיחה עם [[מקס נורדאו|נורדאו]] * "היהודים העשירים שולטים על העולם, בידם גורל ממשלות ומדינות, הם מגרים ממשלות זו בזו, ועל פקודתם ממשלות עושות שלום, מתי שהיהודים העשירים מנגנים העמים והמושלים מרקדים, בין כך ובין כך הם מתעשרים." ~ מתוך מאמר של הרצל ב'דויצה צייטונג' * "זה יהיה דגל לבן, ועליו שבעה כוכבי זהב. הרקע הלבן – הוא סמל לחיינו החדשים והטהורים. הכוכבים הם שעות העבודה. יום העבודה בארצנו יהיה שבע שעות. בסימן העבודה אנו הולכים אל הארץ המובטחת. זו תהיה ארצנו. כאן 'מותר' שיהיה לנו חוטם עקום, זקן שחור או אדום ורגל כפופה – ואיש לא יוכל ללעוג לנו. יותר מזה: קריאת הלעג 'יהודי' – תהפוך למילת כבוד, כמו גרמני... אנגלי... צרפתי... כמו כל העמים." ~ בשיחה עם [[מקס נורדאו|נורדאו]] * "אבד ליהודים הירש, אך אני בא במקומו, וכשאסתלק אני יהיה להם אחר. חייב להיות קו־עלייה." ~ כשנודע לו על מות [[W:מוריס הירש|הברון הירש]] == נאמר עליו == * "גדולתו של הרצל היא בכך שהפך את העם היהודי, המפוזר והמפורר, לעם פוליטי, לראשונה אחרי אלפיים שנה." ~ [[דוד בן-גוריון]]{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א', צעירים וחולמים, עמ' 17}} * "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמייחסת את הצעדים הראשונים שהביאו, לבסוף, ליסודה, לסופר של אוטופיות ומדע בדיוני – לתיאודור הרצל." ~ [[אלי אשד]] * "בחזונו הציוני־ליברלי של הרצל, תושבי הארץ הלא־יהודים הם שווי־זכויות... מבחינת הרצל – מבלי שיזדקק לטרמינולוגיה המקובלת כיום במקומותינו – אין סתירה בין היות ישראל מדינת הלאום היהודית והיותה מדינת כל אזרחיה, אין סתירה בין היותה יהודית להיותה דמוקרטית." ~ [[שלמה אבינרי]] * "השמש איננו, אבל אורו עוד זורח!... שביבי שלהבת אהבתו לעם עולם אומלל, לארץ יפה אלמנה, שהצית האיש הזה ברוחנו, בדמנו, לא יכבו... לא יקום עוד איש נפלא כזה המאחד את גבורת המכבי עם מזימות דוד, אומץ לב רבי עקיבא... וענוות הלל, את יפי רבי יהודה הנשיא ואהבת־אש של רבי [[יהודה הלוי]]. רק פעם במשך אלפי שנים ייולד איש פלאים כזה." ~ דוד בן-גוריון במכתב לשמואל פוקס, לאחר מותו של הרצל{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק א', עמ' 35}} * "הרצל היה דגם ומופת מושלם ביותר ליהודי מכף־רגל ועד ראש, ליהודי עד נבכי ישותו. לא היה בו אפילו קו אחד, שאינו קו יהודי צרוף. הייתה זו אישיות נעלה, טיפוס אידיאלי, המזכיר לא את הגטו, אלא את התנ"ך." ~ [[זאב ז'בוטינסקי]]{{הערה|יהודי למופת, בתוך: זאב ז'בוטינסקי, '''כתבים: זכרונות בן־דורי''', עמ' 223}} * "ה' עמך גבור החייל! ליבבתנו אדוננו, ליבבתנו איש הלבב! מגיל ומרעד נפעמנו בהגלותך לעינינו, אחינו! בהגלות נגלות מתת יה לבני יעקב, בדמותך מתתיהו (תיאודור) בן יעקב." ~ מתוך מגילה שנמסרה לו על ידי קהילת וילנה בביקורו שם, אב תרס"ג. נוסחה על ידי [[W:זאב יעבץ|זאב יעבץ]]. * "סהדי בשחק (מעידים בשמים), כי מיתתו של מנהגינו פעלה עלי רושם מדכא ותפיל אותי על ערש דווי." ~ הרב [[W:יצחק יעקב ריינס|יצחק יעקב ריינס]], עם היוודע דבר פטירתו של הרצל * "ואף הרצל, זה התינוק הגדול (על משקל 'תינוק שנשבה') ששב אלינו מבין הגויים מלא הוד חלומות ועוז געגועים אדירים, זו האישיות של הטבעת הצורה הלאומית הכללית – צורת עם, על פני שאיפותינו ועבודתינו... אף הוא הרגיש, כמו באופן אינסטינקטיבי כי 'השיבה ליהדות קודמת לשיבה אל מדינת היהודים', וכי 'אין אומתנו אומה אלא באמונתה', וכי 'אנו מכירים עצמותנו ההיסטורית אך ורק באמונת אבותינו'." ~ הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] (לנתיבות ישראל ח"א ע' יט במהדורת בית אל) * "חוזה מדינת היהודים הד"ר בנימין זאב הרצל, יש לו זכות היסתורית (=היסטורית) מיוחדת בתקומת שלטוננו על ארצנו." ~ הנ"ל (שיחות הרצי"ה במדבר ע' 324 הערה 31) * "בכתביו של בנימין זאב הרצל ז"ל אין דברי אפיקורסות. בכתבי יומנו כתוב: 'אין אומתנו אומה אלא באמונתה'. מי שחושב ומדבר וכותב ככה הוא איש אמונה ולא אפיקורוס. והדברים חוזרים אל קדושת גזע מחצבתו, מאת הגאון הקדוש רבי יוסף צאיטאצק ז"ל." ~ הנ"ל, תוך רמיזה לכך שהרצל מצאצאיו של רבי [[W:יוסף טאיטאצאק|יוסף טאיטאצאק]] (לנתיבות ישראל ח"ב ע' תקצג במהדורת בית אל) * "הרצל השלים את המפעל של [[משה|משה רבנו]]. משה היה הגואל הראשון, הוא היה הגואל האחרון... הוא היה שליח של ההשגחה." ~ הרב אורי שרקי ([https://www.youtube.com/watch?v=FFKVtojtROg מקור]) * "היה לו מחשבות אפילו של התנצרות של העם היהודי כשהיה צעיר יותר, אבל הוא חזר בתשובה מזה. הוא כותב במפורש ביומניו. כך שלבוא בטענות אליו על דברים שחשב בצעירותו זה בעצם איסור דאורייתא להזכיר לבעל תשובה את עברו." ~ הרב אורי שרקי ([https://www.youtube.com/watch?v=FFKVtojtROg מקור]) * "הרצל בעל תשובה הוא. אמנם את הדרך הנכונה עוד לא מצא, ואולם הראה שצפון בו כוח של בעל תשובה אמיתי. איש כזה עלול לתעות עם חפשו את הדרך הנכונה, ואולם בהכרח ימצאנה סוף סוף... שהרצל היה בפנימיותו כולו דתי... העם היהודי קיווה לשמוע, התגעגע פשוט לשמוע שלוש מילים: עתיד, [[תקווה]] ואמונה. מפי הרצל שמע העם תכופות את המילים החמודות האלה." ~ הרב [[W:יחיאל יעקב ויינברג|יחיאל יעקב ויינברג]], "כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל", עמ' רצ"ח * "איש שחזונו ומעשיו הצילו את העם בדור של שמד וטמיעה, תקן תקווה לנואשים ועידוד לנחשלים... חלומו של המאמין הגדול ביעודי חוזנו ונביאינו נתקיים. חזונו של החולם הנפלא שקם לנו בדור האחרון פסק להיות אגדה. מדינת היהודים קמה ונהייתה." ~ [[W:יחיאל יעקב ויינברג|יחיאל יעקב ויינברג]], "הצופה", י"ח בתמוז תשי"ב * "לתבוע מן המעצמות... למסור את ארצנו הלאומית לאומה שדודת־המולדת... – רק בראשו של אדם המנוכר כליל לסגנון החיים היהודיים, לתלמוד, לתולדות העם היהודי, יכול היה לצוץ רעיון מטורף כזה... היה זה כאילו ילד יהודי שנולד הרבה לפני חורבן המדינה היהודית ואשר עדיין לא ידע מיהדותו דבר חוץ מן העובדה שארץ ישראל היא מולדתו, שקע בתרדמה של אלפיים שנה... ועתה הוא מתעורר לפתע, משפשף את עיניו ותר סביבו: 'איה אני? לאן הובילו אותי?... השיבו לי את המולדת שגזלתם ממני! תנו לי ואחזור הביתה... אני רוצה הביתה!' רק ילד יכול היה לדבר כך, או – גאון. אך שמא כל גאון הוא ילד." ~ הרב [[W:יצחק ברויאר|יצחק ברויאר]], 'דרכי', עמ' 35 * "נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה." ~ הרב [[אלחנן וסרמן]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=בנימין זאב הרצל}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:הרצל, בנימין זאב}} [[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים]] [[קטגוריה:ציונים]] [[קטגוריה:משפטנים]] [[קטגוריה:עיתונאים]] [[קטגוריה:משפטנים]] [[קטגוריה:סופרים יהודים]] [[קטגוריה:מחזאים אוסטרים]] i2eg2gl7ok8xofte569j2a6sadbfl0e 235753 235752 2026-05-19T17:41:48Z קליאו 9676 החזרה לגירסה קודמת 235753 wikitext text/x-wiki [[[[קובץ:Theodor Herzl.jpg|ממוזער|200px|בנימין זאב הרצל]]]] '''[[w:בנימין זאב הרצל|בנימין זאב תיאודור הרצל]]''' (2 במאי 1860 - 3 ביולי 1904), עיתונאי, משפטן, סופר ומחזאי יהודי. זכה לכינוי "חוזה המדינה", הוגה רעיון ה[[w:ציונות מדינית|ציונות המדינית]] ומייסד ה[[ציונות]] כתנועה לאומית מדינית. ==מדינת היהודים (1896) == * "אגודת היהודים היא המרכז, אשר ממנו לתנועת היהודים תוצאות. המטרות, שאליהן תשאף האגודה, הן מדעיות ומדיניות, יסוד מדינה יהודית, כאשר אחשב לי אנכי, נחוץ שתקדמנה לו ידיעות רבות ושונות ברוח העת החדשה." * "לא נעזוב את ביתנו הישן, בטרם נבנה לנו בית חדש. רק אלה האנשים יעברו לפנינו חלוצים, אשר יקוו להיטיב שם את מצבם הרע. ראשונה יצאו הנואשים מכל תקווה, אחר ילכו העניים שבנו, ואחריהם בעלי הרכוש, והעשירים לאחרונה יסעו. העוברים ראשונה ילכו בעבודתם הלך ועלה למדרגה גבוהה, עד בוא שמה המשפחות בנות שאר השדרות. היציאה היא אפוא תנועת הכתות בהעלותן למעלה." * "השטף ילך לאט לאט, ובהַחֶלוֹ – תסוג גם האנטישמיות לאחור. היהודים יעזבו את הארץ כרעים מכֻבדים, ובשוב אחדים מהם לאחר איזה זמן, יקבלום בכל הארצות הנאורות בסבר פנים יפות ויתנהגו עמם כשורה וכמשפט הגרים הבאים מארצות אחרות. אף לא ב[[חיפזון|חפזון]] ובמנוסה נצא, כי אם במערכה ובמשטר נכון ומאשר על פי דעת הקהל. על התנועה להיזהר מעבור חוק וברית עמים, ולא זה בלבד, אלא שהיא תוכל להתקיים, רק אם הממלכות שיש להן חפץ בה ימשכוה חסד." * "העמים אשר אנחנו יושבים בקרבם כלם יחד, אם בסתר או בגלוי, שונאים לנו. ההמון הפשוט שאין לו כל עסק בקורות התולדה אינו שם לב גם לחקור אחריהן. הוא אינו יודע, כי עון אבותיו מימי הבינים נפקד עתה עליו ועל כל יושבי אירופא בזמננו, אנחנו היינו מתוך הכרח לאשר עשונו ידיהם בחומות הגיטו הצרות! ידנו רמה, אין ספק, על כל שאר בני אדם בעניני ממונות ובעסקי כספים, יען אשר הכריחו אותנו בימי הבינים לעסוק רק באלה." * "אין בן אנוש עשיר או בעל עצמה היכול להעתיק עם שלם ממקום למקום. רק רעיון יכול לעשות זאת. לרעיון המדינה ודאי יש עצמה כזאת, היהודים חלמו חלום זה משך הגלות הארוכה. הסיסמא עתיקת היומין שלנו היא 'לשנה הבאה ב[[ירושלים]]'. עכשיו עלינו להראות שחלום רחוק זה יתורגם לרעיון בהיר ומזהיר." * "ענפים רבים וכן שלמים ימותו ויפלו מעץ היהדות; העץ חי וקיים." * "אנחנו נתאמץ להרבות את אשרם המוסרי של כל בנינו, כזקן כנער, איש ואיש לפי מצבו ב[[חיים]], על ידי העבודה, וכח עמנו ישוב לאיתנו בארצו החדשה, בארץ עבודת שבע השעות." * "מדינת היהודים תהיה בטוחה, במצב נייטרלי, מבלי התערב בכל ריב, ומבלי אשר יבוא חיל זרים בגבולה. חיל צבאה – המזויין בכלי נשק היותר חדשים – יהיה רק למגן בעד משטרי הארץ מבית ולשמור על גבולותיה מחוץ." * "האם ניתן את כוהני דתנו למשול בנו? לא! האמונה היא אמנם הקשר המאחד אותנו; אולם חופשים אנחנו בכח החכמות והמדעים ועל כן לא ניתן לדחפים תיאוקרטיים של אנשי הדת שלנו להרים ראש. אנו נדע להחזיקם בבתי הכנסת שלהם, כשם שנחזיק את צבא הקבע שלנו בקסרקטינים. צבא וכהונה יכובדו מאוד, כדרוש וכראוי לתפקידיהם היפים. בענייני המדינה, עם כל ההערכה כלפיהם, אל להם להתערב, פן יביאו עליה קשיים מבית ומחוץ." * "הנבחר בפלשתינא, או בארגנטינא? "האגודה" תבחר בארץ אשר תוכל ואשר עליה יסכימו רוב בני עמנו... ארגנטינא היא אחת הארצות הדשנות והפוריות שבעולם... ארץ ישראל היא ארץ מולדת אבותינו היקרה לנו ועד נצח לא נשכחה, יחרד כל לב איש מאתנו ונפשותינו משתוקקות לשוב אליה." * "בשביל אירופה עשויים אנו להוות שם (בפלשתינא) חלק מחומת המגן בפני אסיה, אנו עשויים לספק את משמר החלוץ של התרבות נגד הברבאריות." * "אין בעולם אדם חזק או עשיר שיוכל להסיע עם מארץ אל ארץ. רק רעיון יחולל זאת. אכן לרעיון המדינה כוח כזה. במשך כל ליל־גלותם הארוך לא חדלו היהודים מלחלום את חלום מלוכתם. 'לשנה הבאה בירושלים!' קראנו בכל הדורות. עתה הגיעה השעה להראות, כי בידינו להפוך את החלום לרעיון בהיר כצהריים." * "באה העת, כי נחיה לבטח על אדמת אחוזתנו ונמות לבטח עליה. בחרותנו יקרא דרור לכל העולם, בעשרנו יתעשרו, ובגדולתנו יגדלו גם המה. ומעשה ידינו, אשר נפעל שם לאושרנו והצלחתנו, יהיו לאות ולמופת לתהלה ולברכה בקרב כל הארץ." ==אלטנוילנד (1902) == * "אבל אם לא תרצו, כל מה שסיפרתי לכם האגדה הוא – ואגדה יוסיף להיות. היה בדעתי לכתוב סיפור עם מוסר השכל. יש שיאמרו: 'יותר סיפור ממוסר השכל'. אחרים יאמרו: 'יותר מוסר השכל מסיפור'. אחרי שלוש שנים של עבודה עלינו להפרד, ספרי האהוב. כעת מתחילים ייסוריך. יהיה עליך לפלס דרכך במבוך של איבה וסילופים, כמו בתוך יער אפל. אבל אם יתמזל מזלך ותגיע לחברת אנשים טובים, מסור להם את ברכת אביך. הוא מאמין שגם חלומות הם דרך למלא את הימים שנגזר על האדם להעביר על פני האדמה. ה[[חלום]] אינו שונה בהרבה מן המעשה, כמו שחושבים רבים. כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות; כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים לחלום." ~ אחרית־דבר מאת המחבר * "תן לי לומר לך שחברי ואני לא מבדילים בין בני האדם. אנחנו לא שואלים את האדם לאיזה גזע או לאיזו דת הוא שייך. הוא צריך להיות בן אדם, זה הכל מבחינתנו." ==מנאומיו== * "ה[[ציונות]] היא שיבה אל היהדות עוד לפני השיבה אל ארץ־היהודים. אנו הבנים השבים אל הביתה מוצאים בו כמה דברים הטעונים תיקון במפגיע; ובייחוד שיש לנו אחים, השרויים בדרגות הנמוכות של עוני... כבר הצליחה הציונות להגשים דבר מופלא, שנחשב לפני־כן כבלתי־אפשרי: הקשר ההדוק בין היסודות המודרניים ביותר של היהדות עם השמרניים־ביותר." ~ נאום בקונגרס הראשון * "בחמישים השנים האחרונות נעשו בחיי הכלכלה של האנושות שינויים יותר גדולים מאשר לפנים במשך אלף שנים. יחד עם כֹח הקיטור והזרם האלקטרי באה רוח חדשה לעולם, רוח עֹז ותפארת. הרוח הזאת תרחף על התנועה הציונית. אינני רוצה לדבר על התעשיות הרבות, שעל ידן נעשו חיינו מרובים כל כך בגונים. מה אוכל אני, הזר הדל מארצות היבשה, לספר מזה ליושבי אנגליה? אתם עולים עלינו בכל קנייני הטכניקה, כמו שהפוליטיקאים הגדולים בארצכם היו הראשונים, אשר הכירו בנחיצות הרחבת־הגבולים על ידי קולוניזציה. ולפיכך מתנוסס דגלה של בריטניה־רבתי מעל לכל היַמים, וכן אוכל לחשוב, כי פה באנגליה יבינו לרעיון הציוני, שהוא רעיון קולוניאלי. בנקל ובמהרה, כי יבינוהו בצורתו היותר מודרנית. כל מה שיכולים בני־האדם לברֹא בחריצות ידיהם בארצות אחרות, הן יכולים הם לברֹא גם שם בארץ, שהייתה בימים נפלאים ארץ זבת חלב ודבש." ~ נאום בלונדון ==מיומניו== * "ב[[בזל]] ייסדתי את מדינת היהודים." ~ ביומנו לאחר [[w:הקונגרס הציוני העולמי|הקונגרס הציוני העולמי]] הראשון * "בערך לפני שנתיים חפצתי לפתור את שאלת היהודים בעזרת הכנסייה הקתולית. ביקשתי להבטיח לעצמי בראשונה את עזרת נסיכי הכנסייה באוסטריה ולהשיג על־ידיהם ראיון אצל האפיפיור, כדי להגיד לו: עזור לנו מפני האנטישמים, ואני מחולל תנועה כבירה בין היהודים שיעברו באופן חופשי ונאה לנצרות. חופשי ונאה במובן זה, שמנהיגי התנועה – בייחוד אני – יישארו יהודים ובתור יהודים יטיפו לקבלת הדת השלטת. בעצם היום, בראשון בשבת, בשעה 12 בצהריים, תצא לפועל ההמרה בתהלוכה חגיגית ובצלצול פעמונים בכנסיית סטפן. לא בבושת פנים, כמו שעשו יחידים עד כה, כי אם בגאון." ~ מתוך קטעי יומנו של הרצל, יומן א', עמ' 14 * "המרת הדת תתבצע לאור היום, ביום ראשון בצהריים בקתדרלת סטיפן הקדוש בתהלוכה חגיגית ובצלצולי פעמונים, לא בחשאי כפי שנהגו יהודים לעשות עד עתה, אלא בגאון. העובדה שמנהיגים יקיימו את יהדותם וילוו את העם עד שערי הכנסייה, תעניק כנות רבה למעמד. אנחנו שעמדנו איתן הננו הדור האחרון הדבק באמונת אבותינו אבל רצינו להפוך את בנינו הצעירים לנוצרים לפני שיגיעו לגיל התבונה, שבו המרת הדת לובשת צורה של מורך לב" (שם) * "הכמרים הנוצרים הם ברום המדרגה מפני שאינם להוטים אחרי הכסף, הנוצרים הפשוטים טובים הם מכמרי היהודים." ~ מתוך קטעי יומנו של הרצל, דו שבועון תמורה מס' 2, עמ' 12–13 * "אלא שדבר מה בתשובתו של בנדיקט נגע בלבי כדבר אמת, הוא אמר מאה דורות עמדו בני עמך והתקיימו בתוך היהדות, אתה רוצה עכשיו לשים את עצמך כגבול החוסם את ההתפתחות הזאת. את הדבר הזה לא תוכל לעשותו, ואף אסור לך לעשותו." ~ עניין היהודים, כרך א' עמוד 58 * "הרב גלבהוייז ביקר אותי ושאל הנכון הוא שלא מלתי את בני הנס? עניתי לו: זהו עניין משפחתי. והוא הוסיף בעיניים סגורות לא, זהו עניין לאומי! נכון הוא, יהודים רבים אינם מלים את בניהם אך אין אלה מתיימרים להביא את הגאולה לעם ישראל." ~ מתוך קטעי יומנו של הרצל, דו שבועון תמורה מס' 2, עמ' 12–13 * "האנטישמיות גָדְלָה וּגְדֵלָה והולכת – ועמה גם אני. ... בראשונה פגעה בי שאלת היהודים עד מאד. אולי היה זמן, שהייתי מתחמק ממנה ברצון, אולי אל הנצרות, לכל מקום שהוא. מכל מקום, היו אלה נטיות עמומות שבחולשת־נעורים. כי אני אומר לעצמי במלוא כנות דבריי אלה – והרי הם יהיו חסרי־ערך לחלוטין, אם אוסיף להם כחל ושרק – אני אומר לעצמי, כי מעודי לא אמרתי ממש להתנצר או לשנות את שמי. העניין האחרון נתאמת אפילו על ידי מעשה שהיה. כאשר פניתי, בנסיונותי הראשונים המצערים, בהצעת כתב־יד ל'שבועון הגרמני' שבווינה, יעצני ד"ר פרידיונג לבחור לי כינוי ספרותי, שצביונו היהודי יהא בולט פחות משם משפחתי. התנגדתי לכך מיניה וביה ואמרתי, כי בדעתי להיקרא גם להבא בשם אבי, וכי אני נכון לקחת בחזרה את כתב־היד. פרידיונג קיבלו בכל זאת. הייתי אז סופר פשוט ותם, עם מעט תאוות כבוד ובלי גאוותנות יתירה. שאלת היהודים ארבה לי, כמובן, בכל פינה. נאנחתי ולעגתי, הרגשתי את עצמי ברע, אך בכל אלה לא הייתי מזועזע ביותר, אף כי עוד לפני בואי הנה עלה בדעתי לכתוב רומן יהודי. חפצתי לכתוב אותו בשעת סיורי בספרד, בקיץ 1891. אז העסיקה אותי ביותר תוכניתי הספרותית הזאת. לפי התוכנית היה שם הרומן 'שמואל כהן', ובין רשימותי הקטועות יש בוודאי רבות הנוגעות לתוכנית זו. בעיקר אמרתי לתאר הניגוד שבין השכבה הסובלת והישרה, הנתונה לקלסה, של היהודים העניים ובין היהודים העשירים. הללו אינם מרגישים כלל באנטישמיות, אף כי הם הינם הגורמים העיקריים." ~ כרך ב', היומן א' פאריז, אביב תרנ"ה (1895) סמוך לשבועות * "אכן האנטישמיות שהיא כוח חזק ומושרש בתת ההכרה של ההמונים לא תזיק ליהודים, אני מוצא שהיא מועילה לבניית האופי היהודי, חינוך הקבוצה על ידי ההמון, חינוך שעשוי להוביל להתבוללותה, החינוך מתבצע רק באמצעות תלאות, היהודים יסתגלו לסביבתם." ~ עניין היהודים כרך א', עמוד 60 (בתרגום אחר) * "זה יכול להיות רעיון מצוין לצרף אנטישמים הגונים ומורשים אל מפרקי הנכסים. הם יכולים לערוב לנו כלפי העם שאין בכוונתנו לגרום להתרוששות של הארצות שאנו עוזבים." ~ עניין היהודים, כרך א', עמ' 116 * "אין אומתינו אומה אלא באמונתה." ~ ספר הימים א', 57 * "מתוך כבוד לדת הלכתי בשבת שלפני הקונגרס אל בית הכנסת. ראש הקהילה קרא לי לעלות לתורה. ביקשתי ממר מרקוס ממראן, גיסו של ידידי בר מפאריס שישנן אתי את הברכה וכשעליתי אל הבימה הייתי נרגש יותר מאשר בכל ימי הקונגרס. המלים המעטות של הברכה העברית חנקו את גרוני מהתרגשות יותר מאשר נאום הפתיחה ונאום הנעילה וכל ניהול הדיונים." ~ עניין היהודים: ספרי יומן – כרך א': 1895–1898, עמוד 487 ==שונות== * "השאיפה היא תמיד אחת, להתעלות." * "אין מתגנבים לארץ אבות כגנבים בלילה!" * "צוואתי לעם ישראל: כוננו את מדינתכם בצורה כזו, שהגר יחוש עצמו בטוב בקרבכם." * "אני עובר ריפוי לב. אמי איננה יודעת; היא סבורה שאני רק נח כאן. אל תעשו שטויות בזמן שאני מת." ~ במכתב ל[[W:דוד וולפסון|דוד וולפסון]] * "נתתי את דם לבי למען עמי." ~ לפני מותו * "[[עבודה]] היא בילוי הזמן הנעים ביותר בעולם, ורק ה[[אהבה]] הייתה יכולה להידמות אליה, אילו הייתה האהבה בת קיום." * "השיבה אל היהדות קודמת לשיבה אל מדינת היהודים."{{הערה|[[מקס נורדאו]], "צוואה לציונות" (1920), בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 211}} * "אני רואה בך, ד"ר וויצמן אדם שסטה מדרכו זמנית, ועם זאת הוא כוח חיובי שישכיל למצוא את הנתיב בחזרה ולצעוד עם כולנו יחד בדרך הנכונה." ~ בתגובה למכתב ביקורת ששלח לו [[חיים ויצמן]] * "דגל מה זה? כלונס ומטלית אריג, לא אדוני! דגל הוא למעלה מזה. בדגל מוליכים בני אדם לאשר רוצים ואפילו לארץ היעודה. למען דגל הם חיים ומתים. זהו הדבר היחיד אשר למענו הם מוכנים למות בהמוניהם, אם מחנכים אותם לכך." ~ מתוך מכתב ל[[:w:הברון הירש|ברון הירש]] ([http://benyehuda.org/herzl/herzl_002.html מקור]) * "איך אני, נציג היהודים, אשתחווה בפני האפיפיור נושא הצלב?!" ~ על פגישתו עם האפיפיור * "דיפלומטיה היא האמנות לשאת ולתת עם נוכלים." * "אנו ניטע בשביל בנינו, כשם שאבותינו שמרו על המסורת בשבילנו. חיינו הם רגע בנצח של עמנו, רגע זה יש לו התחייבות שלו." * "מושב זקנים הוא אחד ממעשי הצדקה האכזריים ביותר שהמציא טוב הלב האווילי שלנו." * "אילו באתי לסכם את קונגרס בזל באמרה אחת, שעליי להיזהר שלא לבטאה בפומבי, הרי הייתה זו: 'בבזל יסדתי את מדינת היהודים'. ... לו אמרתי זאת היום בפומבי, הייתה התשובה צחוק מכל עברים. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים שנה, יכירו בה הכול." ~ כך רשם ביומנו אחרי [[w:הקונגרס הציוני הראשון|הקונגרס הציוני הראשון]] בבזל 1897, חמישים ואחת שנים לפני הקמת [[מדינת ישראל]] * "כשתקום מדינה ביום מן הימים, יראה הכל קטן ומובן מאליו. היסטוריון הוגן ממני יגיע אולי למסקנה שבכל זאת היה בכך משהו, שעיתונאי יהודי חסר אמצעים, בעיצומו של השפל העמוק ביותר של העם היהודי, בימי האנטישמיות המבחילה ביותר, הפך פיסת בד – לדגל, ואספסוף עלוב – לעם, המתקבץ בקומה זקופה סביב הדגל הזה." ~ עניין היהודים (1901) * "אינני זוכר, בכל כתבי, דבר שכתבתיו בהתרוממות רוח כמו את הספר 'מדינת היהודים'. [[היינריך היינה|היינה]] אומר, ששמע משק כנפי נשר מעל לראשו, בשעה שכתב שירים מסוימים. גם לי נדמה היה, שאני שומע משהו כעין משק כנפיים מעל לראשי, בכותבי את הספר הזה. עבדתי בו יום־יום, עד שהגעתי לאפיסת כוחות מוחלטת." * "ההתרגשות הזו שלו (של ידידו פרידריך שיף) הייתה בעיני לגמרי טבעית, שהרי יהודי הוא, והלא גם אני עצמי לא יכולתי לעצור בעד דמעותיי בעת כותבי את הספר [מדינת היהודים], אלא שלהפתעתי הסתבר לי שההסבר להתייפחותו המרה של ידידי היה שונה לחלוטין: הוא חשב שפשוט יצאתי מדעתי... בהיותו ידיד־אמת שלי – המחשבה שנתקפתי אכן בטירוף הדעת זעזעה אותו כל כך עד שקם ונמלט ממני בלא לומר דבר. לאחר שנתייסר בלילה של נדודי שינה, הופיע אצלי למחרת כשהוא מפציר בי, בקול תחנונים, שאם אינני רוצה להחשב בעיני כל כחולה נפש עליי למהר ולמשוך את ידי מכל העניין הזה. בראותי אותו כה נסער ועל־מנת להרגיעו לא יכולתי אלא להבטיח לו שכך אעשה..." * "דרושה לנו ארץ... טריטוריה... השאר יבוא מעצמו. רק שתי ארצות באות בחשבון: ארץ ישראל וארגנטינה. ארגנטינה היא גדולה ועשירה, ויש בה אדמות רחבות־ידיים, אך ארץ ישראל היא ארץ אבותינו, אותה לא שכחנו ולא נשכח לעולם... טריטוריה וארגון פוליטי וכלכלי – אלה הם הדברים הדרושים לנו." * "אני רואה את עצמי כיהודי מודרני ממוצע ואין אני נרתע ממעבר פורמלי לנצרות, אני מברך על כל יהודי שיש לו ילדים המחליט להתנצר. לי יש בן, הייתי מעדיף להתנצר היום ולא מחר, כדי שתקופת החברות שלו בנצרות תתחיל מוקדם ככל האפשר וכדי לחסוך ממנו את הפגיעות והקיפוח שנפלו בחלקי ושעוד יפלו בחלקי בגלל היותי יהודי." ~ מתוך הספר "הרצל" מאת עמוס איילון * "קראתי פעם לציונות אידאל אין סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו, ארץ ישראל לא תחדל מלהיות אידאל. כי בציונות כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית." * "דומני כי בשבילי פסקו החיים והתחילו דברי ימי עולם... אחז בי הרעיון כדיבוק מעבר לגבולות ההכרה... בלכתי, בעומדי, בשוכבי, ברחוב, בזמן הארוחות ובלילה כשהיה קורע אותי מתוך חלומותי... אני מלא אותו כל־כך שאני מספר לו הכול, כאוהב לאהובתו. ...זה זמן לא רב עושה אני במפעל, אשר אין ערוך לגדלותו. כיום לא אדע אם אסיים אותו. דמיונו כחלום כביר. אך זה ימים ושבועות ממלא הוא את נפשי עד מעבר לתחום ההכרה, נלווה אליי בכל אשר אלך... מבלבל אותי ומשכר אותי. את תוצאותיו אין עוד לשער. אך לבי אומר לי, כי דבר־פלא הוא, אף כחלום, וכי שומה עליי להעלותו על הכתב... ייתכן כי המעשה יהיה לרומן. השם: ארץ־הבחירה!" ~ פריז, אביב תרנ"ה (1895) * "יש, ודאי, ביניכם אנשים ששמעו, כי אני מבקש לייסד את המדינה היהודית ובאו לכאן כדי להציץ באותו אדם מוזר ומשעשע המציע... מפעל כה משונה... אחרים שמעו, בוודאי, על רעיון יוצא מגדר הרגיל המכונה ציונות, העשוי אף הוא להיות עניין משעשע. אין איש יודע בבירור מה טיבו של אותו עניין, אך אומרים שכל היהודים יקומו לפתע־פתאום ויארזו את צרורותיהם, יעזבו את ארצות מושבם ויפליגו להתיישב בארץ חדשה ולא־נודעת. לאמיתו של דבר, גבירותי ורבותי, אין הציונות מתכוונת לפגוע בצורה כה מרושעת באנטישמיים שלנו. תארו לכם את צווחותיהם כנגד הסתלקות היהודים מחיי הציבור: מה יישאר?!" ~ נאום לפני ארגון להגנת זכויות היהודים, 7 בנובמבר 1896. ד' ויטל, המהפכה הציונית א'. עם עובד, הספרייה הציונית, עמ' 184. * "האגדה מספרת על גביע, שכל השותה ממנו אנוס לומר את האמת. גביע כזה היא הציונות! אנשים שבדרך־כלל שום דבר לא אכפת להם, כשהם באים במגע עם הציונות, מיד יש להם מה לומר. בבת־אחת הם מרגישים את ההכרח להודיע את ה'אני מאמין' שלהם. הכרזה כזאת היא עניין 'התעודה'. אתם יודעים, שכנגד תחייתם הציונית של היהודים הועלתה סיסמה, שהיהודים צריכים למלא תעודה, הם צריכים להחזיר את האנשים אל הדרך הישר, הם צריכים להיות מוריהם של העמים. תביעה זאת, סבור אני, היא שחצנית מאוד, שאנחנו נתיימר להיות מוריהם של עמים. אילו לא דרשנו אלא דבר זה בלבד, העמים היו מבזים אותנו. מה בעצם טיבה של תעודה זו? האם היא מסוג שליחותם של כמרים נוצרים, ההולכים אל חלקי־תבל רחוקים ואומרים לאוכלי־האדם: 'אל תאכלו בשר אדם'? לא ולא! התעודה שממלאים את אוזנינו בדיבורים עליה, איננה מתיימרת כלל לעשות דבר כזה. היא יושבת בכל הנוחות בפינתה השאננה, משם היא מעיפה מבט מתוך עליונות יהירה אל עתידה של האנושות. ...אין לנו תעודה אחרת מזו שישנה לכל האומות: לעבוד עמהן יחד לטובת קידומה התרבותי הכללי של האנושות. כן, הם אומרים שאין אנו אומה, משום שיהודי פלוני חי בריחוק־מקום גדול מדי מיהודי אלמוני. כאילו אח ואחות חדלים להיות אח ואחות, משום שהאחד חי בניו יורק והאחר בברלין: האם יכול מישהו לפרוש, לצאת מתוך עמו, מתוך גזעו?" ~ "השיבה אל המולדת תתחיל בקרוב", כתבי הרצל, ז', עמ' 267 ==מיוחס== * " יש לו תכונה מוזרה: מצד אחד ישר הוא לגמרי, אך מן הצד השני – הוא עקום מעט. בעבר, לפני שהתחיל לעסוק בעניין היהודי, היה נוהג להפנות למצלמה את צידו הישר של האף. אך מאז שהתמסר לעניין היהודי – מצטלם הוא דווקא בצידו העקום..." ~ הרצל על האף שלו בשיחה עם [[מקס נורדאו|נורדאו]] * "היהודים העשירים שולטים על העולם, בידם גורל ממשלות ומדינות, הם מגרים ממשלות זו בזו, ועל פקודתם ממשלות עושות שלום, מתי שהיהודים העשירים מנגנים העמים והמושלים מרקדים, בין כך ובין כך הם מתעשרים." ~ מתוך מאמר של הרצל ב'דויצה צייטונג' * "זה יהיה דגל לבן, ועליו שבעה כוכבי זהב. הרקע הלבן – הוא סמל לחיינו החדשים והטהורים. הכוכבים הם שעות העבודה. יום העבודה בארצנו יהיה שבע שעות. בסימן העבודה אנו הולכים אל הארץ המובטחת. זו תהיה ארצנו. כאן 'מותר' שיהיה לנו חוטם עקום, זקן שחור או אדום ורגל כפופה – ואיש לא יוכל ללעוג לנו. יותר מזה: קריאת הלעג 'יהודי' – תהפוך למילת כבוד, כמו גרמני... אנגלי... צרפתי... כמו כל העמים." ~ בשיחה עם [[מקס נורדאו|נורדאו]] * "אבד ליהודים הירש, אך אני בא במקומו, וכשאסתלק אני יהיה להם אחר. חייב להיות קו־עלייה." ~ כשנודע לו על מות [[W:מוריס הירש|הברון הירש]] == נאמר עליו == * "גדולתו של הרצל היא בכך שהפך את העם היהודי, המפוזר והמפורר, לעם פוליטי, לראשונה אחרי אלפיים שנה." ~ [[דוד בן-גוריון]]{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א', צעירים וחולמים, עמ' 17}} * "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמייחסת את הצעדים הראשונים שהביאו, לבסוף, ליסודה, לסופר של אוטופיות ומדע בדיוני – לתיאודור הרצל." ~ [[אלי אשד]] * "בחזונו הציוני־ליברלי של הרצל, תושבי הארץ הלא־יהודים הם שווי־זכויות... מבחינת הרצל – מבלי שיזדקק לטרמינולוגיה המקובלת כיום במקומותינו – אין סתירה בין היות ישראל מדינת הלאום היהודית והיותה מדינת כל אזרחיה, אין סתירה בין היותה יהודית להיותה דמוקרטית." ~ [[שלמה אבינרי]] * "השמש איננו, אבל אורו עוד זורח!... שביבי שלהבת אהבתו לעם עולם אומלל, לארץ יפה אלמנה, שהצית האיש הזה ברוחנו, בדמנו, לא יכבו... לא יקום עוד איש נפלא כזה המאחד את גבורת המכבי עם מזימות דוד, אומץ לב רבי עקיבא... וענוות הלל, את יפי רבי יהודה הנשיא ואהבת־אש של רבי [[יהודה הלוי]]. רק פעם במשך אלפי שנים ייולד איש פלאים כזה." ~ דוד בן-גוריון במכתב לשמואל פוקס, לאחר מותו של הרצל{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק א', עמ' 35}} * "הרצל היה דגם ומופת מושלם ביותר ליהודי מכף־רגל ועד ראש, ליהודי עד נבכי ישותו. לא היה בו אפילו קו אחד, שאינו קו יהודי צרוף. הייתה זו אישיות נעלה, טיפוס אידיאלי, המזכיר לא את הגטו, אלא את התנ"ך." ~ [[זאב ז'בוטינסקי]]{{הערה|יהודי למופת, בתוך: זאב ז'בוטינסקי, '''כתבים: זכרונות בן־דורי''', עמ' 223}} * "ה' עמך גבור החייל! ליבבתנו אדוננו, ליבבתנו איש הלבב! מגיל ומרעד נפעמנו בהגלותך לעינינו, אחינו! בהגלות נגלות מתת יה לבני יעקב, בדמותך מתתיהו (תיאודור) בן יעקב." ~ מתוך מגילה שנמסרה לו על ידי קהילת וילנה בביקורו שם, אב תרס"ג. נוסחה על ידי [[W:זאב יעבץ|זאב יעבץ]]. * "סהדי בשחק (מעידים בשמים), כי מיתתו של מנהגינו פעלה עלי רושם מדכא ותפיל אותי על ערש דווי." ~ הרב [[W:יצחק יעקב ריינס|יצחק יעקב ריינס]], עם היוודע דבר פטירתו של הרצל * "ואף הרצל, זה התינוק הגדול (על משקל 'תינוק שנשבה') ששב אלינו מבין הגויים מלא הוד חלומות ועוז געגועים אדירים, זו האישיות של הטבעת הצורה הלאומית הכללית – צורת עם, על פני שאיפותינו ועבודתינו... אף הוא הרגיש, כמו באופן אינסטינקטיבי כי 'השיבה ליהדות קודמת לשיבה אל מדינת היהודים', וכי 'אין אומתנו אומה אלא באמונתה', וכי 'אנו מכירים עצמותנו ההיסטורית אך ורק באמונת אבותינו'." ~ הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] (לנתיבות ישראל ח"א ע' יט במהדורת בית אל) * "חוזה מדינת היהודים הד"ר בנימין זאב הרצל, יש לו זכות היסתורית (=היסטורית) מיוחדת בתקומת שלטוננו על ארצנו." ~ הנ"ל (שיחות הרצי"ה במדבר ע' 324 הערה 31) * "בכתביו של בנימין זאב הרצל ז"ל אין דברי אפיקורסות. בכתבי יומנו כתוב: 'אין אומתנו אומה אלא באמונתה'. מי שחושב ומדבר וכותב ככה הוא איש אמונה ולא אפיקורוס. והדברים חוזרים אל קדושת גזע מחצבתו, מאת הגאון הקדוש רבי יוסף צאיטאצק ז"ל." ~ הנ"ל, תוך רמיזה לכך שהרצל מצאצאיו של רבי [[W:יוסף טאיטאצאק|יוסף טאיטאצאק]] (לנתיבות ישראל ח"ב ע' תקצג במהדורת בית אל) * "הרצל השלים את המפעל של [[משה|משה רבנו]]. משה היה הגואל הראשון, הוא היה הגואל האחרון... הוא היה שליח של ההשגחה." ~ הרב אורי שרקי ([https://www.youtube.com/watch?v=FFKVtojtROg מקור]) * "היה לו מחשבות אפילו של התנצרות של העם היהודי כשהיה צעיר יותר, אבל הוא חזר בתשובה מזה. הוא כותב במפורש ביומניו. כך שלבוא בטענות אליו על דברים שחשב בצעירותו זה בעצם איסור דאורייתא להזכיר לבעל תשובה את עברו." ~ הרב אורי שרקי ([https://www.youtube.com/watch?v=FFKVtojtROg מקור]) * "הרצל בעל תשובה הוא. אמנם את הדרך הנכונה עוד לא מצא, ואולם הראה שצפון בו כוח של בעל תשובה אמיתי. איש כזה עלול לתעות עם חפשו את הדרך הנכונה, ואולם בהכרח ימצאנה סוף סוף... שהרצל היה בפנימיותו כולו דתי... העם היהודי קיווה לשמוע, התגעגע פשוט לשמוע שלוש מילים: עתיד, [[תקווה]] ואמונה. מפי הרצל שמע העם תכופות את המילים החמודות האלה." ~ הרב [[W:יחיאל יעקב ויינברג|יחיאל יעקב ויינברג]], "כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל", עמ' רצ"ח * "איש שחזונו ומעשיו הצילו את העם בדור של שמד וטמיעה, תקן תקווה לנואשים ועידוד לנחשלים... חלומו של המאמין הגדול ביעודי חוזנו ונביאינו נתקיים. חזונו של החולם הנפלא שקם לנו בדור האחרון פסק להיות אגדה. מדינת היהודים קמה ונהייתה." ~ [[W:יחיאל יעקב ויינברג|יחיאל יעקב ויינברג]], "הצופה", י"ח בתמוז תשי"ב * "לתבוע מן המעצמות... למסור את ארצנו הלאומית לאומה שדודת־המולדת... – רק בראשו של אדם המנוכר כליל לסגנון החיים היהודיים, לתלמוד, לתולדות העם היהודי, יכול היה לצוץ רעיון מטורף כזה... היה זה כאילו ילד יהודי שנולד הרבה לפני חורבן המדינה היהודית ואשר עדיין לא ידע מיהדותו דבר חוץ מן העובדה שארץ ישראל היא מולדתו, שקע בתרדמה של אלפיים שנה... ועתה הוא מתעורר לפתע, משפשף את עיניו ותר סביבו: 'איה אני? לאן הובילו אותי?... השיבו לי את המולדת שגזלתם ממני! תנו לי ואחזור הביתה... אני רוצה הביתה!' רק ילד יכול היה לדבר כך, או – גאון. אך שמא כל גאון הוא ילד." ~ הרב [[W:יצחק ברויאר|יצחק ברויאר]], 'דרכי', עמ' 35 * "נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה." ~ הרב [[אלחנן וסרמן]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=בנימין זאב הרצל}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:הרצל, בנימין זאב}} [[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים]] [[קטגוריה:ציונים]] [[קטגוריה:משפטנים]] [[קטגוריה:עיתונאים]] [[קטגוריה:משפטנים]] [[קטגוריה:סופרים יהודים]] [[קטגוריה:מחזאים אוסטרים]] 7ealz3135kxap1zrvoq6qmrwsnbhwc8 235754 235753 2026-05-19T17:42:08Z קליאו 9676 235754 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Theodor Herzl.jpg|ממוזער|200px|בנימין זאב הרצל]] '''[[w:בנימין זאב הרצל|בנימין זאב תיאודור הרצל]]''' (2 במאי 1860 - 3 ביולי 1904), עיתונאי, משפטן, סופר ומחזאי יהודי. זכה לכינוי "חוזה המדינה", הוגה רעיון ה[[w:ציונות מדינית|ציונות המדינית]] ומייסד ה[[ציונות]] כתנועה לאומית מדינית. ==מדינת היהודים (1896) == * "אגודת היהודים היא המרכז, אשר ממנו לתנועת היהודים תוצאות. המטרות, שאליהן תשאף האגודה, הן מדעיות ומדיניות, יסוד מדינה יהודית, כאשר אחשב לי אנכי, נחוץ שתקדמנה לו ידיעות רבות ושונות ברוח העת החדשה." * "לא נעזוב את ביתנו הישן, בטרם נבנה לנו בית חדש. רק אלה האנשים יעברו לפנינו חלוצים, אשר יקוו להיטיב שם את מצבם הרע. ראשונה יצאו הנואשים מכל תקווה, אחר ילכו העניים שבנו, ואחריהם בעלי הרכוש, והעשירים לאחרונה יסעו. העוברים ראשונה ילכו בעבודתם הלך ועלה למדרגה גבוהה, עד בוא שמה המשפחות בנות שאר השדרות. היציאה היא אפוא תנועת הכתות בהעלותן למעלה." * "השטף ילך לאט לאט, ובהַחֶלוֹ – תסוג גם האנטישמיות לאחור. היהודים יעזבו את הארץ כרעים מכֻבדים, ובשוב אחדים מהם לאחר איזה זמן, יקבלום בכל הארצות הנאורות בסבר פנים יפות ויתנהגו עמם כשורה וכמשפט הגרים הבאים מארצות אחרות. אף לא ב[[חיפזון|חפזון]] ובמנוסה נצא, כי אם במערכה ובמשטר נכון ומאשר על פי דעת הקהל. על התנועה להיזהר מעבור חוק וברית עמים, ולא זה בלבד, אלא שהיא תוכל להתקיים, רק אם הממלכות שיש להן חפץ בה ימשכוה חסד." * "העמים אשר אנחנו יושבים בקרבם כלם יחד, אם בסתר או בגלוי, שונאים לנו. ההמון הפשוט שאין לו כל עסק בקורות התולדה אינו שם לב גם לחקור אחריהן. הוא אינו יודע, כי עון אבותיו מימי הבינים נפקד עתה עליו ועל כל יושבי אירופא בזמננו, אנחנו היינו מתוך הכרח לאשר עשונו ידיהם בחומות הגיטו הצרות! ידנו רמה, אין ספק, על כל שאר בני אדם בעניני ממונות ובעסקי כספים, יען אשר הכריחו אותנו בימי הבינים לעסוק רק באלה." * "אין בן אנוש עשיר או בעל עצמה היכול להעתיק עם שלם ממקום למקום. רק רעיון יכול לעשות זאת. לרעיון המדינה ודאי יש עצמה כזאת, היהודים חלמו חלום זה משך הגלות הארוכה. הסיסמא עתיקת היומין שלנו היא 'לשנה הבאה ב[[ירושלים]]'. עכשיו עלינו להראות שחלום רחוק זה יתורגם לרעיון בהיר ומזהיר." * "ענפים רבים וכן שלמים ימותו ויפלו מעץ היהדות; העץ חי וקיים." * "אנחנו נתאמץ להרבות את אשרם המוסרי של כל בנינו, כזקן כנער, איש ואיש לפי מצבו ב[[חיים]], על ידי העבודה, וכח עמנו ישוב לאיתנו בארצו החדשה, בארץ עבודת שבע השעות." * "מדינת היהודים תהיה בטוחה, במצב נייטרלי, מבלי התערב בכל ריב, ומבלי אשר יבוא חיל זרים בגבולה. חיל צבאה – המזויין בכלי נשק היותר חדשים – יהיה רק למגן בעד משטרי הארץ מבית ולשמור על גבולותיה מחוץ." * "האם ניתן את כוהני דתנו למשול בנו? לא! האמונה היא אמנם הקשר המאחד אותנו; אולם חופשים אנחנו בכח החכמות והמדעים ועל כן לא ניתן לדחפים תיאוקרטיים של אנשי הדת שלנו להרים ראש. אנו נדע להחזיקם בבתי הכנסת שלהם, כשם שנחזיק את צבא הקבע שלנו בקסרקטינים. צבא וכהונה יכובדו מאוד, כדרוש וכראוי לתפקידיהם היפים. בענייני המדינה, עם כל ההערכה כלפיהם, אל להם להתערב, פן יביאו עליה קשיים מבית ומחוץ." * "הנבחר בפלשתינא, או בארגנטינא? "האגודה" תבחר בארץ אשר תוכל ואשר עליה יסכימו רוב בני עמנו... ארגנטינא היא אחת הארצות הדשנות והפוריות שבעולם... ארץ ישראל היא ארץ מולדת אבותינו היקרה לנו ועד נצח לא נשכחה, יחרד כל לב איש מאתנו ונפשותינו משתוקקות לשוב אליה." * "בשביל אירופה עשויים אנו להוות שם (בפלשתינא) חלק מחומת המגן בפני אסיה, אנו עשויים לספק את משמר החלוץ של התרבות נגד הברבאריות." * "אין בעולם אדם חזק או עשיר שיוכל להסיע עם מארץ אל ארץ. רק רעיון יחולל זאת. אכן לרעיון המדינה כוח כזה. במשך כל ליל־גלותם הארוך לא חדלו היהודים מלחלום את חלום מלוכתם. 'לשנה הבאה בירושלים!' קראנו בכל הדורות. עתה הגיעה השעה להראות, כי בידינו להפוך את החלום לרעיון בהיר כצהריים." * "באה העת, כי נחיה לבטח על אדמת אחוזתנו ונמות לבטח עליה. בחרותנו יקרא דרור לכל העולם, בעשרנו יתעשרו, ובגדולתנו יגדלו גם המה. ומעשה ידינו, אשר נפעל שם לאושרנו והצלחתנו, יהיו לאות ולמופת לתהלה ולברכה בקרב כל הארץ." ==אלטנוילנד (1902) == * "אבל אם לא תרצו, כל מה שסיפרתי לכם האגדה הוא – ואגדה יוסיף להיות. היה בדעתי לכתוב סיפור עם מוסר השכל. יש שיאמרו: 'יותר סיפור ממוסר השכל'. אחרים יאמרו: 'יותר מוסר השכל מסיפור'. אחרי שלוש שנים של עבודה עלינו להפרד, ספרי האהוב. כעת מתחילים ייסוריך. יהיה עליך לפלס דרכך במבוך של איבה וסילופים, כמו בתוך יער אפל. אבל אם יתמזל מזלך ותגיע לחברת אנשים טובים, מסור להם את ברכת אביך. הוא מאמין שגם חלומות הם דרך למלא את הימים שנגזר על האדם להעביר על פני האדמה. ה[[חלום]] אינו שונה בהרבה מן המעשה, כמו שחושבים רבים. כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות; כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים לחלום." ~ אחרית־דבר מאת המחבר * "תן לי לומר לך שחברי ואני לא מבדילים בין בני האדם. אנחנו לא שואלים את האדם לאיזה גזע או לאיזו דת הוא שייך. הוא צריך להיות בן אדם, זה הכל מבחינתנו." ==מנאומיו== * "ה[[ציונות]] היא שיבה אל היהדות עוד לפני השיבה אל ארץ־היהודים. אנו הבנים השבים אל הביתה מוצאים בו כמה דברים הטעונים תיקון במפגיע; ובייחוד שיש לנו אחים, השרויים בדרגות הנמוכות של עוני... כבר הצליחה הציונות להגשים דבר מופלא, שנחשב לפני־כן כבלתי־אפשרי: הקשר ההדוק בין היסודות המודרניים ביותר של היהדות עם השמרניים־ביותר." ~ נאום בקונגרס הראשון * "בחמישים השנים האחרונות נעשו בחיי הכלכלה של האנושות שינויים יותר גדולים מאשר לפנים במשך אלף שנים. יחד עם כֹח הקיטור והזרם האלקטרי באה רוח חדשה לעולם, רוח עֹז ותפארת. הרוח הזאת תרחף על התנועה הציונית. אינני רוצה לדבר על התעשיות הרבות, שעל ידן נעשו חיינו מרובים כל כך בגונים. מה אוכל אני, הזר הדל מארצות היבשה, לספר מזה ליושבי אנגליה? אתם עולים עלינו בכל קנייני הטכניקה, כמו שהפוליטיקאים הגדולים בארצכם היו הראשונים, אשר הכירו בנחיצות הרחבת־הגבולים על ידי קולוניזציה. ולפיכך מתנוסס דגלה של בריטניה־רבתי מעל לכל היַמים, וכן אוכל לחשוב, כי פה באנגליה יבינו לרעיון הציוני, שהוא רעיון קולוניאלי. בנקל ובמהרה, כי יבינוהו בצורתו היותר מודרנית. כל מה שיכולים בני־האדם לברֹא בחריצות ידיהם בארצות אחרות, הן יכולים הם לברֹא גם שם בארץ, שהייתה בימים נפלאים ארץ זבת חלב ודבש." ~ נאום בלונדון ==מיומניו== * "ב[[בזל]] ייסדתי את מדינת היהודים." ~ ביומנו לאחר [[w:הקונגרס הציוני העולמי|הקונגרס הציוני העולמי]] הראשון * "בערך לפני שנתיים חפצתי לפתור את שאלת היהודים בעזרת הכנסייה הקתולית. ביקשתי להבטיח לעצמי בראשונה את עזרת נסיכי הכנסייה באוסטריה ולהשיג על־ידיהם ראיון אצל האפיפיור, כדי להגיד לו: עזור לנו מפני האנטישמים, ואני מחולל תנועה כבירה בין היהודים שיעברו באופן חופשי ונאה לנצרות. חופשי ונאה במובן זה, שמנהיגי התנועה – בייחוד אני – יישארו יהודים ובתור יהודים יטיפו לקבלת הדת השלטת. בעצם היום, בראשון בשבת, בשעה 12 בצהריים, תצא לפועל ההמרה בתהלוכה חגיגית ובצלצול פעמונים בכנסיית סטפן. לא בבושת פנים, כמו שעשו יחידים עד כה, כי אם בגאון." ~ מתוך קטעי יומנו של הרצל, יומן א', עמ' 14 * "המרת הדת תתבצע לאור היום, ביום ראשון בצהריים בקתדרלת סטיפן הקדוש בתהלוכה חגיגית ובצלצולי פעמונים, לא בחשאי כפי שנהגו יהודים לעשות עד עתה, אלא בגאון. העובדה שמנהיגים יקיימו את יהדותם וילוו את העם עד שערי הכנסייה, תעניק כנות רבה למעמד. אנחנו שעמדנו איתן הננו הדור האחרון הדבק באמונת אבותינו אבל רצינו להפוך את בנינו הצעירים לנוצרים לפני שיגיעו לגיל התבונה, שבו המרת הדת לובשת צורה של מורך לב" (שם) * "הכמרים הנוצרים הם ברום המדרגה מפני שאינם להוטים אחרי הכסף, הנוצרים הפשוטים טובים הם מכמרי היהודים." ~ מתוך קטעי יומנו של הרצל, דו שבועון תמורה מס' 2, עמ' 12–13 * "אלא שדבר מה בתשובתו של בנדיקט נגע בלבי כדבר אמת, הוא אמר מאה דורות עמדו בני עמך והתקיימו בתוך היהדות, אתה רוצה עכשיו לשים את עצמך כגבול החוסם את ההתפתחות הזאת. את הדבר הזה לא תוכל לעשותו, ואף אסור לך לעשותו." ~ עניין היהודים, כרך א' עמוד 58 * "הרב גלבהוייז ביקר אותי ושאל הנכון הוא שלא מלתי את בני הנס? עניתי לו: זהו עניין משפחתי. והוא הוסיף בעיניים סגורות לא, זהו עניין לאומי! נכון הוא, יהודים רבים אינם מלים את בניהם אך אין אלה מתיימרים להביא את הגאולה לעם ישראל." ~ מתוך קטעי יומנו של הרצל, דו שבועון תמורה מס' 2, עמ' 12–13 * "האנטישמיות גָדְלָה וּגְדֵלָה והולכת – ועמה גם אני. ... בראשונה פגעה בי שאלת היהודים עד מאד. אולי היה זמן, שהייתי מתחמק ממנה ברצון, אולי אל הנצרות, לכל מקום שהוא. מכל מקום, היו אלה נטיות עמומות שבחולשת־נעורים. כי אני אומר לעצמי במלוא כנות דבריי אלה – והרי הם יהיו חסרי־ערך לחלוטין, אם אוסיף להם כחל ושרק – אני אומר לעצמי, כי מעודי לא אמרתי ממש להתנצר או לשנות את שמי. העניין האחרון נתאמת אפילו על ידי מעשה שהיה. כאשר פניתי, בנסיונותי הראשונים המצערים, בהצעת כתב־יד ל'שבועון הגרמני' שבווינה, יעצני ד"ר פרידיונג לבחור לי כינוי ספרותי, שצביונו היהודי יהא בולט פחות משם משפחתי. התנגדתי לכך מיניה וביה ואמרתי, כי בדעתי להיקרא גם להבא בשם אבי, וכי אני נכון לקחת בחזרה את כתב־היד. פרידיונג קיבלו בכל זאת. הייתי אז סופר פשוט ותם, עם מעט תאוות כבוד ובלי גאוותנות יתירה. שאלת היהודים ארבה לי, כמובן, בכל פינה. נאנחתי ולעגתי, הרגשתי את עצמי ברע, אך בכל אלה לא הייתי מזועזע ביותר, אף כי עוד לפני בואי הנה עלה בדעתי לכתוב רומן יהודי. חפצתי לכתוב אותו בשעת סיורי בספרד, בקיץ 1891. אז העסיקה אותי ביותר תוכניתי הספרותית הזאת. לפי התוכנית היה שם הרומן 'שמואל כהן', ובין רשימותי הקטועות יש בוודאי רבות הנוגעות לתוכנית זו. בעיקר אמרתי לתאר הניגוד שבין השכבה הסובלת והישרה, הנתונה לקלסה, של היהודים העניים ובין היהודים העשירים. הללו אינם מרגישים כלל באנטישמיות, אף כי הם הינם הגורמים העיקריים." ~ כרך ב', היומן א' פאריז, אביב תרנ"ה (1895) סמוך לשבועות * "אכן האנטישמיות שהיא כוח חזק ומושרש בתת ההכרה של ההמונים לא תזיק ליהודים, אני מוצא שהיא מועילה לבניית האופי היהודי, חינוך הקבוצה על ידי ההמון, חינוך שעשוי להוביל להתבוללותה, החינוך מתבצע רק באמצעות תלאות, היהודים יסתגלו לסביבתם." ~ עניין היהודים כרך א', עמוד 60 (בתרגום אחר) * "זה יכול להיות רעיון מצוין לצרף אנטישמים הגונים ומורשים אל מפרקי הנכסים. הם יכולים לערוב לנו כלפי העם שאין בכוונתנו לגרום להתרוששות של הארצות שאנו עוזבים." ~ עניין היהודים, כרך א', עמ' 116 * "אין אומתינו אומה אלא באמונתה." ~ ספר הימים א', 57 * "מתוך כבוד לדת הלכתי בשבת שלפני הקונגרס אל בית הכנסת. ראש הקהילה קרא לי לעלות לתורה. ביקשתי ממר מרקוס ממראן, גיסו של ידידי בר מפאריס שישנן אתי את הברכה וכשעליתי אל הבימה הייתי נרגש יותר מאשר בכל ימי הקונגרס. המלים המעטות של הברכה העברית חנקו את גרוני מהתרגשות יותר מאשר נאום הפתיחה ונאום הנעילה וכל ניהול הדיונים." ~ עניין היהודים: ספרי יומן – כרך א': 1895–1898, עמוד 487 ==שונות== * "השאיפה היא תמיד אחת, להתעלות." * "אין מתגנבים לארץ אבות כגנבים בלילה!" * "צוואתי לעם ישראל: כוננו את מדינתכם בצורה כזו, שהגר יחוש עצמו בטוב בקרבכם." * "אני עובר ריפוי לב. אמי איננה יודעת; היא סבורה שאני רק נח כאן. אל תעשו שטויות בזמן שאני מת." ~ במכתב ל[[W:דוד וולפסון|דוד וולפסון]] * "נתתי את דם לבי למען עמי." ~ לפני מותו * "[[עבודה]] היא בילוי הזמן הנעים ביותר בעולם, ורק ה[[אהבה]] הייתה יכולה להידמות אליה, אילו הייתה האהבה בת קיום." * "השיבה אל היהדות קודמת לשיבה אל מדינת היהודים."{{הערה|[[מקס נורדאו]], "צוואה לציונות" (1920), בתוך: '''מכס נורדאו אל עמו''', כרך שני, עמ' 211}} * "אני רואה בך, ד"ר וויצמן אדם שסטה מדרכו זמנית, ועם זאת הוא כוח חיובי שישכיל למצוא את הנתיב בחזרה ולצעוד עם כולנו יחד בדרך הנכונה." ~ בתגובה למכתב ביקורת ששלח לו [[חיים ויצמן]] * "דגל מה זה? כלונס ומטלית אריג, לא אדוני! דגל הוא למעלה מזה. בדגל מוליכים בני אדם לאשר רוצים ואפילו לארץ היעודה. למען דגל הם חיים ומתים. זהו הדבר היחיד אשר למענו הם מוכנים למות בהמוניהם, אם מחנכים אותם לכך." ~ מתוך מכתב ל[[:w:הברון הירש|ברון הירש]] ([http://benyehuda.org/herzl/herzl_002.html מקור]) * "איך אני, נציג היהודים, אשתחווה בפני האפיפיור נושא הצלב?!" ~ על פגישתו עם האפיפיור * "דיפלומטיה היא האמנות לשאת ולתת עם נוכלים." * "אנו ניטע בשביל בנינו, כשם שאבותינו שמרו על המסורת בשבילנו. חיינו הם רגע בנצח של עמנו, רגע זה יש לו התחייבות שלו." * "מושב זקנים הוא אחד ממעשי הצדקה האכזריים ביותר שהמציא טוב הלב האווילי שלנו." * "אילו באתי לסכם את קונגרס בזל באמרה אחת, שעליי להיזהר שלא לבטאה בפומבי, הרי הייתה זו: 'בבזל יסדתי את מדינת היהודים'. ... לו אמרתי זאת היום בפומבי, הייתה התשובה צחוק מכל עברים. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים שנה, יכירו בה הכול." ~ כך רשם ביומנו אחרי [[w:הקונגרס הציוני הראשון|הקונגרס הציוני הראשון]] בבזל 1897, חמישים ואחת שנים לפני הקמת [[מדינת ישראל]] * "כשתקום מדינה ביום מן הימים, יראה הכל קטן ומובן מאליו. היסטוריון הוגן ממני יגיע אולי למסקנה שבכל זאת היה בכך משהו, שעיתונאי יהודי חסר אמצעים, בעיצומו של השפל העמוק ביותר של העם היהודי, בימי האנטישמיות המבחילה ביותר, הפך פיסת בד – לדגל, ואספסוף עלוב – לעם, המתקבץ בקומה זקופה סביב הדגל הזה." ~ עניין היהודים (1901) * "אינני זוכר, בכל כתבי, דבר שכתבתיו בהתרוממות רוח כמו את הספר 'מדינת היהודים'. [[היינריך היינה|היינה]] אומר, ששמע משק כנפי נשר מעל לראשו, בשעה שכתב שירים מסוימים. גם לי נדמה היה, שאני שומע משהו כעין משק כנפיים מעל לראשי, בכותבי את הספר הזה. עבדתי בו יום־יום, עד שהגעתי לאפיסת כוחות מוחלטת." * "ההתרגשות הזו שלו (של ידידו פרידריך שיף) הייתה בעיני לגמרי טבעית, שהרי יהודי הוא, והלא גם אני עצמי לא יכולתי לעצור בעד דמעותיי בעת כותבי את הספר [מדינת היהודים], אלא שלהפתעתי הסתבר לי שההסבר להתייפחותו המרה של ידידי היה שונה לחלוטין: הוא חשב שפשוט יצאתי מדעתי... בהיותו ידיד־אמת שלי – המחשבה שנתקפתי אכן בטירוף הדעת זעזעה אותו כל כך עד שקם ונמלט ממני בלא לומר דבר. לאחר שנתייסר בלילה של נדודי שינה, הופיע אצלי למחרת כשהוא מפציר בי, בקול תחנונים, שאם אינני רוצה להחשב בעיני כל כחולה נפש עליי למהר ולמשוך את ידי מכל העניין הזה. בראותי אותו כה נסער ועל־מנת להרגיעו לא יכולתי אלא להבטיח לו שכך אעשה..." * "דרושה לנו ארץ... טריטוריה... השאר יבוא מעצמו. רק שתי ארצות באות בחשבון: ארץ ישראל וארגנטינה. ארגנטינה היא גדולה ועשירה, ויש בה אדמות רחבות־ידיים, אך ארץ ישראל היא ארץ אבותינו, אותה לא שכחנו ולא נשכח לעולם... טריטוריה וארגון פוליטי וכלכלי – אלה הם הדברים הדרושים לנו." * "אני רואה את עצמי כיהודי מודרני ממוצע ואין אני נרתע ממעבר פורמלי לנצרות, אני מברך על כל יהודי שיש לו ילדים המחליט להתנצר. לי יש בן, הייתי מעדיף להתנצר היום ולא מחר, כדי שתקופת החברות שלו בנצרות תתחיל מוקדם ככל האפשר וכדי לחסוך ממנו את הפגיעות והקיפוח שנפלו בחלקי ושעוד יפלו בחלקי בגלל היותי יהודי." ~ מתוך הספר "הרצל" מאת עמוס איילון * "קראתי פעם לציונות אידאל אין סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו, ארץ ישראל לא תחדל מלהיות אידאל. כי בציונות כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית." * "דומני כי בשבילי פסקו החיים והתחילו דברי ימי עולם... אחז בי הרעיון כדיבוק מעבר לגבולות ההכרה... בלכתי, בעומדי, בשוכבי, ברחוב, בזמן הארוחות ובלילה כשהיה קורע אותי מתוך חלומותי... אני מלא אותו כל־כך שאני מספר לו הכול, כאוהב לאהובתו. ...זה זמן לא רב עושה אני במפעל, אשר אין ערוך לגדלותו. כיום לא אדע אם אסיים אותו. דמיונו כחלום כביר. אך זה ימים ושבועות ממלא הוא את נפשי עד מעבר לתחום ההכרה, נלווה אליי בכל אשר אלך... מבלבל אותי ומשכר אותי. את תוצאותיו אין עוד לשער. אך לבי אומר לי, כי דבר־פלא הוא, אף כחלום, וכי שומה עליי להעלותו על הכתב... ייתכן כי המעשה יהיה לרומן. השם: ארץ־הבחירה!" ~ פריז, אביב תרנ"ה (1895) * "יש, ודאי, ביניכם אנשים ששמעו, כי אני מבקש לייסד את המדינה היהודית ובאו לכאן כדי להציץ באותו אדם מוזר ומשעשע המציע... מפעל כה משונה... אחרים שמעו, בוודאי, על רעיון יוצא מגדר הרגיל המכונה ציונות, העשוי אף הוא להיות עניין משעשע. אין איש יודע בבירור מה טיבו של אותו עניין, אך אומרים שכל היהודים יקומו לפתע־פתאום ויארזו את צרורותיהם, יעזבו את ארצות מושבם ויפליגו להתיישב בארץ חדשה ולא־נודעת. לאמיתו של דבר, גבירותי ורבותי, אין הציונות מתכוונת לפגוע בצורה כה מרושעת באנטישמיים שלנו. תארו לכם את צווחותיהם כנגד הסתלקות היהודים מחיי הציבור: מה יישאר?!" ~ נאום לפני ארגון להגנת זכויות היהודים, 7 בנובמבר 1896. ד' ויטל, המהפכה הציונית א'. עם עובד, הספרייה הציונית, עמ' 184. * "האגדה מספרת על גביע, שכל השותה ממנו אנוס לומר את האמת. גביע כזה היא הציונות! אנשים שבדרך־כלל שום דבר לא אכפת להם, כשהם באים במגע עם הציונות, מיד יש להם מה לומר. בבת־אחת הם מרגישים את ההכרח להודיע את ה'אני מאמין' שלהם. הכרזה כזאת היא עניין 'התעודה'. אתם יודעים, שכנגד תחייתם הציונית של היהודים הועלתה סיסמה, שהיהודים צריכים למלא תעודה, הם צריכים להחזיר את האנשים אל הדרך הישר, הם צריכים להיות מוריהם של העמים. תביעה זאת, סבור אני, היא שחצנית מאוד, שאנחנו נתיימר להיות מוריהם של עמים. אילו לא דרשנו אלא דבר זה בלבד, העמים היו מבזים אותנו. מה בעצם טיבה של תעודה זו? האם היא מסוג שליחותם של כמרים נוצרים, ההולכים אל חלקי־תבל רחוקים ואומרים לאוכלי־האדם: 'אל תאכלו בשר אדם'? לא ולא! התעודה שממלאים את אוזנינו בדיבורים עליה, איננה מתיימרת כלל לעשות דבר כזה. היא יושבת בכל הנוחות בפינתה השאננה, משם היא מעיפה מבט מתוך עליונות יהירה אל עתידה של האנושות. ...אין לנו תעודה אחרת מזו שישנה לכל האומות: לעבוד עמהן יחד לטובת קידומה התרבותי הכללי של האנושות. כן, הם אומרים שאין אנו אומה, משום שיהודי פלוני חי בריחוק־מקום גדול מדי מיהודי אלמוני. כאילו אח ואחות חדלים להיות אח ואחות, משום שהאחד חי בניו יורק והאחר בברלין: האם יכול מישהו לפרוש, לצאת מתוך עמו, מתוך גזעו?" ~ "השיבה אל המולדת תתחיל בקרוב", כתבי הרצל, ז', עמ' 267 ==מיוחס== * " יש לו תכונה מוזרה: מצד אחד ישר הוא לגמרי, אך מן הצד השני – הוא עקום מעט. בעבר, לפני שהתחיל לעסוק בעניין היהודי, היה נוהג להפנות למצלמה את צידו הישר של האף. אך מאז שהתמסר לעניין היהודי – מצטלם הוא דווקא בצידו העקום..." ~ הרצל על האף שלו בשיחה עם [[מקס נורדאו|נורדאו]] * "היהודים העשירים שולטים על העולם, בידם גורל ממשלות ומדינות, הם מגרים ממשלות זו בזו, ועל פקודתם ממשלות עושות שלום, מתי שהיהודים העשירים מנגנים העמים והמושלים מרקדים, בין כך ובין כך הם מתעשרים." ~ מתוך מאמר של הרצל ב'דויצה צייטונג' * "זה יהיה דגל לבן, ועליו שבעה כוכבי זהב. הרקע הלבן – הוא סמל לחיינו החדשים והטהורים. הכוכבים הם שעות העבודה. יום העבודה בארצנו יהיה שבע שעות. בסימן העבודה אנו הולכים אל הארץ המובטחת. זו תהיה ארצנו. כאן 'מותר' שיהיה לנו חוטם עקום, זקן שחור או אדום ורגל כפופה – ואיש לא יוכל ללעוג לנו. יותר מזה: קריאת הלעג 'יהודי' – תהפוך למילת כבוד, כמו גרמני... אנגלי... צרפתי... כמו כל העמים." ~ בשיחה עם [[מקס נורדאו|נורדאו]] * "אבד ליהודים הירש, אך אני בא במקומו, וכשאסתלק אני יהיה להם אחר. חייב להיות קו־עלייה." ~ כשנודע לו על מות [[W:מוריס הירש|הברון הירש]] == נאמר עליו == * "גדולתו של הרצל היא בכך שהפך את העם היהודי, המפוזר והמפורר, לעם פוליטי, לראשונה אחרי אלפיים שנה." ~ [[דוד בן-גוריון]]{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א', צעירים וחולמים, עמ' 17}} * "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמייחסת את הצעדים הראשונים שהביאו, לבסוף, ליסודה, לסופר של אוטופיות ומדע בדיוני – לתיאודור הרצל." ~ [[אלי אשד]] * "בחזונו הציוני־ליברלי של הרצל, תושבי הארץ הלא־יהודים הם שווי־זכויות... מבחינת הרצל – מבלי שיזדקק לטרמינולוגיה המקובלת כיום במקומותינו – אין סתירה בין היות ישראל מדינת הלאום היהודית והיותה מדינת כל אזרחיה, אין סתירה בין היותה יהודית להיותה דמוקרטית." ~ [[שלמה אבינרי]] * "השמש איננו, אבל אורו עוד זורח!... שביבי שלהבת אהבתו לעם עולם אומלל, לארץ יפה אלמנה, שהצית האיש הזה ברוחנו, בדמנו, לא יכבו... לא יקום עוד איש נפלא כזה המאחד את גבורת המכבי עם מזימות דוד, אומץ לב רבי עקיבא... וענוות הלל, את יפי רבי יהודה הנשיא ואהבת־אש של רבי [[יהודה הלוי]]. רק פעם במשך אלפי שנים ייולד איש פלאים כזה." ~ דוד בן-גוריון במכתב לשמואל פוקס, לאחר מותו של הרצל{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק א', עמ' 35}} * "הרצל היה דגם ומופת מושלם ביותר ליהודי מכף־רגל ועד ראש, ליהודי עד נבכי ישותו. לא היה בו אפילו קו אחד, שאינו קו יהודי צרוף. הייתה זו אישיות נעלה, טיפוס אידיאלי, המזכיר לא את הגטו, אלא את התנ"ך." ~ [[זאב ז'בוטינסקי]]{{הערה|יהודי למופת, בתוך: זאב ז'בוטינסקי, '''כתבים: זכרונות בן־דורי''', עמ' 223}} * "ה' עמך גבור החייל! ליבבתנו אדוננו, ליבבתנו איש הלבב! מגיל ומרעד נפעמנו בהגלותך לעינינו, אחינו! בהגלות נגלות מתת יה לבני יעקב, בדמותך מתתיהו (תיאודור) בן יעקב." ~ מתוך מגילה שנמסרה לו על ידי קהילת וילנה בביקורו שם, אב תרס"ג. נוסחה על ידי [[W:זאב יעבץ|זאב יעבץ]]. * "סהדי בשחק (מעידים בשמים), כי מיתתו של מנהגינו פעלה עלי רושם מדכא ותפיל אותי על ערש דווי." ~ הרב [[W:יצחק יעקב ריינס|יצחק יעקב ריינס]], עם היוודע דבר פטירתו של הרצל * "ואף הרצל, זה התינוק הגדול (על משקל 'תינוק שנשבה') ששב אלינו מבין הגויים מלא הוד חלומות ועוז געגועים אדירים, זו האישיות של הטבעת הצורה הלאומית הכללית – צורת עם, על פני שאיפותינו ועבודתינו... אף הוא הרגיש, כמו באופן אינסטינקטיבי כי 'השיבה ליהדות קודמת לשיבה אל מדינת היהודים', וכי 'אין אומתנו אומה אלא באמונתה', וכי 'אנו מכירים עצמותנו ההיסטורית אך ורק באמונת אבותינו'." ~ הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] (לנתיבות ישראל ח"א ע' יט במהדורת בית אל) * "חוזה מדינת היהודים הד"ר בנימין זאב הרצל, יש לו זכות היסתורית (=היסטורית) מיוחדת בתקומת שלטוננו על ארצנו." ~ הנ"ל (שיחות הרצי"ה במדבר ע' 324 הערה 31) * "בכתביו של בנימין זאב הרצל ז"ל אין דברי אפיקורסות. בכתבי יומנו כתוב: 'אין אומתנו אומה אלא באמונתה'. מי שחושב ומדבר וכותב ככה הוא איש אמונה ולא אפיקורוס. והדברים חוזרים אל קדושת גזע מחצבתו, מאת הגאון הקדוש רבי יוסף צאיטאצק ז"ל." ~ הנ"ל, תוך רמיזה לכך שהרצל מצאצאיו של רבי [[W:יוסף טאיטאצאק|יוסף טאיטאצאק]] (לנתיבות ישראל ח"ב ע' תקצג במהדורת בית אל) * "הרצל השלים את המפעל של [[משה|משה רבנו]]. משה היה הגואל הראשון, הוא היה הגואל האחרון... הוא היה שליח של ההשגחה." ~ הרב אורי שרקי ([https://www.youtube.com/watch?v=FFKVtojtROg מקור]) * "היה לו מחשבות אפילו של התנצרות של העם היהודי כשהיה צעיר יותר, אבל הוא חזר בתשובה מזה. הוא כותב במפורש ביומניו. כך שלבוא בטענות אליו על דברים שחשב בצעירותו זה בעצם איסור דאורייתא להזכיר לבעל תשובה את עברו." ~ הרב אורי שרקי ([https://www.youtube.com/watch?v=FFKVtojtROg מקור]) * "הרצל בעל תשובה הוא. אמנם את הדרך הנכונה עוד לא מצא, ואולם הראה שצפון בו כוח של בעל תשובה אמיתי. איש כזה עלול לתעות עם חפשו את הדרך הנכונה, ואולם בהכרח ימצאנה סוף סוף... שהרצל היה בפנימיותו כולו דתי... העם היהודי קיווה לשמוע, התגעגע פשוט לשמוע שלוש מילים: עתיד, [[תקווה]] ואמונה. מפי הרצל שמע העם תכופות את המילים החמודות האלה." ~ הרב [[W:יחיאל יעקב ויינברג|יחיאל יעקב ויינברג]], "כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג זצ"ל", עמ' רצ"ח * "איש שחזונו ומעשיו הצילו את העם בדור של שמד וטמיעה, תקן תקווה לנואשים ועידוד לנחשלים... חלומו של המאמין הגדול ביעודי חוזנו ונביאינו נתקיים. חזונו של החולם הנפלא שקם לנו בדור האחרון פסק להיות אגדה. מדינת היהודים קמה ונהייתה." ~ [[W:יחיאל יעקב ויינברג|יחיאל יעקב ויינברג]], "הצופה", י"ח בתמוז תשי"ב * "לתבוע מן המעצמות... למסור את ארצנו הלאומית לאומה שדודת־המולדת... – רק בראשו של אדם המנוכר כליל לסגנון החיים היהודיים, לתלמוד, לתולדות העם היהודי, יכול היה לצוץ רעיון מטורף כזה... היה זה כאילו ילד יהודי שנולד הרבה לפני חורבן המדינה היהודית ואשר עדיין לא ידע מיהדותו דבר חוץ מן העובדה שארץ ישראל היא מולדתו, שקע בתרדמה של אלפיים שנה... ועתה הוא מתעורר לפתע, משפשף את עיניו ותר סביבו: 'איה אני? לאן הובילו אותי?... השיבו לי את המולדת שגזלתם ממני! תנו לי ואחזור הביתה... אני רוצה הביתה!' רק ילד יכול היה לדבר כך, או – גאון. אך שמא כל גאון הוא ילד." ~ הרב [[W:יצחק ברויאר|יצחק ברויאר]], 'דרכי', עמ' 35 * "נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה." ~ הרב [[אלחנן וסרמן]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=בנימין זאב הרצל}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:הרצל, בנימין זאב}} [[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים]] [[קטגוריה:ציונים]] [[קטגוריה:משפטנים]] [[קטגוריה:עיתונאים]] [[קטגוריה:משפטנים]] [[קטגוריה:סופרים יהודים]] [[קטגוריה:מחזאים אוסטרים]] jsf9l18mppw0graood3hu4hk0fdr6p5 0 17887 235768 133631 2026-05-20T05:31:23Z ~2026-26693-23 27290 235768 wikitext text/x-wiki [[קובץ:עודד פלד 2016.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|]] [[קובץ:SunFromClouds.jpg|ממוזער|168 פיקסלים|"שֶׁמֶשׁ מַפְצִיעָה מִבַּעַד לְקֶרַע עָנָן."]] '''[[W:עודד פלד|עודד פלד]]''' (נולד ב־1950) הוא משורר [[ישראל]]י. {{מפריד}} * "הַמִּלִּים שֶׁ[[אהבה|אוֹהֲבוֹת]] אוֹתִי מְשַׂחֲקוֹת בְּאַרְגַּז הַחוֹל שֶׁל חַיַּי." * "רוּחַ קַּלִּיל לוֹ אָצָה הַדֶּרֶךְ כְּמוֹ חוֹשֵׁש בַּנֶּשֶׁף לְאַחֵר." * "מְטַפֶּסֶת גִּבְעָה בְּדִמְדּוּמֵי יוֹם הוֹלֵךְ וּמַעֲרִיב." * "[[שמש|שֶׁמֶשׁ]] מַפְצִיעָה מִבַּעַד לְקֶרַע עָנָן." * "כָל הַשְּׁאָר עוֹד יְסֻפַּר עֵת שַׁחַר־רוּחַ יָבוֹא." * "כָל הַשְּׁאָר עוֹד יְסֻפַּר: דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו." * "תִּטְבֹּל בְּמֵי בֹּץ עַד צַוָּאר, תֵּצֵא תִּתְנַעֵר, תַּתִּיז לְכָל עֵבֶר בְּ[[שמחה|חֶדְוָה]]." ==אמרותיו== * "אוהב את חיי הכפר על כף ידו של הטבע – שם נמצא [[אלוהים]] בשבילי." * "הייתי רוצה מאוד לשבת ולשוחח עם [[וולט ויטמן]] שאת שיריו אני מתרגם באהבה ובאדיקות רבה זה שנים רבות." * "אני כותב בדרך כלל בחדר העבודה, אפילו ישירות למחשב, ולפעמים בטבע או בנסיעות – בפנקס – ומעתיק אחר כך את הנכתב למחשב." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=עודד פלד}} {{מיון רגיל:פלד, עודד}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] k2akiskn8909u7xcqunvhsq6lkp6fw3 235785 235768 2026-05-20T10:51:59Z קליאו 9676 /* */ 235785 wikitext text/x-wiki [[קובץ:עודד פלד 2016.jpg|ממוזער|152 פיקסלים|עודד פלד, 2016]] '''[[W:עודד פלד|עודד פלד]]''' (נולד ב־1950) הוא משורר [[ישראל]]י. {{מפריד}} * "הַמִּלִּים שֶׁ[[אהבה|אוֹהֲבוֹת]] אוֹתִי מְשַׂחֲקוֹת בְּאַרְגַּז הַחוֹל שֶׁל חַיַּי." * "רוּחַ קַּלִּיל לוֹ אָצָה הַדֶּרֶךְ כְּמוֹ חוֹשֵׁש בַּנֶּשֶׁף לְאַחֵר." * "מְטַפֶּסֶת גִּבְעָה בְּדִמְדּוּמֵי יוֹם הוֹלֵךְ וּמַעֲרִיב." * "[[שמש|שֶׁמֶשׁ]] מַפְצִיעָה מִבַּעַד לְקֶרַע עָנָן." * "כָל הַשְּׁאָר עוֹד יְסֻפַּר עֵת שַׁחַר־רוּחַ יָבוֹא." * "כָל הַשְּׁאָר עוֹד יְסֻפַּר: דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו." * "תִּטְבֹּל בְּמֵי בֹּץ עַד צַוָּאר, תֵּצֵא תִּתְנַעֵר, תַּתִּיז לְכָל עֵבֶר בְּ[[שמחה|חֶדְוָה]]." ==אמרותיו== * "אוהב את חיי הכפר על כף ידו של הטבע – שם נמצא [[אלוהים]] בשבילי." * "הייתי רוצה מאוד לשבת ולשוחח עם [[וולט ויטמן]] שאת שיריו אני מתרגם באהבה ובאדיקות רבה זה שנים רבות." * "אני כותב בדרך כלל בחדר העבודה, אפילו ישירות למחשב, ולפעמים בטבע או בנסיעות – בפנקס – ומעתיק אחר כך את הנכתב למחשב." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=עודד פלד}} {{מיון רגיל:פלד, עודד}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] itg6egu446r273k4m896zted12hrk5i 0 17970 235767 134189 2026-05-20T05:29:55Z ~2026-26693-23 27290 235767 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yoseph Sharon.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|]] [[קובץ:Rain falling.JPG|ממוזער|88 פיקסלים|"רואה גשם."]] '''[[W:יוסף שרון|יוסף שרון]]''' (נולד ב־1952) הוא [[שירה|משורר]] [[ישראל]]י. {{מפריד}} * "הטעם לסמכות שוב נתון לבחירה." * "הולך לצפות מן החלון ורואה גשם." * "ה[[זמן]] הוא כחופשה קצרה העוקבת אחר הבאה." * "הצייר שיצא למצוא את הנערה שצייר כבר חזר." * "אפשר עוד לטעום ממנו, מן העולם הזה, קצת טובה." * "הרי לא באנו ל[[עולם]] כדי לציית. קודם לכן נולדנו." * "המרשם היחיד כנגד תחשיב מר הוא התנהלות הזמן." * "דִיבֵּר כְּאִלּוּ יוֹם שָׁלֵם לִפְנֵי־כֵן הֵכִין עַצְמוֹ לְשִׂיחָה עִם מִישֶׁהוּ." * "זה היה מעין [[אושר]] פתאומי, כמו להיות בן־אדם בלי סיבות, בלי חיפוש או שאיפות." * "וַאֲנִי תְּנוּעַת הַשְׂכָּלָה וַחֲסִידוֹת וְהִתְנַגְּדוּת... וּמַהְפֵּכָה וְצָרְפָתִית ורובספיר וְאֶמַנְסִיפַּצְיָה... וּתְרוּעוֹת שֶׁל נִצְחוֹנוֹת וְהֶפְסֵדִים, עִם כָּל זֶה אֲנִי עוֹד צָרִיךְ לִחְיוֹת." {{מיון רגיל:שרון, יוסף}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] nko97f0zzp07c6n997150slgm8rry64 235776 235767 2026-05-20T10:40:42Z קליאו 9676 /* */ 235776 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yoseph Sharon.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|יוסף שרון]] [[קובץ:Rain falling.JPG| '''[[W:יוסף שרון|יוסף שרון]]''' (נולד ב־1952) הוא [[שירה|משורר]] [[ישראל]]י. {{מפריד}} * "הטעם לסמכות שוב נתון לבחירה." * "הולך לצפות מן החלון ורואה גשם." * "ה[[זמן]] הוא כחופשה קצרה העוקבת אחר הבאה." * "הצייר שיצא למצוא את הנערה שצייר כבר חזר." * "אפשר עוד לטעום ממנו, מן העולם הזה, קצת טובה." * "הרי לא באנו ל[[עולם]] כדי לציית. קודם לכן נולדנו." * "המרשם היחיד כנגד תחשיב מר הוא התנהלות הזמן." * "דִיבֵּר כְּאִלּוּ יוֹם שָׁלֵם לִפְנֵי־כֵן הֵכִין עַצְמוֹ לְשִׂיחָה עִם מִישֶׁהוּ." * "זה היה מעין [[אושר]] פתאומי, כמו להיות בן־אדם בלי סיבות, בלי חיפוש או שאיפות." * "וַאֲנִי תְּנוּעַת הַשְׂכָּלָה וַחֲסִידוֹת וְהִתְנַגְּדוּת... וּמַהְפֵּכָה וְצָרְפָתִית ורובספיר וְאֶמַנְסִיפַּצְיָה... וּתְרוּעוֹת שֶׁל נִצְחוֹנוֹת וְהֶפְסֵדִים, עִם כָּל זֶה אֲנִי עוֹד צָרִיךְ לִחְיוֹת." {{מיון רגיל:שרון, יוסף}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] 76c1z9emdekhcczqmcbp53jfbvzqim3 235777 235776 2026-05-20T10:41:09Z קליאו 9676 /* */ 235777 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yoseph Sharon.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|יוסף שרון]] '''[[W:יוסף שרון|יוסף שרון]]''' (נולד ב־1952) הוא [[שירה|משורר]] [[ישראל]]י. {{מפריד}} * "הטעם לסמכות שוב נתון לבחירה." * "הולך לצפות מן החלון ורואה גשם." * "ה[[זמן]] הוא כחופשה קצרה העוקבת אחר הבאה." * "הצייר שיצא למצוא את הנערה שצייר כבר חזר." * "אפשר עוד לטעום ממנו, מן העולם הזה, קצת טובה." * "הרי לא באנו ל[[עולם]] כדי לציית. קודם לכן נולדנו." * "המרשם היחיד כנגד תחשיב מר הוא התנהלות הזמן." * "דִיבֵּר כְּאִלּוּ יוֹם שָׁלֵם לִפְנֵי־כֵן הֵכִין עַצְמוֹ לְשִׂיחָה עִם מִישֶׁהוּ." * "זה היה מעין [[אושר]] פתאומי, כמו להיות בן־אדם בלי סיבות, בלי חיפוש או שאיפות." * "וַאֲנִי תְּנוּעַת הַשְׂכָּלָה וַחֲסִידוֹת וְהִתְנַגְּדוּת... וּמַהְפֵּכָה וְצָרְפָתִית ורובספיר וְאֶמַנְסִיפַּצְיָה... וּתְרוּעוֹת שֶׁל נִצְחוֹנוֹת וְהֶפְסֵדִים, עִם כָּל זֶה אֲנִי עוֹד צָרִיךְ לִחְיוֹת." {{מיון רגיל:שרון, יוסף}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] 9byi9fl7kzkpdo4p5j62bukq1wmteyl 0 18475 235773 178837 2026-05-20T05:47:01Z ~2026-26693-23 27290 235773 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Dr. Gilad Meiri - at Beit Ha'am - Jerusalem.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|]] [[קובץ:גלעד מאירי במקום לשירה במושבה הגרמנית (15279837720).jpg|ממוזער|194 פיקסלים]] '''[[W:גלעד מאירי|גלעד מאירי]]''' (נולד ב־1965) הוא משורר וסופר [[ישראל]]י. ==מתוך שיריו== ===כללי=== * "תוהה מדוע ה[[שירה]] בחרה בך." * "להמריא על אופני [[אושר]] נייחים." * "זכרונות המבשמים את הסמטאות." * "עוד קצת [[סבלנות]]. אני מרוויח זמן איכות." * "מקלדות נשקו לתוך הלילה, נשיקות ממשקים, פס רחב של [[אהבה]]." ==="חיפוש מתקדם" (2010)=== {{הפניה לערך מורחב|חיפוש מתקדם}} * "תשובה קטנה לשאלה גדולה, שיר קצר." * "התקפה מתפרצת של אי שקט בגופי." * "פס הפרדה בין איש זר ל[[אישה]] זרה." ==פרוזה== * "היא מיעטה במזונות מחשש לגשמיות." * "מזכרות שקט קטנות שמנציחות את זיכרון השקט של ה[[מוזיאון]]." * "בעידן ה[[גלובליזציה]] לא נשאר חלל ארגוני או עסקי לאורך זמן." {{מיון רגיל:מאירי, גלעד}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] oyxvwo5i1d029bcp4ickhna2q5hkvig 235779 235773 2026-05-20T10:44:06Z קליאו 9676 /* */ 235779 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Dr. Gilad Meiri - at Beit Ha'am - Jerusalem.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|גלעד מאירי] '''[[W:גלעד מאירי|גלעד מאירי]]''' (נולד ב־1965) הוא משורר וסופר [[ישראל]]י. ==מתוך שיריו== ===כללי=== * "תוהה מדוע ה[[שירה]] בחרה בך." * "להמריא על אופני [[אושר]] נייחים." * "זכרונות המבשמים את הסמטאות." * "עוד קצת [[סבלנות]]. אני מרוויח זמן איכות." * "מקלדות נשקו לתוך הלילה, נשיקות ממשקים, פס רחב של [[אהבה]]." ==="חיפוש מתקדם" (2010)=== {{הפניה לערך מורחב|חיפוש מתקדם}} * "תשובה קטנה לשאלה גדולה, שיר קצר." * "התקפה מתפרצת של אי שקט בגופי." * "פס הפרדה בין איש זר ל[[אישה]] זרה." ==פרוזה== * "היא מיעטה במזונות מחשש לגשמיות." * "מזכרות שקט קטנות שמנציחות את זיכרון השקט של ה[[מוזיאון]]." * "בעידן ה[[גלובליזציה]] לא נשאר חלל ארגוני או עסקי לאורך זמן." {{מיון רגיל:מאירי, גלעד}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] rwmfe04bqtf34p6yu11ulg7vixg1rhd 235780 235779 2026-05-20T10:44:27Z קליאו 9676 /* */ 235780 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Dr. Gilad Meiri - at Beit Ha'am - Jerusalem.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|גלעד מאירי]] '''[[W:גלעד מאירי|גלעד מאירי]]''' (נולד ב־1965) הוא משורר וסופר [[ישראל]]י. ==מתוך שיריו== ===כללי=== * "תוהה מדוע ה[[שירה]] בחרה בך." * "להמריא על אופני [[אושר]] נייחים." * "זכרונות המבשמים את הסמטאות." * "עוד קצת [[סבלנות]]. אני מרוויח זמן איכות." * "מקלדות נשקו לתוך הלילה, נשיקות ממשקים, פס רחב של [[אהבה]]." ==="חיפוש מתקדם" (2010)=== {{הפניה לערך מורחב|חיפוש מתקדם}} * "תשובה קטנה לשאלה גדולה, שיר קצר." * "התקפה מתפרצת של אי שקט בגופי." * "פס הפרדה בין איש זר ל[[אישה]] זרה." ==פרוזה== * "היא מיעטה במזונות מחשש לגשמיות." * "מזכרות שקט קטנות שמנציחות את זיכרון השקט של ה[[מוזיאון]]." * "בעידן ה[[גלובליזציה]] לא נשאר חלל ארגוני או עסקי לאורך זמן." {{מיון רגיל:מאירי, גלעד}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] jtjn6l5ibx4m5q3jpl3pn6druw1q5ys 235786 235780 2026-05-20T10:55:08Z קליאו 9676 /* חיפוש מתקדם (2010) */ 235786 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Dr. Gilad Meiri - at Beit Ha'am - Jerusalem.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|גלעד מאירי]] '''[[W:גלעד מאירי|גלעד מאירי]]''' (נולד ב־1965) הוא משורר וסופר [[ישראל]]י. ==מתוך שיריו== ===כללי=== * "תוהה מדוע ה[[שירה]] בחרה בך." * "להמריא על אופני [[אושר]] נייחים." * "זכרונות המבשמים את הסמטאות." * "עוד קצת [[סבלנות]]. אני מרוויח זמן איכות." * "מקלדות נשקו לתוך הלילה, נשיקות ממשקים, פס רחב של [[אהבה]]." ===חיפוש מתקדם (2010)=== {{הפניה לערך מורחב|חיפוש מתקדם}} * "תשובה קטנה לשאלה גדולה, שיר קצר." * "התקפה מתפרצת של אי שקט בגופי." * "פס הפרדה בין איש זר ל[[אישה]] זרה." ==פרוזה== * "היא מיעטה במזונות מחשש לגשמיות." * "מזכרות שקט קטנות שמנציחות את זיכרון השקט של ה[[מוזיאון]]." * "בעידן ה[[גלובליזציה]] לא נשאר חלל ארגוני או עסקי לאורך זמן." {{מיון רגיל:מאירי, גלעד}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] oagvqvkfkvzc3lcuefiub0ilxjge1rw 235787 235786 2026-05-20T10:58:04Z קליאו 9676 /* כללי */ 235787 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Dr. Gilad Meiri - at Beit Ha'am - Jerusalem.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|גלעד מאירי]] '''[[W:גלעד מאירי|גלעד מאירי]]''' (נולד ב־1965) הוא משורר וסופר [[ישראל]]י. ==מתוך שיריו== ===כללי=== * "תוהה מדוע ה[[שירה]] בחרה בך." * "להמריא על אופני [[אושר]] נייחים." * "זכרונות המבשמים את הסמטאות." * "עוד קצת [[סבלנות]]. אני מרוויח זמן איכות." * "מַשְׁרֶה אֶת תְּשׁוּקָתוֹ עַל אֶדֶן חַלּוֹנָהּ." * "מקלדות נשקו לתוך הלילה, נשיקות ממשקים, פס רחב של [[אהבה]]." ===חיפוש מתקדם (2010)=== {{הפניה לערך מורחב|חיפוש מתקדם}} * "תשובה קטנה לשאלה גדולה, שיר קצר." * "התקפה מתפרצת של אי שקט בגופי." * "פס הפרדה בין איש זר ל[[אישה]] זרה." ==פרוזה== * "היא מיעטה במזונות מחשש לגשמיות." * "מזכרות שקט קטנות שמנציחות את זיכרון השקט של ה[[מוזיאון]]." * "בעידן ה[[גלובליזציה]] לא נשאר חלל ארגוני או עסקי לאורך זמן." {{מיון רגיל:מאירי, גלעד}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] na8g3e3wyt0sq29qax8fbqzpsr4xfy1 0 18506 235772 227387 2026-05-20T05:40:23Z ~2026-26693-23 27290 235772 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Avraham Chalfi, Tel Aviv-Yafo (997008137029505171).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|]] [[קובץ:Mirror.jpg|ממוזער|148 פיקסלים|"ראי שהזקין ממראות."]] '''[[W:אברהם חלפי|אברהם חלפי]]''' (1906–1980) הוא [[שירה|משורר]] [[ישראל]]י. {{מפריד}} * "למי שתהיי [[חיים|חייו]] מלאי שיר." * "ה[[אור]] המלא הרומז מגובהי אל עומקי." * "חָי אֲנִי פְּרִידָה, חוֹזֶרֶת יוֹם חוֹזֶרֶת לַיְלָה מֵחַיַּי." * "ראית איך חיבקתי את שמך בלכתי, בשכבי, בקומי." * "לו ראית [[אדם]] בחדרו מול [[ראי]] שהזקין ממראות." * "לִבשי חלוקך הוורוד לעת ליל, עוד מעט ואבוא אליך." * "חיפשתי אותך בלילות וברוח, חיפשתי אותך בשרב וּבַטָּל." * "הוא הולך ברחוב ושר ורואה [[ילדות|ילדים]] ו[[שמים]]." * "שוב היא רוקמת [[חיוך]] לקראת קבלת פני אורחים שיבואו." * "נוֹתְרוּ שָׁנִים סְפוּרוֹת. אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי סְפוּרוֹת נוֹתְרוּ לִי. לָכֵן אֲנִי רוֹדֵף." * "למות. למות בסתר. בלי לשאול על מה ולמה. לעצום עיני הלב בעוד הכול – הכול קיים." * "בטרם בא [[מוות|מותי]] אני אומר, בכל הרוך אני אומר, כי לו [[בכי]]ת מעט... הייתי גם אני בשקט רב כמו נהר רוגע בין חופיו, זורם הולך אל גורלי." ==ראו גם== * ציטוטים מספר שיריו: '''[[בצל כל מקום]]''' * '''[[עטור מצחך]]''' {{מיון רגיל:חלפי, אברהם}} [[קטגוריה:משוררים עבריים]] [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] pkel41sodbco2n5rw089bmzkbcwus1i 235781 235772 2026-05-20T10:46:09Z קליאו 9676 /* */ 235781 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Avraham Chalfi, Tel Aviv-Yafo (997008137029505171).jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אברהם חלפי]] '''[[W:אברהם חלפי|אברהם חלפי]]''' (1906–1980) הוא [[שירה|משורר]] [[ישראל]]י. {{מפריד}} * "למי שתהיי [[חיים|חייו]] מלאי שיר." * "ה[[אור]] המלא הרומז מגובהי אל עומקי." * "חָי אֲנִי פְּרִידָה, חוֹזֶרֶת יוֹם חוֹזֶרֶת לַיְלָה מֵחַיַּי." * "ראית איך חיבקתי את שמך בלכתי, בשכבי, בקומי." * "לו ראית [[אדם]] בחדרו מול [[ראי]] שהזקין ממראות." * "לִבשי חלוקך הוורוד לעת ליל, עוד מעט ואבוא אליך." * "חיפשתי אותך בלילות וברוח, חיפשתי אותך בשרב וּבַטָּל." * "הוא הולך ברחוב ושר ורואה [[ילדות|ילדים]] ו[[שמים]]." * "שוב היא רוקמת [[חיוך]] לקראת קבלת פני אורחים שיבואו." * "נוֹתְרוּ שָׁנִים סְפוּרוֹת. אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי סְפוּרוֹת נוֹתְרוּ לִי. לָכֵן אֲנִי רוֹדֵף." * "למות. למות בסתר. בלי לשאול על מה ולמה. לעצום עיני הלב בעוד הכול – הכול קיים." * "בטרם בא [[מוות|מותי]] אני אומר, בכל הרוך אני אומר, כי לו [[בכי]]ת מעט... הייתי גם אני בשקט רב כמו נהר רוגע בין חופיו, זורם הולך אל גורלי." ==ראו גם== * ציטוטים מספר שיריו: '''[[בצל כל מקום]]''' * '''[[עטור מצחך]]''' {{מיון רגיל:חלפי, אברהם}} [[קטגוריה:משוררים עבריים]] [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] m754srnjubzus3r0aow4xs2cwvn3zeq 235782 235781 2026-05-20T10:46:33Z קליאו 9676 /* */ 235782 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Avraham Chalfi, Tel Aviv-Yafo (997008137029505171).jpg|ממוזער|190 פיקסלים|אברהם חלפי]] '''[[W:אברהם חלפי|אברהם חלפי]]''' (1906–1980) הוא [[שירה|משורר]] [[ישראל]]י. {{מפריד}} * "למי שתהיי [[חיים|חייו]] מלאי שיר." * "ה[[אור]] המלא הרומז מגובהי אל עומקי." * "חָי אֲנִי פְּרִידָה, חוֹזֶרֶת יוֹם חוֹזֶרֶת לַיְלָה מֵחַיַּי." * "ראית איך חיבקתי את שמך בלכתי, בשכבי, בקומי." * "לו ראית [[אדם]] בחדרו מול [[ראי]] שהזקין ממראות." * "לִבשי חלוקך הוורוד לעת ליל, עוד מעט ואבוא אליך." * "חיפשתי אותך בלילות וברוח, חיפשתי אותך בשרב וּבַטָּל." * "הוא הולך ברחוב ושר ורואה [[ילדות|ילדים]] ו[[שמים]]." * "שוב היא רוקמת [[חיוך]] לקראת קבלת פני אורחים שיבואו." * "נוֹתְרוּ שָׁנִים סְפוּרוֹת. אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי סְפוּרוֹת נוֹתְרוּ לִי. לָכֵן אֲנִי רוֹדֵף." * "למות. למות בסתר. בלי לשאול על מה ולמה. לעצום עיני הלב בעוד הכול – הכול קיים." * "בטרם בא [[מוות|מותי]] אני אומר, בכל הרוך אני אומר, כי לו [[בכי]]ת מעט... הייתי גם אני בשקט רב כמו נהר רוגע בין חופיו, זורם הולך אל גורלי." ==ראו גם== * ציטוטים מספר שיריו: '''[[בצל כל מקום]]''' * '''[[עטור מצחך]]''' {{מיון רגיל:חלפי, אברהם}} [[קטגוריה:משוררים עבריים]] [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] 13hwvtd3aemz8sjmeskja4pvrm9ezxr 0 18889 235770 228952 2026-05-20T05:35:28Z ~2026-26693-23 27290 235770 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Amir Gilboa (997009327296405171).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|]] [[קובץ:Morning sky shortly after sunrise, High Desert, California.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|"זרוח־שמש, אחר לילה שקם מן הסף."]] '''[[W:אמיר גלבע|אמיר גלבֹּע]]''' ('''גלבֹּוע'''; 25 בספטמבר 1917 – 2 בספטמבר 1984) הוא משורר [[ישראל]]י. {{מפריד}} * "אֲנִי [[שתיקה|שׁוֹתֵק]] בִּפְנִימוֹ שֶׁל כָּל חֶדֶר." * "בשביל הזה ודאי לי שוב לא אעבור." * "הוֹ אֱלֹהַי, אֵיךְ הָיִינוּ חֲבוּקִים!" * "לבו עכשיו עם ה[[מים]] זורם אל ארץ אחרת." * "[[אור]] שגלוי הוא. אור של שבחים. אור ה[[חיים]]." * "פִּתְאוֹם קָם אָדָם בַּבּוֹקֶר וּמַרְגִּישׁ כִּי הוּא עָם וּמַתְחִיל לָלֶכֶת, וּלְכָל הַנִּפְגָּשׁ בְּדַרְכּוֹ קוֹרֵא הוּא שָׁלוֹם." * "הנה אעשה כדור מן ה[[צער]], כמה צבעים ישחקו בו." * "אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים בִּי סָרָה, ולֹא אִכְפַּת כִּי דְּבָרָם שָׁוְא." * "אֲנִי שׁוֹמְעֵךְ שׁוֹזְרָה שְׁמִי בְּתוֹךְ שְׁמֵךְ. וְיָרֵךְ הוֹדְקָה יָרֵךְ." * "עָמַדְתִּי מַכֶּה עִם מַכּוֹשׁ בַּכּוֹכָב, מְנַתֵּז אֶת הָאֹפֶק הַמְאֹהָב בְּכַסְפַּת כְּחוֹל הַשָּׁמַיִם." * "הָלְכָה [[שמחה|שִׂמְחָה]] בַּשּׁוּק הָלְכָה בָּרְחוֹבוֹת, בַּגַּנִּים וְלֹא שָׂמוּ בָּהּ עַיִן וְלֹא הִטּוּ לָהּ הַלֵּב." * "הומה בי סוף המכה לרגלי את מותי גל אחר גל – על פני חיים רבים יתרומם ויתגדל." * "אִם תְּקַבֵּל [[שבת|שַׁבָּת]] הַמַּלְכָּה אֶת פָּנַי יִלְבַּשׁ גּוּפִי שַׁבָּת יוֹם יוֹם וְגוּפִי יֶחֱזַק וְהַשַּׁבָּת בַּנֶּפֶשׁ תְּהִי." * "לוּ מֵאָה כּוֹבָעִים לְרֹאשִׁי הָיִיתִי יוֹצֵא אֶל כִּכַּר הַשּׁוּק, מְפַנֶּה לִי דֶּרֶךְ בְּכִכַּר הַשּׁוּק וְזוֹרְקָם עָל מִשִּׂמְחָה." * "[[אור]] סובב וסובב במעגלי ניגוניו ובא משמיו, ונושק אל הארץ בפליאה מחדש, כבוקר הבא זרוח־שמש, אחר לילה שקם מן הסף." ==נאמר עליו== * "מגדולי המשוררים שפעלו בארץ ומהבולטים והמורכבים להגדרה שבין משוררי דור תש"ח." ~ גילי איזקוביץ * "זה משורר שיודע לשמוח את שמחת הקיום בלי שיאבד ולו טיפה אחת של עומק תוך התבוננות בהווייתה." ~ רן יגיל וחן ישראל קלינמן {{מיון רגיל:גלבע, אמיר}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] [[קטגוריה:משוררים עבריים]] [[קטגוריה:זוכי פרס ישראל]] 6t311plvhaml1zwlcn8d9usl7xi8w9b 235784 235770 2026-05-20T10:50:19Z קליאו 9676 /* */ 235784 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Amir Gilboa (997009327296305171).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|אמיר גלבע]] '''[[W:אמיר גלבע|אמיר גלבֹּע]]''' ('''גלבֹּוע'''; 25 בספטמבר 1917 – 2 בספטמבר 1984) הוא משורר [[ישראל]]י. {{מפריד}} * "אֲנִי [[שתיקה|שׁוֹתֵק]] בִּפְנִימוֹ שֶׁל כָּל חֶדֶר." * "בשביל הזה ודאי לי שוב לא אעבור." * "הוֹ אֱלֹהַי, אֵיךְ הָיִינוּ חֲבוּקִים!" * "לבו עכשיו עם ה[[מים]] זורם אל ארץ אחרת." * "[[אור]] שגלוי הוא. אור של שבחים. אור ה[[חיים]]." * "פִּתְאוֹם קָם אָדָם בַּבּוֹקֶר וּמַרְגִּישׁ כִּי הוּא עָם וּמַתְחִיל לָלֶכֶת, וּלְכָל הַנִּפְגָּשׁ בְּדַרְכּוֹ קוֹרֵא הוּא שָׁלוֹם." * "הנה אעשה כדור מן ה[[צער]], כמה צבעים ישחקו בו." * "אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים בִּי סָרָה, ולֹא אִכְפַּת כִּי דְּבָרָם שָׁוְא." * "אֲנִי שׁוֹמְעֵךְ שׁוֹזְרָה שְׁמִי בְּתוֹךְ שְׁמֵךְ. וְיָרֵךְ הוֹדְקָה יָרֵךְ." * "עָמַדְתִּי מַכֶּה עִם מַכּוֹשׁ בַּכּוֹכָב, מְנַתֵּז אֶת הָאֹפֶק הַמְאֹהָב בְּכַסְפַּת כְּחוֹל הַשָּׁמַיִם." * "הָלְכָה [[שמחה|שִׂמְחָה]] בַּשּׁוּק הָלְכָה בָּרְחוֹבוֹת, בַּגַּנִּים וְלֹא שָׂמוּ בָּהּ עַיִן וְלֹא הִטּוּ לָהּ הַלֵּב." * "הומה בי סוף המכה לרגלי את מותי גל אחר גל – על פני חיים רבים יתרומם ויתגדל." * "אִם תְּקַבֵּל [[שבת|שַׁבָּת]] הַמַּלְכָּה אֶת פָּנַי יִלְבַּשׁ גּוּפִי שַׁבָּת יוֹם יוֹם וְגוּפִי יֶחֱזַק וְהַשַּׁבָּת בַּנֶּפֶשׁ תְּהִי." * "לוּ מֵאָה כּוֹבָעִים לְרֹאשִׁי הָיִיתִי יוֹצֵא אֶל כִּכַּר הַשּׁוּק, מְפַנֶּה לִי דֶּרֶךְ בְּכִכַּר הַשּׁוּק וְזוֹרְקָם עָל מִשִּׂמְחָה." * "[[אור]] סובב וסובב במעגלי ניגוניו ובא משמיו, ונושק אל הארץ בפליאה מחדש, כבוקר הבא זרוח־שמש, אחר לילה שקם מן הסף." ==נאמר עליו== * "מגדולי המשוררים שפעלו בארץ ומהבולטים והמורכבים להגדרה שבין משוררי דור תש"ח." ~ גילי איזקוביץ * "זה משורר שיודע לשמוח את שמחת הקיום בלי שיאבד ולו טיפה אחת של עומק תוך התבוננות בהווייתה." ~ רן יגיל וחן ישראל קלינמן {{מיון רגיל:גלבע, אמיר}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] [[קטגוריה:משוררים עבריים]] [[קטגוריה:זוכי פרס ישראל]] qutmu282m1nufd1hh3jqkkuzy5wi2gd 0 25156 235771 194166 2026-05-20T05:37:40Z ~2026-26693-23 27290 235771 wikitext text/x-wiki [[קובץ:WEISSNACHI..jpg|ממוזער|210 פיקסלים|]] '''[[w:נחי וייס|נחי וייס]]''' (באנגלית: '''Nachi Weiss''') (נולד ב־1988) הוא יוצר, כותב ו[[משורר]] [[ישראל|ישראלי]]. ==אמרותיו== * "צריך אדם אישה ו[[עליית גג]] להיות מתגעגע אחריהן." * "מותק ה[[חושך]] דוחק בי להזדרז לחיות." * "ה[[אהבה]] עלולה להתכלות עם הזמן, באה השירה ומשאירה אותה חיה לעד." * "אולי אפשר היה לעכב בעדי, לעצור בעדי כבר אי אפשר." * "אנו חוזרים למקומות שלא הבנו יותר ממקומות שכבר הבנו." * "לא מפסיקים שיר באמצע." * "אהבות יש לעתים לחיות על הרגע, וחיים – על גבול הסכנה." * "הדבר הכי רוחני הוא השמירה על האלוהי בשעה שאתה יורד עמוק בגשמי." * "אם לא נלמד נשתגע, אם לא נצא מהחדר לא ישוררו הציפורים, אם לא ניצור נמות." ==מותק החושך (2022)== * "מוקדש לשוברי הלוחות הראשונות בעד שניות חזקות יותר." * "החוזקה והאמירה הייחודית שלנו לעולם היא בדיוק אותו חלק בתוכנו שאנו לא מאמינים לו." * "מה שאיבדתי ולא שייך לי הופך לשיר, מה שאיבדתי ושייך לי עוד ישוב ויהיה למנגינת חיי." * "אנשים שאין להם [[בית]] בשום מקום תמיד הולכים למקום אחר בשביל הפעם הראשונה." * "איש ללא אישה כמכונית ללא מראות." * "בלילות אני מוציא את [[אלוהים]] מקברו החי." * "חולם על מסעות שלא יצאו לדרך, סיפורים שטרם סופרו." * "סיפוק עלול להיות סימן למות התשוקה." * "כדי לחיות יש [[שינוי|להשתנות]] לעיתים קרובות." {{מיון רגיל:וייס, נחי}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] nbddd9csb4wyzbnltmppggyki72cor6 235783 235771 2026-05-20T10:47:32Z קליאו 9676 /* */ 235783 wikitext text/x-wiki [[קובץ:WEISSNACHI..jpg|ממוזער|156 פיקסלים|נחי וייס]] '''[[w:נחי וייס|נחי וייס]]''' (באנגלית: '''Nachi Weiss''') (נולד ב־1988) הוא יוצר, כותב ו[[משורר]] [[ישראל|ישראלי]]. ==אמרותיו== * "צריך אדם אישה ו[[עליית גג]] להיות מתגעגע אחריהן." * "מותק ה[[חושך]] דוחק בי להזדרז לחיות." * "ה[[אהבה]] עלולה להתכלות עם הזמן, באה השירה ומשאירה אותה חיה לעד." * "אולי אפשר היה לעכב בעדי, לעצור בעדי כבר אי אפשר." * "אנו חוזרים למקומות שלא הבנו יותר ממקומות שכבר הבנו." * "לא מפסיקים שיר באמצע." * "אהבות יש לעתים לחיות על הרגע, וחיים – על גבול הסכנה." * "הדבר הכי רוחני הוא השמירה על האלוהי בשעה שאתה יורד עמוק בגשמי." * "אם לא נלמד נשתגע, אם לא נצא מהחדר לא ישוררו הציפורים, אם לא ניצור נמות." ==מותק החושך (2022)== * "מוקדש לשוברי הלוחות הראשונות בעד שניות חזקות יותר." * "החוזקה והאמירה הייחודית שלנו לעולם היא בדיוק אותו חלק בתוכנו שאנו לא מאמינים לו." * "מה שאיבדתי ולא שייך לי הופך לשיר, מה שאיבדתי ושייך לי עוד ישוב ויהיה למנגינת חיי." * "אנשים שאין להם [[בית]] בשום מקום תמיד הולכים למקום אחר בשביל הפעם הראשונה." * "איש ללא אישה כמכונית ללא מראות." * "בלילות אני מוציא את [[אלוהים]] מקברו החי." * "חולם על מסעות שלא יצאו לדרך, סיפורים שטרם סופרו." * "סיפוק עלול להיות סימן למות התשוקה." * "כדי לחיות יש [[שינוי|להשתנות]] לעיתים קרובות." {{מיון רגיל:וייס, נחי}} [[קטגוריה:משוררים ישראלים]] ifz5vnjcpvtp8nm42kp5sog2z8ud6xm 0 29714 235750 235740 2026-05-19T13:34:43Z קליאו 9676 /* */ 235750 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=טווס}} * "טווס זהב אני רואה שם. תמהו ואמרו: טווס זהב אתה רואה על הים?" ~ [[נתן זך]], "[[קוף המחט]]" * "הדברים ה[[יופי|יפים]] שבעולם הם אלה שאין בהם תועלת. לדוגמה: הטווס והשושן." ~ [[ג'ון ראסקין]] * "הטווס מראה את [[נוצה|נוצותיו]]. שתי גבירות מדברות על שמלות. ציפורי הפלמינגו עומדות על רגל אחת." ~ [[רות בונדי]], 'גן חיות בג'ונגל' [[קטגוריה:בעלי חיים]] nzr6abp9b9sghfz053wd3g3gyuvbflt 235751 235750 2026-05-19T13:37:35Z קליאו 9676 /* */ 235751 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=טווס}} * "טווס זהב אני רואה שם. תמהו ואמרו: טווס זהב אתה רואה על הים?" ~ [[נתן זך]], "[[קוף המחט]]" * "הדברים ה[[יופי|יפים]] שבעולם הם אלה שאין בהם תועלת. לדוגמה: הטווס והשושן." ~ [[ג'ון ראסקין]] * "הטווס מראה את [[נוצה|נוצותיו]]. שתי גבירות מדברות על שמלות. ציפורי הפלמינגו עומדות על רגל אחת." ~ [[רות בונדי]], 'גן חיות בג'ונגל' * "הרבה שירים נשלחו אליי, היו הרבה פניות והתעניינות. הרגשתי כמו טווס, שזה לבדו מזין תשוקה לעבוד." ~ [[נורית גלרון]] [[קטגוריה:בעלי חיים]] r4fdex08yzuguo6ph8db1fnhqyu7866 235755 235751 2026-05-19T17:43:57Z קליאו 9676 235755 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=טווס}} * "טווס זהב אני רואה שם. תמהו ואמרו: טווס זהב אתה רואה על הים?" ~ [[נתן זך]], "[[קוף המחט]]" * "הדברים ה[[יופי|יפים]] שבעולם הם אלה שאין בהם תועלת. לדוגמה: הטווס והשושן." ~ [[ג'ון ראסקין]] לפעמים נדמה לי שאני מרמה את כל העולם, ושבעצם אינני אלא ברווזון מכוער, שרק נוצת־טווס יפהפייה אחת לו [[אידה צורית]] שושנה והזקנים * "הטווס מראה את [[נוצה|נוצותיו]]. שתי גבירות מדברות על שמלות. ציפורי הפלמינגו עומדות על רגל אחת." ~ [[רות בונדי]], 'גן חיות בג'ונגל' * "הרבה שירים נשלחו אליי, היו הרבה פניות והתעניינות. הרגשתי כמו טווס, שזה לבדו מזין תשוקה לעבוד." ~ [[נורית גלרון]] [[קטגוריה:בעלי חיים]] izzht19y367smjjwzofxfljb567nell 235756 235755 2026-05-19T17:44:29Z קליאו 9676 235756 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=טווס}} * "טווס זהב אני רואה שם. תמהו ואמרו: טווס זהב אתה רואה על הים?" ~ [[נתן זך]], "[[קוף המחט]]" * "הדברים ה[[יופי|יפים]] שבעולם הם אלה שאין בהם תועלת. לדוגמה: הטווס והשושן." ~ [[ג'ון ראסקין]] * "לפעמים נדמה לי שאני מרמה את כל העולם, ושבעצם אינני אלא ברווזון מכוער, שרק נוצת־טווס יפהפייה אחת לו." ~ [[אידה צורית]], 'שושנה והזקנים' * "הטווס מראה את [[נוצה|נוצותיו]]. שתי גבירות מדברות על שמלות. ציפורי הפלמינגו עומדות על רגל אחת." ~ [[רות בונדי]], 'גן חיות בג'ונגל' * "הרבה שירים נשלחו אליי, היו הרבה פניות והתעניינות. הרגשתי כמו טווס, שזה לבדו מזין תשוקה לעבוד." ~ [[נורית גלרון]] [[קטגוריה:בעלי חיים]] eqdnbms6t190dur3er4xlyl8bz7l3zd 235757 235756 2026-05-19T17:45:54Z קליאו 9676 235757 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Paon1.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=טווס}} * "טווס זהב אני רואה שם. תמהו ואמרו: טווס זהב אתה רואה על הים?" ~ [[נתן זך]], "[[קוף המחט]]" * "הדברים ה[[יופי|יפים]] שבעולם הם אלה שאין בהם תועלת. לדוגמה: הטווס והשושן." ~ [[ג'ון ראסקין]] * "לפעמים נדמה לי שאני מרמה את כל העולם, ושבעצם אינני אלא ברווזון מכוער, שרק נוצת־טווס יפהפייה אחת לו." ~ [[אידה צורית]], 'שושנה והזקנים' * "הטווס מראה את [[נוצה|נוצותיו]]. שתי גבירות מדברות על שמלות. ציפורי הפלמינגו עומדות על רגל אחת." ~ [[רות בונדי]], 'גן חיות בג'ונגל' * "הרבה שירים נשלחו אליי, היו הרבה פניות והתעניינות. הרגשתי כמו טווס, שזה לבדו מזין תשוקה לעבוד." ~ [[נורית גלרון]] [[קטגוריה:בעלי חיים]] 0pywt8p730m9dnf6av1h22qayjtzcyj 0 29715 235758 2026-05-19T17:47:38Z קליאו 9676 דף חדש 235758 wikitext text/x-wiki [[קובץ:קבר התנא רבי יהודה בר אילעי.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] '''[[W:רבי יהודה|רבי יהודה בר אִלְעָאי]]''' (מוזכר בדרך כלל כ'''רבי יהודה''') היה [[תנאים|תנא]]. {{מפריד}} * "הֱוֵי זָהִיר בַּתַּלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן." ~ [[s:משנה אבות ד יג|משנה אבות ד יג]] * "אֵין מַעֲלִין לִכְהֻנָּה עַל פִּי עֵד אֶחָד." ~ [[s:משנה כתובות ב ח|כתובות ב ח]] * "אֵין מוֹכְרִין אֶת שֶׁל רַבִּים לַיָּחִיד, מִפְּנֵי שֶׁמוֹרִידִין אוֹתוֹ מִקְּדֻשָׁתוֹ." ~ [[s:משנה מגילה ג א|מגילה ג א]] * "עוֹשֶׂה לוֹ לִמּוּדִים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחֲמִיץ." ~ [[s:משנה מועד קטן ב ב|מועד קטן ב ב]] * "כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות." ~ {{בבלי|קידושין|כט|א}} {{מיון רגיל:יהודה, רבי קטגוריה:תנאים l9iqgvoeo70qlef8a5foqk9gt7ml1wa 235759 235758 2026-05-19T17:48:42Z קליאו 9676 235759 wikitext text/x-wiki [[קובץ:קבר התנא רבי יהודה בר אילעי.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] '''[[W:רבי יהודה|רבי יהודה בר אִלְעָאי]]''' (מוזכר בדרך כלל כ'''רבי יהודה''') היה [[W:תנאים|תנא]]. {{מפריד}} * "הֱוֵי זָהִיר בַּתַּלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן." ~ [[s:משנה אבות ד יג|משנה אבות ד יג]] * "אֵין מַעֲלִין לִכְהֻנָּה עַל פִּי עֵד אֶחָד." ~ [[s:משנה כתובות ב ח|כתובות ב ח]] * "אֵין מוֹכְרִין אֶת שֶׁל רַבִּים לַיָּחִיד, מִפְּנֵי שֶׁמוֹרִידִין אוֹתוֹ מִקְּדֻשָׁתוֹ." ~ [[s:משנה מגילה ג א|מגילה ג א]] * "עוֹשֶׂה לוֹ לִמּוּדִים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחֲמִיץ." ~ [[s:משנה מועד קטן ב ב|מועד קטן ב ב]] * "כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות." ~ {{בבלי|קידושין|כט|א}} {{מיון רגיל:יהודה, רבי}} [[קטגוריה:תנאים]] k8f1yqfeqj7l4okvrdbbp6ssujmuu06 235760 235759 2026-05-19T17:50:04Z קליאו 9676 235760 wikitext text/x-wiki [[קובץ:קבר התנא רבי יהודה בר אילעי.JPG|ממוזער|176 פיקסלים]] '''[[W:רבי יהודה|רבי יהודה בר אִלְעָאי]]''' (מוזכר בדרך כלל כ'''רבי יהודה''') היה [[W:תנאים|תנא]]. {{מפריד}} * "הֱוֵי זָהִיר בַּתַּלְמוּד, שֶׁשִּׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן." ~ [[s:משנה אבות ד יג|משנה אבות ד יג]] * "אֵין מַעֲלִין לִכְהֻנָּה עַל פִּי עֵד אֶחָד." ~ [[s:משנה כתובות ב ח|כתובות ב ח]] * "אֵין מוֹכְרִין אֶת שֶׁל רַבִּים לַיָּחִיד, מִפְּנֵי שֶׁמוֹרִידִין אוֹתוֹ מִקְּדֻשָׁתוֹ." ~ [[s:משנה מגילה ג א|מגילה ג א]] * "עוֹשֶׂה לוֹ לִמּוּדִים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחֲמִיץ." ~ [[s:משנה מועד קטן ב ב|מועד קטן ב ב]] * "כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות." ~ {{בבלי|קידושין|כט|א}} {{מיון רגיל:יהודה, רבי}} [[קטגוריה:תנאים]] 0h1e644x35jzbna8pyw0yek5xwtkqrx 0 29716 235766 2026-05-20T04:06:10Z ~2026-26693-23 27290 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=רטוריקה}} * "הרטוריקה הסתירה את הכוונה הסמויה – החלשתם של אמצעי התקשורת וכרסום ביכולתם להתעמת עם הממסד הפוליטי." ~ [[דן כספי]] * "יש לו רטוריקה מצוינת והוא משתמש בה כדי לומר שקרים." ~ [[עמוס קינן]] * "המשטר האיראני משלב רטוריקה ארסית עם מעשים..." 235766 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=רטוריקה}} * "הרטוריקה הסתירה את הכוונה הסמויה – החלשתם של אמצעי התקשורת וכרסום ביכולתם להתעמת עם הממסד הפוליטי." ~ [[דן כספי]] * "יש לו רטוריקה מצוינת והוא משתמש בה כדי לומר שקרים." ~ [[עמוס קינן]] * "המשטר האיראני משלב רטוריקה ארסית עם מעשים של ממש." ~ [[עידו נחושתן]] * "אנשי מקצוע אמריקאים למדו היטב את הרטוריקה של יחסי ציבור, במקרים מסוימים אפילו תוך שימוש בה כשהם לבד, עד כדי כך שהם מתחילים להאמין בה." ~ [[:W:C. Wright Mills|סי רייט מילס]] * "האווירה והשיח כפופים לרטוריקה אסונית." ~ [[הלל גרשוני]] * "הייתי דיבייטר בתיכון ובקולג' ולמדתי תיאוריה רטורית." ~ [[מייק האקבי]] * "ייחודו התגלה ביכולתו להיאחז בלירי, בריגושי ובמוזיקלי במסגרת פוליטית־פואטית שהעדיפה שירת מאבק ורטוריקה לעומתית." ~ [[W:דן מירון|דן מירון]], על [[דוד הופשטיין]] * "רטוריקה רהוטה ומובנית, ושזירה של ציטטות ושל סיפורים אישיים שגילוי הלב שבהם קונה את לבו של הקורא." ~ [[W:צור ארליך|צור ארליך]], על הספר [[עשרת הדיברות (ספר)|עשרת הדיברות]] * "המלאות רטוריקה מנופחת ודרישות לוחמניות." ~ [[פול אוסטר]], "לוויתן" * "היכן עוד באגן הים התיכון צעדו פילוסופים ותלמידי רטוריקה שכם אל שכם לצד רוצחים בהסתערות חזיתית לעבר האויב?" ~ [[ויקטור דייוויס הנסון]], [[ניצחון המערב]] * "הרטוריקה בין הלאומים השונים מזכירה את הלאומיות הרומנטית שאפיינה את אזור הבלקנים לפני כמאה שנה." ~ ג'יין קאוהן, [[מקדוניה, פוליטיקת הזהות והשוני]] * "רטוריקה אינה חזות הכול, אבל היא מרכיב בהצלחה פוליטית." ~ [[רוביק רוזנטל]], [[חדוות הלשון]] fvb06hldjjfs9kart064iwggs1kosgc